גליון 2078 מתאריך 29 ביוני 1977

תחליט הוועדה להשאיר את מינהל־מקרקעי־ישראל
ואת נציבות־המים בסמכות מישרד־החקלאות, יודיע
מודעי על התפטרזתו.
בינתיים עומד מודעי לצאת בסוף השבוע לחו״ל, כדי
להודיע להנהלת חברת־התמרוקים הבינלאומית רבלון,
שהוא יו״ר מועצת־המנהלים של הסניף הישראלי שלד-
על התפטרותו מכל תפקיד או קשר עם החברה.

מקורות־י^מים ש ל
י שר אל ־ שטחים
ויתורים למצריים
וסוריה תמורת
ב שר ה גרה
בניגוד לידיעות שפורסמו השבוע, טרם התגבשה
בממשלת הליכוד תוכנית מוגדרת ליוזמה ישראלית
בקשר להסדר באיזור, שאותה אמור ראש־הממשלה
מנחם בגין להעלות בפגישתו עם נשיא ארצות־הברית.
אולם, מתגבשים והולכים כמה רעיונות ועקרונות
כבסים לתוכנית כזאת•

המטרה העיקרית היא לנכש תוכנית שתהיה
תואמת כקווים כלליים כבל האפשר את
רעיונות ההסדר שהעלה ג׳ימי קארטר עצמו,
כדי שלא לעורר התנגדות מצירו. כעת
עוסקים כמציאת נוסחה באמצעותה ניתן
יהיה למכור את התפיסה המדינית של בגין
ודיין על-פי העקרונות של קארטר.
נראה שמהבחינה המעשית, תגובש לבסוף תוכנית
שתציע ויתורים מכסימליים למצריים וסוריה — עד
כדי נסיגה ישראלית כללית לגבול הבינלאומי של
שנת ( 1967 בשלבים ולאורך זמן) ,תמורת נכונות
מדינות ערב להבדיל בין גבול ביטחון לגבול מדיני
ביהודה ובשומרון.

המטרה היא לאפשר למדינת־־ישראל להחזיק
כגבול הירדן לתקופה ממושכת של שמונה
עד שתים־־עשרה שנים, מתוך הסכמה
שהמציאות החדשה שתיווצר כשטח כשנים
אדה היא שתכתיב, כטווה רחוק יותר, את
ההסכמה על הגבול המדיני שייקבע כין
המדינות.
המטרה העיקרית של תוכנית זז היא להרוויח זמן ככל
הניתן, מבלי להגיע לעימות עם האמריקאים.

ם8ג 3מסוכן
כדרו ם ד13 ון

ישראל תלוייה באספקת המים שלה תלות מוחלטת
בשטחים המוחזקים — זה יהיה אחד הטיעונים שיעלה
ראש־הממשלה מנחם בגין בעת פגישתו עם נשיא
ארצות־הברית, נוסף על הנימוקים הביטחוניים
וההיסטוריים, כהנמקה להמשך השליטה של ישראל
בגולן, ביהודה ובשומרון.

כפגישה עם נציב המים הופתע שד־החקלאות
החדש, אריק שרון, לגדות כי שני־שלישים
ממקורות המים של ישראל ביום
נמצאים כיטטחים שנכבשו כ־.1967
אריק אמר כי ישכנע את בגין להשתמש בעובדה זו,
לחיזוק הטיעונים לזכותה של ישראל שלא לסגת.

׳וסדונו 3 ?1ח*דו 0

ד ר שויו ח ה מכווניו ח?
מחלוקת שוררת בין אנשי הליכוד בקשר לקביעת
מועד הבחירות לרשויות המקומיות. בעוד שקיימת

יח 1ד ש מצעד־צה״ל
ביום״העצמאזת?
כקרב שרי ממשלת־הליכוד הועלתה
ההצעה לחדש את מסורת מיצעדי
צה״ד ביום־העצמאות, ולהורות לצה״ד
להתכונן ככר מעתה לעריכת מיצער
צכאי כיום־העצמאות תשל״ח.
הטכסים הצבאיים שנערכו לרגל
חילופי שרי־זזכיטחץ וכיקור ראש
הממשלה כמישרד־הכיטחון ובמטכ״ד,
הם הסנוניות הראשונות שד מדיניות
ממשלת הליכוד שתעודד את הטכסים
הצבאיים. לדעת התומכים כחידוש ח•
מיצעד הצכאי, יש כו כדי לתרום ת רד
מה חשובה להעלאת מוראל העם, ל הרתעת
מדינות־ערב ולהידוק הקשר
כין הציב־ר האזרחי וצה״ל.

המצב בדרום־לבנון חמור בהרבה מכפי שנראה מתוך
קריאת החדשות.

הסורים מאמינים שישראל מתכוונת להגדיל
את המוכלעת ה״נוצרית״ כדי לתפוס
עמדות־זינוק להתקפה אפשרית על דמשק,
תוך איגוף קווי־ההגנה המכוצרים־היטכ
שהקימו הסורים מול צה״ל.
משום־כך עלולים הדברים להגיע להסלמה פיתאומית,
כאשר מנוי־וגמור עם הסורים להפעיל, במיקרה
הצורך, כוחות גדולים לבלימת הנוצרים.

מחלוקת ראעוונה

קבוצה התומכת בדחיית הבחירות עד לתחילת שנת
,1979 מסתמן רוב לתביעה להקדמת הבחירות. על־פי
המתוכנן עמדו הבחירות להיערך בין חודש מאי לחודש
נובמבר .1978

מומחי הכחירות של הליכוד מכקשים
להקדים את הבחירות, בתיקווה שהמהפך
שבא לידי ביטוי בבחירות הכלליות ישפיע
ויימשך גם בבחירות המוניציפאליות.
אם ייערכו הבחירות כעוד כשנה, טוענים
התומכים כהקדמתן, עלול הציבור להביע
כהן תגובה שלילית על צעדי־הכיניים
•בעומדת ממשלת הליכוד לנקוט כדרך
להבראה כלכלית שד המשק, כגון ביטול
הסובסידיות והעלאת מחירי החשמל והדלק.

סממעודח הליכוד

צפו״ס חיכוכים 3׳ן

משברון ראשון בממשלת הליכוד התגלע כבר בימים
הראשונים להקמתה, והוא עלול להגיע עד לאיום־
בהתפטרות מצד אחד משרי הממשלה החדשה — שר
האנרגיה והתשתית, יצחק מודעי.
המישרד החדש, שבראשו הועמד מודעי, הוקם על־פי
המלצות הוועדה המייוחדת למיבנה הממשלה בראשות
הפרופסור יוסף רום, שהוקמה על־ידי הליכוד עוד לפני
הבחירות.

ירוחם מ שד ד ח 3ריו

ועדת רום המליצה, כין השאר, כי המישרד
החדש יהיה ממונה גם עד נציכות־המים ועל
מינהל־מקרקעי־ישראל. אולם, כאשר הוקמה
הממשלה הסתבר בי שר-החקלאות, אריק
שרון, מסרכ לוותר על שני גופים אלה
השייכים דמישרדו. מודעי רואה כאי־צירוף
הגופים למישררו משום הרקת המישרד
מתוכנו.

העניין נמסר להכרעתה של ועדת־שרים מייוחדת, שבה
חברים גם שרון וגם מודעי. לא מן הנמנע כי אם

ניתן לצפות כבר בעתיד הקרוב להתנגשויות אישיות
ולחיכוכים בין מזכ״ל ההסתדרות, ירוחם משל, לבין
חבריו למיפלגה הן בוועדה המרכזת והן בראשות
המיפלגה. בעקבות נצחון המערך בבחירות להסתדרות
חל שינוי באישיותו של משל, המייחס את הניצחון
לעובדת הצבתו האישית בראש הרשימה.

״משל משוכנע ביום בי הוא לכדו ניצח את
הליכוד, וכי הוא אישיות בארזמטית
המושבת המונים,״ טען אחד מחבריו כוועדה
המרכזת.
בינתיים תבעו נציגי התנועות הקיבוציות נציגות
משמעותית בוועדה המרכזת, וקיימת אפשרות של
היווצרות ברית חדשה בתוך המערך בין משל לבין
אנשי התנועה הקיבוצית, העומדים להגביר את
מעורבותם בחיי המיפלגה.

שיבעה ימי־עבודה
ב ש בו ע במשה״
שר־הביטחון עזר וייצמן חולל שינוי רא שון במישרד־הביטחון,
בכך שהנהיג שבוע־עבודה בן שבעה ימים
בלישכת שר־הביטחון.

כדי להתגבר על החומר שעליו ללמוד
ולבדוק, עובד עזר וייצמן גם כשבתות
ככימי־עכודה רגילים.
הסדר חדש זה עלול לפגוע בסגן־השר, תת־אלזף (מיל).
מרדכי ציפורי, הנוהג להתפלל בשבתות בבית־הכנסת
שבשכונת־מגוריו, קיראון.
לא ברור גם כיצד יגיבו שותפיו הקואליציוניים של
עזר וייצמן מהמפד״ל, כאשר ייוודע להם על הסדר
החדש שהנהיג במשרדו.

דייש בסימן
קולקטיביות רעיונית
כתנועה הדמוקרטית לשינוי הוחלט להפעיל
נוהג, שעד־פיו נאסר עד נציגי התנועה
בכנסת ובמוסדות אחרים להשמיע הצהרות
מדיניות או אחרות ללא אישור מוקדם.
רק דובר התנועה רשאי לדבר בשם התנועה, ומידע
על הנעשה בתוכה יימסר בקומוניקאטים. בכך נעשה
ניסיון למנוע מתן ביטוי למיגוון הדיעות בנושאים
שונים בתנועה, ולהציגה כתנועה של קולקטיביות
רעיונית.
התופעה מזכירה ניסיון דומה שנעשה במפא״י באחת
מתקופותיה החשוכות ביותר — תקופת הדחתו של
פינחס לבון.

תושב תובנית ל׳
וגד בית־יוזתלוויות
תושבי שכונת תוכנית ל׳ שכעכר־הירקון
כתד־אכיב, מתכננים גילויים שד מרי אזרחי
נגד עיריית תל־אכיב כשל התוכנית להעכיר
את כית־ההלוויות העירוני לשכנותם.
בין השאר הם מתכננים אף מישלוח עצומה לראש־עיריית
תל־אביב, שבה יאיימו שלא לבחור בו בבחירות
הקרובות, אם אכן תמומש התוכנית.
ביודההלוויות העירוני שוכן כיום בבית־החולים
איכילוב, ומדי יום יוצאות ממנו כשלושים הלוויות
בממוצע ( 60 בימי ראשון) הגורמות לשיבושי־תנועה
במרכז העיר. תחילה היתה תוכנית לבנות בית־הלוויות
בשכונת מונטיפיורי, אך התנגדות תושבי השכונה
ביטלה אותה. גם התוכנית להעביר את בית־ההלוויות
למכון הפתולוגי ב אבדכביר ירדה מעל הפרק׳ בשל
ריחוקו של המקום מבית־העלמין העירוני החדש,
שישתרע על שטח של 360 דונאם ברמת־השרון.

התוכנית הנוכחית היא לכנות את בית־ההלוויות
ליד תחנת־האוטוכופים הסופית
מעבר לגשר־הירקון, כמקום שבו נמצאת
ביום סכבת־האכטיחים של קדוש.
תושבי עבר־הירקון טוענים, כי הקמת בית־הלוויות
במקום תגרום לשיבושי־תנועה ותשנה את אופי
שכונתם, שגם כיום מוטרדים תושביה בשל ארובת
רדינג ובשל שדה־התעופה הסמוך.

חיילות מ תנדבות
לקורס^טייס
התקדים שנקבע לפני מיספר חוד שים,
כאשר לראשונה בתולדותיו
הסכים חיל־האוויר לאפשר לחיילת
להתנדב ולהשתתף כקורס־טייס, ככר
הוליד תגובות ראשונות. מיספר חיי לות
כשירות הוכה ככר הגישו כקשות
להתקבל דקורם־טייס.
האשה שהתקבלה לראשונה לקורס
היתה טייסת אזרחית, שהתגייסה ל־שירות־קכע
כדי שיאופשד לה להש תתף
בקורם של חיל-האוויר. היא
זכתה בכך בתום מאבק ארוך. בינתיים
בבר הופסקה השתתפותה בקורם. או לם
התקדים שנקבע בקבלתה עודד
מתגייסות אחרות לבקש להפוך ל טייסות
צבאיות. עדיין לא הוחלט אם
יתקבלו חיילות כשירות־חוכה לקורס!.

1ה היה 0ש 09 הז ה שהיה
ניליוו ״העולם הזה״ שיצא לאור לפני 25 שנים בדיוק הגיא
כתבת־תחקירה מצולמת תחת הכותרת ״מי נכנס לבית־משותף״.
הכתבה מתארת את סיפורו של בית מס׳ 4כרחוב סוטין בתל־אביב
כמייצג את אורח־החיים וסיגנון־המגורים הישראלי. הכתבה
מביאה גם את המיכלול החוקי של בעיות הכית־המשותף, כפי
שנוסחו ביד המחוקק. בכתבה מצולמת מביא צוות צלמי השבועון
רשמים חזותיים ממישפט חשודי מניחי הפצצה בביתו של השר
פינקס — עמוס קינו ושאלתיאל בן־י איר (ראה: העם).
במדור ה״ספורט״ השבוע לפני 25 שנים הובאה כתבה תחת
הכותרת ,,אמיל ויוסף פתחו מועדון״ ,כאשר הכוונה היא ליוסף
(יוסקה) וייסמן ולאמיל אכינרי, המצילים הנודעים משפת־ימה
של תל־אביב, שפתחו את האולפן החדיש ביותר בארץ לתרבות־הגוף.
הכתב המישפטי של ״העולם הזה״ תיאר את המערכה
המישפטית שניהל המשורר משה גיור א (אלימלד) נגד המשורר

2 5 2 0 /י /6מ
אלכסנדר פן וצבי בן־חיים, שאותם האשים כגניכה־סיפרותית
של מחזה פרי־עטו על מילחמת־השיחרור. המישפט, שנערף לפני
השופט אליעזר מל חי* ,הסתיים בכף שהשופט החליט שעותקי
המחזה יועלו באש בהשמדה השנתית של תיקים מארכיון בית
המישפט. ב״חקירה מייוחדת״ תחת הכותרת ״הפיל, החמור**
ותפריט הצנע״ ,הביא צוות פרשני החוץ של השבועון תסקיר על
מערכת־הבחירות־המוקדמות כארצות־הברית.
בשער הגיליון: הזמרת הצעירה נעמה נרדי, כראשית דרכה.
נעמה היא בתם המשותפת של ברכה צפירה ונחום גרדי.

קינן חשוד בהטלת נצצה * הדרוזי שעוזר להקים מדינה
* הרבנות מעניקה תעודה לתיש ^ בורג מ תנזר במכוניתו
העם 1911,שאן כיד,,
במשך שבוע גברה כימעט בכל חוגי ה אוכלוסייה
ההתמרמרות על ההתקפה האח רונה
של המיעוט הדתי, שהצליח באמצעות
מקודומימכר מיפלגתי מפוקפק ביותר לה טיל
את מרותו על רוב האוכלוסייה. הת קרב
המועד שבו ישתק חוק־השבת הדתי
את התנועה בארץ ״משקיעת החמר, ביום
השישי ועד צאת הכוכב הראשון במוצאי־שבת״
.לא רק בעלי־מכוניות, כי־אם גם
רבבות אזרחים אחרים ראו בדבר התגרות
גלויה בחופש־הפרט.
זו הפעם הראשונה מאז הקמת המדינה,
עלה באופן ספונטאני בלב אלפים הרעיון
לעבור להתקפת־נגד. לארגן תנועה המו נית
למילחמה בשילטון המיעוט הדתי. אנ שים
רציניים, עורכי־דין ומנהלי־חברות,
השמיעו דברים קודרים על הצורך במרי
אזרחי, בעלייה המונית של אלפי מכוניות
ירושלימה ביום השבת, ובהתנגדות פא־סיבית.
אולם
באחד מבתי־הקפה נמצא, כנראה,
אדם ששאל את עצ מו: מדוע לא ז למה
לא לעשות איזה מעשה חסר־חשיבות
כשלעצמו, מעשה שיעורר הד ויוכיח ש מעשי
הדתיים מעוררים התנגדות. הבחור
שוחח אולי עם בחור אחר, והשניים
החליטו לעשות את המעשה בעזרת פצצת־הפחדה,
ספק מעשה־קונדס ספק הפגנה.
כמות של חומרי־ נפץ. ביום השישי
בערב נפלה פצצת־הפחדה פרימיטיבית ל *
שנתפרסם 14 שנים מאוחר יוחד
בשערורייה, שבעטיה נשפט ואחר התפטר

מכס בית־המישפט־המחוזי בתליאביב.
** הפיל והחמור — סימלי המיפלגות הר פובליקנית
והדמוקראטית בארצות־הברית.
*** שהביאו לבחירת הגנרל אייזנהאור
ועדלאיי סטיבנסון האב כמועמדי המיפ־לגוח.
בבחירות עצמן זכו הגנרל אייזנהאוד
וסגנו ריצ׳ארד ניכנוון.

תוך מירפסתו של דויד צרי פינקס, שר־התחבורה
והאחראי לתקנות השבת. הפצצה
לא התפוצצה, אולם מישמר שוטרים הופקד
על הבית.
אילו היה המעשה פרי יוזמתו של איר־גון־מחתרת,
היה העניין מסתיים בכך. איש״
מחתרת רציני אינו חוזר שנית למקום שבו
נכשל. אולם שיקול זה אינו קיים לגבי
אדם או אנשים העושים מעשה ״מן שאן
כיף״ ,לצורך סיפוק עצמי בלבד. הם חז רו
למחרת היום, והדביקו לדלת פצצת־הפחדה
שנייה. הפצצה התפוצצה, וגרמה
נזק־מה לדלתות ולשמשות, ולא פגעה ב שר,
באשתו, בבתו ובבנו, מי שהיה המפקד
האחרון בעיר העתיקה הנצורה וישב בשבי
הלגיון.
המישטרה אסרה שני צעירים שניראו לה
חשודים. בבית האחד מהם מצאה, לדבריה,
כמות של חומר־נפץ.
פרט קטן. עיתוני הבוקר (פרט להארץ
שלא הזכיר) ,הקדישו למעשה כמה שו רות,
הקורא קיבל את הרושם שהוטלה
פצצת־הפחדה ליד דירת השר, מעשה הפ גנתי
שאין להצדיקו בשום פנים אך שבכל־זאת
אינו מעשה המזעזע את העולם.
הפצצה האמיתית נשמרה לעיתוני־הערב.
הפצת עיתון־הערב תלוייה בגודל הכו תרות
הראשיות. הן סופקו להם על-ידי
פרט קטן: אחד משני החשודים היה עי תונאי
מפורסם.
פרט קטן זה, בתוספת למעשה עצמו,
יצר את הסנסאציה. לפיכך ששו שני עי־
.תוני־הערב לשים את הדגש על אישיותו
של החשוד. ואומנם, זה היה חשבון נ כון:
הפצת שני עיתוגי-הערב* עלתה ביום ה ראשון
ב 40 ואחד מהם הוציא גם מה דורה
שנייה. אולם מול הצלחה מיסחרית
־ו נוצרה אווירה ציבורית המרשיעה מראש
את העציר, ומתעלמת מחוק ההגינות ה ראשון
אשר לפיו הנאשם חף־מפשע עד
אשר יור שע על־ידי בית־דין מוסמך.
ארגעה סעיפים. העציר ששמו גרם
לסנסציה היה עמום קינן, בן ,26 חביבם
של רבבות קוראי מדורו עוזי ושות׳ ב *

״ידיעות
אחרונות״ ו״מעריב״.

הארץ* ,מחבר סיפורים, לפנים חבר מע רכת
העולם הזה** .לאלפי צעירים הוא
מוכר כאדם ססגוני, חייל לוחם במחתרת
ובצבא.
לעיתון־ערב אחד לא היתה הסבלנות
לחכות לפסק־הדין העלול להינתן רק בעוד
כמה חודשים הוא הרשיע את עמום
קינן במישפט־פרטי משלו, שפך עליו קי תון
של גידופים, וקשר אותו עם קבוצת לפני הכנענים, שקינן פנה לה עורף
שנים
גרשום שוקן, עורך הארץ ומעסיקו של
עמום קינן, נקט עמדה הגונה והרשיע את
המעשה עצמו ויעץ לקוראיו לדחות את
פסק־דינם עד לפסיקתו של השופט. יחד
עם זאת עזר לאמו של קינן למצוא לו סני גור
מתאים.
אותה שעה י שבו העצורים בכלא
מנותקים מן העולם, לבדם עם ההלם העו בר
על כל אדם בהיאסרו. עמום סרב לדבר
עם עורך־הדין יעקב הניגמן, עד ששוכנע
כי אומנם נשלח על-ידי אמו. כשהובא בפני
השופט שהוציא נגדו פקודת־מעצר, היה
שקט אך עצבני, והתרגש רק כשעמד מול
אמו, חברת מפא״י נאמנה שאישיותה ה־מייוחדת־במינה
זכתה בהערצת כל שכניה.

