גליון 2062 מתאריך 9 במרץ 1977

בניוזוויק האמריקאי ראית, שבו מיתן את עמדותיו
בשלוש נקודות עיקריות: הוא הסכים להקים מדינה
פלסטינית בגדה וברצועה, הוא הסכים שמדינה זו
תכרות שלום, והוא הסכים שעם חתימת השלום
תיפסקנה כל פעולות־האיבה. אולם קאדומי הוסיף
לכך את הדיבורים השיגרתיים על ״תורת השלבים,״
ברוח תעמולתו של מנחם בגין.
תוצאות אפשריות אחרות למושב המועצה בקאהיר:

• הקמת ממשלה פלסטינית גולה.

מ ה מו ע מ די ם
ל ש רו תבע בו ד ה?
בחוגי מיפלגת העבודה מנסים לנחש את מי עשוי
יצחק רבין להציע כמועמדים חדשים לשירות בממשלתו
החדשה, אם אומנם יוטל עליו התפקיד להרכיב את
הממשלה אחרי הבחירות.

כין השמות המוזכרים כמועמדים אפשריים
ראש־עיריית הרצליה, יוסף* גבו, וח״כ
אורה נמיר, שהיו מראשי תומכיו שד רבין
כמאבק הפנימי במיפלגת העבודה. כן מוזכר
שמו של ח״ב יצחק נכון, ממחנהו שד
שימעון פרס.
אם יתמיד יעקב לווינסון, מנכ״ל בנק הפועלים,
בסירובו לכהן כשר־האוצר בממשלה החדשה, טוענים
במיפלגת העבודה כי לא מן הנמנע שהתפקיד יוצע
לנפתלי בלומנטל, המנכ״ל החדש של כור, ומי שמילא
את מקומו של לווינסון בבנק הפועלים.

כהוגי אנשי־הרוח כמיפלגת העכורה פשטה
השמועה כאילו מתכוון רכין להציע לסופר
אהרון אמיר, שאינו חכר מיפלגת העכורה,
לשמש כשר־חינוך בממשלתו.
לא ניתן היה לקבל שום אישור לשמועה יוצאת־דופן זו.

תביעתם של מרבית חברי המרכז הערביים, לקיים
בנס מייוחד שבו ייבחרו שלושה מועמדים מקירבם
בלבד, נדחתה על־ידי ריכוז מפ״ם. למרות זאת,
ייתכן שחברי המרכז הערבים יקיימו כינוס כזה גם
ללא אישור המוסד העליון של המיפלגה.

פ* יהיו שר מ 3״ ם י

•ריב מסרבלבעול

אחרי שמפ״ם כבר החליטה על הישארותה במיסגרת
המערך, החלה ההתרוצצות הפנימית במיפלגה סביב
תיקי השרים המובטחים לה בממשלה הבאה, במידה
שזו תקום על־ידי המערך.

במסעהב חי רו ת

שר־הכריאות ויקטור שם־טוב ככר הכהיר
לחבריו שאין הוא מוכן לכהן קדנציה
נופפת כשר־ בריאות. אם לא יוצע לו תיק אחר,

בנושאי רווחה למשל, הוא לא יכהן עוד כשר.
את מקומו של שם־טוב מועמדים לרשת שלושה
מועמדים: נפתלי פדר, אליעזר רונן והילל אשכנזי,
השייכים לסקטור העירוני של מפ״ם, שאליו משתייך
גם שם־טוב. גם איש הוועדה המרכזת של ההסתדרות,
אהרון אפרת, הודיע כי לא ירוץ ברשימת מועמדי
מפ״ם לכנסת, ולפיכך נראה כי הוא שומר לעצמו
אופציה לתבוע לעצמו תיק של שר.

מקרב הסקטור הקיבוצי יציעו ככל הנראה,
את עצמם לתפקידי שרים חייקה גרוסמן ורב
זכין. שניהם כיהנו כבר שתי קדנציות בכנסת ועליהם

לפרוש על־פי חוקת המיפלגה. אולם מנהיג מפ״ם,
יעקוב חזן, עשוי לתמוך בגיוס רוב מייוחד עבור דב
זכין, כדי שיכהן קדנציה שלישית בכנסת. חזן טוען
כי זכין ממלא תפקיד חיוני בוועדת־החוץ־והביטחון,
וכן כמרכז סיעת מפ״ם בכנסת.

מ ה יהיה
ע תידו שלאבוי

*!ירית רמת״־גן

נראה שיצחק רכין לא ימתין עד שפרם
יעלה, רישמית, תביעה לשכץ את אכן
כתפקיד שר בממשלה, וינצל הזדמנות ליזום
כעצמו הצעת תפקיד דאכן.

לא מן הנמנע שיוצע לאבן תפקיד של נשיא
ההסתדרות הציונית העולמית, תחת יוסף אלמוגי.

המטה־הארצי של המישטרה פנה כחקירה
נגד ראש־עיריית רמת־גן, הד״ר ישראל פלד,
כעיקכות תלונה שהוגשה נגדו למפכ״ד
המישטרה חיים תכורי ולניצכ-מישנה
כנימין זיגל. נושא התלונה הוא התקשרויותיו של
ראש־העיר עם קבלנים ואנשי־עסקים, וכן אי־סדרים
בעיריית רמת־גן, שיש חשד כי בוצעו בה מעשי
מירמה והונאה.
תוכן התלונה הועבר גם לידיעת מבקר־המדינה,
שנתבקש לערוך חקירה משלו כדי לבדוק חשדות אלה.

זעידתי־חקידה ד1י31

עימות פנ*מ בין

ב חי רו תבע בו ד ה

ערביי מפ״ם

רק עתה מסתבר, כי איום של ביטול ריחף מעל
ועידת מיפלגת העבודה. כמה מחברי מיפלגת
העבודה בירושלים טענו, כי בבחירות שנערכו בסניף
המיפלגה בהסתדרות־הפקידים בירושלים היו זיופים
של תוצאות הבחירות.

מחלוקת נוצרה בקרב 15 החברים הערבים במרכז
מפ״ם. כולם מאוחדים בתביעה שמועמד ערבי יוכלל

אהד המערערים אף איים לפנות לכג״ץ,
כדי •טיאסור את קיום הוועידה עד שייערכו
הבחירות מהדש.

פ ר סי ״ עי דו דעל

האיש שוכנע ברגע האחרון לבטל את בקשתו לבג״ץ,
תוך הבטחה שתוקם ועדת־חקירה שתברר את פרשת
זיופי הבחירות בהסתדרות־הפקידים בירושלים.

אי־ הי ע ד רו ת

האם יעוף? א דו מי י
קרוב לוואי שכעיקכות בינום המועצה
הלאומית הפלסטינית בקאהיר, כימים
הקרובים, יסולק פארוק אל־קאדומי מתפקידו
כראש המחלקה המדינית של אש״ה.
מחליפיו האפשריים: מחמוד עבאס
(״אכו־מאזן״) או האני אל־חסן, שניהם
ראשי המגמה הפרו-אמריקאית כאש׳׳ף,
לעומת קאדומי הפרו-סוכייטי.
חילופי־הגברא נדרשים על־ידי סעודיה, המבקשת
לטהר את אש״ף מכל השפעה פרו־סובייטית
וקומוניסטית, כתנאי למתן גיבוי לתביעת אש״ף
לקבל הזמנה לז׳נבה.
כדי להציל את עצמו, פירסם קאדומי השבוע

לעומת זאת מאוחדים 14 מתוך ה־15
כהתנגדות לבחירתו של מוחמד ואתד,
שניראה כעל הסיכויים המוכים כיותר
להכחר כמועמד ריאלי כקולות חכרי המרכז
היהודים. ה* 14 שלחו מיבתכ למזכיר מפ״ם,
וכו איימו שאם ייכחד ואתד הם יפרשו
מפעילות כמערכת הבחירות לכנסת.

•:מתן ייצוג נרחב לאוכלוסיית הגדה והרצועה
בהנהגת אש״ף, כדי לחזק את האגף המתון כנגד
אירגוני חזית־הסירוב.
!• הודעה על הנכונות ללכת לז׳נבה וקביעת מטרות־שלום
ברורות יותר, שיבואו תחת המטרות הקיצוניות
הקודמות, מבלי שהדבר ייאמר בפירוש.

ח? דה וגדראש

אין כימעט ספק ששר־החוץ לשעבר, אבא אבן, יחזור
למלא תפקיד פעיל בחיים הפוליטיים בארץ, בעיקבות
הצטרפותו למחנה תומכיו של שימעון פרס
בהתמודדות הפנימית במיפלגת העבודה.

במקום ריאלי בין מועמדי מפ״ם לכנסת, אולם מתוך
ה־ 15 מציעים את עצמם עשרה לתפקיד זה.

נפתלי כהירי, המנב״ל החדש של
מלון ״פאל״ כתל-אכיב, יזם מיכצע
חסר־תקדים לשיפור מוסר־העכודה כקרב
עובדי מלונו. כשנה זו הוגרלה
טיסת־טיול ליוון כין שיכעה מתור
250 עוכרי המלון שלא נעדרו מעבודתם
אף יום אחד. לקראת השנה הכאה,
כמיסגרת המיכצע לעידוד התפוקה
ושיפור היחסים כין העוכדים
לבין הנהלת המלון, הכריז בהירי על
הענקת פרס כסף 5000ל״י לכל עוכר
שלא ייעדר מעבודתו גם יום־עכודה
אחד כמשך השנה. הפרס יחולק לכל
העובדים שלא ייעדרו, אפילו יימנו
עימהם בל 250 עוכדי המלון.

שר־ההסברה לשעבר, ח״כ אהרון יריב, פנה אל מטה־הבחירות
של מיפלגת העבודה, בראשותו של שר־המיסחר־והתעשייה
חיים בר־לב, וביקש שלא לשתף
אותו באירועים במיסגרת מסע־הבחירות המתוכנן של
המיפלגה. יריב נימק צעדו זה בכך שהוא שקוע כולו
בהקמת המכון למחקר אסטרטגי, ואינו יכול להתפנות
למסע־הבחירות.
במיפלגת העבודה עדיין חוששים שיריב עלול לפרוש

?ו ר בן רא שון
לוו*וידו* ה ע בו ד ה
הקודכן הראשון כהתמודדות כץ
יצחק רכין דשימעון פרם עד מועמדות
מיפלגת חעכודה לראשות־הממשדה,
התגלה ככר השכוע. זהו פרופסור
סעדיה עמיאל, שהתאושש רק כאחרונה
אחרי שעכר ניתוח שד גידול
ממאיר גמוחו. עמיאד, שנימנה עם
תומכיו שד שר-הכיטחון שימעון פרם,
לא שעה לאזהרות רופאיו, ובא לוועידת
המיפלגה על כיסא־גדגדים כדי
להצביע עכור פרם. הופעתו זו נוצלה
כמפע-התעמולה של מחנה פרס.
אולם מייד אהר-כך הורע מצכו של
מיאל והתגלו סיבוכים בריאותיו.
זפאיו טוענים, בי ההחמרה כמצכו
נובעת מעקשנותו ומסירוכו לציית להוראותיהם.

המיפלגה במועד קרוב יותר לבחירות, ולהודיע על
הצטרפותו לד״ש. בשעתו אמור היה יריב לפרוש יחד
עם קבוצת מאיר עמית, אך הוא לא עשה זאת למרות
שהשתתף בהתייעצויות הקבוצה.

קיים חשש •טד׳יש הבינה סיבוב נוסף של
פורשים ממיפדגת העבודה, כאלה שאינם
מעוניינים לרוץ בבחירות כמיסגרת ד״ש
ושפרישתם, סמוך לבחירות, עלולה להנחית
מכה תעמולתית על מיפלגת העבודה.

המג בי ת הי הו די ת
נגדה בו נדס
המגבית־ה״הודית־המאוחדת, בשיתוף־פעולה עם נציגי
המיפלגות הציוניות בארצות־הברית, פתחה בהתקפת־מחץ
על מיפעל איגדות־המילווה (בונדס) ,בתיקווה
לחסלו כליל במרוצת השנים הקרובות.

הסיכה להתקפה על הבונדס נעוצה בירידה
התלולה כהכנסות המגבית. יותר ויותר
יהודים — כעיקר כגיל-הכיניים ובשכבות
צעירות יותר — מסרבים להמשיך לתרום
למגבית, למיקרא הידיעות מישראל על
השחיתות הפוליטית והפניית כספי המגבית
למיפלגות.
חלק מסרבני המגבית מפנים את התחייבויותיהם מן
השנים הקודמות לרכישת ״בונדס״ ,והפנייה זו מצילה
גם את מילווה־העצמאות מירידה חמורה בהכנסותיו.
עסקני המגבית, שהקרקע נשמטת מתחת לרגליהם,
סבורים כי יצליחו לסלק את ה״תחרות״ מדרכם על־ידי
סגירת מיפעל הבונדס והשארת דרך אחת בילבד
לתמיכה כספית בישראל והמגבית.

לפל אל ה
שאיפשהל11
1 1 4 1

1 1 1

1414•-

מ 0י 1

בי עו ראל.

בית ימופאר

1 4411111

העול ם הזה 2062

נוסום נולני ק/וכ אל עיו א!

גלי בל׳>׳\וא פ ני ב ז
״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי. המערכת והמינהלה: תל־אכיב,
רחום גורדון ,3טלפון 243386־ .03 תא־דואר 136 מען מכרקי :
״עולמפרם״ .מודפס כ״הדפוס החדש״ כע״מ, תל־אכיכ, רחוב כן־
אביגדור. הפצה :״גד״ בע״מ. גלופות :״צינקוגרפיה כספי״ כע״ם .
העורך הראשי: אורי אכנרי. המוציא לאור: העולם הזה כע״מ.

התרגשות גדודה, שבמרכזה ניצב
העולם הזה, אחזה בשבוע שעבר בחוגים
מדיניים ועיתונאיים בארץ.
כמו דליקה בשדה־קוצים פשטה בחוגים
אלה השמועה, כי העולם הזה עומד לפרסם
בגיליון העומד לראות אור כתבת־שער
ובה גילויים סנסציוניים על הפרופסור
ייגאל ידין.
מאותו רגע חדלו לעניין כל חדשות
הפנים והחוץ האחרות. על־פי מיספר קריאות
הטלפון שקיבלנו, נדמה היה לנו כי
כל המדינה מצפה להופעת גיליון העולם
הזה שראה אור בשבוע שעבר — כדי
לקרוא את גילויי העולם הזה על ייגאל
ידיו•
תמונת השער הקידמי של הגיליון האחרון
(העולם הזה )2061 היתד, אומנם
של מנהיג ד״ש, הפרופסור ייגאל ידין, אבל
היא התייחסה למשבר בין עסקני מיפלגתו
החדשה ולא לגילויים המרעישים שאמורים
היו לזעזע את המדינה על פי השמועה.
תחילה היו. אלה ידידים ומכרים של
חברי המערכת, שטילפנו אליהם בתירוצים
שונים ומשונים. כולם רצו, בסופו של
דבר, לדעת דבר אחד. הם לא עשו זאת
למען עצמם, אלא כמתווכים מטעם אנשים
אחרים שביקשו זאת מהם. והדבר שהם
רצו לדעת: האם נכון שכבר השבוע עומדים
להתפרסם הגילויים על ידין?
אחר־כך היו אלה עיתונאים של עיתונים
אחרים שצילצלו. הם התייחסו אל
הידיעה שהופצה כאל דבר מובן־מאליו.
הם רק ביקשו לדעת אם יוכלו לקבל פרטים
על הגילויים על ידין לפני הופעת
גליון העולם הזה, כדי שיוכלו להספיק
להכין את כתבות הרקע וההמשך על גילויים
אלה בעוד־מועד.
השיא היה, אולי, צילצול־הטלפון של
כתב שבועון זר, שהתקשר מחו״ל, לשם
הגיעה אליו השמועה על המידע העומד
להתפרסם בהעולם הזה. מאחר שמועד
הנעילה של עיתונו הוא לפני הופעת
העולם הזה, הוא ביקש לדעת אם יוכל
לקבל מראש את החומר שבידינו.
ביום השני בשבוע שעבר, ערב הופעת
גיליון העולם הזה, רגשה הכנסת כולה.
איש מהח״כים ששהו אותו יום בבניין הכנסת
בירושלים לא התעניין במה שנעשה
במליאה ובוועדות. כולם התרכזו במיזנון
ובמיסדרונות, כשנושא השיחה אחד: מה
תהיה השפעת גילויי העולם הזה על מערכת
הבחירות הקרבה, ועל תוצאות הבחירות?
רובם
התיימרו כבר לדעת מה יהיה
תוכן גילויי העולם הזה. הם גם לא הטילו
ספק במהימנותם של הגילויים שעדייו לא
התפרסמו. הם רק שקלו וניתחו את ההשלכות
והתוצאות שיהיו לפירסום מעין זה.
דיווח אחד הח״כים, שטילפן אל אורי
אבנרי :״אתם לא יודעים למה גרמתם.
הכנסת הפסיקה לעבוד. אולי תוציאו השבוע
את הגיליון יותר מוקדם.״
היתד, זו עדות חסרת־תקדים לעמדה
ולמעמד שכבש העולם הזה לעצמו. כוחו
של שבועון זה והשפעתו חזקים כיום
אולי מכוחה של כל מיפלגה בכנסת, עד
שדי בשמועה קלה על מד, שעומד העולם

״אני גיבור השבוע של העולם הזה,״ אמר
בגאווה לא־סוסתרת לחנה גבאי ,׳מזכירת
המערכת הנדהמת. תחילה לא הבנו מה
הוא רוצה. רק אחרי שנרגע מעט הסביר
כי תמונתדשלו, יחד עם חבריו, מתנוססת
על השער האחורי של העולם הזה, מתחת
הכותרת קרניבל הכדורסל .״ולא רק זאת.
גם בגוף הכתבה מופיעה תמונתי,״ הוסיף.
״היינו כמה חבר׳ד״״ התחיל לספר, אחרי
שזיהה את עצמו כשאול צ׳רניקוב (,)18
שסיים את בית־הספר התיכון אנקורי ב־תל-אביב,
ועד לגיוסו בעוד שלושה חודשים
הוא עובד כנער־שליח בחברת־פיר־סוס
.״להגיד את האמת,״ אמר ,״אני לא
אוהד הכי שדוף של ספורט. אבל מכבי
שיגעה לי את השכל לגמרי. מאז שהתחילה
לשחק עם כל הבינלאומיים האלה,
כל מישחק הוא אצלי קודש. בערב הייתי
בין יושבי היציעים באיצטדיון ביד־אליהו.
״את המשחק עם צ.ס.ק.א. ראיתי בטלוויזיה.
ישבנו עוד כמה חבר׳ה, שגם
אותם רואים בתמונת השער. כימעט חטפתי
התקפת־לב כשראיתי את מכבי תל-
אביב מנצחת. קיבלתי בום בלב, וראיתי

חוגגי נצחונה של מבכי ת״א כשער ״העולם הזה״ 2060
שאול ואייל ואבי ואריה והחבר׳ה

פתכת ״העולם הזה״ כפירסומת בבית־מרקחת
יותר ממודעה מיסחרית
הזה לפרסם כדי להסעיר רוחות וליצור
אווירה של ציפיה מתוחה בחוגי הצמרת
הפוליטית במדינה.
כיום הרביעי לפני שבועיים, שעות
ספורות אחרי הופעת גיליון העולם הזה.
( ,)2060 הופיע במערכת צעיר מג׳ונג׳ן.

שגם שאר החברים מתרגשים עד שיגעון.
נשבעתי באותו ערב שאם מכבי מנצחת
את הצבא האדום, אני הופך האוהד הכי
מושבע של מכבי תל־אביב. לא רק בכדורסל
אלא גם בכדורגל ובהכל, אפילו
בפינג־פונג.״
ההתרגשות שקפצה על אזרחי ישראל
לא פסחה גם על שאול, המתגורר עם הו
ריו
ביפו, ועל שאר בני חבורתו, כולם
על סף הגיוס לצר,״ל. עוד באותו ערב
של הניצחון יצאו לרחוב דיזנגוף בתל-
אביב. יחד עם ההמון רקדו ברחובות, ו־ההילולה
שהיו שותפים פעילים בר, נמשכה
עד אחת אחר חצות, עת עזבו את כיכר
המדינה, לשם התפשטה השימחה מדיזנגוף.
הם היו עייפים, אך נרגשים ומרוצים מאד.
״למחרת,״ המשיך שאול בקול נמרץ,
״קמתי בצהריים. מייד התקשרתי לאייל
הררי, שגם הוא מופיע, לימיני, בתמונת
השער, והוא לחץ על אבא שלו שיתן לו
את ד,פדו שלו. הוא היחידי בינינו שיש
לו רישיון על מכונית ושלאבא שלו יש
מכונית. התאספנו אצלו בחמש, ודהרנו,
תישעה במכונית ד,פדו, לכיוון נמל־התעו־פה
בלוד. עלינו למירפסת בית־הנתיבות
וצעקנו, רקדנו והשתוללנו. היינו שיכורים
ממכבי ומד,ניצחון המטרף .
״כמעט השתגענו כשהעיתונאים ועוד
כל מיני התחילו למלא את המסלול. ניסינו
להגיע למסלול־הטיסה, אבל השוטרים דחפו
אותנו ולא עזר כלום — ולא היה לנו
מספיק כוח להכנס פנימה. אבי קופר,
שמופיע בשמאלה של תמונת השער, הציע
שנחזור עם המכונית לכיכר מלכי ישראל.
שם, אמר, אולי נזכה להגיע לשחקנים.
עלינו על המכונית. מישהו סיפר שהשחקנים
יסעו בדרך עוקפת, דרך פתח־תיקווה.
נסענו אולי מאתיים לשעה. תלינו דגל
ישראל על המכונית. זה חג גדול לעם 1 ישראל.
״צפרנו כל הדרך לתל־אביב וצעקנו
,מכבי לשילטון !׳ ו,ויוה מכבי.׳ אנשים
יצאו למירפסות הבתים. עם ישראל סוף-
סוף שמח פעם על־באמת. כשנכנסנו לתל-
אביב פתח אייל את הגג של המכונית,
והתחלנו לשיר, :עם ישראל, עם ישראל
חי.׳ עברנו על פני כל השוטרים. שמנו
פס על סיירתיד,בטיחות.
״בכיכר־מלכי־ישראל ראינו שרק החזקים
יצליחו להגיע לחזית, שם עמדו שוטרים
ולא נתנו לאף אחד לעלות על הבמה
ברחבת העירייה. הסתדרנו בשרשרת והתחלנו,
במרפקים ובצעקות, לפלס דרך
בין רבבות האנשים שמילאו את הכיכר
ואת כל הרחובות סביב.
״בסוף, בדיוק כשהגענו לשפת הבריכה
הגיעו השחקנים, האלילים. ראינו שלא
נוכל לנגוע בהם, ולא ידענו מה לעשות.
ואז ראיתי את צ׳פי לייב קופץ למים
וצורח משימחה, כשעלה אולסי פרי הכושי
על הבמה ולחץ את היד של צ׳יצ׳.
״צ׳פי, שבתמונה רואים אותו באמצע
בלי מיכנסיים, צעק לנו שנקפוץ אחריו.
אני הייתי השני שקפץ למים. אחר־כך
קפצו גם שאר החבר׳ה, אבי קופר, אריה
ואייל. אני חושב שאייל התעלף, מהקור
או מהתרגשות. לא מצאנו אותו אחרי
השמחה הגדולה.
״במים השתוללנו, צעקנו, רקדנו וניסינו
להגיע מתחת לבמה, לראות מקרוב את
ברודי ואת כולם. בהתחלה חשבתי שאני
מת מקור. אחר־כך התחממנו, וגם קפצו
כמה בנות והתחילו לרקוד איתנו הורה
במי הבריכה.
״ישבנו איזה שעה ושמחנו במים. אחר-
כך הלכו ד,כדורסלנים וגם אנחנו יצאנו
מהבריכה. אבל המשכנו להשתולל בכיכר,
רטובים ומאושרים, עד שתיים אחרי
חצות.״

מדי פעם אנו מופתעים לגלות
שימושים חדשים הנעשים בגיליונות יש נים
של העולם הזה. את החידוש הבא
גילה צלם העולם הזה, שלמה סתר, בחלון-
ראווה של בית־מרקחת במרכז נתניה. על
החלון הודבקו שני עמודים מתוך גיליון
העולם הזה ( )2057 שראה אור לפני חודש
ימים. היו אלה העמודים שהכילו את
הכתבה ״דוקטורה פאפאייה״ ,על המדענית
היהודיה, הד״ר רוז בילבול, המפיקה
מישחות־פלא מצימחי־הפאפאייה הגדלים
ביריחו.
נראה כי באותו בית־מרקחת נמכרים
תכשירי־הפאפאייה של הד״ר בילבול. כדי
לשכנע את לקוחותיו באיכותם, העדיף הרוקח
שלא להשתמש בכרזות־הפירסומת
הרגילות. הוא הניח, בצדק אולי, שקריאת
כתבה בהעולם הזה תשכנע אותם יותר
מכל מודעה מיסחרית שהיא.

ה עו ל ם הזה 2062

0־9 ׳11י101ן] 5 0 1מול קולנוע ת״א)
לרשותכם מבחר עשיר ו1וגוון
של רהיט נלסעיק סוטל.
עלבון 280586

בנלן־ארהל
קיבוץ שער הגולן טל 067-50802 .

קיבוץ בית-זרע ט 5033172 .*7־067

ד נ.עמק הירדן
שווק: מוצרי תכן בע״מ

(הובלה חינם בגוש דן בלבד)

טבוע טוב לביצוע עיסקות! .ייחוד לן,
בת טלה. אבל??ף
טגכנט בקלות, יוצא
בקלות. עיסקה שהתחלת
בשבוע שעבר,
זטתיים בהצלחה. השתדל
להתרכז באובייקט
אחד, ואל תפזול
לצדדים. זהו הזמן
לקנות את החפצים
בהם חפצת. קינאתך
הרבה לשכניין חיפה-
פיח רק תעכיר את מצב רוחך.

אל תחשב שקל כלבך להגיע לליבה.
צריו להתאמץ בשביל
לפצח אותה. מה עוד
שהיא מבינה עד כמה
אתה רב־צדדי והפכפך.
על כן תצטרך לחזר
אחריה ובעיקר —
להראות לה שוב כי אינך
כה מסוכן ובלתי־יציב
כפי שהיא חוששת.
דך, בת־שור בידקי היטב
לפני שאת קונה.

שבוע של הצעות מפתות בכל השטחים.
עיון בהצעות ובירורן
•ביאך לפעילות מוגברת,
שתשב לד אושר
ועושר, באם תשכיל
לבחור בהצעח הטובה
ביותר. עייפות מרובה
נכונה לד לקראת סוף
השבוע. נסי לעניין את 1(׳011)11
בן־זוגד בנסיעת סוף״
21ב מ אי ־
20 ביוני
שבוע למקום שקט. את
זקוקה לזה. צבעים
בהירים בשבוע זה — יחלמו אותד•

מחדל קטן ובלתי חשוב, לכאורה, מאפשר
לו לוותר על אחריות
טורדנית. את שוגה
כמובן, אבל את שמחה
שאת שוגה. פגישה עם
גבר גבה־קומה מסתיימת
במבוכה נעימה. היזהרי
מפליטות הפה של
חברותיך הטובות ביותר.
קצת חיסכון בהו־צאותייך
האישיות כלל
וכלל לא יזיק לך.

השבוע יוצעו לך הצעות
קוסמות מאד, אך
כדאי שתבדוק היטב כל
אחת מהן, ושלא תתחייב
באופן שלא תוכל
לחזור בך. בן מזל מאזניים
יתגלה השבוע
כידיד יותר טוב מכפי ]ן א]1״[1
שחשבת. נסי להפיג
23בספטמבר -
22ב או ק טו ב ר
את מתיחותך הנפשית
בעזרת מאמץ פיזי מוגבר.
צא לטייל מחוץ למקום מגוריו, עסוק
בספורט עד כמה שתוכל, במשך שבוע זה.

זה לא שאינך חייב לעשות את זה: אבל
מוטב שתדע בדיוק מה
יאיך אתה עושה.
בייחוד עליך לגלות
תבונה וכושר החלטה
ביום ג׳ ,בתחילת השבוע,
דואר מחו״ל יכאיב
לך ויגרום לך לשקול
מחדש את המצב
בו אתה נתון. אל
תהסס לשבור מיס-
גרות שיגרתיות לכאורה
— בתנאי שאינך מקבל עול כבד.

יום א׳ הוא לא יום אידיאלי כדי
לעשות דברים בעלי
ערך בעצמך. מוטב,
איפוא, שתבקש אדם
מבוגר ממד, או אשח
אהובה, לבצע את מה
שתצטרך לעשות ביום
זה. בכלל, יהיה זה
שבוע מאד מאכזב, ואף
22ב או ק טו ב ר
לים לא כדאי ללכת,
22 בנובמבר
השבוע, מפאת סכנה
הנשקפת לך. סוף השבוע,
יום ה׳ ו-ו׳ יראה התאוששות ועניין.

עקת

אם תעמוד השבוע בפני בעייה מביכה הקשורה
בבירור משפטי,
הסדרת עניין רשמי, או
מגע בלתי צפוי עם הרשת,
מוטב שלא תדחה
את הטיפול בעניין, התחל
בכך מיד, בסיועו
של אדם המתמצא בסבך
עניינים זה. אדם
כזה עלול להבהיר לך
23 בנו במ בר -
20 בד צמבר
שמצבך אינו מזהיר כפי י שדימית, וכי תעבור
תקופה ממושכת של מתח עד שהכל יסודר.
ידידך הרבה יותר פיקח ממה שאתה סבור.

1ן שח

מצאת גבר אבהי שנותן לך יחס עדין
וחם, הוא עוזר לד
לפתור את כל בעיי״
תיך. חינך מתגדרת
בבעייה אחת ויחידה
ומזניחה דברים העשויים
להסב לך אושר
רב. שמחה שמצאת לך
בקום עבודתך החדש,
תפיג את דכאונך כליל.
סעי לחופשה קצרה
עם בני ביתך. הקדישי
לחם את מלוא תשומת ליבד ותבואי בעתיד
על שכרך. שמרי על יופייך.

השיגרה שוב אינה מאפשרת לך להתפתח,
בכיוונים שתיכננת. אם
כן — נסה לנצל בתחום
הבילוי את מה
שאינך יכול למצות בתחום
העיסקי. פגישה
עם אשה בהירת־שיער
תפתח בפניו פרק

חדש ורומנטי. בת־דלי:
אל תתני לו ל20
בינו א ר -
18 בפברואר
נצל את היסוסיו, ואל

תשקעי בשיגרה הבל־תי־ברוכה,
השתדלי להיות פעלתנית מאד.

השבוע מתחילה תקופה בחייך, בה תצטרך
לנקוט ביוזמה, שוב
ושוב. על כן מוטב ש־תתכנן
סחירות את צעדיך
הבאים. בת־בחו״
לה: הזהרי במיוחד מנסיעות
השבוע. אל ת־תכנני
טיולים ארוכים
הכרוכים בנסיעות. כוח־
22באוגוסט -
המשיכה, שלך יגבר
22בספטמבר
לקראת סוף השבוע.
אחרי מוצ״ש תגבר הש־פעתך.
למשך זמן קצר. לבשי סגול.

נתונה

חילוקי דיעות עם הממלא תפקיד חשוב
בחייד• עליך להיזהר
מאד בכל מוצא-פיד,
כי בימים אלה אתה
עצבני וחסר מנוחה,
ונוטה להתפרצויות ללא
סיבה כלשהי, ועלול
להפיד את חילוקי
הדיעות הסיגר-
9ו בפברואר
תיים כשלעצמם, ל20ב
מרס
מריבה גדולה שלא תוכל
להשתלט על התפתחותה.
הישמר מוויכוחים כסופיים.
מכתבים מיפלגת העבודה בעיגיים
מיי דיר קומרד, איזאק היקר: גם הפעם
התמלא היכל־התרבות באלפי מעריצים
ותיקי־מישחק ולמודי־הערצה. אין מה
להגיד, האולם המה והתמהמה מפה־לאוזן,
פרם החליט לחזור על ההצלחה של אולסי
פרי, כששחקני-הספסל שלו נעים בזריזות
קווית לאורכו, חיוכו מאופס, הילוכו נוקשה,
וכולו אומר ביטחון לאופני :״זהו
זה, הפעם אני יעשה את זה, ביי הזק
אור ביי קחוק !״
אוהדיו המושבעים של הפועל לא חסכו
מעצמם את ההזדמנות לנקום, ומילאו את
האיצסדיזן בקריאות חנוקות ם־רס, פ-ר־ס,
ם־רס, כשמדי־פעם נשמעות מההיכל קריאות
חרישיות — אך בוטחות בעצמן :
מאל-מיל-יאן, מאל־ימיל-יאן.
פרס הוא בעל־מיקצוע מעולה — זה
ארבעים שנה שעיניו פוזלות לעבד הארץ
המדושאת בתשוקה מינית הסרת־מעצור,
ומוחו הקטן מחשב במהירות את הסיכויים
ל״דרבי״ הנוכחי. מדי־פעם הוא נח על
אבן, נוגס משריד אחרון זול סנדוויץ׳
אכול, ונזכר בתקופה היפה שבה ויתר
למען לוחמי ישראל על השירות המפרד.
לפני הטכס הוא תירגל פעם אחרונה פירוק
והרכבת עוזי, כדי לא להיראות לפני קהל
הג׳ובניקים שהוא סתם אזרח פשוט, שאוהב
להתלבש יפה ולדבר בסיגנון חלק.
דיין, שמאז מילחמת יום־הכיפורים אוכל
את הלב על מישרת שר־הביטחון, שעליה
נאלץ לוותר לטובת ידידו פרס, ניראה
סחוייד לנוכח הסיכויים׳ אד מקופץ כהרגלו

46־4־1׳ 404- -־1׳
הבץ :

ס ר כך

חוסיין? גם הוא סוכן של הסי-איי-אי!
האם מפני שהוא היה סוכן לא-כל-כך
מוצלח? או להיפך? ואולי סתם שכחו?
יש לשלוח לו התנצלות, ולהזמין אותו
לוועידה הבאה.
חגי פורשנר, ירושלים

פרס משחק שוב
ובכן, שוב ניצחתם. יצחק רבין נבחר
כמועמד לראשות־המם שלה מטעם המערך,
ואין לי ספק שאתם עזרתם לו בכך. העולם
הזה עמד לכל אורך הדרך לצידו של
רבין, ולא פסק מלתקוף בצורה עיקבית
את המתמודד השני — שימעון פרם.
לדעתי, הבחירה הזאת מסמנת את סוף
שילטון המערך, וצדק משה דיין בדברו
על ״התוצאות שאחרי תוצאת הבחירה הזו,
במאבק החיצוני״ ז ממעניין בכל המאבק
הזה הוא הופעתו המוצלחת, בטלוויזיה,
דווקא של יצחק רבין ולא של שימעון
פרם, בפתיחת הוועידה ובסוף המאבק. פרס
גילה עצבנות רבה יותר מיריבו, וכאן,
צדקתם בטיעונכם, באה לידי ביטוי ״המסיבה
של פרס״.
בעיקבות בחירה זו, מן הדין שלא
להציב את פרס כשד־הביטחון הבא. לדעתי,
טובת המדינה ועם ישראל מחייבים שיהיה
לנו שר־ביטחון שיוכל לעבוד עם ראש־הממשלה
בלי לחצים ומתחים, שלבטח יבואו
אחרי ההתמודדות הגדולה של אותו הערב.
שני האנשים האלה אינם מסוגלים, לדעתי,
להמשיך לעבוד בצוותא, למרות
החיוכים החיצוניים והסובלנות ההדדית
שהציגו. חיוכיו של פרם לאחר המפלה,
היו שוב חלק סמישחקו הכפול המתוחכם.
בליבו פנימה הוא מתעב אח רבין, וכלפי
חוץ הוא משחק את האביר והג׳נטלמן.
אני מציע את בר־לב כשד־הביטחון הבא.
סתם הצעה של אזרח פשוט, שביום־
הבחירות גם לו יש מה לומר.
דרור חופשי, ירושלים

חלומות שהתנפצו

ודומה לנחש־הרטייה. יותר מדי זמן חוסם
ל! רבין את דרכי־הגישה שפעם עוד ניראו
פתוחות, אד הוא מקווה שהפעם, באמת
אולי הפעם, מישהו יזרוק לויאיזה עצם,
כדי לשאוג מחדש את שאגות־הקרב הידד
עות שבהן גמר את הקאריירה בימי קדש.
גד יעקובי, חיוך משופם מלא ביטחון
תחבורתי :״אין לד מה לדאוג, שימעון,
הרוב — ברובד הנכון, טיפלנתי לכל הצירים
מבת־ים וציוויתי עליהם להכין כבר
את כיכד-מלכי-ישראל ולא לשכוח פיתות
עיראקיות מהתיקווה.״
״מה עם גולדה 1״ -שואל פרס .״היא לא
בעדי, אחרי שניסיתי שנים על שנים
להתחיל איתה ״1״לא, לוחש לו יעקוביאן,
״גולדה רוצה שתבקש סליחה על מה שקרה
עם הטלפונים בתקופה שלה.״ ״תגיד ל גולדה
שהיא סתם מטומטמת זקנה, והגיע
הזמן שמישהו במדינה יגיד לה את זה
בפרצוף. מה היא חושבת לעצמה, פנים
רציניות עוד לא עושות אותה רצינית.״
״די, פרס, שלום בעצמך,״ מעיר לו
רבין ,״אתה הרי תמיד מנצח, גם בהפסדים,
אז יש לד עוד צ׳אנס. אזור אומץ,
אנחנו יודעים שאין לד סיכוי. ההיגיון
הרי תמיד גובר על הכאריזמה חריקה.״
״מיי דיר עם יקר,״ מחייך סרס .״אז
מה אם הפסדתי? מחר בשמונה בבוקר
אני מפציץ אתכם בפצצות־הלם!״
איל! שאול, תל־אביב

חתגצלות לחוסיין־
מיפלגת העבודה הישראלית אירחה ב פתיחת
ועידתה את סוכן הסי־איי־אי, וילי
בראנדס. מדוע לא אירחה גם את המלך

״זדמן לידי גליון מוסף־שבת של האר׳!
משנת ,1973 תחת הפותרת ״המנהל״ ריאיין
יאיר קוטלר את מנכ״לד, הטרי של קופת־חולים
הכללית, אשר ידלין. כל מישפט
מהדברים שנאמרו באותו ראיון, כשהוא
נקרא מנקודת־מבט של המצב היום, הוא
לעג־לרש. ידלין מתאר שם רפורמות מר-
חיקות־לכת בדרכי מינהל, שאותן יש
בכוונתו להכניס ,״ניצול־יתר של מיבנים...״
ועוד כהנה וכהנה.
אולם המישפט המעניין ביזתר בכתבה
הוא זה האומר :״אשר ידלין מבקש למלוך
על קופת־חולים הענקית רק שמונה שנים
— שתי קדנציות בילבד. בתום טווח־זמן זה
שהציב לעצמו, ימלאו לידלין 58 שנים.
״עד שיחלפו שמונה שנים״ — הוא משיב
בחיוך שופע — ״תראיין אותי עוד שמונה
פעמים...״
דויד לזרוכיץ, חיפה

הכל כפרד, אבל
היה היה פעם, בארץ שכולנו מכירים
היטב, ראש־ממשלה שנהג לזמר :״כן,
אבל או ״לא, אבל איש לא שמע
אותו מעולם אוסר בפשטות ״כן״ או ״לא.״
לפעמים הוא אמר פשוט ״אבל.״
אין פלא שלאותה ארץ היתד. תדמית
נפלאה בחו״ל. גם אין זה מפליא שבתוך
אותה ארץ, היה הכל בסדר, אבל...
יוסף שריק, תד-אביב

חם לא ילמדו לעולם
נראה שאנשים ומוסדות שונים במדינה
עדיין לא למדו את הלקח המתבקש מפרשת
אשר ידלין. הם ממשיכים להתעלם מסיר־סומי
העולם הזה מהאשמותיו נגדם, כאילו
הדברים לא נאמרו מעולם ואינם קיימים.
אני מתכוון להאשמות והחשדות החמורים
שהעליתם נגד כמה קצינים בכירים
במישטרת תל־אביב, ונגד דיקן הפקולטה
לאמנויות באוניברסיטת תל־אביב, הפרופסור
משה לזר. הדברים שפורסמו בעיתוג־כם
היו די חמורים כדי להוציא את נושאי
הכתבות משלוותם. אבל למרבה ההפתעה
לא באה שום תגובה סצידם, לא הכחשה
פומבית ולא ניסיון להפריד את הדברים
שפורסמו. נראה כי הם עדיין משתעשעים
בשיטה שבה נהג בשעתו אשר ידלין :
״העולם הזה — יוק,״ שלפיה אי־התייחסות
לדברים שמפרסם העולם הזה כמוהו כהס-
(המשך בעמוד )8
ה עו ל ם הז ה 2062

דונו עול דנריאל גיום 9.1.1970 יצא עיתון ״הארץ״ עם מאמר גדול
ומוחץ של ד״ר אמנון רובינשטיין, תחת הכותרת :
״נגד נאצר — בעד מערכה משולבת
להפלתהשליטהמצרי ״ .לייד המאמר הד
פיעה קריקטורה: גמאל עבד־אל־נאצר, במעיל רוטי
בלוי, שוקע בשלולית מים, תחת מטר פצצות ישראליות.
סיפורים שונים מתהלכים על הדרך שבה התקבלה
החלטה כה גורלית — כמו פתיחת מילחמה על המרחב
האווירי של מצריים, החלטה שעמדה הרבה מעל
לתחום סמכותם של המטכ״ל ושל שר״חביטחון, אבל
התקבלה ואושרה ללא תוכנית להכרעה, וללא מטרה
מדינית (להבדיל מהיעד הפרסונלי של החלפת נאצר
בשילטון).
אין זה חשוב, כרגע, אם ההחלטה נתקבלה על
סמך רמז שנתן דיפלומט אמריקאי לדיפלומט ישראלי,
בין שתי כוסיות ויסקי במסיבת״קוקטייל, או על״סמך
הורוסקופ שהודפס בעיתון, או — על־ידי זריקת קוביה.
מהשברורהוא — שהחלטהזולאעו צב
הבתהליך של ניתוחמדינישקול, בהשתתפות
מטה מיקצועי רציני שיכול היה להציג
ולבחוןאת כל ההיבטים של צעד גורלי
כזה.
לא היה נחוץ כל חוש נבואי, כדי לקבוע שהרפתקת
ההפצצות לעומק מצריים — תיגמר באסון לישראל,
והנימוקים לכך חיו פשוטים :
• לישראל לא היה שום עניין להחליף את נאצר
בשליט אחר, שיזכה באשראי בינלאומי מחודש, לו
ולארצו, אחרי שנאצר ירד לדרגת פושט-רגל מדיני וכלכלי
— גם בעיני אדוניו הרוסיים. אוייב פושט-רגל
תמיד עדיף על אוייב שזכה באשראי מחודש.
• העובדה שחיל״האוויר הישראלי יכול לחדור,
כימעטללאהתנגדות, ללב מצריים, צריכה
חיתה להיות סודצבאיממדרגהראשונה ,
השמור לרגע בו צעד כזה יידרש, כדי להכריע
במילחמה. דבר זה אינו שונה משמירה על סודיות
של נשק־הכרעה חדש, שאותומגלים רק ברגע

המכריע (ואכן, המצרים נהגו כך, כשבחרו את
מערכות הנשק והציוד שבעזרתן ניצחו בקרב על צליחת
התעלה).
• חיה ברור, שהרוסים לא יסבלו השתלטות ישראלית
על המרחב האווירי של מצרים ויתערבו באופן
ישיר — עד כדי בניית מערכת נו״ן־מ״ם מושלמת
משלחם, שתגן על המצרים ותנטרל את חיל״חאוויר
הישראלי (ואומנם, מאוחר יותר, התגלה שנאצר עצמו
תציע לרוסים שיקבלו את הפיקוד על המרחב האווירי
שלו) .ההתנגשות הישירה בין מטוסי-קרב רוסיים לישראלים
— על כל השלכותיה המסוכנות האפשריות
— היתח תוצאת-לוואי בלתי-נמנעת מהמצב שנוצר.
ואכן, המכההנוראהשקיבלחיל הא
וויר שלנו במיתקפתיום ־ הכיפורים
— היתהתוצאה ישירה מבניית מערכת-
הטיליםהרוסית, שנגרמהעל -ידיהה פצצות
שלנו לעומק מצריים.
כל זח היה רחוק מתודעת עם ישראל בינואר .1970
ולהיפך: הציבור, המסומם מאווירה של שביעות-רצון-
עצמית — וזילזול באוייב, נמשך לאופנה החדשה של
״אנו נראה להם״ .וכאן הגיע תורם של נביאי״השקר —
להפוך את השטות לפולחן ואת ה אופנ ה
— לעבודת-אלוהים.

לסכנת נביאי״חשקר, המלווים את התרבות האנושית
מקידמת-דנא, חיו ערים דווקא חכמי ישראל הקד

•וסף דוריאל
(כותב המאמר הוא מחברו של התזכיר,
שבו הוזהרה ישראל מאסוך ביטחוני מתקרב
— חודשיים לפני מילחמת יום•
הכיפורים. פירטי תזכיר זה הופיעו, מאוחר
יותיר, בספר ״הביטחון הלאומי של
ישראל״).
מונים. לקורא השיטחי בתנ״ך נדמה שהקצף על נביאי•
השקר יצא מסיבה דתית צרת־אופק, וקשה לו להבין
כיצד זה אליהו הנביא, שהיה לסמל אהבת״האדם,
שחט במו-ידיו אברכים משכילים, שכל פישעם היה
הפולחן לאלוהים זרים• אם נתרגם את הסיפורים
העתיקים למציאות של היום — נחזור ונמצא את
האברכים המשכילים נתפסים להתנהגות דומה״ שסימן-
ההיכר העיקרי שלה הו א: לומרלציבור, בכל
עת, אתמהשנעיםלולשמוע — במקום
את מה שצריך להשמיעול עש ות
את מה ש נע ים לעסוק בו — במקום את
מהשצריך לבצע .
בגידה זו של האיש המשכיל בחובתו לומר את
מה שהוא מאמין בו, כדי לפקוח את עיני העם,
נסלחת כיום יותר מאשר בימיו של אליהו הנביא. וכך
אנו מוצאים משכילים בעלי תואר מדעי, הזורקים
הצידה את מה שלמדו ומחפשים את האופנה, שבעזרתה
יתחבבו על חמימסד הצבוע או על ההמון הפרימיטיבי.
כך הצליחו נביאי-השקר המודרניים באמריקה לסבך
את ארצם האדירה במילחמה האומללה בווייט-נאם,
כשנתפסו לאופנה חולפת של המימסד הצבאי שלהם,
וכך תרם ד״ר אמנון רובינשטיין בישראל את חלקו

רובינשט״]
הצנוע לעידוד הטירוף המדיני של הפצצת מצריים
לעומק, בעזרת מאמרו הגזיול בעיתון ״הארץ״.
אבל, אם תפקידו של נביא״שקר הוא להתאים
את עצמו לאופנה המשתנה, תפס הנביא רובינשטיין
מייד להיכן נושבת הרוח אחרי אסון יום־הכיפורים
והתחיל למכור לנו, בעיברית יפה ובארגומנטציה אינטליגנטית,
את חיוניות הנסיגה לגבולות ״הקו הירוק״.
טכניקה החביבה במיוחד על נביאי־שקר היא להחניף
לאינסטינקטים הפרימיטיביים של ההמונים. זוהי
דרך בדוקה של כל הדמגוגים — מאז כוחני עגל-הזחב
ועד לימי־הזוהר של גבלס. האם גזענות יהודית
היא סחורה לצורך זח ז מתברר, שאצל חד״ר
רובינשטיין גם זו סחורה. בקרב יהודים יוצאי
הגולה קיימת רגישות מיוחדת לגזענות, שבה נהגו כלפיהם
הגויים.
תגובת היהודים לגזענות של הגויים התפתחה בשני
כיוונים: המסוגלים ללחום בה התארגנו במיסגרות אידיאולוגיות
— יחד עם גויים — או בתנועת-השיחרור
הציונית ; אלה שלא היו מסוגלים ללחום בה פיתחו
אמונה נגדית, והיא — שאם יש נחיתות גיזעית-לאומית,
הרי היא זו של הגויים הרצחנים ולא של היהודים, ממשיכי
דת משה. רק נביאי״שקר מודרניים יכולים ללבות
תגובה אנושית זו לאמונה גיזעית — שכל מי שנולד
לאם יהודיה יקר ורצוי לנו, גם אם הוא פושע ואוייב
העם היהודי.
קיימת אמת לא־נעיטה, שרבים מאוייבי ישראל הם
מגזע יהודי• אסירי ציון, שהגיעו לארץ מרוסיה, נושאים
איתם זכרונות מרים מיהודים אוייבי״ישראל שירדו
לחייהם. הממציא אלכסנדר זרחין נרדף ונכלא שנים
ארוכות על־ידי קומוניסטים יהודים, שונאיס״ישראל.
התעמולה החריפה ביותר נגד תנועת התקומה היהודית
התנהלה בידי יהודים, ועיתון האידיש של מוסקבה,
״עמעס״ (״אמת״) ,היה זה שפירסם את הקריקטורות
הנבזיות ביותר נגדנו. מה חייבת ישראל ליהודים כאלה,
או, בכלל, לפושעים יהודיים מכל העולם, המנסים
להתאזרח בישראל ז
(המשך בעמוד )36

פון־הינדוסרג >ע היטלו־)

נגיב

״דנאיה״

מכת בי ם

שנוי ת ד מי תשל אופות עו רגזרה, חגורות וקשוטים מנאפה המשולבים
בעור חזיר (כיסים, פסים דמויי
חגורה).

עד לתקופה האחרונה הצטיירה אופנת
בגדי העור במעילי עור נוקשים בעלי
צווארונים גבוהים בנוסח מעילי הבלשים.
בתצוגת אופנת דגמי חורף 1977—8של
״דנאיה״ שנערכה במלון ״פאל״ הציגה
״דנאיה״ תדמית שונה לגמרי של מעילי
העור.
״דנאיה״ או בשמה המסחרי חברת
אבי־גלי בע״מ רכשה לאחרונה מכשור
חדיש ומשוכלל ההופך את עור הנאפה
ועור העגל המיובאים מחו״ל לעור גמיש
ורן למגע — כמעט כמו בד. גמישות העור
מאפשרת את עיצובו לבגדים רכים למגע,
צמוד לגוף, צרים ואופנתיים. העור הרך
מאפשר יצירת גזרות מיוחדות שעד היום
לא ניתן היה לעצבן בגלל נוקשות העור.

צבעי האופנה הם ערפיליים: אפור
ענן, בריק, כחול הצי (עמום) ,אפור,
שחור וצבע המסטיק. בין הדגמים שהוצגו
היו חליפות מכנס בסגנון הספארי
שהצטיינו בעיבוד מיוחד של הכיסים —
רכות העור מאפשרת לייצר את הקשו־טים
מעור הבגד עצמו. דגמים נוספים
הורכבו מחליפות וטוניקות תואמות וארוכות,
חצאיות ישרות, חליפות בלייזר
ומעילים ספורטיביים ואלגנטיים על־ידי
תוספת של פרווה בצווארונים.

גם בחורף 1977—8יחיה העור הבחירה
הנכונה ללבוש האופנתי.
״האשה בעור״ תהיה אלגנטית קוקטית
ונאה ותוכיח על טעם טוב.

