גליון 2076 מתאריך 15 ביוני 1977

כ״ט פיון תשל״ז15.6.77 ,

שנה 41

60 עהודיס

ה מ חי ר 9.00 :ל״י (כולל מ.ע.מ).

מספר 2076

לתפקיד בכיר במישרד הממשלתי החדש שבראשו
יעמוד אלוף (מיל ).אריק שרון, ושיהיה מישרד
לביטחע־פנים ולמילחמה בטרור. האלוף, שבעבר כבר
סייע לאריק בעת שירותו בצה״ל, עשוי להתמנות
כמנהל המישרד שבראשו יעמוד אריק, או כיועץ בכיר
לשר.

נראה. שבעקבות מינויו של שרון כשר
יחולו שינויים מרחיקי־לבת דווקא כמוסד
המרכזי למודיעין. השינויים הצפויים הם -הן
כתחום המיכנה והפעילות, והן בתחום
הפרסונאלי.

תבעו ועדתרח קי ר ה
בפרשת ״אלטלנה״
צפויו תהפ גנו ת
עהרכ יב תהממשלה
הפגנות סוערות עומדות ׳להיעדר מול
בניין הכנסת בירושלים כיום שכו יציג
מנחם בגין את ממשלתו החדשה לפני
הכנסת. ההפגנות יהיו נגד מינויו של משה
דיין כשד־החוץ כממשלת בגין.
האתנחתה שחלה מאז ׳הודיע בגין כי, לכאורה. תפקיד
שר־החוץ פנוי, נוצלה על־ידי גופים שונים להכנות
לקראת היום שבו יתמנה דייו כשר באורח רישמי.
בראש המפגינים יעמדו אנשי תנועות־המחאה. עם מוטי
אשכנזי, וכן אירגוני הורים שכולים וגופים אחרים.

המפגינים מתכננים כמה מעשים כלתי.
שיגרתיים, כדי למשוך את תשומת־לב דעת
הקהל כארץ וכעולם להפגנותיהם.
נראה שהחלטתם של כמה מהם נחושה להמשיך
בהפגנות נגד דיין ללא הפסק עד שייאלץ, כך הם
מקודם, להתפטר מתפקידו, כפי שאירע אחרי מילחמת
יום־הכיפורים.

ישראל, יישאר
ב מי שרד ״ ה בי ט חון
מנהל לישכת שר־הביטחון, חיים ישראלי, שהיה בעבר
איש סודם ואמונם של דויד בן־גוריון, משה דיין
ושימעון פרס, עשוי להישאר על כנו במישרד־הביטחון,
ולהמשיך בתפקידו למרות שקודם־לכן נמסר כי הוא
יפרוש כאשר יתמנה עזר וייצמן כשר־הביטחון.

וייצמן הפציר כאחרונה כישראלי להישאר
כתפקידו, וככל הנראה ייענה ישראלי
לבקשה. וייצמן הבהיר כי אין לו כל כוונות
להחליף את הפקידות הכבירה במישרד־הכיטחון,
ומלכד כמה מינויים של יועצים
ועוזרים, אין הוא מתכוון להכניס אנשים
חדשים למערכת.

לעומת זאת עיכב עזר וייצמן מיספר מינויים שעמד
הרמטכ״ל, רב־אלוף מוטה גור, לבצע בקרב הקצונה
הבכירה של צה״ל, ושקיבלו כבר את אישורו של
שר־הביטחון שימעון פרס. קרוב לוודאי שעזר יאשר
את כל המינויים הללו כאשר ייכנס לתפקידו במישרד־הביטחון.

עוזרי
פרס
לפי שרד ^וזחו ץ
לא מן הנמנע כי כמה מעוזריו הבכירים של שר־הביטחון
שימעון פרס יישארו גם בשירות ממשלת
הליכוד, אחרי שיעברו לשרת במישרד־החוץ מייד עם
התמנותו של משה דיין כשר־חוץ של ממשלת הליכוד.
מדובר במיספר אנשים ששימשו בעבר, לפני ששירתו
במחיצת פרס, את משה דיין.

כך, למשל, עשוי נפתלי לביא, דובר מערכת
הביטחון, לעכור למישרד־החוץ ולשמש שם
בדוכר המישרד. מדוכר גם על כף שמזכירו
הצבאי של שר-הביטחץ, תת-אלוף אריה
בדאון, יתפטר משירותו בצה״ל בדי לשרת
כמחיצתו של דיין, אותו שימש שנים רכות
והיה איש־סודו.

א לו ףבצה ״ ד
ע 1ורלא רי ק
בעוד שבשלב זה אין מצפים לשינויים פרסונאליים
מהותיים במישרדי־הממשלה, עם העברתם לידי הליכוד,
עשויות להיווצר הפתעות במישרדים החדשים שיוקמו
על־ידי הממשלה החדשה.
כך, למשל, עשוי אלוף בשירות פעיל בצה״ל להתמנות

פרשת אוניית־הנשק של האצ״ל אלטלנה, שהגיעה
לחופי הארץ בתקופת מילחמת־ר,עצמאות והועלתה
באש בחוף תל־אביב מירי תותח, על־פי פקודה אישית
של דויד בן־גוריון, תתעורר מחדש בחודשים הקרובים.
תוך זמן קצר עומדים לצאת לאור שני ספרים העוסקים
בפרשה, שילבו מחדש את היצרים המתעוררים בכל
פעם שהיא עולה על סדר־היום. ספר אחד, הנוקט
עמדה פרו־אצ״לית, יהיה סיפרו של הכתב המדיני של
ידיעות אחרונות, שלמה נקדימון. הספר השני, שינקוט
עמדה מנוגדת, הוא סיפרו של אורי ברנר, מי שהיה
סגן מפקד הפלמ״ח.

לא מן הנמנע בי כעקבות התעוררותד־מחדש
של הפולמוס הציבורי, יתבעו אנשי הליכוד
הקמת ועדת־חקירה ממלכתית כפרשה, כרי
שתכריע סופית כדבר העובדות השנויות
כמחלוקת.
רמז לאפשרות זו נתן לא מכבר מנהיג הליכוד, מנחם
בגין, כאשר גילה כי שר בכיר במערך סיפר לו
שידוע לו שבך גוריון הוטעה בנושא אלטלנוז במידע
מסולף, שנמסר לו על־ידי אישיות הנוטלת עדיין תפקיד
פעיל בחיים הציבוריים.

א ר לי ך ני טדל
א ת דול צ ״ן
כהוגי הליברלים משוכנעים כי אריה דולצין
נפל קורבן למערבת־תכסיסים מחוכמת של
שימחה ארליך.
ארליך, שלא היה מעוניין במתחרה בצמרת מיפלגתו,
דחק — לפי גירסה זו — את דולצין מעמדה אחר
עמדה, מתפקיד שר־החוץ אל תפקיד שר־לענייני־יהודים
והלאה, עד שנדחק בליל מן הממשלה. בכך
נעזר על־ידי מנחם בגין, הרואה בארליך מכשיר נאמן
לביסוס שילטונו בליכוד.

מרד כי 3ן ^פור ח
יצטרך ל לי כו ד
מרדכי בן־פורת, שפרש ממיפלגת העבודה כדי להקים
רשימה עצמאית משלו בבחירות לכנסת התשיעית ולא
הצליח לעבור את אחו*ז החסימה, עשוי להצטרף בעתיד
הקרוב לליכוד. מגעים בנושא זה התקיימו בימים
האחרונים. בן־פורת היה האישיות היהידה שלא מאנשי
הליכוד שהוזמנה למסיבת־ניצחון שנערכה בשבת

ה הו לנ די בי ק שו
עצו ת מי שראל
במהלך אחזקתם של כני־הערובה ההולנדים
כידי אנשי המחתרת הדרום־
מולוקים, בעת ששילטונות־הכיטחון
בהולנד שקלו את האופציות השונות
העומדות כפניהם לשיחרור כני־הערו־כה,
היו פניות מצד ההולנדים לגורמים
כישראל כדי לקבל מהם מידע וסיוע
— כעצות וכתידרוך — כקשר לאפשרויות
לשיחרור כני-הערוכה ככוח.
ההולנדים קיכלו את בל המידע שביקשו.
לעומת זאת

האחרונה בביתו של איש המיפלגד. הליבראלית, דויד
אדמון.

נראה בי אנשי הליכוד מתכוונים להציע
לכן־פורת תפקיד ממלכתי. לא מן הנמנע
שתפקיד זה יהיה כמיסגרת מישרד־החוץ.

די ר ת־ שרדחרשה
דמפ כיי להמ יש טרה
מפכ״ל המישטרה, רב־ניצב חיים תבורי, עומד לנטוש
את דירת־השרד המישטרתית שלו בת ארבעה החדרים
בירושלים, כדי לעבור לדירת־שרד חדשה, מפוארת
יותר, בשכונה הגרמנית בידושלים. המפכ״ל ביקש
להחליף את דירת־השרד שלו כדי לקבל דירה עם
גינה ומידשאה על־מנת שיוכל לערוך בביתו מסיבות
קוקטייל.

על מנת להכשיר את דירת־השרד לייעודה
החדש תשקיע כה המישטרה סכום של רכע
מיליון ל״י כשיפוצים. דובר־המישטרה, ניצב־מישנה
שמואל צחי, טען, כי מדובר בשיפוצים בסכום
של קצת יותר מ־ 100 אלף ל״י בלבד, אך אישר כ״
נגריית המישטרה תרכיב בדירה ארונות־קיר ומיטבח.

דירת-שרד אחרת של המישטרה, בת שישה
הדרים, עדיין נמצאת ברשותו של המפכ״ל
הקודם, שאול רוזוליו, חצי-שנה אחרי שסיים
את תפקידו כמישטרה. לטענת דובר

יורם בי בונ ט קי
תו ב ע פיצויים
יורם כיבונפקי עומד לפנות השבוע
ליועין-המישפטי-לממשלה, כדי לתבוע
פיצויים מהמדינה.
כתביעה שכיכונסקי יגיש באמצעות
עורכת־הדין נירה לידסקי, הוא
מכקש לקבל פיצויים על הנזקים שנגרמו
לו כתקופת אחזקתו הממושכת
כמעצר, כעת שנחקר כחשוד כרצח החיילת
רחל הלר כנוכמכר .1974 אחרי
שיחרורו של כיכונסקי, הורשע עמוס
כרנס כרצח החיילת.
סכום הפיצויים הגבוה כיותר ששילמה
המדינה עד כה עכור מעצר*
שווא לא עלה על סך של 3000ל״י.
כיכונסקי תובע סכומים המסתכמים
ברכבות ל ״י.

המישטרה מצוי רוזוליו עדיין כמעמד של
חופשה מהמישטרה, ולכן הוא מוסיף להחזיק
כדירת־היטרד.

ט ענו תנגדראש
המג בי תבב רי ט ני ה
ראשי המגבית הישראלית המאוחדת בבריטניה
ממורמרים נגד ראש המגבית, יעקב גילעד, שלטענתם
זזתנהג שלא כיאות בעת שנעלם — בשיאו של מסע
ההתרמה למגבית בחודש מאי האחרון.

גילעד, פגן־אלוף כחיל-הים לשעבר, שמונה
לפני בשנה לתפקידו, נעלם כשיאו של מסע
המגבית עד שהסתבר לאנשי המגבית
המקומיים בי הוא יצא עם אשתו לטיול
באוסטרליה.
לפרשה עתידות להיות השלכות לגבי היחסים בין
ראשי המגבית המקומיים לבין ראש המגבית הישראלי.

צ האורניו
מ צי ךאחה עו ד ם
ספינות־האורניום הישראליות החלו שטות בשוק
המו״לות הבינלאומי. אחרי סיפרו של אורי דן בנושא
זה, קשר האורניום, העומד להופיע בארצות־הברית,
מושכות יצירות נוספות בתחום זה את תשומת־ליבם
של מו״לים ברחבי העולם.

שני ספרים אחרים כנושא זה העומדים
לצאת לאור כקרוב הם הספר ״אוניית*
האורניום״ של אלי לנדאו ומנחם פורטוגלי,
שנכתב כשיתוף־פעולה עם •הסופר האנגלי
דנים אייזנברג, ורומן המכוסס על פרשת
ספינת האורניום מאת העיתונאי ישעיהו
כן-פורת.

1.1ם1נ<01.

1ה היה 0911113מזה שהיח

גיליון ״העולם הזה״ שיצא לאור לפני 25 שנים בדיוק, פיקד
בכתבת־השער ״אתה — והקולנוע״ את מערכת היחפים בין הישראלי
לכית־הקולנוע, תוף בחינת מיכלול השאלות והבעיות שיוצר
טיצרד־הבידור הראשון במעלה כארץ: מי בוחר את הפרטים
שאתה רואה? מדוע אתה עומד בתור? מדוע אתה יושב באולמות
מלוכלכים ועשנים? מדוע אתה רואה פרטים מקוצצים במדור
״שילומים״ הועלתה הצעתו של חיים מיכלם להפוך, בעזרת השילומים,
את המטכע־הישראלי ל״מטבע־קשה״ הנפחר בכורסות־המטבע
הבינלאומיות. במדור ״כמדינה״ ,תחת הכותרת ״ביני
ומיכאל רצו להתחתן — הרבנים אמרו לא״ ,הובא אחד המאבקים
הראשונים במדינה למען חירויות־הפרט, כאשר בית־דין רבני
מנע מימני בני-זוג אוהבים, להינשא איש לרעותו **.
גיליון ״העולם הזה״ לפני 25 שנים הביא, במיפגרת המדור
״במרחב״ ,את רשימתו של צבי שיט, פופר השבועון ופרשנו

לענייני המרחב• ,מתיאר את מישפטו של אחמד חופיין, מנהיג
התנועה המצרית הנאצית, מנהיג שהגדיר בשעתו — בראיון
•מהעניק לצבי שש — את יהדות מצריים :״כאן, במצריים, יש
ליהודים השפעה עצומה ברוב השטחים״.״ במדור ״קולנוע״ הובא
תיאור הפרט ״נשים בלי שם״ ,שתמונות מתוכו קוצצו בידי ״המועצה
לביקורת פרטים ומחזות״ ,בשל בחינתו את השואה מבעד
למערכת •מל יחפים מיניים בין נאצים לביו קורבנותיהם
כשער הגיליון: זיווה בכר מעניקה לטיפה באצבעה לפניושל השחקן קורנל ויילד, בתעלול-שער של צלם מערכת השבועון.

הניחוח הגדור מסרם ^ ש נת 11־1־ נ ב שהנו רנניה־ותית*
האם ״וגלב ישו נשנית כנקמה * המזון המנושל שד נהוו
העם בית־המשוגעי של הזולת
במדינה המשתרעת לאורכו של הגבול
המזרחי של מדינת־ישראל, קרו דברים
מוזרים. הוד־מלכותו, המלך טלאל אבן־
עבדאללה, השתגע שרים ודיפלומטים
תהו מה לעשות. בשום ספר של נוהג שיל־טוני
לא כתוב מהו הנוהל במיקרה כזה.
אולם לאזרח הישראלי לא היה השבוע
פנאי להתעניין בבית־המשוגעים של הזולת.
הוא היה עסוק די והותר בבית־המשו־געים
הפרטי שלו.
השעיר־ לעזאזל הנצחי. בזו אחר
זו ירדו עליו המהלומות. הסעיף הראשון
נגע באותם פיתקי־נייר המשמשים כתחליף
למטבע ישראל. כל אדם שהחזיק כסף
בארנקו או בבנק, הפסיד אוטומאטית ״0/סן
מרכושו. ליתר דיוק — הוא נתבקש בצורה
אדיבה, אך משכנעת, להלוות את הכסף
לממשלת־ישראל.
הנפגעים האמיתיים לא היו ספסרי השוק
השחור׳ ,ואלי-הכלכלה למיניהם — אלה
נגמלו זה־מכבר מן הנוהג הפסול להחזיק
כסף בכיס או בבנק, ורכשו ברזל, יהלומים
או זהב. לא נפגעו גם אותם מאושרים
שאין להם כסף כלל, שיכלו השבוע לשמוח
בלב שלם לאידם של האחרים. הנפגע
האמיתי היה השעיר־לעזאזל הנצחי של כל
פשיטוודהרגל הלאומיות במאה ה־— 20
הבורגנות הזעירה, הפקידות, הפועלים, החנוונים
ובעלי־המלאכה, שחסכו להם כמה
מאות. לירות, ולא -שעו לדברי שכנים ש יעצו
להם להמיר את כספם בזהב.
מחווה אחרונה כמחזה. איש במדינת
ישראל לא יכול לומר שהצו האכזרי
לא היה דרוש. פשיטת־הרגל של המדינה
גלוייה לעין. אולם איש לא האמין ש המעשה
יועיל למישהו, ושהכסף המולאם
ישמש לסתימת החור בחבית, במקום להישפך
ולהיעלם ככל שאר הכספים שנשפכו
עד כה לתוך חבית זו
בעיני האיש הקטן תהיה המסקנה מכל
העניין פשוטה למדי: אל תחסוך כסף. אם
החרימו פעם, מן הסתם יחרימו פעמיים.
אם רצה שר־האוצר היוצא, כמחווה אחרונה
לפני סיום המחזה, להשאיר ליורשיו
מטבע הנהנה מאמון האזרח, הרי לא היה
לגישתו האפקט הדרמאתי המבוקש.

הממ שלה
דח !פשיטח־רגל
אם התייחסו האזרחים בהבנה אל רוב
* מאוחר יותר ניהל העולם הזה מאבק
ציבורי ומישפטי, בנושא קיצוץ סרטיס על־ידי
בעלי בתי-קולנוע.
** בתקופת המנדט הבריטי, ניתן ל־
,פסולי חיתון׳ למיניהם להינשא בנישואים
אזרחיים.
בדומה לסירטה של לנה ״דטמיילר
שוער הלילה, שנושאו דומה, ושקטעים
מתוכו קוצצו בידי אותה צנזורה 25 שנים/

מאוחר יותר.
טלאל, בנו של המלך עבדאללה
שנרצח ואביו של מלך ירדן הנוכחי, חוסיין.
אוצר המדינה.

אחד עורר את חמתם הבוערת של הכל
המהלומות של השבוע, הרי לפחות סעיף
כמעט. היה זה הסעיף הכופה על מאות
אלפי אזרחים בלתי־דתיים, וגם אנטי־דתיים,
את מנוחת השבת, בהסוואה פחדנית
של קימוץ בדלק.
כשנפוצה השמועה הראשונה שכל המכוניות
תושבתנה ליומיים, קיבלו הנהגים את
הדבר בהבנה, אם־גם לא בשימחה. היה
ברור שהחיסכון יהיה זעיר, בהשוואה לכמויות
הגדולות של דלק הנצרכות בתעשייה
ובחקלאות. אולם, גם חיסכון קטן הוא
חיסכון.
ההוראה שיצאה השבוע אינה הוראה של
חיסכון. כרוב ההוראות במדינה זו, זוהי
הוראה מיפלגתית טהורה, שנתקבלה כתוצאה
של מקח־וממכר סודי ליד שולחנות
קואליציוניים. תוכנה: יבחור בעל המכונית
בימי המנוחה שיבחור, כל המכוניות תוש־בתנה
ביום המייועד למנוחה על־ידי הרבנות
הראשית לישראל.
קואליציה זו של דת ופשיטת־רגל גרמה
לניחושים ציניים, שלא העלו את כבוד
התורה בעיני האזרח. אמר אחד :״כל
פשיטת־רגל נוספת תגרום לביצוע תקנה
דתית נוספת. הורוביץ חזר בלי כסף —
ובאה מנוחת השבת. דוב יוסף יחזור בלי
כסף — יבוא חוק כשרות. בן־גוריון יחזור
בלי כסף — יילכו אזרחי ישראל בארבע
כנפות״ *.

הם כה חיוניים, עד שצריך להעמיד לרשותם
מכוניות לשימוש אישי.
משלם־המיסים התקשה להבין שמנגנון,
שפיטורי אלף מפקידיו נחשב בעיניו מעשה
מהפכני, יגלה — מצד שני — יד
רחבה כל־כך. מישרד־האוצר השתדל להפחית
מערך העובדה, והסביר שחצי הפקידים
הנדרשים * קיבלו את מכוניותיהם עוד בימי
ממשלת המנדט וכעת אין מחלקים
מכוניות נוספות, ומגבילים את מיספר הקילומטרים
שעבורם משלמים את ההוצאות
(מ־ 800ק״מ עד לבלתי־מוגבל, בהתאם
לתפקיד
טען מישרד־האוצר: ההוצאות ( 36 עד
41 פרוטה לקילומטר) הן אפסיות. אך
משלם־המיסים סבר אחרת. הוא זכר כי
רופאים רבים בארץ אינם יכולים להגיע
אל חוליהם באין להם מכונית, ושאר בעלי-
מיקצוע חיוניים שהיו זקוקים למכוניות
הרבה יותר מאשר פקידי־הממשלה. זכר
משלם המיסים הישראלי גם את מי שהיה
פעם נציב עליון בריטי בארץ־ישראל, הלורד
גורט, שרכב על אופניים בימי היותו
פילדמרשל ומפקד האי מאלטה, ובלבד שיחסוך
בדלק חיוני ויקר־המציאות.

רפואה
..טוב ברופא ־ לגיהנום ! ״
משנן הפילדמרשל נתן דוגנ׳&ה
הצצה בין שורות הזמנה תמימה להצעות
ביטוח למכוניות ממשלתיות, שהופיעה
במודעה בעיתונות, גילתה עובדה
מעניינת 400 :פקידים במנגנון המדינה
* טליתות.

מאות עולים חדשים, תושבי עין־כרם
שסופחה השבוע לירושלים, עמדו לצירי הדרך
הראשית העוברת בכפר, צפו בתימהון
בעשרות המכוניות המפוארות שעברו בכיוון
מערבה. היו אלה נשות הצמרת של
הדסה, כמעט כל שרי הממשלה וסגל האורחים
המוזמנים דרך קבע למסיבות ריש-
מיות, שדהרו ליריית אבן־הפינה למרכז
* מושג מנדטורי לפקיד הנזקק עקב
עבודתו לאמצעי־תחבורה משלו.
** מה שמוגדר כיום כקמ״ז.

״העולם הזה״
תאריך 12.6.52 :
רפואי חדש במערב ירושלים, על רקע נוף
מרהיב־עין.
הנואמים, שעלו בזה אחר זה על הבמה
הדו־דיגלית (ישראל וארצות־הברית) הודיעו
על חמישה מיליון דולאר שכבר נאספו
על־ידי הדסה מתוך העשרה הדרושים,
והצהירו בפעם המאה, כי אין המיפעל החדש
בא במקום המרכז הרפואי הנטוש
שעל הר־הצופים, אלא כהשלמה לו*.
האוניברסיטה העיברית, שגם היא היתד.
שושבין בשימחה, לא החמיצה את ההזדמנות,
ותבעה באותו מעמד קרקע ממשל תית
בתוך הבירה לפקולטאות שאין לה
רצון מייוחד להוציאן, כדרישת ראש־הממשלה
דוד בן־גוריון, לצובא, מול קריית־ענבים,
במרחק של שמונה קילומטר מכי־כר־ציון
בירושלים.
חכרה טובה. את הגביע על נאומים
יוצאים מגדר השיעמום הרגיל חלקו ביניהם
הרב הראשי, יצחק הלוי הרצוג **.
חבוש־הצילינדר, ונשיאת הדסה בארצות־הברית,
אטה, ל .רוזנסון ענודת העגילים.
הרב הראשי ציטט את דברי חז״ל על
ייעודם הסופי של רופאים (״טוב ברופאים
— לגיהנום אך ניחם מייד את
בוגרי בית־הספר העתידים, כי זאת מליצה
בלבד, המראה עד כמה קשה לצאת ידי
חובה במיקצוע הרפואה. אחר־כך הבטיח
להם הרב הראשי פולט־הפסוקים, חברה
טובה בגיהנום, כאשר פסוק אחר אומר:
״שלושה יורדי גיהנום הם: מלמד־תינו־קות,
רופא, ודיין בעירו!״.
אטה רוזנסון לא התביישה, והסבירה שכאשר
קיבלה מהקרן־הקיימת את שטר־הבעלות
על הקרקע, לא ידעה לפענח את
הכתובת העיברית, והביעה את תיקוותה
שלא רומתה ובאמת קיבלה את הקרקע.
הפתעה אחרונה נכונה לעיתונאים ש קיבלו
את תוכן כל הנאומים מודפס מראש,
בסיגנון ארצות־הברית. בי.ג׳י. לא הוסיף
הפעם אף מילה אחת לגירסה המוכנה, מל בד
הפנייה ״כבוד הרבנים הראשיים!״ בפתיחה,
שלא נרשמה בנוסח הנאום ה***.
מוכן

אנשים
• ברישמי ביקורו בארצות־הברית, ש־פירסם
ראש־עיריית ירושלים שלמה זלמן
שרגאי בהצופה, הוא הזכיר בין שאר
שאלות התם שנשאל בימי מסעו: אם יקום
י שו מנצרת לתחייה, האם לא יהרגו
אותו היהודים בשנית מתוך נקמה על מה
שעוללו הנוצרים במשך קרוב לאלפיים שנה
ליהודים 1תשובת שרגאי :״רוב תושבי יש ראל
הוא נגד עונש־מוות.״
ס ראש־ממשלת הודו, ג׳וואהרלאל
נהרו, סעד את סעודתו הראשונה שבוש-
לה באמצעות חום השמש בתנור הליו־תרמי****
.התנור: דאי קמור גבוה מטר
וחצי, עשוי אלומיניום, הממקד את קרני-
השמש על זכוכית מאחרי הסיר שצריך
להיחם.
* רק לפני כשנה וחצי נפתח על הו־הצופים
בית־החולים הדסה המשופץ.
** אביהם של יוננץ ראשי־הממשלה
המנוח יעקב הרצוג, ושגריר ישראל באו״ס
חיים הרצוג.
*** בן־גוריון לא נהג בכבוד רב, בכהונתו
כראש־הממשלה, ברבנים הראשיים
ובשאר סמכויות התורה.
בלאטינית: הליו—שמש, תרמי—
חום.

,קוויניפ
( 116611$,

חר הג׳ינס שותה קווינ׳ס

הוא הגיע. הוא כאן, אצלנו, בישראל.
הלהיט המרענן מאירופה —
קווינ׳ם.
המשקה לאנשים של היום. המשקה של
דור הג׳ינם. הקצב של אירופה.
קווינ׳ס.
טעם צעיר, מרגש, תוסס. ניתז על
הלשון באלפי רסיסים מרווים.

מרענן אותך באורנג׳ ,לימון, ובעוד
חמישה טעמים מרתקים.
קווינ׳ס.
מדור הג׳ינס באירופה _ לדור
הג׳ינס של ישראל!
קווינ׳ס.
הטעם הזה יתפוס אותך.
116018 מיוצר בישראל ע׳׳י תשלובת מפעלי טמפו בע״מ עפ״י זכיון ״קווינ׳ס״ \ 5 ..אינטתשיונל, ציריך.

״בכל פעם שאני פותחת את המקרר ורואה
שוופס ביטר למון, אני נזכרת איך שתינו
אותו במסעדה הנפלאה ההיא בפיאצה דה
ספניה. איזה אוכל,..איזו אוירה...איזה

משקה...כל כך מעודן, כל כך תוסס, כל כך גולדן אורנג /ביטר למון, קולה, למון ליים,
מיוחד. בעצם, התוסס היחידי עם חתיכות שכולית, מי סודה, ג׳ינג׳ר־איל, מי טוניק.
הפרי. איך אמרו באיטלקית, שוופס איל
גרנדו דיפרנצו״.

חני לבינטון אילון נ1יצוב:זנדר.אוו־איזמ!וט״ן צילומקורן

העולם הזה 2076

סיי
״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי. המערכת והמינהדה :
תל־אביב, רחוב גורמן ,3טלפון 243385־ .03 תא־דואר 135י
מען מברקי :״עולמפרם״ י מודפס כ״הדפוס החדש״ כע״מ, תל
אביב, רח׳ כן־אביגדור. הפצה :״גד״ כע״מ י גלופות :״צינקוגרפיה
כספי״ בע״מ. העורף הראשי: אורי אבגרי. העורף: אלי תבור עורך
תבנית: יוסי שנון. עורכת כיתוב: נורית יהודאי. ראש המינהלה :
אברהם סיטון. מה׳ המודעות: רפי זכרוני י המו״ל: העולם הזה כע״מ.
כביכול מסתתר סיפור־חיים בלתי־ישיגרתי.
סיפורה של אורלי, ילידת מרוקו, שגדלה
בשכונת־עוני בגיבעת־עליה כבת
למי-שפחה הרוסה, נחשף בסרט רק בחל-

תחפות בתחרות מלכת־המים וגם לא מל-
כת־מים אופיינית, דווקא עובדה זו הפכה
את סרט־הטלוויזיה עליה לתעודה אנושית
מרתקת.
הקטעים שהציגו את אורלי מחוץ למיס־גרת
התחרות, כשהיא מגלה את החיים
האמיתיים מאחרי עולם־הזוהר שבו ביקשה
להשתלב ; שהראו אותה בבדידותה ובד,תפכחותה,
נאבקת עם קשיי המציאות
של חיי היומיום, אכולת ספקות ופיקפוקים
שמא בכל־זאת אין בכוחה ״לכבוש את
העולם״ ,כפי שהתיימרה תחילה — הם
שהעניקו לסרט את עמקותו ורגישותו.
כמה מהם היו נוגעים־ללב.
קטעים אלה העמידו גם בפרופורציה
הנכונה את מהותה ומישקלה של תח־רות־יופי
מסוגה של תחרות מלכת־המים.
היה זה דווקא אביה של אורלי — שלאורך
כל הסרט התקשה להבין מה עשוייה
תחרות מעין זו להעניק לבתו — שהיטיב
להגדיר אותה לבסוף, כשאמר :״איך אומרים
בערבית — מה שזה נתן לך, זה
שיבער. ימים של מישמיש״ — תקופה קצרה
של כיף, שעשועים באשליות ובחלומות
של לילות קיץ.
מבחינה זו היה סרט־הטלוויזיה להיות
מלכת מעין מישדר־שירות של תחרות
מלכת־המים, שיש בו כדי למנוע אי־הבנות
ואשליות־שווא. תחרות־היופי אינה
אלא שעשוע חברתי, שהוא חווייה בי־

רק מיקרה היה ז ה שסרט־הטלווי־זיר,
להיות מלכה, שהוקדש לבחירתה ולי
אישיותה של מלכת־המים ,1976 אורלי
חידה, הוקרן בשבוע שעבר, ערב ההכרזה
על פתיחת תחרות מלכת־המים .1977
סירטם של הבמאי גידעון גנני והמפיקים
דן ארזי ומיכה שגריר נועד להיות
מוקרן עוד • לפני כמה חודשים. אולם
ביגלל הקדמת הבחירות נדחתה הקרנתו.
הקטע הקצר בסרט, שבו ניראה עורכו
הראשי של העולם הזה, אורי אבנרי, מכתיר
את מלכת־המים, לא תאם את חוק־הבחירות,
האוסר הקרנת תמונות של מועמדים
לכנסת בתקופה של מילחמת־הב־חירות.
מישהו, רחמנא ליצלן, עוד עלול
היה לראות בקטע זה תעמולה־בחירות.
תחת לקצץ קטע זה, העדיפו מפיקי־ הסרט
להקרינו במועד מאוחר יותר, אחדי
הבחירות.
אבל הסרט לא הופק ולא הוקרן כסרטי
פירסומת לתחרות מלכת־המים, התחרות
המסורתית שאותה עורך העולם הזה מדי
קיץ, זה 15 שגה. הוא נועד להיות — ולדעתי
הוא אכן היה — תחקיר־לעומק על
המניעים והדחפים, המביאים נערות להשתתף
בתחרויות־יופי.
מבחינה זאת לא חידש אומנם סירטו של
גנני הרבה. אבל הוא הצליח להמחיש לצופים
שהמוטיבציה העיקרית, בצד עצם
החווייה של השתתפות בחגיגת־נעורים־
ויופי זו, על כל הטיולים והנשפים הנערכים
במיסגרתה, היא השאיפה לצאת מאלמוניות,
לקבל זהות ייחודית ולהשתמש
בתחרות כבקרש־קפיצה לחדירה לעולם
הנראה נוצץ וזוהר — עולם הדוגמנות
והמישחק.
1י בחירתה של אורלי חידה כגיבורת
הסרט היתד, מיקרית.
ליוצרי הסרט, כמו למארגני התחרות,
לא היה מושג מי תיבחר כמלכת־המים.
בניגוד לתחרויות־יופי אחרות, נערכת הבחירה
הסופית של מלכת־המים בידי הקהל,
המצביע בקלפיות. תהליך ההצבעה
ומניין הקולות• ,שרק בסיומו ניתן לדעת ^
מי זכתה בתואר, הוצג באריכות בסרט.
אורלי משכה את תשומת־ליבם של יוצרי
הסרט משום שד,יתד, יוצאת״דופן לעומדבת־המים
: 1976 אורלי חידה (במרכז) וסגניותיה
מת שאר הנערות שנטלו חלק בתחרות.
״שבעה ימים שר מישמיש״
היא היתד, חיילת וקיבוצניקית (מדגניה
א׳) ,שהבליטה למן הרגע הראשון שאפ קו. הסיפור המלא הוא טראגי ומזעזע דורית למשתתפות ולצופים. רק לעיתים
תנות עצומה. בניגוד לשאר המשתתפות, הרבה יותר. אולם גם המעט הנראה בסרט מתרחשת במיסגרתה מהדורה חדשה של
שהתייחסו לתחרות בקלילות, כאל הרי יש בו כדי להסביר את הדחף העצום סיפור סינדרלה, ונפתחת קאריירה מזהיפקת־קיץ
משעשעת, היתה לתחרות בעיני שיש לנערה זו להגיע למישהו, לזכות ב רה בפני הזוכה, כפי שקרה למלכות-
אורלי חשיבות רבה. היא נראתה בעיניה חום, בחיבה ובתשומת־לב, לצאת מאל־ המים יהודית מזור, עליזה גור, בתיה בג־כימעט
כגורלית להמשך הקאריירה שלה. מוניותה ולקבל הכרה, להראות בלשונה, דיקט׳ חני פרי ועוד. ראוי שדברים אלה
אורלי, שד,יתד, אז ערב שיחרורה מ״
יהיו ברורים מראש לכל מי שעומדת
צר,״ל, ביקשה להתחיל בקאריירה עצמ ״שאני מישהו.״
הכרעת הקהל גרמה לכך שאורלי אומ ליטול חלק גם בתחרות מלכת־המים הש אית
בתחום המישחק בתיאטרון, והדוגמ־ נם זכתה במהלך התחרות בשני תוארים: נה• ,שעל פתיחתה יוכרז בימים הקרובים.
נות. היה לה חשוב לזכות בתארים, והיא
עמלה לשם־כד יותר מכל מתחרה אחרת. נסיכת הכרמל ומלכת־המים. כך נוצר סרט
שאפתנות זו נרמה ליוצרי הסרט להת על המלכה עצמה, ולא רק על משתתפת
חקות אחר אישיותה של אורלי כבר בשל אלמונית שקיוותה לזכות בתואר.

בים המוקדמים של התחרות. אז הסתבר
להם כי מאחרי הנערה החייכנית והעליזה־אורלי
חידה אינה טיפוסית למש־העולם
הזה 2076
מכתבים מישחקי מטבע ולשון
אני מציע את נוסח ההחלטה הראשונה
של סיעת המערך בכינוסה הקרוב :״סיעת
המערך בכנסת משבחת, מפארת ומרוממת
את אדריכל הישגיה יצחק רבין.״ בהעלותה
על נס את פעולותיו השונות, ואחרי שהעניקה
לו את המקום מספר צוואנציג
ברשימתה כיום, מחליטה הסיעה על התאמת
שמה לגודלה: נפולת של נמושות.
אני משוכנע שהצעה כזו תתקבל פה־אחד.
אחרי הכל, טבע אותה המנהיג ששיחק
במטבעות רגילים ובמטבעות לשון, ובשני
המישחקים לא הצליח.
י. פולג, ניו־יורק

פבק־זמן
תוצאות הבחירות היו בבחינת חסד
שעשה הציבור למערך ולעצמו, שכן דבר
אחד הוכח: העם מסוגל לבחון ולהעניש
שילטון גרוע, באופן דמוקרטי. יש להתייחס
לתוצאות הבחירות כאל פסק־זמן בשילטון
המערך, ונותר רק לקוות שבעוד ארבע
שנים (ואולי עוד לפני־כן) ,יוכל העם
להחליף את השילטון בצורה דמוקרטית.
ד. רעם, תל־אביב

הקוץ של הליכוד
אני מרחם על אלה החושבים כי הרוויזיוניסטים
השתנו מהימים שבהם בית״ר
השתתפה בכנס הניצחון של מוסוליני
ותנועת־הנוער שלו. נכון שמים רבים עברו
מתחת לגישרי רומא והירקון מאז •שנות
העשרים המאוחרות, אך אנשי הליכוד
רוויים שנאה לכל אלה שאינם מסכימים
עימם. נכון שעד עתה הם שיחקו לפי כללי
הדמוקרטיה, אך הם עשו זאת כיוון •שהם
לא היו בטוחים בכוחם.
עתה הם ינסו להשתלט על חברת-
העובדים, כדי למוטט את ההסתדרות
מבפנים. אחר־כך הם יחסלו את ההתיישבות
העובדת ואת התנועה הקיבוצית, הנחשבת
כקוץ בעיניהם.
אברהם קופל, אנטוורפן, בלגיה

מי שווה למה?
כא-שר נזרק עזר וייצמן מן הליכוד, טען
הוא עצמו שבליכוד יש אנשים •ששווים
יותר וששווים פחות, אבל שיש שם גם
אנשים •ששווים לתחת.
איש זה עומד עתה בצמרת הליכוד,
ויתמנה — קרוב לוודאי — כשר־ד,ביטחון.
אז מי אמר שהמדינה הזאת לא־כל־כך
שפויה י
ד. ישראלי, ירושלים

הזכות לרוץ
איני מבין כיצד יש למיפלגות כמו
הליכוד וד״ש החוצפה לרוץ בבחירות להס תדרות.
באיזה מקום נוסף בעולם מייצגות
מיפלגות הקפיטל את הפועלים? לדעתי,
רק למיפלגות הסוציאליסטיות ולמיפלגות
הפועלים יש זכות לרוץ לבחירות. עדיף,
כמובן• ,שאנשים מקרב הפועלים ירוצו
ברשימות אי-שיות, ולמיפלגות לא יהיה
כל קשר להסתדרות.
נקודה חמורה יותר היא העובדה שכל
אדם בעל פינקס אדום, דהיינו חבר קופת־חולים
של ההסתדרות, יצביע להסתדרות.
בהסתדרות לא דנים בעיסקי קופת־חולים
בילבד. תפקידה הוא לייצג את הפועל
בסיכסוכים עם מעבידיו. לכן, לא ייתכן
•שמעביד ובעל־עסק יצביע להסתדרות,
ויקבע מי ייצג את פועליו נגדו, רק בשל
העובדה שהוא בעל פינקס אדום.
יופי קאופמן, גיבעתיים

הכובע הגכון
שוב הוכיח העם בציון את תכונותיו
הבסיסיות: פסיחה על שני הסעיפים, חוסר
בגרות אינטלקטואלית, ליקוי פרספקטיבה,
ומעל לכל — אינטליגנציה לקוייה במובן
הרחב של המילה.
העם הזה, שהוא מחמיץ־הזדמנויות קלאסי,
החמיץ שוב הזדמנות לצעוד צעד קדימה
אל השלום, והתחיל לצעוד לאחור אל
העבר, לכיוון האבות. בקצב הזד, עוד
נבנה סביב עצמנו חומת סין, ומסביב לה
תעלות־מים. אין יוצא ואין בא. עם לבדד
ישכון. בית־המיקדש ייבנה מחדש, וזקני
ספרטה ישרתו בו לתיפארה.
אכן, אולי כובע־הטמבל באמת מתאים
לנו.
א. גלכרסטט, תל־אביב

תובל וזשבוע לחרבות
ולהתמסר לתוזביגך•
פגישות מעניינות עם
אנשים חדשים יעלו
את שאיפותיו על
פסים מציאותיים. הרבי
לצאת לבלות, זוהי
תקופה נהדרת בשבילו.
את רעננה, שזופה
ופורחת, נצלי את
הרגשתו למטרה מועילה.
הגיע הזמן לרדת מן האולימפוס,
אליו את מתנשאת. עסקי בשטח האט־נותי
עליו את חולמת מאז ומתמיד. את
נמצאת בדרן אל ההצלחה ואל האושר.

מחלה קלה ממנה סבלת,
חלפה. כל זאת הודות
לטיפולה המסור של
בת זוגך. זה מוכיח לך
עד כמה אתה חשוב
לה ומה רבה אהבתה
אליך. התייחס אליה
קצת יותר בעדינות. זה
מגיע לה. לך, בת שור,
תבוא הישועה מכיוון
לגמרי לא צפזי. הת־עורר
וקחי את החיים ברצינות. לא תמיד
יהיה מי ש׳ וציאך מהבוץ בו את שוקעת.

אין עוד טעם להתכחש
לרחשי ליבן. היה
בן עם עצמך והודה,
כי מתחת למסווה של
איש חברה עליז ותוסס,
שהכל מבקשים
את קירבתו, מסתתר

אדם מאוכזב. ייתכן
שהאכזבה נובעת מגי21
במאי ־
20 ביוני
לוי עובדות בלתי ידועות
על נפשות קרו{
בות לך. לא מן הנמנע כי שורש הבעייה
נעוץ בקשר רומנטי שנרקם לאחרונה.

1ואומי!

אם לא תתחיל בדי אטה
מיד — לא תובל
לעבור בפתחים צרים.
מראה פניך הולך ורע
מיום ליום. זה רק באשמתך!
הגיע הזמן
שתתחיל לשמור על
עצמך. מצב בריאותך
לקוי. שוב באשמתך!
21 ביולי -
21 באוגוסט
אתה חושב שחוסר
שינה הוא חגורם לבך,
אתה טועה ! לך, בת אריה, יש יותר
מזל השבוע: את עליזה, רעננה ומלאת
חיים. המשיכי להתנהג באותה צורה.

ברגע שתעמוד על סף
השינוי המיוחל, תרגיש
כבול אל העבר.
פעל בהגיון. אל תתן
לרגש לשלוט בך. גלה
יותר הבנה לבני מיש־פחתך.
אפילו אם אתה
עייף וחסר סבלנות.
22 באוגוסט -הקדם לעלות על מיש־
22 בספטמבר
כבך בלילות במשך
שבוע ימים, צבור כוח,
העסקים ימשיכו לפרוח בצורה טובה ביותר.

נתוווו!

חאזנ״ס

הבדיחה אולי נעימה לרגעים, אבל כחיים
לא תגיע באמצעותה לפיתרון כלשחוי
בבקשה ממך, אל תתחיל
לטעון שוב שאתה
לא מעוניין בפיתרו-
נות: מה יחיה, לד-
־־תך, סופם של כשרו-
נותיך האמנותיים (בעיקר
בתחום הכתיבה)!
אתה הולך ומת22
באוקטובר ־ רחק מהאולימפוס, אבל
האולימפוס קורא
22 בנובמבר
לך ! אל תהיה אנוכי.

ע (|ו נ

אחת מתוכניותיך קפאה על שמריה. אל
תתייאש, היא תתגשם בקרוב מאד. אנשים
יתנו בך אמון רב
ויעודדו אותך לפעילות.
השתמש בעזרתם
ותגיע להישגים של
ממש. יום שלישי הוא
יום מזל בשבילו: הרבה
בפעילות ביום זה
ופקח עיניך למתרחש
מסביבך. ידיד פטפטן
} 2בנובמבר ־
,20 בדצמבר
ימסור לך אינפורמציה הי חיונית. דע להשתמש
יותר עירנות סביבך.
בה, היא נכונה.

ר ראיה של דיין
סמל המחדל,
שקרן, שהוא
זה לא־כל־נך
כעת בחברה

לא מפריע לי כל־כך שהוא
שאינו דבק בעקרונות, שהוא
נמושה, שהוא גנב ושודד. כל
נורא. הוא לא היחידי, והוא
טובה.
מה שמפריע לי זה חוסר התלת־ממדיות
שבו. נמאס לי שהוא מביט בי בעזרת
השש־על־אפס שלו ורואה אותי שטוח
לגמרי, פשוט ראש פחוס. אולי זה מה
שמקנה לו את ההרגשה שאני מטומטם ז
פ. כן, תל־אביב

פעס שקרן . .
נסיון העבר לא לימד לקח את מנחם
בגין כאשר בחר בדיין. הוא צריו להיות
תמים מאד, כדי להאמין שדיין יהיה לויאלי
כלפיו, אישית ,׳וכלפי צוות הממשלה הנוכחית.
מבט קצר לאחור יפזר לו את כל
האשליות.
דוד ימיני, חיפה

הימיס הי5ים
כשנודעו לי תוצאות הבחירות האחרונות׳
חשתי אכזבה וכעם. אכזבה על כישלון
השמאל, וכעס מפני שהעם הזה מאמין
לדמגוגיה זולה של אנשים מסוגו של בגין.
אני לא מאלה שמתחילים לצעוק כשהם
מאוכזבים. אני גם לא נוהג לבכות במצבים

לאשמת המערך בין אלה שחיים עימנו
היום. הראשונים כבר לא זכו לראות את
המפלה, למרות שהכשירו את הקרקע
לכבודה.
פינה= כהן, בנימינה

לרכסי? להשמיץ מראש
אני קוראת בצער את המיכתבים שקוראים
כותבים, וחושבת לעצמי: מה השינאה
העיוורת כלפי בגין ומיפלגתו? האם זה
באמת מתוך דאגה כנה לטובת המדינה י
מדוע משתמשים בביטויים כמו קטסטרופה,
אסון׳ מילחמה ודאית ו בינינו לבין עצמנו,
למה זכינו במשך 29 שנים שבהן שלטו
האפוטרופסים הניצחייסז כמה מילחמות,
אסונות, שחיתויות, סמים, מחדלים, מיל-
יונים שנקברו בשביתות צודקות ובלתי-
צודקות ו כמה אנשי צמרת יושבים כרגע
בבית־סוהר י
אני חושבת שאם יש אדם שרוצה ומוכן
בכל ליבו לעשות הכל למען השלום, זהו
מנחם בגין. הוא מוכן לוותר על כבודו
ויוקרתו, מבקש שהממשלה תהיה רחבה
יותר ושכולם יפעלו לטובת המדינה. וכל
זה לא, חלילה, מפני שהוא לא מסוגל
לנהל את המדינה בכוחות עצמו. כל מי
שטובת המדינה לנגד עיניו, מוזמן לפעול
בשיתוף־פעולה, בלי לחתור ובלי להשמיץ.
אינני תומכת של הליכוד, אבל כואב לי
כשפוגעים באדם שיש לו אהבה עזה כל-כך
למדינה ולעם.

0ש11

בעקבות י מחלוקת העלולה
לפרוץ בינך לבין
אדם הנחות ממך בדרגה
או במעמד, אתה
עשוי למצוא את עצמך
במיעוט — או אפילו
מבודד. אנשים רבים,
שבדרך כלל מוכנים להתייצב
מאחוריך ולהצדיק
אותך בכל מה
שאתה עושה, יגלו ה־פעם
עמדה קשוחה כלפיך. הם יעשו הכל
כדי שתרגיש כי הפעם אין הס מצדיקים
אותך. הימנע מהפעלת לחץ. תפוס שלווה.

האינטליגנציה שלך אינה מוטלת בספק. זו
דווקא הסיבה שקשה להבין מדוע אתה
מתקוטט איתה כל שני
וחמישי. כדאי לך להקדיש
השבוע זמן רב
למחשבה, תיכנון העתיד
והסקנת מסקנות,
מה שיהפוך אותך לאדם
מאוזן יותר. כדאי
שתפסיק לצפות כל
ערב בטלוויזיה ותצא ( 2בספטמבר -
22 באוקטובר
פעם בשבוע לאוויר
צח. בת מאזניים, כל
העתיד לפנייך. היי יותר רצינית בחיפושים.

מכתבים

נסיון לשנות דברים יסודיים ייכשל בשבוע
זה. גם במקום עבודתך צפויים שינויים
מרחיקי לכת•
הינך עלול למצוא את
עצמך בין המקופחים.
הסיבסוך הנוכחי שבו
אתה מעורב עד מעבר
לראשך הולך ומתח-
סל, ואתה עוד עשוי
לצאת ממנו נשבר.
צפוי לך סוף־שבוע
מאושר, למרות כמה
תקריות קטנות שלא
יוסיפו ולא יגרעו מהנאתך בחיים.

המצב מעורפל ביותר ; אל תמשיך לגשש
באפלה — אל תדרוש הסברים, ותבע ביצוע
החלטות שיעזרו לך
ולסובבים אותו לצאת
מן הסבך. אם אתה
ממונה על אחרים —
מוטב שהשבוע תהיה
פחות קשוח, ויותר נוח,
גם צעד מסוג זה יגרום
לתזוזה מועילה לעניינך.
בת דלי — הז20
בינואר -
$ז בפברואר
נחת לאחרונה את נוזשא
הופעתך. את ודאי
אינך יודעת, שהופעתו החיצונית היא כר־טיס־הביקור
שלך. את יפה — נצלי זאת !

סוף־סוף הדבר קרה. האופטימיות שלך
תגרום להפוגה במאבק
קשה. תוכל להיכנס
לשותפות עם אדם
מסויים — בתנאי שתקבל
את מלוא הערובות.
האינטואיציה
שלך, בתוספת חלום
במוס ישן, יבטיחו את
הצלחתך* בישרון ש19
בפברואר
20 במרס
אכן האמנת שטמון
בך — יתגלה באמת.

״הימים היפים שד בגין(ארכו פל!וס)
ציור של חלום
כאלה. כששמעתי על התיקווה של בגין
לימים היפים שאליהם הוא מתגעגע, לא
יכולתי לעמוד בפיתוי לצייר את חלומו
של בגין.
אלדו כיקום, ראשח־לציון
• ציור חלומו של בגין — ראה גלופה.

