גליון 2060 מתאריך 23 בפברואר 1977

ת בי עהלהסרת
ח סינו ת ח׳יב
אזרח פרטי מירושלים פנה אל היועץ־
המישפטי לממשלה, כבקשה להסיר את
חסינותו של ח ״ב המערך הכיב שימעוני,
בדי שהמישטרה תובל לחקור אותו
כעיקכות תלונות שהגיש האזרח נגדו.

תו גונן י ף
האש מו ת גיוס הכס פי
יגיעו גלגולדה
שמה של;ולדה מאיר עומד להיות משורבב
אל שמות א:שי מפא ״י לשעבר ומיסלגת
העבודה שהיו קשורים לגיוס כספים
ממוסדות הסתדרותיים ומקורות אחרים.
לא מן הנמנע פי אחרי גזר־הדין הכבד שהוטל עליה
יהיה זה אשר ידלין שינסה להאשים את גולדה כי
בתקופה בה כיהנה כמזכירת מיפלגת העבודה היתה
גם היא מעורבת בגיוס כספים שלא כחוק.

התלונות הן על רקע של סיכסוך־שכנים, ועוסקות
בסעיפים של תקיפה, הסגת־גבול ואיומים שנעשו,
לדברי התלונה, שלא במיסגרת תפקידו של שימעוני
כח״כ.
שימעוני טוען, כי האיש שהתלונן נגדו ״מופרע
בנפשו״ .לטענתו הגיש הוא־עצמו שורה של תלונות
נגד האיש, על שפרץ את מכוניתו והטריד את ילדיו.

צפוי ההתלקחות
בי נע ד תי תברמלה
תאג׳י מוחמד, יושכ״ראש ועד־הנאמנים
המוסלמי כרמלה, התלונן כמישטרה כי

צ ה״ללא אי שר
קוו־־טלפו!

פרס מסווה

לשר ־ ה בי ט חון

ל ה חזי ק בנזפ׳׳ס

קצין־הקשר של המחנה הצכאי שבו
•טוכנים גם מישרדי לישכת שר-הכי-
טחון, דחה כאחרונה פנייה מטעם ה־לישכה
להוסיף לה שישה קווי־טלפון
נוספים על אלה שככר קיימים ב-
לישכה.
העובדה ששר-הכיטחון הפך את
לישכתו למרכז מטה־הכחירות שלו,
ומשם מנהלים אנשיו את בל תעמולת
הבחירות שלו, לא נעלמה כנראה גם
מעיני הקצין שאליו הופנתה הבקשה
להוספת קווים.
הוא הוריע כי אינו מובן להקציב
לשר־הכיטחון קווי־טלפון נוספים
״המייועדים למטרות פוליטיות

אנשיו של שימעון פרם משוכנעים שמפ״ם לא תפרוש
מן המיפלגה, גם אם ינצח פרס.

כמיקרה זה הם מתכוונים לשגר, עוד כיום
החמישי הקרוב, מישלחת רמת־דרג של
יונים מדופלמות — אבא אכן, יוסי שריד,
יצחק נכץ, אסתר הרליץ — אל מוסדות
מפ׳׳ם, להבטיח להם כל מה שצריך• להבטיח
כדי שמפ״ם תישאר כפנים.
ההערכה היא שמס״ם תקבל כל פנייה כזאת, מפני
שממילא אין היא ערוכה למאבק, והיא עלולה לנחול
מפלה מוחצת אם תופיע לבדה.

ישה ל צו ר ך שי
ת ר גי לאפש רי
המצדדים בהופעה נפרדת של מפ״ם בבחירות העלו
רעיון, שיש בו כדי להשיב על החשש העיקרי של
שוללי הפרישה: שמא תרד מיפלגת־העבודה לדרגת
הסיעה השנייה בגודלה בכנסת, כך שנשיא־המדינה
יהיה נאלץ להטיל על מנחם בגין להרכיב את
הממשלה הבאה.

הרעיון החדש הוא שמפ״ם תחזור לסיעת
המערך עוד לפני כינוס הכנסת התשיעית
לישיבתה הראשונה — כך שכהגיע המועד
להזמנת נציגי הסיעות למישבן הנשיא, שוב
תהיה סיעת העכודה־מפ״ם מאוחדת.

הקל טו תחש איו ת
י 4/1

בפגישה שנערכה בשבוע שעבר בביתו של עורך־הדין
משה בסוק, איש סיעת רפאל במפד״ל, שבה השתתף
גם איש סיעת בורג, רפאל בן־נתן, סוכמו כמה הצעות
למניעת פרישת יצחק רפאל מהמפד״ל.

אולם למחרת היום התכחש בן־נתן לסיכומים
נחר פיע
פישלר, איש
שהושגו באותה פגישה. יצחק
מנגנון המיפלגה, הטיח כפניו :״יש לנו
הקלטה של דכריך.״
אז הסתבר לבן־נתן כי דבריו בפגישה הוקלטו
בחשאי. בעוד ששאר המשתתפים בפגישה הכחישו
כאילו הוקלטו דבריו, טען פישלר לאחר־מכן כי
אומנם היתה הקלטה, אלא שהיא לא עלתה יפה.

באחרונה במצוד באתרי־עתיקות.

כין השאר גילו אנשי מישמר־הגכול
שמטכעות עתיקים שערכם מגיע לשלוש
מאות אלף ל״י ויותר, מוכרחים__לחר׳ל2
נמכרים, והכסף חוזר לארץ ומוצא את
דרכו למימון פעילויות שונות, כתוכן
פעילות הכלנית עויינת.
במישמר־הגבול מקווים לשים יד בקרוב על כמה מן
ה״כרישים״ השמנים המעורבים בעיסקות.

דו ב ר חיל!!
ל מו עצההדח־וז
•מינויו של כתב ידיעות אחרונות וסוכנות עתי״ס
בירושלים, אילן גור, לתפקיד איש יחסי־הציבור של
המועצה הדתית בירושלים עורר התמרמרות בציבור
העיתונאים הדתיים בבירה.

אלה פנו, כאופן כלתי־רישמי, אל ראשי
המועצה הדתית, וטענו כי לא ייתכן שמוסד
המתיימר לטפל כשירותים דתיים יעסיק
עיתונאי חילוני בתפקיד המצריך הופעה
לפני הציכור.
יו״ר המועצה הדתית בירושלים, גדליה שרייבר, טען
כי גור התמנה לתפקיד על סמך כישוריו המיקצועיים
בילבד. לדעתו, אין שום מניעה שעיתונאי לא־דתי
יאייש תפקיד זה .״אלי לא הגיעו איומים או טענות
כנגד המינוי,״ אמר.

הדובר הי ל ך יחיה מפקד מישטרת מחוז תל־אביב, ניצב משה טיומקין,
החליט להדיח את דובר־המחוז, פקד אבינועם כהני,
על רקע אי־שביעות־רצון מעבודתו, אחרי שכיהן שנה
וחצי בתפקיד.

תחתיו הוצע התפקיד לכתב ״ידיעות
אחרונות״ לענייני פלילים, יוסי כר, אולם
כשלב זה עדיין מפרכים עורכי עיתונו
להוציאו לשנת־חופשה, כפי שביקש.

בזבחבכספים
בתעמולתד׳*ש

מכוניתו הוצתה כזדון, ובי נעשה ניסיון
לרצוח אותו כעיקכות איומים על מישסחתו.

00ט 50,אלף חוברות תעמולה של התנועה
הדמוקרטית לשינוי — ד״ש, שהודפסו
כמחיר 3ל״י החוכרת, נמסרו לידי הוועד-
למען־החייל בנייר־פסולת, אחרי שייגאל
ידין, העומד כראש התנועה, הסתייג מן
התצלום שבו הוא מעשן מיקטרת, בפי
שהופיע על שער החוכרת.

אנשי העדה המוסלמית ברמלה חרדים
להתלקחות מהומות עדתיות כעיר, מסוג
אלה שאירעו שם פעמיים כעשרים השנים
האחרונות.

דובר ד״ש, אורי שטנדל, טוען כי אומנם היו אלפים
אחדים של חוברות־תעמולה, שהוחלט שלא להפיצן
בציבור, אולם אלה נשארו במטה־המיפלגה, השוכן
בבית ידיעות אחרונות הישן. לדיברי הדובר לא נעשה
שימוש בחוברות בגלל תוכנן, שיצר חילוקי־דיעות
בתנועה, ולא בגלל תמונתו של ידין.
בשבועות הקרובים עומדת ד״ש להוציא ביטאון חדש,
שייקרא קו חדש, במתכונת דומה לזו של העולם הזה.
הביטאון ייצא מעת לעת עד לבחירות שייערכו במאי,
וכתביו יהיו פעילי התנועה הדמוקרטית.

בתלונתו טען האיש, כי ההתנכלות לחייו ורכושו
בוצעה על רקע התנגדותו להקמת אולם־חתונות
בתחום בית־הקברות המוסלמי ברמלה. הוא טען כי
קבוצה של אינטרסנטים איימה לשפוך דמם של
מוסלמים ברמלה. מישטרת רמלה סירבה לטפל
בתלונה, בטענה שאין בה עניין ציבורי.

מבקר ־ ה מ די נ ה
״למלאכה
צוות של מבקר־המדינה בודק מזה ארבעה חודשים
את הבנק למלאכה בצורה יסודית ביותר. הצוות
נתקל בקשיים במהלך בדיקתו, על רקע של חילופי
אישים בצמרת הבנק.

המנהל־הבללי של הכנק לשעבד, אברהם
--מתפקידו דמפ תי
קצר במפתיע זמן
פיין, התפטר
לפני שהחלה בדיקת מכקר־המדינה, ואילו
מזכיר הכנק, זלמן לביא, הועבר סמוך מאד
לתחילת עריכת הביקורת מתפקיד המזכיר
לתפקיד מנהל ״מלכיט,׳׳ חברת־הביטוח של
הכנק.

מי עו מ ר־ הג סלצד
עוו ד די־ ע תי קו ח
בעיקבות תלונה שהוגשה לפני כחצי־שגה למישטרה
על ידי אגף־העתיקות, על מיסחר במטבעות גנובים
שנשדדו מאתרי־עתיקות, פתח מישמר־הגבול

עמית מעכב
פ רי ש תו מ כו ר
מנכ״ל ״כור״ מאיר עם ית _,שהוד^
על.פרישתו מתפקידו עם הצטרפותו
לשינוי, מע-
הדמוקרטית לשינוי,
לתנועה ר ״;קר״ית
מעכב
״־מזגה
--כלומנטל, שמו
פרישתו. נפתלי

של״ עמית,
במקומו
״כור״
במנכ״ל

ועמית ממעדיין
לא נכנם לתפקידו
שיך, למעשה, לנהל את ענייני ״כור״.
מסתבר כי כהחלטה על מינויו של
כלומנטל כמחליף לעמית לא ננקב
תאריך החילופין, וכלומנטל נאלץ להמתין
עד שעמית יפרוש מתפקידו
סופית.

זה היה ו ש 0 1וחה שחיה
נליון ״העולם הזה״ שיצא־לאור לפני 25 שנים כדיוק, הגיש
לקוראיו כתכת־תחקיר מקיפה כלווית תצלומים, ככותרת ״מרד
האספסוף״ .הכתכה תיארה את ראשית תהליך השמטת רסן־
ידטילטון מידי שליטי המרחב הפיאודליים. הכתבה פירטה את
הסיכות, והזתה *שינויים העתידים להתחולל כמאבק לשינוי
המישטר, כארצות מאיראן ועד למארוקו.
כגליון ״העולם הזה״ לפני 25 שנה הוכאה רתכה מצולמת
שדנה בבדידות כה שרוייה משלחת־ישראל לעצרת האומות־המאוחדות,
כותרת הכתכה ״בדידות מזהירה״ .כמאמר ,,ריפוי
על־ידי מכה על הראש״ דן עורכו־הכלכלי של השבועון בתוכניתו
הכלכלית של דויד (דולק) הורוביץ, אז מנכ״ל משרד־האוצר

להבראת המשק. תוכנית זו נועדה להביא למשק את מרכיב התח רות,
שיביא לסגירת מיפעלים, שפועלים ייתחרו על מקומות
העבודה, וכתוצאה מכך ירדו המחירים, ויציטמצם מתח הרווחים.
כשער הגליון, תצלוטה של חנה, גערה חיפאית, מעשה ידיה
של צלמת השערים האמנותיים של השבועון, פרנצה גרוכנר.

תבשווה הנלנדית עוו בן־גוריון ^ נמה שירם משלם
המיס, הישראלי עבור הדמת־יד אחת של ח׳־נ דוד הנהן
^ שר המישפסיס לשעבר, פנחס רוזן, מעדים על הצנוודה

העם
חדב כו דו דאהתחמ מו
בציפייה מתוחה, שהופסקה רק מפעם ל־פעם
ע״י צעקת כותרת של עיתון הערב,
חיכה העם לדברי התורה של דויד בן־
גוריון, שהתכונן לרדת מהר־סיני ולהציג
לכנסת את לוחות־הברית הכלכליים החד שים.
הפרטים אומנם היו ידועים זה מכבר,
אולם הכל ציפו שבסי בן־גוריון ילבשו
משמעות חדשה. מהפכנית.
בדממה של השעות האחרונות שלפני
הנאום, נישמע קולו של לא-יהודי שקלט
את רחשי־הלב הקיבוציים יותר מכל יהו די.
דיוויד קורטניי, הוא רוי אלסטון, אנגלי
נוצרי בעל נטיות שמאליות שהגלה את
עצמו לישראל, וכותב את הטור הראשון
של הג׳רוסאלם פוסט, כתב כמה מישס־טים
שהיו עלולים לשגות את הופעתו של
ראש־הממשלה, לוא היה קורא אותם. כתב
אלסטון :
״החזרת האמונה חשובה מן הסתם יותר
מהחזרת ערכה של הלירה הישראלית. אדם
מחשב היום את הכנסתו הפרטית והמשפח תית,
ולפיכך את חלקו במדינה, לסי ה מושגים
של הבורסה של ציריך״ ,במקום
לפי המושגים של עתיד האומה ואוצרותיה.
הוא נתמך בכך על־ידי שרים שדעתם
נחלשה בקירבם מרוב דאגה, והמוכיחים
לציבור רק את זה — שדעתם נחלשה ב קרבם
מרוב דאגה.
״דויד בן־גוריון יכול לשנות היום אחר
הצהריים את כל זה. הוא יכול לתת הדרכה
של מנהיג לרגליים המיובלות של הכלכלה.
הוא יכול להלביש את הצלעות הערומות
של האוצר בבשר וגידים של מטרה עליו נה,
ולחמם בכך במיקצת את ליבנו. כי אנו
זקוקים לאמונה, יותר מאשר לארוחות טו בות
יותר ולדירות מרווחות יותר, ואמונה
יכולה לבוא רק מממשלה המאמינה בעצ מה...״

רוי אלסטון חיבר ספריס רביס על
מדינת ישראל, והקמתה, באנגלית.
** עד לשבוע זה, לפני 25 שנה, נסחרה
הלירה הישראלית בשוקי המטבע הבינלאומיים.

רותי
מחפ שת ה סבר

הרגליים המיובלות צעדו. למחרת
היום הופיע נאום ראש הממשלה בעיתו נים
היומיים, מלווה בשבחים או בהאש מות.
צלילי הנאום היו שיגויחיים, על אף
תוכנם המהפכני של כמה מן ההצעות. היה
ברור: הותוותה דרך כלכלית חדשה. לא
נוצרה אמונה חדשה.
החנוונים סירבו בכלל למכור את סחור תם,
חיכו שהמצב יתבהר. הם לא ידעו
מה פירושה של התוכנית הממשלתית ה חדשה.
נבוכים לא פחות היו אלפי האזר חים
שהחלו פתאום, ללא כל סיבה הנר אית
לעין, לאגור מטבעות כסף. ראש ה ממשלה
רצה את חהיפך, להפקיע את שט רות
הכסף*.
האמת הייתה שמלבד הכלכלנים, שהת חרו
בעיתונים בניתוחים מופשטים אשר
שום אדם לא הבינם, לא ידעו האזרחים
באיזו צורח ובאיזו מידה תשפיע המדינ יות
הכלכלית החדשה על עתידם האישי.
האם תגרום לחוסר עבודה? האם תשפיע
לטובה או לרעה על סיכוייו לרכוש לעצמו
אי־פעם דירה? האם ישתכר בחודש הבא
משכורת כפולה או חצי משכורת, בהשוואה
לכוח־הקנייה שלו כיום?
הרגליים המיובלות של הכלכלה החלו
צועדות קדימה, בדרכן החדשה, שאיש לא
היה בטוח לאן בדיוק תובלנה. אולם ה לבבות
נשארו בלתי־מחוממים. המושגים
של הבורסה של ציריך נשארו מרחפים
בחלל הריק שנשאר ריק.
הכנסח הרמת •ד״ם בדולארים
חבר־הכנסת בנימין סאלח ששון, עורך-
דין יליד בגדאד וחניך אוכספורד״ ש הצטרף
לסיעת הציונים הכלליים. שמע
שמועה שהדריכה את מנוחתו. האם זה
נכון, שאל את שר האוצר, כי דויד הכהן,
ח״כ מפא״י שהשתתף במשלחת ישראל
* סברה אחרת למחסור מטבעות באותם
ימים: עליית מחיר הנחושת במטבע
של גרוש על ערך המטבע עצמו.
״ מבני מישפחת ששון, שרק לאחרונה
מכרה לבית הספרים הלאומי, ספרים
מ״אוסף ששון״.

לאו״ם בפאריס* ,הוחזר פעמיים במטוס
ארצה, על חשבון המדינה, גדי להשתתף
בהצבעות הכנסת.
כשנמסרה לו תשובת האוצר בכתב, הר כיב
את משקפיו, הגביה את גבות עיניו,
ולא האמין למראה עיניו. האוצר הודיע
לו: כמובן, זה נכון בהחלט. עלה בידי
דויד הכהן להשיג את הסכמת סיעתו ל נסיעה
הפאריסאית רק בתנאי שיוחזר על
חשבון המדינה באם יידרש להצבעה מכר עת.
אולם הוסיף האוצר: אותו הסדר הו צע
גם לחבר כנסת אחר, נציג הציונים
הכלליים יעקב קליבנוב (שלא נסע).
התרעם ששון בעברית המיוחדת לו, בה
מתמודדים מבטא באגדדי גרוני ומבטא
אוכספורדי חתוך :״מה זה איכפת לי? אם
הציע לציוני כללי, אז מה? אני לא רוצה
שיסעו בדולארים שלי ושל העולים החד שים״
.ששון הגיש שאילתה שניה במלי אה:
כמה שילם משלם המיסים הישראלי
עבור כל הרמת יד של חבר הכנסת הכהן?
השיב שר־האוצר :״מפא״י שילמה את
ההוצאות״.
קם בנימין ששון, ושאל *שלישית:
״אבל מי נתן את הדביזים״.

צנזורה

״העולם הזה״ 747
תאריך 21.2.52 :
אנשי יובל סברו שהענין אבוד, התנחמו
בהבאת אמנים היודעים מלבד גרמנית גם
שפות אחרות, עד אשר תומם מן, הסופר
הגרמני מאנטי־נאצי, עורר שערת דעת
קהל באמריקה במאמר שפירסם בעיתון
גיו-יורק* ,בו שלל את גישתה של ממש לת
ישראל אל השחקן הדגול שעזב את
גרמניה בשנת , 1933 לאחר שהטילר הציע
לו את תואר גדול השחקנים וביקש לקשטו
במדליה.
אל תומם מן נצטרפה מקהלת עיתונים
גרמניים שהשמיצה את השיטות הישראל יות
הפוגעות ברגשותיהם של אנשים כ-
בסרמן ושהביאה בכך את הכנסת לדיון
בבעייה, שתוצאתו הייתה סטיית הצנזור
מן החוק לגבי בסרמן בלבד, וזאת בתנאי
מפורש: הופעותיו של בסרמן, תערכנה
במסגרת של הופעות למעריצים, ואליהן
לא ימכרו כרטיסים בפומבי, כנהוג בהופ עות
אמנים אחרים, אלא ״בצורה סגורה״,
שתהיה פתוחה למעריציו של האמן בלבד.
פנחס רוזן, שר המישפטים לשעבר, ידי דו
של בסרמן מימי שבתו בגרמניה, הת ערב
לטובת יובל, אירגן את ההרשמה ו הפצת
הכרטיסים באמצעות המפעל לעז רה
הדדית (מסגרת כלכלית של עולי
גרמניה בארץ) ,להם התיר הצנזור שימוש
במודעת פירסומת שניסוחה היה ״הרשמה
לקבלת הפנים של אלברט בסרמן״ .אמרו
אנשי יובל, שניסו לנחש כיצד יצליח ה קהל
להגיע אל האולם הנכון, אם לא יותר
פירסומה של מודעה שתודיע על המקום :
״או שמרשים, או שלא מרשים״.

אנשים

או שמרשים או ש ל*
בחורף 1951 הבריק מישרד יובל, מפעלי
אמנות בישראל, חוזה אל גדול השחקנים
הגרמניים אלברט בסרמן בן דד 80 ששהה
אז בשוויץ. לאחר שנתקבלה תשובתו ה חיובית
פנו אנשי יובל אל הצנזור לסר טים
ולמחזות, וביקשו רשיון להופעתו.
ענה הצנזור :״לא נרשה לאמן להופיע
בארץ בשפה הגרמנית״ .טען יובל :״למה
הרשית לאליזבט ברגנר עשיתי שגי אה,
לא אחזור עליה״.
* מאוחר יותר מונה דויד הכהן לשגריר
ישראל בבורמה, וחיבר על תקופה זו
את סיפרו ״יומן בורמה״ ,ופעל רבות
ליצירת קשרים שלא נוצרו בין ישראל
לסין העממית.
** מלכת התיאטרון והקולנוע הגרמניים
בתקופה בין שתי מלחמות העולם.

י• אמר שר־המישטרה ככור שי ט ף יו ץ
במוסרו את רשמיו על התנהגות התיירים
הישראליים בחוץ־לארץ: האויבים הגדו לים
ביותר של היהודים הם היהודים. אני
חושב שהגויים למדו את האנטישמיות
מאתנו.
#לשר החקלאות והפיתוח, לוי א ש כול,
לא עמדו זכויותיהם של החברים
הדתיים בקואליציה, וכאשר עבר במכוני תו
את העיר בני־ברק נירגמה המכונית
באבנים. אמר רוגם אחד כאשר לא פגע
במכונית השר: עמדה לו זכותו של אש כול,
שהוא שר בישראל.

תומס מן, שזכה בפרס נובל, לא שב
לאדמת גרמניה, גס לאחר מפלת היט־לר.

קריקטורה
של דוש

ץ 1131 רוו !¥13116

בששה צבעים שונים

עד לסוף חודש פברואר
נמשכת שיטת המכירה החדישה
-שלמו:

במשכורת הבאה

במשכורת שלאחריה

תד־אביב
ככר ה מדינה. ה באייר ,4
יר 1ע>1ים: בן י הוד ה .13

פרסום סלדק

רשת חנויות הנערים רכל המשפחה

9ק *ו־ו

פ. ב .ס

אל תקנו רהיטים לפני שהנכם
׳׳קופצים״ לבקור בבית ״קארו״
(כביש החוף,הרצליה צומתאבריה).
המגוון העצום,בטעם ובמחיר,
של רהוט העומד לבחירתכם
בבית ״קארו״מבטיח בלוי מהנה
וחווית קניה באוירה תרבותית.
אז קח אותה,יר ביד,
בואו ל״קארו״ בואו מיר!

בבית ״קארו״ תמצאו תצוגה
מרהיבה של רהוט :
רהוט לוואי
חדרי מגורים
כלי בית
חדרי אוכל וילונות פנותאוכל שטיחים חדרי שינה מנורות חדרי ילדים תמונות מטבחים
בית״קארד פתוח בימי חול
מ־ 8בבוקר עד 8בערב ובימי ו׳
וערבי חג מ 8בבוקר עד 2אחה׳יצ(במוצ״ש *גור)

לרגל הפתיחה 100/הנחה על כל קניה!
0הזדמנות החודש!
״אירים״ הכורסא הצעירה
במחיר מיוחד 1.200 :ל״י
(כולל מ.ע.מ)

״פנטסיה־׳מזנון מודולרי
מעץ , 4511 דלתות מצופות
אלומיניום וזכוכית
קריסטלית.
עיצוב

׳׳טלמכוי־מערכת.ישיבה מודולרית בצבעים מרהיבים
עיצוב ׳איטל

] בית רהיטים
כביש החוף.צומת אכדיתרח׳ משכית, הרצליתטל 93 77 73 .
דידנגוף , 99 תל אביב. טל.249414,22 07 56 .

העולם הזה 2060

הרבה ויכוחים מרים ודיונים קולניים
נערכו בתוך המערכת, עד שהגיעו הדברים
לידי פירסום. הם עברו הרבה ידיים
ועיניים בוחנות, ששקלו כל מישפט ובד קו
כל האשמה ואת מידת הכיסוי שיש
לה על־מנת שתוכל לעמוד כהוכחה בבית-
המישפט. האשמות חמורות מסוג זה ש־העלה
העולם הזה גם נגד אשר ידליו וגם
נגד אברהם עופר המנוח, מגיעות לפיו״
סום רק אחרי בדיקה קפדנית ביותר של
העובדות, כשאנו מודעים כל העת למה
שעלול לקרות במידה שיתברר כי הדב רים
שפירסמנו לא היו אלא עלילת־שווא.
יותר מאשר מן הסנקציות המישפטיוח
העלולות להיות מופעלות נגדנו במיקרו.
כזה, אנו חרדים מפני אובדן האימון וה אמינות
ששמעון זה זוכה להם בקרב
חוגים הולכים ומתרחבים.

״העולם הזה׳ /שבועון החדשות הישראלי. המערכת והמינהלה: תל־אביב,
רחוב גורמן ,3טלפון 243386־ .03 תא־דואר . 136 מען מברקי :
״עולמפרם״ .מודפס ב״הדפום החדש״ כע״מ. תל־אביב, רחוב כן־
אביגדור. הפצה :״גד״ כע״מ. גלופות :״צינקוגרפיה כספי״ כע״ם .
העורן־ הראשי: אורי אכנרי. המוציא לאור: העולם הזה בע״מ.

אשר ידלין זוכה כדין.
אחרי שכפר בכל ההאשמות ׳שהועלו נג דו
בבית־המישפט, ניהל ידלין מערכת־הגנה
מזהירה. הוא הצליח להפריד, אחת
לאחת, את כל העובדות המרשיעות שהו עלו
נגדו, נתן הסבר משכנע לכל נטילת
כספים ולכל ספקולציה שעשה. בית־המישפט
השתכנע בחפותו ובנקיון־כפיו.
בפסק־דין מנומק ומבוסס היטב, קבע בית-
המישפט כי אחדות מהטענות שהועלו בעיתונות
נגד אשר ידלין אומנם נכונות
מבחינה עובדתית, אולם אין בהם כל
עבירה פלילית, לא מבחינת הכוונה ולא
מבחינת המעשה. בית־המישפט זיכה את
אשר ידלין מכל אשמה. הוא טוהר כליל
מכל החשדות שדבקו בו.
זה לא קרה בשבוע שעבר. אבל זה
יכול היה להתחולל. כבר היו דברים מעו לם
ואותן עובדות שציירו תמונה אחת
יצרו, בראייה מזווית אחרת ותוך הסברים
מתאימים, תמונה שזנה לחלוטין.
קל לנחש מה היה מתחולל בארץ, אילו
אכן אירע אותו מחזה דימיוני המתואר
לעיל. אין צורך להיות בעל דימיון פורה
במייוחד, או בעל חוש נבואי, כדי לתאר
כיצד היה הזעם הציבורי, המימסדי וה עיתונאי
מופנה לכיוון אחד: לעבר העולם
הזה, השבועון שחשף לראשונה את
מעללי ידלין, אשר אילץ את המישטרד.
לפתוח בחקירה נגדו ושגרם, כתוצאה
מכך, לביטול מינויו כנגיד בנק־ישואל.

כל דיברי ההסתה, הנאצה והגינוי ש הושמעו
ונדפסו בחודשים האחרונים נגד
העולם הזה בשל חלקו בפרשת אשר יד־לין,
היו מחווירים לעומת מה שהיה קו רה
במצב ההיפותטי בו היה אשר ידלין
יוצא נקי מכל רבב. חלחלה עוברת בנו
למחשבה איזה לינץ, ציבורי היה אז נע רך
בנו, אם אכן כך היו העניינים מתפתחים.
אבל
מה שקרה במציאות היה ההיפך
מזה. את האשמות העולם הזה נגד אשר
ידלין לא היה כלל צורך להוכיח בבית־המישפט.
ידלין הודה במרביתן עם פתיחת
מישפטו. אותו אדם, שקיבל פתחון־פה
בכל אמצעי־התיקשורת כדי להשמיץ את
חושפי מעלליו! אותו איש, שבמצח־נחו־שה
ובלי נקיפות־מצפון כינה את מאשימו,
כתב העולם הזה יגאל לביב ״עיתונאי
רשע ומושחת״! אותו אדם שבני־מישפח-
תו ומקורביו ניסו לחפות עליו עד הרגע
האחרון, להציגו כקורבן של מעשה־לינץ׳
עיתונאי, כדרייפוס שני, נתגלה בדיוק
בדמות שבה הציג אותו העולם הזה, ראשון
ויחידי בין כל כלי־התיקשורת בארץ.
רק טיבעי דיה, במיקרה כזה, שאותו
עיתון אשר היה צריך לשאת באחריות
אילו נתבדו ההאשמות שהעלה נגד אשר
ידלין, הוא שיוכר כאחראי גם כאשר
הוכחו האשמותיו. ניתן לצפות, בחברה
מתורבתת, שלפחות יאוזכר חלקו בחשי פת
אחת השערוריות הגדולות ביותר ש הסעירו
מדינה־ידועת־שערוריות זו ב שנים
האחרונות.
ואחד העיתונים אומנם מילא חובה
אלמנטרית, תרבותית ומוסרית זז. הוא

כתב, בדיווח העיתונאי על הרשעתו של
אשר ידלין :״ידלין נאסר לפני ארבעה
חודשים — חודש אחרי שמר רבין מינה
אותו כנגיד בנק־ישראל. המינוי בוטל אח רי
שהשבועון גורף־הזבל, העולם הזה,
האשים את ידלין בשחיתות.״
העיתון שראה חובה אלמנטרית לדווח
לקוראיו על התפקיד שמילא העולם הזה
בפרשה לא היה עיתון ישראלי. היה זה
היומון האמריקאי הראלד טויביון, המו פיע
בפאריס ונפוץ בכל אירופה. שורה
התכה של עיתונים אמריקאיים ואירופיים

משום כך היתר. הרשעתו של אשר יד־לין
בדין לא רק ניצחון המישטר הדמו־קראטי
בישראל וניצחון מערכות החוק
והמישפט. עם כל הענווה, היה זה גם
אחד הניצחונות הגדולים של העולם הזה,
מהיר ומוחץ יותר מכל מאבק עיתונאי
שניהלנו בעבר. והניצחון התבטא לא רק
בהרשעתו של האיש ידלין, אלא בהוקעת
השיטה שהוא מייצג.
האשמות וטיעונים שמעלה העולם הזה
מזה עשרים שנה ויותר, תוך חזרה ושי נון
בלתי־פוסקים, עד כדי העלאת גירה,
נחשפו ואומתו הפעם בבית־המישפט. גי לוייו
הנקמניים של אשר ידלין בעדותו
בבית־המישפט זיעזעו והפתיעו רבים. הם
לא חידשו דבר לקוראי העולם הזה, ש הוא
העיתון היחידי במדינה, העיקבי מזה
שני עשורים בביקורתו על שילטון ד.מיפ־

בשחיתות. בצביעות האופיינית להם לא
טרחו גם הם להזכיר מאיזו אורווה נגנב
הסוס שהם רוכבים עליו עתה.
אלה, שכל כוחם התגלה בגידופים וצעקות
בכנסת, נטלו מן העולם הזה לא
רק את גילוייו אלא גם את הצעותיו
ורעיונותיו להרחבת החקירה ולהבראת
המצב.

על סמך מידע מוקדם, שהגיע אלי נו
— כמו אל עיתונים אחרים — הרבה
לפני הודאתו של ידלין בבית־המישפט,
ידענו את העומד להתרחש שם בבוקר
היום השני בשבוע שעבר, הודעתו של
ידלין מעל ספסל הנאשמים היתה, אומ נם,
בלתי־צפויה, אבל הודאתו סוכמה עם
התביעה כבר ימים רבים קודם שהופיע
בבית־המישפט. הדברים לא ניתנו לפיר־סום
עד שיושמעו בפני בית־המישפט, ש כן
פירסום כזה הינו עבירה על חוק ביז יון
בית־המישפט.
ידיעה מוקדמת זו נתנה בידינו שהות
להכין מראש את תגובתנו על מה שאי רע׳
ואת הצעותינו להמשך הטיפול הצי בורי
בעניין. הדברים גובשו ונוסחו מ ראש.
תוך רבע שעה מאז פורסם דבר
הודאתו של אשר ידלין בבית־המישפט,
יכול היה העולם הזה לצאת עם שורה
של תביעות והצעות, שבמרכזן עמדה
התביעה להקמת ועדת־חקירה ציבורית
שתחקור את הנושאים שהועלו ועלו בעת
מישפטו של ידלין על כל היבטיהם.
למחרת היום, ערב צאתו של גיליון
העולם הזה לאור, ערכה מערכת העולם
הזה מסיבת־עתונאים, שאליה הוזמנו נצי גי
העיתונות היומית ושידורי ישראל. לא
היתר. זו מסיבה שנועדה להכתיר לנו את
זרי־הדפנה. להיפך. הדברים שנאמרו בה
ושזכו בפירסום הוגן ובולט, נועדו לרסן
את ההיסטריה הציבורית שלובתה בידי
דמגוגים, אשר יצאו להסתערות רק אח רי
שראו את גוויית היריב ברחוב.
הם כללו הצעות מעשיות ומפורטות
(אשר פורסמו בגיליון הקודם של העולם
הזה) ,שהיה בהם כדי לכוון את הסערה
הציבורית שהתעוררה בעיקבות מישפט
ידלין לאפיקים קונסטרוקטיביים, במטרה
להפיק לקחים מן הפרשה ומהיבטיה, ולנ קוט
פעולות שימנעו היווצרות פרשיות
דומות בעתיד.
בין ההצעות שהועלו באותה מסיבת-
עיתונאים בלתי שיגרתית נכללה גם ה הצעה
הבאה: אם וכאשר תקום ועדת־חקירה,
מוכן העולם הזה להעמיד לרשו תה,
בהתנדבות, את שירותי חוקריו, יו עצו
המישפטי ומקורות־המידע שלו, וזאת
על מנת להקל על עבודת הוועדה בדר כה
לחשיפת האמת.

מסיבת־העיתונאים של ״העולם הזה״ אחרי פסק־הדין *
הטרמפיסטים קפצו על סוסים גנובים
אחרים פירסמה אותו נוסח, תוך ציון שמו
של העולם הזוז. הביטוי ״גורף־זבל״ ,ה מוזכר
בגוף הידיעה, הוא ציון של כבוד.
שפירושו ״חושף שחיתות״ .זהו מונח מקובל
ומכובד בעיתונות האמריקאית לגבי מטה־רי־שחיתות.

לא אחד מעיתוני ישראל, שדיווחו
בהרחבה על כל השתלשלות הפרשה אח רי
הרשעתו של ידלין, מצא לנכון לאזכר
את תפקידו וחלקו של העולם הזה בפרשה.
היו כמה עיתונים שהזכירו את שמו של
העיתונאי יגאל לביב. אבל אף אחד מהם
לא טרח לציין לאיזו מערכת הוא שייך,
ובאיזה עיתון פירסם את גילוייו. הקטנו ניות,
צרות־המוחין ואולי גם מעט קנאה־מקצועית,
ערכו חגיגה.
פעם היתה תופעה זו של התעלמות ו חרם
כללי עלולה לעורר בנו רוגז. כיום
היא מצחיקה ומעוררת־גיחוך. שכן, אין
עוד אדם בישראל שאינו יודע את הקשר
בין גילויי העולם הזה לבין חשיפת פר שות
ידלין ועופר. אותם העיתונים דאגו
לכך כאשר נדמה היה להם שהעולם הזה
ייכשל בפרשת ידלין. התחמקותם של אותם
עיתונים מלאזכר את העולם הזה גם כש הוכחה
צידקתו הופכת אותם מגוחכים ב עיני
קוראיהם־שלהם.

פירסום פרשת אשר ידלין, הר-
בודהרבה חודשים לפני שהוגשה תלונה
למישטרה על־ידי כתב העולם הזה בענ יינו,
והרבה לפני שהחלה החקירה נגדו,
היה כולו סיכון מחושב שנטל העולם הזה
על עצמו.

1331111
3 5ז*ז
311 •651^ 3
־10111
11ג • 010111118 3 § 0 — 3 0100111 31161
1(6 5 0 ¥ס ! 11311111 001111113163 .1111111116׳ 3 6 1 .־61-1101 0 1 1(116 3 3 0 1 ) 0 1 181
־ 111131*3 ^ 0 31161ז\\ 3 3ז*ו 0 0 0 1 1 0 3 1 1 0 0
־ 0 1 3 £ 3 2 1 0 6 3 3 0״ 3 1 0 0־ 1,116 0111010
־ 1301 1132611 3 0 0 1 1 8 6 3 ¥ 3 3 1 1 0 0 * 0 0 1
11£(11011 .־1

־000

110־ 3 6 0

1133358311

1113 §[6י

88100

11 1116
01 3 0

11110£
3068
־£(1111*300

הידיעה ב״הראלד טריכיון״ עד מישפט ידדין
חובה אלמנטרית, תרבותית ומוסרית
לגות המושחת והמשחית בישראל, כשהכ וונה
היא למיפלגות הקואליציה והאופוזי ציה
גם יחד.
אבל, כל אלה שעמדו כל הזמן מן הצד
בעת שהעולם הזה ניהל מאבקים ציבו ריים
עקשניים בנושאים אלה! אלה שבתקופה
זז או אחרת של גילגוליהם הפו ליטיים
היו שותפים לשיטת שוד כספי
האומה שנחשפה עתה — אלה קפצו פתאום
על הסוס כטרמפיסטים. עתה, כשלא
היה עוד כל סיכון של חשיפה וכל מאמץ
של חקירה ואימות, נתגלו הדברנים מכל
המיפלגות כלוחמים נועזים, מיהרו לע טוף
עצמם בדגל הגנוב של הלוחמים
* יושבים, משמאל לימין: עו׳׳ד אמנון
זכרוני, אורי אבנרי, יגאל לביב ואלי תבור.

במיקרים רבים עד כה מילא העולם
הזה בפרשיות שונות, תפקידים שהיו צרי כים
להיות מוטלים על ועדות־חקירה ממ לכתיות,
שלא מונו ולא חקרו. עיתון אומ נם
מנהל את מאבקיו הציבוריים מעל
דפיו׳ ואין זה עניינו להעתיקם למישורי
פעילות וחזיתות מאבק אחרות. אבל ב-
מיקרה המיוחד הזה, כאשר הוכח כבר
שהעולם הזה יודע ובקיא בו יותר מאח רים,
נשמח לשתף פעולה עם גוף חוקר
ממלכתי, לשם טיהור השחיתות והאווירה.

אם תיזהר לא להיכנס
למקומות־עבודה בהם
יכולים ליפול עליך חל־קי־מכונות
ולא להסתבך
בתאונות הדרכים או
תאונות עבודה — יעבור
הכל, השבוע, בשלום
רב. בריאותך
עדיין לא תקינה, אך
שינוי בקצב החיים,
מעט דיאטה והרבה שינה
כשיש צורך יהפכו אותך לאדם מחודש.

תיווכחי לראות שהוא מוכן לבוא לק ראתך
ולגלות הבנה בכל הנוגע לך. חוא
לא יופל להסתיר את
מבוכתו בשתבחיני שהוא
נמשך אליך. יום
רביעי הוא יום השיל־טון
הבלתי מעורער
שלך. הוא עשוי ביום
זה להסכים לכל מה
שעולה על רוחך. אפילו
לקבל א ת חיצייך
השנונים. אל תספרי לו
על הידיד שהיכרת.

הוומ״ס

צרור ברכות ! הישגת
את מטרתך, אפילו אם
בדרך הקשה. אך הבט
אחורה: הדרך בה
עברת רצופה גוויות ר־מוסות
על־ידך, ופגרים
בהם התעללת ללא-
רחם. לא תמיד הקשי חות
במקומה, עקרב,
0 2 3 1 3 6מעט אנושיות בכל מעשיך,
תגדיל א ת חוג
מכריך, ובעיקר א ת חמיספר הזעום של
אלה אותם אתה מכנה ״חברים״ .הנערה
בלבן, אותה פגשת בשיפת-הים,
או בבית-הקפה, היא נערה כלבבך.

ה־ 11 בחודש עשוי להתגלות לך כיום בעל
משמעות בכל הקשור
לפעילותך הרומנטית.
תיווכח שיש לו יותר
ידידי־אמת ממה ששי־ערת.
מתנות שימושיות
יפתיעו אותך. חיי־חב־רה
עליזים ונעימים יסיחו
את דעתך מבעיות
היוס־יום. שבוע טוב
לחיסכון. התקשרות עם
בן מזל בתולה, עשר
ייה להיות מועילה.

דיעות משונות ששמעת בזמן האחרון, גרמו
אצלך מהפכת״ער-
כים, ורצון להיות שו נה,
אקסצנטרי, במרכז
העניינים. אל תיתן לאותו
אדם שסובב את

ראשך עד כה בדברי
החבלים שהוא נוהג
להשמיע לך, להמשיך
ולעשות זאת. כל מה
שעליך לעשות הוא להיות
ישר עם עצמך.

1ן ש (1

גס לו נשקפות סכנות כלשהן, אם כי
חמורות פחות: במיוחד היזהר אס יש
לך עסק בעבודה עם
מכונות או מכשירים
חדשים וחשמליים. אל
תיכנס לחובות ואל תתחייב
על כסף. מלבד
זאת, אווירה טובה תא־פוף
את בני מזל סרטן :
הס ייתקלו בשורה שלמה
של אנשים מעניינים,
במיוחד במישור
הרומנטי. היה נבון.

סוף

הצלחת

שבוע לא״נורמלי ! סוף
להשיג את הדבר אליו
שאפת זמן כה רב.
אך חיזהר מברק-שווא
שיסנוור את עיניך
ויניח לך להאמין כי
מעתה יתנהל הכל מ עצמו,
חד־וחלק. התחל,
איפוא, כבר ה שבוע,
בהתוויית דרך
חדשה לעצמך, ואל
תיתפתה לזנוח מה ש נראה
לך עבודה קשה.

הבע׳ יה העומדת במרכז השבוע, בן בתו־לה,
היא בריאותך. כל אשר תעשה
לשיפורה — ממויין, כל
אשר תעשה עלול לפ גוע
בה — מסוכן מן
לרופא,
הרגיל. גש
לבדיקה שיגרתית. ואל
תזניח את פוליסת הביטוח
בגלל הצלחתך ה־והאמנותית. עיסקית נכונו
לך הפתעות גם
22ב או גו ס ט -י
22בספטמבר
במישור הפיננסי —
אך היזהר מהימורים.

1נ תו( ו!

תקרית בלתי חשובה
עשוייה לגרום אצלך למשבר.
אל תבזבזי כסף:
את עשוייה להיכנס ל תקופה
של חוסר־פעי״
לות, אם לא תזהרי או
אם תבואי בקשר עם
האדם הלא־נכון. משום
כך, מוטב לא להתחייב
> 2בנו במבר ־
20בדצמבר
לטווח ארוך. אס תחליי

לנסוע בימים א׳ או
ב׳ היזהרי ששום דבר חשוב לא יהיה
תלוי במסע. הישמר מפני גניבה, בייחוד
אס את עלולה לנסוע למרחקים ארוכים.
בת קשת, לבשי בגדים בצבע חום או אדום.

ת או הי ם

מוזר איך שאתה מסתבך
כל הזמן בתככי-
הזולת, לא ז כאילו כל
זה היה אהוב עליך.
אבל אתם שונאים
תככים, לא כן, בני
גדי ז נו, אתח סוד
לא נגלח. זח
יישאר בינינו. לעומת
זאת, כדאי להתרענן
במעט נסיעות או טיולים.
הבריאות שלך חשובה, בת גדי :
שימרי על עצמך — בייחוד הישמרי
ממחלות מידבקות, בעיקר במקומות צי בוריים.
הרבי להתרחץ בים, כי מי הים
המלוחים ישפיע עליך טוב. לבשי אדום,
ואל תחקי את חברתך. זה מזיק.

מצטער, אבל הזהרתי
אותך: אין זה שבוע
לערוך מסעות או שינויים
מרחיקי־לכת. אס
תוכלי לשמור על מיס־גרת־חיים
דומה לזו בה
היית עד כה, בתנאים
חדשים, תקלי במיקצת
על הבעיות. אם לא —
20 בינו א ר ־
$ו בפ ב רו א ר
מוטב שתסמכי לחלוטין
על שיפוטו של איש
בעל־שיקול. העיקר — לא להגזים בשום
דבר ולא לריב. יום ב׳ הבא מגיש לך
הזדמנות נדירה. אל תכתבי מכתבים
חשובים ביום חמישי המתקרב ובא.

וני

אז א ם אתח עדיין לא
יודע מה לעשות, גם
עצותיחם של ידידיך
לא יעזרו. מסע קצר
אך מהנה עשוי לקרב
אותך לאשח שלא צי פית
לפגוש עוד מעו לם.
אם אתה מן הטי פוסים
האוהבים בית
— צפוייה לך חופה.
בת דגים: בגד חדש
חיוניי -השבוע. הוא יפתח בפנייך דרך
שחשבת לנקוט — וזה
שונה מזו
כדאי. זהירות ! תאונות מיכאניות ותאונות
חשמל עשויות להסתיים לא טוב.
מכתבים כולדה הבטיחה
זכורני כי בשיאה של פרשת אשר ידלין,
כאשר העיתונות היתר, עדיין זו שהו אשמה
ב״עריכת מישפטי־לינץ/״ התבטאה
ראש־הממשלה לשעבר, הגברת גולדה מאיר,
בהופעה פומבית, בנוסח הבא :״אם יש
איש־ציבור, שאכן סרח ונמצא אשם, במד
ידי הייתי תולה אותו בכיכר־דיזנגוף״
(העולם הזה .)2048
כיוון שאשר ידלין, שהוא לכל הידיעות
איש־ציבור, סרח ונמצא אשם על־ידי בית־המשפט,
וכיוון שגולדה מאיר ידועה עד
עתה בתור אשד, שמקיימת את הבטחותיה,
הייתי רוצה לפנות אליה בבקשה ובתחינה :
״אנא, גולדה, אל תתלי את ידלין בכיכר־דיזנגוף.
חיזרי בך מהחלטתך הנמהרת,
העלולה להוציא למדינה שם רע. העניקי
לידלין חנינה, והסתפקי בעונש שיטיל עליו
בית־המישפט.״
משה חסין, תל-אביב

חזי! ואמץ!
לא ׳נהוג לעשות זאת, אבל במיקרה זה
אחרוג מהנוהג: ברכות להעולס הזה ולכל
עובדיו, עם הרשעתדבדין של אשר ידלין.
פ. אברהם, ירושלים
כל הכבוד ליגאל לביב, שגילוייו הביאו
לחשיפת הקשר והשיטה של שוד כספי
המדינה על־ידי מיפלגת העבודה. אין ספק
שלולא כתבות־השרשרת שלו, לא היינו
יודעים שבעסק המלוכלך הזה קשורים גם
גדולים ומכובדים.
מרדכי אוחנה, נס־ציונה
עדיין מהדהדים באוזני הדי דבריו של
אשר ידלין בר,ופעת־ה,טלוויזיה שלו, שבה
הכחיש והתכחש לכל ההאשמות שפירסם
העולם הזה נגדו, וניסה לזרוק בכם בוץ.
והנה, עתה, הוא מודה במדפיו שכל מה
שנכתב נגדו הוא, למעשה, אמת. השאלה
היא: האם לא ידע מראש כי האמת תצא
לאור י האם קיווה כי יחפו עליו ויטשטשו
את מעשיו, ורק כשכלו כל הקיצין הסכים
להודות באשמה?
לדעתי, זה מה שקרה. אשר ידלין האמין
שהמיפלגה לא חתן לו לטבוע, ותושיט
לו יד כדי להצילו. אם לא היה סבור כך,
לא היה מעז לכפור בעזות־מצח שכזו בכל
מה שנכתב נגדו.
צבי אבירן, תל-אביב
הידד לנצחונכם!
מאירה אורן, חיפה
בבית־המישפט הודה אשר ידלין לא רק
בנטילת שוחד בסכום של מאה אלף ומשהו
לימת. מרצונו הטוב הוא סיפר גם על מה
שלא היה כלול בכתב־האישום, דהיינו, כי
העביר למיפלגת העבודה עוד מיליוני
לירות. אבל אשר ידלין לא סיפר, ואיש
גם לא שאל אותו על כך, מניין לקח את
מיליוני הלירות שהעביר למיפלגת העבו דה.
מי הם שנאלצו לשלם לו שוחד בסכו מים
כה גדולים? בכך, למעשה, הודה
ידלין שאשמתו חמורה הרבה יותר מכפי
שפורט בכתב־ר,אישום. שכן, אם מסכום
של 120 אלף ל״י שילשל לכיסו כמה
רבבות ל״י, קל לחשב כמה לקח לעצמו
מסכומים של מיליוני ל״י.
המדינה חייבת לתבוע מאשר ידלין לפ רט
את כל הסכומים שגבה ותבע, וממי
לקח אותם.
אדי כן־יהושע, בת-יס
מה שמטריד אותי בעיקבות הודאתו של
אשר ידלין בבית־המשפט הוא אם גם
מישחקי־הרולטה שלו בלאס־וואגאס היו
במיסגרת ניסיונותיו לגייס כסף למיפלנת
העבודה.
י. שדום, רמת־ גן

מי שווה יותר?
גם אני הייתי בין הרבבות שנדחקו
במיסדרונות הצרים של בית־המישפט המ חוזי
בתל־אביב. טוב, היתד, סיבה לכך.
ידלין מודה, כך אמרו השמועות. אבל
השוטרים לא נתנו להיכנס, כי האולם היה
מלא בעיתונאים ובבני מישפחת ידלין.
הבנתי שאזרחים סתם, כמוני, לא יכולים
לראות דבר כזה, כי בשביל זר, יש טל וויזיה.
אז חיכיתי בחוץ ופתאום אני רואה
בחורה יפה, בבגדי חיילת ואפילו עם כובע
של חיל־הים, פוסעת לה בעיכוס עדין
לעבר הדלת של אולם המישפטים. השוטר
בפתח התחיל במעט לצעוק, אבל היא
קירבה את ראשה ולחשה לו משהו באוזן.
תאמינו או לא, אבל ההוא מיהר לפתוח
את הדלת וכמעט ופרש שטיח אדום, בעוד
היא פוסעת לה היישר אל לישכת השופטת,
הדסה בן־עיתו.