ל ה לן דו חהמ חי רי ם ה מו סכם
ל ־ 113.77־ 6.3.77
הקץ לגיוקי

במסגרת ההוזלות בחנויות השרשרת של הסופרסל
והסופרמרקט וחנויות פרטיות שהצטרפו למבצע.
לצרכו ל ק״ג
בל״י
עגבניות עגבניות באריזה של 2ק״ג
גז ף
ברוב להן
בצל יבש — משקי ערכה
בצל יבש ארוז בשקיות
תפו״אד מיבול חדש
תפו״אד ארוזים בשקיות של 2ק״ג

30־5
5.70
3.15
1-50
3.55
3.95
3.60
4.00

תפוחים זהוב גודל 6
תפוחים זהוב גודל 6.5
תפוחים גרנד גודל 6
תפוחים גרנד גודל 6.5
אגסים ספדונה גודל 5
אגסים ספדונה גודל 5.5

בננו ת

6.00
6.60
4.80
5.60
6.00
7.10
5.25

חיסול חרקי הבית
עם אחריות לשנה
תל־אביב — 450264־03
457895־03
אשקלון — 23019־051
ירושלים — 226618־02
באר־שבע — 30192־057
טבריה — 50488־067

פירוח

בפיקוח אגרונום.
רשיון משרד הבריאות .15

הדרים

פנינה גולן*
יחי ההבדל —
עיבוד המתכת. לכאורה הנפולת הינה סרח־עודף,
מייותרת וחסרת־ערך. מזלזלים בה,
ומתייחסים אליה כאל דבר -שיש להיפטר
ממנו. אך לא כך הדבר. לעיתים ערך
הנפולת עולה על ערך החפץ שממנו -שוייפה.
ועתה, לחלקו השני של המישפט. המילה
״נמושות״ חינה ריבוי •של המילה נמושה,
שפירושה חלש, מפגר, חסר־ערך, קרוב
לאפס.
עכשיו, כ־שאנו יודעים את פירושן של
המילים, נוכל להתייחם למישפט בשלמותו.
מי־שפט זה נאמר על היורדים, ובא לתארם
בנפולת. כל נפולת מתייחסת לגוש הגדול
שממנו נפלה. במיקרה זה זוהי נפול תו
של היישוב היהודי בארץ, ומכאן שהנמו־שות
הם יהודי ישראל. וככל שמעמדו רם
יותר, הרי אפסותו גדולה יותר. אך הנפולת
מן האפס — ערכה יעלה ככל שתרחק
ממנו.
לשם המחשה ניקח את הפסוק :״נזם
זהב באף חזיר.״ נזם־זהב היינו תכשיט
יקר־ערך, שבהשוואה אליו הנפולת שלו
הינד, חם רת־ערך. אך לא תמצא צורף
שיזלזל בה. כאשר מרכיבים את נזם־הזהב
על אפו של החזיר, עולה ערך הנפולת
על ערך הנזם.
ב-שבוע הבא נלמד על המונח ״בומרנג״.
מרדכי זוהר, אשדוד

נגד ״צדק יחסי״

אשכוליות — בתפזורת וארוזות
תפוזים בתפזורת וארוזים ממפל לימונים

2.50
2.90
3.50
4.10

| ] 11י | ך ! פטמים קפואים בשקיות
מיני תנועוף (עד 1.1ק״ג העוף)
גודל ( 1עד 1.450ק״ג העוף)
גודל ( 2עד 1.6ק״ג העוף)
גודל ( 3מעל 1.6ק״ג העוף)
כשר הודו ללא עור וגידים

12.96
12.13
11.38
10.32
22.22

1.04 +ל״י
97 +א ג׳
91 +א ג׳
83 +אג׳
1.78 +ל״י

10.50
23.00
16.11

84 +אג׳
1.84 +ל״י
1.29 +ל״י

דגים

כ סי ף

היום ננתח מישפט חדש :״נפולת של
נמושות.״
״נפולת״ היא מה שאנו מכנים בלשון
עממית, לשונם של בעלי־המיקצוע ,״גראד״.
כלומר, רסיסי-המתכת הקטנים הנופלים
מפעולת הפצירה (שופץ, בלע״ז) בעת

הקשוטים הנוצצים הופכים כל פריט
בגוד לספורטיבי, ולספורט אלגנט כאחד,
המרווירים המענינים בגב ובחזית מוסיפים
נופך מיוחד לאופנת ״מאיה״.

משרד החקלאות

כסיף בפרוסות קפוא 1/2ק״ג
קרפיון חי

רגע של עיברית

במעילים ניתן להשתמש גם כטעילי
גשם ללא חשש של הכתמה, התכווצות
העור או השחתתו.

הקו השולט ב״דנאיה״ בדגמי החורף
1977—8הוא קוקטי וצמוד. מקטורנים
צרים הנלבשים כחולצות עליונות דמויות
טוניקה עם שסעים צדדיים או בלעדיהם,
חגורות קשירה רכות המדגישות קו מותן.
הצללית כולה היא רכה ונשית מאד.
מרכיבי הבגדים הם עור הנאפה, עור
העגל ועור החזיר. החדוש של ״ מ איה״
— הם פסי גימור (פספולים) של עור
הנאפה המשולבים בעור החזיר כפסי
שוליים, תפרים המדגישים את קוי ה

רקות

(המשך מעמוד )6
תתרות במקום־מיבטחים עד יעבור זעם.
המשיכו ואל תרפו. ואם ימשיכו לשתוק,
יהיה ברור לכל כי שתיקה כהודאה.
כני ירום, חיפה

ייתכנו שינויים במשך השבוע

חייב אני לעצמי את חובת הזעקה,
למיקרא דבריו של שלום זמיר שפורסמו
ב״פורום״ (העולם הזה ,2059״נגד ציד-
מכשפות״).
מזעזע לקרוא בדבריו של אדם, כי
דרד־חשיבה מדינית מסויימת פוטרת אדם
מבעיותיו הכלכליות והחברתיות. בניגוד
לדעתו של זמיר האמנתי, ועדיין אני מאמין,
בחפותה המוחלטת של אותה אישיות, לפני
המיקרה — ולאחריו. ברם, רחוקה הדרך
בין אמונה בטוהר־כפיו של אדם, לבין
ניסיון להקשות בע-שיית צדק.
בעניינו של איש־ציבור קיים שלב הקודם
לבית־מישפט — והוא החלטת היועץ-
המישפטי־לממשלה. החלטתו של זה להעמיד
אדם לדין, כמוה כספק בנקיון־כפיו של
האיש, והפסיקה — לבית־מישפט. לא אני,
ואני מקווה שגם לא שלום זמיר, חפצים
בשיטה של קדושת המאבק עד כדי כיפור
מעשי המנהיגים. בל נשכח דבר חשוב
אחד: הדמוקרטיה היא צורת מישטר מדיני
* עם הצייר שלמה צפריר.

מכתבים
חברתי שנועד לשרת את העם — ולא
להיפך.
ההיסטוריה מלאה בסיפוריהן של אומות
שכשלו באי־הבנת הרעיון.
יופי גילן, ירושלים
די ר י פי א
נדמה לי שנפלתם בפח. תמונת הנערה
שפירסמתם (העולם הזה )2061 בחברתו של
המיליונר היורד משולם ריקליס, נראית
*,וכרת מכדי שתטענו כי זו נערה אמריקאית
בשם פיא זדורה. אם אינני טועה,
הרי ׳נערתו של ריקליס אינה !אלא פנינה

עותיך בעניין הביקורת, מבחינה חברתית,
לדעתי האישית — הן עלבון לתקופתנו.
ישי וישקוכסקי, רמת-גן

— הקטן
גולן (רוזנבלום) מיודעתנו. אם לא, אז היא
4מוכרחה בוודאי להיות אחותה התאומה.
אפגר כ־ן, תל־אביב
• למרות הדימיון בין השתיים, יש
עדיין הבדל קטן — שעליו ניתן לעמוד
מהשוואת התמונות של פנינה גולן ופיא
זדורה.

הופש־המהשבה של בן אמוץ

בראיון מיוחד עם דן עומר, הסביר דן
בן־אמוץ את דיעותיו, יצירותיו ועבודותיו,
ובין השאר הביע התנגדות מוחלטת לביקורת
על עבודותיו השונות (העולם הזה
,2050״אני בז למי שמתייחס ברצינות
לביקורת״).
בהתחשב בשתיקה הרועמת של כל
הקוראים, שפירושה הממשי הסכמה אילמת
לדיעותיו של בן־אמוץ, הריני מבקש
להביע דעת מיעוט: כאנשים חופשיים,
על־מנת לבחור בנכון ולהבדיל בין טוב
לרע, חיוב ושלילה — אנו חושבים, ובזמן
חשיבתנו אנו מבקרים: דיעות, מעשים,
מצבים וכר. מסקנת־ביניים: כל האנשים
החושבים ממילא גם מבקרים, לכן רשאי
כל אחד לבקר את כולם (גם אותר) ,ואתה
< רשאי לבקר את כולם.
כאיש חופשי פירסמת בעיתונים •שונים,
בזמנים שונים, כתבות שבהן ביקרת תופעות
ואנשים. מאוחר יותר החלטת, כקפי-
טליסט נאור, שאותם קוראים תמימים, בעלי
זיכרון קצר, כבר שכחו את כתבותיו
בעיתונים. לכן ליקטת אותן מחדש מכל
העיתונים, כרכת אותן בכריכה קשה, ופיר־סמת
אותן מחדש בספר בשם קריעה תמה,
נ כדי שעיסקי הביקורת •שלך יאפשרו לך
לגרוף רווחים כפולים. כך צעדת קדימה,
כשדגל חופש המחשבה והיצירה — בידך
האחת. אבל כשמישהו רוצה לבקר את
דיעותיך/יצירתך, אתה מתנגד בכל תוקף,
מסתמך על ד״ר קרוי ומחליט :״אני לא
מקבל שום ביקורת כסמכות שיפוטית
עליונה הקובעת את ערכה של עבודתי...
אני בז למי •שמתייחס ברצינות לביקורת.״
שיטתך היא פיקחית מאד. אישית, אתה
י משתמש בכל האפשרויות הקיימות בשיטחי
הביטוי והיצירה, תוך שאתה מנפנף בדגל
חופש־הביטוי. אבל כשמישהו אחר רוצה,
כאדם חופשי, לבקר את דיעותיך, אתה
מוריד מייד את דגל חופש־הביטוי ומניף
את דגל ההתנגדות לדיעותיו. ובכן, די*
עם איש־העסקים משולם ריקלים.

נ 0א
!והב

״ עלי כו תרת ע לי פלא טו
היה משהו שחימם את הלב בהופעתו
של עורך־הדין אמנון זיכרוני בתוכניתו
המתחדשת של ירון לונדון — עלי כותרת,
בשבוע שעבר.
מול ים של דמגוגיה פשוטה, וניסיונות
לפרוט על רגשות מסויימים מאד מצד
סמי פלאטו־שרון והפירסומאי אדמון, המרפד
את כיסיו בממון רב תמורת ״פעילותו
ההתנדבותית״ למען הגנגסטר היהודי
מצרפת, נעים היה לראות שיש גם מישהו
העומד בפרץ, נעים היה לשמוע •שיש מי
שמילים כמו ״מדינת חוק,״ ״נוהל מישפטי,״
״סמכות שיפוטית,״ עדיין יש להן מישקל
בטיעוניו. לא נותר אלא רק לקוות, שבניגוד
למצב באולפן, במציאות רב מיספרם של
אנשים בזיכרוני.
מאיר חיילו, ירושלים
הופעתו של הפירסומאי דויד אדמון
כמסנגר על סמי פלאטו (המפרנס אותו)
הדגישה, לדעתי, את האומץ הרב של
העולם הזה, שיצא בגלוי נגד המסע ד,ליצני
שנערך בארץ בנושא ההסגרה לצרפת. מה
היה יכול להיות פשוט יותר, עבורכם,
מלתת נימה אוהדת יותר לתיאור המערכה
שמתנהלת נגד הסגרתו של האיש, ולקנות
בכך את אהדתו הפיננסית מאד? אך כאן
הוכחתם שלא הכל ניקנה בכסף, ועקרונות
ודאי שלו.
אגב, י*ש לי הרושם שאתם קשורים
בדרך כלשהי לאותו עורך־דין שהתעקש
ללמד קטגוריה על פלאטו באותו ויכוח.
אורית ככר, הרצליה

פיא זדורה*

ת ח רות

• עורך־הדין אמנון זיכרוני, שהופיע
ב״עלי כותרת״ ,הוא היועץ המישפטי של
״העולם הזה״ וייצג את השבועון בכמה
מערכות מישפטיות בעבר.
רכרי ם על דיו ק ם
בגיליון 2061 של העולם הזה כותב
בנימין עמידרוד על ״•שומן מיותר בצבא
הקבע.״ בין היתר הוא מציין :״מש״ק
(מפקד שאינו קצין) — מונח שנעלם
ממילונו של צה״ל ובמקומו בא ״חוגרים״,
•שהוא מדוייק פחות ושיוויוני יותר.״
איני יודע אם מר עמידרור שיוויוני, אך
הוא לא מדייק בידיעת המינוח הצבאי.
לכן :״חוגר״ — חייל־שאינו־קצין מדרגת
טוראי עד רס״ר.
מש״ק — חייל כנ״ל, מדרגת טוראי עד
סמ״ר; ״נגד״ — חייל כנ״ל מדרגת סמל
ועד לרס״ר ; ״נגד בכיר״ — רב־סמל
ורב־סמל ראשון. למען צה״ל והציבור,
אני מקווה ששאר הפרטים בכתבה לא יותר
מדוייקים ולא פחות מגמתיים מהדוגמה
הזאת.
משה אייזנכרג, חדרה

שזג דאשתקד ־
במדור ״במדינה״ בעיתון (העולם הזה
)2061 הופיעה ידיעה על מעמדתו של
סלמאן אבו־סאלח ממג׳דל־שאמם, שבה
נאמר כאילו הדרך מהחרמון למיסעדתו
של סלמאן נסגרה על־פי בקשת מתיי-שבי
נווה־אטיב.
לידיעתכם: את סידרי התנועה לאתר
החרמון בשבתות קובעת המישטרה, וה־מישטרה
בילבד. השוטרים השכורים שומרים
על הסדר באתר החרמון, ואילו את
סידרי התנועה של עם ישראל אל אתר
החרמון זממנו קובעת חמישמרה לבדה,
והיא גם המפקחת עליהם.
המישטרה היא •שקבעה שבשבתות, בעת
שהנר,ירה לחרמון היא המונית, תהיה
התנועה באיזור האתר חד־סיטרית. וכשם
שהעלייה לחרמון נע־שית רק דרך כביש
מג׳דל-שאמס, כך הירידה ממנו נעשית
דק דרך נווה-אטיב.
ברצוני להדגיש כי היחסים בינינו לבין
סלמאן אבו־סאלח ושאר תושבי מג׳דל-
שאמם הם הרבה יותר מתקינים. אנחנו
מאחלים לסלמאן הצלחה, ושהעסק •שלו
ישגשג.
עוד פרטים בלתי־מדוייקים באותה כתבה:
כריך באתר החרמון עולה 6ל״י,
ולא 11ל״י, כפי שנכתב. חוץ מזה, מאז
שפורסמה הכתבה שוב החל לרדת שלג
בחרמון והעונה תימשך, ככל הנראה, עוד
חודש וחצי.
גי רעון גראף, נווה־אטיב

תחרות ״כיסא הזהב״ הוכרזה מטעם מערכת ״העולם הזה״ על-
מנת לציין אותם אנשי-הציבור שאינם יבולים לקבל כל פרס או ציון-
לשבח עבור הצטיינות בתחום־פעילות כלשהו. מ תון הנחה שמגיע פרס
לא רק לטובים ביותר אלא גם לגרועים ביותר, ייבחרו האחרונים בדרן
של מישאל בין קוראי ״העולם הזה״ .התחרות תימשך מיספר שבועות,
באשר בבל שבוע יועמד מועמד אחר לבחירה לתואר אחר.
רשאי להשתתף בתחרות כל קורא אשר ימלא את הטופס המתפרסם
להלן, וישלח אותו במעטפה, או מודבק על-גבי גלויה, על-פי
הכתובת: מערבת ״העולם הזה״ ,תיבת-דואר 136 תל-אביב, עבור
תחרות ״כיסא הזהב״.
בתום התחרות תיערך הגרלה בין המשתתפים בכל שלבי התח רות,
ויוגרלו בה פרסים משעשעים ומתנות יקרות-ערך. כמו-כן מוגרל
מדי-שבוע פרס בסך 200ל״י בין משתתפי התחרות של אותו שבוע.
התחרות השנייה במיסגרת המיבצע היא על התואר :

הנואם המשעמם ביותר

--גזור ושלח --
לכבוד תחרות ״ביסא הזהב״
ת. ד ,136 .ת״א
אני מציע כזה את
כמועמד לתואר ״הנואם המשעמם כיותר״
אני סבור כי האיש ראוי לתואר זה מהסיבות כדלקמן:

שם כתובת :

בתחרות שהוכרזה בגיליון 2060 על תואר

הח״כ המרגיז ביו תר

נתקבלו התוצאות כדלהלן :
שישה חברי כנסת התחרו על תואר זה, בהתאם להצעותיהם של
המשתתפים בתחרות הקולות התחלקו ביניהם כדלקמן :
#ח ״ במשה דיין מסיעת המערך (״לועג לחוקי הכנסת, שודד־עתיקות ובכלל,״
כד,סברה של רות כהן מרחוב דיקישזן ,15 נצרת עילית 7מהקולות.
#ח ״ ב לי און די צי אן מסיעת הליכוד (״רק אלוהים יודע מה הוא עושה בכנסת
בכלל,״ כהסברו של דן גראור, מרחוב שפרינצק ,30 פתח־תיקווה 9
#ח ״כ א הו ד או למרט מסיעת הליכוד (״כי הוא היה ראש החסמבות בכנסת,״
כפי שטען ד. אבניאל, מרחוב בר־אילן ,2ירושלים 12
ס ח ״ בישר אל ק דג מן מסיעת המערך (״מפני שכיו״ר ועדת־הכספים אישר
כימעט כל ־צעד ממשלתי שפגע תמיד בשכירים״ — שלמה גרטמן, לה־גארדיה ,17 תל-

• ח ״ כ חיי ם לנ ד או מסיעת הליכוד
(״המתמיד זה 29 שנים בהופעה שחצנית,
וולגרית וריקה !מתוכו״ — גיל שיפמן,
הכובש ,2כפר־סבא 16 מקולות
הבוחרים.
• ח ״ כ יצהל! רפאל מסיעת המפד״ל
(״סמל מובהק של. הצביעות הדתית, וכן
בגלל יכולתו להחזיק מעמד למרות פר שת
תל־גיבורים״ — דב רובין, ת.ד,42 .
עומר 17״/מן הקולות.
• ח ״ כ ג או להכ הן מסיעת הליכוד
(״רעשנות לשמה; חוסר־אינטלגיציה מדהים;
צרות־מוחין״ — שירי בן־עמי, יהודה
הנשיא ,36 נווה־אביבים, תל־אביב) —
!־ 26״/מכלל הקולות.
אי־לזאת מוכרזת בזאת ח״כ גאולה
כהן כזוכה בתואר ״הח״כ המרגיז ביוח
״ כ ג או להכ הן
תר״ בתחרות ״כיסא הזהב״.
בהגרלת־הפרסים השבועית במיסגות המיבצע זכה הקורא שימשון כן־גל, מרחוב
אחד־העם ,5חולון, בפרס של 200ל״י.

נ שי מ ל .3 .6 .2 0 7 0

פתאום תגלח צלילים חדשים
בתקליטים הישנים שלך.

הקפדה בפרטים הקטנים
עשתה אותנו ענקים

אלביס פרסלי, ה״פלטרס״ ,קליף ריצ׳רד,
פאול אנקה —
זוכר איך התפעלת מתקליטים אלה לפני שנים?
היום תתפעל עוד יותר. אם תניח אותם על
מערכת סטריאו של נשיונל.
פתאום יגיעו לאזניך צלילים חדשים.
צלילים עשירים, מלאים וצלולים אשר
יתעוררו לחיים, במערכת הסטריאו שלך.
אחר־כך כבר לא תרצה לשמוע א ת
התקליטים האהובים עליך במערכת סטריאו
אחרת.

הפרטים הקטנים הם ההבדל בין מערכת
סטריאו רגילה לנשיונל. פרטים אלה עשו א ת
נשיונל לחברת ענק עולמית, ועובדה זאת
מבטיחה שתיהנה מהסטריאו שלך הנאה שלמה.
באולמי התצוגה של נשיונל ברחוב
אבן־גבירול 18 תל־אביב,ובחנויות המובחרות
תוכל להיווכח בכך. עוד היום.

הצליל המוכר כעולם כולו
מערכות הסטריאו של נשיונל תוכננו במיוחד
כדי להפיק א ת מלוא הצלילים מהתקליטים
שלך. בין אם א תה חובב מוסיקה קלאסית,
שירים ישנים או פופ מתקדם -

התוצאה תהיה אחת: כל צליל ורחש

8 0יגיעו לאזניך בנאמנות גבוהה
ובעוצמה מלאה.
״ ״עוצמה״ היא בעצם התכונה האופיינית
לנשיונל יותר מכל .״נשיונל פנסוניק״ היא חברת
האלקטרוניקה הגדולה ביפאן ואחת מהגדולות
בעולם. מוצרי נשיונל הנמכרים במיליוני יחידות
בארצות־הברית, באירופה וביפאן הפכו לשם דבר
בעולם לשכלול, איכות ואמינות.

אריאל׳

אתה שואל תקליט והוא שלך לתמיד
אינך חייב לרכוש תקליטים רבים כדי ליהנות
מתקליטיה עשירה.
כל מערכת סטריאו של נשיונל מצויידת בטייפ
סטריאופוני משוכלל המאפשר
לך לשאול א ת התקליטים
האהובים עליך מחבריך,
״להעתיק״ אותם על גבי הקסטות
ולהחזירם בו ביום.
כך תיהנה מתקליטית קסטות
עשירה,עוד לפני שתרכוש את התקליט הראשון שלך.
1^ 11־ 1.11י

113 ) 101131
צעד קדי מ ה אל המחר.

אין 11 בדיחה בי דבד זוהי ג השקפת־עוד

פלאטו לנסילטו!?

ן* חילה פכרו רכים שזוהי בדיחה.
1 1עתה נעלמים החיוכים, ובאות במ.
קומם
השאלות המטרידות.

האם נניח לשמואל פלאטו לה-
סיד את הפרלמנט הריבוני של
מדינת־־ישראל לכית־־מיקלט לעבר
יינים נמלטים?

האם בית־המחוקקים שלנו ישמש מקום־
מיפגש בינלאומי ליהודים המבוקשים על־ידי
בתי־המישפט ברחבי תבל?
האם הבחירות במדינת־ישראל יהפכו
תהליך להענקת חסינות לנוכלים בינלאומיים?
האם הדמוקרטיה הישראלית תשמש
בידור לעולם כולו?

האם הכסף יענה את הכל?

האם אפשר לקנות מושב.בכנסת בכסף?
האם אפשר לרכוש בתשלום תצלומים עם
ראש־המפשלד. ועם שר־המישטרה, עם
ראש־העירייה ועם אלופי צה״ל? האם
אפשר לשחד עיתונים ועיתונאים, כדי ש ישרתו
את המטרה? האם אפשר לפתות
62 חברי־כנטת, כדי שיחתמו על בקשה
לעצמם להפר את חוקי המדינה שנחקקו
על־ידי הכנסת? האם אפשר לשכור עם-
קני־מיפלגח מיקצועיים, אנשי יחסי־ציבור
מיקצועיים וקבלני־קולות מיקצועיים, כדי
להכניס לכנסת אדם החשוד כאחד מגדולי
הרמאים של המאה־העשרים?

יהודי, המצליח להונות את שילטונות־המס
בארצוודהברית ובשווייץ! כל בעל־היד
שחור יהודי, המבריח את כספו מארגנטינה
ומפולין — הוא פטריוט צרוף.

זוהי ציונות חדשה, ציונות של
ההון השחור, ציונות שחורה.
היא מעיקה משמעות חדשה למושג
״קיבוץ גלויות״ — לקבץ את הכסף היהודי
השחור מכל הגלויות.
היא מחדשת את חזון הגאולה — תחת
גאולת העם וגאולת הארץ באה גאולת
הרכוש שנגנב בידי גנבים יהודיים באר צותיהם.

הכסף השחור בונה את הארץ, הרי
הוא מבורר. תפקיד המדינה הוא לעזור
לאותם יהודים טובים, העמלים ברחבי
העולם למען צבירת כסף זה. עליה לשמש
להם מיקלט בטוח, שממנו הם יכולים
להגיע לכל ארץ בעולם כדי לייצר שם
הון שחור, ושאליה הם יכולים להימלט,

לטרוף את בד השאר. המאורה הבטוחה
שלנו היא מדינת־ישראד.

^ ש להודות שקיים קסם רב בתורה
פלאטואית זו.

קודם כד, מפני שהיא שדמה,
הגיונית, ומבוססת על השקפת-
עולם כרורה.

שנית, מפני שהיא מתווה למדינה סוף•
סוף קו מדיני ברור.
הבה נתאר לעצמנו איך תנהג המדינה,
כאשר שמואל פלאטו יכהן כראש־ממ־שלתה.

הכנסת
תהיה מורכבת מ־120
הרמאים, הגנבים והספסרים היהודיים
המוצלחים כיותר מרחבי
העולם.

הכישרוניים שבין אלה יקבלו לידיהם
את תיקי הממשלה, ובעיקר תיקי האוצר,
החוץ, המישפטים והמישטרה.

פלאסו הוא הרבה יותר מזה.

יש לו משהו, שאין לרוב המיפ־לנות
המתחרות עתה על הכיסאות
ככנסת.

מבחינת כל אלה מגיעה לשמואל
פלאטו, המכונה שרון, זבות־רא־שונים.

יש בישראל 18 אלף אזרחים המקבלים
דוקטרינה זו, מגיע לו לייצג אותם
בכנסת.

ואם יתברר כי רוב אזרחי ישראל
מאמינים שזוהי דוקטרינה
נכונה, מגיע לשמואל פלאטו לכהן
כראש-הממשלה.

^ דוקטרינה של שמואל פלאטו, ש!
| הושמעה על־ידו השבוע בטלוויזיה,
באוזני מאות־אלפי אזרחים, היא זו:

מדינת-ישראל נבנתה בכסף יהודי
שחור.

משמע: כל יהודי הצובר כסף שהוד
והמעביר אותו לישראל — הוא ציוני
אמיתי.
משמע: כל רמאי יהודי, המרמה את
הגזיים בצרפת ובהודו! כל מעלים־מס

הדוקטרינה הפדאטואית אומרת:
הציונות באה לפרושמ־מישפחת־העמים.

הגויים
רוצים להרוג אותנו, להשמידנו,
להרע לנו. הם ערכו בנו פוגרומים ושואזת.
משום כך פרשנו ממישפחת־העמים והקמנו
מדינה משלנו, שהיא פלנטה אחרת,
אי יהודי בים העכור של הגויים. העולם
כולו נגדנו, ואנחנו נגד העולם. חוקיו אינם
מחייבים אותנו. להיפך, את חוקיו נפר.
על פי תורה זו, ישראל היא גטו ממלכתי,
המוקף בחומות גבוהות. גטו ש א
נחנו רוצים בו ,־ שאנחנו הקמנו
את חומותיו.
מול ציונות שחורה זו עומדת הציונות
הלבנה.

משום כך קמה הציונות. היא
ביקשה להביא לנורמליזציה
של עמנו. היא באה לאפשר את
השתלבות ה *ם היהודי כמישפחת
העמים, על־ידי הקמת מדינה משלו.

אולם
פלאטו אינו רק עבריין נמלט,
המבקש חסינות כישראל. אין
הוא רק הרפתקן המנסה לקנות את
מדינת-ישראל. כפי שהמאפיה האמריקאית
קנתה בשעתו את קובה
ואת איי-כאהמה.

* כץ, אין זו דוקטרינה חדשה לגמרי.
^ כמה מראשי המדינה כבר דגלו בעבר
בחשאי בדוקטרינה מעין זו, ואף פעלו
על־פיה.
אבל הם לא העזו לבטא אותה בגלוי.
הם גם לא הודו בה בפני עצמם. והם
לא ניטו לגבש אותה כמערכת שלמה,
הגיונית ועיקבית.

בראש הוויכוח עומדת השאלה: מה
התכוונה הציונות לבצע?

נכון, אבותינו נרדפו לא פעם ברחבי
תבל. ערכו בהם פרעות ושחיטות. קיומם,
כעדה מפוזרת בקרב העמים, נגד את
הנורמה המקובלת בעולם. היה זד. קיום
בלתי־נורמלי.

אך אילו היתד. הפרשה מצטמצמת בנך,
לא היה פלאסו מגיע לאן שהגיע. הרי
הבדיחה גלוייה מדי.

לא. יש לו משהו החסר לרובם :
דוקטרינה לאומית־חכרתית מגובשת.

הציונות
השחורה שד שמואד
פלאטו, והציונות הלכנה שלנו,
מייצגות שתי תפיסות הפוכות.

דפי תורה זו, הקמנו את מדינת־ישראל
כדי להצטרף אד מיש־פחת-העמים.

השאלות האלה מובילות למסקנה
אחת: אסור להניח לשמואל
פלאטו להניע לכנסת.

.לא רק כסף גנוב למימון תעמולת־הבחי-
רות. כסף כזה יש נם לדוב המיפלגות
האחרות.
ולא רק חוצפה עילאית. חוצפה כזאת
1״ש גם להרבה מן העסקנים, האלופים
(מיל ,).השי״ן־בי״תניקים, הבנקאים והפרו־פסורים
המתחרים על המושבים בכנסת
התשיעית.

אין צורך לאכול ביצה עד תומה, כדי
לדעת שהיא סרוחה. די בנגיסה הראשונה.

ס מי פל א טו ואש תו: האם אפשר ל קנו ת מ דינ ה!
יחד עם שללם, כאשר בית־המישפט של
הגויים מאיים עליהם.

כמו כפר־דייגים, שכניו יוצאים
עם שחר אד הים, פורשים את
רישתם, אוספים את שללם וחוזרים
הכיתה עם רדת החשבה —
כך תשמש מדינת ישראל חוף•
מיכטחים ליהודים שיפרשו את
רישתם כשוקי-הכספים שד העולם.
דוקטרינה זו יש בסים פילוסופי
ת ׳ מוצק, אף כי ייתכן מאד ששמואל
פלאטו אינו מודע לה.
מי שדוגל בתפיסה זו, מחלק את האנושות
לשני מחנות: יהודים מכאן, גויים

דופי תורת פלאטו, מותר לרמות,
להעדים־מס, לגנוב, לשדוד — כתנאי
שהרמאי הוא יהודי, והמרומה
גוי.
(אני מקווה שפלאטו מסכים עימנו שאסור
לרמות, להעלים־מס, לגנוב ולשדוד
במדינת־ישראל, כאשר המרומים הם יהודים).

מותר
להפר חוק, לבזות את
כית־המישפט, לסכל את החקירה
ולהימלט מידי המישטרה — כתנאי
שהדבר נעשה על-ידי יהודים,
ושהחוק הוא חוק הגויים.

(ושוב, אני מקווה שפלאטו אינו סבור
שמותר לעשות זאת במדינת-ישראל, אם-
כי אפשר היה להבין זאת מדבריו).

כקיצור: העולם כולו הוא ג׳ונ־גל.
בג׳ונגל הזה מהווים אנחנו,
היהודים, הכורה של זאבים. עלינו
לדבוק זה כזה, לעזור זה לזה, ו
שופטי
בית־המישפט העליון יוחלפו, יחד
עם חוקי ישראל, כדי למנוע הישנות
פרשות מחפירות כמו גירוש מאיר לאנסקי.
שירות־החוץ הישראלי יועמד לרשות
המערכת הבינלאומית ישל הברחת הון
יהודי שחור מארץ לארץ. לכך ישמשו
הבלדרים והדואר הדיפלומטי של מישרד־החוץ.
במיקרים
עדינים יותר, תגוייסנה לצורך
זהו הזרועות של שירותי־הביטחון.

אחרי כמה שנים של פעולת
מישטר בזה, תגיע המדינה לעצמאות
כלכלית. היא לא תהיה עוד
תלוייה כארצות־הברית, ולא תהיה
זקוקה למענקים ולסיוע. היא תעמוד
על שתי רגליה, ושתיהן תהיינה
שחורות.

ייתכן שניתן יהיה לבטל את מס-ההכנסה
בישראל. המדינה תתקיים על המיליארדים,
שהיהודים הטובים יגנבו משילסו־נות־המם
בארצות אחרות.

ישראל תהיה מעצמה כלכלית
עולמית. שווייץ תהיה כלבלב לעומתה.
מול הנוזל השחור של העולם
הערכי יעמוד ההון השחור
של העולם היהודי.

ד והי דוקטרינה רצינית, ויש להת-
מודד עימה ברצינות.
אין זה חזון־תעתועים של מטורף. אחרת
לא היו 62 חברי-כנסת דגולים, מז׳אק אמיר
ועד מנחם בגין, מתייצבים לימינו.
אולי לא חישבו חברי-בנסת אלה את
העניין עד הסוף (ומתי חישבו אי־פעם
עניין עד הסוף אך די בראשיתה
של המחשבה, כדי להעיד על בעליה.

* •1י שמאמין בציונות הלבנה, חייב
להקפיד על החוק הבינלאומי ועל
הנורמות המקובלות בין עמי־התרבות.
נורמות אלה כוללות את החובה להסגיר
אנשים החשודים בביצוע עבירות פליליות.

שמסגיר עבריין־נמלט, אינו עושה
טובה לזולתו. הוא פועל במיסגרת נורמה
הדדית.

אם מישהו ירמה מחר אלפי אלמנות
ויתומים כישראל ויכרה לצרפת,
נרצה שהצרפתים יסגירוהו
לידינו, בדי שיעמוד למישפט הוגן
ככית־המישפט הישראלי.

(מבחינה זו אין כל קשר בין פרשת־פלאטו
ופדשת־אבו־דאוד. התנהגות הצרפתים
באותה פרשה היתד, בזוייה, אך
אבו־דאוד נחשד בפשע פוליטי, ולגבי הטיפול
בפשעים פוליטיים קיימת מידה רבה
של אי־הסכמה בין מדינות־העולם).

אם לא נסגיר לארצות אחרות
את פושעיהם, לא יסגירו אלה לנו
את פושעינו. מערכת-המישפט הבינלאומית
תתמוטט, יחד עם ה
תיקווה לכינון מישטר־חוק עולמי.
העולם אכן יהיה לג׳ונגל. וכג׳ונגל
הזה לא אנחנו נהיה הנמרים.

^ יתכן שמגיעה לפלאטו תודה על כך
שהעמיד לפנינו בבירור את האלטרנטיבות.
אנשי המאפיה האמריקאית, מאיר
לאנסקי ודוק סטאשר, שגם הם ביקשו
באן מיקלט בטוח, לא התיימרו לייצג
דוקטרינה לאומית.
מי שמאמין בישראל שחורה, מי שלא
איכפת לו שמדינת־היהודים תהיה דומה
מאד לדגם שתואר על־ידי האנטי-שמים
בפרוטוקולים של זיקני ציון, ישלח את
פלאטו לכנסת, ולאחר-מכן לממשלה.
מי שתמונה זו ־של רפובליקה פלאטו־אית
— ממלאת את ליבו חלחלה, מוטב
לו לדאוג לכך שלא יהיה בכנסת מקום
לאיש כמוהו — וגם לא ל־ 62 חברי-
הכנסת שתמכו בתורתו, ולראשי המים-
לגות החדשות והישנות המצדיקות אותה.

אחרת ינתפנף הדגל השחור גם
מעל למישכן הכנסת.

מה שקוה רוע״ת הנשיא ב״הילטון״ הירושלמי
ואת מ׳ חתנו מתוך הסרט ״מיבצע יונתן״

1אנשים
;נכונים!

£רעיית נשיא המדינה,
נינה קציר, אינה מרוצה
ככל הנראה מתפקידה. השבוע
סיפרה כי איש אינו שם
ל 3אליה, ולראייה הביאה את
הדוגמה הבאה :״הלכתי עם
בעלי לטכס כלשהו שהתקיים
במלון הילטון הירושלמי. כשנכנסנו
לאולם שבו התרחש האירוע,
לקחו אותו והעלו אותו
אל הבמה, כשאלי לא ניגש
איש ואיש אינו טורח להושיב
אותי במקומי. החלטתי לסדר
את המארחים, והלכתי הביתה.
איש לא חש בכך, פרט לבעלי,
שכשסיים את דבריו והגיעה
שעתו לעזוב את המקום חש
בחסרוני.״
! 8לא כולם יודעים מיהי
רעיית ראש־ממשלת ישראל.
בכך נוכחה לאה רבץ בש בוע
שעבר, כאשר סעדה בחברת
שתי ידידותיה במיסעדתו
•של רפי שאולי, תל־אביב
הקטנה. המלצרית האנגליה ששרתה
אותה לא יצאה ׳מגיד-
רה, ונהגה בה כבאחת הלקוחות
הרגילות. האחראי על ה־מישמרת
קרא למלצרית, והעיר
את תשומת־ליבה לכר שהגברת
היושבת ליד השולחן
המסויים היא לאה רבין. המלצרית
פקחה זוג עיניים תמהות
ושאלה :״לאה מי?!״
י מי שעלול להתאכזב
מרה בשבוע הבא, כאשר תיערך
הצגת־הבכורה של סירטו

;ברנדי
;לאומי
!זהוא
:ינלאומי.

המבקש להגחר לכנסת בדי להיחלץ מהסגרה אפשרית לצרפת, ניראה עליז
¥110״ • 11ן ^ ף? 1
וחוגג במסיבה שערן ספן־השלום אייבי נתן, כשהוא מחובק עם סוחר״
11\ #י11

האמנות הישראלי ז׳אן תירוש. אחיו של ז׳אן, סוחר־האמנות הפאריסאי סם וינטראוב, שהיה אמרגנו
של מייק בראנד, היה בשעתו חברו של פלאטו. מאחור נראות ניבה לניר (מימין) וציפי בנין (במרכז).

קדי אל(דוש) ג דרוש

הקאריקטוריסט של מעריב (קיצוני מימין) היה רציני
וחמור-סבר בטכס פתיחת תערוכה של מיטב הקאריק־טוריסטים
בישראל, בגלריה להומור גראפי. גם שאר הקאריקטוריסטים לא הפגינו עליזות־יתר,
ניראו משעשעים פחות מאשר ציוריהם. מימין לדוש עומדים: דן דלמט, יעקב (״זאב״< פרקש, יעקב
קורשן (צייר העצמות היבשות בג׳רוזלם פוסט) ,פרידל שטרן, טישל קושה ופרי רוזנפלד.

ימל *י מז ר חי
ין גי רא׳*ח ל׳ניי! 1זכר 11יעקב

של מנחם גולן, מיבצע יהונתן,
הוא יו״ר הכנסת ישר אל
ישעיהו. אחרי שהסכים
ללא היסוס לשחק את עצמו
בסרט, אחרי שעבר שיבעה
מדורי ביזיונות ולעג בעקבות
עימו על
ראיון־הטלוויזיה
מיבצעו כשחקן, לא יראה ישעיהו
את עצמו בסרט. מסתבר,
כי בשלב העריכה נוכחו עורכי
הסרט שתרומתו של ישע יהו
להתפתחות העלילה חס־רת־ערך,
חתכו את הקטעים
שבהם הופיע. גורל דומה נפל
גם בחלקו של ח״כ יצחק
נכון• ,שהצטלם לסרט כיו״ר
ועדת־החוץ-והבטחון.

׳ 8אגב, בתנ״ך של עולם
הבידור, הווראייטי, התפרסמה
לא־מכבר ביקורת אוהדת מאד
לסירטו של גולן על מיבצע
אנטבה. בין השאר מצויין שם
גם -שחקן הקאמרי, אורי לוי,
המגלם את הפקידו של מפקד
חיל-האוויר, האלוף בנימין
פלד, כמי שנותן ״הצגה יו־צאת־מן-הכלל.״
מי שכתבה ביקורת
זו היתד, מלילה כן-
זכאי שהיא, במיקרה, גם
אשתו של אורי לוי.
! 8מאז השתחרר מן הכלא,
שם ריצה עונש־מאסר באשמת
מגע עם סוכן־אוייב, מרבה

ר מי ליבנה לבקר אצל אביו,
ח״כ אברהם לבנכראון, בבניין
הכנסת. אולם כיאה לח״כ
רק״ח אין לבנבראון מארח את
בנו במיזנון הח״כים. השניים
סועדים עם הפרולטריון, במיז-
נון עובדי־הכנסת, שאליו מותרת
הכניסה לכל.
81 חברי-הכנסת אינם חוסכים
זה מזה ״מחמאות״ בנוסח
שאינו הולם את הבית. באחד
מנאומיו בכנסת העיר ח״ב
שלמה־ יעקב גרוס (החזית
הדתית־תורתית) כי בנצרת-
עילית נמכרו מאה־וחמש אלף
דירות לערבים. התפרץ לדבריו
ח״כ תופיק טובי (רק״ח),

תושב נצרת־תחתית, וצעק :
״גזעני שכמוך ! גועל־נפש !״
׳ 8סיפר השבוע מזכיר מועצת
פועלי כרמיאל, עזרא
בי ר :״בכרמיאל יש שכונת
וילות, שבה מתגוררים קבלנים
לצד קציני־מישטרה. משום כך
קוראים אצלנו לשכונה הזאת:
שכונת שוטרים וגנבים.״
81 המנחה מני פאר קיבל
תפקיד בסירטו החדש •של הבמאי
ג׳ורג׳ עובדיה, בד-
דנית החצות. כשביקש מני ל קבל
את התסריט לקריאה, אמר
לו הבמאי :״דחילק, אתה מהרדיו,
אני לא צריך להגיד
לך מה להגיד. אני אגיד לך
מה לעשות.״
81 עבור אותו סרט חיפש
עובדייה בחורה יפהפייה, כדי
שתגלם את בת־זוגו הבדרנית
של הזמר צכיקה פיק, כוכב
הסרט. אחרי שסקר את כל
יפהפיות ישראל, לאורך ולרוחב,
בחר הבמאי לבסוף בשח־קנית־בדרנית
תיקי דיין. כשעבר
עימד, על התסריט אמרה
לו תיקי :״תראה, עובדיה, אני
לא רוצה לפגוע בתסריט, אבל
אני מציעה להוציא ממנו את
כל השורות שמדברות על זה
•שאני יפה.״
׳ 8מסתבר כי והידיעה כאילו
האחראית על העיתונאים
בלישכת-העיתונות־ה־הזרים
ממשלתית,
בדה דיאמנט,
נסעה לפאריס כדי לעסוק ב־יחסי־ר,ציבור
לתערוכתה של
הפסלת אילנה גור, לא היתד,
מדוייקת. בלה אומנם נסעה לפאריס,
אך היה זה כדי לבקר
אצל ידידה, העיתונאי הצרפתי
־׳אק קארה ׳שאותו הכירה
במיסגרת עבודתה, ועימו היא
מנהלת רומן בין פאריס ותל-
אביב. כש-שהתה בעיר-האורות
פגשה בלה באילנה, וב-של קשריה
הענפים עם העיתונאים
שם התנדבה להזמין את העיתונאים
ידידיה. בכך תמה כל
עזרתה, שנעשתה ללא שכר.
81 אילנה גור עצמה זכתה
העולם הזה 2062

בהצלחה בלתי־רגילד״ נוסף לשגריר
ישראל בפאריס, מר דכי
גזית ואשתו רינה, באו
לפתיחה גם שחקן־הקולנוע
דניאל דלי] ,שסיפרו האוטוביוגראפי
הוא רב־המכר הלוהט
ביותר כיום בצרפת. הופיע
גם האם הטרייה הברונית
נילי רוטשילד שבאה עם
בעלה נתנאל, ורבים אחרים.
אילנה רואיינד, לתוכנית־הטל-
וויזיה הפופולרית מגזין היום.
והמראיין הציגה כ״הפסלת מספר
אחד״ של ישראל.
הבדרן אורי זוהר
אינו ידוע כעדיך נפש במייו־חד.
בעת צילומי התוכנית ה
פורימית
של חידון־הטלוויזיה
תשע בריבוע, הצביע על השחקן
דוכי גל• ,שאינו ידוע ב־יפי־תוארו
דווקא, וקרא :״למה
דובי לא לבש מסיכה?״ אחד
ממשתתפי התוכנית שאל את
אורי אם הוא מבין בספורט.
כשהשיב ״כן,״ שאל האיש :
״אולי אתה מוכן להסביר לי
את המונח הספורטיבי צ.ס.ק.א
אכלה אותה?״ השיב אורי :
״גש אלי אחרי התוכנית, ואראה
לך.״ האפיזודה השנייה
הוצאה על־ידי מפיק התוכנית,
יצחק (״איציק״) קול, מנכ״ל
אולפני הרצליה, בעת העריכה
הסופית, ולא שודרה.

ה״וזחדד שד יגאו ידו * 62ח״ נים שהננו
לנותבי־בהשוח * האס ד״ חיווח״..מימון•
בחירות״ משלה? * המאמו שגולדה ג1וה
הרמטכיל. הסרן
זהטח־א׳
סופר מעריב בבאר־שבע מתאר את חופעתו
של ייגאל ידין שם, ששוסעד, תכופות על־ידי
מנהיג הפנתרים השחורים בבאר־שבע, אשר הטיח
בידין את האחריות לכישלון הקרב בתל-מוטילה,
בשנות ה־ 50 הראשונות, שעה ששימש כרמטכ״ל:
״כדי לצנן את סערת הרוחות, הזמין ייגאל
ידין את אלוש להסג עימו לאחר האכיפה, כדי
להבהיר סתומות וללבן נקודות שנויות כמחלוקת.
הפגישה המאולתרת נערכה קרוב לחצות כביתו
של עו״ד ישעיהו זמיר, חכר מועצת עיריית באר־שבע,
מועמד ד״ש בנגב בבחירות הפנימיות ל־מועמדי
התנועה לכנסת ולמועצה הארצית. עד
מהרה הוברר שלשלושתם עכר משותף, לפחות
כמה שנוגע לשירות פעיל כצה״ל.
״ודד כדי ליבון,המחלוקת הבטהונית׳ משנותיה
הראשונות של והמדינה, הוברר שבעת שייגאל
ידין כיהן כרמטכ״ל, שירת ויקטור אלוש כחייל
כ,גולני׳ ומכאן בקיאותו כקרב עם הסורים כתל־מוטילה.
׳,פרופ׳
יהין, שניסה לשפד את זעמו של ויקטור
אלוש, הזכיר, לו בין השאר שחיילי צה״ל כאותם
ימים עסקו לא רק בסיבסוכי גבול עקובים מדם
עם הכורים, אלא גחלצו גם לעזרת תושבי המעברות,
לפי פקודה מיוחדת של המטב״ל שהוא
עמד בראשו.
״המארח, ישעיהו זמיר, בא לעזרת ידין ואישר
שהוא עצמו שירת כאותם ימים בצבא קבע
בדרגת סרן והופקד כאחראי על הגשת הסיוע
לתושבי המעברות כאיזור בית־ליד מעריב)

פלאם! ־ מלך ישראל

תלי גולדנברג

הדוגמנית המצליחה, הופיעה השבוע
למסיבת״פורים ללא מסיכה,
אבל בתיסרוקת מתולתלת ובשימלת״מאקסי שחורה. כשנשאלה
למה התחפשה, השיבה :״לאיריס דווידסקו.״ לשאלה במה מתבטאת
תחפושתה, השיבה חלי בקול מאנפף :״אני כותבת שירים...״

בכותרת זו, מציג רפל ברקן, את אחד האבסורדים
של הדמוקרטיה הישראלית ואת האפשרות
שבכוחו של שמואל פלאטו־שרון להיבחר גם
למישרת מלך־ישראל, וזאת מתוך הסיבה הבאה :
״הח״כים שלנו המציאו דרד חדשה של פעילות
פרלמנטרית — חתימה על עצומות. למי שאינו
בקי כפרטי העניין 62 :ח״כים חתמו על עצומח
אל שר־המישפטים, כה הם מבקשים ממנו שלא
להסגיר ישראלי לצרפת...״
בהמשך דבריו קובע ברקן :״בית־המשפט
יצטרך לקבוע אם איטם פלאטו או לאו. מה
שבטוח — בטוח, פלאטו הכריז שירוץ לכנסת...
״אלא שהח״כים אינם סתם עמך שיכול להתפעל
מכושר השיכנוע של היהודי הצרפתי, עמך
שהוא כמעט פרנואי חי כטראומה של כל הגויים
רוצים להרע לכל היהודים. עמך יכול לכתוב
פטיציה לשר־המישפטים שיביא לכנסת הצעה
לשינוי חוק, שיביא לביטול הסבם הסגרה עם
צרפת. ח״בים אינם יכולים לעשות זאת — הם
נמצאים מעל לשר־המישפטים ולא מתחתיו, הם
יכולים להצביע ולהביא לשינוי כל חוק 62 .ח״כים
הם בחינת רוב מיוחס, אלא שמסתבר שבימי
מערבת כחירות מסתנוורות עיני ח״כים, או שמא
נדטהו אחר סינוור אותן — והם נחפבים לכותבי
בקשות ולמריצי דפשות...״
(חותם — על המשמר)

חירחז ־ ליין
היבט נוסף לאפשרויות למימון־הבחירות, מציג
העיתונאי אהרון גבע, ברשימתו ״מקורות המימון
של, חרות׳״ ,בה הוא כותב :
״ככל המהומה סביב מימון המיפלגות שוכחים
ידידים ותיקים כמרידור. מרידוד הקים אימפריה
גדולה. הוא רכש צי־ענק של אניות בנצלו, בין
השאר, אשראי שניתן על־ידי ממשלת גרמניה.
השכח מי שהיה סגן מפקד אצ״ל ובמשך שנים
רכות ח״כ מטעם, חרות׳ את אחיו? האם תרם
מהכספים שהשיג — גם כעזרת המדינה —
למפלגתו?
״כתקופה שכה מתעניינים כולם במקורות המימון
של מפלגת העבודה, כדאי להתעניין גם
(דבר)
כמקורות המימון של האחרים״.

