גליון 2074 מתאריך 1 ביוני 1977

מנו, שיש לנקוט יד חזקה כלפי פלוני ואלמוני,
עוכרי-ישראל.

דידה ארור יורד על המדינה, ואני
חושש מאד כי העולם הזה יהיה — שוב —
המיגדלור היחידי בחשיבה, הקול החופשי
היחידי של ארץ־ישראל השפוייה. האי היחידי
בים של תיקשורת כוזבת.

אני אומר ״שוב״ ,כי כבר היו
דברים מעודם.

״העולם הזה״ .שבועון החדשות הישראלי. המערכת והמינהדה :
תל-אביב, רחוב גורדון ,3טלפון 243386־ .03 תא־דואר . 136
מען מברקי :״עולמפדם״ .מודפס ב״הדפז־ס החדש״ בע״מ, תל־אביב,
רה׳ כן־אכיגדור. הפצה :״גד״ כע״מ. גלופות :״צינקוגרפיה
כספי״ בע״מ. העורף הראשי: אורי אכנרי. העורף: אלי תבור עורך
תכנית: יוסי שנון. עורכת כיתוב: נורית יהודאי * ראש המינהלה :
אברהם סיטון י מה׳ המודעות: רפי זכרוני המו״ל: העולם הזה בע״מ.
לאילי ההון השחור, טוב לישראל. עובדים
המבקשים לשמור על שכרם הריאלי הם
פושעים וחבלנים. וכן הלאה וכן הלאה.
ביקשתי להתארח הפעם במדור זה,
כדי להגיד לך כמה מילים, במיסגרת מדד
שיח המתמשך בינך לבינינו.
אני עושה זאת כעיתונאי, ולא כמועמד
לתפקיד פוליטי. כעיתונאי אני רואה את
תפקיד הכלי, שאני מופקד עליו, במסירת
מידע •שפוי, מאוזן, נכון — בציור תמונה
נאמנה של המציאות שבה אנו חיים.
תפקיד זה מתנגש כימעט תמיד עם
רצונו של השילטון, גם במישטר הדמוקרטי
ביותר. השילטון מעוניין בתיאור המציאות
בצורה הנוחה לו, כדי להצדיק
את מעשיו ומחדליו.

בכל שהשילטון פחות דמוקרטי,
יותר רודני, יותר קנאי, כן הוא
מתנשא יותר עם עיתון חופשי ולד
חם, הדבק במשימתו.

לפני •שבועיים התחוללה מהפכה בארץ.מהפכה
שקטה אך הרת־תוצאות.
יעבור זמן עד שתרגיש את מלוא עוצמת
השינוי שחל. אך החל מלפני שבועיים,
הכל השתנה. עתידנו הלאומי. תחזית חיינו.

וגם תפקידו של עיתון זה.

הקומיפאר הפוליטי של תנועת-
החרות ברשות־השידור אמר לפני כמה
ימים :״כל עובדי הרשות יצטרכו להתרגל
לסיגנון החדש.״

אימדה רכת־משמעות.

בעיקבות המהפכה, ישתנו כל כלי־התיק־שורת
בארץ .״הסיגנון החדש״ ישתלט על
כולם. התהליך יכול להתקדם באורח דרמא־תי,
או לזחול באופן הדרגתי. אך אין שמץ
•של ספק לאן הוא יגיע.
כלי־התיקשורת הממלכתיים — הטלוויזיה
והרדיו — יצטרכו להתאים את עצמם
למישטר החדש. מי שאוזנו כרוייה, יכול
חיה לשמוע כבר השבוע את הצלילים הראשונים
של המוסיקה החדשה.
בכלי־התיקשורת האחרים — העיתונים
היומיים — יהיה התהליך מהיר עוד יותר.
י י 1
הליכוד לא יכול היה לעלות לשילטון,
לולא כלי־תיקשורת אלה. אחריות נוראה
רובצת עליהם.
אחרי מילחמת יום־הכיפורים נעשה ניסיון
כלשהו לעריכת חשבון־הנפש בקרב
העיתונאים. מעטים היו מוכנים להכות
על חטא באופן אישי, אך רבים הודו כי
העיתונות ושאר כלי־התיקשורת נשאו באחריות
רבה למחדל. העיתונות השתתפה
במסע ספינת־השוטים מששת־הימים ליום-
הכיפורים. הם עזרו ליצור את תמונת־העולם
של ״יחי אנחנו״ ,״אנחנו ואפסנו
עוד״ ,אנחנו הסופרמנים, אנחנו הצבא ה־בלתי־מנוצח,
אנחנו גיבורי־התהילה.
אך מי שקיווה כי העיתונות תסיק מסקנה
ותגזור על עצמה תורת־חיים חדשה
בעיקבות המילחמה, טעה. במהרה נשכח
הכל. יום־יום הגישה העיתונות לאזרח צרור
ידיעות מובחרות ומנופות, שהתאימו בדיוק
להשקפת־עולמם של השליטים בכלי-
התיקשורת. ישראל היא המעצמה העולמית
מס׳ .1ארצות־הברית היא מושבה ישראלית.
עם הערבים אין טעם לדבר, מפני
שהם חסרי־כוח, וגם אין עם מי לדבר.
מפני שהם זוממים להשמידנו. מה שטוב

דברים אדה לא נאמרו רק בטא-
מרי־מערכת. הם נאמרו כעמודי
החדשות ובמהדורות-החדשדת, יום
אחד יום ושעה אחר שטה, תוך
סירוס שיטתי שד הידיעות, גניזת
הידיעות שדא התאימו לקונספציה,
ניפוחן של אלה שהתאימו לה,
עירכוב פרשנות עם העובדות בדי
ליצור את התמונה הרצוייה.
שוטפי־המוח לא הבחינו כמעשיהם,
כי הם היו שטופי־מוח כעצמם.
שטיפת־המוח־העצמאית של
כלי-התיקשודת היתה הדק משטי
פת־המוח הכללית.

ב* 17 במאי החליט עם ישראל החלטה
בלתי־שפוייה: להתגרות בעולם כולו, להיכנס
לעימות עם ארצות־הברית, לירוק
בפרצופו של העולם הערבי. אם רובו של
הציבור סבר כי זוהי החלטה שפוייה בהח לט,
הרי יש לחפש את אחת הסיבות ה עיקריות
לכך בכלי-התיקשורת.

מי שקובע את הנורמות, הוא
הקובע מהו נורמלי ומה לא.

בד התהליכים האלה יימשכו עתה
באופן מכוון ומואץ. זהו ״הסיגנון החדש״
שעליו דיבר הקומיסאר.
זהו סיגנונה של גאולה כהן, סיגנונו של
זבולון המר, סיגנונם של הרבי מלובאביץ׳
וסמי פלאטדישרון.

הוא ישתלט מעתה על כד פינה
של חיינו, על כד דף בעיתונות, עד
כל תוכנית בכלי־התיקשודת האלקטרוניים.

התהליך
יהיה, מן הסתם, איטי. חיידקי
הקנאות הלאומנית, שהיו קיימים עד כה
בכל כלי-התיקשורת, יתגברו עתה על כל
הנוגדנים ויכבשו את האורגניזם. מי שהטיף
עד כה לדיעותיו הלאומניות בשולי
העמוד, יפלוש למרכזו.

נציגי ארץ־ישדאד השפוייה בעיתונים,
ברדיו ובטלוויזיה, יקבלו
עצה טובה מעורכיהם להנמיף את
הטון ,״עד עכור זעם״ .אחר-כף
יידחקו קצת הצידה, בדי ליצור
״איזון״ .לאט־לאט תשתנה הפרופורציה,
עד ש״הסיגנון החדש״ ישלוט
ככל.

הממונה על שירותי־הביטחון לשעבר, אי־סר
הראל, סיפר בסיפרו כי במשך כמה
שנים ראה המישטר הבן־גוריוני בשבועון
העולם הזה את אוייבו המסוכן ביותר.
היו אלה השנים שבהן שלטו משה דיין
ושימעון פרס במדינה, מאחרי גבו של
״הזקן״ .אז הופעלו נגדנו שירותי־הביטחון
והמישטרה, התפוצצו הפצצות במישרדי
המערכת, נשברו עצמות העורכים, נעשה
ניסיון להקים נגדנו שבועון מתחרה שמומן
בכספי שירותי־הביטחון, ניתנה הוראה
לתיאטרון הלאומי להציג מחזה־הסתה
שנכתב נגדנו, ולבסוף הובן חוק מייוחד
כדי להכניס אותנו לבית־הסוהר.
כל האמצעים האלה לא שברו את העולם
הזה. להיפך, היתה זו שעתו היפה
ביותר של שבועון זה. קוראיו־נאמניו המתינו
מדי שבוע לגיליון החדש, בדריכות
ובמתיחות. הם לא הרגישו את עצמם כקוראים
רגילים של עיתון רגיל, הם ראו
בקוראי ״השבועון המסדים״ מחנה לוחמים,
ובפירסום כל גיליון אקט של מאבק.

כמאבק זה בין השילטון למכבש־הדפום
ניצחה המילה המודפסת.

אין ספק שאיסר הראל אכן צדק בהערכתו:
יותר מכל גורם אחר בארץ הכשיר
העולם הזה את הקרקע להתמוטטות
מישטר בן־גוריון, לכישלון רפ״י ולהחזרת
מידה של שפיות למדינה. עד למילחמת
ששת־הימים, כאשר שיכרון הניצחון והחזקת
השטחים פתחו את הפתח לתהליך ההקצנה,
אשר פירות־הבאושים שלו מונחים
עתה לפנינו.

עכשיו נכנסים לתקופה חמורה יותר
לאין שיעור.
קשה לחזות מראש מה עתיד להתרחש.
ייתכן שראשי המישטר החדש כנים בכוונתם
המוצהרת לשמור על חופש־העיתו־נות
במדינה — אם כי מותר לשאול מה
פירושו של חופש־העיתונות בעיני גאולה
כהן, למשל.

מכתבים
מי איבד את הבושה?
אחת מסיסמות־הבחירות של הליכוד
במערכת־הבחירות האחרונה, היתד .״הם
איבדו את הבושה שהיתר. מכוונת
כנגד מנהיגי המערך. עכשיו, אחרי צירופו
של המחדלטוד מיספר אחד לממשלת הליכוד,
אפשר להשתמש באותה סיסמה עצמה
נגד ראשי הליכוד: גם הם איבדו את
הבושה. רק שהם איבדו אותה הרבה יותר
מהר מאשר המפא״יניקים־לשעבר.
אסתר בחבוט, בת־יס
מה שמנחם בגין צריך עכשיו לעשות
זה רק לשכנע את גולדה מאיר להצטרף
לממשלתו, ואז אפשר להתכונן למילחמה
כבר באוקטובר הקרוב.
אברהם נאור, רנזת־גן
...צעדו של מנחם בגין מוכיח, שהוא
מפחד מפני השילטון. העובדה שהציע את
מישרד־החוץ למשה דיין מצביעה, אולי,
על בך שהוא סבור שאין בין מנהיגי
הליכוד איש המתאים לתפקיד זה. אפשר
לסמוך על בגין שהוא מכיר היטב את
האנשים שבמחיצתו.
מ. דן, חיפה
עד שלא הציע מנחם בגין את תפקיד
שר־החוץ בממשלתו למשה דיין, הייתי מודאג.
הקיצוניות, חוסר־הגמישות והיעדר-
הנכונות של מר בגין לפשרות, עלולים
היו להמיט שואה על עם ישראל. עתה,
כשמינה את משה דיין לשר־החוץ, נרגעתי.
עצם המינוי מוכיח שהממשלה החדשה
תלך לפשרות, לוויתורים ולנסיגות. עד
עכשיו לא היה מי שיסביר לעם כמה זה
תשוב, אבל עכשיו יוכל לעשות זאת דיין.
הוא כבר רגיל להיכנע ולהתרפס בפני
האמריקאים.
יוסף צ, תל־אביב
...בא לי להקיא
אבינועם ריכלין, הרצליה
סיפוחו של דיין לממשלת המילכוד היה
הקש ששבר את גב הגמל — את הגב
שלי, בכל אופן. מישהו מצטרף אלי לקנדה

נורית יזין, תל־אביב

אך ברוד כי מישטר כזה, בעל
סיננון כזה, מוכרה להתנקש בהו-
פש־העיתונות, כמוקדם או במאוחר.
ולו רק מפני •טיכיא למצבי־חירום
לאומיים, דמילחמה ולהתנגשויות
פנימיות, הנוגדים מטבע
מהותם את חרויות־האדם.

בשנים האחרונות נמצאו מחקים רבים ל-
העולם הזה. גם עיתונים אחרים העזו לחשוף
פרשות־שחיתות, להתגרות בבעלי־השררה,
למתוח ביקורת קטלנית.
מצב זה השתנה כעת כליל. חוששני כי
מחקינו ימצאו עתה יעדים אחרים ליצר-
החיקוי שלהם. לא יהיה נוח, וגם לא פופולארי,
ללכת עתה בדרכי העולם הזה.
חוששני שלפנינו תקופה ארוכה, שבה
נעמוד שוב לבדנו מול גלי שטיפת־המוח,
שבה נצטרך לקבל על עצמנו סיכונים רבים.
הדבר יחייב היערכות חדשה של המערכת
לקראת המצבים הצפויים. אנו מתחילים
עתה לתת את דעתנו על כך.
הדבר מחייב גם הידוק מחודש של היחסים
בינך, הקורא, לבין העיתון. כמו בימים
עברו. כאשר ״השבועון המסדים״
היה מוחרם, נרדף ומושמץ, אנו נהיה
שוב זקוקים לעזרת הקוראים לשם הגנה
על העיתון ולהפצתו בבתים רבים.

רבים מאנשי התיקשורת יגלו לפתע כי
בעצם, בסתר ליבם, היו תמיד בעלי תודעה
לאומנית צרופה, ותמיד האמינו בקודשי
בל גיליון של ״העולם הזה״
האומה. מי ששירת את האדונים הישנים, מהווה עתה תחמושת כמאבק על
מתוך תאוות־בצע, רדיפת־כבוד או שאיפה דמותה שד המדינה, שפיות־דעתה
לנוחיות, ישרת גם את האדונים החד וקיומה כמדינה דמוקרטית, מודרשים•
דרוש זמן כדי להסתגל ל״סיננון ה
קשה .נית, חילונית ונאורה. יש לדאוג
חדש״׳ אבל זה לא יהיה כל־כך
שתחמושת זו תניע ליעדה, שתהיה
ילמדו.
עיקר המלאכה ייעשה, כמובן, בשטח ה מצוייה כידי כד אזרח שירצה
חדשות. החדשות יוצרות את תמונת־העו־ להשתתף במאבק זה. לשם כך
לם. אם נעשה הסירוס עד כה באופן בלתי תהיה דרושה עזרתך הי^־לה.
לפני 27 שנים וחודשיים אימצנו לעצמנו
מודע, מחר הוא ייעשה בצורה מודעת.
למען ״המוראל״ הלאומי, למען החוסן ה סיסמה. נדמה לי שהיא רלוונטית כיום
נפשי של חיילינו, שיצטרכו להילחם ב־ יותר מכסי שהיתר. אי־פעם:
בלי מורא, בלי משוא-פנים.
מילחמה הבלתי־נמנעת, יתחילו לפברק את
החדשות. פחות ופחות נשמע עובדות הנוגדות
את התפיסה הקיימת. יותר ויותר
נקרא ונשמע ונראה שמנהיגינו החדשים
צודקים, שהעולם הוא אנטישמי, שהערבים
מתכוננים לכלותנו, שהסכנה רובצת
לפיתהנו, שהאוייב הפנימי מסכן את קיו
״עכשיו
אני רואה כטה אתה

לקראת האסון
איני באה להתייחם כאן לעצם מהות
הקטסטרופה שנפלה עלינו עם עליית הליכוד
לשילסון. על כך נשלם את המחיר,
עם פרעון השטר.
מר אבנרי מציין בכתבתו (העולם הזה
)2072 כי המוני עם ישראל, אשר בחרו
בליכוד ,״לא היו מודעים לכך במעשה
אשר יירשם בסיפרי ההיסטוריה, אבל הם
עשו זאת. המניעים של איש ואשה מהם
אינם חשובים. חשובה רק התוצאה: התוצאה
נוראה.״ זה נכון, ללא ספק.
מאידך ממשיך מר אבנרי ואומר :״העם
חש מה שהוא עושה, אולי לא בצורה
מודעת לגמרי. אך לפחות, מתחת לסף-
ההכרה, ידע היטב. הוא החליט לוותר
סופית על סיכוי לשלום, ולא חשוב באילו
תירוצים תורץ הדבר.״
קיימת כאן סתירה. מחד, המניעים של
איש ואשה אינם חשובים, חשובה רק
התוצאה.
מאידך ,״מתחת לסף־הברתו ידע היטב.״
המעשים שאדם עושה מתחת לסף־חב-
דתו אינם מודעים בהכרח לעושיהם, ובוודאי
לא במיגזר כה רחב של הציבור.
אנשים רבים שבחרו הפעם בליכוד, לא
בתרו בצורה ראציונלית. זאת היתר. ענישה
למערך. זאת היתד, מחאה נגד השילטון
(המשך בעמוד )6

גבר 70 וואט הספק
פטיפון חצי אוטומטי
טם ראש מגנטי
טיונר אבו 511/1/^ 11/1/סטריאו
ט״פ קסטות ״׳00181׳
זוג רמקולים 40,58-1250 וואט

נ ר שי ם מתיק/ר3אל טיואו

העולם הזה 2074

ארנם יהיה שר לכינוי, מים ואיכות־חיים,
בעוד •טמיר יהיה שר־בדי־תיק.
הבר־הכנסת חיים קורפו פועל למען נתינת תיק הבינוי
לשמיר, בתיקווה שיוכל לשמש סגן שר לענייני שיכון
תחתיו. התמיכה במגמותיו של קורפו נובעת מן הרצון
לבלום את עלייתו המהירה של הפרופסור ארנס,
המוזכר באחרונה כיורשו של בגין, ולאדדוקא מן
ההכרה בכישורי הצמד שמיר־קורסו.

אם שמיר לא יתמנה כשר הכינוי והמים,
ייאלץ קורפו להסתפק בראשות ועדת־הכספים
של הכנסת.

נדחתה הצווח הליכוד
להצרכה במישרווו
משה דיין אינו מתכוון להתפטר מהכנסת
ולהחזיר את המנדט שרו למיפלגת העבודה,
שברשימתה נבחר.
גם אם לא ייצא מינויו כשר־חוץ בממשלת הליכוד
לפועל, לא יחזיר דיין את המנדט ויישאר במיסגרת
סיעת יחיד בכנסת.
דיין עדיין חולם שתיווצר סיטואציה בה ייקרא לתפקיד
ראש־הממשלה. כיוון שכראש־ממשלה יכול לכהן רק
חבר־כנסת נבחר, אין דיין מוכן לוותר על מקומו
בכנסת.

מועמדי ו**צמן
דת 3ק, ד הרוזטב״ד
שר־הביטחון המייועד, עזר וייצמן. יצטרך להמליץ
לפני הממשלה החדשה על מועמדו לתפקיד
ראש־המטה־הכללי במקומו של רב־אלוף מרדכי
(״מוטה״) גור.

הכחירה תיפול, כנראה, על אהד משני
האלופים — הרצל שפיר, כיום אלוף־פיקוד•
הדרום, ויצחק (״חקה״) חופי, שעיתונים
כהו״ל דיווחו כי הוא עתה ראש המוסד.
שפיר,
הוא אחיו של ח״כ איש חרות אברהם חופי שכטרמן.
נהנה מאמונו וייצמן עוד מן התקופה
שכה חופי היה עוזרו כאגף המטה-הכללי.
האלוף (מיל ).ישראל (״טליק״) טל יישאר במישרד־הביטחון,
אלא־אם־כן יביע את רצונו לפרוש.
עזר וייצמן מתכוון להכניס שינויים מרחיקי־לכת
במיבנה מישרד־הביטחון, ודגש מיוחד יושם על אירגון־
מחדש של מערך הפיתוח והמדע הביטחוני, שייהנה
מיתר עצמאות ובראשו יעמוד הפרופסור יובל נאמן.
הכוונה היא לאחד פונקציות מקבילות במישרד־הביטחון
ובצה״ל, הקשורים למישרד־הביטחון אך לא
כפופים אליו ישירות.

הרצוג נשאר ־
כץ במקום דיניץ
בליכוד אין כל כוונה להחליף את שגריר ישראל
באו״ם, חיים הרצוג, אשר רבים בצמרת המיפלגה
מעריכים מאד את עבודתו. יחד עם זאת יש לשער
שלשר־החוץ הנכנס, במייוחד אם יהיה זה משה דיין
יהיה מה לומר בנדון.

לעומת זאת יוחלף כעתיד הקרוב כיותר
שגריר ישראל כארצות־הברית, שימחה
דיגיץ.
גם מישרה זו תאוייש על־ידי אחד מנאמניו של בגין.
שמואל כץ, שאף יצא לפני ימים אחדים לארצות־הברית
למסע־הסברה מטעם הליכוד.

ועדת־מינויים סודית
בתנועת החרות
ועדת־מינויים סודית, שחבריה הם הכרי־הכנסת
יצחק שמיר, חיים קורפו, משה א־::
ואיתן ליכני, הוקמה כסוף השבוע שעכר
על־ידי חכד־הכנסת מנחם בגין, כמטרה
לנכש המלצות לאיוש תפקידים שיימסרו
לאנשי תנועת החרות.
שלושה מארבעת חברי הוועדה — שמיר, קורפו וארנס
— מתמודדים על תיק אחד ואולי על שניים שיינתנו
לחרות בממשלה, נוסף על ראשות הממשלה ותיק-
הביטחון.

הכוונה המקורית היתה שחכר־הכנסת מיטה

אנשי הליכוד לחוצים בצבת הקיצוץ במיספר מישרדי־הממשלה,
ונוכחו לדעת שהעוגה קטנה מדי והנוגסים
בה רבים מדי.
על רקע זה הועלתה על־ידי אחת מעוזרותיו של עזר
וייצמן, מינה רייסר, הצעה שלפיה יתאפשר מינויים
של אנשי הליכוד למישרדים שבראשם יעמדו אנשי
המפד״ל, ולהיפך. ההצעה אומצה גם על־ידי אישים
בכירים אחרים בהנהגת הליכוד והוגשה למפד״ל, אשר
דחתה אותה מכל־וכל.

כל אהת מחטיכות הליכוד תשמור על
חזקתה על המישרדים שימסרו לה, וכך לא
יקרה שאיש המיפלגה הליברלית, למשל,
ימונה כסגן־שר תחת איש חרות או להיפך.

הסברה מקבילה, דבר מיותר לדעת אנשי הליכוד.
המלצת הצוותים היא, איפוא, למנות לענייני־הסברה
בחו״ל מתאם שלא יהיה חבר בממשלה.

אולם, איש מהכרי הצוותים לא העז, עד כה,
לדווח על המימצאים לכגין עצמו.

מרד נגד המסכי ל
במחוץ הצפוני
אנשיו׳של דב־ניצב חיים תבורי, מפכ״ל
המישטרה, ניסו כמיטך השבועיים האחרונים
לגלות מי הם קציני המחוז הצפוני
שהתמרדו נגד המטה־הארצי.
הפרשה נתגלתה לציבור הרחב כאשר סוכנות עתי״ם
העבירה ידיעה של אחד הכתבים שלה בצפון הארץ.
שבה נאמר כי קציני־מישטרה ביקשו גיבוי לשם
הפעלת יד חזקה נגד משמיצי המדינה ונגד ערב־ם
מסיתים, כדי להשתיקם. הכוונה היתה להציג את
המפכ״ל תבורי ואת צמרת המטה־הארצי כחלשים
ובלתי־מתאימים לתפקידם.

הקצינים המתמרדים נגד הקו המתץ שד
תכורי, ככר הודיעו לכתב עתי ״ם כי קיכדו
הבטחות לשינוי המצב, אך לא נקכו כשמות.

המטה־הארצי פנה אל אריה מאיר, כתב עתי״ם,
ששוחח עם הקצינים מהמחוז הצפוני במטרה לקבל
ממנו הבהרות, אך העיתונאי סירב לגלות מי
הם הקצינים שהתמרדו.

די*ר בנ״אדישר -
מנכי ל מעודד דהיימ

מדוע ש1ת3ן ת
גולדה

מנהיג הליכוד, ח״כ מנחם כנין, ימנה — עם
כניסתו לתפקיד ראש־הממשלה — את הד״ר
אליהו כך־אלישר לתפקיד מנכ״ל מישרדו.

שמועות שונות על מצב בריאותה
של גולדה נפוצו כשכועות האחרונים,
בעיקכות שתיקתה העקשנית מאז
מפלת המערך בכחידות. שמועות אלה
אינן נכונות, והסיכה לשתיקה אינה
בריאותית.
גולדה מאושפזת לצורך הערכת מצבה
כמחלקה ההמטולוגית (מחלקת הדם)
ככית־החולים ,,הדסה״ בירושלים.
היא תחזור כנראה כסוף־השכוע
הכיתה, אחרי שהפרופסור גבריאל
איזק, ראש השירותים ההמטולוגיים
כ״הדסה״ ,יסיים את סידרת הבדיקות.
גולדה נמצאת בטיפולו ככר יותר משלוש
•טניס.

בן־אלישר מנסה בימים האחרונים ״למכור את עצמו״
כשגרירה הבאה של ישראל בוושינגטון, אך יישאר
ככל הנראה בירושלים. למרות שהיו שרצו למסור לו
את תפקיד יועץ־ראש־הממשלה לענייני עיתונות בילבד,
הרי מנהיג הליכוד מוקיר מאד את פעולתו במערכת
הבחירות, ויגמול לו עליה ביד רחבה.

יחיאל קדישאי — מזכירו האישי של בגין
שישמש כעתיד כראש לישכתו — וכן־
אלישר, יהוו כעתיד את החוג המצומצם שד
יועציו ונאמניו הקרובים כיותר של כגין.

דא 0 3 1מישרד דהסבדתרחוץ ההצעה להקמת מישרד להסברת־חוץ, שהועלתה על־ידי
ח״כ מנחם בגין בעימות הטלוויזיוני שלו עם שימעון
פרס, תיגנז ככל הנראה.

ציוותי הליכוד, שבדקו את ההצעה, ה;
הוצאתה לפועל כרוכה כקשיים מרוב
שספק אם ניתן יהיה להתגכר עליהם:.
התנגדות חריפה של ועד עובדי מישרד־החוץ
להוצאת המחלקה מתחים סמכותו
של המישרד.

מכיוון שאי־אפשר יהיה לשכנע את אנשיי מישרד־החוץ
לעבור למישרד חדש, יהיה צורך בהקמת מערכת־

ח״כ מעור
ג:תאונת״דרכים

חכר הכנסת יורם ארידור, מראשי
סיעת הליכוד כהסתדרות, פגע כיום
הראשון שעבר כמכוניתו כהולך־רגל.
רגלו של הולך־הרגל נשכרה ופניו נחבלו,
והוא אושפז ככית־החולים ״אי•
כילוב״ ממש כשעה שכה עזב את
כית־ההולים מנחם כגין, מנהיג הליכוד.
התאונה
התרחשה, למרכה הפלא,
דווקא מול שער הכניסה לבניין ה-
וועד־הפועל של ההסתדרות, ושעה
ארובה ניראה ארידור משוטט בעצבנות
לאורך גדרות הבניין, שעליהן
התנוססו סיסמות כגנות הליכוד.
אחדי שנחקר כידי שוטרי ענף־
התנועה, מיהר יורם ארידור לכית־החולים
״איכילוב״ ,הפעם כדי לסקר
אצל פצוע התאונה.

ו?אבק >ול הרשות
לתיסנו! כדכד׳
ברשות־לתיכנון־כלכלי יחולו שינויים ניכרים,
כשהמגמה תהיה לחזקה ולהפוך אוחד. לגוף ייעוץ
רציני, לצד מישרד האוצר והמישרדים הכלכליים
בממשלת הליכוד.
על תפקיד יו״ר הרשות נאבקים הכלכלן ניסים ברוך,
וחבר־הכנסת הטרי איש חרות, יגאל כהן. אם יזכה
כהן בתפקיד, ימונה ברוך כמנכ״ל אחד המישרדים
הכלכליים.
אשר למדיניות הכלכלית, הוחלט בליכוד לשלם שכר
לחברי מועצות־המנהלים של החברות הממשלתיות,
במטרה לעודדם ליטול חלק פעיל בניהול המיפעלים,
למשוך כוחות־ניהול מעולים ולאפשר החלפתם של
מרבית חברי מועצות־המנהלים, שעד כה התייחסו
להשתתפותם בגופים אלה כאל חאלטורה.

ב״גגבו וארואסט*
נחקרו ע״ הט־שטו־ה
שני כוכבי הספורט הישראלי, הכדורגלן הבינלאומי
יהושע פייגנבוים מהפועל תל־אביב והכדורסלן מוטי
ארואסטי ממכבי תל־אביב, נחקרו על־ידי המישטרה
בקשר עם רכוש גנוב.

הם נלקחו לחקירה לפני כשבועיים, עד-ידי
כליטי היחידה המרכזית של מישטרת מהיז
תל-אכיב, בעיקכות גילוי רשת פורצים
שממנה קנו השניים מערכות סטריאו
כמחיר של כאלפיים לירות.
הפורצים גנבו מחנות בתל־אביב 28 מערכות־סטריאו,
ואחרי שנלכדו גילו למי מכרו את הסחורה. יחד עם
שני הספורטאים נעצר, גם כתב־הספורט ניקו
פרימו, אך אחרי סיום החקירה שוחררו השלושה.

תכשירי אקסקחסיב״ם עם 1 0 0ה 0 1 1 0 9 6ב^
לסיפול אינסנסיב• ולאיפור אופגתי
איכוו־טיבולי-ץ וופות, ובלעו: ,
* שפתון ־ פלוס 0 1 0 9 8 -קו.ו 7 061ו 0חו €1ז ס 3ז 1א .£ס - 0 . 0 .חדש !
שני שפתונים אופנתיים בקו פסהאחת: קרמי +מוכסף.
להגנה מפני יובש. באריזה מ הודר ת עם מראה ומבר שת 4 .גוונים ן והרים.

* מייקאפ־פלוס -קו £300 *431<61ץ־ו8חו1ן ז 30ז1א - 0.0.0. £חלש !
איפור קרמי נוזלי בפור מולה חד שה ו מהפכני ת ל איפור הפנים.
ל שמירת ל חו ת העור — גם לעור יבש ביותר 7 .גוונים אופנתיים.

טיפול איזטוסינ׳ -
לשמירת הגמישות ולהחזרת הלחות:
* 816 3 02.ז1ח06ח 0.0.0 0191078 00

קרם ל חו ת נוזלי לעור רגיל, יבש ויבש מאד.
* 8)6ז)ח 6סחס 6 0־0.11.0 018)111
קרם־טיפולי ליום, הפועל 24 שעות ביממה.
* 8)6־ו)ח06ח 61110 00־1.0. 01־0.1

קרם הזנה הנספג ב מ הירו ת,לעור רגיל ויבש.
* 6חז6ז 6 0ץ0.0.0 . £

קרם עיניים לכ ל גיל ולכל סוגי העור.
* 0 .0 .0 38006
מסיכת־פנים קר מית לעור רגיל, רגיש ויבש מאד.

318ז1ח6סחס 6 0וזז6ז <10ח0.0.0 . 08

קרם ידיים מעודן לטיפול ביום ובלילה.

1.0)100ץ4ס 0.0.0 . 0

תחליב־טיפולי לגוף מכף רגל ועד ראש.

המלכה של הקוסמטיקה

801^ 1׳\0.£
תכשירי היוקרה ״אולטימה״ח להשיג ב״כל־בו שלום״ ,ב״שקם״ ,ב־־המשביר לצרכן־׳ ובמקומות הבאים ברחבי הארץ :
* ״אדי־ ,אכן גבירול 50ת״א אדי״ ,ככר המדינה ת״א ג־ולי, דיזנגוף 09ו ת״א חד וליוה״ ,פרוג 5ת״א דנה״ ,יהודה המכבי 52ת״א מימוזה״
בן־יהודה 55ת״א מרים״ ,דיונגוף 272ת״א פאר״ ,אבן גבירול 94ת״א* .״סוליי״ נוה אביבים ת״א הדר״ ,קרניצי 40 רמת־גן פמינה״ ,שרי הנשיא
155 חיפה צילי״ ,הרצל 6ו חיפה נעורים״ ,החלוץ 48 חיפה נעורים״ ,הרצל 28 אי חיפה אלרואי״ ,טבריה * .טייכמן, נתניה אניה״ ,הרצליה* .
״ביוטי מרק״ ,כפר שמריהו טופז״ ,כפר־סבא עליזה״ ,פתח־תקוה מירי אורן״ ,בת־ים מסקוט״ ,ראשון לציון ורד״ ,אילת.

צוות ״אולטימה״ 11 ישמח לארח אותך בפגישות הדרכה אשר בהן תוכלי ללמוד ללא תשלום — כיצר לטפח את יופייך בביתך. הפגישות
מתקיימות ב״בית רבלון״ ,דחי חובבי ציון ,65ת״א, ונמשכות 3שעות כל אחת, בימים ראשון ושלישי משעה 3.00 עד שעה 6.00 אחר־הצהרים.

לבני מזל טלה — צפוי
שבוע פורה ביותר. ה בוס
יציע לנס הצעה
מעניינת מאד, אל תדחו
או ת ה. קבלו או ת ה
והשתדלו למלא א ת
דרישותיו על הצד ה טוב.
זה ישתלם לכם
ויש לכם סיכוי רציני
לעלות בדרגה. לך, ב ת
טלה, ייגרם השבוע
מפח־נפש קל מצד אדם

הקרוב

ברגע שתעמוד על סף
השינוי.המייווזל, תרגיש
כבול אל העבר. פעל בהגיון.
אל תיתן לרגש
לשלוט בך. גלה יותר
הבנה לבני מישפחתך.
אפילו אט הינך עייף
וחסר סבלנות. הקדם
לעלות על משכבך בלילות
במשך שבוע ימים,
צבור כוח. העסקים ימשיכו
במשך השבועיים האלה לפרוח. היזהר
מחבר טוב לעבודה, הרוצה להכשילך.

לבני ת או מי ם, צפוי
שבוע קל ביותר. בשטח
הרומנטי, הצלחו ת מ אתה
סחררו
ת. א ם
מצייר, הגיע הזמן ש תיקח
אתה מכחול לידיים.
זה שבוע בו תיהנה
מהליכה ל תי א ט רון,
קרי א ת ספרים
21 במאי
י 20 ביוגי
ושמיעת מו סי ק ה. בשטח
הפיננסי צפוייה
לך הצלחה, אך היה זהיר וחשב צעדיך.

1אומי0

אם אתה שואף לחידוש ס באורח חייו,
הזמן המתאים לכך הוא השבוע, הייה
יותר תקיף ועמוד על
זכויותיך. עליך לפעול
בהגיון. בקרוב יגיע
מיכתב לו ציפית זמן
רב• אל תשהה את מתן
תשובתך, ענה מייד
לטובתו ולטובת בני־מישפחתך.
אפילו אס
מצב רוחך ירוד ואת 23 בספטמבר ־
22 באוקטובר
עייפה עד מוות, אל
דאגה, החופש המייוחל
יהיה בשבוע הבא. בלה עם המין היפה.

כשאתה מצליח ל היו ת ערמומי או רע,
המחיר עלול ל היו ת
ת חו ביותר, גבוה שות
ה קינ א ה שלך עלולות
לסבך או תך יותר
ויותר. אתה נוטה להתרגש
מכל דבר ק טן. לרופא שתלך רצוי פסיכולוג א ם אינך
יכול להתגבר על המש ברים
בכו חו ת עצמך.
עקרבית, היי מודרנית.

11011

השבוע תסיי ם בהצלחה
תפקיד בו לקחת
חלק בעבר. אתה חוזר
שוב לעבודתך הקבועה.
היזהר מהתנג שויות בי נך
לבין חבריך לעבו דה.
האנשים שמקנאים
בך מ חכי ם שתעשה
מישגים כדי להשתמש
בה ם נגדך. עם קצת
עירנות תוכל להתגבר
על כל המיכשולים אשר יעמדו בפניך.

במישפחה לפי כל הסי,׳׳;

מנים, השבוע, הוא השבוע
שלך. כוכבך מראה
הרבה אושר. הפסקת
לזרוק חיציס מכאיבים,
ואתה שוב מסביר
פנים לבת־זוגתך
* 2באוגוסט -
ולעולם כולו. במישור
22 בספטמבר
המיקצועי יהיה עליך
לקבל החלטות רבות
וקשות. שקול את ענייניו בזהירות רבה.

אתה עובד יתר על המידה, ולוקח על עצמך
עבודות שהממונים עליך אינם מטילים
עליך. אתה בסך־
הכל בורג קטן במנגנון,
ואף אחד לא מעריך
זאת. לכן מוטב כי תפנה
את מירצך לאופקים
אחרים, אשר יביאו לך
יותר סיפוק והנאה. במישור
הרומנטי, תן לרגש
לשלוט בך. קשיחות
וביישנות לא יביאו
לך את החוויות המסעירות
והמהנות להן אתה מצפה.
המשך לשמור בקפדנות על הדיאטה.

קשת

שבוע מלא פעילות, מצפה
לך, סרטן, בשטחים
רבים. חלק משאיפותיו
בעבר — יתגשמו סוף־
סוף. עיסקה גדולה, אותה
אתה מתכנן כבר .
הרבה זמן, תצא לפועל.
בחיי המישפחה
רגיעה. לך, סרטנית,
מצפה הפתעה מצד ארס
קרוב ביותר, טיול אותו
תיכננת זה זמן רב, יצא אל הפועל. הוא
תחת השפעתך, ויקנה לך למה שחיכית.

היסודו ת ה אי תני ם שאתה עומד לבנות
יתנו בקרוב א ת פריים. או מנ ם נדמה
לך שבת זוגך מ תיי חסת
אליך בקרירות. אבל
אין מ קו ם לדאגה, היא
או הב ת או תך יותר מתמיד.
ה תיי ח ס אליה
ובהבנה,
בהת אפ קו ת
ואל תסבך אתא הב תבדמיונות-שווא.

2בדצמבר -
המשך ליהנות מגן-
19 ביננאר
העדן שיצרתם עד כה.
המאמץ בעבודה הוא
זמני. המשך להתמסר לה, המאמץ כדאי.

שוב אינך מלא מרץ ויוזמה, ומוטב שלא
תקבל על עצמך עבודות רבות השבוע.
האדם הקרוב לליבך
יגיש לך עזרה ממשית,
יסייע לך בגילוי חיבה,
ויעזור לו לעבור כמה
וכמה מיכשולים קטנים.
אל תדחה אותו, אפילו
אם נדמה לו שהוא זני מעצבן אותך. קח את
העניינים בידיים. שאף
20 בינואר ־
1$בפברואר
לשלווה ושקט נפשיים. ת הפעל את כל כוחותיך
לחיזוק תהליכים ישנים. צא לחופשת קיץ,
היא דרושה לך יותר. ליבשי פירחוני.

אתה עומד בפני צעד מכריע בחייך. ב-
שביע זה תחול תזוזה קל ה בי ח ס לגורלך
ועתידך. אחרי השלב
הזה, יבואו שלבים נוספים.
עבור או ת ם בלא
להיחפז א חד אחד. אל
תזרז א ת גורלך. אתה
עוד תגיע לאושר ה מקווה.
את, ב ת דגים,
תמשיכי לעשות חיים,
בלי היטב, צאי בחברה
19 בפברואר
20 במרס
והקפידי על מראך ה חיצוני.
כולם או ה בי ם
אותך ורוצים אך ורק בטובתך. א ת צו עדת
בצעדים ב טו חי ם לאושר הנכסף.
מכתבים הטרוריסט מנחם בגין, והסכנה שהוא ירכיב
את הממשלה הבאה ויעמוד בראשה,
כדאי להיזכר בדבריו של ישעיהו בן-
אמוץ :״ויקרא ביום ההוא לבכי ולמיספד
ולקרחה ולחגור שק. והנה שימחה וששון,
הרוג בקר ושחוט צאן, אכול בשר ושתות
יין, אכול ושתה כי מחד נמות.״ (ישעיהו
כ״ב .)12—13
שבמאי לוי, תזת-גן
עכשיו מיפלגת הליכוד עלתה לשילטון
בישראל. מיפלגת העבודה קיבלה בבחירות
מכה קשה, בגלל השחיתויות. עכשיו
התור של הליכוד ומיפלגת המפד״ל לקבל
מכה קשה. הממשלה החדשה שתקום בישראל
לא תהיה ממשלה טובה. שבועון העולם
הזה חייב עכשיו לגלות לציבור את השחיתויות
*של מיפלגות הליכוד והמפד״ל.
צריך שיגאל לביב ואורי אבנרי יגלו
לציבור בישראל את חשבוך הבנק בחו״ל
של מנחם בגין ראש־הממשלה המיועד, עזר
וייצמן שר-הביטחון המיועד, ואריק שרון.
יוחנן בהן, בית־השיטה
ספירת הקולות תמה. הספירה לאחור
החלה.
כנו לוי, חיפה

(המשך מעמוד )2
הקיים( .מר בן־אהרון צדק, במישדר הטלוויזיה,
לדעתי, כאשר אמר זאת. רק שמר
בן־אהרון האנטיפטי, ושבאופיו הינו אנטי-
דמוקרטי, יצר אנטגוניזם אצל כל פרט
ופרט, ומכאן ההוכחה הבנאלית והידועה
שפאשיזם אינו קיים בהכרח רק אצל
הימין, אלא גם אצל אלו אשר מתעטפים
באיצטלה של ״מיפלגת הפועלים״).
העם בחר בליכוד משום שנמאס לו
לספוג את כל אשר ספג במשך שנים
מהמערך. בצורה הגסה והפשוטה ביותר,
נמאס לספוג שתן בעיניים ולהכריז שוב
ושוב *שזהו גשם.
הזדעזעתי כאשר שמעתי חייל צעיר
אומר ש״לא נורא שרק״ח קיבל שני מנדטים
נוספים. בגין יוציא אותם מחוץ
לחוק,״ או שטויות מגובבות כגון ״מה
שדרוש לנו כאן זאת דיקטטורה לכמה
שנים.״ אבוי לנו אם זה מה שיבוא עלינו.
אני חוששת למדינה הזו, שאותה אני
אוהבת, וחוששת מחורבן בית שלישי
בגלל אנשים פאנאטיים כמר בגין, עם כל
יושרו ודבקותו הפוליטיים (ואולי דווקא
בשל כך) ,או בגלל אנשים בלתי-אחראיים,
ילדותיים ורברבניים שבוודאי לא יביאו
לנו פיתרון בשעה כה נחוצה, כמר עזר חפל קדוש
וייצמן.
יש לי עצה טובה, שכדאי שתמכרו
ברור היה, מאידך, שלהצביע עבור מיפי
אותה לקהל קוראיכם במדור ״אתה והלי-
לגת שינוי הוא להצביע לאחת משתי
המיפלגות שיעלו לשילטון, שכן זו תזדרז רה״ ,המיועד לכל אלה הרוצים לעשות
עסקים טובים. תפתחו חנויות לתשמישי-
לעלות על עגלת ד*,נצח.
אבל להאשים את העם בכך ש״המערך
הביא את העם לכך,״ בכך ש״בתת המודע
ידע מה הוא עושה״ זו טעות.
מה הביאו המיפלגות האחרות כאלטרנטיבה

זאת המדינה שבה אני אומרת ״ברוך
שלא עשני גבר,״ כי בכל זאת סיכויי
ההסתברות שלי להיהרג במילחמה הבאה
יהיו אולי קטנים יותר. אם כי כאזרחית,
גם בכך איני בטוחה. שהדי אמצעי־הלהי-
מה ״הולכים ומשתכללים ממילחמה ל־מילהמה.״
לידיה
דומנייבסקי, תל-אביב
קדושה, לכיפות סרוגות ולציציות. זה הולך
תוצאות הבחירות מזכירות לי סגן־אלוף להיות עסק לא־נורמאלי. אתם תראו בכמה
קופטי שבוי, שחקרתי במילחמת ששת־ מאות אחוזים יעלו המחירים של תשמישי-
הימים. הוא אמר לי אז, :״התפללתי לת קדושה אלה בעוד כמה חודשים, כאשר
בוסה קטנה של המוסלמים במצרים, אך
ממשלת ליכוד־המפד״ל תמשול בכיפה.
לא למפולת. הרי אני בכל־זאת מצרי.״
אליעזר גולדמן, חד-אביב
גם רוב הבוחרים שהצביעו כמחאה נגד
המערך, לא רצו במפולת המערך. הם הרי מיקי-מאוס לכנסת;
בכל־זאת ישראלים.
המפולת שהיתר ,,היא תוצאת ההתנהגות
איש־ב-שורה אני היום. ברצוני לבשר
השחצנית של יצחק רבין: הוא התנהג לכל בית־ישראל, כי בחודשים הקרובים
כאילו המדינה היא ירושה פרטית שלו. יגיעו ארצה שני יהודים נרדפים נוספים
התנהגותה -של אשתו בפרשת הדולארים — ,מיקי־מיכאל מאום, ודונאלד־דניאל
והתעקשותו של רבץ שלא להחליף את דאק.
אשר ידלין כמועמד לנגיד בנק־ישראל
השניים יעזרו לחברם, סלוטדשרון, לאבהתחלת
חקירתו — כל זה עורר בציבור ייש את הכסאות המיותמים בכנסת לקראת
הרגשה שפה לא מתחשבים בדמוקרטיה.
מערכת־הבחירות הבאה שלו. תושבי יש משה
ס ,.בת-ים ראל, היכונו: יחולקו צעצועים והבטחות
מפלסטיק בכל קרדרחוב. הישמרו מפני
לחמת לעיניים
שילטונות המם בדיסנילנד.
א. בן, רמת־גן
אבקש מאנשי העולם הזה, שבמקום
להתחיל לבכות על זה שהליכוד עלה
יתהילו על הכאב
לשילטון, יתאזרו בסבלנות ולא
לתקוף אותו כבר מההתחלה. אם אפשר,
הכתבה על ״היחידה •שנמחקה״ (העולם
אנא תייעצו למפלגת הליכוד איך לנהוג,
הזה ,)2072 על אסון מסוק היסעור, היתד,
אם במאמרים ואם בחקירות, בדי שהמים־ יפה וביטאה היטב את הכאב ברחובות ובליגה
הזאת לא תגיע גם־כן לממדי השחי ארץ על מותם של 54 החיילים שנפלו
תות שאליהם הגיעה מיפלגת העבודה. באסון. שתי הערות שאני מבקש להעיר :
כיתבז, חיזרו וכיתבו, והזכירו את פרשיות התמונה שפורסמה והראתה, כביכול, את
השחיתות, הביזבוז וניפוח המנגנון שהיו בנות משפחת כוכבי מתייפחות ליד הקבר,
בתקופת מיפלגת העבודה, כדי שכל זה
אינה למעשה של קרובי־המישפחה, אלא
לא ייעשה שנית. אני מקווה שאתם תהיו של שכניה הקרובים. אני גר באחור *של
להם לעיניים.
מישפחת כוכבי, ולכן הייתי מבקש ש יאיר
קינן, יפו
תתקנו את הטעות.
על אודות הבוחרים שהצביעו עבור היש
לי גם הערה מהותית לסיפורו של
ליכוד על־מנת להעניש את המערה ניתן אחד הניצולים, כי נשפט יחד עם שניים
לומר את הפסוק הבא :״הזורעים ברי מחבריו על־ידי דודו כוכבי ל־ 35 ימי-
נה — בדימעה יקצורו.״
מחבוש. זה קצת משונה, כי כחייל־לשעבר
שאוד פרידלר, קריית־שמואל ־שעסק בצד המשמעתי בצבא אני יודע
ברגעים גדולים אלה של התרוממות -שממלא־מקום מ.פ. אינו בעל סמכות לגהרוח,
קבלו נא את איחולי ואיחולי חברי זור עונש של 35 ימי־מחבוש, אלא-אם־כן
על התמורה ההיסטורית שחלה במדינה. היה להם מקודם עונש על־תנאי -של 28
תוצאות הבחירות מוכיחות כי העם׳ הכמה יום. מלבד שתי הערות אלה, אני מבקש
לסילוקו של השילטון המסואב של המערך לחזור ולהדגיש כי הכתבה ביטאה את
ששלט בו שלוש עשרות שנים, הוכיח הכאב שחשנו כאן ברחובות על מותם
בגרות לאומית, לא שעה לאיומים ולאז -של דודו וחבריו. תודה לכם.
קורא, רחובות
הרות־הסדק והעלה את האדם המתאים
ביותר לעמוד בראש ממשלת ישראל —
לא בידור
מנחם בגין.
אבי ליי, חיפה
בתור קורא -של העודס הזה, ברצוני
אחרי עליית הימין לשילטון, בראשות
(המשך בעמוד )8
העולם הזה 2074

חדש !

פרמה שרם 11
המלה האחרונה בסכיני גילוח כפולים !

,פרמה שרפ 11

הופך את מלאכת הגילוח
לחלקה יותר, נעימה יותר
והרבה יותר מהנה,
פרמהשרפ 11
לא משאיר שום
סיכוי לזקן!י

^1183

סו פר גילו ח בסופר ס כין

פרסה טרפ 0

חדש בומת־אביב

*חנגש ה שמ שה!
סלטים • ממולאים • תבשילים
גריל• צל׳ על הא ש •דגים
מאכלים מזרח״ם וארופא״ם
אוירה מיוחדת• ;

בדודצקי ,43 בפם ג טל.פ57ם! 4רמת אביב

מכתבים
(המשך מעמוד )6
לענות ליוסי ורטר מתל־אביב מעי דפי

עיתונכם.
הקורא ורטר כותב במדור ״מיכתבים״
(העולם הזה ,)2071 שצר לו על זה שהקללות
של הזמרת עליזה קאשי בטלוויזיה
נגד הערבים כאבו למר אליעזר
פומדנץ, והוא קורא לזה תוכנית־בידור.
האם קללות נגד ערבים נקראות אצלכם
תוכנית־בידור י אני מסופק אם הביטוי
״יהודי מזוהם״ היה מוצא חן בזיני ורטר,
והוא היה קורא גם לו כינוי־בידור.
נדמה לי שהכינוי הזה היה מזכיר לו
המון דברים אחרים, שהוא לא היה שמח
לזכור אותם. הקורא ורטר היה מעדיף
שכל האמנים יקללו את הערבים. אבל,
מר ורטד הנכבד: מסופקני אם הקללות
של עליזה קאשי נגד הערבים יחזירו לה
את בן־אחותה• שנהרג במילחמה.
אחמד מסאדווה, כפו־סולם

כאיתמר יעוז-קסט, בעל הוצאת־הספרים
עקד, המקבל תמיכה כספית שנתית קבועה
בסך 30 אלף ל״י ממישרד־החינוד־והתרבות
למימון הספרים היוצאים בהוצאתו,
לבקש מענק מקרן תל־אביב, וכיצד
נעתרו לו פרנסי ושופטי הקרן.
עיון ברשימת השופטים מראה, שכימעט
בכל השנים אלה אותם השופטים (השמות
הבולטים ביותר ביניהם: א.ב. יפה, אמיר
גילבוע, ראובן בר־יוסף, הילל ברזל, ב.י.
מיבלי) ,כאשר הם וחבריהם מתחלקים
לשתי קבוצות: בשנה זו אנו נכבד אתכם
בפרסים, ובשנה הבאה אתם תכבדו אותנו.
קשה לדעת העוון של מי גדול יותר:
של אלה אשר העזו פנים להתאוות לפרס
בפעם השניה והשלישית בעוד רבים וטובים
לא נהנו ממנו אפילו פעם אחת, או
של השופטים, אשר בשיפוטם הרע העוו
מישפט. יראה הציבור, וישפוט!
א. פלגי, תל־אביב

סליחתו של גולדשטיין

צרר! צריף להיראות

לפני שהקורא נחום ורדי מנהריה יבוא
להתריע כנגד גזענות בטלוויזיה הישראלית
(מדור ״מיכתבים״ ,העולם הזה ,)2072
כדאי שיקנה לו מישקפיים וינקה את
אוזניו. באיזו זכות הוא מסיק על סמך
כתבת־הטלוויזיה על חגיגות מירון, שאורי
גולדשטיין גזעני? הרי הכתבה לא היתה
בכלל של אורי גולדשטיין.
כ. כהן, ירושלים
• הצדק עם הקורא כהן. הכתבה שאליה
התייחס הקורא ורדי היתה של חיים
גיל, ולאורי גולדשטיין לא היה כל קשר
אליה. עם אווי גולדשטיין הסליחה.

