גליון 2073 מתאריך 25 במאי 1977

המחיר 9.00 :ל״י

מספר 2073

חלקה בתקציב־הבחירות של המערך.
במיפלגת העבודה קיוו כי אחרי הבחירות ניתן יהיה
להחזיר למפ״ם הלוואות אלה, מכספי מימון־הבחירות
הממלכתי. עתה, משנקלעה מיפלגת העבודה לחובות
כבדים, אין בכוחה לממש את התחייבויותיה.

וייצמן בי הלברק
^ 1 1 £ 1ןיןי
הער בי מאיימים
להע לו ת מחיר ה 1פ ט
הסדר במזרח־התיכון או העלאה של מחירי הנפט —
זו, כנראה, הברירה שהציב הנסיך פאהד׳ יורש־העצר
הסעודי, המבקר עתה בוושינגטון, לפני ממשלת
הנשיא קארטר. מדינות־הנפט הערביות לא יטילו
אמבארגו של נפט על ארצות־הברית, אולם די
בהעלאת מחירי הדלק כדי לסכן את כלכלת
ארצות־הברית.

כקרב יהודי אמריקה מובעת עתה
הדאגה שהשימוש כנשק הנפט כלפי
ארצות־הכרית, במטרה שזו תכפה הסדר
על ישראל, עלול לגרום לגל שד
אנטישמיות כארצות־הכרית, כמידה
שיהודי אמריקה ייאלצו להגיע לעימות
עם הנשיא כנושא זה.

רביו חמודו־ על

ת פ קי ד היו׳יר
החלטתו המפתיעה של ראש־הממשלה, יצחק רבץ.
לסיים את חופשתו ולחזור למלא באופן פעיל את
תפקיד ראש־הממשלה עד להקמת הממשלה החדשה,
מתפרשת במיפלגת העבודה כסטירת־לחי לשמעון
פרם, שישב־ראש בישיבות הממשלה בהיעדרו של
רבין, ובהכרזה על התמודדות חדשה בין השניים.
נראה כי אחרי מפלת המערך בבחירות סבור רבץ
שנוצר מצב חדש.

פרס נכהר על־ידי מרכז מיפלגת העכורה
כמועמד לראשות הממשלה כמקומו,
אך לא נכחד לתפקיד יושב־ראש-המיפלגה
כאופוזיציה, תפקיד שאותו מציעים לו
עכשיו. נראה כי רבין מתכוון להתמודד
עם פרס על תפקיד זה.

צפו עימות כסבי
בין ה ע בו ד ה ומפייס
בין שני מרביבי המערך עלול לפרוץ סיכסוך
כספי, שלו יכולות להיות השלכות גם ביחסים
האחרים בין שתי המיפלגות.

מפ״ם השאילה למיפלגת העכודה,
לצרכי הבחירות, כספים רכים, המסתכמים
כסכומים שד מיליוני ל״י, וזאת נוסף על

יאו שר ק א1י11
ל תיי רי םבאילת
ראש עיריית אילת, גדי כץ, פגה
לוועדת־השרים שטיפלה כעניין פתיחת
הקאזינו כאידת כבקשה לזרז את
קכדת ההחלטה כנדון עוד לפני חי•
דוכי־השידטץ. השכוע ייפגש ראש•
העיד עם שרי האוצר, המיסחו״והתע*
שייה והמישפטים, כדי שינסו לסיים
את הטיפול כתיבנון הקאזינו לפני עוד
תום כהונתם.
פ. ייתכן שכבר כימיס הק״
רוכים תיפול ההחלטה לכאן או לכאן.
ד!! .צעה
״געה המונחת על שולחן ה•
לפי ו״
שרים, יהיה הקאזינו פתוח לתיירים
כלכד, הכניסה אדיו תהיה רק אחרי
הצגת דרכץ זר, והמישחקיס עצמם
יתנהלו גם הם כמטכע זר.

אלוף (מיל ).עזר וייצמן, המועמד לתפקיד שר־הביטחון
מטעם הליכוד, פנה ליועץ המישפטי,
פרופסור אהרון ברק כדי שיורה לו כיצד לנהוג לגבי
שותפויותיו וקשריו עם חברות וסוכנויות המנהלות
עסקים עם מישרד־הביטחון.

וייצמן העכיר לכרק רשימה מדאה של כד
ההכרות שהוא קשור כהן והודיע בי ימלא
אחר כד הנחיה שד היועץ־המישפטי, גם אם
יורה לו לנתק את כל קשריו עם הכרות אדה.

אל מזרח
מבקשלהמ שי ך
ראש־לישכת ראש־הממשלה, אלי מיזרחי, שכיהן
בתפקיד זה הן בתקופת כהונתה של גולדה מאיר
והן בתקופת כהונתו של יצחק רבץ, מבקש להמשיך
לשרת בתפקיד גם כאשר יכהן איש הליכוד
כראש־הממשלה.
כפגישה מיזרחי, כניסיונו כמישרד

שהיתה לו עם עזר וייצמן אף טען
כי מנחם כגין יוכל להיעזר
וככקיאותו כמה שהתרחש
ראש־הממשלה.

ה לי כו ד 1מי 1אנשי
״לירה בשנהיי
דאגה הובעה כקרב ראשי הליכוד נוכה
מחסור צפוי כאישים ממקורבי הליכוד,
כדי לאייש מישרות כחירות כמימשד.
כבר עתה ברור שאנשי הליכוד יזדקקו לעשרות,
אם לא למאות אישים, שימלאו תפקידים בכירים
במישרדים הממשלתיים במקומם של אנשי המערך
שייאלצו ללכת. כבר עתה מסתבר שאץ קופצים
רבים על תפקידים אלה.
לנוכח תופעה זו עומדים ראשי הליכוד ליזום פנייה
לבעלי מיקצועות חופשיים, להתנדב לשירות
הממשלתי תמורת משכורת סימלית של ״לירה בשנה״,
במטרה לסייע לליכוד להגשים את הבטחותיו
ואת מדיניותו.

הסב סורי
ע ד׳׳ש?
שמועות עקשניות, שפשטו בקרב ד״ש, טוענות כי
כבר קיים הסכם סודי בין ראשי ד״ש ובין הליכוד
על הצטרפות התנועה לקואליציה. הסכם זה כולל
גם ברית בהסתדרות, תוך מסירת תפקיד המזכ״ל
למאיר עמית. ידין יהיה סגן ראש־הממשלה, ואילו
שני התיקים האחרים המוצעים לד״ש —
מישפטים ורווחה — יתחלקו בין אמנון רובינשטיין
ושמואל תמיר.

כקרב עסקני ד״ש עוררו השמועות
התמרמרות רכה, מפני שפירושן — אם
אכן יתאמתו — הוא שראשי התנועה
מתעלמים כליל מקיומם שד מוסדות
התנועה, שנבחרו כרעש בה גדול.

תנו עה ע ד ^ מי פ לג תי ת
להצלתהד מו ק ר טי ה
בחוגים שונים התעוררה כימים האחרונים
יוזמה להקמת גוף עד-מיפלגתי רחב,
להגנה עד הדמוקרטיה ולמאבק נגד
הליכוד ושותפיו.
מקורן של יוזמות אדה הוא ההברה,
שפשטה כקרב חכרי תנועות שונות, כי
המיכנה המיפלגתי הישן שוב אינו הולם
את המאבקים הציבוריים הצפויים תחת
שידטון הליכוד.

מישאל־־עם ־ הנ ש ק
ה סו די שלהלי כו ד
הרעיון שד עריכת מישאל־עם על סיפוח

הגדה והרצועה, הוא מלכודת מתוחכמת
יטל תנועת החרות.
ליכאורה מועלה הרעיון כפשרה מאולתרת,
שמטרתה לאפשר את כניסת ד״ש לממשלה.
לפי רעיון זה ייערך כעבור זמן־מה מישאל־עם
על הסיפוח, וכל שותפי הקואליציה מתחייבים
מראש לקבל את הכרעת הציבור. בשביל ד״ש, זהו
מוצא של כבוד שיחפה על בגידתה המוחלטת

בעקרונותיה המוצהרים.

למעשה נועד י!.׳ שאל־העם לבצר את מעמדה
של׳תנועת־החרות כשליטה כילעדית
־ן״ ו״לא״ ,יש
שד ״כד׳
כמישאל
במדינה
--תמיד יתרץ עצום לבעלי״ ה״הן״ ,כייהו:
ינהלו
;)*ורו* ^!רינה
במדי
כאשר כל כלי־התיקשורת
מערכת־תעמודה נמרצת למען הסיפוח.

ראש ־ ה מו עצה
׳ 11ב ג לוי
אברהם אלוני, ראש־מועצת קריית־שמונה, הפר את
חוק הבחירות כאשר נכנס לקלפי שלו עם פתק־הצבעה
של המערך, נופף בו לעיני ועדת הקלפי
והצהיר :״אני רוצה שתראו שאני מצביע
אמ״ת.״ כשהעיר לו יושב־ראש ועדת הקלפי
בי התנהגות מעין זו מהווה עבירה על החוק,
העיר ראש־המועצה :״לא איכפת לי! אני רוצה
שכל תושבי העיר יידעו מה אני מצביע!״

רק׳יח ־
מחוץ ל חו ק?
כקרב אנשי הוועדה המייוהדת שהוקמו
על־ידי לליכוד, בראיטותו של
ח״כ אמנון לץ, לקביעת מדיניות
ממשדת־הליכוד כלפי המיעוט הערכי,
נדונה גם האפשרות להוציא את
רק״ח אד מחוץ לחוק.
נראה כי הרום כוועדה מתנגד, כשלם
זה, להצעח זו. אולם, לא מן הנמנע
שאנשי הוועדה יציעו לממשלת הליכוד
להזהיר את אנשי רק״ח כי אם
יסיתו למהומות כנוסח יופ-האדמה,
עלולה התוצאה לגביהם להיות הוצאתה
•טל רק ״ח אל מחוץ דחוק.

התנהגותו התמוהה של ראש־הסועצה
הוסברה ככך, שימים אחדים קודם־דכן הוא
אירח כקריית־שמונה את המכוקש על־ידי
מישטרת צרפת, פלאטו־שרון. כין תושכי
הקרייה פשטה השמועה כי אלוני נמנה
עם תומכיו של פדאטו ומבקש להצכיע
עבורו. עד־ידי האקט הפומבי שלו כקלפי,
כיקיט אלוני להפריך שמועה זו.

ראש ה מו עצה׳
לתרבותנשא רי ם
בתפ קי די ה
הידיעה שפורסמה במדור ״נמר של נייר״ (העולס
הזה )2071 בדבר הכוונה, כביכול, לפטר את
מנהלת המועצה־לתרבות־ולאמנות, לאה פורת, ואת
סגנה, הד״ר ג׳וזף מיכמן־מלקמן, היא חסרת־יסוד
ומבוססת על מידע מוטעה. ייתכן שכשתקום
ממשלה אחרת יהיו ניסיונות לסלק את השניים
מתפקידיהם בשל גישתם, אולם איש לא התכוון
לעשות זאת לפני־כן.
נהפוך הוא. גם לאה פורת, המושאלת למועצה־לתרבות
על־ידי רשות השידור, וגם הד״ר מיכמן־
מלקמן ביקשו לפרוש מתפקידיהם אלה ולחזור
לעיסוקיהם האחרים, אך הופעלו עליהם לחצים כבדים
להישאר בתפקידם.

הבהרת
על־מנת למנוע אי-הבנות והתרשמויות
כלתי־נכונות, מוכהר כזה כי הכתבה
״דפוקים כצריח״ ,על הנעשה בבית־דזספר
לשיריון, כעיקכות דו״ח מכקר־המדינה,
שהתפרסמה כהעולם הזה 2071 לא
נכתבה כידי בנימין עמידרור, הפרשן
הצכאי של העולם הזה.

1600

800 \000 1200 ססו 630 800

0 8 -3 0 3 8

זז*/8נ<*6ז

* החרטהע״׳ נפתור אחד בלבד
למבקשים

^[| 0״מיק/ו־אי ״׳ואו

¥ .א 8 4 3 0י 1 7

1ה היה 0911110 וחה שמימ
בליון ״העולם הזה״ שיצא לאור לפני 25 שניב בדיוק, הקדיש,
במיסגרת מדיניות השבועון להעמקת תהושת השייכות
הישראלית לאסיה, את הכתבה המרכזית, להמשיכה של הסידרה
״איר על פני אפיה״ .בכתבה ״גומי מול דם כמאלאיה״ פירט
צוות־תחקיראי ״העולם הזה״ את מיבלול המרכיבים של המאבק
לשיחרור דרום־מיזרח אסיה מעול האימפריאליזם.
בגליון ״העולם הזה״ לפני 25 שנים, הוקדשה כתבה מצולמת
לנושא הזהירות בדרכים, במטרה לתרום להקטנת מיספרן של
התאונות, שגדל באותה שנה. במדור ״מכל העולם״ דווח על
מערכת הבחירות המוקדמות על מועמדות המפלגה הרפובליקנית
למישרת נשיא ארצות־הכרית, בין הגנראל דווייט אייזג־האור
לבין הסנאטור טאפט * .כן דווח במדור זה על המאבק על
השילטון בצרפת, בין מצדדי תנועת המחתרת האנטי־נאצית
,מאקי׳ לבין שרידי ממשלו של המרשל סטן בווישי. במדור
״במרחב״ ה־בא דיוקנו של דאוד מנשי זאדה, מנהיג התנועה

הנאצית האיראנית.
דיוקנה של ״חתי״ — יצירת־כפיו של צייר־המערכת, קריאל
גרדוש (דוש) ,שנעלמה בשבועות האחרונים מעל דפי השבועון,
שבה אליהם השבוע לפני 25 שנים, עם התחלת פירסום הרפת־קאותיה
של רותי בעולם ההוא, בסידרה שריתקה את הקוראים
למשך תקופה ארוכה, והפכה מוקד סאטירי של אותם ימים.
בשער הגיליון: יהודית הדני, סמלת צה״ל בת ,22 כוכבת
סרט־עלילה קצר כשם ״ארבע חמישים־וחמש״ שהוסרט כמיסגרת
המאבק למניעת תאונות־דרכים.

מוינה שאינה נו שטתיי ו מאתו שהיא פושטת את הוגר

״העולם הזה״ 760
תאריך 22.5.52 :

#י חו ב ש־ הוינוו ה־שואד׳ נוסת דוב וסו

נישואיה של שולמית אלוני * מי מתגעגע לנמווו אשל

העם
ע מ יה־ההצדקי
המונים הצטופפו ליד השער, לראות
את האישים המוזמנים בכניסתם. בפנים
שררה אווירה רצינית, כיאה לטכם־הפתי-
חה של היכל תרבות. האורחים, לבושים
הדר בחליפות מבריקות, עמדו יחד עם
נשותיהם הלבושות שמלות־ערב ומענו־רות
תכשיטים, ושוחחו בקול נמוך. ההזדמנות
החגיגית היתה: אולם־קולנוע חדש
נפתח בתל־אביב.
אילו היה זר מזדמן למקום, קשה היה
לו להאמין שקהל נוצץ זה הינו הקהל של
מדינה אשר — לטענת אחד משריה —
אינה פושטת את הרגל מפני שהיא יודעת
לפשוט את היד. מדינה שזה־עתה סירבו
להעניק לה אשראי לקניית דלק, מפני
שאיש לא האמין עוד ביכולתה להחזיר
את ההלוואה. אולם טכס קולנועי זה לא
היה כלל יוצא־דופן. אותה שעה הצטופפו
המונים ליד שאר 110 בתי-ד,קולנוע של
המדינה.
קשה היה להחליט עם מי הצדק: עם
הכלכלנים המיקצועיים, שניבאו סוף מר
ומהיר לכלכלת המדינה, ובישרו בהנאה
כי תושביה יגוועו ברעב, או הקהל הפשוט
של מבקרי בתי־הקולינוע שכבר שכח את
** ,והפגין אופטימיות בלתי־מעור־מכ״ח

ערת המזיזה הרים. רק דבר אחד היה
ברור: אזרחי המדינה, שמאסו בנבואות
הוורודות וחדלו להאמין שהכל יהיה טוב.
מואסים עתה גם בנבואות השחורות, ומסרבים
להאמין שהכל יהיה רע.

ולמדן קלקל למרבך — בהתאם לחד-
גדיא הפסחי.

עיחשח
ח ״ ח־ הטרףה חו קי ת
עיתוני ישראל דמו השבוע לגיבור סי-
פורי־הילדים, הבורח מלוע־תנין ישר לתוך
לוע־הארי, ונמלט ונופל לתוך מאורת־נחשים.
לצידה
הימני של העיתונות הישראלית
רובצת התהום הפעורה־תמיד של מחסור
בנייר. לשמאלה נפתח האיום בסתימת
מקורות־המידע, בטענה של גילוי סודות
ממשלתיים. מאחריה, עליית־המחירים התלולה,
תוצאת מכ״ח שגרמה לירידה
כללית בתפוצה. ואילו לפניה התייצבה
השבוע חיית־טרף חדשה מכוערת אך חוקית
בהחלט.
שימחה מוקדמת. כשהסתלקו האנגלים
מן הארץ, השאירו מאחוריהם חוק-
עיתונות •שהיה מפגר בהרבה בחינות, ונועד
בעיקרו למנוע בעד עיתוני ה״ניי־טיבס*
לפתוח את פיהם יתר על המידה
בלי רשות מטעם הממונה הבריטי. הוא
קבע, בין השאר, שאפשר לסגור עיתון
כעונש על פירסום דיברי־הסתה (נגד האנגלים).
כשקמה
מדינת ישראל נשמו העיתונאים
לרווחה, והשליכו לסל־המערכת את התכסיסים
השונים שבאו, עד כה, כדי להערים
על הצנזורה. היה ברור כי במדינה הד*
כינוי לילידים שרווח ברחבי האינז
פריה הבריטית.

מוקרטית החדשה יקום, ברבות הימים,
חוק-עיתונות חדש שיהיה כולו לובן וטוהר.
ברם,
כשפורסמה השבוע הצעת־החוק,
נוכחו העיתונאים לדעת ששימחתם היתה
מוקדמת במקצת. ההצעה באה, אומנם,
לשים קץ לחוק הבריטי, אולם היא הביאה
תחתיו חוק דורסני פי-אלף.
הסכנה האמיתית. עוקץ החוק: כל
עיתון, אשר יחוייב בדין במשפט של
עלילה או הוצאת דיבה, ייסגר אוטומאטית
לשלושה
— גם מבלי צו של שופט
חודשים. סגידה זו לא תהיה תלוייה ברצונו
של איש. החוק חל על כל המיקרים,
בכל הנסיבות.
איש אינו בא להגן על שימוש־לרעה
בדפי העיתונות להשמצת־שווא של אנשים
או מוסדות חפים־מפשע. אולם עיתון המפרסם
אלפי עובדות אינו יכול להימנע,
באחוז מסרים של מיקרים — מטעויות.
יתר על כן, מספיקה השמטת אות אחת
(למשל, בכותרת :״ד״ר יוסף דורש מזונות״)
כדי שהעיתון יתחייב בעלילה. ב-
מיקרים אלה נוהג בית־המשפט לתת קנם
סימלי של כמה פרוטות. אולם, אם יתקבל
החוק החדש, תתווסף על הקנס הסימלי
סגירה אוטומאטית. סגירה כזו פירושה,
•כמעט בכל מיקרה, פשיטת־רגל של העיתון,
פיזור המערכת שהיא גוף חי ומלוכד.
הסכנה האמיתית חבריה במקום אחר.
אם יתקבל החוק, לא ירצה עוד עיתון
להסתכן במשפט של עלילה. אפילו כשהוא
משוכנע בצידקתו. ייפתח, איפוא, פתח
לשורה אינסופית של מעשי־סחיטה מצד
אנשים שמישפט זה או אחר בעיתון לא
ימצא חן בעיניהם. העיתון יעבוד במתח
של פחד מתמיד, ולא יוכל עוד להעז
להוקיע תופעות של שחיתות, גניבות צי-

מענון
חד־גדיא
בעל בית־החרושת ארגמן, אברהם קליד,
שהתנדב לתפקיד מנהל מחלקת הטכסטיל
והעורות במישרד־המיסחר־והתעשייה, עזב
את תפקידו. הסביר קליד: לא יכולתי למלא
את תפקידי כפי שאני מבין אותו,
ועזבתי. הסבירו היצרנים: מחאה נגד המדיניות
הכלכלית החדשה, ואילו יודעי־סוד
קבעו: סגנו של קליד, י .מרבך,
מהמשכיר המרכזי, לא רצה לציית להוראות
הבוס, ונקט תמיד אמצעים הפוכים.
אולם יחד עם קליר עזב את מישרד־המיסחר־,והתעשייה
גם מרבך. לא הוגשמה
שאיפתו לתפוס את מקומו של אברהם
קליר, מאחר שדוב יוסף מינה לתפקיד זה
את ישראל למדן, מנהל מחלקרדהקניות
במישדד־הביטחון. מרבך קילקל לקליר!
• המועמד הרפובליקני לבחירות לנשיאות
ב־ ,1948 מול הנשיא מרומן.
** ראשי־תיבות: מדיניות כלכלית חדשה.

שולמית׳ וראובן אלוני ביום נשואיהם
מלפפונים ושארזירקחז

בודיזת ושערוריות ממשלתיות. העיתונאי
השותק יהיה העיתונאי החכם.
למחרת פירסום ההצעה כבר היה ברור
כי ההצעה תיפול. גם העיתונים הממשלתיים
הצייתניים ביותר — ביניהם ג׳רו־זלם
פוסט — הרימו קול־זעקה. אולם עצם
העובדה כי הצעת־חוק כזאת יכולה היתד,
בכלל להתפרסם במדינת ישראל בשנת
,1952 זרעה בלב העיתונים חששות קודרים
לגבי מצב חופש־הדיבור בישראל
של שנת .* 1962

מכתבים
...היה לי עניין רב בקריאת המישאל
על בעיות המיזרח־התיכון.
אבא אכן, וושינגטון **.
אנשים בהחליט ראובן אלוני, המנהל הבלונ די
של המדור לאדמות סוברות במישרד-
החקלאות**״ לחוג את נישואיו עם המורה
שולמית אדלר, מצא דרך מקורית
להעשרת התפריט: לכל הזמנה (הכתובה
בדיו על פתק) צירף את המילים :״נא
להביא אתך עגבניות כבושות, זיתים, מלפפונים
ושאר ירקות.״
מנהל המחלקה ללימודים תורניים בסוכנות
היהודית, הרב זאב נולד הטיף,
.כאיש הימיזרחי, מוסר לאפיקורסים. שאל
הרב האמריקאי באסיפת-הסברה :״כלום
ידוע לכם שכל דולר אמריקאי נושא את
הכתובת באלוהיםמבטחנון מה
היו אומרים תושבי ישראל אילו היתד,
סיסמה זו מופיעה על שטרות־הכסף היש ראליים?
הגיב אפיקורס מן הקהל :״שאלוהים
הוא הכיסוי היחידי למטבע הישראלי

גלוייה שנשאה את בול חוף השנהב האפריקאי
עוררה את תשומת לב פקידי הדואר
בחיפה. השולח — רב חוכל (״אייק״)
אהרונוכיץ, עכת מפקד צפונית, המביא
מטען עצים מן הקונגו הבלגית.
כשנשאל נימרוד (המרד עד הים) אשל
שאנייתו, ריכרד בורכרד, השייכת לחברת
עתיד, חזרה השבוע לארץ, אם הוא מתגעגע
חזרה לחברת שוהם (שסירבה להחזירו לעבודה)
ענה בשלילה, אך ניחם את שואליו :
״שמעתי שגם חברת שוהם אינה מתגעגעת
כל כך אלי.״
בהשפעת הפועל המזרחי ואגודת ישראל
זכה ראש עיריית חיפה המפא״יי, אבא
חושי, לסעודה כשרה למהדרין בקבלת
הפנים המהודרת שנערכה לו מטעם עיריית
ניו־יורק במלון הפאר ואלדורף אסטוריה.
אחר שלמיפלגות הדתיות נודע על קבלת
הפנים פנו למקבל הפנים הרישמי מטעם
העירייה שנענה להסברתם, ציווה להכין
את הארוחה במסעדה כשרה, להביאה משם
למלון שמטבחו טרף.
* ב־ 1965 הביא חוק־לשון־הרע לבחירת
עורך ״העולם הזה״ ,אורי אבנרי,
לכנסת. בימים אלה, נעשים שוב ניסיונות
לכבילת ידיה של העיתונות, בעזרת חוקים
שימנעו אותה ׳מלבקר פקידים ואישי־צי־בור.

אבן שימש אותה עת שגריר בוושינגטון
ובאומות־המאוחדות.
••• כיוס, מנהל פרוייקט־ההתיישבות
במרחב־שלמה.

יש אנשים שתוססיס ותוססים
ותוססים.
יש אנשים המנהלים חיים תוססים. חיים של
טעם. חיים עם תוכן. אנשים כאלה פשוט
אינם יכולים להנות ממשקה שאינו דומה

להם. ולכן הם שותים שוופס ביטר למון
שתוסס ותוסס ותוסם...כי כזה הוא שוופס.
וזה מה שעושה את ההבדל-ההבדל הגדול.

0$ק ק §€/1#6ההבדל הגדול

גולדן אורנג/ביטר לימון, קולה, לימון ליים,
שכולית, מייסודה, ג׳ינג׳ר־אל, מי־טוניק.

13ל חן ן

3 01

חדש !

פרמה שרפ 11
המלההאח רונ ה בסכיני גילוח כפולים !

פרמה שרם 11

| הופך א ת מל אכ ת הגילוח
לחלקה יותר, נעימה יותר
והרבה יותר מהנ ה,

פרמהשרפ 11

לא מ שאיר שום
סיבוי לזקן!!

סו פ ר גי לו ח ב סו פר ס בי!

פרסה טר9

עבודה עיתונאיות אחרות, כפי שראוי לעיתוני
אופוזיציה. אלא שלהוציא את על
המישנור, ביטאונה של מפ״ם, אין עוד
עיתונים רבים השייכים לקטגוריה זו.
קיים, כמובן, גם דבר, ביטאונה הרשמי
של הסתדרות־העובדים. לגבי עיתון זה
צפויה אולי מהפכה מאלפת. אם יתרחש
בבחירות בהסתדרות מה שאירע בבחירות
לכנסת, המערך ייאבד את הרוב שלו בוועדה
המרכזת והליכוד יצליח להקים קואליציה
גם שם, עשויה השליטה בדבר
לעבור לידי השליטים החדשים שישבו בבניין
הוועד־הפועל. דבר יצטרך לתמוך
בקו הרעיוני ובמעשיהם של מנהיגי ההסתדרות
החדשים. לא מן הנמנע הוא שיווצר
מצב, הנראה אולי אבסורדי ברגע זה, בו
יהפוך דבר לביטאון הליכוד. הוא ימשיך
להיות עיתון מימסדי, אבל עיתון של
המימסד החדש.
אלא שמעתה צריך כנראה להפסיק לזלזל
בדברים שהתרחשותם נראית אבסורדית.
״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי י המערכת והמינהלה :
וכי העובדה שהגוף הפוליטי שהצליח להתל־אכיב,
רחום גורדון ,3טלפון 243386־ .03 תא־דואר . 136
תל־ פוך למיפלגה הראשונה בגודלה בישראל
מען מברקי :״עולמפרס״ *
כע״מ711 ,

כ״הדפום ו ! ח ר *
מודפס ו ! עוט
ווו ע ט

אביב, רה׳ בן־אביגדור, הפצה .״גד״ --
ולתפוס את השילטון, לא הצליח עד היום
גלופות :״צינקוגרפיה
אורי אכנרי. העורף: אלי תבור עורר לקיים אפילו עיתון ראוי לשמו משל עצמו
כספי״ כע״מ. העורך הראשי:׳ רי
יכ: נורית יהודאי. ראש המינהלה: אינה בגדר אבסורדי
תבנית: יוסי שנון. עורכת כיתוב
במצב זה שפר עליו דווקא גורלו של
אברהם סיטון. מח, ההודעות: רפי זכרוני. המו״ל: העולם הזה כע״מ.
העולם הזה. לא יהיה עליו להחליף את
ברים הטכניים בהם כרוכה הוצאתו לאור עורו. כשם שמילא בעבר את חובתו של
של שבועון דוגמת העולם הזה, משום ש עיתון חופשי ולוחם שנאבק בממשלות
הרכבו ותוכנו של הגיליון האחרון — מפא״י והמערך, הוא ימשיך להיות עיתון
הגיליון שהופיע אחרי הבחירות — נראה לוחם גם תחת ממשלת הליכוד. העולם
מוזר לא רק לך, אלא גם לנו. כיסוי הזה ימשיך להיאבק בכל מה שנראה לו
אחד האסונות הכבדים ביותר ש החדשה העיקרית של השבוע, עלייתו של מוטעה, פסול, מושחת והרה־אסון בשילטון.
פקדו את צה״ל ומדינת־ישראל היד, אסון
התרסקות מסוק היסעור לפני שבועיים. הליכוד לשילטון, הופיע בו רק בעמודי

ככר עתה מעידים סימנים רבים שאובדנם
של 54 מחיילי צה״ל, צנחנים הפנים, אחרי כתבות שהתייחסו לנושאים
מאבק זה יהיה הרבה יותר מסובך וקשה
ואנשי חיל־ד,אוויר באסון׳ היכר, את המ שוליים או ישנים יותר.
הסיבה לכך היא דרך הדפסתו של שבו מאשר בשילטון המערך.
דינה בהלם. אבל כבד ירד ׳עליה.
הניסיון הקיים עם אנשי הליכוד וה־תחושת
הקדרות הלאומית שירדה על עון, השונה מזו של עתונים יומיים. בעוד
שהיומונים מודפסים במכונות־דפוס רו* מפד״ל, העתידים להרכיב ככל הנראה את
המדינה הזכירה את הימים של אובדן
טאציוניות, המדפיסות את כל עמודי הע־ הקואליציה הבאה! הכרת דיעותיהם והוד
הצוללת דקר, שיחד עמה צללו למצולות
תון בבת־אחת, מודפס שבועון־חדשות דוג בטאויותיהם בעבר, יש בהם כדי ליצור
61 אנשי צוות. אז לא ה-שתחררה המדינה מת העולם הזה, השם דגש מלבד על תוכ בקרב כל עיתונאי חופשי חרדה עמוקה
מתחושת האבל שבועות ארוכים׳ אולי נו גם על עיצובו ועל איכות התמונות לגבי עתידו של חופש העיתונות במדינה.
מפני שבפרק זמן ממושך עדיין קיוו כי
עוד בעת שהיו באופוזיציה, תבעו אנשי
הצוללת תתגלה וכי אנשיה יופיעו באיזה המתפרסמות בו -בשיטת דפוס אחרת, איהליכוד
פיקוח וצנזורה על אמצעי־התיק-
טית הרבה יותר.
מקום בניצולים. אבל בשבוע שעבר, ימים
תהליך הדפסתו של העולם הזה מתחיל שורת הממלכתיים. עד כמה שניתן היה
ספורים בלבד אחרי אסון המסוק, הוא נר למעשה חמישה ימים לפני הופעתו. חלק ללמוד עד כה הם אומנם מתכוונים ליישם
אה לרבים מאזרחי המדינה כמשהו מהמעמודי
העתון (הראשונים והאחרונים) את דיעותיהם בתחום זה ולממשן. רגיעבר
הרחוק. קצב ההתרחשויות המהירות מודפס למעשה כבר בימי סוף השבוע, שים הרבה יותר לביקורת, נעדרי סובלנות
בזירה הפוליטית השכיח מרבים, שיפחות
יותר מבחינה אישית ורעיונית, עלולים
משבוע ימים קודם לכן ליוותה המדינה כשהגיליון הקודם של
בקיוסקים. העולם הזה עדיין אנשי הליכוד לנצל את הכוח השילטוני
כולה את טובי בניה שניספו באחד האסו תלוי
למכירהתיכנון כל גיליון אנו מתאמ שיותן בידיהם כדי להטיל הגבלות על התוך
כדי
נות הכבדים ביותר שידעה בתולדותיה.
עיתונות החופשית ולהצר את צעדיה.
אפילו השכול והאבל הם מרשגים יח צים לחזות מראש מה יהיו הנושאים שאפילו
המיועד לראשות־הממשלה, מנחם לאחר שבוע ההתעניינות במרכז יעמדו בגין, שהוא איש אציל־נפש אשר הוצג
סיים.
ניתן היה להיווכח בכך בגיליון השבוע מכן, ביום הופעת העולם הזה, אולם כאשר בתעמולת הבחירות של הליכוד כליבראל,
שעבר -של העולס הזה 2072 שבמרכזו מתחוללות הפתעות, דוגמת תוצאות הב כבר עשה ערב נצחונו צעד שיש בו כדי
עמדו שני מאורעות, שלכל אחד מהם חירות לכנסת התשיעית, שקשה היה לנ להטיל צל על תדמיתו הליבראלית. הוא
הוקדשה כתבת־ענק: אסון המסוק והב בא אותן מראש, עלול להופיע גם שעטנז הטיל וטו על כך שכתב טלוויזיה, שחשף
חירות. הכתבה על אסון המסוק ועל האנ מעין זה שראה אור בגיליון הקודם.
את פרשת ״קרן תל־חי״ יכסה את ליל
ספירת הקולות במצודת־זאב. הטלוויזיה
שים שניספו בו הושלמה ביום השבת,
י נאלצה לשנות את סידור־העבודה שלה וארבעה
ימים בלבד לפני הופעת הגיליון.
עם חלוף הלם ההפתעה הראשוני ב לשגר כתב אחר לכיסוי המתרחש בקרב
בכל זאת, כאשר ראה הגיליון אור, הרי
ה את שהעלו הבחירות תוצאות עקבות הליכוד
ביום הבחירות, משום שמר בגין
בעיני הקורא הממוצע — ואיני מתייחס
ליכוד לשילטון, התפנה כל אזרח לעשות סבר שכתב שהעז לבקר את תנועת־החרות
לבני המשפחות שפצעיהם עדיין פתוחים
ההש

שלו: האישי חשבון־הנפש את בקשר
למחדליד. הכספיים הוא כתב ״עדין״.
וכאבם טרי — היא יכלה להיראות ככתבה פעה המוחשית שתהיה לחילופי־השילטון
באשר לאישים אחרים בליכוד, הרי ש־המתייחסת
למאורע טראגי מיושן שאינו
על חייו שלו, על סביבתו הקרובה, על בני -דיעותיהם ידועות לכל. על פי השמועה
עוד בבחינת חדשות.
מישפחתו 1
מייעדים את תפקיד שר־החינוך לגאולה
לא היתד. זו הכתבה היחידה באותו למצבי נכנסו אחרים בצהלה. שהגיבו היו
כהן או לסופר משה שמיר. אין צורך לגיליון
שנראתה בלתי־שייכת ואנכרוניסטית.
שערי העולם הזה שראה אור בשבוע חרדה ודיכדוך, האופיינים לנסיבות של הרחיב את הדיבור על השקפותיהם הלאובדיחות־של גל וחוסר־ידיעה.
אי-התמצאות
מניות

הקיצוניות של שניים אלה, הרואים
שעבר היו אומנם טריים והתייחסו לתו
מספר זוועה, המופיע תמיד במצבים של מבוכה למשל, בעצם הדיבור על ישות פלסטינית,
צאות הבחירות שנודעו רק שעות
ומשבר, הציף את המדינה גם הפעם.
לדוגמה, בגידה באומה ובמולדת.
קודם לכן — ׳וכך גם חלק ניכר מהחומר
היה זה רק טבעי שגם בתוכנו, בקרב
גם תוכניתו של הליכוד להקים משרד-
המערכתי בעתון — אבל חלקים אחרים
אנשי מערכת העולם הזה, יצוצו מיד שא הסברה יש בה כדי לעורר דאגה. אומנם,
ממנו, כמו הנדון של אורי אבנרי וכת
העתון לות בנוסח: איך ישפיע הדבר עלינו, על מרגיעים אותנו, הכוונה היא להסברת־חוץ
בות נוספות, נראו ברגע הופעת בוז העבודה ועל העיתון
ולא להסברת-סנים בנוסח המדינות הטו־שלא
במקומם ולא בשעתם. בעמדה הזה העולם אולי נמצא כעיתון
טאליטריות. אלא שעם האוכל בא התיאבון.
הרבה יותר נוחה מעיתונים אחרים במדי אין ערובה שמי שרוצה להקים משרד

הסיכה לכף לא היתה חוסר העיי נה, לגבי מה שעתיד להתחולל. כעיתון מיוחד כדי לסייע לזרים להביו, לא ירצה
נות של המערכת. היא היתר נעוצה בגור בלתי־מיפלגתי ובלתי־תלוי יהיה הקו ה לעזור גם לאזרחי ישראל להרחיב את
מנחה של העולם הזה בעתיד, כפי שהיד, הבנתם בתחומים לאומיים, חינוכיים ופומים
טכניים.
עם כל המאמצים שאנחנו עושים שהע־ בעבר, מבוסס על שיקולים מיקצועיים ו־ ליטיים. ה לשילטון יתייחס הוא
בילבד.
מצפוניים

אלה הם בבחינת חששות בילבד.
תון שאתה מחזיק ברגע זה בידיך יהיה
שבועון־חדשות אקטואלי, המדווח ומת ליכוד כפי שהתייחס לשילטון המערך, יב־ יש לקוות שהם יתבדו וממשלת הליכוד מע אנשים,
דיעוח
פי על אותו וידון חון

תחזור על השגיאות שעשה שילטון
ייחס לנושאי התעניינות מידיים, אנחנו
כפופים לכמה מיגבלות טכניות המונעות שים והתהליכים המדיניים והחברתיים ש מפא״י בשנותיו הראשונות ושחלק ממרכייגרמו
להם.
בי הליכוד היו בשעתו ביו קורבנותיו.
את האפשרות שכל החומר העתונאי המתגם
עיתוניס אחרים ישתדלו ודאי לנהוג
איך שלא יתגלגלו הדברים, כבר עתה
פרסם בהעולם הזה, כתבות ומאמרים, ישא אנשי למרבית אבל אלה. לכללים בהתאם
נראה
שבארבע השנים הקרובות מצפה ל את
ריח החדשות.
הם יהיה יותר קשה לעשות זאת. שכן ,׳ העולם הזה תפקיד חיוני ממדרגה ראשונה,
העולם הזה יכול להופיע עם כיסוי של אין זה סוד כי מרבית עיתונאי העיתונים במאבק לשלום וככלב שמירה של הדמוקרמאורעות
שארעו ביום הופעת הגיליון הבלתי־תלויים במדינה, כמו הארץ, מעריב טיה, חשוב אולי יותר מכפי שמילא עד כה.
ואפילו להקדים בכך את עתוני החדשות וידיעות אחרונות, הם בעלי דיעות ימניות
היומיים, המופיעים בשעות הבוקר. אבל מובהקות ורבים מהם תמכו אף בצורה
יחד עם זאת הוא חייב לכלול בעמודיו עקבית בעליית הליכוד לשילטון. הם יהפכו
גם חומר מערכתי שהוכן והודפס מספר עתה לחלק מהמימסד השולט.
ימים לפני הופעת הגיליון.
עיתוני המימסד הנוכחי, שימצאו את
אני מרגי־ש צורך להלאות אותך בהס עצמם באופוזיציה, ייאלצו להתרגל לשיטת
העולם הזה 2073
מכתבים תואר של כבוד
שמעתי את נאום ההכתרה של מנחם
בגין אחרי שנודעו תוצאות הבחירות ועלי
להודות שהוא התנהג כג׳נטלמן מושלם
כאשר החל את נאומו בברכות תודה לכל
אלה שסייעו בידו להגיע לרגע הגדול הזה
בחייו. אך דומני כי מר בגין שכח להודות
לדמות שסייעה בידו יותר מכל להגיע ל
לאה
רכין
צל״ש נזבגין
שילטון. אני מתכוון לאשת ראש־הממשלה
לאה רבין.
על מנת לתקן את העוול שנגרם לה
הייתי מציע שממשלת הליכוד, לכשתקום
תעניק לה את התואר של ״אזרחית כבוד״
מספר אחד של ממשלת־הליכוד.
אליהו ליאור, נתניה

יובא מן הכלל
הדמות הטראגית של המדינה היא ללא
ספק דמותו של שימעון פרס, שכל פעם
בקאריירה שלו מגיע כימעט כימעט אל
השילטון וברגע האחרון הוא נלקח מידיו.
דבר נוסף שהייתי רוצה להפנות את תשו־מת־ליבכם
אליו: בשידורי הטלוויזיה שלאחרי
ליל־הבחירות, רואיין בין השאר גם
משה דיין. הוא נשאל לדעתו מה היו סיבות
כישלון המערך בבחירות. דיין השיב
כי בין השאר היו אלה פרשיות השחיתות
שהתגלו בצמרת המערך. כשאמר זאת לא
זע.אף שריר בפניו ומצפונו לא נקף. את
עצמו הוא מוציא, ככל הנראה, מכלל
המושחתים של צמרת המערך.

משה רבטר, ר״ת־גן
נתובת של אש
בערב ל״ג בעומר ערך המערך אסיפת
בחירות על חוף הירקון, שם הם שרפו
באותיות של אש את הכתובת ״אמת״,
שהיתר, גם סימן הבחירות שלהם. מפלגה
השורפת את האמת כורה במו ידיה את

הקבר לעצמה. ואם אנשי המערך אינם
מהססים עוד לשרוף את האמת אז המסקנה
היא: יהודים, לברוח, העיירה בוערת!
פ. סטפנסקי, אזור

חטבוע יחיח עליך
לפתור בעיה עדינה חמיטפחתי במיטור
אינטימי. יעו להניח
שהדבר יהיה כרוך בעצבנות
רבה. הימים
האחרונים יעמדו בסימן
של התחדשות,
התקדמות ושיפור ניכר
בכל השטחים. החל
משבוע זה תרגיש כי קצב חייך
הולך וגובר בהדרגה ובהתמדה ניכרת.

אתגרים שונים יאלצו
אותך להתמודד עם בעיות
לפתרן כמיטב יכולתך,
כדי לשמור על
מעמדו והישג־יד. בזכות
חיוניותו ההולכת
וגוברת אתה עשוי
להשקיע במאמצים אלה
את כל כוחך הנפשי,
עד שתמצא את היע־דיס
שהצבת לעצמך. בת שור — עבורך
יהיה זה שבוע הצלחה בשטח החברתי.

שילוב נדיר של גורמים
אחדים יסייע לך
להתגבר על קשיים ובעיות,
שנראו לך כבלתי
נמנעים. חברים לעבודה
יגלו מצידם רצון
ן 011)1
טוב, ויעשו כמיטב
יכולתם כדי להיות לך
21בטא׳ ־
20ב׳ ו ג׳
לעזר• רעיון חדש שיצוץ
במוחך, יישא
בהקדם פירות מבורכים, ויזכה אותך בהוקרה
ובהערכה מצד גורמים רשמיים.

תפסיק לריב עם חבריך לעבודה, בשביל
מה זה כדאי ומה זה מועיל? הבעיה המטרידה
אותך תזכה השבוע
לתשובה ולהסבר.
המרץ שאתה מוצא בעצמך
פתאום, ינמור לו
לפתור כמה מהבעיות
המטרידות אותו. המשך
לסייע לאדם הקרוב
אליך לצאת מהמצב הקשה
בו הוא נתון, בת
23בספטמבר ־
22ב או ק טו ב ר
מאזניים — נצלי את הרגיעה
היחסית בחיי החברה
שלו לשיפורים באישיות ובמראה
החיצוני. קצת טיפוח עצמי לא יזיק לך.

אל תחשוש לעמוד על דעותיך אפילו
מול אדם חשוב ורם מעלה. הסנר את
עמדתך וסמוך על
הבנתם של אחרים.
הרגע לו אתה מצפה
יגיע השבוע, ותהיה
לך הזדמנות לנצל אותו
לטובתך, בתנאי שתשמור
על צלילות
מחשבתך ועל כושר
עקת
: 1 22 או ק טו ב ר -הניתוח שנחנת בו. בת
;22 בנו במבר
עקרב — אל תדביקי
לו את כל התכונות
הטובות שאת מבקשת למצוא בגבר חלומותיך,
הוא די מוצלח כמות שהוא.

ידידים, בני משפחה,
וסתם מכרים ייצאו השבוע
מעורם כדי לעזור
לך בכל הזדמנות.
הס לא ימנעו ממך
עצות נבונות ועזרה
ממשית, אך אס כל
[סוס1
אלה יעזרו לך לצאת
;21ב>ונ נ _
נ) 2ב׳ 1ל>
__ מהמשבר בו אתה נתון

— הדבר תלוי בקור
רוחך ובכוח רצונך. בת סרטן — תני
לו להרגיששהוא לובש את המכנסיים.

אל תתפתח לאמץ
לעצמך רעיונות חדשים
ויפים לכאורה, מבלי
לבדוק מס מסתתר מאחורי
הציפוי הנוצץ,
ומה מטרתם של הוגי
הרעיונות, יסוד הפתעה
שימלא תפקיד
21 ביו לי -
21באוגוסט
חשוב מאד במהלכיו
הקרובים, יזמן לך
צירוף מקרים מעניו. בת אריח, אל
תבטלי בפניו את אישיותך האמיתית.

אם תהיה אמיץ די
הצורך כדי להציג כמה
שאלות נוקבות באוזני
האדם הנכון, יתגלו לך
עובדות מדהימות, שתהיינה
לו לתועלת
רבה במישור המיקצועי.
בת בתולה — כושר
ההתאפקות המעולה שאת
מגלה לאחרונה,
ישא פרי, ויקשור אליך בקשר אמיץ את האדם
שבקרבתו את מעונינת זה זמן רב.

המהפכה תוצאות הבחירות טפחו על פניכם. הם
העידו כי כל הרעיונות ובמעשים שהטפתם
להם במשך שנים מעל גבי העולם הזה
פשטו את הרגל ואין להם כל אחיזה בעם.
האם תלמדו את הלקח ותשנו, סוף סוף,
את עמדותיכם ההרסניות ז
מ. משיח, תל-אביב
...להעולם הזה היד, חלק ניכר בעליית
הליכוד לשילטון. אתם עשיתם את מלאכת
הימין בכך שנלחמתם כל השנים בשילטון
המערך, ביזיתם את מנהיגיו בעיני העם
וחשפתם פרשיות שחיתות של ראשיו. פרשת
אשר ידלין היתד״ לדעתי, תחילת הקץ
של שילטון המערך. היא שגרמה לתחילת
גלישתו של כדור השלג הגדול שהסתיים
ביום הבחירות במהפכה שהעלתה את מנחם
בגין וחבריו לשילטון. האם זה מה שרציתם
ז אם כך, שיבושם לכם!
ראובן אדמץ, גבעתיים

תרבות צרפתית
אתם מתאמצים בכל כוחכם להוכיח כי
פלאטו שרון קנה, כביכול, בכסף מלא את
הקולות שקיבל בבחירות. אילו היה זה
כך, היתד, זו חצי נחמה. אבל מסתבר ש

הזמן להאיט קמעה את התקדמותך המהירה
והמאומצת, ולבחון מחדש את התכניות,
המטרות, והאמצעים.
אס תגיע למסקנה
כי משהו טעון שינוי,
אל תהסס לעשות
אותו מיד. אנשים בעלי
עמדה והשפעה, אשר
יש להניח שתהיה זקוק
לעזרתם, יתייצבו לצידך
באופן מלא. קשיים בל20
בינו א ר -
__1$בפב רו א ר

תי צפויים במישור ה־משפחתי
יעוררו בך
דאגה מוגזמת מאד. בוז דלי — הריב היה
באשמתך. אל תאשימי אחרים במחדליך.

אתה ניצב בפני שורת
ארוכה של אתגרים ובעיות,
החייבות לבוא

על פתרונן ללא דיחוי•
מן הראוי שתדע מראש
כי אתה מצוייד וניס בכל הכלים והכישורים
שאתה נחנה מחם ה19
1בפברו אר -
20במרס

דרושים להתמודדות
מוצלחת עם רוב הבעיות
הללו, כך שאם לא תעשה זאת,
אל תאשים אלא את עצמך. חוג ידידיך
עשוי להתרחב בימים הקרובים, תהליך
שיביא עמו שינויים לטווח רחוק•

שאלות ראשונות
השאלה הראשונה ששאלתי את עצמי,
מייד בהיוודע תוצאות הבחירות, היא איך

^יעור&נוט/יח.
.בהנחה מ׳ וידו־ת ל
חברי כנס־ח-

אתה מציב בפניך משימות בלתי אפשריות,
כדי שיחיה לך תירוץ לשבת בשקט
ולא לעשות
כלום. אם תציב לעצמך
מטרות ריאליות,
יש סיכויים שתוכל להגיע
לכמה מהן בקרוב,
כי הכוכבים לטובתך.
בת גדי —
צפויה לך הצלחה רומנטית
שעד כה לא
21בדצמבר ־
19 בינו א ר
העזת אפילו לחלום
עליה, כדי לחיות מוכנה
לה שפרי את חיצוניותך ואת נימוסיו,
ומה שחשוב מכל — היי טבעית•

תל־חי על בנק שוייצי בערבויות לנושיד.,
על ההמחאות האלה הופיעה החתימה:
ת.ח. אסטבלישמנט״ ,כשכולם מנסים עתה
לנחש מה מהות הארגון או המוסד המסתורי
הזה שאינו רשום כחברה מוכרת
בשום מקום.
כל מי ששרת בזמנו בעסקי רכש והברחת
עולים לארץ, בטרם הקמת המדינה,
זוכר ודאי מה היה הכינוי לעסקים הבלתי
חוקיים שניהלו שליחי ההגנה באירופה.
הם כונו אז בתואר :״ת.ח. געשפטעך, או
״עסקי ת.ח.״ וראשי־התיבות ת.ח. לא היו
שייכים לתל־חי או למונח עברי אחר אלא
לביטוי הערבי העממי, שנקלט גם בשפה
העברית המדוברת: תיל חיסטיזי. ביטוי
זה קשור בצורה כלשהי לאותו חלק מגוף
האדם שנוהגים לשבת ועד כמה שאני מבין
הוא מקביל לביטוי העברי הנפוץ :״שווה
לתחת״ .כיוון שהצ׳קים שנתנה קרן תל־חי
בערבויות לנושיה התגלו באמת כשווים
לאותו מקום, נראה לי שהחתימה ״ת.ח.
אסטבלישמנט״ אינה אלא תחליף לביטוי
״תיל חאסטיזי געשפטעך.
יעקב רוט, ירושלים

צירוף נדיר של אופטימיות ומצב רוח
טוב, יגרום לכך שהימים הקרובים יהיו
אחת התקופות המאושרות
ביותר במחצית זו
של ועטנה. זה הזמן להתנער
מכל היסוסיך ו־פקפוקיו,
ולהתקדם בצעדים
בטוחים לקראת
המטרה שהצבת לעצמך.
סיכויי ההצלחה כולם ל־ [1ש0
צידד, ואם תחמיץ ה23ב
;נו במבר ־

פעם את ההזדמנות
20בדצמבר

תהיה לך סיבה טובה ל־האשים
את עצמך במשך זמן רב. אל תהסס
לבצע את המשימות שהצבת לעצמך השבוע.