שאלתי את השוטר :״מה זה? למה היא
ולא אני?״ אז ההוא מגלה לי שזאת הבת
של השופטת בן־עיתו, אורלי שמה.
ככה הבנתי, וגם אתם יכולים להבין, שיש
שווים בפני החוק, אבל יש גם שווים
יותר•
איתן גודניק, פתח״תקווה

תמות גפיטי עם פלישווים
דליה ידלין, בתו של אליהו גולומב
ואשתו־בנפרד של אשר ידלין, גיסתה
לשכנע אותנו, בשעתו, במיכתב נוגע־ללב,
כי אשר ידליו אינו אלא דרייפום שני.
גם טליה ליבני, הידועה־בציבור של ידלין,
הטיפה לנו כל הזמן מוסר על התנהגותנו
כלפיו. היתה זו היא ־שהבטיחה לנו שלא
להשאיר אבן על אבן במדינה, אם אומנם
ימוצה הדין עם ידלין. והיא מימשה את
הבטחתה. נראה שטליה ליבני היא זו
שדחקה בידלין לנקוט שיטה של ״תמות
נפשי עם פלישתים.״
על-פי כל הסימנים היא ידעה לא מעט
על מעשיו הפליליים של אשר ידלין, אם
יכלה להבטיח זאת. האם זו התנהגות
הראויה לעורכת־דין בישראל, ועוד כזאת
המועסקת במישרד־הביטחון? אינני סבור
שיש להעמיד את טליה ליבני לדין בגין

ידידת ידלין, ליבני
אנושית וטראגית
מעשיו של אשר ידלין, למרות שהיא נהנתה
ללא ספק מהכספים שהוא הרוויח. אבל
הייתי מציע שלישכת עורכי־הדין תבדוק
אם אין בהצהרותיה, בתקופת חקירתו של
אשר ידלין, משום התנהגות שאינה הולמת
עורכת־דין.
כרוך אדימלד, תל־אביב
אשר ידלין הוא קורבן של המישטר
והשיטה. דומני שגם בשעה זו, כשאווירה
של שימחה־לאיד מציפה את המדינה, חיי בים
אנחנו להתבונן בהערצה בדמויות
שהתייצבו לצידו של אשר ידלין ולא
הניחו לו להישלח לעזאזל, אלא שמרו לו
אמונים עד לרגע האחרון. אפשר ללגלג
על הקשר הריגשי העמוק שנשמר כל
הזמן בין א-שר ידלין לידידתו, טליה ליבני.
אבל לדעתי, אין כאן כל מקום לליגלוג.
טליה ליבני היא הדמות האנושית הטראגית
ביותר בכל הפרשה, ומגיע לה צל״ש על
מידת ההומאניות והחברות שהפגינה כלפי
ידידה.
אסתר בדאון, הוד־השרון
אשר ידלין נהג כאותו רב־חובל שהכריז
״כל אחד לעצמו!״ ,והטביע את האונייה.
אלי כגימין, קוית־חייס

הצחדות בלתי־זהידות
בפגישתו של רבין עם נשיא חוף־
השנהב בשווייץ, נשאל ראש־הממשלה בין
השאר, על המועצה הישראלית למען
שלום ישראלי־פלסטיני.
תשובתו היתד, לאקונית. לדבריו, הוא
הסתפק בכך שהעיר לעמיתו שרק מתי־מיספר
בציבור הישראלי נמנים עם חברי
הקבוצה, ולמעשה זהו גוף חסר־חשיבות.
השאלה המתעוררת היא, האם לא היתד,
זו תשובה נחפזת וחסרת־היגיון? מה
עוד שהיא נתנה למנהיג, המעוניין להשכין

שלום בינינו לבין *נג עו, ספיקות. חז״ל
אמרו :״ודי לחכימה ברמיזה״ .הנשיא
האפריקאי ודאי הסיק מכך מסקנות לא
חיוביות ביותר ביחס לכוונת ישראל ל-
שלום־אמת. תשובות מעין אלה, מפי ראש־ממשלה
השואף להופיע בעולם בשוחר־שלום,
ויוצא לגייס ידידים למען רעיון
זה, עלולות רק להזיק לישראל, להרחיק
ידידים ושלום גם יחד.

מאשה פורמן־ הלפרין,

תל־אביב

אהדה לאודי זוהר
במדור מיכתבים בהעולס הזה (,)2057
כותב הקורא עדי זלוסניק :״אורי זוהר
הוא ליצן כישרוני, אבל זה הופך את
המלצתו להתייצב לצד רבין למעשה־ליצנות.״
האם בגלל שאורי זוהר הוא בדרן
לא צריכה להיות לו דיעה מיפלגתית?
מי קבע שאנשים שמיקצועם הוא בידור,
צריכים להתעסק כל חייהם אך־ורק במיק־צוע,
ואסור להם לחוות דיעה ולהפגין
מעורבות בנעשה בארץ?
אורי זוהר הוא אזרח ישראל, ובתור
שכזה זכותו להביע דיעה. היותו בדרן
זוהר אינו הופך את דיעותיו אוטומטית
ל״מעשד,־ליצנות״ .לדעתי ראוי זוהר לכל
הכבוד, בהקימו את את״ר. .אני תומכת
בו, ומקווה מאד שרבין אכן יהיה ראש־הממשלה
הבא.
ש.ש ,.באר־שבע

״התנועה לשינוי הדמוקרטיה״
חה־חה־חה ! אתם, שמתיימרים לגלות
את הגילויים המרעישים ביותר, גם אתכם
הצליחו להאכיל בלוקש הכי ״לוקשן״
שיוצר עד היום ועד בכלל.
הרמזים מונחים מול העיניים — ואתם
פוזלים הצידה. הלא רק קצר־רואי כרוני
לא יראה ש״התנועה הדמוקרטית לשינוי״
הופכת, אחרי הבחירות, ל״התנועה לשינוי
הדמוקרטיה״ ! במילים אחרות — דיק טטורה.
בלשון ישונה — מהפכה צבאית
(שקטה).
תהרגו אותי אם הגנרלים האלה מתכ
ננים
משהו אחר. אלא מה? מהפכה סתם,
עם טנקים ומטוסים, לא יפה לעשות (יהודי
אמריקה יגידו נו־נו־נו).
אז איך עושים הפיכה כך שגם העוגה
תישאר שלמה? נכון, בדרך הכי חוקית.
כן, הם ״שינוי״ .הם בטוח ישנו, הם ישנו
לנו ככה, עד שגם ״הרפובליקה הדמוק רטית
הגרמנית״ * תחוויר לעומתם.
נ. ב .נדמה לי -שאפילו ידין, בצילום
שלו בכתבה נולפלא (העולם הזה ,)2057 נראה כמו אחיו הצעיר של אולבריכט.
אולי זה הפיתרון לתעלומת שמה של
התנועה.

אחד מפינקם הבוחרים,
תל־ אביב

תעלוליו של אולמדט
קראתי את הרשימה ״דירה לצרכי רוו חים״
(העולם הזה .)2057 עשיתי זאת ב-
עומדי ברחוב, כאשר לפתע נעצרה לידי
מכונית מסוג וולוו, שכורה. נהג בה חבר
הכנסת אולמרט.
המכונית נעצרה בדיוק כאשר הייתי
בפיסקה שבה מתוארת הדירה החדשה של
מישפחת אולמרט. מהכתוב מתקבל הרושם
שהמדובר בדירה צנועה של 85 מטר מרו בע
בקירוב, אך למעשה עולה שיטחה של
הדירה, הנמצאת באחד מאיזורי-היוקרה
של ירושלים, על 100 מטר מרובעים.
כדאי לציין שתוכנית־הסיוע, שבמיסגר־תה
קיבל חבר הכנסת אולמריט 25 אלף
ל״י (נוסף ל 65-אלף ל״י שקיבל כזוג
צעיר) ,מיועדת למיסכנים. בחוברת־הס־ברה
של מישרד השיפון נאמר, שהתוכנית
להטבת תנאי־דיור מיועדת לגרים בצפיפות
של ׳שלוש נפשות לחדר, או — לגרים
בצפיפות שיל שתי נפשות לחדר בתנאי
שהמישפחה סובלת ממצוקה באחד התחו מים
הבאים: בריאות, סביבה, חפרה או
פרנסה. אני מאושר לבשר לקהל, ש־חבר-הננסת
אולמרט איננו סובל אף מאחת
המצוקות הללו.
תבר־הפנסת אולמרט ידע שהוא מבק-ש
* גרמניה המיזרחית.

עזרה חריגה, ולבן חיפש פרוטקציות. הוא
פגה לאנשים שעבדו במחיצתו של אברהם
עופר וביקש מהם להשפיע על השר. ואכן,
השר המליץ באוזני כמה אנשים על מתן
העזרה החריגה •לאולמדט. אחרי שקיבל
בעזרת עופר את 25 האלף, קם אולמרט
והשמיץ את אברהם עופר בכנסת.
אהרון גבע, ירושלים

חותפים בלי לשאול
כששמעתי ברדיו שבתו של הנשיא
קארטר הוטבלה בטכס בפטיסטי, קינאתי
בבפטיסטים: הם לא כופים על תינוק בן
שמונה ימים את דתם. הם מניחים לו
להחליט בעצמו, לכשיגדל, מה הוא רוצה.

אצלנו אונסים אותך להיות יהודי! בכוח!
חותכים לך בלי לשאול את פיך — וזהו.
לך תגיש תלונה במישטרה. אתה צווח
מחייכים מנחת
מכאבים, כל האורחים
ותוחבים לך לתוך הפה סחבה טבולה
ביין — שתשתוק שם.
להם זה לא כואב, כי לא להם חתכו
כרגע בלי הרדמה. לך חתכו!
ואנחנו עוד מתיימרים להיות עם נאור,
חלילה עובדי״
תרבותי, דמוקרטי ולא

אלילים. במקום להקריב את הבן הבכור,
אנו עורכים ״פידיון הבן.״
למה, לכל השדים והרוחות, לא יכולים
לעשות את אותו הדבר עם ברית־המילה.
שתהיה סימלית, ברית עם אלוהים. בלי
לחתוך אברים חיים מן הגוף, כמו באיזה
שבט פרימיטיבי מתקופת האבן. נדמה לי
שכבר הגיע הזמן לשינוי הזה, אם לא
נעשה לפני 3000 שנה.
ולכל אלה הטוענים שכריתת עורלה יש
בה יסוד בריאותי, אענה: כירתו לעצמכם
את האף והאוזניים, זה יהיה עוד יותר
בריא !
זאב גז ע, חולון
האס מורן דמתפריט?
בהקשר לידיעה שנתפרסמה במדוד
״תשקיף״ ,אודות קבוצת חברים העומדת
להציע את פירוק ״,מוקד^׳ (העולם הזה
)2056 ואשד אני, כביכול, עומד בראשה,
ברצוני להעיר :
#אין לי כל ״קבוצת חברים״.
>• מעולם לא עלה בדעתי שיש לפרק
את מוקד מסיבה כלשהי. אני סבור שקיו מה
של מוקד חיובי ומשמעותי ביותר ב מפה
הפוליטית, בלי קשר ליציאתה או
לאי־יציאתה של מפ״ם מהמערך.
נכון שחופש־ד׳,עיתונות הוא גם החופש
לייצר ״ברווזים״ — אבל זה, לטעמי,
חופש זול מאד.
ר או בן (״רובץ לן״) רו זנטל, נחשון
>• כתב העולם הזה, מאיר דורון,
מעיר :
• י ש קבוצת חברים הנתונים להש פעתו
של ״רוביק״ — למרות הכחשתו.
י• ההצעה הועלתה על־ידי ״רוביק״
בפגישה סגורה עם אחדים מהבכיריס באנשי
מוקד. היו לכך עדי־שמיעה לא
מעטים. אס שינה את דעתו — הדי זה
לגיטימי.
ת ר גי ליםבמדיטציה
הגיעה השער, לחשוף ולבדוק את פעילות
(המשך בעמוד )10

1נטאל׳ ,זה ממש נורא! עכשיו יותר אנשים יקנו בנד־עור.

6ג0^0־ף6נ8ן

כעת מחירים מיוחדים בכל חנויות בג ד -ע 1ר,
תל אביב: ככר אתרים 0 ,־ 10.00 עד ,20.00-מ ם ששי 09.00-0עד,13.00-בשבת 20.00-0עד.23.00-
רח׳סזל דגים,יפו העתיקה 10.00-0,עד-סס 2000-0,13.עד . 24.00-מ ם ששי 1000-0עד.13.00-בשבת 20.00-0עד.24.00-
״אסתעור״רח׳ דיזננוף 09.00 - 0.190 עד3.00-ו.מ 16.00-עד9.00-ז.ביו 0ששי 09.00-0עד.13.00-
רת בן יהודה 08.00-0,104 עד3.00-ו 16.00-0.עד.19.00-ביום ששי 09.00-0עד3.00-ו.
•רוול 1לי ם: רה׳ המלך ג׳ורג׳ , 60 מלון המלכים 09.00-0 ,עד 16.00-0,13.00 עד,19.00-ביום שיש׳ 09.00-0עד3.00-ו.
מצפה אבו טור; רה׳ עין רובל 08.30-0.5עד7.30-ו,ביום ששי מ 08.30-עד4.30-ו.
חי פ ה: רם׳ נורדאו 09.00-0,5עד 16.00-0,13.00-עד,19.00-בי1ם ששי 09.00-0עד5.00-ו.
אילת: מרכז ת״חת חדש 0 .־ 10.00 עד 3.00-ו 0 ,־ 17.00 עד. 21.00-ביום שישי 10.00-0עד־4.00ו.
מנדלהעמק: רת בגד עור,מ 08.00-עד8.0׳0-ו,ביום ששי מ 08.00 -עד־4.00ו.

מכתבים

כוהל לכלי המטבח
ב בזק לימונית
1!1ל עץ הזית
בזק לימונית׳

־-תכשיר מהפכני וסשדן
לשטיפת כלים, המכיל מהל, לימון וחומר
להגנת הידיים; הכוהל ממים שומנים,מחטא
ומבריק את הכלים; הלימון מרוננן
ומשרה ריח נשם ו\ל הכלים.
כשר, מכיל 600 סמ״ק

(המשך מעמוד )9
״האגודה הבינלאומית למדיטציה בישראל״,
אותה אגודה הטוענת שהיא ״אגודה עותו מנית״
,שאין לה רווחים, שלא משלמת
מיפים, ושמשכנעת את הקהל בכל מיני
שיטות ואמצעים ללמוד את המדיטציה
הטנסצנדנטלית ומוציאה, אגב כך, סכומי־כסף
עצומים מהציבור.
לפי הערכה ״קלה״ ,הרי רק באיזור תל-
אביב נפתח מדי יום קורם של 20 מש תתפים,
כשכל תלמיד משלם סכום של
375ל״י. למיטב ידיעתי, מקבל כל מורה
שיש לו חלק באגודה יותר מ־ 10,000 לירות
משכורת חודשית, נוסף לאחוזים על כל
תלמיד שהוא מלמד. האגודה משקיעה
כספים רבים בקניית רכוש, וחלק לא מבוטל
מן הכסף מועבר לחו״ל במטבע־חוץ היישר
לכיסו התפוח של המהארישי שלהם, מד,ש
יוגי. האם כל הפעילויות של האגודה
חוקיות ז האם היא אגודה ללא־רווחים?
מדוע היא גובה סכומים כה גבוהים מה ציבור
עבור קורסים אלה ו מדוע היא
מחתימה את כל תלמידיה שהתפתו לבוא
וללמוד מדיטציה על כל מיני טפסים

סודיים, כביכול, שכוונתם להטיל על אלה
שחתמו מורא ופחד מפני גילוי המאנטרה,
שהיא המילה המיסתורית והסתמית שלהם?

דן אופיר,

קח• לביתך את הטוב ביו תר-״בזק לימונית׳׳של

1ה עתה הגיע

השבוע

סך הפרסי

4,8מיליון ד
פרס ראשון

1977ץ׳1׳1131ג!^6

ג £1ג\ 1

הפצה בלעדית
סטימצקי

קנה לן־ כרטיס

ח סון בסף!

לטכס ההגדלה

ספרים יד שניה !
אנו מוכרים, קונים ומחליפים ספרי
לימוד, ספרי קריאה וספרי אמנות
בכל חשפות.
״ לוטוס ״

גן ו *עלוז 9

בזמן האחרון מלאים העיתונים בפיר־סומים
על כך שהמדיטציה הטרנסצנדג־טלית
היא, כביכול, דבר מזיק. השבוע
אפילו סיפרו בעיתוני-הערב על קבוצה
של מורים למדיטציה שפרשו מן האגודה
העולמית בטענות שהמדיטציה גורמת ל ליקויים
נפשיים אצל העוסקים בה, והיא
מזיקה יותר משהיא מועילה.
מדברים הרבה על הכספים הרבים ש עוברים
באגודה. אבל אני עצמי, כמי
שעוסק במדיטציה ברציפות כבר כמעט
שלוש שנים, אומר לכם שכל סכים כסף
היה שווה כדי ללמוד את הטכניקה הפ שוטה
והקלה של המדיטציה.
כל מי שכותב נגדה, ממיט אסון על
העולם. אם כולם היו עוסקים במדיטציה,
היה לנו הרבה יותר טוב!

דויד איתן,
77 ץ ןז^ £88ז

תל־אביב, רח׳ אלנבי 101
(מול בית־חכנסת הגדול)

תל־אביב

גבעתיים

ד״ש מר״* גכגסת
התנועה לזכויות האזרח של שולמית
אלוני מוציאה לאור, מפעם לפעם, ביט און
פנימי בשם ״איגרת מהכנסת״ ,על
פעולות הסיעה בכנסת. אך מה הופתעתי
למצוא בגליון ינואר של ״איגרת מהכנסת״,
בעמוד האחרון, את הפיסקה :״בהוצאת
התנועה לזכויות האזרח (ר״צ), ,ןובר -
כנסת פטור מתשלום.״
האומנם מאפשר החוק לכל סיעה בכנ סת
להפיץ, ערב הבחירות, כל חומר שהוא
על פעולות הסיעה בכנסת ומחוצה לה ו
הרי יש בכך תעמולה ישירה למפלגה.
בהזדמנות זו ברצוני לציין לשבח את
מדורכם החדש ,״בחירות 77״ ,על המירוץ
הגדול לכנסת התשיעית. אני מאהל לכם
הצלחה בבחירות.
אגב, מהם ההליכים לקביעת אותיות
לרשימות הרצות לכנסת? כמה זמדשידור
ברדיו ובטלוויזיה תקבל כל מיפלגה חד שה
שלא רצה בבחירות הקודמות?
לדעתי, טוב תעשו אם תפתחו מדור
קטן בשם :״הבוחר שואל — המערכת

מכתבים
משיבה׳ /לבירור שאלות על כל הקשור
בבחירות.
דרור חופשי, ירושלים

איציק, שימעין?!ירא לד!
מאז נודע טל המאבק /בין שימעון
ליצחק /התברר שהכל פה במדינה /
מתחרז עם זו המנגינה / .יש קידוחים
במיפרץ סואץ /אז יצחק צועק ושימעוך
כועס /מיסמך לעיתונות מודלף, וכבר
מלחשים /שרק מחוגיו של ״שין״ ׳/
יצא אותו מלשין.
אם ידלין מסתבך בפלילים /גם זה
חלק מריב התרנגולים / .ואס ידלין אז
גס רבינוביץ ורבין /וזו על כן אינטריגה
תישעה קבין /אם רבין מתפטר 7הרי
זה ברור שהוא מכה את ״שימי״ בסנטר /
אם דיניץ מתנשף להשיג ביקור /מובן
מה מעסיק את מוחו העכור / .כך יוכל
יצחק לקחת ״פור״ /ולהכניס לפרס ״נוק־אאוט״
מאחור.
המאבק בין שימעון ליצחק /הוא, אם
כן, שלאגר מובהק / .עכשיו מתחיל להתברר
/שז׳נבה גס־כן תוצא מן המקרר/ .
לקראת מועד הבחירות /יורד כבר רבץ
על ויתורים ופשרות / .כך ייהנה מלחץ
מפ״מי נגד פרס /וישלח את דיין להעלות
חרם.
הרצל חקק, ירושלים

שידה צעירה — אקטואלית
מי? /מי זה האיש אשר שמו רבינוביץ
/שביגללו עברתי ממעדני־מלכיס —
לסנדוויץ׳ /משימלה וחליפה — למיכנסי־ג׳ינס
ולא קטיפה / ,מחולצת־משי וטפטה —
לטריקו פשוטה / ,מנעליים יפות — לסנדלים
שטוחות.
לך אני מאחלת שתלבש סרבל בצבע
תכלת / ,לרגלך תיקשר שרשרת /וכל
התומכים בקולך יחוברו לה בשלשלת/ .
ולפיך הגאון אתקין ריץ׳־רץ׳ קטון/ ,
שמא חלילה תביא עלינו עוד אסון.

מיכרז !

הממשלה הכריזה ללא היסוסין /שגונבי־עתיקות
יועמדו לדין / ,מאסר וקנסות
יוטלו על כל דיכפין /שברשותו יימצא
חפץ עתיק־יומין/ .
וכאן השאלה חוזרת ונשאלת /איפה
הצדק והדין־דיין אמת 7
.עליזה גיל, אילת

מעשי אבות ובנים
קראתי השבוע שתי כתבות בשני עיתו
נים:
האחת בהעולס הזה ( )2058 על ״הרוח
הרעה של אהרון מגד״ ,מאת דן עומר,
והשניה בדבר, על המשך הופעת העיתון
העיברי של היורדים באמריקה — ישראל
אקספרס, מאמר שנכתב בידי חיים איזק.
הקשר בין שתי הכתבות הוא בידיעה
שאותה העלים חיים איזק מקוראיו, ידיעה
המספרת שהעורך החדש של אותו עיתון*
יורדים הוא אייל מגד. האב מוכיח־בשער
פעמיים בשבוע מעל דפי דבר, ואילו בנו
הוא דוברם העיברי של היורדים. עוד
מוכיח כזה, ואבדנו!
משה תמיר, חולון
• בינתיים חדל גס הבן להוכיח, אחרי
שהוצאת העתון הופסקה.

אגחגו יודעים
עוד בטרם הגעתי לסוף מאמרו המאלף
של הפרופסור שלמה הררי מסאן־דייגו
(פורום ״העולם הזה״ ,)2058 ידעתי בליבי
כי הוא צודק במאה אחוזים. אני רוצה
להפנות אליו תשובה אישית:
בעצם, לומר לד בכנות, כל אשר כתבת
ידוע לי מזמן, ועוד יותר מכך: ידוע לי
שהישראלים בזים לכל חריג, שהם שונ אים
מרכיבי־משיקפיים ומתעבים שמנים
עד עימקי נשמתם, שהם מגעילים וקטנו ניים
וצרי־אופק, וכל מה שיעלה עוד
קולמוסו המאומן.
אני אומנם אינני פרופסור, בעצם אני
רק תלמיד בי.איי. וגילי מתקרב אך למח צית
גילך, אך אוכל להוסיף להשכלתך

הכללית פרט חדש ומעניין, שאינו נהיר
לך בוודאי מפאת היעדרותך הממושכת.
ובכן, הישראלים לא רק שונאים איש את
רעהו, הם שונאים את עצמם -את בשרם,
כל נים ונים בנפשם הבזויה וכל פינה
בעצמיותם העלובה.
איך ניתן, אחרת, להסביר את העובדה
שדברים כשלך התפרסמו בשבועון ישראלי
המכבד את עצמו — דברי אדם אשד משנת
1955 חסר הוא כל מושג מעמיק על
המתרחש במדינה, ובין גיחה לגיחה ל פרובינציה
מיזרח־תיכונית זו מרשה לעצמו
להעיר את הערותיו המלומדות והמנוסות
ממרום־שיבתו האקדמאי באוניברסיטת סאן־
דייגו, ולייעץ עצות מחוכמות 3יצד להעלות
את הישראלים היורדים בחזרה — את
האחרים, כמובן, לא אותרעצמו.
ההסברה ישראלית לוקה בחסר, הכלכלה
מתמוטטת, מילחמות חדשות על הסף, הסעד
החברתי מתרחב, היורדים — יורדים, וה עולים
כבר לא. ואתה, פרופ׳ חררי, הדואג
והאוהד, האיש שגילה את אמריקה מחדש,
מתיימר לספר לנו כמה אנחנו גרועים !
אל תדאג, אנחנו יודעים.
חשבתי לכתוב לך מיכתב שקול ונינוח,
שינסה להסביר לך כמה אנחנו משתדלים,
ומנסים ומתלבטים ומשנים פה־ושם ונכ שלים
עוד ועוד, אך ממשיכים בכל־זאת
להתקיים ומקווים ליום. אך החלטתי כי
אינני רוצה להגיד לך שום דבר לעניין,
שטירחה זו טירחת־שווא היא ואינך ראוי
לה, לא אתה ולא אלפי רעיך המהנהנים

בהנאה למיקרא אימרותיך המחוכמות.
הרי מי שעבר שנים מיספר בארץ-
י-שראל וחזה מבשרו את הדעה וחש את
הפחד והבדידות האיומה, והשכיל להבין
את החזון אך נשבר וברח — לא יושפע
בוודאי מקומץ מילותיו אף של הדגול
במסבירים, שתמצא הארץ הזאת לשלוח
אליו.
ומי שחי כאן ולא הרגיש ולא ראה,
או שראה והתעלם — אף לא ירצה להק שיב,
ונמצאנו קרחים בכל מיקרה. צריך
לעזוב אתכם במנוחה, לשכוח מכם כשם
שמשתדלים לשכוח אסון, ולבוז לכם כשם
שבזים למפנה אחוריו ליריבו.
לא עוד הטבות, לא עוד הסברות, לא
עוד חינחונים מאוסים ומקח־ומימכר בטוב
הארץ והדרה. מה, בסופו של דבר, ניתן
עוד להציע לכם?
ומה עוד לא הצענו? ואיך לא הצענו?
ניסינו בטוב, בדיברי־פייסנות, ביקשנו,
הסברנו, התחננו, אחר רגזנו ורתחנו, ויש
שהתייאשנו ובליבנו ידענו תמיד: אדמת
הארץ הזאת תישאר מלוחה, וסביבה ימ שיכו
להלך מיליוני מוסלמים, מצפים לרגע
שנתמוטט.
מוטב להתעלם מכם, לשכוח אתכם.
אתם הרי תגיעו לכאן בסופו של דבר
בחזרה -עם גל האנטישמיות הראשון או
מפחד שילטונות־המס, והארץ הזאת תקבל
אתכם בחזרה נכונה ואוהבת, כשם שקיבלה
את האומללים בבניה — והיא תסלח ותברך
שהחיינו.
אבל עד אז — לשכוח.
אתה כותב, פרופ׳ הררי, כי החברה
האמריקאית קיבלה אתכם יפה, כי השת־רשתם
וכי טוב לכם. אך, האם לא נתקלתם
מעולם בשאלה כיצד זה חתמו מנהיגי
ארה״ב על תיקון ג׳קסון הידוע, למען
הגבר עלייה יהודית לארץ בעוד בתוכה
יושב קיבוץ ענק של ישראלים — ציבור
הדומה בהיקפו למיספרם של אלו שהצליחו
להיחלץ ולצאת בעזרת התיקון המבורך?
האם לא נשאלתם שאלה זו מעולם?
האם לא הבחנתם בפאראדוכס?
ולסיום, פרופ׳ הררי — שאלה אישית
במיקצת.
כפסיכולוג מצליח (״אני טוב ואני יודע
זאת״) טענת, שמי שטבע את המונח
״נפולת של נמושות״ מנסה לחפות על
ייסורי מצפונו. כיצד, אם כן, תכנה את
מיכתבך שלך?
התנצלות מגומגמת? צביעות מתחסדת?
או אולי ניטרליות אוהדת?
אשמח להיווכח כי לא פירסמת תשובה.
לא אתה, ולא חבריך.
רמי נוברניק, ירושלים

צפרני הקסם
צפרניין מקסימות ללא בעיות!
הפתרון האידאל׳ לבל סוני הצפרנ״ם !
ל צפ ת״ם סדוקות,כם וסות ולצפרנ״ם יפות וחזקות במיוחד
השתלת צפרנ״ם, בעזרת אבקה ונוזל המתקשים תון דקות,
משייפים א ת הצפורן, מורחים ״לאק״ והרי צפורן לתפארת.

״ סנ פו ־ וייל ״
המרכז הישראלי לביצוע צפרנ״ם בשיטה האמריקאית
יבוא • שיווק• ביצוע
פתוח ברציפות בין השעות 0900-19.00 :
ת ל -אביב רח דיזנגוף . 270 טל 03-245036
באר -שבע רוז הרצל ,82 טל 057-78601 .

נשיונל . 3.6.1070
השבלולים שאתה נהנה מהם היום
יעוררו התפעלות גםג־.1982
מנקודה לנקודה
על פני לוח התחנות,

מ״קול השלום״ ועד
״רשת גימל״.
תפקידה של ה״עין״
הוא להורות לך-
כהרף עין-היכן אתה
עומד ולאיזה תחנה
אתה מאזין.
לא כל מערכת סטריאו הנראית משוכללת
היא משוכללת באמת. אלא אם כן אתה מתבונן
במערכת סטריאו של נשיונל. בנשיונל, חברת
האלקטרוניקה הגדולה ביותר ביפאן, מחלקה
מיוחדת העוסקת אך ורק בפיתוח שכלולים
והמצאות במערכות סטריאו. לכן, אין זה מפליא
כי בנשיונל תמצא שכלולים אשר לא ראית
מעולם במערכות הסטריאו הרגילות.
בלי לשנוי את הראש

מנגנון מיוחד בפטיפון מבטיח שלעולם לא
תשבור את הראש
היקר על גבי התקליט.
מתג קטן ״מנטרל״ כל
תנועה חפוזה ומניח את
הזרוע אט אט על מקומה
—בשלום.

הקפדה בפרטים הקטנים
עשתה אותנו ענקים

הפרטים הקטנים עושים את ההבדל הגדול
בין מערכת סטריאו רגילה לבין מערכת סטריאו
של נשיונל. שפע השכלולים הם רק חלק ממכלול
היתרונות שמעניקה לך, מערכת סטריאו נשיונל.
באולמי התצוגה שלנו ברח׳ אבן־גבירול ,18
ת״א, ובחנויות המובחרות בכל הארץ תיהנה
להאזין ולראות את כל היתר.

113) 101131
צעד קדימה אל המחר.

להאזין למצעד הפזמונים
אחרי שהוא נגמר

כמה פעמים כבר
החמצת את תכנית
הרדיו האהובה עליך
בגלל סרט־מתח
בטלוויזיה, או בשל ביקור
בלתי צפוי של ידידים?
עכשיו כבר לא
תחמיץ דבר.
הרשמקול הסטריאופוני
המשוכלל הבנוי במערכת הסטריאו שלך יאזין
במקומך. ולאחר שתתפנה תוכל, בלחיצת כפתור,
להאזין לתכנית הרדיו שהוקלטה-
כאילו שודרה בו ברגע.
מה בין קול השלום לרשת גימל!

שכלול זה ימצא חן, קודם כל בעיניך. זוהי
עין אלקטרונית אדומה המתרוצצת

רדיו0שזש\1, 1\ 1$1 1. 5
מגבר 72 וואט.
פטיפור אוטומטי.
טייפיקסטות סטריאופוני.

הצעה מ הפכני ת: מ 1ראט 1רי 1ם על הליבים פ לי ל״ ם
נגד עבד מימון ה מיפלוו ת המוסרים הוד אה תוך
חוד ש. והחזרת כ ל הכספי ם ה שדודי םלב עלי ה ם

היאמר: כימעט לא ייתכן שאדם
שהיה כעמדה כבירה כמימסד זה
לא היהשותףלמעשיו

* ש מש,הר מגעיל ומסליד בפסטיבל, מפתח הסמוי.
מפתח זה יצר שלושה מעגלים :
הנערך עתה סביב לפרשת אשר ידלין.
המעגל הפנימי מורכב כולו ממפא״י,
אותם שהשמיצו והכפישו אותנו, כאשר
פתחנו !במאבק הקשה לחשיפת האמת ,״ בגילגולי׳ה השונים — מיפלגת־העבודה
תופסים עכשיו טרמפ על הפרשה. אותם
והמערך. למעגל זה זרם השלל המרכזי.
המעגל 1השני, הרחב יותר, מורכב
שנעצו אז סכין ׳בגבינו, הופכים את הפרשה
קרדום לחפור בו. אותם שלא נקפו אצבע
ממיפלגות הקואליציה. להיכנס לקואליציה
כדי לעזור לנו, בכנסת או בהסתדרות,
פירושו: לקבל אחוזות מיפלגתיות, בצורת
בשעה שעמדנו ׳בקרב וקיבלנו על עצמנו
מישרדים וממשלתיים ועמדות־מפתח, אח רות,
המנוצלים למימון המיפלגה ולהב סיכונים
— מופיעים עתה בפוזה של מנצ טחת
טובות־הנאה לראשיה ולעסקניה הב חים.
חבריו
וידידים של אשר ידלין
כירים ׳והזוטרים. מבחינה זו אין כל הבדל
אף תמול־שילשום, שותפיו לעסבין
המפד״ל לבין ל״ע, בין מפ״ם לבין
קים ולבילויים, עטים עתה על ההליברלים
(כשהיו בפנים).
מציאה במו נשרים על פכר.
המעגל השלישי כ׳ולל את מיפלג׳ות־המימסד,
שאינן בקואליציה. גם להן •ניתן
הליכוד — שמיפלג׳ותייו היו שותפות
חלק מן השלל — כספי הסוכנות, זיכיו מלאות
לשיטת פינחס ספיר, שהתחלקו
נות, רישיונות ושאר טובות־ההנא׳ה שיע
עימו בשלל כספי הסוכנות, שפעלו עימו
בידי השילטון לחלק. כדי שתשתוקנה.
על־פי השיטה הבדוקה של ״יד רוחצת
יד״ — איזו זכות מוסרית יש לו עתה
זאת היתה שיטת פינחס ספיר.
לעשות הון מפרשת ידלץ ל
לא הוא המציא אותה. היא קמה
סיעת־הענק של הליכוד בכנסת — מה זמן רם לפניו, כימי הסוכנות ההיא
עשתה כדי לחשוף, את השחיתות? יהודית. אף הוא שיכלל אותה, עד
הקצבת המיליונים ׳שמקבל הליכוד מקופת שהפכה יצירת־אמנות של שחיהמדי׳נה
למימון מיפלגו׳תיו — האם הוצאה תות פוליטית.
אף אגורה שחוקה אחת ממנה לפעולה
81 8 ! 8 1 .
נגד השחיתות?
1ש להכין את מלוא המשמעות של
חוץ מכירכורים ונאומי-דמגוגיה ין•
אהרי שהוכרע הקרם _ מה
שתי המילים ״שיטהפלילית ״ .
עשה הליכוד בפרשת ידלין ז
שיטה היא מערכתכוללת. לא
מעשים פליליים של מעטים. לא מעשים
ואילו ד״ש, איזו זכות מוסרית יש למנ של
מיפלגה, אחת. לא תופעת־שוליים, אי היגיו
— כימעט כולם הפרוטקציונרים ו־שם
בקצה המישטר.
בני-׳הפרוטקציונרים של פינחס ספיר —
לשלול;.את השיטה שהעשירה אותם? מניין
שיטה פירושה — מישטר
כספי המיליונים הזורמים עכשיו לקופת כולל, שהבל שותפים לו, שכלל
ד״ש — אם לא מתרומותיהם של מתעשרי אינו יבול להתקיים אלא בהסכמהמישטר
הקיים? איש כמו מאיר עמית, תם ובתמיכתם הפעילה של הכל
פרוטקציונר מובהק של פינחס ספיר, ש — כ ל חלקי המימסד, הקואליציה
נתמנה לתפקיד מנכ״ל כוו על־ידי אשר והאופוזיציה, בל דרגות השיל־ידלין
בכבודו ובעצמו, מד, למיפלגתו בח טון, כלי-התיקשורת ומוסדות הציגיגה
הזאת? האם חברת־הבת של כור, בור.
שהוזכרה על־ידי ידלין כצינור להעברת
אי-אפשר היה להזרים במרוצת השנים
כספים למיפלגה, שונה מחברותיה?
מיליארדים של לירות מקופות הציבור
כל ׳אלה הם שותפי השיטה. עכשיו
לקופות המיפלגות — בלי שיתוף־פעול׳ה
הם פוצחים במקהלה :״תיפסו את ה אמיץ
של כל אנשי־המפתח בתוך המע גנב

רכת.
מי שמצפה שמיפלגות אלה ואנ!איד
זה פעל?
שים אלה ישנו את השיטה שכה • פשוט מאד: בראש ב ל המי׳פעלים ה הם
גדלו ונהנו ועשו קאריירה —
ממלכתיים, הציוניים, ההסתדרותיים והצי אינו
אלא פתי.
בוריים הועמדו אנשים מיפלגתיים. כל
מינוי חשוב היה מי׳פלגתי — מטעם המים־
לג׳ה ששלטה באותו מיגזר. .אנשים אלה,
ך•׳ דברים חייכים להיאמר בפה
שידעו כי הקאריירה שלהם ׳כולה תל׳וייה
( 1מלא, בגלוי ובלא רחמים.
במיפלגה שמונתה אותם, היו עבדים ׳נרצ כארץ
הזאת שלטה, במשך העים
ל׳מיפלג׳ותי׳הם. כשקיבלו פקודה לגנוב
דור האחרון, שיטהפלי -ל ית .
כספים, הם ׳גנבו, או חיפו על אחרים
שיטה של גניבת כספי הציבור למען
שגנבו, או העלימו עין והביטו לכיוון
המיפלגות.
אחר.
לפני קום המדינה נגנבו. בעיקר כספי
מי שלא הסבים לכף, נפלט ככר
היהדות העולמית, שנתרמו למען בניין כשלב מוקדם של הקאריירה שלו.
הארץ. חלקים גדולים מכספים אלה זרמו
פרשות ידלין ׳ועופר גילו טפח מנוהלי־במישרין
ובעקיפין לכיסיהן של המיפלגות.
הביצוע. המנכ״ל ׳של קופת־חוליס נתן ל־מפא״י
לקחה את חלק־הארי — אך כל
מנכ״ל של סולל בונה לנפח חשבונות (וכך
המיפלגות האחרות של המימסד, ממפ״ם
לגנוב את כספי חברי-׳ההסתדר׳ות) ,וה ועד
הרוויזיוניסטים, קיבלו את חלקן.
הפרש הועבר למיפל׳גה. מנכ״ל שיכון
שיטה זו ל א בוטלה עם קום העובדים
מכר נכס ל׳מנכ״׳ל קופת־חולים,
מדינה. חלק גדול מכספי התרו גבה על כך קומיסיון חשאי (שהוא גניבה
מות של יהודי העולם הוסיף לזרום
ושוחד) ,והעביר את הכסף למיפלגה.
לכיסים מיפלגתיים. אכל בינתיים
וכך הלאה וכך הלאה — אלף ואחת
נוצרה קופת המדינה, וכה נמצא
שיטות מתוחכמות.

הפליליים.
ועל כן: כ ל אדם שכיהן במימסד זה
במי׳שרה רמה, פוליטית או כלכלית, ושלא
הסיק את המסקנה בעוד־מועד, פסול
מלתפוס עמדה כלשהי במישטר הדוגל ב שינוי
ובטוהר־המידות.

אם אדם כזה מצטרף כיום לתנועה
כלשהי אשר רוממות השי

שלל
גדול יותר לחלוקה, על-פי ה

קל לנתח שינויים במצב־הרוח הצי בורי.
יש לכך, בוודאי, סיבות רבות ושו נות

ההלם של יום־הכיפורים שיכנע י רבים
כי השחיתות אי׳נה ת׳ופעת־שוליים אשר
מותר להתעלם ממנה, שהיא הפכה סכנה
לעצם קיום המדינה.
ההתנוונות של מיפלגת־העפודה הורסת
את עמוד־התווך של המימסד כולו. בימי-

ידלין בליוויי ת שוטרים בדרך למעצר, א ח רי ה הו דאה
נוי כפיה ודגל הטוהר כידה — אין
זו אלא בדיחה עגומה.

8 ! 81
^ ל זה אינו חדש.
~ העולם הזה הכריז מילחמה על שיטה
ז׳ו כבר לפני 25 שנים. הוא עמד נגדה
בקרבות ללא־ספור. הוא חשף את שיטו תיה,
גילה פרשות, התמודד עם ראשיה.
כאשר הקמנו תנועה פוליטית, היה המאבק
נגד השיטה אחד מיעדיה העיקריים, והבא נו
את הקרב ואל הכנסת ואל ההסתדרות.
מי שמעלעל כיום בכרכי העולם הזה
מלפני 20 ,25ו־ 15 שנה ,׳נדהם מן הדיי קנות
שבה הוגדרו הדברים כבר אז. ידענו
הרבה, וניחשנו את השאר.

רבים את מעשיהן?

ומדוע כל זה־ השתנה עכשיו ז

אם בן, מדוע לא התקומם הציבור
אז ז

מדוע הו׳שמצנ׳ו ואנו, ולא אנשי המימסד
שאת חטאיהם חשפנו? מדוע לחמו העי תונים
בנו, תחת להילחם בשיטה המוש חתת,
שאת פרטיה גילינו שבוע אחרי
שבוע? מדוע הוסיפו האזרחים, כל ארבע
שנים, לבחור במיפלגות המושחתות, ב קואליציה
!ובאו,פוזיציה, למרות שגילינו ב
פירוש
הדבר — וגם זה חייב ל
הזוהר
של בן־גוריון, דיין, פרס ואיסר
הראל הופעלו שירותי־הביטחון והמיש־טרה
נגדנו. בתקופת השילטון של גולדה
מאיר ופינחס ספיר גויים הכוח המקובץ
של המשק הציבורי כדי להשתיק את ע ד
שי־הצרות !ולהשחית את כלי-התיקשורת.
כעת אין המישטר מסוגל עוד לגייס כוחות
אלה.
קם דור חדש במדינה, שהשתחרר ב מידה
מס׳ויימת מן המנטאליות הנכנעת של
נתינים זצמיתים, של אזרחים בני־חורין.

פרשות ידלין ועופר אינן שונות
מפרשות רכות קודמות שחשפנו.
אבל מצכ-הרוח הציכורי השתנה,
לכן התפתחו בפי שהתפתחו. עתה
הגענו לרגע של אמת.

8! 8! 8
ך* גע של אמת יכול להביא לשינוי.
1׳אך הוא יכול גם לחלוף מבלי להש איר
זכר.

באשר המושחתים עורכים פס•
טיכל נגד השחיתות, זהו תכסיס
שמטרתו למנוע שינוי.

(המשך מעמוד )13
כאלונים ציבעוניים רבים מרחפים עתה
בכיכר הציבורית, ועל בולם רשומה, באו תיות
שונות ומשונות, המילה ״שינוי״.
כל הפאילונים האלה יתפוצצו למחרת יום
הבחירות. אולם בינתיים הם עלולים לה סיח
את הדעת מן הצורך ומן האפשרות
לבצע את השינוי כעת .
הקארייריסטים של השיטה המושחתת
לא ישנו אותה, גם כשהם מתחזים עתה
במהפכנים צמאי־שינוי. מי שעלה לגדולה
בתוך השיטה, מי שצבר בה מיליונים
לבנים ושחורים, מי שניסה להגיע בה
לשילטון ונכשל בשל סיבות אישיות —
לא יוליד שיטה אחרת.

כד תיקווה הנקשרת כאנשים
כאלה היא מגוחכת.
אך רגע־האמת יכול להניב פירות אמי תיים.
הוא יכול לשים קץ לפרק עגום
ואומלל בתולדות המדינה, ולפתוח דף
חדש.

זה תלוי כנו. זה תלוי כרצוננו
לחולד שינוי שד ממש.

^ די להדגים את אחת הדרכים ה -
1מעשיות לכך, אני רוצה לשרטט
כאן דגם של פעולת־טיהור. היא הונחה
השבוע על שולחן־הדיונים במסיבת־העי-
תונאים שנערכה מטעם העולם הזה, ושבה
השתתפתי לצד אמנון זיכרוני, אלי תבור
ויגאל לביב.
מייד עם מסירת הודאתו של אשר ידלין
בבית-המישפט! ,תבעתי — פמיברק לי ד
עץ־המישפטי־לממשלה — לפתוח בחקירה
פלילית !נגד יהושע רבינוביץ, ,אהרון יד־לין,
דויד קלדדון וכל האנשים שהיו אח ראים
למערכת־הבספים של מיפלגת־הע-
בודה בתקופה הנדונה.
בו־זמנית פניתי במיכתב לראש-הממ-
שלה, והצעתי שהממשלה תחליט על הק מת
ועדת־חקירה ממלכתית, על־פי חוק
ועדות־החקירה, כדי לחקור את כל ההס תעפויות
של פרשות ידלין ועופר.
דקות מעטות אחרי פירסום הצעות אלה,
התלבשו עליהן כל המי־ומי במדינה. תוך
48 שעות לא היו מיפלגה או מנהיג שלא
גנבו יאת ההצעות והציגו !אותן כהמצאיו-
תיהם המקוריות והמבריקות שלהם.

כל השיטות הכלתי־חוקיות שאותן
היא תגלה. היא גם תקבע את העונשים
המתאימים לפשעים מסוג

הוועדה תקכע, כין השאר, לאור
מימצאיה, מי הם האישים שהמשך
כהונתם ככל מישרה ציבורית ייאסר.
קכיעה זו יכולה להיות מופנית
נגד יחידים ו/או נגד סוגים
שונים של כעלי־תפקידים כעבר.
פעולת הוועדה תשתרע על פני
כל המיפלגות, כאופוזיציה וכקואו-
ליציה, מימין ומשמאל.

י נחנו מציעים שהוועדה תנקוט, כ-
> * צעד ראשון, שיטה חסרת־תקדים ו־חד־פעמית

תכריז על

מ ו ־רא -

אדם שהקאריירה הציבורית שלו
כרוכה כעשיית מעשים בלתי
חוקיים, קשה לאיש כזה לעמוד
מול הפיתוי.
פושע הוא אדם החורג מן הנורמה המ קובלת
על ההברה. כאשר הנורמה עצמ
ח היא פלילית, מושגי הפשיעה מטוש טשים.

משום
כף אין צויד להתייחס
אל האשר־ידלינים כאל פושעים
רגילים — אל-אם־כן הוכח שגנכו
כספים לכיסם הפרטי.

ההיגיון, אומר, שברגע זה מסתובבים
בארץ אלפי אנשים שעסקו בפעולות פלי ליות
שהיו קשורות במימון המיפלגות. כל
אלה סברו שהם •נוהגים על־פי הנורמה
המקופלת בחברה שבה חיו. יש לתת לא נשים
אלה את האפשרות ׳לפתוח דף חדש
— ציבורי ואישי. לשם כך עליהם להת ייצב
לפני רשות מוסכמת ולהודות במ עשיהם.

טור יו ם.
יוצע לכל אדם, שהשתתף כעכר
כפעולה כלתי־חוקית למימון מיפל־גה
כלשהי, לקום ולגלות זאת לווע-

כלל הומאני גדול הוא כיהדות :
מודה ועוזב — ירוחם.

יובטח לכל אדם כזה, שאם יעשה
זאת תוך זמן קצוב (למשל:
תוך חודש מיום מינוי הוועדה),

לעומת זאת, תהיה מלוא ההצדקה המו סרית
לטפל באגרוף־הברזל של החוק ב אותם
עבריינים, שלא יקומו ולא יגלו
את מעשיהם הבלתי־חוקיים, אם ניתנה

יוטל על הוועדה לחקור את כל
השיטות שכהן מומנו כעכר מיפל•
גות כדרכים בלתיייחוקיות.

(ממילא כלולים בתחום זה כל האספק טים
הציבוריים של פרשות אשר ידלין
ואברהם עופר ז״ל).

הוועדה תקכע את הדרכים להחזרת
הכספים שנגנבו מן הציבור,
מקופת המדינה, מההסתדרות,
מהתנועה הציונית, מהכרות
ממלכתיות, ציכוריות והסתדרות־יות.
הוועדה
תעכיר לידי המישטרה
ופרקליטות־המדינה את כל החומר
הפלילי שיגיע לידיה, כדי שאלה
יפתחו כחקירה וכהליכים
פליליים נגד החשודים.
הוועדה תציע את החוקים וה
נוחלים הדרושים כדי לשים קץ ל
כיום
ברור כי חוק זה היה תרגיל
מונומנטאלי של הונאה זדונית
ככוונה-תחילה.

הובטח לנו כי המימון הממלכתי דרוש
כדי לפטור את המופלגות מן הצורך לגבות
כספים בדרכים אחרות. בשיחות פרטיות
אמרו לנו ראשי מיפלגת-ד,עבודה שהשי-
טות האלה היו בלתי־כשרות, והיה ניתן
להבין שהן פליליות.

נאמר בחוק, שאסור ל׳מיפלגה לקבל
תרומות מ״תאגיד״ ישראלי. ניסוח זה
השאיר את הדלת פתוחה לרווחה לקבלת
תרומות מ״תאגידים״ בחוץ־לארץ. נפתח
פתח להרחבת כספים לממדים עצומים,
״עיסקות סיבוביות״ דרך שווייץ וואדוץ,
הקמת קרנות־סתר בארצות זרות.

מי שמקכל כספים כדרכים שחורות,
מוכרח גם להוציא אותם כדרכים
שחורות. אין הוא יכול. ל
העכירם דרך ספרים הכפופים לביקורת
מכקר-המדינה. דכר זה
הופך את עצם הכיקורת של מכקר
המדינה לצחוק.