זכות ראשונים
מי שמנסה להכתיר את לאה רבין כמחו־ללת
ההפיכה בבחירות, טועה טעות חמורה.
הגברת המכובדת נמצאת בסופה של רשימה
ארוכה. בראש הרשימה עומד דויד בן-
גורמן, מפרק זרם־העובדים בחינוך והאב
הרוחני של החינוך הלאומני־דתי, המתחזה
ככללי. אחריו בא לוי אשכול, ממציא
הסחבת כיסוד כל יחסי־העבודה במדינה
וממציא האימרה ״אל תחסום שור בדישו״.
את האימרה הזו הגשימו כולם, לפי הבנתם
ויכולתם. וראו את אשר ידלין, אשר עוד
לפני שנשפט, גרם לשביתות הרופאים
והאחיות, שתרמו לא מעט לאווירה הקשה
בארץ.
אני מציע שלא לחפש את הראשונים

אני מקווה שהשכל הישר ינחה את כל
המשמיצים, כי השמצות זה הדבר האחרון
שנחוץ לנו כרגע. בעזרת השם, ההנהגה
תצליח. ולנו, האזרחים הקטנים והאפורים,
,יפסיקו בכל ראש־חודש להביא פיחות זוחל
ושאר זוחלים ומרעיו בישין.
אני לא חושבת שבגין הוא קוסם ויביא
את כל הפיתרונות הטובים בהנפת מטה־קסמים,
אבל תנו לו זמן. הפיתגם הידוע
אומר שכדי להרוס צריכים רק רגע קצר,
ולא צריכים להיות מומחים גדולים, אך
כדי לבנות את ההריסות ולהקים בניין
לתיפארת, יציב וחזק, צריכים זמן וסבלנות.
דאה סלומון, בני-ברק

כושנה דיעה, משגה עמדה
חבל. זו כבר הפעם השנייה שאתם הולכים
עם שותפים בבחירות, ולא מצליחים
להיכנס לכנסת ברשימה עצמאית של
העולם הזה. כשאורי אבנדי הלך לבד הוא
הצליח, והעם נהנה מהופעותיו בכנסת.
אבל הפעם העם רצה שינוי, והוא כבר
(המשך בעמוד )10
העו ל ם הז ה 2076

מועדו!
״שאיפתנו לחנןמקסימום צוללים בר מ ה מקצועית ו ב טי חו תי ת
גבוהה ולשמירת הנוף התת־ מיי מי ״.
מעניין להכיר אותם׳ מסקרן
לדעת כיצד מתנהל ועל־ידי מי
ביה״ם לצלילה הגדול בישראל.
פגשתי אותם במשרדם ברח׳
בן־יהודה ,32 בית אל־על, ותאמינו
לי, הופתעתי. הנפתעתי,
כי ישבו לפני אנשים המאוהבים
בצלילה, שכל חייהם ועולמם
הוא מתחת לפני המים.
מתוך מטרה שגם אנו נהנה
מחוויות הצלילה ומהנוף התת־מיימי
הקימו את ביה״ס לצלילה
הגדול בישראל.
וכוונתי לחאוורד רוזנשטיין —
מנהל מרכז הצלילה בשארם,
והראשון שכבש בעולם הצלילה
את מיצרי טיראן.
ויוסי כבשני — לשעבר מזכיר
ההתאחדות לפעילות תת־מיי־מית
וכיום האחראי לנושא באילת.
משימתו להכשיר את המועדון
באילת לקליטת 1000
תיירי צלילה. בעונת .77/78
השניים הקימו את מועדון הצלילה
״הים תיכוני״ בע״מ

שבבעלותו גם ביה״ס המרכזי
לצלילה. בי״ס זה מקיים קורסים
מדרגת כוכב אחד ועד
לדרגת שלושה כוכבים, ובנוסף
גם קורם צילום תת־מיימי.
הקורסים מתנהלים ביפו —
בשיתוף עם חברת ״סנפיר״,
ובמפרץ נעמה שבאופירה. לרשות
החניך עומד צוות מדריכים
מעולה שרובו מבוסס על
בוגרי יחידת הקומנדו הימי.
לדבריו של ארן מור (,)26
לשעבר מזכיר ההתאחדות לפעילות
תת־מיימית וכיום מנהל
ביה״ס לצלילה, שאיפתם היא
״לחנך מקסימום צוללים לרמה
מקצועית ובטיחותית גבוהה״.
ואכן, עם סיום הקורם, מקבל
החניך תעודת צולל בינלאומית.
ענף מומחיות נוסף של
מועדון הצלילה ״הים־תיכוני״,
הוא תיירות הצלילה.
בימים אלה מתארחת במועדון
חוקרת הכרישים הנודעת יוג׳י-
ני קלארק המגיעה לארץ מידי

שנה בליוויית צוות צוללים כדי
לחקור את הנוף התת־מיימי ב־ים־סוף.
לרשות
הצוללים פועלת ספינת
11£0

הצוללים
1¥£8 . 1ט בקיבולת של 20
צוללים על ציודם. במסגרת
,פיתוח תיירות הצלילה יפתח
בקרוב במלון ״קרוואן״ באילת
מרכז צלילה נוסף של המועדון
שיעסוק בתיירות הצלילה,
בנוסף למועדון הקיים בשארם
שהוא הגדול בים־סוף ונבנה בהשקעה
של כמיליון לירות.
שאיפתם של מנהלי המועדון,
היא להכיר למקסימום צוללים,
את נופיו הקסומים של ים־סוף
ולחנכם לשמור עליהם, תחת
הסיסמה ״מצלמות במקום רובים״.
בעולם
כה קסום ובלתי מוכר
של החיים מתחת לפני המים,
טוב לדעת שהעוסקים בדבר,
הם כה בקיאים, ויודעים מה
החשיבות והייחוד שבצלילה.

פטנט מהפנג,
חדש בישראל

מ* 7במכה
ל־ אקס פר ס

פטנט מהפכני המציאה חברת
״מגן־טף״ ,דרך נגבה 29 רמת־גן,
שכשמה באה לעזור לנו
ההורים להגן על ילדינו.
מעקה הביטחון בעל פרופיל
מתכת קשה ובעיצוב קלאסי
נאה, צבוע בצבע אפוקסי
שחור, קלוי בתנור בתהליך
אלקטרוסטטי, המשביח את
תכונות ציפוי הצבע ומונע את
קילופו או פיצוצו על ידי פגיעות
חיצוניות.
שלמה אליהו, אב דואג לילדיו
שהינו בעל הרעיון, הקים ביחד
עם שותפיו את ״מגן־טף״ ,שם
קולע לכל הדעות. וכדי שכל
בית אב בישראל יזכה למנוחה
מהדאגה לילדיו דאגו הוא וחבריו
לשווק את מוצרם בשיטת
שיווק דינמית. חברת ״מגו־טף״
משווקת את מעקה הביטחון ע״י
סוכנויות אזוריות הפועלות ברחבי
הארץ, הזמנה מיידית —
הספקה מיידית, דרך נגבה 29
ר״ג, טל׳ .774243

את אחד מבעליו של אקספרס
מכיר אני מזה כמה שנים וחולשה
אחת יש לו והיא המזיקים
למיניהם. פעם אמר :״כאשר
מזכירים לי חרק, אני מתגרד
במשך כל היום״ .אז, הוא נלחם
בהם ברגליו, אך כיום?
אותו לוחם ושותפו החליטו להקים
חברה להדברת מזיקים, מה
עשו, הזמיגו. חומר להדברת
מזיקים בארה״ב, אספו צוות,
כשאת הדגש שמו על חולשתו
למזיקים והוותק המיקצועי.
וכך קמה ״אקספרס״ ברח׳ אר־לוזורוב
1ר״ג.
נו, ממלחמה במזיקים ברגליים,
עבר לחומר הדברה הטוב ביותר
בשוק, ותאמינו לי, החומר
עושה את תפקידו על הצד הטוב
ביותר, כלומר, חרק שחש
בחומרים של ״אקספרס״ ,נעלם
אקספרס למשך שנה, וזה באחריות
״אקספרס״ .צלצל אקספרס
735693 ויגיעו אליך מיד המומחים
של ״אקספרס״.

ה בי קו ר ב הי ל טון
עוהניב מפעל
״ערב אחד ביקרתי בבר־היל-
טון עם אשתי ודודתי ולאחר
שיחה עם איש עסקים, תושב
חוץ שעניין אותי בנושא ציפויי
קירות החלטתי להקים את פיקס
פלסט״.
בדברים אלו פתח אלכם את
שיחתנו.
אלכס, צעיר כבן ,24 בעל מפעל
לציפוי קירות בשם פיקס
פלסט — היושב ברח׳ כצנלסון
154 גבעתיים, הפך בפרק זמן
קצר לבעל אחד המפעלים הגדולים
לציפוי קירות. לזאת
הגיע ע״י כך שרכש צוות אנשים
מעולה, בעל ידע זר בציפוי
קירות, ואת החומרים הטובים
ביותר לציפויי קירות.
אלכס עומד בדרישות כל בעל
מקצוע, ואכן הוא מבצע פרוייקטים
גדולים ביותר. ציפויי
השיש שלו יפהפיים ועמידים
בפני מים ואינם דוהים. פיקס-
פלסט, כצנלסון 154 גבעתיים,
טל.723066 .

שוכנעתי, שוכנעתי כי ראיתי
נשים וגברים היוצאים תחת
ידי המומחים של טובה, אולי
הם תמיד יפים, אך כשיצאו
נראו מלאכים. מסתבר, שבנוסף
לכל זאת טובה העוסקת במקצוע
היופי כ* 13 שנים, מתאימה
איפור חינם לכל מי שתיכנס
אליה. ואמנם, כיום חוג לקוחותיה,
הינו מכל אזור השרון,
המנצלים את זמנם מכסימלית
בנק. חן בה הם יכולים לרכוש
חולצות אקסלוסיביות ואורגי-
נליות, תיקים ותכשיטי זהב,
יופי כמובן, או איפור חינם
מהחברות הקוסמטיות המעולות.
כדאי להכיר את נק• חן שכשמה
כן היא׳ משווה לכפר־שמריהו
ברח׳ הזורע ,1טל.930669 .
אכן מקום ליפים במקום יפה
שהמחירים בו נמוכים ולא תואמים
לרמה המיקצועית הגבוהה
ולשירות הטוב הניתן ללקוח.

מורנו ״מוצרי מיוחדים לכן חוג לקוחותי כזה־־

אופנת ״מורנו״ בע״מ׳ חשמונאים
91 פינת קרליבך ת״א,
טל• .269505 ,259943
מסקרן לא? הרי איזה בעל עסק
יסווג את חוג לקוחותיו, ובכן...
״מורנו״ הינו יצרן אופנה ישראלי
ויבואו אופנה מלונדון.

ש״.ש ...הסוד הבוהמי ״תה־וסימפטית

בתחילה, דיברו עליו בחדרי
חדרים אותם אגואיסטים שרצו
לשמור אותו לעצמם. לאחר
מכן, דובר בו רק בחברה הבוהמית,
שכידוע שומרת לעצמה
מקומות כאלה. עד ששימעו
הגיע גם אלי.
אותו סוד שכה נשמר, אותו
מקום שכל-כך דובר בו, הוא
בית התה של הסימפטיה ״תה־וסימפטיה״.
מיד
תשאלו מה כל-כך מייוחד
בו? ובכן.
ערב אחד לאחר שיצאנו גרי
ואני (גרי זה חברי החדש)
מקולנוע ״פאר״ אמר לי גרי
שהוא לוקח אותי למקום מיוחד
במינו. ובכן חצינו את ה כביש
ומול ק. פאר נכנסנו
ל״תה־וסימפטיה״ שברח׳ יר מיהו
— ,52 כבר בכניסה ידעתי
שאכן זהו מקום מיוחד במינו
גרי צדק!
האווירה היתד, כה אינטימית
וחמה, הקירות מכוסים בשטיחים
יפהפיים ובציורי ראשים
משונים, מוסיקת הרקע היתד,
תואמת לאווירה להפליא,

נקודת חן מיוחדת במינה קיימת
לכפר־שמריהו.
ציפור קטנה לחשה לי שקיים
מכון קוסמטי המרכז כמה ענפים
בשטח הקוסמטיקה. סקרנותי
גברה על לחץ הזמן ומאחר
ודבר כזה טרם חיברתי בארץ,
החלטתי לראות במה דברים
אמורים.
הגעתי לרח׳ הזורע 1בכפר-
שמריהו לנקודת חן ושם התקבלתי
באדיבות ע״י הגברת
טובה לוריא, צעירה, המנהלת
את המכון להפליא ומחזיקה
צוות עובדים מעולה ובעל ניסיון.
לשאלתי, נעניתי שנקודת
חן אומנם מרכזת כמה ענפי
קוסמטיקה כמו: טיפול
פנים (לנשים וגברים) ,מספרה
(לנשים וגברים) ,ניקוב חורים
בתנוך האוזן בשיטה חדשנית
ללא כאבים וללא טיפת דם,
הוצאת שיער בעזרת מכשיר
דפילטרון בקלות וללא כאבים,
פדיקיור, מסג׳ גוף, הרזיה והחידוש,
האחרון, הרכבת ציפור־

הרגשתי רפוייה מהמתח של כל
היום, זה המקום שגרי ידע כל־כך
להתאים למצב הרוח שלי.
התיישבנו סביב שולחן נמוך
והיינו קרובים אחד לשני, לאחר
כמה דקות התיישבה לידינו
צעירה שהתברר שהיא חלק
מהמקום ובאה לקחת הזמנה.
ציפי (הצעירה) שהיתה מאד
סימפטית, מקסימה בהופעתה
ואדיבה, הגישה לנו תפריט ש הכיל
החל מתה בטעמים שונים
ובלינצ׳ס מגרים עד ליינות
וקוטיילים נהדרים.
רציתי להזמין הכל (היה לי
מצב רוח מצויין) אך הדייאטה.
הזמנתי בליגצ׳ם גבינה, ותה
אננס. נו ! איך לדעתכם זה היה?
״אכן״ חשבתי לעצמי ,״כדאי
לשמור מקום סימפטי זה בסוד״,
״עכשיו גם לי ברור למה דובר
בו בחדרי חדרים״ .החלטתי
לספר זאת רק לחוג מצומצם
ממכרי והרי הנה אתם.
ש ...אגלה לכם עוד סוד? כל
יום חמישי מתקיים שם ערב
עם להקת ג׳אז, משהו משגע !

עדי

עיסוקו הוא ביגוד אקסלוסיבי.
״מורנו״ מספק את מוצריו אך
ורק לבוטיקים האקסלוסיביים
ביותר בארץ, ומכאן שגם לקוחותיו
נימנים על השיכבה הבינונית
ומעלה, אלה שאיכפת
להם מטיב המוצר ומקוריותו.
את מר מורנו, או בכינויו ״מוטי״
,פגשתי במשרדו החדש
שברח׳ החשמונאים ,91 פינת
קרליבך בתל־אביב•
ההפתעה מצפה למבקר כבר
בכניסה למשרדו של מוטי מורנו.
משרד
מהודר ויפה שקירותיו
מכוסים רישומים מרשימים פרי
יצירתו העצמית של מוטי.
מאחורי השולחן ישוב מוטי,
בחור צעיר, רציני ואדיב, בעל
חוש אומנותי מפותח שבוודאי
הוא המנחה אותו בעיצוב האופנה
המיוחד לו, וברכש המוצלח
שלו בלונדון.
כאמור מורנו הינו גם יבואן
אופנה. בחור צעיר זה מייצג

בלעדית בארץ שישה בתי חרושת
מהידועים ביותר בלונדון,
מרשים לאן
ובכן לאחר חיטוט סקרני במוצרי
היבוא שלו, מצאתי הצדקה
לשם היוקרתי שרכש ״מורנו״,
שכן מצאתי בין מוצריו בגדים
כל כך יפים שלא עמדתי בפיתוי
וקניתי שתי שמלות שדוג מתו
טרם ראיתי אף בתצוגות
האופנה היוקרתיות ביותר.
מה עוד אפשר לומר על מורנו?
הרבה מאד.
בסיבוב שערכתי בחנויות מורנו
נתקלתי בתופעה מעניינת שמוצרי
מורנו לא נמצאים בכמויות
גדולות. לשאלתי נעניתי
שמוצרים אלה הינם אקסקלוסיביים
וכידוע אינם מיוצרים
בכמויות. כמו כן הדרישה
גבוהה יותר מההספק, לכן קשה
להשיגם. מזאת למדתי שאיכותם
ורמתם האופנתית של מוצרי
מורנו מעולים וזו סיבה
מספקת שאחפשם.

תן לשמש
ל עבוד ב שביל ך
זוהי סיסמתו של יגאל בוכנר
מבעלי תרמדסאן (יצחק־שדה
20 פינת המסגר) יצרני דודי
שמש וחשמל. אכן, יגאל (10
שנים במקצוע) שרכש אח הידע
המקצועי שלו בנושאי דודי
שמש וחשמל בטכניון, מייצר
דודי שמש וקולטים סלקטיביים
בעלי כושר קליטה מעולה.
בתרמו
סאן עומד לרשותו צוות
מעולה ואחראי בעל ותק של 12
שנים ואולי זו הסיבה שעבודתם
ידועה בטיבה בכל אזור
המרכז.
בדבר ייעוץ? אין בעיות, ביקור
של מומחה טכנאי מטעם
׳תרמדסאן הינו חינם וללא כל
התחייבות.
השירות מהימן לכל אורך הדרך
ואליו מצורפת תעודת אח ריות
למשך 8שנים מלאה ללא
שום ספיחים החלים על הקונה.
תרמו־סאן, יצחק שדה 20
פינת המסגר, טל׳ .36306

אין כמו אולם ד,״נוצץ״ לחוג
בו את שמחותיכם.
האווירה הנעימה והסוחפת
ומטעמי הגריל המשובחים
והכשרים למהדרין הם המבדילים
את אולם ה״נוצץ״ מיתר
האולמות.
אולם ד,״נוצץ״ הופך כל ברית
מילה ושמחה לאירוע בלתי נשכח.
האדיבות
והיחס האישי אך מוסיפים
לכך שאת השמחה הבאה
נחוג באולם ה״נוצץ״.
ה״נוצץ״ רח׳ המסגר ,49 טל.

.31179

מכתבים
מ ר כז צ לי ל ה! בי עו ת
75ק״ מ דרומית ל אי ל ת על חוף ים סוף

מודיע על תאריכי פתיחה

. 25.9 , 28.8 , 24.7 , 26.6
פרטים והזמנות: מרכז צלילה נגיעות, דואר אילת
טלפון.059-6191 - 059-3667 :

(המשך מעמוד )8
לא מאמין שהערבים רוצים בשלום. אתם
הפרזחם בהגנה על הערבים ועל עמדותיהם,
וכדאי לבם לשנות את הקו אם ברצונכם
להצליח יותר.
כדאי לזכור, שיחסית למצבם של היהודים
בארצות־ערב, הרי הערבים בישראל
חיים ממש בגן־עדן. עבודה מעל הראש,
ביטוח לאומי, זכויות אזרחיות ועוד ועוד.
אילו יהודי היה מעז להפגין במדינה
ערבית, היו מכניסים אותו ואת סישפחתו
מייד לבית־סוהר, מחרימים את רכושו
ואולי אף הורגים אותו בחשאי. השבויים
שבילו בארצות־ערב יבולים להעיד שלערבים
אצלנו אין מה להתלונן, אפילו לא
בביודהסוהר.
משה רנרט, חיפה

ייגאל פץ־פאפן
מאמריו של אורי אבנרי על ״ימי ויי&אר
האחרונים״ (העולם הזה )2074ו.מהסכה
בקרודרכבת״ (העולם הזה )2075 היו
מלאכת־מחשבת של כתיבה בין השורות.
המסקנה העיקרית שלו — שהליברלים
בגרמניה ובאיטליה ביצעו, מרוב פחדנות
וקוצר־ראייד — ,פשע היסטורי, מעוררת
למחשבה. אני מציע שהמערכת ׳תשלח

ביום 30.5.77 קראתי בעיתון הצופה
ידיעה וגיליתי .,להפתעתי, כי נוסף על
הכותרת הצינית בראשה :״עיריית תל־אביב
ממשיכה בביזבוז כספי-ציבור, פסל
אישה יוצב מול חוף־הים,״ גם את החידלון
הציבורי.
הדברים אמורים בגוף הידיעה :״הציבור
הפך את פסל השלום המוצב באחד מגני
העיר לבית-שימוש ציבורי פסל שהוצב
בכיכר השוטר, נותץ ביום המחרת.״ כאמור,
את צרות־האופק של עורכי העיתון הצופה
ושל חלק מקוראיו, ניתן לייחס לרקע
המנוון המאפיין את השקפת־עולמם, כנראה
עקב ראיית הדת בצורה מעוותת. ברם,
את התנהגותם של אותם מנתצים ומשתינים
למיניהם בקרב הציבור, אין אני מסוגל
להבין כלל.
מכל מקום, נראה כי עקב המהפך הפוליטי
שפקד אותנו, אנו עומדים כיום גם
לפני שילטון כפייתי המדכא אמנות, שילטון
שיעודד קרוב לוודאי אותם מנתצי האמנות,
המשמשת עבורם גם כבתי־שימוש.
יגאל נמיר, גיבעתיים

הקולות חעודפוים
אולי סוף־סוף תלמדו את הלקח, שלא
כדאי לעמול ולהתאמץ עבור הערבים
הישראליים, שאתם מכנים אותם בשם
פלסטינים ז תוצאות הבחירות ברחוב הערבי
מדברות בעד עצמן. הליכוד, הקובע
כי זכותו של עם ישראל על ארץ־ישראל
היא זכות נצחית, קיבל קולות של ערבים
פי־ארבעה מאשר מחנה של״י, הנאבק
לזכויותיהם של ערביי פלסטין.
המפד״ל, הנוקטת למעשה מדיניות של
גוש־אמונים, שאותה אתם מכנים מדיניות-
נישול׳ קיבלה אף היא פי־ארבעה קולות
מכם. אפילו הרב כהנא קיבל עשרות קולות
של מצביעים ערבים. אז אם הערבים
בעצמם אינם רוצים בזכויותיהם הלאומיות,
למה אתם צריכים להכריח אותם לקבל
אותן?
יוסף מעיין, טבריה
האם תוצאות ההצבעה בין ערביי ישראל
בבחירות לכנסת התשיעית לא שיכנעו
אתכם שכל דיעותינם ומאבקיכס בעניין
הערבי מוטעים מיסודם?

גןה שבוע
הגרלת הפיס
סך הפרסים

4 .8מי ליון ל י׳

עתיד האמגווז

פרס ראשו!
750.000 לי״

בניטו מוסוייני
אהדת בית״ר

אנחנו נחסל, את
כמה פעמים ני סי ת להפטר מהז ׳ וקים ולא
הצלחת? לאחר חי טוי שלנו, אנו מחס לי םאת
הז׳וקי םוהחרקיםואת מקבל ת תעודת
א ח ריו ת לשנה.
מודיעין 18ר״ג, טל5 .־6־ • 790114 אילת, טל 3012 .־.059
היתר משרד הבריאות .21 :רש׳ עסק 181/75

מ 1רלד.

ארומור

הטפטים המעוצכים כיצירת אומנות

צפוי דלתות וקירות

העתקים של המאמרים האלה לכל חברי
המוסדות של ד״ש והמיסלגח הליברלית
בליכוד.
ד׳׳ר א.ש ,.תל־אביב
בשעה שקראתי את המאמרים של אבנרי
עשיתי אוטומטית השוואות, וניסיתי לשבץ
את האנשים. הנה כמה דוגמאות: ייגאל
ידין — סראנץ פודפאפן׳ סגן ראש-
הממשלה ב״קואליציה הלאומית״ :יצחק
רבין — אורלאנדו, ראש־ממשלת איטליה :
משה דיין — הבאתן קונסטאנטין פון-
נוידאט, שר־החוץ (להבדיל) :עזר וייצמן
— ורנד פון־בלומברג, שר־הביטחון.
חיים כרמן, ירושלים
אני בהחלט מתנגד לכל השוואה עם
גרמניה, ביגלל העניין היהודי. אבל יש
הרבה היגיון בהשוואה עם איטליה. ידוע
שהרוויזיוניסטים גילו תמיד אהדה למוסד
ליני ולאיטליה — לפחות עד שמוסוליני
התחבר עם היטלר ואימץ לעצמו את תורת־הגזע.
בנימין
אכידן, תל-אביב
מחשבה מעניינת: מה היה קורה לולא
נכנס בניטו מוסוליני למילחמת־העולם
השנייה לצד הגרמנים, ואילו שמר על
נייטרליות? בוודאי היה מצטרף ברגע
האחרון לחזית בנות־הברית ומכריז מילחמה
על גרמניה, וכיום היה אחד המדינאים
המכובדים באירופה, אילו נשאר בחיים.
לכל היותר היה קורה לו מה שקרה
לפראנקו בספרד.
אריה גולדנברג, רמת־גן
• תמונתו של מוסוליני בשעת נאום —
ראה גלופה.

ובאשר לתלונת הרשימה הערבית י״ם,
שרשימת אמת סידרה אותה בהסכם־
העודפים והכניסה בזכותה עוד מנדט
לכניסת — הרי נציגי רשימות המיעוטים
הקשורות למערך תמכו והצביעו בעד חוק
באדר-עופר, שבגללו הפסידו עתה מנדט,
אז מה להם כי ילינו?
אהרון שושני, פתח־תקווה

הערה מאירה
אנו, שני מורי-דרך, רוצים להגיב על
הכתבה ״שביל הזהב של מורי־הדרך״
(העולם הזה ,)2073 שכן אנו ותיקים ב־מיקצוע
ויודעים היטב מה מתרחש בו.
בכל העולם נהוג שמורי-דרך מקבלים
עמלה. זה לא פטנט ישראלי מקורי. גם
לתיירים נוח שלא להחליף את כספם בבתי-
המלון, ביגלל התעריפים הנמוכים! .חוץ
מזה, מישהו היטעה אתכם. אבו־מוטא
דווקא משלם אחוזים למורי-הדרך. הוא
משלם שלושים אחוזים, וזו הסיבה שלא
נכנסים אליו.
נכון שיש מדריכים שמגזימים בגביית
אחוזים ובמכירת שקופיות ובהחלפת כספים
לתיירים תוך כדי הטיול, אבל הם לא
הרוב, למרות שהם מקלקלים את אשר
אנחנו בונים לקידום התיירות.
בני גפן ודויד לוי, חיפה
העולם הזה 2075

הפ&וטות, ולעומת זאת קל לד כל־כך
להתיישב מול מכונת־הכתיבה ולה־שסיץ
בדפוס?
אם תחשוב קצת, אולי יתברר לך
•ששיטת־עבודה כזאת עלולה להכשיל את

שירות הבנות — מכובד :
כאב. ששלוש מבנותיו שירתו בצה״ל
בעבר ובת רביעית משרתת בו כיום. אני
בוש ונכלם על הסחר־מכר שנעשה בשאלת
גיוס הבנות בין השותפים הקואליציוניים
החדשים, מח״ל ואגודת־ישראל. עצם העובדה
שאנשי הליכוד מכירים כיום, כביכול,
בכך שצריך לעשות הקלות בגיוס
בנות דתיות, ומקבלים את טיעוני אגודת־ישראל,
נותן הכשר לטענות שהשמיעו
אנשי אגודת־ישראל כל השנים נגד הגיוס.
והרי טענתם העיקרית של אנישי אגודת-
ישראל לא היתר. שאין המדינה זקוקה
לשירות בנותיה, אלא ששירות הבנות בצד
החיילים בצבא הוא משחית ומסוכן לכבודן
של בנות אלה. אנשי האגודה השתמשו,
למעשה, נגד הבנות הנדשרתות בצה״ל
במילים חריפות הרבה יותר, שאינני מעז
להעלותן על הכתב כדי שלא לפגוע בכל
החיילות ששירתו בצה״ל ובתוכן גם בנותי.
קבלת טיעוני האגודה, פירושה הצדקת
טענתה ששירות בנות בצה״ל יש ביו כדי
לחלל את כנו ח של בנות אלה. מוזר
שדווקא מיפלגה כמו ד״ש. שיש בה כל־כך
הרבה אנשי־ביטחון וגנראלים־לשעבר, היא
שנותנת גושפנקה לטיעון פסול ומבייש כזה.
א.חי, נתניה

עליזות האביר זיק
אני מנחש כי מאחרי התואר ״מר א.ס״
עורכו של מדור הספרים החדשים בעיתון
הערב י.א.״ מסתתרת אישיותו הצנועה של
החתום מטה. שאותה הואיל ח.מ( .או אולי
נוותר על ההברקה: פישוט, ,חנוך מרמרי)

״היא רוצה להתגייס לפני הקואליציה עם אגו״י״
חילול או לא 1

להזכיר בעמוד 2של עיתונכם (העולם הזה
)2075 שהתפרסם בעמוד .18
מרמרי, כשמו, מתמרמר על אי־ההצלחה
של סיפרו עלילות האביר זיק, והח״ס הוא
כנראה אחד האשמים בה ,״כנראה מתוך
חשבונות משלו.״ גם טיב החשבונות ידוע
למרמרי היטב. לא עשו אותו באצבע.
• ״א.ם. הוא גם קונקורנט למיקצוע.״
• בא בזמנו בעימות מישפטי עם אהד
המחברים.
ובכן, כבוד גדול מדי הוא לכותב השורות
האלה להיחשב כקונקורנט למיקצוע, אבל
מעולם לא בא לעימות מי-שם טי עם אף
אחד מהמחברים של הספר שמרמרי הקדיש
לו, ברוב צניעות, רק עמוד אחד בעיתון.
מרמרי מרמרי, מדוע אינך יכול להעלות
על. דעתך שום דברים פחות מרושעים ן

למשל, שהספר הגיע באיחור ניכר י למשל,
שהרשימה אודותיו נכתבה, אבל בגלל יבול
הספרים המהמם לקראת שבוע הספר, היא
מונחת וממתינה בדפוס (לא לבדה, חלילה)
— מקום שבו לכותב שורות אלה אין
שום שליטה על המתרחש? למשל׳ שיש
אנשים בעולם המשתדלים (וגם קצת מצליחים)
שלא לנצל כל הזדמנות לניהול חשבונות
אישיים, ובייחוד במקרים •שבהם
אין להם חשבונות אי״שיים?
ועוד משהו, מרמרי. אם אותה רשימה
היתה כל-כך חשובה בעיניך (בחיי, שלא
העליתי על דעתי כזאת) — מדוע לא עלה
על דעתך להרים טלפון ולברר: אולי
הספר לא הגיע? אולי השליח גנב אותו
בדרכו מהדואר? אולי קרה משהו אחר?
מדוע קשה לד כל־כד לבדר את העובדות
סלע לברר מי אשם
הרעיונות היפים והצודקים ביותר, וגם את
הספרים שמחברים בעלי הרעיונות היפים
והצודקים.
אדרי סלע, תל־אביב
• אורי סלע, לשעבר מעורכי העולם
הזה, הוא כיום כותב המדור ממכבש הדפוס
בצהרון ידיעות אחרונות.
נופש באוסטריה
המקסימה

החל מ $ 9.00 -ליום, כולל ץ וירוח מלץ ן
צא לחופשה רומנטית ליד אגמי, יערות
ונהרות באוסטריה המקסימה,
במחירים שהם הזולים ביותר כיום באירופה.
01111111 ) 1611 ,

0301 ) 611110^ 3111 061801161 1011)1866 ,
1131118311 3111£(3011816111,
]^ 31*132611 1\ 1611), 111181,\ ¥3£1 *3111.
אוסטריה-פינת חמד אירופית שבה הקצבת מטבט
החוי !-שלכם שווה יותר ומאפשרת לכם בילוי נפלא.
חוברת מפורטת להשיג אצל סוכני הנסיעות
או במשרדי נתיבי אויר אוסטריים,
רחיטרומפלדור,12 טל 53535 .־ 03 תל-אביב

8 /4 /\/ז 8ט 4
ה 11ו לוז

הזה 75ח?

נציגות משרד התיירות האוסטרי

41י ^0 //
באיסתא חושבים עליך.
ה ס טודנ ט.
כל מה שמציעים
מותאם לגילך לחלומותיך ובעיקר לכיסך

ב אי סתא
רק אחד מבני הזוג
צריך להיות
ס טודנט.
כדי ששניהם
יטוסו ביחד. ובמחירי סטודנטים.

הסימן שאת צעירים ־
הוא גם הס עון ש ל הג\>ול>בו שלנו.
טיולי

אי סתא ־ או קי ר טו ר ס באירופה. בסימן ג ׳י נס ומצב־רוח.

לב חיר תכ ם — קבוצות לשביעיות־שמיניות, קבוצות מיו ח דו ת לצעירים וקבוצות
ל ס טו דנ טי םואקדמ אי ם, ו ל כו ל ם מבחר מגוון של ת אריכים. הזדרזו להרשם.

איסתא

תל אביב -רח׳ בן־יהודה 8109פ, ש ד בן־גוריון) טל 64/5:ו • 247 ירושלים־ רח׳ אלישר ( 5ט־י קפה אלסקה) טל 225241 :
חיפה־בית הקרנות רח׳ הרצל(חדר )245 טל 39:ו669

הזה 2076

מ׳ א מד שהוא
פא ש־סט?
ובבן, יש לנו ממשלה חדשה, מיפלגה חדשה בשיל-
טון ומנהיג חדש. אורי אבנרי מציין בפל הזדמנות שמר
בגין אינו פאשיסט. ניתן למנחם בגין את האשראי,
ונניח שהוא אינו פאשיסט.
כאילו על״מנת להוכיח את ה״אמת״ של אורי
אבנרי, בא שידור של ״כאן ישראל״ (השידורים בעיברית
לחוץ־לארץ של שידורי־ישראל) ,ופיזר את הספיקות.
באחד השידורים נכלל ראיון עם חבר־הכנסת מטעם
הליכוד אמנון לין, שבו נאמרו דברים מעניינים מאד.
אמנון לין טען, שיש לרכז את ענייני הערבים ברשות
מרכזית אחת. הוא הוסיף ואמר לנו, שעל הממשלה
לקבוע נורמות של התנהגות, אשר הממשלה החדשה
מצפה להן מהערבים שתחת שילטונה. במילים אחרות,
אם הערבי חולד בתלם יש ללטף אותו, אן אם הוא
מרים את ראשו אוי לו.
אמנון לין מבחין, בדבריו, בין אלמנטים שליליים
(כלומר פטריוטים ערבים) /לבין אלמנטים חיוביים,
או לפי הגדרתו: ערבים המוכנים לחיות במדינת״ישראל
ולחועפתח במיסגרת הנכונה (כלומר, קוויזלינגים ערבים).
אין בליבי שמץ של ספק שמר לין יודע על מה הוא
מדבר.
לנגד עיני עולה גלריה שלמה של דמויות מן ההיסטוריה
חלא״כל״כד רחוקה — פטן, פאבליץ׳ וחלינקה
(שני האחרונים חיו מפקדי הפאשיסטים ביוגוסלביה
ובסלובקיה בזמן הכיבוש הנאצי) .אנחנו גם זוכרים מה
היה סופם של משתפי״הפעולה עם הכובשים הזרים.
אומנם אצל מר לין (כפי שמשתמע מדבריו) ,כל ערבי
הוא אדם נחות, ולכן לא כדאי לנו לטרוח לחסל אותו.
בני־עמו כבר יחסלו אותו כבוגד.
מר בגין עצמו אולי אינו פאשיסט, אבל במיפלגתו
יש בוודאי אנשים בעלי נטיות פאשיסטיות ברורות.

קראתי מישאל שערכתם (״העולם הזה״ )2073 על

מזעזע לחשוב בכמה דם ודמעות יעלה חשבון־הדולרים
הזה למדינה.
באחד מהשידורים של ״כאן ישראל״ ,נתן לנו משה
דיין להבין שבל תנועות־המחאה ״אינן מזיזות״ לו. גם
ההורים השכולים של מילחמת יום־הכיפורים, לדבריו,
אינם רואים את אחריותו למחדל בצורה אובייקטיבית,
ועובדה, ועדת-אגרנט החליטה שהוא אינו אשם. אלא
מי אשם 1לא אתפלא אם דויד אלעזר מתהפך בקיברו
למישמע חוצפתו התהומית של האיש.
אני מבין את מנחם בגין. הוא יודע היטב עד כמה
אינו פופולארי בעולם, ולעומתו דיין, המזוהה עם הגש רים
הפתוחים ומישטר״הביבוש הליברלי, נראה כשה
תמים.
עוד נמסר לנו, שאריאל שרון ימונה בשר-
מודיעין בממשלת הליכוד. מישרדו יטפל גם בלוחמה
בטרור ובערביי השטחים. אני מציע לצרף למישרדו גם
את המישטרה, את מישמר״חגבול ואת בל זרועות הביטחון
הפנימי. אז נחיה ממש במו כל המישטרים שאותם
אנו מגנים בלפי חוץ.

ח״כ אמנון לין
זהותו של בגין בין אלה שהעלו אותו לשילטון. כל
אחד מבוחריו של בגין ראה בו משהו אחר. אנשים
חסרי דירות ראו בו מסדר דירות, ראו בו משליט סדר,
פרטיזן יוגוסלבי וקצין ב״הגנה״ ומה לא. ממש מזעזע
לחשוב למה הביא המערך, אם אנשים — מתוך חוסר־ידיעה
ובורות גמורה — בחרו בליכוד.
לפי עניות דעתי, גדול ראשי הממשלות שהיו לישראל,
חוץ מדויד בן־גוריון, היה יצחק רביו. למרות סלידתי
מגנרלים בפוליטיקה, ראיתי במר רבין דמות אחרת.
במעמקי ליבי קראתי לו ״הגנרל שלמד לחשוב״ .אבל
מישהו החליט לפוצץ את עניין הדולרים של לאה רביו.

חרדת הדחוקים מבי ת

אולי לנו, היושבים אלפי קילומטרים מן הבית,
נראים הדברים אחרת. אולי קל לבקר ממרחק. אבל
החרדה בליבגו אינה קטנה יותר מאשר החרדה של
אותם ישראלים שגורלה של המדינה יקר להם, והיושבים
בארץ. היהדות האמריקאית, שממנה חולבים את
מיליוני הדולרים, לא קיבלה בשימחה את תוצאות
הבחירות בישראל. גם להם אסור לתת לתהליך הזה
להתפתח. אסור לתת ללאומנות הצרופה לדהור ולהביא
את המדינה אל חמילחמה, אשר כימעט אין ספק
שתהיה האחרונה במילחמות האנושות. מדוע תקף׳ רצון
ההתאבדות את הציבור הישראלי ן
כל שוחרי חשלום בישראל חייבים להראות לציבור
דרך אחרת, דרך של חיים ושל שלום. ברור שאין בכוחו
של איש לשנות את תוצאות הבחירות, בשם שאין לתקן
מיידית תוצאות של רעידת״אדמה. אבל דבר אחד ברור :
במשך ארבע השנים הבאות, חובה לנסות ולחנך את
הציבור למען לא יחזור על עצמו האסון של ה־17

במאי.

יוחנן אדלר .

.חשבםה 1ח

ב־ 30 בינואר 1933 צעדו המונים משולהבים בחוצות
ברלין, כשהם נושאים לפידי־אש. האש שהודלקה לפני
ארבעים־וחמש שנים ברחובות הבירה הגרמנית, הסתיימה
בלהבות שבהן עלתה ברלין והפכה לתל־חורבות ב־30
באפריל , 1945 היום שבו האיש שחזה את אלף שנות
הרייך הגרמני הגדול הסיק את מסקנותיו האחרונות,
והתאבד בבונקר שלו, ב״מצדה״ של התנועה הנאצית.
גם המיעוט הקנאי שסחף את העם למרד חסר-
התועלת נגד רומי, והנושא על מצפונו את חורבן בית
שני וגלות עם ישראל, הסיק מסקנות וסיים במצדה
בהתאבדות כללית, הגם שספק אם עונש זה שהטיל
על עצמו יש בו כדי לכפר, ולו במעט, על חטא חורבן
ירושלים.
לא במיקרה הזכיר בגין, בנאום־הניצחון שלו, את
שנת 1931 ואת הקונגרס הציוני ה״ .17 זו היתה נקודת-
המוצא למה שהתרחש ב־ 17 במאי . 1977 התנועה
הפאשיסטית שצצה במיזרח״אירופה אצל עמים קטנים
ומדוכאים, בשנות העשרים והשלושים בהונגריה, רומניה,
סלובקיה ופולין, מצאה את התנועה המקבילה
לה גם בעם היהודי.

ככל שהיה העם קטן יותר ומדוכא יותר, כן טיפח
את חזון עברו כדי להימלט משיפלות ימי ההווה. החולצות
החומות, חזון המלכות, הדר בית דויד, שליחות
הגזע היהודי, מיצעדי החולצות החומות של ברית
בית״ר, דבר המנהיג, הבוז לקטנות ולפשרות, הטענות
נגד ה״תבוסנים יפי הנפש״ ,כל אלה אינם שונים מן
המיתוס של ״תוקעי הסכין בגב בנובמבר 1918״ (מפלת
גרמניה במילחמת־העולם הראשונה).
זהו העיוורון וההתעלמות מהצדק של האחר, תוך
הדגשה בלתי״פוסקת של העוול שנעשה לבני עמנו. זהו
טיפוח וניפוח זכויותיו של העם והאני הקולקטיבי שלו,
כנגד שלילת כל זכות של ״האוייב״ .כל אלה הן זמירות
ישנות, שנוצרו בשנות השלושים שבהן צמחה תנועת
בית״ר, החוגגת חיום את ניצחונה הפוליטי הגדול ביותר.
ב״שיחות השולחן של היטלר״ מצטט ד״ר ה. פיקר
את ה״שף״ (במונח זה מכונה היטלר בסיפרו) :״ככל
שהעם המתנחל במיזרח מרבה לשפוך את דמו וזיעתו,
כן יפחת רצונו לוותר על שיטחי ההתנחלות. המתנחל
הגרמני יקים שם בתים יפים לתפארת, יסלול כבישים
ויפריח גנים. לתת״אנשים החיים שם כיום, אין שמץ

חשבם הז ה
ה ח תו ל הפודיט
פעם אחת, במדינה שכולנו מכירים אותה קצת יותר
מדי טוב, זכה מנהיג של מדיניות ה״אף שעל״ בבחירות
...ואיבד את ראשו. ידידים מחו״ל התקבצו סביב
מיטת חוליו .״מנחם,״ חם אמרו לו ,״מנחם, נשיאנו
לא יכול להיות יותר מאוכזב.״
״הגוי הזה ז״ שאל מנחם ,״הגוי השיבו ידידיו.
״אנא, אל תשכח כי הוא זה שמספק לנו את כל הדולא-
רים שלנו, כל הנשק, שלא לדבר על הקול הידידותי
היחידי שהוא מעניק לנו בקונצרט האומות.״
מנחם צילצל בפעמון, וביקש מהאחות שתביא לו
כמה גלולות אספירין. כשחסתלקו הידידים מחו״ל הוא
אמר לעזר, יועצו הנאמן והמסור :״אני ידוע כאחרון
האנשים הישרים, השומר על דיברתו.״ ״וגם קנאי,״
החניף לו עזר, שקרא ספר שנכתב בידי איטלקי קדמון
בשם מאקיאבלי.
עזר חשב והציע :״מה דעתך להציב מנהיג של
מיפלגת העבודה, אותה דפקנו בבחירות האחרונות,
לתפקיד שר־החוץ מנחם הציע לעזר גלולת אספירין
והצביע לעבר ראשו.
״אם נצליח עם מדיניות האף־שעל שלנו, זאת תהיה
תהילת הנצח שלך,״ קד עזר קידה עמוקה .״אבל מה
יהיה אם לא נצליח שאל מנחם. עזר חייך חיוך של

ניצחון :״אז נוכל תמיד להאשים בכישלון את שר-
החוץ שלנו, הנוכל הבוגד.״
״יפה, אבל היכן תמצא בוגד כזה ז״ פיקפק מנחם.
מבלי לומר מילה נוספת לריק הרים עזר את אפרכסת
הטלפון :״שמע, משה כאשר הניח עזר את השפופרת
הוא שפע חיוכים. שני הגברים לחצו ידיים, חיבקו איש
את רעהו ודמעות של שיטחה זלגו מעיניהם הנאמנות.
אילולא היה מנחם רתוק למיטתו, ייתכן שהיו יוצאים
בריקוד הורה מסביב לה.
מצידו השני של הקו לחץ משה את ידי רעייתו. הם
חיבקו זה את זה, ניגבו דמעות מלחייהם .״אם רק
אצליח במדיניות חאף־שעל התפלל משה .״בוודאי
שתצליח,״ אמרה לו רחל ,״אתה, עם הקשרים שלך,
הכאריזמה והסכס-אפיל.״

״אבל מה יהיה אם אכשל שאל משה.
הוא עצמו מצא את התשובה :״אם אכשל, אוכל
תמיד לחזור אל חברי ממיפלגת העבודה ולומר להם :
תראה יצחק, תראה שמעון, הסתכנתי עד כדי להיות
מכונה זונה בפי כל המדינה. קיבלתי את ההצעה לנסות
לממש את מצע מיפלגתנו: שטחים תמורת שלום. מה
שעשיתי היה רק הקרבה עצמית.״
כך שאם אתם סבורים שזיהיתם את המדינה שבה
מדובר ...האם הבחנתם גם בכך שרוב הפוליטיקאים של
אותה מדינה נופלים ובכל מיקרה, על ארבעת רגליהם ז

של מושג מה מסוגל הלוחם והמתנחל הגרמני לעשות•״״
קיימת סיפרות משווה, אך רק מעטים עוסקים
בעיתונאות משווה. מי שקרא את ״מעריב״ בימים הראשונים
אחרי הבחירות, וראה את הכותרות הצוהלות,
אינו יכול שלא לזכור את גיליונות ה״פאלקישאר
ביאובאכטר״ אחרי ה־ 30 בינואר .1933
מה שכתב בסערת״רוח, בשכל עצמותיו אומרות
חדווה, משה שמיר, הקדים וכתב גבלס, עורך ה״פאלקישר
ביאובאבטר״ ,בבר אז. אינך צריך אלא לשנות מילה
פה ומילה שם. הרות הינה אותה רוח, הסימון בשני
המיקרים זהה לחלוטין.
חייב אדם להיות חסר בל הבנה בתהליכים פוליטיים,
בדי שלא לראות איזה שירות עצום עלול בגין
לעשות להעמקת האחיזה הסובייטית במיזרח־התיכון.
מגיע לו, ללא ספק, אות־לנין, על תרומתו להשלטת
הצבע האדום הלוהט באיזורנו.
היהודים הם עם פיקח. הסובייטים במוסקווה פיקחים
לא פחות, וערמומיים אף יותר. הם לא הזדרזו
לתקוף את בגין ואת מיפלגתו. הם יודעים איזה שירות
נאמן לטווח ארוך נותן להם יום המהפיכה הבית״רית
בישראל.

יחזקאלב 1זי.

קופנהגן

סועשקיים 1.

פתוח נימי חיל 8.30־2.00
ונו־ 400־ 800 בערב. בולל יום ג׳
בימי שישי עד 3 00

ובבזוצ״ש 7.00־ 11.00

ע קנית שטיח אצל פר,־!
מרכז בינלאומי לשמיחיסי

ארסוו־ים רוד הנשיאים 95
בוספרוס רח־ ירושלים 2
ב ח־ ים דוו הנשיאים 53
ויה־ם אויס רוז׳ הנשיאים 43
פאלם־ביע רח־ הנשיאים ו4
פנורמה רת הנשיאים 51
הלן אונטרינפאו־אם רילו 1וח־ הנשיאים
מוטמן השייט נת-ים

חדר זוגי׳ במלון.
רחיצה בחוף הריבירה או בבריכה.
בלוי ערב, רקודים ומופע בידור על שפת
הבריכה במלון פאן אמיילדן, בת־ים.
יום שבת

ארוחת בקר במלון.

שייט בלתי נשכח במפרשית לאורך החוף
בלווי מדריך.
כניסה לקאגטרי כמלון פאן אמריקן בבת-ים
לרשות ה אור חי ם עומדים מגרשי טניס ס אונ ה
ובימי חול) ובריכת שחיה ברמה בנלאומית.
ביקור במוזיאון בית ריבק ובניוזאון העירוני
וסיור חופשי בעיר.

ולסיום פוסטר מרהיב של העיר בת-ים מ תנ ת לשכת הת׳
בקשר לפרטים נוספים על המבצע פרץ שקלים בת-ים טל,
יש אפשרות לבחור את תאריך סוף השבוע לפי מחיות הלדווח

114

העולם הזה 2076

מחבבת התרבות

שרת לו
ארצי!
** הומות ה־ 17 כמאי - 1977
* ) תאריך שכבר נבנם להיסטוריד. ה־י
עיברית

מת המישטר ששלט ביישוב מאז ,1931
ובמדינה מאז הקמתה, מתה ״הרפובליקה
הישראלית הראשונה״.
מתה ״תנועת העבודה ההיסטורית׳ /על
ערכיה ותבניותיה הפוליטיות — התנועה
המפוארת שהגיעה ארצה עם העלייה השנייה
בראשית המאה ,״הציונות הסוציאליסטית״
,״ארץ־ישראל העובדת״ ,מפא״י
בגילגוליה השונים.
מתה ההגמוניה של ;״היישוב הוותיק״.
״ישראל השנייה״ היא שקבעה את דמות

לוותר עדיה. די לציין כי כד שלושת
האישים הגככדים האלה אינם
תואמים את ה״סטריאוטיפ ״הישראלי״
,״הצברי״.

סיגנונו של אדם מתבטא באלף ואחד
סממנים — הדימוי העצמי שלו, הגיבורים
שהוא מחקה ביודעין או שלא־ביודעין,
לבושו, חתד־דיבורו, ואפילו תנועות־גוסו.
סיגנונו של מנחם בגין (שלא לדבר
על סיגנונם שלי שני האדונים האחרים
שהוזכרו) רחוק מאד מן הסיגנון שאנו
רגילים להגדירו נ״ישראלי״ .אם אפ-שר
לדבר על ״היפוכו של סיגנון״ ,הרי בגין
מייצג את היפוכו של הסיגנון ה״צברי״.

מסביב ״הו הסער: פלמ״חניק מחיות הנגב י
אני מאמין כי אותה תרבות חדשה
מתה סופית כ־ 17 כמאי ,1977
אחרי גסיסה של כמה עשרות
שנים.

למכונית, תוך כדי זחילה על הכביש,
בסימון התקופה :״היי, אתה שם, מה
העניינים ז ...אני מרגיש אייזן ...שמע,
חטפתי חרבון ...אל תהיה נזה מין ...אוש,
אתה פרא־אדם ...תפסת? תחזיק חזק!...
תפסיק לזלול כמו סוס ...אין לך שכל
בשביל שלושה מילימים ...אל תעשה לי
חור בראש...״

כי הוא נוגד אותה לחלוטין.

דליה 47 אמפיתיאטרמ-ענק.
אט-אט מתכסות צלעות הגבעות כ־המוני-המוני
צעירים.

איני רוצה לומר, חלילה, ני הליכוד
הרג אותה. אני רוצה לומר ני ניצחון
הליכוד כלל לא היה אפשרי, לולא גססה
תרבות זו.

הנחתים שר ובדדיה
ך אשד אני חושב על אותו סיגנון
״ארצי־שראלי״ ,עולה לנגד עיני תמונה

מי לא היה שם? 30—40 אלף צעירים,
מתוך יישוב של 635 אלף. מבחינת האחוזים,
משהו המקביל ל־ 150 אלף צעירים

אור א בנ ר׳
החרוטה בזיכרוני כמו תחריט עתיק.

בי ש ר אל של •היום.

הפסטיבל •טל דליה, קיץ 1947 פרשנ־ שמיכות ומחצלות. ישבנו, הם־

אידיאדהיופי האזצישואל 1 :,עוה מתדיוסו*
השילטון החדש, והיא מהווה עתה את
ישראל הראשונה.
כל זה כבר אמרנו* .אבל נדמה לי כי
המהפכה עמוקה עוד יותר.

אירעה כאן מהפכה תרבותית,
הנוגעת ליסודות הווייתנו הרוחנית.

יורם
ברונובסקי היה, כמדומני, הראשון
שהצביע בכיוון הנכון. למחרת הבחירות
אמר, במאמר שעורר רוגז רב בקרב
המנצחים, כי את המהפכה מסמלים שלושה
טיפוסים גלותיים מובהקים — מנחם בגין,
ה״רב״ מאיר כהנא ושמואל פלאטו־שרון.