מכתבים

כמעט בכל מקום ובכל קלפי בארץ, כולל
בקיבוצים, נתנו לו אנשים את קולותיהם
מרצונם החופשי — בנוסף לאחרים. זה
מדאיג הרבה יותר. פלאטו שרץ יביא
לכנסת את השפה הצרפתית ועוד משהו
מהתרבות הצרפתית.
ישראל מי־ סוד, תל-אביב

עסקי ת.ח.
יש לי פתרון מקורי בקשר לתעלומת החתימה
שהופיעה על הצ׳קים שמשכה קרן

מדינת בורקעס
פעם אחת, במדינה שכולנו מכירים
אותה ואולי קצת יותר מדי, היה
גנרל אחד אחראי למשרד ממשלתי
שמימן, סייע ועזר להפיק את סירטי
הבורקעס האימבצילים, הוולגארים
והאידיוטים ביותר שהופקו באיזה
מקום שהוא בעולם, אולי מילבד
תורכיה.
וחגנראל הסתובב כשהוא מספר
באוזני כל מי שרצה לשמוע :״אנחנו
מדינה דמוקרטית. העם רוצח את
זה. חם יקבלו את זה.״
וכאשר התקרבו הבחירות את מי
מינתה מיפלגת חשילטון באותה מדינה
לעמוד בראש מערכת הבחירות
שלח 1ניחשתם נכון כיוון שאתם
מכירים את המיפלגח הזאת. וכך
סייע תגנראל לממן, ולהפיק את תעמולת
חבורקעס ^זאימבצילית, הוול-
גארית והאידיוטית ביותר כשהוא מסתובב
מדושן עונג ומכריז :״אנחנו
מדינה דמוקרטית. העם רוצה את זה
— הוא קיבל את זח״.
בלילה ההוא, אחרי הבחירות, נכחה
תמיפלגה כי בעצם העם לא רצח
את זח — אבל המיפלגח קיבלה את

יוסף שריק, תל־אביב

* תבלעו אתם את הלוקש הזה ששמו ממשלת
ימין. האם תחזיר אתכם ממשלה זו
לימי החושך של מפא״י, לתקופת סתימת
הפיות, או שעידן זה חלף סופית ואין שום
כוח — גם לא ״כוח 1״ שמסוגל עוד
להחזיר את הגלגל לאחור.
אנדרה פייכיש, חיפה
עד כמה״ שזה לא נעים לשמוע ולהודות,
הרי העם בישראל רוצה שטחים, רוצה יד
קשה, עימות ניצחי עם ערביי ישראל והמדינות
השכנות, רוצה שיעבדו עליו בעיניים•
אין צורך להרחיק לכת. בהיסטוריה
של דורנו יש שפע של דוגמות לכך:
עליית הפאשיזם באיטליה והנאציזם בגרמניה
— אלה הן הדוגמות הקלאסיות,
המלמדות עד להיכן עלולה להידרדר אומה
השואפת לשלטון חזק ולהשבת גאוותה
הלאומית. אך יש גם דוגמת ספרד.
למרות השילטון הפאשיסטי הממושך של
הגנרליסימו פרנקו, הרי מאבק עיקש, עם
קורבנות לא מעטים מצד השמאל — הביא
לבסוף את נפילת אותו שילטון.
נותר רק לקוות, שמדינת ישראל לא
תהפוך דוגמה נוספת באותה שרשרת היסטורית.
ראובן
פינחסי, הרצליה
אני חושש שכעת, אחרי הבחירות, כאשר
בגין יהיה ראש־הממשלה וגאולה כהן
שרת־ההסברה, תזדקקו מאד לחלק הקובע
״ללא מורא״ ,שחקוק בסיסמת העולם הזה.
מאד מקווה שתצליחו לעמוד בכך.
פרץ שמואלי, רמת־גן

הבדיחה הפבה עובדה
יש עובדות שהופכות בדיחות, ויש של-
היפך .״האיש הבודד לכנסת התשיעית״,
איש המיליונים, שהחל כקוריוז שאיש לא
התייחס אליו, הפך עובדה — ואילו הדמו קרטיה
שלנו הפכה בדיחה.
ואני רק מהרהר, האם לא נפתח בכך
פתח מסוכן שימשוך לישראל, כמו מגנט
(המשך בעמוד )10
ה מו ל ח

ה7רז

*דחי•

איד תבדיל ביו טיול
,ש״מישהו מאתך
לטיול מאורגן באמת?
פשוט, שאל את עצמד את 10 השאלות הבאות:

האם אכן תטייל
ב חבר ת בני גילך?

• האםא תה יודע מיהו מלווה־הקבוצה
שלך, כישוריו והכ שרתו?

האם כוללת
ה ת כני ת בילוי ובידור בערבים
או שמא תיעזב לנפ שך
ב שעות הערב?

האם טיולד מתוכנו כך שלא
ת ח מי עאתטכס חילופי־המ שמרות בלונדון,
את שוק הספ רי םהמ סו ר תי עלגדו ת ה סינ ה
או א ת שוק הציפורים בפריז?
(כולם מ ת קיי מי ם רק ביו ם א ) .
האם יעמוד לר שותך או טו בו ס צמוד
במ שך רוב ימי הטיול?

• האם הטיול מ שולב ב סיורי ם רגליים
להיכרות י סו די ת של אתרי התיירות?

.האם ידוע לד באילו
בתי־מלוו תשובו?
כמה בחדר?
האם יהיו שירותים צ מודי ם
לחדרים?
•6האם ויד אתש מסלולד אינו כולל
ימי נ סי ע ה רצופים ומעייפים?

. 7האם מחיר ה טיול
כולל דמי־ שירות למלצרים.
חדרניות, סבלים,מורי־דרד?
(ואם לא -ה תד ע כמה זה יעלה לך)?
•האם ה חברה ה מ ארגנ תאת טיולך מ סונפ ת לאיגוד מארגני טיולי ם לחו׳ ל,
להתאח דו ת סו כני הנ סי עו ת בי שראל
ולהתאח דו ת הבינ״ל למלווי ק בו צו ת(1אז*?)1

אםאתה יכול לה שיב ״כך
על כל 10ה ש אלו ת ה אל ה -זה הטיול ב שבילך.
פרטים נוספי ם עדיו תוכל ל מ צו א בחוברת ״כל טיולי ה צ עי רי ם של בוא־ניסע״.
בקש או תה במש רד הנ סי עו ת הקרוב אליך, קר א בה -ותדע מהו טיול מאזרג! באמת.

העולם הזה 2073

התחילו להיות יפים
מקצות אצבעותיכם
גע 1י לדי וג ברי !
הפת רון ה איד אל• לכל סוגי הצפרנ ״ ס !!!
הרכבה, אי חוי ו תי קון צפרנ ״ ם פות,
כסו סו ת ו שבו רו ת ב שי טהאמריק אי ת ח די ש ה

אנו מ ע מי די סלרשותןאת מי ט ב
ה קו סמטיקא יו ת, ה פ די קו רי ס טיו תוה מני קו רי ט טיו ת
ל ס טו דנט יו ת, שוטרות, חיילותונשותבטחון -הנחהמיוחדת

מכתבים
(המשך מעמוד )8
רב־עוצמה, מאות ואלפי ענקי פשע לבן
ושחור, שיידעו לרכוש את העסקנים המתאימים
ולהפוך לקובעי החוק בישראל ול־ח״כים
חסינים.
מוטי כרכות, יוושדיס

ברירה, בדרך שמכתיב להם החוק וטועים,
בצדק ,׳שבית־המישפט אינו מוסד שיקומי.
אסירים־לשעבר שבהם נתקלתי נאלצו
לבסוף להגיע לבית־חולים, או לכתובת
אחרת.
משה בניסטי, כלא כפר־יונה

השיקו? היה מוטעה

הבו לגו בורער,אס

הפעם טעיתם ! הימרתם על הקלף הלא־נכון
ויצאתם למילחמת־חורמה בד״ש, בעוד
שהיא סיכנה רק את שילטון המערך,
ולא יצאתם בגלוי נגד עליית הימין על
כל המשתמע מכך. כך הצליחו עסקניו הקשישים
של הליכוד, שההבדל היחיד ביניהם
לבין עסקני המערך הוא בהיותם
בוגרי אצ״ל במקום הפלמ״ח או ההגנה,
להיראות בעיני ציבור גדול כאנשים נקיי־כפיים.
האומנם כך?
אריה חן, תל־אביב

איני חסיד גדול של הסרט הישראלי
ואחרי שנכוויתי לא פעם, אני נמנע מללכת
לסרטים כאלה, ובמייוחד לא לאלה העוסקים
בהומור עדתי, המכונים בצדק ״סיוטי
בורעקאס״ .אך ביקורת מעודדת בעיתונים
רבים, ושיכנועיו של בני שהוא עצמו
חייל ביחידת חי״ר, הביאו אותי לבסוף
אל הסרט מסע האלונקות שיוצרו,
יהודה נאמן, כך נכתב, חינו צנחן ותיק
בעצמו.
לא התאכזבתי. להיפך. הסרט השאיר בי
רושם עמוק, והדליק אצלי אור אדום. הוא
עשה רושם אמין בעיקר בגלל מי שיצר
אותו. אך למרבה הצער היה האולם ריק־למחצה,
וגם הקהל שנכח גילה את הוסר־בגרותו
ואת אי־יכולתו לראות אמיתות
מכאיבות, בקריאות־ביניים ובשריקות. איני
יודע כמה אנשים באותו קהל ״שירתו
ביחידות הצנחנים, אך לפי הערכת בני
שהיה שם עמי — ספורים בילבד.
דוב ליכגי, תל־אביב

סדאה, שבתי ׳77
״נ ״ לקלאב ״ בון הצסיר[ והיו 0

דיזנגוף , 190ח״א,קומה א׳.להזנזמת: טל 232233
פתוחברצי סו ת בין ה 11119 רו 21.00 :־ 9 .0 0

כשראיתי את הרכב ההמון המשולהב
ברחבת מצודת זאב, ביום ניצחונו של
הליכוד, ניקרה בראשי ללא הרף השאלה
אם היתר, בהצבעתם של אותם המונים —
׳שהורכבו בעיקר מבני פרברים, חמולות
ישל עיירות־פיתוח ומושבים נידחים, רק
מחאה נגד שילטון המערך (שללא ספק
גרם להם את העוול הגדול ביותר שבוצע
בישראל) ,או ישיש בזד, יותר מכך.
האם לא חזינו במהדורה חדשה של קניית
מנהיגי שנונות בנוסח סלאח שבתי, תופעה
שאיפיינד, משך שנים לא מעטות את
שילטון מפא״י? אם אכן כך הוא, חושש
אני מן הצפוי לכלל האזרחים, ולאנשי
השכונות בפרט.
יהודה פינקוס, תל־אביב

חשש שווא

אנחנ 1וחסל את הז׳תן ים!
כמה פעמים ני סי ת להפטר מהז ׳ וקים ולא
הצלחת? לאחר חי טוי שלנו, אנו מחס לי םאת
הז׳ו קי םוהחרקיםואת מקבל ת תעודת
א ח ריו ת לשנה.

מודיעין 18ר״ג, טל5 .־6־ • 790114 אילת, טל.059-3012 .
היתר משרד הבריאות .21 :רש׳ עסק 181/75
*י תן

ע מי חי

הד1רת מזי 17י 0

מרב! צ לי ל ה נביעות
75ק״ מ דרו מי ת ל אי ל ת על חוף ים סוף

מודיע על תאריכי פתיחה

26 ליוני 24 ,ליולי 28 ,לאוגוסט 25 ,לספטמבר.
פרטים והזמנות: מרכז צלילה נביעות, דואר אילת
טלפון.059-6191 - 059-3667 :

האמת היא שחששתי שבעיקבות מערכת
הבחירות יורגש יובש בעיתון מחמת כוח-
אדם, שבוודאי הייתם חייבים להפנות
למירוץ הגדול לכנסת. אבל מתברר שלא
דובים ולא יער: השבועון ממשיך ללחום
את מילחמותיו, בלי מורא יובלי משוא־פנים,
ופרשת ידין — תעיד. קיוויתי שתצליחו
בבחירות. סוף כל סוף, מגיע לכם.
ברור היה לי שכשם שנלחמתם לציונות
שפויה יותר, לטוהר־ד,מידות, לשלום במרחב
ועוד ועוד, במיסגרת השבועון, כך
תילחמו בעוצמה גדולה יותר בכנסת, בהסתדרות,
וכמובן, במרץ רב יותר — בשבועון.

ישראלי, ירושלים

המילה המפחידה
לקראת הבחירות ניסה שר־זזאוצר יהושע
רבינוביץ׳ לפתור את בל מדדי והוליי המדינה
באמצעות הדפסת־כסף מוגברת שרק
האיצה את מירוץ האינפלציה. בתשובה
לכל הביקורות שנמתחו עליו על הדפסות
הכספים, הגורמות לירידת ערך הכסף,
השיב רבינוביץ׳ בטענה שהוא מעדיף אינ פלציה
ומשברים כלכליים אחרים על אבטלה.
האבטלה
הפכה בפי מר רבינוביץ׳ למעין
שד מפחיד שצריך לחשוש מפניו משום

מדינה של שוטרים וגנבים
בעייתי היא בעייתם של רוב האסירים
היושבים, כמוני, בכלא במדינה זו. זוהי
בעיית העיוות המשווע שבו נתקל כל
אסיר־לשעבר מייד עם שיחתרו. בעקיפין
נגרם נזק עצום לכל אזרחי ישראל. ככל
אסיר משתחרר, המקבל חצי־לירד, עבור
כל יום מאסר ועומד על פרשת־דרכים, כך
גם אני שוחררתי מכלא דמון, בשנת ,1974
לאחר ריצוי שילוש שנות מאסר. בכלא
סיימתי קורס מסגרות, והדבר הראשון שעשיתי
בהשתחררי היד, חיפוש תעסוקה,
כדי לפרנס את מישפחתי.
קיבל אותי לעבודה קבלן שלא ידע על
עברי, אך כשנודע לו הדבר נקט שיטה
מקורית: הוא לא פיטר אותי, אלא החל
לנצל אותי (שעות נוספות ללא תמורה,
וכר) .כאשר ניסיתי להתקבל למיפעליט
גדולים כמו כור, וולקן, מיספנות ישראל
ותע׳׳ש, נעניתי בשלילה — הפרופיל הרפואי
שלי נמוך (אגב, באותם מיפעלים
מועסקים ערבים).
איך אפרנס את מישפחתי, מגזל? פניתי
בכתב למישרדי־ממשלה הנוגעים בדבר:
מישפטים, מישטרה, סעד, פנים, ביטחון,
לאגודה-,לשיקזם־האסיר, אך ללא
הועיל. נתקלתי בקיר אטום של אדישות
משוועת. כיום אני עולה למשלם המיסים
כ־ 5000ל״י בחודש. זאת מלבד הוצאות
המישפט. אם לא תיפסק האדישות לנושא,
תהיה זו מדינה של שוטרים וגנבים.
במקום לשבת בכלא יכול האסיר להביא
תועלת בתעשייה, במקום נזק במיליארדים
יכניס מטבע זר.
באופן כזה נכנסים אנשים למעגל שממנו
אין יוצאים: מישפט ראשון, שיחדור.
חזרה לפשע. התובע טוען שהאיש הוא
בעל עבר ומסוכן לציבור, וכן הלאה. האמת
היא שהציבור מסונן לעיתים
לנאשם. המאסר רק גורם מרירות ושינאה
כלפי החברה. השופטים הולכים, בלית-

שהוא עלול לגרום לאסון. אולם באותה
שעה עצמה גרמו השיטות הכלכליות של
יהושע רבינוביץ לאבטלה סמויה, הן בקרב
המנגנון הממשלתי המנופח והן בקרב מקבלי
קיצבות הסעד והביטוח־הלאומי שלא
משתלם להם עוד לעבוד. כתוצאה מכך
קיימת למעשה בישראל אבטלה בהיקף
הרבה יותר גדול מכפי שמראה הסטאטיס־טיקה.
השאלה היא ממה צריך לפחד: מה־מילה
״אבטלה״ או מקיומה הממשי של
האבטלה. לי יש הרושם שהמילה היא שמפחידה
את רבינוביץ /האשף־הכלכלי של
המשק הישראלי.
פנחס צרפתי, באר־שבע

ויכוח אגתולוגי
בגיליון העולם וזזה -2065 מסוף מארס,
הופיע במדור ״נמר של נייר״ מאמר ב״שם :
״משה דור ורבים אחרים״ ,שהתיימר להיות
הערכה של האנתולוגיה זיז רייטינג
פרום איזראל, שיצאה כאן לאור מטעם
טרנסוורלד פאבלישרם. אני נזקק למלה
״התיימר״ ,מפני שנמר־הנייר שלך, הכו־
(המשך בעמוד )14
העולם הזה ,!073

!תאים לך
תוכנית קניה
על פ׳
אפשרויותיו

0 9ר 6רוה• ה א 3ר

* לבחירתד 4גדלים6 :ו7.ו 22,1<>.קוב .
ובמבחר צבעים
*עכשיו במחירים הזדמנותיים!
* אקפקה מידית!
* שרות מעולה ומסור של *4־*^ בישראל
* למערכת הקירור

מעתה, גבק נו תדמקרר
א מ צי

להשיג אצל :״מץ׳׳ :בני־ברק — רמת־גן — רחוב מודיעין .19 חיפה: רה׳ הבנקים .1רשת סלוני באלי: חיפה, רה׳ הרצל .1ירושלים: רה׳ בן־יהודה .6
עפולה, שד׳ הנשיא .12 שילה: שיווק ישיר לצרכן הפיקח. תל־אביב -בנין מגדלור, רה׳,בן־יהודה ,1רה׳ המאספים — ,4צומת אבן גבירול קרליבך.

הסטודנט אומד:
ב אי סתא חו שבי ם
רק עלי.

ב ל מה ש מצ יע ים

מתא ים לגילי,
לחלומותי,
ובעיקר לב יס י.

^* >5י עיי׳י!י*^£*954

ב ל מה ש מצ יעים
לבעלי,
ניתן ג ם לי
זלילדינו .
במ חיריסטודנטים

אנחנו אומרים

כשטובת שניכם לנו.ד עינינו ־ בואו אלינו.
ל ב חי רתבם ־ טי סו ת מתיא לאירופהולארהיב, טיולי צע יר יםוסטודנטים
איסתא ״ אופירטורסבאירופה, טיסות שכר פוים א יר ופ י ות מוזלות,
סיורים חל ומ י ים איסתא־מילה באיטליהוספרד .
עוד ב אי סתא: תעודת ס טו דנ ט בינל או מי ת, ה פלגו ת, כ ר טי ס מנוי לרכבו ת ועוד.

איסתא

תל אביב -רח׳ בן־יהודה .( 109 שד׳ בן־גוריון) טל 64/5:ו • 247 ירושלים -רח׳ אלישר 5־י קפה אלסקה) טל 225241 :
חיפה-בית הקרנות רח׳ הרצל(חדר )245 טל 669139:

ה עול ח

הזה

7073

הצלת כי כ ר שהתנוונה
לא רוצחים את דיזנגוף
לא אונסים את צינה
ואל תגידו בגת אלישע)
הפעם שלא בדרכו, נתפס ״העולם הזה״ ()2071
לדעתו החד־צדדית של הארכיטקט אלישע גת, והגדיר
את שיפוץ כיבר״דיזנגוף המבוצע על־ידי עיריית
תל״אביב—יפו, ברצח הכיכר. אני בא, איפוא, להרגיע
את הקוראים, כי המוצר המוגמר שאזרחי העיר יקבלו
עם סיום העבודה בכיכר יחיה: מרשים, מושד, ואבן•
חן לעיר. ועוד ייאמר על צינה כי ״בימי בלותה היתח
לה עדנה.״״
ויכוח בין אדריכלים על קונצפציה ארכיטקטונית,
כשמדובר בפרוייקט כזה ובמקום כזה, הוא דבר המובן-
מאליו. אולם מר אלישע גת טוען לצד הפונקציונלי של
התוכנית, וכאן מן הראוי לקבוע כי אין ממש אף באחת
מטענותיו.
כיכר־דיזנגוף נבנתה לפני 40 שנה (מי עוד זוכר את
המתנגדים של אז , 0באשר רחוב דיזנגוף והכיכר שבמרכזי
חיו כיטעט יחידה אחת. מאז ועד היום ״נקרעה״
הכיכר והתרחקה מהסובב אותה. התנועה הסואנת שמקיפה
אותה כטמבטיון שוטף, הפכה אותה מכיכר לבני-
אדם, לאי-תנועה לכל-רכב. כל המערכת, הכוללת
מכוניות, הולכי־רגל, אוטובוסים ושירותי מסחר ובידור,
מתקיימים באיזור באופן מאולץ, ואין בכל הכיכר
אף קטע שאוהב בני אדם ושבני״אדם אוהבים אותו.
צריך להיות בלתי״מאוזן מבחינת אורבנית וקהילתית,
על-מנת לתבוע שימור המצב הקיים.
באיזור הכיכר ממוקמים ארבעה בתי-קולנוע, שני
תיאטראות, כ 25-בתי״קפה ומיסעדות, בתי״מלון, ו״דיזנ•
גוף סנטר״ ההולך ונבנה יירבז עוצמה אדירה של מיסחר
ושירותים. רחוב דיזנגוף קנה לעצמו שם בינלאומי, ולמרות
כוח-חמשיכה וריבוי הפעילויות באיזור, הכיכר
עצמה הלכה והתנוונה ומיספר דורשיה הלך וקטן.
לבית העירייה מגיעים מדי שנה מאות מכתבים שבהם
מבקשים אזרחים, מבקרים ותיירים, לשפץ את הכיכר
ולחדש את פניה.

0 בעיקבות ההתפתחות השלילית שחלה במהותה של
הכיכר ואובדן כוח״המשיכה שלה, ניגשה העירייה לעיצובה
מחדש. התוכנית, ביסודה, נשענת על שתי מגמות :
האחת, כיכר פונקציונלית, והשנייה מערכת תחבורתית.
הכבישים והכיכר יהפכו לרחבה אחת גדולה להולכי-
רגל בלבד, וההפרדה בין כלי-הרכב לבני־האדם תחיה
מוחלטת. עשרות העצים הגדולים שמגבילים היום את
תנועת הרכב, יתגלו במלוא יופיים, ומתחתם תתקבל
פיאצה של ממש עם דשאים וירק, אשר יתמשכו מחגורת
הבתים דרך המידרכות והכביש אל פנים הכיכר.
השטח הכללי של הכיכר, שישמש להולכי־רגל בלבד,
יחיה בן 7500 ממ״ר, וריהוט הרחוב שיותקן בו יהווה

,שחס ±חש 03
פרס שיגר טיל
אם היה למישהו ספק עדיין שחסרת האיפגל מעל
הטנק הישראלי ״מרכבה״ נעשתה לצרכי בחירות,
בתקווה לחציל את שילטון המערך, באה הופעתו של
שר־הביטחון שימעון פרם במיסגרת העימות עם מנחם
בגין בטלוויזיה ופיזרה את כל האשליות•
פרס, שהסתכל על כל בעיות המדינה מזווית־ראייה

מקור״שימחה לטף ולמבוגרים כאחד. בטבור הכיכר תותקן
מיזרקה, והמשטח היצוק והמוגבה מעוצב בצורה
אסתטית ומאוזנת, והוא תופס בסך־הכל 15 בילבד
משטח הכיכר.
תנועת כלי־הרכב, אשר תופרד כליל מתנועת הולכי־הרגל,
תתבצע במעבר מקורה קצר וחלק המפולש מכל
הכיוונים, שדרכו ייראו הרחובות כיחידה אחת מכל
צדדיו. עורקי-התנועה יתפרסו בצורה מאוזנת ברחובות
המוליכים אל הכיכר, וקטעים מרחוב בן״עמי וזמנהוף
ייסגרו לתנועה ויהפכו ל״מידרחוב״ .חטדרי״התנועה החדשים,
שייכנסו לתוקפם, יובילו את התנועה הציבורית
והפרטית ברחובות דיזנגוף, פינטקר, ריינט, טשרניחובס־קי,
בוגרשוב והמלך ג׳ורג׳ ,ומערכת-התנועה תענה לדרישות
ביתר קלות ובחלוקה מתאימה לעומסי התנועה
ולהפעלת פרוייקט ״דיזנגוף סנטר״.
מר אלישע גת, אשר על השגותיו נשען מאמר ״העולם
הזה״ ,מוסר דברים שאין בהם שחר. האם באמת
סבור מר גת שלא ניתנה הדעת לאספקת סחורה
לחנויות! וכי איך מספקות ערים רבות בעולם אספקה
למרכזים מיסחריים שהתנועה נסגרה בהם כליל והם
הפכו ל״מידרחוב״ ! לכיכר יגיעו אספקה, מכוניות כיבוי-
אש, מכוניות ניקוי ואוספי־אשפה, רכב ביטחון וכל רכב
שהוא.
אולם אספקת הסחורה תיעשה — כמו בכל עיר מתקדמת
בעולם — בצורה מבוקרת ובשעות שבהן יותר

לכלי״הרכב להיכנס לשטח הכיכר. תחנות האוטובוסים
ימוקמו במיפרצים מיוחדים ברחוב פינסקר, ברחוב
דיזנגוף וברחוב ריינס. לא תהיינה תחנות-אוטובוסים

בביבר עצמה — וכי מה רע בכך !
איזו שטות היא לקבוע, כי המתכננים לא לקחו
בחשבון ״עובדה פשוטה״ שכל ירידה בשיפוע (בן /20/0י)3

או עלייה בו תגרום להחלפת מהלכים. כל משך המעבר
ב״מינהרה״ הוא 4־ 3שניות. מי שטוען דברים אלה
פשוט אינו מבין את התוכנית, וילמד את הנושא, במקום
להתעקש שלא להבין אותו.
ערך הנכסים בכיכר עצמה, חנויות, בתי״קפה, מסעדות,
דירות או מישרדים, יעלה לאיו״ערוך בתוצאה
מהשינוי שיחול במקום. בערים כמו מינכן, קלן, קופנהגן,
מילנו ובו׳ ,עלה ערך הנכסים ושכר־הדירה ב״מיד־רחוב״
במאות אחוזים.
בעוד בשישה חודשים אמורה כל העבודה בכיכר
להסתיים, הציבור יגלח פרוייקט נאה ומפואר. כיכר
דיזנגוף תהווה בוח-משיכה להמונים, והבתים ובתי־העסק
מסביב לכיכר ישופצו בהדרגה. תהליך הניוון
וחסלאמיזציה של האיזור ייעצר, והתוצאה תדבר בעד
עצמה.

דויד שיפ מן, סגן ראש עירית
תל־אב־ב

ד *זד.
של סוחר-נשק, יכול היה לזקוף לזכותו בעיקר עיסקות
רכש שביצע עבור המדינה. אך תוך בדי מניין העיסקות
המוצלחות שעשה והמפעלים חבטחוניים שהקים, רמז
גם על כך ״שיש לנו גם משהו בדימונה״ .והמבין יבין.
היה זה שימוש פסול ונפסד בסודות בטחוניים כמוסים
ביותר של המדינה לשם תעמולת בחירות.
אבל בכך הוכיח שימעון פרס שהוא תלמיד מובהק
של בן־גוריון. שכן הוא למד מבן־גוריון כיצד ניתן להעיף
טיל (״שביט 2״) לצרכי בחירות. או שהיה זה פרס עצמו

שיעץ אז לבן-גוריון את עצת אחיתופל להשתמש בהסרת
חאיפול מעל הטיל הסודי לצרכי בחירות ! אם איני
טועה, חיה זה פרס שניצב אז לצידו של בן־גוריון
בתמונת הפירסומת של הטיל.
שימוש בהישגי הממשלה, כולל בתחום הביטחון,
לתעמולת״בחירות הוא לגטימי. אבל לאטור פירסום
דברים, רק בדי שניתן יהיה לפרסמם ערב הבחירות, זוהי
ציניות חסרת־בושה.

אביגדורכלב, רמת־גו

שחס ״חש 03ח1ח
מ׳שמעוז השיריון
קראתי את הדו״ח המזעזע שלכם על שהתרחש
פבסיס״שיריון מרכזי בצה״ל (״העולם הזח״ .)2071 קראתי
גם את מאמרו הטוב של הפרשן בנימין עמידרור.
אומנם נדהמתי, אך לא התפלאתי. הדברים היו
ידועים זה שנים מרובות, לכל מי ששירת אי־פעם בח־טיבות״שיריון
מילואים, או שהיה לו קשר עם גייסות־השיריון.
השורשים
של מה שהתרחש עמוקים יותר מכפי
שנראה מניתוחבם. יסודם נעוץ בניוונם ובסירוסם
של עקרונות יפים /שנידרדרו על-ידי במה מראשי-החיל
לשעבר, עד לבלי הכר. אחד מעקרונות אלה הוא זח
שדיבר על ״מישמעת שיריון״ .האחר הוא זה שדיבר
גבוהה-גבוהה על חשיבות הנשק וקדושתו. האמת היא,
שעקרונות אלה הופעלו ליצירת מישמעת ״בולשיט״ ,שגבלה
בטרור ומתאימה אולי לצבא בריטי, או רוסי, או
פולני, אך אינה מתאימה כלל לתנאי הארץ.
להלן מיספר דוגמות :
בתקופת כהונתו של אחד מיוצרי ״השיטה״ ,האלוף
ישראל טל, כמפקד בית״הספר-לקצינים של צה״ל, עפו
מאות צוערים מבית״הספר בשל עניינים של מח-בכך.
הטענה היתה תמיד: הם הפרו עקרונות מקודשים !
צוער שאיבד שתי מחסניות של תמ״ק ״עוזי״ בעת
הסתערות — עף. מי שאיבד את-חפירה במסע ארוך —

עף. מי שנמצאה במיקלעו טיפת חלודה, לאחר יום־
אימונים מפרך שנמשך בעשרים שעות — עף, וזאת
שבוע לפני סיום הקורס. העובדה שלצוער זח לא סופק
בלל שמן לשימון קנה־המיקלע, לא עניינה כלל את
הגנרל.
סוג ״מישמעת״ זה הלך עם האלוף טל בכל אשר
פנה. הוא היבה שורשים בגייסות-השיריון, וממנו למדו
אחרים כמו שמואל גורודיש־גונן. בבל יום שישי היה
משתרך תור ארוך של חיילים ליד דלת חדר המפקד,
שכן עריכת מישפטי-המפקד, בשל עבירות של מה״בבך —
זה היה חלק מ״חשיטה״.
דבר זה לא מנע, כמובן, את הבלגן, חוסר־הסדר וה־ברדאק
האיום באפסנאות ובמחסנים. לשם ,״מישמעת
השיריון״ לא הגיעה, שכן מישמעת זו היתה חיצונית
בלבד.
רבים מחברי, שיבלו להיות ביום קצינים בכירים
בחת״ם ובשיריון, מצטערים על שלא ידעו לשמור על
יחסים טובים עם האפסנאים בעת היותם בקורסים
שונים. מי שהיו לו קשרים טובים, לא ״עף״ מהקורס
בשל אובדן של מה-בבך, שכן הוא תמיד השלים את
החסר.
כישלונה המוחלט של ״השיטה״ שיצרו טל, גורו־דיש
ואלופי בולשיט אחרים, הוכח היטב במילחמת יום-
הכיפורים. אז הוכח בעליל, ש״מישמעת השיריון״ המפורסמת,
לא הגיעה כלל לימ״חים ולמחסני-האפסנאות
הגדולים בחטיבות. הברדאק שם היה נורא. טנקים יצאו
לקרב בלי פריסקופים, תותחים בלי כוונות מאופסות,

תותחים אחרים עם סדנים פגומים, ולאנשי יחידות שלמות
לא היה ציוד אישי ראוי״לשמו.
האלוף ישראל טל, סגן־הרמטכ״ל בעת מילחמת יום־
הכיפורים, מיוצרי שיטת הבולשיט, לא נתן את הדין
על מחדלי המילחמה. האלוף גונן נתפס לטיעונים פורמליים
שונים. עשרות קציני־שיריון אחרים, חסידי ״השיטה״,
,אפילו לא ננזפו. על מה שאירע בימ״חים רובצת
שיכבה עבה של גריז וטישטוש. הללו שערבו מישפטים
בכל יום שישי לטוראים ששבחו לרכוס כפתור> הללו
שהיו אחראים לימ״חים, יצאו מהעניין יבשים — במו
אותו רבי.
אין ספק ,״מישמעת שיריון״ של ממש היא דבר יפה,
חשוב והכרחי. הצרה היא, שעיקרון חשוב זה סורס
לחלוטין בגייסות השיריון.
לבן, הגיעה העת לתת את המשמעות הנכונה למושג
זה. מישמעת שיריון אין פירושה ״בולשיט״ ,אין פירושה
עמידה על עניינים של מה-בבך, אין פירושה מיל־חמה
בתנאי סלון, שבה כולם מצוחצחים, מכופתרים
ואיש אינו שוכח או מאבד מאומה בקרב. פירושה האמי-
תו הוא מישמעת פנימית עמוקה, שנובעת מההכרח של
היותך חלק מחיל מקצועי בעל חשיבות מכרעת בשדה־הקרב.
פירושה שאתה, כקצין בכיר, אחראי למחדלים
במו הטוראי הקטן שאותו העמדת לדין אתמול.
כשנגיע להברה זו בגייסות השיריון, אין ספק שתחיה
לנו ״מישמעת שריון״ אמיתית.

אוריהבאר, תל״אב־ב

מכתבים

פוסוש ד־ר יעלונקוך

711

(המשך מעמוד 06
תב בעילום־שם, לא נכנס להערכה סיפ״
רותית אלא התקיף בשצף־קצף את משה
דור, היועץ לענייני־תרבות בשגרירות ישראל
בלונדון בטענה שהוא, לדיברי המחבר
האנונימי, מנצל את מעמדו, כשם
שעשו קודמיו, על״מגת לקדם את כתביו־הוא
ואת כיתביהם של אחדים מאנשי שלומו.
המחבר נוקב בשמותיהם של הקודמים
לדור בתפקידו — חנוך ברטוב,
אהרון מגד ״ואחרים״ .מתקבל על הדעת
שב״אחרים״ הוא מתכוון לבנימין תמוז.
אין אני רוצה להתערב בפולמוסים הפנימיים
ובמריבות הנצחיות של סופרי
הספרות הישראלית, אולם אני רוצה לקבוע
דברים אחדים למען האמת ולמען
כללי המישחק ההוגן, כדלקמן:
9היוזמה להוצאת האנתולוגיה הנ״ל
היתד, כולה שלי. כחבר ״ועדת הספר
והדפום של המועצה הכלכלית לישראל״
בלונדון הודעתי לוועדה, שאני מתכוון
לתאם את הופעת האנתולוגיה עם שבוע״
הספר הישראלי שעמד להיערך בלונדון
בנובמבר ,1976 כדי להטעים את הצד
התרבותי של המיבצע ולא רק את ציב־יונו
המיסחרי. לא ביקשתי עזרה מן
הוועדה, וזו לא סייעה לי במאומה. מח־לקת־התרבות
של שגרירות ישראל ומארגני
״שבוע־הספר הישראלי״ בלונדון
קיבלו ממגי הודעה על תוכניתי זו ממש
כשם שקיבלה ״ועדת הספר והדפום״.
0טרנסוורלד פאבלישרס, בעלי קורג׳י
בוקס, הציעו לשתף־פעולה שלא־על־מנת
לקבל פרם, וזאת כדי לעודד את המו״לות
בישראל בכלל. הם לא ראו באנתולוגיה
זו עסק מיסהרי שתכליתו להכניס רווחים
ואף הודיעו מראש, כי אם יהיו רווחים,
יוקצו אלה לצרכים תרבותיים כלליים,
ובמיקרה שיהיו הפסדים תכסה אותם ההוצאה
מכיסה.
9בחירת החומר לאנתולוגיה זו היתד,
נתונה כל־כולה לשיפוטי, ולא היתד, שום
התערבות מבחוץ. רק אני אחראי לבחירה
זאת, ואני מקבל עלי את האחריות המלאה
לכך. כיוון שצריכים היינו לסיים את
הדפסת האנתולוגיה לפני שייפתח ״שבוע
הספר הישראלי״ ,לא היה סיפק בידינו
להזמין תרגומים מיוחדים בשביל הקובץ.
ממילא צריך הייתי להשתמש בתרגומים
שהיו מונחים לפני, חוץ מאלה שראו אור
קודם־לכן בספרים. היד, רק יוצא־מהכלל
אחד :״השבוי״ ליזהר סמילנסקי, שלדעתי
נודעת לו חשיבות די־הצורך לחזור ולהדפיסו,
ועל כן חרגתי למענו מהכלל
שקבעתי לי. מיגבלה נוספת נעוצה היתהבהכרח לשמור על גודלו של ספר״הכים
— 256 עמודים.
9במרוצת הכנת הספר שאלתי בעצתם
של סופרים ישראליים שנמצאו באותה
שעה באנגליה והם נענו לי. כמובן. ביניהם
היו א. ב .יהושע ונתן זך, שהמחבר
סומך את ידו עליהם. כן מצאתי את משה
דור שופע רצון טוב־ ומוכן להושיט כל
עזרה למיבצע. אפשר בנקל להפוך על
פיה את ההלצה הזולה והמופרכת של
הכותב, שהיא לא רק אווילית אלא גם
מרושעת־במתכוון, ולהגיד ש״הלוואי שהיו
רבים כמשה דור.״
9אין זו הפעם הראשונה שהריבעון
היהודי, ישיש לי הזכות לערכו, כשם שגם
הייתי מייסדו, מעורב במיבצעים תרבותיים
דומים שמטרתם לקדם שיתוף־פעולד,
תרמתי עם י-שראל. בשנת 1966 היה הרי־בעון
אחד מיוזמי הסימפוזיון של סופרים
ישראליים וסופרים אנגלדיד,ודיים בתל־אביב.
בשנת 1970 הוציא הריבעון לאור
גיליון מיוחד שהוקדש לסיפרות ישראל,
בשם איזראלי רייטינג. במשך כל עשרים־
וחמש שנות הופעתו של הריבעון הוא
מייחד דרך־קבע מקום לתרגומים מיצירותיהם
של סופרים ישראליים. אלה שיש
להם עניין כן במה שנעשה במדינת ישראל
בשטח התרבות והסיפרות מעריכים
את המאמץ הזה, שהריבעון קיבל על עצמי
בלא שום דחיפה מהחוץ. סופר בעל־שם
כתב בביקורתו על נין. רייטינג פרום
איזראל בשבועון ג׳ואיש כרוניקל לאמיר
:״זהו אוצר מלא וגדוש ...חובה לכל
מי שרוצה להביו מה שמתרחש במדינה
שליבנו פועם בקצב אחד עם ליבה״.

יעקב זונטאג, לונדון

9כותב המאמר הנזכר במיכתב ועורך
המדור ״נמר של נייר״ אינו אנונימי כלל.
השם דן עומר מופיע בהבלטה בתחתית
העמוד, בשולי המדור.

-־עילם

הזה 2075

׳ין ד״״ מ, ן 1

*811 1

ה תגו בהה
ית על המהפכה בי שראל
היתה מ או בקת -אך היא מטעה

י שציפה לכך שהעולם יגיב בצורה דרמאתית
על בחירתו של סנחם בגין, בוודאי התאכזב.

בוושינגטון, במוסקבה, כקאהיר וכעדי־הכירה
האהרות היתה התגובה ״זהירה״ .אפשר
היה לקבל את הרושם שגדודי העולם קשרו
ביניהם קשר כדי להמעיט מהשיכות השינוי
שחל בישראל.
תוך דקות אחדות, בדרכו אל שפת־הים ביום חמסין,
חולל הבוחר הישראלי מהפכה במדינה. הכל נעשה בשקט
בלתי־דרמאתי, בלא תופים וחצוצרות.
כך הייתה גם תגובת העולם. הוא הגיב במילים סתמיות,
במליצות שיגרתיות, בהודעות דיפלומטיות אפורות, במאמרים
ראשיים מודרכים, שהודיעו כי בעצם, שום דבר
מהותי לא השתנה.
כל מדינאי רציני בעולם יודע, כמובן, שהשתנה דבר
מהותי מאד. תוצאות הבחירות בישראל ישנו לא רק
את חייו של כל אדם בישראל, הן עלולות להשפיע
במישרין גם על חייהם של מאות מיליוני בני־אדם
אחרים, מיפאן ועד קליפורניה.

וושינגטון יודעים, כמוכן, כי עלייתו של מנחם
בגין פירושה פיטיטת־רגל •טל המדיניות האמריקנית
כמרחב.
במשך ארבע שנים בנתה ארצות־הברית במרחב
בניין עדין. שהבטיח לה רבות. היא רכשה את ליבם
של מרבית המישטרים הערביים. היא דחקה את ברית־המועצות
אל מחוץ לתחום, בזהירות ובעדינות, מבלי
לגרום למשבר• היא הבטיחה לעצמה את זרם הנפט
הערבי החיוני, בכמויות הגדלות והולכות משנה לשנה.
היא עמדה להכתיר את הבניין בגג יצוק היטב, בצורת
הסכמי־שלום שיושגו בתיווך אמריקאי.

עתה התמוטט המיכנה העדין כולו כמכה
אחת של הבוחר הישראלי.

איו ע סי בעולם המסוגל אף להעלות על דעתו

עמד בראש הממשלה אדם שהאמין בלב -שלם כי קיימת
זהות טוטאלית בין האינטרסים האמריקאיים והישראליים.
ש־מעון פרס הבטיח אף לעלות על רבין מבחינה זו.

האמריקאים אינם מפוגלים להאמין כי מנחם
בגין הוא אדם שונה לגמרי.

מותר להם לפקפק בכך. מותר להם לגסות לקנות
את ליבו של האיש החדש בקבלת־פנים מפוארת בבית
הלבן, בדיברי־נועם מפי ג׳ימי קארטר.
יעבור זמן עד שגם האמריקאים ישתכנעו כי מאחרי
המעטה החיצוני של פתיחות ג׳נטלמנית וגינונים קוסמופוליטיים,
קיים מנחם בגין אחר — קנאי, נוקשה, בעל
אמונה טוטאלית בצידקת דרכו ההיסטורית.
מתי זה יקרה?

אולי כעוד כמה חודשים.

אם כן, מה פשר ההסכמה העולמית הכללית
להעמיד פנים כאילו אין זה כק?

** וזרה ביותר תגובת העיתונות המצרית, המודרכת
על־ידי השילטון. היא טענה שהשינוי שחל בישראל
אינו חשוב, וכי המסקנה היחידה הנובעת מתוצאות הבחירות,
היא שעל ארצות־הברית יהיה להגביר במיקצת
את לחצה על ישראל.

כיצר ניתן להסביר תגובה מוזרה זוז

אין ספק שיועציו של אנוואר אל־סאדאת יודעים
היטב שחל מיפנה במרחב. המציאות הישראלית החדשה
מונעת כל אפשרות להחזיר לערבים אף שעל אחד של
אדמה כבושה בארץ־ישראל. היא מונעת גם כל אפשרות
להכיר בקיומו של העם הפלסטיני, ולא־כל־שכן בזכותו
להגדרה עצמית ולמדינה לאומית משלו.

כנסיבות אלה לא תובל אן? מדינה ערכית
אחת להרשות לעצמה לקיים משא־ומתן עם
ישראל. על הסכמי־שלום אין מה לדבר.
מבחינה ערבית, נתקיימה עתה הסיסמה הישראלית
השגורה :״אין עם מי לדבר.״
אם כן, מדוע מעמידים אנשיו של סאדאת פנים כאילו
אין זה כדי

ההסבר פשוט כיותר: כיצד להציל את
פאדאת.

מזה ארבע שנים משליך סאדאת את כל יהבו על
עניין השלום. הוא הבטיח לעם המצרי, ולעולם הערבי
כולו, כי הוא עומד לההזיר לערבים את השטחים הכבושים
בדרכי־נועם, בעזרת בריתו עם ארצות־הברית. לשם כך
הסכים, לדבריו, לד•,פסיק את מילחמת יום־הכיפורים. לשם
כך הסכים להסדרי־הביניים, שהחזירו לו רק חלק קטנטן
של סיני. לשם כך הסתכסך עם ברית־המועצות וגרם
להפסקת זרם הנשק הסובייטי.

מה שקרה בייטראל בשבוע שעבר, מהווה
פשיטת־רגל של מדיניות זו.

בקפיצה אחת התרחק השלום אל מעבר לאופק. לפתע
הסתבר כי כימעט שאין מנוס ממילחמה חדשה — בעוד
שהצבא המצרי לוקה בחימושו, ואינו משיג נישק בכמויות
רציניות משום מקור מובטח.
לגבי קבוצה כלשהי של קצינים צעירים, השותים
קפה במועדון־קצינים כלשהו באוגדת־שיריון כלשהי ליד
התעלה, עלולה להתבקש המסקנה שסאדאת צריך ללכת.
אותו רעיון עלול לעלות בדעתה -של קבוצת קצינים
במועדון כלשהו בדמשק. חאפז אל־אסד הלך בדרכו של
סאדאת, אם כי בזהירות רבה יותר.
וגם ימועדון־קצינים בעמאן עלול לצוץ רעיון דומה.

שינוי גורר שינוי. מהפכה לאומנית בישר-
אל עלולה לגרום לשינוי דומה ככל המדינות
הערכיות.

משום־כך מנסים התועמלנים הרישמיים של מישטרים
אלה, בעקשנות נואשת, להמעיט מחשיבות הדבר שקרה
בישראל. הם מוכנים לתקוף את בגין ה״טרוריסט״ ,״רוצח
דיר־יאסין״ .אך הם מוסיפים מייד שבעצם ״אין הבדל
בינו לבין הציונים האחרים.״
ואם יש הבדל כלשהו, אין הוא חשוב .״האמריקאים
יעשו סדר. האמריקאים יכפו הסדר. לא ח-שוב מי יעמוד
בראש ממשלת ישראל.״

ן* תאפקותם של האמריקאים נובעת משיקולים
| 1אחרים.

גם האנשים המתוחכמים כמישרדיב ב

נחם בגין בחגיגת יום הב חירות
הסכם־שלום עם ישראל ,־שלא יחזיר לערבים את רצועת-
עזה והגדה המערבית, וביכללן לפחות חלק מירושלים,
ושלא יישא חותמת פלסטינית מוסמכת.

שני הדברים כלוגי־אפשריים לחלוטין, כל
עוד ממלא מנחם בגין תפקיד חיטוב בממשלת
ייטראל.
כיצן, אם כן, מתכוונים האמריקאים לצאת מן המבוי
הסתום הזה?

* דמה יטהפ יעשו, קודם כל, ניסיון להשפיע על
^מגחם בגין עצמו.

כעיני בל מי שמכיר את מנחם בגין, זהו
ניסיון חסר־תוחלת. אבל האמריקאים אינם
מכירים את מנחם בגין.
הם מכירים מדינאים בכל העולם, שניתן לקנות אותם
בתנופה, בכיבודים, בהענקת יוקרהפוליטית
בכסף,
אישית. הם דוגלים בסיסמה :״לכל אדם יש מחיר״.
ולפוליטיקאי, לא כל שכן.
בישראל הם יכלו, עד כה, להתפנק. כל ראשי ממשלות
ישראל, מדויד בן־גוריון ועד (כימעט) ל-שימעון פרס,
הבינו כי אין קיום למדינה בלי ברית עם מעצמה מערבית
אחת לפחות. למעשה עוצבה מדיניות זו עוד בימי
תיאודור הרצל, בימי הראשית של הציונות.
במ-שך שני דורות היתה בריטניה בעלת־הברית הנתונה.
ערב הקמת המדינה תפסה ארצות־הברית את מקומה.
מלבד הפלירט הקטן עם ברית־המועצות בימי מילחמת־העצמאות,
והאינטרמצו הצרפתי שהוביל למיבצע־סיני,
היתד. לכל ממשלות י־שראל אוריינטציה איתנה ובילבדית
על ארצות־הברית.
בתקופת יצחק רבץ הגיעה מגמה זו לשיאה, כאשר

מה יקרה עד אז י
חילופי מחמאות, איגרות, מחוות, בלה־בלה־בלה דיפלומטי.

יקדה לאהר־מבן7

הר־כך יתחיל העימות הבלתי־נמנע.
\ £ארצות־הברית פ-שוט אינה יכולה לקבל את הקו
של בגין, מבלי להרוס את האינטרסים החיוניים ביותר
של קיומה: המשך זרם הנפט, שיתוף ההון הערבי
הכביר במערכת הכלכלית האמריקאית העולמית, חסימת
המרחב המיזרח־תיכוני לפני הסובייטים.

אכל גם עימות זה יהיה תהילה איטי, זהיר,
הדרגתי.

תחילה יתחילו הברגים להתהדק אט־אט. הטיפול
השוטף באספקת הנשק לישראל יתחיל להיות ממושך
וקשה יותר. תתעוררנה לפתע בעיות כלכליות. הסיגנון
ישתנה במיקצת.
בהדרגה יחרייפו הדברים. בקשות־נשק ייתקלו בסירוב.
ברזי הכסף ייסגרו בזה אחר זח. המיתקפה הערבית
באו״ם לא תיתקל אוטומטית בווטו אמריקאי.

ואז יתחיל העימות הגדול.

מתי?

כסוף 71977 בהתחלת א7197

ידוע כי מנחם בגין מאמין שבעימות זה תנצח ממשלת
ישראל, בהנהגתו. הוא מתייחם אל יהדות אמריקה כאל
אוגדת־מילואים, שאפשר לגייסה בכל עת ולהפעילה בכל
משימה. הוא מאמין כי יהודי אמריקה יקומו כאיש אחד,
יסתערו על כלי־התיק־שורת ועל הקונגרס, ויגבשו חזית
ששום נשיא אמריקאי לא יוכל לעמוד בפניה.
(המשך בעמוד )38

לאנשים
הנכונים!

777
הברנדי הלאומי שהוא בינלאומי.

ניצו יומו חשו הירד מחדש רתקוו מסכסל׳
האופוזיציה, ומה שיקמו דעוזוי־השוים ורדובויהם
1תדהמת הכישלון, ההלם
והעצבנות שבה היו שרויים
חברי מרכז מיפלגת העבודה
אחרי היוודע תוצאות הבחירות,
נתנו את אותותיהם גם
בישיבת חברי מרכז המיפלגה,
שהתקיימה למחרת יום־הבחי-
רות. שר־הביטחון, שימעון
פרם, דיבר בזכות פועלה של
מיפלגת העבודה לטובת המדינה.
התפרץ הביוגרף של
דויד בן־־גוריון, ד״ר מי כאל
בד־זוהר, וקרא לעברו
:״איפה אתה תושב שאתה
נמצא, באסיפת המגבית או בישיבת
המרכז?״ כשמסר פרס
עובדות סיספריות על האחוזים
והקצב של הגידול במשק,
העיר בר-זוהר :״הוא שכח
לציין את גידול אחוז השומן.״
81 תוצאות הבחירות הטילו
על שר־המישטדה, שלמה
הילל, תדהמה גדולה עד־כדי-
כך שהיה משועשע משהו. הוא
סיפר כי בשעתו, כשהיה ח״כ
צעיר, תקף בחריפות את מיש־רד-המישטרה
בראשותו -של
השר המנוח ככור שיטרית,
ואף העלה הצעה לסדר־היום
נגד המישרד .״אני מתכוון למצוא
את פרוטוקול אותה ישיבה,
ולהתחיל ללמוד מחדש
לתקוף מספסלי האופוזיציה,״
סיכם הילל.
81 כשנשאל ברוך לשם,
עוזרו של שר־המישטרה הילל,
מד, יהיה עתה על עוזרי־השרים
ודובריהם, אחרי שבראש
הממשלה יעמוד הליכוד,
השיב, :״אנחנו חלק מאחוז האבטלה
שעליה הודיע מנהיג
הליברלים בליכוד, שימחה
ארליך.״
81 דובר הליכוד בהסתדרות,

אווי זוהו
כרמל $מזרחי
נד קבי ר א׳י ח יזנייו זזט־זן

1111 כפי שהופיעו על מסן הטלוויזיה הפנימי נ־
11-1 11 1 - 4י בניין הטלוויזיה בעת שהוקלט העימות
הפומבי ביניהם ערב הבחירות. בשל תקלה טכנית השתלבו על
המסך פניהם של מנהיגי שתי המפלגות היריבות לדמות אחת,
כאילו כדי להמחיש שאין כל הבדל ביניהם. בשידור נמחק הקטע.
יוסי קנטי, היה מאושר ב ליל
הבחירות לכנסת. הוא ני גש,
נרגיש כולו, אל האלוף

מביים עתה את סירטו ״המציל״ ,גוזש־תתפות
ידידתו משכבר הימים, השחקנית
יהודית טולה, שאותה גילה בעת שהעניק לה את התפקיד המרכזי
בטירטו ״שלושה ימים וילד״• מאז נמנית שולה עם בני״חבורתו
של אורי. אבל נפל על בימת הצילומים של ״המציל״ ,בחוף ת״א,
כאשר נודע כי גיסו של אורי ניספח באסון המסוק. אולם זוהר
החליט, כי ההצגה חייבת להימשך, והצילומים נמשכו כסידרם.