זהו מיכתב ששלחתי לפרופסור אמנון
רובינשטיין, מיספר 2ברשימת המועמדים
של ד״ש לכנסת.
קראתי בעיתונים שאתה עשוי להתמנות
כשר-המישפטים. כידוע, מואשמים אביך
ואחיך בהחזקה בלתי חוקית של מטבע-
חוץ ובעבירות על חוק מס-הכנסה, במים־
גרת פעילותם כמנהלי־חברה.
כל עוד לא נגמרו החקירה המישטרתית,
וההליכים בבתי־מישפט בנושא זה,׳ לא
ייתכן שתיטול על עצמך את מישרת שר-
המישפטים, שכן אם תתמנה תעמיד את
עצמך במצב בלתי־נסבל.
אין צורך להזכיר למועמד למישרת שר־המישפטים,
שהצדק חייב גם להיראות, לא
רק להיעשות. לשר־המישפטים השפעה
חשובה בנושא קידימם של שופטים והע-
לאתם־בדרגה. כדי לסבל מראש כל אפשרות
של לזות־שפתיים, טוב תעשה אם
תסרב להתמנות כשר־המישפטים עד אשר

הצהרת תלמידיס
אנו, החתומים מטה, מצהירים בזאת כי
הפיסקה הראשונה במאמרכם ״ביודספר
לסקאנדלים״ (העולם הזה ,)2070 שבה נא

ש בו ע

בהגרלת הפיס סך הפרסים

4 $מיליון ל״י
פרס ראשון

750.000ל׳ י
קנה לך כרטיס ובוא
לטכס ההגרלה
מנהלת כית־ספר אורה כרמי
כבוד עם מישמעה
מר ש״כשתלמידי ביודספר יונתן בנתניה
•שומעים את השם אורה כרמי הם מגיבים...
בפחד.״ אינה נכונה. אין אנו מפחדים
מהמנהלת אורה כרמי, אלא להיפך. אנו
מעריכים אותה מאד.
בבית־סיפרנו יש מישמעת, שהיא דואגת
לה מאד, נמו שצריך להיות בבית־ספר.
בבית־סיפרגו ישנן החלטות דמוקראטיות
שבהן אנו זכאים להביע את דיעותינו.
יש לציין כי הצהרה זו לא נכתבה תחת
לחץ המורים אלא ביוזמתנו האישית.
מיכל אכרמוכיץ, ועוד 168 חתימות
של תלמידי כיתות ו׳ ,ד ו־ח׳
בבית־הספר ״יונתן׳ /נתניה.

נחסלאתהז׳ וקים !
כמה פעמים ניסית להפסר מהז ׳ וקים ולא
הצלחת 1לאחר חיטוי שלנו, אנו מחסלים את
הז׳וקים והחרקים ואת מקבלת תעודת
אחריות לשנה.
מודיעין 18ר״ג, טל5 790114-6אילת, טל 3012 .־.059
היתר משרד הבריאות .21 :רש׳ עסק 181/75

* ״ תן עמיחי

הדברת

הציבור ישסוט
קרן תל־אביב לסיפרות ולאמנות הודיעה
באחרונה את שמות הזוכים במענקים
לשנת .1977 והנה, מה נדהמתי להיווכח ש שישה
מן הזוכים בפרסים זוכים בהם כבר
בפעם השנייה, ואחד מן השישה (ע. בן-
נוריון) אפילו זוכה בו בפעם השלישית(!).
וכל זאת, בשעה שרבים וטובים אחרים
המגישים מועמדותם זו השנה השישית
או השביעית, לא זכו בפרס אפילו פעם.
קשה להבין כיצד, למשל, העז אדם

יכריעו בתי־המישפט סופית במישפטם של
אביו ואחיך.
רמי הרטל, תל־אביב
י ד לין ^י דין
בגיליונכם (העולם הזה )2070 מיום 4
במאי פורסמה רשימתו של יגאל לביב,
שבה נכתב בין השאר כי שר־החינוך והתרבות,
אהרון ידלין, שוחח עם הפרופסור
ייגאל ידין, שביקש כי אגף־העתיקות ב־מישרדנו
ייתן לו מיסמכים שונים. עוד
נאמר בכתבה, כי השר סיפר על כך ל־עוזרו־לשעבר,
ניסים אלמוג, וכי היועץ
המישפטי של המישרד, ד״ר צבי כהן,
דיווח לאחר־מכו לשר־החינוך שידין קיבל
מה שביקש.
הנני מבקש בזה להבחיש את כל מה:
שנאמר בכתבה הנ״ל. שר־החינוך לא שוחח
עם הפרופסור ייגאל ידין בנושאים
הקשורים למיסמכים כלשהם, וממילא לא
נתן כל הוראה לסייע לידין וגם לא קיבל
דיווח כי הוראתו מולאה.
ישראל כהן, דובר מישרד-
החינוך־והתרבות, ירושלינד
• יגאל לביב מגיב: נימים אלמוג
אישר את העובדות שהשר מכחיש. אני
מאמין לאלמוג.

מזי 17י ם
ה י1דרח ייז י

מכתבים
השיטות ש? 7ביב
ברצוני להתריע על שיטות עבודתו של
יגאל לביב, באמצעות מיקרה פרטי שאירע

בהסתמכו על ידיעה אנונימית בלתי-
מוסמכת, שהופצה במיסגרת פעילותן המוגברת
של המיפלגות ערב הבחירות, החל
לביב מתקשר אל אנשי־מפתח בעיריית
ירושלים, ביניהם דובר העירייה, כדי לברר,
אצלם אם נכון הוא שהסטודיו שלי
לצילום ביצע שירותים עבור המערך מקופת
עיריית ירושלים. הוא אף טען שיש
בידיו חשבונות המעידים על כך. אך העובדות
לא היו נכונות. החשבונות, שהוז מנו
על-ידי המערך, שולמו על-ידו, ובידי
לביב לא היו המיסמכים. לאחר יומיים של
עוגמת־נפש, הואיל יגאל לביב להתקשר
לעירייה ולהבהיר, שמחוסר הוכחות אפשר
לראות את העניין כמחוסל.
דומני שצורת עבודתו של יגאל לביב
מחייבת יתר ביקורת ופיקוח מצד עורכי
השבועון, אחרת יהפוך העולם הזה לעיתון
בלתי-אמין ושוחר־סנסציות, ובכך תיפגע
מטרתו כמתקן חברתי.
נראה לי כי יגאל לביב חייב להיות
מודע לנזק הציבורי שמעשיו עלולים לגרום
במיקרה של טעות, ולא לראות בפחי-
תות־כבוד לפנות לנוגעים בדבר ולהתנצל,
כשהדבר נחוץ.
שו קי ק ץ, ירושלים
• יגאל לביב מעיר: בעיקבות מידע
שהגיע אלי, פניתי, לדובר עיריית ירושלים
וביקשתי בדיקה של העובדות. אחרי 111־
מיסמכיס שהובטחו לי על־ידי המודיע לא
הומצאו, הודעתי לדובר כי תשובתו מספקת
אותי. היה זה הצעד המינימלי שנוקט
על־ידי כל עיתונאי המקבל מידע.

חקירה תוף השפלה
ב־ 30 באפריל חזרתי ממסע ביחו״ל -לני
מל־התעופה בן־גוריון. במטוס שלי היתה
קבוצה גדולה של ערבים ישראלים. מייד
עם רידתנו מהמטוס הוקפנו באנשי ביטחון
שהחלו לרכז בצד אחד, לא בעדינות
יתרה, את כל מי שחזותו נראתה ערבית.
שמעתי ביטויים מעליבים שבהם השתמשו
אנשי־הביטחון כלפי הערבים. מסרנו
את דרכונינו, ואחר־כך נדרש איש־איש
להוכיח את ״כשרותו״ בעיני אנשי־הביט־חון.
כשגילו שאני רופא, בן למישפחת
עולים, ושאשתי הינה קצינה בצה״ל, היתד,
התגובה הבעת־צער.
האם במדינה זו, המתפארת בשיוויון-
זכויות של אזרחיה, ניתן לחקור אדם תוך
השפלה, על סמך מראהו החיצוני בילבד
(חזותי אינה פולנית טיפוסית)? צר לי,
אך תופעה זו הזכירה לי את תקופת ההש פלה
של חוקי נירנברג. ברצוני לקרוא
לשילטונות הביטחון לתת הסבר לתופעה,
הגורמת צער יומיומי לערבים תושבי וילידי
ישראל.
ד״ר טריסטן טרידם, ירושלים

איפה היחס ץ

מזה זמן רב שהעולם הזה מפרסם פרשה
חמורה, המדברת על אמינותו של הטוען
לראשות הממשלה, ייגאל ידין. אינכם מתעצלים
להגיש תלונות וקבילות במוסדות
המתאימים, ולהפעיל לחצים בהתאם. כל
פרט ורסיס חומר שבידיכם — מתפרסם.
מצד שני, יש מישפחה אומללה בגיב־עת־אולגה
שזכתה בפירסום בשבועון
(״משפחת איוב מגבעת״אולגה״ ,העולם הזה
,)2045 אך בקישר אליה אין אנו שומעים
שאתם מפעילים לחץ על המוסדות המתאימים
למצוא פיתרונות הולמים למצוק-
תה. מדוע?
כנימץ שיר־אנקורי, כפר־סבא

רושם מוטעה
מפירסומי מחנה של״י נוצר הרושם, כאילו
אגודת אוהל־יוסף בירושלים, הצטרפה
למחנה של״י. העובדות הן שאוהל־יוסף לא
הצטרפה, ולא תומכת, בשום מיפלגה פוליטית.
נכון לציין שאני, יושב־ראש האגודה,
הצטרפתי למחנה של״י כנציג צל״ש
— צעירים למען שכונות — תנועה חדשה
שהוקמה לפני חודשים אחדים, וסבורה
שרק במאבק פוליטי, ניתן להביא
לפיתרון המצוקה והפער החברתי.

ימץ סוויסה,
יושב ראש ״אווזל־יוסף״ ,ירושלים

ב21-ב!
חובלו לקבוע
את דווותה
עול ההסתדרות
בבחירות להסתדרות צריכים לקחת חלק כל חברה
וחבר בהסתדרות,על מנת לקבוע את דמותה,לחזק את כוחה
ולהשפיע על דרכה.
אל תוותרו על הזכות לבחור את מוסדות ההסתדרות .
עקבו אחרי הפרסומים השונים המספקים מידע
שוטף על הליכי הבחירות.

ההסתדרות היינות בשבילו.
ו הבהירות 21.6.77 :
ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל־ ועדת הבחירות המרכזית
ועידת ההסתדרות• ועידת נעמת• מועצות הפועלים

רו ב ק
המתנה היפה כיותר
קבלת מוד עו ת
לבל ה עי תוני ם
ב מ חירי ה מ ערכ ת

פירסו אידיאל
אבן גבירול 110 תל־אביב
(פינת אנטוקולסקי)
טלפון 227118 ,227117

חניה חופשית

העולם הזה 2074

בפא רי ס, צרפת
דרוש

עיתונאי(ח< /מ ת רג ם >ו) 1
מנסח>ת< ב או ג לי ת
כ י שורים :
עברית שוטפת, אנגלית שפת-אם או כושר מקביל לכן,
כתיבה במכונה לאטינית, שייכות למחנה-השלום
(של״י, חד״ש, פנתרים, מצפן).

תנ אי ם :
חוזה

לשנה.

2200 פראנק /לחודש.
לפאריס ובחזרה ישולם.
ל פנו ת עם תו ל דו ת -חיי ם :

כרטיס־טיסה

ישראל ופלס טין, ירחון מדיני
ת״ד ,4379 תל־אכיב

1/11
1ו 11׳ .:

סטודנט !
באיסתא חושבים
ר ק עליך.
כל מה שמציעים

מתאים לחלזמותיך, לגילה ובעיקר לכיסך.
לבחירתכם איסתא־אופירטורס באירופה. טיסות
סיורים חלומיים איסתא״מליה

אשת סטודנט !
ר ק באיסתא
חושבים גם עליך.
בל מה שמציעים
לבעלי ך,
ניתן גם לך
ולילדיכ ם.
במחירי סטודנטים.

טיסות מת־־א לאירופה ולארה״ב, טיולי צעירים וסטודנטים שכר פנים אירופיות מוזרות.
באיטליה וספרד.

עוד ב אי סתא: תעודת ס טו דנ ט בינל או מי ת, הפלגות, כ ר טי ס מנוי לרכבות ועוד.

איסתא

תל אביב -רח־ בן־יהודה ,>109 שד׳ בו־גוריון) טל 64/5:ז • 247 ירושלים -רח׳ אלישר ( 5׳1י קפה אלסקה) טל 225241:
חיפה־בית הקרנות רה׳ הרצל(חדר )245 טל 669139:

ה וו ולחהזה 74ה 9

בזכו ת התגובה השקטה
התגובה שהגיב השמאל, לצערי, כולל מ חנ ה של״י
שאני חבר בו, לחילופי-השילטון — הי ת ה, לטעמי, נרגשת
מדי ו ח סר ת שיקול־דעת.
אין צורך ל הסביר את הרגשת האכזבה מתגובתו של
יצחק בו״אחרון — איש ההגות והעקרונות — אשר
ב מ קו ם לעשות א ת חשבון־הנפש שלו סירב לקבל
את דין הבוחר.
במא מר מוסגר: בשיחות רבות שהיו לי עם אנשים
מהימין (לפני הבחירות האחרונות) ,נהגתי לטעון, כי
עליית הליכוד תביא א ת הקץ לד מוקר טיה ן התשובה
שהיו משיבים לי הי תה, בערך :״גם אנ חנו חוששים
מכך, אלא שה מקור לח^ש — הוא האנרכיה שיחולל
השמאל״ .א ם לשפוט על־פי דיברי בן־אהרון — צדקו
בני־שיחי. למרבה המזל, ב מיקר ה זה — בן־אהרון
הוא חריג ב מ חנ ה העבודה.

הסכנה ל חירויו ת אלו צפוייה, אולי, ב טוו ח ר חוק יותר
— א ן ברוב ת מי מו תי נפתה אני ל קוו ת שעד אז יחול
שינוי ל טוב ה, ועל כך בהמשך.

• הסיכוי ל״הוצאת מ תוק מעז״.
הסיבו ת להיווצרות המצב ידועות, אך אמנה אותן
לצורך הסדר המח שבתי :
ראשית: הרצון להחליף א ת השילטון. העם לא בחר
במצע הליכוד, העם רצה בשינוי ולא האמין שד״ש תביא
לו א ת השינוי.
שנית: על רקע הרצון לשינוי, אי חר ה להופיע ד״ש
כאלטרנטיבה למערך כמיפלגת ״מרכז״ (אילו ה קדי מ ה
ד״ש להופיע, היתה ממלאתאתה תפקיד שמילאו
הציונים־הכלליים בשנות החמי שים, ולא מן הנמנע

ומכאן — למס קנ ה: עת היא לחשבון־הנפש במחננו,
אך לא עת לקונן !
חשבין־הנפש צריך להיעשות על־פי ראשי־פרקים
אלה :
• הסיבו ת למהפך הפוליטי
• הערכת המצב הנוכחי

! שחס

נראה שכל הסכנו ת חללו היו צפויות גם אילו ניצח
המערך במערכת״הבחירות ה א חרונ ה, בעוד מ חנ ה של״י
חיה מגיע להישג שאינו טוב בהרבה מהישגו הנוכחי.
ואפרט: ערב הבחירות הב טי ח פרס א ת דחיית ההכרעה
בעניין יהודה ושומרן ן. אינני ב טו חאם גישה זו אינה
מסוכנ ת יותר לשלום מגישתו של בגין, אך זה מצריך
מא מר מייוחד בפני עצמו.
גישתו של בגין מ סו כנ ת יותר בשאלת הה תנחלויו ת,
אך כלום מו טב הי ה לנו אילו קר ה הדבר בעוד כשנתיים,
א חרי מו״מ עם מדינות ערב, שבסיומו היה פרס
״פונה אל העם״ ז או שהדבר היה קור ה אחרי התפוצצות
בז׳נבה, על רקע הייצוג הפלס טיני ז

ואולם, לצערי, גם תגובתו של לובה אלי אב בי טאה
מידה של קדרות והסקתמס קנו ת שאינן ל טוב ת העניין.
עם כל החרדה שאני חרד מקו אליציה ממ שלתית
בראשותם של בגין, שרון ובן־מאיר, עדיין אינני רואה
מקו ם, בוודאי לא לצורת התגובה של בן־אהרון, אך
גם ל* לנימתו ול מ ס קנו תיו של לובה אליאב.
גם אם אין צורך ל הסביר אתה הס תייגו ת הברורה
מתגובת בן״אהרון, רואה אני צורך ל הסביר א ת הביקור ת
על נימת דבריו ומס קנו תיו של אליאב. בהגיבו בפני
הטלוויזיה על תוצאות הבחירות, א מר אליאב, כי
תוצאות הבחירות הן שואה לאומי ת, וכי יותר מ שהוא
מצר על אי־חצלחתו של מ חנ ה של״י — דואב ליבו על
מפלת המערך. להלן א סביר מדוע עדיין מוקד ם (ואין
צורך לציין שלפחות מבחינה טאק טי ת לא רצוי הדבר)
לדבר על שואה ל או מי ת. אול ם כבר כעת או מר, בכל
גילוי־הלב ובמלוא ה אחריו ת: הייתי ״נותן״ לליכוד
עוד מנדט כנגד כל מנדט נוסף שהיה מחנה של״י
מקבל כנגדו, עד לגבול של 54 מנדטים לליכוד ו־12
מנדטים ל מ חנ ה של״י.

הסכנו ת המוח שיות והמיידיות הן, בעיקרן: הרעה
בסיכויי השלום, הר חב ת הפערים החבר תיים, וה שלטתה
של אווירה לאומנית־דתית.

בן־אהרון

אליאב

אכזבה

קדחת

שאלה היו מצטרפים אליה) ,ו מחנ ה של״י — כשמאל
ליבראלי בריא יותר.
ציון סיבו ת אל ה חשוב לצורך הניתוח שלהלן. א ת
הערכת המצב הנוכחי יש לעשות על״פי שלושה קריטר יונים

• ממה אין לחשוש
• ממה יש לחשוש
• מהם החששות המיוחדי ם לגבי עלייתו של
בגין, לעומת הנהגתו של פרס.
בטווח הזמן הקרוב אין, לדעתי, סיב ה מוח שית
לחשוש מפני אבדן של חירויו ת -האזר ח העיקריות,
דהיינו: שילטון־החוק, חופש־הביטוי וחופ ש־ההתאגדות.
אני נוטה להא מין שבגין חרד מ מיל חמת -א חי ם, ושבתוך
מחנ הו המורחב רבים המתנגדים לשלילת חירויות אלה.

כיום עדיין קיי ם מרחב-מה של תימרון פוליטי, שבו
תוכל ל תמוך הממ שלה שאחרי ממ שלת הליכוד. בתמי מותי
הרבה נראה לי שה״ליברלים״ שבליכוד לא ישלימו
עם מישטר של צנע כלכלי (בלשון המעטה) ,אשר יתחייב
כתוצאה מלח צים כלכליים מצד ממ שלת ארה״ב. ב מי קר ה
כזה צפוי פירוק הליכוד, ואני מ קוו ה שזה יקר ה עוד
לפני שארצות ערב תוכלנה לראו ת בכך משום סימן
לחולשה ל או מי ת.
השאלה הח שובה היא: מה ייעשה עד שדברים אלה
יתרחשו? ל שאלה זו חשיבות מכרעת גם א ם מוטעות
מרביתן של הערכותי הנ״ל, ואולי דווקא אז.
נראה לי כ מו קדם מדי הרצון לשתף־פעולה עם
המערך. המערך ה ת מו טטוקרס, ב היו תו נבוב ורקוב.
מחנה של״י אי ח ר להגיע אל העם, ועליו להדביק א ת
הפיגור. תפקידו הנוכחי של מ חנ ה של״י הוא ל ה קי ם
מיפלגת שמאל ליבראלי מתקדם, הדוגלת בעקרונות
המדיניים שבמצע ה מ חנ ה לכנס ת התשיעית, והנהני ת
מב סי ס רחב בעם.
המשימה היא, איפוא, אירגונית בעיקרה, דהיינו
גיבוש הדוק של מרכיבי ה מ חנ ה וקניי ת א חיז ה בעם.
זמנו של שיתוף־הפעולה עם המערך יבוא במועד
מאוחר יותר — כאשר, מצד אחדי חלי ם המערך מחוליו,
ומאידך יתגבש מ חנ ה של״י, כגורם בעל־מישקל.

מיכאל חמר׳,

עורר־ד־ו.

קו־י ת ־ ע 1מ 1נ ה

;סוזנס חז ח

תותחי על סף בתינו
בניגוד למה שאמר יצחק בן־אהרון בליל מוצאי
הבחירות, שהנטייה ימינה היא תוצאה של הענשת
המערך, אני סבור כי ההצבעה מב טאת התגברות עצומה
של מגמת ה סיפו ח בכל צורותיה, עד כי קול ה של של״י
נשאר כ קול קור א במדבר.
זהו מיכתבי הראשון למערכת כלשהי, ואני כותב
אותו מ תוך חרדה, במ שמעותה הפשוטה של ה מיל ה,
אליכם, בי אני חושב שלמרות ייצוגכם הדל נועד לכם
תפקיד חשוב ב ת קופ ה הקרובה, שחובה עליכם להצליח
בו יותר מאשר במערכת־הבחירות.
הייתי רוצה לומר משהו על הכישלון המוחץ של
גוש השמאל. ז הו כישלון שאינו מחוייב המציאות, כי
ברור לי שהרוב המכריע בעם ה תו מך ב סי פו ח יהודה
ושומרון, עושה זאת לא מתוך הני מוק של ״זכותנו על
ארץ אבו ת ״ וגם לא בגלל נימוק ״גולדה״ של ״אנחנו
ניצחנו אז מגיע לנו״ ,אלא בגלל הני מוק של ״ ה תו ת חי ם
על סף בתינו״ .בנקוד ה זו אני רואה א ת כשלון של״י
וכשלון ה שמאל בארץ בכלל.

של אריק.
לא הייתי כותב מיכתב זה, א ם כל מה שהיה לי
לומר הוא כמ ה נכשלתם ולמה. אני תמכ תי בשל״י
בבחירות, כי בפירוש אני מאמין בפתרון מעשי על״ידי
חלו ק ה, ואני מאמין כי סיפו ח ואפילו אי -ה חל ט ה נו ס ח

אפס סיכון. צריכים היי ת ם לומר כי
אפשרי עם
ממשלה ישראלית חייב ת ל קו םלמ חר תהקמתה, ולומר
לערבים כי אנו מ ת חיי בי ם לפנות א ת יהודה, שומרון
ורצועת עזה תוך, נאמר, חמש שנים, בתנאי שבחמש
שנים אלו מו קמת מדינה ב שטחים ה אלו על כל מוסדו תיה
פרטלצבא, שתקלוט א ת מי שרק תרצה
ושתשים בראשה כל מי שתחפוץ בו, א ם זה עראפאת
או חבש. ב מק ביל יתחייבו מדינות ערב ליישב א ת
הפלסטיני ם שלא יי ק ל טו ב מדינה ה מו קמת. תהליך זה
יכול להתבצע תוך נוכחו ת צבאית ישראלית מלא ה
ב שטחים,
במשך חמש שנים אלו צריכים ל היפ ת ח הגבולות
בין מדינות ערב לישראל לסחר חופשי, וכו׳ וכו׳—

יש לי הרושם, כי סיגנון כזה אינו לרוח של״י, והוא
אולי ניצי מדי, אבל נראה לי כי רק תהליך מסוג זה
מסוגל לעצור א ת מחוגי השעון הנעים לאחור ל קר א ת
ה מיל חמה הבאה, וזא ת מבלי לקחת, בעצם, סיכון
בטחוני כלשהו. רעיון מסוג כזה אולי ייד ח ה על־ידי
הערבים, אבל אני סבור כי בסופו של דבר י תקבל,
וגם א ם ייכשל הרי אפשר י הי ה לומר כי מיצינו א ת
האפשרויות.

גם א ם הנ הג ת של״י, רואה ב ח לו ק ת ארץ־ישראל
בראש־ובראשונה צו מוסרי, הומני וכו׳ ,דבר שאגב אינני
מ ס כי ם עימו, הרי היי ת ם חייבים להבין כי בני מו קי ם
כאל ה לא בונים היום במדינת ישראל מיפלגה בעלת כוח
משמעותי.

אבל הנקוד ה הח שובה ביותר היא שסימון כזה היה
מוצא לו א חיז ה כאן אצלנו, ו הי ה מ הוו ה מישקל-נגד
לנימנק ״ ה תו ת חי ם ״ שהשתרש בעם לל א -ת קנ ה.

אסביר א ת דברי ביתר פירוט. מערכת-הבחירות של
של״יהת חי ל ה בדיברי״שיכנוע של מאיר פעיל, בדבר
היתרון של מי לחמה מגבולות ה 4 -ביוני. א ת מי רציתם
לשכנע בדברים אלו ז אני מס תובב ושומע ויכוחים בין
אנשי שמאל נלהבים לאח רי ם, וכשאומרים להם :״טוב,
נ קי םלהם מדינה פלס טיני ת ואז ירצו א ת תל־אביב,
אז מ ה עשינו ז״ צר לי, אבל אין לאנשי השמאל תשובה
על־כך.

פסי׳מיות

בני ת ם מערכת־בחירות על כוונות לשלום אצל הער בים,
על כוונו ת טובו ת ועל צווים מוסריי ם. אך ני מו קי ם
מסוג זה אינם יכולים לעמוד מול נימוק ״ ה תו ת חי ם ״

גולדה, שהיתה מנ ת -חל קנו 10 שנים, מביאים מל חמה
אחתל״ 7—8שנים.
הנקוד ה העיקרית שעימה הי ת ה צריכה של״י ללכת
לציבור היא, כי אין ב ח לו ק ה סיכון בטחוני, כי הדבר

שרץ

לשל״י יש כיום תפקיד חשוב בכנס ת. קו ל ה הוא,
אולי, הכרח היחידי שנותר לעצור א ת ההידרדרות
ל מל חמה, אבל חובה להבין שעליכם להציג תוכנית
אל טרנטיבית ל סיפו ח, שלא תסתמך על כוונות השלום
של הערבים ועל איתותי־ה שלום ממדינות ערב שאיש
לא קול ט או תן בארץ, אל א תעמוד על עמודים מוצקי ם
שהמרכזי בהם, הוא לצערנו, הכוח הצבאי.
זהו גורם המדבר, כנראה, יפה ללב כולנו, יהודים
וערבים כאחד.
ב תיקו ה שתצליחו במאב קכ ם בכנס ת, ושנהפוך
למחנה של ממש.

ישראל שחל.

י רו ש לי ם

ה־ 8.)( 548 של נשיונל אינו
יודע חוכמות.
אם לא תכוון את
כפתור העוצמה
שלו לדרגה
מתקבלת
על הדעת,
הוא ירעיש
את אוזניך בעוצמה אדירה של
3.5וח (18ע]!)11
-וזה עלול להיות לא נעים.

אבל ה־ 11)} 548 יודע גם
להיות נחמד.
משובח,
יש בו רדיו
טייפ קסטות משוכלל עם מנגנון
עצירה אוטומטי, מיקרופון פנימי,

אם מתחשק לך להתידד אתו,
בוא לאולם התצוגה של נשיונל,
ברח׳ אבן־גבירול 18ת״א,
או לאחת החנויות המובחרות.
ה־ 8.$ 548 ידבר אליך, יאזין
לך וישעשע אותך.
ועם תכונות אנושיות כאלה,
אל תתפלא אם הוא עוד יגרום לך
להתאהב בו.

מיקרופון פנימי.

רמקול ענק בקוטר 18ס״מ (
שכלולים ופעלולים.
1131101131 צעד קדימה אל המחר.

10.־5 01 1^ 315050113 £16011 וח 3וז(זח 3ז 615ו611ז 108 3חו<1 ! 601ח 10 3ח 3 5 0ח 3יז 143110031

העולס הזה 2074

שרי הליכוד והאתיקה הציבורית
פנייתו של המייועד ל תפקיד שר״הבי-
טחון, עזר וייצמן, אל היועץ־המיש־פטי״לממשלה
אהרון ברק, צריכה לשמש
דוגמה לשאר המועמדים של מפלגתו.

התעשייה, יגאל הורביץ, הוא בעל
מיפעלי-תעשיה רבים ב ת חו ם ייצור מוצ-
רי־חלב ופלס טי ק ה.
0המייועד ל תפקיד סגן שר־המיס־חר״והתעשייה,
גירעון פת, הוא בעל
מחצית מתי שלובת מחסני״הקירור של
״טמפו״ באזור ובאשדוד.
• המייועד ל תפקיד שר, זלמן שובל,
הוא בעל חברות למימון ובנייה.
• המייועד ל תפקיד שר־החקלאות,
אריאל שריו, הוא בעל חוו החקל אי ת
ענקית.

פרי שות
ב״בנק־הפועלים״
ה מ מונ ה על קישרי־חוץ ב״בנק־הפוע־לים״
,עמוס ברגנר, שוקל פרישה מ תפקידו.
ברגנר הגיע למס קנ ה זו בגלל
חילוקי־דיעות עם ה מ מוני ם עליו בדבר
דרך ניהול סניפי הבנק בחו״ל.
המישנה למנכ״ל הבנק, יוסי ריגר,
יצא לחופשה ממושכת. ריגר, הנחשב כבעל
א חד ה מו חו ת החריפים בארץ, היה
הראשון שהעלה א ת נושא קניו ת ומכי רות
איגרות-חוב על מח שב, הביא רווחי
ם גדולים ל״בנק-הפועלים״ ב ת חו ם זה.

11 .ז רח1

בווום־אנויקיה
״בנק־ ה מיזרחי־ הט אוחד״ פתח נציגות
בדרום־אפריקה, ונציגו הוא
קל, בעל סוכנו ת ברוקרי ם גדולה, שצורף
למועצת־המנהלים של הבנק בישראל. ה נציגות
נפ תחה בשל הפעילות הכלכלית
הגוברת בין ישראל לדרום־אפריקה.
מנכ״ל ״בנק־המיזרחי״ ,אהרון מאיר,
מסר כי הבנק קיבל רישיון א מריקני
ל ה קי ם בנק מקו מי שיהיה שייך ל״בנק־המיזרחי״
הישראלי, ולקבוצת־מ שקיעים
בינלאומי ת ברא שות מויס סטרליץ,
יושב־ראש המגבית הי הודי ת החדש. ה בנק
י ת חיל בפעילות עד סוף השנה.
בנק -המיזרחי ייכנס גם לעיסקי היה לומים,
רכש כבר שטח בבית בורס ת-
הי הלו מי ם החדש, והוא מנהל עתה משא-
ומתן עם מועמדים לניהול עיסקי ה־י
ה לו מי ק שלו.
כן ה קי ם הבנק בנק לקידו ם התעשייה,
שיהיה החמישי במיספר בישראל ה עו סק
ב ת חו ם זה. הבנק יממן א ת התעשייה
בהתאם לעקרונות הממ שלה, ילווה מ מקורו
תיו לירח כנגד כל לירה ממ שלתית.

לסקי פרנ

ארליך
מה שטוב —

ח ״ב פת
— טוב גם —

רוטמן: לא גרכוש
״שיכון־עובדינד
ח ״כ, הורוכיץ
— לעסק פרטי —

וייצמן כתב לברק כי הוא בעל עניין
במיספר חברות ועס קי ם הק שורים במערכת
הביטחון. עתה, עם כניס תו לתפ קיד
שר״הביטחון, הוא מבקש הנ חיו ת
כיצד לנהוג בעסקיו הפרטיים, והוא מ ת חייב
ל קיי ם כל המלצה של ברק.
עזר וייצמן אינו היחידי בין המייועדים
ל היו ת שרי הליכוד העלולים ל היקל ע ל מצב
של ״ס תיר ת אינ טרסים״ (קונפליק ט
אוף אינ טר סטס).
שר״האוצר,
לתפקיד
• המייועד
שמחה ארליך, הוא תעשיין, בעל מיפ-
על לייצור עדשות אופ טיות.
• המייועד ל תפקיד שר-המיסחר־ו-

יחידה סודית
שד המכס
בחודש הבא תיכנס לפעולה יחידה
סודי ת חדשה של המכס, המייועדת למל
חמהב הב ר חו ת בנמלי האוויר וחים,
ולהגברת ה פי קו ח על עברייני מס־ערך־
מוסף. הי חיד ה ת חי ה כפופה למחלקת-
ה חקירו ת, וראשיה יהיו משה לנדאו
וסגנו גבריאל אורן. בשלב הראשון
גוייסו אליה 25 איש, כול ם יוצאי יחידו ת
קרביות, שעברו קו ר ס של חודשים א ח דים,
בו למדו חו קי ם, וכן ידע בשיטות
הברחת ס מי ם, מטבע וכל השאר.
ראשי ה מ כס תולים תי קוו ת רבות ביחידה
החד שה, שכן אנשי ט חל ק ת־ ה-
חקירו ת של ה מ כס כבר מוכרים כיום לכל
העוסק בנושאי ה מ כס ואינם מסוגלים
לקיי ם עיקוב רציני.

ח״כ שובל
— למדינה כולה
זוהי הפעם הראשונה בישראל שקמה
בה ממשלה ובה שרים שהם בעלי״עס־קים.
כאשר ה ת מנ ה שר־המישפטים חיים
צדוק למישרתו הרמ ה, הוא מכר א ת
חלקו במישרד עורכי־הדין שבו חיה שו תף.
לשיי ה מעיד והמפד״ל, או לנציגי
הליברלים בממ שלות הקוד מו ת, לא חיה
כל עניין עיסקי או כלכלי באופן פרטי.
המצב ה חו קי כיום הוא שאין כל מני עה
לשר ל היו ת גם בעל עסק פרטי הנהנה
ממדיניות מישרד השר. עזר וייצמן פנה
אל היועץ־המישפטי מרצונו החופשי. ה הנ
חיו ת שיתן לו היועץ ישאו אופי מוסרי
נעדר תוקף מחייב. היועץ־המישפטי״ל־ממשלה
נשאל על המצב ה קיי ם כיום,
ואישר כי הכללים הי חידי ם היכולים
לחייב ה ם כללי -א תיקח בלבד. הוא יתן
חוות״דעת לגבי כל מיקר ה לגופו, אול ם
חוות-דעת כזו תינתן רק א ם יבקשו
או ת ה. וייצמן ביקש, האם יילכו בעיקבו־תיו
גם שאר חבריו, או ימתינו ליוזמה
ח קי ק תי ת של המערך ב כנ ס ת 2
לפני שנים העלה אורי אבנרי בכנ ס ת
חצעת״חוק ה או סרת על שר בממ שלה
לעסוק ב מי ס חר, או ל היו ת בעל עניין
בעסק, או לקבל רווחים מ ע סק. הצעת״
חו ק זו נדחתה אז על-ידי המערך.

מנכ״ל קונצרן״חבנייה ״סולל־בונה״,
שרגא רוטמן, א מר, כי הקונצרן לא
ירכוש א ת חברת ״שיכון־עובדים״ ,אול ם
קיבל השפעה רבה יותר במדיניות החב רה,
החייבת ל״סולל־בונה״ כ־ 200 מיליון
לירות. לדעתו של רוטמן, מלאי הדירות
של ״שיכיו״עובדים״ י הי ה שווה כסף רב
בעוד שנתיים, כאשר הממ שלה תצטרך
להת חיל לרכוש דירות״קיימות לעולים.
לדבריו, ענף הבנייה נמצא עתה על
סף ה קו האדום. בעוד שבשנה רגילה ה תחילה
בדרך־כלל הבנייה הציבורית לבנות
22-23 אלף דירות, הרי השנה ה ת חיל ה
לבנות רק תישעת-אלפים דירות. ההפ ח
ת ה בבנייה תיצור מ ח סו ר חמור בדירות
בעוד שנתיים, ואז אין כימעט ספק שה ממשלה
תיאלץ לרכוש דירות לעולים מ-
חברות״הבנייה.
לדעתו, צריכה הממ שלה להמ שיך בבנייה
הציבורית של בתי״ספר ובתי״חולים
ומיבנים ציבוריים נוספים, כדי לשמור על
קיו מו של ענף הבנייה.
הבורסה תיתכן תביעה
על רכישת ״אוניקן׳
קבוצת אנ שי-עסקים שהיתה מעוניינת
לרכוש א ת בנק ״אוינקו״ ונפגעה ממכי רתו
ל איל-המלונו ת יקותיאל פדרמן,
מכינה עתה תביעה נגד רכישת הבנק.
התביעה ת הי ה, כנראה, נגד כמ ה בעלי
עניין בבנק, שהיו בו ב תפקידי ניהול וניהלו
א ת המ שא-והמתן מטעם המוכרים
עם ה קונ ה החדש. התברר כי גם ה ם קנו
חלק מהבעלות יחד עם פרידמן. לדעת
הנפגעים יש בכך טעם־לפגם, ועתה נבד קי
ם ה היב טי ם המי שפטיים של הרכישה.
בבורסה מוסיפ ה לשלוט׳ הגאות. בי מי ם
הקרובים צפויה ח לו קתהה טב ה של
״החברה המרכזית״ .קרוב לוודאי שמניות
החברה לא תרדנה בשיעור ההט בה,
שכן החבר ה צברה רוו חי ם גדולים
ממה שהיא מחלקת. הרוו חי ם ב אי ם בעיקר
ממכירת ״טבע״.
הקבוצות הספ קו ל טי ביו ת בבורסה ממ שיכות
בפעילות ב מניו ת שסחירותן נמוכה,
בלי כל התערבות מצד הנ הל ת ה בורס
ה — היכולה להגדיל אתכ מו ת
המניות הנס חרו ת. מניות כמו ״אלגד״,
״בית״הרכב״ ו״אתא-מי שנה״ עולות ויורדות
לפי רצון הקבוצות, המש חקו ת ב שערים
כרצונן.

חכמי וומבונדט המזוייר
כנופיית-נוכלים הצליחה להוציא במיר־מה
מכמה תושבים ירושלמים, בעיקר מיוסף
חכמי, מ או ת אלפי לירות, במוכ־רם
להם ציור של רמברנדט שנתגלה כ-
מזוייף. הפסדיו של חכמי עצמו עולים
על 80 אלף לירות.
חכמי הוא בעל סוכנו ת ״הובר״ ,מ־מישפחת
בעלי חבר ת־ חבי טו ח ״ הפני קס״
ובעל מחצית קפ ה ״פטר״ לשעבר. לפני
כשמונה חודשים הוצע לו ציור של רט-
ברנדט שנתגלה בירושה באופן מיקרי,
והבעלים לא ידעו מה ערכו. חכמי וקבו צת
משקיעים קנו א ת הציור, נסעו ל מוכרו
ל חנו ת בז׳נבה המתמחה בכך. שם
התברר מייד, כי הציור מזוייף. חכמי פנה
גם למוזיאון ה מ קו מי וקיבל תשובה דומה.
עתה מנ ס ה חכ מי ל א תר אתה מוכרים,
כדי לגבות חזרה א ת כספו.

סורק בסק
רתעש״ה־חאוויוית
מנהל החברה־לה שקעו ת של ״בנק־דיס־קונט״
,דו טולקובסקי, מייועד על-
ידי שר־הביטחון המייועד עזר וייצמן
ל תפקיד יו״ר מועצת-המנהלים של ה תעשייה
האווירית. טול קו ב ס קי היה בעבר
מפקד חיל־האוויר, ומכיר א ת נוש אי
התעשייה האווירית. מינויו פירושו
הרחק תו של אל שווימר מן התעשייה
האווירית. מנכ״ל התעשייה האווירית ה חדשה
י הי ה ישראל רוט, איש חיל-
האוויר לשעבר.

חסלוחיה הלימודית

מתחרה נמניסיס
הטלוויזיה הלימודי ת קיבל ה ציוד ב מיליון
דולר מן חברון רוטשילד, להפ ק
ת סר טי ם ציבעוניים עבור המערכת ה־לימודית״חינוכית
שלה. ה מי סי ם על ציוד
זה שולמו על״ידי מישרד־החינוד״והתר־בות.
הציוד חדיש, וכ מוהו יש רק לאולפני
״הרצליה״ ו״ברקי־פ אטה־ה אמפריס״.
ב א חרונ ה ׳מפעילה הטלוויזיה הלימו דית
א ת הציוד להפ קו ת מי ס ח ריו ת רגי לות,
באמצעות חברת״ההפקות של עוזי
פלד ,״טל־עד״ .הם משכירים ציוד ליום־
צילומים ב 4000 -דולר בקירוב, מחיר ה זול
מזה של המתח רי ם, שלא קיבלו ציוד
ב מתנה בלי מי סי ס.

דן טורקובסקי
יו״ר מייועד

1111111ך1ן 1י! 1ין מלח של חיד־הים הקיסרי מניף את הדגל האדום ברחובות
• 1 #11111111 ברלין, ב־ ,1918 בימי המהפכה הסוציאליסטית שהקימה את
הרפובליקה הוויימארית. הדמוקרטיה הגרמנית נולדה בתום המילחמה, אחרי המפלה
הצבאית, ובראשה עמדה מיפלגת־העבודה הסוציאל־דמוקראטית הוותיקה והגדולה.

ק 111,11 קרבות־רחוב היו חיזיון יומיומי בברלין של .1932״פלוגות־הסער״ הנאציות
התכתשו עם ״החזית האדומה״ הקומוניסטית, והצבאות הפרטיים של שאר 111111 המיפלגות לקחו אף הם חלק במהומות. המישענת העיקרית של הרפובליקה היתה המישטרה
הפרוסית, ועליה היה נטוש המאבק המכריע. בתמונה: המישטרה תוקפת מפגינים בברלין.

*ץ וני מוגה הרפובליקה הוויימארית — כממשלת־מעבר, מפני שהקיצוניים מימין ו־ היתד, עדיין כוח כביר בפרוסיה.,הם חל שס ראש השילטון המחוזי, אוטו בראון, היה
ב״חופשת ברוגז״ .האיש החזק היד, שר-
משמאל לא יכלו להקים ממשלה חדשה. על ההסתדרות הכל־יכולה של העובדים.
הדמוקרטיה שקמה בתום מילחמת-
העולם הראשונה, ושנקראה כך מפני ש־ •י״ בינתיים מסר הנשיא את הממשלה המר עמד לרשותם צבא מיפלגתי פרטי, שלא הפנים המחוזי, קארל סוורינג, שהחזיק
קיבלה את חוקתה בעירו של גתה, ויימאר? כזית בידי עסקן ימני־דתי, אציל ריאק נפל מפלוגזת־הסער של הנאצים ומשאר בידו את המישטרה. בצהריים טילפן אליו
יש הסבורים כי יום הדין בא ב־ 5ציוני בשם פראנץ פון־פאפן. הוא לא היה הצבאות המיפלגתיים ששרצו אז בגרמניה. עסקן זוטר בשם היינריך בראכט, והודיע
במארס ,1933 כאשר נתן העם הגרמני נאצי, ורצה לבלום את עליית היטלר
הציכור האטין כי עתה, סוף דסוף, לו שנתמנה על־ידי פון־פאפן כממלא-מקו-
43.970 של קללותיו למיפלגה הנאצית, וב לשילטון. אך קודם-כל רצה לשבור את
תנדה מיפלגת־העכודה את שרי־ סו. הוא הודיע שיבוא בצהריים כדי לקבל
כך איפשר לאדולף היטלר להרכיב את השילטון הסוציאל־דמוקרטי במחוז הפרו -ריה. היא תכריז על שכיתה כללית. לידיו את השילטון.
הקואליציה הימנית שהקימה את הרייך
האיש הופיע בשעה היעודה. סוורינג
השלישי. היו אלה הבחירות החופשיות
הודיע לו כי ״ייכנע רק לכוח־הזרוע״.
--מאת --האחרונות בגרמניה עד למילחמה — וחהחל
בין השניים משא־ומתן נינוח, כדי
שוב לזכור כי גם בהן הצביעו 56.170
לקבוע מתי וכיצד יופעל ״כוח הזרוע״.
של הגרמנים נגד היטלר.
המועד נקבע לשעה שמונה בערב.
יש המקדימים את התאריך בחמישה
כשעה 0.00צ, בדייקנות גרמנית,
היא תפעיל את הסיסמה הנושנה הופיע כראכט שוב, הפעם כליוויית
שבועות, והטוענים כי הרפובליקה הוויי־ סי. באותו יום, ה־ 20 ביולי, זימן
את שלה :״כאשר אך נושיט את זרו• שלושה קציני־מישטדה ידידותיים.
מארית מתה ב־ 30 בינואר ,1933 כאשר חברי הממשלה הפרוסית למישרדו, והודיע
הטיל הנשיא הקשיש על היטלר להרכיב
שוורינג סירב ללחוץ את ידיהם, ובתקופת־הכהונה
להם כי הם מפוטרים. תחתיהם יבואו נצי ענו, ייעצרו הגלגלים כולם:״
ממשלה עד לבחירות.
אחרים חלמו על מיתרסים ברחובות, הכריז שוב כי הוא ״נכנע רק לכוח־על הוכרז ובינתיים
על־ידו, שימונו בים

חסימת כבישים, על גיוס המוני הפוע הזרוע״ .אחר-כך הלך הכיתה.
הקצרה של ממשלת־המעבר הזאת
הציתו מצב־חירום צבאי.
הנאצים את בניין הרייכסטאג, הוא הפרהמישטרה
הפרוסית עברה לימין. המיבצר
היה זה מעשה שנגר את ההוקה. לים, על מתן פקודה למישטרה הפרוסית
האחרון של הסוציאל־דמוקרטים נתפס.
למנט הגרמני, ופתחו במסע־טרור נגד ממשלת־המעכר הפרוסית שלטה לעצור את מפירי החוקה.
הקומוניסטים, בטענה שביצעו את המעשה.
כאותו רגע, וכצורה עלוכה זו,
שהרפובליקה כחוק. המדינה עצרה נשימתה: איך
מה קרה באמתו חברי הממשלה הפרואך
האמת ההיסטורית היא
סית יצאו ממישרדו של פון־פאפן אחרי התמוטטה הרפובליקה של ויימאר
חצי־שנה לפני עליית יגיכו מנהיגי מיפלגת־העכודה?
הוויימארית מתה כבר
הם עמדו בראש מיפלגה היסטורית, ש שיחה קצרצרה. הם חזרו למישרדיהם — .והיטתנתה ההיסטוריה של איהיטלר
לשילטון — ב־ 20 ביולי . 1932

אור א ס רי

רופה והעולם כולו.

היא התמוטטה כצורה מכישה.
מעולם דא כפתחה תקופה כה רות
ת כנסיבות כה היתודיות.

השביתה שלא *
היתה

שוטרים בשעה 8
ן• המניה שד אז, כמו גרמניה הסער־
^ בית של היום, היתה פדרציה של
מחוזות. המחוז האדיר ביותר, שחלש על
יותר ממחצית המדינה, היה פרוסיה.
פרוסיה היתה מיבצר המיפלגה הסוציאל־דמוקראטית.
כאשר השילטון המרכזי בגרמניה
כבר התחיל להתפורר, החזיקה
מיפלגת־העבודה ביד חזקה בשילטון המחוזי
בפרוסיה. היתה לכך חשיבות מכרעת,
כי כוחות המישטרה היו כפופים
לממשלות המחוזיות. ולא לשילטון המרכזי.
המישטרה הפרוסית היתד, כוח צבאי-
למחצה, מיקצועי, ממושמע ומאומן, והיא
היתד, בידי השילטון הסוציאל-דמוקרטי.
כוחות הימין הבינו כי לא יעלה בידם
לשבור את הרפובליקה, כל עוד מכשיר
רב־עוצמה זה נתון בידי הדמוקרטים.
הזדמנותם הגדולה באה כאשר החליטו
הקומוניסטים לעשות יד אחת עם הנאצים
ולהפיל את הממשלה המחוזית הפרוסית.
הממשלה נפלה — אך נשארה בתפקידה

המישטוה הפרוסי׳

שרשרת של שוטרים, במדים המייוחדיס

של התקופה, מבטיחה את הסדר באחת
מארבע מערכות־הבחירות הגדולות, שהסעירו את גרמניה בשנה האחרונה של הרפובליקה.
הנייר על הארץ: שרידי תעמולת־הבחירות של יותר מ־ 20 המיפלגות שהשתתפו במערכה, .

** ייליוני מילים נכתבו מאז על סצנה
,׳/טראגי-קומית זו. שוב ושוב הועלתה
השאלה: מדוע התמוטטה מיפלגת־דועבודה
הגרמנית? מדוע קרס תחתיו שילטון מבוסם
ורב־ד,ישנים — השילטון הדמוקרטי
והנאור ביותר שידעה גרמניה מעודה —
בנסיבות אומללות כאלה ו מדוע לא ניסתה
המיפלגה לפחות להתגונן, להפעיל את
כוחה, שהיה עדיין רב? מדוע לא ניסתה
להכריז על שביתה כללית?
בקיצור, מדוע לא הופעלו מוסדות ה־שילטון
כדי להגן על המישטר?
יש טעות בעצם הצגת השאלה,
כי מוסדות השילטון אינם כוחות על-
אנושיים, העומדים מחוץ לחברה. הם מורכבים
מבני־אדם. כאשר מתרחשת מהפכה
בחברה עצמה, היא מתרחשת גם בקרב
האנשים שמהם מורכבים מוסדות־השילטון.
בשנים האחרונות של הרפובליקה תוויי־מארית
עברו מיליוני גרמנים מן השמאל
אל המרכז, ומן המרכז אל הימין. בין
המיליונים האלה היו פועלים ושוטרים,
אנשי המעמד הבינוני וחיילים, פקידי-
השילטון וחקלאים. חברי האגודות ד,מיק-

צועיות נעו ימינה כמו בני־הנפרים, הזקנים
כמו הנוער. ראשי מיפלגת־ד,עבודה
חששו לקרוא לשביתה, כי לא היו עוד
בטוחים אם הפועלים יצייתו לפקודה. אנשי
השילטון חששו להפעיל את המישטרה,
כי לא יכלו עוד לבטוח בישוטרים.

ההתמוטטות של מישטר היא
תהליך, המשפיע קורב בל על ראשיו.
קשה לדעת מה קודם רמה :
אפיסת המוראל של דאשי המיש־טר,
או ריגשי הכוז והאיכה שהם
מעוררים בקרב הציבור.

האם היתה עליית הימין נבלמת, אילו
גילו ראשי הרפובליקה הוויימארית מינימום
של אומץ־לב וכושר־מנהיגות? האם
היתד, הרפובליקה מחזיקה מעמד, אילו
עמדו בראשה אישים בעלי שיעזר־קומה,
שיהיו מוכנים להפעיל את המכשירים
הממלכתיים והציבוריים שעמדו לרשותם ן

אל , ,הן •טאלות מופרכות מיסודן.
שהרי חוסר אומץ־הלב וכושר*
ההחלטה שד ראשי השילטון היו
בעצמם סימפטומים •טל התמוטטות
המייטטר. היעדרם של מנהיגים
בעלי שיטור-קומה לא היה הסיכה,
אלא התוצאה• ,טל ההתמוטטות.
מישטד בריא מעלה מתוכו מנהיגים
מוכשרים ואמיצים כשעות-
סכנה. מייטטר שמנהיגיו הורשים

מזימות זה נגד זה כשעה ׳טאוייביו
מתכוננים להפילו — מישטר כזה
כמוהו כחודה גוסס.
הרפובליקה של ויימאר לא הופלה על-
ידי הביריונים של אדולף היטלר׳ וגם לא
על-ידי עסקני הריאקציה, שקדמו לו בכמה
חודשים. היא התמוטטה כימעט מעצמה.
כוח־החיים שלה פג. היא לא יכלה עוד
לפתור את בעיות המדינה, לספק תשובות
לאתגרים הפנימיים והחיצוניים. אחרי דור
המייסדים בא דור של עסקנים עלובי-
נפש, אפסים פוליטיים. היא נרקבה מבפנים•
היא אף לא יכלה עוד להתגונן כראוי.
במארס 1920 ניסה הרפתקן ימני להפיל
את הרפובליקה בהפיכה צבאית. אולם
ההפיכה התמוטטה כבניין־קלפים, כאשר
הכריזה ההסתדרות על שביתה.

כעבור צ 1שנים לא היתה אותה
ההסתדרות מסוגלת עוד לקרוא לשביתה
כזאת, כי מנהיגיה היו
חדדי־אייטיס, ומיליונים מחבריה
הצביעו בעד אוייבי תנועת־העבו-

הקאבאוט המשיך לשיר
** י שקורא את סיפרי ההיסטוריה,
עלול לחשוב כי התמוטטות הרפובלי־

,קאבאוס

סצנה מתוך הסרט, המתארת את ההווי הגרמני ערב נפילת
הרפובליקה והמבוססת על יומנו של מופר אמריקאי שחי אז
בברלין. לייזה מינלי מגלמת בסרט את דמותה של אשה בת התקופה, ומתארת את
האווירה של ״אכול ושתה כי מחר נמות״ ,שציינה את הימים האחרונים של הרפובליקה.

גרמניה 1932 ,

החיים העליזים נמשכו, גס כאשר התרחשה המהפכה.
בתמונה: כנסיית־הזיכרון בהתחלת הרחוב הראשי,
קורפורסטן־דאם, וסצנה מתוך מועדון־לילה. האזרח הרגיל לא הרגיש, בחייו הפרטיים
שמתרחש שינוי הרה אסון המוביל לקראת שואה לאומית. הכנמיה נפגעה במלחמה.
קה הוויימאדית היתד, מאורע דרמאתי,
משהו כמו רעידת־אדמה או התפוצצות
פצצה אטומית. כל אדם בוודאי חש כי
אירע משהו כביר, היסטורי, הרה־שואה.
לא דובים ׳ולא יער.

