גליון 2067

הצג PDF מעבר לתצוגת תמונות עוד משנת 1977

עמוד 1

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2067 - 13 באפריל 1977 - עמוד 1 |

עמוד 2

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2067 - 13 באפריל 1977 - עמוד 2 | הקיבוצים עצמם ממיסגרת הקיבוץ הארצי, המאחדת את קיכוצי השומר־הצעיר. היתה אחת הסיבות לכך שמנהיג מפ״ם, יעקב חזן, נטה תחילה לתמוך בפרישה מהמערך. בחוגי מפ״ם מעריכים

הקיבוצים עצמם ממיסגרת הקיבוץ
הארצי, המאחדת את קיכוצי השומר־הצעיר.

היתה אחת הסיבות לכך שמנהיג מפ״ם, יעקב
חזן, נטה תחילה לתמוך בפרישה מהמערך.
בחוגי מפ״ם מעריכים שהקיבוצים לא יממשו
את איומיהם.

!חבליה ו 3ט
ב א בו ־ טו ר 1
נכשל נסיו! להק
!וו א לון־ א בן
עוד לפני שהושג ההסכם בין שימעון פרס ליגאל
אלון, על שיתוף־הפעולה ביניהם בצמרת מיפלגת
העבודה, נעשה ניסיון להקים קואליציה אלון־אבא אבן.

כליל־שכת האחרון הגיעה מישלחת לביתו
של אבא אכן, והציעה לו להקים עם אלון
חזית אחת, שתאפשר להם להשיג רוב
כמיפלגה. לאבן נרמז בי אלון יהיה מובן
לתמוך בו לתפקיד ראש־הממשלה.
אכן דחה את הרעיון, כטענה שיש לו
מחוייכות בלפי שימעון פרם.
אולם שימעון פרס לא שמר על מחוייבותו כלפי
אבן. בשעתו התחייב פרס, שאם יכהן כראש־ממשלה
...יודה. אבא. אבו פיספר שניים בממשלתו. אבן
1י 4אישית מכך שפרם הפכים להכיר
.1היחסים בין פרם לאבן
׳ יוסר, וכלל י * ברור אם אבן
אומנם יזכה בתפקיד שר־החוץ בממשלה שבראשה
יעמוד פרס.

ין דחההצעהלכ הן
סגזיכי״רהמפלגה
אחת ההצעות שהועלו כתחילת השבוע,
לפיתרון בעיית מעמדו של ראש־הממשלה
הפורש, יצחק רבין, היתה ההצעה לבחור
בו כמזכיר־המיפלגה לתקופה של שנתיים,
שתהיה מעין תקופת־צינון לקראת שילובו
מחדש בממשלה.

שמועות שעדיין לא אושרו סופית טוענות,
כי נפט בכמויות מיסחריות נתגלה בעבודות־הקידוח
שמבצעת חברת נפטא בא־טור שלחוף מיפרץ־
סואץ. הנפט נתגלה בקידוח ויג־ ,5מול שדה־מורגן.
על־פי הידיעות נעשתה הפגיעד, בעורק־הנפט
בקידוח אלכסוני, ועתה עוסקים בחדירה
אנכית אל המרכז.
לציוותי־החיפוש הבריטיים, שהחלו כבר בעבודות־קידוח
באזור נוסף, נמסר כי יסיימו את עבודתם
בעוד כשלושה חודשים, אחרי שיתגלה עורק־הנפט
שאותו חיפשו במקום.

סבורים כי כמידה שאכן התגלה נפט
ככמויות מיסחריות כא-טור, תפורסם
הודעה רישמית על כך רק סמוך למועד
הבחירות לכנסת, כחלק מתעמולת־הבחירות
של המערך.

המחלוקת בין ממשלות ישראל וארצות־הברית
בעניין קידוחי הנפט במיפרץ־סואץ, עלולה להתלקח
מחדש בימים הקרובים.

עתה נודע, בי כעת ביקורו של שר-החוץ
האמריקאי, סיירום ואנס, כישראל, חצתה
ספינת-קירוח אמריקאית, הקודחת כשדה
הימי שבצד המצרי של המיפרץ, את
קדהאמצע כמיפרץ והטילה למים ציוד
עזר על־גכי מצופים.
נראה כי המצרים והאמריקאים נחושים בדעתם
להמשיך בחיפושי נפט גם מעבר לקו האמצע, באיזור
שלטענת ישראל שייך לתחום המים הטריטוריאליים
שלה. עניין הקידוחים במפרץ סואץ ירד בינתיים מעל
סדר־היום במגעים בין ישראל וארצות־הברית. הוא
לא הועלה גם בביקורו האחרון של יצחק רבין
בארצות־הברית, מתוך תיקווה שניתן יהיה ליישב
את הפרשה בצינורות הדיפלומטיים הרגילים.

בגין הפגין ..כתף
קר ה״ בדפי דיין

ערב קבלת ההחלטה כמרכז מפ״ם
להישאר כמיסגרת המערך עם מיפלגת
העבודה, איימו שמונה קיבוצים של
השומר־הצעיר שאם מפ״ם תחליט
להישאר כמערך, יגרום הדבר לא רק
לפרישת חבריהם ממפ״ם, אלא גם לפרישת

ל פי הוראתו של שר־האוצר, יהושע
עינוביץ׳ ,החליטה נציכות מם־ההב-
נסה להפסיק את כל הפשיטות על
כתי ומישרדי החשודים כהעלמות־מם
ועכירות־מטכע, עד אחרי הבחירות
לכנסת. ההוראה ניתנה בדי למנוע
לזות־שפתיים, באילו הפשיטות מנוצלות
לצרכי הבחירות.
במו־כן ניתנה הוראה למחלקת־החקי -ן
רות •טל מס־ההבנסה, להפסיק את
החקירות כתיקיו של הקבלן הנודע 1
אהרון רובינשטיין, אביו של מיספר
שניים ברשימת ד״ש, הפרופסור אמנון
רובינשטיין, שנחשד בעכירות•
מטבע. גם חקירה זו תתחדש רק
אחרי הבהירות; בדי שלא יוכלו לטעון
כי היא מנוצלת על־מנת לפגוע
כר ״ש.

הוועד הציבורי להנצחת זיכרו של דדו
החליט לקיים בערכ-הזיכרץ מופע של
שירה, שבו יופיעו להקות ואמנים
טישמיעו את השירים שדדו אהב בחייו.

מנגין ו?בק ש
מידיו! וחצי
דינו מנגין, שחקן־הציר הוותיק וד,מצויץ של קבוצת
נזוביל־ג׳ירג׳י וארזה, אלופת איטליה, אשר נוצחה
במישחק־הגמר על עיע זררופזק^לאלופוס^כי^.
מכבי,תל־אביב* ,־קש סכום י של^מא&־ועשרש י
אלף דולר תמורת־ חרזה לשלוש שנים. מייד שלו עם

ני הקת ״ מ חו ל
אחרי הפסקה של שבע שנים מקים
שוב הכוריאוגרן! הישראלי, יונתן
כדמון, להקת ריקודי-עם ישראליים
שתצא לפיכוב־הופעות כעולם. להקו*
תיו של כרמון הפכו בעבר הנציגות
המאפיינות כיותר את המחול העממי
הישראלי.
הלהקה החדשה עומדת להופיע לראשונה
כ*>< 1ביוני כאולם ״אולימפיה״
בפאריס, כרוויו שיכלול אמנים ישראליים
נוספים וייקרא ״דה גראנד
מיוסיקל און! ישראל״ .כדמון מתכנן
להופיע עם להקתו שייטה חורשים
כשנה באירופה, ושישה חודשים בא
יצות-ה כרית.

אחת הסיבות לתפנית שהתחוללה בעמדותיו של
ח״ב משד, דיין, אשר חזר בו מכוונתו להצטרף
לליכוד, ופנה ביוזמתו ליצחק רבין כדי לקבל
נוסח שיאפשר לו לחזור למיפלגת העבודה
מבלי שהדן נר ייראה ככניעה, נעוצה בשיחה שהיתר,
לדיין עם בגין, בעת שנפגש עימו לפני כשבוע״ך^.
^,ביס־ד,חולים שפד מאושפז בגין.

׳־לצמיות ניסיונותיו החוזריסדנישניה^שק ׳
דיין, כאותה שיחה, להוציא מפי בגין י י
התחייבות לגבי מעמדו בליכוד, לא גילה
בגין כל נכונות להבטיח לדיין דבר.

ד א היו פ שי טו ת
עד ה ב חי רו ת

יום־השנה הראשון לזיכרו של רב־אלוף (מיל).
דוד (״דדו״) אלעזר, שיתקיים ב־ 28 באפריל
במוזיאון תל־אביב, ייערך בצורה יוצאת־דופן
ובלתי־מקובלת.

עימות נוסף סביב
הנ פ ט > 0יפרץ ךסואץ

רבין דהה את ההצעה על הסף.

איימו ב פ רי ש ה
מ הקיבו ץהאר צי

מופע־ שירר.
ב עו *ב־ *1קרון ליידדו״

יתר על כן: בגין הפגין ״כתף קרה״ כלפי דיין,
הבהיר לו שאין הוא שש לראותו מצטרף לליכוד,
סירב להתייחס או להתחייב לדבר. דיין הבין
את הרמז, וחזר למיפלגת־האם שלו.

ד מי שרד־ ה חו ץ
אין העת?
ש ל, תו כני ת רוגירס״
פקיד בכיר ממישרד־החוץ הדהים באחרונה את
עובדי הסיפריה הלאומית בירושלים, כאשר פנה
וביקש עותק מצולם של ״תוכנית רוג׳רס״.
בתשובה לשאלת עובדי הסיפריה טען הפקיד הבכיר,
כי מישרדו איבד את הנוסח המלא של ״תוכנית
רוג׳רס״ שהיה בידו, וכיום, בשל תוכנית־השלום
של הנשיא קארטר, המקבילה ל״תוכנית רוג׳רם״
בסעיפים רבים, נדרש צוות מומחי המישרד ללמוד
את ״תוכנית רוג׳רס״ מחדש.

מואב? עדהפ ״ ר סו מ ת
במד מ כ בי ת ל ־ אביב
הצלחתה של קבוצת הכדורסל של מכבי תל־אביב
במישחקי גביע אירופה גרמה למאבק על זכות
הפירסום על־גבי חולצות שחקני הקבוצה.

התחרות על זכות הפירפום נערכת כין
החברה להשכרת מכוניות ״הרץ״ לבין
חכרת ״קוקה־קולה״ ,בש״הרץ״ ככר
הציעה למבכי תל־אכיב סכום העולה
על חצי מיליון ל״י, תמורת הזכות
הכילעדית ששמה יופיע על חולצות
שחקני הקבוצה.

המפרסמת הנוכחית. חברת השוקולד עלית, אינה
מתכוונת לוותר בנקל על האופציה שיש לה
לפירסומת על חולצות מכבי. טלית השקיעה בחמש
השנים האחרונות סכומי־כסף גדולים בקבוצה.
רק בשנה האחרונה שילמה כרבע מיליון ל״י תמורת
זכויות הפירסום. מניחים שאם הצעתה של
חברת עלית השנה תתקרב לזו של הרץ, יזכרו לה
המכבים חסד־נעורים וימשיכו לשאת את שמה
על חולצותיהם.

עמוד 3

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2067 - 13 באפריל 1977 - עמוד 3 | מקלט-מגברים מגברים 70 88 1630 1150 2650 5650 4ד 8וו א ט 81715 1114 וו א ט 8 )1/13 11 23 14א ט 85/13 4ז 35 וו א ט 8545 45 74 וו א ט 8545 115 0 14א ט 8 )1/15

מקלט-מגברים

מגברים
70 88 1630 1150 2650
5650

4ד 8וו א ט 81715
1114 וו א ט 8 )1/13
11 23 14א ט 85/13
4ז 35 וו א ט 8545
45 74 וו א ט 8545
115 0 14א ט 8 )1/15

ממלט׳ סטריאו
רגי שו ת 2.2
רגי שו ת 2
רגי שות 1.8

454/654 51 70 4171/554 51 88 4171/854 51 5066
51 2950
; 454/554/577 ,/377 רגי שות 1.8
וגי שו ת 17
3950־4171/554 51
רגי שו ת 1.5
5X 4 9 5 0 71(454/8

׳700 1800 2800 4800 6800

8ד 10 5וואט 8545
8ד 15 5וואט 8545
8ד 20 5וואט 8545
5X8 1140א ט 8545
5X8 80 וו אט 8545 דולבי

דם ק!לים 55 410 55 750 55 630 55 1250
53 405 0 /2
3 5 5050

36 וו אט
36 וואט
40 וואט
! 1 40א ט
50 וואט
100 וואט

ט״ם קטטות דק

פטפונים

117ס ד
118 3 0ס ד
0 129 4ז
135 30ס ז
136 3 0סד
438 8 0ס ד
177 3 0סד
186 5 0ס ד
209 50ס ד

85 1150ואש מגנ ט׳ .ח צי אוטומטי
85 2700ראש מגנ טי. או טו מ טי
85 4300ראש מגנטי. או טו מ ט,

דו דני דולבי דולבי 4 דולבי דולבי
דולב•
דולבי

אוזניות
0 8 35י
( 508 500מ ונדנ ס ר)

ט״פ קלילים דק

378ס ד
580ס ד
4756ס ד
768ס ד

ס לי ל
ס לי ל
ס לי ל
ס לי ל

0 857685 7ד ט 4

0 86768511ד ט 4׳

למבקטיםאתהטוב. ביו תר־בואו
לראות.לחוש ולשמוע מוסיקה באולמי התצוגה של סוני.תיא.מגדל שלום.אחד-העם ,9טל 52431 .
סיסים נז סי ק/ו פ אי טיראן

ה עול ם הו ה 2067

עמוד 4

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2067 - 13 באפריל 1977 - עמוד 4 | זה היה 05111:1וחה שחית גליון ״העולם הזה׳׳ שיצא לאור לפגי 25 שנים בדיור״ הציג לקוראיו מישאל־אישים תהת הכותרת ״אתה והסערה כמרחב,״ •מכו השתתפו אבא אכן נימר אל

זה היה 05111:1וחה שחית
גליון ״העולם הזה׳׳ שיצא לאור לפגי 25 שנים בדיור״ הציג
לקוראיו מישאל־אישים תהת הכותרת ״אתה והסערה כמרחב,״
•מכו השתתפו אבא אכן נימר אל הוארי ה״כ ד״ר אריה
אלטמן, ח״ב ד״ר כדמה פנה ; עודד קורל:יל עו״ד אליאס
קופא ; ח״ב בנימין שאלה ששון ; אהרון אמיר ואורי אכנרי.
השמונה הביעו כמיימאל את קשת־הדיעות, כנושא תהליד
ההתעוררות הלאומית זהאנטי־אימפריאליסטית •מעכרה כרוה־פערה
כמרחב, מהרי איראן ועד לחופי מארוקו, ממידכריות
סודאן ועד לפוריה. כתכה נופפת כאותו גיליון הוכתרה ככותרת
״על פופים ואנשים,״ ועסקה כיום־פפורט לרוכבים שערכה
מישטרת ישראל וכונה ״ג׳ימקאנה״.
כגיליון ״העולם הזה״ לפני 25 שנים פורסמו כתבות על

חוף־הזהב ברית־המועצות וארצות־הברית. כתבת מדור
״טישפט״ דנה בעירעורו של דויד יעקוכוכיין׳ ,שנאשם ברצח
דניאל פקטורי.
בשער הגיליון כוכבנית אולפני ״מטרו״ כרידג׳ט קאר,
שהופיעה יחד עם קלארק גייבל כסרט ״מפתחות העיר לאשה,״
ואשר כיקרה בא,־״ן השבוע לפני 25 שנים.

ר בנימיו מרמז את מנחם בגין נוס בהיסטוריה יהודית
* נ תז נגד החלב * המנגנון המנופח של זאב שוו

העם
ג החג התברגן
מדינת ישראל נואמת במשך עשרה חו דשים
בשנה על הצורך בהגברת פריון
העבודה כדי להציל את הארץ מכלייה,
מהתמוטטות, מתהום איומה. במשך חוד שיים
בשנה שובתים הנואמים, כמו כל
שאר בני המדינה. אלה החודשים המוק דשים
כזבח לאל־הבטלנות: חודש של
בטלנות מאורגנת בתקופת ראש־השנה,
וחודש שני שבו מצטופע־ם חג־הפסח, יום־
העצמאות והאחד במאי ימי־העבודה
המעטים, מטרתם העיקרית היא לאפשר
לעובדים מכל הסוגים לנוח ממאמצי ימי־המנוחה.
תקופת
הפסח היא התקופה שבה בוער
חלק מסויים בגוף האזרח הישראלי, ומש תלטת
עליו התאווה לנדוד. האזרח התל-
אביבי מבקר אצל דודו הירושלמי, שעה
־ אד, שגריר ישראל בארצות־הברית וב־אומות־המאוחדות.

מראשי הנג׳אדה שהתנגדה, בתקופת
המנדט, למופתי הירושלמי.
**• איש־לח״י לשעבר.
כיום גאנה.
...לפני 25 שנה, היה האחד־במאי
יוס־חג מלא עבור ארץ־ישראל העובדת.

שאותו דוד מוצא לנכון לכבד בביקורו
את אחיינו בתל־אביב. הקורבנות העיק ריים
הם אנשי המשקים, אשר בני העיר
יורדים עליהם כארבה גם בשנים כתיקו נם,
וכארבה רעב בימי הצנע חסרי־השמנת
* .אך מרבית המשקים, למד
די־יניסיון, דואגים מראש שמיספר אור חיהם
יוגבל, יכלול רק אותם הקרובים
והקרובות שאין דרך מנומסת להשאירם
מחוץ לגדר המחנה.
הקשישים שגדלו׳בארץ נאנחים, אבלים
על הימים שהנוער עוד היה נוער ,׳נדד
בארץ על רגליו ואופניו, ישן תחת כל
עץ גבוה. אולם מיספר הצעירים שסוג זה
של בילוי הפסח היה קרוב לליבם התמעט
במרוצת השנים, נידלדל כמעט לגמרי.
חג־הפסח, כמו כמעט כל שאר אזרחי
ישראל, התברגן.

שילומי

תיאור היסטורי: הספרדים, שטיפולם ב יהודים
היה אנושי בהשוואה לטיפול
הנאצים, הוחרמו על־ידי היהודים במשך
מאות בשנים, ורגל יהודית לא דרכה על
אדמת ארצם.
גם אוייבי השילומים לא יכלו להתעלם
מנימוק זה. הסביר דבר: יש הבדל עק רוני
בין החרם שהוכרז על ספרד לבין
המצב שבו אנו נתונים.
עד שבא יהושע התלמי (ר׳ בנימין)*,
עורך נר, כתב־העת של איחוד•* ,ופסק:
לא היו דברים מעולם. כל עניין החרם
על ספרד לא היה ולא נברא. עורבא-
פרח. לא היהודים גזרו חרם על ספרד,
אלא ספרד המשיכה מאות בשנים באיסור
הכניסה ליהודים.
כדורגל בעיטות משתלמות

מ• החרים

התפתח הכינוי
תקופה
* באותה
״ילדי שמנת־ לבני־הקיבוציס, שיכלו לאכול
שמנת בתקופת־הצנע.

ברנר,

תאריו3.4.52 :
הפגיעות הגופניות הרבות הנופלות בחל קם
של הכדורגלנים במישחקי-הליגה, מצ אה
פיתרון: ביטוח הכדורגלנים מפני תאו נות בשעת מישחקים ואימונים.
הכדורגלנים יבוטחו בחברה הבריטית
אמפלויירס לייאבליטי, ובמיקרה של בי טול
מלאכה יליד־פציעה שנגרמה במים־
גש או אימון־כדורגל, תפצה החברה את
הנפגע בסכום שבועי.
לעג חובב־כדורגל אחד, אחרי ששמע
על התוכנית שלפיה ייקבע גודל הפיצוי
בהתאם לאישור רופא :״זאת אומרת ש להבא
ישתלם לכדורגלנים לבעוט איש
ברעהו.״

2 5אחוז חל ב עכו״

ההתאחדות לכדורגל ישבה על מדוכת

כשעמד מנחם בגין על גג הבית ברחוב
אלנבי, והסעיר את ליבות מאזיניו נגד
השילומים מגרמניה, פתח את דבריו ב
״העולם
הזה״ 754

וממסיידי

* חברו של י. ח.
״ברית שלום.״
** איחוד, תנומה־ שהמשיכה את ״ברית
שלום,״ האירגון להבנה יהודית־ערבית
שנוסד בשנות ה־ 20 על־ידי עוליס ממרכז־אירופה.

אחרי
ישם ל-המזונות שעמד בסימן הבט חות
של קיצוצים נוספים — למרות מנות־הבשר
שחו׳^ו במשך החודש — מצא
את תושבי המדינה מתאדשים והולכים,
עלה גל־מחאה מאחת הפינות המרוחקות
של המדינה: נטורי-קרתא.
למרות שהנוטרים הודיעו שאינם מכי רים
בשילטונות המדינה, הם נאלצו להכיר
בה כמספקת מזונותיהם הקצובים, פירם־
מו כרוז נגד מצב התזונה הפוגע, לדעתם
בראש־ובראשונה בציבור החרדי (קרי:
נטורי־קרתא).
אומרים הנוטרים בכרוז חלת־לשוני
(עיברית, אידיש ואנגלית) ,בינות לרא־שי־התיבות
המשבצים את דבריהם :״היי־שמע
כזאת ש)בשעת חלוקת הבשר ה שחוט
במדינה, המזדמן פעם או פעמיים
בשנה ...שלשוחטים המנויים מטעם העדה
החרדית ורבניה לא יורשה להיכנס ל־בית־המיטבחיים,
לשלול (בכך) אפשרות

של בשר אפילו מחולים
אולם, לא על הבשר לבדו יחיה נטור־קרתא,
ממשיך הכרוז :״באחרונה הגיעו
משתלטים עריצים אלה (שילטונות המדי נה)
למדרגה שפלה בעריצות ובאכזריות
שלא נשמע עוד כדוגמתה, לגזור גזירה
(ה<שוללת את מיצרך החלב מאת החר דים,
בגזרם שלא יימצא ביישוב שום חלב
שאינו מעורב 250/0אבקה בחלב שחלקו
עכו״ם ...בזה גזלו את טיפת החלב שעוד
נשארה ליהודים חרדים — בתוכם נשים,
זקנים, מעוברות ומיניקות.״

אנשים

בשנותיה הראשונות הק־
11111ר 1 1 ׳ 1 1 1 1 1 1
דישה מישטרת־ישראלחלק
** 1111 ^ 1
ניכר מכוחה לשוטרים הרכובים על סוסים. לטיפוח ספורט
הרכיבה נערכו תחרויות ומירוצי־סוסים שמשכו קהל צופים רב.

בתש״ב ערכה מישטרת־ישראל יום ספורט מיוחד לשוטרים
הרוכבים בו הופיעו שוטרים שייצגו מחוזות שונים, הדגימו
להטוטים, קפיצות, קפיצות מעל משוכות וסוגי־רכיבה שונים,
בתמונה: שני שוטרים מתחרים בקפיצות מעל משוכות.

זאס שרף, מזכיר הממשלה ונציב
המנגנון, חזר ארצה אחרי סיור־לימוד ב ארצות
אירופה. הוא התרשם במיוחד מ דנמרק,
המעסיקה שמונה פקידים בלבד
במחלקת המנגנון. סיבת ההתפעלות:
מיספר אנשי מחלקתו של שרף הוא . 123
בין עשרות המועמדים לתפקידי ׳ניצ בים
בסרט שלומית ,־שהבמאי ויליאם
דיטארלה מכין עבורו בארץ צילומי-
רקע, שהצטופפו במיסדרונות סירטי גבע,
היו גם צלם־העיתונות מקסים סלומון,
הסופר דן בן־אמוץ ושחקנית הקאמרי
עליזה עולש. שלושתם זכו בתפקידים.
אולם החשוב בהם, תפקיד הנביאי נפל
בחלקו של הצלם סלומון, בייגלל דימיונו
לישו הנוצרי. ככפילתה (בצילומי רקע) של
ריטה הייוורד בשלומית, נבחרה תמר
רפפורט, נערת־השער של העולם הזה .745

עמוד 5

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2067 - 13 באפריל 1977 - עמוד 5 | 1*111111 הלנה רובעויוט״ן/מדעהיוס, מגישה ה מר אה החיוור חלף עבר• ה מר אה הזוהר ה חד ש הוא חי וקורן. קל וקורן לשעות היום, זוהר וקורן לשעות הערב. העיניים מודגשות

1*111111

הלנה רובעויוט״ן/מדעהיוס,

מגישה

ה מר אה החיוור חלף עבר•

ה מר אה הזוהר ה חד ש הוא חי וקורן.
קל וקורן לשעות היום,
זוהר וקורן לשעות הערב.
העיניים מודגשות שוב. בקלילות
לשעות היום. ביתר הדג שה לשעות הערב.
ה מר אה האופנתי הוא חי, בוהק, נשי.
ובעזרת מדע היופי-ה שפתונים
החד שי ם מרככים את שפתיך

ושומרים על לחותם הטבעית.
הלכות החד שו ת מחזקות א ת צפורנייך

ותכשירי האיפור לעיניים
מוסיפים לחות לעפעפייך ומחזקים את ריסיך,
זוהרגשה נהדרת

ל מר א ה הזוהר החדש חדש:
גוון 0 3 0 9ץ132־ 1לשפתייך
ולצפורנייך, גוון ץ ז 0616
לעפעפייך. שאלי על גוונים
אלה וגוונים חדשים אחרים
של המראה הזוהר החד ש חדש
בדלפקי הלנה רובינשטיין בבתי
הכל־בו ובתמרוקיות המובחרות,

׳01X14
־ן{10*)1ו*3

ייעוץ והדרכה ניתנים חינם במרכז ההררכ ה של הלנ ה רובינשטיין שדי בן־גוריון 94 חל־אביב, בימים בי. ג׳.די. בין ה שעות •50ל 4 -אחה־ צ

ה עול ם הזה 2067

עמוד 6

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2067 - 13 באפריל 1977 - עמוד 6 | ״ 8ר 0ותסיר עו ל מערבות 1ןיר להתעמר . בגדלים לבל דירה . 8#רכות 0מ<ה לאדה ״ ב רבה 0 -1 1 1 0 ! ! גאות ומובצות בהצלחה אמצעות ז מ 0י=ז\/1וו _ו\>ז^^£רדו* 0ב< רהיטי

״ 8ר 0ותסיר

עו ל

מערבות

1ןיר

להתעמר .

בגדלים

לבל

דירה .

8#רכות 0מ<ה
לאדה ״ ב
רבה

0 -1 1 1 0

! ! גאות

ומובצות

בהצלחה

אמצעות

ז מ 0י=ז\/1וו _ו\>ז^^£רדו* 0ב<
רהיטי ״ ה 11ר ע ״
ת 7 -ן, וונגה

מיוצרי

ואגו !

מעץ

טבע

אמריקאי

רהיטי״הזורע״־ערובה לאיכות ואחריות

פרסום ־פרר

ה 1 1 1ו1

תל -א בי ב: ר ח׳ בוגרשוב , 4 7
טל 03-280141.

ירו שלי ם:ג אנז-רחי שלו מ ציון המלכה , 6טל 02-224507.
02 69098
גאנז מוביליה-רח־ הרצוג 61

חי פ ה:ר חי הרצליה , 1
טל 04 526616.

באר -שבע: ר חי בי ת -אשל , 45
טל 057 78631

עמוד 7

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2067 - 13 באפריל 1977 - עמוד 7 | בינתיים מוצתה החקירה עד תום. לא נותר עוד ספק לגבי הנסיבות שבהן מצאה אילנה פינחס את מותה. כדי להסיר ספקות ולהפריד -שמועות, במידה שאלה עדיין קיימות סביב פרשה זו,

בינתיים מוצתה החקירה עד תום. לא
נותר עוד ספק לגבי הנסיבות שבהן מצאה
אילנה פינחס את מותה. כדי להסיר ספקות
ולהפריד -שמועות, במידה שאלה עדיין
קיימות סביב פרשה זו, וכדי להקל, במידה
שהדבר אפשרי, על כאבה של המישפחה,
אנו מוצאים לנכון לפרסם את סיכום
מימצאי החקירה בפרשת מותה של אילנה
פינחס. .
״ב־ 16 במאי , 1976 בסמוך לחצות, נטל
הטוראי אליאס מילר מכונית ממחנה יחי דתו
ללא רשות, ובלי שהיה ברשותו
רישיון־נהיגה מסוג כלשהו, ונהג אותו
למחנה סמוך, כשאליו מצטרף לנסיעה
חייל נוסף.
״בהגיעם לאותו מחנה הצטרפה אליהם
הטוראית אילנה פינחס ז״ל, כשמטרת
נסיעתה לחזור למתנה שלה. בדרך ירד
החייל הנוסף בסמוך למקום שרותו, וה טוראי
מילר והמנוחה המשיכו בדרך ל מחנה
של המנוחה. כשלושה קילומטר בערך
אחר־כך סטה הרכב וירד לשולי הכביש.
מילר הבחין כי אילנה אינה ישובה עוד
לידו. הוא גילה שהמנוחה מוטלת ליד
הגלגל הימני האחורי של הרכב, כשהיא
שכובה ללא־ניע. הוא העלה אותה למושב
הקדמי וניסה להנשימה. בשלב זה הבחין
כי פניה מכוסים בדם מפגיעה בראשה.
ההנשמה לא הועילה, ואז סטר לה, מאחר

שתה להביא את ארונו של ראשד לקבורה
בכפר מולדתו, והשמאל רצה לשלהב את
ההמונים, שליוו אותו בדרכו האחרונה,
בסיסמות קיצוניות, כאילו היה ראשד אחד
מהם, ועל ההמונים הערבים להתלכד
סביבם.
ברצוני לומר לאותם אנשים מהימין,
> שראשד לא נולד גזעני. המדיניות שלהם
היא שעשתה אותו גזעני. ראשד קרא
לאחווה יהודית־ערבית בארץ ובחוץ־לארץ,
אבל אתם, הימין, התנגדתם לקו זה, ועוד-
כם מתנגדים.
לשמאל ברצוני להגיד — ובמייוחד
לאלה •שטוענים כי היו ידידיו של ראשד
— שכאב לכם לראות אותו נהפך למנהיג
1עממי במותו, ולסמל הבעייה הפלסטינית
בעיני בני־עמו — וזאת מבלי להיות אחד
מכם.
לשלמה גל, שהציע במיכתב למערכת
העולם הזה ( )2061 להקים בית־קבדות
״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי. המערכת והמינהלה :
מיוחד לאנשי אש״ף — כל הכבוד להצעתך
תל־אביב, דהוב גורדון ,3טלפון 243386־ .03 תא־רואר . 136
הנדיבה, ובמייוחד על בקשתך שכוחות־מען
מברקי :״עולמפרס״ מודפס ב״הדפוס החדש״ כע״מ, תל*
הביטחון ידאגו שהמקום ייהנה מתפוסה
אביב, רחוב כן־אכיגדור י הפצה :״גד״ בע״מ. גלופות :״צינרו-
מליאה. רק דבר אחד שכחת לבקש :
גרפיה כספי כע״מ י העורך הרא שי :׳ אורי אכנרי. העורך: אדי
שבכניסה לבית־הקבדות יוזכר שאבותיהם
תבור. עורך תכנית: יוסי שנון עורכת כיתוב: נורית יהודאי .
של הלוחמים שנקברו בו נרצחו בידי אנשי
ראש המינהלה: אברהם סיטון. המוציא לאור: העולם הזה בע״ם.
האצ״ל וההגנה ב־ . 1948 כל הכבוד למורים
שלך, מר גל, שלימדו אותך היסטוריה
בצורה נפלאה כל־כך שיכולת לנסח מיכתב
בגין, כאילו לא היתה לעובדה זו כל
נגיעה במערכת הבחירות.
כאשר מדובר כמנהיגה של אחת המים־
לגות הגדולות במדינה, הטוענת לקבל את
השילטון לידיה ! כשחלק ניכר מתעמולת-
הבחירות של אותה מיפלגה מבוסס על
^ יום היטני בשבוע שעבר ישבה מלי־אישיותו
של אותו מנהיג, אין זו רק זכותו
^ את מועצת העיתונות ודנה בכמה
של הציבור לדעת מהו מצב בריאותו
סוגיות, הקשורות באתיקה העיתונאית. בין
לאשורו. זוהי חובתו.
השאר היא דנה בהמלצותיה של ועדה
כדי ל-שבור את קשר השתיקה וההטעייה
מיוחדת, לגבי צילומים עיתונאיים בבתי״
סביב מצבו -של בגין, נשלחה חוליית
חולים. ציו החלטותיה קיבלה מועצת־העולם
הזה לנסות לקבל מידע על מצב
העיתונות את ההחלטה הבאה :
בריאותו ממקור ראשון.
״לגבי אנשים שלציבור יש עניין במצבם,
היה זה אך טיבעי שהרופאים והאחיות
וצילומם בא למלא חובה ציבורית, מותר
של היחידה־לטיפול־נמרץ ימנעו את כניסת
לצלם במוסדות רפואיים, להוציא שעות
העיתונאים לחדר שבו אושפז בגין, למרות
ביקור־רופאים, או בשעת טיפול הרופאים
שבאותו יום הוא כבר הורשה לרדת ממי בהם,
או כאשר יש איסור כללי לבקר
טתו ולקבל מיספר מצומצם של מבקרים.
בחדר החולה. כל זה בנתון לתקנת האתיקה
למרות זאת הצליח צלם־המערכת, פטר
המיקצועית, שבה נאמר כי חייבים העיתו סן,
לחדור לחדרו של בגין. הוא הצטרף
נאי והעיתון לכבד את שמו הטוב ואת
אל אחד המבקרים, שהורשה להיכנס ל חייו
הפרטיים •של כל אדם. כן יש להקפיד
חדר. השניים לוו פנימה על־ידי רעייתו
בכל צילום על שמירת צלם־אנוש.״
באותן שעות, שבה עסקה מועצת- -של מנחם בגין, וכך יכול היה פטר ללחוץ
את ידו של בגין, לאחל לו החלמה מהירה
העיתונות בצד העיוני של הבעיה, ניצבה
ולשמוע מפיו את מה שניסו להעלים מידי חוליית
העולם הזה מול הצד המעשי שלה.
עת הציבור: כי הוא לקה בהתקף־לב
כתב העולם הזה, מאיר דורון, וצלם המע־חמור.
ייחכן
שצורת הכניסה לחדרו של בגין,
בניגוד לאיסור הרופאים, לא היתד, עומדת
אחיו שד ראשד חוסיין בהלווייתו
במיבחן הכללים שקבעה מועצת־העיתונות.
היסטוריה גזענית
אולם הסקופ שפורסם בגיליון האחרון של
העולם הזה על מצבו של בגין, אשר לווה
שחשב כי איבדה את הכרתה, אך •שוב
גזעני בצורה מושלמת כל־כך. האם אפשר
בתצלומו של בגין כשהוא יושב על כיסא
להבין מבקש תך לכוחות־הביטחון, שיטפחו
ללא הועיל. בשלב זה ניסה להזיז את
בחדרו, היה בהחלט דיווח עיתונאי חשוב
את בית־הקברות שהצעת להקים, שיש להם
הרכב כדי לעזוב את המקום וכך, לדבריו,
ממדרגה ראשונה, שהציבור זכאי לדעתו.
יד באסון שפקד את אחי, ראשד חוסיין?״
שוב נשמטה אילנה מהרכב ונפלה.
יומיים אחרי הופעת העולם הזה, פירסם
עד כאן מיכתבו הכאוב -של ריאד חוסיין.
ידיעות אחרונות את הסקופ של העולם
״הוא לא ניסה להחזירה לרכב, והשאירה
אשר להערתו על נסיבות מותו של אחיו,
הזה, תוך ציטוט המקור. יום אחד אחר־כך
מוטלת במקום. מייד אחר־כך חזר למחנה
הרי עוד לפני שהגיע מיכתבז למערכת,
נאלץ גם מעריב לשבור את קשר־השתיקה,
סמוך, השאיר •שם את הרכב והלך רגלי
תוקן המעוות. בעיקבות מידע נוסף שהגיע
הודיע לקוראיו כי ״•חבר־הכנסת בגין אוש למחנה
•שלו• ,שכב לישון בחדרו מבלי
למערכת, אחרי שדאשד כבר נקבר בכפר־פז
לפני כשלושה -שבועות בעיקבות
לדווח לאיש על המיקרה.
הולדתו, פירסם העולם הזה ( )2063 עוד
,התכווצות בכלי־דם כליליים׳ ,שאינה אלא
״׳מילר לא דיווח על המיקרה לממונים
רשימה• ,שהאירה את מותו של ראשד
התקף־לב.״
עליו, וגופת החיילת התגלתה באקראי על-
חוסיין על־פי העובדות המעודכנות, שעל-
ידי חייל •שעבר במקום. החייל לא הזיז

פיהן הסתבר כי עבר טיפול־גמילה, ששיח־את
הגופה ודיווח על המיקרה. הרופא,
^ חיו של המשורר הפלסטיני ראשד
רר אותו מן ההזדקקות לאלכוהול. כאשר
•שבדק את גופת המנוחה במקום התאונה,
חוסיין, מי שנימנה עם מישלחת אש״ף
נפטר, בנסיבות כה טראגיות, הלוטות עדיין
וכן הבדיקה הפתולוגית, לא גילו סימנים
באו״ם ומצא את מותו בניו־מרק לפגי
בערפל, היה •שוב בשיא כושרו, מוקף אנ •שיעידו.
על אונם החיילת לפני מותה.
כחודשיים בנסיבות טראגיות, שיגר אלינו
שים שכיבדוהו והוקירוהו.
הטוראי מילר נשלח לבדיקה במכונת־אמת,
מיכתב למערכת.
ומימצאי הבדיקה העלו כי הוא דובר אמת,

ריאד חוסיין, המתגורר עם מישפחתו
וכי לא היה כל ניסיון מצידו לבצע מע־שה
בעכו העתיקה, ביקש להגיב על מאמר־ף*
־ 1 6כחודש מאי 1976 מצאה ה-
מגונה במנוחה.
ההספד שפירסם אורי אבנדי (העולם הזה
חיילת אילנה פינחס את מותה, בבקעת
״הדו״ח קובע במפורש כי המוות נגרם
)2058 על ידידו, המשורר יליד הכפר
הירדן, בנסיבות מיסתוריות.
כתוצאה מנזקים קטלניים בראש ובמוח,
מוסמום.
גופתה נמצאה למחרת היום, מוטלת ב וכי
הם אופיינים לגלישה מצד אחד, ומכה
בתב ריאד חוסיץ:
שולי הדרך. מצ״ח והמישטרה האזרחית,
חזקה מצד שני.״
טענת במאמרך, שכאילו ראשד נהרג
•שחקרו בפרשה, הטילו על החקירה איפול
בגין ככית־החולים
כתוצאה מזה ששכח לכבות סיגריה בוערת,
כבד. כתוצאה מכך התפתחה חרושת שמו הטוראי
אליאם מילר הועמד לדין, ונידון
מידע ממקור ראשון
אשר הציתה את הסיטה שלו ונחנק מהעשן,
עות בין חיילי צה״ל• ,ששירתו באיזור
לשנתיים וחצי מאסר על התנהגותו בפרשה
וכך נכתב בעיתונות. אבל הוספת על
ושנודעו מפי השמועה על מותה של
זו. מישפטו הוכיח מעבר לכל ספק שמותה
רכת, פטר פן, הגיעו אל היחידה לטיפול
טענה זו, כאילו להוכחתה, שראשד היה
אילנה.
של אילנה פינחס ז״ל נגרם כתוצאה
נמרץ בבית־ההולים אינילוב בתל־אביב,
בזמן האחרון אלכוהוליסט ומיאוש, והתגורר
מתאונה, ולא מרצח סיסתורי כלשהו.
העולם ווזה ( )2024 פירסם את הפרשה
כדי לנסות להשיג שם מידע מדוייק ומעוד עם
ידיד שלו בחדר, עלוב׳ בפרברי ני ד
לראשונה, ואף הקדיש לה באותו גיליון.
פירסום תיקון עובדתי זה חשוב למיש־כן
על אודות מצב בריאותו של מנהיג
יורק.
את השער האחורי• ,שנשא את הכותרת :
פחתה, ואנו ממלאים את בק־שתה ברצון,

הליכוד, מנחם בגין.
״רצח מיסתורי •של חיילת צה׳׳ל.״ בכתבה
מצער מאוד שאורי אבנדי, שכיבתו
תוך השתתפות ביגונה.
פורסמו מימצאי החקירה הראשונים בפר אותו
במי־שפחה, יטען טענה כזו על אדם
זה שבועיים היה מנחם בגין מאושפז
שה, שקבעו כי מדובר בתאונה, וכי אילנה
שלא היה כבר באפשרותו לענות לו,
בבית־החולים, כשמסך של סודיות אופף
הועפה מקומנדקר •שבו נסעה, וכך מצאה
ושעזר לו בשעתו להגיע לכנסת בקולותיהם
את מצב־בריאותו. הודעות הרופאים, ש את
מותה. בנוסף פורסמו גם השערות
של ערבים.
נמסרו באיחור, והסברי מקורביו של בגין,
נוספות• ,שהעלו אפשרות •שאילנה נרצחה
גם הימין וגם השמאל בארץ ניסו להפיק
ניסו לטשטש את האמת על מצבו, להעלימה
וכי ייתכן •שמדובר כאן ב״פרשת רחל הלר״
תועלת ממותו של ראשד כעת. הימין
מידיעת הציבור. יתר על כן, ראשי הליכוד

שנייה.
התחיל להתקיף את הממשלה, בזה שהר התעלמו
כליל מעובדת אישפוזו של מנחם

נלימ ־ שוא 7וג * ט

העו ל ם הז ה 2067

עמוד 8

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2067 - 13 באפריל 1977 - עמוד 8 | אד ם קרוב ואהוד, ש עד לה גילה עניין מועט מאוד בבעיותין האישיות, יגלה לפתע נכונות בלתי צפוייה ל ה טו ת אוזן, להבין, ולעזור לך בעצה ובדידן לגבי מעשה. הי ה זו

אד ם קרוב ואהוד, ש עד
לה גילה עניין מועט
מאוד בבעיותין
האישיות, יגלה לפתע
נכונות בלתי צפוייה
ל ה טו ת אוזן, להבין,
ולעזור לך בעצה ובדידן לגבי מעשה.

הי ה זו תגלית גדו 21 -גמרס ־
20 באפריל
ל ה, שתסייע לד להי חלץ
בהדרגה מן ה שרוי
היית בה הנפשית מצוקה גלוי.

היו ת
האחרון. כדאי
בזמן

עננים סוטרים יכסו את
חיי האהבה שלך בתחי לת
השבוע, אך לקראת
סופו יתבהר האופק
לגמרי, ותזכה להצלחה
לא רגילה. פרידה לזמן
ארוך מאדם קרוב אליך
תביא תועלת רבה ׳ לשניכם.
עודף הביטחון
העצמי שלך עולה על
עצביהם של חבריך.
הקפד להתנהג בשכל, כדי שתקבל את כל
הסיוע לו תצטרך כדי לבצע עיסקה
נראה רב כסף
ביותר. משתלמת באופק, אך רק בזהירות תשמור עליו.

יחיה זה שבוע טוב מבחינה
מקיצועית. הש תמש
בייתר גמישות בפגישות
עם ה מ מונים
עליד• השתדל לעשות

רושם של אד ם בעל
מעוף ודמיון עשיר.
פגישה בעת מצב לא
נעים תהי ה הק דמהל ידידות
ארוכה שתשמש
ציון דרך בחייך. צפוייה
מריבה קלה וטורדנית עם אדם ה א הוב
עליך, על דברים של מה בכך. נסהל היו ת
מאופק. אל תפני בבקשות מיותרות
ליייייי ד הקרובים. זה עלול ל הי מאס
עליהם• הרבי לצאת ואל תסתגרי בביתך.

תאוחיס

1ווסו

א ם חינך בעלת נטיות
א מנו תיו ת, צפוי לד
מאורע משמח, בו תמ צאי
אדם שיגלה א ת
כשרונותייך. אל תנ ס ה
להנישיד להתחמקמ-
מיספר חובות, או ת ם
אתה דו ח ה זמן רב•
מישהו עומד ל ה תנ ק ם
21 ביולי -
ו 2ב אוגוס ט
בך השבוע בגלל חוב
כזה. יהירות וגאווה
חסרי כל בי סו ס, עלולים להפילך מפח בסוף
השבוע. הישמר מוויכוח מיותר ותפל.

הנך טרוד יתר על המידה
בענייני עבודה ומזניח
את בני משפחתך.
היזהר, בן מזל בתולה,
בת זוגך עדיין ב.כושר
מלא, מחזריה
עדיין זוכרים אותה.
אומנם, היא יצאה מ־
22ב אוגו ס ט -
המישחק לזמן־מה, אך
22בספטמבר
היא עדיין א,שה ובמלוא
פריחתה. פנק אותה
והקדש לה תשומת־לב רבה ככל האפשר.

חווטו

11א]1״[1

צירוף מיקרי ם מוזר עשוי לחולל דיון,
שיקדם א ת הגשמתה
של תוכנית חשובה.
נהז בזהירות. התעלם
מדברי הרכילות של
שכניך. צפוייה הבנה
בינך לבין א חד מבני
קשת, או דגים. הש תדל
לא להפריז בהו ללות.
היה סולידי ו 22ב
אוק טוב ר ־
תרבותי• זה יקרב אליך
22 בנובמבר
מישהו שאתה חפץ בקירבתו.
בנהיגתך הקפד על הכללים•

עקת

תרופה ארכיאולוגית
עד עכשיו סברתי לתומי שיגאל ידין
הוא הארכיאולוג הבכיר במדינת־ישראל.
עתה אני חושבת שהתואר מגיע ליגאל
לביב. אם הוא הצליח לחקור בארצות־הברית
עיסקה שנערכה בשנת , 1972ש מעטה
כמוס של סודות בנקאיים מכסה
אותה, זהו הישג ארכיאולוגי בלתי־מבוטל.
שושנה ברקמן, רמת-גן
בזמנו פורסם בעיתונות כי יגאל ידין
פנה אל אגף־העתיקות וביקש שיתנו לו
אישור שכל מיה שעשה בעבר בתחום ה ארכיאולוגיה
והעתיקות בארץ עשה כחוק
וכדין. לא הבנתי מדוע היה דרוש לו
אישור כזה, עד שקראתי את גילוייכם ה אחרונים.
זה מה שנקרא להקדים תרופה
למכה.
אכנר מלניק, בת-ים

הקדש שעות רבות לשיחה עם בן זוגך,
.במייוחד בימים האחהשבוע, של רונים
ותיווכח
כי המוצא מן
המשבר שאתה נתון בו
כלל אינו רחוק. אתה
מתחיל לגלות מחדש
עניין בחיי חברה, מחדש
קשרי ידידות שנפגעו,
מרבה לבקר בבתי
( 2בנובמבר ־
20 בדצמבר
קרובים וידידים, ומש תדל
שלא להישאר
ביחידות ובבדידות, הרבה בנסיעות ארוכות.

קשת

כתוצאה מכמה רכישות
מיותרות וביזבוז מופ רז,
התערער מצבך ה כספי
במיקצת. משפחתך
תתייחס לזאת בהבנה,
אך לא כן חבריך לעבודה
ולעסקים. אל תסתבך
בהרפתקאות ב־קלות־דעת.
גלה יו21
ביוני -
0׳נ ביולי

תר עירנות למתרחש
סביבך. אם תוזמני למאורע
חברתי שאת חוששת מפניו,
אזרי עוז ולכי תופתעי שם לטובה.

לפתע אתה רואה את העולם באור חדש,
ומבין כי עליך לשנות משהו באופן
דרסטי, אס אינך רוצה
להחמיץ את הרכבת.
שינוי זה יפגע, בראש
וראשונה, במיסגרת המשפחתית
המצומצמת
שלך, מישהו עוד עלול
להיפגע קשות, כיוון ש יפרש
את מעשיך בצו(
2ב ספ ט מב ר ־
רה בלתי נכונה. עם
22ב אוק טובר
זאת — היה מוכן
לחווייה רומנטית.

מכתבים

עיסקה שהתחלת בה ב ת חי ל ת השבוע
שעבר ת ס תיי ם בהצלחה. השתדל להתרכז
בדברים הח שובים, ולא
לבזבז מרץ וכוח על
שטויות. הי ח סי ם המ תו
חי ם בעבודה הם פרי
אדישותך ו חו סר תשו-
מת״הלב שאתה מפגין
כלפי חבריך. בת גדי
— זהו ! סוף־סוף הכו כבים
דואגים לך• ח תו נה
ממשמשת ובאה !
עד אז, הקפידי על חי-
ציוניותך והתנהגי בקור-רוח ובהגיון. הש תדלי
להעסיק א ת עצמך ולמנוע כל מתח.

אס אין אני לי — מי לי? שאל בזמנו ודבריו עתיק חכם עדיין יפים מתמיד,
במייוחד בכל הנוגע לך.
אתה באמת מאמין ש .מישהו
יעשה את עבודתך
למענך? רק יוזמה
מצידך, בצירוף מאמץ
לא קטן, אך כדאי,
יביאו את הפרשה המתמשכת,
בגללך, לידי

גמר. עבורך — בת דלי
— זהו השבוע באדום.

בת דגים: בני המין ה חז ק נמשכים אלייך
את לך ומקדישים
מלוא תשומת־הלב, מ שהסכס־אפיל

שלך מ ת חז ק בי מי ם
אלה במידה רבה. כא שר
תשתחררי משיכרון
ההצלחה, טוב תעשי
אםתת חילי להרהר
איך לנצל אתהה תפ
ת חו ת החדשה לשי פור
עתידך י; והעיקר —
אל תזניחי בשום פנים ידידים ו תי קי ם.

מבחינת הקו הפוליטי ,׳אינני מזדהה עם
השקפותיו של אורי אבינרי, יש לי שי קולים
משלי. אבל ביחס לגילויי השחיתות
מר אבנרי, אני מצדיע לך, ותמיד לצדק.
הכותרות שבלטו מכל עיתון ׳ובישרו ש יגאל
ידין הגיש קובלנה פלילית נגד אורי
אבינרי ויגאל לביב, רק חיזקו את דעתי
׳שמגיעה לך, אבנרי, ולכל צוות עובדי
מערכת העולם הזה, בירכת חיזקו ואימצו
ויישר־כוח.
א.ש ,.טבריה

העם בישראל רגיל לראות את מנהיגיו
מתנוססים מדי שבוע, במשל הרבה־הרבה
שנים, מעל דפי השבועון המסויים. כעת
עוד תכניסו לתודעה שיגאל ידין אף הוא
מנהיג. והתוצאה הרת־האסון — לא תאחר
לבוא.
רונן ליי, קריית-אונו

לא כולם יורדים :
במדור ״מיכתבים״ (העולם הזה )2063
מבקש הקורא ירון כהן מירושלים, לשלול
את זכותם של ישראלים החיים בחו״ל למ תוח
ביקורת על המדינה. מי שיושב רחוק,
הוא מציע, שיישב בשקט.
זוהי, כמובן, טענה חסרת־היגיון. ישרא לים
רבים, שהם אזרחים נאמנים למדינה,
שוהים בחו״ל לרגל עיסקיהם או בשל
שליחות לאומית. האם משום כך אסור
להם להביע דיעה בענייני המדינה ב פומבי?
מובן שאין המדובר ביורדים, אבל
איני מבין איזה היגיון יש בדרישה לבקש
מכל ישראלי שיוצא את הארץ לאיזו
מטרה פרטית או לאומית שהיא, לשתוק
בחו״ל.
הדוגמה הבולטת לכך היא דווקא זו של
אלכם מסים, שאותו הזכיר כהן במיכתבו.
אלכם מסים מייצג בניו־יורק חברת הסקת־סרטים
ישראלית, ועל־פי הפירסומים ב־עתונות
המיקצועית הזרה, הוא עושה זאת
בהצלחה רבה, תוך הזרמת מטבע־זר ל מדינה.
העובדה שאנשים כמו אלכם מסים
נאלצים לשהות לרגיל עבודתם בחו״ל, ודאי
אינה הופכת אותם ליורדים, ואינה שוללת
מהם את הזכות ליטול חלק פעיל בחיים
הפוליטיים והחברתיים בארץ, אפילו הם
עושים זאת מרחוק. להיפך, לפעמים דרו שה
הפרספקטיבה, כדי לראות את מה
שמתחולל במדינה ביתר בהירות.
משה המאייי, לונדון, בריטניה

הסיגר והטווח
מצאנו את התמונה הנ״ל כחלק ממאמר
על אליעזר שילוני, שהופיע באחד היומו נים
באחרונה. חוצפה שאין כדוגמתה היא

אתם לעולם אינכם שוקטים. רק הסתיים
מחול־השדים סביב העיתונות והעולם הזה
בפרט, וכבר אתם יוצאים למערכה חדשה,
לניפוץ מיתוסים חדשים בחברה שטוהר־המידות
הולך ונעלם ממושגיה. התביעות
המישפטיות שהוגשו על ידי ידין־תמיר,
מבשרות שהקרב שיצאתם אליו לא יהיה
קל כלל ועיקר, אך זה ודאי לא ירתיע.
עלו והצליחו!
ראובן לחמי, קיראון

סטטיסטיקה כפוליטיין ה
התעמקתי ארוכות בגליון העולם הזה
,2063 אחר נטלתי את פינקיסי האהוב ו ניסיתי
לעשות קצת חשבונות, משהו כמו
סטטיסטיקה ישל ביודספר עממי.
ובכן, בגיליון הנ״ל מוזכר ׳שמה של
תנועה מסויימת בשם ד״ש, או של מנהי גה,
בכאחד־עשר עמודים. ומכיוון שאני
עוסק במיכתב זה ׳בסטטיסטיקה, הרי ׳גיליתי
כי זה מהווה בערך ס/ס 20 ישל עיתון מכובד

אחרי שאימצתי מוחי, הגעתי למסקנה
שהתנועה הנ״ל מרגיזה את השבועון הנ״ל.
עוד גיליתי כי, משום־מה, מוזכרים שמה
של התנועה המסויימת או שמות מנהיגיה
בצורה לא-כל־כך יפה. לא שזה צורם, אלא
שפשוט עיתון מכובד זה עלול להתגלגל
לידי פעוטות יודעי קרוא וכתוב, ואלה לא
יבינו מדוע אמא לא מרשה להם לנבל את
הפה בעוד ׳שבעיתון ,׳שהוא ללא ספק מכו בד,
כתוב, שחור על־גבי עיתון :״׳אידיו־טיזם
דוהר.״ מובן שאין צורך לציין, אבל
התנועה המסויימת מוזכרת לרוב באותו
מאמר. אני החתום מטה מבין כי בהתאם
לכל החוקים — אחרי עלייה באה ירידה,
אבל מה לעשות שבסלנג, משמעות שניהם
זהה.
אמיר בר שלום, תל-אביב
אתם השתגעתם?! כבר כמה שבועות
שאתם לא מפסיקים לעשות תעמולת בחי רות
לתנועה הדמוקרטית לשינוי — חיינם־
אין־כסף.

ניצב מם־ ההכנסה שילוני
לפי האורך
אורכו של הסיגר שבו מחזיק שילויני ב תמונה,
לעומת הטווח הקצר של ״ההרגשה
הטובה ותחושת הייעוד הלאומי״ שמייעד
׳שילוני לעובדים, בראיון שפורסם עימו.
שולמית גזית, ירושלים

הגיבוי של מן
אל מיליחמתו של אורי אבינרי שחרת
בראש דיגלו — דגל תנועת העולם הזה —
את המאבק בהון השחור, העצום בהיקפו,
הצטרף לפתע קול חדש — מכיוון ׳בלתי־צפוי.
נציב מם-ההכנסה לשעבר ורואה־חשבון
כיום, יצחק מן, הצהיר באופן חד-
משמעי בתוכנית־הטלוויזיה עלי כותרת,
בשבוע שעבר ,׳שההון השחור הוא אסון
המדינה ״והוא, יחד עם תהליך האינפלציה,
חברו יחדיו להרוס את כלכלת המדינה.״
ולא די בזה, בא האיש המעורה היטב
(המשך בעמוד )10
ה עו ל ם ׳הזה 2067

עמוד 9

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2067 - 13 באפריל 1977 - עמוד 9 | ה־ 11$ 548 של נשיונל אינו יודע חוכמות. אם לא תכוון את כפתור העוצמה שלו לדרגה מתקבלת על הדעת, הוא ירעיש את אוזניך בעוצמה אדירה של 3.5וה (!)11^[8 -וזה עלול להיות

ה־ 11$ 548 של נשיונל אינו
יודע חוכמות.
אם לא תכוון את
כפתור העוצמה
שלו לדרגה
מתקבלת
על הדעת,
הוא ירעיש
את אוזניך בעוצמה אדירה של
3.5וה (!)11^[8
-וזה עלול להיות לא נעים.

אבל ה־ 11$ 548 יודע גם
להיות נחמד.
משובח,
יש בו רדיו
טייפ קסטות משוכלל עם מנגנון
עצירה אוטומטי, מיקרופון פנימי,

אם מתחשק לך להתידד אתו,
בוא לאולם התצוגה של נשיונל,
ברח׳ אבן־גבירול 18ת״א,
או לאחת החנויות המובחרות.
וד 11$ 548 ידבר אליך, יאזין
לך וישעשע אותך.
ועם תכונות אנושיות כאלה,
אל תתפלא אם הוא עוד יגרום לך
להתאהב בו.

מיקרופון פנימי.

רמקול ענק בקוטר 18ס״מ ועוד
שכלולים ופעלולים.
1181101131 צעד קדימה אל המחר.

1130801,10.ח$05ז68 0) ^13 וח3ח(£ח3זנ 61ו611ז1063 חוץ 80ז5זח!0 3ח330ח2ק31ח 31!0א

הווולח הזה £7ח9

עמוד 10

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2067 - 13 באפריל 1977 - עמוד 10 | מכתבים (המשך מעמוד )8 במתרחש מאחרי״הקלעים של חוגי האוצר, ומבהיר שהבעייה היא לא בכוח־אדם אלא פשוט באי־רצון ללחום בתופעה ובאי־מתן כלים הולמים בידי שילטונות המס.