מאיר זרמי אמר, בטלוויזיה, שסיפרי
מיפלגתו פתוחים, ושמבקר־המדיינה עבר
עליהם. הרי זו בדיחה. הספרים פשוט
אינם כוללים הוצאות של מיליונים, ש מומנו
בכספים שחורים אלה.

את חוק־מימון־המיפלגות יש להחליף
כחוק־מיפלגות חדש.

וק כזה צריך להטיל פיקוח ממשי,
1 1יעיל ורצוף על משק המיפלגות —
כל המיפלגות.
הוא צריך לנתק את המיפלגות לחלוטין
מן השירותים הציבוריים, החברות הכל כליות
יוכל פעילות כלכלית, שאינה קשורה
במישרין בהפצת רעיונות והסברה מדינית.

פינ ח ס ספיר ז״ל בפעולה: מהמ דינ ה אל ה מיפלג ה
הוא ייהנה מחסינות מפני הליכים
פליליים.
כדין עד־שהוא

שימש רק
לידי מיס־

דינו של אדם כזה יהיה
מדינה. הוא ייחקר. אם יוכח
גנב כספים לכיסו הפרטי, אלא
צינור להעברת כספים גנובים
לגה, הוא לא יועמד לדין.
הוועדה תוכל לשקול אם לגבות עדויות
כאלה בדלתיים סגורות, ולמנוע פירסום.

להם הזדמנות הוגנת לעשות זאת ללא
חשש מפני התוצאות.

ץ ץ< בחינה מעשית, מעשה כזה יכול
להניב תוצאות שאי־אפשר כלל להפ ריז
בחשיבותן.

אם אכן ישתכנעו עכרייני־האת
מול כי ההצעה ׳היא הוגנת, כי הם
כל אדם שלא ינצל את המורא -יכולים לטהר את עצמם — וכי
טוריום ולא יגלה את מעשיו כ -אם לא יעשו זאת יהיו צפויים ל•
תחום זה, ישמש הדבר גורם ל עונשי־מאסר של שנים רכות —
החמרתעונשו כאשר יועמד תתחיל נהירה אל הוועדה כדי ללדין
כעוון גניבה, קכלת שוחד, מסור עדויות.
כל האנשים האלה יודעים עתה כי ה מידמה,
מעילה, קשירת־קשר איו
שיטה הפלילית התמוטטה. הם יודעים שאם
כל עבירה אחרת, שהיתה קשורה
תתגלה האמת על מעשיהם, אי־אפשר יהיה
כפעולתו למימון כלתי-חוקי של
להצילם. הדוגמה של עופר וידלין תעמוד
מיפלגה.
ולי כדאי לעמוד על ההצדקה המו ר
ג סרית והמעשית שיש לצעד מסוג זה.

כאשר שולטת כמדינה שיטה
פלילית, קשה מאד לאדם נורמלי
לעמוד נגדה.
כאשר הממשלה עצמה, באמצעות
שריה ומנהיגיה, אומרת ל־

לנגד עיניהם. כל אחד יחשוש שמא יק דים
אותו חברו וימסור מידע שיסבך
אותו.

לכן יביא צעד כזה למבול של
מידע. אולי לא יתגלה הכל, אכל
חלק גדול מאד מפישעי העבר
ייחשף לעיני הציבור.
זה יהיה
תטוהר.

כמו דוח־פרצים.

האווירה

אולם כאשר הונחה הצעת-החוק
על שולחן הכית, היה כדור שלא
נכלל כה שום סעיף המונע את
המשך הפעלת השיטות הפליליות.

יתר על כן, אין בחוק סנקציה פלילית
נגד עבריינים. יכולים אנשים להפר את
החוק על ימין ועל שמאל (תרתי משמע),
מבלי שיהיה צפוי להם יכל עונש שהוא.
(האנשים שעסקו בכך צפויים לעונשים
פליליים על קבלת שוחד, גניבה, מעילה
וכר. אך לא על עצם העיסוק במימון
בלתי־חוקי של מיפלגתם).

לשם כך גיבשנו תוכנית מפורטת, הני תנת
להגשמה מיידית. הדחקתי לכת והו דעתי,
שארבעת עורכי מסיבת-העיתונאים
מוכנים להתנדב ולהעמיד את עצמם לר שות
הפעולה הזאת, ללא שכר, אם יינתנו
להם האמצעים לעשות את המלאכה.

כחבר־כנסת לקחתי בשעתו חלק פעיל
מאד, בחקיקת חוק ועדות־החקירה, ואני
מעיד שבדיוק לצורך מיקרה כזה חוקק
החוק. הוקמו על-פיו ועדות־חקירה לב דיקת
הפרשות של נתיבי נפט ושל השחי תות
בספורט. האם השיטה הפלילית למי מון
המיפלגזת חשובה פחות? האם יתואר
ביכלל נושא מתאים יותר לחקירה כזאתי

^ ין להכתיב לוועדה כזאת, אם
ר 1תקום, את מסקנותיה. אבל אפשר לה ציע
לה כמה דרכי-מחשבה לגבי העתיד.
אני בעד מימון ממלכתי של מיפלגות.
אמרתי זאת בכנסת, כאשר הוצע הדבר
לראשונה. אבל הצבעתי נגד החוק ש נתקבל.

היה ברור לי, ומחיתי על כך
ככר אז.

מילא. לא זה חשוב. חשוכ ש־כהצעות
אלה לכדן אין כל ערד.
מ ה תחקור דעדת־החקירה זאיד
היא תפעל זאיך תגלה את פרטי
השיטה הפלילית, שהיתה פרושה
על פני הארץ כולה ץ

ן* זו ההצעה :
1תקום לאלתר ועדת־חקידה
ממלכתית, שתורככ כחוק עד־־פי
החלטת הממשלה ולפי הרכב שייקבע
על-ידי נשיא כית-המישפט
העליון.

ניתן יהיה, כאמת־וכתמים, לפתוח
דף חדש.

יש לשים קץ לחלוטין לכל שיטת
המינויים של אנשי־מיפלגה לתפקידים
כמינהל הציבורי, כחסרות
ציבוריות וכשרותים ציבוריים.
לשים קץ פירושו — להפוך
את הדבר לעכירה פלילית, ולהטיל
עליו עונש.
יש לחיים מיפלגות לנהל ספרים,
ולהודיע למכקר־המדינה על כל
תרומה שהיא מעל לסכום מינימלי
סביר — למשל 500 ,ל״י. מי שנותן
תרומה לתנועה פוליטית, אין לו
כמה להתכייש. אם הכסף הוא
כשר, אין לו שום סיכה לעמוד על
סודיות התרומה.
מבחינה, זו אין הפדל בין מיפלגה ישנה
או חדשה. המיליונים הזורמים, כנראה,
לתנועת ד״ש, המוציאים במערכת-יתעמולה
בזבזנית שאין לה תקדים בארץ, באים
מאיזה־שהוא מקום. הציבור אינו רק זכאי,
אלא גם חייב לדעת מניין בא הכסף הזה,
מי המממנים.

זהות המממנים של תנועה מסו-
יימת חשוכה להכנת המניעים האמיתיים
של אותה תנועה, ועל כן
היא צריכה להיות נחלת הציבור.

פשר לשים קץ
\ $אפשר לפתוח דף חדש.
אפשר להפוך את רגע האמת לרגע
של שינוי אמיתי.
אם נדאג לכך עכשיו !
לשיטה הפלילית.

דניש ישראל מייצא רהיטים לדנמרק
עגלת תה מעץ אורן טבעי או בייץ חום
העליזות, המשמשות כונניות פינת אוכל מקורית המורכבת משולחן
העיצוב והגמר הדניים הם שם דגר
משטח שחור, בעיצוב נפלא של דניש, דגם
לריהוט בסלון, בחדרי ילדים, בפינת אוכל
70x120ס״מימעץ אורן, ושני ספסלים
בעולם הריהוט. העובדה, כי דניש
£א £ £1א? 1מס .50 .יוצאת דופן ביופיה.
ובחדר עבורה. כונניות
תואמים לישיבה עבור-שישה איש. מחיר עצמית בישראל מתחיל לייצא תוצרת
— 880.ל״י
— 1,890.ל״י׳ יציבות, רחיצות ובעלות ברק נעים. במלאי המחיר
המערבת בולה
לדנמרק היא תעודת כבוד לתוצרת
בצבעים שונים. מחיר יחידת מרף
— 125.ל״י שולחן אוכל מעץ אורן טבעי או בייץ חום,
מיטה בודדת, תוצרת דניש, בולה מרופדת י עכשיו
הישראלית. והנה היא לפניכם,
דגם 12 במידות של 20ו א 80ס״מ הניתן
כולל ארגז
בצבעים שונים של בד
להארכה עד 220ס״ף עם 2הגדלות
הסנונית הראשונה של היצוא׳ שלנו -לכלי מיטה. חייבים לראות, יוצאת מן הכלל מערכת ישיבה תוצרת שבדיה דגם £א\)?/
חייבים לראות, השולחן באורן טבעי
מערכת ישיבה מעץ אורן המורכבת
חייבים לראות. הרהיט החושז של
בעיצובה הנאה.
סקנדינביה. עם׳צדדים מקש, מרופדת בבד
במחיר 2,890.ל״י
מידות המיטה 70x190ס״מ.
מהפריטים הבאים:
המחיר 1,950.ל״י שברי אורגינלי הניתן להסרה בקלות לצורך
כסא אוכל מתאים, מעץ אורן טבעי או בייץ
תוצרת

כורסאות מודולריות
נקוי.
— 2,175.ל״י חום, דגם ,14 מרופד בבדי 0 £א .1מחירו
דניש, מעץ אורן טבעי או בייץ חום,
״מערכת ישיבה דנית דגם £1£המורכבת
מחיר הספה הדו מושבית
— 425.ל״י
באורן טבעי
מרופדות בבדי פסים משבצות הארוגים
מספה תלת מושבית, דו מושבית
— 1,670.לי י
וכורסא,חום מחיר כורסא גבוהה
בלעדית עבור דניש.
בייץ או טבעי,
אשור
עץ של מסגרת עם מתלה לבגדום דגם 51 מעץ אורן טבעי או ריפוד בבדי
ולמושב.
נפרדות.לגב
כריות

1,050

מחיר הכורסא ספה הכוללת

\/ דגם ישיבה מערכת בייץ חום, יוצא דופן בעיצובו הנאה.
שונים. מחיר המערכת בבר פסים
תלת מושבית ורו מושבית, באשר כל
ל 790. -ל״ימחיר שרפרף מותאם
— 480.ל״י המחיר מקורי
— 4,900.ל״י הכריות מתחלפות. להשיג בבד פלזה,
שולחנות קפה £א £ £1א? 1מעץ אורן עם
בצבעים שונים.
שולחן מגורה מעץ אורן טבעי בעל משטח

101
\/ דגם מודולריות כורסאות משטח צבוע בבייץ חום, במידות של 70א 70
במחיר הפתעה של
— 5,900.ל״י עגול. הרהיט שיוסיף יופי לביתכם. מחיר
מרופדות בבד פסים הארוג בלעדית עבור
ס״מ. מתאים במיוחד לכורסאות
— 454 .ל״י השולחן דניש. שתי כורסאות מהוות מיטה,נוחה
בורסת נוח דגם משבדיה, זה עתה

ה־£א£ £1אזק
לשינה. הכורסא לאניני הטעם, המחיר
הגיעה לתצוגה. כשמה כן היא, נוחה
מערכת מודולארית לספרים רגם 1 £/
70/4
דגם
50 א 140 של במידה
ספסלים לנוי מרופדת טבעי אורן מעץ המסגרת להפליא.

1,450

— ליחידה בעלת אין סוף. אפשרויות, המורכבת
£א £ £1א ,?1תוצרת דניש, בעלי מראה
בבד אורזין. מחיר הכורסא
— 630,ל״י ממדפים וצדדים בגדלים שונים מעץ אורן
— 680.ל״י
צעיר. מחיר הספסל
טבעי. מערכת 190x280ס״מ המורכבת
ממרפים לספרים ודברי נוי, וכן משטח
עבודה, המתאימה במיוחד לספריה, חדר
עבודה וחדר הילדים.
— 2,789.ל״י
מחירה

האספקה מיידיונ

בכל סניפי דניש אינטריורס: רמת־גן: דרך זיבוטינסקי , 104 ירושלים: רה׳ הסורג, מול בנק ישראל, חיפה: אחוזה, רח׳ חורב , 53 כפר שמריהו: מרכז מסחרי.

העולם הזה 2060

״או גאה בזה שאו מדיוא ולא פודיטיקאייי,
אמר יצחק רב ין לתומכיו בכנס אח״ר
לאנשים הנכונים!

ארוחת־הבוקד שהוגשה
לשר־החוץ האמריקאי
ואנס, בעת ביקורו בישראל,
בביתו של ראש־הממשלה יצ חק
רבץ, היתד, ישראלית ל מהדרין.
לאורח הוגשו מיץ־
תפוזים, חביתה, משתי ביצים,
סלט ירקות ושמנת. לאה רבץ,
רעיית ראש־הממשלה, אומנם
לא השתתפה בארוחה, אך
היא ירדה לחדר־האונל לש תיית
קפה, והזמינה את שר־החוץ
האמריקני לבוא לישראל
בפעם הבאה יחד עם רעייתו.

שיירוס

777
הברנדי הלאומי שהוא בינלאומי.

8 1באותה פגישה ישב יועצו
של ראש־ד,ממשלה לענייני־עיתונות,
דן פתיר, לצידו
של עמיתו, דובר מישרד־החוץ,
שהוא על תקן של עוזר
לשר-החוץ, הודינג קאר־צר.
הסתבר כי עד למינויו
היה קארטר עורך של עיתון
חשוב במיסיסיפי. הוא סיפר
לפתיד כי בעייתם העיקרית
של אנשי הממשלה הדרומיים, היא שהביא עימו קארטר,
להשלים עם העובדה שעיתוני
החוף המיזרחי, כמו הזושינג־טון
פוסט והניו־יורק טיימם,
הם עיתונים חשובים. כן גילה
כי כל יקשר בינו לבין הנשיא,
ג׳ימי קארטר, אינו אלא
מיקרי, אך יחד עם זאת הודה
כי השם הוא טוב, ובהחלט
הולד לפניו.
! 8השמועות כאילו פרש
הבדרן אורי זוהר מאת״ר
(אזרחים תומכי רביו) הופרכו
ביום השבת האחרון. כמאתיים
שחקנים, אנשי־סרטים ואנשי־בוהמה,
התכנסו במועדון צוותא
בתל-אביב, כדי להביע
את הזדהותם עם ראש־ד,ממש לה.
בלט בהם מנהל אולפני
הרצליה, המפיק יצחק (״אי־ציק״)
קול. את ראש־הממשלה
ייצג יועצו לענייני עיתונות,
דן פתיר, שהיה נרגש עד־בדי־כך
שהחליט לדווח על
המיפגש מייד, טלפונית, ל-
ראש־ד,ממשלה .,רביו היה ב אותה
שעה בדרכו לנצרת־עי-
לית, שם היד, אמור להיפגש
עם צירי מיפלגת העבודה מ מחוז
הצפון. אולם הוא הודיע
לפתיר כי ומצא זמן לבוא ל מועדון
צוותא כדי להיפגש
עם תומכיו. וכך אומנם היה.
לפני שנסע לנצרת קפץ יצחק
רבין למועדון, הודה לאוהדיו
ואמר, בין השאר :״אני גאה
בזה שאני מדינאי ולא פולי טיקאי.״
מזווזי כרמל

נד׳זב• ראשת לציי! וזכרי! ״נקב

׳ 8גיליונות העולם הזה
משמשים באחרונה כמוצגים
בישיבות ועדות הכנסת. בש בוע
שעבר השתמש בגיליון ה עיתון
ח״כ אהוד אולמרט.
בעת ישיבת הוועדה לביקורת־המדינה,
שדנה בחברה לישראל,
ציטט אולמרט מתוך כת בתו
-של יגאל לביס בנושא
החברה לישראל. כאשר נשאל
אולמרט מהיכן הוא מצטט,
השיב :״לא קל לי להודות,
אבל מתוך העולם הזה.״
! 8ח״כ מאיר פעיל ציטט
את שר-החוץ, יגאל אלץ,
מעל בימת הכנסת. אמר לו
אלון :״באמת, מה אתה נטפל
אלי? אפשר להשתגע ממך !
זה לא יכול להיות ציטוט מ דברי,
הלשון שלי קצת יותר
עשירה.״

׳ 8במטה הבחירות של שר־הביטחון
שמעון פרס שררה
מבוכה. בבוקר היום השישי ה אחרון
נודע לאנשי המטה, מ תוך
האזנה להודעות בשידורי־ישראל,
בי דאש־הממשלה יצ חק
דבין עומד להתראיין ב־שידור־רדיו
בתוכניתו של ה שדרן
הפופולארי פירעון
לב־ארי. הראיון נערך ב יוזמתו
של לב־ארי, ולא היה
לו כל קשר להתמודדות בין
פרם לרבץ על המועמדות ל-
ראשות״ר,ממשלה. אבל אנשי ־
פרס נסערו. הם החלו מציפים
את אנשי רשות-ד,שידור ב טלפונים,
טענו כי הם מתער בים
בבחירות הפנימיות במים-
לגת העבודה• ,וקבלו כי הם
מפירים את ״האיזון העדין״
בין פרס ורבין. הלחצים, שהיו
מלווים איומים, הועילו. ,שי־הוראה
דורי־ישראל
קיבלו
לראיין גם את פרס. וכד, ב רגע
האחרון, נצטווה הכתב
שלום קיטל לראיין את פרס
עבור המגזין השבועי של

בביתם

האדריכל

הירושלמי אברהם
ואשתו רוני, שבשכונת

תמיר

ימין־
מעיה בירושלים, התקיים חוג- הפרופסור בית בהשתתפות
ייגאל ידץ, ביום שבו נפתח
מישפטו של אשר ידלין. חוג
הבית אמור היה להתחיל בתשע
בערב. בעשרה לתשע ציל־צל
ידין ואמר :״אני מבין ש אני
יכול להגיע בתשע וחצי.
עד אז, כוכב הערב הוא יד-

גוט

8יחיאל (״חיליק״)
מן, עוזר שר־המישפטים, ש נכח
גם הוא בחוג־הבית, טען
לאחר־מכן כי ייגאל ידץ כבר
מסתגר בחדרו ועוסק בהרכבת
ממשלה — מלגו.

חיים לסקוב

התארח השבוע בחגיגה לבגוד לידת
בנו של בתב ״ידיעות אחרונות״ אריה
אבנרי, שנערכה בבית־העיתונאים בתל״אביב. החגיגה היתה אמורה
להיערך לרגל טכס ברית״המילה. אלא שהטכש עצמו נידחה. אבנרי
ביקש, באותה הזדמנות, להציג לפני בנו הבכור את לסקוב, שהיה
סנדקו. אולם הילד, אולי בגלל הטרואמה שעבר באותו מעמד, פרץ
בבכי, וכל מאמציו של אבנרי להציגו לפני סנדקו עלו בתוהו,
שידורי־ישראל, ששודר בש בת.
8מנכ״ל
כור הפורש,
מאיר עמית, ניראה נבוך
מאד בעת שהופיע בבית-
המישפט המחוזי בתל־אביב
כדי לשמש כעד־אופי לטובתו
של ידידו, אשר ידלין. עמ־ת
החיוור פלט לעבר האנשים ;;״
סבבו אותו, בנימה של התנצ לות
:״אתם יודעים •שזאת הפעם
הראשונה- ,שאני נמצא ב בניין
הזה?״ קרא לעברו אחד
הנוכחים :״תמיד י-ש פעם רא שונה

8ערב כינוס ועידת מפלגת
העבודה, פגש דובר המטה ל בחירת
רבץ, יורם פרי, ב קבוצת
עתונאים .״אפשר להז מין
אתכם למסיבת־הנצחון?״
שאל אותם בחיוך. השיב לו
דידי מנוסי בו במקום :״יש
לי כבר הזמנה למסיבת ניצחון
אחת ...אז תביא גם לשניה!״
! 8בעת נאומו בכנסת, שבו
דרש את התפטרות שר־ד,חי נוך
והתרבות אהרון ידלין,
הופסק יז״ר ועדת־ד,חינוך של
הכנסת, ח״כ אברהם כץ,
•פעמים אחדות על־ידי יושב־ראש
הכנסת ישראל ישע יהו.
לבסוף קבל כץ :״כבוד תפסיק היושב־ראש ! אולי
להתייחם אלי כמו מורה?״
השיב ישעיהו :״אני לא מת ייחם
אליך •כמו מורה, אני
בסך־הכל מרגיש כמו שוטר-
תנועה.״
8במישרדי סיעת המפד״ל

בכנסת חיפשו את ח״כ יהו דה
כן־מאיר, שאמור היה
להשתתף בישיבה דחופה ש כונסה
במפתיע. מזכיר הסיעה
והרוח החיה בה, עורך־הדין
אריה האן, ניגש אל שר־הסעד-לשעבר
זבולון המר,
ושאל אותו :״אולי ראית את
בן־מאיר?״ השיב המר מניה-
וביה :״אולי הוא נחטף סוף־
סוף.״

! 8דובר עיריית תל-אביב,
עמיקם שפירא, ניראה ב שבוע
שעבר במשך יום שלם
כשהוא מחייך מאוזן אל אוזן.
כשנשאל על מה ד,שימחה
השיב :״התגרשנו.״ לשואלים
הנדהמים, ששאלו אותו כיצד
זה הוא עוזב את דאש־העיר,
שלמה (״צ׳יצ׳״) להט, בד יוק
לפני הבחירות, השיב .
עמיקם: י״מצ׳יצ׳ אני לא את גרש
לעולם, התגרשתי מאש־תי.״
עמיקם היה נשוי משך
ארבע שנים לסטודנטית ש שמה
אסתי, שילדה לו בן
מיקי, שהוא כיום בן שלוש.
8רווחים נאים מניצחונה
של קבוצת הכדורסל של
מכבי תל־אביב על אלופת
ברית־המועצות עשה ספן ה שלום
אייהי נתן. בימים ש־

שרה הוי

אחותו של אשר ידלין, שבניגוד לאחיה כפרה
בשבוע שעבר בהאשמות שהועלו נגדה עם
פתיחת מישפטח, ניצלה את ההפסקה בדיוני בית״המישפט כדי
להתרענן במיזנון בחברת פרקליטה, עורך״הדין מרדכי (״מוטי״)
שורר (משמאל).בשקמה שרה הרי ממקומה שכחה לשלם. המזנונאית
חרצה מייד את מישפטה :״ואללה, כל המישפחה הזאת גנבים!״
העולם הזה 2060

אנ שינו
קדמו למישח־ק הציע אייבי ל רבים
מידידיו להמר עימו על
תוצאת המישחק, כשהיא מובן
להמר למיבת נצחון מכבי נ יחם
של עשר לאחת. יב־ם
סברו -שהאיש שוב מתלוצץ.
אבל אחדים הפקידו עשר לי רות
כנגד כל מאה שלו. ערב
המישחק העלה אייבי את שי עור
ההימור שלו, היה מיכן
להמר על נצחונה של מכבי
ביחס של מאה לידות לאחת.
הפעם לא מצא מהמדים .״רי חמנו
עליו,״ אמרו ידידיו,
״לא רצינו שיפסיד כל-כך הר

לנשותיהם, עודד אותן ב-
קדיאות-קרב.
1הזמר אריאל זילבר
אהוד מאד על אלפי בני-גוער,
הקונים, את תקליטיו כלחמניות
טריות — אך לא כן על שכ ניו.
הללו הלשינו לעירייה כי
אריאל הוסיף לדירת־הגג שלו,
שליד גן־חחיות בתל־אביב,
חדר נוסף ללא רישיון. כעת
מאיימת העירייה להרוס את
המיבנה הבלתי־חוקי. אולם ה שכנים
לא הסתפקו בכך. הם
התלוננו גם על כי אריאל
פורט משך כל שעות היום על

פרובסודשבח וייס מונויס דנו א ת

אונווי ס

המינוגוחכמנורמס טי קי ם, סיגר יו ת,
תמרוקים מגבי ת וידו רד ם של ו״ ש

שרידו ל עי ה
לסימפטום חדש בפוליטיקה הישראלית מתייחס
הסאטיריקון ב. מיכאל ברשימתו ״הוכחד, ניצ חת״
,שבה הוא מנסה לפענח את המניעים המוס ריים
שהניעו את ח״כ יוסף שריד לעשות פומבי
לתמיכתו בשימעון פרס, כמועמד המערך למישרת
ראש־הממשלה :
״אני בהחלט מכין את יוסי שריד. ולא רק
אותו. את כל אלה הסבורים שיש לעדין• חילופין
בצמרת. וכי איזו תועלת יש בראש הצמרת באדם
בזה, אשר אינו שולט די הצורן בעניינים? בצ מרת
צריך שיהיה מישהו האמון זה־טכבר על
להטוטי טיפלגתיות. בצמרת דרוש מנהיג שהו כיח,
כמשר שנים ארוכות •של ישיבה שם, כי
לא כל פרשיה מכאישה צריכה למצוא את דרכה
לציכור. מישהו שהוכיח כי בימי חלדו אולי נוצרו
פרשיות, אף לא נחשפו.
״רביו איננו כזה. רביו לא מסוגל להיות כזה.
רביו גם לא יצליח למנוע את חשיפת הפרשיה
הבאה, ואת זו שתבוא אחר־כך, ואת השתיים
הבאות בתור. רבין חייב ללכת. אני בהחלט מכין
(הארץ)
את יוסי שריד.״

ערכם של מחקרי
דעת־קהל?
פרופסור מ. זלינגר, מן החוג למדע המדינה,
מטיל ספק רב בערכם ובחשיבותם של מחקרי
דעת־הקהל, הנערכים חדשות לבקרים והמציגים,
לדבריו, תמונה מסולפת של רצונותיו ודיעותיו
של הבוחר־הישראלי :
״כשיקולי־הצכעה מטלאים גורמים בלתי־רציו־נאליים
תפקיד נכבדי, אד לא כהערכת סיכויי
ההצבעה עצמה. פרס מאמין שהוא, ולא רבין,
יציל את מיפלגת־העכזדה ביום הכחירות לכנסת
התשיעית. אמונתו מסתכמת (ללא פירוט) על
מהקרי דעת־קהל, ועל מה שתומכיו מספרים לו.
כבר הסביר טדי פרוים (״דבר״ ) 31.12.76 ,אחת
החולשות של מישאלי־פופולאריות. אלה לא נער כו
בין אנשים שהגדירו עצמם כמצביעים בעד
מיפלגת־העכודה או הטערד, ואין להסיק מסקנות
מנטייתו הטבעית של איש ״חרות״ ,שיצכיע כעד
״הליכוד״ בכל מיקרה, להעדיף את פרם על
(דבר)

דברו אלינו ברציחת

כוכב־הבדורסל הכושי של קבוצת מגבי
תל״אביב, שהיה אחד הגורמים העיקריים
לניצחונה על אלופת רוסיה קיבל השבוע, עם שובו ארצה, הצעות
רבות לגיור. אין זו הפעם הראשונה שהוא מקבל הצעות כאלה.
פרי נהנה מהצלחה גדולה בקרב בנות המין היפה בתל־אביב.
בשבוע״האופנה שנערך לא־מכבר בתל־אביב הוא אף ניאות להצטלם
כדוגמן־פירסומת, בחברת הדוגמנית קיטי ממון (איתו בתמונה).

אולסיפ רי

בה.״ הצוחק האחרון היד, איי־בי:
הוא הוסיף לקופת ספי־נת-השלום
שלו 3100ל״י, רוו חיו
מן ההימורים.
י לבדרן אורי זוהר תוכ נית
ציפווי־לידוז קבועה ב גלי
צה״ל, המשודרת ביום ג׳
בשבוע בשעות הלילה המאוח רות,
והוא מתיר לעצמו לע שות
במהלכה ככל העולה על
רוחו. בשבוע שעבר. מסר אורי
ד״ש מעל גלי האתר לכמה מ ידידיו
הקרובים, שנעצרו יום
קודם-לכן על-ידי המישטרה
באשמת אחזקת סמים. אורי
דאג לא רק לעצורים אלא
העולם הזה 2060

הפסנתר ומטריד מנוחתם. כדי
להימנע מעימותים עם שכניו
מצא אריאל •פיתרון מקורי ל בעיית
הנגינה. הוא הוריד את
הפסנתר שלו מדירתו, ואיחסן
אותו בתוך המכונית מדגם
פורד טרנזיט שברשותו. בכל
פעם שמתח-שק לו לנגן, הוא
פשוט יורד אל המכונית ומנ גן
בתוכה כאוות־נפשו.
מדריד־תיירים הוביל,
השבוע, את נוסעיו בכביש
רמלה, וחלף עימם על-פני סח-
נה־המאסר מעשייהו. כששא לוהו
לשם המקום, השיב:
״זהו כפר פינחס ספיר.״

על סיגנון התעמולה החדש של מערכת הבחי רות
77׳ כותב הפרופסור שבח וייס, המנתח
בראשית דבריו את הריקנות במודעת ״ 10 נקודות
לשיחת הערב״ של הליכוד ופירסומי־בחירות אח רים

״מודעה זו, ושכמותה, מופיעות בין היתר בעי תונות
הפונה בעיקר אל ציכור המשכילים. אך
מנסחי המודעה אינם מתאמצים להציע משהו
סרוגרמאטי. לא ניכר אף שום ניסיון להתמודדות
אינטלקטואלית עם בעיות השעה. הפשטנות ,״ה מרובעות״
,חלסר-הרלוונטיות, השימוש החוזר ו־נישנה
בקלישאות נפוצות של מסיבות יום־שישי
צעקניות...״
בהמשך ביקורתו על סיגנון זה מוסיף הפרו פסור
וייס :״לצד מודעות מן הסוג הזה יש סוג
של מודעות אווייליות, שבחלקן משיגות ללא ספק
מטרה הפוכה מזו שהתכוונו לה מפרסמיהן. הנה
כי כן, לפני ימים אחדים נפלו עיני על מודעה
מן ד,סידרה :״גם הוא איתנו״ .במודעות שכאלה
מופיע צילום דיוקן של מישהו (האמור לגרות
את יצר הבוחרים ולמשוך אותם אחריו) ועל יד
הדיוקן, תקציר של ״חיים שכאלה״ שלו.
״דומה שראשי מטותיהבחירות הלכו שבי אחרי
שיטות שיווק־המוצר. הם מוכרים לנו את המיס־לגות
כמכור מסטיקים, סיגריות, תמרוקים, דיב־רי־חשמל
ושאר ירקות. לא מתייחסים ברצינות
לאינטליגנציה של הקהל.
״הגיעה השעה שיפסיקו להלעיטנו בשיעורי
התעמלות (״התקפלות״ ,״הזדקפות ובשעשו־עי־לשון
(״עלייה בירידה״) ,ובעשיית שרירים
(״התמודדות אמיצה״ ,״כוח אחד מלוכד״ ,״הנ הגה
איתנה״ ,״מנהיגות שהיא משכבה ומעלה״,
ושאר ביטויים המעידים על אימפוטנציה חשי בתית)
.הגיעה השעה שיפסיקו לדבר אלינו באמ צעות
עמוד-השדרה, השרירים ואפילו בפרחים.
יואילו בטובם להפעיל את השכל.
״בימים, אלה, כאשר משלמי־המיסים בישראל
נושאים בהוצאות ומממנים את מילחמת־הבחי־רות,
זכאים אנו לעמוד בתוקף על זכותנו לקבל

ממיפלגותינו, מתנועותינו ומרשימותינו — מצע
מפורט, רציני ואינטליגנטי. דברו אלינו ברצי (הארץ)
נות״.

שידורי־ישראל.
תמיר.
הדולארים של ד״ש.
זבל השאר
העיתונאי דניאל בלוך טוען ברשימתו ״איפה
ואיפה ברדיו״ לחד־צדדיות בולטת של יומני־החדשות
ברדיו, תוך תמיכה מוסווית בד״ש :
״ברשות־השידור קיימים כללים של איזון פו ליטי
ואובייקטיביות בשידור, אך כפי הנראה
כללים אלה אינם חלים על טיפולו של הרדיו
במיפלגת־העבודה. ביום השלישי בערב שודרו
ב״היום הזה״ דיברי״ביקורת חריפים של שמואל
תמיר נגד ענייניה הכספיים של מיפלגת־ר,עבודה.
מאוחר יותר, באותו ערב, הגיב מאיר זרמי על
הדברים, ותגובתו שודרה במקוטע רק למחרת
בתוכנית ״הבוקר הזה״ .אך הפלא ופלא, לדיברי
זרמי סבר צורפה תגובה ׳חוזרת !של תמיר. אכן
זריזות והגינות למופת. לגופו של עניין: תמיר
חזר לנושא של העברת סכומים ממגבית ההס תדרות
ל״בית ברל״ .הוסבר כבר לא אחת כי
הדבר הוא על פי חוזה מישפטי, שלפיו בוטלה
בזמנו מגבית מפא״י בחוץ־לארץ, ותמורת זאת
מתקבל סכום מסויים ממגבית ההסתדרות. הדבר
מעוגן בהסכם, כשמיפלגת־העבודה נהנית פחות
ממיפלגות קטנות ממנה מהקצבת הסוכנות למיפ־לגות,
תמורת ביטול מגביותיהן בחוץ־לארץ.
״אגב, משונה שתמיד תוקף מגביות בחוץ־
לארץ שעה שמיפלגתו החדשה, ד״ש, מנסה לגייס
(דבר)
עתה כספים רבים בארצות־הברית...״

מסעותיו של
סוציאליסט אמיתי
בראיון שערך תום שגב בבון עם קאנצלר
גרמניה המערבית לשעבר, וילי בראנד, העומד
לבקר השבוע בארץ, כאורח ועידת מיפלגת־העמידה,
הביא בראנד גיירסה חדשנית לגורם
המביא את ד״ר נחום גולדמן להתמיד בנסיעותיו
בעולם :
״הסוציאל־דמוקראטים, כמו קולומבוס הזקן בז מנו,
נמצאים תמיד בדרך, לעולם לא על חשבו נם,
תמיד בכיוון בלתי־ידוע. וכשהם מגיעים,
אין הם יודעים היכן הם נמצאים ואינם מבדילים
בין ימינם לשמאלם •.מבחינה יזו, קולומבוס היה
הסוציאל׳דמוקראט הראשון. אני אוהב את הסי פור
הזה. הזדמן לי פעם לספר אותו לנחום
גולדמן, המדמה אחר־כך גם ליצחק רבין. רבין
השיב מייד , :כשתראה ישוב את גולדמן, תוכל
לומר לו בשמי, שמבחינת מסעותיו הבלתי־פוס־קים
בעולם על חשבון הציבור, הוא היה כל ימיו
(מעריב)
סוציאליסט אמיתי...״

פם ונזי השבוע
סיירוס ואנס, שר־החוץ האמריקאי:
״כאשר
שלוט.״

שדי־החוץ ישבתו — יהיה סוף־סוף

ראש־הממשלה יצחק רבין :״מאז פרשת
ידלין אני פונה למישטרה לפני כל מינוי ציבורי
שאני מעורב בו ושואל אם יש תלונות על המועמד.״

יצחק כן־אהרץ, על ההתמודדות ל תפקיד
המועמד לראשות ר,ממשלה, במיפלגת־הע־בודה
:״מיפלגת העבודה היא המיפלגה המתמו דדת
את עצמה לדעת ! ״

אריק שרון, מנהיג תנועת ״שממציון״:
״במילחמת־ד,שיחדור היה יגאל אלון המפקד ה מבריק
ביותר שהיה לנו. כיום הוא רחוק מהבנת
בעיות צבאיות וביטחוניות...״
הנ״ל על מאבק רבין־פרס :״את שניהם
צריך להעיף. אך אילו היה עלי לבחור, הייתי
מעדיף את רביו, ולוא ריק מהסיבה שניסיונו הצב אי
נותן לו עדיפות על אדם שלא שרת בצבא אף
יום אחד.״
השדרן מני פאר, מייד אחרי היוודע תוצ אות
מישיחק־ר,כדורסל בין מכבי תל־אביב ל־צ.ס.ק.א.
מוסקבה :״ישראל סיפקה פצצות־הלם
לברית־ד,מועצות״.

שמהות מתקדמת וקידמה שמרנית
בעניין רב עקב הכותב אחרי סרט תיעודי שתיאר
את המתרחש בכית הספר התיבון המתקדם ביהוד.
כמי שיצא מבית ספד קשוח ושמרן אשר הצליח
להשאיר כליכו שינאה עמוקה גב היום, ציפה המכותב
בקוצר רוח לראות ביצד באה לידי ביטוי רוח הקידמה
והחופש בכית הספר המתקדם ביהוד. להלן מובאים
רשמים מן ההבדלים שכין בית־סיפרו השמרני של
הכותב וכית־סיפרם המתקדם של תלמידי יהוד.

חנוך מרמרי

יש פנתרים
ש חורי
ברשימה שפורסמה בעמוד זה
תחת הכותרת ״הפנתרים השקו פים/״
הביע כותב העמוד את
דעתו כי לא ייתכנו פנתרים שחו רים
אוטנטיים א ם נציגיהם י ס-
תפחו לסיעות פרלמנטריות שו נות
של המימסד הקיים, ובמיוחד
של המימסד הליבראלי, הימני
והלאומני.
עם זאת ידוע לכותב העמוד,
ומובא כאן לידיעת הקורא, כי
חל קי ם ניכרים מתנועת הפנתרים
השחורים רואים את מ אב קםכ מאבק
סוציאליסטי, על כל המש תמע
ממנו בתחומי החברה, ה כלכלה
והדרך לשלום.
הקטע הנ״ל לא בא להתעלם
מ חלקי ם אלה, כי אםל חזק א ת
עמדתם.

הבדלא:
בין מזרהשמרןלמורהמתקדם
באשר היה הכותב מתרשל בתלמודו, היה קורא
לו המורה השמרן והקשוח אל חדרו, ונותן לו נאום
תקין? ומשפיל, מזהיר אותו מפני הישנות המיקרה
ומתריע בפניו על עתידו העומד בסכנה באם לא
ישתפר תיבף־ומיד. לאחר מבן היה נותן המורה השמרן
והאכזר מכתב אל הורי הכותב המובס ומצווה
עליו להחזיר לידיו את המיבתב בחתימת ידם של
ההורים למחרת. ואמנם היה הכותב חותם בשם
הוריו ומחזיר את המכתב למחרת ומבטיח כעיניים
דומעות בי ייטיב את דרכיו.
באשר מתרשל בתלמודו תלמיד מבית הספר המתקדם
ביהוד, קורא לו המורה הליבראלי והנעים
ושואל אותו לשלומו. אחר פונה אליו בעדינות ובנימוס,
כדבר איש עם רעהו ומסביר לו את חומרת
מצבו. לכסוף, לפני שיפרד מתלמידו ככירכת צ׳או
לבבית, מודיע לו המורה בחביבות בי שלח להוריו
מכתב רשום ובו מפורטים מעללי כנם, למען יקראו
בו ויחזירו את המיבתב כשהוא חתום בחתימת ידם.
וזה מוכיח בי מאז ועד היום למדה מערבת החינון-

המתקדמת גם נימוסים נאים, וגם שהשימוש כדואר
רשום יעיל יותר ובטוח יותר מאשר לתת את המיכתב
כיד התלמיד.

הבדלב:
בין תלמידשמרןלתלמידמתקדם
באשר נער היה מבקש להתקבל בתלמיד לבית־סיפרו
של הכותב, היה עוכר ועדת-קכלה קשוחה
של מורים קפדנים ואכזריים שבחנו את השגיו ויכולתו
והתנהגותו ובעיותיו האישיות והחברתיות. ובאשר
הוחלט שהוא בשר ללימודים ויש בכיסו שכר־הלימוד
המתאים, הוא התקבל וזהו.
באשר נער מבקש להתקבל בתלמיד לבית-הספר
המתקדם ביהוד, עליו לעכור ועדת קבלה נעימה של
מורים חביבים ומסכירי׳פנים שכוהנים את השגיו ו
יכולתו והתנהגותו ובעיותיו האישיות והחברתיות.
ובאשר הוחלט בי הוא כשר ללימודים ויש בכיסו
שבר-לימוד מתאים, הוא מועבר אל ועדת הקבלה
של התלמידים המתקדמים, כדי שגם הם יחליטו אם
יש לקבלו או שמא חלילה עלולים להתגלות בו סימנים
של בעיות ויש להעדיף לסגור כפניו את שערי המוסד
המובחר למען יילד ללמוד כמיקצועי.
התלמיד החדש נישאל על ידי ועדת הקבלה הי
מתקדמת שאלות אישיות, לעתים מגיבות, כרוח הבי׳
כה וידידותית. במו-בן מסבירים לתלמיד בעדינות ובנימוס
את תקנות המוסד והוא מוזהר על ידי אחיו
המתקדמים לספסל הלימודים לבל יעשן ולכל יעתיק
ולכל יעשה בל מעשה אשר הוא רע כעיני אדוניי.
התלמיד כבית הספר המתקדם נתון גם לפיקוח
מתקדם של תלמידים מתקדמים כמוהו, וגורלו נתון
בידיהם לא פחות מאשר כידי מוריו. אולי מבחינה
זאת היה יותר טוב בית הספר השמרן, שם יבול היה
בל תלמיד לדעת בדיוק מי הם ידידיו ומי הם אויביו.

אח, איזה יופי של חיים שכאלה
לא לכל אחד יש חיים שכאלה. לרוב האנשים יש סתם חיים, או אפילו
חיים מחורבנים. יש רק מעטים שיש להם חיים שכאלה, לא יותר משנים־עשר
בשנה. האחרים יושבים מול הטלוויזיה וצופים בחייהם הטובים־ יותר של אלה
שחיו חיים שכאלה, וכל מסכת חייהם האישיים נראית תפלה, חסרת־ערך
ועלובה לעומתם פועלם רב־הפעלים וחייהם התוססים של בעלי החיים שכאלה.

״יו ס ף״,
מספר

הדברים נכתבים לפני שידור התכנית על אל״מ (מיל ).זאב (זוגיק) שחם,
:שכבר ניתן למצוא בשבועונים את תקציר החיים שכאלה הללו. חייו של זוניק
קזכירים לכותב את חייהם של וילנאי וגורי, וייצמן וגולדה, קהלני ומפקד־
;הליקופטרים. כבר מן התקציר מתברר כי גם לזוניק היו קוריוזים בחיים,
:מו גם לג׳ורי וללוקסי לעייזר ולפוקסי לצ׳יטה ולצ׳יץ לשייקה וליוסקה. גם
פה ירקוני שם, כמו תמיד, ויפה ירקוני תמיד ידעה לשיר בצל ההיסטוריה,
סחבו תרנגולות מהלול וזרקו את הלוקס לכינרת והביאו מעפילים והקימו
!ת המדינה. אלה היו החיים שכאלה.
היום זה כבר אחרת. העם הרבה יותר אפור. מה כבר אפשר להפיק על
קרת בית מרעננה, שגוזרת עשרים שגה את המיכסים מקופסאות־המרק
עדיין לא זכתה אפילו באריזת־שי. מה כבר אפשר לספר על סטודנטית שיש
לה פוסטר על הקיר וקוצים בעציץ. מה אפשר להוציא מחייו של סוכן־ביטוח

עליו

ס£לצל
או לי

״י צח ק״

ל ה שיג

כלכלי
י היו
די כפה

כדי שאם

פ חו ר בן,
לירו ת

יע שו

אלוהם חייו
הבנק אבל

אחד

הוא

יכול

לירות עד

מסרב לחת

אפר שגם

הו א במצב

או לי

ל״פו שה״

״לא מ שנ ה״,

היחה סתם

ע לי פעם

לספ רשהתערב תי
ח ב רי ם

הבא:

ב ש בי לו.

״זאת

ירם

ושואל אם

שלוש ס או ת

״יצחק״,

הפעמים של

ה סי פו ר

ל חוד ש,

או ברדרפט.

אפר

א ליו

הרא שון

חיים שכאלה היא מין מסיבה של אלה שניצחו, וקהל המפסידים יושב
:בית ומוחא להם כף. וישנו גם קהל האורחים באולפן, אלה שזכו לשמש לרגע
קט כתפאורה לחייהם של גיבורי התפנית והם נושאים עלמם את אותם רגעים
זיסטוריים לנצח, ומחכים כל חייהם האפורים לרגע שבו יוזמנו לאולפן ויוכלו
ללבוש את מיטב החליפות וללחוץ את ידו של הגיבור, ולספר במשך דקה או
שתיים אל מול העם על אותו קוריוז משעשע או תפל, שהודות לו זכו חייהם
הלא־ חשובים להשיק במסכת־החיים התוססת של גיבורי החיים שכאלה.
וגיבורי חיים שכאלה בגירסה הישראלית הם גיבורים ממש. פלמחניקים,
זנשי־ביטחון, קצינים, מפקדים, טייסים, אנשי־רכש, מנהיגים, מדינאים. אילו
ניתן לסכם את רוח התכנית על פי בחירת גיבוריה, היה אפשרי לנסח זאת כך י:
,כאלה הם חייהם של האנשים שעשו את חייכם לכאלה.״ אז שלמו בזמן את
;אגרה, ותנו הרבה מחיאות־כפיים.

אחד החברי ם

״יצחק״ ,

פ תי ח ה,

חיים שכאלה תו כל

עם ״ אברם ״

שגם

ת פ רני ם״ .

ואלו הם חייך

שעושה חמישים יום מילואים בבסיס ציוד, או מספסר־קרקעות שגם הוא
ראה עליות וירידות עם הנצחונות והתבוסות, או מסתם אחד משוגע שיושב
כל היום בקפה ומסתכל על רגליים של תלמידות בנות תשע. מה יש להפיק
עליהם? זה חיים? הדבר הכי חשוב שקורה להם זה שהם הולכים לסרט, אז
זה משהו? מה זה לעומת סחיבת תרנגולות בארבעים־ושמונה כשאיקסי אמר
למיקסי ״דחילאק מוסקה!״ וזרק את לוקסי לים אבל יפה ירקוני קפצה להציל
אותו כי אין לה אופי. מה לעשות שהיו כל כך מעט מעפילים שרק גורי ומורי
ובורי יכלו לסחוב אותם שק־קמח על הגב, וכל השאר רק הסתכלו, ועקרות
הבית גזרו מיכסים של מרקים. וסוכן־הביטוח מיין ציוד בדיוק כשהגיעו
המיראז׳ים הראשונים, ולא שמע את הבדיחות המצויינות שאמר טרזן לצ׳יטה
בטקס קבלת הפנים.
תמיד היו כמה שישבו בכורסא המרכזית, כשלידם מנחה ומסביבם הקהל,
אבל בכלל ילא בטוח שהחיים שלהם דווקא הם החיים שכאלה. אולי בכל זאת
החייכן הם דווקא לאסוף פקקים. אולי דווקא זאת תשתיתה וצור־מחצבתה של
האומה. שלושה דורות ששולחים מוכסים לחברת המרקים ועדיין לא הגרילו
כלום.

ומה חושב
האיש הקטן?
(הטיפש, הבור, המטומטם, הלא־מסורק,
הלא־מגולח, הלא־מחייר,
הלא־רואה־שובדדבר)

על נ ו
ישיב המומחה

(הפיקח, המשכיל, החכם, המסורק,
המגולח, המחייד, המרחיק־ראות)
כשהטלוויזיה משדרת בעיברית, היא מתמלאת
לפתע באלפי מומחים. הם מגיעים מכל קצווי הארץ,
מי ברכב מי באוטו, ומסבירים לי על החיים.
הם יפים, הם נבונים, הם משכילים, הם תרבותיים,
הם מנומסים, הם מסורקים, הם מגולחים, הם מחייכים,
ותמיד הם נראים לי כולם אותו דבר.
מה שכן, הם באמת מומחים, בזה אין ספק.
הם מומחים לראיונות ולרעיונות. הם מומחים להריון
ולשיריון. הם מומחים לעלייה ולכבישים. הם מומחים
לסבלנות ולשבץ־נא. הם מומחים לעליה־במחירים
ולירידה־מהארץ. הם מומחים ליחסי־חוץ וליחסי-
מין. הם מומחים לבטחון־פנים ולטיפול־בפנים. הם
מומחים לערבים ולערבות. הם מומחים להלכה ול מעשה.
הם מומחים לפערים ולשערים. הם מומחים
לימי־הביניים ולימי־החנוכה. הם מומחים לערך-
המוסר ולערך־המוסף. הם מומחים למדע־ודעת ול־בדיחות־הדעת.
הם מומחים לי ולך. הם קוראים לנו
האיש הקטן.
והם מדברים הרבה עלינו ועל בעיותינו. הם גם
מביאים לפעמים לאולפן אנשים קטנים *שיאשרו
את דבריהם. גם מראים לגו כל הזמן מה חושב האיש
הקטן ברחוב — כמה הוא טיפש, בור, נלעג ולא

תרבותי כמוהם. הם אפילו חיים כמה שעות עם
אנשים קטנים ואחר־כך כותבים עליהם דרמות גדולות.
הם באמת משתדלים.
וכשאנחנו יושבים מול המסך ורואים אותם, את
המומחים, כמה הם נאים ומגולחים ומסודרים ומחייכים
ואיך הם מנסחים כל-כך יפה ואיזה גיבוש
יש להם בדיעות, מייד אנחנו רואים באמת איזה
אנשים קטנים, יצורים גמדיים ואפסים ננסיים ש אנחנו.
אבל בכל-זאת אנחנו לא מוותרים, כי יש לנו
מה להגיד, ואנחנו נורא שואפים לגדול ולהיות נאים
ומגולחים ומסודרים ומחייכים ומנסחים וידענים
כמותם. ואז, כשנהיה מומחים, יתנו גם לנו סוף־סוף
לדבר על בעיותיהם של האנשים הקטנים. אלא שאז
כבר נהיה מומחים, ולא אנשים קטנים. אז מה יהיה 1
אותו דבר.
אז מה בכל־זאת יהיה י
טוב, אז עכשיו אני אפסיק להתחזות לאיש קטן
ובתור מומחה אני אגלה לכם סוד נוראי —
כל אחד יכול לעשות טלוויזיה. כל אחד יכול
להפיק, לביים, לדבר, לראיין, לשדר, לערוך, להתראיין
וכל מה שצריך. ולא צריך שום מומחיות
ושום בטיח.