(מיל ).עזר וייזנמן, ואמר
לו :״עייזד, עייזר, עד לפני
כמה שנים אנשים פחדו לומר

בגלוי שהם טהרות. היום הם
מתביישים להגיד שהם במע־רד.״

8שר-החוץ ינאל אלון
הגיע לישיבת המרכז באיחור,
וישב מחוץ לאולם. מייד הוקף
על־ידי עיתונאים, שניסו לסחוט
ממנו הצהרות. הגיב אלון
בכעס :״מה אתם מנצלים את
העובדה שנקלעתי לכאן במיק-
רה 1״
81 סוניה פרס, רעייתו
של שר־הביטחון, לא חזתה כנראה
מראש את תוצאות הבחירות,
והחליטה להתחיל להתאמן
לתפקידה המיועד כרע-
יית ראש־ממשלה. סוניה, הידועה
כאשד, הנחבאת אל הכלים
שכימעט אינה נוטלת חלק בחייו
הפוליטיים •והציבוריים של
בעלה, הזמינה את רעייתו של
ראש ממשלת דנמרק, אנקר
יורגנסן, לסעודה בעת שהיה
אורחו של בעלה בבית ברל.
אלא שהארוחה לא תוכננה מראש,
ומשום כך לא דיווחה
על כך הגברת יורגנסן לבעלה.
כשחזר זה מבית ברל ולא
מצא את אשתו בחדרם שבמלון
דן, הורה מייד לפתוח
במיבצע ״חפש את האשד״״ כשהוא
מגלה עצבנות גוברת והולכת.
לבסוף נמצאה הגברת
במיסעדת המלון, בחברת רעיית
שד־ד,ביטחון.
81 יורגנסן התגלה כאורח
נעים וסימפטי. כמינהגו קיבל
מנהל מלון דן, רפי שדה,
את פניו של האורח רם־ד,מעלה׳
ופתח לפניו את דלת מכוניתו.
יורגנסן יצא מן המכונית
ושאל את שדה המופתע :״במד,
אוכל לעזור לך, אדוני?״
! 8רעייתו של מנהיג הלי-

שייקה ירקוני

(מימין) ,בעלה של הזמרת יפה
ירקוני ואביהן של אורית שוחט,
דוברת מחנה שלי, ורותי ירקוני, מזכירת־ההסברה של המחנה,
פגש במסיבה בסופר שלמה שבא, בעלה של השחקנית זהרירה
חריפאי, ואמר לו :״אנחנו שנינו בעלים החיים בצל נשותינו.״
השיב לו שבא :״נכון שאנחנו חיים בצל נשותינו. אינני יודע איך
אצלך, אבל על עצמי אני יכול להגיד שאני חי על דיווחי אשה.״
העולם הזה 2073

אי שי ם

מל, עליזה בכין, נשאלה
מהו שטח דירתה בת שני החדרים
שברחוב רוזינבאום בתל-
אביב. היא השיבה :״ 50 מטרים
מרובעים ואני יודעת שזה
מדוייק, כי רק לפני שבוע
שיכנעתי את בגין לעשות לינוליאום
לריצפה והוא הסכים,
אז מדדנו את השטח.״
! 8כתב הטלוויזיה הצרפ־תית
ז׳אק כודוים וציוותו
המתינו שעות ארוכות למנהיג
הליכוד מנחם נ־גין, שהיה
,אמור להגיע למצודת זאב מייד
עם הסתמן ניצחון ברור לליכוד
לבחירות. אך המנהיג בושש
לבוא. הצוות המשועמם
החלים ליזום מתיחה: בודוס
עמד ליד הדלת וצעק ״הנה
בגין! הנה בגין!״ המוני האנשים
שנכחו בסביבה החלו
אצים בהיסטריה לעבר הדלת,
למחוא כפיים ולצעוק ״עם ישראל
חי!״ כשהסתבר כי היתד,
זו מתיחה, כימעט שעשו שפ,טים
בכתב ובאנשי־ציוותו.
8 ,בצרות מצא את עצמו
העיתונאי אלסנדרו פודו,
י כתב השבועון הברזילאי וודו־.,
הוא כיסה עבור שמעונו את
הבחירות בישראל, ושהה בין

השאר במצודת זאב. אולם לפתע
מצא עצמו מוקף המון
נזעם שצעק :״הנה אורי אבנר
! ,הנה אורי אבנרי !״ פודו,
הדומה לאבנרי דימיון מפתיע,
נחלץ אך בקושי מזעם ההמון
בעזרתם של שוטרים שנכחו
במקום.

ח״כ אהוד אולמרט

נע בין פסימיות לאופטימיות
ביום־הבחירות. אולמרט, שהיה
ראש מטה אירגונים ארציים
במטה־הבחירות של הליכוד,
הסתובב על גג הקומה ה־13
במצודת דאב, המשקיפה על
תל־אביב כולה, ואמר :״אם
ננצח, תהיה החגיגה למסה.
אם נפסיד, היא תתחיל כאן
למעלה ותיגמר למטה. כמה
אנשים שאני מכיר באופן אישי
יקפצו מהגג.״
81 מה המשותף בין ״נשיא
ארצות-הברית ג׳ימי האר־ט
ר, הח״כ החדש שמואל
פלאטו-שרון ומנהיג שלוט-
ציון, האלוף (מיל ).אריאל
(.״אריק״) ש רון י׳ שלושתם
גייסו את אמותיהם לעבוד עבורם
בעת מסע־הבחירות. ג׳ימי
גייס את אמו ליליאן, פלאטו
גייס את אמו אסתר שחרשה

בתי-אבות, ואילו אריק גייס
את אמו ורה, תושבת בסר-
מל״ל. סיפר אריק :״אמא שלי
עבדה עם החמוד מבית לבית,
ועשתה בשבילי נפשות.״ ב-
ייום־הבחירות היתד, ורה יוש־בת־ראש
ועדת־קלפי בכפרה,
כשלידה רובצת כלבתה האימתנית,
ניצה.
! 8אחד העיתונאים ניגש
אל ח״כ גאולה כהן ושאל
אותה :״נו, מה יהיה עכשיוי״
השיבה לו גאולה, שיש הטוענים
כי תזכה בתפקיד סגן-
שר־החינוך :״אל תדאג, בשבועיים
הראשונים לא נסגור
אף עיתון.״
81 בערב נוסח לילות וינה,
שהתקיים במלון הילטון בתל-
אביב בנוכחות השגריר האום־
טרי פר פישר, נכחו גם שר־האוצר
יהושע רסינוכיץ׳
והממונה על הכנסות המדינה,
משה נוידרפר. בכניסה
חולקו לאורחים כרטיסי־ריקוד,
•שעליהם יכלו לרשום את בניד,זוג
שאותם רצו להזמין לר קוד.
הגיב על כך השחקן
מייל! בורשטיין, שר,ינחה
את הערב :״נו, אני רואה
שנוידרפר כבר רשם כמה
שמות בכרטיס־ד,ריקודים שלו.
הוא כבר ירקיד אותם במיש־רדי
מס־ההכנסה. הוא מת לדעת
למי יש היום 250 לירות
בשביל לבלות ערב כזה, ומאיפה
בא לו הכסף.״

רעייתו של מנהיג שלומציון, אלוף (מיל).
אריאל (״אריק״) שרון, הוכיחה ביום״
| 1 111/

הבחירות כי היא הכוח המניע והדוחף העומד מאחורי אריק. לילי
גררה את אריק מבית״קפה אחד למישנהו בערי הדרום, לחצה ידי
אוהדים והדביקה על ביגדיהם את סימלי שלומציון. באחת הפעמים
שבהם לחצה ידי אוהדת דרכה על פרצויפו של פרופסור ייגאל ידיך,
שביצבץ מתוך פתק־פירסומת של ד״ש והושלך על הריצפה, לקול
צהלותיה של האוהדת ולקול קריאת בעלה :״תדרכי עליו חזק !״

81 אשתו של שייקה או פיר,
לידיה, אינה נכנעת בנקל.
אחרי שניסיונה לשחק
בתוכניתו של בעלה אלף הפרצופים
עלתה בתוהו, היא
משתתפת כעת בתפקיד של
תיירת אמריקאית בסירטו של
אורי זוהר, המציל.

י ו ניה אפ ר ת

אלוף פיקוד״המרכז הוא ספורטאי חובב, המקדיש את שעות הפנאי שלו
לשחיה ולמשחקי בדור שונים. בתמונה נראה האלוף בבגד״ים בעת הפסקה,
לאחר שחייה ארובה, כשהוא זוכה להערצתן של בנות הפיקוד שלו, שצפו בו בעת אימוני הכושר שלו במים.

אורי ליפשיץ

מצא עיתוי הולם לתערוכת־ציורים מעניינת משלו, המורכבת
מדיוקנות של מנהיגי המדינה כמו שימעון פרס, משה
דיין ופרופסור ייגאל ידין. בתערוכה, המוצגת בגלריה בני קירשטיין בתל-אביב,
העולם הזה 2073

81 בבחירות מסוג אחר עומד
להשתתף בסוף החודש ה־פירסומאי
הישראלי אורי
אוסנת. תוצאת הבחירות

כבד ידועה: אובנת ייבחר בכנס
השנתי טל איסת״זב האיגוד
הבינלאומי של מישרדי
פירסום טכני־תעשייתי שייערך
בארצות־הברית, לתפקיד
סגן־הנשיא-ד,עולמי של האיגוד.
מי שהציע את אובנת לתפקיד
לא היה אלא נציג
ברית־ד,מועצות, וזאת אחרי ש הנציגים
הערביים החברים באיגוד,
ושאיתם מקיים אובנת
יחסי־חברות מצויינים, נתנו את
הסכמתם למינוי.

מתנוססים גם פרצופיהם של יהושע רבינוביץ, גולדה מאיר ואחרים. לצד כל אלה דיוקן
של הנרקומנית רחל (״החיפושית״) צארום, שהתאבדה לפני חודשים אחדים בבית״מלון
בבת״ים. כשנשאל מה לנרקומנית ולמנהיגי האומה, השיב :״הזנות נמצאת בכל מקום.״

סיטו הצלחה, סינון־ נישלו!,
וסיטו שהוא לא הצלחה ולא נישלו!
שקיות־החלב הגיעו בזמן לחנויות ולשוקים. לקראת
בלותו היתה לט. עדנה, והחולצה שלו התייבשה לגמרי•
ט. החלבן עדיין במיקצוע• יש לו כבר שלושה נכדים
ואת העיפרון מהאוזן החליף בגלובוס. הוא גם קנה
חולצה חדשה מדקרון אפור. עכשיו יש לו נהג שכיר
בשביל הליילנד. ט .יושב במושב הימני עם היד על
החלון, והנהג פורק ומעמיס. ט .כבר לא עובד ממש,
הוא רק עושה חשבונות. ייתכן שבעוד שנה־שנתיים
יקנה לעצמו מחשב־כיס קטן.

בעיר־מולדתו של כותב העמוד גר חלבן אחד, ט.
שמו. היתה לו עגלת־עץ קטנה ומרוטה, והוא היה דוחף
אותה עמוסת בקבוקים וקרטוני־ביצים, בעלייה התלולה
שליד ביתו של הכותב. בחמסינים היתה חולצת״החאקי
של ט. החלבן רטובה מזיעה; ואילו בחורף היתה רטובה
מזיעה וממי־גשם גם יחד. שנים ארוכות דחף ט. את
עגלת־החלב שלו בשקדנות ובהתמדה, וכל הצרכנים ידעו
שעליו אפשר לסמוך. הוא תמיד ישנו, ותמיד בא בזמן,
ולא מרמה בעודף.
העבודה הקשה נתנה את פירותיה. יום אחד החליף
ט• החלבן את עגלת־העץ הישנה בעגלת אלומיניום נאה
ומשוכללת, בעלת גלגלי־בלון, ועליה מודפס בתכלת מאיר״
עיניים: תנובה. עגלה מודרנית, אבל כבדה יותר•
הוורידים שהכחילו בקרסוליו של ט. כשדחף את עגלת־העץ,
חישבו לפקוע משהחל לדחוף את עגלת־הכסף
הנוצצת. אבל הוא לא ויתר ולא נשבר, והחלב המשיך
להגיע ללא תקלות.
השנים חלפו וט. החלבן הצטמק מחמת הנטל.
חולצת־החאקי הרטובה תמיד החלה נתלית עליו ברפיון,
ומשולש־השיזוף האדום שהיה מקועקע לתפארת
מתחת לצווארו הלך והצהיב. אולם הקידמה הגיע גם
לענף החלבנות, ויום אחד הופיע ט. החלבן רכוב
באיטיות, אך בגאווה, על כלי מנועי, תלת־אויפני, הנושא
ארגז־עץ גדול ומרווח ועליו כתוב: תנובה. צווארון
חולצת־החאקי של ט. רופד מעתה במיטפחת״אף לבנה,
כיוון שט. נאלץ להמשיך להשקיע מאמץ רב בעבודה.
כדי להניע את תלת־האופן, השתמש בחבל ארוך שכרך
סביב המנוע ומשך בכוח פעם אחר פעם, עד שהחל
המנוע לטרטר, והרכב לטפס לעבר הבית הבא•
כאשר השתחרר הכותב מן הצבא, הופתע לגלות כי
ט• נוהג בג׳יפ של ממש (ועליו: תנובה) .שערו הכסיף
מעט, אבל פניו הוטבו. אפילו חולצת־החאקי היתה
כימעט יבשה. ט .הספיק, תודות לג׳יפ, לגמור את הטור
בשליש הזמן, ונהייה חלבן של עוד שתי שכונות.
אחר״כך באה מהפכת הפוליאטילן, שהדיחה את
החלבנים ממעמדם החיוני. ט .הסתגל מהר. הוא קנה
ליילנד ענקי (תנובה) ונהייה מפיץ־חלב אזורי. העיפרון
עדיין על האוזן והמיטפחת על הצווארון; מתוך הרגל.

כך תופר חיט,

כך תוסר חיט!
הוא גוזר הבד בנחת
ומשחיל לו הוט במחט.

כך תופר חייט
לי מעיל,
לך מעיל
ביום של חג
נלב #בגיל-
כך תופר רהט!

הנהג א. ו.
ביום גשם אחד נקלע כותב העמוד לעיר־מולדתו,
למטרות שאינן קשורות בסיפור זה בין שאר עיסוקיו
הזדמן לו להמתין, נוטף מים, לאוטובוס באחד מן
הקווים העירוניים. לאחר המתנת-מה הבקיע האוטובוס
מתוך הערפל והכותב נכנס לתוכו נושף אדים מהבילים,
והגיש לנהג כסף־קטן רטוב וקר•
הנהג היה אדם עייף ואפור־פנים, עטוף במעיל-רוח
כבד ובצעיף־צמר, וכולו מכווץ מאחרי ההגה מחמת גל-
הקור הלח שחדר יחד עם הכותב מן הדלת הפתוחה.
הוא נטל את הכסף הקטן, שתי מטבעות בנות לירה
כ״א, ובעודו מנגב בידו האחת את ההבל מן השימשה
הקדמית, ומחזיק את ההגה בין ברכיו, פנה ביד ימינו
אל מכונת״העודף וסחט ארבע פעמים את גליל המטבעות
בנות עשר האגורות, שכן מחיר הכרטיס היה לירה
ושישים בלבד.
משהתקין הכותב את ידו כלי לקלוט את המטבעות,
הבחין בתווית״הפלסטיק הדבוקה אל מכונת־העודף.
תווית כחולה, שמתוכה מובלטות אותיות לבנות, מגושמות
במקצת בצורתן ומרווחות יתר על המידה. התווית
ציינה את שם הנהג ואת מיספרו. ואם כי מיספרו של
הנהג לא עורר בכותב כל תגובה, הרי השם החקוק
בפלסטיק הפיח בליבו גל של חמימות• זה היה א.ר•
א.ר. היה שוער אמיץ וקפטן מחונן בקבוצת הכדורגל
שהכותב, כנער רך, נימנה עם אוהדיה השרופים. אותה

עת העריץ הכותב את א.ר. יותר מכל בשר־ודם אחר
(אפילו חוזליטו נחשב בעיניו כקליפת־השום לעומת א״ר).
בשל עמידתו האיתנה בין הקורות, בשל רוח הביטחון
והאמונה שנסך בחבריו, בשל זינוקיו המרהיבים ומלאי-
ההקרבה, בשל צירופו לסגל הלאומי, ויותר מכל —
בשל כובע־המיצחייה שחבש, גם כשעמד עם הגב אל
השמש• הכותב משוכנע כי היה זה א.ר. שהמציא את
כובע־המיצחייה. אומנם באו אחריו דורות רבים של
שוערים ועשרות כובעי״מיצחייה, מהם נאים ומהם עלובים,
אך מאז ועד היום לא התאים שוער לכובע־מיצ-
חייתו יותר מא.ר. הנערץ. אולי כדאי ברגע זה להשתפך
ולגלות, כי הכותב שאף בכל ליבו להיות שוער מוצק
וגמיש כא.ר ,.אם־כי הכיר במיגבלותיו והסתפק בהערצה
אילמת בלבד. פעמים רבות ניגלה א.ר. לכותב בחלומו,
כשכובע-מיצחייתו מתנשא אל-על וזינוקיו מרהיבים עוד
יותר מאשר במציאות.
בינתיים נאלץ לכותב להתבגר מעט, ולהסתפק בכתיבה,
וגם את מצב הליגה אינו מכיר די הצורך• אבל
נראה כי א.ר. ראה ימים קשים יותר• הנה הוא, גדול
השוערים, נוהג טייגר דולף בעיר גשומה, ידיו הבוטחות
מנקבות כרטיסיות ורגליו השריריות שעונות בנוקשות
אל הדוושות. שמו, שהיה מפאר את כותרות כל עיתוני-
הסיפורט ומשמש נושא לשפע של מישחקי-מילים, מוטבע
היום ברישול על מכונת־העודף של הכסף הקטן, והגרוע
מכל — כובע״המיצחייה המהולל איננו, ותחתו נחשפה
חלקת שיער דליל. אין דבר עצוב משקיעת האלים.

פעם יצרו ג׳ינסים באמריקה והמלחים (ימאים)
היו מבריחים אותם לחנויות. פעם יצרו ג׳ינסים רחבים
אבל האופנה היתה ללכת צר. פעם יצרו ג׳ינסים שמגיעים
עד החור של הפופיק, אבל כל אזרח היה חייב
להוריד את החגורה כדי שיגיעו עד הקו של התחת, ככה
שעם טי״שירט קצר יוכלו לראות את ההתחלה של
החריץ. לצורך זה הופנה כל קונה ג׳ינס בחנויות הימאים,
לאחר ששילם לירה אחת דמי תיקון, אל החייט

החייט ק. היה אדם מריר במקצת. היו לו ציפיות
אחרות מן החיים• כשהיה צעיר, כמו בתמונה שמאחוריו,
הוא לא חלם שיגיע אל החור הזה ברחוב הימאים,
ויעבוד בלחצר ג׳ינסים לפושטאקים ולמאניאקים• החייט
ק. בא ממקום אחר, והיתה לו דיפלומה בחייטות כתובה
באותיות גותיות מאיזו אקדמיה בווינה או בבודפשט.
היו לו גם תמונות של מודלים, עם חליפות בנוסח הרצל
והקייזר וילהלם׳ מודבקות באופן סימטרי מסביב ל־דיפלומה.
אבל הנה הוא יושב כאן, מאחרי הזינגר
הישנה, לפניו קערית-המרק של הצהריים, והוא מצר
ג׳ינסים. רק ג׳ינסים. לירה לג׳ינס, וג׳ינס זה בד קשה
וגס, הורס את המכונה ואת האצבעות. ובאמת קיבל
החייט ק. קמטים על המצח ושקיות תחת העיניים
מרוב מאבקים נגד הבד העבה. וכל הפראיירים רוצים
את הדונגריזים שלהם על המקום, ומנדנדים, ולא מבינים
מה זה טוב ומה זה יפה.
יום אחד, יזה היה לפני שהכותב החל מצר את
מכנסיו, אולי לפני עשרים וכמה שנים, נכנס החייט ק.
לאיפאטיה מוחלטת. הוא התחיל להזניח את המקום
והתחיל להזניח את עצמו. החייט ק• החליט שפיז׳מה
היא לבוש מספיק טוב בשביל הקהל הגס הזה ובשביל
הבד המחורבן הזה, ומאז הפסיק להתלבש• סלון החיי-
טות שלו הלך והתקלף. השלט אופנת גברים ונשים הלך
ודתה. רק הידיים המשיכו לפרום תפרים והרגלים המשיכו
לנענע את הדוושות. זהו.
כאשר ביקר הכותב באתרי נוף ילדותו ועבר ברחוב
הימאים, הלך להציץ אצל ק. החייט. והוא עוד שם.
עם הפיז׳מה. הרגליים מנענעות והזינגר תופר, וקערית-
המרק על השולחן כבר עשרים וכמה שנים, ועוד מעלה
אדים. ועל השולחן ערימות של ג׳ינסים, שחם כבר
מתוצרת הארץ, והמחיר הוא חמש-עשרה לתיקון, אבל
הבד עדיין גס וסרבני וק. החייט עודנו נאבק בו ב-
אפאטיה מרירה.

לא נורא
תמונות במערבה
לא נורא
אני לא יודע מה לכתוב• אני גם עצבני. היום יום
חמישי, ואני צריך להוריד מדור• אין לי איזה נושא קליל
או עניין משעשע שאני רוצה לכתוב עליו, ובכך להתעלם
מהבחירות. אני אכתוב על הבחירות. בבר תיכננתי את
העמוד מבחינה גראפית, וגם נתתי כותרת — תמונות
במערבה, על משקל תמונות בתערוכה׳ ברמז למערכה,
מערבת הבחירות. כך שעכשיו אני צריך רק לכתוב. אולי
הייתי צריך לכתוב הבל כבר אתמול בבוקר, כשהבל עוד
היה לי טרי וחם והמום בראש. אבל פחדתי שזה ייצא
נורא. תמיד זה יוצא נורא כשאני כותב בכעס או בזעם.
לא, צריך לשמור על קור-רוח, על ראיה מאוזנת, על
פיכחון. שטויות. אבל הנה אני כותב היום מה שפחדתי
לכתוב אתמול. אני לא יכול הפעם להיות ציני או מבריק
או שנון. אני ארביץ את ההשתפכות שלי, ללא סדר והיג־יון,
היישר למכונה, ללא ליטוש וללא לא־יודע־מה (אחר־כך
אני אעבור ואתקן) .אתמול כבר התחילו הבדיחות•
הייתי צריך לכתוב לפני שיתחילו הבדיחות•

כן נורא
כך התחלתי לכתוב היום אחרי־הצהריים. עכשיו כבר
לילה. מאוחר בלילה, ועדיין שום דבר לא יוצא לי.

לא נורא
כבר התחילו הבדיחות. אני בבר שמעתי שתיים. צחק־תי,
אבל זה לא הצחיק אותי. בטח כבר יש מישהו שמבין
את חוברת בל הבדיחות בגין. אז הנה לו עוד שתיים. אולי
אותו זה יצחיק.

כן נורא
— איך יקראו למחנה־הריכוז שיקים הליכוד ז —
מחנה שלי.

לא נורא
סיסמא חדשה :״די לבכות בארץ הזאת — בואו
לבכות בארץ אחרת !״

כן נורא
באמת הייתי צריך לכתוב ישר בבוקר שאחרי. אז
הייתי המום וזה טוב לבריאות• עכשיו, אחרי ההתפכחות,
אני מיואש וזה רע לבריאות, כי זה מקשה על
התיפקוד, ואני בבל זאת צריך להתפרנס.

חוץ מהבדיחות בבר יש ״מנחמים״ מקצועיים׳ הזורקים
לי כל נחמה אפשרית, החל מ״יותר גרוע ממה
שהיה לא יכול להיות״ הפרימיטיבי ועד ל״הם לא
יחזיקו מעמד״ המתוחכם• אבל גם את עצמם הם לא
מצליחים לנחם.

כמו בולם גם אני מבקש לי סימנים, אותות, רמזים,
הברות, שברים, כל מה שאפשר, כדי לשכנע את עצמי
שזה לא נורא.

לא נורא
אבל זה בן נורא.

כן נורא

כן נורא

כי הם כן יחזיקו מעמד. ובגלל זה אני היום מיואש,
בעוד אתמול הייתי המום. אתמול עוד היה ברור לי
שתנועת העבודה תשדד שורותיה ותאבק ותילחם וכל
הסיפור. היום ברור לי שאין תנועת עבודה. אין שום
תנועה ואין שום עבודה. תנועת העבודה היא בסך הכל
מנגנון הולך ופוחת ובראשו מנהיגי הפועלים הידוע
שמעון פרס.

כי בינתיים כל מה שיש לי בראש זה כמה תמונות
מהלילה הזה׳ שאחרי :

לא נורא
בליל הטלוויזיה ניראה לי לפתע שמעון פרס אנושי
נחמד ונורמאלי ליד בגין. פרס אומנם הוא דמגוג מסריח,
שקרן ורמאי, מנוול ומאניאק ; אבל הוא מעולם לא
שם כיפה על הראש וקרא תהילים נוכח פני האומה.
חשבתי לאן הגעתי, שאני פתאום בעד פרס. הרי רק
לפני חודשיים חשבתי לאן הגעתי שאני פתאום בעד
רביו. זה מה שנקרא הסאלאמי של הרע במיעוטו —
אתה אוכל חרא דליל, מבסוט שזה עדיין לא שילשול
דלוח׳ ומתגעגע לחזור לימים היפים בהם אכלת חרא
סמיך ומזין•

כן נורא
הדבר שהכי מרגיז אותי, זה איך לא צפיתי את זה,
איך לא ראיתי את זה. הרי אני עצמי אמרתי שזה יקרה,
ושזה קרה — הופתעתי• היום זה ניראה לי כל כך פשוט
וברור, שאני יכול רק לבוז לעצמי. על מה כתבתי בשבוע
שעבר י ליגלגתי קלות על אהרון בכר ועמוס קינן. איזו
שאננות. בדיוק כמו ממשלת ישראל, שדנה על פרשת
וינה בערב יום־הכיפורים. כן, גם אני נפלתי חלל בשבי
הקונספציה.

לא נורא
ואולי גם עכשיו אני נרפל חלל בשבי הקונספציה. אולי
שוב אני לא קורא נכון את תמונת הקרב. אולי באמת
זה לא כל כך נורא.

כן נורא
אבל גם זאת קונספציה. זה שזה לא כל כך נורא.
ומה יהיה באחד המחרים, שיקרה מה שכל־כך שצפוי
שיקרה 1שוב אני אופתע י !

לא נורא
ובך אני נע במו מטוטלת — ניקרע בין אהבתי
השקולה לעיזי ובין תאוותי ההיסטרית לחמורי. זה לא
נורא, זה כן נורא.

כן נורא

לא נורא
הופעתו מקפיאת״הדם של בגין המנצח, עם התודות,
עם ״ארץ זרועת מוקשים״ ,עם ציטטה מלינקולן, עם
הקריאה לפרס למסור כתב״בניעה׳ עם הכיפה, עם
התנ״ך• חיוביו מדושני העונג של חנוך סמית, על המידגם
הנהדר שיצר, במו מהנדס השמח על הזרימה היפה של
הדם בצינור שתיכנן. אמנון רובינשטיין, האיש שהחל
את דרכו בליבראל הלוחם בלאומנות ובבפיה הדתית׳
ושעכשיו העלה אותם לשילטון, עומד עם ידיים על
המותניים, כיאה למנצח אמיתי. נערה אמריקאית אלמונית
האומרת לכתב״טלוויזיה :״איי דונט ספיק היברו,
באט דיס קאונטרי בילונגס טו אס, סו צ׳ירס פור דה
ליקוד יהודה בן־מאיר מדבר על הבוקר על ערכים
וחינוך, ללא חיוך. משה דיין׳ ממנהיגי תנועת העבודה
הלוחמת, מסביר מדוע הוא יישאר עכשיו במערך: בי
עכשיו אין סכנה שתהיה נסיגה מיהודה ושומרון, תודה
לאל. אנשים מקואליצית״המנצחים מאושרים מהיבחרו
של פלאטו־שרון, כי הוא גילה זקיפות-קומה יהודית
והראה לגויים מי אנחנו.

כן נורא
לא רק לגויים. כולנו ראינו לפתע מי אנחנו.

לא נורא
זה נורא ן

כן נורא
זה לא נורא.

פרסום פיר מ. עמר גורגרס

מעונת־הביסחוו 3נ שהיא ס״מח ניום היא ט־ימיסיבית, מעוותת
ומשובת * חידוני השירטוו במדינה מהווים הזדמנות מתאימה

יגווזו נוהדש את
מערבת-הביטחון
^ תחלפות השידטון כישראל היא ההזדמנות
1 1להקנות למדינה מערכת ראוייה־לשמה של עיצוב
וביצוע הביטחון הלאומי תחת זו הקיימת, שהיא חסרה
ומעוותת מיסודה. המערכת הביטחונית הנוכחית נוצרה
כהמשך ישיר ורציף למערכת הביטחונית ישל ״המדינה־בדרך״
..רובה ועיקרה של זו היה אירגון ההגנה, אשר
מילא לא רק את הפונקציה של ״הכוחות המזויינים״,
אלא גם את רוב תיפקודי הדרג הביטחוני־האזרחי.
ההגנה היתר• מעין תרכובת אורגנית של ״הצבא״
ושל ״מישרד־הביטחוך בגוף אחד — כאשר ״הצבא״
הוא הדומיננטי. תירכובת כזו •של שני הגורמים המרכיבים
את ״מערכת־הביטחוך הממשלית הייעודית סותרת, עקרונית,
את המקובלות הבדוקות והמנוסות, שצריכות לחול
על כל ״מערכת־ביטחוך ושל כל מערכוז־ביטחונית (שהיא
מושג כולל ורחב יותר) בכל מישטר מודרני, ובעיקר
בדמוקרטיה פרלמנטרית.
המערכת הביטחונית מן המודל הנהוג עדיין אצלנו,
יכולה היתר. אולי לספק את צרכיו הביטחוניים של
ר,״יישוב״ ,אשר היו — או לפחות הובנו על־ידי המנהיגות
— במוגבלים, פשוטים וגם ניתנים לטיפול באמצעים
פרימיטיביים ועל־ידי גופים מחליטים ומבצעים בלתי־מתוחכמים.
עובדת קיומה של מערכת ביטחונית כזו
מסבירה הרבה מאד מן הליקויים בתחום הביטחון, אם
לא את מרביתם. אם המחיר ששילמנו על מחדל מרכזי
וחמור זה לא היה כבד ובולט ביותר, הרי זה רק מפני
שהמערכות המקבילות של מדינות־ערב היו מפגרות,
עקובות ומעוותות עוד יותר. לכן, גם ההצלחות שננחלו
אינן בגדר ראייה לחיוב.

המחוקק יכול — או אמור — להשתתף בעשייה, שעליה
ממונה הרשות המבצעת• אבל הפרלמנט משגיח ומפקח
על פעולות הממשלה. הפרלמנט גם מהווה מעין ״ערכאת
עירעור״ ,שלפניה מובאות — ביוזמתה או ביוזמה מלמטה
— גם דיעות והצעות, ממקורות *שונים וגםמתוך
מערכת ־ הביטחון, שאינן עולות בקנה אחד עם
אלה *שקיבל או אימץ הדרג הממשלתי. כמקובל, אין

בנימין עמי ד רו ר
הפרשו הצבאי של ה״שדט הזה״
הפרלמנט יכול להכתיב לממשלה באופן ספציפי מה
שתעשה, אבל הוא יכול לעצב דיעה מ־שלו ולהשפיע
על הממשלה לקבלה, באמצעות שליטתו על התקציב
(״כוח הארנק״).
השגחה ופיקוח כוללים על כל המערכת הביטחונית
השילטונית מקיימת העיתונות, כגורם־חוץ ציבורי בלתי־תלוי
— או לפחות בלתי־שילטוני,

לא קשה להבין כי השפעת אי־מספיקות
המערכת הביטחונית שלנו מחמירה והולכת,
ככל שהמערכות הערביות נעשות יעילות (כיחס)
ורבות־עוצמה משהיו — וככל שהפרו*
כלמטיקה הביטחונית שלנו נעשית מורכבת,
מתוחכמת ויקרה יותר.

,ך* מערכת הביטחונית״ היא מערכת המוסדות
ן 1 11 השילטוניים והציבוריים השונים, המופקדת על
עיצוב, ניהול, פיקוח וביקורת המאמץ הביטחוני, הכולל :
קביעת ״מטרות המילחמה״ ודרכי מימושן בנסיבות שונות,
ברמות של האיסטרטגיה המדינית־הביטחונית (או ה,,על־איסטרטגיה״)
והאיסטרטגיה הצבאית: הכנת המאמץ
המילחמתי, וניהול המילחמה.
בתחתית המערכת — או בבסיסה — מצויים ״הכוחות
המזויינים״ (הצבא) .מעליהם — כשהן פועלות, במידה
ידועה׳ גם במקביל (כלומר, ישירות ברמת הצבא) —
קיימות רשויות אזרחיות־ביטחוניות שונות, המצטרפות
ל״מישרד־ד,ביטחון״ .הצבא ומישרד־ד,ביטחון יחד מהווים
את ״מערכת הביטחון״ ,שראשה הוא שר־הביטחון (או
״שר ההגנה״) .בממשלה עצמה עוסקים במדיניות הביטחון
וביישומה גם מישרדים אחרים, ובעיקר מישרד־האוצר.
אלה מקיימים בתוכם גופי־מישנה ייעודיים אורגניים,
המופקדים על ה״אינטרסים״ שלהם בתחום הביטחון.
הממשלה ד,דמוקרטית־ד,פרלמנטרית — ועוד כשהיא
קואליציונית — מהווה, בעצמה, גוף מכוון ומחליט בענייני
ביטחון, מעל ״מערכת־ד,ביטחון״ .לפחות מצד היעילות,
אין אפשרות שתעסוק בכך הממשלה בשלמותה אלא
רק גרעינה העיקרי, שהוא גם ״קבינט המילחמה״ (או
שווה־ערך).
את הפעילות הממשלתית הביטחונית מתאם ומנהל
ראש־ד,ממשלה . .יתירה מזאת, עניינו ועיסוקו בתחום
הביטחון הלאומי מתאפיינים במידת ישירות דאי־אמצעיות
— ומשמע, גם אחריות אישית — יותר מאשר בכל תחום
אחר. לצורך זה, בין הישאר, מצויים במימשל מוסדות
(ממונים) וכן נוהלים מתאימים, המאפשרים לראש־הממשלה •
קיום מגע והפעלת השפעה ישירים ובלתי־אמצעיים כלפי
גופים וכן נושאים, הממוקמים פורמלית בתחום מישרד־הביטחון
ובאחריותו — וזאת, בלא פגיעה בעקרונות
החוקתיים ובסידרי־המימישל התקינים.
מעל הממשלה ממונה ומטפלת בענייני הביטחון
הרשות־המחוקקת. כבכל תחום אחר, כן גם בזד, אין

פרסו דיי ן
לכאורה קיימים ופועלים אצלנו כל מרכיבי המערכת
הביטחונית המתוארת. אבל רק לכאורה. על תיפקודה
הביטחוני של העיתונות ועל האימפוטנטיות החובבנית
המאפיינת את אמצעי־התיקשורת בתחום זה כבר עמדנו
בפורום זה (״מוטה משטה בעיתונות״ ,העולם הזה .)2071
אבל זהו עניינה של העיתונות לבדה, לא של הממש־לה.
הכנסת שלנו מוכה, מראשיתה, פחד נוראי — אולי אפילו

״גלותי״ — מכל עיסוק בענייני ביטחון. גם כשנכנסו
לתוכה אנשי־צבא לשעבר במיספרים ניכרים, ובתוכם
אלופים ורמטכ״לים, לא נ־שתנה כלום: אנשי־הצבא
המשיכו ודבקו בתפיסתם מימי השירות הפעיל שלהם,
שלפיה אין ל״אזרחים״ מה לחפש או לומר בתחום הצבאי.
היחידי שלא היסס להפר את האידיליה — אולי בגלל
היותו ח״כ האופוזיציה — היה אריאל שרון, אשר השיג
מינוי בוועדת־החוץ־והביטחון (כיו״ר ועדת־מישנה לתקציב
הביטחון, כמדומני) ובה היה מטיל מורא גדול על נציגי
צד,״ל שעד אז היו רגילים לקהל ח״כים שומע, בור
וצייתני.

המניעה הראשונה לתיקון המצב ככנסת
היא מיכנית-אירגונית. הכנסת חסרה, דווקא
— וכמדומני, רק — בתחום הביטחון, ועדה
ייחודית. מה שקיים כה הוא גוף־הבילאיים ה קרוי
״ועדת*החוץ*והבטיחון״ ,שעיסקו פוליטיקה
יותר מאשר ״ביטחון״ ,ובוודאי יותר מאשר
צבא.

^ ני עצמי זוכר שניים מן היו״רים שלה אשר, בהז־דמנויות
שונות, פתחו דברים ברדיו או בטלוויזיה
במישפט :״אני לא מבין בענייני צבא, אבל נחוץ
לה-פריד מייד בין שני הדבקים המשונים — ותיפקודית,
השוגים ואף המנוגדים — הללו. הוועדה הקיימת יכולה
להמשיך כוועדה מדינית בלבד, ואילו את העיסוק
והפיקוח הפרלמנטריים על תחום הביטחון י־ש להעביר
לוועדה חדשה* ,שראוי כי תיקרא ״ועדת מערכת־ד,ביטחון״.
יתרונה המיידי של ועדה כזו יד,יה, שלא יונח לחבריה
לחפות על בורותם בנושאי הביטחון על־ידי בריחה
לענייני חוץ, אלא יהיו נאלצים, אפילו בעל־כורחם-
להתרכז אך־ורק במישרד־ד,ביטחון ובצד,״ל.
הממשלה בכללה ממלאת, למראית־עין, את תיפקודה
במערכת הביטחונית באמצעות ״ועדת השרים לענייני־ביטחון״
,שכללה פעם רק חלק מישרי הממשלה ואחר־כך
את כולה. סידור מסורבל, לא־הגיוני וחסר־סיכוי מבחינת
היעילות זה, לא זכה עד עתה אף במילה אחת •של
הסכמה או הבנה, ובדין כך. הסוף היה, כי בעת מיבחן
התרוקן מוסד זה מכל תוכן וראש־ד,ממשלה הלך ואילתר
לעצמו ״קבינט מילהמה״ פרטי קטן. בעיקר התפרסם
״המטבח״ של גולדה. סידור זה היה יעיל הרבה יותר
מן הסידור הפורמלי. איד בהיותו מאולתר, לא־קבוע ולא־ממוסד,
לא יכול היה בשום פנים להשתוות ביעילותו
ל״קבינט המילחמה״ -שבמודל הבריטי, או לדומיו. הצרכים
הקואליציוניים אומנם מכבידים, אבל אינם יכולים לשמ*ש
הסבר ל״פיתרון״ מעוקם זה — ובוודאי לא צידוק.

הדרך הנכונה תימצא על־ידי קביעת ״קבינט
מילחמה״ נורמלי — דהיינו, כזה שבד ייבדלו
השרים הראשיים הנונעים .״קבינט מידה
מה״ זה יהיה מוסמך לקבל לכדו בל החלטה
הנוגעת לניהול השוטף של כל ענייני הביטחון
אד המילחמה. הממשלה בשלמותה תעסוק ותחליט
רק בעניינים הכלליים יותר• ,טהם ״מדיניים״
יותר מ״צבאיים״ .למשל: הברזת-מיד-
חמה או הפסקתה יוחלטו על־ידי הממשלה בולה.
אכל אם לבצע צליחה לאפריקה, או אם
לעלות על רמת־הגודן, כתוך המילחמה — זאת
יחליט ״קבינט המילחמה לכדו.
כצד הממשלה, אכל בחדק ממנה, בפיקוחה,
בניהולו השוטף של שר־הביחטון ובכפיפות
ישירה דראש־הממשלה, צריך שיוקם ויפעל
גדף־ממונה המקביל ד״ועדת־ההגנה״ בממשל
הבריטי. כגוף זה יהיו הכרים, כולם ״מכוח
המשרה״ ,רק פונקציונרים ביטחוניים מובהקים:
ראש־הממשלה (יו״ר) ,שר־הביטחון
(סגן־יו״ר ותכופות יו״ר־בפועל) ,סגן־שר-הבי-
טחון ומנכ״ל המישרד, הרמטכ״ל, ראשי שלוש
הזרועות, ראשי קהיליית־הביון. בן יצורפו לבל
ישיבה, לפי עניינה, אישים אחרים -אכל
כשום פנים לא באופן קבוע ותיקני. משתתף
רגיל ותדיר מאד יהיה שר־האוצר.
גוף זה, שיהיה חסר כל סמכויות פורמליות לקבל

תמצא אותם בכל מקום בעולם, בכל סוגי־הרכב! ממדריד עד סינגפור.
מאמסטרדם עד רומא ...מ״מרצדס־׳ עד ״אסקורט־־ מ׳׳ב ככוו.״ עד ״פיאס״
מזגני ״אלבס אוריגינל״ -הבינלאומיים שלנו!! מזגני ״אלכס אוריגינל״
מייצגים שיאים בינלאומיים של טכנולוגיה ישראלית: פתוח. תכנון. עיצוב וייצור
של יותר מ־ 70 דיגמי מזגנים לסוגים השונים של רכב אירופאי.
הידע המתוחכם ואיכות הביצוע הקפדנית, מבטיחים מיזוג אויר מושלם וחלוקה
אופטימלית של משבי האויר הקר, ושילוב אס ת טי וקומפקטי במבנה של כל רכב בנפרד.
לכן, מכל 5מזגנים רק אחד מיועד לך -השאר לייצוא!
ולכן נבחרים מזגני ״אלכס אוריגינל״ ,ברציפות, כקניה הטובה ביותר.

אלכ ס בע׳ מ -חברהל הנ דסה
רמתגן, היצירה $ו.
סל.ווו 72$

חיפה: קרור צפון
רח׳ 7ן יבוץ גלויות 72
סל6$7$2 66671104־ 04

קנ ה

בחוב* לבן

באר־שבע 7 :ן רורבני
אזור התעשיה דדך הנגרים
טל2 .ו057-76$
.בענבל ח

הז ה

111

מערכתהביטחון
;המשך מעמוד )21
החלטות או לבצען. יהיה הפורום שבו יימסרו הדיווחים
והעידכונים הביטחוניים ההדדיים, ובעיקר, יקויימו בו
ההתייעצויות ויגובשו דרכי־הפעולה והצעות־הההלטה,
אשר יובאו לאישור הגופים.המוסמכים. המשתתפים בדיוני
הוועדה מצויים במעמד ־טווה ואין יחסי־הכפיפות שביניהם
מחייבים. זאת. כדי שכל אחד יוכל לחוות דיעה באופן
חופשי ולפי מיטב ידיעתו ושיפוטו. חוסר הסמכויות
הוא, לכן, אלמנט הכרחי.
הענקת סמכויות ל״ועדה״ זו תרוקן את סמכויות
הממישלה ו״קבינט המילחמה״ מכל תוכן, תגרום הפרת
עקרון־היסוד של כפיפות הדרג הצבאי למדיני ותהרוס
את יחסי הכפיפויות, האחריות והמישמעת, השוררים
בין עליון וכפוף בתוך מישרד־הביטחון ובתוך הצבא.
הסידור הנזכר מאפשר זרימת דיווח, ייעוץ והערכות
•טל המומחים המיקצועיים במערכת־הביטחון אל ראש*
הממשלה באופן שוטף וקבוע. בלא כל הנזקים הנזכרים.
מחוץ למישרד־הביטחון ולשאר הגופים הנזכרים. צריך גם
מישרד־האוצר לעסוק בתמידות בנושאי הביטחון ולהיות
מעורה בם.

בכירות ואוטונומיה אלד שמורים לצה״ל
לרעתו. כצבא, עליו להתרכז אך־ורק בעניינים
צבאיים טהורים ובנדשאי־לחימה. כל עניין וני*
•טא ביטחוניים אחרים. צריך שיימצאו וינוהלו
על־ידי מישרד־הביטחון.
אין כוונתי רק לגדנ׳׳ע, גדי־צת״ל, דוברות, צנזורה,
והאחריות לגיוס, אלא גם להג״א ולאחריות על הנעשה
בעורף בעת מילחמה. צד,״ל איננו יוצא נשכר, אלא רק
מופרע וניזוק, בכל הנוגע ליעילות ניהול המילתמה,
כאשר האחריות הזאת מוטלת עליו. די שנניח כי תתממש
האפשרות של הפצצת ערים בזמן מילחמה: האם בכך
יטפל צה״ל (כלומר המפקד. המקומי) ,או שמא מוטב
שמישהו אחר, כאשר המפקד הזה פנוי כולו לניהול
הלחימה בחזית?
לצורך זה יש לומר, שבכל אחד מן הנושאים הנזכרים
יכולים לטיפל אנשי־צבא במדים — אבל לא במיסגרת
הצבא ותחת פיקודו, אלא כממלאי־תפקידים מטעם מישרד־הביטחון,
או אף רשויות ממשלתיות אחרות. רק אצלנו
אין הדבר הזה מקובל כדבר רגיל ומובן־מאליו.
כיום, ועד היום, אין שר־הביטחון יכול כימעט להתערב

תהום. בין היתר, ואולי קודם־כל, דרושה רפורמה
כמטכ״ל תוך הקמת יישות מיקצועית־זרו־עית
•טל כוחות-היכשה. המטרה היא להפוך
את המטכ״ל עצמו על־זרועי ורכ-זרועי, על־ידי
ניתוק זיקתו הישירה והבילבדית לכוחות•
היבשה. בכך גם תתאפשר הקמת דאשות מיק-
צועית כוללת וייחודית לזרוע זו, שהיא העיקרית
בצה״ל וכעת חסרה ראשות חיונית כזו.
המצב כיום הוא כזה, שהמטכ״ל הוא ״כללי״
מכדי שיהיה ראש יעיל לכוחות־היבשה, אכל
גם ״יבשתי״ מדי במנטליות שלו, בהרכבו ובעיסוקיו,
מכדי שיהיה ״כללי״ (כלומר על־ורב
זרועי) באמת.

61 אותה מטרה נחוץ לפרק את האנאכרוגיזם
1המלאכותי והמפריע־בעליל, הקרוי. מיפקדת גייסות
השיריון״ .או ״חיל־זזשיריון״ .כיום מהווה גוף זה ״זרוע-
בתוך־זרוע חיל״ -שהוא בעת־ובעונה־אחת גם על*
ורב־חילי. ייחודו הוא ״השיריוך — שעה שכיום כל
כוחות וחילות״היבשה הם ״שיריון״ .ואי־אפיטר אחרת.
כל אלה אינם אלא דוגמות, טיפות בים ,״קצה הקרחון״.
מערכת־הביטחון מתפקדת כיום בדומה למכונה מעוקמת.
שחלקיה הוטלאו ועוקמו כך, שהם מתאימים פחות או
יותר זה לזה וכך נעים; עם המון חריקות. ביזבוז,
אי־יעילות, כישלונות ואי־הצלחות — ואיכשהו בכל־זאת

צה״ל ח״ב להעביר ריאורגניוציה עמוקה ומקינה מן המסד
עד הטפחות. כמעט בכר תהום * דדושה דנודמה יסודית
במסדר חוו הקמת ״שות מקצועית־זדועית שר נוחות היבשה
זזים ומזיזים• אין כל צידוק או צורך, שכזו תהיה
המערכת הביטחונית שלנו.
מאליו יובן, שאין סקירה זו יכולה להוות יותר מאשר
קריאה כללית בלבד לעריכת רפורמה. לצורך מיפעל
גדול כזה נחוצים מחקרים. בדיקות וניסיונות רבים
ומפורטים בהרבה. אבל המלאכה אינה כה כבדה או
מסובכת, משום •שלפחות בתחילת ניתן — וצריך —
ללמוד מן הנעשה במדינות אחרות, ובעיקר מבריטניה.
מודל המערכת הביטחונית במדינה זו איננו רק הוותיק,
אלא גם המוכח, הבדוק והמתאים ביותר לצרכינו.

אינני יודע אם בכלל מצוי במישרד־האוצר שלנו בנעשה בתוך הצבא או על ידיו. הוא יכול, לכל היותר,
איזשהו גוף, הממונה ספציפית וייעודית על תקציב״ ללחוץ לפיטורי רמטכ״ל מסויים ולמינויו של אחר -
וגם כאן לא תמיד המילה האחרונה בידיו — אבל כל
הביטחון ועל הוצאות מערכת־הביטחון• אך ברור הדבר
ובטוח ללא ספק, שגם אם אומנם קיים גוף כזה, אין עוד הרמטכ״ל מכהן, אין אי־ש יכול להורותו ולחייבו
ערכו רב ביותר. מהיותו חסר לחלוטין כל יכולת להתמודד מה יעשה, או לא יעשה, בתוך הצבא. ברצותו, יכול
עם מערכת־הביטחון ועם דרישותיה. כל שיכול שר־ ההמטכ״ל להורות לכל אנשי צה״ל, שינהגו גם בניגוד
להוראה או בקשה של שר־הביטחון.
האוצר האומלל שלנו לומר בתחום־הביטחון מצטמצם
ב״כן, המפקד,״ או ״אתה צודק, אבל פשוט אין לי כסף,
למירב המזל, נושאים רוב הרמטכ״דים •:ו המפקד.״
אין הוא מסוגל — או מעז — להשמיע כל נר עיניהם למישרות מתאימות אחרי •טיחרורם,
תשובות אחרות, אפילו דרישות מערכת־הביטחון מוגזמות, ומשום כך הם נוטים או מוכנים להיענות לבקלא
מדוייקות ובלתי־מתחשבות בצרכים ובדרישות הלאו שות •טל שר־הכיטחון. אכל אם יתעקשו ולא
מיים האחרים. עקרות ואין־אונים אלה קיימים במישרד־ יושפעו על־ידי חישובים ממין זה, עלולים הם
האוצר, באופן כה קבוע וטוטאלי רק ביחס למערכת־ לפרב לשר-הכיטחון — ורצונם הוא שיגבר.
הביטחון.
כהקשר זה יש להזכיר את חופר־הכהירות
זהו מצב שאין הדעת סובלתו. לא ייתכן שהקצאת ככל הנוגע למקורות הפמכות והאצלתה כתוך
חלק כה גדול מן המשאבים הלאומיים תיעשה בלא מערכת־הכיטהון. נוגעת כאן גם השאלה ההו•
שהמישרד האחראי (האוצר) יהיה מסוגל לבחון את קתית-כיפודה, מיהו ״המפקד העליון •טל הצהדרי־טות
— לפחות באופן כללי ועקרוני, ולו רק לשם בא״ .כמקובל בבל מדינה מתוקנת וכרכר שהוא
השוואה לצרכים אחרים, לפי סדר־הקדימות הלאומי הכרח כדמוקרטיה, צריך שיהיה זה אזרח ,
הכולל; תוך ניסיון לחפש ולמצוא דרכים זולות יותר המסמל וגם מגשים עליונות הדרג המדיני.
למילוי אותן דרישות שהן הכרחיות בעליל> וגם לשם אצלנו זהו, למעשה, הרמטכ״ל — אה שהוא
הפעלת ביקורת, מניעת בזבוזים וכפילויות וכיוצא־באלה. כפירוש איננו ״מפקד״ אלא דק ״ראשמטה״.
כדרכנו, העתקנו מונח זה מן הגויים בלא לטרוח

מדי בהבנת משמעותו וסיבתו. בארה״ב, בבריטניה ובכל
ך! תוך מערבת־ הביטחון עצמה מורגש במייוחד
*י — מזמן ובתוקף — הצורך להביא על תיקונו את מדינה אחרת שראוי לנו ללמוד ממנה, הרמטכ״ל הוא
היחס הנכון בין מישרד־ר,ביטחון לבין הצבא. מפני הסיבות אומנם רק ראש־המטה של הממונה האזרחי הישיר עליו
ההיסטוריות שהזכרנו. קודם, אין צה״ל כפוף למישרד־ — כיום. במדינות הללו׳ השר האזרחי.
הביטחון ומהווה׳ חלק ממנו — כמו בכל מדינה מתוקנת
ככר מכוח תיקונים אלה לכרם יוכתבו שיובכל
מערכת יעילה — אלא הוא אוטוגומי־למעשה וגורר נויים חשוכים ויסודיים כמיכנה, כאירגון ובאת
מישרד־הביטחון אחריו. במקום שלכל מישרד־ביטחון פעולת הדרגים הגבוהים כצה״ל. אכל כם אין
יש צבא, הרי צה״ל הוא הצבא היחידי בעולם (המתוקן) .די. צה״ל עצמו חייב לעבור ריאורגניזציה עמוקה
ומקפת מן המפד עד לטפחות. כימעט ככל
שיש לו מישרד־ביטחון.