מכתבים
(המשך מעמוד )8
במתרחש מאחרי״הקלעים של חוגי האוצר,
ומבהיר שהבעייה היא לא בכוח־אדם אלא
פשוט באי־רצון ללחום בתופעה ובאי־מתן
כלים הולמים בידי שילטונות המס. במילים
פשוטות, יש מי שמעוניין שכסף שחור
ימשיך להתגלגל בשוק. זה אולי לא חידוש,
אבל טוב לשמוע זאת ממקור ראשון.
שמואד קורן, רחובות

איד גפלו:יכוריס
הוותיקים שבינינו ודאי זוכרים עדיין את
פרשת תל־גיבורים, שבמרכזה עמד יצחק
רפאל, שהפך לימים שר בממשלת־ישראל.
זו היתד, הפרשה *שבה נדרשו מתכנני
בניין בית־החולים שעמד להיבנות בתל-
גיבורים לשלם קומיסיונים למימון המפד״ל.
אי־אפשר לשכוח באיזה חירוף־נפש הגנו
אז כל עסקני המפד״ל, זקנים כצעירים,
על יצחק רפאל -כדי לטהרו מכל חשד
בפרשה. למיקרא העיתונים באותם ימים
נדמה היה שיצחק רפאל הוא מגדולי צדיקי
הדור.
והנה, קם דור חדש שכאילו לא ידע
את יוסף (רפאל) .אבל למעשה, זה אותו
דור עצמו שגדל על בירכי רפאל. אותו

דור — הוא שהדיח אותו. לקראת הפסח
עשו מנהיגי המפד״ל ביעור־חמץ בביתם,
וזרקו את יצחק רפאל מהנהגת המיפלגה —
דבר שהיו חייבים לעשות כבר לפני שנים
רבות•
ייתכן שהם צודקים במה שעשו לו.
אבל, במחילה מכבודם, שיסבירו לנו :
מדוע היה יצחק רפאל כשר לכהן כשר
לפני ארבע שנים? הרי כל המיגרעות
שמצאו בו עכשיו נמצאו בו גם קודם־לכן.
זאת אחת השאלות של מה־נשתנה ׳שאין
לקבל עליה תשובה במודעות־הבחירות ישל
המפד״ל.
מ. אכיהו, ירושלים

ריתוק למדיגה
פעם, לפני שנים לא־רבות, היה צו־ריתוק
מושג בעל משמעות. הוא היווה
צעד דראסטי, ואמצעי אחרון למיקרים
חריפים. הצו הראשון הוצא אחרי דיון
בממשלה, נחתם על־ידי השר האחראי,
שהודה כי לא בלב שלם הוא נוקט צעד
חריף שכזה.
והנה הפך אקט זה, שבמדינות נאורות
הוא נדיר ביותר ׳ונצרך לעיתים רחוקות
— אם בכלל — לפעולה יומיומית. כבר אין
כל צורך לכנס את הממשלה. העניין מוכרע
בדרג של מנכ״לים או לעיתים אף בדרג

נמון עוד יותר. ההחלטה !נופלת בטלפון,
הצו נחתם, וקבוצת עובדים נוספת נכנסת
למעגל העובדים מכוח צווי־ריתוק. כימעט
כל קבוצת עובדים המכבדת את עצמה
עבדה — או עובדת כיום — מכוח צווי־החירום,
החל מעובדי־המכם, בתי־החולים
ואל־ על, יועד לשרי ל״ע בממשלה שעוב דים
בעל־כורחם (כך, אגב, נראית גם עבו דתם).

בלהט העשייה, שכחה הממשלה ש צווים
הם פעולה של כיבוי דליקה, אך
אינם תרופה. כך לא יכול להתנהל משק
תקין. לכן, העובדים המרותקים מופיעים
לעבודה, אך למעשה אין כל דרך לחייבם
בהספק כלשהו, ונזקים של מיליוני לירות
ודולרים ממשיכים להיגרם. בעיני הציבור
יוצאת הממשלה מנצחת, אך כולנו יוצאים
מפסידים. כי כאן לא העובדים הם החולי
אלא השיטה, המערכת כולה של יחסי ר;,אנוש
— היא החולי האמיתי ועד שאותה
לא נרפא ימשיכו להיחתם צווי־ריתוק ש אינם
שווים את הנייר שעליו נחתמו.
ד״ר יעקוב אביתר, חיפה

אחרה מסנוורת?
אני מתפלא לנוכח שתיקת העולם הזה
מול סכנת עליית הפאשיזם בישראל. אריק
שרון, שפרש מהליכוד תוך השמצות על
ראשיו, מבקש עתה לחזור לשורותיו, אחרי
(המשך בעמוד )14

עמוד 11

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2067 - 13 באפריל 1977 - עמוד 11 | אני מתביי שת, אחי ג׳ לאל סל ח לי אחי, ג׳לאל. סל ח לי על כל או תן ה שיחות והפגישות, ה חלו מו ת, ו ה תוכניו ת שטווינו ביחד ואשר תרמו אולי לטעות העצובה שחיית בה,

אני מתביי שת, אחי ג׳ לאל
סל ח לי אחי, ג׳לאל. סל ח לי על כל או תן ה שיחות
והפגישות, ה חלו מו ת, ו ה תוכניו ת שטווינו ביחד ואשר
תרמו אולי לטעות העצובה שחיית בה, והיטעו אותך
לחשוב כי הארץ ארצך וכי אתה אזרח בה, וכי כאשר
פוגעים בזכויות״האזרח שלן יש לן סיכוי ל ת קן א ת
המעוות.
סל ח לי א ם תרמ תי בצורה כלשהי לעשות אתהה
תפכ חו ת קשה יותר, אכזרית יותר, מכאיבה יותר.
סל ח לי א ם תרמתי לאובדן השנים שבהן דימית
לבנות גשר בין בני הארץ הערבים ו היהודי ם.
אילולא השקעת א ת עשר השנים ה א חרונו ת בניס־יונות־שווא
בלתי־נלאים לשכנע א ת אל ה שלא רוצים
להשתכנע. אילולא ניסית לבנות מציאות שכולם או מרי ם
שהיא בלתי״אפשרית וכאשר היא הופכת עובדה ה ם
מסרבים לראות או ת ה — יכולת ללמוד. לעשות תואר
אוניברסיטאי. אולי לקבל מילגה לחוץ־לארץ. אולי
ל ה פון מו מחה לסימני -שאלה בנושא היהודי־ערבי. לפתוח
מישרד או ע סק כלשהו. ל היו ת קבלן. לעשות כסף.
להשיג השפעה ועמדת-כוח. יכולת לטפסב סול ם ״הערבים
מטעם״ — ולא חשוב מ טעם מי. הרי כל הדל תו ת
היו פ תו חו ת לפנין: מערן, רק״ ח, וכל הגוונים שבאמצע
הקשת. אילו רק רמזת — לא היית צריך להתמקח
על המחיר. ה ם היו מתח רי ם ביני הם ומציעים, כל אחד,
הצעה יפה יותר.
אבל התעק שת. מתוך ת מי מו ת, תום או עיוורון.
התעקשת להוכי ח (למי ז לעצמך, לנו )2התעק שת ל הו כיח
שיש תוכן ל מילים כמו מולדת, א חוו ה, נאמנות,
אזרחות. עשר שנים עמדת ב מ דיין והמ שכת לקבוע
עובדות בלתי״אפשריות: שאפשר ל היו ת ערבי גאה מבלי
ל היו ת שונא יהודים או שונא ישראל. שאפשר לא הוב
א ת בקה־אל״גרביה, אתב תי־ה חי מר הישנים שלה ואת
הווילות החדשות שלה; א ת צלילי או ס-כול תו ם הבוק עים
מ מקל טי-הרדיו בכפר יחד עם להיטי מיצעד ה-
מרגניות והפיזמונים. שאפשר להוביל ח תן ל חופ תו ב-
מיצעד שאבאב ססגוני, ואפשר לה שתתף ב שימחת הביכורים
של הקיבוץ השכן. שאפשר להניף בגאון א ת דגל
המדינה ביום־העצמאות, ושלא מוכר חי ם לשנות א ת
השם ג׳לאל ל״עופר״ כאשר ב אי ם, ללמוד בבר־אילן.
חודה על האמת, ג׳לאל, כי הרי זו הי שעת האמת.
הזהירו או תן. היתרו בן. השתדלו לפ קו ח לן א ת
העיניים. עשר שנים עשתה המדינה הזאת, באמצעות
כל ה מי מ סד הערבי שלה, ל ה סביר לך א ת הטעות
שלן• מה לא עשו כדי שתפסיק ל היו ת ילד, שתתבגר•
אתה זוכר, כאשר נפגשנו לראשונה, כן, לפני כעשר
שנים או יותר, כאשר נבחר ת כראש המועצה הצעיר
ביותר בארץ. איזו פנ טסי ה הי ת ח אז. מי לא שמח ומי
לא השתבח בן. היית מאד פוטוגני (גם עכשיו, א ם
כי ח חיון הבו ה ק שלן כבר לא מו חקאת העצב
בעיניים) ,צוציק בן עשרים ושלוש, שחקן־כדורגל ומ אמן
הקבוצה. זה היה באמת סיפור עיתונאי יפה: בוקר
אחד ק ם מאמן״הכדורגל, מגייס א ת כל השבאב לרשימה
על-חמולתית וכובש א ת ראשות הכפר על אפ ם
וחמתם של ה מסור ת, של זיקני-הכפר מכל ה ח מולו ת
ביחד, ושל ה מי מ סד הערבי של השילטון היהודי.
אפילו ה מי מ סד היהודי לענייני הערבים עלז: מה
טוב יותר מאשר לקחתא חד ק טן ומב טיח, ולגדל
או תו כדי שיקיים מה שיבטיחו הםז
מזל ששיחקת כדורגל. אפשר היה לגלגל אתהמ הפכה
אל טבורו של הכדור. אף אחד לא התעכב לחשוב
איזה דחף רעיוני ו איז ה כוח א מונ ה והנהגה דרוש
הי ה, כדי ל חולל אתהמ הפכ ה של רשימת צעירים על־שהחבר׳ה
חמולתי
ת. הרבה יותר פשוט היה להגיד
רצו א חרין, כי אתה הרצת א ת הכדור.

בהס תדרו ת, במישרדי־הממשלה אילו הערבים היו באמת
משתכנעים שהם אזר חי ם כמו כולם, ומה הי ה קור ה
אילו גם היהודי ם היו מתרגלים לראו תבהם אזר חי ם
כמו כולם ז זה היה מוכרח ל הי פסק.
המזל שלך שאתה באמת בחור סימפטי. עכשיו,
כשאני חושבת על זה, אינני מבינה למ ה בעצם לא
נתנו לן עם נבוט בראש. יכלו ל ח סון כל-כן הרבה
כאב ראש לרא שים אחרי ם, חכ מי ם מ מן, יהודים מ מן.
נראה שהם בכל־זא ת לא־כל־כך ק שוחים. נראה
שכשהם אמרו שהם מחבבי ם או תן, הםבאמת התכוונו
לזה. אתה אינן יכול להכחי ש שנתנו לן הרבה הזדמ נויות
ל ה חכי ם.
אתה זוכר, כאשר היי ת ראש״המועצה, עוד ב או ת ה
הפעם ה היא, הראשונה, ודרשת לפטר א ת מנ הל בית-
הספר התיכון, שלא הי ת ה לו תעודת-בגרות 2הסבירו
לן לא פעם ולא פעמיים, בסבלנו ת אין־קץ, שתעודת־בגרות
אין לו, אבל בגרות ותבונה יש לו. הוא חבר
של האנ שים הנכונים. הוא מצביע בעד הרשימה ה נכונה.
הסבירו ל ן שמגיע לו, ושאם תנהג על״פי או ת ה
שיטה אז גם לן י הי ה מגיע, ומה שמגיע לן — תקבל.
הם לא א שמים שאתה טיפש. ה ם דיברו א לין כמו
אנשים מבוגרים, ואתה ענית כמו ילד. א מר ת שגם
לילדי בית־הספר יש זכויות, ושגם להם מגיע ללמוד
אצל מורה מו ס מן ולגמור א ת התיכון עם סיכוי ל היכנס
ל אוניבריס ט ה, ולא רק לקבל תעודת־בגרות שתשמש
תעודת-כניסה ל ס טיי קי ה בעיר כדי לרחוץ בת כלים.
ג׳לאל א חי — אמרו ל ן אל ת הי ה ילד. אז אל
מי אתה בא עכשיו בטענות 2
סל ח לי שעלי להח מיר א תן, אבל רק א ת עצמן
אתה יכול להא שים. הרי כימעט שהגעת לשכל הישר.
א מר ת ונדרת ו א מר ת שפרחו לן כל הציפורים מהראש.
שהתייאשת מן הפעילות הציבורית, שנואשת מלשנות
משהו, שעכשיו תעשה רק לן ולביתך. אמרתוהבטחת
גם להורים, וגם ל א חי ם שנשאו בעול השיגיונות שלן,
כי תשב על ספסל־ הלי מו די ם כמו ילד טוב. שתעשה
תואר, שתהיה בן־אדם. ואי בא ״יום האדמה״.
ג׳לאל, א חי, אין שמעת על ס פסל -הלי מו די ם באוני בר
סי ט ת תל-אביב א ת הרעם המתגלגל ביישובי הגליל
והמשולש 2היו לן ב חינו ת, טיפש. למ ה לא אטמת
א ת האוזניים וכבשת א ת ראשן בסיפרי הפרוצדורה 2
אמר ת לי :״ידעתי שהולכת להתרגש מפולת, שהכל
מה שעשינו והכל מה שקיווינו לעשות עלול ל היקבר
ביום הזה. הרגשתי שזאת חובתי, שאני מוכרח לעצור
את ה מפולת הז א ת בגוף שלי״.
שישה שבועות לפני יו ם־ ה אד מ ה חזרת — בניגוד

ה מי מ סד לא הי ה כל-כן טיפש. ה ם היו ראשונים
לחשוד שמשהו מסוכן מסתתר בסיפור היפה הזה. הם
לא נתנו לן ל סיי ם אפילו א ת ירח-הדבש של רא שות.
המועצה. אינני זוכרת בדיוק, אבל דומני שכעבור י מי ם
ספורים בילבד החלי טו לבחון או תן. לשים לן מכשולים.
לאלף או תן כמו א ת הכלב של פאבלוב תיכף מהתחלה.
לי קו קי ם לכיוון
חמישה
ה תקציב מן ״הפועל״ י רק
הנכון, בבקשה. שירותי-בריאות לכפר י אין מניעה —
הנה התעריף.
אבל לן באמת היה עור עבה כמו כפות־רגליו של
בדווי .״הפועל״ סתםאת צינורות התקציב ז גייסת
א ת הנערים שלן בחופ שותיהם לימי־עבודה במי שקי
הסביב ה, ו קני תאת הציוד הדרוש. סגרו לן דלתות,
ברזים, ניתקו א ת הז ר ם! — הפשלת א ת השרוולים,
תיכננת אתח לו ק ת המים, גייסת א ת צעירי הכפר
ל הקפיד שכל א חד יקבל על-פי המגיע לו מבלי ל ה תיי ח ס
למעמד, ליי חו ס, לגיל, לקירבת-מ שפחה וליתרון הכיס.
שכל לא היה לן, אבל המזל התא הב בן. אפילו
זיקני־הכפר נאלצו להודו ת שזה אולי שיגעון, אבל יש
בו שיטה. הכפר פרח. כבישים נסללו, ב תים נבנו,
צעירים ה ת חילו להא מין שגם להם יש מ קו ם בארץ
הזא ת. ובמועדון נערכו מיפגשים עם כל האי שים וסעדו
דיונים על כל הנושאים. מי לא ה ת אר ח בבק ה ז משה
דיין ומשה סנ ה, בן־אהרון ואבא אבן, מאיר עמית
ו חיי ם בר״לב, שלמה הלל ו אריק שרון. על הכל דיברו,
על הכל ה תווכחו, לכל תופעה חיפשו פיתרון• שום דבר
לא היה טאבו• גיוס ערבים לצה״ל ויישות פלס טיני ת,
ריקודי־עם ושעור לאיפור. נישואים מעורבים והשכלה
לבנות. זה היה יותר מדי יפה, ו א סו ר הי ה להרשות שזה
יימשן. תופעה כז א ת עלולה להתפ שט כמו מ חל ה מידבק ת.
השבאב מג׳ת, מ טירה ו מ טיינ ה, מקרע ו מ או ם־ אל-פאחם
באו, ראו ו היו עלולים להיפגע. מ ה היו עושים כל
האדונים שעמדו בראש המחל קו ת הערביות במיפלגה,

ג׳ל אל אבו־ טועמה
להבט חו ת שהבטחת לאבא, ל א חי ם ולעצמך — והסכמת
לעמוד בראש המועצה של בקה״אל-גרביה. בשתי ידיים
שלן עצרת אתה מפול ת. היית הקול — לא היחידי
אבל הראשון — של שפיות ב קרי או ת -ה ק רב שלפני יום־
האדמ ה, וב הל ם הכאב שלאחריו.
כל-כן גאה היית, וכל־כך גאים היינו א תן. כי
בבקה-אל-גרביה ה תנ הלו הלימודים כסידרם ביום־האד־מה,
ה מי ס חר ה תנ הל כסידרו וה שירותים הציבוריים
פעלו כתמיד. לא ב ח סו ת ה שלטונות. אתה כינס ת
הורים, תלמידים, סו ח רי ם וזקני ם ו שוחחת עם כולם,
ועם כול ם ה חל ט ת שבבקה לא יהיה סחף, בקה תפגין
את בגרותה. אבל גם לא מחלת על כבוד יוס״האדמה.
מי כ מון קנאי לכבודה של ישראל כמדינה ד מו קר טי ת.
בבק ה חית ה הפגנת״הזדהות, הפגנת-מ חא ה נגד הפקעת
קרקעו ת. הפגנה אזרחי ת מכובדת ומרשימה, בלי ה תפרעויות,
בלי פרעות.

עברה שנה. לא שכחת, אחי. גם אני לא שכחתי
שישה אזר חי ם שמתו — לא ב מיל חמה, אל א בהפגנה.
נער שנורה בגבו, צעירה שנורתה בגבה. לא שכחת,
כי א ין אפשר לשכוח. ניסי ת להבין, אבל ה שאלות
נותרו ללא תשובה. אפשר להבין שאפילו מוו ת יכול
ל היו ת תוצאה של טעות, ככל שתהיה קשה. אבל א ין
אפשר להבין שמסרבים ל ח קו ראת הטעות, שדוחים
על הסף דרישה להקמת ועדת־חקירה 2
שילמת בעד מניעת ה מפול ת בשנת־לימודים שלן.
נתת כל־כך הרבה שנים, לא חשת מרירות בגלל עוד
שנה. עברה שנה. מישמר-הגבול מחקאת כל סימני-
השאלה. רק ההלםו הכ אב נשארו. אין לבקש א ת
סלי ח תך. א ין ל ה סיבר שלא הייתי שם, לא כשזה
קר ה ולא א חרי שזה קר ה. אני יודעת שאתה יודע
שההסבר הוא פשוט. הרי לא ידעתי — לא כשזה קר ח,
ולא ביום אחרי שזה קר ה.
ג׳לאל, א חי, לא ידעתי, כי אף א חד לא דיווח על
כן. לא בעיתונות, לא ברדיו, ולא ב טלוויזיה. אני יודעת
שאתה יודע זאת, אבל אינני יודעת אין להצדיק בפני
עצמי שזה בכלל ייתכן. בקה אל־גרביה — הרי זה קילו מטרים
א ח די ם מנתניה. אלפי אז ר חי ם גרים שם. אין
להסביר, ג׳לאל, שבמדינה שלי, שלן, שלנו, יורד מ סו ק
לחצר בית־ספר בשעת הלימודי ם וחיילי מישמר־הגבול
משליכים פצצות גז מדמיע. א ין ל ה סביר שאלפיים
תלמידים פורצים בב הל ה מכי תו תי ה ם ורצים בצעקות
מבית״הספר אל עבר הכפר, כשאנשי מישמר-הגבול רוד פים
א ח רי ה ם — ואזרחי ישראל לא יודעים. לא שומעים
את ה קולו ת ולא רואים אתה מר א ה.
אל תגיד לי, ג׳לאל. אני יודעת לבד. כאשר שוטרי-
חרש של הק״ג־ב מ תנכלי ם לבני-נוער יהודי העורכים
עצרת לציון יום השנה לטבח באבי-יאר, כאשר צעירים
יהודים בדמ שק יוצאים להפגין במחאה על רצח שתי
צעירות — מל א ה עיתונות העולם דיווחי ם וזעזועים,
למרות שסוריה ורוסי ה אינן מ תפארו ת בחופש־עיתונות
שלהן. ואילו כאן, אצלנו, אפשר היה ל הכו ת תלמידים,
לקשור או ת ם לג׳יפים ולגרור או ת ם, וכל זה בליבה
של המדינה — ואין אוזן שומעת ואין עין רואה.
אני יודעת מדוע לא הודעת לי, ג׳לאל. פשוט לא
ידעת אין. הרי גם אני לא הייתי יודעת. אתה יודע,
גזרתי לי ק טע מעיתון שדיווח על אירועי יום השנה
ליו ם־ האד ט ה. אני חו שבת שלא היה לך זמן לראו ת
עיתונים. היה כ תוב שם, שהאזרחים הערביים ״איכזבו״
א ת ציפיות הקיצוניים ולא נגררו להסתה. כו תר ת מעניינת,
נכון 2היא מצליחה להגיד שיש קיצוניים ו שהיתה
הסתה, כאשר העובדה שהכותרת מצביעה עליה היא
רק אחת: יום השנה ליו ם־ האדמה צויין על-ידי ערביי
ישראל בצורה מכובדת ו מ אופק ת. מדוע לא כו תר ת :
״ערביי ישראל ה תיי חדו עם קורבנות יו ם־ה אד מ ה
ב שקט״ 2או סתם כו תר ת עובדתית כמו :״יום השנה
ליום־האד מ ה עבר ב שקט״ .למ ה צרין לנצל אפילו א ת
השקט כדי ל ה סי ת, כדי לזרוע זרע חשד ופורענות 2
או ת ה שעה לא ידעתי שכאשר פור סמה ידיעה זו על
השקט של ערביי ישראל, קברו חיילי משמר״הגבול א ת
בי ת -הספר התיכון של בקה-אל-גרביה.
ג׳לאל, א חי, אני מודה ומ תווד ה: אני מפחדת.
אני מפ חד ת כפי שלא פחדתי אף פעם. לא בתש״ח
ולא ביום־הכיפורים ולא בימי ההמ תנ ה של ערב מיל־ח
מ ת ששת-הימים.
שוחחנו לא פעם בגאווה — התעודדנו ושאבנו
עידוד מזה שהזכרנו — אתה לי ואני לן, אתה שסט
בתוך המדינה בכל עיתות הסכנ ה מעבר לגבול. טוב
היה לדעת שאפשר לנסוע לבד בכל שעת יום ולילה
בדרכי המשולש ובכבישי הגליל, גם כש״זרועות ה ביטחון״
הגלויות ו הנ ס ת רו ת ע סו קו ת כולן ב מ קו ם
אחר. טוב היה לו ע ת, טוב הי הלס מון על כן שכאשר
בחורי גן־שמואל ומענית נל ח מו בגולן ובתעלה, גייסת
אתהאת בחורי בקה כדי להפעיל א ת ענפי המ שק,
לדאוג לחי ולצומח, להב טי ח שהעבודה לא תיפגע.
לא צרין היה להתפעל מזה שאחרי שהחבר׳ה שלן

(המשך בעמון 03

יואלה הר־־שפי, תל־אביב

עמוד 12

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2067 - 13 באפריל 1977 - עמוד 12 | דרוש ,טיולי ה שניי ם רק ב טי סו ת אי סתא כל הנו ס עי ם ס טו ד נ טי ם וכל ה ס טו דנ טיו ת צעירו ת ס טו דנ ט, דעאת זכויו תי ך! רק ב אי סתאי טו סו גםאשתך וילדי ך

דרוש
,טיולי ה שניי ם

רק ב טי סו ת אי סתא
כל הנו ס עי ם
ס טו ד נ טי ם
וכל ה ס טו דנ טיו ת
צעירו ת

ס טו דנ ט,
דעאת זכויו תי ך!
רק ב אי סתאי טו סו
גםאשתך וילדי ך
ב מ חי רי סטודנ טי ם

ס טו דנ ט, אל תברט־זמטבע לדזו״ל!

קנ ה ב אי סתא טי סו ת שכר פני ם אירופיות,
בזול ובמטבעי שראלי.

* טיו לי ה ש ניי ם

אי סתא ־ אנ פי ד טנ ר ס

אי סתא 1 5 5 x 4 .

ירושלים -רח׳ אלישר ( 5ט״יקפה אל סקה) טל 225241 :

ת ל אביב -רח׳ בן־יהודה ( 109פ,שדי בן־גוריון) טל 64/5 :ו• 247
חיפה-בית הקרנות רח׳ הרצל(חדר )245 טל 669139:

ה עו ל ם הז ה 2067

עמוד 13

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2067 - 13 באפריל 1977 - עמוד 13 | שחססח שנ ס חז ח מכתב גלו ל שו פטת של שר ה הר כבוד ה שופטת הדסה בן״עיתו, שלום רב. אני, ס טודנ טי ת שנה ב׳ לעבודה סו ציאלי ת באוני בר סי ט ת תל־אביב — ה מנ ס ה

שחססח שנ ס חז ח

מכתב גלו ל שו פטת
של שר ה הר
כבוד ה שופטת הדסה בן״עיתו, שלום רב.
אני, ס טודנ טי ת שנה ב׳ לעבודה סו ציאלי ת באוני בר
סי ט ת תל־אביב — ה מנ ס ה להישמר מפולי טיק ה ומ־עיתונים,
ונכנעת רק למאורעות הבול טי ם במייוחד.
במיקרה אני מעורה, בעבודתי, ב מו ס דו ת של נוער
עבריין, קציני־מיבחן וכו׳ .א ת שמך שמעתי לא אחת,
מילדים וממבוגרים שהם כיום מאחרי הסורגים. אבל
היום אני מרגישה צורן עצום ל ח לוק אי תך א ת ריג־שותי,
שהם ביטוי לעוד כמ ה עשרות ס טודנ טי ם —
חברי לעבודה וללימודים — ועוד להרבה ״אנשים
פשוטים״ שאינם יודעים לכתוב.
ואני מ תכוונת לפסק־הדין שלן נגד שרה הרי. אנא,
עיקבי אחרי ני תו חו של פסק -הדין, ותקני או תי א ם
אני טועה.
ציטוט מתוך ״ידיעות א חרונו ת״ מן ה״: 29.3.77
״על־פי ה ה סכ ם, ה ת חיי ב ה שרה הרי לשתף פעולה עם
חוקריה, ול הודו ת במי שטרה ובבית״המישפט בחלק
מןההאשמות שיוחסו לה.
״שרה הרי עמדה בהסכם ! היא הוד ת ה , :העברתי
למאיר קי מ חי אלפיי ם לירות במזומן מכספי חברת
,ביטוחים׳.׳ עם הגשת כתב־האי שום ה מ תו קן הו קפ א
אישום נוסף נגד שרה הרי, שעסק בהעברת שוחד בסך
30 אלף דולר(!) ממרדכי אליסון לאשר ידלין. ה שופטת
הדס ה בן־עיתו הרשיעה א ת שרה הרי על־פי הוד אתה
באשמה.״
תודה רבה. א חרי ״ ההסכם הח שאי״ יש עדיין ל סניגוריה
של שרה הרי, מרדכי שורר, החוצפה לטעון
״כי אחרי מעצרה וכל הרפש שהוטח ב ה באמצעי-
התיק שורת, הורשעה שרה הרי ר ק במתן שוחד ב סך
2000 לירות.״
מובן, א לו הי ם אדירים, או כבוד ה שופטת, ששרה
הרי מיודעתנו הורשעה רקבמ תן שוחד פעוט של
אלפיי ם לירות — הרי רגע לפני-כן הו קפ או כל שאר
הסעיפים, הדנים באלפי ו מ או ת לירות א חרו ת. זה היה

האדיבה של כבוד ה שופטת בן־עיתו. ואני ידעתי א מ הו ת
ואבות ז קני ם ו חולי ם שמשרכים רגליהם לב תי-סו הר
רבים. ואפשר גם לנסוע ב או טו בוס, א ם רוצים.

שלוש סיבו ת מעניינות ומ שמעותיות מצאה ה שופטת
הנכבדה, בחיפושיה להקל מעל העונש (וזהו ציטוט) :
״ראשית — לא הי ת ה כאן ס טיי ה מן השורה. השוחד
לא ניתן כדי לגרום לפעולה חריגה של עובד־ציבור,
אלא כדי להשיג משהו שניתן בזכות.״
ולפיכן אנ חנו, פשוטי״העם, נמצאים ל מדים מ תוך
דיברי ה שופטת הדגולה ששוחד הניתן כדי להשיג משהו
בזכות, אינו מ הוו ה ס טיי ה מן השורה. וזה, כמובן,
מרנין א ת ליבי, ומעלה מח שבות אפלו ת בראשי. אולי גם
אני עוד אצליח ב חיי ם ן
המשך הציטוט :״שנית, אינני יכולה להת על ם מכך
שמתוך המעורבים בפרשה הזו כנותני־שוחד, הנא שמת
היא הי חיד ה ה מו צאת עצמה בודדה על ספסל־הנא ש מים,
לשותפיה־לעבירה ניתן מעמד של עדי־מדינה ...מאידך, שותפה היתה שהיא ספק לי אין
מלאהלפשע — אול ם יש משהו בכך שהאחרים
זכו ונמלטו מעונש, והיא יושבת כאן לבדה.״
יש משהו בכך. בוודאי. כללי-המי שחק של העולם־
התח תון נפגמו. גם בדברייך אל ה אני מוצא ת עידוד.
זהירות, כבוד ה שופטת, כי כאן יכולים האנ שים ה פ
שוטים, שכל שלימדי או תםה חיי ם היה לשדוד, לגנוב
ולפשוע, להבין או תך לא נכון. ואולי כן נכון ! למ ה
שלא נשדוד ת חנ ת-דלק ןאם ניתפס, שניים מ אי תנו
יודו, והשלישי ינו ח ם על-ידי ה שופטת, ב היו תו היהידי
על כ ס הנאשמים, בעוד האח רי ם ״זכו ונמלטו מעונש״
למרו ת היות ה א חד הנותר שותף מלא לפשע...
האם לאור נימוק זה א ת שופטת — לחסד או לשבט
— גם א ת בני ישראל השנייה !!
ומוסיף ה צי טו ט :״לבסוף, נאמר לי כי למרו ת שלא
זכתה במעמד ה מייוחל של עדת־מדינה, משתפת הנא שמת
פעולה עם ה חוקרי ם, ו מ סר ה עדות שסייעה להםב

אשמתשרה הרי

שופטת הדסה בן־ עי תו

חלק מן ההסכם המפואר. כמ ה מוזר שהסניגור הנכבד
שוכח דברים כה חשובים, מ הר כל-כך. אבל יש אנשים
שאינם שוכחים מהר כל״כן.
מטיעוני הסניגור שהשפיעו על כבוד ה שופטת :״ אמה
בתה״ 80 חוששת שלא תר א ה עוד א ת בנה הנמצא
בבי ת־הסוהר. האם יש לשלול ממנה גם אתבתה 1״
בוודאי שלא, כבוד הסניגור, כבוד ה שופטת, כבודם
של ה אורי ם־ו ה תו מי ם. אין לשלול מאםבת 80א ת בנה
ובתה. אין רעיון הו מני ס טי מזה. רחמנא-ליצלן.
מוזר. ואני ידעתי בימי־חיי הקצרים א מ הו ת רבות
בנו ת , 80 ואפילו פחות, ששללו מהן א ת בנם ובתם,
ועוד בנ ם א חד, בעבור ״זוג״נעליים״ — ואפילו בעזרתה

ח קי רתם נגד מי שאמור ל היו ת מקבל־ה שוחד. הנא שמת
עברה, ועוברת, טרגדיה מי שפחתית קשה, ואין ספק
כי גם בלי העונש שיושת עליה, יעבור זמן רב עד
שתצליח לה ש תקם.״
נדיבות־לב ט הור ה. האם גם או תו ב חור שלא זכה
ל היו ת ״מבחירי בניו של העם היהודי״ בישראל, וה-
מתגורר בצריף באחת השכונות שכוחות־האל של עירנו
תל־אביב, יזכה ב או תו היחס כאשר ישתף פעולה עם
חוקריו ןהאםה תנ הגו ת שכזו תהא תמיד לזכות ב עינייך

אשה דגולה אני רואה בך. א שת-לפידות. טרגדיות
מי שפחתיות רבות אני מכירה בגין עבודתי. אנשים רבים

שחס -ח שנ ס חז ח

(המשך מעמוד )11
חזרו מהעבודה ה ם התעכבו ל תרום דם לחיילי־צה״ל
בסניף מגן־דוד־אדום, או נכנסו לבנק להעלות אתחלקם
לקרן מילווה־ הביט חון.
והיום כל זה שייך למ ה שהיה, ואני מפ חד ת שזה
לא יהיה עוד. אני מפחדת. ואינני יודעת איך ל ה קי ם
אתהה רי סו ת ואיך ל א חו תאת השברים. אינני יודעת
מה להגיד לתלמידי בי ת -הספר שנסו מכי תו תי הםב
שנלקחו
מנ שותיהם וילדי ה ם לצ מי תו ת כמעט, ומפליא
הדבר שאיש לא התח שב בטרגדיות שלהם .
אבל בדבריין אני חשה א ת משב א חרי ת־ הי מי ם,
א ת מעוף העתיד ה ק סו ם .״כי תורה מציון תצא ודבר
ה׳ מירושלים.״ אנ חנו מ תקרבי ם.
לו רק יילכו שאר שופטי ישראל בדרכייך. ולא רק
תתמידי א ת בדרכך שלך הנאורה, ותדאגי לצער הכבד
שיורד על אוייבי״הציבור האח רי ם הנשפטים בפנייך —
או תן זונות שאין להן שם, או ת ם שודדים שיש להם
שם. זיכרי תמיד א ת הטרגדיות, ואת חיי ה ם שאין
תי קוו ה ל שיקומם. זיכרי זא ת, הגברת בן־עיתו.

לפני חריצת גזר־הדין אמר ה הנא שמת שרה הרי,
ואני מצטטת :״אני רוצה להביע צער על מ ה שקרה.
זה היה רגע של חולשה שהביא או תי למעמד של
נאשמת.״
מזהיר. כימעט. אין בליבי טינה כלפי הגברת הרי.
אולי קצת קינ א ה, באשר ה ת מזל מזלה כל״כן.
האם לא היה זה רגע של חולשה שהביא א ת או ת ה
הזונה בת״בלי״שם שהרתה ללדת א ת ילדה, לשפוך
חומצה על־פני חברתה ז היא אולי לא ידעה להגיד
א ת זה, היא אולי אינה יודעת רגע״של-חולשה מ הו, כי
כל חיי ה רגעים של חול שה היו ויהיו.
אבל את, הדגולה וחכמת־הלב, לא הבנת !! האם
או ת ה זונה אינ ה חי ה חיי ם של טרגדיה זהאם או ת ה
זונה ת שקם א ת חיי ה א חרי שתי שנות מ אסר, שאליהן
שלחת או תהאת, ללד תאת תינו ק ה בין סורגים ן! שתי
שנות מאסר — בעבור רגע של חולשה י
אלפי לירות מ קופ ת המדינה, מזיעת האנ שים ה ישרים
והטיפ שים — רגע אחד של חולשה. השטן צוחק
בפ ת ח. האםאת שומעת אותו, כבוד ה שופטת 1
האם שרה הרי הינה האשה היחידה שקלונה יצא
ברבים ! האם זוהי נסיב ה מ קיל ה בעונש ז
יש להניח שאת זוכרת שלושה ב חורי ם צעירים, ש בי
מי ם אל ה עומדים לדין בפנייך. שלושת ב חורי ם אשר
עברו מסע-ה שמצות מ ק סי ם ״בעזרת״ העיתונות, שפרעה
בם א ת כל תי סכולי ה עד לפירטי־פרטים של אור ח־ חיי ם
וסיגנון־לבוש. תוויו ת של רוצחים חו ל קו ביד רחבה :
״הכנופיה ה מ סו כנ ת ביותר בארץ ״.הם, שהיו חשודים
ברצח ו היו ם נוקו מכל א שמה, כאשר רק מודעה ק טנ ה
בעיתון, כימעט בלתי-נראית, מאשרת א ת זיכויים.
ה ם אינם סו בלי ם מטרגדיות מי שפחתיות.
הם אינ ם סו בלי ם מרגעים של חולשה.
ה ם לא זכו במעמד ה מייוחל של עדי־מדינה.
הם אינ ם מודים בפשע. ה ם — אין להםאם בת
80 שאסור לה לאבדם.
הם מו תרי ם ל הילול ת כלי־התיק שורת.
ה ם שונים מהגברת שרה הרי.
ה ם בני עולם א חר.
מותר לר מוס או ת ם, ל הרו סאת חיי ה ם.
לכלוא או ת ם. ולא לבקש ס לי ח ה.
אך יש תי קוו ה ! ב מדינ ת ישראל של היום ושל
המ חר מותר לפשוע, לגנוב, לקחת שוחד ואפילו לרצוח
— בתנאי שיש לך טרגדיה מי שפחתית ואםבת ,80
שקשה לך ל שקם א ת חייך, ו שאתה בא אל מול כיס א-
הכבוד של הגברת בן־עיתו.
חלק מהתבגרותי היה ההבנה שכימעט כל דבר הינו
י חסי — טעם, ריח, אמת, שכל, יופי.
שני דברים חשבתי, לתומי, שהם קבועים, ו שאיע-
שטיין לא עבד עליהם: הצדק — ו אלו הי ם.
עכשיו נשאר רק ה אלו הי ם. גם כי הצדק י ח סי. ליהודים
מותר הכל.

אורנה שוח ט, תד־אביג

ד־זזיי

ב הל ה, אינני יודעת בשם מה לדבר אל ליבם ואינני
יודעת איך להגיד להם, ולא מה.
ג׳לאל אחי, אני מתביישת ואוי ל או ת ה בושה, כי
אין לי ולא כלו ם מלבדה. א מור לי אתה, ג׳לאל: האם
קברנו א ת מו לאתהמ חר ואת יו םהמ חר שאחריו ז
תסביר לי אתה, ג׳לאל, שהרי היית יוצא ובא ב מיס־דרוני
ה פולי טי ק אי ם ולו גם כזר לא-קרו א — אמור
לי אתה, הייתכן ששר־החינון לא מחה ! לא בא ן

לא ביקש מ חיל ה ! לא דרש להעניש !
ג׳לאל, אחי, אני מבק שת א ת סלי ח תך. אבל יותר
מזה דרושה לי עכשיו עזרתך. רציתי לנ ח ם או תן,
ונמצאתי מחפ שת ניחו מים ועידוד אצלך. אנא, ג׳לאל,
אמור לי אתה שלא הכל אבוד. שלא הכל נקבר ביו ם
השנה ליו ם־ האד מ ה. א מור לי שעוד לא אבדה ה תי קוו ה.

ואלה ה ר ־ שפי, חל־אב־ב

עמוד 14

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2067 - 13 באפריל 1977 - עמוד 14 | מכתבים (המשך מעמוד )10 שגילה פיתאום סכנה ביטחונית לקיום ישראל, שרק חזרתו לליכוד תמנע אותה. האיש שקרא למיפלגתו שלומציון, מתוך מחשבה שיוכל לרכב על סיסמת השלום

מכתבים
(המשך מעמוד )10
שגילה פיתאום סכנה ביטחונית לקיום
ישראל, שרק חזרתו לליכוד תמנע אותה.
האיש שקרא למיפלגתו שלומציון, מתוך
מחשבה שיוכל לרכב על סיסמת השלום
לכנסת, הגיע כנראה למסקנה שהשלום
אינו סחורה, עשה תפנית של 180 מעלות
ומבקש ללכד את מחנה הימין הקיצוני
בישראל, שיוביל את חנודינה אל סף
מילחמה חדשה.
אבינועם ברנד, תל־אביב

די, נטאס:
תדעו לכם (אם עדיין לא שמתם לב),
שנמאס מזמן לקרוא על אותם האנשים,
במשך כל אותם השנים. עוד פעם מייק
סטולובצקי ועוד פעם פרדריקה ולחוביץ׳
וכל המזדקנים למיניהם (איך לכם לא נמאס
לחזור כך על עצמכם ז).

יקירי! מאז קמו כבר שני דורות חדשים
בחיי־הלילה של העיר העיברית. הגיע
הזמן שתמצאו אותם ! אחרת תישארו
תמיד עם אותם קוראים, שמתעניינים עדיין
בכל המזדקנים נוסח שמעון עדן, פרדי
סגל (שכל תזוזת־ישבן שלה זוכה לארבעה
עמודים) ,רפי שאולי וכל החבורה.
ד״ד מ. ם דדמדן, תל־אביב
הגיעה השעה שתתחילו לברור לכם
שמות־תואר מגוונים יותר ! בסיפור על
,׳ריץ׳־רץ׳ פרדי״ (העולם הזה )2065 כמעט
אין תמונה שמתחתיה לא נכתב שהדמות
בתמונה ״היא אחת הנשים היפות בעיר״
או ״אחת הדמויות הבולטות בכל אירוע״.
מלבד זאת טרחתם להבהיר לקוראים באופן
חד־משמעי ומי שלא היד בפתיחה של
פרדי, לא נמנה עם חוג האנשים היפים
של תל־אביב.״ אני לא יודע מי הוא ה־מוסמך
לשפוט ולקבוע קביעות בסוגיה
״נכבדה״ זו, אך ודאי לא כותב הכתבה !
ואני דווקא ראיתי כמה יפות־יפות מטיילות
להן להנאתן במקומות אחרים, באותו ״ערב
גורלי.״
אריה טאובנר, תל־אביב

הסתה למרד, האומנם?
תחת הכותרת ״מערכת מטורפת״ ,במדור
במדינה (העולם הזה )2065 נכתב :״הסטי־דיקון
אפריים קישון פירסם הסתה גלויה
למרד אלים, שלא נועדה כלל להצחיק.״
לדעתי, זוהי חוצפה מצד הכותב. מי אמר
שאפריים קיישון צריך רק להצחיק י האם
אסור לו כבר לכתוב את דעתו האישית
בנושא אקטואלי, כפי שעושים עיתונאים
אחרים אבל בצורה משעממת הרבה יותר י
והאם העולם הזה לא פירסם מאמרי ״הסתה״
חריפים כאלה? האם לא עורר העולם
הזה, בקוראיו, רגשות ודחפים (צודקים
אומנם) ,אשר יכלו בנקל להביא למרד?
במיקרה זה צדק גם קישון.
יוסי זרטר, תל-אביב
העולם הזה לא הסית מעולם לפעול
באלימות, כפי שעשה אפריים קישון —
במפורש — ברשימתו הנדונה.

גםהם אוהבים

11916

£מ 1ו ז

סיגריות״ט״ם״ נ מכרות יותר
מכל תר הסיגריות ג יחד
ויע 1סיבה טובה לכן־

סיגרית ״ט״ם״ באמת טובה

1קנ ה
כ חו ל ל בן

טעות לעולס צודקת
דובק מייצרת סיגריות איכות למעלה מ־ 4 0ע 1נ ה
פ ר סי ם ד ־ ריעקכס] 1

אחד המקומות הללו הוא אבו־גוש וסי
הכביש לירושלים זנח אורי לאנחות, והה!
למעשה רק של הנוסעים שאיבדו את
המסע היפה בכביש המתעכל בין ההרים.
לפעמים, כשנתקעים ללא דלק ביציאה
או בכניסה לירושלים עוברים שם, וכש־עוברים
ונהנים מהנוף הישו, אפשר גח

״ידיעות אחרונות״,

30.3.77

ברוב תאבונו של ״האיש שבא לסעוד,״
פעלו מיצי־העיכול שלו גם על הכביש.
יצחק שכיב, נתניה
ה עול ם הזה 2067

עמוד 15

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2067 - 13 באפריל 1977 - עמוד 15 | כף בחי״ש. ידעתי שנחשב כמוח האיסטרא־טגי של צה״ל, שקידומו נבלם על-ידי בן- גזריון ביגלל סיבות פוליטיות, ושהיה ה טוב ברמטכ״לי צה״ל. פעם אחת נתקלנו זה בזה בנסיבות

כף בחי״ש. ידעתי שנחשב כמוח האיסטרא־טגי
של צה״ל, שקידומו נבלם על-ידי בן-
גזריון ביגלל סיבות פוליטיות, ושהיה ה טוב
ברמטכ״לי צה״ל.
פעם אחת נתקלנו זה בזה בנסיבות די
משעשעות. זה היה בראשית שנות ה־60׳.
עזר וייצמן, אז מפקד חיל־האוויר, השמיע
בכנס צבאי כמה הערות של זיליזול בראש־הממשלה
ושר־הביטחון, דויד בן־גור״ון.
פירסמינו זאת בה עולם הזה, והדבר גרם
זעזוע בחוגי השילטון. כעבור ימים אחדים
פגשתי בעזר ליד בריכת־יישחייה. שאלתי
אותו על הערותיו, והוא הוסיף עליהן עוד
כהנה וכהנה, על־פי דרכו, בסיגנון עסיסי.
מכיוון ׳שהעולם הזה היה אז האוייב מם׳ 1
של בן־גוריון, היה יבעצם עמידתו של עזר
לידי מעין הפגנה.

פתאום הצטרף אלינו האלוה יצחק
רבץ. עזר ערך היכרות בי־

או רי אסרי
נינו. רבץ ניראה נדהם, ואמר
לעזר :״לא מספיק לך צרות ׳ י ״
מאז אותו מיפגש לא-ידידותי־ביותר
בביגדי־ים, לא נזדמן לי להחליף דברים
עם רבין במשך ישנים רבות. אולם, בשיילהי
מילחמת ששת־ימים פניתי איליו בסודי־סודות,
וביקשתי את התערבותו האישית
המיידית כדי לשים קץ למעשי־זוועה
מסויימים שהגיעו לידיעתי.
היו בינינו חילופי־דברים קצרים וענייניים,
בכתב ובאמצעות שליש, והמעשים הופס קו.

התרשמתי
כי רבץ הוא קצץ
אחראי, כעל ערכים מוסריים.

בשיא הזוהוו: לאה ויצחק רביו לפני חודש, ע הקאוטויס ־

לאחר־מכן התרשמתי — כמו כל אזרחי
ישראל — מן הנאום שנשא בעת שהוענק
לו תואר דוקטור, על הר־הצופים. הרמטכ״ל
המנצח דיבר בצניעות, ללא מליצות מילי טריסטיות,
בסיגנון הומאניסטי מובהק. הוא
ניראה לי כנציג התכונות הטובות ביותר
של הדור שגדל בארץ־.
מפעם לפעם נודעו דברים שאמר בחו גים
סגורים, זשמתוכם נצטייר כאדם בעל

הסוף ה עגונ

ך*ן חוץ צפרו הנהגים כמטורפים —
1פאם־פאם פם־פם־פם, פאם־פאם פכר
פם־פם. קולות שיכורים משימתה צרחו ב מקהלה
— מא־כא־׳בי ! מא־כא־בי ! השתול לות
אדירה של עליצות החלה מציפה את
הרחובות, שמלאו זזיש־מזזרה המוני-אדם.
מאז החלטת האומות המאוחדות על הקמת
המדינה, לא היתד, התפרצות פיתאומית
כזאת של צהלה המונית.
בתוך הבתים דיבר יצחק רבץ אל האזר חים
שנותרו ליד מקלטי״הטלוויזיה. הוא
דיבר על ״סוף עצוב״ .במילים פשוטות,
בלי חיוך עצבני, בלי שגיאות דיקדוקיזת
והדגשות־שלא־במקומן שהמדינה התרגלה
אליהם בשלוש השנים האחרונות, הודיע
רבץ, כי החליט לפרוש מן המועמדות ל־ראש־הממשלה.
הצריחות
בחוץ, האיש העצוב על ה אקרן,
הקאקופוניה של הצופרים, הקול ה שקט
מתוך התיבה — כל אלה התמזגו
לכלל חוריה כימעט־סוריאליסטית.

׳הצווח ונשיא!ומריש
ך* .ייתי ולראש״ שהציע את יצחק
( 1רבץ לראשות־הממשלה.
זה היה במארס , 1969 אחרי מותו ה־

פיתאומי של לוי אשכול. כראש סיעה
בכנסת, נקראתי אז אל נשיא־המדינה, זלמן
שזר, לצורר ״התייעצות״ פורמלית. בהת אם
לנוהל, שאל אותי הנשיא מיהו ה מועמד
המוצע על־ידי סיעתי לתפקיד הרם.

הודעתי שהמועמד שדנו הוא
יצחק רבץ.
הנשיא נדהם מן ההצעה. הוא שאל ל נימוקי.
אמרתי לו: הוא שייך למיפלגת־הישילטון.
הוא איש צעיר וחדש. הוא יליד
הארץ. הוא הוביל את צה״ל אל ניצחונו
הגדול ביותר במילחמת־מגן. הוא אדם
׳שיוחר־שלום*.
לא אמרתי לנשיא נימוק נוסף: שרבץ
ניראה לנו כאנטי־תיזה גמורה לגולדה
מאיר, שהוצעה על־ידי המערך. הייתי
בטוח שגולדה תוביל את המדינה למילחמה
חדשה.

היום אני שואל את עצמי: מה
העדה כנו את הרעיץ להציע דווקא
אותו ץ
לא הכרתי את רבץ אישית. עד אז לא
החלפתי עימו אלא כמה מילים. אך עקבתי
אחר דרכו מרחוק, מאז מילחמת־העצמאות,
כשהוא היה מפקד בכיר בפלמ״ח ואני מם*
* העולם הזה , 1645 מיום .12.3.69

רביו המתפטר, נדרו למרכז מפא

עמוד 16

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2067 - 13 באפריל 1977 - עמוד 16 | לים :״לרבץ היה מזל — הרבה מזל. עכ שיו עליו להוכיח שיקול ותנופה.״ במאמר הזהרתי את רבין, שאם לא ייטול את ה יוזמה לידיו ויחדש את פני המערכת, ״החידוש יישחק, התנופה

לים :״לרבץ היה מזל — הרבה מזל. עכ שיו
עליו להוכיח שיקול ותנופה.״ במאמר
הזהרתי את רבין, שאם לא ייטול את ה יוזמה
לידיו ויחדש את פני המערכת,
״החידוש יישחק, התנופה תאבד, והפיאוד־לים
ימשיכו לשלוט.״

(המשך מעמוד )15
דיעות יוניות מובהקות. האיש ׳נשא חן
בעיני יותר ויותר.

משום כך השתמשתי כהזדמנות
הנדירה שניתנה לי, כלישכת ה נשיא,
להעלות את הרעיון שאיש
זה יכול לכהן כראש־ממשלה.
מובן שהיתר. זו אז הצעה בלתי־מעשית
בהחלט. הנשיא לו היה יכול להטיל את
התפקיד עליו, גם אילו רצה בכך, כי יצחק
רבין לא היה אז חבר־כנסת. על־פי חוק,
רק חבר־כנסת יכול• להרכיב ממשלה.

..תנו וו שאש״
^ הצעה התגשמה באופן בלתי (
1צפוי כעבור חמש שנים, בנסיבות שהן
נחלת ההיסטוריה. גולדה הובילה את ה מדינה
למילחמה, כפי שצפיתי. משה דיין
הוכיח שהוא לא־יויצלח גמור, כפי שטענו
תמיד. המדינה רצתה בראש־ממשלה חדש,
שלא היה לו חלק בתקופת־המחדל. מועבר

מאז, כמשך שלוש שנים ארוכות,
ראיתי כיצד מתגשמות אזהרות
אלה. כאכ לי הלב, מפני
שאכדה הזדמנות גדולה לשינוי פני
המדינה. וגם מפני שיצחק רכין
יכול חיה להיות ראש־ממשלה גדול
הרכה יותר.

להגן ער ובין
ן • משד שלוש זזשניס באחרונות
^ מצאתי עצמי מאות פעמים במצב
קשה. שוב וישוב נשאלתי :״ניכר שאתה
אוהד את האיש. מדוע?״
נשאלתי כך על־ידי אנשים בשוק, על-
ידי ראשי מיפלגיות, על־ידי ידידים פולי טיים,
על־ידירא ש ממשלת-אוסטריה, על-
ידי אישים בכירים באש״ף.
התקשיתי להסביר.
כי התנגדתי לרבים ממעשיו של יצחק
רבין, והייתי ער לכל מחדליו. מתחתי עליו
ביקורת קשה, ולפעמים קטלנית. הייתי
אחראי לפירסום הפרשות שכירסמז את

מי שאינו מכיר את רבץ, סבר כי אינו
מסוגל לקבל החלטות, כי הוא סובל מחוסר
כושר־הכרעה. זוהי הערכה כוזבת לחלו־טץ.
רבץ קיבל החלטות מרחיקות־לכת,
חלקן גלויות, חלקן סודיות — החל בהחל־טודאנטבה
הדרמאתית, וכלה בהחלטה ה שקטה
לעזור לנוצרים בדרום־לבנון.
המיגרעת של רבין היתר. בכך שגם ה החלטות
הנועזות שלו נתקבלו במיסגרת
מציאות קיימת, ולא תוך ניסיון לחרוג
ממנה.

המציאות, כפי שרכין ראה אותה,
היא היעדר כל סיכוי להגיע
לשלום־אמת עם הערכים, ומכאן
התלות המוחלטת וארוכת-הטווח
כארצות־הכרית.
על רקע זה היה לנו ויכוח רצוף על ה עניין
שהוא מוקד הבעייה: ההידברות עם
הפלסטינים. ויכוח זה נפתח בסוף , 1969
כשביקרתי אצלו בשגרירות בוושינגטון
(התרשמתי מן האווירה השקטה, העניינית
וחסרת־השוויץ בבניין) .רבץ אמר לי שלא
איכפת לו היכן יהיה הגבול, בתנאי שהוא
יהיה פתוח. ניסיתי לשכנע אותו בכך ש המדינה
הערבית היחידה, שיהיה לה עניין
חייוני בגבול פתוח עם ישראל, תהיה דווקא
מדינה פלסטינית.
מאז נמשך ויכוח זה בינינו במשך כל
השנים. נפגשתי עימו כמה פעמים, כדי

יצירת קשרים הדוקים עם זולתו.
האיש חי, כאילו, כתוך מיכצד פרטי,
מאחורי חומה וחפיר.
הוא עצמו מודע לחולשה זו היטב. ב שנות
כהונתו עשה מאמץ כביר להתגבר
עליה. כפי שקוריה תמיד במיקרה כזה,
הפריז בניסיונות אלה. הופעותיו בבתי־ספר
ובמקומות־ציבור אחרים, שעוררו לא פעם
גיחוך, היו ניסיון מודע להתגבר על תקלה

אפשר היה לחוש באי־נוחותו, כשהופיע
לפני ציבור. היא התבטאה באותן תכונות
חיצוניות מוכרות: החיוך העצבני ׳שילא־במקומו,
המינהג המוזר להדגיש את המי לים
הלא־נכונות במיישפט, השגיאות ה לשוניות,
היציבה הבלתי-נוחה של הגוף.
כל אלה נעלמו כלא־היו כשהיה לו מה
לומר, דברים שבאו מן הלב. כאשר נדחף
על־ידי רגש יחזק, נישברו מחסומי־התיקשו־רת:
בהלווייה של דדו• ,ובראיודההתפט־רות
שלו.
גם בשיחות פרטיות, בביתו, היו סממנים
אלה נעלמים כליל. גם אז לא עסק במה
״ 42\ 1 1ן 5״,
שהאנגלים קוראים
שיחת־חולין להנעמת האווירה. הוא חש
בנוח רק כשדיבר לעניין, ועל ׳נושאים
שעניינו אותו. אך לא פעם הפתיע בחוש־הומור
צברי יבש.

מסוגרותו מנעה ממגו גם לקבל

לאה ויצחק רביו: בתקופת כהונתו כשגריר ובעת ביקורו האחרון בארצות־הבוית
דותו של רבין עלתה כימעט מעצמה, והוא
זכה ברוב.

מעולם לא התחיל ראיט-ממשלה
כישראל כמילוי תפקידו כשהוא
נהנה מאשראי ציכורי כה עצום,
כמו יצחק רכין. במשך כמה חודשים
היה כימעט דיקטטור. לא
היה לו תחליף. המיפלגה, שהצרה
את צעדיו של דויד כן־גוריון גם
כשיא שילטונו, חדלה לתפקד.
האופוזיציה היתה חסרת-אוניים.
שמחתי כאשר ניבחר רבין, וחרדתי לגורל
שילטונו. ידעתי כי אשראי כזה כפי שניתן
לו, יכול להתבזבז בנקל.
בשעה שאני כותב דברים אלה, אני
מעלעל בגיליונות העולם הזה מאותם ימים.
ערב בחירתו, בגיליון ( )1912 שנשא את
התאריך ,24.4.74 כתבתי מאמר שנשא את
הכותרת ״תנו ילז שאנס!״ ואת כותרת-
המישנה :״יש לעזור לרבץ להקים ממשלה
— בתנאי שיכריז לאלתר על בחירות חד שות״
.המאמר הסתיים במילים :״ליצחק
רבין יש עכשייו הזדמנות גדולה. מגיע לו
שהכוחות המתקדמים במדינה יעזרו לו —
אם אכן הוא מוכן לנצל אותה למען ה שינוי,
השלום והצדק הסוציאלי.״
וכעבור שבוע, בגיליון 1913 שנשא את
התאריך , 1.5.74 הכתרתי את מאמרי במי ילים
:״לשום ראש-ממישלה מייועד בישר אל
לא היתה הזדמנות לחולל שינוי כמו
שיש ליצחק רבץ.״ המאמר הסתיים במי

שילטונו. ובכל־זאת...