״העולם הזה״ 765
ת אריך 26.6.52 :
איהם, נדהמו למראה עיניהם: במדרגות
הצרות של הבניין עתיק-הימים, ברחובה
הראשי של ירושלים, עלה תיש מובל בידי
יהודי זועף.
הסביר אברהם וזנא, דיי ר שכונת הגבול
מוסררה ובעל התיש, את מטרת בי קורו:
שילטונות האספקה דר שו ממנו לשחוט את
התיש. הוא בא לקבל את עזרת הרבנות
בעניין הגזירה, בהסתמכו על דין תורה
שלפיו אסורה שחיטת תיש בכור.
כעבור שעה קלה ירד באותן מדרגות
וזנא המאושר כשבכיסו, נוסף על ביטול
הגזירה, גם מיכתב־המלצה אל מי שרד־המיסחר־והתעשייה
ובו בקשה לאספקת
מיספוא לתיש שנחון.
מכהנים דוש ובמקום
אחרי שדוש ׳תפס את מקומו של העורך
בעמוד ( 2העולם הזה 764 חתם על האי
המעמר
השלישי
לעזור. ה ש״ך!
המיפעל ההנדסי הגדול ביותר של ה מדינה,
כביש כורנוב —סדום, מתקדם במהי רות
של 10,000ל״י ליום. בשבוע שעבר נקדימון שירות־השידור, שליח יצא
רוגל לראיין כמה מן הפועלים ה עוסקים
בסלילתו, נתקל בקבוצה של דרוזים
המשתכרים שלוש ל״י ליום.
״מה רע לך בדליית־אל־כרמל, יא אח-
מד?״ שאל את אחד מהם .״מדוע עשית
כל הדרך הארוכה הזאת הנה?״
הדרוזי לא היסס אף לרגע ,״יא שייך!״
אמר ,״צריכים לעזור למדינה, לא?!״

האיש שהנביר חיש
הזוגות שבאו למישרדי הרבנות הרא שית
בירושלים לסדר את הניירות לנישו־
* מיטב הקטעים קובצו בספר בשוטים
ובעקרבים.
** בתפקיד של עורן־כי תוב וכותב
רשימות (בחתימת אחאר יתר) .מאוחר יותר
שימש קינן חבר מערכת העולם הזה עד
שנת .1962
*** קינן ושותפו זוכו בדין.
ההתקפה נעשתה ע״י ד״ר עזריאל
קרליבך, מייסד מעריב, שניצל הזדמנות וו
כדי לנגח את רעיונותיו של קינן.
שותפו של קינן היה שאלתיאל
בן־יאיר, שמאוחר יותר עבד באפריקה ב חברת
אינקודה שייבאה בשר לישראל, ושי מש
בשנות השישים הראשונות כסוכן של
שירותי־הביטחון. בן־יאיר נפטר לפני כמה ן שנים בקנדה.
מאוחר מתר מנכ״ל הטלוויזיה ה ישראלית
ושליחה למערב־אירופה.

גרת ל״קורא היקר״ ,שמא יתנקם העורך
בדוש ויצייר את הקאריקאטורות?
אסתר דנסקי, תל-אביב
• לפי בקשת הקוראת דנסקי, הנה
קאריקטורת־הבתולין של העורך. אם לא
יקבל לפחות אלף מיכתבי־עידוד, ירפה
ממלאכה זו.

יו״ר הכנסת יוסף
סוף־סוף את סיסמת הכנסת. ז! 5
לאחד הח״כים :״אל תדבר אל
ראש, ד בר לעניין ! ״

עקיבא גוברץ* .ח״כ מפא״י
לדוכדהכנסת על־מנת לענות לתלונות ה1
ציונים־הכלליים על התרוששות הציבור,
לעג לקובלנה והכריז :״עוד מעט נצטרך
להדליק נרות כדי למצוא לפחות ע שיר
אחד בכל המדינה הזאת.״
ירושלים —תל-
עוברים־ושבים בכביש
אביב ראו בראשית השבוע, בשעות־הבוקר
המוקדמות, מכונית שר נושאת דיגלון***
ובתוכה מתפלל אדם עטוף טלית ומניח
תפילין. המתפלל: שר־הבריאות ד״ר יוסף
כורג, שמיהר להגיע למישרדו הירושלמי
מדירתו התל־אביבית.
* מאוחר יותר אחד משרי־התיירות ב־מישטר
הקודם.
** שרי הממשלות הישראליות הראשו נות
נהגו לנסוע במכוניותיהם כאשר דיג־לי
המדינה מתנוססים עליהן.

דור הג׳ינסשותה קווינ׳ס

מדור הג׳ינס באירופה-לדור הג׳ינס של ישראל.קווינ׳ם.באורנג /לימון, וגעוד חמישה טעמים מרעננים.

11 € 0 1 1 8
מיוצר בי שראל ע ״י תשלובת מפעלי טמפו בע״מ עפ״י זכיון ״קווינ׳ס אינטרנשיונל, ציריך.

העולם הזה 2078

היפה שבעיר
במחיר הכי סביר
נבון, אנחנו מציעים רק דברים יחודיים ויפים במיוחד —
דגמים בלעדיים ל״דיר ך: לכן, הבל נראה אצלנו יקר
במיוחד, אבל ...שימו לב גם למחירים שלנו ויתברר לכם,
שבעצם כל אחד יכול לקנות ב״דירן״.
כי סוד ההצלחה שלנו הוא: לכל לקוח במחיר הנוח.

כסא ניקל
בסא ניקל ב שילוב
מיוחד עם
קש קלוע. קל ונוח
במיוחד. מחיר היחידה :
395. -ל״י.

כורסא _ א\\/£ז
כורסאות ישיבה נוחות
להפליא. מרופדו ת בפשתן.
ניתנות להרכבה עם או בלי
ידיות. ארוזו ת בצורה
קומפקטית המאפשרת
הובלה־עצמית. מחיר
היחידה: רק — 1,570.ל״י.

חדרי נוער — *11£\ 1£1£1ל*\־ו
שילוב מקסים של אורן טבעי
וחום — בהרכבים שונים.
לדוג מ א: חדר מורכב מ ארון:
גובה 2.04מ /ספריה, חלקים
סגורים ומגירות, שיד ת 3
מגירות, ומיטה 200 :א 4- 90
ארגז מצעים סה״ב 9,890,— :ל ״י
בלבד.
שטיחים ובדים |
שטיחים באיכות מעולה ובמבחר
צבעים גדול מתוצרת ,0£$$0
הולנד ו־108ז 0ס:י ,/גרמניה.
בדי רי פוד אקסקלוסיביים
מהמעולים שבייצרני אירופה
וי שר אל: אריגים, קטיפות
וקנבסים.
בדי וילון מתוצרת
1^1£1<.1<0א א 1פינלנד —
בצבעים מקוריים.
שמיכות, כיסויי מיטה ואביזרים
מיוחדים לוילונות.

בורסא — צ׳ינובה
כורסא מודולרי ת יפיפיה, הלהיט
האחרון בשטח הריהוט ה מרו פד
(ניתן לקבל גם יחידת פינה).
אפ שרויו ת מגוונות של בדי
ריפוד. מחיר היחידה, מבד קנבס
עם פסים — 2,400.ל״י,

רהיטי מרפסת וגו 1
חדש ! רהיטי גן ומרפסת 1
מבחר רהיטי עץ, מתכת ובמבוק1 ,
מתוצרת איטליה וי שר אל8 .
שולחן מרפסת 8 0 x 80 וארבעה ם|
כסאות מתוצרת איטליה :
2,780. -ל״י בלבד| ,

במחלקה גם שי רו תי תפירה והתקנה.

פינת אוכל
שול חן אובל מרובע, ניתן
להגדלה.
(מקום ל-סו איש) +
4בסאות מרופדים
מתוצרת חוץ.
רק — 4,095.ל״י,

סט ״צעיר 77״
מערבת ישיבה מקורית, מורכבת
מיחידות דו־מו שביו ת ופינות,
שניתן להרכיבן ב צורו ת מגוונות
ובכל בד והיכולות לשמש גם
לשינה.
לדוגמא, המחיר בבד מודפס של
2ספות דו־מו שביו ת +פינה
210x210 9,475ל״י בלבד.

חדרי שינה
המבחר היפה ביו תר של חדרי
שינה אקסקלוסיביים מ אירו פ ה:
בעץ אשא, אלון, מהגוני,
פוליסנדר, טבעי ובצבע.
ארונו ת קיר ממיטב תוצרת חוץ
ו״נצר סירני״.

המחירים אינם בוללים מ.ע.מ.

דירן, תל<-זביב<:,יובן-גביו־ול 3 0
2.400מ״ר של תצוגה

דירן, חיפה, נוה שצונן בניו קולנוע ״זיוי,
1.400ח״ו־ של ת צוגה
פתוח כל ה שבוע ,7-4 , 1-9יום ו׳1-9

מכתבים

״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי. המערבת וחמינחדה :

תל־אכיב, רחוב גורדון ,3טלפון 43386צ־ .03 תא־דואר 136
מען מברקי :״עולמפרס״ מודפס כ״הדפום החדש״ כע״מ, תל•
אביב, רה׳ כן־אכיגדור. הפצה :״גד״ כע״מ. גלופות :״צינקוגרפיה
כספי״ כע״מ. העורך הראשי: אורי אכנרי. העורך: אלי תבור עודד
תכנית: יוסי שנון. עורכת כיתוב: נורית יהודאי ראש המינהלה :
אברהם סימון מה׳ המודעות: רפי זכרוני. המו״ל: העולם הזה כע״מ.
שמואל רחובות,
רא ש־עיריית
רכטמן, עמד במרכזה של חקירה עיתונ אית
שערך כתב העולם הזה יגאל לביב,
ואשר מימצאיה פורסמו בשלושת הגיליו נות
האחרונים (העולם הזה .)2075— 2077
רכטמן, שהוא כיום ח״כ מטעם הליכוד
בכנסת השישית, היה המועמד מיספר 2
ברשימת הליכוד בבחירות להסתדרות.
היה זה רק טיבעי שנמצאו טוענים כי
סמיכות הזמנים בין פירסום החקירה על
רכטמן ומועד הבחירות להסתדרות, לא
היתד, מיקרית.
אנו מעולם לא טענו את היהיפך. כאשר
אדם מעמיד את עצמו לבחירה ומציג את
עצמו במוקד זרקורי ההתעניינות הציבו רית,
הוא חייב להיות מוכן גם לחשיפה
ביקורתית.
נדמה לי י ששמואל רכטמן הבין נקודה
זו. דווקא לו לא היו טענות בנושא עיתוי
הפירסום. יתירה מזאת: ביום השישי ה אחרון
הופתע יגאל לביב, כאשר זר־פר-
חים גדול הגיע לביתו. הפתעתו היתד,
גדולה עוד יותר כאשר קרא את שם
שמואל רכטמן, ראש־עיריית
השולח :
רחובות.
ייתכן שרכטמן מצא לנכון להודות, ב צורה
זו, על שניתנה לו האפשרות לה שיב,
מעל דפי העולם הזה, את השגותיו
שלו להאשמות שהועלו נגדו (העולם הזה
.)2077 אם אכן זו היתד, כוונתו, הרי
התודה היא מייותרת. שכן זכות זו שמו רה
לכל אדם, יהיה איש־ציבור או אזרח
אלמוני, שמוצא את עצמו נפגע מפירסום
בהעולס הזה.
הענקת זכות־ד,תגובה היא חובתו היסו דית
של עיתון. אין היא פריווילגיה מיו חדת
ואין מגיעה לנו כל תודה על הענ קת
זכות כזו.
יגאל לביב, בכל אופן, מודה על הפרחים.

ה איני
יודע אם אתה עוקב אחר
מאבק הסיפרותי המתנהל מזה מיספר שבו עות
מעל דפי העולם הזה, בין חנוך מר מרי
במדורו מצד אחד, לבין אורי סלע,
מי שהיה בשעתו העורך הגראפי של העו לם
הזה ובין שאר עיסוקיו כיום הוא עו סק
גם בעריכת המדור ״ממכבש הדפוס״
בידיעות אחרונות.
מאחר שבשבוע שעבר הסתער מרמרי
במדורו על סלע, ביקש סלע את הזכות
להשיב לו.

כותב אורי סלע :

״בשארית כוחותי ותוך ביזבוז הזמן ה יקר
שלי ושל הקוראים, אני ניגש להמ שיך
(ואולי לסייס?) את הוויכוח המיו תר
עם חנוך מרמרי בעניין ד,כתיבה/,ר,אי־כתיבה
על סיפרו במדור, ממכבש הדפום׳
בידיעות אחרונות, עניין שהוא חוזר לחטט
בו (ובי) בהעולם הזה (.)2077
״אני עושה זאת גם באנחת־יאוש, מפני
שהניסיון מלמד שאי-אפשר לשכנע ברנ שים
כמרמרי בעזרת העובדות, מפני שה כוונות
המרושעות של הזולת ידועות להם
היטב־היטב. זהו מיקרה שהטיפול בו קשה
במייוחד. לכן אנסה הצהרה בשבועה, ב ידיעה
ברורה שלשום דבר פחות מזה אין
סיכוי מראש אצל מרמרי.

״ובכן, אני מצהיר בזה בהן־צדק כי
המדיניות של מדור, ממכבש הדפוס׳ היא
לאזכר כל ספר היוצא לאור בעיברית
ולמסור עליו מידע לקוראים, וזאת במהי רות
האפשרית. וזה כולל ספרים שמזלם
הרע גרם להם להיכתב על־ידי הח״מ.
״אני מצהיר בזה בהן־צדק, כי סיפרו
של מרמרי לא הוצא מעולם מכלל זה.
חודש מאי, ובאותו שבוע שהגיע לידי
כתבתי עליו את סקירתי ומסרתיה לעורך
המדור הסיפרותי בידיעות אחרונות.
״אני מצהיר כנ״ל, כי במידה שהחומר
שאני כותב רב מן המקום המוקצב לו
בעיתון, אין אני המחליט מה לדחות ול כמה
זמן, אינני משפיע על החלטה זו
ואינני מתערב בה, אלא היא מסורה כל-
כולה בידי עורך המדור זיסי סתווי.
״אמבב״צ (אם לקצר) ,כי הקטע הדן
בסיפרי שירי שטות, שמרמרי מצלמו ומ צטטו
במדורו כדי להוכיח שאני דואג
לעצמי יותר משאני דואג לו( .דבר שמר־מרי,
על־פי טיבעו, היה צריך לקבל ב הבנה
עמוקה) — מוכיח, במיקרה, את
ההיפך. הוא היה מונח בדפוס שישה שבו עות,
ובכל התקופה הזו לא עלה על דעתי
לדרוש או לרמוז לקדם פירסומו.
״אמבב״צ כי לא הייתי צד בתביעה
לצו־מניעה שמרמרי וחבריו הגישו נגד
הספר ליקוי ראש, מפני שהם, יוצרי ני־קוי־ראש,
המחברים פארודיות על כל דבר
בעולם, לא יכלו לסבול פארודיה על עצ מם.
אני קובע, שוב בהן־צדק, ישמרמרי
מטעה שוב את הקוראים באמרו כי בק שתם
נענתה והוצא צו־מניעה נגד הפ צת
הספר. צדמניעה כזה לא הוצא, אלא
בית־המישפט קבע שאם תודפס מהדורה
חדשה יהיו המו״לים חייבים ב שינוי עטי פה
ותו״לא.
״אמבב״צ כי הנקמנות שמרמרי מת עקש
לייחס לי בעקבות אותה פרשה לא
היתד, ולא נבראה, ובמיקרה, ובמיקרה יש
לי הוכחה מפורשת לכך: אחריה היה לי
הכבוד והעונג להימנות עם חבר-השום-
טים של פרסי רשות־השידור, ואני הייתי
האיש שתבע להעניק פרם ראשון לתוכ נית
ניקוי־ראש, ואף התווכחתי על כך
עם שופטים שחשבו כי יש לחלק את
הפרס עם תוכנית אחרת.
״אמבב׳׳צ כי על אף, הרוח האבהית וה סלחנית׳
שמרמרי מצא אצלי (נקודת ה אור
היחידה בדמותי המושחתת) אני יודע
לכתוב בצורה הרבה יותר ארסית, אבל
החיים לימדו אותי לנהוג סבלנותי וסוב לנות
גם במי שאינו ראוי להן.
״לבסוף אני מצהיר בזה ביהך צדק כי
כל דברי אמת, וזאת ביודעי כי הצרה
זו דינה כדין עדות בשבועה והעונש על
עדות שקר הוא שבע שנות מאסר. מרמרי
רשאי להמתין (בחזסר־סבלנות אך בביט חון)
להופעת הסקירה על סיפרו, ואילו
אני ממתין (בסבלנות רבה אך בחוסר־ביטחון)
להתנצלותו של מרמרי. אך גם
אם לא תבוא — אני לוויכוח זה לא אח זור.
יש גבול.״

אורי סלע
ולנו לא נותר אלא לקוות, שזהו סיו מה
של הפרשה.

העייפות מדברת

הליכוד, קר כקרח

עייפתי, עייפתי מדיבריכם. הניחו לי
לחשוב ולהחליט בעצמי. לפני ד,־ 17 במאי
שנה זאת, ביקשתם ממני בכל לשון של
בקשה לבצע שינוי בשילטון, להוריד ממנו
את מנהיגי הפרולטריון המזוייפים שהרקב
אחז בהם. שמעתי לדיבריכם, ושיניתי.
מדוע עכשיו מלקים אתם אותי בשוטים
ובעקרבים ומוכיחים אותי כמה טיפש אני,
כמה טעיתי? הרי אתם, רבותי העיתונאים,
שטפתם את מוחי וביקשתם זאת ממני.
מה חשבתם? שאשלח את רק״ח לשיל-
טון? קיוויתם אולי שאתן לשלי להרכיב
את הממשלה הבאה? הייתם צריכים להבין
שאם שינוי אתם רוצים, הרי השינוי יהיה
עליית הליכוד.

עדיין מזועזעת עד עימקי נ״שמתי, מה השוואה
שעשה עזר וייצמן בין הליכוד
לבין קוקה־קולה.
כי קוקה־קולה זה טוב.

ומה רע בכך? אין לשפוט אדם או גוף
על מעשים שלא עשה. הרי הליכוד עדיין
לא החל לשלום וכבר פסלתם אותו, רבותי
המבינים. לפי דיבריכם, העם טיפש. אבל
אין מה לעשות, הוא העם שלנו. הוא
אולי לא אינטלקטואלי כמוכם, אינו מבין
גדול בכלכלה ובמדיניות, אבל הוא עם
ישראל. ביקשתם ממנו שינוי, והוא שינה.
ביקשתם החלמה ׳גורלית, והוא החליט.
לכן, עיזבוהו. אם עיתונאים אתם, עיסקו
בעיתונות, הביאו לנו חדשות, אך הפסיקו
להתנשא מעלינו בדיבריכם.

