גליון 2063 מתאריך 16 במרץ 1977

—לד —דדדדדז --דד—דד

ה ס חי ר :

8 .0 0ל ״י (כולל מ.ע.מ).

סספר >3

גשה דייו גנב ונוש צה״ל
כדי לתת פירסות לפריצה

״העולם הזה׳ /שבועון החדשות הישראלי. המערכת והמינהלה: תל־אביב,
רחוב גורדו! ,3טלפון 243386־ .03 תא־דואר . 136 מטן מברקי :
״עולמפרס״ .מודפס כ״הדפום החדש״ כע״מ, תל־אביב. רחוב כן־
אביגדור. הפצה :״גד״ כט״מ. גלופות :״צינקוגרפיה כספי״ כע״מ .
העורר הראשי: אורי אכנרי. המוציא לאוד: העולם הזח כע״מ.

לצאת מבית־החולים איכילוב בצהרי היום
הראשון בשבוע שעבר.
אל מעט ידידיו האישיים של סטאשר,
שבאו לחלוק לו כבוד אחרון • ,הצטרפו
גם מאיר דורון ושלמה סתר. הם יצאו
עם המלווים גם לבית־המנוחות בחולון,
שם עמד סטאשר להיקבר.
תוך ציפייה לתחילת הטכס שוחח דורון
עם בנו ובתו של סטאשר•• ,שהגיעו מ־ארצות־הברית
להלוויית אביהם. הם לא
ידעו פרטים רבים על אביהם, כיוון שאת
מרבית שנות חייהם בילו במוסדות, הרחק
ממנו. אבל הבן, ספטאן סטאשם (הוא
שינה את האות האחרונה בשם־המישפחה
של אביו) התוודה :״חבל •שמאיר לנסקי
לא בא להלווייה. הוא היה ידיד טוב מאד
•של אבא.״
ימים מעטים אחר־כך הסתבר מדוע לא
יכול לנסקי להגיע להלווייתו של ידידו.
הוא !נקרא לשמש כעד מרכזי בחקירה
חדשה, הנוגעת לסינדיקאט־הפשע האמריקאי.
כאשר
החל מסע ההלווייה יוצא לדרכו,

שתי ידיעות קטנות, שהתפרסמו
ביום השלישי בשבוע׳ שעבר בעיתוני״
הצהריים, היו יוצאות־דופן. שתיהן עסקו
באותו נושא וסיפרו על מאורע שהוד
רחיש בישראל. אבל את הדיווח על אותו
מאורע קיבלו שגי הצהרונים מסוכנות־ידיעות
זרה• ,שהפיצה את ידיעותיה ממרכזה
בארצות־הברית.
היו אלה הידיעו שסיפרו על הלווייתו
של ג׳ו (״דוק״) סטאשר — מי שהיה
בשעתו מראשי המאפיה היהודית בניו־יורק
ובקליוולנד — שנערכה יומיים קו־דם־לכן
בצינעה ובמעמד מלווים מעטים,
בבית־הקברות בחולון.
אברהם רותם, סופר מעריב, פירסם
את הידיעה לא כאחת •שהגיעה אליו באמצעות
סוכנות־הידיעות .״׳נודע לי,״ כתב
בעיתונו, מבלי לציין מניין וכיצד נודע
לו הדבר. הוא רק הוסיף את תגובתו של
מנהל החברא־קדישא בתל־אביב, שהכחיש
מכל־וכל כאילו הובא סטאשר, שגופתו
הוטסה ממינכן, מקום שם נפטר, לקבורה
בבית־העלמין בחולון.
ידיעות אחרונות, לעומת זאת, ציין כי
מקור היריעה על קבורתו החשאית של
סטאישר, שנערכה בישראל, הוא סוכנות־ידיעות
זדה, שכתבה שוחח ״עם אחד
המשתתפים בהלווייה.״
שני הצהרונים לא דיווחו לקוראיהם כי
בידיעה המקורית נאמר שהיא מבוססת על

ג׳ו מטאשר נקבר
ולון כיוסף שטאכער
לביקור קצר בגרמניה המער־
:אבדה ם רותם
זאשר, שנחשב יאי״ן בית.
התחתון בארה״־ ארונו הגיע לישראל ביום א׳
•בורה ביום א 8כשעל הארון רשום השם יוסף
:ית העיצין --ן דין שטאכער. בשם זה גם נקבר.
:ש׳ 8יוסף שג׳אכי•־ לווייתו יצאה מבית הלוויות
לביפר ״מעריב״ ׳ העירוני ברחוב דפנה בתלמת
לפני !0י3ים | אביב באותו יום, בשעה 2אתר
ראז־יד יעע ייייי־^ 1הצהרייב.

הידיעה כ״מעריב״
לכתב ״נודע׳
עדותו של כתב השבועון העולם הזה,
שהיה העיתונאי היחידי שנכח בהלווייה.
בעשרות עיתונים ברחבי העולם, ובעיקר
בארצות־הברית, שמצאו לנכון להביא לקוראיהם
ידיעה זו, היא פורסמה במלואה,
למרות שהשם העולם הזה אינו אומר
דבר למרבית קוראיהם. אבל בארץ, ממשיכים
שלא לפרגן.
שידורי־ישראל, לעומת זאת, היו קורקטיים.
אנשי מחלקת־החדשות, שקיבלו
את דיווח סוכנות־הידיעות, התקשרו עם
המערכת, הספיקו לשדר עוד במהדורת־הצהריים
של מאגאזץ־החדשות ראיון עם
מאיר דורון,׳ כתב העולם הזה, שיחד עם
צלם־המערכת שלמה סתר השתתף בהלווייתו
של סטאשר.
הסיפור המלא על מותו של סטאשר ועל
הלווייתו, התפרסם עוד באותו ערב, ב

מאיר
דורץ משמאל בהלוויית ג׳ו סטאשר*
סקופ חובק עולם
גיליון העולם הזה •של השבוע שעבר. זה
המקום לציין שלמחרת היום, כאשר פיר״
סם ידיעות אחרונות כתבה נרחבת נו ספת
על הלווייתו של סטאשר, הובאו בה
קטעים מסיפורו של מאיר דורון, תוך התייחסות
לעובדת היותו מקור־המידע הבלעדי
על מה שאירע בהלווייה.
המאורע עצמו לא היה סנסציוני או
מרעיש במייוחד, וגם לא בעל חשיבות
מייוחדת, אבל זהו סיפור אופייני על גיל־גוליה
•של ידיעה דרך העולם הזה, עד
•שהיא חובקת עולם•

כשהם מתבוננים בי בעיניים נדהמות.
ביקשו מראה ובחנו את עצמם (בעיקר
הוטרדו הבנות מהכינוי, שמנים׳) .לאחר־מכן
הפטיר ניצן, :לא ראוי לתגובה!׳
ואומנם — כך הוא. השינאה אינה ראויה
לתגובה. השונא — עיוור. וכבר נאמר:
״למשטינים וגו׳.
״אבל מה •ששייך לאיך אנחנו נראים
בעיני עצמנו: האם אנחנו מתקשטים בנוצות
שאיננו ראויים להן 7בהחלט! אז
בואו נביט במראה בעינים פקוחות, ולפחות
נדע בדיוק: כאלה אנחנו ! בלי שום
צידוקים ותירוצים. אולי לא פחות טובים
מאחרים,
או רי :״אינני רואה כל צורך להתרגש
מאיוולת זו. לא כתבה מסוג זה
תזיק לנו. כבר נכתבו דברי פלסתר ו־שינאה
פיקחיים יותר. אני פתוח לביקו רת
על דרכנו, ומצפה לה. יש בדרכנו
הרבה עשבים •שוטים, אך עדיין רב החיוב
על השלילה בחיינו. תשובתנו תהיה
המשך העשייה, למורת־רוחם של התנים
המייללים.״
עו ד ד כחלק מקבוצת הנוער שהוזכרה
כאן, איני מרגיש את עצמי שמן
( 57ק״ג) ,אדיש — אולי, ובשום פנים
ואופן לא מטומטם. ובהתחשב ברמת ה מאכלים
— גם לא שבע. אבל גם איני
מרגיש את עצמי אדם עליון על שום
אדם שלא פגשתיו רק בגלל שנולדתי
בקיבוץ והוא בעיירת־פיתוח. לא׳ אינני
גר בסביון וגם אינני חושב את עצמי
הטוב שבאדם, אך ללא ספק אני טוב
מספיק להימנע מהשגיאה הטוטאלית ש נעשתה
ברשימה ה״סאטירית״ שאליה התבקשתי
להתייחס, ההכללות שאני מבצע
הן לרוב עדינות יותר.״
ענבל חבל, חבל שהעתונות הישראלית
מצופת בכתבות ורשימות ש מטרתן
— יצירת אווירה שלילית• חבל
שכאשר עיתונאי מביע את דעתו הוא
חייב לתבל אותה בפניני־לשון למיניהן,
כדי שיוכל לגמור את החודש על הצד
הטוב ביותר ועם הרבה סיפוק. וחבל,
וזה אולי הכי חבל, שאנחנו, הנוער הקיבוצי
האדיש, המטומטם, השבע והשמן
לא עושים, רגע, חושבים׳ אולי באמת יש
משהו ב ...אולי זה בגלל •שנוצות־הטווס
שלנו הן בינתיים רק פלומה ...וזה בערך
מה שיש לי להגיד נגד.״
עז ר א :״אני חושב שקובי ניב הוא לא

הסתבר שאין מניין גברים במקום. בנו
של סטא-שר הציע לכתב ולצלם העולם
הזה להצטרף למניין, בתנאי אחד :״•שלא
יהיו צילומים.״ דורון וסתר לא הסכימו
לתנאי זה. אז הוזעקו אנשים נוספים ל מניין,
וצלם העולם הזה יכול היה לצלם
את הטכס המוזר מרחוק.
כשם שסוככו עליו בחייו, להרחיקו מ־עתונאים
ולמנוע ז!ת צילומיו, כך גם במותו
סירבו ידידיו המעטים להתיר לצלם
את הטכס. אולי מפגי שהם עצמם לא
רצו להופיע בצילומים• כך צולמו כל התמונות
בהסתר.
דיווחגן על ההלווייה הסודית לאייש
סוכנות־ידיעות אמריקאית. הידיעה עש תה
דרכה לארצות־הברית, חזרה מ־שם
לישראל, ורק כך נודעה גם לעיתונות
הישראלית ולשידורי־ישראל.

דנו, במערכת, נודע על מותו •של
סטא-שר מפי כתב רשת־טלוויזיה אמריקאית
שטילפן מחו״ל. בפי האיש היתה
הידיעה כי סטאשר נמצא מת במלון שר־תון
במינכן, וכי בחברתו שהתה לפני מו>

צעירה ישראלית בת .18 מכיוון שהיתר.
זו ידיעה בעלת משמעות לגבי רשת־הטל־יש
מיספר נושאים במדינה, שבכל
וויזיה האמריקאית, ביקשו אנשיה לקבל׳ עת •שיימצא מי שיעז לגעת בהם מהדש,
פרטים נוספים על חייו של ג׳ו סטאשר מובטח לו גל של תגובות. פרשות רצח
בישראל בתריסר השנים האחרונות, מאז ארלוזורוב או אלטלנה, שייכות לנושאים
הפך אזרח ישראלי.
אלה. גם ביקורת על התנועה הקיבוצית
כיוון שהעולם הזם היה העיתון היש מובטח לה שתעורר בכל פעם בערת־ראלי
•שפירסם בשעתו את המידע המקיף רוחות מחדש.
לפני שבועות אחדים הביע קובי ניב,
ביותר על מעשיהם של אנשי סינדיקאט־הפשע
האמריקאי לשעבר בי-שראל, היה במדורו, את דעתו על רמת־החיים של
זה אך טיבעי שהכתב יפנה דווקא אלינו בני־הקיבוצים בישראל. הרשימה עוררה
ישפע של תגובות בכתב, שכמה מהן פורבבקשה
לקבל מידע נוסף.
סייענו לו ככל יכולתנו. אז גם הפכה סמו מאז במדור המיכתבים למערכת. לא
הידיעה נושא לסיפור עבור העולם הזה. היו אלה התגובות היחידות.
בקיבוץ, בטאון הקיבוץ־המאוחד, פיר־תוך
ניסיון לגלות מי היתה הישראלית
הצעירה שנמצאה בחברת סטאשר במינ סם בתגובה על רשימתו של קובי ניב
כן בשעות־חייו האחרונות, נודע לנו ב־ רשימה תחת הכותרת ״יללת התנים נמ דרך־מיקרה
כי ארונו של סטאשר הגיע שכת ״,המבוססת על דיברי חברים ש בשם
בדוי לארץ, וכי הלווייתו עומדת התפרסמו בעלון קיבוץ מלכיה. הנה כמה
קטעים מדיברי חברי מלכיה.
אדרה :״את מאמר־ה־שיטנה של קובי
* מימין לשאמל: בתו של עו״ד פיקל ; קראתי, להנאתי׳ לילדי (קבוצת) ,אלון׳ —
יוסקה שיין, שומר ראשו של לנסקי לשעבר השמנים, האדישים, השבעים והמטומט־וסטפן
סטאשר, בנו של ג׳ו סטאשר.
מים. נהניתי מאד לכנותם בכינויים אלה,

קובי ניב
להרגיז ולעורר נזחשבח
חכם ...מכיוון שמכל אותה רשימה נהדרת
נודף הריח הנורא של ההכללה. ההכללה
היא אם כל חטאת. אות־קין הבולט ביותר
על מצחם של הלא־חכמים, :כל הנוער
הקיבוצי, השמן, האדיש והמטומטם נו,
באמת, יש אולי אחד, שניים יוצאי־דופן.״
יש להגיח שגם בקיבוצים אחרים עוררו
רשימתו של קובי ניב תגובות ושיחות.
היה בה אולי כדי לעורר למחשבה ולביקורת
עצמית, כפי •שמשתמע מדיברי חברי
קיבוץ מלכיה. ואם כך קרה — הרי כבר
השיגה את מטרתה.

ה עו ל ם הז ה 2063

לבל אל ה
וטאיפנטר ! ל11
לניינ תוםבוטות 1 9 7 7
מסי ! ביוטראל.

בי ת יוניפאר

נוסיםממיק /ופאי טיו א!

ה עו ל ם הז ה 2063

ואיש־הכספים של האירגון, הידוע בקשריו ההדוקים
עם השילטון הסעודי.

רעממרכזח רו ת

תרםוסןע 13־

רץ לכנסת

ת 11! 1ץ ין י
חבלה סנ ל ״ ח
מ פ די ח ־ ה פו ע צו ח
חבלה חמורה צפוייה למאמצי העלייה היהודית
מברית־המועצות, אט תתממש תוכניתם •סל מוסדות
עלומים בוואשינגטון ובירושלים ״לשלב״ את
מאבק יהודי המדינה הסובייטית לעלייה לישראל
עם מאבקם של ליבראלים רוסים לא־יהודיים.
מגמה לא־אחידה שוררת בחוגים האינטלקטואליים
בברית־המועצות, הנאבקים לזכויות־אזרח וזכויות
רעיוניות. בתוך חוגים אלה יש גם זרם ריאקציוני
פרדשלוכני, שה״ליבראליזם״ הוא בשבילו כסות
תכסיסית בלבד.

אם ישלבו ״המוסדות״ את המאבק
הלגיטימי לעלייה לישראל במאבק פוליטי
כללי של נוצרים ויהודים במישטר
הסובייטי יהיו היהודים, הרוצים באמת
לעדות ארצה — הניזוקים העיקריים
במידחמה הקרה, המתחממת והולכת.

כ־ 150 מתוך 1500 חברי מרכז תנועת־החרות,
יציגו את מועמדותם בבהירות
שייערכו במרכז לשם קביעת רשימת
מועמדי המיפלגה לכנסת. למרות שבתוך
המרכז מתארגנים קבוצות־לחץ וגושים
מאורגנים, וכבר גוייסו גם קבלני קולות
כדי לארגן הצבעות בשיטת ״שמור לי
ואשמור לך״ ,עומדים גם אישים
עצמאיים רכים, שאין מאחוריהם כל גוף
או אירגץ, להציג את מועמדותם.
בין אלה ניתן למצוא את הפרופסור דויד דנון
ממכון וייצמן, את הפרופסור יוסף רום מחיפה,
את הפרופסור אברהם ירון מירושלים, את תת־אלוף
(מיל ).מרדכי ציפורי, את עורך־הדין משה נחשון,
שהתפרסם במאבקו בפרשת התעשייה האווירית,
וכן את שמואל כ״ץ, מי שהיה ח״כ הכנסת
הראשונה וחזר לפעילות אחרי היעדרות ממושכת.
אלה עומדים לפנות לחברי המרכז במיכתבים

פלד !!משחליס1,
12 שעות ב ש בו ע

בבירורים הפנימיים הנערכים במיפלגת העבודה
לגבי עתידו של שר־האוצר הנוכחי, יהושע רבינוביץ/
דחה זה עד כה את כל ההצעות שהוצעו לו לכהן
בתפקידים בכירים מחוץ לממשלה. לרבינוביץ׳ ברור
שהוא לא -ימשיד להחזיק בממשלה הבאה בתיק
האוצר, אפילו יזכה המערך בניצחון בבחירות.

השתלמותו של מנכ״ל מישרד־החי־נוך,
אלוף (מיל ).אלעד פלד באוני•
כרסיטת קולומביה• ,טעבורה קיבל
מילגות בשיעור של כ־ 45 אלף דולר,
כוללת בסך־הכל 12 שעות לימוד,
המרוכזות בשלושה ימים בשבוע,
כך מסתבר מבדיקת תוכנית-הלימו-
דים של פלד. פלד נטל קורס אלמנטרי
בסטטיסטיקה ,״תיאוריית הסתברות
אלמנטרית״ ,שני קורסים בפוליטי
קה שד חינוך״ ,וקודם אהד כ״פילו
סופיה של החינוך״.
בינתיים נסתברה גם זהותה של ה ק
ת השנייה שהעניקה לפדד מילגה,
מלבד קרן ואן־דיר. המילגה השנייה,
שפלד טען כי ניתנה לו על־ידי קרן
•טביקשה לשמור את זהותה בסוד,
הוענקה ע״י קרן־וולף, שעניינה העסיק
את ועדת־החינוך של הכנסת.

הוא הביע את מישאלתו שיינתן לו לכהן
בממיטלה הבאה כשר־השיכון, מישרד בו,
כך הוא סבור, יובל להוכיח את כישוריו
דליטפר את דימויו הציבורי.

אישיים, במטרה לגייס את תמיכתם. עורך־הדין
נחשון, למשל, אימץ לעצמו את סיסמת העולם הזה :
״ללא מורא, ללא משוא־פנים.״

רביווביץ י רו צהאת
תיק ה שיכון

קשר קבוע עם אנשי מטהו שד שר־הביטחון
שימעון פרם, וכי בין שתי
הקבוצות סוכם על תיאום עמרות ושיתוף־
פעולה אחרי הבחירות.

אבן והד המאבק

ה לי ב ר לי ם: הז ד מנו ת

נגד הימין

א ח רונ ה

ל מ חנ ה *ורן
מינויו של האלוף גד נבון לתפקיד הרב הצבאי
הראשי של צה״ל, יגרור פיחות במעמדו של הראשון־
לציון, הרב הראשי הספרדי עובדיה יוסף, ולחיזוק
השפעתו של הרב הראשי האשכנזי שלמה גורן.
הרב הצבאי היוצא, האלוף מרדכי פירון, היה
מתומכיו של הרב הספרדי, ונהג לפנות אליו בשאלות
הלכתיות, כדי לקבל ממנו פיסקי־הלכה.

גם הרב גד נבון, שהוא יוצא מרוקו,
נימנה עם תומכיו של יוסף, אולם באחרונה
עבר ביניהם חתול שחור, נבון עשה
תפנית והצטרף למחנה תומכיו של גורן.

לאוערכתח קי ר ה
וגד פלד
בניגוד למה שפורסם במדור זה בשבוע שעבר,
מתברר כי מישטרת־ישראל לא פתחה בחקירה נגד
ראש עיריית רמת־גן, הד״ר ישראל פלד.

נגד פלד הוגשה תלונה פרטית על-ידי
צדוק חתוכה, אחד מעובדי עיריית רמת
גן, שהורשע על בנייה בלתי־חוקית
ומועמד לפיטורים מהעירייה.
בעיקבות עירעור שהוגש על פסק־הדין במישפטו
של חתוכה, החליט בית־המישפט להגדיל את סכום
הקנס שהוטל עליו מ־ 30 אלף ל״י ל־ 80 אלף ל״י.
למרות שתלונתו נראתה בנקמנות כלפי ראש־העיר,
טיפלה בה המישטרה ובדקה את תוכנה, כמקובל.

אחרי בירור הוחלט שאין יסור לפתוח
בחקירה כלשהי כעניין זה.

המו ישם רהת קי ם
נזי שנזר־יהדונזים
יחידה מייוחדת תוקם בימים הקרובים
כנמל-התעופה בן־גוריון ותפקיד אנשיה
יהיה לשמור באופן צמוד על מישלוחי
היהלומים המוטסים מישראל לארצות
שונות בעולם. הקמת היחידה, שתהיה כפופה

למישטרת־ישראל ולמינהלת בית־הנתיבות בנמל־התעופה,
באה בעיקבות גל גניבות היהלומים
בחודשים האחרונים. חוקרי מישטרת נמל־התעופה
הגיעו למסקנה שהיהלומים, בשווי מיליונים, נגנבו
בנמל־התעופה או במטוסים, קודם שהגיעו ליעדם.
בעיקבות הגניבות, שהתרבו והלכו בשבועות
האחרונים, נתקבלו תלונות רבות מצד סוחרי־יהלומים
בעולם, בעיקר בבריטניה, נגד סוחרי־היהלומים
בארץ, שלא עמדו בהזמנות וגרמו נזקים
כספיים רבים ליבואנים בחו״ל.
נודע, כי ל פ חו ת חלק מתקציב היחידה

אבא אבן יעמוד בראש מערכת ההסברה של
מיפלגת העבודה נגד מיפלגות הימין, במטה־הבחירות
של המערך. על כך הוחלט באחרונה.

בצמרת המיפלגד, הליברלית בליכוד מתגבשת
ההחלטה, כי הבחירות הקרובות הן שיכריעו לגבי
המשך השתתפות המיפלגה הליברלית בליכוד.

אבן יתגייס במלוא כוחו למילחמת הבחירות, אחרי
שבשיחות פרטיות כבר הצהיר ראש־הממשלה,
יצחק רבין, שאבן ייכלל בממשלה הבאה.

״זוהי ההזדמנות האחרונה של מנחם בגין,״ התבטא
אחד ממנהיגי המיפלגה.

ה פו ע ל תייא דיונה

עיתון מצר

ת ר עו מ ת

א ת שוק׳ שוורץ

מגע א ש שראד

עמית

השבועון המצרי אחר סאעה, שהוא ביטאון רישמי־למחצה
של ממשלת מצריים, פירסם במדור
המקביל לדף־תשקיף של העולם הזה ידיעה על
מגעי אש״ף עם נציגי המועצה הישראלית למען שלום
ישראלי־פלסט־ני.

קבוצות וחוגים בתנועה הדמוקרטית לשינוי הביעו
בגלוי תרעומת כלפי אלוף (מיל ).מאיר עמית,
והאשימו אותו בתעמולה בלתי־הוגנת. חוגים אלה,
ובעיקר אנשי המרכז־החופשי, טענו כי המנכ״ל
הפורש של כור קבע במתכוון את מועד פרישתו
מכור בתאריך הבחירות הפנימיות במיפלגה,
כדי לזכות בפירסומת מירבית ערב הבחירות.
זאת, בניגוד לתקנות המיפלגה, האוסרות ניהול
תעמולה על־ידי המתמודדים בבחירות הפנימיות.
ואומנם, מישרד־פירסום דאג למתן פירסומת מירבית
לעמית, ערב פרישתו. אגב, שני הצהרונים שערכו
ראיונות עם עמית לרגל פרישתו, דחו את פירסומם
של אלה עד אחרי הבחירות הפנימיות במיפלגה.

אכן ירכז וינסח את מה שאמורה
להיות המילהמה האידיאולוגית של
המערך בימין: הליכוד וד״ש.

העיתון מספר על מגעי אש״ף עם
ארצותיה ברית ועם ״אישים בכירים
בישראל, הידועים בעמדתם האוהדת
לגבי הפלסטינים. מגעים אלה התקיימו
בלונדון, בפאריס, בז׳נבה וכניו־יורק״.
בידיעה נאמר, כי המגעים התנהלו ״תחת פיקודו
של אבו־מאזן, חבר מיפקדת פתח, שהיתווה תוכנית־תיאום
חדשה לפעולות הפלסטינים.״ אבו־מאזן
(מחמוד עבאם) הוא האדם מם׳ 3בהירארכיה
של פתח ואש״ף, איש־אמונו של יאסר עראפאת

מנהיגי המיפלגה טוענים, כשיחות פרטיות,
כי אם לא יצליח הליכוד להפוך גם
בבחירות אלה המיפלגה הראשונה במדינה,
הם יפרשו מהליכוד.

בינתיים נפוצה כין אנשי שינוי בד״ש
הידיעה, כי אנשי מאיר עמית מקיימים

המייוחדת, שתמנה כ־ 30 שומרים
מזויינים, יבוא מסוחרי־יהלומים גדולים
כארץ.

קבוצתיהכדורסל של הפועל תל־אביב
מעוניינת לצרף לשורותיה את יהושע
(״שוקי״) שוורץ, כדורסלנה של מכבי
תל־אכיב. לכדורסלן, המתגורר בחיפה,
הופנתה הצעה קוסמת.
העובדה ששוקי שוורץ בילה העונה
את רוב מישחקיה של מבכי תל־אביב
על ספסל המחליפים, הניעה את הפועל
תל-אביב לפנות אל הכדורסלן
הענק ( 1,08ס״מ) .אם אכן ייענה
בחיוב להצעה הקוסמת של הפועל
תל-אביב, תתקשה מכבי תל-אביב
להשאירו כקבוצה. זאת, לאור העובדה
ששוורץ הוא כדורסלן-חוזה במכבי
תל-אכיב, הרשאי לבחור בתום
כל עונה אם ימשיך לשחק כקבוצה
או לא.

הםב אי ם, הםבאיםן
־ כל הגיבורים שאתם אוהבים

מיקי מאוס,פלוטו, דונאלד דאק,פיטר פאן, קפטן הוק,פינוקיו. סינדרלה וכל האחרים...
השוקולדים המצוירים
של עלית

טוב לי עם שוקולד ״דימני״
5ו^ 0וז 0ט 800ק

^015

פד סז ם די ריעקג סוו

הילדים מקבלים בשמחה שוקולד״ דיסני ״ עלית ,
נהנים מהשוקולד,צובעים להנאתם את הציורים בתוך העטיפות,
מציינים בתלוש את מספר הפוסטר שהם בחרו
ן ממס׳ 5עדמס׳,)8גוזרים 2ו תלושים |אחד מכל עטיפה),
משלימים בכל תלוש את הסיסמה
ושולחים אותם במעטפה לת.ה 3468 תל אביב.
והפרס: פוסטר רב צבעים בגודל 35*50ס״מ,
אחד מארבעה פוסטרים נהדרים של תמונות וולט דיסני
ישלח לפיבחירתם בדוארלביתם.
בתיאבון ובהצלחה!

התנהג בחביבות לחבר
לעבודה, אחרת הוא
יגרום לסילוקן ממקום
העבודה. התחנף
אליו ! שבוע לא״נור־מאלי
לבילויים וטיולים
בחיק הטבע. השבוע
לא כדאי לתת
את הדעת לבעיות כספיות.
הם בין כה וכה
לא ייפתרו ואם תחשבי
עליהן רק תגרמי לעצמך עוגמת-נפש רבה
והבעיות על מקומם יישארו. ערב ניפ־לא
יביא לביקורו של רופא. אל תסכימו
להיכנס לבית־חולים. בנוגע לבעייה המטרידה
אתכם, אל דאגה, היא תיעתר.

השבוע הוא שלך, בת־שור:
אהבה, אהבה
ועוד פעם אהבה. מריבה
קטנה עם בן־זוגך,
תסתיים בטוב. ההתפייסות
תבוא במהרה וחייכם
ימשיכו להתנהל
על מי־ מנוחות. לך, בך
שור, מצפה שבוע מפרך,
אבל בסופו תקצור
אתה את התוצאות הברוכות.
השתמש במוחך ולא בכוחך, במי־שור
הרומאנטי צפויות לך השבוע הפתעות,
אך זה תלוי אך ורק בך אם הן
תיפולנה כפרי בשל לתוך זרועותיך.
גילוי חשוב שלן עלול
לקדם אותך בקאריירה
המיקצועית. נסה לוותר
על כמה מן האנשים
י המספקים לך
אינפורמציה, יש ביניהם
כאלה המנסים להטעות
אותך. נסי לק בל
את ההיתר לו את
מצפה, השבוע סיכוייך
רבים. אתה עומד בפני
אתגר רציני שיתגלה לך גיוס א׳.
השתדל לעמוד בו — ולא תצטער
על כך עד סוף ימין. השינויים שעשית
במראך החיצוני׳ יוסיפו לך מעריצים.

השבוע מתחילות משאלותיך להתגשם. הדי*

החדשה, אליה עב־רת
תגרום לך לשיפור
היחסים עם בן או בת־זוגו.
לך בן מאזניים,
מצפה השבוע הפתעה
מצד בן מזל עקרב, ממנו
לא ציפית לשום
פעולה חיובית. אם אתה
אוהב להמר, כדאי לך 23 בספטמבר ־
2ז; באוקטובר
במיוחד השבוע לשים־
לב רק לצבע האדום.

]ן א]1״ו[

אל תתן להישג האחרון שלן לעלות לן
לראש: זכור שיש הרבה
מאוד אנשים המוכנים
לדכא אותך, אם
תרים יותר מדי ראש.
בת-עקרב פגישה מק רית
ליד המים תביא
למריבה עם חברה, ל-
ריקמת יחסים מופו^:>.ום
גיו לאה ובלתי-מובנת עם
גבר אותו חשבת ל-
בלתי-מושג לחלוטין.
היכוני למסע ארוך ולשינוי ניכר במעמדך.

אתה עלול השבוע להיתקל בקשיים טכניים,
ולשגות באי־אלו נקודות
מישניות בחשיבותן,
אך אם תחליט סוף
סוף לקחת את העניינים
לידיים, לא יעמדו
כל אלה בדרכך אל ההצלחה.
את הפירות הראשונים
תוכל לקצור
כבר בסוף שבוע זה 23 .בנובמבר ־
בת קשת — את כל כך 20 בדצמבר
מפחדת להסתבך, שאת
מחמיצה הזדמנות פז. הוותרנות תשתלם.

קשת

סוחיס

המחלה בה לקית מקשה
עליך ניהול אורח
חיים סדיר. אל תתייאש,
זה לא כרוני.
ידידים חדשים, עימם
התקשרת בזמן האחרון,
יעזרו לך להתגבר על
קשייך. בחורה אותה
היכרת בשבוע שעבר
תיכנס למיסגרת חייך
ותשנה אותם מקצה אל
קצה. נסי לחפש את אושרך לא בסביבה
בה נהגת לחפשו עד כה. כל הסיכויים
למצוא את מטרת חיפושיך בסוף השבוע,
פקחי עיניים. את אינך חולה, רק עייפה.

סכנה ! אל תלך להתרחץ
בים בימים א׳ או
ב׳ ,ואל תצא לשייט.
בת-אריה: קחי קצת
חופש, תנוחי, ואל תתני
לעייפות הכרונית
שלך ליהפך למחלה
ממש. מבחינה בידורית,
זהו שבוע מצויין
ואף משעשע: הפלירטים
חזקים מן האה בות
הכאובות, והבילויים של שישי״שבת
מרתקים מן הלימודים. השתדל לא
להזניח לימודים או בחינות: מבחינה
לימודית יהיה זה שבוע מכריע.

למרות העובדה שאסור
לך לסמוך על אלה המציעים
לך הצעות מפתות,
השבוע יתחיל
תהליך שיקום כלכלי,
לאלה מכם שהיו שקועים
בצרות כספיות
רציניות. בייחוד, טוב
22 באזגזסט -
סוף השבוע ובמיוחד
22 בספטמבר
יום ו׳ .יום ג׳ אינו מתאים
לרומנטיקה: יש
בו יותר מדי השפעות עוינות. אך תוכל
להמר על מוצאי־שבת, בשטח האהבה.

גתוגה

אם תוכניותין כוללות נסיעה למרחקים,
עכשיו הזמן לממשן.
רומן שאתה חושב שהוא
מסתמן באופק,
מפיח בד רוח חדשה.
אל תתלה תקוות, הזמן
יעשה את שלו.
ידידות שנרקמה זה מכבר
בינך לבין בת
21 בדצמבר •
טלה, עוזרת לך רבות
19 בינו א ר
בימים אלה, הינ ך ני זון
ממנה, אל תזלזל
בה. הרבה לעסוק השבוע בכתיבה.

כוח־האיתנים בו היית חדור לאחרונה שוב
גואה בך. אבל היזהר !
הפעם לא תצליח בשום
דבר, אם לא תשקול
היטב את צעדיך. בת־דלי:
קחי את עצמך בידיים,
נסי להראות לו
שאינך גאה מדי, שאין
את בזה לו כלל. אולי
הוא סתם ביישן או
20 בינואר ־
18 בפברואר
נבוך? זה קורה גם

אצל הגברים. עיסקה
בלתי־כדאית מסבכת אותך בצרות.

בסוף השבוע אתה עשוי להיווכח שחלים
בהדרגה שינויים
רבי משמעות בהשקפותיו
על החיים בכלל
ועל ייעודך בחיים
בפרט. זו תחילת מחזור
אסטרולוגי קצר,
שבו אתה עשוי לגלות
בעצמך כשרונות שמעולם
לא חשדת בקיו19
בפברואר
20 במרס
מם. תן לדחפים הפנימיים
לסחוף אותך
בשטח זה, וזה וודאי יגרום להצלחה.

מכתבים

הכוו3ח הסמוייה

האחראים לגיבושה של תוכנית זו (להכפלת
הייצור התעשייתי של המשק ההסתדרותי)
,הוא דמות יוצאת־דופן בנוף האנושי
של ההסתדרות.״ בהמשך מופיעה
סקירת התפקידים שמילא ובסיום, המישפט
המרשים :״גישתו של אשר ידלין לבעיות
כלכליות ממלכתיות היא ממלכתית יותר
משל עמיתיו בהסתדרות, דבר שגרם לא
פעם לחילוקי-דיעות.״
את העובדות שפטה כבר ההיסטוריה.
אך מעניין: למה התכוון המחבר כשכתב
על ״גישה ממלכתית?!״
נתן שלזינגר, תל-אביב

בשבועות האחרונים הסתמנה נטייה ב־העולם
הזה, על רקע ועידת מיפלגת העבודה,
לעמוד לצידו של ראש־הממשלה בהתמודדות
עם שימעון פרס על ראשות המערך.
הדבר אינו בגדר סוד, ואף הוצהר
על־כך בעיתון.
לא יקשה על אדם מן היישוב להבין את
המניעים, אשר הדריכו את העולם הזה להטות
את השפעתו הגדולה לטובתו של
רבין, במאבק זה.
ידועה השקפתם של אורי אבנרי וחבריו,
וקירבתם הרעיונית לעמדה היונית של
ראש־הממשלה. נראה לי, בנוסף, שלאורי סמי לשילטון
אבנרי סימפטיה גדולה יותר לרבץ, בשל
בא לי רעיון. בעיקבות תוכנית־הטל-
עברו המפואר במערכת הצה״לית( .להבדיל
וויזיה עלי כותרת, צריך לבחור את מר
מן המערכת הביטחונית).
משעה שנסתיימה ה״הכרעה״ במיפלגת סמי שרון־פלאטו כראש־ממשלת ישראל,
העבודה, עלה העולם הזה על סוס חדש ולשלוח את נציגיו לכל מקום בעולם ש ד״ש.
ו״עלייה״ זו, תרתי־משמע: נושא בו יש ריכוז יהודים. מה יקרה? תהיה
התנועה הדמוקרטית לשינוי — עלה לכות אנטישמיות בכל מקום, תבוא עלייה גדורות
מדי שבוע בשבוע ! ״עלייה״ על ד״ש, לה. כל היהודים יבואו כמובן ארצה, הבמובן
של חפירה לעומק, ודיקדוק בפירטי ארץ תפרח ובא לציון גואל.
המערכת של התנועה ובפרט באישיה.
ככל שמוחי משיג, קשה לי להבין את
המניע האמיתי המסתתר מאחרי התופעה
הזאת. קראתי את החוברת תוכנית לישראל
אחרת שפורסמה על־ידי תנועתכם, ולא
הבחנתי בניגוד תהומי (או אף פחות) בין
נקודות־השקפה של ד״ש, לשל תנועתכם.
לכן, והדבר אומנם מוכיח, הביקורת שאתם
נושאים אינה על נושאים מהותיים, כי־אם
ביקורת חריפה על אישי התנועה שאמורים
לייצג אותה במוסדות נבחרים, ועל
הוויכוחים הפנימיים שבתוך התנועה.
ברור שכמו כל אדם במדינה, גם העומדים
בראש ד״ש היו קשורים בצורה כלשהי
למימסד, ואולי אף ינקו ממנו. אך מה שמאחד
את כולם הוא, שהם הגיעו למה שהגיעו
בזכות עצמם, בזכות כישוריהם־הם.
אותם אנשים, שטוענים נגדם, ש״צנחו״
לפוליטיקה, זה ייחודם הגדול: הם חיו מחוץ
לפוליטיקה, מחוץ למנגנון המיפלגתי,
ולכן אינם כבולים לשום מחדלים, טעויות
או הסתאבויות שנעשו בעבר. ואשר לוויכוחים
שבתוך התנועה, הרי זה דבר אנושי
ואף מקובל בחברה דמוקרטית, בכל קבוצת
אנשים שמתאגדת. יש לראות את הדברים
מבחינת ״מעז יצא מתוק״ .ואומנם,
ויכוחים אלה הניבו פירות, וחישלו את התנועה
עוד יותר.
זוהי התנועה הראשונה, בגודלה ובמהואך
זהירות ! הרי כל 40 אגורות מלירה
תה׳ שדוגלת ברעיונות נעלים וחדשניים
— ומיישמת אותם על גופה: עקרון שוו ישראלית, הם כספי ״שנור״ או סיוע־חוץ.
יון האפשרויות, עקרון הבחירות הפנימיות מי יישאר לתרום? בכלל, זה מסוכן הרבה
יהודים ביחד — אנו עוד עלולים לאכול
והחשאיות המיושם בכל הדרגות וכד.
זה את זה כשיהיה לנו טוב. האם לא מוטב
המעשים האלה, והשקפותיה של התנועה
שיישאר המצב כמו שהוא? או אולי אף
הדמוקרטית לשינוי, הם מעיקרי רצונותיו
להגביר את הירידה, על־ידי ניהול כושל
ומאווייו של כל ישראלי החי במדינה, בלי
של המדינה — שיהיו יותר תורמים? איני
הבדל גיל, דת או עדה.
יודע איך לצאת מהסבך, אלך להתייעץ עם
ולכן, סבורני שיהיה זה מן הצדק שעי מר
פלאטו.
תון ידוע ומשקף כמו זה, יתן ידו למימוש
י. ג ,.צפת
שאיפותיו של מרבית העם על־ידי האדרת
התנועה שנושאת עקרונות אלה ויכולה
אילולא ראיתי במו־עיני את התמונות
ליישמם, ולא להיפך. העמידו לפני כל שימהלוויית
ג׳ו סטאשר (העולם הזה ,)2062
קול — את המטרה הלאומית.
הייתי מציעה לסמי לצרף את ג׳ו הגדול
מוטי אטשטיין, כפר-סבא
לרשימתו, ולרוץ גם לסנאט של ארצות-
הברית. כך היה פותר לנו צמד הציונים
דמות יוצאת־דופן?
הדגולים הנ״ל שתי בעיות במכה אחת.
ירדנה דינור, רחובות
אחרי מישפט אשר ידלין, שתואר כ־
״אחד מטובי בנינו,״ ראוי אולי לצטט קט התרגיל
הצרפתי שקוף לחלוטין. מלכעים
נבחרים ממה שנכתב עליו ב־,1969
תחילה הם לא רצו את פלאטו־שרון אצלם.
עת היה מזכיר חברת־העובדים. הדברים
אחרי הכל, עד שהצליחו להיפטר ממנו...
מה־גם שהם ידעו ש״טוב פלאטו אחד בישראל
— מעשרה אמברגו על ישראל.״
לכן הם עצרו את אבו־דאוד, חיממו אותנו
— והופ שיחררו אותו. כך הבטיחו לעצמם
גם אהדה ערבית, וגם — את פלאטו בישראל
לנצח.
יהושע מיכאלי, חיפה

ההנדה לבית נולומב

פורסמו בסיפרון ידיעון תש״ל (בהוצאת
ידיעות אחרונות) וזה לשונם :״אשר יד־לין,
מזכיר חברת העובדים ואחד האנשים

בקשר לריגשותיה של הגברת דליה יד־לין,
כפי שפורסמו במלואם בג׳רוזלם פוסט
(העולם הזה ,2061״כך הם אומרים״).
אני חושב שהגב׳ ידלין (גולומב) ,או
שהיא תמימה מדי, או שהיא חושבת את
הציבור הישראלי למטומטם גמור. מעניין
אותי לדעת: על איזה סוג של מדינה חלם
בית גולומב? על מדינה שבה אדם יכול
לגנוב עבור מיפלגתו ולכיסו הפרטי, באופן
חופשי? אני מניח שבדברה על ״בית
גולומב״ ,היא חשבה על אבא. האם אליהו
גולומב ז״ל היה רוצה שאנשים כמו אשר
(המשך בעמוד )8
ה עו ל ם הז ה 2063

גולן ננ סי עדן

לםד

^ 11ת

מפ עלי גולן מגי שי ם לך
מיגוון רחב ש ל ריהוט פל ס ט
1 לכיבוד, לשתייה, למזון ולכל מטרה
הקפידי לקבל את השי ו1ל כל קניית
מוצר מרהיטי

ג וי י

לחדרי הסלנן, הילדי ם, ה מ טב ח נהעורנתים.
עיצנב חדי ש, מבחר צב עים • ניתן לרחיצה
נע מיד ב פני חום 1?7 ,ר, ד היי ה וחמרי ני 1?7י.

פרסוס אבנת

ארנן שדנת
לחדרי שרות,מטבח
או מרפסת .

ארנן אמבטיה
׳1ם מדפים
ומיכל כביסה יוצא.

ארנן ״לכל

לחדר הכביסה
או למרפסת .

ספריה -לחדר טבודה
למשרד, לחדר ילדים .

ארנן לנעליים
נכלי צחצנח .

תל־אכיב: רה׳ הארבעה ,6טל ; 266115 .רח׳ פינסקר ,50 טל ; 280586 .שילב —
רח׳ אבן גבירול ; 14 רה׳ פרישמן פינת ריזנגוף, סל ; 263446 .ליברמן ישראל,
רח׳ הקישון 25 פינת מטלון, טל ; 825486 .י. מגנהיים, רה׳ המלך ג׳ורג׳ ,29
טל ; 222048 .הוליווד, רח׳ אבן גבירול ,94 טל ; 230971 .ירושלים ; רה׳ הלני
המלכה ,9טל ; 221697 .כל בו הומיגר, בכר מנורה, טל ; 226471 .חיפה: מוצרי
טל ; 660911 .רח׳ הרצל , 11 טל ; 662377 .גרינברג, החלוץ ,57
תכן, הנמל ,40
טל ; 665109 .שיווק ״שגב״ ,קרן היסוד ( 84 סביניה) ; עכו: כלבו לילד, מרכז
כרמיאל: דיור , +מרכז תעשייה זעירה; איזור הגליל: קיבוץ
מסחרי רסקו;
שער הגולן ; נהריה: עזר נסים, רח׳ המייסדים ,20 טל ; 922272 .כפר־סבא :
רח׳ ויצמן ,78 טל ; 25825 .חדרה: אוקראיניץ, רח׳ הנשיא ,65 טל; 22690 .
נתניה: רח׳ שמואל הנציב ,9טל ; 28743 .רמת־נן: רח׳ קריניצי ( ,59 פנת הרואה)
טל ; 723005 .פתחיתקוה: התינוק, רח׳ הברון הירש ,28 טל ;912271 .נני־ברק :
נווה, רח׳ רבי עקיבא ,65 טל ; 788710 .חולון: רהיטי ארמון, ככר ויצמן ,6טל.
ראשון־לציוון: רח׳
מטבחי ערד, רח׳ הרצל , 1טל; 964457 .
; 845349 לוד :
רוטשילד ; 43 רחובות: סקאן דו, רח׳ הרצל , 185 טל ; 955508 .קרית־גת: כהן יוסף,
שד׳ לכיש ,5טל ; 93233 .באר־שבע: מוצרי תכן, רח׳ קק״ל ,39 טל 139123 .
אילת: מטבחי טופז, שד׳ התמרים , 133 טל.3839 .

סודות
הבורסה

(המשך מעמוד )6
(דרייפוס) ידלין, יישבו בכיסאות הגבוהים
במדינתו? אם ייכנסו עוד הרבה אנשים
כמו ידלין לבית־הסוהר, כי־אז ייתכן ש תהיה
לנו כאן סוף־סוף המדינה שבית גו־לומב
חלם עליה.
י. גולן, באר־שבע

כולם חיכו וסוף סוף זה בא
קובץ ״סודות הבורסה״ — פי מחקר
של 3שנים ילמדו להיות :

היועץ של עצמך
קובץ ״סודות הכורסה״ ב־ 46 פרקים יענה על השאלה ״מה זה״ :
.1הנפקה והגדלת הון .2 .מניות מועדפות .3 .אופציות .4 .הלוואות
תמורת שיעבוד .5 .תאריך האקס .6 .חביבות הספקולנטים .7 .הנודד.

קובץ ״סודות הכורסה״ ילמדף מה ההשפעה על שער המניות

והאג״ח להמרה של .1 :תאריך האקס .2 .חברות אם ובת .3 .שינוי
לטובה בחלוקת הרווחים .4 .פרסומים ומודעות בעתונים .5 .התפרקות
והתמזגות חברות .6 .הנפקה והסובב לה .7 .השהיית פרסום מאזן מעבר
ל־ 6חודשים .8 .ההון השחור .9 .שביתה במפעלים .10 .שנת בחירות.
.11 קניות של גורמים גדולים.
קובץ ״סודות הכורסה״ ילמדך מתי יש .1 :מועדים לפרעמת.
.2גיאות מכוונת .3 .ביקוש למניות זולות .4 .רמת מימוש רווחים זמנית.
.5להשקיע את כספך ובמה.

קוכץ ״סודות הכורסה״ כתוב כצורה מובנת לכל, מכיל שלל
דוגמאות וילמדך כיצד להיות יועץ ההשקעות
של עצמך ומשפחתך.
מילון

מונחים

וטבלת

התנודות

החודשיות

הגדולות

לקובץ מצורף
בשנה האחרונה.
לרכישה שלח צ׳ק/המחאה דואר ע״ס — 45 לפקודת הוצאת סביון׳ ודד ל7346/
רמת־גן, והקובץ יישלח לביתך בדואר רשום תוך 10 ימים.

הפצה ראשית :״שחק״ ,כצנלסון ,131 גבעתיים, טל.731032 .
סניפים :״הכל לנוער״ ,ביאליק ,51 רמת־גן
״יאיר״ ,החשמל ( 1פינת אלנבי) תל־אביב
״כורסי״ ,אחד העם ,20 תל־אביב
״כל בו ראוכן״ ,ארלוזורוב ,87 חיפה.

גיטרות * אקורדיונים
כלי־נשיפה * אורגנים
תופים
* מיתרים השאלה +מכירה +
תיקונים

גינזבווג מוסיקה
אלנבי ( 48 ליד רח׳ גאולה) ת״א,
טל 57773 :־03
נוסד ב־1940

קבלת מודעות לכל העיתונים
במחירי המערכת
ס פיוסום אידיאל
אבן גבירול 110 תל־אביב
(פינת אנטוקולסקי)
טלפון 227118 ,227117

חניה חופשית
הקץ לגיוקים

חיסול חרקי הבית

) פ תו חלא רו חו ת ערב
הירקון 270ת״א, טל 449806 .