יעקב ווטבליט

מי שהיה בעל טור סאטירי
פופולרי בהארץ ואחד מכותבי
הפיזמונים המחוננים במדינה, נעלם בשנים האחרונות וחדל
לפרסם את כתיבתו. יענקל׳ה, ששהה תקופה מסויימת בחו״ל, חזר
ארצה והחליט לחדש את פעילותו, אולם בתחום שונה: הוא
מלחין ושר שירים שהוא כותב בעצמו. לדבריו, איש אינו מבצע
את שיריו טוב ממנו. לאחר תקופת״הסגר ממושכת חידש גם את
פעילותו החברתית, וניראה בשבוע שעבר רוקד בחברתה של הזמרת
ג׳וזי כץ, במועדון־הלילה החדש שנפתח בתל-אביב, פיקוקס.
העולס הזה 2062

המפלגה חייבת
לבוא ראשונה
לפני בחודשיים מסר ח״כ לשעבר דויד הכוהן,
מאמר לעורך מעריב על פרשת אשר ידלין, ואחר
ביקשו לגנוז את המאמר. אחר פסק־הדין סיפרה
דליה ידלין לכתב הג׳רוזלם פוסט, כי גולדה מאיר
השפיעה על דויד הכוהן לגנוז את המאמר, בטענה,

ש״המפלגה חייבת עכשיו לבוא ראשונה,״ על
כך הגיב, דויד הכוהן, במיכתב שפירסס בג׳רחלם
פוסט, בו כתב בין השאר:
״המאמר נמסר לעורך עיתון נכבד. אחר־כך,
כיוזמתי שלי, ביקשתי להתראות עם גולדה מאיר
והראיתי ל!ה העתק שלו. היא הניאה אותי, ובנימוקים
סבירים שיכנעה אותי להתקשר עם העורך
ולמנוע את פירסום המאמר. גולדה היא רעי
שנות-חיים ; נימוקיה הבהירו לי כי עלי לנהוג
כעצתח. ביקשתי שמאמרי יוחזר לי ואבו הדבר
בוצע מיד.
״הקביעה שקבעה דליה ידלין כעיתונכם, כי
גולדה אמרה לי ואני מצטט , :המפלגה אמרה
היא, חייכת לבוא ראשונה,׳ היא כפשטות מגוחכת.
לא היא ולא אני יכולנו אי-פעם לומר
משפט שכזה. ראשונה למה? למדינה? לאמת?
לצדק?.ולכסוף, שלושח ימים אחרי שיחתי עם
גולדה מאיר יצאתי לחוצלארץ לחמישח שבועות,
ובשובי נודעו לי הודאתו של אשר ידלין בבית־המשפט
ופסק־דינו, והיתה לי אפשרות להודות
לגולדה על ששיכנעה אותי שלא לפרסם את
(ג׳רוזלס פוסט)
המאמר.״

,.השחתת עם עד
השורשים״
מדי כמה חודשים נוהג הסופר ס. יזהר לכתוב
רשימה הנוגעת בחיי החולין של העם והמדינה.
השבוע פירסם הסופר רשימה בה הוא קובע
כי המדיניות הכלכלית, והיענות הממשלה לתביעות
השכר של הסקטורים הציבוריים מהווה
״השחתת עם עד השורשים״.
ברשימתו מוסיף יזהר :״זו הנהגת נורמה
שאין צינית ממנה: לימדו לאיים כדי להתקיים.
ובקיץ הקרוב שלם נשלם על כל מה שקיבלנו :
חבל ישלמו — כל אחד ואחד מכיסו, וכולנו
נשלם כחתיכה מעצמאות ישראל. ונמוכים יותר,
ותלויים יותר, וריבוניים פחות — נלך אז לפגישה
עם הערבים לדון על שלום ועל ביטחון״.
ומוסיף ס. יזהר :״אבל הממשלה חייכת לדעת
— כל ממשלה — כי עם לא קונים כשום מחיר.
וכי עם לא משחדים בשום שלמונים. ובי אם
הפרט אפור כמתן שוחד — הנהגת חעם מתמו(הארץ)
טטת
וממוטטת עימה בכך הכל...״

שיאן של טיט!
בכותרת ״צמד העתיד: רבין־ידין״ ,מנסה העיתונאי
יואל מרכוס, לתאר כמה מהלכי־הרוח
הציבוריים, בפרוס מערכת־הבחירות. הוא כותב :
״קשה לומר שהליכוד התקרב כאחרונה לשיל־טון.
וזאת לא משום שאיו כגוף זה אף סימן
אחד לראשית דמוקראטיה פנימית וכי בגין עשוי
לשבור את שיאו של טיטו, במשך חבהונח כראש
מפלגה, אלא כעיקר משום שגוף זה אינו עונה
לבעיות השעה. צר לומר זאת, אך יש רישם
שהכוח הדומיננטי בליכוד הוא עדיין זה שאיני
מצליח להימנע מגלישה לדמגוגיה, והוא גם זה
שנותן את הטון.
״בכנס מועצת הליכוד השבוע התבשרנו, למשל,
כי יש סעיף כמצע הדוחה את הטענה כאילו
הליכוד היא ״מפלגת מלחמה״ .אך להאשים כשל
כך את שלטון המערך, כשפיכות דמים ממושכת
וכחמש מלחמות קשות׳ (לרבות כנראה מלהמת
השיחרור שהיתה ברובה כהקמת המדינה) נראה
(הארץ)
במשהו בין איוולת לתיפלות.״

פסוק• ה שבוע
שר־הכטחון שימעון פרם :״אני ממש
מתקשה לבטא בציבור את המילה, אני /אלא־אם־
כן הדבר כרוך בקבלת אחריות לשגיאה!״
הנ״ל עד ח״כ מיכה חריש :״זה הבוס
שלי.״
הנ״ל :״בלי אבן לא נזוז.״
הפיליטונאי יהונתן גפן :״הצטברו אצלי
בשנה האחרונה עשרות ראפורטים, ואני לא
מעוניין לשלם אותם, כי אני חסיד מושבע של
חנייה. על מידרכות. אנא, תצביעו בעדי בבחירות
הבאות ואהיה מחוסן.״

ח״כ יוסף שריד על ההצבעה רכיך־

פרס :״הצבעתי בפאספורט, ליתר בטחון, שאם
נפסיד נוכל לנסוע מהר לחוצלארץ.״

אהד מיועצי ראש־ הממשלה
רכין על ייגאל ידין :

יצחק

״ד״ש בפנים וזורע

בחוץ.״

סל אזרח אחד
ביום אל״ף קם אזרח אחד בבוקר, רוחץ את שיניו
ויורד להביא לחמניות. השבוע מתחיל.
במשך היום לא עושה אזרח אחד שום דבר
מייוחד שכדאי לספר עליו, והוא מחכה כבר לערב,
שתתחיל הטלוויזיה. בצהריים הוא קורא בעיתון על
דירה למכירה ומחליט לגשת לראות. הדירה דווקא
נראית בסדר, אבל המתווך מוכרח לפרט גם את
היתרונות שלא נראים לעין. המתווך מספר לאזרח
אחד שזה בית טוב, דיירים מצויינים, אקדמאים
כולם. אזרח אחד שואל את עצמו למה דיירים
אקדמאים טובים יותר מסתם דיירים, ועונה לעצמו
שאקדמאים הם דיירים טובים אולי מפני שקראו
הרבה ספרים על התנהגות טובה ועל נימוסים נאים
ועל ניקיון והם בטח לא צועקים במדרגות בין
שתיים לארבע וגם לא עושים סקנדאלים לילדים
שלהם לפני כל השכנים. אולי אפילו גרעפסים לא
עושים.
מחיר הדירה גבוה מדי, בגלל האקדמאים או
בגלל הסביבה הטובה, ואזרח אחד מחליט שהדירה
לא לפי יכולתו, ומוטב להמשיך לגור בין דיירים
בוגרי עממי ומיקצועי ולא לקחת משכנתא.

כשאזרח אחד יורד להביא לחמניות, הוא מוצא
בחדר המדרגות פקודות־שיגרה חדשות מאת ועד־הבית.
בעיקבות דסיכסוך עם הפלסטינאים החליטו
בוועד־הבית לעשות מנעול לדלת ולתקתק רשימת
שכנים־תורנים שאחראים על סגירת הדלת בשמונה
בערב, כשהטרור מתחיל להשתולל בחוץ. לאזרח
אחד לא איכפת מהדלת כי הוא בין כך רואה טלי
וויזיח, אבל לשכנים הלא־אקדמאים שלו יש חברים
שבאים אליהם לפעמים בתשע בלילה והם מתחילים
לצעוק מבחוץ שיפתחו להם. עכשיו החליט הוועד־המהפכני
לקנות אינטרקום, כדי שבמקום לצעוק
מלמטה בצורה וולגארית, יוכלו לצפצף במכשיר ב אופן
תרבותי, כמו אקדמאים. אזרח אחד תורם כשימחה
שמונים־וחמש לירות לטובת האינטרקום,
והוא רק בודק ברשימת השכגים־התורנים שלא
סידרו לו תורנות ליום רביעי כי יש פולדארק. יום
שני זה דווקא בסדר מצידו, כי יש מפגרים בטל וויזיה
ומפגרים זאת בעייה של המפגרים. אזרח
אחד מעביר לירדן ושם גומר מקגארט את המאפיה
בירייה ממאתיים מטר לפחות, והמאפיה נופלת
מתה ישר לתהום. שמח שיש צדק הולך אזרח אחד
לישון.

בחנות לא נשארו לחנזניות כי אזרח אחד איחר
לקום, והוא קונה חצי־לחם ויוצא לעיר לסידורים.
כשעובר ליד מישרד־נסיעות, רואה צילומים ציב־עוניים
של ארצות רחוקות מאד, וניכנס פנימה נבוך
במקצת ושואל כמה עולה לנסוע להולנד. אזרח אחד
אוהב מאד את ההולנדים עוד מאז צעדת־ניימיגן

ורוצה מאד לבקר אצלם. הגברת האדיבה ממישרד־הנסיעות
שואלת את אזרח אחד אם הוא סטודנט,
ואזרח אחד אומר שלא, אבל הוא גר בין אקדמאים.
הגברת ממישרד־הנסיעות אומרת שזה יעלה לו
שיבעת־אלפים לירות חוץ מההקצבה, ואזרח אחד
נבהל מאד ובורח כי יש לו בבנק בקושי אלף־חמש־מאות.
חבר
אחד שמבין עניין אומר לאזרח אחד שאם
יירשם לפוליטכניקום של סן־סבסטיאן או לאקדמיה
לנגרות באיי פאקו־פאקו, יוכל לנסוע בשליש ה מחיר.
אבל אזרח אחד אומר שלא נעים לו לסדר את
המדינה, והוא גם לא׳ נראה כמו סטודנט למרות ש הוא
משתדל להיות נקי ומסודר.
אזרח אחד לא יצא מהארץ מאז שעלה אליה,
אלא שהוא נולד בה ולכן לא יצא בכלל. פעם, כש היה
באילת, ראה שם מטוסים נוחתים, שבאו מ־הלסינקי
שבקוטב הצפוני. אזרח אחד שאל את החבר

שמבין עניין איך זה שהיה לפינים האלה כסף להגיע
לאילת. החבר המבין אמר לו שהם מקבלים את ה כרטיס
בזיל־הזול, למעשה הם משלמים כימעט רק
בשביל המלון, ממש כמו אזרח אחד. אזרח אחד
התפלא מאד לשמוע שבזמן שהוא נסע חמש שעות
מירושלים לאילת, נסעו הפינים חמש שעות מהל־סינקי
לאילת, ונחתו שם עוד לפניו, וגם הסיעו אותם
למלון. אזרח אחד אמר שגם הוא מוכן לנסוע ככה
להלסינקי, אבל כששמע מהגברת האדיבה של
מישרד־הנסיעות כמה עולה להגיע להולנד, התבייש
לשאול יותר ולכן חזר הביתה והדליק את הטל וויזיה.
התחיל בטלפלא והמשיך במישפחת רובינזון,
בפריסות־שלום, חדשות ערבית, תשע בריבוע, וכאן
נרדם וישן דרך מורשה ורבין־פרס, והתעורר רק
מהיריות של סטארסקי. וכיוון שהתעורר, הלך לישון.

יום אופטימי. היו לחמניות מצויינות, בערב פול-
דארק ואין לו תורנות בוועד־הבית, אחר־כך כדור סל.
אבל בכל־זאת היו בעיות. הפעם לא הסכימו
האמריקאים שהוא ימכור את המפציצים שלו לאק־וואדור,
וזה הרס לאזרח אחד את המצב־רוח.
אזרח אחד לא מבין למה צריך למכור דווקא
מפציצים. למה לא כחול־לכביסה או קופות־רושמות
או מחשבי־כיס או סכיני־גילוח או קלארקים. אזרח
אחד רוצה לשבת ולכתוב מיכתב לממשלה ולהציע
לה להעביר את כל אלפי העובדים בייצור מפציצים־
לייצוא, לתעשיית הקלארקים, וככה, חשב, עם כל-
כך הרבה עובדים ומוחות ותקציבים יוכלו לייצר
את הקלארקים הכי טובים בעולם, ושום מדינה לא
תוכל להגיד לנו מה למכור, ואם המישטר באקוואדור
יזמין קלארקים, הוא יקבל אותם, למרות המדיניות
האסטרטגית האמריקאית באמריקה הלאטינית.

אזרח אחד רוצה גם לכתוב לממשלה שבכסף
שירוויחו מהקלארקים יוכלו לקנות מפציצים טובים
ומהירים, אבל אז בדיוק התחיל פולדארק להסתבך
בצרות ואחר־כך יש כדורסל.

אזרח אחד רוצה לראות איך גרים אקדמאים
ויוצא לטייל בימין־משה. בחוץ זורחת השמש ושני
ילדים אוספים תרומות נגד פוליו. אזרח אחד נותן
חמש לירות כי לא נעים לו מהילדים. ימין־משה
שכונה יפה עם נוף נהדר. הבתים, החצרות והרחובות
בנויים מאבן חדשה ונוצצת. אזרח אחד מטייל ב רחובות
הריקים ולא רואה שום בנאדם או ילדים
משחקים או זקנה עם סל או חתול על פח־אשפה
או כלב משוטט או נייר של ארטיק זרוק על הארץ.
הכל נקי ומסודר ושקט וריק. כל האקדמאים סגורים
בבתים מאחורי שערי־ברזל עם מנעולים ובחוץ יש
רק אבן ׳חדשה ונוצצת וחלונות זכוכית שמסתכלים
לנוף ועליהם מורכבים חוטים של אזעקה כדי שלא
יגנבו מהאקדמאים את כל כספם.
שני הילדים מהתרומות מסתובבים ברחובות ה ריקים
ודופקים על דלתות יפות שעשויות מעץ נהדר
ומגולף כדי לבקש תרומה, אבל אף אחד לא פותח
להם כי הדלתות הן של בית־השימוש של המיסעדה
היפה שבקצה השכונה. אזרח אחד נכנס בביישנות
למיסעדה כדי לאכול איזה שניצל, אבל תיכף בכניסה
רואה על הקיר תמונות של אנשים חשובים עם
מיכתבי־תודה והקדשות. הוא רואה תמונות של
גולדה וספיר וטדי קולק וליז טיילור וגם תמונה
גדולה של פאנטום בתודה מטייסת פאנטומים ותמונה
של סטי״ל בתודה מטייסת סטילי״ם. אזרח
אחד מצטער שהוא היה קצת ג׳ובניק בצבא ולא הגיע
אף פעם למיסעדה כל־כך יפה וחשובה, ומחליט ש יאכל
כבר שניצל בבית. בערב שוב רואה ירדן כי
בישראל עדיין רבין ופרס ואקוואדור וכלכלה.

אזרח אחד קם בבוקר ומכבה את הטלוויזיה.
קונה חלה לשבת ויושב לראות סרט בערבית. בשמונה
ורבע מצלצלים בדלת ואזרח אחד יורד לפתוח כי
הוא תורן. אינטרקום עוד לא קנו. בעיתון יש מודעות
על האנשים היפים ועל איכות־החיים, ומי שרוצה
להיות איש יפה ובעל איכות־חיים צריך לעשות מינוי
לקאונטרי־קלאב. אזרח אחד מחליט שיום אחד יהיה
אקדמאי וייסע להולנד ויעשה מינוי לקאונטרי־קלאב
ויילך למיסעדה בימין־משה, אבל בינתיים מתחיל
שוב יומן אירועים על קארטר ורבין ופרס ואחר-
כך יש סרט ומשהו תרבותי לאקדמאים.

אזרח אחד קם, שומע שירים־ושערים, רואך
ערבית, באה שבת, חדשות, מבט־ספורט, בלש,
מהדורה־מקוצרת, והולד לישון.

אם תשמור את כספן עד לאחר הבחירות הוא לא יהיה שווה פרוטה!.
לכן מציע לך הבנק המאוחד 2תוכניות ביזבוז:
תוכנית אפס צמוד מגינה עליך מפני
פיחותי״הענק הצפויים לאחר הבחירות.
בתוכנית אפס צמוד דואג הבנק
המאוחד להצמיד את כספך לאפס.
עם תוכנית אפס צמוד אתה לא יכול
להפסיד כלום משום דבר. אפס צמוד
לבטחונך הכלכלי.
עם תוכנית ביזבוז 10,000 אתה
מרוויח מפיחותי־הענק שלמחרת הבחירות.
בתוכנית ביזבוז 10,000
מבזבז לך הבנק המאוחד את כספך
בשבילך ומוסיף 1,000ל״י ביזבוזים
משלו על כל 10,000ל״י ביזבוזים
משלך. תוכנית ביזבוז 10,000 מגינה
עליך מאסונות כלכליים. אם תשקיע
בביזבוז 10,000 אומנם גם לך, כמו

לכולם, לא יהיה גרוש אחרי הבחירות
— אבל אתה לפחות עשית חיים.
ביזבוז 10,000 על הכיפאק.

ב ש בי ל ך במיוחד

המק המאוחד״
אחרי הבחירות

250,000 חתמו
בשבוע הראשון!

ואתה?
חתום עוד היום!
אל הכנסת,
אנו, אזרחי ישראל החתומים
מטה, תובעים שישראל תעשה
משהו נגד הרודן השחור והמטורף
מאוגנדה. אנו דורשים
שישראל תשלח מפציצי הרקולס
ותזרוק על אידי אמין את
חיים גורי. אנו משוכנעים שאפילו
לא יגרום הדבר למותו
של אמין, הרי שאין ספק בלי
בנו שאחרי שבועיים במחיצתו
של גורי ישתגע אמין פל-כך עד
שיהיה לנורמאלי.
בכבוד רב, שם כתובת

אנחנו
לא ימין
לא שמאל
לא מרכז
לא מאחורי
לא מלפני
לא מצדדי
אני פוקח
את עיני

מצביע כעד

גזור ושמור ! גזור ושמור ! גזור ושמור !

הולכי םעםהמערך?
זה היה יום שישי רגיל. אחרי הצהריים שיחקנו שערים
קטנים. יפתח הכניס שגי גולים, אבל הפסדנו בבל זאת. בערב
נפגשנו אצל ארהל׳ה. אכלנו עוגות גבינה שמירה קנתה, והסתכלנו
יחד ביומן השבוע. אחר כר שוחחנו על ״המצב״ .צ׳יפ שאל מה
יהיה. אריק בא עם תמי וטליה. אורי טען שלמרות הכל. מיכה
הביא וויסקי וכמה בנות. שמענו את אייבי. זוהר הציע שבכל
זאת, בכל זאת. אורית וצפי באו עם איזה פרעה. שתינו עוד יין.
ארהל׳ה הפעיל את הסטריאו, שהוא בעצם קוואדרו. גידי וענת
רקדו טוויסט. יפתח הסכים שלמרות הבל. מישהו עימעם את
האורות. בולם רקדו סלואו ושתקו. כץ שאל למה לא, בעצם. אריק
סיפר בדיחות. שאלתי את המי מה היא אומרת. תמי אמרה
שדווקא כן. אני לא יודע מה הם יצביעו, אני לא יודע מה אתם
תצביעו, אבל אני תפסתי זיון.

בכל זאת בכל זאת

תפסיד את בל כספך
תאבד את מקום עבודתך

טובות־הנאה

לכן אנחנו מציעים לך

מודיעה

אחרי הבחירות
אחרי הבחירות
תתייאש מהחיים
כבר עכשיו

כל האמצעים כל השיטות
להתאבדות יבתער — בגלולה — בכדור — בשקט?
—1בקפיצה — ללא כאבים — בזול
[בדריסה — ברעש — בגז — בחשמלן
נ— בהידור — בטביעה — בתליה — ז
{עם כאבים — ברעל — וגם לפי|
הזמנה.

והצעה מיוחדת
ושיטת התאבדות מהפכנית שתגרום!
נלמותך מבלי שחברת הביטוח תרגיש[
!במירמה ותזכה את משפחתך במלוא!
)סכום הביטוח לרווחתה הבלבלית|.

סודיות מובטחת,

כי החלה ההרשמה
לקבלת טובדודהנאה
לשנת תשל״ח 77/78
בתחומים הבאים:
א. ג׳ובים ומישדות
ב. שיכון ודיור
ג. מפעלים וחברות
הועדה חוזרת ומדגישה למעוניינים כי
על פי החוק ניתנות טוגווד׳הנאה אך
ורק על פי הקריטריונים הבאים:
א. קשרים משפחתיים עד דרגת נים.
ב. חברויות נפש או ידידויות אמת.
ג. יחסי אישות מעל ל־ 10 ימים.
ד. שירות משותף בפלמ״ח או בצה״ל
עד סוף .1959ה. כל פרוטקציה ברת־הוכחה
אחרת.

המועד האחרון להרשמה
30.4.77

חברת ביטחון
למשפחה

טובת־הנאה —
מתנה נאה!

אבא, אני אמרתי לעיתון כל מה שאמרת לי להגיד, שהערבים
תמיד תוקעים סכין ארוכה בזאת בגב, ושאסור לתת לערבי כלום,
רק מכות, ושאם ניתן לערבים אצבע הם ירצו א ת כל היד־אליהו
ותל־אביב, ושאם ניתן להם חלקים של הלב של הארץ אז
בהתחלה הם יעשו באילו, אבל בגלל שערבי נשאר ערבי גם
ארבעים שנה אהרי מותו, אז יהיה לי מלחמה ואני אמות, ואני לא
רוצה למות, וגם בכיתי, כמו שאמרת. עכשיו תקח אותי לים?

בן בני, אקחך
לים, יען כי ילד
טוב אתה.

6א מכבר ישבה המדינה נולה רתוקה
/למקלטי־הטלוויזיה, כשהיא צופה ב־סידרה
בית ארחה, על־פי סיפרו של סופר
אמריקאי ידוע.
בין השאר תיארה הסידרה קנונייה של
אילי־הון בינלאומיים, שהתכנסו בחדרי-
חדרים והחליטו על גורל העולם. הם קבעו
אם תפרוץ מילחמה, אם לאו; כיצד לעצב
את היחסים בין העמים; את מי להמליך
כנשיא ארצות־הברית. לרשותם עמדו מש־אבי־כסף
בלתי־נדלים. שום כוח בעולם
לא יכול לעמוד לפניהם. הם שלטו בכלי-
התיקשורת, שיחדו עיתונאים ומדינאים
בסיטונות וקבעו את מהלך ההיסטוריה —
הכל על־פי שיקולים פשוטים של רווחים.

בסוף הסידרה הרים מועדון
חשאי זה תנועה עממית בבירה
למען בחירת האיש שנבחר וש-
הוכשר למען מטרה זו במשך שנים.
כאשר ניסה איש זה למרוד כאדוניו,
נרצח על־פי פקודתם — רמז
שקוף לרציחת האחים נ׳ון ורוכרט
קנדי.

הצו האבר של היוח
** צם הרעיון, שאילי־הון נעלמים מג-
חים מנהיגי עולם, אינו חדש. הוא צץ
מדי־פעם. לאחרונה רמזו עיתונים אמריקאיים
כי ג׳ימי קארטר לא נבחר במיקרה,
אלא הוכשר לתפקיד זה עוד לפני שנים,
כשהיה עדיין מושל צוער במדינה בלתי-
חשובה של ארצות־הברית. מ־שך בחוטים
מועדון מיסתורי, שהוקם על־ידי המולטי-
מיליארדר דייוויד רוקפלר, והמייצג את
האינטרסים של החברות הדב־לאומיות הגדולות.
גוף זה נושא את השם ״מועדון
תלת־צדדי״ ,כיוון שהוא משלב את ההון
הגדול של ארצות־הברית, יפאן וגרמניה
(או אירופה המערבית).
קרוב למחצית חברי ממשלתו
החדשה של קארטר
נבחרו מבין חבריו של מועדון

אבל כאשר צפיתי ב־סידרה
בטלוויזיה, לא
השבתי על ג׳ימי קאר־טר.
משוס-מה חשבתי
על התנועה הדמוקרטית
לשינוי•.

לכאורה, זוהי תנועה המתנהלת
כל־כולה באור הזרקורים.
כלי־התיקשורת
מפנקים אותה, כפי שלא
פונק מעולם גוף מיפלגתי
ישראלי כלשהו. למן הרגע
הראשון נמצאו בכל כלי-
התיקשורת אנשים שטיפחו
את הרך הנולד בהתלהבות
ובמסירות, כאילו היה להם
עניין אישי בכך.

אך צד אחד •טל הגוף
החדש עדיין נותר
אפוף מיסתורין ושרוי
בחשכה מוחלטת, כמו
צירו האחורי של ה

ירח:
הצד הפיננסי.
מניין באים לתנועה סכומי־הכספים האדירים,
חסרי־התקדים, העומדים לרשותה

בארבעה השבועות האחרונים הוציאה
התנועה, לפי הערכה מוסמכת, כשני מיליון
לירות על תעמולה הנראית־לעין —
וייתכן כי הסכום האמיתי גדול הרבה
יותר. אם יגבר מאמץ זה לקראת מועד
הבחירות, בקצב הצפוי, ניתן להניח כי
התנועה תוציא במערכת־הבחירות כולה
כ־ 20 מיליון לירות, לפחות.

במושגים ישראליים, לגבי תנועה
שעדיין אינה מקבלת מימון
ממלכתי ושאינה יכולה לחלוב חברות
ממשלתיות, זהו סכום אגדי.
הוא עולה כימעט פי-עשרה על התקציב
העומד, למשל, לרשותה של
ל״ע, ופי־מאה על תקציבה של
רשימת העולם הזה.
כא־שר מוצגות לתנועה שאלות בלתי-
דיסקרטיות, יש בפיה תשובה חלקה: הכסף
בא מהמוני החברים של התנועה,
המרימים איש־איש את תרומתו הצנועה.
אלא שכל מי שיש לו ניסיון כלשהו
בחיים הציבוריים בישראל, יודע שסיפור
זה מתאים לילקוט הכזבים, יצירתם ההו־מוריסטית
של דן בן־אמוץ וחיים חפר.
באותה מידה של סבירות אפשר לספר כי
מיגדל שלום הוקם על־ידי קואופרטיב
בעלי־מלאכה תימניים, שהשתמשו בחמו
רים
ושהניחו אבן על אבן.
רוב רובם של חברי ד״ש שילמו תרומות
בסך 15 עד 25 לירות. אחדים שילמו
50 או 100 לירות. מעטים שילמו 1000
לירות. כך הדבר בכל התנועות המעוררות
התלהבות בלב אוהדיהן. ישראלי נורמלי,
הנהנה מהכנסה נורמלית והמשלם מס-
אמת, פשוט אינו יכול להרשות לעצמו
יותר.

תרומות מסוג זה, בתנועה המונה
רבבות, יכולות להגיע לחצי
מיליון, למיליון. אין הן יכולות אף
להתקרב לסכומי־הענק שמוציאה
ד״ש, בביטחון העילאי של גוף היודע
שאין גבול לזרם הזהב הנפלט
מברז־הקסמים.
היכן נובע הזרם הזה ז היכן חבוי אותו
מעיין לא־אכזב, שעין־אדם לא ראתה
אותו ן

אידי־הון עסיויס
** וד בטרם היות ד״ש, כאשר אך
צצה תנועת־שינוי התמימה וד,מלבבת,
היו מקורות־הכספים שלה אפופים מיס-
תורין.
התנועה הרכה יצאה לאור העולם, כש היא
מפזרת סביבה כספים כתינוק הממ־טיר
סביבו את צעצועיו. כאשד נשאלו
ראשי התנועה מה הם מקורם של הכספים
השיבו אותה התשובה התמימה: הכסף

בא מתרומות קטנות של החברים.
כאשד גברו הרינונים, הודיעה, התנועה
שספריה פתוחים לעיון לכל. כתבי המורם
הזה, שהיו שותפים לסקרנות הכללית,
טרחו לבוא אל מישרד התנועה כדי לעיין
בספרים אלה, ואז התברר כי התנועה
מוכנה להציג רק סיכומים כלליים —
כך־וכך נכנם, כך־וכך יצא. פירוט התרומות
לא בא כלל בחשבון.
רבים חשדו אז כי הכסף השמן בא
מכיסה של מישפחת רובינשטיין, שהפרופסור
אמנון רובינשטיין הוא אחד מבניה.
כאשר הסתבכה המישפחה בחשדות של
העלמת־מס, דאו בכך רבים אישור. אך
הכסף האמיתי של התנועה בא מידי
מיליונר זר, שהעמיד לרשות התנועה
״תרומות״ בסדר־גודל של שש ספרות.

תנועת־שינוי לא היתה אדא מעבדה
קטנה. היא יצרה דגם נים-
יוני. תנועת ד״ש היא בית־החרו•
שת הגדול, המיישם את התהליך
שנופה שם. כאן זורמות תרומות
בסדר-גודל •טל שבע ספרות.
בחודש שעבר קרה דבר קטן, אך אופייני•
מייד עם מתן פסק-הדין במישפט
אשר ידלין פירסם העולם הזה שורה של
הצעות מעשיות, כדי לסתום את הפרצות
בחוק־מימודהמיפלגות, הקוראות לגנב,
ושהומצאו על־ידי הגנבים.
תנועת ד״ש פעלה בזריזות האופיינית
לה. היא אימצה לעצמה מייד את כל
הצעות העולם הזה, ומאז היא רוכבת
עליהן כאילו היה זה סוס גיזעי שנולד
באורוותה.

בל ההצעות — מי לבדאחת .
הצעה אחת ממיכלול התוכנית המגובשת
של העולם הזה נשמטה ונעלמה בדרך אל
ד״ש: ההצעה שהחוק המתוקן יכלול סעיף
המחייב כ ל מיפלגה להודיע למבקר-
המדינה על כל תרומה הנתרמת לה, והעולה
על 500 לידות.

אין מנוס מן ההנחה שתנועת
ד״ש ממומנת, בסכומים של מיליוני
לירות, על־ידי אילי־הון עלומים,
המצניעים את עצמם בענווה
כלתי־רגילה.
עובדה זו מעוררת כמה שאלות נוקבות
לגבי מהותה של התנועה.

המידיונרס הצנועיס
אשר אדם מרים תרומה גדולה לת-
נועה דמוקרטית, פטריוטית ומכובדת׳
החותרת לשינוי רצוי ומייוחל, אין
לו כל סיבה להצניע את עצמו.

אין לו כמה להתבייש. אדרבה,
הוא היה צריך להתגאות במעשהו
האזרחי היפה, ואף להכריז על כך
בפה-מלא — ולו רק כדי לעודד
אחרים ללכת בדרכו.
בישראל של 77׳ אין פחד מפני השיל-
טון. פינחס ספיר הלך לעולמו. שיטתו
המפורסמת מתפוררת. שום בולשת או
אנשי ש״ב לא יתחקו אחר התורמים. להי-

יפך, ראשי המישטרה ושירותי-הביטחון
התקבצו בהמוניהם תחת כנפיה של הת-
,נועה החדשה כאפרוחים החוסים בצל התרנגולת.
שום עונש כלכלי אינו צפוי
מידי השילטון, שהרי ראשי המשק מצטרפים
בגלוי לתנועה החדשה.

הפגינו עובדיו לפני מישרדי ד״ש, מפני
שסירב לנהל עימם משא־ומתן.
פחות צנוע מנהיג בולט אחר של התנועה:
האלוף (מיל ).אברהם (״צ׳יטה״)•
בוצר, מנהל נמל־הנפט באשקלון, האדם
שגייס המוני שוטרים כדי לדכא שביתה
של עובדיו, והכניסם לבית־הסוהר.
האלוף (מיל ).מאיר עמית היה, כמנכ״ל
כור, אחד המעבידים הגדולים ביותר בארץ,
ודיעותיו על הצורך במישטר של
חוק וסדר בענייני-עבודה ידועות.

אם כן, מדוע מצניעים נותני הכסוח
את עצמם? מדוע כאים חבריה
לאור הזרקורים, כעוד שהכסה
זורם במחשך?
יכולות להיות לזה רק שתי סיבות.
האחת, המזדקרת לעין, היא שהכסף
הוא בחלקו הגדול שחור. התנועה עצמה
הכריזה שאינה מקבלת כספים מתאגידים,
ואף החזירה לחבריה תרומות קטנות שהיו
חתומות בידי חברות־בע״מ( .אילו נהגה

אפשר לעבור על הרשימות שפורסמו,
ולמצוא כהן דמויות־מפתח
מעולם הבנקאות והביטוח, הקבלנים
והתעשייה. יש
ביניהם פה־ושם אנ שים
מתקדמים, כמו
סטף ורטהיימר שנקלעו
לחגורה זו
כימעט כמיקרה. הם
טובים לקישוט, ועל
בן הם מובלטים, ב שעה
שאחרים מצטנ עים.

מובן שהרשימה המעניינת
באמת אינה זו המת פרסמת
ברבים. מה שמת-

שוהם תקציב נ זה גדור למע וכת הבחירות מניין הוא בא?
אחרת, היתר, מאבדת את זכותה לקבל
מקופת המדינה, אחרי הבחירות, סכום
של 600 אלף לירות עבוד כל חבר־כנסת
שייבחר משורותיה — ולמרות ׳.ל הדיבורים
הרמים, אין התנועה מוכנה, כנראה׳.
לוותר על מיליונים אלה).

תנאים אולטימטיביים לקבלת השילטון.
ייתכן שלשם כך לא תצטרך. אף לנחול
ניצחון כמותי גדול בקלפי. עשרה מנדא־טים
יכולים להספיק, אם •שאר המנדאטים
יהיו מחולקים בצורה הנכונה בין הגושים
הגדולים.

אם בן, יש להניח כי תרומות
הענק כאות מחשבונות פרטיים.
כמה אנשים בארץ יכולים לתת,
בתרומה, חצי-מיליון לירות מכם ך.
פרטי, אחרי ששילמו מס-אמת?

לשיבכה של אילי-הון, החולשת
על עמדת־כוח כזאת, תהיה זו הזדמנות
של פז, פשוטו כמשמעו —
הזדמנות שתהיה שווה לא עשרה
או עשרים מיליונים, אלא מיליארדים.

זוהי
סיבה טובה לדיסקרטיות — ואם
היא נכונה, היתד, מטילה צל גדול על
תנועה הלוחמת לטוהר־המידות ולחיסול
השחיתות במדינה.

אך איני סכור שזוהי הסיבה היחידה,
או אפילו העיקרית, לתעלומת
המימון של ד ״ש.
אני חוזר לבית־ארמה.

אני חושש כי המיליונים הזורמים
לד״ש בלל אינם טגדר ״תרומה״
,כמוכן המקובל של המילה,
אלא בגדר השקעה .
אנשי־עסקים ממולחים משקיעים כסף
כבד, כאשר הם מצפים לרווחים כבדים.
האם כדאי לקבוצה כלשהי — למשל,
לקונסורציום של אילי־הון — להשקיע
עשרה, עשרים מיליונים, בתנועה פוליטית
חדשה?

ואם בן — לש ם

מה ז

שירטון דהנוזר
ף כתכה הראשונה בסידרון זו נבדקו
* הסיכויים שתנועת ד״ש תצטרף לאחד
משני הגושים הגדולים, כדי להשתתף
בקואליציה החדשה.
אנשי ד״ש מצפים בגלוי לכך •שיהוו
לשון־המאזניים בכנסת שתיבחר. כפי שאמר
זאת הפרופסור ייגאל ידין עצמו,
באחד מתשדירי־השירות האחרונים שלו
בכלי־התיקשורת הממלכתיים :״אי-אפשד
יהיה להקים קואליציה בלעדינו!״
למחרת הבחירות עשוייה תנועת ד״ש
׳למצוא את עצמה במצב שבו תוכל לא
רק להכריע בין ממשלה בראשות המערך
לבין ממשלה של הליכוד, אלא גם להכתיב
לכל אחד משני הגושים הגדולים

כיצד?
ייגאל ידין מספר לציבור שהוא יעמיד
תנאי־בל-יעבוד להצטרפותו לכל קואליציה
אפשרית: שינוי שיטת הבחירות.
אולם ניתן להניח, כי את אילי־ההון
האלמוניים מעניינת שיטת־הבחירות כק-
ליפת־השום.
מה יעניין אותם?

יעניין אותם שיושם סוך־סוף קץ
ל״אנארכיה כיחסי־העבודה״ .שיוקם
״מישטר שד סדר־ומישמעת״
במשק. שהממשלה הבאה תפעל למען
״מוסר־עכודה גבוה,״ ותעמוד
איתנה מול ״דרישות־שכר בלתי
מוצדקות.״ שתהיה ״מנהיגות חזקה״
כשטח הכלכלי. שתקום, קו־דם־כל
,״כוררות־חוכה״ שתשים
קץ ל״הפקרות״ של תביעות־שכר
ושביתות.
במילים פשוטות: איסור שביתות, הפעלת
בתי־המישפט והמישטרה נגד שוב־תים,
קביעת השכר על־ידי גופים שיל-
טוניים, ביטול ״תוספת־היוקר הגורמת ל אינפלציה״
,ועוד.

כינון מישטר כזה יחסוך למעבידים
הרכה מיליארדים של לירות
כשנה. כדי להשיגו, יהיה בל מעביד
נורמלי מובן להשקיע קצת בסף.
בשבוע האחרון הכריזה התנועה, ריש־מית,
כי גנזה גיליון של הביטאון הדיש־מי
שלה, מפני שהכיל מאמר אשר הטיל
ספק ביכולת המעשית לאפוף חוק של בו*
ררות־חובה. נאמר שמאמר זה ״נוגד את
עקרונות התנועה.״
משמע שהתנועה, שאין לה עקרונות
מפורישים כימעט בשום שטח שהוא, יש
לה עקרונות ברורים מאד ומוצדקים מאד

בשטח האחד הזה.
השבוע פירסמה התנועה מודעלת־ענק
יקרות כדי לגנות את הסכמת הממשלה
להתאים את שכר עובדיה למציאות האינפלציונית.

תהווה התנועה את לשון־המאזניים
למחרת הבחירות, יוכלו הבוסים האמיתיים
שלה — אלה שנתנו את הכסף —
לבחור בין שתי אפשרויות מפתות:

• לקיים את מישטר המערך,
כתנאי שהממשלה תנקוט מדיניות
שד יד-ברזד כיחסי-עכודה.
אם תקבל ד״ש בקואליציה כזאת, למשל,
את תיקי המישפטים, האוצר, המיסחד־והתעשייה
י או העבודה, היא תוכל ־להקים
סוף־סוף את בורדות־החובה ולשנות את
חלוקת ההכנסה הלאומית לטובת שיכבת־העילית.

שנהנו בעבר מתמיכת החוגים
האלה, הכזיבו. הם לא הצליחו לממש
את דרישתם להקמת בוררות־חובה, ועל
כן הם ננטשים עתה על־ידי בעלי־ה־מאה).

9להקים
שידטון שד הליכוד,
הדתיים וד״ש — שבו תזכה ד״ש
בתיקים השולטים עד מערכות המשק
והעבודה, תמורת מסירת
מדיניות־החוץ לחרות ומדיניות
הפנים לדתיים.
ייתכן מאד שבעלי-ההון יעדיפו את האפשרות
הראשונה• ,שתמנע עימות עם
ההסתדרות ושתרתום את המערך למטרותיהם.
אך הדבר אינו בטוח כלל וכלל.

מועדון האדונים
ץ* ל רקע אפשרויות אלה, כדאי לבחון
^ 1מחדש את ההרכב האישי של צמרת
התנועה, שהוא גלוי הרבה יותר מאשר
.מקורות־המימון שלה.
אחד המצטרפים הראשונים היה דן טול-
קובסקי. האלוף (מיל ).אינו רק איש
לאומני קיצוני (״ד״ר סטריינג׳לאב עם
•שפם בריטי,״ כפי שהגדירו אחד ממכריו)
אלא גם בעל עמדה בכירה באימפריה
הכלכלית של בנק דיסקונט.
טולקובסקי נעלם, משום־מה, מרשימת
המועמדים הפוטנציאליים לכנסת. שוב:
צניעות מעניינת, האומרת דרשני. בינתיים

פרסם הוא דקורציה — אוסף מעניין, קצת
משעשע, קצת פאתטי, של אנשים טובים
ולא־כל־כך טובים, חלקם יודפי-כיסא מאוכזבים,
חלקם אידיאליסטים מתוסכלים,
רבים מהם נשמות טובות הצמאות באמת
לתיקווה הדשה.

אלא •שרשימה זו אינה חשוכה
בדד. חישובה הרשימה האחרת, זו
שלא פורסמה — רשימת נותני-
המיליונים הרוצים כעידום־שמם.
כאשר עקרת־בית קונה קופסת־שימו־דים
בחנות, היא מעיינת היטב בתווית
המורה מה יש בקופסה. מי שקונה סחורה
מיפלגתית, בייחוד כשהיא חדשה בשוק,
מוטב לו שיבחן היטב את טיבה.

הוא יכול לעיין במצעה.
למרבה הצער, אין ערך רב לבחינה
זו, שהרי אין הבוחר יכול כלל לאמת
את אמינות הדברים. מיפלגה חדשה יכולה
להבטיח הכל, מבלי שתצטרך להוכיח מה
עשתה לגבי אותם נושאים בעבר. לגבי
ד״ש שווה בחינה זו עוד פחות, כ־ אין
לה ביכלל מצע הראוי יישמו, והיא מסתפקת
בפירסום מישאלית כוללניות חסידות.
,תוך התחמקות מכל הנושאים השנויים
במחלוקת אמיתית.

יכול הבוחר להסתכל בהרכב ה אישי
שד צמרת התנועה.
זוהי בחינה מעשית יותר, אך גם היא
חלקית בילבד, שהרי ייתכן מאד שהאנ שים
הקובעים באמת אינם מופיעים
ברשומות הגלויות. בכל־זאת, כאשר תגיש
ד״ש את רשימת־המועמדים שלה לכנסת,
תהיה הרשימה ראוייה לבדיקה מדוקדקר
מאד. כמה אילי־הון יופיעו בה? היכן
ישתבץ בה טיפוס כמו שמואל תמיר?

אך מכל המיכחנים, החשוב והאמיתי
כיותר הוא מיכחן הכסה.
בפוליטיקה ניתן לומר :״גלה לי
מניין בא הכסף שלך, ואדע מי
אתה״.
לגבי ד״ש זוהי הבחינה הקובעת. אך
התנועה מסתירה בקפדנות את העובדה
המכרעת הזאת.

וכמו שאומרים כעולם העיתונות
:״חוסר-תשובה הוא, לעיתים
קרובות, התשובה הטובה כיותר.״
(הכתבה הגאה בסידרה
זו :״מטע הפיראטים.״)

תשלומים ,
ואתה בחול...
חברת מונדוס טורס מכריזה על

מבצע תיירות 1977
טיולים מאורגנים לבודדים ולקבוצות לכל העולם

ב־ 10 תשלומים ללא ריבית
לנרשמים עד 30.3.1977 הטבה נוססת בתנא• התשלום.

פרטים מלאים במשרדי

בע״מ
טורס ס מונזו

רח׳ נחלת ב נימין ,73 טל 622606/7 .תל־אניב

הטיסות מתוכננות על ידי

ותיבי אויר די^/ראל

חידהאוויו צוין ובעור נו* שעוצמת־האש שר חירות־הינשה שר
צה״ר תספיק לצור ו נר המיבצעים הטאקטיים שרחם * ש למנוע
מצב שבו ידושו מטוס׳ חידוואוויו לכומר כאוטירדיה או בתותחי מעופפים

,ך ץ יל־האוויר משמש אצלנו, כבר מזמן, כגורם־
1 1עוצמה אסטרטגי ואופרטיבי, שאי־אפשר בלעדיו.
כושריו וביצועיו מתנים את עצם יכולתנו לנהל מלחמות
ולנצח בן, למרות שהנסיבות האובייקטיביות אינן, בכללן,
לטובתנו.
קיומה של עוצמת־האוויר תובע השקעות חומריות,
המגיעות למחצית הרכש הצבאי ולחלק מתאים מן המשאבים
המוקצים לאחזקת הקיים. מבחינת כוח־האדם, חלקו
האמיתי של חיל־האוויר גדול בהרבה מזה שמראים
המספרים היבשים, מפני רמות־האיכות הנתבעות ומשום
שרוב משרתיו — שלא כבכוחות היבשה — הם משרתי
סדיר וקבע.

לאל־ידם מה שאין לאל-ידנו, והוא — לתכנן וגם להקים
תחליפים קרקעיים, אשר לצרכיהם יהיו שווי־ערו
יעילים לעוצמת־האוויר.
אחד־משישים של כישלון אווירי אפשרי טעמנו באוקטובר
73׳ .רמת־הציפיות ומידת ההסתמכות על עוצמת
האוויר שלנו היו, בכלהדרגים, מן הרמטכ״ל עד אחרון
הטוראים, כה גבוהות, עד שאי-יכולתו להצדיקן ולמששן
היתד — ,נעלה מכל צל של ספק — אחד הגורמים
הראשיים, אם לא הגורם הראשי, לאובדן שיווי־המשקל
שסבל צה״ל בשלב־הפתיחה של המילחמה. מראי־המקומות
וההוכחות, המילוליות והכתובות, שהובאו אחרי המילחמה
כראיות ש״הזהרנו, אמרנו, לא השלינו״ וכר, אין בם
לשנות מכך שהכל ציפו, כמובן־מאליו, כי חיל־האוויר
שלנו יפצפץ וירסק לשבבים את הצליחה המצרית בעודנה
בגדה המערבית של התעלה או, לכל ד,יאוחר, על המים
עצמם: ושבצפון, יפיץ לכל רוח את הריכוזים הסוריים
ויטחן לאבק את הארטילריה שלהם.

סי מין עמידדור־

הפרשן הצבאי שד העוד הזה

המשמעות החשובה ביותר העולה מן העובדות
הללו היא, שבגלל מינכלותינו אין בכוחנו
ליצור וגם לקיים אלטרנטיבה שלמה
ומלאה לעוצמת האוויר ; ולבן, אם יכזיב חיל־האוויר
כאופן קיצוני, ייווצר פער בלתי־גשיר,
שיבטיח את בישלוננו כמילחמה.
המצרים, לעומתנו, יכולים ליצור אלטרנטיבה כזו:
ואכן, ביום־הכיפורים הוכיחו לנו שביכולתם לפעול
ביעילות סבירה, ואף להשיג את מטרותיהם המוגדרות
והמוגבלות — ומבחינתם, לסיים את המילחמה בהצלחה
— אף בתנאי נחיתות אווירית כימעט מוחלטת.
אין כוונתי לקבוע כי הצלחתם היחכית היתה בלתי־נמנעת,
או שוודאי כי יוכלו לחזור עליה גם בכל מילחמה
עתידה, אלא רק לציין שמפני עדיפותם החומרית יש

אלוף פלד: איפה!זמסקנות?

^ פיסדוג אלה, שהפכו תורת־חיים מיבצעית לצד,״ל,
י הסתמכו על ההיסטוריה של השתתפות חיל-ד,אוויר
ב״קדש״ ובששת־הימים — ועל אישור כל ה״לקחים״
המופרזים והמוגזמים להחריד שהופקו מהן, במילחמת־ההתשה
״הגדולה״ (או׳ ״מילחמת 1000 הימים״—1968 ,
,1970 לאורך כל הגבולות, ובעיקר בתעלה) שבה הוחזקו
הקווים, למעשה, כימעט באמצעות עוצמת-האש האווירית
לבדה.
זכור היטב, וגם כתוב במפורש ובמודגש בכל הפיר־סומים,
שחיל־האוויר — אחרי •ששת־הימים — נחשב
(בוודאי בעיני עצמו) אחד ״החילות המסתערים הקרקעיים״
,כמו החי״ר והטנקים ובצידם. גם הועלו טענות
חמורות נגד מפקדים ביבשה על שנמנעו ממיצוי ״תכונה״
זו של עוצמת האוויר במלחמה.
בעיקר זכורה טענת אלוף (מיל ).מוטי הוד, על שאלוף
(מיל ).טל נחפז מדי להסתער ברפיח, שעה שיכול היה

מטוס אי 1ו תו תח
(המשך מעמוד )19
להמתין, ולהניח למטוסים לחסל את הארטילריה והטנקים
המצריים. אומנם אפשר כי שם ואז, אכן ניתן היה
לנצל במידה גדולה יותר את סיוע־הקרקע של חיל־האודר,
אבל לא היה כל צידוק או מקום להפוך טענה ל״לקח״
כלליועקרוני — ומה־גם שאריאל שרון, אשר
תקף במקביל לטל ומדרומו (את אום־כתף) ,אכן הפעיל
סיוע־אוויר כלפי הארטילריה המצרית שמולו, אבל במהרה
הורה להסיג את המטוסים, מפני שאבידותיהם ניראו לו
כבדות מדי ובלתי־מוצדקות.
דברים יותר מציאותיים — וגם מתאימים יותר ללקחים
ההיסטוריים הנכונים — השמיעו אנשי האוויר (או, לפחות,
השמיעו בפומבי ) רק אחרי המילחמה האחרונה. בראיון
עם דב גולדשטיין (מעריב )25.7.75 קכע האלוה

פלד כי סיוע-הקרקע ״הקרוב, הצמוד, ההדוק,״
שבו מתפקדים המטוסים ״כמו סוללת־תותחים״
— כלומר, חגים מעל לכוחות ומופעלים על־ידי
המפקד הקרקעי למטרות מזדמנות — הוא ״סוג
•טל סיוע־אוויר נד יר, יקר, כלתי־יעיל ובלתי
השום. מאז הופעת הכוח האווירי כעולם, היה
זה סוג נדיר — והוא יישאר נדיר.״
להעמיד דברים על דיוקם, יש לומר שקביעה
זו של מפקד חיל־האוויר אינה נכונה, עובדתית,
לגמרי.
בשתי המילחמות האחרונות שניהלו האמריקאים —
בקוריאה (בעיקר בשלביה הנזילים, של ההתקדמויות
והנסיגות האמריקאיות) ועוד יותר בווייט־נאם, ניתן סיוע
אווירי טאקטי ,״כמו סוללת־תותחים״ ,כדבר רגיל, יעיל
וחשוב. במהלך מילחמת־העולם השנייה הופעל סיוע כזה
בזירות היפניות: על־ידי האמריקאים, באוקיינוס השקט ;
ואצל הבריטים, בבורמה. אבל בכל המיקרים הללו התאפשר
סיוע אווירי הדוק ויעיל ורגיל, מפני — וכל עוד —
נהנה הצד שהפעילו לא רק מעליונות אווירית כוללת
בזירה או בחזית, אלא גם משליטה אווירית טאקטית -
מקומית מוחלטת, שהתאפשרה מפני שהאוייב חסר

באשר עוצמת־האוויר מייועדת, כעיקרו שד
דבר, לסייע להשגת ההכרעה היבשתית ועל-ידי
כוחות־היכשה — וכך היה ויהיה אצלנו — אי
אפשר להסתמר עליה (ולנו, בגלל מיגבלותינו,
אסור שנסתמך עליה, ברב או במעט) ,בגורם חשוב
וקבוע של סיוע־אש ברמה הטאקטית ; בלומר,
בסיוע ישיר והדוק, בדומה לסיוע ארטילרי,
דבוחות־הקרקע הנמצאים במגע ישיר עם ה־אוייב.
חשוב
מאד להדגיש, שמוסכמה זו היא המייצגת את
הלקחים הנכונים עבורנו והרלוונטיים לנו מכל המילחמות

חידהאוויו נחשב 01
בעיני עצמו נאחד
החילות המסתעויס־הנן וקע״ם
המודרניות. אין לראותה כביטוי של ״אכזבה״ מ״כשלון״
חיל־האוויר במילחמה, אלא רק כשיבה לפרופורציות
ההגיוניות והיעילות. קשה להפריז בערכה של גישה זו,
מפני שרבים מדי ממפקדי־היבשה עברו מקיצוניות אחת
לרעותה, ובמקום שראו קודם את חיל־האוויר בתרופת־פלא
טוטאלית מכריזים הם עתה, שבעבורם ולצורך
לחימתם, חיל־ד,אוויר כאילו ״איננו קיים״ .מן הצד השני
מצויים אנשי־אוויר, שחשים צורך להתנצל על כך שחיל-
האוויר לא הביס לבדו, וביממה הראשונה, את כל צבאות־ערב,
והם מחפשים ונוכרים באירועי יום־ד,כיפורים, להר
תהלפם
כעוצמת האוויר, המתפקדת לצורך זה
כעוצמת־אש יבשתית מובהקת ; ובאופן מוגדר
יותר — במקום התותחים, הכזוקות והמיקלעיט
הקרקעיים, שאיגם.
מאליו יובן, כי זוהי הצורה הפחות־יעילה ביותר של
ניצול עוצמת האודר — וגם היקרה ור,בזבזנית ביותר.
המטוס איננו. מיועד, וגם איננו מסוגל, להחזיק שטח,
ולא הטנק הוא המאיים (ישירות ומיידית) על קיומו ועל
חופש־פעולתו. לכן, ברירתם על הטנקים הסוריים, לא
זו בלבד שהיו המטוסים מועסקים בתפקידים שלא להם
יועדו — אם־כי היה ביכולתם לבצעם, מבחינה טכנית —
אלא שגם היו מחוייבים להתעלם, או לא להתחשב,
באמצעי הנ״מ, שהם אוייביהם הייעודיים.