אותו יום שבו נכנע שר-הפגים
הפרוסי ״לכוח־הזרוע״ ומסר את ה
מייטטרה בידי אוייבי הדמוקרטיה,
היה יום רגיל לגמרי.

1ו 1ן 1 1 7ו 1 1 1 | 1 1 1 ,מילאו תפקיד חשוב בהידרדרות. בהנהגת ארנסט טלמן
( 11 11 1 1 1 1 1 | 1 11 בתמונה) ,שנתמנה על־ידי סטאלין, השתתפו בהפלת
הממשלה המחוזית הפרוסית, שהיתר! המיבצר האחרון של מיפלגת־העבודה הסוציאל-
דמוקראטית. כך הם סללו את הדרך לפני היטלר, והפכו מייד קורבנותיו העיקריים.

האזרחים קראו על כך בעיתונים, משכו
בכתפיים והלכו לעסקיהם. לשישה מיליון
המובטלים מזי-הרעב בוודאי לא היה איכפת
שאיזשהם פקידים התחלפו.
היה גם אז קומץ של ״חוזי-שחורות״,
שניבאו כי הנה נעשה הצעד הראשון לקראת
אסון היסטורי, וכי למעשה נגזר
באותו רגע גזר־דין מוות על מיליוני הגרמנים
שניספו במילחמת־העולם השנייה
(שלא לדבר על עשרות מיליוני יהודים,
רוסים, פולנים, אמריקאים ובני לאומים
אחרים) .אך מי הקשיב להטו המילחמה

היתה עדיין רחוקה( .גם אחרי שהגיע
היטלר לשילטון, כעבור חצי שנה, עברו
שש שנים נוספות של פריחה ושיג־שוג,
הישגים וניצחונות, עד שהמילחמה הבל־תי־נמנעת
שמה קץ לפסטיבל).
את האווירה ששררה בגרמניה בימי
הגסיסה של הרפובליקה הוויימארית מיטיב
לתאר הסרט קאבארט, המבוסם על יומנו
של עיתונאי אמריקאי שחי באותם הימים
בברלין. מועדוני-הלילה פרחו. מעולם לא
נפוצו בגרמניה בדיחות פוליטיות רבות
יותר. חיי היוט־יום של האזרח לא השתנו
לפני המהפכה, בזמנה ואחריה.
מי שחשב שעם נפילת הרפובליקה יקרו
דברים נוראים, נופח חיש-מהר לדעת כי
שום דבר נורא לא קרה. כמה עושי״צרות
נאסרו, כמה אנשים שפתחו את הפה יותר
מדי נעלמו. לאדם הפשוט זה לא היה
איכפת. שיריבו להם הפוליטיקאים. הוא
(המשך בעמוד )38

הנס פון־אותתנבוג
אציל שאיכפת לו
לשעבר בעל שפם נאה
״בבחירות לרייכסטאג, שנערכו ב־6
בנובמבר , 1933 הצבעתי עבור המיפלגה
חנאציונלית. המצב בגרמניה קטסט רופאלי•
ה קו מוני ס טי ם השתוללו ברחובות,
ומולם הלך והתבסס הטר״ש האוס טרי
הפסיכופאט. רק מיפלגה אחת היתה
מסוגלת להחזיר א ת הימים של ״גרמניה
חיפה״ ,גרמניה הישנה וה טובה, ו הי ת ה זו
המיפלגה הנאציונלית.
״רק השיבה לימי הקיסרו ת, לשילטון
מרכזי רב־כוח, הנשען על צבא יעיל ו מאומן
היטב ועל אצולה בעלת יוזמה
ב תחומי הכלכלה והתעשייה, יביאו להבראת
המשק ויאפשרו להתגבר על מחדל
ורסאי.
״נכון הוא כי בבחירות לנשיאות שנערכו
במא רס א שתקד קרא ה מיפלגתי
ל ת מון בהיטלר, מועמדם של הנאציונל-
סוציאליס טי ם, וזאת לאור חוסר־יכולתו
של המועמד שלנו, דיסטרברג, להשיג הישג
של ממש — אולם קיווי תי כי שגיאה
זו לא תחזור שוב, שכן הליצן המגוחך
הזה אינו נראה כאדם המסוגל למלא
תפקיד ממשי כלשהו בבניית העתיד.
״למרות זאת, ולאור העובדה שנציגי
מיפלגתי המשיכו לשתף פעולה עם היטלר

כל השנים הייתי משוכנע כי הרפובליקה
של ויימאר, על אף כל מיגרעותיה, עוד
תעלה על דרך המלך. אל ההם חבלי-
לידתה של ד מוקר א טי ה א מי תי ת, נהגתי
לומר בהרצאות שקיימתי וב מא מרי ם ש־פירסמתי
בעיתונות.
״עם זאת לא יכולתי להעלים מעיני
את כל העיוותים הח מורי ם שהולידה ה אנארכיה
של ממשלת ברינינג. באחרונה
החלו העניינים ל היו ת בלתי-נסבלי ם ממש,
ונראה לי כי הסיכוי לשינוי מ הו תי ב אווירה
הציבורית לא יוכל לצמוח מתוך
המיפלגות ה קיי מו ת, המסתא בו ת והולכות.
ב־ 6בנובמבר הצבעתי עדיין, כ הרגלי,
למיפלגה הסו צי אל-דמוקר אטי ת,
אולם התאכזבתי מן התוצאו ת המכאיבות.
מיפלגתי איבדה כוח ו ה קיז ה דם
לטובת ה קו מוני ס טי ם, שהלכו והת חז קו. ונגד
הסכנ ה ה קו מוני ס טי ת לא יכולתי ל הישאר
שווה-נפש, שכן איננו מעוניינים,
חלילה, בדיקט טור ה של הפרולטריון, ה מקבל
תאת תכתיביה הישר מ מו סקבה.
״אי־לכך, כאשר נערכו הבחירות ב־5
במארס, ה חל ט תי להצביע עבור מיפלגתו
החדשה והדינאמי ת של הקאנצלר הנוכחי,
מר חיטלר. ידעתי כי רק על־ידי פעילות
של ממש בתוך המיפלגה הנאציונל־סוציא-
ליס טי ת, אוכל למתן א ת עמדותיה הנוק-
שית ב מיקצת ולתרום מנסיוני ומא הב ת-
האדם שבי לשפיות־הדעת ול ה סב ת המרץ
הרב הזה ל אפי קי ם חיוביים. בכך אשיג
הן א ת האמצעים והן א ת הכוח לשנות
מבפנים. אחר׳ ניצחונו של היטלר החזרתי
א ת פינקס״החבר שלי לס״ד, ונרשמתי
כחבר מן המניין במיפלגה הנאצית. נכון
שתקפתי בזמנו איי מר היטלר ושיטותיו,
אך גם במא מרים שפירסמתי א ח״כ ב-
״ביאובכטר״ לא ס טי תי מעקרונותי ה יסודיים.

לי לומר כי תוכניתי לא עלתה
יפה, והשינוי לא היה בדיוק זה שלו
שציפיתי. היום יושב אני במחנה־ריכוז
ומורט א ת זקני הנאה מרוב ייאוש ו תיס-
כול. בלי זקן אני נראה בכלל אחרת.
לצערי, ז הו השינוי היחידי שהשגתי.״

ורב י ים
זקנים
זה, ומשראיתי כי ההידרדרות הולכת ו גוברת,
מ חו סר הכרעה בין מיפלגה זו ל•
מיפלגה א חר ת, ה חלט תי להצביע בבחירות
הכלליות של ה 5-במא רס 1933 עבור
הקאנצלר היטלר ועבור מיפלגתו, וזאת
למרות הבחילה האישית שחשתי כלפיו.
ואכן קיבל הקאנצלר היטלר א ת הכוח
הדרוש ו ה קי ם ממשלה הנשענת על דוב
קואליציוני ברייכסטאג, רוב שהורכב ב חלקו
מנציגי מיפלגתי לשעבר, הנאציו-
נלים.
״היום, כשאני רואה א ת אשר עשה
היטלר לגרמניה, אני מורט א ת שפמי
מזעם, שערה אחר שערה, על חלקי בעלייתו
לשילטון. אני חושב שהיתה זו
שטות נ מ הר ת ומטופשת להצביע עבור
הכישלון הזה. עובדה, איבדתי גם א ת
גרמניה וגם א ת השפם.״

לשרת בצבאה המפואר. הוא גם הסביר
שהעם שלנו בעצם הוא העם הכי טוב,
ורק ה קו מוני ס טי ם ו הי הו די ם המחורבנים
הורסי ם לנו או תו.
״בבחירות ב־ 5במא רס 1933 הצבעתי
בשביל אדון היטלר ו ה חברי ם שלו, והיום
שני הבנים שלי נעלמו ב חזי ת הרוסי ת.
אני חושבת שהוא סידר אותנו, ושעשיתי
שטות גדולה. הנה, תראה בעצמך, מרוב
דאגה אכלתי א ת כל הציפורניים. הרי
אתה יודע שאין מה לאכול חוץ מזה.״

ו תו זו1י1ה!ף
קו מוני ס ט
לשעבר בעל גוף בשר-ודם
״הבעייה הגדולה של ויימאר הי תח, בלי
ספק, הסוציאל־ד מוקרא טי ם. ה ס מר טו-
טיות שהם עברה כל גבול. איך זה יכול
ל היו ת שאנשים הקור אי ם לעצמם סוציא לי
ס טי ם יתמכו בפלד־מרשל פון־הינדנבורג
כמועמד לנ שי או ת! איז ה אבסורד, שה-
גנראל הפרוסי הסנילי הזה, אבי־אבות
הריאקציה, יית מך על״ידי או ת ם המ תיימ רים
לייצג א ת העמלים ! זו הי בגידה צי נית
במעמד-הפועלים כולו, וב שליחות שה־מיפלגה
הז אתא מורה לייצג.
״למרות שהסוציאל״דמוקראטים אילצו
אותנו לרוץ לבד בבחירות לנשיאות, הרי
ההישג של טל מאן שלנו (יותר מ) 13*-
הראה לכול ם שגם בלי העכברים הסו-

כסוסות

תלושים

ציאל־דמוקראטים עוד יש לנו, ל קו מוניס טים,
מה לומר במדינה הזאת.
״זה שבסופו של דבר קיד מנו א ת
היטלר יותר משעצרנו א ת הינדנבורג, זה
לא א שמתנו. זה גם לא א שמתנו שה-
סו צי אלי ס טי ם בפרוסיה נכנעו לפון־פאפן
בצ׳יק־צ׳אק. זה גם לא א שמתנו שהנאצים
הצטרפו אלינו בהצבעת אי -הא מון
נגד פון־פאפן, וככה עשו א ת היטלר לקאנצלר.
אנחנו היינו בסדר. אלינו אי-
אפשר לבוא בטענות. עובדה, הסוציאל-
ד מוקר א טי ם אינם בשילטון.
״אבל אפשר למצוא נחמה גם בעליית
הנאצים לשלטון. כשהם ישלטו, יבין העם
א ת השגיאה שעשה, ובעת צרה למי יפנה
אם לא אלינו. הא !״

עקרת־בית גאה
לשעבר בעלת ציפורניים עשויות
היטב

ח ח דנג

פוצנקופף

אי ש־רוח,
סו צי אל־ ד מו קראט בנ שמתו
לשעבר בעל זקנקן מטופח
״מאז ו מתמיד הייתי סוציאל-ד מוקראט.

״אני לא מבינה הרבה בפולי טיקה, אבל
ידעתי דבר א חד בטוח, שצריך להחליף
את השילטון. הי ת ה שחיתות איו מ ה וביורוקרטיה
מו שחתת והאינפלציה היתה
ממש נוראית. תגידו אתם, איך אפשר
להיכנס לחנות עם מאה מארק ביד ולצאת
עם שום דב ר!
״התרשמתי באופן חיובי מאד מאדון
היטלר, אשר ראיתי או תו פעם ב אסיפ ה
אצלנו בשכונה, וגם א ת אדון גבלס, שקרא
להחזיר אתה שמחה ולשוב לי מים היפים.
אדון היטלר דיבר על בלימת האינפלאציה
ועל השפע שצפוי לנו באשר ישלוט. הוא
גם הבטיח שיעשה רבות למען חינוך
הילדים לתורה ודרך־ארץ, יארגן לנו, ל-
עקרות־הבית, מחנות-קי ץ וטיולים. אדון
היטלר הבטיח שהילדים היפים שלנו
יובלו לקבל הבל מן המולדת, וגם יוכלו

ה רב וט ג תפס
תעשיין בן־אצילים
בעל שפם נאה, זקנקן מטופח,
ציפורניים עשויות היטב ומישקפי
שמש פולארויד.
״הצבעתי בשביל הר היטלר. הוא היה

• שפמים

• משקפיים

הי לד ג רד אבטונג

האחרות, הבלתי-יציבות ו חל א־ א חר איו ת,
שפעלו בקרב הציבור הגרמני. מאז-
ו מתמיד חרטנו על דיגלנו א ת ערכי ה נצרות
ואת טו הר־ ה מידו ת בי ח סי ם שבין
אדם לרעהו ובין אד ם לארצו.
״כהרגלי הצבעתי גם ב״ 31 ביולי 1932
עבור מיפלגת-המרכז, ב תי קוו ה כי תשמש,
יחד עם המיפלגות ה מ תונו תהאח רו ת,
תשתית לממ שלה יציבה ו חז ק ה, ברוח
גרמניה״סבתא.
״לצערי הרב כרתה טיפלגתי ברי ת עם
הנא ציונל-סוציאליס טים לצורך ב חיר ת
גרינג כנשיא הרייכסטאג, דבר שהביא ל הפלת
פון-פאפן ולבחירו ת ה״ 6בנובמבר,
שעשו א ת המהגר הי טלר לאיש ה חז ק ב מדינה.
״אותו
הי טלר הוכיח כי או מנ ם אינו
אלא צבעי גס״רוח ו חסר -תרבו ת, אשר
הפך א ת ערכינו ה ט הו רי ם למין דת אלי לית
שאין הדעת סו בל ת ה. מרוב אכזב ה
בלעתי זה־עתה א ת זוג מישקפי ה א חרונים,
ויש לראו ת בכך אקט של מחאה .״

גיאו וגש טמבל
כומר ק א תו לי
לשעבר בעל מישקפיים אופטיים
״גם הפעם הצבעתי בעד מיפלגת־המרכז
הק א תולי ת, אשר היוות ה מאז־ו מתמיד
אלטרנטיבה של ערכים לכל המיפלגות

מרוטים
נגוס ים

הרבה יותר רציני מהנאציונלים, שרק
דיברו ודיברו ולא עשו כלו ם. האמת היא
שמימנתי לו חל ק נכבד מפעולות המיפ-
לגה. הוא הביא אתד״ר שאבט, ושאכט
הבין מ ה זה כלכלה רצינית. העניינים
אצלנו במיפעלים השתפרו פל אים, כשהר
היטלר ה ת חי ל לעשות סדר במדינה. הוא
גם חי סל בשבילנו א ת כל ה קונ קורנ טי ם
היהודים, והביא פועלים בזול. לא היה
מה ל ה תלונן.
״גם כשנפל — ומי שלא מנ ס ה, לא
נופל — היינו כבר די חז קי ם כדי לא
להת מו ט ט. שבוע א חרי שנכנסנו ה א מריק
אים ה ת חלנו לקבל מענקי ם ל שיקום.
גם היום העס קי ם לא רעים, אבל טוב
כמו אצל הר היטלר לא י הי ה אף פעם.
הוא היה באמת בחור טוב.״

אני לא גבר.
אני אולי זכר, אבל אני לא גבר.
אני לא גבר, כי גבר הוא חזק ושרירי, ואילו אני
די חלש והשרירים שלי הם כמו חמאה.
אני לא גבר, כי גבר לא מפחד משום דבר, ואני
מפחד מהמון דברים.
אני לא גבר, כי גבר לא עושה חשבון לאף אחד,
ואני הייתי רוצה לעשות חשבון לכל א חד.
אני לא גבר, כי גבר תכף מר אה לכולם מי פה
הגבר, אבל אני לא גבר, אז אני לא יכול ל הר או ת לכולם
מי פה הגבר.
אני לא גבר, ואולי בגלל זה אני לא שייך למדינה
הזאת.
כי פה כול ם גברים. או שהיו מ תי ם ל היו ת גברים.
או שהיו רוצים ל היו ת מ תי ם ל היו ת גברים. או שהיו
נקרעים ל היו ת רוצים ל היו ת מ תי ם ל היו ת גברים.
פה כול ם גברים, כולל הנשים.
עם של גברים.

וחלפון ו״העוף הבודד לכנ ס ת ״ היה נבחר, הוא ומנה
צ׳יפס ב מ קו ם השני.
בכלל, הבחירות ה א חרונו ת היוו ניצחון מו חל ט וסופי
של הגבר. לכל אורך הקו, בכל ה חזי תו ת.
זה לא חדש. זה תמיד היה ככה. בן־גוריון היה גבר
והעם א הב או תו. שרת לא כל כך. גם אשכול היה
מסובך מדי. גולדה, לעומת זאת, היתה היחידה ב ממ שלה
ש היו. ל ה ביצים, והעם היה קרוע עליה. א ת רבין
לא א הב העם, כי לא היו לו ביצים.
מי שהבין א ת זה ניצח בבחירות.
ככל שמפלגה או אי שיות הבליטה יותר א ת היו ת ה
גבר, והצניעה ככל האפשר, א ם בכלל היה צורך להצניע,
א ת העובדה שהדבר שמעל לצווארה אינו עוד שריר
חזק או מיתל ה לכובעים, כך הצליחה יותר. עובדה.
המפלגה שאמרה ״אנחנו נראה לעולם מי פה הגבר״
קיבלה רוב קולו ת.
הדתיים, ש הפסיקו סוף סוף ל היו ת נקבו ת ונהיו
גברים, הגבירו א ת כו ח ם.
הגבר שהבליט א ת שריריו, כ שחייליו מל טפי ם או ת ם

עם הגבר.

זוהי חזית הגבר שתרכיב א ת הקו אליציה. ה ם והעוף
הבודד, שכבר הזכרתי, ועכשיו גם דיין, שהוא גבר ו תי ק
בתולדות הארץ הז א ת.
אגב, הויכוח הנוכחי בעניין דיין הוא בין
א סכולו ת — האחת או מר ת: דיין היה גבר ונשאר
למרות הכל ; ואילו השניה או מרת: דיין היהיגבר,
ליכלך או תהבמלחמת יום־כיפור ו הו א כבר לא
שתי גבר, אבל גבר.

אבל אני ב טו ח שאם הליכוד יפ רס ם מודעה שבה
ייאמר על דיין ש״מי שניכשל במה שהוא או הב (מלח מה)
— ודאי יצליח במה שהוא שונא (שלום)״ ,מיד יבואו
שני תאי־ ה מוח הע ממיים על סי פו ק ם ודיין יצטרף, כמו
גבר, לממ שלת הגברים.
ממשלת גברים לעם הגבר במדינת גבר. זא ת, כניראה,
הציונות על רגל אחת, שרירית.
וזאת גם תמצית המדיניות הישראלית בעתיד —
ל הר או ת לכול ם, בפנים ובחוץ, מי פה הגבר.
לקר טר ה ם יגידו ״יאללה, חכ ם בבית־הלבן, ניראה
אותך תצא בחוץ״.
לכל מי שינסה לערער על גבריותם, או יעליב א ת
א מא שלהם, או יפתח א ת הפה, או יעשה להם פרצופים
הם יפ ת חו א ת הפרצוף.

והעם רוצה שתהיה לו מדינה שתהיה כ מו הו.
העם רוצה שתהיה לו מדינה שתהיה גבר.
מדנה חז ק ה ושרירית, מדינה שלא מפחדת משום
דבר, מדינה שלא עושה חשבון לאף א חד, מדינה שתכף
מראה לכולם מי פה הגבר.

לעולם ה ם יסבירו שהירדן הוא הזין של המדינה,
ושיהודה ושומרון ה ם הביצים של המדינה, ושבתור גבר
יש להם חרד ת־ סירוס והם לא יכולים להיפרד מזינם
וביציהם ה א הובי ם.

מדינה כמו אידי אמין, אבל אפילו יותר גבר מאידי
אמין, כי אנ חנו הרי כבר הראינו לאידי אמין מי פה
הגבר.

ואם העולם לא יבין א ת זה הם תכף ומיד יורידו
א ת החולצה.

מה שמזכיר לי דבר אחד שאני חייב להגיד ל טוב ת
העם האוגנדי — הוא לא בחר א ת אידי אמין. ואילו
אצלנו, אני ב טו ח, הוא היה נבחר לראשות״הממשלה
כמו כלום.

וכשיראה העולם א ת השרירים שמתחת לחולצה
הוא מיד יבין שיש לו פה ע סק עם גבר רציני, והכל
יסתדר על הצד ה טוב ביותר.
ומי שלא מאמין בזה הוא פשוט לא גבר. זה הכל.

אצלנו, בעצם, היו בוחרי ם אפילו תרנגול (כי גם הוא
גבר) לכנטת. כל מה שצריך זה ארבע מיליון לירות

׳בתור גבו לא ניתן לעתים כלום
וגם נמים לתם נזה

ואישתו מלקקת או ת ם, ואת העובדה שיש לו רק שני
תאי־מוח (אחד חומצי ו א חד ב סי סי — כדי שזה יפעל),
קיבל שני מנד טים, אחד לכל ת א־ מו ח.

אבל אני כבר אמרתי בהתחלה שאני לא גבר.

וכי היוון הוא הזין של המדינה
ויהודהושומרון הם הביצים)

זאז כל העולם ׳ואה מי פה הגבו
ויעדי׳! אותנו עד מוות

לאנשים
הנכונים!

777
הברנדי הלאומי שהוא בינלאומי

שדיה מימנה ראיון טלווידה ע מנח בגין
ושריד 1כה בארוחה בגלל הפסד המערך
01 כתב הטלוויזיה האמריקאית
איי־בי־סי כיל סימנם
ריאיין את מנהיג הליכוד מנ חם
כגין בביתו שברחוב רו־זנבאום
בתל־אביב, יומיים לפני
שזה נלקח לבית־החולים.
סימנם ביקש מבגין לשבת על
כיסא מסויים לצורך הצילום,
וזה השיב לו :״לא, לא, אתה
תעבור לשבת בכיסא הזה.״
כששאל סימנם מדוע, אמר לו
בגין :״כי הכיסא שאתה יושב
עליו שבור.״
׳ 01 באותו ראיון ש־אל סימנם
את עליזה כגין באיזו
קומה היא גרה .״קומת קרקע,״
השיבה גברת בגין. היקשה סימנם
:״אבל צריך לרדת שלוש
מדרגות כדי להיכנס אליכם.״
ענתה לו הגברת בגין :״אז
תכתוב, מרתף׳.״
אגב, הראיון, שבו צפו
עשרות מיליוני צופים בכל
רחבי ארצות־הבדית, הוא הראיון
הטלוויזיוני האמריקאי
הראשון שבויים בידי במאי
ישראלי. במקום לשלוח במאי
אמריקאי מינתה רשת איי־בי־סי
את מגכ״ל אולפני הסרטה
בישראל, יצחק (״איציק״)
ק*ל, לביים את הראיון. לקראתו
נשלח אל קול תסריט
מפורט של הראיון המיועד, כדי
שיוכל להתכונן מראש ל־הסרטה.
בכל מקום שבו נכתב
שמו של המיועד לראשות-
הממשלה, הופיע בתסריט שמו
של שימעון פרס. האמריקאים,
שהכינו את התסריט מראש.
לא הספיקו לשנות את
השמות.
! 0לא פחות מעניינת היא
העובדה שהראיון עם בגין מומן,
בעקיפין, על־ידי ערב־ה־

אילנית

כרמל $מזרחי
מ׳ ?ני ראשון לזנ׳ון הנריו ״>קכ

יעקב אגמון

פגש באחתה מסיבו ת בסופר משה
שמיר, שנבחר כחבר־כנסת מטעם
הליכוד. יענקל׳ה בירך א ת שמיר על המינוי והירבה להתלוצץ עימו,
כשהוא או מר :״צריך ל תפוס י ח סי ם עם ההנהגה החד שה.״ משה
שמיר הוא א חד ממועמדי הליכוד ל תפקיד שר־החינוך־והתרבות.

סעודית. פטרונית התוכנית ש־במיסגרתה
שודר הראיון היא
חברת־הדלק הענקית אקסון,
שערב־הסעודית שותפה בה.

חזרה מ ת חרו ת הארוויזיון במצב רוח טוב
מתמיד, וזכייתה ב א חד ה מ קו מו ת הנמוכים
לא פגמה אתה הנ א ה שהפיקה מנסיעתה לחו״ל. כיוון שנעדרה
מהארץ שבועיים ימים, היא מקדישה עתה א ת כל זמנה לבנה
בן השנה וחצי, עמיחי, ו לו קחת או תו עימה לכל מקו ם. בין השאר
לקחה או תו אילני ת גם לחזרה של להקת כרמון, שהתקיי מ ה
בסמינר־הקיבוצים. הילד חי קהאת תנועות הרקדנים, ואמו הגיבה
בדאגה :״שרק לא יהיה לי רקדן״ ומיהר הלקחת או תו על הידיים.

! 0צלם סוכנות־הצילום הצרפתית
הגדולה בעולם ויל־יאם
קאו־ל (סעד) ,ששני
שערי השבועונים ניוזוויק ו־ל׳אכספרס
האחרונים, ובהם
דיוקנו של מנחם בגין הם צילומים
מעשה־ידיו, נילווה אל
בגין במשך הצילומים והתיידד
עם בני־מישפחתו. כששמע
קארל, שהיה בעבר צלם העולם
הזה, כי בגין אושפז בביתר,חולים,
מיהר לשלוח לביתו
זר ענקי זבו 200 ורדים. למחרת
פג*ש בעליזה בגין בסופרמרקט.
היא חיבקה אותו, נשקה
לו בהתרגשות וסיפרה לו:
״הזר היה כל־כך גדול שהוא
לא נכנס בדלת, אז חילקתי
ממנו לכל השכנים.״

שלמה ארצי

01 החבר׳ה באולפן הטלוויזיה
בבית־היהלומים בירושלים,
שבו הוקלט הראיון עם
משה דיין, ששודר בשידור
ישיר, ידעו לספר כי הוא היה
עצבני מאד, עישן סיגריות בשרשרת
ופסע כד,־וכה כארי
בסוגר. מייד אחרי השידור
טילפן אל האולפן אזרח אלמוגי
וצעק לתוך השפופרת :״אני
משלם אגרה כדי לראות טלוויזיה,
לא בית־זונות !״ כש נשאל
מדוע הוא מנבל את פיו,
השיב :״אני מנבל את פי י
יו״ר רעדת הכספים של הכנסת
היוצאת, ישראל קרגמן,
אמר בעצמו שמעשהו של דיין
גובל בזנות!״
! 0במוסף מעריב של השבת
האחרונה ריאיין העיתונאי
לוי־ יצחק הירושלמי
שלושה דורות לבית רכטמן,
את האם שימחה (״סמוכה״)
רכטמן, את בנה, הח״ב הנבחר
של הליכוד וראש עיריית
רחובות שמואל דכטמן, ואת
נכדתה דפנה שוורץ. ב-
מיסגרת הראיון אומרת האם
שימחה רכטמן :״לא נתתי לילדים
שלי להתחבר עם ערבים
! כשראיתי אותם משחקים
עם ערביטז קראתי אותם הביתה.״
מה שהגברת רכטמן
שכחה לספר לעיתונאי הוא כי
אחת מבנותיה שיחקה עם ערבים
ברצינות רבה מדי. היתד,
זו הבת חווה, שנישאה לרו־פא־השיניים
הערבי עיסא ד־ג׳אני
מסיבוב ביל״ו, וילדה
לו את לילי דג׳אני, מי ש-
היתד, מלכת־היופי של ישראל
ושינתה את שמה ללילי מן.
0ח״כ יוסי שריד זכה
במיסעדת־בארוחת־צהריים
פאר,
אחרי שזכה בהתערבות
עם אנשי מישרד הפרסום שעבדו
בתקופת הבחירות למען
המערך. שריד היה היחידי ש טען
כי המערך יקבל בבחירות
פחות מ־ 39 מנדטים.
! 0עובדי חברות־הפירסום
מתלוצצים, כי יוסי עשה בבחירות
עבודה כה מיקצועית
עד כי מייד כשנודעו התוצאות
קיבל הצעת־עבודה מ אלי עז ר
ז׳ורכין, שמישדדו עשה את
מלאכת הפירסום של הליכוד.
0ח״כ יגאל הורכיץ,

ה חלי טלה חדיר סיגנון א מרי ק אי לחיי
הפופ בארץ. א ת צאת ת ק לי טו החדש
חגג יחד עם אשתו מילכה, ב תו שירי, עיתונאי״פופ ואנשי חברות־ת
קלי טי ם, ב קו ק טיי לשה תקיי ם במועדון אמ.איי. ב מ קו ם היה שולחן
ועליו התק לי ט החדש, שחולק לעיתונאים. שמו של התק לי ט הוא ״יש
לי אשה, ילדה ולמברט ה ואני גר ב תל אביב.׳׳ ארצי ה חלי ט, מ שום־מה,
לה שמיט מן התיאור הביוגרפי שפירסם ב או תהמ סיב האת העובדה
שבנוסף יש לו גם בן, מכונית מדגם ״רנו״ ווילה מפואר ת בצהלה.

אנ שי ם

המיועד לתפקיד שר־המיסחר־והתעשייה
כממשלת הליכוד,
מתערב תמיד על מוצרי ביוד
החרושת למוצרי־חלב שבבעלותו.
מייד אחרי הבחירות
הפסיד הורביץ שלושה גביעי
מוס־שוקולד לדובר הליכוד בהסתדרות,
יוסי רקנאטי, שיטען
כי הליכוד יזכה ב־41
מנדטים, הורביץ היה פסימי
יותר, דיבר על 35 מנדטים
בילבד. את המוס חילק רקנא־טי
בין באי המסיבה שאירגן
בביתו לכבוד הנצחון. אחד דד

בן־אודיס
תעודת־עיתונאי י״
אמר שיש לו, ובן־פודת דרש
לראותה. בן־אודים סירב, ואז
קם שייקה והפך עליו את השולחן
העמום כוסות המשקה
והכיבוד שהוכנו עבור הנוכחים.
למחרת פגש שייקח באחד
מעובדי בית סוקולוב, וזה
אמר לו :״שייקח, מה קרה
לך אתמולי זה לא מתאים
לך.״ השיב שייקה :״מה יש,
רק לעמום קינן ולדידי מ נו
סי מותר? גם לי זה יכול
לקרות לסעפים•

11:4

ומותו שר עריק הוומס נד עיקוון *
ואש־ממשוה נמישוה חלקית *
המיקטות והשנם שד ואש־הממעורה

בריחה סאחריזת
׳הפרופסור* אפרים אורבך, המקובל כאחד מ־אישי־המוסר
במדינה, מי שהיה בשעתו מועמד
לנשיאות המדינה, הפר את שתיקתו כדי להגיב
על ההצעה וההסכמה למנות יאת משה דיין כשר־החוץ.
כתב אורבך :
״התנגדותי למינויו של מר דיין לשר גובעת
מטעמים מוסריים וממלכתיים כאהד, ואינני יכול
שלא לתמוה על מר כגין, הדוגל כשם הממלכתיות,
שלא חש ככד.
״...לאחר מה שאירע כמלחמת יום־הכיפורים
דיין לא התפטר, אלא התפתל ככל מיני תירוצים
כדי להחזיק בתפקידו עד שגולדה מאיר התפטרה
מראשות־הממשלה כלחץ דעת־הציכור. אכל לא זו
כלם -שלא התפטר אלא גם לא מצא לנחוץ
להשמיע מילה על מידת אחריותו לכישלונות
שנחל.
״כמדינות דמוקרטיות מתוקנות שרים נותנים
את הדין על כישלונות כמיטרדיהם גם אם לא
נכשלו כאופן אישי. מכיוון שמר דיין לא הראה
נכונות להודית כאחריות, אין הוא ראוי לשאת
כאחריות, לא רק כשר־הוץ אלא כשר כלשהו,
ולא כממשלת הליפיד, אלא בממשלה כלשהי.״
(מעריב)

זנות פוליטית

אזין אפזר

נציגת תורכיה בפסטיבל התל־אביזיון
שנערך השבוע בתל־אביב, הצליחה לגנוב
א ת ההצגה כשהופיעה בתילבו שת ססגוני ת מרהיבה, והשמיעה שיר
רומנטי יפהפה שלא זכה ב א חד מהמ קו מו ת הראשונים. בגלל
הופעתה של אזין ה חלי ט הנציג היווני לבטל אתה שתתפותו בפסטיבל
.״אני מצטערת שהנציג היווני לא הופיע בגללי,״ א מרה
אזין ,״אבל ה הפ סד בולו שלו. היו לנו טיולי ם נהדרים בישראל,
וחוץ מזה, אני יודעת שאצלכם הזמר היווני מאד פופולרי, ועל
התורכי בימעט שאינכם יודעים דבר, לכן ה חל ט תי לבוא לישראל.״

אורחים שם היה אלוף (מיל).
עזר וייצמן, שאמר לנוכחים:
״לדפוק את המערך בבחירות
הנוכחיות היה קשה כימעט
כמו לשכנע את המטכ״ל שאנחנו
מסוגלים לדפוק את
חיל־האוויר המצרי במילחמת
ששת־הי׳מים.״
במסיבת־העתונאים שזימן
רפאל הדפרין כדי להסביר
שם את תלונתו נגד
המולטי־מיליונר שמואל פ־דאטו־שרון
נכח, כמשקיף,
גם יועצו ואיש־סודו של פלא־טו,
העיתונאי ז׳אק כן־אז־דיס.
כשהבחין בו העיתונאי
ישעיהו (״שייקה״) גן־פו־דת,
הידוע בהתנגדותו העזה
לפלאטו, קרא לעברו :״בקרוב
תעמוד אתה במקום שבו עומד
הלפרין ותספר לו את כל האמת.״
בן־אודיס לא השיב לו,
ושייקה המשיך :״למה אתה
לא עונה לי? אתה מפחד לספר
את האמת?״ בן־אודים
עמד בשתיקתו. שייקה הנרגז
לא ויתר, והמשיך לצעוק לעבר
בן־אודיס, שהיה בעבר
איש רשות־השידור :״איך נכי
נכנסת לכאן, יש לך בכלל

81 חברת־הכנסת גאולה
כהן חגגה את נצחון הליכוד

בבחירות במסיבה רעשנית שקיימה
על גג דירת־הגג שלה
ברחוב עמק ברכה 23 בתל־אביב.
כהן רצתה שכל הרחוב
יחגוג יחד איתה, לכן הציבה
רמקולים ענקיים בדירת־הגג.
אלא שהסתבר כי לא כל השכנים
הם אוהדי הליכוד. אחד
מהם, שהרעש לא מצא חן באוזניו,
הזמין את המישטרה.
! 8המשורר־סאטיריקן יהונתן
גפן, בן אחותו המנוחה
של משה דיין, פגש בבדדו־דו
אסי דיין ואמר לו נו,
עכשיו תרגיש גם אתה איך זה
כשיש דוד שהוא שר־ביטחון.״
אמו של אסי, רות, היא אחותה
של דאומה, רעייתו של
וייצמן, המועמד לתפקיד שר־הביטחון
מטעם הליכוד.
! 8ידידה שפגשה למחרת
הבחירות את אסי דיין במסיבה,
אמרה לו :״אתה תראה
שאבא שלך יעבור לליכוד.״
השיב אסי, שלא ראה את הנולד
:״שטויות, אבא שלי לא
מחפש ג׳ובים

בין כל התגובות הנזעמות להודעה על מינויו
של משה דיין כשר־החוץ בממשלת הליכוד, בלט
מאמר של עורך על המישימר מארק גפן :
״דיין גרוע מזונה. לפתע הוא מזדהל אל הליכוד,
לפניית המנהיג מקכל את השוחד הפוליטי,
שכמוהו לא היה פקודותיה של מדינת ישראל,
וספק אם נתרחש דכר כזה וכנכיכות כאלה כארץ
כלשהי. דיין רגיל מאז־ומתמיד להעדר עקרונות
מוסריים. הוא, האיש שעליו רבצה האחריות העיקרית
על מהדלי מילחמת יום־הכיפודים, לא
התרשם מזעם הציכור ולא עשה את המובן־מאליו
כמיקרה כזה — להתפטר ולקכל על עצמו את
האחריות האייטית והמיניפט״יאלית. ראו נא את
ההכרל כין יצחק רכין, אשר הסתלק מתפקידו
כשל השבון־כנק שלא נסגר כמועד לכץ משה
דיין, אשד עליו רוכצת האחריות לכל אשר אירע
בפתיחה האומללה למילחמת יום־הכיפורים. אכן
זהי בשה דיין, שגב הביקורת שתושימע בציבור
היום לא תעשה עליו כל רושם שכן המוכר בעיניו
הוא דכה שהוא עצמו מחליט עליו או הכר
שמשרת את מטרותיו.
״בהיסטוריה שתיכתב לעתיד לכוא — מתוף
הנחה ימלא תיכתב על-ידי ההיסטוריונים יכל
הליכוד — יישאר דיין כדמות של עריק הרומס
כל עיקרון של מוסר ציבורי והמוכן למכור את
חבריו את תנועתו תמורת קאריירה אישית.״
(על הנזישמר)

מנהיגות חולה
צ׳רצ׳יל, רוזוולט זאייזנהואר נדרשו להכרעות
מדיניות קשות בדמן שסבלו ממחלזת חמורות.
ליואל מרקוס ברור שמצבם הישפ״ע במידה זו או
אחרת על החלטות־חם, והוא מתאר את התייצאות
האפשריות •של מחלת בגין לגבי דמות הממשלה :
״יש אומרים שהתקפי-לב עושים משהו ל אדם
— נפשית ופיסית — כשיוצאים מהם כשיום.
אדם רגיל כמצבו של כניו ודאי שהיה
קובע, בעצת רופאיו, הנגלות חמורות על פעילותו
ואולי אף מהליף מיקצוע. אף כנין הוא
הנכם העיקרי שד הליכוד ובעל־הסמכית היחידי
שם. בלעדיו הכד עשוי להתפורר. הם יחזיקו כו
כל עוד ירצה. מר בגין יהיה ראש־ממשלה יטיצ־טיף
ללכת, איזי׳ ,לנוח הרכה, להגביל מיספר
שעות עבודתו, להימנע מהתרגשות. עקב כך יצטרף
להאציל הרכה מסמכויותיו. הוא יהיה האידיאולוג
שלא ייכנס לפרטיס, אך כעל סמכות
עליונה גדולה כמיוחד כשל מחלת־הלב. הכל
יהלכו סכיכו על בהונות, וכל אופוזיציה פנימית
תשותק כנימוק האנושי , :האם אתם רוצים לגרום
לכנין התקף?׳ הפעייה הזאת של ראש־ממשלה
כמישרה חלקית, או ראש־ממשלה במיש־רה
מלאה שתפגע קשות כמצב בריאותו, תהיה
הכעייה שתעיב עד פעולות הממ׳טלה החדשה ש־תקום.
יש להניח •טמאחרי, גיוסו׳ של משה דיין
לממיטלת הליכוד עמדו ודאי המחשבות כרכר
(הארץ)
מצב־בריאותו של מנחם כנין.״

ל שבור את הקונסנזוס
בבחירות האחרונות לא היתה הצבעת־מחאה.

העולם הזה 2074

זאת הוכיחו קולותיהם •טל המצביעים לראשונה,
ש־־ 450/מהם הוענקו לליכוד .״הושע סובול יוצא
נגד הקונסנזוס הלאומי הקיים, ומסביר כיצד התפתחה
דז״התיישרות, ימינה״.
״כני ה־טמונהיעשרה היו כני שמונה ברם
שפרצה מילחמת ששת־הימים, והשילטון הירדני
כנדה התחלף כשילטון ישראל. כשמן הכתם
עדיין שיחקו ב,האנדז׳אפ׳ וכ,כימני־דרד׳ ,שמעד
*טהיל״האיויד של מדינתם מכצע הפצצית־עומק
כמצרים, שעושים סדר כרצועה המתפרעת, ואוז ניהם
הלכו הלוך והיהכט כדיכורים על מהכלים
כקשר עם פלסטינים. כד־ככד עם זאת הלכו ותכפו
הצרמוניות סביב הכותל המערבי׳ מערת־המכפלה
ומקומות קדושים אחרים, והארץ, ואט־צעי־התיקשודת
ההמוניים, מלאו שמן־זית של
מלל דתי.
״אין מנוס מהמסקנה שתוצאות הבהירות פשוט
מבטאות את הקונכנזוס הלאומי. כל עוד זה הינו
הקונסנזוס המשותף לרובו של העם, אשר נתן
יותר ממחצית קולותיו לימיו הדתי, ופל עוד
זה הקונסנזוס המלחך כשולי מיפלגת העבודה,
תיבדגיד עלייתו ההדרגתית והקבועה של הימין
הדתי כפי שהיא נמשכת והולכת מאז החל חקי־פאון
שלאחר מילהמת ששת־הימים. רכיכה לכך
פשוטה: הימין הדתי הדא־הוא המבטא את הקונ־סנזוס
הזה ללא מעצורים, והוא גם המסיק את
המסקנות העיקכיות המשתמעות ממנו ללא בו שה:
כן, הארץ כולה שלנו. לא, הפלשתינאים
אינם עם ואינם ראויים למדינה נפרדת. את ה בעיות
שלהם — שיפתרו כמיסגרת הממלכה
ההאשמית, מעכה לירדן.״
(על הנזישמר)

תחזית עליזה
עמוס קינן החליט שלא להצטרף לרואי־ר,שחורות,
והוא מציג תחזית חביבה ובלתי־מזיקד: ,
אין צורך להיחפז. אפשר לעשות את כל החפ־נות
בנחת, למכור כשקט, כלי לעשות דוה, זח
יקה לפרות שלושה חודשים, לכטה. המיקוח על
חלוקת התיקים יאט את התהליך ויאפשר אריזה
ללא כחלה.
״חוץ מזה, ככלל לא יקרה שום הכר נורא.
כל מה שעשוי לקרות הוא, שבהיסטוריה שד
עם ישראל יירשם, שבמיטה כמה חודשים היה
מנחם כנין רא־ט־הממשלה. וזה הכל, ואין מה
לדאוג ואין מה להיחפז. כעוד כמה חודשים, בגין
דא יהיה דאש־ממשלה. איד ף כך א -כף. או אחת.
אכל דאש־ממשלה, הוא לא יהיה. ואף־על-
פי שלא יפה לנחש׳ הפיתוי הוא רב. ואפשר לנ־הש
שראש־הטטשלר הכא לא יהיה עזר, ולא
שימחה אדליד, ולא יגאל הורכיץ. למה ף מכמה
סיכות. ראשית, שמם לא מנחם ואיש לא הצביע
כעדם• .טנית, איש מהם אינו מקופל על השניים
האחרים, ושלישית, הם לא יהיו ראש־הממשלה
מפני שמישהו אהה יהיה.
״קידם לוודאי שהוא יהיה פרופסור לארכיאו־דיניה,
עם •טפם ומיקטדת. ובתחזית העליזה הזאת,
אנו נפרדים מן הקורא המודאג.״
(ידיעות אחרונות)

פסוק• השבוע
• אלון? הר־אבן :״למנהיגי ישראל חסרה
מערכת־חסברה שתסביר להם את המציאות.״
• גדעון קוץ, כתג ״ד מאיר זורע
— בגין קוצר.״
ס השיר חיים כר־לם :״חשוב מאד ש
נדע מי איתנו ומי לא איתנו, וכי הברים במש־לנה
יעמדו מאחרי המצע שלה.״
• מאיר עמית נ ״לכסות ערווה של מישהו
— אני לא מוכן.״

• נשיא מצריים, אנואד פאדאת:
״אין כל הבדל בין רבין לבגין.״

• ה״כ מיכה הדיש ליהושע דפינו־

3י ץ :״אי־אפשר יותר להצטלם אתך ברחוב
בראש־מיפלגה.״
• אשר ידלין על ד״ש :״יושבים שם
הבר׳ה טובים. אילו הייתי בחיץ, גם אני הייתי
מצביע בעדם.״
• רש־ שימעץ פרם :״אני מקווה שבעוד
120 שנה מנהיג הליכוד ייבחר בדרך דמו־קראטית.״

משיה דיין בתגובה על זעם ההורים
השכולים נגדי :״הם אנשים בלתי אובייקטיביים !״
• סילבי קשת :״מי שנדהם מהיושר האינטלקטואלי
של משה דיין — שיקום.״
• עמום קינן :״מי שלא מאמין שהמערך
מת, סימן שאינו מביר את משה דיין.״

״מה בע׳צם אני מחפ ש בסיגריה?
קוד כ 7־טעם.
׳ 71 הסט אני 7א מוותר.
אב 71/ 7הניקוטין אני מוכן בהח 7ט
7וותר7 ...כן ניסיתי א ת 1ווזזצ.
היא תפ ס ה אותי ...גם ק 7ה־וגם
מ 7אה בטעם. ו 7אסתם טעם־
תערובת טבק אמריקאית מעו 7ה!
באמת, כ 7הכבוד!״

״אני נ הנ ה
כ פ 7יי ם
ע ם 116 וזתצ״

מו ק ד 5/ו ח5
העולם הזה? 07-1 .

שר־החוץ האידיאל ליממגשדוו הדיכוד

המיהצוע: דמאי

א היה איש שגינה את המחדל של יום־הכיפורים
/בחריפות רבה יותר מאשר מנחם בגין.
עוד מצלצלים באוזניים נאומיו חוצבי־הלהבות על
כישלונה של הממשלה, שלא עשתה מה שצריכה היתד.
לעשות :״לגייס את המילואים ...להזיז את הכלים...״

שמעתי נאום כזה ככנסת, ושמתי לב דכד
שבמהלכו לא הוזכר אף פעם אהת שמו של
האיש שנשא כלי ספק כאחריות העיקרית למחדל
זה: משה דיין.

בתום הישיבה נתקלתי בבגין ליד דלת היציאה. הצגתי
לו שאלת־תם: איך אפשר לגנות את הממשלה, מבלי
להפנות את האישום קודם כל אל שר־הביטחון י
על כך השיב בגין שהאישום מכוון כלפי הממשלה
כולה. כל חבריה אשמים במידה שווה, ואין צורך להצביע
על חבר אחד בה.

תשוכה נאה, אך כלתי־משכנעת לחלוטין.

היה ברור לי כבר אז כי בגין רואה במשה דיין
מעין עתודה איסטראטגית לעת־מצוא.

השכוע הוא גייס עתודה זו.

^ הרי סירסוס החלטתו של בגין להטיל על
את תפקיד שר־החוץ, הופנה הזעם העיקרי כלפי
דיין.
״פרוסטיטוציה !״ קרא ישראל קרגמן .״רמאות !״ זעקו
חבריו־עד־אתמול למיפלגה .״גניבה פשוטה !״ אמר אחד
מראשי מיפלגת־העבודה.
דיין

יש הרכה מן המגוחך כהאשמות אלה.

והרצועה. ייתכן שהוא יבגוד מחר בעיקרון זה, כשם
שיבגוד בעקרונות אחרים. אך עצם העובדה שהעלה רעיון
כזה על דל־שפתיו די בו כדי לפסול אותו לכהונה של
שר־החוץ בממשלת בגין.
אחרי 29 שנים של המתנה, שבוודאי נראתה לו
אינסופית, הגיע מנחם בגין לשילטון. סוף־סוף ניתנה
לו האפשרות לבצע את המשימה, שבה הוא רואה את
ייעוד חייו ושליחות מטעם הקדוש־ברוך־הוא.

רק אדם תמים מאד, או אדם שאינו מכיר
את כגין, יכול היה להעלות עד דעתו כי יניח
לדולצ׳ינים ודידינים למיניהם להפריע לו עתה.

^ ם כן, מה ביחס לדיין 7
דיין הוא איש ארץ־ישראל השלמה. יתכן
שהוא קיצוני אף יותר ממנחם בגין.
בגין מסתפק בשני עברי־הירה, בגבולות המנדאט
המקורי. דיין מוכן לספח כל שטח, בכל מקום, בכל
כיוון. בעיניו, תהליך ההתפשטות של מדינת־ישראל אינו
מוגבל בשטח ובזמן. כפי שהכריז פעם, לפני כנס נוער ברמה,
הוא מאמין כי כל דור צריך להתחיל מן הגבול
שכבש קודמו, ולהקדיש את חייו להרחבת גבול זה.
נכון. דיין אמר הרבה דברים. בעיני האמריקאים הוא
מצטייר כמינימליסט שבמינימליסטים, כאיש המסוגל להחזיר
את הכל. הרבה יהודים טובים ותמימים האמינו לנאומים
שבהם גילה דיין גמישות עילאית, ראייה מפוכחת,
פשרנות מפליגה.
אולם לכל הנאומים האלה יש הסבר פשוט מאד :

האם יש טעם בגינוי זונה מפני שהיא עוסקת בזמנים

האם יש טעם בתרעומת על רמאי מיקצועי מפני
שעשה מעשי־רמאות?
האם יש טעם בזעם על גנב מדופלם מפני שהוא ביצע

ידין הכריז על העיקרון של מדינה־יהודית־דמוקרטית
— כלומר על החזרת האיזורים המאוכלסים של הגדה

תפקידו של משה דיין יהיה לדחות את העימות עם
אמריקה עד כמה שאפשר, ולמנוע את המילחמה עד לרגע
שממשלת ישראל תבחר בו.

ואכן, אין ארם המתאים לכך יותר ממנו.

במשך ישבע שנים — מאז היום השביעי של מילחמת
ששת־הימים ועד אחרי מילחמת יום־הכיפורים — רימה
משה דיין את העולם כולו ביחס לכוונות האמיתיות של
ממשלתו לגבי השטחים שנכבשו.
כשר־הביטחון הוא היה כישלון מונומנטלי. ייתכן
שהוא הגנרל הגרוע ביותר של המאה ה־ .20 בענייני צבא
הוא מבין פחות מרב״ט ממוצע.

הם מרוצים מאד ממינויו שד דיין. יש המרחיקים
לכת, המאמינים כי מינוי זה ניכפה
עד בגין על־ידי האמריקאים, כתנאי־כד-יעכור.

9 0 9

הוא הדין לגבי ייגאל ידין. אם הלם ידין
על תפקיד זה כממשלת בגין, הוא טיפש יותר
מכפי שהוא נראה.

מדיניות זו מוכרחה להביא לעימות עבד
ארצות־הכרית ולמילה.״; עם הערכים.

01 0

ן* אם מכינים האמריקנים את
י| ן דיין 7

* * ה הל התכונות הדרושות לשר־החוץ בממשלה,
*יי) שמנחם בגין יעמוד בראשה 7
אין הוא צריך להיות בעל־חזון, הוגה־דעות או מעצב־מדיניות.
מנחם
בגין יספק בעצמו את כל החזון, הדיעות והמדיניות
הדרושים לו.

אם. דולצ׳ין אכן האמין בכך, הוא פוסל את עצמו
מכל כהונה רמה. הוא פשוט אינו די חכם.

11 91
ץ *,כהינה זו, התישלובת בגין־דיין היא כימעט אידי ^)
אלית.
מנחם בגין מכין את סיפוח המטחים. לפני ואחרי־כן
יכסה אותם בהתנחלויות.

הייתכן אדם מתאים יורת,
החוץ בממשלת בגין !

נדמה שקרה ההיפך. כגין כהר כדיין מפני
שהוא רמאי.

המחשבה שמנחם בגין יעניק לאיש כזה את
תיק־החוץ בממשלתו, גובלת כטירוף.

כקיצור: הוא זקוק למשה דיין.

זה *הלך מצויין, במשך שבע שנים. התוצאה היתה,
כמובן, מילחמת יום־הכיפורים, על מחדליה והרוניה. מייד
למחרת המילחמה היה דיין מוכן להתחיל הכל מחדש,
להרוויח עוד שבע שנים עד למילחמה הבאה, וחוזר
חלילה.
העיקר — לא להחזיר את השטחים בשום תנאי, בשום
נסיבות, בשום מחיר.

אילו נהג אהדת, זה היה מפתיע.

מבחינה זו, מגוחכת ממש יומרתו של אריהידולצ׳ין
לתבוע תיק זה לעצמו.
דולצ׳ין הוא ליברל. הוא מינימליסט, לפי תפיסות בגין.
אין הוא מאמין כי שלמות ארץ־ישראל היא ערך מקודש
ועליון, החשוב יותר מקיום מדינת־ישראל ועם־ישראל.
דולצ׳ין מאמין כי ניתן, אולי, במצב כלשהו, להחזיר
קילומטר מרובע אחד או שניים בגדה המערבית.

הוא זקוק לרמאי.