עם אחריות לשנה
תל־אביב — 450264־03
457895־03
אשקלון — 23019־051
ירושלים — 226618־02
באר־שבע — 30192־057
טבריה — 50488־067

בפיקוח אגרונום.
רשיון משרד הבריאות .15

7א לתת להם1
ניצני מערכת הבחירות כבר הנצו..מהלומות
הגישוש כבר הוחלפו, ונאומים נמלצים
מופרחים לחלל האוויר מכל עבר.
התסריט לפעולות המיפלגות בימים הבאים,
ידוע באופן כללי. את הקו המנחה תתווה,
כמצופה, מיפלגת העבודה, אחריה יחרד
יחזיקו כמה מיפלגות וסיעות אחרות. כדי
לחמוק מהבעיות האמיתיות הבוערות של
המדינה, יתחילו לבלבל את מוחנו בדיבורים
על מדינה פלסטינית, על ענייני שטחים,
וויתורים.
למרבה הצער ייגררו הליכוד ועוד כמה
מיפלגות שאין להן.בעצם מה לומר לנו,
אחר הקו של ראש־הממשלה, ויתווכחו עי-
מו על מדיניות חוץ ושטחים, במקום על
נושאים בוערים באמת, שבהם נכשלו —
הוא וממשלתו — כישלון חרוץ.
ובכן, זהו הרגע, רבותי. זהו הרגע לקום
ולומר לכל ״המסבירים״ :״עד כאן, רבותי.
לא ביתן לכם. דברו לעניין !״ שכן, בעיותיה
של המדינה כיום הן בעיקר בעיות-
פנים .״הסרטן בגוף האומה״ אינו אם
יישוב זה או אחר הוקם בשטחים. הסרטן
הוא באינפלציה הדוהרת, יצירת־כפיו של
רבינוביץ, המאמללת אלפי מישפחות על
קו־העוני ומעשירה ספקולנטים של מיצ רנים
שונים, שמחיריהם עולים בקצב
מסחרר. הסרטן הוא מיבנה מעוות של
מישרדי ממשלה, הוא בדמות אלפי פקידים
בכל מישרד. הסרטן הוא הפרוטקציוניזם
הגובר, העובדה שאינך יכול להגיע רחוק
במדינה הזו אם אין לך קשרים עם אנשי-
שלומנו. הפשע והאלימות המתרבים והולכים
במדינה — אלה הסרטנים האמיתיים,
שעימם לא התמודדה כימעט ממשלתו של
ובין. היא ניסתה להשתבח בפנינו בהישגי
מדיניות־חוץ מדומים, או במיבצע אנטבה
שכבודו במקומו מונח, אך הוא בוודאי
שלא יושיע את המדינה.
משום כך, האזרח הקטן, מחר באסיפת-
הבחירות, כשהנואם החשוב ידבר על אנטבה
ועל ז׳נבה, הואל לשסע אותו ולומר
לו במלוא הנימוס :״אדוני, דבר על אינפלציה,
בבקשה.״ או :״איך תפתרו את
בעיית הפשע הגואה, השחיתות, הפער והעוני.״
אחרי הבחירות של ,1973 צהל ספיר
המנוח ואמר :״הדיבורים על ועידת ז׳נ־בה
הביאו לנו ארבעה־חמישה מנדטים.״
ובכן, ידידי, השתדל שהתרגיל המבריק
לא יחזור בשנית. שנן היטב את הסיסמה :
״לא לתת להם.״
אוריה כאר, תל־אביב

איך ה 8מסתדרים?
ידיעה שהופיעה באחד מעיתוני-הערב,
הרתיחה את דמי. אוריאל אברמוביץ, יו-
שב־ראש המחלקה לאיגוד מיקצועי בהסתדרות.
,טען, באחת ההזדמנויות, כי השכר
הממוצע לעובדי תעשיה במשק הוא 3,145
ל״י בחודש. מגוחך ! זכור, למשל: ,שהפועלים
שעבדו בעסיס שלושים וארבעים שנה,
הגיעו למכסימום של 80ל״י ליום — ברוטו.
רוב פועלי התעשייה בארץ מרוויחים
בין 2500—1700ל״י ברוטו, ושלא יספרו
לנו סיפורים. מובן שנשאלת השאלה: איך
הם מסתדרים? התשובה מסתתרת דווקא
בדברים שהם לא עושים: נסיעה לחו״ל
— אף לא פעם אחת בחיים; מכונית פרטית
— לא ; טלפון — לא ; ביקור במופעי
אמנות ובידור — שואף לאפס; ביגוד
אופנתי — לא; אוכל מזין ומשובח —
לא ; חופשה שנתית — לא ; עזרה לילדים
בחינוך גבוה ודיור — לא ...מה שהם כן
נאלצים לעשות זה לעבוד בשעות נוספות,
ולחפש מישרות צדדיות. אדם כזה
נכנס למעגל־חיים של עבודה (משעת־בוקר
מוקדמת) ,טלוויזיה ושינה.
ואם חלילה הוא יבקש תוספוודשכר,
יכנו אותו כל אלה הנהנים ממה שהוא
מונע מעצמו — הבלן ופושע. על עיוות זה
תשלם המדינה בעתיד, כשדור עובדי התעשייה
(המבוגרים ברובם) ,יפנה מקומו
לדור שנולד כאן. אני מסופק אם מישהו
בדור הצעיר יסכי מלהיות ״חמור-עבודה
כזה. עקומת הפשיעה תעלה לממדים ש
קשה
לאמוד אותם. סימנים ראשונים נראים
ב מעשיהשוד האהרונים.
ח. מזרחי, תל־אביב
במדור ״זה היה העולם הזה שהיה״
(העולם הזה )2057 הובא קטע כרוניקה מלפני
עשרים וחמש שנה, שבו הובעה דאגה
רבד לבריאותו של הפועל בתקופת הצנע,
עד כדי כך שעל־מנת למנוע מבני־מישפחתו
של הפועל מלהשתתף עימו ב־תוספת־המזון
שלה היה זכאי — הונהגו
מיטבחי־פועלים והופסקה חלוקת התוספת
היישרה לפועל. בוודאי עניין אתכם לדעת
מה המצב כיום. ובכן, קיבלנו מיטבחים, אך
מאחר שהם משתמשים באוכל שמן מאד
ובהרבה טיגון, אחוז גבוה של הפועלים
מפסיק לאכול במיסעדות־הפועלים. האוכל
המסובסד מוצא דרכו אל השוק הרגיל,
והחיסכון הוא כפול ומכופל :
בני־מישפחתו של הפועל אומנם אינם
משתתפים בעודתו, אך הקבלן ״אוכל״
אותה במלואה.
מ י ,.תל־אביב

למה להוציא את העיניים
למה אתם לועגים לנו? למה להוציא
לנו את העיניים מרוב תאווה? לא מספיק
שמשולם ריקליס (העולם הזה ,)2061ש ברח
מכאן בעת מילחמה ומשבר, עשה

חיל וכסף בעסקיו והפך מיליונר, אתם רוצים
גם להראות לנו שהולד לו קלף משוגע
עם חתיכות?! ועוד בשער?
הרי הסיפור שלכם מאמת את הפיתגם
הידוע :״מי שחסר שיניים זוכה בעצם
השמנה ביותר.״ ולבסוף, לקינוח, אתם
מציגים לנו את פנינה גולן־רוזנבלום
(העולם הזה ,)2062 כדי להזכיר לנו איזה
מחמדים חמקו לנו מבין הידיים ...תעשו
טובה, אל תאכלו לנו את הלב!
אזרח שכואב לו, תל־אביב

כית-קברות לאש״ך
שמחתי לשמוע שממשלת ישראל אישרה
לקיים בארץ את הלווייתו של משורר
אש״ף, ראשד חוסיין( ,העולם הזה .)2058
אני מקווה שמעשה זה ישמש אות לבאות,
וכבר יש באמתחתי הצעה קונקרטית: אני
מציע להקצות שטח נרחב עבור הקמת
בית־קברות ללוחמי אש״ף, על כל גוניהם.
יש לדאוג שהאיזור יהיה במקום טוב באמצע,
רצוי שיחה גדול דיו כדי להכיל
את כל הלוחמים.
י• על כוחות־הביטחון לדאוג שהמקום
ייהנה מתפוטד, מלאה במשך כל עונות השנה.
#עבודות
האחזקה במקום תעשינה על
בסים התנדבותי.
!• על כל מצבה יירשמו מעלליו של
האיש (כמה יהודים הרג, למשל).
ו• יש להפוך את המקום לאתר־תיירות :
לארגן הסעות מכל רחבי־המיזרח התיכון
למקום קדוש זה, ולמכור בפיתחו עפר מארץ
הקודש (למען יידעו כולם עבור מה
הקיזו הלוחמים האמיצים את דמם).
!• לעבודה ...ובהצלחה!
שלמה גל, הטכניון, חיפה

לא על חשבון העיתון
כבר בעבר, כאשר החלטתם לרוץ לכנ סת,
התעוררה השאלה הניצחית — האם
הפעילות בכנסת אינה גוזלת את התמצית
והחיוניות של העולה הזה בשבועון לוחם
ובלתי־מתפשר? נראה לי, ואתם עצמכם
הודיתם בכך, שבמרוצת כהונתו של אורי
העולם -הז ה 2063

מכתבים
אבנרי בכנסת השישית והשביעית — השבועון
יצא יתמיד מפסיד. אנו אולי נרוויח
חבר-כנסת מצויץ׳ אבל נפסיד עיתון
טוב ולוחם חשוב. האם תוכלו, הפעם׳ לנחל
את מאבקיכם בשני המישורים גם-
יחד — בכנסת ובהסתדרות מחד, ובעיתון
מאידך? אם תצליחו — תבוא עליכם הברכה׳
אך זיכרו: לא על חשבון העיתון!
אריה צימוקי, תל־אביב

גאווה קיפוצית
אנו שמחים וגאים, על שסוף־סוף נמצא
העיתון שהוקיע בגלוי את הקיבוצניקים
מוצצי דמנו וצולבי מושיענו, והצביע במפורש•
על חלקם המרכזי בהרס מדינתנו.
לרשימה חסרו לי רק כמה פרטים (שידועים
בעצם לכולם) ,כמו העובדה שבכל
ראש־חודש שוחטים הקיבוצניקים כמה ילדים
ושוחרי־שלום, ומערבבים את דמם ב־קאוויאר
היומי שלהם (יש הנוסכים אותו
לשמפניית־יבוא) .כדאי היה שלהבא לא
ישמיט כתבכם עובדות חשובות אלה. על
היתר — תחזקנה ידיכם.
תמר רודני, קיבוץ גיבמת־ברנר

קאריקטוהה שד זאב כ״הארץ׳
איפה העירום?

הצדקה לרצוח
באחרונה התגלתה צביעותכם במלוא
הדרה. איך הייתם נראים ומרגישים, אם
בעלה של קארין דונסקי (העולם הזה
,2059 מדוע אני עוזבת את בעלי״) ,היה
שולח יד בנפשו ד
ללא ספק היתה לו הצדקה מוסדית לרצוח,
אחרי הפירסום הזה. קארין אפילו
אינה מודה בשינאתה לאיש, שאותו ניצלה
והשחיתה. אין גם כל עניין ציבורי בפרשה,
ועדיין מוטב אשר ידלין, או אהוד 4 אולמרט.
פ. כהן, בנימינה

רק זה הסר
גם אתם נכללתם בכתבה הפורימית של
הקריקטוריסט זאב, במוסף־השבת של
הארץ. במיסגרת מדורו ״על כל פנים״,
מצא הצייר לנכון להזכיר לכם, והפעם ב
תחפושת,
את עובדת פירסום תמונות־עירום
בהעולם הזה. כך הוא רשם :״רק
זה חסר בכנסת״ ,עלימישקל סיסמת תנועת
העולם הזה :״הוא חסר בכנסת.״ לא
שאיכפת לי ה״הדבקה״ הזו, הרי גם הארץ
בעצמו נדבק בשנים האחרונות בפירסום
תמונות־עירום (בעיקר במדור־הקולנוע
שלו) .אלא שכקורא קבוע של העולם הזה
שמתי לב שמזה שנתיים ויותר אתם ממעטים
בעירום, ומקדישים את מירב עמודי
השבועון לנושאים ממלכתיים רציניים.
לפעמים אני אפילו מתגעגע לקצת עירום,
אך במחשבה שנייד — ,עדיף שלא
לבזבז עמודים יקרים על חתיכות מעורטלות,
אלא. על נושאי הברה, שלום, יושר
ציבורי והוקעת שחיתות.
ברור לי שכלל אינכם מרגישים צורך
״להתנצל״ על התווית שהדביקו לכם, אך
בכל־זאת צירפתי כאן את האיור.
יחזקאל יעקוכי, ירושלים
• איורו של זאב — ראה גלופה.

לנו האוכלים את ד,״שיט״ של הממשלה,
היורקים דם כדי לגמור את החודש, איך
לעלות על בריקדות כדי לחסום את האסון
ששמו — ״התנועה הדמוקרטית לשינוי?״
למה כל שולחי־השדרים למיניהם, בואכה
ניו־יורק, לא באים הנה, לארץ הזו, להיל חם
ביחד, לחסום ביחד, לעשות שינויים
ביחד? למה לעזאזל הם מורידים אלינו את
ההצעות מרחוק, איך לעשות וכיצד?
עם כל הכבוד לאלכם מסים ולפעולותיו
העניפות בעבר, בתנועת העולם הזה
— כוח חדש, הייתי מציע לו שיישב עכשיו,
כשהוא רחוק, בשקט, ושישקיט גם
את חבריו הנחמדים שמארגנים מהפכות
ומציעים שינויים מעל צלחת החומוס ב־מיסעדת
אל־אברהס בניו־יורק.
הם צריכים להכניס לראש שהם הפסיקו
לחיות גורם. אף אחד כאן בארץ לא זקוק
לרעיונות שלהם, כי יש לנו מספיק משלנו.
עייפנו לשמוע אותם.
ירון כהן, ירושלים

אולי תרדו שם?

,,לוקשאן״ של פוריס

למה הם מרשים לעצמם למתוח ביקורת
מרחוק? למה הם שם, בניו־יורק, אומרים

במעריב מה־ 7במארס השנה, בעמוד
האזורי של ירושלים, פורסמה ידיעה תחת

הכותרת :״למחרת הפסח תונח אבן־הפינה
לישיבה על־שם יוני נתניהו.״ בגוף הידיעה
נאמר, כי היוזמים להקמת הישיבה
על שמו של יונתן הם מפעילי ״סדנת ה־מיצוות״
בירושלים, הרב זלמן בריזל והרב
סוקולובסקי.
כאשר הראו לרב בריזל, הנמנה עם חברי
נטורי־קרתא בירושלים ומחרים את העיתונים
של ה״ציוניסטן״ ,כי הוא ועמיתו-
לדיעה, הרב סוקולובסקי. עומדים להקים
ישיבה על שמו של יונתן נתניהו, שנפל
במיבצע אנטבה, פער הרב את פיו ושאל :
״מה זה מיבצע אנטבה? מעולם לא שמעתי
עליו !״ אחרי שסיפרו לו על מיבצע זה,
שוב שאל :״מה לי ול,ציונים׳ שר״י? זוהי
בוודאי מהתלה פורימית...״
התברר כי מישהו חמד לצון לאחד מ־15
הכתבים של מעריב, בירושלים ומכר לו
״לוקשאן״ של פורים...
הדבר התאמת מן העיתוי של פירסום
הידיעה, שנמסרה לכתב מעריב ביום הראשון
שהיה עוד פורים בירושלים (פורים
משולש) ,נראה כי גם הפירסום בעמוד
הירושלמי של מעריב מוכיח, כי היתה
זו מהתלה פורימית ותו־לא. אולם מהתלה
זו גרמה למישפחת נתניהו השכולה עוג־מת־נפש
וצער רב.
חיים סדוכודקין, ירושלים

תיקון המעוות
ברצוני להביע את הסתייגותי, בעניין
המאמר פרי-יעטי אשר ראה אור במדור
״פורום״ (העולם הזה .)2059 ככותב המאמר
הנ״ל צוין שמי בתוספת תוארי: עורך־דין.
כידוע, יש בכך משום פגיעה בכללי האתיקה
של עורכי־הדין, מה־גם שהמאמר
נשלח לעיון בלבד. .אין לי כל התנגדות —
להיפך, כי דברים מפרי־ידי יראו אור
בעיתון, אך ההגינות מחייבת כי יש לקבל
את הסכמת הכותב לפירסום דבריו.
דם אטרשטיץ, כפר־סבא
• בפירסום זה לא היתה כל כוונה
לפגוע בקורא אטרשטיין באופן כלשהו.
מיכתב המתקבל במערכת ואשר יש בו
עניין ציבורי מפורסם בדרך־כלל, אלא־אס־כן
מציין הכותב בקשה מיוחדת לגביהם.

אבלמהזה טלפוקט
הגה החידוש האחרון והמרחק
של מפעלי אגפא נבדק: מצלמת אג פאמ טי ק\
פוקט שיש כה מיתקן טלה, כפי שעמד\
עד בה לרשות צלמים מקצועיים. אתה \
יכול ״לקרב״ א ת נושא הצילום בלי ^ייי• *
להתקרב אליו־־ פשוט בהזות כפתור!.
בו ברגע משתנים גם עדשת המצלמה!
וגם המחפש, שבו אתה רואה את 7
התמונה המוגדלת, כפי שתצולם.

ו-ו _/\5הק 7 0

עוד חידוש במצלמות
אגפאמטיק פוקט
20081ו־3008

!הקוביה המגושמת, שאינה מוצאת ״
מקום בכיס, הוחלפה בחידוש האחרון
כך נראית
כמחפש התמונה
הרגילה, ממרחק|
3מטר.

לאחר הוזת כפתור
הטלה אתה רואה
כמחפש אח התמונה
המקורבת, המוגדלת,
וכך היא תצולם.

:ם אגפא זה מצליח !
העו ל ם הזה 2063

נח גאים להציג

סרק היוקרה הי שראלי של הבמאי

יהורם גאון

גילהאלמגור

אס* דיין

קלאוס קינסקי

סיביל דנינג

גבי עמדני

עודד תאומי

שושיק שני

אורי לוי

אריק לביא

שייקה אופיר

שמואל רודנסקי יהודה אפרוגי

הצגות בכורה ב 1 5 -ערים בע ת ובעונה אחת ממוצא• שבת,כ״ט ב אדר ח של״!1 9 .3 .1 9 7 7 ,

אעוקדוו

הכינו ב ר סי סי ם מראש! • מבירה מו קדמת גבל המ שרדים

בהגרלת הפיס סד הפרסים

4-8מיליון ל י
אנחנ 1נחסל את הז׳וקיס!

פרס ראעווו

כמה פעמים ניסית להפטר מהז׳ וקים ולא
הצלחת 1לאחר חיטוי שלנו, אנו מחסלים את
הז׳וקים והחרקים ואת מקבלת תעודת
אחריות לשנה.

750.000ל י
קנה לד כרטיס ובוא

מודיעין 18ר״ג, טל5 .־6־ • 790114 אילת, טל 3012 .־.059
היתר משרד הבריאות . 21 :רש׳ עסק 181/75

איננן ע מ״ חי הדגרת מזי7ן ים

העול ם הזה 2063

ל חלו ם, מותר, לא?-
בטוחני שרבים מאזרחי ישראל״ מתנועת העבודה
ומחוצה לה, שקיבלו בברכה את בחירת רביו לראשות
העבודה, היו שמחים אילו עלה בידיו להרכיב, אחרי
הבחירות, ממשלה שתהיה פונקציונלית, יעילה ואחראית,
בדומה למטכ״ל המצויין שפעל בראשותו בצה״ל
ערב מילחמת ששת־הימים.
ההצעה שלהלן היא בנדר שעשוע ,״חלום״ ,או אם
תרצו ,״קולאז׳״ דימיוני ומציאותי כאחד של צרכים,
יעדים, הצעות ומישאלות, ואישים המסוגלים אולי
לממשם ולהעניק להם — כל אחד בתחומו — את
ההשראה והתנופה הנחוצים להם•
זוהי הצעה ״בלתי־אפשרית״ (עקב סיבות ארציות
מאד, הקשורות למיבנה הפוליטיקה הישראלית על
אילוציה האישיים והאידיאולוגיים) ,לממשלה אפשרית
שתהיה מקובלת על העם ואולי גם על הכנסת. מתכונתה
25 :שרים ותתי־שרים ובמרכזה קבינט של 13
מיניסטריונים פונקציונליים-,ובה משרת ״האיש הנכון
במקום הנכון״ :
• יצחק רביו — ראשהממשלה וצוות
השרים לניהול המו״מ עם ארצות״הברית והערבים.
סגן: שימעון פרס•
שימעון פרס — סגןראש -הממשלה
ושר להסברה, קליטהותפוצות (חבר צוות
השרים למו״מ) .ת ת -ש ר: אבא אבן, יצחק נבון או
יוסף תקוע. מישרדו ירכז את פעילות ההסברה וטיפוח
הקשר עם יהדות העולם, גיוס תמיכתה המוסרית והמעשית
בישראל, עידוד העלייה ממנה וקליטתה בארץ.
זאת, יייד אירגון מחדש וייעול פעולת השליחים
הישראלים בחו״ל שתוסר מאחריות הסוכנות היהודית.
• יגאל אלון — ש ר ־ החוץ, השטחים
והמיעוטים (חבר צוות השרים למו״מ) .ת ת ־
ש ר: שמואל טולדנו. מישרדו יעסוק, נוסף על יחסי״
החוץ של ישראל, גם בתיאום הפעולה בשטחים (שיעבור
אליו ממישרד־הביטחון) ,ובטיפול במיגזר הערבי בישראל,
לקידומו ושילובו בחייה. זאת, תוך עיצוב מגמה מדינית
להפניית הפנים מיזרחה לעבר העולם הערבי, עם ההתקדמות
להסדרי״שלום באיזור.
• יגאל ידיו — מישרדהפניםוהמיש ־
טרה. ת ת ־ ש ר: אמנון רובינשטיין, שולמית אלוני
או שמואל תמיר. מישרד זה יאורגן מחדש וישלב בתוכו,
כאגפזים, את מישרדי המישטרה והדתות. כאן יוכל
ידין ליישם את תוכניתו ההגיונית לאירגון הארץ
בחבלים מינחליים, לפעול לשיפור וייעול השירות הציבורי
והממשלתי תוך ביעור ניגעי הביורוקרטיה, ולעשות
ההכנות הדרושות להנהגת בחירות איזוריות לכנסת
ובחירות אישיות לרשויות המקומיות.
• אריאל שרון — מישרדהביטחוןוה צבא.
ת ת -ש ר: ישראל טל. מאחריותו יוסרו תיאום
הפעולה בשטחים (שיועבר למישרד-החוץ תוך השארת
הממשל הצבאי בשטחים על כנו) ,ומיפעלי התעשייה
הביטחונית( ,שיועברו למישרד-המיסחר-והתעשייה) .אריק
שרון, הנהנה מהערכתו של רביו ומאמונם של אזרחי
ישראל כמצביא ואסטרטג מחונן, יוכל במתכונת חדשה
זו להתרכז בהנהגת הצבא, הכנתו למילחמה ולהגנה
על ישראל, וליישם את רעיונותיו־הצעותיו לצימצום
תקציבי-הביטחון. עם זאת לא יטפל שרון בנושא רגיש

כמו השטחים, שיחסו אליהם הוא ״בעייתי״ ,ובנושאי
תעשייה שאינו בנוי להם.
• יעקב לווינסון — מישרדהאוצר וה כ
לכלה. ת ת -ש ר: אליעזר רונן. לווינסון, שהצ־לחותיו
ב״בנק הפועלים״ היו לשם־דבר, יביא למישרד
זה את ניסיונו וכישרונותיו הפיננסיים ויפעל לשיקום
והבראת הכלכלה הישראלית, לבלימת האינפלציה, חיסול

לווינסון

עמית

שרון

ההון השחור ושיפור מאזן־התשלומים. מינוי סגן ממפ״ם
דווקא, יש בו כדי לאזן נטיות טכנוקרטיות מדי, ולוודא
מתן תשומת״לב גם להיבטים החברתיים והאנושיים
הקשורים בפעולתו של מישרד זה.
• חיים צדוק — מישרדהמישפטים וה ח
וקה. ת ת -ש ר: שמואל תמיר, אמנון רובינשטיין
או שולמית אלוני. אולי הגיעה העת שמישרד זה ייערך
ללימוד ופתרון הבעיות המונעות כינון חוקה קבועה
לישראל, ויכשיר את הקרקע למימוש מיפעל זה.
• אהרון יריב — מישרדהחינוךוה

רבות. ת ת ־ ש ר: יצחק נבון או יוסף תקוע. מינוי
אישיות כאהרון יריב לראשות מישרד חשוב זה, תעניק
לו את המעוף והתנופה הנחוצים למימוש האתגרים
העומדים בפניו, כמו: הנהגת יום־לימודים ארוך, שיפור
רמת ההוראה והעשרת תכניה, והתווית יעדים ארוכי״
טווח כמו תוכנית־חומש להנהגת חינוך־חינם בכל רמות
ומיגזרי ההשכלה והחינוך.
• שלמה הילל — מישרדלחברהורווחה .
ת ת -ש ר: ד״ר ישראל כ״ץ, ד״ר עזרה זוהר או
שולמית אלוני. מישרד זה ירכז את הפעילות בתחומי
הבריאות, הסעד, העבודה והביטוח הלאומי, תוך יישום
התוכניות וההמלצות השונות לפתרון בעיות המצוקה
החברתית בארץ מינוי שלמה הילל לתפקיד זה לא צריך
לבוא דווקא על רקע מוצאו העדתי, כמו לאור זיקתו
לנושא ועיסוקו בו במיסגרת ועדת־השרים בממשלה
הקודמת.
• חיים בר-לב — מישרדהמיסחרוהת
עשיות. ת ת ־ ש ר: סטף ורטהיימר. כמוצע לעיל,
ירוכזו במישרד זה גם ענפי התעשייה הצבאית והביטחונית
הנמצאות כיום במערכת הביטחון, וכן ענף התיירות
שהוא ענף מיסחרי מובהק.
• מאיר עמית — מישרדלבינויופיזור
אוכלוסין. ת ת ־ ש ר: גד יעקובי או מאיר זורע.
מישרד זה ישלב בתוכו גם את תחומי התחבורה, הקרקעות,
הפיתוח והתיקשורת. מנכ״ל מפעלי ״כור״ לשעבר
יוכל לתרום במישרד חשוב זה מניסיונו העשיר, ולהעניק
לו את התנופה הדרושה לביצוע מיפעלי הפיתוח ויישוב
הנגב, הגליל ומרחב ירושלים ופיתוח ענפי התחבורה
ומיפעליהם.
• אהרון אוזן — מישרדהחקלאות וה ה
תיישבות. ת ת ־ ש ר: רענן וייץ או מאיר זורע.
מישרד זה יקבל לטיפולו גם את נושא ההתיישב
ו ת, המופקד כיום בידי הסוכנות היהודית, ללא כל
הצדקה עניינית
• טדי קולק — מישרדלענייניהבירה .
ת ת ־ ש ר: יוסף תקוע או אבא אבן. נוכח הבעייתיות
במעמדה של ירושלים כבירת ישראל, וחשיבותה הרגשית
והדתית ברחבי העולם, יש לקבל את דרישתו-הצעתו
של קולק להקים מיניסטריון מיוחד לענייני העיר.
נכון, זוהי ממשלת־מומחים מובהקת שרב בה מיספר
הגנרלים־לשעבר. אז מה? — במציאות הישראלית מהווה
צה״ל מאגר ראשון במעלה למנהיגות. העובדה שרבין,
אלון, ידין, יריב, עמית ובר-לב חם גנרלים־לשעבר, לא
הפריעה להם עד כה להתבלט ולהצטיין גם בתחומים
לא־מיליטאריסטיים (היחידי המוסיף לגלות נטיות כאלה
הוא שרון, שעדיין יש לו מה לומר בתחומים אלה).
ממשלח כזו צריכה להישען על שיתוף פרלמנטרי
בין המחנה הסוציאליסטי־דמוקרטי והמחנה הליבראל-
דמוקרטי (שאליו עשוייה להצטרף במשך הזמן גם
המיפלגה הליבראלית השייכת כיום לליכוד) ,על בסיס
מדיניות החוץ והביטחון של מיפלגת העבודה ומדיניות
הפנים והחברה של התנועה הדמוקרטית.
גם ל״נאיבי״ הכותב שורות אלו ברור, שאין כימעט
סיכוי ל״מודל״ כזה להתממש, עקב האינטרסים והלחצים
הפועלים במערכת הפוליטית בישראל, גם אם לא תמיד
הם רלוונטיים. אבל לחלום מותר, לא ז

יגאל עמי, רישל־ם

ה ס פו ר ט פחוליג אניזם מאורגן
בל תטעו, הכותרת אינה פרי-יצירתי. ניסח אותה כבר
מזמן פרופסור ישעיהו לייבוביץ — וכוונתו לא היתה
כלל ל״שחיתות בענף הכדורגל ״,שנגדה לוחמים 5
חברי־הכנסת שריד ואולמרט, כי-אם לעצם היות הספורט,
במהותו, נושא לעבודת-אלילים. לחיות הספורט, בהתגלמותו
אצלנו, אינדיקטור הבוחן את קיומו או אי-
קיומו של אלוהים ; לעובדת היות הספורט, אצלנו,
גורם לחגיגות בנוסח יום״העצמאות, זיקוקין די-נור,
במות-הרקדח, רחובות מקושטים, דגלי״הלאום, כשחסרה
רק ברכת נשיא־המדינה וראש־הממשלה לחג (אולי
במקום זה באח קבלת״הפנים במישרדיהם) .וחסר, אולי,
גם טכס קבלת פרס -ישראל (אולי, במקום זה —
טכס הענקת מדליית העיר תל-אביב !).
רבות אני שומע על ה״כבוד והיוקרה שמביאים
מאורעות מעין אלה לישראל.״ ובכן, אולי כבר הגיע
הזמן לנפץ אגדות כאלה, אחת ולתמיד. כבוד לארץ
כלשהי ולעם כלשהו מביאות דמויות היוצרות ערכים
שמישקלם ומהותם נצחיים או, למיצער, בעלי תוקף
זמן של קצת יותר מחודשיים — מה שאי-אפשר לומר
אודות נצחונה של מכבי תל-אביב על קבוצת צ.ס.ק.א.
כעת הם מחממים את הלב של הרבה חמומי דם
ומוח, אבל מי יזכור אותם עוד שנה ז אבל לא משך
הזמן שבו מחממים מאורעות מעין אלה את ליבם
של ה״שרופים״ הוא הקובע, כי״אם עצם האקט שנעשה

(והוא הגורם, בעצם, למשך־הזמן הגדול שאקטים גדולים
תופסים בחיי אומה).
אישים ראויים להערצה ולכבוד״נצח הם ש״י עגנון,
ישעיהו לייבוביץ, נתן רוטנשטרייך, מרדכי ארדון, פינחס
צוקרמן ודניאל בארנבוים• צר לי, קוראות וקוראים.
תצטרכו לפהק מהשמרנות שלי, ואני כבר מתאר לי
אתכם מדפדפים הלאה לאחר שהחזקתם מעמד עד
כאן. חשבו היטב במטותא מכם, אולי יוכלו סבא או
אבא (או סבתא או אמא) שלכם לנקוב בשמות שישה
או שבעה שחקני כדורסל או כדורגל מהעילית של
זמנו — האם הם אומרים לכם משהו, השמות האלה !
אתם טוענים: אבל כמה אנשים שתפגוש ברחוב
יודעים מי זה עגנון, לייבוביץ, רוטנשטרייך, צוקרמן,
בארנבוים ז כמה אנשים — אני שואל אתכם — במאה
ה 16-ידעו מי הם ויליאם שקספיר, ג׳והן מילטון ז
כמה מבני דורם של ניוטון, לייבניץ, שפינוזה, באך
ובטהובן ידעו לספר לכם אודותיהם אילו פגשתם אותם
ברחוב באותה עת ז
יהודים רוצים להקפיץ כדור, לזרוק אותו לגובה
או לכדרר אותו בסיחרור — שיהיה להם לבריאות.
אבל לעשות ממי שיודע להקפיץ, לכדרר או לקלוע —
בחיר־האומה ! למה לא לראות גם מי שיכול לעמוד
יממה שלמה על רגל אחת ומסוגל להתחרות בכך עם
אנשים מכל העולם — את מה שרואים ההמונים

ב״מכבי תל-אביב״ ז ושרה
חינוך המשמש דוגמה
חינוכית (בייחוד בשבועות
האחרונים, בהק שר
מישפחתי בבואו
אישית לקבל את המוקיו-
נים כשמאניאק שרוף אחד
ירצח שחקן־כדורגל שלא
הכניס לשערי
הלא צודק — לפי אמת״
המידה של אהרון ידלין,
יצחק רביו ואפרים קציר
— הנער חולה״הרוח שרצח
את מוטי קינד ז״ל.
הלא הוא היה פטריוט,
שאוכזב משום שרצה לראות
את אומתו מועשרת בבחירים נוספים,
מצחיק אתכם, מה? טרם עמדתם על הקשר
האמיץ והישיר מאד של העדלאידע שנערכה בכיכר־מלכי-ישראל
— למה שמתרחש במיגרשים בשבתות
ולרצח מוטי קינד ז״ל ! כמה רגליים וידיים תושמנה
בגבס, ושלא נדע, כמה מוטי קינדים נצטרך עוד לשלם
כדי שאנשים יתחילו להפעיל את מוחם ולהבין שמי
שיודע לבעוט רחוק, לכדרר מהר, לרוץ היטב או לקפוץ
לגובה או לרוחק, עדיין לא מגיע לו תואר דוקטור-כבור
במכוו־וייצמן•

ש אול

פרידלר, קר־־ת שמואל

מכתבים
על גורות ום יפרות
רצינו לומר משיהו על דן עומר. נדמה
שיש לנו כאן בור חסר חן. רשימתו על
סיפרה של עמליה כהנא־כרמון מצוצה
מאצבע לחה ודביקה. ייש,׳בו, במר עומר,
אלימות רופסת פטפטנית, משהו תפל ולוחץ,
כעין ריח לא־היגייני דק, העולה מאדם
שיאינו מקנח אחוריו כהלכה. לא נעים,
מאד לא נעים.
דן ופרידה פפרנה, תל־אביב

טעות חזור
במדורו של דן עומר .״נמר של נייר״
(העולם הזה )2061 הופיעה סקירה על פטר
האנדקה. בטעות ׳נכתיב כי המחזה קספר,
מוצג בתיאטרון הפתוח. צריך להיות —
בתיאטרון האחר.
מוטי סנדק, תל־אביב

הדתיים איכזכו
כאדם דתי, השומר על תרי״ג מיצוות,
הקפדתי עד כה לבחור בבחירות לכנסת
עבור מיפלגה דתית. אך בכנסת האחרונה
התאכזבתי קשות מהמיפלגות הדתיות כולן,
החל מהמפד״ל — שגרמה לחילול השם
במאבק המכוער שניהלה מסביב ל״כיסא
הקדוש״ בממישלר — ,וכלה ב״אגודת״
אגודת־ישראל״ ,שדק
ישראל״ ו״פועלי
בצע־כסף עניין אותן ותו־לא.
עיקר אכזבתי מ״פועלי אגודת־ישראל״,
שבעת ההצבעה בנושא גינוי הציונות ב־או״ם,
הצבעה •שאיחדה את כל באי הבית
כמעט, החליטה להימנע ונציגיה נעדרו
מאולם המליאה. תמיד חשבתי שמיפלגה
זו יודעת לשלב דת ולאומיות, אך כאן
נוכחתי לדעת שלא כך הוא. העיקר אצל
מיפלגה זו הוא כסף ושררה, כבוד וכיסאות
— ממש ביזיון!
גם הכרזתו של יצחק רפאל שיילחם
״על כל צעד על דלת של כל סניף״
בעיקבות הדחתו על־ידי הצעירים ׳וד״ר
בורג, הגבירה בי את התחושה שהמיפלגות
הדתיות לא דואגות לדת אלא רק לכיסא
החם. החלטתי, הפעם, להצביע דווקא עבור
מיפלגה לא־דתית, היודעת גם לשמור, על
עקרונות מרכזיים בחיי הדת היהודית. ,
ושבראשה עומד המועמד הכמעט־בטוח
לכהונת ראש־הממשלה הבא — מנחם
בגין.
א. אפרתי, תל־אביב

הדוד שלא ידע
שמחתי מאד למיקרא המידע שאתם
מספקים בעיתון, אודות דברים שאירעו
בראשית ימי המדינה, עבור הדור ״שלא
ידע את יוסף״ .דוגמה בולטת לכך —
מקרהו של יששכר שדמי שתואר בפרוטרוט
(״מטהרים את השרץ״ העולם הזה
.)2058
טוב תעשו אם תפרסמו פרטים על ה־מיקרה
שבו התעלם סגו״שר ולא עצר
את מכוניתו לאסוף פצועי תאונת־דרכים.
אפרים פיגלר, בת־גלים, חיפה

טעות לעולם צודקת
קראתי את הידיעה המצורפת בזה בעתון
הארץ ,׳ואני יחושב שואת שערורייה שנטו

רופא
שיניים הודה
בהעלמת הכנסות
סיגריות ״סייס״
נמכרות יותר סכל יתר הסיגריות
ג יחד,ויש סיבה סובה לכף
סיגרית ״סיים־באמת טובה
חב ק מייצרת סיגריות איכות למעלה מ 40 -שנה

מאת עירד רונאל,
סופר ״הארץ״
ד״ר עודד אמודי רופא שיניים
מתל־אביב, שנעצר על ידי חוקרי
מס ההכנסה, הודה אתמול כי הע לים
80 אלף ל״י בשנת המס 1795
ן כן שניהל ספרי £נן יוז^ם
כך שלא רשם הכנסות בסך 160

הארץ 9.3.77
9ליפ לרופא תמים על לא עוול בכפו.
מה, אין כבר חוק התיישנות ז
דפי זהבי, תל־אביב

ה עו ל ם הז ה 2063

מ׳ שממתין לכר שזרים עשו אתה שלו עבורוו,
״שא ב א חריו ת ]יראה עבור ה מיל חמההבאה

יונה וגלריה
* ש הרכה אנשים בארץ המאמינים כי השלום
יפול מן השמיים, כמו יונה צלוייה. אין צורך לטרוח
למענו. הכל ייעשה מעצמו.
צריכים לארוחה.

לשכת,

לחכות

ולהתכונן

וזוהי התיאוריה: באחד הימים ב־ 1977 יכפו האמריק אים
שלום על ישראל.
האמריקאים הם חכמים. הם יודעים שיש להם עכשיו
הזדמנות חד־פעמית לכונן שלום במרחב שלנו, שיהיה כולו
לטובתם. מצריים, סוריה, סעודיה, ירדן וגם אש״ף מוכנים
עתה לקבל חסות אמריקאית, בתנאי שהאמריקאים יכפו
על ישראל הסדר כולל, נסיגה מן השטחים המוחזקים
והקמת מדינה פלסטינית.
לאמריקאים זה כדאי. כך יסלקו סופית את ההשפעה
הסובייטית מן המרחב, ויבטיחו לעצמם את הנפט הערבי
לשנים רבות.
תקרית אופיינית.

קטנה,

חסרת-חשיכות

האנשים החדשים בוושינגטון אינם באים לתפקידיהם
כאשר מוכנה בידיהם תוכנית כלשהי לפיתרון הבעייה ה־ישראלית־ערבית.
בבואם למישרדיהם מצאו שם אנשים
בעלי גישות שונות, נציגי אינטרסים שונים ומשונים.

יעכרו חודשים רכים, ואולי שנים, עד שתת-
נכש כתוך האנדרלמוסיה הזאת מדיניות חדשה
ומוסכמת — אם כיכלל.

מי שדוגל בגישה. זו, אינו יכול לפעול למען הסדר-
שלום ב־. 1977

גישה זו יכלה דהכיא להסדר-שלום כ־,1977
או לפחות לקרכ אותו מאד כמהלך השנה. דרך
זו מוכילה לזינכה, תוך הפגשת ממשלת ישראל
ואש״ף לייד שולחן הדיונים, והתמודדות אמי תית
עם הכעיות היסודיות של הסיכסוך.

ההיסטוריה פשוט אינה מתקדמת על פסים
ישרים, הגיוניים ונוחים שכאלה.

מקנן בלבי חשש סתום שמא מתחיל עתה תהליך
דומה. ההזדמנות ההיסטורית עלולה לחלוף — 1977 .״שנת
השלום״ — עלולה להיכנס להיסטוריה כשנה מבוזבזת
נוספת.

וכאופק מתקכצים העננים של יופ-כיפורים
חדש.

ף י< ראש המינהל החדש בארצות־הברית עומדים חו־
^ בבים. הם אנשים טובים, בעלי ניסיון בשטחים רבים.
אך לגבי הבעייה הסבוכה שלנו, רובם חסרי ניסיון ורקע.
הנשיא ג׳ימי קארטר הוא איש סימפאטי, אולם הוא

ף צד כל אלה קיימת גם הגישה הרצינית, המרחיקהראות,
החותרת לשלום של ממש .
גישה זו מבינה שהאינטרס האמריקאי האמיתי מחייב
הם דר*שלום כולל, וכי שלום כזה לא ייתכן בלי השתתפות
העם הפלסטיני. היא מבינה כי. קיימת עתה מגמה חזקה
באש״ף לקבל הסדר־שלום בחסות האמריקאים, וכי זוהי
הזדמנות בלתי־חוזרת להשתית את האינטרס האמריקאי
אמך־הסוהז על בסים איתן.

ץ והי תיאוריה יפה. היא מפתה מאד. היא נוחה.
1היא משמשת תירוץ נהדר לכל ה״יונים״ בישראל —
בתוך המימסד ומחוצה לו, היחידים והקבוצות — שלא
לעשות דבר.
היא גם הגיונית מאד. אולם כמו תיאוריות הגיוניות
רבות, היא בלתי־מציאותית.

ההמשך ידוע. תוכנית רוג׳רם. הקפאת תוכנית
דוג׳רם 1969 .חלפה, כמוה שלוש השנים
הכאות. ואז פרצה מילחמת יופ-הכיפורים.

** ול שתי גישות אלה עומדת גישה קודמת, הגישה
!4של הנרי קיסינג׳ר. כמו תמיד בפוליטיקה, כאשר יש
מחלוקת בין גישות חדשות שונות, מוסיפה הגישה הישנה
לשלוט בכיפה, על-פי חוקי התאוצה.

כך אפשר להעסיק את הממשלות, לעשות
רושם של פעילות נמרצת ומתמדת, להשאיר את
היוזמה כידי ארצות־הכרית — מכלי שישתנה
דכר.

לכן — אין כל צורך ששוחרי-השלום כישראל
יטריחו את עצמם. הדכר ייעשה כיל־עדיהם.
כחינת צדיק, שמלאכתו נעשית כידי
אחרים.

אז אמרו: ניכסון מייצג את האינטרסים של חברות־הנפט
הגדולות. ההון הגדול בארצות־הברית מעוניין בהסדר
ובשקט במיזרודהתיכון. הסובייטים תומכים בכך.
ניכסון הביא עימו אנשים חדשים, נמרצים וחכמים, כמו
הנרי קיסינג׳ר המפורסם וויליאם רוג׳רס. בחדרי־חדרים
כבר מתגבשת תוכנית מרחיקת־לכת להסדר כולל. בקיצור:
ארצות־הברית תכפה הסדר בשנת .1969

גם הקו הסורי אינו מוכיד לשלום כעתיד
הנראה-לעץ.

מי שדוגל בכך, יכול לבזבז את כל שנת ,1977 וגם
את השנה הבאה, על הסדרי־ביניים קטנים וחסרי־משמעות.
אפשר לפעול למען הסדר־ביניים כלשהו ברמת־הגולן,
שיזיז את הקו בכמה קילומטרים פה־ושם, ולמען הסדר
נוסף כלשהו בסיני. אפשר גם להמציא רעיונות לגבי
הסדרי־ביניים בגבול לבנון ובגבול ירדן.

מה תוכל ממשלת ישראל לעשותו לא תהיה לה
ברירה. ישראל תלוייה כל־כולה בארצות־הברית. היא
תקבל את תכתיב־השלום האמריקאי. כך יעשה רבין,
ואילו היו במקומו שימעון פרס, ייגאל ידין, או אף מנחם
בגין — היו גם הם נוהגים בדיוק כך.

ואכן, אותה התיאוריה כדיוק ריחפה על-פני
המדינה כראשית ,1960 כאשר ריצ׳ארד ניכסון
עלה לשילטון והקים את ממשלתו החדשה.

פירושו של דבר: המלך חוסיין(או מי שיבוא במקומו)
יהפוך משרת סורי. תחת המנהיגות הפלסטינית העצמאית
תבוא סוכנות סורית, שתקבל לידיה את הגדה והרצועה.
מי שדוגל בגישה זו בוודאי אינו יכול לפעול למען
הסדר־שלום ב־ .1977 כי מול פיתרון כזה יתייצבו לא רק
אש״ף, אלא גם סעודיה ומצריים. יהיה צורך למכור את
הרעיון לבעלי־ברית, לשבור את המתנגדים, לנהל אינטריגות
ממושכות ומסובכות כדי לקרב מטרה זו* .

גישה זו אומרת: הסדר־כיניים, כלי פי־תרון
כולל.

כוושינגטון קמה ממשלה חדשה, שכראשה
עומדים אנשים רעננים ונמרצים. דרושים להם
כמה שכועות כדי להכין את העניין, ואז זה יפעל
כמו שעון.

לכל היגיון יש היגיון נגדי. יש נוגדנים, יש מחסומים,
יש לחצים ולחצינדנגדיים, יש אילוצים מסוגים שונים.
שום דבר בפוליטיקה אינו פשוט כפי שהוא נראה לחובב
התמים.
מי שמתבונן בתיאוריה זו, ישים מייד את ליבו לכך
שיש לה פרצוף מוכר.

— הסכמה אמריקאית להקמת סוריה־רכתי,
שתכלול את לכנון, ירדן ופלסטין.

קארטר ורביו בוושינגטון: חבורת חובבנים
כבר עתה מסתמנות כמה גישות מנוגדות, שסביבן
תהיה נטושה המחלוקת בוושינגטון בחודשים הקרובים.

^ גישה האחת ישנודנושנה, ונדמה היה כי שבקה
1 1חיים לכל חי, אבל היא חיה וקיימת, ונדמה שאף התחזקה
לאחרונה.

זוהי הגישה הפרו־האשמית.

הממשלה האמריקאית ביכלל, והסוכנות המרכזית לביון
בפרט, השקיעו יותר מדי כסף במלך חוסיין, מכדי שבעלי-
חסותו יוותרו עליו בלי מאבק.
חוסיין הוא סוכן אמריקאי גלוי ומוצהר. הוא מאבטח
את כל המערך האמריקאי במרחב. הוא חוצץ בין סעודיה
השמרנית, עתירת־הנפט, לבין סוריה הרדיקלית. הוא
נתמך על־ידי יצחק רבין וכל המיפלגות בישראל.
אולם הסדר-שלום, שימסור את אדמת פלסטין לידי
המלך, פשוט אינו אפשרי כיום, לשם כך יש להשמיד
את אש״ף, וזה אינו קל. אחדות ממדיגות־ערב העיקריות
מתנגדות לכך בתוקף. הן מסכימות לכל היותר לקשר
פורמלי רופף בין מדינה פלסטינית עצמאיו״בין ירדן.
לכן, מי שד^ן^הענקת תפקיד מרכזי למלך חוסיין
ב־ .1977 הוא

אולם בעלי גישה זו הם במיעוט בוושינגטון. הם כוללים
את המומחים הרציניים, אך לא את הפוליטיקאים
החדשים, שהגיעו לעיר בעיקבות קארטר, אלה מחפשים
לעצמם חיים קלים יותר.
הפוליטיקאים בוושינגטון, כמו בעולם כולו, פועלים
על־פי החוק המקודש של הנוחיות הפוליטית. הם דוחים
החלטות. הם חיים מן היד אל הפה. הם מניחים לבעלי
הגישות השונות להתווכח, וממשיכים בינתיים באינרציה.

כל זה אינו מוכיל להסדר-שלום כ־* .107

^ ין זו תחזית אופטימית, למי שמאמין כי האינטרס
המדיני והביטחוני של ישראל מחייב השגת הסדר-
שלום בהקדם האפשרי.
אולם ג׳ימי קארטר לא נבחר בדי לייצג את האינטרס
הישראלי. הוא נבחר כדי לייצג את האינטרס האמריקאי.
ואף כי הקשרים בץ שתי המדינות הדוקים מאד — קיים
פער טיבעי בין האינטרסים של מדינות שונות.

אכסורד גמור הוא להניח, כי ממשלת אד־צות־הכרית
תפעל למען האינטרס הישראלי
יותר מאשר ממשלת ישראל. מי שתולה את
תיקוותו ככך הוא משתמט, עצלן או פחדן.

המערכה למען מדיניות־שלום ישראלית יכולה להתנהל
רק בישראל, בזירה הפוליטית בישראל. האמונה התמימה
כאילו מובטח שממשלת ארצות־הברית תכפה את השלום
על ממשלת־ישראל הבאה, תהיה אשר תהיה, אינה אלא
השתמטות מן האחריות.

מי שמשתמש כאמתלה זו כדי לערוק מן
המערכה הנוכחית על גורל המדינה, מקכל עד
עצמו אחריות נוראה.

הרמ טכ״ל פר ץבב כי למראהח״ד צה״ ר
לאנשים הנבונים!

777
הברנדי הלאומי שהוא בינלאומי.

ה מ שחררי םאת חטובי אנ טבה ־ בסרט
רב־אלוף
1הרמטכ״ל
מרדכי (״מוטה״) גור, פרץ
בבכי. לא היו אלה סתם דמעות
אלא בכי של התרגשות ממש,
עד שמוטר נאלץ לקנח את
אפו ועיניו בממחטה. היה זה
בהקרנה המיוחדת של סרטו
של מנחם גולן מבצע יונתן
(ראה מדור קולנוע) שנערכה
במיוחד לכבודו של מוטה. מוטה
הוזמן להצגת הבכורה החגיגית
הרשמית של הסרט,
שתיערך ביום חמישי השבוע.
אבל הוא לא היה מוכן לאשר
את השתתפותו בהצגת הבכורה
לפני שיחזה בסרט קודם לכן.
ומוטה חזה — ובכה. לא פחות
נרגש היה בנו הצעיר של מוטה
שנילווה אל אביו. הוא פרץ
במחיאות כפיים נלהבות בכל
פעם שחיי.לי צה״ל בסרט נראו
מחסלים את אחד החוטפים
הערבים.

0שר-המישטרה, שלמה
הילל, אינו מצליח להיפטר
מהתגובות ״שעוררה טעותו —
שהוגדרה על־ידי ראש־הממשלה
יצחק רביו כ״פרוידיסטית״,
בעת שכיושב-ראש ועידת מיפ-
לגת העבודה אמור היה לקרוא
לנואם הראשון, וקרא לפרס

מדים בתהודט

אויה בראוו

מזכירו הצבאי של שר־הביטחון (משמאל) אינו סומך רק על כוחו של
צה״ל. כשיצא השבוע לבלות בחברת אשתו (מימין) ,בפתיחת דיסקוטק
חדש בתל־אביב, הוא נזקק לשירותיו של שמשון דנוך (במרכז) כדי להרחיק צלמים מעליו.

היתה נרגשת מאד בפתיחת
תערוכת ציוריה ביפו העתיקה.
היא בירכת בלבביות כל אורח. כשניגשה אל השחקן יוסף
שילוח ופתחה עימו בשיחה לבבית, תמה יוסי :״אני לא בטוח שאנחנו
מכירים.״ השיבה מרים :״בטח שאנחנו מכירים, מהסרטים.״

8 £1357

במקום לרבין. סיפר השבוע הילל
במיזנון הכנסת :״אחרי
אותה טעות באו אלי שלוש
קבוצות אנשים. קבוצה אחת
אמרה שטעותי הפרוידיסטית
ביטאה בעצם את רצונו של
רבץ, כי הוא ממילא רצה לנאום
שני ; קבוצה שנייה תמכה בדעתו
של ראש־הממ״שלה, וטענה
כי העובדה שקראתי לפרס מצ ביעה
על כך שאני בעדי שר־הביטחון,
ואילו הקבוצה השלישית
של החברים שאלה אותי :
״תגיד, הילל, מי זה בכלל
פרויד? הוא חבר המרכז?״
אגב, מי שהיה שר־התיירות,
עקיבא גוכרין,
שהוא חבר מרכז מיפלגת העבודה,
פגש בשר־המישטר של מה
הילל ואמר לו. :״אשתי
ראתה אותך בטלוויזיה, והתפלאה
:״כזה צעיר וכבר שר?״
! המועמד מיספר שניים
של תנועת שלונזציון, תת־אלוף
(מיל ).ישעיהו ברקת, הופיע
לפני סטודנטים באוניברנויטה
העיברית בירושלים, זהירצה על
עומק אסטרטגי. בין השאר
אמר :״מאחר שמוסקבה ואג־טבה
נמצאות באותו מרחק
גיאוגרפי מישראל, קיים מאזן-
אימה מתמיד בין ישראל ל־בריודהמועצות.
כפי שפגענו
באנטבה, אנו עשויים להגיע
לבירה הסובייטית.״ הסטודנטים
הנדהמים לטשו עיניים בבדיקת,
ואחד מהם לא יכול להתאפק.
״•תסלח לי שאני.מתערב בדבריו
של מיקצוען נמוך,״ אמר לו,
,אבל אינך יחושב שקיים איזשהו
הבדל בין יחסי־הכוחיות של
אוגנדה וברית־המועצות?״
איבה נושנה שוררת
גולדה מאיר לבין
המדיני של דבד דני
השבוע נשאלה גולדה
מעניקה ראיונות
בנימה נחרצת :

אתם לא מתביישים לשים את
גולדה, אחרי כל מה שקרה
במילחמה, בראשות הרשימה של
המיפלגה לבחירות לכנסת?׳
הימהמתי משהו, לובה המשיך
לצעוק עלי, ולבסוף יצא וטרק
לי את הדלת בפנים. מייד אחר־כך
נכנס הנכד הקטן שלי בריצה
לחדרי, ואמר לי , :סבא, למה
הדוד צועק עליך?׳״
1מנהיג ד״ש, הפרופסור
ייגאל ידיו אולי מצליח לארגן
לו מיפלגה, אך הוא מצליח
בהחלט גם לפורר את •חיי-
המישפחה שלו. אחרי שאשתו,
כרמלה, נפטרה לאחר מחלה
ממושכת, שבה לישראל בתו,
אורלי עפרת, שהיתה נשואה
לדוקטור-לסיפרות גדעזן עפ רת
והתגוררה בקומה הראשונה
בביתו הגדול של אביה, ברחוב
רמב״ן בשכונת רחביה הירושלמית.
בתו החיילת של ידין,
ליטל, התגוררה יחד עם אביה
ושני חתולים בקומה השנייה.
ליטל, שנהגה להדפיס את מיכ-
תביו של אביה, נטשה בימים
אלה את הבית והחליטה לשכור
לה דירה כיוון שלדבריה, מאז
שהחל אביה עוסק בפוליטיקה,
הפך ביתם ל״בית־משוגעים״.
ואילו אורלי, הידועה בדיעותיה
הפמיניסטיות והמנהלת כעת רומן
עם אחד ממנהיגי מצפ״ן
הקיצוניים ביותר, הקימה בימים
אלה את מיפלגת הנשים. היא
•מתנגדת בתוקף לדיעותיו של
אביה ולאנשים, המרכיבים את
תנועתנו, ועומדת לנסוע ללונ דון
מייד אחרי הבחירות.
מועדון־הלילה החדש
שנפתח ביפו העתיקה, אל מאצ׳ו
הפך מקום־הבילוי הקבוע של
שחקני הכדורסל של מכבי תל-
אביב. בערב השבת שעברה
בילו במקום אולסי פרי,
שבא בחברת יפהפייה בלונדית

״שא ב א חריו ת נוראה עבור ה מיל חמההבאה

יונה ונדריה
* ש הרכה אנשים בארץ המאמינים כי השלום
יפול מן השמיים, כמו יונה צלוייה. אין צורך לטרוח
למענו. הכל ייעשה מעצמו.
צריכים לארוחה.