דן וידור,

ד״ר ספר קינלי,

מז ת־ ה שוון

חזרה לחיי! הדת
העובדה כי בפעם הראשונה מאז הוקמה
מדינת ישראל עומד בראשה אדם ירא-
•שמיים, שאינו שוכח לברך את השם, מכבד
את קודשי האומה היהודית וחובש כיפה
כשהוא בא להדר פני רבנים וגדולים בתו רה.
היא רק לכבוד למדינת־ישראל. אילו
היו דויד בן־גוריון, לוי אשכול או להבדיל
יצחק רבין נוהגים כך, ייתכן שהדבר היה
מעלה את קרנם בעיני האומה.
אין אדם חייב להיות דתי כדי לכבד

פאריס

הקיבוץ משיב מילחמח
השילטון החדש במדינת ישראל חושף,
לאט אבל בטוח, את יחסו וכוונותיו כלפי
התנועה הקיבוצית. לאט לאט, בהתבטאו יות
של מנהיג, במודעה בעיתון, בשיב־רי־מילים,
מתגלה הקר ומתגלה הדרך. מ התגובה
הפושרת של התנועה הקיבוצית,
מתקבל הרושם שד,קיבוצניקים לא תופשים
כלל לאן מובילה הדרך הזו.
באחרונה שמעתי חבר בקיבוץ שאמר:
׳עד שלא יילכו פה אנשים עם טאלי
שעליו האות ק. הם לא יתעוררו.׳ אני לא
יודע אם זו הגזמה או לא, אבל אין ספק
שהתעמולה הזר נושאת אופי של ציד-
מכשפות קלאסי, שפונה אל החור שיש
בהשכלה ישל כל אדם שלישי בארץ הזו
לגבי כל מה שקשור לתנועה הקיבוצית,
חור שאותו ממלאים תועמלי־הליכוד ב שקרים,
שרק מוח חולני יכול היה להגותם.
שימחה ארליך מרשה לעצמו לספר לנו, משלמים שהקיבוצים
בכלי־התיקשררת,
מילי ארד(!) לירות פחות מהסכום שהיה
עליהם לשלם למעשה, כשיודעים שהאמת
היא שבאותה שנה שבה ערך ארליך את
הבדיקה, היו דיווחי הקיבוצים רק 650
מיליון לירות (לפני מס) ,אפשר להבין
מה חושב מר ארליך על האינטליגנציה
של אזרחי ישראל. זוהי רק דוגמה לשיטת
התעמולה הארסית האנטי־קיבוצית, המנ גנת
על הרגשות האפלים ביותר של חסרי
הידע האלמנטרי. אני קורא לברית התנועה
הקיבוצית להשיב מילחמה שערה.
הרצל צ לי ל ן, קיבוץ צאליס

חסיגנון החדש
הופעתו של מנחם בגין בטלוויזיה, בעת
הצגת ממשלתו החדשה, היא־היא הסיגנון
החדש שכולם כל־כך מדברים עליו.
זו היתד, הופעה מרתקת של רב־אסן
בתחום הדמגוגיה. אדם הקונה את אהדת
מאזיניו (שהוא מניח שהם מטומטמים)
בעזרת בדוחות זולות, מישחקי־לשון, נזי פות
בסיגנון אבהי ליריביו הפוליטיים,
ושאר התחכמויות.
אין ספק שהוא הרבה יותר מרתק ומ שעשע
משרי •המערך ומראש-הממשלה ה קודם,
אבל את הפופולריות ישלו הוא
משיג באמצעים זולים של דמגוגיה מתוח כמת.
בתחום זה, כל הכבוד לאמן בגין.

דני תמיר,

גיבעתיים

סוף־סוף שמענו דברים כנים ואמיתיים
מפיו של חבר־הכנסת אמנון לין. בפעם
הראשונה הוא אמר את מה שלא העז
לומר פשהיה באופוזיציה. הוא הודה בפי רוש,
לעיני כל עם ישראל :״אני שונ א
ערבים.״
אכן, במה יפה מצא לו אמנון לין להביע
מעליה את הירהודי־ליבו הכמוסים, שכ ביכול
לא היו ידועים עד היום בציבור.
אולי זהו הסיגנון החדש, אולי לכך מת כוונים
ראשי הליכוד כשהם אומרים לנו
״תחת שילטוננו הדברים יהיו ברורים...״
נועם רוזן, תד-אביב

בגין ליד הכותל
שילוב הדת והמדינה
את הדת. והעובדה שמנחם בגין לא שכח
כי הוא יהודי מהרגע שבו נבחר כראש־הממשלה
ודאג להבליט זאת בכל הזדמ נות,
יש בה כדי לתרום לשילוב הדת
והמדינה ולהחזרת עם ישראל לחיק התו רה.
כן יהיה רצון.
אברהם זהבי, אשקלון

עסקים בצמרת
ראשית הנני לאחל לאריק שרון הצלחה
מירבית בתפקידו החדש כשר־ד,חקלאות.
אך יחד עם זה יורשה לי להציע לאריק
לפעול כעזר וייצמן. וייצמן פנה ליועץ
המישפטי־לממשלה, והסכים לקבל כל הח לטה
של מר ברק בקישר להמשיך עסקיו
הפרטיים. מאחר שעזר ידע שלא ייתכן
לנצל את תפקידו הרם לעסקיו הפרטיים,
כך נהג.
לא מן הנמנע שמר ש רון יפעל באותה
דרך, שלבטח תשפר את תדמיתו בעיני
הציבור. מאחד שיקשה להבין כיצד אריק
ישרת את העם כ־שר־חקלאות, ויחד עם
זה ינהל חווה חקלאית משלו.
יוסי צרפתי, גיבעתיים
בזמנו קראתי פירסומים, המסבירים מב חינה
חוקית מדוע אבא אבן חייב במס
על הכנסותיו מחו״ל. אני מתפלא שאף
אהד לא העלה !את הנושא לכותרות, ורק
מצמצמים את הטיפול בנוגע למטבע זר,
וכמובן מנסים ״,למרוח״ .גם כאן.
עיתונכם• ,שהיה החלוץ הרבה שנים ב העלאת
נושאי השחיתות לכותרות, צריך
למצוא עניין לפעול ולטפל בנו שא חובות
סס־ד,הכנסה של אבא אבן. אחרי הכל,
מדובר כאן במיליוני לירות, וזה מעפר
לצד הציבורי־מוסרי שבפרשה.
י. שחורי, חיפה

בחמות בתלם
מאסרו של אורי אבנרי ,״שרתי לך
ארצי״ (העולם הזה ) 2076 מכיל שקר גס
אחד, ודבר פשוט אחד. שלמרות שאורי
(המשך בעמוד )8

הקסם חאישי שלך
יסייע לך להיחלץ מ מצג
מביך. הדימיון
ה׳פורה בו חנן אותך
מזלך עלול להיראות
השבוע בעיני אנשים
מסויימים בהפרזה בתפיסת
המציאות. עליך
להישמר מלהיות אכ זר
כלפי אחד האנשים
הקרובים אליך ביותר.
אכזבה ריגשית תימוג ותיראה באור שונה.

אתה מרבה לשבת במקומות ציבוריים, בלי
לעשות דברים מועילים. מינהג לשנות נסה פסול זה, לפני שיזיק
לך. אל תנסי לחפש את
עתידך בעבר — הוא
עזב אותך וזהו. לעו מת
זאת, תפגשי השבוע
אדם, שיקסיס אותך.
בגישה נבונה, תצליחי
״ : 1 27אפריל ״
0׳נבמאי
חיבתו. את לרכוש
בעיות נפשיות המצי קות
לך, אינן מאפשרות לך להתרכז ב דברים
נחוצים. התייעצי עם רופא. קצת
בילוי, עשוי לשפר את מצב רוחך.

שווו

חודש חזק ומלא התנגשויות המתחיל בשבוע
אלים, ממש. אל
תריב, למען השם :
אתה יכול לגרום ל אדם
לא שלילי ביותר
נזק רציני מאוד. ואל
תיכנס לתאונות: אתה
עלול לגרום לאסונות,
מבלי להתכוון לכך.
אבל אין ספק שלא
תוכל להימנע מכל
מיני סיכסוכים אי שיים,
במישור הכלכלי, האישי והאינ־טימי.
ייתכן גם מישפט לא סימפאטי,
שאפשר לפתור רק בעזרת הבנה והתחש בות.
גלה הבנה והתחשבות! זה כדאי.

צרתך הגדולה שאתה רוצה המון, מוכן
אפילו לסבול לשם כך, אך אינן יודע ללכת
עד הסוף, מתי שצריך. בידך תיפול השבוע הזדמנות להתגבר על
חולשתך ; אס תחמיץ
אותה הפעם, מי יודע
מתי שוב יעלה בידך
לעלות על דרך המלך.
חיי־האהבה, במישור אתה נכנם החודש להי }
2בספטמבר ־
22באוקטובר
לוך גבוה. טעם ונגוס
ככל שתוכל, חיים רק
פעם אחת. השבוע יהיה טוב עבורך,

האזנ״ס

הוצאות כספיות בלתי״צפויות עומדות
לגרום לך לעמוד בפני מצב מביך, אל
דאגה: אומנם המצב
קשה, אך אתה תיחלץ
ממנו בכבוד. בעתיד ה יותר
רחוק צפוייה לך
צעידה ניכרת קדימה
במישור הכלכלי. יחד
עם ההתפתחות הזאת,
תבוא התפתחות ני כרת
בכל הקשור להצ-
אויז טו נ ר -

__ לחתך בקרב בנות ה 22ב
נו במבר
מין היפה. המכתב ש קיבלת
— מפתח ומרגיז. עני לו בקרירות.

מצבך הנפשי מוסיף
להשתפר — וזאת, ב זכות
היכרויות חדשות,
ועל-יסוד כמה התפת חויות
המוכיחות לך,
כי יש לך כל הסיכויים
לפענח את הקשרים
שקשרו אותך למצב
עצמו. כישרונך ית 21
ביו לי -
21ב או גו ס ט
גלה ברבים, למבוכתך
ולשמחתך. אל תהיו
שוטים, נצלו זאת למטרות פרנסה.

)וויו1

צורת הדיבור הברורה והמרשימה שלך בימים
אלה, תזכה אותך
ביתרון ובכושר לשכ נע
אחרים לר עיונו תיו
הבאים עכשיו לידי בי *1
טוי
מעשי, בתנאי ש אתה
מאמין בהם בלב
שלם. ידידה ממזל דגים
(111ן!
שתפגוש עשוייה להיות

. 1 ׳1באוגוסט -
לך אשת שיתה מענ ר

ב 22 יינת.
אתה עלול להיס חף
ב שי חותיו על דת
ומוסר וליצור בה את הרושם של מטיף
דתי, המנסה לחנך את כל הסובבים אותו
לערכים נעלים. זהו הזמן להיערך לעתוד.

(המשך מעמוד ) 7
אבנדי מציינו בעצמו אין הוא מבין אותו
ב־ ,1977 כמו שלא הבין אותו לפני שלו שים
שנה בדליה.
הדברים מתייחסים לתיאור של רגע אחד
שהיד. באותו אמפתיאיטרון בדליה, ששם
הבהמות (ואני אומר זאת למרות שגם
אני הייתי שם, זרק שנים אחד-נך הרגש תי
איזה בהמה הייתי) נתכנסו, כדי לקבל
מנת שטיפודימויח לפי פקודה, קמו לפי
רמז מגבוה, ו ש רו את שידת התיקווה
באופן מיוחד בשביל חברי ועדת האו״ם.
השקר הגס הוא, שהרוב — או כולם,
אורי אבנרי משתמש בלשון רבים —
חשבו אז כי ״מגיע לנו מדינה לאומית
משלנו, כשם שמגיעה כזאת לעם השני
בארץ.״
שוכח, או אולי לא שוכח, אורי אבנריר
שהתוכנית הריישמית של התנועה הציונית
בתאריך הנזכר, היתד, תכנית בלטימור
המשוקצת, שבפירוש שללה כל מדינה
לא־יהודית בא״י, ושדרשה את כל ארץ-

והבמאי -שייצר פלום אחרי פלי1פ, שסירטו
האחרון רוזבאד עסק בנערות אמריקאיות
עשירות ד,נחטפות בידי וטרוריסטים ערבים
בעת מסע-תענוגות בים התיכון ומובאות
ל...ישראל.
במשך שנים ניסה אוטו פרמינג׳ר לייצר
המשך לסירטו אכסודוס. היתה תקופה
שבה שר-האוצד המנוח, פינחס ספיר, אפי לו
הבטיח לפרמינג׳ר שיקבל את עזר ת
צה״ל וחייליו ללא כל תשלום. פרמינג׳ר
יכול היה לחסוך בכך כמיליון דולאר.
למזלנו לא יצאה עיסקה ז ו לפועל.
עכשיו מעניין אותי: ,איך יכול משה
דיין ,״לגייס״ את צה״ל לצורכי סירטיו
אילולא היה שר בממשלה? משה דיין
הצהיר כי הוא ״הקריב את עצמו״ כאשר
בגד במיפלגתו והצטרף לממשלת־הליכוד.
עכשיו יצטרך, כנראה, גם צה״ל ״להקריב
את עצמו״ כדי לשרת את האינטרסים של
משה דיין ואוטו פרמינג׳ד.
האין זו בילבד סיבה טובה להסכים
להיות שר בממשלתו שלב גי ן? שלא

ע1ן11

אחר מסע ארוך ומפרך, אתה חוזר למצב של השלווה
רגיעה.
תחדור, אט־אט, לתוך
חייך ותמצא עצמך ב עמדה
של כוח. בת
קשת: אל תהססי להת פטר,
אם הבום עושה
לך צרות במישור האי שי.
זה לא כרוך בוזו־זה־העבודה.
בן קשת :
} 1בנו במבר ־
20בדצמבר
יום ג׳ וד׳ לא נועדו
לזינוק בתחום העיסקי.

דע לשמור על -מה שכבר יש

ן שו1

יהיה עליך לרסן יצר
מסויים על מנת להגיב
כראוי על מילים או
מעשים של אחרים. אל
תידבק בחלומות אבו דים
— אתה מבזבז את
זמנך ללא תועלת. יהיה
עליך ליטול אחריות
במצבו של בן משפחה
21 בי וני ־
20 ביו ל י
קשיש קצת יותר גמי שות
לא תזיק לך, במ יוחד
כשתצטרך לעשות ותר מפעולה אחת.

מכתבים

שמור בסודי־היזהר
מפיטפוט יתר.
סודות את פירטי חמיבצע עליו אתה
עובד כרגע. כדאי ש תיזהר
דווקא מזה ש שהוא חושב אתה
ידידך
הטוב — הוא
ולא אחר אורב לכל
רמז שייצא מפיך, לכל
מישגה שתעשה. אתה
בודד, לכן, יהיה עליך
21בדצמבר ־
לעמוד באתגר הזה
19ב י נו א ר
לבדך, ללא גיבוי של
איש. אם תצליח, תמשיך בדרך ההצלחה.

אתם מחפשים אתגר שיתן לכס את ההז דמנות
להוכיח את על התלהבותכם
יונותכם.
השבוע
אווי תשרה

של התלהבות על
אלה הסובבים אותכם.
כדאי להזכיר שהשנה,
היא שנה טובה לבני
מזל דלי החושבים להי 20ב
י נו א ר ־
נשא, לכן, מוטב אולי
18בפב רו א ר
להזדרז לפני שהשנה
סיומה. אל תגיע

הגיע הזמן שתגלה קצת נדיבות לידידך,
אחרי כל מה שהם עשו למענך. ייתכן
וייגרמו לך קשיים בהגשמת
תוכניותיך. אס
אין העניין דוחק —
מוטב שתמתין קצת
ולא תעשה שום דבר
גורלי. מכתב שיגיע
אליך ישנה את דעתך
על אדם קרוב אליך.
בת דגים — אל תהיי
19בפב רו א ר
20במרס
כל־כך ותרנית. הגיע
הזמן שתלמדי לעמוד
על שלך. זה ישתלם לך בסופו״של-דבר.
אנשים מעריכים בעלי דיעות עיקביות.

משה די ץ ומוריו או׳הרה
למה כדאי להיות שר
ישראל כמדינה יהודית. נוסף לכך, יש
להניח שחלק. ניכר מבין, משתתפי אותו
כנס בהמות, היו אנשי ״אחדות־העבודה״
׳(שלא השתנו מאז ועד ימי השר ישראל
גלילי) ,שהיו קיצוניים אף יותר.
השקרנות החולנית הזאת, שבה נגועים
כל ציוני השמאל, לתאר כשואפי־שלום
אנשים ותנועות בארץ הרחוקים מכל שאי פה
לשלום, היא העושה אותם, לדעתי,
גרועים מגוש־אמונים (שלפחות אומרים
מה שהם חושבים).
ובדיוק באותו אופן, כשם שלא הבין
אורי אבנדי לפני שלושים שנה, שהוא
והבהמות שנתקבצו איתו אינם אלא בובות
עלובות שלא עושות דבר ושלא י ע שו
דבר, מבלי ״להתייעץ״ ,מבלי ,״לדווח ל גורמים
המוסמכים,״ ושמספיקה פיתקה או
רמז. מגבוה כדי שירקדו, כדי שי שירו,
ועוד באיזו התלהבות! כדי שירוצו להת נדב
וכדי שימותו. הם בורים או רובוטים
עלובים, שהוריהם מחזיקים כל הזמן את
המפתח הפותח וסוגר את מה שמשמש
אצלם כ״נישמתם״ — אילו היה אורי
אבנרי מבין זאת אפילו עכשיו, היה תופס
שלא היתד .״תרבות צברית״ ולא עובר
של תרבות כזאת.
היה בלוף או גולם, שלפי פקודה הוא
נוצר, לפי פקודה הוא רקד, לפי החלטה
נתנו לו להשתולל קצת ועכשיו, כמו הגו לם
של הרבי מפראג, הוא חוזר לעפרו,
מפני שדבר אחד הוא לא היה ול א גיסה
להיות: להיות בן־אדם חופשי, המנסה
לחשוב מה שהוא רוצה ולהגיד מה שהוא
חושב•
פרופסור ישראל שחק, ירושלים

הקרבה עצמית
בשבועון הבלגי לה פוינט נכתב, כי
במאי־ד,קולנוע אוטו פדמינג׳ר חתם יעל
חוזה עם משה דיין להסריט את הביו גראפיה
שלו. השבועון הוסיף וציין, כי
צה״ל יגויים לצורכי הסרטת סרט זה. אוטו
פרמינג׳ר, למי שאינו זוכר, הוא המפיק

לדבר יעל חולשתו הידועה של משה דיין
לישחקניות־קולנוע זרות. הוא היה המארח
הרישמי של רוב כוכבות־ד,קולנוע שביקרו
בישראל בימים שהיה רמטכ״ל ושר־ביט־חון.
עכשיו, בתור שד־החוץ, וד אי ינצל
את תפקידו לארח כמה שיו תר שחקניות
זרות, שישחקו בסרט על חייו ובסרטים
אחרים.
יונתן צ׳רניאק, תד-אביב
• דיין בפעולה, כמארח של כוכבת־הקולנוע
מוריז ארהרה — ראה גלופה.

הצכא והגזר
בחודש מארס 1977 הושג תיקון לחוק
ההפלות, שאיפשר ליו תר יגשים הרוצות
בכך לבצע הפלה חוקית בתנאים נאותים.
כיום, בגלל שיקולים קואליציוניים, רא שי
הליכוד מתכוונים למכור את זכותה
הבסיסית של האשד, להחליט על גורלה
ועל גופה.
למרות שחוק מארס 1977 לא איפשר לכל
אישה לבצע הפלה •חופשית וחינם, על־פי
בקשתה וללא ועדה רפואית, הוא היה
בכל־זאת צעד גדול קדימה. ביטול חוק
זד, הוא נסיגה ופגיעה ישירה בכלל הנשים,
בעיקר בנשים משכבות המצוקה.
נירה בנדרסקי, ירושלים
כמו שבגין הוכיח לשותפיו הקואליצ יוניים,
שהוא יודע לטפל בהם ולהשיג
את כל רצונותיו בשיטת המקל והגזר,
כך בדיוק עשה גם לנ שי ישראל, אשר
לפני הבחירות טרח להדגיש את זכויותיהן.
המקל של בגין היה הבטחתו לתיקון
חוק ההפלות, כמובן לפי רצונם של בורג
ומועצת גדו לי התורה, החיים עדיין בימי-
הביניים. אבל הרי אי-אפשר להרביץ ב אשד,
במקל מבלי לתת לה אחר-בך גזר
(בלי גסויות אז הולכים ׳ומנפנפים לנגד
עיניה בגזר מתוק ומפתה — היכולת להש תחרר
בקלות ׳משירות צבאי, תמורת הצ הרה
׳מפקפקת. האל ׳ונציגיו נמצאים עם
בגין, אבל מי ״שמרנו מ בגין?
נוגה סבירסקי, גיבעתיים
הווולח הזה

המשרנמט הלאומני

מליון העולם הזה
הופתעתי לגלות
( )2077 בסדור ״אנשים״ ,את העובדה ש-
צביקה פיק הוא בעל דיעות ימניות קיצו ניות•
הכוכב בעל הקול הכמו לקוח מ-
״פירקי חזנות״ ,הוא בעל חוצפה לא
קטנה. שכן ידוע לכל שפיק לא התגייס
לצה״ל יחד עם כל בני־גילו. פן הסתם
הוא העדיף שמישהו אחר יבצע את דיעו-
תיו הלאומניות בשדה־הקרב, בעוד שהוא
גו רף אלפי לירות בהופעותיו, ועושה חיים
משוגעים בדיר תו המפוארת ב שיכון בבלי.
מסתבר שמלבד החוצפה היה לו גם כושר*
שיכנוע, אחרת קשה לי להבין מדוע צה״ל
לא הצליח למצוא לפרופילניק האומלל
שלנו אף לא ג׳וב אחד. אלא שלכל דבר
יש סוף. וכשצה״ל כבד החליט, בעיקבות
מילחמת יום־הכיפורים, שגם האדון פיק
יכול לתרום למאמץ הלאומי, הוא הצליח
לשכנע את שילטונות הגיוס שיאפשרו
לו ״שירות בתנאים מיוחדים,״ דהיינו —
עם ר ע מוד שי ער פרועה, בגדים אזרחיים
וכר. למעשה, נכון יו תר לומר שמר פיק
הסכים לתרום שנת הופעות חינם לחיילי
צה״ל׳ אך לא שיר ת ׳מעולם.