ככל־זאת, מה ץ
הייתי בטוח כי יצחק רבין הוא אדם בעל
ערכים — אם ייסלח לי השימוש במונח
ירחמיאלי זה. הייתי משוכנע לחלוטין ב מידת
אחריותו. האמנתי שבשום מיקרה לא
יניח ׳לאינטרס אישי שלו להשפיע עליי
לעשות דבר שהוא לרעת המדינה — במו דע,
מכל־מקום. ידעתי שאין הוא פועל
למען הכותרת של יובדהמחרת, שאינו
הרפתקן. כפי שנאמר לא פעם :״אפשר
לישון בשקט בלילה.״
רבות דובר ב״המוח האנאליטי״ של
יצחק רבין. אנאליזה פירושה — פירוק
עניין לגורמים. ראיית המרכיבים שיל ה-
בעייה. בזה היה כוחו של רבץ: הוא היה
מסוגל לבחון מצב קיים, לשקול את ה אפשרויות
המעשיות השונות ואת הסכנות
הטמונות בו, להחליט החלטה סבירה.
בזה היה כוחו, ובזה גם היתד. חולשתו.
מזח אנאליטי אינו, בהכרה, מוח יוצר. ה כושר
להתמודד עם מציאות אינו זהה,
בהכרח, עם הכושר לדמיין מציאות אחרת,
ולפעול למען בנייתה. אנאליזה יכולה
להיות ההיפך מיצירה.

רכין אינו אמן פוליטי, המשול
למלחין או לסופר, הרואה כעיני
רוחו עולם אחר והניגש לבנייתו.
הוא אדם הרואה בעיות קיימות,
ומנסה למצוא דהן תשובות כמים-
גרת הקיים.

לספר ליו על המגעים הפרטיים שהיו לי
עם נציגי אש״ף, לפני שקמה המועצה
הישראלית למען שלום ישראלי־פלסטיני
ונפתחו המגעים הרישמיים בינה לבין ה מנהיגות
הפלסטינית. רבין הקשיב, העיך
את הערותיו, ניהל ויכוח הגיוני, ענייני,
בלא רגשנות. לא הצלחתי לשכנע אותו.
אך תמיד היתר. לי ההרגשה שהדבר ייתכן
ביום מן הימים, כאשר ישתנו הנסיבות
הפוליטיות.
אולם מעולם לא ניסה להפריע לי, ו־לאחר־מכן
לחברי, לקיים מגעים אלה. הוא
פיקפק בתועלתם, התנגד למגמתם, אך לא
עשה דבר כדי להערים בדרכם מיכשולים
בלתי״חוקיים.

קודמיו היו כלי ספק מ15 עילים
נגדנו את שירותי-הכיטחון, תוך
עיוות החוק. ייתכן מאד בי כך
יעשו יורשיו. אך כתקופת כהונתו
של רכין היה בטוח, לפחות, כי כל
המוסדות יפעלו כמייסגרת החוק.

אדם נדי תיסשוות
ך, ודשתו העיקרית של רבץ בראש (
1הממשלה היתד. בתחום התיקשורת.

רכין הוא, מטיכעו,
ומסוגר כתוך עצמו. מן
כילדותו כיישן וכודד,
להתגונן מפני פגיעות

אדם סגור
הסתם היה
ילד שלמד
על־ידי אי-

עצות. היו דו יועצים רכים, אך
נדמה שלא קיבל את עצותיו של
איש מהם. מקורביו היו דו עוזרים
נאמנים, אך לא שותפים להחלטות.
כסופו שד דבר סמך רכין
עד עצמו כילכד.
משום כך לא היה מסוגל לטפל בשני
נושאים מרכזיים ששיעממו אוחו: הכלכ לה
והמיפלגה.
כמו בן־גוריון, התרכז כולו בענייני חוץ
וביטחון, ולא נמשך לבעיות כלכליות ו חברתיות.
אך בעוד בן־גוריון סמך על
עוזרים שהיו דיקטטורים כלכליים — כמו
לוי אשכול ופינחס ספיר, ילא מצא רבין
אדם שיהיה מוכן ומסוגל — לקבל עול
זה על עצמו. רבץ היה מודע לפגם זה,
ומדי פעם אף עשה מאמץ רצוני להיכנס
לנושאים אלה. אך בכל פעם התייאש
במהרה, וחזר לתחום שבו הרגיש כמו ב בית.

היה גם יחסו למיפלגה. החיים ה־מיפלגתיים
הבחילו אותו. הוא, כרבים אח רים,
קציני־צבא ובעלי מיקצועות אחרים
שבהם שולט ההיגיון האובייקטיבי, מאס
בפטפטת הנוראה, בתככנות המכוערת, ב רגשנות
הבלתי־סבירה, בחוסר־התנליתיות
של החיים המיפלגתיים. רק לקראת הת מודדותו
השנייה עם שימעון פרס נזכר
רבין שהוא זקוק׳ למיפלגתו, ועשה מאמץ
גדול לכבוש אותה במאוחר.
(המשך בעמוד )23

עמוד 17

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2067 - 13 באפריל 1977 - עמוד 17 | עבור צעירים 1 מייצרים סנדלים ״,נולדיסלהגזעייס״של״גלי״ את ״הגזעיים•׳ של ״גלי־׳ תמצאו בכל מקום בו תדרוך כף רגלכם! אם אתם ״גזעיים•׳ הסנדלים של ״גלי״הם עבורכם! אתם

עבור צעירים 1

מייצרים סנדלים
״,נולדיסלהגזעייס״של״גלי״
את ״הגזעיים•׳ של ״גלי־׳
תמצאו בכל מקום בו תדרוך כף רגלכם!
אם אתם ״גזעיים•׳ הסנדלים של ״גלי״הם עבורכם!
אתם תאהבו אותם והם יאהבו אתכם ...הסנדלים של ״גלי ״!

ה עול ם הזה 2067

עמוד 18

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2067 - 13 באפריל 1977 - עמוד 18 | לאנשים הנכונים! 777 הברנדי הלאומי שהוא בינלאומי. אי ך כי מעטשהחמיצהמכביתל א בי באת ניצחונהביגללעניבתושלאלבס גי דעד 1עם התפוצץ פרשת חש־בונזת־הבנק האמריקאיים של

לאנשים
הנכונים!

777
הברנדי הלאומי שהוא בינלאומי.

אי ך כי מעטשהחמיצהמכביתל א בי באת
ניצחונהביגללעניבתושלאלבס גי דעד
1עם התפוצץ פרשת חש־בונזת־הבנק
האמריקאיים של
רעיית ראש־הממשלה, לאה
יכין, נזכרו במטה־הארצי ב ירושלים
כי לפני חודשיים
נסעה לאה לירושלים במכו ניתה׳
ולא חגרה חגורת־בטי־חות.
שוטר עצר אותה ורשם
לה דו״ח. כשהגיע הדו״ח
למטה־הארצי, הוחלט להתחשב
ברעיית ראש״הממשלה ולבטל
אותו.
! 1שר־הביטחון לשעבר,
ח״כ משה דיין, משחק את
תפקיד הפרימדונה. כ־שצילצל
אליו העיתונאי אדי טייכר,
וביקש ראיינו לעיתונו׳ הארץ,
אמר לו דיין :״כשהעיתון שלך
ישנה את דעתו עלי, אסכים
להתראיין. עד אז אתם מחוץ־
לתחום בשבילי.״
8שר-התיירות משה קול
מכנים את בני-מישפחתו לעס קים.
חתנו, אלי פלג, מוגה
באחרונה לתפקיד קצין־מינהלה
בניו־יורק׳
בלישכת־התיירות
הממונה על כל אמריקה. ב אחרונה
התפנתה מישרת ה־סמנכ״ל
למינהל מישרד־התיי-
רות, ופלג הציע את מועמדותו
גם לתפקיד זה.

84 האלוף (מיל ).מתי
פלד, המופקד על אירגון פעו לות
מחנה שלי בציבור הערבי,
היה בעיצומה של אסיפה בנצ רת,
כאשר גקרא לטלפון. אשתו
מסרה לו, כי זה־עתה נולד לו
נכד. פלד, הידוע כאדם שאינו
מגלה את ריגשותיו, שמע וחזר

מייסדו ועורכו הראשי של השבועון המערב־גרמני שטרן (יושב, שלישי מימין),

הגיע לישראל בלוויית עורך־החוץ החדש והצעיר של העיתון, ק ל או ס ליידק ה

0 ^ 11
בן ה״( 33 ראשון מימין) ,כדי לראיין א ת רא ש־הממשלה יצחק רביו עוד לפני שהתפטר, ובדי ל חנוך
את המישרד החדש של השבועון הגרמני החשוב בישראל. בקבל ת־ הפני ם שערכו לכבודם כתב השבועון
בישראל, שבתאי טל ורעייתו רב-סרן עדי טל (משמאל) ,נכחו שגרירי גרמניה ו או ס טרי ה, דוברי מישרדי־הממשלה
(ביניהם דן יפתיר, עומד ראשון משמאל) ועיתונ אים רבים. ב תו םהמ סי ב ה התיישב נאנן
על השטיח בביתי של טל, והמ סי ב ה נמשכה כ ן באופן ספונט אני עד לשעות ה ק טנו ת של הליל ה.

לאסיפה. לנכד ניתן השם אלי-
עזר, על שם דודו.

אבי עופרים

הגיע לישראל לחופ שת הפסח, בחבר ת
ידידתו הוו תי ק ה היפהפיח הק רוי ה
ט ק סי. רק א חרי שבילה א ת הסדר עם הוריו בחיפ ה, ירד אבי
לתל״אביב. כאן הזמין א ת בל חבריו למ שקה ב א חד המועדונים
בעיר, וגילה להם כי למעשה נשא בבר אתטק סי לאשה, אלא
שעניין הנישואין נשמר בסוד, כיוון שמישפחתו בישראל לא ידעה
על בך. אבי, שהשמין מאד מאז ביקר בארץ ל א חרונ ה, לא הציג
אתטק סי לפני אשתו הראשונה, אסתר עופרים, שגם היא ביל ת ה
בישראל א ת חופ שת־הפסח שלה — עם מי שפחתה וידידה רוני ברגר.

8 1למחרת היום טילפן פלד
לעמיתו-לשעבר, האלוף (מיל).
ישראל (״טליק״) טל, כדי
לנחמו על מות אביו, שנהרג
בתאונה. תוך כך בישר לו כי
נולד לו נכד. אמר לו טל:
״מעכשיו לא יהיה לך חשק
לעסוק בפוליטיקה. תרצה רק
לשחק עם הנכד.״

יוסי שריד
כרמל $מזרחי
מי׳זב׳ רא׳*ו! לגיון וזכרו! י עקג

טרוד מאד בתעמולת הבחירות של מיפ־לגת־העבודה,
ואת מרבית זמנו הוא מבלה
בתל־אביב. לכן׳ כימעט שלא מזדמן לו לר או תאת ילדיו ואת אשתו,
המתגוררים בקריית״שמונה. השבוע ה חלי ט יו סי כי א ם ההר אינו
בא אל מוחמד, יבוא מוח מד אל ההר ובחופ שת־הפסח לקח עימו
א ת בתו, נועה בת השש, לתל־אביב. נועה ליוו תהאת אביה לבל
מקום, למישרדו שבבניין המיפלגה ברחוב הירקון, לישיבת המרכז
שהתקיימה בבית ארלוזורוב ולישיבות א חרו ת, אחרי שאביה
הבטיח חגיגית כי היא לא תדליף מהישיבות שבהן תשתתף.

! 8מחנה שלי כבר גרם
לפילוג בכמה מישפחות ביש ראל.
בראש הרשימה: מישפחת
דיין, ששניים מחבריה — רות
דיין ו א סי דיין הצטרפו ל שלי,
בעוד שמשה דיין יהיה
מועמד העבודה, ויעל דיין
תומכת בד״ש. מישפחת ברעם
התפלגה אף היא: בעוד עוזי
כרעם בא תחת אביו, משה
כרעם, ברשימת •מיפלגת־

העבודה, יופיע הבן השני,
חיים כרעם, ברשומת שלי.
בצורה אחרת התפלגה מישפחת
ארנון. בעוד אבי המישפחה,
ד״ר יעקוכ ארנון, מי שהיה
מנכ״ל האוצר, הוא מועמד מח נה
שלי, התפלגו בניו. בין שלי
לבין החזית החדשה, של רק״ח.
ואילו במישפחת ידין נמנע
אסון -הבת, אורלי עופרת,
סירבה בהחלט להצטרף לד״ש,
היססה אם לתמוך במחנה שלי,
אך לבסוף בחרה בדרך אחרת :
היא נסעה לחו״ל.
! 8עם התקרב מועד הבחי רות
יוצאים העסקנים הפולי־טייפ
מגידרם כדי לזכות במעט
פירסומת. עיתונאי התקשר אל
ח״כ יהודה כן־מאיר, כדי
לראיינו בעניין גזש-אמונים.
ה עו ל ם הז ה 2067

עמוד 19

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2067 - 13 באפריל 1977 - עמוד 19 | אננסים הוא קיבל מהח״ב ׳תשובה נלהבת :״ירק תגיד מתי ואיפה, אני אגיע לכל מקום ובכל שעה.״ אך העיתונאי לא הת רשם, כנראה, מהתלהבותו של בן־מאיר, העדיף לראיין את חנן

אננסים
הוא קיבל מהח״ב ׳תשובה
נלהבת :״ירק תגיד מתי ואיפה,
אני אגיע לכל מקום ובכל
שעה.״ אך העיתונאי לא הת רשם,
כנראה, מהתלהבותו של
בן־מאיר, העדיף לראיין את
חנן פורת תחתיו.

המיליונר סמואל

פלאטו־שרון החליט לעבוד
על מועמדותו לכניסת בשיטה
אמריקאית טהורה. אחרי שגייס
למערכת־יהבחידוית שלו את אש תו,
אנצ, גייס גם את אמו׳
הישישה, אסתר, ואמר :״מה
שטוב לנ׳ימי קארטר טוב
גם בשבילי. אמו הביאה לו
המון קולות. אני מאמין שאמי,
המלווה אותי תמיד, ושאני
קורא לה, הקמיע שלי /תעשה
בשבילי אותו הדבר.״
! 8שדרן־הספורט של הטל וויזיה,
אלכם ניילעדי, מא מין
באמונות תפלות ובעין-

ואמר שהוא אינו סוחר־׳נשק,
ושלא היה מימיו ביאקוואדור.
מייד כשהחל מדבר על נושא
זה, קם הבדרן אורי זוהר
ועזב את המקום בהפגנתיות.
! 8עם תום המושב הרא שון
של ועידודהסופרים, איר־גנה
הסתדרות העובדים מיזניון
מיוחד, באחריותו של המשורר
שלמה טנאי, מי שערך
בשעתו את העיתון רימון. דד
משתתפים יצאו למיזנון לסעוד
את ליבם. לפתע התפרץ החוצה
הפרופסור גרשון שקד, מ החוג
לסיפרות עברית באוני ברסיטה
העיברית בירושלים,
וצעק :״מה פיתאום ההסתדרות
מארגנת פה מיזנונים י אני לא
מוכן להשתתף באסיפת־בחי-
רות! באתי לוועידת אגודת-
הסופרים !״

האיש היחידי במדינה

בחני אויבו מצסס אתרינו ישעיהו הנביא:
..׳הכלבים עזי נפש לא ז עו שבעה
אליהו זוכים לאחיו :״אני ח״ל,
הקינאה והתאזוה
ווזבבח־ מוציאים
את האדם מן ה עו ל ם
בראיון שהעניק פרופסור א.א. אורבך לעי תונאי
אברהם נווה, העלה הפרופסור — שהיה
מועמד לנשיאות המדינה — האשמות שונות
לגבי ערכיה של החברה הישראלית, תוך שהוא
חרד לפולחן עגל־הזהב הפושה בחברה הישראלית.
בין שאר דבריו לאברהם גווה, אמר הפרופסור
אורבך :״יש כאן תהליד שתחילתו עוד לפני
מילהמת ששת הימים. היה זה כאשר הופרכו
סיסמאות על, העלאת רמת־ההיים׳ ואף על, מכו נית
לכל פועל׳; וזאת בשעה שמפריחי הסיס מאות
למיניהן ידעו יפה מאד כי הכלכלה שלנו
מבוססת על תמיכה מאסיבית של ארצות־הכרית
ויהדות הגולה. איני אומר •טלא היה צורף להע לות
את רמת־ההיים של השכבות העניות —
ואגב, אני בהחלט מודה כי נעשה הרבה בתחום
זה — אף הסיסמאות נתקבלו דווקא על דעתן
של השכבות המבוססות, וזה •טוב עניין •טל
איבוד קנה-המידה. להעלאת רמת־ההיים אין
גבול. זה דבר המתגלגל ככדור־שלג. גם השיב־בה
המנהיגה — אני מדבר על האינטליגנציה
ובעלי המיקצועות החופשיים — לא העריכה
נכונה את הסכנות הגלומות בתהליך הכלכלי,
שלא היתה לו אחיזה במציאות.
״ואין אני שייף לאלה המטיפים מופר רק
לפועלים. העלאת רמת־החיים המנופהת והראוות־נית
של אלה השייכים לחוגי התעשיינים, מנהלי-
בנקים וכדומה, חינה גלויה לכל.״
והוסיף הפרופסור אורבך :״עתה מתקיימים
בנו דיברי הנביא ישעיהו , :הכלבים עזי נפש לא
ידעו שבעה והמה רועים לאי ידעו הבין. כולם
לדרכם פנו איש לדרכו מקצה.׳ כל איגוד מיק־צועי
מהפינה שלו רואה רק את העניין שלו,
מסתכל לפינה האחרת ותובע לעצמו תביעות
אין־סוף. הקינאה פועלת, והקינאה והתאווה וה כבוד
מוציאים את האדם מן העולם.״

״הם יידעו
שאתההסגרת אותי

דון נייט

כוכב קבוצת־הכדורסל המיקצועית ה ארלס גלוב־טרוטרס,
ציפה במי שחק אליפו ת אירופה בכדור סל,
יחד עם חברי קבוצ תו, בתל־אביב. נייט ה תל הב מן ה מי ש חק
והיה ל טוב ת הישראלים מההתחלה ועד הסו ף, שהוא צועק
״מכבי ! מכבי עם הזכייה בגביע א מר נייט, שהגיע ל מ קו ם בחברת
ח תיכ ה ישראלית שסירבה ל הזד הו ת, כי הי שראלים שיחקו
להם ביושר,
הזכייה בגביע הגיעה
״יוצא-טן־הכלל,״ וכי
״למרות שהייתי מלמד א ת הישראלים שניים־שלושה טריקים.״

׳הרע. בעת המישחק ההיסטורי
בוויריטון, שבו גברה קבוצת
מכבי תל־אביב על קבוצת
צסק״א הסובייטית, ענב גילעדי
עניבה מפוספסת. הפעם, לפני
הנסיעה לימישחק הגורלי נגד
מוביל־ג׳ירג׳י וארזה בבלגראד,
החליט אלכם לקחת עיימו אותה
העניבה, לענוב אותה בעת
שידור המישחק. אולם כשהגי עה
שעתו לארוז את מיזוודתיו,
לא נמצאה העניבה. אלכם
הודיע לדן שילון כי בלי
העניבה הוא לא נ׳וסע. ממש
ברגע האחרון נמצאה עניבת-
המזל, וכעת טוען גילעדי כי
היא שהביאה למגבים את ה ניצחון.
בעת
צילום תוכנית-

הטלוויזיה חיים שכאלה, התנצל
חיים טופול, נושא התוכנית,
יד ר ו רו־* רד

רד •דיה

שלא התרגש ממישחק הכדורסל
בין מכבי תל־אביב ומוביל-
ג׳ורג׳י וארזה, שבו זכתה מכבי
בגביע אירופה לאלופות, היה
הסופר דן כן־אמוץ. עם תום
המישחק התקשרו עימו ידידים
והציעו לו לבוא לחגוג עימם.
״לחגוג מהי״ שאל דן. כש אמרו
לו שמכבי ניצחה את
האיטלקים, והגביע הוא שלנו,
השיב בקול אדיש :״אני לא
מבין למה הניצחון של מכבי
חשוב יותר מזה שייצוא ה תפוזים
חודש.״
81 לשחקנית אפרו? ל ־
בלויס-אנג׳לס
ב!יא, השוחה
לצורך לימוד ריפוי בריקוד,
יש קשיים כספיים. אפרת לא
יכלה לשלם את חשבון הטל פון
שלה, והוא ינותק.

בסידרת ראיוניות של רפאל בשן, לרגל מלאות
32 שנים לעלייתם־לגרדום של אליהו חכים ו אליהו
בית־צורי, ריאיין את עובדיה חכים, אחיו
של עולה־הגרדום, שסיפר על פגישה שנערכה
בינו לבין אחיו.
מספר עובדיה חכים :״האמת היא שאני
הייתי איש־הגנה ותיק, וכל המיבצע הזה לא
ניראה לי. להיפר, התנגדתי לו בתוקף. כאשר
נודע לי שאליהו נמצא בלח״י, וכחייל בריטי הוא
גם מבריח נשק ממצרים ארצה, רציתי בכל תו קף
שהוא יעזוב את זה, ומייד. הייתי מתנגד
חריף ביותר ללח״י. כזמנו ראינו בהם פורשים
הגורמים נזק רב, פורקי־עול המסכנים את המ טרות
שלנו. אני זוכר, שפעם ישבתי עם אליהו
ואמרתי לו: אני יודע היטב שאתה בלח״י ויש
לנו כל האפשרויות לתפוס אותך אפילו היום.
אז הוא ענה לי: תדע לד, עובדיה, אם תעשה
דבר כזה, האנשים שלנו לא ישתקו לך. הם יידעו
שאתה הסגרת אותי, ויתנקמו בך. ואז התחלתי
להתווכח איתו בצורה חריפה, כרי לשכנעו
לעזוב את לח״י. אמרתי לו: אליהו, מה שאתה
עושה זה מתנגד לכל מה שרוצה המדינה־בדרד,
ומסכן את כל האינטרסים הנכונים של המוס דות
המוסמכים. הוא השיב לי: תראה, אני חייל.
יכול להיות שיש לד כאמת נימוקים חזקים. אם
אתה רוצה להתווכח, אני אקבע לך פגישה עם
איש שלנו, היודע להתווכח יותר טוב ממני. כ אשר
לי, אני משוכנע שזאת הדיר הנכונה. השי חה
נסתיימה בכד, שהוא לא היה מוכן יותר
לשוחח אתי על נושא זה. כל מה שהיה מוכן
להגיד, היה: אני חייל, וממלא פקודות.״
(ידיעות אחרונות)

אדמתמ רי ב ה
העיתונאי קאסם זייד מתאר ברשימתו ״אלה
וקוץ בר,״ את יום השנה ליום־האדמה בכפרים
בקה־אל־גרביד, וג׳ת, כיזם של מכות ודמעות,
תוך שהוא מביא כמה סיפורים מזעזעים מהת נהגותם
של כוחות־הביטחון בכפרים אלה :
״בביתה של עאיישה ביאדסי, אשה אלמנה -

•מהמועצה המקומית הכריזה עליה כאם־השנה —
פגשנו את שני בניה, איכראהים עבד אל־ראזק
כיאדשי ואחיו ג׳לאל.
״שני האחים ישבו ביום ה 30-במארס בביתם׳
וסעדו את ליבם, כשלפתע פרצו לבית שוטרים,
היכו אותם לנגד עיני אמם, ולאהר־מכן סחבו
אותם החוצה, קשרו אותם לג׳יפ וגררום תוך
כדי נסיעה, כשהנהג נצטווה לבלום בכל פעם
שהנערים נאחזו בג׳יפ.
אמם רדפה אחריהם בוכיה, והתחננה לפני
השוטרים שיניחו לילדיה. תשובתם היחידה של
השוטרים היתה קללות עסיסיות.
״משם המשיכו השוטרים למסגריה של עזיז
ענאיים, שפתח אותה שעה את עיפקו ופנה
לעבודתו. אותה יטעה עמדה לידו בתו הודא
בת הארבע והצי. שוטרים שהפתיעו את עזיז,
הלמו בו על לא עוון בכפו — כש,פישעו׳ היחיד
שפתה את עיסקו ולא שבת. השוטרים התיזו
עליו ועל הילדה מים צבועים, ולא הניחו לו
להגן על ביתו. סימני המים הצבועים על קירות
המסגריה מוכיחים את אמיתות סיפורו של בעל־המשגריה.
״איבראהים
אחמד אבו־כקר נתבקש על־ידי
אביו פואד, לשעבר ראש המועצה המקומית
בכפר, ללכת לבקר אצל גיסתו החולה. תוך כדי
ארוחת־צהריים אצל הגיסה פרצו השוטרים ל בית,
בעטו באורח לעיני מארחיו ועשרוהו.
״מוסטפה ענבוסי, כחור חסון העובד כשומר
בבית־ההוליב׳ ,הילל יפה׳ בחדרה, נעצר על־ידי
שוטרים ברחוב הראשי של הכפר בעת ששב
מעבודתו. הם הפליאו בו מכותיהם, ולא הניחו
לו עד שכולו היה חבוט ומוכה. במשיכת־העיתו-
נאים שקיימה מועצת הכפר נבצר ממוסטפה לש בת,
ובביתו הוא נאלץ כל הזמן לשכב על בטנו.
״אהמד עלי מואסי, תלמיד כיתה ט׳ ,עשה את
דרכו מבית־הספר כאשר תפסוהו השוטרים, הל מו
בו, דרכו על ראשו עד זוב דם, והמשיכו
לבעוט בו עד •טאיבד את הכרתו. הוא הועבר
לבית־החולים, שם תפרו בראשו 14 תפרים.
״זוהיר הידר ביאדסי, אף הוא תלמיד כיתה
ט׳ — כרה מבית־הספר כתיקווה למצוא מהסה
בבית סבתו. בדיד נכנס לחנות, כשפיתאום עטו
עליו שוטרים, שאחד מהם מטיל משקולת של
המישה קילוגרם לעברו. כאשר ניסה להרים׳ את
ידו כדי להדוף את המישקולת — הוא שבר את

״אהמד עבד אל־עזיז מואסי ודודנו עאטף,
ישבו בביתו של האחרון — המצוי במרחק שלו שה
קילומטר מהכביש הראשי — ושקדו על
הכנת שעוריהם, כאשר •שוטרים פרצו למקום,
חיכו אותם בתוף הבית, ולאחר־מכן נלקחו ל מקום
ריכוז, השבויים׳ כשאחמד סובל משטף-
דם פנימי.
״אחד המלווים אמר לי במרירות: אני רוצה
לספר לד סיפור מצהיק־עצוב. מעשה באחת
המישפחות בכפר, שבנתה בית חדש וכמינהג
המוסלמים הניפה, דאייה׳ ירוקה — דגל, כאות
ברכה ומזל.
״החיילים, שראו את ה,ראייה״ ,טיפסו על
הגג, הורידו אותה וחתכו אותה לגזרים תוך כדי
גידופים והשמצות, כשהם סוברים שזהו הדגל
(חותם — על המשמר)
הפלשתיני״.

פסוקי ה שבוע
ח״כ שולמית אלוני :״בבחירות לכנסת
התשיעית יש רושם שאנשים מתמודדים לתפקיד
המצביא העליון, או הנשיא.״
אישיות מרכזית בליכוד :״לצירופו של
אריק שרון לליכוד יש להצמיד תעודת־ביטוח
מפני סיכונים לטווח ארוך.״
הסופד עמוס קינן :״היום שבו קיבל המע רך
תכתיב דיין, הוא היום שממנו אפשר להתחיל
את הספירה לאחור, עד למילחמר, הבאה.׳/
ח״כ משה דיין :״אחרי האביב יבוא הקיץ.
ייעודם של הפרחים לשאת פרי. אחרת, הינם
פירהי־סרק. כך גם מצעי־הבחירות.״
ראש־ הממשלה יצחק יכין :״אני מר גיש
אחריות פורמאלית ומוסרית, כמו אשתי, לכל
מה שהתרחש, ואינני מוכן להשלים שמעמדה
כלפי החוק יהיה שוינה משלי, ואם היא תועמד
לדין — אעמוד איתה. לא אטען לחסינות כחבר-
כנסת, יוכל ימה שיידרש ממני כדי לעמוד במשו תף
ביחד — איני אעשה.״

עמוד 20

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2067 - 13 באפריל 1977 - עמוד 20 | 4הצעות מסר/יוגות עול היוו בחבבךב בי תךב 10 -נו נס*ון חי נ ם ! עתה בהי שג ידך: זבנג וגמרנו! מערכת ״זבנג וגמרנו כוללת א ת הפריטים הב אי ם : 1טיל ביניבשתי מנירוס

4הצעות מסר/יוגות עול
היוו בחבבךב בי תךב 10 -נו נס*ון חי נ ם !
עתה בהי שג ידך:

זבנג וגמרנו!

מערכת ״זבנג וגמרנו כוללת א ת
הפריטים הב אי ם :
1טיל ביניבשתי מנירוס טה 2 ,טי לי
קרקע־אוויר גבריאל קו טר 2 ,140
טילי אוויר־קרקע נתנאל גודל 5 ,85
טילי קרקע־קרקע מיכאל 2 ,טילי ים־
קרקע גמליאל, טיל יוסף 2 ,טילי
יצחק 6 ,מפציצים ט ק טיי ם לימור2 ,
מפציצים אסטר טגיי ם ניר, ס טי״ל
ירון, ס טי״ל מנשה 8 ,כפות למרק,
מכשיר־קשר ראובן, טלפוו־שדה נייד
שמעון, בית־חולים נייד לוי 30 ,מיק-
לעים ריבקה, ארגז־תחמושת למיק־לעים,
פצצת־מימן, מי־חמצן, יוד. כל
מי שיזמין א ת מערכת ״זבנג וגמרנו״
יקבל שלושה כני־שיגור נאים ודקורטיביים
ב מתנה.

סירטי תני ד נ מעולים מערכת כלי־הכשק המיקצועית שהיא חלומו של כל גנרל
ומצכיא־חובכ. המערכת המתוחכמת כוללת 92 פריטי־נשק ללחימה
כאוויר, ביבשה ובים. כין כלי־הנשק המופלאים, העשויים פילדת
אל־חלד נוצצת ומבהיקה, תוכלו למצוא מערכות הפצצה, הפגזה,
ריסוק וריסוס, אשר יקרקשו את האוייב להנאתכם ולשביעות־רצונ־כם
המלאה. המערכת שתתאהבו בה ממבט ראשון.

המעונת המושלמת ללחימה ולהשמדת האוייב

למיקלע 0.50

ל שולחי ם
א ת התלו ש
תוך ח מי שהי מי ם

שבירת שביתות? ־ כמה קל...

תו ת ח האו שר המהפ כני

הגיע היום שלו ציפה כל יבואן, יצואן, פרדסן ותע שיין.
הגיע היום שלו ה מתין ה אזר ח הקטן. פעמים ר בו תסבלת
בוודאי מ ש בי תו ת מ טרידו ת ומרגיזות. הקץ לכל זה. אנו
מגישים מערכת־כלי ם נאה ו שימו שית ל שבירת ש בי תו ת,
א שר ת שמ ש או תך בי עי לו תובחס כנו ת, ו תו דו ת לה י שתנו
הייך מן הקצה אל הקצה. הקץ לסבל, הקץ להפסדים, הקץ
לביזבוז הזמן ולירידת המוראל.

1וומנ 3,ת1

80 פגזי םבדקה * בי דוד כפול *
פגז נייד * מ תניי ע * א ח ריו ת ל שנה
מי איננו מעוניין ב תו ת ח האושר.
שוב לא תצטרך לעמוד ולהפגיז במו־ידיך•
תומייתו, תותח־האו שר המשוכלל
והמדוייק, יעשה עבורך אתה עבודה
השחורה• שמונה שעות הפעלה
בלחיצת־כפתור אחת. תותח־האו־שר
תומייתו משיב אש ופותח באש
ביוזמתו, הודות למח שב המשוכלל
מול טיוו אקו ם . 2500 לתותח־האו שר
שש תוכניות לירי, השבת אש ופרובו־קציה.
תותח־האו שר מוכן לתתאת
חייו בעבורך.

מעתה

ב א קוו א דו ר

שיטת ה הדבר ה היעילה

מערכת כלי שבירת השביתות
כוללת כלים ומכשירים לפיצוח, בי קוע,
ריסוס״ וחיסול של שביתה
מכל סוג. המערכת נתונה בארי-
זת־עור יוקרתית ומהודרת. חייך
יהיו ללא דאגות עם מפצח השבי תות.

לחיסול
הטרור .

שובר 1ס יון 10י מי חי 1
טרוריס טי ם י

אל: מדינת ישראל, התעשיה הבטחונית בע״מ, אזור
התעשיה.

חוליגאנים ן

נא לשלוח לי א ת המוצר אי המוצרים שסימנתי למטה, ל ת קו פ ת
ניסיון של 10י מים חינם. השימוש במוצר ייעשה לפי שיקול דעתי בלבד
ולהשמדת אויבי, מבלי שתהיה כל התערבות מצידכם, למעט ענייני
ת חזו ק ה שוטפת ותקינה. א ם לא א הי ה מרוצה לחלוטין מטיבם או
מ איכו ת ם של המוצרים או חלקמהם אחזיר א ת או תו המוצר במצב
תקין תוך 10 ימים מיום קבל תו ולא א הי ה חייב מ או מ ה. אםאח לי ט
לרכוש אחד או יותר מן המוצרים, או ת ם מוצרים יהיו שלי ויהיה עלי
לעמוד בתנאי התשלום או ת ם ציינתי למטה, ואחר כך אוכל לחסלאת
מי שארצה.
סמן את ההצעה הרצויה לך :
אריזה ומשלוח
מחיר במזומן
שם המוצר
200,000
350,000,000
זבנק וגמרנו
3,380
1,200,000
גנ.די.טי
23,600
538,500
תו ת ח האושר

4,950
מפצח שביתות
נא למלא בדייקנות למנוע עיכוב בביצוע ה הז מנ ה
שם המדינה ...יבשת ...ח תי מ ה ...
מצורף סך במזומו/בת שלומים.
סודיו ת מו בטחת

קו מוני ס טי ם ן

קושרים ז יריבים ן
זעירות מיגור
והדברה לכל סוגי
הטרור. שיטה
פשוטה ומ הפכני ת,
בהישג־ידו של כל
מישטר. ב שיטת
גנ.די.טי. ב טו חי ם
חייך מכל צר.
ייעוץ חינ ם

א חרי שתשבור שביתה
אחת, שוב לא תרצה
המע רכ ת מן להיפרד

עמוד 21

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2067 - 13 באפריל 1977 - עמוד 21 | 1977 • 1984 היא 1977 • 1984 היא 11 • 1984 היא00331 מלחמה חירות היא עבדותן1 בערות היא כרח 1 מחבל הוא פועל לפי חשבוני, עדיין נותרו שבע שנים עד לשנה הסימלית ,1984

1977 • 1984 היא 1977 • 1984 היא 11 • 1984

היא00331

מלחמה

חירות

היא

עבדותן1

בערות

היא

כרח 1

מחבל

הוא

פועל

לפי חשבוני, עדיין נותרו שבע שנים עד לשנה
הסימלית ,1984 שבה סוף־סוף יהיו המילהמה לש לום,
העבדות לחירות, הבערות לכוח והעקוב ל מישור.
אבל
שבע השנים הרזות הללו לא צריכות להפ ריע
לאף אחד לשאוף ל־ 1984 עוד לפני .1984
וזה באמת לא מפריע.
אדרבא, אם אתה רוצה להיות ״ א1״ בישראל
,1977 עליך לדבר כאילו כבר 1984 מזמן.
כי 1977 היא . 1984
וזה הולך בערך ככה:
נביא־הזעם בישראל 1977 הוא תעשיין. הוא גם
היושב־ראש. הוא גם מופיע כל יום בטלוויזיה, ונו שא
נבואות תוכחה וזעם על הסכנות האורבות לעם
ישראל אם לא יילך בדרכי ה /שהוא תעשיין בכיר,
וגם נשיא־כבוד של התאחדות התעשיינים, שהיא
בעצם התאחדות הנביאים.
לעומת זאת, פועל בישראל 1977 הוא מחבל.
את זה יודע כל ילד. פועלים זה אלו ששמים תפו־זי־נפץ
באוטובוסים של תעשיינים חפים־מפשע, וב עצמם
נוסעים בוולוו ולא רוצים לעבוד.
העניים הם עשירים, יוכל מה שהם רוצים זה

נעל דינאק

אין לך כ סף ל קנו תנע ליי ם
לילדים...
אתהלא יכול ל ר או ת יו ת ר
א ת הפרצוף של ר בינו בי ץ...
נשבר לך מהשחיתות...
ה ביו רו ק ר טי ה מ שגעת
אותך..
י ע קו בי מעצבן אותך
ה אינ פ ל צי ה ה דו הרת הו רסת
או ת ך...
אתהלאמ סוג ל לגמור
אתהחודש...
די לך מהשק רי ם...
ב קי צו ר —
נמא סנו עליך לגמ רי...
א ם כך —
מ קו מךאיתנו
הצבע בעדנו —

אם אתה
אתה

בגדנו •־•

בעדנו

תעשיין

הוא

נביאן

עשיר

הוא

עני

1977 הוא יכולתו לגנוב בקצב חדש, בתנופה יוצ רת,
בדימיון פורה ובעשייה מהירה. כי פוליטיקאי
שגונב כמו צב עף מן השילטון. עובדה.
מי שרוצה שהכל יישאר אותו הדבר — הוא
שינוי. מי שרוצה שהכל יחזור להיות טוב כמו
פעם — הוא קידמה. מי שמתפצל — הוא אחדות.
מי שלבד — הוא יחדיו. מי,שנגד — הוא בעד.
כך שאם אתם באמת רוצים שינוי — קנו את
אבקת־הכביסה ״שינוי״ .ואם אתם חפצים בקיד־מה
— יש מישחת־כלים כזאת. ולדוגלים במהפ כה
:״מהפכה״ — תרסיס־הניקוי, שכבש את השוק.
כל טוב שיהיה לכם. כלומר, שתאכלו חרא כל
החיים.
בצע־כסף, כדי שיוכלו למצוץ את דמם של העשי רים,
שהרוויחו את לחמם הדל בזיעת־אפיהם, ול בזבז
את הכסף הזה על מכות לילדיהם, ויסקי תו־צרת־חוץ,
דולרים שחורים, מניות, זונות וחשיש.
ובאמת הכי מיסכנים בישראל 1977 הם הפרדס נים,
שהפועלים הורסים אותם, והעניים עושקים
אותם, ואין להם מה ללבוש בחורף, וכל מה שהם
אוכלים זה קליפות־ תפוזים שהפועלים והעניים מו אילים
לזרוק להם לפעמים לפחונים העלובים שבהם
גרים הפרדסנים בצפיפות איומה.
כי כל מה שהפועלים והעניים רוצים זה להרוס
את המדינה, כדי שיהיה להם יותר רע.
כל פועל הוא עוכר־ישראל, וכל עני — אנטי-
ציוני.
כי אילו היה הפועל אוהב־ישראל, הוא היה
תעשיין ולא פועל, ואילו היה העני ציוני, הוא
היה עשיר ולא עני.
וזה מוכיח שהפועלים והעניים הם לא פטריו טים.
הם לא פטריוטים, כי הם חיים בארץ והול כים
לצבא ועובדים קשה ומרוויחים מעט וחיים
בשיכון. כי פטריוט זה מי שחי בחוץ־לארץ ולא
הולך לצבא ועובד קל ומרוויח הרבה וחי בווילה.
וביגלל זה הכי פטריוט בישראל 1977 הוא
אפרים קישון.
ואם כך, אין פלא שגנרל שמן הוא בישראל
1977 פוליטיקאי רזה.
שהרי המדד להצלחתו של פוליטיקאי בישראל

• ל כ בי סהנ קיי ה יו ת ר •
לתח תוני ם א מיני ם יו ת ר •
ל ס דיני ם י שרי ם יו ת ר •
ללבני ם ל בני ם יו ת ר • ל א רי גי
ם י עי לי ם יו ת ר • לצמר
ד מו ק ר טי יו ת ר •
שינוי אבקת הכביסה
המהפכנית

אתה יושב מול הטלוויזיה, אתה
רואה כמה המצב רע, אתה רוצה לקלל...
אב? /רק רגע — לפני שאתה מקלל,
הבה נבדוק את העובדות :
כישראל שותה כל ילד כוס חלב
טרי בל שעה. כישראל שותה
בל נער כוס מיץ טיבעי כל חצי
שעה. בישראל שותה בל מבוגר
כוס כירה מרעננת כל רבע
שעה. כישראל שותה כל אחד
בום מים זבים בל דקה.
כישראל הכל טרי, הכל טיכעי, הבל
מרענן, הכל זך, הכל בריא, הכל
בזכותנו.

קר הוא אמת

עמוד 22

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2067 - 13 באפריל 1977 - עמוד 22 | 4יי 4 ^ 4 4 0 ?4 4 ׳4י יעקב חודוחב במשחק איסליה־ישראל 4.11.61 הזמן עובר חביב ״אתה צעיר והעתיד לפניך. אבל, העתיד מגיע מהר. מהר מאוד. והאמן לי, מוסב שהע תיד ימצא

4יי

4 ^ 4 4 0 ?4

4 ׳4י

יעקב חודוחב במשחק איסליה־ישראל 4.11.61

הזמן עובר חביב

״אתה צעיר והעתיד לפניך.
אבל, העתיד מגיע מהר. מהר מאוד.
והאמן לי, מוסב שהע תיד ימצא אותך מוכן,
עם קופת־גמל רצינית. כמו ״גדיש״ של בנק הפועלים.
״גדיש״ היא קופת הגמר עם הרווחים הגדולים ביותר
וקצב הגידול המהיר ביותר.
עם ״גדיש״ ,אתה מבטיח לעצמך עתיד טוב יותר. כספך הולך ומצטבר ,
אתה זוכה ברווחי הצמדה מלאים, בריבית נאה ובביטוח־חיים.
ובבוא הזמן, נאשר תרצה לה ש תמ ש בכספך, יהיה לך סכום רציני ביד.
עכשיו הכדור בידיך. התחל לחסוך עוד היום״.

3זרי| 1) £ן! פתגמל
ההשבעה עו לו בך

בנחה פו ע לי!!

לנו

אכפת.

עמוד 23

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2067 - 13 באפריל 1977 - עמוד 23 | כידי רעייתו. השאלה אינה, איסוא, מה אידע ליצחק רבץ, אלא מה עשתה לאה. (המשך מעמוד ) 16 כלי מיפלגה אי-אפשר לשלוט כמישטר דמוקרטי. כל מנהיג דמוקרטי גדול הוא גם

כידי רעייתו.
השאלה אינה, איסוא, מה אידע ליצחק
רבץ, אלא מה עשתה לאה.

(המשך מעמוד ) 16

כלי מיפלגה אי-אפשר לשלוט
כמישטר דמוקרטי. כל מנהיג
דמוקרטי גדול הוא גם פוליטיקאי
מיפלגתי.
מי שחשש (או קיווה) ששילטונו של
יצחק רבין יסתיים באחד הימים בכיש לון,
ציפה בוודאי שכישלון זה ינבע מאחד
משלושת הליקויים האלה: חוסר־כישרונו
בתחום התיקשורת, חוסר־התעניינותו ב ענייני
כלכלה וחברה וזילזולו במיפלגה.

איש לא ציפה ששילטונו יתמוטט
במפתיע, כימעט כאקראי,
כיגלל סיכה שונה לגמרי.

חשבונות אמויקא״ם
חת ההחלטות והקשות שהיה עלי
לקבל, ושהיתה קשורה ביצחק דבין,
נדרשה ממני לפני מילחמת יום־הכיפורים.
למערכת הגיע המידע הראשון, המוסמך,
על הרצאותיו־בשכר ־של השגריר יצחק
רבין בארצות־הברית. אף שלא היתה זו
פעולה בלתי־חוקית, היה בה פגם אסתטי
חמור. היה עלי להחליט אם לפרסמו.

לאה רכין פעלה כמיסגרת הנורמות,
שהיו מקובלות כהוגי הצמרת
כתקופת גולדה-דיין־ספיר. הוגים
אלה התרגלו מזמן למחשבה שקיימות
כמדינה שתי מערכות-כללים :
כללים החלים על כל האזרחים,
וכללים אחרים, החלים על המייודד
סים, האצולה הכלכלית והפוליטית.
במו כל אצולה, בכל מישטר, מאמינה
הצמרת הישראלית ש״מגיע לה״ ,בזכות
שירותה, חשיבותה וחיוניותה למדינה.
אין ספק שלאה רבין לא העלתה כלל
על דעתה שהיא עושה משהו רע או פסול.
היא פ־שוט עשתה מה שעושות כל חברותיה
בנסיבות אלה. היו לה כמה רבבות דולרים,
וביכללם אלפי הדולרים שהדווי׳ח בעלה
בהרצאות המפורסמות, שהיו משוחררות
מתשלום מם. באשר נסתיימה כהונתו של
רבץ כשגריר, השאירה את הכסף בבנק.
בוודאי היה מנוי-וגמור עימד, להשתמש
בכסף מעת לעת, בשעת ביקוריה בארצות־הברית,
לשם עריכת קניות.
אין ספק שחשבונות כאלה יש לרבבות
ישראלים, ובוודאי למרבית הישראלים שחיו
ועבדו תקופה ממושכת בחו״ל, או שקיבלו
פיצויים מגרמניה. לאה רבץ ידעה, בלי
ספק, שהדבר הוא בלתי-חוקי — אך בחו גים
שלה מתייחסים לחוקים אלה בזילזול.

החומרה שבמעשיה שד דאה
רכין טמונה כאי-חיסוד החשבונות
האדה כרגע שכעדה הפד
ראש־ממשדה. דכר שהוא כבחינת
״דא כסדר״ דגכי אזרח רגיד,
הופד כדתי-נסכד דגכי אשת ראש־הממשדה.

ראש־ממשלה
הוא סמל. המגמה האישית
שהוא נותן לציבור מהווה מרכיב חשוב
בקביעת דמותה של החברה. העובדה
שלאה רבין לא הבינה זאת, ולא היתד,
מודעת לאחרץ ת האישית שלה, היא סימן
חמור. אם אכן הלכה להוציא כסף מהבנק,
כשהיא נמצאת במרכז אורות הזרקורים,
בליווי שומרי־ראש ופמליה רישמית, מעיד
הדבר על תמימות — אבל גם על קהות
מסויימת לגבי ההיבטים המוסריים והצי בוריים
של מעמדה.

אף צריך גם להיאמר: לאה רכין
שידמה מחיר נורא עכור מעשיה.
דא ייתכן עונש חמור יותר מאשר
הידיעה שהיא הרסה את הקאר*
יירה של כעדה בהיותה כשיאה.
״ אנ ד

אכנרי מציע לרכץ החזרת הכסף *
אילו נתקבלה העצה
הפירסום יכול היה להזיק, למערך היונים
במיפלגת־העבודה, ולאחד האישים שיכלו
למלא תפקיד חשוב בהבראת המדינה.

אולם המידע היה חשוכ מדי.
וראינו לעצמנו הוכה ציכורית לפרסמו.
איש
לא יכול היה אז לחלום שמסמר
קטן זה של מידע יביא, כעבור חמש שנים,
לאובדן הקרב האחרון של יצהק רבין.
הפירסום עצמו עבר בלי תגובות.
רק אחרי שרבין הפך ראש־ממשלה,
החלה פרישה זו

לצוף מחדש

ולעורר,

במאוחר, הדים. אחרי יום־הכיפורים היה
הציבור רגיש לפגמים אסתטיים.

כאחד הימים כא יצחק רכין למושב
הוועד-הפועל של ההסתדרות.
הוויכוח נגע גם כענייני שחיתות.
ככוא תורי לנאום, נתתי לו
עצה פומבית: לתת דוגמה אישית
ולהעכיר לקופת־המדינה את הכסף
שהרוויח מהרצאות אלה, אף שאינו
מחוייב לכך.
תצלום שצולם, במיקרה, הנציח את
הבעת־פניו של רביו באותו רגע. הוא
בוודאי לא העלה בדעתו (כפי שגם אני
לא העליתי אז בדעתי) עד־מה טובה עצה
זו. אילו עשה כן, לא היה יכול לקרות
מה שקרה בשבועות האחרונים.
מדוע לא נהג כך? איך ניתן ביכלל
להסביר את פרשת החשבונות?

מ1סו האצורה
ן* דמה לי שהסוד כולו טמון בעובדה
1פשוטה אחת: ליצחק רבץ אין זמן ו/או
חשק לעסוק בעניינים פרטיים. הכסף אינו
מעניין אותו. עולמו הנפשי שלם וסגור,
ואין בו מקום לעניינים אישיים.

כמו אנשים אחרים מסוגו, חניה
גם רכין את הטיפול כענייני הממון
* ^יעד ^ז ^זווע ^זפוע?/

דכראחד יוכל יצחק רבץ להתנחם :
^ הוא נפגע על-ידי שיטה טובה, שהוא
עצמו הנהיג אותה.
אחד הסממנים הבולטים, והחיוביים ב יותר,
של תקופת רבץ, הוא היחס החדש
כלפי עבירות־שחיתות. השילטון פעל כראוי
(או כימעט כראוי) בכל הפרשות שגילינו :
פרשות רוזנבוים, צור, ידלץ ושיכון־ טובדים.
אין זו זכותו של יצחק רבין לבדו. הוא
פעל במיסגרת הפסיכולוגיה הציבורית
החדשה, תולדת מילחמת יום־הכיפורים.
הנורמות השתנו. כתוצאה מכך, נכנסו
לתפקידיהם אנשים שלהם גישה חדשה
לסוגיה זו — כמו אהרון ברק ואנשי מח לקתו
של בנימין זיגל במישטרה. אך כל
זה לא היה מתפתח כפי שהתפתח, לולא
יצחק רבץ וגישתו האישית־ערכית.
עתה נפל רבין עצמו קורבן לשיטה טובה
זו. ברק נהג כלפיו כפי שהוא פקד על
ברק לנהוג כלפי אחרים.

מכהינה מסויימת, ועצובה דמדי,
ניצח רכין דווקא כנפידתו.
הוא ניצח גם מבחינה אחרת.
ממדיו האמיתיים של אדם מתגלים ב־ריגעי
משבר. בשעת קרב ומורא, כאשר
האדם עומד לבדו מול בוראו. בשעת משבר
מישפחתי. בשעה שעולמו חרב עליו.
לא לחינם הקדיש רודיארד קיפלינג את
שירו היפה ביותר — אם — למצבים
כאלה, וקבע: אם תתגבר, אתה גבר.

עד-פי סטנדרטים אדה, נתגדה
רכין כגכד בשעתו הקשה כיותר.
כשעה הקשה כיותר שד חייו
התעדה רכין כמדוא שיעור קומתו.
הוא קיכד החדטה אמיצה וחותכת.
הוא תיפקד כצורה היעידה
כיותר שכה יכוד אדם דתפקד כשעה
כזו.
האיש שדיבר אלינו מתוך תיבת הטל וויזיה,
על רקע הקאקופוניד, השיכורה
ברחובות, הוא איש בלבבנו. העם חש בכך,
ופתח אליו את ליבו.

מעודם דא היה יצחק רכין כה
אהוד עד אנשים כה רכים, כפי
ש היו ^ ר ג ^ ט הו מ ^ז ^ החדפ

עצרות ישד
• ת ל ־ אבי • י רו ש לי ם
קודנוע תד־אכיב, יום ו,15.4.77 /
כשעה 7.30 כערב כה שתתפות:

אודם כית־העם, יום א׳,17.4.77 ,
כשעה 8.30 כערב כהשתתפות :

א. ב .יהושע
ח״בלובהאליאב
אורי אבנר
ואלידצ אדל,
רן כהו
מיכאל מימון

חייב לובהאליאב
ח״כמאירפעיל
סעדיה מרציאנו
פרי ישעי הו ליבוביץ
בועז עברון
אמנון זיכרוני

עיצוב הכמה: ד ו

ק רוון

-הציבור מוזמן

אירועי שלי ־ חוגי בית ואסיפות :
* 1ד׳ ה־ 3ובאפריל

יום א׳ ה ־ 17באפריל

אצל סוזנה ו״ך, טגור

• מוסד הרי אפריים,
קר, עם רן כהן.
• חיפה, אוניברסיטת חיפה, בצהרי
יום, עם לובה אליאב ורן כהן.
• רחובות, אצל מיכל פלדמן, הרצוג
( ,25 חוג צעירים) ,עם גידעון ספירו.

תל־אביב,

,4רמת־אביב, ,עם

לוכה אליאב.

• תד־אביב, אצל
המשנה , 13 עם מתי פלד.
• חיפה, ב־ ,20.00 במעון הסטודנטים
באוניברסיטת חיפה, עם מאיר פעיל.
• תל־אביב, אצל ישראל פוטרמן,
הכנסת הגדולה ,9 ,עם דני פתר.
• קיכוץ עין־גדי, עם חיים
כרעם.
• רחובות, ב־ ,20.00 בבית התה, לוי
אפשטיין ,45 עם יוסי אמיתי.
י• חיפה, ב־ ,20.30 אצל רותי לוקיץ,
זמנהוף ( 25 אחוזה) ,עם רן כהן.
• 1חיפה, חוג בית, אצל אידה רוזן,
רח׳ תמר 2עם א.ב. יהושע.
שושנה

וייץ,

1ה׳ ה 1באפריל
• חיפה,
עם לוכה אליאב.
• תל־אביב, ב־ . 10.00 תיכון עירו ני
ט׳ ,עם מאיר פעיל.
ב״בית-
• כאר־שכע, ב*,20.30
יציב״ ,העצמאות ,7עם יוסי אמיתי,
רן כהן, סעדיה מרציאנו.
• באר־שבע, ב־ , 10.00 במכון למד ריכי
חינוך גופני, עם רן כהן.
• גן שמואל, ב ,9.00-עם מאיר
פעיד ויוחנן פרס.
<• ירושלים, חוג בית עם מנחם
ברינקר.
• ירושלים, חוג בית, לפרטים: טל.
,533980 עם רון ישי.
• ירושלים, בבקעה, רה׳ ראובן ,31
אצל מרים ואדי, עם מיכה מיימון.
• עכו, פגישת אוהדים בשפה הער בית,
עם אלוף (מיל ).מתי פלד.
חוג בית אצל דוד פרנקל,

יו ו׳

ה־ <5באפריל

• גכעת חכיבה,
פעיל.
• קיבוץ סער, ב־,9.00
דאוכן קריץ.

ב ,4.00-עם

מאיר

שבת, ה ־ 16באפריל
• צאלים,

מאיר פעיל.

ב־ 8.30 בבו
יום
ב׳ ה ־ 18אפריל
9כחולץ, בשעה ,20.00 ברחוב האחד
במאי ,6פתיחה חגיגית של מועדון שלי
בחולון.
<• רמת השרון, אצל מרים מגרה,
רח׳ סולד ,13 עם ד״ר מנחם כרינקר.
• חדרה, קולנוע חדרה, עם אורי
אכנרי, סעדיה מרציאנו ורן כהן.
• קיבוץ נען, עם דובה אליאב.
• כאר־שבע, חוג בית עם מאיר
פעיל.
• כאר־שכע, חוג בית, רח׳ סיני , 18
אצל משפחת כנען, עם מתי פלד.
• תל־אכיב, ב 8.00-בערב, אצל
משם׳ דינר, רח׳ יהודה הנשיא ,31 עם

ד״ר דן יעקוכסץ.
• תל״אביב,
• קרית־טבעון, ב־,20.30
ויצ״ו, עם ד״ר ראובן קריין.

ב־ , 11.45 תיכון חדש.

מועדון

יום ג׳ ה ־ 19אפריל
#ירושלים, סימפוזיון לרגל 29 שנה
למילחמת יום העצמאות, ברח׳ ישעיהו ,2
מועדון של״י, עם מאיר פעיל.

פרטים נוספים״
— נא לקכל
כמטה האירגוני
של שלי, טלפון
,383084
,200078
תל־אביב.

עמוד 24

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2067 - 13 באפריל 1977 - עמוד 24 | שתי התמונות המבטאות יותר מכל הסבו את התהליך הדרמתי של חילופי רביו ־ יותר, אחראי יותר מקודמיו. ככן, יש שימעון פרס ״אחר״ ,שימעון | פרס ״חדש״ ,שי,מעון שאין צורך

שתי התמונות המבטאות יותר מכל הסבו את התהליך הדרמתי של חילופי רביו ־
יותר, אחראי יותר מקודמיו.

ככן, יש שימעון פרס ״אחר״ ,שימעון

| פרס ״חדש״ ,שי,מעון שאין צורך ל^
ד,יבחל מפניו.

מי אמר ך מאיר יערי אמר.
ומאיר יערי כוודאי יודע את אשר
הוא אומר.
בלי משים עולה לנגד עיני שיחה מלפני
עשר שנים בקירוב.
זה היד, ב־ 30 או ב־ 29 במאי. 1967 ,
בארץ גבר הלחץ העצום לצרף את משה
דיין לממשלה. הרעיון למסור את תיק
הביטחון לידי יגאל אלון נתקבל, וכעבור
יום נפסל. נראה היה כי בתוך כמה שעות
ייקרא משה דיין לקבל לידיו את מישרד־הביטחון,
לקראת המילחמה *מכולנו ידענו
כבר כי היא עומדת לפרוץ.
נכנסתי לאולם מליאת הכנסת, וראיתי
את מאיר יערי יושב בו בודד, שקוע
במחשבות — לא במקומו, אלא על ספסלי
גח״ל דווקא.
היחסים ביני לבין הצמרת הקשישה
של מפ״ם היו תמיד מתוחים מאד, אבל
באותם ימי חרדה ודאגה נפלו כל המחי צות.
ניגשתי אל יערי, ישבתי לידו -די ברתי
על ליבו והזהרתי אותו מפני ימשה
דיין. אמרתי לו, בערך, כך, :״האיש הזה
הוא בלתי־אהראי. הוא הרפתקן. הוא מסו גל
לכל דבר. הוא חסר עקרונות. הוא
דיקטטור פוטנציאלי. הוא חסד מעצורים
ובלמים מוסריים. איך אפשר למסור לאיש
זה את המכשיר החזק והיקר ביותר במדי נה
— את צה״ל י אם אינכם יכולים עוד
להשאירו מחוץ לממשלה, יתנו לו תיק
אחר. כל תיק! אפילו את תיק החוץ.
אבל לא את מישרד־הביטחון ! אל תמסרו
לידיו את צה״ל!״
יערי דיבר אלי בטובות. בעדך כך :
״דיברתי עם דיין בימים האחרונים. הוא
השתנה מאד. הוא הפך איש אחראי. הוא

הבטיח שלא יפתח במילחמה, ואני מאמין
לו. אנשים משתנים. זהו דיין אחר. זהו
דיין חדש.״
ההמשך ידוע — הטרמפ שתפס דיין
על צה״ל, הרכיבה שלו על הניצחון שחל קו
בו היה זעיר, פולחן-האלילים שנמשך
במשך שנים ארוכות •סל הסתאבות ורי קבון,
עד למפולת של יום־הכיפורים.