קובי ניב

מה שכן צריך זה מכשירים, קורס קצר באיך|
להפעיל אותם ולהפעיל אותם. זה הכל. וכל מומחה
שיגיד לכם שצריך מומחיות רק מנסה להגן על
מעמדו המומחיי.
ואם זה כך, הרי שאין שום סיבה שבעולם מדוע!
לא יהיו בכל עיירה, בכל שכונה, בכל מיפעל, בכל
מרכז קהילתי וידיאוטיים ומצלמות ומכשירי־הקלטה
ושולחן־ניתוב ומוניטורים במעגל סגור, לשימושו
של כל איש קטן בעיירה, בשכונה, במיפעל ובקהילה,
לשימושו לא רק כדי לראות, אלא גם כדי להראות.
כל מה שצריך זה כסף, ואת המימון צריכים
האנשים הקטנים לתבוע מהמדינה, מהעיריה ומה־מיפעל.
אפשר אפילו לעגן את זה בחוק. חייבים,
בעצם, לעגן את זה בחוק. כי חופש־ביטוי פירושו
חופש־ביטוי בטלוויזיה ולא חופש־צפיה בטלוויזיה.
ובאחרית הימים הזאת, האפשרית, תהיה טל וויזיה
אחת גדולה של מומחים, שבה ידברו מומחים
על בעיות של מומחים, והמון טלוויזיות קטנות של
אנשים קטנים, שבהן ידברו אנשים קטנים על בעיות
של אנשים קטנים.
וכל אחד יבחר לו את הטלוויזיה שלו.

מומחים ת מי ד אנ חנו -ל או ר היום ולכל דבר

— הפלנטה הזאת טלנו היא חלק אינטגרלי
ממערכת־שמש, שהיא רק אחת נו־מערכות־השמש
היוצרות את ההווייה ה־יקומית.
סיבובו הקבוע של כדור״הארץ
סביב צירו הוא־הוא היוצר אור וחושך,
יום ולילה. נשאלת השאלה — הניתן באמצעים
טכנולוגיים מתקדמים לגרום
לפלישתו של אור היום לתחום הלילה ז

— עם כל הכבוד למדע, הרי שלמרות
שהגיע ליחידה הקטנה ביותר, האטום ;
הנה נכשל לחלוטין בכל ניסיונותיו בחקר
היחידה הגדולה ביותר, האינסוף.
ומדוע ן כי האינסוף הוא האלוהות. וכל
מיגדלי-בבל המודרניים לא יועילו, אלא-
אם־כן נקבל את קטנותנו האלוהית, את
אפסותנו האינסופית.

— השאלה היא לא זאת. השאלה הרלוונטית
היא במי תומך האלוהים —
ברבין או בפרס ז וכאן לא יעזרו כל
ניסיונות הטישטוש והטיוח — שימעון
פרס הוא האיש. הוא היחידי הממזג באישיותו
פרודוקטיביות מפוכחת מחד ו-
שיקול־דעת קונסטרוקטיבי מאידן, ואלו
התכונות הנדרשות ממנהיגו של ישראל.

— נכון, אבל אי-אפשר במיסגרת הזאה)
להתעלם ממחוייבותה של ארצות־הברית.
והשאלה היא מי ישמור על מחוייבותה;
כי מחוייבותה היא שתקבע את עתידנו,
ולאו״דווקא בתחום הביטחוני הצר!
מחוייבותה היא הבסיס הכלכלי עלין
אנו עומדים. מחוייבותה היא כלכלת ישז
ראל וכלכלת ישראל היא מחוייבותה.

— אם כי לא צריכים להתחמק מהשאלה
העקרונית — האם יש בכלל מוסר למערכת
י האם המוסר שלה הוא חלק
מהמוסר הכללי, או שמא הם מנוגדים ז
האם יש בכלל מוסר כללי בתור שכזה !
והעיקר — כיצד משפיעה המערכת על ה מוסר
האישי שלנו ולהיפן ז האם יש
בכלל השפעה הדדית מוסר-מערכת-כלל 1

— השאלות האלו הן בהחלט אקטואליות
ועלינו להשיב עליהן תשובות ספציפיות
וחד-משמעיות. כי ברור שהפער ה חברתי
הוא אות של קלון לכולנו. יש
כאן דואליזם ברור — הפער הוא שלילי,
החברה היא חיובית. אך אין חיוב שבתוכו
שלילה וזהו, בעצם, יסוד מוסד של
האופטימיזם החברתי-מדיני היהודי.

— וזה בדיוק מה שבא לידי ביטוי בתרבותה
של אומה — באומנותה ובאמו-
נתה — באיכות חייה הכוללת. ולא יכולה
להתקיים איכות־חיים כלשהי ללא היכולת
הבסיסית לפנות איש אל רעהו, לבטא
איש את אשר על ליבו. אין תרבות, אין
אמנות, אין אמונה ובוודאי שלא תיתכן
איכות־חיים ללא תיקשורת.

— בלע״ז זה פשוט קומוניקציה. אך ביצי
נוצר המילה העברית ן כשבן״גוריון רצו
שמשה שרת יהיה שר חסר השפעה ב
ממשלתו היו דיונים מה לעשות. אז עו
לא היה המושג של שר בלי״תיק, ולב
מישהו הציע לתת לשרת, שכולם קרא
לו שורת, פשוט ״תיק שורת״ .וזהו מקו
השם או התירגום לעברית חה״חה״חו

תשלומי .
ואתה בחוד
חברת מתדוס טורס מכריזה על

מבצע תיירות 1977
ב־ 10 תשלומים ללא ריבית

טיולים לבודדים ולמאורגנים לכל השלם

לנרשמים עד 30.3.1977 הטבה נוספת בתנאי התשלום.

פרטים מלאים במשרדי

תל־אביב1״מ
טורס בו
מונדוס
רח׳ ]חלת בנימין .73 טל 622606/7 .
הטיולים בשיתוף עם אל־על נתיבי אויר לישראל

עיתון ערב* הדווה ע( תגעי ההועצה הישראלית עם אעו ף
מזה חצי״שנה ויותר, מאז החלו המגעים הרישמיים בין ״המועצה הישראלית
למען שלום ישראלי־פלסטיני״ ובין צמרת אש״ף, לא פירשם ״העולם הזה״ שום
פרטים על פגישות אלה, שריתקו את מיטב עיתוני העולם. אף שכל המידע היה בידי
המערכת, גזרנו על עצמנו שתיקה מוחלטת — בהתאם להתחייבות שקיבלו על עצמם
נציגי המועצה, וביכללם אורי אבנרי, שלא לפרסם דבר בלי הסכמת הצד השני. כך
נהגנו גם בשנתיים שלפני״כן, שבהן קיים אורי אבנרי לבדו מגעים נרחבים עם אישיות
בכירה של אש״ף.
כן איבד ״העולם הזה״ שורה ארוכה של סקופים בינלאומיים — אך נשאר
נאמן להתחייבות שקיבל על עצמו עורכו הראשי. בכך שירתנו, על פי אמונתנו, גם
את מיטב האינטרסים של מדינת־ישראל.
לפני שבוע חל שינוי מסויים במצב זה. שבועון ערבי פירסם דו״ח מקיף על
המגעים האלה, ובכך הסיר במידה רבה את מעטה הסודיות שאפף אותם. תחת

הכותרת ״עראפאת לרבין: הפסקת הלוחמה תמורת מושב בז׳נבה״ פירסם השבועון
הערבי ״איוונטס״ ,בשלושה עמודים, מיסמך המועתק להלן .״איוונטס״ מתפרסם
באנגלית מטעם העיתון הביירותי החשוב ״אל־חוואדס״ .עורכו הראשי, סאלים אל־לוזי,
הוא שחיבר את הדו״ח.
אין ״העולם הזה״ מתכוון להוסיף על הפירסום הערבי, והוא עדיין רואה את
עצמו קשור בהתחייבויות שלא לפרסם דבר בלי הסכמה הדדית. אולם הוא מוצא
לנכון להסיף לדו״ח הערבי כמה פרטים הדרושים להבנת הדברים, תיקונים לשגיאות
ודברי פרשנות לקטעים שיהיו, אחרת, סתומים.
דיברי העיתון הערבי מתפרסמים באותיות רגילות. הערות ״העולם הזה״ מודפסות
באותיות שמנות.

ומערכת ,,העול היה״

המנע בפאריס
¥מן קצר אתרי מילחמת אוקטובר
, 1973 1נפגש הנשיא דאלג׳ירי, תוארי
ממדיין, עם יו״ר אש״ף, יאסר עראפאת.
המילחמד, יצרה אווירה חדשד, במיז־רח
התיכון. משום כך השיא בומדיין, ש הוא
לוחם ותיק, עצה לעראפאת: הוא
אמר שבמשך כל מהלך מילחמת־העצט־אות
האלג׳ירית, ניהלה תנועת־ד,שיחדור
(האלג׳ירית) שיהות עם אישים הקרובים
לשילטונות הצרפתיים. הוא רמז שעל ה פלסטינים
לשקול ניהול שיחות עם היש ראלים.
עראפאת
התחשב בעצתו של בומדיין
ונסע למוסקבה, שם נפגש עם שלושה
חברים של מועצת-השלום הישראלית —
הקשורה במועצת־השלום העולמית שב חסות
הסובייטים. היתד, זאת התחלה פשו טה
להכשרת הקרקע למגעים עם ישר אליים.
הכוונה
היא, כמובן, לאנשי רק״ח. עד
כה לא נודע בישראל על פגישה כלשהי
כין אנשי רק״ח וכין יאמר עראפאת עצ מו,
אם בי אנשי רק״ח נפגשו כוועידז׳ת
קומוניסטיות שונות עם אנשי־שטאל ב־

111״)) 313110 !136111; 63!) 10ז £
3 06116¥3 8631׳61111-11 )01־ 1מ1
יי1ג!יזי<•,

יו*גי 74י י) *יי7׳׳׳

5י 1״ 7י־מ 71 יי * תו זי*5זז>

י •ו<:5י*;7ריי* > 4י-.:אוי 77*35ז&יז זיינימי

.׳ 4 11(4יי*

אש״ה.

כפי שאמר עראפאת לפיסגה הערבית,
שנערכה באלג׳יר ב־ : 1973״העם שלנו
מתקדם לקראת החלטה היסטורית.״ היתה
זאת התקדמות לקראת איסטרטגיה חדשה
למציאות פיתרון ישל שלום לבעייה ה פלסטינית.

צוות
אשיו רונגעים
*¥חרי הפיסגה החליט הוועד המר־כזי
של פתח, בפגישה עם פלסטי נים
שאינם חברי פתח, להקים צוות של
אנשי פתח, שיקבל על עצמו להיות במגע
עם העניינים השוטפים בישראל.

הקדמת העיתון הערב•:
העיתון הערבי מקדים לדו״ח שלו את ההקדמה הבאה :״הדברים, שפורסמו עד כה
על המגעים הסודיים בין אש״ף ובין אישים ישראליים בכירים, הותאמו בקפדנות
לאינטרסים ישראליים. כתוצאה מכך נוצר בעולם הערבי, וגם בישראל, רושם מוטעה
על אופיים ומניעיהם של מגעים אלה .״להלן מפרסם, איוונטס׳ דו״ח על הדו־שיח
האש״פי־ישראלי פרי מחקר לעומק שנמשך ארבעה שבועות, על פי מקורות ישראליים,
פלסטיניים וערביים אחרים, ובמייוחד אלג׳יריים, משום שאלג׳יריה היא שיזמה את
רעיון המגעים האלה. הדו״ח של, איוונטס׳ מהווה את המיסמך השלם
והאובייקטיבי ביותר, שחובר עד כה, על המגעים בין אש״ף והישראלים,״

ניהל כמה פעולות־פידאיון עצמאיות, שב־אחת
מהן, כנמל־התעופה במינכן, נפצעה
השחקנית חנה מרון• לאחר־מכן תמר
אירגון זה בהחלטתו •טל גמאל עבד־אל־.
נאצר להפסיק את מילחמת־ההתשה, כני גוד
לדעת בל שאר אירגוגי הפדאיון
(מילבד אירגון־רסיס קטן אחר) .הוא נב נם
לקרבות עקוכים־מדם עם ״החזית העממית
לשיחרור פלסטין״ של ד״ר ג׳ורג׳
חבש, בעל הקו הקיצוני. סמור לספטמבר
השחור הצטרף סארטאווי עם אירגונו
לתנועת פתח ונחשב שם כאחד מראשי
המגמה המתונה•
הקמת הצוות הזה סימנה את השלב ה שני
של ההכנות לשיחות בין הפלסטינים
והישראלים. אולם הפלסטינים היו עדיין
רחוקים מלהסכים בינם לבין עצמם על
הדרכים להמשך העניין. אמנם, הם היו
תמימי־דיעים לגבי הצורך לכונן מדינה
פלסטינית עצמאית בגדה המערבית וב־רצועת־עזה,
באמצעות הסדר שיושג בפד
שא־ומתן בז׳נבה, אך הם היו חלוקים
לגבי שיחות ישירות עם ישראלים.
היו שסברו שאם יקיים אש״ף מגעים
כלשהם, הם צריכים להיות רק עם אנשי-
שילטון ישראליים בכירים. אחרים סברו
שאת המגעים הראשונים יש לנהל במי שור
נמוך יותר. בסופו של דבר ניצחה
הדיעה השנייה, אך הוסכם שהנציגים ה פלסטיניים
לא יהיו, לפחות בשלבים הרא שונים,
אישי־ההנהגה הבכירים.

בעורות ח>1או 7ואננו
^ ינתיים ננקטו במקום אחר צעדים
לטפח מגעים פלטיניים־ישראליים.
הצעדים הראשונים נעשו בלונדון.
הנציג הרישמי של אש״ף בלונדון, סעיד
חמאמי, כתב שני מאמרים למען טיימס

בעי!״ ערביות

שני חברי הוועד המרכזי של פתח, מח מוד
עבאס (אבו־מאזן) וחאליל ווזיר (אבו־ג׳יהאד)
נתמנו כיושבי־ראש. הצוות כלל
גם את חביב קהווג׳י, עורך כתב־העת
אל־ארד המופיע בדמשק, סברי ג׳ריים,
איסאם סארטאווי וכמה מנציגי פתח ב אירופה.
להבנת
הדכרים: תנועת פתח היא גוף
פוליטי־מיפלגתי, שהוא הכוח המרכזי כ־אש״ף.
לפתה יש זרוע צבאית, המכונה
״אל־עסיפה״ (״הסערה״) .מכיוון שאש״ף
אינו אלא אירגון־גג, הכולל את כל מרביבי
התנועה הפלסטינית, מתקבלות ה החלטות
האמיתיות בצמרת פחה. הגוף
המכונה ״הוועד המרכזי״ או *,הוועד המ הפכני״
של פתח, המונה בין 15ל20-
הכריס, הוא, על כן, מרכז קבלת־ההח־לטות
של התנועה הפלסטינית בולה.
אכו־ג׳יהאד ואבו-מאזן נחשבים לעוז ריו
הקרובים ביותר של עראפאת׳ והם
מדורגים כמס׳ 2ומם׳ 3בצמרת פתח

ואש״ף* .אכו־מאזן הוא האשף הכלכלי
של פתח, ויש המשווים אותו לפינחס
ספיר. הוא השולט על מימון התנועה,
שבא כעיקרו מסעודיה. אבו־ג׳יהאד הוא
האיש האחראי על הכוח המילחמתי של
פתח.
הכיב קהווג׳י הוא ערבי ישראלי, מו רה
מעכו, שנמנה עם מקימי חנועת ״אל־ארד׳
הלאומנית, שקטה כישראל כסוף
שנות ה־50׳ ושדוכאה ככוח על־ידי ה־מימטל
הצבאי• אחרי שעיתון התנועה
נאסר ורשימתה לכנסת בוטלה על-ידי ה־שילטונות,
נעצרו קהווג׳י ואשתו, ולב סוף
שוחררו, כתנאי שיעזבו את המדינה.
לאחר־מכן הוזכר שמו של קהווג׳י במי
שקיבל את פני אהוד אדיב בדמשק.
* הגילוי הראשון על מקומם של שני
אישים אלה בהירארכיה הפלסטינית פורסם
לפני שנה וחצי בהעולם הזד,)1995( .
בדו״ח שחיבר אבנרי במהלך מגעיו עם
אישים פלסטיניים.

סכרי ג׳ריים הוא בן הכפר פאסוטה
כגליל. הוא למד מישפטים באוניברסיטה
העברית כירושלים, היה מנהיג הסטודנ טים
הערביים, ולאחר מכן עבד כעויד־דין
בחיפה. בנעוריו הצטרף לתנועת ״אל־ארד״
.ב־ 1966 כתכ, בעברית, את הספר
החשוב ביותר על מצב ערביי ישראל,
שהקנה לוי שם בינלאומי בחוגים פולי טיים
ואקדמאיים. אחרי מעצר קצר שוח רר
ועזב מרצונו את המדינה, כשהוא נו שא
דרכון ישראלי. לאחר מכן הפד ראש
המכון לעיוניים פלסטיניים בביירות —
מוסד שגם לו יש שם מצויין בחוגים אק־דמאיים
בינלאומיים. הוא נחשב כעת ל מומחה
מם׳ 1לענייני ישראל באש״ף.
ד״ר עיסאם סארטאווי הוא פלסטיני
שלמד רפואה בארצות־הדרית, קנה לעצ מו
שם כמנתה-לב מזהיר. אחרי מילח•
מת ששית־ הימי פ נטש• את הקאריירה ה רפואית,
חזר למרחב והקים בפברואר
19*9אירגון-פידאיון כשם ״אירגון ה פעולה
למען שיחדור פלסטין״ .אירגון זה

הלונדוני, בנובמבר ובדצמבר . 1973 במא מרים
אלה דיבר נציג אש״ף בפעם הרא שונה
על נכונות האירגון לקבל, במיסגרת
הסדר־שלום כולל, את הקמתה של מדינה
פלסטינית עצמאית בגדה המערבית וב-
רצועת־עזה.
יוזמה זו נמשכה והוגברה בסימפוזיון
שנערך בלונדון במארס , 1975 מטעם המועצה
לקידום הבנה ערבית־בריטית.
חמאמי ישב על במה אחת עם דובר יש ראלי,
דן גילן, העורך־לשעבר של כתב-
ל,עת ניו מידל איסט. חמאמי הירצה על
״איסטראטגיה פלסטינית למען דו־קיום
בשלום,״ ואילו גילן היראה על ״שלוש
דרכי-מחשבה על הבעייה הפלסטינית ב חוגים
ישראליים רשמיים.״
יש כאן טעות כפולה. שם האיש הוא
דן גילון, ואין הוא ישראלי, אלא יהודי
אנגלי, שחי בנעוריו זמן־מה בישראל.
אין הוא קשור כשום גוף פוליטי ישרא לי
.״ניו מידל איסט״ היה •טבועון בריטי
(המשך בעמוד )34

׳)יז״ימג* ו*

פנים, עיניים, שפתיים וציפורניים -בגווני הקורל, האגו! והיין
מראה ״ החום ־ הקסום ״ בצבעי חום־חמים,
אופנתיים וחדישים לאיפור מושלם בגוונים זהים
— לעפעפיים, לשפתיים ולציפורניים :
״ חום־אגוז
* חום־ייו
״ חום־קורל־אמיתי

— 86196נ<1/00ע31נ<ח 8 3
6ח8066 \^/1

£31-411 001-31

עיניים מאופרות בצלליות קרמיות עמוקות
המתחילות בזוית העין׳ מ תעגלו ת כלפי חוץ
ונפגשות עס קו־הצללית של הריסים התחתונים...
שפתיים מאופרות בצבע מלא ומודג שות בקו
מסגרת מעודן ..,ציפורניים מ שוחות בגוון זהה...
לחיים מודג שות ומובלסות על רקע פנים בהיר״.

״\ 38 * 00 .א 08£1^£-0
* לעפעפיים —
(0 * £31-01 00)81ו)!/ץ 00)1 8619• * 8086ש)530)131
* לקו־הריסים

£8או.וט£*8

* לריסים

א 1* 5ט£*8

א 0וז3קו 08085 1אססוא

* לשפתיים
()530)131^00)1 86196 * 8086 06 * £3)01 00)31
^ £1ו א. £וו*וא 1£״08£1
* לציפורניים —
()530)1311*00)1 86196 * 8086 ^ 106 * £3)01 00)31
* לפגים
* ללחיים

אס 511ט_ו 8

צוות ״ רבלון ״ ישמח לארח אותך בפגישות הדרכה אשר. בהן תוכלי ללמוד — ללאתשלום — כיצד לטפל בעורך ולטפח את יופייך בביתך. הפגישות
תתקיימנה ב-״ בי תרבלון ״ ,רחוב חובבי ציון ,65 תל-אביב, ותמשכנה 3שעות כל אחת: בימי ראשון ושלישי משעה 3:00 עד 6:00 אחר-הצהריים.

המלך הירדני נתגלה נ מוג דבש כו
של סוכנות־הביון האמריקאית ־

האם עשה הסי־איי־אי ניסיונו ת
לגייס סוכנים רמי־דרג בישראל?
ך* עיתוי נראה כפרי תיננון שטני.
1 1דווקא בעת בה נראה כי הולכת ו מתגבשת
הסכמה בקרב מנהיגי מדינות-
ערב ללחוץ לשיתוף־פעולה ביו ממלכת
ירדן לביו אש״ף בכיוון של הסכם פדרטיבי
שיאפשר הקמת מדינה פלסטינית בגדה,
כחלק מירדן — דווקא אז הושלכה הפצצה
שאיימה לפוצץ את הסיכוי החדש שזה
עתה נולד להסדר כלשהו במרחב.
הפירסום, בכותרת הראשית של הוושינג־טון
פוסט, הופיע ערב פגישתו של שר-
החוץ האמריקאי, סיירוס ואנס עם חוסיין,

מלכה האבל של ירדן. הוא כלל גילוי
סנסציוני מדהים בחומרתו ובהשלכותיו על
מה שיתרחש במרחב בעתיד הקרוב וה רחוק.
היה זה הגילוי כי מזה עשרים שנה
נמצא המלך חוסיין ברשימת מקבלי ה תשלומים
של סוכנות־הביון האמריקאית,
המוכרת יותר בראשי התיבות של שמה
הסי-איי-אי.
הקשרים ההדוקים בין חוסיין, בעל ה אוריינטציה
המערבית המובהקת, לבין
ארצות־הברית, שתמכה וביססה את שיל-
טונו בירדן בדור האחרון, לא היו סודיים.
גם התמיכה האמריקאית המאסיבית בנשק
ובכסף לירדן לא היתה חשאית. אולם
העובדה שנחשפה עתה, שמלבד כל אלה,
קיבל המלך חוסיין באורח אישי וסודי,
תשלומים בסכומים של מיליוני דולארים
לכיסו הפרטי מהסי-איי-אי, הם שגרמו ה שבוע
לזעזוע במרחב, שתוצאותיו טרם
אובחנו נכונה בישראל.
פירושו של הגילוי בוושינגטון פוסט היה
חד־משמעי; מזה עשרים שנה המלך
חוסיין הוא למעשה סוכן של שירות-הביון
האמריקאי. תמורת הזרמת כספים לצרכיו
הפרטיים העניק המלך חוסיין לשירות ה
ביון
האמריקאי שירותים שלא יסולאו בפז.
המשמעות המיידית של הגילוי היתד, י של-
סי־איי־אי היה סוכן כמעט בכל המיפגשים
החשאיים והמצומצמים של ראשי מדינות-
ערב בהם נטל המלך חוסיין חלק.
מעבר לזה ניתן היה לפרוש משמעויות
נוספות ללא גבול, החל ממידע מבפנים על
המתרחש בצבאות־ערב וכלה באמצעי הא זנה
וציתות בליבו של העולם הערבי. כך,
למשל, מתעוררת מאליה השאלה, אם בעז רת
שירותיו של הפלד חוסיין לא היה
בידי סוכנות־הביון האמריקאית מידע מוק

על כוונות התקיפה של הערבים במל חמת
ששת־הימים וגם במילחמת יזם-
הכיפורים, שבה נטלה חטיבת־שיריון ירד נית
חלק פעיל במלחמה בחזית הסורית.
אולם כל אלה הם כאין וכאפס לעומת
ההשלכות שיש לגילוי זה בעולם הערבי.
שכן הפעם אין מדובר בשמועה, או ניחוש
הטעון הוכחה. הפירסום בוושינגטון פוסט
הוא ידיעה מוסמכת שאיש עוד אינו
מטיל ספק באמיתותה. המלך חוסיין מצידו
יכול לעשות שמיניות באוויר ולהכחיש
את הדברים: אנשי סוכנות־הביון יכולים
לטעון כי התשלומים לחוסיין היו רק הש למה
למענק האמריקאי הגלוי שניתן ל ממלכתו
— אבל איש אינו חולק עוד על
העובדה היסודית: שהמלך היה סוכן של
שירות־הביון האמריקאי.
אנשי ממשלתו של הנשיא ג׳ימי קארטר
לא ניטו אפילו להכחיש גילויים אלה. הס
רק סיפרו על מאמצי הנשיא החדש להפסיק
את התשלומים החשאיים ולהפכם לגלויים
ולנתונים לביקורת.

*י די הפרשה יוסיפו ודאי להדהד ו ו!
! להתגלגל עוד זמן רב וקשה לשער

מראש לאן יובילו. אין ספק כי תהיה
להם עתה השפעה מכרעת על מה שיתרחש
באיזור.
אבל מבחינתם של הישראלים היתד, ה שאלה
הראשונה שהתעוררה בעקבות ה גילוי
המדהים: האם דבר מעין זה ייתכן
גם בישראל י האם יש לסי-איי-אי בישראל
אדם במעמד דומה לזה של המלך חוסיין,
המדווח תמורת תשלום לסוכנות־הביון ה אמריקאית
על המתרחש בתוככי השילטון
בישראל י
ברור שלאמריקאים יש עניין חיוני לדעת
מראש לא רק מר, שעומד להתרחש ב־מדינות־ערב,
אלא גם מה שעומד לקרות
בישראל. בשל המחוייבות העמוקה שלהם
לישראל, עלול כל צעד בלתי שקול של
הממשלה לסבך את האמריקאים במצבים
חמורים שאין הם יכולים להרשות לעצמם
להיקלע אליהם. לא תמיד הם יכוליק לס מוך
על כך שיקבלו דיווחים רשמיים
מדוייקים ומהימנים על כוונותיה של ממ-
שלת-ישראל ועל ההחלטות ההולכות ומת־גבשות
בתוכה.
בעבר — והדברים כבר פורסמו בהרחבה
— הפעילה סוכנות-הביון האמריקאית רשת

ריגול ענפה, כולל ריגול אווירי, כדי לגלות
מה מסתתר מאחרי הכור הגרעיני שבנתה
ישראל בדימונה. זוהי דוגמא מובהקת ל מצב,
שבו למרות היחסים ההדוקים בין
ישראל וארצות־הברית, זקוקה ארצות-
הברית לאמצעי ריגול כדי לקבל מידע
מהימן על כוונותיה האמיתיות של ישראל.
המשרד הרשמי שמחזיקה סוכנות־הביון
האמריקאית בישראל ודאי אינו הנציגות
היחידה שיש לה כאן. יש להניח כי ה־סי־איי־אי
מפעילה סוכנים לא מעטים ב זרועות
שונות של המימסד הישראלי.
אין זו הפעם הראשונה שחשד מעין זה
מתעורר.
בסוף שנת , 1970 לפני כשש שנים, פיר־סם
העולם הזה מיסמר סנסציוני שמהימנותו
הוטלה בספק יחד עם פירסומו. המיסמך
הגיע לידי מערכת העולם הזה כשנה קודם
לכן ומיד התעורר החשד שמדובר במיסמך
מזוייף שהודלף במיתכוון בידי שירות
מודיעין זר, כמו הביון הסובייטי, למשל.
המיסמך נכתב על נייר המכתבים הרשמי
של ״המיפקדה — מיניסטריון הצבא —
משרד עוזר הרמטב״ל למודיעין בוושינג־
(המשך בעמוד )32

—יהמלרד5נ׳מ־גל ^יייייי
(המשך מעמוד ׳)23
טון. תאריך המיסמך היד ד.־ 27 במאי,
, 1959 בסביבות התאריך בו גויים, על פי
הפידסומיס האמריקאים, המלך חוסיין ל־שירות-הביון
האמריקאי.

מיפמך היה מכתב שהופנה אל ה ן
1נספח הצבאי (של חיל־היבשה) בשג־ריות
ארצות־הברית בתל־אביב. וזה היה
תוכנו של המכתב :
״ .1אני מתייחם למכתבך ם 59/7/מתאריך
26 במארס ,1959 וסימן תירק מתאריך
14 באפריל 1959 בנושא הנ״ל.
״ .2בקשר עם שאלותיכם לגבי מיג׳ר־ג׳נרל
משה דיין, התייעצנו עם הסוכנות
המרכזית (סי־איי־אי) .הס הודיעו לנו ש דיין
היה ידוע היטב לעמיתיהם הבריטיים
מכיוון שהיה מעורב במיבצעים עדינים
מסויימים שניהלו במזרח־התיכון.
אס.איי.אס( .הביון הבריטי) בא בדברים עם
דיין ב־ , 1941 שעה שהיה כלוא בבית־סוהר
בריטי והשיג את שחרורו לפני תום תקופת
מאסרו*.
״ .3הסוכנות המרכזית לביון (סי־איי־אי)
סבורה כי אפשר למצוא צורה נאותה של
מגעים משותפים עם דיין, תוך שיתוף ה־סי־איי־אי
בהתאם לנהוג במקרים קודמים.
הסי־איי־אי יתן הוראה לשליחו בתל־אביב,
מר ו. לוקינג, בעניין זה, והלה יבוא איתך
במגע. עליך לקיים מגע הדוק עמו בתור
מתווך.
״ .4הודע למשרד עוזר הרמטכ״ל למודיעין
פרטים מלאים על תוכניתך לגבי
דיין.
״ .5יש להשמיד מכתב זה בהתאם להוראות
הביטחון המתאימות ותחת הפיקוח
המתאים.
״(חתום) בשם עוזר הרמטכ׳ל למודיעין
— צ׳ארדלס י. דנהולם, קולונל, מטכ״ל
ראש מחלקת האיסוף.״ מתחת למכתב שוב
הופיע הציון :״סודי.״
באותה תקופה היה הסיפור שהשתמע
מהמיסמך, דמיוני מכדי להתקבל על הדעת.
קשה היה לתאר שסוכנות־הביון האמרי קאית
אומנם תנסה להתקשר עם מנהיגים
רמי־מעלה כדי להעזר בשירותיהם הטו בים.
כתב העולם הזה בעת פירסום המיס־מך
״אילו היינו בטוחים שהמיסמך הוא
אמיתי ולא מעשה פרובוקציה עויין, היינו
למדים מתוכו כי הביון האמריקאי רצה
לעשות ניסיון לקיים מגע עם דיין, שהיה
אז אזרח פרטי אחרי שחרורו מצה״ל בשנת
1957 ולפני כניסתו לממשלה כשר־חקלאות
בשנת . 1959
.,אפילו אם זה נכון אין במיסמך שום
רמז על תשובתו של דיין, אם אומנם
היתד פנייה אליו. אם המיסמך אמיתי יש
ללמוד ממנו רק על שיטות־הפעולה של
שירותי-הביון הזרים בישראל.״
דיין עצמו לא הגיב מעולם על פירסום
המיסמך. הוא לא גילה אם אומנם ניסו
שירותי־הביון האמריקאים ליצור עמו מגע
בעת שהיה אזרח פרטי, או שהדברים נש ארו
רק על גבי אותו מיסמך שטיבו ומידת
מהימנותו נותרו עד היום בגדר תעלומה.
היועץ־המישפטי של סיעת העולם הזה
בכנסת באותם ימים, עורך־הדין אמנון
זכרוני, הציע עוד לפני פירסום המיסמך
לקבל את תגובתו של דיין לכתוב בו.
הוא עשה זאת באמצעות היועץ המישפטי
לממשלה דאז, מאיר שמגר. הפנייה הועברה
לדיין, שכיהן כשר־הביטחון. תשובתו של
דיין היתד. כי אינו מוכן להגיב על הכתוב
במיסמך.
כיום, לאור הפירסומים על המלך המרגל
וראשי מדינות אחרים, שנכללו במשך
שנים רבות ברשימת התשלומים של ה-
סי־איי-אי, מקבל אותו פירסום מלפני שש
שנים (העולם הזה )1732 משמעות שונה
לחלוטין. אין בו גם היום להעיד כהוא
זה אם אומנם נעשה ניסיון התקשרות
כלשהו מצד סוכני הסי-איי-אי עם דיין,
אבל תוכנו אינו נראה עתה דמיוני כל כך
ובלתי מתקבל על הדעת.
אם יתגלה בעתיד כי איש־ציבור ישראלי
או מנהיגים מיפלנתיים, מומנו בידי סוכנות
הביון האמריקאית, לא תהיה זו עתה הפ תעה
מרעישה כל כך.
אין כל סיבה שתמנע בעד הסי-איי-אי,
לפעול בישראל באותן שיטות שנוסו ב הצלחה
במדינות אחרות.
* הכוונה להשתתפות דיין, בשליחות
ההגנה, במבצע הבריטי לשחרור סוריה
מידי צבא־וישי, בו איבד את עינו.
במדיגה העם
א1ר דגו״ם

שארה מוסרית גדודה
ריחפה ע? פגי ישראל. אכל
היא 7א גשאדח כלל
אין נשק אכזרי יותר מפצצות־הזעזוע,
שהנשיא ג׳ראלד פורד הבטיח לספקן ל ישראל.
פצצה
זו מפזרת באוויר דלק, ומציתה
אותו. הלהבה הפיתאומית יוצרת תנועת-
אוויר עצומה, הקורעת את הריאות של
כל דבר חי הנמצא בקוטר של . 15 מטרים.
במקום שנופלת פצצת־זעזוע, אין פצו עים.
המוות אכזרי ׳ובטוח. הוא הודר לכל
נקיק, מבקיע את המיתקן המבוצר ביותר.
מיטהר ציני. כאשר התייצב ג׳ימי
קארטר לפני הציבור האמריקאי וביקש
את אמונו, הוא הבטיח להחזיר מידה ישל
מוסר אנושי למדיניות האמריקאית, לשים
קץ למיסחר הציני בנשק קטלני.
עתה מקיים קארטר את א-שר הבטיח.
הוא שלח מיכתב־עידוד לאנדריי סאחא-
רוב, המדען הסובייטי שוחר־החרות, כדי
לקיים את הכלל שממשלה !מוסרית צריכה
לדאוג לחרויות-האדם בכל אתר ואתר.
על כך זכה בשבחים רבים בישראל.

זכו השבוע בניצחון נוסף, ,מבלי שידעו
על כך. הם ניצחו גם את הדמוקרטיה ש עמדה
להשתלט על המיפלגה הליברלית ב ליכוד.
בוועידתה
הקודמת החליטה המיפלגה
הליברלית על קץ שיטת ועדות־המינויים
הבוחרות את מועמדי המיפלגה לכנסת ול מוסדות
האחרים. היא קבעה שהמועמדים
ייבחרו בבחירות חשאיות.
לכאורה היתה זו החלטה שנועדה להש ליט
את השיטה הדמוקרטית בבחירות ה פנימיות
במיפלגה למעשה, היה זה רק
שלב־ביניים בדרך אל הדמוקרטיה. שכן
הבחירות החשאיות לבחירת המועמדים
אמורות להיערך לא בקרב כלל חברי ה-
מיפלגה, אלא בקרב 196 חברי מרכז ה־מיפלגה,
שלא כולם נבחרו לתפקידם ב שיטה
הדמוקרטית. למעשה הפכה החלטה
זו את מרכז המיפלגה לוועדת־מינויים.
אלא שגם כאן לא ניתן חופש־בחירה
לחברי המרכז. כדי שלא לקפח נציגי גו פים
ואזורים במיפלגה, העלולים לצאת
מקופחים בבחירות חשאיות, החליטה ועי דת
הליברלים שצריך לחשוב על דרך
שעל־פיה יינתן ייצוג לאיזודים ולקבוצות
מיקצועיות, שלא בדרך של בחירות.
השבוע כונס מושב מיוחד של ועידת
המיפלגה הליברלית, כדי לקבוע מה תהיה
הדרך לשיריון המקומות. היתד זו אחת

איו

נו חוי ם

נואש

מערכה הגיעה לשיאה. כמו ב !
1ימי־החרדה ערב מילחמת ששת-הי־מים,
קפאו הצבאות בעמדותיהם, ציפו ל־קרב.

כמו במילחמת־העולם הראשונה,״
אמר אחד מראשי המחנה של -שימעון פרס,
״מזה -שבועיים נמצאים כולם בחפירות,
ואין תנועה. שום דבר לא זז בשטח. זו
מילחמת־עמדות.״

אי־אפשר היה אפילו לדעת מי
נמצא כאיזו חפירה — בי רכים
מצירי ועידת מיפלגת־העכודה נמצאו
כשתי החפירות היריכות גם
יחד.
״מעולם לא הייתי נאיבי, אבל בשבועות
אלה למדתי •שיעור בשיפלות אנושית,״
התמרמר עסקן אחר .״באו אלינו אנשים,
ביוזמתם, והבטיחו לתמוך בנו. לא בי קשנו
מהם. הם באו בעצמם. למחרת היום
הלכו אותם האנשים לצד השני, והבטיחו
להם אותו הדבר.״

התקפת פתע?
!ך* מצכ כזה יש יתרון ליצחק רבין.
^ לא רק מפני שהוא ראש־הממשלה, ש׳
המישקל הסגולי -של מישרתו חשוב בשעה
כזאת, אלא מפני שהוא דמטכ״ל־לשעבר,
היודע לתכנן מיתקפות.
ואכן, בשעות האחרונות לפני שעת־השי״ן
ריחפו בחלל המיפלגה שמועות
שונות על מיתקפת־המחץ הצפוייה -של
ראש־הממשלה. בין השאר:

• השמועה שיהושע רכינוכיץ
ואהרון ידלין, מסוככי פרשת אשר
ידלין, יכריזו שהם מניחים מידיהם
את תיקיהם, וכבך ישחררו את
רכין כרגע האחרון מן הקשר ה
מככיד עימם.

ליברלים אדליד ולהט
הפוטש שנכשל
הוא גם אסר על ישראל לייצא מטוסי-
קרב לאקוואדור, מפני שחימוש מדינה
דרום־אמריקאית אחת בנשק חדיש עלול
לפתוח מירוץ־חימוש בינה וביו שכנותיה.
על כך זכה בגינויים רבים בישראל.
אך החלטתו העיקרית היתה, השבוע,
לבטל את עיסקת פצצות־הזעזוע עם ישר אל.
הוא אסר את ייצוא הנשק הנורא הזה
לכל מדינות העולם, הטיל גם על הצבא
האמריקאי לבדוק את האפשרות לגנזו.
מוות, חמודת דודרים. התגובות
בישראל היו שליליות. היו שזעמו, היו
שגינו, היו שהביעו צער מתון. נציגים
בכירים דיברו על הצורך לקבל תחליף,
ש״יתן אותו השירות,״ כפי שהתבטא ב עדינות
השגריר שימחה דיניץ.
לא נשמע בישראל אף קול אחדש העלה
את השאלה המוסרית: האם מותר
לישראל להשתמש בנשק כזה 7האם
צדק קארטר באמציו לגנזו כליל?
אין תופעה המדגימה יותר את הירידה
המוסרית של ישראל, בדור האחרון, כמו
זו. המדינה שהיתה אמורה לשמש ״אור
לגויים,״ מתרגזת עתה כאשר גוי מונע
ממנה לרכוש פצצות רצחניות, מן הסוג
המאוס והאכזרי ביותר, או השולל ממנה
את האפשרות לייצא מוות תמורת מטבע
זר, למדינות רחוקות שאין לה עניין בהן.
המוסר פשוט אינו מעניין.
מיפלגות הדמוקרטיה משתוללת

כמיפלגה ה7יבד 7ית ב7י3ור
אץ מאח אחוז דמוקרטיה,
אב 7יש ״; 803ש?
דמוקרטיה מדאה״
כדורסלני מכבי תל-אביב, שניצחו ב שבוע
שעבר את אלופת ברית-המועצות,

הוועידות הסוערות ביותר בתולדות המיפ־לגה.
היא. היתד מלווה צעקות וקריאות־ביניים,
ולא אחת נדמה היה כי תתפוצץ
בטרם תגיע לסיומה.

הודעה כזאת עשוייה להוות סנסציה, ו להחזיר
את היוזמה ברגע המכריע לידי
צבאו של רבץ.
במיקרו, כזה יישארו רבינוביץ וידלין
חברי־הממשלה במעמד -של שרים־בלי־תיק,
מכיוון שאי־אפשר להתפטר מממשלת־מע־בר.
תיק האוצר עשוי לעבור לידיו של
חיים צדוק, מי שהיה בעבר שר־המיסחר־והתעשייה
(מאחר שחיים בר־לב עסוק ב בחירות)
,ואילו תיק החינוך יכול להימסר
בינתיים ליגאל אלון- ,שכבר החזיק בו
בעבר.

• השמועה שרכץ יבריז כמפ־תיע,
כנאום־סיבום שלו לפני יה•
הצבעה, על הר^ג הצוות הכא שלו.

הציידים רכ,ים. הסיבה לכך מובנת.
אנשי הליכוד כולם חיים בהדגשה שבב חירות
הקרובות עשויה סיעתם ׳בכנסת
לגדול. וכך, עוד בטרם ניצוד הדוב, כבר
החלו הציידים לריב על חלוקת עורו.
הנהגת המיפלגה, בראשותו של ח״כ
שמחה ארליך, גיבשה הצעה משלה, ש־לדיברי
המנהיג הפורש -של המיפלגה,
הד״ר אלימלך דימלט ,״אינה דמוקרטיה
במאה אחוז, אבל היא שמונים אחוז של
דמוקרטיה מלאה.״ ההצעה אמרה, כי מתוך
15 מועמדי המיפלגה ברשימת הליכוד
לכנסת, ייבחר ראש הרשימה בהצבעה
נפרדת ומייוחדת 11 .חברים ייבחרו ב הצבעה
חשאית, ועבור שלושה חברים
נוספים ישוריינו מקומות.

אם יעשה כן, עשוי רבץ ליטול מפרס
גם את דגל השינוי. אם הצוות יהיה באמת
חדש, ויכלול שמות חד״שים ומושכים, יכו לים
צירי הוועידה להשתכנע כי נמצא
הדגל -שיאפשר להם ללכת לבחירות בראש
מורם, וכי אין צורך בשינוי ראש־הממשלה
עצמו.
אנשי פרס ח-ששו כי זוהי הכוונה שמ אחרי
המאבק העק-שני -של אנשי רבץ,
התובעים כי רבץ יהיה הנואם האחרון
לפני ההצבעה. כי במיקרה זה לא יוכל
פרם להשיב לו, ואולי לאלתר צעד נגדי.
לפרס עצמו קשה להכריז על צוות אל טרנטיבי.
כי הוא הבטיח כל מישרה לאנ שים
רבים, בפירוש או במרומז. קיימים
כמה וכמה מועמדים לכל תפקיד שיש בידי
ראש־ממשלה חדש לחלק, וכל מועמד מא מין
שהוא־הוא יזכה. אם יצטרך פרם, למי
ישל, לפרש מי האשה שתהיה שרה בממ שלתו,
הוא יאבד, בו־במקום, את תמיכתן
•של כל הנשים האחרות.
אולם אנשי פרם היו עדיין רחוקים מ ייאוש•
כמה שעות לפני הפתיחה החגיגית,
הם האמינו שהכל ייתכן. כמו בקרב אמי תי,
שבו אין לדעת מרא-ש מה תהיה תו צאת
ההתנגשות הפיסית בין המוני חיילים
משני הצדדים, כך אין כל ביטחון מה
יתרח-ש ברגע האחרון בוועידה.

אלא שצ׳יצ׳ נאלץ לעזוב את הוועידה
כדי לקבל את פני כדורסלני מכבי תל־אביב.
פלד לא יבול להתייצב לבדו מול
תותחי המיפלגה הכבדים. בסופו של דבר
התקבלה בהצבעה חשאית, ברוב גדול,
הצעת ההנהגה הקיימת, שמרכז המיפלגה
יבחר את הנבחריה ב״חצי דמוקרטיה.״
הפוטש נמנע.

אך נדמה שכשני הצדדים שררה
האמונה כי לרבץ יש יתרון־מה על
יריכו.

נגד כוונה זו ניסו להתקומם שני רא-שי
הערים של המיפלגה הליברלית, ראש עי ריית
תל־אביב, שלמה (״צ׳יצ׳״) להט ו ראש
עיריית רמת־גן, ישראל !פלד. צ׳יצ׳,
שישב ראש בישיבת הוועידה, ניסה —
ביד חזקה — לנסות להעביר החלטה
שתאפשר למועצת המיפלגה בת 450ה חברים
או לוועידה כולה, המונה 789 איש,
לבחור בהצבעה חשאית וללא שיריון, את
מועמדי המיפלגה לכנסת. בפורום רחב
כזה, קיוו צ׳יצ׳ ופלד, יגדלו סיכוייהם
לרענן את הנהגת המיפלגה.

ענר-פ״פחת
ף יתן לומר כי עצם היווצרותו של
^ מצב כזה הוא הישג גדול של שימעון
פרס.

ממשרה? הדיעות אינו חשובות. התהליך נורו דומה למישחק נוקו
אין כימעט תקדים בעולם הדמוקרטי
שמיפלגה, הנמצאת בשילטון, מדיחה את
ראש־הממשלה (או הנשיא) שלה ערב
בחירות. מבחינה תיאורטית, הדבר כלל
אינו אפשרי. שהרי מיפלגה כזאת מודה
באוזני הבוחרים כי ממשלתה שלה נכ שלה,
והיא מאבדת את היתרון העיקרי ש יש
למיפלגת־שילטון בבחירות — היכולת
להתפאר בהישגי השילטון בתקופת כהו נתה.
חריג
בולט מכלל זה כימעט אירע לפני
כמה חודשים בארצות־הברית, כאשר רו־נלד
רגן התקרב לתפיסת המועמדות הר־פובליקאית
מידי הנשיא ג׳ראלד פורה
פורד ניצח את רגן אך בקושי, בהפרש
קטן וברגע האחרון, והיתה זו מהלומה
אדירה ליוקרתו.

מצב את דעת מרכז־הכובד של המיפלגה.
באופן מעשי זה אותו הדבר.״
רבין, הנחשב כיוני יותר, מחזיק לידו
ניצים הרי־אסון כמו י-שראל גלילי וגולדה
מאיר. פרס, הנחשב כניצי יותר, משופע
ביונים כמו אבא אבן ויוסי שריד. ייתכן
שרבין ינקוט קו מתון יותר — אך יכול
גם להיות שהוא יראה את עצמו מחוייב
להיות דווקא יותר ניצי, כדי להתגבר על
חשדות האגף הניצי העוייו אותו. ואילו
פרס עשוי להתכופף דווקא לעבר היונים,
העדינים אותו, כדי לרכוש את תמיכתם.

למעשה אי־אפשר להינכא, כי
שני הצדדים נזהרים מאד מלהשמיע
דיעות מוכהקות, אף כשיחות
פרטיות• .טניהם משתמשים כמליצות
ריקות, כמו ״פשרה טריטוריאלית״
,״צימצום הפער ההכרתי״
ושאר פראזות חסרות-תוכן,
שאין כהן התחייכות כלשהי לקו
כלשהו.

יש דמיץ מסוייב כין פורד ויכין
— ולא רק מפני שיכין עצמו
תמך כפויי. המשותף כין השניים:
גם פורר וגם יכין דא
נכחרו לתפקידיהם על-ידי ציכור
הכוחרים, אלא מונו כימעט כמיק־רה.
כעיקכות אסון לאומי — ווטר-
גייט כארצות־הכרית, יום־הכיפו־ריס
כישראל.

תחרות־יופ ,
יתכן שמכל התופעות הכרוכות ב התמודדות,
זוהי התופעה החמורה ב יותר.
אין הכרעה דמוקרטית בין גישות
מדיניות אלטרנטיביות, בענייני פנים או
חוץ. אין ויכוח רעיוני. אין שום הכרעה
שהיא, מילבד תחרות־יופי או תחרות־אופ־.

עסקני המיפלגה הרפובליקאית חששו,
ברגע האחרון, להדיח את הנשיא שלהם.
ייתכן מאד שבלב עסקני מיפלגת־העבודה
יגבר ברגע האחרון חשש דומה. תופעה
זו עשוייה להוסיף לרבין את קורטוב־

שלושת אלפים עסקנים, שנכחדו

ותחבר הנווטונע
התמיכה החסר, כדי להכריע את הכף ל טובתו.
אולם
גם אז יצטרך רבין לשאול את
עצמו: איך הגיע ביכלל למצב כזה? אחרי
שלוש שנים בשילטון, כיצד יכול היה
להתקרב לעברי־פי־פחת של הדחה מיפ־לגתית

כצורה מיקרית למדי, ככחירות
פנימיות שהיו משוחררות מכל
ויכוח רעיוני או פוליטי, כוחרים
כאיש שיהיה, קרוכ לוודאי, ראש־הממשלה
הכא של ישראל — כלי
כל קשר להכרעות הגורליות העומדות
לפני המדינה.

אחת הסיכות נעוצה, כלי ספק.
כהזנחת המיפלגה על-ידו.