לשכת,

לחבות

ולהתכונן

וזוהי התיאוריה: באחד הימים ב־ 1977 יכפו האמריק אים
שלום על ישראל.
האמריקאים הם חכמים. הם יודעים שיש להם עכשיו
הזדמנות חד־פעמית לכונן שלום במרחב שלנו, שיהיה כולו
לטובתם. מצריים, סוריה, סעודיה, ירדן וגם אש״ף מוכנים
עתה לקבל חסות אמריקאית, בתנאי שהאמריקאים יכפו
על ישראל הסדר כולל, נסיגה מן השטחים המוחזקים
והקמת מדינה פלסטינית.
לאמריקאים זה כדאי. כך יסלקו סופית את ההשפעה
הסובייטית מן המרחב, ויבטיחו לעצמם את הנפט הערבי
לשנים רבות.
תקרית אופיינית.

קטנה,

חסרת-חשיכות —

האנשים החדשים בוושינגטון אינם באים לתפקידיהם
כאשר מוכנה בידיהם תוכנית כלשהי לפיתרון הבעייה ה־ישראלית־ערבית.
בבואם למישרדיהם מצאו שם אנשים
בעלי גישות שונות, נציגי אינטרסים שונים ומשונים.

יעברו חודשים רכים, ואולי שנים, עד שתתגבש
כתוך האנדרלמוסיה הזאת מדיניות חדשה
ומוסכמת — אם כיכלל.

פי שדוגל בגישה זז, אינו יכול לפעול למען הסדר-
שלום ב־. 1977

גישה זו יכלה דהכיא להסדי-עודוט כ־ד,197
או לפחות לקרב אותו מאד כמהלך השנה. דרך
זו מובילה לזינכה, תוך הפגשת ממשלת ישראל
ואש״ף לייד שולחן הדיונים, והתמודדות אמי־תית
עם הבעיות היסודיות של הפיכסוך.

ההיסטוריה פשוט אינה מתקדמת על פסים
ישרים, הגיוניים ונוחים שכאלה.

אז אמרו: ניכסון מייצג את האינטרסים של חברות־הנפט
הגדולות. ההון הגדול בארצות־הברית מעוניין בהסדר
ובשקט במיזרודהתיכון. הסובייטים תומכים בכך.
ניכסון הביא עימו אנשים חדשים, נמרצים וחכמים, כמו
הנרי קיסינג׳ר המפורסם וויליאם רוג׳רס. בחדרי־חדרים
כבר מתגבשת תוכנית מרחיקת-לכת להסדר כולל. בקיצור:
ארצות-הברית תכפה הסדר בשנת .1969

ההמשך ידוע. תוכנית רוג׳דס. הקפאת תוכנית
דוג׳רס 15*69 .חלפה, כמוה שלוש השנים
הכאות. ואז פרצה מילחמת יופ-הביפורים.

מקנן בלבי חשש סתום שמא מתחיל עתה תהליך
דומה. ההזדמנות ההיסטורית עלולה לחלוף — 1977 .״שנת
השלום״ — עלולה להיכנס להיסטוריה כשנה מבוזבזת
נוספת.

וכאופק מתקבצים העננים של יום־כיפורים
הדש.

ך* ראש המינהל החדש בארצות־הברית עומדים חו־
^ בבים. הם אנשים טובים, בעלי ניסיון בשטחים רבים.
אך לגבי הבעייה הסבוכה שלנו, רובם חסרי ניסיון ורקע.
ח ו שי *

ד-י רי

ס א רי ז ר זרי*!

אי ש

״י ^יזי

או ל ח

ף צד כל אלה קיימת גם הגישה הרצינית, המרחיקה-

^ ראות, החותרת לשלום של ממש.
גישה זו מבינה שהאינטרס האמריקאי האמיתי מחייב
הסדר־שלום כולל, וכי שלום כזה לא ייתכן בלי השתתפות
העם הפלסטיני. היא מבינה כי קיימת עתה מגמה חזקה
באש״ף לקבל הסדר־שלום בחסות האמריקאים, וכי זוהי
הזדמנות בלתי־חוזרת להשתית את האינטרס האמריקאי
ארוך־הטווח על בסים איתן.

¥והי תיאוריה יפה. היא מפתה מאד. היא נוחה.
1היא משמשת תירוץ נהדר לכל ה״יונים״ בישראל —
בתוך המימסד ומחוצה לו, היחידים והקבוצות — שלא
לעשות דבר.
היא גם הגיונית מאד. אולם כמו תיאוריות הגיוניות
רבות, היא בלתי־מציאותית.

ואכן, אותה התיאוריה כדיוק ריחפה על-פני
המדינה כראשית * ,1965 כאשר ריצ׳ארד ניכסון
עלה לשילטון והקים את ממשלתו החדשה.

** ול שתי גישות אלה עומדת גישה קודמת, הגישה
)4של הנרי קיסינג׳ר. כמו תמיד בפוליטיקה, כאשר יש
מחלוקת בין גישות חדשות שונות, מוסיפה הגישה הישנה
לשלוט בכיפה, על-פי חוקי התאוצה.

כך אפשר להעסיק את הממשלות, לעשות
רושם של פעילות נמרצת ומתמדת, להשאיר את
היוזמה כידי ארצות־הכרית — מבלי שישתנה
דכר.

לכן — אין בל צורך ששוחרי-השלום כישראל
יטריחו את עצמם. הדכר ייעשה כיל־עדיהם.
בחינת צדיק, שמלאכתו נעשית בידי
אחרים.

לכל היגיון יש היגיון נגדי. יש נוגדנים, יש מחסומים׳
יש לחצים ולחצים־נגדיים, יש אילוצים מסוגים שונים.
שום דבר בפוליטיקה אינו פשוט כפי שהוא נראה לחובב
התמים.
מי שמתבונן בתיאוריה זו, ישים מייד את ליבו לכך
שיש לה פרצוף מוכר.

גם הקו הסורי אינו מוכיל לשלום כעתיר
הנראה-לעין.

מי שדוגל בכך, יכול לבזבז את כל שנת ,1977 וגם
את השנה הבאה, על הסדרי־ביניים קטנים וחסרי־משמעות.
אפשר לפעול למען הסדר־ביניים כלשהו ברמודה,גולן,
שיזיז את הקו בכמה קילומטרים פד,־ושם, ולמען הסדר
נוסף כלשהו בסיני. אפשר גם להמציא רעיונות לגבי
הסדרי־ביניים בגבול לבנון ובגבול ירדן.

מה תוכל ממשלת ישראל לעשות? לא תהיה לה
ברירה. ישראל תלוייה כל־כולה בארצות־הברית. היא
תקבל את תכתיב־השלום האמריקאי. כך יעשה רבין,
ואילו היו במקומו שימעון פרס, ייגאל ידין, או אף מנחם
בגין — היו גם הם נוהגים בדיוק כך.

פירושו של דבר: המלך חוסיין(או מי שיבוא במקומו)
יהפוך משרת סורי. תחת המנהיגות הפלסטינית העצמאית
תבוא סוכנות סורית, שתקבל לידיה את הגדה והרצועה.
מי שדוגל בגישה זו בוודאי אינו יכול לפעול למען
הסדר־שלום ב* .1977 פי מול פיתרון כזה יתייצבו לא רק
אש״ף, אלא גם סעודיה ומצריים. יהיה צורך למכור את
הרעיון לבעלי־ברית, לשבור את המתנגדים, לנהל אינטריגות
ממושכות ומסובכות כדי לקרב מטרה זו* .

גישה זו אומרת: הסדר־כיניים, כלי פי*
תדון כולל.

כוושיננטון קמה ממשלה חדשה, שכראשה
עומדים אנשים רעננים ונמרצים. דרושים להם
כמה שכועות כדי להכין את העניין, ואז זה יפעל
כמו שעון.

— הסכמה אמריקאית להקמה סוריה-רכתי,
שתכלול את לכנון, ירדן ופלסטין.

קארטר ורביו בוושינגטון: חבורת חובבנים
כבר עתה מסתמנות כמה גישות מנוגדות, שסביבן
תהיה נטושה המחלוקת בוושינגטון בחודשים הקרובים.

ן* גישה האחת ישנה־נושנה, ונדמה היה כי שבקה
1 1חיים לכל חי, אבל היא חיה וקיימת, ונדמה שאף התחזקה
לאחרונה.

זוהי הגישה הפרו־האשמית.

הממשלה האמריקאית ביכלל, והסוכנות המרכזית לביון
בפרט, השקיעו יותר מדי כסף במלך חוסיין, מכדי שבעלי-
חסותו יוותרו עליו בלי מאבק.
חוסיין הוא סוכן אמריקאי גלד ומוצהר. הוא מאבטח
את כל המערך האמריקאי במרחב. הוא חוצץ בין סעודיה
השמרנית, עתירת־הנפט, לבין סוריה הרדיקלית. הוא
נתמך על-ידי יצחק רבין וכל המיפלגות, בישראל.
אולם הסדר־שלום, שימסור את אדמת פלסטין לידי
המלך, פשוט אינו אפשרי כיום, לשם כך יש להשמיד
את אש״ף, וזה אינו קל. אחדות ממדינות־ערב העיקריות
מתנגדות לכך בתוקף. הן מסכימות לכל היותר לקשר
פורמלי רופף בין מדינה פלסטינית עצמאיו^בין ירדן.

אולם בעלי גישה זו הם במיעוט בוושינגטון. הם כול-
לים את המומחים הרציניים, אך לא את הפוליטיקאים
החדשים, שהגיעו לעיר בעיקבות קארטר. אלה מחפשים
לעצמם חיים קלים יותר.
הפוליטיקאים בוושינגטון, כמו בעולם כולו, פועלים
על״פי החוק המקודש של הנוחיות הפוליטית. הם דוחים
החלטות. הם חיים מן היד אל הפה. הם מניחים לבעלי
הגישות השונות להתווכח, וממשיכים בינתיים באינרציה.

כל זה אינו מוכיל להסדר-שלום כ•*1־,19

ין זו תחזית אופטימית, למי שמאמין כי האינטרס
\ 1המדיני והביטחוני של ישראל מחייב השגת הסדר-
שלום בהקדם האפשרי.
אולם ג׳יפי קארטר לא נבחר כדי לייצג את האינטרס
הישראלי. הוא נבחר כדי לייצג את האינטרס האמריקאי.
ואף כי הקשרים בץ שתי המדינות הדוקים מאד — קיים
פער טיבעי בין האינטרסים של מדינות שונות.

אבסורד גמור הוא להגיח, כי ממשלת אד
צות־הכרית תפעל למען האינטרס הישראלי
יותר מאשר ממשלת ישראל. מי שתולה את
תיקוותו בכך הוא משתמט, עצלן או פחדן.

המערכה למען מדיניות־שלום ישראלית יכולה להתנהל
רק בישראל, בזירה הפוליטית בישראל. האמונה התמימה
כאילו מובטח שממשלת ארצות־הברית תכפה את השלום
על ממשלת־ישראל הבאה, תהיה אשר תהיה, אינה אלא
השתמטות מן האחריות.

מי שמשתמיט כאמתלה זו כדי לערוק
המערכה הנוכחית
על גורל המדינה, מקבל על
•זצמואחריות 5ויו 1מ

לאנשים
הנכונים!

777
הברנדי הלאומי שהוא בינלאומי.

המשחררייסח חטובי אנ טבה -בסרט
רב־אלוף
הרמטכ״ל
מרדכי (״מוטה״) גור, פרץ
בבכי. לא היו אלד. סתם דמעות
אלא בכי של התרגשות ממש,
עד שמוטה נאלץ לקנח את
אפו ועיניו בממחטה. היה זה
בהקרנה המיוחדת של סרטו
של מנחם גולן מבצע יונתן
(ראה מדור קולנוע) שנערכה
במיוחד לכבודו של מוטה. מוטה
הוזמו להצגת הבכורה החגיגית
הרשמית של הסרט,
שתיערך ביום חמישי השבוע.
אבל הוא לא היה מוכן לאשר
את השתתפותו בהצגת הבכורה
לפני שיחזה בסרט קודם לכן.
ומוטה חזה — ובכה. לא פחות
נרגש היה בנו הצעיר של מוטה
שנילווה אל אביו. הוא פרץ
במחיאות כפיים נלהבות בכל
פעם שחיי.לי צה״ל בסרט נראו
מחסלים את אחד החוטפים
הערבים.

8שר-המישטרה, שלמה
הילל, אינו מצליח להיפטר
מהתגובות -שעוררה טעותו —
שהוגדרה על־ידי ראש־הממשלה
יצחק דכין כ״פרוידיסטית״,
בעת שכיושב-ראש ועידת מיפ־לגת
העבודה אמור היה לקרוא
לבואם הראשון, וקרא לפרס

מזכירו הצבאי של שר־הכיטחון (משמאל) אינו סומן רק על כוחו של
צה״ל. כשיצא השבוע לבלות בחברת אשתו (מימין) ,בפתיחת דיסקוטק
חדש בתל־אביב, הוא נזקק לשירותיו של שמשון דנוך (במרכז) כדי להרחיק צלמים מעליו.

אויה בראוו

8ר 111ךיך 1 1ד 1 *1ח! היתוז נרגשת מאד בפתיחת
1! 1 111 •1 1תערוכת ציוריה ביפו העתי

קה. היא בירכה בלבביות כל אורח. כשניגשה אל השחקן יוסף
שילוח ופתחה עימו בשיחה לבבית, תמה יוסי :״אני לא בטוח שאנחנו
מכירים.״ השיבה מרים :״בטח שאנחנו מכורים, מהסרטים.״

במקום לרבץ. סיפר השבוע הילל
במיזנון הכנסת :״אחרי
אותה טעות באו אלי שלוש
קבוצות אנשים. קבוצה אחת
אמדה שטעותי הפרוידיסטית
ביטאה בעצם את רצונו של
יבין, כי הוא ממילא רצה לנאום
שני ! קבוצה שנייה תמכה בדעתו
של ראש־הממשלה ,׳וטענה
כי העובדה שקראתי לפרס מצביעה
על כך שאני בעדי שר־הביטחון,
ואילו הקבוצה השלישית
של החברים שאלה אותי :
״תגיד, הילל, מי זה בכלל
פרויד? הוא חבר המרכז?״
! 8אגב, מי שהיה שר־התיירות,
עקיבא גוברין,
שהוא חבר מרכז מיפלגת העבודה,
פגשבשר־המישטר של מה
הילל ואמר ליו. :״אשתי
ראתה אותך בטלוויזיה, והתפלאה
:״כזה צעיר וכבר שר?״
המועמד מיספר שניים
של תנועת שלונזציון, תת־אלוף
(מיל ).ישעיהו ברקת, הופיע
לפני סטודנטים באוניברסיטה
העיברית בירושלים, יוד,ירצה על
עומק אסטרטגי. בין השאר
אמר :״מאחר שמוסקבה ואנ־כבה
נמצאות באותו מרחק
גיאוגרפי מישראל, קיים מאזן-
אימה מתמיד בין ישראל ל-
ברית־המועצות. כפי שפגענו
באנטבה, אנו עשויים להגיע
לבירה הסובייטית.״ הסטודנטים
הנדהמים לטשו עיניים בבדיקת,
ואחד מהם לא יכול להתאפק.
״׳תסלח לי. שאני מתערב בדבריו
של ימיקצוען כמוך,״ אמד לו,
,אבל אינך •חושב שקיים איזשהו
הבדל בין יחסי־ד,כוחות של
אוגנדה וברית־המועצות?״
איבה נושנה שוררת
גולדה מאיר לבין
המדיני של דבר דני
השבוע נשאלה גולדה

אתם לא מתביישים לשים את
גולדה, אחרי כל מה שקרה
במילחמה, בראשות הרשימה של
המיפלגה לבהירות לכנסת?׳
הימהמתי משהיו, לובה המשיך
לצעוק עלי, ולבסוף יצא וטרק
לי את הדלת בפנים. מייד אחר-
כך נכנס הנכד הקטן שלי בריצה
לחדרי, ואמר לי, :סבא, למה
הדוד צועק עליך?׳״
! 8מנהיג ד״ש, הפרופסור
ייגאל ידיו אולי מצליח לארגן
לו מיפלגה, אך הוא מצליח
בהחלט גם לפורר את חיי-
המישפחה שלו. אחרי שאשתו,
כרמלה, נפטרה לאחר מחלה
ממושכת, שבה לישראל בתו,
אורלי עפרת ,׳שהיתר, נשואה
לדוקטור-לסיפרות גדעון עפ רת
והתגוררה בקומה הראשונה
בביתו הגדול של אביה, ברחוב
רמב״ן בשכונת רחביה הירושלמית.
בתו החיילת של ידין,
ליטל, התגוררה יחד עם אביה
ושני התולים בקומה השנייה.
ליסל, שנהגה להדפיס את מיב־תביו
של אביה, נטשה בימים
אלה את הבית והחליטה לשכור
לה דירה כיוון שלדבריה, מאז
שהחל אביה עוסק בפוליטיקה,
הפך ביתם ל״בית-משוגעים״.
ואילו אורלי, הידועה בדיעותיה
הפמיניסטיות והמנהלת כעת דומן
עם אחד ממנהיגי מציפ״ן
הקיצוניים ביותר, הקימה בימים
אלה את מייפלגת הנשים. היא
מתנגדת בתוקף לדיעותיו של
אביה ולאנשים. המרכיבים את
תנועתנו, ועומדת לנסוע ללונדון
מייד אחרי הבחירות.
מועדון־הלילה החדש
שנפתח ביפו העתיקה, אל מאצ׳ו
הפד סקום־הבילוי הקבוע -של
שתקני הכדורסל של מכבי תל-
אביב. בערב השבת שעברה
בילו במקום אולסי פרי,

א 111ו * ם
לחלק חתימות. ברקוגיץ ופרי
הגיאו אייתם את שני שחקני
׳הקבוצה הבלגית, מריאן ד
כדג דיל, שהתלהבו מאד
מהחתיכות הישראליות. אמר
ביג דיל :״רק בשביל לבלות
כמו שאני מבלה בתל־אביב, אני
מוכן להפסיד גם בפעם הבאה.״

לשדרן דורי בן־זאב
מעריצים רבים, המאזינים דרך-
קבע לתוכניותיו המשודדות ב־גלי־צת״ל.
אולם בשבוע האחרון
התאכזבו המעריצים מרה, כש-
את התוכניות לא הגיש דורי
אלא מישהו אחר. הסתבר כי
השדרן חלה, אושפז בבית-
החולים, עבד ניתוח. כעת הוא
מחלים בביתו, ועומד לחזור
בקרוב לעבודתו.
! בין המאזינים לתוכניתו
הקבועה של אורי זו ה ר, ב-
גלי־צת״ל, ציפווי־לילה, מצוי
גם ידיד ותיק שלו, שאמר:
,,לפי הקצב של אורי, אני רואה
שתוך בויתיו
פיק״)
בתור

שנתיים הוא יילך בעיק־של
ידידנו מרדכי(״׳פוארנון.
הוא עוד יגמור
רב באיזו ישיבה.״

0אנשי הבוהמה אינם
זקוקים למתווכים כשהם מחפשים
דירות. הם עושים זאת
בינם לבין עצימם. שדרן־הרדיו
נדי ל יכנה ואשתו הטרייה
שרה שברו בימים אלה את
דירתם של הזמר אושיק לוי
ואשתו עירית, שעברו לדידה
חדשה, ואילו המוסיקאי נועם
זייד, אחיה של הזמרת אסתר
עופרים, שכר את דירתו של
דורי בן־זאב. הזמר שלום
דן גד ר ואשתו ליהי שכרו את
ביתם של השחקנית טליה
שפירא ובעלה, בעל בית־החרושת
לתרופות יורם בז־טובים.
החגורנית אתי אלוף
שכרה את ביתן של האופנאית
תמרה יוכל והציירת ארי אלה
ויתר ביפדהעתיקה. ואילו
הצייר ז ׳׳אן תירוש שכר

את ביתו היפואי של הצייר
אורי ליפשיץ, שעבר להתגורר
עט אשתו עדה וילדיהם
במושב מגשימים.
כאשר פירסמה באחרונה
העיתונאית דבורה נמיר,
הכתבת הרפואית של הצהרון
ידיעות אחרונות, סידרת כתבות
על סיבוכים בהריון ובלידה, לא
שיערה כי אחד הסיבוכים הנדירים
האלה יפקוד דווקא את
בני*מישפחתה שלוש פעמים ברציפות.
בסוף השבוע -שעבר
הוחשה דפנה, ביתה של הכתבת,
המשרתת כסרן בחיל-
האוויר, לבית־היולדות. במהלך
הלידה התעוררו סיבוכים חמודים,
ואחרי שעות של מריטת
עצבים וחרדה גדולה, הוזעק
בלילה מביתו הפרופסור דויד
סר, שביצע בה ניתוח קיסרי.
דבוריה נמיר הפכה סבתא בפעם
השלישית, והזעם זוהי בכדה.
לפני ארבעה חודשים היתד. זיו
כלתה של העיתונאית, אשת
הבן ייגאל נמיר, שניצבה
לפני אותו סיבוך עצמו והנכד,
עידו, נולד בניתוח קיסרי.
אגב, גם נכדה הראשון של
הכתבת הרפואית, רועי בן
השלוש, נולד אחרי אותו סי בוך.
אף הוא בניתוח קיסרי.

מאמן קבוצת הכדורסל של מכבי

תל־אביב, הוא בעל תיאבון בריא למ|

רות גיזרתו הדקה. ערב משחקים מכריעים של קבוצתו הוא מרבה
לאכול .״אחרת העצבים היו גומרים אותי לגמרי,״ הוא טוען.

אורי דוהר

שהצליח לנצח עבור יצחק רבין במאבקו נגד שמעון פרס על ראשות־הממ-
שלה, עבר לנהל את מאבקה של קבוצת הפדורסל של מכבי ונל־אביב על
כתר אלופת אירופה בכדורסל. ערב מישחקה האחרון של מכבי נגד אלופת בלגיה, תפס אורי את כדור־סלני
מכבי תל־אביב בעת שסעדו במיסעדת אולימפיה לפני המישחק .״לשחק בטוח ולא בכוח,״
יעץ להם אורי זוהר. מיקי ברקוביץ׳ (מימין) וג׳ים בוטרייט, נראים מקשיבים לעצותיו של אורי זוהר.
לכנסת סמי פלאטו, טוענת

כי סמי הציע לה לגלם את תפקיד אשתו, אנט, בסרט שהוא עומד
להפיק על תולדות חייו. לדיברי איריס, גילה לה סמי שאת
דמותו״שלו יגלם בסרט שחקן־הקולגוע הצרפתי, ז׳אן־פול בלמונדו.

הרופאים הגינקולוגים, שמכירים
היטב את נמיר, ה״מכסה״ את
ניושא הרפואה זה עשרים שנה,
אמרו לה השבוע :״מוזר מאד
שאותו סיבוך חזר על עצמו
שלוש פעמים בתכיפות, אצל
שתי יולדות שונות, שבעצם
הן דק גיסות. מבחינת אחוז
שיעור הסיכונים בהריון ובלי־דה,
את יכולה להיכנס עכשיו
לסטטיסטיקה.״

טל ברוד

ניצב בין שני הקונדיטורים של מלון פאל בתל-אביב, שהכינו מסיבת״ניצחון 1 לקבוצת הכדורסל של מכבי תל״אביב, עוד לפני שזו ניצחה את יריבתה הבלגית.
לכבוד המסיבה הם הכינו עוגה, בדמות שני כדורסלנים הנאבקים על הכדור. משמאל: מיקי ברקוביץ.
ה עו ל ם הזה 2063

! 8אחד המאכלים הפופולריים
ביותר במיזנון־הפנסת
הוא זה הקרוי דן שילון. זהו
סלט העשוי משמנת מלפפונים
קצוצים, שום ושמיר. ומדוע זכה
מנהל ׳מחלקת־החדשיות בטלוויזיה
בכבוד שבו לא זכה איש
מחברי הבית ו השיבה על כך
מירי מריאד, המלצרית החתיכה
של המיזנון :״מכיוון
שבכל פעם -שהוא בא למיזנון,
הוא אוכל רק את זה — ובכמויות.״

לזמר צכיקה פיק
שיחק המזל. בשבוע שעבר חזר

משחות של -שלושה שבועות
בלונדון. כדרכם של ישראלים
ביקר צביקד. בקאזינו, והרוויח
במישחק הרולטה 1100 דולר,
שהם כ־ 11 אלף לירות ישראליות.
צביקה, שלא האמין ל מראה
עיניו ולמזלו הטוב, מיהר
להחליף את הקופונים בכסף,
בקופת הקאזינו, ושב לישראל
עשיר משהיה.
! שתיים שהושפעו מהצלחתם
של שחקני נבחרת הכדורסל,
אריק מנקין וסטיב
קפלן, אשר זכו במיכרז להפעלת
החנות לציוד־יטניס במרכז
הטנייס ברימת-השדיון, הן דפנה
-כותן, אשתו של הפירסומאי

יהודה בותן ואילנה ר
כיב,
אשתו של מנהל חברית
אודי צבי רביב. השתיים,
שעיסקן הספורטיבי שלהן עד
כה חיה לעודד את קבוצת הכדורסל
-של מכבי תל-אביב,
פתחו ברמת-השרון חנות לצייוד־מפורט
,׳משעשעות את באי
החנות במכירת כפפות־איגרוף
או נעלי־כדורגל מסומרות.

כותב העמוד התעמק ארוכות בהרצליה

אביב
רשימת מועמדי התנועה הדמוקראטית
״ליו
החדשה לכנסת, אחר נטל את פינקסו השרון רבה
האהוב וניסה לעשות קצת חשבונות.
רבת אביב
משהו כמו סטטיסטיקה של בית־ ספר
פתה תקלה
^׳יי ין *
עממי, הכל במיסגרת שתי פעולות ה נהני};
חשבון
המוכרות היטב לכותב, חיבור
ירהבל י ב
וחיסור. ברור שכל סטטיסטיק׳ן או ירושלים אקדמאי או קומפיוטר יפסלו מראש
גבעתיים
ה ללון
את המסקנות החובבניות שלהלן, ו־ירושלים
אף־על־פי־כן
מוצגים כאן הדברים ו גצרת
עלית
מי שרוצה יוכל להתייחס אליהם בת־
אביב
בוז הראוי.
רבת השרון
רבת השרון
ולמה בכלל צריך כותב־עמודים לש תלי
אביב
בת ולעשות סטטיסטיקות־בגרוש על ירושלים רשימת מועמדים תמה של מיפלגה
רבת גן
פתה תקו ה
זכה, ולמה לחלק כל דבר למדורים חיפה ולקבוצות ולהכליל הכללות מרושעות. גן רבת
הרצליה פיתות האמת היא שבדעת הכותב היה דווקא
לכתוב מסה נוקבת על הכור הא הורפיש
עפולה
עילית טומי שהולכים לבנות בטווח־נשורת
רמת השרון
מתאי גופו העדינים, אלא שבדפדפו
רבת גן
בעיתוני יום ששי ניתקל שוב ושוב רחובות באותה רשימת מועמדים, והיה בה
תל אביב קיראץ משהו מוזר במקצת, משהו חשוד כימי
תליאביב
עט. איך זה, שאל את עצמו לפתע נחגיה הכותב, שכל אלה שרוצים דמוקרטיה אשדוד ושינוי הם כל־כך דומים י היפה היפה
וכאן התחילה הספירה. והנה תו רמה
אביב
צאותיה. חיפה מבין 152 המועפדים
סביון
32 הם עורכי־דין ומשפטנים ; 21 מג-
ירושלים
כ״ליס, מנהלים ׳ומינהלנים ; 19 כלכלגן
יבנה
נים ; 13 מהנדטים ; 13 מורים ומחנכים ;
תל אביב
6עיתונאים ; 6אנשי מדע ומחקר ; 5
תל אביב
״אקדמאים״ ו״מרוצים״ ; 2רופאים ; 2 הרצליה הרצליה
ערד
תל אביב
רבת השרו;
תל אביב
בגי ברק.

אנשי־ניהול, מעסיקים, אקדמאים, עצי
מאים 85 .מן המועמדים עוסקים ב־עריכת־דין
או בניהול או בכלכלה או
בהנדסה. חתך חברתי מובהק המאפיין
השקפת עולם כלכלית וחברתית מוב־ *
הקת.

146 מו ע מ דים יהודים
מו ע מ דים בנימיעוטים 6 מבין 27 המנהלים, אחד הוא בעל־חברה
3 ,מנהלי חברות 2 ,מנהלי־עסקים
6 ,מינהלגים 6 ,עובדי מינהל
ציבורי (אנשים צנועים כמאיר עמיר
ומאיר זורע, סטלה לוי זשמואל טולי־דאנו,
לא הגדירו את עיסוקם, ונתנו
רק כתובת. כולם יודעים ׳שהם נועדו
רק לנהל) .יש גם מפקח, מנהל עיתון,
מנהל ייצור ו־ 4סמנכ״לים של חברות.
מאידך
ישנם 3טכנאים 2 ,עובדי־מדינה,
אחות, מדריך־נוער וגם פועל
אחד. פועל אחד לעומת 27 מנהלים.
יש מועמדים שהם ״אקדמאים״ ,יש
מועמדים שהם ״מרצים״ .מרצים למה?
בין השמות בולט (או נחבא) ארכיאו לוג
ירושלמי אחד. יש אומרים שהיה
בזמנו גם רמטכ״ל, אם־כי אין למצוא
לכך סימוכין ברשימה. גישה תרבו תית,
אקדמית במקצת, ארכיאולוג וזהו.
מועמדת אחרת מחזיקה בשני מקצו־

27 מועמדים הם מנהלים
מועמד אחד הוא פועל

היפה ״
תל אביב ירושלים רבת אפעל
רבת גן
תל אביב נהריה רבת גן
בעגן מיבאל
היד השרון
באר שבע
רבת השרון היפה ירושלים ירושלים הרצליה הרצליה הרצליה ירושלים ירושלים
רבת השרון ירושלים הרצליה
היפה
תל אביב

רואי״חשבון ; 2טייסים ; 2עובדי-מדינה ן
2סוכני־ביטוח ; 2עצמאיים ; 2תעשיינים
(וכן גם אדריכל אחד, טכנאי, גיזנר,
עוגד־סוציאלי, מדריך־נוער, אחות, רב,
פירסומאי, חגר-אגד, הנדסאי, רב-חובל,
סטודנט, עובד-ציבור ואלקטרונאי).

הספירה הראשונה. שערך הכותב
בעזרת חמש אצבעותיו, התחילה ל אמת
את חשדותיו הקלים באשר להר כבה
ההומוגני מדי של התנועה הח דשה.
אילו היה הכותב סטטיסטיקן
בר־סמכא, היה מעלה השערה זהירה
כי אלה הם פניה של התנועה כולה:

ג תג י ה
תל אביב
רבת השרון

כ״לים הוא של חברה לנגרות) או
קוסמטיקאים או סופרים (לא עיתוני•
יאים) או מפעילי־שופלים או כרסמים,
מבלטנים ומשחזנים ודפסים ופקידים
ומזכירים או נהגים או חקלאים או
מחסנאים, שלא לדבר על גריזרים

עות ,״עתונאית וסופרת״ .יש גם אחד
חיפאי, שבניגוד לארכיאולוג הנ״ל
מציג את שני מקצועותיו גם יחד ,״מו רה
ותעשיין יש גם עורד־עיתון,
אבל מנצרת־עילית. לא יכתוב ״עורך־
עלון״ ,כי זה לא מכובד מספיק ל תנועה
שכזאת. יש גם קיבוצניק אחד,
מועמדה היחידי של ההתיישבות העובדת,
וזה במיקרה זורע מהמינהל.
ויש גם פועל אחד, אבל של ייצור
כמובן ולא של שירותים, כי שירותים
זה לא מכובד.
שני דרוזים, בדואי ושלושה ערבים.
הם הם המיעוטים/0 .ס 4מכלל המועמ דים,
באוכלוסיה הם מונים כ־ס.150/
לחלקם לא רשום מיקצוע. כשם שה ניהול
הוא מקצועו של זורע, המיעוט
הוא מקצועם שלהם.
על־פי •רשימת מועמדי התנועה ו־מקצועותיהם,
אפשר לדעת מה הם ה מקצועות
העיליים במשק. אין ברשי מה
נגרים (אלא אם־כן אחד ר,סמנ־

וחנוונים וזבנים ומוכרי־דלק ומרכיבי־תריסים
זמזפתי־גגות ושואבי־מים.
אין גם אלכוהוליסטים או חרשים או
שוטים או משוגעים. כולם בריא-ם ו מנהלים
ואקדמאים. תשעים אקדמאים
לפחות ספר הכותב.
הכותב גם ספר וגילה כי 79 מן
המועמדים גרים בגוש דן, ואף חישב
ומצא כי הם מהווים /0ס 52 מכלל
המועמדים — דבר המעורר ספקית
ביחס לכוונות התנועה לשינוי שיטת
הבחירות לשיטה האזורית, לטובת הפריפריה.
לירושלים 21 מועמדים. ל חיפה
.15 לשאר המדינה רק .37
הנה פירוט מועמדי גוש דן:
ונ״א—יפו ; 27 רמת-השרון ; 11 רמת-גן
; 11 הרצליה (פיתוח) ; 10 חולון ; 4
סביון 3ן פתח-תקוה ! 3גבעתיים ; 2
רמונ-אביג ; 2בני־ברק ; 2אור־יחודה
; 1קיראון ; 1רמת־אפעל ; 1הוד-
השרון .1סה״כ .79 :

לרמת־השרון 11 מועמדים. זהו מספר
המועמדים שיש לקרית־שמונה (,)1
עפולה 1באר־שבע 2אשדוד
( ,)2נהריה 1דימונה 2בית־שאן
( )1ולוד (.)1
לסביון 3מועמדים. לאור יהודה
מועמד אחד. זוכרים את המודעות
״שמי בוזגלו״ ו״שמי אבוטבול״??
והנה באות המסקנות, שהן מאוד
לא אובייקטיביות, כידוע מראש. הת נועה
הדמוקראטית לשינוי היא, ל דעת
הכותב, עוד רשימה עדתית אחת
בנוף הרשימות העדתיות שלנו. רשי מת
העדה האקדמאית היהודית של
גוש דן והסביבה. עדה זו מצטיינת
בתרבותה העשירה, כמנהגיה, במש־כיליה,
במנהליה החרוצים ובכלכלניה
הרווחיים.
אין בכל הנאמר לעיל כדי לפסול
תנועה כזו מלהתקיים. להיפך, עליה
לייצג בכבוד את השיכבה העילית ה־נ״ל
בכנסת, ולפעול למען שינוי ה ניהול
בגוש דן והסביבה, כך שיתאים
לאינטרסים של חבריה. ולדעת הכותב
מגיעות לתנועה כזאת לפחות ארבעה
מנדאטים. אבל צריך להיזהר שלא
ייטעו. אם ייטעו, יאכלו אותה הרבה
יותר חזק מצסק״א.

טירת הכר:״

תל אביב
ת־ אביב ירקא ירושלים
דימונה

חנוך מרמרי

רמת השרון 11 -מועמ די ם
2מועמ די ם באר שבע
אקדמאית סטודנט
עורך ד־ן טייס עובד מדינה
פוער ייצור מורה מורה עתונאי מחנך מפקח טכנאי יצור מחנך עורך עתון
בער הב׳ בטוח משפטן מהנדס
עורך דין כימאי כלכלן
מד. נדם
סמנב״ל חברה
עורך דין
רואה חשבון, כלכלן מורה מדריד נוער
מנהל חברה, כלכלן כלכלן כלכלן מורה כלכלן
עורך דין •
רחנך׳
סוכן ׳ביטוח
רב חובל מהנדס עתו-נאית, סופרת מהנדס כלכלן
עורך דין מנהלן עתונאית, מרצה
מנהל חברה
עורך דין מורה כלכלן כלכלן מהנדס ל עורך דין
כלכלן

עורך דין
עורד\יו
סימנכ״ל הברד, משפטן מינה רומא כלסלן
סיכן כיטות
עוויד דין תעעריו יזאה חשבון אחות טייס כלכלן ארכיאולוג
סי ציו מג
כלכלנית עורך ד*ן מהנדס מנהלן
עורך דין
יועצת חינוכית כלעלז מנהל ציבורי כלכלן כלכלן, מורה
רואה חשבון משפטן ייעץ כיי כלי מזרחן עירך דין
עויך דין מהנדס מנהל ייצי׳־
מורה. תצשייו
מנהל עסקים
סמנכ׳י־י הברה
עורך דין
מייד,

עובדת סוציא־־ת
אקדמאי

פירוש הפירמיד״ה (ר׳ פרשננו
המדיני יודע הדבר) הגכוה :
״ויתרונו לב רא ש-ממ שלת״ —
ובצדק. ולמה היא גבולות
בני-הגנה״ כהגדרתנו .״ויאמר ה נשיא״
— לרא שונה בהגדרתנו.
״ויתרונו לב״ — יתרונן נא לב-כל
וכל-לב ישראל לשמע הדברים ה אלו.
שלא אמר נשיא דבר זה
מעולמי-עד, אלא פעם אחת. ה לילה
הזה — שתי פעמים. פעם
אחת — ניכסון בסן־קלמנטה ב אלף
-ת שע-מאות -שיבעים־וארבע
למניינם. שתי פעמים — קארטר
באלף -ת שע־מאות־ שיבעים־ו שבע
למניינם — היום למנייננו .״גבולות
בני־הגנה״ — הלילה הזה שתי
פעמים — ״ויתרונו לב״.

פירוש הכתו״ ש
(ר׳ כתבנו בוושינגטון)
״עת ערביים״ — פשיטא: בין שמש
עומד ונופל .״עת ערביים״ — פירוש :
עת קשה .״עת ערביים״ — פירוש:
עיתם של הערביים .״ויסעדו לי בם״
— פשיטא: ויאכלו .״ויסעדו
ליבם״ — פירוש: ויתנו סעד לליבם.
״ויסעדו ליבם״ — פירוש: ויתנו סעד
מליבם, מידידותם .״ויסעדו ליבם עת
ערביים״ — גם לעת קשה, גם לעת
שקיעה, גם לעת עליית שמן אדמת
הערביים ; גם לעת הזו יתנו לנו הא מריקנים
סעד מליבם, מידידותם הכ נה,
ממחוייבותם העמוקה. ועובדה —
״ויכנס הנשיא מסיבה״ .והגדול מכולם
— ״ויבואו מכובדים כל הארץ
בתוכם״.
והמצחקת כקליאופטרה
קליאופטרה מלכת מצרים. קליאופטרה
ולא סאדאת. קליאופטרה תבוא אוהל-

לפנינו

ח ידרש מרענן

הפו רט יריעה רחבה

ונדירה

הממזגת את המצ יא ות היו מי
ומיתהמודרנית עם המוסר
העל -זמני של נביאי

ישראל

כת וב בשפתו החיה טל התנ״ך
המשליכה אורות של ׳ת יק ו וה
על אר?

ישרא ל בתקופת הב ית

השל יש י

ויוצרת פרספקטיבה

כנה

ונכונה של אמו נה בכל

אשר מתרחש לנו

ובנו כחלק

מההתרחשות הניסית המדהימה
טל שיבת ׳ ציון החדשה

ויהי היום וייצא ראש־ממשלת אל ארץ הברית
ויבוא אצל הבית
הגדול לשמוע דבר הנ שיא:
הלבן וי ק בלו הו מ ט חי ם וי אמר הנשיא זכאי ישראל
ויתרונן לב ראש־ממשלת
לגבולות בני־הגנה:
ויסעדו ליבם עם ערביים ויא מרו
ויען ב שלום:
ויקר א פתע
איש אל רעהו שלום ו בי ט חון:
הנשיא אל רעהו לדבר דבר ביני ה ם ויכר לו בת־ויד
חה הנשיא מתת כפירים ל א קוו דו־ז
קוניו: ויחייכו רנים ואף למיצרר לא אבה שמוע:
השניים וידחו במשותף שיתוף הא שפים ויקר או
לוועידה בז מנים ו סי כו מ ה הכולל: ויסבר הנשיא
שלום פ תו ח וזורם והדדי ויודה רא ש־ממ שלת:
ויסעד ראש־ממשלת או ה ל שגרירו ויבואו מכובדים
כל הארץ והמצחקתכק לי או פטרהב תו כ ם: ויכנס
הנשיא מ סי ב ה ויאמר נסיגה בז מני ם אל הכו ויח
טפו שחורים בני־ערובה וייצא ראש־לל:

שלת ב ה חב א מן העיר וי אמר הכל בסדר:
נו. מלכת מצרים תשחר פנינו. דבר
לנו עם קליאופטרה ולא עם סאדאת.
משא־ומתן לנו עם קליאופטרה ולא עם
סאדאת. שלום לנו עם קליאופטרה
ולא עם סאדאת.
פירוש חבתמנד״ו
(ר׳ כתבנו המדיני המיוחד)

״ויכר לו״ — לראש-ממשלת
היהודי ,״בת-זקוגיו״ — הלא
היא איימי, בתו האהובה של
הנשיא הגוי. ולא דבר קל הוא.
ואמרב בר ה מ שו ר ר ״ איי מי זי ב-

רונה-לברבה היתה צדקת
רה״ ודי לחבימא.
גמו פירוש
המקר״ל (ר׳ מקור לאומי
רב־דרג) מירושלים

״ויודה ראש-ממשלת״
ובתרגום השיבעים־ושיבעה נכתב
״ויודה לראש-ממשלת״ ,ללמדך
שיותר משהודה ראש-ממשלת
בשם ישראל — הודה הנשיא בשם
העולם. וכל כך למה י שהסביר
ראש-ממשלת לנשיא מהי מהותו
של שלום. וקיבל, אף הודה, ה נשיא
בנוסחנו. שהרי שלום מהו ז
— ״פתוח״ :שהגבולות פתוחים
ומפותחים ,״וזורם״ :שהאנשים
עוברים והסחורות זורמות ,״וה דדי״
:שהגבולות פתוחים הנה-
והנה ושהאנשים עוברים פה-ושם

והסחורות זורמות הלוך־וחזור.
ולפי שבא ראש-ממשלת ובידו
נוסח זה מלכתחילה, שאמר (טי לים
כ״ב ח׳) ״עובר וזורם השלום
הנכסף — אליו נייחלה פתוח
והדדי״ ,הרי שקיבל ארצות-הב-
רית נוסחנו, ולא יסתפק בפחות
מכך. ואין ספק שזהו ניצחון
גדול וחשוב למדיניותה העיק-
בית של ישראל מאז-ומתמיד•
פירוש החומ״ה
(ר׳ חוגימ מהימנים)
״ויכנס הנשיא מסיבה״ — של עיתונאים.
״ויאמר נסיגה״ — של ישראל .״בזמנים״
— על־פי לוח־זמנים קבוע מראש .״אל
הכולל״ — בדרך אל השלום, הקרוי בשי
גויים הסדר כולל. וסיפור זה הלא מובא
כבר בטילים ט״ז, תחת כותרתו הישנה־נושנה
של תוכנית רוג׳רס האגגי הידועה
לשימצה. ושם מצאנו (פסוק ל״ה) ״ייסוג
ישראל לבטח והתיקונים קלים ובא הכולל.״
והבדל אין. ואם הבדל יש — לרעה הוא.
ששם נאמר ״לבטח״ .מלשון ביטחון, וכאן
נשמט. ששם נאמר ״והתיקונים קלים,״ וכאן
נעלמו התיקונים כליל. ששם לא נמצינו
לחוצים בזמן וכאן נמצינו והזמן דחוק
עלינו. ואת שעומדת להתרחש עלינו שואה
זו כבימים ההם כבר מצינו כאן, שנאמר
״וידחה הנשיא מתת כפירים לאקוודורנים
ולמיצרר לא אבה שמוע.״ שהנה, עוד קודם
הנחתת מכת רוברס הרשע בשנית, כבר
מזדרז הנשיא להפליא עלינו שתיים מכות
מקדימות — האחת פוגעת בכלכלתנו :
״וידחה הנשיא מתת כסירים לאקוודורנים״
והשנית פוגעת בביטחתנו .״ולמיצרר לא
אבה שמוע.״ לומר לד וללמדך ולהזהירך
שלא יד המיקוח כאן, אלא יד זדונית
וזוממת.

פירוש המקדיפלככ״י
(ר׳ מקור דיפלומטי בכיר) הידוע
וכמה טוב עלינו פרק אדיר זה בתול-
דותינו על הפרק העגום ט״ז שבספר
טילים זה. שהרי פה ״ויחייבו השניים״
ובט״ז ״ויתעגם העם.״ שהרי פה ״וידחו״
ובט״ז ״ויקרעו ביגדם ויזעקו מרה.״ שהרי
פה ״במשותף״ ובט״ז ״ויצוו אותם.״
שהרי פה ״ויחייבו השניים וידחו במשותף
שיתוף האשפים״ ובט״ז ״ועל האשפים
לא יסף ״.שהרי פה דוחים הכל
שיתוף האשפים ובט״ז לא הסכימו דבר.
ויתירה על כך — שהרי פה ״נסיגה
בזמנים אל הכולל״ ובש״ז ״יסוג ישראל
לבטח והתיקונים קלים.״ שהרי פה ובט״ז
נסיגה ; אלא שפה ״בזמנים״ — לפי
דבר בעיתו, לפי דבר בשעתו, לפי דבר
דבור על אופנו, ובט״ז ״ייסוג ישראל
לבטח״ — ייסוג בכל מיקרה, ייסוג מה
שיהיה, ייסוג מאת האחוזים. שהרי ב-
ט״ז ״והתיקונים קלים״ — שהגביל עלינו
הרשע תיקונינו, ופה לא הוגבל ישראל
בתיקוניו. ויפה עשה הכתוב כשסיים
דבריו ב״הבל בסדר,״ אם לא למעלה
מזאת.

פירוש ה שלהב״ת (ר׳ שליחנו
המיוחד בארצות־הברית)

״ויחטפו שחורים בגי-ערובה״ —
ונשאלת השאלה מה לזאת ולענ ייננו.
וברי שלענייננו הוא, שלא
ציין זאת הכתוב סתם כך. ומן ה סתם
חשפו שחורים במעשם פר צופם
האמיתי, ולפיכך ״וייצא
ראש-ממשלת״ חזק ומחוזק מן ה עניין.
פירוש
החונ״ק
(ר׳ חוגים בניו-יורק) מבוסטון
״ויאמר הכל בסדר״ — סגי או נהורו
וי חלוקו. ויאמרו הללי לא בסדר הכוונה.
ויאמרו הללו בסדר הכוונה. והללו
שבללו גורסים הכוונה בסדר, אל אהמ
טר ה ׳ לא בסדר. ולא ידעו ל ה חלי ט
דבר וחצי דבר. וי טתינו שמוע דבר ראש־ממ
שלת בחירתי ויהי הכל בסדר ככתוב.

כדאי לך להזדרז ולה שקיע ב״גדיש״,קופת הגמל
של בנק הפועלים, עד . 31. 3.77
עד תאריך זה יאפ שר לך מס הכנסה ליהנות מניכויים
זיכויים עבור כל שנת הכספים החולפת.
הה שקעה ב״גדיש׳ הי א ה שקעה בך עצמך:
אתה מבטיח את עתידך, אתה מרויח סכומי ם גדולים,
אתה מבוטח בביטוח חיים, אתה ר שאי לקבל הלוואות
נוחות ולא פחזת חשוב: עד סוף מרץ
גם מס הכנסה מ ש קיע בך!
פרטים בכר סניפי בנק הפועלים, בבנק א מ רי ק אי-ישרא לי,
בנק עין חי ובנק קונטיננטל.

ג די ש!!ו ב תג ס ל
ההשקעה עו לו בן

ה עו ל ם הז ה 2063

בצה״ דדאק״ מתכדד הג דרת־י סו ד שד עוצמת־אווירי
* עד מי דחמח ום־הכ 3 ,ור, ם ,ל פ חו ת, ל א שררו
כלהסה ושיתוף הדד ,,ב !,זרועות היב ש ה והאוויר

₪ניחש,שרטה 1אווז7־
** ילחמת יום־ הכיפורים הולידה ויכוח נוקב,
שאין ודאות כי כבר שכך או יושב, בדבר ״עלות
התמורה״ של חיל־האוויד. לאמיתו של דבר, מתאים וגם
נחוץ שוויכוח זה יהיה ניצחי ויימשך כל עוד תצטרך
ישראל לבנות ולקיים כוח צבאי.
זאת, משום שעוצמת־אוויר סבירה — ובוודאי למעלה
ממנה — תהיה תמיד עניין יקר מאד! ולכן צפוי
כי להבא, כמו בעבר ובהווה, ייטול חיל־האוויר חלק ניכר
ממשאבינו המוקצים לביטחון, אם לא את חלק־הארי
בהם.
אין למצוא מישהו, המבין במה המדובר, שיכחיש כי
חיל־האוויר הכרחי וגם חיוני — לא רק עתה, אלא גם
בכל מילחמה צפוייה. אולם. כפי שגם ניסינו להר
אות
בסקירה הקודמת. אין חיל־האוויר כל•
יכול, ולא כל מה שתולים כו או מייעדים לו
מוצדק או כר-כיצוע.
כבר נאמר, בסקירתנו הקודמת (ועוד לפניה, בהזדמנויות
שונות ועל-ידי אנשים שונים) ,כי במילחמה
האחרונה נחל חיל־האוויר ״כישלון /במובן זה שהמיל־חמה
כולה נחשבת ״כישלון״ או ״אי-הצלחר,״ לצה״ל
בכללו! דהיינו, שאומנם נסתיימה כהצלחה — אפילו
רבה — מבחינה מוחלטת, אלא שזו פיגרה ואיב־זבה
מאד לעומת דמות המילחמה שציירנו לעצמנו, וביחס
לתוצאות הצפויות, שעליהן ״חתמנו״ מראש. גם אמרנו,
כי התמונה הוורודה — להפריז בדבר כושר ההכרעה
ביבשה של חיל-האוויר, לא נוצרה בדימיון אנשי-
היבשה, מן הרמטכ״לים ומטה, יש מאין. היא נשענה

וגם ניזונה מהשקפות, מסקנות ותעמזלות של
אנשי האוויר עצמם: הציפיות האוויריות
המוגזמות של אנשי־היבשה נבעו והתאימו ל־רמת-ההערכה
הגבוהה מדי של הטייסים, כרכר
מה שביכולתם לחולל ולגרום בשדה־הקרב.
עיוות דדסיטרי זה יכול היה להיווצר וגם להשתרש,
בעיקר מפני ע±צה״ל לא שררו, לפחות עד יום־הכיפורים,
הבנה ושיתוף הדדיים, של ממש, בין הזרועות. לעיקרון
של ״רב-זרועיוזד׳ אומנם שולם מם־שפתיים קבוע ורב.

בפועל התנהלו המגעים בין הזרועות בדושיח
של חרשים־עיוורים, גם כמקומות, בנושאים
וברמות, בם אי־הכנה ואי־ידיעה כאלו
כמוהן בפשע,

ח״ו ובזו *שינון
^,ורו ת הדדית זי ראוייה לגנאי וגם מזיקה בשתי
^ הזרועות! ובשתיהן, אין ואי־אפשר שיימצאו לה
צידוק, או אפילו רק הסבר מתקבל על הדעת. לכל היותר
ניתן לתרצה — והתירוצים של הטייסים יהיו קלושים
יותר מאלה של היבשתיים.
ראשית דבר, כל שחובת אנשי-היבשה ללמוד ולהבין

בנימיו עמידרור
הפר שן הצבא שלה עו ל ם הז ה
את עוצמת האוויר וחיל־האוויר הכרחית ומוסכמת מעל
ומעבר, הרי חובת האוויראים ללמוד את לוחמת וכוחות
היבשה הכרחית עוד יותר, מפני שהממד היבשתי ולוחמת
היבשה הם הדומיננטיים אצלנו, הן איסטרטגית־עקרונית
והן לעניין השיתוף והשילוב האווירי־הקרקעי.