לא היה דיין אחר. דא היה דיין
הדש. היה דיין.

ניכש! ״החדש,,
ך* יה עוד אדם ״חדש״ ,ששמו מנקר
1 1בראשי, מאז הרגע שבו פינה יצחק
רבין את הדרך לשימעון פרס.

אדם כשם
גיכסון.

ריצ׳ארד

מילהוז

אדם ערמומי. חורש מזימות. אדם שהם-

או רי אסרי
תבך בפושות־שחיתות, נתפס בקלקלתו,
וחמק בעזרת שידור סלודרמאתי וכלב.
אדם שהובס פעם ופעמיים בבחירות לנשי אות
ובבחירות בקאליפורניה .״טריקי דיק״
י דיק בעל־התחבולות.כאשר התמודד עם קנדי, תלו יריביו
כרזות בכל רחבי המדינה. מתחת לתצ-
לום־ענק של ניכסון הופיעה השאלה :
״האם היית קונה מכונית !משומשת מאיש

עד שהגיעה שעתו. האמריקאים היו
עייפים. מילחמת ויאט־נאם התישה אותם,

מבחינה מדינית ונפשית. הקנדים נרצחו,
לינדון ג׳ונסון איכזב. ברגע של חולשה
•שוב הופיע ניכסון על הבמה. סולו עמד
אדם אפסי. ניכסון נבחר.
הכל אמרו: הבה נישכח את ניכסון
הישן, הערמומי, הנוכל, חסר־העקרונות.,
איש התכסיסים האפלים.

יש ניכסון
הדש.

יש ניבסון

אהד.

ואכן, היה ידח־דבש. ניכסון כבש את.
לב העם האמריקאי ביחסי־הציבור שלו.
כעבור ארבע שנים נבחר מחדש ברוב
עצום, הגדול ביותר מזה זמן רב.

ואז באה פרשת ווטרגייט .׳נשפך
.אור על כל תקופת־בהונתו של
׳ניכפון. נתברר בי לא היה ניב•
פון אחר, ולא ניבסון חדש, אפילו
יום אחד.
ניכ׳סון הישן, הנוכל, התפכן, איש־הבד
זימות הפאראניואידי, הוא ששלט באמ ריקה.
הוא שהפעיל את שירותי־הביטחון
נגד יריבים אישיים. הוא ששלח רבבות
אמריקאים אל המוות. הוא שהעביר את
האווירה בצמרת השילטון כימעט ללא-
תקנה.

כזה וכזה
** כשיו מוכרים לנו
2חדש.

פרס אחר, פרס

אולי.
איש לא יקבל על עצמו לומר: לא,
אין זה אפשרי.
ניתנה לו ההזדמנות להוכיח את עצמו.
ואין זה הוגן לחרוץ דין מראש.
אבל כאשר איש כזה עומד לבחירת
הציבור, יש רק דרך אחת לנחש את
מעשיו בעתיד — לבדוק את מעשיו בעבר.
שיימעון פרם לא צנח אל השילטון מארץ
לא־נודעת. גם ׳אין הוא איש חדש־יחסית,
כפי שהיה יצחק רבץ לפני שלוש שנים.
לפחות מזה 24 שנה, מאז הפך מנכ״ל
מישרד־ז־,ביטחון, הוא ממלא תפקיד מר כזי
בחיים הציבוריים בישראל, והיה אחד
מעמודי״התווך של המישטר.

זהו האיש שהגיע השבוע אל
סף השילטץ. לא איש אחר. לא
איש הדש. איש ז ה.

ניא ע0וו1ו1ו
** הי דמותו הפוליטית?
מכל הבחינות, הוא יציר-כפיו של
דויד בן־גוריון, בשנות-שולטונז האחרו נות.
כלומר :״ביטחוניסט״ ,אדם הרואה
את כל ענייני האומה דרך חור־המנעול
של ענייני־ביטחון צרים, ובעיקר דרך חור־המנעול
של עיסקי-נשק, יבוא ויצוא.

הוא היה אחד האדריכלים של
מיכצע־סיני, המישגה ההיסטורי
הגדול כיותר של מדינת-ישראל עד
היום, מיכצע שהיה בולו פרי
קנונייה מחוכמת וכלתי-חבמה.
הוא נתן את הגיבוי להרפתקותיו של
משה דיין (״פעולות התגמול״) .הוא הס תבך
עם הימין הקיצוני ביותר של הצר פתים
באלג׳יריה (או־אה־אם) .הוא האמין
כי הצרפתים ינצחו באלג׳יריה, ולא ייצאו
ממנה לעולם. הוא אמר כי הברית היש-
ראלית־צרפתית היא ניצחית, מפני שאינה
מושתתת רק על אינטרסים, אלא גם
על ״׳סנטימנטים עמוקים״.

אומרים לנו: נכון, האיש היה
כזה ובזה, כמשף בל השנים. אכל -
הוא היה כזה ובזה מפני שרצה
להגיע לשילטון כבל האמצעים.
כשנים האחרונות התפתח יותר
עכשיו, משהגיע לשילטון, הוא יש ויותר לעבר הימין. הוא שיחק את
תנה. הוא יתבגר. הוא יישא באח הקלף של ממשלת־ליכוד־לאומי.
ריות. הוא ישתדל להיות נכון הוא הפך הפטרון של גוש־אמונים.

עמוד 25

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2067 - 13 באפריל 1977 - עמוד 25 | רס ־ יצחק רביו מקשיב להודעת מאיר זרמי ומברו את כרס, מבלי להביט בו הוא פדירטט ;ים אנשי א׳׳י השלמה. אפשר לטעון, כמובן, שכל אלה היו טכסיסים. שפרס יצר לעצמו תדמית

רס ־ יצחק רביו מקשיב להודעת מאיר זרמי ומברו את כרס, מבלי להביט בו
הוא פדירטט ;ים אנשי א׳׳י השלמה.
אפשר לטעון, כמובן, שכל אלה היו
טכסיסים. שפרס יצר לעצמו תדמית ני צית,
כדי למגר את רבין, שהיתה לו תדמית
יונית. שהוא דיבר על ליכוד־לאומי,
ביודעו שבממשלת־ליכוד יוכל רק הוא,
ולא רבין, לשרת כראש־ממשלה. שתמך
בגוש־אמונים כדי להביך את רבין, ולר כוש
לעצמו אהדה בחוגים אחרים.

כל זה יכול להיות. אך דבר
אהד כדור להלוטץ: שימעון פרס
אינו איש־שלום כעל-עקרונות.
רעיונות השלום זרים לו לגמרי.
הוא יכול לשחק בהם, כשהצרכים
התכסיסייס מכתיכים לו זאת. אף
אם יש לו עקרונות כלשהם, הם מובילים
למילחמה יותר משלשלום.
יתכן, כמובן, שאין לו שום עקרונות,
שום השקפות! שהוא יכריע בכל מיקרה
על פי מצב־רוח ן געי ,״פרגמטי״ ,מתוך
שיקולים של נוחיות פוליטית, או מתוך
שאיפת־פירסום.

וזה מסוכן מאד.

״יונייטז פרס
צרה האמיתית של שימעון פרם,
1 1כראש־ממשלה, היא שיטחיותו.

הוא אוהב להציג את עצמו כאינטלקטואל,
כאיש-אשכולות, כ־איש־הגות.
זוהי תדמית שאין מ אחריה
ולא־כלום.

פרם הוא מה שנקרא, בסלאנג המקובל,
״אינטלקטואל־למחצה״ .הוא קורא ספר,
או מאמר באחד מכיתבי־עת רציניים־ל־מחצה,
המכוונים לאנשים כמוהו. הוא קו לט
באופן שיטחי רעיון כלשהו, רושם
אותו בזיכרונו, ובונה סביבו את נאומו
הבא, כדי לזכות בכותרת. הנאום •נשכה
כעבור יומיים, וכך גם הרעיון המקורי.
אילו היתה זו רק הצטעצעות תמימה,
לא היה בכך אסון. ההנהגה הפוליטית היא
מלאכה, ואיו בעל־מלאכה חייב להיות
הוגה־דיעות מעמיק. אבל השיטתיות עלו לה
להיות תכונה הרת־סכנות, כאשר גם
רמת־השיקולים היא שיטחית.
לעומת זאת יש לפרס כישרון טיבעי

! !!0 )1ה | 1ץ!ו* ך המלך מת — יחי המלך ! המעמד
המודרני, שבא, במקום המעמד

יי ׳11
העתיק של ההכתרה: הצלמים עטים על האיש שנבחר זה־עתה
לדבר השיטחי בעולם: יחסי־ציבור.
סרס הוא אמן -של כלי-התיקשורת. יש
לו תשובה לכל דבר, והיא נשמעת תמיד
סבירה והגיונית, גם כשהיא שדופה לגמ רי.
הוא יודע להסביר כל דבר, לתרץ
כל דבר, להצדיק כל דבר.
אין זו בהכרח תכונה שלילית. מנהיג
דמוקרטי פועל בחלל של תיקשורת המו נית•
מי שחסר לו כישרון כזה — כפי

לעמוד בראש הרשימה והממשלה הבאה. בשביל שינזעון פרס זוהי
הגשמת חלום־חייו — והבעת־פניו מעידה על כך. צורת הישיבה
היא של מנהיג, המקבל את המגיע לו. צילם: שלמה סתר !
בכושר-

וויזיה, עלול להוות סכנה לאומית.

אך אין דכר מסוכן יותר מאשר
אדם שיחסי-הציכור כאיס אצלו
כמקום השיקולים האחרים, החשוכים
לאין שיעור יותר. מנהיג
המחליט החלטות, גם כעניינים
חשוכים וגורליים, מתוך מחשכה
על הכותרת כעיתון וההופעה כטל

יש לומר בגלוי: אצל שימעון פרס
קיימת סכנה כזאת.
פעם קראנו לו, בעיתון זה ,״שימעון
פרסומת״ .כאשר שתל רשת של נאמנים
אישיים בכל העיתונים, קראנו להם ״יו־נייסד
פרם״ .השבוע חגגו סוכני ״יוניי־טד
פרס״ את ניצחונם.
כל זה מעלה חששות כבדים.

שהוא חסר לרבץ —
המנהיגות שלו.

לוקה

עמוד 26

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2067 - 13 באפריל 1977 - עמוד 26 | סנווגסוו בוק בעד ב ח רנ ה בט־שוו ובין ־ האם נהג באונן שונה לחלוטין בפרשת ידיו? מי צריו לעמוד בראש ממשלת ישראל? אזרח הגון וישר דרר אדם שהצליח בכל מה שעשה איש

סנווגסוו בוק
בעד ב ח רנ ה
בט־שוו ובין ־
האם נהג באונן
שונה לחלוטין
בפרשת ידיו?

מי צריו לעמוד
בראש ממשלת ישראל?
אזרח הגון וישר דרר
אדם שהצליח בכל מה שעשה
איש מעשה ואיש רוח
ישראלי בעל חזון, המדבר לעניו ובשפתנו
ראש מפלגה שנבחרי באופו דמוקרטי

111111

דיו־*! מ 1ז
שאנמו1זגז?

הקע עו ד

הדחוחרטית

למחות התפטרותו שד יצחק ובין, בגלל עבירת־מטבע,

משבח יגאל ידין את עצמו במודעה של תנועתו, כ״אזרח
י י 11

הגון וישו־דרד״ .שבוע ימים אחרי שהודה במו־פיו בעבירת־מטבע, קובע ידין עד עצמו
שהוא ״צריו להיות ראש־הממשלה״ .למטה: מכתבו של אורי אבנרי דפרופ׳ אהרון ברק,

א *2£וו וא\ע 1/\0ו 09111191גוג

ת ל -א בי ב10.4.77 ,

ל כ בו ד
הייפןחסספ סי לסססלה,
פ רו פסורתחרוזברק.
הבד רן:

סלוסרב,
בקובלנהפליליתפרסית, ש הגי ס סר ייגאלידיול בי ת סספם ה ס לו םבתל -אביבנגדי ,
( תי קסספי 232 9 /7 7סו ד ה סר ידיךכיקיבלס בנ קאס רי ק אי ג * קעלסך ,* 6000ס חי ח
לפקרד תחאוניברסיסחהעב רי תביררסלים, תתם עלגבר רססרד לאחד בסס אברח לוי •

ך יום שכו פירסם הארץ את הידיעה
^ 1על כך שלראש־ד,ממשלה יצחק ובין
ולרעייתו לאה יש חשבון־בנק בארצות־הברית,
ובו כ־ 2000 דולר, מיהרו אנשי
האוצר להתקשר עם ראש־הממשלה ולבקש
תגובה. כאשר נענו כי אמת הדבר, ביקשו
ממנו את דפי־החשבון.
תוך ימים אחדים נכנסה מכונת־החוק
לפעולה, וגם היועץ־המישפטי־לממשלה, ה פרופסור
אהרון ברק, הורה לאוצר שלא
לקבל החלטה בעניין רבין מבלי להביאה
לידיעתו.
אפילו המישטרה כבד הזדרזה, מיוזמתה,
לפתוח תיק בעניין העבירות המייוחסות
למישפחת רבין.
זריזות זו, דומה שהיא מוכיחה באותות
ובמופתים כי הכל שווים לפני החוק, וכי
זרועות השילטון פועלות במידה זהה וללא
אפלייה כלפי כל אזרח שהוא.

האומנם ז

ה ח קיר השלא היתה
ך גד הפרופסור ייגאל ידין הועלו מעל
4דפי העולם הזה האשמות כבדות ביותר,
ובהן האשמות בעבירות מפורישות על
החוק.
ידיו הואשם בכך שהוא עובר על וחוק
העתיקות, שאינו מפרסם כחוק את פימצאיה
המדעיים של חפירות מצדה. תחת זאת הוא
פירסם פירסומים פרטיים על מצדה, מכרם
בכסף רב, מרוויח כתוצאה מכך סכומים
המגיעים ל־ 400 אלף לירות לשנה.

בסעסת זד• עבר סר ייגאלידיןעלתקנותהגנןן ־ כספים, ת קנ ח . 3ע בי רהזרעלת קנ ר ת
ססב ע־חי־ז תי א חלק סססכת ס ס תו ריתסלס כי רתעתיקות, סתיו כבראח ר כו סחארניברסיסח
,חענרית. סכירות אלה לא התנה לו כחוק, ידוע לי כיסכירות אלה התנהלו בסשך זסן רב
ללא כלפיקוח .
םכיורןסס דו ברב הו דאהגלויהבעבירה, ס פו רססהגםבעתונים, ס הי א ע בי רהעלתקנות
ססבע־ ה רז ב ס כו ם ה עו להעל ,$ 5000בסוחניכי תו רהלנהוג בפרס ה כ סס ססחייבהחוק,
ללא הפליה, כדוגסתיחסרלע בי ר ה דרסת בפרסת לאה רבין .
על ע בי רהזוהוגסהת לו נהר שסית לפשסרת ישראל, לידי רב־־פקד ר או בןוינססיין ,
ראס סדורה הונ אהנסחלקתהח קי רו תבתל -אביב. נר אהכי חסשסרה נוסחלה תיי חסלת לו נ ה
כסם ס ה תיי חסה בשלב הרא שון ל ת לו נהס הו גסח בסעתר ע ל ״ ידי סר יגאללביגנגד אסר ידליך .
כדילסנוע חזר העל פרסת ידלין, שבת החלה ה ח קי ר ה רק כאשר ה ת סנ תידליןלתפ קי דססלכ תי
בכיר, או ד ה לך אס תו ר ה לסשסרת י שר אל להאין את חקיר תהבת לו נהנגדייגאלידין, ב ״ר ם
ייווגר סנ בסביר.

האשמה אחרת היתה שקיכד
צ׳ק מבנק אמריקאי, כחלק מעיס
קת ייצוא־עתיקות בלתי־חוקית:
שהסב את הצ׳ק כחתימת־ידו,
תחת שיכניסו לקופת האזיניכרסי*
טה העיברית אשר לה הוא נועד:
שלמרות שהצ׳ק היה על סד 6000
דולר, והיה עליו להפקידו כבנק,
הוא מסרו לאזרח ישראלי אהל,
כניגוד לחוק, ועדיין לא בטוה אם
כסופו של דכר הצ׳ק אכן הגיע
לבנק ומשם לקופת האוצר.

א ר רי א בברי,

נוסף על האשמות אלו
עצמו, במיסגרת הקובלנה
שהגיש נגד אורי אבנרי
האשמות אלה, כי אכן

הודיע יגאל ידין
הפלילית הפרטית
ויגאל לביב על
קיבל את הצ׳ק

עמוד 27

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2067 - 13 באפריל 1977 - עמוד 27 | האמור ומסרו לאזרח ישראלי ששמו אברהם לוי. הודאתו זו של ידין פורסמה בכל כלי-התיקשודת, ואין ספק שהגיעה לידיעת אנשי־האוצר ומישרד־המישפטים. והנה, למרות שידין הודה

האמור ומסרו לאזרח ישראלי ששמו אברהם
לוי. הודאתו זו של ידין פורסמה בכל
כלי-התיקשודת, ואין ספק שהגיעה לידיעת
אנשי־האוצר ומישרד־המישפטים.

והנה, למרות שידין הודה כמפורש
כעבירה עד הוקי מטכע-זר כסכום
העולה עד 5000 דולר— ,
הסכום שהיועץ המישפטי לממשלה
הגדירו כקו הגכול שכין כופר לכין
העמדה-לדין, לא נקטו אנשי האוצר
או היועץ המישפטי כל פעולה
שהיא כיגלל עכירה חמורה זו.

מישפחת רבין עברה על הוקי המטבע
בסכום של בעשרת אלפים דולר. ידין עבר
על חוקי המטבע בסכום של 6000 דולר,
והוא מאשר זאת בעצמו. איש ממישדד־האוצר
לא פנה אליו, ולא ביקש הסברים.
היועץ־המישפטי לא נזעק לבדוק את רד
מיקרה בעצמו.
על עבירות אלה הגיש יגאל לביב תלונה
רישמית למישטרת ישראל. למרות שעברו
כבר כעשרה ימים מאז הגשת התלונה,
טרם פתחה המישטדה בחקירה, וטרם נפתח
תיק.

ההשוואה כין הפעולות הנעשות
כמיקרה של מישפחת רכין
לכין מה שלא נעשה כמיקרה
שד ייגאל ידין, מעלה מחדש את
השאלה אם, אכן, החוק שווה לגכי
כולם. שאלה זו צצה כמלוא חריפותה
נוכח העוכדה שיצחק רכין
הסיק מסקנות אישיות ממעשיו
והתפטר, ואילו ייגאל ידין החל
כפירסום מודעות־ענק, שכהן הוא
משכה את עצמו כדמות טהורה
ונקייה, הראוייה לתפקיד ראש־הממשלה.
כדי
להכריח את זרועות־החוק לנהוג
בצורה שווה כלפי ידין ורבץ גם־יחד,
פנה אורי אבנרי במיכתב ליועץ־המישפטי־לממשלה,
ובו הסב את תשומת־ליבו ל עבירות
המייוחסות לידין, ולאותן שידין
מודה בהן.
המיכתב לפרופסור ברק מרמז, כי אי טיות
פעולתה של המישטרה יכולה להביא
להישנות של פרשת ידלין. אז הוגשה
למישטרה תלונה נגד אשר ידלין זמן רב
לפני מינויו לתפקיד נגיד בנק ישראל.
המישטרה החלה לחקור רק אחריה מינוי,
ובכך יצרה את הפרשה החריפה.
אילו החלה החקירה עם הגשת התלונה,
ייתכן שידלין לא היד. מתמנה לתפקיד
הרם, והמדינה היתד. חוסכת לעצמה ביזיון.

עתה דומה כי שוכ חוזרת המיש־טרה
על אותה השגיאה. אם היא
תשהה את החקירה עד שידין יהיה
שר או ראש־ממשדה, יכולה פרשת
רכין לחזור על עצמה. מכחינת החוק,
שהפו! פסור כרק מייצגו, אין
הכדד כין שתי העכירות. העוכר
אותן חייכ לעמוד לדין, כדי אפשרות
לתשלום סופר.

. 3יוז 01ג< 0אויו 1.ויו*1
יצפו\!\.ו.ן זן>או \.י<ו\ 0 .ונ \.י ד\\ .א 11110)1

9 0 - 1 129

! 222

*1־,י.א 111: 11:1) 1.7׳ 1111. 1.8 . 0 * 1.1*׳0

90210

6 72 זנ 6סם ז 6ם 0€

6 ,0 0 0 .0 0ף.

ץ § 3 6 0 1 0ו 01ז *

1 1 7 5 1 1 1 :1 1 6 6

ץ ס 0 1 7 1 1 /6 1 -8 1

4ו 6ז ( 8 6 1

•• 1 1 0 1־ 0 1 * 171

1ג/ות 0ו־דג/ו\ו _5ו_-411ו ׳\_8 81 * 1^ 0 1 4 1 0 * 0 0 0 1 6 7 / 1 8 0 ,־1 9 6 0 0 5 * 147

׳.ססס&ס&סססס׳,

פני הציק

שפורסם על־ידי יגאל ידיך. צ׳ק זה מוכיח
את העבירה — הוא נרשם על־שם האוני ברסיטה,
אך ידין לקח אותו ומסרו, בניגוד לחוק, לאזרח ישראלי
אחר. על פני הצ׳ק חסרה החותמת השיגרתית של בנק ישראלי

בנ ק

ן דפ

די סקונס

(״קרוס״) .אולם ידין לא טרח לפרסם — ונימוקיו עימו — את
צירו האחורי של הצ׳ק, שהיה צריך להוכיח כי אכן הצ׳ק הופקד
כחוק על־ידי מקבלו. מחדל בולט זה מעורר, תמיהות חמורות. נשיא
האוניברסיטה, אברהם הרמן, הורה לבדוק את שאלת הסבת הצ׳ק.

ל* מראל

בעיים,

ס.ח 2303.

הנני להודיע כי זקפנו לזכות

חשבון נ ב׳ אצל ט תמורת סטבע חוץ שאנו רוכשים מכב׳ לפי הפרסים דלקס?
ח*בון ם מ*ר

הסכום במסת חוץ

התמורה בל׳י

575 0 .-

089540

פסמ — מדף
941018

פ חו ת
סכום שנזקף לזכות הסבת מם
.ליי חלי פין

-עמלה

ללי ־7

ל׳י הו צ׳ דאר

לתשומת לב הלקוח בסקרה של זיכוי תמורת שיקים :
השיקמז הר 7ירי 0לאיל רתק ביי ס אל •זי* ד.בגק בתנאי ראוי־ס נ* חגלזרתם תוקף יוטת

או חלקה סרס נגבו.

62.79

ואין הלקוח רשאי למשוו את תמורתם כולה

דבגק יזזחז • סור סנל חונו ת המחזיק נ סי ק לר בו ת •רזספס נקאר לאדקים הנ״ל ויהיי,
רשאי לחייב את חשבון מי קו ח׳ א גו ר סכום רל *יין שיא ! •י א.
א ח חבנק אחראי א בוי שיקים מניו במשלוח שהבג? רשאי ל א חו תו בכל דרך זירזי

571-

002102

ינכח.

הי כן הגב?

ף* גוכתו של ייגאל ידין עצמו להאשמות
4 1העולם הזה היתד. מוזרה ביותר. כצעד
ראשון חגיש קובלנה פלילית פרטית על
הוצאת לשודד,רע. קובלנה זו תתברר אחרי
הבחירות, כשמקומו של ידין בכנסת יהיה
מובטח, יחד עם החסינות, ובינתיים הוא
מנפנף בעצם הגשת הקובלנה כבד,וכחד,
ליושרו.
כאשר נוכח כי שאלת הסבת הצ׳ק, וה עבירה
הכרוכה בכך, חשובות ביותר, וכי
מעלים אותן נגדו, החליט להשיב מילחמה
שערה. ההאשמות בעניין זה נגדו היו,
ראשית, כי העביד את הצ׳ק לאחר, ושנית
— כי ייתכן שהצ׳ק האמור כלל לא הופקד
בבנק.
ידין החליט להתעלם מן ההאשמה הרא שונה,
שבה הודה למעשה בקובלנה שהגיש
לבי־ת-המישפט, והגיב רק על השאלה אם
הצ׳ק הופקד בבנק. הוא הוציא הודעה-
לעיתונות, ובה טען כי הוא מראה בזאת
תצלום של הצ׳ק וכן אישור של בנק
דיסקונט בירושלים, המראה כי אכן הצ׳ק
הופקד בבנק.
בדיקה זהירה גילתה, כי המיסמך שידין
טען לגביו שהוא אישור להפקדת הצ ׳ק,
הוא מיסמך שונה לחלוטין. כפי שנטען
בבקשה שד,ודשה לבית־המישפט על-ידי
אורי אבנרי ויגאל לביב, שבה נדרש בית*
המישפט לחייב את ידין לגלות את המיס-
מכים הנוגעים לצ׳ק, המיסמך שידין הראה
הוא אישור על העברה בנקאית של כסף
במטבע־זר מבנק לבנק, ולא אישור על
הפקדת צ׳ק בבנק.
דבר זה מוכח על־ידי הסעיף ״מטבע
סעיף״ ,שבו מופיע הסימול הבנקאי לגבי

נזקף אכות חשבת מספר

סחיד ר*9בדת התקבולים. י י*.יזי. ם .ח.

עב /י י
חודאח ילקיח

מה מ ראה מי סמר זה?

ידין, לטענת שפירסם מיסמך
זה. הוא מראה כי הצ׳ק בסך 6000 דולר הופקד בבנק ישראלי על־ידי
״עתיקות ארץ־הקודש בע״ם, ירושלים״ ,החברה של אברהם

אופי הפעולה הכספית. המ״ספר המופיע
על המיסמד שהראה ידין הוא .941018
•הספרות 018 מציינות כי מדובר בדולרים.
הספרות 941 מציינות כי מדובר בהעברה
בנקאית מבנק לבנק. אילו היה הימיסמך
מאשר הפקדת צ׳ק, היה מופיע בו מיספד
שונה לגמרי .947018 :הספרות 947 מסמ לות
הפקדות של צ׳קים.
המיסמך הזד, שהוצג מעלה חשדות כב דים,
ביגלל תוספות בכתב־יד ובמכונת־כתיבה
שנוספו עליו, ללא חותמת הבנק
או חתימת הפקיד בציה.

מסל מקום, כדור סי מיסמך זה
אינו מהווה אישור להפקדת ה
צ׳ק כן 0000 הדולר שידין מסרו,
שלא סחוק, לאברהם לוי. מדוע אין
ירין מפרסם מיסמך זה 1
מוזר לא פחות מחדל בולט מאד נוסף
של ידין. הוא מסר לפירסום את פני הצ׳ק
שקיבל מן הקונה האמריקאי, ושאותו הוא
העביר באופן בלתי-חוקי לאברהם לוי.
אולם הוא ל א מסר לפירסום את הצד
השני של הצ׳ק — המעניין לאין־שיעור
יותר.

לוי, אשר לו מסר ידיו את הצ׳ק בניגוד לחוק. אולם מיסווך זה
אינו אישור על הפקדה, וגם לא על סך של 6000 דולר. המילים
הרשומות למטה, בכתב־יד, הבאות כביכול להסביר את הפער
בסכום, כוללות את התאריך ״ 1973״ ,בעוד שהמיסמך הוצא ב־.1972

הוא פשוט לא פירסם את גב הצ׳ק.

פני הצ׳ק מעניינים רק מבחינה אחת.
אין בהם החותמת השיגרתית, שכל בנק
ישראלי מטביע אותה על צ׳ק שנמסר לו
לפדעיון (״קרום״).

התלונה, שהוגשה למישטרה על-ידי
יגאל לביב, כוללת גם את הטענה
כי לידין לא היתר, שום סמכות להעביר
צ׳ק, שנועד לאוניברסיטה העיברית, לידי
אחר. אם אכן לא היתד, לו סמכות כזו,
משמעות מעשהו חמורה ביותר. התלונה
גם מבקשת לבדוק את כל מיכלול סמכותו
של ידין לעסוק במימכר עתיקות שהן
רכוש האוניברסיטה, ובניהול כספי המכון
לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העיברית.

אך מה מופיע על הצ׳ק? ליתד
דיוק: מה אי ן בו? מדוע אין
ידין מפרסם אותו ץ
ראיתי את הצ׳ק באמריקה. כפי שכבר
פירסמתי, אין על גבו שום חתימה, מילבד
זו של ייגאל ידין, בתוספת הציון ״ראש
המכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה
העיברית״ ,ולצידה — חותמת המכון לאר כיאולוגיה.

האוניברסי
ט ה חוקרת

אין על גס הצ׳ק חתימה של אם-
רהם לוי, או של החכרה שלו, או
חותמת שלו. אין כו גם חותמת של
בנק ישראלי כלשהו.

ף ראה כי שאלת הסבת הצ׳ק החלה מט-
^ רידד, גם את ראשי האוניברסיטה. נשיא
האוניברסיטה, אברהם חרמן, הורה בעצמו
לבדוק את שאלת הסבת הצ׳ק האמור.
לא כל פרופסור, מרצה, מינהלן או נושא
תפקיד אחר באוניברסיטה, רשאי לחתום
על המחאות של האוניברסיטה העיברית.
כדי לקבוע מי רשאי לחתום על המחאות
כאלה, מפרסמת האוניברסיטה, כמו כל
(המשך בעמוד )28

שום בנק ישראלי אינו מקבל צ׳ק ל גבייה
מידי מישהו, מבלי להחתים אותו
על גב הצ׳ק. אם סטה הבנק במיקרה זה
מן הנוהל הקבוע הזה, הדבר טעון הסבר
והנמקה.

ידין הסך לעצמו את כל הצרות.

עמוד 28

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2067 - 13 באפריל 1977 - עמוד 28 | _ למהדא דין י (המשך מעמוד )27 תאגיד ציבורי אחר, את רשימת מורשי ה חתימה שלח. הפירסום האחרון, המתייחס לתקופה בה חתם ייגאל ידין על צ׳ק שנשלח לפקודת האוניברסיטה

_ למהדא דין י

(המשך מעמוד )27
תאגיד ציבורי אחר, את רשימת מורשי ה חתימה
שלח.
הפירסום האחרון, המתייחס לתקופה בה
חתם ייגאל ידין על צ׳ק שנשלח לפקודת
האוניברסיטה התפרסם בילקוט הפירסומים
מיום ה־ 17 באפריל . 1971 שמו של הפרו פסור
ייגאל ידין אינו מופיע בו כמור .

חתימה.

יתרה מזאת. גם מורשי החתימה
של האוניסרסיטה אינם רמאים
לחתום עד המחאות לכרם.
דרושה לפחות חתימה שד שניים
מהם. ייגאל ידין חתם על ההמחאה
לפקודת האוניברסיטה, שהסם
לאברהם לוי, לבדו. וזאת על־פי
הודאתו שדו בקובלנה שהגייט נגד
״העולם הזה״.
חתימה על מיסמך של תאגיד ציבורי
מבלי להיות מורשה לכך, כפי שעשה ידין,
היא עבירה של התחזות לבעל־סמכות שכזו.
אבל בכך טרם הסתיימה רשימת המיש־גים
של ידין.
מסתבר כי אפילו מורשי החתימה של
האוניברסיטה — וייגאל ידץ לא היה

ב מד י ש
העם
עת הנץ הגיעה
בחירת שימעון פרס
תואמת את חוקי
המימטריה הלאומית
אם ייבחר שימעון פרס לרא־סות הממ שלה
הבאה, הוא יקיים חוק נושן של
הסימטריה הלאומית.
ראש־הממשלה הראשון של ישראל היה
נץ: דויד בן־גוריון.
•אחריו באה יונה: משה שרת.
אחרי היונה בא הנץ: בן־גוריון חזר
לשילטון ב־.1955
אחריו, כעבור שמונה •שנים, באה יו נה:
לוי אשכול.
כאשר נפטר ב־ , 1969 תפסה את מקומו
הניצה: גולדה מאיר.
אחרי שהובילה לאסון יופ״הכיפורים,
ירש אותה יונה: יצחק רבין.

הטריאומווירט החדים: פרם־אדון־אכן
תחבולה תכסיסית
כזה — אינם רשאים להסב צ׳קים לידי
גורמים אחרים מחוץ לאוניברסיטה, כפי
שעשה ידין.
הסדר התקין, והמינהל הציבורי הנכון—
שאת שמם נושא ידין ברמה — מחיי בים
שכל המחאה לפקודת האוניברסיטה
תופקד בחשבונה.
אם האוניברסיטה רוצה לשלם לגורם
מחוץ לאוניברסיטה, היא עושה זאת במתן
המחאה משלה ולא בדרך הפסולה של
הסבתצ׳קי ם.

אין בל סמבות באוניברסיטה
הרשאית או זכאית להסב צ׳קים —
ועוד באלה •מלא נרשמו כספרי ה־ח־מכונות
•טל האוניברסיטה. מלכד
כד •מאר העבירות שעבר ידין כפרשת
המחאת ה0-ט 60 דולר, הוא
נטל לעצמו גם סמכות שלא היתה
דו וגם סמכות שאינה קיימת כלל
באוניברסיטה.
כתוצאה מכך הוציא למעשה ידין מרשות
האוניברסיטה כספים שנועדו לה, מבלי
שתהיה לו סמכות לכך. השבוע נבדקה
האפשרות המשפטית לתבועה מידין שיחזיר
לקופת האוניברסיטה את הסכום של 6000
דולאר שנשלח על פי כתובתה ולא הגיע
לקופתה. קבוצת סטודנטים באוניברסיטה
העברית התארגנה כבר לשם הגשת תביעה
כזאת, שתעמיד במיבחן משפטי את חתימת
ההסבה הבלתי חוקית של ידין.

לד או אחרת, התפטרותו של
יצחק רבין ועמדת היועץ המישפטי
לגבי חשכון־הכנק שדו, מעדות כמלוא
החריפות את שאלת העכירות
המייוהסות לייגאל ידין, הטוען
לכס ראש-הממשלה. האם ינהגו
רשויות החקירה והמישפט
לגביו כאופן שונה מאשר לגבי לאה
ויצחק רבץ?
יגאל לביב
(הכתבה הב א ה, ובה גילויים חדשים
על עיסקי ייגאל ידיו — בשבוע הבא)

השבוע החליטה מיפלגת־העבודל! לה ציע
במקומו נץ• :שימעון פרם. מתחרהו
הרציני היחידי על השילטון יהיה נץ ניצי
עוד יותר: מנחם בגין.
העובדה ששימעון פרם הושיט את ידו
לשתי יונים — יגאל אלון ואבא אבן,
הניצים ביניהם לבין עצמם — אינה מש נה
עובדה זו. זוהי תחבולה תכסיסית
גרידא. במציאות של ישראל, לראש-
הממשלה ההשפעה המכרעת.
עת הניצים הגיעה.

מפל גו ת
מה גזרה באמונת
סך כלאו ראשי חגיגות
המימונה בירושלים
את ראשי ד״ש וגרמו להם ביזיון
דקות ספורות לפני הגיע נשיא המדי נה,
אפרים קציר, לחגיגות המימונה בירושלים,
במוצאי היום הראשון השבוע, ראו
האחראים על החגיגות, שאול בן־שימחון
וסמי בן־שיטרית, את ח״כ שמואל תמיר
ופרוכסור יגאל ידין מתקרבים אליהם.
השניים אמרו להם, כי ברצונם לכבד את
החוגגים ולשבת על הבמה עם נשיא המ דינה
ועם מלכת המימונה אנט, אשתו של
שמואל שרון־פלאטו.
בן־שימחון ובן־שיטרית נבוכו, ומיהרו
לטכס עצה כיצד לצאת מן הסבך. הם פנו
אל תמיר וידין, ואמרו להם כי במקום
לחכות בחוץ, מוטב שייכנסו לחדר־האור־חים,
שם הוכנה תיקרובת קלה עבור ה נשיא.
כשיגיע הנשיא הוא יוכנס תחילה
לחדר הכיבוד ולשתייה, ואחרי שיעלה הנ שיא
לבימה יעלו השניים עימו.
תמיר וידין הסכימו, נכנסו לחדר, טע מו
מן המזון והיטיבו ליבם במשקה. מש חלפו
הדקות והצטברו לכחצי־שעה החלו

חושדים, והציצו החוצה. מה שראו, גרם
להם לזעזוע.
על הבמה ישבו כבר כל אורחי־הכבוד,
ונשיא המדינה היה בעיצומו של נאום
הברכה, כשלידו אשתו ־של שרון.
לעלות על הבמה ברגע זה היה פירושו
ביזיון־עצמי חמור. תמיר וידין הסתלקו מן
המקום בבושת־פנים.

;ובדים היינו דע 1ד1ו9צ<ון
״מעבדות — לחדות״ —
זו היתה סיסמת מנהיגי
תנועת שלומציון, שפרשו
ממנה השבוע
פעמיים בחודשים האחרונים עלה אלוף
(מיל ).אריאל שרון, מקימה ומנהיגה של
תנועת שלומציון על המישקל.
בפעם הראשונה הראו מאזני המישקל
כי הוא סובל מעודף מישקל, מעבר לדרוש
לתדמית של מנהיג פוליטי. אריק מיהר
לעשות דייאטה, הוריד כעשרה קילוגרם
ממשקלו.
בפעם השניה שקל אריק את משקלו
האלקטוראלי. האלוף שנטש בטריקת־דלת
את הליכוד, אותו הקים לפני ארבע שנים,
נבהל. בניגוד לתחזיות המוקדמות, לפני
מספר חודשים, הסתבר לו כי סיכוייו להצ ליח
בבחירות קלושים ביותר. הוא יוכל
לצבור, במקרה הטוב, שניים שלושה מנ דטים.
האלוף מיהר לחפש דרך חזרה ל ליכוד
— התנועה אותה הירבה להשמיץ
בחודשים האחרונים. הוא היה מוכן לחזור
כמעט בכל מחיר בצורה שהפכה את תנועתו
לפארסה.
תוך כדי כך קפצו מעגלתו בזה אחר
זה האישים הבולטים ביותר שהצטרפו אליו.
אחרי ועידת היסוד, בה נבחרו מועמדי
התנועה לכנסת בהצבעה חשאית דמוקר טית,
ערך אריק הצבעה שניה, גלויה, הציב
למעשה בעצמו את המועמדים ברשימתו.
התמרמרות .״אינני יכול לעשות
שקר בנפשי. עקרונות שאני נלחם למענם
בציבור — נרמסו,״ כתב הפרופסור שמו אל
קניאל למחרת ההצבעה השנייה, ב־מיכתב
•שבו הסביר את מניעיו לפרישה —
והוא לא היה היחידי. עימו פרשה עוד
קבוצה גדולה של מייסדי התנועה ועמודי־התווך
שלה, מרביתם אישים ידועים ב־זכות־עצמם.
פרשה קבוצה של מדענים מ הטכניון
בחיפה. הפרופסור עזרה זוהר,
הדיר יולי נודלמן ותת־אלוף (מיל ).ישעיהו
(״שייקר,״) ברקת, הודיעו כי הם מסירים
את מועמדותם מרשימת התנועה לכנסת.
״איכזב אותי שלמעשה, לא קמה בכלל
תנועה. אריק לא עמד על ח־שיבות בניית
המיסגרת,״ אמר הפרופסור קניאל (,)42
המרכז את החוג למתימטיקה שימושית ב אוניברסיטת
ירושלים. קניאל, שכבר בגיל
26 היה דוקטור למתימטיקה, שימש במשך
שבע שנים כאיש סגל באוניברסיטות קלי פורניה
ושיקאגו, ומ־ 1969 הוא פרופסור־חבר
בפקולטה למתימטיקה בירושלים, הת פרסם
בשעתו כא־שר יצא. בגלוי נגד חוק
באדר־עופר.
״כבר אחרי הבחירות הקודמות, ראיתי
שאינני יכול גם להישאר בארץ וגם לע סוק
רק בעבודה מדעית,״ הסביר את המ ניעים
להצטרפותו לחיים הפוליטיים .״לקח תי
חופשה מדעית בת שנתיים ושהיתי
בארה״ב, משם כתבתי לפרופסור ידין
והצעתי לו לצאת אל הציבור. כשחזרתי,
היו לי כמה שיחות עם ידין ועם אריק.
לא הצטרפתי לד״ש, מפני שידין לא היה
מוכן ללכת בחזית רחבה, בה יקום עם
ישראל וייצא נגד המימסד הקיים. הוא
אמר שיבואו אליו רק במיסגרת העקרונות
שקבע. משרון התרשמתי לטובה. הוא היהיותר פתוח, והתרשמתי שהוא רוצה לרדת
לעומקם של דברים. אני מאד מעריך
אותו כאי־ש־צבא ולדעתי, מי שעשה משהו
טוב בשטח אחד, יש לו יותר סיכויים לד,צ־
׳ליח גם בשטח אחו ./אלא שבצבא הכ תיבו
לשרון מיסגרת, וגדולתו היתה בכך
־שלפעמים חרג ממיסגרת זו — וצדק. אך
המיסגרת היתה! אם הוא היה פורץ קדי מה,
תמיד היה מי שיספק את הדלק.״
רשימת עבדים .״כשמקימים גוף פו ליטי,
יש חשיבות עצומה למיסגרת. זוהי
תנועה התנדבותית, ואג־שים רוצים להרגיש
שותפות. העובדה שלא הקימו תנועה
(המשך בעמוד )33

האם היו ארה
יריביו שד ונין
שעמדו מאחו׳
הגידו העיתונאי
שגום דובידתו?
ן ן רשת חשיפת חשבונות־הבנק הסו-
^ דיים של לאה רבין בוושינגטון, שגר מה
השבוע לפרישתו של יצחק רבין, לא
נפלה על מישפחת רבין כהפתעה.
עוד זמן רב לפני שהפרשה נחשפה
בידי כתבו של היומון הארץ בוושינגטון,
דן מרגלית, היו יצחק ולאה רבין חייבים
להיות מודעים לא רק לעיברה על החוק
שמהווה אחזקת חשבונות אלה במטבע־זר.
הם חייבים היו להיות ערים גם לכך ש עניין
החשבונות אינו סודי עוד, ידוע בין
השאר גם ליריביו הפוליטיים של יצחק
רבץ וכי הם מתכוונים להשתמש בו כנשק
פוליטי נגדו במטרה גלויה לסלקו מרא־שות־הממשלה.
מדוע
אם כן לא פעלו יצחק ולאה רבין
בעוד מועד, לא חיסלו את חשבונות המט-
בע־הזר מרצונם וביוזמתם, לפני שהפרשה
נחשפה בידי העיתונות?
התשובה על שאלה זו תישאר ככל הנר-
אה בגדר תעלומה, כמו עצם אחזקת החש-

הארץ, הוא שחשף לראשונה את פרשת זזש־בון־הבנק
שהחזיקה לאה רבין בוושינגטון.
בונות והניסיון שנעשה תחילה להסתיר
את העובדות המדוייקות הקשורות בחש בונות
אלה ואת היקף הסכומים שהוח זקו
בהם. התנהגותם של בני הזוג רבץ
בפרשה נראית בלתי ראציונאלית, כמעט
כפייתית, נוכח העובדה שהם הוזהרו בעוד
מועד, כאשר יכלו עוד למנוע את הפיכת
הפרשה לשערורייה לאומית.
החשבונות שפתחה והחזיקה לאה רבין
בבנק ניישונאל, ליד כיכר דופונט ב וושינגטון,
לא היו סודיים וחסויים. על קיומם
ידעו רבים לא רק כשיצחק רבין כיהן
כשגריר בוושינגטון, אלא גם בשנים ש לאחר
מכן. היו אלה עובדי השגרירות
הישראלית בוושינגטון, אנשי מישרד-
החוץ ואנשי הביטחון, שליוו את לאה ויצ חק
רבין בעת ביקוריהם בוושינגטון, התלוו
בין השאר גם אל לאה רבץ בפעמים בהם
פקדה את סניף הבנק.
לפני חצי שנה קיבלו יצחק ולאה רבץ
את סימן האזהרה הראשון, כי חשבונות
אלה, שהוחזקו בניגוד לחוק, עומדים ל שמש
כנשק-פוליטי נגדם. היה זה בתקו פה
בה החליט שמעון פרס סופית להת־

עמוד 29

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2067 - 13 באפריל 1977 - עמוד 29 | מודד עם רבין על תפקיד המועמד לרא- שות־הממשלה מטעם מיפלגת העבודה, החל לארגן את מחנהו ולכרות בריתות עם ירי בים לשעבר. אותה שעה נרקמה והתהדקה הברית בין פרס לבין

מודד עם רבין על תפקיד המועמד לרא-
שות־הממשלה מטעם מיפלגת העבודה, החל
לארגן את מחנהו ולכרות בריתות עם ירי בים
לשעבר.

אותה שעה נרקמה והתהדקה הברית בין
פרס לבין שר־החוץ לשעבר אבא אבן,
שהיריבות בינו לבין יצחק רבין התפת חה
עוד בתקופה בה כיהן כשר־החוץ ורבין
כשגריר בוושינגטון. תומכיו ומקורביו של
אבא אבן החלו כבר אז לאסוף חומר ה קשור
לתקופת שהותו של רבין בארצות-
הברית, כדי שישמש אותם במאבקים לעתיד
לבוא, הצפויים בין השניים.
בחומר זה היתה כלולה גם פרשת חש בונות
הבנק שלאה רבין לא חיסלה, כפי
שהיתר מחוייבת לעשות, בבנק ניישונאל
בוושינגטון. קיומם של חשבונות אלה היה
ידוע לכמה מעובדי השגרירות ואנשי ה ביטחון,
שהיו קשורים עם תומכי פרס
ואבן. אולם בשל חשאיות חשבונות הבנ קים
לא ניתן היה להוכיח את עובדות
קיומם במיסמכים או בהוכחות חותכות

אישי-

מדינה לגבי מעשי שחיתות של
צמרת.
למרות זאת הדליקו הדברים שנלחשו נורה
אדומה בראשו של אחד מתומכי יצחק
רבץ. לידיעת האיש הגיע מידע כי אחד
האנשים ממחנה אבא אבן עומד לצאת ב שליחות
מייוחדת לארצות־הברית כדי ל נסות
ולמצוא הוכחות על חשבונות הבנק
שמחזיקים רבין ורעייתו בוושינגטון. כל
הסימנים העידו על כך כי קיים קשר הדוק
בין חשבונות אלה לבין הכנסותיו של רבין
מההרצאות שנשא בארצות־הברית בעת ש כיהן
שם כשגריר. היה ברור כי אם נות רו
לרבין כספים מהכנסות אלה בחשבונות-
בנק באמריקה, מהווה הדבר עבירה על ה חוק
ואם יתגלה הדבר, הוא עלול לחסל
את הקאריירה הציבורית שלו.
תומכו של רבץ ביקש להזהיר את ראש־הממשלה
מפני מה שזוממים נגדו. הוא
נפגש אז עם עובד בכיר בלישכת ראש־הממשלה.
הפגישה בין השניים נערכה
באחת הפיצריות רימיני בתל־אביב, כשעו בר
לישכת ראש־הממשלה מקבל דיווח

מי עמד

רבץ, ולא איפשרה למישרד־האוצר לסיים את הפרשה בתשלום כופר. ברק, כמו רבץ
עצמו, הנהיג סטנדרטים חדשים של השלטת החוק במדינה ושל שיוויון לפני החוק.
עמידתו, שגרמה להפלתם של כמה אנשי־צמרת, זיכתה אותו בכינוי ״הקברן״ .אולם בפי
מקורביו ובפי שרי־הממשלה הוא מכונה מזה מיספר חודשים בתואר ״ראש־הממשלה״,
כרמז למעמד ולסמכות שהאציל לתפקיד היועץ־החשפטי לממשלה, וליראת השרים מפניו.

מאחרי הגילוי?
אחרות, כך שאפשר יהיה להדליפם לעי תונות
ולהפכם לפרשה באמצעותה ניתן
יהיה להפיל את יצחק רבץ.

אז הרה
מו קדמת

ך) פני כחצי שנה נעשה ניסיון
/להשיג הוכחות כדי שניתן יהיה להפוך
את העניין לפרשה במאבק שתיכננו פרס
ואבן נגד יצחק רבץ. למרות שהדברים לא
נאמרו במפורש, היו באותה תקופה רמ זים
שרק כיום ניתן להבין את פישרם.
כמד. מתומכי אבא אבן היו משן כנעים
כבר אז כי הקואליציה בינו ובין פרם
תפיל את רבין. הם רמזו כי תוך זמן
קצר צפויים גילויים ש״יחסלו את רבץ.״
הדברים הגיעו גם לאוזני מיספר עיתו נאים
שהתייחסו לרמזים אלה כאיומים בעלמא.
באותה תקופה נראה מעמדו של
רבץ איתן ומבוסס, פרשיות ידלין ועופר
טרם נחשפו וטרם שינו את האווירה ב
ארשת
קודרת על פניו
של רבץ חפוי־הראש,
בעת ישיבת מרכז מיפלגתו השבוע, שבה
הוכרז על מינויו של יריבו, שימעון פרס.

ח סו תן

מפורט על הצעדים המתוכננים בידי תומ כי
פרס ואבן. כעבור שבוע נפגשו השניים
שנית. העובד הבכיר מסר לתומכו של
רבין כי המידע שהעביר לו נמסר לראש־הממשלה
וכי הוחל כבר בטיפול כדי למ נוע
את פיצוץ הפרשה.
אין לדעת אם אומנם העביר אז איש
לישכת ראש־הממשלד את המידע שנמסר
לו לידיעת יצחק רבין, אבל אין ספק כי
נעשו כבר אז צעדים ופעולות מאחרי־הקלעים.
תומכו של רבין למד על כך
מפגישה עם האדם ממחנה אבא אבן, ש סיפר
לו כי נסיעתו המתוכננת לארצות־הברית
בוטלה, כיוון שנודע עליה לראש־הממשלה.
תומכו של רבין הסיק מכך כי
האזהרה אומנם פעלה, החשבונות אומנם
חוסלו והסכנה חלפה.
אלא שלא כך היה. תומכי פרס ואבן
המשיכו במאמציהם, ללא הצלחה, להשיג
הוכחות להמשך ניהול החשבונות של לאה
רבין בוושינגטון, תוך מעקב אם תבצע לאה
רבץ פעולה בנקאית כלשהיא בחשבון.
אילו היו הוכחות חותכות להמשך ני
הנגדת
האהדה

הול החשבון, אין ספק כי הפרשה היתר
מתפוצצת עוד לפני ההתמודדות בין פרס
ורבין בוועידת מיפלגת העבודה. אלא שהו כחות
כאלה לא היו. ניתן היה למצוא
אותן, במידה שהיו, רק בביקור הממלכ תי
שערכו יצחק ולאה רבין בארצות־הב־רית
בחודש שעבר.
דן מרגלית, כתב הארץ בוושינגטון, ש חשף
את הפרשה, טוען כי המידע על חש בון
הבנק הגיע אליו משני מקורות שו נים.
מסרה לו על כך אשתו, הפסיכולו גית
ליאורה מרגלית (בתו של הח״ב לשע בר
זלמן סוזאייב) ,ששמעה על קיום ה חשבון
במסיבה חברתית בוושינגטון מפי
אחד מאנשי הנספחות הצבאית ליד שג רירות
ישראל. המקור השני, לטענת מר גלית,
היו שלושה מעובדי השגרירות ש ביקרו
בבנק, שמעו מפי אחת הפקידות
שם, כי אשת ראש־הממשלה ביקרה ב׳סניף
הבנק יום קודם לכן.
מרגלית מיהר אל סניף הבנק, ניסר
להפקיד סכום של 50 דולר בחשבונה של
לאה רבץ. הסכום התקבל למרות שלא

קבוצה של אזרחים שהתארגנו ספונטאנית כדי
להביע את תמיכתם ביצחק רבץ בכניסה לאולם
בית־ארלוזורוב, שם התכנס מרכז מיפלגת העבודה לבחירת מועמדי המיפלגה לכנסת. דווקא
בשל נכונותו לשאת באשמה וליטול על עצמו עונש, עורר יצחק רבץ גלי־אהדה בציבור.

ניתנה לו קבלה עם ציון מיספר החשבון.
עוד באותו יום פנה מרגלית אל דובר
ראש־הממשלה, דן פתיר, ביקש אישור ל קיום
החשבון תוך הבטחה :״אם תאמר
לי שלא קיים חשבון כזה, אני מבטיח
לך שארד מהעניין.״ אלא שהכחשה טו טאלית
מעין זו לא היתר יכולה להינתן.

לאההב טי ח ה
לסגור
ך ן שיפתו של החיגזכץ היתד מיבצע
1 1עיתונאי למופת, וזאת מבלי להתייחס
מה המקור שסיפק למרגלית את המידע
ומה היו מניעיו של המקור. מרגלית חקר
את הפרשה ביסודיות ובאחריות ופירסם או תה
רק כשהיה בטוח במאת האחוזים ב אמיתותה.
סרטים נוספים, שהעיתונאי בן
ד.־ ,39 שהחל את הקאריירה העיתונאית
שלו בהעולס הזה, לא היה בטוח בנכו נותם
— למרות שרק עתה התגלו כנכו נים
— לא פורסמו כלל.
יחד עם זאת ראוי לציין כי דן מר גלית
שהה בחופשת מולדת קצרה בארץ
לפני כחודשיים וחצי, בשיא ההתמודדות
בין פרס לרבץ. אין זה מן הנמנע כי את
המידע על קיום החשבון של לאה רבין
קיבל בארץ, לפני שחזר לארצות הברית.
כאשר התפוצצה הפרשה מעל דפי הארץ,
לפני כחודש, מיהר תומכו של רבץ, שהז היר
בשעתו את איש לישכת ראש־הממ־שלה,
לוודא מדוע לא התחשבו באזהרה
שלו. הוא התקשר עם עובד בכיר יותר
במישרד ראש־הממשלה, אחד מהמקורבים
ביותר לרבץ, גילה כי הוא חושד שהמי דע
שהעביר בזמנו לראש־הממשלה באמ צעות
אחד מעוזריו, לא הגיע אליו. העו בד
הבכיר הבטיח לבדוק את הפרשה.
למחרת קיבל תומכו של רבץ את מתשו בות
המלאות מהעובד הבכיר. הוא אישר
כי המידע אומנם נמסר בשעתו לראש-
הממשלה. יצחק רבץ מצא אז דרך להב היר
לאבא אבן כי הוא יודע על התוכנית
לשגר את אחד מאנשיו כדי לאסוף חומר
הוכחות נגדו. כתוצאה מכך בוטלה הנסי עה•
במקביל אמר ראש־הממשלה לרעייתו
— כך דיווח ׳מעובד הבכיר — כי הוא
מופתע לשמוע כי טרם סגרה את חשבונות
הבנק שהיו להם בוושינגטץ, ביקש כי תפ על
לסגירתם המיידית.
תשובתה של לאה רבין היתה כי תס גור
את החשבונות בעת ביקורם הצפוי ב אמריקה.
ואומנם, בעת הביקור בוושינגטון,
סגרה לאה רבץ את אחד החשבונות, ש היה
חשבון־חיסכץ, השאירה לעומת זאת
את החשבון השני, בו נותרו כאלפיים דו לר.
לא היא ולא ראש־הממשלה היו מו דעים
למידת הסיכון שהיה כרוך בכך.
גילוי זה אין בו כדי להקל מחומרת
ההאשמה המוטלת על לאה רבץ בעצם
המעשה שעשתה. ייתכן שההתעלמות מ האזהרה
שהועברה אליה אפילו מחמירה
את המעשה. אולם תמימות תהיה לחשוב
כי רק המקרה העיוור הוא שגרם לחשי פת
הפרשה.

עמוד 30

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2067 - 13 באפריל 1977 - עמוד 30 | ה 1ן ׳ 1י 1 1ןךך ך דלף קליין, מאמן קבוצת הכדורסל של מכבי תל־אביב, האיש שהביא אותה אל כתר אלופת אירופה בכדורסל, | 11111י # קופץ ומורם באוויר בידי אוהד שפרץ

ה 1ן ׳ 1י 1 1ןךך ך דלף קליין, מאמן קבוצת הכדורסל של מכבי תל־אביב,
האיש שהביא אותה אל כתר אלופת אירופה בכדורסל,
| 11111י #

קופץ ומורם באוויר בידי אוהד שפרץ למיגרש ברגע הסיום של הנוישחק בבלגואד.
אגרופיו הקמוצים של קליין מבטאים את צהלתו. מימין: אחד ממנהלי הקבוצה פורץ בבכי.

רבבות חוגגי ט צוהל יס ברחוב דיונגוו בת

איבו ג ׳ימה

התמונה שתהפוך לסמל בהיסטוריה של הספורט הישראלי,
כמו הדגל האמריקאי שהונף במילחמת העולם השנייה טל
האי איבו ג׳ימה. כדורמלני מכבי תל־אביב מניפים את גביע אירופה לאלופות.