להמוני האזרחים אין כל השפעה על
בחירה זו.
בתיאוריה ניתן לומר, שציבור-ד,בוחרים
יכריע ביום הבחירות, כאשר יוכל לבחור
בין מועמד מיפלגת־ד,עבודה לבין מועמ דים
אחרים. אולם זוהי אשלייה, ביגלל
כמה סיבות. בין השאר :
• בבחירות כלליות עומדים לפני ה בוחרים
שיקולים רבים. בחירת רא*ש־הממ״
שלה הבא היא רק אחד השיקולים. יהיו
שיצביעו בעד סיעה שתמלא תפקיד יעיל
בכנסת, או בעד סיעה המייצגת בימה אי דיאולוגית
הקרובה לליבם, או בעד סיעה
שתתמוך בעניין מייוחד החשוב להם, או
סיעה שיש להם אליה קישר סנטימנט .,
• גם רוב המתחרים האחרים על תפקיד
ראש־הממשלה (מילבד מנחם בגין)
לא יופיעו בשם עמדה מדינית ברורה,
אלא ינסו להגיד דבר והיפוכו בכל עניין,
מאחר שגם הם מייצגים סופרמארקטים
של יונים וניצים, אנשי ריאקציה וקידמה,
דתיים וחילוניים.
מבחינה זו מדגים התהליך כולו את
הצורך לשנות את השיטה, בצורה שתאפ שר
את בחירתו הישירה -של ראש־הממשלה
בבחירות אישיות כלליות* .רק אז יוכל
הציבור הכללי להכריע במישרין לגבי
האיש -שיחזיק בידיו את האחריות העליונה
על גורלו, למילחמה ולשלום, לשיגשוג
ולעוני.
בתהליך כזה של בחירה ייאלצו המו עמדים,
החשופים לכלי־התיקשורת, לה ביע
דיעות מוחשיות על הבעיות הע־ק־ריות.
הם לא יוכלו להתחבא מאחרי נוס חות.
סתמיות ונבובות. הם יצטרכו לג לות
לציבור על מה הם חוקיבים — אם
הס חושבים ביכלל.

להמציא את פרס
**כחינה זו, מיתה ברכה גדולה ב־וזתמודדות
שבין רבין ופרם. היא מה ווה
שיעור על חשיבותה של המיפלגה,
ועל גודל האיוולת הטמונה באשלייה ש־ראש־ממשלה
במדינה דמוקרטית יכול ל הצטמצם
בעניינים ממלכתיים ולהתעלם מ עסקים
מיפלגתיים.

אנשים העוקכים אחר האיש
דכין טוענים כי כשכועות האחרונים
אכן חל כו שינוי גדול. כיגלל
ההתמודדות הוא נאלץ לכתת את
רגליו מסניף לסניף, להאזין לדכי
דיהם של אנשים מן השורה, להם•
כיר להם פנים, להתווכח, להשים
ל־טאלות.
״הוא הפך לאיש מיפלגתי,״ אמר חד
ממקורביו .״אם ייבחר מחדש, היא לא
ישכח לקח זה. מעכשיו והלאה הוא בוודאי
יקדיש זמן רב למיפלגה, ישמור על הקשר
עם הסניפים ועם עסקנים.״
לא היתד, זאת הברכה היחידה שצמחה
למיפלגת־העבודה מן ההתמודדות. תהיה
הדיעה על שימעון פרס ועל שיטותיו אשר
תהיה, אין ספק שבכפותו את ההתמודדות
על המיפלגה הוא עשה לה טובה גדולה.
לולא היה פרס קיים, היתד, המיפלגה צרי כה
להמציא אותו.
לולא ההתמודדות, היתד, המיפלגד, מפי צה
סביבה ריח של שיעמום וריקבון. פר שות
עופר וידלין היו שולטות לבדן בכלי״
התיקשורת, מבלי ששום נושא אחר הק שור
במיפלגת־ד,עבודה היה מעורר עניין.

המאכק האישי עורר את תשו
מת-הלכ, החזיק את המיפלגה כמרכז
הכמה. הדרמה האנושית
ריתקה גם אנשים אדישים. היא
הסיחה את הדעת מן הליכוד, זז
ממשיך לשעמם, ואף מן הפעלולים
של מומחי יהסי־הציכור של ד״ש.

הפילוסוף הצרפתי אמר :״אני חושב,
משמע אני קיים.״ על מיפלגה ישראלית
ניתן לומר :״אני מסוכסכת, משמע אני
קיימת.״ מבחינה זו אכן קיימת מיפלגת*
העבודה מאד.

ניקו, ראש
^ ולם מאכק רכיו-פרס חשף גם
\ * את ההתנוונות הנוראה של התהליכים
הפוליטיים בישראל.

כי ככל מהלך הוויכוח לא הושמע
אף רעיון חדש אחד, לא היתה
מחלוקת על עמדה פוליטית כלשהי.
היתה זאת מילחמה אישית

גרידא, ללא הסוואה או העמדת•
פנים.
ביום־השבת האחרון השמיע שימעון פרס
את דיעותיו הפוליטיות על ענייני פנים
וחוץ בראיידרדיו ארוך. אילו נלקח קומי קאי
מצוות ניקוי־ראש ז״ל, הרגיל לחקות
את יצחק רבין, והוטל עליו להשמיע את
דברי פרם בקולו של רבין, לא היה איש
מבחין בהבדל. בכל עניין שהוא עלי אדמות,
אומרים רבין ופרס אותו הדבר בדיוק.
סיכם זאת השבוע אחד העסקנים הממו־לחים
של המיפלגה מבחינה פוליטית,
אין הבדל ביניהם. לרבין יש דיעות, המתאימות
לקונסנזוס של המיפלגה. לפרס אין
ביכלל דיעות, והוא יוציא לפועל בכל

הדראמה חסדת־התוכן של ה
שבוע, הגוכלת כמחזה-אכסורד,
מכליטה את הצורך ככך יותר מאשר
כל דכר אחר שקרה כישראל
מאז היווסדה.
* הצעה כזאת כלולה
אורי אבנרי לכנסת הבאה.

בתוכניתו של

במדינה ביטחון מליציה על הסונח
האס מותר?פרקליטה
קומוניסטית, הנפגשת עס
אנשי אש״ף ועסקני
הגוש חמי!רחי, להגן
על חיילים ככתי־דין צכאייס 7

תחרות
כסא מערכת ״העולם הזה״ פותחת
בזה בתחרות ״כיסא ה זהב״
.רשאי להשתתף בתחרות
כל קורא אשר ימלא א ת כל
הפרטים המופיעים בטופס ה מתפרסם
להלן, וישלח אותו
במעטפה על-פי הכתובת: מע רכת
״העולם הז ה׳ /תיבת-
דואר 36ג תל-אביב, עבור
תחרות ״כיסא הזהב״.
התחרות תימשך מיספר
שבועות, כאשר בכל ׳שבוע יוע מד
לבחירה מועמד לתואר
אחר. המועמד שיזכה במיספר
הרב ביותר של קולו ת המש תתפים
ב תחרו ת יזכה בפרס
״כיסא הזהב״ ,בעיצוב אמנותי
מיוחד. ב תום התחרות תיערך
הגרלה בין המ שתתפים בתח רות׳
ויוגרלו בה פרסים ומת נות.
כמו-כן יוגרל מדי-שבוע
פרס של 200ל״י, בין משתתפי
התחרות של אותו שבוע.
התחרות הראשונה במיס-
גרת המיבצע היא על התואר :
החייב המגרג!
בי 1תר

--גזור ושלח
לכבוד תחרות ״כיסא הזהב״
ת.ד ,136 .תל־אביב
אגי מציע כזה את
ח״כ מסיעת כמועמד לתואר
״הה׳׳כ המרגיז כיותר׳י
ככגסת השמינית.
אני סכור כי הוא ראוי
לתואר זה מהסיבות
כדלקמן :

שם : כתוכת עיר

״הרמטכ״ל, רב־אלוף מרדכי גור, מבקש
לבטל את האישור מניתן לעורכת־הדין
פליציה לנגר לייצג חיילים בבתי־דין
צבאיים, ביגלל פגישותיה בחו״ל עם גור מי
אש״ף וגורמים עויינים אחרים.״ נציגו
של הרמטכ״ל נשא דברים אלה לפני וע דר,
מיוחדת, בראשות שופט בית־המישפט־העליון
מאיר שמגר.
מן הצד, והפעם לא מאחרי שולחן ה סניגור,
כי־אם מצד שולחן הנאשמים, הת בוננה
במחזה הפרקליטה הירושלמית הי דועה
.״אני לא רוצה להגיד שאני מזו עזעת,
כי זה ביטוי יותר מדי נפוץ בהק שרים
מצחיקים, אבל אני בהחלט נדהמת
מדבר כזה,״ הגיב העורכת״הדין שבשנת
1972 הגנה על גיורא נוימן, סרבן־הגיום
המפורסם•
הגורמים העויינים. לנגר מחזיקה
בידיה, מאז שנת , 1972 אישור מייוחד,
בחתימת שופט בית־המישפט־העליון יואל
זוסמן, המאפשר את הופעתה בבתי־דין צב איים
על־פי חוק השיפוט הצבאי. את
האישור העניקה לה ועדה מיוחדת. במשך
ארבע השנים האחרונות הגנה על עש רות
חיילים שהצבא תבע אותם לדין,
סרבני־גיוס מטעמי מצפון, נוסף על פעו לתה
הידועה יותר, כסניגורית של ערבים
בגדה המערבית ופידאיון המואשמים ב פעילויות
בלתי־חוקיות.
״לי חשוב להופיע בבתי־דין צבאיים,
ולהגן על חיילים, בלי שום קשר להד
פעותי בבתי־מישפט צבאיים בהגנה על
ערבים,״ אמדה הפרקליטה, מן הפעילות
הבולטות של רק״ח.
על השתלשלות הדברים היא מספרת:
״ב־ 31 בינואר פנה מוטה גור לוועדה
הנותנת אישורים לצורך הופעת עורבי־דין
בבתי־המישפט של הצבא, שראשה הוא
עכשיו שופט בית-המישפט העליון מאיר
שמגר, וביקש לבטל את האישור שניתן
לי על־פי חוק השיפוט הצבאי.
״הוועדה זומנה ל־ 17 בפברואר, ואני
ביקשתי את. דחיית הדיון ביגלל מחלה.
אבל הדחייה לא ניתנה, ולדיון הגיעו
אפילו היועץ המישפטי לממשלה, אהרון
ברק, והפרקליט הצבאי הראשי, אלוף־
מישנה צבי עינבר. החברים האחרים בוועדה
היו שני נציגי לישכת עורכי־הד־ן
ונציג מטעם הרמטכ״ל, שהעלה את הטע נות.
הוא גילה לוועדה שהגורמים העדי־נים
האחרים, פרט לאנשי אש״ף, שאיתם
נפגשתי בחו״ל, הם ממיזרח־אירופה.
מי מפקיע זכויות 7מאחר שביקשה
קודם־לכן לדחות את הדיון, לא השיבה
פליציה לנגר על הטענות בפירוט. היא
רק הצהירה כי אינה מכחישה שנפגשה
עם נציגי א-ש״ף, וכי ״כל פגי־שותי נועדו
לקידום השן לום והביטחון של מדינת־ישראל.״
״אני
מאד מתפלאת,״ היא אומרת ,״ש אנשים
כל־כך חשובים ועסוקים הגיעו ל ישיבת
ועדה כזאת.״ היא ביקשה מראש
הוועדה לדחות את הדיונים, מכיוון של דבריה
עומדים להגן עליה בפרשה זו
עורכי־דין אחדים, והם לא יוכלו להת פנות
בקרוב. הבקשה נתקבלה, ודיון נוסף
זומן בעוד כשבועיים.
בינתיים יצאה הפרקליטה הפעלתנית ל מאבק
ציבורי נגד ״הדבר האנטי־דמוקרטי
הזזז,״ כהגדרתה. לדעתה זוהי פגיעה חמו רה
בזכויות־האדם, צעד שנועד להפחיד
את מי שירצו להיפגש בעתיד עם פלסטי נים.
בימים
הראשונים של החודש הבא תז דקק
הסניגורית המושבעת לסניגור מש לה,
כדי להילחם בוועדה ובראש המטה
הכללי. היא מבטיחה כי לא תוותר בקלות.
״איש לא התלונן עלי, עד כה, בקשר עם
עבודתי כעורבת־דין,״ היא מצהירה בגא ווה
,״אני עובדת תמיד על-פי האתיקה
המיקצועית, ומקווה שאני עושה את עבו דת
הסניגוריה טוב. אז מה רוצה ממני עכ שיו
הרמטכ״ל?״

קציני־מישטוה בניוי ם קינרו
מכוניות מנער י מוסך -
הנאשמים במיתתו במכוניות גמבות
ובזיוף מיסמכינו 1ומיספווי 1ומניות

ואש הבולשת

של נוישטרת מחוז תל־אביב לשעבר, וכיום ראש
מחלקת־החקירות של מטה המחוז, ניצב־מישנה ארמנד
לוי, הכיר מקרוב את בעל־המוסך שלמה משה, שהואשם על־ידי המישטרה בזיוף מכוניות
גנובות. בעל־מוסך זה הוא שטיפל במכוניתו שד בנו של ארמנד לוי, שנחשדה כגנובה.

ף ן חודש נובמבר 15(76 הצליחה
^ מישטרת־ישראל, לפי טענתה, לחשוף
את אחת מפרשיוודההונאה המתוחכמות ב יותר
שהתגלו במדינה בשנים האחרונות.
היתר. זו הפרשה של זיוף כלי־רכב גנובים,
הלבשת זהותם על מכוניות שגפגעו בתאו נות
והורדו מהכביש, ומכירתם ככלי־רכב
כשרים לכל דבר.
כאשר הובאו החשודים בשותפות לר שת
זייפני-יהרכב אל בית־המישפט, לשם
הוצאת פקודות־מעצר נגדם, חשף איש
היחידה המרכזית של מישטרת מחוז תל־אביב,
פקד יצחק תליו, את פירטי ה קנוניה
המסועפת.
״עצרנו את האחים שלמה ואליהו משה
במוסך שלהם, הנמצא בדרך לירושלים,״
סיפר פקד תליו לשופט .״במוסך נמצאו
כלי־רכב רבים אשר חלקם חשודים כגנו בים
ומזוייפים. שני האחים עוסקים בזיו-
פי־רכב זה זמן רב, והצליחו כבר להפיץ
מכוניות מזוייפות רבות בארץ.

״אנו חושדים,״ הוסיף פקד תליו לספר,
״כי הם עשו שינויים ברישום כלי־רכב
גנובים שנעלמו כליל, והחדירו גם כלי-
רכב מחוץ־לארץ.״
מדי־שנה נעלמות במדינה כמאה מכו ניות׳
שבעליהן אינם מוצאים אותן עוד.
תוך מעקב אחר היעלמו של מכוניות אלה,
הגיעו בלשי המישטרה למוסכם של ה אחים
משה באזור. בחיפוש שנערך במו סך
נמצאו בו אותה שעה 14 מכוניות.
שלוש מהן התגלו, לטענת המישטרה,
כמכוניות גנובות או כאלה שהוכנסו ל ארץ
בצורה בלתי-חוקית. הן היו בתהליך
של הסבת מיספריהן וסימני־הזיהוי שלהן
בצורה כזאת שניתן יהיה להעלותן שוב
על הכביש במכוניות כשרות למהדרין,
ומיספרי־שילדה
שיישאו מיספרי-מגוע
קיימים — של מכוניות שנהרסו כליל
בתאונות והורדו. למעשה מן הכביש.
את פירטי מעשי-הזיוף המסובכים חשף
פקד תליו בבית־המשפט :״התברר לנו

שבמקביל להיעלמויות כלי־רכב, קיימים
בעלי-מוסכים הנוהגים לרכוש כלי־רכב
הרוסים מחברות־הביטוח. את זהות הגרו טאות
הם מלבישים על המכוניות הגנו בות.
התברר לנו שאנשים {!לה, בעלי
מוסכים וגוררים, קשורים ישירות בקניית
מכוניות שלאחר־תאונה מחברות־הביטוח,
בגניבת־רכב וברכב המוכנס לארץ ללא
תשלום סיסים.״
אחד האחים בעלי המוסך, שלמה משה,
הואשם על-ידי המישטרה בכך שהכשיר
מכוניות גנובות, תוך זיוף מיספריהן ו־מיספרי־הרישוי
שלהן, ומכר אותן אחר־כך
בשוק החופשי .״המדובר הוא ברכוש שלא
ניתן עדיין לאמוד את ערכו,״ סיפר פקד
תליו לשופט .״מדובר ברשת של גונבי
מכוניות, מקבליהן, מתאימי ומשפצי מכו ניות
שנפגעו, רשת שאת מרכיביה כולם
יש עדיין להגדיר בנעלמים.״
השופט קבע, כי חשדות המישטרה כל פי
האחים משה נראים לו מבוססים. הוא
הורה לעצור את שני האחים לחקירה.

טרה שהופיע בבית־המישפט, לא העז
לגלות לשופט עובדה מדהימה אחת: ש במהלך
העיקוב, הפשיטה והחקירה של
האחים משה, התעוררו בקרב השוטרים
שטיפלו בפרשה חשדות חמורים. היו אלה
חשדות בדבר קשרים הקיימים בין שני
האחים החשודים כמזייפי־רכב, לבין קצי-
גי־מישטרה בכירים במישטרת מחוז תל-
אביב.
בעת הפשיטה שערכו בלשי היחידה

עמיקה, נחשפו לעיני החוקרים עובדות
נוספות שהיכו אותם בתדהמה. הסתבר
להם כי רשת מזייפי המכוניות עמדה
בקשרים הדוקים עם קציני־מישטרה בכי רים
נוספים. התגלה כי לפחות עוד שני
קציני־מישטרה ממישטרת מחוז תל־אביב,
מלבד ניצב־מישנה ארמנד לוי, קיימו גם
הם קשרים הדוקים עם האחים שלמה ואליהו
משה. קשרים אלה לא היו קישרי
ידידות בילבד. היה מקום לחשד כי בין

הק שרים בין
הזייפנים ו הק ציני ם

,ך* פרשה זכתה בשעתו בפירסום
( 1רב ומקיף בעיתונות. אולם היבט
אחד ישלה מעולם לא הגיע לידיעת הצי בור.
גם לא לידיעת השופט שהתבקש
לעצור את שני האחים.
כי קצין היחידה המרכזית של המיש־

מפקד מישטרת מחוז
תל־אביב לשעבר, ניצב
1 1 111
דוד עופר, שפרש מן המישטרה כדי לעבור
לחיים הפוליטיים במיסגרת התנועה הדמוקרטית
לשינוי. עתה מתברר שבתקופתו
פשט הריקבון במישטרת מחוז תל־אביב.
עופר עצמו הזמין עבודות פרטיות בנגריית
המטה־הארצי של המישטרה, עבור ביתו.

סגן מנקד המרחב

סגן־ניצב יהושע יפתח, סגן־מפקד מרחב
הירקון במישטרת מחוז תל־אביב, היה
בעליה של מכונית מדגם טאונום שהורכבה עבורו במוסכם של האחים משה מאזור,
החשודים בזיוף כלי־רכב. יפתח מכר את המכונית לאחרים, אחרי שהשתמש בה בעצמו.

אליהו משה, אחיו של שלמה
י י \ 1 1 1משה, בעל־המומך באזור׳ ש־*
הואשם בפרשת זיוף־כלי־הרכב הגדולה ב״^
ינתר שנחשפה במדינה. לטענת אליהו נתנ!מ
הוא ואחיו מכוניות במתנה לקציני־מי שטרה!.

המרכזית על מוסכם של האחים משה,
הם גילו במקום, בין השאר, גם מכונית
סאאב צהובה. כאשר שאלו את בעלי ה מוסך
לזהותה של מכונית זו ולזהות בע ליה,
הם הופתעו לשמוע מפי אחד האחים
החשודים, כי המכונית שייכת לבנו של
ניצב־מישנה ארמנד לוי.
ניצב־מישנה ארמנד לוי היה ראש ה מדור
המרכזי במטה המחוז עד לפני כחצי
שנה, אז מונה לתפקיד ראש מחלקת־החקירות
של מישטרת.המחוז. הסתבר כי

השאר היו אלה גם קשרים מיסחריים.
הבלשים שערכו את הפשיטה והחקירה
במוסכם של האחים משה, דיווחו לקצין
הממונה עליהם כי הסתבר להם, שבין
השאר הרכיבו שני האחים מכונית עבור
סגן־ניצב (דרגה מקבילה לדרגת סגן׳-
אלוף בצה״ל) יהושע יפתח, סגן־מפקד
מישטרת מרחב הירקון במחוז תל-אביב
(המכונה גם ״הנפה הצפונית״).
היתד, זו מכונית מדגם טאונוס. מכונית
הטאונוס המקורית שנשאה אותו המיספר

לראש מחלקת־ד,חקירות חיו קשרים עם
בעל־המוסך, שנחשד כמי שעומד בראש
רשת זיוף המכוניות על־ידי החוקרים ה כפופים,
למעשה, לארמנד לוי עצמו.
בתחילה חשדו החוקרים כי מכונית דד
סאאב הצהובה גם היא גנובה, וכי זוייפה
בידי האחים משה במוסכם וניתנה לה
זהות חדשה וכשרה.
אולם המימצאים המדוייקים של החקי רה
טרם נודעו. בשעתו טען דובר מיש־טרת
מחוז תל-אביב, בתשובה לשאלות
כ תי העולם הזה, כי נכון ׳שבתחילה הת עורר
החשד שהמכונית השייכת לבנו של
ארמנד לוי גנובה, אולם במהלך החקירה
התברר שהיא כשרה לחלוטין. על השא לות
כמה שולם לאחים משה עבור רכי שת
המכונית מהם, ואם הוחזרה המכו נית
לאחים, בעיקבות הפשיטה המישטר-
ן תית, סירב דובר מישטרת מחוז תל־אביב
!לענות.
1אולם אז, כאשר התרחבה החקירה וה־

נפגעה קשה בתאונה. המכונית הפגועה
המקורית, כך גילו הבלשים, הורכבה מחדש
בעזרת חלקים של מונית, ונמסרה לשימו שו
של סגן־ניצב יהושע יפתח.

סגן־ה מפקד
קיבל מכוני ת
ך* פרשה עצמה לא היתה בגדר
1 1סוד. עוד לפני שנערכה הפשיטה על
המוסך של האחים משה ידע שלמה משה
לספר למכריו וידידיו שהוא מרכיב במו־סכו
מכונית עבור סגן־ניצב יפתח. במע רכת
שמורה עדותו של אזרח, שראה את
שלמה משה מצביע על מכונית הטאונוס
ומעיד עליה :״הנה, את המכונית הזאת
אני מרכיב עבור יפתח.״
ביום הראשון בשבוע שעבר יצא כתב
העולם הזה למוסכם של האחים משה. ב שיחה
עם האח אליהו, אישר זה כי אכן

הורכבה במוסך מכוניה עבור סגן־ניצב
יהושע יפתח. וזה היה נוסח השיחה :
אליהו משה :״שלמה, אחי, עשה
מכונית ליפתח.״
העולם הזה :״איזו מכונית היתה

אליהו משה :״מכונית מדגם טאו־נום״.
העולם
הזה :
״כמה ׳שילם יהושע
יפתח עבור המכונית?״
אליהו משה :״הוא לא שילם. הוא
קיבל את המכונית בלי כסף.״
העולם הזה :״מדוע לא שילם קצין-
המישטרה יפתה בעד המכונית?״
״יהיה כתב־אישום
אליהו משה :
גם נגדי? תגיד לי זאת לא היתד,
מכונית מזוייפת שהורכבה בשבילו, אבל
הוא לא שילם. מה אתה שואל? !״
עוד באותו בוקר ביקש כתב העולם
הזה את תגובתו של סגן־ניצב יפתח על
טענתו של אליהו משה, כי קיבל מאחיו
מכונית ללא תשלום. השיחה עם סגן־ניצב
יפתח נערכה במישרדו, במרחב הירקון
של מישטרת מחוז תל-אביב (בבניין ה־

ישן של המטה־הארצי, ברחוב הרכבת).
״מה טיב הקשרים שלך עם שלמה ה פחח,
המכונה גם שלמה משה העיראקי?״
נשאל יפתח.
״אני מכיר אותו,״ היתר. התשובה.
״האם קנית ממנו מכונית או מכוניות?״
״לא קניתי ממנו מכוניות, זה לא נכון,״
השיב יפתח.
בינתיים הסתבר כי מכונית הטאונוס
שהורכבה עבור יפתח בידי האחים משה,
נמכרה על־ידו, אחרי שהשתמש בה תקו־פת־מה.
בעיקבות
גילויים אלה, ביקש כתב העולם
הזה מדובר מישטרת מחוז תל-אביב,
פקד אבינועם כהני, להשיב על השאלות
הבאות :
׳ 6מה היה טיב היחסים בין קציני-
המיישטרה ארמנד לוי ויהושע יפתח לבין
בעל־המוסך שלמה משה?
• כמה שילמו שני קצינים אלה עבור
(המשך בעמוד )28

הקשר 91*1ישט רו1י

מבין השניים -
אנו מעדיפים את רביו י

(המשך מעמוד )27
המכוניות שקיבלו ממנו ז
!• האם הגישה המישטרה לפרקליטות
המחוז את חומר החקירה נגד שלמה משה?

למרות הסתייגויותינו הרכות מיצחק רכין, אנו מאמינים כי בחירת
•צימעון פרס תהיה מהלומה לדמוקרטיה, להיגיון, לאמינות, דטוהר־המידות
ולשלום.
אם אתה חושב כמונו — בוא הצטרף אלינו. תנועת העולם הזה עורכת
הפגנה שקטה כשערי ועידת מיפלגת־העכודה, כ״היכל התרבות״ ,תל•
אביב, כיום רכיעי זה, כשעה .16.00
הראה לנו שלא רק קבוצת־כדורסל מוציאה אותך מהבית :

תשובת דובר המישטרה היתר כדלהלן :
״נגד שלמה משה יהיה כתב־אישום. ה*
מישטרה כבר העבירה את חומר החקירה
לידי הפרקליטות לפני מיספר שבועות.
לגבי שאר השאלות, התשובה היא: אתה
מטריד אותנו יותר מדי. אתה מטריד את
המישטרה בשאלות. לא נענה על שאלות
אלה.״
•שאלות נוספות רבות עדיין נותרו פתו חות,
ללא תשובה. בין אלה גם השאלה :
כיצד ייתכן ששני קציני-׳מישטרה בכירים
יקיימו קשרים מיסחריים או חברתיים
עם אדם בעל עבר פלילי כשלמה משה,
המואשם עתה בזיוף מיספרי שילדות ו מנועים
של מכוניות גנובות ו

בוא ובגוש את אוו׳
בוא לדבר על כוס קפה !
אורי אבנרי יקיים ביום •טבת
הקרוב, חוגים פתוחים :

בחל־ אביב

בחיפה

^ ם שאלות אלה מטרידות את ה־מישטרה
ונשארות חסרות־תשובה,
הרי זה רק מפני שמישטרת ישראל איננה
מסוגלת לחקור את עצמה ואת העבירות
על החוק הנעשות בידי אנשיה. ואין ה מדובר
רק בפרשת מוסל המכוניות רימז ויי־פות.

כשעה
11.00 עד 13.00 בקפה־גלריה
״סוף השדרה״ ,שד׳ רוטשילד
( 140 ליד ״היכל התרבות״).

רק לפני שבוע חשף ידיעות אחרונות
פרשיית־שחיתות אחרת, הקשורה במישט-
רת מחוז תל-אביב. כתב העיתון גילה, כי
בנגריית המטה־האדצי ביפו בוצעו, במ שך
שנים, עבודות פרטיות בשווי של
מאות אלפי לירות עבור קציני-מישטדה
בכירים.

בשעה 17.00 עד 10.00 באולם
״ביתנו״ ,חדר מם׳ ,33 רחוב ירושלים

הוא ישיב לשאלות על הכוונות,
הרעיונות והתוכניות של סיעתנו
בכנסת הבאה.
אם אתה מעוניין להציג את ה שאלות
המטרידות אותף, לברר,
להקשיב — אתה מוזמן.

הציבור מוזמן לחוגי־הבית הבאים:

בקה א ר ־ גרב ״ ה

ביום ה׳ ,24.3 ,אצל סעיד מסא
רווה, כיטעה 8.00 בערב, עם אודי
אכנרי.

ערד

ירושלים

כיום ג׳ ,1.3 ,בשעה 8.30 בערב,
אצל שוש וג׳ף, רה׳ טבריה ,37
נחלאות. עם אורי אכנרי.

ביום ו׳.2 ,ה ,2אצל בני לוי, רה׳
•צימעון 41/17 ביצעה 0.00 בערב,
עם פרץ עופר.

רמת־גן והסביבה

ביום א׳ ,27.2 ,בשעה ,20.00
בקפה ״אורלי״ ,שד׳ הילד .18 עם
פרץ עופר ואורי אבנרי.

ואלה וכזי הסניבים:
• שיכון בבלי (תל־אביב)
יהודה רוזמרין, רח׳ זוהר , 15 טל.
.450532

• רמת־גן
דוד ג׳אן, רח׳ הרוא״ה ,90 טל.799986 .

• גבעתיים
חיים קשת,
. 250670

ההמה ,33 טל.

• בני־ברק
שרה יוטף, רח׳ בורוכוב ,15 טל.
.788997

• רמת־ה שרון
גילי דיסקין, רח׳ מוריה ,38 טל.
.484695
אפרים ויינברג, האורן ,7טל.484714 .

• ראשון־לציון
רפאל דגן, רה׳ אשר לוין ,5טל.
.946907

• ערד
בני לוי, רח׳ שמעון .41/17

מפקד ה מ חוז
קיבל ר הי טי ם

• ר חובו ת
אמנון שלוין, רה׳ הנשיא הראשון , 11
טל.954780 .

• ב ת־י ם
לוי,

רח׳ בר־אילן ,47

אבנר
.887382
מובזין גיורא, רח׳ ארלוזורוב ,1טל.
.882385

• ירו שלים
תמר צרפתי, רח׳ כרמון ,16 טל.522719 .

• חיפה
איתן הולנד, רה׳ מוריה , 33 טל.
.87139

• פתח־ ת קו ה
אבי אורן, רח׳ רוטשילד , 115 טל.
.907887

• חולון
מינוביץ׳ מנחם, רח׳ גאולים ,48 טל.
.923948

אם אתה מובן לעזור לנו במערכת הבחירות בתרומה, בהתרמה, בארגון
חוגי-בית, באיסוף חתימות לרשימה, בהפצת המצע ועוד — אנא התקשר
לרכזים אלה בהקדם.

בפרשה זו אוזכר גם שמו של מי שהיה
עד לתקופה האחרונה מפקד מישטרת
מחוז תל־אביב, ניצב דויד עופר. הסתבר
כי עופר, שפתח בקאריירה פוליטית והצ טרף
לתנועה הדמוקרטית לשינוי, קיבל
גם הוא עבודות מהנגרייה המרכזית של
המישטרה. נגרי המישטרה בנו עבורו, ב ביתו
שבהרצליה, ארונות־קיר מפוארים.
בתשובה לשאלת כתב העולם הזה בק שר
לחלקו בפרשה, השיב השבוע דויד
עופר :״נכון, עובדי הנגרייה של המטה־הארצי
של המישטרה ביצעו בדירתי ב הרצליה
עבודות־בתשלום. מדובר בארו נות
קיר ומיטבח. עבור העבודה -שילמתי
בצ׳ק לפקודת מחלקת־הבינוי של המי־שט־ירה.״
החקירה
בפרשה זו נפתחה על-ם י הור את
המפכ״ל החדש של המישטרה, חיים
תבורי. אולם כמו במיקרים אחרים, שבהם
הועלו השדות נגד קצינים בכירים במיש־טרה,
כך גם בפרשייה זו נתגלו אוזלת־היד
של המישטרה, ואי־יכולתה לחקור את
אנשיה בהווה ובעבר.
פרשיית העבודות הפרטיות שבוצעו ב־נגריית
המישטרה עבוד קציני-מישטדה
בכירים, אינה חדשה. מסתבר כי עוד לפני
זמן רב נמסר מידע על מעשים אלה לסגן-
המפכ״ל לשעבר, ניצב אלי דקל, שפרש
מן המי־שטרה בסוף השנה החולפת, אחדי
שתיקוותו להתמנות כמפכ״ל נתבדתה.
דקל לא פתח בחקירה, והמידע שהגיע
אליו נשמר בסוד כמום. כשהתבקש השבוע
להגיב על כך, השיב דקל :״אני לא ידעתי
שום דבר, ואיני מוכן למסור כל אינפור מציה
בעניין זה.״
גם אחרי שהמידע על המתרחש ב־נגריית
המי-שטרה הועבר, לפני כשנה,
לידיעת קציני״המודיעין של מישטרת ה מחוז׳
לא נעשה דבר להפסקת השערו רייה.
אפילו שילמו הקצינים הבכירים,
בדומה לניצב דוד עופר, עבור הרהיטים
שניבנו עבורם בנגריית המישטרה, יש
בכך טעם־לפגם. שכן, כיצד יכול היה
דויד עופר, בתפקידו כמפקד מישטרת ה מחוז׳
להורות על חקירה בנגרייה, שנגדה
הועלו חשדות של אספקת רהיטים ללא־תשלום
לקצינים? הרי הוא עצמו נהנה
משירותי נגרי המישטרה של אותה נג רייה.

עוד תמשיך המי־שטרה לחקור את
עצמה בפרשיות אלה, יוסיף הריקבון
להתפשט מתחת למדי שומרי־החוק. הגיעה
העת שהיועץ־המישפטי-לממשלה יורה על
פתיחת חקירה עצמאית, בלתי־תלויה, על-
ידי אנשים שאינם קשורים למישטרה,
על-מנת לטהרה מעישבי־הבר הפושים בה.

מרסל זוהר
במדינה עתיקות
לחסום אח השודדים
הצעה מהפכנית
למיסהר בעתיקות
הוגשה?וועדת-החיגוך
למעלה ממאה אלף פריטים של עתיקות
גנוזים כיום במחסני המוזיאונים הארכי אולוגים
ואגף־העתיקות של משרד החינוך
והתרבות.
פריטים אלה הם ברובם פריטים כפולים
למימצאים המוצגים במוזיאונים. לאגף-
העתיקות או למוזיאונים אין כל צורך
מדעי לשמור על פריטים מעין אלה, ש נחקרו
ונבדקו ושמימצאים זהים להם נמ צאים
בכמויות גדולות בתצוגות.
במקומות רבים בעולם מקובל שהמוס דות
הממונים על חשיפת, זיהוי ושמירת
העתיקות מוכרים לציבור הרחב מימצאים
כפולים מסוג זה. בישראל, משום מה,
מאוחסנים המימצאים ומונחים במחסנים
כאבן שאין לה הופכין.
אילו היו מחזיקי עתיקות אלה מוציאים
למכירה לשוק הפרטי חלק מהמימצאים ש ברשותם,
ניתן היה לא רק לממן בעזרת
הכספים שיגוייסו בצורה זו מבצעים אר כיאולוגים
נוספים. מכירה רשמית מעין זו
היתה מקטינה את מימדי שוד־העתיקות
באתרי העתיקות בארץ, המשתלם בשל

סוחר־עתיקות פינקוס
לאספנים במקום למחסנים
הביקוש הגדול הקיים לסחורה מעין זו
ומחיריה הגבוהים בשוק.
בשבוע שעבר הוגשה לוועדת־ההינוך
של הכנסת, הדנה בניסוחו הסופי של חוק
העתיקות החדש, המיועד להחליף את חוק
העתיקות המנדטורי הישן וחסר־השיניים,
הצעה מהפכנית בכיוון זה.
היה זה סוחר־העתיקות היפואי, דני
(מתחרז עם בני) פינקוס, מגדולי המומחים
לסחר עתיקות בארץ, ששלח לוועדה תז כיר
מפורט בנושא זה. פינקוס יליד גר מניה
— שגדל בבוליביה, עלה לארץ ו שירת
במשך שנים רבות במחלקה לזיהוי-
פלילי במישטרת־ישראל לפני שהחל ב זיהוי
עתיקות — הציע לוועדת־החינוך ל הוסיף
לחוק את הסעיף הבא :
״אגף העתיקות והמוזיאונים וכן כל מו סד
אחר המקבל חפצים ארכיאולוגים —
יהיו רשאים למכור את העודפים לסוחרים
המורשים באמצעות מיכרזים רשמיים.״
גם אספנים רוצים הגנה. נימק פינ-
קום את הצעתו :״מאחר ועד כה לא היתה
כל אפשרות חוקית על פיה רשאית המדינה
למכור עתיקות הנמצאות בידיה באופן
רשמי, אני חושב שסעיף זה הוא בעל
חשיבות ממדרגה ראשונה. מאחר והעתיקות
שימכרו יבואו ממוסדות רשמיים, הם ישאו
סימון מיוחד אשר יבטל את הצורך ב מומחים
למיניהם לשם זיהוי העתיקות.
הקונים ידעו מראש שהפריטים שהם קונים
אומנם נמצאו בחפירות ארכיאולוגיות
מאורגנות ויהיו בידם אישורים לגבי ה מקום
בו נמצאה העתיקה וכן התקופה
אליה היא שייכת. יהיה בכך כדי למנוע
זיופי עתיקות ומסחר בלתי חוקי בעתיקות.״
עוד לפני חודשיים הגיש פינקום לוועדה
הדנה באישור חוק־העתיקות החדש, תזכיר
מפורט שכלל הצעות מעשיות לשינויים •
(המשך בעמוד )36

חמש שוות מאסר בפועל ורבע מיליון
דירות קנס ־ כר קבעה השופטת הדסה
בן־עיתו, ליו״רלשעבר אשר י ד לין
^ שר ידלין :
\ £״על קשירת קשר לביצוע עוון ומתן
הצהרה כוזבת אני קובעת כי העונש יהיה
ששה חודשי מאסר בפועל ד 20,000 לירות
קנס. על עבירות השוחד שבהן הואשמת
תרצה עונש של חמש שנות מאסר
בפועל ותשלם 230.000 לירות קנס. עונשי
המאסר יהיו חופפים אולם לא עונשי ה־הקנסות.״
שופטת בית-המשפט־המחוזי, הד סה
בן־עיתו, הרימה עיניה מדפי פסק־הדץ
ושלחה מבט נוקב באשר ידלין, שישב
בין שני אנשי מישטרה מאחורי דוכן*
הנאשמים.
אשר ידלין לא הצליח לעצור בעד דמעו תיו.
הוא הרים את משקפיו השחורים,
שבעזרתן כיסה על עיניו כל משך זמן
הקראת פסק הדין ומחה בידו את ה דמעות.
אחותו, שרה הרי, מיהרה לגשת
אליו .״זה המון. זה יותר מידי,״ מילמלה.
מן הצד השקיף על המחזה ניצב־משנה
בנימין זיגל, הקצין שחקר את פרשת יד־לין
.״בסוף שכחו אותנו,״ אמר .״את כל
הלילות ללא שינה שבהם ישבנו במטה
המישטרה וחקרנו.״
טליה ליבני, ידידתו של ידלין, באותה
חליפת קורדרו שחורה שבה הופיעה בכל
דיוני בית־המישפט, העניקה לאהובה חיבוק
ונשיקה אחרונים, לפחות לתקופה הקרובה.
הבת, ענת, לא יכלה אף היא לעצור את
דימעותיה ומיהרה יחד עם אימה, דליה
ידלין (לשעבר גולומב) להשען על כתפו
של אביה.
״עומד לפנינו אדם שבור, שעולמו חרב
עליו בלאו הכי,״ אמרה השופטת בן־עיתו

רבות למען המדינה, אם כי לא פחות
למען עצמו.
״למרות שאין בארצנו מעמדות מוכרים
השתייך הנאשם לאצולה, לעלית, שמקורה
כחלוציות. עלית של מגשימי החלום ה ציוני,״
אמרה. התובעת ויקטוריה אום־
טרובסקי־כהן נאלצה לקחת כדורי ארגעה.
״זה לא קל, זד. לא קל,״ מילמלה ללא הרף.
אבל הכל המתינו בקוצר רוח לקראת
הרגע שבו תתיחם השופטת להצהרתו ה-
סנסציונית של ידלין בדבר מעורבותם של
שר־האוצר, יהושע רבינוביץ, שר־החינוך
והתרבות, אהרון ידלין, ואישים בכירים
אחרים במיפלגת העבודה למימון הבחירות
בדרכים בלתי כשרות.
השופטת רמזה כי לדעתה שיקר ידלין
בנושא זה. היא הראתה כיצד סתרה עדותו
את הודאותיו מרצון .״אינני מאמינה,״
ציינה השופטת ,״שהנאשם העביר את כספי
השוחד שקיבל מעורך־דין חיים גושן ל-
מיפלגת העבודה. לדעתי, מדובר בקבלת
שוחד אישי ולא היה כאן שום מתן בסתר.״
באשר לטענת הסניגוריה בדבר שפיטה
על ידי העיתונות, אמרה השופטת, שאם
אמנם עסקו אמצעי־התיקשורת בפרשה הרי
זה נבע מכך שהנאשם היה אישיות בכירה,
שהכחיש את ההאשמות נגדו ולא עזר ל חקירה,
לפחות בשלביה הראשונים.

ה 1 1 1ך! תחונה בלעדית של העולם הזה, בה
!11ל
1 1 / 1 1 1 1 1 x 1 1נראה אשר ידלין על ספסל הנאשמים,
/ 1 1 1 1

באולם המישפטיס של בית־המישפס המחוזי בתל־אביב, שניות ספורות אחרי שהשופטת
הדסה בן־עיתו.סיימה את הקראת פסק־דינו. הגבר בלבוש אזרחי הוא שוטר־חרש המנסה
למנוע בעד הצלם לצלם את הבעת־פניו של אשר ידלין כשנודע לו גזר־הדין.

בצל הזי נוגה

אשר ידלין, מוקף אנשי מישטרה, מובל לזינזנה — מכונית
האסירים שתיקח אותו לכלא. ידלין ייאלץ לרצות את עונש
מאסרו באחד מבתי־הכלא הסגורים ולא במחנה מעשיהו, בו יכולים לשהות שפוטים
צילם: פיטר פן
עד שלוש שנות מאסר בלבד.

דקה אחת בלבד קודם לכן. אשר ידלין
אכן נראה שבור ומושפל. אולם מה ש השפיע
עוד יותר על מתן גזר הדין היתד.
העובדה ש״כה גדולים הכאב, העלבון, ה אכזבה,
הפגיעה באימון ואמות המידה שכה
הסתאבו״ כדברי השופטת.
אחרי שהשופטת המחוזית חמורת־הסבר
סקרה את ההאשמות שבהן הודה ידלין
ביום השלישי שעבר, היא עמדה בקצרה
על תולדות חייו וציינה כי היא מתחשבת
בעובדה שבלפחות בחלק מחייו עשה ידלין

לפני מתן גזר הדין ביססה השופטת את
החלטתה על החלטות קודמות. בעיקר עמדה
על דבריו של השופט משה לנדאו, שאמר
בהזדמנות קודמת שאם יוקל בענשם של
בעלי הצווארון הלבן ״כל אזרח יוכל לט עון,
:אם כך עושה אחד הלוויתנים למה
לא אני?׳״
לגבי עיסקותיו עם מתווכת הקרקעות,
חוה ארליכמן, שהיתה גם ידידה אינטימית
של ידלין, אמרה השופטת :״קשה להת עלם
מן התאריך שבו עברו כספי התיווך

מחשבונה של ארליכמן לחשבונו של יד־לין.
התאריך היה ערב סוכות . 1973 ,מישהו
עשה מילחמה בשעה שמישהו אחר שיחק
במיליוני לירות, כספי שוחד ...הטענה
שכספים נתרמו למיפלגה נטענה כבר ב עבר,
אבל אין לי כל יסוד לחשוב שעד
כדי כך נתבלבלה דעתם של העסקנים, ש אפילו
קבלת שוחד נעשתה אצלם מצווה
לשם שמים. דרכים כאלה משחיתות את
דרכי־המדינה.״
כשקראה השופטת בקול נוקב את גזר
הדין, ששלח את אשר, ידלין לחמש שנות
ישיבה בכלא, שלאחריהם יצטרך לשלם
רבע מיליון לירות קנסות, או לשבת תמו רתן
עוד שנה אחת, עבר רחש בקהל הרב
שהצטופף במיסדרונות בית־המישפט ה מחוזי.

חמש שנים?״ שאל בפליאה תלמיד־תיכון,
שיחד עם כיתתו הגיע ליום ביקור
בבית־המשפט .״זה שיעור אזרחות גרוע
מאוד בשבילנו.״ לא כן חשבו פרקליטיו
של ידלין .״אנחנו נערער בבית־המישפט
העליון,״ הצהיר מיד בתום המישפט עורך־
הדין יוסף תוסייר־כהן המזוקן, שאביו

שלמה ילא הגיע לבית־המישפט. עורך־הדין
מוטי שורר, פרקליטה של שרה הרי, נראה
עייף ומדוכדך .״זאת לא התחלה טובה,״
אמר לאחותו של ידלין.
בפעם האחרונה בשנים הקרובות יכול
היה ידלין להשקיף מבעד לחלונות הזכו כית
הגדולים של אולם המישפטים לעבר
תל־אביב. משם גם יכול היה להביט אולי
בפעם האחרונה לעבר בנין קופת חולים,
שם ישב בארבע השנים האחרונות, עד
שנתגלתה תרמיתו הגדולה.
שוטרי מחלקת החקירות של זיגל לא
נתנו לו לשקוע זמן רב מידי בהירהזרים
נוגים. הם אחזו בו בזרועותיו והובילו או תו
למכונית המישטרה. בפעם האחרונה
בחמש השנים הקרובות עבר ידלין, ישוב
במושב האחורי של מכונית המישטרה ה אזרחית,
ברחוב דיזנגוף. הוא בכה.
טליה ליבני
הצלמים עזבו
כים הרבים,
המישפט, לא
בבכי.

פסעה לבדה לעבר מכוניתה.
אותה לנפשה. אחרי החיו ששלחה
לכל עבר בבית-
יכלה אף היא שלא לפרוץ.

ראה ובין תיראה כמו כושית וננסי קיסינגיר כמו

קיי ץ
*1 !¥111 בדואי וגמלו משמשים כפר־
# / 1 11 טנרים לנחמה, המדגימה ביקיני
חסר־כתפיות בטל צעיף תואם, שאפשר
ללבשו גם כחצאית ושהצבעיס השולטים בו
הם ירוק ושחור. הדוגמאות הן מירושלים.

ךדו ^ ןוךן לויס צ׳צ׳יק מטרינידד,
* • ייייי בקפטן בדואי שדוגמתו
הועתקה מקפטן אמיתי והודפסה על בד
פוליאסטר. לויס, הכושית, נשואה לישראלי•
למטה: מבחר הדגמים המשורטטים.
6 5אהרבץ, רעיית רא־ש־הממשלה, מד/
,דה על גופה את עשרות מערכות
ביגדי הים והחוף, כשהיא אינה חדלה
להתפעל. לבסוף בחרה בשימלה •שקופה
בעלת מחשוף עמוק עד לטבור, בהדפסים
של אדום־עז ושחור .״זאת תהיה שימלת־מארחת
יפהפייה לקיץ ישראלי חם,״ אמרה
הגברת הראשונה, ורכשה בו־במקום את
השימלה, המכונה חמסה.
לאה גוטליב, בעלת בית־החרושת גוטקס,
היתה מרוצה מאד. ימים ולילות שקדה על
תיכנון ביגדי הים והחוף לקיץ , 1977
ולאה רבין בחרה בשימלה האהובה עליה
במייוחד.
קומה אחת מתחת למישרדה של הגברת
גוטליב, בניין בית־החרושת בתל־אביב,
נערמו על שולחנה של מזכירתה, גילה
לפידות, עשרות הזמנות מרחבי העולם —
מן האיים הקאריביים ועד למכסיקו. בי ניהן
היו גם הזסנותיהן של פארה דיבה,
רעיית השאה האיראני, שהזמינה על־פי
הקטלוג היפהפה המייוחד שג־שלח אליה,
עשר מערכות ביגדי ים וחוף. הנסיכה אן
מבריטניה הזמינה שתי מערכות של בגד ים
ביקיני חסר־כתפיות, שיהיה הלהיט
הלוהט של קיץ בדואי 77׳ ,המאיים לד־

חוק את רגלי להיט הטנגה של אשתקד
מחופי הרחצה. ננסי קיסינג׳ר, רעייתו של
הנרי, הזמינה עשר מערכות של ביגדי־ים
עם שמלות תואמות. אתל קנדי, אלמנתו
•של רוברט, הזמינה אף היא שלוש מער כות
של ביגדי-ים. הנסיכה ביאטריקס
מהולנד, הבארונית נאדין רוטשילד, כוכ־בות־הקוליוע
ברידיט בארדו, זא־זא גא־בור,
קים נובאק וסופיה לורן, שלחו אף הן
את הזמנותיהן.
בדצמבר אשתקד יצאה לאה. גוטליב
לסיור מסביב לעולם. היא הבחינה כי
הערביזציה תופסת מקום חשוב בתחום
האופנה. ליבה הציוני והלוקאל־פטריוטיזם
שלה לא יכלו לשאת את המודשבה שה־אופנה
הערבית משתוללת באין־מפדיע.
לאה גוטליב החליטה מייד: השנה יהיה
זה קיץ ישראלי.
ומה ישראלי יותר משמלות ערביות
בעלות ריקמה עדינה ומרהיבה ומקפטנים
בדואיים? לאה גוטליב חרשה את שוקי
העיר העתיקה בירושלים, ומצאה שם את
הקפטנים והשמלות היפים ביותר. היא
הביאה אותם לתל־אביב, העתיקה את הדג מים
ומסרה אותם להדפסה על בד־פו־ליאסטר.
התוצאה היתה משובבת־עין • :שנד
לות־חוף מודפסות הנראות בשמלות בדו איות,
ביגדי־ים מדגם ביקיני עטורים חרו זים
מיזרחיים נגד עין־הרע ואניצי־ריקמה
ציבעוניים. ,הדפסים עדינים בזהב •שנעשו
במייוחד באיטליה על בדים •שחורים, בדים

מרושתים שקופים, סכסיים לצד בדי־פד
ליאסטר רכים ונשיים.
הקיץ הבדואי של לאה גוטליב חוגג
בצבעים עזים של אדום, שחור, ורוד־מזעזע,
כתום־זועק ותכלת־עמוק. הוא חוגג
בעשרות דוגמות ריקמה בביקינים חסר•־

רצועות מדגם ״סטראפלס״ ובביגדי־ים של מים
המגלים טפחיים ומכסים טפח.
על־מנת להגביר את מכירת ביגדי־הים
הוציאה החברה קטלוג מרהיב, ובו נב־חרת־העילית
של דגמי הקיץ הבדואי.
עבודה מרובה הושקעה בקטלוג, שעשייתו
גבדשכה יותר משלושה חודשים ושבהם־
נתו נטלו חלק, נוסף על לאה גוטליב
עצמה, גם בתה יהודית, הצלם בן לם,
הגרפיקאים רחל ודני טורנובסקי, ושלוש
דוגמניות שנבחרו בקפדנות מרובה.
הוחלט לחרוש את ישראל לאורכה ול רוחבה
בחיפוש אחר חמש דוגמניות ש־תככבנה
בקטלוג. אלא שנמצאה רק אחת
כזו שהתאימה, והיא הדוגמנית הכושית
לוים צ׳צ׳יק, הנשואה לקיבוצניק־לשעבד
ומתגוררת כיום בהרצליה. לוים, ילידת
טובאגו שבטריינידד, דוברת עיברית על
בוריה ומעורה היטב בחיי האופנה באר־י,
נענתה ברצון להזמנה להצטלם לקטלוג.
אחרי הכל, היתד. זו שאיפתה •של כל דוג מנית
מקומית. משלא נמצאו דוגמניות
נוספות, הוחלט להזמין במייוחד מגרמניה
את הדוגמנית הישראלית נחמה לב, הנ שואה
לאי־ש־עסקים גרמני והמתגוררת ב פרנקפורט.
נחמה הצטלמה לקטלוגים ה קודמים
•של המיפעל ומידותיה תאמו את
הדגמים החד-שים.
אחר־כך, משלא נמצאו כל דוגמניות
נוספות, נסעה יהודית גוטליב ללונדון
ושלחה משם את פרנצ׳סקה, מולאטית
יפהפייה הנמנית כיום עם החמישייה הרא שונה
של דוגמניות־הצמרת הבריטיות. ואז

בת־שבט מסיני, באופש הישראלית המציגה את

* 1 | 1 1ן 1 \ 1|| 1ך ךיך 1 1111 תיפאורות הסרט הנושא שם זה
| 1משמשות כרקע לנחמה פרנצ׳סקה
1 ^ 1 4 1 1 9111
ולויס, המדגימות את להיטי הקייץ הבדואי. משמאל: לויס בבגד־ים סטראפלם זהוב
ובחליפה דמויית ריקמה בדואית, באמצע נחמה בבגד־יס שלט עם הדפס בזהב, ומימין
פרנצ׳סקה המולאטית, שהובאה במייוחד מלונדון, בביקיני ובחצאית תואמת.
הוחלט לוותר על חמישיית דוגמניות, ול הסתפק
בשלישייה הטובה ביותר.
אחרי שנמצאו הצלם והדוגמניות, הוחל
בהתאמת האביזרים. הללו׳ כרים ענקיים
עשויים מבדי ביגדי־הים, מיטפחות-ראש,
צעיפים, תכשיטים, נעליים, סלי־נצרים ו־פירות
מפלאסטיק, הותאמו אחד לאחד ל כל
דגם, בדיוק מופתי. אז נבחרו אתרי־הצילום,
חופי יפו העתיקה, די־זהב ונבי־עות.
במשך
שלושה ימים רצופים לא חדלו

מזילמותיו של בן לם לתקתק. תיפאורותיו
הזינוחות של הסרט ישו הנוצרי כוכב
עליון נרכשו במייוחד לצורך הצילומים,
והוצבו כתיפאורה על חולותיה הזהובים
של נביעות. בדואי צעיר וגמלו הצמיד
הסכימו להצטלם תמורת סכום סימלי. מיס-
עדת טוטון היפואית נצבעה מחדש לצורך
הצילומים, בגוונים של ירוק וזהב.
אף פרוטה לא נחסכה, ו־ 150 אלף הלי רות
שהושקעו בקטלוג הוכחו ככדאיות.
לאחר שזה נשלח אל הקנייגים ברחבי

י ז־יי

סטראפרס

של הקייץ הבדואי, כפי שמדגימה אותו נחמה
לב, דוגמנית ישראלית המתגוררת בגרמניה.
למטה: ביגדי־הרמון בשחור וזהב.