את תהליך התיקון הזה צריכים להנחות
כמה תנאי-רקע מיסגרתיים. האחד הוא, שנחוץ
להתחיל ככך מייד, כדי שיינתן לנצל את
מהפך המעבד ולהתחיל לגלגל את העניין טרם
תשוב המערבת להירגע, תקפא — ותתקשה
מחדש. עם זאת נחוץ שהשינויים, אפילו יתהוללו
כתוך פרק-זמן קצר כיחס, יהיו הדרגתיים
ולא יונחתו כמכה מהפכנית אחת.
דבר שלישי, י־ש לפעול לפי סדר־קדימויות ולהתחיל
בתיקון אותם העיוותים שהשפעתם על יעילות המערכת
חשובה ומיידית יותר. לבסוף, הרי מצבנו עדיין איננו
כזה שניתן לנו לעצור את פעולת המערכת, לפרקה
כולה ולשלחה לאוברול, אלא נחוץ לבצע את הרפורמות
בלא לפגוע באופן רציני בכוננות למילחמה. כי ברגע
שתאיים סכנה כזו, מוטב •שתימצא בידינו מערכת גרועה,
מאשר תהיה מוטלת לרגלינו חלקיס־חלקים•

כל התנאים הללו אינם תירוצים לאי-עשיית
התיקונים, אלא רק סייגים לעשייתם. אם לא
•יגש השילטון החדש למלאכה זו, לא תהיה
החלפתו, כתחום זה, יותר מאשר החלפת יוש
כי-הכיסאות. כמצבה הנוכחי של מערכת־הכיטהון,
ולאור חשיבותה לנו, יהא מחדל כזה
כגדר מעילה-כאמון.

ערב הגשמת ׳חרומו היתגלתה אצר המיועד

הנחחו דעות לא סיפרו מה יש לבגין, ממה הוא
סובל ובאיזו מידה ישפיע מצב בריאותו
על כושרו לתפקד כראש־ממשלה ן
״עוד מוקדם להעריך זאת,״ התחמקו הרופאים
מקביעת עמדה רפואית מוסמכת.
הם סיפרו לציבור את האמת, אבל לא
את כל האמת. האמת היתד, שמנחם בגין
אומנם לא נתקף בהתקף־לב, אבל הוא אושפז
בשל מצב של אנגינה פקטורים, שהיא
מחלת־לב קשה ומסוכנת, אם כי אינה מוגדרת
בתחום התקפי־הלב.
על פי ההודעה הרישמית אושפז מנחם
בגין. אחרי שהתעורר משנתו ביום ב׳ ב־

פקטורים היא מחלה שיש בד כדי להגביל
את כושרו של אדם לתפקד והמחייבת אותו
לאורח־חיים שאינו זהה בדיוק לזד, שחייב
ראש־ממשלד, לקיים.

^ סיל יירו
ח? על ה חז ה
ך• אנגינה־ פקטורים (בלאטינית: תעו!
1קת־חזה) היא אחת ממחלות־הלב הנפוצות
והשכיחות ביותר אצל אנשים שמעל
לגיל .50 הסימפטום הידוע ביותר שלה

חוו ת־ הדעתה מו סמכת

7111111X^171 1111 \ 71 עדיוה, רעייתו של מנחם בגין והבת הצעירה,
1\ 111 11 1.11111ע 1 1 1 11 לאה, ביקרו אצלו כמה פעמים במשך היום
הראשון לאישפוזו. לא ניכרו כל סימני־דאגה על פניהן כאשר עזבו את בית־החולים.
י £א נמצאו שום סימנים להת-
קף־לב נוסף,״ הרגיע הד״ר שלמה
לאניאדו, מנהל היחידה לטיפול נמרץ בבית-
החולים איכילוב. היה זה שעות מיספר
אחרי שהמייועד לראשות־הממשלה, מנהיג
הליכוד מנחם בגין, אושפז במחלקה זו
בשעה שלוש בבוקר יום השני השבוע.
היתד, זו הודעה אמיתית, כמו שאר ההודעות
הרפואיות המרגיעות בדבר מצב בריאותו
של בגין. מנחם בגין אומנם לא לקה

בהתקף־לב נוסף, מהסוג שכמעט הביאו ״אל
סף המוות״ כדבריו, לפני כחודשיים וחצי.
אלא שההודעות הרפואיות וההצהרות המרגיעות
שנמסרו מפי חבריו של בגין
להנהגת הליכוד, לא היו שלמות.
הן סיפרו לציבור ממה לא סובל בגין.
ניסו לייחס את מצבו לעבודה המאומצת,
למתח ולעייפות שהיו מנת חלקו בשבועות
האחרונים, מאז שוחרר מבית־החולים ב־עיקבות
התקף־הלב הקודם שלו. אבל ההו־

בהכרה מלאה

סיפרה חסיה, בתו של מנחם בגין על אביה, וחיוך
אופטימי נראה על פניה כאשר ביקרה אצלו בשנית
בבית־החולים. רק בני־המישפחה הקרובים ביותר ושניים־שלושה אנשים מחבריו לעבודה
זכו לראותו במיטתו, ביחידה לטיפול נמרץ אשר נמצאת בבית־החודים איכילוב.

ברגע זה, אי-אפשר להינבא מה יהיה מצבו של מנחם
בגין. ניתן לאמוד את כל האפשרויות, לכאן או לכאן, רק
באחוזים.
את האפשרות שמנחם בגין יחזור בעתיד לחיים הפולי טיים
ושימלא בהם תפקיד חשוב, אפשר לאמוד ב— 40$-
כנגד 601 שהדבר לא יהיה אפשרי.
לפני חודשיים לקה בגין בהתקף־לב (אינפארקט) מאסיבי.
הוא עמד על סף המוות, אבל התאושש.
השבוע נתקף כאבים חזקים; אן לא לקה בהתקף־לב שני.
הכאבים מורים על נזק לכלי-הדם המספקים דם ללב,
נוסף על העורק שנסתם ושגרם להתקף הקודם. זהו מצב של
״אנגינה פקטוריס״.
במצב כזה נהוג, בארצות-הברית; לערוך מייד בדיקת-
רנטגן מייוחדת, כדי לעמוד על כל כלי-הדם באיזור הלב.
בארץ אין נוהגים לעשות כן, כי השיטות כאן שמרניות יותר.
בבית-החולים איכילוב גם אין בנמצא המיתקנים הדרושים
לבדיקה כזו, ואילו החליטו לבצעה, היה צורך להעבירו לצורך
זה לבית-חולים אחר.
אם יתברר כי המצב חמור, יחיה צורך לבצע ניתוח לשם
יצירת דרך אלטרנטיבית-עוקפת לדם (״קורונרי ביי-פס״) .יש
בארץ שלושה-ארבעה רופאים המסוגלים לנצח על ניתוח כזה.
אם יבוצע ויצליח, יוכל בגין לחזור לעבודה אחרי חודשיים•
שלושה של התאוששות והחלמה.
כך או כך, במצבו של בגין כעת אין כל ודאות, לשום
כיוון. המצב יכול להשתנות, לטובה או לרעה, בכל עת. בעתיד
הקרוב בוודאי אין להביא בחשבון את שובו לעבודה תקינה.
שעה 02.15 כשהוא חש שלא בטוב. הוא
העיר, לדברי הסיפור את אשתו עליזה,
עימה בילה את חופשתו במלון השרון בהרצליה,
ואחרי התייעצות עימד, יצאו השניים
במכונית שומרי־הראש של בגין
לבית־החולים איכילוב.
הסיפור לא היה מדוייק כל כך. לא היתד,
זו סתם עייפות, או סתם מיחושים
רעים שבגינם יצא בגין ,״בכוחות עצמו,״
כדברי ההודעה הרישמית, לעבר בית־החד
לים. בגין התעורר משנתו בשל תחושת
תעוקה חזקה ביותר בחזה• ,שהיתר, מלווה
בהרגשת מחנק וקוצר נשימה.
היה זה רופאו הפרטי של בגין, הד״ר
אליהו לוריא. שהחליט להעביר את בגין
מייד לאישפוז בבית־החולים איכילוב. כי
הסימנים עוררו חשד שהפעם סובל מנחם
בגין מהתקף של מחלת־הלב הנקראת אנגינה
סקטורים. ואומנם, הבדיקות שנערכו
לבגין אחרי שהתעורר משנתו, במשך יום
חג השבועות, אישרו כמעט ללא ספק את
הדיאגנוזה הרפואית הזו (ראה מיטגרת).
עבור אלה שנשמו לרווחה כאשר הסתבר
שבגין לא נתקף שוב בהתקף־לב, לא היתד,
בשורה זו בבחינת הקלה. שכן אנגינה

הוא התקפי־לחץ חזקים מאד בחזה (״כאילו
פיל דורך עליה״ כפי שהתבטא אחד
החולים במחלה) ,הנמשכים במשך מיספר
דקות, בצירוף נטייה להתפשטות הכאבים
גם לאיברים אחרים בגוף, כמו הזרועות
או הגב.
אנגינד,־פקטורים הוא שמה הפופולארי
של המחלה, כאשר במינוח רפואי היא
נקראת כיום ״אי־ספיקה כלילית,״ שם המצביע
על סיבת תחושת הלחץ והחנק
ולא על סימפטום המחלה.
אי־ספיקה כלילית היא ליקוי של, האורגניזם
בהזרמה של דם וחמצן לשרירי-
הלב, בעיקר בשל הצטררותם והתכווצותם
של העורקים הכליליים, בשל הסתיידות או
גורמים אחרים. יש אבחנה ברורה בין אי-
ספיקה לבין אוטם שריר הלב. המכונה
בלשון הפופולארית בשם התקף״לב, אם כי
לעיתים קרובות ע*לול אוטם שריר הלב
להיגרם בשם אי־הספיקה הכלילית.
בפי חולי האנגינדדפקטוריס מתוארת המחלה
כהרגשת־מדנק כבדה המלווה באי-
מת־מוות. ד,מיחושים מתחילים בדרך כלל
באיזור עצם־החזה, באחת הזרועות, בגב
או בכתפיים. קיים קשר ישיר בין התקף

לואשות־הממשרה, מ חרת ־ל ב מסוכ נת
שבפעם• הקודמת בה אושפז מנחם בגין
בשל התקף־לב, ניסו הביולטינים הרפואיים
להגדיר את מצבו הרפואי בניסוחים רפואיים
חמקמקים ומעורפלים, כך גם הפעם
:נמנעים מלספר לציבור את כל האמת על
מצבו הבריאותי של האיש המייועד להנהיג
את העם והמדינה בשנים הקרובות.
דווקא מנחם בגין יודע זאת ועושה הכל
כדי שהציבור יקבל דיווח מלא ואמיתי
על מצבו.

הוא רץ
במדרגות
ף* ייד־ כאשד נודע דבר אישפוזו של
בגין בבית־החולים איכילוב, החלה
עלייה לרגל לחדרו. אשתו ובתו נכנסו ויצאו
בשערי המחלקה לטיפול נמרץ, הנמצאת
באגף מייוחד ונפרד של בית־החולים. הן
שפעו חיוכים ועל פניהן לא ניכרו אותם
סימני דאגה, שהופיעו על פני העסקנים
והמעריצים שנהרו למקום מייד כאשר נודעה
להם הידיעה.

לוריא, המטפל במנחם בגין זה 20 שנה, החליט
במוצאי יום א׳ להעבירן לבית־החנלים,

ו 1:111 7 ! 1־ !111111״עבר עלי התקף־לב קשה, קשה מאד. רק כפסע
111111 ^ 111 1 1 - 1 /היה ביני לבין המוות.״ כך סיפר מנחם בגין לפני
כחודשיים לכתב העולם הזה, שביקד אצלו בבית־החולים איכילוב .״וכאילו לא די בזה,״
הוסיף בגין ,״היה עוד סיבוך. קיבלתי גס דלקת־ריאות חמורה.״ בגין גילה שאינו
״העם קורא לי ! אני
מתכוון לצאת לחופשת־החלמה. הוא הצהיר :
צריך ללכת אל העם.״ אך המאמץ והתרגשות הניצחון הביאוהו שוב לבית־החולים.

האחות

רחל הלפרין, אחותו של
בגין, ביקשה להיות נוכחת
גם במסיבת״העיתונאים שהתקיימה
לפנות ערב בבית־החולים. לידה: יחיאל
קדישאי, מזכירו הפרטי של המנהיג.

ואש המחלקה
שלמה לאניאדו (בחלוק לבן) ,מנהל היחידה לטיפול
נמרץ, דיווח ביום השני לפנות־ערב
לעיתונאים על מצבו של מנחם בגין.
של אנגינה־פקטוריס לבין התאמצות. הת רגזות ומתח־נפשי גבוה.
חולי אנגינה־פקטוריס יכולים להאריך
ימים, אולם דבר זה מותנה בדרך כלל באורח
חיים מסודר תחת פיקוח רפואי מתמיד,
תוך הימנעות ממאמצים פיזיים ונפשיים.
מתח־חיים גבוה, מסוג זה בו חי מנחם
בגין בשבועות האחרונים, יש בו כדי
להכשיר את הקרקע להתקפים נוספים.
תדירות ההתקפים הולכת וגוברת ככל
שמחריפה המחלה. אם בשלבים הראשונים
שלה ההתקפים הם קלים ונדירים, הרי ככל
שמתפתחת המחלה נעשים ההתקפים קשים
ותכופים יותר והם מסתיימים בדרך כלל
באוטם שריר־הלב או במיתה פתאומית.
משום כך, ההצהרות שהשמיעו השבוע
מנהיגי הליכוד, כאילו זקוק מנחם בגין
רק למנוחה קצרה בטרם יחזור וימלא את
תפקידו בהרכבת הממשלה החדשה, היו
הרבה יותר מאופטימיות. שכן, גם אם מבחינה
פיזית ונפשית יוכל מנחם בגין לחזור
לפעילות שיגרתית• ואפילו להתייצב
בראש־ממשלה חדשה בישראל, הוא חושף
את עצמו בכד למתחים והתרגזויות בלתי
פוסקים, העלולים רק להחמיר את מחלתו
ולסכן את בריאותו וחייו.
כל ניסיון להעלים אמת זאת מהציבור
אינו אלא הטעייה ואחיזת־עיניים. כשם

בין מבקריו של בגין היה גם ג׳יי רוט
קליין, המזכיר הראשון בשגרירות ארצות״
הברית בישראל, שבביתו בכפר־שמריהו
נערכה בערב החג הפגישה הראשונה בין
מנחם בגין לבין המייועד לכהן כשגריר
ארצות־הברית בישראל.
היה זה רק טבעי שהעיתונאים הזרים
שהצטופפו בפתח ביודד•,חולים כדי לנסות
לדלות פרטים על מצב בריאותו של בגין
ישאלו את השאלה :״האם לא היתר, שיחה
זו גורם להתקף ממנו סובל בגין?״
״לא! בשום פנים לא!״ השיב על כך
יחיאל קדישאי, מזכירו הפרטי של בגין.
״אחרי הפגישה עם השגריר האמריקאי
המייועד שוחח בגין בטלפון עם עוד כשלושים
אנישים בערך. הוא לא נח בערב
החג ובנוסף לכך היה לו חם מאד במלון
השרון. מערכת מיזוג־ד,אוויר בחדרו לא
פעלה כראוי. למרות זאת ד,משיד בסידרת
פגישות ושיחות.״
יום קודם לכן, לפני שאושפז בגין, היה
יחיאל קדישאי, המלווה את בגין בכל צעדיו,
מוכן להעיד כי מצב בריאותו של
בגין שפיר ותקין .״הוא מרגיש נהדר,״
אמר אז קדישאי :״מותר לו לעשות הכל.
הרופאים ודרשו לו. מותר לו להתאמץ,
מפני שהוא מרגיש כמו אדם בריא. הרופאים
אמרו לו שינהג כפי שהוא מרגיש ואין
כל הגבלות לפעילותו. הוא אפילו רץ במדרגות.״
אלא
שלרופאו האישי של בגין, הד״ר
אליהו לוריא, הנחשב לאחד מטובי הדי־אגנוזיסטים
במדינה, היתד, דיעה שונה על
מה שמותר ואסור למנחם בגין כאדם.
בשעה שש בערב במוצאי׳ חג השבועות,
אחרי שעל פי הוראת מנחם בגין עצמו

יצאו רופאיו כדי להסביר לעיתונאים את
מצבו, סיפרו הרופאים כי לא נמצאו אצל
בגין סימנים המעידים על התקף־לב. לעומת
זאת התחמקו מנהל בית־ד,חולים, הפרופסור
משה סולובייצ׳יק, ומנהל היחידה
לטיפול-נמרץ, הד״ר שלמה לאניאדו, מ־הבעת־דיעה
נחרצת על מצבו של בגין.
״יעברו כמה ימים עד שניתן יהיה לסכם
את התמונה,״ אמרו.
לעומתם היה רופאו האישי של בגין,
הד״ר אליהו לוריא, מוכן להרחיב את הדיבור.
סיפר לוריא, נעים־הסבר ורך הדיבור
:״אני משמש כרופאו הפרטי של בגין

למעלה מ־ 20 שנה. בגין אינו שומע למה
שאומרים לו הרופאים. הוא מאמין רק בשני
דברים: באלוהים ובעצמו. אחרי הת־קף־הלב
שפקד אותו לפני כחודשיים הוא
הפריז והגזים במאמצים.
״טיפלתי בכמה ראשי־ממשלות שהמשיכו
בתפקידם למרות מצבם הבריאותי, כשהיו
חולים. עד כמה שידוע לי גם לווינס־טון
צ׳רצ׳יל היו שבעד, התקפי־לב. אינני
יודע מה יהיה מצבו של בגין מחר. אצל
חולים כמו בגין אין עושים פרוגנוזות.
היום הוא מרגיש יותר טוב, אך אינני יכול
לומר מה יהיה מצבו מחר.״

תדר• מ!}

הצלמים

החולים איכילוב. אחרי

עוו ן!

רו 11ז

עישו^רוו^ן יי

ך• שתי ככוח* של האיש עוד זמן רב
| | קודם שראיתיו לראשונה.

דגל ביצירת שותפות בין התנועה הלאומית
העיברית והתנועה הלאומית הערבית.
אך עקבתי, כמובן, אחר התפתחותם של
אצ״ל ולח״י, שבהם שירתו רבים מחברי.

זה היה כמהלך שגת צ,194
ואולי .1943 מפה לאוזן פשטה כין
חכדי השמועה: כא איש הדש
מפולין. הוא אוסף את שיכרי ה־אירגון.
הגושרים משתכנעים ומת־הילים
לחזור. שמו כגין.
השם לא היה בלתי־מוכר לנו. ידענו
שהוא היה נציב בית״ר בפולין. הדבר לא
עורר אצלנו התפעלות, אם להשתמש בלשון
המעטה. קודם כל, מפני שהיינו חדו־רים
התנשאות ״ארצישראלית״ ,ולא רחש־נו
כבוד ליהודים הגלותיים בפולין. שנית,
זילזלנו בבית״ר. אנחנו, אנשי האירגון־
הצבאי־הלאומי, האמנו כי אנחנו שייכים
לגזע עליון, לקומץ הנבחר של הצבא המחתרתי,
בעוד שהבית״רים לא היו אלא
מין צופים ששיחקו בחיילים.
היו גם שמועות שזאב ז׳בוטינסקי בכבודו
ובעצמו, האלוהים שלנו באותה תקופה,
תקף את בגין בחריפות באחד הכנסים,
והישווה את נאומיו לרעש של דלת חורקת,
המסתובבת על צירים חלודים, להבדיל
מרעש של קטר הסוחב אחריו רכבת
עמוסה.

עכשיו שמענו כי כית״רי פדלגי
זה הגיע ארצה, ושהוא מנסה דה־קים
מחדש את האירגון ההרוס.
ממרומי התנשיאותנו, זה ניראה לנו
כהתיימדות רכה.

איש הגיע מבוו״ן
** לי להפליג קצת בזיכרונות
שיים, כדי להסביר את הרקע.
החלטתי להצטרף לאירגון הצבאי הלאומי
בשנת ,1938 זמן־מה לפני יום־הולדתי
ה־ .15 הדחיפה האחרונה ניתנה לי על־ידי
תליית שלמה בן־יוסף, בית״רי שנידון
למוות אחרי התנקשות חובבנית באוטובוס
ערבי, בעיקבות פגיעה ערבית ביהודים.
סברתי שכל צעיר עיברי, בעל גאווה עצמית,
חייב לחוש ולמלא את מקומו.
נתקבלתי באירגון ושירתתי בו עד לפילוג
הגדול, בקיץ .1940 היתה זו אחת
התקופות הגדולות בחיי, תקופה שבה
חייתי בעולם של ודאות טוטאלית, של
אמונה מוחלטת במנהיגי ובדרכם. הסכנה
היומיומית, תחושת ההשתייכות לגוף הרואי,
הידיעה שאני פועל למען חירות
עמי — כל אלה מילאו כל רגע של חיי
בתחושה של חדווה, שלא ידעתי כמוה
מאז. גם בקרבות המרים ביותר של מיל-
חמת־העצמאות לא היתה לי אותה תחושה
של התעלות כמו בימים ההם, כשהייתי
עובר על־פני מישמר של שוטרים בריטיים
ברחוב אלנבי, ותחת בית־שחיי, בין
שני ספרים, חבילה שהכילה אקדה פארא־בלום,
בדרכי אל אימון מחלקתי.
אולם במשך הימים התגנבו ללבי ספקות
ראשונים. האירגון היה מנוכר מן
״היישוב המאורגן״ .התחלתי להבין כי הת26

גיבור
תסיזון

נכרות זו אינה נובעת, כהכרח, ממילחמתו
בכובש, אלא גם מהשקפת־עולמו הריאקציונית,
משינאתו להסתדרות ולהתיישבות
העובדת, מן הבוז שלו לעולם הערבי.
ספקות אלה התפרצו במלוא עוצמתם,
כאשר התפלג האירגון. מפקדינו העלומים,
שאנחנו נתנו בהם אמון עיוור, נתגלו
לפתע בדמות בשר ודם. שמענו מי זה
ב״ח (דויד רזיאל) ומי זה יאיר (אברהם
שטרן) — והם שפכו איש על רעהו קיתונות
של מי־שפכים. חסידי ב״ח גילו
שיאיר רוצה לשתף פעולה עם הנאצים,
חסידי יאיר טענו שב״ח הוא סוכן האיג־טליג׳נס
הבריטי.
לא הצטרפתי אף לאחד משני הפלגים.
בביטחון העצמי העילאי של בן 17 החלטתי
לארגן את חברי במין ״גייס חום-

הבריטים בעיראק. את מקומו תפס יעקוב
מרידוד, שלא היה בעל אישיות של מנהיג.
האירגון התנוון, המוראל ירד לאפס,
אנשיו התפזרו. נדמה היה שאין לו תקומה.
אצלנו ,״הוותיקים״ ,הוא עורר רק
ריגשות זילזול.

ואז, אט־אט, התחלתי להרגיש
שמשהו משתנה. הכרי המוכים
השתתקו, נעלמו. השיחות החופ־ימיות
פסקו. הכחנתי שקורה משהו.
בלחש, מפה לאוזן, סיפרו כי בא איש
חדש, המארגן את האירגון, והמקים אותו
מהריסותיו. אותו מנחם בגין, הבית״רי
הפולני, הגיע ארצה כחייל בצבא הפולני
של הגנראל אנדרם, שהתארגן בברית-
המועצות אחרי פלישת היטלר לארץ הסובייטים,
ושעבר בארץ בדרכו אל החזית

אור אבנר
שי״ ,שיפנה עורף לגישה הריאקציונית של
רזיאל והרביזיוניסטים, מבלי להצטרף לגישה
ההרפתקנית של שטרן.
אחרי כמה שבועות התארגן האירגון של
רזיאל מחדש, והחלטנו לחזור, אליו בכל-
זאת. המשכנו לשרת כשנה, עד ,1941 ואז
התפלג האירגון בשנית. סניף תל־אביב
פרש ממנו והתפזר. נפלטתי סופית, והתחלתי
לחשוב על דרכים חדשות. אך שמרתי
על הקשר עם ידידי, שהיו לצידי ברגעים
מרגשים כה רבים. לא היו לי ידידים
אחרים. נפגשנו פה־ושם במסיבות, בטיולים,
בשיחות־רעים.
כד עקבנו, ממרחק, אחר שני הפלגים—
האחד שהמשיך לשאת את שם האירגון
הצבאי הלאומי בארץ־ישראל, והאחר שקיבל
ברבות הימים את השם לוחמי־חרות־ישראל.
ידענו כי קבוצח־שטרן סבלה
קשה, שמרבית חבריה נלכדו ונאסרו, עד
ששטרן עצמו נרצח בדירת־גג בשכונת
פלורנטין, השכונה שבה גדלתי :.ואילו ה-
אירגון הוסיף להתקיים, איכשהו, עד ש־רזיאל
נהרג במשימה מיסתורית בשירות

הבריטית במצריים. כמו יהודים רבים אחרים׳
שהצטרפו לצבאו של אנדרם כדי
להימלט מארצו של סטאלין, ערק בגין
בהגיעו ארצה. הוא קיבל לידיו את הפיקוד
על האירגון.

תחילה זידזלנו כיומרה זו אך
הזילזוד פג כמהרה. כאמצעות
הכרי, שחזרו לאירגון, חשתי בי
איש זה ניהן ככוח מסתורי. לא
ידעתי מה מקורו, הרגשתי רק כתוצאות.
המייואשים
התחילו להאמין מחדש. הנושרים
חזרו וירדו למחתרת. המוראל
שלהם התחיל שוב מרקיע. האירגון ההרוס
הפך, תוך זמן לא רב, לכוח לוחם יעיל
וממושמע.

אמרתי לעצמי: איגי יודע מי
האיש ומהו, אך אין ספק שזהו
מגהיג.
לא חזרתי אל האירגון, כי בינתיים התרחקתי
מאד מדרכו של האירגון ומהשקפת־עולמו.
יצאתי לדרך שהביאה אותי, בשבת
,1946 להקמת ״במאבק״ ,הגוף הראשון 4ש

תפתחותו של האצ״ל מילאה אותי
1 1התנגדות גוברת. ראיתי בבגין לאומן
יהודי צר־אופק, אדם המנוכר לחלוטין מן
המרחב הערבי, שבו היה עלינו להגשים
את מאוויינו הלאומיים. התנגדתי בחריפות
לטרור האנטי־ערבי, שכן ראיתי פתח לאסון
היסטורי. כמו כמה מחברי שהצטרפו ל־לח״י,
וביניהם אליהו בית־צורי, האמנתי כי
ניתן לחשל ברית עיברית־ערבית, תוך כדי
מילחמה משותפת בכובשים האירופיים.

אך התחלתי להתייחס כככוד
גוכר והולך אל האיש כגין, שעדיין
לא ראיתיו. ככוד זה הגיע לשיאו
כימי הסיזון.

בדמה לי שזו היתה שעתו הגדולה ביותר
של מנחם בגין. הוא עמד בראש איר-
גון לוחם, שחבריו חירפו את נפשם ונהרגו
במילחמה נגד שילטון זר. והנה החליטה
הנהגת היישוב, בראשות דויד בן־
גוריון, ללכוד את הלוחמים האלה ולמסרם
בידי הבולשת הבריטית, שעינתה וכלאה
אותם במחנות באפריקה.
איני מכיר הרבה מבהיגי־מחתרת בהיסטוריה,
שלא היו משיבים מילחמה־שערה.
התגובה הנורמלית, במיקרה כזה, היתד. לח טוף
את ראשי היישוב, להחזיק בבני־ערו־בה
ואף להרגם בשעת הצורך, כדי להר תיע
את ראשי היישוב מלהמשיך במעשים
אלה.
כמה אנשים היו עומדים מול התגרות
כזאת? נתן ילין־מור, שעמד אז בראש
לח״י, הודיע לראשי ההגנה שאם יערכו
סיזון באנשיו, יתן להם פקודה להתגונן
בנשק חם ואף להרוג את ראשי ההגנה.
על החלטה זו מסר למנהיג ההגנה, אליהו
גולומב, בפגישה אישית.
גדולתו של בגין היתד, בכך שלא נהג
כך. הרבה אנשים מסוגלים לעמוד בראש
מחתרת לוחמת, מי בכישרון רב יותר ומי
בכישרון פחות. אך כמה אנשים היו מסוגלים
להבליג מול פני מחתרת יריבה, המוסרת
אותם לידי קציני־ד,עינויים של ה-
שילטון?
מי שרוצה להבין את בגין, חייב לזכור
את הרגע ההוא. כמה מפקודיו האמינו אז
שמנהיגם הוא פחדן, רך־לבב, פשרן? איזה
כוח של שיכנוע פנימי היה דרוש כדי
להחליט שאיו יורים במסגירים ובמנהיגיהם,
כדי למנוע מילחמת־אחים?
רק אדם בעל עקרונות של ברזל, המאמין
באמונה מוחלטת בשליחותו, אדם ה מסוגל
לנתק את עצמו לחלוטין מן המציאות
הסובבת אותו ולדבוק בחזון רחוק —
רק אדם כזה היה עומד כך במיבחן כזה.

אדם כזה יכול לעורר הערצה,
אך הוא מעורר גם חשש עמוק. כי

אחדים מן האסונות הגדוליס כהיסטוריה
האנושית נגרמו?ן ל־ידי אנשים
מסוג זה.

סיגנונו התפעלות בקרב החטיבות הלוחמות,
אשר. מעשיהן היומיומיים האפילו
במהירות על זכר עלילות אצ״ל.

דיו־יאסין 111־111׳ מים

פרשת דיר-יאסין עוררה כנו
כחידה, ודא ידענו כאיזו מידה
מעורב כה כגין אישית.

^ילחמת המחתרת העיברית היתד,
אחת מימילחמות־ד,שיחדור הנדירות
בהיסטוריה שלא היתה מלווה במילחמת-
אחים. את העובדה הזאת יש לזקוף לזכותו
של בגין. אך גם אלה מאיתנו שהערי-
כחזו על בך, התקשו למצוא בקירבם אהדה
לסיגנונו. איכשהו, גם מרחוק, הרגשנו שהוא
״לא משלנו״ ,שהוא הביא עימו סיג־נון
שהיה זר לנו לגמרי.

פגשתי את בגין אישית רק כעבור
שנתיים־שלוש, כאשר ביקרתי בכנסת,
וכאשר ריאיינתי אותו בביתו.
ראיתי לפני אדם שהיה שונה מאד מן המפקדים
שהכרתי באצ״ל, ולאחר־מכן בהגנה
ובצה״ל. נימוסיו היו אירופיים מובהקים.
הוא נשק את ידי הנשים. הוא דיבר
אלי בגוף שלישי, גם כשעניתי לו בגוף
שני, והמשיך במינהג זה במשך שנים רבות.
(נזכרתי בכך לפני כמה ימים, כאשר האזנתי
לעימות הטלוויזיוני בנוסח ״מנחם, אתה
טוען כי ו״שימעון, אתה אומר ש
זה נשמע מלאכותי, מפני שהיה ברור כי
בגין אונס את עצמו לדבר בסיגנון
לא-לו).
במשך השנים ראיתי את בגין פעמים
רבות. בגין שקרא להסתערות על הכנסת,
בעת הוויכוח על הסכם־השילומים עם גרמניה.
בגין המשופם, שהאופנועים דהרו
לפניו במסע־ר,בחירות של .1955 בגין בשעתו
הפאתטית ביותר, בעת הקומדיה הגדולה
של ״ברווזי־מים״ ,כאשר תרגיל של
גיוס גרם לבהלת־מילחמה ביגלל טעות של
האלופים מאיר זורע ויהושפט הרכבי. בגין,
שקיבל את הידיעה על הגיוס בשעת נאומו
בכנסת, מיהר לברך את צד,״ל היוצא
להגן על המולדת מול פני האוייב —
מבלי שיידע מי האוייב, ועל מה המילחמה.
(חיפשתי באחרונה את הנאום הזה בדיב־רי־הכנסת,
ונוכחתי לדעת כי עבר שיפוץ
בדיעבד ).בגין שבור ורצוץ, אחרי ששמו
הסיגנון
הבומכוסטי המנופח •טל
שידורי אצ״ל ועיתוני-המחתרת
שלו, שהיה רווי רגשנות משתפכת.
נבדל מאד מן הסיגנון הצברי, הענייני
והיכש של ׳טידורי ההגנה,
שהיה קרוב לליכנו הרכה יותר.
מעשי־ד,גבורה של אנשי אצ״ל היו אמיתיים,
וגם מי שלא הסכים עימם מוכרח,
היה להעריצם. אפשר היה גם להעריץ את
בגין האיש, שהיה בלי ספק נורה בו־במקום,
כמו שטרן, אילו נלכד. אך איך
אפשר היד, לסבול את הלאומנות החשוכה
ואת המיסטיקה הדתית של תעמולת אצ״לי
סיגנונו האישי של בגין הדהים אותנו
לא פעם. במהלך מילחמת־העצמאות, שבה
שירתתי בשורות גדודי-ההגנה (שהפכו
לאחר־מכן לצד,״ל) נתקלנו בסיגנון זה,
שניראה לנו זר ומוזר. זכורני כי בימי
פרשת אלטלנה, שבה מילאה הפלוגה שלי
תפקיד צדדי, נדהמנו לשמוע מפי חברים.
ששמעו את בגין, שהוא בכה בפומבי. כאשר
עלה בגין סוף־סוף מן המחתרת, לא עורר

הנואם

משכיל ופרימיטיבי, מקסים וברוטאל
אל תמיר נעץ את הסכין בגבו וניסה לפלג
את המיפלגה.
כלפי שבועון זה היה בגין תמיד קורקטי,
על אף הניגוד התהומי בדיעותינו.
אף פעם לא סירב להתראיין אצלנו, וכאשר
נכתבו עליו דברים חיוביים — לא שכח
להודות על כך, תכונה שהיא נדירה להפליא
במדינה זו.

״...שבור ורצוץ...״

ך* איטר: בחרתי לראשונה לכנסת,
^ לפני 12 שנים, נאמר לי כי קיים בה
כלל: אין קוראים קריאות־ביניים למנחם
בגין. נאומיו הם יצירות־אמנות. כאשר שחקן
דגול עומד על הבמה ומכריז ״להיות
או לא להיות, זוהי השאלה!״ לא יקרא
איש תרבותי מן האולם ״ומה התשובה ז״
החלטתי להתנגד לסטאטוס מייוחד זה
שהוענק למנהיג חרות. בעת אחד מנאומיו
הראשונים באותו מושב. כאשר הכנים
לדבריו הפסקה דרמאתית, זרקתי לעברו
קריאת־ביניים אדיבה.
התוצאה היתד, מפליאה. הבעות של תדהמה
הצטיירו על פני חברי המערך, הבעות
של חלחלה על פני חברי גח״ל.
הבית כולו כלא את נשימתו. מה יקרה?
האם יירד ברק מן השמיים ויכה את בן־
הבליעל, המחלל את כבוד יופיטר? האם
תפער ריצפת הכנסת את פיה ותבלע את
הפושע המחוצף?

לרגע עמדה הדממה כאולם. ואז
פנה בגין לעברי, והשיב לקריאת-
הביניים באותה אדיבות שבה
הצגתי אותה.

עם אשתו עדיזה
״...ישר מאין־כמוהו, בלתי־מוסרי ביחסי עמים..,״

רגע חולף זה קבע את היחסים בינינו,
במשך שמונה השנים שבהן שירתנו יחד
בכנסת. הניגודים בינינו היו תהומיים, והם
נתגלו מחדש בכל ויכוח מדיני. אבל היחסים
היו קורקטיים, אדיבים, ואף למעלה
מזה. לא פעם ישבו חסידיו במיזנון
הכנסת ועקבו במורת־רוח בולטת אחר מנהיגם,
ששוחח בידידות עם הבוגד עוכר־ישראל,
סוכנו של עראפאת. הם לא הבינו
את יחסו אלי, וגם אני עצמי לא ידעתי
אם לראות בו גמול על חטאי־נעורי באצ״ל

או מחמאה לפעולתי הפרלמנטרית. על כל
פנים, גם ברגעים נרגשים ביותר, כאשר
התנגשו על דוכן הכנסת באופן קיצוני,
שמר על יחם ג׳נטלמני.
ערב מילחמת ששת־הימים, אחרי שנכנס
לממשלת הליכוד הלאומי, קרא לי לאחת
מפינות בניין הכנסת והציג לפני מיש־אלה:
מאחר שהוא מעריך את העולם הזה
כביטאון שיש לו השפעה רבה על הנוער,
הרי עלי לעשות את הכל כדי להעלות את
המוראל בימי־החרדה. השבתי לו כי אני
רואה במילחמה, המתרגשת ובאה, מיל-
חמת־מגן צודקת, ובוודאי אעשה את הכל
כדי לשמור על האחדות הלאומית במיב־זן

כעבור כמה ימים הגיע תורי שלי להציג
לו מישאלה. המילחמה תמה. הגיעו אלי
ידיעות מוסמכות שמשה דיין ציווה להרוס
ארבעה כפרים באיזור לטרון, וכי התחיל
להרוס באופן שיטתי את העיר. קלקיליה,
פניתי אל הרמטכ״ל, יצחק רבץ, אל שרי
מפ״ם וגם אל השר מנחם בגין, בתביעה
נמרצת להפסיק את ההרס. אמרתי לבגין
שהדברים סותרים לחלוטין את כל הצהרותיו
על טיב השילטון הישראלי, ושעם
כל התנגדותי לדרכו, אני מכיר אותו כ־איש־אמת.
בגין הבטיח לבדוק את העניין.
הריסת קלקיליה הופסקה. איני יודע אם
היתה לבגין יד בהחלטה זו. כיום עומדת
קלקיליה על תילה, שלמה ומשוקמת. ארבעת
הכפרים נמחקו מעל פני האדמה.
זמן מה לאחר־מכן הגיעו לידיעתי סיפד
רים על מעשי־זוועה. פניתי לרבין ובגין
והדברים י נפסקו. אינני יודע אם היה זה
תודות לרבץ או לבגין או לשניהם.

ומסות ב9ורנוע
פאכי מכפה להפץ אח מאיש, אני
חושב על תמונות מסויימות שנחרתו
בזיכרוני.
יפעם הלכתי עם אשתי לראות סרט צ׳כי
על גורלה של אשד, יהודיה בימי השואה.
ישבנו ביציע, וראינו מאחור את בגין
(המשך בעמוד )28

במדינה
(המשו מעמוד׳ )27
יושב בשורה הראשונה.
הסרט היה מדגש מאד. הוא נעשה בלי
פאתוס, בלשון של המעטה, ועל בן היה
מזעזע שבעתיים. נאשר נדלקו האורות,
ראיתי כי הדמעות עומדות בעיני י אשתי.
עמדנו במקומנו והמתנו לצאת הקהל.
בגין קם אף הוא, פנה לאחור והחל מתקרב
לעבר היציאה. דרכו עבדה על פנינו.
ראיתי שעיניו סמוקות מבני. הוא הסתכל
נכוחה, מבלי לראות דבר׳ .לפתע ננעץ
מבטו בעיניה הדומעות של אישתי. אני
משוכנע שלא זיהה אותה באותו רגע. אותי
לא ראה כלל.

הוא ניגש אייה, הדכיק נשיקה
למיצהה, והמ שי ך כדרכו כלי אומר
ורכרים.
ראיתי לא פעם את בגין במצב דומה
של אכסטאזה. בייחוד אחרי נאומיו הגדולים
בכנסת.
כאשר הוא מסיים את אחד הנאומים
האלה, הוא חוזר למושבו, יושב כסה

רחוק מאד מלזלזל בו.

ודווקא משום־כף אני פוחד.
אין מה לחשוש מפני נוכל קטן,
מפגי פוליטיקאי שיגרתי המוכן
להקדים כל קורכן על מיזכח
קאריירה קטנה והנאות עלוכות.
איש כזה אינו יכול להזיק הרכה,
ואילו איש הזק, השומע באוזניו
את קול פעמי ההיסטוריה, יכוי־להיות
מסוכן מאד.
ההבדל בין השניים בלט באותו עימות
טלוויזיוני אומלל, לפני שבוע. הציבור חש
כי בצד האחד יושב פוליטיקאי רדוד,
חלקלק, שאינו מאמין אף למילה אחת
היוצאת מפיו .׳ בצד השני ישב אדם הע־שוי
מיקשה אחת, המשוכנע לחלוטין בצידקתו.
ייתכן מאד שהתרשמות בלתי-אמצעית זו
גרמה לתזוזה המכרעת של הרגע האחרון.

הפשטן הנורא
£4איזו דמות היסטורית ניתן להשוות
/את בגין? לנגד עיני עולה דמותו של
מכסימיליאן דדדרובספייר, המנהיג המהפכני
הצרפתי ,״הפשטן הנורא האיש שלא
ניתן להשחיתו״ .האיש שידע לפשט את
כל הבעיות המורכבות של האנושות ולהכניסן
למיטת־סדום של שתיים־שלוש סיסמות.
האיש שנעזר בגיליוטינה, כדי לגאול
את האנושות מכל אי־צדק ועוולה. האיש
שדגל בראציונליזם צרוף, ושלא היה כלל
מסוגל לתפוס עד כמה הוא בלתי־דאציונלי
במהותו.

איש הזק. איש מסוכן.

כגין עם גולדה (כהלווייה) וובספייר דקות, קם ויוצא למיסדרון. לא פעם נתקלתי
בו שם, לחצתי את ידו ואמרתי לו שאף
כי איני מסכים אף למילה אחת ־שאמר,
היה זה נאום מרשים. בכל פעם הודה לי
באדיבות. ובכל פעם שמתי לב לכך כי
במצב כזה אינו יכול לשמוע הערות
ענייניות, ני ההתרגשות מטשטשת את
חושיו, וכי דרושות לו כעשר־עשרים דקות
כדי לחזור לאיתנו.

כרגעים כאלה רואים את׳ כגין
השני •,אתי המנהיג הרגשני, האהוז
אכסטאזה, המדכר אל עמו ואל
ההיסטוריה, הנישא על כנפי חזון
המנתק אותו כליל מכל מציאות.
מי שנהנה מן הפארודיות של טוביה
צפיר, היה עלול לקבל רושם מוטעה מאד
על הנואם. בגין מחשב את נאומיו, הוא
מתכנן אותם היטב מראש. אך כאשר הוא
עומד על מירפסת ברחוב אלנבי ונואם לפני
ההמונים, נפי שנהג לעשות בשנות ה־/ 50
או כשהוא עומד כיום על דוכן הכנסת
ונואם לפני שמונים ח״כים — האיש שרו־באכסטאזה
משכרת. הוא מאמין> לחלוטין
בכל מילה היוצאת מפיו, הוא חש כי
ההיסטוריה העברית מדברת מגרונו.
מי שמתעלם מן הצד הזה ־של בגין,
אינו מסוגל לתפוס את האיש ואת הפוטנציאל
הגלום בו, לטובה או לרעה.

זהו איש מורככ מאד. דימאגוג
מהונן ואיש־היגיון. משכיל ופריטי־טיכי.
מקסים כמגע אישי וכרופא
לי כהשקפתו ההיסטורית. כלתי־ראציונלי
כיסודו, כעד כישדון נדיר
דהדכיש את דבריו כמעטה של
היגיון צרוף. ישר מאין־כמוהו כחייו
האישיים, ודוגד כאי־מוסריות
גמירה כיחסי־עמים.

מכל הדברים שכתבתי כאן ברור
כי איני שונא את האיש, וכי אני
**י 28

פעמים רבות נ־שאלתי: האין הוא פא-
שיסט? נאומיו חוצבי־הלהבות, קנאותו
הלאומנית, פנייתו אל הרג־שות העמוקים
ביותר שד ההמון, הדמאגוגיה הסוציאלית
שלו — האין כל אלה מזכירים את הדיק-
טטורים הגדולים של שנות ה־30׳ ?
לא, מנחם בגין אינו פאשיסט. הוא
משוכנע שהוא דמוקראט אמיתי וליברל
אמיתי, דוגמת המנהיגים הלאומניים הגדולים
של המאה שעברה. לדעתי, אדם שיש
לו דימוי־עצמי כזה אינו יכול להיות
פאשיסט. הפאשיסט האמיתי הוא אדם הבז
לליברליזם והשונא את הדמוקרטיה.
אולם הגדרה זו אינה מרגיעה אותי.
בגין הוא לאומן קיצוני. תחת כנפיו של
איש כזה יכולים לחסות יסודות בלתי-
שפויים, קיצוניים הרבה יותר — ויש גרעינים
כאלה בארצנו. הם קטנים כיום, אך
באווירה הנכונה הם עלולים להתפשט
במהרה.

כגין הוא עתה מנהיג המדינה.
אין הוא מנהיג כילכדי. אך כמדינה
יקרה מה שקרה כגה״ל, ולאחר
מכן כליכוד: ליד כגין מתגמדים
כל האחריט, ואחרי זמן קצר יהיה
הוא האיש* האחד, היחידי, שיקכע
ככל דכר.
מנהיג כזה יכול לשחרר כוחות, שגם
הוא עצמו לא יוכל להשתלט עליהם. כאשר
הוא פותח את הסכר לפני זרם ההתלהבות
הלאומנית, הוא יינשא בעצמו על פני
הגלים הסוערים מבלי שיוכל לעצור בעדם,
או אף לכוונם. זה קרה לאישים אחרים
מסוגו בהיסטוריה. זה עלול לקרות גם לו.

הוא אומר שהוא רוצה כשלום,
ואני מאמין לו. הוא אומר שכר•
צונו להגכיר את חרויות האדם
כמדינה, ואני מאטין לו. אכל דד״
מוכילה למילחמה כלתי־נמנעת,
והיא תכיא כהכרה לצימצום הרו
יות־חאדם.
זה עשוי לבוא בהדרגה. בגין בעצמו
בוודאי יצטער על כך. אך לא ניתן לבצע
את אשר הוא רוצה לבצע, מבלי שהדבר
יהיה כרוך בדיכוי, בניסיון להשתיק את
ה״תבוסתנים״ ,בקריאת דרור לכוחות אפלים׳
שהתחבאו עד כה בשולי החברה.

הדכרים לא יקרו מהיום למהר.
הם יהיו הדרגתיים. אך אם לא
ייעצר התהליך כעוד־מוער, הוא
עלול להוליד אסון.
כרגע זה מקננת כליכי דאגה
עמוקה לעתיד הדמוקרטיה הישראלית,
לעתיד המדינה עצמה.
לעיני־רוחי עומדות הדמויות הגדולות
של ההיסטוריה היהודית, הנערצות על
בגין וחסידיו: שימעון בר־גיורא, אליעזר
בן־יאיר, שימעון בר־כוכבא.
אנשים חזקים. אנשים מסוכנים.

הם גרמו פעמיים לחורכן הכית
השיני.
העם הווגוסזז ׳הרגידה

ייגאל ידין יהיה
שר־מצדה ופלאטו•
שרון יקים קואליציה
עם ל ״ע
השילטון במדינה יכול להתחלף, אבל
לא העם. אפילו אם זה אותו העם שהחליף
את השילטון.
כך הסתבר השבוע, בפעם נוספת, כאשר
העם שהעלה את מנחם בגין לשילטון
וחולל מהפכה חסרת־תקדים בחיי העם היהודי
בעת החדשה, הגיב על מה שאירע
בדרך האופיינית לו תמיד במצבי־חרדה :
בצחוק.
גל של בדיחות הציף את המדינה. חלק
מהן היו בדיחות־זוועה מקאבריות. הפחות
אכזריות שבהן התייחסו לתוצאות הבחירות
ולשינויים העלולים להתחולל במדינה
ובאודח־החיים בא.
צרוד בדיחות לדוגמא, מאלה ששטפו
השבוע את הארץ, כאילו כדי לנקותה
ולטהרה ממתח הבחירות :
• פלאטו־שרון מקים קואליציה עם
הל״ע. למפלגה החדשה יקראו :״פשל״ע״.
• ייגאל ידין מצטרף לקואליציה עם
הליכוד. הוא ישמש בתור שר־מצדה.
• הסיסמא החדשה של הליכוד :״תרמ־תי־דם

• פעם היו אוסרים ״בבנין הארץ גנו-
חם״ .היום צריך לומר :״בהגנת־האדץ
ננוחם.״
• מה יהיה המעשה הראשון שיעשה
בגין בתפקידו כדאש־ממשלה 1
הוא יחדש את המילחמה עם הבריטים.

קרב הירנעוה

מי עתיד?רשת את
מקומו ש? כגין
כראשות הליכוד ;
כאילו לא די היה במהפכה הדראמתית
שאירעה רק לפני שבוע, בעת שנודעו
תוצאות הבחירות, באה מחלתו הפתאומית
של בגין, ערב השיחות הקואליציוניות על
הרכבת ממשלתו, כדי להוסיף נופך של
דראמה לאירועים המרגשים.
לרגעים, בטרם התברר לאשורו מצב
בריאותו של בגין (ראה עמודים )24—25
ונדמה היה כי הוא בתקף בהתקף־לב שני
העלול לסכן את בריאותו, גררה הסיטואציה
אסוציאציה מיידית לגורלו של משה בן*
עמרם. האם נגזר על מנחם בגין גורלו של
משה, שאלו רבים את עצמם, על מישקל
״כי מנגד תראה את הארץ ואליה לא
׳תבוא״ ?
בקרב ראשי הליכוד היתד, הדאגה חמורה
הרבה יותר. בעת שבגין אושפז בחדר
היחידה לטיפול נמרץ בבית־החולים איכי־לוב,
התכנסו הם במלון דן בתל־אביב, כדי
לדון על הצעדים להרכבת הממשלה החדשה
ועל הבעיות הכרוכות בכך. למרות
שאיש מהם לא הזכיר זאת במפורש ואיש
לא העז להעלות על דל שפתיו את האפשרות
כי עלול להתרחש גם הגרוע מכל,
הרי באופן בלתי מודע החלה למעשה כבר
מילחמת הירושה על מקומו של מנחם
בגין, במקרה שייאלץ לפרוש מתפקידו.
בקרב עסקני המיפלגה הפחות בכירים
דיברו על כך ביתר גילוי-לב ופתיחות.
מצב בריאותו של בגין עורר דאגה. צריך
היה לקחת בחשבון אפשרות של הסתלקותו
מהנהגת המיפלגה. מצב זה בישר
היערכות לקראת מצב שהליכוד טרם ידע
אותו: התמודדות על ראשות המיפלגה.
ההחמצה של לנדאו. דבר אחד
ברור: כל עוד מסוגל מנחם בגין לתפקד׳
אפילו אם יוטלו עליו מיגבלות בשל
מצב בריאותו, הוא יישאר המנהיג הבלתי
מעורער של המיפלגה. אפילו יצטרך להיות
מאושפז לתקופה ממושכת ורופאיו יאסרו
עליו הופעות פומביות או השתתפות בישיבות
ובדיונים, אין ספק ששום הכרע?
לא תיפול בליכוד, לאיזה כיוון שהוא,
מבלי שבגין עצמו הוא שיאשר אותה או
יחליט עליה בעצמו. אין גם ספק כי אם
יתעורר הצורך במציאת יורש לבגין עוד
בחייו, ייבחר זה שיזכה לברכתו של בגין.
במצב זה ניתן היה רק להעריך ולנבא
את ההיערכות הפנימית הצפוייה בליכוד,

כאשר יתפתח הקרב על הירושה, הנמצא
עתה רק בראשיתו.
האיש מיספר שניים בליכוד הוא. ביום
שמחה ארליך, מנהיגה של המיפלגה הליברלית.
ארליך בן ה־ ,62 בעל מיפעל לאופ-
טיקה, שהתפקיד הבכיר ביותר שמילא עד
כה היה סגן ראש עיריית תל־אביב (בשנים
,)1965—69 מייועך לתפקיד: ץ ור־האוצר בממשלת
הליכוד ׳ .בהיעדרו של בגין הוא
ממלא את מקומו בתוקף תפקידו כיושב־ראש
הנהלת הליכוד. אולם ברור שהוא לא
יוכל לכהן כיורשו של בגין. שכן, היורש
חייב להימנות על החטיבה הגדולה ביותר
מהחטיבות המרכיבות את הליכוד — תנועת
החרות.
יורשו הטבעי של בגין בתנועת החרות,
עד לפני מיספר חודשים, היה חברו הטוב,
איש המישפחה הלוחמת חיים לנדאו. לנדאו
בן ה ,63-מהנדס בניין במיקצועו, שכיהן
כשר הפיתוח בממשלת הליכוד הלאומי
( ,)1968—70 איבד את מעמדו במיפלגה
כאשר החליט לפני מיספר חודשים כי הוא
מפנה מרצונו את מקומו בכנסת, כדי לתת
הזדמנות לצעירים. נראה כי לנדאו נואש
מהיתקווה כי הליכוד יגיע לשילטון אי־פעם.
הוא בתפס לפסימיזם, הפתיע את חבריו
כאשר הודיע על פרישתו.
החלטת הפרישה של לנדאו, למרות ש נעשתה
מרצונו ולא עקב הדחה, פגעה במעמד
הסמכותי שהיה שמור לו לצידו של
מנחם בגין וכסגנו הבלתי מוכתר. קשה
לתאר מצב בו יוכל לנדאו לחזור ולהחזיר
לו את מעמדו. אולם אנשי חרות מציינים
כי לנדאו נשאר עדיין חברו הקרוב
והנאמן ביותר של בגין. לא מן הנמנע
כי יווצר מצב בו יימנה אותו בגין ליורשו.
אלא שזהו מצב תיאורטי בלבד. שכן לנדאו אינו חבר־כבסת. משום כך. לא יוכל
גם לקבל על עצמו את תפקיד ראש־הממ־שלה,
אפילו אם ירצה בגין בכך.
תדמית גמישה יותר. במצב דומה
לזה של לנדאו נמצא גם ראש תנועת
שלומציון, אלוף (מיל ).אריק שרון. הוא
נקלע למצב טראגי אף יותר מזה של לנדאו•
שכן אריק הוא למעשה מחולל הליכוד
ומקימו. הוא האיש שזרע את הזרע

לגדאד (ככית-החודיס)
ביקור אצל בגין
שאחרים קוטפים עתה את פריו.
לוליא היה אריק כה חסר סבלנות ולא
היה פורש מהליכוד ערב הבחירות ומקים
את תנועת שלומציון, אין כמעט ספק שהוא
היה מגיע בכוח אישיותו וסמכותו למעמד
יורשו של בגין, אפילו שהשתייך
מבחינה אירגונית לחטיבת הליברלים בליכוד•
לוא היה בשאר בליכוד, היה אריק
מביא עתה למצב אליו חתר: ביטול החטיבות•
הוא היה כובש לעצמו את המקום
בצמרת וכשהוא נהנה מאמונו של בגין
ומחיבתו האישית, ייתכן והיה מגיע לתפקיד
היורש.
במצב הנוכחי אין לאריק כל סיכוי להיכלל
אף בין המועמדים להתמודד על ירושתו
של בגין. מבחינה זו עדיף מצבו של
(המשך בעמוד )32
העולם

הזה ..׳2073

הובובריסה הישראלית הראשונה מתה.
י בשבוע שעבד המה מלנות־ישדאל השלישית

^ רפובליקה הישראלית הראשון
ן נה מתה.
תחתיה קמה מלכות־ישראל השלישית.