ף דודי לשידטון: ברודי לשיל־
י טון צעקו אלפי צעירים משול הבים
בגרונות ניחרים בפארק הירקון. הם
נדחקו בין הרבבות שהצטופפו סביב ה במה
עליה ניצבו מעוטרי זרי־פרחים גי בוריה
הלאומיים החדשים של המדינה —
כדורסלני מכבי תל-אביב, אלופי אירופה
החדשים וכמעט חנקו אותם מרוב אהבה.
ואומנם, אם היה טל ברודי, קפטן קבו צת
מכבי תל־אביב, מגיש השבוע, בין עש רות
הרשימות שהוגשו לוועדת הבחירות
לכנסת גם רשימה עצמאית משלו, כמעט
ודאי הוא שהוא היה זוכה בכמות מרשימה
של תומכים ומצביעים. רק רבבות בודדות
מהם הגיעו בשעות אחר־הצהריים של יום
ראשון השבוע לקבלת־הפנים המאורגנת
שנערכה בפארק הירקון לכבוד מנצחי בלג־ראד.
הם היו אחוזי אקסטזה ומשולהבים,
נדחקו תוך סכנת נפשות אל הבמה כדי
לראות מקרוב את אליליהם.
אבל התפרצות השימחה הספונטאנית
והצהלה ההמונית, שרק מעטות כמותה
ידעה המדינה בתולדותיה, היתד. כבר מאח ריהם.
זו הגיעה לשיאה ביום החמישי של
השבוע שעבר לקראת חצות, כאשר מדינה
שלמה יצאה מכליה מרוב התלהבות, אח רי
שצפתה מעל מסו הטלוויזיה בהב-
תרתה של אלופת ישראל בכדורסל כאלו פת
יבשת אירופה.
המחזות שנראו אותו לילה ברחובות
ישראל הזכירו קרנבל ברזילאי או פייס-
טות דרום־אמריקאיות. רבבות נטשו את
בתיהם, זינקו אל מכוניותיהם ונהרו ב זקניהם
ובטפם אל הכיכרות והרחובות ה מרכזיים.
מאות אלפי אזרחים הרגישו לפתע
צורד לפרוק מעליהם את המתח, להיות

הקפת חניצחון

יגז,

הגביע בידיהם כשהם טורכיס את ריצת הגיצחון מס.

עמוד 31

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2067 - 13 באפריל 1977 - עמוד 31 | אביב מיד אחו־ הכתות מכבי כאלופה וברודי שופו מהגביע שמפאניה על ראשו :רקוביץ׳ ,שנייס מכדורסלני מכבי תל־אביב, :ריע בניצחון על אלופת איטליה, נושאים את ב למיגלש

אביב מיד אחו־ הכתות מכבי כאלופה וברודי שופו מהגביע שמפאניה על ראשו

:רקוביץ׳ ,שנייס מכדורסלני מכבי תל־אביב,
:ריע בניצחון על אלופת איטליה, נושאים את
ב למיגלש בללגלאל. צילם: פטר פן 1

היינו כחולמים

כלולסלני מכבי תל־אביב נוש אים
עיניהם אל־ על לעבל לוח
התוצאות המכליז על ניצחונם ההיסטולי על אלופת איטליה, כשהם

מניפים יליהם לעבל הקהל המליע להם. מימין לשמאל: מיקי ברקו
ביץ׳ ,שוקי שוורץ, טל ברולי, אולמי פרי, אליק מנקין ומוטי אלו
אסטי. על חולצותיהם, שם המיפעל המאמץ את הקבוצה: עלית.

עמוד 32

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2067 - 13 באפריל 1977 - עמוד 32 | ־ מול דגל ישראל מונף על היציע של איצטדיון הכדורסל בבלגראד, שם התמודדה מכבי תל־אביב, בידי קבוצה של פלסטינים, חלקם חבושי כאפיות, שבאו למישחק כדי לעודד את הקבוצה

־ מול דגל ישראל

מונף על היציע של איצטדיון הכדורסל בבלגראד, שם
התמודדה מכבי תל־אביב, בידי קבוצה של פלסטינים,
חלקם חבושי כאפיות, שבאו למישחק כדי לעודד את הקבוצה האיטלקית. הם הניפו
במהלך המישחק את דגל פלסטין, קראו קריאות תמיכה באש״ף והניפו אצבעות ״וי״.

כך ניראה יציע אוהדי מכבי בבלגראד, שלא
צולם בשידור־הטלוויזיה הישיר של המישחק.
יותר מאלפיים ישראליים, חובשי כובעי־טמבל, הניפו דגלים, בלונים וכרזות, עודדו את
כדורסלני מכבי שהרגישו בזכותם כמו בבית. האוהדים היו בטוחים מראש בניצחון.

את היצר האנושי השואף להכרה כללית
בהישגים ובהצטיינות.
כל עוד נשארים הדברים בפרופורציה
הנכונה — אין בכך כל אסון. במייוחד
אמורים הדברים לגבי עם שאין לו בתקו פה
האחרונה סיבות טובות במייוחד להש תבח
בהישגיו ולשמוח.

הזדהות עם הישג בקנה-מידה בינלאומי,
שיש בו כדי לרומם את הרוח לתקופה
קצרה.
אולם מכאן ועד הענקת התואר של
״נכס לאומי״ לקבוצת מכבי תל־אביב, כפי
שעשה זאת השבוע ח״כ משה דיין, עדיין
רב המרחק.
לכדורסלני מכבי תל-אביב מגיעים כל
השבחים — כספורטאים. הם עשו מעל
ומעבר ממה שניתן היה לצפות מהם ב תחום
הספורטאי בו הם עוסקים. במדינה
שהספורט אינו בראש מעייניה ובה אין
מפנקים במייוחד את הספורטאים בתנאים
ובמיתקנים — זהו הישג ראוי לציון. מעבר
למשמעות הספורטאית שלו, יש לו גם
השלכות פוליטיות שוליות.
למרות השאיפה שלא לערבב ספורט ב פוליטיקה,
אי אפשר להתעלם מהעובדה
שבשנים האחרונות חדרה הפוליטיקה ל תחום
הספורט בצורה חסרת־תקדים.
כתוצאה מכך השתפרה תדמיתן הפו ליטית
של מדינות ויוקרתן המדינית נהנ תה
מהישגי ספורטאיהן בזירות הספורט
הבינלאומיות. די להזכיר את עליית קרנה
של גרמניה המזרחית בעקבות הישגי ספור־טאיה
באולימפיאדה האחרונה, או את ה יוקרה
הבינלאומית לה זכתה רומניה בז כות
מתעמלת צעירה אחת, נאדיד. קומא־נצ׳י,
שהלהיבה מיליוני צופים בעולם.
יחד עם זאת אין הישגים ספורטאיים
יכולים לשנות גורל מדינה או לקבוע עוב דות
מדיניות.
משום כך, כל ניסיון, מסוג אלה שנעשו
השבוע על־ידי שורה של אנשי ציבור,
לייחס לניצחון מכבי משמעויות החורגות
מתחום הספורט, אינו אלא איוולת גמורה.
בדיוק כמו הסיסמא שהושמעה השבוע על-
ידי אוהדי הקבוצה הנלהבים, שהיו מו כנים
השבוע להעניק לטל ברודי, מבלי
לחשוב פעמיים, את תפקיד ראש־ד,ממשלה
לפחות, אם לא את זה של נשיא המדינה.

דגל פלסטין -

(המשך מעמוד )31
חלק מההמון הסוער, צפרו ללא ד.רף בצו־פרי
מכוניותיהם, הרעישו ברעשנים, הלמו
בפטישי־פלסטיק וצרחו בכל כוחם.
לא היו אלה חובבי ספורט דווקא שלא
יכלו לעכל לבדם, בבתיהם, את משמעות
ההישג הספורטאי של מכבי תל-אביב, ש הצליחה
לעשות מה ששום קבוצת ספורט
ישראלית לפניה — להוציא אולי את פוש טי
אנטבה — לא עשתה. אנשים שמעולם
לא הבינו כיצד יכולים אוהדי ספורט ״שרו פים״
להתרגש מחדירת כדור לסל או מה
פירוש הזדהות עם קבוצה; אנשים שלא
ידעו אם שם הקבוצה הישראלית שניצחה
בבלגראד את אלופת איטליה, הוא מכבי
או עלית (שם מיפעל השוקולד שהוא פט רון
קבוצת מכבי, שהתנוסס על חולצות
כדורסלני מכבי) — מצאו את עצמם לפתע
נסחפים בהילולה הכללית, מגיבים תגובות
בלתי ראציונאליות, ומתרגשים תוך כדי
מישחק כאילו גורלה של המדינה וגורל
חייהם שלהם עומד להיות מוכרע במיש־חק

ל שמור על
הפ רופו ר צי ה!

* £סוציולוגים ולפסיפולוגים, יש
/הסברים ותיאוריות שונות להסבר תו פעות
מעין אלו של היסטריה המונית, האו חזת
במדינה שלמה. ימצאו בתוכם גם
כאלה שימצאו טעם לגנאי בתופעה, הנו תנת
פורקן ליצרים הפרימיטיביים ביותר
ולרגשות הלאומניים.
כי מבחינה מהותית אין למעשה כל הב דל
בין התפרצות הרגשות הכללית בעיק-
בות הצלחת מיבצע צה״ל באנטבה, למשל,
לבין זו שאירעה אחרי זכייתה של מכבי
תל־אביב בגביע אירופה לאלופות. שני
מאורעות אלה החניפו לאגו הקולקטיבי של
אומה שלמה, טיפחו את גאוותה וסיפקו

מחזה וארזה

דגל לשוטר

שוטרים יוגוסלביים מקבלים מידי אחד מאוהדי מכבי תל־אביב
דגל ישראלי למזכרת, ומחייכים. היוגוסלבים חשבו
תחילה לבטל את עריכת מישחק־הגמר בארצם, בשל הסיכונים הביטחוניים. אולם לבסוף
קיבלו החלטה פוליטית, איבטחו את כדורסלני מכבי ואת אלפי האוהדים שליוו
אותם במיבצע ביטחוני מקיף, אשר בו נטלו חלק יותר מעשרת־אלפים
שוטרים ואנשי־ביטחון. אלה מהם אשר נכחו במישחק, גילו אהדה לישראל.

יפהפייה איטלקיה שהגיעה במייוחד מווארזה, כדי לחזות
בהתמודדות קבוצתה עם מכבי תל־אביב, מניפה לפני
המישחק את אצבעותיה בסימן ניצחון, כשלראשה צעיף הנושא את שם הקבוצה: מוביל־ג׳ירג׳י.
כחמש־מאות האוהדים האיטלקיים נבלעו באולם, ושאגותיהם כמעט שלא נשמעו.

אין ספק שעוצמת התפרצות השימחה
אחרי ניצחונה של מכבי תל־אביב נבעה
לא במעט מתחושת הדיכדוך והדיכאון ש־איפיינה
את המוראל הלאומי בשנים האח רונות.
מבחינה זו היתד, התפרצות השיפד
חה הספונטאנית, גם של אנשים שאין להם
כל יחם לספורט, מעין פיצוי ובריחה, תוך

מחנה מבני

תמונה אופיינית של אוהדי מכבי, בכניסה לאיצטדיון־הכדור־סל
בבלגראד. האוהדים, נעטאי הדגלים, הכרזות, הסמלים
וכלי־הנגינה, ניראו כמו קהל. חוגגים עליז בקארנבל. הם השאירו בבלגראד סכום של
יותר ממיליון דולר. מעולם לא זכתה קבוצה אירופאית לקהל אוהדים כזה.

עמוד 33

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2067 - 13 באפריל 1977 - עמוד 33 | במדינה (המשך מעמוד )28 התבטאה בכך -שלא הקימו מוסדות. הכל נעשה בצורה של מינויים. ההנחה היתד. שתהיה ועידה וייבחרו מוסדות ונציגים ב הליכים דמוקרטיים,״ אומר האיש

במדינה
(המשך מעמוד )28
התבטאה בכך -שלא הקימו מוסדות. הכל
נעשה בצורה של מינויים. ההנחה היתד.
שתהיה ועידה וייבחרו מוסדות ונציגים ב הליכים
דמוקרטיים,״ אומר האיש שהמ ציא
את שיטת הבחירות הפנימיות שהונ הגה
בד״ש, ובידע המיקצועי -שלו בעזרות
מיפלגות ובתוכן הליכוד, שנועץ בו לפני
הבחירות הפנימיות האחרונות במיפלגה.
״אבל זה לא עבד,״ אומר קניאל .״לי
היתד, הרגשה קשה בשל כך, והסוף היה
•שכשאריק בא והכתיב את הרשימה המו כנה
שלו, והתנגד לבחירות חשאיות —
לא יכולתי עוד ל-שאת, ולמחרת הודעתי
לו על פרישתי, .יש מן האירוניה שבחג-

חיל־האוויר. הוא התגייס ב־ , 1951 וב היותו
בן 18 בילבד כבר ענד את כנפי
טייס־הקרב, כחניך מצטיין בקורס־הטייס.
שייקה התקדם עד -שנתמנה, ב־ , 1965 לתפ קיד
ראש המודיעין ־של חיל־ו־,אווירי, שאו תו
מילא בימי מילחמות ששת־הימים ח ד
התשה. ב-שלומציון הוא קיבל את תפקיד
דובר התנועה.
״שלומציון שבתה את ליבי,״ אמר אז
בראיון לעיתונות .״את אריק אני מכיר
כבר 23 שנים, על מעלותיו ומיגרעותיו.
החלטתי להצטרף אליו, מפני ־שאין לי
ספק -שהוא מנהיג אמיתי, וישראל מש וועת
עתה למנהיגות כזאת.״
השבוע היה גם שייקר, בין הפורשים
1111311 111111__

השבוע

מינימום הפרס הראשון

70 0,000

מינימום כלו הפרסים

1,500,000ד״
יום ה׳ — המרעד האחרון
למסירת הטפסים

עשהלךמנהג 7ן.כוע-
מלא טוטו בכל שבוע!
הסועצה להסדר ההיסוחס בספורט
פורש* חוזר אריק שרון
פחד מפני המישקל
החירות הוכתבה לנו רשימה של עבדים.
זד, היה סיום של דרך לא־מפוארת׳,״
כתבתי לשרון.
״ברור שהיה כאן אלמנט: של ביטחון
עבורו, הוא רצה לקדם אנשים מסויימים.
בנקודה זו אני ממ-ש מתפלא עליו, אבל
עובדה היא עובדה. אין היום דמוקרטיה
בשלומציון.״ להערכתו של קניאל, המתי-
מטיקאי, הרי אילו היתר, התנועה פועלת
כפי שצריך, היה לה סיכוי ל־ 10—12 מנ דטים
.״זה היה הפוטנציאל,״ הוא אומר.
כיום אין הוא נותן לתנועה יותר מאחד
או -שניים.
״אני, על כל פנים, לא אצביע לשלומי
ציון בבחירות״ הוא מצהיר ,״וגם לא
לד״ש, כי לדעתי זהו אוסף מיקרי של
אנשים, בתנועה חסרת כל אומץ־לב. ה הדגשה
שלי כיום היא עצב, על כך שהיה
פה צ׳אנס גדול שריוחמץ.״
הליך חמור. דמות מרכזית נוספת
בתנועה — הפרופסור עזרה זוהר, נדחקה
במפתיע למקום העשירי ברשימה המוכנה
שהביא אריק. זוהר 55 יליד וינה, הוא
כיום פרופסור לרפואה פנימית באוניבר סיטת
תל־אביב, ומנהל מחלקה פנימית
בבית־החולים על־שם שיבא בתל־השומר,
הוא גם סא״ל (מיל ).בחיל־ד,רפואה, וב־מילחמת
יום־הכיפורים פקד על בית־החו־לים
ברפידים.
בסוף השבוע שעבר ויתר גם זוהר על והוא מקומו ברשימת התנועה לכנסת,
מספר :״הוחלטשתהיינה בחירות בשני
שלבים. בשלב הראשון במעלה־ד,אדומים,
הצביע כל ציר עבור שלושה שמות. אני
זכיתי במקום השלישי, לפי מיספר הקו לות.
זה לא היה אומנם סופי, אבל היה
בכך משום ביטוי לפופולריות. בשלב הש ני,
שנערך כעבור יומיים, היו צריכות
להיערך בחירות חשאיות. אריק בא ואמר:
,זוהי הרשימה שאני מציע, אין בחירות
חשאיות, רק גלויות׳ .אני חושב שזהו
הליך חמור שלא נשמע כדוגמתו. אי־אפ־שד
להתנהג ב־ 1977 כמו שהתנהגו ב־מפא״י
לפני 30 שנה!״
צרכת עם ישראל. דמות נוספת שלה
ניבאו עתיד מבטיח בתנועת שלומציון ו בחיים
הפוליטיים בכלל, הוא תת־אלוף
(מיל ).שייקר, ברקת, ששימש עד לאחרונה
הניספח האווירי בשגרירות ישראל ב וושינגטון,
נטש את הקאריירה הצבאית
שלו בשיאה ועבר לשלומציון. שייקר,
( )42 היה מהטייסים הצעירים ביותר של
ה עול ם הזה 2067

מן הרשימה לכנסת. עוד קודם־לכן הוא
הודח מתפקיד הדובר, ונמנע ממנו לקבל
את תפקיד ראש־מטו־,־הבחירות. שייקח מס רב
לפרט את המניעים לצעדיו, ולספר
מה אירע עימו בתוך התנועה .״זה יושב
לי חזק על ה^ב, אני נרפא איתי מטען
כבד,״ הוא אומד ,״אבל בינתיים אני
מהסם אס לשפוך הכל. כל מה שעשיתי
בימי חיי עשיתי מתוך שיקול אחד —
טובתו של עם ישראל. גם בשלומציון
פעלתי בהתנדבות מלאה. ואם פרשתי,
הרי זה רק מפני שאני חושב •שזה מה
שטוב לעם ישראל. ובכלל, מישהו עוד
מאמין ששלומציון עדיין מעניינת את ה ציבור?״

החזית
הדמוקרטית לשלום ולשוויון

פ ר שו ת
רשת־יבידור

ה מפלגה ה קו מוני ס טי ת הי שר אלית,
פנ תרי ם שחורים וחוגי ציבור י הו די ם וערבים
ת ל־ א כי ם

__בית סוקולוב, רח^קפלן 4
מוצאי שכת 16.4.77 ,כשעה 8.00 כערב

מה קרהב״יום האדמה׳ בבקה ובג ת?
כהשתתפות :

ג׳לל אבו־טועמה
— ראש המועצה המקומית, בקה אל גרבייה

עבד אל־חמיד אבו־עיטה
— ראש המועצה המקומית, כפר טייבה

חשר 7א הסכים להעיד
ננד עצמו, והטלוויזיה נאלצה
להתנצל

״רשות־ה,שידור מצטערת על הטעויות,
ומתנצלת על כך בפני מר אגמון.״ דן כנר
חייך, כהרגלו, מעל מסך־הטלוויזיה. ביום
הראשון האחרון, אחרי מהמרת מבט לחדשות,
היתה בפיו הודעה שחרגה מן ה כרוניקה
שאליה הורגל כקריין־רצף. הוא
נאלץ, לראשונה בתולדות הטלוויזיה ה ישראלית,
להתנצל בפומבי על טעויות
שנפלו בכתבה ששודרה לפני כישמונה
הודשים, במיסגרת התוכנית במבט שני,
וא-שר התייחסה לבעיית מימון מוסדות*
התרבות בישראל.
בכך הסתיימה מילחמה ממושכת שהת נהלה
מאחרי־הקלעים בין יעקב אגמון,
מנהלו של תיאטרון בימות, לבין הנהלת
הטלוויזיה, שסירבה להכיר בטעויותיה.
ידלץ הוזמן להעיד. עיקר כעסו
של אגמון, שגם אחרי שפרש מניהול תי אטרון
בימות במתכונתו הקודמת הוא ממ שיך
בעיסקי אמרגנות והפקת מופעים,
במקביל לתוכניותיו ברדיו, היה על הקביעה
כי תיאטרון בימות לא מילא את ייעודו
ולא החל בהופעות מחוץ לתל־אביב .״לפ ני
שנחרצה הקביעה הזאת,״ סיפר אגמון,
״אי-ש לא דיבר אתי בכלל. אני גם לא
מאמין שמישהו מעורכי התוכנית הציץ
פעם בלוחות־ד,מופעים, שהתפרסמו מדי
(המשך בעמוד )37

איברהים ביאדסי
— חבר המועצה המקומית, בקה אל גרבייה

טארק עבד אל־חי
— ראש המועצה המקומית, כפר טירה

חבר המועצה המקומית, כפר ג׳ת

ואישי ציבור יהו דים וערבים.
הציבור מוז מן!

עמוד 34

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2067 - 13 באפריל 1977 - עמוד 34 | צה־זל הכניס את עצמ 1לח 1ך סחרחרת מידרדרת והפך. בתזצאה מכך. לחבית־ ללא ־תחתית הבולעת קצינים בכל כמות. וגורמת ׳לירידה מתמדת ברמתה המיקצועית של הקצונה ובאיכות

צה־זל הכניס את עצמ 1לח 1ך סחרחרת מידרדרת והפך. בתזצאה מכך.
לחבית־ ללא ־תחתית הבולעת קצינים בכל כמות. וגורמת ׳לירידה
מתמדת ברמתה המיקצועית של הקצונה ובאיכות המפקדים שלו

סהר הו ח ה קידו ם
ך• התחמקו מעריכו! רפורמה שורשית ונרחבת
2בכל מערכת התהליכים וההליכים הבוררת את המוע־
,מדים לקצונה בצה״ל, מחנכתם, מכשידתם, מבקרתם,
משבצתם, מקדמתם או פולטתם, קובע רא״ל מרדכי גור
מראש, בוודאות, את מאזנו הכולל, כ״רמטכ״ל השיקום״,
לשלילה.
תוספות הציוד והאמצעים, כמו התיקונים הטכניים
השונים — נוסח שיפור שיתוף־הפעולד, הבין־חילי או
לימוד חיילי החי״ר טכניקות נ״ט עדכניות — כולם
התפתחויות מובנות־מאליחן, שבעיקרן גם היו מתרחשות
מאליהן, בלא כל קשר לרמטכ״ל זה או אחר. לעומתם,
ה״מיפעלים״ הגדולים והמהומות רבות־הפירסומת בתחום
כוח־האדם — גיוס ה״שוליים״ ,שיפורים חומריים מתמידים
וניכרים בתנאי שירות־הקבע וגידול מיספר ה״ראשים״
בסדיר ובמילואים על־ידי נבירה במישקעי חבית כודדהאדם
הלאומי — אלה כימעט שאינם מועילים. מכל אלה ניתן
לטעות ולסבור, כי הדרך להתגבר על הליקויים והשגיאות
שנחשפו ביום־ד,כיפורים היא ,״אותו דבר, רק הרבה
יותר״! וכיוון שהכמויות אכן גדלות, נוצרת כך אשליה
של שיפור מהותי.
קיומו ואופיו של צה״ל, ,ככל אידגון חברתי אחד,
נקבעים, קודם־כל, על־ידי אדשיו — כלומר, בעיקר על־ידי
קציני צבא־הקבע. לכן, בניין כל כוח צבאי, וכן החלת
שינויים בו (כחלק מתהליך הבנייה, שאינו פוסק) הם
קודם־כל ובעיקר, בניין ״חבר־ד,קצינים״ (ובלועזית,

ונוח מאד בתירוציהם של אנשי צד,״ל — כולה סבילה :
שלא פיתחה ואיננה מקיימת פיקוח נאות על צד,״ל, אשר
יבטיח כי אנשי־הצבא אכן מצדיקים את משכורותיהם
ומפיקים את מירב העוצמה הצבאית מן המשאבים שהעמיד

בנימיו עמידרור
הפרשן הצבאי שד העוד הזה
לרשותם עם ישראל. אבל צה״ל, לא ״החברה הישראלית״,
הוא האחראי הישיר ור,אקטיבי ל״מערכת עיצוב הקצונה״
הגרועה שלנו — ואין בנמצא כל גוף אחר, שאמור וגם
יכול ליטול עליו אחריות זו.

״האטת מירוץ הקידום״ תכליתה לחסל, או
לפחות לצמצם במוחש, את תופעת ״סוס מיג*
כהוזן״ ,המאפיינת את זרימת הקצונה ביצה
״ל: כיום, כדומה לסוסו של אותו ברון,
אשר נחצה גופו ועל כן נשפכו מאחוריו כל
המים הרבים שהיה לוגם בקידמתו, מייצר

אין הדברים האלה, מפחיתים משהו מחשיבות כל
הגורמים האחרים בבניין־הכוח של צה״ל, באידגונו

על נחיתות הרמה המיקצועית של צה״ל — כלומר,
של הקצונה הצה״לית — כבר עמדנו לא אחת. גם
הדגמנו את הביקורת והמחש נו את התוצאות, בניתוחי
קרבות שונים. אבל כמו שאת תיקון התכנים בצד,״ל
בכללו ניתן, וצריך, לפתוח בבדיקת ותיקון המיסגדת —
קצונת צבא־הקבע — כך יש להקדים לבחינת ושיפור
התכנים של ״מערכת עיצוב הקצונה״ את בדיקתם ותיקונם
של מרכיביה המיסגרתיים, או ה״טכניים״.
סדר־הקדימות־לטיפול של כל רפורמה, מלאה או
חלקית, ב״מערכת הקצונה״ הצה״לית צריך להיקבע לא
רק לפי חשיבותם הסגולית או היחסית של הנושאים,
אלא גם מתוך התחשבות. מירבית בכך שצד,״ל נמצא,
בקביעות, במצב של .״סף מילחמה״ והמכונה חייבת
לפעול, בלא להיעצר ובלא שתיפרע יעילותה, תוך כדי
עשיית מלאכת התיקונים.
בד,לכנו בדרך אוולוציונית זו, שני הדברים הראשונים
שצריך וגם ניתן לעשות — בלא שיגרמו, כצעדים ראשונים,
שיבושים חמורים במהלך העניינים הנוכחי ובלא שיחייבו
שינויים עקרוניים במיבנה ובאירגון צה״ל ו״סערכת עיצוב
הקצונה״ — הם: האטת מירוץ הקידום והחלפת הטכניקה
של הערכת וקידום הקצינים. בסקירה זו נעסוק בדבר
הראשון.
99 נגור..סאו״וה שנייה״
טושים נזמים בנירים

תונעת ״סוס מיננהואחן״
!ואני ],ת כיום את

בהיותם נשיא משום

זרמת הקצונה בציד ל

צה״ל המון סג״מים וגם מקיים סבב עצום־כיחס
של קצינים ככל הדרגות — רק כדי שפלט
הקצונה ישווה לקלט ; או •טהמיספר המצורף
•טל הנפלטים עם התקנים החדשים הנוצרים,
יהיה גדול ממיספר הנשארים והמתאימים לאיוש
התפקידים הריקים, או המתרוקנים.

ובד,פעלתו. אך כל הרעיונות, התפיסות, העקרונות, הכללים
והטכניקות מייושמים על־ידי חבר־ד,מפקדים, שעיקרו חבר-
הקצינים (ועיקרם של אלה, קציני־הקבע) ! ואנשים, המופעלים
על־ידי מפקדיהם, הם הקובעים את המידה והאופן,
שבהם יגיע לכדי ביטוי מציאותי הפוטנציאל הטכנו־מיבצעי
הגלום באמצעים החומריים.
ההכרח להתחיל בחבר־ד,קצינים כל פעולה הנוגעת
לבניין־הכוח של צה״ל, או לרפורמה בו, בולט פי־כמד,
אחרי מילחמת יום־ד,כיפורים• ,שבה נבעו התקלות, הכיש לונות
ואי־הד,צלחות של צה״ל, על דעת הכל, ממושגים
מוטעים — כלומר, מליקויים בתודעת המפקדים, בהבנתם
וב תפיסותיהם.
השאלה היא רק, איפה מקומו ד,מתייק של מקור הרע :
האם בתכונותיהם האישיות, כמוצרי החברה הישראלית
המתגייסים לשיתת־צבאי ; או בכשרים המקיצועיים הניט־עים
בהם — משמע, בחינוכם, הכשרתם ואורח שיבוצם
וקידומם בצד,״ל ועל־ידו, באמצעות מה שניתן לכנות
״מערכת עיצוב הקצונה״.

תעמידנו על מסדי תופעת ״סוס מינכהאוזן״ ההשוואה
בין הצעדים הכימעט־חיסטריים שנוקט צה״ל מאז המיל-
חמה, לשם הגדלת מיספר אנשי־הקבע — לבין מיספר
בוגרי בד,״ד ג. כבר לפני שנתיים, ב־ , 15.4.75 תיאר זאב
שיף, בהארץ את בית־הספר לקצינים כ״משהו הממה
לבית־חרושת לקצינים״ ,עם ש״מיספר הצוערים גדול פי
כמה וכמה מאשר לפני המילחמה, וגם תדירות ד,קורסים
גבוהה לעומת העבר.״ אפילו יפורש תיאור זה על דרך
ההמעטה, בכל-זאת ברור שדי והותר היה בייצור המואץ
(והמופת, לדעתי) של בד,״ד 1למלא את כל מחסוריו
של צה״ל, כתוצאה מאבידות המילחמה.

ה״תופעה״ הנזכרת היא, בעיקרה, תולדת
שתי מקובלות, שהפכו כצה״ל פולחנים: הרוטציה
המוגזמת מאד, וגיל-הפרישה הנמוך, שני
אלה קשורים זה בזה, מתגברים זה את זה,
וכמידה מסויימת גם נובעים זה מזה.

התשובה הברורה והחד־משמעית היא,
שהפסול נמצא כולו כ,,מערכת עיצוב הקצונה״
.הקצין־ככוח שמספקת החכרה הישראלית
לצה״ל הוא, ככלל ,״חומר קצונה״ טוב-
עד־מעולה. לפי מיטב ידיעתי והכנתי, אין
ביום אה צבא מודרני-המוני אחר, שלרשותו
עומד כוח-אדם כאיכות־ממוצעת התחלתית
(או פוטנציאלית) כה רמה, ובו שיעור כה רב
של קצינים־בכוח.
אין כוונתי רק לממוצע ההשכלה הפורמלית של
המתגייסים, אלא אפילו בדרגת־חשיבות גבוהה יותר,
לרמת המוטיבציה, ל״תכונות הלוחם״ ולהתאמת החינוך
והמושגים החברתיים לצורכי המילח׳מח המודרנית.
אם מפוטנציאל זה לא נוצר עד עתה ״חבר-הקצינים״
המעולה בעולם, הרי האשם הוא בצה״ל עצמו ולבדו.
אשמת החברה הישראלית בכללה — מוטיב מרכזי, קבוע

רבאלוף מוטה גור

להדגמה טובה של הרוטציה והד,צערה, כמקובלות
בפייתיות, ושל השלכותיהן, היינו עדים בשנים —1973
1971 כאשר, בתהליך שכונה ״תחנת-רכבת״ ,החליף
הרמטכ״ל דאז, רב־אלוף אלעזר ז״ל, כימעט את כל צמרת

חודש לפני חמילחמה, בספטמבר ,1973 דיווח מעריב,
מפי הרמטכ״ל, כי המינויים החדשים ״הקיפו 300/0מן
הקצינים בדרגות סא״ל ומעלה.״ שבועיים בלבד קודם
המילחמה עדיין לא נשלמה המלאכה וגל מינויים המשים
עמד לשטוף את צה״ל. בעיקר בלטה ״התחלופה של
האלופים הוותיקים. בעוד שבועות אחדים יישבו במטכ״ל
10 אלופים חדשים, שלא ישבו בו בתקופת בר-לב.״

עמוד 35

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2067 - 13 באפריל 1977 - עמוד 35 | כלומר, חילופי 10 אלופים, מתוך 15 שנמצאו אז בצה״ל (לפי הפירסומים. כולל מתאם־השטחים, הרב הראשי, ״מפקד הכוחות המשוריינים בסיני״ והנספח בארה״ב), בתקופת 24 חודש —

כלומר, חילופי 10 אלופים, מתוך 15 שנמצאו אז בצה״ל
(לפי הפירסומים. כולל מתאם־השטחים, הרב הראשי,
״מפקד הכוחות המשוריינים בסיני״ והנספח בארה״ב),
בתקופת 24 חודש — ובלא המרצה וזירוז של כל מאורע
או התפתחות מייוחדים־במינם.
מהפך יונדהכיפורים, שגרם אובדן מיידי של שיבער,
מתוך מערכת 16 האלופים ״החדשה״ ,אשד עימם נכנם
צה״ל למילחמה (ובם גם קלמן מגן ז״ל, אשר בפרוץ
המילחמה היה ״כימעט־אלוף״) כאילו רק השלים את
ה,״טיהור״ של אלעזר ז״ל, עד לסיומו ההגיוני.
סיחרור זה של גלגל הרוטציה והתחלופה, אשר היה
מואץ מן הרגיל אפילו לפי קני־המידה (יוצאי־הדופן
בגוזמתם) של צה״ל עצמו, נעשה ל־שם ה״הצ־ערה״ :
אלעזר ז״ל הצהיר כי הוא מייחס ״חשיבות מודגשת
לצעירים וכיישרוניים, ופחות — לוותק בדרגה״; וברצונו
גם ״לאזן ולעכב את תהליך ההתבגרות שצה״ל נתון

אימה לתא״ל אצלנו — היא 53 בצבא ארה״ב.

ך* השוואה כין הממוצעים -האמריקאי והצה״לי
— 1 1אינו מלמד אלא שכל קצין אמריקאי, בהגיעו
לכל תפקיד, עבר מסלול הכשרה ותפקידים מלא, מגוון
ויסודי יותר מרעהו הישראלי. הגיל המבוגר יותר אינו
מעיד כלל על ותרנות אמריקאית בעניין הכושר הגופני
והשיכלי של המפקד, בעיקר בשדה. להיפך, הדרישות
האמריקאיות חמורות ונוקשות יותר — ובגופי־צבא
מסויימים, כמו המארינס, הרבה יותר — מאשר בצה״ל!
ואם באחרונה שמענו כי בצה״ל הונהגו בחני־חובה של
כושר־גופני כתנאי לעלייה בדרגה, הרי אין כל ספק
שזהו חיקוי ישיר (אבל חיובי) של צבא ארה״ב.

יש והנחית גרזן

ך ( ו ל חן ההצערה, הקובע לצה״ל תיקרות גיל -
^ וממילא גם משך חיי־שירזת — הנמוכים מאלה שבכל
הצבאות האחרים בעולם (ובמעשה, עוד יותר מאשר
פורמלית) ,נולד כאחת האידיאולוגיות הילדותיות של
צה״ל בראשיתו. רק שמרנותו המופלגת של צה״ל ודבקותו
חסרודהמחשבה בקביעות שמקידמת־דנא הם שיכלו להנ ציח
את ה״הצערה״ ,כמטרה מרכזית וקבועה לעצמה, בלא
כל התחשבות בכך שמאז תקופת הינקות של תש״ח גדל
צה״ל והפך מורכב יותר לאין־שיעור, וגם נוספו לו שתי
דרגות הכרחיות חדשות (אל׳וט ותא״ל).

התפיסה של ״קאריירה שנייה״ התאימה.
אולי, לצה״ל הפרימיטיבי והקטן של מילחמת־העצמאות
(וגם בזאת יש לפקפק) ,אך ודאי
שבצה״ל של שנות היטישים והשיכעים הפכה
אנאכרוניזם משונה ומזיק. בגללה פורשים
מצה״ל מפקדים בכירים ממש בהגיעם לשיא
כוחם, יכולתם והתאמתם לשרת בתפקידים הרמים
שבצבא.

עזר וייצמן ושרון סיימו את שירותם בני .45 גביש
פשט מדיו בגיל ,43 בנימין: תלם היה בן .44 לעומתם
נחשבים הוד, בר־לב וטל (גילי פרישה 48 ,47 :ו־)50
זקנים תשושים, שעה שבכל צבא נורמלי היו רק אז
מגיעים אל סף הדרגים הבכירים ביותר, שווי־הערך
להללו, שבצה״ל כבר נמצאו מאחוריהם.
התמונה מקדירה עוד יותר, כאשר נשווה את גילי
הכניסה לתפקידים הרמים בצה״ל, לעומת צבאות אחרים.

רוו0א ער המינקדות
הוז׳בצעיות הנגוהות
האמריקאים, ושאר הצבאות, אינם עושים אידייולוגיה
מן הגיל. אלא, מן הנמנע הוא שקצין יוכל לצבור את
הידע ואת הניסיון הדרושים לפיקוד על עוצבת־יבשה
גדולה בשדה־הקרב של ימינו בגיל נמוך מאשר ,50
פלוס־מינום ; כמו שאי־אפשר לו שיגיע, בתהליך של
הכשרה סדורה ונכונה, לתפקיד ראשי בדרג המטכ״ל,
לפני גיל — 60 ולכל המוקדם בגיל ( 55 פלוס).

אצלנו, לא זו כלבד שהגיל הפורמלי לכל
דרגה בינונית וגבוהה נמוך כהרבה מן המקובל
כעולם, אלא שהממוצע המעשי נמוך, לעיתים
הרכה, מן הפורמלי.
אינני מדבר על צח״ל של תש״ח, שבו ניתן למצוא
הסבר (אבל, לדעתי, לא צידוק) לכך שצעירים הפכו
מפקדי־חזית ורמטכ״לים בשנות השלושים שלהם, אלא

מחוץ לזרועות האוויר והים, אשר מבחינת האישיות שבם
הם כימעט כספר החתום בפני — ולא רק בפני — ניתן
לראות בצה״ל לא יותר משניים או שלושה אלופים, החור גים
(למעלה) מן הממוצע, ולא רק לפי הקריטריונים
הירודים של צה״ל עצמו ! והם: ישראל טל, כ״גנרל
בונה־כוח״ ואריאל שרון, כמצביא בשדדדהקרב. אליהם
נראה כי אפשר לצרף, בתחום ״בניין־הכוח״ ,גם את
חיים לסקוב.

^ ין ספק כליכי, כי מתוך מצאי האלופים אשר
\ 1עמד ברשות צה״ל מראשיתו, ניתן היה להפיק מיספר
גדול בהרבה של אנשי־צבא בעלי שיעור קומה. ייחודם
של שרון וטל בכך שהם הגיעו לרמתם למרות המיגבלות
החמורות שניכפו עליהם, כתוצאה מהיעדר הכשרה וניסיון
מספיקים; ואילו התקדמות באורח הנכון, ודאי שהיו
טובים עוד יותר ושגיאות שעשו, או חוטרים שנמצאו
בהם, לא היו נעשים, או שהיו מתמלאים. האחרים אינם
מצליחים בכך, גם כאשר הם ״כוכבים״ אמיתיים בכוח,
מפני שקידומם המואץ גורם ליישום־בוסד של הפוטנציאל
הטמון בהם. חללים אלה של הקידום המואץ מדי חיים
ופועלים כיום בצה״ל, בכל הדרגות. רבים גם טובים
בהם כבר הושחתו כימעט ללא תיקוות־שיקום.

כאשר מקדמים קצינים כקצב מעין זה, ונכונים
להנמיך בהתאם את רמת הדרישות —
תוך זרייה לכל הרוחות של המוסכמות המינימליות
כיותר, ככל הקשור לגיל הכרונולוגי
(כגרות) ,כמות תפקידים, מישכי-זמן כבל תפקיד,
תפקידי-רוחב, השתלמויות מיקצועיות —
לא זו כלבד שמקבלים מפקדים וקציני-מטה
שהם, כאורח כלתי־נמנע, בוסר מוחלט, אלא
גס זורעים את הזרע הרע של ציפיות מוגזמות,
אשר גילם הצעיר־מדי של הקצינים המדוברים
מהמירן עוד יותר.
כך, בחורים בני ,23—22 שכקצינים אינם אלא תינוקות
של בית־רבן, מצפים בכל הרצינות, וגם דורשים, קידום
דומה. כיוון שאפילו בצה״ל אין אפשרות לרצות את כולם,
נעלבים ה״מקופחים״ ,מאיימים בהתפטרות, וגם עוזבים
את השירות — בהמוניהם ; והעוזבים אינם הגרועים, אלא
דווקא מן הטובים, אשר כבר בתחילת הקאריירה שלהם
היו מפקדיהם משבחים אותם וגם דוחפים את קידומם,
וכך נוצרו ציפיותיהם הגבוהות.
זהו אחד מגורמי התופעה, שעליה עמדנו בהזדמנויות
קודמות, של התרכזות המחסור החמור בצה״ל דווקא
בקצינים זוטרים (סגך דס״ן) ,בעוד גלגלי בית־הספר לקצי-

״פולחן ההצעוה״ הקובע לצה׳ ל היקרות־ גיל הנמוכות מאלה של כל
הצבאות האחדים בעולם הוא חלק מן האידיאולוגיה הילדותית של צה״ל
אם נבחן את הקאריירות אשר פורסמו, של מפקדי אוגדות,
וממלאי תפקידים מקבילים בחילות או במטות, נמצא כי
החלו את תפקידיהם בהיותם בני ,36—40 ורובם פחות
מ־ .40 בצבא הבריטי של מילחמת־העולם השנייה נחשב
וינגייט מפקד-האוגדה הצעיר ביותר, כשמונה לתפקידו
בגיל .40 זאת, מפני שהיה וינגייט — ועוד יותר, מפני
שקודם־לכן התרחב הצבא הבריטי, במשך כשנתיים בלבד,
כדי 30 מונים לערך וגם כבר נשחק בארבע שנות מילחמה
קשה. ממוצע גיל האוגדונרים הבריטיים במילחמה היה
,45—50 בכניסתם לתפקיד.
מאלפת יותר ההשוואה למפקדי־השיריון הגדולים,
ובעיקר לנמרצים ולנועזים שביניהם. רומל נעשה מפקד
דיווחיה בהגיעו לגיל — 49 וכזה, לערך, היה גיל מפקדי
הדיוויזיות של ״קורפוס אפריקה״ ,ששירתו אחר־כך
תחתיו. פטון, יורק-הלהבות שאין כמותו, לא קיבל די-
וויזיה אלא אחרי שחגג — 55 כלומר, בגיל המבוגר פדי
10—12 שנים מזה שבו סיימו: וייצמן, גביש או שרון את
הקאריידה הצבאית שלהם; וב״איחור״ של כמעט 20
שנים לעומת הדיוויזיונדים הנוכחיים שלנו. בעת מסעי-
המילחמה המבריקים ורבי־התעוזה ביותר שלו, כבר הגיע
פטון קרוב לגיל .60
בפיקוד העליון של כל הצבאות היו רמות־הגיל גבוהות
יותר. גודריאן הוליך (אישית ופיסית) את מסעי־הבזק
ברוסיה בהיותו בן — 53 וכאשר נפטר, בגיל ( 66ב־) 1954
שימש בתפקיד רמטכ״ל היבשה של הצבא המערב־גרמני
המתחדש. מונטגומרי הפך רמטפ״ל צבא-היבשה הבריטי
בהיותו בן 59 ואת שירותו הצבאי סיים, בנאט״ו, ב־, 1958
בגיל .71

מוכן שאינני מטיף להפיכת המטכ״ל למו•
שכ-זקנים. אכל צמרת צעירה מדי גרועה, עקרונית,
לא פחות מצמרת קשישה מדי — ופעמים
אף יותר. אלא, קיימים ממוצעי-גילים בדוקים
ומנוסים, המקובלים כצבאות — וגם ניתן
להגיע אליהם כאופן פשוט: על־ידי עריכת
רשימת התפקידים המקדימים, שאותם חייב
לעכור כל מפקד קודם שיגיע לכל תפקיד
מסויים שהוא.

ממוצעים אוניברסליים אלה מיוצגים יפה על-ידי טבלת
ממוצע-הגילים הנוכחית בקצונת צבא ארה״ב (כפי שפור סמה
בשבועון במחנה) ,בסוגריים מצויץ ממוצע-הגילים
המקביל הצה״לי הרישמי. העולה מממשכי הפז״מ —
״פרק זמן מיזערי״ ,בכל דרגה — המפורטים בפירסומים
שונים, ובהנחה כי הגיל הרגיל לקבלת הסג״מ הוא, בכל
הצבאות .20 ,הגיל האמריקאי הממוצע לסגן — 23.5
(בצזדל ;) 22.5 ,סרן 26( 27 רס״ן 30( 34
סא״ל 34( 41 אל״מ 38( 49 ממוצע הגיל בדרגת
מייג׳ר־ג׳נרל, דרגתו התקנית של מפקד־אוגדה — המת־

על צה״ל של היום ועל המינויים שנעשו בו בשנים
האחרונות.
אלופי התקופה שבין ערב ששת־הימים עד ליום-
הכיפורים עלו כולם לדרגתם בגילים שבין 33ל*.40
הצעירים ביותר ( )33—34 היו בר־לב, וייצמן ורבין .״זקנים״
יותר היו אלעזר ז״ל 36 שרון 38 גביש ( )37 וטל
.)40(,בשנת 1969 נעשו מינויי האלופים שאחרי ששית־הימים,
וממוצע הגילים עלה: גור 39 חופי 42 ברן
( .)43 המינויים שקודם ליום־הכיפורים, בשנים , 1972—3
העלו עוד במעט את ממוצע הגילים של האלופים החדשים,
בין השאר מפני שהנהגת דרגת התא״ל ( )1968 החדשה
האריכה בכמה •שנים נוספות את המסלול הפורמלי ,
מתחת לאלוף: שפיר 43 זעירא 42 גונן 42 אלבדט
ז״ל 43״ביני״ תלם 44 ושלושה ישישים של ממש
— מנחם מדון 45 בני פלד ( )45 ונחמיה קין (.)47
מינויי אחר־אגרנט יציבים קצת פחות. מצד אחד׳ איתן

—יייי-י-י-י-י
וזה שמוצג עי ׳ צה״7
נוזחסו ו, תוא מוצו 7111
מדיניות-קידום בושות

( ,)45 אפרת, מוסה פלד, קותי וגזית ( )47 ואפילו טמיר
( ,)49 ורפאל ורדי 53 מצד שני, אריה לוי ואברהם
רותם (.)41

־־־כלומר, בד אלופי צה״ד, אם לדון אה גיד
קבלת דרגתם על-פי קני־המידה האוניברסליים,
היו נחשבים ילדי-פלא, שגם כוכב כוינגייט
מפגר אחריהם. יתר עד כן, אלופי צה״ל, כרובם
המכריע, ובוודאי בד החשובים בהם. סיימו
את שירותם הצבאי, או עתידים לסיימו, בגיד
הנמוך מזח שבו אך ההדו פטון, רומל, גוד
ריאן, מונטגומרי וכל דומיהם את הקאריירה
העיקרית שלהם.
לאמיתו של דבר, רק מעטים מאד מבין אלופים אלה
יכולים להיחשב — או אפילו לאזור את העוז הנחוץ
להחשיב את עצמם — שייכים לליגה ה״בינלאומית״.

נים פולטים יותר קצינים מאשר בעבר, ויותר מהר. מכאן
גם המאמצים ההיסטריים המתמידים של צה״ל ״למשוך
אנשים לקבע״ ,למרות שסך־כל הקצינים אשר ייצר עד
עתה די בם לאייש, לפי הסטנדרטים הנדיבים ביותר,
גם צבא הכפול בגודלו מצה״ל.
ה״שלכת״ הראשונה — ההעלאה ההמונית בדרגה, בלא
התחשבות בפז״מ — שאחרי ששת-הימים שימשה זרז
חזק להאצת סחרחרת הרוטציה־ההצעדה. כעבור שנים
אחדות התמתן המיאוץ והפך נורמלי יותר. אבל בשתי
שנותיו כרמטכ״ל, קודם יום־הכיפורים, שב אלעזר ז״ל
וסיחרר את ה״מערכת״ ,באופן מלאכותי, בתאוצה מחודשת
ומזיקה. פליטת המפקדים בתהליך ״תחנת־הרכבת״ של
אלעזר גרמה לכך, שצה״ל ייכנס ליום־הכיפורים ללא
״שומן״ של רזרווה בפיקוד הגבוה, כך ש״אבידות״ ואבידות
המלחמה גרמו כימעט־חורבן שם.
אבל אלה היו כאין וכאפס לעומת אורגיית ד,״שלכת״
שבעיקבות המילחמה, אשר החישה את קיצבי הקידום
בצה״ל ב״מבער אחורי״ ,תוך דירדור עצום בקריטריונים
שלו. במקביל, נכנס צה״ל לעידן חדש של ״התעצמות״
— מה שגרם לפריחה אינפלציונית של תקנים חדשים
ולהעלאת דרגות בתקנים קיימים, שכמותן לא נתרחשו
בשום מיגזר אחר בארץ.
מוטה גור מודע לבעייה — אם מותר לכנות כך
תופעה הדומה יותר לאסון — וגם תרם לטובתה התבטאו יות
שונות. הפז״מ החל באחרונה שב ומקבל משהו מערכו
הקודם, וכמות החריגים פחתה. אבל האידיאולוגיה של
״רוטציה״ ו״הצערה״ — בכל מחיר ובפועל, כמטרות-
לעצמן — לא נעלמה, ואולי אפילו חוזקה (גור עצמו
נעשה אלוף בגיל ,39 שהוא הממוצע ה״דישמי״ לאל״מ
בצה״ל, מונה רמטכ״ל בגיל 44־ ויסיים את שירותו בן
— 48 קצת פחות מן הממוצע הנוכחי של דרגת אל״מ
בצבא אדה״ב, ושנה אחת קודם לגיל שבו נעשה רומל
מפקד אוגדה והחל משלם באורח ממשי את ההשקעה
בו. כלומר, עם סיימו תפקיד רמטכ״ל, ובהנחה שהוא
קצין מצטיין היה גור צריך להימצא, לפי הנורמות
הנורמליות, בסיום תפקיד מפקד-אוגדה, למירב, והיה
מתמנה, סוף־סוף ובמזל־טוב, אלוף צעיר וכישרוני,
ששיאו עוד הרבה לפניו.
בלימה משמעותית ישל סחרחרת הקידום, המסתובבת
עתה בקצב מטורף — בכל הדרגות, אבל במיוחד בנמוכות
ובבינוניות — היא התנאי הטכני הראשוני לכל צעד
של בחינת ״מערכת עיצוב הקצונה״ בצה״ל, ולצורך איתור
ליקוייה והתחלת תיקונם. בלא שתיעצר, תישאר המערכת
אפופה אבק כבד, והמאמץ העיקרי והמתמיד יופזיף להת רכז
בייצורם וגיוסם• של קצינים חדשים, להזת־ם לתוך
(המשך בעמוד )36

עמוד 36

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2067 - 13 באפריל 1977 - עמוד 36 | סחרחרת החידום (המשך מעמוד )35 פי סוסו של מינכאוזן, רק כדי למלא את המחסור המתמיד שיוצרת ההיפלטות המתמדת מאחוריו. ץ* כר הסכרנו, שהצעדים הראשוניים חייבים ^

סחרחרת החידום
(המשך מעמוד )35
פי סוסו של מינכאוזן, רק כדי למלא את המחסור המתמיד
שיוצרת ההיפלטות המתמדת מאחוריו.

ץ* כר הסכרנו, שהצעדים הראשוניים חייבים
^ ויכולים להיות טכניים בלבד. השיטה הכללית — שגם
אותה הסברנו בכמה הזדמנויות — היא לגרום לחץ
מלמעלדדלמטה, על־ידי מילוי החללים הריקים בדרגים
הגבוהים ואף יצירת ״סתימה״ מסויימת בהם. באופן זה
יבוטל הכוח השואב כלפי מעלה את הקצונה הזוטרה —
וגורם לתופעות שכבר אינן חמורות אלא מגוחכות, של
סמג״דים או קציני אג״מ חטיבתיים, אשר אך בקושי יבש
חלבם (המיקצועי) על שיפתותיהם.

ראשית לכד, יש להנחית את הגרזן הנדוד
והככד עד תיקני כד הגופים שאינם ״יחידות״ ;
כלומד, על כד המיפקדות, שהן כודן ספוגי־ענק
הצמאים־־תמיד לקצינים — וכדדך־כדל,
לקצינים טוכים. מפני שיטת ההתקדמות הנוכחית
בצה״ל — אשר כשדם ראשוני זה מת־קכדת
כנתון — יש להתמקד דווקא כמיפקדות
המיכצעיות הגכוהות, וכגופים השונים הנספחים
אליהן.
״הקזת״ קצינים מן המיפקדות הללו תועיל מאד,
כידוע, גם להן גופן, משום שהן כולן מנופחות ומסור בלות
מדי. אם, לדוגמה, היחס בין בעלי דרגות מייג׳ור־ג׳נראל
וסא״ל בתוך אוגדה (אמריקאית) ,הוא בסביבות
,25:1הרי היחס המקביל בתוך כלל הצבא האמריקאי
נע בסביבות .6:1את מרבית ההבדל העצום הזה גורמים
המוני הסא״לים שאינם בעוצבות הלוחמות, אלא ״דחו סים״
,יחסית, פי כמה וכמה, בעיקר במיפקדות. איני ערב
לכך שהמיספרים בצה״ל זהים, אבל היחס העקרוני בוודאי
דומה.
כמו בכל אינפלציה, גם זו היוצרת את הוואקום״
השואב במקרה שלנו נוצרת על־ידי חלק שולי בלבד —
ובגודלו של צד,״ל, נראה כי די בקיצוץ ובהזרמה-מחדש
של עשרות לא־דבות של סרנים, רס״נים וסא״לים —
מעט יותר מן הראשונים; פחות, מן האחרונים — כדי
לבלום את התאוצה. האפקט יהיה, כמובן, כפול :״היעל מות״
חלק מתקני הקצינים בדרגות אלו מכאן, וסתימת
תקני סרן-סא״ל ריקים אחרים — מכאן.
לאמיתו של דבר נראה כי אפילו די יהיה, אם רק
יבוטלו התוספות ה״הכרחיות״ שכימעט כל מפקדה דרשה
— וקיבלה — בעיקבות ״ליקחי״ יום־הכיפורים.

יש גם מיפקדות שלמות שהן מייותרות
לחלוטין — ומשום כך, כהכרח, מזיקות. אחת
היא מיפקדת ״חיל השלישות״ שאץ כמותו
כעולם — מפני שאין כו כד צורך ואי-אפשר
שיהיה (עוד נשוכ אליו) .שנייה, וחשוכה יותר
לצרכי״ ,,היא ״מיפקדת גייסות השיריון״ .ככר
מזמן — מזה 10 שנים, לפחות — סיימה זו
את חייה המועילים, ומאז נראה עיסוקה העיקרי
כיצירת כעיות, כדי שתפתרן, או כאוזו־רופציה
מלאכותית של סמכויות ומשימות, כדי
להצדיק את קיומה (עיסוקה הראשי השלישי,

אירגון ״יום הגייס״ ,התרוקן מחשיכותו מאז
החד הציכור מואס כ״ימים״ ראוותניים).
ביטול מיפקדה זו כולה, תוך ״ניכוי״ חלק ממנה לשם
איוש מיפקדת ״קצין טנקים ראשי״ שצריכה לבוא תחתיה
וכן עוד אי-אלה גופים שימלאו תפקידים המוטלים כעת
עליה יפנה קצינים רבים, בעיקר קרביים, לתפקידים
מועילים יותר.
דבר שני, יש לבטל את ה״הצמדה״ בין התפקידים
השונים בצבא; ועל כל פנים להחילה באופן מבוקר
ובמידה מזערית. אולי הדבר אינו ידוע, אבל בצה״ל
שורר ה״דירוג״ ממש כמו בשרות הציבורי האזרחי.
לפני זמן שמענו כי דרגתם התיקנית של קציני־מטה
ראשיים מסויימים בפיקודים המרחביים הועלתה מסא״ל
לאל״מ (שאלה היא, מדוע בכלל מיהרו לבצע העלאה
זו דווקא בעת שטימטום ה״שלכת״ של אחרי־כיפורים
כבר ליבה את אש איינפלציית־הדרגות ללא־נשוא; והרי

לים״ לקצינים המקודמים בפיקודים. גזירה היא, שגם הם
ייגררו וייעשו, בעל-כורחם, אל״מים.
בכך רק מתחילה החגיגה האמיתית, כי כל הכפופים
הישירים לכל אלה שעלו בדרגתם־התיקנית צריך שיישמר
עבורם הפער הקודם — וגם הם יועלו בדרגה. לאלה
האחרונים יש כפופים משלהם — ואין להעלות על הדעת
שיקופחו, ושלא ייסחבו אף הם מעלה. בשלב זה כבר
מדובר בקצינים הזוטרים שבמיפקדה ; וכאשר אלה עולים
בדרגה, כבר אין בה מישהו מתחתיהם, שיעלה אל הדרגות
שפונו. כך נוצרת ריקנות — ולפתע, לא זו בלבד שצה״ל
״הרוויח״ אי־אלה תא״לים ואל״מים לא־מתוכננים ( נוסף
למתוכ׳ננים — .ויותר מהם) ,אלא שהתרוקנו תפקידים
״חיוניים״ — כי כל תפקיד במיפקדה הוא תמיד ״חיוני״.

והנה, מדרך הטבע הצבאי — והצה״לי בפרט — היא,
שהיחס בין ממונה לדרג הכפוף איננו , 1:1אלא לפחות
( 2:1וכבר למדנו מפארקינסון- ,שמידת חשיבותך עולה
כמיספר כפופיך הישירים) .לכן, אם לקצין־המטה, בהיותו
סא״ל, היו ישני עוזרים, או סגנים, בדרגת רס״ן ותחת
כל אחד מהללו שני סרנים, הרי העלאתו של ״הראש״
לדרגת אל״מ תגרום מייד, שמתחתיו יימצאו 2סא״לים,
4רס״נים ז־ 8סרנים. בשלב זה, לרוב, נאחזות הרשויות
האחראיות במטב״ל בהלה ו״לוחצות״ — בעדינות רבה —
לצמצם משהו את ההשתוללות. אז מגיעים ל״פשרה״,
והגידול המוחלט איבנו ס/ס , 100 אלא, נאמר ^ 50 או ס/ס30
״בילבד״.

כל זאת, כמובן, בלא שנוסף לצה״ל אפילו חייל או
רובה אחד ויחידי. ההתנפחות הגדולה אירעה כולה במים-
קדות. כמות האנשים •והאמצעים נשארה בדיוק כפי ׳שהיתר.

קודם.

פטון

רומל

לשיא הקאריירה — בגיל 60
גם קודם נחשב המעבר מתפקיד־מטה סא״ל במיפקדות
•נמוכות יותר, לתפקיד מקביל בפיקוד, לקידום משמעותי
וברור. חושבני ׳שלא !אסתכן מדי בהנחה שכמו כרגיל,
לא נבע הדבר מתוך מדיניות כללית שקולה ומחושבת,
אלא נראה שאחד האלופים רצה להעלות בדרגה כמה
בחורים טובים — וממנו ראו וגם עשו השאר).