ולא לרמאי סתם, אלא לארכי־רמאי. לאומן של לוחמה
פסיכולוגית. לאדם שאצלו מילה אינה מילה, הבטחה
אינה הבטחה, שטר אינו שטר. לאדם שאצלו האמת
היא שקר, והשקר אמת.

היעד היה להרוויח זמן. לא להתחייב לשוס
דכר — ואם אין מנוס מהתהייכות, לא לקיים
אותה. להעלות תיקוות־שווא, להפריה כאלונים
ציכעוניים, להרגיע, להרדים.

האם היה מנחם בגין צריך לפסול את האיש, מפני
שהוא רמאי 7

התכונה הראשונה: עליו להסכים כלב ובנפט
עם החזון ש: ארץ־ישראל השלמה.

הוא זקוק לאדם שיעשה זאת במקומו.

אכל כמדינאי־רמאי אין שני לו כעולם כולו.

הציבור ידע שאין הוא נאמן לאיש מלבד לעצמו —
והדבר רק הוסיף לכאריזמה שלו.
כל אזרח קרא שהוא גונב עתיקות יקרות בסיטונות
— והדבר לא הפריע כימעט לאיש להעריצו כאליל.
מעשי־המירמה הציבוריים והפרטיים שלו עוררו, בעבר,
רק חיוכים של הבנה והנאה.
בהשוואה לשרשרת בגידותיו, רמאויותיו וגניבותיו של
משה דיין בעבר, מעשהו האחרון אינו אלא תוספת־זוטא.
הוא רימה 430,023 בוחרים, שהצביעו בעד המערך,
ביודעם שהוא מועמד של רשימה זו. הוא בגד בחבריו,
שהעניקו לו מקום־כבוד ברשימה. הוא גנב מנדאט, השייך
למיפלגה.
האם זה מפתיע 7

מנחם בגין יחליט. מנחם בגין יקבע. מנחם בגין יורה
לבצע.
לשר־החוץ בממשלה זו דרושות רק שתי תכונות.

זוהי רמאות. בגין אינו מסוגל לכך.

הוא הטביע את היריב בשטרות ללא־כיסוי. הוא טימטם
אותו. בנאומים יומיים, שסתרו זה את זה. הוא המציא
תכסיסים ותחבולות ללא־ספור. הוא זז קדימה, לאחור,
ימינה, שמאלה, למעלה ולמטה. הוא חמק מכל עמדה.

׳נ ב מזה שנים יודעת המדינה כולה שמשה דיין
הוא אדם חסר־מעצורים, הסר־מוסד, הסר הגינות
מינימלית.

אם סכור מישהו שבממשלה הכאה יקבע
מישהו כהוא־זה כעניינים מדיניים, מילכד מנחם
בגין עצמו, הרי הוא שוגה בהזיות.

קאים להיכנס לעימות עימנו !
להיפך: הרגע את כולם ! הרדם אותם ! פזר סביבך
הבטחות! רמוז שאתה מוכן להחזיר שטחים, בנסיבות
מסויימות! תן להבין שאתה דה־גול ישראלי, המוכן
להרחיק לכת אף מן היונים !

דיין הוא רמאי מיקצועי. הוא משתמש במילים כבכלים
מיקצועיים. כשם שפורץ משתמש בכלי־פריצה.

וזוהי כדיוק התכונה השנייה, שהיתה דרושה
דשר־החוץ של מנחם בגין.

ך* י בגין אינו יכול לרמות. אין הוא יודע לשקר.
כאשר אך ניצח בבחירות, השמיע באוזני העולם כמה
הצהרות, שגרמו לתדהמה בינלאומית.
הוא סיפר לעם האמריקאי, בראיון טלוויזיוני, שישראל
חסמה את תעלת־סואץ במשך שנים רבות, ובנך סייעה
לאמריקאים להאריך את מילחמת ויאט־נאם.

מכיוון שהעם האמריקאי משוכנע כי*ם כי
מילהמת ויאט-נאם היתה משולה דמגיפת דכר,
נסתבר לו שבגין האריך את המגיפה והגדיל
את מיספר קורבנותיה.

הצהרותיו על אי־נכונותו המוחלטת לוותר אף על
שעל אחד של השטחים המוחזקים — סליחה, המשוחררים
— החרידו את האמריקאים והאירופים, החוששים מפני
מילחמה מקומית ועולמית, עימות גרעיני, אמבארגו של
נפט ושאר אסונות העלולים לנבוע ממדיניות כזאת.
גם ידידיו הטובים ביותר של בגין יעצו לו: חדל
מהצהרותיך! אל תכריז מראש על מה שאתה מתכוון
לעשות ! אל תזהיר את הערבים ! אל תכריח את האמרי

דיין הוא האיש של האמריקאים. הם משוכנעים
לחלוטין כי הוא הסוכן הראשי שלהם בישראל, איש־אמונם,
המכשיר בידיהם. דיין עצמו עשה ככל יכולתו
כדי ליצור רושם זה.
הס הזמינו אותו, בשעתו, לוויאט־נאם, במיסגרת מסע־פירסום
בינלאומי שנועד לרכוש את לב יהודי אמריקה
למילחמה. הם נתנו לו את האפשרות לצבור הון־עתק
מנאומים ברחבי ארצות־הברית. הם מאמינים כי עתה
יגמול להם. שהוא ״ימתן״ את בגין.

זוהי, כמוכן, שטות גמורה. עדיין לא נודד
האיש שיהיה מסוגל למתן את כגין, או להשפיע
עליו ככיוון כלשהו.

אבל דיין יגביר אשליה זו. הוא יצהיר הצהרות
מתונות. הוא יכריז כי בגין מוכן ללכת לדנבה, ולדבר
שם על הכל — גם על חברון, גם על שכם, גם על
ירושלים, גם על עזה.

ולמה לא ׳ .למה לא לדבר — כשכרור מאט
כי ממשלת בגין לא תיסוג אף ממילימטר
מרובע אחד כגדה וברצועה ץ

ייתכן שהאמריקאים אינם כה תמימים, וכי הם מבינים
את מישחקו של דיין. אבל הנשיא קארטר אינו יכול
להודות שמדיניותו פשטה את הרגל. גם הנשיא אל־סאדאת
ועמיתיו אינם יכולים להודות בכך. ייתכן מאד שהם
יעזרו לדיין לשחק את המישחק, במשך שנה־שנתיים.

עד שהם יהיו מוכנים למילחמה — המיל־המה
שהפכה עתה כלתי־נמנעת.

ך) כן, מי שיכוא עכשיו אל מנחם בגין בטענה שמינה
/רמאי לתפקיד שר־החוץ, ייתקל בחיוך עדין.

כגין יענה לו: אתה מספר לי

! *1111ץ ״ צועק שוטר מעוצבן לעבר
מפגין, איש הלי״
• 1111
כוד׳ שניסה לחדור לתוך שורות המפגינים
נגד משה דיין ולעורר שם תיגרה.

בעד דיין

הפגינו כ־ 150 אנשים שניצבו על המדרכה
ליד מצודת זאב בתל־אביב, כחומת־מגן.
״אל תתנו ליצר להשתלט,״ צעקו מפגינים אלה, כשהם מנופפים
בידיהם. אחר עברו לקריאות אלגנטיות קצת פחות, כמו :״מאיר
**י שבעד דיין, שיילד שמאלה!
יומי שנגד דיין -שיילד ימינה!״ השוטר
ב״זינזאנה״ רמישטרית היה צרוד
מצעקות לתוך הרמקול המישטרתי. כי
ביום הראשון האחרון ברחוב המלך ג׳ורג׳
בתל־אביב, מול מצודת זאב, באמת קשה
היה להפריד בין המחנות שניצבו משני
צידי הכביש שבו המשיכה התנועה להתנהל
כסידרה.
מן העבר האחד התגודדו המפגינים נגד
מינויו של דיין כשר־החוץ בממשלת הליכוד.
מן העבר האחר התארגנה חבורה
של כמה עשרות צעירים גברתנים, שהחרישו
את האוזניים בצעקותיהם בעד מינויו
של דיין. אלא שבני הבורה זו. שגויי־סה
מבעוד יום — חלקה תמורת תשלום
הולם — לא הסתפקו בהנפת כרזות וב־קריאות־גנאי
נגד אורי אבנרי, מאיר פעיל
ושאר ,,השמאלנים האלה.״ מפעם בפעם
פרצו ב־ריונים אחדים, חצו בריצה את
המחסומים המישטרתיים, חמקו מידי שוטרי
ם ישמר־הגבול והתערבבו בקרב קבוצת
המפגינים הנגדית.
התיגרות שהתפתחו סי-פקו תעסוקה מספקת
לאנשי־המישטרה חבושי הקסדות הלבנות.
חיליופי־מכות, קללות, אגרופים

פעיל מרגל !״ ו״מוות לקומוניסטים !״ אחדים מהם היו מפגינים־
בשכר, שאורגנו מבעוד־יום על־ידי פעילי הליכוד, והס ניסו גם
ליזום תיגרות (כמו זו שבתמונה למטה, עם אב שכול).
המפגינים ניצבו משני עברי הכביש עליו המשיכו המכוניות לנוע.

,ווי.

אם הבנים

פנינה מרנין, אם שכנלה מטיבעון, שאיבדה את שני בניה
במילחמת יום הכיפורים, הציגה בהפגנה הסוערת מול ביתו
של בגין את תמונותיהם .״איבדתי שני בנים !״ שאגה .״זה די והותר לעם ישראל ! לא
ניתן לדיין להרוג את הבנים שלנו שוב, כמו שעשה ביום־הניפורים.״ אולם צעקותיה לא
הועילו. לבית בגין היא לא הצליחה לחדור, והורחקה בכוח על־ידי השוטרים ומישמר הגבול.

ומריטת שערות עוררו מפעם בפעם צעקה
מקפיאת־דם מפי אשה, או בכי של תינוק,
שהשקיטו את הרוחות לרגע.
״הלך הזרזיר אצל העורב״ הכריזה כרזה
אחת, שנישאה בידי ישישה כסופת־שיער,
שצעקה במלוא פה :״די מדיין !
די מדיין !״
״גנב־העתיקות — החזר את המנדט!״
היה רישום בצבע אדום רועש על כרזה
אחרת, שהונפה בידי איש מחנה של״י.
״בגין, מה דעתך לצרף את גודלה וגלילי?!״
שאג צעיר מגודל־שיער, שהציג
עצמו כאיש ד״ש.
״דיין פירושו כישלון — דיין פירושו
אסון!״ זעק אב שכול, שסיפר כל בבחי־

מערך אכלו אותנו!״ שאגו המפגינים לעבר
מתנגדי המינוי.

״עושים צחוק
מהעם!״
ך* יתד! זו דל; הפגנה אחת מני רבות.
1 1מאז נודע על הצעתו של בגין (״הצעת
אחיתו&ל,״ כפי שהכריזה אחת הכרזות),
התארגנו קבוצות שונות בציבור ויצאו
להפגין ברחובות. כך, למשל, הגיב אראל
(״רלי״) גילבוע 26 סטודנט לארכיאולוגיה
באוניברסיטת תל־אביב, הלומד לקראת
התואר השני .״חזרתי ביום חמישי

תיגחדהיריים

הרצינית ביותר פרצה במהלך ההפגנה מול מצודת
זאב, אחרי שמיספר צעירים, מתומכי החלטתו של
בגין בעד מינויו של דיין, נקלעו לווכוח צעקני עם אחד ממנהיגי של״י, מאיר פעיל.
עד־מהרה הונפו אגרופים, הוטחו בעיטות, ואנשי־המישטרה הוסיפו על המהומה כאשר
הרחיקו את האנשים בכוח משדה־המערכה .״זה כימעט כמו ההפגנות בצרפת בתקופת
השיא של דני האדום,״ העיר כתב של עתון צרפתי, שנכח בהפגנה הסוערת.

מתוך תיקווה שבגין יגיע לשם, לנוח. בשעות
אחר־הצהריים התייצבו עם כרזותי־הם,
שעליהן תמונותיהם של דיין ובגין
וההכרזה ״אוי לאותה בושה!״ מול ביתו
של בגין ומול מצודת זאב.
מביתו בירושלים אירגן מוטי אשכנזי,
האיכפתניק המפורסם, את ההם־
(המשך בעמוד )35

$ויו!יצי ג׳יחל *־רלס

1־58

נגד דייו

הפגינו כ־ 250 מאנשי מחנה של״י, צעירי
ד״ש, בני מישפחות שכולות, בני קיבוצים
ואנשי מיפלגת העבודה, מן העבר האחר של רחוב המלך ג׳ורג׳
בתל־אביב, מזל מצודת זאב. אחת הכרזות ציטטה את דיברי
רות הצביע עבור בגין — ״כי במערך ישב
דיין, ודיין הרג את הבן שלי בתעלת־סואץ.
אז עכשיו,״ שאל ,״הקול שלי יילד
לדיין בליכוד?״
הכרזות מעברו האחר של הכביש היו
מתוחכמות פחות, ונראה היה שהוכנו
בחופזה .״הו־הא מה קרה — השמאל והי*

דיין, שאמר :״די לי מעמי ודי היה לו ממני — על החתום
חשה דיין.״ ותוספת אקטואלית :״אנחנו מסכימים. על החתום —
העם.״ כרזה אחרת שהתנוססה בין ים הכרזות (בתמונה
למעלה משמאל) הביאה את הנוסחה :״מחל +דיין = מחדל.״

מסיור ארכיאולוגי,״ סיפר .״כששמעתי ש דיין
עומד להתמנות כשר־החוץ מיהרתי
אל חבר שלי, נועם יניר .״אני עצמי הצבעתי
עבור המערך. נועם הצביע לד״ש.
מייד החלטנו לקחת יום חופש כדי להביע
את הזעם שלנו נגד צעדו המחוצף של
בגין, וצעדו המחוצף עוד יותר -של דיין.

״מה זה כאן, עושים צחיק מהעם? אומנם
אנחנו עם מטומטם — אבל עד מתי?!״
רלי ונועם, שהוא טכנאי במיקצועו ועובד
בצלילי גיתית, נופפו בכרזות מול
פניו של בגין כאשר זה יצא את בית־החולים
איכילוב ביום הראשון בבוקר.
אחר־כך נסעו למלון השרון בהרצליה,

האב

שני קציני־מישטרה מנסים
למנוע מאב שכול, שנשא
את נכדתו בידיו, לפרוץ אל מחנה הליכוד
״אתם לא׳ מבינים שזה כואב לי?״ שאל

ציוד לכיבוי-אש
ציוד נוסף המסופק על־ידינו:
מטס׳ סחמן דו חמצני
מטס׳ הלון ( 1211ד.)80
יחידות כיבו׳ אוטומטיות־מערכות
כיבוי אוטומטיות.
גלגלוני קיר וגלגלונים ניידים.
ציוד בשיטת ,,שטורץ״
בהתאם ל-ואו.0

יחידות בינוי אוטומטיות
באבקה יבשה
בהלון 1211

משאבות כיבוי.
מזנקים לקצף מכל סוג.
אבקות יבשות.
קצף 0רוטאיני׳ ר ב תחומי
ולממים׳ מים
זרנוקים.
מטס• אבקה
יבשה מטלטלין
ל פי ת״• ,463
ב ת כו ל ה 12 , 6 , 3

המט סי ם מיו צ רי םבהתאם
לתק ני םישרא ליי םרש מיי ם
בהשגחתמ כון התק ני ם
הי שרא לי

ו מ סו מ ני ם

בתו ־ תקןרש מי.

מטס׳ אבקה ניידים
ב ת כו להשל 50ק״ג.

ג׳ן(׳^צינץ וב1ביו

רח׳ מרכולת ,10ת.ד 1787 .תלאביב, ט ל0 3-8 2 1 8 1 7 .
03 8 3 9 0 2 6

הרופאים אמה

ף* מיועד לראשות ממשלת־ישראל,
1 1מנחם בגין, אושפז בבית־החולים בשל
עודף בריאות. זה היה הרושם שאזרחי ישראל
יכלו לקבל השבוע מן הדיווחים הרפואיים
השוטפים שזרמו מבית־החולים איכי־לוב
בתל־אביב, שם אושפז בגין אחרי שחש
ברע ערב חג־השבועות.
הרופאים דיווחו תחילה כי בגין הגיע
לבית־החולים במצב טוב. למחרת דיווחו
כי מצבו מצויין. ואחרי שמצבו כבר היה
מצויין הוא עוד הוסיף להשתפר. אולם
גם אחרי שהמצב השתפר. הוא הוטב מיום
ליום.
אותם רופאים ־שישמרו על מסך של
שתיקה כאשר נתקף מנחם בגין בהתקף-
לב לפני כחודשיים וחצי. ולא גילו לציבור
את האמת* ,ניסו עתה לרכוש מחדש
את אמונו של הציבור, שהטיל ספק בהודעות
המרגיעות הנוכחיות.
מה שגרם למאמצי־הארגעה המוגברים
ישל הרופאים היתד, הידיעה שהתפרסמה
בגיליון הקודם של העולם הזה (,)2073
בה נמסר כי אחרי אישפוזו של בגין
אובחן אצלו מצב של אנגינה פקטורים,
הקרויה בעיברית תעוקת־הלב.
לא היתד, זו ידיעה מסולפת המבוססת
על רכילות. היא היתר, טובה ונכונה ליום
שבו נכתבה (היום השני בשבוע שעבר).
באותו יום אומנם סברו רופאיו של בגין
על סמך הבדיקות כי קיים חשד סביר
הידיעה הראשונה על כך שבגין
לקה בהתקף־לב פורסמה בהעולם הזה,
אחרי שבגין עצמו גילה עובדה זו לכתב
העולם הזה שביקר אצלו בבית־החוליס.

בפתח בית־יהחולים

שבוע ימים בקירוב, אחרי שחש ברע ערב חג־השבועות. במשך
כל השבוע הגדירו הרופאים את מצבו כהולך ומשתפר מטוב
למצויין. החשד כי ליבו לוקה באנגינה פקטורים, התבדה.

ךךיע | 1ן כד הגדירו מקורביו של
7111־ *1
בגין את מצב בריאותו כא1

״ | 1111
שר יצא, שופע חיוכים וקורן מאושר, מחדר־החולים שבו אושפז
למצב ישל אנגינה פקטורים. אולם, כמו
במיקרים ׳ דומים רבים, עשוייה הדיאגנוזה
הראשונית להשתנות ככל שמתמשכות
הבדיקות ומעמיקות יותר. זה גם מה ש אירע
בקשר לאבחנת מצבו הבריאותי של
בגין.
כאשר נכנס מנחם בגין, לפני •שבוע
וחצי, לאישפוז בבית־החולים איכילוב ב־תל־אביב,
עוררו הסימפטומים את החשד
כי הוא סובל מכאב אנגינוטי, וממילא
ממצב ישל אנגינה פקטורים. על השערה
זו ניבנו התחזיות הראשונות (העולם הזה
.)2073 היו דרושים שלושד-,ארבעה ימים
כדי לאשר או להפריד חשד זה.
במשך השבוע התבדה החשד בדרך של
גריעה (אלימינציה) .הבדיקות, וביכללן
אלקטרו־קארדיוגראם ובדיקת אנזימים,
לא הראו שיש הפרעות לאספקת הדם ללב.
עם ביטול האפשרויות האחרות, נותרה
האבחנה של ״תיסמונת דרסלד״ — תגובה
דלקתית של הפריקארט (קרום הלב) .זוהי

תגובה אמינזלוגית רגילה למדי אחרי ר,ת-
קף־לב — תגובה שקשה להסבירה, והחולפת
עם הזמן. זהו דבר טוב (להבדיל
מממאיר) שאינו מחייב אישפוז. הטיפול
הוא באמצעות תרופות — בעיקר סטרואידים.
זהו טיפול זמני, שאינו משעבד,
והתופעה עצמה קטנה עם הזמן.

ניתוח —
רק באמריקה
^ צייד קביעת ד,אבחנה הסופית
/נוצר תקדים רפואי: בהתייעצות שותפו
שלושת מנהלי מכוני־הלב בבתי־החולים
הגדולים: הפרופסורים ד,נרי נויפלד מתל־השומר,
מורים אייגן מבילינמון ומנשה
גוטסמן מהדסת ירושלים, הצטרף להתייעצות
גם הפרופסור מורים לוי, מנתח־ד,לב
מבילינסון — ובהוגי המיקצוע
עברה השמועה שהוא כבר הכין הכל

קיבלו את פניו של בגין המפגינים הראשונים
שנשאו כרזות, בהן נאמר :״הס איבדו את
הבושה ו״דיין — אתה שכחת, אנחנו לא !״ היו אלה סנוניות הראשונות של ההפגנות
שעמדו להיערך באותו יום ליד ביתו של מנחם בגין בתל־אביב וליד ״מצודת זאב״.

במכונית

לניתוח־לב־פתוח של בגין, אילו נמצא
צורך בכך. צורך כזה אינו קיים כעת,
אך בין המומחים התגבשה הדיעה שאילו
היה צורך בניתוח, מוטב היה להטים את
בגין לאמריקה — ולו רק מפני ששום
מנתח בארץ לא היה יכול לגשת לניתוח
כזה ללא מעורבות ריגשית.
לגבי עתידו הרפואי של בגין אין טעם
בניחושים. ניתן רק לקבוע. כי כעת אין
כל הגבלה על יכולתו למלא את תפקיד
ראש־הממשלה, אם־כי רופאיו יעצו לו,
כמובן, שלא להפריז במאמץ. אחרי התקף-
לב קשה, כזה שהיה לבגין, יכול החולה
לחיות שנים רבות ולשאת בנטל־עבודה
כבד — בתנאי שלא ילקה בהתקפי־לב
נוספים.
כאשר שוחרר בגין מבית־ד,חולים ביום
הראשון השבוע כשרופאיו מצווים עליו
להאיט את קצב פעילותו, איחלו לו ידידיי
ומתנגדיו הפוליטיים כאחד, ישלא ייאלץ
עוד לחזור לשם.

בגין, בחברת אשתו עליזה, יושב במכונית שהסיעה אותו
מבית־החולים לביתו, שם עמד להתחיל בהתייעצויות ראשונות
עם חברי מיפלגתו על הסערה שהתעוררה עקב החלטתו למנות את משה דיין כשיר
חוץ בממשלתו. בגין הסתיר את פניו מפני המפגינים, שהתאספו ליד ביתו.

אירוע של לקראת הבחירות להסתדרות ביו ם ה׳ 2.6.77

דמה ־ א פי ס

-ב״בית־ד,הסתד
רות
י ב־0־ ,8.ה״ב דאי־ פעיל, ד ה

הי פ ה — במטה של• ,רה־ הרצל
,59ב־ ,8.00 כנס פעילים.

3,6.77 ׳ 1 01׳ 3

מייויי

ומיס *י

-ב־ ,5.00ח ״ כמאיי

ע כדין

בשבת 4.6.77
ב־ ,7.00ה ״פ• • אדי־ ערה
ד אי ־ פעיל, נ;׳ יכא סו ר עיי ה.

_ 6יל״
ביכר קומדנד, מרכז אורלי, ה ״ כ ליכ ה
א לי א ב, י אי ר צכן, ס ע די המר צי ־
אנו, רן כהן. הפותהים: א די ר טיי ב,
ביו ם

5 ,6 .7 7

• -דת-השרץ
תמר דריר, אילת ,7רן כהן, דיכאל
מימין.
• ירושלים — ב־ ,8.30 כנס מסבי ,2
רים,
במטה השכונות, רח׳ישעיהו
ראדל טייטלכאום.
) תל־אכיב — בהדר יוסף, במועד ן ההסתדיות ב־ ,8.30 יאי־ צבן, סע־
־יה ד-ציאנו.
-ב־ ,8.30 אצל

6 .6 .7 7

• בגליל המערבי — פרטים בטל
,04-662478 .ה״כ מאיר פעיל.
* 3ום

7 .6 .7 7

• :י־ יצהר - ,ב־ ,8.30 כנס פע י,־
הא־זור ,־ן כהן.
אילה — במלון ״עצייך, ב־,9.00
ח״כ צאי־ פעי־ ,הפיתה: משה

צאדום.

ביו ם ד־ 8.6.77

העם״ ,ד״ר נעמי קיס, סעדיה מר־ציאנו,
יאי־ צבן, ח״כ דובה
אליאב.
ביו ם ה

9,6.77

* הל־אביב -ב־ ,12.30 איניבר־סיטת
תל־אביב, על הדשא המרכזי, עצ רת
נגד הימין, אי־י אבנ־י, ה׳׳כ

ייאי״י י!ו ^י
״ ׳0יי

במדינה העם
ה סיגנון החדש

י4 1111 יון

זה בא בהט?.
יופהיע והדהים.
לכל ויכוח

הוויכוחים הסוערים על ההשלכות המוסריות
והמדיניות של מינוי משה דיין לתפקיד
שר־החוץ (ראה הנדון) הסיחו את
הדעת מצד אחר של המעשה. הוא ביטא
את הסיגנון החדש.
חילופי־ההנהגה מביאים עימם תמיד חי־לופי־סיגנון.
כאשר יש לחילופי־ההנהגה
אופי של מהפכה פוליטית, עשויים חילופי-
הסיגנון להיות קיצוניים.
הלו*
יוה. אילו אירעה פרשה
כמו .־ינוי־דיין במישטר הקודם, היה קודם
לכך מבול של הדלפות .״מקורבים״ היו
קוראים לכתבים, ומוכרים להם את הסקום
תמורת פירסומת לעצמם או לבוס שלהם.
קבוצות־לחץ היו מתארגנות בעד ונגד.
בסוף, אחרי מאבק מר ומאות מאמרים
נרגשים, היה הדבר מוכרע איכשהו.
כל זה חלף עתה עם הרוח.
אף מילה אחת על כוונתו של מנחם
בגין לא דלפה החוצה. רק ארבעה־חמישה
אנשים ידעו על כל העניין, והם הבינו
שכדאי להם לסתום את הפה. לגמרי.
כאשר בא הדבר, הוא בא כחטף. טיבעו
של מישטר מנהיגותי הוא שהחלטותיו,
המתקבלות על־ידי מנהיג, נוטות להפתיע,
להדהים — ולעיתים מתקבל הרושם כי
זוהי אחת ממטרות השיטה.
אחרי ההחלטה, אין עירעור. המנהיג
שוקל מראש את כל ההשלכות. כאשר
היא מחליט, זהו סוף־פסוק.
יש מכהיג. כך קרה השבוע.
שותפיו של בגין, ראשי המיפלגה הליברלית,
סברו שהם יכולים להתנגד.
להשעות את ההכרעה, לקיים ויכוח, לבטל
את ההחלטה .״מקורבים״ הדליפו דברים
לעיתונות, על פי הסיגנון הישן. עסקן פלוני
התמרמר בפה מלא בטלוויזיה, עסקן
אלמזני־לשעבר הכריז הכרזות ברדיו. אנשי
ד״ש, השותפים בפוטנציה מוגבלת, מחו.
עברו יומיים, וכל אלה סתמו את פיהם.
הם הבינו כי משהו השתנה במדינה, וגם
בקרב הליכוד. הם הבינו, למשל, כי על
החלטותיו של מנחם בגין אין עירעור.
הם נוכחו גם לדעת כי מנחם בגין מבין
את תגובות הציבור טוב מהם.
זהו לקח חשוב לקראת הבאות. החל
במאי ,1977 יש בישראל מצב חדש. י־ס
מנהיג. יש מונהגים. אין •יכיח.

• כאילו לא די בכך, החליט המערך
בממשלה ובהסתדרות לנצל את הרגעים
האחרונים שנותרו לו כדי לבצע מהפכה
ביחסי־העבודה: הוא שלח חיילים לשבור
את שביתה ו/או עיצומים של פקחי־התנו־עה
בנמל־התעופה בן־גוריון. התערבות
צבאית בסיכסוך־עבודה עולה אף על הדרישות
הקיצוניות ביותר של הליכוד עד
כה. הדבר נותן מראש לגיטימציה לממשלת
הליכוד להפעיל מישטרה, צבא ו־בתי־סוהר
נגד שובתים. והוא העניק לאנשי
הליכוד בהסתדרות את ההזדמנות
להציג עצמם כמי שמתנגד לצעד חמור כזה.
• במישור הממשלתי עשו שרי המערך
את הכל כדי לטשטש עד כמד. שאפשר
את ההבדל הקיים — אם אכן הוא קיים —
בינם ובין מנחם בגין. ראשי הממשלה
יצאו להגן על בגין מול התקפות דעת־הקהל
הבינלאומית. הם גינו התבטאויות
של מנהיגים זרים, שבאו בתגובה על דברי
בגין. הם עשו את הכל כדי ליצור את
הרושם כאילו לא חל שינוי בישראל.
שהכל נמשך כרגיל, ששום סכנה אינה
צפוייה. כך נאמר לציבור הישראלי כי
ההצבעה בעד הליכוד היתה בסדר —
ונובע מכך שכדאי להצביע בעד הליכוד
גם בהסתדרות.
לקראת הסוף. המתאגרף, הזוחל מירד.
על ארבע, כאילו מתחנן שיריבו ינחית
עליו את המהלומה המסיימת, שתאפשר
לו לשכב על הארץ בחוסר־הכרה.
המערך דמה למתאגרף כזה.
מיפלגות והר תוז ד ״ שו ת

בהגועה הדמוקרטית ־שידי
מתחילים להיווצר שלוש
מהדת ; כעד הליבה לממשלת
ליסוד:; ,ד, ובער
גוש עם המערך
״ד״ש מרגישה עצמה עכשיו מיפלגה
גדולה. וכמו בכל מיפלגה גדולה מובן

שגם כאן מתחילות להיווצר קבוצות וקלי-
קות פנימיות שונות,״ כך טען אחד ממקימי
התנועה הדמוקרטית לשינוי, אשר לא
נכנס לכנסת התשיעית.
אולם בעצם, למרות הודאה כזו מפיו
של אדם המעורב בכל הקשרים וקישרי.-
הקשרים בתוככי ד״ש, נשארה עדיין עלומה
השאלה: מי הוא מה בד״ש.
כלי־התיקשורת, הטרודים בימים האחרונים
בחיטוטים בחדרי־החדרים של הליכוד,
שכחו כנראה שהתנועה הדמוקרטית
לשינוי אינה, בעצם, גוף מלוכד׳ המגובש
•אחיד בדיעותיו.
העובדה שהפרופסור ייגאל ידין העביר
— כבר בתחילת גיבושה של התנועה —
החלטה שיכולים להצטרף אליה רק אנשים
פרטיים, לא קבוצות ולא גושים, לא מנעה,
כמובן, ששמואל תמיר, למשל, יביא איתו
אל ד״ש את כל פעילי המרכז־החופשי
לישעבר• ,שבקולותיהם העלו אותו למקום
הרביעי ברשימה לכנסת.
קבוצה זו, וכן תנועות עודד, להבה,
הפנתרים השחורים, לשינוי ואחרות, שמרו
על מיבנה פנימי ועל ״שמור לי ואשמור
לך״ ,גם במיסגרת המיפלגה הגדולה יותר.
בד״ש לא יכול איש להצביע כיום על
גושים מוגדרים, כדוגמת אחדות־העבודה
במיפלגת העבודה או התנועה הליברלית
בליכוד. הגבולות, כך אומרים בד״ש, הולכים
ומיטשטשים, וכבר מצביעים על קבוצות
חדשות• ,שהן עירוב של המרכז-
החופשי, למשל, וקבוצת עודד.
האיש מיספר אחד בתנועה הדמוקרטית
לשינוי הוא, ללא ספק, ייגאל ידין. יש
שטוענים נגדו, גם בתוך ד״ש עצמה, כי
הוא נוהג לעיתים כדיקטטור וכי הוא
״אפילו גרוע ממנחם בגין.״ אחד הפעילים
הצעירים, חבר במועצת ד״ש, סיפר, למשל,
על אופן ההצבעה בפורומים של התנועה.
דיון הוזי• גילה הצעיר :״מי הם
בדיוק אנשי ידין, אין אי־ש יודע. דויד
גולומב הוא ה,שומר הצמוד׳ שלו. הוא
גם עוזר לו בריכוז כוח בתנועה. בישיבות
של פורומים שונים, סגורים, הדוברים
הראשיים והעיקריים הם ידין וגולומב,
שמציגים בדרך־כלל אותן העמדות. הם

ימים שלט׳ רו ף

יצר הקיום העצצי.
הוא פועל כמאהגרף
שייכור־מהלומדת
ספינה שנשברה בסערה. ההגה אינו
פועל. המיפרשים קרועים. כמה מן התרנים
התקפלו. הספינה כולה מיטלטלת על הגלים,
חסרת־ישע. סד. ושם מנסה ימאי
לקפוץ לים כדי להציל את עצמו. פה ושם
מנסה קבוצה אחוזת־בהלה להוריד סירה.
זוהי דמותו של המערך, בסוף מאי .1977
למות סלי פלישתים. כאשר סופגת
מיפלגה מהלומת־מחץ, עשוי הדבר להביא
הלם מבריא. הגוף המוכה מזדקף. גובר בו
יצר־הקיום, הוא מתאושש כדי להשיב
מילהמה שערה ברגע האחרון.
שום דבר כזד. לא קרה למערך. קרה לו
ההיפך: כמו מתאגרף שיכור־מהלומות, שעיניו
נסתמו ומוחו התערפל, זוחל המערך
בזירה על ארבע. מבלי לדעת לאן.
לולא שיכרוך מהלומות זה, קשה היה
להבין את מעשי המערך השבוע. היה נדמה
שהוא פועל על פי העיקרון של ״תמות
נפשי בלי פלישתים.״ ולמשל :
• תחת לשנות ברגע האחרון את
רשימת מועמדיו בהסתדרות, ולהציב בראש
הרשימה צוות־קרב המסמל שינוי
והתאוששות, החליט המערך להציב בראש
את הצוות העייף, המוכה והכושל ביותר
שיש לו. בהנהגת עסקן טוב־לב שעל גבול
גיל הפנסיה, ירוחם משל. הרשימה כולה
מורכבת מעסקנים משעממים ואפורים.
ההסתדרות, המיבצר האחרון שנותר למערך,
כאילו נמסר לליכוד ולד״ש על
מגש של כסף.

ידין
עם הליכוד
העולם הזה 2074

גם אלה שעמדו מאחרי שיבעת התנאים
המפורסמים להצטרפות לקואליציה כלשהי.
״אם המועצה מצביעה נגדם, נקבע בדרך-
כלל דיון חוזר. מה שקורה אחר־נך הוא,
שנעשים ניסיונות־שיכנוע רבים מצד ידין
וגולומב, והם בדרך־כלל מצליחים לשנות
את ההחלטות. הלוך־הרוח הכללי במועצה
הוא, שמרבית החברים מעדיפים לעמוד
על עקרונות מדיניות־הפנים שהציגה ד״ש
במצעה. ידין וגולומב עקרוניים יותר לגבי
מדיניות החוץ והביטחון.״
כך, למשל, בכינוס מועצת ד״ש ביום
הרביעי האחרון, באולם הקטן של בית העם
בירושלים, נשמעו קולות רבים נגד הליכה,
לקואליציה עם הליכוד בראשות בגין.
ידין עצמו, לדיברי אנשי ד״ש וכן על־פי
דבריו בהזדמנויות שונות, רוצה ללכת
לממשלה בכל מחיר .״מוטב לעשות את
השינוי מתוך הקואליציה,״ התבטא בשבוע
האחרון. באותו כנס, שחלקו-הארי נערך
בדלתיים סגורות, ללא נוכחות עיתונאים,
הביעו אנשי לשינוי לשעבר את הרעיון
לנסות להשתלב באופוזיציה עם המערך.
אחרי שנפלה הפצצה שהטיל בגין, בדבר
הצטרפותו של משה דיין כשר־החוץ בממשלתו,
הפכו אנשי לשינוי כוח דומיננטי
בד״ש, אם כי השפעתם על ידין מעטה
בלבד ,״לפחות בינתיים.״
מי שנחשבים כיום כ״איש של פרופסור

רובינשטיין, ידץ ועדית
בעד? נגד 7אולי?
ורטהיימר נגד הליכוד
אמנון רובינשטיין,״ מייסד התנועה לשינוי,
הם עורך־הדין מרדכי וירשובסקי, זאב
(״סטף״) ורטהיימר והם, לדיברי יודעי־דבר,
משכו לצידם גם את מאיר (״זרו״)
זורע, לשעבר ראש מינהל־מקרקעי־ישראל.
אנשי לשינוי עמדו מאחרי הגלשושים
של המערך בניסיונו להקים עם ד״ש ממשלת
מיעוט, בתמיכת המיפלגות הקטנות.
קואליציה מצומצמת. ממשלה כזו
צריכה להיות מורכבת מ־ 32 הח״כים של
המערך (מתוך הנחה שדיין יחזיר, ב סופו
של דבר, את המנדט שלו, ושעמום הדר
לא יפרוש יחד איתו ממפלגת העבודה
או יפרוש ויוותר על המנדט) 15 ,הח״כים
של ד״ש; 7הח״כים של של״י ורק״ח
שהבטיחו לתמוך בממשלת מערך, והח״כ
של הליברלים העצמאיים ושל הרשימה
הערבית של המערך. סך־הכל 56 :ח״כים.
ממשלה כזאת, לדעת אנשי לשינוי
בד״ש, תזכה גם בתמיכת מועצת גדולי
התורה ותזכה בתמיכה, פאסיבית לפחות,
מצד אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל.
לדעת אנשי לשינוי מוטב לנסות ללכת
לקואליציה מצומצמת מאשר להוות אופוזיציה.
על קואליציה עם הליכוד ׳(שתבטיח
רוב של חברי-כנסת — ליכוד, ד״ש,
מפד״ל ושלומציון ותמיכת פלאטדשרון),
אין איש מאנשי לשינוי ותומכיהם חושב.
ההכרזות, כלפי חוץ, של הפרופסור
רובינשטיין, כאילו בכל מיקרה יקבל כל
חבר בד״ש את דין התנועה, אינן מדוייקות.
בשבוע האחרון הביע רובינשטיין, בפורום
פרטי, את הדיעה כי ״לד״ש אסור בשום
פנים ואופן ללכת עם הליכוד.״ בהזדמנות
זאת דיבר על כוחה הרב של תנועת לשינוי
לשעבר בד״ש, וציין כי את עיקר הצד ה־אירגוני
וההסברתי מרכזים צעירי לשינוי.
כיום, מבין 15 הח״כים של ד״ש ניתן
העודם הזה 2074

למצוא שלושה תומכים נלהבים הנחשבים
כאנשיו של רובינשטיין, והם זורע, ורט־היימר
ווירשובסקי. י
פרט לדויד גולומב נחשבים כ״אנשיו של
ידיך׳ גם שני הדרוזים, שבעצם בהתחלה
היו אנשיו של -שמואל סולתו, לשעבר
יועץ ראש־הממשלה לעניינים ערביים.
אסעד שפיק, ראש מועצת בית־ג׳אן וזיידן
עטשי, תושב עוספייה, הצליחו להגיע
למקומות ה־ 11 וה־ 12 ברשימת ד״ש לכנסת,
אחרי שזכו בכחמשת־אלפים קולות של
דרוזים, בבחירות הפנימיות בד״ש, שנערכו
כחודש וחצי לפני הבחירות לכנסת.
ב־ 17 במאי זכו השניים, ביחד, בכ־2500
קולות דרוזיים בלבד, כאשר ההשערה היא
ששאר הקולות זרמו לרשימתו של שמואל
פלאטו־שרון. כדוגמה מביאים את הכפר
סג׳ור, שם הצביעו בבחירות הפנימיות
לד״ש יותר משהצביעו -עבור ד״ש לכנסת.
בכפר זה, כפי שנתפרסם בכתבת־הטלוויזיה
המפורסמת, פיזר פלאטו הבטחות לכל עבר
וזכה ב״״/״סנ של הקולות.
שפיק ועטשי נפגשו עם ייגאל ידין,
על־פי בקשתו, לפני שבוע וחצי. ידיו,
לדיברי אנשי ד״ש, הבהיר להם את מעמדם

בתנועה לאור מספר המצביעים ״המגוחך,״
לדבריו, שהכניסם לכנסת.
הסוד של עמית. מי שהפסיד מן
״העיסקה של הדרוזים עם ידיו,״ הוא
שמואל טולדנו, שבו רואים אחד המתנגדים
החריפים לקואליציה עם הליכוד .״לטו־לדנו,״
אומרים בד״ש ,״יש בעצם רק בעל
תמיכה מצומצמת ובלתי־משמעותית.״ לפיכך,
קולו בצמרת ד״ש כימעט בלתי־נשמע.
אחד הסודות העיקריים, גם לגבי פעילי
ד״ש, הוא מאיר עמית, לשעבר איש מיפלגת
העבודה ומנכ״ל כור, באמצעי־התיקשורת
הוא מופיע כמציג הקו המיפלגתי הרשמי,
הקו של ידין. אך לדיברי מקורביו, בשיחות
פנימיות הוא מדגיש כי את עיקר ייעודו
הוא דואה במדיניות הפנים. גם הוא הביע,
בשיחות אישיות בסוף השבוע שעבר. את
אי־רצונו בממשלת ליכוד—ד״ש—דתיים,
למרות ש״ממשלה כזאת אפשרית במצב
היום בד״ש.״
אם אכן תורכב ממשלה כזו, יתמכו בה
43 הח״כים של הליכוד 12 ,הח״כים של
המפד״ל ושני הח״כים של שלומציון. גם
ללא תמיכת אגודת ישראל ופועלי האגודה
מובטחת תמיכה -של 57ח״כים, שהיא גדולה

זי; ה : 3 -1

מעול לא היה מצבנו נה טוב
לעכברים אין כבוד עצמי. ה ם נוט שים אתה ספינ ה הטובעת, בעוד ה אחרים
נ אבקי ם על חיי הםו מנ סי ם להציל גם א ת הספינ ה.
אבל דיין א ענו עכבר. לדיין יש כבוד עצמי. הוא לא נטש א ת הספינ ה
הטובעת. הוא נשאר אי תהבמאבקה עד הרגע ה א חרון, אם־כי החביא לעצמו
סירת״הצלה ק טנ ה. ואז, כאשר הגיע למס קנ ה שהכל ירד למצולות״ים, ואין
תי קוו ה לקבל תיק או תפקיד, נטש דיין אתה ספינ ה ושט גאה וזקוף אל חוף
מיבטחי הליכוד.
בליכוד חיכו לו בזרועות פ תו חו ת ואמרו לו: תודה רבה, משה, תודה
לך על מחדל יום־הכיפוריסי ! תודה לך על שהרסת א ת מיפלגת־העבודה
מבפנים ! תודה לך שישבת על הגדר כל השנים, ונשארת בעבודה והמ שכת
לכרס ם בה בכישרון ! ובעיקר, תודה לך שהת אפק ת, ולא הצטרפת לליכוד
לפני הבחירות, ולא ה רס ת גם או תנו, ולא הד בקת לנו אתכתםהמ חדל 1
אבל מעז יצא מ תו ק. עכשיו אנ חנו יודעים לפ חו ת ל קר א ת מה אנו הולכים.
ל קר א ת קיץ אלק טרוני, וחורף חשמלי. לקראת נבואות שהערבים לעולם לא
יפתחו ב מיל חמה, גם א ם לא ת הי ההתקד מו ת מדינית, וגם אםז׳נבה תיכשל.
היום חזרנו צעד גדול א חור ה, ושוב אנ חנו נמצאים שיכורי־ניצחון ב ת קו פ ה
שלאחר מיל חמת 67׳ ,ו מ תקרבי ם — אבל ב מהירו ת הבזק — לשנת .1973
אבל הפעם זה לא יקח שש שנים. בעזרת בגין ודיין, המר ולווינגר וכהנא,
נצליח לעשות זאת תוך פחו ת משנה. הפעם למדנו לקח, הפעם נחזור על כל
השגיאות שעשינו א חרי ,׳67 אבל עם ניסיון רב יותר, בצורה מרוכזת יותר.
לא נוותר, לא ניסוג, ונ תחמק ממ שא-ומתן. מעולם לא היה מצבנו כה טוב,
והזמן פועל לטובתנו, כידוע.
ולד״ש כדאי לייעץ שלא להצטרף לממ שלה זאת, כדי שייגאל ידין יוכל
שוב לשבת בוועדת־אגרנט הבאה.

יותר מהתמיכה בממשלת מערך י—ד״ש (56
ח״כים) .מה גם שייתכן כי דייו לא יוותר
על המנדט שלו, יפרוש עם הדר כסיעה
עצמאית ואז, יחד עם תמיכת פלאטו תהיה
לממשלה כזו תמיכה של 60ח״כים בדיוק.
שיתוף־הפעולה המוזר ביותר בד״ש הוא
בין אנשי ;המרכז-החופשי ותנועת עודד,
שהצליחו להכניס לכנסת את מרדכי אל-
גרבלי. תמיר מגלה התקרבות לקבוצת
עודד, שהדמות החזקה בה היא דווקא אשד,
— טובה סעדון, שלא נבחרה לכנסת אולם
היא מועמדת לאחד מחמישה המקומות
הראשונים ברשימת ד״ש להסתדרות*
תמיר, הידוע כמשנה־דיעות מיקצועי
מוכן לראות עצמו בתוך כל ממשלה, אפילו
אם הדבר יחייב את פרישתו מד״ש. בצד
תמיר ניצבים עקיבא נוף ואסף יגורי.
במצב הנוכחי, שבו אפילו אם תלך ד״ש
לממשלה עם הליכוד היא לא תקבל יותר
משלושה תיקים נמצא תמיר במצב קשה,
שכן בכל מיקרה לא יזכה, כנראה, בשום
תיק בממשלה כזו.
זהו המצב. בד״ש אין שוללים אפשרות
של פרישת אנשי תמיר, כשאלה לוקחים
איתם את אנשי קבוצת עודד (ביחד ארבעה
ח״כים) ,המעוניינים בעיקר בתחומי מדיניות
הפנים ומילחמה במצוקה ובפער
החברתי, ופרישה לצורך קואליציה עם
הליכוד והדתיים, דבר שיבטיח לבנין רוב
של 64ח״כים בכנסת, ולתמיר תיק.
תמיר עצמו נראה מוכן לקבל כל רעיון
או דיעה בנושא מדיניות-הפנים, והדבר
מסביר את הקשר -שלו עם קבוצת עודד.
דוקטור בנימין הלוי הוא ה״ציפור־דרור״
של ד״ש .״אף אחד לא יודע מה חושב
ולצד מי עומד השופט־העליון לשעבר,״
אומרים בד״ש.
המצב בד״ש בתהילת שבוע זה ניראה
כך: מרבית אנשי הפורום המוביל, פרט
לידין, תומכים בהליכה לאופוזיציה. אנשי
ידין מקווים שתימצא פשרה וד״ש תוכל
להצטרף לממשלה בראשות בגין, ואפילו
עם דיין ״תמורת תיקים טובים,״ כדיברי-
הם. נראה שהצעה כזאת מנסה עתה ידין
להעביר בתנועתו.
אנשי לשינוי מצדדים בהליכה עם המערך
לגוש אופוזינייוני, שיתבסס בעיקר על
הסכמים חשאיים כך שבעיני הציבור תופיע
ד״ש כמיפלגה לוחמת ועצמאית בהחלטותיה.
ואילו אנשי לשינוי רואים כ״אששרות
פתוחה״ את הרעיון להרכיב ממשלת מיעוט
עם המערך. מעניין לציין, שמרבית הגושים
והאישים בד״ש אינם נרתעים מן
הדתיים, כפי שאפשר היה לדמות מן הוויכוחים
טרום־הבחירות. על כך אמר רובינש טיין
לאחדים מאנשיו :״יש במדינה היום
בעיות יותר חמורות מבעיות הדת והמדינה.
את זה אפשר להשאיר לבחירות הבאות.״

אח וי הצגת
הבכורה ש ד
״אילוף הסוררת־ב״קאמרי״
חגגו
השחק! ,נמו
בימים ה ט ובים
תו של שחקן הקאמרי מיקי ורשביאק.
דינה מיהרה להזמין את בעלה, וזד, מיהר
לצרף אל מעגל הרוקדים את השחקנית
אביבה גר.
השחקן יצחק חזקיה, הלא הוא ״חיזקי
הקטן,״ הסתובב נרגש ושאל ללא־הרף:
״נו, איד היה? איך היה?״ ואילו השחקן
אילן תורן שאשתו, רותי, תיכננה את
התילבושות של ההצגה, ד,ירבה לחולל עם
החוקית שלו על רחבת־הריקודים.

71 9111 111 91 למשורר־סאטיריקן יהונתן גפן, שחזר מ־
14 #1 11 111 #1חופשה באירופה והגיע היישר להצגת־הבכורה
של ״אילוף הסוררת״ ולמסיבה שלאחריה, בחברת אשתו
היפה נורית העובדת בטלוויזיה בתחקירנית. עד שנשבר, הירבה

יהונתן להתלוצץ ולהצחיק את הזזבר׳ה. הוא פגש בממיבה באבי־הפצועים
שימחה הולצברג, ואמר לו :״עכשיו אתה מבסוט,
אה 1בקרוב יהיו לך המון קליינטים חדשים.״ שימחה קיבל את
דבריו בהומור, והזמין אותו ואת אשתו נורית לכוס משקה.

מסיבת הס1וו*ם
רמיירה צריבה להיות הגיגה,
משהו מיוחד, משהו שירומם את
הרוח, ממילא הביקורות מגיעות רק למחרת,
בך שכל זמן שאפשר, צריך ליהנות מה־פרמיירה,
לחגוג, לשמוח ! אני רוצה להחזיר
להצגות הבכורה את ההילה של הזמנים
הטובים, שבהם היו באים להצגה
אמנים, ידידים ואוהבי־תיאטרון אמיתיים.״
כה אמר הבמאי יוסף (״פפו״) מילוא,

בעת מסיבה רבת־משתתפים שאירגן לשחקניו
במועדונה של פרדריקה סגל, מייד
אחדי הצגת־ד,בכורה של אילוף הסוררת
לוויליאם שקספיר, שהועלה השבוע בבימויו
על קרשי התיאטרון הקאמרי.
ואכן, מי שלא ראה את שימחת השחקנים
אחרי בכורת הצגתם, לא ראה שימחה
מימיו. סמוקי־לחיים מהתרגשות ועייפים
לאחר הבכורה הרישמית, שבה נכחו כל

הסי־ומי המופיעים ברשימת המוזמנים ה־אכסקלוסיבית
של הקאמרי, הגיעו השחקנים
למועדון, כשבראשם שני הכוכבים —
תיקי דיין המגלמת את קתרינה, ועודד
תאומי המגלם את פטרוקיו.
אך אחרי המשקה הראשון התעודדה
רוחם, ומצב־הרוח הרקיע שחקים. השחקן
ראובן •ספר, המכונה רובקה, יצא במחול
סוער עם השחקנית דיבה ורשביאק, רעיי-

הסוררת והבמאי

״פפו״ בפי כל, התעייף עד־מהרה והניח לתיקי לה1
שהוציאה מרץ רב בהצגה, אולס על מצב־רוחה הטוג
לפרוש מייד אחרי הבכורה ולא השתתף במסיבה .״הו

1\ 1ן 1השחקן עודד (״דדי״) תאומי, המגלם בהצגה את דמותו של פטרוקיו, בא למסיבה
י / 1ן בחברת אשתו המורה חווה והצטלם עם הבמאי יוסף מילוא ועם פרדריקה סגל,
דונה התקיימה המסיבה. דדי, שהוציא מרץ רב בהצגת־הבכורה, נשאר במסיבה זמן קצר
והלך הביתה מוקדם .״אני הרוס לגמרי,״ הסביר לחבריו, שניסו לשכנעו להישאר במסיבה.
אולם הרקדנית הבולטת ביותר בשטח
היתה,־ ללא ספק, כוכבת ההצגה תיקי דיין.
היא גררה את הבמאי למחול שייק סוער,
אך זה התעייף עד־מהרה ותיקי המשיכה
לרקוד סולו במרץ, וזכתה במחיאות־כפיים
סוערות מצד חבריה השחקנים.
אל קבוצת השחקנים החוגגים, משתתפי
המחזה, הצטרפה חבורת אורחים שלא
נטלו חלק בהצגה, ובהם המשורר יהונתן
גפן ואשתו היפה נורית, שניהם במצב-
רוח מדומם. השחקנית גילה אלמגור הגיעה
למסיבה מייד אחרי בכורת הסרט
דודה קלארה, שאותה הנחתה. יחד איתר.
הגיע בעלה, המפיק יעקב אגמון.
מאוחר יותר הגיעו גם ריבקה מיכאלי,
כתב רשת עיתוני הרסט במיזרח־התיכון
ג׳ון האריס, השחקן יוסי ידין בחברת
אשתו היידי, ח״כ עקיבא ׳נוף בחברת
אימתו העיתונאית מידה, והח״כ החדש
משה שמיר, אף הוא בחברת רעייתו.
״זהו השולחן של הפוליטיקאים,״ אמרה
פרדריקה סגל, שאירחה את המסיבה להפליא,
כהרגלה, ועברה מייד לשולחן מעניין
יותר, שסביבו ישבו שחקנים צעירים
ועליזים. אולם אחרי מחשבה שנייה חזרה
אל השולחן הפוליטי, כשהיא מכריזה :
״-שטויות! פוליטיקה, תיאטרון, מה זה
כבר משנה 1כל העולם במה !״

.למת את דמותה של קתרינה הסוררת ובמאי
מילוא, יצאו בריקוד סוער. מילוא המכונה
שיך לרקוד לבד. תיקי הרבתה להשתולל, אף
העיבה העובדה שבעלה, יאיר אחי־אילן, נאלץ
הלך לשחרר את הבייבי־סיטר,״ הסבירה תיקי.