ישעיהו תדמור,

תל־ אביב

ביקורת המבקר
ביקורתכם ב״נמר של נייר״ (העולם הזה
)2072 על סיפרו של לב חקק האסופים,
עוררה בי כמה תמיהות, שכן קיים בה
עירבוב מטעה בין סופר, מחבר (מספר.
מלבד הכותרות, שאינן מתייחסות לכת בה
עצמה, טורח המבקר להדגיש שאין

ברומן ״נפש צדיקה אחת.״ יש ויש, ובכ ללן
כמה דמויות של אשכנזים דווקא.
הכתבה באד, להגן על ישראל ״הראשונה,
הלבנה.. ,האשכנזית, הטהורה והחלוצית,״
האם זוהי יישראל המשתקפת מעל דפי
העולם הזה?

,)2077 דדשתרבבה בטעות תמונתה של יאי רה
וייסמן, סגנית עורך עיתון הסטודנטים

ברשימה ״מכת מוות ליתוש״ (העולם
הזה ,)2075 שעסקה בסגירת עיתון הסטו דנטים
יתוש, נפלו כמה אי־דיוקים שב רצוני
לתקנם.

דמות יהודי המיזרח תוארה בסיפרותנו
תכופות בצורה ׳משפילה ומגמדת, והרומן
של לב חקק תורם לבניית דמות שונה,
חדשה וזקופה.

כיו״ר ועדת־העיתון באגודת הסטודנטים,
מינימלי,
למערכת יתוש פיקוח הצעתי וזאת כדי למנוע מחברים אחרים באגודה
להכריע בעד סגירתו. לא הצעתי צנזורה
במובן הנוקשה של המילה, אלא פיקוח
מינימלי שימנע טעויות, כמו חלק מאלה
מזה, מר
בגיליון האחרון. חוץ
•שנעשו הרשימה כלנתר שמוזכר בגוף רחמים כסבי, הוא אבי.

אם הרומן הוא כל-כך לא חשוב, על
נושא שכבר מוצה, מדוע להאריך כל-כך
את הדיון בו, ולהזעיק את גבלם, שמיר,
מלמוד ולוכסמבורג ז
הרומן של לב חקק ביטא אותי ורבים
מחברי ביטוי קולע. כתבתכם היא חידה
בעיני.

עמליה ישעיה,

מלי מקדה,

סנטה־מוניקה,
קליפורניה

בכתבתכם על ספינת העינויים הצ׳יל-
אנית אסנזרלדה (העולם הזה ) 2077 נפלה
טעות מצערת, שראוי היה כי תתקנוה
בהקדם. פירסמתם את סיפורו המזעזע של
לואיס ואגד״ הפליט מצ׳ילה המשתלם כיום
במ״שפטים בישראל, וכתבתם כי הוא מת גורר
בבית נאה ברמת־השרון. האמת היא
כי לואיס ואגד, חי ממילגד, זעומה שמשלם
עבורו מישרד־ד,קליטה, ויהיה זה מוגזם
לתאר את מקום !מגוריו כנאה.

תחת הכותרת ״דרכי חיים

תל־אביב

העולם הזה

פיקוה על היתושיס

אגודת הסטודנטים, ת״א

זו לא תהיה תלונה
לשכונות״
תחת הכותרת״עם הפנים
(העולם הזה ,)2076 מסופר, כי הגברת
לאה שתיל התלוננה באוזני החתום־מטה
על נהלים מסויימים בבית-הספר שבו היא
מלמדת.

יאירה וייסמן
סגנית העורך
ז״ל יתויש, במקום תמונה של מרים לוק-
צ׳ינסקי.
עם ד,קוראת,יאירה וייסמן הסליחה.

׳מערכת ״העולם הזה״
• ראה קלופה.

ברצוני להבהיר כי הגברת שתיל מעולם
לא התלוננה על נהלים מסויימים בבית-
סיפרה אלא יתירה מזאת. בשיחה איתי
שנסבה על בעיות נוער במצוקה, טענה
הגברת שתיל שעל הרשויות המוסמכות
להגביר את הסיוע לנוער מעין זה, אשר
מצוי גם בביודהספר שבוא היא מלמדת.
כן העלתה מיספר בעיות ספציפיות להמ חשת
טענה זו.

עמיקם שפירא,

דו בר עיריית ת״א
נופש באוסטריה המקסימה החל מ $ 9.00-ליום, כולל ץ ויחח מלא
צא לחופשה רומנטית ליד אגמים, יערות
ונהרות באוסטריה המקסימה,
במחירים שהם הזולים ביותר כיום באירופה.

01111111 ) 1 6 1 1 ,

1,301^6111101 3111 061801161*, 31011<1866 ,
1131118311 3111 03011816111,
3131*132611•31611):, 6,1131 3£1 *313 .
אוסטריה-פינת חמד אירופית שבה הקצבת מטבע
החוי-ן שלכם שווה יותר ומאפשרת לכם בילוי נפלא.

חוברת מפורטת להשיג אצל סוכני הנסיעות
או במשרדי נתיבי אויר אוסטריים,
דחיטדומפלדוד,12 טל 53535.־ 03 תל־אביב

נציגות משרד התיירות האוסטרי
העולם הזה 2078

אחד של מאלט לעומת ליטר אחד
של משקה קל אחר•
פ1זות כס ף -ליטר אחד של מאלט עולה לך
\ 10 פחות מליטר של המשקה הקל האחר.

• פחות קלוריות ־ בליטר אחד של מאלט
יש ^ 20 פחות קלוריות משיש במשקה הקל האחר.
• יותר בריאות -מאלט עשוי אר ורק
מחמריס טבעיים.

• יותר מרין -מאלט מכיל ויטמץ .6שעורים
נהנותנים ל ך אנרגיה) .לתת וסובר טבעי ב ל בד.

המסקנה היחידה מכל השוואה:
מאלט-המשקה לכר המשפחה.

* /נעו׳

ב גי !

*י יהפלמ־זח נבל את תבין
למיטתו בשלשדות־בחל
*י הוא תקו את שגרירות
ברי טני ה ברו מאופ קד
לצייר צלבים בקיו נסו ליות

*י ח!א תיכנו אח תטיפו ז
(!ונ שלי שר אל ברומא
אחרי פרשת..אלטלנה
*יפקד על עזר 1ייצמ1:
לרצו ח גנ ראל ברי ט

טנדו אויעוו חשדו
שגו בקיבוץ
עין־ ח רוד
אחד מגרעיניה של התנועה הרוויזיוניס-
טית, בתקופה שבין שתי מילחמות־העולם,
התמקד ביהדות פולין, שריכזה באותה עת
כשלושה וחצי מיליון יהודים. בערי פולין,
ליטא ולטביה, היוותה תנועת־הנוער ה רוויזיוניסטית,
בית״ד, מוקד־משיכה עיקרי
לרבבות צעירים, ואף נהנתה באופנים
שונים מעזרת מישטרו של המרשל פיל-
סודסקי, שליטה הכל־יכול של פולין באותה
עת. בראשית שנות ה־30׳ ,כאשר מנחם
בגין החזיק בתיק האירגון של בית״ר
בפולין, הגיעה תנועה זו ל־ 70 אלף חברים,
ב־ 700 קינים שהיו כפופים ל 11-מיפקדות
גליליות. במיבנה אירגוני זה צמח דו ר
מנהיגים רוויזיוניסטי חדש, ובו אישים

כנתן ילין־ מור* ,אברהם שטרן (י איר)**,
ישראל שייב (אלדד ועוד רבים אחרים,
ששימשו בסוף שנות ד־ 30׳ וראשית שנות
ה־ 40׳ את הגרעין הפיקודי של האירגון-
הצבאי־הלאומי (אצ״ל) ולוחמי חירות יש ראל
(לח״י) .מתוך מאגר רוויזיוניסטי. זה
צמח ד״ר אלי (יעקב) תבין, המשמש מזה
כמה שנים כנציג הליכוד בוועד־הפועל של
רשות־השידור.

אחרי עלייתו נעצר בידי הבריטים, והוחזק
על־ידם במשך כשנה בכלא ירושלים וב בסרפנד

מחנות העצירים הפוליטיים
ובמיזרע. אחרי שיחרורו המשיך אלי תבין
בפעילותו בצמרת האירגון־הצבאי-הלאומי,
תוך שהוא מסיים ב־ 1943 את לימודי המוס מך
שלו באוניברסיטה העיברית בירושלים.

אלי תבין נולד בפולין בשנת .1919
אחרי שסיים לימודיו בגימנסיה עיברית ב פולין,
עלה ב־ 1938 ארצה. תקופה קצרה
* מפקדו האחרון של הלח״י.
** מייסדו של הלח׳׳י.
*** האידיאולוג של הלח״י אחרי מות
יאיר, ועורך כתב־העת הלאומני־קיצוני
״סולם״ שהחל להופיע אחרי מילחמת
השיחרור.
ששמו המחתרתי היה אליעזר.

אלי תבין (משמאל)
ך \1 1111 מקבל את פניו של 1 1111
מנחם בגין, בקבלת־פנים שנערכה לכבודו
במלון ״קונטיננטאל״ בפאריס, לשס הגיע
בגין בביקורו הראשון אחרי הקמת המדינה.
שנה מאוחר יותר הוא נחטף על־ידי אנשי
״ההגנה״ בשיא תקופת ה״סיזוך, והוחזק
על-ידי הפלמ״ח כשהוא כבול למיטתו
בשלשלות־ברזל, בקיבוץ עין־חרוד, ששימש
באותה עת כאחת ממיפקדות הפלמ״ח.
עם שי ח תרו ממעצר זה, ואחרי שהות
קצרה בבית־חולים, מועיד אותו מנחם
בגין, מפקד האצ״ל. לפתיחת החזית השנייה
של האצ״ל במאבק נגד הבריטים, והפעם
באירופה.

פעולתק 1מנדו
נגד יהודים
גונדר ** עלה בינואר 1946

אליעזר כנוסע סמוי למיכלית־נפט איטל קית
שעגנה בנמל חיפה, ובה שם פעמיו
לאיטליה, על־מנת לקבל פיקוד על אנשי
האצ״ל באירופה.
במשך החודשים הראשונים לשהותו של
אלי תבין באיטליה הוא עסק באירגונה
של רשת כל־אירופאית, שאותה הקים
וביסס על שרידי בית״ר שניצלו מהשואה.
מטרותיו העיקריות היו להלום בנקודות־כזרוע
מוקד
בריטיות באירופה, ולשמש
* כיום צריפין.
** דרגת קצונה באצ׳׳ל.

מסייעת ללוחמי האצ״ל במאבקם
ישראל.

בארץ-

במחצית שנת 1946 החל אלי תבין ב-
תיכנון פעולתו הצבאית הראשונה של
האצ״ל באירופה. המטרה נבחרה במקום־
מושבו ברומא, בשגרירות הבריטית. אחרי
תיכנון ותירגול קפדניים, ב־ 31 באוקטובר,
פוצצו לוחמיו של אלי תבין את מטרתם.
יחד איתו השתתפו בפעולה, בין השאר,
דוב שילנסקי* ,יחיאל קדי ש אי** ואחרים.
בהתפוצצות נהרס החלק המרכזי של בניין
השגרירות, ונפצעו שני עוברי־אורח איטל קיים.
במקביל ציירו אנשיו של גונדר
אליעזר צלבי־קרס בבארי, נאפולי ומילאנו.
בעיקבות הפיצוץ נעצר תבין, והוחזק עד
לשיחרורו מחוסר הוכחות, במישטרת רומא.
מאוחר יותר, בספטמבר ,1947 פעלו
אנשיו של גונדר אליעזר ככוח צבאי שמנה
כ־ 150 לוחמים, ותקפו את מחנה־העקורים
ויזנהוף ליד העיר אינסברוק באוסטריה,
שהיה בשליטת המוסד לעלייה של ההגנה.
אנשיו של גונדר אליעזר תקפו את המחנה,
מכשירי־קשר
ברכוש, והחרימו חיבלו ששימשו את ההגנה. וכאשר אחד מאנשי
ההגנה במקום, איתן אבידוב, גילה התנג דות,
פתחו עליו אנשי האצ״ל באש, הרגו
אותו, ופצעו עוד שלושה לוחמים אחרים
של ההגנה. האצ״ל לא הסתיר את אחריותו
לביצועו של פיגוע זה, ומיפקדת אוסטריה
של האירגון-הצבאי-הלאומי פירסמה כרוז,
שבו היא מודה שההתקפה בוצעה על-ידי
אנשיה.
כמה ימים מאוחר יותר, כאשר הובא
איתן אבידוב למנוחות, הספיד אותו שמואל
דיין אביו של משה דיין, שר־החוץ
הנוכחי של ישראל, ואמר :״מאז רצח
ארלוזורוב לא היה עוד מעשה שפל וזדוני
כרצח שלידדאומה צעיר זה במחנות
אירופה ועדת־חקירה שהוקמה לבדי קת
עניין רציחתו של איתן אבידוב -ובין
חבריה היה נחום שדמי גינתה את
כל הכרוך בפעולה זו של יהודים כלפי
יהודים.

תיכגון פלישה
לארץ־״שראל
נסיון־גפל שתיכנן גונדר אליעזר היה
הניסיון להוציא־להורג את הגנראל הבריטי
בארקר, שנידון למוות על-ידי בית־דין
* כיוס חבר־הכנסת. נתפרסם בעבר
בניסיון להשליך פצצה במישרד־החוץ ב ירושלים,
כמחאה על קשירת יחסים עס
גרמניה.
** כיוס מזכירו האישי של ראש־הממ־שלה
מנחם בגין, ומנהל לישכת ראעז־הממשלה.
מאוחר
יותר כחבר־כנסת
*** שימש
מטעם מפא״י.
פורסם ב״המישמר״ .20.10.47
אחר־כך נשיא בית־הדין לעירעו־ריס
של צה״ל, ואביו של אלוף־מישנה
ישכה שדמי.

•113191

בגי!

נ חב ד הוועד המנהל שיד
ארי תבין גורש מצינת מסיבות בלתי בדורות
רשות השידור התנגד לתוכנית ניקוי־דאש והצר את צעדי מחלקת החדשות
(המשך מעמוד ) 11
צבאי של האצ״ל בארץ־ישראל. ביצוע
ההריגה ניראה בעל חשיבות ראשונה
במעלה למיפקדת האצ׳׳ל, בשל חששותיה
שאין בכוונתם של הבריטים לעזוב את
ארץ־ישראל למרות הלחצים הבינלאומיים.
בפברואר ,1947 הרכיב יעקב תבין את בורים עזר וייצמן *,
ובו
תא־הנקם,
סניור ** ופול חומסקי, שלושתם קצי ני
חיל-האוויר הבריטי לשעבר. אליהם
צורפו עוד שניים, יואל איילברג ובלע.
אלא שתוכניתם לא יצאה אל הפועל, בשל
שיבושים שונים והשמירה הקפדנית שהיתר,
על הגנראל בארקר, ששימש אותה עת
כמפקד החבל המיזרחי באיים הבריטיים.
אחרי פרוץ מילחמת־השיחרור, והגברת
לחציו של ראש־ממשלת ישראל הראשון
דויד בן־גוריון, להחלת פיקוד צה״ל על
חיילי האצ״ל, העביר חבר מיפקדת האצ״ל,
חיים לנדאו, לנציגויות האירגון הצבאי
באירופה הוראה, שבה נאמר :״בשטח
שיפוטו של שילטון עיברי לא נקיים מח תרת
מזויינת, אך לא מסרנו כל הודעה
ביחס ליתר, השטחים /מובן שנמשיך לקיים
בהם מעמד, למשל בירו שלי ם*** ובחוץ-
לארץ באותו מיכתב של חיים לנדאו,
שהיה מיועד לאליהו לנקין הוא מורה
על ביטול תוכנית שתוכננה ביד מיפקדת
האצ״ל בחוץ־לארץ לסטירת סטירות־לחי
פומביות למשה שרתוק (שדת) בניו־יורק,
במושב האומות-המאוחדות.
עם התפתחותן של מילחמת־השיחרור,
ומערכת־היחסים המעורערת בין ראש־הממשלה
בן־גוריון לבין אנשי מיפקדת
האצ״ל בארץ פנה מפקד האירגון, מנחם
בגין, אל אנשיו באירופה בראשות גונדר
אליעזר, שאליו צירף את י. עמרמי, בבקשה
לארגן ולגייס כמויות־עתק של נשק, לשם
אותה אפיזודה אומללה המכונה בסיפרי-
ההיסטוריה ״פרשת אלטלנה״ .באחד ממיב־תביו
למיפקדתו בחוץ־לארץ, התווה מנחם
בגין את המטרות :״אילו היה לנו ציוד
מלא לפחות ל־ 10.000 איש — היינו יכולים
לומר לעם — בקשר להשתלשלות המו״מ
על, האחדות הלוחמת׳ שבו לא יכולנו
להתנותה בהסכמת הש״ד להילחם
כבר עתה לביטול גבולות החלוקה
שבגלל אי־הסכמתם לתוכניותינו לא יכולנו
להשלים את המו״מ, ואנו בעצמנו נילחם
להשלטת האומה על הארץ כולה...״

שאלת מעמדם הרישמי של שליחי
ומפקדי האצ״ל באירופה, בשלבים האחרו נים
של מילחמת השיחרור, הפכה מורכבת
יותר ויותר, בעיקר עבור אלה שעזבו,
בדומה לאלי תבין, את ארץ־ישראל המנד טורית
בדרך לא־חוקית, ויציאתם מן הארץ
לא נרשמה. בהתאם לחוקי המדינה שזה-
עתה נולדה, אנשים אלה, וביניהם גונדר

היום, ואבוא עוד מחר, בדברים עם כמה
ידידים מקומיים שלנו.״
על סיומה של פרשה עגומה זו, כותב
אלי תבין בסיפרו :״הבונקר שבו עמדו
להחזיק את הקונסול הישראלי הותקן בבית
פרטי בגרוטה פראטה. מייד אחרי שובו
מישראל של הקונסול החלו לעקוב אחריו
בקביעות. ההכנות לחטיפה הושלמו עם
בחירת המבצעים, ועתה המתינו רק ל

שגרירות בריטניה נווגא אחו׳ הניצוץ

א. בו־אליעזי־

י. מרידוד

על הכוונת
בספר זיכרונותיו על פעילותו כגונדר
האצ״ל באירופה, מציין אלי תבין, שאחרי
הפצצת אלטלנה על-ידי כוחות צה״ל, ו־נאום־כניעתו
של מנחם בגין, הוחזקו בכלא
הישראלי חמישה מחברי האצ״ל בעוון
אירגון מרידה. לכן, תגובת מיפקדת האצ״ל
באירופה היתד, תיכנון חטיפת נציג הממ שלה
הזמנית של ישראל ברומא, והחזקתו
כבן־ערובה עד לשיחרור אסירי אלטלנה
בארץ.

* כיום שר־הביטחון.
** מראשוני הטייסים של חיל־האוויר ה ישראלי.

האצ״ל בירושלים שמר על אוטונו מיה,
מד לימי ההפוגה השנייה במילחמת־השיחרור.

מפקדה של ״אלטלנה״.
כינוי מחתרתי ל,הגנה׳ בפי אנשי
האצ״ל.
כפי שניקבעו על־ידי האומות־המאוחדות.

כנראה אליהו ששון, מאוחר יו תר
חבר־הכנמת ושר־המישטרה, ונציג ישר אל
לשיחות־השלום שנערכו ברודוס.

•י1 8,

א. לגטין

י> ע מי מי

ע. פגלין

חברי מינקדח אציל שנעלו בגולה 1946 - 1948
הוראה של ההוצאה־לפועל מאת המטה
בפאריס. אולם זו לא באה, שכן בינתיים
שוחררו החמישה והתוכנית בוטלה...״

קש ,,יפורמלייסי
עם ממשלתישראל
אחרי פירוק האצ״ל, הקמת תנועת ה חרות׳
והשתתפות חבריה בהכנות לאסיפה-
המכוננת, נוצרה בעייה לכל אנשי מיפקדת
האצ״ל שפעלו בגולה. על מצב זה, שבו
לא נשבעו חיילי האצ״ל באירופה — בניגוד
לחבריהם בארץ — שבועת־אמונים לצבא-
ההגנה לישראל, קבע גונדר אליעזר בבהי רו
ת :״הש״ד ממשיך את קיומו בגולה
בתוך גוף צבאי ועצמאי, ויעסוק באירגון
אנשים, הדרכתם, באוסף הברזל * ובעלייה,
בנפרד ממוסדות ישראליים הפועלים ב *
כינוי קוד לנשק.