תוצאות המילחמות נקבעות בהתאם
ל״חוק״ שלפיו כישלון אווירי והצלחה קרקעית
— שווים נצחון: הצלחה אווירית וכישלון
קרקעי — שווים כישלון״.

האם מוכר כציבור קצין חיל-אוויד אחד ויחידי
כשירות פעיל, מחוץ למפקד החיל לבדו ץ —
אלא שעימו ובתוכו עצורים וחבויים כל הידע
וההבנה ורוב ההתעניינות הצה״לית כנושאי
כוחות-האוויר ולוחמת־האוויר.
מסיבות אלה, אין טעם או מקום להסביר במייוחד,
לטובת האוויראים, מה הם לוחמת־היבשה וכוחות־היבשה :
מרבית מקירותינו התרכזו בממד זה, וכך יימשכו גם
להבא. אולם יש ויש צורך וגם חשיבות לנסות ולהסביר
כמה דיברי־יסוד בתחום האווירי, ולו רק כדי ליצור
איזשהו בסיס כללי ועקרוני — מוסכם או שנוי־במחלוקת
— לכל התייחסות לממד האווירי, לגורמים הפועלים בו,
ולהשפעות עליו או ממנו.
מאליו יובן, כי ענייננו איננו בממד האווירי סתם, אלא
בזה הספציפי שלנו! ומן הסיבות שפירטנו, גם מוטב
ויעיל לדון בכך תוך השוואתיות, במקום שניתנת לממד
היבשתי.

הגרות עוצמת־האוויו

כמו־כן הלחימה המשותפת, או המשולבת, אוויר־קרקע,
היא, ממהותה ובדרך־כלל, סיוע אווירי למיבצעי-היבשה
— כלומר, מאמץ־מישנה של המבצעים היבשתיים (אם־גם
מאמץ־מישנה חשוב או חיוני) .שנית, גורמי ״הסיוע״ —
ך* בר ראשון, יש להכין מהי בכלל ״עוצמת אוויר״.
החילות ״המסייעים״ בתוך זרוע־היבשה (חת״מ, הנדסה
1הקורא הנאמן.,פחות או יותר, של סקירותינו, כבר
וכיוב׳) וחיל־האוויר, לגבי כוחות־היבשה בכללם — הם יודע ומכיר היטב את ההמשך — ש״פילוסופיה״ כזו לא
טכניים־התמחותיים יותר מאשר מקבלי־הסיוע.
תימצא בצה״ל, למרות שקשה להבין כיצד ניתן לבנות
לכן מקובל וגם הגיוני, שהמסייעים צריכים וגם יכולים עוצמת־אוויר ולהפעילה אינטליגנטית, בלא הגדרות־יסוד
ללמוד ולהבין את המסוייעים, יותר מאשר להיפך. שלי כאלו.
שית, צה״ל בכללו איננו רב־הילי, אלא יבשתי־מובהק.
אבל מזלנו הטוב גרם, שמייסדי חיל־האוויר באו מן
מסיבה זו, וכן משום דומיננטיות הממד היבשתי אצלנו הצבא הבריטי, ולא מן הפלמ״ח, שקיללתו — המיקצועית
ומורכבותה הרבה יותר של לוחמת־היבשה, רוב החומר — עדיין רובצת על צה״ל. ברא״ם ינקו את מושגי-היסוד
המתפרסם בתוך צה״ל ועל־ידו נוגע לנושאי היבשה — וניבנו עליהם, מדעת או שלא מדעת. אחרים, שגם לאחר
ובוודאי כך רוב החומר הצבאי הגלוי, בארץ וגם בעולם 30 .שנה ניתן לומר, כי לעומת מה שיצרו, בנו והפעילו
לכן, לרשות כל טייס המעוניין בכך עומדים מקורות בממד האווירי מתגמד כל מה שנעשה בתחום זה אצלנו,
רבים, מפורטים ומגוונים, לצורכי לימוד וחקר לוחמת -לא יכלו להרשות לוכסום אינטלקטואלי דומה.
היבשה על כל צדדיה. אם הבנת אנשי-האוויר וידיעותיהם
לורד טדר — מבכירי מפקדי־האוויר של -מילחמת-
מסתתמות ונגמרות בגובה 20 רגל מעל לקרקע ומתאפסות העולם השנייה, אשר פיקד על חיל־האוויר הבריטי בצפון-
כמעט לגמרי מתחת לו, הרי אין זה אלא רק משום אפריקה עד 1942 ואחר־כך שירת כסגנו של אייזנהאור
חוסר־עניין והיעדר־תודעה, הנובעים מחינוך גרוע ומ״ בצפון־מערב אירופה — כשנתבקש להרצות על ״עוצ-
הכשרה הלוקה בחסר.
מת־אוויר במילחמה״ פתח, קודם־כל, בהגדרתה. הוא קבע
לתירוצם של אנשי־היבשה את בורותם האווירית — כי ״עוצמת־אוויר כמוה, בהגדרת, עוצמת־ים׳;
וכאמור, אין זה יותר מאשר תירוץ — יימצא בסיס ״טכני״ כלומר, עוצמת-אוויר היא היכולת להשתמש
מוצק יותר: חומר ומקורות, כאלה שמצויים בשפע בנושאי במרחב האווירי לשם התקפה, הגנה ואספקה :
היבשה (ואין האוויראים עושים בם שימוש) לא יימצאו וכן, למנוע מן האוייב את השימוש בם,׳/
לעניין האוויר. זהו אחד הסימפטומים לנתק השורר (אגב, הרצאותיו תורגמו לעיברית ופורסמו בסיפרון על-
(או, לפחות, ששרר עד יום־הכיפורים) ,בין צה״ל בכללו ידי מוסד הקרוי סיפריית חיל־האוויר בהוצאה הצבאית
מערכות. כוחה של סיפרייה זו עמד לה לפרסם עוד 0יפ־
— לבין זרוע־האוויר (וזרוע-הים).
הביטוי אשר כה שגור כסי מפקדי חיל רון אחד או שניים, לפני שנפחה נשמתה. זוהי היסהאוויר
,״חיל-האוויר וצה״ל״ ,איננו פליטת־סה טוריה שמלפני 23 שנים. תמיהני כמה טייסים, שלא לומר
פרוידיאנית, אלא נראה בחשתקסות־אמת של אחרים, שמעו עליה ונזקקים לה).
המציאות. לא רק שחיל־האוויר לבדד ישכון —
(המשך בעמוד )21

ארנבת ואוטווה

סרט ישראלי חדש -ישן :
המסך עולה על ״מסע ההישגים׳.,
בתפקיד האחרון של חייו: המערך .
הנה רואים את ראש הממשלה, מר יצחק רביו, יורד מן המטוס.
מול עיני הממשלה והמצלמות הוא שולף מן השרוול ...ארנבת.
המפלגה מצפה ממנהיגה שישלוף ארנבות ערב הבחירות.
זה פטנט ידוע ומוכר של המערה

הפעם, ליצחק רבץ ־ ארנבת אמריקאית בשרוולו.
ארנבת ראשונה של מסע הישגי המערך.
עד לבחירות, הם ״יבטיחו״ לו הרבה.
אבל אח״ב יהיה ״סיפור״ אחר לגמרי.

לבן ביזם הבחירות. ליד הקלפיות.
לא יהיו שום ארנבות.
ביזם הבחירות נשפוט לפי העובדות.

ביום הבחירות. אתם הישראלים
תלכו עם הליכוד.
והליכוד ילך אתכם.

יש חן כה אהד בישראל וגמה! והחליף את העו 07ו1

(המשך מעמוד )19
הזיהוי הבסיסי, המהותי וההשוואתי ל״עוצמת־הים״,
לא ל״עוצמת־היבשה״ הולם ביותר: וקודם־כל מפני ש־מטוסים,
בדומה לאוניות — ואף יותר מאוביות — אינם
מסוגלים להימצא ולהחזיק, דרך־קבע או לפירקי־זמן
מושכים, נתח כלשהו ישל אוויר, ים או קרקע.
הגדרת עוצמת־האוויר באמצעות תיפקודה הייעודי
והייחודי הוא המאפשר גם להבחין, ש״חיל־האוויר״
איננו זהה ל״עוצמת־האוויר״ ,אלא מהווה רק אחד
ממרכיביה — ולאתמידהחשוב ׳שבם: אצל
המצרים והסורים ביום־הכיפורים, שימשו כוחות הנ״מ
הקרקעי המרכיב העיקרי של עוצמת האוויר: וכך גם
אצל הגרמנים, בשלבי־הסיום של מילחמת־העולם־השנייה
ברמה האופרטיבית.
יתירה מזאת ,״היכולת להשתמש במרחב האוויר״
מותנית, בין השאר, גם במיקומם, תכונותיהם, מיספרם
וביטחונם של בסיסי־האוויר — מה שמאפשר ומחייב
לעצב את יעדיה ואת ניהולה של הלוחמה ביבשה גם
לאור ההשפעות על היכולת ליישם בפועל את פוטנציאל
חיל־האוויר.

עוינות אינה עליונות

ך• גדרת ״עוצמת האוויר״ מאפשרת להבין ולהגדיר
1 1באופן ברור, מלא ואפקטיבי (כלומר, היפה לשימושים
מעשיים) את המושגים של ״עדיפות־אווירית״ ,״עליונות־אווירית״
,ו״שליטה אווירית״ .בצה״ל רגילים, בדרך־כלל,
לערבב שלושה מושגים אלה או, גרוע יותר, לראותם
כנרדפים, זהים, שכל תכליתם לגוון את הפרוזה בשינויים
סמנטיים. אבל שלושה מושגים אלה שונים ונבדלים האחד
מרעיו.
• ״עדיפות אווירית״ מגדירה תוצאה של חישובים
תיאורטיים, על הנייר. עושה־החישובים נוטל את כמויותיהם
ותכונותיהם של המרכיבים השונים בעוצמת־האוויר של
כל אחד מן הצדדים, משווה אותם זה לעומת זה וגם מעריך
איך, ובאיזו מידה, יכולים הם לבוא לידי ביטוי והשפעה
מוחשיים במציאות. התוצר המתקבל הוא מסקנה, שהפוטנציאל
הגלום בסך־כל מרכיבי עוצמת־האוויר של ׳צד
אחד, גדול (או חזק) מזה ישל הצד השני. מסקנה זו יכולה
להיחשב בעלת ערך מעשי רק להדיוטות — או לאלה
שברצונם ליצור ביסוס עובדתי וסטטיסטי לדירשתם לרכישת
אמצעים נוספים, או לדחיית דרישה כזו. מבחינה
צבאית, כימעט שאין נודעת כל חשיבות לשאלה מי
״עדיף״ ,וכל התהליך מועיל ושימושי, בתחום זה, רק
לצרכי איסוף וגיבוש נתוני יחסי־הכוחות הכמותיים של
הצדדים, זה לעומת אויבו.
• ״עליונות אווירית״ היא, אם תרצו, מימוש
נתוני יחסי־הכוחות הכלליים התיאורטיים, להשגת ״עדיפות
אווירית בפועל״ ,במרחב אווירי מסויים: לרוב, במרחב
הכל־זירתי (״זירה״ היא מרחב ״על-חזיתי״) .אין שורר
קשר ישיר והכרחי בין ״עדיפות״ ל״עליונות״ :תכופות
קורה — ואצלנו, לאושרנו, תמיד — שהצד, אשר בחישובי
יחסי-הכוחיות יוצא ״נחות״ הוא אשר מצליח, בגלל
עדיפותו בתחומים שאינם כמותיים־מיספריים, להגיע לכלל
עליונות ברורה על יריבו.
• ״שליטה אווירית״ מציינת שליטה־בפועל במרחב
אווירי מסויים, המוגדר במונחים של תחימה גיאוגרפית
ומישכי־זמן. כמו בין ״העדיפות״ ל״עליונות״,
כך בין ״העליונות״ ל״שליטה״ ,אין קיים כל קשר ישיר
והכרחי: שעה שחיל־האוויר שלט, ללא עוררין, בכל
השמיים שבין טריפוליטניה והפרת, הרי במרחב האוויר
׳שמעל החזית בסיני — כלומר בקוביית האטמוספירה שרוחבה
40—30ק״מ, אורכה כ־ 200ק״מ וגובהה כ־10.000
רגל, ואשר תעלת־סואץ חורצת את מרכז בסיסה — היה
מערך הנ״מ המצרי, על טיליו ותוחיו לסוגיהם, הגורם
האווירי הדומיננטי. משך יותר משבוע ימים היה בכוחו
לקצץ באורח מכריע את התערבות חיל־האוויר (כפי
שהיתה) במיבצעי-הקרקע שהתנהלו בחזית התעלה, על־ידי
שצימצם דראסטית את חופש־הפעולה של מטוסינו
באותה קוביית־אוויר.
אצלנו הושגה אייהפרעה מן האוויר למיבצעי־היבשה
באמצעות מטוסי חיל־האוויר, אשר יירטו את מטוסי
האוייב. את החסינות למיבצעי־הקרקע שלהם, אשר לפחות
בימים הראשונים היתד. כמעט־מוחלטת, השיגו המצרים,
בחזית ובעורפה המיידי, על-ידי שיצרו מיטריית־מגן
יעילה, אבל לא של מטוסיהם, אלא של הנ״מ הקרקעי.
הוא אשר יירט, גירש או ניטרל את מטוסינו, המתאמצים
לתקוף.

לפחות תיאורטית, ניתן להפוך את העליונות
האווירית של אחד הצדדים חסרת-מש-
מעות לגבי יבולתו לתקוף באמצעות מטוסים בל
מטרה כשיטחו של היריב, על־ידי שהאחרון
יקים מערבת נ״מ בזו, אשר תבטיח את שליטתו
האווירית בבל המרחב האווירי המשתרע
מעל שטחיו( .שיגור חימוש אווירי ארך־טווח
על־ידי האוייב, ממרחב־האוויר שלו אל שיטחנו,
דומה לשיגור טיל קרקע־קרקע, יותר מאשר
לתקיפה אווירית).
השגת ״שליטה״ — לא השגת ״ע?יונות״ —
היא־היא תבליתה הבללית, הייעודית והקכועה
של פעולת בל הגורמים המרביכים את
״עוצמת האוויר״ .השגת עליונות מהווה אך
שלב מקדים לבך, והיא תנאי הכרחי רק לצבאות
בצה״ל, אשר חיל־האוויר, הבנוי ממטוסים,
הוא המרכיב הראשי והקובע של עוצמת
האוויר שלו.
לכן, אילו השיג חיל-האודר ״עליונות״ בחלק זה של

העולם, אבל אין לאל־ידו לשלוט ביעילות במרחבים
האוויריים שמעל לאיזורים ולמטרות החשובים שבשטחי
האויב, הרי למרות שהועיל מאד להבטחת שמיים נקיים
אצלנו — כלומר, הגשים את ייעודו ד,״שלילי״ — לא קידם
כלל את יכולתו לתקוף, כמתחייב מייעודו ה״חיובי״ :ואז
אם ובמידה שהצלחת המאמצים היבשתיים נסמכת על
סיוע של מאמצים אוויריים — ובוודאי כאשר ההצלחה
ביבשה ממש מותנית בכך, כמו בשלב הפתיחה של
יום־הכיפורים — יש לומר שחיל־האוויר לא ביצע את
משימותיו, אלא נכשל והכשיל.
אם כשלון כזה של חיל-האוויר צפוי מראש, מפני
שמעריכים, עוד לפני המילחמה, כי לא יהיה בכוחו
להתגבר על נ״מ האוייב, אין מקום או צידוק להסתמך
עליו לצרכי הקרבות והמערכות ביבשה וכן גם לתקיפה
איסטרטגית בעומק שטח האוייב (הכל לפי פריסתו, ממדיו
וביצועיו המשוערים של מיכלול הנ״מ אשר לרשות ה־אוייב)
.כמסקנה ישירה ומיידית נחוץ אז (לפחות לכאורה)
להסיר מעליו, בהקדם האפשרי, ייעודים ״חיוביים״ אלה,
לנכות ממנו את המשאבים שהוקצו לו למטרה זו, ולהעבירם
לכוחות־היבשה, או הים, שתיגבורם יבוא כתחליף
לסיוע ולהשתתפות האוויריים, אשר ירדו מעל הפרק.
אפילו אין צפוי לחיל-האוויר כישלון ודאי וחרוץ במאבק
להשגת שליטה אווירית במקומות ובשלבי־המילחמה הקובעים,
בכל־זאת צריך לברר אם עדיין יהיה תוקף
(לכאורה) לצעד כזה, אם נ״מ האוייב יהיה יעיל דיו,

יש גם לראות את ״השליטה האוירית״ כתופעה בלתי-
שווה ובלתי-קבועה, אשר היקפה והשפעותיה אינם הכרח
הנגזר משמיים, אלא ניתנים להיקבע ולהשתנות, ברב או
במעט, גם באופן יזום ומבוקר. קודם העלינו את האפשרות
התיאורטית, שהאוייב יצור ויקיים מערך נ״מ איסטרטגי
אדיר ועצום כל-כך, עד שיוכל להבטיח כי בכל מרחב
אווירי מסויים תישמר בידו, משך המילחמה כולה, השליטה
האווירית. זהו, כמובן, מעלל רב ויקר כל*כך,
עד שאיננו מציאותי — ואם ינסו המצרים, למשל,
להגשימו, יצטרכו להשקיע בכך את כל כוחותיהם ומשא־ביהם,
ולא תיוותר בידם היכולת לקיים כוחות ניכרים
אחרים. מצד שני, אי-אפשר לסגור הרמטית ובקביעות את
המרחב האווירי, כשהוא נשלט על-ידי חיל־אוויר (מטוסים),
או על-ידי נ״מ, המרוכז דק באיזורים מיספר. גם אם שליטתו
של צד אחד, בתחום מוגדר, איננה מעורערת, ייתכן
בהחלט שהצד השני יצליח להגניב מטוסים משלו, אשר
יתקפו ויחזרו עוד קודם שיספיקו לפעול נגדם ביעילות.

שריטה אווירת בקרקע
¥הו, במוכן, רק חלק קטן מן הבירור הנחוץ לשם
1הגדרת מהותה המדוייקת של ״השליטה האווירית״ ה נכונה
ומבוקשת וכן הדרכים והאמצעים הנכונים, או האפשריים,
להשגתה המירבית, לנו ובתנאינו.
קצר ככל שהיה, גם בדיון זה גלשנו, כמעט בלא־משים
ובלא שנוכל למנוע זאת, לתחום היבשתי — מה שמשמש
הוכחה נוספת לכך, שכל שאלה יסודית ועקרונית הנוגעת
בבניית והפעלת עוצמת אוויר, היא תמיד ״רב־זרועית״
במהותה, ומרכיביה וכן פי תתנה עשויים להיות מושתתי־יבישה,
או ים, ולא רק ובהכרח חיל־אוויר.
מבחינה מעשית למדים אנו מכך, כי ההשלכות החשובות
והקובעות של בעיות ופיתרונות, שהם לכאורה ״אוויריים״
מובהקים, נוגעים ללוחמת־היבשה ולכוחות־היבשה לא
פחות מאשר לחיל־האוויר: ולכן, אפשרי כי. המעשה
החשוב ביותר, לענין הבטחת השליטה האווירית, צריך
שייעשה על הקרקע ועל-ידי כוחות־היבשה. במייוחד
כך בנסיבותינו המייוחדות: מילחמה קצרה יחסית: ההכרח
להשיג הכרעה מוחצת בפרק-זמן מצומצם ובתוך
מיסגרת של אילוצים מגבילים: האפשרות של מעבר
מרגיעה למילחמה טוטאלית מלאה תוך שעות, כאשר
עיקר כוחנו מילואים: מילחמה בו־זמנית בכל החזיתות
היבשתיות ובכל שלושת הממדים — יבשה, אוויר, ים:
היעדר יכולת סבירה לבנות ״כפילויות״ ,בצורת אלטרנטיבות
שלמות ומלאות (כמו חיל־אוויר יונ״מ, כאשר שניהם
״טוטאליים״).

לכן, אם סידרי־הקדימויות שלנו מחייכים,
לדוגמה, כי כפרוץ מילחמה יחתור חיל־האוויר
שלנו להשיג עליונות אווירית וגם לממשה,
ראשית לכל, כ״שליטה״ מיידית ומכרעת מעל
מרחבי האוויר האיסטרטגיים שלנו ושל האוייב.

״מיג״ מצרי

תוקף את

כוחות

צה״ל

אפילו להשיג רק תיקו אווירי ולהבטיח שמאמץ הסיוע
האווירי שלנו ללוחמודהיבשה יהיה קשה ויקר מדי
עבורנו.
כהשלמה חייבים אנו לבדוק, אם הנ״מ שלנו איננו
יכול להבטיח לנו, בכוחות עצמו, את השליטה מעל לכל
איזור ומטרה נתונים שבשטחנו — והאם מחירו הכולל
(הישיר והעקיף) יהיה אז גבוה או נמוך ממחירה של
אותה תוצאה, כשמשיג אותה חיל-האוויר. אם יימצא כי
הנ״מ אומנם יהיה כה יעיל וגם משתלם, צריך שהוא,
לא חיל־האוויר, ייחשב המכשיר הנכון להשיג באמצעותו
״שליטה אווירית״ שלנו מעל שטחינו — על הקיצוץ
הנוסף שעשוי להשתמע מכך, בתפקידי חיל-האוויר וב־הקצאות

מובן כי בירורים כאלה אינם פשוטים, ויש בם פנים
רבות לכאן ולכאן. בעיקר יש להישמר מהערכות המגשיי
מות־את־עצמן :

אס יוחלט בי חיל־האוויר אינו מסוגל לסייע
ביעילות למיבצעי-היבשה ומשאבים יופנו ממגו
לגורמי-עוצמה אחרים, תהפוך, מאותו רגע
ואילך, אי-יכולת זו של חיל-האוויר לעובדה
ודאית ובלתי־ניתנת־לתיקון(בטווחי־הזמן המדוברים)
,אפילו אם לאחר־מבן תיערך בחינה
מחודשת ויימצא בי ההחלטה מוטעית, מפני
שקודם לקבלתה שבחו לבדוק אצל יצרן זה או
אחר, ובך לא ידעו, שתוך שנה ייוצר חימוש
מהפכני, אשר ישמיד כל נ״מ קיים תוך סיכון
מיזערי למטוס התוקף.
* במילחמת ששוז־הימיס.

קרוב מאד לוודאי כי השליטה האווירית הטאקטית,
מעל שדוח־הקרב, לא תהיה בידינו, או אף תימצא בידי
האוייב, לפחות פרק־זמן מסויים, מתחילת המילחמה והלאה.
אם, לאחר־ימכן, עוד יזדקק חיל־האוויר לפרק־זמן
נוסף לשם הבטחת שליטתו מעל לחזיתיות־היבשה (על-ידי
ניטרולו המקדים של הנ״מ הטאקטי האוייב) ,בטרם יוכל
לפנות להתערבות מאסיבית בלחימה ביבשה, פירוש הדבר
שבשלבים הראשונים — והקריטיים ביותר — יצטרכו
כוחות־היבשה לסמוך (מתוך הנחת ״המיקרה הגרוע״)
על עצמם בלבד, לצורך הלחימה בכוחות־היבשה של
האדיב וגם לשם המאבק על השליטה במרחבי־האוויר
הטאקטיים.
כאמור, הממד המכריע והקובע במילחמותינו הוא
היבשתי: ולכן, אי־אפשר כלל ליטול סיכונים כאלה ש לפיהם
תיסבל, במיקדים המורים, התמוטטות חלקית או
זמנית של כוחוודהיבשה: או מניעתה, על־ידי נסיגות
עמוקות על הקרקע. בנסיבותינו, עשויים ויתורים כאלה,
אפילו אם הכוונה שיהיו ״זמניים״ ,להפוך במהירות ויתורים
קבועים, בלתי־ניתנים־להשבה או לתיקון, שפירושם
מפלה במילחמה. כיוון שכך, ברור, כי בידי כוחות-היבשד,
ויכולתם מצוי המפתח לעצם הרשאת חיל־האוויר שיתרכז
בהשגת עליונות ושליטה אוויריות, במקומות ובאופנים
הנוחים והיעילים ביותר מבחינתו.
בכך אנו שבים, מכיוון אחר, לסיומת של המאמר הקודם:

קיים קשר אורגני, נרחב והדוק כיותר, כין
הממדים השונים, כין שלוש הזרועות ובין פעולת
בוחותיהן. אם וכמידה שכוחות־היכשה אינם
מצויירים ביאות, בנויים כראוי ופועלים נבון,
נפגעת ואף עשויה להתבטל, יכולתו של חיל
האוויר לתפקד כממד האווירי.
קשר זה קיים, כמובן, גם בכיוון המנוגד — ככל
שעוצמתו ויכולתו של חיל-האוויר גדולים יותר, וככל
שהוא מופעל באופן יעיל יותר, על-פי הכללים האפייניים
לליוחמת־האוויר, כן תגבר וגם תוחש יכולתו להתערב
בלוחמת־היבשה — וגם לחסוך מכוחות-היבשה ביצוע משימות
והשגת יעדים בעומק שטח האוייב, שהם הכרח
איסטרטגי ואפייניים לחיל-האוויר אלא שזה, מפני אי-
מספיקותו, איננו מסוגל להם.

לבן, אם יקצצו כמשימות חיל־האוויר, ב עוצמתו
ובתקציבו — אפשר מאד שיימצאו מזיקים,
כראש-וכראשונה, דווקא לבוחומיהיכשה.
כדי שלא ימהרו ויקפצו למסקנות נמהרות בעניין הש תתפות
חיל-האוויר בלוחמת־היבשה — ובמילחמה בכלל
— מוטב שיימנעו אותם בעלי־רפורמה משיפוט ביצועי
חיל-האוויר לפי קריטריונים השאובים מלוחמת־היבשה.
המאמר הבא יסייע להם בכך.

שטח — בקרב אנשי־דת מוסלמים ביהודה
ובשומרון.
הפצצה במסווה הארכיאולוגי היא
מאמר ,״מדעי״ כביכול של ח״כ משה
דיין, הנושא את הכותרת ״מערת המכפלה
— המערה שמתחת למיסגד,״ שהתפרסם
בגיליון האחרון של קדמוניות.

פצצה בעוצמה
גרעינית
ך* קורא הממוצע שיקרא את המאמר
( 1לא יהיה מודע, קרוב לוודאי, לעוצמה
המפוצצת הגלומה בו. הוא לא יבין מה

ו&יו*

׳.גיו

חיתוך־עץ עתי?! של מיסגד
11 ^ 171ד ה 1 מערת־המכפלה. המיסגד הו־י
* #11#ייי
11# #1י 1
י| קם במיתחם שמקובל כי ניבנה על־ידי המלך הורדוס, וכי הוא
ק המונומנט הנאה ביותר ששרד בארץ־ישראל מתקופת הבית

השני. בתקופה הביזאנטית הוקמה ׳במקום בסיליקה, שעם כיבוש
הארץ בידי הערבים הפכה למיסגד. הצלבנים הפכו את המקום
למיבצר. המיבנים האחרונים נוספו לבניין בתקופת הממלוכים
במאה ה־ .13 בתקופת הצלבנים נחסמו כל הכניסות והמבואות.
** ל ר,כרי של יצחק שדה, אבי
׳ ע הפלמ״ח ומפקדו הראשון, נשא משה
דיין, אז אלוף בצה״ל, את אחד ההספדים
המוזרים ביותר.
״אהבנו אותך והערצנו אותך,״ אמר משה
דיין ,״כי היית אבי אבות ההפקרות.״
באותם ימים נשמעו הדברים כפרי שובבות
צברית, שהיתה מילה נרדפת ומקלה
להפקרות. רק במאוחר יותר הסתבר כי
היה זה הנסיון הראשון של משה דיין לאידיאליזציה
של ההפקרות ולהפיכתה לאידיאולוגיה.

כו שעשוי לא רק להסעיר רוחות
אלא אולי אף להצית מיל-
חמת־דת חדשה כין יהודים למוסלמים.
כי המאמר עצמו הוא יבש, טכני,

על טהרת האינפורמטיביות ״המדעית״.
אין בו אפילו הקדמה כדי לסבר את
אוזנו של הקורא ולהאיר בפניו במה המדובר.
הוא כתוב כדו״ח של מחלקת־המדידות־הממשלתית.
וזה נוסח המאמר:
״ברצפת הצד המזרחי של המיסגד *
נראית אבן גדולה הסגורה בארבעה ווים.
היא מכוסה במחצלת ומעליה מיבנה דמוי
אפיריון, הנסמך על ארבעה עמודים, אך
ללא כיפה. נאמר, שבעבר נהגו לרדת דרך
פתח זה אל המערה שמתחת לריצפת ה־מיסגד.
״כעשרים
מטר מן הפתח, בצירו המערבי
של המיסגך, ליד, קבר אברהם׳ ,יש
חור עגול בריצפה. לפתח זה שני חלקים.
החלק העליון הוא חור בלוח־שיש, וקוטרו
28ס״מ ; חלקו התחתון חצוב בסלע וקוטרו
60ס״מ. עובי הסלע מטר אחד.״
עד כאן זהו דיווח שאין בו כל תגלית
מייוחדת. כל מי שמבקר במיסגד מע־רת־המכפלה
בחברון יכול להבחין בריצפת
המיסגד בשני הפתחים האלה המובילים אל
מערת המכפלה עצמה, שם קבורים, על
פי המסורת, האבות אברהם, יצחק ויעקב,
האמהות־נשותיהם וגם, על פי האגדה, שם
מצוי קברו של ״האדם הראשון״׳ .אחד
הפתחים מכוסה באריחים המחוברים בווי-

מאז ועד היום שזורה הקאריי־רה
של משה דיין כמעשי הפקרות
פרטיים, הכרתיים ולאומיים לרובם.
אולם ייתכן שמעשה ההפקרות
האחרון שעשה דיין עולה כחונד
רתו, כהשלכותיו וכתוצאות העלולות
לנכוע ממנו, מכל מה שעשה
עד כה. הפעם התעלה משה
דיין אפילו על עצמו.
קדמוניות הוא כתב־עת מדעי, רבעון
המוקדש לעתיקות ארץ־ישראל וארצות-
המקרא, המוצא לאור על-ידי החברה ל חקירת
ארץ־ישראל ועתיקותיה. כתב־העת
הארכיאולוגי המדעי אינו נמצא למכירה
לציבור הרחב. הוא מופץ בחוג קטן של
בעלי־מקצוע ומשוגעים לנושא, בעיקר בקרב
מינויים. זהו הבטאון בו מפרסמים
ארכיאולוגים וחוקרי ארץ־ישראל את עבודותיהם
המדעיות. מדי פעם מפרסם קדמוניות
תגליות ומחקרים בעלי ערך מדעי
בתחומם, הזוכים להדים נרחבים.
אולם הגליון האחרון של קדמוניות (חוברת
)36( 4תשל״ז) מכיל ״סקופ״ ההורג
מהגבולות הצרים והמדעיים של הארכיאו־
.לוגיה וחקירת ארץ־ישראל.

התפרסם כו מאמר שהוא ככחי-
נת חומר-נפץ, מדיני, דתי ולאומי,
העלול עוד להסעיר את העולם
כולו ולעורר הדים כתגוכת
שרשרת ככל רחכי העולם התרבותי.

אם ייתכן ואיש — מלבד אנשי המקצוע
— לא היה שם־לב למאמר שהתפרסם
בקדמוניות ולחומר־הנפץ בעוצמה הגרעי נית
הטמון בו, הנה מסתבר, כי המאמר כבר
הועתק בידי עיתונים פופולאריים בעלי
תפוצה המונית* ,גורם כבר עתה לתסיסה
— שהיא בשלב זה מתחת לפני ה 17
! 1 1 1 1 1 7 1 £ל ) ד 1י | 111י ן קבורת שרה אמנו במערת שדה־המכפלה, כפי
11 1 *1שצויירה בידי גוסטאב דורה. מערות־הקברים של
11 111/1
ץ האבות נמצאות מתחת לקרקעית המיבנה של מיסגד המערה. המיבניס שבתוך המיסנד
הס רק מצבות. הצלבנים היו האחרונים שהתירו ירידה אל תוך מערת־המכפלה עצמה.

11 זוה 1ו חח —ז!!

11111

* מעריב פירסם אותו בגיליון ערב שבת
האחרון מבלי לפרש את המשמעות הסנ־

סציונית של פירסום המאמר.

1ן)|/ן*י 1ך ח ! ה מיכסה הפתח שבריצפת
דרכו.
1111 ^ #111 מיסגד־המערה,
היה מקובל, במשך מאות בשנים, על
יהודים ומוסלמים כאחד, לזרוק פ,תקים
לתוך מערת־המכפלה. המיכסה סגור במנעולים,
כפתח רק בעת שמנקים את המערה.
ברזל בצורה שאי אפשר להזיז אף אחד
מהם בנפרד מבלי לשלוף את הווים מתוכם.
הפתח השני מכוסה במיכסה מתכת
מחורר המוביל, על פי המסורת, הישר אל
קבר האבות. דרך החרירים שבפתח זה
נוהגים יהודים ומוסלמים לשלשל פתקים
אל תוך המערה, בדומה לפתקים הננעצים
בחריצי חומת הכותל־המערבי.
אל הפתקים, עליהם רשומות בקשות
ומישאלות-לב, מצרפים לפעמים גם שטרות
כסף. המוסלמים נוהגים אף לשלשל
אל תחתית המערה, דרך פתח זה, מנו-
רות־שמן בוערות.

אחת לפרק זמן קכוע, משלשלים
* הכוונה היא למיסגד מערת המכפלה,
שהוא שמו של כל המבנה, כולל מצבות
האבות והאמהות הבנויות בתוכו, הבנוי מעל
למערה תת־קרקעית טבעית, שהיא מערת־המכפלה,
מקום קבורת אבות האומה.

משה דיין גנב רכוש צה״ל כדי לפרסם
,וחשף תוך כדי
כך מעשה־חפקווח המזמין מילחמזדזת

ל מ ער ת
ההנעלה

שותפים להפקדות

משה דיין, בעת שכיהן כרמטכ״ל
ידין, בסיור ארכיאולוגי משותף:
רונה הס שיתפו פעולה שוב בפירסוס חסר־אחריות, שיש בו כדי לקומם את כל
המוסלמי נגד ישראל והיהדות. ידין הוא עורך החוברת קדמוניות, שבה פורסם

דרך הפתח הצר ילד צנום ורזה
כמייוחד. שממדי גופו מאפשרים
לו לעכור דרך הפתח, לתוך המערה.
הוא מנקה את החדר הנמצא
כעומק של כשלושה מטר וחצי מתחת
לפני הפתח, מערימות הפתקים
שהושלכו אליו, מהצטכרות
הד!לכ והשמן ואוסף את שטרות
הכסף.
עד כאן אין במאמרו של משד, דיין כל
חדש. אולם מכאן ואילך עובר משה דיין

הצילומים המרשימים

אלה הם שניים
מתוך שלושת
הצילומים של פנים מערת־המכפלה, שהתפרסמו יחד עם מאמרו
של משה דיין על המערה שמתחת למיסגד, בחוברת האחרונה של

הפתח

שמתחת למיכסה
בריצפת המיסגד.
נראים הפתקים שהושלכו אל
המערה. הפתח הוא צר ורק ילד
מידות יכול להשתלשל דרכו
השרשרת, כדי לנקות את תחתית
הקבוע דרכו ריצפת קטן־ בעזרת הפתח.

לתיאור סנסציוני, מיסתורי, ומעורר שאלות
רבות. זהו תיאור מערת המכפלה עצמה,
הנמצאת מתחת לפני מיסגד המערה, בעומק
של יותר משלושה מטרים מתחת ל־ריצפתו.
מתאר
דיין את החדר הנמצא מתחת
לפני הפתח הצר שליד ״קבר אברהם״ :
״הפתח נמצא כ־ 50ס״מ ממזרח למרכז
תקרתו של החדר (התחתון) .אורך הקיר
המערבי של החדר ואורך קירו המזרחי
2.97מ׳ ; אורך שני הקירות האחרים 2.85
מ׳; התיקרה מתומנת. גובה שיאה 4מ׳.
הריצפה עשויה אריחי־אבן, שאורך צלעו־תיהס
45ס״מ, עד לגובה של ,36ו מטר
הקירות ישרים••; אחר־כך הס מתחילים
להתקמר. על שני הקירות הארוכים בנויה
קשת, שעוביה 70ס״מ. גובה שיאה של
הקשת 3.30מ׳ .ליד נקודת השיא קרוע
הפתח הנ״ל שבתיקרה.״

תיאור יכש זה הוא הפצצה ה-

קדמוניות, עיתון החברה לחקירת ארץ־ישראל ועתיקותיה. אלה
הם הצילומים הראשונים — היחידים בעולם — של פנים המערה.
דיין אינו מסביר כיצד צולמו, וכיצד חדרו הצלמים אל תוך מערת־המכפלה
שכל הכניסות אליה חסומות זה כמה מאות שנים.

״140

הכניסה
ה סגו ר ה

מעות הקברים

זהו תרשים של מערת המכמתחת הנמצאת פלה,
לריצפת
מיסגד המערה שבחברון. הכניסה החסומה מימין מובילה
לחדר־מדרגות שניבנה בתקופת הצלבנים, כדי להקל את הירידה

רצפת המסגד

הפתח
3,28מ׳
הכניסה הפתוחה

למערה. משם מוביל מיסדרון חצוב בסלע אל המערה הטיבעית
עצמה, שם נמצאים, על־פי המקובל, קברי־האבות. מעל למערת
המצבות נמצא הפתח הצר, בגובה של 3,28 מטר, שדרכו נוהגים
לשלשל פתקים אל הקבר. הפתח צר מדי למעבר אדם מבוגר

הפריצה למערתהמכפלה
(המשך מעמוד )23

מרעישה. שכן, זהו הדו ״ח המדוייק
הראשון כהיסטוריה שד החדר המכונה,
חדר המצבות׳ הנמצא
מתחת לפתח הצר שכריצפת מיס־גד
המערה.
בעבר כבר פורסמו בכתבים היסטוריים
עתיקים תיאורים של חדר זה. אולם מאמרו
של משה דיין מכיל, לראשונה בהיסטוריה,
מדידות מדוייקות של החדר. המידות
עצמן אינן כה מסעירות כמו העובדה
המתבקשת מהן: שמי שמדד את החדר
לא עשה זאת תוך צפיה מלמעלה
דרך הפתח הצר.
הוא עשה זאת מבפנים. במילים אחרות:
תיאור חדר המצבות שבתוך מערת
המכפלה עצמה אינו משאיר עוד כל מקום
לספק — מישהו חדר פנימה אל תוך מע־רת־המכפלה,
ולא היה זה הילד המוסלמי
המורד מעת לעת אל תוך החדר בשלשלת
כדי לנקותו.

ארבעה צילומים המלווים את
מאמרו של משה דיין כ״,קדמו
ניות״ ,מאשרים את הגילוי הסנסציוני:
מישהו פרץ אל תוך מערת
המכפלה, כדק אותה וחקר אותה
ואך ערך בתוכה צילומים. צילומי
פנים המערה המתפרסמים
כ״קדמוניות״ הם הצילומים הראשונים
בעודם מסוג זה. הם מהווים
למעשה מיסמכים נדירים. ייתכן
שיש בהם חשיבות מדעית וארכי־אולוגית,
אולם חשיבותם פורצת
מעל ומעבר לזה.

רו המוסלמים וכבשו את הארץ כעבור
כשיבעים שנה, הם סתמו שוב את כל פית־כי
המערה ואסרו את הכניסה אל מיסגד
המערה שמעליה לבני הדתות האחרות.
משך מאות בשנים אפף מעטה של מיס־תורין
את המצוי בתוך מערת־המכפלה
פנימה. בשנים 1854—1861 שירטט האדריכל
ארמטה פיירוטי תוכנית של מיבנה
הבניין שמעל המערה. ב־ 1919 מדד האב
ונסאן הצרפתי את מידות הבניין, ופירסם
אותן לראשונה ברבים, בצירוף צילומים
ראשונים של פנים המיסגד. אולם שני
חוקרים אלה של מערת המכפלה לא הצליחו
לחדור אל המערה שמתחת למיבנה.
התיאורים שפירסמו על המערה היו מבו ססים
יעל ניחושים וסיפורים בלבד.
מאז ועד לפירסום מאמרו של משה
דיין בקדמוניות, לא ידוע על כל ניסיון
של לא־מוסלמי להיכנס אל תוך המערה.

הקביעה של השילטון המוסלמי במערת
המכפלה כמשך מאות כשנים,
כי ״כל מבקר שהעז להבגס
אל המערה לא יצא ממנה חי,״
הוכחה כמאמרו של משה דיין
ככלתי־נכונה. מישהו חדר אל תוך
המערה, מדד אותה, ערך בה צילומים
וככל-זאת יצא מתוכה חי.

היה זה סופרו של היומון הארץ לענייני
ארכיאולוגיה, שקבע השבוע בעיק־בות
פירסום מאמרו של דיין :״השמועות
שנפוצו אחרי מילחמת ששת־הימים כאי־

מתי ואיך נכנס אל תוך מערת-המכפלה.
האמת היא שונה לחלוטין.
משה דיין לא היה מעולם בתוך מערת-
המכפלה או באחד מחדריה. הוא לא גילה
כל כניסה סודית בלתי ידועה אל תוך
המערה. על דרך החדירה אל המערה עליה
מספר דיין, ניתן ללמוד מאחד הצילומים
שמפרסם משה דיין בקדמוניות. זהו צילום
״חדר המצבות״ הנמצא מתחת לפתח
הצר הקבוע בריצפת מיסגד המערה, דרכו
משלשלים פתקים ומנורות שמן אל תוך
החדר. החבלים המשתלשלים מתיקרת החדר
המופיעים בתמונה מעידים על כך
כאלף עדים.

כל החומר הבלול כמאמרו של
משה דיין והעלול ליצור את הרושם
המוטעה כאילו כותב המאמר
הוא שנכנס אל המערה, צילם אותה,
חקר אותה ומדד אותה, הוא
חומר ביטחוני חסוי ושמור, שכל
מי שהיתה אליו אי־פעם גישה,
הושבע כחובת שמירת הסודיות
שלו.
משה דיין הגיע אל חומר זה,
כפי שמעיד עליו יגאל ידין עורך
קדמוניות, כתקופת היותו שר־הביטחון.
הוא פשוט נטל מחקרים
שבוצעו על־ידי אנשים אחרים*,
כידיעתו או שלא כידיעתו, ומפרסם
אותם תחת שמו, כאילו הוא
היה החוקר. זוהי גניכת-דעת והונאה
מדעית.

הם עדות חותכת ובולטת כי במערת
המכפלה בחברון נעשה דבר הנחשב בעיני
כל מוסלמי מאמין כחילול־קודש חסר
תקדים, כהפרת אחד האיסורים החמורים
ביותר של הדה המוסלמית ובפגיעה ברגשות
הדתיים של כל מוסלמי באשר הוא.

אגדות-רפאים,
כיחושיס ו סיפורי ם
** ל־ מנת להבין את מלוא החומרה
״ ג שבפירסום הפריצה אל תוך מערת־המכפלה,
והצילומים שנעשו בתוכה, יש
להעריך את חשיבות המערה כמקום קדוש,
ולדעת את גילגוליה.
מערת־המכפלה היא מקום קדוש לא רק
ליהודים, אלא גם לנוצרים ובעיקר למוסלמים.
המערה עצמה, שאותה רכש אברהם
על־פי המסורת מעפרון החיתי היתה, ככל
הנראה, מערה טיבעית, מסוג המערות
המצויות באיזור, שהפכה כוך־קבורה משפחתי.
במרוצת השנים, בעזרת מלאכת
חציבה מלאכותית היא הורחבה, ונוספו
לה, ככל הנראה, חדרים ומיסדרונות.
מקובל להניח כי המיבנה, שהוקם מעל
למערת־המכפלה ניבנה -שם על־ידי הור״
דוס. בתקופה הביזאנטית שימש המיבנה
כמקום־פולחן משותף ליהודים ולנוצרים.
נראה שמיום שהוקם המיבנה מעל המערה,
נסתמו כל הכניסות אליה. בקרב בני כל
הדתות נפוצו אגדות וסיפורי־מיסתורין ל רוב
על מה שמסתתר מתחת לפני הבניין,
בתוך המערה. נוסעים שעלו לרגל וביק רו
במיבנה שעל המערה במרוצת הדורות,
סיפרו סיפורים לרוב על רוחות הנושבות
מחוך המערה, הדוחפות וממיתות את אלה
המנסים לרדת אל תוכה.
התיאור המפורט הראשון על מה שמצוי
במעבה המערה ניתן רק בשנת .1119
קבוצה של נזירים, אנשי מיסדר הקאנו־נים
הצלבני, חדרו אז אל תוך המערה
שפתחיה הוסתרו וכוסו.האגדה מספרת, כי באחד מימי הקיץ
החמים נכנס אחד הנזירים אל הבניין
כדי להימלט מלהט קרני השמש. הוא
ה-שתרע על ריצפת הכנסייה, סמוך למצבת
יצחק, וחש ברוח קרה הבוקעת מבין
המרצפות. הוא הטיל מיספר אבנים קטנות
דרך הסדק, כלפי מטה. הן נפלו אל חלל
שנשמע כעין בריכה או מערה.
כאשר נודע הדבר לחבריו הנזירים, הם
עשו הכנות לירידה אל המערה בתפילות
שנמשכו ימים אחדים, בהכנת הכלים ה דרושים
ובהתגברות על הפחד שתקף אותם.
מלאכת החציבה כדי להגיע אל פתח
המערה נמשכה ארבעה ימים. ארבעה
ימים נוספים עבדו הנזירים כדי להגיע אל
מערה שנייה שבה מצאו ארונות-קבורה,
ומשם נכנסו אל המערה העיקרית, מצאו
שלדים שאותם זיהו כ-שילדי אברהם ויצחק.
פריצת
המערה בידי הנזירים הנוצרים
היתר. מאורע שעורר הדים עצומים בעו לם
המוסלמי של אותה תקופה. כאשר חז
נופל
במעשה הפקרות זה מחלקו של דיין.

ידין צריך היה לדעת שמשה דיין
פירסם מאמר המבוסם על חומר
שאינו שלו ,־שלא הוא האיש שנכנס
אל מערת־המכפלה, לא הוא
שמדד אותה וחקר אותה.
יגאל ידין הוא עורך קדמוניות. הוא
כתב גם את דברי ההסבר הקצרים למאמרו
של דיין.
בהעניקו את ברכתו למעשה זה של
דיין ובפרסמו מאמרו של דיין נתן הפרופסור
ידין יד למעשה של הונאה מדעית
והפקרות לאומית.

שמן על
ה מדורה
ך* מאמר שפירסם משה דיין בקרו
1מוניות הוא גם שערוריה לאומית.
עצם פירסומו הוא מעשה של הפקרות
וחזסר־אחריות.
רק לאחרונה שקטו הרוחות בחברון,
אחרי שכמעט התפתחה שם מילחמת־דת על
רקע של התפרעויות הדדיות של יהודים
וערבים במערת־המכפלה. חילול תשמישי־קדושה
של בני שתי הדתות במערה רק
מצביע עד כמה עמוקים הם הרגשות הדתיים
הקשורים במערת־המכפלה, עד שדי
בניצוץ קטן אחד כדי להצית להבה שיידרשו
מאמצים רבים כדי לכבותה.
והנה, עוד בטרם שככו הדי מאורעות
חברון, בא משה דיין ושופך. שמן על
המדורה על מנת להבעיר אותה מחדש.
פירסום מאמרו המצביע על כך שיהודים
חדרו אל מתחת לריצפת מיסגד המערה
אל תוך חלקים של מערת המכפלה האטומה
שם נמצאים קברי האבות, וחיטטו
שם ללא ידיעת הממונים על שמירת
המערה, עלול להסעיר את הרוחות לא רק
בחברון.

זהו מעשה מובהק של חילול־קודש
כעיני בל מוסלמי כעולם,
ולא רק כעיני מוסלמי מדינות־ערב.
מעשה מעין זה עלול לקומם
את כל העולם המוסלמי, מאיראן
ועד אינדונזיה, מאלכניה ועד ני
גריה, על רקע של רגשות דתיים
כנגד ישראל.

אבל לא רק זאת. בשנים האחרונות
מנהלת ישראל מילחמה נואשת כמעט בכל
פורום בינלאומי כדי להוכיח כי היא מת נהגת
כחוק וכדין כלפי המקומות הקדושים
לאיסלאם ולנצרות הנמצאים בשליטתה.
מעשה הפריצה אל תוך מערת־ד,מכפלה,
עליו מעיד משה דיין, מפריך את כל טענות
ההתגוננות של ישראל, מעניק לכל
תוקפיה בתחום זה הוכחה ניצחת ובלתי
ניתנת לערעור לצידקת טענותיהם.
לפני למעלה משנה סולקה ישראל מ־אונסק״ו,
על רקע החפירות הארכיאולוגיות ־׳*
שנערכו ליד הכותל המערבי ומסביב ל־הר־הבית.
החדירה למערת המכפלה על,ולה
לעורר הדים ותגובות חמורים עוד
׳ יותר.
לא פחות מהחשש מפני קנאי הדת המוסלמים,
יש-לחשוש גם מפני קנאי הדת

היהודים.

*4 ¥1:11 1 ״1י 1ך זהו אחד התצלומים המלווה את מאמת של 1111 משה דיין בקדמוניות. הצילום נעשה ב״חדר
1 1411/111 111 7 .1 1 1 1 1
המצבות״ שמתחת לפתח שבריצפת מיסגד המערה. המצבה הנראית בו היא אבן־כתובה
שנלקחה ממיסגד מוסלמי באשקלון. בחלקו הימני של התצלום נראים שלושה כבלים
המשתלשלים מן התיקרה. האחד הוא כבל חשמלי לתאורה, והשניים האחרים הס חבלים
שבאמצעותם הורד מישהו אל תוך המערה. איש זה לא יכול היה להיות משה דיין,
כיוון שקוטר פתח־המערה העליון מאפשר רק לילד צנום לחדור דרכו. המסקנה :
משה ריין, לא היה כלל בתור המערה, והפריצה נעשתה מריצפת המיסגד.
לו נכנס שר־וזביטחון דאז, מר משה דיין,
לקיברי האבות שבמערת־המכפלח, אין
בהם אמת. אומנם נכנם מר דיין בזמנו
למינהרה תת־קרקעית ולחדרים המצויים
שם, אף מדד וצילם שם ככל שניתן במעבה
האדמה, במקום צר ואפל, אבל עד
לקיבתי האבות לא הגיע.״
לרו?! המזל היתר, קביעה אחרונה זו
שקר מוחלט, כמו השמועה כאילו חדר
משה דיין אל קיברי האבות שבמערת־המכפלה.

ח סוי וסודי
** שה דיין אינו מספר במאמרו כיצד
הגיעו לידיו הפרטים, העובדות, המידות
והצילומים שהוא מפרסם. הקורא התמים
עשוי לחשוב כי ברוב צניעותו מבכר
דיין שלא להבליט את עצמו ולא לספר

אם עד כה היה משה דיין ידוע רק
בתור שודד קברים ועתיקות, הנה הוכיח
את עצמו בפירסום המאמר בקדמוניות
כמי ששולח את ידו גם בגניבה מדעית.
נטילת חומר מדעי, שנאסף ובוצע על-ידי
אחרים ופירסומו במאמר מדעי הנושא שם
אדם שלא עשה זאת, הוא בבחינת גניבה
שאינה נופלת בחומרתה הפלילית והמוסרית
מכל גניבה אחרת.
העובדה שמשה דיין נטל חומר חסוי,
שהסודיות היתד, יפה לו מבחינה לאומית
וביטחונית ועושה בו שימוש פרטי באיצ־טלה
של מאן זר ״מדעי״ ,היא השערורייה
הזועקת לשמיים שאי אפשר לעבור עליה
בשתיקה.
חלקו של הפרופסור יגאל ידין, הנושא
את דגל המוסריות וטוהר-המידות, אינו
* ככל הנראה בוצעה הפריצה למערת
המכפלה בין השנים .1972—1973

אלה עלולים להסתמך על הפריצה,
כביכול, של משה דיין אל
מערת-המכפלה, כדי לתבוע כעלות
וריבונות יהודית עליה, בהסתמך
על העובדה שמדובר בקברי
אבות האומה. אם קנאי גוש אמונים
וקריית-ארכע היו מובנים
להתמודד עם הממשלה וצה״ל כדי
לשהזר שרידי כית-כנסת חרב בקסבה
של חברון, קל לתאר לאן הם
עלולים להגיע אם יבקשו להבריז ;
עתה על מערת-המבפלה שמתחת
למיסגד המערה כמקום קדוש החייב
לחזור לריבונות יהודית כזכות
הקשר ההיסטורי של העם
היהודי אל קברי אבותיו.