* £ענייננו, הדכר החשוע הוא, שבגלל עקרון
/ד,״הצמדה״ יוצרת העלאה במקום אחד, מהומדדרבתי
בכל המערכת ; וכששוככת הסערה, נמצא צה״ל ״מבורך״
בפירמידת־תפקידים שנדחפה כלפי מעלה, וגם נתהוו בה
תקנים נוספים שהם עכשיו ריקים ומצפים לאיוש.
בעלי תפקידים מקבילים, במיפקדות מיבצעיות או מיק־צועיות
(הממונות על הפיקוד, כלומר, במטכ״ל קציני-
חיל ראשיים וכד) חייבים בשמירת ״פער־דרגות״ ואם
היו קודם אל״מים, הרי הכרח הדבר ׳שיעלו לדרגת תא״ל.
כמותם גם קצינים במיפקדות אחרות, שנחשבים ״מקבי
לצערי,
עלי להדגיש כי דכרי אדה מתארים
רק את חוד קצהו שד הקרחון, ותקצר היריעה
כאן מכל מה שעוד יש לומר כעניין. אך לא
כיקשתי אלא להראות ולהדגים, שהמחסור
כקציני־קכע אינגו רק עניין של השקפה, אלא
שאפילו מה שמוצג על-ידי צה״ד כמחסור, הוא
מוצר של מדיניות-קידום כהטלת, המכוססת על
פולחן חסר פשר — או הסכר — לאלילי הרוטציה
המופרזת וההצערה ככד-מחיר.
בגללן, הכנים צה״ל ומכנים את עצמו, במו־ידיו, לתוך
סחרחרת מידרדרת ישל ״קידום״ .צה״ל נהפך כך חבית-
ללא־תחתית, הבולעת קצינים בכל כמות, אבל תמיד
הריהי ריקה־למחצה; ותוך כדי הרצת הסחוחרת, גם
גורם לצה״ל לירידה מתמדת ברמתה המקצועית של
הקצונה ובאיכותם המעשית של המפקדים בכל הדרגות.
בנסיבות אלו תיראה מידה לא מבוטלת של אי־הת־חשבות,
ואפילו חוצפה, בתביעותיו של צה״ל מן הממשל
ומן הציבור, להעדפה ולסיוע ב״מילוי השותת״ של
קצונת־הקבע. זוהי הדרך הקלה, שאת צה״ל לא תושיע
וחלק גדול מדי מן ההשקעות בה יורד לטימיון. בימים
קשים ולחוצים אלה, מותר וגם צריך שנכ׳ביד קצת את
אוכפניו ואת ביקורתנו על צה״ל, כי בניין כוח צבאי,
כמו המילחמה, הם דבר רציני מכדי להשאירם בידי
הגנרלים לבדם.

(מאמר ההמשך כנושא זה יעסוק כהערכת
הקצינים הנהוגה כצה״ל לצורך קידומם).

1ו\/עו ץ זט\,8£/
לצפוניים בנויות ^
<בשיטה אמריקאית*
מהפכנית.

החומר היחיד שאינו מזיק לצפתיים.
תל־אבי־ב-רח׳ שרת 33 טל 456762 .
ראשון ל ציון -חז׳ רוטשילד 64 טל 949221 .

רמת־גן־ ש ד הילד 20 סל 728602 .

1!1ו 1ל ח הזה

2067

עמוד 37

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2067 - 13 באפריל 1977 - עמוד 37 | במדינה (המשך מעמוד )33 יום בעיתונות. ״לפחות 60 אחוזים מהצגות בימות היו מחוץ לעיר, בעיירות־פיתוח, וביישובי־ספר.״ חמתו של אגמון יצאה גם על סי לופים ואי־דיוקים

במדינה
(המשך מעמוד )33
יום בעיתונות.
״לפחות 60 אחוזים מהצגות בימות היו
מחוץ לעיר, בעיירות־פיתוח, וביישובי־ספר.״
חמתו של אגמון יצאה גם על סי לופים
ואי־דיוקים אחרים שנמסרו באותה
כתבה. כך, למשל, נאמר בה כי התקציב
השנתי שאושר על־ידי מישרד־ד,חינוך-
והתרבות לתיאטרון בימות היה 2,150,000
לירות .״נכון שאני דרשתי שניים ורבע
מיליון לירות, אבל לבסוף קיבלתי רק
750.000 לירות,״ טען אגמון .״הרי החלטתי
להפסיק עם בימן ת בגלל שלא קיבלתי
מה שרציתי!״
תביעתו של אגמון נגד הטלוויזיה זכתה
בפירסום בולט. היתר. זו הפעם הראשונה
שבה הוגשה תביעה מסוג זה נגד הטל וויזיה, אך אגמון היה בטוח בצידקתו, וב־נצחונו
במישפט .״ההוכחות היו גלויות
לעיני כל. העניין היה מגוחך,״ הוא מס ביר.
לישיבה הראשונה של בית־המישפט,
שנועדה לסוף חודש זה, הוזמן להעיד שר־החינוד־והתרבות,
אהרון ידלין, לאחר ש ניתנה
לכך הסכמתו -של יושב־ראש הכנ סת,
ישראל ישעיהו, עקב פניית בית־המישפט
אליו כמקובל וכנהוג על־פי ה חוק.
מאחרי־הקלעים.
הזמנתו של יד-
לין לבית־המישפט היתד, מאד בלתי־נעימה
לשר- ,שאיננו פופולרי ביותר באחרונה.
למעשה, הוא ניצב בפני בעייד, קשה- ,שכן
בעדותו יכול היה לגרום להפללת הטל וויזיה.
בינתיים
הוגש כתב־ההגנה על־ידי ה טלוויזיה,
וזה סיבך עוד יותר א 1ז הענ יין-
.שכן, בכתב־ההגנה נטען כי אין ל בימות
כל עילה לתביעה, מאחר שהבי קורת
שהובעה בכתבה התייחסד, למישרד־החינוך־והתרבות.
אנשי
מישרד־החינוך הבינו כי יוכלו
לצאת מן המצב הבלתי־נעים, שבו ייאלץ
ידלין לסיגר על בימות נגד הטלוויזיה,
רק אם תושג פשרה ללא דיון מישפטי.
את המגעים ניהל ידלין בעצמו ואפילו
פרקליט המדינה, גבריאל בך, הבהיר ל־אנשי־הטלוויזיה
כי אין להם סיכוי ממשי
לזכות במי־שפט.
כך הדשגה הפשרה- ,שכתוצאה ממנה
קרא דן כנר את נוסח ההתנצלות הא רוך׳
בעוד עובדי הטלוויזיה כוססים אצ בעות
בעצבנות מאחרי־הקלעים ״מתי הוא
כבר יגמור? ההודעה הזאת יותר ארוכה
מהגלות,״ מילמלו מאחרי המצלמות.
״בהצגה מראה מעל לגשר,״ הודיע כנר,
״אשר הפקתה הופסקה, לא הושקע סך של
200.000 לירות, כפי שנאמר בכתבה, אלא
סכום של 36,000 לירות,״ וכן הלאה.
אך גם משנסתיימה שורת הטעויות, ה שיבושים
והתביעות, יש לאגמון עוד טע נות
אחדות .״לא יכול להיות בטלוויזיה,
שהיא מונופול בישראל, מצב שלא נותנים
לאדם שעליו מסריטים משהו, להגיב ב צורה
כלשהי,״ הוא אומר .״צריך שה-
פירסום במדיום כמו הטלוויזיה יהיה אח ראי
ואמין.״

11 בגב

בית־חטישסט כזר דיכו
ש 7יכזאי שהואשם כתקיפה —
אד טישרד־חתחבורה
טמשיד להענישו
יום אחד אחרי •שכמיקל סלנג׳ר, אונייתה
של החברה הישראלית גדות־ים, עזבה את
נמל קורפו־כריסטי בדרכה לאיטליה, חו לק
יין חינם בין המלחים. היה זה מינהג
מקובל באונייה, שחלק ניכר מציוותה
מורכב מאנשי־צוות זרים, יוונים בעיקר.
כטוב ליבם ביין החלו המלחים להתקו טט.
הקטטה התפתחה לתיגרה -שבה הוח לפו
מהלומות. דויד פרץ, רב־המלחים •של
האונייה, חש אל מרכז הקטטה, ניסה ל הפריד
בין המלחים הניצים. אחד מהם
נטל מוט־ברזל, חבט בראשו של פרץ.
שותת־דם מיהר פרץ אל חדר העזרה־הראשונה-
,שם חבשו את הפצע העמוק
שנפער בראשו. רק אז, כשראשו עטוף
בתחבושת, עלה פרץ לחדרו של רב־החובל
-של האונייה, כדי לדווח לו על הק טטה.
השעה
היתר, שלוש אחרי־הצהריים ורב־

החובל, רפאל בריי, נימנם בחדרו. כש פקח
את עיניו ראה את פרץ ניצב בפתח
החדר. הוא התרגז וזינק לעבר פרץ, כש הוא
דוחף אותו וגוער בו :״מה אתה
מפריע לי במנוחת־הצהריים 1״
פרץ הצביע לעבר ראשו החבוש. ה מראה
לא הרשים את רב־החובל ,שלטע נת
פרץ ניסה לדחוף אותו שנית החוצה.
פרץ התרגז. דחף את רב־החובל חזרה
לעבר המיטה. אלא שרב־החובל לא הגיע
אל המיטה. הוא נהדף אל הדלת- ,שם נתקע
בגבו וו ׳-שהיה תקוע בה.
העונש: רעב )׳ ביום -שבו עגנה
כמיקל מלנג׳ר בנמל פילדלפיה שבארצות־הברית,
הורד דויד פרץ מהאונייה והוטס
הזרה לארץ. כאן הושעה מעבודתו על־ידי
מישרד־התחבורה, עד לגמר ההליבים ה־מישפטיים
-שנפתחו נגדו באשמת תקיפת
רב־החובל. לא הותר לו גם לעבוד כאיש
צוות חופי.
שיבער, חודשים היה פרץ מובטל מעבו דה,
עד שהוגש נגדו כתב־האישום• רב־המלחים
הוותיק 36 המשרת זה 16 שנים
בצי־הסוחר והוא אב לשני ילדים, הת רוצץ
בין הרשויות בניסיון לזרז את בי רור
מישפטו .״הים הוא מקור־ד,פרנסה
היחידי -שלי,״ טען .״כל חסכונותי אזלו
בחודשים -שבהם לא עבדתי.״
ואומנם, לחציו ׳נשאו פדי. בירור מיש־פטו
הוקדם, והוא נערך כעבור חודשיים.
פרקליטו, עורר־הדין החיפאי עדי בראו־נר,
טען כי מיקרהו -של פרץ אינו יוצא־דופן,
וכי תקריות מסוג זו -שבה היר, מעו־

בנץ כרמל
אין העפה בלפי מעלה
ממה לחיות. האם העונש המגיע לי הוא
הרעבת מישפחתי?״

באר־שבע
אין 1אווי 1*1 0־1
סוף חקאריירה
הפוליטית ש?
ראש עיריית באר־שכע
אליהו נאווי

מקום ריאלי אחד ברשימת מיפלגת
העבודה לכנסת, היה משוריין למחוז. ד,נגב
של המיפלגה. האיש שרצה במקום זה יותר
מכל עסקן מיפלגתי אחר של מיפלגת
העבודה בדרום הארץ, היה ראש עיריית
באר־שבע, אליהו נאווי.
נאווי בן ה־ -57 יליד עיראק, המכהן זה
14 שנה כראש עיריית באר־שבע, נחשב
שנים י רבות כאיש החזק של מיפלגת
העבודה בדרום הארץ. מעמדו נראה בל תי
מעורער. היו ימים בהם ניבאו לו כי
יגיע לתפקיד של שר בממשלה. השבוע
הסתבר כי אליהו נאווי ישאר קרח מכאן
ומכאן. הוא לא נכלל ברשימת מיפלגת
העבודה לכנסת. והוא לא יוכל לכהן עוד
כראש עיריית באר־שבע. החלטת הוועידה
של מיפלגת העבודה המגבילה כהונות צי בוריות
לשתי קדנציות בילבד, פגעה קשה
בנאווי, המכהן בתפקידו שלוש קדנציות.
ימאי פרץ
הוא אומנם יכול היה לקוות להמשיך
לכהן בתפקידו אם היה לו סיכוי לזכות
העונש: הרעבה
ברוב מייוחס בסניף מיפלגתו במחוז. אלא
שכיום כבר ברור שאין לו שום סיכוי
רב, נפוצות על גבי אוניות. השופט ראובן
לכך. מאז הבחירות הפנימיות במיפלגת
בן־חורין לא החמיר בעונשו -של פרץ. הוא
העבודה נקבעה עובדה חדשה: הרוב הוא
גזר עליו קנם כספי בסך של 700ל״י,
לצידו של יריבו הגדול של נאווי, בן־ציון
קנס על־תנאי בסך אלף ל״י, והתנהגות
(״בנץ״) כרמל, סגן ראש־העיר, האיש אותו
טובה למשך שלוש שנים.
ניסה נאווי להדיח מכל תפקיד ציבורי.
בפסק־דינו הוסיף עוד השופט, כי המיש־בנץ,
הצבר בן ה־ ,42 בעל הקסם האישי
טרה תחזיר לפרץ את פי׳נקס־הימאי -שלו,
הרב וההופעה המרשימה, טוהר לא מכבר
כדי שיוכל לצאת את הארץ.
מכל ההאשמות והעלילות שניסו להדביקו
אולם פסק־הדין -של בית־המישפט לא
בו על פעילותו כראש מחלקת־ד,חי סיפק
את מישרד־התחבורה. בעת •שפרץ
נוך והתרבות העירונית. האיש שלזכותו יש
ניסה למצוא לעצמו אונייה שיוכל להפליג
לזקוף יותר מכל אדם אחר את הפיכתה
בה, נמסר לו כי הוא הושעה ל ־ 60 יום
של באר־שבע למרכז תרבותי של הדרום,
נוספים, ולא יוכל להמ-שיך להפליג.
זכה לפיצוי הולם על שנות גלות וסבל מנהל לשווא ניסה פרץ לשכנע את
שנאלץ לשאת בשל מילחמתו של נאווי
אגף הספנות והנמלים במיישרד־התחבורה,
בו, כאשר גבר בבחירות הפנימיות על
נימרוד אשל, לבטל את השעייתו משירות
נאווי, ריכז את הרוב בסניף ב״ש סביבו.
בכלי-שייט. חוק הספנות, כך מסתבר,
שטר התחייבות. כאשר הסתבר ל מאפשר
למשרד־ד,תחבורה להשעות ימאים
אליהו נאווי כי לא יוכל לגייס בסניף
ולמנוע מהם לעלות לאוניות בעיקבות
באר־שבע לא רק רוב מייוחם, אלא אפי תלונות
של חברות־הספנות. האיגוד האר לו
רוב רגיל שיתמוך בו להמשך כהו צי
של קציני־הים •שאליו מישתייך רב־החו־נתו,
הוא היה מוכן לכרוע ברך כדי לקבל
בל •שבתקיפתו הואשם פרץ, הודיע אומ ,את תמיכת בנץ לבחירתו כמועמד לכנסת.
נם שהוא רואה את הפרשה כמחוסלת אח ! אחרי שלא שוחחו ביניהם למעיוד, משנה
רי שפיטתו -של פרץ, אבל מישרד־התח מחוץ לשיחות פורמאליות בענייני עבודה)
בורה סירב להתחשב בכך.
י ביקש נאווי בסוף החודש שעבר להיפגש
כל התקדימים -שד,עלה פרץ, על מיקרים
עם בנץ בלישכתו. נאווי היה סבור ככל
הנראה כי יוכל לשכנע את בנץ לתת לו
קודמים -של ימאים שהואשמו בעבירות
פליליות, נשפטו ולא הושעו מעבודתם, לא
את תמיכתו ואת תמיכת אנשיו, שכן שני עזרו

הם היו בוועידת מיפלגת העבודה האח רונה
מראשי תומכיו של שמעון פרס. ה ״קיבלתי
את העונש שלי בבית־המיש־מועמד
הנגדי של המחוז על המקום ב פט,״
אומר פרץ ,״אבל נראה -שזה לא
כנסת, היה אלי מויאל, מראשי תומכיו
מספיק. לא נותנים לי להפליג אין לי

של יצחק רבין. נאווי היה סבור כי בזכות
זאת ייקל עליו לקבל את תמיכת בנץ,
שהוא איש רפ״י לשעבר.
אלא שלא כך התגלגלו פני הדברים.
״אני בעירייה גמרתי. אני רוצה ללכת
לכנסת ואני מבקש את תמיכתך ועז־רתך,״
אמר נאווי לבנץ בגלוי-לב. הוא צי פה
כנראה שבנץ ייענה לו בחיוב, יבקש
בתמורה את תמיכתו של נאור בו כמוע מד
מיפלגת העבודה לראשות־העיר. בנץ
איכזב אותו .״זהו רגע מעניין,״ אמר,
״אתה מבקש ממני עזרה אחרי כל מה
שעוללת לי?׳אין לנו אפילו נקודת־מיפגש
משותפת לשיחה; שלא לדבר על תמיכה.״
כדי להסכים להידבר עם נאווי, תבע
ממנו בנץ לכנס את מועצת העירייה להשיב
לו את תיק החינוך שניטל ממנו בשעתו
על-ידי נאווי. נאווי היה מוכן להצעה זו,
אך שאל :״מה יהיה אחר־כך?״ תשובת
בנץ :״אני תומך באלי מויאל.״
לשווא הפציר נאווי בבנץ כי הוא מבקש
להיכלל ברשימת מועמדי העבודה לכנסת
כדי שיוכל לפרוש בכבוד מראשות עיריית
באר־שבע בתום הקדנציה. ככל שהמקרב
מועד ההכרעה במועצת המחוז, גדל ה מחיר
ששליחיו של נאווי הציעו לבנץ ב מישרין
ובעקיפין, תמורת תמיכתו.
אחת ההצעות היתה שנאווי יפקיד שטר־התחייבות
בידי אדם שלישי מוסכם, בו
יצהיר כי אינו מועמד יותר לראשות ה עיר.
וכי יתמוך במועמדותו של בנץ כיורשו.
אלא שבנץ התעקש להמשיך ולת מוך
במויאל.
הסביר בנץ :״ח״כ אלי מויאל סיים רק
קדנציה אחת בכנסת ובהצלחה. הוא הצ ליח
בתפקידו כסגן שר־התיקשורת. סי כוייו
טובים לכהן כשר. אין שום סיבה
בעולם שלא ייבחר לתקופת כהונה שנייה.
באשר לנאווי — הוא לא הוכיח הצלחות
מייוחדות בתפקידו כראש־עיר. אין שום
סיבה שיועף כלפי מעלה.״
קיסר חדש. היה זה בנץ שריכז אח
מטה תומכיו של אלי מויאל הן בבאר־שבע
והן במחוז. הוא ניסה ללכד גם את
המועמדים האחרים במחוז לתמוך במועמד
מוסכם. אלא שהרצים, ראש־עיריית ערד,
בייגה שוחט; ראש־מועצת אופקים, יחיאל
בן־טוב; וסגן ראש עיריית אילת, שמואל
לוין (מועמד אחר של מחוז הנגב, ז׳אק
אמיר, אמור היה להיבחר ברשימה המר כזית
ולכן לא הציג את מועמדותו במחוז)
סרבו להצעתו של בנץ. לבסוף, ממש לפני
ההצבעה הוחלט שחברי המערכת הפולי טית
התומכים בבנץ יצביעו בעד אלי מו־יאל
כמועמד הראשון של המחוז.
אנשי נאווי קיוו כי הוא ישיג לפחות
את המקום השני במחוז *0ז, בעזרת קש ריו
הטובים עם שמעון פרם, ניתן יהיה
לקדמו למקום ריאלי ברשימה. אולם תוצ אות
ההצבעה ד,יכו אותם בתדהמה. מויאל
קיבל כמות קולות כפולה כמעט מזו של
נאור. בייגר, שוחט מערד, קיבל אותו
מיספר קולות כמו נאווי.
ההשלכות לגבי הדרום היו ברורות. היה
זה סוף הקאריירה הפוליטית של אליהו
נאווי. הוא ייאלץ ככל הנראה לפנות את
מקומו לקיסר חדש בנגב. על-פי כל הסי מנים
יהיה זה בנץ כרמל.

עמוד 38

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2067 - 13 באפריל 1977 - עמוד 38 | בחירות 7 7 1 ״המנצח על התזמורת״ ,כפי שהוגדר לובה אליאב, מדברמער המשאית, נשמאחוריומאאסה, אבנר׳,פעיל ומחייאנו ״גוש-אמונים צעד בגדה המערבית, למען ה ה תנ חלו ת,

בחירות

7 7 1

״המנצח על התזמורת״ ,כפי שהוגדר לובה אליאב, מדברמער המשאית, נשמאחוריומאאסה, אבנר׳,פעיל ומחייאנו

״גוש-אמונים צעד בגדה המערבית, למען
ה ה תנ חלו ת, למען ה מיל חמה, בשם
דת ישראל• א ן הקדוש-ברוך־הוא פתח
א ת ארובות השמיים והטביע או ת ם במים
ובוץ !
״והנה אנחנו מ תכנ סי ם כאן, מ חנ ה
השלום. הטבע מחייך לנו, השמש זורחת,
יום אביב מקבל או תנו ב חי ק הטבע של
ארצנו. נראה כי הקדוש־ברוך־הוא מברך
א ת מע שינו!״
קהלה אלפים מחא כפיים. לכאורה
היה דומה לכל ציבור א חר של עורכי-
פיקניק. גברים, נשים, המון ילדים, כל בים,
צידניות, שמיכות, מחצלות. מישפ-
חו ת, קבוצות-חברים, זוגות צעירים. רק
הדוכנים עמוסי הטפרים ו החוברו ת הפוליטיות,
והמ שאית שהפכה במה מאול תרת,
העידו שזהו מיפגש פוליטי.
ואכן, היה זח מיפגש פוליטי חשוב.
מחנה שלי ק ם בחדרי-ישיבות, בפגישות

של אישים, מנהיגים וראשי תנועות. אך
בין העצים של יער בן־שמן נפגש, בשבת
ה א חרונ ה לפס ח, הציבור הגדול
של שוחרי״השלום, חברי התנועות והחוגים
השונים. אנשי מוקד ותנועת העו לם
הזה, פנתרים שחורים ופורשי מפ״ם,
ותיקי מיפלגת-העבודה מ״ החוג לליבון״
וחברי סיעתו של לובה אליאב, חברי ״ה מועצה
למען שלום י שראלי-פלסטיני״ ואנשים
שלא רצו לה שתייך לשום חוג
ותנועה — כל אלה באו, התערבו זה
בזה, ישבו, אכלו, והקשיבו, ה תווכחו —
בפעם הראשונה ביחד .

..להשפיע 1להכריע 8י׳
דיבריהם של הנו א מי ם — לובה אליאב,
מאיר פעיל, אורי אבנרי, סעדיה מר״
ציאנו, המשורר הערבי פ ארוק מוו אסה,
מבק ה אל-גרביה — ת א מו א ת האווירה.

״כאן יושבת ארץ־ישראל היפה, ארץ-
ישראל השפוייה, ארץ־ישראל שוחרת ה שלום,
ארץ־ישראל שוחרת ה קיד מ ה וה צדק
החברתי.״״
״כל אחדמ הנוכ חי ם כאן היה במשך
שנים ארוכו ת חשוף בצריח, כשהוא לו ח
ם למען השלום, השוויון, השפיות, טו-
הר״המידות״...
״נמאס לנו ל היו ת צודקים. אנ חנו רו צים
להשפיע, להכריע. לשם כך עלינו
ל ה קי ם מ חנ ה גדול, מלוכד, ולפרוץ ביחד
מן המצור שהוטל עלינו במשך שנים״...
״היינו סולני ם. אחד בחצוצרה ו א חד
בכינור, אחד בתוף ואחד בנבל. עכשיו
הק מנו תזמורת, ובחרנו במנצח — לובה
אליאב ! ״
״ל מחנה העבודה אנ חנו אומרי ם: כאן
נמצאת תנועת-העבודה ה א מי תי ת. לאנשי
ד״ש אנ חנו או מרי ם: כאן התנועה ה ד
מוקרטי תהא מי תי ת, כאן התנועה הלו

מ ת לשינוי א מי תי. לאנשי מפ״ם אנ חנו
אומרי ם: כאן הסוציאליז םהא מי תי, ה דמוקרטי,
ה הו מ אני ס טי. לבני״השכונות
אנחנו או מרי ם: כאן הפנתרים, שהרימו
אתנסהמאבק למען הצדק והשיוויון...״
מעל לכל הנ או מי ם ריחף המשבר ה גדול
בצמרת מיפלגת״העבודה. ה מלכ תו
של שימעון פרס הדגישה שיבעתיים א ת
הח שיבות שב הק מתט חנ ה שלי — מ חנ ה
שישמש כ תוב ת לרבבות חברי העבודה ו־מפ״ם
שאינם יכולים לה שלים עם הנהגתו
של איש זה, הפטרון של גוש-
אמונים, בעל״הברית של אנשי ארץ־יש־ראל
ה שלמה, המטיף לממ שלת ליכוד,
האיש המוכן ל הב טי חאת הכל ולהצהיר
א ת הכל, מבלי לה א מין אף ב מיל האחת
של עצמו.
כאשר נדמו ה ר מקולי ם, נוצרה עובדה
בין העצים. ה מ חנ הקםבאמת. הוא
מוכן לצעוד.

סעדיה מתיאנו ומא״ר פעיל מדברים מעי המשאית אי האלפים שבאו לפיקניק ההמוני ביער בן־ שמן

עמוד 39

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2067 - 13 באפריל 1977 - עמוד 39 | לאחר מכן, תהיה זכ אילכלש רותי ש.מ.ג.ר תמורתת שלו של — 50 .ל״י בל ב ד חינ ם, ללא הג בלה, עד תו ם שנת ה מנוי. (לרכב מסחרי 75 .--ל״י) תהיה מנוי בש.מ.ג.ר א לא

לאחר מכן, תהיה זכ אילכלש רותי ש.מ.ג.ר
תמורתת שלו של — 50 .ל״י בל ב ד
חינ ם, ללא הג בלה, עד תו ם שנת ה מנוי.
(לרכב מסחרי 75 .--ל״י) תהיה מנוי בש.מ.ג.ר
א לא תזדקקלש רו תיש.מ.ג.ר — לאתהיה חייב
ותהיה זכאי ל ש רותי התנעה, עזרה בדרכים
בי תר ת הת שלום.
ושרותי גרירה מכלמקול כל מקו בארץ.
בש.מ.ג.רלאת של תמורת שרות שלא קבלת.״
אתיתרת דמי המנויהשנת יי ם, בסך — 150 .ל׳; י,
ח סו ך ב הוצ או תיך והבטח לעצמך א ת
השרותיםהחיוניים של ש.מ.ג.ר.
תשלםרקאםתזדקקל שרו ת בפ עםהרא שונ ה.
שרות ש.מ.ג.ר יגיע אליך תו ך שעה ל כל מקובמ די נ ה.

זוהי התכנית המהפכנית ה מוצע ת לך
0־ש־ 5

ש.מ.ג.ר שרותי מ כוניו ת
גרר ב ע ״ מ

המ ש רד הרא שי: רחוב
יצחק שדה 36 תל־אביב.
טלפונים , 30440 , 30340 :
חי פ ה 728655 , 740083 :
ירו שלים 413404 :

הרשמה :
במ שרדי ש.מ.ג.רברח בי
הארץ, בתחנות ,,פז״
ובאמצ עו תהת לו ש
ה מ צו רףל מו דעה .

גזור ושלח
לכבוד: ש .מ. ל ר, ת.ד, 871 .
111

] 1X 1 1 1 3 1 1 1
111

ת ל -א בי ב

רצ״ב 50 לי״( רכב מסחרי ט ד 1.750 סייג _ 75 .לי דמי נוי ל שנ ה
ה ס חצו ה מס --ס 11ס ל1,1
ש ם פרטי __ שםמשפחה __

כמנוי ש.מ.ג.ר ״י
בתכנית החדשה

ם וג הרכב
תצזריך __

—נתנ

__ מם׳ רשו׳
חתימה__
(מוגבל לרכב ב ב טלו ת פרטית מ שנ ת ״צור 1962 ומטלה).
.שנ ח ״צור.

עמוד 40

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2067 - 13 באפריל 1977 - עמוד 40 | פייר קארדן בראיון מיוחד ל באופנה העולמית, פייר | ן| י 1וךי11 קארדן, צרפתי יליד אי/ 1\ 11 טליה, בן ,55 עובד בפאריס וחי בשש יבשות. בתמונה משמאל: עס כתב העולם הזה

פייר קארדן בראיון מיוחד ל

באופנה העולמית, פייר
| ן| י 1וךי11
קארדן, צרפתי יליד אי/

1\ 11
טליה, בן ,55 עובד בפאריס וחי בשש יבשות.
בתמונה משמאל: עס כתב העולם הזה
ליד בית־האופנה שלו, מול ארמון אליזה.

העולס

ך * צת מוזר לשמוע מפי האיש ה־נחשב
כמעצב־־האופנה ־מל המאה׳ כי
סוד ההצלחה המדהימה שלו הוא :״פשוט,
מעט חוש לטעם טוב.״ כי תודות למעט
החוש הזה, אימפריית האופנה של קארדן
כבר מזמן אינה מוגבלת לבגדים בילבד.
היום מתנוסס הסמל המיסחרי המפורסם
שלו על מאות מוצרים, ביניהם מגבות,
מערכות־סטריאו בעיצובו, מיטבחים, חדרי־אמבטיה,
שטיחים, טפטים, חדרי־שינה,
מיקשרות, מצתים, יינות ואפילו חפיסות־שוקולד
.״מה שנותר לי עיכשיו. זה רק
לעצב גבינות,״ מתלוצץ קארדן בן ה־.55
קצת קשה להאמין שדי ב״ מעט חוש
לטעם טוב״ כדי לשלוט ב־ 300 בתי־חר־ושת
ומיפעלים הפרושים על־פני 61 ארצות,
ולהעסיק 70 אלף פועלים בשש יבשות.
רק אנטארטיקה הצליחה להינצל, בינתיים,
ממה שקרוי היום קארדניזם. אבל בניגוד
למה שמקובל לחשוב על היקף כזה של
עסקים, פייר קארדן אינו רק האיש שמ־אחרי־הקלעים
בהצגה. קארדן הוא ההצגה
כולה.
״אני מסוגל לתכנן היום הכל, מכפית

) ..התענוג הגדול ביותו שלי הוא לעשות וברים חושים, שעדייו רא נעשו

עמוד 41

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2067 - 13 באפריל 1977 - עמוד 41 | ״מה אני יכול לעשות, שכל מוצר חדש שלי מועתק מייד בכר העולם?״ עד עיר שלימד!,״ אומר קארדן .״זו לא שאלה של עשיית כסף — זה פשוט האתגר ליצור דברים יותר טוב מאותם

״מה אני יכול לעשות, שכל מוצר חדש שלי מועתק מייד בכר העולם?״
עד עיר שלימד!,״ אומר קארדן .״זו לא
שאלה של עשיית כסף — זה פשוט האתגר
ליצור דברים יותר טוב מאותם הדברים
הקיימים.״ המשוחח ע ימו לא יתקשה להב-
חין שהוא יותר צודק מצנוע, אבל זו
עובדה .״אני צועד לפני כולם,״ הוא אזמר,
וגם זו עובדה.
הוא מתלבש באלגנטיות פשוטה, ובתקו פות
של לחץ בעבודה הוא מסוגל להס תובב
ימים אחדים באותן חליפה וכותונת.
כך הוא נראה קצת פחות מפירסומת
משכנעת ל״מראה״ המפורסם של קארדן,
אבל לו זד, לא איכפת. היצירה, העשייה,
היא כל חייו.

המונה שישה מתכננים .״אתה חייב להיות
בעל חוש שישי מפותח, כדי לעבוד איתו.
העבודה במחיצתו מעייפת מאד, אבל זהו
ביית-הסיפד-לאופנה הטוב ביותר בעולם.״
אחרי שהוא מקיים כ־ 15 פגישות בממוצע,
מגיעה שעת ארותת-יהצהדיים, שממנה הוא
חוזר-למישרדו לפעמים רק בשעות אחר-
הצהריים המאוחרות. הוא מסייר בשלושה
הבוטיקים שלו, השוכנים בסמוך למישרד,
ועולה לחדד־המנוחה, לתנומה חפוזה.
בערבים הוא מבלה בדרך־כלל באספיספייר

קארדן, מעין שילוב של אולם־יתיאטרון
ואולבדתצוגות, שאותו פתח בדצמבר . 1970
כאן הוא עורך את תצוגות־האופנה שלו
ומציג חידושים בכל תחום העולה בדעתו
— תיאטרון, ציור, פיסול, כותבי־ימחזות
וכל מה שנכלל בתחום האמנות.
הוא עורך שם גם מופעים של אמנים
בינלאומיים ידועים כמו אלה פיצג׳ראלד,
מדלן דיטריך, דיון וורוויק ואחרים. לדבריו,
אחזקת האולם גורמת לו הפסדים של 300
אלף דולר בשנה, אבל הוא ׳מפיק מכך

׳״תחביבים מייוחדים אין לי,״ מודה
קארדן, ומסביר :״בעצם, אין לי בכלל
יזמן פנוי. את הערבים הבודדים שבהם
אני פנוי איני מבלה בבית, בקריאת ספר
או בצפייה בטלוויזיה.״
הוא מתגורר בבית בן תריסר חדרים,
מרוהט בסיגנון שבו משולבים ריהוט
אולטרה־מודרני עם רהיטים עתיקים שמ קורם
בצרפת ובסין.
״אינני חי י חיי-פאר ומותרות,״ הוא
אומר .״אין לי זמן למסיבות. אחרי. ה עבודה,
הבדידות שולטת בחיי.״

ה אי ששהב די דו ת
שול טתב חייו
ף* יום־ עבודה רגיל, עוזב קארדן את
ביתו שבפאריס, אחרי ארוחת-ביוקד
משביעה, וצועד בדגל אל מישרדו שברחוב
פובידוק מט־הונורה מיספר ,59 רחוב האופ נה
היוקרתי של הגדה הימנית בפאריס.
כאן כבר, מצפה לו סידרת פגישות עם
מנהלי־־החברות שלו, עם יצרני טכסטיל
ומוצרים אחרים, אשד רבים מהם טסים
לפאריס מרחבי העולם, רק כדי לנהל עימו
שיחת-עסקים בת 15 דקות בילבד.
רבע־ישעה, אצל קארדן, היא מושג רחב
מאד של זמן. הוא מהיר־קליטה, יודה
תשובות חדות, ובתוך פרק־זמן זה הוא
כבר יודע בדיוק מה רוצים ממנו, מה
מניסים למכור לו ומה ייצא לו !מזה.
יבין פגישה לפגישה, הוא מספיק לעלות
במדרגות לחדר־העבודה שלו, להוסיף פרט
קטן למוצר חדש שהוא מתכנן או מעצב,
או להעלות על נייר רעיון חדש שצץ
במוחו הפורה באותו רגע.
״זוהי מעבדיה ענקית לרעיונות,״ אומר
אחד מאנשי צו)ות־התיכנון של קארדן,

הנאה אישית עצומה, נוסף על המסע
האדיר של יחסי־ציבור המתלווה לכל
אירוע שהוא עורך.

אי שיו ת
חז ק ה
^ ייר קארדן היה ידוע מאז־ומתמיד
* כאדם בודד, להוציא תקופה לא־ארוכה
בסוף שנות השישים, שבה חי עם שחקנית־הקולנוע
ז׳אן מורו .״אליה היו השנים
הטובות ביותר שיל חיי,״ הוא אומר היום
ומוסיף, כי לצערו לא ילדה לו מורו ילד.
ז׳אן מורו, מצידה, טוענת שהיחסים ביניהם
נותקו ״כיוון שליפייר יש אישיות חזקה
מאד, ולעומת זאת האישיות שלי חזקה לא
יפחות, כך שהיה לנו די קשה ביחד.״ קארדן
שונא סופי־שבוע, כי אז הוא נשאר לבדו.
הוא לא יצא לחופשה מזה 10 שנים .״אני
פשוט לא אדע מה לעשות עם עצמי,״ הוא
מתוודה.

הנשים

קארדן מעדיף לתכנן אופנה לנשים מאשר לאופנת הגברים, שהוא
היה בין חלוציה .״להתלבש כמו נערה בת 17 כשאת בת ,40 זו
לא אופנה — זו גרוטסקה,״ טוען קארדן .״כשאני מתכנן,״ הוא אומר ,״אני חושב רק על
הצד המיסחרי. לא להיות יקר מדי, ולא סופיסטיקייטד מדי. ליצור אופנה שתחמיא לנשים.״

אחרי הרומן עם מוריו, חזר קארדן לחיים
העצמאיים המוכרים לו מאז ילדותו. אביו,
סוחר-יייינות צירפתי ממוצא איטלקי, איבד
את כל רכושו בתקופת מילחמית־העולם
(המשך בעמוד )42

עמוד 42

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2067 - 13 באפריל 1977 - עמוד 42 | העיתונות קובעת (המשך מעמוד )41 הראשונה. זמן קצר לאחר־מכן, 1922 נולד פייר. דיור שלח שו שנים שו אלי ם או תנו שוב: מהי הי ה? רבין הלך פ ת או ם. פרס י בי א ב חז

העיתונות קובעת
(המשך מעמוד )41
הראשונה. זמן קצר לאחר־מכן,
1922 נולד פייר.

דיור שלח
שו שנים

שו אלי ם או תנו שוב: מהי הי ה?
רבין הלך פ ת או ם.
פרס י בי א ב חז רהאת דיין, או לאי
יש הבדל? אין הבדל?
מ פ׳׳ ם תפרוש או לא? ( השאלה הני צ חי ת).
אנ חנו עדיין לא יוד עי ם .ואבל
אנ חנו כן יודעי ם, שהת שו ב ה הי חי דהלב עיו ת ש עו מדו ת
בפנינו, הי א ר שימת־ שלום י הו די ת־ ע ר בי ת א מי תי ת.
ו אנ חנו גם יודעי ם, כי מי שרוצה לע שות שלום
עם הפלש תינ אי ם, צריך לדע ת ל שתף־פעולה קוד ם־ בל
עם ערביי הארץ.
אנ חנו כאלה.
אנ חנו לא נפרס םמלהאחתש איננ ה י כו להל הי ת רג ם
לערבית ולהיפך. לא נפרס ם דרגות צ ב איו ת
של מועמדינו; א פי לו א ם נזכ ה בגנרלים תומכים...
עם פרס י ק טן עוד יו תר המרחק בין המערך לליכוד.
לכן מאב קנו י הי ה נגד הממשלה, הי מין ו ה דו ח פי םלמלחמה.
בו או נהפו ךאת מערכ תהב חי רו ת הזו לעוד מנוף
אחד בדרך לשלום.
אנ חנו נ ת מי ד בדרי שה להסכם אי ־ התקפהולהסכם עוד פי ם
עם של״י, כדי ששום קו ל לא יילך ל מ חנ ה הי מין והמלחמה.

ה חזי תהד מו ק ר טי תלשלוול שוויון -
המפלגה ה קו מוני ס טי ת הי שראלית (רק״ח),
פנתרי ם שחורים וחוגי ציבור י הו די ם וערבים
תל־אביב, ת .ד.4885 .

בשנת

המודעה נ מסר ה לדפוס ביום א ,10.4 /ב־ 3אחה״צ.

ף* גיל 17יצא בפעם הראשונה בחייו
^ לפאריס, כשהוא רכוב על אופניים.
הוא החל עובד עבור חייט קטן, עבר משם
לעבוד במישורי הנהלת־חשבונזת של
הצלב־האדום, ומייד עם תום מילחמת־העולם
השנייה נתקבל כעובד קבוע בביתר,אופנה
של פאקוויו.
ימים אחדים אחרי שהחל בעבודתו שם
הטיל עליו פאקוויו לתכנן את התילבושות
לסרט חדש של ראן קוקטו. הסרט הפך
נכס קלאסי, וקארדן הוזמן לתכנן׳ תילמד
שזת לסרט שבו כיכב ראן מארה .״סוף־
סוף עשיתי את הדברים שעליהם חלמתי
תמיד,״ אומר קארדן .״זה היה בשבילי
כמו לחיות בארץ־החלומות.״ באותם יימים
ההל רואה מעט רווחים. עד אז הוא
התגורר בחדר־ימשרתות עלוב, ועבד 18
שעות רצופות ביממה.
זמן קצר. אחד־כך עבר קארדן לעבוד
בבית־האופנה של כריסטיאן דיור. כחלוף
שנים אחדות של עבורה משותפת, מחליט
לפרוש בגלל מריבה עם דיור, והשיב בלאו
מוחלט של תריסרי השושנים ששלח לו
דיור, לפייסו. חודשים ספורים לפני שנפטר
דיור, ב־ , 1957 הציע לקארדן לנהל את
גיודהאופנה שלו. אולם זה העדיף לפתוח
אטלייה משלו. דיור לא נטר לו טינה,
והרעיף עליו אינסוף עבודות.
תקופודהפריחה של קארדן החלה. את
הבוטיק הראשון שלו הוא פתח ב־,1957
ומאז יש בבעלותו הבילעדית שישה בוטי קים:
שלושה בפאריס והאחרים בבריסל,
טוקיו וניו־יורק. כל שאר מאות הבוטיקים
ברחבי העולם, הנושאים את שמו, מכניסים
לכיסיו רווחים עצומים, תמורת הזכות
להשתמש בסמל המ״סחרי שלו. הוא מוכן
לפתוח סוכנות בכל מקום, בתנאי שמוכנים
לקבל את תנאיו — הוא יהיה ספק-
הסחורות הבילעדי, ויקבל עשרה אחוז
מן המכירות .״עסקי בארצות־הברית בילבד
מכניסים לי כמאה מיליון דולר בשנה,״
הוא אומר .״אנשים מוכנים לשלם הרבה
בשביל המוניטין שלי. אבל התענוג הגדול
ביותר שלי הוא לעשות דברים חדשים,
דברים שלא נעשו עד היום. מרכז חיי זה
מוסיקה, נסיעות, מיסעדות ואמנות, והרבה-
הרבה עבודה יומיומית.
״,מאד פשוט בשבילי לתכנן אופנה חדשה,״
הוא מספר .״אני׳נכנס לחדר-העבודה
׳שלי, חושב מה הדבר שנשים איבן רגילות
אליו, ומנסה ליצור אותו. אני רק נותן
את הצבעים, החומר והצורה. את שאר
העבודה עושה הצוות שלי.
״קשה מאד להיות מיספר אחד באופנה.
לקח לי 80 שנה להגיע לכך, ולמרות
שטוענים שהצלחתי לשנות את מראה ה עולם,
אני מודה ומתוודה שאין לי שום
שאיפה כזו. מה אני יכול לעשות, שכל
מוצר הדש שלי מועתק מייד בכל העולם י
״אינני יודע מה קורה בישראל,״ מודה
קארדן .״נרמה לי שיש שם איזה בית-
חרושת שמייצר עבורי משהו לגברים.
הייתי שם בניקור לפני שנים אחדות,
וזה הספיק לי.

ה עי תונו ת ה חזי ר ה
אתה מיני

בהגרלתהפ>7זסך הפר 7דם

4$מיליון ל י
פרס ראשו!
דרו שהבהשכרה

דיר ה 3־24
ח ד רי ם
ט ל פון
רי ק ה +
בצפון ת״ א
ל טל פן 243386 :

750.000ל י
קנה לד כרטיס ובוא
לטכס ההגרלה

•ן >ינגי חושבי ש אב קר בקרוב שוב
//יבישראל. .איש אינו מסוגל לתאר
לעצמו בכמה ארצות אני חייב להיות,
פשוט אין לי זמן בשביל י זה. האמת היא
שאני מתכונן עכשיו לנסוע לסין. אחרי
הכל, יש שם 800 מיליון לקוחות פוטנציאליים.
ואולי אצליח לשנות משהו במעיל
מאו האדום, ימי יודע.
״אבל, אני מוכן לגלות סקופ,״ הוא אומר
לפתע .״מעצבי-האופנה האמיתיים בעולם
הם העיתונאים ׳.למשל, התצוגה האחרונה
של אופנת הקיץ. הצגתי שם עשרות דגמים,
וביניהם דגם אחד של מיני. כך עשו יגם
שאד המתכננים, בקולקציות שלהם. מה
עשתה העיתונות? התעלמה לגמרי מכל
שאד הדגמים שהצגתי, לקחה תמונה של
אותו רגם מיני בודד, לקחה תמונה של
דגם מיני משל איב סאן־לורן ושל דיור,
ויצאה בכותירוודענק , :המיני חוזר לאופ נה
,.אז אני שואל: האם אני מעצב את
האופנה?״

יצחק תוראל

עמוד 43

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2067 - 13 באפריל 1977 - עמוד 43 | מיכרז נו ס ף בית־המשפט: מנ ד ל מועצת הלוו מסו עדות־שקו שופט בית־המישפט המחוזי בתל-אביב, דב למין, קבע בי מנכ״ל מועצת-הלול, יעקב דורון /העיד עדות״שקר לפניו,

מיכרז נו ס ף

בית־המשפט: מנ ד ל
מועצת הלוו מסו עדות־שקו
שופט בית־המישפט המחוזי בתל-אביב,
דב למין, קבע בי מנכ״ל מועצת-הלול,
יעקב דורון /העיד עדות״שקר לפניו,
במהלך מישפטו של דובר מועצת-הלול
לשעבר יגאל דרוקר. בעיקבו ת פ סק־הדין
קיבל שר-החקלאות, אהרון אוזן,
באמצעות עוזרו יאיר מיש, עותק של

הפרו צו בית-מישפט, עדייו לא התערב
בענייו עדות״השקר של המנכ״ל.
העדות ניתנה ב מ הלך גביית עדויות
מטעם התביעה מיעקב דורון. בפסק־ הדין
קבע השופט בי דורון מבהן במנב״ל ה מועצה
מחודש מ אי . 1974 תקציב הפיר־סו
ם של מועצת־הלול מקורו בך: מחצית
ממי שרד־החקלאות, ומחצית מן המועצה.
דורון עצמו היה גם יו״ר ועדת־הפירסומת
של המועצה.

בנובמבר 1975 הגישו ליובושיץ—
קסירר, רואי־החשבון של המועצה, דיו־וחשבון
לשנת 1975־ .1974ה ם מצאו בי
בשנה זו שילמה המועצה, לפירסו ם1.5 ,
מיליון לירות באמצעות חברה בשם
״שבווי פירסו מ אים״ ,השייכת ליגאל
דרוקר, שהוא גם יועץ המועצה לענייני
פירסום.
השופט מצא בי דורון שיקר בב מ ה נקודות.
בעדותו א מר, כי חתם על צ׳קים
לפקודת ״שבווי״ מבלי שיהיו מצורפים
להם חשבונות. השופט קבע, כי באשר
חתם על הצ׳קים היו מצורפים להם
חשבונות.

מנכ״ר דורון
מעשה נפסד
פסק־הדין, אול ם עד בה לא נעשה דבר.
גם היועץ־המישפטי״לממשלה, אהרון
ברק, שאחרי קרי א ה בעיתונים הורה ל רשות
הנמלי ם לתבוע א ת הפועלים ש
מסרת
הרווית
על מלאי הבשר

בסוף השנה.
ב מקביל למלאי הבשר, מצטבר עתה
מלאי מדאיג של עופות קפו אי ם. מ קו רו ת
בענף ה מי ספוא מסרו, בי בשבועות האח-

רבישות הבשר המוגברות של מישרד־המיסחר-והתע
שייה בשנה ה א חרונ ה, הבי או
לרווח של כ־ 3מיליון דולר על ה מלאי,
בגלל העליות במחירי הבשר ה קפוא
בעולם. הבשר ניקנה לפי חוזים
קוד מים, ב מ חירי ם של 3־ 1100 דולר ה טון.
ה חוז ה החדש שנחתם ב א חרונ ה עם
מועצת הבשר הארגנטינאית, על רכישת
8000 טון, הוא במחיר של 1340 דולר
הטון. ה חוז ה החדש נחתםב עקבות משא-
ומתן קשה שפוצץ כמה פעמים, עם ה־מישלחת
הארגנטינאית שבאה במייוחד
לשם בך לישראל.

ל מי ס ע דו ת בנמל־

״כלל״ מנ הל

ה ת עו פהג לו ד

משא־ומתן לרכישת

מנהל נמל-התעופה בלוד, עזרא בלס,
הורה על בי טול תוצאות המיברז שערך
למתן שירותי״הארחה ב מי סעדו ת הנמל,
ועל עריבת מיברז חדש. בלס מסר, בי
החלי ט על הביטול, ביוון שמרבית ההצ עות
שהוגשו אינן עומדות בתנאי המיכרז.
שתי ההצעות העונות על ה תנ אי ם נקבו
סכו מי ם זהים.
המיכרז הוצא בתו ם חמש שנות הזיכיון
שהיו לחברת ״לוי תעשיות״ על שי-
רו תי־ ה הארחה ב מ קו ם.

רד תרם
2מיליון לשינוי

מיפ ע לי נייר חדדה
קונצרן ״בלל״ מנ הל מ שא-ומתן לרכי שת
שליטה ב״מיפעלי נייר חדרה״ .מניות
החברה מו חז קו ת בידי מי ספר קבוצות
של בעלי־מניות המפוזרים ברחבי העו לם,
וכן בידי ה בנ קי ם ״דיסקונ ש״ ו״לאו-
מי״ .מניות החבר ה רשומות בבורס ההא
מ רי ק אי ת והי שראלית.
הגורם המעוניין ברכישה על-ידי ״כלל״
ה ם הנו שים של המיפעל, החייב במה
מ או ת מיליוני לירות. הנושה העיקרי הוא
״בנק לאו מי לישראל״ ,שהוא גם הדוחף
ל מכירת ה מניו ת ל״בלל״ .היקף ה חובו ת
עולה בערבו על השווי של בל המניות
גם־יחד, ולכן עלול הנושה לאבד יותר
מבעלי־המניות. יו״ר ״בל״ל״ מנהל א ת
המ שא־והמתן עם מנב״ל ״כלל״ ,אהרון

דוברת.

שער המניו ת כיום נע סביב 300 נקו דות•
השער עלה ב א חרונ ה, הן בגלל דלי-

אחד ה תור מי ם הגדולים לתנועה הדמוקר
טי ת לשינוי הוא המיליונר מ איראן,
אייב רד, שבנה לו בסביון בי ת בדוגמת
הבית הלבן בוושינגטון. רד ה ת חייב
ל תרום 2מיליון לירות לשינוי, נתן —
לדיברי עדי־ראייה — כמה פעמים, רבבות
לירות.

כן העיד דורון, בי רק ב אוק טו בר 1975
נודע לו מרואי״החשבון שחברת ״שבווי״
שייכת לדרוקר. אול ם לבית־המשפט הוגש
תצהיר־בשבועה של דורון עצמו, ובו
נאמר, בי בבר במארס 1975 ידע עובדה

קבע השופט :״ הס תיר ה בין עדותו של
העד בבית״המישפט לבין תצהירו, היא
ס תיר ה מ הו תי ת ורועמת ואין ליישבה...
אני מ סי ק מבל הדברים ...שהעדיף לגמור
את העניין ב שקט ולה חלי קו על״ידי שינוי
ה תנ אי ם וגמר ה ה תק שרו ת ב תנ אי ם שסי כם
עם הנא שם דרוקר ...ה חלי ט לה ש תיק
ול ה חליק א ת הידוע לו ...הביאו לכלל
המעשה הנפסד של התנכרות לידיעתו ו אמיר
ת דיברי״שקר בנושא זה בפני״.

ה בו רסה

לווינ סון
מסרב

איתן

למרו ת הלחצים הרבים עליו,
יו״ר הנ הל ת ״בנק הפועלים״ ,יעקב
למינסון, בדעתו שלא להצטרף לממש לה
הבא ה בשום צורה שהיא. גם יצחק
רביו וגם שימעון פרס אמרו לו, בי
הם רו אי ם בו א ת המועמד היחידי לתפ קיד
שר־האוצר בממ שלה הבא ה.
הוכ ח ה ברורה לסירובו, היא אי־הבלל-
תו ברשימת מועמדי המערך לכנס ת. ה סיב
ה העיקרית לסירוב היא דעתו של
לווינסון בי ניהול הבלבלה אינו דו מ ה
לניהול בנק. בבנק יבול להצליח גם אד ם
בודד, א ם הוא כישרוני. אך בניהול כלכלת
מדינה אין סיכוי להצליח בלי צוות
בלבלי בעל דיעה משותפת, העומד בראש
מישרדי-הממשלה הכלכליים ובן בראש
ההס תדרו ת.
כיום אין בנמצא צוות בזה, ולבן אין
לווינסון רואה סיכוי לעצמו להצליח כ בודד
ב תפ קיד שר״האוצר.

יו״ר יפת
נזשא־ומתן
פת הידיעות על המ שא-והמתן, והן בגלל
השיפור בריוו חיו ת המיפעל ובמצבו ה פיננסי.
קבוצות
ספ קול טי ביו ת מרימות ב א חרו נה
א ת שער מניות חברת-הבנייה ״ישפ רו״
בצורה מל אכו תי ת. זאת הן עושות
על-ידי הפצת שמועות על בוונת חברת
״רובינשטיין ו שו ת״ /ה שלטת ב״ישפרו״
למכור א ת החבר ה. או ל ם שמועות אל ה
ח סרו ת בל יסוד.

ביום מצויים במח סני הממשלה ב9000-
טונות בשר קפוא, ועד לחודש אוגוס ט
יגיע המלאי ל־ 14 אלף, הרוב מארגנטינה
וחלקמ או ס טרלי ה. מישלוח של 800 טו נות
בשר מ קו סטה ״רי ק ה נמכר בולו ערב
החגים. מישלוח שני, באו ת ה במות, יגיע

סופר מרקט חד ש

סיטונאי לחוכיץ
עודפי בשר

במרכז פתוח־תיקווה
אגודת״הצרכנים גוש״דן קנ ת ה שטח ל סופר
מרק ט חדש במרכז פתח -תי קוו ה, בשוק
הישן. האגודה התחרתה על ה מ קו ם
עם ״שופרסל״ ,שאף היא רצתה לפ תו ח
ב מ קו ם מרכז״קניות.

רונים הוגברה רבישת ה מי ספוא על-ידי
מגדלי-עופות, דבר המעיד על גידול בכמויות
העופות שהם מגדלים. ביוון שהמדיניות
של מועצת הלול היא להק טין א ת
מיספר העופות, נראה בי אין למועצה
כל שליטה ופיקו ח על המגדלים, ותוך
שלושה חוד שים תוצף הארץ בעופות.

עמום ספיר, כרמלה ויונה כסה עם יעקב לווינסון
סירוב תקיף

עמוד 44

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2067 - 13 באפריל 1977 - עמוד 44 | משרד ה ח ״ק ל או ת £זזז1זז.׳£ להלן לוח המחירים המוסכם ל־ד <0.4.7־ 15.4.77 פ 14ל ז ביי ח ז1רו•• במסגרת ההוזלות בחנויות השרשרת של הסופרסל והסופרמרקט וחנויות

משרד ה ח ״ק ל או ת

£זזז1זז.׳£

להלן לוח המחירים המוסכם
ל־ד <0.4.7־ 15.4.77

פ 14ל ז ביי ח ז1רו••

במסגרת ההוזלות בחנויות השרשרת של הסופרסל
והסופרמרקט וחנויות פרטיות שהצטרפו למבצע.
לצרכן לק׳
בל״י
8רקות עגבניות
עגבניות באריזה של 2ק״ג
גזר
כרוב לבן
כצל יבש
בצד יבש ארוז בשקיות
תפו״אד
תפו״אר ארוזים בשקיות של 2ק״ג

0 1 9

או סקר 7 7

ברובי ם הבאים למאהה2 3 -
שלת ענוגו ת ...

עו ל תו שלם

עו ל ם תו שלםשלת ענוגו ת...

5.60
6.00
3.50
2.00
3.65
4.05
3.90
4.30
סיירות תפוחים זהוב גודל 6
תפוחים זהוב גודל 6.5
בננות

ה ב רי ח ה
ל חיי ם

6.50
7.10
5.25

*חטה 3־׳ 10036

תדר ים

עלירבהרובדשל ווי לי א ם נו לן

אשכוליות — בתפזורת וארוזות
תפוזים בתפזורת וארוזים
לימונים

13 111

2.50
2.90
4.10

בכורה ארצית
^ בקולנוע

פטמים קפואים בשקיות

מייני תנועוף (עד 1.1ק״ג העוף)
גודל ( 1עד 1.450ק״ג העוף)
גודל ( 2עד 1.6ק״ג העוף)
גודל ( 3מעל 1.6ק״ ג העוף)
כשר הודו ללא עור וגידים

4.30 — 7.15 — 9.30

12.96
12.13
11.39
10.32
22.22

1.04ל״י
97 אג׳
91 אג׳
83 אג׳
1.78ל״י

בסרטו

דגי ם בסיף כסיף בפרוכות
קרפיון חי

הגדול

ה עו ל ה

ע ל ׳טריגיט
1 קפוא !/2

10.50
23.00
16.11

84 אג׳
1.84ל״י
1.29ל״י

כיצד תיראי
בבגדים?
הקץ לגיוקי

שובר הקופות ם ם. ו באירופה

פילי לרואי

מרק פודל

בפורח ארצית בקולנוע / /ת ל ״ אביב ת״א 4.30 ,7.15 , 9.30

הרשמי בעוד מועד
קבל ת מודעות לכל העיתונים
במחירי המערכת

ל קו ר ס לשיפור הגוף.

רויזיה מובטחת
לפנות לאולפן

לאה פלטשד
אבן גבירול 50
טלפון 267682

חיסול חרקי הבית
עם אחריות לשנה
תל־אביב — 450264־03
457895־03
אשקלון — 23019־051
ירושלים — 226618־02
חיפה — 712342־04
באר־שבע — 30192־057
39593־057
טבריה — 50488־067

בפיקוח אגרונום.