מנוחת הלוח
וקול אדוניו

קונס 1לישראלי

בתיכנונה של פעולה זו עסק גונדר
אליעזר ממקום מושבו בפאריס. ב25.8-
כתב לו מרומא האחראי לביצוע הפעולה,
אוסטשינסקי :״ניגשתי, לפי הוראותיך,
להכין את הפעולה. אני מעוניין מאד לעצור
את האיש שלהם כאן, א.ש נציג
הממשלה, שצריך לחזור מהארץ בימים
הקרובים ביותר. בכל אופן אני מתחיל
תיכף בעיקוב אחר אחדים מהגדולים שלהם
במקום. בדבר מקום־מחבוא באתי כבר

א. תגייו

כשבוע מאוחר יו תר קיבל גונדר אליעזר
מיכתב מטעם אפרים גשורי, המודיע לו
שאין בכוונתו לפעול במיסגרת האצ״ל
ללא תעודה המסדירה את מעמדו בצה״ל,
וב־ 29.11.48 השיב לפניי תו :״אתה מעורר
במיכתביך את בעיות השיחרורים מהגיוס.
נדמה לי שאתה מכיר את המצב הרישמי
(כלפי הממשלה הזמנית) של הקבוצה ש יצאה
יחד אתך ואף ידעת, כמוני, מה הם
הקשיים הפורמאליים העלולים להיווצר
כלפי כל אחד אישית. על כן אני מתפלא
על הודעתך ש,כעת /בלי תעודת־שיחרור
אינך מוכן להמשיך לעבוד. או אולי טעיתי
בהבנת דבריך. דעתי ידועה לך, אין, כעת׳
הקודם׳ בעבודה. בייחוד כלפינו, כלפי
אנשים כמונו, כמוך וכמוני, ובעוזבך את
הבית ידעת שהש״ד לא יתו לך את
הגושפנקה הרישמית...״
אחרי המהפך במלחמת־השיחרור, ב-
,12.1.49 פירסם גונדר אליעזר, אחרי תינד
מפקדיו בארץ, בשם
תובת מייגעת עם
המטה באירופה את הפקודה לפירוק האצ׳׳ל

ולנוח) שיחליטו בעצמם, הרוצים הם להי שאר
(גם אם לא יקבלו שיחדור) ולקחת
את האחריות (על עצמם) מבלי להתחשב
בתוצאות

אליעזר, חיו חייבי גיוס, ואי־התגייסותם
היה עלול להופכם לעריקים, ולהביא לעני שתם
עם שובם ארצה.
כאשר הגיעה ההוראה מבגין, שעל חברי
המיפקדה ואנשי אצ״ל באירופה להצטייד
בשיחרורים מצה״ל, העביר המטה את
השאלה לאנשיו, והותיר להכרעתם האישית
אם להתייצב בפני הרשויות הישראליות
הקונסולאריות, או להפוך גולים. ב־2.10.48
כתב אלי תבין במיכתב :״מהבית התקבלה
הוראה, שכל האנשים שלנו הנמצאים בגולה
מטעם המעמד* יצטרכו לקבל רי שיון
מיוחד מטעם הממשלה הישראלית כדי
להישאר בגולה. לשם כך יש צורך להתייצב
לפני נציגיה בגולה. התנועה, מצידה,
תשתדל לקבל מיספר רישיונות־מעבר עבור
שליחיה. זה בא כתוצאה מחוק חדש שהוצא
בארץ. מצבו של כל איש יכול לחיות
.מסובך בעתיד במיקרה שיחליט לחזור
(לאפרים
ארצה. לכן אבקשך להודיע
* כינוי מחתרתי לאצ״ל.

אחרי מילחמת־השיחרור מונה אלי תבין
כנציג תנועת החרות באירופה, תפקיד
שאותו מילא עד , 1952 כאשר גוד ש מצרפת
מסיבות שטרם הובהרו. אחר־כך ישב ללי מודי
ההיסטוריה, וחיבר את עבודתו המד עית
הראשונה תחת הכותרת ״ההגנה
העצמית של היהודים ברוסיה 1880— 1906״.
את עבודת הדוקטוראט שלו באוניברסיטה
העיברית בירושלים חיבר על פעילות ה-
אצ״ל באירופה, שבה הוא עצמו נטל חלק
נכבד ביותר. עבודת הדוקטוראט שלו
פורסמה בספר החזית השנייה* .הספר זכה
בפרס דבוטינסקי לסיפרות ולמחקר. כמו־כן
העביר ד״ר אלי תבין קורס ב״מרכז לבעיות
בינלאומיות״ של אוניברסיטת הארווארד,
בנושא ״איך לארגן מחתרת ולנהל אותה.״
מלבד היותו חבר הוועד־המנהל של
רשות-השידור, מכהן כיום אלי תבין כחבר
הנהלת ט מן ז׳בוטינסקי, כסגן יו״ר ההנהלה
העולמית חרות — הצוהר ; כחבר הנהלת
תנועת החרות; כחבר נשיאות הוועד
הפועל הציוני ובמישרות ציבוריות שונות.
במיסגרת פעילותו בוועד־המנהל של
רשות־השידור, בשנים האחרונות, ייצג
אלי תבין את ריעות המיעוט, תוך שהשתדל
בהתמדה להצר את חופש פעולתם של
שידורי הטלוויזיה והרדיו, וקרא בתקופת
שידורי התוכנית ניקוי ראש לביטולה של
התוכנית, מטעמי הריסת המוראל. הוא
הצר את צעדי הטלוויזיה גם בתחום ה דיווח,
ועורר בזמנו שערוריה־רבתי כאשר,
במהדורת חדשות, הביאה הטלוויזיה מורת־רוח
של אזרחים, תוך הבעת ריעות בעלות
מוראל ירוד על פיצוץ ביתם בשכונת
בקעה בירושלים. לדעת יעקב תבין, אסור
היה לשדר כתבה זו.
בישיבת הוועד-המנהל שנערכה בשבוע
שעבר, שלל תבין את בחירת סיפורו של
ם. יזהר חירבת חיזעה להצגה כמחזה־טלוויזיה
בטענה שאין השעה כשרה להצגת
סיפור העוסק בבעיית נישול ערבים, ויצא
נגד הפקדת שידו רי עלי־כותרת בילעדית
בידי י רון לונדון. תבין הוא מן הטוענים
שבטלוויזיה אין התייחסות ליהודי התפו צות,
ושחסרה נם הרגישות להצגת חגי
ישראל.
מייד אחרי הבחירות, קרא אלי תבין
לשינוי הרכבו של הוועד־המנהל של ה רשות,
ול שינוי מטרותיהם של עורקי-
התיקשורת העיקריים במדינה — הרדיו
והטלוויזיה. לדעת חוגים במימשל החדש
מייועד תבין לשמש בתוקף כי שוריו כמנכ״ל
הבא של ר שווד ה שידור.
* ד״ר אלי י. תבין ,״החזית השנייה״,
הוצאת רון, תשל״ג 357 ,עמודים.

למרות
שב״קודאק״(דלתה) מפתחים תוך 12 שעות
אנחנולאממהרים.

אנחנו לא ממהרים למרות
שאנחנו יודעים שאתה ״מת״
כבר לראות את התמונות.
אנחנו לא ממהרים כי כדאי
לחכות עוד יום ולקבל
תמונות מושלמות.
יש״לנו המון סבלנות. במיוחד
אנו רגישים לצבעים. שוב
ושוב בודקים אותם, מחזקים
או מבהירים עד שהתמונה
מתקבלת בצבעים שהם
באמת טבעיים. ככה זה
אצלנו ב״דלתה קולור״
המעבדות היחידות המייצגות
את ״קודאק״ בישראל.

ז ס 1ס 06113 0

כש״קודאק״ בתמונה־טוב
ש״דלתה״בפיתוח
דלתהק!ל 1ר

^ לזי ץ ^

חגי ל בינ סון אי לו! ו גי צו ב:זנדה אוו ־ איז מ!ו ט ״ן צי לו ם. קוון

נשיונל מוכרת יותר טלויזיו ת ניידו ת מכל המתחרות י חד

מסקנ ה: נ שיונל הקניה הטובה ביותה
מן המסקנה שבכותרת אתה יכול
להסיק מסקנה נוספת:
כדאי גם לך לרכוש טלויזיה ניידת של
נשיונל.
הניידות של נשיונל מיוצרות על פי
טכנולוגיה מתקדמת ביותר, בקו ייצור
חדיש ובבקורת איכות קפדנית.

עובדה זו מבטיחה לך לא רק תמונה
חדה וברורה ביותר, אלא גם שכלולים
רבים אותם לא תמצא בטלויזיות אחרות:
מסך מיוחד לוויסות האור
([011 011155ח! ,)7מתקן מיוחד לסינון
הפרעות חשמל ועוד.

אם גם אתה רוצה להיות בתמונה
בוא לראות את מבחר הדגמים ושללהצבעים של הניידות של נשיונל
באולמי התצוגה ברחי אבן גבירול 18ת״א
ובחנויות המובחרות.
אחרי הכל כשמדובר בטלויזיה —
התמונה קובעת.
1131101131 צעד קדימה אל המחר

0וז 1601ש !9זר$1ט>/!9:5א 65 01 ך ח 3ח 0נ61ו*ז אז0 160^111083 חג< סוחכ&ניסמק* 1וז0ו31

אריאלי

411

החורת הזה 75ח9

״חימר״ השתלטה
תר..גוום״
חברת ״ חימר׳ /השייכת לקונצרן ״סו-
לל־בונה״ ,השתלטה על יבואני־הקופות
הרושמות ״גרוס״ ,שבהן היתה שותפת
בחלקים שווים עם יעקב רוטמן.
״ חי מר״ מינתה מנהל מטעמה ל״גרוס״,
אחרי שרוטמן ברח מן הארץ ו השאיר
חובות של כ מיליון לירות. מנב״ל ״סו־לל־בונה״
,שרגא רוט מן (אין קירבת-
מישפחה) אישר, כי מונה מנהל מטעמם על השתלטה
״ חי מר״ וכי לחברת,
״גרו ס״ ותנהל אותה.
השותפות הוקמה אחרי שיעקב רוט-
מן, שלו דירה בבני־ברק, הציע ל״סו-
לל״בונה״ להיכנס לענף הקופות הרוש מות.
רו ט מן היה סוכן ראשי של ״ חי מר״
בחו״ל. הוא קנה עבור השותפות
החדשה ״גרוס קופות רו שמו ת״ קופות
בשני מי ליון לירות אנגליות, מחברת
״גרוס״ הבריטית שהיתה בקשיים כס פיים.
נראה כי ניהולו של רו ט טן לא
היה מוצלח, והצטברו הפסדים עד ש נאלץ
לברוח מן הארץ__ .

ישראל סזזרוב
>ה>ה >ועץ
לשר־האוצר

ל מכ ת -״ר

ה ח סזז רוהתע׳ טי ה

דייר וסרת תטל״ז
׳רושזיית 12 ,

׳*י רו ד
וי ימראל? ריוזן
•׳(״ר וועד ת ו;דם ׳ 1י ו1
הרו״ת
•רווסליח

המינוי של

ו 1מווו וי;;.ח רר . 1.סו

בראיון שנתן באחרונה ל״מעריב״,
שיבח חיים בר-לב את מינויו של
כשר״המיסחר־והתע־יגאל
הורביץ
שייה כמינוי מוצלח ביותר. ז מן קצר
לאחר־מכן פורסם, כי הורביץ מציע לה דיח
את חיים גבתי מתפקיד ׳ו שב ראש
מועצת״המנהלים של ״כימיקלי ם
לישראל״ ,ולמנות תחתיו את בר״לב.
מינוי זה, כשלעצמו, הוא מעשה מכוער
בגלל הדחתו של גבתי. גבתי עדיין במ לוא
אונו, מומחה מאין־כמוהו בחקל אות
שאותה משרתת ״כימיקלי ם ליש ראל״
,חכם ובעל שיקול-דעת. חברי הנ הלת
״כימיקלי ם לי שר א ל״ מאשרים, כי
הדחתו תפגע בחברה בצורה חמורה.

רו ביצ רו י הזוי רד סל א ריזו ת חד־העחיות קדלו מחמרדנו תמירה בערר,
הן ראמצעות חתך הלוואה מתקציב היתוח והו ע ל־י ד? מתך אי טו ר לחהעל
מאושר, ולא נראה ל נו מוצדק לדחות את בקשת המחעל לדיהוח שער,
להקלת המימון טל ה ציו ד, ה מיו עד לשחר ו ליי ע ל את היי צו ר של ה אריזו ת
החד-חעמיות, לאמור.

בו עז אחלראום
הסר
יו ע ץ

מיכתב השר בר־לב

כישוריו של בר-לב הוכחו, כשלעצמם,
בניהול מישרד־המיסחר״והתעשייה ובני*

השר לא אסר

הבורסה
יו״ר־יוצא גבתי דיו״ר־־יככנס בר־לב

ניבנסת לעיסקי נפט

.,סולכור״ עוברים
לרמת־גן
חברת-השיווק של ״ כו ר״ ,״סולכור״,
רכשה בית-מישרדים ליד בורסת־היהלו־מים
ברמת־גן, ברחוב היצירה . 29 שטח
הבניין הוא 2400 ממ״ר, ושולמו תמו רתו
5.25 מיליון לירות .״ סו ל כו ר״ תפ נה
את מישרדיה מביתה שברחוב בן•
יהודה, ולשם תעביר ״ כו ר״ את מישרדי
החברות השונות שלה, המפוזרים בעיר.

אייין ימנה
שר-האוצר שימחה
את ישראל סחרוב כיועץ לשר. סח-
רוב היה באחרונה יושב ראש ועדת-
התקציב של מערכת״הבחירות של הלי כוד,
והוא גם יושב־ראש ועדת־הכספים
של המיפלגה הליברלית. סחרוב היה ב עבר
תעשיין וסו חר גדול בחומרי-בניין,
ואחד מבעלי-המניות של מיפעל-הלבידים
״תעל״ .בשנים האחרונות יצא מכל הש באיגרות״חוב מושקע וכספו
קעותיו,
צמודות
ובמניות.

כרבע מזיכיונו ת הנפט ו הזכויות של שאורגנה הגרמנית
קבוצת־המשקיעים
על״ידי י קו תיאל פדרמן, ושאספה
יו תר מ־ 70 מיליון דולר לחיפושי נפט
בישראל, נמסרו לחברת ״ אוני קו״ השיי כת
ל״בנק המשכנתאות״.
הזיכיונות הם באזורי ם מבטיחים ב־ים־המלח
ובים־התיכון. הקבוצה הגרמ נית
התחייבה לאסוף בשעתו כ־ 200 מי ליון
דולר לחיפושי נפט בישראל, על-פי
תקנות במס״ההכנסה הגרמני המאפש רות
קיזוז ההשקעות הללו מן הרווחים.
״ אוני קו״ עתידה לחלק בקרוב את
הזכויות בשיעור של א חד על אחד, וכן
את הדיווידנד המצטבר בשיעור של /0״8
לשנה, שלא חילקה שנים רבות.
מנייה אחרת, של חברת ״ קירור״,
הומלצה אף היא במדור זה לרכישה ב של
המצאת הממתיק המלאכותי החדש
של חברת־בת שלה ,״יפאורה״ .בימים
אלה הוצא מיכרז להקמת המיפעל ליי צור
הממתיק.
על חברת ״ קי רו ר״ נעשה עתה נסיון-
השתלטות של קבוצות-משקיעים, כדוג מת
ני סיון שנעשה לפני שנים אחדות.

ניוואר 1977

תגמול לאישור
הול מערכת־הבחירות של המערך, ועל
הצלחותיו יש מערערים רבים. מכל מקום,
ברור כי אין לו שמץ של מושג בחקלאות,
וכי אינו מגיע אף לקרסוליו של גבתי לגבי
התפקיד האמור.
מדוע יוצא יגאל הורביץ מכליו כדי
למנות את בר־לב תחת גבתי, תוך פגי עה
בחברה הענקית ״כימי קלי ם לישר אל״
! התשובה פשוטה: בר-לב יצא
מכליו לפני חצי־שנה, כדי לאשר ל״מח*
לבות המאו חדות״ של יגאל הורביץ הט בות
שלא הגיעו להן, בניגוד לדעת כל
מישרדו, כולל המנהל-חכללי שלו משה

מנדלבאום.
יגאל המאו חדו ת״ של
״המחלבות
הורביץ נמצאות ברמת-גן. הן מספקות
מוצרי״חלב למיניהם בגביעים מפלסטיק.
בארץ יש שישה מפעלים המייצרים גבי עים
כאלה, אחרי שמיפעל שביעי שהיה
של ״החברה לקופסאות-פח״ ,נסגר מחו־סר-כדאיות.
שישה המיפעלים הם פר וכושר-ייצורם
כיום
וקיבוציים,
טיים
<. 250
עולה על הצריכה ב-ס/׳
לפני כשנה ביקש יגאל הורביץ ממיש־רד־המיסחר־והתעשייה
רי שיון־ייבוא ל ציוד
למיפעל פלסטיק חדיש, שיהיה
חלק בלתי־נפרד מן המחלבה ברמת״גן.
הבקשה הופנתה לאגף־המזון, למרות

בדק יציע הקמת

דופק את

ועדה לרכו ש שרים

הח״כים הצעירים

א הרון
מנחם

היועץ המישפטי לממשלה,
יציע לראש-הממשלה
ברק,
בגין הקמת ועדה שתחליט כיצד ינהגו
שרים וסגני-שרים ברכושם הפרטי. הווע דה
תוכל גם ליזו ם חקיקה מתאימה,
החסרה כיום.
היועץ־המישפטי ניסה לקבוע כללים
לגבי חברי-הממשלה החדשים, בהיעדר
כל חוק האוסר על שר להיות בעל עניין
בעסק המושפע ממדיניות ומעשי מיש־רדו.
החוק היחידי הניתן לייחוס הוא
חוק כללי על מעילה-באמון. ברק בדק
גם מהו הנוהל בכמה ארצות, ומצא כי
בבריטניה, למשל, יש רק כללי-נוהל ש נקבעו
לפני שנים רבות — אך אין חוק.

צבי אלדרו טי היה חבר-כנסת יום
אחד, אך הוא ייהנה מפנסיה נאה לכל
ימי חייו כאילו שימש חבר״כנסת במשך
ארבע שנים. רוני מילוא יוכל להיות
חבר-כנסת 12 שנה, אך אם יחדל,
בעוד 12 שנים, לא יקבל כל פנסיה.
הסיבה היא סעיף קטן בחוק הפנסיה
של חברי־הכנסת, הקובע כי הפנסיה תי נתן
רק אם היה חבר-הכנסת, ביום ה פרישה,
מעל לגיל .40 כיוון שמילוא
הוא בן 28 כיום, הרי כעבור שלוש תקו פות
כנסת יהיה בן 40 פחות חודשיים,
ולא ייהנה מכל פנסיה שהיא. אלדרו טי
הוא כיום בן יו תר מ״ ,40 ולפי או תו
חוק המעדיף חברי״כנסת זקנים, מי ש כיהן
יום א חד בילבד יר או אותו כמי
שכיהן תקופה שלמה.

שהיתה צריכה להיות מועברת לאגף ה פלסטיקה.
כאשר נודע הדבר למיפעלים
הקיימים, הקימו קול זעקה, אולם הרש יון
ניתן א חרי שהורביץ אמר, כי אינו
מבקש כל עזרה ממשלתית.
בספטמבר 1976 ביקש הורביץ ממיש-
רד־המיסחר-והתעשייה ביטו ח שער להל וואה
שלקח לרכישת הציוד בחו״ל. אגף
הפלסטיקה במישרד־המיסחר־והתעשייה
התנגד התנגדות נמרצת, כיוון שאישור
כזה כמוהו כמתנה של מי מיון ממשל תי
זול, ובארץ יש עודף כושר ייצור. גם
מנכ״ל מישרד־המיסחר־והתעשיה התנגד
לאישור לביטוח ההלוואה,
בדיקה שעשו אגף הפלסטיקה וכן וע־דת״הכספים
של הכנסת, הראתה כי ה ציוד
מייועד לקריית-מלאכי ולא לרמת־גן,
כי אינו חדיש יו תר מזח שקיים ב ארץ,
וכי כושר״ייצורו עולה פי־חמישה
על הדרוש ל״מחלבות המאוחדות״ למ עשה.
השאלה
הועברה לשר-המיסחר-והתע-
שייה חיים בר-לב, שהורה לבסוף, בניגוד
לדעת המישרד ומנהלו״הכללי, לאשר את
ביטוח ההצמדה.
כך נתן בר״לב, בניגוד לאינטרסים של
המדינה, מתנה של מיליוני לירות ליגאל
הורביץ. הייפלא כי עתה מחזיר חור־ביץ
לבר-לב כגמולו, גם הפעם בניגוד
לאינטרסים של המדינה ן
אחרי הכל, הורביץ יוכל לומר כי מה
שטוב ל״מחלבות המאו חדו ת״ — טוב
לישראל.