לא רק כותב המאמר, שעלול להוליד
תגובות־שרשרח בלתי צפויות מסוג זה,
הוא שאחראי לשערורייה הפקרות זו. במידה
לא פחותה אחראי ״לכך גם האיש
שפירסם את המאמר. זד,ו הפרופסור יגאל
ידין, עורך קדמוניות.
אין ספק שיגאל ידין היה צריך להיות
מודע להשלכות ולמשמעויות החמורות למאמרו
של דיין.

כלפי יגאל ידין ניתן לטעון שמאדם
המתיימר להיות ראש-ממ-
שלה, ניתן לצפות ליתר שיקול
דעת ואחריות מכפי שגילה כשהחליט
לפרסם את מאמרו השערורייתי
של דיין.

במדינה הועם סימור שראד,
זהירות: אל תגופף
לעסקן עובר־אורח 1
סיפור ישראלי, מארס : 1977
ליד הסופר־מארקט של כפר־שמריהו
עמד הרב שמואל הכהן־אבידור, רב המקום.
הוא היה שקוע בהירהורים. ייתכן
שחשב על סיפרו החשוב, לקריאת שבת,
שיצא זה־עתה לאור. ספר זה, שבו מקובצות
דרשותיו בטלוויזיה, מציג את הדת
היהודית באור שאינו ידוע בישראל, כדת
הומאניסטית, פתוחה לעולם, שוחרודשלום
ישונאת־עוולות.
לפתע ראה מרחוק את חברת״הכנסת
שולמית אלוני, בת המקום, המנהיגה של
מיפלגת ר״צ. אלוני עמלה קשה כדי
לשמור בבחירות הקרובות את שרידי
הישגה המפתיע בבחירות האחרונות- .
״אתה איתי?״ צעקה אלוני מרחוק.
הכהן־אבידור סבר שזוהי הלצה מן הסוג
המקובל, והוא השיב בצורה היתולית. הוא
הניף את ידו בתנועה מבודחת, וצעק:
״אני תמיד איתך!״
למחרת היום הופיעה בעיתונים הודעה
סנסציונית: הרב שמואל הכהן־אבידור
הצטרף לתנועת ר״צ. אחרי התעלול של
הצגת כמה בדואים כמנהיגי מיפלגה זו,
היה זה פעלול פירסומי שהבטיח כותרת
נוספת.
לרב, שאינו חולם כלל להצטרף לתנועה
זו, או לכל תנועה אחרת, לא נותר אלא
להודיע לעיתונים -שלא היו דברים מעולם.
מוסר־ההשכל: לא כדאי לנופף ל-שום
אדם עד ל־ 18 במאי.1977 ,

יחסים מרח ביי ם
;גיד רבין־לן אדו!*,
ישראל השתדלה ליצור
רוב קיצוני כמועצה
הלאומית הפלסטיגית
יתכן כי תוצאות המועצה הלאומית הפלסטינית
(הפרלמנט של אש״ף) ,שהתכנסה
השבוע בקאהיר, תיקבענה על־ידי ממשלת
ישראל דווקא.
הדבר נעשה על־ידי מעשה פשוט. עלפי
החלטות צמרת אש״ף, היו כמאה אישים
מן הגדה המערבית ומן הרצועה צריכים
להשתתף כצירים במועצה. רובם המכריע
של אישים אלה שייכים לאגף המתון
ביותר באש״ף. הם יודעים כי הפי־תרון
היחידי שיביא לפינוי השטחים המוחזקים
הוא הסדר־שלום עם ישראל. המגע
היומיומי שלהם עם המציאות הישראלית
הפכה אותם לריאליסטים.
אילו רצתה ממשלת ישראל במיתון עמדות
אש״ף, היתה מעניקה לאנשים אלה
את החופש שהיא מעניקה לכל אדם בגדה:
לעבור את הגשרים ולהיפגש בעולם
הערבי עם מי שהוא רוצה. אבל הממשלה
נקטה בקו הפוך. היא הודיעה כי
כל מי שישתתף במועצה הלאומית, לא
יורשה לשוב לביתו.
התוצאה: מאה קולות מתונים יצאו מן
המניין בקאהיר.
הזמנה הדדית. היתה זאת רק דוגמה
אחת לשיתוף־הפעולה האוטומטי הקיים
בין חזית־הסירוב הפלסטינית, בהנהגת
ג׳ורג׳ חבש, ובין ממשלת ישראל, בהנהגת
יצחק רבין.
לשתיהן מטרה משותפת: למנוע בכל
מחיר קבלת החלטות שיביאו למשא־ומתן
ישראלי־פלסטיני ולהקמת מדינה פלסטינית
לצד ישראל. חזית־הסירוב מתנגדת לכך
מפני שהיא רוצה להמשיך במילחמה נגד
ישראל. ממשלת ישראל מתנגדת לכך מפני
שהיא שוללת מדינה פלסטינית.
הנהגת אש״ף, המרוכזת סביב יאסר ערא־סאת,
והמוכנה למשא־ומתן עם ישראל,
עמדה השבוע בקאהיר מול התקפה קשה
מצד חזית־הסירוב ומצד האופוזיציה הפנימית,
בהנהגת פארוק אל־קאדומי. בפי
קאדומי, איש-אמונה של ברית־המועצות,
יש טענה מוחצת נגד סיעת־הרוב, הרוצה
שארצות־הברית תתווך בין ישראל ואש״ף:
ה עו ל ם הז ה 2063

אין שום סימן לכך שעמדה מתונה יותר
של אש״ף תביא לשינוי העמדה הישראלית
האנטי־פלסטינית הקיצונית.
כתוצאה מכך הצהיר קדומי הצהרה לפיה
לא יסתפק אש״ף במדינה עצמאית
משלו בין ישראל לירדן .״לפני שובנו
ניזום שני שלבים,״ אמר קדומי .״שלב
ראשון — חזרה לקווי .1967 שלב שני —
חזרה לקווי .1948 אני מקווה שגם רבין
יודע זאת.״
אם היה ספק בכך, בא יצחק רבין עצמו
ונתן דווקא השבוע את התשובה החד־פעמית.
הוא הצהיר, בחוזרו מוושינגטון, כי
ישראל לא תנהל לעולם שום משא־ומתן
עם אש״ף — גם אם אש״ף ישנה את
אמנתו ומדיניותו.
כשם שהצהרותיו הקיצוניות של קאדו-
מי נראות כאילו הוזמנו על־ידי ממשלת-
ישראל, נראתה הצהרה זו של רבץ כאילו
הוזמנה על־ידי קאדומי.

אסונות
א*ך מות דאשד חוס״ן?-
הוא דא היה שיפור
אם כן, איד: לכד
בדירה הבוערת?
הפרטים הראשונים על מותו -של ראשד
חוסיץ, המשורר הערבי מכפר מוסמוס
שבדרך למגידו, טענו שנשרף בדירתו
שעלתה באש, בניו־יורק. סיגריה בוערת
הציתה את מיטתו, שבה י-שן באותה -שעה.
לפני שהספיק להימלט, מן הדירה, נחנק
בעשן (העולם הזה ,)2058
ידידיו הרבים -של ראשד, שזכרו כי
התמכר לפני כמה שנים לאלכוהול, הניחו
שהיה שיכור בעת המיקרה, ושנרדם עם
סיגריה בוערת בידו.
לא בודד וערירי. אולם בארבעים
הימים שעברו מאז מותו -של המשודר
העדין, הגיעו ארצה מיכתבים מידידיו
הניו־יורקים. הם הפריכו את הסברה הראשונה,
ותוך כדי כך הציבו כמה סימני-
שאלה מעל לנסיבות מותו.
ראשד, כך מסתבר, עשה מאמץ גדול
כדי להשתחרר מן ההזדקקות לאלכוהול.
הוא עבר קורם -של גמילה בפלורידה, חזר

משורר חוסיין
״אני רוצה שהנדשפוזה תדע
לאיתנו. קשריו עם העולם, שהתרוספו
בתקופת דיכאונו, חודשו. הוא עבר לדירה
חדשה, קיבל עבודה מיקצועית נוחה ב־מישרד
אש״ף ליד האדם, זכה שוב בכבוד.
דיפלומטים ביקרו בביתו, אשה בעלת
מעמד רם התאהבה בו, והתכוננה להינשא

כתבה אותה אשה לידיד ישראלי :״אני
רוצה שהמישפחה תדע שראשד לא מת
בודד, ערירי זבלתי-נאהב. היו לו ידידים
שאהבוהו, ושביקרוהו מדי־יום.״
על הגופה לא נמצאו שום סימני,-חריכה.
סיבת־המוות, כפי -שנקבעה רישמית: חנק.
כאשר יתכנסו בני-מישפחתו וידידיו, בשבת
הקרובה, לטכס־האזכרה המסורתי על

רכין ופרס לוחצים ידיים בנמל־התעופה בן־גודיון
חיוכים בפנים — סכין בגב
קיברו, עדיין יישאר בעינו המיסתורין
האופף את האסון,

הממ שלה
1־מזז בדש
המטה של פרס 7א
פורק — וממשיך להלחם
ברבין כדי להפילו
התמונה שפורסמה בעיתונים העידה
לכאורה על האידיליה, שחזרה לשרוד בין
ראש-הממשלה יצחק רבץ לבין שר־הביטחון
שמעון פרם. יצחק רבין ירד
מהמטוס -שהחזירו מביקורו הממלכתי ב־ארצות־הברית
ושמעון פרס המתין לו בין
מקבלי הפגים. השניים לחצו ידיים, חייכו
זה אל זה בלבביות מול המצלמות ומבטיהם
המתענגים -של שרי־הממשלה האחרים.
המציאות היתד. שונה לחלוטין מכפי
שהשתקפה בתמונה זו. שמעון פרם לא
השלים עם תבוסתו בהתמודדות עם רבין
בוועידת מפלגת העבודה. הוא גמר אומר
לאלץ את רבין לפרוש מרצונו ממועמדותו
לראשות־הממ-שלה, או להכריח אותו להתפטר
מתפקיד זה אחרי הבחירות, על מנת
שיוכל לרשת אותו. הוא הבין כי אם יכהן
רבץ ארבע -שנים נוספות כראש־ממשלה
נבחר, יקיץ הקץ על שאיפותיו לכהן
בתפקיד זה.
המטה שהקים פרס כדי להילחם ברבץ
בוועידת המפלגה לא פורק. להיפך, הוא
פועל עתה במישנה מרץ ובמלוא הקיטור
כדי להכשיל את יצחק רבץ בכל צעד
שיעשה. כל סוכני יונייטד־פרס — תומכיו
של שמעון פרס בעתונות הישראלית —גוייסו למערכה. בעוד שבעבר הם ניסו
להסוות את מקורות־ המידע שלהם זאת
כוונותיהם, נעשים עתה הדברים בגלוי,
תוך הפרחת כזבים, עלילות דשטיפת-ימוח
יומיות. הסיפור שהופץ השבוע על חשבון
הדולאדים שמחזיקה לאה רבץ בארצות-
הברית, היה חלק ממערכה זו.
פקודה מאלון. המערכה נגד ירבץ
החלה עוד ערב צאתו לביקור המיועד עם
נשיא ארצות-הברית, ג׳ימי קארטד. פריס
גייס־ אז את התעשייה־האווירית הנתונה
לשליטתו כדי לנסות לטרפד את פגישת
רבץ—קארטר עוד לפני -שנערכה.
אחר־כך, במהלך מסעו של רבץ בארצות-
הברית, כבר פירסמו סוכני פרם בעיתונות
הישראלית ידיעות ופרשנויות על הכישלון
הצפוי והמתבקש של הביקור — אותו
ייחסו כמובן לרבין. שמעון פרס עצמו
החל להשמיע בפומבי דברים על הצורך

בניתוק ובהרפיית התלות שיש לישראל
בארצות־הברית.
הדברים הגיעו עד לידי כך שראש-
הממשלה בפועל בהיעדרו -של רבץ, סגן
ראש-הממשלה יגאל אלון, נאלץ בישיבת
הממשלה להורות ״בפקודה״ לכל השרים
שלא להשמיע אף הצהרה המתייחסת
לקשרי ישראל—ארה״ב עד לשובו של
ראש־הממשלה.
במצב זה התגלגלו העניינים במהירות
עד למצב של מחזה אבסורד. שוב אין
כל נושא או עניין נבדקים לגופם על פי
האינטרסים החיוניים של המדינה. הכל
מוערך על פי קנה-המידה באיזו צורה
הוא יכול לסייע לפרס או לרבץ.
הדוגמא המוחשית ביותר לכך התמקדה
בפרשה שולית: הצגת הבכורה של סרטו
של מנחם גולן, מיבצע יונתן, בו מופיעים מיספר שרים, כמו שמעון פרם, גד יעקובי
ויגאל אלון כשהם משחקים את עצמם
על פי הוראות הבמאי.
בעת ביקורו בארצות־הברית חזה יצחק
רבץ בהקרנת הבכורה של הסרט בניו-
יורק. במסיבה פרטית אחרי הסרט הוא
התבטא כאילו הופעתו של פרם בסרט
היא בבחינת שערוריה. הוא לא התייחס
לרמת משחקו של שמעון פרם, אלא
לטקסט שהוא משמיע, על פיו נאלץ,
כביכול, לקומם את צה״ל נגד הממ-שלה
כדי שזו תקבל החלטה לבצע את מיבצע
אנטבה.
דברים אלה -של דבין זכו לפירסום
נרחב. היו אלה סוכני יונייטז״פרס בארצות־הברית
שדאגו להבליטם ולנסחם. תגובת
אנ-שי פרס לא איחרה לבוא: הם חזרו
על השקר כאילו נאנס פרם על ידי מפיקי
הסרט להופיע בו, רק אחרי שנודע לו
כי רבץ ואלון כבר צולמו. הם השמיעו
את הטענה המגוחכת כאילו רבץ עצמו
הסכים להצטלם בלשכתו בכנסת — טענה
ש תופרך לעיני כל מי שיצפה בסרט.
תוך כדי הוויכוח המגוחך בין תומכי
פרס ורבין, נשתכחה לגמרי הבעיה המהותית
היחידה הקשורה בסרט: שהוא מהווה
סרט־תעמולה בעל אפקט עצום לכל מנהיגי
מפלגת העבודה משני המחנות.
יציאה מהבלים. כתוצאה מחילופי
ההאשמות יעסקו ודאי הצופים שיחזו בסרט
מיבצע יונתן במלאכת־בילוש כדי
לבדוק מי מהשרים משחק בסרט ומי מהם
צולם ללא ידיעתו.
״עשיתי כבר הרבה הקרנות־בכורה בהוליווד,
לונדון וערים גדולות אחרות בעולם,
אך ביקורת כזו, התלהבות כזו,
יציאה מהכלים — לא זכיתי לראות.
(המשך בעמוד )26

במדינה
(המשך מעמוד )25
הג׳ואיש כרוניקל יצא מגידרו אחרי הד,ק־רנה
הלונדונית, והקהל בניו־״ורק כמעט
חנק אותי.״ במילים נרגשות אלה תיאר
מנחם גולן, במאי הסרט מיבצע יונתן, את
קבלת־הפנים שבה זכה בתום הקרנת־הבכורה
בקולנוע אסטור־פלאזה בברודוויי
אשד נערכה במוצאי־השבת האחרון בחסות׳
׳שגריר ישראל בארצות־הברית.
״הרעיון המקורי,״ מספר !גולן ,״היה
לערוך את הבכורה בבית הלבן, אלא שר,מ-
תיחות ביחסי האמריקאים עם אידי אמין
הביאה לביטול העניין. תחת זאת הוחלט
לערוך ערב ניו־יורקי חגיגי לכבוד יצחק
רביו. דיניץ ראה את הסרט בהקרנה סגורה,
והחליט שהוא ראוי לעמוד במרכז הערב.
המתיחות הביטחונית שבאה בעיקבות
חטיפת בני־הערובה על־ידי טרוריסטים
מוסלמיים גרמה־ לסגירת רחוב ה־ 44 בב-
רודוויי, שם שוכן הקולנוע. אלף שוטרים
הקיפו את האיזור בטבעת צפופה.
״רביו היה נרגש וחגיגי. אמעיט אם אומר
שמחיאות־הכפיים של הקהל, שכלל אנישי
או״ם ,׳סנטורים, אנשי טלוויזיה וקולנוע
׳מהחשובים בארצות־הברית, ארכו יותר
מעשר דקות. הבמאי אוטו פדמינג׳ד ניגש
אלי, ואמר בהחרגשות שמשך עשר השנים
האחרונות לא ראה סרט כל־כך מרגש.
איש הטלוויזיה היהודי דור שרי אמר שהסרט
גרם לו להיות גאה שהוא יהודי.
חברת הענק פרמונט ביקשה בדבמקום
לקבל את זכויות ההפצה של הסרט, ונשיאי
הפדרציה הציונית הודיעו שכל הקרנות־הבכורה
של הסרט באמריקה ייערכו תחת
חסותם.

בית הסופר המרכז׳ לצלילה
(מועדון הצלילה ״ הי ם־ תי כוני״ בע״ני)
ב ח סו תההתאח דו ת לפעילות ת ת״ מי מי ת בישראל

קורסי צ לי ל ה

יו ם א׳ 20.3עד יו ם ו׳ 25.3
יו ם א׳ 17.4עד יו ם ו׳ 22.4
יו ם א׳ 24.4עד יו ם ו׳ 29.4

ה קו ר סי ם נערכים במרכז הצלילה החד ש
במפרץ נעמה
לבוגרי ה קו ר ס מו ענ ק ת תעודת צולל בינל או מי ת

טיולי צ לי ל ה

אנו נביא או תך לאתרי הצלילה היפי ם בעולם —
מיצרי טי ר אן וראס מו חמד

י י1

מחיר מיו חד 999 :ל י
ה מ חיר כולל טי סהה לון ושוב,
לינה וכלכלה ח ל קי ת
ושני י מי צלילה מ ל אי ם

פרטים :
בית אל״על.
חדר 506

רח׳ בן־יהודה
ג ,3תל־אביב
טלפון :

את צה״ל כגורם מרכזי במיבצע.
״לדעת רבין יעשה הסרט שירות מצויין
לעם ישראל. משום כך הוא הורה מייד
ליועציו להגיש לסרט כל עזרה הדרושה
לצורך הפצתו בעולם. הוא לא התייחס
כלל להופעתו של שר־הביטהון שימעון
פרם בסרט. אגב, ובין הודה שאת שני
הסרטים האחרים על המיבצע לא ראה,
רק שמע אודותיהם.
״לדעתי,״ סיכם גולן ,״היה מגוחך להע מיד
שחקנים בתפקידי שרים בממשלת

במאי גולן וידיד*
נרגש וחגיגי

29 בי 295

!כל אחד יכול לצלול:
ג אן ג א בן
בסרטו האחרון

לאכל פו מהצ די ק
1£אוו5 /

שחקן פרס ב״מיבצע יונתן״
ללא התייחסות

שעתיים של הנ א ה !1
בכורה ארצית

שחקנים אלון ופרם בסירטו של גולן
ת׳י א

4. 30,7.15,9.30
פרסום גולן

כוח דוקומנטרי
״בתום ההקרנה.״ ממשיך גולן ,״החליט
רבין, למרות שהיה עייף מגודש האירועים
ישל אותו יום, לערוך מסיבת־קוקטייל
בסוויטה שלו במלון ואלדורף אסטוריה.
יצאנו לשם בשעה 11.30 בל״לה, ובמשך
שעה וחצי הרעיף רבין שבחים על הסרט.
הביקורת היחידה שלו לגבי התוכן היתד,
שהסרט ממעיט את החשיבות של הכרעת
הממשלה בעד המיבצע, ולעומת זאת מעמיד

ישראל. רציתי לתת כוח דוקומנטרי לסרט,
וזה הוכיח את עצמו. במשך השבועיים
שהסרט מוקרן בדרום־אפריקה ובדנמרק,
הוא כבר עבר את הכנסות הסרט של
צ׳ארלם ברונסון.״
* ראש־הממשלה יצחק רבין, שאירח
אותו במלון ואלדורף אסטוריה, אחרי שחזה
בבכורת סירטו בניו־יורק.
ה עו ל ם הז ה 2063

מיליוני לירותמתגלגלות
להעשרתמשח טו ת ה עו פו ת
ב מ קו םשה צי בו ר ייהנה מכך

ניצחחהנ
שד הששת

שמואל (מיקו) אביגדור 32 החל
דרכו לפני 16 שנים כפועל בשוק
הכרמל, והוא כיום בעליו של בית־שחיטה משגשג .״הממשלה
מזרימה מיליונים למשחסות הקיבוצים,״ הוא מגלה.

יעקוב דורון 63 כלכלן, חבר מושב
אורות שבדרום, מנהל כיוס את המועצה
לענף הלול, שמדיניותה המעוותת גרמה ליחסי־מחירים
אבסורדייס בין עוף טרי לעוף קפוא.

וומנכ״ל

^ איפה הכסף הזה באי ריבונו של עולם,
—/ /ז באיזה מסווה זה נכנס י ! כולנו טלאי על טלאי,
ומכאן אנחנו הולכים שפופים ומכאן הירידה — זה
כואב לי!״
בעל המשתטה, יהודה סלמה, הפסיק לרגע את שטף
דיבורו, ואחר המשיך :״כואב לי שהכלכלה חולה( כואב
לי שהפועל לא מרוויח, שהעם הולך שפוף ושהכלכלה
שלנו תלויה בארצות־הברית כמו במיכל־חמצן.״
מה גרם לסלמה האמיד, החולש על רשת מיסחר
ושיווק של בשר־עוף בהיקף של מיליוני לירות, להקים
קול־זעקה? האם היתר. זו אותה הסיבה שגרמה לכל
שלושת אלפי סוחרי העופות בארץ, לפתוח בשביתה
בטענה על שמקפחים את מקור פרנסתם?
הווילה המפוארת בשכונת היוקרה החיפאית דניה
שבמרומי הכרמל, שממנה חולש יהודה, יחד עם אחיו
עזרא, על אימפריית־הבשר שלו, מעידה כאלף עדים
שאין לו על מה להתלונן. גם יהודה עצמו מודה:
״לא חסר לי. ברוך השם, אני לא מיסכן ולא זקוק
לרחמים, העסקים הולכים יפה.״
אך יהודה בריא־הגוף, בעל הקול העמוק והדיבור
החותך של איש-עסקים ממולח, יצא בכל־זאת למאבק
חריף נגד מועצת הלול, מאבק שאליו הצטרפו השבוע מרבית
סוחרי ענף־העוף, אשר הכריזו על שביתת מיסחר.

גבולות המדינה ועיקר פרנסתם מלולים ועופות — ניחא,
מגיע להם. אלא שלפתע התחלתי להבין שכספי הסובסידיות
ממלאים את כיסיהם של העשירים.
״קיבוצים עשירים גילו פתאום שזהו אמצעי טוב
להשגת רווחים קלים, והקימו משחטות אחוריות, בהשקעה
של מיליוני לירות. תוך שנתיים קמו 15 משחטות
תעשייתיות, בחבלי־ארץ שונים, והפכו ספקים ביל••
עדיים של בשר־עוף קפוא למועצת־הלול.״
׳מחקר כלכלי שהזמין יהודד, במישרד תל-אביבי גילה
לו, כי הרווח השנתי הממוצע של משחטה תעשייתית
נע בין 24ל־ 30 מיליון לירות נטו.
מדיניות המועצה היא לקלוט את מלוא הכמות
שמסוגלות לייצר אותן משחטות שעימן היא עובדת.
המשחטה קונה את ה&דף החי, במחיר של 9.15ל״י
לקילוגרם, שוחטת, מורטת ומנקה אותו, מקפיאה ומאח סנת
בבית־הקירור של המועצה.
עם הצגת הקבלה מבית־הקירור, משלמת המועצה
למשחטה 19ל״י לקילוגרם. אך לצרכן משווק העוף
במחיר 10.5ל״י הקילוגרם (כלומר 8.5 ,ל״י ממחיר הקי-
לוגרם משלמת המועצה) .בעוד שמחיר קילוגרם עוף
טרי (או, כפי שהוא נקרא בפי הסוחרים — עוף ״חם״),
נע בשוקים כיום בין 16—18ל״י לקילוגרם. העוף
הקפוא משווק בשקיות, ללא חלקי-פנים. את אלה מוכרות
המשחטות לחוד, במחירים נאים. יתירה מזו, המש-
חטות משווקות למועצה עוף ספוג במים, המהווים /0ס\ 2
ממישקלו. בעוד שהתקן עומד על /0י< 4מים בלבד.

״ ה סו ב סי דיו ת
הולכות לעשירים״
ך• מועצה־ לענף־ הלול החלה פועלת בתחילת שנת
( , 1964 1כתאגיד, על־פי חוק שחוקק בכנסת, שעל בי צועו
ממונים שרי החקלאות והמיסחר־זהתעשייה. תפקידיה
העיקריים של המועצה הם לתכנן את היקפו של
גידול העופות בארץ, להסדיר את שיווקם בארץ ובחו״ל,
לפעול להגברת הצריכה של תוצרת ענף הלול ולסייע
במחקר השוקים. במועצה 50 חברים, בהם שמונה נציגי-
ממשלה,ישני נציגי הסוכנות היהודית 26 ,נציגי המגדלים,
10 נציגי המיסחר הסיטונאי, שני נציגי המיסחר ד.קימ־עונאי
ושני נציגי הצרכנים. למועצה ועד-פועל בן 19
חב ו ו>{ך!| 11|!1ז ^| 1ן יותר מחצי מיליארד ל״י מכספי
רים (הייצוג דומה, אלא שכאן אין כלל ייצוג של הצר
משלם־המיסיס שולמו למשחטות 1 כנים).
בשנת 1974 חל מיפנה במדיניות המועצה. הוחלט על אזוריות, עבור ייצור עוף קפוא שממנו נהנית השיכבה
עידוד הייצור והשיווק של עוף קפוא לצרכנים. להח האמידה. עסקות מתוחכמות איפשרו למשחטות להתעשר.
לטה זו היו כמה סיבות, והעיקרית בהן: לאפשר ניצול
יעיל של עודפי עוף טרי הנוצרים בשוק בתקופות הריאלית. זאת, על־מנת לעודד בציבור צריכת בשר עוף
מסויימות, ולשפר את הרמה ההיגיינית של העוף קפוא. כמו־כן נכנס העוף הקפוא לסל מיצרכי-המזזן
המשווק. הדרך לביצוע היתד. פשוטה: הממשלה תומכת, שמחיריהם נתונים לפיקוח, ומישרד־המיסחר-והתעשייה
דרך המועצה, בתוצרת ענף הלול זנוקטות דרכים שונות מסבסד את ההפרש שבין מחיר הייצור למחיר לצרכן.
לפי נתונים רישמיים, סיבסד המישרד בשנת־הכספים
כדי לדאוג לאספקה שוטפת של תוצרת לאוכלוסייה, ב1975
את העוף הקפוא ב־ 122.5מיליון ל״י (לעומת 23.6
מחירים סבירים.
התמיכה במחירי העופות החיים באה ממישרד החק מיליון ל״י בשנה הקודמת) .מישרד־החקלאות השלים את
לאות, ונקבעת כך שיהיה בה כדי להשלים את ההפרש התמיכה באותה שנה ב־ 34 מיליון ל״י. כלומר, בסך־הכל
בין המחירים הממוצעים שהשיג המגדל בשוק (שאינם קיבלה המועצה 156.5מיליון ל״י כסובסידיה לבשר העוף
נקבעים על-ידי הממשלה, אלא על־ידי היצע וביקוש) ,הקפוא — שש ל״י לכל קילוגרם ששווק. למעשה שילמה
לבין מחיר־מינימום שהממשלה מבטיחה למגדלים, באו המועצה יותר מ־ס/ס 50 ממחירו של מוצר זה לצרכן.
לעומת זאת, ירדה באותה שנה התמיכה בעוף החי,
תם מיקרים שבהם מחיר השוק נמוך ממנו.
החל בשנת 1974 הלכה תמיכה זו והצטמצמה. מאידך והסתכמה ב־ 19.6מיליון ל״י (לעומת 65.6מיליון ל״י
החלה הממשלה, באמצעות מועצת הלול, לקלוט כמויות בשנה שקדמה לה).
אומר על כך יהודה סלמה :״אילו היה הכסף הולך
גדולות של עופות לצורך עיבודם והקפאתם. העוף הקפוא
נמכר לצרכן במחיר שקבעה המועצה, והיה נמוך מהעלות ליצרנים, כלומר, לחקלאים, ליישובי־הספר המאבטחים את

״הציבור
משלם ביוקר*״
ד ככה כנראה לא היה די. משחטות החלו
\ £קונות מן המועצה עוף קפוא במחיר המסובסד לצרכן
( 10.5ל״י) ,מפשירות אותו, מפרקות לחלקים ומוכרות
אותו כחלקי עוף טרי (שניצל, כנפיים וכר) במחירים של
30 עד 40 הקילוגרס. יעקוב דורון, מנכ״ל מועצת־הלול,
שנשאל אודות תופעה זו, הודה כי גם אליו הגיעו שמועות
בנושא .״היתד. תקופה שעשינו את זה, אחר־כך אסרנו,״
אמר.
גם לגבי תחשיב עלות הייצור המשולמת למשחטות, יש
בפיו של סלמה השגות .״אני מסוגל לשווק למועצה עוף
קפוא במחיר נמוך לפחות בשתי לירות מהמחיר שמקבלות
המשחטות — ולהרוויח ! התחשיב שלהם מנופח !״
הוא מצהיר. סלמה אכן ביקש, וניסה, להיכלל בין אותם
המאושרים שהמועצה קונה מהם. לשם כך השקיע מאות
אלפי לירות בשיפוץ המשחטה שלו ובהתאמתה לדרישות
התקן.
המיפעל זכה באישור השירותים הווטרינריים של מיש-
רד־החקלאות, אחרי שנבדק בקפדנות על-ידי הווטרינר
הראשי, ד״ר ראובן קטהיין .״הוא בדק אותי כמו שבודק
מפקד את נישקו של הטירון במיסדר־המפקד, כי הוא ידע
איזה ביקורת תבוא אחר־כך מצד המועצה,״ מספר יהודה.
למרות זאת, המועצה עדיין אינה נכונה לקנות ממנו
תוצרת .״עיני לא צרה באיש,״ אומר יהודה בהדגשה,
״אבל שתהיה תחרות הוגנת. אני לא חושש מתחרות
מיסחרית, מי שאינו יעיל — ייפול. אבל הם מפחדים
ממני. יושבת לה קבוצת־לחץ של נציגי ההתיישבות, וקובעת
את המדיניות בצורה כזו שתזרים מיליונים לקופות
(המשך בעמוד )30

״גוססים, הא?!״ ברב

מ נ פחי הבאסנים

חרים בפיצוץ בלונים. במשך התחרות לא יכול השר חיים בר־

לב לעמוד עוד במתח, מסר את הסיגר שלו ליועצו, בועז
אפלבאוס, שפוצץ את הבלון עבור יוסי. יוסי שריד היה מיוזמי
הקבוצה שהגתה את רעיון המסיבה. צילם: שלמה סתר

ו־אה מה קרה, גרופר אכל
/ /י אותה !״ צעקוודהשימחה שבקעו
מאולמו של החאן הירושלמי, לא היו
מביישות גם את אוהדיה המושבעים של
קבוצת מכבי תל-אביב. כשלוש-מאות איש
.ואשה, נבחרי העם ונספחיהם למיניהם ישבו
על דרגשים נמוכים ועל הריצפה, ועודדו
את נציגיהם, שעסקו בהתמודדות דמוק רטית
על הבימה, בסיגנון ״החזק — מנצח.״
שני הברי־כנסת נכבדים ייצגו את הקואליציה
ואת האופוזיציה בהתמודדות האלגנטית
נוסח גן־הילדים: ח״כ אליעזר
רונן כנציג העבודה, וח״כ פסח גרופר כנציג
הליכוד. הנבחרים ממש יצאו מכליהם.
נציגי הליכוד, ובראשם ח״כ אברהם
יפה, צווחו בקולי קולות ״פסי, פסי !״ ואילו
נציגי העבודה, ובראשם שר־המיסחר־והתעשייה,
החזירו מילחמה שערה ועודדו
את נציגם על מישקל ״לייזי לייזי״ .לייזי
המהודר ניצח בנון־שאלאנטית, וחברי-

הכנסת מטעם העבודה יצאו מכליהם מרוב
התלהבות.
ח״כ יגאל הורוביץ מהליכוד דרש החלפת
שחקן וטיים־אאוט. מתי דרובלס הח ליף
את גרופר, דאק אמיר החליף את
רונן, ושוב ניצחה הקואליציה בקלי־קלוח
וב״או־אה מה קרה, דרובלס אכל אותה!״
לא, סצנה זו לא נלקחה מתוך קומדיה
ישראלית חדשה א-לה תיאטרון החמינא־דוס.
היא התרחשה ביום השני האחרון,
בעת שנבחרי העם התכנסו יחדיו, הפעם
בייצוג מלא, כדי לחוג את מסיבת־הסיום
של הכנסת השמינית, את הרעיון הגו מזכירתו
של יו״ר סיעת המערך ישראל קרג־מן,
והיועצת הפיננסית של ועדת״הכספים,
סמדר אלחנני הצעירה. הן גייסו לעזרתו את
היועץ הפרלמנטרי של המפד״ל, אריה האן,
והחליטו לעבוד על-פי השיטה שהורישו
להם מוריהם ורבותיהם, ה,שנור׳ ,שלעולם
אינה מכזיבה.

גוונו אגו אותה £

פר מהליכוד, התחרו ביניהם בהורדת־ידיים, כשרה
גרופר ללא קושי, במשך שלושה סיבובים רצופים,

צרי ואלי;!
ואילו
את ד מאולו ואבנו וז דון ב אות ביכה שאינו בימי
קריא.
אבנר׳ מחייו אליו
והסב׳ הו לקרו! לקרוו פעיל
ההתג
בל וגו זאב עם כבש

זבולון המר וחבר־הכנסוז מאיר פעיל, הסבו ליד שולחן אחד,
ביטאו בכך את יחסי־החברות השוררים בין חברי־הכנסת, למרות

דיעותיהם הקיצוניות המנוגדות. המר היה האיש הרציני ביותר
במסיבה, כימעט שלא צחק. כשטוביה צפיר הציג פארודיה על
הרב הראשי שלמה גורן ועל בעיית הממזרים, הרכין המר את
ראשו כנעלב. פעיל, לעומת זאת, זכה בתואר, הח״כ האדיב ביותר.,
אולם כחבר! הקופן במישן
נו1
ח״כ י
צץ בי
יכול י
אם לב<

| החכ ים העליזים זה את זה במסיבת סיום הננסת השמינית

סת הגו ססת
הכנסת שולמית אבדרביע, אני מבקש ממך
שלא להיכנס לאולם־המליאה עם גמל.״
היה זה רמז שקוף למסיבת העתונאים
שקיימה ר״ץ, מיפלגתה של שולמית אלוני,
יום קודם לכן, בה הודיעה שורה של
שייכים בדואים על החלטתה להצטרף דווקא
אל שולמית אלוני ,״מפני שהיא מייצגת
את האינטרסים של הבדואים יותר
מכל מפלגה ״הודית אחרת.״
באותה הזדמנות סופר גם מדוע נדחתה
האפשרות למזג את ר״ץ עם הפנתרים-
השחורים .״האות של הפנתרים־השחורים
בבחירות הקודמות היתה ז/״ הסביר אחד
הח״כים ,״אם היו מתאחדים עם רשימת
שולמית אלוני, היו אותיות הרשימה ה חדשה
צריכות להיות ״ז׳־ר״ץ !״
השרים אלון, צדוק ובר־לב לא יכלו עוד
לשלוט בעצמם, התגלגלו מצחוק. החאן
כולו יצא מגידרו. לגבי טוביה, היה זה,
ללא ספק, יומו הגדול ביותר.
מי שהצליח גם הוא להצחיק את החבר׳ה
היה העיתונאי גדעון רייכר, מן האנשים
האהודים ביותר במיזנון הח״כים. הוא
חילק הערכות של בית־ספר לחברי־הכנסת.
בין השאר אמר :״שימחה ארליך — היר־בה
להעתיק מהתלמיד מנחם בגין ד יצחק
רפאל — עולה לשנת־הלימודים הבאה, אך
לא בבית־סיפרנו! גאולה כהן ומאיר פעיל
— זקוקים לטיפול במיסגרת החינוך ה־מייוחד;
יוסי שריד — היה תלמיד טוב
וממושמע, אבל בסוף שנת־הלימודים התחבר
עם חברה רעה! יוסף קרמרמן —
נעדר מהשעורים, כנראה בגלל קשיים כספיים
בבית! שימעון פרס — ניסה לארגן
החדשה היתה ה־את
התלמידים נגד המורה.״
ח״כית ציטה לינקר.
וזה עוד לא היה הכל. בין הנוכחים שמה נזכר פעמים רבות במהלך המסיבה,
הועבר דף, ובו נתבקשו להשיב על שאלות. והיא זכתה בתואר ״מיס אלגאנט״.
שנוסחו בקפידה על־ידי ח״ב יוסי שריד.
ואלה תוצאות המישאל :
• מיהו הח״ב הטוב ביותר — יחזקאל
פלומין.
• הח״כ האלגנטי ביותר — אורה
נמיר, משה שחל וזלמן שובל.
9הח״כ האדיב ביותר — מאיר פעיל
ומנחם בגין.
9חסר חוש־ההומור: יצחק רבין נבחר
פה־אחד.
9ח״כ רגשני ביותר: גאולה כהן.
9עם מי היית רוצה להיות על אי
בודד: עם יגאל הורוביץ, בגלל הקרמבו.
כך מתה הכנסת השמינית — במיתת
נשיקה עליזה. איש לא הצטער על כך.
אפילו אותם הח״כים שידעו כי זוהי הפעם
האחרונה שהם משתתפים במסיבת־סיום
של כנסת כלשהי.

חת למיד ה

וליעזר רונן מסיעת
ות״כ פסח גרו־האלגנטי
גובר על
למרות עידוד הלי
כוד.
חברי־הכנסת יצאו מגידרס כדי לעודד את נציגיהם, וכשרונן
דצח צווחו בהיסטריה :״אראה מה קרה, גרופר אכל אותה !״ גרופר,
שהוא יו״ר מועצת היינות, נידב למסיבה בקבוקי־יין. ח״ב יגאל הורוביץ
נידב מוס־שוקולד ואילו הח״כיס שהם פרדסניס תרמו תפוזים.

:יגאל הורוביץ, שהוא בעל בית־חרושת למד
לב, נידב מוס־שוקולד! ח״כ בן־ציון חלפון
ר אבטבי, הפרדסנים, נידבו אשכוליות ותפוזים
פסח גרופר, שהוא יו״ר מועצת היינות, גייס
ודום־האדום.
י שריד התנדב לשמש יו״ר ועדת־התרבות ה־
־ת, ואירגן׳ — יחד עם העיתונאים גידעון רייכר
תבורי — את התוכנית האמנותית.
היתה גדושה. העיתונאי דני בלוך ערך חי-
יגנון ״מי אמר למי,״ ואהוד אולמרט גילה בקי-
לתי־רגילה וענה על כל השאלות. אריה האן
את מצבם הקשה של היועצים הפרלמנטריים,
רשאים לקרוא קריאות-ביביים וסיפר כי פעם,
לוי אשכול המנוח, לא יכול להתאפק ופלט
כזו. אשכול סנה, ואמר :״חבר־הכנסת אורי
אתה טועה.״ אבנרי לא הבין מה אשכול רוצה
והחל מתווכח עם ראש־הממשלה, עד שייגש
יועצו הפרלמנטרי, עורך-הדין אמנון זיכרוני,
י לו במה מדובר.
׳כים יהודה בן־מאיר ומאירק׳ה פעיל יתבקשו
— כל אחד נאום של האחר. בן־מאיר התקשה
את נאומו של פעיל בגנות גוש־אמונים, אך
קרא ברגש רב את נאומו של בן־מאיר בעד
לויות ביהודה ושומרון.

זה השר בר־לב אשר הציל את המצב.
אבל מי שהציל את המצב באמת ובתמים
היה השחקן טוביה צפיר. נרגש מאד
עמד טוביה מול הנכבדים ואמר :״קצת
קשה לי להביט בראי.״ טוביה פשוט
״השכיב״ את הנוכחים על הארץ כש הוא
מחקה את ראש־הממשלה יצחק
רבין — שנעדר עקב ישיבה שבה
השתתף בתל־אביב — את שימעון פרם
ואת אריק שרון. הוא הגדיל לעשות בשחיקה
את מנחם בגין, באומרו :״חר~ת־

•טרדת ישי !
שולמית אגו״רביע
טהו הציע לארגן תחרות נשיקות בין חברי-
:נסת לחברותיה. גאולה כהן, הפעילה כל־כך ב־זמליאה,
סירבה בתוקף לשתף פעולה, כמוה
הכנסת אורה נמיר. ואפילו שולמית אלוני,
1בדרך־כלל על כל עגלה, התנגדה להשתתף
קי־חברה.
ואם הבנות לא משחקות — משחקים הבנים.
קי שריד ואהוד אולמרט השתעשעו להם בלפו־נים.
השר בר-לב היה מתוח עד־כדי״כך שלא
תר. הוא מסר את הסיגר שלו ליועצו, בועז
ם, וזה פוצץ בו את בלונו של שריד. שוב היה

צוחק הצוחק אחרון

ח״כ גדעון האוזנר וח״כ משה ניסים מתמוגגים
מצחוק למראה תחרות הורדת
הידיים המתנהלת על הבימה. חברי הכנסת הוכיחו, במסיבה שלהם, כי הפרלמנט
הישראלי אינו מוסד מורם מעם, וכי חבריו יודעים לעיתים גס לשמוח ולחגוג.

השד הישיר גד׳ ״ ן

הפלמ״ח לשעבר, היה ממארגני השירה1 .
לידו יעל לבנטל, ממזכירות המערך1 .

1 2 9

יום ה׳ — המועד האחרון
למסירת הטפסים

ט ש הלך מנ הג קבו ע-
מלא טוטו בכל שבוע!
המועצה להסדר ההימוויס בסס? רם
משרד החקל או ת

להלן לו חהמ חי רי ם ה 30191ם
ל״ 18.3.77־ 13.3.77
במסגרת ההוזלות בחנויות השרשרת של הסופרסל
והסופרמרקט וחנויות פרטיות שהצטרפו למבצע.

ירקות

לצרכן לק״ג
בל״י
עגבגיות עגבניות באריזה של 2ק״ג נזר ברוב לכן
כצל יבש — משקי ערכה
תפו״אד מיבול חדש
תפו״אד ארוזים בשקיות של 2ק״ג

6.10
6.50
3.50
1.70
3.55
3.60
4.00

פי ר 1ח
תפוחים זהוב גודל 6
תפוחים זהוב גודל 6.5
תפוחים גרגר גודל 6
תפוחים גרנד גודל 6.5
אגסים ספדונה גודל 5
אגסים ספדונה גודל 5.5
בננות

6.00
6.60
4.80
5.60
6.00
7.10
5.25

אשכוליות — בתפזורת וארוזות
תפוזים בתפזורת וארוזים ממפל לימונים

2.50
2.90
3.50
4.10

פטמים קפואים בשקיות
מיני תנועוף (עד 1.1ק״ג העוף)
גודל ( 1עד 1.450ק״ג העוף)
גודל ( 2עד 1.6ק״ג העוף)
גודל ( 3מעל 1.6ק״ג העוף)
כשר הודו ללא עור וגידים

12.96
12.13
11.39
10.32
22.22

דגים
כסיף בסיף בפרוסות קפוא 1/2ק״ג
קרפיון חי

+ 10.50
+ 23.00
+ 16.11

ייתכנו שינויים במשך השבוע

(המשך מעמוד )27
קיבוציהם.״ את דבריו אלה של סימה
מאשר הדו״ח השנתי •של מבקר־המדינה
על מועצת הלול, אשר ראה אור לפני
שלושה חודשים. המבקר מציין את היעדרותם
הבולטת של נציגי הממשלה והצרכנים
מישיבות הוועד־הפועל והמליאה של
מועצודהלול.
״המועצה היא גוף אינטרסנטי,״ מודה
המנכ״ל, דורון .״לכן, הייצוג של נציגי
הצרכנים הוא עלוב.״ אשר לקשיים ש מערימה
המועצה על דרכו של סלמה,
טען דורון, כי הסיבה לכך היא אי-עמי-
דה בדרישות המועצה, שהן קפדניות
ודורשות השקעה של מיליונים רבים.
״הסוחרים צריכים להשלים עם זה שיש
התקדמות,״ הוא אומר .״זה כמו המילחמה
שהיתר. בין הקטר לדיליג׳נס, לפני 150
שנה.
״בשנת ,1976״ אומר דורון ,״שילמה המועצה
כ־ 300 מיליון ל״י סובסידיה לעוף
הקפוא.״ אולם, לפי התחשיב שערך סלמה,
מתקרב הסכום ל־ 800 מיליון ל״י. לדבריו. ,
״המועצה מאחזת את עיני הציבור.״ כך
או כך, ברור הוא שהציבור משלם ביוקר
עבור מדיניות זו. ומי מרוויח?
אומר אביגדור (״מיקו״) שמואל, מחשובי
הסוהרים באיזור המרכז :״המועצה מסבסדת
שיכבה מצומצמת של עשירים. עקרות-
הבית משכונות הדרום בתל־אביב קונות
בשוק רק את העוף ד,.הם׳ .מי קונה את
העוף הקפוא ז חברות גדולות כמו אל־על,
בנקים זמיפעלים (עבור מיטבהי־העובדים),
שיכולות לסבסד את הממשלה ברווחים
שלהן. מלונות, אולמי-חתוניות ומוסדות
גדולים. קונה את העוף הקפוא השיכבה
החזקה בציבור, והיא גם זו שנהנית מה-
סיבסוד.״
מיקו ( )32 נחשב כ״סלמה״ של איזור
תל־אביב .״אני גדלתי בענף הזה,״ הוא
מספר .״1 16 שנה בעופות. התחלתי בתור
פועל בשוק־הכרמל, פרקתי לולים בלילות.
אחר־כך הפכתי עצמאי, מוביל עופות לשוק.
ב 1972-פתחתי חנות לבשר, וכעבור זמן
לא רב היו לי כבר שלוש חנויות. אלא
שראיתי שבשוק אין עתיד, בגלל תנאי־התברואה
הירודים. שוק-הכרמל הוא טאבו
מבחינה וטרינרית, לכן עזבתי.״
כיום מחזיק מיקו במישחטה ביפו, מעסיק
80 פועלים ומספק בשר לעשרות מיפעלים.
לדבריו, הוא מעוניין לפתח את עיסקו
ולהופכו לבית־שחיטה מודרני — אלא
שההשקעה הנדרשת היא עצומה. מקרר־להקפאה,
אותו דורשת המועצה, עולה
מיליון ל׳׳י בקירוב .״אילו השקיעה המועצה
רק חלק זעיר מהכספים שהיא מעבירה
בעקיפין לכיסי הקיבוצים, בשיפור רמת
ההיגיינה בשווקים, היתד. התמונה שיונה,״
טוען מיקו.
אך יהודה סלמה, מיקו וחבריהם, לא
רק דיברו — הם גם. נקטו צעדים להתריע
על העוול. לפני כחצי־שנה נפגשו עם חברי
ועדת־הבלכלה של הכנסת, בראשות ח״כ
יגאל הורוביץ. לפי עדות שני הצדדים —
היתד, הבנה, והתרשמות מהעובדות. אך
דבר לא השתנה.

^ ״להבדיל בין
עיף לעיף?״

ה ד רי

ווופות

ביצי הזהב ס

1.84
1.29

* {£מעשה מסכים גם מנכ״ל מועצת1/הלול
ש״גוצר מצב אבסורדי של עיוות
ביחסי-המחירים. גם המועצה מתרעמת על
גודל הסובסידיה,״ הוא אומר ,״אך המפתח
לבעייה טמון בהסתדרות. מבלי שמישהו
הרגיש נכנם העוף הקפוא לסל מיצרכי-
המזון, עם 14 מוצרי־המזון שהפכו למעין
פרה קדושה, וההסתדרות אינה נותנת לגעת
בהם בלי הסדרים כוללים.״
אשר לעובדה שהשייכבה הנהנית מהתמיכה
בעוף הקפוא היא ד,שיכבה האמידה
בקרב הצרכנים, אומר דורון שיש לשנות
את הרגלי־הצדיכה. העובדה שמישחק זה
עולה כיום למשלם־ד,מיסיס מיליוני לירות,
אינה בעלת חשיבות בעיניו, למרות שגם
שר־ד,חקלאות העיר, שלגביו לא משנה מחיר
העוף הקפוא. .״אשתי קנתה, ותמשיך לקנות
את העוף הטרי ליום שישי, יהא מחירו אשר
יהיה,״ אמר אוזן בישיבה עם הסוחרים.
״אם אתה מסבסד עוף, למה להבדיל בין
עוף לעוף?״ שואל מיקו .״הרי זה כאילו
הודיעה היום הממשלה שהיא מסבסדת את
הלחם הלבן, ומורידה את הסובסידיה מהלחם
השחור. אני רוצה שאותה משחטה איזורית
תצא לתחרות אתי מאותו קדזינוק. אלא
שאף משחטה לא נלחמת בנו בכוחה שלה,
אלא בכוח כספים שנשאבים ממדינת יש ראל.״

עופר
קיד !

עיר רפאים ״צדי^ג

־הקיפה את אורה תמיר במשך שמונה
השנים שבהן מיתה בניו־יורק.

**ץ דיקת! הקומקום מחזירה אותה ל*
/מציאות. היא בודקת מה קורה על
הכיריים, מוסיפה מלח, בוזקת פילפל, וכשהכל
מתקדם לשביעות־רצזנה, היא חוזרת
אל כן־הציור.
כי כן־הציור של אורה תמיר ניצב דרך־
קבע במרכזו של המיטבח המשוכלל .״כאן
אני מציירת, בין בישול לבישול,״ היא
אומרת .״בין האכלת המישפחה, הכלב,
הדגים וחתוכים. אולי אני לא מצטיינת
כטבחית, אבל יש לי יותר שעות־מיטבח
מלכל אישה שאני מכירה. לפעמים אני
עובדת עד הבוקר וכמעט נופלת מהרגליים,
אבל אני מוכרחה לגמור את הציור.״
להגיד גלי לצעוק
י 4ך יורי־השמך והרישומים המיתבש-
לים במיטבחה של אורה הם במיטב
המסורת הסוריאליסטית. היא מספרת :״אני
מרשפעת בעיקר מעבודתם של סלוואדור
דאלי ומגרית. הסיגנון הזה מאפשר לי
להוציא החוצה דברים שאחרים צריכים
להגיע אליהם תוך חיטוטים שמזכירים
פסיכואנליזה.״

המישפחה

לחצה של אורה. הבעל אלי, שלושת
הבנים דויד, ארי ורמי, והכלב סם.

ביו סיוי־הבישול נופלת ההשראה על אווה תמיר

סוריאליזם!חיטטו
מסרה

לסיפורי־אגדות ולסיינס־פיקשן
היתה אורה
תמיר עוד מילדותה. היום היא יוצרת
עולמות כאלה על הבד במיכחולה.