את הרוגז עוררה המילה ״גלותיים״
,ולא תוכן הדברים. אפשר

• ״לקראת האסון (העולם הזה ,)2072
״הנפילה״ (העולם הזה .)2073

אין זה דבר חיצוני, אם־כי יש לו ביטוי
חיצוני מובהק. הדבר הוא פנימי, והוא
נוגע לערכים רוחניים ותרבותיים יסודיים.

אודי זה פאדאדוכס, אבד האיש
המרבד עד־בלי־די על ״ארץ־ישר-
אד״ מסמל את שלילתו המוחלטת
של הסיגנון התרבותי שהראנו לו,
בנעורינו, בטרם קום המדינה ,״סיג־נון
ארצישראלי״.
אני מאמין כי אותו ״סיגנון ארצישראלי״
היה תחילתה של תרבות חדשה. אני מאמין
כי דורי היה עד לאחד התהליכים הבלתי-
מוסברים-ביו תר בחיי העמים — התהוותה
של תרבות לאומית חדשה, יש מאין,
מעשה־בריאה מופלא ומיסתורי נמו פריחתו
של פרח, כמו לידתו של אדם.

שער ה עו ל ם הז ה ,522 מיו ם .25.9.47

שכרנו טנדר ישן• ,שעמד להתפרק — תו ב בנו, ערכנו היכרויות. החלפנו בדיחות,
כך היה נדמה — בכל רגע. הוא המתין*ה שמצות, קינטורים. חיכינו לתחילת פסטי-
לנו בסימטת בית־השואבה בתל־אביב*בל-הריקודים הגדול — כשם שבני יוון
ליד אולם יאשה חפץ (שהפך, לימים*,ד,עתיקה, שנהרו מכל קצות הלאם, המתינו
קולנוע מתמיד) ,כדי לנסוע למקום׳-המאורע*לתחילת האולימפיאדה הקדושה.
ביחד. היינו קבוצה של חברים, בני ל 1והם רקדו. עשרות להקות מקיבוצים,
עד ,24 שקמה ישנה לפני-כן •כדי להוציאאממושבים, מתנועות־הנוער, ממועדונים ב־כתב־עת
מאולתר ב-שם במאבק, שהיה^ערי ם. הריקודים והמחולות של ארץ-
מוקדש כולו לניתוח ולגיבוש אותו ״סיגנמ אי ש ראל החדשה, הצעירה, שלנו. מכל
ארצישראלי״ חדש ומיסתורי, ישבו ראינו^₪גילויי התרבות של הימים ההם — יותר
משמעות מדינית, חברתית ותרבויזיוז•״^ הסיפרות והשירה, יותר מן התיאסדון
בגאוות־נעודים הדבקנו על דפנות הטנדרמוהארכיטקטורה, אולי אף יותר מן הלחנים
את המודעות של כתב־העת, ש ע ייר אז — ביטאו הריקודים את רוח התרבות
החדשה שקמה — או שהאמנו כי קמה.
ויכוח עצום ברחבי היישוב הקטן•
כבר ביציאתנו מתל-אביב השתלבנ**אחדים מהם היו מלאכותיים, אך רבים היו
בשיירת מכוניות מכל הסוגים, ג׳יפים*אמיתיים, פרי תחושה סיגנונית אותנטית.
ומשאיות ואוטובוסים ופרייבטים (שהיו אז| £וג ם המפוברקים נבעו לפחות מחיפוש כן
מעטים, ורובם מיסכנים ומשומשים מאד)*.אחר סיגנונות שיבטאו את החיים החדשים.
ככל שהתקרבנו להרי,-מנשה, הלכה שיי ר ה לקראת הסוף הופיעה קבוצה של גברים
זו והצטופפה. עברנו את פתח-תיקווד״ --
רעננה, בית־ליד, חדרה. השיירה הפכה * תמונה שפורסמה בגליון העולם הזה
לזרם אדיר. צעירים וצעירות עליזים )556 מיום ,20.5.48 הגליון שדיווח על טכס
מתלוצצים, שקראו זה אל זה ממכונית *הקמת המדינה.

מהפכת התרבות
ערביים מכפר שכן. קהל הרבבות קיבל
אותה במחיאות־כפיים כה נלהבות, עד כי
החבורה פשוט שבחה להפסיק — היא
רקדה ורקדה ורקדה, והדבקה החדגונית
היתד. אינסופית ממש — וגם היא היתד,.
איכשהו, חלק מסיגנוננו ומחיינו.

הרגע הגדול ביותר בא כאשר
קול אלמוני הודיע ברמקול שחברי
ועדת האו״ם לארץ־ישראד המבק־דת
בארץ, הגיעו לפבטיבל. רבבות
הצעירות והצעירים קמו על רגליהם,
והיה זה כאילו ההרים התרוממו
בחשיכה• .ברנו את ״התיק־ווה״
,והיה זה כאילו אדם אחד שר,
ענק שמגרונו בוקעים הצלילים ב־הרדת-קודש.
שרנו
בשביל חברי הוועדה. מסרנו להם
את עדותנו. אולי היא השפיעה עליהם
— על היו״ר השוודי, על המזכיר הסיני,
על נציגי העמים השונים — ושיכגעה
אותם שאנו עם חדש בארץ זו, וכי מגיעה
לנו מדינה לאומית שלנו, כשם שמגיעה

שמע את הרהיט של גלים אמיתיים
ואת השאגה של סערות אמיתיות.
לא היו הדברים מעולמו הרי כל דור
ממציא לעצמו ואריאציה סיגנונית חדשה,
כדי להיבדל מקודמו. כל כמד. שנתונים
יוצרים סלאנג המייוחד להם, כדי להעניק
לעצמם תחושה של ״אנחנו״ מול ״הם״.
מה שנראה לנו אז התחלה של תרבות
חדשה, אולי לא היה, בעצם, אלא מין
סלאנג חולף?

איני סכור כך. אני משוכנע לחלוטין
שאכן נוצרה בארץ תרבות
חדשה, או לפחות מין עובר של תרבות
הדשה.
הדבר היה טיבעי לגמרי. האבות באו
מאירופה המיזרחית ומחמישים ארצות
אחרות. הם נקרעו ממציאות תרבותית,
גיאוגרפית ואקלימית אחת, ועברו למציאות
•סונה לגמרי. הם נאלצו להסתגל למציאות
זו — לשפה חדשה. לאקלים חדש, למרחב
גיאוגרפי חדש.
בניהם ד,יכו שורשים במציאות חדשה

שלם. תרבות מעניקה תחושה של שלמות,
של ביטחון, של שייכות, של הגשמה־עצמית.
תרבות היא יסוד של מישטר חברתי
(או, כפי שטוענים המארכסיסטים,
התרבות היא תוצאה של מישטר חברתי.
בסופו של דבר, זד. היינו הך).

הביטחץ העצמי הכביד שד היישוב
היהודי הקטן, שגירש מכאן
את האימפריה הבריטית ושקיבל
על עצמו להקים מדינה לאומית
כתוך ים עויין, היה פרי התרבות
הזאת..היא יצרה את האופטימיות,
את האחדות, את הרגשת השותפות
והכוח, את האמונה שהכד
אפשרי לאדם העברי החדש.
כל זה התנגן בשידה האדירה, שהתנשאה
מעל גבעות דליה באותו לילה, בקיץ .1947
והרבה מזה כבר לא היה קיים כאשר חודש
פסטיבל־דליה בראשית שנות ד50-,׳.

מותו ש ל וחנן
^ הד הצעירים שהיו בדליה 47׳
היה בחור שחרחר וחייכני בשם יוחנן
זילברמן. ייתכן שאני האדם היחידי בעולם
הזוכר את שמו.
יוחנן רצה להיות קומפוזיטור. ניבאו
לו. עתיד מזהיר. שמעתי את יצירותיו
הראשונות, והתרשמתי מהן.
במילחמד. גויים לגדוד ,53 שפעל בסמוך
לגדוד •שלי. מפעם בפעם, כאשר הייתי
נתקל באנשים מגדודו, הייתי שואל עליו
ומוסר לו ד״ש. פעם־פעמיים גם פגשתי
בדעצמו, כאשר עברו שועלי־שימשון בכפר
ערבי נטוש, שהוחזק בידי אנשי .53
באחד הימים, כששאלתי עליו אצל אנשי

אדריכלים, משוררים ופרופסורים פוטנציאליים,
שהלכו להילחם ונפלו.

אני סבור כי עובדה פשוטה ואכזרית
זו טומנת בחובה את אחת
הסיכות לשבירת התרבות הארצישראלית.
הקזת־הדם של 1948 הי•
תה גדולה מדי. הדוד לא ׳החדים
ממנה. יותר מדי תאים חיים הושמדו.
הדור
שיצא ממילתמת־העצמאות שוב
לא היה הדוד שנכנס אליה. האופטימיות
הרוננת של דצמבר ׳ ,1947 הרומנטיקה של
כובע־הגרב, השוויץ של מלווי־השירות,
שוב לא היו קיימים במארס .1949
(כשאני מעלעל בספרים שכתבתי בזמן
המילחמה ומייד לאחריה, בשדות פלשת
והצד השני של המטבע, אני חש שוב
בשינוי עמוק זה, שעבר גם עלי).
במקביל לשבירת גבו של הדור תחת
עול המילחמה, אירע תהליך במישור המדיני
והחברתי.
בתקופת מילחמת־העצמאות קמו המישטר
והמנגנון של מדינת־ישראל. הם קמו בתנאים
של חלוקה אנושית ברורה לגמרי.
הטובים והמתנדבים היו בחזיתות. הם
איישו את החטיבות הלוחמות, ובראשן
חטיבות הפלמ״ח והחי״ש. הם נהרגו, נפצעו
או התעייפו. ואילו המנגנון החדש הוקם
על־ידי הבוסים של המיפלגות, שהיו כבר
או ישנות ומסואבות למדי.

בתוך מנגנון המדינה החדשה
התקבצו הלא-מתנדבים, המשתכר
טים למיניהם, הג׳ובניקים, הפרו־טקציונריס
שד המיפלגות — החלק
השלילי והעקר ביותר שד הדור.
מה שאירע כאן חרג מן הניגוד הרגיל

האבות: קבוצת מקימי נקוו1דהתיישבות בשנות ה־530
כזאת לעם השני בארץ. כעבור שבועות
אחדים הציעה הוועדה לחלק את הארץ
לשתי מדינות לאומיות — והצעה זו הפכה
להחלטה ההיסטורית של עצרת האדם.

שרנו בשבילם, ושרנו ביטביל
עצמנו. היתה זו הפגנה אדירה של
וה-החיים של דור, של תחושתכוה, של שאיפה להטביע את חותמנו
על ההיסטוריה.

אותו רגע היה אחד הרגעים הגדולים
והטראגיים של חיי.
רגע גדול, כי הוא ביטא בצורה בלתי-
אמצעית, גופנית ממש, את הערכים של
התקופה, של התרבות הארצישראלית,
שהיתר, אז אמיתית, שופעת חיים, וחתרה
בביטחון עצמי מוחלט, ושלימה עם עצמה
ועם ערכיה.

רגע טראגי, כי קהל זה לא הת
אפך עוד בשנית. רוב-רובם של
8000 הרוגי מילחמת-העצמאות
צחקו ושרו על הגבעות של דליה
באותו לילה.

רחש הגלים בקונביה
צעירים של 77׳ קשה מאד לתאר
/לעצמם שאכן נבטה בארץ, לפני כמה
עשרות שנים, תרבות מקורית חדשה.
הם מביטים בהוריהם. הם רואים בטלוויזיה
את תוכניות־הנוסטלגיה המתקתקות,
את חיים שכאלה ושרתי לך ארצי ודומיהן,
וקשה להם להתרשם מן הרוח הפועמת
בהם. הם רואים סופרים מזדקנים, בעלי
יצירה דלה למדי, המוכרים את עצמם
תמורת ג׳ובים מיפלגתיים עלובים. הם
ישיבו במשיכת־כתף על הטענה שאכן
אנשים אלה היו •שותפים, פעם, ליצירה
תרבותית אמיתית. הדבר יישמע להם כעוד
סיפיר נוסטאלגי מזוייף.

שרידי התרבות הישראלית דומים
עתה לקונכיה המונהת על
איצטבה בטרקלין. ילדים מרימים
אותה, מדי־פעם, מצמידים אותה
לאוזניהם ושומעים המיה •טל גלים.
אין הם יכולים להעלות על דעתם
כי קונכיה זו היתה שייפת פעם
לשכלול, ליצור חי שצמח וגדל, ש

זו. הם נולדו וגדלו בה. המציאות, שבה
נולדו הוריהם, היתד. להם זרה ורחוקה,
והערכים התרבותיים שהביאו ההורים
עימם, פרי אותה מציאות זרה, לא דיברו
אל ליבם. הם ביקשו תכנים וצורות שיתאימו
למציאותם שלהם, לנופי המולדת
החדישה.
תהליך זה היה, לפחות בחלקו, מודע.
אדריכלים צעירים — וגם כמה מן הקשישים
— חיפשו במודע צורות ארכיטקטוניות
שלא יהיו חיקוי עלוב של צורות פולניות,
גרמניות או אמריקאיות, אלא שיתאימו
לנוף החדש, לאקלים החדש, לסביבה התרבותית
החדשה. מלחינים ויוצרי־מחולות
חיפשו סינתזה חדשה. לתוך כור-ההיתוך
התרבותי החדש נזרקו הלומות שהובאו
מאירופה, אוטופיות סוציאליות ויסודות
של יהדות מזוקקת, נימות הומאניסטיות
ונימות לאומניות, סיגנון ערבי (יחד עם
כמה מילות־סלאנג ערביות) ושרידים אי-
די־שיים.
בכור־ההיתוך הזה נצרפו כמה מן היצירות
הגדולות של המאה ה .20-הקיבוץ
והמושב היו יצירות מקוריות, שביטאו
חזון חדש ושיצרו סיגנון־חיים חדש. הפיכת
השפה העיברית העתיקה למכשיר לשוני
מודרני, חי, היתר. יצירה תרבותית חסרת-
תקדים. נולדו ספרות, שירד. ועיתונות
חדשות, שהשתמשו בשפה זו ושהשתדלו
לבטא את רוח היישוב החדש.
היו הרבה הגזמות, הרבה כי-שלונות.
התנועה הכנענית, שניסתה לנתק את
היצירה החדשה מן הרקע היהודי שלה,
נדחתה ומתה — אף כי הספיקה לרענן
את המחשבה ולעורר ויכוח פורה. אלפי
נסיונות תרבותיים היו יצירות־נפל —
איפרה עיברית חדשה, ריקודים מפוברקים,
סימון ההדהו.

אבד בסך־הכד, לא היה ספק כי
נוצר משהו חדש, מ־טהו אמיתי, חי,
היוני, נחוץ.
תרבות היא מיסגרת למאמץ לאומי
וחברתי. היא יוצרת נורמות של מוסר
ודפוסים של התנהגות. היא קובעת מה
״נאה״ ומה ״לא נאה״ .היא מולידה אידיאל
של יפוי. היא יוצרת המשכיות של יצירה,
נדבך מונח על נדבך, והכל מצטרף לבניין

פלוגתו, השיבו לי :״יו!חנן ן זד, שחיבר
מנגינות? הוא נהרג!״

בין חזית ועורף, המתגלה בכל מילחמה.
כאן נפערה תהום.

במילחמת־העצמאות נהרגו 8000
איש. על פי אחוזם ביישוב שד אז,
זה מקביל למיספר שד 40 אלך הרוגים
במילחמה הבאה.

למישטר החדש היה אינטרס
יסודי, בסיסי, למחוק או לרוקן מתוכנה
את התרבות אשר הנורמות
שלה היוו בעצם קיומן כתב־אייטום
נגדו.

רוב־רובם של הרוגים אלה היו צעירים
ארצישראליים. מכיוון שבימים ההם רבה
ההתנדבות (זו. היתד, אחת הנורמות של
התרבות החדשה) ,ו״נופלים ההולכים ראשונה״
,נפלו רבים מאד מבני השיכבה
היוצרת־תרבות. על כל משה שמיר אחד
שנדבק לעורף, ושמצא לעצמו מיקלט ב־ג׳וב
כלשהו, היו עשרה סופרים, מלחינים,

רק על רקע זד, ניתן להבין את מעשי-
הבראשית של אותו מישטר, שחיסל את
מערכת־ד,חינוך ההומאניסטית (״זדם העובדים״)
ושהפקיר את החינוך כולו ללאומנות
דתית ; את הקנוניה עם אנשי אגודת-
ישראל, שגרמה להנהגת כפייה דתית
(המשך בעמוד )34

זימעו
דזזזז ח
בל לב

שלום לך. אנו משוכנעים שאינך נמצאת כרגע
במטבח.
בכלל, אינך אוהבת כל כך להמצא בו. נכון ו
בעצם למה לא !
אנחנו דווקא מכירים נשים רבות האוהבות
ונהנות להמצא במטבח שלהן•
למרבית הנשים האלו יש מטבח ״דגש״ !
(רגע. כאן המקום בו את עומדת בוודאי לעבור
לאיזה מאמר מעניין בעיתון. אנא המתיני
והקדישי לנו עוד כמה דקות. תודה).
במטבחי ״דגש״ הושם הדגש קודם כל על
נוחותך• עם כל היותך אשה משוחררת ואולי גם
עובדת ונושאת בחלק מעול הפרנסה, קשה לך
להמלט מן הצורך להכין את הארוחות (אם
בעלך תורם גם הוא את חלקו בעבודות המטבח
זה מכוון גם אליו) .אז אם כבר או כבר. שיהיה
נעים. שיהיה נוח. שיהיה יותר משחק מאשר
טרחה ועבודה. אין שום סיבה שתרהטי את
חדר הסלון בריהוט מקסים עבור משפחתך
ואורחיך ותזניחי את המטבח.
הנוסחה המוצלחת ביותר היא גם הפשוטה
ביותר ; הרבה הרבה הרבה נוחות יפה
נוחות יפה זאת מורכבת מתכנון פונקציונאלי•
של המטבח. ארונות המטבח מעוצבים להפליא
עם נפח אחסון גדול ומשטחי אחסון נקיים
מצופים בפורמאיקה מעולה. כמעט כל פריט
אפשרי במטבח נלקח בחשבון ותוכנן עבורו
מקום משלו• המגירות כולן טלסקופיות והן
נשלפות בקלות וברכות ונסגרות במגע אצבע.
החלק הפינתי יכול להסתובב על צירו ולהגדיל
בכך את נפח האחסון. ניתן לתכנן מיקום
אינטגרלי לכל המכשירים החשמליים. מתקן
מיוחד לכלים הרחוצים חוסך הרבה זמן
ועבודה. משטחי העבודה מתוכננים גם הם
בהתאם לצרכייך. את משטחי השיש תוכלי

לבחור בכל צבע או גוון הרצויים לך וכן את
צבע וסוג הכיורים והחרסינה•
השרות שלנו כולל גם תכנון וביצוע שינויים
במבנה, בצנרת, בנקודות החשמל ובעצם מה לא
כדי שלא תזדקקי לשרברבים, חשטלאים חרסי־נצ׳יקים
ואחרים.
ארונות המטבח עשויים סנדביץ (ללא סיבית)
מצופה פורמאיקה ואת הדלתות תוכלי לקבל
גם מעץ אלון בגוון הרצוי לך, בעיבוד חלק
או עם דוגמא.

יינו

כל המטבחים שלנו מיוצרים במפעלנו ״דגש״
בחולון, ע״י אנשי מקצוע מעולים ובתהליכי
ייצור משוכללים. האיכות היא ברמה בינלאומית,
התגמיר מושלם וכל מטבח עובר ביקורת איכות
קפדנית לפני הרכבתו.
עכשיו את שואלת בודאי ; ״טוב — והמחיר זז״
כמובן שאיננו יכולים לפרט כאן את המחירים.
אמנם היחידות הן מודולאריות, אך כל מטבח
הינו יצירה מיוחדת. בכלל ברור שהייצור העצמי,
המיכון המשוכלל וריכוז כל אנשי המקצוע
אצלנו מאפשרים לנו להגיע למחירים נוחים
ביותר עבורך. נהיה גם מוכנים לדון עמך בהסדר
תשלומים ונשתדל לא להקשות עליך.
אמנם איננו מרבים בפרסום עצמי, אך אנו
מקווים ששמעת עלינו, לפחות מידידותיך•
מתברר, על כל פנים, כי לעבודה טובה, בשקט,
ביעילות, בקפדנות עם חתירה מתמדת לשיפורים
וחידושים תוך שמירה על רמת מחירים נמוכה
יחסית יש ויש תוצאות טובות.
בבדיקה השוואתית שערכנו לאחרונה התברר
לנו (לא להפתעתנו) ,כי אנו נמנים עם ייצרני
וספקי המטבחים הגדולים ביותר בישראל.
הכבוד כולו של לקוחותינו.
תודה לך על תשומת לבך.

להתראות.

תל־אכים :״דגש״ ,דיזנגוף ,302 טל .440088 .רמת־גן :״אלעד״ ,ביאליק ,45 טל .725953 .ירושלים :
״דגש״ ,יפו ,19 טל 221619 02 חיפה :״סלון ,2000 הנביאים ,9טל 643103 04 ראשון־לציון :״גינדי״,
הרצל ,94 טל .949671 .באר־שבע :״אלמולך״ ,החלוץ . 116 רמת־השרון: סוקולוב .37 נתניה :
שמואל הנציב .14

עמוד זה מג ל ה לר א שונ ה !

איר יכולים שני סקס־מנייאקים
דמוקראטים לאנוס אישה
טוטאליטארית אחת
לסיכום ראיון שנערך איווי ב,,מוקד,״
נשאל יגאל ידיו איך הוא יוכל להגדיר
את תנועתו, האם זוהי תנועה ליבראלית
או שמא זוהי תנועה סוציאלית, מעין
לייבור שכזה. קימט מר ידיו את מיצחו
ואמר: זוהי תנועה דמוקראטית.
בנקודה זו פרץ הכותב בצחוק גדול
ומר, ורץ לרשום את התשובה המקורית
הזאת במחברתו:
תנועה דמוקראטית.
תנועה דמוקראטית מה ן
תנועה דמוקראטית להבדיל ממה ן
להבדיל מתנועה מלוכנית, או מתנועה
טוטאליטארית, או מתנועת נוער !
כאמור, ניסו המנחים ב״מוקד״ לברר
האם מר ידיו הוא סוציאל־דמורקאט או
ליבראל־דמוקראט או אולי שמרו־דמוק־ראט.
אבל
הם קיבלו תשובה מוחצת: מר
ידיו הוא סתם דמוקראט. והתנועה שלו
היא סתם דמוקראטית.
או אילי דמוקראטית לשינוי, כמו שכתוב
בפירסומות.
דמוקראטית לשינוי מה !
לשינוי במדיניות החוץ וחבטחוו שלא
קיים במצע המערך ן
לשינוי במדיניות הכלכלית שלא קיים
בליכוד ו
לשינוי בזכויות האורח שאיננו בר״צ
או בל״ע או בשל״י י
יש משהו !
לשינוי שיטת הבחירות.
התנועה הדמוקראטית לשינוי שיטת
הבחירות.
שיטת הבחירות איננה דמוקראטית ז
שיטת הבחירות היא לא מספיק
דמוקראטית.
כלומר — התנועה הדמוקראטית לשיפור
שיטת הבחירות.
נו די. התעייפנו. כל מה שרצינו לה־גיד
זה שבעצם יכול מר ידיו מצידנו
לקרוא לתנועה שלו גם ״התנועה לניסוח
מצעים.״ מבחינתנו זה בסדר.
בחזרה לעניין הדמוקראטיה.
דמוקראטיה היא שיטת מימשל בה
העם בוחר באלה שימשלו בו. ככה כתוב
במילון. במילון לא כתוב וגם לא בשום
מקום אחר, מה תהיה צורת המימשל
של הניבחרים למשול.

ממשלת הליכוד, לכשתקום, תהייה
הממשלה הדמוקראטית ביותר בשנים
האחרונות. היא בהחלט מבטאת את
רצון רוב העם.
העם, כפי הנראה מעוניין גם כי מר
ידיו וחבריו יצטרפו אל הממשלה הזאת,
ובכך יעשו אותה לדמוקראטית עוד
יותר.
הממשלה החדשה נבחרה על־ידי אזרחים
בני-חורין ובאורח דמוקראטי. כך
אמר מר בגין, וגם זה נכון.
הרבה אזרחים בני חורין בחרו באורח
דמוקראטי בממשלות פאשיסטיות. הרבה
בוחרים חופשיים הקימו לעצמם פרלמנטים
שישנו את חוקי החופש שלהם,
ושל אחרים.
הדמוקראטיה, מר ידיו, וכדאי שתיו-
שום זאת לפניך, איננה ערך• הדמוקרא-
טיה היא אמצעי בלבד. מכשיר. כמו
עיפרון, כמו סיר. עץ. פלאסטיק.
התנועה שלך היא תנועה למכשיר.
חופש הוא ערך. שוויון יכול להיות

ערך. יש מקרים שאפילו המדינה היא
ערך, למרות שהיא צריכה בדיוק כמו
הדמוקראטיה, להיות מכשיר בלבד.
אבל מר ידיו הופך את הדמוקראטיה
לערך. וברגע שהדמוקראטיה קיימת יכול
כל פשע להיעשות בשמה.
אם אפילו יילכו מר ידיו ומר בגין אל
העם החופשי ובן־החורין כדי להכריע
בגורל יהודה ושומרון (האירוני הוא, שנקודה
כזו היתה דווקא במצע המערך)
— האם ייתן העם אישור לסיפוח השטחים
והחלת הריבונות הישראלית עליהם,
או שיתנגד ז
הכותב משוכנע, שהעם הזה, החופשי
וחדמוקראטי, יכריע ברוב גדול בעד סיפוח
השטחים. למעשה עשה העם כך
בבחירות האחרונות.
הממשלה המייצגת את העם תוכל,
בגיבוי גדול, להכריז על הסיפוח. הדמוק-
ראטיה בפעולה.
השאלה אם מבחינה ערכית (מוסר,

למשל, גם הוא ערך) יוכל עם אחד דמוק-
ראטי מאוד לגזור את גורלו של עם
אחר, כבוש, בלתי מיוצג בבחירות ה־דמוקראטיות
האלה.
האם מבחינה ערכית תוכל ממשלה
דמוקראטית מאוד לאלץ אשה להימנע
מביצוע הפלה, אם היא מעוגיינת בכך
מכל סיבה שהיא.
האם מבחינה ערכית תוכל ממשלה
דמוקראטית מאוד לכפות את דת חרוב
על המיעוט ז לכפות את מורשת הרוב
על המיעוט ! לחנך ברוח הרוב את המיעוט

האם יכולים שלושה גברים מיוחמים
ואשה מבוהלת אחת לערוך ביניהם
בחירות דמוקראטיות ולקבל את דעת
הרוב בשאלה אם לאנוס אותה או לא י
האם הדמוקראטיח מצאה פתרונות
לכך?
האם יש לתנועה הדמוקראטית לשי נוי
שיטת הבחירות אי״אילו הצעות בנושא

בלדה ליוזמה חופשיח
סיפור הצלחתם הנוגע ללב של האחים איציק
ה א חי ם שייקה
מחר תפסיק הממשלה להפעיל את שירותי הטלפון.
חברת הטלפונים של ירושלים תהפוך לחברת מניות עצמ אית.
לאחים ג׳ימי תהייה השליטה בחברה. חבר ת. הטל פונים
תהיה ריווחית למדי, כי גם היום שירותי הטלפון
מכניסים כסף לאוצר.
האחים ג׳ימי יהיו מיליונרים.
האחים ג׳וני יקבלו זיכיון להפעיל אוטובוס־ם לנוס עים
בקו תל־אביב ירושלים, המחירים ירדו בחצי לירה
לכרטיס. באוטובוסים יותקן מיזוג אוויר.
האחים ג׳וני יהיו מיליונרים.
אדמות הלאום יוצאו למכירה בשוק החופשי. האחים
ג׳קי ירכשו׳ את כל הקרקע שבין ראשון לרחובות.
האחים ג׳קי יהיו מיליארדרים.
האחים ג׳ורג׳י יספקו מים לגוש• דן.
האחים פרג׳י יספקו שירותי ביוב.
האחים יוסקה יפעילו תחנת כוח פרטית ׳ימכרו
חשמל זול יותר לתושבי רחובות.

ה א חי ם ג׳ימי
לכפר נווה־עציצים שבחבל תענך לא יגיע אוטובוס
בכלל. הקו הוא לא ריווחי. למרות שמציעים זיכיון כבר
כמה שנים, אין מי שישקיע בקו אוטובוסים לחור כזה
בשביל עשרים־שלושים איש. תושבי נווה־עציצים הול כים
ברגל עד הכביש הראשי ושם מנפנפים בידים לאו טובוסים
ממוזגי האודר בקו ירושלים— באר־שבע שמופע לים
על־ידי האחים איציק. אבל האוטובוסים של האחים
איציק לוקחים חצי לירה פחות ממה שפעם לקחו באגד,
והם נוסעים רק אקספרס.

ה א חי ם איציק
משפחת יוסף גרה בפרבר ירושלמי. הם פנו לחברת
הטלפונים של האחים ג׳ימי, אבל הדיילת האדיבה עם
המדים בגוון ירוק־ זית ואוראנג׳ הסבירה ישאין התשתית
לרשת הטלפונים במקום מגוריו היא מיושנת ומצומצמת,
ואין לפי שעה אפש־רות להביא דחפורים ולהתקין קו

מיוחד למשפחת יוסף. משפחת ־יוסף פנתה גם לחברות
הטלפונים של האחים מוישה ושל האחים יענקלה וגם שם
קיבלה את אותן התשובות. מר יוסף היה כבר עצבני
כאשר ניסה אצל האחים שייקה. הפקיד של האחים שייקר.
גירש אותו מהמשרד ואמר לו :״אתה רוצה שיפטרו אותי
בגללך?״

ה א חי ם פרג׳י

חברת שירותי הביוב של האחים פרג׳י יצרה מגע עם
חברת שירותי הביוב המתחרה של האחים ינקול ועם
״אחים שמוליק ביוב בע״מ״ ויחד החליטו על הקמת קרטל
ביוב דן והסביבה. נקבעו מחירים אחידים הגבוהים ב־14
אחוז מאגרת הביוב של חברת המים העירונית לשעבר.

ה א חי ם ג׳קי
האחים ג׳קי, בעליה של ״קרית־ג׳קי״ ו״כפר ג׳קי״
מצאו נפט על אדמותיהם שבחולות נס ציונה. הם מספקים
נפט למדינה ולמישרד הביטחון תמורת עמלות גבוהות. את
זכויות החפירה קיבלו האחים יוסקה, והמיכליות הן של
האחים שייקה. האחים שייקר. מכרו את המאפיה שלהם
לאחים רפי, ואלה הסבו אותה לאפיית לחם יוקרה. לחם
היוקרה של האחים רפי עולה שש לירות לכיכר קטנה.
מאפיית האחים רפי מספקת לחם לכל איזור דרום ירושלים.
מי שלא רוצה לא קונה. אבל יש* להם היבה קליינטים
שבאים במיוחד מהצפון, כי הלחם מצויין.

ה א חי ם יו סקה
האחים יוסקה החליטו לרוץ לכנסת. כל איזור רחובות
והסביבה מובטח להם. לקראת הבחירות הורידו את מחירי
החשמל בשש אגורות לקילוווט.

ה א חי ם ג׳ורג׳י
״מיפלגת האחים המאוחדת״ קיבלה ארבעה מנדטים.
הם מוכנים ללכת לקואליציה תמורת סגנות שר במישרד
המיסחר והתעשייה. האחים איציק, שירי המסחר והתעשייה
מטעם ״האחים הדמוקרטיים״ הסכימו לתנאי. משפחת יוסף
עוד לא קיבלה טלפון.

מדר ע
הצבעתי

ליכוד?
שהפוענקים לא ישתלטו
לפני הבחירות שמתי לב •סכל המיפלגות מכ ניסות
שווארצעס לרשימות שלהם, כדי להתחנף
לפרענקים שיצביעו בעדם. כל המיפלגות — חוץ
מליכוד וד״ש. זה הפחיד אותי כי כבר הרבה שנים
יש־ פה תהליך ברור של השתלטות הפרענקים
הלבנטינים חסרי־התרבות ע־ 1כל ערכי־התרבות
היפים שלנו. חששתי שאם זה יימשך ככה, נהפוך
מהר מאד לעוד מדינה ערבית מפגרת כמו מרוקו,
או סוריה, או עיראק וכל המקומות המצחינים האלה,
שמשם באו הפרענקים האלו לישראל. ואנחנו הרי
רצינו מדינה יהודית תרבותית, ולא מדינה ערבית
לבנטינית. אז הפעם החלטתי להגיד בקלפי דבר
פשוט — פה זה לא אסיה, ולא יהיה אסיה. על
המערך, שהביא לכל הצרה הזאת, שהביא אותם
לכאן בכלל, לא חשבתי אפילו לרגע. בד״ש ראיתי
שיש יותר מדי צברים, שספגו את התרבות המיזרחית
הזאת. אז בסוף החלטתי ליכוד. כי בגין, וייצמן,
ארליך, הורוביץ ודולצ׳ין — זה הצוות שיבלום
סוף־סוף את המסריחים האלה ויראה להם את מקומם
הטבעי, במערות המסריחות שלהם.
שיהיו מספיק ערבים תראה, אני הייתי צריך לעשות בבחירות האלה
.חשבון פשוט, גם חשבון כלכלי וגם חשבון אישי.
למה חשבון אישיי י כי עד מילחמת ששת־הימים
מה הייתי? הייתי פועל ש־חור, הופר תעלות בטו ריה.
אכלתי קש. אבל אז באו השטחים, ותאמין לי
שקבר רחל בחברון לא מעניין אותי בכלל, אבל
אז באו הערבים. והנה עכשיו אני כבר לא פועל.
לא, עכשיו אני קבלן. אני אוסף את הכסף והערבים
הם שחופרים תעלות בטוריה. אני לא מטומטם,
אותי לא יסובבו באצבע. אני יודע שאם יחזירו את
השטחים, כמו •מרוצה המערך, לא יהיו לי יותר
פועלים ערבים. ואז מה אני אעשה? אני אחזור
להיות פועל? לא, אני לא פראייר ! בשביל זה
הצבעתי ליכוד. הם לא יחזירו את השטחים המחור בנים
האלה, ויהיו לי מספיק פועלים ערבים לאר בעים
שנה. ויותר מזה, תאמין לי שאני לא צריך
שדא יהיו שניתוח אני לא פועל, אני טכנאי, ולפי דעתי הבעץ ה של
המדינה זה השביתות. מה שקורה זה שפועלים, שלא
למדו כלום בחיים, כמו הסבלים בנמל, פיתאום רו צים
כסף כמו מהנדס, ועושים כל יומיים שביתות
שהורסות את המדינה. אם הם רוצים משכורת ש־ל
מהנדס — שיהיו מהנדסים, מי מפריע להם? אז
זהו, כשהליכוד יהיה בשילטון לא יהיו יותר שבי
תות.
ואז פועל יקבל משכורת של פועל, וטכנאי
יקבל יקבל משכורת של טכנאי, ומהנדס יקבל מש כורת
של מהנדס. ככה זה צריו להיות. כי מי שמוג בל
בשיכלו צריך לקבל משכורת מוגבלת, כי זר, ש הוא
דפוק בראש זה בעייה שלו ולא של המדינה, זה
הכל.

לדפוק את האשכנזים
שלושים שנה האשכנזים דפקו אותנו מכל הכי וונים•
עכשיו אנחנו דפקנו אותם. שלושים שנה
שלחו אותנו האשכנזים לגור במעברות עם עשרה
ילדים בחדר, והם היו נוסעים בקאדילאקים שלהם
לווילות היפות שלהם ללטף את הפודלים המיסכ־נים
שלהם. עכשיו זה נגמר. עכשיו יראו הרבינו-
ביצ׳ים והרובינשטיינים וההורביצים מה זה לחיות
במעברה בלי אוכל, בלי מים, בלי כלום. אנחנו
בחרנו את בגין, והוא ידפוק את כל האשכנזים הגנ בים•
כי בגין הוא איש שלנו. מעכשיו אנחנו, המרו קאים׳
נהיה הפולנים הטובים והחמורים, והאשכנזים
הם יהיו המרוקאים של המדינה הזאת. אנחנו נדפוק
אותם בדיוק כמו שהם דפקו אותנו!
למען כבוד המת בשילטון של המערך לא היה כבוד לשום דבר.
לא היה אפילו כבוד למת. היו חותכים גופות של
יהודים, עוקרים אברים ומתעללים בכל היקר
למישפחה ולעם ישראל. אצל הליכוד זה לא יהיה.
אצל הליכוד יהיה כבוד למת, כבוד גדול.
את החודש
אני אשה פשוטה, לא מבינה פוליטיקה. אבל
אני יש־ לי בבית שבע ילדים, הבעל ש־לי עובד בית־חרושת,
והכסף שהיה נותן לו המערך לא היה מספיק
לי אף פעם לגמור אפילו חודש אחד. בשביל זה
אני הצבעתי ליכוד. כי אם יהיה ליכוד לא יהיה
שביתות, ואז הם יתנו יותר כסף, אפילו פי־שתיים,
למי ש־עובד בבית־חרושת שלהם. וגם יתנו יותר
הדרים בבית לכל ילד, כי הם ינצחו את הערבים
ויקחו את הבתים שלהם ויתנו לכל מי שיהודי.
עכשיו שיש ליכוד יהיה יותר טוב לאנשים פשוטים.
נגד כפייה
דתית
כל השנים המערך מבלבל את המוח עם כל
מיני מילים יפות כמו שיוויון, סוציאליזם, חופש
וכל המילים היפות האלה. אבל מה — כל השנים
הם הולכים עם הדתיים, ומה יוצא מזה? יוצא מזה
שלנסוע לים בשבת יכולים רק העשירים שיש להם
מכוניות. זה השיוויון שלהם — מי שיש לו אוטו
יכול לנסוע לים בשבת, ומי שאין לו לא יכול. זה
הסוציאליזם שלהם — רק העשירים נוסעים לים.
וזה החופש שלהם — החופש של בעלי־המכוניות
לנסוע לים והחופש של אלה שאין להם אוטו להיש אר
בבית. אני אין לי אוטו, אז מה — לא מגיע
לי ללכת לים בשבת י

מה שהולך היום במדינה, תחת ש־ילטון המערך,
זה בושה וחרפה. המערך דירדר את המדינה למצב
•טל הפקרות, שאין לה אח ורע בשום מדינה. אני
חושבת שאפילו בניו־יורק המצב יותר טוב. בשנים
האחרונות אין לך יום שאתה לא קורא בעיתונים
על רציחות ושדידות ויריות וסמים וחטיפות־ארנ־קים
ומה לא. אי־אפשר כבר היום לצאת בלילה לבד.
הרחובות מלאים פירחחים מסוממים וכל מיני צ׳ח־צ׳חים
מופרעים. הם מקללים, יורקים, הורסים, מר ביצים,
אונסים — ושום דבר. אף אחד לא עושה
להם כלום. אין שילטון בארץ הזאת. אני הצבעתי
ליכוד בפירוש בשביל זה — לסלק את הביריונות
מהרחוב, להכניס את האלימות לבתי־הסוהר ולסרס
את כל סוטי־המין האלה. צריך לנקות את הארץ
מהזוועה הזאת, מהחלאר. הזאת. צריך להשליט פה
אחת־ולתמיד חוק וסדר כמו שצריך!

אם יש משהו שהרס את המדינה הזאת זה
הסעד. מיפלגת־העבודה, עם כל הסוציאליזם המזו־ייף
שלה, הכניסה לראש של האנשים שפה, במדינה
הזאת, לא צריך לעבוד. לא צריך לעבוד כי יש
ביטוח־לאומי וסעד והמדינה דואגת. וזאת הבעייה
של המדינה. כי אם לא היה כל הסעד הזה, אז
אגשים היו צריכים לעבוד. לא היתה להם ברירה.
בלי סעד האנשים היו עובדים קשה כדי לפרנס את
עצמם ואת מישפחתם. ואז התוצר הלאומי היה גדל
פלאים, המאזן המיסחרי היה משתפר באופן דראס טי׳
והיינו כבר מזמן בדרך לעצמאות כלכלית. אני
מאמין ויודע שהליכוד יבטל את כל התפנוקים
המיותרים האלו. יותר לא יהיה לאנשים סעד, והם
יעבדו כמו שצריך, וביחד נוציא את כלכלת ישראל
מהבוץ.

שיבטלו את המישטוה
את האמת, אני עד הרגע האחרון לא ידעתי מה
להצביע. אבל בסוף ראיתי בטלוויזיה את בגין נגד
פיס, ואז בגין אמר שיבטל את מישרד־המישטרה,
ובשביל זד. הצעתי בעדו. כי המישטרה פה לא
נותנת לחיות, כל הזמן מטרידים, באים לבית ועושים
פאדיחות בשכונה, ועוצרים סתם לעשרים־ וארבע
שעות. אז אני חושב שזה נורא חשוב שבגין יבטל
את המישטרה, שלא יפריעו לאנשים לחיות.

נשיונל מוכרת יותר טלויזיות ניידות מכל המתחרות יחד

מ ס קנ ה: נשיונל ה קני ה ה טוב ה ביותר.
מן המסקנ 8שבכותרת אתה יכול
להסיק מסקנה נוספת:
כדאי גם לך לרכוש טלויזיה ניידת של
נשיונל.
הניידות של נשיונל מיוצרות על פי
טכנולוגיה מתקדמת ביותר, בקו ייצור
חדיש ובבקורת איכות קפדנית.

עובדה זו מבטיחה לך לא רק תמונה
חדה וברורה ביותר, אלא גם שכלולים
רבים אותם לא תמצא בטלויזיות אחרות:
מסך מיוחד לוויסות האור
(1611 011158ח ,)71 מתקן מיוחד לסינון
הפרעות חשמל ועוד.

אם גם אתה רוצה להיות בתמונה
בו א לראות את מבחר הדגמים ושללהצבעים של הניידות של נשיונל
באולמי התצוגה ברחי אבן גבירול 18ת״א
ובחנויות המובחרות.
אחרי הכל כשמדובר בטלויזיה —
התמונה קובעת.

1131101131 צעד קדימה אל המחר.

13060100.ווז5ו0$01^13151 וח3ח1סוז3ז66ו611ז160001053ג<וז 13110031!?303500103

הווו רוז הזה

נסה נסעו חינם?

ש ע רו ריי ת ייאוהל״ט״
לתעשייה האווירית יש חברה-בת בשם
״אורלייט״ .זהו מיפעל המייצר אביזרים
שונים מחומרים פלסטיים. המיפעל התפרסם
לפני שנתיים, באשר התגלה בי
ייצר עבור ראשי התעשייה האווירית
סירות פלסטיות באפס מחיר. התעשייה
האווירית היא בעלת מחצית המניות בו,
והשאר בידי משקיעים פרטיים המיוצגים
על־ידי מישרד עורבי הדין של מי כאל

ציוד זה הוזמן והובא באמצעות מישרד-
הביטחון, שהרי ״אורלייט״ היא תעשייה
בטחונית. הציוד הובא מבלי שמישרד-
המיסחר״והתעשייה יידע על כך, שכן,
בארץ יש כמה מפעלים שמייצרים את
הציוד שהובא מחו״ל• באשר שמעו ה-
מיפעלים המקומיים על היבוא התמוה,
הקימו קול־זעקה במישרד-המיסחר״והתע־שייה.
אבל מנב״ל המישרד, משה
מנדלבאום הרים ידיים שבן התעשייה
האווירית אינה חלק ממדינת ישראל,
והיא מייבאת מה שעולה על רוחה.
עתה נוצר המצב הבא: בארץ קיי-
מים במה מיפעלים שבהם עודף כושר
ייצור של המכונות המייצרות ב״אור-
לייט״ .״אורלייט״ ביזבז מטבע־זר בשפע,
והביא עוד ציוד יקר כשלכאורה עדיין
לא הוחלט מי ייצר את המחסניות עבור
צה״ל. אבל נראה שראשי ״אורלייט״
סמוכים ובטוחים בי לא יהיה מיכרז
בנושא זה, וכי הם יהיו היצרן הבילעדי.

פיל ם־ס טורי
רשת ״שופרסל״ החלה בהצעת פילמים
ופיתוחם ללקוחותיה. פרשת ההצעה גר-
מה לשורה של מודעות והבחשות בע-
תונות.

פירסום הלישכה־המרבזית־לסטטיס־טיקה
על התיירות, שיצא בימים אלה
לאור, מגלה כמה נוסעים־חינם טסו מישראל.
בעמוד 50 מוסר הפירסום בי
בשנת 1975 היו 761.6אלף נוסעים בטיסות
בינלאומיות, מהם 698.9אלף נוסעים
בתשלום. מסתבר, בי חינם נסעו
62.7אלף איש. חלק ניכר מהם, במובן,
עובדי״החברה ואנשי-ביטחון, אך לא
אנשי-הצוות של הטיסות עצמן•
בשנת 1976 היה מיספר הנוסעים
ב״אל־על״ 998.6אלף,ומספר הנוסעים בתשלום
923 אלף. מיספר הנוסעים בחינם
היה 75.6אלף, דהיינו 7.6$מכלל ה נוסעים.

רו ע הצ טר פה
א גז ד ת־ישדאל

מי גור ם
למניפולציות?
ביום־עיון שנערך בשבוע שעבר על ניי-
רות״ערך, התחוללה סערה שלא נזכרה
בעתונות, ביוון שבמרכזה עמדו עיתונאים.
המרצה האחרון בתור היה יצחק
ט או ב, יו״ר הרשות-לניירות-ערך באוצר,
והוא אמר שקיימים גורמים המשתמשים
בעיתונאים כבמבשיר למניפולציות בבורסה,
ויש עיתונאים המשמשים מכשיר
מסייע למניפולציות כאלה.
דברים אלה הכעיסו את העיתונאי
מרד כי צבי (״הארץ״) ,שהוא מראשי
אגודת־העיתונאים, אשר השיב לטאוב בי
יש כותבים בעיתונים המתחזים כעיתונאים
בעוד שהם, למעשה, מנחלים תיקי
ניירות־ערך עבור אחרים וגם כותבים על
הבורסה ומשפיעים על הניירות. צבי טען

אחד הסעיפים שעליה הוסכם בין ה ליכוד
לבין אגודת־ישראל לא פורסם ברבים•
הסעיף קובע כי מישרד־החינוך
יכסה את מלוא הוצאות רשת החינוך ה-
אגודאית, לעומת כיסוי של 85$כיום.
השנה מקציבה המדינה כ־ 200 מיליון
לירות לרשת״החינוך של האגודה. אין
כל פיקוח על מיספר התלמידים למעשה,
ומישרד״החינוך משלם לפי הרשימות המוגשות
לו• יודעי-דבר אומרים, בי ה-
* 85 המוגשים כיום הם, למעשה.120$ ,
עתה תגדיל האגודה את התקציבים שלה
ב 15 ומיליונים אלה מהווים למעשה,
תשלום תמורת התמיכה בממשלה.

הסיפור התחיל כאשר החליט בוריס
סניור, יצרן נייר־צילום במיפעל ״אורבי״

עודך־ דין פירון
ביזבוז כסף
פירון, שהוא גם יושב״ראש מועצת״
המנהלים של התעשייה האווירית.
לראשי מישרד-המיסחר-והתעשייה נודע
בימים האחרונים על עיסקה חדשה של
מיפעל ״אורלייט״ ,עיסקה שכל־כולה
ביזבוז מטבע״זר ללא תכלית, תוך ציפ־צוף
ארוך על בל מישרדי הממשלה.
״אורלייט׳ החליט להיכנס להרפתקה
חדשה, אחרי שייצור קסדות״הפלדה עבור
צה״ל גורם לח הפסדים כבדים( .יודעי-
דבר מעריכים, בי המיפעל מפסיד עשרות
לירות על כל קסדה שהוא מייצר).
ובכן, ראשי ״אורלייט״ רכשו באמריקה
זיכיון לייצור מחסנית פלסטית ל־רובה־הסער
החדש ״מ 16-״ .אחרי שרכשו
את הזיכיון, נכנסו להוצאות-ענק
בפיתוח המוצר ובייצורו הניסיוני, תוך
כוונה ברורה שהם יהיו היצרן עבור צה״ל
ושום מיפעל אחר לא ייגש כלל להתחרות
בהם. בדי להיכנס לייצור רכשו בחו״ל
ציוד ליציקות פלסטיות, במיליוני לירות•

ויבואן סירטי״צילום ״פוג׳י׳ ,להקים מע-
בדה לפיתוח סירטי״צילום• במקביל להק-
מת המעבדה פתח באירגון לקוחות. הוא
הציע ל״שופרסל״ להעמיד דוכנים שבהם
יוצעו למכירה פילמים מסוגים שונים,
במחירי הכולל את פיתוחם. ה״שופרסל״
הודיע זאת לעיתונות, תוך פירוט בי
מדובר בפילמים של ״פוג׳י״ ,״קודאק״
ו״אגפא״ .הדבר גרר אחריו מייד הכחשות
נזעמות של ״אגפא״ ו״קודאק׳,
כאילו הן שותפות לעניין. מנכ״ל ״שו-
פרסל״ ,יוסף גבע, בדק מה אירע,
והסתבר בי אכן סניור קונה — בדרבים
משלו פילמים של ״קודאק״ ו״אגפא״
ומפיצם בבמה חנויות של הרשת, ההיצע
העיקרי הוא של ״פוג׳י״.

יו״ר מאוב
רק עיתונאים?

ח״ב פורוש וח״ב אברמוביץ
כסף קל

פרקליטו של וייצמן נפגש עס בוק
פרקליטו של עזר וייצנין נפגש, בתחילת הטבוע, עם היועץ־המישפטי־לממשלה
אהרון ברק. מטרת הפגישה היא קבלת אישורו של ברק לצעדים שנקט וייצמן
לרגל מינויו הצפוי כשר־הביטחון. וייצמן מכר את חלקו בחברת ״אלול״ כבר לפני
שנתיים ונשאר רק יושב־ראש מועצת המנהלים שלה. עתה יפרוש גם מתפקיד זה.
כן ימכור את חלקו במיפעל ״ציקלון״ ,המייצר חלפים למטוסים לחיל־האוויר

ולתעשייה האווירית.
שאר המועמדים לשרי״הממשלה מטעם הליכוד, שהם בעלי רכוש ומפעלים, טרם
פנו אל ברק בעניין הסתירה העלולה להיווצר בין רכושם לבין תפקידם הרם•
יקימו חברה
לימדדיות

שבוע הספר:
ירידה של
6ל 30 במכירות

קונצרן ״כלל״ ,יחד עם הגרפיקאי
אליעזר וייסהוף ושני בנקים מקומיים
התקשרו עם אחד המיפעלים הגדולים
בעולם להטבעת מטבעות, להקמה
משותפת בישראל של חברה להנפקת
מדליות. המיטבעה הזרה היא ״פרנקלין-
מינט״ מסן־פרנציסקו, שהיא גם קבלן
להטבעות לממשלות רבות.
החברה החדשה תתחרה ב״חברה הממשלתית
למדליות ומטבעות״ תיזום
הנפקת מדליות, תטבע ותמכור אותן.