^ יום, דומני שניתן לקבוע, ולו כהכללה, שאנשי־היבשה
מודעים, פחות או יותר, לחשיבות עוצמת־האוויר
וכבר ראינו כי עד יום־הכיפורים, אף נטו מאד
להפריז בחשיבותה ובמישקלר, לעניין הלחימה ביבשה.
גם אלה מהם ״שאינם מכירים״ בחיל־האוויר, מתכוונים
רק ללחימתם הטאקטית, לא ליירוט, אמנעה אופרטיבית
והפעלתו האסטרטגית.

אכל עד יום־הכיפורים ודאי בי אנשי־האוויד
וכן מקבלי ההכרעות העל־זתעיות חפרו מודעות
וגט הבנה מספיקות באשר למידתם, אופיים
ומיידיותם של הקשרים וההשפעות שיש ל״
כוחות־היבשה, לעוצמתם, לציודם, להערכותם
ולפעולתם על עוצמת־האוויר. ואיני יכול לומר
בביטחה, שאחרי המילהמה תוקן מעוות חמור
זה כאופן משכיע־רצון.

נחזור לראיון הנזכר עם מפקד חיל־האוויר :״במיל-
חמה האחרונה היה ברור, שטוב יהיה אם קודם כל נצליח
לנקות את השמיים מטילים של האדיב וממטוסיו. חיל־האוויר
לא עשה זאת ופנה להשתתף בקרב היבשה, בלא
להתחשב במד, שטוב, אלא במה שצריך. המצב על
הקרקע היה כה קרישי בשלבים הראשונים, עד כי לא
יכולנו להתפנות בכוחנו המלא לתקוף את מערכי־הטילים,
״היה כאן, איפוא, מין גלגל חוזר: לא יכולנו להתפנות
במלוא הכוח לעזרת כוחות־היבשה בגלל מערכי־הטילים,
והתקשינו לתקוף את מערכי־הטילים לרגל המצב הקשר,
של כוחות־היבשה. זה בלט במיוחד כאשר נצטווינו
להפנות את כל הכוח לצפון, כי שם נשקפה סכנה רצינית
לשטח — ולהניח בינתיים לחזית המצרית.״ משמעות
ומסקנות? אין. הדברים נאמרו כאקדמה לציון, כי,
״למרות כל אלה ...החל מד,־ 18 באוקטובר ...1973 לא
היה עוד מערך־טילים אפקטיבי בתעלה. חיל־ד,אוויר חזר
וקנה לו את הכושר לפעול בשדה־הקרב כאוות נפשו.״
אין לי כל ספק, שחיל־האוויר למד את לקחיו בתחום
האודרי — ובין השאר (וזה לא מזיק בעיקרון, כל זמן
שאין הגזמה) ,שמוטב לו כי יכין את עצמו למילחמה,
בלא שיסמוך מדי על התחזיות, הדיווחים והתוכניות
של מיפקדות־היבשה. אבל לא מצאתי כל ראיה חותכת
וחד־משמעית — בוודאי לא בפירסומים הגלויים — שחיל
האוויר מבין שמצבם של כוחוודהיבשה, על כל בחינותיו,
הוא מעניינם הישיר, הקבוע והחיוני של הטייסים. בעיקר
אמור הדבר לגבי עוצמת־האש הקרקעית וההיערכות
הנכונה למיגננה.

חיל-האוויר צריך לשאון? וגם לעשות בכד
כוחו, שעוצמת־האש האורגנית שד כוחות-
היבשה תהיה מספקת להבטיח את מלוא סיוע-
האש הנחוץ להם למיבצעים הטאקטיים. ככל
שמתמלאת דרישה זו, כן פוהת הסיכוי שלהבא
ישובו מטוסים ויידרשו לשמש ארטילריה או
נ״ט מעופפים כמקום אלה שצריך וגם מתאים
שיימצאו לכוחות־היכשה, אכל הסרים להם.

מטוס׳ ..סק״הוק׳ שד חיי־האוויר
הן עוצמת־אוויר מקומית ראוייה־לשמה, והן נ״מ קרקעי
של ממש.
זו גם הסיבה לכך, שסיוע אווירי דומה לא ניראה
וגם לא ניתן להגשימו בזירות הגרמניות: גם במקומות
ובזמנים שהשמיים נוקו ממטוסי הלופטוואפה, עדיין היה
הנ״מ הגרמני רב־עוצמה וגם יעיל דיו להפוך, כרגיל,
ניסיון לסיוע טאקטי הדוק. ליקר מדי.
אמור מעתה, שקביעת האלוף פלד נכונה במצב, אשר
לצרכינו נכון — ובוודאי מוטב — שנחזיקנו במצב רגיל !
דהיינו, שגם אם השגנו וקיימנו עליונות אווירית כוללת
במרחב הזירתי, בכל־זאת אין אנו רשאים להניח כי יעלה
בידינו ליישמה כשליטה אווירית מוחלטת וקבועה בשמיים
שמעל כל שדה־קרב טאקטי.

ף* יוון שאנו מצווים להתכונן לאפשרות הפחותה
נוחה, זוהי ההערכה שעלינו לאמץ.
אבל נשמעים גם קולות אחרים, שמהם אנו למדים
כי הפצצות החכמות למיניהן הגבירו את כוחו של חיל-
האוויר להתערב בלוחמת־היבשה בסיוע ״קרוב, הדוק,
צמוד״ :שיאפשר למטוס לרדת על כל טנק-
אוייב הנראה בשטח, לרדוף אחריו אישית ולחסלו. אומנם,
בשום פנים אין לבטל מראש, על הסף, את האפשרות
העקרונית, שבעתיד אולי יוכל המטוס לפעול כך! וכבר
עתה נכנס לשירות חיל-האוויר האמריקאי מטוס־תקיפה
(אי־ )10 הבנוי, ראשון במינו, לפעול בסיוע כזה לכוחות-
יבשה, גם באיזור מוכה נ״מ שמטוסים אחרים לא יוכלו
לשרוד בו. אבל, בכל מיקרה, ברור כי גם מטוס כזה
לא יוכל — אפילו יצדיק את כל הציפיות ממנו ויותר
מהן — למלא את מקומה של עוצמת־האש הקרקעית —
ועוד שאלה גדולה היא מהי מידת כדאיותו בכלל, ולנו
בפרט.

המוסכמה החיונית והקכועה היא• ,טגם

אות מהם שחיל־האוויר אכן הפעיל סיוע הדוק ובניגוד
להשמצות, אומנם השתתף כ״חיל מסתער״ בקרבות היבשה.
בהמשך מובן לכך הם גם מבטיחים, או ניתן להבין את
דבריהם כהבטחה, שבמילחמה הבאה ״יתקן״ חיל־האוויר
את עצמו ויעשה כל שציפו ממנו ביום־הכיפורים ולא
עשה.
גם מפקד חיל־האוויר, למרות דבריו שצוטטו קודם,
נגרר ל״התנצלות״ כזו. זאת מן הטעם המובן, ש״השאלה
הקנטרנית ״איפה היה חיל־האוויר במילחמה?״ באמת
פרובוקטיבית ולא־נוהה, לאור הציפיות המוקדמות, שגם
חיל־ד,אוויר עצמו עודד.
(אגב, גם בכך אין חדש, וידועה פרשת הפינוי הבריטי
מדנקירק שניצוליו, אחרי שהגיעו לחוף בריטניה, גינו
את חיל־האוויר ואת אנשיו כפחדנים, משום שמעל שמי
חוף הפינוי ראו רק את מטוסי האוייב. אבל, לאמיתו
של דבר, ומעבר לתחום הראייה של דנקירק, יירטו
מטוסי הוא״פ את הדופטוואפה והם אשר מנעו את השמדת
כוחות היבשה והים הבריטיים מן האוויר) .הראיה החביבה
על חיל־האוויר שלנו להכחשת ה״ו־,אשמות״ ,היא התערבות
מטוסינו בגולן, אשר — כך נטען — בהיעדר כוחות
יבשה, הם אשר מנעו את ירידת הטנקים הסוריים אל
חוף הכנרת.
דווקא בקבלנו ראיה זו בהצגתה, נוכל להשתמש בה
כנקודת־מוצא טובה מאד לבירור היחס הנכון שבין
עוצמות היבשה והאוויר בצד,״ל, תוך בחינת ההשפעה
ההדדית שצריכה לשרור ביניהם לעניין בניין הכוחות,
קביעת תיפקודיהם והפעלתם.

הדבר הראשון, והבולט כיותר, העולה מאפיזודה
זו הוא, שמילחמותינו מוכרעות כיבשה.
הצלחה אווירית עם כישלון קרקעי שווה
כישלון. לבן, באשר בוחות-היכשה כושלים או
כלתי־מספיקים, אין מנוס אלא לתגכרם או ל־

* * ה שנוגע לשיטת המיגננה ביבשה, מעניינו החיוני
והישיר של חיל־ד,אוויר הדבר, שכוחות־הקרקע לא ינקטו
מיגננה נוקשה, שבה כל גבעה היא הכותל־המערבי ואסור
לסגת סנטימטר. כאשר המיגננה גמישה יוכלו כוחות*
הקרקע — ומדובר בעיקר במצב הלא־נעים של מיתקפה
ערבית מפתיעה — להרוויח זמן באמצעות תימרון בתוך
מרחב מוגן, לא על קו אחד דק ונוקשה. בכך יורשו,
בעת הצורך, לבצע גם נסיגות טאקטיות, בלא לפגוע
במשימת המיגננה. ברי הדבר וודאי, שאילו היו כוחות־היבשה
מנהלים מיגננה כזו ביום־הכיפורים, לא היה איש
רואה חורבן בית 1שלישי בכל נסיגה מקומית וזמנית —
וממילא לא היה נוצר הצורך, שלהערכתי היה חמור
פחות מכפי שמוצג והצדקתו מפוקפקת, להתערבות נואשת
ומיידית ,״בכל מחיר״ ,של חיל־האודר, בעיקר בגולן.
משום כך יש — או צריך שיהיה — לחיל־ד,אוויר
עניין ישיר ומרכזי בדבר אופן היערכותם ותיכנון לחימתם
של כוחות־היבשה, בעיקר בנסיבות היותר־קשות האפ־שריות,
כך שלא יישנה המצב, שדווקא במקום ובזמן
שחיל־ד,אוויר יכול וגם צריך להנחית על האדיב מכות
שגם יערערוהו וגם יקנו לנו את חופש־ד,פעולה הנחוץ
באוויר, יהיה עליו לזנוח את כל אלה ולהטיל את מטוסיו
למשימות בלתי־מתוכננות — או בלתי־ניתנות־לתיכנון־
מראש — של ייאוש והתאבדות־למחצה, וזאת רק כדי
להרודח עבור כוחות־היבשה מירווח־נשימה, שיכלו להשיג
בעצמם אילו נערכו ופעלו נכון.

כמילים אחרות: כמו שמילחמת־האוויר ו־בניין
הכוח האווירי הם דברים חיטובים מכדי
שיופקדו כידי הטייסים לבדם, כן אלה היבשתיים
חשוכים מכדי שיעוצכו על-ידי אנשי־היבשה
עצמם, ללא שיתוף והשפעה מתמידים
והדוקים של ועם האוויראים.
זה מה שקוראים ״רב־זרועיות״ ; והוא אחד הדברים
המאפיינים כבר מזמן כל צבא ומילחמה מודרניים, למרות
שצד,״ל ״הסתדר״ עד כה בלעדיהם — להוותו.

במדינה העם אדוה־ם וה^דד־ם

איומים -מריבות ־ קנוניות והאשמות הדדיות

1זי(החת דיש בדו

מה חשוב יותר —
האדמה או הילדים ץ

״אלוהים לא אוהב ילדים !״ האשימה
ענת בת השבע, כאשר התבוננה מבעד לחלון
בגשם־הזלעפות שבחוץ. היא לבשה
תחפושת של צועניה. במשך שבועות
ארוכים ומאושרים התכוננה, ליום הפורים,
חלמה עליו, תיכננה כל פרט בתילבושתה.
בהתקרב הפורים, התקבצו ענני השמיים
בערב הפורים, וביום החג עצמו, סערו
איתני־הטבע. אף לא ילד אחד יכול היה
להסתובב ברחובות, להציג את תחפושתו.
״אלוהים אוהב את האדמה, ובגלל זה
הוא הביא גשם!״ ניחם אבא את ענת.
״מה זה, אלוהים אוהב את האדמה
יותר מאשר את הילדים ד׳ התנצחה ענת
בהיגיון־ברזל.
היגיון זה התחזק עוד יותר למחרת היום.
אך חלף פורים, ומזג־האוויד החל
מתבהר. יומיים אחר־כך כבר זרחה השמש,
ומזג־אוויר פורימי נהדר חימם את
הארץ, ממטולה עד אילת.

ראש הממשלה
שנ״ם עד הדשא

הביקור הצזידו — אך
האסבראמגיה של רבץ
עזתה ע 7שירטון
שני ראשי״השילטון עמדו זה לצד זה על
הדשא המוריק של הבית הלבן. שניהם
צעירים, שיניהם קציני צבא־הקבע בעבר,
שניהם הבינו שכדאי להם לשוות לאירוע
הדיפלומטי ציביון חיובי ככל האפשר.
אולם ההבדל בין השניים הוא כביר.
ג׳ימי קארטר הוא פוליטיקאי בכל רמ״ח
אבריו, יצחק רבין הוא פוליטיקאי כימעט
בעל־כורחו.
ובעיקר: קארטר הוא נשיא ששילטונו
מובטח למשך ארבע שנים. אחרי שהתגבר
על יריביו בבחירות המוקדמות על
מינוי מיפלגתו, ואחרי שנבחר בבחירות
הארציות, הו שליט־יחיד.
רבין, לעומת זאת, נשאר כבול בידיו
וברגליו, גם אחרי שניצח — בקושי —
את יריבו במירוץ לראשות־הממשלה.
התוכנית שנכשלה. אולם עצם כהונתו
של רבץ כראש־הממשלה אחרי הבחירות
אינו מובטח כל עיקר. הדבר תלוי
בתוצאות הבחירות.
מבחינה זו כבר היווה הביקור בווישנג״
טון אכזבה, המבשרת-דעות.
כאשר החליט יצחק רבין, לפני שלושה
חודשים, לפזר את ממשלתו ולהקדים את
הבחירות, עמדה לנגד עיניו אסטראטגיהמגובשת. עיקריה:
!• הבחירות יתנהלו על ענייני-חוץ,
•שבהם מעמד הממשלה איתן יחסית, ולא
על ענייני־פנים, שבהם מעמדה חלש.
י• כדי להשיג זאת, ינוצל הזמן עד
לבחירות כדי להחזיר את עניייני־החוץ
למרכז הבמה הציבורית.
! #לשם כך ייערך ביקורו של ראש־הממשלה
בוושינגטון בחודש מארם. הוא
יציג את רבץ שוב כמדינאי בינלאומי.
בעומדו על הדשא של הבית הלבן, יכול
היד, רבין להרהר בכישלונה של תוכנית
זו. הביקור אומנם נערך במארס, אך אין
הוא מצטייר כמאורע בינלאומי שיעניק
לרבץ יתרון תעמולתי גדול. פרישות הכפיר
ופצצות־הדלק עזרו לשימעון פרס
ליטול מן הביקור את מרבית זוהרו. ה־
,מסע כולו הצטייר בדעת־הקהל כתרגיל
שיגרתי של בחירות, לא עשה רושם עז.
חבלה מבפנים. התוצאה, לגבי יצחק
רבץ: ענייני־החוץ לא יהוו, ככל
הנראה, את הנושא המרכזי בבחירות.
אם אכן כך יקרה, ייכנס המערך למיל-
חמת־הבחירות בתנאים נחותים. הוא יצ טרך
להיאבק במרץ כפול כדי להשיג את
ההישג המינימלי הדרוש לו, כדי להבטיח
לעצמו עמדת־בכורה בממשלה הבאה.
לאור העובדה שמנוי וגמור עם שימעון
פרס, בראש מחצית מיפלגת־העבודה, לחבל
ככל שאפשר בניצחון שיחזק את יצחק
רבין, לא תהיה זו מלאכה קלה.
העולם הזה 2062

¥ה לא יילך לכם ככה! אני אש 1/
/רוף לכם את כל הבניין !״ צעק
ויקטור תייר, איש הפנתרים הציונים, שהצטרפו
לו מכבר לתנועת־ד״ש. צעקותיו
ואיומיו של תייר בקעו מבניין בית ידיעות־אחרונות
לשעבר, שהושכר והפך לבית
משרדי מטה הבחירות של התנועה,־ד,דמו־קרטית־השינוי.
צעקותיו
של תייר ואיומיו כי יעלה
באש את בית המיפלגה החדש, כוונו כלפי
חבריו לוועדת הבחירות הפנימיות במיפלגה
החדשה, שחבריה עומדים לבחור בשבוע
הבא את מועמדיהם למועצת התנועה ול־רשימתה
לכנסת.
י׳ מה שעורר את זעמו של תייר היתד,
העובדה כי מזכירות התנועה סרבה לאשר
500 בקשות הצטרפות לתנועה שהביאו
עימם תייר וחבריו מן הפנתרים הציונים.
לטענת ויקטור תייר עצמו, שפרש בשעתו
מהפנתרים השחורים והקים פלג עצמאי,
מדובר רק ב־ 320 טפסי הצטרפות לתנועה
שהוקפאו בידי המטה האירגוני הבודק את
רשימות המצטרפים, כמו טפסי ההצטרפות
ההמוניים של קבוצות־לחץ אחרות בד״ש.
הסביר תייר לכתב העולם הזה מדוע היה
עליו לזעוק ולאיים :״נכון,״ אמר ,״היו
צעקות ודרשתי שיאשרו את הצטרפותם
של האנשים שלי. כי זוהי הדמוקרטיה
האמיתית. צריך לצעוק אם רוצים להשיג
משהו.״ תייר עצמו הוא שמפיץ את הסיפור.
לא מכבר גילה כי איים לשרוף
את בית ד״ש אם לא יתקבלו חבריו לתנועה,
בראיון קולקטיבי שערכו עמו תלמידי
המיכללה־לתיקשורת־המונים .״רציתי
להדגים בפניהם מה זאת פוליטיקה ואיך
ניתן להשיג דברים בפוליטיקה,״ הסביר
תייר.
היה זה שיעור מאלף. שכן הסתבר ש־צעקותיו
ואיומיו של תייר אכן עשו את
שלהם. מזכירות ד״ש אישרה את הצטרפות־כל
האנשים שאת טפסי ההצטרפות שלהם
הביא תייר ושלטענתו ״כל אחד מהם שילם
מכיסו את דמי־החבר שלו.״

על רקע ההתמודדות הפנימית בין אנשי
ידץ לאנשי רובינשטיין בוטלו בשבוע שעבר
ברגע האחרון שתי מסיבות־עיתונאים
שעמדה ד״ש לקיים. מסיבות אלה נועדו
להציג את מצעה של ד״ש, האחת בענייני
חוץ־וביטחון והשנייה בענייני כלכלה. הן

ד״שאי תייר
״לשרוף את הבית !״

ן 6א היתה זו הסערה היחידה שהת־
/חוללה בימים האחרונים בתוככי ה־מיפלגה
המתיימרת להביא את בשורת הדמוקרטיה
והשינוי לתושבי ישראל. ככל
שהתקרב מועד הבחירות הפנימיות בד״ש,
כן החריפו חילוקי הדיעות והמאבקים הפנימיים
בקרב הקבוצות והאישים השונים
במיפלגה החדשה.
היה זה רק טבעי שתשומת־הלב הציבורית
מוקדה לעבר המתרחש בתנועתו של
ייגאל ידץ. אבל התמונה שנחשפה שם לא
היתד, מרנינה כלל ועיקר. התככים, ההאשמות
ההדדיות והיריבויות האישיות,
לא נפלו בחומרתן ובחריפותן מאלה המתחוללות
במיפלגות המימסד הוותיקות
והישנות. להיפך — בד״ש השתוללה הדמוקרטיה
ללא כל מעצור.
בעוד שקבוצות הלחץ העדתיות, שכל
אחת מהם גייסה ורשמה אלפי קולות של
חברים בתנועה — חלקם ללא ידיעתם
— איימו לדחוק הצידה את מייסדי תנועתו
של ידין ואת מייסדי תנועת שינוי של
אמנון רובינשטיין, ניטש מאבק פנימי גם
בין תומכיו של ידין לבין תומכיו של
רובינשטיין.
אנשי ידץ טענו כי אנשיו של אמנון
רובינשטיין השתלטו על מחלקת ההסברה
והאירגון של התנועה החדשה. בראש מח לקה
זו עומדים שני בני חסותו של רובינשטיין
מתנועת שינוי: גדעון אביטל בן
ד,־ ,25 סטודנט למישפטים המכהן כמרכז
ועדת־ה,הסברה, וגיל ליידנר בן ד,־ ,26 משפטן
המשמש כמרכז כנסי־ההסברה, חוגי
הבית והאסיפות של ד״ש.
אביטל ולייתר, שניהם יוצאי יחידות
הצנחנים בצה״ל, מואשמים על ידי אנשי
ידין כי צנחו על התנועה החדשה ומאיימים
לכבוש אותה בפשיטה מן העורף. לטענת
אנשי ידין משבצים השניים בעיקר את
אנשי שינוי ואת תומכיו של אמנון רובינשטיין
באסיפות התנועה, ממעטים מלתת
ייצוג לנציגי קבוצות אחרות ובעיקר לאנשיו
של ידץ.

ד״שאית סעדון
׳להנ!1תלט על הצמרת

ד״שאית גורן
״להדפיס את התמונה !״
בוטלו משום שאנשי ידין מחד ואנשי רובינשטיין
מאידך לא יכלו להגיע לידי נוסח
מוסכם בנושאים אלה. מה שהיקשה עליהם
על ההידברות היתד, המחלוקת הפנימית
על רקע אישי, יותר מאשר המחלוקת האידיאולוגית.

לאנשי שינוי של רובינשטיין היו
טענות כלפי מחנה ידין. הם טענו כי פתיחת
התנועה לכל דיכפין והצטרפותם הקולקטיבית
של גושים וחמולות לתנועה
מסלפת את תדמיתה ופוגעת ברעיון המקורי
שלה. למעשה הפכה כיום התנועה,
לדעתם, למעין סניף של הפנתרים השחורים,
כשהנושא העדתי מודגש ומובלט יותר
מכל נושא אחר. יותר ויותר גברו החששות
כי דמות אלמונית כמו זו של טובה
סעדון, המצליחה לסחוף אהריה את בני
עדות המזרח בתנועה החדשה, עשויה להוות
בה דמות דומיננטית יותר מאשר
ידין או רובינשטיין.
טובה בת ד,־ ,28 דוקטורנטית במדעי הטבע
ומורה לאקולוגיה, היא בתו של אליהו
סעדון מאור־יהודה שהתפרסם בשעתו כראש
קבוצות האגרוף של מפא״י. היא
נמנית עם ראשי תנועת עודד שהצטרפה
לד״ש ואת סיכוייה בבחירות מעריכים כטובים
יותר מאשר אלה של מרדכי ויר־שובסקי,
ממיסדי שינוי או דודיק גולומב,
למשל.
ך>< מאבקים הפנימיים שהתחוללו בו
1ד״ש איימו השבוע להגיע עד לבירור
בפני בית־המישפט העליון.
לק׳ראת הבחירות הפנימיות הדפיסה ד״ש
חוברת מיוחדת, הכוללת את תמונותיהם
ותולדות חייהם של כל 151 המתמודדים
על המקומות ברשימת המיפלגה לכנסת ובמועצה
הארצית של התנועה.
לכל אחד מהמועמדים ניתנה האפשרות
לפרסם את התמונה הנראית בעיניו ולפרט
את הביוגרפיה שלו ואת הנימוקים המצדיקים
לדעתו את בחירתו. חלק גדול מהמועמדים
פירסנזו תמונות מתקופת לימודיהם
בגימנסיה, שיבחו את עצמם ואת
כישוריהם. אחרים הצטנעו יותר.
כאשר פורסמה החוברת פרצה השערורייה.
הסתבר כי למרות ההבטחה שבד״ש כולם
בוחרים בכולם ושלכל חבר תינתן הזדמנות
שווה, הושמטו מהחוברת תמונותיהם של
כמה מהמועמדים. במיוחד חרה הדבר לד״ר
דינה גורן, שהגיעה לד״ש מר״ץ, אחרי
שהתאכזבה משולמית אלוני בה תמכה בבחירות
הקודמות.
גורן בת ד,־ ,46 מרצה לקומוניקציה באוניברסיטה
העברית בירושלים, טענה כי
תמונתה הושמטה במתכוון כדי לחבל במאמציה
להבחר במקום ריאלי ברשימת
ד״ש לכנסת. היא איימה לפנות לבג״ץ
ולבקש צו שיאסור את פירסום חוברת
המועמדים עד שתפורסם בה גם תמונתה.
רק אחרי שהבטיחו לה לפצותה, חזרה
בה דינה גורן מאיומיה. הפיצוי: תמונתה
תפורסם בנפרד במודעה מיוחדת של ד״ש
בעתוני הערב כדי שמצביעי ד״ש יוכלו
לראות גם את דמותה לפני שיכריעו אם
לבחור בה או לא.
אולם לא רק במאבקים הפנימיים דמתה
ד״ש לכל המיפלגות המימסדיות הישנות.
גם שיטות הפעולה, האירגון ובעיקר שיטות
המימון שלה, הטילו ספק חמור אם אומנם
קיים הבדל כלשהו בינה לבין המיפלגות
האחרות. אחד מראשי ד״ש, אלוף (מיל).
מאיר עמית, שהה בשבוע האחרון בהונו-
לולו, שם ד,הקיים מיפגש של ראשי מפעלים
בינלאומיים. לטענת יריבי ד״ש ניצל
עמית את ביקורו זה כדי לנהל מגבית
ולד,תרים גורמים זרים, שאינם חברי ד״ש
וגם לא אזרחי ישראל למען מסע הבחירות
של המיפלגה החדשה.
חמור לא פחות היה החשד שהועלה השבוע
על ידי אנשי מיפלגות אחרות כי
בד״ש מצאו דרך לעקוף את חוק־ד,בחירות
האוסר התרמת תאגידים למסע הבחירות
של המיפלגה. ככל הנראה יתבקש מבקר-
המדינה לבדוק ולחקור את צורת עקיפת
החוק שהומצאה על ידי ד״ש.
התאגידים, שאסור להם לתרום לד״ש
אינם תורמים אומנם כל תרומה למיפלגד,
או לקרן הבחירות שלה. לעומת זאת הם
מפרסמים מודעות־ענק בחוברות ההסברה
הפנימיות של המיפלגה, תמורת דמי מד
(המשך בעמוד )24

במדינה ריעות הצבעה ערבית

מהגה פרס נאחז
בתירוצים כזעכיים
כדי?תרץ כישלונו

השבוע

מינימום הפרס הואשון

500.000ל
מינימום כדל הפרסים

1,000.000

יום ה׳ — המועד האחרון
למסירת ה טפסים

עשהלך מנהג 7ן בוע-
מלא ט1טו בכל שבוע!
הח1עצה להסזר ה ר,׳ 10 חס בס 10ר0

רעה צור אול גלס

1ו 4א

ץ זע*66

יצירת ציפורניים בשיטה מהפכנית
באמצעות וווטו־ ב:לעדי }עאינו
מזין 1לציטונייום 1שוגר ]11 ליהן
רחוב שרת 33ת״א, טל 456762 .
פתוח בין השעות 09.00— 18.00

היו ימים בהם היה המושג ״עבודה ערבית״
כינוי גנאי בארץ לכל עבודה הנעשית
בחיפזון, רשלנות וחוסר ידע מיק־צועי.
מאז הפכו ערביי ישראל — ובעיקר
ערביי השטחים המוחזקים — לבוודהעבודה
העיקרי בארץ, איבד המושג את משמעותו
המזלזלת.
היעלמו של המושג לא השאיר אחריו.
חלל ריק. את מקומו תפס לאחרונה מושג
חדש :״הצעה ערבית״ .משמעותו של
מושג זה בפי המשתמשים בו: הצבעה
קנויה, הנעשית מתוך כפיה ולחצים, שלא
על פי שיקולים דמוקרטיים מקובלים.
היו אלה שר־הביטחון שימעון פרס ותומכיו
המיפלגתיים שהפכו לאחרונה מושג
זה למטבע-לשון עוברת לסוחר בשוק
הפוליטי.
האשמה ללא כושה. ערב הבחירות
בוועידת מיפלגת העבודה הבטיחו אנשי
מטהו של פרס כי הניצחון מונח כבר
בכיסו. הם עשו זאת לא רק באמצעות
הודעות־שקר שהפיצו באמצעות אנשי י ד
נייטד־פרס בעיתונות. גם לפרס עצמו ולי
שותפו במאבק על כיבוש כס ראש־הממ־שלה,
אבא אבן, הם הציגו חישובים שונים
שהצביעו על כך כי הרוב בוועידת
המיפלגה מובטח להם.
בין הקולות שנראו מונחים בכיסו של
פרס היו כ־ 150 קולות צירי הוועידה הדרוזים
והערבים. אנשי פרס עשו חריש
עמוק בקירבם זמן רב לפני הבחירות.
כאשר התבדו כל האשליות והתחזיות
כבועת־סבון והתברר כי יצחק רבין הוא
שניצח בבחירות במיפלגת העבודה, החלו
אנשי מחנה פרס לטעון מיד כי ניצחונו
של יצחק רבין ״אינו נחשב,״ כיוון שהוא
הושג בזכות הקולות הערביים.
תחילה החלה חרושת השמועות בגנות
״ההצבעה הערבית״ במסדרונות ובמיסת־רים.
השבוע היא הפכה פומבית והושמעה
בגלוי בפי שימעון פרס ואנשיו כטענה
לגטימית, ללא בושה.
אמר שימעון פרס עצמו(בראיון עם רפאל
בשן בידיעות אחרונות שיערתי
לעצמי כי המרחק עלול להיות זעום מאד
וממילא קשה לנחש מי יזכה. מה אגיד
לך? אפס פסיק שבעה אחוזים קשה לחזות
מראש! מה גם שהבנתי כי בערך רבע
מקולות הצירים הם, צפים׳ והיו שינויים
שחלו ממש ברגע האחרון ...כגון השינוי
הפיתאומי שחל בהצבעתם של החברים הדרוזים
והערבים שהחליטו לתת את קולם
ליצחק רביו.״
נאשר נשאל אם שינוי זה הוא שהכריע
את הכף נגדו, התוודה פרם, שהתיימר
לשאת את דגל הדמוקרטיה והשינוי ב־מיפלגת
העבודה :״לא מן הנמנע שכל
הם פני הדברים.״
או ה די א ש״ ף. דובריו של פרס היו
פחות מעודנים ממנו. כל, למשל, מצא
לנכון אחד ממקורבי פרס הבכירים בעיתונות,
כתב מעריב שמואל שגב, להקדיש
רשימה מיוחדת לנושא זה :״הקול הערבי
שהכריע בין מועמדות רבין ופרס.״
בכה שגב מרה :״לראשונה מאז קום
מדינת־ישראל הפר המיעוט הערבי לגורם
פוליטי במפלגות הציוניות ...הצבעת בני
המיעוטים קבעה מי יעמוד בראש מיפלגת
העבודה ומי יתמודד מטעמה על ראשות
ממשלת-ישראל. אכן, דרך ארוכה עברה
תנועת־העבודה מאז הימים שבהם התעקש
דוד בן־גוריון להבטיח לעצמו רוב פרלמנטרי
שלא יהיה מותנה בקולותיהם של
חברי הכנסת הערבים.״
ברמזים עבים כמו פיל ניסה שגב לרמוז
כי למרות השתלבותם במוסדות מיפלגת
העבודה, עדיין נוהים אותם ערבים אחרי
רק״ח ואחרי אש״ף.
אילו הצביעו אותם צירים ערבים בוועידת
מיפלגת העבודה עבור שמעון פרס,
היו קולותיהם כשרים למהדרין. עתה, משבחרו
להצביע עבור יצחק רבין (וקשה
לדעת מאין הסיקו זאת אנשי פרם, שכן
הבחירות היו חשאיות) הם הפכו לא רק
לאזרחים מדרגה.שניה.
.,הצבעה ערבית״ אינה נחשבת כל עוד
היא לטובת היריב.

1ו 1 1בנו של סא״ל (מיל ).דב יפה,
חקלאי בנישמתו, שעמד בשלבי י שיבה לשירות פעיל בצה״ל, אך קיפד את
חייו כשעלה ריכבו על מוקש באיזור ניצנה.
^ מכה שניחתה היתד, קשה מנשוא.
1 1סגן־אלוף יוסי יופה, איש־צנחנים
ותיק ומבחירי מפקדי צה״ל, נהרג בעת
שריכבו עלה על מוקש. אולם, מישפחת
יופר, הענפה עוד לא הצליחה להתאושש
מן המהלומה הנוראה, וכבר ניחתה עליה
מהלומה נוספת: אלוף־מישנה עמיר יופה,
ממפקדיו הבכירים הנודעים ביותר של חיל-
השיריון, נהרג. היה זה ימים ספורים אחרי
שניחם את רינה, אלמנתו של דודנו
יוסי. הוא ניספח יחד עם נהגו, בתאונת-
דרכים קטלנית שאירעה ליד פתח־תיקווה.
גורל איוב נפל על המישפחה המלוכדת,
רבת־הבנים. שבט בני יופה (יפה) הוא מן
המפוארים ביותר בתולדות היישוב העברי
בארץ־ישראל. מוצאו של השבט בעיירה
אנצ׳ה שברוסיה, שם נשא לו במאה הקודמת
אבי המישפחה, אברהם יופה, לאשה
את חנה ומאז, בכל דור ודור בבית יופה,
רבים האברהמים והחנות, כאות־הוקרה למייסדי
השבט, שהיו דמויות מייוחדות־במינן
שבניהן העריצו אותן יותר מכל.
אברהם יופר, היה סוחר־יערות, תלמיד־הכם
ויודע ספר. משך שנים ארוכות חלם
על עלייה לארץ־ישראל. אולם בעצם היום
שבו עמד לצאת בדרכו ארצה, נפטר.
אשתו, חנה, עלתה לבדה. שם, בארץ־
ישראל, חיכו לה כבר שלושת בניה, דב,
חיים ואביגדור, שעלו עוד ב־ 1906 והתיישבו
ביבניאל. שאר הבנים נשארו ברוסיה.
הבן
שלמה, שנפגע בעת המהפכה, הגיע
ארצה כעבור שנים. כשהוא משותק בשתי
רגליו. היה זה ־־ז^ב שנסע אליו והביאו
ארצה. אח אחר, יצחק, היגר לאמריקה
ועבד במישרדו של האמרגן הנודע סול
יורוק. אולם כשהגיע שעתו למות בא ל^

מרים

אשתו
של חיים, אנזם של
אלוף (מיל ).אברהם, שאול,
חנהל׳ה ואורי, אביו של אל״ם עמיר ינפה,
שנהרג בשבוע שעבר בתאונת דרכים.
מרים נפטרה לפני כשנה־ בקיבוץ יקנם.

שני ו וחמו חוו שבוע אחו, במישפחה
אחת, מיקדו את תשו מ ת ־הרב
באח! 1חמי שפח ות המפוארות באוץ

ה הג ד ה
(בית ופה

אברהם וחנה יפה, מן העיירה אנצ׳ה שברוסיה.
111171 1ל 11
אברהם היה סוחר־יערות, ותלמיד־חכם שחלם
11/111111111
11 / #1
כל ימיו לעלות לארץ־ישראל. ביום שבו עמד להגשים את חלומו ולעלות בעיקבות בניו
דב, חיים ואביגדור, הלך לעולמו. אשתו חנה עלתה לבדה, התגוררה עד ליום מותה
בבית המישפחה שברחוב השחר בתל־אביר האבות המייסדים היו נערצים על בניהם.

עמיר בחיק המישפחה

חברי קיבוץ מעוז־חיים, אחיו ואחיותיו. משמאל לימין: אוסנת, אפרת, יחיעס ואייל
הצעיר. עמיר היה ידוע כמפקד קשוח וקפדן אולם נערץ על חייליו. הוא נהג לומר
להם :״כל מה שאני עושה ואתם לא אוהבים, יציל אתכם אחר־כך בשעת הקרב׳.

המגנט של כל המישפחה. היינו מתכנסים
מדי ליל־שבת, אוכלים יחד ושרים עד אור
הבוקר. הקשר המישפחתי האמיץ של בית
יופה נולד בימים הרחוקים ההם, ביבניאל.
כשבני־דודי היו לי יותר מאחים.״
נוסף על אברהם, הבכור, נולדו לחיים
גם שאול, שנשא לאשה את בלהה לבית
ויזל והוא כיום חבר קיבוץ יקום! אורי,
שנשא לאשה את תמר לבית ירדני והוא
חבר מעוז־חיים ואביו של עמיר ז״ל ו־חנהל׳ה,
שנישאה לתמיר, חבר קיבוץ רביבים.
אברהם
יופה, כיום אלוף (מיל ).חבר-
כנסת ומנהל רשות־שמורות־הטבע, גדל
ביבניאל עד גיל .14 הוא זוכר שנים ארוכות
של מחלת הקדחת והגזזת, הוא זוכר
את אמו, מרים, כאשד. חזקה מאד, ומספר:
״היא היתד. אחות מעשית ביפו, ואז הכירה
את אבא והלכה אחריו לגליל. שם הקימה
את ביתנו, תוך קשיים עצומים. היה עליה
לכבס, לבשל ולאפות. אותנו רחצה בגיגית,
את הכביסה הרתיחה על אש בחצר, ואני
הייתי שומר־האש הקבוע. את הלחם היתד.
אופה בעצמה. אבא היה יוצא לעבוד בשדה,
ואמא טיפלה בתרנגולות והוציאה
את הפרות למירעה. אותי היתד. מגרשת
מעל פניה, טענה תמיד שאני אוכל יותר
משאני עושה.

״את ביתנו חיממו על גחלים לוחשות.
אני זוכר שהיה חם מאד בקייץ וקר מאד
בחורף. היו זבובים, היתד, קדחת. כילד,
הייתי חולה בקדחת שלוש שנים רצופות.
כשנשלחתי, בגיל ,14 למיקווה־ישראל,
צמחתי בבת־אחת. כשבאתי הביתה, לביקור,
אמא לא הכירה אותי. הייתי מגיע
ליבניאל פעמיים בשנה, בחג־הפסח ובחופש
הגדול. הייתי נוסע ברכבודהעמק מיפו לצמח,
ומשם הייתי נוסע בעגלה עד יב־ניאל.״
בנים ובני־בנים

4ישפחת יופה מסועפת מאד. אלוף
*•) אברהם יופר״ בנו של חיים, נשא
לאשה את יהודית, שילדה לו את בנו־בכורו,
דן. יהודית נהרגה בתקוסת מיל־חמת־העולם
השנייה בתאונת־דרכים, ליד
ג׳נין. מאוחר יותר נשא אברהם לאשה
את אביבה שלוסברג, אחותה של לאה,
רעייתו של ראש־הממשלה יצחק רבין.
לאביבה ולאברהם נולדו שתי בנות —
לאורי, נשואה רותי,
הבכורה,
קצין־ביטחון בנמל־ד,תעופה בן־גוריון ואיש
סיירת ידועה בצה״ל, שעליו אומר

ישראל ומת כאן, בחיק מישפחתו. האחות
שרה הגיעה לארץ־ישראל כעבור שנים.
היא נישאה כאן ליהודי בשם שניאורסון,
ומאוחר יותר התגרשה ממנו. מנישואין
אלה נולדו לה שלושה ילדים: מרדכי,
רחל והרצליה. מאוחר יותר הגיעה גם
האחות הצעירה, בלה, יחד עם בעלה יואל
אטינגון, שעבד כמהנדס בתנובה. בלה
היתה אחת הגננות הראשונות בעיר חיפה.

קשי מישפחתי
א מי ץ

^ ולס שלוש הדמויות המרכזיות ב־מישפחת
יוסד, היו, ללא ספק, האחים
דב, חיים ואביגדור, שהגיעו ארצה כחלוצים
והקדימו את המישפחה כולה.
חיים התחתן עם מרים לבית קבשנה
ואילו אחיו, דב, התחתן עם אחותה של
מרים, אסתר. מספר אלוף (מיל ).אברהם
יופה, בנו הבכור של חיים :״אנחנו, הילדים,
ניס־נו להשפיע על אביגדור שיתחתן
עם האחות השלישית לבית קבשנה,
חווה, שהיתה אחות בבית״החולים בעפולה,
אבל אביגדור העדיף חלוצה בת פולניה.
חווה עצמה נישאה, מאוחר יותר,
לפועל מחיפה, ומתה חשוכת־ילדים.״
שלושת האחים יופר, חיו ביבניאל, חיים
של חקלאים עובדי-אדמה. הדוק במייוחד
היה הקשר בין מישפחותיהם של דב וחיים,
שהיו נשואים לשתי אחיות. המישפחות
חיו ממש זו בתוך זו. מדי ערב־שבת
היו המישפחות נפגשות בביתו של דב או
בביתו של חיים. נזכר אברהם יופר: ,
״בביתנו ובבית הדוד דב נוצר המרכז,

אילן מישפחת יונה ער חלק מענפיו: שבט אחים גם

מילוזמת דייש בדי ש

ההגדהלבית יופה
(המשך מעמוד )23
אברהם יופה :״אני גאה בזה שהוא ממוצא
עיראקי. גם בני, דן, נשא לו אשה
ממוצא בוכרי. אמרתי לבתי הצעירה רונית,
שאם היא תביא הביתה תימני אני אפרק
לה את כל העצמות.״
אולם הבת הצעירה, רונית, לא תסבול
כנראה מפירוק־עצמות. היא עומדת להינשא,
בקייץ השנה, לעמיר שביט, שאביו
היה קצין־שלישות בעת שאברהם יופה היה
מפקד בגומי. בינתיים היא לומדת בסמינר
למורות. לאביבה ולאברהם יופה חמישה
נכדים. לבן דן נולדו בועז, רע ואור, ואילו
לבית, רות, עומר ושירי. אברהם
יופה קובל על השמות המודרניים שהעניקו
בניו לילדיהם, ובכך הפסיקו את מסורת
השמות המישפחתיים. הוא אומר :
״אני רוצה לדעת במה השם שירי יותר
יפה ממירי. ניסיתי לשכנע את הילדים
לתת כבוד למייסדי המישפחה, אך הם
סירבו. רצו להוכיח לי שהם עצמאיים.״
לאחיו של אברהם, שאול, חבר קיבוץ
יקום, נולדו ארבעה ילדים: רחל, עודד,
טליה ויובל. ואילו לאורי, בעלה של תמר
וחבר קיבוץ מעוז־חיים נולדו עמיר הבכור,
יחיעם, אוסנת, אפרת ואייל. האחות
חנהל׳ה, חברת רביבים, ילדה את נורית,
הדס, חגי, עופר ויוחאי.
גם בניו של דב תרמו לגידול המישפחה.
אברהם, הבכור, גם הוא קרוי על שם

הס תענות השבט

אביו של יוסי נפטר מהתקף־לב בשנת
,1950 כשיוסי היה בן .14 כעבור שנים
נפטר מהתקף־לב האח אברהם, ששירת
באותה עת בחיל־האוויר. יוסי נשאר הגבר
היחידי במישפחה.
אולם, למרות שגדל ללא אב צמח יוסי
והיה לגבר בגברים. הוא היה יפה-תואר,
בעל עיניים שחורות עמוקות וסבר־פנים
טוב־לב. אומר אברהם יופה :״על יוסי
אי־אפשר להגיד היום שוב דבר טוב שלא
אמרו עליו כשהיה עוד בחיים. הוא היה
דמות מייוחדת־במינה ואישיות בלתי רגילה.״
כמיטב המסורת של שבט יופה.
רינה יופה הוכיחה את עצמה כאשה
ראויה ליוסי. בליל־השבת האחרון, אחרי
הלווייתו של עמיר, כינסה את ילדיה
ואת בני־המישפחה בביתה שבתל-
מונד ועמדה על כך שיהיה זה ככל לילות-
השבת. היא אמרה :״יוסי היה רוצה שלא
נהיה עצובים.״ וכך, יחד עם שלוש הבנות,
הבן יורם, השכנים ובני־המישפחה,
שרו בביתו של יוסי שירים לבוא שבת
ואכלו ארוחת־ערב חגיגית, כאילו לא נפקד
מקומו של יוסי ליד השולחן.
יוסי אהב את ביתו שבתל־מונד. למרות
עיסוקיו המרובים נהג לטפל במסירות
במישקו. אולם, מפקדיו שיכנעו אותו לחזור
לצה״ל, בטענה כי הוא חיוני. כשבא
לעבור את הבדיקות הרפואיות לשם חיולו
מחדש, אמרו לו הרופאים :״זה בלתי-

אילן יוחסין
לעקוב אחר
מישפחתי בין יוסי ועמיר יופה, שנהרגו תוך שבוע
יופה היה בנו של רב יופה ואילו עמיר הוא בנו של

מייסד השושלת, נפטר כששירת כאלוף־
מישנה בחיל־האוויר. רעייתו. מיטקה, היא
הקצרנית של כל ראשי ממשלות ישראל.
לאברהם ולמיטקה נולדו שלושה ילדים :
דב, על שם הסב, והתאומים רמי ויעל.
המישפחה מתגוררת בצהלה ודובי, הבן הבכור,
שהוא טייס, נשוי למיכל, בתו של
אלוף (מיל ).עזר וייצמן. רמי נשוי לרוני,
בתו של המדען הראשי של צד,״ל אלוף-
מישנה יצחק יעקוב. ואילו יעל נשואה
לצעיר בשם נחום. שני הזוגות הצעירים
חיים בקיבוץ עין־המיפרץ והאחים לומדים
בפקולטה לחקלאות ברחובות.
שתי בנות לבית דב יופר, נותרו רווקות
עד היום: האחיות חנהל׳ה ושרה. שתיהן
שירתו כפלמ״ח. חנהל׳ה, שהיא אחות ראשית
בבית־החולים ביילינסון, מתגוררת
בבית הוריה דב ואסתר שבתל־מונד. היא
צנחה עם הצנחנים במיתלה. האחות שרה
מתגוררת בחיפה ועובדת כמורת־דרך.
דמות בלתי־רגילה
** עיר בניו של דב היה סגן־אלוף
י יוסי יופה, שנהרג בתחילת השבוע
שעבר עת התרסק ריכבו על מוקש. יוסי
היד, נשוי לרינה, בת קיבוץ מישמר־השרון,
שאותה הכיר כשבא לנחמה על מות חברה,
שהיה גם חברו־שלו, באחת מפעולות התגמול.
נולדו להם ארבעה ילדים: רחל,
תמר, יורם ואפרת המכונה בחיבה על־ידי
בני המישפחה, פורטונה.
יוסי התגורר עם מישפחתו בתל־מונד,
לשם עברו שנים קודם־לכן הוריו, דב ואסתר,
אחרי שעזבו את יבניאל. אלוף׳
יופר. יודע לספר, כי למרות שיוסי היה
דודנו, התייחס אליו כאל אחיו הצעיר.

זה מאפשר
הקשר ה־אחד.
יוסי
אורי יופה

פקד על גדוד עודד, ושאול היה מפקד
גדוד 82 בחטיבה המשוריינת. בתום ה־מילחמה
היה שאול קצין־השיריון הראשון
בצה״ל, ואילו אורי השתחרר מהצבא
בדרגת סגן־אלוף בעוד שאברהם, שהחל
דרכו בצה״ל כדס״ן. סיים שירותו כאלוף.
אלוף־מישנה עמיר יופה ז״ל אמור היה,
לפי התחזית, להיות האלוף השני לבית
יופה. הוא היה חייל מיקצועי מחונן,
ועתידו הצבאי היה בטוח. במילחמת
ששת־הימים היה שרוי מרבית הזמן תחת
אש־תופת, פקד על פלוגת־טנקים בחטיבה
שבע, עבר את הג׳יראדי והגיע עד לתעלה.
במילחמת יום־הכיפורים התפרסם
בגבורתו וזכה בעיטור־העוז.
פעמים רבות נפגשו בני מישפחת יופר,
בשדה־הקרב. במילחמת ששת הימים צנחה
חנהל׳ה, בת דב, עם הכוח הרפואי
של הצנחנים במיתלה. חמישה מבני ה־מישפחה
שהו בשטח, והיא נהגה לספור
מדי בוקר את כל הראשים, לוודא שהכל

בסדר.
שורשים באדמה הקשה

תי המהלומות שניחתו על בני
* /מישפחת יופה בזו אחר זו, באותו
שבוע עצמו, קשות מד,כיל, אומר האלוף
יופה :״חוסר־הטעם במותם של השניים כד

שהיה בן דודו של רב יופה. מישפחת יופה קשורה מצד אחד
למישפחת יצחק רבין. ח״ב אברהם יופה נשוי לאחותה של לאה
רבין. מצד שני היא קשורה גם למישפחת וייצמן, כשדובי יופה,
שיוסי יופה ז״ל היה דודו, נשוי לבתו של עזר וייצמן.