רוזנברג נזניג
התיירות ההולנדי
סמי רוזנברג, מנכ״ל ״קופל״ ,חת־ההולנדי
מישרד־התיירות כנציג מנה
בישראל.
עד כה לא היה למישרד״התיי־רות
ההולנדי נציג בישראל. לכמה מדי נות
אחרות יש נציגים למישרד״התיירות,
אולם התפקיד מאויי ש על-ידי נציג חב-
רת־התעופה של אותה מדינה בארץ.

סמי רוזנברג
נציג זר

לאנשים
תכתים!

777
הבהנדי הלאומי שהוא בעלאומי.

מדוע חור ׳*וקב חון לכוות את
מוח בגין שוב ..פאשיסט!״
״לפני שניט ביקש ממני
מנחם הכין להימנע מלקרוא
לו פאשסט,״ גילה בשבוע ש של הקשיש מנהיגה
עבר
מפ״ם,
יעקב חזן .״נעניתי ל בקשתו.
אבל עכשיו דהרתי
לקרוא לו פאשיסט.״ הסביר
חזן מדוע עשה זאת :״זה ספ ני
שבגין אמר באסיפת הלי כוד
בתל־אביב, שהדגל הא דום
רווי דם של יהודים.״

אוהב

משה דיין

שר־החוץ
להקיף עצמו

באנשים

מישפחת בגין

שבו הושמע אבי המישפחה נ

נפתלי לכיא,

ודקנורא׳יייז יזניזז וז ט־יז ״ וקב

! היחידי שלא הוצא מ חדרו
הוא היועץ לענייני-עי-
תונות, דן פח׳יר, שהוא י די דו
האישי של הדובר תחדש
א לי הו
של ראש־הסמשלד״
גן־ אלי שר. השניים לא ז ו
בילבד שאינם רבים על מקו מותיהם,
אלא הם פקיימים יח־סי־עבודה
מצויינים ו דן מכניס
את בן־אלי שר לעבודה.

כשבא שר־האוצר החדש,
שימחה אי ליו, לקבל מידיו
של שר־האוצר היוצא יהושע
רכינוביץ׳ את מישרד־האו-
צר, עמדה בפתח הלישכה ה מזכירה
הוותיקה זההה זנג,
מי שעבדה גם כמזכירתם של
פינחס ספיד המנוח, זאה
שיו ויהושע רבינוביץ׳ .היא
קידמה את פניו של ארליך ו אמרה
ל ו :״אדוני השר, מר
רבינוביץ, מחכה לך. חדרו.״
ארליך פתח את הדלת, הביט
ימינה, הביט שמאלה, ור ב עו־ביץ׳
איננו. המזכירה הנדהמת
לא יכלה להתאפק, ואמרה :
״אבל כרגע יצאתי מחדרו,
והוא נמצא בו לבדו וחיכה
לך.״ התעלומה נפתרה כאשר
רבינוביץ׳ הופיע פתאום בחדר
והסביר, כי לא נעלם, אלא
פשוט יצא בדלת האחורית׳ אל
השירותים.
1עוזרו של ר בינוביץ׳,
מאיר דיין, טוען כי הוא לא
נפגע מחילופי־השילטון. לדב ריו,
סיכם עם ר ב עו בי ץ׳ עוד
לפני הבחירות כי ייצא לשלי חות
מטעם מישרד־האוצר, וכ כל
הידוע לו מתכוון השר ה חדש,
שימחה ארליך, לעמוד
בהתחייבותו של השר הקודם
כלפיו.

כרמל $מזרחי

רהי את טי שרדו ולא מסר
אותו לקדישאי, לפדו ת רמזיו
העבים ש ל ראש-הפמשלה.

דתיים. עוזרו,
מי שהיה עוזרו כישר־הביטחון
ולאחר־מכן עוזרו של שר־ה־ביטחון
שי מ עץ פרס, הוא
יהודי דתי ירא־שמיים, שאינו
עונה על טלפונים בשבת והוא
אחיו של הרב ישראל לאו.
מנהל־לישכתו החדש של דיין
הוא הד״ר אלי רוכינ
שטיין, חניך תנועת בני עקי־

1יונה יחס, מי שהיה
עוזרו של שר־ד,תחבורה
יעקכי״ נשאל השבזע על־ידי
ידידים בקפה אכסודום ב־תל־אביב,
פה הוא עושה עכ שיו.
השיב יהב :״אני עוזרו
של בגין.״ ל שומעיו הנדהמים
הסביר :״בגין מחזיק בי דיו את
תיק שר־התחבורה, ועד שלא
ימונה השר החדש אני עדיין
לא פוטרתי.״

היתה היחידה מבין צאצאיו של משה דיין
זך יזו! 1
*1 ( 1111
שנ או לכנסת כדי לחוג עימו את טכס

השבעתו כשר״החוץ. יעל באה בחברת בעלה, תת״אלוף ד ג שי און,
ובתה מיכל. השעה היתה מאוחרת, ו הדיון בכנסת התארך.
כשהתעייפה הילדה, נטלה אותה יעל על הידיים והובילה אותה
אל המיזנון, שם אכלה המישפחה ארוחת־ערב. תחת זרועה נשאה
יעל את הספר הפופולרי ״ ה הוביט״( ,המהוה ניגוד גמור למשכן
הכנסת) .וכיוון שאסור לקרוא ביציע הכנסת, קראה בו במיזנון.

נכחה בהרכב מלא בשורה הראשונה
של יציע המכובדים בכנסת, ביו ם
ש-ממשלת ישראל. משמאל לי מין :

ומקורב לגוש־אמונים.

! 8במישרד־החוץ טוענים,
כי משה דיין עשה שגיאה כ שפיטר
את דובר המישרד,
אבי פרימוד, ולראייה מספ דים
כי כשפגש העיתונאי ה צרפתי
הנודע ליאון ציטרין יגאל הקודם,
בשר־החוץ
אלון, אמר לו על פרימור, ש היה
נ ם םח־ד,עיתונות של שג־

81 במסיבת־גן שערך ש רי
עז ר
אלוף (מיל). ביטחת וייצמן בסישרד־הביטחוו הוא
היה נרגש ביותר. בעת שנשא
את נאומו חדל לפתע ו א מר:
״אני מבקש מפי שנמצא הכי
קרוב לכוסית קוניאק, שיביא
לי אחת ׳ונשתה לחיים.״ תוך
כדי המתנה לכוסית־קוניאק לי ווה
עזר, כדרך מנחה בתחרות,
את הבאתה של הכוסית אליו,
ואמר :״נו, נראה מי יגיע דא־שוו
עם הכוסית — חיל־הא־וויר׳
חיל־השיריון, חיל־ד,מו דיעין
ו מיהו זה הקרב ובא עם
כוסית הקוניאק?״ לבסוף ה גישה
לו את הקוניאק אחת
המלצריות, ו עזר אמר, :״אה,
אני רואה שחיל השק״ם הגיע
ראשון.״

! 8אלוף ( מיל ).מרדכי
(״מוטי״) הזד ערך לישר־הבי-

רעיית ראש־הממשלה עליזה בגין ; ,ז חותו של בגין רחל הלפרין, בתו
הדיילת לאה, חותנו מתי מילוא, נכדותיו איילת, אורית, אוסנת
ובתו הבכירה חסיה מילוא. מושב הכנסת הראשון דמה יו תר לגנון.
דירות י שראל בצרפת :״,כבר
60 ישנים אני -במיקצ׳וע, ומעו לם
לא פגשתי דיפלומט מבריק
כפרימור.״

גם היחסים ביו מזכירו
הוותיק של בגין,
שאי, שמונה לתפקיד מנהל
לשכת בגין, לראש לישכתו
של רביו אלי מיזרחי, מחו דדים.
עד עתה לא פינה מיז-

יחיאל קדי־

טחון החדש מסיבה, שבה הש תתפו
כל חבריהם המשותפים
ובגי־מישפחתם. בלט בהיעדרו
מפקד חיל־האוויר אלוף כני־מין
(״בני״) פלד, שיחסיו
עם עזר וייצמן אינם טובים
ביותר. גם שר־החוץ נעדר מן
המסיבה, שבה נכחה אשתו-
לשעבר רות דיין, שהיא אחד
תה של ראומה וייצמן. ה-

הווולח הזה *לי/ס

אנשים משיבה נמשכה עד השעה אד*
בע לסנות־בוקר, והמשקאות
זרמו כמים, למרות שהובאו
על־ידי המשתתפים עצמם. אחד
המשתתפים במסיבה, הטייס
דדי בורוכיץ׳ ,מבעלי חברת
כנף, סיפר כי רפש מטוס־סי־לון
בן 14 מקומות שהיה בשי מושו
של נשיא ניגריה, וכי
המטוס נמצא עתה בדרכו ל ישראל
כשהוא מוסס על-ידי
הטייס אפריים בר־אדז,
מי שביצע לפני חודשים אח דים
נחיתת-אונס בלב־ים, וני צל
בנס יחד עם שלושה נוס עים
אחרי שהייה בת 48 שעות
בסירת־הצלה. מייד הציעו ה נוסחים
לדדי ל שכור את ה מטוס
לצורך הסעת אח״מים
בתשלום, בארץ ולאיים הסמו כים.

הזמר יהורם גאון
שוהה עתה במסע־הושעות בוד
נצואלה, ואילו חברתו אורגה
גולדפרב ממתינה לו בדיר תו
ברמת־גן. באחרונה נפוצו שמו עות
שסיפרו כי יהורם אמר
לידידים שהוא יצא ׳מהעניין,
ואינו מתחתן. השבוע הכחישה

המקום, שיאונה, היא בעצם
בת־דודה של שניהם, של יגאל
מצד האמא ושל ניצה מצד ה אבא.
באווירה משפחתית זו
נולד הרעיון להכין תערוכה
משותפת, והשבוע היה טכס־הפתיחה.
אגב, יגאל וניצה קור אים
לחערוכתם ״גבר מצייר
אשד — .אשד. מציירת אשה״,
כדי להבליט את השוני בתפיס תם
ובסיגנון הרישום שלהם של
עירום נשי.
1כאשר תשודר, בעוד
יותר מחודש, תוכנית נוספת
במיסגרת הסידרה הטלוויזיו נית
חיים שכאלה, על חייו של
חייו של משה ריכלין, כיום
יו״ר הדירקטוריון של הקרן־
הקיימת־לישואל, יהיו הצופים
משוכנעים כי זהו חלק מן ה הסכם
הקואליציוני בין הליכוד
לאגודת־ישראל. במרכז התוכ נית
תעמוד שכונת שערי־הסד
בירושלים, ובה יסופר בהרח בה
על המאבקים בין החוגים
הדתיים הציונים לבין אגודת־ישראל.
אבל האמת היא שרק
צירוף־סיקרים מוזר גרם ל שי־

אומרים

בגין עוז יפתיע את עצמו * תוספת
״הודית המגיעה ואופוזיציונר * איו
ירדים רעים בדור הניפות־הסרוגות

הפאראדובס של
ממשלת בגין
ממשלת בגין תהיה המשלה היחידה בישראל
שבכוחה לעשות ויתורים טריטוריאליים תמורת
הסכם־שלום, מפני שלא יהיו לד, מתנגדים לצעד
כזה. העיתונאי אהרון בכר טוען, ברשימה סא טירית:
המציאות הישראלית הוכיחה שוב כי
היא עולה על כל דימיון.
״מנחם כגין הוא האיש היחידי המסוגל לשכנע
את בוחריו כמה שקודמיו אף לא העזו לכסות:
שהעולם לא ישלים ל אוי ד ימים עם המשך הכיכוש
הישראלי בשטחים, עם ברית־כין־הכתרים או
כילעדיה, ושהכעייה הפלסטינית היא לב־ ליבו של
הסבסוד. לדברים מפיו י ש צליל שונה.
״יכול להיות שמנחם כגיל יוליד את העם
למילחמה. אכל הוא לא יעשה זאת. בגין לא ירצה
להירשם כהיסטוריה כמי שהוליד בעיניים פקוחות
למילחמה בלתי־נמנעת, מתיד חוקיות שאין מפניה
מיפלט.
״מנחם בגין עוד יפתיע גם את עצמו. הוא עשוי
להתגלות כרכות הימים כראש־הממשלה היחידי
שעשה צעד משמעותי לקראת הסדר עם הערבים
על כסיס פשרה טריטוריאלית, לקראת הכרה
בפלסטינים, ואולי — מי יודע? — כסופו של
דבר גם לקראת השלום שקודמיו די ברו עליו כל־רד
הרכה וכל־בד יפה.
״לכן, אין להיבהל מן הדברים שהשמיע בהציגו
בכנסת את ממשלתו החדשה. ככל שהצהרותיו יהיו
קיצוניות וחד־משמעיות, ככל שהדברים יהיו בוטים
וכדורים יותר — כן תקצר הדיר ללחצים אמרי קאיים,
ובעיקכותיהם גס הדרך להסדר ואולי גם
(ידיעות אחרונות)
לשלום.״

פוליטיקאים הם
רק בני־אדם

(מימין) יחלי גולדנביג, הש-
ך 11111 1

תתפו יחדיו בתצוגת-אופנה
1 111 #1111 1

מייוחדת־במינה שערכה חאופנאית ניצח שוחט, בגן־ביתה בשכונת
שבזי בתל־אביב. הבית בן 100 השנים שיין להורי בעלה של ניצה.
מיכל בן־שמעוו, שהיא דוגמנית חדשה, הפכה האטרקצייה של
האירוע, מייד זכתה בהצעות להופיע בתצוגות נוספות. אלא שמיכל,
שהקאריירה הקצרה שלה שיגשגה במהירות, ענתה בלאו מוחלט
לכולם, וטסה למחרת בבוקר אל החבר שלה, שהוא במאי־קולנוע.
אורנה נמרצות את השמועות,
ואמרה :״כתבו בעתונים שא נחנו
מתחתנים ב־ 30 ביוני. זה
לא נכון. עדיין לא קבענו תא ריך
ני שואין. נקבע אותו נ ש־יהורם
יחזור ארצה. הוא לא
לקח אותי איתו לוונצואלה מ כיוון
שחשב שהעובדה שהוא
נוסע עם אשד, סבלי להיות
נ שוי לה עשוייה לפגוע בשמו
הטוב. מכל מקום, כעת, על פי
דעת הרבנים והחוק, אני כבר
די גדולה ב שביל להתחתן אי-

! את תערוכתם המשותפת
הרמת־גניים
הציירים

יגאל נמיר וניצה פלאגץ,
שנפתחה השבוע בקפד-,גלריה
סוף השדרה בתל־אביב, אפשר
לכנות ״ שידוך טלוויזיוני״ .לפ גי
מיספר חודשים, בעת הס רטת
תוכנית חדשה על ציור-
עירום עם מודל חי, שבה נט לו
חלק שמונה ציירים וציירות
העוסקים ברישום־עירום, הת גלגלה
שיחה בין יגאל וניצה.
בתום ההסרטה׳ שנערכה ביום
שרב, יצאו השניים ללגום מש קד,
קר בקפה־גלריה שבסוף
שדרות־רוטשילד, ושם נכונה
להם הפתעה. התברר כי בעלת-

העולם הזר 2078 ,

דור התוכנית דווקא במועד זה.
מפיק התוכנית והמנחה, ע מו
סאטינגד, החל בהכנתה
עוד לפני ארבעה חודשים, לפ ני
ששיער מישהו מה יהיו
תוצאות הבחירות, ושאגודת־ישראל
׳תהיה בשילטון.

יעקב

! 9המראיין
אגמון חגג מלאות
קלה״)
150 לתוכנית־הרדיו שלו בירה
ונזצב־תח. בין השאר רי איין
בתוכנית החגיגית את שר־ה־חקלאות
החדש אלוף (מיל).
אריאל (״אריק״) שרץ, ומייד
לאחריו את ח״ב המערך י צ חק
נכון כששאל אגמון את
נבון ״מה שלומך?״ השיב
מרגיש יותר
״אריק
נ בון:
טוב.״ לשאלה אחרת של המ ראיין,
אס לדעתו יחזיר דיין
את המנדט שלו למערך, השיב
נבון :״יחזיר׳ לא יחזיר, מה
זה כבר משנה ל מ ערך? כש אתה
מפסיד כל-כך הרבה מנ דטים,
אתה מפסיק לספור.״
באותו מעמד אמר אג מון
:״אני חושש מאד שלאור
ההסכם הקואליציוני עם ד,מם־
ד״ל, ייקבעו צילומי-הרנטגן כ־דבר-תועבה.״

לקריאל
גרדו ש, הוא ״דוש״ ,יש חברים רבים
בתנועת ד״ש, והוא יודע שדרכם מובילה אותם
אל מחוץ לשילטון, בגלל הטבע האנושי המשותף
לבני אדם ולפוליטיקאים.
״טענתי שרבי ם מן הפוליטיקאים הם כני־ארם
נורמליים, במעט כמונו. הם מוכנים לשאת כעול,
לתת כתף, לקחת חלק כאחריות — אך כמידה
מתונה ומבוקרת. הם מעדיפים עול כלתי־מוגזם,
רבע כתף, חלק צנוע כאחריות. השקפה בריאה,
אנושית ומוכנת זו מתבטאת בשפת המעשה כש איפה
להיות חכר-כנסת ותו־לא.
״מה רע לחכר־כנסת כאופוזיציה? פרנסה סבי רה,
שעות נוחות, ככבוד כלתי־מכוטל. הח״כ
הקטן והלא־שאפתן יכול להסתלק כשקט ולהספיק
עוד לקונצרט או להצגה שנייה. כמוכן, מוטב לא
להפריז. עיסוק מוגזם וכילעדי כפעולות החביבות
הנ״ל ע שוי לפגוע כמעמדו. כמו־כן, אין זה נאה
להפקיר את העקרונות והרעיונות שנציגנו התחייב
לקדמם. אך תפקיד זה ניתן למימוש יעיל להפליא
כמאמץ מוגבל למדי. אין טעם להשקיע מ רץ רב
כנאום החד-שנתי ככנסת שייפול בחלקו של הח״ב
הקטן, לפני ספסלים ריקים. השיטה המומלצת
והכדוקה: קריאות־כינייס קצרות וחריפות כי שי בות
החשוכות. כתיבת מאמרים ומיכתכים כמקו מות
הנבונים, בזווית הנכונה אל המצלמות. פעי לות
כלתי־מפרכת מהסוג הנ״ל הינה כהישג-ידו
של שליח הציבור הצנוע.
״והעיקר — תוספת ייחודית חשוכה, המגיעה
כדין, לאופוזיציונר, כאיש מצפון ומוסר. י דיו נ ש ארות
נקיות. קנוניות השילטון אינן מכתימות
את שמו הטוב. הוא שופע יו שר אינטלקטואלי,
הגינות ציבורית, אמינות ונאמנות לעקרונותיו
ולבוחריו. חיים שכאלה...
״אני תיקווה שידי די כד״ ש לא ייעלבו מדברי.
אחרי הכל, י צר אי־השילטון אינו מן הדחפים
המגונים ביותר. רוב האנושות — כולל אני —
שותפים לכמיהה הילדותית לאכול את העוגה וגם
לשמור עליה כעת־ובעונה-אחת.״
(מעריב)

אף אחד לא קם
בשבוע שעבר פרצה קבוצה של ביריונים לקיבוץ
גיבעת־חיים והסבה נזקים קשים לרכוש. מעשה־הביריונות
בוצע בהשראה של תומכי־ר,ליכוד,
שהושפעו מן הסיסמות האנטי־קיבוציות של ד,מיפ־לגה.
דב גולד ש טיין שואל: מדוע לא קמו בגין
וחבריו להוקיע את הבירץ נו ת?
״בוזו ד מאות-אלפי המילים שנהרו אל בתינו

מן המסכים, כדיון המראתוני ככנסת, עם הצגת
הממשלה החדשה — לא נשמעה מפי מנהיגי
הליכוד, כשום דרג, אף מילה אחת של הסתייגות
והבעת שאט־נפש ממעשה־הביריונות כגיבעת־חיים,
מן הפגיעה בנפשותיהם של חברי הקיבוץ
הזה ואולי אף של חברים בקיבוצים אחרים. החשיש
שמא התבטאות חריפה כזאת תחשיד את המגנים
בדימוי של ״על ראש הגנב בוער הכובע״ ,וכאילו
יש כגינוי הודאה באחריות — דין היה שיתבטל
מפני הסיכוי לנצל את בימת הכנסת, דווקא
ביצעה הגדולה של הליכוד, כדי לומר לטי ש ציי ד
לומר :״הרף י לא על הדיר הזאת תהיה גאוות־כם

״ועדיין אין השעה מאוחרת. תימצא לו לראש־הממשלה
החדש, מר מנחם בגין, הבימה הראוייה,
לדבר מישפטים עם מפירי־הסדר ופורעי־החוק כ־גכעת־חיים.
יכול הוא להנחיל להם את ערכי ההדר
שלו ושל האב הרוחני של תנועתו.
״אם הדברים יתרצו גס על אוזניהם של חמומי־מוח
— וההערצה המלווה את מר בגין נותנת
יסוד לסיכוי כזה — תהיה ככד תרומה, שאי־אפשר
להפריז בחשיבותה, לסדר ולתקינות של חיינו.״
(מעריב)

לכיפה הסרעה?
מה ״ש מתחת
בים ההכרזות והנאומים הדתיים־לאומיים על
,אלטרנטיבה של ערכים׳ שמייצגים, כביכול, צעירי
המפד״ל אנשי חכיפות־ר,סרוגות, יוצא הסטיריקאי
ב. מיכאל בקריאה: זהו ההבל המוסכם של ה עשור
האחרון.
״אני יודע שסוד תדמיתם הזוהרת של חובשי
הכיפות־הסרוגות טמון כולו כעובדה אחת פשוטה
וטיפשית: הם חובשים ביפות סרוגות. זהו. זה
הכל. אחוז טסויים הו 9ד לסוטים־אידאולוגיים. ה סוטול
מתחיל להידרדר ל כ דון בילויים חריגים,
הוא מתפלח למישחקי-כדורגל כשבת. הוא נוהה
אחר מסיכות סלוניות. אם ׳הוא סוטה־סרוג על רקע
רעיוני, הוא שואל שאלות מרגיזו ת כשעורים, או
מבלה את זמנו בחיטוט מזיק כסיפרות חיצונית.
מכל מקום, ב־ 99 אחוז מו המיקרים, האקט
הראשון של המרידה מתבטא כצימצום משמעות*
של הישימוש ככיפה הסרוגה. החוטא האיום, מגו דל-השיער,
שואף־החשיש, הוא ככר לא דור־כיפות־סרוגות.
הוא חזיר חילוני, ואינו מטמא
בהתנהגותו המשוקצת את התדמית הזכה של כור־מחצבתו.