בי נכון שעל-ידי הדלפה לעיתונאי המפרסם
ידיעה עיסקית הגורמת לשינוי שער
מניית נושא הפרסום, יכול המדליף להרוויח
בסף מידיעתו מראש מה יקרה.
אולם חמורה יותר התנהגות יועצי ונציגי
הבנקים, היודעים מה תהיה מדיניות הבנק
והם קונים ניירות ערך עבור עצמם.
צבי טען, כי אסור לעיתונאי לעסוק
בניירות״ערך, מילבד השקעות אישיות
שלו.
ויכוח זה גרם לתגובות רבות של המשתתפים,
שביקשו לדעת מי הם המתחזים
כעיתונאים שהם יועצים־לניירות־ערך. הם
טענו כי על מרדכי צבי, כחבר במוסדות
אגודת־העיתונאים, לפעול באגודה נגד
מתחזים אלה, שחלק מהם כותב גם ב-
עיתונו־שלו.

שר־הביטחץ המייועד וייצמן וקודמו
מה עם האחרים?

שבוע הספר השנה היווה מפח-נפש ל־מו״לים
רבים, שציינו בי המכירות ירדו
ב־* 30 לעומת השנה שעברה. הדבר לא
הורגש בפידיון, שבן לפני במה שבועות
העלו המו״לים את מחירי הספרים בבדי
שליש.
הגורם העיקרי לקיום שבוע־הספר בבל
זאת היה, שעל מבירות הספרים, שרובם
ישנים, אין כל מס. על הוצאת ספר
מנכים פחת מואץ, ותוך כמה שנים ה ספר
רשום באפס. מסתבר, בי הספרים
הנמכרים במכירות מיוחדות כמו אלה
של שבוע״הספר נמכרים ללא בל חובת
דיווח או תשלום מס על ההכנסה מהם.

לאנשים
הנבונים!

777
הברנדי הלאומי שהוא בינלאומי.

כ ך חוור ה מ ערך לש־דטו! -אך מ יו
האיש ה בו דדל כנ סתבב חי רו תהב או ת?
נשיא־המדינה, הפרופסור
אפריים קציר, התארח השבוע
בגני התערוכה בתל-
אביב׳ שם נפתח היריד טכנולוגיה
.77 כאשר הגיע לביתן
האמריקאי, אירח אותו שם
החדש,
השגריר האמריקאי
סמיואל לואיס. במהלך ביקורם
התעכבו הנשיא והשגריר
ליד התצוגות, והנשיא גילה
התעניינות בתהליכים טכנולוגיים
שונים. גם הנשיא וגם
השגריר יצאו נשכרים מן הביקור.
הנשיא זכה בטיפול אנטי-
חלודה חינם למכוניתו, ואילו
השגריר מסר את טבעת־הני-
שואין ישלו לניקוי, באמצעות
מיכשור אולטרדדסוגי. הוא קיבל
את טבעתו נוצצת, ציין
בסיפוק :״אפילו כשקניתי אותה
היא לא הייתה כל־כך
מבריקה.״

! 8איך הגיע רפאל הל־פרין
לשמואל פלאטו־שרון
• טוען פלאטו :״הלפרין
בא אלי וסיפר לי כי אלוהים
ניגלה לו בלילה וציווה עליו
לעזור לי. אז מי אני ש אתנגד
למיצווה של אלוהים ן״
8בינתיים מתכונן פלאטו
לארגן הפגנות נגד בואו של
הכלכלן, חתן פרס נובל, מיל*
טון פרידמן. לדעת פלאטו
אסור לבלום את האינפלציה כדיברי באמצעות אבטלה,
פרידמן. פלאטו גם טוען שהאינפלציה
סובה לבניין הארץ.
הוא עצמו מתכונן לקבל את
פניו של פרידמן בנמל־התעופה,
יחד עם 20 אלף מאוהדיו,

חיים רוזנטל
כרמל

מזרחי

מ׳ אני י א׳יח לציון הנדון ״>קנ.

|!1!¥ך|ן| ך | 1!1נכח לפני בשלוש שנים במשיבה שערך הפירסומאי דוד אדמון בגיתו שברמת־חן,
| 11 -1 1 1 1 1 1 /1לרגל בחירתו של שלמה (״צ׳יצ״) להט כראש־עיריית תל-אביב .״רעיון מצויין,
לחגוג כך מסיבות־ניצחון,״ אמר אז בגין .״אני מבטיח לך לעשות מסיבת־ניצחון כזו גם כשאתה
תיבחר כראש־הממשלה,״ השיב לו אדמון. השבוע עמד אדמון בהתחייבותו. הוא ערך בביתו מסיבת״
ניצחון. בגין, שאמור היה להשתתף באותו יום בחתונת בנו של המיליונר גיסים גאון בז׳נבה, המיר
אותה במסיבה שנערכה בבית אזמין, שם היה הוא אורח־הכבוד. הוא לווה למסיבה על״ידי בתו
הצעירה לאה (משמאל) ,שתמכה בו כל העת, השגיחה בשבע עיניים על כל מאכל ומשקה שבאו אל
פיו ומנעה מהאורחים מלהטרידו יותר מדי. בתמונה נראה ח״כ מנחם סבידור כשהוא מציג לפני
בגין מאמר שהתפרסם ב״גארדיין״ הבריטי, שבו הוגדר כ״האב־המייסד של האומה הישראלית״.

כשהוא נושא את השלט
1111011 §0 1101116
! 8בעת הפגישה למשא-

העומד להתמנות כנספח תרבות ליד
שגרירות ישראל בלונדון, הופתע השבוע,
כשבפתיחת תערוכת״ציוריו החדשה כבו לפתע כל האורות
בגלריה׳ ומלצר לבוש מדי״שרד וענוב עניבת״פרפר הכניס פנימה
עוגת יום־הולדת ועליה 40 נרות. התברר שרוזנטל, המשמש גם
כמרצה בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל״אביב, חגג באותו ערב
את יום הולדתו ה״ .39 רוזנטל הנרגש הסיר את המונוקל מעינו
הימנית וניסה לכבות את הנרות ללא הצלחה, זה היה מסתיים
ברע אלמלא נחלצה לעזרתו הדוגמנית היפה שלומית אמיר; ובכוחות
משותפים כיבו השניים את הנרות בנשיפה אחת, לתשואות הקהל.

ומתן הקואליציוני בין הליכוד
וד״ש, שנערכה בשבוע שעבר,
התווכחו שני הצדדים על ׳משמעות
המושג ״פשרה טריטוריאלית׳
/אמר המייועד למנ

ראשות הממשלה,
כנין :״מי מאיתנו לא עושה
היום פשרות ! 1כל חיי היומיום
שלנו רצופים פשרות, ובראש
וראשונה עם האשה העיר
לו על כך מנהיג ד״ש, יגאל
ידין :״כן, אבל אצל האשד,
אלה לא פשרות טריטוריאליות

! 8לפני רבקה שריר,
רעייתו של ח״כ הליכוד החדיש
אברהם שריר, ניצבה השבוע
הכרעה חשובה. היא
היתד, צריכה להחליט אם להישאר
בארץ כדי להיות נוכחת
בישיבת הכנסת בעת שבעלה
יושבע לראשונה כחייו כח״כ,
או לנסוע לניו־יורק שם עמדה
בתם, אביטל בת ד,־ 19׳וחצי,
לקבל באותו יום תואר של
בוגדת הפקולטה למחשבים. לבסוף
החליטה האשד, להעדיף
את הבת, ויצאה לניז־יורק.
81 מנהיגה הישיש של מפ״ם,
מאיר יערי, נזכר השבוע כי
למשה דיין יאה התואר ״אבו*
ג׳ילדה״ .יעדי הזכיר שהיה זה
ראש־הממשלה לשעבר, לוי
אשכול, שהדביק לדיין תואר
זה. למי שאינו יודע את פירוש
השם, הוסיף יערי וציין כי
הכוונה היא ל״מנהע-כנופיה
ערבי בשנות השלושים.״
! 8סמנכ״ל מישרד־החינוך,
גירעון ג־ן־דרור, החליט ללכת
בעיקבות מנכ״ל המישרד
לשעבר, אלוף (מיל ).אלעד
פלד, ולצאת אף הוא להשתל מות
של שנתיים באוניברסיטת
קליפורניה, שם הוא עומד
להשלים את לימודיו לתואר של
דוקטור במינהל חינוכי. אלא
שאחרי פרשת אלעד פלד,
שנטל לעצמו מילגיות ברבבות
דולארים לצורכי השתלמותו,
היו אנשי מישרד־ההינוך זהירים
ביותר בנסיעתו של בן-
דרור ובתביעות התקשי״ר. דד

סמנכ״ל התחייב לחזור למיש־רתו
בתום ההשתלמות, ולהעביר
את כל המידע על הקרנות
שאליהן פנה בבקשת מילגות
ללימודיו לידיהם ישל אנשי
הוועדה המרכזית להשתלמויות
בנציבות שידות־המדינה. בן-
דרור ימישיך לקבל את משכורתו
ממישרד־החינוך, אולם הוחלט
שכל מילגה שיקבל תנוכה
ממשכורתו השוטפת.
81 ידיד שפגש השבוע באלוף
(מיל ).אריאל שרון
בבית תנועת־החרזת, שאל אותו
:״ואיך מרגיש הזאב הבודד
במצודת־זאב ד׳ הצביע אריק
לעבר תמונותיהם של ז׳בו־טינסקי
והרצל, והשיב :״,אני
שוב מתחת לזאב ולבנימין-
זאב.״
! 8תחזית פסימית לגבי
גורלה של מיפלגת־העבודה
היתד, השבוע בפיו של חיים
כראץ, מעוזריו של שר־החוץ
יגאל אלון. אמר בראון :
״בבחירות הבאות תרוץ מים־
לגת־העבודה לכנסת תחת האותיות
פ״ש — פרס שימ־עץ,
האיש הבודד לכנסת.״
! 8אופטימי יותר היה צ בי
כסה, ממנהיגיה הצעירים של
מיפליגת־העבודה, ובנו של מז-
כ״ל-המיפלגה לשעבד, יוגה
כפה .״המערך יחזור לשילטון
בקרוב,״ טען כאשר נשאל,
בספקנות, כיצד יתבצע הדבר,
השיג :״פשוט מאד, כל הליכוד
ייצא עוד מעט למסע-ההסברה
בארצות־הברית, ואז יחזור המערך
ויתפוס את השילם־ון.״
8המראיין ומנהל־ד,תיאטרון
יעקב אגמץ טוען, כי
הליכוד עומד להוציא בעתיד
הקרוב ברנדי חדש לשוק-
המשקאות בישראל. שמו של
ברנדי הליכוד :״שתוק .77״
81 הפרופסור מיד הנץ,
נשיא האגודה הבינלאומית ל-
מחלוודזיקנה ואחד החוקרים
הבכירים של ׳מכון וייצמן,
החליט לנצל בצורה מקורית
את שנת־השבתון הניתנת ל-
העולם הז ה 2076

אנשים
חוקרי המנון אחת לשבע שנים.
תחת לצאת להשתלמות בחו״ל,
כפי שנוהגים ׳מדעני המכון
לעשות• החלים הפרופסור לשרת
בשנת־השבתון שלו כרופא
בצה״ל. דנון, שהוא •רופא-
מנתח •במיקצועו, עומד להצטרף
בתחילת החודש הבא לצבא-
הקבע ילמשך שנה אחת• ב־תיקווה
שמעשהו זה ישמש
דוגמה למדענים אחרים.

עזר וייצמן ומאיר

עמית קיימו בשבוע שעבר
׳מיספר שיחות בארבע-עיניים
במיסעדת בית־אמריקה. בעל
המיסעדה, ז׳אק דוק, שלא
ציפה לפעילות קואליציונית
במ״סעדתו, סיפר שהוא מתכוון
לספק ללקוחותיו תפריט חדש,
שייקרא •תפריט קואליציה/
ואמר :״־עכשיו, לפחות, יהיה
אפשר לדעת מי האכיל את

׳ 8הציירת מריס ברנ ה
רדט ערכה תערוכה מציוריה
במושב נהלל, בביתה של

פתיחת התערוכה, שבה מציגה
אגי פיסלי־קדמיקה ענקיים,
גילו המבקרים התעניינות בבעלה
של הפסלת לא פחות
מאשר בפסליה. כאשר נשאל
הפרופסור כמה זמן יידרש כדי
למפות את כל כדוד־הארץ
מיפוי טופוגראפי, השיב :״שגי
מיליון ימי-עבודה.״ חשבון
מהיר גילה ששני מיליון ימי-
עבודה הם כ־ 5500 שנה.
8מה חושבים באיראן על
מצב הערבים בישראל? במסי-
בת־קוקטייל שערך בגן ביתו,
בשבת האחרונה, הפירסומאי
אורי אכנת, ל־ 30 הפירסו־מאים
הראשונים. שהגיעו לכנס
הפירסומאים הבינלאומי, סיפר
ראש המישלחת האיראנית, ד״ר
רז״ אמיני, כי היה משוכנע
שהמיעוט הערבי החי בישראל
רשאי לשהות רק בתחומי מחנות
סגורים. כדי להוכיח לו את
טעותו, טילפן אבנת בו־במקום
לידידו הפירסומאי לוטפי
משעור, מנצרת, הזמין אותו

דובי גל

היה מקורי כרגיל כשגילה לאישתו שרה
ולחבריו הקרובים, כי בחר ב״ליכוד״ .דובי
שכיכב בתוכנית הטלוויזיה הסאטירית ״ניקוי ראש״ שכונתה שמא לנית
בפי ח״כים של הליכוד, ואף ערן חיקויים משעשעים של ח״כ
הליכוד חיים לנדאו, יצא לחגוג את ניצחון הליכוד בבחירות, במועדון
החדש של הזמר ישראל גוריון, ביפו. בכל תקופת הופעתו בתוכנית
הסתיר דובי את דעותיו הפוליטיות. אישתו המופתעת יותר
מכולם, אמרה :״שמאל או ימין אני אוהבת אותו גם ככה׳/

עמליה אשפוז, בתו של
מזכיר תנועת המושבים, אריק
נחמקין. כימעט כל תושבי
נהלל

פקדו

התערוכה, ,

וביניהם היה גם אודי דיין,

הנצר האחרון לבית דיין שנותר
בנהלל. אודי גילה בתערוכה
עני-ין מיקצועי, אבל הכריז כי
מאז החל מצייר בעצמו הוא
תולה בביתו אך־ורק את ציוריו-
שלו.
8במוזיאון הארץ בתל-
אביב נפתחה תערוכת פיסלי-
קרמיקה -סל הפסלת אגי
י! אלי. אגי היא רעייתו של
הפרופסור פינחס יואלי,
מומחה בינלאומי למיפוי טופוגראפי
באמצעות לוויינים. ב־העולם
הזה 2076

לבוא מייד למסיבה.
! 8הזמרת בלי עטרי הצ טרפה
לאחרונה לקורס דיילות
באל־על. את אותם שסברו כי
עשתה זאת משום שנואשה
ממיקצועה׳ מרגיעה •גלי :״אין
לי שום כוונה לוותר על ה־קאריירה
שלי כזמרת.״
! 8המפיק יצחק שני
משוכנע כי סירטו האחרון,
הגן, ייכנס להיסטוריה לפחות
בתור הסרט הישראלי האחרון
שהראה בחורה בעירום מלא.
״לא תהיה ברירה, יצטרכו
להפוך את קולנוע מתמיד וקולנוע
תמר לבתי־כנסית,״ הפליג
שני בחזונו .״רק כך הם
ייטהרו מכל עוונותיהם.״

זויהודיזציה שו *אודו! נהן *
המאניה השמאלנית עור משה שוויו *
והעונים נ ע •ני ח״ 3ז ב1ר 11 המר
הפן ליטרן קים מדברים
מאז הבחירות נשטפת העיתונות הישראלית
ברעיונות החינוך־מחדש היוצאים מפיהם של
הפוליטרוקים החדשים של ממשלת הליכוד: משה
שמיר, גאולה כהן וזבולון המר. הסיגנון והאי־דיאות
של המישטר החדש הגיעו בשבת האחרונה
למיצוי מלא בשני ראיונות עם גאולה
כהן וזבולון המר בהארץ, ובמאמר של משה
שמיר במעריב. קטעים מובחרים מדבריהם של
מעצבי דעית־הקהל החדשים, להלן:
על עמדות ואמונה :
משה ׳טמיר: העמדה שלי אומרת ׳שאנחנו
הטוכים, הצודקים, היפים• ,מהצדק הוא שלנו׳
•מעלינו להוסיף ולהילחם בכוחנו, שעלינו לנצח
רמטוב שננצח.
זבולון חמר: אם הלב אינו בטוח •מאתה
צודק, לא תוכל לעמוד אחד מול שלושים, מול
כל הערכים.
גאולה בחן: חשוב לחזק את אמונת הנער
כעצמו, כצדקתו. כזהותו. שלא יהימוב שזה
כיכוש• .מיידע •מזה שלנו.
על הערבים :
משח שמיד: מאה מיליון עומדים עלינו
להכחידנו.
זבולון חמר: הם קיימים רק כדי להיאבק
כיהודים.
גאולה בהן: אם יודעים שהערכים רוצים
לזרוק אותנו לים, אז מתכוננים.
על היחס לערביי ישראל :
מיטה שמיד: אינני אומד שצייד להתייחס
רע או לנהוג אלימות לשמה כערכיי ישראל.
זבולון המר: אני נגד גירוש או פגיעה כערכים•
.שיבטאו את תרבותם אצלנו — או •שיהגרו
מכאן ככבוד.
גאולה בהן :״המרחב על אכזרים, סופו
שמתאכזר על רחמנים.״
על דמותו של העם היהודי :
משה שמיר: זקיפות־קומה יהודית. כותל.
אי־עכודה כשבת. שמירת כשרות. יהדות שיש
כה להט.
זבולון המר: אנו מעל למחשב. אנו העם
ההיסטורי.
גאולה כהן: לעם הזה יש ייעוד, לכן הוא
נשאר כחיים אחרי שכל הממלכות הגדולות פסו
מן העולם.
על חינוך הנוער :
משה שמיד: צייר קודם־כל יותר אידיש־קיים.
יותר יהדות.
זבולון המר: הגיע הזמן לתת חינוך יהודי
לכולם.
גאולה בהן: חייכת להיעשות יהודיזציה
יסודית במערכת־החינוד.
על הטלוויזיה :
מיטה שמיר: אם יש כארץ מאפיה -
כסיפרות, כתיאטרון וככידור — זוהי המאפיה
השמאלנית. יש לה אחיזה עמוקה כין היוצרים
זבולון׳המר: תמצא את קבוצת המשפיעים
והצועקים כענייני תרכות בדשימת־תמיכה אחת
•מל של״י.
גאולה בהן: אין כל הצדקה שקבוצת מי עוט
קטנה עם דיעות ספציפיות מאד תסית בכלי־תיקשורת
ממלכתי.
על המהפכה התרבותית :
מיטה ׳טמיר: אני רוצה לראות את המאמץ,
את ההשקעה, את הרצון ליצור איכות תרבותית
אמיתית.
זבולון המר: מי, לנדמל, קובע כי לנעמי
•ממד לא תהיה השפעה על היצירה בטלוויזיה ף
ולמה דווקא עמום קינן זוכה כיתר השפעה?
אולי אנשים אחרים יתנו הדגשים אחרים.
גאולה בהן :־•מ טלוויזיה חינוכית? אד רבא!
אפשר לעשות תוכנית על דכי עקיבא
שתהיה מרתקת לא פחות מ״משימה כלתי אפשרית״.
גאולה
כהן: ניקוי־ראש, זה היה מופקר !
אי־אפשר לצחוק על ארץ ישראל. אלף תוכניות
•מל ״מורישה״ או ״מוקד״ לא יכולות לתקן מה
•ממהכלת תוכנית אחת של ״ניקוי ראש״ .אם רוצים
להציג את ״מלכת־האמכטיה״ כאופן פרטי
— כבקשה. אכל אפי רוצים שנסכסד אותה• ,מיתנו
לקרוא ונחליט.
על חופש היצירה :
מיטה שמיר: אוסיף לכוז לתכופתן. אד אין
להעלות עד הדעת כל פגיעה כו או כזכותו לומר
את אמיתו כפי •מהוא רוצה.
זבולון המד: לא אתערב בחופש־היצירה.

אסור לצייר תמונות־זוועה כאילו צד אחד יכפה
דעתו על הצד הימני. זו גיישה מאפיוזית _ זאת
מאפיה.
גאולה בהן: כלה פיתאום מייהסים לי ציד־מכשפות?
כאילו אני נגד חופש־הדיכור.

גונבים את הדגלים
מודעית־הבחירות של הליכוד לקראת הבח רות
להסתדרות, שבהן משתמשים תועמלני הליכוד
בפסוקים ממישניגתיהם של ברל כצנלסון
וא.ד. גורדון כדי לטעון ש״העבודה היא ערך״
ולא מיפלגה, עוררו את חמתו של יונה יגול,
מוותיקי מפא״י, המגיב :
״מה נשתנה בתעמולת הבחירות הרוויזיו ניסטית
•טל הרשימה ההסתדרותית של הליכוד?
נשתנה הרכה מאד. כשנות ודמלושים תכע זאב
ז׳כוטינסקי, לשכור את ההסתדרות׳ ,ואילו כיום
דורשים תלמידיו את כיבוד, רעיון העבודה׳...
אולם מאחרי השינוי המילולי גועשים כל היצ-
י׳ 3ומתנשאת רעות״הרוח •טל כובשים שיכורי
ניצחון: לגנוב את הדגלים והסמלים היקרים
כיותר •מל תנועת־העכודה.
,״להיות עם אדם׳ ,אומרת מודעת הליכוד
בעיקבות אימדתו •מל גורדון. וציטוט זה כא
כיהד עם התביעה שאין הבדל כיו שכם לתל־אביב.
כלומר, שלחמה מיליון יהודים ישלטו על
מיליון והצי או שני מיליון ערכים — וזה ייקרא
,עם אדם׳ מייסודו •מל א.ד. גורדון?
״זאב ז׳כוטינסקי הא׳מים בשעתו את גורדון,
כן־גוריון וכרל כצנלסון, ככד •מהם בוגדים כאינטרסים׳
הלאומיים והציוניים הצרופים למען האינ־טרסים
המעמדיים, כפי שמבטאת אותם ההסתדרות
— ועכשיו יבואו תלמידיו וירגלו כתורת
(דבר)
גורדון וכצנלסון?

איך מקימים שמאל?
״מתי, בעצם, היה בארץ בשלושים השנים
האחרונות שמאל?״ שואלת המשוררת־מסאית שולמית
הר־אבן, בעיקבות התביעה לחדש ולהקים
מחדש את תנועת העבודה.
היא ממשיכה ושואלת :״שמאל כזה •משריר
רק לחדשו מעט, והוא יהיה כסדר, או לתקנו
פה חמם ואז הכל יבוא על מקומו כשלוב?
•ממאל נחמד וחזק כזה, נדמוכנע כזה, מתפקד
היטב• _,מצריד רק לכוון אותו כמו •מעון טוב,
מהתחלה, ואז יחזור ויהיה יפה וינצח?״
מסקנתה של ־שולמית הר־אבן היא :
״ייתכן שמיסגרת כלשהי צריכה להיות קיימת׳
וקשה לעכור ממצב •מל מבוכה כלי •מום
מיסגרת ככלל. אכל כמוקדם או כמאוחד יצטרד
אדם מישראל לשאול את עצמו מה הוא רוצה
כעצם: להחזיר את מיפלגת העכודה ההיסטו־דית
או הארכיאולוגית — או להקים שמאל.
לצורר הראשון מספיקה כהחלט פעילות פולי
טית כמוסדות הקיימים. לצורר הימני דרושה
הרכה מאוד עבודה -כמעט ככל המישורים
(טל החיש מר)
•מכהם אנשים חיים.״

פסוקי השבוע
• יאיר צבן, ראש סיעת שלי בהסתדרות :
״רבין הודיע שהקים צוות להעברת השילטון לידי
הליכוד. אין בזה צורך. כי המערך כולו פועל
כצוות כזה כבר עשר שנים, וזהו הדבר היחידי
שהוא הצליח בו.״
• עורך הארץ גירעון סאמט, על מאמר
ראשי ־של הארץ בפרשת דיין :״המאמר היה
מלא אולם מפה אל פה.״

• מנהיג המיפלגה הליברלית שיט־ח־
ארליך, על המשא־והמתן הקואליציוני עם

אגודתיישראל :״הם רוצים קודם לאכול את
הסעודה, ורק אחר־כך יברכו את בירכת־המזון.״
• עמום קינן :״יותר מישיר,דות •שמרה את
הכדורגל, שמר הכדורגל את היהדות.״
• עזר וייצמן על העובדה שבממשלת ׳בגין
לא יכהן אף שר מוותיקי תנועת החרות :״זו
תהיה ממשלה בלי חרות ובלי מק״י.״

• יו״ר הכנסת לשעבר, ייטראד יש
עיהו
- :מיפלגתי הסתבכה כפי שהסתבכה. אלוהים
יסלח לה.״
• העיתונאי יוסר (״תומי״) לפיד:
״ראש־ממשלד. בלי עקרונות הוא אסון קטן, אבל
ראש־ממשלר, עם עקרונות יכול להיות אסון גדול.״
• הרם מנחם הבהן :״בגין עלול להיווכח
כי בעוד הוא קורא את התנ״ך מימין לשמאל,
קורא מר קארטר את התנ״ך משמאל לימין.״

ייאמן אכן קרא .״האיש הבודד״ יושב
בכנסת.
תרועות חצוצרה. הנשיא. הוא תופס
את מקומו, שולף את נאומו המוכן. הדברים
הרגילים. כשהוא אומר ״רק כך...״
(״רק כך יצליחו מאמצינו״) עובר לחש
בין כסאות הח״כים הלשעברים .״זהו.
הסיגנון החדש.״
זקן חברי־הכנסת, זרח ורהפטיג ד,מפ־ד״לי,
מוזמן לנהל את הישיבה ושולף את
נאומו שלו. איזה נאום ! דויד בן־גוריון
ניצל פעם מעמד זה לנאום פולמוסי מרגיז.
ורהפטיג נותן שעור היסטורי לא־מקוצר,
תולדות הציונות מאז חורבן הבית
ועד היום. שעור לכיתה ה׳ ,מדהים
ברדידותו. עם הצהרת בלפור, פסוקים מן
התנ״ך, היסטוריה בגרוש.
וינסטון צ׳רצ׳יל אמר פעם, על נאום של
יריב :״הוא השתמש בכל מטבעות־הלשון
ישל השפה האנגלית, מילבד, נא להוריד
את המים!׳״ בנאומו של ורהפטיג אינה
הסרה אף מליצה ציונית אחת.
בין הישאר: האגדה האווילית שמאז
חורבן הבית השני ועד הקמת ישראל לא
קמה בארץ אף מדינה אחת. ומה בדבר
מדינת־הצלבנים ,״ממלכת ירושלים״ ,שהתקיימה
בארץ כימעט 200 שנה?

״זנאי אניי

״שמו לו את אדייק!״ ;רגיע!־
הח״כים. השיחה נסבה על אריק שתן, יריבו של עזר וייצמן.

שר־החינוך־לעתיד, זבולון המר, עומד בחברת הח״ב הטרי ייגאל
ידין ויהודה בן־מאיר, מצביעים בעליצות על וייצמן, ומתבדחים:
״בגין מינה את אריק שרון לתפקיד ביטחוד כדי לדפוק אותך !״

^ חרי השיגרתיות האפורה של יום־
הבחירות, באה השיגרתיות העליזה
של פתיחת הכנסת. נגזר על המהפכה הלאומית
בישראל שתהיה באנאלית בגילוייה
החיצוניים.
במיזנון ההומה מתרוצץ קהל עליז 41 .
חברי־הכנסת החדשים הביאו עימם את
נשותיהם, ילדיהם. אמותיהם. הכל דומה
לתהנת־רכבת, לפני צאת רכבת־האכספרס
לארץ לא־נודעת.
ח״כים חדשים וישנים נתקלים זה בזה,
לוחצים ידיים בחמימות. הוותיקים — אותם
שנבחרו מחדש ואותם שהפכו ללשע-
ברים — מברכים איש את רעהו כאחים
אבודים• אין הבדלים מיפלגתיים. כללי
המועדון קובעים כי במיזנון שייכים כו־

הנשים, הילדים וההורים, יחד עם קציני־מישטרה,
פקידים בכירים ואביזרים אחרים
של המימסד.
לאט־לאט מתמלא האולם. הרבה ח״כים
חדשים, שאיש אינו מכיר אותם. מי זה?
ומי ההוא שם?
בזה אחר זה נכנסות האטראקציות של
הכנסת התשיעית. צ׳רלי ביטון יושב ליד
מנחם פרוש מאגודת־ישראל, תורה ודרך־
ארץ. משה דיין תופס לו מקום בשולי
המפד״ל. הוא יושב בודד, מעסיק את עצמו
בכתיבת משהו. כימעט אייש אינו ניגיש
אליו. מעמדו ברגע זה מביך מאד. אין
הוא שייך לשום סיעה, ואין הוא סיעה בפני
עצמו. סתם חבר־כנסת, שפריט מן
הרשימה שבה נבחר עוד לפני שהכנסת

לם למיפלגה אחת — מיפלגת העסקנים.
מחליפים רכילות, מה נעשה במיפלגה
שלי ומה נעשה במיפלגה •ישלו, מי עולה
ומי יורד.
האם תצטרף ד״ש לקואליציה או לאן

התכנסה לראשונה.
אנשי הליכוד רוטנים, אבל בלחש.
״איך בגין עשה את זה? זר, לא מתאים
לו ! זה לא מוסרי ! זה באמת מוזר.״
גיבור היום הוא, כמובן, בגין עצמו. הוא
זורח. ניגש אל פלוני ואל אלמוני, ח״כים
חדשים ולשעברים, ידידים ויריבים, לוחץ
ידיים.
כשהוא רואה את אורי אבנרי הוא ניגש
אליו, לוחץ את ידיו, מביע צעד על •ימלא

כשמתארך הנאום. מתחיל אי־שיקט בבית,
כמו בכיתה בעת שעור משעמם.
לחישות. ציחקוקים. פתקים עוברים מיד
ליד.
ורהפטיג מסיים בקריאה מן התנ״ך .״המאה
השחורה מתחילה מעיר בקול רם

הזגע ההיסטורי

החגיגה נגמרה. המציאות מתגברת על הפסטיבג.
יצחק שמיר תופס את מקומו על דוכן היו״ו,
אחרי ש־ 61 ידיים התרוממו למען בחירתו. מימין; מזכיר־הכנסת נתניאל לורך, קצין־
הכנסת יצחק בנגל־ שמיר, זרח ורהפטיג, סגן מזכיר־הכנסת שמואל יעקובסון, והסדרן
פרויליכמן. מימין: המליאה והיציעים מלאים מפה לפה, צילם: שלמה סתר (

והשווניס

ציאור׳
* כנסים לאודם המליאה. אווירת הו
פסטיבל עוברת ליציע, שם מתרכזים

נכנס לכנסת .״קראתי״ את המאמר שלך
על ויימאר. איו לך מה לדאוג. הרפובליקה
הוויימארית תמשיך להתקיים.״
יעקוב ריפתין הוותיק, שביגלל מחלתו
אינו יכול לדבר, רושם על פתק :״ויימאר?
אוי־ויי־מאר !״
אריק שרון נכנם, תופס מקום במושבי
הליכוד, כדבר מובן־מאליו. האינטרמצו
של החודשים האחרונים כאילו נמחק בן־
רגע.

..להוויז את המיס״
אבל האטראקציה העיקרית היא השרון
השני — שמואל פלאטו. הוא יושב בשורה
האחרונה מימין, מאחרי המפד״ל. מדי פעם
הוא מבקש משכנו להסביר לו מה קורה.
מצביעים עליו. מתלחישים. הדבר ימלא־

אחד ממנהיגי המדינה, איש הליכוד דווקא.
הצהרת האמונים. אחד אחר השני נקראים
הח״כים בשמותיהם. ומכריזים ״מתחייב י אני !״
זוהי הזדמנות מצויינת לברר מיהו מי.
הפרצופים האלמוניים מקבלים סוף־סוף
שמות.
שלושת הקומוניסטים הערביים אומרים את •שתי המילים בערבית. הפגנה קטנה אך
רבת־משמעות. הערבים והדרוזים של המערך
וד״ש מצהירים בעברית. ישני הדרוזים
של ד״ש הם קוריוזים בפני עצמם:
הם הביאו לד״ש פחות קולות דרוזיים מכפי
שהיו להם בבחירות הפנימיות, שבהן
זכו במקומותיהם ברשימה .״רמאות פשוטה,״
אומר שימחה פרידמן, הח״כ-לשעבד
של המפד״ל.
כאשר אומר שמואל פלאטו ״מתחייב

אני!״ נשמעת קריאה :״הרפה!״ הפגנת־יחיד
של עקיבא נוף.
חיש מהר נולדת הבדיחה הראשונה של
הכנסת התשיעית :״פלאטו התכוון להצ היר:
זכאי אני!״

וגע ה^מת
ף אז, לפתע, מגיע רגע־האמת.
1עד לרגע זה, דמתה הכנסת לכל
כנסת חדשה קודמת. אווירה של חג. פרצופים
ישנים וחדשים.
והנה — המציאות החדשה.
שימחה ארליך עולה על הבמה ומציע
במישפט אחד מועמד לתפקיד היו״ר: יצחק
שמיר.
משה שחל מציע את מועמד המערך :
שלמה הילל, אין הוא מסתפק בפסוק קצר.
הוא רוצה להציג את הילל ולפאר את
עברו ומעלותיו התרומיות. מיד בוקע קול
של אי־רצון ממושבי הליכוד. זהו עדיין
קול מאופק. שחל יכול להמשיך לדבר,
אם כי בקושי. חיית־הטרף השמיעה הינד
הום של אזהרה. מחר היא תשאג — ואז
לא יוכל איש לדבר.
ייגאל ידין עולה לדוכן ומציע את בני מין
הלוי. טעות פסיכולוגית. ידין ביזבז
את הופעת־הבכורה שלו על עניין של
מה־בכך.
תופיק טובי מציע את מאיר וילנר, השוכב
חולה בביתו. פליטת־הפה הראשונה
של הכנסת התשיעית: טובי רוצה לדבר
נגד מדיניות הליכוד, אך מדבר נגד ״מדיניות
המערך״.

צחוק, צחוק ־ אבל ...ו ב?
יהושע רבינוביץ, שימעון פרס, יצחק רבץ ויגאל אלון, ומתגלגלים

מצחוק. מה מבדח אותם, ביום הלפני־אחרון שבו הם יושבים
ליד שולחן הממשלה? התשובה 9 :ליטת־הפה של תופיק טובי,
שרצה להתקיף את ״מדיניות הליכוד״ ,ותקף את המערך,

בזו אחר זו נדחות הצעות רק״ח, ד׳ש
והמערך. כל אחד מצביע בשביל עצמו,
רק שני אנשי שלי מצביעים בעד מועמד
המערך. בהופעתה הראשונה מתגלה האופוזיציה
בצורתה העלובה ביותר. אפילו
על דבר כזה־ אין היא מסוגלת להתאחד.
הקומוניסטים, המדברים כל־כך הרבה על
ליכוד־הכוחות מול הימין, מדוע לא הצביעו
בעד מועמד המערך? האם רק מפני שלא
נדברו עימם מראש? שולמית אלוני צועקת
ומבקשת למשוך תשומת־לב לכך ש היא
נמנעה. למה?
מי בעד מועמד הליכוד? ים של 61
ידיים מתרוממות — ופיתאום, בצורה הבוטה
ביותר, מתגלה המציאות החדשה.
זהו השילטון החדש. בכנסת קובעות הידיים,
והידיים הן ידי הליכוד־מפד״ל־אגודה.
וגם •של סמי פלאטו.
זהו רגע־האמת.
משה דיין אינו מצביע. הוא קם והולך,
חסר־סבלנות כמו תמיד.

יום של חדי
^ ש -לטץ החדש עולה על דוכן הי
1יו״ר, והמציאות החדשה הופכת עובדה.
יצחק שמיר, יושב־ראש הכנסת, איש־המיבצעים
של לח״י, האיש שפקד להרוג
את הלורד מוין, ששלח חבילות־מוות לנמענים
שונים, שתיכנן את מותם של עשרות
בריטים וערבים.
הסיגנון החדש חוגג. בכמה מילים מס
.מתחייב
אני י׳

אחרי ששמואל פלאטו אמר את שתי המיליס בעיב־רית,
הוא מסתובב אוטומטית ומסתכל למעלה,
אל יציע העיתונאים, כדי לראות אס התרשמו כראוי. לפניו השלט :״סיעת פלאטו
שרוך. בשורה שלפניו: משה דיין, בודד ליד אנשי המפד״ל. משמאל: בגין־פלאטו.

לק שמיר את עולם־הסמלים של דור
שלם, ומציג במקומו מערכת־סמלים חדשים
.״אחי גיבורי המחתרת ...שנפלו בדרך
לחרות ישראל ...הם נמצאים כאן לידי על
הדוכן ...בזכותם הגענו והגעתי אני עד

׳ מיכה חריש :״היום יום לח״י, ביום ב׳
הבא יהיה יום אצ״ל...״
עזר וייצמן, לאחר־מכן במיזנון, בנימה
של פיוס :״אין דבר, אחרי כמה פעמים
זה ייצא להם מהסיסטמה, והם ישכחו מזה...״
אבל
האשלייה נגמרה. רוח צוננת עוברת
באולם. יש מציאות חדשה. יש שיל־טון
חדש. היתד. מהפכה. מעתה יהיה הכל
אחרת.
בלי משים סורקים המבטים את סיעת
המערך. האם אנשים אלה יוכלו להיאבק
במציאות זו? חבורה מיסכנה למדי. כיס־עט
כולם — עסקני־מיפלגות שלא ידעו
מעולם דבר מילבד ליחוך פינכת השילטון.
האם הם יהיו מסוגלים לעמוד בעימות?
ביגלל החלטה מטופשת של המערך עצמו,
אין המערך יושב מול הליכוד. ראשי
המערך לא רצו לתפוס את המושבים הקודמים
של אנישי בגין. הם דחקו את
עצמם, איכשהו, לאמצע, מול כס היו״ר
כך נמנעה גם התדמית החיצונית של העימות,
שהיתר, נוצרת אילו היו יושבים
אלה מול אלה, קואליציה מול אופוזיציה,
מוכנים למאבק-איתנים פרלמנטרי.
הליכוד והמערך יושבים זד, ליד זה.
ואולי זוהי ההיערכות הנכונה.

פעילותנו הורחבה בקורס

..נשימה בתונועה
לבריאות ויציבה״
העם עוול בהיכל הוגדלו

לושי ולגברים

להפגת מתחים ללא כדורים.

לשיפור שיווי המשקל והיציבה.

להגברת הרגיעה ולהרגשה
נינוחה.
פרטים והרשמה :

המדר־ך עקב בדר.

כוגר מכון ״אריקה״ ארה״ב,

אחרי 18.00

הנחות לחיילות ולסטודנסיות

מבון הבריאות
בן -י הו ד ה • 7 3ת״ א • טל2 3 8 0 6 3 :

שעות ההרשמה 10.00 • 18.00 :

לודז זמבים־קיץ 1977
במוצאי שבת $. 6.77ו(ג׳ בתמוז תשל״ז)
נכנס לתוקפו לוח זמני ם חד ש
ברכבת ישראל

( 0רכבות בקו תל־אביב חיפה (כולל ו 2רכבות מהירות)
2ו רכבות בקווי הדרום (לירושלים, לבאר־ שבע ולדימוגה).
וו רכבות בקו נהריה (מלל 5רכבות מהירות)

תדירות הרכבות בקו ת־א חי פ ה־ כל שעה.
מתל־אביב לחיפה: כל שעה מלאה (פרט לשעה )20.30
לחגסא 1 8.00.7.00 .6.00 :כ 1׳
מחיפה בת-גלים לודא: במחצית השעה, בין השעות המלאות
(פרם לרכבת בשעה 6.00 בבוקר 20.20-1בערב).
פועים מלאים ולוח זסנים ־ בכל תחנות הרננת.

ז|א.ד 0 .עייו י׳יויד נע מ

ארומור
צפוי דלתות וקירות
הופיע ונמצא למכירה

ספר הילדים

ה ם?וו להכשל, אבל
הקו מדי ההמ שגעת של כל הז מני ת!!

ר 1/.כבד
היפהקגיותרס המתנהו ב

פיטר סלרס
ג׳יו _ ויליאם. דיויד
קיברג הרגוגל קו7זופ
טפיי ספדו של ל. ויבול׳
בימוי\ :זק אתולד

המנוי
קי בלת חשבון,
אנא, פרע או תו

שבוע 2״דקל״ ת״א 7.15 ,9.30 ,א

בהקדם .

מחלקת המנויים

תן טרמפלח ״ ד

מ 1רלה
הטפטים המעוצבים כיצירת אומנות

במדינה

שופטי 5יתיהמישפט-הע?יון
יצאו כהתקפה חסרת־תקדים
ע? הפקהיס — מבזי זדון פ?7
בעתירתם, שהובאה?פניהם
״מחבלים ! משמיצי צד,״ל ! מופקרים !
פורקי-עול!״ אלה היו רק אחדים מהכינויים
שהטיחו בשבוע שעבר שלושת שופטי
בית־המישפט העליון בפקחי־הטיסה, שהגישו
עתירה לבית-הדין־הגבוד. לצדק.
השופטים, הד״ר יואל זוסמן, חיים כהן
ואליהו מני, יצאו מגידרם, בהתקפה חסרת״
תקדים על הפקחים ועל עורך־הדין שייצ־גם,
מאיר אלפייה (ראה גם מאמר הנדון).
העתירה הועברה ביום ראשון לפני שבוע
לידי השופט חיים כהן, אך הוא החליט
להעבירה לדיון בפני הרכב של שלושה
שופטים. היא הוגשה על־ידי אגודת פקחי־הטיסה
בישראל, על־ידי הוועד הארצי של
פקחי־הטיסה, על־ידי צבי פרנק (פקח) ו־יושב־ראש
הוועד הארצי של הפקחים, ועל-
ידי אפרים איצקוביץ (פקח) וחבר הוועד
הארצי. כולם, על־ידי בא־כוחם עורך־הדיו
מאיר אלפייה — נגד שר־הביטחון ושר־התחבורה.
העתירה הוגשה למתן צו־על־תנאי
שיתן טעם מדוע לא תבוטל מייד
ההוראה להכניס צבא לנמל התעופה בן־
גוריון תחת פקחי־הטיסה שיהושעו מתפקידם
שלא כדין, ומדוע לי תבוטל לאלתר ההוראה
להשעות את כל פקחי־הטיסה בכל
הארץ מעבודתם.
מי כעל־כית )׳ באולם מיספר 1של
בית־המישפט־הגבוה־לצדק בירושלים ניסה
עורך־הדין אלפייה לשכנע את השופטים,
כי המדינה עברה על החוק בהפעילה את
הצבא בסיכסוך־עבודה.
עורך־הדין אלפייה לא הספיק לסיים את
המישפט הראשון, וכבר זינק השופט זוסמן
ורעם :״קודם כל, אדוני, אתם אינכם
בעלי־בית של שדה־התעופה ! איך מפעילים
את השדה קובעת הממשלה. הרעיון שאתם
יכולים לשלוט בשדה־התעופה הוא פסול
לחלוטין. יש ממשלה כדי להחליט איך
מנהלים אותו. אם קיפחו אתכם בעבודה,
יש בית־דידלעבודד ! .מה אתם רוצים מ־איתנו?״
אלפייה
השיב :״יש פה עניין עקרוני
לגורל המדינה.״
השופט זוסמן התרומם מכיסאו :״זה לא
עיסקכם ! את נמל־התעופה לא אתם תנהלו.
מחר תבקשו משר־הביטחון שיסגור את הגדר
הטובה ! תלכו לבית-הדידלעבודה, אל
תטרידו אותנו. שם ייפתרו את בעייתכם.״
אלפייה :״אבל אנחנו מוכנים לחזור לעבודה
ברגע זה.״
אז התפרץ השופט אליהו מני, נרעש
כולו, והטיח בפקחים :״במשך שבועות
נגרם סבל איום לנוסעים ! אבי מתפלא שהממשלה
סבלה מצב כזה במשך תקופה
כה ארוכה.״ השופט העליון, הידוע דווקא
כשתקן מופלג, נסחף בהתלהבותו :״מי
שפונה לבית-דין זה צריך לבוא בידיים
נקיות, וידיכם איבן נקיות! חוצפה לבוא
לבית־המישפט! הגיע הזמן לרסן את ההשתוללות
הזו. כשגורמים שיבושים ונוסעים
יושבים בתוך אווירון שבע שעות, זד,
לא נקיון־כפיים! הטענה שכל דרישות הפקחים
הן בנושאי בטיחות הציבור, היא
כוזבת !״
״אתם מצפצפים:״ .המשיך השופט
זוסמן :״באחד בפברואר ניתן צו של בית-
הדין־לעבודה שתחזרו לעבודה תקינה ואתם
הפרתם אותו.״
הפרקליט אלפייה :״המדינה לא קיימה
את צו־בית־הדין להיכנס למשא ומתן...״
השופט זוסמן :״אתם מצפצפים על בית־הדין

השופט מני קטע את דיברי עמיתו:
״חיבלתם במדינה ! צריך לשמוע את תגובות
התיירים שאמרו שלא יחזרו לכאן
יותר. הייתם מסיגי־גבול. חיבלתם בתיירות.
חיבלתם בכל. הפצתם עלונים המשמיצים
את הדרך שבד, מנוהל נמל־התעופה בן-
גוריון. זו עזות־מצח נוראה מצידכם לבוא
לבית־דין ולבקש סעד. אסור שכף־רגלכם
תדרוך פה!״
הדממה הרועמת שנפלה בבית־המישפט
אמרה הכל. עורך־הדין אלפייה וקומץ הפקחים
שעימו, נותרו המומים. הם השפילו
מבטיהם במבוכה. הם באו לכאן לבקש
(המשך בעמוד )36
העולם הזה 2076

..שערורייה! צביעות• תרמית! מחבלים!״

הסיגויו החדש
ך* כד מזמן לא היה בית־המישסט העליון של המדינה
כל־כך פופולרי נפי שהיה השבוע.
כי סוף־סוף דיברו השופטים כמו שצריך.

הם אמרו להם, לפקחי-הטיסה המנוולים האל,
מה שהם חושכים עליהם.
והם חושבים עליהם בדיוק מה שחושבים עליהם כותבי
המאמרים הראשיים במעריב, וד״ר הרצל רוזנבלום, וגאולה
כהן, וסעדיה רחמים משוק הכרמל.
אילו הוצגה ביום השישי האחרון, למידגם מייצג
של דעת־הקהל, השאלה :״מה דעתך על שופטי בית-
המישפט העליון׳?״ היו בוודאי 62.3משיבים :״הם
נהדרים 18.570״׳הם על-הכיפאק 12.60/0״הם
צודקים 3.470״לא יודע כלום,״ ורק 3.27,הנותרים,
היו משיבים ״הם אינם בסדר.״

חוששני •טהייתי נמנה עם אלה האחרונים.
ן• ום קודם*לכן, ביום החמישי, הובאה לפני כבוד
השופטים ד״ר יואל זוסמן, אליהו מני וחיים כהן,
עתירתם של פקחי־הטיסה.
עוד לפני שנפתח דיון של ממש בעתירה, השמיעו
שלושת המישפטנים המכובדים את דעתם הנחרצת על
הפקחים.

בעניינים סוציאליים הוא היה מאז ומעולם העיתון הימני
הקיצוני ביותר במדינה.

יש לכך מיכחן מעשי כיותר: איני יכול
להעלות בזיכרוני אך שכיתה אחת בעשרים
השנים האחרונות שנראתה לשלושת העיתונים
האלה כצודקת.

כלי־התיקשורת האלקטרוניים אינם קיצוניים עד כדי
כך, אך גם הם נשטפים בזרם הכללי.

כענייני-תעופה המצב גרוע עוד יותר.

מזה שנים רבות נוסעים עיתונאי ישראל חינם, על
חשבון אל על, לכל ארצות תבל. התעשייה האווירית
תורמת אף היא תרומה נכבדה לנסיעות-חינם ישל עיתו נאים.
משום כך יודע כל עיתונאי־מתחיל כי אין פשוט
אפשרות לזכות בעיתונות בדיווח אובייקטיבי על סיכסוכי-
עבודה שבהם מעורבים האינטרסים של גורמי־התעופה.

אלה הן עוכדות-החיים.

(ואפשר להוסיף: מצבם העגום הזה של כלי־התיקשורת
מהווה כשלעצמו גורם חשוב מאד להידרדרות יחסי-
העבודה במיגזר התעופה. כשצד אחד יודע כי העיתונות
תהיה תמיד לצידו, יהיה אשר יהיה ,׳והצד השני יודע

השופטים מתמנים על־ידי המישטר הקיים,
והם ניטים להגן עליו. לרוב הם שמרניים אך
מן המישטר עצמו.

^ דיני עוטה ותמה: מניין לשופטים המכובדים
( 1הידיעה המעמיקה הזאת על סיכסוך־העבודה של
פקחי־הטיסה?

בגרמניה של זיימאר ובאיטליה הדמוקרטית של רא־שית
שנות ה־20׳ היו בתי־המישפט ידועים כמיבצרי השמרנות
החברתית. נאמר עליהם שהם לא נהגו מידה שווה כלפי
קבוצות קיצוניות מימין ומשמאל. הם גילו יחם אבהי
וסלחני כלפי הימין הקיצוני, ונהגו בחומרה קיצונית כלפי
קבוצות שמאליות.
עד כה היינו פטורים מלעסוק בניתוחים כאלה לגבי
שופטי ישראל. הנחנו כי השופטים אינם פוליטיים. רשאין
ק־שר בין דיעותיהם הפרטיות — תהיינה כאשר תהיינה
— ובין עבודתם המיקצועית.

השופטים לא הגיעו למסקנות מפליגות אלה
אחרי שנערך ככית־המישפט דיון על נושא

לא הופיעו לפניהם עדים משני הצדדים, שמסרו עדות
עניינית ונחקרו שתי־וערב, עד שהתגבשה בהדרגה תמונה
אמינה של הסיכסוך לעיני השופטים.

כבוד השופט מני :״ מו פקרים ! ״
כי דעת-הקהל תפנה נגדו בכל מיקרה ובכל הנסיבות,
נוצר המצב הקורא דרור ליסודות קיצוניים והמוביל
לאנארכיה).

ין מנוס מן המסקנה שכבוד השופטים אמרו מה
שאמרו על סמך הידיעות ששאבו מן העיתונות.

וזה מוזר מאד.

גם אני, כמו אזרחים אחרים במדינה, קראתי על
סיכסוך הפקחים בעיתונות.

אחרי שקראתי כקפידה וכנאמנות את רום
הדכרים שנכתכו שם על נושא זה, אני חייב
להודות שאין לי מושג מי צודק כפרשה זו.

יותר מזה: נאיש־מיקצוע בשטח התיקשורת אני מעז
לטעון, כי שום אדם הוגן וסביר לא יכול היה לגבש
לעצמו דיעה על סמך הידיעות והמאמרים שהופיעו
בעיתונות.