העולם, וכתוצאה מתצוגת־האופנה של דד
קייץ הבדואי שהתקיימו ברחבי העולם,
גדלו מיספר ההזמנות ב־ס/ס 150 על הזמנות
השנה שעברה.
קייץ בדואי מרהיב עומד להשתלט על
חופי הרחצה בעולם, הדגמים היפהפיים,
בצבעיהם העזים, החזיות חסרות הכתפיות,
התחתונים המינימליים והשמלות הסכסיות
כל אלה יעטפו את גופותיהן של מאות
איופי נשים שייצאו עם בוא הקייץ אל חופי
הרחצה.
גם הנשים הקטנות לא תצאנה נפסדות.
נמצא מי שדאג גם להן. בגדי-ים מיניא טוריים
לילדות עם שמלות תואמה א־לה
קייץ בדואי יוצאו אל השוק המקומי ב תחילת
אפריל. דגמים מיניאטורים אלה זכו
גם הם למלוא תשומת הלב של מתכנני
דגמי הקייץ הבדואי. והם בעלי הדפסים
עדינים, מרהיבים וצבעוניים.
כמו בכל האגדות גם באגדת בגדי־הים
הסנדלר הולך יחף. שתי הנשים האחראיות
באופן ישיר לעיצוב הקייץ הבדואי מע דיפות
בגדי־ים צנועים ובלתי מתבלטים.
לאה גוטליב מעדיפה אותו שלם, סגור
מאוד ובצבע כחול. ואילו בתה יהודית
אוהבת אותו ביקיני מכסימאלי בצבע לבן
או שחור.

מאה וחמישים אלו
איש יצאו לרחובות,
השתוללו משמחה
והתפרקו בעקבות
ניצחונה של מנב׳
ת ל ־ א ב ב ורל
אלופת : 1וי ה ״מ

ף( ה הם רוצים ממיר,יז ״ צעקה
! //שו שנה ברקוביץ, אמו של מיקי
ברקוביץ. היא ניסתה לפלס לעצמה דרך
בין מאות האוהדים שפרצו קדימה בשעטה
ברגע ישבו נפתחה דלת מטוס אל־על, ומ תוכו
הגיחו הגיבורים המוכתרים הטריים
ביותר •של מדינת ישראל — כדורסלני
מכבי תל־אביב.
יחד איתה נרמסה ברגלי האוהדים ,ש שילחו
מעליהם כל רסן, גם רעיית נשיא
המדינה ,׳נינה קציר .״מה קורה כאן 1״
שאלה אשת הנשיא ללא הרף את: שומרי־ראשה,
שהקיפוה בטבעת הדוקה ויניסו
ל-שמור שלא תמעד בריצה המבוהלת ל עבר
כבש המטוס.
איש לא יכול להתאפק. ראשו המתול־

אליליו החדשים. אפילו שוטרי מישמר־הגבול
הגבוהים והחסונים לא יכלו להמון
המשתולל.
שריקת־הסיום של המישחק, באולם־
הכדורסל של העיירה הקטנה וירטון,
שעל גבול בלגיה־ליכטנשטיין, נתנה
את האות להתחלת ההשתוללות הגדולה
ביותר בשנים האחרונות בארץ. כולם רצו
לחרש, לגעת ולממש את הניצחון המדהים.
אישי־ציבור, ראשי־עיריות ומנהיגים פו ליטיים
לא -שאפו, מאז יום החמישי שעבר,
אלא להצטלם ליד אולסי פרי, ללחוץ את
ידו של ברודי, או לפחות לחבק חיבוק־דוב,
לעיני המצלמות, את מוטי ארואסטי
הצעיר.
אפילו ראש־הממשלה, יצחק רבין, הת־

רוקדים נחים

קבוצה של אוהדים, בתוכם חיילים אחדים, זינקה
למים הקרים של הבריכה בכיכר מלכי־ישראל, ושם
פרצה בריקודים ובצווחות־שימחה, כשהם דוחפים זה את זה ומנסים להפשיט את
הבחורות האוהדות, שאף הן לא חששו מלקבל דלקת־ריאות וסמכו על האווירה החמה.

הבינו על מה כל המהומה סביבם היו ה שחקנים
האמריקאים של מכבי תל-אביב.
בוב גריפין הצנום ניראה המום בנמל-
התעופה .״אפילו בארצות־הברית לא היו
עושים דבר כזה,״ מילמ,$
״וכמו תמיד, גם הפעם, הצלחנו לנצח
בעזרה אמריקאית״ חייך רבין, ורלף קליין,
המאמן, הסביר לו כיצד בונים מי״שחק.
״זה כמעט כמו בצבא,״ אמר ,״מותר להפ סיד
קרב אחד, אבל אסור לוותר על ה־מילחמה.״

מכבי
לשילטוו

צהלו אוהדים נרגשים וסתם אזרחים, שהפכו
בן־לילה אוהדים שרופים של קבוצת מכבי תל־אביב
ושל מישחק הכדורסל. קבוצה זו של אוהדים, בכיכר מלכי־ישראל, הניפה אגרופים
ושאגה :״ויווה מכבי כשהם נושאים זה את זה על כתפיים. צילם: פיטר פן י
תל של אולסי פרי שחום־העור ביצבץ
בפתח המטוס — וזה הספיק בהחלט לעם
ישראל הנרעש.
מחסומי ׳המישטרה הופלו מייד. השוט רים
נהדפו הצידה. ילדים כמעט שנחנקו
בצפיפות האיומה. הקהל הרב שצבא על
שערי בית־הנתיבות הריח את בואם של

פנה מעיסוקיו הרבים 24 ,שעות לפני הת חלת
ועידת מיפלגת העבודה, כדי לקבל
את המנצחים בלישכתו שבתל־אביב.
״אולי אתה תחליט, בזכותנו, לעזוב
את הטניס ולהתחיל לשחק כדורסל,״ אמר
טל ברודי לראש־הממשלה- ,שחייך, והב טיח
כי כבר הפך אוהד. מי •שלא-כל־כך

//ידעתי שאני
ב הי ס טו רי ה! ״
ן מילחמה אכן התחוללה בתל י!
אביב, בליל השימחה שלא יישכח
במהרה. רק בכוחות מוגברים הצליחו ה שוטרים
למנוע מן המעריצים הרבים להג שים
את חלומם — לגעת בכל מחיר,
להשיג אוטוגרף ולהגיד ״כל הכבוד״ ל גיבורים
שלהם.
כיאה לשמם ההיסטורי, מכבים, עמדו
שחקני מכבי בגבורה בפני כל מי שהצ ליח להסתנן עדיהם. הם חייכו, חתמו על

פיסות־נייר טבולות בזיעה, ספגו אלפי
נשיקות קולניות, מאות חיבוקים ועשרות
לחיצות־יד .״המישחק עצמו היה פסיק
לעומת מה -שעברתי כאן,״ אמר אחד מהם,
וביטא בכך את הרגשת כולם.
על הרגעים המרגשים ביותר -שלהם,
הדקות המפחידות ואותם שברירי־שניה
שלא יישכחו מליבם לעולם, סיפרו כדור-
סלני מכבי לכתב העולם הזה- ,שנאלץ
להידחק בעד חלון לתוך האוטובוס ,ש הסיע
את הקבוצה החוזרת מלוד לתל-
אביב, והיה מוקף מאות מכוניות של או הדים-
,שלא חדלו לצפור ולצעוק.
סיפר אולסי פרי, שהתמקם באחד המו שבים
הקידמיים, אחז רא״שו בין ידיו ולא
חדל להשתומם על ההצגה הגדולה ש הכינו
האוהדים עבורם :״הרגע הגדול -שלי
במי־שחק היה בדקה השנייה. הצלחתי לח סום
אחד אחרי השני את שני ענקי צ.ס.ק.א.
באותה -שניה הבנתי •שהרוסים לא צריכים
להפחיד אותנו. אמרתי לעצמי , :אולסי,
אתה תרד מן המיגרש כמנצח
לו סילבר; מגודל־השיער והמשופם, לא
יכול להסתיר את התרגשותו הרבה. בקול
רועד סיפר :״במחצית השנייה מסרתי כדור
לאריק מנקין- ,שהעביר אותו במהירות ל

ברקוביץ שקלע סל נפלא. אז הסתכלתי
מסביבי על הרוסים. הם היו המומים, אפי לו
יותר מאיתנו- ,שכבר הובלנו ביתרון.
הם חטפו שוק. ואם אני הצלחתי לגרום
להם לכך, הרי זה נהדר. איזה רגע גדול
יותר יכול להיות לשחקן?״
מוטי ארואסטי, הרכז הנמרץ שנתן ב־מישחק
״את כל הנשמה,״ כדבריו, טען
כי המישחק כולו היה ״כמו רגע אחד
ארוך ומאושר. כשקלעתי את הסל הרא שון
שלוש דקות לפני סיום המחצית ה ראשונה,
ידעתי שאני בהיסטוריה. קיבלתי
המון ביטחון עצמי מאותו סל, ונלחמת
כמו על חיי.״

__ הרגעים
הגדולים ביותר

נמו בהוואי

פרי, כשטל צווארו זר־פרחים שניתן לו
על ידי דיילות מייוחדות, כנהוג בהוואי.

רלף קליין מתחבק עם
אשתו רותי, לאחר ש הצליחה
אך בקושי רב לפלס אליו דרך
עם בתם, בין האוהדים שגדשו את המסלול.

] 1 0 1 1 1א8 1 1 1 ] 1־ 0

י י? מ נ? ץ, שבאחרונה הפך גם
כוכב־קולנוע, לאחר השתתפותו בסרט
הבננה השחורה, סיפר כי הרגעים הגדולים
הפרטיים שלו היו דווקא לפני התחלת ה־מישחק
.״אתה נכנם למיגרש זר, בארץ
זרה,״ אמר, פיתאום אתה רואה את כל
האוהדים שלך מתל-אביב. לי זה הכניס
שימחה בלב. המסים פחדו מכל הרעש
שהקימו החבר׳ה -שלנו. בזכות האוהדים
האלה ניצחנו. בזכות עם כזה, אנחנו טו בים
הרבה יותר מכל קבוצה בעולם.״
יהושע (״-שוקי״) •שוורץ הממושקף, ש הוא
עדיין חייל ואחד הישראלים הצברים
היחידים בקבוצה התל־אביבית, לא נטל
חלק במי-שחק ההיסטורי .״הרגע הגדול
שלי,״ התוודה ,״היה כשראיתי את •שח־קני־הספסל
המסיים חיוורים ומשפילי־מב־טים.״
בוב
גריפין, הנמוך בשחקני הקבוצה,
הודה כי פרץ בבכי עם סיום המישחק.
״אני לא זוכר מתי בכיתי בפעם האחרו נה,״
התוודה, כ-שהוא עדיין המום וידיו
רועדות מהתרגשות ומאושר .״כשהתחלתי
לבכות הרגשתי איזה רגע חשוב זה לי,
לקבוצה וכנראה גם לכל עם ישראל,״
הוסיף כשהוא מנופף בידו לעבר המע ריצים
מבעד לחלון האוטובוס .״הנה, גם
עכשיו אני בוכה.״
ג׳ים בוטרייט, שאחרי המשחק גילח את
זקנו ״למזל טוב,״ כפי שטען, לא התרגש
במייוחד מן הניצחון .״בסך־הכל לא •שי חקנו
נגד אלוהים,״ אמר בחיוך לגלגני.
״הם רק בני־אדם ואנחנו היינו שחקנים
טובים יותר, אז ניצחנו.״ חד־וחלק.
במושב האחורי, מצטנע במיקצת מכל
השאר, חובק את בתו הקטנה, ישב טל
ברודי, קפטן הקבוצה שמועמדותו הוצעה
לפרס־ישראל בספורט השנה .״הרגע הכי
מפחיד היה כשהרוסים הובילו ,34:38״ סי פר,
במיבטאו האמריקאי ,״פחדתי, ונש בעתי
לעצמי, תוך כדי כידרור קדימה :

זינקורתודנדי־

כת המים שלפני בניין עיריית תל־אביב בכיכר מלכי ישראל,

אבסס1ת ה או הזים

אחד האוהדים שהרים ידיו תוך שאגת־שימחה
אדירה, מצא עצמו ללא מיכנסיו,
שנתלשו בידי חבריו שהיו אחוזים באכסטזת ניצחון לא פחות ממנו. כשעלו השחקנים
טל הבמה שהוכנה ברחבת עיריית תל־אביב, זינקו האוהדים לבריכת־המיס שבכיכר.

,אסור להישבר. לא לתת לרוסים לברוח!׳
ואז התרוממתי לסל, ובלי לחשוב הרבה
ראיתי וידעתי שהכדור ייכנס לרשת. ידעתי
שאסור להחטיא. ובאמת, הפער נמחק ו התחלנו
להוביל יפה עד הסוף הנפלא.״
אבל הדבר המעניין ביותר קרה
דווקא לאייל יפה 16 תלמיד־תיכון
ואחד משחקני־הספסל של מכבי תל־אביב,

אשר הכל מנבאים כי יהיה אחד מכוכבי
העתיד .״ערב לפני המישחק,״ סיפר ,״חלמ תי
חלום מוזר. רלף קליין קרא לי. אני
ישבתי על הספסל, ומייד רצתי אל ה-
מיגרש. חלמתי שאנחנו מנצחים, והנה
ניצחנו. למרות שאני עצמי לא השתתפתי
במישחק.״
כשיצאו שחקני הקבוצה את לישכת
ראש־הממשלה, אחרי ׳הפגישה עימו,
הכריז עוזר־המאמן :״מחר ב־ — 5אימון
חובה!״ וזה הזכיר לכולם, לשחקנים ול מדינה׳
שהפכה בדלילה אוהדת מושבעת
של קבוצת מכבי תל־אביב, כי המקום הרביעי
באליפות אירופה אומנם בטוח, אבל
כדי להיות אלופי אירופה יש עוד להת אמן
הרבה .״וכמה שיותר מהר נרד מענן
התהילה, יהיה יותר טוב לעם ישראל,״
אמר מוטי ארואסטי, ומשך אל המכונית
את ג׳ים בוטרייט, ששוחח באחת הפינות
עם חיילת צעירה שתלתה בו עיניים מערי צות
ומילמלה :״הוא משהו לא רגיל. ה־בוטרייט
הזה !״

כשהגיעו לשם כדורסלני מכבי תל־אביב אחרי שניצחו ביום
החמישי שעבר את צ.ס.ק.א. ממוסקבה , 79:91 ובכך העפילו לשלב
הגמר של אליפות אירופה. משמאל: יצחק רבין וטל ברודי.
4 __912.

הפגעים בפאריס בעיניים ערביו ת
(המשך מעמוד )21
ציוני. עורכו הראשון, ג׳ון קימהי, סולל,
לפי דרישת ממשלת אשכול, כשל נטייתו
לרפ״י. כיום פעיל גילון בקבוצת ״כדי רה״
בארצות־הברית.
אין להתפלא על כך שהוצאתו של
חמאמי עוררה סערה של מחאות, בייחוד
מצד חזית־הסירוב. אולם היתה לה הש פעה
ניכרת על דעת־הקהל בישראל. בעוד
שהעיתונות העברית, וביכלל זה גם כית־בי־עת
ליברליים כמו ניו אוטלוק, היו ספ קניים
כלפי הנוסחה של חמאמי, הרי ב דרך
כלל היא נתקבלה בחיוב בחוגים
ישראליים מתקדמים.
חמאמי מילא תפקיד יעיל כמאיץ שגרם
לתגובודשרשרת. שיכלה להוביל למגעים
חיוביים.
באפריל 1975 נפגש עבדאללה חורני,
חבר המזכירות הקבועה של הוועידה האמריקאית
למען שלום וצדק במיזרח התיכון,
עם נתן ילין־מור, ממועצת־השלום
הישראלית, בפאריס•
אולם בעוד שאש״ף היה מוכן למגעים,

כאן יש כילכול שלם. נראה כי העורך
הערכי שיכש ועירכב פרטי־מידע של,יכל.
קודם כל, איש מן המוזכרים לא סתם
על המינשר המקורי של המועצה, כפי
שחוכר על־ידי אכנרי־אמיתי־קינן. עם
הקמת המועצה הדהמה, בדצמבר , 1975
עכר המינשר המקורי עריכה יסודית. כמה
מהגדרותיו חככו, והושם דגש נוסף על
ההגדרות הציוניות. ד״ר מתי פלד אינו
נשיא המועצה, אלא יו״ר הוועד הפועל
שלה.
נשיא־הצכוד של המועצה הוא אליהו
אלישר, שהוא ספרדי טהור (הסיפור כאי לו
הוא אשכנזי נוכע מאגדה הנפוצה גם
כארץ, כאילו הוכא סכו מליטא והפך
כארץ רכ העדה הספרדית).
מוגן שתנועת ר״צ של שולמית אלוני
לא נתנה מעולם שום ניכוי למועצה, אלא
כדיוק להיפד: כהפשה תירוץ לפיצוץ
תנועת ״יעד״ ,שהוקמה על־ידי יהד עם
לובה אליאב, נעזרה בעובדה שאליאב,
פלד ואחרים מחברי התנועה ׳הצטרפו
למועצה, ועל רקע זה׳חיסלה את ״יעד״.

קאדומי

חמאמי

ה מ תעד

החלוץ

ויהודים בולטים באירופה הביעו התעניי נות,
היה חסר מרכיב אחד: תשובה ישירה
ליוזמה הפלסטינית שתבוא מתומכי
ישראל עצמה.
ביולי 1975 באה התגובה לגישושים.
אורי אבנרי, חבר־כגסת לשעבר ועורך
העולם הזה, המיזרחן פרופסור יוסי אמיתי
ועמום קינן, אמן ועיתונאי בעל-שם, הקי מו
את המועצה הישראלית למען שלום
ישראלי־פלסטיני. המועצה פירסמה מינשר
בן 12 סעיפים, שקיבל את העובדה שזוהי
מולדת של שני עמים — עם ישראל וה עם
הערבי הפלסטיני, אשר לשניהם יש
זכות שאינודניתנת־לעירעור להגדרה עצ מית.
במינשר נאמר שהנורמליזציה ביח סים
בין שני הצדדים יכולה לבוא באמ צעות
מגעים בין נציגי ממשלת ישראל
ואש״ף.
יש כאן חור כתיאור הדכרים. לא נא מר
איד קידם סעיד המאמי את היוז מה
לקיום המגעים — ולא נאמר מדוע
הקימו אכנרי׳ אמיתי (שאגב אינו פרו פסור)
וקינן את המועצה, במועד זה
(אמצע .) 1975
במשד 1974ו־ 1975 ניהל אבנרי מג עים
רצופים ואינטנסיביים עם נציג בכיר
של אש״ף באירופה• כמהלך שיחות אלה
הושגה תמימות-דעים, שהתכססה על שני
מיסמכים — הרצאתו •טל המאמי והתוכ נית
של תנועת! .העולם יחזה לפיתרון ה־בעייה
הפלסטינית, מחודש מאי . 1968
שתי הנוסחות חיו קרובות מאד זו לזו.
כעיקכות •הסכמה זו החליטו אבנרי ו״
•׳בעל־שיהו הפלסטיני• ,שהגיע הזמן לה קים
גוף ישראלי, שיוכל לשמש כתובת
לקיום מגעים עם אש״ף• כתוצאה מכף
נטלו אכנרי׳ אמיתי וקינן לידם יוזמה
זו, והיבדד את חמינשר המקורי של ה מועצה.

נידמדס
ישדאו״ם
^ מועצה זכתה במהרה בתמיכה ב י
1ישראל ימחוצח לה. האלוף במילו אים
מתי פלד, פרופסור לספרות ערבית
חדישה, חתם על המינשר והפך נשיא
המועצה. אל-הו אלישר, שעל אף היותו
אשכנזי הוא בן מישפחה יהודית־פלסטי-
נית ותיקה, וד״ר יעקוב ארנון, מנכ׳׳ל
לשעבר של מישדד־האוצר, חתמו גם חם.
התמיכה גברה כאשר התנועה לזכויות
האזרח של שולמית אלוני נתנה את הגי בוי
שלה למועצה.

אבו־אייאד
הנוסע

כמה יהודים מערביים גילו אף הם ענ יין
רב. שניים מהם עמדו למלא תפקיד
חשוב במאורעות שלאחר מכן: פיאר
מנדס־פראנס, מי שהיה ראש־ממשלת צר פת,
ונורטון מזווינסקי, פרופסור לעיונים
צפון־אפריקאיים באוניברסיטת ברוקלין.
לקראת סוף 1975 בא מנדס־פראנס ל לונדון,
כדי להיפגש עם חמאמי. הוא סי פר
לנציג אש״ף, שהוא מוכן להשתמש
בהשפעתו כדי לנסות ולארגן מיפגש פלס־טיני-ישראלי
כלשהו. עם יוזמה זו, היו
מצויים עתה כל היסודות הדרושים לקיום
מגעים יעילים, בתנאי שיעלה בידי מנדס־פראנם
לשכנע את הישראלים. הצוות של
פתח התעורר לחיים.
פרטים אלה אינם מדוייקים. מנדס־פ-אנס
אמנם ביקר כארץ וקיים שיחות
עם חברי ״המועצה הישראלית למען
שלום ישדאלי־פלסטיני״ ,אד חלקו ביוז מה
המעשית היה מוגכל ביותר. לחכרי
המועצה הישראלית לא ידוע דבר על תפ קיד
כלשהו שמילא הפרופסור מזווינסקי
כיוזמה זו•
הוטל על עיסאם סארטאווי לישמש כנציג
הפלסטיני במגעים הראשונים. סארטאווי,
שהוא כעת באמצע שנות ה־ 40 שלו, הפך
ב־ 1948 פליט ועבר לעיראק. לאחר מכן
למד רפואה בארצות־הברית• עם פרוץ
מילחמת יוני 1967 חזר למיזרח התיכון
והקים אירגון משלו, ועדת הפעולה למען
שיחרור פלסטין. ב־ 1971 פירק סארטאווי
את האירגון והצטרף לפתח. כעת הוא
חבר המועצה המהפכנית של פתח.
בלונדון קיים סארטאווי כמה פגישות
מוקדמות עם ישראלים שמאלניים.
הכוונה היא לפגישות חסרות־ תוצאות
עם אגשים מן הפלגים השונים של ״מ*־
פן״ ,בפברואר , 1976 שפורסמו בינתיים
כצורה משובשת ופרובוקטיבית•
בינתיים פעלה בפאריס קבוצה של יהו־דים
מצריים קומוניסטיים, שגורשו ממצ־ריים
בסוף שנות זד / 50 בהנהגת אנדי
קורל, מי שהיד. מנהיג המיפלגה הקומו־׳
ניסטית המצרית. קבוצה זו יזמה פגישה
בין נציגי תנועת הפנתרים־השחורים ביש ראל
והנציגים הפלסטיניים.
אנשי השמאל במפ״ם, שימחה פלאפן,
האחראי מטעם מפ״ם לעניינים ערביים
ודויד שחם, העורך־בפועל של ניו אאוט־*
לוק, ניסו אף הם לבוא במגע עם אש״ף.
אך בעוד שמאמצים אלה ביטאו את
התמיכה הגוברת ברעיון של שיחות יש־ראליות־פלסטיניות,
הם לא היו במוקד

האירועים. על סארטאווי הוטל להמשיך
בשיחות האמיתיות.
האיש המוזכר כאן הוא אנרי קוריאל,
מנהיג קומוניסטי־יהודי גולה. בסוף שנות
ה־50׳ ,כאשר יזם אורי אבנרי את הקמת
״הוועד הישראלי למען אלג׳יריה חופ שית״
,כדי לכונן יחסים כין ישראל וכין
המועצה הערכית שעמדה להיוולד, קישר
קוריאל כין אפנדי וכין תנועת־השיחרור
האלג׳ירית. במהלד המגעים האלה נפגש
אבנרי עם כמה מן השרים של הממשלה
האלג׳ירית הזמנית, והדבר קידם לאחר־מכן
את מגעיו עם מנהיגים ערכיים אח רים.
הפגישות
עם׳ הפנתרים לא נשאו פרי.
כי הפנתרים ׳השחורים סירכו להצטרף
ל״מועצה הישראלית למעין שלום ישר־אלי־פלסטיני״
.לטענתם, הם פונים אל
קהל־שוליים שרכים מכניו שונאים את
הערבים ורחוקים ממחנה־השלום.
דויד •טחב הצטרף למועצה, ומסהן בה־כר
הוועד־הפועל ישלה.
באוגוסט 1976 סידר מזווינסקי פגישה

פר הערבית בישראל, לסארטאווי ולאבו־פייסל.
סארטאווי
הניח על השולחן את הקלף
החזק שלו: הוא ביקש מפלד להעביר
מסר של עראפאת לראש־ממשלת ישראל,
רבין. נאמר בו כי אש״ף יהיה מוכן להפסיק
את כל הפעולות הצבאיות נגד מדי נת
ישראל, בתנאי שממשלת ישראל תוד
תר על התנגדותה להשתתפות מישלחת
עצמאית של אש״ף בוועידת ז׳נבה.
המשתתפים הישראליים הבינו את חשי בות
ההצעה. כתוצאה מכך עבר שדה-
הפעולה לשני מקומות חדשים: ישראל
וארצות־הברית•
כאשר הביא רבין את הצעת אש״ף
לוועדת-החוץ־והביטחון של הכנסת, ידע
כי למרות שעראפאת פותח הזדמנות אמי תית
חדשה להתקדמות לקראת שלום,
הרי הרכב הכנסת והממשלה אינו מאפשר
את קבלת ההצעה. תגובת הפוליטיקאים
העיקריים הבהירה זאת היטב.
שמואל תמיר, מנהיג המיפלגה הדתית-
לאומית הימנית, הגיב על הצעת אש״ף
מייד באומרו שהיא באה רק מפני ש־אש״ף
הוכנע וכורע על ברכיו. רבין, אף
שהעדיף אש״ף חלש, מבין כי במיקרה
של שלום תהיה ישראל זקוקה לערובות־ביטחון,
היכולות לבוא רק מידי אש״ף.
סגן ראש־הממשלה, אלון, הביע את ה ריעה
שהשיחות יחזקו את אש״ף, ויהפ כו
את אש״ף שותף יעיל יותר בדרך
לשלום, בעוד שיריבו העיקרי של רבין
במאבק על הנהגת מיפלגודהעבודה, שר־הביטחון
שימעון פרם, טוען כי אחרי שה־מישטרים
הערביים הרגו את אש״ף, אין
בומדיין היוזם
מוקדמת בין פלד וסארטאווי. פלד אמר
לו, שהתייעץ עם שר־החוץ יגאל אלון
לפני שיצא לפגישות. אלון נתן לו כל
עידוד אפשרי, אך הדגיש בו־זמנית שאין
בכך תמיכה רישמית בשיחות עם אש״ף.
ככל הידוע, לא היה למזווינסקי כל
חלק כאירגון הפגישות.
הסיפור על אלון הוא שיבוש חמור
ביותר, והיפוכן של העובדות. מתי פלד
אומנם נפגש עם אלון אחרי שיחתו עם
נציג אש״ף, כדי לספר לו על כך, אד
הפגישה התנהלה באווירה עוייגת, הן
כתוכנה והן בסיגנונה, וכתוצאה מכך
החליטה המועצה הי־שראלית שלא לקיים
עם אלון מגעים נוספים. לעומת זאת נפ גשו
הכרים של המועצה מדי־פעם עם
ראש־המטש׳לה, שגילה לפחות יחם קורק טי
והיה מוכן לשמוע מה בפיהם, וכן גם
עם כמה שרים אחרים.

11X3 X11( 711( 1071
לד ה ד גי ש את הצורך בהצהרה מדי י
נית ברורה מטעם אש״ף, הצריכה לכ לול
שתי נקודות חיוניות: על אש״ף להצ היר
כי שוב אינו חותר להשמדת מדינת־ישראל,
וכי ״הזכויות הלגיטימיות״ הפ לסטיניות
פירושן הזכות לכונן מדינה
פלסטינית עצמאית בגדה המערבית וב רצועת
עזה, המוכנה לחיות בשלום לצד
ישראל.
הוסכם שפגישה נוספת תתקיים בספ טמבר,
כשמכל צד ישתתפו ארבעה נצי גים.
בספטמבר כללה המישלתת הישראלית
את פלד, שחם, אמיתי ואריה אליאב, מי
שהיה מזכ״ל מיפלגת העבודה (מפא״י).
המישלחת לפגישה זו לא כללה את דויד
שחם אלא את יעקוב ארנון, מי שהיה
מנכ״ל מישרד־האוצר•
אולם להפתעת המישלחת הישראלית,
נתלווה אל סארטאווי רק גאזי אל־חורי
(אבו פייסל) .סארטאווי התנצל על היעד רם
של שני נציגים נוספים, בהסבירו כי
המצב בלבנון מקשה על נציגי אש״ף לה גיע.
בהתחשב בכך, נקבעה פגישה נוספת
בנובמבר.
שתי הפגישות הראשונות הצליחו רק
לשבור את הקרח בין שני הצדים, אולם
המיפגש של נובמבר הביא לתפנית דר־מאטית
חדשה בשיחות. הישראלים שהש תתפו
בפגישה היו פלד, אבנרי, מאיר
פעיל וארנון, בעוד שבצד הפלסטיני הצ טרף
עורך־הדיו סברי ג׳רייס, מחבר הס

הוו ג׳י
חבר הצוות
זה מעניינה של ישראל להחזירו לחיים.
מול פני ניגודים אלה, וכתוצאה מן
העידוד ששאב מהצעת עראפאת- ,נקט
רבין את הצעד הנועז של גירוש המפד״ל
מן הקואליציה השילטונית, תוך ניצול
פרשה דתית. הוא מקווה לנצח בבחירות,
ולהקים ממשלה שתוכל לקבל את הצעת
אש״ף.
החלק השני של הקטע חזה משובש
לחלוטין.
מוכן ששמואל תמיר אינו מגהיג המס־ד״ל,
ולאיש לא היה איכפת מה דעתו על
המגעים עם אש״ף.
רכין התייחס כשלילה גמורה לסל האי תותים
מצד הנהגת אש״ף. ממילא לא
הביא שום הצעה לפני ועדת־החוץ־וה־ביטחון
של הכנסת. התנגדותו של אלון
לאש״ף קיצונית, וגובלת כאי־ראציוניליות.
הניסיון לייחס להכין ולאלון דיעות שאיו
להם (למרבה הצער) ,מעורר את
החשד כי יד ישראלית נעלמת הדליפה
לביטאון הערבי מידע כוזב, כמטרה
לנצלו נגד ודטניים כמאבק על ראשות־הממשלה
— כפי שאכן קרה.

מגעים באוצות־הבדית >
ן * עוד שהצעת עראפאת עזרה
^ להקדים את הבחירות בישראל,
היא גרמה גם למאבק פנימי בחוגי אש״ף.
פלד קיווה שאישים יהודיים בכירים
בארצות־הבריח יוכלו להפעיל לחץ על
ממשלת ישראל כדי שזו תתפשר עם
אש״ף, בתנאי שיהיה ברור כי אש״ף
שוב אינו רוצה בחיסול ישראל. נורטון

מזווינסקי, באמצעות אחיו, חבר הקונגרס,
סידר עם עראפאת את הופעתם של נציגי
אש״ף בארצוודהברית. התפקיד הוטל על
סארטאווי וג׳רייס, והם שחו בארצותהברית
באותו המועד שבו היה שם פארוק
קאדומי, ראש הלישכה המדינית של אש״ף,
שהשתתף בעצרת הכללית של או״ם.
בעיתונות (האמריקאית) הופיעו ניחו שים
רבים על המגעים הסודיים בין יש ראלים
ופלסטינים, פירסומים אלה, יחד
עם נוכחותם (בארצזת־הברית) של שני
האישים הפלסטיניים העיקריים שהשתת פו
בשיחות, הביכו את קאדומי במידת־מה.
מתוך חשש שמא יפגע הדבר ביחסיו עם
ממשלת ארצות־הברית, הוא הכחיש כל
ידיעה על אודות המגעים.
אולם סארטאווי אישר את האופי הריש־מי
של השיחות, בהצביעו על כך שג׳רייס
מונה כראש מישרד אש״ף בוושינגטון.
המבוכה גברה כאשר סירבו השילטונות
האמריקאיים להאריך את אשרת־השהייה
של ג׳רייס.
ההסבר הניתן כאן לחכחשותיו המגוח כות
של קאדומי הוא תמים. קאדומי הוא
פרו־סובייטי, והוא מתנגד למגעים המת נהלים
מטעם ההנהגה הפרו־אמריקאית
של פתח, ושמטרתם היא לשלם את אש׳׳ף
כהפדר־שלוס שיו׳טג כהסות אמריקאית.
על־פי השמועה יורחק קאדומי בקרוב
מתפקידו כראש הלישכה המדינית של
אש״ף, ובמקומו יבוא מחמוד עבאס (אבו־מאזן)•
סארטאווי,
מצידו, המשיך במגעים עם
הציונים. ב־ 14 בדצמבר הוא נפגש עם
פילים קלוצניק, עורך־דין משיקאגו, מי
שהיה חבר מישלחת ארצות־הברית באו״ם
בימי כהונתו של הנשיא ג׳ון קנדי, ומ שמש
כיום כיועצו המדיני של נחום גולד־מן.
תגובתו של קלוצניק היתה חיובית.

לונו עם או״ניס

מדוע הציע
רר העוררת השאלה
)4עראפאת נוסחת־שלום, ביודעו שיהיה
עליו לשכנע את המועצה הלאומית הפלס טינית,
במושבה הקרוב, לקבלה. אף שה ן
שיחות פתחו אפשרויות חדשות, הדיעות
] בתוככי אש״ף רחוקות מלהיות מאוחדות.
ך בקרב הרוב, העומד מאחרי יאסר ערא־פאת,
והמוכן לפעול למען הסדר־שלום,
קיימת מגמה חזקה, בראשות איש־הימין
חאלד חסן, התומכת ברעיון של מישלחת

ג׳רייס
המומחה

ערבית מאוחדת בדנבד, ובכינון מדינה
קונפדרטיבית.
את מטרת המגעים ביטא, אולי, בבהי רות
הרבה ביותר, האיש שהוא הרוח ה י
חיה של השיחות: אבו־מאזן. הוא אמר
פעם :״אנו יודעים שאם אנחנו רוצים
לעשות שלום, בדרך־כלל עושים שלום
עם אויבים. אם ברצונו לדבר עם מישהו,
עלינו לדבר עם הציונים.״
יתר על כן, ברור כי עראפאת מנסה
למנוע עימות עם המישטרים הערביים
בעניין הרכב המישלחות לוועידת ז׳נבה.
הוא מפעיל לחץ על ישראל באמצעות
*הצעודהשלום שלו, ועל מועצת-הביטחון
באמצעות הדרישה לדון במצב האסירים
בבתי־הסוהר הישראליים. זה עשוי להביא
לאישרור החלטת האדם המכירה באש״ף
כבנציג הבילעדי של הפלסטינים.
עתיד מיתקסת־השלום הפלסטינית מונח
עתה על כף־המאזניים. הכל ממתינים ל תוצאות
הבחירות בישראל וההצבעה במו עצה
הלאומית הפלסטינית.

שיחר
צל׳ ש
הצוסה אח הוודו־לאלפס
גילעדי, עורך תוכניות מבט
ספורט בטלוויזיה, על סרט־הטלוויזיה ש הכין
על נצחונה של קבוצת הכדורסל של
מכבי תל־אביב על אלופת ברית־המועצות,
קבוצת צ.ס.ק.א.
גילעדי, שהעביר גם את השידור הישיר
של המישחק מבלגיה, ליווה אותו בדיברי
קריינות מתונים ובהסברים קטועים, שלא
הפריעו לצופה בבית להשתתף באופן בל־תי־אמצעי
בחוויית המשחק שהוצג לפניו,
השכיל לחוש את הסנסציה הספורטאית
הבינלאומית שעמדה להתחולל במישחק,
הכין חומר־רקע לסרט, שאילולא נצחון
הקבוצה המכבית לא היה, ככל הנראה,
מוקרן לעולם.
סרטו של גילעדי, שהוקרן במיסגרת
התוכנית מבט ספורט במוצאי־השבת ה אחרונה,
היה שיחזור הניצחון הגדול למן
השעות שקדמו למישחק ההיסטורי. הוא
ריאיין את השחקנים ואת המאמן בלילה
שלפני המשחק, הצליח לקלוט את אווירת
המתח וההתרגשות המייוחדת-במינה. צי לום
מסיבת יום־ההולדת שנערכה לכדור-
סלן המצטיין מילוי ברקוכיץ׳ ,כשעה
וחצי לפני תחילת המישחק, היה מלאכת־מחשבת
של תיאור האדם שבשחקן, כש־מריטת
כיס־החולצה בידי מיקי, שנקלטה
בעדשת־המצלמה, שיקפה יותר מכל דבר
אחר את ההתרגשות העצומה.
גם הצילומים שהצליח גילעדי לתכנן
בשעת המישחק, ולאחריו, שלא נגעו ישי רות
למישחק עצמו, היוו חומר תעודתי
מרתק שלא נפל מצילומי ההתמודדות ה ספורטאית
עצמה.
היתד, זו דוגמה מאלפת כיצד ניתן להכין
סרט חם ומעמיק על מה שסבב מאורע
מסעיר, תוך צפיית הנולד.

מנהל מחלקת התכניות בערבית סאלים
פתאל, הטוען לקיפוח המישדרים בערבית.
אולם זו היתד, רק תחילת דרכו של כדור־השלג.
שבוע לאחר החלטת ההפרדה, ש נתקבלה
בהיעדרם של שניים מחברי ה־וועד-המנהל,
אליחו חסין וחיים שור,
קיים הוועד ישיבה נוספת והפעם, באופן
חסריתקדים, התקיימה הישיבה הפנימית
של הוועד ללא נוכחותם של המנכ״ל וצוות
המנהלים.
כעבור ארבע שעות של דיונים הוחלט,
כי החלטת ההפרדה מן השבוע הקודם לא
תבוצע אלא אחרי שיוגשו מימצאי ועדת־השלושה,
שמונתה לבדוק את הבעייה,
לאישורו הסופי של הוועד־המנהל.
אולם ויכוחי־ההפרדה הנוכחיים מהווים
אילוסטרציה דלה בילבד לסיכסוכים ול-
חיכוכי־ר,סמכויות ברשות־ד,שידור. הדרישה
שהושמעה בישיבת רשות הסגל, לבטל את
מישרת מנכ״ל הרשות, היא רק זנבה
של התביעה הכללית לנתק את הטלוויזיה
מהנהלת רשות השידור. בעוד שמנכ״ל
רשות השידור, תומך באופן ברור בריכוז
סמכויות, טוענים מנהלי החטיבות בטל וויזיה׳
ובראשם ארנון צוקרמן, כי התלות
המוגזמת בהנהלת הרשות מפריעה את
תיפקודם היעיל והתקין.
המדורה פוערת. אלא שחילוקי ה ריעות
על אודות ד,מיבנה אינם מקוד ד,ד,זנה
היחידי של מדורת רשות השידור.
חלק לא מועט בליבוי האש תופסים ה
מאחרי
המסך
מוגצה בטדוו־זיר,
״יש פצצה בבניין הטלוויזיה!״ אמר ה קול
האלמוני, וטרק את השפופרת. אנשי
הטלוויזיה הלימודית המבוהלים מיהרו ל טלפן
למישטרה. כעבור דקות ספורות נעצ-
רו׳ שתי ניידות עמוסות שוטרים בפתח
בניין הטלוויזיה ברמת־אביב.
אנשי המישטרה הרבים התפרסו בבניין
בן שלוש הקומות, והחלו סורקים את
החדרים בזה אחר זה. הם הפכו את ה בניין
על פיו, פתחו קופסאות סרטים ו הציצו
לתוך מכוגות־ד,ווידאו המתוחכמות.
דבר לא נמצא.
לאחר חיפוש שארך שלוש וחצי שעות
גילה לפתע אחד השוטרים, שערך חיפוש
מחוץ לבניין, גליל ובתוכו שתי סוללות
חשמליות וחוט־חשמל שלא הוליך לשום
מקום. אנשי המישטרה עטו על הקופסה
הקטנה כמוצאי שלל רב, החרימו אותה
ועזבו את הבניין.
רק מאוחר יותר הסתבר שהקופסה היא
חלק מציודו המיקצועי של אביטל
דווידזון, איש הפעלולים המייוחדים, ו היא
משמשת להפרחת ניצוצות באולפן.
למרות זאת נוקטים עתה אנשי הטל וויזיה
הלימודית זהירות מירבית.

אזשי־החדשות וג ד רוגד
עובדים הדג מסובסד מהראש
שבע הפרות הרזות כילו את שבע ה פרות
הטובות ובריאות־הבשר עוד קודם
שיצאו אלה לאוויר העולם, ומאז הן שול טות
בטלוויזיה הישראלית שלטון ללא־מיצרים,
תוך דאגה שמילחמות היהודים
לא תיפסקנה לעולם.
עוד לא נדם רעם שביתת העובדים׳ ה־מינהליים
והשבתת שידורי־החדשות, וכבר
חזרה הנהלת רשות־השידור לחיות על
חרבה.
הסערה שהתחוללה בטלוויזיה עם הח לטת
הוועד־המנהל, לפני כחודש, על הפ רדת
השידורים בערבית מן השידורים ב טלוויזיה
הכללית וכפיפתם לסמכותו ה ישירה
של מנכ״ל רשות השידור עדיין
מכה גלים, ונראה שעוד צפויות לה תה פוכות
רבות.
הוועד־המנהל מינה, אומנם, ועדה ש תבדוק
את אפשרויות ביצוע ההחלטה, אך
מנכ״ל רשות השידור יצחק ליפני, ש היחסים
בינו לבין מנהל-הטלוויזיה ארנון
צוק רטן אינם מן הטובים עוד מהתקופה
שבה התחרו שניהם על מישרת מנהל ה טלוויזיה,
מיהר לתת להחלטה תוקף מיידי.
הוא החליט שהמחלקות הערביות יעברו
לניהולו הבילעדי לאלתר, וכי הוועדה ש מונתה
תטפל רק בצד האופרטיבי של הלי כי
ההעברה.
כתגובה על כך נשמעה, בישיבה סוערת
של רשות הסגל הטלוויזיוני, הכולל את
מנהלי החטיבות והמחלקות, התביעה ה נחרצת
לבטל את מישרת מנכ״ל רשות
השידור.
החלטה היסטורית. חברי הסגל ש נתבקשו
להביע את דעתם על ההחלטד״
הגיבו עליה בהתנגדות חריפה וקולנית.
דן שילון, מנהל מחלקת החדשות, טען כי
ההחלטה היא ״בדיחה״ .הוא מתח ביקורת
על כך שבעוד קופת הרשות סובלת מחוסר
תקציב לפיתוח פרוייקטים דחופים ול חידוש
ציוד, מחליט הוועד־המנהל החלטה
פזיזה שתעלה לרשות השידור במיליוני
לירות.
מרדפי קירשנבאום, מנהל מחלקת
התוכניות בעיברית אמר, כי הניסיון ל הציג
את הבעייה כקיפוח המישדרים ב ערבית
אין לה על מה להסתמך.
היחידי שתמך בהחלטה ׳,באומרו כי ״זוהי
החלטה חשובה והיסטורית״ היה, כמובן,

העקריים יהיו, כמובן, רשות־ד•,שידורי, ה צופים
והמאזינים.

שדרן גילעדי
חם, מעמיק ונוגע ללב
סיכסוכים האישיים בין אנשי ההנהלה.
סאלים פתאל, מנהל המחלקה הערבית,
אמר בישיבת הוועד המנהל כי הוא מציע
להביע אי־אמון בארנון צוקרמן, בשל
״מדיניות האפלייה והקיפוח שהוא נוהג
כלפי השידורים הערביים ועל כך שהוא
מסרב אפילו להתייחם לטענות שהועלו
נגדו.״ הוא הוסיף כי יחסו של צוקרמן
לשידורים הערביים יוצר יחס שלילי אל
המחלקות הערביות מצד כל דרגי העובדים,
הרואים ״עונש״ בעבודה עבור התוכניות
הערביות ולעיתים אף מסרבים לעבוד
עבורן בטענה שאינם מבינים את השפה.
תשובתו של צוקרמן לטענות אלה היתד: ,
״אביע את דעתי לפני הוועדה שמונתה
לבדוק את נושא ההפרדה. כל עוד לא
השמעתי את השגותי בפניה, לא אמסור
דבר על הנושא לעיתונות.״ כידוע סבור
צוקרמן כי ההפרדה תעלה לרשות ה שידור
מיליוני לירות — שאינן ברשותה
— ותגרום לביזבוז כוח־אדם ולכפילויות
מרובות.
מי הניזוק? אך בזאת עדיין לא תם
הסיפור. בשבועיים האחרונים נדון בישי בות
סגורות, ממושכות וטעונות־מתח של
הוועד המנהל מה שקרוי ״היחסים המתו חים
בתוך צמרת רשות השידור, בין ה־מנכ״ל
יצחק ליבני לבין מנהל הטלוויזיה
ארנון צוקרמן.״
ישיבות אלה התירו, את רסן הסיכסוך,
והיריבות החשאית בין השניים הפכה מיל-
חמר, גלויה. עתה, עם מתן הפומביות לריב
•הסמכויות, אין עוד ביכולתו של ליבני
להשלים עם חוסר־שליטתו במתרחש ב רשות,
כפי שעשה משך תקופה ארוכה
למדי, והוא מתכונן להילחם את מילחמת־יוקרתו
עד חורמה.
יריביו של ליבני אינם מתכוונים אף
הם, מצידם, לוותר על אף שעל, והניזוקים

אנשי מחלקת־ד,חדשות ברדיו ובטלוויזיה
רואים בשידורי ליל־הבחירות את גולת־הכותרת
של עבודתם. משום כך אפשר
להבין את התנגדותם החריפה של עובדי
המחלקה לענייני היום ברדיו, לכך שניהול
שידורי ליל־ד,בחירות יימסר לידיו של
איש־הטלוויזיד, נקדימון רוגל.
דוגל, השייך לקבוצה המכונה במיסדרד
נות הטלוויזיה בשם, סיירת מנכ״ל /מונה
על־ידי יצחק ליבני לתאם את שידורי
הבחירות בין הטלוויזיה והרדיו. בעיקבות
המינוי פנה אליו אף עמום גור מן, מנהל
חטיבת־החדשות ברדיו, בבקשה לפקח על
שידורי ליל-ד,בחירות ברדיו.
רוגל הסכים, אך לא לפני שד,יתנה את
עבודתו בכך שגם הגשת השידורים וה פיקוח
עליהם יימסרו לידיו באורח בילעדי.
הדבר עורר את זעמם של אנשי המח לקה
לענייני היום שטענו, בישיבה סוערת
עם מנהלי מחלקתם, כי לא ייתכן שהם
ישאו בעול האימונים המפרכים ואיש מ בחוץ
יעלה על דוכן המנצחים.