הכיפה הסרוגה, רבותי, אינה יותר מאשר
מסננת־צמר גדולה, שדרכה עוכר הדור כולו, ה סיגים
נושרים, ונותר רק הקמח האהיד.
״לכן אין ילדים רעים כדור הכיפות־הסרוגות.
לא יכולים להיות. ילדים רעים הורידו את הכיפה
מזמן.
״משל למה הדבר דומה? לאדם שיעלה על נס
את צי בור האסירים במדינה, כגלל שאין ביניהם
אפילו אחד, המכלה את לילותיו כמועדוגי־לילה.״

פסוקי השבוע
הסאטיריקאן יהונתן גפן על ראש-הממ-
שלה :״בגין הוא תנ״ך מהלך על שתיים ומנשק
ידיים.״
ח׳׳פ שמעון פיס :״אני מקווה שהממשלה
החדשה תלמד גם לשתוק.״

מזכ״ל ההסתדרות ירוחם משל, עם
היוודע תוצאות הבחירות להסתדרות:
״לניצחון הרבה שותפים, אבל הכישלון יתום.״
ח״ 5יגאל אלץ :״לממשלה הקודמת היתה
העיתונות שהיתה ראוייה לה.״
שר־ההקלאות אריאל ש רון :״לא ייתכן
שהרדיו והטלוויזיה שלנו י שרתו את הערבים יו תר
מאשר אותנו.״

ה״כ יצחק ר בץ על מזכ״ל ההסתדרות :
״משל הוכיח, כי במעשים רבים משיגים תוצאות
ללא קשר לגיל ולפוטוגניות.״
יעל דיין :״חלק גדול משגיאותיו של אבי,
משה דיין, נובע מזה שהוא אינו פוליטיקאי.״

סוכנות-הידיעות

הסובייטית

טא״ס :

״הממשלה בישראל היא קבינט של גנרלים ותע שיינים.״
עמוס
קינן :״הדבר הנורא ביותר שקרה ל משה
דיין הוא שעכשיו יש אנשים המנסים להגן
עליו.״

_ 17ו

מ דו ר האחרון
מדור זה מכריז על סתימת־פה עד להודעה חד שה.
מאחר שמדובר בסתימת־פה עצמית — דהיינו,
תחיבת כפות־ידיו של כותב העמוד אל פיו, מתוך
צלילות־הדעת ובכוונה רבה — הרי הקורא המודאג
לא יוכל לבוא בטענות אל המישטר החדש ולהציג
את פעולתו זו של הכותב כתוצאה מהיעדר חופש־הדיבור,
או מלחץ חיצוני כלשהו.
על כמה טעמים להכרזה לא־חשובה זד, יובאו
להלן דיברי־הסבר.
הבה נניח לרגע כי התגשם חזון אחרית־הימים,
ואת השילטון במדינת ישראל היתה תופסת בכוח
כת של קולונלים (אלופים ואחרים) ,אשר היתה
כופה את מרותה על הציבור ומאכילה אותו, שלא
כדרך הטבע, בתוכנית מדיניודכלכלית נוסח זו
של בגין־ארליך.
אח, אח, אח. אילו הגיעו הימים הטובים האלה,
היתה כותב העמוד לוקח מיברשת־שיניים ומכונת-
כתיבה ויורד למחתרת חיש־קל, לשירות העם. זה
יכול להיות רומאנטי ביותר, להפעיל מכונת־מול־טיליט
במיקלט ולשכן סטנים ובקבוקי־מולוטוב
בארון־הבגדים. אגב, אפשר היה לגייס את גפן
וליטאני כדי שיקימו להקת פופ נגד המצב, בנוסח
תיאודוראקיס, וכל מדינות המערב הנאור והמוסי-
קאלי היו אוהדות את תנועת־המרי העממית שלנו,
ובנות טיפשעשרה שוחרוודחירות היו קונות את
התקליטים של הרזיסטאנם׳ הישראלי ומדביקות את
הפוסטרים של הכותב בחדר־השינה שלהן, על הקיר
שמול המיטה.
היה יכול להיות נחמד לארגן בחשאי הפגנות
המוניות, להדפיס עיתוני ״בחזית״ ו״במאבק״ ,לצאת
בסיסמות ״בעד חופש־הביטוי״ ו״הלאה הדיכוי״
ו״נגד הכפייה״ ,לזרוק עגבניות בהופעות פומביות
של הכת השלטת, ולשיר את כל שירי תנועות־הנוער.
אלא
שלמרבה הצער, המצב איננו כל־כך טוב.
כאן, הפעם, שלא כמו בסרטים ובאגדות, בחר
העם בקולונלים שלו.
כמו שכבר נאמר: הלך העם בן־החורין, בהכרה
מלאה ובמצב נפשי מניח את הדעת (שחרי רוב
העם בעל רישיון ב׳ וגם הולך לצבא) ,והטיל לקלפי
את הפתקים המפורסמים שהביאו למהפכה, או
למהפך — כלשון עיתונאים רבי־תיחכום.
הכותב, המצטיין בחשבון, חישב ומצא כי כ־9470
מן היושבים בכנסת הם נציגי הימין והמרכז. מה
שנקרא בעולם ״סוציאל־דמוקראטים״ ,ובארץ אלה
חלקים משל״י ומחד״ש וקצת ממפ״ם, מהווים לא
יותר מ־ .20/0השמאל היהודי כולו, המורכב ממרב־סיסטים
וסוציאליסטים, ציונים ולא־ציונים, קיבל
בערך אותו האמון שקיבל מר פלאטו־שרון, וזוהי
כנראה ערכיותו בטבלה — השקפת־העולם ההו מאנית
ביותר, המורכבת ביותר והמתוחכמת ביותר
אינה שווה יותר ממיליונר אחד שהחליט לרוץ
לכנסת.
לפתע, ואולי בעצם לא כל־כך לפתע, כפי שתיכף
יוסבר, מצא את עצמו כותב העמוד במחנה שולי
וחסר כל ערך בסולם השאיפות של העם בישראל.
לבד מן האכזבה והתיסכול האישיים. הרי הולך
ומתברר שאין כל טעם וצורך לשאת את דיגלי
ה״רזיסטאנס״ הפאתטיים בפני עם שאיננו מעוניין

בכלל בהתנגדות כלשהי להצגה שעומדת להת רחש.
ואין גם טעם בכפיית רצון המיעוט או דעת
המיעוט על הרוב. לא הדעת היא שקובעת, כי אם
הרוב. ואין גם, לדעת הכותב, כל צורך בקישוט
מיגוון־הדיעות הקיים בקורט מפולפל ופולקלוריסטי
של סאטירה — אלא־אם־כן נעשה הדבר מטעמי
פרנסה.
תקופות ארוכות מצא הכותב את מיחייתו מן
הסאטירה. סאטירה זה דבר שהולך. היד על הדופק.
יש הדים. יש תגובות. יש צחוקים. יש שונאים.
לפעמים חושב כותב־הסאטירה כי מאחוריו קהל
גדול של תומכים המזדהים איתו ועם דיעותיו. או,
מה שיותר מגוחך, עם עצם הסאטירה.
הסאטירה היתה אחיזת־העיניים הגדולה ביותר
בכל עולמו הפוליטי של הכותב. סאטירה, כך נראים

הטיבעיים, בנוסח ״לימין שור״ ,במקום החלוקה
הכימעט־מיקרית של מיפלגות וסיעות שהיו קודם.
ואולי העניינים בכלל לא גרועים. אולי הולך
עכשיו הכל להיות בסדר. אולי באמת יידלקו האו רות,
והשימחה תפרוץ, ועם ישראל וארץ־ישראל
יתלכדו ויתמזגו באורגיה סוערת ונצחית. אולי כל
מה שכתוב בסיפרי־ההיסטוריה זה בלוף. ואפילו
אם. לא בלוף, מי אמר שההיסטוריה חייבת לחזור
על עצמה י אולי באמת יהיה עכשיו הכל בסדר.
ואם יהיה הכל בסדר, אז למה לקלקל? למה
לקלקל לד״ש שרוצים לשפר את הניהול ואת הני מוסים.
למה לקלקל לליכוד שרוצה להקים כאן
ספארטה נחמדה ומוצקה. למה לקלקל למפד״ל
שרוצים למנוע טריפה ועורלה ונידה מפיו של הכו תב.
למה לקלקל לקיבוצים הנלחמים מילחמת־

החבר׳ה שעזרו להחליף את השלטון •:ד״ר זוא ץ המנוח והבחורה האלמונית מ״ניקוי ראש״.

לו הדברים כיום, זה כמו קירקם או לונה־פארק.
באים להשתעשע. יש בדיחות, יש התחכמויות, יש
פארודיות. יש גראפיקה אם זה בעיתון, או איפור־ליצנים
אם זה בתיאטרון, או מוסיקה ופיאות ותיפ-
אורות אם זה בטלוויזיה. סאטירה זה דבר שמח
בפני עצמו — לא חשוב נגד מה או בעד מה.
כשעשינו סאטירה, הצחקנו את אלה מד״ש שרו צים
שינוי, ואת אלה מהליכוד שנהנו מהלעג לממ שלה
הישנה, ואת אלה מן המערך ששמחו על
שצוחקים מן הליכוד, ובכלל את כל מי שניחן
בחוש־הומור פאסיבי ובצחוק מתגלגל. הסאטירה
זה דבר בריא, כך אמרו המלומדים. אולי כדאי
להוסיף: עם צריך סאטירה כמו שתינוק צריך
קאלציום. זה בריא לעצמות — אבל לא פועל
על המוח.
הקולגה קו״ף נו״ן טוען, ויש טעם בדבריו, ש״ני־קוי
ראש״ ,התוכנית השמאלנית התבוסתנית והחו־לנית,
היא שהורידה את המערך מן השילטון יותר
טוב מכל תשדירי־השירות של הליכוד. שכן ״ניקוי
ראש״ היתה, רובה־ככולה, מעיו תשדיר־שירות זוהר
ומהוקצע, כנגד הקיים (בגבולות הקונצנזוס׳ כמו בן)
,והקיים — הרי הוא השילטון, ואותו, אם ככה,
הרי יש להחליף. זה שצחקו מחיים לנדאו, זה היה
סתם צחוק בריא על דמות מגוחכת, אבל זה שירדו
על רבינוביץ׳ — זאת ירידה על המישטר. זאת
תעמולת בחירות. עובדה.
״זו הארץ״ היה משהו, היה נחמד, היה מה לק רוא,״
אמר לכותב ידיד־נעורים, היום מפעיליו הדי נאמיים
של הליכוד ,״אבל מה זה הקישקושים של כם
היום ו״ אותו — זה לא מצחיק, העמודים האלה.
אין יותר בדיחות על המערך ועל השחיתות ועל
התור לאוטובוס.
אולי בעצם היו העניינים תמיד גרועים כמו היום,
פחות או יותר. אולי התנועה ימינה היתה כה אי טית
עד שהכותב לא הרגיש בה, אלא ביחס למיקומו
הוא. עכשיו, אחרי הבחירות לכנסת (ולמרות הכל,
גם אחרי הבחירות בהסתדרות) מתחילים הדברים
לקבל, באיחור רב, את ביטויים במימשל. לאט־לאט
מתחילים חברי הכנסת להסתדר במקומותיהם

חורמה על פועליהם ועל כוחם. למה לקלקל לחלכ אים
שרוצים מדים ודגלים והימנונים ונצחונות.
למה לקלקל לחלכאות שמצביעות בעד אלה שלא
יתנו להן להפיל. למה לקלקל לארץ־ישראל היפה,
שחושבת שמילחמת־בחירות נואשת זה מיטרד אקו לוגי•
למה לקלקל את המילחמה הבאה, את חרדת
הציפיה ואת רטט הקרב ואת אקסטזת הניצחון ואת
פולחן המתים.
בקיצור, למה לבלבל את ראשו הבריא של הקו רא׳
בתעתועי מוחו הפראנואידי והחולני של הכו תב?
האמת
היא, שאילו היה המישטר החדש חכם
ובטוח בעצמו, יכול היה להניח בשקט לכותב ול-
שכמותו להמשיך בשלהם עד סוף הדורות. ממילא
אף אחד לא קורא, ואם קורא ד ש איזה בדיחה,
צוחק. ואם אין איזה בדיחה, אומר ״למה כל-כך
יבש?״ זהו. כל הקוראים הם בקושי מנדט. כל
הקוראים ומזדהים, או מסכימים, או מסכימים חל קית׳
לא עוברים אפילו את ריצפת אחוז החסימה.
אין שום סכנה לשום מישטר.
מזה חמש שנים עוסק הכותב בהרעלת בארות
זכות, הוא ועמיתיו לקליקה. בשקדנות, בהתמדה
וברצינות, מדי שבוע בשבוע. אבל הרעל לא פועל.
הבארות כנראה זכות מדי. עכשיו הגיע גם תורו
לצאת לחופש הגדול. לחזור ולהיות צופה בקירקם.
ולא רק הליצן. החל מן השבוע הבא מתפנה כאן
עמוד לכל המעוניין, בתנאי שיהיה מצחיק, וגם
סאטירי אם אפשר. שלום וכל-טוב לכולם.

בטלוויזיה, בכנסת ובכל מקום פומבי כולם רבים
ביניהם. אומנם באחריות־קונסטרוקטיבית, אומנם ב-
התנהגות־תרבותית, אומנם בנימוס״אירופאי — אבל
בכל זאת רבים. לחידוד־חילוקי״הדעות, לציונות ולמש־חקי״מילים.
אחד
אומר לשני: יש לד לשון ארוכה.
השני משיב לשלישי: יש לך לשון עגל !
השלישי צועק לרביעי: אתה בעצמך עגל ! !
הרביעי קורא לחמישי: אתם עושים מהעגל דגל !
החמישי עונה לשישי: עגל אביך
השישי צורח לשביעי: עגל זוטר !
השביעי מתקן לשמיני: עגל זוטר שבזוטר.
השמיני טוען לתשיעי: זה אומנם לשון נופל על
לשון, אבל זה עדיין לשון של עגל.
והתשיעי מסכם לעשירי: לשון ארוכה של עגל...
(צחוק רם בבית־הנבחרים).
למשל, יש חילוקי-דעות אמיתיים, מהותיים, כואבים
בעניין גיוס בנות לצה״ל. ויכוח נוקב, עמוק, מר,
המשתרע לכל רוחב הקשת הפוליטית בישראל, למן
הימין הקלאריקאלי ועד לשמאל הליבראלי — על סמך־
מה לא יגוייסו בנות דתיות לצה״ל ז
אלו אומרים על סמך הצהרתן בלבד. אלו אומרים
לאו, כי על־סמך הצהרתן ובדיקה ע״י רב. אלו אומרים
לא ולא, אלא על״סמך הצהרתו ובדיקה ע״י 2רבנים.
אלו אומרים חס ושלום, כי אם על סמך הצהרתן ובדיקה
ע״י 2רבנים וקצין. אלו אומרים חס וחלילה, כי אם על-
סמך הצהרתו ובדיקה ע״י 2קצינים ורב. אלו אומרים
לאו מפורש הוא, כי על־סמך הצחרתן ובדיקה ע״י 2קצי נים.
אלו אומרים לאו וחס וחלילה, אלא על״סמך הצה-
רתן ובדיקת ע״י קצין. ואלו אומרים לא ולא, וחס ו חלילה
ושלום, כי אם על-סמך בדיקה ע״י קצין בלבד.
או בענייני חוק השבות. מחלוקת גורלית, מחלוקת
קשה, מחלוקת לאומית — לכתוב או לא לכתוב ״כה לכה״
.זאת השאלה.

המחלוקת האיומה

גיוסאוח שוגוח ומשונות
כי בזה תלוי גורל העליה לישראל. אבל גם כאן
יש ויכוח עירני — איזו עליה דרושה לנו. יש הטוענים
שישראל זקוקה לעליה המונית. אחרים גורסים שישראל

זקוקה לעליה מאסיבית. יש אף כאלה האומרים ש ישראל
זקוקה לעליה אדירה. אך לעומת זאת יש ה מצהירים
בפה מלא כי ישראל אינה זקוקה לעליה
קטנה ועלובה, אלא לעליה גדולה ועצומה.
ובענייני עבודה — האומנם אבטלה מבוקרת הרס נית,
או שמא חוסר-תעסוקה מסודרת בונה ז
והסובסידיות — איזה ויכוח, אילו חילוקי־דעות,
איזו מחלוקת. ויכוח נורא, חילוקי-דעות עקרוניים,
מחלוקת איומה. לוחמים מול חולמים. בצורים מול
נצורים. מעטים מול רבים. הללו תוקעים בשופר לקיצוץ
זוחל והללו נושפים בחצוצרה לקיצוץ מתגנב.
אבל זה עוד כלום. כי חילוקי הדעות בענייני פנים
ובטחון הם ילד לעומת המחלוקת בענייני חוץ ובטחון.

המחלוקת הגורלית

אנסלה או חוסו־תיעסוקה?
אם בעניינים הקטנים הויכוח הוא מר ונוקב, הרי
בעניין הגדול הזה הויכוח הוא מר כלענה ונוקב את
ההר. אם בענייני פנים חילוקי-הדעות הם כואבים
ועמוקים, הרי בענייני חוץ הם כואבים מאוד ועמוקים
לאללה. אם בענייני חוסר־בטחון המחלוקת היא איומה
וגורלית, הרי בענייני בטחון המחלוקת היא אמא של
האיומה וסבתא של הגורלית.
למשל, בעניין החלטות מועצת-הבטחון 242ו־.338
איך לקבל אותן י _ אלו אומרים לקבל אותן לצרכים
טאקטיים. אלו אומרים לקבל אותן למטרות הסברה.
אלו אומרים לקבל אותן בתור דאווין. אלו אומרים
לקבל אותן כאילו. ואלו אומרים לעשות את עצמנו
מקבלים אותן.
או לגבי שיחות השלום. נלך למשא ומתן ללא
תנאים מוקדמים. אבל ללא איזה תנאים מוקדמים !
ובאשר לגבולות השלום — יש הטוענים שאסור
לישראל לסגת לגבולות .67 לעומתם יש האומרים שאין
לחזור לגבולות .67 יש הגורסים שאין לסגת לגבולות
67 בשום פנים. ויש המצהירים, לעומת זאת, כי אל לה
לישראל לחזור בשום אופן לגבולות .67
כך גם מרובים חילוקי-הדעות בהתנגדות להקמת
מדינה פלסתינאית. אחדים אומרים: לא ולא. אחרים
טוענים: בשום פנים ואופן. גורסים אחרים: בפירוש
לא. פוסקים אחרים: לאו מפורש. אחרים מצהירים :
לא באל״ף רבתי. אומרים אחרים: על גופתנו המתה.
אחרים פוסקים: ייהרג ובל יעבור. טוענים אחרים :
אסור באיסור חמור. אחרים מצהירים: בשום תנאי.
אחרים גורסים: לעולם לא.