רשיון משרד הבריאות .15

פירשם אידיאל
אבן גבירול 110 תל־אביב
(פינת אננזוקולסקי)
טלפון 227118 ,227117

חניה חופשית

העולם הזה 2067

עמוד 45

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2067 - 13 באפריל 1977 - עמוד 45 | קולנוע ס ר טי ם האנש* הנחמדים שלא מדברי ע נשים ועם נערי קט1ים וממזשקפים.,, איש ששיכלו בראשו לא היה מארגן מופע של קריאת שירה באיצטדיון בלום־ פילה או מביא את

קולנוע
ס ר טי ם

האנש* הנחמדים שלא
מדברי ע נשים ועם נערי
קט1ים וממזשקפים.,,
איש ששיכלו בראשו לא היה מארגן
מופע של קריאת שירה באיצטדיון בלום־
פילה או מביא את מקהלת הצבא־האדום
לבימרתף. לכן, אין שום היגיון בהצגת
סרט כמו הדרך הטובה שבה הלכנו ב קולנוע
מסוגו של דקל, בתל־אביב.
ולא, חלילה -בגלל דופי כלשהו בקולנוע
דקל; נהפוך הוא. זהו אחד האולמות היותר
משוכללים, מרווחים ונעימים במרחב גוש ה•
אבל זהו קולנוע גדול, עם מסד ענק,
׳שנועד לסרטים השואפים, פחות או יותר,
לאותו קנה־מידה. ואילו הדרך הטובה שבה
הלכנו הוא סרט צנוע, קאמרי כימעט,
נעדר זוהר וכוכבים. ומאחר שכזה יהינו,
צפוי לו שיילד לאיבוד במרחבי דקל, ואולי
אפילו יאכזב את מי שנוהג ללכת לקולנוע
זה וכבר התרגל לסרטים המוצגים בו
דרך־קבע.
מטרת השורות האלה היא, בעצם, לנטרל
חלק מן הנזק שנגרם לסרט, ולבשר למי
שמעוניין באיכות, כי כדאי לו להזדרז
ולראות את הדרך הטובה שבה הלכנו
בטרם יורד בגלל קופה ריקה.
למרות שמדובר בסרט עלילתי ראשון
באורך מלא של במאי, הרי הוא הרבה
יותר מסתם סרט מבטיח: קלור מילר, מי
שהיה מנהל־ההפקה בשמונה מסרטיו של
טריפו, ועבד כעוזר ליד במאים כמו רובר
(הנידון־למוות ברח) ברסון, ז׳אק (מיטריות
שרבורג) דמי.זז׳אך לוק גודאר, מנצל בו
כל מה שלמד בתקופת ההשתלמות הארוכה
שלו. משום כך נראה הסרט בשל, מבוגר
וצלול מכל מה שאפשר לקוות מיצירת-
ביכורים.
סודו האיום של פיליפ .״בהיותי

ה נ \צה החדישה מחוצות
א מ רי ק ה
״איש אינו מתייחס ברצינות לנערה יפה.״
המתלוננת היתד, נערה בלונדית, בת ,29
מחוטבת להפליא, בעלת שיניים צחורות
פוטוגניות, וגיזדה שקישטה כמה מסירטוני־הפירסומת
ומן המודעות המוצלחות ביותר
שהתפרסמו באחרונה בארצות־הברית. שמה
פרה פאוסט־מייג׳ורס, והיא נחשבת כיום
כפצצה התורנית הבלתי־מעורערת של
עולם־הבידור האמריקאי.
היא הפופולרית מבין שלושת המלאכים
(ממין נקבה) שבסידרה מלאכי צ׳ארלי
(שתוקרן בקרוב גם בישראל) ,על מעללי
שלוש שוטרות-לשעבר העובדות במישרד־

תגלית פרה פאופט־מייג׳ורם
לא ׳מתייחסים ברצינות לנערה יפה !

חקירות פרטי. היא נשואה לאחד הכוכבים
המוכרים ביותר בטלוויזיה האמריקאית, לי
מייג׳ורס (כוכב איש ששת המיליונים ה משודר
עתה בטלוויזיה של ירדן, זכעוזרו
של אוון מארשל בסידרה פרקליט לכל עת,
המוקרנת בישראל) .היא מופצצת בקביעות
בהצעות לתפקידים בסרטים, ואף הודיעה
שתפרוש בשנה הבאה מן הסידרה, כדי

להקדיש את עצמה לקולנוע. ובזמנה הפנוי,
היא מצטלמת בפירסומותיהן של כמה
חברות, המאושרות מן העובדה שניאותה
לסייע במכירותיהן, עד־כדי-כך שהבטיחו
לה הכנסה של כחצי־מיליון דולר בישנה.
יקרה כמו נפט. היא מקפידה לדרוש
תמורה מלאה לכל עבודה שהיא מבצעת,
נאמנה למסורת מן הבית, שם ידעו תמיד
להעריך את הכסף. אביה, איש־עסקים
המקורב לחוגי הנפט בטכסאם, כלל לא
ידע שהוא מגדל בביתו תחליף מכובד
בהחלט לבאר־נפט, והרבה יותר גאה.
״אם אני צריכה לקום כל בוקר בשעה
חמש כדי להגיע בזמן לבימת־הצילומים,
אז שישלמו לי בהתאם,״ היא אומרת.
ואכן, היא משכימה מדי בוקר בשעה זו,
יוצאת חצי־שעה לאחר־מכן לעבודה, ולולא
אותו סעיף מוגדר בחוזה שלה, המתיר לה
להפסיק את עבודתה בשבע בערב, מי
יודע עד מתי היתד, ממשיכה להצטלם.
שנות הדוגמנות הרבות, והופעות־מישנה
בכמה סרטים (ביניהם הבריחה לחיים) ה מוצג
עתה בישראל (ראה שעון) ,לא הכינו

אותה לקראת ההצלחה המסחררת. כיום
היא נאלצת לדהור מבוקר ועד ערב.
ר,סידרה דורשת ממנה לא רק שעות-צילום
ממושכות, אלא גם מאמצים גופניים ניכרים
(לא־מכבר הושלכה ארצה עיל־ידי סוס
משתולל, ונחבלה קשות) .את בעלה היא
מספיקה לראות רק בחטף, וזה לא מוצא
חן בעיניו. גם העובדה שד,סידרה של
הגברת מקדימה כיום בהרבה את ד,סידרה
של האדון, במיצעד הפופולריות, אינה
מעודדת שלום־בית בבית הזוג. אבל בכל-
זאת, סרה לפחות שומרת על מידה של
הומור. כשנשאלה מתי היא מספיקה לבלות
עם בעלה, ענתה :״אתמול, כשהגעתי
הביתה, פגשתי אותו יוצא׳ מהמיקלחת.
תפסתי אותו, ואמרתי לו, :זהו זה, עכשיו
או לעולם לא!״׳
אולי כדי לתקן קצת את הסדקים בחומת
הנישואין שלהם, מדברים השניים באח רונה
על אפשרות שיופיעו יחד בסרט,
ומפיקים רבים כבר תופרים כיסים חד שים
— בתיקווה. מה שמוכיח, שבכל-
זאת יש מי שמתייחס ברצינות לנערה יפה.

איום שסודו של פיליפ יתגלה ברבים,
תלוי כל העת באוויר, ומעמיד אותו —
בהכרח — במצב נחות.

הסרט כולו
ההשפלה הנוראה.
מטפל בהשפלת יוצאי־הדופן על־ידי ה חברה,
ביחס המזלזל והמעליב כלפי מי

שאינו ״אחד מן החבר׳ה״ ומבחינה זו יכול
היה להתרחש, לדיברי מילר, באותה מידה
של אמת בכל מיסגרת של חברה סגורה,
״למשל, בפנימיה או בצבא.״ בנוסף, גיל
18 הגיל שמדובר בו, הפריחה של ההת עוררות
המינית וקביעת הגדרתו של הטעם
ושל העיצוב הנפשי הפנימי. הסרט מציג
את הלבטים הפנימיים של פיליפ, ואת
ההפגנה של הגברבר השחצן (״שניהם
יכולים להוות שני חצאים של אותה ה דמות,״
מציין מילר) ,שניהם תוצאה של
הגדרות קשוחות ושרירותיות של מיניות
(כי הרי ידוע שבכל גבר קיים מרכיב
הומוסכסואלי מסויים) ,כשמולם מתגשמת
הטבעיות הפשוטה והספונטאנית של ילדי
הקייטנה, המתבוננים בשבועונים ״נועזים״
משום שזה ״נורא מבדר...״
בהשפלה, ברצון החזקים להשתלט על
החלשים ובהתעללות ביוצאי־הדופן, אפשר
לטפל בצורות רבות, כפי שהוכיח מארקו
בלוקין בהומור האכזרי והמר של מארש
הניצחון. קלוד מילר, יחד עם התסריטאי
שלו לוק ברו (שביקר אשתקד בישראל),
בחרו בדרך שונה. הדברים אינם נאמרים
בסירטם במפורש אף פעם אחת, מאבק
האיתנים בין מארק לפילים עטוף בצרור
של חוויות משעשעות בקייטנת־קיץ, ב־
(המשך בעמוד )46

כלח פאוסט וחתן מייג׳ורס
עכשיו — או לעולם לא !

שחקנית בריסטין פאסקל
חבר או חברה?

נער, ביליתי חופשה אחת בקייטנה. היה
זה סיוט שניסיתי מאז־ומתמיד להדחיק,
אבל הוא צף ועלה מדי-פעם, בעוצמה בלתי-
רגילה.״״ כך הסביר מילר מדוע פלשו
זיכרונות נעוריו לתסריטו הראשון. עלילת
הסרט מתרחשת במחנה־קיץ, ב־, 1960
תקופה שבה היה מילר בן , 18 בדיוק כמו
גיבוריו — שהם שני מדריכים בקייטנה.
זאכן, הסרט מוקדש לעימות בין מארק,
הספורטאי האלים והגס, מעין פאשיסט
גברי קטן המשתלט על בני־גילו תודות
לתוקפנות ולביטחון־העצמי שהוא מפגין
כלפי חוץ. לעומתו, פילים, בנו של מנהל-
הקייטנה, רגיש, נוטה לאמנות, מתלבט
עם עצמו, מאלה שנהוג לכנותם ״רכרוכים״
והמתקשים להשתלב בתוך החברה.
ערב אחד נכנם מארק, במיקרה, לחדרו
של פיליפ, מבלי לדפוק בדלת, ומגלה
אותו לבוש שימלת־אשה, ומאופר למהדרין.
מאותו רגע מתחיל מישחק-הכוחות
בין השניים, כאשר מארק מענה את פיליפ
ברמזים, במעשים וביחס מבזה, שעה שה־העולם
הזה 2067

עמוד 46

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2067 - 13 באפריל 1977 - עמוד 46 | קולנוע (המשך מעמוד )45 ילדים רועשים העושים חזרות להצגה בהדרכת המדריך הרגיש, ובילדים צוהלים הצועדים לאורך הדרכים ומזמרים (אחד משיריהם הוא מקור שם הסרט) בהדרכת

קולנוע
(המשך מעמוד )45
ילדים רועשים העושים חזרות להצגה
בהדרכת המדריך הרגיש, ובילדים צוהלים
הצועדים לאורך הדרכים ומזמרים (אחד
משיריהם הוא מקור שם הסרט) בהדרכת
המדריך התוקפני, כשהרמזים נורים, כב־דרך־אגב,
אל הקהל. כמו, למשל, בקטע
שבו צופים שניים מן המדריכים בסצינת
ההשפלה מתוך תותי בר של ברגמן(הבמאי
הנערץ ביותר על מילר) ,או תוך כדי
סיפור בדיחה חשפנית שנשמעת בערך
כך :״אחרי שנות נישואין רבות מגיע
הבעל, ערב אחד, הביתה, שוכב לישון
עם אשתו, אולם במקום לקיים עמה מגע
בדרך־הטבע, הוא מבקש ממנה להתהפך.
האשד, הצייתנית מתהפכת, ומניחה ילבעל
לעשות בה כרצונו, למרות תדהמתה. ל מחרת
חוזר העניין על עצמו. הבעל דורש
ממנה להתהפך, היא מצייתת ואינה מעזה
להתמרמר בקול. וכך הלאה, במשך שנה
שלמה. אולם, שמה האשד, לב לכך שהבעל
אינו מחליף עימה אף מילה אחת במשך
היום. מתאפקת האשה חודש, חודשיים,
שלושה, עד שכעבור שנה אינה מחזיקה
עוד מעמד והיא פונה אל בעלה :״ראה
נא,״ אומרת היא לו ,״אתה אומנם בעלי
ומותר לך להתעלס עמי כרצונך, אבל
גם לי מותר לדרוש שתדבר אלי כשאני

מישלין לאגקטו וז׳אן־לוק כידו כ״מסע לארץ הטרטרים״
הסרט שקדם ל״זוגות נשואים״
חולשותיהם. ובושיטיי הופך ניצחון זה
למיפגן משכנע, לא רק בזכות המעמד
והבימוי שהכין הבמאי לסצנה, אלא גם
בשל יכולתו להקרין יאוש, פאתוס ואומץ
עילאי להתגבר על עצמו. וזהו מיבצע
משחקי שלא במהרה יישכח.
ישראל הצרפתים באים
עם סרטים מרתקים

שחקנים ז׳אן־פייר דיאו וכרנדט דאפונט כ״האמא והזונה״
פרס פסט בל קאן 73׳
פונה אליך.״ ואילו הבעל, מצידו, משיב:
״אינני נוהג לשוחח עם נשים המתעלסות
שלא בדרך הטבע.״
אחיו של ג׳ק ניקולסון. מעלתו
הגדולה של מילר, אולי ירושה מן השנים
הרבות שעבד עם טריפו, היא אהבת־האדם,
המורגשת היטב לכל אורך הסרט. הוא
מבין לרוח גיבוריו, גם כשהם מתנהגים
באופן אנטיפאטי. הוא מניח לצופה להב חין
שגם־ התנהגות זו היא אנושית (ה גברבר,
המשתחץ בגברבריותו, נראה לא
פעם כמי שמנסה נואשות להסתיר את
ההומוסכסואליות החבויה בו־עצמו, כפי
שמוכיח בעליל סוף הסרט) .הוא מצביע
על הקלות שבה ניתן להפר את שיווי־המישקל
העדין שביחסי אדם ורעהו, אפילו
אצל ילדים קטנים. באחת הסצנות מופיע
בנו של מילר, נער קטן וממושקף, המת ייפח
מרה משום שאחד מחבריו מסרב
לשוחח עימו. מדוע? משום שהוא נער
קטן וממושקף.
ומעלה חשובה לא-פחות היא הדרך שבה
הוא מדריך את שחקניו. פאטריק דאוואר
(מארק) הוא כבר כוכב ידוע למדי בין
צעירי צרפת, שיצר לעצמו את הדימוי
הקשוח הדרוש, חיצונית, לתפקיד שלו,
אולם הוא מיטיב להוסיף כאן גם את
תחושת חוסר־הביטחון המסתתרת מאחרי
החזית. ואילו פאטריק בושיטיי, המגלם
את פילים, זכה כבר, אחרי סרט זה,
שיבנוהו ״אחיו הצעיר של ג׳ק ניקולסוך.
בשיאו של הסרט, בנשף־מסיכות המת רחש
סמוך לסיום, הוא מתחפש לרקדנית
ספרדית, מכנה את עצמו ״לה הופה״,
מתרפק על מארק הנבוך, ובכך מפריז
על ניצחונו. הוא העז להתמודד עם מה
שמתרחש בתוכו, שעה שכל אלה שהת עללו
בו, מנסים נואשות להסתיר את

3680

כל מי שחפץ להרחיב לעצמו, ולו ב מקצת,
את אופקיו הקולנועיים, וסובל מן
ההגבלות של הפצת הסרטים בישראל,
ישמח בוודאי לבשורה ששגרירות צרפת
מארגנת, במרכז התרבות שלה, שבועיים
המוקדשים לקולנוע הצרפתי החדש.
תהיה זו הזדמנות חד־פעמית להכיר
יוצרים בעלי נטיות אינדיבידואליסטיות ;
אפשר לכנותם: הגל שלאחר הגל החדש,
המעז לשבור את ד,שיגרה, לעיתים אפילו
בצורה קיצונית.
בין הסרטים המוצגים במיסגרת שבו עיים
אלה, בולטים — מעל ומעבר —
שניים: האם והזונה של ז׳אן אאוסטאש
(מרס־הביקורת בפסטיבל קאן ) 1973 וסלין
ודולי יוצאות לשייט של דאק ריווט.
הנכר, האם והזונה. סירטו של

אאוסטאש, הנמשך יותר משלוש וחצי
שעות,׳הוא מחקר מרתק ומעמיק של מצב
חברתי מסויים בצרפת. הגיבור הוא גבר,
המרבה לדבר כדי לחפות על ריקנות
פנימית ועל חוסר־בגרות חמור. לצידו,
שתי נשים: אחת, בעלת בוטיק, שבביתה
הוא חי ועל שולחנה הוא אוכל. זוהי
״האם״ ,הדואגת לגבר ומגוננת עליו מפני
פיגעי החיים. השנייה היא אחות בבית-
הולים ,״שכבנית״ לפי הגדרתה, המחפשת
נואשות — ביחסיה עם המין השני —
את המישענת לחוסר היציבות הנפשית
שלה. זוהי ״הזונה״ ,שלצידה יכול הגיבור
למצוא פורקן לצרכיו ללא אחריות מוסרית.
מה שמתרחש בין שלושת הגיבורים
מספק לאאוסטאש הזדמנות להתחקות מ קריב
לא רק אחר היחסים בין המינים,׳
אלא אחר מערכת שלמה •של ערכים,
המקובלים בדור בני ה־ 30 בצרפת. למי
שמוכן להתעלם מהפגנות חיצוניות ול. -
התרכז בנושא עצמו, זוהי חווייה מרתקת.
האחרים, מוטב שייזהרו.
אמה של הירושימה. חוקרי האס תטיקה
הקולנועית יעלזו בוודאי לשמע
הבשורה ששני סרטים של מארגריט (מח ברת
הירושימה אהובתי) דירא יוצגו אף
הם במיסגרת זו. אחד מהם, אינדיה סונג
(שירת הודו) ,אולי המפורסם מבין כל
אלה שעשתה עד עכשיו, עשוי להביך
רבים, שלא יבינו את פשר הצילומים
הריקים, כמעט תמיד, מנוכחות אנושית,
והמלווים בפס״קול עשיר שבו מתרחשת
כל עלילת הסרט על מישור פיוטי לגמרי.
החדשנים, אלה החוקרים את היחס שבין
התמונה לקול והקשר המשתנה כל העת
בין השניים בסרט, ימצאו בכך עניין רב.
קלים יותר לגישה הם סרטים כמו המסע
הגדול אל ארץ טרטריה (הכוונה למסע
אל הגיהנום וזהו סרט שעשה דאן שארל
טאקלה לפני הזוגות הנשואים המפורסמים
שלו) שבו מחליט אדם, שאשתו נרצחה,
לצאת לנדודים על־פני צרפת של היום,
ומגלה עולם מוזר, מופלא ולעיתים ברברי
ביותר: לילי, אהביני, על פועל המנסה
להשיב לעצמו את אהבת אשתו בדרכים
מטורפות, ובתוך כך לומד להכיר את
החברה שבתוכה הוא חי: אהובותי הק טנות,
זיכרונות־הנעורים של ז׳אן אאוס־טאש:
פיל יכול להטעות מאד של איוו
רובר, סרט על ארבעה ידידים־מילדות
שהגיעו לבגרות בשלה (הנושא מזכיר
במקצת את וינסנט פרנסואה, פול וכל
האחרים והסרט זכה בצרפת בהצלחה מיס-
חריית גדולה, דומה לזו של סוטה) .ולבסוף,
אחד מסירטי-היוקרה של התקופה האח-
רונה, שיצא זד,־עתה למסכי צרפת: מידבר
הטרטרים לפי ספר של האיטלקי דינו
בוזאטי, שהופק בשיתוף איטילקי־צרפתי,
בבימויו של ולריו זורליני, ועם ז׳אדלואי
טרינטיניאן וויטוריו גאסמן.
ההקרנות ייערכו במרכז התרבות של
שגרירות צרפת, החל מן ה־ 16 באפריל.

העולם הבא
ובמעט הזה

הבריחהלחיים (חן, תל-אביב,
ארצות־הברית) — במאה ה״23
יחיו השרידים המעטים מן האנו שות,
תחת מעטה פלאסטי ענקי. מכונות ומחשבים ידאגו
לכל צרכי האדם, כולל עבודה וכסף. נוחות מירבית, שיב-
לול מושלם. קיימת רק בעייה אחת: המקום מתחת לגג
אדם, המגיע
הסינתטי מוגבל, ומשום כך חיים כל
לגיל , 30 להואיל בטובו ולהסתלק, כדי לפנות מקום
לבאים אחריו.
הבריחה לחיים היא בריחתם של שניים, הוא והיא,
המצליחים לפלס דרכם אל מחוץ לכיפה האטומה ומגלים
עולם ירוק, יפה וטיבעי• בין חורבות וושינגטון, המכו סות
צמחייה ירוקה וסמיכה מתגורר ישיש בודד שהוא
שארית הפליטה מעולם האתמול• השניים מביאים אותו
עימם בחזרה, כדי להראות לכל החוסים בצל הכיפה
הסינתטית שבעצם אין כל סיבה להסתפק רק ב״ 30 שנות
חיים.
סיפורי מדע״בידיוני זה, כפי שהוא מוגש על״ידי ה במאי
מייקל (מסביב לעולם ב־ 80 יום) אנדרסון, מלא
חורים בגבינה שווייצית ; מי שירצה להבין כיצד בנוייה
החברה העתידה הזאת, כיצד מתחלקים התפקידים בין
הקצינים (הממונים על הסדר ועל חיסול בני 30 המסרבים
להתחסל מרצונם) ,איך נוצר שם נוער״שוליים, מי
בנה את הרובוט השומר על היציאה מן העולם הסינתטי,
ועוד ועוד ועוד, יסבול מספקנותו. שברירי-רעיונות שנש אלו
מכל מקור אפשרי, החל מעולם חדש ואמיץ של
האקסלי, דרך מטרופוליס של פריץ לאנג ועד זארדוז של

מיי ק ל יו רקוויצ׳ רדג׳ו ר דן :

ה ק ציני ם

ג׳ון בורמן, חסרים את הביסוס הרעיוני שהיה להם במקור.
אותם שהצליחו להפיח משמעות אמיתית בסיפור,
הם התיפאורן דייל הנסי ואיש־הפעלולים גלו רובינסון
(שזכו בפירסי אוסקר על עבודתם) .הם עיצבו מצד אחד
עולם מודרני, בצבעים קרים ובצורות קשוחות, עולם פונקציונלי
המזכיר לעיתים קרובות סופרמרקטים של ימינו
(אחת הסצינות אף צולמה בסופרמרקט טכסאני, חסר
כל רוך, רגש וחמימות) .לעומת זאת, העולם החיצוני, בצבעיו
החיים, בצורותיו הססגוניות ובמרחביו הפתוחים,
יכול בהחלט לסמל את השאיפה לפרוץ מן ההסגר, שהיא
חלומי של כל אדם.

עמוד 47

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2067 - 13 באפריל 1977 - עמוד 47 | אין רבין. אין ידלין. אין רבינוביץ. אין אינפלציה. אין שוק שחור. אין מתעשרים. אין ״שיטה*: אין שחיתות. אין קשרים. אין פשיטת רגל. אין בידוד. אין משבר. באמת?! כך זה

אין רבין.
אין ידלין.
אין רבינוביץ.
אין אינפלציה.
אין שוק שחור.
אין מתעשרים.
אין ״שיטה*:
אין שחיתות.
אין קשרים.
אין פשיטת רגל.
אין בידוד.
אין משבר.

באמת?!
כך זה נראה במודעות שלהם.
אז מה יש להם?
יש להם כתובת.
רה* הירקון 110
אבל אחרי ה 18-במאי,
אחרי הבחירות,
כל זה באמת ל א יהיה
כי הליכוד יחליף את השלטון הזה !

יש וק נח אחד בישראל 11נ1ח 1להחליף את השלש!
מוגש ע״י הדור הצעיר בליכוד

עמוד 48

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2067 - 13 באפריל 1977 - עמוד 48 | למלצריות בג׳ינס ובתו לצו ת־טויקו חתימת על מגש 1י יוויו ו״,ויו 11ו> 1י^1י^ 1י .1.11(<(1ייי*<^י>1!*!1* 8ו!1 - 111 הסטודנטית ומתמטיקה ^ 2 ??2׳בשב1עלכד׳ לעבוד

למלצריות בג׳ינס ובתו לצו ת־טויקו

חתימת
על מגש
1י יוויו ו״,ויו 11ו> 1י^1י^ 1י .1.11(<(1ייי*<^י>1!*!1* 8ו!1

- 111

הסטודנטית ומתמטיקה ^ 2 ??2׳בשב1עלכד׳
לעבוד כמלצרית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. עדנה היפהפייה שצמות דקות
מעטרות את ראשה, עובדת בלילות, חוסכת כסף לנסיעה לחו״ל. צילם: שלמה סתר

0 ׳ 1 0 0 1 0בד תי בגי׳״
משתכרת למחייתה בין הצגה להצגה כמלצרית•
בעבודה זו היא מרוויחה הרבה יותר.

** יי,צדע חדש כובש בימים אלה
* 1את החן הנשי בישראל הקטנה. לא
עוד דוגמנית־צמרת, ספדית־צמרת ובוטי-
קאית־צמרת. מהיום ואילך מלצוית־צמרת
ייקרא לה.
שבן נוף המלצריות בארץ השתנה ב שנה
האחרונה לבלי־הכד. נשם שנערות
הקוקו והסאראפן נעלמו עם השנים, כן
נעלמו גם המלצריות עם השימלה השחו רה,
הסינר הלבן המהודק ונעלי־העבודה
השרופות. אלה של היום הן יפהפיות חסו־בות־גו,
שתילבושת־השרד מורכבת ממיב-
נסי־ג׳ינס הדוקים וחולצוית-טריקו המב ליטות
היטב את מתנות־הטבע.
המלצרית של 1977 איננה הנערה חס-
רת־הכישורים שלא הצליחה להתקבל לכל
עבודה אחרת. בעבר היה מיקצוע המל צרות
מקביל לזה של המטפלות בילדים או
עוזרות־הבית. אבל כיום, להיות מלצרית
פירושו להיות זא ,11 לעבוד במיקצוע עם
סיגנון. ומי שסיגנן את המיקצוע הזה,
שנחשב כל השנים אפור ומשעמם הן,
ללא־ספק, הנערות העוסקות בו בכבודן
ובעצמן.
והן הצליחו בכך קזדם־כל מפני שכמעט
נולן סטודנטיות המממנות בדרך זו את
לימודיהן. שנית, כיוון שחלקן נמנות עם
מישפחות ידועות, מוכרות ומכובדות ב יישוב.
כמו, למשל, מצדה זאבי, בתו
של אלוף (מיל ).רחבעם (״גאנדי״) זאבי,
העובדת כמלצרית במועדון־החברים של
רפי שאולי, וקודם־לכן עבדה כדיילת ב־אל־על.
או, למשל, יעל טבת, בתם של
העיתונאי שבתאי טבת ואשתו, שהיא יו״ר
מועדון הוורייאטי בארץ, אורה טבת. יעל,
העובדת כמלצרית באחד מבתי היין וה גבינות
ביפו העתיקה, מממנת בדרך זו
את לימודיה באוניברסיטת תל-אביב.
גם נועה בן־אמוץ, פתו בת זד 21־של
הסזפר-אמן דן בן־אמוץ, עובדת כמלצרית,
במועדון החדש אל מאצ׳ו, שביפו הע תיקה
המשוחזרת. נועה, המתגוררת באר־

נועה בת ה־ ( 21 מימין) ,בתו של הסופר־אמן דן
1 # 11# 11-11י נ ״ י | בן־אמוץ. עובדת כמלצרית במועדון אל־מאצ׳ו ש־יפו
העתיקה. נועה הנמצאת בארץ בחופשת מולדת, היא סטודנטית למוסיקה ושירה,
משמאלה, ורד מאורה, שבחרה במלצרות כמקצוע, מכיוון שאפשר לשלב בו עבודה והנאה,

עמוד 49

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2067 - 13 באפריל 1977 - עמוד 49 | צות־הברית דרך־קבע, לא ביקרה בישראל מזה 13 שנים. כעת באה לבקר אצל אביה, ואת שהייתה כאן היא מממנת משכר עבו דתה במועדון. באמריקה היא סטודנטית למוסיקה ולשירה.

צות־הברית דרך־קבע, לא ביקרה בישראל
מזה 13 שנים. כעת באה לבקר אצל אביה,
ואת שהייתה כאן היא מממנת משכר עבו דתה
במועדון. באמריקה היא סטודנטית
למוסיקה ולשירה. אולם, בפיה של נועה
טענות קשות כלפי הישראלים הממעטים,
לדבריה, להודות למלצרים באמצעות טי פים.
יחד
עם נועה, באל מאצ׳ו, עובדת גם
ליזה, ידידתו התורנית של דן בן־אמוץ.
אין זו הפעם הראשונה שליזה עובדת
כמלצרית, היא עשתה זאת קודם־לכן ב-
מיסעדתו של הזמר בני אמדורסקי.
ישראל, כדרכה, מפגרת בכחמש ישנים
אחרי אירופה ואדצות־הברית הנאורות.
למעשה, הסטודנטיות והסתם בחורות צעי רות
ויפות גילו את מיקצוע המלצרות
בעולם הרחב כבר לפני שנים דבות. שהרי
זוהי אחת הדרכים הקלות ביותר להשתכר
סכום כסף מתקבל־על־הדעת, שאפשר לח יות
ממנו, עבור צעירה שעדיין לא מצאה
את ייעודה הסופי בחיים. צעירות ישראליות
מבתים טובים שנסעו ללמוד בחו״ל
עבדו כבר כמלצריות שם, אולם לא העזו
לדווח על כך לאבא־אמא השמרניים בארץ.

ה הו די ם לא
יבינו זאת
וי• ם כיו סישכאלה שלמרות שהן
היו ד עו ת כי מיקצוע המלצרות הפך
ממוסד, כמו מיקצוע הדוגמנות לפניו,
עדיין חוששות לגלות להורים. כזוהי,
למשל, צעירה ששמה עידית, העובדת
בג׳יי ג׳יי, שהוא פאב בסיגנון אנגלי המ שמש
מקום־מיפגש פופולרי לצעירי הבו־

ג״ן איסמייל מת״נת מאחרי המגש אל לקוחות המיסעוה |

של המלצריות היא ג׳יין איסמייל, העובדת בתל־אביב
* 11 11 יון!*1*1
^ ^ 1 1 • 1 1הקטנה. ג׳יין ילידת לונדון, הגיעה לישראל בעקבות החבר
שלה וטוענת כי לבחורה שאינה מבינה את השפה, זוהי העבודה הטובה והנוחה ביותר.
״אינני יודעת אם בלונדון הייתי עובדת כמלצרית, אבל פה זה הכי נוח לי.״

אנא לא מושה

לעידית הג׳ינג׳ית לעבוד. כמלצרית ולכן סירבה
למסור את שם משפחתה. היא לומד1ז באוניברסיטת
תל־אביב ושלוש פעמים בשבוע היא גס עומדת מאחורי הבאר בפאב בו היא עובדת.
הפאב, הבנוי בסיגנון אנגלי, משמש מקום־מיפגש פופולרי לצעירי הבוהמה של תל־אביב.

המה ישל תל־אביב. עידית סירבה לנקוב
בשם־מישפחתה, בטענה כי ״אם אבא שלי
יידע שאני עובדת בתור מלצרית, הוא
יהרוג אותי.״ בשעות הבוקר היא סטו דנטית
באוניברסיטת תל־אביב. איתה עו בדת
•שם השחקנית רוחל׳ה שיין, שהופיעה
באחרונה בהצגה אלף הפרצופים יחד עם
שייקה אופיר. רוחל׳ה עומדת כעת להתחיל
בחזרות על הצגה חדשה! ,ובין לבין היא
משתכרת היטב מעבודתה כמלצרית.
במיסעדה תל־אביב הקטנה עובדת צעי רה
אנגליה •ששמה ג׳יין איסמייל. ג׳יין
בת ה־ 19 נחשבת כמלכת־היופי של המל צריות.
היא גבוהת־קומה, בעלת •שפתיים
בולטות ועיניים כחולות ענקיות, ובזכות
הופעתה היא זוכה במענקים נאים מצד
הלקוחות. ג׳יין באה לישראל בעיקבות
חברה הישראלי, והיא אומרת :״בשביל
בחורה •שלא מבינה עיברית, זהו המיקצוע
הטוב ביותר. אינני יודעת אם בלונדון
הייתי עובדת כמלצרית אבל פה, בתל-
אביב, זה הכי נוח לי ואני מרוויחה המון
כסף.״
ג׳יין היתד, המלצרית ששירתה את לאה
רבין, בעת שזו ביקרה במיסעדה, וכש העירו
את תשומת-ליבה לעובדה שהיא
משרתת את לאה רביו בכבודה ובעצמה,
הרימה גבות ושאלה בתמיהה :״לאה מיי״
(המשך בעמוד )50

נקיות הנסיעות

העיקר הכסו

אומרת נטע
אהובי, סטו דנטית
למישחק בסטודיו של ניסן נתיב.
לדבריה, העבודה הזאת משתלמת ביותר.

רינה עובדת בבוקר כפקידה בחברת נסיעות
ובערב כמלצרית. לדבריה, העבודה קשה אך
מספקת, מכיוון שמרוויחים בה כסף רב המאפשר שכירת דירה נאה ובגדים בבוטיקים.
רינה עובדת גם היא במימעדה תל־אביב הקטנה, המצטיינת במלצריותיה היפהפיות

עמוד 50

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2067 - 13 באפריל 1977 - עמוד 50 | חתיכות על מגש תן לנו לעזור לך, למצוא את הקונה למכוניתך ו/או לבחור א ת המכונית ״שלך, מתיד מבחר מגוון, שעליו אתה יודע הכל. 0יור (המשך מעמוד )49 רמת אב>ב. רח

חתיכות על מגש
תן לנו לעזור לך,
למצוא את הקונה למכוניתך
ו/או לבחור א ת המכונית ״שלך,
מתיד מבחר מגוון, שעליו אתה יודע הכל.

0יור

(המשך מעמוד )49

רמת אב>ב. רח טאגור .4טל 417998 .

! לקניה ומכירת רכב ן

אני מעונין ב מי ד ע על ש>ל 1תכם

כ תו ב ת

כעת, לאחר מעשה, היא מסבירה, :״לא
הכרתי אותה. ברור שאם היא היתה רעיית
ראש־הממשלה הבריטי, הייתי מכירה או תה
מייד ואולי הייתי אפילו מתרשמת.
היא היתד, לקוחה נחמדה מאד, שאלה
אותי מאיפה אני ומה אני עושה בישראל.
וכשאמרתי לה שבאתי הנה בעיקבות החבר
שלי, ביקשה שלא אקח אותו מפה כי
ישראל זקוקה לו. היא לא השאירה לי
טיפ מי־יודע־מה, בסך־הכל עשרים לי דות.״
רינה
גלר החטובה עובדת גם היא ב-
תל־אביב הקטנה, המצטיינת במלצריותיה
היפהפיות. רינה עובדת בבוקר כפקידה
בסוכנות־נסיעות, ובערב כמלצרית. כל
זאת ,״כיוון שמרוויחים בזה יותר כסף
מאשר בכל עבודה אחרת, למרות שהע בודה
קשה.״
נטע אהובי לומדת מישחק בסטודיו
של ניסן נתיב. בימים שאינה לומדת,
היא עובדת כמלצרית במועדון־לילה. לבד

מכל רגע של עבודתה, המסתיימת לעיתים
בחמש לפנות־בוקר. מונית מייוחדת מחזי רה
אותה ואת עמיתותיה בשעות אלה
הביתה, על חשבון בעל־הבית כמובן.
עדנה קסלר היא צעירה יפהפייה שאת
ראשה מעטרות צמות דקיקות, בת 20ו מוצאה
מבאר־שבע. היא לומדת מתימטיקה
באוניברסיטה העיברית בירושלים, ופעמים
אחדות בשבוע עולה תל־אביבה על־מנת
לממן את לימודיה ואת הוצאותיה בעבודת
המלצרות. אומרת עדנה :״אני לא יודעת
מה אני רוצה בחיים ..עד שאחליט, אני
לומדת מתימטיקה שאני *והבת, ועובדת
כמלצרית. אני די נהנית מהעבודה, ולא
מעניין אותי מה חושבים או מה אומרים
עלי ועל המיקצוע הזה. אני עושה את ה עבודה
שלי, וזהו. בקרוב אני מתחילה
לעבוד בסרט של אורי זוהר כמלבישה,
אבל אמשיך לעבוד כמלצרית בלילות. מה
שבראש שלי זה כסף, וכמה שיותר, כדי
שאוכל לממן נסיעה לחו״ל שאני מתכננת
לקיץ.״
החבר שומר צ מוד
ך ם עירית לוי היא צעירה נאה ה־עובדת
במלצרית, אגב לימוד עיצוב-
פנים. לדבריה, עבודת המלצרות קשה מכדי
שאפשר יהיה לבחור בה כבעבזדה קבועה.
הוריה מתנגדים לעבודתה כמלצרית כיוון
שלדעתם, זהו מיקצוע שאינו מקובל. גם
הגבר ישלה אינו מאושר מכך. ליתר1ביטחון
הוא מלווה אותר, לילה־לילה למועדון־
הלילה שבו היא עובדת, עומד ליד הבאר
ושולח מבטים מאיימים לעבר הלקוחות
המנסים לחזר אחר חברתו המקסימה.

(התחילי להיות ע ה ׳!
מקצות אצבעותייך

יוצאת־דופן בנוף דור המלצריות החד שות
היא אסתי אלון, גרושה בת 28 ואם
לשני ילדים. אסתי עובדת במועדונו של
בעלד,־לשעבר פעמיים בשבוע, תמורת אותו

הפ תרון האידאל לכל סוג הצפוני!!!
הרכבה,איתו ותיקון צפוני • פו ת,
כ סו סו ת ו שבורות ב שיטה א מ רי ק אי ת חדי ש ה

אנו מ ט מיזי םלר שו תן א ת מי טב
ה קו ס מ טי ק איו ת, ה פ די קורי ס טיו תוה מניקוריס טיו ת
ל שו ט רו ת, חיי לו ת ונ שו תבט חו ן -הנחה מיו חדת

״נ״ל קלאב״ מכון הצפון והיופי
דיזנגוף 90ו,ת״א,קומה א׳.להזמנות: טל 232233
כז• להקל על נשי עובדו ת,
פתוח ברציפות בין השעות 21.00 :־ 9.00

11 )11
1\ # עיצוב מלווה

המל־צועקת

צרית ותלמידת
1יי

האופנה עירית לוי, שחברה הצמוד
אותה בכל לילה למקום עבודתה.

רות שהיא מתגוררת אצל הוריה, הם אינם
יודעים לאן נעלמת בתם עד לשעות הקט נות
של הלילה, פעמים אחדות בשבוע.
מסבירה נטע :״בשביל מה להם לדעת 1
הם לא יבינו את זה, ולא יהיה להם
חשוב בכלל שאני מרוויחה בכמה ימים
מה שבחורה אחרת מרוויחה בשבוע־עבו־דה
רגיל.״

ה עי ק ר
זה הכסף

אנחנו נחסל את הז׳וקיס!
כמה פעמים ניסית להפ טר מ וזז׳ וקים ולא
הצלחתילאחר חיטוי שלנו, אנו מחסליםאת
הז׳וקים והחרקיםו את מקבלת תעודת
א ח רי ו ת לשנה.
מודיעין 18ד״ג, טל5 .־6־ • 790114 אילת, טל 3012 .־.059
היתר משרד הבריאות .21 :רש׳ עסק 181/75

איתן ע מי חי הדבדת מזי 7וים

ף רד מאירה היא ג׳יגג׳ית המיתמרת
1לגובה של 1.76 מטר, והיא ללא־ספק
הרוח החיה של מועדון אל מאצ׳ו, שם
היא ממונה על המלצריות ומלצרית ראשית.
ורד מספיקה הכל: גם להגיש ללקו חות,
גם להרביץ ריקוד צעיר על רחבת־הריקודים,
וגם ליהנות מחיזוריהם של ה לקוחות,
האוהבים אותה מאד. היא, למע שה,
היחידה מכל המלצריות שרואיינו
לצורך כתבה זו שבחרה במלצרות כב־מיקצוע,
אחרי שקודם־לכן עבדה כסייעת
לרופא שיניים.
ורד עוזרת לבעל המקום, אבי אלון,
לבחור את המלצריות שלו, והיא אומרת :
״המלצריות שאנחנו בוחרים חייבות קודם־
כל להיות חתיכות. רק אחר־כך אנחנו
בודקים אם הן גם עובדות טוב. הופעתן
החיצונית חשובה ביותר, כיוון -שהלקוחות
אוהבים שמגישות להם נערות יפות.״
היא משתכרת, לדבריה, היטב, ונהנית

צ״ 0בתחת מהמתים 11״1
עובדת כפיקולו, מקצוע שהוא בדרגה אחת
נחות ממלצרות במסעדת יוקרה בתל־אביב.

שכר המשולם למלצריות האחרות במוע דון,
אולם היא מרוצה, ואומרת :״׳אני
לא עובדת בשביל הכסף. אני פשוט נהנית
מהעניין.״ מי שלא־כל־כך נהנה הוא ידי דה,
הכדורסלן הבלגי פול גומאס, היושב
אף הוא דרך־קבע ליד הבאר ומשגיח
על החברה שלו, שהיא אשתו־לשעבר של
בעל־הבית שלה.
בדבר אחד, לפחות, אין ספק: מי שיוצא
נשכר מכך שמיקצוע המלצרות הפך עיסוק
זוהר הוא חוג הלקוחות, הנהנה בעליל מן
המלצריות המלבבות המשרתות אותו.
העולם הזה 2067

עמוד 51

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2067 - 13 באפריל 1977 - עמוד 51 | במדינה מי פ רגו ת חרא סו ח מ דו ^ דו ח האם עוזרה מישטרת ישראל ?הפקת מישדרי־התעמולה ש? המערך? המכונית האמריקאית החדישה סבבה בחריקה צורמת סביב עצמה. הנהג, צעיר

במדינה

מי פ רגו ת
חרא סו ח מ דו ^ דו ח

האם עוזרה מישטרת ישראל
?הפקת מישדרי־התעמולה
ש? המערך?

המכונית האמריקאית החדישה סבבה
בחריקה צורמת סביב עצמה. הנהג, צעיר
חבוש מישקפי־שמש שחורים, מיהר לאזן
את ההגה, ובמלוא המהירות זינק אל
המידרכה, שעליה פסע זוג קשישים.
משם פרץ בנסיעה מהירה לאורך רחוב
1בני־דן, בצפון תל־אביב. כל אותם בי צועים
מופלאים של הנהג האלמוני הונ צחו
במצלמה ניידת, שהיתר, ממוקמת
על המידרכה. במחזה צפה, מן הצד, סמל־מישטרה
לבוש מדים, כשהוא נשען ב שלווה
על אופנועו.
הסצנה המרתקת
סרט־תעמולה?
לא נלקחה מתוך סרט־מתח ישראלי חדש,
אלא מסרט של מיפלגת העבודה הישרא לית,
שבהקרנתו בטלוויזיה יוחל בעוד
שבועות אחדים. הוא עתיד להחליף את
סירטי־המתח והתוכניות הפופולריות ה י
אחרות, ששודרו עד כה אחרי מהדורת
מבט לחדשות בערב.
״הבחירות האלה, זה רק צרות,״ אמר
אזרח שצפה במכונית, אשר דהרה בניגוד
לכל חוקי התנועה במרכזו של רחוב ראשי
בתל־אביב, בשעת־בוקר ביום החמישי ש עבר.
ולא עזרו ההסברים, שזהו עוד תש לום
מם שעל מדינת ישראל לסבול כדי
שתוכל להיקרא דמוקרטית .״גם כך יש
כבר יותר מדי מיסים,״ התעקש האזרח
הקשיש, שהמכונית כימעט שפגעה בו כ אשר
עלתה במהירות מסחררת וללא כל
אזהרה מוקדמת, על המידרכה ההומה אדם.
״חוץ מהכסף הרב שמבזבזים על תע מולה,
והפסקת השידורים בטלוויזיה, צריך
גם לסבול את תעשיית מישדרי־התעמד
לה האלה י״ התמרמר, האזרח. ואכן, הס ,תבר
כי מחלקת ההסברה של מיפלגת
העבודה החליטה לנסות להתמודד עם סד־רות־המתח,
שהקרנתן תופסק, לפחות בכל
הנוגע למירוץ־המכוניות.
שמירה מישטרתית. אותה מכונית
שצולמה מן הצד כשהיא חורקת, משתו ללת,
צופרת ועולה על מידרכות, נשאה
מאחור במקום מיספר־הרישוי את השלט
י׳ ״ל״ .וזאת לא היתה מכונית ללימוד נהי 1גה
.״ה,ל/״ הסביר הצלם ,״זה מיפלגת
הליכוד. אנחנו רוצים להראות בסרט איך
ייראה הליכוד אם יעלה לשילטון. המכו נית
שעושה חראקות בתל־אביב, היא ה סמל.״
סמל
או לא, אך מה עשה שם שוטר
עיברי גיבור י לפי גידסת המסריטים,
״הוא שומר על הסדר. שלא תהיינה הפ רעות.״
אולם, לדיברי עדי־ראייה גרמה
המכונית לסיכון ממשי של חיי־אדם.
״אילו רצו למנוע סכנה, יכלו לחסום
את הרחובות,״ טען ישראל גרנות (,)23
שצפה במחזה .״פניתי אל השוטר,״ סיפר,״ושאלתי אותו מה הוא עושה שם, למה
הוא לא מפסיק את הטירוף הזה של המ כונית.
אנשים הרי יכלו להיפגע. הוא לא
! השיב, רק נשען על אופנועו ושתק.״
4גם בפי דובר מישטרת סחת תל־אביב,
1אבינועם כהני, לא היתד׳ תשובה על כך.
הוא הודיע שיבדוק את העניין. ועד שה עניין
ייבדק, כדאי להיזהר ממכונית אמ ריקאית
גדולה, המסתובבת ומבצעת חרא-
קות ברחובות תל-אביב בשעות הבוקר,
על חשבון הליכוד. סס לדמוקרטיה.

ב 2 1 -ב ״וו
תו בללק 1ו ע
אתד מו ת ה
עו ל

ההסתד רו ת

בבחירות להסתדרות צריך לקחת חלק כל
חבר הסתדרות-עלמנת לקבוע את דמותה,לחזק את כוחה
ולהשפיע על דרכה.
אל תוותר על זכותך לבחור את מוסדות ההסתדרות.
עקוב אחרי הפרסומים השונים אשר יספקו לך מידע
שוטף על הליכי הבחירות.

הה ס תדוו ת !!מת בשבילך.
וח הבחירות 21 . 6 .7 7 :
ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל-ועדת הבחירות המרכזית
ועידת ההסתדרות• ועידת נעמת• מועצות הפועלים

קורסי צלילה

ע ס קי ם

מכיר ס־טרזאן 68
1 1ל
חלקים מן המכונית׳
הגדירה הוחלפו במוסך
כניגוד?רצון בעליה, אך
בבואו?התלונן מצא עצמו
במגיד?ויין

״ידעתי שאני קונה אוטו דפוק,״ סיפר
אליהו ריכטר, ,״אבל לא היתד׳ לי ברירה,
הייתי מוכרח לקנות אותו. עד היום אני
מנסה, ולא מצליח להוכיח שסידרו אותי.
הרשויות עושות ממני צחוק, ואני לא
מוצא בארץ רכב מדגם זהה לזד׳ שקניתי.״
(המשך בעמוד )54

בתד־אביב ובים׳סוך
צלצל 295529 :־.03

מבחר גדול • ל מסיגות ומלקטים של
גדולי חציור חמודרגי וחקלאטי —
הדבקה

יש לאן ללכת!
• ספרים משומשים •
• ספרים מיוחדים •

ג בי

רח׳ בן־יהודה 28
תל אב יב

מקצועית • ל פלקטים ו*

תמונות•

״לוטוס״ ,ת״א׳ רח׳ אלגבי 101
(פול בית-ד׳כנסת הגדול)

עמוד 52

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2067 - 13 באפריל 1977 - עמוד 52 | ^ צ * י גמוי.ז, מ ! ע מו ^ היינריך בל על :״יחסי גומלין בין מקהלה וגזע...מקהלה של ליגיונרים שעליה השתייכו בני שלוש־עשרה אומות שונות ואשר היטיבה לשיר קטע מקהלת׳

^ צ * י גמוי.ז, מ !
ע מו ^

היינריך בל על :״יחסי גומלין בין מקהלה וגזע...מקהלה של ליגיונרים
שעליה השתייכו בני שלוש־עשרה אומות שונות ואשר היטיבה לשיר
קטע מקהלת׳ מתוך. טאנהויזר אביגדור המאירי על :״בנר המנגן
רק באצבעו היתירה. אותה האצבע שהשאירו לו 1ננל־פי בקשתו...״

אינגה היית, א
אנ טו מי ה של ניוון
בימים אלה ראה אור, במהדורה עיברית, אחד מספריו
המוקדמים של המחבר הגרמני וחתן פרס-נובל היינריך
בל, איפה היית, ,אדם?־ .הספר דן בחוויות־המילהמה
•של דמויות גרמניות המנוכרות למשמעויות הלא־הוסניות
של מילחמת־העולם השנייה, דמויות שההרג, הקטל. וה שואה
מתוארים מבעד להרפתקותיהן. תוך תיאורים ריאליסטיים
וניסיון לתאר מצבים אנושיים בלחץ, וללא
כחל״ושרק, מציג היינריך בל את אחד הניסיונות הסום־
רותיים הראשונים של הסיפרות הגרמנית אחדי מילחמת־העולם,
בהצלפת התרבות הגרמנית שחלקה רב בהצמחת
המילחמה, השואה וההרס שאיימו על עולם ומלואו.
הספר, שאינו נמנה כלל עם העידית שבסיפרי היינריך
בל מביא, באחד מפרקיו, תיאור דמותו של עסקן־תרבות,
שהיא בבחינת דיוקן של פעילות תרבותית שלמה, שהפעילה את הרייך השלישי. התיאור מציג את הקאריירה
ה״תרבותית״ של מפקד מחנה־ריכוז בשם פילסקייט :
פיוון שנמשך אל רעיון הגזע שתאם את האידיאלים
החשאיים שלו, הצטרף מקץ זמן קצר ל״היטלד־יוגנד״,
התקדם שם חיש־מהר לדרגת מנהל מדור השירה של
מחוז, הקים מקהלות, מקהלות מדברות, וגילה את חיבתו
העזה מבל: המקהלה המעורבת. בשעה שהיה בביתו —
היה לו חדר צנוע, מסודר כסיגנון של קסרקטין, כאחד
הפברכרים של דיסלדורף — הקדיש את עיתותיו לסיפרות
מקהלתית ולכל הכתבים על אודות רעיון הגזע שרק
יכול לשים עליהם יד..תוצאת העיונים הממושכים וה־מעמיקים
הללו היתה חיבור משלו, שהוא קרא לו ״יחסי
גומלין כין מקהלה וגזע״ .הוא הגיש את עכודתו לבית־ספר
ממלכתי גבוה למוסיקה, וקיבל אותה חזרה, בצידון
במה הערות־שוליים לגלגניות. רק מאוחר יותר נודע
לפילסקייט כי שמו של מנהל בית־הספר הזה היה
נוימן, וכי הוא היה יהודי.
כשנת 1933 עזב לחלוטין את העבודה בבנק, כדי
להקדיש עצמו כליל לנדטימותיו המוסיקליות בתוך המיפ״
לנה. חיבורו זכה בחוות־דעת חיובית באחד מכתי־הספר
למוסיקה, ואף הודפס תוך קיצורים אחדים ככתב־עת
מיקצועי. הוא היה בעל דרגה של אוכראנדפירר ב־
״היטלר־יוגנד״ ,אבל פעל גם כאס־א וכאם־אס, היה
מומחה למקהלה מדברת, למקהלת גברים ולמקהלה מעו רכת.
סגולות המנהיגות שלו חץ נעלות מכל ספק. עם
פרוץ המילחמה, נאבק ככל מאודו נגד פטור כתור
חיוני, ביקש פעמים אחדות להתקכל ליחידות גולגלות־המוות**
,ופעמיים לא נתקבל משום שהיה שחור־שיער,
קטן־קומה מדי ומשתייר באופן נראה־לעין לטי פוס
הפיקני. איש לא ידע, כי לעיתים קרובות מאד
היה עומד בייאוש שעות על גבי •טעות כביתו, מול
הראי, ורואה את אשר אי-אפשר להעלים: הוא אינו
משתייך על הגזע הזה, שאותו הוא מעריץ הערצה
לוהטת ושעליו משתייך לוהנגרין.
ואולם, כאשר הגיש את בקשתו בשלישית, נתקבל
ליחידות גולגלות־המוות, משום שהציג תעודות והמל צות
מופלגות מכל האירגונים המפלגתיים.
כשנות המילחמה הראשרנות סבל קשות מחמת המו ניטין
המוסיקליים שלו: במקום להישלח לחזית, נשלח
לקורסים. אחר־כך נעשה מנהל קורס, ואחר־כך עמד
בראש קורס למנהלי־קורסים. הוא ניהל את הפעילות
הזימרתית של עוצבות שלימות של האס־אם, ואחד
המיבצעים המופתיים שלו היה מקהלה של ליגיונרים
שעליה השתייכו כני שלוש־עשרה אומות שונות ודוברי
שמונה־עשרה לשונות שונות, ואשר היטיבה לשיר בתו אם
שירי מפליא קטע מקהלתי מתוך ״טאנהויזר״ .מאוחר
* בהוצאת ״מסדה״ בתרגום נחמן בן־עמי.
* יחידות־עילית של האס־אס.

יותר קיבל את צלב־השירות המילחמתי המצויין דרגה
ראשונה, אחד העיטורים הנדירים ביותר בצבא, אולם
אחרי שהתייצב כפעם העשרים להתנדב לשירות, נשלח
לקורס והגיע סוף־סוף לחזית: הוא קיבל מחנה־ריכוז
קטן כגרמניה בשנת 1943 ולכסוף, בשנת 1944 הפך
מפקד של גטו בהונגריה. מאוחר יותר, באשר נאלצו
לפנות את הגטו כגלל התקרבותם של הרוסים, קיבל
לפיקודו את המחנה הקטן הזה כצפון.
היה זה בשבילו עניין של כבוד עליון, למלא את בל
הפקודות בנתינתן. הוא גילה חיש־מהרה, איזו יכולת
מוסיקלית עצומה טמונה בעצירים: הדבר הפתיע אותו
אצל היהודים, והוא הפעיל את עקרון הבחירה כאופן
זה, שבל חדש שבא הוזמן למיכחן־שירה, ואת הישגו
הזימרתי הוא רשם על דף של כרטסת, בתווים, ששימשו
כציונים — מאפס ועד עשר. אפס ניתן למעטים בילבד —
הם הוכנסו מייד למקהלת המחנה. ומי שקיבל עשר,
מעטים היו סיכוייו להישאר כחיים יותר מיומיים. בעת
שהיה עליו להרכיב מישלוחים * ,בחר את העצירים בד
שתמיד נשאר עמו בסים של זמרים וזמרות טובים,
ומקהלתו נשארה תמיד במיניין מלא כך
מגיעה יום אחד למחנה־הריכוז, בפיקודו של
פילסקייט, מאריה, הנאלצת לעבור את אחד ממיבחני־ד,זימרה
שלו: היא הביטה בו ופתחה את פיה. היא שרה
את תחינת כל הקדושים** ,כנעימת-עיבוד שגילתה
זה־לא־מבבר ושאותה למדה היטב, כדי לתרגל אותה
עם הילדים. כעת שירתה התכוננה כאייט היטב, ועתה
ידעה לפתע מה הוא פחד, בעת שקם על רגליו והסתכל

היא הוסיפה לשיר, כעת שהפרצוף שלנגד עיניה
* הכוונה למישלוחיס למחנות־השמדה.
** תפילה קתולית.

התעוות כמין צמח נורא, שדומה אחזה בו עווית. היא
שרה יפה, והיא לא ידעה שהיא מחייכת, למרות הפחד
שגבר ועלה מעלה־מעלה ונתקע בגרונה כמו להקיא...
למן הרגע שבו החלה שרה, השתררה דממה, גם
בחוץ, פילסקייט נעץ בה את עיניו: היא היתה יפה —
איטה — ולו עדיין לא היתה א׳טה מעולם — חייו עכרו
בהתנזרות ממיטה. לא פעם, כעת שהיה לבדו, היה
משקיף כראי על דמותו, שלשווא חיפש כה דפי וגדלות
ושלמות גיזעית. וכאן היה הדבר הזה: מפי וגדלות
ושלמות גיזעית, משדלב עם דבר שהטיל כו שיתוק
גמור: אמונה. הוא לא הבין מדוע הוא מניח לה לשיר
הלאה, הלאה מעבר לשיר מיזמור המקהלה — אולי שקע
בחלום — ובתור מבטה, אף בי ראה שהיא תעד ת —
כתוך מבטה היה משהו, משהו כמו אהבה — ושמא
היה זה לעג — ״פילי רדמפטור מונדי, ראום״ היא
שרה — הוא לא שמע מעודו שירה כזאת מפי אשה.
״סאנקטה טריניטאם״ — יהודים קאתוליים? תמה
בליכו — אני משתגע. הוא אץ אל החלון ופתח אותו
כהינף אחד: כחוץ הם עמדו והאזינו, איש לא נע ולא
זע. פילסקייט חש, שאוחזת בו עווית, הוא ניסה לצעוק,
אף מגרונו בקע רק הגה שורקני צרוד, כלא צליל,
ומן החוץ כאה הדממה נטולת־הנשימה הזאת, שעה
שהאשה הוסיפה לשיר.
״סאנקטה דאי גניטריקם הוא נטל באצכעות רו טטות
את אקדחו, סב לאחור, ירה כעיוורון אל האשה
שצנחה והחלה זועקת — עתה חזר אליו קולו, אחרי
שקולה־שלה חדל לשיר .״לגמור אותם,״ צווח ,״לגמור
אותם, את כולם, לעזאזל — גם את המקהלה להוציא
אותה — להוציא אותה מהצריף הוא רוקן את
:ל מחסניתו לתוף האשה, שהיתה שרועה על הריצפה
ומחמת יסורי־פחד הקיאה...
בחוץ החלה הטביחה

ה מוזי און הלבן
במחצית שנות ה־ ׳40 פירסם הסופר הארצישראלי
אביגדור המאירי, ספר בשם המשיח הלבן** ,ספר שנגנז *
בנסיבות מיסתוריות למדי. בסיפרו מתאר המאירי את
השואה בלשון של קומדיה־שחורה, תוך שהוא מצליח
להעניק טיפול אידיאולוגי לאוזלת־ידו של האדם בימי
מילחמת־העולם ולאחריה, כפי ששום סופר ארצישראלי
אחר עדיין לא הצליח. כל בעיות המוסר האנושי והניוון
של ילודי-אשה מטופלות בסיפרו של המאירי בעוצמה
חסרת־תקדים ובעוצמה תיאורית סיפדותית שביכולתה
ללמד רבים מן הסופדים הישראליים היוצרים כיום.
גם אצל אביגדור המאירי לא נפקד מקומה של מקהלת־ 1
הקורבנות אך, בניגוד לסיפרו של היינריך בל, מקהלתו
של המאירי ממוקמת במוזיאון הלבן, השוכן בלב מחנה-
ריכוז — מוזיאון שהינו חלק ממכון .״רפואי״ שבו נעשים
ניסיונות בבני־אדם.
וכותב המאירי: את פניו קיבל כעל־חמוזיאון עצמו.,
״הכארון הלבן״ פון־אוהדקה, שהפרופסור ציין אותו
הפעם כ״פילולוג פנומנאלי״ .הבלשן הרא־טון, המנסה
להמחיש את הניבים והאידיומים של הלשון הגרמנית.
אם, למיטל, הגרמני — ולא רק הגרמני, אלא כל העולם 1
— אומר :״תמונה זו צויירה ממש כדם,״ הרי יש
לו לכארון תמונות, שבאמת צויירו בדמו של האמן
כידי עצמו. ואם מישהו אומר :״כנר זה נותן באצבעו
מגרמנית למיברית,

* תרגומו של נחמן בן־עמי,
לוקה בחוסר רגישות ודקות בנוסח.
** אביגדור המאירי ,״המשיח הלבן״ ,״הוצאת יוסף
שרברק״ 397 ,עמודים.