מלכת המסיבה

.ודתה, ללא ספק, השחקנית היפה אביבה גר, המגלמת
את אחד התפקידים המרכויים ב״איילוף הסוררת.״
אביבה, שגילמה את תפקיד חברתו של יוני בסרט מיבצע יונתן, לבשה מיכנסי־צילם:
שלמה סתר ! 81
הרמון מוזהבים וחולצת מלמלה ישנה־נושנה.

ביזי ו!כאל זלפוין,
מצוי מידע שבא מפי
הגה מפיו. כשסיים את הקריאה שאל מספר
שאלות הבהרה וראה גם חומר לוואי אחר
שהבאתי לו. אחר כך הודיע לי שאילו
היה החומר שבידי מוגש לו יותר מוקדם,
ולא רק כאשר התכנסה הוועדה למעמד
החגיגי של אישור תוצאות הבחירות, ייתכן
והיה מעכב את אישור הרשימה של
פלאטו. הוא יעץ לי לפנות עם החומר
שבידי למישטרה, ליועץ־המשפטי ולכנסת,
שהיא כיום הגוף המוסמך לטפל בערעורים
על תוצאות הבחירות.״
מדוע המתין רפאל הלפרין עם המידע
שבידו, המבוסס בין השאר על דברים
שגילה לו סמי פלאטו עצמו, עד לרגע
האחרון? מדוע דחה את הקץ עד שוועדת
הבחירות כבר לא יכלה לעכב את אישור
תוצאות הבחירות?
התשובות על כך מצויות בסיפורו של
הלפרין עצמו על הפרשה, שיש בה כדי
להטיל אור על התופעה חסרת־התקדים
אותה מייצג כיום פלאטו שרון במציאות
הישראלית.
מספר הלפרין :״אין לי שום דפר נגד
סמי פלאטו האיש. הוא לא חייב לי גרוש
ולא שום דבר אחר. מה שאני רוצה ממנו
זה דבר פשוט אחד: או שיגשים וימלא

וויו מיפלט וסואש
ץ ל של שמועות ולחישות ליווה את
בחירתו של המבוקש־בצרפת, המול־טימיליונר
סמי פלאטו שרון, לכנסת. עוד
לפני שנבחר ידעו רבים לספר על הדרכים
והשיטות בהן הבטיח פלאטו שרון מראש
את בחירתו. הסיפורים סופרו בגלוי ובפה
מלא. חלקם אף פורסמו, ברמזים. בעתונים.
איש לא התערב.
המפלגות בחרו להתעלם מפרשת פלאטו
ומהכתם שהוא עלול להטיל בדמוקרטיה
הישראלית. שר־המשפטים שתק. אפילו ה־יועץ־ד,משפטי
מהיר התגובה של ממשלת־ישראל,
החריש הפעם ולא טרח לבדוק מה
מסתתר מאחרי הרינונים.
השמועות נותרו בגדר שמועות בלבד,
גם כאשר הפך סמי פלאטו, מכוחם של
למעלה מ־ 35 אלף קולות שניתנו לו ב קלפיות,
לחבר־כנסת — אותו־פלאטו שית־נוסס
במשך ארבע השנים הבאות מול
עיניהם של נבחרי האומה ויזכיר להם את
פלאי הדמוקרטיה הישראלית. לא נמצאה
אפילו עדות אחת שתצביע על כך שסמי
פלאטו קנה את מקומו בכנס ת בכסף. שאנשיו
ועושי׳ דברו שיחדו בוחרים או
שקנו את קולותיהם של עדות שלימות ב־עיירותיה,פיתוח,
בעזרת הבטחות המהוות
עבירה פלילית על חוק הבחירות.
בשבוע שעבר נדמה היה כי קם האיש
העלול להציב את סימן־השאלה הגדול על
בחירתו של סמי פלאטו לכנסת. היה זה
רפאל הלפרין, המוכר לאזרחי ישראל לא
דווקא כאישיות פוליטית אלא כמתאבק ו־איש־שרירים
לשעבר, מר ישראל, אלוף העולם
בהיאבקות חופשית, ואיש הקארא־טה
בעל 5חגורות דאן .5
הלפרין, שנטש את הבלי העולם הזה
כדי לשקוע בלימוד תורה, היה הראשון
ובינתיים גם היחיד, שקפץ אל תוך הזירה
כדי להתייצב שם מול הטוען החדש לכתר
אלוף ה״ תפוס כפי יכולתך׳ בישראל. אילו
היה מדובר בזירה זר בכוח השרירים בלבד,
אין ספק מי היה המנצח. אלא שהפעם
היה על רפאל ד,לפרץ להתמודד עם יריב
חלקלק לשון, חמקמק וערמומי יותר מכל
מי שנפגש עמו קודם לכן בזירה.
ך מסיכת־עתונאים שקיים רפאל
6הלפרין בשבוע שעבר, ערב אישור
התוצאות הסופיות של הבחירות בידי ועדת
הבחירות המרכזית, הוא שיגר אולטימטום
לעברו של סמי פלאטו שרון .״אם לא
יודיע תוך 22 שעות,״ הכריז הלפרין ,״על
ויתורו על מקומו בכנסת — אני אמסור
לוועדת־הבחירות. המרכזית מידע העלול
להעמיד בספק את כשרות בחירתו לכנסת.״

3 0 -1

מה היה מידע זה? זאת סרב ד,לפרץ
לגלות. אולם באותה שעה, כדי להבטיח
שהמידע אומנם ישמר אפילו אם ינסו
להתנכל לו, חתם ד,לפרץ על תצהיר בפני
עורך־דין, בו פורטו פרטי המידע שיש
לו, לטענתו, בפרשת בחירתו של פלאטו
שרון.
פלאטו שרון לא נרתע מר,אולטימטום.
הוא לא ויתר מרצונו על מקומו בכנסת,
שיש בו כדי להצילו מסכנת הסגרה ל־

ה11 תונאיהגרוזיני

מישטרת צרפת המבקשת אותו מידי ישראל
בעוון עבירות בסדר גודל של עשרות מיליוני
דולארים. הלפרין קיים את הבטחתו.
הוא מיהר אל השופט אליהו מאני, יו״ר
ועדת־ד,בחירות המרכזית, הגיש לו את
התצהיר החתום בידו וחומר נוסף המתייחס
לצורה בה השיג פלאטו שרון תמיכה
כה נרחבת בו ביום הבחירות.
סיפר הלפרין :״השופט מאני עיין כ־40
דקות בחומר שהגשתי לו, מבלי להוציא

יצחק נניקשבילי, מי
שהיה לפני 3שנים כתב
סוכנות טאס בגרוזיה וכיום עורך הירחון אבוקה בשפה
הגרוזינית בישראל, מציג תמונות בהם נראה פלאטו מחבק אוחו.

אחרי כל מה שהבטיח לבוחריו־ ערב בחירתו
לכנסת; או שלא יהיה חבר־כנסת.
״אני לא איש פוליטי. אני גר 40 שנה
בארץ ולא הזדהיתי מעולם עם שום מפלגה.
לא מכבר פנו אלי מטעם הליכוד
שאופיע בעצרת יום ירושלים שערכו ו־סרבתי.
גורמים רבים אחרים פנו אלי.
לכולם הודעתי שבעקרונית איני מוכן להזדהות
עם שום גוף פוליטי. זה שלוש
שנים שאני יושב על התורה ועל העבודה.

גס הוא סייע לפלאטו בתקופת הבחירות, תמורת תשלום, טוען
כי אחרי הבחירות מתנכרים לו פלאטו ואנשיו ומסרבים להכיר
בו. גם בידיו של נניקשבילי (בן־נון) מצוי מידע על הדרך בה
שוכנעו בוחרים גרוזינים להצביע בעד רשימתו של פלאטו.

שהכריז מילחמה על סמי פלאטדשהן,
בלאט! עצמו, על הזוך בה נבחו לכנסת
נתקתי עצמי מהבלי העולם הזה. את כל
עסקי ההכרתי ומכרתי ואני יושב ולומד.
חצי מזמני אני מקדיש למחקר, לעריכת
קונקורדנציה על דש״י. את החצי השני
אני מקדיש לעריכת אטלס גראפי לשושלות
המשפחה של גאוני ישראל משנת
940 ועד גירוש ספרד.
״פלאטו שרון משך את תשומת ליבי רק
כשבועיים לפני הבחירות. יום אחד ראיתי
מודעה שלו בעתון תחת הכותרת ״חמש
דקות ל־12״ .פורטו בה 12 המשימות שנטל
על עצמו כדי להבטיח את בחירתו
כחבר״כנסת. היו אלה משימות נכבדות
בתחום הסיוע לזוגות צעירים, לפנסיונרים.
לכלכלת המדינה ועוד. חשבתי לעצמי: זה
מגוחך שאדם בודד הרץ לכנסת יציב לעצמו
משימות כאלה, שהם עול נכבד
למפלגה שלימה.
״הרמתי טלפון לפירסומאי שלו וביקשתי
אותו להתקשר עם פלאטו. אמרתי שאני
רוצה לייעץ לו במשהו. התקשרתי עם
פלאטו והצגתי את עצמי. אמרתי לו שיש
לי הרגשה שהמודעה שלו אינה מציאותית.
הסברתי לו את דעתי. אחרי ששמע אותי
כמה דקות אמר לי סמי, :שמעתי עליך.
אני מאוד מבקש להיפגש עמך ׳.אמרתי
לו שאם הוא רוצה שיבוא אלי, כיוון
שאני יושב ולומד. הוא אמר שהוא מוקף
אנשים וכל רגע יקר לו, לכן ביקש שאבוא
אליו. אמרתי שאחשוב בדבר.
״התיעצתי עם אשתי ברטי, שבדרך
כלל אני מתיעץ עמה. היא אמרה לי , :אם
אתה יכול לתת שאנס לבן־אדם, תלך.׳
נסעתי לווילה שלו בסביון. ישבנו שעתיים.
״סיפרתי לסמי פלאטו שכמי שרץ לבחירות
ב־ 1963 לעירית תל־אביב, אני רואה
הרבה ליקויים במערכת הבחירות שלו.
הסברתי לו מה הם לדעתי. הוא הודה לי ,
על עצותי ואף נתן לי את ספרו עם הקדשה .׳
״למחרת צלצל אלי סמי וסיפר לי כי
עומד להתקיים כיס בחירות גדול שלו
ברחובות. הוא ביקש שאופיע בכנס ואז־דהה
עמו. השבתי לו :״זה לא! אני לא
יודע מה אתה הולך לעשות, מי אתה ומה
המצע שלך. הוא הוסיף ולחץ עלי. השבתי
לו שאני חייב לשמוע מה יש לו לומר
ורק אם אשתכנע שהוא אדם שיכול לתרום
ולהביא תועלת למדינה ושהוא כנה ו
רציני,
אהיה מוכן להזדהות עמו.״
מוסיף רפאל הלפרין ומספר :״נפגשנו
שוב בביתו של סמי. ישבנו כחמש
שעות. שוכנעתי שהאיש הזה לא היה
רץ לכנסת אילוליא העניין של בקשת
ההסגרה. אבל מכיוון שכבר רץ ומערכת
הבחירות שלו היתד, בעיצומה — היה זה
כאילו התגבר הגולם על יוצרו. היתה לי
תחושה שהוא עומד לקיים כל מה שהוא
אומר. שישה ימים לפני הבחירות הבעתי
נכונות להזדהות עם סמי.״

ך• הזדהות של ד,לפרץ עם פלאטו נע!
| שתה בשני מישורים. במישור האחד
הוא פירסם בעיתונות מודעת הזדהות עם
סמי בנוסח :״אני מאמין לפלאטו שרון,
מפני שהוא טוב גם למדינה.״ במישור
השני הצטרף הלפרין למסע הבחירות של
פלאטו והיפיע יחד עמו ולצידו באסיפות
בכל רחבי הארץ.
״הופעתי עמו בתשעה מקומות בארץ,
מעפולה וקרית־ביאליק ועד בית־שמש. לא
קיבלתי ממנו גרוש, אפילו לא בעד הדלק.
עשיתי הכל בהתנדבות. ההתלהבות של
הקהל באסיפות בהן הופעתי היתד, למעלה
מהמשוער. אמרתי באסיפות שמלבד ה־ענין
של פדיון שבויים, של אי־הסגרת
יהודים לידי הגויים, קיים בבחירתו של
פלאטו ענין של טובת המדינה. משום
שאם יקיים כל מה שהבטיח לעשות למען
העם והמדינה, יהיה טוב למדינה. אני
חושב שהצלחתי להשיג עבורו חלק מהקולות
שהוא קיבל.
״במסע הבחירות הפכנו גם לידיי־ים אישיים.
אני היותי זד, שיעץ לו לפרסם ביום
הבחירות את המודעה המורכבת מתמונותיו
בחברת אישים מפורסמים. באותו יום הוא
הבטיח לי לפרסם גם מודעה נוספת ובה
פירוט עשר ההבטחות שהבטיח במילחמת
הבחירות שלו והבטחה חוזרת להגשימן.
מודעה זו, משום מה, לא פורסמה.
״ביום הבחירות בערב, כשראיתי שהמודעה
שהיתר, צריכה להתפרסם לא הופיעה,
התקשרתי לפלאטו. אמרתי לו, :הלכתי
איתך מפני שהאמנתי בך. מטריד אותי
מה שקרה, שלא פירסמת את המודעה עם
ההתחייבויות שלך.׳ הוא אמר לי, :היתד,
טעות.׳ השבתי לו , :אצלך לא מתרחשות

.אלו עז הסוף!
מכריז מפליל
בפלאטו במערכת הבחירות, הוא נוכח במאוחר
ההבטחות שפיזר במהלך מערכת הבחירות,
טעויות. ממך לא נעלם דבר. אם המודעה
לא הופיעה זה רק מפני שנתת הוראה.
אז איי מודיע לך, היום בערב, כשתרואיין
בטלוויזיה, עליך לפנות באידיש אל בויח־ריך
ולומר להם: אחי ואחיותי, אני מודה
לכם על האמון שנתתם בי ומבטיח לקיים
כל מה שהבטחתי במערכת הבחירות שלי.׳
״הסכמנו על נופח. במקביל הסכמתי לפעול
יחד עם סמי כדי לשכנע את אמצעי
התיקשורת במדינה שהוא אינו נורא כל
כך כפי שמציירים אותו. בלילה, כאשר
נודעו לראשונה תוצאות הבחירות בטלוויזיה,
הייתי בביתו. נסחפתי בהתלהבות
הכללית. התחילו להגיע המראיינים. תחילה
מגלי צה״ל ואחר־כך מהטלוויזיה. הוא לא
דיבר מילה וחצי מילה על ההבטחה מחדש
לבוחרים שימלא את התחייבויותיו. הוא
לא דיבר אידיש אלא צרפתית. והנושא
העיקרי שהיה חשוב לו ועליו דיבר היה
עניין ההסגרה.
״אמרתי לסמי :״אבל קבענו ...אתה עושה
טעות !״ הוא השיב לי :״אתה מדבר
אלי כמו אל ילד. עשיתי כבר כמה מיליונים
בחיים שלי.״
״הסתכלתי בסמי ולפתע ראיתי מולי אדם
חדש. עמדתי בצד, התבוננתי בו והקשבתי
לדבריו וכיצד הוא מדבר עם האנשים ש־

מודעת התמיכה ^

הלפרין מציג את ה־ אינו מתכוון לקיים את הבטחותיו לבוחרים .״הוא התחמק מפירסום
שפירסם ערב ה־ מודעה שתבהיר כי הוא מתחייב למלא את כל הבטחותיו. ראיתי
בחירות בה טען כי ״אני מאמין בפלאטז שרון״ וקרא לתמוך לפני איש חדש שחוץ מעסקיו וענין הסגרתו לצרפת לא מעניין
בו. אבל כבר ביום הבחירות נוכח הלפרין, לדבריו, כי פלאטו אותו שום דבר. הוא מבין רק את שפתם של החזקים !״

רפאל הלפרין, המאיים להגיש מידע
נגד סמי פלאטו. לטענת הלפרין, שתמך
מדי שפלאטו אינו מתכוון למלא את
שהיקנו י לו מקום בכנסת התשיעית.

אמינו בו. הוא לא היה כבר אותו אדם שביקש
את עזרת העם שיכניס את האיש
הבודד לכנסת. הוא עבר לפסים אחרים.
הוא לא היה זקוק כבר לאיש ולא חייב
דבר לאיש. הסמכות והביטחון העצמי חזרו
אליו..נגשתי אליו ואמרתי לו שאני הולך
הביתה.
״לא יכולתי לד,רגע. חשבתי שכדאי אולי
שבמסיבות־העתונאים שיערוך למחרת יתקן
את המעוות. צלצלתי לביתו וביקשתי לדבר
עמו. עוזרו, ז׳אק בן־אודיס השיב לי :
״רפאל, חבר־הכנסת שמואל פלאטו שרון
הלך לישון.״ אמרתי לז׳אק מה מצפה
לפלאטו במסיבות העתונאים שיערוך ד
בדעת־הקהל אם לא יחזור על התחייבויותיו.
בן־אודיס השיב לי :״ח״כ שרון אינו
פוחד מאיש.״
״מאותו לילה לא יכולתי להשיג עוד
את פלאטו שרון. הבחור נעלם. איננו. בכל
פעם שצלצלתי אליו היו אומרים כי הוא
עסוק או איננו. ראיתי שהוא חזר להסתגר
בעולם העסקים שלו. אנשים שהיו קרובים
אליו פנו אלי והתלוננו שלפתע מתנהג סמי
כאילו אינו מכיר אותם. ואז הבנתי כי בהד
דהותי עמו הולכתי שולל, כאילו, אנשים
שהאמינו בי ובאמצעותי תמכו בו. לא אני
הוא שגרמתי לו לזכות בקולות. אבל אין
לי ספק שהיה לי חלק בנצחונו.
״רק בערב חג השבועות אחרי שהצלחתי
להשיגו בטלפון והבהרתי לו כי אצא נגדו
בא פלאטו לביתי. שוב שוחחנו. הוא הבטיח
נאמנה שכל מה שקרה זה רק בגלל העומס
המוטל עליו. שוב השתכנעתי והאמנתי לו.
קבענו שורת פגישות עם עתונאים וסיור
בישיבות. אבל אחרי זה הוא שוב נעלם
והתכחש להבטחותיו.
״כשראיתי זאת החלטתי סופית שאני
חייב לנתק מגע מסמי ושאני חייב להביא
לידיעת הציבור שאני עצמי מפקפק אם כל
מה שאמר והבטיח ערב בחירתו יקויים.
לפני שכינסתי את אסיפת העתונאים צלצלתי
לסמי והודעתי לו שהחלטתי לצאת
נגדו. החלטתי לספר לשילטונות הנוגעים
בדבר את כל מה שידוע לי על הדרך בה
נבחר וכיצד ״שוכנעו״ הבוחרים לבחור בו.
״הבעיה העומדת בפני היא פשוטה :
נניח שהדרך בה נבחר סמי פלאטו אינה
כשרה, אבל הוא ממלא את תפקידו ופועל
למען המדינה אז מה זה משנה איך נבחר?
במה הוא שונה ממה שעושות גם מפלגות .
אחרות? אבל אם אינו ממלא את תפקידו
והתחייבויותיו, יש חשיבות לדרך בה זכה
בקולו. שוחחתי עם השופט מאני והוא
הסביר לי שעל פי החוק חייב אדם לדווח
על עבירה העומדת להתבצע, אבל אין
מוטלת עליו חובת דיווח כשנודע לו על
עבירה שכבר בוצעה ושלו לא היה חלק
בה. עקרון זה היה נר לרגלי בכל השיקולים
שלי.
״עכשיו אני עומד להגיש את החומר
לכנסת וליועץ־המישפטי. אם היועץ־המיש־פטי
ישתכנע שאכן בוצעו עבירות פליליות
בדרך בחירתו של פלאטו, הוא ודאי ידרוש
את הסרת חסינותו.״
קשה לנחש באיזו מידה יצליח מאבקו
של הלפרין בפלאטו. שכן התפכחותו מתמיכתו
באיש, נראית מאוחרת מדי. אבל
מי שמכיר את ד,לפרץ יודע כי הוא אינו
מד,נכנעים בנקל ומהנרתעים מלחצים. אם
לא יתרחש משהו בלתי צפוי עשוי עוד הקרב
נגד פלאטו לרתק את דעת־הקהל בארץ
ובעולם תקופה ארוכה.

דן פ״נרו מסכם את רשמיו
מפס טי ב ל־ הסרט77 ,׳

פיטר יוסטינוב וידידה (מיכל כת־אדם)
אורגיה בלתי־פוסקת?

יום סגריר בפארק או חזיונות) ,וניסיונו
הפעם לעקוב אחר חיפוש־הזהות הנואש
של שתי נשים, המחליפות ביניהן את
אישיותן ונאלצות לבסוף להיעזר באישיותה
של אשה שלישית כדי להגיע לאיזון
כלשהו. אלטמן, המגדיר את סירטו כחלום,
מסתתר מאחרי תירוץ זה כדי להצדיק את
השרירותיות של תסריט המניע דמויות
לפי תכתיבי הבמאי ולא לפי היגיון דר־מאתי
כלשהו. הוא מטפל כאן, בסך־הכל,
במיקרה חריג ביותר ההול אולי מחקר
פסיכולוגי, אך לא סרט עלילתי. שלי דובל,
אחת משלוש הנשים בסרט, זכתה בכל־זאת
במחצית פרס המישחק הנשי.
דוגמה אחרת — קארלוס סאורה, גדול
במאי ספרד כיום, מייצג את ארצו בפעם
השביעית בפסטיבל, שבו זכה כבר בשני
פרסים. אישיות מכובדת לכל הדיעות. אלא
שסאורה, המשתעשע מזה כמה שנים ב
נאמן
לסיגנונו (צילומים ארוכים, תנועות־מצלמה
מסובכות, מיבנה חזותי מרשים של
כל תמונה ותמונה) ,ולכוונותיו (סרט זה
משלים את סקירת ההיסטוריה של יוון
ב־ 40 השנים האחרונות, שבה החל לפני
ארבע שנים) .אולם, משום מה נדמה כאילו
השיגרה השתלטה על אנגלופולוס. ראשית,
הוא אינו טורח עוד לבנות דמויות
תלת־ממדיות, ומניח לכל אחד מן המשתתפים
לפתוח בהכרזות מול המצלמה, כמו
במסכת ולא בדראמה. שנית, טכניקת־ה־צילום
שלו, אשר הדהימה כל־כך בסירטו
הקודם, הופכת כאן טורח. כי ברגע מסויים,
כאשר הדמויות הדלות לעניין, כל מה
שנותר לצופה לעשות הוא לנחש כיצד
יניע אנגלופולוס את המצלמה. ובדרך־כלל,
לא קשה לנחש: הסרט אומנם יפה מאד
מבחינה חזותית, אבל האם די בכך?
אין טעם להוסיף להתעכב על כאבי-

מישחקי־תעתועים שבין מציאות לדימיון
ובין עבר להווה, חוזר כאן על מרכיבים
פסיכולוגיים רבים שהופיעו בסירטו הקודם,
זעקת העורבים, אבל שוכח להניח את
דמויותיו בתוך אותה מיסגרת אנושית־חברתית־פוליטית
שהיוותה חלק מעוצמת
הסרט הקודם• ללא רקע כזה, הופכים הסיבוכים
בצורת הסיפור של סאורה, הדן
ביחסים בין אב מזדקן וחולה המתבודד
בחווה וכותב זיכרונות לבין בתו, הנתונה
במשבר בחיי־הנישואין שלה, למסך־עשן
האמור להסתיר את הבנאליות הפרוידיס־טית
שמאחוריו. ולמרות זאת, הסרט בכל-
זאת זכה בפרס המישחק, שהוענק לפרננדו
ריי, המגלם את האב.
ועוד דוגמה — תיאו אנגלופולוס. אחרי
מסע השחקנים, לפני שנתיים, היה למשיח
חדש בקולנוע. הפעם ייצג את יוון בתחרות
הרישמית, כשהוא מתאמץ להישאר

הלב שליוו את מבקרי־יהקולנוע לאורך
הפסטיבל, כשהם מקווים מדי פעם להצלה
שאינה מגיעה. כך קרה אחרי שאלכסנדר
(ראיתי גם צוענים מאושרים) פטרוביץ
רצח את הרומן של היינריך בל דיוקן
קבוצתי עם גברת. זאת היתה ההרגשה
אחרי שמריו (המלחמה הגדולה) מוניצ׳לי
גלש מקומדיה איטלקית שדופה לפארסה
מאקאברית בסירטו בורגני קטן, קטן
(מבקרי השמאל אהבו את הסרט, רק
משום שנידמה להם כי יש בו מחאה סוציאלית
חריפה).

כביסה מלוכלכת בקאן
** י •טלא הי* מימיו בפסטיבל־סר־טים,
מתאר לעצמו בוודאי שזהו מעין
קרנבל אדיר. ציבעוני ורועש, אורגיה אחת
ממושכת ובלתי־פוסקת של זלילה, שתייה
כדת, לילות לבנים וכוכבניות המתפשטות
לפי הזמנה.
אולם, די בביקור אחד בפסטיבל־הסר־טים
בקאן — שהוא הגדול בכל פסטיבלי
הסרטים הנערכים היום — כדי להיווכח
עד כמה רחוקה האגדה מן המציאות.
עיתונאית ישראלית שביקרה השנה בקאן
בפעם הראשונה, שפכה את זעמה בקול
רם :״איזה מין פסטיבל זה?״ קוננה,
״כל הזמן הולכים לסרטים? !״
מוטב לשכוח מחלומות־הזוהר, ולהודות
במציאות. פסטיבל־סרטים כיום, ופסטיבל
קאן במייוחד, הוא יריד בינלאומי ענק.
וכפי שתעשיין נוסע ליריד כדי ללמוד
מה התחדש בענף שלו, כך סבורים מרבית
אנשי־המיקצוע בעולם כי חובתם היא
לבוא לקאן, כדי לעקוב אחר התפתחות
האמנות שבה הם עוסקים.
לכן, תחת ניצוצות של זוהר, רואים מדי
שנה יותר אנשים טרודים הרצים ממקום
למקום, מחפשים את יצירת־המופת שתגרום
לתפנית הבאה בתולדות הקולנוע, או
לעיסקת־חייהם שתהפוך אותם למיליונרים.
מדי שינה הופך העניין מיקצועי יותר מבעבר,
ומי שאין לו נגיעה ישירה לקולנוע
ואינו כרוך בו במייוחד. עלול להשתעמם
כאן עד מוות.
סכנה זו נשקפה השנה באופן מייוחד
לכל פוערי הפה (וכאלה יש תמיד) שבאו
להתבשם מניחוח הכוכבים. ראשית, מזג-
אוויר סגרירי גרם לכך שאך מעטים ניצלו
את החופים המטופחים לרחצה. ומכאן
חשיפה מוגבלת בילבד של אלילי־הזוהר
לעיני הציבור. שנית, קיצוץ הפסטיבל ביומיים
— יום אחד בגלל קשיי תקציב,
יום שני בגלל שביתה כללית ששיתקה
את כל בתי־הקולנוע — גרם לעומס גדול
עוד יותר בשאר הימים, כך שההתרוצצות
הכללית רבתה שבעתיים. שלישית, יותר
מ־ 40 אלף איש חלפו בקאן במהלך הפסטיבל,
כשהם ממהרים לראות כ־ 25 סרטים
שהוצגו בעת־בעונה־אחת בבתי־הקולנוע
השונים בעיר. רביעית, ואולי החשוב ביותר,
גם אותם אלילי־זוהר שבעבר הציגו
את חזיהם השזופים (כשמדובר בגברים)
או החשופים (כשמדובר בנשים) להנאת
הסקרנים ולקידום הקאריירה, מגלים עתה
עניין רב יותר במה שקורה בתוך האולמות,
והרי סימן נוסף להתחזקות היחס
הרציני למיקצוע.

מאד, כיוון שמה שהוצג בבתי־הקולנוע לא
היה מעודד יותר מצבע השמיים ׳שבחוץ.
ולא רק בשל הפסימיות הקודרת שציינה
את מרבית הסרטים שהוצגו בפסטיבל, אלא
גם משום שניראה כי אותו תהליך של
החלפת מישמרות, שהחל עוד לפני שנה־שנתיים,
נמשך זמן רב יותר מכפי שניתן
היה לשער מראש. היוצרים הוותיקים משתתקים
בזה אחר זה, ואילו אלה שנדמה
היה כאילו נועדו להיות יורשיהם, מסתבכים
בתוך עצמם ואינם מתקדמים אפילו
כדי צעד אחד.
רוברט אלטמן, למשל. אחרי נאשוויל
ובאפלו ביל היה ליקיר הביקורת, האיש
שאינו יכול להחטיא. והנה, הוא חוזר ב־סירטו
החדש, שלוש נשים, לשטח שבו
מעולם לא הצטיין, ניתוח נפש האשה.
כישלונותיו הצורבים ביותר היו בסרטים
שבהם עמדה אשה במרכז הסרט (למשל

ניבולי-פה
מרוכזים
** י שקיווה כי האל (הארולד וסוד)
אשבי יציל את הרמה בביוגרפיה שלו

לא חילופי-
מישמרות
ך -דעתם הרצינית של כל אנשיו
| המיקצוע הללו הפכה השנה רצינית

>י 3 2

הכוככגית האמיצה כגשם
מי יחשוף אותי?

טדי סאוואדאם כמסיכה
מה מחפש קוג׳אק?

;׳ינס רול השותקת

שדי דדכל המתכנדרת

שלוש —

— של אלנומן

על חיי הזמר־מלחין ׳האמריקאי וודי גאת־רי,
בסרט בשם נועד לתהילה, נאלץ להודות
שבנו שיל מדי, ארלו, צדק כאשר
הגדיר את התוצאה כסיפור־אהבה בין אביו
לבין רכבת (וודי הירבה, בימי המשבר
הכלכלי, לתפוס טרמפים ברכבות־מסע).
הדבר הטוב ביותר שהיה לאמריקאים להציע
היה הסאטירה הפרועה והאלימה של
ג׳ורג׳ רוי היל (במאי העוקץ) על פולחן־
האלימות בחברה האמריקאית. שמו של
הסרט מכה אסורה (הכוונה למכה אסורה
במישחק־הוקי) ,והוא מתאר הרפתקותיה
של קבוצת־הוקי נחשלת, כאשר פול ניזמן
מספק את הכאריזמה לתפקיד הראשי, ו־התסריטאית
ננסי דאוד מספקת את אוסף
ניבולי־הפה המרוכז ביותר שיצא מהוליווד
עד היום.
שני סרטים בלטו בכל־זאת. משיכמם
ומעלה, מכל שאר סרטי התחרות. האחד
הוא זה שזכה בפרס דקל הזהב, ובצדק.
הכוונה לאבי, אדוני, סרט של האחים
פאוילו וויטוריו טאוויאני, המתאר כיצד
רועה־צאן מסרדיניה. שלא ידע קרוא־וכתוב
עד גיל 20 מצליח, בכוח־הרצון
בילבד, להפוך — בגיל — 35 לבלשן
וסופר ידוע. שימוש מזהיר בעימות בין
סס־קול עשיר במיוחד, לבין תמונות בעלות
גוון חריף וכימעט־תיעודי, מוסיף לסרט
עוצמה בלתי-רנילה. מבחינות רבות זהו
השלם בכל סירטי טאוויאגי, הנחשבים
זה זמן רב כראש־חץ חלוצי בתעשיית-
הקולנוע האיטלקית.
הסרט השני, האשה הרוקמת שיל קלוד
גורטה (זכה בפרס המועצה הקאתולית),
הוא סרט צנוע ומופנם, המתאר את חוסר־הסיכויים
שבאהבה בין ׳נערה פשוטה״ ל צעיר
מתיימר. היא ספרית, הוא סטודנט־למישפטים,
והלחצים החברתיים והפסיכולוגיים
שבהם נתונים השניים גורמים
בסופו של דבר לפירודם. גורטה מצליח
להוביל את הצופה, בעזרת רמזים בלבד,
אל מסקנתו הסופית והעגומה — שאין
גשר מעל לפערים חברתיים. איזבל הופרט,
שחקנית בת 22 המופיעה בתפקיד הראשי,
היתד. מועמדת עיקרית לפרס־המישחק -ב־קאן,
אולם נראה ששקדנותו של ידידה,
שהפעיל לחצים רבים מדי כדי להבטיח
פרס זה, היא שהכשילה אותה דווקא.

מחאה חריפה ומעודכנת הרבה יותר
הציעה הפעם הבמאית יד,הונגריה מארתה
מסארוש, שזכתה אשתקד בפרס הגדול
בפסטיבל ברלין. סירטה, תישעה חודשים,
הוצג מחוץ לתחרות הרישמית, וחבל, משום
שהדרך שבה מתוארים בסרט היחסים
בין אשד, העומדת על עצמאותה לבין הגברים
בהונגריה היום, היתד, מגובשת ומרשימה
הרביד, יותר מזו של המתחרה
ההונגרי הרישמי, איסטוון סאבו. מרתה

מסארויש זכתה, עבור סירסה, בפרס הביקורת
הבינלאומית, שהעניקה פרס נוסף
גם לאבי, אדוני (מקרה נדיר שבו הביקורת
תמימת־דעים עם השיפוט של הפסטיבל).
כרגיל, גם הפעם הוצגו הסרטים המעניינים
ביותר מחוץ לפסטיבל. לדוגמה,
סרט בשם אני פיאר ריווייר, שרצחתי
את אמי, אחי ואחותי, שיל הבמאי
רנה אליו. הסרט משחזר בקפדנות דו״ח
שהוכן על־ידי המרצה לפילוסופיה מישל
תפוזי ישראל־מרוקו

^ המפחיד ביותר

** צכה של האשד. כשיפחה נחוחה ביח־
*) סה לגבר, חזר על עצמו פעמים רבות
בפסטיבל זה, ולפחות בשני מיקרים הוא
זיכה את הסרטים בפרסים. כך, למשל,
הסרט הקנדי ג׳י. איי. מרטין, צלס, מתאר
כיצד אשד. קנדית מעזה, בסוף המאה
הקודמת, להרים ראש לאחר 15 שנות
נישואיו ולדרוש מבעלה שיקח אותה ל־מסע־העסקים
השנתי שלו. עוצמתה הפנימית
של האשד, והדרך שבה היא מבהירה
לבעלה את כוונותיה הם עיקרו של הסרט,
שזכר, גם הוא בפרס המועצה הקאתולית.
בנוסף, הוכתרה השחקנית מוניק מרקור
כשחקנית המצטיינת של השנה, יחד עם
שלי דובל.

פוקו. על אודות רצח שהתרחש בשנת
1835 בכפר צרפתי קטן. הסיגנון המאופק
מאד של הבימוי, ההיצמדות לצורת־הגשה
יבשה המשאירה את המסקנות בידי הצופה
מבלי לחזר אחר אהדתו לדמות זו או
אחרת, והצילום הנוקב (של הצלמת הישראלית
נורית אביב) ,הפכו סרט זה
לאחד המעניינים ביותר ׳שהוצגו בפסטיבל
כולו, לא רק כניתוח של מיקרה פאתולוגי,
אלא כתמונה של הלכי־רוח והשקפות־יחיים
בכפר הצרפתי, וכעדות היסטורית על תקופה.
מבין
מבול הסרטים הפוליטיים־תיעודיים,
יש לציין כמה הישגים מיוחדים. ראשית,
סרט משעשע מאד, שקשה לקרוא לו תיעודי
במלוא מובן המילה, בשם סינים, עשו
עוד מאמץ קטן כדי להיות מהפכנים. רנה
ויאנה, שעישר, את הסרט, נחשב כיום כאחד
המומחים באירופה לענייני סין. הסרט,
המלא וגדוש קטעים תיעודיים שהוא ליקט
בעצמו אחרי חמש שניות מחקר ארוכות,
מנסה להוכיח כי סין של היום רחוקה
מלהיות התגשמות החלום הקומוניסטי, כפי
שסוברים רבים .״זו אינה דיקטטורה של
הפרולטריון, אלא דיקטטורה של הפקידים
על הפרולטריון״ הוא קובע. עיל־מינת להוכיח
את דבריו, הוא עוקב אחר כיל התפתחות
המהפיכה הסינית מאז ,1911 ומשלב
בסירטו תמונות מסירטי קאראטה ומ־אופרות
סיניות, כדי להמחיש את מאבק-
הכוחות בין המנהיגים הפוליטיים ולהראות
כיצד מאו, המהפכן החביב והמחייך
של שינת ,1920 הפך בהדרגה הרודן המפחיד
ביותר בעולם. סירטו מלווה בהסברים
סרקסטיים ביותר, וכדי לתת מושג על
גישתו די לתאר את תמונת־ד,פתיחה, הלקוחה
מתוך יומן־חדשות סיני: נער שוכב
על שולחן־ד,ניתוחים. מחטים שנתקעו באוזניו
מרדימות את הכאבים. רופאים פותחים
את ביטנו ׳ומנתחים, ומאחר שהוא
ער ואיינו רוצה לבזבז את הזמן, הוא קורא
בינתיים באדיקות את כיתבי מאו.

פרס דקל הזהב אכי אדוניי״
מרוננה־צאן לסופר־בלשן

ך* רט זה הוצג בקאן ע״י המכון הלאו־מי
האנרקולי של צרפת, מוסד יוקרתי
שטיפל במסירת המכה ה־ ,81 הסרט התיעודי
של קיבוץ לוחמי־הגיטאות על השואה,
המלווה בהקלטות מישפט אייכמן
(הסרט יוצג על־ידם בספטמבר, בפאריס).
מצד שני הם הציגו את כלבי מידבר סיני,
סרט של ז׳אן מארי שטראוב המביא את
רעיונותיו של הסופר האיטלקי פראנקו
פורטיני על המצב במיזרח־ד,תיכון, רעיונות
שאינם מחמיאים לא למנהיגי ישראל
ולא למנהיגי ערב. וכאילו כדי להשלים
את התמונה, הביא המכון לקאן קטעים
נבחרים מתוך סירטו החדש של הבמאי
הגרמני האנס יורגן סיברברג, היטלר (זהו
בינתיים שם זמני לסרט, שיימשך כנראה
שש שעות) .סיברברג מנתח בו, בסיגנונו
המייוחד־במינו, את תופעת הפאשיזם, את
הסיבות לעלייתו. השפעותיו היום ואת
דמותו של היטלר, הנראית מפחידה אולי
יותר מתמיד. משום שהיא מייוצגת כאן
(המשך בעמוד )35

מממון השקדים נגנב מחביוות הנותר, דין ועמיתיו
ידעו ער כן־ ודא מסוו מידע חשוב רמישסוה, המבני ד
התערב בפתיחת החקירה 1שרהחי1וך הורה לסיימה

ן ן רשת ווטרגייט לא היתד, באד,
#לעולם, לולא הבחין עיתונאי צעיר
של ושינגטון פוסט כי בהוצאת פקודת-
מעצר על חשודים בהתפרצות קטנה לבית־מישרדים
מעורבים עורני־דין ידועי־שם.
כאשר ישב בוב וודוורד, כתב פלילי מתחיל,
באולם ביו־דהמישפט שבו דנו ב־מיקרה
הלא־חשוב, הבחין לפתע בעורך-
דין ידוע ביותר, העוקב בתשומת־לב אחר
מהלך הדיונים. וודוורד החל בודק מה
הקשר בין עורך־הדין המכובד לפורצים
האלמונים, וכך החלה פרשת ווטוגייט.
בירושלים הסתיימה לא־מכבר פרשת ה־

חברון, וסיפר לו כי חכים מצא מטמון
ובו 20 שקלים עתיקים ,׳ומכר אותם לשני
סוחרי־מטבעות. האחד שמו אל־ג׳ולני, מן
הכפר איבנה, והשני מוחמד אבו־לאחאק,

מכפר תקוע או מכפר שעור.
במיכתב נאמר כי המתלונן סיפר זאת
לרב־סמל במישטרת חברון, אך הלה לא
עשה דבר. המתלונן הוא מודיע במישטרה,
והוא הציג לפני בן־דב תעודה המאשרת
זאת. הוא הוסיף שהוא בן־דוד של חכים,
שאינו מחזיר לו חוב כספי, וכי הנאשם
רכש בתמורת השקלים מכונית פולקסוואגן
וקרקעות.
מיכתבו של בן־דב לא היה הצעד הראשון
בפרשה. כחודש קודם־לכן בא אליו
המתלונן עם סיפור המעשה. בן־דב ניסה
לגשש בשוק המטבעות, ופנה לשני המי-
ומי בענף, יעקב משורר ודפי בראון.
משורר הוא האוצר הראשי במוזיאון ישראל,
ורפי בראוו מנהל מעבדות הרפאות

בהנהלת המוזיאון, וששילם למשורר, עובד
המוזיאון, על שירותיו. באחרונה שימש
משורר מתווך ביצוא מטבע בר־כוכבא,
שנמכר לפרנק לאוטנברג האמריקאי, במחיר
של 44 אלף דולאר. פנייה אל אגף-
העתיקות בדבר חוקיותה של מכירה זו
לא נענתה עד היום. על רפי בראון ילמד
הקורא בכתבה זו).

כמה ימים אחדי פניית כן־דב
לשניים. טילפן אדיו רפי כראון,
ואמד — לפי עדותו של כן־דב כ-
כית־המישפט — בי הוא מדכר מביתו
שד סוחר־העתיקות יואב
ששון, ובי ישי דו כבית 20 שקדים
משינה ם׳ למרד, שנגנבו מחפירות
הבותל. בן-דם ביקש* לבוא לצלם
את השקלים, וכדאון הבטיח דו לסדר
זאת עם ששון מייד.
כאשר מסר רפי בראון עדות במישטרה.
הוא הכחיש שאמר לבן־דב כי בביתו של

יוסף אבירם. אבירם דיווח מייד לייגאל
ידיו•
רוזוליו מתערב
* 4כרו כמה ימים, שבהם התמחק ששון
} ממתן הרשות לבן־דב לצלם את השקלים.
בן־דב פגש את בראון, ואיים כי יתלונן
על הכל במישמרה. בן־דב התבקש על־ידי
בראון למסור למישטרה רק תלונה על
הגניבה, ולא לומר שם כי ידוע לו שהשקלים
נמצאים בידי ששון.
בן־דב התייעץ שוב עם אבירם, איתן
וידין, וידין פנה למפכ״ל המישטרה, שאול
רוזוליו, בבקשה שיתערב בפרשה. רוזוליו
הטיל על ראובן מינקובסקי לחקור את
הנושא אישית.
בפגישה הראשונה של בן־דב עם מיג־

חגד1\1ד \4הג1ו 1ווו
הסה! ה מערבי

קובסקי הוא מסר לו את המיכתב מה־8
באפריל, אולם לא אמר לו דבר על אודות
השיחה עם בדאון ועל כך שהשקלים
נמצאים אצל ששון. מינקובסקי אמר לבך
דב כי התלונה אינה רצינית, מכיוון שאין
הוא יודע היכן לחפש את השקלים, שכמוהם
יש רבים.

מישפט (גביית העדויות •והסיכומים, ועתה
מצפים לפסק־דין) של תושב חברון בשם
חכים בן־עאוד אל־פריד, הנאשם בגניבת
מטבעות־ עתיקים מחפירות הכותל, שבהן
עבד כפועל פשוט. לכאורה, מישפט פשוט
של נאשם בגניבה קטנה. אולם באולם
נכח פרקליט ממישרדו של גדול עורכי-
הדין בארץ לענייני עתיקות ואחד מגדולי
האספנים, ארנולד שפאר (שותפו של
שלמה תוסיה־כהן) .ובמהלך גביית העדויות
התבדר כי בגורלו של הנאשם הלא-
חשוב התערבו ייגאל ידין, שאול רוזוליו,
מפכ״ל המישטרה דאז, ואפילו שר־החינוך־
והתרבות, אהרון ידלין. חקירת המישטרה
בפרשה נערכה לא בידי מישטרת ירושלים,
כראוי לטיפול בגניבה פשוטה, אלא הועברה
— בהוראה אישית של רוזוליו —
לידיו של ראובן מינקובסקי, ניצב־מישנה
וראש המחלקה לחקירות פליליות במטה־הארצי
בירושלים. את העדויות כולן גבה
סגן־ניצב יצחק רוזן.

מדוע נזעקו כד החשובים הללו
להתערב כגורלו שד חבים כן־
עאוד? פפק-הדין, שיינתן כימים
אלה, יקבע אם אבן הנאשם גנב
את המטבעות מחפירות הכותל.
הוא לא ייתן תשובה על שורה של
שאלות העולות תוך קריאת העדויות
— שאלות שאין להן בל
קשר לאשמתו או לחפותו של הנאשם.
המידע הוסתר

יום 8.4.70 כתב הארכיאולוג מאיר
! 4בן־דב מיכתב למישטרת־ישראל. בן-
דב אחראי על חפירות הכותל -הנערכות
מטעם המכון־לארכיאולוגיה של האוניברסיטה
העברית והחברה לחקירת ארץ־יש־ראל
ועתיקותיה. הוא הודיע למישטרה
כי בא אליו תושב ערבי מכפר סמוך ל־

כן־דב חזר והתייעץ עם אבי
איתן, ייגאל ידין ויוסף אבירם. רק
אז הדך •טוב למינקוכסקי ומסר לו
את דיברי רפי בדאון על ששון.

42 שקלים
בכד

ידין, אכיגד ואבירם (עם בר־אדון ואחרוני ז״ל)
״וגס כיהודי לאומני״
במוזיאון. בן־דב שאל אותם אם ידוע
להם על מטבעות המסתובבים בירושלים
— בין גנובות ובין לא־גנובות.
(בן*דב ידע מדוע פנה דווקא אל שני
אלה. משורר הוא -נוסף על תפקידו הממלכתי,
אחד מגדולי הסוחרים במטבעות
בישראל, קונה ומוכר מטבעות בארץ וב-
חו״ל תוך ניגוד אינטרסים ברור עם
תפקידו במוזיאון. הוא עושה זאת גם עבור
יושנדראש המוזיאון, טדי קולק, עבור משה
דיין, ועבור ראובן הכט מחיפה, המכהן

ששון נמצאים שקלים גנובים במיספר
כלשהו. כאשר העיד בבית־המישפיט. אמר
תחילה כי סיפר לבך דב שראה רק ארבעה
שקלים, ורק אחרי חקירה צולבת של
פרקליט הנאשם, עורך־הדין משה גולדנברג
מרחובות, אימת את גידם תו של
בן־דב.
אחרי שבן־דב דיבר עם בראון, הוא מיהר
לדווח על השיחה למנהל אגף־העתי־קות,
אבי איתן, ולמזכיר החברה לחקירות
ארץ־ישראל ומנהל המכון־לארכיאולוגיה,

44 תה היה בידי המישטרה מקומם
^ של השקלים הגנובים, אולם דבר לא
קרה.
ימים אחדים אחרי מסירת החומר למיש־טרה,
לקח רפי בדאון את בן־דב לביתו
של יואב ששון, שם ראה את ,״האוספים
העצומים שלו״ — כדבריו בעדותו בבית-
המיישפט. בשיחה הציע יואב ששון לבן־דב
לבטל את התלונה, כי בין כה־וכה לא ייצא
ממנה כלום. ששון אמר לו כי בידי בן־
דב יש כבר 10 שקלים, ולא כדאי להמשיך
בתביעה.
בן־דב סיים את עדותו בבית־המישפט
בספרו כי המתלונן הראשון אמר, שחכים
מצא 42 שקלים בכד־חרס קטן.
עד כאן עדותו של בן־דב, המעלה שאלה
מעניינת: מדוע סיפר בדאון, ביוזמתו,
לבן־דב כי השקלים אצל ששון? שהרי
לולא כן, לא היתה הפרשה מתעוררת
כלל.

התשובה טמונה כעדותו של צלם
מישלחת־ההפירות, אבינועם גליק,
שסיפר כי בנו שד יואב ששון,
אמנון, סיפר לו כפגישה מיקרית
שאצל אביו יש שקלים גנובים, ובי

מתנהלות חקירות שד המישטרה.
נראה כי תוכן שיהה זו הגיע לידיעת
ששון וכראון, שהחליטו ל־
^ הודות כחלק מן האמת.

אולם העדויות הללו מעלות שאלה נו־ספת:
ידיו, אבירם. וכן מנהל אגף־העתי-
קות אבי איתן׳ שמעו ממאיר בן־דב ני
השקלים הגנובים נמצאים אצל יואב ששון.
אד תחת שיורו לו לרוץ מייד למי?שטרה,
קשרו כולם קשר של שתיקה. בן־דב נאלץ
לקבל את התכתיב של ששון, להסתפק
בצילום השקלים ולא להתלונן. רק סירובו
של ששון להתיר צילומים, והתעקשותו
של בן־דב להתלונן במישטרה, אילצו את
הארכיאולוגים לקבל את רצונו.

אולם, מה מוזר: החקירה הופקדה
כידיים ״נאמנות״ .רוזודיו מינה
איש שהוא כטה כו כי ינווט את
החקירה לאפיקים הרצויים. גם ל
מינקוכסקי לא גילו את האמת.
יד רוחצת יד
^ פרשה הפכה מוזרה עוד יותר
1 1בהמשך העדויות. סוחר־העתיקות יואב
ששון העיד, כי הוא מבצע עבודות־ניקוי
לאוניברסיטה העברית, עבור פרו־פסור
נחמן אביגד. הסוחר, הידוע היטב
בכושרו המיקצועי, סיפר ני רפי בראון
אמר לו שבן־דב רוצה רק בפירסומם של
השקלים, ולא בשקלים עצמם. ששון לא
ראה פסול במכירת עתיקות שנמצאו בחן
פירות. הוא מכר חלק מן השקלים שקנה,
ן ושניגנבו מן הכותל. שקל אחד מכר לקונה
בחו״ל. מדוע אינו רואה בכך פסול י גם
מישלחת־מצדה מכרה את השקלים שמצאה
לבנק ישראל.
ששון אסר כי אינו רושם כחוק קנייה
ומכירת עתיקות. אין הוא רושם, כיוון
שהוא סוהר מכובד המספק עתיקות למוס דות,
למוזיאונים ולאגף־העתיקות. הנה,

הנאה. אל ששון, הסוחר כמטכעות
גנוכות, והיודע כיצר מזייפים, פונה
גם חתן פרס־ישראל, נחמן אכיגד.
כל אלה א-נם פונים למומחה הראשון
כישראל למטכעות, מנהל
״מוזיאון הארץ״ אריה קינדדר,
אלא אל סוחר כמטכעות גנוכות.
אכיגד, כמוכן, הוא כין המתייצכים
לימין ידין כימים אדה.
עדותו של ששון אימרת גם כי אין
הוא מקיים את החוק, וכי אגף־העתיקות
יודע על כך. אם עדותו זו שיל ששון
נכונה, על מנהל אגף־העתיקות, אבי איתן,
להתפטר.
ששון המשיך להעיד וסיפר כי סגן־ניצב
יצחק רוזן, החוקר בפרשה מטעם מיג-
קובסקי, טילפן אליו ואמר כי שר־החינוך־
והתרבות נתן הוראה לגמור את העניין,
ומוכרחים לגמור את העניין( .ששון לא
אמר מה פירוש ״לגמור את העניין״ .בהט־שד
יתברר הדבר ).אז פנה ששון לסוחר-
העתיקות תמאזה א־שר, לדבריו, מכר לו
חלק מן השקלים הגנובים. ששון אמר
לתמאזה כי שר־החינוך אמר שצריך ״לגמור
את העניין,״ וביקש מתמאזה שיגלה
לו מי מכר לו את השקלים.
ששון העיד כי עשה עיסקה עם קצין-המישטרה רוזן שלפיה, אם תמאזה לא
יגלה מי מכר לו את השקלים, יוכל ששון
להוציא את תמאזה מן העניין. נערכה
פגישה בביתו של ששון בין תמאזה לסגן-
ניצב רוזן ותמאזה שוכנע לסייע לשר־

ידלין
״לסגור ענייך
החינוך ולהביא את השקלים. אחר־כך
היה ששון נוכח במישטרה כאשר רוזן
גבה,את עדותו של תמאזה(!).