חדש נפתח בתולדות זזמדינזז. אי-
אפשר לחשוב על מד. שיירשם בו, מבלי
להיחרד.
בפיתאומיות מהממת השתנה עולמנו.
השתנה ה כל. השתנה נוף חיינו הלאומיים,
על כל -תחומיהם.
המוח האנושי סולד מפני שינויים פית-
אומיים. הם מערערים את ביטחונו. כאשר
קורה הדבר, יש תמיד נטייה טיבעית שלא
להכיר בכך, להעמיד פנים כאילו הדבר
שקרה לא קרה, כאילו אינו חשוב, כאילו
השינוי הוא זעיר וזמני, ועוד מעט יחזור
הכל לקדמותו.

אכל הדבר קרה. מישפזר בן
קרוב ל־ 50 שנים קרס תחתיו. מיש־מר
הדש קם והיה.

זה היה 1(1נווו לסוות
ך* רכר היחידי המפתיע במהפכה זו
1 1הוא שאנחנו מופתעים ממנה.
מופתעות זו — אין מקורה אלא בהחלטה
בלתי־מודעת ורבת־שנים שלא לראות את
המתרחש לנגד עינינו. שהרי אם־לא־כן
היינו יודעים: מה שקדה עתה, מוכרח
היה לקרות.

כי מלבות-ישראל זד לא ירדה
מן השמיים. היא נולדה מתוך הרהט
של הרפובליקה שהיתה.

המהפכה הפיתאומית, הבלתי־צפויה לכאורה,
שאירעה ב־ 17 במאי , 1977 אינה
אלא סיכומו הבלתי־נמנע של תהליך, שנמשך
מאז יומה הראשון של מדינת-ישראל.
אם יש בה משהו מפתיע, הרי זה רק
ה אי חו ר שבעיתוייה. הדבר יכול היה
להתרודש גם לפני ארבע, ואולי אף שמונה
שנים. האיחור נובע רק מחוסר-כישרונה
של תנועת־החדות. היא לא הגיעה לשיל-
טון עד שהמישטר הישן נרקב עד כדי כך,

שדי היה בדחיפה הקלה ביותר כדי שיתמוטט
כמיגדל־קלפים.

כדורות הבאים י״אלו ההיסטוריונים
את עצמם: מה גרם ל התמוטטות
זו* איך מתה — או
התאבדה — הרפובליקה הישראלית
הראשונה * כיצד התחיל האסון
הלאומי *׳
יימצאו בוודאי סיבות רבות הבולטות
לעין, כולן נכונות. מילחמת־האחים בין
יצחק רבין ושימעון פרס החישה את הסוף.
תעמולת־הבחירות של המערך• ,שגנזה את
הנושאים האמיתיים של ההכרעה הלאומית

אורי א מנרי
ושהתרכזה בדיברי־הבל, תרמה אף היא
תרומה נכבדה. פרשות־השחיתות האחרונות,
ואי־היכולת להגיב עליהן בצעדים
דראסטיים של טיהור־עצמי, גרמו לסדקים
נוספים.

אולם כל הסיכות מן הפדנ הזה
אינן אלא סימפטומים שעל־פני השטח.
הגורמים האמיתיים, שפעלו
מתחת לפני חיטטה, עמוקים הרבה
יותר. עליהם יצטרך ההיסטוריון
יטל מחר לתת את דעתו.

,.הקסדה הסרוגה,
די גורם הראשון: מערכת-החינוך.
1 1עם קום המדינה, היו קיימים ביישוב
העברי שלחשה זרמים חינוכיים :
הזרם הכללי, הזרם הדתי והזרם ה״פועלי״.

כמעשה־כגידה ציני, פרי שיקולים
קואליציוניים פסולים, מכר
דויד כן־גוריון את החינוך למימ־סר
הדתי.
הוא חיסל את הזרם הפועלי, היחידי
שהיה הומאניסטי. הוא קיים את הזרם

5מ 0 0£ 6801£א 6 4

הדתי, שגדל מאז בהתמדה. הוא מסר גם
את הזרם ה״כללי״ בידי הלאומנות הדתית
שלוחת־הרסן, שהתחבאה מאחרי המושג
התמים ,״תודעה יהודית״.

למעשה קיימים כמדינה, מזה
קרוב ל־ 30 שנה, שני זרמים ממלכתיים:
הזרם הממלכתי־הדתי־הקיצוני
והזרם הממלכתי-הדתי-
הכללי.

הזרם הדתי הקיצוני, שנמסר בידי ה־מפד״ל,
רצח את המגמות ההומאניסטיות
שבדת היהודית, והוקדש כולו לפולחן
לאומגי-דתי־מיסטי, המתנכר לעולם .״הטוב
שבגויים — הרוג.״
למעלה משליש מתלמידי ישראל עברו
בכל שנתון במערכת אולטרה־לאומנית זו.
התוצאה היתה בלתי-נמנעת -והיא מתגלמת
בדמותו של שר־החינוך המיועד, זבולון
המר. בל מחזור חדש של בוגרים הגביר
את הלאומנות הדתית במדינה, וחתר תחת
יסודות המפד״ל המתונה, השפוייה, של
ימים עברו. הסיכום בא ב־ 17 במאי : 1977
גוש־אמונים השתלט על המפד״ל. המפד״ל
גדלה, והפכה המיפלגה הלאומנית הקיצונית
ביותר במדינה. היא לאומנית אף מתנועת-
החרות הז׳בוטינסקאית.

לא פחות חמור היה התהליך
כזרם הממלכתי ה״כללי״.
מזה שנים ידע כל אדם, הקרוב למתרחש
בין כתלי בית־הספר היסודי ה״כללי״ ,כי
החינוך הניתן •שם אינו אלא מהדורה קצת
יותר מתונה -של החינוך הלאומני־הדתי
בזרם השני. גם בית־הספר ה״כללי״ זר
לעולם. הוא מטפה אגו־מאניה לאומנית.
בוגר החינוך הזה יודע כי ״העולם כולו
נגדנו״ ,וכי אלוהים — שאולי אינו קיים —
נתן לנו לבדנו את הארץ הזאת כנחלת-
אבות פרטית.

שני זרמי־החינוך נפגשים כאמי
צע-הדרך. הכיפה הסרוגה של חניכי
הזרם ה״דתי״ אינה שונה מקפדת
חניכי הזרם ה״בללי״ .השבוע
נפוצה בארץ הבדיחה שסמל ה

ספגנו תבוסה. אין טעם להתעלם מכך.
27,289 איש ואשה הצביעו בעד מחנה שלי. לעומת
32,616 שהצביעו ב־ 1973 בעד מרי ומוקד. לעומת 37,703
שהצביעו ב־ 1969 בעד העולם הזה, מק״י ורשימת
השלום. לעומת 27,741 שהצביעו ב־ 1965 בעד העולם
הזה ומק״י.
באחוזים גדול הפער עוד יותר.
בנסיבות רגילות, היינו צריכים לבדוק את סיבותיה
של תבוסה כזאת, ולהסיק מסקנות חמורות. היינו
צריכים לעמוד על כל השגיאות שעשינו, ובראש״ובראשונה
השגיאה שבהקמת המחנה באיחור בה נורא. אך במציאות
של ,1977 לא תיתה חשיבות לשגיאות. עצם
הישארותנו בזירה, אחרי מפולת כה נוראה, הוא הישג
שיש לברן עליו.

העכברים השמנים בראש

מישטר החריט הוא ״הקסדה הסרוגה״.
חינוך
לאומי־דתי-מיסטי כזה נושא ב־קירבו
מכניזם של הקצנה אוטומטית. כי
חניכיו הם המורים •של המחזור הבא אחריהם.
שחניכיו יהיו, מטבע הדברים, קיצוניים
עוד יותר 29 .המחזורים של חינוך
זה חוללו, בשבוע •שעבר, את ״המהפכה
הלאומית״ •של הליכוד והמפד״ל.
הדוכס מוולינגטון, המצביא הבריטי ש־מיגר
את נפוליון, אמר כי ״הניצחון בקרב
ווטרלו הושג במיגד־שי־הספורט •של איטוך.
איטון הוא בית־הספר המובחר של האצולה
הבריטית.
על שבוע הושג הספר
לית.

ניצחון הליכוד והמפד״ל בשעבד
ניתן לאמר כי הוא
כגני־הילדים וככיתות כתי-
יטל מערכת-החינזך הישרא
שטים!
סמוח היומית
גודם היטני: כלי־התיקשורת.
| | לצד מכונת־החינוך הלאומנית לילדים
פועל, מזה - 29 שנים, מכבש •שטיפת־המוח-למבוגרים.
(המשך
בעמוד <32

שחינו נגד הזרם. דיברנו על שלום, כאשר המדינה
כולה נעה לעבר המילחמה. דיברנו על שפיות־הדעת,
באשר המדינה נאחזה בהתקף של טירוף קולקטיבי,
שביטויו העליון הוא העובדה שנובל בינלאומי קיבל
33,240 קולות — מהם רבים שלא ניקנו בכסף. דיברנו
על צדק ושיוויון וסתימת״הפער, כאשר עדות־המיזרח
עצמן הנחילו ניצחון מאסיבי לליכוד.
שחינו נגד הזרם, ונשארנו בחיים. זהו הנס.

המפולת הכללית בה גדולה, עד כי גורלו של מחנה
שלי בתוכה נראה כגורם מישני.
גל כביר עבר על המדינה. הוא שטף גם אותנו. הפלא
הוא שלא טבענו בו. ראשנו עף שוב על פני המים. אנחנו
חיים ונושמים.
במצב כזה, זה הרבח.

המיליונרים של ד״ש

מבין בל בוחרי ישראל, ששמעו באותו לילה את
התוצאות המדהימות 27,289 ,בוחרי מחנה שלי הם
היחידים שיוכלו להרים את ראשם בגאווה, גם בעתיד,
מבלי להתחרט על הצבעתם. גם כאשר יקרה מה שיקרה,
הם לא יצטרכו למלמל :״לא ידענו את אשר אנחנו
עושים כפי שיטענו כל אותם הצוהלים היום.
אנחנו ידענו מה אנחנו עושים. אנחנו ידענו מה הן
הסכנות. אנחנו ידענו מה מונח על כפות־המאזניים.
אנחנו הכרענו הכרעה צלולה, מפוכחת, שפוייה.
בגאות הזאת של טירוף, מחנה שלי נותר באי של
ארץ ישראל השפוייה. אי קטן. אי מוצק.
באותו לילה של חרדה וייאוש התנגן בראשי פסוק
של שקספיר, מאותו מחזה שהוקרן כעבור שלושה ימים
בטלוויזיה — ״הנרי החמישי״ .בנאומו הגדול, עם שחר
יום הקרב הגורלי, דיבר המלך אל אחיו־לנשק:
מותר לנו להרגיש כך. מעטים היינו ביום הטירוף,
ביום המבול. אשרי המעטים, המחזיקים מעמד ביום
שבזה.

צעירים נהרגו כן לנגד עיני, רבים אחרים נפצעו.
לבסוף נותרנו בשדה לבדנו, חבורה קטנה של לוחמים
מיחידות שונות, שמצאו איש את רעהו בשדה.
מישהו נטל לידיו את הפיקוד. וכן נסוגנו, בסדר, בלי
בהלה, כשאנו אוספים בדרכנו פצועים ששרדו בשדה
ואנשים בודדים מבוהלים, שהחזרנו להם דמות של לוחמים.

אנו נעים עכשיו בשדה״הקטל של בחירות אלה,
בין עיי-המפולת של המישטר שהתמוטט, חבורה קטנה
של אחים, מוכים אך בלתי-מנוצחים. אנחנו היחידים
בשדה זה הממשיכים לתפקד כלוחמים. עלינו לאסוף
את הקבוצות והבודדים התועים עתה, המומים ואבודים,
בין השיחים.

זהו תפקידנו בעתיד הקרוב.
עלינו להוות מעוז, הערוך להגנה היקפית נגד כוחות
הלאומנות המנצחת והבובשת. מעוז שיהיה פתוח לכל
אדם ולכל קבוצה, המובנים להצטרף למאבק זה. מעוז
שישמש מיקלט לכל אדם שפוי, המובן להילחם למען
הצלת הדמוקרטיה, למען הצלת השלום, למען הצלת
המדינה עצמה, פשוטו במשמעו.
עלינו לסלק סביבנו את כל המיכשולים, הטיבעיים
והמלאכותיים, היכולים להפריע למישהו להגיע אל
המעוז הזה. ה״איזמים״ שייכים לעבר הרחוק, מלפני
שבוע, ואולי גם לעתיד הרחוק. האידיאולוגיות חדלו
להיות חשובות. בעת יש רק תפקיד אחד, משימה אחת :
לעצור בעד המדינה מלבצע התאבדות לאומית, לחסום
את דרכו של הליכוד ושותפיו אל מצדה חדשה.
מה הלאה 1
הבה נדליק אור במיגדלור הזה, המתנשא עתה
לנגד עיני רוחי עולה תמונה. שדה־הקרב של לאטרון, לבדו בלילה, בתוך הגלים הגועשים של קנאות חשובה.
בראשית מאי .1948 במנוסת־בהלה נסו כוחותינו, תחת אנו המעטים, חבורת האחים — אחריות כבירה מוטלת
מטר הפגזת־התותחים הראשונה שספגו בחייהם. היחי .על כתפינו.
דות התפרקו, בל איש ניסה להציל את עצמו, וברח

בפאניקה חסרת־תבלית ישר אל תוך מטר הפגזים. מאה

וי קוו חו ש ש חו את מועד!] ,

^ ל 1ן >1| |(911ד! ! 1זהו אחד העקרונות החשובים בריקוד־מישחק החדש בדיסקו׳
111נ י 1 1י י טקיס התד־אביבייס. הפגיעה חייבת להיות בול, ומשום כך דורש
הריקוד בחירה קפדנית של בן־הזוג, ריכוז־יתר, וגורס להתעייפוח מהירה. ריקוד זה מצריך
שטח רחב יותר, כיוון שהתנועות לצדדים אותם מבצעים הרקדנים הן ארוכות וחזקות.
**•תי ־יפהפיות התנועעו בחושניות
* /מופגנ ת על רחבת־הריקודים. הן לא
היו זקוקות לבני־זוג, שכן בריקוד האסלי
החדש יכולים לרקוד כולם עם כולם, בתנאי
אחד: שישמרו על העקרון העכוזוז.
כשם הריקוד, כן הוא .״אם״ ,באנגלית —
עכוז, וכל מה שצריך לעשות הוא תנועה
לצדדיו, התנגשות־עכוזים מלפנים ומאחור׳
וכל המרבה בעיכוזים הרי זה משובח.

ללהדי 1 0־ .העכוז זה לב
׳ 111 הריקוד,׳ אומרת

הרקדנית הכושית זילה. חברתה האתיופית
זי (משמאל) ,מדגימה כניסה נכונה מאחור.
מאז הומצא הטוויסט, לא סחף ריקוד
כלשהו רוקדים כה רבים אל רחבת־הריקו־דים,
כמו האסלי החדש.
אחת מחלוצותיו בתל־אביב היא זילה
הכושית, ילידת ג׳מייקה. שהגיעה ליש ראל
לפני ארבעה חודשים ולדבריה הביאה
איתר את הריקוד מלונדון, שם עבדה
כנערת־גוגו בדיסקוטקים .״אנחנו קור־אים
לריקוד הזה גם בשם באמפ( .נגיחה)״,
היא מספרת .״מתחילים את הריקוד ב־לחיצת־יד,
וממשיכים אותו בלחיצות בכל
שאר חלקי הגוף, במרפקים, בכתפיים, בגב,

הלילה של תל־אביב: מילחמת תי בתי|

1 1 ״1 1 | 11711 1111י׳ י | 1
1י1
ייע1 1 1 1 |# 1
הפגיעה, ומתכופפת כדי שלא לפספס.
לא עיכלו את השיגעון הריקודי

במותניים וכמובן בישבן. זהו הריקוד דיכי
טוב שהומצא עד היום. זה ריקוד שנהנים
ממנו, בתנאי שרוקדים עם הגבר הנכון.
יש בריקוד הזה המון סכם, כי לפעמים
מעבירים ישבן ליד ישבן בעדינות,
ובבת־אהת נותנים מכה חזקה, מסתובבים
ונצמדים. יש בזה המון צחוק. כולם נהנים
מזה, גם מי שעומד בצד ומסתכל.״
בדיסקוטק יפואי, מסבירה הדוגמנית הבלונדית
מירי וייסברג :״הריקוד הזה הוא
המצאה בהדרת. מה שקרה בתחום הריקודים,
הוא שעד היום רקדו שייק בצורה
משעממת. אנשים עמדו סתם, זה מול זה,
והניעו את אבריהם בלי כיוון ובלי חשק
אמיתי. לא היה טעם לרקוד, ולפעמים יה
ניראה אפילו אידיוטי, כשמישהו עומד על
רחבת־הריקודים, מזיז רגל קדימה ואחורה
וחושב שהוא רוקד. הריקוד החדש הזה
דורש המון מאמץ,״ אומרת מירי היפהפיה.
״אחרי שני ריקודים כאלה, אני מזיעה
ומרגישה ממש סחוטה. אני חייבת כל הזמן
להזיז את הגוף בתנועות רחבות ועמוקות,
אבל אני נהנית מזה. אגב, זה גם
ספורט מצויין ודיאטה בכלל לא רעה. כשאני
נכנסת לקצב, אני מוציאה המון אנרגיה.״
אז זהו. מתחילים לאט, מגבירים את
הקצב בהדרגה, וכמו שנאנח להיט ה־באמם
הפופולרי :״בייבי, עשי את זה איד
שאת רוצה, סובבי לי את האם, בואי נעשה
באמפ. רק שלא תגידי שאני לא רקדן
אסלי״.

הדוגמנית הבלונדית מירי וייסברג
בוחנת את עכוזו של בן־זוגה לפני
שאר האורחים בדיסקוטק שביפו עדייו
החדש, ומתבוננים בשניים בהנאה.

הפיניש

החדש בריקודים, במקום נשיקה ביד,
הוא הרמת בת־הזוג כשהישבן משמש
כמנוף. בת־הזוג מעודדת את המרים באנקות. למטה: בתיה
חן סוחפת את בן־זוגה. צילם: שלמה סתר !

הוא אחד מיתרונות הריקוד החדש,

סבורות שתי הדוגמניות היפהפיות
1\ 11ש 11
ש 11 111
חמי בן־עמי, באוברול שחור, ומירי וייסברג בשימלת מכסי לבנה .״אנחנו
יכולות לרקוד בלי גברים, כיוון שזה לא רק ריקוד, אלא גם מישחק.
״חוץ מזה,״ אומרת מירי ,״זה גס ספורט מצויין ודיאטה טובה.״

(המשך מעמוד )29

מורכב משני עיתוני-הערב. אחריותם
למה שהתרחש היא ככירה.
ולא לחינם הם יצאו השבוע
מגידרם מרוב שימחה.
עיקר שטיפת־המוח אינו נעשה במאמרים.
אדרבה, שני הצהרונים הקפידו לתת
מקום בעמודיהם גם לבעלי טורים ״שמאלניים״
,לצורכי אליבי.

שטיפת־המוח נעשתה כעיקר כעמודי
החדשות, על-ידי בירור
הידיעות, הבלטת ידיעות מסויימות
וגניזת אחרות, ניסוח הכותרות
וגודלן, עירכוב העובדות עם פרשנות
מגמתית כדייסה סמיכה
אחת. אלה הן שיטות ש־* 99 של
הקוראים, גם הנאורים והמתוח
כמים שבהם, עומדים מולן חסרי•
ישע. שטיפת-המוח היעילה ביותר
היא זו שקורכנותיה אינם מבחינים
כה כלל.
לא היתה זו עבודה של ציניקאים שכירים.
כותבי הצהרונים — •שחלקם הגדול
בא משורות התנועה הרביזיוניסטית —
האמינו במה שהם עושים.
גם באן פועל תהליך אוטומטי של
הקצנה־עצמית. כי מבין שטופי־המוח של
הצהרונים יצא הדור השני של כותבי
הצהרונים.
במידה זו או אחרת פעל תהליך זה גם
בכלי־התיקשורת האחרים. בארץ התהלכה
האגדה על אודות ה״שמאלנים״ (קרי: כל
מי שלא נדבק כליל בלאומנות הקיצונית),
שהשתלטו על הרדיו ו/או הטלוויזיה. אך
אותם בעלי דיעות חורגות בכלי-התיקשורת
בלטו כל־נך דווקא מפני שהיו בל־כד
מעטים וכל-כך חריגים.
האמת היא שמתוך כלי־התיקשורת נש פכה
מדי-יום התעמולה הלאומנית הקיצונית
בזרם בלתי־פוסק — במהדורות החדשות,
בהייד־פארקים למיניהם, בפינות
שונות בנוסח ״מאל״ף ועד ת״ו״ ,בדרשות
לאומניות שהוסוו כשעורים לתנ״ך, בתוכניות
דתיות גלויות.

קרה, כמוכן, ההיפך. הפנתרים
השחורים, שעוררו ודטומת־לב כה
רכה, נשארו תופעה שולית. את
פירות מעשיהם קטף, כסופו של
דכר, הליכוד. כי תנועת-ההרות
היא האפיק הטיכעי למהפכה של
ישראל השנייה.
זוהי האמת חסטאטיסטית של השבוע
האחרון :״ישראל השנייה״ חוללה את
מהפכת הליכוד. הליכוד לא גדל בקרב
״ישראל הראשונה״ ,ובמקומות רבים אף
ירד בה .״ישראל השנייה״ היא שנתנה
לליכוד את הקולות להאדרת כוחו.

אפשר לומר כי זהו מה שקרה
כשכוע שעכר :״ישראל השנייה״,
שהפכה בינתיים רוב כציבור היהודי,
חוללה את המהפכה. עכשיו,
היא ישראל הראשונה.
לכאורה, זוהי תופעה בלתי-הגיונית.
שכבות אלה תהיינה הקורבנות העיקריים
של המדיניות הכלכלית והחברתית של
הליכוד. תחת שילטון הליכוד, מוכרח הפער
לגדול .״האבטלה המבוקרת״ ,שעליה מדובר
עתה, תכה בהן. אף מבחינת ההרכב
האישי, אין לשכבות אלה כימעט שום
ייצוג בצמרת הליכוד. בראש הליכוד עומדים
יוצאי מיזרח־אידופה.

איך אפשר לכעוס על ציפור,
שפעל על-פי ההיגיון שהתאים לנוף
המדומה? אם אין סיכוי לשלום,
ואין עם מי לדכר, והעולם
כולו זומם לכלותנו — האין זה
הגיוני לקרוא למנחם בגין, האריה
הזל ^ תחת לסמוך על השועלים

ישראל הראשונה

גורם השדייטי:

ניכור ישראל

י 1השנייה.
בימי הראשית של המדינה הביא בן־
גורמן ארצה המוני יהודים מארצות האיסלאם,
שפך אותם לתוך מעברות נידחות,
והניח כי בל השאר יסתדר מעצמו.
הוא נתן את דעתו על בניין הארץ, אך
לא על בניין העם.
״ישראל השנייה״ נותרה בצד, בלתי-
משולבת במדינה, בלתי־מעוכלת בגוף הלאומי.
איכשהו האמינה ישראל הראשונה
כי הבעייה תיפתר מעצמה, שתיעלם אם
יעצמו את העיניים. אולם ישראל השנייה
לא נעלמה. הפער הפסיכולוגי, הפער הכלכלי
והפער החינוכי הזינו זה את זה,
וגברו בהתמדה — חרף כל הסטאטיסטי-
קות המרגיעות. בקרב הדוד השני והשלישי
גברו רגשות התיסכול והניכור.
המארכסיסטים הפשטניים סברו כי בציבור
זה טמון הפוטנציאל למהפכה הסוצ יאלית
הגדולה. הדפוקים, המקופחים, האביונים
יתייצבו מאחרי האינטליגנציה הנאורה,
יחסלו את הפער ויקימו מישטר
של צדק ושיוויון.
_ 32מ

הציניקאים המפוכחים שכיניהם
ודאי מאמינים שהם מנצלים את
המוני ישראל השנייה לשם השגת
יעדים כלכליים וסוציאליים התואמים
את האינטרסים של השיכ־כה
העילית. הם ייווכחו לדעת, כמו
חבריהם כארצות אחרות שעשו
השכון דומה, שהם קראו ככך דרור
לדינאמיזם של תהליך אשד יכיא
אסון גם עליהם.

חוטנויקה השנ״ה
^ יתכן כי ההיסטוריון המעמיק יגיע,
בבוא העת, למסקנה כי גם ארבעת
הגורמים האלה אינם אלא סימפטומים של
תהליכים עמוקים עוד יותר.

ואכן, עצם מניין הגורמים מעורר
שאלות מטרידות.

כעוד שתוכניות חריגות במו ״ניקוי
ראש״ משכו את תשומת־הלב
והופצצו כלא־הרף על-ידי גאולה
כהן ושות׳ ,התנהלה שטיפת־מוח
זו כאין מפריע, ל 36,ימים כשנה.
עיתונים כמו הארץ תרמו את תרומתם
לתהליך זה. בעודם מפרסמים מאמרים
מלומדים על סיכויי השלום, הרעילו את
בארות השלום על־ידי דיווח יומיומי על
הנעשה בעולם הערבי, שהותאם כל-כולו
למסקנה המבוקשת: אין סיכוי לשלום. אין
עם מי לדבר. כל הערבים רוצים להגיע,
בדרכים שונות, לידי השמדת ישראל.
במשך 29 שנים צוייר לעיני הציבור
הישראלי, בקיצוניות גוברת והולכת, גוף
מדומה. ביוונית ,״נוף מדומה״ נקרא
״פארא־נוייה״ .כל מחשבה אחרת נשטפה
ממוחו של הציבור בזרם בלתי־פוסק של
ידיעות, שעברו דרך מסננת תיקשורתית
זו. בים עכור זה, נותר העולם הזה כימעט
כאי יחידי.

הם הצביעו בעד מצע מדיני ״מתון״ ,הדומה
למצע מיפלגת-העבודה. הם לא חלמו על

שילטון של בגין.
אולם לגבי רוב העסקנים והבוחרים של
ד״ש, תירוץ זה אינו תופס. הם ידעו
שמיפלגתם החדשה לא התחייבה שלא להצטרף
לקואליציה לאומנית-דתית. בסתר
ליבו היה כל בר־דעת צריך להבין כי
ד״ש כלל אינה יכולה לבצע את ה״שינוי״
המיסתורי, שעליו דיברה כה רבות, אלא
בשותפות עם הליכוד.
גם בוחרי ד״ש פעלו כקורבנות מערכת־החינוך
ושטיפת־המוח. בהשקיפם ממרומי
התנשאותם על ישראל השנייה, הם צעדו
באותו כיוון עצמו.

המר

האם ייתכן כי מישטר כלשהו יסבול
מערכת־חינוך ממלכתית, הנוגדת את מגמותיו?
האם אין כל מישטר מקפיד על
חינוך הדור הבא בדמותו ובצלמו? איך
יכול היה להיווצר בישראל מצב אחר?
הוא הדין לגבי כלי־התיקשורת. ראשי
המישטר הישן פינקו את כלי־התיקשורת
האלה, התרפסו לפניהם וטיפחו אותם. הדבר
לא היה אפשרי, אילו סברו באמת כי
כלים אלה, והצהרונים בראשם, חותרים
תחת היסודות הנפשיים והפוליטיים של
הפישטר.
האם לא חזרו כל ראשי הרפובליקה —
לוי אשכול, גולדה מאיר, יצחק רבין,
שימעון פרס — עד בוש על הסיסמה
שאין עם מי לדבר, שאין סיכוי אמיתי
לשלום, ששום ערבי לא ויתר על •שאיפתו
להרוס את ישראל, ושכל העובדות המלמדות
את ההיפך אינן אלא כוזבות?

שר החינוך?

האם לא הם הינחו את שטי
פת-המוח?

אך כל זה אינו קובע. השכבות שהיוו
את ״ישראל השנייה״ הן השכבות הלאומניות
ביותר בארץ, בדיוק כמו בארצות-
הברית, בבריטניה ובארצות מערביות רבות
אחרות. הת״סכול, המרירות, הייארש, מוצאים
לעצמם את הפורקן הנוח ביותר ב־שינאת
עמים אחרים. השיכבה הנחשלת
ביותר בעם השליט היא תמיד הזקוקה
ביותר להרגשה של עליונות על מיעוטים
ל או מיי םועל עמים זדים. זוהי קרקע-
הבתולין הפורייה ביותר ללאומנות קיצונית
ולתורה של ״עם אדונים״ ו״עם סגולה״.
המילחמה תפצה אותם על כל סבל כלכלי.

מישטר זה הוא שטיפח את הפער העדתי,
והניח לחומר־נפץ זה להצטבר למרגלות
הבניין. הוא שטיפח את שיכבת-
העילית הטפילית, שנטשה אותו עתה.

האייט המכטא כאופן המושלם
כיותר את כל המאוויים והשאיפות
•טל שכבות אלה אינו עולה
ממארוקו, אלא עולה מפולין. מנחם
בגין הוא מנהיגם הטיכעי של כני
״עדות המיזרח״ ,והם שמסרו את
השילטון בידיו.

וישמן שוון! ויבעט
ך • גורם הרביעי ג בגידת העילית.
1 1את מכת־המוות לרפובליקה
הישראלית הראשונה לא הנחיתה
ישראל השנייה, שהפכה ראשונה,
אלא העילית ההכרתית של היישוב
ה״וותיק״ ,ה״מסודר״ ,האמיד.
משם, ר ק משם, באו 15 המנדאטים
של ד״ש, שהכריעו את הכף.

ד ״ש עשתה מלמעלה, מה שהלי-
ר*ד עשה מלמ״ה. כין שיני הצבת
הזאת נמחץ המישטר הישן.
גם זה מנוגד, לכאורה, להיגיון. את
ד״ש מימנו המיליונרים, שצברו את הונם
הלבן והשחור בחסות מיפלגת־העבודה. הם
נסעו במחלקה הראשונה של אונייה זו.
והנה, הם נטשו אותה כעכברים הבורחים
מאונייה טובעת. והעכברים השמנים ביותר
ברחו ראשונים.
202,515 בני ארץ־ישראל השבעה, הנאורה,
השפוייה, שהצביעו בעד ד״ש, יכולים
לטעון כי לא רצו להגיע לאן שהגיעו.

ההיסטוריון עשוי להסיק מכך
שכיכלל לא היתה מהפכה, שמל־כות־ישראל
החדשה אינה אלא המשך
ישיר וטבעי של הרפובליקה
הראשונה.

התהליכים הגיעו לנקודה מסויימת המחייבת
את חילופי המי־שטר, אד המישטר
הקודם לא היה אלא שלב־הכנה למישטר
הנוכחי — מבחינה חברתית, פוליטית,
כלכלית ורוחנית.
יעסקו בכך ההיסטוריונים. כיום חשובה
רק המסקנה המיידית :

הרפובליקה הישראלית הראשונה
מתה. המישטר של מיפלגת
העבודה, ששלט כיישוב וכמדינה
כמשך 46 שנים, מת. שילטון ״מיפ־לגת
העבודה ההיסטורית״ מת.

הם לא יקומו עוד לעולם.
אין טעם לבכות אותם, כי אין הם
ראויים לדמעות. הם שגרמו לאסון הלאומי.
יכול
מישהו לקוות שהם יחזרו, שהכל
יחזור לקדמותו אחרי שמלכות-ישדאל תביא
לשואה לאומית, או אחרי שתתסוטט תחת
לחצים חיצוניים או פנימיים. אולם זוהי
אשלייה.

מה •טהיה — לא יחזור לעולם.

הבניין שקרס תחתיו מרוב ריקבון —
לא יחזור לקום על תילו.
הכוחות הפוליטיים שהביאו להתאבדות
זו — לא יתאוששו ולא יקומו עוד לתחייה.
אחרי שתתמוטט מלכות־ישראל — ב-
עיקבות מילחמה או תהפוכות אחרות, שהעם
כולו ישלם את מחירן — יצטרך לקום
מישטר חדש, המורכב מכוחות חדשים,
שיתבסס על ערכים חדשים ושיתן למדינה
כיוון חדש.

זוהי המשימה לשנים הכאות:
לגבש את דמותה ולפעול למען
הקמתה •טל הרפוכליקה הישראלית
השנייה.

במדינה
(המשך מעמוד )28
אלוף (מיל ).עזר וייצמן, המועמד השני
של חטיבת חרות ברשימת הליכוד.
עזר ניהנה מיוקרה בלתי רגילה, במייד
חד בשל היותו ראש מטה־הבחירות שהביא
לליכוד את הניצחון הנכסף. אולם
מיקומו כמיספר שניים אחרי בגין, עדיין
אינו מקנה לו מעמד של יורש טבעי לבגין.
אנשי חרות עדיין זוכרים לו את ד,קאפ־ריזות
שלו ואת פרישתו למידבר הפוליטי
למשך שנים. מלבד היוקרה אין לוייצמן
כמעט עורף מיפלגתי. הוא נהנה אומנם
מפופולאריות בציבור, אך בקרב מיפלגתו
שלו יש אישים שיזכו בתמיכה גדולה יותר
לתפקיד יורשו של מנחם בגין.
עבור השותפים הבאים בחשבון לקואליציה
עם הליכוד, במייוחד אנשי ד״ש,
עדיפה כהונתו של עזר וייצמן כראש־ממ־שלה
על פני זו של בגין. אנשי ד״ש
יחששו פחות מלהצטרף לממשלה בראשותו
של וייצמן ולוא רק משום שהוא עשוי
להעניק לממשלה כזו תדמית פחות נוקשה
ויותר גמישה כלפי חוץ בעניינים
מדיניים.
אלא שבסופו של דבר מה שיכריע בנושא
זה תהיה ההיערכות הפנימית בתנועת
החרות, והמועמדים בעלי הסיכויים המבטיחים
ביותר בתוך המיפלגה אינם דווקא
דמויות כריזמטיות, אלא כאלה הנהנים מ תמיכה
מירבית בקרב הגופים הנבחרים
של המיפלגה.
פרופסור מוד טריכזן עממי. שני
המועמדים בעלי התמיכה הגדולה ביותר
בתוך תנועת החרות, הם הפרופסור משה
ארנס, ראש סניף תל־אביב של המיפלגה,
וח״כ דוד לוי, מי שעשוי להיות מועמד
הליכוד לתפקיד מזכ״ל ההסתדרות (ראה
עמוד .)38
למרות שטרם יצר לעצמו תדמית של
מנהיג עממי, נהנה הפרופסור משה ארנס
מתמיכה בלתי מסוייגת כמעט מצד כל
מרכיבי תנועת החרות. ארנם בן ה־,52
יליד ליטא, שהוא פרופסור להנדסה אווי-
רונאוטית ומי שכיהן כסמנכ״ל התעשייה
האווירית, עשוי לזכות בתמיכה נרחבת
לתפקיד יורשו של מנחם בגין. אם אומנם
יזכה בבכורה, תהיה זו הפעם הראשונה
שבראש תנועת החרות יתייצב אדם שלא
שירת באצ״ל ואינו שייך למישפחה הלוחמת.
אלא
שכנגד ארנם עשוי להתייצב בהתמודדות
הפנימית מועמד הנהנה מתמיכה
שאינה נופלת משלו. זהו ח״כ דוד לוי.
לוי, איש בית־שאן, אב לתשעה ילדים,
הוא טריבון עממי, המייצג ^את מוקדי ה כוח
העיקריים מהם שואבת תנועת החרות
את כוחה: ציבורי הבוחרים של ישראל
השנייה .״לוא רצה בכך,״ אומרים עליו
בתנועת החרות ,״הוא יכול היה להגיע
למעמד של מיספר שניים במיפלגה.״ אבל
לוי, המחקה בסיגנון נאומיו את המנהיג
בגין, יודע את מיגבלותיו. הוא מעדיף
להיות האיש מאחרי־הקלעים, המרכז בידיו
את השליטה הממשית בתנועה.
על פי כל הסימנים כאשר תיערך ההתמודדות
הגלוייה על תפקיד יורשו של
בגין, היא תיערך בין הפרופסור משה
ארנס לבין עזר וייצמן. מי שיזכה בה לא
יהיה זה שיצבור יותר תומכים בקרב נבחרי
התנועה, אלא זה שיקבל את בירכתו
של מנחם בגין.

דיעות
מ, זה בגץ?

מה יודע, הציבור??5
מנהיגו חמייועד החריט
ולמה הוא מצפה ממנו זו
מיהו מנחם בגין? היכן נולד מי שעתיד,
כימעט בוודאות, להיות ראש־ממשלת
ישראל בשנים הקרובות? מה היו יחסיו
עם זאב ז׳בוטינסקי? לכמה מפוחריו של
בגין ידוע שהוא ישב יותר משנה בגלות
סיביר? האם היה בגין קצין בצה״ל?
מה הקשר שלו לאניית*הנשק אלטלנה,
שטובעה באש־תותחים מול חופי תל-
אביב?
במישאל־רחוב שנערך על־ידי כתבי העולם
הזה בריכוזי אוכלוסיה אחדים, שבהם
זכה הליכוד ברוב כמעט מוחלט, הת ברר
שרק מעטים מבוחריו מכירים את
תולדות חייו של האיש. התברר גם שלרבים
ציפיות רבות וגדולות מן המישטר
וזעולם חזד! 2073

החדש, ואפילו מישאלות אישיות ופרטיות.
שבוחרי הליכוד מצפים להגשמתן ממים־
לגתו של בגין, וממנו, אישית.
פרטיזן ביוגוסלביה. יעקוב בחן
( ,)36 מוכר־עיתונים בשכונת התיקווה ב־תל־אביב
:״הצבעתי לליכוד בפעם הראשונה•
בגין הוא גרמני. הוא בן אולי
,50 אולי קצת יותר. הוא נהיה ימני רק
אחרי מילחמת־השיהרור. היה בהגנה וכל
השנים רצה להציל את המדינה, אבל
לא נתנו לו. כולם היו נגד בגין. גם אני
לא הצבעתי לו. אבל עכשיו, כשהמצב
ממש בלתי־נסבל, צריך לתת לאיש הזה
להיות המנהיג. הוא יודע להיות מנהיג
עוד מימי ההגנה. גם היה פארטיזן ביוגוסלביה,
נגד הנאצים. עכשיו מי שאומד ש־האורך
אצלו לא בסדר,״ אומר בחן ,״או
הגובה או הנומך, לא מבין מה שהוא מדבר•
צריך לתת לו להוכיח את עצמו.״
את שיעור ההצבעה הגבוה במייוחד לליכוד
בשכונת 1התיקווה מסביר בחן בכך
ש״כאן נשברו לגמרי מהמערך. בגלל
ידלין ועופר ורבין. חוץ מזה. אולי הוא
יסדר סוף־סוף דירות לכולם, ויוציא את
השכונה הזאת מהבוץ, מהסמים והכל.״
דויד עקב 27 פועל, תושב שכונת
התיקווה :״בגין גו$ד בפולניה. בהתחלה
הוא היה עם ז׳בוטינסקי, אחר־כך עזב אותו
והקים את אצ״ל, שהיה המחתרת שגירשה
את האנגלים מן הארץ. אחרי מיל-
חמת־השיחרור הפך אצ״ל לחלק מצה״ל,
ואז בגין היה מפקד הגדוד של אצ״ל.
כשהיתה מילחמת־קדש החליט לעבור לפוליטיקה,
ומאז הוא בליכוד. הפעם הצבעתי
עבור הליכוד בפעם הראשונה. לפני
ארבע שנים הצבעתי לפנתרים, אבל אחר־כך
הם התחילו לנסוע במכוניות־פאר והם
לא מהחבר׳ה• בגין לא נוסע במכונית־פאר.
הוא איש־מישפחה צנוע ויהיה ראש־ממשלה
טוב. בטח שיותר טוב מידלין.״
עוד מירחמה. אברהם רענן 25 בעל
סככת־אבטיחים בשכונת התיקווה :״לי
יש בעיות עם העירייה המערכניקית הזאת
! אולי בגין יצליח לסדר לי את העניין
עם הסככה שלי. בגין כמה שאני
יודע, תמיד היה במחתרת. בהתחלה ברוסיה,
אהר־כך נגד הנאצים בגרמניה, ו-
אחר־כך נגד הערבים והאנגלים בישראל.
אני הצבעתי בשבילו לא בגלל התולדות־

סמדר לוי

שלפני מילחמת־העצסאות.
הפעם, נישבר .״אני הגעתי למסקנה
שבגין יציל את המדינה בגלל שהוא מציע
כלכלה חופשית כמו בארצות־הברית. אז
קודם־כל יסתדרו לנו העניינים בפנים. חוץ
מזה, בעימות בטלוויזיה הוא היה על־הכיפאק,
נתן קונטרות לפרס וידע לענות
על כל שאלה בלי להתבלבל ולעשות פרצופים.
מי שגירש את האנגלים מהארץ,
בטח יוכל להסתדר עם הערבים. קודם
לא הצבעתי בגין, כי עוד האמנתי להבטחות
של המערך. נתתי להם צ׳אנסים
כל הזמן• אבל הפעם, נשבר.״
יוסי פרח, טכנאי מכונות־תפירה בכרם-
התימנים, מודה שעל עברו של מנחם בגין
אינו יודע כימעט כלום, חוץ מזה שכימעט
מת מהתקף־לב לא מזמן .״פעם,״ הוא
אומר ,״בגין כבר היה בממשלה, לפני
איזה ע-שר שנים. אחר־כך, בגלל שהוא
היה נגד נסיגה, עזב את הממשלה. אבל
בתקופה שהוא היה בממשלה הוא היה
בסדר. אפילו פעם ביקר בכרם, אכל, וסי דר
איזו מי־שפחה שתעבור מכאן. אני
אישית מאמין לבגין, לכל מילה שאמר
בטלוויזיה. מה שבטוח, יותר אני לא מאמין
למערך אחרי השקרים של ידלין והחשבונות
שלהם בחוץ־לארץ וכל הברדאק
שהם עשו בארץ. איזה ביזבוז שהולך כאן,
במישרדים, בממשלה, בהכל.
״לא מעניין אותי איפה בגין נולד או
מי היה אבא שלו, ומי זה דבוטינסקי וכל
מה שכתוב בעיתונים, מי בכלל קורא עיתונים?
אני יודע רק שבגין יציל את
המדינה, יעזור לזוגות צעיר־ם, יביא שלום
על המדינה ואולי לא תהיה אינפלציה גם

אדם נוקשה. גם באוניברסיטאות השונות
זכה הליכוד ברוב של מצביעים,
לפחות לפי מיספרם הרב של פעילי ה־מיפלגה
בקמפוסים- ,שכן מרבית הסטודנטים
הצביעו במקומות־מגוריהם.
הסטודנטים הישראליים מגלים בקיאות
טובה למדי בתולדות חייו של בגין. הם
יודעים שהוא נולד בבריסק שבליטא. יש
שיודעים אף את שנת הולדתו.1913 ,
יודעים -שהיה מנהיג הפלג האקטיביסטי
בתנועת בית״ר בפולין ויורשו -של ז׳בו־טינסקי,
למרום שלא תמיד הלך בתלם
שסלל המנהיג הגדול. יודעים שהיה חייל

יפת שרעבי

״רק לליכוד היו הבטחות חדשות
חיים שלו, או בגלל -שהיה או לא היה חבר ,
של ז׳בוטינסקי. אני הצבעתי בשבילו,
למה שבשביל מי אני כבר יכול להצביע י
למערך. שלא נותן לי רישיון לסככה?
לשלי, שמדברים עם הערבים כאילו היו
סחבקים? מי יש במדינה? נשאר רק בגין.
הוא איש חכם, איש־מישפחה. הוא עוד
יוציא את המדינה מכל האינפלציות.
״דבר ראשון שאני חושב שהוא יעשה
להציל את המדינה, זה להפסיק את האינפלציה-
.שיהיו משכורות קבועות ושהמ־חירים
יהיו קבועים. בקשר לשטחים, לא
מעניין אותי. הייתי כבר במילחמה אחת.
אני יודע מה זאת מילחמה. אז אהיה בעוד
מילחמה, אז מה?״
גם בשכונת כרם־התימנים בתל־אביב
זכה הליכוד בקולות רבים, יחסית למיפ־לגות
האחרות- .שאול מיזרחי 34 עובד
מיספרה, מצהיר שקרא כל מה שיכול לפני
שהטיל את פיתקו לקלפי .״בגין,״ הוא
אומר ,״נולד בגרמניה. היה בן־טיפוחיו
של זאב ז׳בוטינסקי. כל החיים שלו נלחם
למען המדינה. היה קצין גבוה בצבא
ה עו ל ם. הזה 2073 .

יוסי פרח
״לא מעניין אותי

ה״עוזי״ והקשת כידי חיילי זאיר
הידיים ידי מצריים — והנשק מתוצרת ישראל
בצבא פולין החופשית, ועם צבא זה הגיע
לארץ. אך לא יודעים, למשל, שבגין הוא
מישפטן. הרוב מכירים בו כפוליטיקאי־מלידה
וכמנהיג האירגון־הצבאי-הלאומי.
סמדר לוי 22״מה שמעניין אותי
זה כלכלה ושטחים. בחרתי בבגין כי הוא
אדם חזק, אדם •שלא שינה את דיעותיו
כמו מנהיגים אחרים בארץ, שמשנים את
דיעותיהם כל יומיים וחצי. הוא ישליט
סדר בארץ, וקודם־כל יפתור את המשברים
הכלכליים.״
אסתר דווידוביץ, סטודנטית ללשון שנה
שלישית :״מי שלא •שינה את דיעות־ו
כהוא־זה מאז היותו מנהיג האצ״ל חייב
להיות אדם חזק, נוקשה, שלא נשבר לפני
לחצים, איתן בדעתו. אדם כזה נחוץ היום
לישראל.״
נגד הספרדים. דויד דרוזי 30 פו־על־נמל
מאשדוד, אב לארבעה ילדים, יודע
שבאשדוד זכה הליכוד בקולות רבים.
״נשבר מהצעקות -של יהושע פרץ,״ הוא
אומר• ״בגין, עוד כשהיה קטן, ידעו שיהיה
איש גדול. ממתי שהיה ילד היד, תחת
חסותו של זאב ז׳בוטינסקי. הוא היה ה־בית״ריסט
הראשון. הוא נולד, נדמה לי,
בספרד. אחר־כך נלחם נגד הספרדים וגם
נגד הנאצים, שהיו במילחמה עם הספרדים.
אחרי שהוא ראה •שאין שום פיתרון
לעם היהודי אלא רק בארץ־ישראל הקים
אירגון מחתרת, אצ״ל, והוא היה המנהיג
שלהם. כשקמה המדניה, אחרי שבעצם
הוא גירש את האנגלים ואת הערבים, החרימו
אותו והוא הקים את האופוזיציה
במדינה.
״היום, זה הזמן לתת לאופוזיציה צ׳אנם.
לא לכל המיפלגות הקטנות, שבלאו־הבי
לא יעשו כלום במדינה רק ימ-שיכו לברדק
בכנסת. אז הצבעתי הליכוד. ואני רוצה
שבגין יבוא הנה, לאשדוד, ויראה את כל
הבעיות שלנו כאן, ואני בטוח שהוא יסדר
את המדינה אחת ולתמיד. ואולי בעוד
ארבע שנים שוב נחזיר את המערך לשיל־

אברהם רענן

טון, כי לבגין הכי מתאים לצעוק בטלוויזיה
מספסלי האופוזיציה.״
יפת שרעבי, תושב שכונת התיקווה :
״לא משנה מי זה בגין, העיקר שיהיה
שינוי במדינה. סוף־סוף ננ-שום לרווחה.״
הוא מספר שבין ראשי־המישפחות בשכונת
התיקווה עברו פעילים של כימעט
כל המיפלגות .״כולם באו עם ההבטחות
הרגילות,״ הוא אומר ,״רק לליכוד היו
הבטחות חדשות. אז הצבענו להם״.
איצטריץ הדש. גם בשכונת התימנים
*שעדיים, ברחובות, זכה הליכוד ברוב.
דויד עגור, פועל־בניין 25״בגין
הוא מרוסיה. הוא ישב הרבה •שנים בסיביר,
עד שעלה לארץ• היום, עם כל התוכניות
הכלכליות והביטחוניות שלו, וגם
כן ניתוק הקשרים עם אמריקה, הוא יעשה
את העם היהודי עם גאה, כמו שצריך
להיות. כמו שהיו לוחמי המחתרת
בלח״י ואצ״ל, שבגין היה מפקדם.״
אורי שבתי 26 בעל חנות קטנה ב־שעריים
:״אני מוכן להתערב •שבגין יקים
בשעריים איצטדיון חדש.״
מה שעלה מן המישאל, שבמיסגרתו שוחח
צוות העולם תזה עם כ־ 40 אנשים מ־תל-אביב,
אשדוד ורחובות, הוא: הציבור
הישראלי, אותו ציבור •שבחר במיפלגת
הליכוד והעלה אותה לשילטון. אינו יודע
מיהו המנהיג המייועד להובילו בשנים
הקרובות. הוא רק משוכנע שבזכותו של
מנהיג זה יבוא אל המנוחה ואל הנחלה.