אפשרי, אתה שבר־כלי.״ כך קרה שחיולו
המעשי נידחה וכשנהרג לא היה בשירות
פעיל.
יוסי נפצע לראשונה בפעולות־התגמול,
בקלקיליה. כשהובא לבית־החולים, היה
גופו ׳שסוע ומרוטש. במילחמת ששת הימיים
פקד על הפלוגה שכבשה את גיבעת־התחמושת
ואת העיר העתיקה. במילחמת
יום־הכיפורים נפצע שנית, בקרב הנורא
בעיר סואץ. תוצאות הפציעה: רגל מרוסקת,
חזה מרוסק וכדור שלא הוצא מגופו.
רק מאוחר יותר הסתבר, כי מי
שהציל את חייו של יוסי לא היה אלא
עמיר, שהגיע בראש הגדוד שחילץ את
הכוח הלכוד. קודם־לכן התקיימה פגישה
מישפחתית בין אלוף־מישנה עמיר לבין
דודו, האלוף אברהם יוכה, ממש במבואות
העיר סואץ שבה נפצע יוסי אנושות.
המילחמות היו מאז ומעולם חלק
בלתי־נפרד מחיי מישפחת יופה. חלקה
של מישפחה מסועפת זו בתרומה
לביטחון המדינה רב ביותר. כשהיה האלוף
אברהם יופר, בן 16 ותלמיד מיקווה־ישראל,
גויים להגנה. ב־ 1940 התנדב לצבא
הבריטי יחד עם דודו דב ובנו אברהם.
כשתמה מילחמת־העולם השנייה
חזר האלוף יופר, לישראל כקצין־תותחנים
בצבא הוד־מלכותו. האיש, שהוא כיום
מראשי תנועת ארץ־ישראל-השלמה, היה
אז חבר ההנהגה הראשית של השומר־הצעיר
וממקימי קיבוץ ניר־דויד, שם חבר
בנו הבכור, דן, עד היום. אחיו של אברהם,
אורי ושאול, שהיו צעירים מכדי ל התגייס
לצבא הבריטי, היו ממקימי ה-
פלמ״ח.
ב־ 1947 היו בני מיישפחת יופה ממקימי
צבא־ההגנה־לישראל. שלושת האחים, בניו
של חיים, שירתו במילחמת העצמאות כמי
פקדי־גדודים: אברהם פקד על גדוד 13
של גולני: אורי, אביו של עמיר ז״ל,

אב כל־כך. הדבר הכי איום הוא כשלוחם
ותיק, שהיה בכל־כך הרבה מילחמות
מסוכנות ויצא בשן ועין, הרוס ושבור,
נשאר בחיים והנה, ביום שמש בהיר,
בזמן שלום, הוא נוסע בדרך, עולה על
מוקש ונהרג.
״יש הבדל בין למות בקרב ולמות סתם.
אם יוסי לא היה חוזר מסואץ, אם עמיר
לא היה חוזר מהג׳יראדי, היינו מקבלים
זאת. נפלו 2500 חיילים, אז גם עמיר
ויוסי יכלו ליהרג. אבל למות סתם כך?
״כשנודע דבר מותו של יוסי, היינו המומים.
אבל כשבאותו שבוע, אחרי שהיה
בהלווייתו של יוסי, נהרג גם עמיר,
ממש כרענו תחתינו. קשה להאמין שהאסון
הזה באמת קרה. חוסר־הטעם שבמותם
של השניים פשוט אינו נתפס.״
לפני כחודש ימים היו יוסי ועמיר בין
38 בני השבט הגדול שבאו לחגוג עם
האלוף אברהם יופה את יום־הולדתו ה־
.63 המסיבה התקיימה בגן ביתם המרוהט
בפשטות של אברהם ואביבה, בנווה-
מגן. הם אכלו״ יחדיו, הצטלמו, שרו
שיחקו, הדורות התערבבו זה בזה. הצעירים
נפגשו, עידכנו זה את זה בכל
הנוגע ללימודיהם, לחיי המישפחה והי
חברה שלהם. בני הדור הראשון כימעט
שאינם עוד. בני הדור השני, שכבר אינם
!צעירים, סיפרו זיכרונות מימי ילדותם
ועל ארץ־ישראל, היסטוריה מפי האנשים
שחיו ועשו אותה.
יותר מכל היטיב להגדיר את המיש־פחה
המופלאה הזו האלוף יופר. עצמו,
המשמש באישיותו כמרכז המישפחה :
״המישפחה שלנו זה דבר חי, זה כמו עץ
המניב עוד ענפים, עוד פירות, עוד
פרחים. שורשיו של העץ נטועים עמוק-
עמוק בחיק אדמתה הקשה של הארץ
הזאת.״

(המשך מעמוד )21
דעות שהם מעל ומעבר לכל מה שמקובל
אפילו בעיתונות היומית. בצורה זו יכולים
תאגידים למלא את קופת ד״ש בעוד
שמאזניהן מופיעה ההוצאה כת:שלום עבור
פירסום מודעות בביטאון המיפלגתי של
ד״ש — קו חדש. קרוב לוודאי שמבקר־המדינה
יצטרך ליתן את דעתו לתופעה זו
ולפסוק אם אין בה עבירה על חוק הבחירות.

ולס
מלכד המר והעז היה גם מעט
דבש בד״ש.
מול האיומים, המריבות, התככים והצעקות,
ניתן היה גם לראות חיוכים רבים.
אלה הופיעו למראה חוברת המועמדים
לבחירות הפנימיות שהופצה השבוע. מאמציהם
של המועמדים השונים לזכות בקולותיהם
של חברי התנועה בבחירות הפנימיות
נראו הרבה יותר מאשר פאתטיות.
כך, למשל, הציג אלוף (מיל ).אברהם
בוצר, מפקד חיל־הים לשעבר ומי שהפעיל
שוטרים כדי לשבור שביתת פועלים, את
עמדותיו הפוליטיות :״מתן הזדמנות שווה
לכל אזרח דרך מערכת החינוך, חתירה
לעצמאות כלכלית, קיום מימשל נקי כפיים
ובעל כושר ביצוע החלטותיו.״
קשה היה למצוא ברשימה מועמדים שתמכו׳
בניגוד לדעתו של בוצר, במימשל
מושחת, בתלות כלכלית או באי מתן הזדמנות
שווה לכל. אולם בעוד שבוצר הציג
את מועמדותו למועצת התנועה בלבד!
הציגה אשתו, אלה כהן, מזכירה במינהלת
מעריב, את מועמדותה לכנסת. בניגוד ל-
בעלה היא בעד ״שינוי דרכי המיון, ההכשרה
והשיבוץ של כוח האדם בחינוך
ובעד שיפור איכות החיים והסביבה בישראל.״
איש
המרכז־החופשי, עקיבא נוף, הציג
את עצמו לבחירה לכנסת כמי ״שייצג את
הכנסת בפרלמנט האירופי.״ אחיו של
עקיבא, גרשון אצבעוני, מורה למוסיקה
במקצועו, מבקש להיבחר למועצת ד״ש
כשהוא מבטיח לרכז את פעילותו בתחום
החברתי והחינוכי — דבר שהוא עושה ממילא
כסגן מנהל בית־ספר בתשלום.
החוברת עשירה בחומר פיליטוניסטי למכביר•
שמואל תמיר, מנהיג המרכז החופשי,
מציג בה את עצמו כמי ש״מקיים
מגע מתמיד עם אישי מדינה בכירים ב־ארצות־הברית
ובמדינות אחרות ומציג את
ענינה של ישראל דרך קבע בכלי התיק-
שורת בארצות־המערב.״
אלוף (מיל ).מאיר זורע, מנהל מינהל-
מקרקעי־ישראל לשעבר, כתב על עצמו:
״בן 54 וטרם נתעייף. חי מנערותו בשני
מסלולים היונקים זה מזל (מסלול בטחוני :
רכש, נקם, עליה, בריגדה! מסלול משקי:
פלח, רכז ענף, מרכז המשק).״
סגן־אלוף אסף יגורי מציין כי פקד ב־מילחמת
יום־הכיפורים על גדוד טנקים בסיני׳
אך שכח לספר כי נפל בשבי. עמוס
שוקן בן ה־ ,32 מנכ״ל עתון הארץ הוא היחיד
שבמקום לציין את כתובתו ברשימת
המועמדים שלח רק מיספר של תיבת־דואר,
כשהוא מעיד על עצמו :״ביכולתי לתרום
תרומה משמעותית, ברעיונות ובביצוע, לקידומו
של המשק הישראלי, להעלאת פדיונו
ותפוקתו, להפחתת תלותו בסיוע מחדל
ולשיפור רווחת הפרט.״
שימעון דגן בן ה־ 34 ציין כאחד מכישוריו
לבחירתו את העובדה שהוא שדר
ספורט בשידורי־ישראל. חנן מלצר בן ה־26
היה תכליתי יותר׳ תבע ממצביעי ד״ש :
״השינוי מתחיל מבית — הכניסו צעיר לכנסת•
תנו לי שאנס.״ גד בנטל, כלכלן
מרחובות, מבקש להיבחר משום שהוא בעד
״החמרה משמעותית של דיני עונשין ובע
הרחבה משמעותית של כמות השוטרים
השופטים ועובדי מם־ההכנסה.״
פנינים מסוג זה גודשים את החוברת
לבלי סוף. הופכים אותה לחומר קריאה
פיליטוניסטי ממדרגה ראשונה. אולם ה צימוק
שבעוגת ד״ש לא היה כלול בחוברת.
היתד. זו הצטרפותה של חברה חדשה לתנועה,
עליה נודע השבוע. החברה החדשה:
דליה ידלין, אשתו בנפרד של
אשר ידליו אשר נידון לפני שבועיים לחמש
שנות מאסר על נטילת שוחד.
דליה, אשר הגנה על בעלה לאורך כל
הדרך, לפני הודאתו באשמה ולאחריה,
החליטה כנראה שד״ש היא התנועה המתאימה
ביותר כדי להילחם במישטר השולח
— שלא בצדק לדעתה — אנשי כמו אשר
ידלין לבית־הסוהר.

שרית ישי ו

הווו ד רו

הזרז

במדינה

התחילי להיות יפה
מקצות אצבעותייך

׳חסי־חזץ
הכסיר החוק לעבר ר 3ץ

שימעון פרס מנסה
?טרפד את ביקור
רבין בארצות־הברית

ביום בו קיבל נשיא £רצות־הגרית, ג׳ימי
קארטר, את פניו של ראש־הממשלה יצחק
רבין, בקבלת־פנים לבבית ובדברים שיכלו
להתפרש כתמיכה בהמשך כהונתו (ראה
ואש־המנזשלה) ,נערכה מול השגרירות האמריקאית
בתל־אביב הפגנה מוזרה ו־יוצאת־דופן.
היו
אלה כמה מאות מפועלי התעשייה־האווירית
שהפגינו מול בניין השגרירות
במחאה על הווטו שהטילה ממשלת ארצות־הברית
על עיסקת יצוא 24 מטוסי כפיר,
מתוצרת התעשייה־האווירית לאקוואדור.
היתר. זו הפגנה מוזרה. שכן התעשייה־האווירית
אינה מפעל פרטי. היא כפופה
לממשלת־ישראל. למעשה היא נתונה לשליטתו
הבילעדית של שר־הביטחון שיכר
עון פרס. ההפגנה לא יכלה להתבצע ללא
הסכמתו של פרם. יותר מזה: היא נערכה
ביוזמתו ובתיבנונו.
מעולם לא נעשה ניסיון כה גם וברוטאלי
של שר בממשלה לחבל במאמציו
ובמסעו של ראש־ממשלה כפי שעשה זאת
השבוע פרס. לא היה זה הצעד היחיד בתחום
זה, בו ניסה פרס לטרפד את מסעו
של רבין.
ניסיון הטירפוד היה שקוף וגלוי לעין.
תהילה הופרחה מערכת שמועות כי ביטול
העיסקה נעשה באשמתו הישירה של רבין,
שלא טרח ללחוץ מספיק ׳על האמריקאים.
בעקבות זאת הודלף גם מיסמך לכתב המדיני
של האהץ, מתי גולן, שנועד להוכיח
כי רבץ מתייחס לנושא ייצוא הכפיר,
כאל נושא שולי.
אולם יותר מאשר הוכיח מיסמך זה
אשמה כלשהיא מצד רבץ, הוא הצביע
בבירור על מקור ההדלפות החשאיות למתי
גולן, החל ממיסמכי שיחות קיסינג׳ר ועד
למיסמך רוזן. במישרד ראש־הממשלה לא
נותר עתה כל ספק כי ההדלפות המכוונות,
הפוגעות באינטרסים חיוניים של המדינה,
באות מצד אנשיו של שימעון. פרס.
לשווא ניסו פרס ואנשיו לנפח את פרשת
ביטול עיסקת הכפיר ולהציגה כפגיעה
חמורה בביטחון ישראל ובכושר התעסוקה
שלה. מול הטיעונים האמריקאים שהצדיקו
את ביטול העיסקה היו הטיעונים של פרם
ואנשיו קלושים ביותר.
שיקולים מוסריים .״במילחמה, שיקולים
מוסריים מהווים שלושה רבעים,
ומאזן הכוחות הממשיים רק את הרבע
הנותר,״ אמר נפוליון בונאפארט.
הדבר נכון גם בחיים המדיניים, ועל־אחת־כמה־וכמה
בעידן המודרני, שבו
שולטים כלי התיקשורת ההמונית. מי ש אינו
מסוגל להציג עמדה מוסרית, אמיתית
או לפחות מדומה, מפסיד במאבק.
החודש הוכח הדבר בפרשות פצצות־הדלק
ומטוסי־הכפיר. בשתי הפרשות, הצליחה
ממשלת ארצות־הברית להציג עמדה
מוסרית :
* בפרשת פצצות־הדלק טענה בי זהו
נשק בארבארי, בלתי־מוסרי מעיקרו, כיוון
שהוא קוטל את כל מי שנמצא בתוך
קוטר מסויים. ג׳ימי קארטר אף רמז
שהוא עשוי להוציא נשק זה מן השימוש
בכוחות המזויינים של ארצות־הברית.
#בפרשת מטוסי הכפיר טענה ממש לת
קארטר כי אסור להכניס מערכות־נשק
מתוחכמות לאמריקה הלאטינית, שבה
מבזבזים המישטרים הקיימים כבר עתה
הון־עתק על נשק בלתי־נחוץ, בשעה ש ההמונים
רעבים. אם תספק ישראל מטוסים
לאקוואדור, יתחיל מירוץ־חימוש חדש
ברחבי אמריקה הלאטינית, וייגרם נזק בל-
ישוער לעמים. משום כך, אמרו האמריקאים,
הם עצמם נמנעים מלספק נשק
מתוחכם לארצות אלה.
אינטרסים ציניים. ייתכן שכל הנימוקים
האלה, או חלק מהם, אינם אלא
צביעות, ומסתירים אינטרסים ציניים. אולם
אין זה משנה את העובדה ־שאלה הם
נימוקים מוסריים. ממשלת ישראל, לעומת
זאת, הציגה מולם נימוקים בלתי-
מוסרים בעליל או, לפחות, משוללי־מוסר.
לגבי פצצות־הדלק, טענה ממשלת יש־
(המשך בעמוד )33

להזמנת תור

ד טי סו דהר אוי לי־

י׳ג״לקלאב ״
כתות כל יום
בין השעות
9.00 18.00 רצוף,
בימי שיען׳ ובערבי חג
בין השעות 9.00-14.30

ל ח״לו ת, שו ט רו ת
ונ שו ת אנ שי בטחון -
הנ ח ה מיו חד ת !

קוראי

המעוניינים לרכוש את

השבועון בערבי שלישי, נקודת מכירה נוספת
באיזור הבילויים והמסעדות של תל-אביב

קפה ..מתוק מתוק״
רה׳ יורדי הסירה ,5ת״א.
להשכרה בשכר דירה חודשי

מרחף גדול ( 70 ומי׳ו)
ב צ פון ת ל ־ אביב
מתאים למשרד או גלריה
לפנות כערב — לטלפון .03*231091

אקפולקו — שקיפות,
שמחה ופרות טרופיים
באיפור אייר 1977
שמחה, קוים פשוטים, צבעי פירות
טרופיים ושקיפות הם מאפייניו העיקריים
של איפור ״אייר״ לאביב 1977
שאומץ גם על־ידי בתי אופנה הפא־ריזאים
ג׳יבאנצ׳י וצ׳יאפרלי. איפור
הבסיס הוא בצבע בז׳ ,ומעליו פודרה
מט עדינה מאוד בצבע אמבר, המעניקה
לפנים מראה מט־שקוף.
את הלחיים נבליט העונה בעזרת
סומק בצבע מנדרין (כתום) מס׳ 3
בסט הסומק של אייר. איפור הלחיים
נעשה בצורת טיפה שבסיסה בלחי
וסיומה מתחת לקצה החיצוני של

העין.
המראה הכללי של העיניים הוא
עדין וחם והן מוצלות בגוונים
חומים. מסביבה, לאורך הריסים —
צללית חומה בעזרת עפרון מיוחד
? 60011ק0 11ז0 \ 13.1ץ ,£והעפע׳פיים
מאופרים גם הם בחום מסידרת ה־
3£10\¥ג.83110 81
הגבות — טבעיות ומובלטות בעזרת
העזרון החום, ופנים העין מודגש ע״י
הקז׳ל — איפור העיניים ההודי. הריסים
מעובים במסקרה קדמית בצבע
חום.

\ ל 1ל 1ן | 7 ¥ל | ו | על גלגל־החזלות התיישבה
1 1 1 / 1 / 1 1 1 / 11 / 11 צעירה שלבשת כתונת מינימום
1ומגפיים גבוהים, וגנבה את ההצגה אפילו מן הרולטה. הבמאי
| יגאל שילון (מימין) היה הקרופייה, וניהל את המישחק יחד עם

שלמה פז(מאחור צוחק ואוחז סיגר) .יוסף (״ג׳ו״) שנטי, שהתחפש
גס הוא לגנגסטר, נראה בזרועותיה של היפהפייה בכתונת, וכן
נראית בתמונה גם פינצ׳י מור (מימין) בלבוש נועז, כשהיא
נועצת עיניה בגלגל־המזלות שהתגלגל עד אור הבוקר.

הגנגסטוית נרי תחפושת

על ודוגמנית, התחפשה ל״גנגסטרית רכה״.

נראה השחקן עודד תאומי, עליז למהדרין. כדי לצאת
ידי חובת פורים חבש מסיכת־עינייס שחורה, ענד
פאפיון והתחפש לשיכור עליז. כדי לחזק את התחפושת נעזר בכוסיות וויסקי.

פורימידלין

התחפושת המקורית ביו
ביפו היתה של הסטודנט
טבקמן 25 שלבש פידמת אסירים, עיטר גבו במין
״אם המספר שעל גבי יזכה בפרס הגדול בפיט

החוטר והנחש קת

אחת התחפושות המקוריות
במסיבה אצל
דורית פלד היה החוטף, שאיש לא ידע את זהותו המדויקת ואשר
״התלבש״ על תלמה קמחי, בעלת הגלריה תלמה בתליאביב,

חיבר אותה לזוג אזיקים ששלף ממעיל הדובון שלו, וחטף
אותה לפחות למשך כל הלילה. משמאל: סמי יעקובוביץ שהתחפש
לפצוע קשה, עם אשת־החברה יונה לחוביץ שהשתדלה להראות
כמו עגבני-ה מספריו של דיימון ראניון, במסיבה בביתה של דורית.

י אי ד גין

ך• מאפיה כישראל חוגגת. ומי שלא
1 1מאמין, אין לו ברירה אלא לחכות עד
לפורים הבא. אבל מי שהגיע בפורים
השתא לביתה של דיילת אל־על היפהפייה
דורית פלה שהיא לגמרי לא במיקרה גם
בתו של מפקד השיריון, מוסה פלה יכול
היה לראות שם מאפיה כחול־לבן.
זה התחיל עוד בכניסה. מי שרצה לבוא
אל המסיבה המבוקשת ביותר בעיר בימים
העליזים והקרים של פורים ומסיכות,
צריך היה ללחוש מעבר לדלת את הסיסמה,
וזה כדי שלא ישמעו השכנים. לשון הסיסמה,
ברוחה דיומא 160)1 10 1״
״.066)1 15 ¥3 )1110 10)166)1
אחרי שנלחשה הסיסמה הנכונה נפתחה
הדלת, ומי שזכה להיות מוזמן לערב

נשפי פורים נערכו ברוח
הזמן1 :ז !תפושות של
גנבים, שודדים ומועלים
ובמקום 1זקאובו״ם צצו
ידי זים בכל הנשפים
אהב״ה, הלא הם ראשי־התיבות של ״אירגון
המאפיה בעולם המערבי,״ מצא עצמו בין
היפות והיפים של תל־אביב, ויש אומרים
של הארץ כולה.
ובכן, איך מארגנים מאפיה ישראלית
כשרה למהדרין ו לוקחים שלושה חברים
טובים שהם גם אנשי בוהמה מוכרים, המתגוררים
באותו בניין בתוכנית למ״ד,
הלא הם דורית פלד, עמי מור ואיש-
הטלוויזיה שלמה פז. כל אחד מהם, אירגן,
בעצם, לעצמו מסיבת־פורים בוהמית ככל
האפשר, עם ידידיו־שלו. והנה, הם נפגשו
במעלית, וסיפרו זה לזה, והחליטו שלמה
כל אחד יעשה מסיבה נפרדת?
ומרגע שנפלה ההחלטה, וגם המעלית
כימעט שנקרעה מעל כבליה מרעם זעקות
השימחה שפרצו מגרונות השלישייה העליזה,
התחילו ההכנות .״כל המסיבה ה־
(המשך בעמוד )28

מבקשת אתי מרוני שטן, שהיה הגנגסטר האמיתי. היחידי
במסיבה שאירגנו דורית פלד, שלמה. פז ועמי מור, ואשר
גם התנהג כגנגסטר אמיתי. את מרבית הזמן בילו האורחים סביב לרולטה, שאותה
הרכיבו מארגני המסיבה במו ידיהם ואשר סביבה התגלגלו מאות לירות מיד ליד.

ר שנראתה במסיבת פורים במועדון אל־מאצ׳ו
ויחסים בינלאומיים באוניברסיטת בר־אילן, אשר
זר שאותו לקח מאיגרת של מיפעל־הפיס ואמר :
ימצאו גם את הכספים שגנב אשר ידלין.״

תנו לגבו

בירה, ביקש מיקי כדורסלן ברקוביץ,
מכבי ודא, שהופיע עם ידידתו שלי ובכובע־הקסקט
האפור שלו מחופש לכדורסלן צ.ס.ק.א.

קו לציפור

מוצאת הדוגמנית יי׳
אמריקאית לויס סרו־עות
חברה, התסריטאי קן גלובוס, במסיבה ל־רגל
פתיחת מועדון אל־מאצ׳ו ביפו העתיקה.

כמו איש־מאפיהאמי־

#111

ניראה אייבי נתן, ספן־השלום,
בעזרת מגבעת, משקפיים ומיגאי•

עד־דאידל־ו

גיו זטאשר, אחרון מנהיגי המאפיו
היהודית הובא בחשאי לקבורה בחולו1

(המשך מעמוד )27
זאת עלתה רק 1000 לירות, התפאר שלמה,
״והחלטנו שהיא תהיה כחול־לבן. בלי משקאות
חריפים, רק בירה.״
ואם בכל זאת ביצבצו פה־זשם כמה
בקבוקי ויסקי, קמפארי ושמפניה, היו אלד,
הבקבוקונים הזעירים שהגניבו החבר׳ה,
שנעו לכיוון הסקופ.
הסקופ היה הרולטה. זו היתר,רולטה
אמיתית, כמו בלאם־וגאס, ואפילו עודד
תאומי לא הצליח להסתיר את הערכתו.
״מאיפה לקחתם את הרולטד הזאת?״ שאג.
קשה היה לשכנעו ששלמה ועמי ישבו
הרבה־הרבה לילות כדי לבנותרולטה
א־לה לאס־וגאס במו ארבע ידיהם.
יגאל שילון, במאי הטלוויזיה, דיה קרו־פייה
מקורי לגמרי. חבוש כובע־קסקט הוא
ניהל את המישחקים, וסכומים של מאות
לירות עברו באותו לילה מיד ליד. המרוויח
הראשי היה אייבי נתן, שהתחפש
לגנגסטר נוראי עם שפם וסיגרוחליפה
מפחידה, ודיבר כל הזמן על כסף — לא
על שלום, לשם שינוי.
לבסוף הראה השעון שעל הקיר את
השעה שתיים אחר חצות. ולמרות ששלמה
פז, שהוא גם חבר ועד הבית, אישר את
קיום המסיבה שבועיים מראש, מופיע בפתח
שוטר יהודי גיבור. אבל מי מאמין בפורים
לשוטר שהוא באמת שוטרי אז החבר׳ה
מילאו אותו תוך שלוש דקות בבירה מקציפה׳
וההילולה נמשכה עד אור הבוקר
ממש. והרולטה הסתחררה עוד שעות רבות
אחרי שעזבו אחרוני האורחים, שחיפשו
ומצאו רק חתיכות ובירה וריקודים.

השם

חסר־המשמעות:

שעליו התנוסס
״יוסף שמוכר״.
בחשאי ותחת שם בלתי־מוכר הובאה
לארץ גופתו של ג׳ו סטא*שר, שמת ביום
הרביעי שעבר מהתקף־לב פיתאומי, בחד רו
שבמלון שרתון במינכן. בחשאי וללא
פירסום הוא הובל, כבר ביום הראשון
השבוע, למקום מנוחתו האחרון ,־ בבית-
העלמין בחולון.

פרקליטו, עורך־הדין ישראל פיקל, ועוד
ידידים מעטים שהיו מקורבים אליו בתריסר
השנים האחרונות שבהן קבע ג׳ו
סטאשר את מגוריו בישראל.
״אילו היו כאן שמונה החבריה שאיתם
הקים את המאפיה היהודית — לא היו
בעיות של מניין,״ התלוצץ אחד המלווים.
ג׳ו סטאשר היה השריד האחרון — להוציא
את מאיר לנסקי, שקשריו בסינדקאט

העולם הזה לפני שנים אחדות, כאשר
שהה ג׳ו במלון שרתון בתל־אביב, וסירב
לשוחח עם עיתונאים. התמונה צולמה ב־חדרי־השירותים
של המלון, כשבו הופתע.

כמו ב״פל״בוי

סמדר דרור, שהשתתפה במסיבה של דורית
פלד, התחפשה לשפנפנה ״כמו בפלייבוי.״
בתמונה היא מדגימה גם מה ניתן לעשות
עם נקניקים, שהיו הכיבוד העיקרי במסיבה
שעלתה, לטענת מאדענה 1000 ,ל״י.
במקום אחר בעיר, במועדון אל מאצ׳ו
החדש שביפו העתיקה, נכח במסיבת-
הפורים גם אשר ידלין, בדמותו של אשר
טבקמן, סטודנט עליז שהחליט שלהיות
אשר ידלין בימים טרופים אלה, זה הדבר.
הוא לבש פיז׳מת־פסים רחבה, קנה כרטיס
מיפעל־הפיס והדביק את המיספר על גבו.
מי שאירגן את המסיבה היו שני צעירים׳
שלמרות שנידיורק מצאה חן בעיניהם
החליטו שרק ארץ חמדת אבות היא
המקום בשבילם. אבי אלון וחגי שחר
הצליחו להביא לאל מאצ׳ו את כל מי
שביקר קודם־לכן אצל דורית פלד. הדוגמנית
חלי גולדנברג אפילו התחפשה ל איריס
דווידסקו, אבל איריס עצמה לא
היתה שם.
הדוגמניות קיטי ממון, אורלי חידה,
ירדנה גורביץ וחיתי מור התחפשו ליפות
סתם .״כל השנה אנחנו מתחפשות, אז
למה בפורים י״ שאלו.
השחקנית הצעירה ורדה פרידמן התחפשה
ל״אולי.״ הזמר דני ליטני התחפש
ליהונתן גפן, והצלם בן לם התחפש לבנאדם
נשוי ונראה צמוד מאד לאשתו.
ואם בבוקר־בבוקר אמרו כולם ״ארור
מרדכי,״ אפשר לסלוח להם.

ף* שעה שראש־ הממשלה יצחק
רבין המריא, ביום הראשון השבוע,
לארצות־הברית, נחת בנמל־התעופה. בן-
גוריון בלוד מטוס לופטהאנזה, בטיסה
ישירה ממינכן שבגרמניה.
עשרות. העיתונאים והצלמים שליוו את
ראש־הממשלה שהמריא, לא שמו ליבם
למטוס שנחת. אילו עשו זאת׳,היו מגלים
בוודאי שעם צאתו של ראש־הממשלה,
הגיע לארץ מי שהוגדר פעם כאחד האנשים
המרכזיים *של סינדיקאט־הפשע הא מריקאי.
היה זה ג׳ו (״דוק״) סטאשר בן
ה־ ,72 מי שהיה בשעתו אחת הדמויות
הבולטות ביותר במה שכונה ״המאפיה
היהודית״.
ג׳ו לא זכה בקבלת־פנים כלשהי. הוא
הגיע בארון עשוי עץ לבן, ארון־מתים

שונא פי וסומת

מושבע היה ג׳ו (״דוק״) סטאשר, אשר ניראה
בתמונה כשהוא מסב לשולחן בחדר־האוכל של מלון
שרתון בתל־אביב, לארוחת־הבוקר שלז. סטאשר החזיק זמן רב בדירה קבועה במלון.

ג׳ו, שגם בחייו היה איש־מיסתורין,
שהתרחק מפירסומת זמעיתונאים וחי כל
ימיו בצל האגדות שנפוצו אודותיו, נקבר
בטכס צנוע. שלוש מכוניות נעו באיטיות
אחרי מכונית הקבורה *של החברא־קדישא,
שיצאה מחדר־המתים *של בית־החולים אי־כילוב.
בבית־הקברות לא נמצא אפילו
מניין כדי להספיד, ליד הקבר. רק שיבעה
גברים היו בחבורת המלווים הקטנהש הלכה
אחרי ארונו של ג׳ו סטאשר.
היו שם בנו, סטפאן סטאישר, שהוזעק
ממקום מגוריו בארצות־הברית למינכן,
ונטל עימו את גופת אביו לקבורה בארץ;

1ן: ך 1סטפאן סטאשר, משופם, בשנות
י •— 1ה־ 30 לחייו, הגיע לארץ רק
שעות אחדות לפני קיום טכס ההלוויית
הקצר, כשהוא מלווה את ארון אביו.

ג׳וליאן, היא שהחליטה כי
1ן| ך ! ך1
אביה ייקבר בארץ האבות
11 111
תחת השם יוסף סטג׳ר, לארץ הובא ארונו
של ג׳ו סטאשר תחת השם יוסף שמוכר.

הפשע האמריקאי היו רחבים יותר —
למאפיה היהודית ששלטה בעולם ההימורים
והברחת המישקאות בניו־יורק של
שנות היובש.

** ה שעזר לג׳ו סטאשר להאריך
ימים יותר מכל חבריו, דוגמת לו־איס
בוכהלטר, שנודע בכינויו ״לפקה״,
באגסי סיגל, הארי גרינברג ואחרים, היה
כישרונו להצטנע ולא להתבלט. הוא העדיף
תמיד להיות האיש -שמאחרי־הקליעים.
בשל כיישרונו זה הצליח סטאשר להטעות
לא במעט את רושמי דיברי־הימים
של סינדיקאט הפשע האמריקאי. תיארו
אותו כאחד מעוזריו של מאיר לנסקי,
כמפקח־מיישנה על בתי־ההימורים ישל לאס־וגאס.
אולם האמת היא שמעמדו של
סטאשר בהירארכיה של עולם־הפשע האמריקאי
היה תמיד גבוה יותר מזה של
מאיר לנסיקי, שנחשב משום־מה כבוס
•שלו. סטאשר היה במשך תקופה מסויימת
הבום הבלתי־מעורער של כנופיית קליוו־לנד.
לנסקי היה היועץ הפיננסי וה מקצועי
בענייני ההימורים במטה סינדיקאט
הפשע.
ג׳ו סטאשר נולד לפגי 72 שנים בעיירה
יהודית קטנה ברוסיה הצארית.
אחרי עשרים־וחמש שנים הכירו כבר
בכל השדרה החמישית בניו־יורק את
״דוק האיום״ .כיצד התגלגל לארצות־הברית,
זאת אין איש יודע במדוייק .״ג׳ו
סטאשר,״ זה שם שאימץ לעצמו באמרי קה,
לא אהב לספר לאיש על ילדותו.
יש המוכנים להעיד כי ברח מבית הוריו
בהיותו בן ,13 הגיע לארצות־הברית
אחרי שהסתתר בספינת־משא רוסית, גנב
לעצמו ארגז כלי־ציחצוח ותפס פינה באחד
הרחובות הצדדיים של ניו־יורק.
אז, מספרים, החל מפגין את הכלל ש־על־פיו
נהג כל חייו :״בשביל לחיות,
צריך כסף, וכדי להשיג כסף צריך כוח!״
הנער בריא־הגוף תפס עד־מהרה את מקומו
כמנהיג חבורת נערי־רחוב במטרופולין,
שצמיחתו החלה באותן שנים. הוא
בנה לעצמו דוכן־עיתונים, ולמרות איומי
פקידי העירייה לא סילק את דוכנו מאחד

הידידות

סמליה לוי (משמאל) וידידה נוספת, שסירבה להזדהות בשמה
(מימין) היו הנשים הקרובות לג׳ו סטאשר בתקופה שבה שהה
בארץ, מאז הגיס בסוף שנת .1964 סמליה לוי היתה חברתו של דוק הגדול משך שמונה
שניס. היא מתגוררת בשנים האחרונות בלוס־אנג׳לס, שהתה ולשבוע בביקור מקרי בארץ.

שומוי־הואש

משה (״מושקה״) אידלסון (משמאל) ויוסף (״יוסקה״)
שיין (מימין) ,היו בין הישראלים המסטים שהשתתפו
בהלווייתו של בו סטאשר. מושקה היה נהגו הצמוד בסת שהותו בארץ, ואילו יוסקה היה
נהגו ושומרו האישי הצמוד של מאיר לנסקי, יוסצו של סטאשר לסנייניס פיננסיים.

11111111111111X1111
לראשונה זהותו של סטאשר. כך גם הסתבר
שבניגוד לכל ההערכות הקודמות
של המומחים האמריקאים לתולדות סינדי-
קאט הפשע, התייחס לנסקי אל סטאשר
כאל בום ולא כאל עוזר נחות בדרגה,
כפי שהיה מקובל להעריכו עד אז.
״אבי ולנסקי היו ידידים טובים,״ הצהיר
השבוע בנו של ג׳ו, סטפאן, העובד בחברה
מסחרית גדולה בלום אנג׳לס, בפני כתב
העולם הזה שהיה העיתונאי היחיד שנכח
במעמד ההלווייה החשאית. סטפאן קיבל
את הידיעה על מות אביו בלום אנג׳לם,
טס מיד עם אחותו למינכן. שניהם ליוו את
ארון אביהם במטוס לארץ.
לא היו כל בעיות להביא את ארונו של
סטאשר לארץ, שכן הוא היה אזרח ישראלי,
שזכה באזרחות זו בתוקף חוק-השבות
וזכותו היא להיקבר בארצו.
כאשר הגיע ג׳ו סטאשר לארץ הוא הביא
(המשך בעמוד )32

תהך ייה יצא מחדר־המתיס בבית־ה1וו 2י ס
1 1 0 ^/1
#1#י 1 11 #1111 *1י איכילוב בתל־אביב. אחרי מכו־נית
הקבורה של חברא־קדישא נסו רק שלוש מכוניות, ובהן מלוויו
המסטים של מי שהיה מלך המאפיה ׳היהודית באמריקה. מחדר־

הרחובות המרכזיים בניו־יורק. מאוחד י!
תר הוסיף ליד דוכן העיתונים גם דוכן
למימכר פירות וירקות, ועד מהרה ניהל
כבר שוק קטן, במרכז רחוב סואן.
מרבית חבריו באותה תקופה היו איטלקים,
שברובם השתייכו באופן זה או
אחר על המאפיה האיטלקית שהחלה פורחת
בתקופת יובש המשקאות באמריקה
בשנות השלושים .״הוא הבין ישבמשקאות
טמון־העושר,״ סיפר השבוע אחד מידידיו.

אירגן ביריונים אחדים, הפך מנהיגם
והם החלו לעסוק ברכישת ארגזי
ויסקי שהוברחו מאירופה ומספרד לנמלים
נסתרים בארצות־הברית. הבעייה העיקרית
בתקופת היובש היתה הפצת המשקה
האסור. בזאת התמחו סטאישר, לפקד.
וחבריהם.
ט־ אט התרחבו העסקים. סטאשר
החל מעסיק עשרות צעירים יהודיים
רעבים־ללחם בעבודות שונות עבור ה־
״קוזה־נוסטרה היהודית.״ הוא נכנס גם
לעיסקי־הימורים, ובני חבורתו התפרסמו
בכך שנהגו ביד קשה במאחרים לשלם.
עד־מהרה הפך שמו של ג׳ו סטאשר שם־
נרדף לאימה. בשנות החמישים עקר ללוס־אנג׳לס,
הרחיב את עסקיו, גילגל מיליוני
דולרים בשנה בארה״ב ובפנמה, ונשאר׳
דמות מיסתורית.

הטהרה בבית־הסלמין בחולון יצא המסט אל חלקת־הקבר כשבראשו
צוסדיס רבנים. אחריהם הלכו בני־המישפחה והידידים הישראליים
המסטים שהכיר ״דוק״ בארץ, אשר באו ללוותו בדרכו האחרונה.
היתה זו הלווייה בלתי־מתבלטת. צילם: שלמה סתר 8ץ

החוק לא הצליח לשים יד עליו. כמו
גנגסטרים אחרים, ידע גם סטאשר לכלכל
את מעשיו בתבונה ומעולם לא ניתן
למצוא כל הוכחה מרשיעה נגדו. הדרך
היחידה ללוכדו היתה באמצעות שילטו־נות
מס־ההכנסה.
אלה החלו מטרידאם אותו עוד בסוף
שנות הארבעים, בניסיון לגלות התחמקויות
מתשלום מס־הכנסה. בעזרת סוללת
פרקליטים הצליח סטאשר למנוע, תמיד
כימעט ברגע האחרון את בירור התביעות
שהוגשו נגדו. אולם לבסוף, ביולי ישל
שנת ,1964 הוא הורשע בעוון העלמת־מס.
הוא נידון לקנס של עשרת־אלפים דולר
ולמאסר של חמש שנים.
על עונש המאסר היו שילטונות מס־ההכנסה
מוכנים לוותר לו, בתנאי שיעזוב
את גבולות אמריקה לצמיתות ורגלו לא
תדרוך שם עוד. סטאשר קיבל עליו את
הדין. הוא העדיף גלות על־פני מאסר. הוא
נטל את אשתו ושני ילדיו, ויצא לאיטליה.
בעזרתו של מי שהיה אז ח״כ אגודת־ישראל,
הרב מנחם פורוש, שהכיר את
סטאשר עוד מן התקופה שבה ערך מגביות
בלאס־וגאס, הצליח סטאשר להשיג
לעצמו אזרחות ישראלית. הוא השאיר את
אשתו וילדיו ברומא, ובעצמו עלה לארץ
כשהוא משופע בכסף רב.
הוא התגורר במלון שרתון (כיום פאל),
תיכנו לבנות וילה בקיסריה ולהתיישב
שם עם מישפחתו. אולם אשתו חלתה

בסרטן והוא נאלץ לאשפזה, עד •שנפטרה
לפני כשש קונים. את בנו סטפאן שלח
ללמוד בארצות־הברית ואילו את בתו,
ג׳וליאן, השאיר באיטליה, שם למדה.
בעיקבות מות אשתו ביטל סטא-שר את
תוכניותיו לרכוש בית בקיסריה. הוא שכר
לעצמו דירה תל־אביבית, אולם מרבית
הזמן המשיך להתגורר בדירה במלון שד־תון,
שם גם אירח בחופשות הקיץ את
בנו ובתו •שבאו. לבקרו. מדי־פעם היה
יוצא לטיולים בחו״ל, כשהוא מעדיף להמר
בקאזינו של מונטה־קארלו, או לבלות
במרחצאות באדן־באדן.
בארץ הוא הצליח לקבץ סביבו חוג
קטן של ידידים, חי באלמוניות כפנסיונר,
כשהוא מרבה לתרום למוסדות־צדקה שונים
ולצה״ל, בעילום־שם. היתד. תקופה
שבה ניסה להשקיע כמה מיליוני לירות
בשותפות להקמת בית־מלון באילת, אולם
חזר בו מכך. היה זה אחרי שהתאכזב מן
ודשותפות שעשה עם ח״כ מנחם פורוש.
מאוחר יותר האשים סטאשר את פורוש כי
זה גיסה לרמותו ולהוליכו שולל.
* £מעשה דא הופנתה תשומת-הלב
/בארץ אל ג׳ו סטאשר, עד לניסיונו
של מאיר לנסקי להשתקע בישראל.
לנסקי, שהתגורר בעת שהותו בארץ
במלון אכדיה בהרצליה, נהג לבקר בקביעות
את סטאשר במלון שרתון. כך נחשפה

מצבה של חול ״8גי ן

יוסף סטג׳ר, הוא דוק סטאשר, נטמנה בקבר ן
מיספר 24 באיזור 27 בבית־הקברות שבחו־ 1
לון, בניגוד להודעתו של אהרון בקר, מנהל 1
החברה קדישא בתל״אביב, ששום גופה שהגיעה
מגרמניה לא נקברה השבוע בחולון ן
וכי גס ג׳ו סטאשר לא נקבר שם!1 .

בוא ופגוש אח אוו׳
כוא לדבר על כוס קפה :
אורי אכגרי יקיים חוגים פתוחים :

נ תל־ אב־נ

הוא ישים לשאלות על הכוונות,
הרעיונות והתוכניות של סיעתנו
ככנסת הכאה.
אם אתה מעוניין להציג את ה שאלות
המטרידות אותך, לברר,
להקשיב — אתה מוזמן.

הציבור מוזמן לחוגי־הבית הבאים
עם אורי אבנו׳:

ביום ד׳ ,ה־ס במארס, כשעה
,21.00 במועדון צעירים בחסות עיריית
תל־אביב, רח׳ יורדי הסירה .1

הרצליה

כיום ה /ה־ 10 במארס, כשעה
. , 21.30 בבית עמי שוורץ, רח׳ י.ל. ברוך
( 31ע״י בי״ס ברבר).

קר״ח מוצקין

חי 3ה

כיום שכת, ה 12-במארס, כשעה
,11.30 בבית איתן וינקלר, יפה־נוף ,119
דירה .17

1*1 3 0

כיום שכת, ה 12-במארס, בשעה
, 10.00 בבית גנאים חליל.

רמת השרון

כיום א /ה־ 13 במארס, כשעה
,21.30 בבית אפרים ויינהבר, רח׳ האורן

ירושלים

כיום ו׳ ,ה־ 11 במארס, כשעה

כיום ג׳ ,ה 15-במארס, כשעה

,20.30 בבית ד״ר ראובן קריץ, סימטת
אורן .4

,21.00 אצל מ־שפ׳ אילוז, שיכון חיסכון,
בית־וגן, בלוק א /כניסה .2

אם יש לך שאלות — בוא ושאל. כעלי־הכית מזמינים אותך :

החתמת ה־ 5 0ד
ה פינ ק סי ם יהיו מונ חי םבמ קו מו תהב אי ם:
בחל־אביב
• במישרדי המטה, רחוב גורדון , 3בבל יו ם מ 9.00-עד . 17.00
0במישרד עו״ד א מנון זכרוני, הגילבוע ( 4ליד שיינקין פינת
רוטשילד) ,בכל יו ם מ 9.00 -עד . 13.00
• בנווה-אביבים, אצל משפ׳ שוחט, רח׳ רבינא , 15 בשעות
הערב (בין 19.00ל.) 22.00-
בח* 3ה
י• בי טו ח ״שרון״ ,רחוב ה בנ קי ם , 3קו מהג׳ ,בעיר התח תי ת,
בכל יום מ 10.00-עד . 16.00
• אצל איתן הולנד, ברח׳ מוריה ,33 בשעות הערב.
ברחובות
י• ב חנו ת ק.ש.ר. להרכבה עצמית, ב הנ הל ת ש.ר.ג.ב, רח׳ הרצל
( 195 ליד מוניו ת הנשיא) ,מיו ם א׳ ,בשעות 9.00 עד 13.00י16.00 ,
עד . 19.00
ברמת השרון
• אצל אפרים ויינהבר, האורן ,7רמת-השרון, ביו ם א׳ בערב.
בירושלים
• אצל תמי צרפתי, רח׳ כרמון , 16 בי ת -הכרם, בשעות הערב.

7ד -תוכנית לישראל אחרת
קרא את התוכנית. חשוב עליה. אם היא נראית לך, דאג
שגם ידידיך, מכריך, הכריך לעבודה או ליחידה, יקראו אותה
ויתווכחו עליה.
אתה יכול לקבל כל מיספר של עותקים הדרוש לך. פנה
לת.ד ,136 .תל־אכים, או למטה־הכחירות, טלפון )03(24 33 86
— ונשלח לך את החוכרות.

נחוג * יום־הולדתו ד,־ 48 של האמרגן
יעקב׳ אגמון, במסיבודהפתעה •שערכו
לו הפקידות במשרדו. אשתו, השחקנית
גילה אלמגור, הבטיחה לארגן עבורו
מסיבה רבת־משתתפים במועד מאוחר יותר,
בהשתתפות רבים מידידיהם שגם הם
בני מזל דגים וימי־הולדתם חלים החודש,
ביניהם אלוף (מיל ).אריק שרון, והזמר

אריק לביא.

כיום ה /ה 10-במארס, כשעה
19.30 עד ,21.30 כקפה־גלריה ״סוף
השדרה״ ,שד׳ רוטשילד ( 140 ליד
״היכל התרכות״).

ח ל ״ א בי ב

תמדוריס

נחוג • יום־הולדתו ה־ 60 של במאי
הקאמרי, גרשון פלוטקין, במסיבה צנועה
בחיק המישפחה, שבה נכח גם השחקן
הוותיק אברהם חלפי אישר אמר לחתן
השימחה :״סוף־יסוף, גרשון, אתה בטל
בשישים.״
נחוג • במסיבה מפוארת שנערכה
בבית־מלון גדול בגרמניה, יום־ד,ולדתה
זד 30 של זימרת הפופ קיקי (מישהו שובר
את ליבי) די, בת־טיפוחיו •של אלטון
ג ׳ ץ וחברתו של הגיטריסט דייווי ג׳ונ־סטון
33 מלווהו של ג׳ון. במסיבה
נתבשרה קיקי די כי נבחרה כזמרת הישנה
גם ביפאן, לאחר שקודפ-לכן בחרו בה
מרבית עיתוני־הפיזמוגים באנגליה כב-
תגלית החשובה ביותר לשנת .1976
נולדה • בת ,׳תלמה, לזמר איש
שכונת־התיקווה, מיכאל סינואני ול אשתו
חבצלת. לשניים ישני ילדים נוספים,
איילת (בת ארבע) ואורן (בן
שנתיים).
! התמנה • לתפקיד הרב הצבאי הראשי
לצה״ל, הרב גד נבון 55 יליד
מארוקו, שעלה לארץ ב־48׳ כאיש מח״ל,
היד. קצין־דת בחטיבת ׳הנגב של הסלמ״ח,
יושב־ראש ביודהדין לבעיות אישיות של
חיילים, ומאז 1971 סגנו של הרב הראשי
אלוף מרדכי פירון, שאת מקומותפס עתה.
נבון, שהוא נשוי ואב לשתי בנות הצליח,
אחרי מילחמת יום־הכיפורים, לפתור את
בעיית העגונות (נשות הנעדרים) ,על-ידי
הקמת בית־דין מייוחד לטיפול בעניינן.
ה ת!מנתה • לתפקיד שופטת בית־המישפט
העליון הראשונה בתולדות המדינה,
מרים בן־פורת 58 ילידת קובנה
שבליטא. החלה את הקאריירה המיש־פטית
שלה אחרי מיליחמת־הישיחרור, היתה
סגנית פרקליט המדינה, הופיעה במיישפט
רצח קסטנר, שבו הורשעו שלושת הנאשמים
ונידונו למאסר, ב־58׳ התמנתה כשופטת
מחוזית בירושלים וב 75!-׳ היתה
נשיאת בית המישפט המחוזי, במקביל
לעבודתה כמרצה בכיירה בפקולטה למיש־פטים
באוניברסיטה העברית. במהלך טכס-
ההשבעה, שנערך בבית נישיא המדינה
אפרים קציר, התמנה לתפקיד שופט
עליון גם שלמה ׳איטר 66 חבר־קיבוץ
לשעבר ושופט מחוזי בתל־אביב מאז שנת
.1965
התמנה • לתפקיד מנכ״ל הסוכנות
היהודית ח״ב אביעד יפה 52 שעם
הסכמתו לקבלת הכהונה הוצא שמו מרשימת
מועמדי העבודה לכנסת התשיעית.
יליד ירושלים, מזכיר מדיני של ראשי
הממשלה לוי אשכול וגולדה מאיר,
וחבר־כנסת מאז אפריל ,1972 עת נכנס
לכנסת תחת ח״ב ראובן ברקת שנפטר.
נוסף על תפקידיו הציבוריים משמש יפה
גם כיושב-ראיש האיגוד הישראלי לשחמת,
והוא שאירגן את אולימפיאדת השחמת
בחיפה השנה. בא תחת משה ריכלין,
שנבחר כיושב־ידאש דירקטוריון הקרן־
הקיינזת.
התמנה • לתפקיד המנהל החדזז
של סניף חברת־התעופה אייר פראנס בישראל,
מיכאל פוליאקוב 50 שהוז עק
ממקום כהונתו בטהראן, אירן, תחת
פייר ליאץ 53 אשר עזב את הארץ
לאחר ששילם כופר גבוה בדולרים תחת
שיעמוד למישפט על שימוש בלתי-חוקי
במטבע זר.
אושפז • בבית־החולים קפלן ברחובות,
עקב מחלה קשה, המשורר דויד
זהבי 60 שהלחין את שירי תש״ח המפורסמים
כמו יצאנו אט, הן אפשר, שידי
תנועות־נוער ואחרים. לאחר שטופל ביחידה
לטיפול נמרץ הועבר לקיבוצו, נען
שם הוא מוחזק בחדר מבודד תחת השגחת
אחות צמודה.
נפטר • לאחר שנפל מסוסו ונחבט
בסלע, לורד אנ ד ריו פוקגר 56 לשעבר
ראש משלת צפון אירלנד, אשר פרש
מכהונתו לפני שנתיים לצורך עיסקי־הקרקעות
הנרחבים של מישפחחו, שהיא
מן העתיקות בסקוטלנד.

שידור
על ה מס ך
..ו 1לי סתרתי, בל* חטוטרת
האם ניתן לשנות תוכנית־טלוויזיד, מן
הקצה אל הקצה. ולהפוך סידרה מרגיזה
ומשעממת למופע חי ומעניין?
לדעת ר,מומחים, הדבר כימעט ישאינו
אפשרי. אחרי שנקבעה דמותה של סידרה,
נגזר עליה לדבוק בה, לטוב או לרע.
אולם נדמה כי ירון לונדון הפך כלל
זה. כאשר חזרו השבוע עלי כותרת אל
המסך, אחרי הפסקה ממושכת, היתד, זו
תוכנית חדשה לחלוטין.
המציצים נעלמו• נעלמו הסממנים
החיצוניים והמרגיזים, שציינו את ד,סידרה
הקודמת. המרואיינים לא ישבו עוד בתים־
זורת מלאכותית, כשאיש־איש פונה לכיוון
אחר, כל אחד מציץ מעל לכתף רעהו,
וזה מפנה את גבו לזה.
הפעם ישבו המתווכחים ליד שולחן,
כיאה לבני־תרבות, והתייחסו איש אל
רעהו במישרין. האחרים לא ניראו כלל,
עד שבא תורם. הכל היה טיבעי ובלתי-
מאולץ- .
הוויכוח עצמו — על הסגרת שמואל

מנחה לונדון
פנים חדשות
פלאטו — היה חריף, אמיתי וענייני.
המתווכחים נבחרו באופן הגיוני, והם ייצגו
באמת את ישני צדדי המיתרס: מצד אחד
עורך־הדין אמנון זיכרוני, שפעל בשעתו
למען גירושו של מאיר לאנסקי מן הארץ,
והדבק בדיעה שאין ישראל צריכה לשמש
גך עדן לרמאום יהודים מכל העולם. ומולו:
הפירסומאי של פלאטו, מארגן המסע
הציבורי שלו. לפלאטו עצמו ניתן לדבר
ולהטיף לרעיונו המרכזי: שמדינת־ישראל
קמה כדי לשמש מיקלט להון היהודי הגנוב
מכל העולם.
לונדון עצמו לא שאל את השאלות
האישיות הבלתי־רלוונטיות, שהיו פעם
סימן־היכר של שיטתו. הוא הציג לפלאטו
שאלות נוקבות, לגופו של העניין שעמד
לדיון.
גם הראיון שלאחר־מכן, עם המעריץ
והביוגראף של דויד בן־גוריון, מיכאל בר־זוהר,
היה ענייני ואינפורמטיבי. לא היה
בו שמאלץ מיותר.
ובעיקר: לונדון הגיש בעצמו את סקירת־העיתונות,
בלי חינחונים והתחכמויות,
ובפעם הראשונה שירתה הסקירה את
המטרה שלמענה היא צריכה להתקיים :
חשיפת הדיעות הקדומות הפועלות בעיתונים,
ובחינה אובייקטיבית של טיב ה־
״מידע״ המופיע בהם שאינו, לעיתים, אלא
תעמולה פוליטית מוסווית.
כלי ׳טימורים. לצופים רבים נתגלה.
הפעם, ירון לונדון חדש. הם יכלו להסיק
שפגמיה של הסידרה הקודמת נבעו מהתחלה
בלתי־נכונה, ואולי מתפיסה מוטעית
של מהותה. אם היתה התוכנית הראשונה,
אחרי ההפסקה, אות לבאות, ע־שוייה טלי
כותרת למלא חלל הקיים זדדמכבר בעולם
הטלוויזיה הישראלית.
ייתכן שר,יתד, עוד סיבה אחת להצלחת
השינוי: התוכנית משודרת עתה בשידור
חי, דבר המעניק לה מתח בלתי־אמצעי
החסר בתוכנית משומרת, המוקלטת מראש.
הווורי

הז ה

רו,ט-- <734.11מ#ד׳ד,מ ///מוי 3מ
אני חייב לציבור, לפחו ת, דו״ח־ביניים
על ה מאמצים ל ה קי ם חזית״שלום.
השמועות, הלחי שות והידיעות הכוז״
בות על נושא זה תכפו בי מי ם הא חרוני ם.
חלקן נובע מאי־ידיעה, אך חל קן מכוון
לפוצץ אתמ אמצי-ה איחוד ול הרוס א ת
מחנה־ה שלום.
הדברים חשובים מכדי שנשאיר או ת ם
לו טי ם בערפל.