כי העיתונות הישראלית אינה מפרסמת
כימעט לעולם דיווח אוכייקטיכי על סיכסוכי•
עבודה.
יש לכך סיבה פשוטה, שאזרח נאור צריך לדעת אותה :
שלושת העיתונים היומיים ״הבלתי־תלויים״ הגדולים —
מעריב, ידיעות אחרונות והארץ — שייכים לאילי־הון,
שיש להם דיעה שמרנית קיצונית על עניינים סוציאליים.
שני הצהרונים שייכים לימין הקיצוני, הן מבחינה
לאומנית והן מבחינה סוציאלית. בשניהם רבים יוצאי
התנועה הרביזיוניסטית, שחונכו מילדות לשנוא את מאבקם
של עובדים. הארץ מאוזן יותר בעניינים מדיניים, אך

שופטי בית־המישפט העליון אינם קבוצה ישל פרשנים
מדיניים. אין חם עסקני־מיפלגות, שטיבעם הוא לדעת
מעט ולדבר הרבה. אין הם חברי־כנסת, הרגילים להרים
את הקול ככל שמעטה ידיעתם על הנושא הנדון.
השופטים אמונים על החוק. תפקידם הוא ליישם את
החוק, בהתאם להבנתם המיקצועית .,אחרי בידוי ממצה
של הנסיבות וקביעת מסקנות עובדתיות אובייקטיביות
ככל־האפ־שר.
נראה לי כי השופטים המכובדים חרגו במיקדה זה מן
המיסגרת הזאת.

חוקרים מלומדים בדקו ומצאו, כי ברוב הארצות
המערביות מתגייסים השופטים מקרב מעמד מסויים —
מעמד השייך לעילית החברתית הקיימת. השופטים נוטים
להביא עימם את ההשקפות, התפיסות והדיעות־הקדומות
של מעמד זה. המגן על הפריבילגיות שלו.

ועוד פניני-לשון כהנה וכהנה (ראה במדינה — העם).

ואני חייב לאמד, כאזרח המדינה: זה מדאיג
אותי מאד־מאד.

אחת המסקנות המקובלות היא שכימעט
ככל מדינה נמצא כית־המישפט כצד הימני
של הקונסנזוס הלאומי.

״לא רק שחיכלתם כמדינה, אלא עוד הפצתם
עלונים כשדה־התעופה המשמיצים את המדינה
השופט מני.

אם כן, על סמך מה הצליחו השופטים דגכש
לעצמם דיעה כה נחרצת על פריטה זוז

נראה שהם היו מוכנים בהחלט לחרוץ דין — לפחות
על־ידי השמעת אימרות־שפר מעל הכס הרם של בית־המישפט
העליון — על סמך דיווחים עיתונאים מן הסוג
האמור.

ף כתבו ספרים רבים על מהותו הפוליטית והחברתית
1של בית־המישפט במדינות השונות.

״זוהי עזות־מצח, שכף רגלכם תדרוך על מיפתן בית
זה!״ אמר כבוד השופט מני.
״צביעות שלאדנשמעה כמוה, תרמית ושערורייה הגדו לה
ביותר בישראל השופט מני.
״קבוצה קטנה משתלטת על המדינה, ועוד יש לה
חוצפה לבוא לבג״ץ השופט מני.

לפני השופטים היתה מונחת, לכל היותר, עתירתם
•נזל הפקחים, בתוספת תצהיר קצר שלהם.

* כך אנחנו
| נראה שהם אינם מקוללים כהיסוסים וב,עכ־כ
ד ת מסוג זה.

חוזרים אל שלושת השופטים המכובדים.

חריגה מדאיגה, האומרת דרשני.

״אילו הייתי שר־התחכורה, הייתי מפטר
את כולכם לאלתר:״ אמר ככוד השופט זופמן,
נשיא כית־המישפט העליון.

השופטים לא דיכרו אחרי מישפט ארוך
וממצה, שכו נגולה הפרשה מכד הצדדים, ו־ניגנכו
ראיות על־פי כללי החוק והנוהל.

בוודאי לא הייתי מעז להשמיע טענה כזאת נגד
מישהו — עובד או מעביד — על פי סיפורים שקראתי
בעיתונות.

** שום כך, איני מעז לעולם לחרוץ דין על סיכסוך-
עבודה כלשהו, על סמך דיווח עיתונאי בילבד.
כאשר חשוב לי לדעת מי צודק ־ בסיכסוך־עבודה
מסויים, ועל אחת כמה וכמה כאשר הסיכסוך נוגע לענייני
תעופה, אני שולח צוות של העולם הזה כדי לגבות עדות
מפי שני הצדדים ולהגיש דו״ח מוסמך.

רק לעיתים רחוקות מאד יכול דו״ח כזה
להסתיים כמסקנה פסקנית וחד-צדדית. כי זהו
טיבעו •טל סיכסוך־עכודה: כדרך כלל יש טענות
טובות כפי •טני הצדדים גם יחד.
העובדים מאמינים תמיד שהם מקופחים. המעבידים
משוכנעים בכל מיקרה שהם הגיעו לגבול היכולת. לרוב
טוען כל אחד משני הצדדים שהצד השני נקט שיטות
של סחבת, ולא פעל בתום־לב. כאשר מעורב בפרשה
המעביד הממשלתי, יש כימעט תמיד מידה רבה של צדק
בטענות כאלה הבאות מצד העובדים.
לכן אני חוזר ואומר, בכל הכנות, שאיני בטוח ברגע
זה מי צודק בפרשה זו של סיכסוך פקחי־הטיסה — ואם
ביכלל אחד משני הצדדים צודק לגמרי.

לפני שהייתי מעז לטעון כי צד אחד ״היכל
כמדינה״ ,או שהתנהגותו מהווה ״תרמית ושע־רורייה
וצביעות שאין כמוה״ — הייתי משקיע
הרכה שעות טובות בחקירת העניין.

אני מקווה מאד ששופטי ישראל לא יאלצו
אותנו לבטל הנחה זו.

צם התבטאותם
אך העיתוי מדאיג שיבעתיים.

של שופטי בית-המישפט העליון

בפרשה זו מדאיגה.

לפני חודש התחוללה בארץ מהפכה שקטה, שהעלתה
לשילטון את כוחות הימין הלאומני, הדתי והחברתי.
כוחות אלה דוגלים, בין השאר, בצימצום ו/או בביטול
גמור של חופש המאבק של העובד על תנאי־עבודתו
ושכרו. מגמה זו מתמקדת בתביעה לבוררוודחובה. שפי-
דרשה למסור לשופטים את ההחלטה על גובה השכר של
העובדים.
תביעה זו נמצאת במחלוקת ציבורית חמורה ביותר.
היא נפסלה כימעט בכל המדינות הדמוקרטיות והליברליות.
היא מהווה את אחד הנושאים המרכזיים בבחירות בהס תדרות,
שתיערכנה בשבוע הבא.

משום־כך מדאיגה כל־כך התבטאות כזאת
של ה-טופטים דווקא כשעה ז ו.
^ קומיסאר הפוליטי של תנועת־החרות ברשות !
1השידור העניק לנו, כבר למחרת הבחירות לכנסת,
את שתי המילים שהפכו מאז מטבע־לשון :

״הסיגנון החדש״.

הוא תבע מעובדי רשות־השידור להתאים את עצמם
לסיגנון חדש זה, מבלי לפרט את טיבו. הוא הניח, מן
הסתם, שדי לחכימא ברמיזא.

צורת־ההתכטאות של השופטים המכובדים
כדיון זה עלולה לעורר את הרושם שהיא חלק
מן הסיגנון החדש הזה.

ף * ועמד הליכוד לתפקיד מזכ״ל זד
*ו הסתדרות הוא דויד לוי ,״נציג אמיתי
של העובדים,״ כפי שטוענות מודעות.הבחירות
של הליכוד לקראת הבחירות להסתדרות.
במודעות אלה מתפרסמת גם תעד
דת־הזהות של האיש, שאותו מייעד הליכוד
לאחד התפקידים החשובים ביותר
במדינה.
דויד לוי מוצג בתעודת־הזהות שלו כיליד
מרוקו, בן ,40 יהודי המתגורר בבית־שאן,
שבמיקצועו הוא פועל-בניין וחבר-
כנסת, ובמצבו המישפחתי הוא נשוי ואב
לעשרה ילדים.
רק מסעיף אחד מתעלמת תעודת-הזהות
של דייד לוי. זהו הסעיף שצריך לספר
על שירותו הצבאי בצה״ל של מועמד
הליכוד לכהונת מזכ״ל ההסתדרות.
נכון שתפקיד המזכ״ל אינו תפקיד ביטחוני
המחייב הכשרה צבאית מוקדמת.
המועמד לתפקיד אינו חייב להיות אלוף
(מיל ).או בעל דרגה צבאית אחרת. אבל
באותה מידה, גם העובדה שהוא אב לעשרה
ילדים אינה רלוונטית למידת התאמתו
לתפקיד. בכל־זאת מציינות מודעות
הליכוד את עובדת היות דויד לוי אב
לעשרה, ומתעלמות משום־מה. באורח מוזר,
מהקאריירה הצבאית ימל דויד לוי
בצה״ל.
יש לכך סיבה טובה: דויד לוי פשוט
לא שירת בצה״ל, לא בשירות סדיר ולא
בשירות מילואים, לא בהג״א ולא במיש־מר־האזרחי.
דויד
לוי אינו, חס וחלילה, משתמט.
להיפך. זמן קצר אחרי שהגיע לארץ,
בשנת ,1957 היא התייצב לשירות־ביטחון
בפי שמורה החוק. הוא היה אז בן 20
(״הייתי אז נער,״ סיפר לוי באחד הראיו-
נות) ,ועבר את הבדיקות הרפואיות שאותן
צריך לעבור כל מי שמתייצב לשירות
ביטחון. בתום בדיקות אלה הוחלט שלא
לגייס את לוי לצה״ל. הוא זכה בפטור
משירית צבאי.

מטילה ספק בכושרו לכהן כמזכ״ל ההסתדרות
או כשר בממשלה.
הידיעות על כך הגיעו גם למערכות העיתונים.
כתבים שניסו לברר את אמיתות
הידיעות התקשו לזאת. שילטונות צה״ל
לא היו מוכנים למסור פרטים מתיקו הרפואי
של דויד לוי, שנאספו בתקופה בה
התייצב בלשכת־הגיוס. פרטים אלה הם
בבחינת סוד כמום שאין גישה אליו.
לעומת זאת, כאשר ניסו הכתבים לאמת
את הידיעות עם דויד לוי עצמו או מקורביו
בליכוד, הופעלה עליהם מערכת לחצים
שלא לטפל בנושא ״רגיש״ זה. אלא שבינ
תיים
המשיכו השמועות לפרוח.
על פי הגירסה של דויד לוי, המסופרת
בפי דוברי הליכוד, הוא לא גויים לצה״ל
משום שבתקופה בה עמד להתגייס, סוף
שנות החמישים, לא נהגו בצה״ל לגייס
בנים למשפחות מרובות ילדים שהיוו מקרי-
סעד קשים.
אף על פי כן רצה דויד להתגייס והתייצב
לשרות צבאי. אולם בבדיקות הרפואיות
שנערכו לו׳ התגלה אצלו פגם בריאותי:
הוא סבל ממחלה תורשתית באחת
מעיניו ולמעשה הוא כמעט עיוור בעינו זו.
למרות שידע על כך בעצמו ביקש לגייסו,

הדרך הפולי טי ת
החלהב מפא״י

__ מ חל ה
תור שתית קשה
ך• עובדה שדויד לוי לא שרת בצה״ל,
1 1לא לחם באף מילחמה ולא מילא גם
תפקידים בטחוניים בעורף, שימשה מקור
לא אכזב לשמועות שונות, שהיו ברובן
הגדול שמועות־שווא. במיוחד השתמשו בהן
יריביו של לוי, כדי לנגח אותו ולהמעיט
מדמותו.
גם לאחרונה, אחרי שדוד לוי נבחר לעמוד
בראש רשימת הליכוד להסתדרות,
החלה מחדש חרושת השמועות. שמועות
אלה טענו כי דויד לוי, שוחרר כביכול משירות
צבאי בגלל מיגבלה בריאותית ה־

נ 28 -

לטענתו, אך שלטונות צה״ל סרבו לעשות
זאת. מאותה סיבה גם לא יכול היה לקבל
רישיון־נהיגה.
בפעם נוספת ביקש דויד לוי להתנדב
לשרות צה״ל אחרי מילחמת יום־הכיפורים,
כשהיה כבר ח״כ מזה ארבע שנים. הוא
נבדק שוב במיסגרת הגיוס מחדש של
אנשים שהיו פטורים בעבר משרות צבאי
בגלל מיגבלות בריאות.
נראה שרגישותו של לוי נוכח הטענות
שהועלו נגדו בשל אי-שירותו בצה״ל הם
שדחפו אותו להתנדב. הפעם, כפי שטוענים
מקורביו, הוא זכה בפנקס מילואים.
אולם הוא לא נקרא לשרות מילואים משום
שנבחר גם לכנסת השמינית, וח״כים, כידוע,
אינם נקראים לשירות מילואים ב־צה״ל.
וכך
יוכל דויד לוי בשבוע הבא — אם
ייבחר — למצוא את עצמו, למרות הסעיף
המגביל, בשני תפקידים גם־י׳חד. מנחם
בגין, המתכוון להציג את ממשלתו עוד
לפני הבחירות להסתדרות, עתיד להכליל
בד, את דויד לוי כשר־בלי־תיק, או כשר
לענייני רווחה. ביום הבחירות להסתדרות
עשוייה העובדה שדויד לוי הוא שר בממשלת
הליכוד, להוסיף ליוקרתו ולזכות
את הליכוד בקולות של בוחרים נוספים.
אם יסתבר, מתוצאות הבחירות להסתדרות,
שדויד לוי עשוי להיות מזכ״ל ההסתדרות,
קרוב לוודאי שהוא יתפטר מהממשלה
כדי ליטול לידיו תפקיד־מפתח
זה. אם ייאלץ הליכוד להישאר באופוזיציה
בהסתדרות, ייכלל לוי ככל הנראה בממשלת
הליכוד, כנציג עדות המיזרח ושר
לענייני רווחה.
כך או כך, למרות המי גבלה הבריאותית
שגרמה לצה״ל לפוטרו מכל שירות צבאי,
מקומו של דויד לוי בצמרת מובטח.

האמיתי

ח״כ דוד לוי, מטופח־המראה, העומד להתמנות כשר בממשלת
הליכוד, ממנה יתפטר אס יצליח להיבחר לתפקיד מזכ״ל 1ההסתדרות.
לוי מוצג בתעמולת הליכוד כנציג ״האמיתי״ של העובדים, בתמונה למעלה
משמאל: חעודת־זהות של לוי, כפי שהיא מחולקת כאמצעי־תעמולה של הליכוד.

ך יצד עשה ״פועד הבניין״ בן ה40-
את הקאריירה המטאורית שלו, הפך
בגיל 40 מועמד הליכוד לעמדות־כוח שיל-
טוניות חסרות־תקדים?
סיפורו של דויד לוי הוא סיפור-הצלחה
יוצא־דופן של נציג ישראל השנייה, ש ממנה
שואב הליכוד את עיקר כוחו.
לוי, יליד מרוקו, עלה לארץ עם מיש-
פחתו לפגי 20 שנה. מהנמל נשלחה המיש־פחה
לעיירת־העולים בית־שאן. האב, שהיה
סוחר במרוקו קיבל בבית־שאן תעסוקה
בעבודות־דחק. דויד בן ה־ 20 עבד
יחד עימו בחקלאות, בשדות הכותנה של
קיבוצי עמק בית־שאן ובעבודות יזומות
של ייעוד ביערות הקרן־הקיימת.
שינה אחרי שעלת לארץ נשא דויד ל-

ז־,כיי
אן״•7

נכלי7

דיי7

^ ט >י׳:י^עע?־נה על •מפת
י ^ ״י רי ״ ,לד^ות שהתקיימו
״ ,,ד-׳,י 7״*!.ת פועלי־ד,בניין.
^ ״ 7 י מפא״י בבית־שאן
7׳; י>,א?ו*׳שימד, עמד אז משד,
״ ^ רפלג ה הוותיקים. אחרי
•ז קדוש כרכז האיגודים
במועצת־ד,פועלים המקומית.
התמנה מזכיר אגודת־פועלי-

כבר אז הוא התגלה כאישיות שאפתנית,
בעלת כוח־רצון ויכולת לתבוע זכויות.
הוא רצה להתקדם, אולם נאמר לו שתחילה
עליו לפעול כדי שחברי המיפלגד,
במקום יכירוהו מקרוב.
באותה תקופה פרץ סיכסוך בקרב ראשי
סניף תנועת החרות המקומית. אחד מראשי
הסניף, שלמה למרי, חיפש דמות בובה
שתרוץ לראשות הסניף כדי שהוא יוכל
לתמוך בה מאחרי-הקלעים. כך נוצר השידוך
בינו לבין דויד לוי. לוי הצטרף
לתנועת החרות }אחרי שגילה בסודי־סודות
כי היה, בעצם ,״אנוס״ ,וכי אהדתו היתד,
מאז־ומתמיד נתונה לתנועה זו) ,הוצב
מייד בראש רשימת התנועה לבחירות
למועצה המקומית.
בבחירות זכתה אומנם תנועת החרות
רק במנדט אחד, אולם דויד לוי הפך אז
לשון־המאזניים בזכות המנדט הבודד שלו.
הוא נכנס לקואליציה עם המפד״ל׳ שאיפר
שרה את בחירת איש המפד״ל יעקב מה לוף
כראש־המועצה. הוא זכה בסגנות
ראשיו־,מועצה, ובתפקיד של מנהל מחלקת־הסעד
המקומית.

מעגקיס פרטיים
מבספי־ציבור
* 4ד טיבה של המועצה שדויד לוי
כיהן בה, ועל טיב פעילותו כראש
מחלקת הסעד, אין ויכוחים. הדברים נקבעו
בצורה ברורה ביותר בכמה דוחו״ת ריש־מיים
שסקרו פעילות זו, ביניהם דו״ח מב־.
קר־המדינה, שהביאו לפיזור המועצה ולמינוי
ועדה קרואה לניהול ענייני העיירה.
כחצי־שנה אחרי כינון הקואליציה בבית״
שאן עזב אותה נציג רפ״י, שהביע בגלוי
ביקורת על ״סידרי הניהול״ במועצה. אחד
מעובדי המועצה תיאר, בשעתו, סדרי
ניהול אלה :״בבוקר היה דויד לוי יוצא
מביתו, כשהוא מלווה בחבורה של 10—15
איש מבין העובדים, ביניהם ״שומרי-
ראש״ ושומר שער בניין המועצה. בנחת
היו מגלגלים שיחה. בחדר־העבודה של
הסגן היו החבר׳ה יושבים וממשיכים בשיחה,
כשהם לוגמים את התה והקפה
שהוזמנו עבורם. כעבור שעה היו מתחילים
להגיע מבקשי הסעד. בלי דיקדוקי
חוק וזכאות היה הסגן רושם פתקים, שלעיתים
הסתכמו ביותר מעשרת־אלפים ל״י
ליום. בשעות הצהריים היתד, כל החבורה
מעתיקה את מקומה לבית-הקפה במרכז
המיסחרי של רסקו. סעיפי ה״כיבודים״
בתקציב המועצה נמצאו אחר־כך מפול פלים
מאד.״
בעת שלוי כיהן כראש מחלקת הסעד
התמנה שלמה לסרי, יושב ראש סניף גח״ל
בבית־שאן. כממונה על המחלקה לתזונת
הילד במועצה. מספר לסרי, שהוא כיום
מדריך־נוער בכפר־יחזקאל :
״יום אחד קיבלתי מדויד לוי פתק.
באותו זמן הייתי ממונה על מיפעל התזו־נד,
של הילדים בבתי־הספר. בפתק הורה
לי לוי לקבל את התשלום בתעריף הכי
נמוך, בסכום של חצי־לירה, מבעל־מים־
עדה בשם משה ביטון, עבור הזנת ילדיו.
לביטון זה היתד• מיסעדה במרכז רסקו.

התנגדתי, ושאלתי את לוי מדוע הוא מאשר
לו תשלום כה נמוך. לוי השיב לי
שביטון הוא מיקרה־סעד. זה לא היה נכון,
כי לביטון היתד, מיסעדה. אמרתי זאת
ללוי, והוא השיב לי, :אל תתערב. ככה
צריך להתנהג. גם אלה שקדמו לנו כאן
נהגו ככה.׳ לא יכולתי להתווכח איתו,
כי בסד־הכל הייתי פקיד במועצה.
״לוי היה מקבל ביטחון וכושר־דיבור
אחרי שהיה לוגם מעט משקה חריף. אז
הוא היה משתפך בהתלהבות וכובש את
בני העדה שלנו. כשהיה יושב בבתי־הקפה
והיה לו מצב־רוח טוב, היה כותב פקודות־תשלום
לגיזבר המועצה עבור תמיכות
סעד לתושבים, שהיו באים לשולחנו ומזדהים
עימיו. הוא היה רושם את פקודות־התשלום
על גבי מפיות-שולחן. כשלא
היו מפיות, הוא היה כותב פקודות־תשלום
על קופסאות־סיגריות ריקות.״
,באותה תקופה היו בבית־שאן כ־1800
נתמכי סעד. אז התפרסמה בית־שאן גם
בזכות הילדה שרואיינה בטלוויזיה וזיעזעה
את כל הארץ כשטענה :״אני רעבה!״
השיטה של תמיכות־סעד על גבי פתקים
למאות נזקקי־סעד הוכיחה את עצמה
כיעילה מאד בבחירות -שנערכו בנובמבר
1969 למועצה המקומית. המפד״ל וגח״ל
זבו אז שוב ברוב — ־שישה מבין 11
חברי־המועצה המקומית.
אלא שבינתיים כבר הפך דויד לוי
עסקן מיפלגתי בקנה־מידה ארצי. לגח״ל
חסדו נציגים מעיירות־הפיתוח. דויד לוי
ניראה מועמד מתאים לתפקיד. הוא הוצב
במקום ד,־ 27 ברשימת גח״ל לכנסת ונבחר.
בחודש מאי 1970 החליט שר־הפנים
דאז, משה שפירא, למנות ועדה שתבדוק
את המתרחש במועצה המקומית בית-שאן,
ואת אי־הסדרים •שבה. ועדת־ה,חקירה, בראשותו
של מרדכי איש־שלום, התכנסה
ל־ 20 ישיבות ושמעה 32 עדים. מסקנות
הוועדה היו חד־משמעיות. :״נוכחנו לדעת
מעל לכל ספק שהמועצה לא התנהלה,
ואינה מתנהלת כראוי. פעולות רבות לא
נעשו על-ידה, ואינן נעשות כחוק. שוכנענו
לחלוטין כי אין ביכולתה של המנהיגות
הקיימת לנהל את ענייני המועצה
ולשפר את השירותים לתושבי המקום.״
בעיקבות מסקנות אלה מונתה ועדה
קרואה לניהול ענייני העיירה.

מבקר־ ה מדינה
הזדעזע
ך* ק כעבור שנתיים, באוגוסט ,1972
\ פירסם מבקר־המדיגד, את מימצאי
הביקורת ־שלו על המועצה המקומית בית־שאן,
לגבי התקופה שבד, כיהן דויד לוי
כסגן ראש המועצה וכאחראי למחלקת-
הסעד. היד, זה דו״ח מזעזע, שטרם נכתב
כמותו על מועצה מקומית בישראל.
דו״ח המבקר קבע, לגבי התקופה שבה
כיהן דויד לוי כסגן ראש־המועצה וכראש
מחלקת־הסעד:
• לעובדים רבים במועצה לא היו
תיקים אישיים. לרבים ־שולמו תשלומים

גלובאליים בעד שעות נוספות, בלי כיסוי
מתאים של הקצבות ובלי תיעוד. עובדים
בעלי־מיקצוע ביצעו עבודות פרטיות בשעות
העבודה. היו כאלה שביצעו עבודות
קבלניות אפילו עבור המועצה עצמה.
• 1סיכומי הביקורת של מישרד רואה־חשבון
בענייני מינהל וכספים של המועצה
קבעו, כי ״נמצאו ליקויים וחריגים חמורים
מהוראת החוק ומסידרי מינהל תקינים.״
במשך שנים לא נערכה התאמה בין רישום
סכומי הגבייה לבין הרישום בח־שבונות
תקציביים. המועצה הוציאה צ׳קים בחתימה
אחת (ולא שתיים, כפי שמחייב החוק),
הסתבכה בהוצאת צ׳קים ללא־כיסוי וחויי־בה
במישפטים בתשלומי־ריבית.
• הביקורת העלתה, בי למועצה היו
שני חשבונות־בנק רשומים על שם מנהל
מחלקת־הסעד ורכז־הקניות. בדיקת החשבונות
העלתה, כי מנהל מחלקת־הסעד
העניק 36 אלף ל״י מקופת המועצה לנתמכים
־שונים, על יסוד פתקים חתומים
על־ידי ראש המועצה או סגנו, דויד לוי.
סכומי הסעד נעו בין כמה ע־שרות ל״י
ועד 1500ל״י. אחד התושבים קיבל פעמיים
תמיכה של 1500:ל״י. תושב אחר
קיבל תמיכה בסך 1380ל״י, כ־שהוא עצמו
העניק למועצה גמילות־חסד בסך עשרת
אלפים ל״י.
• לצורך ביצוע עבודות-פיתוח קיבלה
המועצה המקומית 3,700,000ל״י לבניית
בתי-ססר ומוסדות חינוך, ועוד מיליון וחצי
ל״י להקמת מוסדות־דת וביצוע עבודות
שונות. בדיקה של 15 תיקי עבודות־פי־תוח
גילתה, כי רוב העבודות נעשו ללא
התיעוד הדרוש. ב־ 11 תיקים חסרו הם-
כמי־העבודה עם הקבלנים 10 ,תיקים היו
ללא מיכרז 10 ,ללא מיפרטים טכניים
ושישה ללא חשבוניות סופיות המאושרות
על־ידי מהנדס המועצה.

על ה־ ה ת אנ ה
של הליכוד
י*הסדרים, חוסר המינהל התקין,
^ הזילזול בף ספי־הציבור והפזרנות
של המועצה, הגיעו לשיא בביקורת מיוחדת
שנערכה בינואר ,1970 על־פי בקשת
ועדת־הכספים של הכנסת. הביקורת גיל תה,
כי מסכום של 200 אלף ל״י, שהוקצב
לשיפור המיקלטים בבית-שאן, הוצאו רק
63 אלף ל״י. היתר נוצל לכיסוי הוצאות
שוטפות של המועצה — משכורות לעובדים
מעל לתקן. בדיקת המצב בעשרה
מיקלטים גילתה, כי מחציתם לא חוברו
לרשת החשמל ולמערכת המים, ובכולם
לא היו סידרי ביוב.
אחרי שעזב את עבודתו במועצה המקומית,
פדה ח״ב דויד לוי יותר מ־
100 ימי חופשה שצבר, בסכום של 4000
ל״י (ובכך עבר על התקנות, המתירות
צבירת 60 ימי־חופשה בלבד).

פרשה בלתי־נעימה אחרת הזכורה ב-
בית־שאן, היא פרשת מגן־דויד־אדום, מונתה
ועדה מיוחדת שתפקידה היה לחקור
את התלונות.
הוועדה מצאה חריגים, רישומים כוזבים
של הוצאות והכנסות, המליצה על פיטורי
שניים מעובדי התחנה. דויד לוי חיפה
על השניים. סירב לבצע את מסקנות הוועדה.
אז שיגר אליו ראש־המועצה, יעקב
קינן, מיכתב בנוסח דלהלן:
״לאור תלונות רבות המגיעות אלי בכתב
ובעל־פה, על כך ישאין מד״א במקום משרת
כראוי את תושבי בית־שאן, וכן משום
שהמצב הביטחוני מחייב אותנו להערכות
דחופה גם בסד״.א, הנני פונה אליך בתוקף
תפקידך, והן משום מעמדך הציבורי, לנקוט
צעדים שיאפשרו לנו שיפוד שירותי
מגן־דויד־אדוס ; שילוב מד״א בתורנות
הרופאים: שילוב מד״א בתוכנית־לשעת-
חירום. לצערי, בשלושת המישורים הללו
מד״א בית־שאן אינו ממלא תפקידו כהלכה
או שאינו מתפקד בכלל.״
לבסוף התפטר דויד לוי מתפקידו כיו-
שב־ראש מד״א בית־שאן.
בכנסת-היה דויד לוי יח״כ שתקן, הממעט
לנאום. אולם במרוצת השנים הוא סיגל
לעצמו סיגנון של נאומים הנשמעים כחיקוי
מושלם של נאומי מנחם בגין. לוי
התגלה כנואם מחונן, המסוגל להלהיב
את מאזיניו.
גם הופעתו החיצונית מרשימה ביותר.
הוא יפה־תואר ומתלבש בהידור. במיפלגה
שעיקר כוחה האלקטוראלי בה לה משיב־בות
המצוקה ומבני עדות המיזרח, אך
החסרה נציגים של ממש מבני עדות אלה,
מילא דויד לוי פונקציה שלא תסולא בפז.
הוא היה, בתוקף מוצאו, עיירת־מגוריו
(•שבה הוא מבקר רק יומיים בשבוע) ומיש־פחתו
מרובת־הילדים, עלו־,־התאנה למים-
לגה בעלת תדמית מזרח אירופאית.
כך רכש לו דויד לוי מעמד מיוחד בליכוד.
בבחירות הפנימיות שנערכו בתנועת
החרות, ערב הרכבת רשימת המועמדים
לכנסת, הסתבר שהוא נהנה מתמיכה חס־רת־תקדים
בקרב חברי מרכז המיפלגה.
״אילו רצה בכך,״ אמרו יודעי־דבר ,״הוא
היה יכול להיבחר למקום השני בדירוג
במיפלגה, מייד אחרי בגין.״
אבל דויד לוי הסתפק במקום החמישי.
גם מקום זה הבטיח לו להיכלל בין ארבעת
השרים של חרות בממשלה — או, לחי לופין,
לכהן כמזכ״ל ההסתדרות אם תוצ או
תהבחירות להסתדרות יאפשרו זאת.
המייגבלות שמנעו מצה״ל לגייס אותו
לשורותיו כחייל פשוט או כאיש־מילואים,
לא יפריעו לו לקבל לידיו תפקידים שבה
דרושות הכרעות של אנשים בריאים, שקו
לים ומפוכחים.

עם אנאואמא

אורלי חידה עם אביה ואמה,
דקות אחדות אחרי שנבחרה
כמלכת־המיס. הוריה, הגרושים זה שנים רבות, שלחו את בתם
להתחנך מחוץ לבית, במוסדות ובקבוצת דגניה. טכס הכתרתה

של בתם היה אחת ההזדמנויות המעטות שבהן נפגשה אורלי נום
שניהם יחד. לאורלי אח ואחות, החיים בתל־אביב, ושאיתם
נפגשה רק בזמן האחרון. אחיה אהרון, הוא נכה ידיים וצייר,
ואחותה בת ה־ 17 עומדת להינשא בקרוב לסגן מנהל הבורסה בת״א.
פני שנה בדיוק. ימים אחדים אחרי
/יום הולדתה ה־ ,20 ישבה אורלי חידה
בבית-קפה קטן ברחוב קינג ג׳ורג׳ בתל-
אביב. מעברו האחר של השולחן ישבה
הדוגמנית ברכה (ביאטריס) שוורץ, ואורלי
הביטה בה ביותר משמץ של הערצה .״את
עוד צריכה ללמוד להתאפר,״ העירה ברכה,
שהיתה אז בדרכה לצילומים, לצעירה הביישנית
שישבה מולה, כשהיא כוססת את
ציפורניה בעצבנות .״אני עוד אלמד,״ מיל-
מלה אורלי, אך עיניה הירוקות היו עצובות.
פחות
מחודש לפני אותה פגישה נבחרה
אורלי חידה — שאת לימודיה התיכוניים
לפני השירות הצבאי עשתה בקבוצת דגניה

פיתו־

הדוגמנית

חלום־חייה של אורלי היה להיות דוגמנית, ולכך הגיעה אחרי
שנבחרה כמלכת־המים (בתמונה למעלה, באחת התחרויות
האזוריות, בביקיני) .״קשה היה לי להאמין שאהפוך תוך שנה דוגמנית מפורסמת ומבוקשת,״
אומרת אורלי בת היו .2״אני עדיין ביישנית בצילומים, ממושמעת, לא קפריזית.״

עם זונמא׳

גירעון גנני, על חוף ימה של אילת, באחת התחרויות של מלכת־החים
שאליהן הצטרף צוות־הטלוויזיה שהכין את התוכנית ״להיות
מלכה״ .התוכנית שודרה רק לפני שבוע, אחרי שנדחתה פעמים אחדות בטענה שהיא
מכילה תעמולת בחירות עקיפה לאורי אבנרי, שצולם בה והפכה את אורלי כוכבת.

אחו׳ קובעתה
בתוכנית־הטלווין יה
מסבות אווי ׳
חיוה ונר דודיו ו
תעשה אד הווה ו

— כמלכת־המים מטעם העולם הזה. אולם,
התואר הנכבד לא עזר לה למצוא דירה
מכובדת, והיא התגוררה בחדר צנוע בבית
החלוצות בתל-אביב: נערה חסרת־פרוטה,
המייחלת ליום של צילומים, חולמת על
עתיד ורוד, על כסף והצלחה.
אחר־כך נדדה בארץ. השתתפה בתצוגות־אופנה,
הכתירה את מלך הכלבים בכל־ביאדה
השנתית באשקלון. מפעם בפעם
ביצבצה דמותה מתוך מודעת־פירסומת ב־עיתון־ערב.
בעיני רוחה ראתה את עצמה
מוצפת עשרות הצעות לצילומי דוגמנות.
חשבה על דוגמניות אחרות, שישאו עיניהן
אליה בקינאה. רצתה להיות מוכרת, מפורסמת
.״והטלוויזיה היא מכשיר כל־כך פופולארי,״
כדבריה. התוכנית הטלוויזיונית
כבר התבשלה אז (ראה קורא יקר
בגיליון זה) .ואכן, במוצאי יום החמישי
שעבר לא חדל הטלפון לצלצל בדירה ה מרווחת
ברחוב דובנוב בתל-אביב. התוכנית
הוקרנה באותו ערב. אורלי חידה, המתגוררת
בה בשכירות יחד עם החבר שלה,
היתר כבר מפורסמת. בדלילה הפכה כוכבת
וחבלי־הלידה של כוכב, כך מסתבר, קשים.
לא פחות מהדרך המובילה לכך.

לה שתנות
בב ת־ אחת

ך* ל, א ה די השעה שלוש לפנות־בוקר
׳ 1נרגעו הרוחות. המעריץ האלמוני האחרון
כבר הביע התפעלותו מחידת חידה,
הציע לה אפילו להתחתן, להשיג כסף, בית
חם, כל מה שביקשה באותה תוכנית, להיות
מלכה. אז יכלה אורלי להתרווח סוף־סוף
על הכורסה בחדר־האורחים, לנשום עמוק
ולהתחיל לסדר את המחשבות.
״פיתאום הבנתי עד כמה השתניתי בשנה
האחרונה,״ התוודתה אורלי שבוע לאחר
1לחידה

י ן • ח ון ףוך 7 |! 11 אורלי מתאפרת לפני עלייתה לבמה באחת מתחרויות מלכתו
^ ויי ^ 111\ 111 המיס. חלומה הכמוס הוא לעלות על הבמה כשחקנית, והיא
מקווה שביום מן הימים אכן תלמד מישחק ותיאטרון. את הופעת־הבכורה שלה כשחקנית
תעשה, כנראה, על מסך הקולנוע בתפקיד שהציע לה הבמאי ג׳ורג׳ עובדיה בסירטו החדש.

שתי דמויות

מתיימרת להיות אורלי חידה. האחת ,״הדוגמנית המיקצו־

־ עית, המחייכת, המושלמת, היפה,״ כדבריה. והדמות
האחרת ,״זאת אורלי האמיתית. בבית, מאחרי זוהר המסלול, עם החבר האהוב והחיינ
הפשוטים.״ בתמונה למטה היא מדגמנת אופנה חדשה, הכוללת רעלה שקופה על
העיניים. אורלי מרבה באחרונה להצטלם, אס־כי היא עדיין מעדיפה את תצוגות האופנה

מכן. השיער הערמוני עדיין עוטר את פניה,
ורק תיספורת ה׳קארה׳ החדשה מבליטה את
העיניים עוד יותר .״כל־כך השתניתי,״
נאנחה.״ ״מי היה מאמין שאדם יכול להשתנות
בפרק זמן כל־כך קצר?״
אך הבעיות לא תמו. להיפך, נוצרו בעיות
חדשות, עלו אתגרים חדשים .״תוכנית הטלוויזיה
הסתיימה,״ אמרה ״ומה עכשיו?
נכון, הצעות זורמות. פירסומאים, צלמים,
אני פופולארית, ואנשים כנראה אוהבים
טיפוסים פופולאריים. אני רצה ביו תצוגת-
אופנה אחת לשנייה, בין צילומים לקולק-
ציה ודוגמנות למודעת־פירסומת, אבל עמוק
בלב יש לי דברים אחרים. אני כותבת
סיפורים קצרים. לפעמים שירים. חולמת
להיות שחקנית.״
שעות אחדות אחרי הצגת תוכניודהטל-
וויזיה, עוד באותו הלילה, טילפן לביתה
של אורלי מפיק ובמאי סרטים ישראלי
ידוע, ביקש שתופיע בסרט שליהוקו כבר
הושלם. ואורלי ביקשה לחשוב, להרוויח
זמן, למרות הפיתוי הגדול לקפוץ על המציאה
.״זה לא פשוט *,כל זה,״ אמרה.
״פיתאום כולם רוצים אותי, ואני מוכרחה
לתכנן את הכל לאט־לאט. בלי להיחפז,
בלי לרוץ. צריך להסתגל למעמד החדש.
לא עוד לרדוף אחר צלמים ופירסומאים.
עכשיו הם יוצרים קשר איתי. אני המחליטה,
אני הקובעת, אם־כי נשארתי אותה
ילדה טובה בלי שיגעונות, שאינה מאחרת
להגיע לצילומים, ועדיין מתביישת להגיד
אם משהו לא מוצא חן בעיניה.״
לפני שנה עדיין נאלצה להילחם. עכשיו
כבר נראה לה הכל בטוח. האהבה הנוכחית
שלה, מזה כשלושה חדשים, היא גבר צעיר
ונאה, יוצא-קיבוץ אף הוא, בעל חברת-
נסיעות גדולה בארץ ובעולם .״היו לי הרבה
בחורים לפניו,״ מספר אורלי .״יציאות קצרות,
בילויים חטופים. אבל הוא אהבת
חיי. או, לפחות, מתקרב להיות גבר-
חלומותי.״ את החבר הכירה אורלי זמן
קצר אחרי הראיון שנתנה לטלוויזיה.
היא מתגוררת איתו בדירתו, ומודה שהוא
האיש שגאל אותה מבדידותה .״אני בטוחה
הרבה יותר, ליד החבר הזה. הוא מעניק

לי חום. אני חושבת שהוא שינה אותי. סוף-
סוף אני יכולה לדבר עם מישהו על ההצלחות
והכישלונות שלי. עכשיו זה אצלי
עיקרון — אחרי שבע בערב אני לא מוכנה
לעבוד. זה הזמן של שנינו ביחד. וכאן,
(המשך בעמוד )36

המבני ר ובגו קיברו ׳ חיו סו ש נ נש ווי 850 ארו ריווח מבר
שהשקיעו מאומה במזומן * המי נתבים האנונימי, הוכנסו
תחירה רמגיוה * המתרוננים מובנים ענשיו רהעיד

י־נסד
ן ץ יכתכי־תלונה אנונימיים נגד מי
<) שמכהו כיום כמפכ״ל מישטדת־יש־ראל
אינם דבר חדש.
עוד בשנת 1972 הגיע לשר־המישטרה
שלמה הילל מיכתב־תלונה עלום־שם בדבר
הקשרים הבלתי־סבירים הקיימים בין
חיים תבורי, שהיה אז מפקד המחוז הדרומי,
לבין אהרון אוזן, מי שהיה שר־החק-
לאות וקודם־לכן יושב־ראש אירגון מושבי
הנגב ואירגון קניות הנגב, תפקיד שאותו
ממלא כיום סעיד אהל.
הטיפול בתלונה היה אז אופייני למיש־טרה.
פקודו של תבזרי, אברהם תורג׳מן.
בא לחקירה. הוא לא חקר את אמיתות
התלונה, אלא ערך בדיקות במחלקה־לזי-
הוי־פלילי, לגלות באיזו מכונת־כתיבה כתבו
את המיכתב. בסיומה של הבדיקה הוטל
החשד על פקד יעקב פירסט ממישטרת
אופקים, זזה החל עובר שיבעת מדורי
גיהנום. הוא הועבר ממקום למקום, וירדו
לחייו עד שאיים על מפקד המרחב, מיכאל
בוכנר, כי יתפטר ויערוך מסיבת-עיתת-
אים. התקיימה שיחה בינו לבין בוכנר,
ובעיקבותיה הוחזר לאופקים.
בספטמבר 1976 הגיע מיכתב־תלונה
אנונימי אל סמי נחמיאם, קצין־המודיעין
הראשי במישטרת ישראל. המיכתב
כלל כמה תלונות נגד המועמד לתפקיד

בי ת מדפבו־מפכ״ל
המישטרה, חיים תבורי. נחמיאם
העביר את המיכתב לבוכנר, שטמנו במגירה
ולא התייחס אליו כלל.
אך המתלוננים לא נכנעו, ופנו לחבר-
הכנסת בן־ציון קשת, איש־חרות, עם החומר
שברשותם. קשת פנה אל שר־המיש־טרה
שלמה הילל, ודרש חקירה לפני מי נויו
של תבודי. הילל הטיל את החקירה
על ראש אגף־החקירות, יעקב קדמי, שהעבירה
לידי ניצב־מישנה ראובן מינ־קנבסקי.
זה בדק את חומר־התלונה מבלי
שנפגש עם המתלוננים, והתייחס אל התלונה
כאל תלונה ׳אנונימית. הוא הגיע
למסקנה כי הכל כשורה.
המתלוננים פנו שוב אל בן־ציון קשת,
שדרש מהילל בדיקה נוספת. הילל וקדמי
הטילו ניהול בדיקה זו על סמי נחמיאס.
נחמיאם נפגש עם המתלוננים, שכללו
קציני-מישטרה בדרגות רציניות, שהודיעו
כי הם מוכנים לתת עדות בשבועה. נח-
מיאם סירב לגבות עדות, בטענה כי מונה
״לבדוק״ ולא ״לחקור״ ,וכך טען גם מיג־קובסקי.
הדו״ח
של נחמיאם כולל שבחים למתלוננים,
שעשו עליו רושם רציני והגון.
גם נחמיאס קבע, כי במבט ראשון רוב
התלונות אינן נכונות, אם כי אינו יכול
לחקור את הכל, שכן תיק חשוב איננו

ביה במושב

בית מישפחת תבורי במושב מסלול שבנגב. הבית, בשטח
של 58 מטר מרובע, ניבנה במחיר של 80 אלף לירות,
הכסף שולם על־ידי אירגון המושבים, בהוראה של סעיד אהל, ידידו של תבורי.

עטיפת התיק

זוהי עטיפת התיק של חבר מושב מסלול חיים תבורי,
שמיספרו הוא .48 על גם התיק מופיע תאריך קבלתו כחבר
במושב. כיוס טוען תנורי כי בנו, עופר, התקבל כמועמד בלבד ולא כחבר במושב,

יתרה מ חו ד• קודם
( *9>9ריטול חיוגת 119 מיס >9 7
רבית תי ג ה יזטו 7
• 701ן
רבי ת חו בהה דו או ת > 7019 7190ד• ד אורד •ועי בניה תב 1ר י
7990 רמתאה או ר די צ קי בניהת גז רי
08 מזאב * 10/7
•099

חגורי חיי ם

•047 ווו 0000
0000
>000

מ ס דזי

בנמצא (אחד מתיקי תאונות־הדרכים, שלגביהם
התלוננו כי נסגרו, כביכול, בפרוטקציה).
כיוון
שנחמיאס נפגש עם המתלוננים,
הרי העניין חדל לחיות מיכתב אנונימי
והפך תלונה של אזרחים מזוהים, כולל
קציני־מישטרה, שהודיעו על נכונותם למסור
עדויות.
תוצאות הבדיקה הניחו את דעתם של
שר־המישטרר, שלמה הילל וח״כ בן־ציון
קשת.
המישטרה טענה כי לא הודיעה על
התלונות ליועץ־המישפטי־לממשלה, שכן
מכתבים אנונימיים אינם מצדיקים הודעה
כזאת. גם היועץ־המישפטי-לממשלה אישר
דעה זו. אולם מאותו רגע שבו הודיעו
המתלוננים על נכונותם למסור עדות, והם
כללו קציני-מישטרה, התנהגות המישטרה
הפכה פסולה. המישטרה היתד, חייבת, מייד
לדווח ליועץ־המישפטי־לממשלה על הדבר,
ולבקש שינחה אותה במעשיה.
היועץ־המישפטי כבר הביע בעבר דעתו
נגד שפיטה פנימית של המישטרה. אין
להניח כי יסכים שהמישטרה תסגור בתוך
עצמה חקירה הנוגעת לאחד מראשיה, כאשר
המתלוננים הם קציני־מישטרה. אולם
היועץ־המישפטי־לממשלה לא ידע זאת,
ויידע זאת רק כשיקרא שורות אלו.

כידי מצוייה כעת רשימה שד 10
אנשי-מישטרה, מחציתם קצינים,
המופנים למסור עדות כעניין תבו־רי.
הם מסרבים למסור עדות ל־מישטרה.
הם מוכנים להעיד לפני
הכנסת או היועץ־המישפטי־לממי
שלה.

חבו מסי 48

בחלק העליון נראה הכרטיס האישי של חבר המושב נויספר
,48 מופיעים בו התשלומים ששילם המושב לקבל 1אור־דיצקי,
עבור בניית הבית שד תבורי. החלק העליון הוא מאוקטובר 1976 והוא על שמו
של עופר תבורי, בנו של המפכ״ל. החלק התחתון מחודש מאי, והוא על שם חיים תבורי.

רישום
על ה תי ק

די להמחיש מה טיב החומר שהיה
בתלונות, וכיצד הוא נבדק, נראה
ברשימה ראשונה זו את פרשת יחידת

המושב של מישפחת תבורי במושב מסלול.
התלונה שהוגשה למישטרה טענה כי
סעיד אהל, יושב ראש אירגון הקניות
של המושבים בדרום, יד־ימינו של אהרון
אוזן וידיד של חיים תבורי, הסדיר עבור
תבורי משק שלא הגיע לו במושב מסלול.
חקירתו של מינקובסקי העלתה כי הכל
כשורה, המושב האמור החליט להקצות
לבנו של חיים תבורי, עופר, הלומד חקלאות,
יחידת־מושב, שאליה יעבור כשיגמור
את לימודיו. סוף הפרשה, סוף החקירה.
והרי
מה שהעליתי בחקירתי, לגבי הפיכת
מישפחת תבורי לאיכרים עובדי-אדמה.
חיים תבורי שירת במישטרת-הדרום משנות
החמישים, צמח וגדל עם המי׳שטרה
עד שהגיע לתפקיד מפקד מחוז־הדרום.
הוא קשר קישרי־רעות אמיתיים עם אוזן,
אהל וחביב שרבף, יושב־ראש מועצת מרחבים,
אשתו של חיים תבורי עבדה כמזכירתו
של סעיד אהל.
ב־ 26 בדצמבר 1974 החליט ועד־ההג

הלה של מושב, מפליל ל?נל
תבורי כמועמד לחבר־מושב, ולא ה תה

התנגדות לקבלתן יח-ד
הרוצה להתקבל כחבר במ;,שב צי י לט ״
קודם־כל מועמד במשך שמזד״^יאחר כד

הוא הופך חבר.

ב־ 1בינואר 1976 נפתח תיק פר־מושב
מסלול. נרשם עדיו השם
תבורי חיים, ואחר־כך הוסיפו בסוגריים
את השם עופר. מיספר התיק
,48 ונכתב עליו בבירור בי הוא
חבר במושב מיום .1.1.76
הפיכת עופר וחיים לחברים היתה חיונית
לצורך מימון יחידודהמושב שלהם.
הכרטיס האישי של חיים חבורי (אגב,
עד ספטמבר 1976 היה הכרטיס על שם
חיים, ורק אז שונה השם לעופר. באותו
זמן שהוגשו התלונות למישטרה) מראה
כי הוא לא השקיע עד כה פרוטה אחת
במזומן ביחידות־המושב שקיבל. לטענת
תבורי, כל מתיישב מקבל מימון ממלכתי
באמצעות המוסדות.

ף* יים הראשון שעפר, בשעה 15י*
^ יבוקר, התקשר מפכ״ל המישטרה
חיים תבורי עם ראש אגף־החקירות, ניצב
יעקב קדמי.
תמרי ביקש לדעת היכן קצץ־המודי־עין
המישטרתי ,־שמואל (סמי) נחמיאס.
קדמי השיב בי הוא נמצא עמו, בסיור
חשוב ביותר בצה״ל. תבורי הירד, לקדמי
לדאוג לכך שנחמיאם יהיה בלישכתו
ב־ 10 בדיוק.
קדמי ניסר לשאול אם יוכל נחמיאס
להיות ב־ ,11.30 ואז יעלה במכוניתו ־של
קדמי לירושלים ולא יפסיק את הסיור.
אולם המפכ״ל היה איתן בדעתו שעל
נחמיאם להתייצב מייד בלישכתו.
קדמי מסר זאת לנחמיאס, והשניים סברו
כי אירעה התרחשות מודיעינית־ביט־חונית
חשובה ביותר.
בשעה 10.00 נכנם נחמיאם ללישכתו של
המפכ״ל. שהתקין — ללא ידיעת גחמיאס
— מערכת־הקלטה חשאית לשיחה בין השניים.
נחמיאס נכנם, כשהוא מושיט ידו
לשלום ואמר בחיוך :״בוקר טוב, המי
סכ״ל !״

תכורי לא הושיט יד. הרים את
ראשו מהשולחן והפטיר :״החלט*
תי לקפל את חתפטרותן*.״

נחמיאס נדהם במיקצת, והגיב :״ידעתי
שתקבל אותה.״
אחר־כך שוחחו ה־שניים בטונים גבוהים,
שיחה •שבה חזר נחמיאל והירצה את השקפתו
לגבי הדרך •שבה צריכה המישטרה
להילחם בפשיעה חמורה וב״פשע המוגן״.