יחסי חוץ
חץ *•1111
חיילי זאיר הודפים
את הפולשים כנשק
מתוצרת ישראל
חייליו של שליט זאיר, הקולונל מזבוטו,
ממשיכים בהדיפת הפולשים שפלשו מ־אנגולה
לחבל שאבה. בהדיפת הפלישה
מסייעים להם כוחות מארוקאים, מצריים
ואוגנדים. במצב זה מופרכות מאליהן כל
השמועות הקודמות• ,שסיפרו כי גם ישראל
נמצאת בין המדינות המסייעות למובוטו
להדוף את הפולשים.
לא מתקבל על הדעת, שיועצים צבאיים
ישראליים, שכמה מעתוני העולם טענו
שהם מסייעים למובוטו, יפעלו לצד יחידות
אוגנדיות או מצריות.
אולם ישראל •שורבבה בכל זאת למיל-
חמת האחים המתנהלת באפריקה. תמונה
שפורסמה השבוע בעתוני העולם, הראתה
את חיילי צבא זאיר מסתערים אל מול
הפולשים בנשק בלתי שיגרתי. אחד מהם
החזיק בחץ וקשת. השני כיוון אל האוייב
את לועו של תת־מקלע עוזי, מתוצרת
ישראל.
בידי -חיילי זאיר נמצאים תת־מקלעים
מסוג זה מהתקופה בה קיבלו סיוע צבאי
מאסיבי מישראל. אבל הופעתם בידי חיילי
צבא זאיר כיום יש בה אולי כדי להסגיר
את מקור השמועות על סיוע צבאי, כביכול,
לצבאו של מובוטו.

במדינה
מיפל מ ת
בגס ה ת בו ס ה
האווירה היתה קשה
וכבדה; וציינו אותה
דגגובות ש 7חלב,
זעס, ובעיקר מבוכה
ישיבת מרכז מיפלגת העבודה שלאחר
הבחירות היתר, כנס של תבוסה, ואיש לא
הצליח להסתיר זאת.
האולם היה מלא עד אפס־מקום. ראשונים
הגיעו העסקנים הזעירים, אחריהם החשובים
יותר, ולבסוף ״הצוות המוביל״.
בזה אחר זה הם חמקו לתוך האולם ותפסו
את מקומותיהם בשורה הראשונה, ממש
רגע לפני ההתחלה. בדממה, בימעט בהסתר,
מבלי לפגוש בדרך צלמים, ותוך
מאמץ. שלא להתיצב מול עיתונאים העלולים
להציג שאלות מביכות. ככל שהיתה
העמדה בכירה יותר, כך היתד, הפעם ההצי
טנעות רבה יותר.
ראשון תפס את מקומו אבא אבן. אח ריו
הגיעו גד יעקובי וישראל ישעיהו,
חיים צדוק, יצחק רבין וישראל גלילי,
אלון הגיע באיחור, והמתין בחוץ. בד־לב
תפס מושב אחורי, וכמוהו גם יצחק נבון.
יוסי שריד נעדר. גולדה לא הופיעה כלל.
שימעון •פרס עלה לבמה לשאת את דברו.
ניכר בו היטב שהחליט שלא להחליק
את הדברים ולומר גם אמיתות מכאיבות.
אך הנימה העיקרית בדבריו היתד אסור
להשתופף, צריך לזקוף קומה. אין במה
להתבייש.״ הוא מנה שורה ארוכה של
הישגים, בעובדות ומיספרים, אחוזים וכמויות,
וחזר על אימרות ישנות של עצמו
:״איפה יש עוד אומה קטנה שיש לה
טנק משלה ומטוס משלה. וסטי״ל
ומישהו העיר :״את זה כבר שמענו בטלוויזיה.״

נברח ! נאומו של פרם התמשך
ונמרח לאין־סוף. הוא השתדל לשוות לקולו
את הקריאה המסורתית ״אחרי!״
ביקש להישמע כמנהיג, ללכד את
השורות, להלהיב ולהרים את המוראל.
אבל זה פשוט לא הלך.
חברי המרכז החלו חשים שנעשה מאמץ

ראשי מיפלגת העבודה כישיבת המרבז אחרי המפלה*
אחד אחד ובאין רואה ...
מרכז צעיר מסניף תל־אביב, נחום רז,
שזינק ממקומו אל הבמה והתרים לעומת
מאיר זרמי, שעמד על הבמה וקרא לסדר :
״לא ייתכן שמיפלגה פוליטית שאחרי 29
שנים קרה לה משהו כזה תתכנס, תקשיב
לנאומו של שימעון, ותלך הביתה. אני
מבקש לתת לחברים את רשות־ד,דיבור. לא
נברח מהעיתונות, לא נברח מסיכומים והכרעות

שימעון פרס, שראה את העומד להתרחש
-מיהר להשקיט את רז. אך זה לא
היה היחידי. צעירים וקשישים, ותיק־ם
וטירונים, מבין חברי המרכז צעקו ללא-
הרף, מתחו ביקורת חריפה ויצרו, כאיש
אחד, את אווירת הדמוראליזציה המאפיינת
כל צבא מוכה.
יומיים אחרי המפלה המהממת, כבר לא
היתד, זו אותה מיפלגה, לא היו אלה אותם
המנהיגים. מזכ״ל המיפלגה, מאיר זרמי,
עמד ערב התפטרות — שמעון פרס, המועמד
לראשות הממשלה לשעבר, נשאר
עתה רק מועמד לראשות המיפלגה ש־הצטמקה.

הם חשבו, ומה דעתם על מה שקרה
ועל מה שצריך להיעשות בעתיד? שאלה
ברוח זו, בנוסח אחיד, הוצגה לאחדים
מחברי-המרכז, בעלי עמדות שונות, מגו-
שים שונים במיפלגה ״מה קרה, לדעתך,
למ״פלגת העבודה בבחירות, והאם יש

מתי זה יקרה אצלנו. עדיין לא שמעתי
על מיפלגה שמקיימת עצמה לנצח.
אין ספק שד״ש השיגה את השלטת
עצמה על חשבון המערך, ושהיא אחראית
לעליית הליכוד לשילטון. זה צריך לרבוץ
על מצפונה, ואנשיה צריכים להתלבט בזה
הרבה. לא צריך ללכת לממשלת ליכוד
לאומי, ולא לקואליציה עם הליכוד, כי
בכך יתנכר המערך לעיקרון של שלום עם

אינו במישור הרציונלי. זהו טיעון ריגשי,
ולכן אי־א־פשר לענות עליו במילים. הצליחו
להמאיס אותנו על הציבור.
״אני מתנגד בכל תוקף לממשלה עם
הליכוד. אינני מאמין שיש כאלה שאינם
מתנגדים לכך — מלבד כמה חברים מ־תנועת־ה,מושבים.״
טיבה
גולדמן, יושב־ראש מושבי הגליל
וראש־מועצת כפר־תבור המפלה
באה בגלל כירסום של שלוש שנים במים־
לגה. החברים במיפלגה לא התעסקו בנושאים
חשובים כמו התיישבות, ובמקום
זה עסקו ב,איך להדיח את קובה קרייזמן
בגבעתיים׳ ,או, איך להעביר ביקורת על
הסוכנות היהודית.,״
אחרון אוזן, שר־החקלאות :״מה שהביא
את התבוסה זו ההתגוששות מבפנים.
מאז מילחמת יום־ד,כיפורים עסקנו
יותר בלדבר זה נגד זה מאשר בלדבר
לעצם העניין. פרשיות ד,־שחיתות, שאנחנו
היינו הכתובת להן, העובדה •שאנחנו פ־שוט
לא עבדנו ערב הבחירות — כל אלה הביאו
למה שהביאו. אני, לדוגמה, הסתובבתי
ביום־הבחירות בעיירות בדרום.
כמעט שלא הפגנו נוכחות שם.
״צריכים לקבל את דין העם! הוא לא
רוצה אותנו בשילטון! דמוקראטיה פירושה
לעשות את רצון העם — משמע, להיות
כעת באופוזיציה.״
ישראל גלילי, שר־בלי־תיק :״אינני
זריז כל־כך. עדיין לא הספקתי לנתח• אני
נגד ממשלת ליכוד.״
יגאל אל״ ,סגך ראש-הממשלה ושר־

מזב״ד מתפטר זרמי
עדיין מוקדם להבין

יו״ר פרס

לא לתת לאחרים לדבר
למנוע מאחרים לדבר, שהמגמה היא שלא
להתווכח ושלא לבקר. ואכן, מייד אחרי
שסיים פרס את נאומו, שארך יותר משעה
וחצי, קמה. באולם מד,ומד,־רבתי.
חילופי־דברים, קשים ועלבונות אישיים
התעופפו באוויר. בעיקר בין נציגי עיירות־פיתוח
— כשחבר־הכנסת גדל־הממדים
ז׳אק אמיר בראשם — לבין נציגי איזור
המרכז ונציגי ההתיישבות.
היטיב לבטא את הלך־הרוחות הכללי הבר
* מימין לשמאל: אבא אבן, גד יעקובי,
ישראל ישעיהו, ישראל גלילי.

ללכת לקואליציה עם הליכוד?״ נשאלו.
אלה היו התשובות:
אבא אבן, ח״כ: היה לי ידיך באמריקה,
שהפסיד במירוץ הבחירות. הוא
הזמין מחקר על הסיבות לכישלונו, וקיבל
300 עמודים עם ניתוח הסיבות. בסוף היה
כתוב :״אנחנו משוכנעים שהסיבה העיקרית
לכישלון היא שלא השגת די קולות.״
זוהי עובדה.
אך אם להעמיק יותר, יש חוק שמדביק
כל מיפלגה בעולם — היצר שדוחף את
העם לשינוי. כשקראתי על תוצאות הבהירות
בשוודיה, מייד שאלתי את עצמי

נכונות לוויתורים טריטוריאליים. הוא יפסיד
את אמינותו בציבור, ואת כל טעם
קיומו• צריך לכבד את רצון הציבור שאמר
למערך שלא לעמוד בהנהגה. הציבור שלח
אותנו לעמוד באופוזיציה. ועלינו לקיים
שליחות מכובדת זו.
ישראל ישעיהו, יושב־ראש הכנסת
השמינית :״מה קרה י קרה •מהמערך הפסיד
הפסד קשה מאד. אינני מעלה כלל
על הדעת הליכה לממשלת ליכוד. זהו
דבר בלתי־הגיוני בכלל.״
חיים צדוק, שר־המישפטים :״עדיין
לא הפקתי לקחים, ואין לי מה לומר על
מה -מקרה. אני, אישית, נגד ממשלה עם
הליכוד, ויש לנו גם החלטה כזו. צריך
אופוזיציה במדינה, לא?״
גד יעקובי, שר־התחבורה :״אינני
מעוניין לומר את דעתי בנושא הבחירות
בשעה זו. למערך יש סיכום, שאני
שותף לו — לא נלך לממשלה בראשות
הליכוד !״
עוזי ברעם, חבר המרכז :״המערך לא
ירד מהשילטון על רקע כישלון זה או
אחר במדיניות. לדעתי, מה שגרם לכך
זה שהליכוד הצליח למקד את כל התעמולה
בנושא השחיתות, ושיכנע את הציבור
שהמערך הוא הא־שם העיקרי. המצב
הגיע לידי כך שכל איש שלנו שהשתתף
באסיפת־בחירות או בחוג־בית, הותקף
ונלחץ אל הקיר רק בנושא זה. טיעון זה

החוץ :״מה קרה לעבודה י הפסידה, לא י
אני לא ערוך כעת לראיונות.״
דני דוזוליו, לשעבר מזכיר הקיבוץ־
המאוחד-, :ספגנו מפלה רצינית מאד. ה־מיפלגה
הובסה, לדעתי, בעיקר מהצבעת
המחאה ומקליטת הסיסמה, להחליף את
השילטוך. זהו אתגר רציני, לחזור וליטול
את האחריות לנעשה במדינה. לימין
אין תפיסה כוללת, ולכן הוא לא יצליח
במלאכה. אם יופקו הלקחים יש, לדעתי,
סיכוי להתאוששות.״
שלמה הילל, שר־המישטרה :״מיפ־לגת
העבודה ספגה מכה כתוצאה מכך
שהיא נמצאה חשופה בהתמודדויות שונות.
כעת עליה להיערך, לעשות תיקונים פנימיים,
אירגוניים, אישיים ואידיאולוגיים.
אני לא מאמין שיכולה להיות התפוררות
של תנועת העבודה.
״אני נגד הליכה עם הליכוד. גם תוצאות
הבחירות אומרות זאת.״
יצחק רכין, ראש־הממשלה :״אינני.
עוסק בניתוחים.״
יצחק נכון, ח״כ :״שימעון פרס מנה
את הסיבות, ואין לי מר, להוסיף. אני נגד
הליכה עם הליכוד. יש הבדלים עצומים
בינינו. אני נגד קואליציה, בכל תנאי.׳׳
יהושע רכינוכיץ, שר־האוצר :״אין
לי מה לומר. אני מתנגד להליכה עם הליכוד
בכל תנאי.״
(המשך בעמוד )38
ה סו ל ח

הז ה 2073

מה ל ע שו ת
ל אור תוצאות ה סזיו־ו ת *
ה בו רסה

נו שה וביו והיועצים המישפט״ם
כמה רואי־חשבון גדולים, ה מקורבי ם לנעשה
במישרדי הממ שלה, הצביעו על
יחס האיפה־ואיפה כלפי ראש-הממשלה

יצחקרביו בענייני המטבע. מס תבר כי
כאשר חזר רביו ארצה ל תפקיד בממ שלה,
עם סיו ם עבודתו כשגריר, הוא לא הצהיר
ב הכנ סו תיו ובהצהרת-ההון שלו על הכנסו
תיו מהרצאות. ח קיר ה של מ ס־ ה הכנ ס ה
ה ס תיי מ ה בהגשת המלצה להעמידו לדין
על אי־ההצהר ה. רביו טען אז, כי מ א חר
שהכנסות אל ה פטורו תממס בישראל,
לא היה עליו להצהיר עליהן. אנשי מס־ה
הכנ ס ה טענו כי ההחלטה על הפטור
נתונה בידיהם, וכי חובתו של כל אזרח
לדווח על כל הכנסו תיו, תוך ציון כי,
לדעתו, חל ק מהן פטור ממס.
הוויכוח נמשך, עד שהוחלט ל מנו ת
א ת רביו כראש״הממשלה, והבעייה הועברה
להחלטת היועץ־המישפטי-לממשלה ׳
מאיר שמגר. שמגר פסק שלא להעמידו
לדין, שכן בענייו כזה אין מגישים תביעה
נגד מי שהולך ל היו ת ראש־ממשלה.

השופט שמגר
לא לתבוע

אריסון סגר את

כאשר התגלה לאנשי האוצר דבר חש־בון־הבנק
של רביו, היה המפקח״על־מטבע-זר
יכול ל הורו ת על כופר, מבלי
לשאול איש, שכן ה חו ק מ קנ ה לו אתהס
מכו ת ה מל א ה לכך. אול ם פחדו של ה אוצר,
ובייחוד של שר־האוצר יהושע
רביניביץ מפני קבל תאח ריו ת על עצמם,
הוביל לפניה אל היועץ־המישפטי־לממ־שלה,
אהרון ברק, ב הנ ח ה שינהג כקודמו.
כאשר הורה ברק להעמיד א ת
הרבינים לדין, לא יכול האוצר לנהוג
א חר ת. ברק ה חלי ט להעמיד לדין א ת
לאה רביו ביגלל היו ת בעלה ראש־ממשלה.
שמגר ה חלי טאת ההיפך, מ או ת ה סיב ה
עצמה.

המהפך ב תוצאות הבחירו ת מבטל א ת העצות שנתתי לך במדור זה לפני
הבחירות. אך לא א ת כולן. מניות של חברות־נפט סולידיו ת נשארות בל תי־ תלויו ת
בגורמים כמו אינפלציה והמדיניות הממ שלתית כלפיה, או ל ם הו תושפענה יותר
מ א חרו ת משינויי מדיניות״החוץ של הממ שלה העתידה.
להערכתי, אםת קו ם ממשלת ליכוד צפויה בשלושה״ארבעה החוד שים הקרובי ם
גאות בשוק ההון, והממ שלה תעשה כל שביכולתה למען גאות כזו. מדיניות הממ שלה
תהיה הפיכת הבורס ה למכשיר לגיוס הון למשק.
בטווח הארוך יו תר אין ספק כי ממשלת הליכוד תביא ל מ תי חו ת בי ט חוני ת,
ואולי גם ל מיל חמה. נשיא מצרים הכריז לפני כמ ה ימים, בראיון שכימעט לא פו רס ם
בישראל, כי ימתין שישה חוד שים לנסיגה ישראלית, ואחר־כך יפ ת חו מדינות־ערב
ב מיל חמה. כדאי להא מין לנשיא מצרים, שכבר הוכיח א ת רצינותו בעבר. כל ה חרפ ה
של המצב הביטחוני תגרום לשואה בבורסה.
המס קנ ה: נצל א ת החוד שים הקרובים של הגיאות, תוך יציאה אי טי ת מן
הבורסה, כך שבעוד חמישה־שישה חודשים לא תגרום לך מפולת בבורס ה שואה
אישית.
ב תקופ ה הקרוב ה כדאי לשים לב למניות־למוכ״ז, מן הסיב ה הפ שוטה שלא
ת היינ ה עוד הנפקו ת למוכ״ז בבורס ה, ומניות אלה תהיינ ה נדירות ומבוק שות. יש
כמ ה מניות שגורמים ספ קול טי ביי ם רוכשים לצרכים שלהם, כמו ״אתא־מי שנה״ ,״לוין-
אשפטיין״ ו״בית הרכב״ .שתי הראשונות נקנות משום שמיספרן בבורס ה ק טן, וניתן
לה שתלט על הכ מו ת הנס חר ת. בשערי מניות אל ה צפויות עליות וירידות קבועות,
בט״פוח הדוק של הגורם המעוניין. אשר ל״בית הרכב״ ,כאן מנ ס ה קבוצה חז ק ה
לרכוש נתח הגון בחברה, ולהכרי ח ה לשערך א ת נכסיה וכך לחלק רווחים לבעלי-
המניות.
אגב, השבוע שלח סו ח ר -ה מניו ת יעקב לוינקוף מיכתב ל הנ הלת הבורס ה,
ובו ה ת חייבו ת לוו ס ת ולשמור על שערי קבוצת־מניות ברמה קבועה. יש במיכתב
זה משום תמרור לגבי השינוי שחל בבורס ה, כשלא רק הבנ קי ם קובעים ב ה, אל א
גם משקיעים פרטיים.

תורמים לדש

החשבון ב־1975

הממשלה תפסה

מיסמכי חשבון־הבנק שפתח מרדכי
אליסון עם אלישע בהן בשווייץ,
הגיעו ארצה ל הנהל ת ״סולל־בונה״ ,ו חל ק
מהם נמסר למישטרה.

50 טונות

לפני שש שנים יזמה חברת ״אל-על״
הקמת חברה חדשה, שתנהל עבורה בתי-
מלון׳ ושמה ״לרום״ .מטעם ״אל-על״
הוצב ל תפקיד גידעון אקרום, איש
חיל-האוויר לשעבר .״לרום״ ה חלי ט ה כי
היא תשתתף ב אחוז ק טן בניהול בתי-
מלון, ו תנ ס ה למצוא משקיעים שיממנו
אתהקמתה מלונו ת.

כב ש קפוא

באו ת ה עת פרש מניהול מישרד־התיירות
מאיר (״ממי״) דה״שליט, והוא הופקד
מטעם ״לרום״ על ה תפקיד החדש. דה־שליט
התק שר עם קבוצת־מ שקיעים מ גרמניה,
בראשות אימאץ בוביס, ואלה
גייסו כסף בגרמניה להקמת רשת מלונות
״לרום״ בישראל. ה תוכנית ה מקורי ת דיב-

ה מי ס מכי ם מראים, כי החשבון נסגר
עוד בשנת ,1975 סמוך לפרישת אליסון
וכהן מניהול ״החברה״לעבודות״חוץ-ונמ-
לים״ .דפי החשבון מורים על תנועה של
מיליוני דולרים, שנעשתה ללא ידיעת הנהלת
״סולל-בונה״ .הנ הל ת החברה תפ תח
בניסיון ל ה חזר ת הכסף, אחרי גמר ה הליכים
המישפטיים בפרשת אליסון-
ידלין. ה הנהל ה תבקש, א ם יהיה צורך
בכך, א ת הסגרתו של אליסון, במידה
שישהה אז מחוץ לישראל.
אליסון שימש בשנות ה־70׳ מנהל
״החברה־לעבודות-חוץ־ונמלים״ ,ואלישע
כהן כמנהל הסניף בניגריה. רישמית פעלה
שם ״סולל־בונה״ באמצעות חברת-
בת א מ רי ק אי ת בשם ״ריינולדס״ .אליסון
פתח חשבון ב״בנק ל או מי״ בציריך, ואליו
העביר מיליוני דולרים שחרוויחה ״ריי־נולדס״
ב אפריק ה ב עי ס קו ת בל תי -חו קיו ת.
החשבון נוהל על-ידו, בשיתוף אלישע כהן
וללא ידיעת הנהל ת ״סולל-בונה״ דאז
ו מנ הל ה הכללי, צבי רכטר. מחשבון זה
הועברו 30 אלף דולר ל א חו תו של אשר
ידלין, שרה הרי, כשוחד תמורת מסי רת
עבודות־תיכנון של קופ ת־ חולי ם ל-
חברה-לתיכנון של ״סולל בונה״.

מי שרד־המיסחר־והתע שיה שם ידו על
50 טון כבש קפוא, שהובאו ארצה מ־צ׳ילי
על-ידי חברת ״אשור״ .הכבש הובא
ללא רישיון־יבוא, ועתה מנ הלי ם היבואנים
משא־ומתן עם הממ שלה על תשלום קנ ס,
ומכירת הבשר בארץ.

נהריה בוטלה, וכן גם ה תוכני ת למלון
בירושלים .״אל־על״ מחפשת עתה משקי עים
א ח רי ם למלון בירושלים.
קבוצת בו ביס ומאיר דה־שליט עשו
כסף רב, תוך כדי גיוס ההון ל תוכני ת
שנכשלה.
אין זה הקשר היחידי בין בוביס לדה־שליט.
דה־שליט מונה, בשעתו, כיושב-

חברת ״אשור״ ,השייכת לאפרים אי־לין
ולשותפים, קיבל ה רשיון ממשלתי ל ייבוא
400 טון כבש קפוא מצ׳ילי במחיר
של 1100 דולר סי״פ. בארץ קיי םמח סו ר
בכבש קפו א, ו מחירו לצרכן מגיע ל*60
לירות הקילו. ארנון איליין מסר, כי
כאשר נשחטו הכבשים והוכשרו עבור
ישראל, התברר שכמויות הבשר שנשחטו
גדולות מכפי הצורך. אך ישראל היא
המדינה הי חידה הצורכת בשר כשר, ו משום
כך לא היה מנו ס ממישלוח עודפי״
הכבש לישראל.
מכהל דה־ שליט

לפני כשנה תפס ה מ כס מעשה דומה של
יבואנים שהביאו ארצה בשר-כבש ללא
רשיון, וכפה עלי ה ם להוציאו מישראל.

בדיקה שערכה עתה הנ הל ת ״סולל
בונה״ העלתה, כי בשעתו הי ת ה התנגדות
עזה למינויו של אליסון כמנכ״ל החבר ה,
אול ם הוא מונה בעיקבות לחצו של אשר
ידלין על צבי רכטר. אליסון חדל לנהל
א ת החבר הבמארס •1976

צדוק נ>בא
את הצפו>

ה מנהל החדש של ״סולל בונה״ ,שרגא
רוטמן, נק ט שורה של צעדים למניעת
מעשים דומים. החבר ה שלחה לכל ה בנ
קי ם הוראו ת ברורות בנוגע לבעלי זכו״
יו ת -ח תי מ ה, ואין עתה ס מכו ת לאד ם א חד
בקונצרן למשוך כספים. גם הנהל ת ״החב״
רה־לעבודות-חוץ״ הוחלפה כימעט כולה.
הנ הל ת ה החדשה כוללת א ת שרגא רוטמן
(יו״ר) ,אליהו פורת (מנכ״ל) ,מנחם

שר-המישפטים חיים צדוק אמר,
לפני חודשיים, לשותפיו־לשעבר למישרד
עורכי״הדין, כי א חרי הבחירו ת יחזור
למישרד. צדוק לא ניחש א ת מפלת ה מערך.
הוא רק סבר כי לא ימשיך לכהן
בממשלה ברא שות שימעון פרס.
אישים בכירים במערך רואים בצדוק
את אחד הא שמים ב מפל ת המיפלגה.
לדעתם, הוצאת המפד״ל מן הממשלה
והקדמת הבחירות, הן שהיו הגורם ה עיקרי
למפלה. שני דברים אלה עשה
רביו בעצתו של צדוק.

גוטליב, רפאל צייזל, דויד בלאו,
יאיר רינקוב, יצחק דוידוב, מוחמר
שוקן, ישראל גיל ויעקב שור.

במקום רת״וות

— במקום מלונות

תורם בוכים
תרומות —
רה על שני מלונות בתל־אביב, אחד באילת,
א חד בנהריה ואחד בירושלים.
קבוצת בוביס ה קי מ ה חברה בשם ״קו־בוס״
,ודה־שליט היה נציגה, כשהוא שותף
גם בניהול ״לרום אינטרנשנל״ .כאשר
״אל־על״ מב טי ח ה תפוס ה לא קשה למ צוא
מימון, וגם מיגרשים טובים. הוק ם
מלון באיל ת, היחידי הפועל עד כה בשם
״לרום״ .מלון שני, בתל־אביב, הוחכר
על״ידי קבוצת בוביס ל״שרתון״ .מלון
שלישי, בדרום תל-אביב, יי מ סר לחברת־התעופה
הקנ אדי ת. תוכנית המלון ב־

ראש מועצת״המנהלים של ״רסקו״ ,ש נכנסה
ל שותפות באיראן י חד עם בוביס
ועם משקיע איראני מקו מי. לפני ארבע
שנים התברר, כי ה חוז ה שחתמה ״רס קו״
באיראן יכול לגרום לה הפ ס די ם של יותר
מ מא ה מיליון דולר. מנכ״ל ״ ר ס קו ״ דאז,
ישראל קרוא ה מנו ח, סיפר כי דה-
שליט חתם על ה חוז ה בלי בדיק ה נ או ת ה.
״רסקו״ נאלצה לעזוב אתה שותפות בהפסד
כבד ותוך ה שארת השמנת בידיו
של בוביס, שהמשיך ב שותפות. דה״שליט
ניהל א ת המ ש א-והמ תן עם בוביס כנציג
״רסקו״ ,כאשר או ת ה עת עמד ל היו ת
שכיר ושותף שלו ב עיסקי ה מלונו ת.
לפני כחצי שנה הצטרף דה־שליט לד״ש,
וקיבל תפקיד ה א חר אי על כספיה. בין
התור מים הגדולים לד״ש היה איגנאץ
בוביס. לא ברור א ם בוביס קר אאת
מצעה של ד״ש, אבל אין ספק שהוא
חייב הרבה לדה־שליט.

׳יוצא מג ד ר
הרגיל

ם 3ורטז
. 111111-

א00נ<¥ז־ז\8״£1.א־ר

טת• ק ר טי ס

ד אן ^וו רו

הברט דה *ירו
השבוע

שדשו של

מינימום הכוס הראשון

איליה ק אז אן
עפיי פ ס קו ש פיצגירלד

60 0,00 0

שבוע 2
״פאר״

תל״אביב

,אורגיל״
ירושלים

הב ר ט כזי*נם

מינימום כלל הבוסים

גי7ן לזן ו 0 7ון

1,500,000י
יום ה׳— המועד האחרון
דמסירת הטפסים

ן גם אל מי שחשב שאפשר
י לברוח מהפוליטיקה -
1מגיעה הפוליטיקה הביתה.
שס״י מציע לא להיתפס לאוירת ההומור
! השחור על הפאשיזם והפאנאטיות הדתית
שבשלטון.
שס״י מציע מה שהציע גם לפני הבחירות:
לבוא אל הפוליטיקההשמאלית
הראדיקאלית.
עליית הימין לשלטון, התמוטטות שלטון
המערד והכשלון המוחץ של רשימת של׳׳י
בבחירות מחייבות עיון מעמיק. לא עוד טלאים
ותפרים גסים מהיום למחר.
אנו מזמינים אותר לכנס שייערר ביום שבת
הקרוב ה־ 28 למאי בקולנוע פאריז, רחוב
הירקון פינת רח׳ פרישמן תל־אביב, בשעה
10.00 בבוקר*
הדיון פת וח

חסועצה להסדר ריהיס 1רים בספורט

לכל הדורש

1ספר התר ך והברית
החדשה בבריכה אחת

ללימוד ולה שכלה כללית
(בשפה העברית)

כמחיר — 5לירות כלבד —
עכור דמי משלוח ואריזה
כתום וצרן 5את התשלום דפי חכתוכת
ת.ד 7089 .ירושלים
ויישלח לך מייד.

בברכה

שס״י — שמאל סוציאליסטי ישראלי
ת.ד 33076 .ת״א
ת.ד 9372 .י—פ

גיטרות * אקורדיונים
כלי־נשיפה * אורגנים
תופים
* מיתרים השאלה +מכירה +
תיקונים

גינזבווג מוסיקה
מורלה הטפטים המעוצבים כיצירת אומנות

חדיש 1ננגד טכתמים ה
טפט מ

אלנבי ( 48 ליד רח׳ גאולה) ת״א,
טל 57773 :־03
נוסד ב־1940

י ש לאן ללב ת!
6ספרים משומשים •
• ספרים מיוחדים •

ג ב1
רדו׳ כן-יהודה 28
תל ־ אני :

העולם הזה 2073

קבל מה מן השלל

אס וצח
וידמו־

נהסתדהת
כל מה שדרוש לשם מהפכה בהסתדרות
הוא עלייה של הליכוד ל 30 ומתן יותר
מ־־ 207 לד״ש, על חשבון מחיקת הל״ע
ונדידת קולות מן המערך לד״ש. למעשה
דרושה למהפכה בהסתדרות תזוזה קטנה
יותר מזו שקרתה בכנסת. תזוזה כזו תמסור,
ב־ 22 ביוני, את השילטון בהסתדרות
לליכוד בסיוע ד״ש.
כדי להקל על המהפכה יציב הליכוד
בראש רשימתו את דויד לוי, חבר־כנסת
מבית־שאן, פועל־לשעבר במיפעלי טכסטיל
בית־שאן, הנהנה מפופולריות רבה
ביותר בין השכירים. דיעותיו של דויד לוי
בשאלות שכר ומאבק מיקצועי הן, למעשה,
דיעות רק״ח.
דיעות אלה יצל לוי מביאות לליכוד קולות
רבים, תוך שראשי הליכוד יודעים
שאין אלה הדיעות יצל המיפלגה. רק לפני
חודש פנה אחד מראשי המיפלגה, עורך־
הדין אברהם נאמן, במיכתב גלוי לראשי
מיפלגתו, בבקשה שתסתייג מדיעותיו שלי
לוי. נאמן קבע במיכתבו, כי עמדות מיפי
לגתו בשאלות הכלכליות היו מאז־ומתמיד
ימניות, וכי לוי מטיף לדעות שמאלניות

דויד לוי
הפועל
של משק העובדים הוא כ־,־ 197 מכלל התוצר
הנקי של המשק כולו. יש ענפים
שבהם מהווה משק העובדים רוב מוחלט,
כמו למשל החקלאות, שבה הוא מייצר
־ 727 מכלל התוצר במשק. בענף הבנייה —
־ : 237 בתעשייה 16.57 בתחבורה —
־ : 20.37 במיסחר, בבנקאות — .150/0
מיספרים אלה אינם אומרים כה הרבה
כמו הגופים השולטים, למעשה, בענפים
שלמים. התיתכן תחבורה בישראל בלי
אגד וזן? הייתכן שירות בריאות בלי
קופת־החולים של ההסתדרות? הייתכנו
גידולים חקלאיים בלי הגופים ההתיישבד
תיים, בלי תנובה? השליטה על כל אלה
יכולה לעבור ב־ 22 ביוני לידי הליכוד ו־ד״ש.
שינוי זה אינו דומה לשינוי שיחול
במצב החברות הממשלתיות כאשר תעלה
ממשלה הליכוד לשלוט בהן. ראשית, החבי

אם תשלוט מחר במדינה ובהסתדרות
מיפלגה החורטת על דיגלה את שיקולי
הרווח בלבד, היא תורה לאגד לחדול לנסוע
לגליל ולנגב. מישרד־התחבורה לא
יסייע בהקמת התחנה המרכזית, ולא יתן
ערבויות לאגד להביא אוטובוסים חדשים.
בנק הפועלים, שינוהל על־ידי אי-צ חרות,
לא יתן אשראי לאגד בלי ביטחונות טובים.
התוצאה הבלתי־נמנעת: אגד תצמצם
את שירותיה, תיקלע לקשיים כספי׳ים,
תתמוטט.

משל (עם רכין)
העסקן
ך* בו קר ה ־ 22 כי־דגי, למחרת יום
^ הבחירות להסתדרות, עלולה לחול אותה
הפיכה שחלה בכנסת. אולם הפעם,
בניגוד לבחירות לכנסת, המאבק הוא על
עמדות־כוח אמיתיות. די רק לתאר את
אברהם אלדן מקרן תל־חי כמנכ״ל בנק
הפועלים ; את הקבלן דויד שטרן כמנכ״ל
סולל־בונה. את הקבלן אהרון רובינשטיין
כמנכ״ל שיכון עובדים. את שלמה אליהי
כמנכ״ל חברת־הביטוח הסנה. יצחק שמיר
כמנכ״ל קונצרן כור. ואפילו את יגאל
גריפל מבית״ר כמנהל הפועל. אין זה חלומי
בלהות. זוהי אפשרות ריאלית, אם יצ ביעו
בוחרי ההסתדרות כפי שהצביעו ל*

כנסת.
חלוקת הקולות כיום בהסתדרות היא
כזו: המערך 58.31 הליכוד —
־ : 22.747ל״ע 5.977 העובד הדתי —
־ ; 4.267 רק״ח 2.417 מוקד 1.727
מדי 0.75 ברית השמאל 0.277
פנהרים שחורים 1.627 התנועה לאחווה
0.917 בחירות אישיות ס; 0.31
ברית יוצאי תימן 0.427 רשימת התימנים

לקראת הבהירות ב־ 22 ביוני חלו כמה
שינויים. מרי, ברית השמאל ומוקד נמצאות,
למעשה, בגוש אחד מאז הבחירות
לכנסת, ומישקלו 2.757ל״ע ורשימות
אחווה, בחירות אישיות וברית יוצאי תימן
הקימו גוש אחד שמישקלו ־.7.617
הבחירות לכנסת הורו על תזוזה של בוחרים
מן המערך לליכוד, בעיקר שכירים
מעדות המיזרח המשתכרים בדרגות השכר
הנמוכות, ועל תזוזה של בוחרים מן
המערך לד״ש, בעיקר שכירים יוצאי ארצות
אירופה בדרגות השכר הגבוהות. הבחירות
לכנסת הורו על מעבר בוחרי ל״ע
אל ד״ש, וכימעט היעלמותה של המיפלגה.

אפנה להחלשת משק העובדים ככל האפשר.
משק העובדים אינו מתנהל ככל חברה
רגילה, בארצות־הברית למשל. כאשר היה
צורך להקים תעשייות באיזורי־פיתוח, הקים
אותן משק העובדים מבלי לשקול
את שיקול הריווחיות. משק העובדים פעל
שנים רבות כשהוא כפוף קודם לכל למטרות
החברתיות והלאומיות של תנועת
העבודה, של הקמת המדינה. אילו היה
פועל לפי שיקולי רווח והפסד בלבד, לא
היו כיום עיירות־הפיתוח קיימות, ושורה
ארוכה של חברות שבנו את המדינה מחוץ
לגוש דן לא היו קיימות אף הן. חברה
כמו אגד נותנת שירותים גם למקומות שאליהם
לא כדאי לה להסיע אוטובוסים.
הפסדיה מכוסים באמצעות סיוע לא־כלכלי
מצד המוסדות האחרים של חברת־העוב־דים,
וכן בסיוע הממשלה.

א סון היועץ
ה מיוב א

עמית (עם תמיר) המנהל שאין להן מקום בליכוד.
יושב־ראש סיעת הליכוד בהסתדרות,
עורך־יהדין יורם ארידור הוא,
למעשה, הנציג הנאמן ביותר של דיעות
הליכוד הימניות. זו הסיבה שהוא ניתן
עתה את מקומו לדויד לוי, על־מנת שזה
ימשוך קולות רבים יותר לליכוד בבחירות,
ואחר־כך יבצע הליכוד את המדינות
של ארידור, קרמרמן, משה שניצר
ויעקב מרידור. שלא לדבר על מדיניותם
של שמחה ארליך ואברהם (״בומה״) שביט.
מתן רוב לליכוד ולד״יש בבחירות יעביר
לליכוד את השליטה בגוף הכלכלי הגדול
במדינה. הנתונים האחרונים המצויים בידי
המחלקה הכלכלית של חברת־העובדים
מלמדים, כי משק העובדים מקיף ־237
מכלל המועסקים בישראל. התוצר הנקי

רות שייכות למדינה ולא לגוף של איגו דים
מיקצועיים המארגן את העובדים נגד
המעבידים, כאשר הליכוד מייצג את המעבידים.
המדינה אינה אירגון עובדים, ומשום
כך מתייחס אליה הליכוד כמו אל
התאחדות־בעלי־תעשייה נוספת.
אולם משיק העובדים הוא מכשיר רב־עוצמה
בידי האיגודים המיקצועיים במא בקם
נגד המעבידים להטבות שכר ותנאים.
הליכוד מייצג את המעבידים. במפלגה
הליברלית, וכמוהו גם ד״ש, המייצג
את המעבידים ואת מנהלי־החברות.
שתי מיפלגות אלה, המייצגות את המעבידים,
תהיינה מעוניינות להחליש את כוח
היצכירים ואירגוניהם, ולכן הן מטיפות
להפרדה בין משק העובדים לבין האיגודים
המיקצועיים. משום כך הן גם תש־

^ אשר ישלוט שר־שיכון ליברלי, הוא
^ יחדל לסייע לחברות־הבנייה כמו שיכון
עובדים, שבנו בגליל ובדרום. מנהל
בנק הפועלים, איש חרות. ידרוש משיכוך
עובדים לשלם מייד את החובות, וכך תעשה
גם סולל־בונה בהנהלת דויד שטרן,
שלה חייבת שיכון־ עובדים 200 מיליון לירות:
התוצאה: שיכון־עובדים תמוטט.
מול כל אלד. יישב התעשיין שימחה ארליך
עם התעשיין בומה שביט ועם היועץ
הכלכלי שהביאו מארצות־הברית, מילטון
פרידמן, היועץ המייוחד לשילטון האיומה
בדיקטטורות, זו של צ׳ילי. אדם זה מושם
כיום ללעג ולקלס באמריקה, שכן כיום
איש אינו מוכן עוד ל־שמוע תיאוריות
של יוזמה חפשית ואי־התערבות המדינה
במשק. העובדה שהוא יהיה היועץ של
הליכוד שישלוט בהסתדרות, רק מחזקת את
הצעד הבלתי־נמנע: משק העובדים יתמוטט,
ויגרור אחריו את המדינה כולה.
ייתכן ששינאת הסתדרות־העובדים־הל־אומית
והתעשיינים והמעבידים את משיק
העובדים כה גדולה, עד שהם מוכנים לח זור
על מעשהו של שמשון, למוטט את
העמודים שעליהם נשען הבית ישבו הם
חיים. מתן רוב בהסתדרות למיפלגות ה דוגלות
בפירוקה, יהיה צעד נוסף בטירוף״
הדעת הלאומי, שחגג את שיאו בבחירות
האחרונות לכנסת.

...הנדון

(המשך מעמוד 05
יש המפקפקים בכך. נחום גולדמן הזהיר
את ראשי ממשלות־ישראל לא פעם, כי
בעימות של ממש יערקו יהודי אמריקה מן
החזית, ביגלל פחדם מפני מכה־חוזרת של
אנטישמיות שלוחת־רסן•

אודם כגין, כמו כד אדם: זסוגו,
מאמין ככוחה •טל התעמולה. הוא
כטוה •כתעמולה ישראדית מכוונת
ותוקפנית, כהנהדת שר מייוחד ל־להסכרת־הוץ,
תשיג את המטרה.

ישראל עמדה כבר פעמיים במצב של
עימות דומה. פעם, בראשית שנות ה־/ 50
הטילה ממשלת אייזנהואר־דאלס על ישראל
אמבארגו כלכלי, והפסיקה את זרם הסיוע
אליה. הדבר בא על רקע סירובה של
ישראל להפסיק את הטיית מי־הירדן ליד

ייתכן מאד שאין ממש בתיאוריה זו —
אך היא תוכל להיות ממשית מאד.
אם לא תהיה תזוזה משמעותית לקראת
השלום, תהיה מילהמה. התוצאות הצבאיות
צל מילחמה זו אינן חשובות. חשובותהתוצאות המדיניות.
אחרי כמה ימי-קרבות, שוב תהיה׳ישראל
זקוקה לסיוע אמריקאי מאסיבי. היא תהיה
זקוקה גם לסיוע מדיני. תלותה המוחלטת
בארצות־הברית תתברר לכל.
אם תהיה המילחמה אכזרית ויקרה בחיי־אדם,
כפי שיש לצפות, ישפיע הדבר גם
על מצב־הרוח בישראל. האדישות, השוררת
כעת בישראל מול פני סכנת המילחמה —
אדישות שבילעדיה לא היה הליכוד יכול
להגיע לשילטון — תפוג במהרה, כאשר
יתקבלו הדיווחים על החללים.

זהו השכון אמריקאי מפדכה.

בעבר היה מנוי־וגמור עם ארצות־הברית
למנוע מילחמה ישראלית—ערבית, מחשש
פן תביא לחידוש אמבארגדהנפט הערבי
נגד המערב. אך מילחמה שבה תשמור
ארצות־הברית על נייטרליות אוהדת כלפי
הערבים, ו־שתשתלב בתוכנית אמריקאית—
ערבית לכפיית הסדר מדיני על ישראל,
לא תהיה כרוכה בסכנה זו.
אם יעמוד הנשיא האמריקאי לפני הברירה
בין כפיית הסדרי על ישראל לאומנית
לבין התרת מילחמה מוגבלת — ייתכן
מאד שיבחר בדרך השנייה.

הוא עלוד להחליט :״ניתן להם
להתכשל קצת כמיץ •כל עצמם.״
אלא שהמיץ יהיה, כמיקרה זה, דם.

ך• אופן פאראדוכסלי, הנשכר הגדול
^ היחידי מעלייתו של מנחם בגין ל־שילטון
יהיה השילטון הסובייטי.

לכאורה, נראה הדבר מנוגד לכד
היגיון.

הנשיא קארטר
עימות בלתי־נמנע
גשר בנות־יעקוב. ישראל נכנעה אז עוד
לפני שהאמריקאים הגיעו אל האמצעים
החריפים ביותר העומדים לרשותם.
בפעם השנייה התקרבה ישראל אל
עברי״פי־פחת של עימות עם ארצות־הברית
בשילהי מיבצע־סיני, בראשית נובמבר
.1957 הנשיא דוויים אייזנהואר הגיש
אולטימטום, במקביל לאולטימטום הסובייטי.
בן־גוריון נכנע תוך 28 שעות, עוד
לפני שננקטו סנקציות אמריקאיות.
אולם בן־גוריון, בניגוד לבגין, היה
ריאליסט. הוא חי בעולם המציאות, .תגובתו
של בגין תהיה, במצבים כאלה, שונה.

הוא יסתכן כעימות.

^ תכן מאד כי הממשלה האמריקאית
לא תשיש לקראת עימות כזה, ותבקש
להימנע ממנו.
שום נשיא לא ישמח להיכנס למאבק
עם קבוצה אתנית חשובה, ובייחוד עם
קבוצה שיש לה השפעה כה עצומה על
כלי־התיק־שורת והקונגרס. ג׳ימי קארטר
נבחר מטעם המיפלגה הדמוקרטית, שהיא
המיפלגה המסורתית של יהודי ארצות־הברית.
למה לו לריב עימה, אם אפשר
להימנע מכך?
על כן, בוודאי יהיו בין מקורביו של
קארטר אנשים שייעצו לו להימנע מעימות
גלוי הריף מדי, ולסמוך, תחת זאת, על
אמצעי אחר.
איזה אמצעי?

ה מ יל חמה.

אחרי מילחמת יום־הכיפורים היו ספקנים,
בישראל ובעולם, שלא האמינו כי
סוכנות־הביון האמריקאית לא ידעה מראש
על כוונת הערבים לתקוף. על-פי גירמתס
של רואי-קנוניות אלה, היתד. המילחמה
כולה פרי מזימתם של הנרי קיסיגג׳ר,
ראשי סוכנות־הביון והגנרלים של הפנטא־גון,
שרצו לנסות בהזדמנות זו את כלי־הנשק
החדישים שלהם על בשר־ודם.
קיסינג׳ר, כך טענו בעלי הגירסה, הבין
כי ארצות־הברית אינה יכולה לאלץ את
ישראל לסגת מתעלת־סואץ ולהיכנס למשא-
ומתן רציני, אלא באחת משתי דרכים:
עימות אמריקאי—ישראלי, או מילחמה
ערבית—ישראלית. הדרך השנייה היתד.
נוחה לו יותר.

על כן עודד את הערכים לתמוה.
כאיכר היתה ישראל זקוקה לסיוע

במדינה

אמריקאי, הכתיכ דה את תנאיו.

האם לא הכריז בגין זה־עתה, בעימות
הטלוויזיוני, שהוא עומד לקבל עליו את
הגנת המיזרח־התיכון מפני הסובייטים?
האם לא הבטיח לשכנע את הממשלה
האמריקאית שרק ישראל לאומנית, תוקפנית
וחזקה, יכולה להגן על האינטרס
הביטחוני האמריקאי?

תיאוריה לחוד, מציאות לחוד.

במאמץ סבלני של ארבע שנים הצליח
הנדי קיסינג׳ר לסלק כיסעט לחלוטין את
ברית־המועצות מן המרחב הערבי. הוא
משך את מצריים, ולאחר־מכן את סוריה,
אל המחנה האמריקאי, אחדי ששיכנע אותן
כי רק ארצות־הברית יכולה להחזיר להן
את השטחים ללא מילחמה. ג׳ימי קארטר
עמד לחזור על תרגיל זה כלפי אש״ף.
אילו הושג השנה הסדר מדיני בחסות
האמריקאים, היה מתבצר במרחב ״שלום
אמריקאי״ ,שהיה חוסם את ברית־המועצות
לשנים רבות.

עלייתו של מנחם כנין טורפת
את כל הקלפים האלה. השלום כרה
אל מעכר לאופק. ככל הכירות
הערכיות שוררת עתה אווידה מיל־המתית
סמוייה. אין ספק •ככל הצבאות
הערכיים קיכלו כשכוע
שעכד פקודות־היכון. גם שם החלה
הספירה לאחור.
מי שחושב על מילחמה, מוכרח להצטייד
בנשק. נשק זה יכול לבוא רק מברית-
המועצות. גם מצרים, שביקשה לפתוח
לעצמה מקורוית־רכש אחרים, נכשלה בכך,
ביגלל הלחץ הנגדי היהודי־האמריקאי.
הצבא המצרי זועק לנשק, והוא יכול לקבלו
רק ממוסקבה.

כך, כן־לילה, כין היום השלישי
והיום הרכיעי כשכוע שעכר, השתנו
לחלוטין קלפי-המיקוח של
כרית־המועצות כמרחב.
אש״ף, שנטה לקבל את הקו הפרו־אמריקאי,
מוכרח עתה לחזור לברית־המועצות,
נוכח עליית חזית־הסירוב הישראלית
לשילטון. בטווח הנראה־לעין, אין
עתה לאמריקאים מה להציע לאירגון.
במידה פחותה נכון הדבר גם לגבי סוריה,
ואף לגבי מצרים.
משום כך אין פלא בכך שהתגובה
הסובייטית הראשונה על בחירת מנחם
בגין הצטיינה בנימה. של ״איפוק״ .אני
משער שמנסחי־התגובה התאפקו אך בקושי
מלפרוץ בקריאות־הידד.

ייתכן מאד כי אור ליום הרביעי
האחרון הורמו כוסות־הוודקה כ•
מישרדי הקרמלין. ולא לככוד ניצי
הוגה של רק״ח כרחוב הערכי כישראל
— ניצהון המעניין את שליטי
ברית־המועצות כקליפת-השום,
אלא לככוד ניצחונו של מנחם בגין
— ידידה הטוב כיותר של ברית•
המועצות כעת כמרחב.