אגכ, הקצין רוזן ציין כעדותו כי
התרשם עמוקות מיואם ששון ,״גם
כיהודי לאומני״ ,המשתדל שלא ל־הוציא
מן הארץ ״דכרים כאלה.״

למה!
למה!
רוזוליו

״לפתות ענייך
! עכשיו, יש בידיו אוסף חותמות מתקופת
בית ראשון, השווה מיליון דולר, והוא
מוכן למוכרו למוזיאון ברבע המחיר. אגף-
העתיקות יודע כי הוא אינו רושם, ואף
אינו דורש ממנו לרשום ממכר עתיקות.
״הם יודעים עם מי יש להם עניין,״ העיד
ששון.
ששון סיפר כי האוניברסיטה מסרה לו
קבוצה של שקלים לניקוי. הוא תיאר כיצד
! אפשר לזייף שקלים על־ידי הפיכת שקל
מ-שנה מסויימת לשקל משנה אחרת, ששוויו
גדול יותר. הוא סיפר כי גם רפי
בדאון מוסר לו חומר לטיפול. בדאון
הביא לו לניקוי מטבע מסוג ״יהד״ ,השייך
למישהו שלא נעים לו כי -ששון יידע
שהוא מספל בזה בשבילו, ולכן לא אמר
לו בדאון של מי המטבע. בראון הביא
לו גם משהו השייד לו באופן אישי.
י ״איזה חצי־גוף של פסל דימיוני.״ בראון
לא שילם לו, כי בראון מטפל בתמורה
בחרסים של ששון. הוא מטפל לפעמים
באוסף של ששון. בראון בודק דברים של
ששון גם במעבדה של המוזיאון.

נא לשים דם: עדותו שד ששון
אומרת כפירוש, כי מנהד המעם
רות שד מוזיאון ישראד מתקן כ־מעכדות
עתיקות של ששון ללא
תשלום, ומקכל מששון טוכות־

ך• שופט לא הניח לסניגור לחקור
| 1את רוזן או את ששון על מה שחורג
סן השאלה הפשוטה אם הנאשם גנב או
לא. פסק־הדין יקבע אם אמת בכתב־האי־שום.
אולם העדויות מעוררות -שאלות
נוקבות, שאי־אפשר לעבור עליהן לסדר-
היום :

• מדוע לא מסרו ידין, איתן ו־אכירם
מידע חיוני למישטדה ך
• למה היה צויד כהתערכותו
של רוזודיו כדי לכוון א ת החקירה )
• למה היה צריך שר-החינוך-
והתרכות להתערם, כדי לסיים את

• מדוע לא ננקטו כל צעדים נגד קונה
השקלים הגנובים, יואב ששון? למה לא
נערך חיפוש בביתו? מדוע לא נחקר
כהלכה? מה ייעשה נוכה הודאתו כי מכר
את אחד השקלים לחו״ל, דבר העלול
להוות עבירה פלילית? מה ייעשה נוכח
הודאתו כי אינו רושם קניות ומכירות
של עתיקות?

• טה הם היה פיט כץ ששון,

כראון וייגאל ידין, שהתעדכ ו
עירכם
גדולים כפרשה קטנה שד 1 גניכה פשוטה

ששון, בדאון ודובר המישטרה סירבולהשיב לשאלותי על פרשה זו.

ינאל לכיכ

כ בי סהמלוכלכת מאן

הלךז רזי ר

(המשך מעמוד )33
כבובה המגשימה את דחפיה הכמוסים של
החברה המניעה אותה מאחור.
אם להוסיף על כך את ההתעצמות
הניכרת של הקולנוע המוסלמי והערבי•
את השתחררותו, לפחות חלקית, מן
המיגבלות הסיגנוניות והתוכניות של העבר,
הרי היה בפסטיבל זה חומר רב
למחשבה. בכלל, נראה כאילו הקולנוע
מתכוון לדגדג בעתיד את מוחם של הצופים
הרבה יותר מאשר את בתי־שחיים.
ואת מפיצי־הקולנוע השמרניים מפחידה
עובדה זו עד מוות.
ולסיום, הנקודה הישראלית. הגן של
ויקטור נורד הוצג אומנם בפסטיבל, כדי
שאיש לא יוכל לבוא בטענות על אנטישמיות
של המארגנים, אבל תוצאות ההצגה
הזאת ייראו לעין רק בעתיד. ברור
רק כי מאחר שההצגה אושרה ברגע האח רון•
לא נכלל הסרט בחלק נכבד מפירסומי
הפסטיבל, ואילו בחלק אחר צויין בטעות
כאילו נעשה על־ידי יצחק שני ויוסף
דימנט (שהם המפיקים. ולא הבמאים של
הסרט).
כדי למשוך צופים לאולם, חולקו לאורך
הטיילת תפוזים מישראל עם פירסומת של
הסרט עליהם, ותפוזים אלה יצרו אפילו
תקרית מצחיקה. מפיק יהודי מצרפת בא
להתלונן שלא נאה לסרט ישראלי לעשות
פירסומת עם תפוזים ממארוקו. מסתבר
ששניים מן הארגזים, שהובאו מן הארץ
לצורך זה נעלמו מן המלון ובעל־המלון,
שהתחייב להחזיר את האבידה, הביא
תחתיהם שני ארגזי תפוזים מארוקאיים.
אשר להישגים המיסחריים של שאר המפיקים
הישראליים שהיו בקאן, עדיין לא
ברור מה הסיכומים הסופיים. משוס כך
ראוי לציין במייוחד את העובדה שהמכה
ה־( 81 הנקרא כאן אל נניח למתים לקבור
את המתים) יוצג במיסגרת מסחרית בפאריס
(מה שלא קרה בארץ) .וכן כדאי לציין
הישג ישל במאי ישראלי נוסף, יגאל נידם,
שעשה סרט תיעודי בשם אנחנו יהודים
ערביים בישראל, שהוצג כאן שלוש פעמים
לפני אולמות מלאים. הסרט מתחקה אחר
מקורות היהדות יוצאת ארצות ערב, על
המורשת התרבותית שלה שהחברה הישראלית
אינה מקדישה לה תשומת־לב מספקת׳
ועל העובדה שרק על־ידי אינטגרציה
של תרבות זו במדינת־ישראל יש
סיכוי להפוך את המדינה לחלק בלתי־נפרד
מן המרחב הגיאוגרפי שבו היא שוכנת.
הסרט הוזמן כבר למיספר פסטיבלים בינלאומיים,
כשההזמנה המפתיעה ביותר היא
של פסטיבל הסרטים בקהיר (לנידם יש
אזרחות כפולה, ישראלית־שווייצית, ולכן
יוכל להתלוות לסירטו).
ומי יודע אם לא זו תהיה הברכה הגדולה
ביותר שתצמח לנו מפסטיבל־הסר־טים
ה־ 30 בקאן.

(המשך מעמוד )23
גנה הגדולה והעיקרית מול מצודת הליכוד
.״אין התיישנות על מילחמת יום־הפי־פורים,
ולא יכולה להיות התיישנות על
מותם של שלושת אלפים חיילים במיל־חמה,״
זעם. הוא הריץ טלפונים לכל ה־פעילים־בעבר
•של תנועות־המחאה. וחש
עצמו מעט כמו ״•שומר הכבוד האבוד •של
מדינת־ישראל,״ כדבריו.
גם התנועה הדמוקרטית לשינוי לא קפאה
על שמריה, ועשרות פעילים שלה הש תתפו
בכל ההפגנות .״נשבענו,״ אמר גיד־עון
אביטל, מנהל מחלקת־הפירסום של
ד״ש ,״כי מי שאחראי למחדל לא ייטול
יותר חלק בשלטון. כל החיילים שהיו מעבר
לתעלה, לחמו בתעלות הקשר באפריקה,
עברו מבית לבית בסואץ — כולנו,
שלא נתנו למצרים להגיע לתל־אביב, לא
ניתן לדיין להגיע לארצות־וזברית, כשר־החוץ
של מדינת־ישראל.״
השרב אומנם נשבר, אולם האווירה התחממה
מרגע לרגע. מאיר פעיל• ,שהתווכח
עם צעיר שחור־שיער, נקלע לתוך תיגרה
כשאנשי מישמר־הגבול מתפרצים מייד
אל לב המהומה, וחובטים בזרועותיהם על
שמאל ועל ימין. סעדיה מרציאנו- ,שהגיע
עם הבורה של פנתרים שחורים מירושלים,

אחיינו
של פרס
ת ״אחדות המפורסמת של אניצי
הקולנוע הישראלי סימלה מריבה קולנית
באולם הכניסה של מלון קארלטון,
שם ניצב הביתן הישראלי. סיבת המריבה :
ראיון שהעניק במאי צעיר בשם עוזי פרס
(בנו של גיגי פרס) לעיתון מקומי, שבו
ציין שהקולנוע בישראל נתון במשבר
חמור ביותר, הן מבחינה תעשייתית והן
מבחינה רעיונית. הרקע לראיון זה היה
יוזמתו של עוזי, יחד עם כ* 50 במאים
צעירים אחרים, לנסות להזרים דם חדש
והשקפות אמנותיות חדשות לאמנות השביעית
בארץ.
הראיון, לדיברי עוזי, הופיע בצורה מקוטעת
ולא הביא את דבריו במלואם, אבל
מה שהופיע, הספיק כדי לעצבן עד חורמה
את הישראלים הממוסדים שנמצאו במקום.
הס התנפלו על עוזי בשצף־קצף, טענו
שדברים שכאלה רק ירחיקו משקיעים
זרים מן הארץ, ובכלל מי הוא. קטן כזה
וצעיר כזה וחצוף כזה, שידבר על הקולנוע
הישראלי, שיש לו כידוע דוברים מוסמכים
יותר (מה שהשיגו הדוברים הללו
עד עכשיו, ידוע לכל).
ומבין הדברים שהושמעו בלהט השיחה,
הבין עוזי, כי כאילו נרמז לו שאם לא
ייזהר בלשונו ייתקל בקשיים גדולים כאשר
יבקש לשוב מצרפת, שם בילה את
שלוש השנים האחרונות ועשה סרטים,
לארץ. מה־גם שדודו, שימעון פרס, אינו
עוד בצמרת.

היוזם

מי שהיה מפקד מעה בודפסט
במילחמת יום־הניפו־ריס,
מוטי אשכנזי, מתדרך את אנשיו, רובם
מן הפעילים הוותיקים של תנועות־המחאה.

מיהר להתערב בתיגרה ומהלומות התעופ
פ ו לכל עבר. אשה פצועה ומרוטת־שיער
נראתה עוזבת את זירת הקרב, כשהיא
מאמצת את ילדה הקטן אל ליבה.
גם ראשי של״י אחרים — אורי אבנרי,
לובה אליאב ורן כהן — ניראו בקהל המפגינים
נגד דיין, כשהם מנסים לשכנע,
להסביר ולהביע את דעתם.
התנועה ברחוב המלך ג׳ורג׳ הוסיפה
להתנהל כסידרה, בסיועם של השוטרים
.״המכוניות יפרידו בין המחנות,״
קיווה קצין־מישטרה, שטרח ללא־הרף להרחיק
המפגינים המלוהטים אל המידרכות.
״רק שלא יתחילו כאן מכות על באמת,
כמו בשכונת התיקווה,״ אמר .״לא לפני
מצלמות־הטלוויזיה של רשתות חוץ־לארץ.״
השוטר בתינזאנה׳ המישטרתית הוסיף
לנסות להרגיע את הרוחות .״יהיה בסדר,״
הודיע ברמקול ,״עכשיו אפשר להתפזר.
עוד תראו, יהיה טוב. עוד אפשר להספיק
להצגה ראשונה.״
יוסף לוטנברג, מנהל בית הלוחם באפקה,
שריכז את בגי המישפחות השכולות, הבטיח
:״לא נישן ימים ולילות, עד שיבוטל
המינוי. אנחנו נראה -שעוד יש לציבור
מילה בארץ הזאת.״
ועובר־אורח מיקרי העיר :״לא משנה
מי צודק, העיקר שהעם הזה מתחיל להתעורר.״
אחר השיב לו :״זה בטוח. אבל
מה יקרה לעם הזה — זה כבר לא־כל־כך
בטוח.״

•שואל צווו!
>מש3אל) ח״ס־צמות
ת דאב׳בי
ח־ה גם אחד
׳ממלכי חיי־הליילה
ן* ,וא לא היה שחקן, גם לא אמן, אבל
! 1בכל־זאת קשה לתאר את חיי הלילה של
תל־אביב בעשרים השנים האחרונות ללא
דמותו נמוכת־הקומה, הקירחת והחייכנית
•של ישראל צוורן, שמקומו לא נפקד אף
באחד מהנשפים, הפתיחות חחגיגיות ומסי-
בות־החברה של הבוהמה התל־אביבית.
במיקצועו היד. צוורן חייט, חייט־צמרת.
ובזכות אומנותו זו זכה צוורן בכינוי־החיבה
ובפי ידידיו: לורד טיילור.
! להילת־עולם בקרב הבוהמה הישראלית

חוחו
טד 117,־1־ נייידוד־זבד.
צוורן לפני עשר שנים בדיוק, כאשר
עמד במרכזו של אירוע שהסעיר את חברת
העשירים החדשים והאצילים החדשים במשך
חודשים רבים.
היה זה כאשר בילה עם אשתו, ברוריה,
בחברה הנוצצת •שחגגה בדיסקוטק של
מנדי.
מצב־הרוח היה מרומם, ותוך תנועה
בלתי־זהירה של אחד החוגגים נשפכה
כוסית שמפניה אל תוך מחשוף שימלתה
של ברוריה צוורן.
מתווך־היהלומים ליאון קליינמן, שהיה
עד לתקרית, קם ממקומו כג׳גטלמן מושלם,
הביע צער על מה שאירע והציע את שירותו
לקנח את השמפניה מתוך המחשוף,
אם אך תואיל ברוריה לח־שוף את חזה. הוא
גילה רוחב־לב, הציע סכום של 500ל״י
תמורת זכות הניגוב.
צוורן גילה חוש־הומור. הוא הציע ל־קליינמן
הצעה נגדית: הוא ישלם לו סך
אלף ל״י אם יבחוש את השמפאניה שב־כוסיתו,
באחד מאבריו שלא נועד בדיוק
למסרה זו. קליינמן פתח את מיכנסיו, עיר-
בב את ה-שמפניה בדרכו המקורית עד שעלו
בועות, וזכה בהתערבות.

הצוציק הפך
חייט־צמרת

11111*1 1ו ן ברוריה צוורן, אשתו השנייה של ישראל, היתה צמודה לבעלה בבילוייו
י י הליליים, נודעה כאחת מנשות החברה העליזות של אצולת־הכסף הוזל־
11 ׳ 111
אביבית. לא פעם עמדה גס היא עצמה במרכז אירועים חברתיים סוערים.

*ך ודדן החייכני והחביב, שמקומו לא
נפקד אף באחד ממישחקי הכדורגל
או הכדורסל של מכבי תל־אביב, עלה
לארץ בגיל ,20 ערב מילחמת־העולם •השנייה׳
כדי להתחמק מגיוס לצבא הפולני.
הוא הגיע לארץ באונייודמעפילים, כשכל
רכושו •מסתכם בשתי לירות שטרלינג ש היו
תפורות בתוך מיכנסיו והמיקצוע שלמד
בפולין — חייטות.
באחד הימים הגיע לתל־אביב, לקנות
בד לחליפה עבור אחד מלקוחותיו. הוא
נכנס לחנות־בדים גדולה, ובעל החנות
שאל את החייט הצעיר לשמו .״אתה צוורן
שמדברים עליו?״ שאל ,״הלא אתה צוציק.״
והוסיף :״אני לא מאמין שאתה
מסוגל לעשות חליפה טובה.״ צוורן לא
היסס והשיב לו :״תן לי בד, ואני אתפור
לד חליפה. אם היא לא תהיה טובה, אני
לא מקבל גרוש.״
בעל־החנות הימר על הבחור, והוא לא
התאכזב. התגובות שקיבל היו מפתיעות.
תוך חודשים אחדים כבר היה צוורן בעל
עסק משגשג משליו, וזו היתד. ההתחלה.

סיפרה רעייתו, ברוריה :״הכרתי את
ישראל דרך חבר, לפני יותר מעשרים
שנה. הייתי אז בת 20 וחצי. היינו נשואים
18 וחצי שנים. ישראל התגרש שלושה
חודשים לפני שהכרנו, וערך לכבוד זה
מסיבת־גירושין. אני הוזמנתי למסיבה. ומאז
התחלנו לצאת. שנתיים וחצי אחר־כך
החלטנו להתחתן.״
״סדר־היום שלו היה קבוע. הוא קם
מדי־בוקר לפני עשר. שמע חדשות, וב־11
הייתי מביאה אותו לעבודה. בשעה שתיים
הייתי באה לקחת אותו הביתה, הוא אכל
צהריים ונח עד הערב. בערב ראה קצת
טלוויזיה, ויצאנו לבלות.
״הוא אהב לבלות, אהב את החיים היפים.
לי כבר לא היה כוח להסתובב איתו. לפני
חנדש שנים קיבל טרומבוזה, והאיט את
הקצב. מאז הוא החליט רק לחיות טוב.

חליפה לגיבן
ולספורטאי
^ מיד התלוצץ על כך שהוא ה!
//יחידי שלא מתלבש טוב בעיר, כי
הוא לא יכול למדוד לעצמו. השאיפה שלו
היתד, לפתוח חנות קטנה ולמכור בה חליפות
מוכנות, .אני לא רוצה לעבוד הרבה.
אעבוד רק קצת לקליינטים שאני אוהב,
וזה יספיק לי בחיים,״׳ אמר.
״,יותר קל לי לעשות חליפה לאדם
גיבן, מאשר לספורטאי,׳ היה נוהג לומר.
ובאמת, הוא הצליח לפתור בעיות לאנשים
רבים שסבלו ממומים גופניים. היתה
לו שיטה לגזור חליפות כך שיישרו כל
גיזרה. כל חליפה ישבה תמיד בול.
״ערב חג־השבועות סעד צוורן ארוחת-
צהריים עד שעה חמש. חזרנו הביתה והוא
שכב לנוח. לפתע הרגיש לחץ חזק בחזה,
אבל לא רצה שאזעיק את הרופא האישי
שלו, דוקטור צ׳צ׳יק, .אני לא רוצה להטריח
אותו בחג,׳ התעקש.״
ברויריה הזעיקה את הרופא, בכל-זאת,
וזה המליץ להעבירו מייד לביודהחולים.
למחרת השכים קום, והספיק לברר ממה
סובל כל אחד משכניו לחדר. הוא עיין
מעט בעיתון, אך כעבור -שעה איבד שוב
את ההכרה, ונפטר באופן פתאומי.
ביום הולדתו השישים שחל לפני כחודשיים,
ערכה לו ברוריה מסיבת־הפתעה
חגיגית בנוכחות כל ידידיו. כעבור זמן
קצר, החברים נפגשו שוב. אך ישראל
היה חסר.

*¥4110 0*1
1* 15**61

12345־ 4203
י נ 77 1

50105-123456

ע ברט דים קונט או דיינרם קלוב
כל הקויות-בל• מזומן
כ מה מהן־חיגם!
כשאתה ונשא איחך את כרטיס דיסקונט -ה 22ר2יו /שלך ־ או את כרטיס דיינרס קלוב אינך צריך
לשאת כסף מזומן. במקומות רבים תשלם באמצשת הכרטיס ובתחנות הדלק יכובדו הנזחאנתיך.
ועתה -יש לך סיכוי לקויה חיום עד 1.000 די.

בנק דיסקונט ודיינרס קלוב מכריזים על

מבצע ״רכוש וזכה״
עד ה־ 15 בנובמבר 1977 יוגרלו מידי שבועיים 6פרסים בין המשתמשים באשראית או
בכרטיס ריינרס קלוב 5 :שוברי קניה ישולמו על ירינו עד לסך של 1.000 די כ־א ושובר
קניה נוסף יזכה את בעליו בסוף שבוע זוגי במלון מפואר בארץ.
ככל שתרבה להשתמש באשראית ובכרטיס דיינרס קלוב ־ תהנה יותר מהיתרונות שהם מעניקים
ותגדיל את סכוייך לזכות בפרס.
עובדי בוק דיסקווט, עובדי דייורס קלוב
זבני משפחותיהם אינם רשאים להשתתף.במבצע.

בנק די0ון וווו

•מ• וי־מאר האוזרו!׳
(המשך מעמוד )15
היה משוכנע ני העניין כולו אינו נוגע
לו. עברו שנים עד שנוכח לדעת שזה
נגע לו מאד־מאד.
אותה התגובה היתד, גם בעולם.

מי שמעיין כיום כמאמרים הראשיים
שפורסמו כרחכי העולם כעת
;פילת הרפוכליקה הגרמנית, יכול
רק להידהם למראה הטימטום והאיוולת
•טל רום העיתונים, ומיעוט
הפרשנים שראו את הנולד.
העולם השתוקק להאמין שלא חל, בעצם,
שום שינוי מהותי. השליטים החדשים
יתרגלו לאחריות, וימשיכו במדיניות קודמיהם.
אסור להתייחס ברצינות רבה מדי
לדמגוגיה של עסקנים לפני שהגיעז ל-
שילטזן — אחדי שהגיעו, בוודאי ישכחו
את דיבריהם הקנאיים. האם לא הוכח לא
פעם שדווקא לאומנים קנאיים מסוגלים
לשמור על השלום י וביכלל, למה להתערב
בעניינים הפנימיים של מדינה אחרת ז

העולם לא ר-ה להאמין שעם
נפילת הרפוכליקה, הפכה המילה־מה
ודאית. אנשים ועמים אינם רוצים
לחשוב על אסון המתרגש וכא
עליהם. שכוע לפני שפרצה מיל
חמת־העולם השנייה, שכה ניספו

יריד י רו ש לי ם 77

בסימן איחוד העיר

ארועים מיוחדים לציון יובל עשר שנים לאיחודה של ירושלים
ישולבו השנה במסגרת יריד ירושלים 77 אשר יערך בימי
חול המועד סוכות.
דברים אלו נמסרו ע״י הנהלת ירידי האומה המארגנת את
היריד, עם תחילת ההכנות להקמתו.
היריד המתקיים זו השנה השניה בבניני האומה בירושלים,
ישתרע על שטח של כ 4000-מטרים מרובעים ויציג הישגי
תעשיה וחידושים למשפחה ולבית בנושאי: טכסטיל, מכ-
שירי-חשמל, ריהוט, שטחים, עיצוב פנים לבית, מזון, ביגוד,
חינוך, מוסיקה, אמנות ועוד.
בנוסף לתצוגות יקויימו ביתני באזר מסחריים ושטחי שעשועים
לנוער ולילדים אשר ימוקמו בשטח היריד.
על עיצוב התערוכה וסיגנונה מנצח האדריכל נ. מרון מ ירושלים.
הנהלת
ירידי האומה אשר השכירה עד כה כ 50-אחוזים
משטחי התצוגה, צופה השנה לקהל של כ 200-אלף מבקרים,
זאת לאור סקר שנערך לאחר יריד ירושלים ,77 והראה כי
היריד נחשב לאחד הארועים המענינים והמוצלחים מבין
אלו שנערכו בשנה החולפת בבירה, ואשר משתלב במסורת
עליה לרגל בימי חג המועד סוכות לירושלים מכל רחבי הארץ.
קהל המבקרים הצפוי הינו כמעט כפול מזה שביקר
ביריד שנערך בשנה החולפת.

במי־שטר החדש.
איד הם תירצו את מעשיהם 7

רק מעטים היו אמיצים למדי ל הודות
כגלוי: אין ברירה. צריכים
לחיות. הסתגלתי למציאות החד
שה ופעלתי נגד מצפוני.
קודם כל, מצפון האדם הוא דבר גמיש,
והשקפותיו הפוליטיות גמישות עוד יותר.
אחרי שהרפובליקה התמוטטה, היה קל
גם לחסידיה להגיע למסקנה שטעו, שבעצם
היה זה מישמר מזיק, כפי שאמרו
האדונים החדשים כל הזמן.
רבים״רבים אחרים אמרו לעצמם: מוכרחים
להחזיק מעמד. אם נתפטר, יבואו
במקומנו אנשים גרועים יותר. כל עוד
נישאר ״בפנים / ,בתוך המנגנון של זד
מישטר, נוכל למתן את הדברים האיומים
ביותר. להציל מה שניתן להציל, למנוע
את המילחמה.

הם לא חשו כי תוך כדי כך הפכו
הם עצמם שותפים למעשים איומים,
ושלולא אנשים כמוהם לא
יכו 7היה המישטר החדש לתפקד.
כהגיע יום־הדין הכחישו זאת ב
תוקף. הם משוכנעים עד היום שהם
נהגו ספדה גמור, ושמישהו אהד
אחראי לכל מה •טקרה.

1 ¥1 ^ 1ך* 1ן | פראנץ פון־פאפן, האיש שהפיל את ממשלת פרוסיה וסלל את
11 1/111 הדרך לפני הנאצים. בשיחה עם הגנרל קורט פון־שלייכר, האיש
שהכניס את הצבא למערכה הפוליטית. השניים היו ראשי־הממשלה האחרננים לפני היטלר.

•טישה מיליון יהודים, הוכיח ז׳כו
טינסקי, במאמר שפורסם גם כארץ,
כי מידחמה חדשה אינה אפשרית.

1111(1׳ חאויני
חת השאלות הגדולות, שנשאלה
אף היא שוב ושוב, היא: מה קרה
למאות אלפי משרתי הרפובליקה — פקידים,
שוטרים, מורים, עיתונאים — אחרי
שהרפובליקה נפלה 7
האם הם גורשו בהמוניהם מסישרותי-
הם? האם הם התפטרו? האם הם סירבו
בזעם ובתוקף לשרת את האדונים החדשים,
בניגוד למצפונם?

האמת המרה: כימעט איש לא
התפטר.
פה ושם סולקו נאמני המיפלגות המו־בסות.
הקומוניסטים הושלכו לכלא ולמח־נה־הריכוז.
אחריהם הגיעו לשם עסקנים
אחדים, שלא מצאו חן בעיני השליטים
החדשים. אך הפקידות נשארה במקומה.
הסישטר החדש היה מעוניין בהמשכיות.
הוא לא רצה לגרום לזעזועים, שישבשו
את מהלד־החיים התקין. כל מי שהיה
מוכן להסתגל אליו, להצטרף במאוחר
למיפלגה המנצחת, נתקבל ברצון. הקאריי-
ריסטים של אתמול עשו קאריירה גם

הציניקאים לא היו זקוקים גם לאליבי
כזה. הם לא איבדו רגע. הם גילו כי בסתר־ליבם
היו תמיד אוייבי הרפובליקה, שבעצם
רצו תמיד להצטרף אל המיפלגה
המנצחת, כי הוריהם היו לאומנים צרופים.

..דמין־שוו ך
*ד עניין במיוחד מר, קרד. למעצבי
4יו דעת־הקהל, אנשי כלי־התיקשורת והחינוך,
הקולנוע והספרות.

הם הסתגלו. הם הסתגלו כמהי
רות־שיא.

בסיפרו על נפוליון טרח הסופר אמיל
לודוויג ללקט מן העיתונות הצרפתית קטעים
שהופיעו במשך עשרים הימים הגורליים,
מאז שנפוליון ברח מן האי אלבה
ועד ליום שבו נכנס לפאריס כמנצח :
״השד נמלט מן הגלות ...הזאב הקור־סיקאי
נחת בחוף קאן ...הנמר ניראה
בגאפ, הצבא יצא לקראתו, הוא מצא את
סופו בהרים כהרפתקן עלוב. בעזרת בוגדים
הגיעה המיפלצת עד גרנובל ...העריץ
נמצא בליאון, הבהלה משתקת את הכל...
האהורפאטור העז להתקרב לעיר הבירה
עד כדי מרחק של 60 שעות ...בונאפארט
מתקרב בצעדים מהירים, אך לעולם לא
יגיע לפאריס ...מחר ייכנס נפוליון אל בין
:־.סודח הזה?074

חומותינו ...הוד־מעלתו הקיסר נסצא ב-
פונטנבלו !״
כך מגיבים העיתונים הרגילים בכל
מקום, נאשר מישטר אחד מתמוטט וחבורה
של מנצחים תופסת את מקומו. מצבם
של העיתונאים אז רגיש במיוחד. הכל
זוכרים מה כתבו אתמול. אם ידבקו בדעתם,
יעוררו על עצמם את חמת השליטים
החדשים. אם ישנו את דעתם לפתע, יעוררו
על עצמם את בוז הבריות. פיתרון
הבדוק הוא להשתנות לאט־לאט, אך במהירות
הדרושה להשתלב במישטר החדש.

ככד חכרה יש כמה שבשבות־ירוח,
כתגדנים המעידים על המתרחש.
הם מתאימים את עצמם לשינוי
עוד לפני שהוא הל. הם מריחים
מה עומד להתרחש.
ברפובליקה של ויימאר החלו אנשים
מסוג זה לתקוף את השילטון ברגע שחשו
כי הוא עומד להתמוטט. הם שיבחו את
האדונים החדשים זמן־מה לפני שהגיעו
לשילטון. וכאשר אירעה המהפכה, העמידו
את כישרונותיהם לרשותם. הם הסתגלו
לסיגנון החדש, לסמלים החדשים.

זה לקח ז-׳ז, א ד תוך שנים מעטות
לא נותר כשום ע^דת־מפתה
ככדי־תיקשורת כלשהו אדם שהשמיע
ריעות נוגדות. כעלי־המצפון
נדמו. הטוכים כיותר נאסרו ונעלמו.
אחרים היגרו. רכים־רכים יש־כו
בכית, גידלו פרחים ושתקו.
קראו לזה ״הגירה פנימית׳ /הגירה
הכיתה.
בעיתונות וברדיו פעלה בעיקר הצנזורה
הפנימית של הפחדנות והקארייריזם. כימ־עט
שלא היה צורך באמצעי־דיכוי.
לתהליך כולו נמצא שם שנלקח מעולם
הטכניקה :״גלייך־שאלטונג״ .פירושו המילולי
(כמדומני) — חיבור כל המיתקנים
לזרם אחיד ושווה. אפשר להשוות את
התהליך לפקודה הצבאית ״לימידשור !״.

הסמן הימני עומד כמקומו, וכל
העומדים כשורה מפנים את פניהם
ימינה, אליו, וזזים קדימה ולאהוד
כתנועות קטנות, עד שהשורה כולה
ישרה כסרגל.

בית־הספר היה תמיד מיבצר הלאומנות,
ולמורים היה קל להסתגל למצב החדש.
באחד הימים, על־פי פקודת שר־החינוך
החדש, החלו מברכים את הכיתות בבירכת
המישטר החדש. סיפרי־הלימוד הוחלפו
בהדרגה, כי המישטר החדש ייחס —
בצדק — חשיבות מיוחדת לאילוף הדור
הצעיר, חיילי־המחר. ימי־זיכרון. ימי־גבד
רה, ימי־שואה, ימי־הג לזכר קרב פלוני
או מרד פלמוני, רדפו זה את זה. כל יום
כזה מילא את בתי־הספר בגלים של שסי-
פת־מוח — אף שהמושג עצמו לא היה
עדיין קיים אז.

כעיני הילדים, היה הכל טיכעי.

איש רא תתגעגע
ך • פרשה כולה היתה סאד בלתי־הי־י
1רואית. מעטים היו בה הגיבורים,
אנשי־המצפון שקמו ונאבקו. על שמותיהם
נקראים כיום רחובות ברחבי גרמניה.

אך צורת הנפילה שד הרכוב
ליקה הוויימארית לא היתה יוצאת־דופן
כהיסטוריה. התהליך חוזר על
עצמו ככל מקום, שכו מתמוטט
מישטר כלא־קרכ.
כך נפל ,״המישטר הישן״ בה״א הידיעה,
המישטר המלוכני של לואי ה־ 16 בצרפת.
בספרים ובסרטים נראים אירועי המהפכה
הצרפתית כמאורעות דרמאתיים עטורי-
הוד. למעשה לא היו מאורעותיה הראשונים
אלא התכתשויות עלובות למדי.
כך נפלה הדמוקרטיה קצדת־הימים, שקמה
ברוסיה במהפכת פברואר .1917 כך
נפלה הדמוקרטיה האיטלקית, במאורע
טראגי־קומי שזבה בשם המצלצל ״המיצ־עד
על רומא״ .כך נפלו הדמוקרטיה הפולנית
תחת מגפו של ה,,מרשל״ יחף פיל־סודסקי,
שעשה רושם בל-יימחה על דור
שלם של צעירים יהודיים שגדלו בפולין
של אז• .וכך נפלו, כעבור דור, המישטרים
שקמו במיזרח אירופה אחרי מילחמת־העו־לם
השנייה. ייתכן כי הפחדנות של ראשי
השילטון השפיעה לא פחות מאשר נוכחות
הגייסות הסובייטיים.
דבר אחד בטוח: כאשר מישטר דמוקרטי
נופל כך, אין לו תקומה. דרושים
כוחות חדשים, כדי להקים מחדש את
הדמוקרטיה. הרפובליקה הוויימארית לא
קמה אחרי שנפלו מפיליה בדם ואש.

כאשר התפזרו תימרות־העשן,
לא התגעגע איש אל ויימאד. היה
צורך כהתחלה הדשה.

במדינה

פ עי לות נו הורחבהבקורס

סטודנטים

,.נשימה בתנועה
לבריאות ויציבה־

דיכו בבר ־ אי ל ן
כך נערך הניכיון
לארגן אסיפת-מחאה
כאוניכרסימה דתית
אוניברסיטת בר־אילן היא אומנם אוניברסיטה
דתית, אך מיספר הסטודנטים היהודים
החילוניים בה, וכן כ־ 300 הסטודנטים
הערביים, מהווה כימעט מחצית מאוכלוסיית
הסטודנטים הכוללת בה.
דוגמה למה שמתרחש באוניברסיטה הדתית,
הנמצאת בדרך־כלל הרחק מכותרות
או מביקורת עיתונאית, ניתן למצוא בסיפורו
של ישראל קליינמן 26 סטודנט
העושה עתה את עבודת המאסטר שלו
לקראת התואר השני בפילוסופיה באוניברסיטה
זו. ישראל היה בין היוזמים להקמת
גוף בשם דו־קיוס בצדק, שהקיף
סטודנטים ערבים ויהודים בקמפיס של בר־אילן.
קצץ־הביטהץ
מחליט. לטענתו של
ישראל — בחור מגודל־שיער, מזוקן וחייכני
— עושים שילטונות האוניברסיטה
הכל על־מנת לדכא את הגוף היהודי־ערבי
ולא לאפשר לו לפעול במיסגרת הקמפוס.
הוא מספר :״הכל ׳התחיל מאירועי יום
השנה ליום־האדמה והמאורעות שהתרחשו
בכפרים הערביים בקה אל־ג׳רביה וג׳ת,
ומהתייחסות המישטרה לאוכלוסיית שני
הכפרים באותו היום.
״הלכו הסטודנטים הערביים באוניברסיטת
בר־אילן, וביקשו רשות להביא לפני
עמיתיהם היהודים את העובדות הקשורות
במאורעות אלה, ולפרסם ברבים את דרישתם
להקמת ועדודחקירה ממלכתית שתחקור
ותדון במה שקרה. הקמת ועדה
כזאת דרשו גם השרים קול ושם־טוב.
״אבל מה קורה באוניברסיטה, כאשר
רוצים לארגן אסיפת הסברה נגד דיכוי
אוכלוסיה מסויימת, לא יהודית, ובמיקרה
לא בברית־המועצות ז ובכן, קורים הדברים
הבאים: קצין־הביטחון של האוניברסיטה
פירסם שהאסיפה לא תתקיים, וכי מי ש ייתפס
מחלק כרוזים יסולק מהאוניברסיטה.
קומנדו־ דתיים .״במקביל לכך קורה
דבר מעניין. ברחבי הקמפוס מופצות מודעות
שבהן מתבקשים סטודנטים להתנדב
ל,עבודה מעניינת׳ .למתנדבים מוסבר שתפקידם
הוא, לסכל כל ניסיון־להתארגנות
של הסטודנטים הערבים, אם בכל־זאת יחליטו
על קיום האסיפה.׳ בקיצור הוחלט,
בגיבוי ההנהלה, על הקמת קומנדו דתי נגד
הסטודנטים היהודים החילוניים והערבים.
״הסיפור לא נגמר בזה. ההנהלה הציבה
בשערי האוניברסיטה מתנדבים בבגדים
אזרחיים, המשוטטים בקמפוס תוך קיום
קשר ישיר עם מוקד האבטחה. שממוקם
בבנייני ההנהלה. מול הלחץ האדיר הזה
נואשו סטודנטים רבים ממארגני האסיפה,
והסכימו להתפשר על חלוקת כרוזים בלבד.
אבל אז נכנס גיבור נוסף לתמונה. זהו
דובר האוניברסיטה. הוא הסביר כי למרות
שהאוניברסיטה מייועדת מטיבעה לפעילות
פומבית, הרי חלוקת כרוזים אסורה, אלא
במיקרים מוצדקים. מה שיוצא מזה הוא
שלסטודנטים פעילי הליכוד מותר לחלק
כרוזים בקמפוס, מותר לערוך אסיפות-
הסברה ולארגן הפגנות, כי הם, צודקים׳.
הסטודנטים הערבים, שרוצים למחות על
התנהגות המישטרה ביום השנה ליום־ה־אדמה
אינם צודקים.
״ומי המחליט י הנהלת האוניברסיטה.
שבראשה עומדים אנשים שאינם מסתירים
את דיעותיהם הימניות־לאומניות הקיצוניות.
הם, בעצם, מחליטים שמי שמסכים
איתם צודק. ומי שאינו מסכים אינו צודק.
״מסוכן לכולנו:״ החוג דו־קיום בצדק
ממשיך את פעילותו, כימעט במחתרת.
גם מאוניברסיטות אחרות מגיעות תלונות
רבות, בעיקר מצד סטודנטים ערבים, על
ניסיונות לדכא אותם או אף לסלק סטודנטים
ערבים קיצוניים מן האוניברסיטות,
שלא בגלל כישלון בלימודים.
״כך אפשר להבין כרוזים שמופצים,
למשל, באוניברסיטה העיברית בירושלים,
הקוראים לסטודנט הערבי לקום, להתנער
וללחום למען הקמת מדינה ריבונית משלו,״
מסביר אחד מראשי ועד הסטודנטים
הערבים באוניברסיטה העיברית בירושלים
.״אם המצב יימשך, עלול להתרחש
מרד מאורגן של כל הסטודנטים הערבים
בכל המוסדות האוניבריסטאייס. זה עלול
להיות מסוכן לכולנו!״
בעיהז הרזיה
אינה כבר

לנשי ולגברי ם

להפגת מתחים ללא כדורים.

לשיפור שיווי המשקל והיציבה.

להגברת הרגיעה ולהרגשה
נינוחה.
פרטים והרשמה :

המדריךיעקבדר.

אחרי 18.00
הנ חו ת לחיילות ולסטודנסיות

מכון הבריאו ת
ב ן ־ יהודה • 7 3ת ״ א • ט ל2 3 8 0 6 3 :

שטות ההרוסה 10.00 •18.00 :

מבון הברי או ת
בן• • הו ד ה 7 3

ט ל2 3 8 0 0 3 :
מורלה הטפטים חמעוצכים כיצירת אומנות

אקורדיונים 4 גיטרות אורגנים כלי־נשיפה 4
תופים
* מיתרים השאלה +מכירה +
תיקונים

גינזבווג מוסיקה
אלנבי ( 48 ליד רח׳ גאולה) ת״א,
טל 03*57773 :
נוסד ב־1940

חידוש מהפכני
לחיסכון בדלק!! י
מד צריכת
מראה כמה דלק
מכוניתך בכל
מגלה תקלות

דלק
״שותה״
רגע,
בזמן

טל 282706 .־ 288173 — 03־03

לימונטר.
3.360 יי״ בלבד תעלה לו תודעה
בגודל עמוד

091111 הוד

טפט הדיש נגד כתמים
לבעלי בוטיקים!
הגי עו דג מי קי ץ 1977
תוצרת חוץ
•1003111311 1*111161
1,01115 0311 1 1 2

״פופלי״ בע״מ
יבואני אופנה
רח׳ מאפו ,25 תל־אביב
טלפונים 230334 ,227784 ,231143 :

במדינה

איו יגן המעוו ער הנועדים
אהד׳ שהרינוד ערה רשרסוו?

מישפט
ש חי קהשדאס הו דאה
האם חייב נאשם לסייע
לתביעה לשכנע את
כית־המישפט באשמתו זהיר,
זה ליל־שבת קר. שימעון מלכה
הקשיש משכונת ג׳סי כהן בחולון לא סמך,
כנראה, על השמיכה המרופטת שבה התכרבל,
גם לא על המיקטורן המהוה שעטה
בעלותו על יצועו. הוא ריפד, איפוא, את
ביטנתו של המקטורן באלפיים לירות. אך
שנתו, באותו ליל־שבת של ה־ 27 במארס
,1976 לא ערבה לו למרות הריפוד במזומן.
לשוטרים, שהוזעקו לצריפו, סיפר, כי
למרות שדלת הצריף היתר, נעולה מבפנים
על בריח, הוא התעורר משנתו בפיתאו־מיות,
בתחושה שחונקים אותו ופניו מכוסים
בשמיכה. כשהסיר את השמיכה —
כך העיד בבית־המישפט — ראה לפניו —
באור הקלוש שדלק בתוך הצריף, בגלל
קדושת השבת — את נכדו, עמרם מלכה,
שזה־עתה חזר הביתה.
השעה היתד, אחת אחר חצות ומלכה
גילה, לחרדתו, שידיים זרות קרעו את
ביטנת המיקטורן בצידו הימני, אך למרבה
המזל לא הגיעו אל הכיס בצד השמאלי,
שבו שכן הכסף.
בבית־המישפט המחוזי העיד הנכד, כי
בשובו לביתו באותו לילה, ראה גבר יוצא
מן ד,צריף ובורח מן המקום במהירות. הוא

לא עברו עוד מספר שבועות מאז הבחירות לכנסת, ואתה כבר יודע מה
מציעים לך אלה המיועדים להרכיב את הממשלה — הליכוד: יוקר, אבטלה,
מכירת חיסול של מפעלי ההסתדרות, חוק בוררות חובה, מילטון פרידמן כיועץ
כלכלי ראשי ועוד.
אך מישחשב שלפחות עכשיו, כשהממשלה הימנית המיועדת מתכוונת
להביא את מילטון פרידמן, יתייצב המערך לצד הפועלים — טעה .
מישקיווה לשמוע הכרזות תקיפות מצד ראשי ההסתדרות, לפחות
עכשיו, שוב — טעה .
מישהתפתה להאמין, שהמערך אחרי פרישת דיין, נשאר מערך בעל
מדיניות פועלית אמיתית — טעה .
גד יעקובי, חברו של דיין, מכניס בפעם הראשונה בתולדות מדינת ישראל,
צבא, כדי לשבור שביתה של עובדים ונותן בכך לגיטימציה למעשים דומים
שוודאי יבואו תחת שלטון הליכוד.
משל מבטיח שההסתדרות לא תתייצב נגד הממשלה העתידה. ומעל לבל,
אל תשבח — פרס ורפ״י גם הם במערך.
אל תבטח במערך, אל תאמין לימין.
בדי להגן על האינטרסים של העובדים, כדי להגן על ההסתדרות מפני
מבקשי נפשה, מהליכוד ומד״ש —

חמור ב
חזי
ת ד מו ק ר טי ת
שונם הישראליתו ל(ודרח),ש היוו ל המפמר הקומוניסטית

שופטת־ עליונה כן־פורת
איש לא אמר

13603095 .צינת יהוזים ועתים

המנוי

הופיע

קי בלת חשבון,
אנא, פרע או תו
בהקדם .

מחלקת המנויים

״ 5ימים מתוקים במאי
ספר מתח ישראלי מקורי
מאת: ארנון הדר
חוילה מבודדת של מליונר תמהוני * מירדף
עוצר נשימה * רצח וסחיטה * פגישה עקובה
מדם בין שלוש חבורות פשע * יהלומים בשווי של
עשרה מיליון לירות +
אלו הו רק חלק מן ההתרחשויות המתוארות בספר
פנה עוד היום אל חנות הספרים שלך
ושאל על ״ 5ימים מתוקים במאי״

הוצאת תמוז /ספריית ״העוקץ״

הפצה: ת מוז _ תובל
למכירה: בכל חנויות הספרים ובקיוסקים

זיהה את הבורח כשלמד, שושן, המוכר
לו. בית־המישפט — בהרכב הנשיא זאב
צלטנר ז״ל, השופט משה בייסקי והשופטת
שולמית ולנשטיין — הרשיע את שלמה
שושן 21 על יסוד עדות זו, וגזר עליו
עונש מאסר בן ארבע שנים. בית-המישפט
אף דחה כבלתי־מהימנה את גירסת עדי-
ההגנה׳,שלפיה בילה שושן בחברתם את
בל אותו הלילה.
הרשעה ברוב דיעות. אולם בעוד
ששלמה שושן הורשע פה־אחד, הרי לגבי
הנאשם השיני, שהובא לדין לפי עדותו של
עמרם מלכה — דניאל אלמליח 21
הגיע בית־המישפט-המחוזי למסקנתו המרשיעה
ברוב ריעות בילבד. השופט ביים״
קי, בניגוד לעמיתיו, טען כי הראיות הקבילות
שהובאו במישפט אומנם מטילות
על אלמליח חשד כבד, אך אין בהן די
כדי להרקגיעו.
בייסקי הסתמך על גירסתו המקורית של
עמרם מלכה, שאותה מסר במישטרה, כ־שלושת־ריבעי
השעה אחרי המיקרה. לפי
גירסה זו, ראה מלכה את דלת הצריף פתוחה
ואת שני הצעירים יוצאים ממנו החוצה.
אחד מהם היה הנאשם אלמליח המוכר
לו היטב, והשני אדם ששמו הפרטי שלמה.
לשאלתו למעשיהם בצריף, השיב אלמליח
שהוא בא ללוות 50 לירות. השני, שלמה,
המשיך בדרכו מבלי להיעצר. אחרי ש השיב
העד לאלמליח בסירוב, ד,לך הלה
לדרכו. עמרם נכנס לצריף, ואז סיפר לו
סבו כי שני בחורים חדרו פנימה, חיפשו
על גופו וקרעו את ביטנת מיקטורנו.
משום כך האשימה התביעה את שיני
הנאשמים בפריצה לבית־דירה ובניסיון
לבצע שוד במשותף — סברה שלא נת־

קבלה, כאמור, על דעת השופט המחוזי
בייסקי, שלא ראה יסוד להרשיע את
אלמליח חרף סירובו של זה להעיד.
לעומתו סברה השופטת ולגשטיין, ואליה
! הצטרף הנשיא, זאב צלטנר, כי דווקא בעובדה
שהוא בחר שלא להעיד יש כדי
לשמש חיזוק למישקל הראיות של ה תביעה.
לפי סברת השופטת, ניתן להסיק
את אשמתו של אלמליח גם מהניסיון הנמרץ
של עמרם מלכה לחלצו מהרשעה.
לביסוס סברתה זו ציינה, כי במישטרה
אמר אלמליח :״איך ׳שדפקתי בדלת, מישהו
דחף אותי וברח החוצה.״ וזאת, בעוד
שעמרם מלכה אמר בעדותו בבית־המיש־פט
כי אלמליח היה במרחק חמישה־שישה
מטרים מן הכניסה, ואז יצא מישהו מהצריף לשון אחרת,״ אמרה השופטת,
״בו־בזמן שהנאשם עצמו מודה שהגיע
עד לדלת הצריף ממש, ביקש העד, כנראה
כדי להיטיב עימו, להרחיקו מן הכניסה
כדי מטרים אחדים.״
השופטת הוסיפה, בפסק־דינה, כי נוכחותו
של אלמליח במקום המעשה, בדיוק
אחרי מה שקרה, יחד עם אדם שהעיד כי
הוא ידידו מן השכונה, דרשה הסבר מפי
הנאשם, ושתיקתו יש בה כדי לחזק את
מישקל הראיות של התביעה.
בסיכום קבעה השופטת ולנשטיין, שהנאשם
דניאל אלמליח היה ליד הצריף
במטרה לבצע שוד יחד עם ידידו, שלמה
שושן. בית־המישפט-המחוזי גזר עליו מאן
סר של שלוש שנים בגין העבירה המשותפת
עם שושן, ועוד שישה חודשים, כעונש
מצטבר על בריתה ממעצר חוקי.
כן הופעלה נגדו תקופת מאסר על־תנאי
של שנה אחת. עונשו הסתכם, איפוא, בארבע
שנות מאסר.
זיכוי פה־אחד. שני הנאשמים עיר-
ערו לפני בית־המישם ט־ז־,עליון, והדיון בעניין
נערך ב־ 28 באפריל, לפני השופטים
יואל ז׳וסמן, אלפרד ויתקון ומרים בן־
פורת. השופטים ציינו, שאילו חזר עמרם
מלכה בבית־המישפט על גירסתו המקורית
שמסר במישטרה, היא היתהי מהווה חומר
מרשיע נגד שני המערערים. אך העד שעה
את טעמו כבר בהודעתו הנוספת במיש־טרה,
ועוד הגדיל לעשות שניצב על דוכן-
העדים, שם סיפר כי בבואו הביתה בליל
המיקרה ראה רק את שלמה שושן יוצא
] מהצריף, ובורח ואילו את אלמליח ראה
הולך בכיוון הצריף ומתקרב אל דלת
הכניסה, ולאחר־מכן התקיימה השיחה בעניין
ההלוואה.
הסב שנשדד אמר בעדותו, כי התעורר
בהרגשה שהשמיכה חונקת אותו. אולם בהמשך
הדיון — אחרי שהוכרז כעד־עויין
— ״הודה״ שהרגיש כי ״מישהו חונק
אותו.״ כמו־כן טען, כי כאשר הסיר את
השמיכה מעליו כבר ניצב לפניו נכדו
עמרם .״׳סיפור מפוקפק לכל הדיעות,״
קבע בית־המישפט־העליון.
השופטים העליונים לא מצאו סתירה
בעלת מישקל בין עדותו של עמרם מלכה
לבין הודעתו של אלמליח — לגבי מקומו
המדוייק של אלמליח כאשר נתקל בז
עמרם בשובו בלילה לביתו. הנוכחות כשלעצמה,
במקום שבו מתבצעת עבירה
— קבעו שופטי בית־המשפט־העליון —
אינה יוצרת חזקה לגבי השתתפות בביצועה
.׳והוסיפו השופטים, מפיה של השופטת
בן־פורת :״אינני סבורה שהעובדה
שקיימת ידידות בין אלמליח לשושן יש
בה כדי ליצור, יחד עם נוכחותו במקום,
חזקה בדבר אשמתו.״
,הכדור — לידי -ה תגיעה. לנוכח
ן סירובו של הנאשם אלמליח, בעצת סני-
; גורו, להעיד בבית־המשפט ולהתגונן —
כאילו ביקש בכך מן התביעה שתנסה
היא להוכיח את אשמתו — נשאלה השאלה:
האם חייב הנאשם לעזור לתביעה
לשכנע את בית־המישפט להרשיעו?
ן על שאלה זו השיב בית״המישפט-העליון
כי שתיקה במישפט יש בה רק כדי לחזק
1ראיות מרשיעות קיימות או לשמש עדותי
סיוע עיקרית, אך לא לבוא תחתיהן. איש
מן העדים — קבעה השופטת בן־פורת —
לא אמר כי נסיזן-השוד בוצע על־ידי יותר
מאדם אחד, או שהמעשה שבוצע מחייב
השתתפות של שניים לפחות. אין עדות
שאלמליח ניראה בתוך הצריף או בצאתו
מתוכו.
בית־המישפט-העליון סיכם, כי במיקרה
זה ניתן להרשיע את הנאשם אלמליח רק
אם הודעותיו של עמרם מלכה במישטרה
קבילות כראייה. אך לפי המצב הקיים,
אסור לעשות שימוש בהודעותיו של העד
עמרם מלכה אלא לעניין מהימנותו בלבד.
הרשעתו של אלמליח בהתפרצות וב־ניסיון־לשוד
בוטלה. אך בית־המישפט לא
התערב בעונש־המאסר של שישה חודשים
שנגזר עליו בשל בריחתו ממעצר חוקי.
בירה 1מצב־ר1ח עגן ם
תוכניתו של יעקוב אגמון בירה ומצב•
רוח, ששודרה ביום השישי האחרון (רשת
ב׳) ,הוקדשה לנושא ״בוער״ :גבולות ומהות
חופש־הדיבור במדינת ישראל.
הנושא בער. גם חלק מן המשתתפים.
אגמון ניסה להחזיק אותם ״על אש קטנה״,
כימעט שלא התערב, והשאיר ל״מאזין
האינטליגנטי״ (כדבריו) ,להסיק מסקנות ולפרש
•פירושים.
התערבויותיו היחידות נועדו לשמור על
חופש־הדיבור של חלק מן המשתתפים מפני
שטף התפרצויותיה של כוכבת הצוות —
חברת־הכנסת גאולה כהן. לצידה של גאולה
כהן התמודדו גם הפרופסור אמנון בן-
שלמה, הפרופסור שבח וייס, העיתונאי
לוי־יצחק הירושלמי ואיש־הטלוויזיה מוטי
קירשנבאום- ,שטען כי לגביו, חופש-
הביטוי הוא ״ערך אבסולוטי״ ,התנגש ל־לא־הרף
בדיעותיה של גאולה כהן בדבר
גבולותיו של חופש זה, דיעות שהיו מלוות
בהדגמות מעשיות. כאן נאלץ אגמון להתערב
.״דבר, מוטי, כאן עוד יש חופש-
דיבור ״,אמר לו. מוטי מצידו, החל מבין
את ההבדל שעליו דיברו האחרים, בין
״חופש המחשבה״ לבין ״חופש הביטוי״.
נהירה מכולם היתה, ללא־ספק, גאולה
כהן עצמה. לה היו לא רק דיעה בנושא,
אלא גם פיתרונות ואפילו תוכנית־ביצוע.
לחשוב -רק כדכ. כך, למשל,
לטענתה של כהן בעיית חופש־הביטוי אינה
קיימת משפותרים את בעיית חופש-
המחשבה. ברגע שהכל חושבים את הדברים
הנכונים, חזקה עליהם •שיאמרו רק
דברים ״נכונים״ .מי שיהיה אחראי לסידור