סקו טלגד־יארד
__ ישראלי
*ץ רבעה ימים קודם־לכן, ביום הח־מישי,
שוחח קדמי עם תמרי על
הצעתו של נחמיאס להקמת צוות־מודיעין
מייוחד. בידי נחמיאס העתק־ם מיספר רב
של מיסמכים שהגיש למישטרה, ו־שבהם
פירוט הצעתו. גם דין־וחשבון מיוחד של
ניצב מיכאל בוכנר על המילחמה בסמים
כלל את הצעתו של נחמיאס במלואה,
אחרי שאומצה על־ידי בוכנר. הדין־וחש־בון
הוגש חודשים אחדים לפני פיטוריו
של נחמיאם.
מה היא, בקיצור, הצעתו של נחמיאסי
מישטרת־ישראל נשארה במתכונת המיש־טרה
הבריטית. כשהיא עוסקת בעיקר ב־דנדארמיה
— היינו, בפעולות־שיטור. מרבית
אמצעי־המישטרה מוקדשים לאגף-

המיבצעים ולמישמר האזרחי שרובו ככולו,
אגב, מהווה ביזבוז כספי־הציבור, והוא
מחזק במידה רבה את מעמדו ־של הפוליט־רוק
של המישטרה, ניצב מולה כהן, איש
אחדות־העבודה.
נחמיאם טוען סי הפשעים הפכו כיום
מורכבים, ואין להילחם בהם בשיטות של
המאה הקודמת. התופעה •של ״הפשע המוגן״
(המקביל הישראלי ל״פשע המאורגן״
האמריקאי) מתחזקת בישראל. סמים, פיש־עי
צווארגדלבן ,־שוחד, פיצוצים ומעשי־
•שוד מתוחכמים התפשטו, ואין המישטרה,
במיבנה הקיים, מסוגלת להתמודד עימם.
ישראל אינה הראשונה הנתקלת בבעיות
אלה. באמריקה. באנגליה וביתר הארצות
הקימו המישטרות מזמן יחידות מיוחדות
לפשיעה חמורה ולפשע מוגן. באנגליה
הוקם מזמן ה״סקוטלאנד־יארד״ ,וכל פשע
חמור מועבר מן המישטרות המקומיות
אליו. הוא גם יוזם חקירות בפשיעות •שונות•
באמריקה הוקם האף־בי־איי. ללוחמה
בסמים הוקמה ־שם מחלקה מיוחדת במי־ש־רד־האוצר,
ולמילחמה בפשע המאורגן הוקמה
יחידה מיוחדת במישרד־המשיפטים.

נחמיאס הציע להקים יחידה מהפילה
כישראל. שתעסוק כמה שעוסק
הסקוטל^נד־יארד כאנגליה.

לזנו נחמיאס

חורשה של הקרן־הקיימת לזיכרו של שמואל
נחמיאס, מעסקני התנועה הציונית.

יחידה זו תחקור מידע שיסופק לה
על-ידי צוות המודיעין המיוחד. נח־מיאס
הציע כי יפרוש מתפקיד
קצין־המודיעין המישטרתי, שהוא
תפקיד חם,־־תכלית, שכן אין מי
שמתהשכ כמידע שהוא מעכיר.
לפי הצעתו הוא יתמנה סגן־מפקד
היחידה החדשה למילחמה כפשי־עה,
ויעמיד כראש צוות־המודיעין
שורה במיכתב

סיור לימודי

סמי בסיור יחד עם מאיר וזר־ציון
(במרכז) ועס רס סער (מימין)
הר־ציון היה מפקדו במיבצע חסימת קלקיליה, שס נפצע משלושה
כדורים בגבו. למרות זאת המשיך נחמיאס לשרת ביחידה מובחרת.

כאשר נתקבלו חיים תבורי ובנו, היו
במושב 60 יחידות־משק. כדי לקבל את
תבורי הוקמה עוד מישבצת מיוחדת. תבד
רי נכנס מבלי לשלם מאומה במזומן, אפילו
לא את הסכום ״של 2000 לירות שכל
נכנס חייב לשלם כמס למושב. הכרטיס
האישי מראה כי מושב מסלול מימן ל־תבורי
את כל ההוצאות, מאז ועד היום,
כגון הבית שניבנה במקום, בן 58 מטרים
מרובעים, על־ידי הקבלן אורליצקי. הקבלן
קיבל סכום מיצער 80 ,אלף לירות בילבד,
ששולמו על־ידי המושב, המושב המשיך
ומימן את השטחים •של המישפחה, שילם
עבורה כל תשלום •שהיה דרוש, כולל עיבודי
יחידת-הפרדם שקיבל תבורי. בסוף
שנת 1976 היה תבורי חייב למושב כ־120
אלף לירות. המושב קיבל כספים אלה
מאירגון־הקניות של סעיד אהל.

תכורי אינו מכחיש מימון זה,
•טוען, כאמצעות פרקליטו, כי כך
מממנים כד מתיישכ חז״ט כמדטכ.
כדיקה שערכתי הערתה, כי כשום
מיקרה אין המושכ נדטא כהוצאות

1 ¥ 0ך • ,דיה סמי עם דליה, המזכירה של היחידה, באחת
1 1 #111 יי י 11 הפגישות של ותיקי היחידה. סמי ידוע
בחוש־ההומור שלו, והוא טוען כי דליה היתה מוכנה לסדר עבורו
הכל, רק לא לדאוג לו לחדר עס מפתח עבור החתיכות.

הקכדן הכונה את כית המתיישכ.
הקפדן מקפד את התשלוס מ־מישרד־השיכון
או מן הסוכנות ה יהודית.
במיקרה
של תבורי שילם אירגון־הק־ניות
לקבלן באמצעות המושב, וזאת כיוון
שלא ניתן להכניס את תבורי למיסגרת
של חבר־מושב ומתיישב רגיל. גם המימון
לעיבוד המשק, שנותנת הסוכנות, ניתן
רק לחלק מההשקעות. בשום מיקרה אין
הסוכנות משלמת את כל ההוצאות, כמו
שעשה סעיד אהל במיקרהו של תבורי.
פרקליטו של תבורי טען בפני. כי כל
מתיישב מקבל תנאי־מימון בדומה לתבו־רי,
ואין שום דבר יוצא־דופן בהתנהגות
המוסדות המיישבים כלפי תבורי ומיש־פחתו.

כימיט
אדה נמכרה יחידת־מושכ
כמסלול כסכום שד 850 אלף לירות.
לפני כמה חודשים מכר רפי שרכיט
את המשק שדו כ 050-אלף לירות.
תכורי קיפל משק ששווה היום יו

מחצי מיליון לירות כלי להש קיע
כמזומן מאומה, כאשר אירגון
הקניות •טל המושכים מימן עכורו
את כל ההוצאות שתכורי חייכ ל החזירן.

י ח קו ר!
ף י כית של תכורי עומד ריק, ואין
1 1איש גר בו. רשם האגודות־השיתו-
פיות, יהודה יקיר, בדק עבורי את תקנון
מושב־מסלול, והודיע כי הסעיף 1ב׳ בחלק
ב׳ קובע כי מגורים במקום הם תנאי
לחברות, וסעיף 6קובע כי החברות נפסקת
כאשר האיש עוקר ממושבו, או כשאין
בדעתו להתיישב בו. סעיף אחר אוסר
על חבר מסלול לעבד את אדמתו באמצעות
אחרים.
תבורי אינו גר במושב, וגם לא בנו.
אדמתו מעובדת על-ידי אחרים. על הטענה
כי הוא מפר את תקנון המושב השיב

ך• צעה זו הוגשה על-ידו פעמים
ן | רבות לממונה עליו, ראש אגף־החקי־רות
יעקב קדמי, שהעבירה למפכ״ל. קדמי
תמך בהצעה זו בכל לב, אך המפכ״ל סירב
לאשרה.
לפני כחודשיים הציע נחמיאס שקדמי
יציע למפכ״ל להתחיל בהקמת צוות־המו־דיעין
המיוחד, ולהקים את היחידה החדישה
בשלב שני. הצעה זו הוגשה בכתב בפעם
האחרונה ביום שבו נקרא לתבורי, והיא
נמסרה לקדמי. הוא מסדה לאחר השיחה
שקיים קדמי עם תבורי, ביום החמישי
שקדם לכך.
בשיחה זו הראה קדמי לתבורי את מיב־תבו
•של נחמיאס אליו מהיום השלישי, יומיים
קודם לכן• ,שכותרתו אומרת ״סיום
(המשך בעמוד )36
באמצעות פרקליטו כי אינו חבר, אלא
מועמד. ברם, בתיק מופיע הרישום ״חבר״
ומישפהת תבורי קיבלה מימון, רב, כאשר
לפי התקנון מותר למושב להלוות כספים
רק לחברים.
המועמדות של תבורי נעשית בלתי-רגי-
לה, לאור ההחלטה של ועד הנהלת מסלול
מפברואר , 1976 להאריך את המועמדות
של עופר תבורי עד לגמר לימודיו בפקול טה
לחקלאות.
פרשת המושב רצופה כולה סימני־שא־לה,
וטעונה חקירה נמרצת. אך מי יבצע
חקירה זו?

השבוע, כיום שני כערב ישכתי
;•פ פרקליטו של תבורי, והראיתי
דו כי כידי צילומי התיק •טל תכורי
כמושב מסלול. כעבור שעתיים הודיעוני
מן המושב כי המישטרה
פתחה כחקירה כדי לגלות מי צילם
א• גנב את התיק.
(רשימה ראשונה בסידרה)
יגאל לביב !

ש ר תי דך, ארצי ! 8
(המשך מעמוד )16
במדינה ! את היווצרות הנורמות החברתיות
החדשות.

אירועי שלי

כקיצור — את מעשי ידיו של
דויד כן־גוריון, הקכרן הגדול יטל
התרבות הישראלית ההיא.

לקראת הבחירות להסתדרות 01ד

בהק־שר זה יש להזכיר תופעה, ש הי תה
לה השפעה הרת־אסון על עתיד המדינה :
שוד הרכוש הנטוש. רכוש ערבי, בשווי
של מיליונים אין־ספור, נגנב ונשדד לאור
היום על-ידי אנשי־עורף במדים ובלא־מדים,
שהפכו אבות המעמד החברתי העליון
במדינה החדשה.

אם נחפש את פרשת־המים של
התהליך כולו,נמצא אותה כפרשה
שנכנסה להיסטוריה תחת הכותרת
״פרוק הפלמ״ח״.

• יד־אליהו .20.30 ,מועדון ההסתדרות,
בית־אורן ,9ח״כ מאיר פעיל,

מיכאל מימון.

מדוע פורק הפלמ׳יח?

• ירושלים, חוג־בית, פרטים טל׳
,533980 יאיר צבן.
• מוס־מוס ,19.00 ,חוג־בית אצל
פתקי עקבריה, עמום קינן.
• כאר־שבע, אספות רחוב 17.00
— במרכז העיר — 18.30 ,מרכז גילת,
— 19.00 מרכז אורן, אכרהם הם, יוסף

ך<! סך־ הכול היה זה מעשה מינהלי
*1קטן. בצה״ל, שאך־זה הוקם רשמית,
היו כמה חטיבות שצמחו מתוך פלוגות
הפלמ״ח של ההגנה — חטיבות הנגב, יפתח
והראל. היה להם מטה משותף — מטה
הפלמ״ח — שהפך אנאכרוניזם. בסתיו 1948
ציווה בן־גוריון לפרק מטה זה.
מדוע הסעירה החלטה מינהלית זו את
הארץ באותם הימים יותר מכל מעשה
אחר? מדוע הפכה השאלה ״מדוע פורק
הפלמ״ח?״ לסיסמת הדור, ולבדיחת הדור
קשה להסביר זאת כיום.

כר־יהוד, סעדיה מרציאנו.

ום ה

• רמת־השרון, אצל מישפחת קנטור,
רח׳ מרדכי ,6דירה ,5מול סניף
דדיאר. אורי אכנרי.
• כת־ים ,20.00 ,במועדון של״י, ח״כ

הפלמ״ח היה הרכה יותר מאשר
יחידה צבאית. הוא היה היצירה
העליונה של הדור. הוא היה האגם
שלתוכו נשפכה כל היצירה התר בותית
שלו. סביבו נרקמו הספרות
והשירה. בו גובשו הנורמות המוסריות.
בו נולד והתפתח הסיגנון
המיוחד של הדור.

מאיר פעיל.

• קרית־אונו ,20.00 ,עצרת בבית
מועצת-הפועלים, אריק כן שהר.
• הרצליה .18.00 ,אספת רחוב, ח״ב

מאיר פעיל, עזרי קמידיאן, יצחק
נאמן.

ום 1

• פרדס־חנה, פרטים אצל אילנה
כץ, טל ,23068 .יאיר צכן.
• תל־אכיכ, רמת־הטייסים ,17 יו
נתן
גרינכוים, מאיר לם.
• כפר־יסיף ,19.00 ,ח״כ מאיר
פעיל.

וס 111ב ח <8,6
• לוד ,19.00 ,כנס פעילים במטה, רח׳
הרצל ,16ח״כ מאיר פעיל, מיכה

משרד

להלן

החקל או ת
לוח

המחיר 1

1 2 .6 .7 7

ירקות

ב ל״י

• נהריה, פרטים בטל,04*662478 .
יאיר צכן, סעדיה מרציאנו, ראוכן
קדיץ, דני הרמנו.
• תל־אכיכ ,20.00 ,כנס דוברי
לוכה אליאב,
יידיש בבית־ברנר, ח״כ
יי-י*
איידהיס

הערה: ירקות ארוזים בשקיות מותר לגבות
תוספת של עד 40 אג׳ לק״ג

יום א <9,6

• רמת־גן ,20.30 ,חוג־בית אצל
משפ׳ לוקסמבורג, רח׳ אריה בן־אליעזר,

1 7 .6 .7 7

לצרכן רק״ג

מימון.
9יוקנעם , 11.00 ,ב,.בית ההסתדרות״,
ד״ד נעמי קיס, מיכה מימון.
מאי־ פעיל, ננ׳יכ אכו־רקיה.

המוסב

במסגרת ההוזלות בחנויות השרשרת של השופרסל
והסופרמרקט וחנויות פרטיות שהצטרפו למיבצע.
עגבניות — זנים פחוסים
עגבניות — זן תמר
גז ר
פלפל מזן קליפורניה סלק בצל יבש
תפוא״ד מיבול אביב

• סיור בכפרים במשולש ,10.00 ,ח״כ

הפלמ״חניק — האמיתי או הדמיוני —
היה הטיפוס האידיאלי, מבחינה חיצונית
ופנימית, שאותו גיסו הכל לחקות. אפילו
יריבי הפלמ״ח, אנשי אצ״ל ולח״י׳ הכירו
בסתר ליבם בעליונותו, ובהצטדפם לצה״ל
מיהרו לאמץ לעצמם את סממניו.
ידידי בנימין עמידרור תוקף בכל הזדמנות
את התכונות הצבאיות של הפלמ״ח.
הוא מוצא בהן את החטא הקדמון של
הדילטנטיות והאנטי־מיקצועיות הצבאית.
אפשר להתווכח על כך הרבה( .עובדה
היא שאחד מגדולי הוגי־הדיעות הצבאיים
של אותה תקופה, לידל הארט הבריטי,
ראה בפלמ״ח דווקא את חיל־הרגלים
המודרני ביותר בעולם, התואם את צורכי
שדה־הקרב, מפני שהוא מסוגל לפעול
ביחידות קטנות ושם דגש על יוזמת הפרט.

5.10
415
3.90
3.00
1.70
1.80
3.65

אך כל הוויכוח הזה הוא מישני
לגבי הערכת הפלמ״ח. כי הפלמ״ח
לא היה רק גוף צבאי, וגם לא רק
תנועת־נוער לוחמת. היו גלומים
בו ערכים של מישטר, אידיאולוגיה
לאומית וחברתית כלתי־מודעת, כגון
הסתבכות, שיתוף, שיוויון, חלוציות,
עבודה, פשטות, טבעיות.
היה בו גרעין •טל הנהגה לאומית
הדשה. הוא היה, במידה רבה, התגלמות
התרבות החדשה.
לכן, כאשר ציווה ברגוריון לפרק את
מטה הפלמ״ח, הבינונו כולנו, אנשי החטיבות
הקרביות של אז, כי אין זה סתם
צעד מינהלי. מטה הפלמ״ח לא היה חשוב
כשלעצמו. אבל הפלמ״ח סימל משהו חשוב
— את הרוח שעברה ממנו אל כל הצבא
הלוחם של אז. אחדים מאיתנו הבינו,
ורבים־רבים הרגישו, כי מנסים להרוג דבר
השייך לנו, ולכפות עלינו דפוסים זרים.

פירות

תפוחים זהוב גודל 5.5
תפוחים זהוב גודל 6
בננות

7.00
8.40
6.90

ג׳ו פוקס.

3 01

20.6

• טכעון,

,20.00

פרט־ם בטלפין .932648

פגישת

פעילים,

דרי

אשכוליות בתפזורת וארוזות
תפוזים בתפזורת וארוזים
לימונים

3.20
3.40
5.25

ע י| פטמים קפואים בשקיות
מיני(עד 1.1ק״ג העוף)
גודל ( 1עד 1450ק״ג העוף)
גודל ( 2עד 1.6ק״ג העוף)
גודל ( 3מעל 1.6ק״ג העוף)
כשר הודו ללא עור וגידים

12.96
12.13
11.39
10.32
22.22

כסיף ״מבצע מיוחד״
כסיף בפרוסות קפוא /2ז ק״ג
קרפיונים חיים

8.20
21.70
16.11

אודם הפלמ״ח נכנע בלי מאבק.
הוא פשוט התקפל.

1.04 +ל״י
97 +א>׳
91 +אג׳
83 +אג׳
1.78 +ל״י

דגי
65 +אג׳
1.73 +ל״י
1.29 +ל״י

שינויים אפשריים במשך השבוע
34 1

אחרי המילחמה ניסיתי לברר את סיבות
הכניעה המבישה. הצגתי את השאלה ליגאל
אלון, ולא קיבלתי תשובה שהניחה את
דעתי. הצגתיה כמה פעמים ליצחק שדה,
והוא השיב, תחילה, כי חשש אז שמא
תביא התקוממות של הפלמ״ח להתערבות
אמריקאית. לדעתו, היו האמריקאים מפרשים
עימות כזה כתפנית פרו־סובייטית.
הסבר זה לא נתקבל על דעתי, והמשכתי
ללחוץ עליו. לבסוף, ברגע של גילוי-לב
מוחלט, אמר לי שדה: האמת היא שאין
תשובה. נכנענו מתוך חולשה נפשית.
היינו באמצע מילחמה. לא היה לנו הכוח
הנפשי להתנגד.

מי שרוצה להבין מה קרה במאי
,1977 ייתכן שעליו לחזור לאותם
ימים של סתיו ,1948 ודחפיט שם
את התשובה.
(הפרק הבא בסידרה זו:
הבננה׳לה שד יגאל אלון).
העולם הז ה 2076

העירייה פטרה את החברה
ממיס יו 0ו אי ש רוו לה
שינוי של ייעוד הקרקע
למען 1ז בוי־ ה הגנ ה -
וחברי־ ה הגנ ה נ על מו
ף* ת חי ל ת 71י 15 אישרת עיריית רחובות, בראשותו
^ של שמואל רנטמן, תוכנית־בנייה לשטח בן 82 דונם.
לפי התוכנית חיה מותר לבנות במקום 61 מיבנים
חד־פישפחתיים, ו־ 25 מיבנים דו־מישפחתיים. הקרקע היתד,
בבעלות פרטית וייעודה היה חקלאי. את שינוי ייעוד-
הקרקע יזמו יחד עיריית רחובות ואירגון חברי ההגנה,
במטרה לאפשר לחברי האירגון השגת דיור בשכונה
שתישא את שם האירגון. העירייה המליצה על שינוי
ייעוד־הקרקע מחקלאי לציבורי בנימוק שיש להתחשב
ב״זכויותיו הרבות של האירגון בהגנת הארץ ובכיבושה,״
וכן הודיעה העירייה כי ״על־מנת לשמור על האופי
הציבורי של השיכון, תוקם חברה שלעירייה תהיה בה
דעה מכרעת.״
,למען הדיוק יש לציין כי האישורים הללו הוצאו
בחלקם לפני כניסתו של רכטמן לתפקיד. רכטמן נבחר
בשנת ,1970 ומצא כי העירייה אישרה בשלב ראשון את
הקמת השכונה וקבעה כי יוכלו לקנות דירות גם מישפחות
שכולות, אנשי־צבא ומדענים. אולם העירייה התנתה את
הבנייה בכך שתוגש לה רשימה שמית של הקונים,
ואישור־בעלות של חברי אירגון ההגנה על 75 אחוזים
מהשטח. העירייה המציאה לוועדת־בניין־ערים רשימה של
84 חברי האירגון שנרשמו לרכישת דירות, והתוכנית
אושרה לראשונה בפברואר ,1970 וסופית בתחילת .1971
הקבלן העיקרי היה מרדכי גרוסמן מרחובות, ושותפו

ואש־העיו שמואר ונטמן -המועמד מסי 2ברשימת תרימו בהסתדרות
׳זאב גולדשטרום. רכטמן וגולדשטרום מרבים בנסיעות
לחו״ל מסיבות שונות, החל מוועידות של מכבי־אש
בטוקיו ועד לכנס של מוסד קרן־תיקוותנו בשכונת
שעדיים, שהתקיים דווקא בניו־יורק. הגיזבר מאשר תמיד
את ההוצאות שמגיש ראש־העירייה על נסיעותיו בחו״ל,
וזוכה לתמורה מתאימה מרכטמן.
הגיזבר הוא האיש שהיה עליו לפקח כי ייחתם חוזה
בין חברי־ההגנה לקבלנים, וכי יקנו את הדירות חברי-
ההגנה.

הוא היה כתמונה, שכן הקכדנים בעלי־השטח
מכרו לו מיגרש לווילה כתוף השכונה.
הוא לא קנה אותו לבניית-כית, שכן היה לו

חברי הנהלת העירייה מספרים כי לקבלנים היה כדאי
מאד להתפשר עם רכטמן. פרט לעובדה כי לא עשה
כלום נוכח הפרת ההתחייבות שרק חברי־הגנה יגורו
במקום, הרי הידבר. להשקיע מכספי העירייה בגינון
השכונה ופיתוחה הציבורי. אחרי הכל, לדאוג לשכונה
כמוהו כדאגה לבני־מישפחתו. לא לחינם הוא אומר כי
הוא מתייחס לעיר כמו לביתו שלו.
רכטמן עצמו מאשר כי בתו קנתה את הקוטג׳ בשנת
,1974 ועימה קנו עוד כמה דיירים, שניצלו קשיי מכירה
של החברה. הוא אמר כי כל התוכניות אושרו על־ידי
קודמיו׳ ולא על־ידו. אולם נכון כי הבנייה היתר, בזמנו
שלו. דברים אלה מופרכים על־ידי מבקר־המדינה, שקבע

הונו! ז ג תז

( כתבהש 1יה<

ש 7וא שהעיו

משה קליש מפתח־תיקווה. נראה כי עם הבנייה לא הצליחו
הקבלנים לממן את כל הפרוייקט, והם הכניסו כשותף
חברה הידועה היטב לקוראי הסידרה על פרשת ייגאל
ידין: בבולי היד בנק מקליפורניה, הלא הוא בנקורפ
הנודע, שקנה מידין את העתיקות בצ׳ק המפורסם על
סך 6000 דולר.
בהסכם נקבע כי הקבלנים המקומיים יבנו את הווילות
החד־מישפחתיות, ואילו הבנק האמריקאי יבנה את הקו*
טג׳ים הדו־מישפחתיים. הבנק האמריקאי היה מייוצג
בישראל באמצעות חברת יזמה, ונראה כי השקעה זו
תרמה חלק נכבד להפסד של מיליון דולר שיש לבנק
מעסקיו בישראל.

היב! ח ב רי ההגוהי

ץ* ד שנת 1975—1974 נבנו כל הדירות במקום, ונמכרו.
ז ע בינואר 1977 פירסם מבקד־ר,מדינה דין־וחשבון על
עיריית רחובות, ובדק גם את עיסקת אירגון חברי־ההגנה.
כתב המבקר:

״בדיקת תיעוד העירייה על איכלוס הדירות
שניבנו כיטבונה העלתה פי השתכנו כה רק
מעטים מכין 84 חברי האירגון, שנכללו כרשימה
שהעירייה הגישה לוועדה, ולא נמצא בעירייה
תיעוד כרכר החוזה שכין האירגץ וכין
כעלי השטח. יוצא, איפוא, שההמלצות וההב-
טחות שהעירייה נתנה לוועדה לשמירה על
קרקע חקלאי, שהיוו גורם לשגת הסכמתה של
הוועדה לשינוי ייעוד השטח, לא מומשו הלכה
למעשה*״
מה שאומר המבקר הוא כי רימו את הוועדה לשמירה
על קרקע חקלאי, השיגו במירמה שינוי יעוד־הקרקע
שגרם להעלאת ערך הקרקע פי שלושה וארבעה, ואחר
כך מכרו את הדירות לא רק לחברי ההגנה אלא לכל
דיכפין.
יד־ימינו של רכטמן בעירייה הוא גיזברה, איש־המערך

כית. הוא קנה בזול את המיגרש ומכר אותו
לאחר מכן, תוף גריפת רווחים, להכרת ״הראל״
השייכת לאנצל לוזר. ק* התהדקו הקשרים בין
הגיזכר, הצריך לשמור על החוק, לבין הקבלנים.
שמא העלים הגיזבר את הפרות־החוק מראש־ד,עירייה 1
אולי לא ידע רכטמן דבר, כשם שלדבריו אין הוא ייודע
כלל כי פתחי בנה את ד,מסגריה שלו על מיגרש של
העירייה ושילם לאמו של רכטמן דמי־שכירות על שימוש
ברכוש העירייה (העולם הזה?)2075 אולם לרכטמן יש
סיבה טובה לדעת שהקבלנים מרמים את העירייה, היינו
את אזרחי רחובות, שהוא מופקד על הגנתם.

כתו הנשואה, דפנה שוורץ, גרה כקוטג׳ בשיכון
שהיה צריך להיות שייך לחכרי-ההגנה.
ובתו או כעלה לא היו אפילו כסביבת ההגנה.

בקשה מוז ר ה
ך* מה מחברי הנהלת העירייה מסיעתו של דכטמן
^ סיפרו לי כי הוא בא לישיבת העירייה לפני שנתיים,
וביקש כי חברי הנהלת העירייה יהיו בוררים בסיכסוך
בינו לבין חברת קריית־ההגנה. הוא סיפר לנבחרי־הציבור
כי בזמנו סיכם עם הקבלנים שימכרו לבתו קוטג׳ במחיר
של 180 אלף לירות. עתה בא לממש את ההסכם, והם
תובעים מחיר של 350 אלף לירות, ורמזו כי יורידו
ל־ 300 אלף לירות.
חברי הנהלת העירייה תהו תחילה מה פייתאום בא
אליהם ראש־העירייה עם בקשה כזאת, עד שמצאו כי
מחירי קוטג׳ באותה עת בשכונת ההגנה היו בסביבת
300 אלף לירות, וכי רכטמן חשב שאם הם יהיו הבוררים,
יוריד הדבר את המחירים. כמה חברי־הנהלה הת5גדו
בתוקף להצעתו והתוכנית ירדה.

מרדכי גרוסמן, אהד מבעלי החכרה מאשר
כי היו ויכוחים עם רכטמן על מחיר הקוטג׳
לכתו, וכסווז מכרו לה כמחיר של 240 או 245
אלה לירות.

כי התכניות אושרו בעירייה ב־.1971
בעייה נפרדת היא דרך טיפול המישטרה בנושא
רכטמן. לפני המישטרה הונחו מיספר תיקים, שהועברו
על־ידי מבקר־המדינה, וכן כמה מיכתבי־תלונות של
אזרחים, כמו התלונה של פתחי.
התיקים הועברו לחקירת מחלקת החקירות בפיקודו
של ניצב־מישנה בנימין זיגל. הוא הטיל את הטיפול על
החוקר רמי זוטלר. זוטלר נזרק לבדו לשטח, כאשר כל
בקשות המחלקה לתקציב מינימלי לחקירה לא אושרו
על־ידי הפיקוד הגבוה במישטרה.
זוטלר חקר ללא רכב, והיה עליו להיטלטל באוטובוסים.
כאשר רצה לקיים מעקב, לא היה לו תקציב לכך. כאשר
רצה ליזום אמצעים מתוחכמים, לא היה לו תקציב. מולו
ניצב ראש־העירייה, שהיה מקבל דיווח על כל שלב
בחקירה ״סל זוטלר, ממהר לשוחח עם הנחקרים. בידי
המישטרה עדויות שראש־העידייה ניסה, בשיחות עם
הנחקרים, להשפיע עליהם בעניין העדות.
ביגלל חוסר האמצעים שבידי החוקרים נמצאת עתה
החקירה בשלב שבו היא נמצאת. אולם על המישטדה
מכבידה עוד בעייה. לפי הוראה מגבוה עליה לחקור רק
מה שמוגש לה בתלונה. זוטלר יודע, למשל, את הדברים
המתפרסמים ברשימה זו, לפי דברי המעורבים בפרשה,
ששוחחו עימי. אולם הוא לא יכול לחקור את פרשת שינון
חברי־ההגנה, כי איש לא התלונן על כך שבתו של ראש־העירייה
קנתה דידה במקום.

כך נוצר מצב שכו אין המישטרה יכולה
ומסוגלת, גם כשהיא רוצה, לחקור השדות על
אישים כעלי-השפעה. האם זהו דכר מיקרי, או
כגדר מדיניות מכוונת? על כך תענה סידרה
אחרת על המישטרה המתחילה להתפדסם כ־גליון

השבוע הגיע חומר חדש, השופך אור על הקשרים
בין רכטמן לקבלנים שקיבלו תוספות של אחוזי־בנייה
בלתי־הגיוניים ברחובות. חומר זה עדיין אינו ידוע גם
למישטרה, ופירסומו בשבוע הבא יהיה ראשוני.

יגאל לביב

מ ה מריץ א ח סמי י
ציבור כמו •פידאיון.
נהמיאס שאף לשינוי שיטות־העבודה המיושנות
של המישטרה. לא אחת גילה כי
מידע שהעביר ליחידות־חקירה של המיש־טרה,
הגיע מייד אל המועמדים לעיקוב ולי בילוש מאז שהופיע נחמיאם בוועדת־הפנים של
הכנסת וסיפר על ראשיי הפשע המוגן, הם
מאים בו אוייב מיספר אחד ומחפשים כל
דרך לסלקו. בעקשנותו הפך נחמיאס ל־מיטרד,
שיטותיו החדישות היו מביאות ב־עיקבותיהן
להחלשת השפעתה של הצמרת
הוותיקה.
•י* זה ד;יה, לדעתי

תיארה בציוריות כיצד יכול המפכ״ל לבקש
מאחד מעוזריו, איש־מישטרה, לשתול
סוליית־חשיש בביתי, וכך לעצרני ולסכל
את החקירה.
האישיות עברה מייד לסמי נחמיאס ול־מילחמתו
באישי הפשע המוגן, וכן לאיבתו
למפכ״ל האיש ניסה להוציא ממני אישור
לכך •שנחמיאס מספק לי מידע, או נפגש
עסי. נזהרתי מלומר דבר היכול לפגוע
בנחמיאס לשווא, ורמזתי כי אולי אפנה

במיכתב ליועץ־המישפטי־לממשלה, עם העתקים
לכמה קציני־מישטרה בכירים, האחראים
לחקירות, כמו קדמי, נחמיאס או
ניצב־מישנה בנימין זיגל.
למחרת, ביום א׳ בבוקר, שבו פוטר נח״
מיאס, התקשר אלי עורך־הדין של תבורי,
שהוא גם ידידי, וביקשני לבוא לשיחה
בעניין תבורי. בשיחה ביקשני שלא לפרסם
מאומה מבלי לראות את החומר שבידי
תבורי על התלונות, ולכך הסכמתי,

פיטורי נ חמיאס, כאשד
שכר את גב הגמד היה חשדו של
תכורי כי נהמ יאס נפגש
די פרטים על התלונות
זמנו נחמיאס אודותיו.

1ייוון* סמי נחמיאס כסגן־אלוף ב/צה״ל,
בעת ששימש בוזפ־
?וידו הבכיר האחרון לפני שהשתחרר מהשירות
ב־974ז. היתה וו אחת התמונות
הנדירות בהן הצטלם סמי במדים. לרוב
הכירוהו מכריו וידידיו בבגדים אזרחיים.
(המשך מעמוד )33
תפקידי כקצין־מודיעין מייוחד.״ במיכתב
מציע נחמיאס שוב להקים, ראשית־כל, את
צוות־המודיעין המייוחד, ואחר־כך את היחידה
החדשה כולה. מיכתבו של ינחמיאס
הסתיים בפסוק האומר שאי־קבלת הה*
צעה תגרום ל״פרישה זמנית״ שלו מהחיל.
הפיסקה האחרונה במיכתב זה, היא ש־איפשרה
לתבורי לקבל את התפטרותו של
נתמיאס.
נראה •שהיחסים בץ נחמיאס לתבורי
עלו על שירטון על רקע בדיקות שערך
נחמיאם בספטמבר ,1976 כמה חודשים
לפני מינויו של חיים תנורי כמפכ״ל דד
מישטרה (ינואר ,)1977 בדק נחמיאס, לפי
בקשתו של קדמי, מיכתב־תלונה על ה*
מפכ״ל, הנוגע לטוהר־כפיו (ראה עמוד .)32
נחמיאס התרכז בחמישה סעיפים מתוך
כשלושים סעיפי־התלונה, הגיע למסקנה
שחלקם אינם נכונים, חלקם נכונים. הוא
לא מצא כל אישור למעשה חריג מצד
המפכ״ל, אולם ציין כי לא ערך חקירה,
ולא גבה כל עדויות מהמתלוננים• ,שחלק
מהם קציני־מישטרה, אלא הסתפק בבדיקה,
והדו״ח שהגיש משקף את התרשמותו.
הבדיקה ציינה במפור-ש, כי חלק
מהדברים לא יכול היה לבדוק• ,שכן תיקים
מסויימים שביקש לא נמסרו לו, בעיקר
בנוגע לתאונות*דרכים שהוזכרו בתלונה.

מזה חודשיים אני עורך חקירה •שקטה
בעניין תלונות אלה, ואחרות. התלונות ה גיעו
אלי מאותם המתלוננים שמסרו אותן,
בשעתו, למישטרה, ושנואשו מדרכי הטיפול
בה. החקירה שערכתי היתה שקטה
וללא כל עקבות. עד היום הרביעי לפני
שבוע, בערבו של יום, פניתי לדובר ה־מישטרה
שמואל צחי והודעתי כי אני חוקר
את הנושא, וביום השישי אמציא לו שאלות.
צחי הדגיש כי מדובר בפקד במישטרה, המפיץ
כזבים על המפכ״ל, וכי הכל כבר
נבדק. ביום החמישי חקרתי ביישובי־הדרום,
המהווים נושא לתלונה, והדבר נודע חיש*
מהר למפכ״ל, שעמד לרדת בעצמו ליישובים
אלה ביום ב׳ שאחר־כך מסיבות שלו.
בשבת נקראתי לביתה של אישיות כלכלית,
לשיחה כללית. השיחה הגיעה לחקירה
על תבורי, ואותה אישיות הפגינה
דאגה רבה לשלומי, וביקשה לדעת איזה
קצין־מישטרה עוזר לי בעניין. האישיות
הלוחם לקשט

חבריו של סמי ליחידה, במסיבה השנתית הקבועה. מימין לשמאל :
יורי כהן ז״ל, סמי, רפול -אברהם ארנן, אברהם יריב. היחידה נהגה
מסיבותיה בתמונות שני גיבוריה, פידל קאסטרו וג׳יבלי הצנחן.
כמובן, מייד. אחר־כך אמר כי הכל הוא
פרי מילחמה של איזה סגן־ניצב ממורמר.
ביום ר חשב המפכ״ל כי המקור שלי
הוא פקד בדרום. ביום א׳ הופנה החשד
אל סגן־ניצב סמי נחמיאס בשבת התקיימה
השיחה בבית האישיות, שכנראה
שוכנעה משום־מה שגחמיאס מסייע לחקירות
נגדו.

;ראה •טהמפכ׳׳ל פכר כי סמי
נחמיאם עוזר לי דחקוד את החשדות
נגדו.

נחמיאם הוא איש־מודיעין מובהק. נח־מיאם
היה האיש שמסר למישטרה את המידע
שאיפשר להוכיח את האשמותי נגד
אשר ידלין. הוא היה האיש שכמה שבועות
לפני שפרסמתי את סידרת המאמרים על
אברהם עופר ז״ל הודיע למפקדו, קדמי,
כי פתח תיק בעניין עופר, מחמת המידע
הזורם אליו על מעשים חשודים של השר.
איש המיבצעים
עיט־־ו של ;חמיאם אחרי •פיטוריו

נהמיאס סיים את הדו״ח שהגיש
לקדמי כחוות־הדעת בי המתדז־נ־

האחרים, שניתן לפטרם ולהשתיקם.
סמי, כיום בן .42 נפצע קשה בגבו ב־פעולת־החסימה
בקלקיליה, בפיקודו של
מאיר הר־ציון, מפקד החסימה. מפקד-
המחלקה שלו היה דב תמרי, כיום מפקד
חיל־המודיעין. הפציעה, בשנת 1956 הותירה
אותו נכה, עם שלושה כדורים בגב,
לזמן ממושך. אחרי שהחלים חזר לצה״ל ושירת,
עד שנת ,1965 ביחידה מובחרת עם
מרבית האנשים ששמותיהם הפכו לאגדה
בצה״ל ומחוצה לו. אחרי כן הועבר לתפקיד
צבאי בכיר, בו כיהן עד .1974
בשנה זו החליט לעבור למישטרה, לבקשתו
ישל שאול רוזוליו, שרצה לבנות
את המישטרה מחדש ולהזרים אליה אנשים
מן החוץ. אז גם הובא יעקב קדמי
לראשות אגף־החקירות• נחמיאס עבר קורם
קצינים בכירים במישטרה, במשך תשעה
חוד-שים, ומונה קצין־מודיעין מישטרתי.
מי •שעבר את המיבצעים שבהם התנסה
סמי נחמיאס, לא ייבהל בקלות. תבורי
הניח כי סילוקו של נחמיאס, בלי התייעצות
עם קדמי, יביא גם להתפטרותו
של קדמי. ואז יוכלו תבורי ואנשיו
לשלוט במישטרה ולהנהיגה בשיטותיהם
ובהבנתם.

;זצא גהמיאס בהתנהגות תכורי בל
בגם.
את הדו״ח הזה הראה קדמי לתבורי,
ונראה כי הוא זכר אותו על כל פנים,
היה זה בסוף ,1976 וקשה להניח כי תבו־רי
יפטר את נחמיאם שנ הלאחר ־
מכן בנסיבות כל־כך קשות ומעוררות־תגובה.
ביגלל נקמה בילבד.

הז׳אגדארמיס
הוו תי קי ם
מדוע לא איישר תבורי את היחידה הח דשה?
ראשית
לכל, תבורי שייך לשיכבת הקצינים
הוותיקים ,״הז׳אנדארמים״ ,שאינם
שאינם מודעים למושגי השיטור והמודיעין
המודרניים. מישמר־הגבול והמישמר
האזרחי הם. בעיניהם השיטור הנכון, וכן
שוטרי-המקוף. העובדה שהפשע המודרני
מצריך שיטות חדישות ואנשים אחרים
אינה ידועה לו ולחבריו. תבורי ורעיו —
כראובן מינקובסקי, מולה כהן דשאר הוותיקים
— חוששים מן הדור החדש של
אנשי־מודיעין וצה״ל, הרואים במפיצי־סמים
ובראשי הפשע המאורגן אוייבי־

השוטר

סמי בצאתו ממתן עדות לפני ועדת־הפניס של הכנסת, שם סיפד על
היקף הפשע המוגן בישראל. בידו מיזוודת מיסמכים ובה חומר
מודיעיני. רק באחרונה התגלה כי רשת אנשי מבריחי־הסמים מתאילנד בראשות נלו,
היו תחת פיקוח המודיעין של סמי עוך בעלותם למטוס בישראל בדרכם לקניית הסמים.

כדי ד רו
כטיה ז:זאת, יש ד תכורי גם

י 1ו. ו ״ חדם במקומו שד סמי
נחמיאס. הלא הו > ידידו האישי ו
כן־הסותו, יהודד פגדוכיץ, שהוע
מד כאה רונה ללדין מישמעתי כ•
מישטדת ירויטל
ירושלים, וזוכה כדין.

* אין ביתרון לחידה *
(המשך מעמוד )31
בבית שסוף־סוף מצאתי לי, אני מרגישה
שאני אדם אחר, מחוץ לכל המירוץ המטורף
של מיקצוע הדוגמנות. זה מעץ עולם סגור,
שאני משתדלת לשמור את כולו בשבילי.״
בץ הצלמים ידועה אורלי כנערה המשנה
את דמותה מצילום לצילום, משתנה ללא-
הרף, מפתיעה בכל פעם מחדש, וזה יתרון
עצום לדוגמנית. מפליא, אך גם בחיים היא
משתנה באותה מידה. פעם דיברה על כסף
כעל ערך עליון. היום, למרות הפירסום,
עדיין איננה משופעת בכסף, אולם הגיעה
למסקנה שהכסף אינו הדבר הכי חשוב בעולם.
לא בשבילה -מכל מקום.
פעם חלמה על בעל עשיר> שאותו תהיה
מוכנה לאהוב רק בעבור כספו. היום, למי
רות שהחבר הפרטי שלה עשיר בזכות
עצמו, היא מקפידה בקנאות על כך שכל
ההוצאות יתחלקו ביניהם שווה בשווה.
ובפני כל, היא מצהירה :״אישיותו, היא
שמשכה אותי אליו.״
פיתאום, סדר־היום שלה עמוס הרבה
יותר. כבר אינה יכולה לצאת מן הבית
לבושה בסתם ג׳ינם וחולצת־טריקו.
כל קילוגרם בגופה הפך חשוב יותר
ויותר, והיא אינה מוכנה לוותר על ארוחות
סיניות ומארוקאיות, שלדבריה ,״לא מש פיעות
על המישקל שלי 48 ,קילוגרם.״
חידוש הקשר עם אביה מספק לה תעסוקה
נוספת על התצוגות, הצילומים והמדידות
הרבות .״אני נוסעת אליו לביתו בבתים,״
היא מספרת .״הוא אדם בודד, ואני
משתדלת לתת לו את ההרגשה שיש לו
עם מי לדבר. אמרו שבטלוויזיה הוא גנב
ממני את ההצגה, בכנותו. אני שמחה.
לא קל להיות כוכבת-טלוויזיה, סופר-
סטארית תורנית. ולמרות שהעתיד נראה
מבטיח, אורלי עדיין אינה בטוחה, מגששת
בתוך עצמה ומודה :״נשארתי בעייה. רק
בעייה יותר מפורסמת.״
״מה שבטוח, שאני לא אעיר לשום
דוגמנית מתחילה על האיפור שלה.״

במדינה
(המשך מעמוד )26
צדק. ויצאו כמחבלים.
עורך־הדיו הצעיר והלא־מנוסה התאושש,
ניסה להמשיך בטיעוניו :״כבוד השופט,
העיתונות עיוותה את תדמיתנו. אנו נקיי-
כפיים,״ אמר .״הפקחים חזרו לעבודה תקינה
אחרי שניתן צו ביודהדיו־לעבותז.״
השופטים לא נרגעו. הם החליטו להמשיך
לנגח בעותרים ,״מה אתם מספרים מעשיות?
צו בית־הדידלעבודה אינו מוגבל
בזמן,״ אמר השופט מני .״אנשים כמוכם
צריכים להיות בבית־הכלא.״ השופט זוסמן
הצטרף אליו :״התנהגו איתכם יפה כש־הישעו
אתכם. היו צריכים לפטר את כולכם.
אילו הייתי שר־התחבורה, כך הייתי נוהג !״
השופט כהן :״אנחנו צריכים להושיט
סעד לאנשים שעושים דין לעצמם?״ והוסיף
מני :״לא באתם בנקיון־כפיים,.׳
אתם מתמרדים. אין לי שם יותר חריף
מזה לכנותכם בו!״
״זאת לא דמוקרטיה:״ .השופט
כהן :״אתם מופקרים ! אני מעריץ את
אומץ־ליבכם, שבכלל העזתם לבוא לכאן.
זהו שיא החוצפה, שהמופקרים הללו באים
לביודהמישפט לקבל סעד מישפטי !״
עורך־הדין אלפייה ניסה להתגונן :״אבל
אנחנו מוכנים לחזור לעבודה. משתמשים
בצה״ל כשוט נגדנו.״ כאן התערב השופט
מני, בזעם :״איך אתם מעזים להשמיץ את
צה״ל?! זה יהיה עוול אם יוותרו לכם.״
עורך־הדין ביקש להשיב על הטענה ש־הפקחים
אינם באים בנקיון־כפיים, והוכיח
שאחד הפקחים לא נקט עיצומים כלל והוא
אחד העותרים. השופט מני התרומם :״מה
כל הטריקים האלה?״
מני פנה אל בא־כוח הפקחים ואמר לו:
״אם אדוני רוצה לשמוע עוד דברים, אני

מוכן עוד להשמיע. אני מציע לך לבטל
את העתירה. זו לא דמוקרטיה, לחנוק את
המדינה.״
עורך־הדין הנבוך השתהה קימעה. הוא
לא ידע מה עליו לעשות. התקפה עזה כזו
לא זכרו אפילו הוותיקים במיסדרונות בית-
המישפט. אלפייה חכך בדעתו, אך זוסמן
קטע אותו אל תעשה לנו טובות, אנחנו
יכולים גם לדחות את העתירה.״
עורך־הדיו הבין שכל מילה נוספת תגרום
רק התלקחות מחודשת. הוא הרכין ראשו,
והסכים לבטל את העתירה.
במישפט־ד־,סיכום הבודד שלו חשף השופט
מני את גישתם האמיתית שלו ושל
חבריו לדיון זה, וכן את הידיעה הקדומה
שהובילה אליה .״אני מודה• לכם, אישית,
שהגשתם את העתירה. אני שופט, ולכן לא
יכולתי להגיב על מעשיכם, אלא מעל דוכן
השופטים. זוהי הזדמנות שאני שמח ש ניתנת

ה בן של ;?ו־אפאת. כך תמה הפרשה
העצובה של עתירת הפקחים נגד הכנסת
הכוח הצבאי להפעלת גוף אזרחי. משך כל
הדיון כולו לא התייחסו השופטים לעתירה
כלל, ועל כל טיעון ענו בהתקפה משולבת,
כשאינם מאפשרים לעורך־הדין להשמיע את
דבריו.
״הם מושפעים ממה שגד יעקובי מאכיל
את העיתונות,״ אמרו הפקחים בתום הדיון
.״הגעתי למסקנה שהשופטים הם אני
.שים נבונים, שהרי הם קוראים עיתונים,
רואים טלוויזיה ושומעים רדיו. מזה הם
ניזונים, וכך הם חורצים דין,״ אמר פקח
ממורמר .״זוהי פשיטת־רגל של הצדק.
אם זה בית־דין-עליון לצדק, אז נשאר רק
בית-דין־עליון, בלי צדק.״
בעיקבות טענת השופטים שקומץ הפק
חים
הוא גוף עויין המשול למחבלים, שוקלים
עתה הפקחים החזרת פינקסי־המילואים
שלהם לצה״ל .״אנחנו נלחמים כל יום במחבלים,
וזו התשובה !״ זעם אחד מהם.
כעת, הם מספרים, ילדיהם ההולכים לבית־הספר
זוכים במנות קבועות של כינויי-
גנאי.״ ״אבא שלך מחבל,״ אומרים להם.״
אבא שלך יאסר עראפאת !״
שיכון מתרומת נעודים

הכ;יה הושלמה, א!־
הנזישמכנים אינם רשאים
להיכנס?דירותיהם
הדירה לדוגמא נראית מרשימה ביותר,
ומבקריה גומרים עליה את ההלל. רק פרט
מוזר מצוי באותה דירה, אשר החברה
העירונית לשיקום הדיור בתל־אביב חלמיש,
מציגה בפני אורחיה. הדירה מצוייר,
בבית ריק לחלוטין מדיירים.
גם שאר 150 הדירות שבשורת הבתים
המהודרים שברחוב הגבול, בין יפו ובת־ים,
שוממים מדייריהם. למרות שמרבית המיש־תכנים
עמדו בכל התחייבויותיהם הכספיות,
ממתינות מאות מישפחות להיכנס לדירות
המרווחות בנות ארבע החדרים שבשכונה.
טי אחראי לסכל /השכונה החדשה
היתד, מוכנה לקליטת המישתכנים, מפוני
כפר שלם, שכונת־התקווה ויפו, כבר לפני
חודשים רבים. מרבית המישתכנים עברו
את כל מדורי הביורוקרטיה של הרשמה,
אישור הזכאות, הגרלה וכמובן תשלום כספי
בלתי מבוטל.
(המשך בעמוד )42

סיורים וטיולים ליחידים ולקבוצות
לאירופה,ארה״ב,מקסיקו והמזרח הרחוק.
טיולים מאורגנים לאירופה, כהון• דתי ואוכל כ שר.

השכרת קרוונים ע ם ציוד מלאי.
* 10 מהמחיר ני תני ם לתשלום בלירו ת ישראליות
טיולים מגווני ם לצעירים לאירופה.
לצעירי ס-לי מודי אנגלית באנגליה
בתנא• פנימיה.

פרטים מלאים במשרדי
הטיסות מתוכננות על יד•

מונ דו ס טו רסבע ״ מ

רח׳ נחלת בנימין .73 טל 622606/7 .תל-אביב

וחיבי אויר די שראד

העו ל ם הז ה 2076

35 שנות נסיו! בענף התיירות

שיחר
על הו.ל
שתיקה היסטורית
שקט רועם ליווה את השבוע שבו לא
חגגו כאן את יום השנה למילחמת ששת־הימים.
הטלוויזיה היתה •שקטה ומאופקת,
הרדיו היה שליו ותרבותי, ושניהם גם־יחד
התפעלו בשקט מן האיפוק של ערביי ישראל
ומן השתיקה שבקעה מן השטחים.
יום־השנה העשירי למילחמת ששת־הימים
עבר בשקט. כך, על כל פנים, דיווחו
אמצעי־התיקשורת. ישוב ושוב חזרו והדגישו
את השקט המופלא והמיסתודי הזה.
והטלוויזיה, הלא היא האשנב המצוי למבט
על הנעשה בארץ־יישראל השלמה.
היתד, זו הזדמנות נהדרת לדובב, בשקט,
את אלה ששתקו! הזדמנות לברר מה
קרה. איך באמת מרגיישים באותו יום
שרבי, כשהכל שקט והמיסחר אינו שובת.
ההזדמנות הוחמצה.
אומנם קרה משהו באוניברסיטת חיפה,
או כימעט קרה. כמה סטודנטים ערבים
הפגינו ללא רישות, כמה נעצרו — והכל
במין שקט יפה כזה. אבל הטלוויזיה לא
היתד, שם, וגם הרדיו לא, והעניין כולו
נדחק אל הטורים הצדדיים בעמודים הפנימיים
של העיתונים. לקרוא ולראות —
זה לא אותו דבר.
היה גם משהו בשכם, או כימעט היה.
אבל בשכם הלא תמיד יש כימעט־משהו,
כד שאין צורך להבליט את הדברים יתר
על המידה (למען האיזון) .גם זה טבע
בתוך ים השקט הגואה.
עם תום השבוע השקט, ההיסטורי הזה,
סיכמו אותו במוצאי־הישבת ברדיו במיס־גרת
המישור צומת המיזרח התיכון, בעריכתו
של אפריים אבא. יהודה ליטני
פתח בכך את מדורו החדש על הנעשה
ביהודה ושומרון בד,כרזה מסכמת על השבוע
השקט (מעניין מתי יספחו את המדור הזה
לתוכניות העוסקות ב״מיגזר היהודי״).
מוחמד וואתד הציג מדור חדש נוסף (לקט
מן המיגזר הערבי בישראל ומעבר לגבול),
שגם ממנו לא נישמעו כל הדים להתרגשות
מיוחדת.
השקט הזה מפחיד אותי. לאחרונה הפך
השקט לתיסמונת של מאורעות דרמאתיים
במדינה. ביום־הבחירות היה שקט, חם
מאד, וכולם הלכו לים. בארץ התחוללה
מהפכה. שקטה ודמוקרטית. ביום השנה
למילחמת ששת־הימים היה שרב כבד. גם
ביום־הכיפורים, לפני ארבע שנים, היה
חם. ושקט.