(המשך מעמוד )34
נחום רז, חבר המרכז מטעם סניף
תל־אביב :״עקרונית, אני חושב שכל דבר
•שקרה יצר איזשהו קש. בשנה האחרונה
קרה קש אחרי קש, ולבסוף נארג שטיח
כזה שחנק אותנו.
..היה כאן מחדל מודיעיני בדומה למחדל
יום־הכיפורים. המיפלגה לא חשה מה
קורה ברחוב• ייתכן שאילו חשנו בעתיד
להתרחש, ניתן היה להתיר את הפלונטר.
״לדעתי אסור לנו להקל על הליכוד,
שלא קיבל מנדט חד־משמעי׳ מהעם, במלאכת
הרכבת הממשלה. לדוגמה. עלינו
להפעיל לחץ על חטיבת ע״מ (הרשימה
הממלכתית לשעבר) -שהם, בסופו של דבר,
תלמידי בן־גוריון ויש מ-שמעות רבה לכך
•שהם יתנו יד להמלכת בגין. במקביל עלינו
לתקן את הטעון תיקון. אחרת, אני
הושב שזה אסון לתנועת העבודה, ויכול
להיות גם אסון למדינה, המגמה שלנו
צריכה להיות: לבלום אותם.״
מיכאל כר־זוהר :״הציבור רצה לתת
לנו בעיטה, וזה מה שהוא עשה ! יושב לי
הרבה בבטן, ומשום כך אני רוצה להרהר
בתוצאות היטב ולא לומר דברים על רגל
אחת.
״אני נגד קואליציה עם הליכוד. אני
לא רוצה את בגין ואת כל החבורה ־שלו.״
מיעוטים הפרד 1מש 1ל

מי גיסה ליצור אווירת
לינץ, ככפר הערכי גי תז
נקישות חזקות הלמו בדלת .״מי שם?״
קרא קול מבפנים. בערבית .״לפתוח, כאן
כוחות הבטחון!״ השיבו קולות מבחוץ.
היתד, זו שעת־לילה מאוחרת בכפר הערבי
הגדול ג׳ת שבמשולש, ערב יום־ד,זיכרון
לחללי יום־האדמה. מול הבית הערבי חנתה
מכונית אסקורט לבנה.
״אנחנו לא פותחים בלי שיבוא מישהו
מהכפר!״ צעקו בני הבית׳.״נמצא איתנו
^כאן ג׳מיל,״ השיבו האלמונים מבחוץ.
בני־הבית החשודים השתכנעו, והדלת
נפתחה. בידי אנשי כוחות הביטחון היתד,
פקודת־מעצר מינהלית נגד אחד מבני
הבית, והוא נלקח אל מכונית האסקורט
שהמתינה בחשיכה. המכונית זינקה מ מקומה
ודהרה אל הכתובת הבאה.
,באותו לילה נעצרו שיבער, מבני הכפר.
בכל אחד מהמעצרים השתמשו אנשי כוחות
הביטחון באותו שם — ג׳מיל — כדי
לשכנע את התושבים החשדניים לפתוח
את דלתותיהם לפניהם.
סכין כגג• ג׳מיל גרה בן ה־ 27 נדהם
לגלות. למחרת היום, שכל תושבי הכפר
מסתייגים ממנו ושולחים מבטי •שינאה
לעברו. רק מאוחר יותר הבין את שעוללו
לו. בדלילה הוא הפך מצעיר אהוד על
הכל, שהיה מועמד לתפקיד ראש הכפר,
למשתף־פעולד, שנוא.
ג׳מיל לא נכח בלילה הקודם בעת עריכת
המעצרים. הקשר היחידי שלו עם כוחות
הביטחון היה לפני חצי שנה. אז הופיעו ב,ביתו
כמד, אנשי כוחות הביטחון והזמינוהו
לשיחה עימם .״לא נרחם עליך,״
אמרו לו לפני שהסתלקו ,״נתנהג אתך
כפי שצריך לנהוג באנשים כמוך.״ אירועי
ערב יום־הזיכרון המחישו לג׳מיל היטב
את כוונתם באותה שיחה שנערכה בחודש
דצמבר. עולמו חרב עליו תוך שעות ספורות
!,והוא הפך מנודה ומאוס על אנשי
הכפר שלמען פיתוחו כה השתוקק לפעול.
לפני
חמש שנים יצא ג׳מיל ללמוד בעיר.
הוא התקבל לאוניברסיטת בר־אילן,
ללימודי חינוך וקרימינלוגיה .״התחלתי
בפעילות ציבורית, וגיליתי את העולם,״
הוא מספר היום .״ייסדנו את ועד־הסטו־דנטים־ר,ערביים,
ונחשבנו כילדים רעים.״
כוחות הביטחון עקבו בחשש אחר פעילותם
של הצעירים המשכילים שגילו את
הדמוקרטיה, למרות שלא היה כל דופי במעשיהם.
הם הוזמנו לחקירות או כפי שכונה
הדבר ,״שיחות״.
״כשחזרתי לכפר.״ אומר ג׳מיל ,״החלטתי
להמשיך בפעילות, וייסדתי חוג בהנהגת
צעירי הכפר שנקרא. צעירי ג׳ת׳.״ הכפר,
בן 4,500 התושבים הונהג, כמו כפרים
ערביים רבים אחרים, בידי זיקני החמולות
הנאמנים על המערך. ג׳מיל וחבריו
התכוונו לעסוק, יחד עם קבוצות דומות
מכפרים שכנים, במאבק נגד אפלייה,

למען עידוד ההשכלה ולפיתרון בעיות בוערות
אחרות בכפרים.
הקש ששכר. פעילותו של ג׳מיל לא
שיפרה את חייו, והוא מספר :״כשהתחלתי
ללמוד בבר־אילן, לימדתי בבית־הספר
בכפר אום־אל־פהם הסמוך. אז עוד הייתי
,ילד טוב,׳ אבל כשהתחלתי בפעילות,
שלחו אותי ל,גלות,׳ לבית־ספר בנגב.
כשביקר אצלנו שמואל טולידניו, שהיה אז
יועץ ראש־ד,ממשלה לענייני ערבים. סיפרתי
לו על כך והוא דאג שיחזירו אותי
למשולש. תקעו אותי בכפר נידח. וכדי
לצאת לכביש הראשי, לנסוע לאוניברסיטה,
נאלצתי ללכת. יום־יום שישה קילומטרים
ולחצות ואדי שבחורף היה מוצף.״
משם נשלח ג׳מיל לייצג את הסטודנטים
הערבים בוועד־הפועל של ההסתדרות, ובתום
לימודיו חזר ללמד בבית־ספר בכפר
סמוך לכפרו.
״ביום הלווייתו של המשורר ראשד חו־סיין.״
הוא מספר .״התלמידים שאלו
אותי מי הוא היה, אני לא מבין מה זה
רע שמורה מסביר לתלמידיו על משורר
עברי מכפר שכן. עוד באותו יום נקראתי
לבירור. טענו שניהלתי הסתה, שאירגג־תי
שביתת־תלמידים, ושמסרתי לתלמידים
מידע שאותו לא היו צריכים לדעת. נכון,
לא הסתרתי מהם שראשד לא היה רק
משורר ושנאלץ לגלות לניו־יורק. אבל
בבית־הספר הערבי אין שעורי־חברה כפי
שנהוג בבתי־ספר יהודיים, והתלמידים
אינם יודעים למי להציג בעיות שמציקות
להם.״
למען יראו וייראו .״ג׳ת לא היה
כפר בעייתי. במועצה שלו ישבו האנשים
הנכונים — אלה הקרובים לשילטון.
והנה. פיתאום בא צעיר חצוף כמוני שמדבר
על אפלייה, על מאבק נגד הפקעת
קרקעות ונגד התערבות בעניינים הפנימיים
של הכפר,״ אומר ג׳מיל, ומדגיש :
״אני לא איש רק״ח, ואת אנשי רק״ח
אני מרגיז לא פחות מאשר את השיל-
טונות אילו בא אלי איש פת״ח הביתה,

סטודנט גרה
״כוחות הביטחון נוקמים בי !״
אין ספק שהייתי מסגיר אותו, כי אני
לא דוגל בדרכי המאבק שלהם.״
אך כוחות הביטחון החליטו בכל־זאת
להורידו ממפת הפעילות. משום כך
נפגשו איתו באותו ערב בחודש דצמבר,
והבהירו לו תד־משמעית :״אם מישהו רוצה
לנהל את החוג של, בני ג׳ת׳ — תם*
דאל. רק לא אתה !״ ג׳מיל דחה את האזהרה
המוסווית.
״האם זו, באמת, הדרך לטפל באנשים
שאינם מוצאים חן בעיני השילטונות?״ שואל
ג׳מיל .״הצלחנו לשחרר את החגורה ההדוקה
של שילטון החמולות. האם זוהי
הדרך ללחום באדם שאין, בעצם, במה
להאשים אותו? האם הכוונה הייתה להפוך
אותי לסמל, למען יראו האחרים מה עולה
בגורלו של מישהו שמנסה ללחום, ללכת
נגד הזרם? או שהם רצו סתם לדחוף
אותי למעשה ייאוש, שאקח י קלשניקוב
ואירה בעוברים־ושבים בדיזנגוף׳ ,כדי
להוכיח לבני־כפרי שאני גיבור ולא מש-
תף־פעולה? לא, את העונג הזה אני לא
אגרום להם! אבל אני אוכיח שהפכו אותי
לשעיר־לעזאזל !״
העולם 2073 !1111

מי שפט
השופט כעס -ושיחרר

כפסרך דץ חסר-תקדיס קבע
השופט: המישמרה איכה.
מסוגלת להק ;י? עציר,
ולכן יש?שחררו
הטלפון בביתו של שופט־המעצרים ה-
תל־אביבי אריה אבן־ארי צילצל באישון-
לילה. השופט, שזה־עתה סיים עיון ב־ערימת־תיקים
גדולה, הופתע.
מעברו האחר של הקו בקע קולו הנרגש
של עורך־הדין מנחם רובינשטיין .״כבוד
השופט,״ פלט במהירות ,״נשקפת סכנתחיים
ללקוח שלי שרק הבוקר שלחת ל-
אבו־כביר. זה לא ייתכן כך!״ השופט
הרגיע את הפרקליט, וזימן אותו לליש־כתו
השכם בבוקר המחרת. בדיון הקצר
שנערך בלישכה בבוקר, מתח אבן־ארי
ביקורת חריפה על הדרך שבה מבוצעות
הוראותיו על־ידי המישטרה וקבע
פפק־דיו אמיץ, חסר־תקדים, שתחילתו
בסיפור רגיל למדי.
בליל ה־ 26 באפריל השנה פרצו אלמונים
לחנות-תכשיטיס ברחוב אלנבי בתל־אביב,
וגנבו מתוכה סחורה בערך הנאמד ב400,000
לירות. למחרת התקשרה צעירה
אלמונית אל ביתו של סוכן־התכשיטים
הצעיר יהודה קורץ 25 והציעה לו תכשיטים
משובחים. קורץ נפגש עם הנערה,
שמאוחר יותר התגלתה בקטינה, במילק־באר
בצפון העיד, ולקח חלק מהסחורה
לבדיקה בביתו. תוצאות הבדיקה עוררו
את חשדו, והוא מיהר לקבוע פגישה
עם המתווכת הצעירה על־מנת להחזיר לה
את התכשיטים. לפגישה הופיע ידידה של
הקטינה, משה יתום, שהוא בעל עבר עשיר
בפריצות, ונכנס למכוניתו של קורץ.
ניידת של המדור המרכזי שהזדמנה למקום
״קלטה״ את יתום, ועצרה במקום את
השניים: יתום כחשוד בפריצה, ואת קורץ
כחשוד באחזקת הרכוש הגנוב.
איומים במעצר. כבר בחקירה הראשונית
מסר קורין את כל הידוע לו,
ושיתף פעולה עם חוקריו. אין לו עבר
פלילי, הוא סיים לא־מכבר את שירותו
בגולני, והתעתד להתחיל ללמוד כלכלה
באוניברסיטה. העובדה שהפך חשוד בפשע
גרמה לו לזעזוע ניכר.
ב־ 29 באפריל הובאו כל החשודים ל-
מרתף־המעצרים של בית־המישפט בתל-
אביב. הסתבר שהחשודים בפריצה, שהיו
עצורים יחד עם קורין באותו תא, איימו
עליו בניסיון לשכנעו שישנה את עדותו.
עורך־הדין רובינשטיין, שהבין את המתרחש,
ביקש דיון בדלתיים סגורות, הסביר
את המצב לשופט וביקש שהחשוד ישוחרר
מאחר שחקירתו הסתיימה .״אני חושש
לחיי לקוחי,״ הסביר .״בסופו של דבר הם
נוסעים כולם באותה פוסטר * .בחזרה למעצר.״
נציג המשטרה מילמל את הטיעונים
הרגילים :״יש לחקור בכיוונים נוספים,
החקירה מסתעפת והשופט ציווה
על הארכת המעצר.בשיבעה ימים, אף־כי
לא שכח לציין שיש להפריד את קורין
מעל שאר החשודים.
יומיים לאחר־מכן ביקר עורך־הדין רובינשטיין
בבית־המעצר באבו־כביר, ול-
הפתעתו גילה שם את קורץ כשהוא נתון
ללחץ חזק מצד העצירים האחרים. מבלי
לאבד זמן טילפן הפרקליט אל השופט
אבן־ארי, ודרש דיון חוזר. בדיון זה,
שנערך למחרת. קבע השופט בפרוטוקול
באופן חד־משמעי כי יש להעביר את
החשוד לבית־מעצר אחר. אלא שהמיש־טרה
היודעת היטב לטלטל עצירים לבתי-
מעצר נידחים כאשר הדבר דרוש לה לצורכי
חקירה או למניעת פגישה של
חשוד עם פרקליטו, לא הצליחה למצוא
עבור קורץ בית־מעצר אחר. החלטת השופט
לא בוצעה.
עוד בשעת הדיון החוזר הטעים השופט,
שחש במלוא האחריות הרובצת על זרו-
דית החיה להוז על חשודים, כי הוא
מעוניין לדעת אם החלטתו בוצעה. גם אם
יעירו אוחו לשם כד באמצע הלילה.
אתרעה רטיחרור. ואכן, עורד־הדיו
רייינשטיין, שגילה כי המישטרה אכו זיל-
זליה בהוראות השופט, לא היסס, וטילפן
אליו עוד באותו לילה. למחרת התקיים
בלישכת השופט דיון קדר, וכאן גתגלתה
(המשך בעמוד )40
* מכונית סגורה להעברת עצירים —
זינזאנה.

__התורת הזה?3ח0
תפו טרמפ!

עלטיול הקמפינג
אתה צעיר ו רוצ ה ל הנו ת מ טיו ל בעול םבתק צי ב מיני מלי. אבל,
בתי־מלון, רכב־ שכור, מסע דו ת ובל הנו חו תהמ פו קפקת
״אוכלים״ אתהתק צי ב. לך, מ צי ע ה חב׳ ק מ פינג טו ר ס; טיולי ם
מרת קי ם ב מיני מו ם הו צ או ת.
בטיולי הקמ פינג אתה רו אהאתה עו ל ם עם צעירים כ מוך
באוירה עליזה ו ב חוויו ת מיו ח דו ת במינן׳ ,לינ הבאה לי ם ב תוך
שקי־ שינה, בי שול ע צ מי של א רו חו תבמטב חי־ שדהמ שובל־לים,
נ סי עהב או טו בו סי ם מפוא רי ם, בקיצור, ה עו ל ם כולו
ב חוויו תשלאת שכ חו לעול םבמ חי רי םשלאה צי עו לכם
מעולם.

חב׳ ק מ פינג טו רסמא רגנ ת, זו ה שנ ההר בי עי ת
טיולי ק מפינג, מ צי עהמבחר טיולי ם :
6ע ד גיל ( 26ס טודנ טי םעד גיל ;)28
* 32 יום אי רו פ ה — 5550ל״י $ 590 +
•* 32 יום ס קנדינ בי ה — 5550ל״י $ 390 +
* 36 יום אי רו פ ה — 5725ל״י $ 425 +
42 יום אי רו פ ה — 5750ל״י $ 450 +
מיו ח ד לגיל אי 40-30
* 36 יום אי רו פ ה — 55ו 7ל״י $ 425 +

כל ה מ חי רי ם נכונים ליו ם 22/3/77 וכוללי ם 2א רו חו ת ליום, פרטל לונ דון( א רו ח ת בוק ר בלבד)
* טיולי ם מיו ח די ם ל תי כוני ס טי ם

דרוש חוברת טיולי קמפינג אצל סוכן הנסיעות שלך.

; .־דרכה בעברית לטיולים הסגוריל
קמסיננסור
5ז ו 1ס* 9רזננן רח 0 3

סרטים והרשמה בכל משרד הנסיעות
ובמשרדי דיזנהויז

ע ם טיולי ק מ סי ע -סי מן שאתה צעיר

3 .3 6 0ל״־
בלבד
תעלה לו מודעה
בגודל עמוד
ה מ 1ו י
קי בלת חשבון,
אנא, פרע או תו
בהקדם .

מחלקת המנו״ם

ר ש^ס גוג

קו ר סי צלילה
בתל־אביב וב׳ם־סוף
צלצלי :

2 9 5 5 2 9־ . 0 3

גיטרות * אקורדיונים אורגנים כלי־נשיפה *
תופים
* מיתרים השאלה 4מכירה +
תיקונים

גינזבודג מוסיקה
אלנבי ( 48 ליד רח׳ גאולה) ת״א,
טל 57773 :־03
נוסד ב־1940

במדינה
(המשך מעמוד )39
עובדה מעניינת לא פחות: הפרוטוקולים
של הדיונים הקודמים נעלמו באורח־פלא,
מבלי שאיש יוכל להסביר את התעלומה.
בהחלטתו החדשה קבע אבן־ארי :״נראה
לבית־המישפט, כי טובתו ושלומו של
יהודה קורץ דורשים את שיחרורו המיידי,
מאחר שאץ מישטרת ישראל מוכנה להגן
עליו. לפיכך אני מורח כי החשוד ישוחרר
בערבות עצמית״.
בהמשך הוסיף השופט הערה שכוונה
אל שופט־השלום הראשי, בזו דילשזן :
״פרוטוקולים מהדיונים הולכים ונעלמים
בימים האחרונים בצורה תדירה.״
קורין אומנם שוחרר לפני ימים אחדים,
אך הוא עדיין לא התאושש מן הטראומה
שנגרמה לו כתוצאה מזילזולה של ה־מישטרה
בהחלטות בית־המישפט.

בריאות הרל 3גד היה *1נח1!1

בגל? הזנחה סביבתית
ומומיס-מדידה מאובחנים
מאות ילדים בארץ
ב״מסכרים בטעות

ו\/ו £ 4ח 0

יובקס קרם
להגנה על העור מקרני השמש
יובקס-ה תכ שיר הרפואי החדיש,
המונע בועבר קרניים אולטרהסגוליות
של ה שמ ש וכוויות שמש.
להשיג בב תי מרקחת

0פלנטקס בע״מ
מפעלים כימיים ופרמצבטיים

סטודנט למשפטי שנה ד׳
המעונין בהכנסה נו טפת

יפנה בכתבל: מ ר דכי
רח׳ חוני המעגל ,7תל-אביב.

גיא כהן בן החמש הוא הילד הרביעי
במיספר במישפחה שבה שמונה נפשות,
המתגוררת בשני חדרים מיניאטוריים בשיכון
עתיקות בפרברי אשקלון. גיא הוא
אחד מאלפי ילדים בארץ, המאובחנים בטעות
׳ ,0מפגרים״.
ספרים, עפרונות־ציור וצעצועים, שהם
דבר טיבעי לכל ילד רגיל, עבור גיא
ועוד ילדים הגדלים כמותו, הם בגדר
מותרות.
מישחקיו של גיא הם פחי־האשפה בחצ רות
השיכון המוזנח, והרדיפה אחר חרקים,
עכברים, חתולים וכלבים ברחוב.
אביו ואמו של גיא אינם יודעים קרוא-
וכתוב, ואין להם פנאי לשחק או בכלל
לשוחח עם ילדיהם. קישרם היחידי עם
הילדים הוא באמצעות מכות, גערות וקללות.
גיא גם לא זכה מעולם לשמוע סיפור
מפי הוריו או לקבל מהם צעצוע.
בבית אין מקלט רדיו או טלוויזיה, והמוסיקה
היחידה שהוא שומע בוקעת מהרדיו
של אחד השכנים.
כשהגיע זמנו •סל גיא להיכנס לגן
טרום־חובה, בגיל ארבע, קבעה הגננת
כעבור ימים אחדים כי אינו מתאים לגן
— כי הוא מפגר.
גיא, שמימיו לא ראה צעצועים, ספרים,
סדר וניקיון, לא הצליח להסתגל בקלות
לשפע הגירויים החדשים שנעלו לו בגן.
ילד מחונן. בגלל התלהבותו המוגזמת
והצורך — הזר לגביו — להיות ממושמע
באמצעות דיבורים ולא מכות, כפי שהיה
רגיל מהבית, נקבע שהוא מפגר. הוא
לא יכול עוד לבקר בגן;
תחת שיבקר בגן הוא המשיך לבלות את
זמנו, יחד עם עוד חברים כמוהו, בין
גללי-האשפה, והיה ממשיך בכך עד שהיה
מתגלגל למוסד למפגרים, אילולא אחות-
בריאות-הציבור שנתקלה בו במיקרה, ד
שמעה מפי הגננת שלו כי הוא מפגר. האחות,
שהכירה את גיא מינקותו ועקבה
אחריו באמצעות בדיקות התפתחותיות,
נדהמה לשמע אבחנתה של הגננת. היא
שלחה את גיא למכון להתפתחות הילד ש ליד
בית־החולים בחילי באשקלון.
בבדיקות ובמעקב אחר גיא בבית־החו-
לים הוברר, שהוא ילד אינטליגנטי מעל ל-
ממוצע הרגיל. אחרי טיפול נמרץ בגן
ולמייוחד שבמכון, ואחרי שהרגילו את
גיא במשך שבועות מיספר לחיי גן וניתנו
לו חופש־פעולה מלא וגישה חופשית לכל
הצעצועים, ניגלה לו עולם חדש, מרתק
ומופלא•
היה צורך לעבוד איתו הרבה כדי שיתחיל
להתבטא, דבר שהיה קשה בגלל
אוצר־המילים המוגבל שלו. אך בכוח
אינטליגנציה טיבעית ותפיסה מהירה מן
הרגיל הוא התקדם, והיום הוא מבקר בגן
רגיל, ומתפקד ככל הילדים. עתה טוענת
הגננת שהיא זו שטעתה היא סבורה שהוא
אפילו ילד מחונן.
במרכז להתפתחות הילד ליד בית-
(המשך בעמוד )46
העולם הזה 2073

מאות ניס נענו למודעה
בעיתון שחי נשוה..יניס
1יבות ר 0ומ1ן־בי 01 ומת
פות נעובוו
הוגבל

ה״יפים״ שנפל עליהם לפתע. בתחילה שאל
צ׳רופה את השאלות בקול מנומס ושקט,
אך כעבור זמן קצר נמאס לו, והוא העביר
את התפקיד לגידי, שהתייחס אל כל יפה
ויפה במלוא הכבוד הראוי.
היפה האמיתית היחידה בסביבה היתד,
שואלת ליאורה מא־ #השחקנית אסתי זבקו, חברתו האישית של
ליק, ג׳ינג׳ינית סו צ׳רופה. אך היא לא באה להציע את
ערת מחיפה שהפכה, במשך שבועות המו עצמה, לה יש כבר תפקיד בטוח בסירטוך
עטים מאז הגיעה לתל־אביב לדמות פופו הפירסומת. שכן אסתי, שהחלה את דרכה
לארית ומבוקשת מאוד במסיבות של העיר. כדוגמנית, נתגלתה כשחקנית מעולה ב־

אני יפה?

זת׳ומרת איך אני יודעת
-1שאני יפה י מה, לא רואים 1יש
לי עיניים יפות, שערות יפות, וחוץ מזה
אני מלכת הכיתה וכל הבנים מתים עלי״
כך הגיבה אופירה מנדל, כא־שד נשאלה
מדוע נענתה למודעה שפידסמה חברת
גיא הפקות בעיתונים, ושבה הזמינה אך
ורק ״יפים ויפות״ לבוא למישרדה שברחוב
שלמה המלך בתל־אביב, כדי להשתתף
בסרט-פירסומת למשקה חדש.
אופירה לא היתה היחידה במישפחה
שהשבה שהיא די יפה כדי להופיע בסרט.
גם אחותה הקטנה ליזה וידידה עמית קורן,
בני ה־ ,11 חשבו שהם יפים למדי כדי
להיות שחקני-קולנוע. עמית התפלא מאד
כששאלו את ליזה למה היא חושבת שהיא
יפה, והשיב במקומה :״כולם יודעים שהיא
הכי יפה בכיתה.״ כשנשאל עמית מי אמר
לו שהוא יפה, השיב :״כל הבנות אוהבות
אותי ׳ ,וגם אבא שלי ואמא שלי אומרים
לי כל היום כמה שאני יפה.״
אילנה שי, דוגמנית בת ,20 לעסה מסטיק
בשקדנות כשהיא מ פו צצת בלונים
לכל עבר, והכריזה בביטחון שהיא יפה,
ואף אחד לא יגיד לה שלא, כי ״על טעם
וריח אין מה להתווכח.״ ישראל תרפק
בן ה־ ,26 המעיד על עצמו כי הוא ״כידו-
מנט וגרפולוג,״ סיפר כי הוא רוצה לשחק
בסרטים והוא בטוח שהוא די יפה לשם
כך. רק דורון מאירוביץ׳ ,מדריך-חקלאי
במיקצועו, גילה כי בא, בעצם, כדי לעשות
כסף, וכי אצלו ״לא חשוב היופי, העיקר
הכסף.״
מי שהתיחסו אל המודעה ברצינות רבה
יותר היו קיטי לנק בת ה ,30-מזכירה
תושבת הרצליה, נשואה ואם לילדים, שהודתה
:״אני לא תושבת שאני שיא הכיעור,
ובאתי סתם בשביל לגוון את החיים.
נורא משעמם לי לטפל בבית ולענות על
טלפונים בעבודה, אז החלטתי שעבודה
בסרט תעשה לי טוב על הנשמה ויחד אתי
הבאתי חברה שלי.״ החברה, חנה אבטבי
בת ה־ ,24 התגלתה כעצורה יותר, והודתה
בביישנות :״אין לי סיכויים. אני לא
יפה, ואני שמנה.״ אולם ידידתה, קיטי,
מיהרה להרגיע אותה :״שטויות, בסרטים
צריך כל מיני טיפוסים. חוץ מזה, את
לא הולכת להתחרות עם רינה מור.״
היפים והיפות חשו בנוח במישרדיה
הצנועים של חברת־ההפקות הצעירה. רק
המפיקים, גיד אמיר ואבי צ׳רופה״)
קליינברגד, ניראו נבוכים בעליל מסבול

מלכת הכיתה

עושה אילנה שי, דוגמנית־צילוס במיקצועה. אילנה שלעסה
ך 1ן 1ן 1ך||! 1ן1
מסטיק בשקדנות כשהיא מפוצצת בלונים לכל עבר, הסבירה
111 ^ 4 ; 1 / 9 1
שהיא יפה בגלל שהצלמים שלה אומרים לה כך, ללא־הרף. כשנאמר לה שהיא בהחלט לא
יפה כפי שהיא חושבת, השיבה בביטחון מוחלט :״על טעם וריח אין מה להתווכח.״

היא, לדבריה, אופירה מנדל בת ה״ 14 נותל־אביב.
כשנשאלה איך היא יודעת שהיא יפה, אמרה :״לא
רק אני חושבת שאני יפה, כולם חושבים. מתחילים איתי ברחוב. גס אני חושבת שאני
הכי יפה בכיתה. עובדה שכל הבנים אוהבים אותי. מה שהכי יפה אצלי זה העיניים.״

סירטו של אברהם הפנר לא נעלם דניאל
זאקס, ובתפקיד הצעירה בהריון במיבצע
יונתן. בימים אלה עסוקה אסתי בגילום
דמותה של אשתו של דאק כהן בסירטו
החדש של -שייקר, אופיר, וזה־עתה סיימה
תפקיד חשוב בסרט החדש צל״ש למטורף.
גלים של יפים ויפות שטפו את ד,מיש רה
כל אחד הציג את עצמו, ולכל אחד
הסבירו כי מדובר בסירטון־פידסומת. לכל
אחד נאמר כי יצלצלו אליו. לפתע אחזה
רוח־סערה את המישרד. למקום פרצה
בסערה ג׳ינג׳ית לוהטת אמיתית, לבושה
אדום מכף־רגל ועד ראש. בדרך הפילה
כסה ניירות מהשולחן, התיק שלה נפתח
וכל תכולתו נשפכה החוצה. אחרי *שנש פכה
בעצמה, קיצרת־נשימה, על הכיסא
שלפני שולחנו של המפיק, סיפרה החתיכה
הג׳ינג׳ית כי שמה ליאורה מאליק, היא
בת 24 ולפני כמה שבועות הגיעה לתל-
אביב מחיפה, אחרי שסיימה לימודי היסטוריה
ופילוסופיה באוניברסיטה שם.
.״את רוצה להיות •שחקנית־קולנוע ז״
שאל אותה המפיק, וליאורה השיבה בעצב:
״האמת היא שאני רוצה להיות אמא לעשרה
ילדים, אבל אני מחפשת מקורות-
הכנסה. אני בלחץ, ואני חושבת שאני
מוכשרת לעבוד בסרטים. שיחקתי זונה
בסרט צל״ש למטורף, ונורא התאכזבתי.
הייתי שם טאפט. חשבתי •שיתפסו שאני
לא סתם. אלא שאני כישדונית.״ גידי,
המפיק, הבליע חיוך. הוא נבוך, אך ה-
ג׳ינג׳ית המשיכה להפגיז. אחרי צאתה סיפר
מישהו •שראה אותה במסיבה, ושהיא פשוט
הדליקה את כל הגברים ולא נתנה צ׳אנס
לאף אחת מהנ-שים שהיו בסביבה .״אתה
חושב שהיא תדליק מישהו לשתות משקה
קל, רענן ותוסס?״ שאל המפיק את עמיתו
בנימה מיקצועית.
השעה התאחרה, אך יפים ויפות בשפע
המשיכו להגיע. המפיקים עייפו מכבר,
אך הוסיפו להשיב בסבלנות לישאלות.
רק לקראת שעות־הערב המאוחרות חדל
זרם היופי לשטוף, ואבי צ׳דופה סיכם
בעצב :״זאת היתד• ,שגיאה איומה. אף
אחד •שהוא יפה אמיתי לא יענה למודעה
כזאת. אלה יושבים בבית ומחכים שאנחנו
נטלפן אליהם. היה גם די עצוב לראות
את כל גלריית הטיפוסים שד,יתד, פה היום.
״מילא, אולי עוד נוכל להשתמש בהם
ביום מן הימים. האמת היא שאנחנו צריכים
יותר ס־ 30 חבר׳ה צעירים, שנראים
טוב בשביל סירטון־פידסומת למשקה קל.
מישהו מכיר חבר׳ה כאלה ל״

..מי שרוצה לשמור
על החולן ־ צריו
למות 1נועב !־־
טוענים סוחרים
המסובים לשום
ע מ לה בניגוד
וחוק מורי־זהדרו

ש בי?

הו ה ג

110מורי -הדרר
ך • סוחר אבו־ מו ס א -שמו המלא
( 1אליאס מוסא עזיזי — ניצב, מתוסכל׳
בפתח חנות־המזכרות שלו שבבית־לחם.
הוא עמד ונופף בידיו לאוטובוסים
גדושי־התיירים שחלפו על פניו, אך לשווא.
כבר חמישה חודשים לא נעצר ולו אוטובוס
אחד ויחידי בפתח חנותו, זשום
תייר לא קנה בה דבר, למרות ששאר
חנויות-המזכרות בבית־לחם הומות המוני
תיירים, המשאירים בהן מיליוני דולרים.
הסיבה לחרם המוזר על חנותו היפה
של אבדמוסא פשוטה מאד, מסתבר. הסוחר
בן •ד־ 54-,חדל לשלם עמלות למוריד,דרך
המדריכים את רבבות התיירים ודד
צליינים בדרכי ארץ הקודש, ובעיקר בחנויותיה
.״מאז חודש ינואר,״ מספר אבו־מוסא
,״כשיצא החוק שאסור לשלם למו־רי־הדרך
קומיסיון, הפסקתי לתת להם
כסף. מהיום שאמרתי למדריך הראשון שאני
לא משלם יותר קומיסיון, לא נכנס
יותר אף תייר לחנות שלי. המדריכים
עשו עלי חרם כללי.״
אבו־מוסא הריץ תלונות למישרד־ד,תיירות
ולשר משה קול, על המתרחש בחנויות
בית־לחם .״הם לא עשו כלום,״ הוא
טוען ,״כי המצב בחנויות בישראל בדיוק
אותו הדבר.״ בינתיים הוא חי מהס־כונותיו
מתקופת השפע, אך עומד במריו.
״אני לא אשלם גרוש קומיסיון לשום מו-
רה־דרך,״ הוא אומר ,״עד שייגמר לי הכסף.
עד אז, אני מכבד את החוק.״
אבו־מוסא מכבד את החוק, אולם רובם
המכריע של מאתיים מורי־הדרך העובדים
בשירות סוכנויות הנסיעות והתיירות, מפרים
אותו החוק וגורמים למדינה נזק
כלכלי בל־ישוער.

סדרות שקופיות מנופי הארץ, הם אינם
יודעים על היבטים נוספים שהיו כרוכים
ברכישותיהם.
מכל קנייה, ארוחה או בילוי כלשהו של
תייר בארץ, מקבל מורד,־הדרך עמלה־שמנה,
חלקה הגדול במטבע זר. מאות אלפי
התיירים הפוקדים את ישראל אינם מעלים
בדעתם כי הובלו ככבשים תמימות
למשחטת־קניות אדירה, שאורגנה עבורם
על-ידי מורי-הדרך.
״הגיע הזמן לחשוף את האמת על מה

שקורה בטיולים האלה,״ אומר בגילוי־לב
מורה־דרך .״מישרד־התיירות לא עושה
כלום כדי לאכוף את החוק, וכל מד, שקרה
זה שמורי־הדרך הפכו קצת יותר זהירים
בקבלת העמלות. צריך פעם אחת ולתמיד
לטהר את האווירה המכוערת שבה אנו,
מורי־הדרך, חיים.״ הוא מביא, כדוגמה,
טיול אופייני של קבוצת־צליינים, טיול
שאלפים כמותו נערכים מדי־שנה.
״המדריך מקבל את הקבוצה בלוד,״
אומר מורה־הדרך׳ ,״אחרי שזמן קצר

י הלו מי ם קורצים
בבי ת-לחם
^ אשר התיירים משווים ביניהם.
^ בגאווה, את המציאות שרכשו בישראל
— יהלומים, תכשיטי זהב וכסף, ביג־די־עור,
כלי־נחושת, מוצרי עץ־זית ו
מוות־׳הדוו

רותי
אקרמן, סטודנטית העובדת כמורתידרך לפרנסתה,
טוענת כי יש מורי־דרך מוסמכים רבים המסרבים בכל
תוקף לקבל עמלות מבתי־העסק המשלמים למורי־הדרך כדי שיביאו אליהם תיירים.
״אני דוחה גם מה שבעלי החנויות מציעים לי,״ היא אומרת .״המשכורת בהחלט מספיקה.״

קודם־לכן נפרד מקבוצה קודמת. האוטובוס
יוצא בדרך־כלל ישר לירושלים. כבר
בדרך לירושלים מסביר מורה־הדרך לתיירים
ש׳אין צורך להחליף את המטבע הזר
בבנקים,׳ ומבטיח לגלות להם היכן מצויים
המקומות שבהם כוח-הקנייד, של הדולר
טוב במיוחד. בקיצור, הוא מתחיל, לחמם׳
את התיירים על הקניות. יכל המיקרים
ימליץ המדריך על קניות בבית־לחם,
וברור למה. שם הוא מקבל קומיסיון עצום
על כל הקניות, ובמטבע זר.
״היום הראשון לטיול מוקדש לסיור בירושלים,
אך בכל מיקרה הוא כולל מסע-
קניות בבית־לחם, שם מומלץ לקנות יהלומים•
לשלב הקניות מגיעים אחרי־הצה-
ריים, כשהתיירים כבר מעוניינים מאד
מקניות שהמדריך כל־כך משבח את כדא-
יותן. את תאוות־הקניות שלהם הם פורקים
על החנות שאליה הוביל אותם המדריך.
סיבוב־הקניות הראשון נערך כבר
ביום הראשון לטיול, כי ליום המחרת
מתוכנן סיבוב שני.
״ביום השני נוסעים בדרך־כלל ל-
כנסיית־המולד בבית־לחם, וכאן משולב
סיבוב שני של קניות, בשעות־הבוקר. אם
הקבוצה מדאה כושר־קנייה טוב, המדריך
מסדר לה משהו, אקסטרה,׳ מחוץ לתוכנית
הטיול. הוא לוקח אותם לסיבוב לילי
סביב חומות העיר העתיקה המוארות, ותוך
כדי כך קופצים לחנות־מזכרות ב־בית־לחם.
בעל החנות פותח את העסק
במייוחד לכבוד הקבוצה, כמובן אחרי תיאום
טלפוני מראש עם המדריך. חלק ניכר
מנסיעות אלה נעשה ללא רישום בכרטי-
סי־ה,עבודה של הנהגים.
״ביום השלישי לטיול נוסעים בדרך־כלל
למערות קומראן, ים־המלח, יריחו ומצדה.
כמעט בכל מיקרה מגיעים להפסקת־צה־ריים
ולשתיית קפה במיצפה אבו־טור בירושלים.
זהו מיכרה־זהב בצורת חנות
מזכרות, סוכנות לביגדי-עור ומיסעדה.
גם כאן מקבל המדריך עמלה על הקניות
של המטיילים. ביום הרביעי מבקרים בגליל,
בנצרת ובטבריה, וביום זה נערך
ביקור בבית־חרושת הידית למוצרי עץ־
זית שליד פרדס־חנה. שם עורכים הפסקת־קניות
ארוכה, וגם כאן מקבלים כמובן
עמלה.
״ביום החמישי מטיילים בעכו, בחיפה
ובשפלת־החוף. ביום זד, מתעכבים בעיקר
לקניית מוצרי־נחושת בעכו, ובמיפעלי־יהלומים
בחיפה ובנתניה. בערב מגיעים
לתל־אביב, משכיבים את התיירים לישון,
ולמחרת לוקחים אותם ללוד. כאן מגיע
שלב הטיפ הסופי.
באוטובוס העושה דרכו לנמל־ד,תעופה
עוברת מיד ליד מעטפה שמנה, שלתוכה
משלשל כל תייר שטרות ירקרקים .״בד־רך־כלל,
הטיפ מגיע ל־ 300 דולר,״ מגלה
מורה־הדרך ,״אבל זהו כבר טיפ-אקסטרה,
כי סוכן־הנסיעות גובה מראש ובאופן גלוי
את העמלה למדריך, שהיא דולר אחד ליום
מכל תייר — כשחצי מזה הולך לנהג.
בטיול ממוצע מקבלים הנהג והמדריך
300 דולרים נוספים, דרך הסוכן. הסכומים
נראים אולי קצת דימיוניים, אבל זוהי
המציאות.
״הבעייה האמיתית בכל הנושא הזד״״
מסכם מורה-הדרך ,״היא שהפכנו למעלי־מי־הכנסות
ולמחזיקי מטבע זר שלא כחוק.
המדובר במיליוני דולרים, שזורמים
דרכנו ודרך החנויות האלה לשוק השחור
או אל מעבר לגבול. האוצר מפסיד כך,
כל שנה, עשרות מיליוני דולרים. מכירים
שם את הנושא ויודעים בדיוק מה קורה,

רי־הדרך עד היום 20 אחוזי עמלה, והן
נהנות מביקורים תכופים של תיירים• .גם
6יפעלי־היהלומים במיפרץ חיפה ובנתניה
משלמים 10 אחוזי עמלה. וכך נוהגים גם
בעלי החנויות שבתוך בתי־המלון, אם־כי
אופן התשלום במיפעלים ובחנויות היהלומים
הפך מתוחכם יותר .״אבל בכל מיקרה
״,מספר אחד ממורי־הררך ״משתדלים
לבצע את הקניות רק בבית־לחם, בגלל
גובה העמלות שם. בין מורי-הדרך ידועה
האימרה ש,כל עצירה לפני בית־לחם, היא
הפסד נקי.׳״
בתעשיית העמלות הענפה נוטלים חלק
גם מיסעדות, מועדוני-לילה ומופעי־בידור,
אלא שהסכומים בענפים אלה אינם גבוהים
כמו בחנויות ובמיפעלים. גובה הסכומים
הביא את מורי־הדרך לידי נקיטת מיספר
צעדי־זהירות, בשיתוף־פעולה של בעלי
העסקים, שכן שני הצדדים יודעים היטב
כי תשלומי העמלות אינם חוקיים.
״אחרי החלת החוק החדש,״ הוא מוסיף,
״הפכנו יותר זהירים בצורת קבלת התש לומים,
שעד אז ניתנו ישירות בסיום הקניות
ללא כל בושה. היום מביא בעל-
החנות את הכסף בשעות־הלילה, לחדרו
של מורה־הדרך בבית־המלון. חידוש
מעניין הכניס בית־החרושת הידית. שם
יש לכל מורה־דרך פינקס קטן• ,שבו נר-
׳שמים ביקוריו במקום ופעם בתקופה מסו-
יימת מגיע המדריך למקום באופן דיסקרטי,
ומקבל את התמורה. כל חתימה כזו
היא שוות־ערך ל־ 20 לירות. בסוכנויות־יהלומים
מסויימות, בעיקר בך תי־המלון,

מוסר המדריך שם בדוי, ואת שמות התיירים
השוהים במלון בפיקוחו לשם חישוב
העמלות. התמורה לקניות מועברת אליו
דרך סוכן הנסיעות.״
מורה הדרך מקבל תמיד את העמלה
במטבע הקנייה, כך שמרבית הסכומים
משולמת לו במטבע זר, ומוצאת את דרכה
מאוחר יותר לשוק השחור .״כדי לה בין
את סדר־הגודל של הסכומים,״ הוא
מספר ,״יש לזכור שאלפי טיולים נערכים
בארץ מדי־שנה, וטיול ממוצע מסתכם בעמלות
ישירות מקניות של 500 דולרים,
כ־ 2000 לירותנוספות מקניות במטבע
ישראלי, וכמובן הטיפ הסופי של 400־200
דולרים בערך. כל זה הוא כסף שחור שלא
מצהירים עליו, והמטבע הזר יוצא לשוק
השחור בדרכים שונות.״

זיכרונות ילודים
מארץ־הקוד ש
ך• רווחים העצומים מהעמלות לא
1 1נעלמו מעיניהם של סוכני הנסיעות,
ובכך הם ראו צידוק מסויים לשכר הנמוך,
יחסית, שהם משלמים מצידם למו־רי־הדרך.
אולם מעבר לזה מנסים מדי-
פעם פקידים בסוכנויות״נסיעות שונות
להשתתף בחינגת־העמלות בדרך מקורית.
מרבית קבוצות הצליינים מובאות לארץ
על־ידי מיספר סוכנים הקשורים עם סוב־ני־הנסיעות
הישראליים, ובין הסוכנים המייבאים
תיירים נוצרה כבר חלוקה ברורה

המקופח

אליאס מוסא חזיזי, בעל חנות־למזכרות בבית־לחם, מנופף בידו
לעבר התיירים שהאוטובוסים שלהם נעצרו, על־פי עצת מורי-
הדרו, ליד חנויות־מזכרות אחוות. לטענתו נמנעים התיירים לבקר בחנותו, לפי הוראת
מורי־הדרך, משוס שהוא מסרב לשלם להם קומיסיון, מאז יצא החוק האוסר עמלות.

אבל נדמה כאילו לא איכפת להם. גם
אחרי החוק החדש לאיסור העמלות, העסקים
נמשכים כרגיל״.
אלה שפעלו יותר מכל לתיקון חוק
מורי־הדרך היו סוחרי ירושלים המערבית,
שניסו למשוך בדרך זו את התיירים
לחנויותיהם. אולם החוק החדש
לא שינה את מצב עיסקיהם במאום. מורי־הדרך
ממשיכים להוביל את התיירים למקומות
המוכרים להם היטב, שם הם
מקבלים עמלה שמנה על כל קנייה.
מקומות אלה פזורים בכל הארץ, אך יש
בהם גדולים ובולטים במייוחד. בבית־לחם
מצטיינות שלוש חנויות בתפוסה מלאה
במשך כל שעות היום. אלה הן ניקולה,
קנוואטי והאחים ניסן, וכן עוד חנויות
אחדות המשתרעות מקבר רחל ועד לכיכר
המרכזית בעיר. בחנויות אלה מקבל המדריך
20 עד 25 אחוזים מסך־כל הקנייה
של קבוצתו, ותשלום העמלה נעשה במטבע
הקנייה. בקבוצה ממוצעת מתחלקים
מורה־הדרך והנהג במתת של 600 דולרים,
400 לירות ישראליות ועוד בקבוקי־וויס־קי
ושאר מתנות שמרעיפים עליהם בעלי־החנויות,
ובלבד שייכנסו דווקא אליהם.
בעובדה זו יש כדי ללמד על מתח הרווחים
העצום של עסקים אלה, ועל התשלום
המופרז הנדרש מן התייר עבור סחורה
שבמיקרים רבים טיבה מפוקפק למדי.
במיצפה אבו־טור מקבל המדריך בין 10
ל 15-אחוזים מגובה הקניות, ובשל האחוז
הנמוך, יחסית, ממעטים מורי-הדרך בתקופה
האחרונה להביא תיירים לשם. מקום
שהיה פופולארי ביותר, שמיקומו על מפת
התיירות הישראלית בסכנה, הוא בית־החרושת
למוצרי עץ־זית הידית, שם
מקבל כיום מורה־הדרך רק 10 אחוזי עמלה,
לעומת 15—20 אחוזים שקיבל לפני
החלת החוק החדש.
גם קיבוצי הצפון שבהם מתארחים התיירים
כמו איילת־השחר, לביא, הנושרים
וגינוסר, שילמו משך תקופה ארוכה

עמלות למורי־הדרך. אך מאז נכנס החוק
לתוקפו, רק קיבוצים ספורים ממשיכים
לשלם 10 אחוזי עמלה למורי־הדרך, ביניהם
גינוסר והגושרים. הקיבוצים שנשמעו
לחוק, חשים היטב בכיסם את תוצאות
סירובם לשלם עמלות.
בחנויות למימכר מוצרי־נחושת בעכו,
הממוקמות במרכזי־התיירות, משלמים למו־

סט למזכרת

הס תע וות

תיירים מסתערים על חנות־המזכרות של ניקולא בבית־לחס,
הגדושה גם במזכרות יהודיות כגון חנוכיות, מזחות ותשמישי־קדושה
יהודיים אחרים. בעל החנות ניסה להוציא מידי צלם העולם הזה את מצלמתו
כשצילם בחנות, ואף הזעיק את מישטרת בית־לחס לעזרתו, כדי לגרש את הצלם.

המערכת־למזכרת של סמי עוואד מירושלים. היא כוללת
100 שקופיות צבעונן ות, קסטה עם הסברים מוקלטים
וסיפרון־הסבר המעניק הסבר לכל אחת מהשקופיות. למורי־הדרך נמכרת המערכת בסכום
של 110ל״י. מחירה לתיירים 20 :דולר. לפחות מחצית מכל קבוצת תיירים קונה סט זה.

של כאלה המייבאים קבוצות ״טובות״ —
כאלה המרבות בקניות, לבין סוכנים המייבאים
קבוצות ״רעות״ — הממעטות
בקניות בארץ־הקודש.
במקרים מסויימים נדרשו מורי־דרך
על־ידי פקידים בסוכנויות־נסיעות לשלם
סכום כסף לאותו פקיד, כדי שהלה ישבץ
את מורה־הדרך לטיול של קבוצה הידועה
כ״טובה״ ,או לקבוצה שמיספר אנשיה
גדול במייוחד .״הדרישה הזאת,״ אומר
אחד ממורי־הדרך ,״היא בעצם שוחד
ברור, אבל מה לעשות? אנחנו משלמים,
כי גם העמלות אינן חוקיות״.
עיסוק מכניס נוסף שמצאו מורי־הדרך
הוא מכירת זיכרונות מארץ־הקודש. שני
מפיקים זריזים מירושלים, טוני גפני וסמי
עוואד, הפיקו סידרה של שקופיות ציב־עוניות
מנופי ישראל, הנמכרות יחד עם
קסטה מוקלטת (בכמה ׳שפות) וסיפרון-
הסבר. הסדרות הללו נמכרות על-ידי מו־רי־הדרך
ישירות לתיירים, בתוך האוטובוסים
הדוהרים. פופולארי במייוחד כיום
— בזכות טיבה המעולה — הסידרה של
סמי עוואד, הכוללת 100 שקופיות ציב־עוניות,
קסטה מוקלטת (בחירה מתוך שבע
שפות) וסיפרון־הסבר מהודר. הסט הפך
להיט בין מורי־הדרך תוך זמן קצר.
מורה־הדרך קונה את הסט ב־ 110 לירות,
ומוכר אותו לתייר בסכום העגול של 20
דולר, כאשר לפחות מחצית מכל קבוצת
תיירים אינה עוזבת את הארץ מבלי ש הצטיירה
בזיכרונות האור־קוליים המקו-
(המשך בעמוד )44

ש בי ר הז ה ב 81

או־בדז-
הטמפון בעל כושר הספיגה
הטוב בעולם
לטמפון או־בה, העשוי צמר גפן כבוש,
כושר ספיגה ענק שאין לאח טמפון אחר.
לעומת טמפונים אחרים המתארכים עם הספיגה,
טמפון 0.6.מתרחב עם הספיגה. לכן,ככל שהוא
סופג יותר כן הוא אוטם טוב יותר את
פתח הנרתיק ומונע כל תזוזה או דליפה. טבלי
טמפון. נ 0.1וטמפון אחר בשתי כוסות מים
נפרדות ותווכחי בכושר הספיגה המצויין
של. ג0.1
טמפון , 0.6 .הנוח והבטוח ביותר בעולם,
נותן לך הרגשה משוחררת וחופשית
365 ימים בשנה. תוכלי ללבוש מכנסונים
קצרים והדוקים, חצאית מיני או ביקיני.
תוכלי לרקוד, לטייל, לטבול באמבט ולרחוץ בים
כבטחון מלא.

.נ 1ס סופג ותר!
תתרחב ואוטם עם הספיגה!

להשיג ב־ 3גדלים :
נורמל: למרבית הנשים
אקסטרה: לנשים עם דימום רב
והחידוש העולמי האחרון !

טמפוני מיני לנערות, לבתולות ולנשים
עם דימום מועט.

חדש ! אריזה חסכונית של 40 טמפונים +שי —
ארנקון פלסטי לנשיאת 3טמפונים בארנק.

קו םמיניק

אולפן גרג (בר־קמא)
פותח השבוע קזרס חדש ל־
קצרנות עברית ו/או אנגלית
הצלחה מובטחת! הירשמו מיד!
ת ״ א: וייצמן ,22 טל.254826 .
חיפה: בי״ס ״במעלה״.

המתנה בהיפהקביותרס

הרזיה אינה בברב עי ה
בשיטת הרזיה אישית המשלבת תרגילי נוף,עיסוי ודיאטה
את מורידה יותר משקל
בפחות מאמץ ומוסיפה

בריאות, חן
ובטחון עצס׳
תוך 00 יום
גםסשק לן יראה 15 נן״ג פ חו ת

* 1רה
דבעיווו האדם והחבורה
ביום ד׳ , 1.6.77 בשעה 19.30 בדיוק,
באולם מרתף שברח׳ רמברנדט 18
בת״א, תתקיים הרצאת שלום זמיר
על הנושא: אורח חיים חיובי
לפעילות דינמית ולמניעת התנוונות
מוקדמת ותחלואה — מהו ז
אחר ההרצאה שאלות־ותשובות והשגות

העישון במקום אסור לחלוטין!׳
דמי כניסה 5 —10ל״י

ה נ חו תלח ״ לו חולם טודנ טי 1ת

(ובון הבריאות
|3יה1די 73ס״א• 0ל238003 :

שסוח הונרונוסה 10.00 • 10.00 :

(המשך נזענזוד )42
דיים. מרכז־הקני־ות של הסדרות הללו הוא
מלון מאונט סקופום בירושלים, ומדי
מיספר דקות מגיע למקום אוטובוס־מטיי-
לים. המצטייד במיטען סטים כאלה. המדריך
משלם לסמי עוואד רק אחרי שמכר
את הסטים באוטובוס, וה,דולרים ממשיכים
לזרום ללא פיקוח. מורי־דרך זהירים יותר
מבקשים את אספקת הסטים לחדריהם ש-
בבתי־המלון, וסמי עוואד מבצע את המיש־לוח
בחפץ־לב.

בעילה ק טנ ה
בכנס״חירוס
ך* וכני־הנסיעות מודעים היטב
^ למצב אך אינם עושים דבר כדי
לתקנו, שכן הם־עצמם תלויים במורי-
הדרך להגברת דיווחיהם, למשל על־ידי
שיכנוע קבוצת תיירים לנצל את היום
החופשי שלהם לצורך טיול נוסף, שעפו־רו
הם משלמים תשלום מייוחד. סוכני-
הנסיעות אף מסייעים למורי־הדרך, בכך
שהם מציינים חלק מהמקומות שהוזכרו ב־תוכנית־הטיול
הרישמית, מה שמונע ם־
מפקחי מישרד־התיירות אפשרות להאשים
את מורי־הדרך בסטייה ממסלול הטיול,
דבר הנחשב כעבירה לפי תקנות מישרד־התיירות.
סוכן־נסיעות
אחד, ג׳ון משרון טורס,
היה מן הבודדים שהתייחסו ברצינות לנושא
עבירות המטבע. הוא דאג לקבל את
המטבע הזר מהתיירים, ולהמירו בבנקים
כחוק. אלא שהסוכן־לדוגמה, שהיה עולה
חדש, לא החזיק מעמד זמן רב. שיטותיו
היו ישרות מדי, והוא נאלץ לחסל את
עסקיו ולרדת מהארץ.
לא כל מורי־הדרך הם עברייני־מטבע.
חלקם, אלה שהיו מוכנים לשוחח על הנושא
בגילוי־לב, היו מעדיפים שהדברים
לא יתנהלו כפי שהם מתנהלים כיום .״אני
לא מתעסקת עם עמלות,״ מספרת רותי
אקרמן 24 סטודנטית המשמשת כמורת-
דרך .״אני פשוט מסרבת לקבל את מה
שבעלי־החנויות מציעים לי. אני מסתפקת
בכוס־קפה, בזמן שהתיירים קונים.
״אני נהנית מהעבודה, ולא רוצה להתלכלך
בכסף שחור מהסוג הזה. לא מעניין
אותי גט שמורי־דרך׳ אחרים, נהגי־אוטו-
בוסים ובעלי־חנויות חושבים אותי למטור־פת.
אפשר להתקיים במיקצוע הזה יפה
גם אם עובדים ביושר.״
החוק החדש והמאיים הביא לנקיטת
צעד מפתיע. ביוזמתם של כמה מורי־דרך
ותיקים נערך בחודש פברואר האחרון,
במלון פאל בתל-אביב, כנם־חירום חשאי
של מורי־דרך. מטרת הכנס היתה לארגן
הברד, שתגבר, את העמלות מהחנויות בצורר,
מסודרת, ותדאג להעברת מם־חכנסד,
חוקי עבור הכנסות אלה.
לבאי הכנס הוסבר, כי כל מורה־דדך
יכול להיכלל בגוף החדש תמורת תשלום
של 5500 לירות, שמטרתו לממן את פעילות
הגוף החדש. לכנס זה הוזמן גם מים-
פר גדול של בעלי חנויות ועסקים הנוהגים
לשלם עמלות .״למרות שהכנס הזה
היד, סימן ראשון לרצון כן לנסות להתמודד
עם הבעייד״״ מספר מורד, דרך שהשתתף
בכנס ,״הוא לא הצליח במאה
אחוזים בגלל חילוקי־דיעות בין מוריד,דרך
לבין הסוחרים, בשאלה מי מביניהם
ישלם את המס על העמלות.״ מכל מקום,
למרות שכלל לא עלה בדעת מארגני הכנס
לבדוק את אפשרות ביטול העמלות לחלוטין,
כדרישת החוק, לפחות הפגינו מגמה
כלשהי להפוך את הכנסותיהם הצדדיות
ללגיטימיות.
היחידי שנלחם עד עתה בתשלומי העמלות,
הסוחר אבו־סוסא מביודלחם, ניהל
את מילחמתו בדרך פחות חשאית.
הוא עמד חודשים רצופים בכיכר המרכזית
של בית־לחם, כשהוא מסביר לתיירים
את נושא העמלות וקורא לקבוצות המטיילים
לבל יילכיו שולל אחר המלצותיו
של מורד-,הדרך, ומבקש מהם שיתפזרו
בין החנויות לפי בחירתם, וללא הנחיות
המדריך.
״הפיתרון יכול להיות פשוט,״ טוען אבו-
מוסא .״אסור שיותר מאוטובוס אחד יעמוד
ליד חנות־מזברות. יש די חנויות בבית-
לחם, והסחורה דומה בכולן. למה שלא
כולם ירוויחו שווה?״
עברה כבר חצי־שנה מאז הצהיר הסוחר
הקשיש מבית־לחם לראשונה כי אינו משלם
יותר עמלות למורי-הדרו, תשובות
לשאלותיו ולתלונותיו הרבות עדיין לא
הגיעו. אבל מזה חצי־שנה לא דרכה כף-
רגלו של תייר בחנותו היפה.