עמוד 53

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2067 - 13 באפריל 1977 - עמוד 53 | אביגדור ד,מאירי, בהמשיזז הלבן, מביא את פושעי־המילחמה למישפט של צדק, אחרי סיומה של זו. ובמיש־פט הוא מעביר גלריה של סוצגי המוזיאון־הלבן שעודם נושמים וחיים. כמו:

אביגדור ד,מאירי, בהמשיזז הלבן, מביא את פושעי־המילחמה
למישפט של צדק, אחרי סיומה של זו. ובמיש־פט
הוא מעביר גלריה של סוצגי המוזיאון־הלבן שעודם
נושמים וחיים. כמו: העד השני הרים את שתי ידיו
והראן: כלי אצבעות .״כמשורר ציוו עלי לכתוב הימנון
על הפירר,״ אמר. ורצה לחפש את אצבעותיו כין המו צגים
שעל השולחן. אחר־כד עשה תנועת כיטול :״כין
כה לא אכתוב עוד שירים והלך...
עד נוסף מהמוזיאון הלבן מגיע לאולם בית־המישפם :
נכנם אדם, עירום־למחצה, כמותניו איזור־ענפים ועל
שיכמו האחד כעין עור־כלכים ובפיו כעין סכין עשוי
עץ. והוא נוהם ומנפנף במקל מסוקס בלפי הקהל .״אני
פרופסור מן הג׳ונגל ! האקדמיה למדעי־האדם של שבט
הניאם־ניאם שלחה אותי לבשר. לכם, שאנו הולכים
ובאים לאירופה ל עש• ת פה קולוניזציה ולתת לכם
תרבות וציוויליזציה.״ הוא ניגש אל המתורגמן ומוציא
לו את עניבתו וזורקה כביטול :״למה לבם הסמרטוטים
האלה? התלבשו ככר פעם כבני־אדם ! הנה כאה הפצצה
האטומית, והם עדיין בקופים לא־אריים. כל הרוצה
להירשם לבן־אדם, הנה הכתוכת שלי.״ מניה על השולחן
פיתקה :״יער ניאם־ניאם, מער שלישי על־יד אגם
הקרוקודילים, עץ שני בקבוצה שלישית, ענף שני. אולי
טעיתי. אד אינני יכול למנות יותר נדטלוש. נא לבא.
ארוחת בשר־תינוק בן־יומו שמן. להתראות!״ ויוצא.
ד״ר אמן קם ואומר: פרופסור לתרבות מיזרחית
כקיל, פרידריד אנגל. יהודי.

שלא קם אף יהודי אחד ואומר כלפי מעלה: ריבונו
של עולם, אם אתה מעדיף עולם כלעדינו — קח לד
את העולם.
הסיפרות השואנית, אשר מעודה לא זכתה ב״הכשר״
כלשהו מטעמה של ביקורת־הסיפרות־השפוייה זכתה,
בדו־שיח זד, בין שר־ד,ביטחון לבין אלי וייזל, להכשר
ממשלתי ששום סיפרות אחרת לא זכתה כשכמותו. וכך
אומר שימעון פרס: מכיוון שאני רואה אותר דרד
ספריד. שהם מרתקים מפני שיש בהם כמה היבטים
אינטלקטואלים של המאה ה־ ,20 עם הטל היהודי שכ נראה
לא יבש גם כספרים היבשים ביותר. זה כל-כף
יהודי, זה כל־כד אינטלקטואלי, זה כל-כך מדבר אל
הלב, שאני קורא את זה לא רק כהנאה אלא בדיאלוג
מתמיד. הייתי נותן אחדים מספייד לגויים, שאני חושד
כהם שאפילו אינם יודעים מי זה יהודי...
וכך זולגת לד, האשפה השואנית בנחלי התרבות
הישראלית, וזוכה ברוממות־מעם מטעם שר־ד,ביטחון,
כאשר בעיקבותיו נגררים להם שר־ד,חינוך ומחברי מע-

מקהלתה״ שו אביס״
אביגדור המאיר

האחת יותר משנותן בנר זה וזה ככל אצבעותיו,״ הרי
יש פה בנר־אמן, המנגן רל, כאצכעו היחידה, אותה
האצכע שהשאירו לו על-פי כל,שתו .״חומר״ מעניין זה,
״החומר המכיר את עצמו״ ,האדם, עליו גאוותו של
הכארון: התיזמורת והמקהלה, שהוא עצמו מנצח עליהן.
ד״ר אמן ידע, שזוהי ״בחינת הבגרות״ שלו, שאם
ייכשל כה, יאכד את הכל. לרכות השתתפותו כמיפעל
התרופה הגדולה, הקאוזיארין. ולפיבד הביט כפרופסור
והעמיד פנים מרוצים. ולאטום את האזניים אי־אפשר
לי• אד בינתיים נזכר פיתאום כדיכרי ר׳ אשלי —
והתחיל מתבונן אל קירבו פנימה, אל תוף עצמו— .
לא. תהילה לאל. שום הנאה אין לו כזה• — אן־ בי
קשה מאד להבחין כדבר. והלא אפילו כבאכ-השינייס
הנוקב כיותר יש כעין --כ ן, כעין רגש נעים. בן,
זה מאזוכיזם. והלא ידוע, ששניים אלה, המאזוכיזם
והסאדיזם אחוזים ודבוקים זה כזה. לא אחוזים ודבוקים
כי אם מנדט מזדהים, כידוע, כמו כל ההפכים שכטכע.
אד זה הלא טירוף. טירוף ממש. מקהלות ילדים גוססים
— הארמוניה של גניחות־מוות. גניחות־ילדים.
וממשיך אביגדור המאירי בתיאורו: ד״ר אמן נשאר
יחידי והתחיל צועד. מכל אשר ראה לא נתקע בו אלא
דכר יחד: הילדים ״המזמרים״ כלי לשון. וכקצה אצב־עותיהם
צבתות קפיציות הלוחצות מאליהן. ואותו רגע
כאילו נפקחו עיניו...
הטווס מאת :

קריסטוף מקאל

ראיתי שום עוף־חול מ תרו מ ם
מאפר גרמניה•
חי ט ט תי באפר ברגלי
חשפתי זנבות דגים חרוכים, קרניי ם
ונשלים --
גם ראיתי טווס, נשחף באפר
עם כנף אחת של עץ והאחרת של ברזל,
גדל בממדיו, והוא צולף
ב אבק האפר ב מ קו ם שלחשה האש

שעה שסופרים כאביגדור ד,מאירי, היינריך בל, חורחה
סמפרון ואחרים, בוחנים את ד,הבד,מות האדם בשואה
ומוטרדים מן השאלה: איפה היית, אדם 1קם דור שלם
של סופרים יהודיים, המחברים סיפרות כוזבת על אודות
מילחמת־העולם השנייה, השואה והגבורה. סופרים שיאה
להם הכותרת שואניס, סופרים שהפכו את השואה קרדום
לחפור בו,
הבולט בין סופרים אלה הוא אלי וייזל, שספריו מהווים
תשקיף למעין מאזוכיזם יהודי, ספרים המעוררים בקורא
תחושה כי מחבריהם של הספרים הגיעו למעין אורגזמה-
יצירתית עם חיבור סיפריהם, תוך מיכלול של תאוות
סבל וייסורים, שאותה הם מנסים להחדיר בקוראיהם.
בדו־שיח שנערך לפני כשנה בטלוויזיה, ביום־ד,שו אה
״ ,בין שר־ד,ביטחון שימעון פרס לבין השואן אלי
וייזל, קבע וייזל את שני קווי־היסוד והמגמות של
הסיפרות השואנית: אני מרגיש בסיפרות הנוצרית,
שאנחנו מרגיזים אותם. הם לא יכולים להכין למה
היהודים מתעקשים לחיות כעם: למה העם היהודי לא
רוצה ככלל להיטמע ...והטענה השנייה: כימי־הביניים,
מייד אחרי •שעקרו הפורעים, שהשמידו קהילה, תמיד
יצאו מיספר יהודים ממחכואם ועשו מניין חדש ובנו
כית־כנסת הדש. בכל פעם שנתקלתי כסיפור כזה הייתי
אומר לעצמי: הנה, ככר בונים קהילה שוב• איד זה
* זרה שי ח בין שינזעון פרס לאלי וייזל ראה אור
במדור ״דג־הדיו״ בכתב־העת ״עכשיו״ ,חוברת .33/4

היינריר ב ל
רכת־ד,לימודים, שאין בכוחם להתגבר על בעיות־היסוד
של התרבות שהביאה לשואה, בעיות שמאיימות בשואה
על כל המתרחש במדינה, מהבחינה המדינית והתרבו תית,
מתוך העקרות לשמה, שאינה מעלה לפני קברניטי
התרבות את הצורך במניעת השאלה ״איפה היית, אדם?״
אחרי השואה הבאה, תוך שהם נהנים מיללות־השואל
של השואנים.

אנתולוגיה מודרנית
מנפנף במניפו! זנבו.
ראיתי עורבים ז קני ם זו מ מי ם
באפר גרמניה
וזמירים מ חו ס פ סי ם עם קו לו ת ניחרי ם
ושכווי עם מקור של דג״חרב
וכרבולת קי רחת
ושרקתי ושרתי אתת היל תזאת הציפור
ראיתי או תםמרחר חי ם באפר כל השריפות
היכן שחלפה הרוח, פולטת עשן קר
מעל ל מ קו מו ת רחבים שבהם היה

מעט זהב נוצץ.

יומן קריאה

ראיתי שום עוף־חול מ תרו מ ם
מאפר גרמניה :
גם ראיתי טוו ס שעה שמניפת זנבו בהקה,
ראיתיו פורש זנבו ב ת היל ה זור ח ת
באור נגדי של שמיים אפורים
קפו אי ם ו בו ה קי ם
ושמעתי א ת תרועת העורבים
וציפורי״הדרור וראיתי
ל ה קו ת עקע קי ם טובלות בלהבו הזהובה,
כינים מטפ סו ת בכ הו ת מ תון ל הב תו,
ונמלים מפו ט מו ת ניזונות מעיניו.

נוסח עברי ; ד. ע.

בחטף

ועידת אגודת הסופרים שנערכה בשבוע שעבר, בלטה בהתעלמותם של הסופרים
ממנה^בלטו באי־נוכחותם בוועידה סופרים כמו: ם .יזהר, א.כ. יהושע, עמוס
עוז, חיים גורי, פינחס שדה ואחרים. קבוצה של סופרים ומשוררים נדחתה על־ידי
ועד אגודת הסופרים, ולא נתקבלה אליה. ביניהם, הסופר המחונן יצחק בן־נר
(שקיעה כפרית, האיש משם, אחרי הגשם) ,המשוררת יונה וולך והמשורר אריה זקס,
שלא נמצאו ראויים לחברות באגודה, חרף הישגיהם הסיפרותיים הבולטים. יחד עם
זאת בלטו באכסדרות בית־הסופר על־שם שאול טשרניחובסקי, שם נערכה ועידת-
הסופרים, סופרים־עסקנים כחנוך ברטוב, אהרון מגד ואהוד בן־עזר, שגמרו
״עיסקות״ תוך הסתודדות אינטנסיבית ביותר. על הנאום המרכזי בוועידה, שאותו נשא
ד״ר אלי שביד, אמר המשורר אשר רייך ז ״הוא קורא להם את סיפרו הבא,
ואילו הם נוחרים כפי שנחרו בסיפרו הקודם ניסיון להחזרת עטרה ליושנה נעשה
במהלך ועידת אגודת הסופרים שעה שעסקני־תרבות בולטים ביותר פעלו מאחרי הקלעים
לשיכנועו של המשורר יהודה עמיחי, להסכים לקבל על עצמו את מישרת נשיא
אגודת הסופרים. מישרה זו המאוכלסת בשנים האחרונות על־ידי עסקני־סיפרות ולא
על־ידי סופרים, אבדה את ערכה, סיבה שהביאה את עמיחי לסרב לקבל על עצמו את
התפקיד, ולהעדיף להמשיך ולמצוא את מחייתו. מן ההוראל הנהלת התיאטרון ה־י
ך ־ ״111

יצחק בן־ נר
נידחה

קריסטוף מקאל נולד בברלין ב־. 1935
למד אמנות בפרייבורג ובמינכן. פירסם
כמד, סיפרי תחריטים ושירה. עבודותיו
מצטיינות בדימיון פתלתול, הבא לא פעם
לידי התנגשות עם הצורה. הבלדד, והשיר
של מקאל, וכן חרוזיו, מהווים ביקורת
גלויה על החברה, תוך כדי יצירת עולם
קטן שבתוכו מנסה מקאל לתקן את ה נגעים
החברתיים, יותר בעקיפין מאשר
במישרין. קריסטוף מקאל מחלק את זמנו
בין גרמניה לצרפת, ביקר בישראל.
לאומי הבימה, דחתה על הסף את הצגת מח זהו
של יוסף מונדי המשיח שנקבעה ל עונה
הקרובה על-ידי מנהלו־האמנותי ה קודם
של התיאטרון, יוסי יזרעאלי •
על שיריון מקומו של סופר ארץ־ישראל-
השלמה, משה שמיר, ברשימת הליכוד
לכנסת, אמר משורר ירושלמי נודע, בן־גילו
של שמיר :״עכשיו תיאלצנה קצרניות ה כנסת
להכין יומני־קריאה מנאומיו של
שמיר, ולשאת בתואר: קוראיו האחרונים
של הסופר הזה״ • 1הסופר אוקטביו פאז,
העומד לזכות ביריד הספרים השנה בפרס
ירושלים. עבר באחרונה ניתוח מ&ובך,
וקיים חשש שלא יוכל לכבד בנוכחותו את
טקס הענקת הפרם שבו זכה. קודמיו בפרס
זה היו מקס פריש (הומו פאבר, שטילר),
ח.ל. כורחם (גן השבילים המתפצלים),
וסימון דה בובואי (המין השני.
המנררינים).

עמוד 54

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2067 - 13 באפריל 1977 - עמוד 54 | במדינה קשקשת 2067 הפעל את דימיונך ונסה ד נו צוא לציור שלמטה כותרת מתאימה, אשר תסביר מה אתה רואה בו. הצעות לכותרות יש לשלוח לפי הכתובת : .קשקשת״ ,ת. ד , 136

במדינה

קשקשת 2067
הפעל את דימיונך ונסה ד נו צוא
לציור שלמטה כותרת מתאימה, אשר
תסביר מה אתה רואה בו. הצעות
לכותרות יש לשלוח לפי הכתובת :
.קשקשת״ ,ת. ד , 136 .תל־אביב.

!• תחרות הכדורסל מכבי — ריאל,
מבט מלמעלה.

אלישבע זכאי,

רח׳ קריניצי , 16 רמת־גן
ו• האפיפיור מכין את יורשו לדרשת
יום א׳ בכיכר הוותיקן.
דני ו״ספר, שד׳ וייצמן ,45 נתניה
ו• עימות ראש־בראש בין בורג ו רפאל.

עמיחי
ארגמן,

שד׳ ירושלים ,21 רמת־גן
<• שמור לי ואשמור לך.

שאול יהישדום,
רח׳ אורלנסקי ,7פתח־תיקווה
!• גלילי וישעיהו קופצים בחבל —
גב אל גב (•מבט מלמעלה).

רוני רשף,
רח׳ מנדלשטס_ , 14 תל־אביב

מאוזן :

9ב £נ 5282
מסע דו ת אי ט ל קיו ת
טל 288800 .
תל־אביב, בכר א תרי ם
תל־אביב, בכר מלכי ישראל ,4
טל 263987 .
תל״אביב, רח׳ אבן־גבירול , 24
טל 266177 .
תל״אניב, דיזנגוף 93

טל 221681 .

חיפה, רח׳ חנביאים , 20 טל 640201 .
חיפה, דדן רופין

טל 252654 .

ירושלים, רח׳ יפו 43

בשר

ירושלים, המלך ג׳ורג׳ 15

בשר

רמל, רה׳ הרצל 102
איל ת, מרבז ה תיירו ת החדש

. 1חלחולת! .5טיפשות גמורה! . 10
רמת־גן (ר״ת 11 דגל! . 13 משאבת
הגוף 14 ישן 15 מין משקה 16 תס טה
הצידה! . 18 שליח־ציבור (ר״ת)! .20
גוף! .21 שחורת־עור; .22 מצבת־זיברון!
.24 נתן מישען ! .55 עבורך ! .26 דרך,
צורה! .28 שם מתקינים את היין! .30
מין צמח־מאכל ! .31 ברקס ! .32 פנים !
.34 מדרגה; .35 פיקוד־הדרבה (ר״ת);
.38 רדו דבש ! .39 מסייר .41 ארמדה !
.42 סוס צעיר אציל; .43 אדון! .45 מוט
דק ; .47 פקודה ; .48 ריקבון ; .50 מיזרח ;
.51 הווייה, ישות! .52 גיבעה קטנה; .54
תנועת רוח ! .57 משמש לאריגה ! .61 בוא
הנה! .62 סמל דואר ישראל; .64 שוקל;
.65 רגוע! .66 תבואה! .67 נביאים כתו בים
(ר״ת 69 יעלוץ ! .70״אבש לום
72 רוכב! .74 מחוטי
הארג; .75 חודש! .77 מרושע! .78
זיהום! .80 סיום; .82 מיקווודמים ענקי;
.84 בה דורכים את הענבים; .85 מסג׳;
.87 אם־הפנינה! .88 מופת; .90 סופו של
תוך> .92 דממה גמורה ! .94 סימבול ! .95
מתגורר; .97 רטוב במיקצית ! .99 מבלה
את הלילה 101 מילת־תנאי 102 צא-
צאה; . 103 כסילות; . 104 חריפות.

מאונך :
. 1עיר גדולה ! .2מיקצב אמריקאי
מגורסם ; .3תקופת זמן ! .4תרגילי־סדר
(ר״ת)! .6נהר באפריקה! .7לא רטוב;
.8קידומת הולנדית ! .9דקל 12 חירות ;
. 15 יוף פטפטן 16 אמצע 17 דיאלקט ;
. 19 כלל המכשירים והאביזרים ; .20 נוסף,
ועוד; .21 מחלת־ילדות של כלבים! .23
עלה בספר; .24 מכשיר־עינויים ; .26 מתן
שהות נוספת! .27 מאור קטן! .29 מול,
נוכח; .30 מין אקדח! .33 משהו; .34
מין צמח־תבלין; .36 נגב; .37 אלופת
אירופה בכדורסל .40 גבוה מאד; .41
נלווה אל כל עצם; .44 בילבד! .46 נמאס
לו; .47 עבר; .49 תעלת־שופכין; .50
גוויל; .53 מציודו של הכוהן הגדול; .54
מכלי העבודה בשדה ; .55 שמח מאד ;
.56 אחורי הגוף; .58 מכשף; .59 חי ימי
קטלני ; .00 ניחא ; .62 אוייב ; .63 מטבע
יפאני ; .66 צומת מרכזי בשרון ; .68 יישוב
ליד חיפה ; .7 1מאוחר בלילה ; .73 מן האמ הות
; .76 תוויות ! .77 שילטון ; .79 זועף ;
.82 בגד-שרד; .83 פרפרת־שוקולד ; .84
מכונית־המידבר ; .86 מושח בשמן! ,89
ננס ; .91 כרזה גדולה ; .93 מאכל מירקות ;
.93 הם ! •96 רעדה ; .98 שנשמה באפו ;
. 100 מילת-זירוז; . 101 לאן; . 102 בתוכו.

(המשך מעמוד )51
ריכטר החיפאי ( )57 מחפש זה חמש
שנים מכונית,סיטרואן סיסחרית
משנת־ייצור , 1968 שרק בעזרתה יוכל
להוכיח כי נעשה לו עוול. אך הוא אינו
מוצא בכבישי הארץ כל מכוניות כאלה.
היה מנוע? ״בסוף שנת 1972 הגיע
לארץ ידיד שלי מאוסטריה,״ מספר אליהו,
״׳והביא איתו לכאן את הסיטרואן שלו.
היתד, לו בעייה קטנה עם הרכב, ואני
עזרתי לו למצוא מוסך בחיפה כדי לבצע
את התיקון. זה היה תיקון של שעה אחת
עבודה, אבל משום־מה המוסך החזיק את
הרכב במשך שלדשה שבועות עם כל מיני
תירוצים, והגיש חשבון על דברים שלא
ביקשתי לעשות.״
כאשר יצא לבסוף הרכב מן המוסך,
ערך בו אליהו ריכטר בדיקה שיגרתית,
והופתע לגלות מיסיפר שינויים בסיסיים
שהתחוללו בינתיים במכונית .״הבחנתי
שהמנוע ותיבת-ההילוכים אינם אלה שהיו
במכונית כ-שהכנסתי אותה לתיקון,״ אמר.
״התברר לי שהמנוע ותיבת־ההילוכים הם
של מכונית עמי ,6זולים בהרבה ומייוש־נים
מאד. החשד התעורר בי מפני שידעתי
שלבעל המוסך יש מכונית מסוג כזה,
וחשבתי שיהיה קל מאד להוכיח את ה גניבה.
מצד שני, לא יכולתי להביט בפניו
של ידידי האוסטרי, ולספר לו על הגניבה.לכן קניתי ממנו את הרכב הדפוק.״
הפנייה לבעל־המוסד לא העלתה דבר,
שכן זה מכחיש עד היום מכל־וכל את ה מעשה
שריכטר מתלונן עליו .״לא נותרה
לי ברירה והתחלתי להתרוצץ בין הרשו יות,
וכאן היו לי כמה הפתעות,״ סיפר.
הטעיית הציפור. ריכטר •פנה לאי-
גוד־המוסכים, והסניף החיפאי של האיגוד
שקיבל את תלונתו, הבטיח טיפול נמרץ.
״אמרו לי שיהיה בסדר,״ הוא אומר,
״והאמנתי להם. כמו הרבה אנשים תמי מים,
תשבתי שאיגוד־המוסכים זה גוף ש נועד
לשרת את הצרכן.״
במקביל הכניס את המכונית למוסר ה מרכזי
של נויטתאן בתל־אביב, .״כשהם
ראו מה שנעשה ברכב,״ הוא מספר ,״הם
נדהמו, והסכימו אתי שסידרו אותי. חשב תי
שהנה, כל העניין יוכח. אבל קרה דבר
מוזר. הם החזיקו יאת האוטו אצלם במשך
חודשיים, וכשהרכב יצא לבסוף, הסתבר
לי שנעשו מאמצים רציניים בכיוון אחד
בילבד: להסוות את מה -שעשה לו המוסך
בחיפה.״
בינתיים המתין ריכטר לפעולה מצידו
של איגוד המוסכים, שאף גבה ממנו דמי-
אגרה והבטיח הקמת ועדת־מיומחים לב דיקת
הפרשה .״עברה יותר משנה, והם
לא עשו כלום״ מספר־ ריכטר .״רק אז,
כשהתחלתי להתעניין בנושא, התברר לי
שאיגוד המוסכים דואג בראש־וברא-שונה
לאינטרסים של בעלי־המוסכים ושזוהי,
בעצם, המטרה העיקרית שלמענה הגוף
הזה קיים. זוהי הטעייה נוראה של הציבור.
היו צריכים לעשות פעולה פשוטה: לקחת
מכונית אחרת מאותו דגם, ולהשוות בינה
לבין המכונית שלי, וכל הבעיות היו נפת רות.
אבל איגוד המוסכים לא טרח כלל
לעשות זאת.״
דרישה מוזרה. ריכטר התייאש מ־טיפולם
הכושל של !אנשי איגוד־המוסכים
והחל מסתבך במבוכי הבירוקרטיה .״למי
לא פניתי,״ הוא זועם ,״למפקח על המוס כים,
לשר־התחבורה, לשר־המישפטים, ל־מישטרה.
שום דבר. כולם מרחו אותי ב תשובות
כדי לצאת ידי חובה, למרות שזו
בעייה קטנה מאד לבדוק את התלונה שלי.
הפכתי בעיניהם לינודניק מיקצועי, וזכיתי
בתשובות גסות מצד אנשי מישרד־התחבו־רה.
הבנתי שהם יעשו הכל כדי שלא
אצליח להוכיח את טענותי. היום בדור
לי שכולם שומרים על האיינטריסים של
בעלי״המוסכים. המוסכניקים דופקים את
הציבור במיליוני לירות, כי הם יודעים
שיש להם גב בצורת איגוד המוסכים, ש מטשטש
את מעשיהם כשהעניין מגיע ל תלונה.״
פנייתו
האחרונה נעשתה למטה הארצי
של המישטרה. ריכטר הגיש תלונה מפור טת,
ודרש שיבדקו את טענותיו. כאן הת גלה
שיא חדש .״הם אמרו לי שאני צריך
למצוא בעצמי רכב מדגם זהה,״ טוען
ריכטר ,״ורק אז, כשאעמיד לרשותם את
שיני כלי־הרכב, הם יוכלו לבדוק את טע־נותי.״
אלא
שמכונית הסיטרואן של אליהו ריב־טר
מייוחדת־במינה. הוא אינו מצליח למ צוא
בכבישי הארץ מכונית זהה, למרות
שהוא תר אחריה כבר חמש שנים רצופות.
העולם הזה 2067

עמוד 55

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2067 - 13 באפריל 1977 - עמוד 55 | הצעה מפתה טיולי צעירים לאירופה \ 4 0 0לי \ מענק ׳לנרשמים עד 13.5.77- בוא ל ח סו ך עם ׳־בוא ניסע״. חברת ׳־בוא ניסע־־ .החברה הגדולה ביותר בארע לסיולים מאורגנים

הצעה מפתה
טיולי צעירים
לאירופה

\ 4 0 0לי

\ מענק
׳לנרשמים
עד 13.5.77-

בוא ל ח סו ך עם ׳־בוא ניסע״.
חברת ׳־בוא ניסע־־ .החברה
הגדולה ביותר בארע לסיולים
מאורגנים לצעירים. מציעה
מענלן מיוחד ב סד 400ל״י, לנר שמים
לטיול באירופה.
נסיונה העשיר של ׳־בוא ניסע־ בטיולי צעירים,
מב טיח לד טיול מאורגן באמת. ע ם תכנית ע שירה
ומגוונת, ב ק בו צ ת צעירים בני גילד, ע ם בתי מלון נבחרי ם
ובלוית מדריכים מנוסי ם ואחראים.

ל׳־בוא ניסע׳־ ,באמצ עו ת מ שרדי
הנסיעות, עד 77־(. 5ו.
פרטים והר שמה בכל משרדי הנסיעות.

אריאל

שאל את מי שכבר נסע.

עמוד 56

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2067 - 13 באפריל 1977 - עמוד 56 | ס שרד ה שיכון דע זכויותך לסיוע בשיכון תוכנית סיוע לזוגות צעירים ביום 1.7.77 יכנסו ל תו קפ ם עדכונים בתוכני ת הסיוע לזוגות צעירים של משרד הסיכון. החל מתאריך זה

ס שרד

ה שיכון

דע זכויותך לסיוע בשיכון

תוכנית סיוע לזוגות צעירים
ביום 1.7.77 יכנסו ל תו קפ ם עדכונים בתוכני ת הסיוע לזוגות צעירים של
משרד הסיכון.
החל מתאריך זה יועלה גובה ה ה חזר החודשי ל חלו או ת הניתנו ת לזכ אי ם *
בתוכנית ״זוגות צעירים״ שבידם תעודת זכאו ת ב תוק ף.
שינוי זה לא י חול על זכ אים כנ״ל, שיממשו אתה הלו א ה עד תאריך 30.6.77
ועד בכלל.
עם זא ת, יוגדלו ה חל ב״ 1.4.77 סכומי
צעירים שצברו ניקוד גבוה.

ה הלו או תבמ ספר ישובים, לזוגות

להלן פירוט הסיוע בדיור הניתן לזוגות צעירים זכאים

.1הלואה לרכישת דירה
טבלת גובה ה הלו אהוהה חזר החודשי בל״י בסוגריים) לפי הניקוד וקבוצת
הישוב בו בוחרי ם לגור ( ה מספרי ם המודגשים מציינים א ת סכו מי ה הלו או ת
שהוגדלו)
ישובי פי תו ח
קבוצת ישובים
מס׳ 3
קבוצת ישובים
מס׳ 4
קבוצת ישובים
מס׳ 5
קבוצת ישובים
מס׳ 6

עד 390

100,000 130,000
()500
()500

50,000
()1010

40,000
()820

60,000
()1230

50,000
()1010

790—400

100,000 130,000
()500
()500

50,000
()840

40,000
()680

60,000
()1060

60,000
()1060

990—800

100,000 130,000
()500
()500

80,000
()670

60,000
()480

95,000
()850

85,000
()740

1190—1000

100,000 130,000
()500
()500

90,000
()675

70,000
()510

120,000
()900

95,000
()740

1390—1200

100,000 130,000
()500
()500

90,000
()530

80,000
()445

130,000
()850

95,000
()590

1400 ויותר

110,000 110,000 140,000
()525
()540
()540

מס. נקודות
קבוצת ישובים
מס׳ 1
קבוצת ישובים
מס׳ 2

105,000 140,000 120,000
()460
()730
()530

סך כל ה הלו או ת הני תנו ת לדירה במשכנתא מכל ה מ קורו ת לא יעלה על 950/0
ממחירה, הכולל מ ס ערך מוסף.
הגדרה מדוייק ת של הזכ אי ם נמצאת בחובר ת ה הס בר של משרד השיכון.
ההחזר החודשי בשלוש השנים הראשונות מ אז קבל ת ה הלוו א ה.

פירוט הישובים בכל קבוצה :
קבוצת ישובים
מם׳ 1
קבוצת ישובים
מס ׳2
קבוצת ישובים
מם׳ 3
קבוצת ישובים
מם׳ 4

אילת, בית־שאן, חצור, ירוחם, מעלות, מצפה־רמון,
קרית שמונה, שלומי.
אור״עקיבא י, אופ קי ם, א שקלון * ,בית שמש, דימונה,
טבריה, יבנה, יקנעם, כרמיאל, מגדל־חעמק, נצרת עלית,
נתיבות, עכו, עפולה, ערד, צפת, קרית־ארבע, קרית־גת,
מלאכי, שדרות.
אבן־יהודה, אור״יהודה, אשדוד, באר־יעקב, בי ת דגן,
בנימינה, גבעת עדה, גדרה, גני״תקוה, זכרון־יעקב, טירת־הכרמל,
יהוד, לוד, מזכרת ב תי ה, נהריה, נשר, פרדס־חנה,
פרדסיה, ק די מ ה, קרי ת־ אתא, קרית־ים, קרית״עקרון,
רכסים, רמלה, רמת״ישי, ראש־העין.
אזור, בני־ברק, בת־ים, גבעתיים, גבעת־שמואל, הוד־השרון,
הרצליה, חדרה, חולון, חיפ ה, טבעון, כפר״סבא,
נוה״אפרים (מונסון) ,נחלת״יהודה, נס״ציונה, נ תניה,
פתח־ תקו ה, קרית-אונו, קרית־ביאליק, קרית־מוצקין,
ראשון לציון, רחובות, רמת־השרון, רמות״השבים, רמת־גן,
רעננה, תל־אביב.
ירושלים, מבשרת ירושלים, מעוז ציון.
ישובים

קבוצת
מם׳ 5
קבוצת ישובים
מס׳ 6

באר״שבע, גבעת־אולגה, כפר״יונה,
עתלית.

לצורך סיוע בדיור, ה מ קו מו ת
ואשקלון אינם ישובי פי תו ח.

ששטחה על —

ה הלו או ת שפורטו בטבלה ניתנו ת לרכי שת דירה
75מ״ר ברוסי /ו מ חי ר ה (כולל מ ס ערך מוסף) עד 250,000ל״י
בכל הארץ, ועד 270,000ל״י בירושלים.

בישובי פיתוח אין הגבלה על שטח
הדירה הנרכשת או מחירה.
• לזוגות צעירים, שירכשו דירה ששטחה אינו עולה על 64
מ״ר ברוטו, ובה לפחות 1!/2חדרים, תינתן הלוא ה נוספת
של 20,000ל״י, החל מ־.1.4.77
• הבוחרים לגור בשכונות או ישובים שהוגדרו ע״י משרד
השיכון במועדפים, ייהנו מסיועמוגבר, אף אם צברו
ניקוד נמוך.
• זוגות צעירים שירכשו דירה חדשה בי שובי פי תו ח
יוכלו לקבל בנוסף להלואה מענקמותנה הנע בין
15,000ל״י ל־ 45,000ל״י בהתאם לישוב. המענק ניתן
בתנאי של מגורים במקום במשך 5שנים לפחות.
• בישובים בית־שאן, מעלות, קרית־שמונה ושלומי ניתן
לרכישת דירה חדשה בנוסף להלואה והמענק המותנה,
מענק בסך 28,000ל״י בגין הוצאות לבניה בטחונית.

.2דירות בשכירות י
• זוגות צעירים שצברו 1400 נקודות או יותר, יכולים לקבל
דירה בשכירות בתנאים המקובלים בחברות המאכלסות
בהתאם למלאי הקיים בכל ישוב. במספר ישובים, בעיקר
בישובי פיתוח, ניתן לקבל דירה מתפנית בשכירות אף אם
הניקוד נמוך יותר.
• במספר ישובים, משתתף משרד השיכון בתשלום שכר
הדירה החודשי לזכאים שצברו 1400 נקודות ויותר.
ההשתתפות הינה לשכירת דירה בת 2עד 3חדרים, ואינה
עולה על /0ס 75 משכר הדירה החודשי המשולם ע״י הזוג, אך
לא יותר מ 300-ל״י לחודש ( 350ל״י לחודש בירושלים).
זוגות צעירים שהינם עובדים נדרשים, העוברים לישוב פיתוח,
יכולים לקבל דירה חדשה בשכירות עם אופציה לרכישה. מחיר
הדירה יקבע במועד הרכישה וממנו ינוכה חלק משכר הדירה
ששולם.

הרשמה לתוכנית הסיוע בדיור לזוגות צעירים
(גם באמצעות הדואר)
ה מ עונינים ל היר שסל תו כני ת זוגות צעירים ימל או
טו פ ס בק שה לקבלת סיו ע בדיור, או תו ניתן ל ק בל
בל שכות הר שמה, בסניפי חב רו ת הבני ה ה ציבוריות
והחב רו תהמאכל סו ת ובת! 1462 ירו שלים, על פי
פניה בב תב

כתובות ניתן לברר ב מ חוזו ת משרד השיכון (פרוט
ה מ חוזו ת וכ תו בו תי ה ם בסוף המודעה).
פרוט יתר של התוכנית נמצא בחוברת ההסבר של משרד השיכון
לזוגות צעירים אותה ניתן לקבל במקומות שצוינו לעיל__ .

אור״עקיבא

משרדה שיכון ל ש רו ת ה אזר ח

עמוד 57

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2067 - 13 באפריל 1977 - עמוד 57 | משרד השיכון — תנאי ה ה חזר של ה הלו או ת י היו נו חי ם יותר לעובדים נדרשים מאשר לכאל ה שאינם עובדים נדרשים. פירוט גובה הסיוע ותנאי ההחזר החודשי (בל״י) ! ^ 511

משרד השיכון

— תנאי ה ה חזר של ה הלו או ת י היו נו חי ם יותר לעובדים נדרשים
מאשר לכאל ה שאינם עובדים נדרשים.

פירוט גובה הסיוע ותנאי ההחזר החודשי (בל״י)

! ^ 511
קבוצת ישובים
מס׳ 1
קבוצת ישובים
מס׳ 2

גובה ה לו א ה

130,000

100,000

החזר חודשי

500

670

החזר חודשי
לזוגות צעירים ונדרשים

500

500

גובה הלוא ה

85,000

65,000

החזר חודשי

330

430

החזר חודשי לנדרשים

330

330

החזר חודשי
לכאלה שאינם
מוכרים דירתם,
נדרשים ולא נדרשים

430

430

גובה הלוא ה

65,000

50,000

החזר חודשי

250

330

החזר חודשי לנדרשים

250

250

תכנית ״+ 3״
ל מ תגו ר רי ם ב צפיפו ת של 3נפ שות ויו ת ר
לחדר, ב ר ציפו ת מ אז ת א רי ך . 1.4.73
ביום 1.7.77 יכנסו לתוקפם עדכונים בתוכנית ״+ 3״
של משרד השיכון. החל מתאריך זה יועלה ההחזר
החודשי להלואות הניתנות לזכאים בתוכנית זו וכן
הגדלת הלואות למשפחות גדולות.
המממשים הלואות עד ל־ 30.6.77 יחנו מתנאים
נוחים יותר לפרעון ההלואות.
• במסגרת תוכנית זו ניתנות הלואות לרכישת
דירה ולהרחבת דירה קיימת.
ההלואות הניתנות לזכאים בתוכנית זו (עד ,)30.6.77
המן בסכומים שבין 30,000ל״י ל 120,000-ל״י לפי
הפרוט הבא :
עד 120,000ל׳׳י
למשפחות הסרות דיור
למשפחות כעלות דיור כנות 8נפשות ויותר עד 120,000ל״י
עד 110,000ל״י
למשפחות כעלות דיור כנות ד נפשות
עד 100,000ל״י
למשפחות כעלות דיור כנות 6נפשות
למשפחות כעלות דיור בנות 5נפשות ופחות עד 90,000ל׳׳י
כירושלים ניתנת תוספת של 10,000ל״י להלואה המירכית.
חלו או ת אלו אינן ניתנות בישובי פי תו ח, נהם ניתן סיוע מוגדל
לכלל המתי שבים, מבלי ל ה תיי ח ס לצפיפות הדיור•

תנאי רכישה
למ שפחות
ח סרו ת דיור תנאי רכישה
למ שפחות בעלות דיור
תנאי רכישה
לבודדים

קבוצה מס׳ 1ז

איל ת, בית־שאן, חצור, י רו ח ם, מעלות, מצפה־רמון,
קרית־ שמונה, שלומי.

קבוצה מס׳ : 2

או פ קי ם, בית״שמש, די מונה, טבריה, יבנה,
יקנעם, ימית, כרמיאל, מגדל־העמק, נצרת
עלית, נתיבות, עכו, עפולה, ערד, צפת, קרי ת־מלאכי,
קרית־ארבע, קרית״גת, שדרות.

לתשומת לבי
המידע שהובא לעיל נכון למועד פ ר סו מ ה של המודעה, עם
זאת עשוים ל חול שינויים בתנאי ה תוכני ת. השינוים יפורסמו
במודעות, בע תונו ת או בדרכים א ח רו ת.
אין ה אמור לעיל בא למצות א ת כל כללי התוכניו ת• פירוט

הרשמה לתוכנית ״+ 3״
המבקש סיוע כתוכנית זו, ימלא טופס כקשה לסיוע, אותו ניתן
לקכל כאחד מסניפי כנק טפחות. בנק טפחות אחראי לרישום,
לקביעת הזכאות ולביצוע.

תוכנית ״אזורי פיתוח״

בישובי פי תו ח ניתנו ת הלו או ת גדולות לרכישת דירה, לבניה
עצמית ול הר חב ת דירה קיי מ ת.
הלואו ת ניתנו ת לתושבים מ קו מיי ם ולעוברים לישובי פי תו ח.
מלוא הסיוע ניתן למ שפחות ח ס רו ת דיור. מ שפחות בעלות
דיור. מ שפחות בעלות דיור מ ק בלו ת 2/3מ הסיוע שנקבע בישוב.
מ שפחות בעלות דיור אינן חייבו ת למכור דירתן, או ל ם תנאי
ה ה חזר של ה ה לו א ה שיקבלו י חיו פ חו ת נו חי ם מאשר אילו
מכרו דירתן.

בנוסף ל ח לו א ח ניתן לרכישת דירה חדשה מענק מותנ ה, הנע
בין 15,000ל״י ל״ 45,000ל״יבהתאם לישוב. המענק ניתן
בתנאי של מגורים ב מ קו םנמ שך 5שנים לפחו ת.
בישובים בית־שאן, מעלות, קרית״שמונה ושלומי ניתן לרכישת
דירה חדשה, בנוסף ל ה לו א ה ולמענק ה מו תנ ה, מענק בסן
28,000ל״י בגין הוצאות לבניה ב ט חוני ת.

לרכישת דירה ששטחה אינו עולה על 64מ״ר ברוטו, ובה
לפחו ת * 1׳/חדרים, תינתן הלו א ה נו ספ ת של 20,000ל״י על
ה חלו א ה הנ״ל.

סיוע לעובדים נדרשים
על מנ ת לעודד עובדים חיוניים להתיי שב בישובי
פיתוח, מעניק משרד השיכון תמריצים נוס פי ם על
אלה הני תנים למתיי שבים שאינם עובדים נדרשים.
— לעובדים נדרשים העוברים לישוב פי תו ח, ני תנו ת
דירות חדשות בשכירות ל־ 3שנים• במשך ת קו פ ה זו
או עם סיו מ ה, ניתן לרכוש א ת חדירה ב מ חיר
שייקבע ב או ת ה עת, בניכוי חלק משכר הדירה ששולם.

יתר של התוכניות נמצא בחוברות ההסבר של
משרד השיכון.
הכללים שיחייבו ה ם אלו שיהיו ב תו ק ף בעת מימוש הסיוע.
מידע נוסף וכן ה סב רי ם בקשר ל תוכניו ת חסיוע ניתן לקבל
במשרדים ה מ חוזיי ם של משרד השיכון או ב חברו ת ה ממ של תיות
— עירוניות :

מחוזות משרד השיכון מחוז מחוז מחוז מחוז מחוז מחוז

הגליל — ה חר מון , 1נצרת עילית, טל 55820 .־.065
חיפה — דרך העצמאות 21 חיפ ה, טל 660961 04
חמרכז — הח שמונ אים 113 תל־אביב, טל 269211 01
המרכז /אזור הדרום — רח׳ עזרא 3רחובות, טל• .03.957826
ירושלים — בן־יהודה 23 ירושלים, טל 240863 02
הנגב — בנין מרכז הנגב, דרך מצדה, באר־שבע, טל 34911 .־.057

חברות ממשלתיות עירוניות
״חלמיש״ — חברה ממ שלתית עירונית ל שיקום הדיור, בתל־אביב—
יפו בע״מ, שד׳ ירושלים 45ת״א, טל 831785 03
״פרזות״ — חברה ממ שלתית עירונית לשיכון ירושלים בע״מ,
רח׳ בן־יהודה 6ירושלים, טל 228396 .־.02
רח׳ המלך ג׳ורג׳ 5ירושלים, טל 224375 .־.02

חב׳ לפיתוח לוד בע״מ
רח׳ פינ ק ס , 11 לוד, טל 964372 .־.03

״אפרידר״— חברה לשיכון בע׳׳מ
מרכז מ ס חרי, אפרידר, א שקלון, טל 22726 .־.051

״חברה לשיקום העוני׳ /פתח־תקוה
רח׳ חובבי״ציון 28פתח־ ת קו ח, טל 917464 .־.03

״שקמונה״ -חיפה
רח׳ הנמל , 48 חיפ ה, טל 523972 04

משרד השיכון לשרות האזרח

עמוד 58

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2067 - 13 באפריל 1977 - עמוד 58 | עבדנו קשה, כד להגיע אד המקום הראשון כאכנה! ...נמשיך ד עכוד קשה, כדי דהשאר בוי! אפנת ניבה זכתה גם השנה,ב3 מקומות ראשונים במשאלי דעת קהל. * ״המוצר הנבחר 77׳ -ב א

עבדנו קשה, כד להגיע
אד המקום הראשון כאכנה!

...נמשיך ד עכוד קשה, כדי
דהשאר בוי!
אפנת ניבה זכתה גם השנה,ב3
מקומות ראשונים במשאלי דעת קהל.

* ״המוצר הנבחר 77׳ -ב א פנ ת נשים
* ״המוצר הנבחר 77״־ בחולצות
* ״הקניה הטובה ביותר״ ־ בחולצות
אנו גאים בזכיות אלו, שהינו ביטוי של
הערכה והכרה בעבודתנו הקשה מצד
לקוחותינו ומודים להם על כך.
אצלנו בניבה, מתחילה האפנה בבחירת
הסיב, ממנו אנו שוזרים חוטים מעולים
ההופכים להיות סריגים ואריגים

בלעדיים, עליהם מודפסים ההדפסים
המרהיבים אשר צויירו במיוחד עבור
גיבה ע״י מיטב ציירי הטקסטיל
בישראל ובעולם. עיצוב הדגם המוגמר
ה מגי ע א לי כ ם־ מופקד בידי צוותמעצבים בינלאומי

איו פלא, שדגמי האפנה של ניבה, זוכים
להצלחה בינלאומית בבתי האפנה
היוקרתיים והמובחרים בעולם
ועומדים בשורה אחת עם יצירותיהם
של המעצבים הנודעים בעולם.

בשנת *77ו, תייצא אפנת ניבה חולצות
שמלות ומערכות בסך של 2 ,500,000
אומרים שקשה להגיע אל המקום
הראשון, אך קשה שבעתיים להשארבו.
אנו נענים לאתגר!!!

^111113

נשה

יהודה אלעזרו פרסומאי

העולם הזה 2067

עמוד 59

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2067 - 13 באפריל 1977 - עמוד 59 | והוחווו₪ם ו תוהשום אס אין אני לי ־ מולי? אומנם, מאז שאייכי נתן בשטח לא- כל־כך שומעים את גלי־צת״ל, אבל למדות זאת אני מוכרחה לספר לכם, שאחרון הרווקים הוותיקים של

והוחווו₪ם ו תוהשום

אס אין אני
לי ־ מולי?
אומנם, מאז שאייכי נתן בשטח לא-
כל־כך שומעים את גלי־צת״ל, אבל למדות
זאת אני מוכרחה לספר לכם, שאחרון
הרווקים הוותיקים של התחנה הצבאית
עומד לאבד את רווקותו. ואני מתכוונת
למזלי שפירא, היושב •כיום על תקן
של משהו בימו יועץ־מיייוחד־ישל-מפקד-
התחנה־לענייני־תוכניות. אחרי שהעורבת
כתיה שושני כבר התחתנה, ומצפה
במזל־טוב לביקור החסידה כיאה ׳מבעל
שהוא דייל, החליטו בתחנה שכעת הגיע
תורו של מולי היועץ.
מולי החביב, שהיה בשעתו כוכב להקת-
פיקוד־צפון, ידוע, בחיבתו המייוחדת לב נות
תימן, וכל החברות שהיו לו בשנים
האחרונות היו שחומות ונאוות. הנוכחית
שלו גם היא נאווה בזכות עצמה, קרויה
כרמלה! -והיא אחות מוסמכת, על בל

׳ ממוצא

אל תשאלו איזו פאניקה גורמת
עדנה ל ב בפינלנד, ועדיין ל א
הקאריירה הזיימרתי-ת שלה. כולנו
איך הגיעה עדנה לארץ, לפני שנה
וסיפרה שבעלה, המיסעדן דאן דה־לה-
פונטיין, אמור לבוא בעיקבותיה. אבל
מה שקרה במציאות, לא היה בדיוק לפי
התוכנית. ארצנו הקטנטונת, לא היתד,
בראש• של לה־פונטיין, והוא השאיר את
עדנה בציפיות, עד שהיא חזרה לניו־יורק
והחליטה להיפרד ממנו סופית. אמרה
— ועשתה, אבל לא נשארה לבד לאורך
זמן. כעבור שבועות אחדים התאהבה עדנה
בבדדן האמריקאי הפופולרי דייוויד גד־נ
ר, ומצאה שוב את אושרה.
אבלימסתבר ׳שגם דה־לה־&ונטיין שלה,
׳ נ ע מו ידיו בצלחת. הוא, מצידו, התלבש
׳ י פצצה בינלאומית חדשה, שאינה אלא
ימים פינלנד, אנה פוכטאימו, מי שהיתר,
מיס יוניברס לפני רינה מור שלנו. הצרה
היא שיש לו בעייה קטנה. עיתוני פינלנד
ן^ם מאד לימה שקורה למלכות־היופי
,והם לא יתנו לה סתם ככה להת־
1יאתר ,׳מיסעדן אמריקאי רק בגלל
חתיך לא־רגיל. הם פשוט ׳חושדים
־ג׳ו •שהוא נוכל בינלאומי שהתלבש על
אנה היפהפיה גם בגלל עושרה.
חוץ ׳מזה, מישפחת פוכטאמו כנראה
מייוחסת מאד בהלסינקי, ואיכפת להם
מה קורה לבת ה־ 21 שלהם. למרות ש־לדיברי
לה־פונטיין, הוא ועדנה לב הת גרשו
כחוק, הנה ביררתי ומצאתי שהם
עדיין נשואים, עוד יותר כחוק, ורק חיים
בנפרד.

ט ל פון
שוו ה גו ל ד
הזמרת בזכות זוכרים בדיוק,

רק כדי שתלמדו להעריך את האינ
טואיציה הנשית, הרי עוד סיפור מהחיים1,
והפעם, על השחקנית מלי כולד, הידועה
בכינויה ״הזונה של הקולנוע,״ בגלל תפ קידיה
בסרטים, שעברה יום אחד בדיזנגוף
והתאהבה בשחקן אשר צרפתי.
מלי עדיין לא הכירה אז את אשר,
אבל מישהו בלבב פנימה, יעני באינטו איציה,
אמר לה שיש ביניהם ראש לא-
נורמלי. היא השיגה את מיספר־הטלפון
שלו, טילפנה, ומה אתם חושבים יצא
מזה. אם לא חתונה ז מלי, הספיקה כבר
לנהל רומן ממושך עם הזמר אריה
מוסקונה ועם המלחין שלמה גרוניך
ואילו אשר, מצידו, הספיק כבר להיות
נשוי פעם, לאנוס את כילה אלמכור
בסרט מלכת הכביש, להיות הסרסור של
גילה בסרט־הטלוויזיה סיפורה ישל באשה,

עדנה לב
הגט המיוחל
נראה שלכל אחד מהם יש תביעות
כלפי האחר, וכעת המצב הוא כזה שכל
אחד לחוד רוצה היום להינשא לאהבתו
החדשה.
ולא נותר לי אלא להצטרף למה ש־אמרה
לי עדינה :״אני רק מקווה שז׳אן
לא ימשוך אותי יותר מדי ויתן לי את
הגט, כי אני ודייוויד רוצים להינשא.״
אז גם אני מקווה, ובינתיים עדנה עושה
כותרות בהלסינקי, וגם זה משהו.

חברות־למניעת־הריון
מולי שפירא
הרווק האחרון
פולני, לשמור את דבר נישואיו הקרבים
בסוד, כיאה למישפטן ולאה של מישפטן
עוד יותר מוסמך, הפרופסור עמוס שפי ר

תהרגו אותי אם אני יודעת מה יש
לו להסתיר את הבשורה המשמחת, אבל
כשמתעסקים עם בנות הכרם, תמיד לוק- לא איזה ר־ז

יחבר אוהב
כמרי, והוא צייר שאפילו־ ^ייד את בתיה
שלו, ובקיצור לא נתן צ׳אנס אצלה לאף
אחד. הוא כל כך אהב אותה, שאפילו
חשב פעם לשאת אותה לאשה ולבנות
להם קן. חשב, חשב, עד שהגיעה ארצה
לפני זמן קצר אשתוהרא-שונה. וכמו
שקורה כימעט רק בסיפורים, האהבה ה ראשונה
התעוררה שוב בין השניים, הם
פיתאום גילו זה את זה מחדש והחליטו
לחדש ימיהם כקדם.
שאולי החליט לתת לחברה החיילת ה יפהפייה
שלו פס לזמן בלתי־מוגבל, ולקח
את הלשעברית שלו לטייל בישראל.
נשארה בודדה,
בתיהל׳ה כחולת־העין
אבל גם היא לא לאורך זמן, כמו שהיא
למדה היטב מנמרי :״על כל צרה אפשר
להתגבר.״ אז היא התגברה ועוד איך,
אבל בשינוי־כיוון קל.
אחרי שהסתבר לה, מניסיון־העבר, שה־בוהמה
זה בכלל לא בשבילה, היא כנראה
החליטה שיותר בטוח להסתובב עם עורך-
דין צמוד, למיקרי־יחירום. אז ב-שבוע ש עבר
ראיתי אותה נוסעת, בביטחון ימלא,
במכונית הפונטייאק של הפרקליט מאיר
זיו, ובביטחון עוד יותר מלא הם גם

מאז שכל מי שמכבד את עצמו נכנס
לענף הכלבים ויחיות־הבית בכלל, גם ספי
ריות־הכלבים נעשו פונקציה חשובה. וימי
שנחשבת כאחת מספריות־הצמרת להיולכי-
ע׳ל־ארבע היא הילה ארליך.
הילה, חביבת הבוהמה, החליטה לד,פ8-
ריך את השמועות העקשניות על גירושיה[
מבעליה מומו, ועשתה לכל העיר מסיבה!
בדירתם החדשה שברמת־גן. ואחרי-שכולם[
ראו כמה היא ומומו אוהבים, היא גם(
הודיעה לכל מי -שהתעניין שהחליטה, סו[-
פית, שהיא לא מעוניינת יותר להרחיב 1
את מישפחתה, ומסתפקת בבנה-יחידה.
היא ש&^זשיכינעה אותה ל
בעיר.

איך יגיבו
נה 7ואיך יגיב על זה
בוד הצייר. ג* אחרי הכל, יפות כמו
בתיה לא מוצאים בכל יום, אפילו לא
בצה״ל, עם כל הכבוד לצה״ל.

צמצם את הילודה היתה דווקא החברה
הכי טובה שלה, הדוגמנית
ששהתה אצלה בביקור עם -שני ילדים.
זעם חברות כאלה, חכו עד שתהיינה פה
התפתחויות דמוגרפיות.

יפה כפיר,

עז ר ה
לעז> ! 7רי
עוד אחת שנצטרך לקלוט בקרוב בשוק
המקומי היא הזמרת הוותיקה עליזה
עזיקדי, שגאה, גתג־ה *6ו . ,מארצות-הב-
דית והפע $כ־ראזל-׳תישאר. עליזה הח ליטה
שהכי טוב בשבילה זה להישאר
באר? חמדת ^זייי לא צריכה
יותר את הכ^כזראש של ־גירייודק.
היא סיימה בשעז> טובה את הרומן
שניהלה עם הצייר אריה הרפז ,׳וחזרה
נטולת אהבות — הכל פתוח להצעות.
כאן מחכות לה, כידוע, שתי בנותיה,
פאני ו מ אני, ועליזה החליטה שהפעם
ישראל זו תחנה סופית (שם זמני) .היא
אפילו הביאה איתה ציוד מיקרופונים יקר
עבור הלהקה שהיא מתכוונת להקים, אבל
כמו שאנחנו מכירים את הכוכבים שלנו,
תמיד יש אצלם הפתעות. והרי זה, בעצם,
מה -שעושה אותם מעניינים. ובשלב זה,
לפחות, כמה איחולי הצלחה לא יזיקו.

ח צי
ש מוליק
בתיה חן
האשה האחרת

מי -שמתכונן להסתער על ענף חיי-
הלילה המתעוררים בתל־אביב הוא הזמר
שמוליק קראום, שמתכוון לפתוח מו־עדון־יחברים
משלו. לא כאלה חברים ש ישלימו
אלף לירות דמי־כניסה, אלא חברים
אמיתיים של שמוליק, שיודעים לעשות
-שמח כמוהו. היא יקרא למועדוו שלו

מלי כולד
האינטואיציה המוחצת
ולעלות בדרגה, בתור אחד הקצינים בסרט
מיבצע יונתן.
ובבן, בחזרה לנושא. כמו שמלי ציל־צלה
לאשר בפעם הראשונה, הוא בדיוק
אמר לה שהוא מחפש דירה, והיא בדיוק
אמרה לו שהיא מחפשת דייר. נו, ומכאן
ועד לחתונה היה רק מרחק של כמה
חודשים. אחרי הכל עם רקע כזה, של
סרסור וזונה קולנועיים, מוכרחה להיות
התאמה.
אצל שמנליק בטיילת, ולפי מה -שהוא
מספר לי הושקעו שם יותר מיחצי־מיליון 1
לירות.
אחרי שהוא עשה כבר שני בנים חמו דים,
החליט שמוליק לנוח, ובמקום להת רוצץ
ממועדון למועדון יהיה לו עכשיו
קלאב משלו. ג׳וזי תופיע שם, ועוד כל
ימיני חברים זמרים. קשה להאמין, אבל
נראה שבסוף עוד באמת יהיה מה לעשות
בעיר הזאת בליליר-

עמוד 60

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2067 - 13 באפריל 1977 - עמוד 60 |

חזרה לתחילת העמוד