הדגם היחיד
עם פרוץ מערבת-הבחירות 77׳ — במו
לפני ארבע שנים — נק טנו יוזמה להק-
מת חזית״שלום. יעד ז ה נראה לנו תמיד
כמטרה חשובה בפני עצמה, מעבר לבל
שיקול אלק טורלי. דגלנו ב ה באשר הי ת ה
לנו סיעת-יחיד ב כנ ס ת דגלנו בה באשר
היתה לנו סיעה של שניים, ואנו דוגלים
בה עכשיו, כשאין לנו סיעה בכנ סתה יוצאת.
כבר
בשלב הראשון של הדיונים, לפני
חודשיים, הצגנו תוכני ת ברורה ומפורט ת :
• תו ק ם ״חזית-שלום״ ,שתבלול א ת
כל התנועה, הקבוצו ת והאי שים הדוגלים
במינשר ״המועצה הישראלית למען שלום
ישראלי״פלסטיני״ .בלומר: בל מחנה״
חשלום הציוני הבל תי -מי מסדי.
• נוסף על מינשר-השלום, תאמץ ל עצמה
חזית״השלום שורה של הצעות מעשיות
בענייני־פנים.
• מעבר לנ קודו ת ה מו ס כ מו ת, יוסיף
כל אחד מן המרכיבים לדבוק ב תוכני תו
ובייחודו הרעיוני• ל חזי ת בולה לא ת הי ה
תווית אידיאולוגית, ו הי א תפנה לציבור
אלק טורלי רחב — החל בציבור הציוני
הסוצי אליס טי ובלה בציבור הליברלי ה מ
ת קד ם.
• מבחינה פרסונלית: בראש ה חזי ת
תעמוד אישיות מוס כמת, המסמלתאת
א חדו תהמ חנ ה (הצענו א ת לובה אלי אב,
כמועמד הסביר ביותר ).בדי למנוע מראש
התנצחות, הצענו אתהמ קו ם השני לנציג
תנועת מוקד, והסתפ קנו ב מ קו ם השלישי
לנציג תנועתנו. בשאר ה מ קו מו ת יוצבו
האי שים השונים שיצטרפו ל מ חנ ה.
שימת הדגש על עניין השלום אינו
בא להפ חי ת מערכם של נושאים א ח רי ם.
להיפך, נדמה שלא הי ת ה מעולם סיעה
בכנס ת שטיפלה במיגוון כה רחב של
נושאים פנימיים, ושחידשה בהם כה
הרבה, במו סיעת העולם חזה ב כנ ס ת
הששית והשביעית. מ אבקינו נגד הכפייה
הדתית ובעד רפורמה פנימית, נגד השחי תות
ובעד זכויות״האזרח, נגד הפער החברתי
ובעד ח לו ק ה צודקת של ה הכנ ס ה
הלאומית, ידועים היטב לבל אזרח בעל
הברה פוליטית.

מצו! לאיחוד
הצעתנו הי ת ה סבירה. עד היום לא
שמענו אף מילה אחת של ביקור ת על
הגינותה. יותר מזה: עד היו ם לא הוב א ה
לידיעתנו שום הצעה אל טרנטיבי ת.
א ם בן, מדוע לא קמה חזי ת זו לפני
חודש ! מדוע בבר אבד חודש שלם של
מאמץ, זמן וכסף ן מדוע ר חו ק העניין
ברגע זה מ סיו ם חיובי ז
אחרי בל ה מאמ צי ם והישיבות והפגישות,
שבהם השקענו זמן רב, אני חייב
להודות — איני יודע.
ת חיל ה הי ת ח קיי מ ת בעייה ״אידיאו לוגית״•
היו שרצו ל ה קי ם חזית סוציא-
ליס טי ת-רדיקלי ת עם הפנתרים ה שחורים,
במקום חזית-ה שלום עימנו. בינ תיי ם
ה תפרקו הפנתרי םלר סי סי -ר סי סי ם. כמה
עסקני ם הלכו לר ק״ח וזבו שם בכס א
בטוח ובתקציב גדול. א ח רי ם הצטרפו
לד״ש של יגאל ידין, ה מ מו מנ ת על-ידי
המיליונרים למען צרכים שבוודאי אין
לה ם כלום עם צימצום הפער החברתי.
אחר הצטרף ליהושע פרץ ל הרפ תקה מוזרה
חדשה. נותר איש אחד או שניים,
הנמ צא/ים בקשר עם מוקד. אך מכיוון
שהפנתרים לא הצטרפו מעולם ל״מועצה
הישראלית״ והם הופיעו בבחירו תהאח
אנו
ןקוקיס

מיבצע-הבחירות בעיצומו הזמן קצר, ה מל אכ ה מרובה
מאד, והיא ני שאת כולה על כ ת פי ה ם של מתנדבים.
אנו ז קו קי םלן ! אתה יכול לעזור לנו !
איך?

אחה י 3ו ד דהתגד 3דפעילוח !

אנחנו ז קו קי ם למתנדבים כאוויר לנשימה. בראש ורא שונה
— במשרד המטה הארצי בתל״אביב. אבל גם בבל
רחבי הארץ. יש לבצע אלף ואחת משימות. כולנו ע סו קי ם
עד מעל לראש. אםאתה יבול להקדי ש למיבצע זה כמ ה
שעות בשבוע — אנא פנה אל המטה !
הדבר חיוני ממש. איננו מ ק בלי ם סיוע מידי מיליונרים
אל מוניי ם, המאפ שרים לנו לשבור עשרות פעילים בשכר.
עזור לנו להוכי ח בי קבוצת אזר חי ם יבולים ל הרים
מיבצע בזה !

חתימות ה־ 5 0ד

אנחנו צריכים להח תי ם, תוך י מי םאח די ם 750 ,אזר חיות
ו אזר חי ם על הרשימה שנגיש. למעשה דרושים 1500
ח תי מו ת, כדי לסבל מראש בל נסיון ל התנכל לרשימתנו.
א ם הודעת לנו על רצונך ל ח תו ם — אל תתמהמהי
אל-נא ת מ תין שיבואו אליך !
אםאתה מובן להט רי חאת עצמך אלינו — אנא בוא
אל ה מ קו מו ת שבהם מונ ח ת הרשימה ל ח תי מ ה( .הרשימה
מ תפר סמת במודעה בעמוד .)30
א ם אינך יבול להט רי חאת עצמך — טלפן לנו
(למטה הארצי, או לפעיל ה מ קו מי ה קרוב אליך ביותר,
על פי הרשימה) ונשלח אליך מתנדבים, המקדי שים מז מנם
למיבצע, וחםיח תי מו או תך.
חשוב שהמיבצע הזה י ס תיי םבהקדם האפשרה אל-
נא ת ס מוך על הזול ת !

בסף, בסף, פסף!

המח סו ר בכסף הוא מ ח סו ם חמור בפני ה הס בר ה שלנו.
יש דברים שלגביהם גם מאמ צי ה ם של מתנדבים אינ ם יכו לים
לשמש תחליף לכסף.
לבן — כ ל תרומה חשובה. תרומה של 500 לירות
מאפשרת לנו לפ רס ם עוד מודעה ק טנ ה בעיתון יומי 50 .
תרומות של 100 לירות מאפ שרות לנו לפ רס ם מודעה
בינונית בעיתון״ערב. כל לירה מוסיפ ה מילה ל הסבר תנו.
אםאתה מובן ל תרו ם — אל־נאת חב ה שנפנה אליך.
שלח לנו א ת תרו מ תך לאלתר.
פנייה זו מכוונ ת גם אל ישראלים ב חו״ל. אינכ ם יבולים
להצביע, כפי שתבענו. אבל אתם יכולים להצביע
רונות כרשימה עדתית בלבד, ק שה להא מין
שמישהו מהם מסוגל להביא קולו ת לר שימה
אחרת כלשהי.
היו חלו טו ת על ״פרישה המונית מ־מפ״ם״
,אך פרשו רק יחידים.
האמת הפשוטה היא שברגע זה קיי מו ת
שתי תנועות מאורגנות, הנ מצאו ת במלוא
התנופה של מערכת הבחירו ת — התנועה
שלנו ותנועת מוקד. א ם יילכו שתיים
אלה יחדיו, יש ב סי ס לחזית״שלום. א ם
לא, לא ת קו ם חזית. יכולה ל קו ם קארי״
ק טור ה של חזית, מין ה סוו א ה לרשימה
זו או אחרת, אך ב מדינה ק טנ ה בשלנו
כל ה סוו א ה לא תצלח.
קיי ם רק דגם א חד ל אי חוד: דגם
הבולל א ת שתי התנועות ה אל ה, ואת
האישים העצמאיים הרבים והח שובים,
המובנים להצטרף ל חזי ת רחבה• ז הו
הדגם של ״המועצה הישראלית והוא
הצליח• מי שאינו רוצה בדגם זה, אינו
רוצה ב איחוד, גם א ם רו מ מו ת ה אי חוד
בפיו.

מאגר מ שותר
הלוואי שיכולתי לשכנע א ת הנוגעים
בדבר בסיכויי םהט מוני םבהקמת חזי ת
כזאת•
איני רגיל להלך בגדולות. לחזית -שלום
בזאת יש ב סי סהת חל תי ב טו ח של שני
מנדא טי ם( ,ב73-׳ ה ס פי קו ה קולו ת שלנו
ושל מו קד בלבד לשני מנדא טים. ב,!69-
באשר קיבלנו לבדנו שני מנדא טים, קיבלה
מ ק״י מנדאט אחד — בי חד שלושה).

מטה הסתנדכים בפעולה
באמצעות תרומ תכם. עזרו לנו לפעול למען ישראל, שתרצו
לחזור אליה ול חיו תבה.

מוו 1ד1ן ה־ 40

עלינו ל הפקיד 40 אלף לירות אצל ועדת־הבחירות. ס כו ם
זה יוחזר לנו באשר נעבור אתא חוז -ה ח סי מ ה.
כדי למנוע א ת הצורך להק טין א ת תקציב־הבחירות
הזעום שלנו ב ס כו םזה, נולד הרעיון ל ה קי םאת ״מועדון
ה״ 40״ — מועדון של 40 או ה די ם, ה מלווי ם לרשימה אלף
לירות בל אחד, ביודעים שהכסף יוחזר לחם — א ם
הרשימה תיכנס לכנס ת.
השבוע כבר הודיעו לנו 13 איש ואשה על הצטרפותם
למועדון זה. ח ס רי ם עוד 27 כדי לה שלים אתה מיספר.
המ שימה ק שה. במאמצים מ שותפים נצליח. איש לא
יעשה זאתבמ קו מנו.

עזור לנו!

אול ם ל חזית בזאת יש סיכוי למנדאט
שלישי, רביעי, ואולי גם חמישי ושישי _
הדבר תלוי ב תד מי ת שלה, בכישרון פעו ל
ת ה וגם בנסיבו ת החיצוניות, הל או מיו ת
והבינל או מיות.
אםת קו ם חזית, אפשר ל הכניס למאגר
המשותף א ת בל הנכ סי ם של מחנה־השלום,
שלא מומשו מעולם :
• בבלי־התיק שורת פועלים רבים ו טובים,
שלא יתנו אתת מיכ ת ם אף לאחת
מן הקבוצות הבודדות, אך שהיו נרת מי ם
בהתלה בו ת ל מסע״ההסבר ה של חזית
כוללת. יחד עם כלי״התיקשורת של מחנה״
השלום, היה זה מבטי ח עוצמת-קול שלא
תיפול מזו של הגושים הגדולים.
• במשך השנים בנו אחדי ם מאי תנו
מערכות מסועפו ת של יחסי-חוץ. א ם נשלב
יחד א ת בל הי ח סי ם ה אל ה (כפי שעשינו
במיסגר ת ״המועצה הישראלית״) ,יבולה
ל היו ת לבך השפעה אל ק טורלי ת ניכרת•
• לא רק תנועת העולם הזה נתקלת
בבעייה כספי תממ איר ה, אל א כל אחת
מן הקבוצו ת תי תקלבמח סו ם זה. אול ם
אםת קו ם קופ ה מ שותפת, שאליה יזרמו
לא רק כספי המימון המיפלגתי מ קופ ת
המדינה ו מ קופ תההס תדרו ת, אלא גם
ה תרו מו ת הגדולות שהובטחו לנו א ם
תקו ם חזית-ה שלום (ושאף א חד מאי תנו
לא יקבל אותן, א ם יופיע בנפרד) —
אפשר יהיה לנהל הסבר ה שתביא א ת
דבר השלום לכל בי ת בישראל.
• ואחרון־אחרון, הגורם החשוב ביותר
— לרשימה בז א ת יצטרף מ חנ ה גדול
של אי שים עצמאיים בעלי שם בספרו ת,

ב אמנו ת, ב חיי הציבור, הביט חון והמדינה•
בפעם הראשונה ניתן י הי ה לגייס
א ת מחנה־ה שלום במעט ב מלו או.
מאמץ זה י חי ה חשוב כשלעצמו, מב חינה
ל או מי ת־ חינובי ת, אף מעבר לבל
חשיבות אלק טורלית• מעבר לגבול וברחבי
העולם מ מ תיני ם למאמץ בזה, כדי להי ווכח
א ם אכן קיי ם בישראל מחנה־ שלום
יעיל ורציני. יהיו לכך השלכות במי שורים
רבים, החורגו ת בחרב ה מ אינ ט רס צר זה
או אחר•

גרוע מפ שע
אם בן, מדוע זה לא קםי
זוהי ה חיד ה הגדולה, שאין לי תשובה
עליה.
א ת חזית־ה שלום ניתן ל ה קי ם ל אל תר.
אין אף בעייה אחת שאי־אפשר לפתור
או ת ה בישיבה משותפת של שעח-שעתיים.
א ם בן, מדוע עדיין לא קמהה חזי ת 1
איני נמנה עם או ת ם המחפ שים בבל
מ קו ם בוונות-זדון, המוצאים פרובוק טורים
וסוכנים מתחת לכל שולחן. איני רוצה
לחשוב גם הפעם על האפשרות שמישהו
משתדל לפוצץ אתה איחוד בזדון, למען
מטרות בלתי-ברורות.
אול ם אני רוצה לקבוע בבירור ובאורח
חד-משמעי: א ם אי -הקמתה חזי ת ב73-׳
היתה חטא, הרי אי־ הקמתהב־77׳ ת הי ה
פשע.
ואולי, כמו שאמר טאליראן :״זה גרוע
מפשע, זאת טיפשות ! ״

אור׳ אבנר ׳

הגנגסטר האחרון >0

למען ושימח מאוחדת שר כד מרכיבי השמאל
ושל כל שוחרי השלום בבחירות לכנסת התשיעית
ללא החרמות וללא פסילות
אנו, ה ח ״מ, אזרחי מדינת ישראל. כעלי השקפות מדיניות ו חכר תיו ת שונות. קוראים לכל המפל גות,
הקכוצות והאישים, המסכימים לנוסח דלהלן, לפעול להקמת רשימה אחת לכחירות לכנסת י התשיעית.
המטרה העיקרית במערכת הבחירות הקרובה היא הרחבת ייצוגם בכנסת של הגורמים המעוניינים במיצויו של הסיכוי
להסדר שלום. אנו סבורים, שאפשר להשיג בועידת ג׳נבה פשרה בין העם היהודי הישראלי ובין העם הערבי הפלסטיני,
פשרה שתתבסס על הכרה הדדית בזכויות של שני העמים. הסדר שלום אפשרי לפי היסודות הבאים: נסיגה לגבולות
של יוני ; 1967 הכרה באש״ף כנציג העם הפלסטיני; הקמת מדינה ריבונית פלסטינית לצד מדינת ישראל; מציאת
פתרון לבעיית הפליטים הערבים.
רק הסדר כזה יכול לקדם את שלומה ואת ביטחונה של ישראל.
אין אלטרנטיבה להסדר כזה !זולת המשך מעגל השנאה והמלחמה.
אנו מניחים כי כל אלה אשר מקבלים את העקרונות הנ׳׳ל, יוכלו לגבש מצע מינימום משותף, מעבר לשאלת השלום,
לשם קידום המערכות הבאות: הגנה קפדנית על חרויות יסוד ; שיפור רמת החיים של ציבור העובדים והגנה על חופש
המאבק האיגוד־מקצועי ; שוויון זכויות לאומי ואזרתי מלא לערבים החיים בישראל ; שוויון מלא לעדות המזרח ;
שוויון מלא לאישה.

אנו קוראים כז א ת להקמת רשימה מאוחדת אהת •כד כל הגורמים הציבוריים התומכים כעיקרים
אלה ללא החרמות וללא ייצאים מן הכלל.
איננו מתעלמים מחילוקי הדעות הפוליטיים ופד,ניגודים הרעיוניים הקיימים בקרב השמאל וד,״יונים״ על זרמיהם ועל
אירגוניהם השוגים. איננו מזלזלים בניגודים הללו. יחד עם זאת, אנו שוללים את המסורת האומללה של הפרדה
והחרמות, של פילוג ושל פיצול בין ״קיצונים״ ו״מתונים״ ,בין ציונים ושאינם ציונים, בין קומוניסטים, סוציאליסטים
וליברלים, שוללים, מחייבים ומסתייגים מן המשטר בברית־ המועצות, וכיו״ב. בכל תחום אשר בו הבדלי ההשקפות
הבסיסיים אינם באים לידי ביטוי, יש לפעול מאוחדים תוך שמירת חופש הפעולה והעצמאות המלאה של המרכיבים
השונים — תוך השגת אותה מידה של הסכמה הנחוצה לשם הרכבת רשימה מאוחדת.

* רשימה כזו תהיה יהודית־ערבית בהרככה, תלכד תמיכה יהודית ותמיכה ערכית ניכרת. עוכדה זו כשלעצמה
הינה תרומה חשוכה לשיפור היחסים כין שני העמים.
+רשימה כזו תמנע אוכדן קולות, תחסיר מרץ המתכזכז כתחרות כין רשימות שלום יריכות ותמנע השמצה
הדדית כין אגפים •מונים כשמאל.

רשימה כזו תמשוך קולות ככד שתיצור מסגרת בעלת השפעה על ההכרעות העומדות על סדר היום.

אופנהיימר אמירה, רמת־גן דוניאסקי דני, ק .שובל
עפו חלילה, כפר יפיע
כיתאין דניאלה, ק .שובל
אורבך אירית, ירושלים
פאהום זייד, תל־אביב
כמיליא עראף, ירושלים
דיין אריה, ירושלים
פבתגה שמואל, רחובות
אורן •ממואל, ק .כרם־שלום דיין יעל, ירושלים
כתן יוסי, רמת־גן
אזולאי יעל, תל־אביב
דמיאנום ייני, ירושלים
פוגל •שאול, ירושלים
לאור אלי, ק .גרופית
דמבו לאה, ירושלים
אחדל, חנה, ירושלים
לאור יצחק, רמת־גן
פורשנר חגי, ירושלים
איטה רבקה, ירושלים
פיילר אליעזר, ק .יד־חנה
לכנברג שרה, חיפה
דרור סמדר ק. כרם־שלום
פיילר יעל, ק .כרם־שלום
לוי אבנר, בת־ים
אינטרטור דכיר, תל־אביב דרזנין אנדרה, תל ־אביב
פיילר פנינה, ק .יד־חנה
אליאס דנה, ק .כרם־שלום הובנה רחל, ירושלים
לוי סימה, תל־אביב
אליאסף גיל, ק .סמר ׳
פיטובסקי איתמר, ירושלים
לוינגר חוה, ירושלים
הולצר אסף, ק• סמר
אלמדד איילת, ק .כרם־שלום היר־ט יהודית, ירושלים
לוין מיכל, ירושלים
פילבסקי יובל, ק .סמר
אסף מלי, ירושלים
הלבר שושנה, ירושלים
לונטל שרד! ,ירושלים
פרידלר שאול, קרית שמואל
אפרת אמיר, ק .הראל
ליבנה דניאלה, תל־אביב
הלילה עפו, כפר יפיע
פרם נעמי, ירושלים
ארנון אריה, ירושלים
הרסקו ורדה, ירושלים
ליפסקי יוסף, חולון
פרסם דב, ירושלים
ארנון יהודה, ירושלים
הרשקוביץ מיקה, תל־אביב למדר בנימין, רחובות
פריש אילן, ק .כרם־שלום
אשד דרור, ק .סמר
לנגר שלום, גבעתיים
מלין עמוס, תל־אביב
צלניק רחל, תל־אביב
אשל איתן, ק .כרם־שלום
וזה משה, פתח־תקוה
לנדו יופי, ירושלים
צפנת פרידה, תל־אביב
בבור שמעון, בת־ים
וינר חדוה, ירושלים
לדמן דבורה, תל־אביב
קדימה אברהם, רמת־גן
בודטי פריד, רמלה
לדמן מלי, תל־אביב
וירני חוה, תל־אביב
קדרון פרץ, ירושלים
בטלר רותי, ירושלים
וירני עוזי, תל־אביב
לתר מוטי, ירושלים
קוטמן יאיר, ירושלים
ביארדי ג׳ורג׳ ,חיפה
ונדרמילר ירון, ק .כרם־שלום לונטל שרה, ירושלים
קולבן אמיר, ק .כרם־שלום
מוסא אחמד, ירושלים
ביטרספלד יורם, תל־אביב וקס רובי, גבעתיים
קובי, ק .הראל
בלום פנדה, ירושלים
וקם פיבל, רחובות
מוסקוביץ ראובן, רחובות קוליקוב אברהם, חולון
בלייוייס חוה, חיפה
מוסקוביץ ורדה, רחובות
זידל עירן, ירושלים
קולר דב, ק .כרם־שלום
בלייוייס מוקי, ק .סמר
זית נעה, חיפה
מורוביץ לוי, ק .כרם־שלום קינרתי אורי, ירושלים
בלייויים תאו, חיפה
זלמנסון יגאל, תל־אביב
טיכאלי איתן, ירושלים
קמינר דפנה, ירושלים
בלוק ג׳ודי, ירושלים
חלד רמי, ירושלים
מיצנמכר צחי, ק .כרם־שלום קמינר ראובן, ירושלים
בסוק יהודה, ירושלים
חן יעקב, תל־אביב
מיקליש איכון, ק .כרם־שלום קסטנברג שרה, תל־אביב
כרייטשטיין צבי, תל־אביב חרמון שרי, ירושלים
מירון עמית, ק .כרם־שלום קנלר דניה, ירושלים
כן־דיין ניקול, תל־אביב
טיגל יעקב, ירושלים
מלינוף עמי, ק .סמר
קפלו גרשון, ירושלים
ברנדס שושנה, תל־אביב
טלטש נעמי, ירושלים
מסים אלכם, תל־אביב
קראום פנחם, ק .יד־תנה
כתוף מאיר, ירושלים
טנדלר עדה, ירושלים
מצאלחה סלמן, ירושלים
רווה חיים, כפר־חגלה
ברקאי דבורה, ירושלים
יבין־ארנון אהובה, ירושלים מרגלית אלון, ק .סמר
רוזלר יורם, ירושלים
גבזה מיטה, פתח־תקוה
•לין־מור אלישע, תל־אביב נוריאל אברהם, ירושלים
רוזנפלד יצחק, קרית ביאליק
גדיש פטר, ק .כרם־שלום
ילין־מור נתן, תל־אביב
נבו יאני, ירושלים
רוזנפלד מינה, קרית ביאליק
גוז אביעד, ירושלים
יעקב רמה, ירושלים
נכולסי מוחמר, כפר־מכר
רופינסקי פרחיו, בת־ים
גולובנר גוסטה, תל־אביב
יערי אלון, ק .סמר
פלונים ורד, ירושלים
רייד שלמה, ירושלים
גולייייד ארתור, תל־אביב כהן אבנר, חיפה
סלע יאיר, ק .סמר
שושני ראוכן, ותשלים
גור דנה, ירושלים
כהן אלמה, ירושלים
עזריאל אהובה, ירושלים
שטרומצה יהושע, רמלה
גורוביץ גניה, תל־אביב
כהן זהבה, ירושלים
עמיר אליעזר, חיפה
שיק ישעיהו תומא, אלונים
גסטר עמי, ק .סמר
כהן מירון, ק .כרם־שלום
עמיר ברברה, חיפה
שכטר אדוארדו, יפו
גרטי הגר, תל־אביב
כהן צפורה, קרית ביאליק
עמיר נעם, חיפה
שלו מטי, חיפה
גרכל ענת, ירושלים
כהן ראובן, קרית נדאליק עמדזה שמעון, תל־אביב
שצופק אילת, ק .סמר
גרינטל סוזן, ק .כרם־שלום בהן רון, רמת־גן
עמית דפנה, ירושלים
שפריר ניצן, ק .כרם־שלום
דברת רונית, תל־אביב
בהן רפי, יפו
עמרם ברכה, ירושלים
דה־שליט אבנר, ק .סמר
כהן תקוה, רמת־גן
עסלי עבד, ירושלים
תובל אריאל, ק .סמר
דודאי מרדכי, ק .כדם־שלום
דור יונית, ק .סמר
המזדהים עם תוכן מודעה זו, מתבקשים לשלוח תרומתם
דיאהרי תאופיק, ירושלים
לכיסוי ההוצאות. חתימות נוספות מתקבלות לפי ת. ד .הנ״ל.
דוגה שמעון, ק .כרם־שלום
דוניאסקי אראלה, ק .שובל
מרץ • 1977ת. ד ,33076 .ת״ א • ת. ד ,9372 .ירושלים

(המשך מעמוד )29
עמו הון גדול. הוא פיזר את כססו ביד
רחבה ובמיוחד למטרות צדקה .״היה לו
לב של זהב,״ נזכרו השבוע ידידיו, המעטים
.,ששהו במחיצתו כל השנים בהן התגורר
בארץ .״הוא היה יהודי חם שאהב
לתת מתן־בסתר ולעזור לנצרכים מבלי
ששמו מזכר כתורם.״
הם הזכירו -לדוגמא את פרשת הילד הישראלי
שהיה זקוק לנייתוח־לב דחוף שניתן
היד, לבצעו רק בארצות־הברית. אחד
מעתוני הערב ערך מגבית כדי להטיס את
הילד לניתוח. לסטאשר נודע על כך מפי
מי שהפך ליד ימינו בארץ, משה (״מושקה״)
אידלסון. מושקה, אחת הדמויות הססגוניות
של תל־אביב, שבמילחמת־העצמ־אות
לחם בגדוד הקומנדו של משה דייו׳
נטש את עבודתו והפך לנהגו הפרטי של
סטאשר.
הוא גם שהיה קורא בפניו מדי יום את
העיתונים. כאשר שמע סטאשר על הקשיים
באיסוף התרומות להטסת הילד פגוע הלב
הוא שלח מיד, בעילום־שם, את כל הכסף
שהיה דרוש לכך. לא רק זאת. הוא התקשר
עם המומחים הנודעים ביותר בארצות־הברית
לניתוחי־לב מהסוג לו היה זקוק
הילד, דאג שהוא יקבל את הטיפול הטוב
והיקר ביותר.
ך* של נסיעותיו התכופות של סטאשר
לחו״ל נפוצו מדי פעם שמועות כאילו
הוא ממשיך לרכז בידיו את ענייני המאפיה
באירופה. סיפרו כאילו הוא מפקח
על רשת בתי־ד,הימורים באירופה שלאנשי
המאפיה האמריקאית יש בהן,השקעות או
שהם נמצאים בבעלותה.
ידידיו הקרובים מכחישים טענות אלה
מכל וכל .״מאז הגיע לישראל הוא חי
כפנסיונר, פרש מכל פעילות. הוא רק רצה
לחיות חיים טובים ושקטים.״
ואומנם, זה מה שעשה סטאשר בשנות
חייו האחרונות ובמרץ רב. הוא לא היה
הולל, למרות סגנון דיבורו הגם, שנראה
כחיקוי לעגה של הגנגסטרים בסירטי הוליווד.
ההנאות העיקריות שלו היו מאוכל
משובח, ממשחקי-קלפים בחברה, מביקור
במועדוני-לילה ומחברת נשים.
חברתו הקבועה במשך כשמונה שנים
היתר, עמליה לוי, צעירה דיזנגופית בלונדית,
שאף גרה עמו תקופת מה במלון,
טיפלה בו וקיבלה ממנו מתנות בשפע.
לימים נישאה עמליה לאיש וירדה מהארץ.
היא שהתה השבוע במקרה בביקור פרטי
בעת שהגיע ארונו של סטאשר לקבורה,
הצטרפה למסע ההלוויה דל המשתתפים.
״הוא נשאר לבדו בשנות חייו האחרונות,״
נזכרה עמליה לוי בצער .״לא ל האמין,
אבל למרות כל מה שחושבים עליו,
לא היה לו כסף רב. אני חושבת שבזמן
האחרון הוא חי על הגימלה של 500 דולר
לחודש שהוא קיבל מהביטוח הלאומי ב־ארצות־הברית.״
היתה
בכך משום הגזמה. שכן סטאשר
יכול להרשות לעצמו לטוס פעמיים בשנה
לחו״ל, כשהוא מממן גם הצטרפות ידידים
ישראלים אליו. גם בעת שיצא למינכן לפני
מיספר שבועות, הוא נטל מהארץ שני
ידידים. האחד מהם ידוע בכינוי ״שיקל׳ד,״.
השני היתר, צעירה ישראלית כבת ,18
שזהותד, נשארה עלומה.
סטאשר נפטר ביום הרביעי שעבר בחדרו
שבמלון שרתו! במינכן. על פי סיפורי ידידיו
היה זה ״שיקל׳ה״ שמצא אותו שם ללא
רוח חיים. אולם על פי דיווחים עתונאיים
ממינכן מת סטאשר בזרועותיה של הצעירה
הישראלית בת ה־ ,18 שהיתר, עמו
בחדר. אם אומנם דיווחים אלה נכונים,
הרי שהוא מת מיתת נשיקה.
״הוא אהב את הארץ מילמלה ללא
הרף ג׳וליאן, בתו הממושקפת וגבוה,ת הקומה,
בעת מסע ההלוויה. לפני שיצאו אל
חלקת הקבר שנכרתה לו נזכרו המלווים
המעטים כי שכחו לקנות פרחים להניח על
קיברו .״לפחות זה מגיע לו,״ לחשה עמליה
לוי ומיהרה לרכוש זר של ורדים.
מלוויו של סטאשר לא בלטו בין קהל
המלווים הרב שהמתין לעריכת לוויות הנפטרים
ביום הראשון השבוע. כמה מהם
ביקשו לזרז את קבורתו של ג׳ו וביקשו
לדבר עם מנהל בית־העלמין. האיש לא
ידע עם מי יש לו עסק, אבל הפליט כבדרך
אגב :״כאן אין מאפיה ! כאן כולם מחכים
בתור.״
יוסקה שיין, מי שהיד, שנים רבות שומר
ראשו של דוד בן־גוריון לפני שהפך ל שומרו
האישי של מאיר לנסקי בעת שהותו
בארץ, לא יכול היד, להסתיר את החיוך
שהתפשט על שפתיו ׳.מאיר דורון
העו ל ם הזה 2062

במדינה

(המשך מעמוד )25
ראל שהנשק הזה דרוש לצה״ל, כדי לפן
תור בעיות טאקטיות מסויימות. הממשלה
לא אמרה אף מילה אחת על עצם
המוסריות או אי־המוסריות של נשק זה.
לגבי מטוסי־הכפיר טענה ממשלת ישראל
שביטול העיסקה יביא לאבטלת פועלים
בישראל. קשה להעלות על הדעת
טענה בלתי־מוסרית יותר. אם מותר לספק
עבודה לפועלים על חשבון ייסוריהם של
־ עמים אחדים. תוך אי־התתשבות מוחלטת
בעובדה שהסחורה היא מכשיר לזריעת
מוות המוני, הרי ניתן להצדיק כל מיס-
חר־בנשק בעולם. בדורות האחרונים עמדו
הוגי־דיעות וסופרים יהודיים בראש
המחנה העולמי, שגינה את סוחרי־המוות
41 וניסה להוציאם אל מחוץ לתחום האנו שות.
הציניות
הגלוייה של העמדה הישראלית
היתה בעוכריה. כאשר עומדים נימוקים
אמריקאיים מוסריים נגד עמדה ישראלית
בלתי־מוסרית, לא ניתן לגייס את דעת־הקהל
האמריקאית, ואף האמריקאית־הי-
הודית, כדי להפעיל לחץ על ממשלת
וושינגטון. כימעט אף עיתון אמריקאי
אחד (להוציא ביטאון צבאי אינטרסנטי)
לא הצדיק את העמדה הישראלית. הקרב
\ היה אבוד מראש.

מנגנון הגודם החדש שד נתב״ג

מיפזצת ביורוקרטית
בגמליהתעופח בן־גוריון

בשעת־לילה מאוחרת, ב־ 13 בינואר השנה,
יצא תיאודור (״טדי״) לויטה, כתבה
הוותיק של רשת עיתוני דיילי מידור
בישראל, בדרכו לנמל־התעופה בן־גוריון
בלוד, כדי לשלוח אל מערכת עיתונו שבלונדון
מעטפה ובה נגטיבים של צילומי-
עיתונות.
המעטפה שמישקלה לא עלה על 10 גרמים
היתה מייועדת לצאת ללונדון כמיטען-
אוויר בבוקר המחרת, ולהגיע ליעדה ב־צהריים.
הצנזור כבר בדק את המעטפה,
סגרה והטביע עליה את החותמת הרישמית
של הצנזורה. היא צויידה גם בטופס ירוק
בשני עותקים, המאשר כי המעטפה רשאית
לצאת את הארץ ללא בדיקה נוספת
טדי הגיע עם המעטפה ׳״לנמל-התעופה,
ואז החלה דרך־הייסורים שלו. הוא עבר
בשלום את ביקורת שוטרי מישמר־הגבול
בכניסה לנמל. משם המשיך לכניסה לאיזור
הממ״ן (מסוף מיטענים) שהוקם על ידי
חברה־בת של אד־על.
השעה היתד 11 ,בערב, והאורות דלקו
בכל החדרים, בכל הקומות, למרות שרק
עובדים ספורים נמצאו אותה שעה על
מישמרתם. כיוון שטילפן עוד קודם־לכן,
היה הכל מוכן לקראת בואה של המעטפה
החשובה. ואז באה ההפתעה .״עליך לקחת
את המעטפה לבדיקת־הביטחון,״ אמר לו
הפקיד .״שום דבר אינו עולה על מטוס
שלנו בלי בדיקה. רד לקומה א׳ ,ושאל
שם על הבדיקה הביטחונית של אל־על.״

חוסר־מעש.

סונוותובודה
שו הויבחות

ך* רדה כלב ליוותה את כדורגלני
| | ניבחרת ישראל כאשר עליו ביום הראשון
האחרון על המיגרש, להתמודד עם
כדורגלני ניבחרת יפאן. אך היא לא נבעה
׳מפחד מפני היריב היפאני, שהובס בקלות
( )0:2בתום 90 הדקות.
כדורגלני ניבחרית ישראל לא יכלו להש תחרר
מן הרושם העז שהותירה בהם
התאונה הקשה שאירעה לחברם לניבחרת,
מאיר נימני, שבוע ימים קודם־לכן התמונה
שבה ניראה נימני המורד באלונקה
מן השדה, כשקרסולו הימני שבוי, נחרטה
היטב בזיכרונם.
מאיר נימני 28ה״כלבויניק״ של מכבי
תל־אביב ושל הניבחרת הלאומית, נפל
קורבן למחדל טראגי של ההתאחדות לכדורגל.
כבר בעבר התריע מאמן הניבחרת,
דויד שווייצד, כי מיתקני־ההשקייה הפזורים
באיצטדיון רמת־גן, עלולים לסכז את
שלומם של השחקנים. אולם התברר שההתאחדות
לכדורגל לא ויתרה, מטעמים

ניחמתי את עצמי ואמרתי , :זה לא נורא.׳
יום אחרי המישחק השתחררתי מבית־החולים,
אבל 48 שעות אחרי כן, הוחזרתי
שוב *למחלקה האורטופדית, ביגלל סיבוך
רציני ברגל. ביום רביעי בלילה נותחתי.
הרופאים גילו שרצועת־הקרסול שלי נקרעה,
הם ניסו לאחות אותה.
״על התפרים, אחרי שניתחו אותי, שמו
לי גבס. רק חמישה ימים אחרי הניתוח,
דאיתי מה עשיו לי בדיוק. חתכו לי את
הרגל, לצורך הניתוח, בשני מקומות, בצד
השמאלי ובצד הימני. עכשיו אני רתוק
למיטה, ומשתדל לסבול את הכאבים. הרופא
הורה לי לנוח. כל הזמן באים אלי
חבר׳ה. חברים, המישפחה ואוהדים של
מכבי תל־אביב. אשתי צמודה אלי כימעט
בכל שעות היום.״
רק לפני כחודשיים פתה מאיר נימני
חנות לצורכי ספורט, בשייתיוף עם חברו
לקבוצה ולנבחרת, ויקי פרץ. הפציעה הר־מורה
פגעה קשות בעסק החדיש .״הבעייר״״

מאיר נימני מקווה לחזור
1> 11ת ן 1ק
למיגרש עוד לפני תחי1111

לת העונה הבאה. בתמונה למטה נראה
נימני כשהוא שוכב במחלקה האורטופדית
בתל־השומר. לידו, ליאון קונסטנטינובסקי.
לכדורגל. מה שמדאיג את מכבי זה הפציעה
החמורה שלו. הוא שהקן חשוב ביותר
(בשבילנו) .ביגלל חומרת הפציעה
אנחנו רואים זאת כאבידה גדולה. .חסרונו
יורגש היטב העונה. נקווה שהוא יצליח
להתארשש מהר.״
פרקליטו של מאיר ניימני, עורך-
הדין אברהם שרים, טוען, כי עדיין
קשה לנקוב בסכום הפיצויים שתיתבע
ההתאחדות לכדורגל לשלם .״רק אחרי
שנקבל את חוות־דעתם של הרופאים, נוכל
לקבוע את גובה הסכום, אמר שרים.
עיריית רמת־גן ובעלת איצטדיון רמת־גן,
עלולה להיות הנתבעת השנייה של
הכדורגלן מאיר נימני במישפטו. תביעת-

טדי, ככל אזרח צייתן,

נשמע להוראות. הוא ירד אל ״היומנאים״.
4במוסד זה מצא חמישה עובדים שישבו
ללא כל תעסוקה, כשהשישי מביא לכולם
קפה. היזמנאים ניפנו לרגע מבטלתם, וקראו
לאיש־ביטחון של אל־ על. זה מישש
את המעטפה בת 10 הגרמים כה־וכה. אחר-
כך שב וליווה אותו אל המוסד הקרוי
״ביטחון ממ״ך. שם ישבו, בחוסר־מעש
בולט, שישה גברים בחולצות כתומות,
כשהם שותים קפה ודנים באיכותה של
,הארוחה שסעדו זד,־עתה. גם אלה ניפנו
לרגע מבטלתם, הטילו מבטים אחדים
במעטפה ובחותמותיה, ואמרו :״או.קיי.״
כתום הבדיקה הוגש לטדי טופס-
אחסנה למילוי .״הרי המעטפה יוצאת את
הארץ בתוך כמה שעות,״ מחה .״אלה
הם הכללים,״ היתד, התשובה. הוא לא יכול
להאמין למראה־עיניו. אחד האנשים בכתום
נטל מידו את הטופס הממולא, ומילא טופס
אישור האחסנה. אחר־כך מילא טופס־שיח־
1רור־מאחסנה, החתים את כל הטפסים ואת
המעטפה ושיחרר את העיתונאי התשוש.
״ההצגה נסתיימה,״ אומר טדי .״המעטפה
הקטנה נשארה בידי אנשי אל־על,
ואני חזרתי למכוניתי. שני אנשי־ד,ביטחון
(המשך בעמוד )42
העול ם הז ה 2052

חצי מיליון ד י תעלה פציעתו של נימני

כספיים, על קיום המישחקים באיצטדיון
הרמת־גני, סיכנה בכך את רגליהם של
הכדורגלנים.
בתחילת השבוע ניסה נימני הרתוק למיטתו,
לשחזר את הפציעה .״אף אחד
מהשחקנים לא שם לב בשעת המישחק
למיתקני-ההשקייה, הפזורים באיצטדיון,״
סיפר .״אני ידעתי רק שהמאמן, דויד
שווייצר, הודיע להנהלת האיצטדיון ש מתחת
למיכסה הפלסטיק של מיתקן־ה־ה־שקייה
נמצאת ממטרה.
״ניתרתי אל הכדור יחד עם שחקן קוריאני.
אבל כשנחתתי, הרגשתי לפתע ש־כף־רגלי
הימנית נתלשת מהרגל. הרגשתי
כאבים כאלה עד שהתקשיתי לם ק,ח את
העיניים.
״בתור שחקן ותיק, אני יודע שתמיד
אחרי פציעה-מנסים להעמיד את הכדורגלן
על הרגליים. לכן, ברגע שהניחו אותי
על האלונקה ידעתי שזו פציעה רצינית.
״לקחו אותי מייד, באמבולנס, ל־בית־החולים
תל־השומר. גיבסו לי את
הרגל, ואמרו לי שיש לי רק שבר.

אומר נימני ,״היא שגם ויקי פרץ עסוק
בניבחרת, והוא מתקשה להשתחרר לצורך
העסקים. זו דפיקה די גדולה. אשתי רצה
מבית־החולים להגות, וזה קשה לה. הבת
שלנו סובלת, וזה קשה מאד לכולנו.״
מאיר נימני, ככל שחקן בניבחרת, מבוטח
על-ידי ההתאחדות לכדורגל, שהבטיחה
כי הוא יקבל את משכורתו מההתאחדות
במקביל לשאר השחקני? .הוא יקבל את
שכרו עד דד 22 בחודש זה, היום בו ישוחררו
כדורגלני הניבהרת לקבוצותיהם.
״על ביטוח, משכורת ותביעת פיצויים,״
אומר נימני ,״אני בכלל לא ז(ושב. עכשיו
אני צמוד למיטה, ולא מסוגל לזה. יש,
ברוך השם, מי שמטפל בבעיות האלה.
תודה לאל שיש למכבי מנהל, אבא, כמו
חיים לייבוביץ. הוא מטפל בכל הבעיות
*שלי מחוץ לבית־החולים.״
אומר חיים (״לייבו״) לייבוביץ באותו
הקשר :״!ימני יקבל את משכורתו מהקבוצה
כשאר השחקנים. מבחינה כספית
לא יהיו לו בעיות. עזרנו לו לשכור עורך-
דין שידאג לתבוע פיצויים מההתאחדות

הפיצויים הכוללת *שלו עשוייה להגיע
לסכום *של יותר מחצי מיליון לירות. זאת,
במידה שהפציעה הקשה תאלץ את הכדורגלן
המצויין לתלות את ״נעליו ותשים קץ
לקאריידה שלו. השנה, מכל מקום, לא
ישחק עוד.
אומר נימני :״היום אני בן .28 עד
לפציעה הייתי בכושר מצויין. למעשה,
גם על האפשרות של הפסקת הקאריירה
לחלוטין אני חושב. עכשיו אני נמצא
במצב התחלתי של הבראה. אסור לי לרדת
מהמיטה. כנראה אשכב עוד כמה ימים
בבית־החולים. אני מאמין שאחזור לשחק
במלוא המרץ. אני לא רואה את עצמי
לרגע אחד בלי כדורגל. בינתיים, אני
זקוק רק לסבלנות.
״הגבס הולבש לי לתקופה של חודש
וחצי, ועד אז אסור לי לדרוך ברגל ימין.
רק בעוד חודש וחצי ישימו לי גבס
הליכה. אז תהיה לרופאים תחזית ברורה
יותר לגבי מצבי. כרגע, הכל בגדר הש ערות.
אפילו הרופאים לא יודעים איך
בדיוק התפתחו העניינים.״

נוות שעבו״נ הצווארון הונו נידונים דשנות מאסר
מועטות אחו שגנבו בדיוני ם, האם ״ תנו רקבו

שו ת 1 0 * 111

שופ ט חיים שטיינברג
ד זר ה דין שד השופט המחוזי, חיים
״׳ שטיינברג, הסעיר את המדינה. נאמד
בו כי השופט דן את הנאשם, הצעיר
הערבי פארוק אטרש, ל־שנת־מאסר בפועל
על שפרץ לדירה כדי לגנוב לחם. העונש
ניראה חסר כל יחס לחומרת העבירה.
בידיעה, שהתפרסמה במעריב ב־ 18בינואר
השנה, נכתב :״צעיר מכפר ליד
ג׳נין, שלפני ארבע שנים פרץ לדירה
בשרון כדי לגנוב לחם, נידון אתמול
לשלוש שנות מאסר — מהן שנה אחת
בפועל. שופט בית המישפט המחוזי בתל־אביב,
חיים שטיינברג, קבע כי, זהו מיקרה
חמור׳.״
אך הדברים שפירסם מעריב לא היו
מתייקים, והשופט המחוזי חיים שטיינברג
מיהר להגיב עליהם. הוא פנה אל עורכי
העיתון, וביקש התנצלות ותיקון הדברים.
העורכים חיפשו מי הכתב שהביא את
הידיעה לדפוס, וגילו כי זהו העיתונאי
אבי רז. מעריב פירטם הערה, ובה ביק-ש
לתקן את הדברים שנאמרו לגבי השופט
שטיינברג. מה שצוטט במרכאות לא היה
מדוייק, אמר העיתון.
עורכי־דין בבית־המישפט־המחוזי בתל־אביב
ידעו לספר, כאילו טילפן אחד משופטי
בית־המישפט־העליון אל השופט
שטיינברג, אחרי שקרא את הידיעה במעריב.
הם טענו כי השופט העליון שאל,
כיצד קרה שהנאשם אטרש נשלח למאסר
בן שנה בגלל ניסיון לגנוב לחם.
גם העולם הזה פנה, השבוע, אל השופט
המחוזי חיים שטיינברג, במיסגדת חקירת
העיתון סביב פרשה זו .״מעריב כבר התנצל
על מה שכתב,״ הגיב מייד השופט,
והוסיף :״לא, העונש לא היה מוגזם.
הנאשם פרץ באישון־לילה, עם פנס וסכין
קפיצי, לתוך הדירה, ותקף את הדיירים,
שניסו לתפוס אותו. כפי שמציין החוק
לגבי עבירה חמורה מסוג זח, כשבידי
הפורץ נשק קר, שעימו הוא תוקף את
האנשים המנסים לתפוס אותו, הוא עלול
לקבל על כך עד 14 שנות מאסר.״
אולם, עיון בתיק המישפטי של המיקרה
מגלה תמונה מסובכת מזו שצויירד, במעריב.

ה חיפ ש

הפורץ בדירה!
ך< גכדהצ עי ר, בביגדי־עבודה של
1 1פועל בניין, הדף את דלת הכניסה
לדירה, וחדר פנימה. השעה היתה קרוב
לשתיים לפנות־בוקר. האורח הלילי הדליק
את פנם־הכיס שלו והמשיך להתקדם
לתוך הדירה, בבית מס 51 .ברחוב קהילת
יורשה בהדר-יוסף. בנימין חן, בעל הדירה,
שחזר לביתו באותו רגע הבחין מרחוק

י34 -

באורו -של הפנס. חן נעצר ליד הדלת
וקרא בשם אחיו יעקב, כיוון שחשב כי
הוא זה המסתובב עם הפנס בפנים. כאשר
לא קיבל תשובה, זינק בנימין לתוך דירתו
כדי לתפוס את הפורץ.
הפורץ ניסה להימלט, הצליח לצאת
לרחוב. אך בנימין חן ואחיו, יעקב, שהצטרף
אליו לשמע המהומה, הצליחו לתפוס
אותו. הוא הוכה נמרצות בידיהם, וגם
על־ידי השוטרים שהוזעקו למקום.
בחקירת המישטרה התברר, שהפורץ
הוא צעיר בן ,19 פאדוק בן אחמד אטרש,
מהכפר הערבי רעי -שליד געין, שהועסק
כ-שומר־לילה בבניינים הנבנים בהדר־יו־סף.
הצעיר נחשד כפורץ והוחזק במעצר
מישטרתי במשך -שבועיים. לאחר־מכן חזד
לכפרו וחדל לצאת לעבודה מחוץ לכפרו.
הדבר היה ב־ 14 באוגוסט .1973 שיבער.
חודשים אחרי •שנתפס בדירה בהדר־יוסף,
הוגש נגד פארוק אטרש כתב־אישום ב-
בית־המישפט־המחוזי בתיל-אביב.
עורך־הדין אלדג׳ים, סגן־פרקליט מחוז
תל-אביב האשים את פארוק אטרש ב:
)1פריצה וכניסה לדירה מתוך כוונה
לגנוב תוך נשיאת נשק קר; )2תקיפת
אדם מתוך כוונה למנוע תפיסתו ; ד)3
פציעה שלא כחוק.
בחודש אפריל ,1974 יותר משנה מעת
הגשת כתב־האישום, נפתח המישפט לפני
השופט המחוזי הרפזי.
המישפט התחדש כעבור כשלוש שנים,
בינואר ,1977 לפני השופט המחוזי חיים
שטיינברג, מי שהיה עד לפני כשנה שופט־שלום
ראשי בתל־אביב.
פרקליטו של פארוק אטרש, עורך־הדין
משה אלוני, הודה בשמו בפריצה לדירה,
אך כפר באשמת פציעת אחד האחים חן
תוך התנגדות לתפיסה.
באת־כוח התביעה, עורכת־הדין דבורה חן,
הודיעה במפתיע שלא תביא עדות לצורך
האישום השלישי שבכתב־האישום, על
פציעה שלא־כדין. היא גם הצהירה לפני
השופט שטיינברג שלנאשם לא היו הר שעות
קודמות.
פארוק אטרש ביקש לציין לפני בית-
המישפט שלא פצע איש. הסכין, כך אמר,
היה בכיסו, לא בידו.