במימבוז

מציירת אורה בהפסקות שבין מילוי תפקידיה
כאם וכעקרת־בית,, .אני מצליחה
׳לשלב במיטבח הזה שני עולמות,״ היא מספרת ,״את העולם
אורה ( )33 מצביעה על תמונה •של ילדה,
המחזיקה בשני בלונים -שבתוכם דיוקנאות
של גבר ואשה .״כשההורים שלי רואים
את התמונה הזו, הם מזדעזעים,״ היא
אומרת .״הם מבינים אותה היטב, גם בלי
שאסביר להם מה שמסתתר מאחריה.״
אורה היתד. בת -שלוש בילבד כאשר
נפרדו הוריה. המשבר נתן את אותותיו
הקשים בילדה, שהחלה מחפשת בתוך
עצמה מה שנגזל ממנה .״יש דברים,״ היא
מתוודה ,״שאני רוצה להגיד בלי לצעוק,
וזו הדרך שלי. בשבילי, הציורים הם בעצם

של המישפחה וחיי היוס־יום .,ואת העולם הפנימי שלי, שבא
לידי ביטוי בציורי הבעל עוזר לי ותומן בי לאורך כל
הדרן. הוא מבין את החשיבות שיש לציור עבורי.״

אורה המשיכה לצייר במיטבה, ואת יצי-
רותיה הציגה בצינעה, בבתי מכרים. נש־ביקיצה
להתקבל לאגודת הציירים, ביק-שו
ממנה תעודות ופירוט השכלה פורמלית.
והיא אומרת :״ויתרתי על כל העניין,
בגלל הקריטריון המשונה הזה. לא דרשו
ממני, משום־מה, עבודות על רמה. הם רצו
לראות רק תעודות.״
תערוכתה הראשונה של אורה בארץ
תיפתח בשבוע הבא, בגלריה של יעל
זאבי .״יעל דאתה את העבודות שלי כש חזרתי
לארץ,״ מספרת אורה ,״ולמעשה
אימצה אותי מאז. זוהי גם ההזדמנות הראשונה
שלי. לזכות בהכרה ציבורית, שהיא
חלק בלתי־נפרד מחייו של כל אמן.״
עזרה פעילה מגייש גם הבעל . .היהלומן
הנמרץ, שהצליח להתבסם היטב בארץ מאז
חזר מאמריקה, נתגלה כבעל ידי־זהב וחוש
אסתטי מפותח .״הוא בונה עבורי את מים-
גרות הציורים בטוב־טעם,״ אומרת אורה.
״אני סומכת עליו בעיניים עצומות בנושא
הזה. מה שעוזר לי במייוחד, בהבנה שלו

סוג מסויים של שירה, אבל אני שולטת
במיכחול יותר טוב מאשר במילים. התחלתי
לחפש דרכים לברוח לעולם סגור משלי,
היא החלה בלימודי הציוד בגיל ,12 אצל
לואי זדה .״הוא ע-שה לי טובה גדולה בזה
שלא הפריע לי לצייר כמו שרציתי,״ היא
נזכרת .״מאוחר יותר, בתקופת הצבא,
למדתי בבית-יהספר אבני, וזו היתד. תקופה
איומה. איש לא שם לב אלי, ולא קיבלתי
שום חוות־דעת או התייחסות לעבודה שלי.
סתם ישבתי והעתקתי מודלים.
״אחרי הצבא הייתי מוכרחה לצאת קצת
מהמיסגרת. יצאתי לטיול לארצות־הברית,
ושם קיבל אותי קרוב-מישפחה רחוק ;בשם
אלי- ,שירד לשם כמה שנים קודם־לכן. זה
לקח בדיוק שבועיים. יום אחד, כשעדכנו
קניות בסופרמרקט ענקי בניו־יורק, הוא
הודיע לי שאנחנו מתחתנים. וכך היה.״

ה מי סגרו ת
של הבעל

האופייניס לאורה: אישה והמסכה שלה.

^ ורה הצליחה לשכנע את אלי לחזור
ואומנם, כעבור חודשים אחדים הגיע
הזוג הטרי לישראל .״המישפחה לא קיבלה,
אותנו כל-יכך יפה,״ היא מספרת ,״ולמרות
שאבי בעל אמצעים לא מעטים, סירבו
לעזור לנו והערימו לנו קשיים בדרכנו.
חטפנו ייאוש, וכשלא הצלחנו להסתדר כאן
חזרנו לאמריקה- ,שם אלי הצליח יפה בענף
היהלומים.
״באמריקה התחלתי לצייר ברצינות.
תחילה בסיגנונות שונים, כמו אימפרסיוניזם
וקוביזם, אבל לאט־לאט הגעתי לסיגנון
הסוריאליסטי, שבו אני מסוגלת באמת
לבטא כל רעיון וכל קטע־חלום שנשאר
לי בזיכרון. השתתפתי, עם עוד ציירים
צעירים, בתערוכות נודדות באיזור ניר
יורק, והייתי על סף ההצלחה, אבל לא
היתד, לי מנוחה שם.״
לזוג, שהצליח להסתדר יפה בשכר
נת־יוקרה ניו־יורקית, נולדו במשך

.בכבלי היצירה

הוא שמה של תמונה זו .״אני פשוט עבד
ליצירה שלי, ממש כפי שהתמונה ממחישה,״
מתוודה אורה .״אין לי אומנם השכלה פורמלית בציור ובתיאוריות של אמנות, אבל
בציור הסוריאליסטי אין בלופים. כאן נבחנים בשליטה במיכחול, וחייבים לדעת לעבוד,״.
הישיבה בארצות־הברית שלושה בנים:
דויד 10 ארי > )8ורמי 6״כ-שדויד
הגיע לגיל בית־ספר, לא יכולתי יותר
להחזיק שם מעמד,״ אומרת אורה.
היא לקחה את שלושת הבנים ובאה
לארץ לביקור, שהפך ישיבת-קבע, ו״זה
היה בדיוק לפני ארבע שנים. אלי הבין
שההחלטה שלי סופית, חיסל את העסקים
ומכר את הרכוש, והצטרף אלי. שנינו לא
מצטערים על כך, עד היום.״

לעבודות שלי, הוא לא רק זה שהוא בונה
לי את הימיסגרות, אלא בעיקר העובדה
שהוא לא מנסה לשים אותי בתוכן, ולהגביל
אותי.
״בכלל, יש לי מזל׳שתפסתי בעל שמבין
עניין ומעודד אותי. הוא, הגבר השורשי
הזה עם שתי הרגליים המוצבות על הקרקע,
משמש לי ניגוד משלים, שבילעדיו לא
הייתי מסוגלת לתפקד בשני העולמות גם-
יחד.״

ספורט

במדינה

כדורסל
עיריות תככים בחצר של אמחצ״דה
ראש־עידיית רמזה המפדל״י
מסרב?פגות את ביסאו,
בגיגוד 7ה 8כם —
מדוע תומך בו איש הליכוד
מן האופוזיציה?

מה מריץ אח 1371 עד ר* ,,
דקות ספורות אחרי ניצחונה המזהיר
של מכבי תל-אביב על מאס פילס מאלין
,93:109 ביום החמישי האחרון, ניראה
מאמנה רלף קליין, מודאג.
בצאתו מחדר־ר,הלבשה, לא הסתיר את
חששו מפני היריב הבא של קבוצתו. לתדהמת
הנוכחים גילה קליין,כי הוא
חושש מן המישיחק נגד הפועל דמת־גן,
ביום הראשון הקרוב, יותר מן המישחק
נגד ריאל מדריד.
לרלף קליין היו סיבות טובות לחשוש.
אחרי שבע שנים שבהן לא היתד, לה
מתחרה על כתר האליפות, עומדת ההגמוניה
של מכבי ׳בסכנה. הפסדלהפועל
רמת־גן פרוישו איבוד כתר אליפות המדינה,
ואי־השתתפות בגביע אירופה לאלו־

כדורפדני מנכי ת״א גריפין, בוטרייט ושוורץ*
יותר חשוב מהגביע

בדורסלגי הפועל רמת־ גן בהתקפה**
הניצחון יהיה שלנו
פות בישנה הבאה.
אין זיו הפעם הראשונה ׳שקבוצת הפועל
רמת־גן ׳גורמת כאבי־ראש רציניים למכבי
תל־יאביב. בשנים האחרונות היא עשתה
את עבודתה של הפועל תל־אביב, שבעבר
ניסתה לערער את עליונותה הבלעדית של
מכבי תל-אביב בכדורסל הישראלי. בתוך
ארבע-יחמיש שנים הפכה הפועל רמת־גן
מקבוצה אלמונית, לקבוצה המהווה כיום
גיורם חשוב במאבקי-הצמרת של הכדורסל
הישראלי. בכל שנה צירפה הקבוצה לשורותיה
כדורסלן אחד או שניים, בעלי
שיעור-קומה.
מסע-הרכיישות של הקבוצה נפתח בצירופו
של האמריקאי סטיב קפלן, שבעיק־בותיו
בא הקיבוצניק־לשעבר חנן קרן.
החמישייה הפותחת. העונה חיזקה
הקבוצה את עצמה בשלושה כדורסלנים
— ־שהבולטים מביניהם הם שיני אמריקאים
— רוי רול ומטיב שלאכיטר — אשר הוסיפו
לה גובה ומהירות. השלישי הוא רוני

לנג, כדורסלן נבחרת־הנוער לשעבר, שהגיע
להפועיל רמת־גן מקבוצת הפועל
פתח־תיקווה שעמדה על סף פירוק.
החמישייה הפותחת של הקבוצה — סטיב
קפלן, חנן קרן, רוי וול, סטיב שלאכטר
ורוני לנג — עלולה להוות יריב קשה,
למכבי תל־אביב, לא פחות מכדורסלני
מובילג׳ירג׳י וארזה. יום מוצלח של שני
הקלעים המעולים, קרן וקפלן, עלול להוציא
את מכבי תל-אביב משיווי־מישקלה.
שני האמריקאים של רמת־גן נחשבים כ־רכש
מצרין. הרכז, וול, הוא כדורסלן פיקח,
ערמומי ובעל יד יוצאת־מן-הכילל.
עמיתו, הענק שלאכטר ( )2.05 הוסיף לקבוצה
גויסה וכוח ניכרים מתחת לשני הסלים.
רוני לנג, הנחשב כ״סוס השחור״,
משלים חמישייה תכליתית ודינמית.
* בהפסקת המישחק נגד מאס־מאלין.
** במישחק הליגה נגד מכבי תות־גן
השבוע.

המפליא הוא, שיש לקבוצה בעיות. בשלושה
החודשים האחרונים לא קיבלו ה־כדורסלנים
את משכורותיהם מהאגודה, ש חובותיה
מגיעים כיום ל־ 80 אלף לירות.
חנן קרן, הקלע המצטיין של הקבוצה,
הציג לה בתחילת השבוע אולטימטום .״אם
לא אקבל את הכסף המגיע לי(קרוב ל־20
אלף לירות) עד שבע בערב ביום ראשון,״
איים ,״לא אעלה לשחק נגד מכבי.״
הבסף ידרבן. בינתיים הגיש קרן
תביעה לבית-הדין לעיבודה, עקב הלנת
שכרו. הואיל שעניינו יתברר רק ב־29
בחודש זה, הוא רואה את המישחק מול
מכבי תל־אבייב כמועד מתאים לבוא אל
האגודה בדרישה שתשלם את המגיע לו.
״אני משוכנע,״ אומר חנן קרן ,״שאם
נפסיד למכבי תל־אביב, אף אחד לא יסתכל
עלינו ואת כספי לא ׳אקבל. אנחנו,
השחקנים, מבקשים בסך־הכל את המגיע
לנו. אם לא נבקש עכשיו, נוכל לשכוח,
מהכסף. אבל האגודה תיתן לנו את המש כורות
שלנו לפני המישחק נגד מכבי,
אני בטוח שהכסף ותש׳ומת־יהלב מצד מועצת
פועלי רמת־גן, ידרבנו אותנו לנצח
את מכבי. הזילזול הזה מצד המועצה עלול
רק לפגוע במוראל של השחקנים.״
גם רוי רול וסטיב שלאכטר מאיימים
שלא להתייצב למישחק, אם ילא יקבלו עד
אז את כרטיסי-הטיסה המובטחים לארה״ב.
אולם, הפועל רמית־גן בטוחה ׳בניצחונה
על מכבי תל־אביב. אומר חנן קרן :״׳אף
אחד לא מפחד לשחק נגד מכבי תל-יאביב.
בדיוק להיפך. כולם מחכים למישחק. לנו,
להפועל רמת־גן, אין מה להפסיד. רק למכבי
יש מה להפסיד. היא זו שצריכה
לחשוש מאיתנו, ומיהפסד כתר האליפות.״
הבטחות, הבטחות. לקראת המישחק
המכריע נגד מכבי תל־אביב הגבירה הפועל
רמת־גן את אימוניה. עד לפני שבועיות
אחדים נאלצה הקבוצה להתאמן באולם־
הכדורסל של בית־הספר אורט ברמת־גן.
הסיבה: לקבוצה לא היה סך 500 ליריות
לשכירת ׳איוילם־הספורט ביד-אליהו לערב־אימונים
יחיד.
״כשאנחנו נמצאים בבוץ כספי,״ אומר
מאמן הקבוצה, אריה מדיניאק,״ אף אחד
לא בא לעזור לנו. כשכולם רואים ש אנחנו
בחדשות ומאיימים על עליונותה של
מכבי תל־יאביב, כולם מבטיחים לנו כספים.
יצחק אופק, למשל, מזכ״ל הפועל,
הבטיח לתת לנו כל סכום שנצטרך לפני
המישחק — כמו, למשל, כסף עבור מחנה־אימונים
סגור לקראת המישחק. אבל אנחנו
לא מחפשים את מחנות־האימון. כדי לשמור
יעל השקט הנפשי שלנו, אנחנו לא
מתכוננים למיישחק בצורה מייוחדת.״
במישחקיה הביתיים. של הפועל רמת־גן,
באים לחזות בהופעותיה רק ימאות אחדות
של צופים. למישחק נגד מכבי תיל־יאבייב
יבואו אלפי אוהדים. מניין תגייס הפועל
רמת־גן אוהדים רבים כיל-יכך?
אומר בני שופר 23 מנהל הקבוצה:
״כל המשוגעים של הפועל רמית־גן בכ דורגל
יבואו לראות את המישחק שלנו
נגד מכבי.״
כדורים ממכבי .״זה יהיה בל־כך
מגוחך, אם אנחנו נזכה בתואר האליפות,״
אומר אחד מכידורסלני הקבוצה .״כי אני
שואל את עצמי: מאיפה יקחו כסף כדי
לממן את הנסיעות שלנו לחו״ל בשנה
הבאה ו הרי אני זוכר שרק לפני כחודש
וחצי נאלצנו לבקש כדורים ממכבי תל-
אביב, כדי להתאמן. אפילו כדורי־סל לא
היו לנו!״

״לא יעזור לו שום דבר. ברגע שנוכל
להפיל אותו מכיסאו — נעשה זאת. הגיע
הזמן לעשות סדר ברמלה,״ טוען יצחק
יצחקי, מנהיג סיעת המערך בעיריית רמלה.
לכאורה, יכולה האופוזיציה ברמלה להדיח
את ראש־העיר, איש המפד״ל, מתפקידו
בכל רגע. אך דווקא אופוזיציונר
אחד מצליח, בעיקביות, לשמור על מעמדו
של חבר־הכנסת אהרון אבוחצירה כראש־העיר,
הנתון בסכנה בשל הטענות ביחס
לתיפקודו ולהגינותו הציבורית.
כיסא המריבה. המשבר הקואליציוני,
שפרץ לפני שבועות אחדים, שינה את
יחסי־הכוחות בעיריית רמלה מן הקצה אל
הקצה. הקואליציה, שכללה ארבעה מנציגי
המפד״ל, שלושה נציגי הליכוד ושלדפה
חברי רשימות מקומיות, התפרקה על רקע
של אי־קיום הסכם קואליציוני.
אנשי הליכוד טוענים, כי בהסכם הקואליציוני
סוכם שראשות. העיר בקדנציה
הנוכחית תתחלק שווה־בשווה בין אהרון
אבויחצירה, לבין עורך־הדין אדמונד לוי
מן הליכוד. אלא שראש העיר סירב לוותר
על כיסאו בהגיע העת. עקב זאת יפרישו
אנשי הליכוד מן הקואליציה, והצטרפו
לחמישך, חברי המערך באופוזיציה, שכוללת
כרגע שמונה חברים, לעומת שיבער, של
שרידי הקואליציה של אבוחצירה.
להערכת אנשי האופוזיציה, מסרב אבו־חצירה
לוותר על כיסאו מסיבה שאינה
קשורה כלל לענייני העיר רמלה. לפי הסבר
זה מבקש אהרון אבויחצירה להגיע לבחירות
הפנימיות במפד״ל כראש עיריית
רמלה, מעמד שיקנה לו מישקל בתחרות
העזה על המיקום ברשימת המפד״ל לכנסת.
׳מעמדו של אביוחצירה ברשימה זו אינו
בטיוח כלל. הוא עזב באחרונה את סיעת
ליכוד־ותמורה של יצחק רפאל, כדי לנסות
להשיג מקום ריאלי ברשימת המפד״ל לכנסת,
ובכך החליש עוד יותר את מעמדו
של רפאל, האיש שקידם וטיפח אותו.
אבויחצירה עצמו טוען, כי ההסכם הקואליציוני
אינו מפרט סעיף מפורש שבו הוא
מתחייב לוותר על כיסאו, וכי אנשי הליכוד
מפרשים את ההסכם כפי -שנוח להם. הוא
מבטל את הטענה כאילו כיסאו חשוב לו
רק עד הבחירות הפנימיות במפד״ל.
גזי פ ה למוריד. האופוזיציונר הבעייתי
הוא יאיר רוקח, איש הליכוד, המגלה
נאמנות מוזרה לאבוחצירה למרות הימנו-
תו, באופן רישמי, עם האופוזיציה. הוא
האי-ש המטה את כף־המאזניים לטובת ראש
העיר, ולטענות חבריו בליכוד הוא אינו
מתפקד כלל כאופוזיציונר.
לדיבריהם, הבטיח אבוחצירה ליאיר רוקח
את ראשות העיר מייד אחרי הבחירות
הפנימיות במפד״ל, אם יזכה בהן כמובן,
ובכך קנה לו את הנאמנות המשונה. ראש-
העיר מכחיש סברה זו בתוקף .״לא הבטחתי
לרוקח שום דבר, זה לא נכון הוא טוען.
הלקח שנלמד בהפיכה הכלנתריסטית
בבת־ים, הניע את אנשי הליכוד לפעול
בחריפות. האופוזיציונר המרדן נקרא אל
חבר־הכנסת יצחק שמיר מן הליכוד, לשי-
חת־בירוד. שמיר נזף ברוקח, ודרש ממנו
שיצביע יחד עם חבריו לסיעה, במאבק
על ראשות העיר רמלה. ליאיר רוקח
הובהר, שאם לא יתקן את דרכיו יסולק
ממיפלגת החרות.
המיבחן ייערך, ככל הנראה, בשבוע
הבא, כאשר נציגי הליכוד בעיריית רמלה
ינסו לכנס ישיבה של מועצת־ד,עירייה,
כשעל סדר־היום תהיה הצעה להדיח את
ראש־העיר, ח״ב אהרון אבוחצירה. לצורך
המאבק הפנימי אף החלו נשאלות בעיריית
רמלה מיספר שאלות בלתי־נעימות, הנוגעות
לראש־העיר.
תשובה מעורפלת. אנשי האופוזיציה
(המשך בעמוד )34
העול ם הז ה 2063

^ נשים מעטים זוכים לכך ששמו-
תיהם יהפכו מושגים בינלאומיים.
איש כזה היד. וירקון קוויזלינג, עסקן נורווגי
ימני ,״ששמו ניתן עתה לכל פוליטיקאי
המשרת את האוייב. כזה היה ג׳ו מק-
קארתי, הסנאטור האמריקאי שרכב על
גלי ההיסטריה האנטי־קומוניסטית.

כזה היה גם פיאר פוז׳אד.
איש לא הכיר שם זה לפני שהאיש הדהים
את העולם, בשנות ה־/ 50
כמה חנוונים צרפתיים, בייחוד בערי־השדה,
סברו אז שהם מקופחים. הם חששו
מפני תרבות הסופר־מארקטים, שחדרה מ־ארצות־הברית
ליבשת אירופה. הם סברו
כי הסוציאליסטים מבקשים להטיל עליהם
מיסים כבדים מדי. הם רטנו. הם התמרמרו.
בדעתו של פיאר פוז׳אד עלה רעיון:
אולי ניתן לנצל התמרמרות זו כדי לרכב
עליה לפרלמנט? אחרי ככלות הכל, יש
הרבה חנוונים בצרפת.
חשב ועשה, פוז׳אד הקים רשימה, דיבר
על עול המיסים, פנה אל פחדיהם הכמוסים
של החנוונים, הבטיח להחזיר את צרפת
אל דרך הישר.

סוציאל־דמוקראטית שנקראה פעם מפא״י,
וששינתה את שמה למיפלגת־העבודה. היתד,
זו תנועה היסטורית, בעלת שורשים
עמוקים בקרקע הארץ מאז ימי העלייה
השנייה, בראשית המאה. היא הנהיגה את
התהליך שהביא להקמת המדינה, ניצחה
על מלאכת־ההקמה עצמה והטביעה את
חותמה על שנותיה הראשונות.
מפא״י היתד, מיפלגה גדולה, חזקה וסמכותית.
היא סיפקה ליישוב ולמדינה
מנהיגות רבת־עוצמה, בדמותם של דויד
בן־גוריון וחבריו, ומערכת של מושגים
וערכים. רבים שנאוה, והציבור מעולם
לא העניק לה רוב מוחלט. אך איש לא
פיקפק בעצם יכולתה להנהיג.
מפא״י היסטורית זו שרוייה בתהליך
של התפוררות. איש אינו יכול לקבוע ב וודאות
מה גורם למיפלגה גדולה לאבד
את כושר־השילטון, את האחדות הבסיסית,
את הלהט הרעיוני, את הביטחון־העצמי.
ייתכן שזוהי תופעה קולקטיבית, הדומה

פטום של המצב המחמיר והולך.
התפרקותו של מישטר, שסיפק מנהיגות
במשך ״שני דורות, היא בהכרח תהליך
מכאיב, מדכא, מפחיד. יש לו אלף
ואחד סימנים.
באין מנהיגות, נוצר חלל ריק. אין
סמכות המסוגלת לגבש פיתרונות חדשים
לבעיות חדשות, ול־שכנע את הציבור לאמץ
לעצמו פיתרונות אלה. אין מי שיספק
להמוני הציבור מוטיבציה רעיונית ודיג־שית
למאמץ־יתר, לנכונות להקריב קורבנות׳
לוויתור על חומרנות עקרה.

כהדרגה פושטת
״העסק מתפרק״.

התחושה כי

הראשונים החשים בכך הם דווקא בני
שיכבת־ד,עילית, הקרובים לצמרת. הדבר
מפחיד אותם עד לשד עצמותיהם. כי להם
יש מה להפסיד. הם גדלו ושמנו במי־שטר
הזה, הם הגיעו בו למעמד ולנכסים, וכאשר
המישטר מתחיל להתפרק — הם
מחפשים לו תחליף, שאינו תחליף כלל,

להקריב קורבנות במיסגרת אמנה חברתית
חדשה וצודקת. אין היא מציעה לשתף
אותם בבעלות, בהכרעות. היא מציעה רק
דרך נוקשה יותר לשבירת שביתות.

ד״ש מבטאת את התחושה הסתומה
הכללית שהמימסד אינו
מתפקד, שחסרה מנהיגות. היא
מבטאת את הכמיהה למנהיגות
חזקה. למעשה, אין היא מחפשת
מנהיגות חדשה — אלא מתגעגעת
אל המנהיגות שהיתה פעם, מנהיגותו
של כן־גוריון. ידין עצמו מגלם
כמיהה זו יותר מכל אדם אחר.
האנשים הטובים, התמימים, בעלי הרצון
הטוב, שהצטרפו לד׳׳ש (ולפני־כן ל תנועת
שינוי) בלי חשבונות, שאינם מחפשים
קאריירה, באו אליה ביגלל הכמיהה
הזאת. הם אומרים: זה לא יכול להימשך
ככה. הם רוצים ״שיחזרו הימים הטובים,
כשד,יתד, קיימת מנהיגות סמכותית.

הם יודעים שנוצר חלל ריק —

התוצאה היתה מדהימה. הבור-
גגות הצרפתית הזעירה, שיכבה
גדולה וחזקה, גהרה בהמוניה אל
הקלפי והצביעה כעד פוז׳אד.
למחרת הבחירות נסתבר לפתע כי
פוז׳אד הכניס לפרלמנט סיעת־ענק,
הפך אחד הגורמים המרכזיים
כזירה המדינית.

ההמשך היה עגום. לסיעה זו לא היה
מה לומר. חוץ מעניין המיסים של החנוונים,
לא איחד אותה דבר. היא הפכה קא־ריקטורה
מגוחכת של מיפלגה פוליטית,
התפלגה והתרסקה. חלקים ממנה נדחפו
אל הימין הקיצוני. קשה לדעת מה היה
עלול לעלות בסופה, ולאילו ביזיונות היתד,
גורמת, לולא הופיע על הבמה הגנרל
שארל דד,־גול והכניס לכיסו את כל הרסיסים
והפירורים שהיו פזורים בה.

מאז הפכה המילה ״פוז׳אדיזם״
מושג בינלאומי.

^ דוב לוודאי שרב־אלוף (מיל ).ייג־
| /אל ידין לא יצליח להכניס את שמו
למילון הבינלאומי. אך עליית תנועתו, בחודשים
האחרונים, מזכירה לא־במעט את
דרכו של אותו פוז׳אד.
אין טעם לנחש מה יקרה לרשימת ד״ש
ביום הבחירות. נותרו עדיין חודשיים עד
אז, והדרך ארוכה. הרבה יכול להתרחש
בתישעה שבועות אלה. אך גם הצלחת הרשימה
עד כה, והתהודר, המפתיעה שהיא
הצליחה לעורר בציבור, אומרות דרשני.

פוז׳אד לא פעל כחלל ריק, ולא
זכה מן ההפקר. ואולי נכון לומר
את ההיפך: הוא הצליח לפעול
מפני שהיה קיים חלל ריק, והוא
ניצל את ההפקר.
אילו עשה מה שעשה שנה לפני־כן, או
שנה אחרי־כן, לא היה שמו ;נודע מעולם.
אולם, במיקרה, הוא נשא את דיגלו ברגע
מייוחד. הרפובליקה הצרפתית הרביעית
גססה. השיטה הישנה פירפרה. מיבצע־סואץ
הנחיל לצרפת חרפה צבאית ומדי-
נית. מילחמת־השיחרור האלג׳ירית מוטטה
את אושיות השילטון. עדיין לא הגיעה
שעתו של מכונן הרפובליקה החמישית,
דה־גול, שהחזיר לצרפת את ביטחונה העצמי.
היה קיים מצב־ביניים, מין מצב של
בין־השמשות. הייתה כמיהה למשהו חדש.
שררה התחושה שהמישטר הקיים שוב
אינו מתפקד. בחלל ריחפו פחדים, תיקוות,
מיקסמי־שווא.
כל זה היה מקופל בעלייתו המסחררת
״של פוז׳אד, ובנפילתו המסחררת לא־פחות.
הפרשה כולה דמתה לבועת־סבון.

עלייתה של ד״ש היא פרי מצב
דומה, אך חמור פי־כמה-וכמה.

מזה 44 ישנים שולטת ביישוב ובמדינה
תנועה פוליטית אחת: תנועת־העבודה הי־

ד״שאי ידין (עם הרב גורן, מנחם בגין והרב נבון כהלווייה)
״זקן״ חדש, סינתטי, בעל מיקטרת סולידית ועבר סמכותי
לתהליך הזדקנותו של אדם. ייתכן שמיפ־לגה,
שנולדה במציאות מסויימת ושמצאה.
פיתרונות לאתגריה, שוב אינה מסוגלת
להשתנות בהתמדה, להסתגל למציאות חדשה,
למצוא תשובות לאתגרים חדשים.

אלא אותו המי״שטר עצמו במהדורה סמכותית
יותר, נוקשה יותר. הם מדברים על
הצורך ״לעשות סדר״ ,״לשים קץ להפקרות״
,״להשתלט על האנארכיה״ ,להפעיל
״יד ברזל״.

״יו נחד

ש 8שינו, ואין שינוי

ך או כך, מיפלגת־העבודה מתפו־ררת
באיטיות ובהתמדה.
מתי התחיל תהליך זה? אולם עם פרישתו
״של בן־גוריון. אולי עוד לפני־כן,
כאשר בן־גוריון עצמו התרחק מן המציאות,
והקיף את עצמו בנערי־חצר בעלי
איכות נחותה.
על כל פנים, אין זה תהליך פיתאומי,
דרמאתי. זהו תהליך מתמשך, איטי מאד.
אחרי בן־גוריון בא אשכול, אחרי אשכול
— גולדה, אחרי גולדה — רבץ. אש כול
פעל בכוח התאוצה של קודמו. גולדה
סיפקה למדינה מנהיגות הפגנתית, שנראתה
חזקה מבחוץ אך היתד, חלולה מבפנים.
סרטן הריקבון וד,הסתאבות פשט בגוף
המיפלגה בימיה, רבין, היורש, קיבל ל ידיו
מיפלגה ״שסועה, עייפה, בלתי־מתפ־קדת.
העבודה המיפלגתית לא עניינה אותו.
הוא לא היה מסוגל לספק לה מנהיגות•
יריבו העיקרי, עסקן מיפלגתי מדרגה
שנייה, מתאים לתפקיד פחות ממנו.

התהליך אינו קשור כאישיות זו
או אחרת. להיפך: עצם עלייתם
של לא־מנהיגים לצמרת הוא סימ

תנועה הדמוקראטית לשינוי מן
1בטאת מצב־רוח כזה בצורר, מושלמת.

היא דורשת שינוי, בתנאי ששום
דבר לא ישתנה.

אין היא מציעה פיתרונות חדשים ונועזים,
השוגים מן הפיתרונות של המיש־טר
הישן. בכל השטחים, היא מציעה בדיוק
אותו הדבר המתגלם במישטר הישן.
המצע שלה לענייני חוץ וביטחון, מילחמה
ושלום, ערבים ושטחים, אינו אלא העתק
קלוש של מצע המערך, שהוא כל־בולו
מלאכת־טלאים ״של גוף עייף ושבור, אישר
חבריו אינם יכולים להסכים ביניהם על
שום דבר שהוא. הוא הדין לגבי המצע
על ענייני דת ומדינה. הוא הדין לגבי עניינים
סוציאליים — אלא שכאן דורשת
ד״ש יד חזקה, בוררות־חובה, הפעלת ה־מישטרה
ובתי־קמי״שפט יבתי־הסוהר נגד
״מפירי מישמעת״ — רעיונות המנסרים גם
בחלל המישטר הקיים, מבלי שיהיה לו
הכוח ליישמם.
אין ד״ש מציעה דרך חדשה כדי להפיח
בעובדים חשק לעבוד. אין היא מציעה
אידיאל חדש -ישייטע בהם את הנכונות

פוליטי, רעיוני, ערבי — והם רוצים
כמשהו שימלא את החלל.
אולם זוהי כמיהה שלילית בעיקרה. אין
היא בונה כוח פוליטי חדש באמת, בעל
ערכים חדשים ורעיונות חדשים, פיתרונות
חדשים וגישה הדשה. להיפך: התהליך היכול
להצמיח הנהגה כזאת, התהליך של
בניית תנועה פוליטית חדשה המבקשת
להפוך סידרי־חיים קיימים, זר לד״ש ומטיל
מורא על חבריה.
הם רוצים לחזור אל מה שהיה, אל
ימי ״הזקן״ .וכאשר אין זקן בנמצא,
הם מוכנים לייצר זקן חדש, סינתטי. איש
מכובד׳ בעל זכויות בעבר, בעל מיקטרת
סולידית, אדם שנשא פעם בתפקיד סמכותי:
גנרל.

מבחינה זו יש הרבה מן האמת
בהשוואת ידין לפלד-מרשאל הגרמני
הזקן פאול פון־הינדנכורג, שניצח
עד פירוק הדמוקרטיה הגרמנית,
ולגנרל מוחמד נגיב המצרי.

התנים והצבועים
^ ולם התרופפות־ מיפלגת־ד,עבודה
יצרה לא רק חלל ריק מבחינה פוליטית
ורעיונית. היא יצרה גם חלל אישי.

כאשר מימסד קיים מתפרק,
עשויות להתפנות עשרות, מאות,
אלפי עמדות־מפתח פוליטיות וכלכליות.
ובשם שפגר מושך אליו
מכל עבר צבועים ותנים ונשרים
(המשך בעמוד )36

במדינה

רבב

ה״זעתכ־

(המשך מעמוד )33
טוענים, כי העירייה אינה מתפקדת כהלכה
וכי ברמלה שוררת אנרכיה, בעיקר בתחום
הבינוי ורישיונות־העסקים. הם ׳תולים את
האשמה בראש־העיד, העסוק מדי בכנסת
ובמאבקיו הפנימיים במיפלגתו, ומזניח את
ענייני העיר.
העירייה היקצתה לאבוחצירה רכב ל שימושו
וכן נהג, וכעת מועלות טענות
כאילו אין הוא מקיים את החלטיות מועצת
העיר לגבי מכונית הוולוו באופן התואם
את מידת ההגינות המתחייבת ממעמדו.
שאילתה של ראש סיעת הליכוד בכנסת,
עורך־הדין אדמונד לוי, שהועלתה נגד
אבוחצירה, מעידה על מהות הטענות .״לפי
מיטב ידיעתי,״ נאמר בה,, ,אתה מקבל,
כחבר־כנסת, תשלום עבור נסיעות. מאחר
שאתה משתמש במכונית העירייה לצודד
נסיעותיו בתפקידך כראש עירייה וכחבר־כניסת,
והעירייה מממנת הוצאות אלו בצירוף
תשלום לנהג, האם הפקדת את התשלומים
המשולמים על־ידי הכנסת לקופת העירייה 1
כמו־כן, אבקשך להודיעני מעל במת המועצה,
אם אתה מקיים את החלטת מועצת־העיר
בדבר ׳תשלום יסך של 100ל״י כהש תתפות
בנסיעותיו הפרטיות במכונית העירייה.״
חייב
או לא זי. תשובתו של אביוחצירה
לשאילתה זו היתד, מעורפלת למדי :״משכורתו
של חבר-כנסת היא משכורית לחבר־כנסת,״
טען .״רכב הצמוד לראש העירייה
ברמלה אינו צמוד ליחבר־יהכנסת. כל ההוצאות
הקשורות בנסיעותי במכונית העירייה
על עיריית רמלה. לגבי 100 הל״י ,׳חזקה
על מועצת העירייה ״שהחליטה שכל החלטה
שלה תתבצע. עיריית רמלה ודאי מחייבת
את ראש העירייה, בגיזברות, בסך 100ל״י.
עיריית רמלה חייבת לראש־העירייה זה
כמה אלפי לירות. כאשר ראש העירייה
יפרוש מתפקידו, יתחשבנו איתו וחזקה על
גיזבר העירייה ועל ראש העירייה שיפנה
את מקומו, שלא יישאר חייב אגורה אחת
לעיריית רמלה. אין הבחנה בין נסיעות
לכנסת או ענייני העירייה, וכאשר אני
בכנסת, אני גם מבצע — אם יש ציורך,
ברוב המיקרים — את עבודתי כראש העירייה.
לשאילתה זו לא אוסיף כל תוספת
לתשובתי.״
גיזבר העירייה סירב לוימר אם אכן
מחזיר ראש־העיר את סכום הכסף השינוי-
במחלוקת. אבוחצירה עצמו הדגיש :״אני
לא מקבל שכר מעיריית רמלה, ויש לזכותי
כמה אלפי לירות שהעירייה חייבת לי
מקדנציד, קודמת, ומזה מקזזים לי את
הכסף, בחבר־כנסת אני מקבל משכורת
מלאה, עם כל התוספות.״

:רביו! הפגיעות
בבל הרבב
חח״גוח
גס את בעליהן
בתשלום חני ה?

< .מועדון לשרותי רכב היחיד מסוגו בישראל בא לפתור
אותך מדאגה זו.

משל

.יתקן עבורך ללא תשלום נוסף כל נזק חיצוני שיגרם
למכוניתך(בגבול השתתפותך העצמית בפוליסת
הביסודז) ברשת של ו 2מוסכים מורשים
באזור המרכז ]לא כולל חלפים!.

שיחתים נוספים מהם נהנים חברי המועדון
ללא חשלום:
בדיקת הכנה לטסט, במכוני הדרום.
שלוש רחיצות רכב לשנה ב״רחץ וסע״. י יעוץ משפטי בנושא הרכב.
השתתפות בפעילות חברתית עניפה.
השתתפות בהגרלת ״נהג זהיר של מועדון מ.ש.ל
שתיערך אחת לשנה.

חסון כסף!
ספרים יד שניה !
אנו מוכרים, קונים ומחליפים ספרי
לימוד, ספרי קריאה וספרי אמנות
בכל השפות.

״לוטוס״
תל־אביב, רח׳ אלנבי 101
(מול בית־הכנסת הגדול)

במסגרת ההגרלה יוגרלו הפרסים הנאים:
שלוש מכוניות ״סובארד הדשות (לא כולל מסים).
חמישה טיולים מאורגנים בני ב שבועות לאירופה,
כולל טיסה הלוך ושוב, אירוח מלא ומסים.
עשרים סופי־שבוע משפחתיים במועדון הים־התיכון.
מאה מינויים שנתיים ב־מ.ש.יל.

ההגרלה הראשונה תיערך ב־ 25.12.77ב״היכל התרבות״,
בפיקוח רואה החשבון, עו״ד החברה וחברי המועדון המעונייגים בכך.

משלבטוח מביטוח

!1 1 0

__ ת 7אביב שד ארם 14 טל 442781.4569*4 .ת.ד.22526 .

יש לאו ללכת!

דמי חבר לשנה 280 ,ל״קנולל מ.עמ| __

חייג 4545>66־ג 0ונציג המועדון יגיע ל בי תך|

היא חדשה לגמרי
היא קטנה
והיא חמודה:

״אחד
מסרטי המופת האמרי7ן אי>ם

היא ־
חנות סבר משובש איפה היא?

ניו יורק מגזיו

ברחוב בן־יהודה ,28
תל־אביב

סרטו של תברט אלטמן

קל להגיע אליה,
נעים להיות בה,
וכדאי לקנות אצלה
גב> ־ ספרי ם
מ שומ שים וספרים מיוחדים אנחנו קונים, מוכרים ומחליפים ספרים

רוני בלייקלי קיח קאראדין גיראלדין צפלין
רף גולדבלום הנהי גיבסון ברברה האריס
לילי תומלין

בכורה ארצית

שבוע 2

״ ג ת ״ ת״א ,6.00 ,9.00 נא לדייק!!
פסקול הסרט ע״ג תקליטי סי בי אם

מועדון שרותיס לרכב

דרכי אדם
המלך של חוף וו 1דתזן
חוף ״שרתוך בתז־אביב
הפך בבר?מושג — שבראשו
עומד מלך בלתי-מעורער
״זאת שווה מיליון לירות, תאמין לי.
בחיי! איזה יופי!״ בחוף שתזון בתל-אביב
יש מי שדואג לחתיכות וליחתיכים של בוקר
לא-חורף, לא-אביב. שמש, הכיסאות מפוזרים,
ובקיוסק של שימחה סלומון שימחה
וששון. שימחה הזר. היה בבית־חולים.
״ניתוח קטן,״ הוא אומר ,״חזרתי. דאגתי
לכולם. איפה היית, מוחקו חודשיים לא
ראיתי אותך, עיניים שלי!
״אני אוהב את כולם, אלה הבנים והבנות
שלי. תאמינו לי, רק בגללי הם באים. אני
נותן להם כבוד. תראה איך כולם באים
להגיד ״שלום לשי׳מחה.״
שימחה, אב לשיבעה, מתבונן בחתיכות.
האבא של חוף שרתון. הוא עלה מעיראק
ב־ ,1951 ושנים רבות היטלטל ממקום למקום,
עד שמצא את השלווה. מעפולה
לרמח־השרון, לשטיח הגדול ביפו, ל״שכונת
הרכבת, דרך דוכן־ירקות, סהר בגרוטאות,
סבלות בגמל ואיסוף־יזבל בעירייה .״הכל
עבר,״ הוא אומר ,״,עכשיו אני כאן. כבר
׳ 15 שנה. זר, המקום שלי. כולם יודעים,
ובאים בגללי. בשבילי.
״סבלתי הרבה. תשע נפ״שות, אני ואשתי
ושיבעה ילדים בחדר וחצי, בלי ריצפה.
בגשם הבית היה מלא מים. שלושה ילדים
במיטה אחת. עכברים. באתי לכאן, הכל
היד, אבגים, ביוב גדול עבר פה. ראיתי,
ואמרתי זה המקום. הבנים עזרו לי. ניקינו,
סתמנו״את הביוב, סילקנו האבנים, תראה
(המשך בעמוד )44
ה עו ל ם הז ה 2063

בחירות 771

חבר״הכנסת ישראל קרגמן, יו״ר ועדת-
הכספים טען בליל-השבת האחרון ברדיו
כי הכנסת השמינית היתה גרועה מכל
קודמותיה.
אפשר לערער על מומחיותו של קרגמן
בענייני כספים. אך אי־אפשר לערער על
מומחיותו בענייני הכנסת. הוא ממלא בה
תפקיד מרכזי. הוא נמצא בה מזה 20
שנים רצופות, והוא עצמו עובד בה קשה.

ווד טורה וקאריקטורך
מה חסר בכנסת השמינית, שהיה בכנסת
השביעית והשישית 2
התשובה מתבקשת מאליה: חסרה בה
סיעתנו.
מילבד השינוי האחד הזה, ומילבד
הח״בים החדשים שנוספו בה, דומה הכנסת
השמינית לקודמותיה.
יומיים אחרי ראיונו של קרגמן, חיווה
כתב ״הארץ״ ,עוזי בנזימן, את דעתו
על הכנסת השמינית. בנזימן לא היה כתב
פרלמנטרי בימי הכנסות הקודמות, ועל-
כן אין לו בסיס להשוואה. אבל הוא
תיאר את הכנסת היוצאת בצורה קודרת•
הח״כים מתייחסים אל תפקידם
כאל חלטורה. הכנסת כולה אינה רצינית
/הרמה בולה עלובה.
תיאור זה משלים את דיברי קרגמן.
כאשר באה, סיעתנו אל הכנסת ב-
,1965 היא חוללה בה מהפכה שזכתה
בהברה כללית, מפי ידידים ויריבים.
קבענו נורמות חדשות של עבודה פרלמנטרית,
הן מבחינת היעילות, הן מבחינת
המסירות, הן מבחינת הדבקות
במשימה.
ב־ 1969 העניק הציבור הברת-מה למא מץ
זה. סיעתנו זכתה בשני מנדטים.
במשך כהונת הכנסת השביעית לא נל-
אתה פעולתנו. להיפן, הגברנו אותה. הוספנו
להשתתף בבל דיון, להתמסר לכל
עניין /לחפש פיתרון חדש לבל בעייה
שעלתה, להפגין נוכחות בכל ישיבה.
בתום 1973 נתבע הבוחר. לחוות את
דעתו על בך. ברגע של בילבול, אחרי
הלם יום־הכיפורים, מבלי לדעת מה בדיוק
הוא עושה, הוציא הבוחר את סיעתנו
מן הכנסת.
לכל חברי-הבנסת, שנבחרו באותו יום,
היה לקח ברור. לא כדאי לעבוד בכנסת.
המאמץ אינו משתלם. מי שהתמסר
לתפקידו ברצינות ובאחריות, נענש•
הרמה והאיכות של הסיעה בכנסת אינן
מעניינות איש.
התוצאה מתגלה בדיבריהם של קרגמן
ובנזימן. כנסת עלובה. חלטורה. קארי-
קטורה.

ד״שדקירקס
מה תהיה דמות הכנסת הבאה !
יש אומרים בי טיבה מתגלה כבר ב-
מערכת־הבחירות, כי מערכת״הבחירות
היא בבחינת הריון. הרשימות המשתתפות
בה דומות לעוברים, ההופכים _
אחרי הלידה, בקלפי — לגופים פרלמנטריים.

בן, התחזית עגומה.
איני חושב שהיתה אי־פעם מערכת־בחירות
אידיוטית במו זו הנובחית. ה-
אידיוטיזם חוגג את ניצחונו יום־יום —
לא בהיחבא, אלא בפרהסיה ובגאווה.
די לעבור על מדורי־הבחירות בעיתונים,
ברדיו ובטלוויזיה, ביום כלשהו.
לשווא יחפש הבוחר התייחסות רצינית
לבעייה לאומית כלשהי, בענייני פנים או
חוץ, שלום או כלכלה. בל המדורים
מלאים בידיעות של מה־בכך, בתעלו-
לי״פירסומת, בגימיקים, בהמצאות של
פירסומאים בעלי מוח רדוד.
בראש עומדת, במובן, תנועת ד״ש —
תנועה שהכניסה לחיים המדיניים אווירה
של קירקס פרמננטי. חבריה ואוהדיה
עוקבים בנשימה עצורה אחר הבחירות

הפנימיות בה. מי יזכה ן מי ייכשל ן
הנה הלוליין המדופלם, שמואל תמיר.
בתימרון עוצר-נשימה בגובה רב, ללא
רשת־ביטחון, נטש חבל אחד, ועתה הוא
מעופף לקראת החבל השני. האם יצליח
לתפוס את החבל, או שמא ייפול וישבור
את עצמותיו 2דממה דרמאתית. קול-
תופים עמום. אהההה !
הצרה היא שאפילו במיספר של קיר-
קס, שמואל תמיר הוא עתיק. הוא בבר
מבצע תעלולים אלה מזה 25 שנים. זהו
אחד המיספרים הישנים ביותר בקירקס
הפוליטי הישראלי. מה לבל זה ולשינוי,
לחידוש, להחלפת המימסד ן
תנועת ד״ש יצרה נורמה חדשה בחיים
הציבוריים: לא חשוב מהן השקפותיו
של המועמד לכנסת, לא חשוב מה הוא
מתכוון (או מסוגל) לעשות בכנסת, לא
חשוב מה יחסו לבעיות״החיים של המדינה.
חשוב רק אין הוא הגיע למקומו
ברשימת־חמועמדים — לעי השיטה האירית
(של ד״ש) ,השיטה ההוטנטוטית
או השיטה הישראלית. ה ״ איך ״ בא
במקום ה ״ מ ה ״.
ואבן, מי שעובר על החוברת המאלפת,
שפורסמה על־ידי ד״ש עצמה, ובה כרזה-
של-תעמולה-עצמית ותמונה של כל אחד
מן המועמדים שהתייצבו לבחירות הפנימיות,
לשווא יחפש בה השקפה פוליטית
כלשהי. החוברת דומה יותר למדור של
מודעות שידוכים. אף אחד מן המועמדים,
שביקש את קולות חבריו לתנועה׳ לא
טרח לציין בעדמה הוא, או נגד

כך הפכו הבחירות הפנימיות של ד״ש
לתעלול-פירסומת ותו״לא. אין כאן התמודדות
של דיעות, שבה קובעת תנועה
פוליטית חדשה את דרכה. אין כאן עימות
חיובי בין ניצים ויונים, בין אנשי
קידמה וריאקציה, בין דתיים וחילוניים.
אין באן אלא תחרות״יופי בין חיים יעג-
קלביץ, נשוי ואב לארבעה, מנב״ל־חברה
המאמין בחברה מתוקנת, ובין יעקוב
חיימוביץ, נשוי , 2 +עורך״דין הדוגל,
לעומתו, בתיקון החברה.
וסיעה כזאת, שתיבחר כ ך, מתיימרת
״להרכיב את הממשלה הבאה״ ,או לפחות
להכריע בין קואליציה של המערך
ובין קואליציה של הליכוד 2

האמלט וקברן א
אולם ד״ש אינה שונה מאחרות.
ייתכן שהיא עיצבה את האופנה, אך
אין היא היחידה המתלבשת על־פיה.
בל״ע יש סנסציות. פלוני גורש מן
הרשימה. אלמוני נבחר במפתיע. האחד
התפטר מן הרשימה, אך לא מן הרצון
להיות בממשלה. השני זכה בראשות
הרשימה, ורוצה להיות שר. מילחמת-
איתנים. בוקה, מבוקה ומבולקה.
מה אומר כל זה לגבי דרכה של
ל״ע — מיפלגת־מימסד זקנה ומושחתת 2
ייתכן שזה אומר שהסיעה שלה בכנסת
הבאה תהיה לא רק קטנה יותר,
אלא גם גרועה יותר. אבל אין זה אומר
דבר על דרכה, על גישתה לבעיות, על
שינויים אפשריים בדרכה.
והליכוד 2הוא מחקה בהצלחה עצומה
מודעות גרועות של חברות״ביטוח.
הוא מבזבז מיליונים, כדי שלא להגיד
שום דבר. וחוץ מזה הקים הליכוד מטה,
כדי להכין מראש את העברת השיל-
טון מן המערך אליו.
גנרל מיקצועי במו עזר וייצמן בוודאי
חיה צריך להכיר את אחד האימרות
הגדולות של ההיסטוריה הצבאית העיב-
רית :״אל יתהלל חוגר במפתח.״
לא רק הימין עוסק בתרגילי״סרק. גם
השמאל מצטיין בהם. באן, הסיסמה היא
אימרה עיברית ידועה אחרת :״אותה
הגברת — בשינוי האדרת״.
רק״ח השמרנית, העתיקה, שלא השתנתה
מימי סטאלין, שלא שינתה את

מנהיגותה מזה 30 שנה, עלתה הפעם
על הגל החדש. אין היא מפגרת אחר
האופנה של ד״ש, והקימה את חד״ש.
איך 2משנים עמדות 2מחפשים דרבים
חדשות 2מסיקים לקחים משגיאות העבר
2לומדים מניסיונם של קומוניסטים
באיטליה ובצרפת 2חלילה 2עוסקים ב-
תעלולי־פירסומת.
אריק שרון מטייל בשוקיט, חוגג ניצחונות
אפריקאיים, לוחץ ידיים, מנשק
תינוקות. הוא פופולרי במו השרון השני
ההולך לבחירות, מיודענו סמי פלאטו.
לפלאטו יש׳ לפחות, תוכנית מוגדרת.
הוא דוגל במדיניות ברורה ומגובשת —
המדיניות של אי״הסגרת פלאטו לצרפת.
אבל מה רוצה אריק שרון 2מהי גישתו
לענייני״יסוד של המדינה 2מה הוא
משמיע, מילבד נבואות־חורבן 2
על המערך אין טעם לדבר. רחמנות.
המערך אינו אומר שום דבר משמעותי,
אך לפחות יש לו תירוץ. אין הוא מסוגל
להגיד שום דבר, מפני שאין מנהיגיו
מסוגלים להסכים ביניהם על משהו. על
מה יסכימו פרס ורביו, כשאינם מסוגלים
בלל לדבר זה עם זה 2על מה יסכימו
יצחק בן-אהרון ומשה דיין 2
אבל המערך יוצר תעלולים דרמאתיים,
כימעט בעל-כורחו. ועידה דרמתית, שדמ

לה ולמאבקי דיעות והשקפות 2מה
לה, למשל, ולוויכוח הפעוט על הדרך
למניעת המילחמה הבאה, שבה ייהרגו
אלפי מאזינים 2מה לה ולהצגת הדרבים
האלטרנטיביות של הרשימות, החדשות
והישנות 2
בקיצור, מה לכל זה ולוויכוח רציונלי
בין רשימות, המבקשות את אמון הבוחר
על סמך הפיתרונות שהן מציעות לבעיות
המדינה 2
בזכות הטלוויזיה ניתן לומר רק דבר
אחד: העיתונות היומית אינה נבדלת
ממנה בשטח זה. גם היא מעניקה פרס
יומי לאידיוטיזם, ועונש יומי למי שמנסה
להציג עמדות רציניות.
אך אותם עיתונים יפרסמו בעוד חודשיים
וחצי מאמרים ארוכים ומלומדים
על ההרכב האומללל של הכנסת הבאה,
ובמשך ארבע השנים הבאות הם יקטרו,
בהתחסדות ובעליונות, על חברי-הכנסת,
המתייחסים לעבודתם באל חלטורה.