ולשפתו* פאלים ר סחדווגית
הפרוצה היהודיה מווארשה שהפכה גב רת
ליום אחד, התמקמה לה בשבוע שעבר
בביטחון גמור מול מצלמות-הטלוויזיה ב ירושלים.
הדבר קרה כשהבמאי דני יול
מן, החל בצילומי השני (הראשון היה
גימפל תם שצילומיו התקיימו לפני שבועות
מיספר בראש־פינה) בסידרת סירטי טל וויזיה
שהם עיבודים לסיפוריו של הסופר
היהודי-אמריקאי יצחק בשבים־זיגגר,
ומהווים את הפרוייקט הראשון של מחלקת
הדראמה החדשה, שנכנס לשלבי ביצוע.
בסרט משתתפים גילה אלמנור, ארנן
צפריר ואשר צרפתי.
אך סיפוריו של בשביס־זינגר הם רק
אחת משרשרת הסדרות שהפקתו מתוכננת
במחלקת הדראמה. כפי שמסתבר מדיברי
עודד קוטלר, מתכוננת מחלקתו לעלות
על גל ההצלחה שנוחלות בארץ הסדרות
הזרות.
כך צפויה בשנה הקרובה סידרת ״חלו מות
של זוהר״ בנוסח ישראלי מקורי, פרי-
עטו של הסופר א.ב. יהושע (סול ה יערות)
,שפרקיה יעקבו אחר קורותיהם
של תלמידי כיתה אחת מימי בית־הספר
ועד ימים אלה.
מלאי הדוכסים והרוזנות של מחלקת ה דראמה
הישראלית אומנם מוגבל, אך ה דבר
לא הפריע לסופר יצחק כן-נ ר
כפרית) לכתוב תסריט לסאגה
(שקיעה
טלוויזיונית ישראלית אמיתית.
קורותיה של מישפחת־פאליסר הישרא לית
ייפתחו עם תחילת המאה ויגיעו עד
ימים אלה ממש, כשחלוצים במיכנסיים
קצרים ובכובעי־טמבל יתפסו בהם, כפי
הנראה, את מקום האצילים עדויי מלמלות-
התחרה.

במדינה
(המשך מעמוד )28
בהצעת החוק. רבות מהצעותיו של פינקוס
אומנם התקבלו ושולבו בהצעת החוק.
אולם לגבי סעיף אחד נוצרה התנגדות
וגם תמיכתו של יו״ר הוועדה, ח״כ אברהם
כ״ץ, טרם סייעה להעברתו.
זהו סעיף התובע לאסור על עובדי אר כיאולוגיה
למיניהם, אנשי משלחות מדעיות
של המדינה ועובדי מוזיאונים לעתיקות,
להיות גם סוחרים בעתיקות. מתנגדי הכל לת
הסעיף בחוק טוענים כי חוקי התקשי״ר
אוסרים ממילא על עובדי־מדינה לעסוק
בסחר עתיקות. טען השבוע פינקוס :״חוק
עובדי המדינה אינו חל על עובדי מוזיאו נים
למיניהם והוא משאיר פירצה לגבי
סעיף ספציפי זה. יש לוודא שהמחוקק ידאג
שלא תהיינה פרצות וכדאי לחזות מראש
מקרים העלולים להתחולל בעתיד, לאור
הניסיון המר שהיה בתחום זה בעבר.״

השבוע

מינימום הנדס הראשון
5 0 0 . 0 0 0ל

מינימום נלד הפרסים

1,200.000ל
תיקשזרת הדואר עד הד,ו
מישרד־חתיקשורת מתקנא

יו ם ה׳ — המועד ה א חרון
למסירת הטפסים

בהצלחת החברה הפרטית
— ובדי לגבדר־עדיה מובן
?עבור ע 7החוק

ע שה לך מנהג 7זבוע-
מלאטוטו בכ *7שבוע!
׳הסדר ההימורים בספורט
משרד החקל או ת

ל ה לן לו ח המו!!־ ה מו סכם
ל ־ 25.2.77־ 20.2.77
במסגרת ההוזלות בחנויות השרשרת של הסופרסל
והסופרמרקט וחנויות פרטיות שהצטרפו למבצע.
ל צי בל״י ק ״ג

רקוח עגבניות עגבניות באריזה של 2ק״ג
גז ר

בצל יבש
בצל יבש ארוז בשקיות של 1ק״ג
תפו״אד מיכול חדש
תפו״אד ארוזים בשקיות של 2ק״ג

3.10
3.50
3.15
3.40
3.80
3:60
4.00

תפוחים זהוב גודל 6
תפוחים זהוב גודל 6.5
תפוחים גרנד גודל 6
תפוחים גרנד גודל 6.5
אגסים ספדונה גודל 5
אגסים ספדונה גודל 5.5
בננות

5.70
6.30
4.50
5.40
6.00
7.10
5.25

בירות

הערה: תפוחים מזנים זהוב וגרנו גורל ,6ארוזים
בשקיות של 2ק׳׳ג נמכרים נ־ 40 אג׳ יותר לק״ג.
הדרים אשכוליות בתפזורת וארוזות
תפוזים בתפזורת וארוזים ממפל לימונים

2.40
2.90
4.90
4.10

פטמים קפואים בשקיות

מיני תנועוף (עד 1.1ק״ג העוף)
גודל ( 1עד 1.450ק״ג העוף)
גודל ( 2עד 1.6ק״ג העוף)
גודל ( 3מעל 1.6ק״ג העוף)
בשר הודו ללא עור וגידים

12.96
12.13
11.38
10.32
22.22

1.04 +ל״י
97 +אג׳
91 +אג׳
83 +אג׳
1.78 +ל״י

10.50
23.00
16.11

84 +אג׳
1.84 +ל״י
1.29 +ל״י
דגים כסיף
בסיף בפרוסות קפוא 1/2ק״ג
קרפיון חי

יי תכנו שינויים במשך השבוע

״אני כבר לא ישן בלילה מרוב פחד.
אני חושש לשוחח בטלפון עם מישרד־הפירסום
שלי, עם עורך־הדין שלי, לא
יודע כבר מיד. לחשוב אמר מנהל חב רת
שירותי־הטלקם, שמישרד־התיקשורת
יצא נגדה באחרונה במילחמת־חורמה, ובין
השאר ״עולה״ על קווי־הטלפון שלה ומק ליט
את שיחותיה .״חורה להם שקם מי שהו
ודפק אותם בצורה אלגנטית, לכן
הם נוקטים את כל האמצעים, ולו גם
הפסולים ביותר, כדי לחסל אותנו מבחינה
מיסחרית!״ הוא מאשים.
החברה שהצליחה להוציא את מישרד-
התיקשורת מכליו, עד-נדי-נך שבית־הדין
הגבוה לצדק נתבקש לרסן אותו, קרויה
קונסורטיום אינטרנשיונל בע׳׳נז. היא הוק מה
לפני כחמש שנים על־ידי איש־עסקים
ישראלי צעיר, דניאל בירקין 30 שהגה
את הרעיון לספק שירותי טלקס ומיבר־קים
לחברות ולאנשים פרטיים שאין בר שותם
טלפרינטר (מכשיר להעברת הודעות
טלקס) ,המעוגיינים ליהנות משירות יעיל
ואישי יותר.
בירקין פתח מישרד, רכש מכשיר־טלקס,
ובמהרה רכש גם חוג־לקוחות רחב, שהתרחב
והלך, עד שכיום מחזיק המישרד 11
מכישירי־טלקס וחמישה קווים קבועים,
וחוג לקוחותיו הקבועים מונה יותר מ־.2000
טלקס במחירים מוזלים. לפני כח-
צי־שנה פתח מישרד־התיקשורת תחנה
לשירותי טלקס (מעין טלקס ציבורי) בתל-
אביב. התחנה החלה מספקת שירותים
ללקוחות במחירים מוזלים, שסובסדו על-
ידי תקציב הממשלה או — ליתר דיוק —
על־ידי הציבור. החברה הפרטית, שלא
יכלה להוזיל את מחיריה היות שאין היא
נהנית מתקציב ממשלתי, החליטה לייעל
את שירותיה ובכך להוזילם.
קונסורטיום הכניסה לשימוש שיטה
משוכללת, הנהוגה כיום במרבית ארצות
תבל, שעל־פיה מועברים מיברקי-הטלקס
במהירות גבוהה פי 24-מן המהירות הר גילה.
כיצד מתאפשר כל זה?
אל מכשיר־הטלקס מחברים מכשיר מיו חד
הקרוי ״מודם״ ,והוא מתרגם את שפת
הטלקס (הודעות טלקס מועברות באמצעות
סירטי-נייר מנוקבים) לצלילים ולציפצופים,
המועברים באמצעות טלפון רגיל אל היעד
בוזו״ל, שם קולט ״מודם״ אחר את ד.ציפ־צופים,
ומתרגם אותם על סרט מנוקב
למיברק רגיל.
דרך זו הינד. זולה בהרבה, ומאחד
שמחיר המיברק המועבר ל ח דל משולם
במטבע זר — לדולר בארץ היעד — הרי
השיטה החסכונית גורמת להוצאה מוק טנת
של מטבע־חוץ מהאוצר.
על־פי אומדן זהיר חוסכת החברה לאוצר
המדינה 200—300 אלף דולר בשנה. ומ סיבה
זו אישר מישרד־האוצר לחברה לפ תוח
מישרד בלונדון. שתפקידו קבלת
ההודעות הנשלחות מהארץ והעברתן ל שאר
חלקי העולם.
בדיעבד התברר, שמיליארדי הלירות
שהושקעו על״ידי מישרד-התיקשורת בר-
(המשך בעמוד )38

מאמו שדש׳
בסיווה ער המתחולל בפקולטה ראמנויוח באוניברסיטת ת־־א
^ ין שאר התכונות התרומיות, ה־
^ מציינות את דיקן הפקולטה לאמנו־יות
באוניברסיטת תל־אביב, הפרופסור
משה לזר, ניתן לכלול גם חוש נבואי
מפותח.
עוד לפני כחודש ימים ניבא לו ליבו
של הפרופסור כי הפקולטה לאמנויות,
שהוא עומד בראשה, עומדת להפוך לנושא
של ביקורת ציבורית מוחצת. וכך, עוד
לפני שנכתבה מילת ביקורת אחת על ה פקולטה,
הופיעה בהשראת הדיקן באחד
העתונים כתבה, שנועדה להקדים תרופה
למכה.
״נקל, לעלות׳ בשלל נימוקים — כל כליים,
חברתיים וכביטל — תרבותיים —
על הפקולטה לאימנויות,״ נאמר באותה
כתבה״ .״חברה כמו החברה הישראלית,
האוהבת לדמות עצמה לספינה יגעה ה עושה
דרכה בקורבנות גדולים בים סוער
— תיתן דעתה להשיר מעל עצמה כל
משא מיותר. וכמובן, הלוקסוס הראשון
העולה על דעתו של ארצ׳י באנקר ה מקומי
הוא — אמנות.״
באותה הרשימה, שנכתבה בעקבות רא יון
עם הפרופסור משה לזר, מתנבא הכו תב
כי ״אם יקרה ותתחדש קריאת, עלי הום׳
על החינוך הגבוה, היא תכוון בראש
וראשונה נגד הפקולטה לאמנויות, נגד
בניין, מקסיקו׳ והעומדים בראשו.״
הניסיון להציג מראש את מבקריו של
הפרופסור משה לזר כארצ׳י באנקרים
הדורי ריעות קדומות, שהאמנות בעיניהם
היא לוקסוס מיותר ולפיכך הם מתנכלים
לפקולטה לאמנויות באוניברסיטת תל־אביב,
לא היד, אלא אמצעי התגוננות בדרך
ההתקפה החזיתית. אולם ההתקפה המונ עת
נערכה בכיוון הלא נבון.
שכן, איש אינו טוען כנגד: חשיבותה
וחיוניותה של הפקולטה לאמנויות ותרו־מותה
האפשרית לחיי התרבות והאמנות
בארץ. הביקורת היא נגד צורת ניהולה
הארגוני ׳והאקדמי של פקולטה חשובה זו הנערכים ונגד המע-שים מסמרי-השיער
:מאחרי ד,קתדרות שלה בשם האמנות ה־י
טהורה
והחופש האקדמי כביכול.
הביקורת מופנת בראש וראשונה נגד
אישיותו של הפרופסור משה לזר, דיקן
הפקולטה, המנהל אותה באמצעים פסו לים,
בשיטות של דיקטטורה אישית ובר מה
אקדמית המעוררת ספקות בקרב הוגים
הולכים וגדלים של אנשים הקשורים ב פקולטה,
אם לא כדאי להוסיף לחוגים ל מוסיקה,
תיאטרון וקולנוע הפועלים במים-
נדת הפקולטה, גם חוג לקירקס.

ה ת על מו ת, ס טיו ת ז

ו א חיז ת־ עיניים
.ך* קאריירה האקדמית של דיקן
׳ 1 1הפקולטה לאמנו״ות, הפרופסור משד,
לזר, רצופה שערוריות. רק בשבועות ה אחרונים
עמד הפרופסור לזר במרכזה של
שערוריה אקדמית חסרת-תיקדים, שהיסעי-
רד, את חוגי העדה הספרדית בארץ.
פרופסור משה לזר 49 הוא יליד
רומניה. את מרבית ישנות ילדותו בילה
בבלגיה ובצרפת, עד לעלייתו לארץ ב שנת
. 1948 בקוריקולום־ויסה הרשמי שלו,
נאמר כי לזר רכש את ה־שכלתו האקדמית
באוניברסיטה העברית בירושלים, באו ניברסיטת
סורבון בפאריס (שם גם עשר,
את עבודת הדוקטוראט שליו) ובאוניבר-
סיטת סלמנקד, בספרד שם למד, על פי
ד,קוריקולום-ויטד״ במשך שנה אחת יזכה
בתואר בבלשנות ספרדית.
על פי פירסומיו הרשמיים של לזר, הוא
* ״אקדמיה למוזות״ מאת ענזנואל בר־קדמא,
שראתה אור במוסף ידיעות אחרו נות.

זוחינזוזד 1111111־

11111־1111031ר
דיו באוניברסיטת סלמנקה בספרה׳ גילוי
שזכה מייד לפירסום ענק בעיתונות היש ראלית.
מחקרו
של לזר בנושא זה, שפורסם
בשנת , 1965 לא הופץ משום מה בהרחבה
ונעדר ממרבית הספריות המדעיות העוס קות
בנושא זה בעולם. רק ארבע שנים
אחרי הופעתו, הגיע המחקר הכתוב לידיו
של הפרופסור אלבדטו ורוורו מנאפולי,
שהוא מומחה בעל־שם עולמי בנושא זה.
את ביקורתו על עבודתו המדעית הגדו לה
של הפרופסור לזר פירסם הפרופסור
ורוורו בגיליון. חודש נובמבר 1969 של
הרבעון המדעי האמריקאי רב־ד,יוקרה
רומאנס פילולוג׳י, שבהוצאת אוניברסיטת
קליפורניה. הביקורת אינה משאירה אבן
על אבן בכל המיבנה המדעי שהתיימר ה פרופסור
לזר לבנות בעבודתו המדעית.
מספר ציטוטים מתוך הביקורת שהתפר סמה
:״יש לציין לא רק את אי-שביעות
הרצון ממה •שאין בספר וממנה שהיינו
מצפים מהוצאה מדעית ־של חוקר ...אלא
שיש לציין את הרמה והאיכות העלובים
•של כל מה שהספד ־של פרופסור משה
לזר כן נותן ...הספר מלא •שגיאות לשו ניות
אלמנטריות כגון: חלוקה לא נכונה
•של המילים, פיסוק בלתי נכון, תיקוני
שמות בטקסט האוטנטי •שאין לדעת מהיכן
נלקחו, פירוש לא נכון של מילים והשמי
טות־מילים, תיזות בלתי נכונות שאינן
עומדות בשום מיבחן היסטורי, ל־שוני ו־לקסיקוגראפי.
פרופסור לזר, פותר׳ בק לות
מפתיעה. בעיות מדעיות של טכסט,
לשון ומקורות בצורת מסקנות בלתי-
נכונות לחלוטין של זהות המחבר, תארי כים.
מקורות ומקומות.״
הביקורת קטלנית, המציגה למעשה את
פרופסור לזר כשרלטן אקדמי חסר־מו־שג
אלמנטרי בעבודה המדעית שבה הוא מת
יימר להתמחות, מסתכמת בקביעה :״בק

דיקן
הפקולטה

הפרופסור משה לזר, המשמש מזה ארבע שנים דיקן
הפקולטה לאמנויות באוניברסיטת תל־אביב, בה נתגלו
באחרונה מעשי־מירמה, זיופים והונאה המעיבים טל ההישגים האקדמיים והאמנותיים שלה.

מתמחר, במספר תחומים מדעיים: ספרות
צדפת, ספרות השוואתית, ספרות גרמנית,
תרבות צרפת, היסטוריה וכן בלשנות ־של
השפות הרומניות.
באוניברסיטה העברית בירושלים, שם
החל ללמד ב־ ,1957 הלך שמו של לזד
לפניו כמטאור אקדמי. הוא לימד שם
שפות רומניות וספרות, היה ראש ה מחלקה
ללימודים רומניים, הקים ועמד
בראש המחלקה ללימודים ספרדיים ולא-
טינו־אמריקאים. בנוסף לכך התמנה גם
כמנהל המכון לאמנויות.
בשעתו, לפני כעשר ־שנים, החליט ועד
עדת־הספרדים בארץ לפעול לשימור והנצ חת
הלאדינו — היהודית־הספרדית. לשם
כך הוחלט להקים קרן מדעית שתוצ־א
לאור בסיוע מכון בן־צבי מילון לאדינו-
עברי. המפעל אמור היה להיות מפעל
מדעי־בלשני מקיף ונרחב. היה זה דק
טבעי שיוזמי המפעל יפנו אל הפרושכוי•
משה לזר, כמי שנודע כמומחה מספר
אחד בארץ בתהום זה, ויציעו לו לקבל
על עצמו את תפקיד עורך המילון. לזר
קיבל על עצמו את עריכת המיבצע ה אקדמי
־שסכום של מיליון לירות ישרא ליות
הוקצב לעריכתו. בנ£־שך עשר השנים
האחרונות הוקצב לו סכום של כ־ 100 אלף
ל״י לשנה לשם עריבת המחקר המכין
להוצאת המילון.
אחדי עשר שנים •של עבודה הודפסה
על־ידי מכון בן־צבי חוברת לדוגמא, בע לת
800 ערכים, שאסורה היתד, להכיל את
האות ג׳ של המילון הלאדינו-עברי בערי כתו
של הפרופסור לזד. היא נ־שלחה
למומחים לספרדית וללאדינו וכן לבלשנים
מקצועיים ומייד עוררה סערה ציבורית

חסרת־תקדים בחיים האקדמים בארץ.
הביקורת היתד, קטלנית וחסרת־רחמים.
מבקריו של הפרופסור לזר טענו כי למע שה
אין לו מושג בחומר •שקיבל על עצמו
לערוך. האשימו אותו ב״התעלמות מאיד
פורמציה, בשיפור עובדות לפי הצורך
וההזדמנות״ וב״אחיזת עיניים מדעית.״
ההיסטוריון חיים קשלס, פירסם מאמר
ביקורתי על החוברת לדוגמא מתוך המי לון
של לזר ובד, פירט שורה ארוכה •של
עיקום מובאות והעלמת חיבורי-יסוד,
אחיזת־עיניים בציוני־ומק׳ורות וסטיות מד עיות
המעידות על היעדר משמעת מדעית
מינימאלי בחיבור המילון.
הסערה שהתעוררה גרמה להתארגנות
ועד ציבורי, להצלת המילון ולהצלת המיליון
•שהושקע בו. אנשי הוועד טענו
בפשטות כי הפרופסור לזר פשוט אינו
יודע את לשון המילון אותו נטל על עצמו
לערוך, הם תבעו את התפטרותו או ש יעמוד
בבחינה בשפה הספרדית־יהודית,
דבר •שיוכיח לעיני כל, לטענתם, את בו רותו
בתחום זה.

רמה ו איכו ת
עלובים
! 6אהיתה זו הפעם הראשונה בה
/זכה לזר לביקורת מדעית קטלנית
בתחומים שבהם הוא אמור להיות מומחה
מדופלם.
את גולת הכותרת •של הקאריידה המדעית
־של הפרופסור משה לזד מהווה מח קר
בתרגום עתיק של התנ׳׳ך לספרדית,
אותו גילה לזר, לטענתו, בתקופת לי׳מו־

עצמה• ,שכן היא עמדה בניגוד לכל סדר
ונוהג מקובלים בעולם האקדמי.
להפרה זו של הכללים נתן ביטוי נשיא
האוניברסיטה העברית, אברהם הרמן, במכתב
•ששיגר ללזר ובו נאמר, בין השאר:
״מדהים כי מצאת לנכון להודיע על התפטרותו
רק בסוף הסמסטר השני. זהו יחד
סר־אחריות הנוגד את הכללים הנהוגים
בכל מוסד מסודר. זה מעשה בלתי הגון
וחוסר התחשבות מ־שווע בכללי הקולני־אליות
הנהוגים במוסדות אוניברסיטאים.
איני זוכר מקרה של מורה בעל תפקידים
מרכזיים באוניברסיטה, שהודיע על פריש תו
תוך סמסטר אחד בלבד ...לפרשה זו
יש השלכה על החיים האוניברסיטאיים
בארץ. לפיכך אני מוצא לנכון לשגר
העתק מכתב זה לשר־החינוך.״
כשכתב דברים אלה לא ידע ד,רמו עד
מה צדקה נבואתו לגבי ההשלכות שיהיו
לפרשת פרופסור לזד על כל החיים האו ניברסיטאיים
בארץ. אלד׳ מתחילות להו פיע
רק עתה.
אחד מאנשי המדע הנודעים-בארץ, ה מכהן
כפרופסור באוניברסיטת תל־אביב
דשתחום התמחותו ישונה לגמרי מזה של
משה לזר, יכול היה לסכם את הביקורת
שנמתחה על לזר ׳ויצירותיו המדעיות ב מילים
ברורות :״כל פירסום של איש־מדע
זוכה בביקורת בעולם׳ המדעי. זה
טוב וזה לגטימי. לכל פירסום ־שלגביו י־ש
ביקורות שליליות רבות ורק ביקורת חיו בית
אחת, צריך להתייחס עדיין בכבוד
המינימאלי. לעומת זאת, כאשר איש־׳מדע
זוכה בביקורות •שליליות בלבד ולא נמצא
אפילו מומחה אחד או בר־׳סמכא באותו
תחום אשד יקום ויגן על אותה עבודה
,מדעית׳ כביכול — מתחיל העניין להס ריח.״
נראה
שעל רקע זה ביקש לעצמו הפי־ו-
פסור משה לזר הסבה מקצועית. מעיסוק
בתחום של מדעים מדוייקים, אם כי ב תחום
מדעי־הרוח, הוא העדיף לעסוק ב־נרשאים
מופשטים יותר, שבהם הב־קורת
אינה מתבססת על עובדות אלא על דיעית.
כך, במרץ בלתי נלאה ובשאפתנות חסרת־תקדים,
שלדעת כמה מומחים היא אף
חסרת־כיסוי, התייצב בראש הפקולטה
לאמנויות שהוקמה לפני ארבע שנים ב אוניברסיטת
תל־אביב.
כיום מונה הפקולטה שבראשה עומד
לזר כ־ 1250 סטודנטים, מלמדים בה כמאה
מורים במשרה מלאה ועוד שמינים.
מורים חלקיים, כשלידם משרת צוות ־של
כעשרים עוזרים טכנים ומינהלייב.
על רמת־הלימודים בכמה מחוגי הפקול טה
׳ועל טיב הידיעות שהם מקנים לסטי-
דנטים הלומדים בהם, קיימים חילוקי-
דיעות. לעומת חסידים נלהבים של ה
1£3זוו\וט־רח
0ק ק 0׳ 5ח 0ו\ו 0ס
6סח-0651£16 חו־151ן־ז^ 1ס 6ו51 וג 91ח511ו ^ 0
—$ 250.000.
01 חגו?

6ץ ט 101ק ח 10ז ^0ז ח103־ו 6חז^ ח 1־011311
—$ 250.000.
וז 310ו81 7616\/
—$ 250.000.
6ז\וו 01ח £חז!!?
—$ 75.000.
110ש 11ז 5וז 0ו7616\/15

הזדמנויות לתורמים

בפרוספקט שמפיץ החוג לקולנוע ולטלוויזיה
של אוניברסיטת תל־אביב בין ידידי
האוניברסיטה בארצות־הברית וקנדה, מוצעות ״הזדמנויות״ לתורמים לחוג־לקולנוע.
טע לדוגמא (עמודים • )43—61 שהם כעשרה
אחוזים מהטכסט, המדעי׳ •של הפרופסור
לזר, נמצאו כמאה שגיאות יסודיות מה סוגים
שנמנו. אין אלה מאה עניינים או
נושאים בהם קיימים חילוקי־דיעות אקד מיים
— אלא שגיאות־יסוד וטעויות־לשון,
טעויות בקביעת תאריכים היסטוריים,
זיהוי אנ-שים, פירוש מילים ועניינים וכן
זיהוי מקומות...״

חו סרה תח שבו ת
ו חו ס ר הגינות
ך*׳ דו רשעם רקע מדעי מפואר מעין
1זה לא עמדה האוניברסיטה העברית
בירושלים במבחן השאיפות היומרני׳ות
•של הפרופסור משה לזר, שלא הצליח
להתמנות •שם כדיקן ואף לא התקבל כפרו פסור
מן המניין.
בשנת 1971 פרש הפרופסור לזר מאי-
ניברסיטת ירושלים והצטרף לסגל האקדמי
של אוניברסיטת תל-אביב. פרישתו
היוותה ב־שעתו שערוריה אקדמית בפני

פקולטה ותרומתה הצנועה לחיי התיאט רון
והקולנוע בארץ, קיימים גם שוללים
קיצוניים הטוענים כי הפקולטה לאמנויות
באוניברסיטת תל־אביב מוליכה שילל את
הלומדים בה.
אולם על דבר אחד אין מחלוקת. בניצו חו
של הדיקן, פרופסור משה לזר. הפכה
הפקולטה לאמנזיות עסק פורח ומשגשג
עבור הרבה אנשים הקשורים בה.
העובדה כי עבור מחלקות הקולנוע וה תיאטרון
־של הפקולטה נדרש ציוד טכני
מתוחכם ויקר, גרמה לכך שנוצרה סיבה,
•שאינה קיימת בפקולטות אחרות במדעי-
הרוח, י לגיוס כספים מאסיבי מכל מקור,
לקידום ופיתוח מתקני הפקולטה.
סביב הפקולטה לאמנויות נ׳וצר מיסד
של שנור, שנ׳ועד לפתחה, להרחיבה
ולקדם את מתקניה. מאות אלפי דולד־ם
גוייסו במסעי ־שנור בחו״ל, מחוץ למיסג־רת
התקציב הרגילה, הפכו את הפקולטה
למכרה זהב לשרלטנים ונוכלים.

על אי־הסדרים גפאקולטה
לאמנויות בהמשך הסידרה
בגיליון הבא.

במדינה
(המשך מעמוד )36

אפילו בחלום או בטלויזיה לא ראיתי כל כך הרבה
שטיחים.
דני ביקר כאן עם הוריו וסיפר לי שזהו מרכז
השטיחים הגדול מסוגו במזרח התיכון.
750 מטרים רבועים של שטיחים, שטיחים, שטיחים.

פתוח רצוף מ־ 8.00 בבוקר עד 7.00 בערב
ובמוצאי שבת מ־ 7.00 עד 11.00 בערב.
מ ר כז בינל או מי ל ש טי חי ם

0פרץ שקלים
1/דוו׳ ב ל פו ר 25 בת־ים טל 880244 .

א ברצונך לחיות א ת חלומותיך -
עולם הנותר -הוא המקו !

שת הטלקס, היו על בסיס הערכות מוט עות
של מהבדסיו, היות שהשיטה הנהוגה
למעשה בעולם כבר 20 שנה, אינה מצ ריכה
כלל קווי־טלקס (הבל נעשה באמ צעות
קווי־טלפון רגילים).
המישרד מאזין. ה״מודם״ ,אותו מכ שיר
שעליו מבוססת השיטה, מייובא לא רץ
זה שנים על־ידי חברות שונות, באי שור
מישרד־התיקשורת .״מה שהרתיח את
דמם של אנשי המישרד היה רק העובדה
שניצול יעיל של אותו מכשיר שם ללעג
את כל השקעותיהם העצומות,״ מסביר
מנהל מישרד קונסורטיום, בועז כץ .״יש
בעולם עוד כ־ 200 אלף מכשירים דומים,
ולמעשה משתמשים בשיטה זו בכל אר צות
העולם, מלבד רוסיה והודו.״
באוקטובר 1976 הגיעה אל החברה הו דעה
ממישרד־התיקשורת, ובה היא נדר שה
לחדול מן השימוש ב״מודם״ .במק ביל
החל מישרד־התיקשורת מצותת לקווי-
הטלפון של החברה שבאמצעותם מועב רים
המיברקים לחו״ל. יתירה מזו, מיש-
רד־התיקשורת החל משגר מיברקים בהו לים
אל מישרד־הדואר הבריטי, שבהם
ביקש לצותת לשיחות־הטלפון במי-שרד
הלונדוני ישל החברה .״מההתכתבות מת ברר
שהדואר הישראלי ניסה לשכנע את
עמיתיו הבריטים, שחברת קונסורטיום
עוברת על החוק בבריטניה. אך הג׳נטלפד
נים האנגלים ענו להם באדיבות, :אל
תבלבלו לנו את המוח׳,״ סיפר עורך-
הדין של החברה, אנוש בן־שלום, שבינ תיים
הספיק להוציא צדעל־תנאי באמצ עות
בג״ץ, המתיר לחברה להמשיך להש תמש
בשיטה החסכונית•
דובר מישרד־התיקשורת, זכריה מיז-
רוצקי, הכחיש אומנם שמישרדו מאזין
לשיחות טלפון, אך מיסמבים בתיק בית-
המשפט הוכיחו שאינו דובר אמת.
היות שהמעשה הוא בגדר עבירה פלי לית
על־פי פקודת הדואר, שלה עורך-
הדין בר־שלום לפני שבוע מיכתב ליועץ-
המישפטי־לממשלה, ובו בקשה להעמיד
את האחראים לדין.
״מה שמרתיח אותם,״ אומר מנהל החב רה
,״זה שחברה פרטית, שאינה מסוב סדת,
מתחרה בהצלחה בדואר שמסובסד
על־ידי הציבור. יותר מכך, הגענו למצב
שאנו מסוגלים, באמצעות הציוד שלנו,
להעביר את כל כמות המיברקים הנשל חים
מהארץ לחו״ל, באמצעות צוות המונה
15 איש בלבד בכל מישמרת. זאת, בעוד
שבמיברקות הדואר מועסקים מאות עוב דים
שאפשר היה לוותר עליהם.״

מציעי העיסקה ידעו לספר לאיצקוביץ
כי המתווך מסכן למענו את חייו, בפגישה
עם הפורצים שתיערך במקום מבודד בחוף
אשדוד. אך כמבוטח בחברה הדואגת ל לקוחותיה
מוכן המתווך, שכלל לא נבח
בשיחה, ליטול על עצמו את הסיכון.
המתווך, השמאי זאב שחם מאשדוד,
הסביר כי קיבל מידע מן המישטרה ,ש הרכוש
הגנוב הגיע לאשדוד. אך היות
שהמישטרה נכשלה באיתורו, הציע הוא,לפי ייעוצו של חוקר פרטי, לשכור אדם
שיפיץ את השמועה כי הוא לקוח פו טנציאלי
לסחורה הגנובה, בתיקווה ש הגנבים
יתקשרו אליו. לדיברי השמאי,
הוא התקשר לחברת־הביטוח והציע את
היעיסקה, אך נתקל בסירוב מוחלט.
אותן 15 אלף הלירות היו אמורות להיות
שכרו של האיש -שיסכן את חייו בפגי שה
עם הפורצים. לפי התוכנית היתד. ה־מישטרה
צריכה להתערב בעיצומה של
הפגישה ולעצור את הפורצים. הסבר זה
סיפק זאב -שחם גם לחוקרי המישטרה,
•שפיו אליו בעיקבות תלונתו של איצי
קוביץ .״בסך־הכל, המטרה היתה קונסט רוקטיבית
מצר כל הגורמים,״ הוא טוען.
ההסדר המוזר לא נשא חן בעיני מלך
איצקוביץ. הוא מיהר לתחנת־המישטרה
כדי להתלונן .״אני ראיתי בזה פשוט
ניסיון לסחוט ממני,״ טוען הוא. ברוב
זעמו איים לבטל את ביטוח־החיים שלו
בחברת ציון, כמחאה על היחס כלפיו.
אולם אז נרמז לו כי יש לו עסק עם
העולם התחתון, וכי ביטול ביטוח־החיים
יהיה צעד פזיז מצירו.
ם דזבת, מוזרה. שוטר שנילווה אליו
למישרדי חברת־הביטוח, כדי לשוחח עם
מציע ההצעה, פקיד בשם אריה קליין, הצ ליח
להתחמק מרישום התלונה לאחר ש נוכח
במה מרובד. אולם איצקוביץ לא
ויתר, עד שניאותו לקבל את תלונתו.
כחוקר בפרשה זו נתמנה פקד שמעון
לוי ממטה מרחב הנגב, וסביר היד. לה־

מישטדה
פי טר פונ ד ה

הצ1ויה שמסוכן דסרב דה
קורבן הפריצה קיבל הצעה
מוזרה מחברודהביטוח —
אן־ טיפולה ש? המישטרה
בתלוגתו מוזר עוד יותר

בל ״ ת דנ א ר

עולם הנוחר

סיר הכניסי 1200 :דו ל ר ליום

בכו רהאר צי ת

בקולנוע

הרפתקאות
״ 01 פנטסטיים

4.30—7.15—9.30

ח ל״ א בי ב

רונביס

עול ם שכול!

בדינר

__בצבעים

קוראי

העול ג1ר

ארתוו־ היד ר*

ה מעונייני ם לרכוש א ת

השבועון בערבי שלישי, נ קוד ת מכירה נוספ ת
באיזור הבילויי םוהמסע דו ת של תל-אביב

קפה ..מתוק מתוק״
רה׳ יורדי הסירה ,5ת״א.

״יש לך עסק עם העולם התחתון, אל
תפסיק את ביטוח־החיים שלך, לא כדאי
לה.״ עצה זו עוררה את מלך איצקוביץ
לפנות במהירות לתחנת־המישטרה בבאר־ישבע,
ולהתלונן על סוכך הביטוח שטיפל
בענייניו.
תחילת הפרשה בפריצה לחנותו של
איצקוביץ, ניצול־שואה שפתח עסק להל בשה
בשכונה ג, בבאר־שבע, ומיהר לבט חו
מפני כל נזק אפשרי לעסק שבו הש קיע
את כל כספו. ב־ 10 בינואר נפרצה
החנות והסחורה שבתוכה נגנבה. איצ־קוביץ
פנה לחברת־הביטוח ציון, שביטחה
אותו, אך כאן התעוררה בעייה, יעקב
קביעתו של השמאי כי הפורצים הש תמשו
במפתחות מותאמים. במיקרה בזה,
סיכוייו -של הנפגע לקבל את דמי־הביטוח
קלושים ביותר.
תשלום לפורצים. באחת משיחותיו
עם אנשי־הביטוח, תוך טיעונים הדדיים
לגבי טיב אמצעי־הביטחון בחנות, שאותם
אישרו לפני הוצאת הפוליסה, קיבל איצ־קוביץ
הצעה מוזרה ביותר.
לפי אותה הצעה היה עליו לשלם סכום
של 15 אלף לידות, שבתיווכו של גורם
המקורב לעניין — אותו שמאי שבדק את
הפריצה — יועבר לידי הפורצים. ואילו
איצקוביץ היה אמור לוותר על סכום הת ביעה
בין 70ל־ 100 אלף לירות.

קורבן איצקוביץ
רמז מהביטוח
ניח כי אנ-שי חברת־הביטוח והקשורים לה
יצטרכו להסביר את ההצעה המ-שונה ש הוצעה
לאיצקוביץ. אולם הטיפול המיש־טרתי
בתלונה חמורה זו מתעכב באורח
מוזר.
לפני ימים אחדים ביקש מלד איצקו־ביץ,
שהשפה העיברית אינה שגורה בפיו,
לתקן חלקים מסויימים בנוסח תלונתו. אד
הדבר לא ניתן לו והוא נידחה בלך־ושוב.
הדחייה מחזקת בליבו את החשד כי יש
כאן יותר מסתם סחבת ביורוקרטית של
המי-שטרה.
לאחר דיון שבו לקחו חלק קצינים אח דים
ממישטרת באר-שבע, ושנושאו היה
תלונתו של איצקוביץ, נמסר לו כי המיש־טרה
תע-שה כמיטב יכולתה כדי י לאתר
את הסחורה הגנובה ולהחזירה. אולם לגבי
תלונתו נגד חברת־הביטוח, לא נראה ש עומדת
להיערך חקירה רצינית. גם עורך-
הדין שלו החל מהסס. העולם-התחתון
פשוט מפחיד מדי.
העולם הזה 2060

במדינה

קשקשת 2060

פדש1ת

הפעל את דימיונך ונסה למצוא
לציור שלמטה כותרת מתאימה, אשר
תסביר מה אתה רואה בו. הצעות
לכותרות יש לשלוח לפי הכתובת :
״קשקשת״ ,ת. ד ,136 .תל־אביב.

מ׳ סעדאת ..הצומה-?,,
עור קורס התמנותו כשר
הסעד — סעד זבולון המר
את מיפע 7י מיכזגתו

״שקר ! זהו שקר מוחלט ! עלילה ! לא
ראיתי כסף מעולם ! לא מסרתי ולא מסרו
לי !״ צעק בזעם חבר־הבינסת זבולון המר.
״שטויות ! אין לזה כל בסים ! אנחנו
חתומים על מנוי לכמה גיליונות, וזה
מיסתכם בכמה מאות ל״י בסך־הכל !״
היתה תגובתו הראשונית של משה
(״מושקו״) מושקוביץ, האש המועצה ה אזורית
שפיר (כשנשאל על חלקו בפרשת
התרומה לביטאון המפד״ל, הצופה. הת רומה,
בסו 50 אלף ל״י, הועברה נדר כים
עקלקלות להצופה לפני שלושה חו דשים,
וכל הסימנים מורים על כך שמקור
הכסף היה מישרד־הסעד.
את התרומה העביר מישרד־הסעד כתק ציב
למועצה האזורית שפיר, הסמוכה
לאשקלון, בתקופת כהונתו של זבולון
המר כשר.
העיתון הצופה היה שרוי אז במשבר
כספר חמור, והגיעו הדברים לידי כך שלא
היו עוד כספים לתשלום משכורות העוב דים.
הנושא נדון באחת מישיבות מזכי רות
המפד״-ל, וסוכם ישכל אחד מן הנו

שקשת 2058

• תלוי על בלימה.
רותי ויזת, רח׳ הרב קוק , 12 חולון
י• ישראל בצבת דמשק—וושינגטון.
רוני קניגסכרג, דרך הים ,125 חיפה
• עכביש במזל בתולה.
דכטי כי, מישעות ,228 רכסים
• עכביש מאניאק!
דדי תכלין, רח׳ גזר ,6תל־אביב

מבחר גדול של תמונות ופלקטים של
גדולי הציור המודרני והקלאסי —
הדגקה

ראש מועצה מושקוכיץ

מקצועית של פלקטים ו־

תמונות.

לא יודע, לא זוכר
כחים יעשה כמיטב יכולתו כדי להוציא
את יומון המיפלגה מן הבוץ.
ה צ׳ קשלא יי פדה. המר נתן הוראה
להעביר את הסכום המבוקש לידידו משכ בר
הימים, מושקו• ,הלה הוציא את הסכום
והעבירו במזומן לידי זבולון המר.
עם הכסף פנה המר לחיים נדיבי, שהוא
חבר מושב משואות-יצחק שבחבל שפיר
והיה בעבר אחראי על אירגון הקניות
בקסטל, בית מיפלגת המפד״ל, וזה הוציא
צ׳ק על הסכום הנ״ל לפקודת הצופה.
צ׳ק דחוי כסכום התרומה — 50 אלף
ל״י — על שם אירגון־הקניות. הצ׳ק
החוזר של העיתון לא ניפדה, וכנראה גם
לא ייפדה לעולם.
משה מושקוביץ, ראש המועצה האזורית
שפיר וחבר מושב משואות־יצחק, לא ידע
דבר. לדבריו, עיסקה כזו היא בלתי-
אפשרית, וודאי שלא דרכו .״אני איני
פעיל במיפלגה,״ הסביר ,״וניל הקשר שלי
אליה מתבטא בהכנסת הפתק לקלפי פעם
בארבע שנים. הכסף היחידי שאנו מעבי רים
להצופה הוא כמה מאות הלירות של
דמי המינוי למוסדות המועצה.״
אך ח״כ זבולון המר, מצעירי המפד״ל,
ידע למסור פרטים נוספים על אופי הפר שה•
״פנו אלי,״ סיפר השבוע, ,״וביקשו
(המשך בעמוד )40

מאוזן :
)1בלוטת־הנקה )2 :מהיר מאה׳ ללא
הפסקה )7 1בה דורכים את הענבים ;
)9מבוייש 10 מספיק 12 נועם, רוך ;
)13 דורון )15 :מספיק )16 :בסיס קליטה
ומיון (ר״ת) ) 17 :שינוי, ולא לטובה :
)18 בן־אדם )19 :סמל-יחידה )21 :מילת-
שלילה )22 :מין משקה )23 :מונח בתורת-
הודשמל )25 :עטיפת הגרון )28 :לאן? :
)29 נטוע )31 :בת-קול )32 :ראש העץ:
)34 שקט! )35 :קפל בבגד )36 :ייתן
יבול )39 :בהשאלה: פתי! )41 מאברי־הגוף
הפנימיים )44 :זמד־׳שאנסונים צרפתי
(ש״מ) )45 :כלי-יעבודה )47 :הברה :
)48 מרגיש )49 :הווייה )51 :נותנת פרי :
)53 עמית, בלע״ז )56 :הלב שלהם )57 :
אמר )60 :מגוני האדום )61 :מעיין מים
חמים )63 :בוסתן־נוי; )64 לבוש־שרד:
)65 כן, באנגלית )66 :עולז )67 :כינויו
של קיסר־חבש־לשעבר )70 :קיבוץ בנגב :
)72 בהמה טמאה )75 :אותו אכלו אבותינו
במידבר )76 :מנוחה גמורה )78 :יחידה
ברכס )79 :מילת־שאלה לזיהוי)80 :
נסתיים )81 :מילת־שלילה )83 :אות־הניצחון
)85 :משהו )86 :תשורה )87 :
מכינויי האלוהות )88 :נוזל חיוני לחיים :
)90 שאין נשמה באפו )91 :מסולם הצלי לים
)92 :צייה )95 :גוף שלישי רבים:
)96 זריזות )97 :מחלקי הפנים.

מאונן :
)1בעל־חיים קוצני )3 :זימרה )4 :
יחידה בתפר )5 :נהר באפריקה )6 :
בהרת־קיץ )8 :השתאות )11 :מישאלות :
) 12 כלי־קיבול לנוזלים )14 :יפיץ אור ;
)15 שכלתני, תקיף בדעתו )20 :רשף :
)21 תבואה )24 :ביום זה בשבט חל חג-
האילנות )26 :קריאת־צער )27 :קיטור :
)28 מילת־תנאי )29 :רשף )30 :אש :
)32 מין עץ המצוי בארץ )33 :מירקחת
פירות )37 :עשוי חודים-חורים )38 :
קריאודצער (הפוך) )39 :אפם כוחו)40 :
קול הבקר )42 :בתוכה )4 3 :הנוהג ללעוג :
)45 מעכב )46 :חולל )48 :שנשמה באפו :
)50 שור בלי זנב )51 :גלולה נפוצה
לכאב־ראש )52 :פרט המסייע לגילוי :
)54 מח העצמות )65 :מעוזריו של היטלר :
)58 מיכסה הבית )59 :מטבע יפאני)62 :
רבים כאלה מגינים על העין )64 :מחלקי
הפנים )68 :לימוד ההימנעות מהרגל רע :
)69 קידומת הולנדית )70 :תנועה במים :
)71 יחידה בסולם הצלילים; )73 דא,
בארמית ; )74 עיירת־פיתויח בנגב ; )76
כינוי ; )77 תבלין לקפה ; )79 שבר־חרס ;
)80 מי־דבש ; )82 אמיתה )84 :גאוותנית ;
)89 נתן לישראל את התורה; )90 מה
הוא י ; )93 מיקווה־פים ענק (הפוך) )94 :
מן הטעמים.

״לוטוס״,

ת״א, רח׳ אלנבי 101

(מול בית־הכנסת הגדול)

אנו מחפשים בתים ח מי ם
עבור חתלתולינו ה ח מודי ם
אגודת

צער

בעלי

חיי ם

במדינה
(המשך מעמוד )39
שאגייס סכום כסף לעיתון, השרוי במצב
קשה. פניתי לאישיות כלכלית מסויימת,
וביקשתי ממנה שתסייע ׳בגיוס הכסף.״
מיהי אותה אישיותי זאת לא ניאות המר
לפרט, אך הדגיש ש״למישרד־הסעד אין
כל קשר לעניין. לא אגע בכספי המיס־כנים
הנתמכים על־ידי המישרד״ אמר י
שוב ושוב.
מאוחר יותר, לאחד שנמלך בדעתו, ני אות
המר לגלות, כי האיש שנתבקש על-
ידו לעזור בגיוס הסכום היה מושקו, מן
המועצה האזורית שפיר.
מושקו ;זכר. כשנשאל פושקו לפשר
העניין ״׳מסר,״ שבאמת פנו אליו פעם
בעניין מצבו הכספי של הצופה ׳והוא ני אות
להגדיל את מיספר הגיליונות שה מועצה
חתומה עליהם כמנויה .״אסל,״
הוסיף ,״אני אישית איני עוסק בזה. מישהו
רוצה לחרחר ריב ומדון במיפלגה.״ הוא
ליא ידע להסביר מדע מתעקש זבולון המר
לטעון שדווקא הוא, מושקו, היה זה שגייס
את הכסף באופן פרטי.
הכדור חזר אל המר, שנתבקש ליישב
את המחלוקת. אך המר דבק בגירסתו.
״יש למושקו הריבה קשרים, יש לו כל
מיני קרנות,״ סיפר ,״לכן פניתי אליו
ואמרתי לו, :אתה יודע לגייס ולארגן,
סדר את העניין.״ כאשר נשאל אם פנה
אל מושקו ואישית, לא הצליח ׳המר להי זכר
.״ייתכן שמישהו פנה בשמי,״ אמר.
״אני כבר לא זוכר. אני, על־כל-פנים,
הייתי בסך־הכל השדכן.״
האם הצליח מיושיקו לגייס את הכסף?
נשאל יהמר .״ודאי שהצליח,״ פלט לולא־היסוס.
אחר־כך נסוג, וטען שלא ידוע
לו כלל אם בכלל הועברה הפנייה אל
מושקו, אם הצליח זה לגייס את הכסף

קמיל שמפו
ה ש מפו ה טב עי
המיוחד לבלונדיניות
ולבהירי שיער
מכיל ת מ ציו ת פרחים,
מ ע מי קאת גוון
ה שיער הבהיר ו שומר

על צבעוהטב״י

הסתבכותם של ואנשי המישמרת הצעי רה
בהונאה נחקרה על־ידי ועדת־היביקד
רת־ד,מרכזית, שקביעה בסיכומה :״החב רים
העומדים בראש המישמרת הצעירה
עשו שגיאות שלא במתכוון, שיש עימן
טעט-לפגם מבחינה ציבורית, נתנו את
שמם ושם התנועה להקמת מוסד כספי,
מסלי לדאוג לכמה דברים אלמנטריים
שהם תנאי לשמירת האופי הציבורי של
המוסד מחד, ומאידך למנוע ניצולו למט רות
אחרות.״
גם בפעם זו היה המר אחד משני
בעלי זכות־החתימה על חשבונות קרן ה הונאה.
מישפט מחירו
עוד א ב
אבי-המישפחה גדר? 8מוות —
הדורס יצא זכאי גדין —
והמישפחה מסופת רקב?
את הפיצויים
שני אנשים וסוס הופיעו לפתע על
הכביש, חצוהו משמאל לימין. נהג מכו נית
הפיאט מיספר ,226—269 נדהם. הוא
בלם. האב, בכור ג׳רבי ובנו, מנשה, הס פיקו
לחצות כמעט את כל רוחב הכביש
כאשר נפגעו על-יידי חזית הפיאט, שהיתר,
נהוגה בידי הד״ר מיכאל בר־זוד׳ר מתל־אביב.
מנשיה ג׳רבי נפצע פצעים קלים.
תאב, בכור ג׳רבי, שמבקרים היה פועל־בניין
ואחרי־הצהריים היה מוכר ירקות
כדי לפרנס את שמונת ילדיו, מת מפצעיו.
מאותו רגע התמוטטה המישפחה.

6 6גןמו (8111

״ 1 11)3 .ז 601113ר ת־ ס1כן

1נ017י|* .1113 11 ]73111 /

*ו•^ו יח־ז•וו>ז^11111•)• 01 ?1*011*1
פרסום 0מיק/י.אשרו״.70 ך וו 01

אחים אשר ומנשה ג׳רכי
כסף מהדורט

סטו1יו אמ1יקאי דחיבו ׳הודה ,128ת-א.טל 231032 .