משה מאור !

וו נ ״ נ וו מדווח
מנסט נר קאן:
המערב גוסס -
ך* קולנוע הוא מראה שבד, משתק-
1 1פים פני העולם, ופסטיבל־ד,סרטים
בקאן הוא המדאה שבה משתקף הקולנוע.
הערכה גסה אומרת, שכמחצית התפוקה
השנתית של תעשיית הסרטים עובדת את
בתי־הקולנוע השונים בקאן במשך השבועיים
של הפסטיבל, ומכאן גם הדוחק
העצום של עיתונאים, אנשי־מיקצוע וסתם
סקרנים, ,המבקשים להרוג ציפורים רבות
ככל האפשר במכה אחת. הדוחק, ד,שנה,
באמת עולה על כל המשוער, כשנציגי
העיתונות הישראלית, שסברה במשך שנים
כי קאן אינה מעניינת איש׳ שורצים באן
לפתע בהמוניהם, טוענים כל אחד בפני
עצמו לנציגות בילעדית של עיתונו, וכתוצאה
מכך מעמידים את הנהלת הפס־טיבל
במבוכה ואת ישראל באור מפוקפק.
אבל נניח לפרק אווילי זה, ונסתכל
היטב בקולנוע, כי מה שמשתקף בו חייב
לעורר דאגה חמורה אצל כל מי שרוצה
לבחון את פני העולם.
התמנה השולטת, המאפיינת והבולטת
ביותר בסידטי מעצמות המערב, היא ההתעסקות
החוזרת־ונשנית במוות על צורותיו
השונות, מעין נבירה חולנית, הבאה
כאילו במאוחד לאשר את תורותיו של
אוסוואלד ספנגלר על .״שקיעת המערב״.

חיידק ה מי לחמה
ו הכו ח
ך* כר כפרט־הפתיחה, קומדיה פא-
תטית מתוצרת איטליה בשם חדרו
של הבישוף, תולה אונו טוניאצי
את עצמו בסצינה ד,אחרונה, אחרי שנחשד
בחיסול רעייתו הדומיננטית וד,ממורמרת.
למחרת היום אפשר היה לראות את
אגממנון מקריב את בתו, איפעניה, בלחץ
המונים זועמים, בגירסתו של מיכאל קא-
קויאניס למחזה של אווריפידס. קאקויאניס,
שהשלים בכך את טרילוגיית האטרידים
(הוא עשה לפני־כן את אלקטרה ואת נשות
טרויה) ,נוטל את הסיפור המתרחש בערש
התרבות המודרנית, ומשתמש בו כדי להוכיח
שכבר אז היו חיידק המילחמד, ורדיפת
הכוח מה שהפיל את האנושות למלכודת
שאין ממנת מוצא.

״חנק״ תוצרת יוגוסלביה
בני־האדס מתאבדים

״איפינניה״ — פירטו של מיכאל קאקויאניס

״פדו״ — פירטו של עוסמן סמבנה

דויידק־המילחמה הפיל במלכודת

רובים ויין תמורת יצורי־אנוש

;7אן אםו יק ה

אולם המחליא, המיפלצתי והמגעיל גבולם
היה סרט ברזילאי בשם פראטה פא־לומרס
המצליח, תוך שעתיים וחצי, להראות
כיצד חותכים לשונות, ידיים, רגליים
ושאר אברים (הכל במבט מקורב, כדי ש־האימה
לא תלד לאיבוד) .כל זה צריך,
אומנם, לשמש סטרה אידיאולוגית נעלה,
כי הסרט מספר, בצורה פיוטית( ,אם
לזאת קוראים פיוט) על שני מהפכנים
שמגיעים למקום בשם ״נמל בטוח,״ משם
הם צריכים לחצות מרחב מים כדי להגיע
למקום־מיבטתים. אלא שבאותו נמל נפרדות
דרכי דרשניים. האחד מתחפש לכומר
כדי לרגל אחר אמצעי־תחבורה על־פני המים,
אבל הופך עד מהרה למה שהלבוש
עושה אותו — כומר, במלוא מובן המילה.
הוא סוקר מה שקורה סביבו, רואה מעין
סדום ועמורה מודרניים ומתחיל, כשרת
נאמן של האימפריאליזם, להטיף לרדיפת
ההנאה המיידית, במקום לשאיפה למהפכה
אמיתית ויסודית. כל זה אינו יכול להביא
אלא לטבח נורא של המישטרה החשאית
בכל מדוכאי העולם. וכאן מתחילות האידיאולוגיות
להתבלבל, שעה שהדם זורם
בנחלים אדירים והמישפטים הנפוחים מרוב
משמעות כבדה ומעמיקה נתקלים זה בזה
ומתפוצצים באוויר המדיף ריח מפוקפק.
הסרט נעשה בברזיל לפני שבע שנים.
נאסר, הותר עתה להצגה מחוץ לגבולות
המדינה אבל בתוכה עדיין אי־אפשר לראות
אותו. אולם, העובדה שאיגוד־הבמאים
הצרפתי מתגאה בהצגת הסרט, מוכיחה,
בעצם, שמעל ומעבר לטישטוש האידיאולוגי
של במאי צעיר, שרצה בכל מחיר
להיות שווה בהעזתו, ואולי אפילו להשיג,
את מוריו ורביו ב״סינמה נובו״ (כפי שכונה
הגל-החדש בברזיל) ,קיים סישטוש־ערכים
גם בוועדת־הבחירה, כולה על סרי-
רת נציגי המערב ״הנאור״ ,שנפלה גם
היא קורבן לאותו מיקסם מפוקפק של הרם
ומוות. ושעה שהמערב שוקע, מעניין לצפות
בתשומת־לב בסימנים המבטיחים הראשונים
של קולנוע העולם השלישי, המפגין
הפעם לא רק נוכחות מאסיבית, אלא גם
עלייה ניכרת של רמתו.

סר ט מצרי
חשוב

ן* ך, למשל, סרט מצרי בשם שובו
^ של הבן האובד של יוסף שאהין, החשוב
בבמאי מצרים היום. הסרט. מתאר
מישפתה כפרית שאחד מבניה יצא לשבות
את פני העולם, והשני נשאר בבית והפך
קאפיטליסט מקומי. תוך שמירה הדוקה
ומדקדקת על מוסכמות הקולנוע הערבי
(כולל שירים ופיזמונים ארוכים, ורגעים
רבים המוקדשים לצבע מקומי) ,סוקר הסרט
באופן מרתק את הלך־הרוחות במצרים
של השנים האחרונות, מציג בצורה

מצא אותו מת. רק אז עמד לפני העובדה
שלא הכיר אותו כלל, לא ידע עליו מאומה
ומלבד תיכנון הגניבות וחלוקת השלל,
לא היה ביניהם שום דבר משותף.
מצפונו מעיק עליו והוא יוצא לכפר-
מולדתו של השותף, מנסה להתחקות על
מקורותיו, ולבסוף, כשהוא מצליח להתגבר
על השתקגות והניכור של בני הסקופ,
מספרים לו שכל מישפחתו של שותפו־לשעבר
נרצחה בתקופת המילחמד. על לא
עוול בכפה, ושהוא נמלט מן המקום אחרי
שהיה לוחם חופש וחירות שהכל העריצוהו.
כל זאת, כדי להפוך לכייס אלמוני
באוטובוסים של בריסל.
גיבור הסרט, התופס כי אין בנמצא כל
גשר של אמת ביבו לבין הכפר של אמר,
שב לעולמו בנפש חצוייה, כשקולות הכפר
הרחוק והכרך סביב מתבלבלים בתודעתו.
כל אלה, בינתיים, סממנים ראשונים.
אולי ההמשך יהיה אופטימי יותר. אולם
אפילו בסיקרה זה, די במה שהוצג עד
עתה כדי לעורר מחשבה ביחס לעתידו של
העולם המתורבת כפי שאנו מכירים אותו.

״עומר קאטאלטו״ תוצרת אלג׳יר
חוסר רצון לייפות מציאות —
ברורה שאינה מוטלת בספק את האכזבה
מתיקוות־השווא הנאצריות, את הצורן ב-
שינוי־ערכים כללי, את העובדה שהמיל-
חמה היא עניינם של חיילים, ספסרים
ורודפי-בצע יותר מאשר של העם עצמו
המשלם דק בקור בנותיו.
סרט ערבי אחר המצביע על שינוי דא־דיקלי
בגישה לקולנוע, הוא סרט אלג׳ידי
בשם עומר קאטאלטו (בתרגום לשפת־רחוב
:״עומר ה,קילו זהו סיפור פשוט
על בחור אלג׳ירי מן חשודה, פקיד ב־מישרה
המספר למצלמה את חוויותיו היומיומיות
ומזמין אותה להתלוות אליו
למישרד, לקולנוע, לסימטות הקאסבך, ל-
מיגרש־הכדורגל׳ לביודמרזח ולוחדר־השי־נר.
שהוא חולק עם אחותו וארבעה אחיינים
קטנים שעדיין מרטיבים מדי-לילה.
הגישה האנושית הסיבעית, ההומור הבל־תי-מתיימר,
חוסר־הרצון ליפות את המציאות,
המתקבלת משום כך אמינה הרבה
יותר, כל אלה הופכים את הסרט הזה
ליצירה כמעט ניאו־ריאליסטית.
ועדיין באפריקה. עוסמן סמבנה, הידוע
כבמאי הבולט ביותר של אפריקה השחורה,
הביא טרט בשם סרו שנאסר להצגה
במולדתו, סנגל. בתמימות רבה מאד הכריז
שהוא, אישית, אינו יודע מה סיבת האיסור,
אולם כל מי שראה את הסרט לא
התקשה לנחש. סרו הוא סיפור השתלטו

ם האכזרית ש ל המוסלמים ע ל כפר כושי,
תוך דיכוי אלים של מסורת, אמונות ומיני
הגים קדומים, והכתבתם הכפויה של חוקי
מוחמד. זאת, לעיני סוחרי־העבדים הלבנים
המוכרים רובים ויין, תמורת יצורי-
אנוש הנשלחים לעבוד מעבר לים, ולעיני
מסיונרים חסרי-ישע שאין להם שום שפה
משותפת עם העם. מעלתו הגדולה של
סמבנה היא בהפיכת המסורת הישנות לצו־רת־וחיים
ציבעונית ותוססת, כאשר החיץ
שיכול לקום בים ה״פרימיטיביות״ של השבטים
הכושיים מדודות עברו לבין הצופה
המודרני, נופל, מאחר שביסודו של דבר
סמבנה מדבר על בני־אדם, ואין זה משנה
מהן השכלתם או ידיעותיהם.

שגי זרמים
עיקריים
* לסיום, אולי כדי לאחד את שני הזר*
ן מים העיקריים הללו שמסתמנים השנה
בקולנוע, סרט בלגי בשם בנו של אמר
מת, שזכה בפרסים בינלאומיים רבים. הסרט
הוא ביטוי קיצוני למצפון הרע של
האירופי המצוי, המסרב להגיח מן הקונ־כיה
הסגורה של הכרכים הגדולים ולהכיר
את המציאות המתפתחת מסביב. גיבור
הסרט הוא כייס שעבד במשך חודשים
ארוכים עם שותף ערבי, עד שיום אחד

״עומר״ האלג׳ירי
— ותמונה אמיתית של ערב

במדינה

חדש בומת־אביב

(המשך מעמוד )40
החולים ברזילי מכירים. מיקרים רבים מאד
כאלה. אומר ד״ר פטר ודדי, מנהל היחידה
הפדיאטרית של בית החולים :
״זה באמת עצוב, לראות כל־כך הרבה
מיקרים של ילדים מוזנחים מבחינה פיסית
ונפשית מגיעים לפיגור, בגלל תנאי הסביבה
שבה הם גדלים. חוסר גירויים ויזואליים
וחוסר הבנה מינימלית של הורים,
שאף הס מוזנחים, לצרכים של ילדיהם,
גורמים לילדים לגדול בצורה שהופכת
אותם מנותקים וזרים לגבי חברת ילדים
רגילה. אם לילדים אלה היה המעט שבמעט
ממה שיש לרוב הילדים. סיכוייהם
להתקדם בחיים היו טובים יותר. אך בתנאים
הנוכחיים יגיעו הרבה ילדים עזובים

המתקדמים ביותר מסוגו בעולם, יקיים
תוכניות־הדרכה להורים, ויעסוק בייעוץ
ובהכשרת בעלי־מיקצוע המטפלים בילדים
חריגים ובילדים בכלל. המיבנה, שיוקם במרכז
העיר ירושלים, יהיה גם בעל צורה
ארכיטקטונית מיוחדת מאד שתתאם את
הצרכים של מקום מסוג זך! ולסוגי הטיפולים
השונים שפו.
מומים מודדים. בראש המרכז הירושלמי,
שיהיה בינתיים יחידי מסוגו בארץ,
יעמוד רופא־הילדים בעל השם הבינלאומי,
פרופסור אלכסנדר ראסל, המשמש
כיום כמנהל מחלקת הילדים בבית־החולים
האוניברסיטאי הדסה.
פרופסור ראסל, המודע לבעיית הילדים
הלוקים במומים מלידה או עקב תנאי הם-

בדודצק׳ ! 3 3 .4 3טל 6 7 5 .ם 41 רנזתאביב

מ ש רד

החקל או ת

פרופסור אלכסנדר ראפל בפעולה
להציל כמה שניתן —

להל! לו חהמ חי רי ם ה מו סכם
ל ־ 22.5.77 - 27.5.7 7
במסגרת ההוזלות בחנויות השרשרת של השופרסל
והסופרמרקט וחנויות פרטיות שהצטרפו למיבצע.
רקות עגבניות
עגבניות באריזה של 2ק״ג
גז ר
כצל יבש
בצל יבש ארוז בשקיות
תפוא״ד מהיבול הישן
תפוא״ד מהיבול הישן
ארוזים בשקיות •טל 2ק״ג

לצרכן לק״ג
בל״י
2.70
3.10
4.65
1.90
2.30
3.65
4.05
פירוח תפוחים זהום גודל 5.5
תפוחים זהום גודל 6
כננו ת

7.00
8.40
6.50

אשכוליות בתפזורת וארוזות
תפוזים כתפזורת וארוזים
לימונים

2.85
3.20
4.85

ע 1 3 1ת פטמים קפואים בשקיות
מיני(עד 1.1ק״ג העוף)
גודל ( 1עד 1.450ק״ג העוף)
גודל ( 2עד 1.6ק״ג העוף)
גודל ( 3מעל 1.6ק״ג העוף)
כשר הודו ללא עור וגידים

12.96
12.13
11.39
10.32
22.22

1.04 +ל״י
97 +אג׳
91 +אג׳
83 +אג׳
1.78 +ל״י

10.50
23.00
16.11

84 +אג׳
1.84 +ל״י
1.29 +ל״י

הדרים

דגם מרכז ״וראייטי״ שייבנה בירושלים
— באמצעים חדישים ומשוכללים

דגים כסיף
כסיף בפרוסות קפוא ג ק״ג
קרפיונים חיים

שינויים אפשריים במשך השבוע

כאלה, בטעות, למוסדות למפגרים, או
שיהיו חשופים להשפעוית־רחוב שליליות
ויהפכו לנוער־שוליים. כי השאנם לחיות
כמו שצריך ילד לחיות ולגדול — לא ניתן
להם״.
מרכז חדש. בית־החולים איתר ביב־תילם
כמה מאות ילדים, ועתה הוא מטפל
ב־ 400:מתוך אלפי ילדים כאלה בארץ,
החיים בתנאי עזובה, זוהמה ועוני, בש כונות
המזוהות עם המושגים פער ותנאי-
מצוקה שכה מרבים לדבר אודותיהם.
כצעד ראשון לפתרון בעיותיהם ישל
ילדים כאלה הקים מרכז וראייטי בישראל
מרכז חדש לשיקום ואיבחון לילדים, באשקלון׳
בהשקעה של שני מיליון לירות,
שכבר מטפל ומתופעל באמצעי־עזר חדישים,
בירושלים עומד לקום, על שטח של
6000 ממ״ר, מרכז לטיפול בילד ובמי־ש־פחה
בהשקעה של 50 מיליון לירות.
-המרכז החדש בירושלים, שיהיה מן

ביבה מספר, כי בירושלים לבדה מתוך
עשרת־אלפים ילדים הנולדים בעיר מדי
שנה 100 ,נולדים עם מומים פיסיים רציניים
90 עם מומים בלב 20 ,במפגרים
מונגלואידיים 15 ,עיוורים, ארבעה נולדים
חרשים. ובכ-סזיז ילדים נוספים, מתגלים
מומים בשישה החודשים הראשונים לחייהם.
מייספר
מדהים זה של מומים מולדים
חייב להדליק אור אדום אצל גורמי הבריאות
המוסמכים, ולזרז הקמת מרכזי-
איבחון מוסמכים ומקומות שיקום כדיברי
הפרופסור, ראסל :״תפקידנו יהיה לטפל
בילדים כבר מהגיל הרך ביותר שאפשר,
כדי שהטיפול יהיה בעל הסיכוי הרב ביותר•
אנו נטפל לא רק בילד הזקוק
לעזרה אלא גם במישפחתו, ונעמוד במגע
ישיר ורצוף עם הילד ובני־המישפחה, שיקבלו
מאיתנו את העזרה וההדרכה המתאימות״.

עול ם

הזה

2073

של ניצדמיעונה אלכסנדר
מה מסתתר
טדיבון, אחרי שנתכס בנסיון־גניבה נסונד מר ס ס?

חצין המישטרה
שנחשד בנ ת ה
ך י קופאית נשאה את עיניה מעם ה ו
| קופה שלפניה, ולפתע הבחינה בדבר־מד,
שריתק את תשומת־ליבה. הגבר גבה־הקומה
וכסוף־השיער שעבר לפניה, ניסה
לצאת את השופרסל כשבידו שני סלי־מיצרנים,
שעבור אחד מהם לא שילם.
היא קראה מייד לקצידהביטחון של החנות,
והאיש הוחזר על עקביו. הוא הוגנס
לחדר סמול, לבדיקה וחיפוש. תחילה מסר
תעודת־זהות ורק אחר-בך שלף תעודה
נוספת.
קצין־הביטחון לא האמין למראה־עיניו.
תצלומו של הלקוח הראה אותו במדי
מישטרת ישראל. היה זה ניצב־מישנה
אלכסנדר טריפון, קצין בכיר במטה הארצי
של המישטרה, שופט בבית־הדין ה־מישמעתי
שלה.
טריפון הושעה מתפקידו בו־במקום, ונאמר
לו שלא יחזור למטה הארצי אלא
כשיקראו לו.
ניצב־מישנה טריפון פשט את מדיו. מאז
המיקרה אין הוא מעז לצאת לרחובות

ניצב־מישנה אלכסנדר
טריפון, חבר בית־וזדין
המישמעתי של המישטרה, שהושעה מתפקידו
אחרי שנחשד בגניבה מסופרמרקט.
איש־מישטרה ותיק* סיפר, כי פעמים
רבות קיבל פקודה לשלוח רכב מיש־טרתי
כדי להעביר חומרי־בניין ופועלים
לאתר־הבנייה של מפקד הנפה, אלכסנדר
טריפון• איש־מישטדה אחר סיפר, כי בשנים
1971—1973 גוייסו פועלים ערבים
לעבוד באתר־הבנייה של טריפון בטבריה,
ותחת שכר־עבודה קיבלו מגורמים מיש־טרתיים
המלצות למישרד־הפגים, לקבלת
רשיונות לנשק.
השלושה שחייבים להעיד

הווילה בטבריה

הקוטג׳ של קצין־המישטרה טריפון, הוא אחד
המפוארים והיקרים ביותר בעיר זו. אנשי מישטרה
בטבריה טוענים, כי מפקדם נחשד גם בעבר בעבירות על החוק ועדויות על כך נמסרו
למפכ״ל המישטרה, רבי־ניצבים פינחס קופל ושאול רוזוליו, אך החקירות הושתקו,

עירו, טבריה. הוא סגור בווילה המפוארת
שלו, יוצא מתוכה רק לגינתו, כשהוא
לבוש בגדי־עבודה וכובע־טמבל לראשו.
זהו אותו גבר קשוח, בעל מבט־פלדה, כפי
שניראה כאשר צולם בשבתו על כס ה־מישפט
בבית־הדין המי״שמעתי הפנימי של
המישטרה, בדונו קציני־מישטרה שנחשדו
בעבירות על החוק. הוא נודע כשופט
נוקשה ומחמיר. עתה עמד הוא־עצמו להתייצב
לפני עמיתיו כחשוד.
אך לא היתד, זו הפעם הראשונה שהקצין־
ה שו פטנחשדבמע שי םבל תי ־ כ ש רי ם •

ה מפקד של
טבריה

הקצין־הבכיר של הסטה
הארצי אלכסנדר טרי־פון,
שירת גם כמפקד נפת עפולה־טבויה,
לפני שהועלה בדרגה והועבר לירושלים.

^ דכסנדר טריפץ הוא יליד טבריה.
\ * הוריו, מיכאל ופנינה, עלו מרוסיה.
הם תיכנגו לבנם עתיד -של חקלאי. הוא
נשלח ללמוד בבית־הכ&ר מיקווה־ישראל
בחולון וסיים את לימודיו, אך חקלאי לא
רצה להיות. הוא העדיף לשמש כנוטר,
ונטל על עצמו לשמש שומר־ראשו של
ראש עיריית טבריה, עוד לפני קום המדינה.
באחת ההתנקשויות בחייו של ראש־העיר
נפצע טריפון. בבית־החולים הכיר
את האחות ציונה, שטיפלה בו. הם נישאו,
ונולדו להם שני בנים: גיורא- ,שהוא כיום
מהנדס. בבדק ואהרון, שהוא סוכן־ביטוח.
אחר־כך עבד זמן־מה בבנק הפועלים בטבריה,
ומשם הובילה אותו דרכו למי-ש־טרת
ישראל. מפקד המחוז הצפוני דאז,
ניצב אהרון סלע, מי שהיה לפני שנים אחדות
מפכ״ל המישטרה זמן קצר עד לפטירתו,
היה ידידם הקרוב של טריפון ורעייתו,
מאז טיפלה בו ציונה כאשר אושפז בבית־החולים
שתייצר.
אחרי •שהתגייס למישטרה בטבריה עבר
טריפון לעפולה, שם שימש כקצין־ניהול.
הוא מוגה כסגנו של רב־פקד בודנגר, מפ

נפת טבריה, ובשנת 1959 ירש את
מקומו של מפקדי. בין השנים 1959ו־1973
כיהן גם בקצין־תלונות־הציבור. לאחר־מכן
החל מ-שתתף בהרכבי בית־הדין המיש־מעתי
של המישטרה. כך, למשל, לפני
כשנה היה אחד משלושה השופטים שישבו
בדין במישפטו -של רב־פקד יהודה סגלו־ביץ,
מי שהיה ראש מחלקת תפקידים מיוחדים
במישטרת מרחב ירושלים.
הקצין אלכסנדר טריפון לא זכה באהדה
יתירה בקרב אנשיו בטבריה. במשך הזמן
הוגשו נגדו תלונות חמורות למפכ״ל ה־מישטרה
רב־ניצב פינחס קופל, לרב־ניצב
שאול רוזוליו וליועץ־המישפטי־לממשלה לשעבר,
מי שמשמש כיום כשופט בית־המישפט־העליון,
מאיר שמגר.
אחת התלונות הללו נשלחה על־ידי א־שת
עובד־מישטרה -שהיתה -שכנתו של טריפון
והתגוררה מול ביתו, ובה סיפרה על דברים
שראתה במו־עייניה• היא דיווחה —
ואף נערך בירור קצר בעניין — על
מתנות רבות שהיו מגיעות לביתו של
הקצין טריפון בארגזים, באמצעות אנשי־מישטרה
מן המחוז הצפוני. נאמר לאשה,
מפי גורמים בכירים במטה הארצי, כי
העניין בטיפול. אך דבר לא נעשה.
בתחילת שנות ה־סד בנה אלכסנדר טרי״
•פון את הווילה המפוארת שלו בטבריה,
על מיגרש שירש מאביו. הבית, המורכב
למעשה משני קוטג׳ים, מוערך כיום ביותר
ממיליון לירות.
דברים תמוהים התרח-שו בטבריה בתקופה
שבה בנה טריפון את הווילה. אנשי־מישטרה
ותיקים יודעים לספר על שיטות־שיכנוע
מקוריות •של השוטרים המקוריים
בטבריה. הללו נהגו לעצור נהגי־משאיות
ערביים, לאיים עליהם שיפסיקו את עבודתם
מסיבות בטיחותיות, אך לבסוף היו
מציעים להם עיסקה: תמורת ביטול האיום
עליהם להעביר חומרי־בניין — חצץ
או ברזילים — לכתובת מסויימת בטבריה.

ת כל התלונות הללו, שהועתקו
במשך השנים, חייב עתה המפכ״ל,
חיים תבורי, לחקור לעומקן. חובה על
המטה הארצי לחקור גם את הטענות שהעלה,
בשנים ,1972—1973 עזר חשול מ־גוש־חלב-
,ששימש במגהל־עבודה בדיור
לעולה. חישול טען, כי פוטר ממישרתו זו
אחרי שסירב לשחרר ממחסני החברה
חומרי־בגיין עבור בניית הווילה של קצין־
מישטרה בכיר בטבריה. אנשי־מישטרה לשעבר
שמעו את הטענות הללו מפיו, והם
מוכנים להעיד על אמיתותן. כן מוזכר
גם ישמו של מהנדס מינהל המחוז הצפוני
של חברת־בנייה גדולה, הוא האי־ש שהביא
לפיטוריו של חשול.
יתר־על־כן: אזרחים רבים בטבריה זועמים
על טריפון, על שהורה להעביר את
תחנת קו־האוטובוסים מיספר 1שניצבה
ליד ביתו למקום מרוחק יותר, בטענה שהרעש
מפריע לו. השכנים טוענים כי
הם נאלצים ללכת מרחק גדול ברגל כיוון
שהם — בניגוד לאנשים הנהנים מרכב
מישטרתי צמוד או ממכונית פרטית —
עדיין משתמשים בתחבורה הציבורית.
את האור על הפרשה כולה, על נוש איה
השונים, יכולים היום לשפוך שלושה
אנשי־מישיטרה. אם יש בכוונתו של ה־מפכ״ל
לחשוף את שורשיה ולטהר את
האווירה, חייב הוא לדרוש את עדויותיהם.
שניים מאלה הם אנשים שהיו מקורבים
מאד לטריפון, בהיותו מפקד נפת טבריה.
האחד, פקד חיים אברמוביץ, המכונה ״מלך
הגליל״ ,נשלח לקורס־קצינים של המיש־טרה,
למרות קשייו שם קיבל את הדרגה
— בעזרתו ובהמלצתו של מפקדו, אלכסנדר
טריפון. השני ריוא רב־פקד רנטו
בדדה, שהיה יד־ימיינו -של טריפון. השלישי
הוא הסמל סאלים בשארה, אף הוא איש־אמונו
של מפקד הנפה- ,שפיקח על בניית
הווילה שלו.
קשה להניח שגם הפעם תוכל המישטרה
להתחמק מחובתה — וזכותה — הבסיסית
לטהר את שמה הטוב. ניצב־מישנה
טריפון סירב להגיב.
* שמותיהם של כל המתלוננים ומוסרי״
המידע שמורים במערכת. כנ״ל לגבי העתקי
מכתבי־התלונה.

החלפתי כבר
סיגריות רבות־אך הפעם
אני חו תמתקבע
על 11 חזצ.
סוף סוף מצאתי
סיגריה קלה שמאפ שרת
לי לוותר על הניקוטין־
ולהנות יותר מן הטעם.
11 חזצ.שונה מכל
סיגריה קלה אחרת;
יש בה טעם מצוייו של
תערובת אמריקאית
מעולה.
כן, זוהי הסיגריה הקלה
שחיפשתי 11 .חזצ

״אני נהנית
כפליים

עם 11 חזצ

5או * 1./ש ם

העולם הזה 2073

זה השסע השרש
ברצינות ממשניס
3קחי ־ הטסה
בגמדהיתעופה בן־

ד,מסלול ד,רחוק, לא נעשד. דבר.
כדי להתגבר על בעייה חמורה זו התקינו
המומחים, בקצהו המיזרחי של המסלול
ר,״שקט״ ,מצלמת־טלוויזיר, המחוברת
למיגדל, שמתפקידה לזהות על המסך כל
גוף או תנועה על המסלול. אורכו של
המסלול, כאמור 3,600 מטרים, אולם גודלו
של המסך בתוך המיגדל כ־ 10 סנטימטרים
בילבד. ובמסך זעיר זה ניטל על הפקח
לגלות עצמים שונים או גופים חיים הנעים
למלוא אורכו הרב של המסלול.

אגדת המס לו ל
ה״ שקט״
^ טווח היעיל של המצלמה (*שנבדק
1 1על־ידי מומחים פעמים רבות) הוא
כ־ 800 מטרים בילבד. כלומר, גם במצב
השמישות הטוב ביותר, כשהראות אופטימלית,
ניתן להבחין באדם העומד על המסלול
רק מטווח של 800 מטר.
מטוס קטן, הניצב בקצה המסלול, אינו
נקלט על־ידי המצלמה. וכיצד תבחין ה־

טוס ה״ג׳מבו״ הענקי המתין על
י המסלול בנמל־התעופה בן־גוריון ל אישור
המראה, אולם מיגדל־הפיקוח סירב
לאשר. פקחי־הטיסד, שובתים, בסיכסוך־
עבודה נוסף חדש. נוסעי הג׳אמבו היו
ממורמרים, הנוסעים שהמתינו עדיין באולם
בית־הנתיבות ישבו על מיזוודותיהם
בקוצר־רוח.
ניצה תמרי, דוברת מינהלת נמל־ד,תעופה,
אמרה :״*שביתת הפקחים היא בניגוד
לחוק. זוהי קבוצת־לחץ היודעת שהיא לוחצת
את המדינה בנקודת־ר,תורפה *שלה.״
המניע הרישמי לשביתה היה דרישתם
של הפקחים לייצוג עצמאי, באיגוד נפרד
שאינו כפוף לוועד עובדי התעופה האזרחית.
הנהלת
הנמל, וכל הגורמים הקשורים
בסיכסוך באופן זה או אחר, הלעיטו את
כלי־התיקשורת בדיווחים על היווצרות של
קבוצת־לחץ שאינה יודעת פ־שרות. ליב־אורה
היה זה סיכסוד רגיל בנושא של
הטבות בייצוג או בשכר, אך למעשה הוא
מקפל בתוכו סיפור ישן־גושן, על אהד
ממיצבורי ליקויי־ד,בטיחות החמורים ביותר
במדינה- ,שרק בדרך־נס עדיין לא תבע
קורבנות־אדם.
.שכן, מיפגעים בטיחותיים בנמל־ד,תעופה
בן־גוריון, הם המונעים מפקחי־הטיסה
כל אפשרות של ביצוע מלאכתם האחראית
בתנאים סבירים.
בנמל־התעופה בן־גוריון קיימים שלושה
מסלולים עיקריים המשמשים להמראה

המסלול ה״שקט״ £

מגדל הפיקוח (הפס הלבן בחלק העליון של התמונה) .ממרחק זה,

ולנחיתה והיוצרים משולש ישר־זווית.
אורך המסלול הרגיל, שסימנו ,12/30
הוא 3,100 מטרים. מסלול־הגישה הוא
21/03 והמסלול ד,״שקט 08/26 שאליו
מתחבר מסלול־הגישה. שור-ש הבעייה נעוץ
במסלול ה״שקט״ שאורכו 3,600 :מטר.

שלושה מ ס לו לי ם
בעייתיים

טרקטור במסלול

טרקטור של קיבוץ עינת מעבד שטחים
חקלאיים בין המסלולים. פעמים רבות חוצים
כלי־רכב חקלאיים את המסלולים.

יגדל־ הפיקוח שוכן במרחק ניכר
• 1ממשולש המסלולים. הזווית שבה מתייחס
המיגדל אל המסלולים איננה מאפשרת
שליטה עליהם ממנו. מרחקו של המיגדל
ומיקומו אינם מאפשרים להבחין במתרחש
על המסלול, בניגוד לגימלי־תעופה
אחרים ברחבי העולם, שבהם ממוקמים
מיגדלי־הפיקוח בלב מערכת המסלולים ומאפשרים
שליטה כימעט־מוחלטת במתרחש
בשטח.
המסלול ,08/26ה״שקט״ ,הוא הקיצוני
ביותר ביחס למיגדל. את ד,מתרחיש על
מסלול זה אי אפשר לראות בשום תנאי
ואופן, בין במזג־אוויר אידיאלי בשעות
אור, ובין בימי־ערפל. אין ראות — אין
שליטה במצב.
מצב של ידיעה מוחלטת ואמינה.בדבר
המתחדש על המסלול ה״שקט״ בשעות
האור ובראות מכסימלית בבן־גוריון, אינו

גם בתנאי מזג־אוויר אידיאליים, אין הפקח יכול להבחין בעצמים
המונחים על המסלול. במזג־אוויר ערפילי או באביך אין הפקחים
היושבים במגדל הפיקוח (בתמונה למעלה) תאים כלל את המסלול.

אפשרי כלל. המסלול אינו נראה מן המיג־דל.
אור־היום או מזג־האוויר אינם מהווים
כאן גורם. המסלול פשוט •שוכן מחוץ ל־טווח־ה,ראייה•
,של פקח־הטיסה.
במקרה שמונח על המסלול עצם כלשהו
בגודל העלול לסכן מטוס ממריא או נוחת,
אין הפקח יכול להבחין בו. כלב, חתול או
בעל־היים אחד מאותו סדר־גודל או אף
גדול יותר, המ-שוטט על המסלול לא
ייראה מן המיגדל. אדם המהלך על המסלול,
לא ייראה מן המיגדל.
טרקטורים המעבדים שטחים חקלאיים
בסביבת השדה או בין המסלולים (השיי כים
לקיבוץ עינת) חייבים לקיים קשר־רדיו
קבוע עם מיגדל הפיקוח. אך הדבר
מתבצע בפועל באופן חלקי -בלבד. כלי-
רכב חקלאיים חוצים את המסלולים פעמים
רבות — ביום ללא אישור מיגדל־הפיקוח.
ניתן רק לשער את גודל האסון
העלול להתרחש אם מטוס ענקי ייסע על
המסלול ויתנגש, במיקוד, בטרקטור שנתקע
בדרכו בגלל תקלה כלשהי.
מיגדל־ד,פיקוח ניצב באותו מקום עצמו
מאז הוקם. תנופת פיתוח המסלולים הסתעפה
לכיוון צפון־מערב, אולם המיגדל
נשאר במקומו. המרחק ממנו אל המסלול
גדל, אך גובהו לא השתנה. למרות המלצות
ועדות המומחים להגביה את המיגדל
בקומה אחת, כדי לאפשר שליטה ממנו על

מצלמה בגוף קטן יותר, שאף הוא מהווה
סכנה גדולה?
מטוס הניגש להמראה חונה בצידו ה־מיזרחי
של המסלול, כשפניו מערבה (בצד
של מצלמת־ד,טלוויזיה) .במצב כזה ״מכסה״
המטוס את המצלמה והיא אינה קולטת
עוד דבר מלבד זנבו.
בשעה שהמטוס ״רץ״ על המסלול מ־מיזרח
למערב, כדי להמריא, הוא פולט
עשן כבד ואדי־דלק המשב-שים כליל את
התמונה במסך־הטלוויזיה ישבמגידל, ולפקח
לא נותר אלא להתפלל שד,המראה תעבור
בשלום.
המסלול ר,״־שקט״ הותקן לפני כשבע
שנים, וכבר אז התריעו על היותו בלתי-
כשיר מבחינה בטיחותית, הושקעו בו מאז
מיליוני לירות, אך המצב העקרוני המסוכן
נותר כמות *שהיה. כשנימה המסלול,
תוכנן ציר־גלי־שה למטוסים הבאים מצד
הים, שכלל את: קו החוף — נתניה —
כפר־סבא — הגבעות מיזרחית ללוד —
מסלול־הנחיתד .,לצורך מימושו של ציר־גלישה
זה הוקמה מערכת אלקטרונית
נדשוכללת ביותר, אוטומטית, המאפשרת
נחיתה במזג־אוויר גרוע ובמצבי־חירום,
המבטיחה שהמסלול יעמוד בדרי־שות תיק־ני־התעופה
הבינלאומיים.
המיכשור כלל שתי משואות אלקטרו־
(המשך בעמוד )50

ה מוו ת או רבבמסלול יי
(המשך מעמוד )49
גיזת בצידו המערבי של המסלול, שתפקידו
לשלוח קרניים אל המטוס הבא לנחיתה.
קרניים אלה משדרות אל הטייס נתונים,
ובעזרתן הוא יכול להנחית את מטוסו בכי
מצב, גם הגרוע ביותר. הטייס ״מתביית״
על קרניים אלה ונוחת על קו־הגלישה שהן
יוצרות.
אולם, גם בנושא זה קיים גורם חיצוני
המשבש את פעולת שתי המשואות. מעברו
המיזרחי של המסלול, מאליו משוגרות הקרניים,
מוכן מושב עטרות. במושב זה
ניבנה סילו ענקי, הממוקם בדיוק על קד
הגלישה של המטוסים. הטייס, המקבל את
הקרן מן. המשואה ונכנס לקדר,גלישה.
זקוק־למישטח אווירי נקי לחלוטין סביבו.
אולם הסילו הגבוה בעטרות משבש את
קז־הגלישה, והטייס נאלץ להרים את
מטוסו לגובה ניכר, כדי שלא תיווצר סכנה
עקב הקירבה היתירה לסילו.
בחוק הבינלאומי מוגדרים גבהים תיקניים
שבהם על הטייס להימצא במיקרה של
עצם בולט המפריע בדרכו, בגלל מיקומו
של ד,סילו וההפרעה החמורה שהוא גורם.
קוצר המסלול בצירו המיזרחי (צד הנחיתה)
ב־ 600 מטרים. מכאן: המסלול ה״שקט״,
שניבנה אמך במייוחד. מלכתחילה. חזר
לאורך זהה לזר, של המסלול הרגיל.12/30 ,
המסלול הארוך חדל להיות ״שקט״ .ההשקעה
העצומה בו היתד, לשווא.

מיפגעיס, ביזגוז,
מ ח סו ר

א!7וה ולוה
נ 1/7ניק לי ניחוח גברי מפתה
במשך כל שעות היום והלידה

הסוכן בישראל: בדמון נע־־מ .
המפיצים חב נורי ת ב/ן־־נז

המתנה בהיפהקביותר

הק׳ן
לג׳וקי

בהגרלת הפיס סך הפרסים

$מיליון

פר7ו ראשון

750.000ל י
חיסול חרקי הבית

קנה לד כרטיס ובוא

עם אחריות לשנה
תל־ א ביב — 450264־ 03
457895־03
אשקלון — 23019־051
ירושלים — 226618־02
חיפה — 712342־ 04
באר־ שבע — 30192־057
טבריה — 50488־067

בפיקוח אגרונום.
רשיון משרד הבריאות .15

מ וו־ ל ה
הטפטים המעוצבים כיצירת אומנות

ל -מ 1נטה
טפט חדיש נגד בתמים

ן * אהרי המשואה המשוכללת, ר,מ־ייי׳
שדרת את הקרניים למטוס, הוקם
מיבנה המכיל בתוכו את המערבת העדינה
המפעילה אותה. בימי־קיץ חמים זקוק
מטוס הטס בטיסה 001 לניו־יורק לבל מסר
של מסלול. החום הכבד מכביד על פעולת
המנועים, בשל עומס הדלק הרב לטיסה
הארוכה. למטוס קשה להתרומם, והוא
מנצל את מלוא אורך המסלול ; גלגליו ניתקים
מן הקרקע ממש בקצהו. הטייסים
בטיסה זו דיווחו, כי קיימת סכנה ממשית
לכך שגלגלי המטוס יפגעו במיבנה הנד
כיל את המשואה, שגובהו כשניים־וחצ׳
מטרים. בעיקבות האזהרה החמורה הוכנס
ד,מיבנה לקרקע, בעומק ניכר. כתוצאה
מכך נקברה גם האפקטיביות של המערכת.
המשואה אינה יעילה עוד אלא לטווח קצר
ביותר.
אחד הפרטים החשובים בלכסיקון הטייסים
והפקחים הוא המונח ״גישת ראייה״
— כלומר, הנחתת מטוס על סמך קשר־עין
של הטייס עם הקרקע. בתנאי מזג־אוויר
מעולים — גם ביום וגם בלילה — יכול
הטייס להנחית את מטוסו על־ידי ראיית
השדה שמתחתיו. במסלול ,08/26ה״שקט״,
אין כל אפשרות לבצע גישת־ראייה בלילה.
מערכת־ד,תאורה הקיימת אינה עונה
על דרישות. כשהוקם המסלול נרכשה מערכת
מושלמת משוכללת, אולם היא הוטמנה
בקרקע בעומק רב, וטייס המבקש
לבצע ״גישת ראייה״ אינו מסוגל לראותה.
המנורות שקועות באדמה, הטייס אינו
מקבל תמונה נכונה של השדה, ומאבד את
היחס שבין מיקום מטוסו לבין השדה.
באשר הסתבר למומחים שמערכת התאורה
אינה יעילה, הגו רעיון מבריק. כל מנורה
חמישית במערכת הוצאה מן הקרקע,
והוגבהה. פעולה זו עוררה רק גיחוך
בקרב הטייסים. אין לה כל משמעות לגביהם•
ההשקעה העצומה במערכת־תאורה
משוכללת ירדה לטימיון.
לבחינת המצב הבטיחותי הגרוע במסלול
ה״שקט״ הוקמו מיספר ועדות. ועדת עוז
וועדת עמית הן האחרונות שעסקו בנושא.
כל המסקנות היו זהות: זהו מסלול מסוכן
ביותר, החייב לעבור שיפוץ מיידי לכן
דורשת מזכירות איגוד־הטייסים את סגירת
המסלול ,( 08/26 השקט׳) לאלתר, עד אשר
ניתן יהיה לפקח עליו באופן מוחלט. התחליף
— השאלת מיגדל זמני מחיל־האוויר
ואיושו על־ידי פקחי הנמל, תוך קביעת
נוהלים בנדון.״ זו היתד, מסקנת ועדת־החקירה
בדו״ח הבטיחות לגבי נמל־התעד
פה בן־גוריון אפריל . 1977
מסלול ,12/30ה״רגיל״ ,לוקה גם הוא.
זה זמן רב שלא נערך בו שיפוץ -מקיף.
האספלט והבטון שמהם הוא בנוי מגלים
סימני ״עייפות״ .בורות, בקיעים ושקיעת
האספלט בו מהווים מיפגע בטיחותי חמור
ביותר.
מיפגע בטיחותי חמור נוטף בנמל יוצרות
אלפי הציפורים המעופפות במיזבלת
רוזו ל ח

הז ה

י 7ח?

חירייה הסמוכה. במיקרה שציפור חודרת
למנוע של מטוס, כפי שכבר קרה במקומות
אחדים בעולם, עלול להיגרם אסון כבד.
נעשו מאמצים רבים להברחת הציפורים,
אך אלה לא הועילו.
לדעתו של ג׳ו בלאט, מומחה בינלאומי
בנושאי תעופה, מפגרת מערכת המכ״ם בנמל
הבינלאומי בלוד ב־ 15 שנים לעומת
נימלי־תעופה אחרים בעולם. המיגדל סובל
מליקויים חמורים ומחוסר ציוד חיוני לבקרת
מטוסים באוויר ועל הקרקע. חלקם
של מכשירי מטאורולוגיה אינו שמיש
ימים רבים במשך השנה. קיים מחסור
חמור ברקטות לשעות־חירום.

£ 2 0 0 1ח £1£601ז
משחק
ה טלו סי ה
האלקטרון•.
עבודה ללא תנ אי ם
ץ יי 9כיבת העכורה במיגדל־הפיקוח
^ מהווה מחדל כשלעצמה. כל הציוד
המשמש את הפקחים בעבודתם, החל בכיסאות
ובשולחנות עבודה וכלה במכשירים
העדינים, מצוי במצב מוזנח ביו־רר.
האבסורד הגדול ביותר הוא שפקח
היושב ליד השולחן, איננו יכול לראות
ממצב זה את המסלול. הוא נאלץ לעמוד
על רגליו. תאורת הלילה במיגדל מסנוורת
את עיני הפקח במצב של ישיבה. גו־רות־האזהרה
שעל השולחנות מושפעות
ממצבי־שמש נמוכים (שקיעה־זריחה) ,ובמצבים
אלה אי-אפשר להבחין אם הן
דולקות בכלל.
לוח־המשגיח (מוניטור) לבדיקת שמישות
המערכות והתאורה, מושבת. כשיש לערוך
בדיקה על־מנת לוודא אם מערכת מסוימת
פועלת, היא מתבצעת על־ידי רכב המסייר
במסלולים, אד על מסך דיווחו של טייס
המודיע מן האוויר שדבר־מה אינו כשורה.
באיזור המיגדל, השוכן מעל לבית־הנתיבות
ולמיגרשי-החנייה, שאון רב
שמכביד על עבודת הפקחים, הזקוקים
לריכוז ולשקט מירביים.
אמינותם של הכבלים החשמליים מן המגדל
ואליו נמוכה ביותר. כבר אחרי
גשם ראשון נוצרים קצרים וליקויים, עקב
היותם חשופים — חלקית — למים.
פקח־הטיסה עובד בחדר שהטמפרטורה
בו היא 10 מעלות בחורף ד 28 מעלות בקיץ,
מה שאינו מסייע לו בעבודתו רבת־המתח.
תנאים אלה גורמים, ישירות, לירידה
ברמת הביצוע ולסיכונים מייותרים בתנועת
המטוסים.
המסלולים עצמם מזוהמים ביותר. את
הזוהמה יונקים מנועי־המטוסים לקירבם.
והוא גורם תקלות מייותרות בהחלט.
ועדת־חקירה שהוקמה לבדיקת בטיחות
השדה, בראשותו של הקברניט רם לוי,
הורתה להשמיש כל אותם מכשירים ומערכות
שאינם מתפקדים. כמו־כן דרשה הקמת
קומה נוספת למיגדל־הפיקוח, או העברתו
למקום חדש במרכז שלושת המסלולים.

הבילוי
המשפחת
שכבש
את העול
מתאים לכל מקלט טלוויזיה
מוצר איכות נוסף מבית סילורה

סינלותה

לא שמים
על הפק חי ם

***יא המיפגעים הבטיחותיים אירע
* /בעת השביתה האחרונה, כאשר הפקחים
סירבו לאשר המראת מטוסים. הנהלת
הנמל דרשה בתוקף שיבצעו את
4עבודתם, אך הם עמדו בסירובם. עזרא
בלס, מנהל הנמל, הורה לממונה על הפקחים
מבחינה מיבצעית, וכטל, לאשר את
המראת המטוס שהמתין על המסלול, כש הוא
מייועד לטיסה לדרום־אפריקה. ובטל
היה אומנם פקח־טיסה לפני : 17 שנים,
אך זה שנים רבות שאין בידו רישיון־פקח.
רישיון כזה מקבל הפקח רק אחרי שישה
חודשי עבודה רצופים במיגדל, ואחרי
,בדיקה רפואית הנערכת לאנשי ציוותי־אוויר.
וכטל,
שלא ענה על כל הדרישות הללו
ולא היה מורשה לכך, אישר את המראת
המטוס בניגוד לחוק. זה היה הקש ששבר
את גב הגמל .״אין לי רישיון,״ הסביר
לאחר־מכן ,״אבל הייתי פקח 17 שנה.
מבחינה פורמלית אסור היה לי להמריא
את המטוס, אבל קיבלתי הוראה מעזרא

1בלס׳ מנהל הנמל.״
אד כל זה אינו משנה את העובדה שב־נמל־התעופה
בן־גוריון שורר מצב של
סכנה מתמדת.
אמר אחד הפקחים :״אין לנו כוח, והם
יודעים זאת. אנחנו מתריעים כבר שנים,
ומזהירים שעלול להיגרם אסון כבד בכל
רגע. אבל לא שמים עליגו.״
ה עול ם הזה 2073

טלויזיה ואלקסרוו־זזה זן־בוץ נגי־מסדיק

שתת-אמינות-אחריות

הפצה: סוכנויות קופנון בע״מ׳ח״א

א רו מו וצפוי
דלתות וקירות

קבלת מודעות
לכל העיתוני ם
ב מחירי המע רכ ת
ס פירסו אידי אל
אבן גבירול 110 תל־אביב
(פינת אנטוקולסקי)
טלפון 227118 ,227117

זה לא כואב להיות יפה! להרחקת מכון
שערות ל צ מי תו ת
בפנים וגבל חלקי הגוף
ללא מחט, ללא סימן או באב
בשיטה האלקט רוני ת החדישה

א0או\עוק0£
ב הנהל ת

מלכה אשר

בעלת דיפלומה בינלאומית

אלנבי 93 תל־אביב, טל 291492 .

חניה חופשית

^ 05פסח 7ו 0
בכמה שנים מקדימה
הטכנולוגיה שלה א ת מתחרותיה?
מפעלי סיטרואן, חלוץ יצרני הרכב עם הנעה קדמית ומגדולי היצרנים באירופה, מציעים לך את סידרת דגמי ה־ ,0 5
תוצאה של טכנולוגיה מתקדמת ובלעדית לסיטחאן -אשר כבשו את כבישי אירופה בזכות תכונותיהן המיוחדות.
אמינות: ה־ 0 5היא נואש
וראשונה מכונית אמינה שאינה
מאכזבת בכל דוו וככל חנאי מזג־אויר.
מנוע
מקורו• אויר חסכוני, שקט
ומאדיר ימים.
תיבת היאכים -
4הילוכים סינכרוניים, לפי בחירה -
תיבת הילוכים *>43110־ ׳ 0שיש
בה יתרונות של תיבת הילוכים
אוטומטית בפחות מחצי המחיר.