נו ר מו תאחרות
בנוף זה מהווה רשימתנו חריג.
איננו עוסקים בתעלולים. אין
עניין בכך.
הסברתנו העיקרית מתנהלת בחוגים

לנו

בחצר הירושלמית

״חוג פתוח״ אופייני של •רשימת העולם
הזה, שנערך השבוע ב״חצר הירושלמית״.
קהל של, כשמונים איש הצטופף במקום, הציג שאלות לאורי אבנרי, היושב על אדן
החלון. מימין: מרכז המטה הירושלמי של התנועה, הסטודנט־לרפואה אליאב צרפתי.
תה להצגה טובה של מחזה שקספירי,
עם דמויות דרמאתיות נהדרות — האמ־לט-רבין,
קאסיוס־פרס, מאקבת־גולדה,
וגם הג׳וקר הבלתי-נמנע, קברן א׳ בדמותו
של ברוך אזניה. אילתור פנטסטי,
בימוי-עצמי מצויין, שחקני״אופי מעולים.
אך מה זה אומר לגבי המדיניות
של ממשלת״המערך הבאה 2האם תוביל
למילחמה או לשלום 2האם תעניק לבוחרים
תוספת-יוקר, או קברים בבית״
עלמין צבאי 2

ת ע לו ד, ופעדול״ם
כבר אמרתי, במדור אחר, כי חלק
גדול מן האחריות רובץ על בלי-התיק-
שורת. הם מספקים לבל הרשימות תמריץ
עצום לאידיוטיזם דוהר.
המכשיר מס׳ — 1הטלוויזיה — מוכן
להקדיש דקות יקרות־מפז לתעלולי-פיר-
סומת, אך אף לא דקה אחת להתייחסות
רצינית לבעייה רצינית. אי-אפשר
להביע בו דיעות, לברר בו עמדות. הבעת
דיעות היא ״תעמולת בחירות״ ,רחמנא־ליצלן,
וזו הרי אסורה בתכלית האיסור.
יש ידיעות למכביר על הבחירות: פלוני
מצטרף לרשימה. אלמוני פורש. משבר.
מחומה. יש ועידה. המרכז התכנס.
על כל זה יכולה הטלוויזיה למסור
בצלילים דרמאתיים, בנשימה עצורה. אך

קטנים, בני 50 עד 100 איש. אין נאומים.
אין הרצאות. אנו מניחים על השולחן את
המצע שלנו, הכולל 204 הצעות מעשיות
לפיתרון בעיות המדינה, ומבקשים את
הנוכחים להתייחס אליו, לשאול שאלות,
להעיר הערות. אנחנו מתווכחים, משתדלים
לפרט את התשובות, לסלק את ה ספקות.
זהו תהליך חינוכי. הדמוקרטיה
בפעולה.
בבר השתתפתי בעשרות חוגים כאלה.
אני מוכרח לומר שאני נהנה מהם. אני
רואה לפני אזרחיות ואורחים רציניים,
המבקשים לקבל תשובות רציונליות לשאלות
רציונליות.
מסתבר שיש אזרחים באלה בארץ.
ייתכן מאד שהם אפילו הרוב. אך מי
פונה אליהם בשפת ההיגיון 2
מערכת-הבחירות של רשימתנו היא אי
של שפיות״דעת בים הטימטומיזציה ה אדיר
של המערכה. לא קל לאי כזה
להתקיים, מול גלי האידיוטיזם המכוון,
המטופח בעזרת עשרות מיליוני לירות,
הנשפך מכלי-התיקשורת והמופיע ביומ-
רה של עליונות והצלחה.
אבל אני מאמין בארץ־ישראל שפוייה.
בה תלוי אם הכנסת הבאה תהיה כולה
דומה למערכת־בחירות זו, או שנחזיר
לכנסת סיעה שתקבע בה נורמות אחרות.

אור אבנר

בוא ופגו ש את אור

(המשך מעמוד )33

ובזים השוחרים לטדך, כך מושכת
התפרקותו שד מימסד את רודפי־הקאריירה
שנותרו מחוץ למעגל
חלוקת־השדל של המישטר הקיים.

כוא לדבר על כוס קפה :
אורי אכנרי יקיים חוגים פתוחים :

מבחינה זו, יש ענייו מייוחד במיגוון
האנשים שהצטרפו אל צמרת ד״ש מתוך
מניעים אישיים. אפשר לחלקם לכמה מחנות.

מהנה אחד מורכב מפליטי תקופת
בן־גוריון, שהסתופפו תחת
כנפי ״הזקן״ ונשארו מייותמים.

ב חל־ א בי ב

בשבת הקרובה, ה־ 19 במארס,
בשעה 11.00 עד 13.00 בקפה*
גלריה ״פון! השדרה״ ,שד׳ רוטשילד
( 140 ליד ״היכל התרבות״).
הוא ישיב לשאלות על הכוונות,
הרעיונות והתוכניות של סיעתנו
בכנסת הכאה.
אם אתה מעוניין להציג את השאלות
המטרידות אותך, לברר,
להקשיב — אתה מוזמן.

לחוגץ! בית
• רושדיס
ביום ד 10 ,במארס, בשעה ,20.00
חוג לתלמידי שמיניות, אצל מיכאל הרץ,

#רחובות
ביום ב 21 ,במארס, בשעה ,20.30
בפאקולטה לחקלאות, עם אורי אבנרי.

רח׳ עזה ,21 רחביה, עם אורי אכנרי.
• חד־א 3י 3
ביום ה 17 /במארס, בשעה ,20.30

#תל־אביב
כיום ד׳ 23 ,במארס, כשעה 13.00

ב״מקלט״ ,רח׳ הרב קוק ,8כרם התימנים,
עם אליאב צרפתי.

באוניברסיטת תל־אביב, אולם בר״שירה,
אסיפה עם אורי אבנרי.

בין אלה בולטים אנשים כמו ידין עצמו,
איסר הראל (שפרש ביגלל הצטרפות שנוא־נפשו,
שמואל תמיר) ,ורבים אחדים.
שייכים למחנה זה אנשי־הסמכות של
המישטר הישן — שהפכו באורח־פלא
דורשי־שינוי והופכי־עולם. אין זה מיקרה
שכל ראשי המוסד־לביון, ששרדו בחייה,
נמצאים במחנה ידין: איסר הראל (ש פרש,
כאמור) ,האלוף (מיל ).מאיר עמית
והאלוף (מיל ).צבי זמיר. תחילה דובר
גם על האלוף (מיל ).אהרון יריב, ראש
אמ״ן לשעבר. יחד עימם בא מיגוון רחב
של אלופים מישוחררים, החל בדן טול־קובסקי
וכלה במאיר זורע, ודובר בהתחלה
גם על חיים לסיקוב. באו מפקדי־מישטרה
בכירים — המפכ״ל־לשעבר פינחס קופל,
מפקד־המחוז־לשעבר דויד עופר, ועוד.
ניתן לשייך למחנה זה את הפרוטקציו־נרים
של המישטר הישן. גם אותם מסמל
באופן מושלם מאיר עמית, שהוצנח על־ידי
פינחס ספיר ואשר ידלין היישר מתפקידו
בראש קהיליית־המודיעיו לראשות
הקונצרן הגדול ביותר במדינה, מר, מבלי
שעבד אף יום אחד בחייו במיפעל כלכלי,
ומבלי שעלה מתוך השורות. היתד, זו
דוגמה קלאסית לשיטת שיבוצם של עס־קני־מיפלגות
בעמדות־מפתח כלכליות, לפי

התשוקה לזהב מאחדת את הכל.
ומחנה שלישי, חשוב פחות, שייכים
אליו התימהונים המצטרפים לכל גוף חדיש,
כשבפיהם בשורות־גאולה שונות ומשונות.
הם מנסים, נתקלים בקיר אטום, וכעבור
זמן הם נפלטים —וממתינים לגוף
החדש הבא• אחדים מהם כבר עברו עשר
תנועות חדשות כאלה, והם יצטרפו גם
לעשר התנועות הבאות.

מיקסם־שווא
^ ל זה יכול היה להיות קוריוז. אפ־ישר
לחישוב שאין בכך כל רע. בסד־הכל
מתנפחת גועת־סבון, וכעבור זמן —
יום אחרי הבחירות, או שנה לאחר־מכן —
היא תתפוצץ, כמו הבועה של פוז׳אד.
במיקרה הטוב ביותר תלך התנועה ב דרך
רפ״י, שהיו לה כמה מן הסממנים
האלה. היא תזכה בבחירות במה ־שתזכה,
תיכנס לקואליציה עם מיפלגת־העבודה.
במקום מאיר עמית, שר־המיסחר־והתע-
שייה מטעם המערך, יכהן מאיר עמית,
שר־המיסחר-וד,תעשייה מטעם ד״ש. כעבור
זמן, ייפתח משא־ומתן לכניסת ד״ש ל מערך,
כחטיבה שלישית, ובסופו •של דבר
תיכנס למיפלגת־ד,עבודה עצמה. הפרישה
כולה תישאר בבחינת אינטרמצו, קוריוז,
תופעה חולפת שהיכתה כמה גלים ותיעלם.

אודם יש בכך סכנה ונזק.

הסכנה היא ״שהתנועה הזאת תגרום,
בלי־משים, לתהפוכות הרת־סכנות, שסופה
מי ישורנו. למשל: אם ד״ש תקים
קואליציה עם הליכוד והדתיים, על־פי
מיצוות אילי־ד,כספים ׳ המממנים אותה ו־ששליחיה,ם
חישובים מאד בצמרת התנועה,
אף שרובם מצניעים את עצמם ולא הציגו
את מועמדותם בבחירות הפנימיות.

ושימת הונזים של המטות המקומ״ס

המטה הארצי: רה׳ גורמן ,3תל-אכיב, ת.ד ,136 .טלפון 243386
תל אביב 0נ13ן<

יהונתן תאזיני, רח׳
. 260492

שרת

ח ל׳ אסב (לרו ם)

אהרן דיסטלפלד, רה׳
. 258904

רמז

יצחק ישנו, גולומב , 8טל.764861 .

סיי בד ק
קריח־אונו

פתח־חקוה

חררה, פרדס־חנה
הרצליה-רמח־השרו!
דיסקין,

ד״שאי עמית

רושליס

מוריה

צרפתי,

כרמון

חיבר

איתן הולנד, רח׳ מוריה
. 87139

נתן רודין, רח׳ נווה אשר, פרדט־חנה,
טל 78103 063

רחובות

תמי
.522719

אבי אורן, רח׳ רוטשילד , 115
( 907887 בית)( 912494 ,עבודה).

אמנון שלוין, רח׳ הנשיא הראשון , 11
טל.954780 .

יעקב לוי, רח׳ מונטיפיורי
.717213

ראשון־ל!גוון

רפאל דגן, רח׳ אשר לוין , 5
.946907

שרה יוטף, רח׳ בורוכוב ,15 טל.788997 .

חולון

מנחם מינוביץ׳ ,רח׳ גאולים ,48 טל.
.923949

למח־גן

בח־־ם

אבנר לוי, בר״אילן ,47 טל. 887283 .
גיורא מורג׳ן, רה׳ ארלוזורוב ,1טל.
.882385

גסות־ים

אלי פירואן, מעון עתידות, טל.910079 .

אריה אורנן, הגיבור האלמוני , 13/3
יד־אליהו, טל( 613866 .בעבודה).

1311

טבעון

בנימין תמיר, רח׳ אמנון ותמר , 8טל.

.931194

נילי
.484695
אפרים ויינהבר, רח׳ האורן ,7טל.
.484714

קרירו־ח״ם

בלה שרון, רח׳ הראשונים , 12 טל.
.740041

אנו זקוקים ד ו !
מיבצע״הבחירות בעיצומו, הזמן קצר, ה מל אכ ה מרובה מאד, ו הי א נישאת כולה
על כתפיה ם של מתנדבים.
אני ז קו קי ם לך 1אתה יכול לעזור לנו !

אחה יבול ל התנדב לפעילו ת!

אנחנו ז קו קי ם למתנדבים כאוויר לנשימה. בראש וראשונה — במשרד המטה
הארצי בתל-אביב. אבל גם בכל רחבי הארץ. יש לבצע אלף ואחת משימות. כולנו
עסוקי ם עד מעל לראש. אםאתה יכול להקדיש למיבצע זה כמה שעות בשבוע —
אנא פנה אל המטה !
הדבר חיוני ממש. איננו מקבלים סיוע מידי מיליונרים אל מוניים, המאפ שרים
לנו לשכור עשרות פעילים בשכר. עזור לנו להוכיח כי קבוצול אזר חים יכולים
להרים מיבצע כזה !

וגם אנשי ש״ב, קציני־מישסרה ואלופים משוחררים
שיטת ספיר־ידלין.
לכאורה — פאראדוכס מושלם: הפרו־טקציונרים
בועטים במישטר ״שגידל וטיפח
אותם. אך אין זה מוזר כלל. כי אנשים
אלה התייאשו מן היכולת של המישטר
הגוסס לשמור על הפריווילגיות ״שלהם,
והם מחפ״שים מי״שטר־תחליף, שיעשה אותה
המלאכה.

המחנה השני שהצטרף! לצמרת
ד״ש מורכב מאנשים סימפאטיים
פחות — הפיראטים.

אלה הם השוחרים־לטרף. אותם שהפסידו
במירוץ בתוך המישטר הקיים, ועכשיו
נדמה להם שהגיעה ־שעתם, והם
יגיעו לעמדות־מפתח בקפנדריח. דפוקי
כל המיפלגות, מפסידי כל מאבקי־כוח
הפנים־מיפלגתיים, נוהרים אל דגל זה.
הם התקבצו מימין ומשמאל, אנשים ש היו
באגף הקיצוני של הימין, כמו שמואל
תמיר, אנשים שבאו מלב־ליבה של
ארץ־ישראל העובדת ,״פנתרים ציוניים״,
פליטי הפנתרים השחורים והמהפכנים של
סביון וכפר־שמריהו. מאחדת אותם תשו־קר,
משותפת: לנצל את החלל הריק, כדי
להגיע אל הפיסגה.
דומה הדבר לסרט־פיראטים. פשטה השמועה
ששיירה של ספינות עמוסות־זהב
עומדת להפליג מאמריקה הדרומית לספרד.
שום ספינת־פיראטים בודדה אין בכוחה
להתמודד עם שיירה כזאת. לשם כך מת קבץ
צי גדול של ספינות־שודדים מכל
עבר, כדי לחמוס במשותף את השיירה.

נאמר כבר בסידרה זו: סכנה זו היא
ריאלית, והיא עלולה להמיט אסון על המדינה,
מפני שכיוון זה מוביל להתפוצצות
כפולה — התפוצצות מילחמתית בין יש ראל
והעולם הערבי, והתפוצצות חברתית
בתוך ישראל עצמה.

זוהי סכנה. אך הנזק הכרוך כתנועה
חורג גם מסכנה זו.
כי הצורך בשינוי הוא אמיתי. הכמיהה
לשינוי היא נכס גדול. בכוחה להוליד את
תנועת־ההתחדשות הגדולה, המטהרת. הדרושה
כדי להפיח רוח חדשה במדינה.
תנועת ד״ש יוצרת קצר. היא מספקת
אפיק כוזב למאוויי־השינוי — אפיק שלא
יוביל לשינוי, אלא אך לביסוס המימסד
הקיים, העייף, הכושל, חסר־הפיתרונות,
במהדורה חדשה.

בכך היא תעכב את השינוי האמיתי
ככמה שנים — שנים העלולות
להיות גורליות.

היא מנטרלת את האנרגיה ״שיכלה להביא
לשינוי מוקדם, תביא לחוסר־תזוזה.
כאשר יחלוף גל זה, ייתכן שהתפתחויות
קטאסטרופליות במישור הפנימי ו/או
החיצוני יהפכו את השינוי בלתי־אפשרי.
והאכזבה שתשאיר תנועה זו אחריה, כאשר
תתפרק, עלולה לרפות את הידיים ולסכל
תנועת־ישינד אמיתית לזמן רב מאד.

מכל הסכנות הטמונות
ייתכן שזו החמורה כיותר.

בד״ש,

(הכתבה הבא ה נ טי דרה
זו: מי הוא ייגאל ידין ! )
ה עו ל ם הזה 2063

הוקמה חזית דמוקרטית לשלום ולשוויון
חזית דמוקרטית לשלום ולשוויון יהודית־ערבית, לבחירות לכנסת
ה־ ,9הוקמה ביום ב ,73.77 /ובה שותפים המפלגה הקומוניסטית
הישראלית ( ר ק ״ ח ) ,ארגון הפנתרים השחורים, ראשי מועצות
מקומיות ערביות, ארגונים ואישי ציבור יהודיםוערבים .

סימנה בבחירות יהיה ף
החזית הוקמה מתוך אחריות היסטורית לגורל עמינו, מתור הכרת הצורר העליון בליכוד כל כוחות
השלום, הדמוקרטיה והקידמה החברתית בישראל.
החזית תפעל למען 6עקרונות־יסוד משותפים:

שלום צודק ויציב

בין מדינת ישראל והמדינות הערביות, שיתבסס על כיבוד זכויות כל
העמים והמדינות באזורנו, לרבות ישראל והעם הערבי הפלשתינאי.
ישראל צריכה לסגת מכל השטחים שכבשה במלחמת .1967 קווי ה־ 4ביוני 1967 יהיו גבולות השלום המוכרים
והבטוחים בין מדינת ישראל והמדינות הערביות.
יש להכיר בזכותו של העם הערבי הפלשתינאי להגדרה עצמית ולהקמת מדינה עצמאית בצד מדינת ישראל
הריבונית.
יש לכנס ללא דיחוי את ועידת השלום בז׳נבה, בהשתתפות כל הצדדים המעורבים בסיכסוד, כולל אש״ף,
כנציגותו המוסמכת והמוכרת של העם הערבי הפלשתינאי.

.2הגנת הזכויות והאינטרסים של העובדים
הגנת האינטרסים של תושבי שכונות העוני.
.3ביטול מדיניות האפלייה והדיכוי הלאומי לגבי האוכלוסייה
בייצור ובשירותים, בעיר ובכפר ;

בכל התחומים. ביטול כל החוקים והצעדים המפלים לרעה את האוכלוסיה
הערבית. הכרה באוכלוסיה הערבית בישראל כמיעוט לאומי והבטחת שוויון־זכויות אזרחי ולאומי הלכה
למעשה.

.4ביטול האפלייה העדתית בכל התחומים.

הקדשת משאבים ואמצעים מיוחדי
כדי להביא לשוויון בני עדות המזרח בכל תחומי החיים הכלכליים, החברתיים, התרבותיים והפוליטיים.

.5הגנת החירויות הדימוקרטיות והרחבתן

נגד סכנת השתלטות כוחות הימין

והפאשיזם.

.6הבטחת שודון־זכויות האשה בכל התחומים.

ביטול כל החוקים המ־לים
לרעה את האשה וחקיקת חוקים המבטיחים שוויון־זכויות לאשה. מניעת כל כפייה דתית והבטחת חופש
המצפון.
החזית תהיה פתוחה להצטרפות גופים, חוגים ואישים נוספים, על בסים המצע המוסכם של החזית.
הקמת החזית היא מאורע חדש ורב־חשיבות.
הננו קוראים לכל כוחות השלום, הדמוקרטיה והקידמה בישראל, יהודים וערבים, להצטרף לחזית ול ת ת־יד

להצלחתה בבחירות לכנם ת ה ׳9
תל־אביב, ת ד 26205

ח 1יתדמוקרטיתלשלו
! ל שוויון ־ ח ד ״ ש

אל מטה הבחירו ת :
חד״ ש — חזי ת ד מו ק ר טי ת לשלום ול שוויון
כתוב ת ז מני ת: ת״ד , 26205 תל-אביב

אני מ עוניין ב חו מרהסברה
אני מ עוניין בק שר
אני מ עוניין במרצה

השם והמשפחה

[ 111 1 1 1

העו ל ם הזה 2063

אני מו כן ל ת רו םכס פי ם
אני מו כן לפעול ל מ ען ה ח זי ת

הכתובת
תל־ אביב, קו לנו ע ״ מוג ר בי״ — יו ם ו ,18.3.77 /ב־ 8בערב
נצרת, בי ת ־ הי די דו ת — יו ם שבת ,19.3.77 ,ב* 4אחה׳׳ צ
בהשתת פו ת חברי כנ ס ת, ר א שי מו ע צו ת מ קו מיו ת, נציגי א רגוני ם ו אי שי ציבור

שתיים מתוו ח סו ת הנעוות שסבבו את מרו המאניה
היהודית שננסו רנני שבוע, מסיב ו 1ת ער קישויהן עי 171

של דוח סטאשו

סיטת תל־אביב בפאקולטה למישפטים,
הכירה את סטאשר לפני כשנה. בתמונה
היא נראית בעת ביקורה באיטליה, לפני
חודשים אחדים. בין השאר ביקרה במוג־טה־קארלו,
שם קיוותה לפגוש את ג׳ו
ידידה, אולם הפגישה לא יצאה אל הפועל.
ן ץ רי פ ד שני ם חי מי שהיה ראש
1 1המאפיה היהודית בארצות־הברית, בישראל.
ג׳ו (״דוק״) סטאשר, שנפטר לפני
בשבועיים מהתקף־לב בבית־מלון במינכן
והובא לקבורה בחשאי בבית־הקברות בחולון,
ביום הראשון שעבר, תחת השם
יוסף סטז׳ר, היה דמות מיסתורית מאד.
עובדת היותו שונא־פירסומת ונוהגו להתחמק
מכל שיחה או פגישה עם עיתונאים
הטילה מסך ישל איפול על חייו
בארץ. האיש, שנתפרסם בשנות השלושים
והארבעים כגנגסטר יהודי מטיל־אימה ש ידו
בכל, הגיע לישראל אחרי שהואשם
בבית־מישפט פדראלי בארצות־הברית בהעלמת
הכנסות, וגורש משם. עצם שהייתו
בארץ והעובדה שזכה בדרכון ישראלי
עוררו בשעתו סערה ציבורית, שגרמה
לאיש להסתגר עוד יותר ולהתרחק ככל
האפשר מכותרות העיתונים.
מותו הפיתאומי וקבורתו החשאית העלו
את גץ סטאשר לכותרות מחדש. תולדות
חייו הסוערים, קשריו עם אנשי־מאפיה
ועסקיו המפולפלים -זכו בפירוט
רב בעיתוני העולם. אך האיש עצמו, כפי
שחי בשנותיו האחרונות בישראל, היה
עדיין נעלם גדול.
בסוף השבוע שעבר, שלושה ימים אחרי
הלוויתו של סטאשר, התקשרו אל מערכת
העולם הזר< שתי צעירות תל־אבי־ביות,
אשר לטענתן היו חברותיו הצמודות
של גץ בשנתיים האחרונות לחייו.
״אנחנו מבקשות להאיר את הצד האחר,
האנושי, של ג׳ו סטאשר,״ הסבירו .״זה
מגיע לו!״
בדירתה התל-אביבית הנאה של אחת
מהן נפגש איתן השבוע כתב העולם הזה.
הלן קול 22 שחורת־שיער ומטופחת,
ילידת עיר בצפון הארץ, הגיעה לתל־אביב
אחרי שיחרורה מצה״ל. היכרותה
המיקרית עם ג׳ו לפני שנתיים הביאה,
ללא ספק, לשינוי קיצוני באורח חייה.
כיום היא עובדת במזכירה בחברה תל־אביבית
גדולה ומתגוררת בדירה נאה,
שכורה, בצפון תל־אביב.
בילי גורביץ 22 ילידת הארץ, אד מונית
ותמירה, הכירה את ג׳ו סטאשר
באמצעות הלן, ידידתה הטובה. בילי, ש היא
היום סטודנטית שנה ראשונה בפא..

מססענשת

בילי, כפי שצולמה בעת ביקורה
באיטליה בקיץ אשתקד. את ג׳ו
סטאשר הכירה באמצעות חברתה־לדירה, הלן, ונפגשה עימו

פעמים רבות. היא ניסתה לתהות על קנקנו של איש־המיסתורין
הקשיש, שסיפורי־אגדות הילכו על אודות חייו בעבר, בארה״ב
אולם האיש היה סגור ואי־אפשר היה לדובב אותו.
קולטח למישפטים באוניברסיטת תל־אביב,
עוסקת גם בפעילות פוליטית, הכירה את
הגנגסטר: היהודי בריא־הגוף, בעת שירותה
במישטדת ישראל, במיסגרת שירותה
בצד,״ל. הסמלת במדים משכה את תשו־מת־ליבו
של ג׳ו, שנפגש איתה פעמים
רבות בשנה האחרונה.
בגילוי־לב גמור סיפרו השתיים על ״ג׳ו
סטאשר, כפי שאנחנו הכרנו אותו.״

סיפורה שד הדן קוד :

בילי גורביץ 22 סטודנטית למישפטים באוניברסיטת תל־אביב,

1 1 111111 עשתה את שירותה הצבאי במישטרת ישראל. היא שימשה כמדריכת
באקדח, ובאותה תקופה הכירה את ג׳ו .״היה מעניין להכיר אדם שהאקדח היה
נשקו הצמוד בימים־עברו,״ אמרה .״אבל אני היכרתי ג׳ו אחר, ג׳ו של אחרי הסערות.״

״בית־הקפה הקטן שאליו נכנסתי באחד
הערבים, לפני יותר מ־שנתיים, היה מלא
מפה־לפה. נעצרתי ליד אחד השולחנות,
ושוחחתי עם מכרה. את תשומת ליבי
משד גבר בחליפה כהה, ענוב עניבה,
־שעישן סיגרים עבים בשרשרת. הוא ישב
ליד השולחן והתבדח. 1 אחרי דקות אחדות׳הוא קם. להפתעתי
ניגש אלי, חייך חיוך רחב והניח לידי
200 לירות .״זה בשבילך, מותק,״ אמר
לי. לא רציתי לקחת את הכסף, אבל המ כרה
שלי, שעמדה לידי, ניענעה בראשה
לסימן שזה בסדר .״האיש הזה הוא ג׳ו
סטא־שר,״ לחשה .״הוא לא רגיל שמשיבים
את פניו ריקם. חוץ מזה, לא חסר לו כסף.״
האיש התיישב לידי, והתחיל לשוחח •

איתי באנגלית. אחר־כך הזמין אותי לארו־חת־ערב
במיסעדה מפוארת בצפון תל״
אביב. כך הכרתי את גץ. מאז התראינו
בממוצע פעמיים בשבוע.
השיחות הראשונות בינינו היו פשוטות.
אני ניסיתי לתהות על קנקנו
של הגבר הקשיש, שפיזר כספים ו־

ואת שעות הבוקר המאוחרות בילה ב־בריכת־השחייה
של המלון. הוא קרא את
הג׳רוסלס פוסט, והתחיל את היום בכמה
בדיחות חזקות. את ארוחת־הצהריים נהג
לסעוד בשעה שתים־עשרה, והיא כללה
רק מאכלים קלים כמו חלב וגבינות. את
תיאבונו היה שומר לערבים. הוא אהב
לאכול, ובכל יום אכלנו במיסעדה אחרת.
תמיד היה נוהג להזמין עוד כמה מידידיו,
או ידידות שלי, לאותן ארוחות.
ג׳ו היה תמיד במרכז. הוא התבדח בקול,
בעגה האמריקאית העסיסית שלו. הוא היה
הפוסק לאן ללכת. אי־אפשד היה לערער
על מילה שלו. היה ברור, ולאו־דווקא
מתוך כורח, שיש לעשות מה שג׳ו קובע.
זה היה, כנראה, גם אחד מסודות הצלחתו
בעבר. אבל גם את החשבונות, תמיד
שילם הוא, והם היו גבוהים מאד.

שני מ אפיונרי ם
בירו שלים //

[ 1 0ג׳ו סטאשר, שהיה ידוע בכינויו
1י |#״דוק״ ,נפטר לפני כשבועיים
בבית־מלון במינכן בגרמניה, בזרועותיה
של צעירה ישראלית, כפי שדיווחו סוכ־נויות־הידיעות.
סטאשר 72 עמד בראש
ה״קוזה נוסטרה היהודית״ בארצות־הברית,
שעסקה בהברחת־משקאות ובהימורים.
חיוכים ביד רחבה, והוא ניסה לתהות על
קנקני. ידידים התחילו לגלות לי חלק
מעלילותיו בעבר. לא איכפת היה לי
שהוא היה גנגסטר וראש המאפיה היהודית.
אולי היה בזה אפילו איזה קסם
קטן, שמשך אותי להתקרב אל האיש עוד
יותר. לא רק בגלל כספו.

״קו שיות שואלים

^ שניסיתי בשאלות ישירות ועקיפות,
^ לחקור את גץ על עברו, הוא התחמק
מתישובות• ״קושיות •שואלים בפסח, ילדה,״
אמר לי ,״ועכשיו לא פסח.״ מד.
שהצחיק אותי היה שבפסח הוא היה תמיד
נעלם מן הארץ. כנראה שהבטיח ליותר
מדי אמנישים לענות על שאלות בפסח.
אבל בסך־הכל, כל מה שידעתי על עברו
היה מידידיו, וממה שביררתי. לי הוא
לא. ניראה בכלל גנגסטר אמיתי, ועוד
מבריח־משקאות ! המשקה היחידי שהוא
שתה היה חלב. במשקאות חריפים הוא
כמעט שלא נגע.
עשיתי חיים משוגעים עם ג׳ו. הוא נהג
לקום בתשע או בעשר בבוקר. בחדרו
הפרטי היה שולחן, שעליו היה מקבל מדי
בוקר מסד נמרץ מידי מסז׳יסט מייוחד.
היד לו גם עוזרת מייוחדת, צמודה אליו,
וכמובן נהג פרטי.
ארוחת־בוקר הוא לא אכל אף פעם,

הרי היכרות ישל כמה חודשים ני־הלנו
בינינו את השיחה הרצינית הראשונה
.״אני מרגישה כמו בת שלך,״ אמרתי
לו, והופתעתי כשקיבלתי אותה התשובה
:״גם אני מרגיש כמו אביך.״
מצאתי דירה בצפון תל־אביב. ג׳ו עזר
לי בשכר־הדירה כי היה צריך לשלם ישנה
מראש. הוא העתיר עלי מתנות, והמשכנו
להיפגש פעמיים־שלוש בשבוע, לקפה ועוגה.
כשהגיע
לארץ הזמר האמריקאי פרנק
סינאטרה, נסעתי עם גץ ועם חברתי לראות
את ההופעה שלו בבנייני האונזוז ב־ירדשלים.
אחרי ההופעה סעדנו עם פרנק
בבית־המלון שבו התגורר. הם ניראו ידידים
טובים, וג׳ו אמר לפרנק שהוא אוהב
אותו. צחקתי לעצמי :״•שני מאפיונרים
יושבים לידי!״ הפגישה הזאת היתה הדוגמה
הטובה ביותר להראות את הציפיות
של ג׳ו ממני ומהבחורות האחרות שאיתן
חי בשנים האחרונות. הוא רצה רק ב־בת־לווייה
יפה וחטובה.
על בני־מיישפחתו דיבר הרבה. הוא
התגאה מאד בבנו, סטפן, ובהצלחתו בלימודים
בארצות־הברית. על ג׳וליאן, שלמדה
באיטליה, אמר •שהיא קצת שמנה ושזה
חורה לו. על אישתו, שנפטרה לפני
כמה ישנים ממחלה אנושה, כמעט שלא
דיבר.
בסך־הכל הוא חי כמו פנסיונר עשיר.
מעולם לא יצא לבדו. נסע במוניות• .שעות
אחר־הצהריים עברו עליו בבית־הקפה לב
אביב, ברחוב דיזנגוף, ליד רוול. הוא
אהב לשחק קלפים, והעדיף שחקנים שלא
הכיר .״את אלה אני יכול לסדר, היה
אומר. בארץ, אני חושבת, הוא היה מאושר
.״כאן המקום לחיות,״ הסביר לי לא
פעם .״זהו מקום פנטסטי.״ אבל בכל־זאת
הירבה בנסיעות לאירופה. בתקופת היכרותנו
הוא נסע עשרות פעמים לחו״ל, כדי
לטייל ולבקר אצל ילדיו.

ה א הו בהחמת
המזג מספרד
אוחד יותר, לפני כשנה, רכש ל־
1* 1עצמו דידה בתל־אביב, דירה של אדם
זקן. התרגשתי מאד כשקראתי בעיתונים על
פטירתו. זה שהוא מת בזרועות נערה בת
18 זו שטות, לדעתי. הוא היה פשוט אדם
זקן, ואת זה צריכים להבין.
אני לא מבינה גם למה קברו אותו בחשאי,
ותחת שם מצחיק כמו יוסף סטדר.
כאילו •שפעם בחיים קראו לו סטדר או
ישטוכר. ג׳ו היה ונשאר ג׳ו, ומי שמנסה
להסתיר מ-שהו מחייו בארץ, סימן שלו
בעצמו יש מישהו להסתיר.
בפעם האחרונה שראיתי אותו, הוא ניראה
כרגיל. כשנודע לי שהוא נפטר, הרגשתי
רע. היה לי קשה להאמין. לא חבל
עליו !״

סיפורה של כילי מרביץ:

״הכירי את ג׳ו,״ אמרה לי הלן יום אחד.
היה זה אחר־צהריים שטוף־שמש, לפני
שנה ומשהו. מולי, מאחרי השולחן בבית״
הקפה בדיזנגוף, יישב איש זקן, כבן ,70
מעשן סיגר, והתבטל בשמש.
״ג׳ו איזה?״ שאלתי .״המאפיונר הי דוע,״
לחשה לי הלן ,״ג׳ו סטאשר. לא
שמעת עליו ד׳ כך הכרתי את ג׳ו הזק!
והטוב. הוא ומאפיה? מי היה מאמין?.באותה
תקופה הייתי שוטרת, מדריכה באקדח
במישטרת ישראל, ופתאום עומד
מולי אדם שהאקדח היה נישקו הצמוד
כבר לפני ישנים רבות.

1 *171 קול 22 היתה ידידתו של ג׳ו סטאשר בשנתיים האחרונות, מאז שיחרורה
| #11 מצה״ל. עובדת כיום כמזכירה בחברה גדולה. אחרי שנודע לה על מותו
של ג׳ו החליטה לנסות להציג את צידו השני של מי שהיה מלך המאפיה היהודית בניו־יורק
.״אני הכרתי את ג׳ו הזקן והחביב, אדם שהיה רחוק מלהיראות גנגסטר,״ סיפרה.
ישבנו בבית־הקפה. ג׳ו הביט לי בעיניים
ואמר שאני דומה לשחקנית־הקולנוע
ג׳ין הארלו .״היא היתד, ידידה טובה •שלי,״
סיפר .״אשד. מקסימה. גם את אשד. מקסימה?״

ראיתי אותו פעמים רבות, בבתי-
קפד, ובהזדמנויות רבות. הוא הזמין
אותי לארוחות־ערב ושוחחנו הרבה. האיש
הזה, ובייחוד עברו, עניינו אותי מאד.
מעט הפרטים •שהצלחתי להוציא ממנו היו
על העושר הגדול, שלדבריו שקע בו עד
צוואר בעת שחי בארצות־הברית. הוא
סיפר לי שהוא אוהב להמר יותר מכל.
הוא דיבר בגעגועים על בתי־ההימודים
בלאם־ווגאס. במייוחד אהב את ממטה־קארלו.
בקיץ
האחרון נסעתי לאירופה. על־פי
המלצתו ביקרתי בקאזינו במונטה־קארלו,
ואז הבנתי למה האיש הזה כל־כך נמשך
להימורים. בארץ הוא הסתפק במישחקי־קלפים,
אבל נראה היה שההימורים אצלו
בדם, וזה חסר לו מאד. אני חושבת: שרק
משום כך הירבה כל־כך לנסוע לחו״ל.
לאירופה הוא נסע הרבה וסיפר תמיד על
טיוליו.
מדינה •שאליה לא העז להיכנס היתה
ספרד .״היתד, לי חברה ספרדיה,״ סיפר
לי ערב אחד, אחרי ארוחת־ערב בת ארבע
מנות .״במקרה היא היתה גם נשואה.
בעלה גילה את הרומן, ומאז אני מפחד
להיכנס לספרד. הוא יחכה לי בנמל־התעו־פה
ויהרוג אותי. עם הקיגאה של הספרדים,
חמי־המזג, אפילו אני איני יכול
להתמודד.״
אני חושבת שאת הארץ הוא אהב בגלל
הבחורות היפות .״יש לכן פה מלאכות
מהלכות על המידרכות,״ אמר לי לא פעם.
מאחר שעבדתי במיישטרה, ועניין אותי
מאוד עברו של גץ, ניגשתי לאחד מקציני
במישטרת תל־אביב, ושאלתי על
אודותיו .״דוק?״ הוא שאל בפליאה ,״את
נפגשת עם סטאשר? הוא בכלל מעז
לשבת לבד בבתי-קפה? או ללכת ללא
שומרי־ראש צמודים?״

כן, אנשים התפלאו •שג׳ו סטאשר הגדול,
שבכלל לא ידעתי שמכנים אותו
גם ״דוק,״ מסתובב בתל־אביב כמו כל
אדם אחר. לכל היותר עם הנהג שלו
או עם נערה יפה. אבל כאלה היו חייו
בשנים האחרונות.

__״ג׳ו של
א חרי הס ערו ת״
^ שבתי איתו שעות ארוכות, וניסיתי
לדלות מידע כלשהו עליו. הוא
סיקרן אותי מאד, אבל את האיש היה
קשה לדובב. הוא לא פתח את סגור־ליבו
לפני אף אחד. לכל דבר היתד, לו בדיחה,
הברקה או צחוק פרוע. אני לא חושבת
שהצלחתי לגלות את הסוד של מלך המאפיה
היהודית בניו־יורק. היה לו כבוד־עצמי
אדיר והוא חי בעושר רב. אולי
זד, הסוד?
הוא סיפר לי על תרומותיו הרבות
״לארץ שלי,״ כפי •שאמר. אני יודעת ש הוא
תרם סכומי־עתק לצד,״ל, לכל מייני
אירגוני־צדקה ולאנשים יחידים שפנו אליו
עם צרותיהם.
לפני נסיעתו לגרמניה פגשתי בו. הוא
ניראה לי קצת מתוח ומוטרד, ואמר
שיפסיק לבוא לבית־הקפה. היה ממש
מהמם לשמוע על מותו מהתקף־לב. לא
הלכנו להלווייה, כי לא ידענו בכלל שהוא
נפטר. אבל עוד נעלה לקיברו, כמו בוודאי
כל האחרים שהיו קרובים אליו בשנים
האחרונות. נעמוד על הקבר של יוסף
סטז׳ר, ובשבילנו הוא יהיה תמיד איש
זקן. זה שהוא היה ראש מאפיה, גנגסטר
ונוכל — זה טוב בשביל ההיסטוריה, ואולי
גם נכון.
אבל אני הכרתי את ג׳ו האחר, ג׳ו
של אחרי הסערות, ג׳ו שבא למות בארץ־
ישראל ומת במינכן. אני אזכור אותו
מחייך את חיוכו הרחב ופולט עשן סיגר.
כי כזה הוא היה בשבילנו.

מאיר דורון 1

0י 1

\ 1 ״1ד צוחקים הבמאי בועז דווידזון ואשתו ברוריה,
שהיו מהעליזיס באורחי החגיגה הנוישפחתית

יהודה ברקן לכל אנשי קהילת השחקנים והקולנוע. בחגיגה
חתונתו של יהודה ברקן, בסרט ־מייוחד אשר הכין הבמאי

צללית אלמונית ב־
1 ^ 11ל * 0
י 1דוחק הגדול של מועדון
עומאר־כייאם, שם חגגה השבוע
הבוהמה הישראלית את לידת דור־ההנושך.

וחברם שיסל,
שערך השחקן
שוחזרה גס
יגאל שילון.

** י שמכיר את שחקן־ד,קולנוע ה־
) ₪1פופולארי יהודה ברקן לא רק מעל
מסך הקולנוע או במת השעשועים, יודע
כי יהודה הוא שחקו בדם. הוא משחק לא
רק כשנותנים לו טקסט ביד ומשלמים
לו. הוא אוהב לשחק גם בחיים ואין דבר
אהוב עליו יותר מאשר למתוח חברים,
או ״לקרוע״ אותם, בלשונו.
יש אנשים שעד היום אינם יודעים כי
נפלו בעצם קורבן לקריעות של ברקן.
משום כך, כאשר הזמין ברקן בשבוע ש עבר
את כל מכריו, ידידיו ומעריצותיו
למסיבה משפחתית בעומאר כייאם ביפו,
סברו רבים מהם כי זאת הולכת להיות
קריעה נוספת. מד, פתאום שיהודל׳ה יערוך
סתם מסיבה לחברים?!
אבל הוא היה חייב להם את זה. כאשר
נשא לאשר, לפני שנה את שכנתו לבניין,
נילי מור, היתד, זו חתונה בחוג משפחה
מצומצם, שנערכה בשיטת הצ׳יק־צ׳אק-
התחתנו. לברקן לא רק שלא היה ירח-
דבש, אלא שבקושי היה לו ליל־דבש.
שכן בשעד, חמש בבוקר למחרת החתונה
הוא היה צריך כבר להתייצב על במת
הצילומים של סרט חדש שצילם.
כשנולד לו לפני חודש בנו בכורו, חזר
הסיפור על עצמו. את ברית־המילה היה
עליו לערוך בחוג המשפחה, בשיטת ה־צ׳יק-צ׳אק־חתכו
וכמה שעות אחר־כך כבר

1ל ך| ?111 *111 1ץ איש־הטלוויזיה עודד קפליוק ורעייתו, ייצגו במסיבה של
# - 1 11 1י 11 |#ברקן את הטלוויזיה הישראלית. בתמונה משמאל נראה אלן
פרדו גרשוני, אתת הדמויות הססגוניות מאחרי־הקלעיס של הקולנוע הישראלי, בחברת
1אשתו. אלפרדו הוא בונה־תיפאורות, שבנה בין השאר, גם התיפאורות למיבצע יונתן.

* 1 1¥1 11 1 1 1 1 1 1ן ביום חגיגת הולדת בנו רועי, שהיה גם יום־השנה
| # 1 1 1 1 /1 1 1 11 לנישואיו, הירבה השחקן יהודה ברקן לנשק את אורחיו.
בתמונה למעלה הוא נראה נושק לאשתו נילי, ואילו בתמונה משמאל מנשק ברקן
את השחקן גבי עמרני, שהופיע לצידו בסרט לופו בנידיורק. צילם: פטר פן
טס לארצות־הברית כדי להשתתף שם ב־בכורת
סרטו. אז כדי שלא יגידו עליו
שהוא שותה רק בשמחות של אחרים,
החליט ברקן להחזיר לידידיו את הכל
במכה אחת. וכך, ניתנה ההזדמנות לכל
חבריו מנוער של יהודה ברקן מנתניה
להתערב בין אנשי הבוהמה ועולם הבידור
הישראלי, בחגיגה משותפת של
מלאות חודש לבנו ושנה לנשואיו עם נילי.
היד, שם כיבוד כיד-המלך, והיה יואל
שר ששר וגילגל את כולם מצחוק בהופעה
משותפת עם יהודה; והיה גם מוטי גל
עדי,
החקיין הישראלי המצחיק עכשיו
את יהודי אמריקה, שהגיע במיוחד למאורע.
אבל את הקריעה הגדולה של הערב
שמר יהודה רק לסוף.
היד, זה סרט קולנוע, שנמשך כשעה,
שהוקרן בתוך אולם המועדון לעיני מאות
האורחים שנדחקו לחזות בו. הסרט, ב־ביומו
של יגאל שילון, היה פארודיה
על חתונה ישראלית טיפוסית, שיכול היה
לזכות בהצלחה מסחררת לוא הוצג כסרט
מסחרי בבתי־הקולנוע. וכוכבו של הסרט
היה לא אחר מאשר חתן השמחה בכבודו

ובעצמו — יהודה ברקן, שאת חתונתו
צילם שילון. ומי שלא היה בחתונת יכול
היה לחיות עם יהודה מחדש את חוויות
״היום המאושר ביותר בחיי.״

דאק

״עכשיו אני מבין סוף סוף למה הוא
לא הזמין שחקנים לחתונה שלו,״ העיר
אחד השחקנים ,״הוא פשוט לא רצה
שהם יגנבו לו את ההצגה בסרט.״

כהן, מפיץ עיתונים בירושלים, שהפך באחרונה
אחד השחקנים המבוקשים ביותר
בקולנוע הישראלי, מאכיל את אשתו, הפאראפסיכולוגית.

בולע המיקווטנים

הוא הזמר־פסנתרן יואל שר, שערך במו־עדונו,
עומאר־כייאם ביפו, את המסיבה
המישפחתית לכבודם של יהודה ונילי ברקן לרגל הולדת בנס־בכורם. במשך שעה ארוכה
ניהל שר עם ברקן דו־קרב מיקרופונים, מלווה עקיצות הדדיות, בדיחות ומתיחות.

מור, השחקנית וקריינית הטלוויזיה, הו־ת׳
פיעה
למסיבה. בתיספורת נערית חדשה,
קצוצה לגמרי לידה נראה בעלה, עורך־הדין שאול בן־חייס.

טוביה צביר

החקיין, אינו שוכח את
הבעותיו הקומיות גס
כשהוא זולל. הוא נראה בתמונה משביע את רעבונו,
1 41

קולנוע

שבעבר השתתף בקשר הפסחא, כתב דיאלוגים
לאקדח האלוהים, וגם הפעם היה
אחראי על עיצוב הדיאלוגים.