הדגיש השופט -שטיינברג :״מבחינת
נסיבותיו האישיות של הנאשם, מן הראוי
היה — במיקרה רגיל — לנהוג בו לפנים
משורת הדין הן לאור גילו, ובייחוד לאור
העובדה שזו הסתבכותו הראשונה והיחידה
בעבירה פלילית כלשהי. אך לעומת זאת,
מבחינת חומרת העבירה, נבצר מבית-
המישפט לנהוג בנאשם סלחנות מפליגה.
בהקשר זד. יצויין- ,שמדובר במיקרה של
פריצה באישודלילה, כאשר עצם המעשה
מטיל אימה ופחד על דיירי הבית. והנאשם
הכפיל והחמיר חומרת המע-שה, בזאת
•שנשא נשק קר ואף ניסה להשתמש בו
אם־כי, למזלו הטוב, לא גרם לאיש חבלה.
אני סבור כי ביצוע העבירה בנסיבות המתוארות
לעיל מצדיק גזירת עונש מאסר
על הנאשם חרף כל הנסיבות האישיות
האחרות, ואני גוזר בזה עונש מאסר של

•שלוש •שנים, מזה שנה אחת מאסר בפועל,
ושנתיים כעונש על־תנאי.״
פארוק אטרש• ,שעימו -שוחח העולם הזה
השבוע בכפרו, מפרנס מישפחה בת שמונה
נפשות. זה •שש שנים הוא בונה לו
בית בכפר, כדי להתחתן. הוא סיפר כי
בלילה שבו אירע המיקרה, עבד במשך
כל היום •שקדם לפריצה בטיוח, לא הספיק
לקנות צרכי-אובל במכולת, שהיתה סגורה
אחרי־הצהריים, כשהגיע לשמיריח היו ברשותו
רק כמה פרוסות־לחם וכוס חלב.
אחרי חצות החל הרעב מציק לו, והוא
יצא לחפש לחם.
ביצוע גזר־הדין של ודשופט חיים •שטיינברג,
עונש •שנת המאסר בפועל שגזר
על פארוק אטרש, נידחה עד לשמיעת
העירעור -שהגיש הצעיר לבית־המישפט-
העליון.

לצורכי יוס״יום
ךצמת התכיעה, דבורה חן, ביקשה
ו ל גזו ר על הנאשם עונש־מאיסר בפועל.
ואז השמיע עורדהדין משה אלוני את
טענותיו לגבי העונש :
״פארוק אטרש התעורר בלילה מחמת
רעב שהציק ליו, ונכנס לדירה שדלתה
היתה פתוחה. בהודעתו טען הנאשם כי
חיפש לחם כדי להשביע רעבונו. אשד
לאולר שהיה בכיסו, הוא החזיק בו כנהוג
אצל אנשים מסוגו של הנאשם, לשי מושו
לצורכי יום־יום. כאשר החלו לרדוף
אחריו, נבהל ונמלט, וכאשר תפסו אותו
חבלו בו כהלכה. מאז חמיקרה לא עזב
עוד הנאשם את כפרו, והוא עובד כפועל-
בניין.״
בתום הסיכומים של שני הצדדים קרא
השופט שטיינברג את גזר־הדין .״הנאשם
פרץ ונכנס לדירה באישון־לילה,״ קבע.
הוא ציין כי בידיו של הנאשם היה נ־שק
קר, אותו אולר קפיצי -שנתגלה. גם השופט
רשם בגזר־חדין כי הנאשם טען, בהודעתו
במישטרה, שהתעורר בלילה, הרעב הציק
לו, ומשום כך נכנס לדירה, כדי למצוא
בה לחם לשבור את רעבונו.

הנאשם ואביו

פארוק אטרש ואביו אחמד (המחזיק בידו את הנזיטריה),
כפי שצולמו השבוע בכפר רעי ליד ג׳נין, שם הם
מתגוררים. אטרש הבן, המפרנס את מישפחתו בת שמונה הנפשות, בעבודתו כפועל־בניין,
טוען שדלת הדירה היתה פתוחה ומשום־כך נכנס לתוכה כדי לחפש בה מזון.

החל מ•

תנ 1ר בי ש 1ל ל
!אפיה־תדיראן

199ל״י

לחודש

החל מ

275ל״י
לחודש
טלזיזיה תדיראן
תדיראן המזגן
החטכן

החל מ•
3 8 0ל״
לחודש

החל מ
2 2 0ל ״י

החל נו-

לחודש

325ל״׳
לחודש

ד 7דגמי מכונות הכביסה
אר תוצרת 5ו^5 € ^1£
הקונצרן הגדול בגרמניה
^ 1 1ו י

1וניוי 1י א11

^ 1תדיראן - 4 0 0מ ! 7רר ההצלחה

המק פי א המעווכלל
פריזר תדיראן

מו גן ב פ ני ח לו ד ה. ני תן להשגהב 5 -צבעים

פרסו ם פלד

זו התכניתהמאפשרתלו ״ ל ק מכש ~ ר _ ח ^ כ 7ל י _ כרעוליור ^ 1נאים 7וחים ~ לכל 5י ס ~ -ע ם ~ ה 711זדד 1פתךדוך -נ~ו 1נתלך
האפש רו תלשלםב הו צאה חו ד שי ת מיני מ לי ת ב24-
או מ פ ני פי חו תי ם.

ב תו ם ה שנ תיי ם

חו ד שי ם

ואתה מוגן ב פני כלהתייקרות, מפניהעלאהב מי סי ם

המוצר כו לו שלךכשה פי קדון הו פרלגמרהתשלום.

אתהזכ אי גםלה חזי ראתה מו צרולקבלפק דונ ך ב חז ר ה

ב תו ספתעד ^ 50ל ז כו ת ך ( למעט

תנור, וטלויזיה

פורום
(המשך מעמוד )7
אולי, יש מי שיאמר — עלינו ל ק בל ם
ולשפוט או ת ם כאן.
כותב שורות אלה גורס א חר ת: אין
ולא ־ כלום ! חוק״ איתם לנו
השבות המאפשר להםלהת אזר ח בישראל,
ללא אבחנה, רק מפני שנולדו לאם
יהודיה, אינו עומד במיבחן המושגים
של מדינה מודרנית.
הדואגתלאז רכל
מדינה
חיה, מקפידהשלאיחדרו לת
וכהאנשיםלארצויים, שאין
כל חובהמישפטית או
לקבלי ממוסרית
מדינת
ישראל, הנ אבקת על עצם מהו תה
— חייבת להיזהר מכך שבעתיים.
דברים אלה הופיעו בשמו של ה ח תו ם
מטח בעיתון ״הארץ״ ,במא מר תחתה כותרת
״הזיהו מים ה מ סכני םאת ביט חוננו״
.על זה קפץ ד״ר אמנון רובינשטיין
כמוצא שלל רב, במא מר תחת
ירדנית ״ ב-
הכותרת ״ גזענות
״הארץ״ ,מיום . 16.6.75
וכך הוא כותב :״אלה הם דברים
קיצוניים, בסי מון זכור לרע, שצריך לדחו
ת ם אפילו בלי ל ה תווכ ח איתם ...ה עובדה
כי דברים אל ה נכתבו בידי יהודי,
אחרי כל מה שקרה לעם היהודי, מוכיחה
כי יש בקירבנו אנשים שלא למדו דבר
מהעבר.״ אכן, סי מון נאה לס ט אז׳ר
פוליטי משכיל, הדואג מראש שאם יש
גזענים יהודים מ חד ופושעים יהודים מ אידך
— גם אלה וגם אל ה יצביעו עבורו
בבחירות. ומי יוד עי לפושעים יהודיים
בעולם יש הרבה כסף. א ם יש מי שידאג
להם בכנס ת — אולי כדאי לתרום לקרן-
הבחירות שלו ן ואכן, בחשבון גס אפשר
להוכיח, שבכספי המ אפייה הי הודית בעולם
אפשר לקנו תאת השילטון הישראלי
כולו — פשוטו־כמשמעו.

אילן

אשחב ( בתמה עם אשת!)

נרצח ב״972ו, מאז צצים חדשו!

נביאי-השקר הפיקח, החושש להיחשף
במלואו, מעדיף לחרוש א ת מזימותיו מ אחרי
הגב הבטוח של אישיות מכובדת
ובלתי־חשודה• כזו הית ח אישיותו של
פאול פון־הינדנבורג — רמטכ״ל גרמניה
הקיסרי ת לשעבר, שמאחרי גבו התבצר
שילטון הצמד היטלר-גבלס, וכזו הי ת ה
אישיותו של רב-אלוף מוח מד נגיב, שלה
נז קקה חבורת חור שי-המזימות בראשותו

ן* שעת־לידה מאוחרת דהרה דד

קאריקטורה ב״עמעס״
הניבזיות ביותר
של גמאל עבד-אל-נאצר במצריים.
דמותו של הרב״אלוף הישראלי בדי
מוס, שנבחרה על־ידי הד״ר רובינשטיין
לשמש שלט לקידום קאריירה פוליטית
משלו, דומה מדי לאותן דמויות מכובדות
ובלתי -מזיקות שמאחוריהן טיפסו
נביאי״שקר לשילטון.
נביאי שקר, שלא גורל העם כואב להם,
כי מעולם לא טעמו מהחלק המר של
הגורל; נביאי־שקר — שיגידו כל דבר
הנעים לאוזן השומע, אבללאיעשו
דברשאינונעיםלעצמם ; נבי-
אי־שקר — שיעשו ברית עם השטן ובלבד
שיעניק להם נתח בשילטון ; נביאי־שקר
— הז קו קי ם לעם שאיבד א ת כושר ה שיפוט,
כדי להפילו ברשת דיברי״נועם,
ו הז קו קי ם לדמות הינדנבורגית — שעל
גבה י טפסו אל השילטון.

* פורסמה בשנות הי 30׳ בעוזון היהודי
הסובייטי. על הדגל כתוב ״התערבות״ ,כשהכוונה
ליוזמה נאצית־יהודית־סוציאל־דמוקראטית
לפלישה לברית־המועצות.

^ מכונית בפיתולי הכביש ׳שלאורך ואדי
אורן, מדרום לחיפה. באחד העיקולים
נעצר הרכב בחריקת־בלמים, הדלת האחורית
נפתחה ובעדה השולפה גופת גבר
צעיר על שפת הכביש. המכונית ביצעה
תפנית מלאה, זינקה בכיוון ההפוך וכעבור
זמן קצר היתד, שוב בתל־אביב. הדבר היה
בחודש פברואר .1972
רק שבועות לאחר־מכן נמצאה, במיקרה,
הגופה, שהייתה כבר בשלבי ריקבון. הצעיר
שגווייתו הושלכה לסבך השיחים בוואדי
אורן היה אילן אשרוב, דמות מוכרת ב־עולם־התחתון
של תל־אביב. מציאת הגופה
לא היתד, בגדר אפתעה, שכן כל
המעורה בעיסקי העולם־התחתון ידע כבר
שבועיים קודס-לכן כי הצעיר, שנעלם לפתע
מנוף חיי־הלילה האפלים של תל-אביב,
נרצח. צרור־יריות מתת־מיקלע עוזי שם
קץ לחייו.

חיסול חשבונות
כספיים
^ ילן אשרוב חוסל על רקע פרשת
\ 1סחיטת כספים, בסכום של קרוב ל מיליון
לירות, מהמיליונר היהודי־בריטי
בורים קישון, שהסתבך במישחקי־קלפים
עם אנשי העולם־התחתון בארץ, בהם הפסיד
סכומי־כסף עצומים. בין שמות האנשים
שקישון היסב עימם למישחקי־הקל־פים
הוזכרו אלה של יוסף (״יהי״) לריאה,
בעל הביסטרו פווטו־רי?ן ו ברחוב דיזנ-
גוף בתל־אביב, יוסף (״ג׳ו״) עמיאל, שלימים
הפך ראש רשת להפצת הרואין בגר מניה,
וכן אילן אשרוב, שעבד בשירותו
של לריאה.
לפי גירסת המישטרה היה זה אשווב
שיצא ללונדון, כדי לגבות — בעזרת
איומים — מכורים קישון כספים שהלה
נשאר חייב מאותם מישחקי־קלפים סוע
רים•
חבריו־לסחיטה של אשרוב חשדו בו
כי רימה אותם והגדיל את חלקו בשלל
על חשבונם. השותפים החליטו לחסל את
אשרוב, וחיפשו להם חרב־להשכיר. התשלום
שהוצע עבור ה״חוזה״ (החיסול) היה
50 אלף לירות.
את החקירה המישטרתית בפרשה זו
ניהל צוות מיוחד, בראשותו של ניצב-
מישנה ראובן מינקובסקי. החקירה היתד,
קשה ומסועפת, ובמהלכה נעצרו ונחקרו
עשרות חשודים. בשלבי הסיום של החקירה
התמקדו החשדות על שני אנשים.
האחד היה יוסף עמיאל עצמו, והשני עולה-
חדש מרומניה בשם לוסיין ליאונטה. נגד
השניים הוגשו כיתבי־אישום, אך יוסף
עמיאל שוחרר לאחר שלא נמצאו הוכחות
נגדו. לוסיין ליאונטה הורשע בדין, ונידון
למאסר־עולם באשמת רצח אילן אשרוב.
יוסף עמיאל עזב את הארץ. הקרקע
החלה בוערת מתחת לרגליו. הוא עלה
לגדולה על מדרכות אמסטרדם ופרנקפורט,
שם הקים רשת להברחת והפצת הרואין.
לאחד־מכן נחשפה הרשת וחבריה נתפסו
ונשפטו, במישפט שכונה ״הקשר הישרא לי
״.עמיאל עצמו הצליח להימלט מגרמניה
לפני מישפטו, אך נתפס לבסוף בארגנטינה
— שם הוא ממתין עתה להסגרתו
לידי שילטונות גרמניה.
לוסיין ליאונטה, היושב בכלא, טוען
בלהט, מאז יום מעצרו, כי הוא חף־מפשע
וכי נעשה לו עוול על-ידי המישטרה ו-
בית־המישפט, למרות שבתחילת החקירה
הודה ברצח. לטענתו הצטרף גם הכתב הפלילי
של העיתון הארץ, אבי ולנטין, ש ניסה
להוכיח בסידרת כתבות כי ליאונטה
לא רצח את אילן אשרוב. קציני-מישטרה
בכירים נפגשו עם ליאונטה בבית־הכלא,
בניסיון לדלות מפיו פרטים נוספים על
פרשת רצח אילן אשחב, אלא שזה סירב
לשתף פעולה, והסתפק בחזרה עקשנית
על טענותיו בדבר חפותו.
לוסיין ליאונטה איננו האסיר ה
יחידי
הטוען כי הוא חף־מפשע. דברים
דומים נשמעו בפרשה אחרת באותה
תקופה. בפרשת רצח שני אנשי העולם־
התחתון, עזרא שם־טוב מיזרחי ואהרון אל-
מליח, שגם בה הוזכר שוב ושוב שמו
של יוסף עמיאל, הואשם סלומון אבו, המרצה
עתה עונש מאסר־עולם באשמת
רצח מיזרחי ואלמליח. גם סלומון אבו טוען
בתוקף כי נעשה לו עוול, וכי הוא
יושב בכלא על לא עוון.

״בושי״ עשה
את שלו
י ) גירסתו של אבו, ששהה בארץ רק |
/חודשיים כאשר נעצר באשמת הרצח,
הגיעה לפתע תמיכה ממקור בלתי־צפוי.
שימעון (״כושי״) רימון הדהים את חוקרי
מישטרת ישראל בווידוי מפורט ששלח מ-
בית־הכלא בגרמניה, שם הוא מרצה עתה
תשע שנות מאסר באש,מת השתתפות ב־כנופיית
הקשר־הישראלי. בווידוי זה, ש נתפרסם
לראשונה בהעולם הזה, נטל על
עצמו כושי את האחריות לרצח שבו מוא -׳
שם סלומון אבו, ולרציחות נוספות שהחקירה
סביבן היתה קשה במייוחד ונסי-
בותיהן לוטות בערפל עד היום.
הודאתו־מרצון של כושי נשכחה כעבור
זמן קצר. גירסת המישטרה היתד, כי כושי
פועל בשליחותם של מנהיגי כנופייתו, שביקשו
בכך לגמול טובה לסלומון אבו על
שתיקתו, וו־,מנצלים את אופיו המיוחד של
כושי ואת מצבו הנפשי המעורער בכלא 1
הגרמני.
לפני שבועיים הוכו חוקרי־המישטרר,
בתדהמה מחודשת. אחרי הודאתו הדראמ־תית
של כושי התפרסם וידוי נוסף, שבו
נוטלת על עצמה דמות חדשה את האחריות
לרצח אילן אשרוב, הרצח שבעיקבותיו
יושב בבית-הכלא לוסייו ליאונטה.
האיש שהודה במפתיע ברצח אילן אש־

לבקרים, אנשים

המורים ברציחתו

רוב הוא אורי (״הסרן״) לוי, צעיר בן 37
שמאחוריו חיים סוערים ורבגוניים ודמותו
שנויה במחלוקת. אורי, המכונה ״הסרן״
על שום דרגתו הצבאית, חזר לפני חודש
לארץ אחרי ששהה שלושה חודשים באר-
צות־הברית. כאשר חזר לביתו, הופתעו
ידידיו למראה השינוי הקיצוני שחל בו.
התנהגותו היתד, מוזרה, ותגובותיו לא
היו כמקודם. הוא חדל להיות חברותי וחביב
כפי שהכירו הכל. בשלב מסויים
החלו דבריו להישמע חסרי־היגיזן. משהחל
מגלה סימני תוקפנות ואלימות כלפי
סביבתו, פנתה אישתו (השלישית) ,סופי,
למוסדות, ואורי אושפז במהרה בבית־החד
לים לחולי־נפש בבאר־יעקוב.
שם, בבית־החולים, גילה לרופאיו את
הסוד — שהקפיץ מייד את חוקרי־המיש־טרה
כנשוכי־נחש. אורי טען באוזני הרופאים
כי הוא זה שחיסל את אילן אש-
רוב, לפני כחמש שנים. דמותו של אורי
לוי, כפי שהיא מוכרת, וכן מצבו הנפשי
המייוחד בשעה שהודה ברצח, מטילים
על הפרשה אור תמוה.

מבית־המעצר
־^ 7לעסקנות ציבורית
ך* חומי פעילותו של אורי לוי,
4 1קצין־הצנחנים לשעבר, ססגוניים ביותר.
הצעיר הנמרץ היד, פעיל בעסקים
שונים, ובין השאר ניהל עסק מצליח של
אספקת חומרי ניקוי וסניטציה לבתי־מלון
ברחבי הארץ, ובתקופה האחרונה אף החל
עוסק בביטוחים.
אורי פתח גם בקאריירה של עסקנות
ציבורית, ובבחירות האחרונות היה מועמד
מטעם הליכוד לראשות המועצה המקומית
במקום־מגוריו, גיבעת־שמואל, פרבר
בעיבורי רמת־גן מעברו המיזרחי של
כביש גהה. לצורך הבחירות אף שוחרר
בסוף מילחמת יום־הכיפורים משירות־המי-
לואים שלו, שבו שימש בתפקיד סגן־מפקד
גדוד צנחנים.
במערכת הבחירות הצליח אורי לגייס

.אני רצחתי י־

לוסיין ליאונטה, שהודה ברצח אילן אשרוב לפני חמש
שנים, על רקע של סחיטת־כספיס, נידון למאסר־עולם.
אחרי שהוכנס לכלא החל ליאונטה טוען כי הוא חף־מפשע וכי לא נטל כל חלק ברציחתו
של אשרוב. כאן הוא נראה בחולצת־פסיס, במהלך מישפטו, כבול לשומר היושב לידו.

הוריו הצטרף בגיל צעיר לקיבוץ אשדות־יעקוב.
בקיבוץ
התגלה כחובב סיפרות מכל הסוגים
וכמחונן במיקצועות הריאליים. הוריו
וידידיו נהגו לתאר אותו כחבר נאמן
המחלק כל מה שיש לו עם חבריו, תיאור
ההולם להפליא את מי ששנים לא רבות
לאחר־מכן הפך ידידו הטוב, שימעון (״כושי״)
רימון.
אורי התגייס לצה״ל, והתנדב לשרת בצנחנים.
הוא הגיע לדרגת סגן ואף חתם
קבע. ידידיו טוענים, עד היום, כי מה ש היה
חשוב לו אז יותר מכל היו הצבא וה־קארירה
הצבאית שלו. תוך כדי שירותו
הצבאי השלים אורי את לימודיו, ועמד
בבחינות־ד,בגרות.
כשהשתחרר, יצא לטיול באירופה ושב
לארץ עם דנית צעירה, שאותה נשא לאשה.
אלא שהנישואין לא עלו יפה, והשניים
נפרדו חודשים ספורים אחרי שנישאו.
אורי נרשם לאוניברסיטה, והשקיע עצמו
בלימודי פילוסופיה והיסטוריה של המיז־רח־הרחוק.
מישפחתו עזרה לו בשנות לימודיו,
והוא גמל לה בשקדנותו הרבה.
הוא תואר כתולעת־ספרים שראשו־ורובו
בלימודים.
במילחמת ששודד,ימים פקד על פלוגת-
צנחנים שנלחמה בחאן־יונס, וחבריו־לנשק
מהללים אותו כלוחם מעולה שחיסל צל פים
מצרים רבים ביריות מדוייקות. המיל-
חמה קטעה את לימודיו, והוא ירד לאילת
ועבד כמנהל־כוח־אדם במיכרות־הנחושת
בתימנע. מדי-פעם נהג להחליף את הפועלים
ליד המכונות, כשהוא טוען :״אני נהנה
להיות בין גברים פשוטים ובריאים,
ולא באולימפוס אקדמאי. כאן עובדות ה ידיים,
ואצלי הצטברו הרבה שרירים ש צריך
לפרק אותם.״
תוך כדי עבודתו בתימנע נשא אשה
שנייה, את לנה קנטי, בתו של רופא-
שיניים תל־אביבי. לנה ירדה אחרי בעלה
לאילת, ובגללה עזב אורי את מיכרווד
הנחושת והחל מלמד יביודהספר התיכון
(המשך בעמוד )40

שני מנדטים למועצה המקומית ויחד עם
אחותו, המתגוררת בדירה שמעל דירתו,
נכנם לתפקידו במועצת גיבעודשמואל.
אחותו מונתה כסגן־ראש־המועצד. המקומית,
והוא היה אחראי על הביקורת ועל וזידת־הביטחון
־המקומית, והיה פעיל גם באירגון
המישמר האזרחי במקום.
עם ידידיו הקרובים של אורי לוי נמנה
גם כושי רימון. כאשר נעצר כושי בגרמניה.
היה אורי אחד הפעילים במסע הציבורי
בישראל שנועד לטהר את כושי
ולשחררו מכילאו. בין מכריו הרבים של
אורי לוי מצויים אנשים אשר מישטרת
ישראל מרבה להתעניין בעיסוקיהם, ואוספת
בלהיטות כל פירור־מידע על אודות
צעדיהם.
בקרב ידידיו הוותיקים נהנה אורי מיוקרה
מייוחדת־במינה, בשל ההילה ההרואית
שאפפה את שמו כקצין־צנחנים
וכבעל תואר אקדמאי, וכאדם היודע לשמור
סוד ולפתור בעיות. פירסומו של אורי בתחום
זה הביא אליו לבוררות אנשים שהיו
ביניהם חילוקי־דיעות מן הסוג שאין מביאים,
בדרך־כלל, לפני בית־מישפט רגיל.
שמו אף הלך לפניו בחוגי ידידיו כאדם
היודע להוציא כל החלטה אל הפועל במהירות
וביעילות.
למרות מעמדו החברתי המוכר של אורי
לוי, היתד, הודאתו הדרמאתית ברצח מפתיעה
פחות מזו של ידידו כושי, שכן אורי
לוי עצמו היה אחד החשודים ברצח אילן
אשרוב. למען הדיוק, הוא היה התשיעי
במיספר ברשימת החשודים באותה פרשה,
אך שוחרר כעבור זמן קצר מחוסר הוכחות
מספיקות נגדו.
למרות קשריו המסועפים והיותו חשוד-
לשעבר בפרשת רצח, לא הסתבך מאז
עם החוק — לא בגלוי, מכל מקום —
ומשום כך היה רושמה של הודאתו מהמם
כל-כה

הידידים הפכו
עבריינים

שימעון(״כושי״) רימון, המרצה

1X0י ״1
עונש־מאסר בגרמניה על חלקו

ברשת־הסמים הישראלית. בעת ישיבתו בכלא הודה, במיכתב ששלח
לישראל, בביצוע מעשי־רצח שאחרים הורשעו ונידונו עליהם.

^ ורי לוי, שהדהים בשבוע שעבר את
חוקרי מישטרת ישראל, הוא צבר
יליד תל־אביב שהיה תלמיד מצטיין בביתר,ספר
היסודי־דתי -ביל״ו. הצעיר, שילדותו
עברה עליו בסימטות כרם התימנים, ביצע
תפנית חדה באורח־חייו, ולמרות התנגדות

• ן ״ אורי לוי, סרן־וזצנחניס שאוש־
*1X1
פז באחרונה במוסד לחולי־נפש,
״ \ 1111 ^ 1 41
טען כי הוא הוציא את אשרוב להורג. זמן קצר אחר־כך חזר
בו מהודאתו. בתמונה, בעת מעצרו, כאחד החשודים ברצח אשרוב.

מתו אתהבא?
החלה ההרשמה לכפר הנופש אשקלון.

הרשם עכשיו ותוכל
אנו מכריזים על פתיחת
לבחור את ימי הנופש
עונת הנזפש והחניות 1977
הרצויים לך במשך העונה.
בכפר הנופש אשקלון.
להתראות.
דאו, מיר להבטיח
פרטים והרשמה:
לעצמך מקנם בליל הסדר
בכפר הנופש אשקלון.
הבלתי נשכח בכפר.
טל 24195/6 :־ 051 במשרדי
״הסתור״ ובסוכנויות הנסיעות
ברחבי בארץ.

ה מכ לל הלתק שו רתה מוני ם

מודיעה על פ תי ח ת

בתי ספר חדשים ל:
עתונאות רדיו וטלויזיה
ברמת-גן ובנתניה
פרטים: המכללה לתקשורת המונים,
ת.ד ,40020 .תל-אביב, טלפון .482246

31=135 עושה לך יופי

תכשירי טיפוח,צויפור ויופי מעולים לכל סוגי הטור.
להשיג בתמרוקיות המובחרות,
ב שק״ם,המ שביר לצרכו וכל בו שלום.

שאלו בחנויות טל ״מבצע ]׳חושון זטח 6־£$ם*״

וזכו בפרסים נהדרים.

המנ 1י
קי בלת חשבון,
אנ א, פרע או תו
בהקדם .

מדזלקח המנויים

חסוך כסף!
•ספרים יד שניה !
אנו מוכרים, קונים ומחליפים ספרי
לימוד, ספרי קריאה וספרי אמנות
בכל השפות.

״ לוטוס ״
תל־אביב, רה׳ אלנבי 101
(מול בית״חכגסת הגדול)

בני מ ישבחתה
הנדסטינ״ם של
המלכה שנסנתה
בתאונת מסוק,
משח 1ו* ם את
ימי

ב־ 1972 נישאה עליא׳ למלך ירדן, הו־סיין.
סמוך לאותה תקופה הוא התגרש
מאשתו השנייה, מונה, שהיתה ממוצא
אנגלי. הוא נזכר בילדה היפהפייה מבית
טוקאן, שהכיר בנערותו, וביקש לפגוש
בה שוב.
בפגישה המחודשת בין השניים הוקסם
ממנה המלך, וכעבור זמן קצר ביקש את
ידה .״כשהיתה למלכד״״ מספרת הגברת
אל־האשם, היא ביקרה שוב אצל אותה
מישפחה ענייה, ואימצה את אחד מבניה
הקטנים, שחי עד היום בארמון המלוכה.״
לדיברי בני מישפחתה הצטיינה עליא׳
בעממיות ובפשטות רבת־חן. גם כשהפכה
מלכה לא שינתה ממינהגה זה ״היא אהבה
לשוטט בין המוני העם בשוקים ה הומים
של רבת־עמון,״ הם מספרים ,״ערכה
את קניותיה לבדה, לא נעזרה במזכירות
ואת הטלפונים נהגה לקבל בעצמה.״
״גם כשהיתה כבר מלכה,״ מוסיף אבו־שאקר
,״לא התנשאה מעל לאחרים. תמיד

ילדותה

יי די א׳ היתד! אהכתו הראשונה
ש ל חוסיין, עוד בתקופת בחרותו,
כשלמד בקולג׳ המלכותי באלכסנדריה.
הוא נהג לבקר בשגרירות הירדנית בקהיר,
וכבר אז נקשת יחסי-ידידות בין הילדה
בת ה־ ,10 בתו של השגריר בהאדין טו־קאן,
לבין הסטודנט הצעיר בן ה־.16״ כך
סיפר השבוע לכתב העולם הזה, אבו־שאקר
אל־האשם, דודה של אם המלכה,
מהנדס במיקצועו הנחשב כאחד מנכבדי
שכם, שעקר מיפו יב־.1948
כדי לחדור לשורשי ייחוסה של עליא׳
יש לחזור אל ירושלים של שנת .1947
בהאדין טוקאן, בן למישפחה מייוחסת וענפה
מעמאן (רבת־עמון) פגש ביפהפייה
האכסוסית חנאן, אף היא בת למישפחה
פלסטינית מייוחסת מנכבדי שכם — מש פחת
אל-האשם. הצעירה המשכילה, בוגרת
הקולג׳ ,נעתרה לקשור את גורלה
בגורלו, והם נישאו כעבור זמן קצר.
״בד,אדיו, שהיה איש מישדד־החוץ הירדני!
,נשלח כעבור שנה לכהן כשגריר
ארצו בקהיר, שם גולדה הבת עליא׳,
בדצמבר ,1948״ סיפר אבו־שאקר .״את חי נוכה
היסודי קיבלה הילדה, שסבר אז
הצטיינה ביופי שובזדלב, בקהיר. משם
עברה המישפחה לאנקרה שבתורכיה, שם
כיהן האב כקונסול הירדני. אחר־כך עב רה
המישפחה ללונדון. עלייא׳ קיבלה חינוך
אירופאי שכלל את מיטב גינוני־הנימוס.
שנות ילדותה עברו עליה כשהיא
משתעשעת בין רגלי שגרירים ודיפלומטים
מארצות שונות. היא הצטיינה
בנטייתה לספורט, בעיקר שחייה וטנים.
״את השכלתה הגבוהה רכשה באוניברסיטת
רומא, לשם עבר אביה לכהן כנציג
הליגה הערבית, וכיאה לבתו של איש
מישרד־החוץ סיימה בהצטיינות לימודי
תואר ראשון במדעי־המדינה. כשסיימה
את לימודיה שבה המישפחה לעמאן, והאב
נתמנה כסגן שר־החוץ הירדני. מאוחר
יותר נתמנה האב כנציג ירח באו״ס.
עליא, יצאה עם כל המישפחה לניו־יורק,
שם ניצלה את הזמן כדי להשלים את
לימודי התואר השני במדעי־המדינה.
״כששבה לעמאן, נתמנתה כמנהלת מח לקת
יחסי־הציבור בחברת־התעופד, הירדנית
עליא. היה זה תפקיד •שהלם ביותר
את אופיה של עליא׳ שיחסי־אנוש היו
תמיד שטח מ הצטיינה במיוחד.״ כך
סיכם אבו־שאקר פרק זה של חיי המל כד,־לעתיד.

שנת1ו!

אמא שלחה אותי להביא לה כסף.׳
״עליא׳ לא היססה רגע. היא לקחה את
הילד לשוק של עמאן, ציידה אותו במי

מיצרכי־המזון. אחר־כך הלכה איתו
לחנות־בגדים וקנתה לו ולמישפחתו מל בושים
חדשים לכבוד החג.״

נסיבות המוות
היו אופייניות

בגדים חדשים
לכבוד החג
.64 גכי אותה תקופה נזכרה הגברת
! /אל-האשם במיקרה מסויים, הממחיש
היטב את הצד ההומני באופיה של עליא/
״באחד החגים,״ סיפרה ,״התדפק ילד בן
עשר על דלת ביתה של עליא׳ ,וביקש שתשלם
לו תמורת רחיצת מכוניתה, .מדוע
אינך לומד בבית־ספרו׳ שאלה אותו
עליא׳, .אנחנו הרבה ילדים בבית,׳ השיב
לה הילד• .המצב קשה. אין מה לאכול.

נשארה אותה עליא׳ ,פשוטה, טיבעית ורגישה
למצוקתו של הזולת. כששמעה על
תינוקת, שנמצאה חיה בין חורבותיו של
בית שהתרסק עליו מטוס וכל יושביו
נהרגו — ביקשה לאמץ אותר, לה לבת.
התינוקת, עביר שמה, היתד, לחלק מ־המישפחה.
עבור עליא /שד,יתד, אז בהריון,
היה זה אימון טוב לקראת האימהות.״

צילום אחרון: חוס״ן, עדא וילדיהם*

^ יא היתד! מודעת למעמדה כאשה,
( | בחברה שעדיין רואה את הנשים
כאזרחים ממדרגה שנייה. העובדה שקיבלה
את חינוכה בחו״ל השפיעה עליה, בוודאי,
בגיבוש השקפתה על מעמדה של
האשה. פעילותה הענפה בכל הנוגע לבעיות
אנושיות, קטנות וגדולות, איפשרה
למלך להתרכז בעניינים מדיניים, והפכה
אותה לדמות נערצת בין המוני העם.
״תקופת נישואיו לעליא׳ ,נחשבת, ללא־ספק,
כמאושרת ביותר בחייו של המלך
חוסיין,״ מספרת הדודה אל־האשם בגאווה,
תוך שהיא מציגה תמונות מאוש רות
מחיי המישפחה של בני־הזוג. התצ לומים
הציבעוניים, הנושאים את חתימת־ידה
של עליא׳ ,מראים אותה במלוא
יופיה, זוהרת וחטובה, מחייכת את חיוכה
האנושי החם, רכה ואימהית.
״נסיבות מותה אופייניות מאד לאופייה
ולאורח־חייה,״ מספר אבו־שאקר .״באחד
הבקרים היא קראה בעיתון מיכתב של
אזרח, תושב עיירה בדרום ירדן, שסיפר
על המצוקה בעיירה בכלל, ובבית־ד,חולים
בה — בפרט. עליא׳ לא חשבה פעמיים,
ואמרה למלך שהיא נוסעת לבקר שם.
למחרת היא לקחה עימד, את שר־הברי־אות
ואנשים אחרים הנוגעים בדבר, ויצאה
במסוק דרומה. היא ביקרה בבית־החולים
של אותה עיירה נידחת, ולפני
שעזבה לא שכחה להשאיר תרומה —
5000 דינרים ירדניים. בדרך חזרה,״ הוא
מסיים בכאב ,״אירע האסון.״
עליא׳ לא היתד, בת יוצאת־דופן. גם
מישפחת אמה, מישפחת אל־הא־שם מ שכם,
וגם מישפחת אביה, טוקאן, שמר בית
בניה יושבים כיום בעמאן — הן
מישפחות משכילות שבניהן מחזיקים ב-
מישרות מכובדות בתחומים מגוונים.
שני אחיה -של עליא׳ הם בוגרי אוני ברסיטאות.
הגדול, עלא א־דין טוקאן, חי
כיום בקנדה. הוא סיים את לימודי הרפואה
בלונדון, ועובד כמנתח בבית־חולים.
הצעיר, עבדאללה, סיים לימודי פיסיקה
ואלקטרוניקה בארצות־הברית, י ומשמש
כיום כמרצה באוניברסיטת ירמוך
בעיר הירדנית אירביד.
את המיסגד בארמון־המלוכה בעמאן
תיכנן המהנדס ג׳עפר איברהים טוקאן,
אף הוא בן המישפחה. במיסגד זה נטמנה
גופתה של מלכת ירדן.
* האחד מאומץ.

כולם היו רוצחיו
(המשך מעמוד )37
באילת, גיאוגרפיה והיסטוריה ׳.לתלמידיו
הוא זכור כמורה חביב ובעל ידע רב.
במשך כל השנים האלה שמר אורי על
הקשרים עם צה״ל, ובאמצע 1969 אף נקרא
להשתתף בקורס שהכין קציני־הדרכה
שיאמנו את חיילי צבא קונגו, ותוך כך למד
במהירות את השפה הצרפתית. מסיבה שאינה
ברורה עד היום נטש אורי את הצבא
בתום הקורס.
הוא שב אל ספסל״הלימודים וקיבל את
תואר הבי־איי בפילוסופיה ובהיסטוריה
של המיזרח־הרחק. תוך כדי הלימודים, שאותם
שילב בפעילות ספורטיבית בג׳ודו,
הפך אב לילדה. אולם דווקא אז התגלע
קרע, בינו לבין אשתו, ובעקבותיו נפרדו
השניים. אורי חזר לבית הוריו שבגיבעת־שמואל.
היתד,
זו תקופה קשה. הוא לא הצליח
להסתדר במקום־עבודה קבוע. הרקע הטוב
של קצין־צנחנים ובוגר־אן ניברסיטה עמד
בניגוד מוחלט לכישלונותיו בחייו האישיים.
הוא נהג להגדיר עצמו, ספק ברצינות
ספק בצחוק, כ״אדם מתוסכל.״
אורי החל מתרועע ומחדש את קשריו
עם ידידיו מימי הילדות, שחלקם הפכו
עבריינים מועדים שהטילו חיתיתם על ה־עולם־התחתון
התל־אביבי. פרק־הזמן של
ראשית שנות השיבעים בחייו של אורי
לוי, אפוף מיסתורין. תקופה זו היתד, תחילתה
של תפנית מסוכנת שעברה אז על
העולם־ד,תחתון של תל־אביב. אז החלו
הרציחות על רקע של חיסול־חשבונות, ש אחת
מהן היתד, רציחתו של אילן אשרוב.

עניין מחודש
בפרשה ישנה
ך* עובדה שחשוד־לשעבר ברצח
1 1נוטל על עצמו את האחריות לפשע
אחרי ששוחרר ושמו טוהר, מעוררת עניין
מיוחד בקרב אלה שחקרו את רצח אילן
אשרוב.
כאשר עלתה אז חקירתו של ניצב־מיש-
נר, ראובן מינקובסקי על שירטון, הובעה
סברה כי כיוון החקירה היה מוטעה מיסודו,
בשל תרגילי-האטעייה שביצעו החשודים.
החוקרים החלו בודקים את ידידיו
של יוסף עמיאל. הם הגיעו אל אודי לוי,
והוא היה החשוד התשיעי באותו רצח.
החוקרים פיתחו תיאוריה שלפיה היה
רצח אשרוב רצח על-פי ״חוזה״ עם כנו־פיית־מחסלים,
שחיסלה בין השאר דמויות
מוכרות נוספות מהעולם התחתון, כמו
עודד קפליצקי, בני־הזוג אורפלי וסוחר־הסמים
גואל תנעמי.
לטענת המישטרה לגבי מעצרו של אורי
לוי, הוא השתמש בתת־מיקלע עוזי,
רצח בו את אילן אשרוב תמורת תשלום.
כעדויות מסייעות לחשדותיהם פירטו החוקרים.
כי מצאו בחשבון־הבנק של אורי
סבומי-כסף גדולים שלא היה להם הסבר,
וכי בחדרו מצאו שתי מחסניות של תת־מיקלע
עוזי ומימצאים מחשידים נוספים.
הראיות נגד אורי לוי היו קלושות למדי,
והשופט ציווה על ניצב־מישנד, מיני
קובסקי לשחרר את החשוד. ברצח הואשם
מאוחר יותר לוסיין ליאונטה, ונכלא.
בהעולס הזה ( )1813 פורסם דבר מעצרו
של אורי לד בהרחבה בשבוע שבו נעצר,
ופורטו חשדות המישטרה. אחרי שאורי
שוחרר, הוא טען כי הפירסום גרם לו
עוול, ותבע התנצלות. העולם הזה התנצל
בפניו כעבור שבועיים על הפירסום, והמערכת
הביעה את צערד העמוק.
הודאתו המפתיעה החדשה של אורי עוררה
בתחילה סערת־רוחות בשורות המיש־טרה•
אך מצבו בעת מסירת הדברים, ושיחזור
התקופה שלפני פירסום ההודאה,
מטילים ספק כבד לגבי מידת הרצינות
שיש לייחס להם. מכל מקום, נראה שאין
לדבריו תוקף מישפטי. הם יכולים רק
להציב סימני-שאלה חדשים על פרשה
ישנה.

מנה מופרזת
של סם מיסתורי
165

פני ארבעה חודשים יצא אורי ל-
אירופה ולארצות־הברית, לנסיעה שהתעניינו
אנשי-ד,מודיעין של המישט־ימים
ספורים אחרי שחזר לארץ, לפני

כחודש ימים, נתגלו בו סימני התוקפנות
החמורה שגרמו לאישפוזו.
בבית״החולים לחולי־נפש בבאר־יעקוב
טען אורי פעמים מיספר, באוזני רופאיו,
כי הוא זה שרצח את אילן אשרוב, תוך
שהוא מטעים כי הוא מוכרח להשתחרר
מנטל מעיק זה, הגורם לו בושר, כשהוא
מביט בעיני ילדיו.
רופאיו של אורי היו משוכנעים כי הוא
נמצא תחת השפעת סמים, וכי אין לייחס
לדבריו משמעות. אלא שהם לא יכלו לזהות
את סוג הסם שהשפיע עליו באורח
כה קיצוני.
אולם הם מיהרו להעביר את תוכן הדברים
לידיעת המישטרה. לביודד־,חולים
נחפז להגיע ניצב־מישנה ראובן מינקו־בסקי,
החוקר שהביא לדין את לוסיין
ליאונטה ושעצר בזמנו את אורי לוי בפרשת
אילן אשרוב. בנוכחות מינקובסקי
חזר אורי על טענתו, וברגע הראשון ניקר
בלב החוקר החשד שמא נעשתה טעות נוראה
בחקירת רצח אילן אשרוב. אולם משנוכח
במצבו של אורי, שהיה שרוי בעיר-
פול־חושים בשעת השיחה, החל מפקפק
באמיתותם.
מינקובסקי הנבוך ביקש מרופאיו של
אורי שישמרו בסוד את זהותו כמי שביקר
אצל החולה, ומיהר להעביר את הודאתו
של אורי ואת תיאור מצבו לידיעת המטה-
הארצי של המישטרה. במקביל נפתחה
חקירה מזורזת, לזיהד את מהות הסם ש כנראה
נטל אורי בארצוודהברית ושר״ש-
פיע עליו באופן כה קשה. החוקרים חששו
שמא הם עומדים לפני התחלת הפצתו של
סם מסוכן ביותר. הגורם למשתמשים בו
להתקפי־אלימות מסוכנים.
במימצאיה של חקירה זו היתד, אירוניה
מסויימת. שכן, הסם שנטל אורי, לפי הח שד,
מקורו דווקא בארץ. המדובר בתמצית
החומר הפעיל של החשיש, חומר והוא המכונה בלשון מדעית
מופק מן הזן הרעלי של נקבת שיח ד,קנ־ביס,
שממנו מפיקים את החשיש. המשתמשים
בסם מכנים אותו ״סם המלאכים״ .את
החומר הזה הצליחו לבודד מדעני מכון
וייצמן והוא משמש ברפואה כמשכך־כא-
בים בסוגים שונים של מחלת הסרטן.
בארץ חל איסור מוחלט על השימוש בסם
לצורכי ניסויים, ואין כלל אפשרות מעשית
להשיגו. סברת הרופאים היא שאורי
לוי נטל מנה מופרזת מן הסם עוד באר-
צות־הברית, וההשפעה הופיעה רק מאוחר
יותר, כאשר חזר ארצה.

לא תהיה
חקירה מחודשת
ן* וקרי המישטרה אינם ששים
| 1בדרך־כלל להודות בטעויות שעשו במהלך
חקירה, ובעיקר בחקירת פרשת
רצח. גם לפי חוות־דעתם של הרופאים,
קיימת אפשרות שאורי לוי סבל מהזיות
חמורות בשעה שהודה ברצח, ומשום כך
יש להטיל ספק בתוקף דבריו. זאת, נוסף
על העובדה שלהודאתו אין כל ערך מיש־סטי
בשל מצבו הנפשי בעת ההודאה. חוקרי
המישטרה כבר החליטו שלא לפתוח בחקירה
מחודשת בפרשת רצח אילן אשרוב.
בינתיים השתפר מצבו של אורי לוי,
והוא עצמו כבר מכחיש בתוקף את הדברים
שאמר. בימים הקרובים יעזוב אורי את
בית־החולים ויחזור לביתו, אך הדברים
שאמר יוסיפו להדהד.
בשני ד,מיקרים טוענים אסירי־עולם, ש הואשמו
ברצח, כי הם חפים־מפשע ונגרם
להם עוול. שני האסירים גם־יחד הם אנשים
ששהו בארץ חודשים ספורים בילבד
לפני שנאסרו. בשני המיקרים היה מי שנטל
על עצמו, בנסיבות מעורפלות, את
האחריות לפשע שבו מואשמים אסירי-
העולם. שני האנשים שלקחו על עצמם
את האחריות לרציחות הם ידידים, בעלי
אופי דומה, ולשניהם הילה צבאית הרואית
בעלת רקע דומה. שניהם היו קשורים ליוסף
(״ג׳ו״) עמיאל, המואשם בכך שעמד בראש
רשת של סחר בהרואין, ושניהם לקחו על
עצמם את האחריות לרציחות שלא נאשמו
בהן — כתוצאה ממגעיהם עם סמים. כושי
עשה זאת לאחר שהואשם במיסחר בהרואין
והיה במצב נפשי קשה׳,בכלא גרמני,
ואורי לוי עשה זאת בבית־חולים לחולי-
נפש שבו אושפז אחרי שהשתמש בסם
מסוכן מיסתורי.
העובדות עצמן, והקבלותיהן, מספקות
עתה לחוקרים חומר רב למחשבה.
קולנוע סרטים

של הקאריירה שלו היא סידרת סירטיבונד, שהפכה אותו מיליונר ורשמה, ללא-
ספק, פרק בהתפתחות הקולנוע המודרני.
ותר בונד 11091־
תשע פעמים עבד ברוקולי יחד עם מפיק
אחר, הארי זלצמן, עד שזה האחרון התג׳יימם
בונד רוכב שוב. והפעם, במעעייף,
מכר את זכויותיו לחברת יונייסד
שייה שאפילו אביו־מולידו לא חלם עליה. ארטיסט ולברוקולי, והלך לחפש לו
אומנם, שמה של המעשייה, המרגל ששדות־ציד
אחרים.
אהב אותי, מתנוסס על הספר העשירי
חיקוי נאמן. ובכן, כאשר הגיעה השהקדיש
יאן פלמיגג המנוח למעללי גי־ שעה להתחיל בהפקה חדשה של בונד,
בור־הביון הבריטי המהולל שלו, אולם מצא ברוקולי את עצמו בגפו. אבל אחרי
הקשר היחידי בין הספר לבין הסרט ה ניסיון ארוך ופורה כל־כך, לא התקשה
נושא את שמו, הוא ה-שם בלבד.
למצוא מייד את הדרוש להתחלת העבודה.
הסיבה לכך מובנת־מאליה לכל מי ש ראשית, כממלא־מיצוות נאמן, הסכים מייד
קרא פעם את הסיפור המקורי. זהו המוזר, עם ההוראה -שבצוואתו של פלמינג, ומסר
והפחות במדי, מכל ספריו של סלמינג. לריצ׳רד מייבאום (שכתב כבר תסריטים
הדמות המרכזית בו אינה הסופר־מרגל לכמה בוגדים קודמים) ולכריסטופר ווד
הלוגם •־שמפניה תוך כדי חיסול יריביו, את שמו -של הסרט, תוך בקשה -שיספקו
אלא נערה בשם ויויאן מי־של, הנקלעת ל לו מייד סיפור מתאים. השניים •ניגשו למוטל
מרוחק בצפון ארצות־הברית, מחוץ עבודה מייד, ללא כל סיוע מרוחו של
לעונה, בדיוק כאשר שני בריונים מש פלמינג, הוציאו תחת ידם חיקוי נאמן שתלטים
עליו ומתכננים להעלות אותו ב קשה יהיה להבדיל בינו לבין המוצרים
אש, על הדיירת שבו, כדי להניח ידם על המקוריים.
כספי־ד,ביטוח. אי־שם, בשלישו האחרון
סיפורם מעמיד, כרגיל, את הסקוטי
בדרך־מיקרה,
של הספר, מגיע למקום,
המהודר וו־,מתוחכם מול נבל תהומי, הג׳יימס
בונד בכבודו־ובעצמו, כדי להציל עומד להטיל את העולם לתוך תוהו־את
העלמה הענוגה מן המוות למען גורל ובוהו. הפעם הנבל הוא ממוצא צפוני,
שבימי ויקטוריה הגדולה נחשב גרוע מן ותחביבו חטיפת צוללות אטומיות, שהמוות, אבל בזרועות בונד הוא כמעט אותן הוא גוזל בדמוקרטיות ראוייה־לש־גן־עדן.