דן רכיב
טרמפ על הימים

גאולה כהן
חופש בלב פנימה
אידיאלי זה של פני החופש וגבולותיו
הוא שר־החינוך־והתרבות לעתיד. משימתו
תהיה שלא להתיר פגיעה בערכים
״תרבותיים, ולא פוליטיים״ (כדבריה) ,ערכים
שהם ״עובדות״ ולא ״אינטרפרטציה״,
כגון ״ארץ־ישראל ונדשאי־דת״.
חופשיים לומר כל שיעלה על רוחם
יהיו רק האמנים, אלא שספק אם אלה
יוכלו ו/או ירצו להשתמש בחופש זה ש תעניק
להם הח״כית הנכבדה. הם ימצאו
עצמם, עד־מהרה, כמיעוט ״בלתי־מחונך״
בין רוב אזרחי שיהיה ״מחונך״ ברוח הנכונה.
ואם בכל־זאת ירצו להשתעשע —
בבקשה, אך לא בכלי־תיק־שורת המסובס דים
על־ידי המדינה (דהיינו, לא ברדיו,
לא בטלוויזיה, לא בתיאטראות לאומיים
או עירוניים ולא בתקציבי המועצה־לתר־בוודואמנות
וגופים דומים) .המדינה היא
הממשלה, הממשלה שנבחרה תייצג את
דעת רוב העם, הממשלה לא תרשה שיפגעו
בעם שלה. היגיון פשוט וחותך.
לסיכום הביעה הח״כ כהן דעתה שבירת
ומצב־רוח תמשיך להתקיים. היא רק תהפוך
לתוכנית ״הרבה יותר טובה.״

חדשות שלס
ביך הממשלות
שידורי־הבידור המרתקים ביותר בימים

העולם הזה 2074

אלה ברדיו ובטלוויזיה הם דווקא *שידורי־החדשות
למיניהם. מהפכות וסערות חדי
•שים־לבקרים, פנים חדשות, קולות חד
שים. הטלוויזיה מנסה, ובהצלחה יתרה,
להתמודד עם ה״שינוי״.
דומה כי עורכי־תוכניות ושדרנים למיניהם
-וכתבים לענייני מיפלגות, כמו דן
רביב הפעלתני, תפסו טרמפ על ימיו האח רונים
של שילטון המערך כדי למלא, סוף-
סוף, תפקידה של רשות־שידור דינמית.
יש אומרים •שהחששות מפני פיטורים
המוניים ברשות השידור פגו, מכל מקום
כל עוד עומד חוק־רשות־השידור בעינו.
אך השדרנים יבינו עד־מהרה, שיהא עלי

להסתגל ל״רוח החדשה״ .בינתיים —
״לוכסוס״ של בין־הממשלות. מאז הבחירות
— הטלוויזיה פורחת.
פרשת דיין הביאה אל המסך הקטן שפע
של דמויות חדשות, מאלה שהציבור יתרגל
אליהן בימים הבאים! אותה פרשה
איפשרה גם לצפות בפניהם הנפולים והע־גומים
של ה״לשעבר״ ,אותם שחדלו לככב
בראש המהדורות, ירדו ל״שוליים״ ואיבדו
הרבה מן הביטחון־העצמי, ולעתים
מן השחצנות- ,שנתלוו לדיבריהם בעבר.
גד יעקובי היה צבוע מתמיד כשהגיב על
״השתלטות הצבא״ על נמל־התעופה ב־השבוע
יומן אירועים (יום ר)• .שימעון
פרס איבד את שטף־הדיבור שלו וסיגל
לעצמו קצב המזכיר יותר ויותר את רבין.
רקע צימחוני מרגיע. מהדורת-הח-
דשות המסכמת את אירועי השבוע בטלוויזיה
היתה, רובה־ככולה, מהדורה פוליטית,
כמו מרבית החדשות בימים האחרונים.
ניתן היה, סוף־סוף לראות ולשמוע את
דויד לוי, מועמד הליכוד לכהונת מזכ״ל
ההסתדרות, הדומה להפליא לשאול בן־
שימחון, אך שרוי כנראה במצב־רוח מאו שש
יותר. לוי מדבר על רקע ״צימחוני״
של חורשה, להבדיל מן הרקע ״האינטליגנטי״
של סיפרייוז ומפת־ישראל, המלווה
את פרס. בליכוד אוהבים, כנראה, את הטבע.
גם הפרופסור מילטון פרידמן, מ־שיהיה
המושיע התורן בסוגיות־כלכלה התראיין,
ללא מילים (תקלה טכנית) ,על
רקע צימחייה ע-שירה של הרי ורמונט. זה
מרגיע, נוסך שלווה. שלווה של המתנה.
אך פרידמן הודה שכיהן ״במשך שבוע
בילבד״ כיועץ השילטון הפאשיסטי בצ׳ילה.
שתי הכתבות המעניינות ביותר במיישדר
זה היו הראיון עם דיין(ריאיין — רם עב־רון)
וכתבתו של ניסים מישעל ״מה חד-ש

דיין, שמזה זמן רב לא הופיע בטלוויזיה,
נתגלה שוב ככוכב. הוא־הוא המנצח האמיתי
בעימות הטלוויזיוני בגין־פרס. פרס
של אותו ערב היה איטי ומשעמם, בגין
היה בבית־החולים, דיין היה מבריק, שנון,
ענה לעניין, נזהר מהשמצות ומהתקפות
אישיות, והיטיב להטות את השיחה לכ-וון
הרצוי לו. רם עברון אומנם לא טמן ידו
בצלחת, תקף באומץ־לב את דייו ב־שאלה
המוסרית הקשורה למינוייו כשר־החוץ לעתיד
(״אתה הרי מסמל את המחדל
אך לא דיין האיש שייפגע. הוא לא היסס
להודות שיש, אומנם, במעשהו משום

פגיעה בבוחר, אך הצליח לצאת בשלום גם
מהודאה זו. לדבריו, ההיבט המוסרי שולי
בילבד בהקשר זה. העיקר — הוא — האם
יהיה •שר־החוץ טוב אם לאו. הוא־עצמו
לא רצה, לא נדחף, לא ביקש. באו אליו,
ביקשו ממנו, הציעו לו, כי האמינו שהוא
״הטוב ביותר.״ (דיין נשמע כמי שמסכים
בכל לב עם חוות־דעת זו ).משום כך —
עדיין אינו מוותר. אם ״הם״ משנים את
דעתם, שיבואו ״הם״ ויודיעו לו.
האזרח הצועק דא משתנה. כתבתו
של ניסים מישעל על ד״ש היתה מעניינת,
בעיקר בשל אופן עריכתה. הכתבה
שיקפה את רוחם ההפכפכת של הימים
האחרונים, תוך שהכניסה את הצופה לסודות
המיטבח הטלוויזיוני. בתחילת השבוע
הוחל בהכנתה של הכתבה, ובינתיים התפוצצה
״פצצת״ דיין והקערה נתהפכה על
פיה. היה צורך לשוב לאותם המקומות, לאותם
האנשים, ולשמוע מה חדש בפיהם.
הצופה ראה את תמיר של יום ג׳ מתקדם
בעוז לעבר קואליציה עם הליכוד, ומגנה
קשות את נוהליו הדמוקרטיים של השותף
הבכיר ביום ד. עמית של יום ד׳ לא היה
עמית של יום ר. זה את זה רדפו קיטע
ראיונות ומובאות מתוך אסיפות במרכז
ד״ש בתחילת השבוע, לעומת אלה שנערכו
בסופו. השינוי של שינוי היה חד ובולט.
רק האזרח הצועק ברחוב לא השתנה.
ביום ד׳ הוא נדחף אל שולחן־ההחתמות
שבאמצעותו הביעו אזרחים את תביעתם
שד״ש תצטרף לקואליציה. הוא נדחק אל
המצלמה וצעק שהוא לא מבין ״מה •פתאום
מילחמה״ ! ארבע מילחמות לא היו בכלל
ועכשיו פתאום מילחמהי זה — ביום ד׳.
ביום ד הכל ניראה כבר אחרת; עמית
נרגז, ידין כבר בלי מיקטרת, ורובינשטיין
מקטר.
אבל האזרח הקטן המשיך להידחק אל
המצלמה ולצעוק ש״הוא לא מבין״ ,באותה
תמונה שנשתרבבה לסיומה של הכתבה
(בטעות?) .להזכיר, אולי, שהוא צריך הרבה
יותר מזה — כדי להבין.
ס ההגשות של יבין
זההדגשות של עזר
לשדרני רדיו וטלוויזיה יש מין סיגגון
שכזה, מין נימה של חשיבות נסתרת בליווי
הדגשות של מילה אחת בכל מישפט :
הפסקה, הדגשה, הפסקה — כדי שיבינו
אותם. לפעמים נופלות ההטעמות הללו
במקומות מוזרים למדי (מילות קישור, ו׳
החיבור) אך לא פעם ניתן לראות בהן
פרשנות אישית, חד־משמעית ומודגשת,
החושפת דעתו של קריין זה או אחר.
במבט של יום החמישי בשבוע שעבר
הציג חיים יבין את סוגיית ״משבר דיין״
והעיר, בין השאר :״אין ספק שמר דיין
ייהנה מיוקרה״ אצל שרי־חוץ ו ־
שליטים אחרים.״ פליטת־פה? עניין
של סיגנון?
לאחר־מכן דיווח על הסתייגות הליור־לים
ממינויו של דיין במישפט :״גם הליברלים
מתנגדים התנגדות עזה
וזאת, עוד לפני שהליברלים הביעו את
דעתם באופן רישמי.
לעומת הדגשות הקריינים, מתחילות להישמע
הדגשות אחרות ומונחים חדשים
הולכים ומשתרשים( .כידוע, אמצעי־התיק־שורת
הישראליים הם מן הכלים היעילים
ביותר בהפצת מונחים חדשים והפיכתם
לנחלת הכלל).
בגין כבר הכריז, לפני ימים אחדיר,
שהשטחים הם ״משוחררים״ ושבכלל אין
שטחים, כי הכל זה ארץ־ישראל.
עזר וייצמן (במבט יום חמישי — בחול צה
בגיזרה צבאית עם כותפות) העיר באותו
ערב לכתב היום הזה (רדיו) :״מה
שאתה קורא שטחים...״
עד כמה שניתן לשמוע, לא אמר הכתב
מילה אחת שנשמעה כמו ״שטחים״(משוח ררים
ו/או מוחזקים או כל גירסה אחרת).
היתה, בהערתו זו של עזר, מעין אזהרה
קולקטיבית והבעת דעתו על כתבי־הרדיו
כולם. עזר יצא מתוך הנחה -שהם מדב רים
וחושבים אחרת מאשר הוא, וכי מן
הראוי שיתחילו להבין עם מי י-ש להם עסק.

ספורט

הדרךשל ״ואריג״
ואריג, נתיבי אוויר ברזיל, היא מחברות התעופה
והראשונה אשר טסה בברזיל.

הוו תי קו ת

בעולם.

דרך ארוכה עברה החברה מ מ טו ס ה הראשון ״ א טלנ טיק״ (סוג ״דורמיר
ואלד״ בעל 2מנועי רולס־רויס ״נשר״ 360כ״ס) אשר ה טיס 9נוסעים
ועד צי ה מ טו סי ם הענק, כח האדם ו הנכסי ם אשר לחברה כיום. בשנה נכנסו מדינת צפונה,

הראשונה ה טי ס ה ואריג 85 טיסו ת, וב ה ם 652 נוסעים. ב־1932
לשרות החברה ה־״יונקר״ 13־ ? וה״יונקר״ 52־ ? אשר ט סו בבל
ריו גרנדה בברזיל, וב־ 1942החלה החברה ב טי סו ת לדרום ברזיל,
ומחוץ למדינה — לאורגוואי וארגנטינה השכנות.

בשלהי מלחמת העולם השניה חולל נשיאה דאז רובן ברטה, מהפכה
בשיטת ניהול החברה. הוא החלי ט לשתף א ת העובדים בניהול החברה
ו ה קי ם קרן (״קרן רובן ברטה״ ,על שמו) שבה לעובדים מניות ושליטה
על הנעשה בחברה: אחתל 4-שנים מ תכנס גוף הנבחר על־ידי העובדים
ובעלי החברה, קובע מדיניות ובוחר א ת נשיאה. קרן זו מעניקה לעובדים
תנאים סוציאליים, מ קו מו ת הבראה ושרותים מיוחדים — חנויות,
משקים וכיו״ב.
כיום, ואריג היא מ ה חברו ת הגדולות ביבשת כולה, ובדו״חיאטה
האחרון על העברות נוסעים מצויה ב מ קו ם ה־ 11 בין 111 חברות תעופה
מכל רחבי העולם. בראש החבר ה עומד נשיאה אריך דה קראוולו אשר
לזכותו נזקפת דחיפה ל הר מ ת השרות לנוסע.
החברה מקיפה 15,000 עובדים — מהם >ג 7טיי סי ם 8* ,אנשי צוות
ו־* 85 צוותות קרקע וסניפים. אגב, כל ה הור או ת הטכניות לתפעול ה ה חזק
ה יוצאות ממרכז ואריג בברזיל.

כדורגל
הקרבעלה חו ל צו ת
המיגרש העכואי דמה לזירת־התגוששות
המונית. אוהדים נראו בכל כשהם חובטים
אלה באלה. לפתע, מתוך פקעת־האדם,
צצו ראשיהם של. ויקי פרץ ובני טבק,
עירומים למחצה, כשהם נישאים על כפיים.
חולצותיהם של שני כוכבי מכבי תל־אביב
הוסרו מעל 1גופם עוד לפני שסיימו
את ריצת־ההקפה המסורתית של הניצחון
כשדגל הלאום בידיהם, ואליפות המדינה
השלוש־עשרה במיספר באמתחתם.
הקרב על חולצותיהם של ויקי פרץ ובני
טבק היה מעניין לא פחות ממישחקה של
מכבי תל־אביב נגד הפועל עכו 1:2שלאחריו
הוכתרה מכבי תל־אביב, רישמית,
כאלופה. שכן במשך תישעים הדקות התנהל
מישחק פושר, שלא ביטא את מעמדו
המייוהד של מישחק־ההכתרה של מכבי
תל־אביב.
למשך כעשר דקות בפתיחת משחקי הליגה
השבת, נדמה היה שהדראמה הבלתי
אפשרית אומנם תתהולל.

אחד מסדרני המיגרש העכואי היד, הזוכה
המאושר בחולצתו של ויקי פרץ, שנשאה
את הסיפרה .9״הבן שלי,״ אמר הסדרן
לוויקי ,״ישתגע אם יראה את החולצה
שאני מביא לו• הבן שלי פשוט מת עליך.
הוא כל הזמן חולם להיות שחקן כמוך.״
הסדרן העכואי הניף את חולצתו המיוזעת
של ויקי וניפנף אותה בגאווה נוכח
עיניהם שופעות־ר,קינאה של מאות אוה דים
מתוסכלים שצעקו לעברו :״אתה מוכר
את החולצה ז תקבל כמה שאתה רוצה!״
שונה היה גורל חולצתו של בני טבק,
שנשאה את הסיפרה .15 מאבק־איתנים
התנהל עליה, ולבסוף היא נקרעה לגזרים.
כמה אוהדים מאושרים אחזו בידיהם את
קירעי חולצתו של בני.
השופט לקח. אך לא רק על החולצות
של בני טבק וויקי פרץ לחמו אחרי דד
מישחק. גם חולצתו של ירון עוז נחטפה
ממנו. הוא ניראה, בתום המישחק, כשהוא
משוחח עם השופט הראשי, יצחק בן־יצחק
הבת־ימי. מייד אחר־כך, אחרי שעוז כבו
הספיק לטעום מן השמפניה שהובאה ל־חדר־ד,הלבשה,
נראה הכדורגלן נכנס ל־חדר־ההלבשה
של השופטים, שם היה יצחק
בן־יצחק.

קווי החברה 225,203ק״מ — מהם 171,032 בינלאומיים ל־ 4יבשות
ו־ 53,871 בתוך ברזיל ( 65 ערים).
צי החברה מונה 4 :מ טוסי 10־ 0נ 16 ; 1מ טוסי 9 ; 8 0 7 0 7מ טוסי
10 ; 8 0 7 2 7מ טוסי 10 ; 5 8 0 7 3 7מ טוסי אל ק טר ה . 11
חברת ואריג פועלת בישראל מזה 11 שנים. לחברה שני סניפים, בת״א
רח׳ שלום עליכם ,5ובירושלים רח׳ יפו .33 לעובדי החברה מידע רב
בנושאי אתרי־נופש ו מ קו מו ת בילוי בדרום־אמריקה, והם מציעים יתרונות
רבים לאנשי עס קי ם מבין ל קו חו תי ה ם.

3353 גלריות ל א מנו ת תוראל 333
דה׳ ז׳בוטינסקי ,3תד־אכיכ — טל 241628 .
מועדון בית־אמריקה• ,טד׳ •טאול המדד ,35 תד־אכי:

מציגה :

מנחם גפן.
שטיחי קיר של זיוה טור.
אהרון אשכנזי ־־ פיסול.
איכות, אמינות, אדיבות.

קורסי צלילה
בוו ד ־ א בי ב ובי סי סוד

צלצל 295529 :־.03
לבעלי בוטיקים!
קיץ 1977

הגיעו דג מי
תוצרת חוץ

תת!111
1 0 0 3 ) 11311 ]>111101

מ 1רלה
:טפטים המעוצבים כיצירת אומנות

״פיפלי״ בע״מ
יבואני אופנה

רח׳ מאפו ,25 תל־אביב
טלפונים 230334 ,227784 ,231143 :

ויקי פרץ מבקיע את שער הניצחון כמישהי, נגד עפו
לגעת בכל מחיר !
מכבי ת״א. שהובילה בביטחה לאורך
כל העונה בראש הטבלה, כשלה במשחקיה
האחרונים. אחותה מיפו דלקה אחריה ואיימה
להדביק את פער שתי הנקודות ש הפריד
בין השתיים.
היתד, אפשרות תיאורטית קלושה ביותר
שמכבי ת״א תפסיד את האליפות למכבי
יפו. אם היו היפואים מנצחים בשבת את
שמשון בתוצאה העולה על 6:0ואילו
היתד. מכבי ת״א מפסידה להפועל עכו בתוצאה
גבוהה מ־ ,3:0היתד, יפו עשויה לזכות
בכתר•
בדקה השישית למשחקים, נדמה היה
שהמתח יישמר עד הדקה ה־ .90 מכבי יפו
זכתה בראשון מששת השערים שהיה עליה
להבקיע. מכבי ת״א ספגה את הראשון
משלושת השערים שהיה עליה לספוג כדי
שתתחולל הפתעה מרעישה.
אלא שהמתח נשמר לדקות ספורות בלבד.
מכבי יפו ספגה שער משווה. מכבי
תל־אביב הצליחה להשוות ואף לנצח את
משחקה. היא זכתה באליפות בזכות עודף
נקודות ללא עירעור.
מעמד ההכתרה היה רחוק מלהיות מלהיב
וחגיגי. הוא דמה יותר להתפרעות במשחק
שכונתי.
הסדרן זכה. היו אלה דווקא אוהדי
הפועל עכו שנכנסו בהמוניהם לתזך תה־־
מי המיגרש במטרה לזכות בחולצותיהם
של שני הכוכבים התל־אביביים. שעה ארו
כה ציפה חיים לייבוביץ, מנהל מכבי תל•
אביב, לבואם• של כדורגלניו אחרי שסיימו
את ריצת ההכתרה. רק בדרך־נס לא נרמסו
ויקי ובני ברגלי מעריציהם הנלהבים. השוטרים
שהיו במקום היו חסרי־אונים מול
ההמון הצוהל, שביקש לגעת בכדורגלנים
בכל מחיר•

עוז התעכב בפנים דקות אחדות, והדבר
עורר את חשדו של מנהל הקבוצה, חיים
לייבוביץ, שהחל מחפש אותו. לייבוביץ
לא האמין למראו־,־עיניוי, כשראה לפתע את
עוז יוצא מחדר־ההלבשד, של השופט בן-
יצחק כשהוא לבוש חולצה בצבע תכלת,
שלא היתד, זו שבה הופיע במישחק.
לייבוביץ חייך לעצמו. הוא הבין מייד
שירון עוז נתן לשופט את חולצתו למזכרת.
פרט פיקנטי: כאשר נתן עוז את
החולצה לשופט יצחק בן־יצחק, נמצאו
במקום גם יצחק פייננבוים, האחראי לשופטים
מטעם איגוד־השופטים. פייגנבוים.
אגב, הוא גם האחראי לטור,ר־ר,מידות של
שופטי־ד,כדורגל.

כדורסל
מ בוכ 3עליון
השעה היתה שבע ורבע בערב. שתי
צעירות דקות־גו ניצבו בפתח הכניסה הראשית
להיכל־הספורט ביד אליהו, והביטו
בסקרנות במכונית אאודי בגון חרדל שנעצרה
מול הכניסה.
מתוך המכונית יצא מיקי ברקוביץ, ופגה
לחדר־ר,הלבשה, כדי להתכונן לקראת
מישחקד, של ניבחרת ישראל עם ניבחרת
ארצות־הברית. במישחק שנערך ביום החמישי
האחרון במיסגרת הגביע הבין־
יבשתי.
״מיקי,״ ביקשה אחת הצעירות ,״תן
לנו חתימה.״ עוד לפני שהספיק מיקי להעניק
חתימות לשתיים, כבר הקיפוהו עשרות
נערות ונערים• מיקי ניסה לפלס לו
דרך לעבר הכניסה המרכזית של היכל
הספורט, כשהוא מתאמץ להיפטר מהמון
העולם הזה 2074

הצעירים שצבא עליו .״תנו לי ללכת
להתלבש,״ ביקש .״מחכים לי בחדר־ה־הלבשה.״
הפתעה
עצמית. מיקי ברקוביץ הפך
4גיבור הטורניר הבין־יבשתי שבו נטלה
ישראל חלק. מישחקי הגביע הבין־יבשתי
היו, לגביו, מעין המשך להצלחתו המסח ררת,
העונה, במדי מכבי תל־אביב. בארי
י לייבוביץ •היה המבוקש מיספר שניים בין
ציידי־החתימות.
הניצחונות שבהם זכתה ניבחרת ישראל
מול ברזיל, מכסיקו, ארגנטינה וקנדה
— מול הפסד בודד לאמריקאים — באו
תודות לאחוז־הקליעה הגבוה של ברקו־ביץ,
תוך שיתוף־פעולה עם בארי לייבו־ביץ.
השניים, במיספר התקפות מתפרצות
מרהיבות, הכריעו את הכף לזכות
ניבחרת ישראל, שבמשך כל מישחקיה
לא גילתה יתרון מוחלט אף על אחת מ־יריבותיה.
בכל
אחד מהמשחקים (להוציא את משחק
ההפסד נגד נבחרת ארצות־הברית) נראתה
הנבחרת הישראלית כעומדת להפסיד
את המשחק לקראת סיומו. ואז, בעשר או
חמש הדקות האחרונות חלה התעוררות. על
סף ההפסד היה הצמד ברקוביץ׳־ליבוביץ,
מצליח להטות את הכף ולזכות את הנבחרת
בניצחון. היו אלה תצוגות כדורסל
מלהיבות, אם כי חסרות משמעות. שכן
משחקי הגביע הבין־יבשתי אינם מפעל
יוקרתי, דוגמת משחקי גביע אירופה או
הטורנירים האולימפיים. אלא שגם במשחקי
ידידות אלה משתתפות נבחרות שאין לבטלן.
הניבהרת
הפתיעה אפילו את עצמה.
רלף קליין, המאמן, לא האמין שחניכיו
יוכלו לנצח קבוצות כמו אלה של ברזיל
וקנדה, ולנהל מאבק שקול מול כדורסלני
ארצות־הברית. מה שחסר לניבחרת היה,
אולי, ריבאונדר כמו אולסי פרי, או אפילו ן כדורסלן חצי־פינה בעל ידי־זהב כמו ג׳ים
בוטרייט.

לניבחרת ישראל יש היום שלד מצויין
של צעירים וותיקים. מזה שנים לא ראה
הכדורסל הישראלי בגילוי כישרונות מבטיחים
כמו אור גורן, פינחס חוזז ומיקי
ברקוביץ. הבעייה שנשארה — והיתד— .
ן היא מציאת כדורסלן־ציר תוצרת־בית, שן
יעשה אותה העבודה שעשה אולסי פרי
במכבי תל־אביב.
מיקי ;שאד. אולם, מול העתיד הוורוד
הצפוי לגורן, חוזז וברקוביץ, מצויים היום
בניבחרת כדורסלנים שאינם מסוגלים להגיע
לכושרם הרגיל כמו, למשל, בועז
ינאי, שהיה בעבר מעמודי־התווך של רד
ניבחרת, ואחד הגורמים להצלחתה באליפויות
אירופה שנערכו לפני שנתיים ושלוש
שנים•
הטורניר הבין־יבשתי הצליח לא רק
מבחינה ספורטיבית, אלא גם מבחינה קו־פתית.
תרמה לכך קבוצת מכבי תל־אביב,
שבמישחקיה בעונה זו משכה קהל רב.
איגוד־הכדורסל עצמו לא פילל שמדי
מישחק במישחק ביד־אליהו יבואו לחזות
־ בניבחרת יותר מחמשת אלפים צופים בממוצע.
ניבחרת
ישראל יצאה בתחילת שבוע זה
1למישחקי־הגומלין של הגביע הבידיבשתי,
אך מלך־הסלים של הטורניר בישראל, מי
בארי
לייכוביץ׳ מחלק חתימות למעריצות
הכוכב נזיספר שניים
קי ברקוביץ, נשאר בארץ. לרגל נישואיו
לחברתו שלי, ב־ 26 ביוני.
אין ספק שהיעדרו יכביד על הניבחרת,
שמיקי ברקוביץ הוא מלך־הסלים שלה. עד
הרגע האחרון ניסו באיגוד הכדורסל לשכנע
את מיקי לצאת עם הניבחרת למיפגשי־הגומלין.
המאמצים לא נשאו פרי, ומיקי
החליט להתחתן כמו שצריך, עם כל ההכנות
הדרושות.

אורחים

! ה ת הי ל׳ ה

לפני כתשע שנים ספגה ניבחרת ישראל
אחת מתבוסותיה הצורבות ביותר. היה זה
כשחניכיו של עימנואל שפר הובסו בתוצאה
1:6על־ידי האלופה ההולנדית, אייאקס
אמסטרד ,3שנחשבה בעיני הקהל הישראלי
כקבוצה אלמונית בקנה־המידה האירופי.
15 אלף הצופים שבאו אז לחזות בקבוצה
ההולנדית באיצטדיון בלומפילד, ראי מול
עיניהם כדורגל כמו מעולם אחר• ומי ששיגע
את הניבחרת הישראלית יותר מכל
האחרים היה יוהאן קרוייף, כדורגלן זריז
בעל טכניקה מופלאה, שנע על המיגרש
כאיילה. אייאקס אמסטרדם היחד, אז בתחילת
דרכה אל התהילה. וכמוה גם
קרוייף•
במשך תשע שנים שחלפו מאז הופיעה
אייאקס בישראל, היא עברה גילגולים
רבים. הקבוצה שתופיע בישראל ב־ 6ביוני
הקרוב, במיסגרת ערב ״כדורגלן העונה״,
תבוא כשבאמתחתה הישגים מזהירים בזירה
הבינלאומית.
הנשיא הוא יהודי. לקראת סוף שנות
השישים, ובמייוחד בתחילת שנות השיב־עים
החלה אייאקס, ובראשה קרוייף, לצאת
מאלמוניותה, כשהיא זוכה שלוש פעמים

ברציפות בגביע אירופה לאלופות בשנים
1972 ,1971ו־ .1973 במהירות מסחררת הפכה
מושג בכדורגל הישראלי. היא הפגינה
סיגינון חדש, שונה מזה של הכדורגל
האנגלי הקלאסי ומסיגנון הכדורגל הדרום־
אמריקאי.
האיש שעמד ועומד מאחרי הצלחת הקבוצה
ההולנדית הוא נשיאו היהודי של
המועדון, ואן־פראח, הנחשב כאיש החזק
של המועדון שנוסד בשנת .1900 לקראת
מישחקי גביע־העולם בכדורגל שנערכו ב־
1974 שבהם תפסה הולנד את המקום השני,
נתקלע קרע עמוק בין ואן־פראח
לבין האליל ההולנדי.
פעמים אחדות איים קרוייף לעזוב את
אייאקס, עד שבשנת 1974 הוא שוחרר לברצלונה
הספרדית. הספרדים שילמו ל־הולנדים
סכום־עתק, שלושה מיליון דולר
עבור שיחתרו בילבד. עזיבתו של האליל
ההולנדי עוררה סערה בקרב אוהדי
אייאקס הקנאים. אך ואן־פראח לא נבהל
מעזיבתו של קרוייף, ואף הבטיח :״אל
תדאגו, על הדשא שלנו עוד יצמח קרוייף
אתר.״

עיתונאי זהבי
נו יבצע שיכנוע

כדורגלן ק דוד
העזיבה גרמה משבר

הקפת־הניצחון שד האדופים החדשים*
יציאה בשן־ועין
* מימין לשמאל: ירון עוד, אבי כהן, אלון קפלן ונזיקו בלו.
העולם הזה 2074

של ואן־פראח התאמתו. שכן, לקבוצה יש
היום יורשים לקרוייף ולניסקנס שעזבו
אותה. יורשו של קרוייף הוא לה־לינג,
כדורגלן ממוצא סיני. יורשו של ניסקנם
הוא ארנסן.
בתחילת המשא־והמתן בין אייאקס לבין
מארגני הערב שייערך בישראל, דרשו ההולנדים
סך 40 אלף דולר עבור הופעתם.
זהו המחיר הקבוע שדורשת אייאקס מקבר
צות־מארחות תמורת הופעה אחת בלבד.
נמסר שד,״הנחה״ שנעשתה לאחר־מכן
היתר, תודות לנשיאה היהודי ישל אייאקס,
ואן־פראח, שעשה זאת כמחווה, והיא תקבל
בישראל 25 אלף דולר בילבד.
מזה תשע שנים אייאקם היא אחת הקבוצות
המבוקשות בעולם, למרות עזיבתם
של קרוייף וניסקנם. המועדון מוצף
מאות הזמנות, הבאות מכל רחבי העולם.
משום כך העלה ואן־פראח את מחיר
הופעותיה של אייאקם בחו״ל.
גם ההתאחדות־לכדורגל בישראל היתד,
בין אלה שניסו ליצור קשר עם ואן־פראח,
הכל־יכול של אייאקס• אך להתאחדות
הישראלית אין היום שום עסקן שלו קשרים
משמעותיים עם קבוצות ידועות ב־חו״ל.
לא מכבר, למשל, ניסתר, חברת־התעופה
סוויסאייר בישראל להזמין את
אייאקס, אך נכשלה.
אבל מה שלא עשתה ההתאחדות לכדורגל
עשה פינחס זהבי, עיתונאי חבר
מערכת ידיעות אחרונות, הידוע בקשריו
ההדוקים עם גדולי כוכבי הכדורגל ב עולם.
הוא והמאמן הוותיק יוסף מירימוביץ
היו אלה שעמדו בעבר מאחרי מיבצעי

שנה אחרי שעזב קרוייף את אייאקס
הלך בעיקבותיו יוהאן ניסקנס, הכוכב מיס-
פר שניים של הקבוצה וניבחרת הולנד.
שהיתר..לקבוצה המבריקה ביותר באליפות
העולם ב־.1974
קרוייף חדש לא נולד מייד באייאקם.
עם עזיבתו נקלעה אייאקס למשבר, כש כתר
האליפות ניטל ממנה על־ידי יריבותיה
ד,מושבעות, פיינורד ופסב.
להולנדים התברר במהרה שקרוייף ו־ניסקנס
היו כדורגלנים שמשכו רבבות. עם
עזיבתם של קרוייף וניסקנס — בתקופה
שהקבוצה היתד, בעונות השפל שלה —
באו לחזות במישחקיה כ־ 20 אלף צופים
בלבד, בעוד שעד לפני העזיבה חזו ב־מישחקיה
יותר מ־ 50 אלף צופים !
יורשי הביככים. בעונה הנוכחית חזרה
אייאקם לכושרה המצויין, ותיקוותיו

הבאתן של קבוצות ווסטהם יונייטד ו־אולימפיק
ליאון, והכדורגלנים בובי מור
וג׳ף הרסט. שני האחרונים חיזקו בתחילת
העונה את ניבחרת הכוכבים הישראלית
במישחק נגד אולימפיק ליאון, קבוצתו הצרפתית
של גיורא שפיגל.
כדורגלן השנה. כן נעשתה פנייה אל
קרוייף עצמו, שישתתף במישחק במדי
קבוצת הכוכבים הישראליים. אולם קבוצתו,
ברצלונה, היתנתה את השתתפותו
בסכום של 25 אלף דולר, ומובן שהצעה
זו ירדה מעל הפרק.
בערב החגיגי שייערך, ייבחר כדורגלן־
השנה בישראל. שני המועמדים העיקריים
לתואר הם החלוץ ויקי פרץ ממכבי תל־אביב,
ושוערה המצטיין של מכבי יפו,
הרצל קביליו. הזוכה יקבל כרטיס־טיסה
לפאלמד, דה־מאיורקה.
עם הבולטים באייאקס נימנים רווד חילס
מלך־השערים של אירופה. ושחקן־ההגנה
״המטאטא״ — רווד קרול, הנחשב כיום
ככדורגלן הטוב ביותר בתפקיד זה. מיכלס,
מאמנה של ברצלונה וקרוייף, אמר עליו,
שהוא טוב משהיה בקגבאואר כשהיה בשיאו.
אייאקס
תופיע בהרכבה המלא. בניגוד
לקבוצות־אורחות של ההתאחדות לכדור־רגל,
שהופיעו ״כרצונן״ ושמו את הקהל
הישראלי ללעג עוד לפני שעלו על כר־הדשא.

הצאנס
מ ! 7ע/ג 0של ד>>ן

/77 זנ 77 ?/7777/ל הפירס1מת מובילה לחופה
כמה פעמים קורה לכם שאתם רואים
בחורה יפה במודעת־פירסומת בעיתון ו)
אתם אומרים לעצמכם :״או, את הבחורה
הזאת הייתי רוצה להכיר״ או מישהו כזה,
ואחר־כך אתם רואים אותה מחייכת אליכם
מלוח־המודעות, שם היא כבר מצולמת בפוזה
אחרת וממליצה על מוצר אחר, אבל
בכל זאת, אתם עדיין משתוקקים להכיר
אותה י קורה, נכון?
אז אחד שהשתוקק להכיר דווקא את ה!
דוגמנית יפעת נצר, היה רופא־שיגיים,
סרן בצבא־הקבע, הידוע בכינויו קו ב ה.
רק על תשאלו אותי מה שמו המלא, כי
השם רשום אומנם במירשם־התושבים, אבל
שם הוא לא אומר לאף אחד כלום.
בקיצור, הקובה הזה הסתובב במשך חודשים
אחדים כשהוא מאוהב עד קצות־אצבעותיו
במודעה של יפעת היפה. ולא
קצין בצה״ל יתייאש. הוא ניסה את כל
הדרכים האפשריות להגיע אל הנערה שב־תצלום.
ניסה וניסה, עד •שגילה שיפעת
היא חברתו של עורך־הדין אודי שלוש.
אבל גם אז לא התייאש, וחיכה עד שהרומן
בין השניים הסתיים. רק אז ביקש,
בנימוס, מאודי את הטלפון של חברתו־לשעבר.
מאז,
השניים ביחד גון־סטום. והם כל־

1ישואין על הגל
ממש מיצווה לדווח מה מתרחש באופן
אישי אצל האיש שכל הזמן מדווח לנו
מה מתרחש בעולם כולו, מה עוד שקורים
אצלו דברים משמחים.
כוונתי לקשב רשות־השידור מיכאל
(מיקי) גורדום, שהוא בעל תחגת־ההאז־נה
הפרטית הגדולה והיעילה ביותר בארץ.
אז מעכשיו, חוץ ממכשירי־האזנה וכלבלב
קטן, תהיה למיקי בבית גם אשה
חמודה, עזר־כנגדו, שתסייע לו להתמסר
לשיגעון הפרטי שלו.
לא־מכבר נשא מיקי לאשה את ידידתו
מזה שנה וחצי, ירדנה קירשנכאום

כמו שירדנה מספרת ,״מיקי מסוגל להקשיב
בעת־ובעזנה־אחת לשלוש תחנות״
רדיו, לצפות בטלוויזיה ולשוחח בטלפון.״
אז למה לד, לדחוס לו גם שיחה איתה
וגם שיסתכל עליה? עדיף שהוא פשוט
יסיים את עבודתו ואחרי זה יתפנה לענייני
המישפחה.
בקיצור, השניים ממשיכים להתגורר בביתו
של מיקי שבשדרות חן בתל־אביב
רק בדירה אחרת, קצת יותר גדולה. כל
המכשירים קיבלו העברה לקומה השנייה,
ואני רק מקווה שמיקי עושה הפסקה בהאזנות
שלו, כי אם אתם זוכרים שדווהא

לא כולם מעוצבנים מתרגיל־דיין של
מנחם כנין. מי שדווקא מרוצה מאד
מהתרגיל הזה היא השחקנית סיכיל דא־נינג,
שהגיעה ביום השישי האחרון ארצה.
לא שהיא הגיעה בגלל דיין, סיביל באה
למשא־ומתן על השתתפות בסירטו של
״5יד לוין, הנסיכה השוודית, ובהזדמנות
זו היא תנסה שוב לפגוש את משה
דיין בשלוש עיניים, כמישאלתה מאז־ומתמיד.
אבל
הפעם היא תנסה להגיע אליו דרך
בגין בכבודו־ובעצמו. קודם כל היא רוצה
לפגוש את בגין כדי לאחל לו החלמה
מהירה, וכדי לבשר לו שלא היתה מתעניינת
בו כלל לולא דיין.
ועד שיארגנו לה את שני הביקורים
האלה, היא הלכה לראות את הגירסה היש ראלית
•של נזיבצע יונתן ולדעתה, גולן
הבליט מדי את השחקנית נידה אלמגור.
חוץ מזה יש לה תוכניות להשתזף ולהיפגש
עם ידידיה הישראלים, כי כמו שהיא
אמרה לי :״איי משוגעת על ישראל,
ובכל הזדמנות אבוא אליכם, כדי להשתתף
בכל סרט ישראלי שיוצע לי, העיקר
שסוף־סוף אצליח לפגוש את דיין.״
בינינו, אולי יותר טוב •שהיא לא תפגוש

ירדנה ומיקי גורדוס
האזנה מבוקרת
החביבה, מי שהיתר. בשעתה אחת הסטודנטיות
הבולטות בקמפוס התל־אביבי. בינתיים
סיימה ירדנה את תואר הבי.איי.
שלה באנגלית, והחלה ללמד באחד מבתי־הספר
התיכוניים בעיר, כך שגם היה תהיה
עסוקה למדי בענייניה ותניח למיקי שלה
להאזין בשקט להובי הרועש שלו. כי

בצוות תכשיט

יפעת נצר
היכרות מתוכננת

כך מאוהבים שהם אפילו לובשים חולצות
זהות, כדי שאף אחד לא ינסה להידחק
ביניהם. ומה אומר לכם, לפי מה שמגיע
אלי דרך הציפורים אז מהאהבה הזאת עוד
תצא גם חתונה, ולו כדי להוכיח שהסבלנות
משתלמת.
השבוע יצאה יפעת, אשר נבחרה לפני
שנה כמלכת החן, לתחרות־יופי בינלאומית
באיי הפיליפינים, אבל לפני זה ערכה לה
חברתה מימי קופילוב, ממישפחת עלית,
מסיבת־פרידה רבת משתתפים בדירתה ש־ברמת־אביב,
ואני יכולה לגלות לכם שיפעת
הבטיחה לקובה שלה, שאפילו אם
היא תזכה באיזה תואר יופי בינלאומי,
היא לא תסתחרר מזה ותישאר שלו, וכן

הלאה.
אומנם, בשטח הזה כבר היו דברים מעולם
אבל הפעם, נדמה לי, איו לצפות להם־
תעות. הקטנה תיסע לטיול יפה, תחזור
לרופא־השיניים הפרטי שלה, וכולם יילכו
לשפת־הים.

44 ^2

אחרי שהיא יצאה בהכרזות מפוצצות
כמו, למשל :״למה לא פותחים בארץ
בתי בושת לנשים, עם זונות ממין זכר>.״
והודיעה שהיא רוצה להינשא בשנית, ל־רב־חובל
שייסע בימים ויבוא אליה רק
בלילות, היא מנהלת כעת רומן סוער עם
שחקן צרפתי• ,שהוא כל מה שהיא מחפשת
חוץ מדב־חובל. ואני מתכוונת לתכשיטאית
רחל גרא, אשר חזרה השבוע מפסטיבל
התיאטרון שנערך בננסי שבצרפת.
רחל, שאוהבת מאד אורחים מחו״ל,
אירחה כך בביתה לפני זמן לא רב את
מישל קוקו, המנהלת האמנותית של
הפסטיבל, ובתמורה הזמינה אותה קוקו
להיות אורחת רישמית של הפסטיבל, על
תקן של עיתונאית. נו, אתם רק יכולים
לתאר לעצמכם את רוחל׳ה כעיתונאית.
אחד מאלה שחיזרו אחריה שם היה
נ־שיא פסטיבלי־הזמר של יוון, אחד עם
שם מרשים כמו שכלייה אנטוני פי־ליפ
ג׳אקומיה זבליקים, וזה, לא
תאמינו, השם האמיתי שלו מהבית. אלא
שרוחל׳ה, למי שלא מכיר אותה, היא בעלת
תפיסה מהירה מאד. היא קלטה את השם
שלו בלי בעיות, מה שדווקא מצא חן
בעיניו, ושיפנע אותו שד,עיתונאית הישראלית
היא, בעצם, בחורה כלבבו.
עוד באותו ערב הוא הלך וקנה לה מתנה
מאד־מאת אישית. מאחר שראה שהיא
מחליפה תכשיטים בקצב, הוא היה משוכנע
שד,עיתונאית הישראלית משוגעת על תכ*

בשעות הקטנות של הלילה משודרות החדשות
המרתקות ביותר מתחגות־הרדיו
בעולם, לבטח אייכם מקיאים בירתה.
אבל מי שמכיר אותה ידע לספר לי שהבחורה
כבר הקצתה למיקי שעות־עבודה
מסודרות. אחרי הכל, חיי־מישפחה זד, לא
הולד ברגל.

מעניין לעניין
באות! עניין

סייכייר דאגינג
פגישה מאורגנת
אותו. מי יודע, אחרי הפגישה הזאת האגדה
עלולה להתנפץ אצלה, ומי שיצאו מופסדים
מהעניין זה אנחנו כולנו. כי כך אמר
לי אחד מידידיה :״אני משוכנע שהיא כל־כך
תתאכזב מדיין, ולא תבוא יותר לארץ.״

הבחור הזה משתדל בכל כוחותיו לא
לרדת ברמת־החיים שלו, והוא עושה את
זה בכלל לא רע. עובדה, בשבוע הבא ית־ |
חתן הדוקטור איציק פרג עם ידידתו
פגי מורפוגו האיטלקיה, בתו של תע־לסמדר
(סמודי) סדוקסמן, בתו של
שיין־הברנדי שטוק, האיטלקי.
מאיר פלו־קסמן, הכיר את פגי כשהיא
איציק, שהיה נשוי עד לפני זמן קצר
היתד, חברתו של רופא אחר״ הדוקטור
איציק רפפודט. אבל בכל פעם שאי-
ציק היה תקוע בתורנות התנדב איציק
שיטים, מה עשה? חיפש בכל ננסי חנות
להוציא את •פגי לבלות עם החבר׳ה. וכך
לתכשיטים, ובחר לה בהתרגשות רבה מתיצא
לה לבלות לסירוגין בין שני האיצי־נה
בצורת תכשיט. נו, ועכשיו היתר, לה
קים, עד •שהדוקטור רפפורט עשה דיאגבעייה
להסביר לו מדוע היא לא־כל-כך
נוזה של המצב, הבחין שבין חברתו האי־מתלהבת
מהמתנה.
טלקיה לחברו הנאמן, מתרחשת התפתחות
אהבתית מדאיגה במיקצת, עשה רגע חוש כך,
בלית־ברירה, גילתה לו שחוץ מזה
בים והחליט להגיב כמו ג׳נטלמן אמיתי.
שהיא עתונאית, התחביב שלה הוא עיצוב
תכשיטים ושכל התכשיטים •שהוא ראה
הוא פשוט ניגש אל איציק ואמר לו
עליה הם בעצם מעשה־ידיה• כשהיא הושהוא
מוותר לו על כל זכויותיו על פגי,
שיטה לו את כרטיסיה,ביקור שלה, הבחור
ואם השניים פיתחו ביניהם רומן, אז מי
ממש קיבל שוק, וכדי לפצות אותה על
הוא שיעמוד בדרכם 1
אי־הנעימות •שגרם לה, לדעתו, הזמין אווכך
עברה סלע־ד,מחלוקת מאיציק ל-
תה באבירות לאדוחת־ערב במסעדה חיוו־איציק,
וידידיו של איציק האחרון יודגית
היחידה שהיתה במקום, וכעת היא
עים לספר שהשם פגי פרג מצלצל הרבה
מחכה להזמנה להיות אורחת אחד הפסיותר
יפה, לפחות כמו שטוק .84 החתונה
טיבלים שלו ביוון.
תיערך בחוג־ידידים מורחב ולאחריה, כפי
בינתיים, עד שתגיע ההזמנה, חזרה ארהנראה,
יעברו השניים להתגורר בפנט צה.
ליומן הצרפתי שהשאירה מאחוריה
האוז היפה של הכלה שבנווה־אביבים. אבל
כאן, וזהו צעיר בן 25 ששמו ז׳ ראר.
כמובן, בעיית הדיור זו לא בדיוק המדיה
כשהיא נסעה לנגסי הוא נסע לאילת, בסוף
הכי בוערת •שלהם. וחוץ מזה, כשהברנדי
החודש הוא חוזר לפאריס, ואז היא תהיה
בשפע אין אונס, אפשר בקלות לשכוח
שוב פתוחה להצעות.
מכל הצרות האחרות, אם יש כאלה.

במדינה

קשקשת 2074
הפסד את דינזיונד ונסח דחצוא
לציור שלמטה כותרת מתאימה, אשר
תסביר מה אתה רואת בו. הצעות
לכותרות יש לשלוח לפי הכתובת :
*קשקשת״ ,ת. ד ,136 .תל־אביב.
בין הזוכים יוגרלו |רסים: שתי
מנות בשווי — 50.ל״י (חמישים לירות)
כל אחת, באחד מסניפי רשת
הפיצריות רימיני בתל-אביב.

דרבי חיים
מי שראל? 3 .ע 0

נהנרהמונית גירש את הנוסעים,
דרש מהתייר ״תשלום מייוחד״ —
וסירב?הזדהות
נהג המונית מיספר ,41078 מתחנת־המוניות
החשמל ברחוב החשמל בתל־אביב,
היה — ביום השבת לפני שבועיים
— עצבני במייוחד. גם התייר הבלונדי-
הלבוש ביגדי־ספורט, שניגש אליו ושאל
היכן ניתן למצוא מוניודשירות לנתניה,
לא שיפר את מצב־רוחו, משום־מה.
״תן לי חמישים לירות ושב לידי,״ הורה
הנהג לאולף כריסטיאן 38 המבקר בישראל
זו הפעם הראשונה, לצורכי עסקים.
התייר התמים מיהר לשלם את הסכום
הנדרש, והמתין בתוך המונית. אט-
אט התאספו נוסעים נוספים, וכשהתמלאה
המונית החל הנהג גובה מהם כסף. מחיר
הנסיעה הקבוע במונית־שירות מתל-אביב
לנתניה ביום השבת הוא 11 לירות בילבד
והתייר הנורווגי, שראה כמה משלמים
חבריו־לנסיעה, הביע את תדהמתו בקול.
״אני שילמתי 50 לירות,״ אמר לנהג.
״למה ז״
״עופו מן המונית!״ נהג-המונית לא
טרח כלל להשיב לתייר המיוזע, שדיבר
אנגלית. כאן התערבה אחת הנוסעות, פנינה
דורון 43 פנתה אל הנהג — הפעם
בעיברית, ודרשה הסבר להתנהגותו. התפתח
דץ־ודברים סוער בינה לבין הנהג,
כשהנוסעים האחרים מצטרפים כסניגורים
לתייר .״ככה מקבלים תיירים בארץ? מנסים
לעבוד עליהם?״ שאלה פנינה.
הנהג, שהיה עצבני בלאו־הכי, עצר את
מכוניתו בחריקת־בלמים מרחק מטרים אחדים
מן התחנה. הוא פרץ החוצה, פתח
בזעם את הדלתות של המונית :״עופו מפה
כולר״ת! אני לא חייב לתת לכם הסברים
כמה כסף אני לוקח! אני יכול לעשות
מה שאני רוצה ! אתם לא רוצים לנסוע, אז
עופו מכאן!״
כשהחלו הנוסעים להתמרמר, דחף אח דים
מהם החוצה בכוח. בכך עבר אפילו
על התקנות הפנימיות של איגוד־בעלי-
המוניות, שלפיהן אין להוציא נוסעים מן
המונית בשום מיקרה, אלא לדרישת הנוסע
עצמו.
כשהסבה פנינה דורון את תשומת־ליבו
של הנהג לכך, ניגש אליה וצעק :״אם
את לא רוצה מכות, תסתלקי מכאן! תסעי
באגד !״ שירותי התחבורה הציבורית אינם
פועלים, כידוע, בשעות־הצהריים של שבת.
״אילולא כן, הייתי ללא ספק מוותרת על
שירותיו של הנהג הזה,״ אמרה פנינה.
״לא תקבלי פרטים:״ רק אחרי
ויכוח שנמשך דקות ארוכות השליך הנהג
לעבר נוסעיו את כספם. אל התייר הנורווגי
וזשליך שטר בן 50 לירות. כשביקשו נוסעים
אחדים את פירטי הזהות שלו, סירב
למוסרם להם .״תרשמו את מיספר המונית,״
אמר, הוסיף קללה נמרצת ונכנס למכוניתו
.״לא תקבלו שום פרטים. לכו להזדיין

נהגי־מוניות אחרים שהגיעו למקום מיהרו
להרגיע את הרוחות, ולפזר את הנוסעים
בין מוניות אחרות, תוך כדי השמעת איומים
בנוסח :״יותר טוב אל תעשו מזה
רעש. הנהג הזה משוגע!״
סיפרה פנינה דורון :״בדרך לנתניה לא
חדל אותו תייר נורווגי למלמל, כאילו לעצמו,
:זאת הפעם הראשונה והאחרונה
שאני בא לישראל.׳ אז מילא אנחנו, האזרחים
האפורים, שכבר רגילים לתופעות
,יפות׳ מסוג זה בחברה הישראלית, אבל
לפחות כשבאים תיירים, אי-אפשר להעמיד
פנים?״
בינתיים שלחה פנינה תלונות על כך ל־מישרד־התחבורה
.״אני לא מאמינה ש יעשו
משהו בנושא,״ היא אומרת .״כל
העסק הזה של בעלי־מוניות הוא מפוקפק
מאד, והרושם הוא, לפחות כלפי חוץ, שמדובר
במאפיה.״
בתחנת־המוניות של רחוב החשמל מסרבים
להגיב על המיקרה .״עובדים כאן הרבה
נהגים שכירים שעושים ברדאק,״ הסביר
אחד הנהגים הוותיקים, בעל־מונית.
״עשו טובה, אל תעשו מזה עניין.״׳
העולס הזה 2074

קשקשת 2072

שרץ לביב, רח׳ הכנסת
הגדולה ,14 תל־אביב
• החבל שחיכה לפלאטו־שרון עד
לבחירות.
חיים אברמוביץ, רחו ב
ההסתדרות ,152 חולון
׳ • חבל־ההצלה של פלאטו־שרון.
יורם ביטץ, שבטי
ישראל ,36 בני־ברק
• החכה של המערך פיספסה הפעם.
אורית איילון, רח׳
הרצל ,189 רחובות
• ״אידיוט! ביקשתי שתפרום שתי
שורות, לא את כל הסוודר!״
דדי תבלין, רח׳ גזר ,6תל־אביב

מאוזן :
.1הנשיא הראשון של מדינת ישראל
(ש״מ 5בודקים ; .10 עני ; .11 קידו מת
סקוטית 13 חומת־מים .14 :ישפריץ ;
.15 נקי וטהור ; .16 אובייקט ; .18 רוח
רעד .20 ; ,נחדל החיים ; .21 שחורת־עור ;
. .22 מכשף 24 מחצית ; .25 כלי במי,ש־חק
השחמת .26 :מחלקי היממה ; .28
מודל ; .30 חמס ; .31 ואקום ; .32 הורתו ;
.34 יצר יש !מאין ; .35 ניסיון רב ; .38
מקור למי־תהום ; .39 מוקיון ; .41 מילית־שלילה
; .42 מלאך ; .43 ידית ; .45 עיר
קדושה למוסלמים ; .47 מילת־ברירה ;
.48 בהמת־עבודה ; .50 יגון ; .51 כועס ;
.52 כינוי ; .54 יפו ועכו ד,ן כאלה 57
מחלקי הפנים ; .61 זז ; .62 קול פיצוץ ;
.64 ארג משובח ; .65 מחוטי הארג ; .66
רשף ; .67 מיקווה־מים ענקי ; .69 נהר
הנזכר בטיקרא ; .70 שווא ; .72 רוח טובה
; .74 בהשאלה: עלוב וטיפש ; .75
צמד ; .77 היו דומים ל 78 סכין המשמש
לשחיטה ; .80 בדומה ל 82 חי
ימי ; .84 דומן ; .85 עיר גדולה ; .87
אחורי הגוף ; .88 תענוגות ; .90 קידומת
הולנדית; .92 באר־שבע (ר״ת 94
מתנה ; .95 מגופה ; .97 תווית ; .99 בגד־שרד
; .101 הופיע בפיתאומיות ; .102
שופט ; .103 רצרצי־אור ; .104 נציגים
של חברה.