ישראל

סינמטקים

מאחרי־הקל(!•711* ,

חדשו ,,מ*ו*1ון וגרמ1

..וד 3צע !!חן,,

בשלושת הסינמטקים, בתל־אביב, ירושלים
וחיפה, החל אירוע מעניין: בשלושתם
גם־ייחד מציגים מחזור סרטים, המייצג
את הקולנוע הגרמני הצעיר, הנחשב היום
כאחד החדשנים והמעגיינים בעולם, גם אם
אין שימעו מגיע — מסיביות שונות —
לישראל.
גילאי ה־ 30 וה־ •40 מה שנהוג היום
לכנות ״קולנוע גרמני צעיר״ אינו אסכולה
מגובשת. היא מרכזת בתוכה רומנטיקאים
ומשוררים, מהפכנים וחולי־נוסטאלגיה, חדשנים
ושמרנים־להכעים. מחזור־הסרטים,
המאורגן בשיתוף-פעולד, עם בית־התר־בוית
שליד השגרירות הגרמנית בארץ,
משקף באורח משבייע־רצון בהחלט
את הכיוונים השונים שבהם בחרו לצעוד
היוצרים הצעירים בגרמניה. אגב, הגיל הוא
באמת התכונה המאחדת כמעט את כולם —
הוא נע בין 30ל־.40
שלושה היוצרים הבולטים ביותר באחרונה
בנוף הגרמני הם וורגר הרצוג, וורנר
רייינר פאסיבינדר ווים ונדרס•
פאסביגדר המרתק. המפורסם מבין
השלושה, בארץ, הוא ורנר ריינר פאס־בינדר,
אולי משום שבחור צעיר זה,
שהגיע לקולנוע דרך במת התיאטרון, ושהפך
לאגדה מבחינת קצב־העבודה והפיריון
הגבוה שלו (פעם הפיק בסכום של פרם
לסרט אחד, שלושה סרטים ארוכים) ושעלה
לכותרות שוב ושוב בשל הכרזותיו האנטי-
מימסדיות ובשל החשד, שהתעורר ב־

אנישי-היהפקה של נזיבצע יונתן, גירסד.
מיספר שלוש של פרשת אנטבה, שעשו!
המפיק־במאי מנחם גולן, מספרים כי בהקרנה
סגורה של הסרט, שנערכה במיוחד
עבור הרמטכ״ל, אנשי צר,״ל והבריו
של יוני ד׳ל, התלהב מוטה עד־כדי-
כך שאמר :״מגיע לכם צל״ש.״
חבריו של יוני היו נרגשים וחיילות
הזילו דמעות, אולי משום שגזלן טרח
לראיין כל מי שהיה ליד יוני ברגעיו
האחרונים, ובעיקר את זה שנטל את הפיקוד
!אחריו, ובסרט !נקרא !שוקי, ומעוצב
על־ידי אסי דיין. יוני מגולם על־ידי יהורם
גאון.
דרהשיח שהתנהל בהרקולס בדרך, כך
טוענים אנשי ההפקה, הועתק מילה־במילה
מן המציאות. חברו של יוני שואל, כש הם
יושבים בתוך המוצדס :״מה אתה
קורא״ ו תשובתו של יוני :״אליסטר מק-
לין.״ שוקי :״תאר לך איזה בסט־סלר הוא
היה כותב על המיבצע שלנו !״ יוני :״בשביל
אליסטר מקלין זה היה רק כסף קטן...״
ועוד רו־ישיח המעיד על אופיו של יוני.
שוקי חשב בקול :״אם נצליח, תהיה
שמחר. גדולה בבית, ואחר־בך יתחילו מיל־חמות
היהודים.״ יוני :״אומרים שלד,צ־לחה
שותפים רבים, הכישלון יתום.״ שוקי
:״מר?,״ יוני :״לא אני אמרתי זאת,

תמי לוי וצבי מועלם כ״מיכצע יונתן״
שתי תגליות
אדם מאד חכם אמר זיאת, ג׳ון קנדי.״
כמה אילתיוירים ״׳מישפחתיים״ ׳נשארו על
הבד (היו גם דברים שנחתכו, כמו הופעתו
של ישראל ישעיהו, או שמואל עצ־מון
ששיחק את ״בורקה״) .צבי מועלם,
מי שמגיש תה וקפה על הסט, נתגלה כבעל
דמיון מפליא ליאסר עריאפאת, מנהיג
המחבלים. מאחר שמעולם לא שיחק
על הבד, הסריט ׳אותו גולן בשיטת פלי-
ני. הוא לא אמר אף מילה, יואילו הקויל

בושל על דמותו באולפן. העוזרת שנראית
ליד עראפאת היא עוזרת־המאפר, תמי לוי.
ועוד: בתפקיד בתם של שושיק שני ויוסי
פרבר מופיעה, בפוטוגניות מפתיעה בתו
הקטינה של גולן, יעל, ואילו בתפקיד אחיה
מופיע הנער ג׳ירמי קפלן, שאינו אלא בניו
של !איירווינג קפלן, במאי ושחקן בטלוויזיה
הלימודית.
ולסיום: אחד הטייסים של ההרקולס
הוא קן גלובוס, קרוב־מישפחה של גולן

האמא שד השדי והרוחות
בהוליווד נהגו לכנותה ״אם השדים והרוחות״
,בישל סליטות־הפה החריפות ש־שירבבה
בכל מיישפט שיצא מפיה. למרות
שלא היתה מעולם בעלת יופי קלאסי,
וגיזרתה לא סיכנה את ג׳ין הארלו ואת
מאי ווסט, היא היתר. אחת המלכות האמיתיות
של עיר־הסרטים. שמונה פעמים
היתד, מועמדת לפרס האוסקר ופעמיים
זכתה בו. היתד, השחקנית היחידה שנבחרה
אי־פיעם כנשיאת האקדמיה לאמנויות
הקולנוע, המוסד המעניק את פרסי האוסקר.
בתחילת
השבוע שעבר הוענק לה עיטור-
הכבוד העליון כיום בקולנוע האמריקאי.
המכון לקולנוע העניק לה את הפרם השנתי
על כלל הישגי הקאריידה שלה.
בתמימות־דעים הוחלט, כי הפרם אכן הגיע
לבט דייווים.
שחקנית־התיאטרון הקטנה (בת ר,־,)23
שהגיעה להוליווד שנים מעטות לאחר שהקולנוע
החל מדבר — משום שהפרנסה
על במות נידיורק נמצאה אך בדוחק, ומשום
׳שבהוליווד חיפשו מחזור חדש של
פרצופים שמסוגלים גם להוציא קול !סביר
מגרונם ולא רק להתעוות לפי הוראות —
עשתה מאז דרך ארוכה. אומנם סרטיה הראשונים
היו פחות ממוצלחים ,׳והיו אף
שרמזו ילה יכי מוטב שתארוז את מיזוודו־תייר,
ויתעלה על הרכבת הקרובה היוצאת
את העיר, אך אז ניתן לה תפקיד בסרט
בשם האיש ששיחק את אלוהים. מאז לא
נעצרה עוד.
כתוך 17 שנים היתה לכוכבת הגדולה
ביותר של אולפני וורנר, בוכבת יוצאת־דופן,
כפי שהיא דואגת להזכיר בכל הזדמנות
:״לא הייתי מעולם, אני מדגישה,
מעולם, כוכבת כמו ג׳ון קרופורד (שהתבלטה
תחילה בזכות רגליה וחמוקיה) .אם
כבר, הייתי שייכת לסני־רמותה של קאת־רין
הסברן, אלה שהגיעו מן התיאטרון
משום שידעו לשחק.״
זה הגיע ליהפכרן: הגברת הפברן,
ייחד עם מארילון בראנדו ואנה מניאיני,
נמנים עד עתה עם השחקנים החביבים
עליה ביותר. ומאחר שאין היא מתביישת
לומר את ואשר על דעתה, היא הכריזה ב־
,1935 כאשר הוענק ליה האוסקר לראשונה,
כי הפרס מגיע בעצם לקאתרין הסברן (על
אליס אדמס) ,ושהוא ניתן לה רק כדי
לפצותה על קיפוח בשנה הקודמת (אז
הופיעה לצד לסלי הווארד בכבלי אנוש).
אם מסירותה ורצינותה כשחקנית לא

עיר גבול — 1934

האומנת — 1965

בימים ההס —

— ובזמן הזה

הוטלו מעולם בספק, הרי יחסיה היעיסקיים
עם חברת וורנר הפכו עד מיהרה לאגדה.
ג׳ק וותר, שחש כמי שהציל את הצעירה
מאלמונייותה, החליט שעליה לעבוד עיבורו
תמורת כל שכר שייראה בעייניו. ביט דיי־ווייס,
לעומת זאת, מתוך ידיעה ׳שהיא אחת
המפרנסות העיקריות של האולפן, ניהלה
עימו מילחמות מתמידות וקולניות.
היא רצתה !שם רטייה יצולמו בצבע, בש־וורנר
הפיק רק שניים כאלה בשינה (״את
שלי הוא לא הפיק בצבע, משום שהם
גרפו הון גם בשחור־ליבן, אז למה לבזבז
כסף כשהם הופקו בצבע, היא התווכחה
עם אשתו של ממציא ה״טכניקיולור״,
שנהגה לפקח על הצילומים, ויאשר ניסתה
להורות לה מה כדאי לה ללבוש ומתי.
היא דרישה פארטנרים מפורסמים מחוץ
לאולפני וורנר (שיכילו לספק לה באותה
עת רק את !ארויל פלין וחאמפרי ביוגארט),
ונתקלה בדרדיכלל בקיר אטום :״אם כוכב
אחד הספיק להם כדי להביא את הקהל
לאולם, הם לא ראו שום סיבה להוציא
כסף על כוכב נוסף.״
סקרלט אזהרה? סמרטוט: לשיא
מייוחד־במי׳נו הגיע הסכסוד עם אולפני

וורנר ביום בהיר אחד, כשס״רבה סופית
למלא את תנאי החוזה ישלה, אריזה !את
מיזוודותיה ונסעה ללונדון. לשווא ניסה
ג׳ק וורנר לפתותה בהצעה •להופיע בסרט
בשם חלף עם הרוח, לפי ספר שעדיין לא
פורסם .״יזה בטח עוד אחד מהסמרטוטים
שאתה רוצה לכפות עלי,״ השיבה בזעם
והסתלקה. אחרי מאבקים מישפטיים. של
שנה, שבהם הפסידה בסופו של דיבר, שבה
לאמריקה, והפעם היא היתד, זו שביקשה
להופיע בחלף עם הרוח. אלא שוורנר היה
מוכן להרשות למפיק דויד סליזיניק להש תמש
בה, בתנאי שיקח באותה הזדמנות
גם את ארול פלין .״לזה לא הסכמתי אני,״
נזכרת השחקנית .״לא משום שהיה לי
משיהו !נגד ארול, הוא היה בחור מקסים
וזו היתד, מעלתו העיקרית, אבל הוא היה
עצלן מאידכמותו. איני מאמינה שהוא נקף
אצבע כדי להתכונן לסרט כלשהו, ודמותו
של רט באטלד לא ישיבה עליו כלל.״
במשך שינים גילמה את האישה בעלת־הרצון,
החזקה והנוקשה, בין אם היתד,
אלייזבת מלכת אנגליה (שאותה גילמה פעמיים)
איו הכוכבת הנמרצת בוזכל אודות
חוות (תסריט שנכתב מסביב לדמותה

במציאות) יפהפייה דרומית קאפריסית ב־איזבל
(סרט שעבורו זכתה •באוסקר השני,
ואשר פיצה אותה על אובדן התפקיד הדומה
בחלף עם הרוח) ,או יורשת עשירה
וקאפריסית הסובלת מגידול במוח בניצחון
האפל (הסרט החביב עליה ביותר, שבו
הופיעה לציד האמפרי בוגארט).
היום היא מתקשה להסתדר עם הקול נוע
המודרני .״אולי משום שהבעיות והנושאים
היום הם חריפים ובוערים הרבה
יותר מאשר בזמני,״ היא אומרת. מזה כ־20
שנה אינה עובדת בקביעות. אומנם, כוכבה
דרך שוב בכמה סירטי־אימים, כמו מה
קרה לבייבי ג׳יין, אולם כדבריה ,״אין לי
עוד החשק לעיבוד, כבימים עברו.״ אבל
כשהיא עובדת, נאלצים הצעירים לעמוד
בצד, נבוכים. כשהסתיימו צילומי סירטה
האחרון (עוד סרט־אימים) בשם זבחים
חרוכים, בא המון של עיתונאים לראותה
בסצנת־המוות. היא ישלחה אותם לראיין את
קארן ׳בלק ואת אולייבר ריד, שהופיעו לצידה,
אבל הם לא משו מן המקום. בעיקר
כשסיפרה להם ימה היא חושבת על הסרט :
״אז ככה: חוסר־המיקצועיות כאן ממש
מדהים! בתו של הבמאי התאבדה, העבודה
הופסקה לשבוע. הצלם פוטר אחרי הימים
הראשונים, משום שאי-יאפשד היה
לראות שיום דבר על המסד; הפסיקו את
הצילומים לשבועיים. קיארן בלק נזכרה ל הודיע
שהיא בחודש השישי להריונה ,׳וצריך
הייה להכין את תילבושותיה מחדש.
היא משנה את האיפור באמצע סצנה, אז
צריך לצלם את הכל מהתחלה. היא ישנה
כיל היום, לא איכפת לה כלל כיצד נראה
החומר המצולם, ואי-אפשר להבין מילה
אחת שהיא אומרת.
ועל אוליבר ריד :״הוא חוזר למלון
בחמש בבוקר, שתוי, ומגיע לבימת הצילומים
בשש, עם ראש נפוח. מרוב
שתייה, התגלגל מצלע ההר, עם חמת־הח־ליילים
שבד, צריך היד. לתקוע. הוא לן
בחדר מולי ׳במלון, וביקשתי שיתקעו לי
שישה מנעולים נוספים. יכל חיי לא שתיתי
טיפה במשך הצילומים, ולא אעשה
זאת אף פעם.״
ולהבדיל מן הכוכבים החדשים :״במשך
שבועות הכנתי יאת סצנת־המוות בסרט,
וכולם הסתכלו עלי כיעל משוגעת. וכשגמרתי
את הצילומים, ובקושי עמדתי על
הרגליים, הסתבר שהמאפר שיהיה צריך
להסיר ממני את מסיכת המוות, הלך לשחק
קריקט. אין מה לעשות. נראה שעידן ה־מיקצוענים
מסוגי חלף ללא שוב.״

פסטיבל הסרטים האחרון בקאן, כי
הוא חוטא באנטישמיות. אין טעם
לשוב לוויכוח הישן אם האיש אנטישמי
או לאו. המחזה שהוא כתב
ושהפך לסרט (לא בבימויו) ,בשם צל
המלאכים, מצטיין בעיקר בחוסר־בשלות
ולאו־דווקא באנטישמיות. מה שכדאי לציין
לגביו הוא נטייתו הבולטת לבחור במלו־דראמה
כדי לבטא את רעיונותיו החברתיים.
שלוש ממלודראמות אלה, אשר
יוצגו בשבוע הבא, מייצגות היטב לא
רק את השקפותיו החברתיות של האיש,
אלא גם את השקפותיו האסתטיות, הכוללות
בין השאר מיבנה מדוקדק ומפורט
ביותר של כל צילום וצילום, הובלת כל
סצנה אל שיא מלודרמאתי הגובל בגיחוך,
והדגשת האמצעים הטכניים עד כדי כך
שנדמה, לפעמים, כי הצופה חוזה בפא-
רודיה של הנושא המוצג לפניו.
אשר לעמדות החברתיות, אפשר יהיה
לראות באפי בריסט ביקורת חברתית
על צביעות של מוסכמות ומושגי /
הגינות וחטא; בדימעותיה המרות של
פטרה פון־קאנט את הצביעות שבמלחמה
לשיחרור האשה (הסרט מציג נישים המתייחסות
לנשים אחרות בשרירות ובשתל-
טנות שלא היו מביישות שום שוביניסט
גברי) ,ובפחד אוכל־הנשמה את הוקעת
הצביעות של הדמוקרטיה הגרמנית, המתיימרת
כאילו להתייחס לכל היושבים
כארצה כאל שודם, אבל מפלה בין מהגרים
לגרמנים, ובין צעירים לזקנים.
ונדרס המוזר* וים ונדרס, הצעיר

א מ רי ק ה,
לאן?
נשוויל (גת, תל-אביב, ארצות־הברית)
— נשוויל הוא סרט על
אורחות-החיים, החלומות, האב-
זבות, התיסכולים והאלימות הנסתרת בחברה האמריקאית..
אלה מתבטאים בסיפורן של *4דמויות שונות, החיות זו
בצד זו בעיר נשוויל, עיר של אולפני־הקלטה המתמחים
בבלדות בנוסח עממי (הנחשבות כמוסיקה הלאומית האמיתית
של אמריקה).
הבמאי רוברט אלטמן, שנודע כמי שמעדיף צרור עלילות״
מישנה ציבעוניות על עלילה ראשית שיגרתית, מגשים כאן
את חלומו: הסרט הזה מורכב רק מעלילות״מישנה נפגשות
ונפרדות, המרכיבות יחדיו פסיפס עשיר הנוגע כימעט לכל
היבט של החיים האמריקאיים. כל פרט בסרט תורם את
חלקו בהעמקת השלכותיו, החל מן הדיאלוגים הנקלטים
כאילו באקראי במיסבאה או באולפך הקלטה, ועד לפיזמונים
המושמעים על בימות העיר ; מסצינת ייאוש מרטיטה של
כוכבת בודדה המאושפזת בבית־חולים, בחדר שופע פרחים,
ועד לפקק״תנועה אדיר ממדים, מבחינה חזותית וקולית
גם־יחד.
אלטמן עוקב אחרי גיבוריו בחיבה מהולה בהומור, בין
אם זו בארמנית עלובה המוכנה לעשות הכל כדי להיות
זמרת, או פוליטיקאי חלקלק המחפש תמיכה זוהרת לנשיאות,
זמרת־נשמה שילדיה חרשים־אלמים, או עקרת־בית
המתעקשת להצליח בכל מחיר ן הוא משיג מכל שחקניו

רוני בלייקלי — זמרת בהתמוטטות־עצבים
משחק אותנטי עד-כדי-כך, כאילו צילם אותם ללא ידיעתם.
הסרט דורש מידה מסויימת של מאמץ למחשבה מצד
הצופים, מאחר שאינו מגיש להם מזון ללעוס. אך כדאי גם
לזכור שמי שמפסיק ללעוס, סופו ששיניו נושרות, ומי שמפסיק
לחשוב...

אנ דרטה
לג אבן

במאי פסכינדר
הבעייתי שבכולם
מבין השלושה, ואולי גם המוזר ביותר
בהם, קרוב יותר ברוחו, מכמה בחינות
לפחות, לאנשי הגל־החדש בצרפת. בסרטיו
הוא מרבה לצטט סרטים של אחרים ;
הוא מרבה לדבר על קולנוע ולהראות
סצנות המתרחשות באולמות־קולנוע ;
משתמש בקצב איטי עוד יותר משני
האחרים; המצלמה בסרטיו שרויה בתנועה
מתמדת; כל סרט בפני עצמו עוקב אחר
נדודיו של גיבור, וכל פס־קול שלו עמום-
לעייפה בהמולה המטרידה המתמדת של
החיים המודרניים.
פחדו של השוער מפני הפנדל ואלים
בערים מספרים שניהם על חוסר־קומוני-
קציה, על בדידות קיצונית בתוך העולם
המודרני. השוער, הניצב תמיד בודד
במישהק כדורגל, והחושש כל העת לרגע
הגורלי שבו ייבעט הכדור לשער והוא
לא יעמוד במיבחן, הוא דמות אופיינית
לוונדרס ולפרטיו.
יש עוד להזכיר את הסאטירה החברתית
המשעשעת לינה בראקה על ישיש וישישה
הנוקמים את נקמתם בבנקים שהכניסו
אותם לבית־אבות, את סרטי המחאה החברתית
של האוף ורונצה, ואת סירטו המוזר
והקשה־מאד-לעיכול של האנס יורגן
סיברברג, לודוויג השני. הסרט, המוקדש
למלך בוואריה שריתק גם את ויסקונטי,
משלב קיטש (אופייני לתקופתו של לוד־וויג)
,עם סיגנון קולנועי מתקדם ועם
שימוש נרחב בהיסטוריה הדורש הכנת
שעורי־בית מן הצופים, אבל יוצר בסופו
של דבר תמונה מעמיקה ורצינית הרבה
יותר של הדמות המרכזית, אחת המרתקות
של אירופה במאה הקודמת: פטרון
של אמנים, הומוסכסואל, נרקומן, מושחתוצדיק בעת־ובעונה־אחת.
העולם הזה 2063

לא בל כומר צדיק (פאר,
תל־אביב, צרפת) — סרט אחרון
׳זה של ז׳אן גאבן ודאי אינו הטוב
ביותר שעשה, אולם יש בו משום פרידה מכובדת ונעימה
ממי שהיה, ללא ספק, אחד השחקנים הגדולים ביותר
של הקולנוע הצרפתי ואולי אף של הקולנוע בכלל.
דמותו הגדולה מן החיים, שופעת הביטחון-העצמי,
אישיותו החזקה והנוכחות המודגשת שלו לפני המצלמה
הצילו סרטים רבים מבינוניותם, וכאן ניתנה לו ההזדמנות
להפגין את מעלותיו. הוא מגלם פושע ותיק, המשתכנע
לברוח מן הכלא יחד עם שותף צעיר ממנו. בתחפושת של
בישוף ועוזרו, יוצאים השניים במטוס לאיטליה, כדי להחזיר
לעצמם שלל של שוד גדול שביצע לפני שנים והסתיר בפרבר
של רומא.
בדרך נחטף המטוס על״ידי כמה הרפתקנים, הדורשים
עבורו כופר גבוה (אין כאן כל עניין של פוליטיקה) ,ולגאבן
יש בוודאי מה לומר בנסיבות שכאלה, מה״גם שאחת הנוסעות
במטוס היא ידידתו משכבר הימים (ושותפתו בסרטים
בעבר הרחוק) ,דניאל דארייה. סופו של הסרט אופייני
לסירטי־הפשע הצרפתיים של גאבן, כשאינו ניצב
לצד החוק: סופו של הצדק לנצח, אבל גם גאבן אינו מובס.
ז׳אן ז׳ירו, הבמאי, וז׳אק וילפריד, התסריטאי, המשרתים
בדרך״כלל את לואי דה-פינס, מפזרים לאורך הסרט

ז׳אן גאבן — הצרפתי שבכל הצרפתי
צרורות של בדיחות, לא מעט מסביב לתחפושת של ״האב
הקדוש״ ו״נושא־כליו״ (ז׳אן־קלוד בריאלי) .וכרגיל בסירטי
גאבן, בא מיספר מסויים של סצינות כדי להביע את הערכת
ידידיו ואוייביו גם יחד ליכולתו של האיש. למרות השיער
הלבן, והמותניים העבות מצדיק גאבן הערכה זו.

ב רונ סון המאהב 3ין 3 12־ ( 3חן, תל־אביב,
ארצות־הברית) — ברונסון בלי
אלימות, זוהי חריגה משיגרה אצל
שחקו שהפך צפוי מדי. ברונסון בבימוי ולפי תסריט של
פרנק (דבר אלי בוורדים) גילרוי, אפילו מבטיח רצון כן
לנסות משהו אחר.
העלילה מתרחשת במערב״הפרוע. שודד ניתק מחבריו
העומדים לבצע שוד, וממתין להם בביתה של אלמנה
צעירה. בשלוש שעות (השעות שבשם הסרט) הוא מוצא
את דרכו אל ליבה, ולא רק אל לבה. כשמגיעה הבשורה
ששותפיו חוסלו, הוא בורח. האלמנה, מוכת־הלם מעוצמת
החווייה הרגשית שעברה, כותבת ספר שהופך ללהיט ,״סיפור
אהבה״ של התקופה, ההופך אותה לגיבורה רומנטית
לאומית.
תהילת הספר מגיעה אל השודד הנמלט. הוא מזדרז
אל בית האלמנה, כדי להעניק לה חווייח נוספת, אלא
שזו דוחה אותו מכל-וכל: כיצד זה הוא, סתם חתיכת
בשר־ודם, מעז להשוות עצמו אל מאהבה האלוהי, שהפך
בתת־הכרתה לאגדה כבר מזמן ! 1
סיפור סאטירי קטן זה, המלגלג על הרומנטיקה המעוותת
של פוריטנית מן המאה שעברה, שאינה יכולה
לחיות בשלום עם עצמה כל עוד אינה מסווה את תחושותיה
הפיסיות באיצטלה שמיימית, והמעדיפה את האגדה התלושה
על המציאות הגשמיו, נותן הזדמנות גם לברונסון

ג׳יל אירלנד וצ׳ארלס ברונסון — בעל ואשה
וגם לרעייתו, ג׳יל אירלנד, להתעלות מעל עצמם ; שניהם
מצטיינים בהומור ובתנופה רבה, בעיקר בסצנת-הפיתוי
אולם, למרבה הצער, התקשה גילרוי למצוא חומר מספיק
כדי למלא בתוכן מה שבא לפני ואחרי סצינה זו.
בנוסף, אין הוא שולט די הצורך בסיגנון המערבון,
כדי שיוכל באמת לבנות עליו פארודיה יעילה.

במדינה

אי פהמפ ״ ם?
יחד עם: רבץ ופרס
גלילי וגולדה
שריד ודיין.

£י ען
יוזמתשלום נועזת.
שיויון חברתו
ותעסוקד^לאה.
טוהר מידות. התחדשות תנועתהעבודה.

(המשך מעמוד )35
איזה יופי, איזה אנשים עכשיו י כולם
פרופסורים ! איזה כבוד.״
״היו לי 30 כיסאות וקיוסק קטן. שמונה
שנים היה קשה מאד, אף אחד לא בא.
הילדים שלי הביאו מגרפות מהבית, החלטנו
לעשות חוף יפה. לאט־לאט התחילו לבוא.״
ומוסיף הבן, :״אנשים אוהבים את אבא,
הוא מתנהג עם כולם יפה. יש קליינטים
שבאים כבר 15־סנה, מהיום שפתח. זוכרים
אותו, זוכרים את היחס.״
רק לא לריבי. אך גם בעיות לא חסרות
לו, לשימחה. לעיתים, בלילות חמים, מופי־
העבודהימפם במערך
החבודז^ס
מ פ ״ מניק!
בוא להפריח שממות הפוליטיקה
הישראלית.
התייצב למלאכה הקשה של בניית
השמאל הציוני.

אם לדעתן מוקד היא הדרך — התקשר אלינו.
אני מובן לתרום למוקד סך
אני מעונין להתפקד למוקד
אני מעונין בחומר הסברה על מוקד אני מוכן לסייע למוקד במערכת הבחירות
שם __ כתובת __ ט ל__ .

ו עי ד ת מו ק ד
להחלטה על רשימת שלום ושוויון ולקביעת נציגי מוקד
לכנסת ולהסתדרות, בימים שישי־שבת — 18־ 19 במרס.
הפתיחה: קולנוע ״מקסים״ ,תל-אביב. 19.00 ,

ררו׳ טרומפלדור 24
תל-אביב
למכירה גור מ הגז ע ה חד ש
של כלבי ה ש מי ר ה
הנ א מני םלמשפחה

אל ק הוגד
נורבגי
טל 485306 .־03

קוראי

טלפון 290978 :
ת.ד46112 .

ג 1ר המעוניינים לרכוש את

השבועון בערבי שלישי, נקודת מכירה נוספת
באיזור הבילויים והמסעדות של תל־אביב

קפה ..מתוק מתוק״
רה׳ יורדי חסידה ,5ת״א.

קיוסקאי סלומון
• ״זה החיים שלי !״
עות חבורות צעירים לקומזיץ על הוף־הים.
שוברים כיסאות, פורצים את הקיוסק, נוטלים
משקאות. נשהמצילים שובתים, באים
מעטים. אמהות חוששות לילדיהן .״אבל
לא איכפת לי,״ הוא אומר .״חשוב לי
־שאנשים ירצו לבוא. זו הפרנסה -שלי.
לפעמים אני אפילו לא לוקח כסף. הסיסמה :
לא לריב. י־ס לו, אין לו, לא חשוב, העיקר
שיבוא, העיקר שנראה את כולם כל יום.
זה החיים שלי!״
שימחה ידע ימים קשים, שבהם שרתזן
היה עדייו רק שם של מלון, ולא מושג
על מפת תל-אביב. נ־סך שפתיים, והמשיך.
מכר בקבוק, ועוד אחד, לאט־לאט. היתד.
תקופה שהיה מתחנן שיבואו, שיקנו. דוחק
באג־סים לבוא ולשבת.
״פעם היתד. תקופה אלימה,״ הוא נזכר.
״היו באום פירחחים. בחורה לא יכלה
לעבור. הבנים שלי, ניקר את החוף, עבדו
עם דיפלומטיה. לא לריב, אמרתי להם,
לא מכות, רק דיבורים, הסברים. היינו
מזמינים אותם לכוס־קפה, נרגעו והלכו.
היום תראה, זהב!״
הקיוסק והים הם כל חייו של שימחה.
לעיתים הוא עוזב את הקיוסק ויוצא אל
מחוץ לעיר, ובניו מעידים ני בהיעדרו
הוא דואג תמיד להתקשר ולשאול מה
שלום כולם, ולהזכיר :״תנו כבוד, אלה
קליינטים.״

כנסת
סרסה עו בדר.מצט״ן
דראשוגה ס־זודדותיו יי;תן
פרס הכתב הפרזמנטרי.
המצטיין לכתב יחיד :
אלימלד רם אחת לשנה משתררת בהדר־העיתונות שבבניין
הכנסת בירושלים התרגשות גדולה.
הכתבים הפרלמנטריים, יושבי הדר זה
ומיזנון הח״כים מוזמנים להגיש עבודה
משלהם על־מנת לנסות לזכות בפרס על
שם שמואל סיסלוצקי, מי שהיה לפני
יותר מעשר שנים הכתב הפרלמנטרי של
ידיעות אחרונות, ואשר מי־ספחתו הקימה
קרן לזיכרו. פירות הקרן, בסך חמשת
אלפים לירות, מוענקים מדי שנה לכתב
מצטיין, שעבודתו נמצאת ראוייה לפרס.
אולם הפרס הכספי, ככל שיהיה השוב
כשלעצמו, הפך בשנים האחרונות מישני
בילבד. הפרס האמיתי, היוקרתי, הוא מגי-
לודקלף המוענקת לכתב הנבחר, והמעידה
בי מביו ־סמונה־עשר הכתבים הפרלמנטריים
היושבים בכנסת הוא-הוא שהצ טיין
ביותר באותה שנה.
בשנים שעברו זכו בפרס בכל פעם
העול ם הז ה 2063

צמדים של כתבים פרלמנטריים. בפעם ו ראשונה
זכו בו יונה כהן, כתב הצופה,
ומתי ־גולן, שהיה אז הכתב הפרלמנטרי
של הארץ וכיום. הוא כתבו המדיני של
עיתונו. בפעם השנייה זכו בו יהושע ביצור,
כתב מעריב, ויצחק -שור ׳מעל המישינור.
יחיד במקום צמד. השנה הגישו
את עבודותיהם לוועדת הפרס שישה כתבים,
שהבעות־פניהם של ח׳מישה מהם,
ביום שבו נודעה זהותו של האיש שזכה,
העידה כאלף עדים על אכזבתם הקשה.
השנה בניגוד לקודמותיה, לא זכה בפרס
צמד, אלא יחיד — הכתב הפרלמנטרי של
הטלוויזיה, אלימלך רם.
רם הגיש לוועדה ארבע כתבות משלו.
האחת תיארה ישיבת כנסת ׳סוערת לפני
ביקורו של מזכיר־המדינד, האמריקאי לשעבר,
הנרי קיסינג׳ד ; השנייה תיארה עבודה
משותפת של צימדי שרים מסיעות
שונות (בגוו אהוד אולמר׳ט ויוסי שריד),
שלישית דנה בפעולתה -של ועדת־הפנים
למיגור ד,פרוטקשן, ואילו הרביעית היתד,
בנושא היעדר החוקה.
הוועדה, שהיו חברים בה נציג המיש־פחה
אברהם בן־יעקוב, העיתונאים מתי
גולו ויצחק שור, וישב בה ראש כנציג
הכנסת ח״כ ש.ז. אברמוב, החליטה פה־אחד
להעניק את הפרם לרם בזכות ארבע
עבודותיו, ובמייוחד בזכות הרביעית בהן,
שהיתר, תחקיר לעומק על היעדר החוקהבמדינת ישראל.
בכתבתו זו הביא אלימלך רם דיעות
מגוונות בנושא, כשהוא מביא מדבריו
של דויד בן־גוריון שנאמרו בימיה הראשונים
של המדינה, מדיבריהם של חברי

קשקשת 2063
2063

1־ ״ 1 1 1 1 1

הפטל את דימיונך ונסה ל נו צוא
לציור שלמטה כותרת מתאימה, אשר
תסבור מה אתה רואה בו. הצעות
לכותרות יש לשלוח לפי הכתובת :
.קשקשת׳ ,ת. ד 6 .ג ,1תל־אביב.

קשקשת 2061

• אולסי פרי מחייך, אחרי הניצחון.

דניאלה ויזר,

רח׳ הרב קוק ,12 חולון
9ידלין לצור :״איזה פנורמה !״
דני ;ספר, שד׳ וייצמן ,45 נתניה
• הנוף הנשקף מחלונו של ידלין.

חיים אבדון,

רח׳ ההסתדרות ,152 חולון
• ״סוהר!״

יוסי ורטר,

שד׳ בן־ציון ,16 תל־אביב
• ״כבר שעה אני מציץ בחור־המנעול,
ואחותך עוד לא הורידה את
הפיג׳מה !״
דדי תבלין, רח׳ גזר ,6תל־אביב

בתב־פנסת רם
על היעדר החוקה

ועדת־החוקה עצמה וכן דיעות מומחים
כגון דיקן הפאקולטה למיש׳פטים של האוניברסיטה
העיברית, הפרופסור יצחק
זמיר.
זוהי הדמוקרטיה. אלימלך דם עצמו
לא התרגש ביותר עם היוודע לו דבר
זכייתו. הבשורה ׳נמסרה לו באורח בלתי-
ריישמי, על-ידי אחד הכתבים הפרלמנטריים
עמיתיו, שהידיעה גונבה לאוזניו. רק
למחרת היום טילפגו מאגודת העיתונאים
לביתו, ומסרו לו את הדבר באורח רישמי.
טכס קבלת הפרס יתקיים ביום הרביעי
הבא, בבית אגרון בירושלים. בטכס עתידה
הוועדה לציין לשבח גם את עבודתו
של הכתב הפרלמנטרי של המחלקה הערבית של הטלוויזיה, אלי לניאדו, על כתבה
שנושאה היה הפקעת קרקעותיהם של
הבדווים.
הגיב על קבלת הפרס אלימלך רם :
״כלי־התיקשורת המותקף ביותר בכנסת
הוא הטלוויזיה, המראה ספסלים ריקים
וסנסצי׳ו׳ת. העובדה שחבר-כנסת רציני כמו
אברמוב החליט להעניק פרם לכתב-הטל-
וויזיה — זה, כשלעצמו, מעורר בי מח שבות•
שאולי אני לא בסדר. אבל בכל
הרצינות, למרות הטענות ׳שיש לח״כים
נגד הטלוויזיה, מדינת ישראל היא אחת
המדינות הבודדות בעולם שבהן מליאת
בית־הניבחרים פתוחה בפני הטלוויזיה. ואם
זו לא דמוקרטיה — אז מה כן?״
את מגילת־הקלף שיקבל ביום רביעי מתכוון
אלימלך רם למסגר, ולתלות בחדר-
עבודתו. ואילו בכסף הוא מתכוון לעשות
שימוש מועיל: לנסוע עם אשתו לבלות
סוף־שבוע בים־המלח.
ה עו ל ס הז ה 2063

מבחר גדול של תמונות ובלקטים של
גדולי הציור המודרני והקלאסי —
הדבקה

מקצועית של פלקטים ו
תמונות.

מאוזן

מאונן־ :

.1מחוספס ; .2הריצות ; .7בן־אדם ;
.9מושב בשרון ; .10 זכר בבקר ; .12
כיסא־כבוד; .13 נוכרי; .15 מילת־תחנו־נים
; .16 שיש לאל־ידו ; .17 חבל בארץ ;
.18 קינה ; .19 בר־בטן ; .21 כלי־קיבול ;
.22 מסולם־ד,צלילים ; .23 כפר־סבא (ר״ת);
.25 מכלי־המיטבח ; .28 גוף ; .29 צח ובר ;
.31 תרופה; .32 קיבוץ בעמק! .34 פתי;
.35 נגמר ; .36 קת ; .39 עליז ; .41 איך י
.44 זכר בצאן ; .45 קטן במידותיו ; .47
מכופף־ד,מזלגות הישראלי (ש״מ); .48 מרגיש
; .49 אדמה המצויה בנגב ; .51 קרה ;
.53 עכבר-שדה קטן; .56 נהר ברוסיה;
.57 עיגול זוהר האופף גוף; .60 אלוף
לשעבר בצה״ל (ש״מ 61 עצמיות, ציב־יון;
.63 אותו אכלו אבותינו במידבר;
.64 שללו אפשרות; .65 מן המצעים; .66
זז ממקומו; .67 מתרחש לעיתים קרובות
מאד ; .70 ישיש ; .72 פועל־מיכרר.75 ; ,
שמא; .76 קיבוץ בגליל; .78 מאותיות
הא״ב האנגלי; .79 מילת-שאלד, לזיהוי;
.80 אומר; .81 מילת־בקשה; ,83 פרוסה;
.85 בירת פולין; .86 הכם ופיקח; .87מסולם
הצלילים ; .88 עלוב־נפש ; .90 יבשה
מוקפת ים; .91 מילודזירוז; .92 המלך
שלי .95 ;,גיבעה קטנה; .96 עיר-הבירה
ד,נפגעה קשות ברעש האחרון ; .97 עבורה.

.1מן הלבנים ; .3בחילה ; .4עליז ושמח;
.5מאוד קטן; .6זה הוא (הפוך):
.8נגטיביות! .11 המדוזה היא כזו; .12
חיית־בית; .14 מן הגפיים; .15 ניצול זמן
פנוי להנאה; .20 נמל־תעופה (ר״ת); .21
מכשיר־עינויים ; .24 מטבע צרפתי ; .26
ראש, בערבית ! .27 יום בלי התחלה ; .28
מתגורר ; .29 מפריטי לבוש־הקודש ; .30
רעד; .32 דג־נהרות; .33 מין קוץ; .37
עיר בדרום ; .38 קיים, הודיה ; .39 נוזל
החיים; .40 פקודה מפורשת; .42 שלושה־עשר,
בגימטריא! .43 בן־זוגו של זרח;
.45 סיפון; .46 קיבוץ בהרי-אפריים ; .48
נועם, רוך ; .50 תואר־כבוד באנגליה ; .51
חושך־מצריים ; .52 הלכו אחרי ; .54 עובד
בבית־מרחץ; .55 הבטחה ממשית! .58
מיקווה־מים ענקי; .59 מבלה את הלילה;
.62 לאלתר; .64 תקופה; .68 מינות; .69
קידומת הולנדית; .70 זועף; .71 בתוכו;
.73 מונח בתורת־החשמל ; .74 כינוי לאלוהות;
.76 לוח־מתכת דק; .77 קיבוץ בגליל
העליון ; .79 מסורה ; .80 מאבני החושן
.82 :אגו ; .84 סוכך קטן ; .89 דומה
ל־; .90 גבר; .93 חומר שקוף המשמש
לצביעה; .94 אחו.

״לוטוס״ ,ת׳׳א, רח׳ אלנבי 101
(מול בית־הכנם ת הגדול)

אנו מחפשים בתים חמים
עבור חתלתולינו החמודים
אגודת צער בעלי חיים

רחוב פלמח ,30 יפו,
טל.827621 .
1— 45

האגדות מסב וו ת
ער אורגיות וסמים,
אנר זה רא נו א ש
של תושבי וא ש־נינה
העת יקה

11ן 1ן;י ך 1 !,ן הרמוניה, שיתוף ויצירתיות
11 ^ 1111 הם המאפיינים שדויד איש־שלום,
ראש המועצה המקומית, רואה בחבורה
היושבת במלון בראש־פינה.

^ ת המוות הלבן מצאו השוטרים
\ § קבור בוואדי ג׳עונה. חצי קילוגרם
הרואין, שהוטמנו ליד ביודז־,עלמין של
ראש־פינה. כחשודים בהברחת הסם נעצרו,
בשמע שעבר, שניים מבני החבורה המוזרה
המתגוררת ברובע העתיק של היישוב,
ושוב הופנו הזרקורים אל המתרחש בו.
נכון שהם נראים זרוקים, מתלבשים
במלבושים יוצאי־דופן ונושאי שיחותיהם
אינם מקובלים. אבל מי שמחפש אצלם
אורגיות וחיי־מין חופשיים, הילולות־סמים
פרועות ונביאי־דת מטורפים־למחצה —
אין לו מה לחפש ביניהם. מאידך, הוא
עשוי בהחלט לד,ישבות בקיסמו של המקום
המבודד והיפה הזה.
יש שם, בראש־פינה, על נופיה המרתקים
ובתי־האבן הישנים והציוריים, משהו
הגורם לאנשים רבים לומר, ברגע הראשון
להגיעם אליה :״זהו! זה הבית שעליו
11111 1111 משפצים למגורים

11 11 עוד יותר מתגלים בסימטות ראש־פינה. רק שתי ישישות עריריות
| 111 1התגוררו בשכונה כשהגיעו אליה ראשוני המתנחלים והחלו
את הבתים הישנים. היום כבר יש קשיים לאנשי המקום החדשים בהשגת אישור
ושיפוץ הבתים בשכונה העתיקה של ראש־פינה. צילם: שלמה סתר :
׳חלמתי כל חיי.״ כך קרד, לנילי, ליוסי,
לרייצ׳ל, לדויד ולרבים אחרים. כולם הגיעו
במיקרה, נפלו שבי והחליטו להצטרף
למושבה המכונה ״מושבת ההיפים״ ,השוכנת
בבתים העזובים של ראש־פינה העתיקה.
סופשבוע ניצחי

1ן 1 ¥י| | שבו מתגוררת חבורת הנוודים. לפי שעה הם אינם
משלמים עבור השהייה או מיסיס, אך אינם מקבלים

ץ מהמועצה שירותי מים או חשמל. לדעתם, בעיית המלון צריכה

— 11 4 6

להיפתר בין המועצה המקומית ומינהל־מקרקעי־ישראל. הם מתכוונים
להפוך לגרעין, ולשתף פעולה עם המוסדות. התושבים במושבת
מתרעמים על הדימוי השלילי שהודבק להם ללא הצדקה.

^ יי צ׳ ל (״שם־המישפחה לא חשוב״)
1הסכימה לארח את צוות העיתון ברצון,
והגישה תה מצויין חלוט מעשבים
מקומיים.
״במקום הזה לא קורה שום דבר שהוא
לא בסדר. את השם הרע הוציאו למקום
דווקא כלי־התיקשורת. יש לנו ניסיון מר
עם עיתונאים. הם באים לכאן, משחקים
כאילו.הם בראש אחד יחד איתנו, ואחר־כד
חוזרים למישרד וממציאים כל מיני סיפורים
ושקרים שמצוצים מהאצבע על מה
שקורה באן במושבה.״
רייצ׳ל, עובדת־סוציאלית לשעבד, הגיעה
למקום לפני שבע שנים. הוריה עלו מאר־צות־הברית
בגיל מבוגר, ובאחד מביקוריה
בארץ הזמין אותה מישהו לבלות סוף-
שבוע בראש־פינה. כבר באותו סוף שבוע
השתקעה בבית בעלה, בית שנשכר מידי
המועצה המקומית ושבו היא מתגוררת
עד היום, עם בתה הילד, בת השש. לפרנסתה
עובדת רייצ׳ל כדוגמנית לציירים.
בקבוצת הבתים המהווה את ראש-פינה
העתיקה מתגוררים דרך־קבע כ־ 12 נשים
וגברים, ובבניין בן ארבע קומות המכונה
״המלון״ מתגוררים עוד כ־ 20 נוודים-
למחצה.
אורח־החיים של מתנחלי ראש־פינה
נראה לבני המושבה תמוה. הם לא ניראו
להוטים לעבודה קשה, צרכיהם מועטים,
דיבריהם בשמעו מתפלספים מדי, ולפי

לבושם אפשר היה לשייכם מייד לקבר
צות של היפים או ביטניקים.

מין; ס מי ם
ודת

ך* אשוני המתיישבים בשכונה העי
תיקה הגיעו למקום לפני יותר מעשר
שנים. הם גילו מקום נטוש, ושיפצו את
בתיהם החדשים במו ידיהם.
התושבים הנוכחיים, שחלקם הגדול גורס
אמונות ותורות כמו אסטרולוגיה, זן-
בודיזם, קבלה, יהדות ואלוהיות על סוגיה•
השונים, מתרעמים על הדימוי שנוצר
למושבה שלהם. כאנשים מבוגרים המתייחסים
לעצמם ברצינות רבה, אין *הם
רואים באמונותיהם דבר שיש בו כדי
להצביע על היותם מוזרים או משונים.

הפירסום האחרון של המקום היה החמור
מכולם. בשבוע שעבר נעצרו שניים מתושבי
השכונה כחשודים בהברחת הרואין.
הסם, במשקל חצי־קילוגרם, נתגלה בוואדי
ג׳עונה, נחל יפה שבו מעיינות״מים מהם
שותים תושבי המושבה. הסם, שנמצא
בוואדי שבו ניבנו הבקתות הראשונות
שהיוו את גרעין המושבה, מאיים להביא
עליה את הקץ.
למרות שה נזהרים מלהביע דעה איש
על רעהו, או לשפוט ׳איש את מעשי חברו,
מסתייגים דיירי השכונה מן הסם הקשה
ומן הסוחרים בו. אולם בשיחות פרטיות
אין הם מתכחשים לעובדה שרבים מהם
התנסו בשימוש בחשיש ובמריחואנה,
״אבל בשום אופן לא יותר מאשר במקומות
אחרים בארץ ולא בצורה מופגנת,״
הם טוענים בלהט .״מה שאנשים עושים
בבתיהם בצינעה הוא עיסקם הפרטי, כל

..תשכחו גזור

מודיע לציבור. יוסי גלאון .״אין כאן תופעות של
אורגיות והוללות מינית. לעומת זאת, יש כאן ריכוז
של אנשים שבודקים ולומדים את זהותם, את דרך החיים האמיתית של חייהם.״

\ 1*7171ו 1 !1114 רייצ׳ל ובתה הילה בת השש .״מרגיזים אותי אלה שעולים הנה
11 1/1 1 1 1 111 לרגל לצורכי מין,״ היא אומרת .״בחורות מכאן שיורדות לתפוס
טרמפ מזוהות מייד כבנות המושבה, ומתחילים לרמוז להן רמזים כאילו איתן הכל מותר.״

111 שבחבורה, נילי לביא ובנה הצעיר, ארז. היא טוענת:
11 1 1 1 /1 ! 111111״יש פה כביש־אבניס נהדר שאין כמוהו בכל הארץ.
אנחנו נלחמנו לשמור אותו שלם ויפה, והצענו לתקן אותו, אבל בטוף כיסוהו באספלט.״

זמן שאינם גורמים נזק.״ הם חוששים
מאד ׳שהגילוי האחרון יגרור אחריו הטרדות
מצד המישטרה, ויהווה עילה לניסיון
לסלקם מראש־פינה.
״מה שמרגיז אותי במיוחד, זה שהמקום
קיבל שם של מין קטמנדו ל־מחפשי־חוויות
למיניהם. באים הנה כל
מיני מציצים מיקצועיים ושוחרי־הרפת־קות,״
זועם יוסי גלאון.
יוסי בן ה־ 24 הוא מוותיקי המושבה.
זה שבע שנים הוא יושב בה, ומתפרנס
מבניית אחים לחימום דירות. הוא משתדל
לצייר תמונה נכונה של המקום, ולנתץ
מיתוסים שדבקו לקהילה של ראש-פינה,

שרידים באבן

״שלא בצדק,״ לדבריו.
״אנשים באו לגור כאן מכל מיני סיבות,״
הוא אומר ,״והם בדיוק אותם אנשים עם
בעיות דומות לאלה של כל אחד אחר.
רוב האנשים הם ישראלים, ויש גם קבוצה
של נוודים ׳ששוהים כאן חודש־חודשיים
ונעלמים למקומות אחרים. אף אחד לא
שואל אף אהד מניין הגיע ולאן הוא
הולך, וכולם חופשיים לעשות כרצונם.
האנשים הגיעו
״אני חושב שרוב
במקומות אחלכאן
כתוצאה מלחצים
רים, ובעיקר בעיר,״ הוא מסביר .״׳לא
הייתי קורא לזה לחזור לטבע, כי זו
(המשך בעמוד )48

להיות בראש־ פינ ה
(המשך מעמוד )46
מטבע לשונית שחוקה ׳שכבר לא אומרת
כלום. יש כאן הרגשה של חזרה הביתה,
של פתיחת דף חדש ונקי בלי שיכונים
ומיפלצות ארכיטקטוניות, ויש כאן האוויר
הכי נקי בארץ. כשבאתי לכאן הייתי רק
בן ,17 וכבר ברגע הראשון במקום ידעתי
שזהו ביתי וכאן אחיה.

״ חיי ה
ותן ל חיו ת! ״
נהגו מקבלים כל אחד שבא לבאן
/ /י * כמו שהוא. לא בודקים אדם לפי
כספו או תדמיתו או הרקע ההיסטורי שלו.
אנחנו בעצם מיישמים כאן את הכלל של
׳חייה ותן לחיות ,,ואולי זה מה שמפריע
כל־כך לאנשים שלא רגילים לסיגנון־חיים
כזה.״
את אגדת ההילולות המיניות הוא תוקף
״לא קורה כאן
בחריפות רבה :
שום דבר מיוחד! יש משפחות נשואות
כדת־וכדין, עם ילדים, ויש זוגות שחיים
יחד ללא־נישואין — ממש כמו בעיר.
גם כאן קורה שזוגות נפרדים ונוצרים
זוגות אחרים.
״הבעייה היא שבגלל שכאן מדובר בחוג
לא גדול של אנשים, שנמצאים יחד רוב
הזמן, אדם יכול למצוא את עצמו חי
עם בחורה שרק חודש לפני־כן היתד
בת־זוגו ישל השכן. אבל בשום אופן לא
תוכל לשמוע כאן מי׳שפט כמו ׳שמעי,
בא לי ׳עלייך היום, בואי נרביץ מיספר,.
אין כאן תופעות כאלה, בדיוק כפי שאינן
קיימות בתל־אביב. ואולי שם דווקא כן.
״נכון שבקיץ נוהגות אחדות מהבחורות
להשתזף בעירום מלא או חלקי, והן
מסתובבות כמו שנוח להן,״ אומר יוסי,
״אבל זה לא מפריע לאף אחד ואיש לא
יעז להעיר לבחורה שהחליטה להתרחץ
במעיין עירומה. זה עניינה בלבד, ולי
יש רק זכות לחשוב את מחשבותי הפרטיות
בקשר לזה.״
על כך יש לרייצ׳ל סיפור משעשע :
״הגיע לכאן יהודי דתי, שרכש בדרכים

מוזרות מהמועצה כמה בתים וכנראה רצה
להקים כאן ישיבה. כששמע שיש כאן
בחורות עירומות, הוא עלה על הגג וטיפס
על אבנים וכמעט שקיבל נקע בצוואר
ונפל לתהום, עד שהצליח לתפוס מישהי
מסתובבת עירומה. הוא כמובן רץ להתלונן
במיישטרה, אבל כשהשוטר שיחזר
את המיקרה, הוא פשוט צחק מכל העניין.״
תושבי ראש־פינה הוותיקים לא לגמרי
הסתגלו לשכניהם החדשים, ולדיברי ׳תושבי
השכונה ״רובם לא היו מצטערים
אם לא היינו כאן.״
ראש המועצה המקומית, יורם מאירי,
מביע רוח אוהדת למדי, אם כי הוא
מפריד בין התושבים הוותיקים הקבועים
בשכונה לבין אורחי ״המלון״ .״אין לי
שום דבר אישי נגד אנשים שבוחרים
דרך־חיים מסויימת,״ הוא אומר .״הם יכולים
לבוא לוואדי, ולהקים מאהל, ולעשות
כראות־עיניהם. אנחנו גם י עוזרים לחלק
מהם בתעסוקה. אבל כראש־מועצה, אני
צריך לדאוג לכך שהיישוב לא ייפגע
מתופעות כמו פריצת קווי־מים לשם התחברות
פרטיזנית, או שפיכת אשפה במקומות
שאינם מיועדים לכך.
״המושבה מתכננת את פיתוח הרובע
העתיק,״ ממשיך מאירי .״יש תוכנית
שיחזור למקום, ואם יש אנשים שקשורים
אלינו כבר בקשר חיובי, יש הבטחה שב־תיכנון
השיחזור זה יילקח בחשבון ויוקצו
משאבים כדי שהם לא ייפגעו.״
שניים שיש להם ״קשר חיובי״ למושבה
הם נילי וגידעון לביא הגרים בה עם
בניהם, בועז וארז, כבר עשר שנים. הם
הראשונים שעלו לרובע העתיק, בלחצה
של נילי. היא ״המשוגעת לאסטרולוגיה״
שבחבורה, והיא טוענת :״כולנו בעצם
פליטים שהגיעו לכאן בטעות, אבל פה
הגענו לרמת מודעות גבוהה יותר מאשר
בכל מקום אלטרנטיבי.״
גדעון לביא 38 מהנדס במיקצועו,
עובד כמורה בבית־הספר התיכון בצפת,
והוא מוהר במושבה כבעל ידי זהב היודע
לתקן כל מכשיר. הוא מסוגר עם עצמו
ועם מישפחתו, ואינו רואה שום הילה
רומנטית סביב החיים בשכונה.
״הייחוד העיקרי בשכונה,״ מספר גדעון,

ומגלים את המילכוד ישבו הם נתונים.
קשה להם להגשים את עצמם בסביבה
אנושית רגילה, והם מתקבצים למקום
שבו נמצאים דומים להם. אך כקבוצה,
הם יוצרים חריג מנקר־עיניים הגורם
דחייה. הסביבה החדשה מנסה לסלקם
ממקומם אך הם אינם מוכנים, בשל עקרונותיהם,
להתאגד כדי להדוף את ההתקפה
הצפויה אשר, לחששם של רבים מהם,
כנראה תגיע לראיש־פינה כשדגל המיל־חמה
בסמים מונף בראשה.

״ א סו ר
לסלק או ת ם! ״

|| 11ך1

לבועז ( )9ולארז ()6
לביא. מלבד הטבע וה*
1 1וני |
יופי של המקום, כאן זול לגדל ילדים.

״הוא בזה שהיא נידחת ויש בה גרעין
קטן של שלוש־ארבע מישפחות, והשאר
הם בודדים. שמתחלפים. אבל ׳את התדמית
׳שנוצרה בקיץ הביטניקי שהונצח בטל וויזיה,
קשה לחסל. שורש הבעייה הוא בזה
שעל זרים אפשר להלביש כל מה שרוצים,״
גדעון אינו מסכים עם׳האהדה ששפעה
מדיברי יושב־ראש המועצה. הוא אומר:
״נראה לי שי׳ש סנקציות סמויות של
המועצה נגדנו בצורת הזנחה של השכונה
שלנו, למרות שאת השירותים הבסיסיים
אנו מקבלים.״
.לגבי תוכניות המועצה אומר גדעון
לביא :״עושים פה תוכניות לשיפוץ
ושיחזור הרובע העתיק של ראש־פינה.
לשיפוץ בית אחד, בית־הפקידות של ה ברון,
כבר הלך הרבה כסף אבל לא נעשה
כלום. בשטח עצמו לא רואים שום פעילות,
אבל יש כבר מישהו ׳שמקבל משכורת
כמזכיר העסק הזה.״
תושבי השכונה דוחים כל רעיון של
התארגנות לצורך שמירת האינטרסים שלהם•
״זה בניגוד לעקרונות,״ הם טוענים,

ך ן״ ושבי הרובע ואנשי ראש-פינה
4 1מבחינים ברורות בין אורחי ׳המלון,
הארעיים, לבין התושבים הקבועים שברובע.
אנשי ׳המלון ,,המונים כיום ב־20
נשים וגברים, היו מסוייגים והסכימו רק
לייצוג בדמותו של דויד איש־שלום, צעיר
תל־אביבי בעל תואר בפסיכולוגיה השוהה
ב׳מלוך זה שבועות אחדים.
״נקלעתי לראש־פינה תוך כדי נדודים
בחיפוש אחר זהותי,״ מספר דויד ,״ולא
יכולתי להשתחרר מהרושם העצום שהמקום
הזה נטע בי. חזרתי לכאן מתוך
כוונה לבנות פה את ביתי ולהיבנות כאן.״
המישטרה פשטה על ״המלון״ בתקופה
האחרונה עם כלבי־גישוש לגילוי סמים,
אך העלתה חרם. תושבי ה״מלון״ הנוכחיים
מנסים לחסל את תופעת הארעיות
ואת אווירת ה׳בית־מלודללילה, שאיפיינה
את המקום עד כה.
במלון מתחילה פעילות כלכלית משותפת
.״הרעיון הוא לבנות את עצמנו
מבחינה כלכלית,״ הוא מסביר .״למשל,
אחד החברים קנה עדר־צאן קטן, מתוך
ידיעה שברגע מסויים העדר ישמש את
כל החבורה. אבל ללא תכתיבים, הבל
יקרה באופן טבעי. יש כוונה גם להקים
גלריה שבה נציג ונספור עבודות־אמנות,
אומנות ומלאכת־יד רצינית. עובדים על
הקמת בית-מלאכה לפיסול, ויהיה גם גן-
ירק. הכל, בשיתוף־פעולה ובהרמוניה.״

משה מאור• !

בו או נר ¥1

31=105 עו ש ה לך יופי
גם אתה יכול.
גם אתה מסוגל לרוץ להנאתך ולהפחית
בכך ממשקל גופך. הריצה היא הפעילות
היעילה ביותר לשיפור הבריאות ולשחרור
ממתחים. מבצע צב״ר(צעיר, בריא,
רענן) ־הכין למענכם חוברת מצויירת
ובה הדרכה כיצד לרוץ נבון בבית,
בשכונה ובחיק הטבע.
שלחו גלויה למבצע צב׳־ר, ת.ד33311 .
ת׳א, ותקבלו חינם את החוברת:
׳בואו נרוץ׳.

העו ל ם הזה 2063