מכל המעצמות, מתוך אמונה עזה
דפי צוו א ת המחבר. מובן שעלילה שעתיד העולם אינו על־פני האדמה, אלא
קאמרית צנועה שכזו, שבה מתבקש בונד על קרקעית הים. שם הוא בונה לעצמו
להזיז בקושי את האצבע הקטנה, ואין את האימפריה החדשה -שלו הנושאת,
הוא מתבק־ש אלא להציל מוטל קטן- ,שעה כמובן, את השם ״אטלגטיס״.
שד,שיגרה אצלו היא הצלת יבשות שלחאודפן
הנדוד בעודם. בונד (ש מות.
אינה יכולה לספק את דרישותיו אותו מגלם זו הפעם השלישית רוג׳ר
של סרט־הרפתקות ראוי־לשמו. סוכנו של מור) יוצא לצוד את הרשע המרושע,
פלמינג מוכן אפילו לציין, היום, כי ה כשלעזרתו מתגייסת, ברוח הדטאנט ה־סופר
השאיר בצוואתו הוראה מפורשת, קיסינג׳רי, מרגלת רוסיה נאה (השחקנית
הדורשת כי כא-שר יופק מן המרגל שאהב האמריקאית ברברה באך, העובדת באיאותי
סרט, תומצא עבור הגיבור הרפת טליה, מגלמת תפקיד זה).
קה מרתקת יותר, הראויה יותר לתחילתו
מכאן ואילך, כל מה שצריך בסרט של
של הגיבור המפורסם ביותר של סיפ־ בונד, הוא להציע קצת יותר משהציע
רות־המתח האנגלית אחרי שרלוק הולמם הסרט האחרון. וברוקולי, המכיר את ה־והרקול
פוארו.
מישחק היטב, לא חסך בהוצאות־הפקה,
כאן נכנס לתמונה מר אלברט ברוקולי, או בהוצאות הפירסום להפקה.
המוכר לידידיו בשם החיבה ״קאבי״ .מר
ראשית חוכמה בנה ברוקולי לקראת
ברוקולי, שחייב את שם־מישפחתו המוזר הסרט את אולפן־ו־,צילום הגדול ביותר
(פירושו: כרוב־ניצנים) לכך שאחד מבני -בעולם. אורכו כ־ 120 מטר, רוחבו כ־50
מישפחתו המבוגרים יותר, דוד שהקדים את מטר, גובהו כ־ 18 מטר, והוא גדול יותר
שאר ד׳מישפחה והיגר לארצות־הברית מן מן האולפן שבו צילם קובריק את אוהמולדת,
איטליה, היה האיש שהכניס דיסיאה בחלל, מן האולפן שבו צילם
לאופנה במולדת החדשה את ירק־המאכל מאנקייביץ׳ את קליאופטרה, ומן האולפן
המהווה כיום, תכופות תוספת נאה למעדני -הגדול ביותר •שהיה אי־פעם לחברת
יוקרה.
מטת־גולדווין־מאייר. בתוך האולפן הזה
סיפור־חייו של ברוקולי הולם להפליא בנה קן אדם (האיש -שעיצב את מרבית

שלוש צוללות בתוך טיכלית אחת
את אגדות סינדרלה, החביבות על האומר,
האמריקאית. הוא גדל בחוות־הירק
של דודו, החל את דרכו, המפוארת בקולנוע
כמחלק-דואר באולפני פוקס, עלה
בהדרגה לתפקיד של עוזר־במאי, אחר־כך
מנהל־הפקה, סוכו־שוחקנים ולבסוף,
אחרי הגירה נוספת, למפיק במלוא מובן
המילה, שמקום־מושבו בלונדון. מזה 25
שנים הוא מפיק סרטים, וגולת־ד,כותרת

סירטי בונד, נוסף על תיפאורות אחרות
כמו דוקטור סטריינג׳לאב או בארי ליו־דון)
את החלק הפנימי של מיכלית דינד
יונית בת 600 אלף טון, שבתוכה מסתיר
הנבל שלוש צוללות (בריטית, אמריקאית
ורוסית) חטופות.
בתוך האולפן הזה נבנתה בריכה שהכילה
1.2מיליון גלון מים, ומאחר -שכל
העניין הזה ניבנה באנגליה, בימי ד,בצו־העו
ל ם הז ה 2062

רת של הקיץ האחרון, נשמעו לא מעט
רינונים וטענות על כך שאזרחים פשוטים
נאלצים לקצץ במים שעה שצימאונו
של בונד אינו יודע גבולות. למרבה המזל
יש לאולפן מעיינות בשיטחו, וחוץ מזה
׳הסרט צולם בסתיו, כשהגשם החל כבר
לרדת.
הנכד המפחיד -מלתעות. את
דמות הארכי־נבל ירש הפעם השחקן הגרמני
קורט יורגנס, המתקשט בתכונה
שטנית, בהמשך המסורת של העת האחרונה
אצל בונד. אם בסרט הקודם (האיש
בעל אקדח־הזוזב) ,היה זה כריסטופר לי,
שתקן הידוע בדרך־כלל כהתגלמות קול נועית
של דראקולה, שגילם את הנבל,
הצטייד יורגנס הפעם בעור הנמתח בין
אצבעות ידיו כבכפות־ברוה, והרי זה
סימן היכר ישן־נושן לשטניות.
י לצידו של יורגנס, כמיטב המסורת שלהסרטים הללו, ניצב שרת נאמן ומפחיד
עוד יותר, העושה בעצם את כל המלאכות
השחורות. אולי המפורסם מכל השרתים
הללו היה הארולד סאקאטה היפני מ־גולדפינגר,
שכובעו ערף ראשים במעופו
; בהא יש בעל אקדח־הזהב, היה זה
גמד מלא תחבולות, שהתנשא בקושי לגובה
של מטר, אשר ביצע את מזימותיו
של כריסטופר לי. הפעם קפצו יוצרי הסרט
לקיצוניות השנייה, ובחרו את הר־האדם
המפחיד ביותר בהוליווד. שמו רי־
/׳ארד קיל, הוא מתנשא לגובה של 2.18
מטרים, שוקל כ־ 160 קילוגרמים, וכשהוא
מתקשה למצוא עבודה בסרטים, הוא עוסק
בסדרנות במועדוני-לילה או במכירת
חלקות־קבורה — כך, מכל מקום, הוא

אותי, אין סיבה שזה לא יימשך לעד,
ושבעוד מאה שנים לא יציל ג׳יימס בונד
האמיץ מכלייה לא רק את כדור־הארץ
אלא אף את היקום כולו. ואין צורך לציין
שגם אז הוא יהיה בשנות חייו היפות
ביותר, גאה, אלגנטי, אנין־טעם במזונות
ובנשים ובלתי־מנוצח.
תדריך חיב הלר או ת :
תל״אביג — להיות או לא להיות,
סרט אילם, באפלו־ביל, זוגות נשואים.
ירושלים — אנשים יפים, רחובות
זועמים.
חיפה — המבט, מרד״הנעורים.

תל אביב
באפלו פיל (סינמה ,2אר־צרית־הברית)
— אנטי־מערבון שבו מדובר
על החלום האמריקאי, על גיבור שמנסה
להדביק את ההילה שהודבקה לו, ועוד
מיני שאלות פילוסופיות המעניינות את
מי ׳שאוהב להתפלסף בקולנוע יותר מאלה
שאוהבים להתבדר בו. עם פול ניומן
וברט לנקאסטר.
זוגות נשואים (צפון, צרפת)
— מצחיקון רומנטי על גבר ואשה
נשואים, אך לא זה לזו, המעזים לחפש
את האושר בדרכם האישית, ומצפצפים
על -מוסכמות ומוסר. מארי־כריסטין בארו
וויקטור לאנו מוסיפים לאמינות הסרט
במישחקם.
סרט אילם (דקל, ארצות־הברית)
— מצחיקון מטורף של מל ברוקס,
שאינו משתמש במילה המדוברת, אבל
יש בו שפע כזה של פעלולים קוליים,
מוסיקה והמצאות מפתיעות, עד שאין כלל
צורך להוסיף עליהם דיבורים.

רונ׳ר מור כג׳יימם בונד כ״המרגל שאהב אותי״

ירו שליס

בין היפהפהיות גם רוסיה ברוח הדטאנט

ענק ריצ׳ארד קיל
מפחיד ושמו ״מלתעות״
טוען. נוסף לתכונות הטיבעיות והחבי־בות
הללו, צייד אותו קן אדם לצורך
הסרט במערכות־שיניים מופלאות, המצדיקות
בהחלט את הכינוי הניתן לו בעלילה
:״מלתעות״.
טיול מאורגן. ומאחר שכל סרט של
־ונד הוא גם אמצעי־תיור נוח ברחבי העולם.
מובטח לצופים בהמרגל שאהב
זותי טיול מאורגן המתחיל בסקוטלנד
הצפונית, נמשך בקאסבות של מצרים ובביקור
חטוף בפירמידות, בסידרה של
צלילות בטכניקולור בים הקאריבי ליד
איי באד,מה (שם צילמו גם את כדור הרוס)
,והמגיע לשיאו במירדפים מסמר-
שיער של מכוניות על כבישיד, הפתלתל־ם
של סרדיניה. ומאחר שבונד הוא סוחר
$מולח, הוא יאפשר למעריציו להעריך
1ת כל שיכלולי התיירות של האי הזד.
זחל מנמל־יאכטות חדש וכלה בפאר של
זלונות־הענק שבו (אל דאגה, הוא בור
אי קיבל דמי־טירחה על עמלו).
עוד חידושים? בבקשה. מאחר שחברת
?סטון־מארטין פשטה את הרגל, נוהג
:ונד הפעם במכונית־יוקרה בריטית אח ות.
לוטוס־אספרי המצויידת, כצפוי, בם׳־
!ב השכלולים הקונדסיים של האחראי ל־זעלולי-לוחמה
-של הביון הבריטי. ובין
:לי״התחבורה הרבים המ-שרתים את הגי־
:ורים בסרט זה, ניתן למצוא גם אופנוע
זשוכלל המורכב על סקי־מים.
לעומת החידושים, יש בסרט נתונים ה־
־:עולם הזה 2062

חוזרים על עצמם -אחרי שהוכיחו את יעילותם.
רוג׳ר מור (שהלם את דמותו של
בונד, לדעת פלמינג, יותר משון קוברי);
קן אדם, האיש שלמעשה היקנה לסרטי
בונד את מראה המדע־הבידיוני־למחצה
המאפיין אותם; התסריטאי ריצ׳ארד
מייבאום המלווה את בונד, בהפסקות, מאז
הרפתקתו הראשונה, ואפילו הבמאי לויס
ג׳ילברט, שביים כבר הרפתקאד, אחת,
אתה חי רק פעמיים( .באליפות בונד מחזיק
הבמאי גאי האמילטון, שעשה ארבעת
סרטים, אחריו טרנס יאנג, שביים שלושה).
הבלתי־ מנוצח. עקרונית, זו צריכה
להיות הפעם הלפני־אחרונה של בונד על
המסך. פלמינג כתב 14 ספרים• ברוקולי
עצמו הביא כבר, עם זלצמן, ועתה לבדו,
10 מהם אל הבד. ספר נוסף, הראשון
שנכתב, קאזינו רויאל, היה לפארודיה

בזבזנית ולא מוצלחת ביותר. שני ספרים
נוספים, אקטופוסי ולעיניו בלבד, הם
אוספים של סיפורים קצרים. מונרייקר,
סיפור על בניית טיל דימיוני בידי מיליונר
פילאנטרוס למראית-עין, הרוצה
להשתלט על העולם, הוא הספר האחרון
שנותר עוד לפליטה.
אולם אם תימשך ההצלחה הקופתית של
הסידרה בקצב הנוכחי, יש להניח שמותו
המוקדם של פלמינג, אשר מנע ממנו
כתיבת עלילות נוספות, לא יפריע ביותר
לברוקולי. ראשית, קיים ספר בשם קולונל
סאן, שבו ממשיך הסופר הבריטי
קינגסלי אמים, החותם בשם הבדוי רו־ברט
מארקהם, את מעללי בונד, שאותם
חקר לפרטיהם עוד בימי חייו של פל־מינג.
ואם הוא עשה זאת, ואם מייבאום
ו־ווד עשו זאת עכשיו, בהמרגל שאהב

רחובות זועמים (ירושלים,
ארצות״הברית) — מרטין סרקורסזה סוקר
את פרבר־נעוריו, שבו הכנסיה והמאפיה
היו שני הערכים היחידים המקודשים על
הנוער• סרט מוזר ומרתק, תודות למש חקם
של רוברט דה־נירו והארווי קייטל.

חיפ ה
המבט (בית אבא חושי —
אנגליה) :סרט יפהפה ומוזר של הבמאי
ניקולם רג, שעברו כצלם־קולנוע מורגש
היטב בצילומי ונציה השוקעת. על רקע
זה מתרחש סיפור עשיר בדמיון וביסודות
פאראפסיכולוגיים וספיריטואליסטיים,
על זוג (ג׳ולי כריסטי ודונלד סאתרלנד)
המנסה לשקם עצמו לאחר ששכל את
בתו. אחד המעמדים הארוטיים ביותר שהוצגו
אי־פעם על בד־הקולנוע מתרחש
בסרט זה.

לא לאמץאת
ה ת אי ם
הגונב מגנב פטור (תל־אביב,
| תל־אביב, ישראל) — המצחיקון
ן החדש של זאב רווח (הוא כתב
וביים אותו) יכול, אולי, להתקבל בביקור ת חברתי ת חריפה :
אם מביאים בחשבון א ת שמו של הסר ט, ואחר״בך נזכרים
שהקורבן הראשון בו הוא מפקח״מי שטרה שכל בי תו מרוקן
על ידי הגיבור, הרי המס קנ ה מתבק שת מ אלי ה: המשטרה
גונבת, והגונבים מ מנ ה פטורים.
זאת, בתנ אי שיש מי שיתעקש ל ה תיי ח ס ברצינות לסר ט
זה. האמת היא שלא צריך להגזים עד״בדי־בך• נדמה שאיש
לא העמיק במח שבה תוך בדי עשייתו, והוא נועד רק למי
שמעדיף שלא לאמץ אתהת אי ם האפורים שבקודקדו• רווח,
המשתף שוב פעולה עם ז׳ אק בהן (שהופיע עמו גם ברק
היום) ,מגלגל סיפור על שני רמ אי ם (הוא וכהן) הקופצים
ממעשה״הונאה א חד לשני, כשהקשר בין מעשי־ההונאה
מיקרי ב ה חל ט. נדמה כאילו התירוץ היחידי ל ה תר ח שו ת ם
הוא שבבל א חד מהם ניתנת לרווח ה הזדמנות להתחפ ש
למשהו אחר: מאידי אמין דאדא ועד למהארי שי, מאלוף-
קאראטה ועד לגברת מפורכסת.
מעריציו של רווח ודאי יתגלגלו מצ חוק ל מר א ה גמישות
פרצופו, המתמתח ומתפ שט הפעם לכיוונים רבים יותר
מבבל סר טיו הקוד מי ם. והמתמצ אי ם ב חיי הבו המה התל-
אביבית ייהנו, ללא״ספק, מן הדרך שבה מחסל (בנראה)
רווח במה מן הח שבונות הישנים שלו. בך, למשל, הוא
קרא למפקח״המי שטרה ה שלומיאל בשם בועז דוידזון (כשמו

בן־סירא ורווח — מי מאמין לאמין?
של מי שביים או תו בסנוקר) ,ודמותו של אמרגן מפו קפק
ביותר זוכה בשם זיטו דשא (איחוד שמם של שני אמרגנים
מצליחים) .בבדרך-אגב מצויה כאן גם פארודיה טובת״לב
קצת יותר, על מיבצע יהונתן, סי ר טו החדש של גולן שלא
יצא עדיין ל מסכי ם, ועל קוני־למל, שהופך בפי רווח לקוני-
למך.
האם מותר לדרוש עוד משהו מ קו מדי ה ישראלית 1

במדינה
מדלית הניצחון
מכבי תל-אביב

(המשך מעמוד )33
השומרים על המחסום של ממ״ן לחצו
על כפתור. יצאתי את איזור ממ״ן, אחרי
שראיית בסך־הכל 23 עובדים ב־כמעט
אפם״מעשה. אשר למעטפה, שאומנם
הגיעה ללונדון תוך מיספר שעות
— היא היתד. מגיעה כעבור יום גם מבלי
לעבור את כל הבדיקות הביטחוניות והאחרות,
אם הייתי פשוט משליך אותה
לתיבת־חדואר הקרובה.״

צ.ס.ק״א מוסקבה

עיתונות

חלם אקספרס

הציבור מוזמן בזאת לרכוש את מדלית ה נצח וו
מכבי תל־אביב על צ. ם.ק״א. מוסקבה.
צד א׳ של המדליה נושא את סמל מכבי וציון
המאורע אשר התקיים בוירטון בתאריך .17.2.77
צד ב׳ של המדליה מתאר דמות כדורסלן.
המדליה עוצבה ע״י האמן הנודע דן ריזינגר ותוסבע
בזהב ובכסף בכמויות מוגבלות.

היורדים קיוו
למצוא זהב מת; 7ג7
כרחובות גיו־ידרק —
ונותרו חסרי־בל

י פי סייייי

בתםדתךה,

מדלית בטח — .799

מדלית זהב — 18 קרט
קוטר 35מ״מ
משקל 30 גרם
כמות ההנפקה — 1650
מחיר יחידה — 3996ל״י

קוטר 35מ״מ
משקל 30 גרם
כמות ההנפקה — 10,000
מחיר יחידה — 432ל״י

התנאים. להזמנת המדליות:

ידוע לי כי המחירים עשויים לעלות ללא הודעה מוקדמת
בהתאם לשינויים אפשריים בעלות המתכות בשוק העולמי
או פיחות אפשרי בשער הל״י.
ההזמנה הבוצע על ידכם רק באם שולמה ונפרעה במלואה
מראש, מועד האספקה לא יאוחר מ־ 90 יום.
המחירים הנקובים בספח כוללים אריזה, בטוח ורמי משלוח.
הנני מצרף בזאת המחאה לפקודתכם על מלוא הסכום
ומאשר בחתימתי את התנאים המנויים לעיל.
את ההזמנה יש לשלוח לבנק כללי לישראל בע״מ,

תאריו־

לבבן ד

דני ה -ש רז
באמצעות בנק כללי לישראל בע״מ. מס׳ חשבון 7״12800
ת. ד 432 .ו חיפה

סטילה ,
ששה דך
עיניים

הנני מזמין בזה את מדלית הנצחון מכבי ת״א— צ.ס.ק״א סוג המתכת

קוטר

זהב
8 *0ו
כסף
.999

35מ״מ

כמות

מחיר יחידה
כולל מ.ע.מ.

המחיר

3996ל״י 432.ל״ יסה״כ לתשלום

משפחה ושם.
כתובת__ .
ישוב --
מצ״ב המחאה מס׳

.מיקוד.
.סניף.
— בנק .
חתימה .

בחסות מכבי תל-אביב, מחלקת הכדורסל,

דגיה חברה לפיתוח 1ע מ
זזפת י סדרמג ו;ץ1ד . 6מזפין )04 3/4

השקעות בע מ

כדי לראות בדיוק
מה עושה סטילה,
יש לי, טריק״

פשוט: אני
מטפטפת טיפה י׳״
בחולה רק לעיו $ 9 -
־אחת. ואחרי
שתי דקות אני מביטה בראי.
את ההבדל ביו שתי העיניים,
(ממש פלא),
קשה לתאר במלים.
בבל בתי המרקחת

8.95ל״י (ללא מ.ע.מ).

תלאניב.וח־חיסיו 4א־ טל; 05.2*97•? .י9נ•

פ ר סו ם ש פי

תן טרמפ לחייל

לקח נחרץ נוסף, עבור אלה המאמינים
כי הזהב מתגלגל ברחובותיה של אמריקה,
ורק ממתין לראש היהודי שיבוא מישראל
לאסוף אוחו בשקים, ניתן למצוא בגורלו
המר של העיתון ישראל אקספרס, שנולד
בנידיורק בקול רעש, שהדיו נשמעו אף בארץ,
ואשר מת בינקותו ברעש גדול לא
פחות, שבועות ספורים אחרי שהתחיל יוצא
לאור.
כאשר חדל העיתון לצאת, לפני כש בועיים,
היה מי ״שדיווח כי הפסקת הופעתו
היא זמנית בילבד, וכי יש לצפות
להמשך. אולם, בפיו -של שמואל שול־זינגר,
בעל־הדפוס (האחים שולזינגר) ב־מנהטן,
שבו נדפס ישראל אקספרס, סיפור
מצחיק־עצוב מאלף על קורותיו של העיתון,
שנידון לכישלון עוד קודם שנולד.
לא סיפורי־עם .״אם אספר את סיפור
העיתון, כמי שראה הפעלתו מקרוב,״
מספר -שולזינגר ,״אעשה זאת רק כדי
שיידעו וישמעו כל אלה החולמים על
ירידה לארצות־הברית, להתעשר בה
מהר. ובכן, ביום בהיר אחד הופיע בדפוס
שלנו מר אברהם פז, אשר הציג את עצמוכעורד־העיתון לעתיד, שלרשותו חמישה
פועלי־דפוס (ולהם מישפחוח בארץ המוכנות
לרדת) ,ושאל אותנו אם אנחנו מוכנים
להשכיר להם חלק מן הדפום לשם
הוצאת עיתון יומי. כשלעצמי, הופתעתי.
הנה, עומדים חבורה שלמה ומתיימרים
להאמין שמאחוריהם עומדים משקיעים
גדולים, ובמשך כמה חודשים אפשר להגיע
לתפוצה של מאות־אלפי מנויים .׳
״בצעירותי קראתי הרבה על מעשי-
חלם, אבל תמיד האמנתי •שאלה הם סי־פורי-עם
הבאים לבדח את אנשי הגולה.
והנה, התברר לי שהסיפורים על אנ״שי־חלם
הם מציאותיים, בארץ ובאמריקה.
והא ראייה, האנשים האלה העומדים לפנינו
ומדברים דברים שאין להם כל
אחיזה במציאות.״
שולזינגר השיב להם כי הדפום שלו
די גדול כדי למלא את בקשתם, אך
כאנשים החיים את חייהם כמו״לים עיב*
ריים, אין ד!),חים בעלי־הדפוס מאמינים
שיש מקום לעיתון עיברי יומי .״אפילו
השבועון העיברי היחידי בארצות־הב־רית,״
אמרו לפז ,״*שקיים כבר עשרות
בשנים, מתקיים בקושי על־ידי תרומות,
ולא על־ידי מנויים או מודעות.״
המנהל יגיע. התשובה: המנהל־הכל־לי,
מר יעקוב נחמן, אך יגיע, ומייד
יקבלו שני עמודי מודעות ליום, שיכניסו
להם כמה עשרות אלפי דולרים. ובנוסף,
תהיה הכנסה מן המכירה .״הם לא שמעו
בקולנו,״ מספר שולזינגר .״הם המשיכו
בהכנות, שכרו מישרד במקום יקר בניר-
יורק, המנהל יעקוב •נחמן קבע מזכיר,
המזכיר קבע מזכירות, שליחים ובני־שלי־חים,
ובמשך זמן קצר הגיע ציבור העובדים
במישרד הראשי ובדפוס לכמה עשרות.
לפי השערתי היו ההוצאות בין 15
ל־ 20 אלף דולר לשבוע, כי מלבד העובדים
שם קבעו סגל־עובדים בארץ, הכניסו
טלקס וטלפונים וכד, כמקובל בעיתונים
גדולים. בדפוס בילבד עלו הוצאות הטל-
פן 1500 דולר בעד חודש אחד, והעורך
אמר שהוא מתפלא על סכום קטן כזה.״
ועוד מוסיף בעל־הדפום ומספר, כי
מקימי העיתון החדש פעלו בלא ידיעת
התנאים בארצות־הברית, ובייחוד בניר
יורק. לא היה להם מושג בהפצה, הנע־
(המשך בעמוד )44
העול ם הז ה 2062

זה היה
בליון ״העולם דזזדד׳ שיצא לאור לפני 25 עונים בדיוק,
הביא כתבה מאת אהרון דולב, תחת הכותרת ״סעדיה ומרים
חיילי ,1948 חלמו על שיכון ועודם חולטים היום.״ בעזרת סעדיה
ומרים, ואחרים, הציגה מערבת השבועון את בעיות השיכון של
לוחמי־תש׳ח, שטרם עלח בידם ׳לבצר את מקומם כחכרח
הישראלית לפני 25 שנח.

בגליון ״העולם הזה׳׳ לפני 25 שנים, סוקרה האסיפה השנתית
•טל התאחדות התעשיינים בנשיאותו של אברהם שנקר. תוארה
התקתחותה של חכרת־ האוניות שהקים היינץ גדין. דוש, עורף־
התכנית של השבועון כאותם הימים, צייר על שני עמודים את
״ג׳יננ׳י קאלווסה מישחק מצוייר לפורים המציג את תלאו־

תיהם של הישראלים באותה עת, באופן שבבי. במחר ״מכל
העולם׳׳ ,כיסה צוות השבועון את הנעשה כסין־העטמית, והביא
כתבת־תחקיר על המתרחש ברודזיה, כשבמרכז בעיית השחורים
והלבנים.
כשער הגיליון, הקומיקאי היהודי וכוכב־הטלוויזיה מארצות־הברית,
ג׳ואי אדמם ורעייתו סינדי הלר.

נימדוד אשר משוחו־ו מצה״ ד ^ נירוג באיחוות־העבודה
^ 10.000 שקי ־דואר בבטן אונייה
לפני כמד. שבועות, מייד עם תום שביתת
הימאים, פגשתי באחד ׳מידידיו הנאמנים
של עיתון זה, קצין גבוה. הלה ניענע
באצבעו, הטיף לי מוסר. הוא אמר: עמדת
העולם הזה בסיכסוך הימאים היתד, יפה,
אבל היא לא היתד, אובייקטיבית.
אולם בימים האחרונים אירעה שורד, של
מקרים, שהיו צריכים לחולל מהפינה
בהערכת העובדות של פרשת הימאים. הם
מוכיחים, בין השאר, כי הדברים שצויינו
בעיתון זה כעובדות־ברזל היו באמת עובדות.
לא תכסיסים תעמולתיים של העולם
הזה.
ד,מיקרה הראשון: המוסד הבלתי־תלוי
היחידי במדינה, בית־המישפט, הוציא
פסק־דין שלא זכה בתשומת-הלב הראוייה
במדינה. לפי פסק־דין זה הוברר עד אין
ספק שמישטרת־הנמל הופעלה באופן בלתי-
חוקי למטרות מפוקפקות ביותר, לפי דרישת
חברת שוהם, וכי הימאים שגילו
התנגדות פעילה למישטרה מילאו את
חובתם בלבד. מוזר שאיש לא מצא לנכון,
אחרי מתן פסק־דין זה, לחקור על מי
רובצת האחריות האישית למעשה בלתי־חוקי

ד,מיקדה השני היה משמח עוד יותר —
משמח לכל מי שכבוד צבא־ההגנו־-,לישראל
יקר בעיניו. צעדו של הצבא שגייס,
בשעתו, את דוברי הימאים במהלך ימי
.השביתה, הטיל צער וכאב בלב הכלל.
השבוע הסתובב ברחובות תל־אביב בבגדים
אזרחיים בחור גבה־קומה, שקוראי העולם
הזה זיהו אותו מרחוק — נימרוד אשל,
לשעבר טוראי מגוייס־חובה. כי השבוע
הסיק צד,״ל את המסקנה מפרשת העובדות
שהונחו לפניו ולפני הציבור, ושיחרר את
נימריוד** משירות, מסר לו פנקס־מילואים.
העם מכוניות מבריקות, צנע אכוד׳
״מה זה? אסיפה של אגודת בעלי-
המכוניות?״ שאל בתמיהה אמיתית, או
מדומה, דייר ברחוב בילינסון בתל-אביב.
לאורך ארבעה רחובות, פגוש אל פגוש,
עמדו מכוניות מכל המינים — קאדילאקיס
מצוחצחים, פורדיס צנועים, פד,־ושם מכונית
חומד, של קצין־צבא, וכמובן מכוניות-
מישטרה.
בקומה השנייה, בתוך אולם, ישב קהל
המורכב בעיקרו מאנשים בעלי שיער
המתחיל להכסיף, והאזין לדיברי ראש-
המכדשלה, שדיבר על ההכרח האכזרי בצנע.
היתד, זו מועצת מיפלג׳ת-פועלי-ארץ-ישראל,
שבאה לתת תוקף מוסרי למדיניות הכלכלית
החדישה.
ראש־ד,ממשלה שב וחזר על הדברים
שהפכו כמעט שיגרתיים. אי־שם בנגב
גנוזים באדמה אוצרות, שיצילו בבוא העת
את המדינה. חזית הכלכלה תפסה את
מקומה של חזית הצבא. הקהל הקשיב,
פה־ושם ניענע מישהו בראשו.
״הוא צודק בהחלט!״ אמר בפרוזדור
עסקן בא־בימים לחברו הצעיר.
״אז מד?,״ השיב הלה, ללא התלהבות.
״אוי ואבוי היה לנו אילו היה צורך ב־1948
לערוך אסיפות־עם כדי לשכנע אנשים
* כיום צי״ס
** במיסגות המאבק נגד שביתת־הימאים,
חויילו נימרוד אשל וחבריו לצה״ל.

חסיפרות שקורא בגין

להגן על עצמם. אז עשו הכל בלי נאומים
את מה שהיה צריך להיעשות. עכשיו
מוחאים כפיים...״
קטר ללא קיטור. האמת היתד, שבשבוע
השני של מכ״ח* לא היה מובן
לרבים מה עליהם לעשות.
20 שעות לפני נאומו של דאש־הממשלה
התקיימה אסיפה אחרת בתל-אביב. גם
שם לא חסרו מכוניות, אם־כי היו מועטות,
וברובן צנועות יותר. היתד, זז אסיפת
התאחדות־בעלי־ד,תעשייה. באולם שפכו
תעשיינים בגיל־ה,עמידה, את ליבם, הבטיחו
איש לרעהו כי הממשלה רוצה להרוס
את התעשייה הפרטית כדי להשליט את
סולל־בונוז קיבלו לבסוף את ההחלטות
המתונות ׳שעובדו בחדר אחר על־ידי
המנהיגים של ההתאחדות.
14 שעות אחרי נאום ראש־ד,ממשלה
התקיימה אסיפה שלישית, בבית־העם.
הפעם חסרו המכוניות בכלל, פרט לכמה
מכוניות־משק של משקים. הנואמים תקפו
את הממשלה. זו היתד, אסיפה של מפ״ם.
תכונה משותפת אחת היתה לכל שלרש
האסיפות: הקהל היד, מורכב ברובו המכריע
מאנשים בגיל־ד,עמידה, חסר לחלוטין התלהבות
בעד התוכנית הכלכלית או נגדה.
ובלי כל התלהבות — לעבוד יותר, לייצר
יותר, ולהקריב יותר — אין מכ״ח אלא
קטר חורק ללא קישור.
כאולם תת־קרקעי. בין כל האסיפות
כימעט שנשכחה אסיפה אחרת, שהתקיימה
באולם התת-קרקעי של קולנוע
תמר בתל־אביב. אף מכונית לא עמדה
בפתח הבניין. אנשים לא הצטופפו לפני
הדלתות. הם באו בשקט, בודדים או בזוגות.
רבים מהם לבשו את הבטלדרסים
המאפיינים חברי־משקים. לעיתונאים וסתם
אנשים לא ניתנה הכניסה.
במקום התכנסו חברי חטיבת אחדות־העבודה
בקרב מפ״ם לדון בפרישת חבריהם,
• כינויה של התוכנית הכלכלית החדשה.1953

־* באותה תקופה היתה מגמה של
חיזוק המשק ההסתדרותי על חשבון הפרטי.
שיר־עם מקובל ברחוב היה באותה
תקופה ״אנחנו נגד /סולל בונה ואגד...״

אנשי ליבשיץ* מן המיפלגה. איש מהנוכחים
לא העלה בדעתו •שאפשר דווקא
עכשיו לפרוש סמפ״ם, ולהרוס את המים-
לנה. התוכנית הכלכלית החדשה איימה
על קודש־ד,קודשים של ח׳טיבת אחדות־העבודה:
על ההתיישבות העובדת. על
נתון זה התחזקה מחדש השותפות בין
ציזלינג וחזן. נשכחו הגורמים המפלגים.
קטן המרחק בין אלונים למרחביה מן
המרחק בין אלונים לאיסמע:ליה או
מוסקבה.

חאו־מה
אפשר לעשות>־
כמה רבבות תושבים של תל-אביב חיכו
למיכתבים מדודים ודודות באמריקה,
מבנים־סטודנטים או מידידי-מיסחר. הם
לא ידעו שמיכתבים אלד, נמצאים במרחק
של כמה מאות מטרים מבתיהם — ויגיעו
אליהם רק בעוד כשבועיים.
ארבעת,-אלפים וחמש-מאות שקי־דואר
לבנים רבצו בסחסני-הענק של א/ק
אברהם גרץ, בין חביות שמן־מכוניות
וצינורות המיועדים לנגב. אולם בעוד
שד,חביות והצינורות פורקו מול נמל תל-
אביב, נשארו השקים במחסני האונייה,
אף כי יותר משל׳ושד-,רבעים של תוכנם
היו מייועדים לאיזור תל־אביב. אותה שעה
היו מונחים יותר מ 10.000-שקי־דואר
נוספים באונייה האמריקאית א/ק ארמונט,
שכנתה של א/ק אברהם גרץ בנמל.
אמר יצחק צ׳יזק, מנהל נמל תל־אביב :
מישרד־התחבודד, מפלה לרעה את נמל
תל־אביב, וגורם עיכוב לדואר חיוני ומבזבז
דוויזים** ,כי אלפי השקים יצטרכו לנוע
מחיפה לתל-אביב על צמיגים יקדים, בעזרת
בנזין יקר. אולם פקיד הדואר משך בכתפיו,
ואמר :״בתל-אביב אין לנו מנגנון ואין
* סיעה בראשות חברי־הכנסת דויד
ליבשיץ וחנה למדן, פרשו ממפ״ם המאוחדת
ועברו למפא״י.
** מטבע זר.

״המשטרה אסדה את השימוש באקדח* פקקים!,׳

״העולם הזה״ 740
תאריך 6.3.52 :
לנו מחסן שיעכל אלפי שקים. כאן אפשר
לפרוק דק אלף שקי־דואר, לכל היותר.
מה אפשר לעשות?״
ספרים איש־אמו 1ם של פול
ג׳ון רוי קארלסון אינו אלא שמו הבדוי
של עיתונאי אמריקאי מפורסם, ארמני
יליד יוון, שהיגד עם הוריו לארצות־הברית
בגיל צעיר, וקנה את עולמו העיתונאי
בחדרו, במסווה של נאצי במחתרת הנא צית׳
הבונד, שאיגדה בקירבה אמריקאים
ממוצא גרמני.
אחרי שהצליח לחשוף את סוד הבונד,
החליט להתחקות על עיקבותיהם של
מחרחרי המילחמות ושפיכות־הדמים במרחב׳
נכנם לסודו של פסיפס הנבלים:
פאשיסטים בריטים, פיאודלים ערבים,
קנאים מוסלמים, הרפתקנים נאצים וקרוא-
טים, טרוריסטים ארמנים, מלכים שסופי-
זימה, שייכים צמאי־דם, סטודנטים תו־
׳ססים, כמרים זוממי־מזימות.
מלבד הצלחתו להגיע מדי-פעם לבירה
ערבית (רבת־עמון, דמשק) באותו ערב
שבו היא זוכה בהפצצה ישראלית, עולה
בידו של האמריקאי-ארמני להפוך בעת-
ובעונה,־אח ת גם איש־אמונם של האחים
המוסלמים• ומתחריהם, החולצות הירוקות•
הוא עובר בכל ארצות-ערב (ובין
עמדות היהודים והערבים) ללא אשרות-
כניסה, ומצליח להימלט מפני ידם הזועמת
של אלה שהעמיד פנים שהוא תומכם שעה
שריגל אחר סודותיהם.
בצאת קרלסון סוף־סוף לאמריקה, רווי־מיסמכים,
צילומים, רשמים ושיחות, שבע-
חשיש (שעישן במאורה ביידותית) וכינים
(שאותן צבר בקסרקטין של מתנדבים
ערבים בשכונת אבו־טור בירושלים) היה
מובטח דבר אחד: לכשייכתב סיפרו, לא
יוכל הקורא להניחו עד אשר יסיים את
קריאתו. ההבטחה קויי׳מה במלואה (מקהיר
עד דמשק ( 336ע ג׳ון רזי קארלסון
— אחיאסף ( 1.800ל״י).
אנשים אלון? יצחק שדה שם לעצמו כמטרה,
בעיריית תל־אביב, לייצג את יפו, ויצא
לצורך זה להכיר את חיי התושבים הער בים.
כשנוכח לדעת שהערבית שבפיו
אינה מספיקה, נזכר בצער :״אילו ישבתי
עוד זמן מה בבית־הסוהר — הייתי יודע
ערבית כראוי!״ שדה למד ערבית כשישב
ב־ ,1926 ארבעה חודשים בבית־הסוהר,
אחרי שד,יכה בקת של אקדח ארבעה
שוטרים ערבים.
בשוב מסגנן דיברי הכנסת, המשורר
אביגדור המאייי (במוקד הרן) לביתו
שברמת־גן, סיכם את כמות הנייר הדרושה
כדי להוציא את מיבחר כתביו ב־ 25 כרכים.
בהנחה שמהדורת כל כרך תוגבל ל־5000
טפסים, יזדקק המאירי ל־ 42 טונות נייד,
הממלאות שני קרונות גדולים של רכבת־משא.
סיפרו
של היינץ גו ח־י אן, מי שהיד,
נביא לוחמת־השיריון ורמטכ״ל צבא היטלר,
זכה בפופולאריות רבה שעה שהופיע על
איצטבות סיפריית-השאלה תל־אביבית.
אחרי שהושאל לזמר אברהם וילקו־מירסקי,
באה דרישה דחופה להמציאו
לקורא אחר. הקורא: מנחם בגין.
* אירגון־קנאים מוסלמי.

במדינה

!; הימים הגרועים ::
::׳ והטובים, שלר ׳ ן

!; 4מחקרים מדעיים ברחבי ;י
: 1העולם גילו שגוף האדם. פועל ;5
לפי ״!ביוריתמוס״ — מחזוריות >!
;; קבועה של הכושר ׳הפיזי• ,ה־ י:

;; אינטלקטואלי והרגשי.

* מאוח מפערים כרח |
כי, העולם !החרו לתכנן ;־
כשנים האחרונות את ;<
עכורות אנשיהם דפי הי־שוכי
ה״כיוריתמוס״ של:> -

מעתה גם כארץ:
4שלח לנו את: תאריו. ד,־
לידה שלו !(יום, חודש, שנה)
בצירוף המחאה בסך 50ל״י
ותקבל מייד בדואר, על דף־
מחשב מיוחד, את, פירוט יהי־מים
גרועים״ וה״טובים״
שלך, וכן את הימים המחיי־בים
אותך לזהירות מיוחדת,
למשך ישנה שלמה, בצירוף
הסברים מלאים.

מתנה מקורית .
רעיון נהדר למתנה :
שלח/י את ד,ביוריתמוס
כשי מקורי לידיד יאו ידידה
שלך. עלינו לקבל את י*4
תאריך הלידה והכתובת
של בעל השי וכן את
שמך. חישובי הביוריתמיס
— למשך שנה יישלחו ל־ידיד
.1/כהפתעה נעימה,
בצירוף ברכותיו, ללא

תשלום נוסף.

* דע, מראש מתי את ח ::
4צפוי ״לקום עד צד שנן:: .
4אל״ ,מתי ״זה לא יהיח
י! תיום שלד״ — ומתי גזו־
> :טם שלא תצא ככלל מ ::
::חמיטח.

> 4 444

<:שלח — ולא תצטער —

::את הפרטים, ההמחאה ;
4וכתובתך המדוייקתאל5 :

ביו רי ת מו ס

ת. ד ,39536 .תל-אכיב י 1

ג ם לכ ם מותר ל ש חק.
למ שחקים נועדו גם למבוגרים. לאלה
שאינם מתביי שים להפעיל את גופם
ולהשתובב בעליצות. מבצע צב׳ר
(צעיר,בריא,רענן) הכין למענכם חוברת
מצויירת ובה הדרכה למשחקי נופש
פשוטים. אתם יכולים לשחק בחצר
הבית, בהפסקות במקום העבודה
ובחיק הטבע.
שלחו גלויה למבצע צב׳ר, ת.ד33311 .
ת׳א, ותקבלו חינם את החוברת:
׳ משח קי נופש׳.

בעיות ולבטים
בחיי המיץ

מרדכי זידמן
הוצאת חע 1י

קבל ת מודעות לכל העיתונים
במחירי המערבת
ס פירשם אידיאל
אבן גבירול 110 תל-אביב
(פינת אנטוקולסקי)
טלפון 227118 ,227117

חניה חופשית

לנוהגים ברכב !

הרשמת מנויים לכלי רכב מבל סוג שהוא, ללא הגבלת דגם ושנת ייצור.
התנעה ותקוני דרך
גרירה, גם לאחר תאונה.
שרות מהימן ע״י צוות מקצועי ומנוסה.
יעוץ מקצועי חינם.
שרות 24 שעות ביממה — למנויים חינם, ולשאינם מנויים בתשלום, באמצעות
קשר אלחוטי מחובר לסניפנו בת׳׳א, ירושלים, חיפה ובאר-שבע.

מוקד הפעלה ארצי ומשרד הרשמה :
רמת־גן, רה, יום ן 5הגלילי ,21 טל 719381 ,719383 :־03

עם ייג 1 3ר י ׳ יותר ב טו ח!!!

(המשך מעמוד )42
שית בדרך־כלל על־ידי חברה מיוחדת.
הם שכרו מכונית מיוחדת, ובחור ישראלי
שחילק את העיתון בניו־יורק ובסביבתה.
הוא לא הספיק לחלק אפילו
את מיספר העותקים הזעום שנדפס. כן
החליטו העורכים שהעיתון יופיע בשעה
12 בצהריים. על הטענה שאיש לא יקנה
עיתון בשעה כזו, השיבו שבישראל מופיעים
כך שני עיתונים והם מצליחים מאד.
במשך שלושה שבועות נמכר העיתון ב־צהריים.
ורק אז נוכחו בשגיאתם והחלו
מוציאים אותו בשש בבוקר.
אז גם נמסרה ההפצה לחברה מיוחדת,
אך היה כבר מאוחר מדי. הכסף אזל,
ובשבוע הרביעי קיבלו העובדים רק חלק
ממשכורתם. עם סגירת העיתון נשארו
עורכיו חייבים לפועלים משכורת עביי
שלושה שבועות. כן נשארו חובות עביר
הסידור, ההדפסה, הנייר, הטלפון, הציוד
המישרדי וכר. חובותיו של העיתון, אחדי
שפעל כחודש ימים בילבד, נאמדים בעשרות
(ואולי מאות) אלפי דולרים.
״׳שוחחנו ארוכות עם מרבית הפועלים,״
מספר שולזינגר ,״ושאלנום מה הניע אותם
לרדת מן הארץ. תשובתם היתה שכל
אחד בארץ מאמין שבאמריקה ״ורפים
זהב, רק צריכים למצוא את הדרך לשם.
נזדמנה להם ההזדמנות, ולא רצו להחמיץ
אותה, למרות שלכולם היתה פרנסה בארץ.״
לגבי
אחדים מן האנשים שירדו מן
הארץ לצורך זה, נעשים עתה מאמצים
להשיג עבורם את הוצאות השיבה הביתה.
אחרים (רובם רווקים) החליטו לנסות את
מזלם, ולמצוא את הזהב המתגולל בוודא־ברחובות
אחרים.

מיפלו״ות
אילחור עד השיטה

מי אמר שאין פוליטיזציה
בצח השימה ׳ט 7״שינוי״
באמצעות גציגח תוכיח
מה עושה בחור צעיר שחשקה נפשו
בקאריירה פוליטית, קם ומצטרף לתנועה
חדשה שקמה, המצהירה על עצמה כי היא
תנועה דמוקרטית למהדרין, והוא מבקש
לגשת כמועמד לבחירות הפנימיות בתנועה,
אשר יקבעו מי ירכיב את רשימתה
לכנסת? הוא נוהג, כמובן, באופן דמוקרטי,
ומחתים את חבריו, מקורביו, ושוחרי-
טובתו.
נראה שלחנו מלצר, נמוד*הקומה והשמנמן,
לא היתד, כל בעייה להשיג 50
תומכים, כשהגיש את מועמדותו לבחירות
הפנימיות בתנועה הדמוקרטית לשינוי. את
תומכיו הוא בחר מבין חבריו־לצבא, פקודיו
הישירים וחיילים אחרים בבסיס שבו
שירת.
חריג משונה. חנן מלצר 25 בנו
של עורך־הדיו יוסף מלצר, שימש בשנה
האחרונה היועץ המישפטי של אחד מ־בסיסי־הצבא
הגדולים במרכז הארץ. לפני
ארבע שנים סיים את לימודי המישפטים
באוניברסיטת תל־אביב, והתגייס לצה״ל.
הוא סירב לחתום שתי שנות קבע ולשרת
במיקצועו. כפרקליט, ולפיכך הוצב באותו
בסים כחייל רגיל. אולם אחרי שסיים
קורס־קצינים שובץ כקצין בתפקיד פרקליט
צבאי, למרות שבדרך־כלל מקפיד
צה״ל שחיילים שלמדו. במיסגרת העתודה
האקדמאית לא ישרתו במיקצועם אם אינם
חותמים לפחות שנתיים קבע.
חנן מלצר הצטרף לתנועת לשינוי של
הפרופסור אמגון רובינשטיין מייד עם
הקמתה. אחרי שהתאחרה עם תנועתו של
ייגאל ידין, החליט להגיש את מועמדותו
לבחירות הפנימיות. גילתה קצינה צעירה
באותו בסיס, שביקשה לשמור על עילום
שמה :״הנן הפיץ במישרדים שבהם עבד
את טפסי ההצטרפות לד״ש. בכל מיני
אירועים, חתונות ובני־מיצווה הוא היה
מחתים חיילים על טפסי ההצטרפות לתנועה.״
שיחדור
מוקדם• מלצר עצמו שוחרר
מצה״ל ב־ 13 בינואר, שלושה חודשים
לפני מועד שיחרורו המיועד, ה-
12 באפריל. השיחרור נעשה בהליכים הרגילים,
המסתמכים על פקודות מטכ״ל.
הוא אף שלח מיכתב לראש־הסגל שדרך
מדורו בוצע השיחרור המוקדם,

ובו הצהיר כי יחזיר לצבא את חודשי השירות
במידה •שלא ייבחר לכנסת.
״לא לחצתי על אף אחד לחתום על
טופס־הצטרפות לד״ש. לא שילמתי בעד
אף אחד את דמי ההצטרפות,״ טוען מלצר,
העומד לגשת בקרוב לבחיינות שים־
מיכוהו כעורו־דין .״הייתי חבר בתנועה
בתקופת השירות הסדיר שלי, אבל לא
נבחרתי לשום מוסד ולשום תפקיד. נכון
שחברים אישיים שלי מהצבא, שמסכימים
איתי רעיונית, הלכו אתי לתנועה. פניתי
גם לכמה חיילים שהשתחררו, אחרי ש השתחררו,
והחתמתי אותם.

1x 1*¥ 11

קשקשת 2062

דנופולס היוז

הפעל את דימיונך ונסה למצוא
לציור שלמטה כותרת מתאימה, אשר
תסביר מה אתה רואה בו. הצעות
לכותרות יש לשלוח לפי הכתובת :
״קשקשת״ ,ת. ד ,136 .תל־אביב,

חנן מלצר
החתמה בבסיס
״עשרה ימים לפני שיחרורי השתתפתי
במסיבת בר־מיצווה של בנה ישל קצינה מהבסיס.
אנשים פנו אלי במהלך הערב.
וביקשו להצטרף לתנועה הדמוקרטית. רק
אותם, והם היו שניים או שלושה, לא יותר,
החתמתי על טפסי־הצטרפות.״
הוא רק שכח, כנראה, שפעילות פוליטית
בצבא אסורה בתכלית האיסור, וכי מיספר
המוחתמים אינו משנה את העיקרון.

• תוכניתו של גד יעקויבי :״חנה
וסע״.

חנה נתמיאם,

רח׳ תל־חי ,11 רמת־ גן
• מיגדל פיזר, בתחפושת פורים.

ירחמיאל פוטסדם >שם זמני)

דוד נילי ,2חולון
• צנרת דו־מינית.
וידי קנן, אילת
• הבן של האינסטלטור בפורים.
דדי תבלין, רח׳ גזר ,6תל־אביב
• חפש אותי בצומת חדרה.
מישפט דרמה וווית 3לו ד

ישראל לסינגר,

י מרים זוכתה במייטפט מאשמת
שפיכת חומצה ע 7פני
הכרתה רחל — אך רחל
מתה ערד לפגי־כן
השעה היתד, לפנות־בוקר, כאשר פרצה
הצעירה בריצה לתוך חדר־המיון בבית־החולים
הדסה בתל־אביב, כשהוא זועקת
מכאבים ופניה כבושים בידיה. רק כעבור
זמן, משנרגעה וקיבלה טיפול ראשוני,
סיפרה כי חברתה הטובה, מרים שרביט,
שפכה על פניה חומצה גופריתנית. היתד,
זו רחל (״החיפושית״) צארום בת ד ,24-,הצעירה
המכורה,־לסמים שמתה בנסיבות
בלתי־ברורות בחדר קטן במלון בבת־ים,
לפני שבועות אחדים.
הדבר היה בסוף חודש ינואר אשתקד.
חודש ימים אחרי ששפכה את החומצה על
פני חברתה, הוגש כתב־האישום נגד מרים
שרביט 22 התביעה ביקשה להרשיעה
על כך שביצעה חבלה חמורה בגופה של
חברתה, רחל צארום.
עובדות מסמרות־שיער. את המדינה
ייצגה במישפט זה עורכת־הדין ויקטוריה
אוסטרובסקי־כהן, פרקליטת המחוז,
ושלושת השופטים המחוזיים שלפניהם התנהל
המישפט היו הנשיא־התורן מרדכי
קנת, והשופטים אלישע שיינבוים ואליהו
מני. בצידו האחר של המיתרס עמד עורך-
הדין דרור מקרין, שייצג את הנאשמת,
מרים שרביט.
כאשר נגול סיפורן של שתי החברות ה-
טובות־לשעבר באוזני בית־המישפט, חזו
הכל בדראמה יוונית של ממש, על כל
סממניה. אלא שהפעם אירעה הדראמה בישראל
של המאה העשרים. גם בעובדות
היבשות די היה כדי לסמר שיער.
מרים שרביט עזבה את בית מישפחתה
בלוד בהיותה בת 14 בילבד. מייד לאחר
מכן פגשה באשה מבוגרת ממנה, עליזה
(המשך בעמוד )46

רזד אילת ,19 רמת־יוסף, בת־ים

מבחר גדול של ת מונו ת ופל ק טי ם של
גדולי הציור המודרני והקלא סי —
הדבק ה

מקצועית

פלק טי ם

תמונות.

מ אוזן:
) 1במקום ההוא ; )2דברים כתובים
על קלף ; )7ועוד, בתוספת ; )9מכלי-
העבודה )10 .נישא ; )12 בגד־שרד ; )13
רסיסי־בוקר ; )15 נהר באיטליה 16
משמשת למאור 17 רזה ומסוגף ; )18
מטבע יפאני ; )19 שופט ; )21 אחוריים ;
)22 מסולם־הצלילים ; )23 מיקווה־מים
ענקי ; )25 קמל ; )28 מפני ש 29
סגור הרמטית ; )31 נזכר־לעיל (ר״ת) ;
)32 סנטר מיספר שניים ; )34 מין משקה ;
)35 תבואה ; )36 בקי ורגיל ; )39 מקולות
הגברים ; )41 אח ; )44 גיבורת הרומן
״דוקטור ז׳יוואגו 45 לידה ; )47 צינה
עזה ; )48 גינת־נוי ; )49 הגבוה בקלפים ;
)51 ניתנת לשימוש ; )53 אלסטית ; )56
עצם ; )57 כלי־קיבול לנוזלים ; )60 הוריד
נעליו ; )61 מקום שלם בגוף ; )63 כלי-
עינויים ; )64 מן הגזים ; )65 לא חם ;
)66 אפס כוחו )6 7קטיף זיתים ; )70
מילת־שלילה ; )72 השתחווייה ; )75 רוצה
לומר (ר״ת 76 הזיית־לילה ; )78
שייך ל 79 סימן־הכפל ; )80 חלוץ
נעליך ; )81 אביון ; )83 תאריך בחודש
אדר ; )85 סוכך קטן ; )86 פינה דרך ;
)87 מכינויי האלוהות ; )88 שמא ; )90
לאן )91 ; 1קינה ; )92 מין מתכת המשמשת
לציפוי ; )95 בת־קול ; )96 קיבוץ
בעמק ; )97 רך בצאן.

מאונך :
)1קונסרווטיבי ; )3ננס ; )4ירביץ ;
)5בשבילו ; )6סמוך לקנה ; )8מסונן ;
)11 טקסי 12 מדור־הדרכה (ר״ת) ;
)14 מחלקי הפנים 15 החג שעבר עלינו
לטובה ; )20 משמש למאור ; )21 חזר ;
)24 מלכסיקון הבקר ; )26 בית הציפור ;
)27 נהר באפריקה ; )28 כמו 28 מאוזן ;
)29 מחיות הבית ; )30 חמדה, מתיקות ;
)32 חלק בספר ; )33 פרוטקשן ; )37
מענקים ; )38 מכינויי האלוהות ; )39
בתוכו ; )40 כלי־קיבול ; )42 ריקבון ;
)43 מכינויי בירת ישראל ; )45 עומד
בראש מוסד ; )46 המרבה לחשוש ; )48
בוא או לך 50 תרופה ; )51 צירי
הדלת ; )52 נמל עתיק בארץ ; )54
בראוו 55 הסתרה, העלמה ; )58 לא
עדין ; )59 מצבת־זיכרון ; )62ג׳וק ; )64
חווה חקלאית ; )68 מלאכת־יד הנעשית
במסרגות ; )69 מנעול פטנטי ; )70 ממציא
הטלפון ; )71 מילת־תנאי ; )73 הודיה ;
)74 גזלה משמשון את כוחו ; )76 סוללה
נמוכה ; )77 אדון ; )79 מיפגש ; )80
וניל ; )82 מין מכרסם קטן ; )84 כלואה ;
)89 גמד ; )90 אלה ; )93 מכינויי האלו הות
; )94 לא כבד.

״לוטוס״,

ת״א, רח׳ אלנבי 101

(מול בית־הכנסת הגדול)

1 אנו מחפ שי ם ב תי ם ח מי ם
עבור ח תל תולינו ה ח מו די ם
אגודת

צער

בעלי

חיי ם

רחוב פלמח ,30 יפו,
טל.827621 .