מאונך ;
.1פרח־נוי ; .2הודיה ; .3יחידה בעולם
הצומח ; .4ריקבון ; .6סופו של הדון ;
.7לא ישן ; .8מכינויי האלוהות ; .9
אופי ; .12 רוח ; .15 מין עדי ; .16 סבי בה
; .17 ישימון ; .19 לא סמיך ; .20
עליז ; .21 עיר בגליל התחתון ; .23 רסי־סי־בוקר
; .24 נורה מן הקשת ; .26 השמצה
; .27 בת־קול ; .29 סחב ; .30 תמורה ;
.33 חוזה, כמו ירמיהו למשל! .34 אבן-
חן ; .36 מאזין בתשומת־ליב ; .37 מטוס
מתוצרת ישראל ; .40 שרוי בתענית ;
.41 בתוכה ; .44 חדר בספינה ; .46 ככה ;
.47 ממהר ; .49 אריס ; .50 מתייגע ; .53
בירת פולין ; .54 חי לילי ; .55 ממשש ;
.56 שן־המפתח ; .58 מרגיש ; .59 אבן
יקרה ; .60 חלק חיוני בכינור ; .62 עוף־
טרף ; .63 ארמדה ; .66 ערירית ; .68 כלי־נשיפה
קטן ; .71 משמש לעצירה ; .73
ישיש ; .76 אולם ; .77 יישובי סמוך לגדר
הטובה ; .79 שאין נשמר. באפיו ; .81
קוסם ; .83 הטמין ; .84 גניבה טזויינת ;
.86 מזמר ; .89 ברם ; .91 נחש חונק ;
.93 אל המקום ההוא ; .95 שלוש המכות
הראשונות (ר״ת 96 ללא כסף ; .98
מיכסה הבית ; .100 מסולם הצלילים ; .101
פקודה מפורשת ; .102 קידומת שפירושה

מסעדות איטלקיות
טל 288800 .
מל־אביג, כפר א ת רי ם
תל־אביב, ככר מלכי ישראל ,4
טל 263987 .
תל״אביב, רח׳ אגן־גבירול , 24
טל 266177 .
טל 221681 .
תל־אביב, דיזנגוף 93
חיפה, רח׳ חנביאים , 20 טל 640201 .
טל 252654 .
חיפח, דרך רופין כשר ירושלים, רח׳ יפו 43 כשר ירושלים, חמלך ג׳ורג׳ 15
רמלה, רח׳ הרצל 102
איל ת, מרכז ה תיירו ת
החדש

בחשת

!!וי 0ון1

..בנייני משה
יגאל גינדי־ראשון־לציו!

שלם
הקיגנוע

המתחרה שתיזכה בתואר ״נעות היופי של ישראל״ : 1977

* תייצג א ת •שראוי
* תו ס ס לביקור בהוליווד

ל5וא

ב ת חרו ת ^1זא£אוזא)8)0זאו

שתתקיים במשך 8ימים, באי־ הנופש המקסים ארובה, בים הקאויבי

תתארח באולפני־ההסושה הגדולים, ותיפגש אישית עם מפיקים, כוכבים ובמאים

* תזכ הבח ענ ק בשווי 25 .0 0 0 -ל״
לרכישת דירה אצל ״בנייני משה ויגאל גינדי״
מי רשאית להשתתף: בתחרות ״נערת היופי של ישראל״ ר שאית
לה שתתף כל נערה בין הגילים .20.* 16 אסור. ש ה מוע מד ת תהיה
נשואה או אם לילד. אם א ת מעוניינת לה שתתף בתחרות, כל מה
שעליך לעשות הוא לשלוח למערכת ״להיטון־ עולם הקולנוע״ ,ח.ד.
30103ת״א, א ת הפריטים ה ב אי ם: תצלום ראש ותצלום גוף מלא
(רצוי צבעוני) ,שם מלא, גיל, כתובת ומספר.טלפון. אם א ת מתגוררת
באיזור תל־ אביב והצח לזרז א ת הטיפול, תוכלי להביא אתהמעטפה
אי שית ל״להיטון עולם הקולנוע״ ,רה׳ מרכז בעלי מלאכ ה ,31ת״ א.

כל 18 המועמדות הסופיות בתחרות
תעבורנה קורס לבי טחון־ב מה, הליכה
ויציבה נכונה, ע״ילאה פלטשר, מורה תעבורנה לטיפוח החן והדוגמנות
קורס־ יופי מרוכז (כולל איפור, טיפוח
שיער ועוד) /תקבלנה מתנות יקרות־ערך
(מערכת לבוש, תכשירי איפור,
תקליטים, תכ שיטי ם ועוד)

התחרות נערכת בשיתוף עם החברות הבאות:

הג׳ינס האמיתי
מאז $50ו

רובינ שטיין
^ מדע היו סי ^

דלדיילי*

מוניטין בינלאומי
לקוסמטיקת שיער

י—1״ -ס יייי •*

סרס

בן־יהודה 116מ״א
טל 239514 .

מפיק התחרות: תיאשרון ״מופע״

500

אם יש לך אחות, חברה, שכנה, או
קרובת־משפחה, העונה לדרישות
התחרות, כדאי לך להמליץ בפניה
שתציג את מועמדותה. אם הנערה
המומלצת על ידך תזכה בתואר
״נערת היופי של ישראל״ — אנחנו
נעניק לך פרס כספי בסך
500ל״י ! אם היא רק תיכלל בין
18 המועמדות הסופיות בתחרות -
אנחנו נעניק לך פ־כ כספי כפך
200ל״י

איתן גפני, רח׳ רמברנדש 18ת״א, של 229176 .^ ו ז ו ^207

ף* משך 16 שני ם רצופות כיהן פיני
^ חס רשיש כראש העיר פתח־תיקווה.
וחברת שיכון־עובדיס בעירו לא שכחה לו
חסד נעוריו. תמורת סכום סימלי של
6320ל״י זעומות ניתן לפינחס רשיש לרכוש
מיגר־ש, שעליו בנה בית מפואר בן
שתי קומות.
המיגרש נמצא ברחוב שימעוני שבשכונת
נווה־עוז, אחת השכונות היפות
ביותר בעיר, באיזור הטובל בירק ובו
בתים מפוארים רבים. באותו איזור בונה
עתה חברת שיכון־עובדיס בתים דו־מיש־פחתיים
עבור חיילי צה״ל. לצורך
תוכנית הבנייה עבור החיילים הוקצו
50 דונמים נוספים. העיסקה התמוהה בין
פינחס רשיש לבין שיכון־עובדים נעשתה
בחודש אפריל .1971 על כך מעיד מיכתב,
שנשלח אל ראש־העיר ל-שעבר בתאריך 20 באפריל 71׳ על־ידי אחד מראשי החברה,
מר נשר.
המיסמך מצוי בתיק־בנייה 6372/134בעיריית
פתח־תיקווה, וזה לשונו:
״הרינו להודיעך כי אישרנו את בקשתך
להקצות לד את המיגרש הנ״ל ששיטחו
655 ממ״ר. להקמת בית־מגורים. אישורנו
יהיה בר־תוקף רק לאחר מילוי התנאים
הבאים :
״ .1עם קבלת מכתבנו זה, לשלוח לנו
סך של 6320ל״י עבור המיגרש הנ״ל
בתור החזרת הוצאות השתתפות ברכישת
קרקע ואחזקתה השוטפת, בהוצאות תיכנון
כללי, פיתוח ומדידות. הסך הנ״ל מהווה
־/״ 40 מערך הקרקע, לאחר אישור הנחה
בסד :״ 150/משווי המיגרש בהתאם להחלטת
ההנהלה מהאחד באפריל .1971
״ .2להתחיל בבנייה לא יאוחר מחצי-

״ .4כל המיסים החלים, אגרות לתש־לומי־חוב
אחרים החלים על המיגרש הנ״ל
שהוקצב לך, המגיעים לרשות המקומית או
הממשלתית, יחולו עליך וישולמו על־ידך
החל מתאריך ה־.1.4.71
״ .5כמובן, עליך יהיה לשלם איגרת־רישום
בזמן רישום זכויותיך במישרד
סיפרי האחוזה.״
העתק המיכתב נ-שלח לשר־ו־,שיכון המנוח
אברהם עופר, מי שהיה מנכ״ל החברה
דאז, וכן למר רוטברג, היועץ ה־מישפטי
של החברה.
העסקן הפעלתן
ך* עתכקש תי לקבלת אישור לרכישת
^ המיגרש הצהיר רשיש, שברצונו לבנות
על המיגרש בית־מגורים עבור עצמו בלבד.
אולם התיאבון בא, כידוע, עם האוכל.
ראש־העיר לשעבר תיכנן לבנות על
המיגרש וילה דו־מישפחתית, על־מנת שיוכל
למכור את חלקו השני של הבית
ולכסות בכך את חלק מהוצאות הבנייה
שלו. לצורך שינוי התוכנית פנה לשיכון־
עובדים, וקיבל את רשות החברה לכך.
כמו־כן היה עליו לבקש רשות גם מ־וועדת־תיכנון־ובניית־ערים
של פתח־תיק־ווה,
על־מנת לבנות על ביתו הדו־מישפח־תי
קומה שנייה• ומי יכול להגיד ״לא״
למלך אם־המושבות י הוועדה אישרה לו
גם את בניית הקומה השנייה.
מדוע הקציבה חברת שיכון עובדים לפינחס
רשיש את המיגרש שבשכונת נווה־עוז
היוקרתית במחיר זעום ומגוחך כל־

ואש עיו ״ ת טוח־תסווה דשע בו סיבר מי גו ש בכימעט־חינם
ט ח בו ת ..שי מו עובדים׳ .שהוא היה חבר מועצת־המנהליס שלה

נאקשיש (ו שי ש
שנה מתאריך מיכתבנו זה. בהתאם לתוכנית־הג-שה
שאושרה בשעתו על־ידינו ועל־ידי
מינהל־מקרקעי־ישראל.
״ .3לאחר גמר הבנייה יהיה עליך לחתום
חוזה־חכירה עם בעל הקרקע, מינהל־מקרקעי־ישראל,
לפי התנאים המקובלים,
ולשלם לו דמי־חכירה המגיעים.

וילה ׳ושיש

כך, תחת שתבנה שם בית ותיהנה מריווחי־המכירה,
כמקובל בחברה מיסחרית ציבורית

כדי לקבל תשובה על שאלה זו,
יש לזכור כי האיש שימש כראש עיריית
פתח־תיקווה משנת 1951 ועד לשנת
.1966 הוא רכש לעצמו עמדה חזקה מאד

ראש־העיר לשעבר של פתח־תיקווה, פינחם רשיש, רכש את
הזכויות על המיגרש שעליו בנה את הווילה הדו״קומתית שלו
ברחוב שמעוני ,7משיכון עובדים, תמורת הסכום הפעוט של 6320ל״י. הווילה שבתמונה,
נבנתה ליד וילה אחרת, שצילומה התפרסם בעיצומה של פרשת ידלין־עופר.

בעיר, וחברות־ד,בנייה מוכנות למלא כל
דרישה שלו, על־מנת לא להרגיזו ולהסתכן
לגבי המשך פעילותן המיסחרית בעיר.
אולם גם לראש־אגף־המקרקעין של שיכון
עובדים, מר נשר, יש תשובה לשאלה
זו. הסביר נשר :״עם סיום תפקידו כראש
העירייה, המשיך רשיש לכהן כחבר מד
עצת־המנהלים של שיכון עובדים, ונדשום
כך מגיעה לו הנחה ברכישת מיגרש. לא
רק הוא זכה בהנחה כזו. היו עוד שלושה
אישי־ציבור שחברת שיכון עובדים הקציבה
להם מיגרשים בשכונת נווה־עוז.״
אולם משנשאל המנהל מי היו אותם פרד
טקציונרים, סירב לנקוב בשמותיהם.
לפינחס רשיש יש עבר מרשים ושרשרת
של פעילויות ציבוריות מאחוריו.
הוא נולד ברוסיה, בעיירה קוניב שבחבל
ווהלין, נלחם בשורות הצבא הרוסי ב־מילחמת־העולם
הראשונה ואף נפצע בקרב.
אחרי המהפכה הבולשביקית ברוסיה
עמד בראש קבוצת צעירי־ציון באודיסה.
הוא השתייך לתנועה הסוציאליסטית,
היה פעיל בהחלוץ ונבחר כמרכז התנועה,
עסק בהכשרה חלוצית ובהעברת חלוצים
לבסרביה. גם אחרי ישעזב את אודסה,
עמד בראש החלוץ בפולין.
בשנת 1924 עלה רשיש לישראל. תחנתו
הראשונה היתד, אם־ד,מושבות. מאוחר יותר
הצטרף לקיבוץ גיבעת־השלושה. במשך
שנים כיהן כמזכיר המרכז העולמי של
החלוץ, ויצא לחו״ל בשליחות תנועת
הפועלים 11 .שנים שימש כמזכיר מועצת
פועלי פתח־תיקווד, וכאחד ממפקדי ההגנה
בעיר, היד, חבר הוועד־הפועל של ההסתדרות,
חבר המרכז־ד,חקלאי, חבר הנהלת
נווה־עובד, שיכון־עובדיס ומרכז־השילטון־
המקומי. היה חבר הנהלת מיפעל־הפיס,
וחבר המועצה הציבורית למען הילד המפגר.
בשנות ה־50׳ נבחר מטעם תנועת העבודה,
לראשות עיריית פתח-תיקווה. כיצד
נעשתה העיסקה בין העסקן הפעלתן לבין
מינהל־מקרקעי-ישראל 7
על שאלה זו השיב ישראל גילעד,

דובר המינהל :״שיכון עובדים רשאית
להעביר את המיגרשים על־פי רצונה. בין
המינהל לבין שיכון עובדים קיים הסבם
הנקרא הסכבדגג. למינהל יש קרקע במשותף
עם שיכון עובדים, כשלחברה זו 5 5 0/ 0
מערך הקרקע. החברה העבירה את המיגרש
שלה לפינחס רשיש, וכאשר הצטרף אל
רשיש דייר נוסף בשם ד״ר ׳גורביץ׳ ,שרכש
את חלקה השני של הווילה הדדמי-שפחתית,
דרשנו מרשיש סכום של 43,000ל״י, ששולם
לנו כולו ב־״.1974

^ אין טעם
0לפגם?!
** נהל אגף־המקרעין של שיכון עובדים,
^ ) מר נשר, טען באוזני כתב העולם הזה:
״אני־עצמי התנגדתי להחלטות הלא־חוקיות
של המנכ״ל דאז, אברהם עופר, אלא שהוא
היה מעלי. לבסוף החליטה מועצת־המנהלים
בין כה וכה את ההחלטה הסופית, נד שלי
לא היה מה להגיד בעניין. אבל את ביתו
של מר רשיש לא ניבנה על השטח המייועד
לבניית בתים לאנשי-צבא. המיגרש שהוקצב
למר רשי׳ש נימנה עם, זנבות׳ שרצינו
להיפטר מהם, ומישום כך העברנו אותם
למיספר אנשים.״
הגיב על הפרשה גם דובר עיריית פתח-
תיקווה :״ידוע לנו שחברת שיכון עובדים
תיכננה בניית דירות לחיילי צד,״ל המשרתים
בצבא־הקבע, על שטח של 50 דונם
אדמה הנמצא במרחק של 750 מטר מביתו
של פיגחס רשיש.״
וימה בפי נשוא הפרשה עצמו על הנושא 1
אמר השבוע פינחס רשיש לכתב העולם
הזה :״לא ביקשתי דבר משיכון עובדים.
הס נתנו לי. אין לכם מה לעשות, ולכן
התלבדשתם עלי ! אני נמצא בבר 52 שנים
בארץ, ואינני רואה פגם בכך שהייתי ראש
העיר וחבר מועצת־המנהלים של שיכוך
עובדים באותו זמן1״

מרסל זוהר

צעירים וצעירות
עתרו נשסו ער
נוא״נה, ומושכים במערומיהם שואלים ובדואים

בשמן־שיזוף ריחני ,״נהוג שיש חופים
נפרדים למתפשטים ולמתפשטות. חם לא
חייבים להיות נודיסטים. לחיות נודיסט
זה לא רק להתפשט, זה בעיקר אורח־חיים
והשקפת־חיים.
״אצלנו, בשבדיה, מי שרוצה להיכנס
לחוף־הנודיסטים יכול לעשות זאת בתנאי
•שהוא מתפשט כמובן. כי אם כבר משתזפים,
אז מה זה שווה אם לא בכל הגוף ו
כשהגענו לארץ, כל החבורה מהאוניברסיטה,
ניסיגו להתפשט בחוף פלמח״ים.
אבל פיתאום, מכל הגבעות, הציצו אלינו
עיניים נוצצות, ואנשים התחילו להציק
לנו עם כל מיני הצעות מגונות וקריאות
לא־יפות. כאן, בנואייבה, חוץ מכמה סקר-

0711741ע17 וחור
ך! בסים־צה״ד קטן,

^ דרומית לחוף אילת מתחולל מדי
בוקר בבוקרו מחזה מוזר. עשרות חיילי
הבסיס צובאים בהמון על חדרו של המפ־קד־התורן
במקום. לעיתים אף מתעופפות
שם מהלומות ונשמעים חילופי־דברים נזעמים.
לא, לא מחלקים שם מיכתבים מן
העורף, גם לא שתייה קדה, שכל-כך חיונית
במזג־האוויר השרבי השורר באחור
דרד־קבע. המילחמה באותו בסיס־צה״ל
היא על הזכות — והחובה — להשתתף
בסיור־הבוקר השיגרתי לאורך חוף נואיי-

ויש לאותם חיילים, המשרתים בבדידות

י ח 1הסמים הקדים, חשיש ומוי!
1111ע 1חואנה, מקובדים מאד עד
המתפשטים והמתפשטות בחוף נואייבה. את
הסמים מספקים דהם בני שיבטי הבדואים
בסביבה, שדעיחיס קרובות מוכרים — בעיקר
דישראדיס תמימים — את הטבק הריחני
שדהם, אשר בעצם אינו סם
כדד, אך ריחו הוא נריח המריחואנה.

הלוהטת, סיבה טובה להשתוקק לצאת
לסיור. לא רק בגלל יופיים של החוף,
של הנוף המידברי סביב ובשל הדוח הקלה
הנושבת מן הים. הסיבה העיקרית היא
דווקא עשרות החתיכות העירומות, שהתמקמו
באחד הקניונים הזעירים במרחק
של כקילומטר אחד דרומית מן היישוב
נביעות. הבדחנים באותו בסיס מציעים
יתמקמו ליד
בסיסי-צה״ל
חופי נודיסטים. אז לא יהיו בעיות של
איוש הסיורים, שבדרך־כלל די מעייפים,״
אמר קצין צעיר באותו בסים.
בנואייבה קל יותר לצעירים ולצעירות,
המגיעים מחו״ל בחיפושיהם אחר השמש

הישראלית המפורסמת, להשיל מעליהם
כל חוט ולהשתרע עירומים על החוף
החם והנקי .״בעצם אנחנו לא נודיסטים,״
אומר ארנסט, סטודנט שבדי, שהגיע לארץ
בטיסת־שכד לחודש •של חופשה בתום
שנת־לימודים קשה במתימטיקה ובפיסיקה
באחת האוניברסיטות בארצו .״אבל
אם כבר נמצאים רחוק מכל מקום־יישוב
עירוני, אז למה לא להשתזף בכל הגוף ז״
ואם נואייבה איננה חוף־נודיסטים,
מדוע דווקא לכאן נוהרים המתפשטים
והמתפשטות למיניהם ז ״באירופה,״ אומרת
קארין, ששערה הבלונדי גולש על
גבה והיא משוחה מכף־רגל ועד רא-ש

נים ישראליים ביום וחיילים -שלכם, אין
הפרעות, ואף אחד לא מבלבל את המוח.
״לאט־לאט פושטת השמועה על החוף
של, עירומים ,,כך אני מעדיפה •שיקראו

לנו, ומגיעים הנה חבר׳ה מכל העולם.״
מגיעים גם י־שראלים. בעיקר נושאי-
מצלמות, המבקשים להנציח את התופעה.
״יש לנו כאן ה,מלך, ג׳־ון אוסטריט, הולנדי
שעושה בישראל בחופשה כבד כמעט
חצי־שנה. הוא אחראי לבקש יפה שלא
לצלם. ואם בכל־זאת מצלמים, אנחנו ב־דרך־כלל
מרביצים,״ מספרת קארין.
בין העשרות האחדות של המתפשטים,
המתרכזים על שטח •של לא יותר מ־400

מטרים מרובעים, אפשר בכל־זאת לגלות
ישראליות אחדות, שברחו מתל־אביב הרועשת
והמזוהמת אל האוויר הנקי והבריא
שלחוף נואייבה. לדבר הן אינן
מוכנות, ואף לא להציג את עצמן.
״כשאנחנו על החוף,״ אמרה אחת, שחו־רת־שיער,
חתיכה גיזעית, שהספיקה להש־חים
כל מילימטר בגופה התמיד ,״אנחנו
מדברות אנגלית. הגעתי הנה עם עוד
חברה. אני לא רוצה להגיד מי אני או
איפה אני עובדת, כי אני חושבת שההורים
והמעבידים -שלי לא יקבלו את
זה יפה.
״בסך־הכל, בארץ לא מסתכלים בעין
יפה על נודיסטים. אבל,״ היא ממהרת
להוסיף ,״שלא יחשבו. אני בכלל לא
נודיסטית.״
מי שנהנים במיוחד מן המחזה המרהיב
ויוצא־הדופן, הם בני שיפטי הבדואים
בסביבה, ובעיקר הצעירים שבהם. הם גם
זוכים באמונם המלא של הנודיסטים וזד
מתפשטים האחרים, ויש גם לכך סיבה
טובה מאד. כי סוד ידוע הוא, שאם כבר
נמצאים בנואייבה אז בלי קצת חשיש
או מריחואנה זה לא יהיה זה.

לשונות הזרות, והם העירומים היחידים
בשטח, להוציא הסתננויות בודדות של
י־שראלים וישראליות מעטים. לאמיתו של
דבר אין מתרחשות שם הילולות רבות
ואין אורגיות, וגם סמים אין בכמות שאינה
ניתנת לשליטה.
באחרונה הנהיגה המישטדה נוהג חדש
כלפי חוף נואייבה. אנשי מישטרה, בעיקר
מן היחידה המרכזית, נשלחים לנואייבה
לחופשות־בתשלום. השוטרים, בביגדי־ים,
נמנעים מלבצע מעצרים על החוף, אולם
הם נושאים בכליהם מצלמות קטנות נסתרות.
ומצלמים את אלה החשודים בעיניהם.
כשייתקלו באחד מהם בתל־אביב, הוא
ללא־ספק ייעצר והתצלום מחוף נביעות
ישכנע כל שופט להאריך את מעצרו ב־שיבער!
ימים לפחות.
גם נגד הבדואים אין נוקטים השוטרים
במדים פעולות כלשהן .״אצלם זה נוהג
ומסורת לעשן סמים,״ הסביר אחד השוטרים,
בלש ביחידה המרכזית, שביקש
— מסיבות מובנות — לשמור על עילום־
שמו .״המישטרה. ככלל. נמנעת מלהיכנס
לחיים של הבדואים בסיני.״
מי שאינו מבין ביותר את המהומה סביב

יי^^!1ו!יך•

מי מסת ירמיה?

יחסים נוייוחדיס נרקמים בין המתפשטים והמחפש־טות
לבין שיבטי הבדואים בסביבה. בעוד שהצעירות
הבדואיות מעדיפות להתבונן בעיניים נוצצות במתרחצות העירומות, כשפניהן
מכוסות רעלות שחורות. הרי הצעירים מנסים את מזלם אצל הנודיסטיות.

ווחורלדקיס

מרבית המתפשטים והמתפשטות שעל חוף נואייבה (נביעות)
הם תיירים צעירים מחו״ל שהגיעו ל״ארץ השמש
העולה,״ כדיבריהם, לשבועות אחדים של חופשה מלימודים או עבודה. בפי הישראלים
הס מכונים החו״לניקים .״אם כבר אנחנו בארץ־השמש — אז למה לא להשתזף כהוגן.״

ובאן נכנסים הבדואים לתמונה. הטבק
שהם מעשנים מקורו בגידולים שבוואדי
פיראן, ליד סנטה קטרינה. ריחו של טבק
זה דומה להפליא לריח המריחואנה. חלק
ניכר מאותם שמגיעים לחוף נואייבה לא
שישנו סם כלשהו בחייהם, ריח המריחוא־
1ה מסחרר את ראשיהם, ועיסקי הבדואים
פורחים.
המישטיה מצלמת בחשאי

ך * יפר אחד הכדואים הצעירים, המגיע
מדי־בוקר לחוף כשהוא רכוב
על גמל :״המאהל שלנו נמצא שני קילומטרים
מכאן. נכון, הטבק ־שלנו זה לא
מריחואנה, אבל הוא דומה וחזק. הישראלים
אוהבים את זה. גם תיירים לפעמים
קונים.״ ואיך העסקים? ״בעזרת אללה,״
אומר הבדואי על הגמל ,״שיהיה ככה

תמיד.״
הישראלים בנואייבד, הם צעירים ההולכים
ובאים. מרביתם תלמידי־תיכון או
חיילים־בחופשה, או סטודנטים בשנים ה־
!ראשונות ללימודיהם .״הגענו לכאן,״ סיפר
:אבי וסרמן, סטודנט באוניברסיטת תל-
אביב ,״ליומיים. כמעט כל חופשה, אפילו
של יומיים, מוקדשת אצלי ואצל התבדה
שלי לנסיעה לנואייבה.״
לצפון הם חוזרים עם שפע של סיפורים.
על חתיכות ־שוודיות ואנגליות ש״מוכנות
לתת בלי בעיות,״ על הילולות עד אור
הבוקר. על, חאפלות׳ עם הבדואים בסבי־בה,
על אורגיות, ומה לא. סיפורים לא
עולים בכסף.
אבל בעצם, מה שמתרחש בשטח הוא
־שלאורך החוף מתמקמים שני מחנות.
:האחד, מחנה הישראלים, שבתוכו קבוצות
׳קטנות של צעירים וצעירות שהגיעו יחד.
יואילו ככל האפשר הרחק מהם מתמקם
:המחנה של החו״לניקים, דוברי בליל ה־

על ואיש הגיבעה

משתרעת עירומה צעירה נאה, שחורת־שיער. ,
שלדבריה כלל אינה נודיסטית וכל רצונה הוא
לשזף את כל גופה .״ניסינו להשתזף גם בחופים אחרים בישראל,״ סיפרו תיירים צעירים
מחו״ל, הפזורים עירומים לאורך כל החוף ,״אבל כאן, בנואייבה, יש הכי פחות מציצים.״

חוף העירומים בנואייבה הוא משה, חבר
מושב נביעות .״אני לא מבין למה כולם
מצטופפים על החוף,״ הוא אומר .״יש כלבך
הרבה מקומות יפים כאן בסביבה ואלה
באים, מתפשטים ונועצים עיניים אחד
בשני. יותר טוב לקנות פלייבוי, שם לפחות
הבחורות לא מזיעות והן תמיד יפות
וחתיכות.״
חברי המושב נביעות מציגים אתרים
״יפהפיים,״ כדיבריהם, בסביבה .״למשל,״
אומר משה ,״כמה קילומטרים מחוף
נביעות דרומה, יש מקום משגע שנקרא
ראס אבדגאלום, שיש בו מימים נהדרים
שבנו בדואים לפני מאות שנים. כל המיב־נים
עיסויים צדפים. לא דחוק מכאן, חמישה
קילומטרים על הכביש המוביל לשא

א־שייך, מצוי עוד אתר נהדר על החוף.
זהו כפר בדואי הנקרא ביר־זריר, שנראה
כמו כפר מקסיקאי עוצר־נשימה. אפשר
לקבל מהמקום ההוא פאטה־מורגאנה
ממש.״
אבל, כך מסתבר, המטיילים הישראלים
והזרים עדיין מעדיפים את הפאטה־מור־גאנה
שבחוף הנודיסטים. הילדים התל-
אביביים סבורים שזהו המקום המתאים
ביותר לאבד את בתוליהם המציקים, מאמינים
שרק יגיעו לחוף נואייבה ועשרות
החתיכות המשגעות תתנפלנה עליהם.
בעצם, נואייבה היא יותר אגדה ממציאות.
אבל בני-אדם, כידוע, מעדיפים את
האגדות על־פני המציאות. אז שיערב
לכולם.

ועירום

צעיר זה, ארוך שיער
וזקן, סטודנט משוודיה,
יח ממימיו הצוננים של ים־סוף, בבוקר
זוף־שמש בחוף נואייבה, עירום לגמר

מר־כז צלילה נביעות

75ק״ מ דרו מי ת ל אי ל ת על חוף ים סוף
מודיע על תאריכי פתיחה
.7.8 ,17.7 ,3.7 ,19.6

ספארי צלילה ליאס־אבו־גלום

עם אחריות לשנה

.11.9 ,14.8 ,10.7 ,12.6

ת ל ־ א בי ב — 450264־ 03
457895־ 03
א שקלון — 23019־ 051
ירו שלי ם — 226618־ 02
חיפה — 712342־ 04
ב אר־ שבע — 30192־ 057
טבריד 50488 067

ספארי צלילה לראס־מוחמד
. 25.9 , 28.8 , 24.7 , 26.6
פרטים והזמנות: מרכז צלילה נביעות, דואר אילת
טלפון.059-6191 - 059-3667 :

בפיקוח אגרונום.
רשיץ משרד הבריאות .15

ל־מ 11ט ה

משרד החקלאות

י להלן לוח המחירים המוסכם
ל־ 3.6.77־ 29.5.77

טפט חדיש ננד בתמים

במסגרת ההוזלות בחנויות השרשרת של השופרסל
והסופרמרקט וחנויות פרטיות שהצטרפו למיבצע.

בעיות ולבטים
בחיי חמץ

ירקוח

ח ד ״ ר מרדכי זידמן
חו * א ת

ר׳ייי •

ארומור

4.35

תפוחים זהוב גודל 5.5
תפוחים זהוב גודל 6
בננות

7.00
8.40
6.90

פירוח

צפוי דלתות וקירות

1 1 אנו מחפשים בתים חמים
עבור חתלתולינו החמודים
אגודת צער בעלי חיים

1 רחוב
פלמח ,30 .יפו1,
טל 827621 .

לצרכן לק״ג
בל״י
6.60
7.00
6.30
2.30
2.70
2.80
עגבניות עגבניות באריזה של 2ק״ג
גז ר
בצל יבש
כצל יבש ארוז בשקיות
תפו״אד — מיבול סתיו
תפוא״ד מהיבול הישן
ארוזים בשקיות של 2ק״ג
תפוא״ד — מיכול אביבי
תפוא״ד — מיכול אביבי
ארוזים בשקיות של 2ק״ג

הדרים

3.20
3.95

אשכוליות בתפזורת וארוזות
תפוזים בתפזורת וארוזים לימונים פטמים קפואים ביטקיות
12.96
מיני(עד 1.1ק״ג העוף)
12.13
גודל ( 1עד 1450ק״ג העוף)
11.39
גודל ( 2עד 1.6ק״ג העוף)
10.32
גודל ( 3מעל 1.6ק״ג העוף)
22.22
כשר הודו ללא עור וגידים

עופות

3.20
3.40
5.25

1.04 +ל״י
97 +אג׳
91 +אג׳
81 +אג׳
1.78 +ל״י
דגים כסיף
בסיף בפרוסות קפוא ±ק״ג
קרפיונים חיים

10.50
23.00
16.11

84 אג׳

1.84 +ל״י
1.19 +ל״י

שינויים אפשריים במשך השבוע

יש לאן ללכתו
• ספרים משומשים •
• ספרים מיוחדים •

רח׳ בז״יהודה 28
ונל־אביג

מישפט
ש בי רהבכלהאמצ עי ם
העציר הוכה קשות
זסחימת הודאה, והרופא
שהורה השופט לשלוח אזיו
הגיע בעבור חמישה ימים

קורסים לצלילה
חיסול חרקי הבית

במדינה

שלושת השוטרים שפרצו לתאו של
חנניה הלוי, בבית־המעצר במיגרש־ד,רוסים
בירושלים לא הוטרדו, כנראה. מן
העובדה -שקהל גדול של אסירים חוזה
במעשיהם. ההוראה שקיבלו ממפקדם, פקד
שמואל מזרחי, היתה חד־משמעית: יש
להביא את האסיר לחדר־החקירות, גם אם
יתנגד לכך. ואבן, הפקודה בוצעה.
אחרי שהתיזו גז מדמיע על פניו של
ד,לוי, עמדו •שעה ארוכה וחבטי בגופו באכזריות
רבה, כשהם משתמשים לצורך זה
באזיקי־הפלדה שברשותם. גם אחרי שאיב
ד את הכרתו, הוסיפו להכותו ולבעוט
בו, תוך התעלמות מזעקות־המחאר, של
שאר האסירים בתאים הסמוכים.
״נעצרתי לראשונה ביום שישי, ה־29
באפריל, לפנות בוקר,״ סיפר חנניה (.)21
״אבל למרות שהמישטרה טענה לפני השופט,
שהאריך את מעצרי בשמונה ימים,
׳שהחקירה בעיצומה ואינה סובלת דיחוי,
במשך •שבוע שלם לא נחקרתי בנלל על״
ידי המישטרה. רק ביום חמישי, ה־ 5במאי,
בשער 10 ,בלילה, הופיעו בתאי שלושה
•שוטרים, שבאו לקחת אותי לחקירד, ראשונה.
סירבתי לצאת מהתא, כי ידעתי
שהשעות האלו משמשות בדרך־כלל כדי
לשבור את הנאשם במנות, ולא כדי לנהל
חקירה כמו שצריך.״
טיפול ריבוד. אך חוקרי המישטרה
עדיין לא סיימו את טיפולם בעציר, במטרה
לרככו ולהביאו לכך שיודה בהאשמות
שיוחסו לו. ביום ראשון, ה־ 8במאי, הובא
חנניה לפני •שופט בית־מישפט־הישלום בירושלים,
להארכת מעצרו ב־ 15 יום, כפי
•שביקש נציג המישטרה. פרקליטו •של
חנניה׳ עורך־הדין אבי ברדוגו, היפנה את
תשומת־ליבו של השופט למצבו הגופני
של העציר. השופט• ,שהתרשם כי חנניה
שרוי בהלם וסובל מחבלות ק־שות בפניו
ובחלקים שונים •של גופו, נעתר לבקשת
המישטדד, להאריך את המעצר, אך הורה
לאפשר לעציר להיבדק על־ידי רופא־המישטרה
אחרי •שיוחזר לתאו, כדי לקבל
טיפול רפואי מתאים. אולם, חמישה ימים
אחרי מתן הוראה זו לא מצאה המישטרה
לנכון לבצע את הוראת בית־המישפט,
ולאפשר לחנניה לקבל טיפול רפואי.
ד,לוי מואשם על־ידי המישטרה בהש תתפות
בשוד מזויין, שבוצע בחודש ינואר
ר*,שנד, בסניף בנק דיסקונט בשכונת
קריית־יובל בירושלים. המישטרה טוענת
•שבידיה עדות של אדם שנכח במקום בעת
ביצוע ד,־שוד, רששמע את אחד השודדים
צועק אל חברו :״חנניה, מספיק, בוא
נסתלק מפד על סמך עדות זו, וכן מידע
סודי שהגיע לידי המישטרד, ב־ 17 במארס,
הואשם חנניה ד,לוי בהשתתפות בשוד.
בעת •שנעצר, ב־ 29 באפריל, על־ידי סיור
מישטרתי, סירבו השוטרים לגלות לו על
סמך איזו אשמה נעצר, והסתפקו בודשובד,
הקצרה :״בוא תישן אצלנו בתחנה, יהיד,
לך הרבה יותר חם.״ למרות בקשתו להיפגש
עם פרקליטו, סירבה המישטרה לאפ-שר
לו זאת, ועברו יותר מ־ 72 שעות עד ש ניתן
לו לממש את זכותו הראשונית להיפגש
עם עורך־הדין.
מוסר מפוקפק .״אם למישטרה היה
מידע סודי על השתתפותי בשוד כבר בתאריך
17 במארס, שואל חנניה ,״למה
חיכו יותר מחודש ימים עד שמצאו לנכון
לעצור אותי ו פקד מיזרחי מכיר היטב
את מקום מגורי, והיה יכול למצוא
אותי בלי בעיות.״ לדעתו, הוא נעצר באקראי
על־ידי סיור מישטרתי שהבחין בו
כאשר ישן במכוניתו, ורק מאוחר יותר
הוחלט להלביש עליו את מעשה ה־שוד,
וכן עבירות נוספות.
בית־המישפט יצטרך, בבוא העת, להחליט
אם אכן אשם חנניה הלוי בעבירות
המיוחסות לו. אך בינתיים מעלה הוא נגד
אנ-שי המישטרה, האשמות כבדות, על
שמנעו ממנו את הזכויות המגיעות לו עלפי
החוק, על •שעיכבו את הטיפול הרפואי
בו, ועל שהשתמשו באלימות על־מנת לסחוט
מפיו הודאה באשמה.
העולם הזה 2074

לזלול אצל מרקו
זוג חברים חנוטים ומרוטים מכסף, סיפרו
לנו על הטראומה הפיננסית שעברה
עליהם, בעוד המיסכנים בסך־הכל תיכננו
לעצמם בילוי קולינרי. הם נכנסו, ארבעה
איש, למיסעדה באילת, והשאירו שם אלף
ארבע־מאות ל״י; מכיוון שהם לא הזעיקו
את המישטרה, אני סבורה שזה הגיע להם.
הרבה כבר נכתב על היוקר הבלתי־מוצדק
במיסעדות של העיר הדרומית, אך
ללא הועיל. אבל כדי שלא להשאיר טעם
רע כל־כך מסדום זו, חי ופועל שם צדיק
אחד, והגיע הזמן לכתוב גם עליו. קוראים
לו מרקו — ובעזרת הפמיליה כולה הוא
מקיים את העסק במרכז אילת כבר שנים
על שנים, למרות לעז הקונקורנציה שמגישים
שם בשר נבלות.
העסק עובד עד השעה ארבע אחר־הצהריים,
כי זו בדרך־כלל השעה שבעל־הבית
כבר מתעלף ונופל מהרגליים. זו גם
השעה שהמאחרים בנשף, בשעה ארבע
וחצי, מסתדרים בסך, עומדים במקהלה
בוכיה ומתחננים :״מרקו — אוכל !״ תחילה
הוא מגרש אותם בקללות עסיסיות
מאוצר הפולקלור הרומני — אבל הלב
היהודי מרחם, מתרצה וזולל נוסף מתיישב
בעיניים נוהרות לקבל את מאסות המזון
של מרקו.
מאסות אמרתי, ועוד לא פירטתי. המיס־עדה
אינה בנויה לאניני־טעם. היא מייו־עדת
לפועלים, נהגי־משאיות, אוהבי־מצי־אות
ורעבים אמיתיים. כל הסעודה מתנהלת
כשדו־קיום מופלא בין כל ברואי העולם
ישורר שם. הזבובים באוויר מאלוהים,
הכלבים והחתולים מתחת לשולחנות כנ״ל,
השיכורים המגהקים בקול אדיר כנ״ל.
נכנסים למיסעדה אם יש מקום. בא
בעל־הבית, גורר רגליו בעייפות, וכאותו
שחקן אומלל בהצגה החמשת-אלפים הוא
מתחיל לדקלם. כמעט בבכי - :שישליק,
קבב, מיקס־גריל, סטייק, מוח, כליות, בשר
לבן, כבד, לב,״ וכך הוא מונה את חלקי
הבהמה אחת לאחת עד שאנחנו מרחמים
עליו, מפסיקים אותו, ומזמינים. מייד

מ>7ועדה
מופיעה על השולחן סלסלה ובה פרוסות״
לחם אדירות, טריות־טריות, וכל סועד
מקבל — מבלי לבקש —.סלט־חסה ענק
עם צנון מגורד, עגבניות טובות, שמן,
מלח, מיץ־לימון טיבעי, או בהזדמנות אחרת
כבד קצוץ, מנה של נפילים.
עוד לא גומרים להתפעל, מגיעות המנות
העיקריות. למרות שקיבלנו אזהרות קודמות,
ולמרות שאתאר להלן את מה שקיבלנו,
צריך לראות במו־העיניים כדי להאמין
שזה קיים ושריר במציאות. כל מנה
לסועד יחידי מורכבת מהדרים של בשר
(הוא שאמרתי: לא לאיסטניסטים) מנה
סטייק, למשל, מכילה כשמונה סטייקים.
מכל צד שמסתכלים, נתקלים במאסות של
בשר. לא אומר שהסטייקים הם פילה נוסח
טור־ד׳ארזץ, אך לישראלים האמונים
על סטייקיות הם חידוש מטרף. ניתן לאכול
שם כל מיני בשרים מטוגנים, וזה
אכיל לגמרי. להררי הבשר מתלווה הר של
צ׳יפסים פריכים וזהובים, והחגיגה בעיצומה.
כי מנה אחרונה מקבלים ערימה של
פרוסות־מלון, או פירות־עונה אחרים, אבל
תמיד ערימה עצומה.
כל הסיפור עולה כ־ 40ל״י בלבד כשמרקו
מתוודה, בבושה עצומה, שבקרוב
ייאלץ להעלות קצת את המחירים.
באו כל בעלי הקיבות הרגישות למרקו
והתלוננו על הביזבוז, ומאז אפשר להזמין
אצלו גם חצי־מנה — אבל הוא תמיד חוזר
לסורו ומביא ערימות.
בחפץ־לב הייתי כותבת על רמת הניקיון
במקום, אך אין זה ממינהגה של ליידי
להשמיץ, ובעלי ממש מתעקש שאהיה
ליידי.
בשארית הכוחות, לפני שאנחנו יוצאים
החוצה מבין עיי האוכל, אני שואלת את
מרקו :״איך זה ייתכן?״
״תראי,״ הוא אומר לי ,״אני מרוויח
קצת מאד מכל אחד, אבל את רואה כמה
הרבה באים לאכול אצלי 1״
הסתכלתי מסביב, ראיתי הרבה באמת,
פילסנו לנו דרך החוצה, ויצאנו בשלום.

היפה ו ה סו דו ת
אנדה ס. בורטם הגיעה לחופשת־מולדת
מאירופה, שם היא עוסקת בתחום האופנה.
הבת היפה האובדת מרגישה כאן כמו
בבית, מפקירה את עורה הצח לשמש —
וזו מנשקת אותה באהבה זהובה. היא משתמשת
באיפור מינימלי — אשר אף לו
אין היא זקוקה, בעצם.
סודות־היופי שלה כוללים שימוש בסבו*
נים מפירחי־מרגניות משובחים, או סבוני-
תינוקות שאותם היא סוחבת איתה לכל
מקום. על שפתיה היא מגינה מפיגעי
האקלים האירופי במשיחתן בקרם־לחות.
התזונה שלה כוללת מעט מאד בשר —
והרבה פירות שעליהם היא ממש משתגעת,
וככה היא חוגגת כל היום. את עורה הצח
היא מייחסת לתורשה, שכן אמה היתר. אחת

סבוניית הפלא

פ טנ טי ם

אם יש לך בבית כיור־מיטבח תוצרת־חוץ
— כזה שמשפריץ, בלחיצת־כפתור,

אשר קופסת סבון־הכלים תמיד
בו, בקבוק-הנוזלים תמיד מטפטף,
לופין צריך לייחד על השיש מקום
סבון־הכלים הגועליות מפלסטיק
כבר יכולה לראות את העניין
איך? או.
קיימות בשוק סבוניות לסבון נוזלי אשר
מוסדות שונים קובעים אותן בקיר, במקום
סבון לנטילת ידיים. את הסבוניה הזו (להשיג
בכל החנויות לצרכי בניין — דבקים
— צבעים — סוללות־אמבטיר ).קובעים
בקיר מעל כיור־המיטבח, ממלאים ב־דטרגנט
נוזלי, ועם כל לחיצה יוצאת כמות
הדטרגנט הרצוייה. נשארת רק בעיית הליפה
או הסקוטש־ברייט. את זו פשוט שימי
בפנים, בתוך הדטרגנט.
דע־עקא, אליה וקוץ בה. את הסבוניה
הזו יש לקבוע בקיר בעזרת ברגים, די־בלים
ומקדח, והמקדח הנ״ל נכלל בין
פריטי הרכוש המקודש של ו. אין עושים
שימוש תדיר בכלי-קודש — לכן
אל תאשימי אותו בבטלנות. אני סבורה
שבנידנוד מאסיבי של חודשיים והפגנות־עצמאות
ו״דווקא״ מצידו עוד חודשיים תזכי,
בחשבון הכי קצר, אחדי חצי־שנה
לסבוניה במיטבחך. אמן.

מחלקת המדליות

מדליה לחריצות

קולומבו, כמדומני, היה זה ששאל באחת
התוכניות שלו בתמימות פנטסטית :״איך
זה אצל העשירים הסבונים תמיד יבשים
ונקיים?״ הוא כל־כך צדק ! אחד מסימני־ההיכר
של חוסר תרבות דיור הוא סבון
שצף במדמנה של שאריות סבון דבוקות
לחרסינה, כשאי־מפה אי־משם מבצבץ גוון
אחר — זכר לימים־עברו — וכולם מקושטים
בכתמים אפורים, יבשים, להזכירך ש־בעל־הבית
נקי ורוחץ בניקיון כפיו.
ובכן, גם לעניין הזה קיים פטנט קטן.
ראשית חוכמה, מגרדים עם סכין ומקר־צפים
את כל הדוקומנטים ההיסטוריים.
שנית — כמו בכל דבר בחיים — החוכמה
היא לא להתעורר בסוף המר בקריאת גע־וואלד,
אלא להקפיד ״כשהם עוד קטנים״
(בכל הדברים).

למטרת העניין מחזיקים ספוג טיבעי
קטן (להשיג בכל בית־מרקהת) ליד הסבון
של האמבטיה, ומכיוון שהספוג הטיבעי
אינו מקציף היטב כמו הספוג הסינתטי —
אין כמוהו טוב ונוח לניגוב השלוליות הקטנות
הניקוות מתחת לכל סבון. ניגוב,
שטיפת הספוג, סחיטה — והכל במקומו
מונח. בלי ריצות עם סמרטוטים, אבקות
ואינסטרומנטים למיניהם.
ואם כבר בהרגלים טובים עסקינן, ויש
לך ראש לזה — סבון נעים יותר לשימוש,
אם נזכרים להפוך אותו מדי פעם כשצידו
הרטוב והמרוכך כלפי מעלה. בכל אופן,
אם אינך מוצאת ראש לזה, תנוח דעתך.
הבחירות היו במועד, קיסינג׳ר בסדר, וחוץ
מזה חברתי תמיד טוענת שהאיש שמחלק
את המדליות מת מזמן.

דטרגנטים מנקב סודי, אין לך צורך לקרוא
הלאה. אבל אם יש לך כיור־מיטבח רגיל,

יש לי כעייה של דיאטה: ככזה
לבחור לרזות: בפנים, או בישבן?
יקירתי. אם את בעלי תשאלי: הוא,
מהשניים תמיד מעדיף לנגוס בישבן בלי
שום לבטים. אבל הבעייה אינה בתחום הקולינארי
של בעלי ההולל, אלא (כך אני
מסיקה) מה לעשות כאשר אחרי תקופה
של גבורת־נפש, נושרים הקילוגרמים מהישבן,
ובתנופת השלכת נופלות גם הפנים,
כך שהמראה הכללי הוא משהו בסביבות
השכיב־מרע עד בר-מינן.
ובכן, אומר לך את דעתי. חמיד־תמיד
להמר על הפנים! עם פנים יפות, טובות
ומפיקות אושר נפשי כמו שרק שמנמן יכול
להרגיש — תוכלי לצוד את מי שתרצי.
ידוע הרי שאין אדם מעולף ומוקסם מדקדק
בעשרה קילו לכאן או לשם. תמיד
תוכלי ליהנות מהספק, ומטוב־הלב של חברותיך
אשר יפליגו באילוזיות כיצד יכולת

מתהפכת
או לחילקופסות

במסודר.

להיראות אילו רזית. ובכן, את כבר יודעת
כיצד היית נראית אילו רזית, אלוהים יודע,
וכעת גם אני. באמת שאין כל צורך
שעוד מישהו יידע. צחוק, צחוק, אבל יש
עוד רעיון.
אם את לוקחת בחשבון משאבים כספיים
עבור ניתוח פלסטי באף (אשר לרוב, אחרי
דייאטה, נראה גדול בשל הפרופורציות
שהשתנו עם ״הקטנת״ הפנים) ,ואחרי
גיל מסויים עבור ניתוח מתיחת־פנים (העור
לעולם לא ״יתכווץ״ מעצמו בלי התערבות
כירורגית, למרות מד, שמבטיחים כל
הדיאטטיקנים .״פלא״ התכווצות העור
שמור רק לעור צעיר באמת, ביולוגית).
אני מעריכה את הסיפור המסתכם בב־עשרת׳לפים
ל״י, ומשתלם עד מאד. יש סי־תרון,
כפי שאת רואה, אבל סדד־העדי-
פויות כולו בידייך.
• אם יש לך בעייה, שאלה או מיש־אלה,
אל תהססי להפנות אותה אלי, לפי
הכתובת: אודטה. לא לגברים. ת.ד,136 .
תל־אביב.

אנדה — הגוף

אנדה — הפנים

היפהפיות הידועות בשעתה. כיום מנהלת
האם בית־האופנה משלה.
האופנה האחרונה באירופה מופגנת ברעמת
שיער ארוך שאותה צבעה בחנה
אדומה לוהטת, וסילסלה בפרמננט חלש
וקצר, כך שהתוצאה הסופית אינה שיער
אסרו — אלא גלים קטנים ורכים.
מה מאחלת לעצמה יפהפייה פת עשרים
ושלוש? ״לראות את כל העולם, ולמצוא
את האחד שיהיה איתי בראש אחד.״
ניסינו לברר איך אפשר לשכנע אותה
להישאר בארץ, אבל היא רק חייכה לה
חיוך זוהר, ולא אמרה מילה.

תרד תאווה־לחיו
יש לנו חבר יקר, אלי קוראים לו, אשר
כל ביקור שלו אצלנו מסתיים בהשמנה
הדדית — הוא ממאכלי, ואני מהנחת שהוא
גורם לי באוכלו אותם. האלי הנ״ל
אוהב מאד את התרד של אלהמברה, ובצדק
רב. זהו מין מאכל־תאווה עדין ונימוח. מה
יש לדבר, צודק. באחת הפעמים ביקשתי
מכריסטיאן, הבעלים, את המירשם והוא
בשארם צרפתי רב, ליחשש לי :״לו, ס1ן
שרי, סה זוד.״

ב>שול>ם
בבית ניסיתי לשחזר את המירשם —
ובהזדמנות הראשונה, כאשר הגשתי, התחוור
לי מתוך בולמוסו המאושר של אלי
כי פיענחנו את הסוד. בבקשה :
לתרד מנוקה, מבושל במי־מלח וקצוץ,
מוסיפים שפע ו־וטב בשאמל (המורכב מכף
אחת חמאה, כף אחת קמח וכוס חלב,
מעורבבים על אש עדישמתעבה) .לכל זה
מוסיפים אבקת אגוז־מוסקט, שום קצוץ
ומלח. ואללה סוד.