וכיצד — יאם בכלל — הגיע הכסף ל־הצופה.
זה כבר לא עניין אותו.
פרשות ה עד ר. אין זו הפעם הרא שונה
שבה מסתבך זבולון המר בשערו ריות
כספיות במיפלגתו. ב־ 1970 פורסם
דו״ח פנימי של ועדת־הביקורת־המרכזית
במפד״ל. הדו״ח כלל ביקורת חריפה, ש נגעה
לאי־סדרים כספיים במישמרת הצעי רה
של המפד״ל, שזבולון יהמר הוא מנ היגה.
בין השאר נתגלה, שסכום של יותר
מעשרת אלפים לירות מכספי מישרד־הדתות
— ינעלם. המדובר בהקצבה של
המישרד לייסוד בתי־כנסת לצעירים ול נוער.
בסעיף ההכנסות למטרה זו נרשם
סכום של , 14,950 ואילו בהוצאות התברר
שרק 4,200ל״י הלכו לאותה מטרה.
זבולון המר היה אחד משלושת בעלי
זכות החתימה על שיקים סמ״שמרת הצ עירה.

1972-התפוצצה פרשת חברת־השק־עזת
של שני צעיירים, שלום בלומבדג
ושמואל שפירא. השניים נתגלו כצמד נוכלים,
שהוציאו יותר ממיליון ל״י ממש קיעים
שונים. ככיסוי לעיסקיהם השתמשו
השניים (אחד מהם נשלח לשלוש שנות
מאסר וחברו נמלט מהארץ) בשמו של
זבולון המר, ששיתף עימם פעולה גם
אחרי שפירטי הפרשה פורסמו בהעולם
הזה.

התאונה אירעה ב 26-באוגוסט , 1970
וכתב־האישום הוגש לביודמישפט־השלום
בנתניה באפריל . 1971 התביעה האשימה
את נהג מכונית הפיאט, ד״ר מיכאל בר־זוהר,
בכך שגרם למותו של פועל־הבניין
ג׳רבי מתוך חוסר־זהירות. בין היתר :
״לא בלם בעוד מועד, לא הבחין בנפגע,
בבנו ובסוס בעוד מועד, לא שם לב
לדרך שלפניו, לא צפר״ — בקיצור, לא
נהג כפי שינהיג סביר נוהג בנסיבות דומות.
לפיכך הואשם הד״ר בר־זוהר בגרימת
מוות.
הד״ר פגע. התאונה אירעה בקילומטר
ה־ 35 בכביש החוף, כשמכונית הפיאט נס עה
מחיפה לתל־אביב. רוחבו של הכביש
במקום זה הוא 18 מטרים, והוא מחולק
במרכזו לשני מסלולים על־ידי אי־תנועה
בליתי־סלול. כל מסלול מחולק לשני נתי בים,
ורוחבו של כל אחד מהם 3.5מטר.
כשפגעה מכוניתו של בר־זחהר בשיני הול־כי־הדגל
ובסיוסם, היתד, השעיה שש וחצי
בערב. כתב־האישום ציין כי בר־זוהר נהג
במהירות של 81 קמ״׳ש, כאשר ריכיבו
מואר על-יידי אורות־מעבר (המהירות ה מכסימלית
המותרת אז היתר 80 ,קמ״ש).
בעדותו בבית-יהמישפט, לפני שופט־ה־שלום
דוב ליברמן מסר הנאשם :״יש לי
רישיון ישראלי שקיבלתי 0־ . 1.9.70 בערב
המיקרה חזרתי לתל-אביב מהרצאה לפני

תלמידי תיכון בחיפה. מהירותי חיתה כ־80
קמ״ש לאורך כל הדרך. ריכבי יצא באותו
בוקר ממיבחן שנתי. חשתי בדמויות הו־צות
את הכביש, טרם הייתי קרוב ואליהן.

כאשר הבחנתי שזה סוס ואנשים, הם היו
כבר באמצע הכביש. לסני־כן הבחנתי רק
בתנועה — זה היה במרחק כמה עשרות
מטרים ממני, קצת פחות מ־ 40 מטר. את
הדמויות זיהיתי ממש כאשר היו כבר
בנתיבי. התחלתי לבלום בראותי את צל לית
הדמות עוד בנתיב השמאלי, ולא רק
בהיותם בנתיב שלי. לנהוג למדתי בצרפת
ושם, בזמן סכנה, יש לבלום ולצפור. אבל
בזמן ד,מיקרה היה חושד גמור. לא אזכור,
על כן, אם צפרתי. חשתי במכה, ועפה
עלי ערימת חציר תוך כדי בלימה. כשזו
התפזרה ראיתי אדם על מיכסד,־המנוע של
מכוניתי. באשר ריכבי עצר, האיש נפל.
בזמן נהיגתי ראיתי, באור, למרחק של

כ־ 100 מטרים.״
שופט־השולום דוב ליברמן הרשיע את
ד״ר בר־זוהר בדין, בשנתיים אחרי התאו נה,
ב־ 18 ביוני . 1972 בגזר־הדין כתב, בין
השאר :״אני דן את הנאשם לתקופת מא סר
של שנה, שמחציתה תהיה בפועל ומח ציתה
השנייה על תנאי, ולקנס בסך 5000
ל״י. כן אני דן את הנאשם לפסילתו
מלהחזיק רשיון־נהיגה למשך 10 שנים,
וזאת כבר לאחר שאני מביא בחשבון
את כל טענותיו של הסניגור לצורך קולת
ף* העונש.״
העיר,עור נתקבד. ד״ר מיכאל בר-
זוהר סנה אל עורך־הדין יצחק אדרת, כדי
שזה יגיש עירעור לבית־המישפט המחוזי
בתל־אביב. העירעור הוגש ביוני . 1972
הדיון הבא בתיק זה נערך לפני הנשיא
התורן, השופט מרדכי קנח, והשופטים
המחוזיים ד״ר חיים ארליך ואהרון אולם־
קר. את המדינה, ייצגה עורכת־הדין שה רבני.
כתבו
שלושת השופטים בפסק־דינם :
״אין דרכם של בני־אדם להלך לפני מכונית
דוהרת בסביש. מטרת הולכי־רגל ב כביש
היא רק לחצותו. אם אין שם מעבר־חצייה,
אין הנהג חייב לחזות מראש את
המועד שבו יעלה לפניו (של הולך דגל
1פלוני) הרצון לחצות את הכביש בקטע
ף כלשהו, במסלול נסיעתו הארוך שבו אין
ן מעבר־חצייה. מוטלת החובה גם על הי ל ד
רגל להסתכל ולבדוק, בייחוד כישאין מע־בר־חצייה,
שמצב התנועה בכביש מרשה
לו לחצותו.״
השופטים הדגישו במי האשמה בתאונה:
״לא הסתכל (הולך־הרגל) ,ונכנס למסלול
נסיעתה של מכונית כשהמרחק איננו
מאפשר לנהג לעוצרה בעוד מועד, או
ן שעשה כן לאחר שהסתכל וראה את המ י
כונית המתקרבת, הרי התנהגותו — והיא
בלבד — היא הגורם לתאונה, ולא מהי רות
נסיעתו של הנהג.״ בית־המישפט
קיבל את עירעורו של הד״ר מיכאל בר־זוהר,
וביטל את פסק-הדין המרשיע של
שופט־השלום ליברמן. ואשמת הרשלנות
שבגרימת התאונה, אשר שמה קץ לחייו
של בכור ג׳דבי, הוטלה על קורבן התאונה
עצמו. למישפחת הקורבן הוצעו פיצויים
בסך 40 אלף ל״י, על מותו של ראש
המישסחה.
לפחות מיליון. עד למותו של האב

הספריי לשיער מתיצרת ״חלה״ מותאם לשלישה סיגי שיער
מייצב ימשקאתהתסריקת
מיכל כתום: לשיער רגיל:
מעניק לה גמישית טבעית,
שמן: לשיער ירוק:
מיכל

ברק משיי ובושם מרענן.
מיכל כחול: לשיער יבש.
השיער מתייבש מהר
ומאפשר הברשה קלה.
שיער יסה אינו מקרה י״וולה
דרשו את המדריך החדש לשמוש נכון בתכשירי ׳•וולה״ בפרפומריות, בתי מרקחת, חנויות כל-בו ושקים.
או שלחו גלויה לחברת אינטרקוסמא וילה בעיים. ת״ ד ,1345 ירושלים, ותקבלו את המדריך לביתכם בדאר.

התגוררה מישפחת ג׳רבי, שעלתה לארץ

מלוב בשנת , 1948 בשיכון סלע בנתניה.
כיום, שש שנים: אסרי האסון, הצליח
ל רק אחד הבנים, הרצל להשתקם, והוא
חי במושב עלמה במרום הגליל. שאר
הילדים לא הצליחו להתאושש.
הבנים הפסיקו ללמוד, לא הסתדרו ב עבודה,
אינם מסוגלים להביא עזרה ל־מישפחה.
לעבוד ברציפות ולקיים את ה בית.
מנשה, שהיה בן 16 כאשר יפגע
,בתאונה יחד עם אביו, לא נרגע עד
היום.
בבית נמצאים עדיין שניים מן הילדים : ך איילה בת ה־ 12 ויעקב בן ה־ . 16 אינם
בת ה־ 17 עובדת רק ימים אחדים בשבוע,
תמורת 25ל״י ליום. יעקב עבד אצל
קבלן, ונימוח קשה. הוא אינו מסוגל
ללמוד או לעבוד.
מותו של האב, לפני שש שנים, בישר
לגביהם את הקץ. הבנים והאם סירבו,
במשך כל אותה תקופה, לקבל את ה־
^ פיצויים האזרחיים ב סו 40 אלף ל״י ש הוענקו
להם .״אין לקנות אב חדש תמורת
40 אלף ל״י,״ אומר מנשה ג׳רבי .״מגיע
לנו לפחות מיליון עבור הכאב והנזק ש גרם
לנו ד״ר מיכאל בר־זוהר, כשדרס
למוות את אבי. הוא יצא זכאי, ואבא שלנו
בקבר. זורקים לנו 40 אלף ל״י כדי
שנשתוק. המישפחה נהרסה בגלל התאונה
הזו, ולאף אחד לא איכפת !״

מיקי פלד• שמואל צמחג אי ם להציג

שגריו־ת הזמר הסורטומי

עמליה רודריגז

ט 1 6

בערב של אהבה חום ושירה
בליווי: להקת גיטרות מ פו ר טוג ל

הצגת גאלה חגיגית — ״היכל התרבות״ ת״א
בשעה 20.30
מוצאי־שבת 26.2
כל ההכנסות קודש לאגודת ידידי בתי חולים

תל-אביב ״היכל התרבות״ הצגות נוספות
• יום ד׳ בשעה 19.00
יום ב׳ 28.2בשעה 20.30
יום א׳ 27.2בשעה 20.30
ירושלים ״בניני האומה״
יום ה׳ 3.3בשעה 20.30
חיפה ״אודיטוריום״
אילת־השחר ״יד לראשונים יום ג׳ 1.3בשעה 20.30
יום ו׳ 4.3בשעה 21.00
״באר״שבע״ ״קרי״
מוצ״ש 5.3בשעה 21.00
יפעת ״אולם התרבות״
< אירוח הזמרת ולהקתה

וו־1וומ< *841^ 0

חנ!ווזי ההפקה סולו נלון 24ת א .247257-8 711 הפצת טסיסים ראעוית: ת־א ־11711־•248844־ס נהנא• -234061 וז*פרו־1רנר 84777

וצח בעיניים

מייק גולדשטיין הקרח, מנהיגה של
תנועת רע״י (רשימת עובדים יצ רניים)
,התפנה מעיסוקיו הפוליטיים כדי לגלם דמות של ביריון

מטיל־אימה בסרט הישראלי החדש. כאן הוא נראה במהלך קרב־מהלומות
שנערך בינו לבין אחד מכוכבי הסרט, ראובן בר־יותס,
הנראה בתמונה בתחפושת של איש זקן המסתתר במושב־זקנים.

בור ביצה כשהיא ניצבת לגובה, זוכה
״היווני״ בכל המיקרים, מבלי שיובס אפי לו
פעם אחת, ומבלי שעקוף אצבע .״היוו ני״
מצליח ללמד את שאבי (יהודה ברקן)
את פטנט שבירת הביצה, וזה מורח אותה
לאורך ולרוחב פרצופו של מייק גולד שטיין.
בכלל,
על בימת הצילומים שוררת אווי רה
עליזה נוסף על ביצים שוברים שם
גם מרפקים. מצטיינים בכך באופן מייוחד
יוסי ומייק, ההולכים מכות עם ברקן ובר־יותם.
ורז׳נסקי מודה כי מעולם, לפני צי לום
סצנה זו, לא הוציא כל־כך הרבה כוח
ומרץ.
הבמאי, שמואל אימברמן, נינוח וענייני,
מרוצה ממהלך הצילומים. אחרי הטראומה
שעברה עליו בעת עשיית הסרט כנפיים,
שצילומיו הופסקו באמצע, הוא נהנה מע בודתו
בבוא נפוצץ מיליון מכל רגע,
ואומר :״רילקס זה סימן־ההיכר לסרטים
שאני עובד בהם, יחד עם כנפיים ושתי

ך• ביצה השדוקה נמרחה על ראשו
( 1הקרח של מייק גולדשטיין הענק ו כיסתה
את עיניו, לחייו וסנטרו. טיפות
חלבון צהוב ניגרו על צווארו המוצק
ומצאו מקומן בתוך חולצתו !והכתימו יאת
בגדיו. גולדשטיין לא הספיק ׳להתאושש
ממכת הביצה הראשונה, וכבר ניחתה על
פניו ביצה ונוספת. הוא לא הספיק לקנח
את פרצופו, וכבר היה מכוסה כולו בחל בון
וחלמון מעורבבים יחדיו, דביקים •ונד

עוררי־סלידה.
מולו עמד השחקן יהודה ברקן, שחייך
מאוזן אל אוזן וספק !את כפיו בהנאה.
ברקן התאמן על פניו של גולדשטיין לק ראת
צילום אחת מסצינות־המפתח בקו-
מדיית־הפשע הישראלית החדשה של הבמאי
שמואל אימברמן.
הביצה ׳תופסת תפקיד חשוב במהלך ה סרט•
,שעלילתו !מספרת על שני צעירים,
שאבי (יהודה ברקן) ו״היווני״ (ראובן בד־יותם)
בני שכונת-עוני שהסתבכו עם ה חוק.
האחד, שאבי, נשלח על־ידי המישט־דה
לגלות בחו״ל, ואילו ״היווני״ ישב
תקופה של עשר •שנים בבית־הסוהר. ה שניים
מוזעקים על־ידי ״סנדק״ השכונה
(השחקן ז׳אק כהן) לבוא לעזרת התוש-

זננג בפוצוו

מנחית יהודה ברקן ליוסי ורז׳ינסקי בסצנת־המכות
האלימה המתחוללת בקומדיית־הפשע בוא נפוצץ מיליון.
כדי שסצנות־המכות האלימות תיראינה אמינות, שיחקו אותן הפעם השחקנים על־אמת,
חבטו זה בזה בכוח, וכמה מהם אף נחבלו תוך כדי המכות. גולדשטיין אף נפצע בראשו.

יהושע לוף בן ה•
111י* ,75 שחקן האוהל
לשעבר, ורפאל קלצ׳קין בן ה־ ,71 שחקן

הבימה. תופיעיח בסרט כשני דוו־ז-ואנים.

בים, ולחלץ את השכונה העלובה ממצבה
העגום.
אלא ששני העבריינים אינם ששים לע בוד
זה עם זה, מאחר שכל אחד מהם
חושב שהאחר הלשין עליו, בשעתו, ב־מישטר׳ה.
.אולם הסנדק, המכונה בסרט
״הזקן״ ,מצליח לשכנעם, ולבסוף הם מח ליטים
לבצע מיבצע נועז, גניבת מיליוני
לירות לשיקום השכונה.
אבל שלא תהיה אי־הבנה. מיליון הלי רות
׳אינן נגנבות מאדם, מוסד, בנק ׳או
חברה, חם־וח׳לילה. המיליון, אליבא דה־תסריט,
מיועדים ממילא להשמדה, מאחר
שהם ;נמנים עם עודפי הכסף אותם משמיד
בנק ישראל מדי שנה. השניים מתכננים
את המיבצע לפרטי פרטיו ומנטרלים, אגב
כך ,׳שני זקנים עובדי הבנק (רפאל קלצ׳ -
קין ויהושע לוף) בעזרתה של פרוצה יפת־תואר,
שאותה מגלמת מלי גולד.
כל אותה עת עוקבים אחר השניים יאלו
!יוסי ורדנסטי) וגרשון ומייק גולדשטיין),

עבריינים קטנים כשלעצמם הדורשים לב סוף,
בסצינודמכות אכזרית, מהשניים ל התחלק
עימם בשלל. את סוף הסרט מסר בים
יוצרי הסרט לגלות. הם מוכנים רק
לספר שהסרט מתחיל בתמונה המראה אנ דרטה
ע׳שוייה בטון במרכזו של מרכז
קהילתי, יד לשני נדבנים אלמוניים שהצ ליחו
להפוך !את השכונה משכונת־עוני
לשכונת רווחה.

גין ביצה
לעלילה
ן מה עניין ביצה לעלילה? ובכן,
1״היווני״ ,המגולם על-ידי ראובן בר־יותם,
הופך במהלך הסרט מלך בתי־הסד
הר, כיוון שיש ליו פטנט. לפני שהוא
הולד מכות עם מישהו, הוא נותן לו ביצה
ואומר לו לשבור אותה לגובה בשתי ידיו.
וכיוון שידוע כי אפילו פיל לא יכול לש
המפעיל
את המננף
* 1 1 1 ׳91111
שבאמצעותו חודר

השודד אל כיבשן בנק-ישראל הוא יהודה
ברקן. השודד הפורץ פנימה הוא בר־יותם.

דפיקות־לב זהו הסרט ׳השלישי שאיני ׳מב יים,
וזוהי הפעם השנייה שאני מביים את
יהודה ברקן. אני אוהב לעשות דברים
לאט ובנחת. אני לא עושה סירטי בורקאס,
ולא סירטי גפילטע־פיש. הסרט הזה שאיני
עושה יכול להיעשות ׳בהאג או בדנמרק.
זיהו סרט מתח שייפול להיות בינלאומי,
עם עלילה בלתי־צפויייה מראש והריבה
הפתעות.״
ייהודה ברקן מחייך, מבסוט לשמע דיברי
הבמאי שלו, ומוסיף :״אני אוהב לעיבוד
עם אימברמן, הוא אוהב שקט. לפעמים
נדמה לי שאנחנו עושים סרט־מח׳תרת,
מכיוון שאימברמן לא אוהב שמסתובבים
עיתונאים ואנשים שלא שייכים לצוות
ההסרטה על הסט. אני שחקן התלוי בסרט,
מכיוון שאינני מקבל משכורת, אלא אחו זים
מהרווחים. לכן !אולי חשוב לי, יותר
מלכל שחקן יאחר, שהכל ידפוק פה פיקס.
ועד כמה שאני רואה ,׳הכל דופק.״
יהודה ברקן, נער־הזזהר-לשעבר של
הקולנוע הישראלי, השתנה לבלי־הכר.
הוא, שהחליף בחורות כמו גרביים, הפך
מאז נישואיו לנילי, בעל למופת. נילי
היתה, בעת ביקור צוות העיתון על בימת-
הצילומים, ,בימים האחרונים להריונה. ב הפסק
ת־הצהריים, כשכל השחקנים והצוות
הסבו לסעודה, במשאית שהפכה לצורך

ההומיה הגדולה

חיתו אל תוך הארובה של המישרפה של בנקי־שראל, שם הוא
עומד לבצע את השוד הנועז ביותר בתולדות המדינה. הדמות

מתוך הארובה בתום נזיבצע השוד בבנק-
ישראל. הארובה, בגובה של חמישה מטרים,
ניבנתה על בניין בית־דואר.
העניין למסעדה, קפץ ייהודה מתל-השומר,
שם התקיימו הצילומים, לביתו שבתוג-
נית־ל׳ ,כדי לאכול עם אשתו זעם בתיה
פולט. גם השחקן יוסי ורז׳נסקי סעד עם
אשתו אלא שזו, התמלילנית־בזטיקאית
שימרית אור באה לבקר אצלו, והיא מת עניינת
בפרטים על צילום הסצנות ועל
התפתחות העניינים.

נעד־הזוהר
ה שתנה
** ייל, גולדשטיין, הענק, תופס בין
1 * 1צילומי הסצנות כל אדם פנוי המסתובב
,בשטח, ומרצה לו את תורתו הפוליטית.
הוא אומר :״כל צוות בוא נפוצץ מיליון
תומך בי. אני הבן־אדם היחידי שמסוגל
לשנות את פני ההסתדרות. ירוחם משל
פוחד ממני, ויום, אחד הוא צעק, :יש
מטורף אחיד שמנסה להפריד את כוחות
העבודה. אני לא יודע איך קוראים לו,
אבל הוא קרח!׳ הרעיון שלי הוא לארגן
את פועלי הייצור לכוח פוליטי, כיוון ש־

עובדי־השירותים, שהם מיני-יאינטליגנטים,
נתונים ב׳מילכוד. בסרט הזה אני יוצר
גרעין פוליטי, אני עובד על החבריה יכל
הזמן, אבל חוץ מזה נוצר פה גם סרט.
״הנה, הצעתי לבריותי (בר־יותם) מקום
שני ברשימה. בחיפה שרופים עלייו. הוא
יביא לי את הקולות של כל פועלי חיפה.
בינתיים יש במיפלגה שלי 300 חברים.
המיישרד הוא ׳ברחוב פארי ,׳איפה שאיני
גר .׳נכון שאני גר ברחוב של עשירים,
אבל אני בצד של העניים.
״ממה אני מתפרנס? אז ככה. כל פעם
שרוצים קרחת בסרט מטלפנים אלי, ואני
בא. אבל סרטים זה שטויות. הרעיון
המרכזי הוא שפויעלי־הייצור יהפכו את
המדייניה, ויוכיחו ׳שהם יותר חשובים מכל
האיעטלייגינטים המסריחיס שכיל היזם שו תים
יתד. ולא עושים שום דבר.״
השחקן הקשיש יהושע לוף מאזין למייק
ומהנהן בראשו .׳אותו לא מענייינת הפו ליטיקה.
מה שיש לו בראש, זה ספורט.
לוף מראשוני תיאטרון האוהל הוא פעיל
נמרץ באגודת צב״ר (צעיר, בריא, רענן).
ועושה ריבות לקידום הספורט בישראל.
לוף בן ה־ 75 מדריך קבוצות שיל פנסיו נרים
וצעירים באגודה לשמירת הבריאות.
יחד עם ידידו, רפאל קלצ׳קין, הוא משכים
מדי־בוקר לחוף שרתון בתל־אביב, ומבצע
שם ׳תרגילי-היתעמלזת כשהצינה העזה
אינה מונעת ממנו להרביץ שחייה על
הבוקר. שילוש פעמים בשבוע הוא משחק
כדורעף. זיה-עתה סיים קורס להדרכת
מבוגרים במכון־וינגייט, ואף זכה כתואר
חניך־מצטיין, שזיכה אותו בנעלי אדירם.
לוף מנצל את כיישרוינו ׳הספורטיבי גם
בסרט• הבמאי, אימברמן, ביקש ממנו להכ ניס
כמה תרגילי־התעמליות יחד עם קלצ ׳־
קין. בדיוק כפי שמייק גולדשטיין מנסה
לשכנע את החבר׳ה בכנותו הפוליטית,
מנסה לוף לשכנע, אותם לבצע תרגילי־התעמלות.
הוא הצליח להריץ את עוזרת
הבמאי, פרי, את המאפרת ביליאנש, את
השחקנים ייהודה ברקן, ראובן בר־יותם
ודליה גור במשך למעלה מעשר דקות.
בימים אלה הסתיימו צילומי הסרט, ש ייצא
אל המסכים ימים ספורים אחרי
תוצאות הבחירות לכנסת הבאה. וכמה מ^
יוצרי הסרט עדיין מצטערים :״חבל ש ביצענו
את הסרט ולא את השוד עצמו.
זהו שוד מתוחכם כל כך שחבל לפספס
אותו.״
ואולי אחרי הקרנת הסרט יהיו כאלה
שינסו עוד להפכו למציאות.

בקצה המנוף אינה בובה, וגם לא כפיל. בר־יותס המביס לרחף
בגובה של 30 מטר, כשהוא מחובר לכבל, בתילבושת חמינת־אש
ולהכנס בתילבושת זו אל תוך כיבשן לוהט שאליו מושלכים שטרות
הכסף הישנים והבלויים המיועדים להשמדה על־ידי בנק־ישראל.

היציאה גגהאש

ראובן בר־יותם בתמונה מתוך סירטו בוא נפוצץ
מיליון. הוא נראה לבוש בתלבושת חסינת־אש, שבה
חדר אל תוך הכיבשן, שם נשרפים שטרות־הכסף המוצאים מו המחזור על־ידי בנק־ישראל,
כדי לבצע את השוד. תילבושת חסינת־אש זו שיוותה לבר־יותם מראה של אסטרונאוט.

קומת!

סטלה ,
עושה דך
עיניים

סרטים
ד ק חזז אחאמ רי קהב עובי

מהנה, בטוחה, חסכונית

היו לי בעיות עם
העיניים. הנהיגה בדרכים המאובקות
הרגה אותי.
האבק והשמש
לא נתנו לי
מנוחה. אבל, מאז שגיליתי
את סטילה, נפקחו לי העיניים,
שתי טיפות —
והעיניים רגועות, רגועות.

כותרת המישנה של באפלו ביל והאינדיאנים
היא ״שיעור בהיסטוריה של הפר
הרובץ״ .ובכך כבר די כדי לעורר חשדות
ראשונים. אחר־כך, כדאי להציץ בשם
הבמאי, רוברט אלטמן. וברגע זה נמוג
הספק האחרון: אלטמן, הכוהן הגדול של
הפיכת פולחני״קולנוע על ראשם, מעולם
לא היה מוכן להגיש את הצפוי. למען ה אמת,
הוא מתעקש עד כדי כך להפתיע,
עד שההפתעה צפוייה מראש ואיננה מפתיעה
במובן המקובל של המילה.
אהוב הקהל. ואכן, רוברט אלטמן
אינו מתעניין במעלליו של באפלו־ביל
עצמו. אלה הונצחו כבר בעשרות סרטים
והוא לבש עשרות המריות, מצ׳רלטון
הסטוו ועד גורדון סקוט (שנודע גם כ־טרזן)
,ומג׳ואל מקריאה ועד ללואיס קאל-
הרן (שגילם את הדמות באנני אוקלי
אשת־לפידות, בגיל ובתפקיד דומה לזה
שבסרט של אלטמן).
רישמית ביסס אלטמן את תסריטו על
מחזה של ארתור (אוי אבא, אבאל׳ה עלוב,
אמא תלתה

להתרווח בכורסא נוחה.
ולעלעל בעיתון -או,אם תרצו,לקרוא ספר מעגין,
לגם לשתות משקה קל. אפשר רק -בנסיעה ברכבת
מדוע להתמודד עם בעיות התנועה בכבישים,בנסיעה ברכב
הפרטי,כאשר אפשר ברכבת לנסוע,כבטחון בשלוה וגם בחסכון.
נצלו את היתרונות שהרכבת מעניקה לכם והתענגו.

בכל בתי המרקחת

8.95ל״י (ללא מ.ע.מ).

אותך בארון ואתה כל־כך

עצנב) קופים, בשם האינדיאנים, שבו הו־צג
באפלו־ביל כמי שנאבק בדמות הצי בורית
שלו. אלא שדק מעט מאד נותר מן
המחזה המקורי, כשאלטמן ועוזרו הנאמן
אלן רודולף (שהפך בינתיים במאי, תחת
השגחתו של אלטמן) מפליגים הרחק אל
שדות־הצייד הנצחיים שלהם, שדות־צייד
שבהם עלילה עם התחלה, אמצע וסוף

רבב ת •שר*ול
מפתח״[

לקראת רפובליקת פלס טין סו צי א לי ס טי ת
הפלסטינית בגדה

חוסיין אג׳א: הפלסטינים והמדינה
המערבית וברצועת עזה.
עקיבא או ר: מדינה ולאום בפלסטין.
מאיר וילנר: על המצב הפוליטי, הקונגרס ה־ 10 של הפ.ק.פ,.
נובמבר. 1946 ,
ינואר 1977
עורכים אחראים: פאוזי אל״אסמר, אורי דיויס.
כתובת המערכת: בפר 1שמריהו, דרך השדות . 34
הוצאה חד פעמיה — המחיר 10 :ל״י

מדינת ישראל
משרד הפנים
מינהל מחוז תל־אביב
תאריך: ז׳ שבט תשל״ז26.1.77 ,

חוג למחשבה
ודיון בבעיות
(ללא התייחסות לגיל)
פרטים: ת.ד ,921 .ת״א.

כעת במכירה

1מו 6ץ* 1ק
6׳8 183116מ 11ת316ז \ 8 (>00181
01X 10 1977מ ^ 11מ £ 8יע

סוכנות בלעדית -
סטימצקי

לכבוד _
ד׳׳ר אורי דיוויס
מספר 6399/99 :
יו״ר האגודה — מפתח
רה׳ דרך השדות 34
כפר שמריהו

הריני מתכבד לאשר קבלת הצהרתכם מיום 27.10.76 בצרוף הודעה
לפי סעיף 6של החוק העותומני לאגודות לשנת ,1909 על יסוד האגודה
הבאה :
.1שם האגודה: מפתח.
.2כתובת האגודה: כפר שמריהו, דרך השדות , 34 אצל דיוויס.
.3המשרד הרשום של האגודה: כנ״ל.
.4מטרות האגודה: לפרסם, לתרגם, להוציא לאור, לערוך, ליבא,
לעודד, לרכוש זכויות, להדפיס, להפיץ, למכור ולעשות את כל הפעולות
הדרושות לשם קידום המטרות דלעיל בנוגע לכל יצירה ספרותית, תרבותית,
כלכלית, פוליטית, הסטורית, או אחרת, ובנוגע לכל סוג עתון או ירחון
כנ״ל העוסקים באיזותו. כל הפעולות הנ״ל ייעשו שלא למטרת רווח.
הממונה על מחוז תל־אביב
בכבוד רב,

ד. רזניק

רואים קאלהרן
באפלו־ביל ב״אנני אוקלי״

היא תופעה נדירה ובלתי־זזיונית לחלוטין.
ובכל־זאת, אם יש מי שמתעקש לדעת
במר, בדיוק עוסק הסרט, אפשר למצוא
בו שתי מיסגרות עלילתיות רופפות: הא חת,
זו המספרת על ניסיונו של גד בונ*
טליין, האיש שהפך את באפלו־ביל גיבור
לאומי ברומנים הזעירים הדימיוניים שלו,
לשוב להיות הכרוניקר הרישמי של האיש
הגדול; השנייה, זו המספרת על שילובו
של המנהיג האינדיאני ,״הפר הרובץ״ ,ב מופע
של באפלו־ביל, על היחסים המו זרים
ביניהם. ועל פרישת האינדיאני ה שב
לשדות־הצייד שלו, ישם הוא מחוסל
על־ידי רוצחים שכירים של המימשל.
הערצת אלילים. אם נאשוויל (שטרם
הוצג בארץ) הפחיד את המפיצים ואת
בעלי בתי־הקולנוע בישראל — באפלו־ביד
מפחיד כפליים.
למעשה, וזהו דבר שהצופה הישראלי לא
יוכל להשגיח בו, אלטמן ממשיך בסרט
זה את סידרת ההירהורים שלו על אמריקה
ועל עולם הבידור, שבאו כבר לידי
ביטוי מוקדם בנאשוויל. אלא שכאן מגיע
העולם הזה 2060

וקיצוניות

גדולות

הדבר לידי חריפות
יותר מאי־סעם.
אמריקה של אלטמן אחוזת פולחן של
הערצת־אלילים. היא אוהבת את באפלו־ביל
הגיבור העילאי, זה שנוצר בדמיונו
של מחבר רומנים זעירים, ולא איכפת
לה כלל מי היה באפלו־ביל האמיתי.
היא אוהבת את שיחזור כיבוש המערב,
שאותו אפשר לקנות במחיר של כרטיס
למופע ; היא אוהבת גיבורים בלבן ונבלים
בשחור, היא אוהבת סופרמנים ומתרפקת
על זוהרם.
ואילו הגיבורים המפוברקים, שאינם
מסוגלים עוד להפריד בין מה שעשו ב אמת
לבין מה שסופר כאילו עשו, נלכ דים
בתוך הזוהר הזה של התהילה, נש טפים
בתוכו, ומרגישים חובה מוסרית
ולאומית להתאים עצמם לאגדה שנוצרה
סביבם, עד כדי כך שהם עצמם משוכ נעים
כי האגדה היא אמת.

השחקן והדמות הציפורית. אלא

שזו אינה אלא השיכבה העליונה, החי צונית׳
של הירהוריו של אלטמן בסרט.
כי מאחרי ההתמודדות של האדם עם האג דה
שלו, קיימת התמודדותו של השחקן עם
דמותו הציבורית. באפלו־ביל אינו אלא
שחקן, ולכן הוא אחוז אימה למחשבה
שייראה ללא הפיאה הנוכרית שלו, או ל לא
מחלצות־הפאר המזוייפות (איש לא
היה מסוגל לרכב יומיים בערבה לוהטת,
במדיו הצעקניים של קודי) .ואין ראי
שאין הוא מעיף בו מבט, כדי לבדוק מה
חרש שם יום האתמול. ופול ניומן, הכוכב
בן ה־ 50 המגלם את התפקיד, והמשמש
כיום גיבור לאומי לא פחות מבאפלו־ביל
בזמנו, הדבוק לתדמית הצעיר הניצחי ש הוצמדה
לו מציג, בעצם, פארודיה של
עצמו, כשהוא מוביל את הדמות שהוא
מגלם אל תחום שבו הגיחוך הוא כימעט
פאתטי.
ומה על שיעור־ההיסטוריה של הפר
הרובץ ז ובכן, זה נלמד למן הרגע הראשון׳
כשהמנהיג האינדיאני מסרב לגלם,
במופע העממי, דמות של רוצח נשים
וילדים המובס על־ידי באפלו־ביל הגיבור,
ודורש בכל תוקף להיצמד לגירסה ההיס טורית,
זו המספרת על הפרת הבטחות של
הגנרל קאסטר ועל התבוסה של הצבא
האמריקאי בליטל ביג הורן. הפר הרובץ
אינו מדבר! יש לו דובר, בדמות ויליאם
האלסי (שאותו מגלם וילם סאמפטון, ה אינדיאני
הענקי מקן הקוקיה) ,ובאפלו־ביל
היה מעדיף שדובר אדיר־ממדים זה
יהיה יריבו בזירה — ולא הפר הרובץ,
אינדיאני נמוך־קומה, ששערו מאפיר.
ההיסטוריה נכתבת. השיעור להי-
טוריה נמשך בשהפר הרובץ נעלם להרים
לקיום טכס דתי, ובאפלו־ביל אינו מסוגל

3פעמים אני אוקלי: צ׳פלין (למעלה) האמון (משמאל) סטנוויק (מימין)
אשה־כוכב למען הצדק הסוציאלי

לאנקסטר בנד בונטליין
פולחן־אלילים

פול ניוצזן פבאפלו־כיל
ניפוץ האגדה ב״באפלו־ביל והאינדיאנים״
העולם הזה 2060

לעקוב אחריו ולגלותו. פרק נוסף נכתב
כשהפר הרובץ, שהסכים להצטרף ללהקת
באפלו־ביל משום שחלם כי כך יוכל לפ גוש
את האב הלבן הגדול (נשיא ארצות־הברית)
,אומנם ניצב לפני גרובר קליוו־לנד,
הנשיא הנבחר, אלא שזה מסרב לדבר
עימו. בהמשך השיעור עוזב הפר הרובץ
יחד עם בני שיבטו את הלהקה, והידיעה
על הירצחו בידי אקדחנים שכירים מגיעה
למקום לאחר־מכן. ואילו הלקח של השי עור
מוגש בסצנה האחרונה. האלסי הענק
חזר ללהקה, ועכשיו הוא באמת מגלם את
הפר הרובץ ומניח לבאפלו־ביל להביס
אותו. כך נכתבת ההיסטוריה.
אבל, כפי שברור מעל לכל ספק, אלט-
מן אינו עוסק בהיסטוריה של המאה
שעברה אלא בהיסטוריה של היום. כשהפר
הרובץ מכוון, תוך כדי הצגה. אקדח טעון
לעבר הנשיא, קשה שלא לחשוב על ה כותרות
של -שנות השיבעים. ומי שמצוייד
בידיעה כי הפר הרובץ היווה, בשעתו,
מעין דמות משיחית לאינדיאנים, סיכוי
קלוש לאיחודם בחטיבה אחת, מי שזוכר
כי הרעב הוא שאילצו לשוב לארצות־

הישג שהביא הדים ביקורתיים חיוביים
עד־כדי״כך שאלטמן סבר כי הוא יכול ל הרשות
לעצמו להמשיך הלאה בדרך שב חר
לעצמו מבחינה אמנותית. ואכן, זה
מה שהוא עשה בבאפלו ביל, סרט שצריך
לראותו פעמים אחדות כדי לתסוס את כל
מרכיביו. כל מי שראה את הסרט ב־גירסר,
המקורית סבר שהצדק עם אלטמן
ואכן, בפסטיבל הסרטים האחרון בברלין,
הוענק לו הפרס הגדול. אולם כבר אז
היה ברור שאדם אחד, לפחות, אינו מאמין
בכישוריו של הבמאי, וזהו מפיק הסרט,
דינו דה־לורנטים.
עם קבלת הפרם הביע אלטמן את מח אתו
על כוונתו של דה־לורנטים לקצץ את
באפלו ביל לקראת הההפצצה המיסחרית.
בברלין הוצג הסרט באורך של 125 דקות !
באנגליה הוקרן בערך באותה הגירסה !
באמריקה קיצצו בו, בהזדמנויות שונות,
בין 5ל* 10 דקות. כשיוקרן בישראל, יהיה
אורכו כ־ 100 דקות בלבד. נראה שזוהי
הערכת המפיצים לגבי האינטליגנציה המ מוצעת
של הצופה הישראלי.
מה שלא הביאו בחשבון, הוא העובדה
שהסרט מורכב ומסובך גם בגירסתו המ קורית.
ללא 20 דקות, הוא הופך חידון
המייועד למשוגעים אמיתיים לקולנוע, ו מרתיע
כל מי שאינו נמנע עם שיכבה
אצילית זו. כלומר, תחת להגדיל את הקהל
הפוטנציאלי, צימצמו אותו המפיצים
עוד יותר. משל בילעם בהתגשמותו, ב עולם
הסרטים.

הברית מקנדה, לשם נמלט עם בני־שיבטו,
ושמותו ניקנה בכסף על־ידי מישטר ש חשש
להיווצרות כוח פוליטי בלתי־רצוי,
אינו יכול שלא להבחין באקטואליה של
השיעור הזה בהיסטוריה, ובהקבלות שבו
לטיפול במנהיגים סוררים כמו מוחמד
איקס או, בצורה שונה, סלוואדור איינדה.
על חשבון האגדה. האקטואליה מת בטאת,
כמובן, גם בהשלכות אחרות שיש
בסרט. למשל, בדמותה של אנני אוקלי
(ג׳רלדין צ׳פלין) ,אשה־כוכב הרודה ב בעלה
ונלחמת׳ למען צדק סוציאלי (האם
זה מקרה שבראיון בפלייבוי, בצמוד לשי חה
על דמות זו, הוזכרה העובדה שאלטמן
גירש את הגברת סטרייסנד ואת ידידה
הספר ממישרדיו, אחרי שהתנהגו בחוסר־נימוסו)
.או בדמותו של נת סולסברי
(ג׳ואל גריי, הזכור מקברט) ,האמרגן שחי
על חשבון אגדה ומטפח אותו, ומשום
כך חושש מנוכחותו של נד בונטליין
(ברט לנקאסטר) ,שיצר את האגדה ומ סוגל
אולי להרוס אותה. ומה הן זמרות־האופרה
הנילוות לבאפלדביל (פרט הים־
יוורי נכון זה מסייע לאלטמן להדגיש את
שאיפת גיבורו להיראות נאור) ,ושאר מל-
חכי־הפינכה המתרוצצים סביבו, אם לא
״המזדנבים והמזדנבות״ הנשרכים מאחו רי
כוכבי ר,״פופ״ ?
כשהואשם בכך שעשה סרט אנטי״אמרי־קאי,
השיב אלטמן :״אינני אומר שזו
הארץ הנוראה ביותר עלי אדמות ...כל
מה שאני אומר הוא כי זהו המצב בו אנו
נתונים היום, וזה עצוב וב״מצב״ זה
הוא כולל את הגזענות הבאה לידי ביטוי
בפאבלו ביל על כל צעד ושעל — ביחסם
של הלבנים, אפילו הסובלנים, אל האינ חוב הלד או ת :
דיאנים, אל פולחן־האלילים, אל הסינוור
תל־ אביב — להיות או לא להיות,
מן האגדות והעדפתן על האמת, על עולם-
סרט אילם, זוגות נשואים, קידמת עדן,
בידור הנלכד בתוך המיתוסים של עצמו.
דמי כיס.
בכך,
וכאשר נשאל אם פול ניומן חש
יררט לי ם — כל אנשי הנשיא, אנשים
שתוך כדי ניפוץ אשליית תהילתו של
יפיס.
באפלו־ביל הוא מנפץ, בעצם, גם את
חיפה — בארי לינדון, זוגות נשואים,
האשליות של תדמיתו־טלו, השיב אלטמן:
מרד הנעורים, כל אנשי הנשיא.
״מובן, והוא עשה זאת בהכרה. איש אי נו
יכול להתמודד עם תדמית מוגזמת כל־ תל אביב
כך.״ כלומר, עם התדמית של באפלו־ביל
ושל פול ניומן גם־יחד.
סרט אילם (דקל, ארצות־עד
הקיצוץ. ואם לא די בכך, נוסף
הברית) — במאי מן האסכולה הישנה מציל
מיכשול גדול ועצום שאפילו אלטמן לא
אולפן־סרטים, כשהוא מפיק עבורו סרט
התכוון אליו — תוך עשיית הסרט. אומנם,
אילם. קומדיה מטורפת של מל ברוקס
מאז מאש הוא לא היה אחראי אף להצ שאין בה אף דיאלוג לרפואה, אבל המו לחה
מיסחרית אחת, אבל נאשוויל היה
סיקה, האפקטים וההמצאות עדיפים.

תדריך

תחרות כרביכה על גלים שנער /כה
בשבת האחרונה מול הסרינה ב־תל־אביב,
התייצב מיכאל (״יומי״) בר-
קאי, מפקדו המזוקן של חיל־הים, עם
תשעה שייטים נוספים.
רוח־סערה שנשבה במהירות של 14
קשר ( 25 קמ״ש) לא מנעה מעשרת ה־
״רוכבים״ להתייצב על קו־הזינוק במועד.
דקות אחדות אחרי שניתן אות־נזינוק
מצאו עצמם עשרות הרוכבים בתוך המים,
אך לא לפני שהרוח העזה טילטלה אותם
בפראות לצדדים. אפילו זאב־ים כמו
״יומי״ נכנע לאיתני־הטבע.
מטיילים ׳ששוטטו באקראי על שובר־הגלים
במרינה זכו לחזות בתחרות שייט
יוצאת־דופן. אך הם לא ידעו לזהות
מראייה ראשונה, את כלי־השיים שטולטלו
על הגלים, שגובהם הגיע לגובה של שני
מטרים ויותר.
לעיניהם ניגלה ספורט חדש, הרפתקני,
המוכר בעולם בשם ״ווינד-ספרינג״ (רכי בה
על גלים) .התנפצות הגלים במרחק
מאות מטרים מן החוף, הזכירה להם בוו דאי
את תמונת־ד,פתיחה של סידרת המתח
הטלוויזייוננית הוואי חמש־אפם.
הכלי, הקרוי גם הוא ״ווינד־סרפינג״
(מיגלשי־רוח) ,כולל מלבד מכשיר־הגלי-
שה — שאורכו שלושה־וחצי מטרים —
מיפרש המתנשא לגובה של ארבעה מט רים
(גובה הנחשב זעיר, בהשוואה למים־
רשים המוכרים) .תוספת המיפרש מאפש רת
לגלשן להשתמש בכלי־השייט שלו
כבסירת-מיפרש רגילה. יתירה מזו, מישק־לו
המועט של כלי הווינד־סרפינג, מעניקה
לגלשן אפשרות לבצע אקרובטיקה במים.
.״גלשן זקוק להרבה כוח בידיים,״ מס ביר
מפקד חיל־הים, המשמש, בין השאר,
כרא־ש ההתאחדות לווינד־סרפינג בישר אל
.״היום, למשל (בשבת האחרונה) ,הפ סיקו
רוב הגלשנים את התחרות ביגלל
הרוח החזקה, שהצריכה אימוץ אדיר של
שרירי הידיים.״

ה ניהד מפקד חיל־הים המזוקן,
מיכאל (״יומי״) ברקאי,
1 11 - 1 #111
שהביא את ענף הווינד־סרפינג לישראל.

>0סומ״ד חירחיס
נוסף על כוח שרירי־הידיים, זקוק הגל שן
גם ליציבות ברגליים ולתיאום בין
חלקי הגוף, יותר מזה של -שייט של מים-
דשית רגילה .״המיומנות של הגלשן,״
אומר אילן..אהרון, סטודנט ( )23 מאוניבר סיטת
בר־אילן ,״הופכת את הספורט הזה
לספורט הרפתקני, אפילו כשמדובר ב זאב
ים ותיקים. מי שחוזה בתחרות מן ה חוף,
נדהם מעצם הגלישה עצמה ובמייוחד
כשהגלשן נופל לים, ונראה כאילו הוא

נבלע בין הגלים הגבוהים״.
בישראל מצויים כיום כ־ 40 איש העוס קים
בספורט נועז זה. ביניהם אפשר למצוא
גם שתי צעירות, הגולשות רק כשהים
שקט, וכשהגלים ״לא מגיעים לגובה מפ חיד,״
כדיבריהן. מחירו של כלי הגלישה
מגיע לסכום של 6000 לירות בקירוב. ב מחיר
זה אפשר לקנות סירת־מיפרשים
קטנה.
ריגעי-השיא של הגלשן מתבטאים ב פעולת
הפלנינג (קיפוץ על המים) .פעולת
הפלנינג מתבצעת כאשר הגלשן זוכה ב רוח
!גבית חזקה והוא למעשה מחליק על
המים — בדומה לסקי־המים, שבו הגולש
מנתק את המגע מן המים בפירקי־זמן
קצובים ומהירים.
דווקא מאחר שהווינד־סרפינג הוא, מ־טיבעו,
ספורט נועז והרפתקני בהשוואה
לדגמי־שייט אחרים, הוא רוכש לעצמו
במהירות מעריצים ואוהדים רבים, הרו אים
בעצמם כ״משוגעים לדבר.״
בישראל, מנבאים ראשי ספורט הווינד-
סרפינג, ירכוש הדגם החדיש מאות מע ריצים
תוך תקופה קצרה למדי. אולי מפ ני
שהארץ משופעת במשוגעים כאלה.

•#358 ^ 11

4״ 1 1 1 1 1 11.7

! קיפוץ

שני גלשנים מבצעים
קיפוץ על ה§
מים, בעזרת 1רוח גבית. הקיפוץ על
| המיס דומה?לקיפוציס בסקי־המים.
46 יי _
4 6 - 1

הגלשן של ספורט הווינד־סרפינג זקוק
#111
לכוח רב בידיים. בתמונה נראה אחד
#י ו 11
הגלשנים בתחרות הרכיבה, כשהוא מנסה לאזן
את הסירה בעזרת גופו, צילם: פיטר פן 1

* #1111ה 1 11 * 1ן אהרון בוצר, האחראי על ענף שייט הווינד־סרפינג, נותן
\ • 1111י י #י 1 #את אות־הזינוק לעשרה גלשנים שנטלו חלק בתחרות, שנערכה
במרחק מאות מטרים מחוף המרינה בתל־אביב. גובה הגלים, בעת התחרות, יותר משני
מטרים, הפריע למהלכה. הים הסוער הניע את רוב הגולשים לפרוש ממנה עוד לפני סיומה.

אם חינך חושב
לשוב הביתה,
התחל זאת עמנו

התכנית הדולרית לחסכון
ומשכנתא של ״טפחות״
התכנית מיועדת לתושבי חו״ל ולישראלים השוהים גחו״ל.
ה שקע ב תכני ת, לפי יכולתך, ס כו מי ם של
$20 עד $ 200 לחודש. בשנה הר א שונ ה
הנך רשאי לה ש קיע $ 5,000 נוטפי ם. בה גיעך
ל 5,000 הנך רשאי להפ סי ק הה ש קע
ה ה חוד שי ת.
תקבל ת שו אהנאה של 40/,עד ס 7 0/ריבית
שנתית מצ טבר ת פ טורה ממסה כנ ס ה יש ראלי,
כ מפורט בת שקיף.
למבטלהשתת פו תו ב תכני ת בעודו ב חו״ ל
— ה שקעו תיך, קרן וריבית, יו חז רו לך
בדולרים לפי דרישתך. ב היו ת ך בארץ —
בהתאם לזכויו תיך לפי ת קנו ת אגף מ טבע
חוץ.
עולה או תושב חוזר המשתת פי ם בתכנית,

י היו ז כ אי םלמ שכנ תאמ סו בסדת, בריבי ת
של /0י< 9ללא ה צ מד ה, וז א ת בנוסף לכל
מ שכנ תאאחרתלההםזכ אי ם.
כעבור חמ ש שנים מהצ טרפו תך ל תכני ת,
ת הי הזכ אי למ שכנ תא בל״יבס כו ם כפול
מגובה ה שקעתך.
כבר ב תו ם שלוש שנים, ת הי הזכ אי למש כנ
ת א בל״י ב סכו ם ה שווה לגובה הש קעתך.
תקרתההשקעה לצורך חי שוב
ה מ שכנ ת א 5,000
ז?ך המעוניין יוכל להמ שיך ל ח סו ך בי שראל
בלירות י שראליו ת, כשת קופ תהש קע תו
בחו׳׳ל נז קפת לזכותו.

מודעה זו איננה מהווה הצעה לציבור להשקיע בתכנית הנ״ל.
לקבלת תשקיף פנה אל :

11< 17<1ז 1§3§6 83ז 3611\10ז7 6 ) 31101:13
ג<1־701׳\\ 6א 6,עמ6׳ץ\ ,ג<ו800 56001

161. )212 ( 697-5020

העולם הזה 2060

״טפחוח״
בנון משכנת או ת לי שראלב/נ״ס

רח׳ הלני המלכה . ,9ירו שלים.