רותים שונים למאזינים, או הזדמנות
להתבטא? גדעון לב-ארי (בתוכניתו בערבי
יום ה׳) מדבר אל מאזיניו המטלפנים כמו
דודה טובה וסלחנית, המואילה לרדת לרגע
ממרומי ניסיוך החיים העשיר שלה ולהקדיש
קצת תשומת־לב ליצורים בעלי ניסיון,
אינטליגנציה ותיחכום פחותים בהרבה
משלה.
או בתוכניות בעיברית קלה לעולים
חדישים. אותה נגינה ,״מסבירנית״ טובת־לב,
שמתגנבת לה אל העיברית ה״קלה״
והאיטית מעידה, כנראה, כי ברדיו סבורים
שמי שאינו יודע עיברית על בורייה —
משהו פגום בהכרח בתבונתו.
אולי זאת הסיבה לכך שאותה נימה
שלטה גם בתוכנית למיגזר הערבי של
מוצאי״שבת. וכאן זה באמת מוזר. שהרי
סביר להניח כי אותם ערבים, שאינם מיטיבים
להבין עיברית (,וגם אחרים) ,אינם
מאזינים דווקא לשידורים בעיברית. יש
להם מיבחר מגוון די־והותר בשפתם שלהם.
למי, אם כן, נועדה התוכנית הזאת?
אולי לאם ולילד?

רצפים טלחיזיוניים
בטלוויזיה, כשמראים דבר אחרי דבר,
זה מתקבל כרצף סיבתי. לא תמיד זו
האמת, אבל זאת האמת של הטלוויזיה.
בשבוע שעבר נערך באוניברסיטת תל-
אביב דיון פומבי לרגל יום העשור למיל־חמת
ששת־הימים, בהשתתפות ח״ב משה
דיין, מר אנוואר נוסייבה ואחרים. כשדיין
יושב ליד נוסייבה, ושניהם אומרים דברים
סותרים על נושאים זהים — זה נשמע
וגם נראה בפירוש כמו עימות, גם אם
שניהם מחייכים, שניהם שלווים, שניהם
מדברים אנגלית. הטלוויזיה הפכה את
הדיון הפומבי לעימות, או שהדגישה את
העימות שבדיון. על־ידי התמקדות בשני
הדוברים העיקריים, חיתוכים חדים ועריכה
בולטת ובוטה (של בארי טף) גוצר רצף
מלאכותי, שהדגיש את קיטוב העמדות.
אין בכך כל רע. להיפד. זאת דרכה
של טלוויזיה, לומר את שיש לה לומר
— באמצעות עובדות שאכן מתרחשות
בשטח.

מיקרים, אינם רוכשים קרקעות בדרך
הקנייה דווקא, אלא בדרך של הפקעה
ממשלתית).
דיין של עימות נוסייבה—דיין היה איש
אחר מזה שהופיע בראיון לפני שבועיים.
אז אומנם הותיר את רישומו, שכן דיין,
גם בריגעי־חולשה, מרשים יותר מרבים
אחרים. אך הפעם ניראה שהוא מתעשת
והולך. כבר לא כל-כך נבוך, כבר לא זז
בכיסא, כבר מדבר כמו שר-שבדרך, עם
דמגוגיה חדשה־מחודשת. גם הוא מתרגל
לסיגנון החדש: מזכיר טיעונים היסטוריים,
מתייחס לעמדות שהספיקו בינתיים להש תנות
(הפלסטינים רוצים הכל — לא דק
את הגדה ואת עזה — לכן אסור לתת
להם כלום) ,מזכיר את חרטום. כיאה למי
שמייצג מיפלגה המשתמשת בטיעונים מן
התנ״ך.
נוסייבה, לעומתו, נשמע ריאליסטי הרבה
יותר, מפוכח ומתון יותר בעמדותיו.
ואם זה ״הסיגנון החדש״ שמצפה לנו,
מדוע נשמעת האנגלית של שר־הביטחון
לשעבר של ממשלת חוסיין כל-כך הרבה
יותר ברורה, יותר אנגלית ויותר מהוקצעת
מן האנגלית האמריקאית־צברית של ה־מייועד
להיות שר־החוץ בממשלת הליכוד?
0 תולדות מצע קארטר
רצף טלוויזיוני אחר, באותו מישדר,
יצר דראמה מעניינת: הדים מבחוץ על
מאורעות מבפנים. הצהרות שונות של
אנשי ממשלה בארצות־הברית על הסיכסוך
המיזרח־תיכוני הוצגו כתגובות וכתוצאות
של מאורעות והצהרות בישראל. הצהרה
מתחברת להצהרה, ובהדרגה, מסתמן מצע
שלם ומגובש, מצע קארטד.
הטלוויזיה לא הסתירה את כוונתה
להציג את ההצהרות האמריקאיות כחלק
ממדיניות מגובשת, שכן הוסיפה בצד
דיברי הקריין את תכתיב הדברים ׳שנאמרו,
כפי שנוהגים באחרונה בטלוויזיה כאשר
מדברים על מצעי המיפלגות המשתתפות
במשא־ומתן הקואליציוני.
החומר הישראלי לא הוצג על-פי הסדר
הכרונולוגי של ההתרחשויות. החומר ה ס משה
1על אינפנטילי אינפנטילים. בדרך־כלל, אינם מרבים
להאזין לרדיו. על כל פנים, לא לתוכניות-
המלל. אבל ברדיו כנראה חושבים אחרת,
יש מיבחר מגוון של מישדרים המש תמשים
באופן כימעט עקבי בנימת־דיבור
המיועדת, בפירוש, לאניפנטילים.
מקורה של הנימה הזאת בהרגלים של
גננות מן הדור הישן (ובעיקבותיהן גם
של אלה מן הדור החדש, אמהות ואחרים).
הגננות הטובות מאמינות, כנראה, שכל
הילדים הם קצת מפגרים, קצת חרשים,
ואינם יודעים עיברית כהלכה. ומכאן,
הדרך היחידה לפנות לילדים חולפת במסלול
קבוע של חיוכי־חיבה מתחטאים, חנופה
קלה, חינחונים •של חיבה מעושה והעיקר
— דיבור איטי ומודגש.
קרייני־רדיו ושחקני־רדיו מאמצים להם
מפעם בפעם נימה וגישה כזאת -ובכך
מגלים, בעצם, מה דעתם על ר,מתם של
המאזינים.
אותה נימה נשמעת ״טיבעית״ (או ״הגיונית״
,לפחות) מ־שהיא משתלטת על השידורים
לגיל הדך (לילדים בבתי־הספר
היסודיים, רשת א׳ ,10.05 ,כל יום) .זה
נשמע קצת מוזר כשפונים כך גם להורים
בתוכנית לאס ולילד (רשת א.)14.05 /
אולי משום שמניחים כי הורים ממין נקבה
— תפיסתם לקוייה במיקצת.
אך מה עושה הנימה הנ״ל בתוכניות
ה״טלפוניות״ ,למשל, שנועדו להגיש שי

אגמון־עריר ״ח״ם שבאדה״
בעיית המחליף לעמוס אטינגר ב-
תוכנית־היוקרה של הטלוויזיה, חיים שכאלה,
הגיעה אל פיתרונה. אטינגר, היוצא
בשליחות לארצות־הברית יחד עם רעייתו
העיתונאית תמר אכידר, יוחלף על־ידי
יעקוג אגמון• ,שתוכניתו הראשונה תשודר
בחודש ספטמבר הקרוב.
אגמון• ,שאף ינחה את התכנית, התלוצץ
.כי ביקש להקדיש את התוכנית הראשונה
למערך, אבל קיבל תשובה שלילית, כי
אסור לעשות תוכניות על מתים.
אגב, תוכניתו •של אגמון שאלות אישיות,
תימשך גם בתיכנון החדש של גלי־צה״ל,
ותיכנס לשנתה העשירית, ואילו תוכניתו
בירה ומצב רוח המשודרת ברשת ב׳ חוגגת
את התוכנית ה־ 150 במיספר, ותארח את
אריק שרץ ויצחק ;כץ, על כיסאות־מוסיקליים
בוועדת־החוץ־והביטחון.

שיטח הסנדוו־ץ

חוזרת

לוח־התוכנית החדש •של גלי־צה״ל יחולל
תפנית חדה במיבנה השידורים של התחנה
הצבאית• ,שהיא למעשה חזרה לקונספציה
שהיתה נהוגה בזמנו של יצחק ליפני.
לדיברי עורך גלי־צה״ל, צדי שפירא,
״גובשה תפיסה חדשה, שלפיה יהיה עירוב
כל האלמנטים של הרדיו במיסגרת אחת,
ותבוטל התפיסה הנוקשה של חטיבות ושעות
קבועות. זוהי, למעשה, שיטת הסנד־וויץ׳
הידועה, אך בהרחבה, תוך שילוב־אלמנטים
כללי של טלפונים, חדשות ופיז־מונים.״
לפי
ההוראות שהוציאו מפקדי התחנה,
יהוו השירים העיבריים 70 אחוזים מהמוסיקה
הכללית המשודרת. החלטה זו מעוררת
תרעומת בקרב אנשי התקליטיה,
הטוענים כי הדבר יביא לבריחת מאזינים
לרשת ג׳ ולספינת־השלום.

מאבק על הירושה
כמו בכל תפקיד מתפנה ברשות השידור.
גם הפעם גררה התפטרותו •של מנהל מח־לקת־החדשות
וענייני היום ברדיו, עמוס
גורדץ, מאבק חריף על הירושה.
למרות שלמיכרז הפנימי שהוצא ניגשו
ארבעה מועמדים. נראה היום לכל •שתוצאותיו
ברורות. הארבעה הם ;ידעוך דכ א
י, יורם רונן, צכי קפדו־ ו אדי
ניסן, וככל הנראה יזכה בתפקיד דכ־אדי•
במיקרה זה מתכוונים שניים מהמועמדים
להגיש בג״ץ נגד רשות־השידור.
בטענה שהמיכרז היה תפור מראש.
לתפקיד מנהל חטיבת־החדשות וענייני
היום, מייוחסת היום חשיבות־יתר בעיקבות
ההכרזות על ״הסיגנון החדש״ ברשות־השידור.
עובדי החדשות סבורים• ,שמעתה
יופעלו על הכתבים לחצים מגבוה, חופש־הפעולה
שלהם יצומצם ויהיו יתר־הגבלות
על נושאים מסויימים.
אישר לגורדון בן ה־ ,63 הוא ימשיך לקבל
משכורת בתפקיד פיקטיבי, שהוגדר כ־
״ממונה על •שידורי-החירום״ ,בעוד •שלמעשה
המטרה היא להשאיר את גורדון
הוותיק במיסגרת הרשות למשך שנתיים
נוספות. עד שיגיע לגיל הפרישה (,)65
ואז תגדל קיצבת־הפרישה שלו בחמישה
אחוזים.
בחוגי רשות השידור מתלוצצים, ואומרים
שתחת ליטול מכספי התקציב הזעום של
הרשות בצורה זו, יכול היה גורדון להיכנס
לעיסקי מישפחת רעייתו, אסתר לבית
גדדדמן, מבעלי רשת חנויות הבגדים לגברים
או.ב.ג.

ב דו ר ושמו רשח ג׳
אלא שברצף הטלוויזיוני בלט אי-צדק
מסויים: נוסייבה ״נחתך׳ הרבה יותר
מדיין, דבריו נבררו ונערכו כך שנתקבלו
כתשובות ובתגובות (חלקיות) לעמדותיו
של דיין, ולא כעמדות יזומות ומקוריות
של נוסייבה עצמו. נראה היה ש״מביימים״
כאן את נוסייבה אל תוך סצנריו, שספק
אם היה מעוניין לשחק בו את התפקיד
שהוקצב לו לבסוף.
נוסייבה הוצב על־ידי הטלוויזיה בעמדת
התגוננות, כשדיין הוא המתקיף והיוזם!
לא נותר לו אלא להגיב בכמה העדות
אירוניות שנונות על נקודות אלה או אחרות
בדבריו של דיין( .כגון אותה הצהרה של
נוסייבה, כי כלל אינו מתכוון לתלות ערבים
שמוכרים קרקעות ליהודים תמורת
רווח נאה, אלא שהיהודים, במרבית ה־

אמריקאי, לעומת זאת, הוצג פחות או
יותר על־פי סדר כרונולוגי או לפי ״סדר״
החרפת העמדות והסלט תן. נוצר מיבנה
מאוזן מאד: מאורע מכאן — והצהרה
משם, הצהרה מכאן — והצהרה סותרת
משם.
ישוב נוצר עימות. הפעם — לא בין
ישני אנשים היושבים ליד אותו שולחן.
התקבל גם מיבנה סיבתי ברור, שקשה
היה לטעות בו. הדראמה נסתמנה מעצם
העמדתם של הדברים זה בצד זה, וזה
אחרי זה: העמדות האמריקאיות הולכות
ומתקשחות. גם הישראליות. אך כל אחת
בכיית הם וך.
הלקח היה ברור מאד. לא היה צורך
בפרשנות מילולית ישל קריין.

מתזכיר סודי שפורסם במיסגר עותקים
מוגבל ברשות־השידור, מתברר שהפעלת
רשת ג׳ לא כיסתה את הוצאות התיפעול
שלה, וזאת בניגוד להודעות המשמחות
של רשות־השידור על כך שהפעלת הרשת
הכניסה סכום •של בין ארבעה לשישה
מיליוני לירות, מתשדירי־פירסומת.
תוצאות הבדיקה העלו, כי תשדירי־הפירסומת
•שייועדו עד כה לרשת ב׳ הועברו
לרשת ג׳ כדי לכסות את הוצאות
הרשת החדשה, אך למעשה נפגעה בצורה
חריפה ההכנסה הכספית של הגל הקל.
כך שבסיכום ההכנסות הכללי מתברר ש־תישדירי-הפירסום
של רשות־השידור עלו,
אך לא פי־שניים כפי שצפו מראש.
העולם הז ה 2076

מדי יום

מתפרסמות באמצעי התקשורת ידיעות על מעללי המערך ערב
הבחירות להסתדרות, מידע מפורט ומדהים מגיע אלינו על מעשים שלא ייעשו
בחברה דמוקרטית, מעשים אשר המערך אינו בוחל בהם.

אספה כללית שנתית של עובדי ״כור״ שהיתה לאספת בחירות של המערך.
עובדים במשרד הבטהון הפסיקו את עבודתם כדי להשתתף נאספת בחירות
של המערך.

תוכלו למלא את התלוש הרצ״ב, לגזור אותו ול~לוד| לפי הכתובת
מטה הבהירות של הליכוד מצודת זאב, רח׳ הפלו ג׳ורג׳ ת׳יא.

•וועדי עובדים ״מאורגנים״ ע״י המערך למען הבתירות.
איומים על פועלים ועובדים כי יפוטרו ממקום עבודתם ויהיו צפויים לאבטלה
נאם לא יצביעו בעד המערך•.
אמהות עובדות הוזהרו כי אם לא יצביעו בעד המערך תסגור ״נעמת״ את מעון
היום של ילדיהן.
לעובדי מדינה מודיעים שכל משכורותיהם לא ישולמו בחודש הנא, באם הליכוד
יגבר על המערך בהסתדרות.
קרן ״משען״ מחלקת הלוואות נוחות ביותר לתומכי המערך.

אני מבקש לחות למטר, הבהירות להסתדרות של הליכוד ו/או לוועדת הנחירות
המרכזית של ההסתדרות על הפרות הוק שנעשו ע״י המערך:
י • איומים

חברי קיבוצים לוחציב על הפועלים העובדים בתעשייה הקיבוצית שיצביעו
בעד המערך.

• לחץ

הבטחות שווא
אספות בחירות של עובדי המדינה
שוחד ״ביר
שוחד במסווה של הלוואה או מתנה
לכלוך נחוצות וננבישיס ־

פועלים, עובדים שכירים, אמהות עובדות, עצמאיים, עובדי מדינה,

אל פחד!
חוק המדינה מגן עליכם.

מנגנוני מועצות הפועלים מגוייסים לעבודת הבחירות של המערך.

ממדטדפו( .

סעיפים 8,9,10,11,12 בחוק הבחירות לגופים ציבוריים תשל״ד קובעים עונש
מאסר של שנה אחת• וקנס כספי על מי שנותן שוחד ומתנות, או מאיים על
בוחרים.
אנא, שימו לב לנעשה סביבכם ואל תתנו ל מ עון להשתולל.

01013א סל

תוספת יוקר, הפרשי שכר, אל תתן לכסף זה ״לחמוק
לך בין האצבעות״ :חשוב על המחר. בסניף הקרוב
של בנק לאומי ישמחו לעזור לך בבחירת ההשקעה
המתאימה ביותר לצרכיך זלתוכגיותיך.המבחר בבנק

לאומי גדול ומגוון ביותר *:תוכניות החסכן ן:
יכח ח״י כפליים^,,״כת לדירה ״* 8קרנות נאמנות
* 4קופות גמל *מבחר של ניירות ערך פרטים מלאים
בכל סניפי בנק לאומי. בנק אגוד, ובנק ערבי־ישראלי.

1902-1977

העולם הז ה 2076

די אטה

נוסח אלוזי ס
אם החיקוי של אלוויס עורר כאן היסטריה
שכזאת, אני רק יכולה לתאר לעצמי
מה היה מתחולל כאן אילו הגיע
המלך״ בכבודו־ובעצמו. אבל לקהל שלנו
זה כנראה באמת לא משנה. הייתם צריכים
לראות איך כל הגזעיות שלנו צעקו
לו אלוויס, אלוויס ושכחו בכלל שקוראים
לו אלן מאייר. אבל לפי מה שראו
עיני, גם לבחור עצמו בכלל לא משנה
שקוראים אלן. הוא פשוט חי ומרגיש
אלביס 24 שעות ביממה. ומי שסובל סבל
של ממש מהתסביך הזה הוא, כמובן, האמרגן
הדינמי שלו, לופי, שגם הכיר לו
חתיכות ישראליות בסטידראט שאלוויס
בעצמו לא היה מתבייש בו.
חוץ מחתיכות יש לאלן גם דרישות

אין מאייר
הזדהות פתולוגית
נוספות. הוא. למשל, לא יוצא מהמלון
אם לא מחכה לו בפתח לימוזינה גדולה
וממוזגת, סטייל פרסלי הגדול. את הכבי סה
המלוכלכת שלו הוא מבקש מהעובד
להעביר לחדר השני, כי הוא בעצמו לא
נוגע בבגדים אחרי שלבש אותם פעם אחת
ויחידה.
בכל ארוחה חייב להיות על השולחן
בקבוק-יין, אפילו שהוא עצמו לא נוגע
ביין, אבל שיהיה כי אלווים שותה יין בכל
ארוחה. ואם כבר מדברים על אוכל, אז
תאמינו או לא אבל השחיף הזה, שמתנשא
לגובה של 1.60מ׳ נטו, מחסל בארוחה
אחת לא •פחות ממרק, שני סטייקים,
מנה מקרוני. שיתי פיצות ושני מום שוקולד.
אלן
מוכרח שיהיו אנשים סביבו 24
למה בכנסת יש למנורה שיבער! קנים ולא
שמונה, כמו שהוא הדליק בחנוכה. כשהיא
הגיע לכותל, הבנאדם כתב פתק, באנגלית,
וטמן אותו באחד הסדקים, אבל
לא לפני שהוא אמר לאבנים מה שהיה לו
להגיד במשך עשר דקות תמימות.
אלן מוכרח שיהיו אנשים סביבו 24
שעות ביממה, שיסתכלו עליו• ,שידברו
איתו, כל הזמן שיהיה איתו מישהו. מין
שיגעון כזה. .ותסכימו שזו גם בעייה.
כשהוא מדבר על ישראל, הוא מתרגש
כמו כל אמריקאי טוב שמגיע לירושלים,
ומתגאה במגן־דויד •שתלוי על צווארו.
אבל הבעייה העיקרית •שלו, או יותר נכון
הבעייה •של לופו, היא שהאלוויס הקטן
הזה מוכרה להחליף בחורה כל יום, ולהכין
סטוק כזה של חתיכות — איש פה
לא ציפה•
אחרי הכל, מה אפשר לומר לו אם
הוא טוען •שבחורות לא צריכות לדעת עליו
יותר מדי ז ״אני מרשה לכל בחורה
להיות אתי ערב אחד בלבד,״ הוא אומר.
״זה מספיק לה וזה מספיק לי .״אני נמצא
עכשיו בתהליכי גירושין, ואני לא מעוניין
להתקשר לשום בחורה באופן קבוע.
•שני ערבים רצופים, זה בשבילי משהו
קבוע, אז למה לי צרות?״
אבל האמנה לי, אין לכן מה למהר.
• יש כבר תור, והוא גם מחלק מיטפחות
ציבעוניות, ולפי כמות הממיטפחות הענקית
שהוא הביא איתו, אפשר גם להבין
למה הוא אוכל כך־כך הרבה ונשאר רזה.

(0 4 (0727 (01מ!! ש(0
ע הפנים ד שכונו ת
רק כדי שלא יעלה בדעתכם שבעיריית תל־אביב סיסמות לחוד
ומציאות לחוד, אז הרי לכם ההוכחה. קחו, למשל, את הסיסמה
,עם הפנים לשכונות /סיסמה יפה, ללא ספק, אבל אף אחד לא
הבין איך זה אפשרי במציאות, עד שבא הדובר הנמרץ של העירייה
עמיקם שפירא, והוכיח איך עושים את זה הלכה למעשה.
ובכן, יום אחד נכנסה לה למישרדו של עמיקם בחורה נחמדה
אף נאה, סיפרה לו שהיא מורה, והתלוננה על נהלים מסויימים
בבית־הספר שבו היא מלמדת ביפו. עמיקם הממושקף הבחין מייד
שזוהי בחורה מהשכונות, ובו במקום היפנה לה את פניו. מה
עוד שהפנים שלו היו לגמרי פנויים. כיוון שלפני חודשים אחדים
הוא התגרש מרעייתו אם־בנו, אפתי.
ומה עושה גבר פנוי שהיה נשוי ארבע שנים תמימות, והוא
בן ,29 ואפילו נולד בה׳ באייר? או, גם לזה יש לדובר העירייה
פתרון. הוא גילה מייד התעניינות יסודית בבעייה שצצה לו ישר
לתוך החדר• קודם כל היא הציגה את עצמה ואמרה שקוראים לה
לאה שתיל, ועמיקם אמר שקוראים לו עמיקם, וכבר מהפגישה
הראשונה היו להם נושאים משותפים. הראשון באלה היה בעיית
החינוך העירונית שהטרידה את לאה. אבל אחר־כך ביקש עמיקם
היסודי להתעמק בבעייה, והזמין את לאה לדיון בעניין בשעות
הערב כשלא יהיו הפרעות. לאה באה בזמן, ועמיקם המופתע גילה
שגם היא גרושה די טרייה, כך שמייד היה להם נושא משותף נוסף.
אחר־כך היא גילתה לו שהיא שולטת בחמש שפות, היתה מזכירה
בשגרירות ישראל בפאריס ואפילו למדה בסורבון, כך שאתם
יכולים לתאר לעצמכם כמה נושאים משותפים יש להם עכשיו.
מובן שכל הבעיות של לאה עם העירייה והחינוך נפתרו, כי
עמיקם גילה רצון טוב, בדיוק כמו שהוא מגלה לכל אזרח אחר.
אבל אם אתם שואלים אותי אם הולך להיות פה סיפור, אז
דחילקום, הבחור רק נפלט לשוק, תנו לו קצת להרגיש את
החופש. וחוץ מזה, הוא גילה לי שיש לו פתק מאשתו שאסור לו

דאה שתיל ועמיקם שפירא
הבנה חינוכית
להתחתן שנתיים, ועם אישור כזה בכיס, יש עוד זמן לחכות להפתעות.
אגב,
אפשר להירגע. צ׳י צ׳ בתמונה, והוא שולט במצב.
שידוך רבים בירושלים טרם שכחו את חתונת
המלכים, שבה השיא רב ליידל׳ה וייס־פיש,
מראשי נטורי קרתא ומי שהיה
שר־החוץ הבלתי־רישמי שלהם, את בתו
שולמית, לביו של המיליונר האמריקאי,

מרדכי הסמן.

אולם מי •שגנבה את ההצגה באותה
חתונת וייספיש־הסטן היתה דווקא האחות
הקטנה של הכלה, שרה וייספיש, שאז
מלאו לה רק .17 עיניה הגדולות ויופיה
המדהים משכו עיניים רבות, והיו אף
אברכים •שהתנבאו כי ״גם עבור שרה לא
יקשה על לייבל׳ה למצוא שידוך הגון.״
ובכן, התחזיות התאמתו, וגם לשרה נמצא
השידוך. כמסורת המישפחתית, גם
לה נמצא חתן אמריקאי, שבא ללמוד
תורה בארץ קודש ולגמרי במיקרה מצא
לו גם אשת־חיל. החתן, מנחם־מנדל
ה רטן, בנו •של הרב הרמן מארצות־הברית,
שחוץ מזה •שהוא רב גם כסף לא
חסר לו, לומד בישיבת איתרי בחדרה,
•שכן אחד מבני מישפחתו הוא הרב א לי־פ;
ט, מייסד ומנהל רשת ישיבות איתרי
בישראל.

שרה וייספיש
נכסים צנועים

מאז שהיא נחתה אצלנו, היא מסתובבת
בתל־אביב ומחפשת מישהו שתוכל ל־שיר
לו ״אונלי־יו״ בצורה הכי סכסית״ שהיא
יכולה. אחרי הכל, כמה זמן יכולה סול-
נית־לשעבר של להקת הפלאטוס המפורסמת
של פאק גראהם להסתובב בישראל,
בלי לשיר את השיר הזה?
ואל תחשבו שאין לה מועמדים. כי מי
•שקצת מכיר את הארץ שלנו ומכיר את
לוליטה פדנזה יודע, שמועמדים זה לא
בדיוק הבעייה שלה בישראל. אבל לה יש
עקרונות, כי היא אוהבת להעמיד את
הגברים על מקומם כבר בהתחלה. כשהיא
אומרת ״לא,״ לא יעזור כלום. וחוץ מזה,
לדעתה, הגברים הישראליים מאד אגרסיביים,
ואוהבים לגשת ישר לעניין בלי
טיפת רומנטיקה. את זה אני באמת כבר
לא מבינה .״לפעמים אני דווקא אוהבת
להתנהג בגסות, ושיתנהגו אלי בגסות.״
מתוודה לוליטה ,״אבל רק מתי שאני קובעת.״
לידיעתכם.
אבל אין לה עלינו דעה כל־כך שלילית.
עובדה שהיא החליטה להישאר, כי יש לה
ובכן, הבחור שמע את שמע יופיה של
שרה מפי חברה שלה. בלי לראות בדיוק
במה מדובר התאהב הצעיר, בן ה־,20
וביקש מחברו, שלמה־ זלמן וייספיש,
אחד מ־ 10 ילדיו של לייבל׳ה, הלומד איתו
בישיבה, לארגן עבורו פגישה.
שלמה־זלמן סיפר על כך לאביו, הפגישה נקבעה בבית לייבל׳ה בירושלים, ולא
יצא זמן רב וגם ההורים הגיעו לארץ, והרי
השידוך כתוב וחתום.
אלא שהפעם, יכך אומרים חסידיו של
לייבל׳ה, לא תהיה שום חתונת מלכים.
לייבל׳ה החליט -עוד בטכס האירוסין,
שלכולם יספרו עד כמה עניים אבי החתן
ואבי הכלה, ובלבד שהחתונה תהיה חתונה
צנועה ,״עם לא יותר מ־ 1,000 מוזמנים.״
עכשיו
ממתינה שדה ליום־הולדתד. ה־
,18 ואז ׳תיכנס לחופה ולקידושין. ואם לא
טעו חסידי ווייספיש בספירה, הרי נותרו
לרבם עוד שלוש בנות לחתן בתנאי,
כמובן, שהילד ה־ 11 העומד להיוולד לו״
עצמו, בעוד כחודש, לא יהיה בת. וגם
אם כן — לא נורא.
כידוע, כמעט אחת לחמש דקות נולד
באמריקה מיליונר קטן.

פה הרגשה פנטסטית, וגם לא איכפת לה
להתאהב ואפילו להתגייר. בינתיים, פגשתי
אותה יחד עם הזמר רן אדיר* .השניים
גרים יחד באותו מלון, כלומר חדר
ליד חדר, דשניהם שרים זה לזה כמה שרק
מתחשק להם•
מה •שלוליטה סיפרה לי, ויש עדים, זה
•שהיה לה רומן עם אלוויס פרסלי בכבודו
ובעצמו, אבל יותר מזה היא לא מוכנה
להוסיף, כי היא ביישנית מאד.

לוליטה פונזה
גסות מעודנת
אז תשאלו איך הולך ביחד, ביישנות
והופעות על במה? גם לזה יש לה תשובה
:״כשאני מופיעה, התאורה מסנוורת
אותי, אני לא רואה את הקהל ומרגישה
בודדה.״ אז לפני שאתם מסתבכים איתה,
כדאי שתצטיידו בפרוג׳קטור. אם זה לא
יעזור זה לפחות יחמם, וגם זה משהו.

414

! ״ לרגלמלאת 29שנת |
1לני שו להפלס טי]• 1

| מנתב גלוי לנוער היהודי

ה ח לו ם הציוני ה מ קו רי להקים בי ת ל או מי לי הו די ם
בפלס טין למען הבטחאת שלו מםובט חונ ם ה בי אבמקום
זאת שפיכות ד מי ם, עוול ומלח מו ת. תו צ או תיו אלה של
ה ח לו ם ר חו קו תמרחק רב ממהש קווי ת ם למ מ ש.

האם לא הגיע הזמן לעצור ולח שוב ן

מז ה שלו שים שנה נאמרלכם שוב ושוב שהערבים רו צים
״ל ה שליך א ת כו לכם לי ם ״ או ל ה פו ךאתכםל ״ פ לי טי ם
מ שוללי אז ר חו ת ״ .שוב ושוב נאמרלכם — מבלי ל ה תיי ח ס
כלל למה שה ערבים או מ רי ם — ש״כל מ ה שהם (הערבים)
באמת רוצים הו אלהש מידנו״.
ב ת קו פ ה שבה ה די בו רי ם או דו ת שלום ב איזו ר הו ל כי םומת חז
קי ם, ממ שיך ה של טון הציוני לדכא אתה ערבי ם ו הי הו די ם
כאחד. ני שול הפלס טיני ם, שליל ת ז כויו ת הי סו דשלהם
ו הני צול ה כלכלי של בני עדות ה מז ר ח הינ ם דוג מ או ת ס פו רו ת
(ל מדיניו ת) דיכוי ואפ לי ה זו.

ב איזה סוג שלום מ א מיני ם אנו, נציגיו של הנוער
הערבי ב עול ם!
אנ חנו לא נתפ שר עם ה אי די או לו גי ה וה מע ש חציוני ה־מ
בו ססים על א פ לי ה שי ט תי ת, דיכוי וני שול.

אנ חנו נמשיך להאבק בכל האמצ עי ם, צב איי ם, פו לי טיי ם
ואח רי ם, נגד ה דיכוי והאפ לי ה ה ציוני ם.

אנ חנו נמשיך ל ת מו ךבמאב קו ה צו ד ק של העםהפלס טיני
במלחמ תו למען שי קו ם ז כויו תיו ה אנו שיו תוהל או מיו ת.

במדינה
(המשך מעמוד )38
אולם כאשר הסתיימה עבודת הבנייה בשכונה,
נעלו אנשי חלמיש את הכניסות
לבתים בסורגי ברזל כבדים, כדי למנוע
פלישות. חלומם של ברי־המזל שזכו בהגרלה,
ניראה להם שוב רחוק ובלתי מושג.
״זו אי איכפתיות וחלמאות של הרשויות,״
טוען אחד המישתכנים .״כל מה ש צריך
לעשות זה לחבר את הבתים לחשמל
ולביוב — ולהיכנס לגור בהם. אבל ראש־העיר
עסוק בבניית כיכרות פאר ראוותניות
וירידים מרשימים, ולנו חסמו את הכניסות
בסורגים מחשש שמא ניפלוש לדירות
שלנו.״
מתמרמרים המישתכנים, החוששים להזדהות
בשמותיהם:
״מי אשם כאן? מי אחראי לסבל של אלף
נפשות הממתינות לדיור הולם? עד מתי
ניסבול ונתאפק שלא לקחת את החוק
בידינו? איפה כל ההבטחות והאחריות
הציבורית?
מנהל חברת חלמיש, אהרון פרבר, נשמע
אופטימי מהמישתכנים .״נכון״ ,הוא מודה,
״רוב הדירות גמורות כימעט, ויש חלק ש־גמור
בשמונים אחוז. לצערי הסתבכנו עם
חברת הבניה יבנה שנקלעה לקשיים, וסי-
לקנו אותם מהפרוייקט, אבל תוך ימים
אחדים נתקשר לקבלן אחר ונסיים את העבודות
בהקדם. יש לנו את התקציב המתאים,
שלושה מיליון לירות, ואני מאמין
שמרבית המישתכנים יכנסו לדירותיהם תוך
חודשיים.״ כיוון שזו ההבטחה הרביעית במספר
שמקבלים המישתכנים בשלוש ה שנים
האחרונות, אין פלא שהם ספקניים
עדיין.

במו ידיהם

המצבה שחקיס האלוף
ער קבר אשתו
הוקמה מאבגים שאספו
__ הוא וילדיו
הידידים ובני המשפחה נאספו ליד חלקוד
הקבר הקטנה בבית-העלמין ברמת־השרון
לטכס גילוי המצבה. אורה שפיר, רעייתו

אנו קוב עי םללא סייג ולל אהיסוס שאין אנו שו אפי ם
ל פ תור אתב עית הפלס טיני ם ה ערבי ם על-ידי י ציר ת מ חנו ת
פלי טי ם י הו די ם. כ מו כן אין ב כוונ תנו ל״גר ש״ אף י הודי
אשר ירצה ל חיו ת בארץ.
אנו מ א מיני ם שאי-אפ שר שי קו ם שלום בר״ קיי מא ב מז ר ח־ה
תיכון שאיננו לו ק ח בח שבון אתז כויו תי הםוד רי שו תי ה ם
של כל ה ע מי ם ב איזור.

את רוחה. אולם הכרתה של אילנה לא
חזרה אליה עוד. פניה היו מכוסים דם.
אליאם המבוהל השאיר את גופתה במקום
וחזר למחנהו מבלי לדווח דבר לממונים
עליו. על חלקו בגרימת התאונה ועל
הפקרת גופתה של אילנה נידון אליאם
מילר לשנתיים וחצי מאסר.
עבור הוריה של אילנה היה מותה בבחינת
מהלומה קשה. גם אחרי מותה עדיין
לחמו לטהר את שמה ולהפריך את השמועות
שנפוצו כאילו נהרגה בעת ניסיון
לאונס. הבדיקות שנערכו על גופה הוכיחו
מעל לכל ספק שהיא סיתה קורבן של
תאונת־דרכים. ההורים שמיאנו להתנחם
עלו אל קברה מעת לעת.
כשקרב יום השנה למותה של אילנה
אסף אביה, משה פנחס, פרחים ויצא במכונית
של קרוב משפחה כדי לעלות אל
קברה. הוא לא הגיע לשם. בדרך אירעה
תאונת־דרכים בה היו מעורבות ארבע מכוניות.
משה פנחס נפצע קשה. הוא נפטר
בדרך לבית־החולים. קברו נכרה ליד קבר
בתו.

המטרה עבורה אנו נאב קי ם הי אלה מי ראתה מי ש טר
הציוני ב מ דינ ה ד מו קרא טי תבאמת שתעניק ז כויו תאדם
מ ל או ת ו שוות לכל אז ר חי ה הי הו די םוה ערבי ם, וא שר ת ב טי ח
אתז כו ת ם של בני העםהפלס טיני בג לו ת ל חזו ר ל מו לדתם.

מ אב ק ערבי־יהודי משותף יכול להב טי ח ע תיד טוב יו ת ר
ו ב טו ח יו תרל כולנו ; ע תיד א שר יתבסס על כבוד הדדי
ושוויון כלכלי ו פולי טי עבור י הו די ם ו ערבים בפלס טין.

אנו פוני םומבק שי םאתת מי כתכם :
נגדהפקעתאד מו ת ערביו תבפלס טין.
נגד ההתנח לו ת הי הו די תבשט חי ם הכבו שי ם.
נגד מע צרי םאד מיני סטרא טי ביי ם של פלס טיני ם ערבים
וי הו די םמתקד מי ם.
תנו אתת מי כתכםלמאבקל מען ז כויו תאדםו אז ר ח
מ ל או ת לכל ה א סי רי ם ה פו לי טיי םבב תי ־ ה סו ה ר הי ש ר אלי ם.

המצבה על קברה של אורה שפיר
אבנים אפורות, מהרי ירושליס

ד ר כי אדם
ום השנה

ביוס השנה למות הבת
בתאונה, ארעה
תאוגה קנזלגית לאב

אנו קוראיםלכם להצטרף למאבק
המשותף נגד הדיכוי ו ה אפלי ה הציונים. אנו
קו ר אי ם לכם להצטרף אלינו כדי ל ה קי ם יחד
מדינה חילוני תוד מו קרא טי תבכלארץ
פלסטין.

ההתאח דו תהכל לי ת של
ה מ או חדתו אי רלנד.
1111146 )1

4116

ה ס טו דנ טי ם

ה ערבי ם

3 1 ( 8 4 1 1 )161115 111־ 11111011 0 1 4 1
* ^ 111^ ) 10111
( 6 1 8 1 1 ) 1 ) 0 0 4 .8־11

פו רסםכ מוד ע ה

בגא רדיאן

בממלכה

8 1־ 0 6 1 1 6 1

1116

(לונדון)01181)1188 13.5.1977 ,

תרגם ו פי רסם
ד״ר אורי דיוויס
עבור אגודת מפתח
מפ ת ח: לקראתר פובלי ק ת פל ס טין סו צי א לי ס טי ת
( הו צאה חד־פ ע מי ת) דרך ה שדו ת , 34 כפר־ שמרי הו.
מען ל ת רו מו ת ל כי סוי הו צ או ת פי ר סו ם מוד ע ה זו :
ד״ר אורי דיווי ס, אגו דתמפתח, דרך ה שדו ת , 34 כפר־ ש מריהו

ס! מודעה

משה פנחס, איש מושב מאור. שליד
חדרה, עמד לעלות אל קבר בתו, אילנה.
אילנה בת ה־ 19 נהרגה שנה קודם לכן
בתאונת־דרכים שאירעה בבקעת-הירדן.
היא שירתה כחיילת בצה״ל וגופתה נמצאה
ב־ 16 בחודש מאי 1976 מוטלת בשולי דרן
עפר בבקעה.
תחילה נראה היה כי אילנה נרצחה
בנסיבות מיסתוריות. אולם חקירת המישט־רד,
הצבאית בפרשה העלתה כי אילנה היתד,
קורבן של תאונת־דרכים. היא עלתה כטרמ־פיסטית
לרכב צבאי שעמד להחזירה בשעת
לילה מאוחרת למחנה הצבאי בו
שירתה. היא לא ידעה כי הרכב גנוב וכי
החייל שנהג בו הוא חסר רישיון־נהיגה.
כשלושה קילומטרים לפני שהגיעו ליעדם
הבחין הטוראי אליאס מילר, נהג המכונית,
כי אילנה אינה יושב עוד לידו. הוא עצר
את המכונית, גילה את אילנה מוטלת לידה.
מסתבר שהיא הועפה מתוך המכונית כשירד
לשולי דרך. היא היתד, ללא רוח חיים.
אליאס ניסה להנשימה ולהחזיר אליה

של אלוף פיקוד הדרום, האלוף הרצל שפיר,
נפטרה ממחלה ממארת בבית־החולים, שלו־שה
שבועות אחרי שאושפזה ואובחנה מחלתה•
ביום השלושים למותה, כאשר נאספו
מוקירי זכרה שוב אל קברה, הם מצאו
על הקבר מצבה שונה בתכלית ממצבות
השיש והאבן המלוטשות המקובלות בבתי-
הקברות.
אבן ירושלמית טבעית ובלתי מסותתת
היתה מונחת על הקבר כמצבה כשעליה
הוטבעה באותיות מתכת כתובת צנועה :
״אורה שפיר — בת אלכסנדר ואסתר (ממשפחת
סלונים״ ובתוספת תאריכי לידתה
ומותה. במקום לוח השיש אותו מקובל
להניח על הקבר, צמחו בו שתילים. הם היו
מוקפים בגדר עשויה מאבני הרים פשוטות,
מנוקבות ואפורות.
ד,יתזז זו מצבה יוצאת־דופן, אולם היא
יקרה לבני המשפחה יותר מאשר כל מצי
בות השיש הנוצצות. היא נעשתה במו ידיהם־
בתם הנשואה של הרצל ואורה, אורנה,
שהיא ציירת במקצועה, הגתה את הרעיון
ותיכננה את מצבת האם. יחד עם האב
האלוף, האח הבכור צביקה והאחות הצעירה
מירי בת ה־ 15 וחצי, יצאה אורנה להרי
ירושלים. במו ידיהם הם אספו את האבנים,
הציבו אותם על קבר האם, שתלו את
השתילים באדמה הטחוחה.
״זוהי לא רק מצבה של אבן,״ אמרו בגי
המשפחה בטכס גילוי המצבה ,״זוהי מצבה
של לב.״

צעיר׳ הצבע בעד החזית !
יש ח שיבו ת מיו חדת הפ עםלב חי רו תלהסתד רו ת שי ת קיי מו בעוד 10י מי ם.

מדוע ן
כי המערךשב הנ הג תההסתדרות נכנע לתכ תי בי הממ של ה;

המערך

ה תיי צ ב נגד מאב קי פו ע לי ם ונגד שבי תו ת.

ב מ דיניו תו נגד ה פו עלי ם, ה על האת ליכוד ה מי ליונ רי ם ל שלטון !

ומה מצפה לך מממ של ת הליכוד ן
עוד לפני ש הורכב ההממשלה, כבר הודיע ה מיו עד ל שר־ ה או צר, שמחה ארליך, שצפוייה
אתהמומחהה בינ ל או מי לאבטלה, פ רו פ סו ר מי ל טון פריד מן מאר צו ת ״ ה ב רי ת.

אבטלה.

הו א גם יבי אלכ אן

מה זה או מר לגביך !
ש א חרי שירותך בצבא תו פקרלר חו ב, ללא עבודה, ללאהבטחתז כויו תי ך כ חיי ל מ שו חרר.

א ב טל ה

פירו שה הרס תו כניו תי ךלע תיד — כ מו לי מו די ם, השתל מו ת או בניי תמשפחה.

אתה

רוצה

ל מנו ע כל

זאת, הי אבק נגד

ה לי כו ד ו תו כניו תיו —

ת מו ך ב חזי תהד מו ק ר טי ת ל שלו ם ול שוויון

חזי תזח11ן 1(1י ת
7שיו ם ( 1עו 11י 1ן

יוני 1977

המפלגה הקומתיסעית הישראלית (חן״1ז),
פנתרים שהזרים!הוני צימר יה 1זי 10 עובים
ת.ד ,4885 .תל־ א ביב

צעיר, הצבע בעד השלום!
ה אנ שי ם שהצביעו בעד
הלי כוד״.

ה לי כו ד,

א מ רו לעצמם, ברוב ת מי מו ת :״ המע רך ה בי א ארבע מלח מו ת, ננסה עכשיו א ת

ה מ ערך ב מ דיניו ת ה סי פ ו חי ם ו סי רו בו לכונן שלום צודק עם העםהפלש תינ אי, גרם למלח מו ת.
אך ה ״ לי כו ד ״ תמךת מי דבמ דיניו ת זו של ״ המערך ״ ואף דרש להח רי פ ה עוד יו ת ר. ועתה, מנ היגי ה לי כו ד, ב מ דיניו ת ם
ה קי צוני ת של ״ א ף שעל״ מ הג דההמער בי ת, מב שרי ם לנו מלחמה חד שה.
מנ היגי הליכוד, עוד לפני שהרכיבו אתהממשלה, כבר מב שרי ם לנו על מלחמה חד ש ה, ש ת הי ה איו מהמ קו ד מו תיה.
לפי הער כו ת שונות ב עול ם, או מ די םאתמספר הנ פג עי ם הי שרא ליי םבמלחמההבאהב־ ( 30,000 שלושים אלף!)
מדוע עלולה לפרוץ המלחמההבאה ! עזר וייצמן, ה מיו עדל היו ת שר הבט חון, אמרזאתג לויו תבר איון ל ע תוני ם
״ שטרן״ ו״ו א שינג טון פו ס ט ״ ,שהוא צופה מלחמת־ מנ ע, כיוון שאין מ ה לדבר על כל נ סיג ה מ הג דההמער בי ת.

פירוש הדבר,

ש סיכוייך להיפ צע או ל הי ה רג במלחמההבאה

גוברי ם, א ך

ור ק

בגלל

ה מ דיניו ת

ה קי צוני ת

״ הלי כו ד ״.

האםאתה מוכן לקפחאת חייך,
יש צורך להגיע להסכם שלום צודק ויציב בין מדינ ת ישראל והמ דינו ת

דוו ק א היו ם כשיש א פ שרו ת ל מנו עאתהמלחמה !

הערביות, ב מיו ח ד כא שר
ה מ דינו תהער ביו תהש כנו ת וא ש״ף מו כני ם לכונן שלום צוד ק ויציב עם מ דינ ת י שראל רי בוני תעל־ ב סי סהכרהב קווי ה־ 4
ביוני , 1967אליהם צריכה י שראל לסגת — כג בו לו ת ה מו כ רי םוהב טו חי ם של מ דינ ת י שראל, של מ דינ הפלש תינ אי תעצמ אי ת
ושל יי תר ה מ דינו תהער ביו ת ה שכנו ת.
אםאתה רוצה ל ק צר אתי מי ה מי לו אי ם שלך,
אםאתה רוצה שיהיו ת ק צי בי ם ג דו לי ם יו תרלס פו ר ט, ל חינו ךולתר בו ת,
אםאתה רוצה ל חיו ת ב בי ט חון וב שלו ם, הי אבקיחד אי תנו כדי שההסתד רו ת תיפ על ל מני עתמלחמה ולכינון שלום,
נגד מ דיניו ת ה מו בי להלמלחמהולא סון.
יוני 1977

חזי ת ד חו קו טי ת
לשלוח (ל שוויו!

התפלגה ה 7ן 1ח 1ויסטית הישראלית (וק׳׳ח).
פותרים שחורים!חוגי ציבור יהודים וערבים
ת. ד , 4885 .תל־ א ביב

לו! 0ת דוו ת
אתה שהצבעת ד ש, איזה שינוי רצית?
ד״ש יכולה להיות מחר שותפה לממשלה של בגין, המר
ולורנץ. ד״ש דנה ושוקלת אפשרות של הצטרפות לשלטון
הלאומני־דתי שיקום בעתיד הקרוב, ממשלה שתתקים
בחסדי ״אגודת ישראל״.
אתה שהצבעת ד״ש, האם לכר התכוונת כשנתת להם את
קולר? האם זוהי המדיניות שרצית בה והקו שבו בחרת?
ההצבעה שלד בבחירות לכנסת העלתה את הליכוד לשלטון
— גם אם לא רצית בכר.
לפני הבחירות להסתדרות חשוב פעם נוספת. הפעם אין
דרך־ביניים — הפעם הצבע אמת !

להסתדרות חוקה ועצנואית

ה 1ו ע/ 11 וו 9דגתהע בו ד ה 0 **911

קבלת מודעות
לבל ה עי תוני ם
ב מחירי ה מערכת

כ־5ו 21.קורס חדש ל קצינות אולפן
גרג (כר־קמא)
הצלחה מובטחת! הירשמו מיד:
ת״א: וייצמן ,22 טל 254826 .
חיפה: בי״ם ״במעלה״.

פירסו אידיאל
חניה חופשית

הטפטים המעוצבים כיצירת אומנות

עברית ו/או אנגלית.
ס אבן גבירול 110 תל־אביב
(פינת אנטוקולסקי)
טלפון 227118 ,227117

מ 1רלה

רובקס המתנה היסה ביותר

ישל אן ללכת!

קו ר סי צלילה
בחד־אביב וביסיסוד
צלצל 295529 :־.03

• ספרים משומשים •
+ספרים מיוחדים •

ג בי
רח׳ כן־יהודה 28
תל־אכיב

חדיש 1נננד טכתמים ה
טסט מ

העולם הז ה 2076

קולנוע

שעורמ צונזו

כוכבים

למרבה הצער

הגידגול החדש של !וסגן

משך שנד, שלמה התנזר פול ׳ניומן מסרטים.
בפעם האחרונה הופיע כמאמן קבו-
צת־הוקי כושלת, כשהוא מנסה להעלות
את קרנה בעזרת תמריצי־אלימות וצרורות
של ניבולי־פה שעדיין לא נשמעו כמותם
בסרט אמריקאי, שמו של הסרט הזה מכה
אסורה, והוא נעל השנה את פסטיבל-
הסרטים בקאן.
האם פירוש הדבר שהוליווד נמאסה
עליו ו ״לא בדיוק. אבל אני עובד מאז
גיל ,13 והגיע הזמן לנוח קצת,״ הוא
אומר. כשמאחוריו 34 סרטים, כמה מהם
שוברי־קופות מפורסמים כמו קיד וקא־סידי,
העוקץ והמיגדל הלוהט, היפנה את
תשומת־הלב — זמנית — לכיוון אחר.
היום יודע כבר העולם כולו שניומן
מתעניין במירוצי־מכוניזת. הוא גילם פעם
נהג־מירוצים בקולנוע, וכדי להתכונן לאותו
תפקיד עבר קורם־נהיגה מייוחד. מאותו
רגע ואילך נכנסה לו המהירות לדם.
״זה משגע, ואני אוהב את כל האנשים
שעוסקים במירוצים,״ מכריז פול. ואילו
הנהגים זהמכונאים ,׳שציפו לכוכב מפונק
ועדין־נפש, גילו בשחקן בן ה־ 52 איש
כלבבם :״לא איכפת לו להושיט יד ולהתלכלך
כמונו,״ הם מתפעלים.
לחץ דם גכוה. הוא השתיתף במירו־צים
בעצמו, והעלה את לחץ־הדם של יחב-
רוודהביטוח לגבהים מסוכנים ביותר.
מיספר פעמים אף לא היה רחוק מנצחון,
1ובמיקצוע מפרך שכזה, כשאדם מתחיל בו
במחצית השנייה של חייו, עצם ההשתתפות
הוא כבר הישג מכובד כשלעצמו.
ניומן, השומר על כושרו הגופני בקפדנות
רבה, מתכונן להשתתף בעוד כמה
מירוצים (מה שקוסם לו במיוחד הוא
מירוץ 24 השעות בלה־מאן, צרפת, שעליו
עשה עמיתו־למיקצוע, סטיב מקווץ, סרט).
ן אחר־כך יפנה, כנראה. את מושב הנהג
לצעירים יותר, ויתרכז במימון פיתוח של
מרוצי מכוניות.
בנוסף הוא מגלה עניין הולד וגובר בפעילות
פוליטית, בעיקר בתחום תיכנון
מקורות האנרגיה .״תמיד הייתי גאה על
כך שניכסון רשם את שמי במקום ה־19
ברשימת אויביו האישיים,״ הוא מתלוצץ.
אשר לסרטים, הוא ממשיך לחפש נושאים׳
הן כשחקן והן כבמאי (אין לשכוח
שהוא ביים אומנם שניים וחצי סרטים
בלבד, אבל די בהם כדי להצביע על
רגישות וכישרון יוצאי־דופן) .הבעייה

שחקן פול;יומן
להוריד את המישקפיים
לדעתו, היא ש״בימים הטובים, כשאני
התחלתי, אפשר היה למצוא תסריט טוב
אחד בין ,20 היום אתה בר־מזל אם נפלת
על תסריט טוב אחד מבין .200 הטל-
ועזיה זללה את כל התסריטאים.״
י בינתיים הוא מגלה עניין בשני תסריטים.
האחד על אודות נהג־מירוצים בדרום
ארצות־הברית, והשני על מאמן הומוסונד
סואלי ויחסיו עם אחד מן האתלטים שהוא
מטפח. ז׳
פלי\מישקפייפ. ניומן סוטה י פעם
לא האז איש מעז להעלות על דעתו ני־פוץ־תדמית
קיצוני כל־כך. אבל ניומן קצת
העולם הזה 2076

ריפיפי (פריס, תל־אביב, צרפת)
— סרט זה, שנעשה לפני 22 שנים
משמש, מאז הופעתו הראשונה,
אב־טיפוס לסירטי־פשע שעיקרם תיאור הפעולה ומערכת
המוסר של העולם התחתון• סרטים אלה יוצרים גוונים של
טוב ורע בתוך מת שנחשב קודם״לכן כרע מוחלט, ומוסר-
ההשכל שלהם אומר שהפשע אינו משתלם — לא משום
שסוף גנב לתלייה, אלא משום שסוף הגנב להתחסל על־ידי
גנב אחר, שיחוסל גם הוא על״ידי גנב וכן הלאה.
ז׳ול דאסן, הבמאי האמריקאי שגלה אחרי מישפטי
מק־קארתי, יצר בסרט זה מנגנון עלילתי משוכלל ביותר,
העוקב בקפדנות אחר תיכנון שוד מתוחכם בחנות־תכשיטים,
ביצועו, ובאחרית דבר, סופם של כל אלה שהיו אחראים
למעשה ושל אלה שניסו לגזול מהם את שללם.
החלק הבולט והמוצלח ביותר, מבחינה קולנועית, היה
ונשאר — השוד עצמו. דאסן מתנזר ממוסיקה לכל אורן
הסצינה. אין אומרים בה אף מילה אחת׳ אלא עוקבים
בקפדנות תיעודית כביכול אחר כל אחד מן השלבים המובילים
לפיצוץ הכספת ולהסתלקות מן המקום. התיאור
היה, בשעתו, מפורט כל״כך, עד שהצנזורה הישראלית גב-
הלה, החליטה שאין ברצונה ללמד שוליות־שודדים כיצד
מבצעים את מלאכתם, ואסרה את הסרט• אחר־כך הוא
אושר להקרנה, אולם קטעים גדולים. מן השוד קוצצו
והוסתרו מעיני מתלמדים סקרנים.
ההקרנה החוזרת של הסרט מצביעה שוב על כישרונו
הבולט של דאסן בבימוי שחקנים, בחסכנות וביעילות המשמשות
אותו באמצעים קולנועיים (תכונות, שלמרבה הצער

נואל דאסן ומנואל: הגנבים ילמדו
נעלמו מסרטיו המאוחרים יותר) ,באיכות הגבוהה של ה צילום
השחור-לבן של פיליפ אוגוסטיני, ברמה הכללית של
השחקנים, שביניהם בולט דאסן עצמו בדמות מפצח״קופות
איטלקי עגבן. והיא מצביעה שוב על כך שסרט שקוצץ פעם,
יקוצץ לעד. קטעים ניכרים מן השוד עדיין חסרים בסרט,
ובהתחשב בעובדה שמאז ניראו כבר על המסד מעשי־שוד
מורכבים ומדעיים הרבה יותר (והמציאות עצמה הוכיחה
שהיא פוריה עוד יותר מן הקולנוע בשטח זה) ,זה לא רק
חבל — זה גם טיפשי.

איך לג סו ס
לפי הז מנ ה
גריפין ופניקס (תל-אביב, תל-
אביב, ארצות־הברית) — יש צורך
מידה לא־מבוטלת של העזה כדי
לשוב ולטפל באחד הנושאים היותר־משומשים של הסיפרות
והקולנוע, ועוד לנסות לצעוד בעיקבותיהם של אנשים כמו
ברגמן וקוראסאווה. אבל זה בדיוק מה שעשה הבמאי האמריקאי
דריל דיוק.
בסרט זה, שנועד בתחילה לטלוויזיה, ורק בשל זוהר
כוכביו (פיטר פוק וג׳יל קלייבורג) החליק אל המסך הגדול,
מנסה דיוק להתמודד עם מצב קלאסי של טרגדיה: מה
עושה אדם, כשנודע לו כי הוא עתיד למות תוך זמן קצר ז
הגיוון הראשון שמציע דיוק, הוא הכפלת הבעייה• לא
מה עושה אדם אחד, אלא מה עושים גבר ואשה, כאשר
הרופאים מבשרים לה שמחלה ממארת הותירה להם רק
זמן קצר עלי-אדמות. הכפלת הבעיה טומנת בחובה גם את
הגיוון השני: מאחר שמדובר בגבר ואשה — אפשר להפגיש
אותם, ולהניח להם לרקוד ביחד, למשך החודשים המעטים
שברשותם, את מחול״החיים האחרון.
כאן מסתיימים חידושי הסרט. כל השאר ניראה כבר
קודם, בצורה משכנעת הרבה יותר, על בד הקולנוע —
החל מחשבון־הנפש של הגיבורים הנידונים־למוות, וכלה
בייסוריהם הגופניים. במשך יותר ממחצית הסרט מתלבטים
השניים ומהססים, עד שהם מגלים את האמת על בן*וזזוג•
אבל לא בלבטים אלה, ולא בתגלית שעקבותיהן, מגיע הסרט
לאיזושהי אמת שמתחת לפני השטח. כדי להקל על מלאכת
התסריטאי, מנתקים השניים כל קשר עם שאר העולם,

עייף מן המראה החיצוני שלו .״עד היום
ניגשות אלי נשים ומבקשות שאסיר את
המישקפיים. כדי שייווכחו אם אומנם עיני
כחולות כל־כך. אני משיב לכולן שאיני
יכול להסיר את מישקפי, פן יפלו המיכ־נסיים.
אבל אי־שם, עמוק בלב, קשה
שלא לתהות אם הייתי מצליח כשחקן,
אילו היו עיני חומות.״
דאגתו מתפשטת לכיוון נוסף .״לפני
כמה שנים התחלתי לשים לב שאני חוזר
על עצמי. בכל תפקיד חדש מצאתי משהו
מהאד ומשהו מאדי פדסון״״ הוא נאנח.
משיום־כך למד להחליק על הקרח וניסה
למצוא זהות חדשה בדמותו של המאמן
כסוף־השיער ומפולפל־הלשון במכה אסורה
.״מה לעשות. שחקנים כמו אוליבייה
או גינם, מוצאים תמיד תפקידים חדשים
ומענייים אינני מקנא ...ה ם אינם יודעים
להחליק על הקרח.
סרטים ישראל ־ כלב ת הקאפיטל-זס
אחד מאותם אנשים שהמחשבה היא׳

פטר פוק — חבל על הביצוע
והכאבים הגופניים מועילים בטובם להופיע רק לפי הזמנה,
בסיף הסיפור, כדי שלא להעכיר את מצב הרוח שלפני-כן,
ולמעשה — כל מה שהסרט מגיש הוא סיפור־אהבה נוסף,
בעל סוף טראגי.
מה שמציל את הסרט, לפרקים, מעגמומיות מוחלטת,
הוא אישיותם המשובבת של פוק וקלייבורג, הראויים שניהם
למיסגרת מוצלחת יותר.

בעיניו, התכונה החשובה ביותר של ה קולנוע,
ומשום כך הוא מייחס לה את ה־מישקל
הסגולי הגדול ביותר בסרטיו, הוא
ז׳אדמארי סטראוב. צרפתי במוצאו (יליד
איזור־המריבה לורן, שבין גרמניה לצרפת)
,רכש לעצמו מוניטין בגרמניה, שם
הוא עובד כבר שנים רבות, כבמאי אוונ־גארדי
המשלב טכניקות יוצאות־דופן (צילומים
בעלי אורך בלתי־רגיל, שימוש בשחקנים
לא־ימיקצועיים. יצירת דיקדוק
קולנועי חדש בעריכה או בחוסר־עריכה),
עם השקפה פוליטית ברורה, שהיא המוקד
המניע את כל סרטיו.
היהודים, והיהדות, היוו בעבר את הנושא
המרכזי בשניים מסרטיו, האחד סרט
קצר שהוקדש למיכתביו של המלחין אר־נולד
שנברג שבתוכם נכללה נבואה (שנכתבה
ב־ )1922 על עלייתו לשלטון של
אלמוני בשם אדולף היטלר. סרט שני, מדהים
בעוצמתו החזותית ובריכוז רעיונותיו
הפוליטיים, היה עיבודו למשה ואהרון.
אופרה של אותו שנברג, שבעדה השתקף
הצורך החיוני של עם מדוכא לקום ולע מוד
על זכויותיו.
הטרילוגיה היהודית. עתה השלים

סטראוב את הטרילוגיה היהודית שלו, בסרט
בשם כלבי סיני, שייחשב בוודאי,
בעיני רבים, כסרט אנטי־ישראלי קיצוני.
אף־על־פי־כן. כדאי לשים לב למה שנאמר
בסרט זה, משום שדבריו משקפים
עמדה של שיכבה גדולה באירופה, שיכ בה
אינטלקטואלית אשר מבלי לקבל את
המרות של המיפלגה הקומוניסטית, רואת
עצמה אנשי שמאל ומנסה לתפוס את
הבעיות המעסיקות היום בעולם בצורה
היסודית והכוללת ביותר.
הסרט מבוסס על ספר באותו שם של
הסופר האיטלקי היהודי-למחצה, פרנקו
פורטיני, שנכתב בסוף שנת 1967 כתגובתו
של פורטיני על מילחמת ששת־הימים.
מבחינה חזותית הסרט הוא חסכני במידה
קיצונית, ומאלץ את הצופה להתרכז ללא-
הרף ביחס שבין התמונה לטכסט המדובר,
כאשר די ברגע אחד של פיזור־נפש כדי
לצלול לים של מבוכה. על המסך רואים
את פורטיני קורא קטעים מתוך סיפרו
(כשני־שלישים מן הסרט נקראים מול המצלמה)
,או רואים את הטכסט הכתוב.
כאשר באמצע הסרט אתנחתה גדולה וארו־
(המשך בעמוד )46

ה פ מל את דיסיונך ונסח למצוא
לציור שלמסה כותרת מתאימות אשר
תסביר מרז אתה רואת בו. חצטוח
לכותרות יש לשלוח לפי הכתומז:
.קשקשה״ ,ת. ד ,156 .תל־אביב.
בין חזונים יוגרלו פרסים: שתי
מנות בשווי — §0ל״י (חמישים לירות)
כל אחת. באחד מסניפי רשת
הפיצריות רימיני בתל־אביב.

ז 1שבצ 04111:1הו ד

קשקשת 2 076

קולנוע
(המשך מעמוד )45
כה ואילמת, המציגה את נופי הרי האפני־נים,
שבהם הסתתרה המחתרת האיטלקית
בעת המילחמה העולמית האחרונה.
אין כדכים כסיני. כל זה, כדי להסביר
שלגבי פורטיני וסטראוב בעיית ה־מיזרח־התיכון
— שהיא נושא הסרט —
אינה אלא המשך ישיר של התפתחות היסטורית
ארוכה, שעיקרה מאבק המעמדות.
בעיניהם מה שקורה בחלק המיזרחי של
אגן הים־התיכון אינו אלא מאבק נוסף
בין אלה שיש להם לבין אלה שאין להם.
הסרט מתחיל בקביעה: בסיני אין כלבים.
לקביעה זו אפשר להוסיף עוד אחת :
אין בסרט שום מראת של מידבר סיגי.
הוא מתרחש כל־כולו בתוך המצפון הפו־ליטי
של פורטיני, כפי שרואה אותו
סטראוב.
״כלבי סיני,״ מסביר פורטיני ,״אס כבר
היו כאלה, היו האיטלקים עצמם, שרצו
אחרי החזקים והתחנפו אליהם כדי לקבל
עצם ״כלשהי״ (אבו־רודס ואם האיטלקים
גורשו משם. אין פירוש הדבר שהכלבים
נעלמו.״ כי כלבים, בשפתם של
פורטיני (ושל סטראוב) ,הם סמל לשליחים

• שני תורכים במעגל סגור.
חיים אברמוביץ, ד.צ ,3041 .צה״ל
• כשבגין וידין מנסים לשרטט מפה
משותפת.

יהודה ממלון,

סופר פרנקו פורטיני

רח׳ ליליאן ,5תל־אביב
• מגעים קואליציוניים — רוצים,

עבדים של תליינים

דני ערער,

רח׳ גואטמלה ,7/17 ירושלים
• הבט אחורה בזעם.

זאב תאני,

רח ׳מוקולוב ,54 תל־אביב
• זוג פסולי־חיתון.

•מאוד יהישלום,

רח׳ אורלנסקי ,7פתח־תיקווה

מאוזן

מסעדות אי ט ל קיו ת
טל 281800 .
תל״אביג, ככר אמרים
מל־אגיג, כגר מלכי ישראל ,8
טל 263987 .
ונל״אגיג, רח׳ אבן־גגירול , 24
טל 266177 .
טל 221681 .
תל־אביג, דיזנגיף 93
חי 8ח, רח׳ חנניאים , 20 טל 640201 .
טל 252654 .
חיפה, דרך רופין כשר ירושלים, רח׳ יפו 43 פשר ירושלים, חסלך נ׳ורג׳ 15
רמלח, רח׳ הרצל 102
אילת, מרכז התיירות
החדש

.1אספירציזת ; .5מדינה קטנה באירופה
.10 ,נפח את נישמתו; .15 זעיר;
.13 עצם בפה ; .14 מסולם הצלילים ; .15
מן השבטים; .16 מן הגפיים; .18 מהלך
במישחק השחמת; .29 לא כבד .21 ,מעגלים
.22 ,עיר קדומה במצרים 24 אגר!
.25 אביון; .26 הכנת הקרקע לזריעה!
.28 השמד; .30 מילת־׳שאלה לכמות;
.31 כופר; .32 בית־סוהר; .34 רץ; .35
זה הוא (הפוך); .38 דווי; .39 תן כתף!
.41 מילת־תנאי; .42 צעיר בגמלים; .43
מסולם הצלילים! .45 ראפיה; .47 קידומת
שמשמעה שניים ; .48 תיפארת ; .50
מחייתו־יער; .51 קידומת הולנדית! .52
גוף ; .54 ציר הדלת ; .57 סוללת־מגן ;
.61 בשבילי; .62 נטע; .64 דורון; .65
חפר; .66 מעדנות; .67 מחציתו של תוף
אפריקאי; .69 מידת־יבש קדומה; .70
זאטוט; .72 חלק בגוף; .74 התאווה ל־;
.75 חמישה כאלה לאדם .77 :בדומה ל־;
.78 מאמך הכדורסל של מכבי תל־אביב
(ש״פ); •80 הודעה משודרת; .82 דגל;
.84 מופע, באנגלית .85 :גדול בתורה:
.87 מלכסיקון הבקר; .88־עשב־פרא; .90
נהר באפריקה; .92 ממציא הטלפון; .94
מערכת חוטים ; .95 מזל ; .97 מקל־הלי-
כה; .99 חומת־מגן; .101 כינוי; .102
בה דורכים את היין ; .103 מעוררת דאגה ;
. 104 מין דייסה רומנית.

מאונך :

.1עב־בשר; .2כלי־עבודה; .3מין
אגוז־מאכל; .4מונח בתורת החשמל; .6
מעבד את הבצק ! .7צאצאם ; .8מיקווה־מים
ענקי ; .9מידת־לח קדומה ; .12 מלך
עמק! .15 קיבוץ בהרי-אפריים; .16 רעל;
.17 מלך שקספירי ; .19 ארמון ! .20 מישכן
הציפור; .21 פורצלן! .13 מילת־בקשה;
.24 חודש עיברי ; .26 ממוצרי החלב ;
.27 מגופה ; .29 גחלים לוחשות .30 :משהו;
.33 אבל; .34 כנף־העוף; .36 חרק טורדני
; .37 ממצעי המיטה ; .40 רסיסי־בוקר ;
.41 להבה ; .44 בת־קול ; .46 כיוון ש־ ;
.47 מסולם הצלילים; .49 גובה .50 :בן־
ישי; .53 מזר; .54 סוף; .55 דד-,מום אסאן
(ש״ם) .56 :עכוז; .58 הווייה; .59 כזה
היה גם יוליום! .60 מחבב ביותר; .62
מפליג; .63 מכשף; .66ג׳ינו׳י; .68 גר־מי־השמיים
; .71 מאבות־המזון ; .73 פרי
הראוי לקטיפה .76 :נע ממקומו ; .77 שרף;
.79 מספיק .81 1נוזל החיים ; .83 הבעת־פנים
; .84 מין קוץ ; .86 מילודשלילה ;
.89 אבן יקרה; .91 שילם; .93 מחלקי
הפנים; .95 מכונית המידבר; .96 גוף שני
יחיד; .98 ענף; .100 מידת־ילח קדומה;
.101 במקום ההוא .102 :מיכסה הבית.

העושים את המלאכה השחורה של אדוניהם,
לפי מיטב המינוח של היו״ר: כלבי
האימפריאליזם וכ״ו.
!ובכן, מה שקורה באיזור זה, לדיברי
הסרט, הוא שמאבקים כלכליים והתנגשות
בין גושים יצרו מציאות פוליטית בלתי״
סבירה ובלתי־נסברת.
הלאומנות היהודית. וזאת מדוע ז
״משום שישראל קמה כפיתרון אידיאלי
לקאפיטליזם המערבי, לאימפריאליזם הערבי
וללאומנות היהודית. כל אחד מאלה
מנצל את המשבר במיזרח־התיכון כדי לחל
זק את עמדותיו.״ ופורטיני, שאינו חושש
ללכת עד הסוף בהלך־המחשבה שלו, השיב
למישהו, במסיבת־עיתונאים, ששאל אם
לדעתו הפכו היהודים מקורבנות לתליינים :
״הם אינם תליינים. הם עבדים של התליינים
המערביים, כלבים של הקאפיטליזם.
ומבחינה זו, ישראל וסוריה ומצרים נמצאות
באותו צד של המיתרם.״
למעשה, פורטיני מסביר את כל מה ש־ (
קדם להקמת מדינת־ישראל כמאבק פוליטי
שבו היהודים סבלו מדחיסתם לתוך מעמד
חברתי לא־טיבעי, בשל ההגבלות שחלו
עליהם באירופה. מעמד שהפך שעיר־לעזאזאל
כאשר התנאים הכלכליים בגרמניה
נעשו בלתי־אפשריים. הוא ממשיך
ומנתח את הפוליטיקה לאור תיאוריה זו,
והוא חוזר אל המיזרח־התיכון כדי להסביר
שאותה הלאומנות הערבית שמדינת
ישראל נתקלת בה היום, אינה אלא פרי״
ידיהם של הקאפיטליסטים התומכים בה
היום. כי קאפיטליזם זה הרכיב ופירק
מדינות ערביות, עד שהזהות הברורה היחי דה
שנותרה להם היא הזהות הכלל-ערבית.
הסרט מסתיים בסידרת מובאות מן העיתונות
שיצאה לאור אחרי מילחמת
ששת־הימים (בעיקר מן הביטאון הקומוניסטי
האיטלקי לאוניטה) ,האמורות להד ,
כיח כי מעשי המימשל הישראלי לא חתרו
אף לרגע אחד לעבר השכנת שלום והסרט
מסתיים במובאה מלנין :״לכל בעייה יש
פיתרון, ולכל פיתרון אפשר למצוא דרך,
להגיע אליו.״ סיום אופטימי ו תלוי בדרך
שאותה יציעו, אולי -סטראוב (או פורטיני)
בסרט נוסף.
העול ם הז ה 2076

החלפתי כבר
סיגריות רבות־אן־ הפעם
אני חותמת קבע
על 11 חזצ.
ף סוף מצאתי
גריה קלוה שמאפשרת
7י 7חתר על הניקוטין־
ולהנות יותר מן הטעם.
11 חזצ.שונה מכל
סיגריה קלה אחרת;
יש בה טעם מצויין של
תערובת אמריקאית
מעולה.
כן, זוהי הסיגריה הקלה
שחיפשתי 11.חזצ.

״ אני נ ה ני ת
כ פ ליי ם
ע ם 11וחצ ״

העולם הזה 2076

ך ץ •טע חופות־ מי צנ דוי פ נפרשו מעל
4 1לשדות קיבוץ עין־שמר. מטוס קל
של חברת כנף התרחק באיטיות. על הקרקע
עמדו. דרוכים, נשותיהם וילדיהם ישל הצונחים.
וסקרנים רבים. הזדים, שאינם
מאנשי המועדון, הביטו במתח גובר והולך
בתישעה שקרבו לפני הקרקע.
מאז שני ׳האסונות שאירעו באחרונה
במועדון־הצניחה בעין־שמר, שבהם ניספו
הצונחים דויד סדור ומאיר רובל, מתגנבת
לעיתים תחושה לא־נעימה .״אבל אותי זה
לא מרתיע. האסונות שקרו כאן רק מדרבנים
אותי להיות בסדר. רק ההורים שלי
חוששים מאד, בכל פעם שאני יוצאת את
הבית בדרכי הנה. אני יא נבהלת, אז גם
הם יתרגלו,״ אומרת אורית אזיה בת ה־,17
תלמידת בית־הספר תיכון חדש בתל־אביב.
אורית צונחת במועדון מדי שבת, מזה
שמונה חודשים. החבר שלה, הוא שהביא
אותה לכאן. אחר־כך הם נפרדו, החבר
הפסיק לבוא אך אורית המשיכה.

למוות 2התאונות
הקטלניות בחודש
האחרון, ממשיכים
במועדון הצניחה
החופשית בישואר
והתגרו! 1בגורל

חן חעוח

הכל נשאר
במישפחה
ך* מועדון עצמו אינו אלא מיבנה־אבן
י 1ששימש בעבר הרחוק לאחסנת מטוסים,
כשעין־שמר היה עדיין בסים חיל-האוויר
הבריטי. מעין חומת־אבן עם גג מאולתר
— זהו כל המועדון כולו. כאן נפגשים,
קובעים נהלי־עבודה, מתכננים צניחות,
מקפלים מיצנחים. בצד ניצב אוטובוס עתיק,
אכול שנים, המשמש כמישרד. מחסן־הציוד
הוא משאית ישנה, שהותאמה לצרכים.

עד הגב ו רעומ יי0

מוניקה קדן, בת ,27 עוזבת קיבוץ, מעמיסה
על גבה את המיצנח הכבד לפני העלייה
למטוס .״איננ מתכוונת לצנוח עירומה בשביל העולם הזה,״ אמרה הרווקה היפהפיה.

קמץ !

צועק המשלח את הצונחים. כאן הוא מכין את אורית אזיה, בת ,17 לקפיצה.
אורית היא הצעירה ביותר מבין חברי המועדון, לומדת בתיכון־חדש בתל־אביב
ומעדיפה בשבתות זינוק ממטוסים על־פני בילוי על חוף־היס טס כל החבר׳ה.

המועדון נוסד לפני חמש שנים,
על־ידי שני בחורים מדרום־אפריקה.
האחד עזב וחזר לארצו ואילו השני, בדיאן
סטריט, נשאר, והיום הוא משמש מדריך
ראשי של המועדון. בריאן ( )28 עלה ליש ראל
ב־ .1971 בדרום־אפריקה עבד בימיפעל
של הוריו, אולם אודח־החיים לא היד,
לרוחו .״צניחה זה לא ג׳וק, זה ספורט,״
הוא אומר .״באתי לכאן כי רציתי להמשיך
להתעסק בספורט שלי. חיפשתי מועדון
ולא היה, אז הקמתי את מועדון־הצניחה
הזה.״ בריאן, נשוי עם ילד בדרך. אשתו,

מארח אותו, משאיל לו את מכוניתו. אנחנו
חבורה מלוכדת מאד, כאן בארץ, ובכל
העולם.״
יריב הוא טכנאי־צילום במיקצועו,
וצונח כבר ארבע שנים. למועדון הגיע
עם חבר, כדי לצלם. ונדלק לרעיון. מאז
הוא מגיע מדי שבת, ו״שורף את כל השבת
כאן במועדון.״
״ההורים היו בסדר בהתחלה,״ הוא
מספר .״הלב דסק להם, אבל לא אמרו לי
,לא׳ .אחדי שני האסונות החלטתי, שאם
הורי אומרים, לא׳׳ אני לא מתווכח. כבר
אי־אפשר היה לספר להם שהעסק בטוח
במאה־אחוז. קדו דברים, ושום סיפור לא
היד. עוזר. אבל הורי היו בסדר. הם
התעניינו במיקרים שקרו, ולא הערימו
מיכשולים. אני׳ אישית, לא פוחד.״
ציוד המועדון מאוחסן במשאית הישנה,
ובו חלפים, עזרי־צניחה, סיסוני־קרקע,
מיצנחים ושאר אביזרים. לחלק מן האנשים,
בדרך־כלל הוותיקים שבהם, יש ציוד אישי.
הציוד האישי תמיד טוב יותר, כיוון שכל
צנחן דואג להשיג לעצמו את פריטי״הציוד
הטובים ביותר שבנמצא, בעוד שציוד
המועדון הוא בסיסי בילבד. הציוד מותאם
לשני סוגי צניחות: אוטומטית וחופשית.
הצונחים מוגבלים על-ידי תנאי מזג-
האוויר, במייוחד עננים ורוח. בסיס העננים
חייב להיות בגובה של 2500 רגל (כ־800
מטר) לפחות, כלומר שיכבת העננים
מתחילה בגובה מסויים ומעלה 2500 .רגל
הוא המינימום המותר׳ וזאת רק לצניחות
אוטומטיות.
לגבי הצניחות החופשיות, המיגבלות
חמורות יותר. חייב להיות קשר־עין עם
הקרקע, ומשום כך על שיכבת העננים
להימצא בגובה רב יותר, ולהיות בעלת
סמיכות מסויימת. לגבי הרוח, המיגבלות
משתנות בין חניך -שמאפשרים לו לצנוח
כשהרוח נושבת במהירות של 10 קשר,

בעזרת תרגילים מייוחדיס, המונעים חבטה
אדירה בקרקע. המיצנחים המשוכללים
מאפשרים ניהול כמעט מירבי של הצונח,
ובעזרתם הוא מסוגל לכוון את מיצנחו לכל
נקודה על הקרקע בתנאי מזג־אוויר טובים,

צנחנית אף היא ובעלת ותק של 80 צניחות,
היתד, בין הראשונות שהצטרפו לחוג
המצומצם של המועדון, בימיו הראשונים.
היא היתר, חניכה של בריאן, והיום הם
נשואים.
בשבתות הומה המועדון, השוכן בין
שדות קיבוץ עין־שמר, המון רב. יש בו
כ־ 200—300 חברים, אך -מתוכם פעילים
רק 50 או .60״כל השאר באים, עושים
צניחה• מצטלמים והולכים הביתה,״ אומר
בריאן.
החתך האנושי, במועדון מגוון מאד.
הצעירה ביותר היא בת ,17 והמבוגר
ביותר בן .56 ביניהם גברים ונשים, תלמידים
ובעלי־עסקים. כל אחד מן החברים
משלם 120 לירות דמי־חבר לשנה, וכן
70 לירות עבור כל צניחה. הצניחות
מתקיימות רק בשבתות, ובדרך־כלל צונח
כל חבר שתיים עד שלוש פעמים ביום.
כעבור עשר צניחות מקבל הצנחן רישיון-
צניחה, והמגמה היא להגיע לדרגה הגבוהה
ביותר, רישיון ד׳ .רי-שיון כזה ניתן לאחר
150 צניחות חופשיות לפחות, תוך ביצוע
תרגילים מסויימים הקבועים מראש.
את המועדון משמש מטוס קל אחד, הנושא
עימו תישעה צונחים בכל גיחה.
״ובינתיים זה מספיק בהחלט,״ אומר
בריאן.

מהי הצניחה
החופ שית
ן• מועדון בעין־שמר הפך שם־דבר ברחו
1בי העולם, וחבר באיגוד הצונחים הבינלאומי
.״הצנחנים, בכל העולם, זו מישפחד,
אחת גדולה,״ אומר יריב טל 25 חבר
בוועד המועדון .״אני יוצא לחו״ל, מציג
את עצמי במועדוך צניחה, ומקבלים אותי
כמו מלך. אותו הדבר כאן. אם בא צנחן
מחו״ל, אחד החברים לוקח אותו הביתה,

בדרך לשמיים

הצוות הבכיר של מועדורהצניחה בעין־שמר מונה
מיספר קטן של צונחים מעולים. כאן הס יושבים
במטוס, המטפס לגובה מירבי של עשרת־אלפים רגל (כ־ 3ק״מ) ,שממנו הם נשלחים אל
הקרקע. צוות זה מתאמן בימים אלה לקראת צניחת־ראווה לאיצטדיון במכביה הקרובה.
זמן של 30—45 שניות של צניחה חופשית.
מעבר לזה, גובה טיסתו של המטוס מוגבל.
הטעות שעלתה ב חיי ס
^ אווירה המציינת את המקום היא מיש (
| פחתית ומלוכדת, למרות הפרשי הגילים,
הרקע והדיעות, ניכרת בין החברים אחווה

אמיצה. אין ספק ־ששני האסונות הטרגיים
•שאירעו באחרונה הועילו לגיבוש החבורה.
האסון הראשון אירע לפני כחודשיים.
היה זה דויד סרור, צנחן בעל
ותק של 55 צניחות ברמה גבוהה. נוסף
על פעילותו העניפה במועדון נהג לצנוח
גם בחו״ל, וביצע 17 צניחות בארה״ב
ובדרום־אפריקה, שם קיימים מרכזי־צניחד,
מן הגדולים בעולם. חבריו מספרים, כי
(המשך בעמוד )54

| ך י הצונח הצליח לגלוש עד לנקד
דת הבול, המונחת על הקרקע

בצורת, טי׳ .נחיתה על הבול היא •הישג
חשוב בדרכו של כל צנחן. להוציא את
החווייה המרשימה של שהייה באוויר, הדי
הירידה בול היא חלומו של כל צונח.
לבין צנחן מתקדם הצונח במהירות־רוח
של 18 קשר.
כל חבר במועדון שואף להגיע לשלב
הצניחות החופישיות, שהשלב הבסיסי בהן
צניחה חופשית בת שלוש שניות. הצנחן
יוצא מפתח המטוס, וכעבור שלוש שניות
מושך בידית־ד,פתיחה. המיצנח נפתח, והוא
מכוון את מיצנחו אל סימון ה״בול״ המונה
על הקרקע. עם הזמן הוא מתקדם, בהתאם
לביצועיו, עד לצניחות חופשיות בלתי-
מוגבלות (תיאורטית) ,בדרך־כלל עד פרק-

נחווה עד הקרקע

הצוות הבכיר שב לאדמה מריחוף בשחקים.
מדי־שבת מבצעים חברי־המועדון כשתיים
עד שלוש צניחות. בין צניחה לצניחה משמש המקום כמקום־מיפגש לחברים הבאים
מכל קצוות הארץ. הימני בתמונה הוא בריאן סטריט, יוזם הרעיון ומנהל המועדון היום.

דנזריר^ן
הגרלת 100 כרטיסי טיסה
ולא-אילת-ולא תיערך בפיקוח
עו״ד, רואה חשבון. נציג
חברת ״ארקיע׳׳ ונציג חב׳
תדיראן-שיווק ושירותים
בע״מ. אשר תתקיים
בראשית אוגוסט ש.ז.
תוצאותיה יפורסמו
ב 15-לאוגוסט . 77 י תנאי לקבלת שובר
ההנחה בשעור 50/£ממחיר
הכרטיס כאמור לעיל
ולה שתתפות בהגרלת ססו
כרטיסי הטיסה הוא, קבלת
ההזמנה במשרדי תדיראן
עד התאריך .15.7.77

כל הקונה במשך חודש
יוני ש.ז. אחד מארבעת
מוצרי תדיראן המופיעים
להלן, יקבל לביתו יחד
עם המוצר או עם תעודת
האחריות שובר המזכה
בהנחה של ^ 50 ממחיר
כרטיס טיסה ת׳׳א־אילת־ת־׳א
במטוסי ״ארקיע־.תוקפם של שוברי ההנחה
(בכפוף לתנאי חברת״ארקיע״)

מזגן תדיראו החסכן
מזגן היצוא.פרס היצוא 1976
מזגן המצטיין בפעולה שקטה
ותפוקה מרובה ובעיצוב נאה

תדיראן

400

פרסום פדו־
מקרר ההצלחה

המקרר הנדרש בישראל,
אידיאלי לתנאים המיוחדים
של ארצנו, מוגן מפני חלודה,
ניתן להשיג ב 5-צבעים.
מקפיא תדיראן
המשוכלל

־מחסן-מזון החוסך כסף וזמן, להשיג בגדלים
140-120 ליטר
סינ מ ^ ^

פאר התוצרת של
הקונצרן הגרמני הענק

סימנס־ מכונת הכביסה
המו שלמת עם האחריות
והשרות של תדיראן.
סימנס+תדיראן זה מושלם

להשיג בסניפי תדיראן ובחנויות המובחרות
הז הרת הז ה י) 7ח ג

; ל א לגברים! לא לגברים! לא לגברים! לא לגברים! ל
ג לי ד ה עו ל מי ת
באמצע יפו — בשדרות ירושלים —
שוכנת חנות קטנה, ה״מכה״ של הלקקנים,
אשר ירכתיה המבהיקים מדודי־נירוסטה
משמשים כבית־יוצר, וכולה מיפעל־חיים של
מישפחה בולגרית. קליינטים מעריצים מתגודדים
תדיר בפתח החנות, וסוחבים הביתה
במיכלי קל־קר קילוגרמים של גלידה
בטעם של פעם.
ה״ממציאך של הגלידה הוא משה
פרץ — המכונה ״קחו״ — אשר חולשתו
בחיים היא ״דברים מתוקים״ .עד היום,

מ>7ועדה
כשהוא יוצא לנופש בבית־הבראה, הוא
מסוגל לאלתר פרימוס, ולכשף בקסמיו ממתקים
בעזרת המוזה השורד עליו, בלי כל
אזהרה מוקדמת.
עוד בבולגריה היה מייצר את הגלידה
שלו, שאותה הוא מתקין מחומרים טיב־עיים
בלבד — בלי כל תוספת של ציבעי
מאכל. הצבע הוא גוון הסירות הטריים
המעורבבים בגלידה, או שיברי־השוקו־לד
והאגוזים.

ש טי ח יפהפה
ב חצי־ חינ ם
לכל זוג המתחבט בבעיות תקציביות.
ובכל־זאת רוצה את ביתו בטוב־טעם, מוצע
בזאת לרפד את ריצפת חדר־השינה בשטיח
אקרילן דמוי פרוות־כבש, מקיר לקיר.

עיצוב פנים

״כשאין פרי בעונה —.פשוט לא עושים
ממנו גלידה. וזוהי גלידה רזה,״ מעיד
משה בגאווה .״בלי שום קצפת. יש בפנים
רק פירות טריים, אבקת חלב רזה
תוצרת חוץ, מים וסוכר. נכון חשבת שיש
בפנים שמנת מתוקה? כולם חושבים ככה.״
מסתבר כי תהליך הבישול־פיסטור המייו־חד,
וההקצפה בהקפאה, הם שיוצרים את
התוצאה הסופית, והיא המתוק־המתוק
הזה, אשר בגינו בא המון רב ממרחק,
בכפיות שלופות.
המישפחה עלתה ארצה, לחיפה, שם סבב
קוזו בחוצות העיר עם עגלת־יד. היה סובב
את העיר כאותו חלילן מהמלין, כשאור
ריו עדת־לקקנים גדולה ונאמנה שהגיעה
אחריו עד ליפו, שם תקע יתד. אין לו
סניפים, והוא שומר בקנאות על ״הביטוח״
שלו- ,טיב הגלידה. ביקשתי ממנו
שימנה את הטעמים שהוא מייצר. אז יש
שם וניל, שוקולד, אננס, מישמש, תות־שדה,
לימון, תפוז, מלון ומה־לא .״מאיזה
עיתון את?״ נזכר לפתע, תוך כדי מילוי
גביעים במרץ .״מהעולם הזה,״ אמרתי בלחש
ככל האפשר. סוף כל סוף בולגרי
מכובד וכל זה .״מהעולם הזה?״ אורו פניו.
״אני נוסע כל יום שלישי בלילה לדיזג־גוף
בשביל לקנות אותו!״
״תגידי,״ פרק את אשר עם ליבו ,״אז
את מכירה את רחל המרחלת?״ הכחשתי

פטנ טי ם

מ כ שי ר־ פ ל אי ם בי תי
האם הקוסמטיקאית שלך עדיין מכניסה
אותך למכונת לב־ריאות כזאת, מין
מכשיר־עינויים פולט־אדים שסגור במגבות?
הפנים מתבשלים שם יופי באמת, אבל הנשמה
נחנקת. ובכן, מרגע חגיגי זה הריני
להודיעך כי בביתך קיימת המכונה היעילה
ביותר לניקוי״פנים עמוק, אשר בשימוש
יומיומי (נו טוב, שבועי) ישחרר
את נקבוביותייך מסמוג, עודף הפרשת
סכום, וכל מיני מרעיך בישין אחרים. כל
שעלייך ׳לעשות הוא :
להגביר את הלהבה, למלא קומקום במים׳
להסיר מעל זרבוביתו את הפקק השורק
(אם קיים כזה) ,ולהמתין בסבלנות לזרם
האדיר אשר יעשה ״סאונה״ לפנייך
— מבלי שתיחנקי כלל. המים הרותחים
בתוקף .״אהה,״ התאכזב ,״אז בשביל איזה
מדור זה הפרופגנדה?״ אמרתי שזה למדור
שקוראים לו, לא לגברים׳ .״אה כן,
בטח, מדור מצוייו ״,קבע. באתי הביתה,
פתחתי את הפינקס ומצאתי נקודות לתיז־כורת:
גלידה טיבעית. קוזו בולגריה, קתו
חיפה. ביודהבראה. פרימוס. פירות. לבקש
העברה קרוב לרחל המרחלת. מה שבטוח —
בטוח.

הפעם: לשפ תיי ם

צ׳ושקה, החברה הקוקטית של אמי, היתה מהלכת תמיד כאשר בארנקה המשובח
שפוכים לא פחות מאיזה שלוש״מאות שפתונים שונים ; כולם יצירות־מופת של חברות
נודעות, שהתפרנסו לא רע מחיפושיה הבלתי־נידלים שלי צ׳ושקה אחר השפתון האחד,
היחידי והמופלא, אשר לא ישאיר סימנים בשתותה מכוס .״חוא תיהף יורד לי *,היתה
מייבבת בעיברית של עולה חדשה רק עשרים שנה בארץ ,״ואני בלי הליפסטיק
ארומה.״
כל הפטנטים השגורים של איבוק השפתיים בפודרה, הספגתן בנייר־טישיו, מריחתן
במיכחול, היו משאירים אותה ״ארומה״ מייד אחרי הלגימות הראשונות. עודפי־צריכה
באדובדמזעזע, מותחלים למחצה, מילאו את מגירות כל חברותיה עד ליום שבו

לכו לחנות המוכרת גלילי־בד דמויי
פרוות (כמה חנויות לפני הכניסה לבית
רומנו בתל־אביב) ,ובקשו שם מבעל־החנות
לסדר לכם שטיח מבד דמוי פרוות־כבש.
המחיר הוא זיל־הזול, ותמורת עוד כמה
לירות לכל מטר, הוא מוכן גם. למרוח את
צידו השני של השטיח בשיכבת־גומי מייו־חדת,
להשגת אפקט נוקשה ויציב יותר.
ניתן להשיג שטיח זה בכל גודל וצורה
מבוקשים, שכן הוא נתפר מיריעות בנות
מטר כל אחת, כשסבך השיער מסתיר את
מקום החיבורים. אין צורך להדביק שטיח
זה לריצסה. פשוט מניחים אותו, אפילו
על שטיח קיים. היספוס הדבק מצידו השמאלי
מונע תזוזה.
את בעיית הניקיון פותרים על-ידי הנהגת
חוק-בל-יעבור: אין נכנסים לחדר-
השינה בנעליים. יש לפרוע, בעזרת כף־
הרגל היחפה או אצבעות הידיים, את שיער
השטיח הנוטה להשתטח אחרי דריכות מיס־

מי־דם זעירים) אסורבסאונה מכל
מין שהוא, שכן החום, המרחיב את כלי־הדם,
מחריף את הבעייה.
אני יודעת שאחרי כל זה לא תוכלי
לעמוד בפיתוי לפוצץ כמה גייזרים — אז
אנא, לפחות, בזהירות.

פיצ טו ת
לפי הסדר המדוייק הבא:
על פרוסות לחם (יותר טוב חלה) מורחים
חמאה או גולד־בנד, אנשובי רגיל משפופרת,
פרוסת גבינה צהובה גוש־חלב,
מימרח זיתים שחורים (משפופרת גם כן.
לחצי בערמות קטנטנות, כאילו היו חתיכות
זיתים) ,ופרוסות־עגבניה דקיקות
שקופות. בוזקים הרבה פילפל שחור, וקצת
מלח.
מסדרים על תבנית־אפייה שטוחה, מרופדת
בנייר־כסף (הנשאר שם באופן קבוע,
למניעת ליכלוך) את הפרוסות הנ״ל, זו
לצד זו, ופותחים את הגריל בפול ווליום.
מרפדים צלחת גדולה בעלי־חסה, ועלי
ניסתה
צ׳ושקה לשכנע אותי כי אין כל צורך לקנות ליפ גלום להברקת השפתיים
(בשלב זה היתה כבר מאד ממורמרת על חברות־התמרוקים) ,שכן היא גילתה פטנט
סכסי להשגת אותו האפקט עצמו.
״אני שמה רוק כהא חרבה בשפתיים, וזה לוסטרה יופי,״ אמרה, הדגימה, ושתתה
בהיסח־הדעת את ה״שפריץ״ .בשלב הבא קפצה כמו ארכימדם. ל א היו סימנים על
הכום. מסתבר שהרוק מהווה שיכבת בידוד וסיכה בין הליפסטיק והכוס, וכך הומצא
הפטנט המוחלט נגד התמרחות הליפסטיקים.

אני עומדת להתחתן, והייתי רוצה
כמה עצות בנדון.

פר. להשגת אפקט חם ו״לבוש״ יותר של
החדר, גיזרו פסים בני עשרה ס״מ, להדבקה
גם על הפנלים. זהירות לא לגזור
במיספריים ! הופכים השטיח לצידו הבלתי
שעיר, וחותכים בסכין־גילוח חד, בעל ידית.

ייצאו באד נעים מתוך הזרבובית, כשאת
מכוונת את רוחק פנייך ממרכז זרם האדים
לפי סבילותך לחום, והרגשתך בכלל.
אזורים נגועים בפיצעונים תוכלי להחזיק
תחת השפעת האדים בצורה מרוכזת
וקרובה יותר. אפשר גם להגדיל עשות,
ולהשרות בתוך המים תה בבונג.
זהירות 1עור הסובל מקופרוז (הסתעפויות
של פיצוצים תת־עוריים של ני
יקירתי.
משעה שבחורה מתחתנת מקובל
להאמין, לפי הפולקלור העממי, שהיא נפטרת
סופית מהנידנוד של ההורים. ובכן,
אני רוצה להזהיר אותך, שלהורים היקרים
יש יצר־קיום חזק, והם מופיעים בכל פעם
עם סיר־מרק ,״כי את נראית חיוורת,״
למרות שאת לא.
הקפידי על המילחמה הראשונה, שכן
היא־היא הקובעת. לארוסים המתוקים יש
תכונה לעבור מטאמורפוזה עם הנישואין,
ולהתחיל לבוא בדרישות מוזרות שמעולם
לא היו להם בבית אמא שלהם. היי חכמה,
ודאגי להפסיד את הקרב הראשון.

הם יירדמו על זרי־הניצחון, ואת תוכלי
לעשות חיל.
הוא יתחיל, למשל, להקפיד על כל קמט-
לא-קיים בחולצותיו. אל תיבהלי. זוהי אז-
עקת־שווא — ניסוי־כלים. הוא בסך־הכל
מברר אם כוחו פועל בבית. הוכיחי לו
שכן, ואחרי שבוע הוא ישכח מהעניין
ואת תוכלי לחזור לחיים הרגילים, זאת
אומרת, לדחוף את החולצות ממכונת־הכ־ביסה
— ישר לארון.
כעקרת־בית טרייה, תתחילי בוודאי לטבוע
בערימות של סיפרי־בישול, ואת כל
הניסיונות הקולינריים לשפוך על ראשו
המעריץ. אנא, אל תעשי זאת. הוא לא
מבין שאת בם ך-הכל לומדת לבשל. הוא
סבור שזה בשבילו. אחרי שתגמרי
ללמוד — הוא לא יקלוט מה פשר הנסיגה
הזאת ללבניה עם גבינה, ויתחיל להר-

הם מניחים את הפיצטות, המוכנות כאשר
שולי הלחם מזהיבים, והגבינה נמסה. שכח תי
להוסיף גם חתיכות דג טובה לעסק,
ככד, בין החמאה והגבינה. אז נא להוסיף,
ואחרי שהכל מוכן, להגיש.
אם לא ראית מימייך אנשים טורפים באכסטזה
של סיפוק — חזקה עלייך שהפעם
תראי.
עיש עולמות ככרוכיה, שכן בינתיים התרגל
לרמה אכסטרווגאנדית. אנא, התאפקי,
כי אחר־כך תצטרכי לעמוד בסטנדרט
הגבוה כל החיים.
דבר חשוב שעלייך להסביר לבעלך הוא,
שכשאת מתחילה להתרגז ולצעוק ללא סיבה
— עליו לחבק אותך באופן דחוף,
לנשק אותך ולעשות לך פוצי־מוצי, כי אלה
הסימפטומים המתגלים אצל נקבת האדם
במיקרה של רעב לתפנוקים.
~׳עצה*~משותפת לשניכם: כורח הקיום
הוא לעמוד בלחץ ההורים הדורשים, כמו
שיילוק, את ליטרת־הבשר שלהם — את
הנכד. אל תסכימו בשום פנים ואופן. יהיה
לכם די זמן, כל החיים, להחליף חיתולים
עם קקי, ולקום בתורות באמצע הלילה
לבדוק למה הרודן האדום והמכוער בוכה.
מזל טוב, וכל טוב.

אווג״ס הצואה שהוצגה ב״סוט מתו?!״
היא חרס ־
7א היזוה בו הדיוג-ין!
מההווי בקהילה פסיכולוגית חדשה

׳]יקה מהמורה

הטירונית קתלין, שזה־עתה הצטרפה לקיבוץ המין
הווינאי, יונקת משדי מורתה, תרזה כשצוקי בת
השלוש, בתה של תרזה, יזשבת ליד אמה. זהז מחזה יום־יומי בקיבוץ המין, שבו משתחררים
החברים מכל מעצוריהם כדי לתת ביטזי לננצמיזתם. תרזה וקתלין באו ממישפחות
בורעיזת: אביה של תרזה הוא עורך ראשי של עיתון וינאי, ואביה של קתלין שגריר.

ביטוי עצמי

המצטרפים לקיבוץ המין באים לשם עם נשותיהם וילדיהם.
חברי הקיבוץ מעודדים את ילדיהם לבטא את עצמם כבר
מגיל רך מאד. בתמונה נראים ילדים רוקדים בשעת הפנינג שעורכים חובבי האירגון.

ן* את היתד! אחת הסצנות המזעזעות
1ביותר שניראו אי־פעם על בד הקולנוע.
חבורת הגברים והנשים בעירום, שראשיהם
מגולחים, ערכו אורגיה של צואה.
הם רוקנו את בני־מעיהם אל תוך צלחות
השולחן, השליכו אחר־כך את הצואה
זה בזה, נמרחו בה מכף־רגל ועד
ראש. אחר־כך לחצו על ביטנו של אחד
מחבריהם, שצעק וצווח כמו חזיר נשחט,
עד שהתרוקנה מכל תוכן. רק כאשר שטפו
אותו מהצואה שנמרחה עליו החלו
לגפפו כתינוק בן־יומו, עד שניפנף ברגליו
והטיל את מימיו קבל עם ועדה. אז פידרו
את עורו, ויצאו במחול, עירומים כביום-
היוולדם.
היתה זו האורגיה הגדולה בסירטו של
דוז׳אן מאקאבייב, סרט מתוק. היא נועדה
להמחיש, לדיברי יוצרה, את המיזבלה האנושית,
שהיא מקום־המיפגש היחיד בין
המזרח והמערב.
הרושם המזעזע שהותירה סצינה זו היה
כה עז שהצנזור הישראלי, שנהג בסרט
זה לפנים משורת־הדין והתייחס גם אל
קיטעי הפורנוגרפיה שבו כאל יצירת-
אמנות, נאלץ לחתוך מן הסצנה כמה
קטעים.
למעשה היוותה סצנה קולנועית זו את
גולת הכותרת של סירטו של מאקאבייב.
היא ביטאה אח המסר שלו, שעל פיו
יש צורך בחינוך-מחדש של האנושות
כולה, השקועה בתוך מה שקרוי בעברית

רק צופים מעטים מבין אלה שחזו
בסרט ידעו כי מאקאבייב, גאון הקולנוע

היוגוסלבי (מיסתרי האורגניזם) שברח למערב,
לא המציא את הסצינה המטורפת
של אורגיית הצואה. זו בוצעה על־ידי
הפאציינטים של הפסיכיאטר הווינאי אוטו
מיהל, המקיים קהילה של אנשים המנסים
להשתחרר מן המופרעות שלהם ע״י הע לאת
פסיכודראמות שבהן הם מבקשים
להיפטר מכל המעצורים שניכפו עליהם
מאז ילדותם.
הם קיימים לא רק בקולנוע. כמה מאות
אנשים מאורגנים כיום במה שקרוי ״איר־גון
הפסיכואנליזה התיפעולית״ ,מיסודו של
אוטו מיהל. הם חיים בקיבוצים מיניים,
מכנים את עצמם ״ילדי האושר.״
להלן דיווחו של נילס קומר, שהוא
דיווח עיתונאי ראשון על ביקור. בקיבוץ
המין.