הנה, כך נוצרים שלושת הלאווים של קדום —
לא גבולות ,67 לא מדינה פלסתינאית ולא פתרון כפוי
(כלומר — לא גבולות 67 ולא מדינה פלשתינאית) .ומול
הקוצצנזוס העולמי הכפוף ניצבים כולם בקונצנזוס לאומי
זקוף — לא לעולם. לעולם לא.
ולכן צודק מר בגין וצודק מר דיין — כל ה מפלגות
,,הציוניות״ (כן, מר אליאב, זה כולל גם את
של״י. לא צריך לצעוק ).מסכימות בדיוק על אותם
דברים. בוודאי בענייני חו< /ובהחלט בענייני פנים.
מעט סבלנות, קצת יריות וכולם־כולם ירוצו לממ שלת
הליכוד הלאומי בחדווה ובאחווה. אין מה לדאוג.
אז למה, אם כך, כולם רבים ביניהם כל הזמן ז
כי בכל זאת יש מחלוקת שורשית אחת המפלגת
את העם באמת ובתמים — החזיר,

המחלוקת הלאומית

שאילה של מצנו!
ובגלל זה יש צורך דחוף בהתארגנות פוליטית חדשה
המבוססת על הויכוח הכן והנכון, שינוי מיבני על בסיס
התפיסות השונות ביחס לחזיר, חמש מפלגות בהתאם
לחמשת חילוקי־הדעות :
חזית לא לחזיר (חל״ל).
מפלגת לא לחזיר, אבל (מלח״א).
תנועת חזיר לפי המצפון (חפ״ם).
מחנה כן לחזיר, אבל (כל״א).
רשימת כן לחזיר (רכ״ח).
שהרי הויכוח בינינו הוא לא אם להחזיר או לא
להחזיר, אלא אם חזיר או לא חזיר.

המחלוקת לגבי הוויתורים(השטת הרב!) ביהודה ושומרון(השטת המקווקוו) 11111111111111 111111111110
111111111118 111111111116

וווווווווווווו

ן ץ 111דוווווווו
וווווווווווווו וווווווווווווו
! ווווווווווווו
ווווווו ! ו ו1

מפת בגין

מפת דיין

מפת יזין

מפת אלון

מפת יערי

מפת פעיל

גיתווו צבאי אינו זהה דחיוחודמירחמה * קו הגבול עם לבנון ^
הוא החזית הוביעית * הען מק־דננים צ ריו. בו־גע ש תפרוץ
תידחמה, להיות תפוס ע די די נו * הד ס או׳ קווב רמסורה

ץ בול הלבנון היה עד כה ״הגבול השקט״
^ שלנו. כששת-הימים ואפילו ביום־הכיפורים
לא חרגה השיגרה לאורכו מזו של ימי רגיעה.
לכל היותר גברה כחזית זו פעילות האירגונים
הפלסטינים.
הפלישה הסורית ללבנון סתמה את הגולל
על הגבול השקט. אם לא יפנו הסורים את הארץ
— דבר הנראה עתה רחוק ומתרחק והולד —
יהא גבול הלבנון, בכל מילחמה עתידה ,״גבול
עימות׳׳ ודאי. ייתכן שהתפתחות זו ניתן וצריך
למנוע על־ידי פעולה מדיני ת: ואז החשש ה צבאי,
וההכנות שכרוכות בו, ייראו מייותרים.
אבל כל עת שהסיכון קיים, הרי מנקודת ראותו
של איש־הצכא, האמון — או האמור להיות
אמון — על ההתכוננות ל״מיקרה הגרוע ב יותר״
,ההתנגשות עם הסורים היא אירוע ה עלול
להתרחש מהר.
אני מקדים מילים אלה, כי רבים ותמימים
אינם מבינים, שניתוח צבאי איננו זהה ל
חירחור־מלחמה. אחרים, שהם תמימים — או
שוטים — גדולים עוד יותר, מאמינים שהתעל מות
מבעיות צבאיות, או ביטולם כעפרא•
דארעא של סיכונים צבאיים, הם ערובה לאי
פריצת מילחמה.
תחת להץ גם אודה, כי אם תפרוץ מילחמה
— ואפילו לעניין עצם האפשרות שתפרוץ —
קרוב מאד לוודאי שאצדד בכוחותינו ואקווה
שאנחנו ננצח ושהאוייב יובס. לכן גם הניתוח
שאערוך מטרתו לבחון, בין השאר, מהם הסי כויים
לסיים כד כל התנגשות צבאית — ומה
יש לעשות, או להימנע מעשותו, כדי להבטיח
שזו אומנם תהיה התוצאה הסופית.

״עומק אסטרטגי
לפנים״
לבחינת ההכנות והתיכנון הצבאיים, קו הגבול
14 עם לבנון הפך, מזה שנה לערך (בלומר, מאז כניסת
הסורים) ,חזית לכל דבר — הרביעית במיספר. למען
האמת, ראוי היה שגבול זה יוכן למילחמה — לפחות
להגנה — עוד לפני יום־הכיפורים. שהרי האופציה של
איום על הגליל מכיוון הלבנון קיימת כבר מאז תש״ה!
וביתר תוקף — מששת־הימים.
(מחדל דומה, אם־כי חמור עוד יותר, היה ההזנחה
המודעת של ״חזית הירדן שהיא לגבינו הקריטית ביותר.
רק אחרי יום־הביפורים לימדונו הפירסומים השונים,
•שחזית זו היתה חשופה מביצורים של ממש. המזל שיחק
לנו, שדווקא במלחמה זו היסס חוסיין. התיאורים הלי ריים
של כוחותינו הנערכים בשטחים ההרריים החשופים
לקדם פני התקפה ירדני ת אפ-שרית, לא חיממו אל הלב
אלא גרמו חל חלה .
(הבעייה בגבול הצפוני אולי איננה קשה ומסוכנת
מא־שר בגבולות אחרים, אבל היא מורכבת יותר, ומשני
טעמים: האחד, משום שבגלל הימנעות הלבנונים, מאז
,1949 מלהשתתף במילחמות נגדנו, זוהי ה״חזית״ היחי דה׳
אשר לכל אורכה זהה קו־החזית עם ״קו־הגבול הבינ לאומי״
,כפי שיר שנו אותו מהבריטים ((מצב דומה שורר
כיוס רק בשתי גזרות של החזית הירדנית — בגיזרת
עמק בית־שאן ובגיזרת הערבה (אשר חלקה המשמעותי
היא איזור אילת)).

ואופרטיבי מיבצעי חמור, בהרשותה כניסת כוחוו.
סוריים גדולים ללבנון — או בהסכימה לכך מחוסר־ברירה.

אכל
ויתור נוסך, הכרוך כאובדן ״העומק
לפנים״ הטאקטי, מעמיד את צה״ל כמצב
פתיחה גרוע כיותר, למיגננה כמו למיתקפה —
על כל ההשלכות השליליות הנוכעות גם לגכי
מצכנו ככל החזיתות האחרות.
הטעם השני למורכבותה המיוחדת של חזית הלבנון
נעוץ, מבחינתנו, באיום של פעולות אש״ף. בעייתיותן של
פעולות אלו לגבינו מקורה בכך שהן פעולות־גרילה, אשר
תכליתן הפחדה ועירעור ולא •פגיעה חומרית בגורם־
עוצמה צבאיים. לכן, כל מטרה שהיא כשרה — וככל
שזו נראית לנו תמימה יותר, כן ייטב, משום שאפקט

בנימין ע מידד!ו כמו
כל מאמריו של הפרשן הצבאי של
,,העולם הזה״ ,מבטא גם זה את
השקפתו האישית של הכותב, ומתפרסם
כתרומה לוויכוח הציבורי.
הטלת־המורא (או ״הטרור״) יהיה רב יותר. לוחמה כזאת,
מעצם טיבה וטיבעה, איננה כפופה ואיננה יכולה להיות
כפופה לחוקים או לכללים כלשהם. על־כן היא בלתי־ניתנת
לחיזוי, לפחות מהמובן שכל עצם או אדם הקיימים
בשטח או הנעים בו משמשים יעדי־פיגוע־בכוח. גם אין
זה נדרש לצורך התוקפים שידייקו ובמטרות רבות, כמו
יישובים, ביכולתם לפגוע באש מרחוק.

יהד עם זאת, אנשי אש״ף — ולצורך ההכחדה
נכלול כמונח זה את כל שאר האירגונים
— נהנים מחסינות ומאי-פגיעות יחסיות, משום
שאין הם פועלים מארץ מולדתם, והרס האוכייק*
טים השונים הקיימים כאיזור ׳טממנו הם פוע לים
נגדנו איננו משפיע עליהם וכוודאי שאינו
גורס כעל אפקט של הרתעה. על-כן אין כיכול•
תנו, אפילו רצינו להיטיב להם כאותו מטבע
ממש.

גודם־יתרון נוסף יימצא בגיבוי שהם מקבלים מסוריה
— אם, כאשר ובמידה שהסורים יחליטו להפעיל את
אש״ף או להניח לו חופש־פעולה ללחימה פעילה בנד
מלבנון. התשתית הצבאית של אש״ף תהיה, במיקרה
זה, הצבא הסורי, המסוגל גם לספק חיפוי — בכל תוקף,

מה שנסבל —
לא ייסבל
^ איום הסורי (א שר לצורכי מלחמה יתוגבר -
| ! א ו יוחלף — בכוחוודתיגבור ממדינות ערביו ת אח רות)
והאיום הבלתי־סדיר, אם אומנם ישתלבו, יגיעו
עד הקו־הירוק ויחלו להתממש שם, יעמיד את צה״ל
לפני בעיות מיבצעיות
כן יתעורר
צורך בנקיטת דרבים אשר יג ררו חיכוכים וסיכונים
מדיניים, משום שיהיה כרוך בו הכרח לפעול בקביעות
גם מעבר לגבול.

כאחד ממוצרי-הלוואי של התפתחות כזאת
ייווצר כהדרגה מערך-צכאי קרקעי עויין —
כולל גם נ״מ — מתעבה ומתחזק והולך, ממש
על הגכול. מערך כזה יהיה — ככל מערך דומה
אחר — גם התקפי־מוכהק, אפילו אם במוצהר
יהיה ״הגנתי״ כילכד.
איומם של אנשי אש״ף, על אירגוניו, איננו טמון
בכוחם הסגולי — שהוא, לעומת צה״ל, כמעט אפסי. אבל,
אם יחליטו הסורים לשלחם בנו — או להרשותם לפעול
נגד ישראל — תהיה יכולתם לנהל מלחמת־גרילה בטכ ניקות
של לוחמת־טרור, גדולה בהרבה מזו שהכרנו עד
מלחמת־האזרחים בלבנון. אחת הסיבות לכך תהיה עובדת
שליטתם האיתנה של הסורים בלבנון. וכיוון שאין להניח
כי ייתכן חידוש מאמץ אש״פי ממשי בלא אי שור או
עידוד סורי, הרי בחזקת ודאי הוא שהצבא הסורי יאבטח
היטב את העורף האש״פי ואף יספק ציוד ואמצעים. מכאן
שייתכן מאד כי אש״ף יוכל להתפנות ולרכז את מלוא
עוצמתו — הנאמדת ב־ 15,000 אייש — בדרום, בלא שיהיה
עליו להפריש חלק גדול ממנה, או את רובה, כמו עד
עתה, לאחזקת העורף ולאבטחת מאחזיו במרכז לבנון
ובצפונה. לפי העדויות, תהליך כזה הוא עתה בעיצומו,
אם כי אין ביטחון לגבי נתוני ממדיו הכמותיים וקיצבו.
לא רק כוחו המספרי של אש״ף צפוי לגידול ניכר,
בכל היערכות בלבנון, אלא גם ציודו ונישקו שהתרבו,
השתכללו ו״כבדו״ .אם יפעל בעוצמה כזאת ובגיבוי
סורי, יהיה ביכולתו להציק לנו קשות בלוחמת גרילה
וטרור חריפה ורצופ ה; או להסלים את פעילותו כך שלא
תיוותר ברירה בידינו אלא לתקוף — בעיתוי ובמצב
הפחות נוחים לנו. מובן ששום כוח צבאי לבנוני רישמי
לא יוכל להפריע לכוחות אש״ף (בהנחה, כאמור, שהם
פועלים בבירכת הסורים) ,לפחות כל עוד שולטים הסו רים
בלבנון וקובעים מי יהיה שליטה הפורמלי ומה יעשה.

על־כן, אין כשום פנים לומר כי החזרת אנשי
אש״ף לדרום מותרת, על כסיס של השכת ה
סטאטוס-קוו הישן על מכונו ; כי כל מה שניתן
היה לסבול כעבר — ולפחות, מבחינה מדינית,
גם להרשות — איננו נסכל ואיננו יכול להיות
מורשה מעתה ואילך.

הנזק לא
געשה ממילא

לפיכך אנו חייכים, כחזית לבנץ, לנקוט
את התפיסה האסטראטגית הקלאסית שלנו,
מאז עידן ״מכת-מנע״ :מחוסר עומק כין קו•
הגכול וקו שעליו יש לעצור כל פלישה יש
להישען כהכרח על ״עומק אסטרטגי לפנים״.
ראוי לציין, שהתואר ״אסטרטגי״ מתאים כאן רק
במשמעות המדינית, מבחינה צבאית־מיבצעית אין אנו
מתכוונים — אלא לעומק ״טאקטי״ בילבד, שהוא המי נימום
ההכרחי לצורכי ניהול מיבצעים, בנסיבות הגיאו גרפיות,
הטופוגרפיות ומצב יחסי־הכוחות. מישקל מכריע
באמ נודע
לעובדה שביכולתנו להפעיל בלימה
צעות הגנה־מרחבית וסדירים בילבד.
בהתחשב בעובדה שהצבאות הערבים הינם סדירים
בעיקרם — כלומר ריב הסד״ב למילחמה שלהם מגויים
בקביעות, גם בכוחות־היבשה — וכן בהתחשב בסידרי־הגודל
האבסולוטיים שאליהם הגיעו, יש לומר כי מבחינה
צבאית כבר נטלה ישראל על עצמה סיכון אסטרטגי

צורה או משך־זמן שימצא לנכון. כל עוד גיבויו יחיפויו
אינם גלויים ומוצהרים, מוגבלת ישראל מאד בחספש־פעולתה
נגד הצבא הסורי, ועל־כן יש לראותו כ״תשתית״
בטוחה וחסינה מבחינת אש״ף.

ד היכן יכולים אנו להרשות, מבחינה צבאית,
* שית קדמו הסורים? המיגבלות כאן ברורות אף יותר
מאשר לגבי אש״ף. כבר אמרנו, שמבחינת הדרישות
האסטרטגיות ואפילו האופרטיביות (הצבאיות־מיבצעיות)
חצו הסורים מזמן את ה״קו האדום״ :ראשיה אלמאדי —
ג׳זין־צידון, ש בו פרוס כעת (לפי העיתונות) ריכוזם
הדרומי העיקרי, הם מצויים כמטחווי זינוק אופרטיבי
אחד (הנמדד במושגי התורה הצבאית הסובייטית במונחי
״המשימה הישירה של הארמיה״) מצפון עמק-החולה
וכתף־החרמון. קירבה זו הינד. בלתי-סימפאטית כשלעצ מה:
מה־עוד שהיא זרוע־המלקחיים המשלימה והמובנת
מאליה של כל מאמץ התקפי ערבי, אשר יתמקד אף הוא
מגזירת צפון־הרמה אל מקורות־הירדן ועמק־החולה.

כוחות צה״למעבר

דג בוד

״הקו-האדום״ הצכאי-אסטרטגי שלנו אינו
מקביל לגבול, אלא ניצב לו: זהו רכס ״פול-
הלבנון״ ,שלאורכו עוכר גבול סוריה־לכנון. ב*
חצותם את המיכשול הגיאוגרפי העיקרי, כ

חודדם אל כיקעת־הלכנון ובהגיעם עד חוה־הים,
חוללו הסורים ככת־אחת מיקדמה טריטו ריאלית
עצומה לטובתם: הם סגרו, או לפחות
הכבידו וייקרו כל ״אופציה לבנונית״ של הת קפה
צה״לית (לאיגוה המרחבים המוגנים שכיד
הרמה לדמשק, רי ד לכנץ ה״פתוחה״.
בו־זמגית, הם פתחו לפני עצמם אפשרות נוחה ביותר
לאופציה לבנונית התקפית משלהם. במצב הקודם יכול
היה צה״ל להקביל כל איום כזה במצב נוח בהרבה, על־ידי
זינוק צפונה, לתוך ביקעת־הלבנון ; ואפילו היו הסו רים
פותחים במירוץ לשם לפנינו, הרי עצם מעבר כוחו תיהם
על־פני ריכסי מול־הלבנון היה גורם להאטתם
ומקנה לנו מירווח־זמן משמעותי לתגובית־נגד. ומה שאף
יותר ח שו ב: חדירה סורית בזאת היתה נעשית למרחב
ריק־יחסית מבחינה לוגיסטית ומבחינת הביצורים! ונדשני
הצבאות, צה״ל מסוגל וגם מתאים ללחימה במרחבים רי קים
יו תר מהצבא הסורי. עתה כבר ניבנות והולכות
תשתיות סוריות של ביצורים ולוגיסטיקה באזורים הללו,
ובכך מצמצמים הסורים מראש עוד יתרון ישראלי יחסי
חשוב ואת מיגרעתם היחסית החמורה שלהם.
דברי 6אחרונים אלה כשלעצמם י ש בהם הסבר מספיק
אם־כי חלקי בילבד — לצורך בהדיפת הנוכחות הסורית
צפונה ככל האפשר! שהרי אם כוונתם של הסורים
הגנתית בילבד (חיפוי על המבואות הלבנוניים למרחב
דמשק) ,היא הושגה מעל ומעבר, עם חציית רכס מול-
הלבנון. גלישתם או זחילתם דרומה אינה יכולה, איפוא,
אלא להעיד על כוונות מיתקפתיות מובהקות ואין לה כל
טעם (צבאי) אחר.

על־כן שטות היא והכל מוחלט (מהבחינה
הצבאית) לטעון, בי מכיוון שהסורים בבר הגיעו
למקום שהגיעו ולא עיכבנו בעדם, הרי ״הנזק
בכר נעשה ממילא״ ואין טעם או צידוק כביבול
שלפתע •נגלה עקשנות קטנונית לגבי קילומט רים
ספורים נוספים.
ההבדל ש בין ״חלל ריק״ המשתרע מקו-החזית העיקרי

מי ש מ רו תשל צה״ל ואנשי הפאלנגות משני עבריהגבול
גרמה ביזבוז יתרונות התעלה מבחינתנו, הרי
סופי התעלה היא שהיתה ישועתנו, הן בבלימת
והן בהצלחת מיתקפת־הנגד שלנו. ברמת־הגולן,
הנכון אינו ״קו״ אלא הטאקטי התוחם
המשתרעת בין קדהתילים המערבי (שעליו אנו
כיום) לבין קו־התילים הבא, המתוח כ־ 15ק״מ
(לתוך סוריה).
בחשבון האדיב
התוואי־רצועה, יושבים מיזרחה

בחזית
לכגון ניכר התוואי-התוחם הטאקטי
כבר בהצצה ראשונה כמפה — נהר ליטאני,
כשני שלישי מרחקו שכין הים וה״כרך״ .ה שליש
הנותר, וכן אפיק הליטאני מן הכרך
צפונה, מהווים עדיין מיכשול טאקטי מקומי
מעודה, אכל מרחקם מצפון אצבע־הגדיד קצר
מדי — 2.5ק״מ כאיזור הברך. כאיזור זה,
איפוא, מן ההברה לדחוק את התיחום צפונה,
בשיעור מיזעדי של כ 15-ק״מ.
ביכולתנו לקיים איום אמין כלפי האיזור התחום בו,
כאשר יתרונותינו האובייקטיביים, לצורך זה, משמעותיים.
רוב השטח הזה כלוא בשתי צלעותיו( הדרומית והמיזרחית)
בין הגליל העליון ורכס הגליל המיזרחי שבמערב אצבע-
הגליל.

הצלע השלישית הוא הים, אשר גם בו
ביכולתנו לקיים עליונות ושליטה: ואילו ה ליטאני,
בצלע הרביעית, מאיים לסגור כד כוח
עויין שיעמיק חדור מדרום לו — ויש לזכור כי
הליטאני קרוב למטולה, כאותה מידה שמטודה
קרובה אליו.

הליטאני ־ שני העיגולים מסמנים את שגי מעבר• הנהר

לכיוון האדיב — ולו במדים טאקטיים בלבד (כלומר,
בעומק של 15— 20ק״מ, קו אוויר — ובין מרחב המלא
ביצורים, שבו פרוסים גם מערך נ״מ ומערך לוגיסטי
(ויהיו אלה המיתקנים לבדם) הנוגע בקו־החזית שלנו,
יכול בנקל לבטא את ההבדל שבין בלימה טאקטית
יעילה, בכל גיזרה וגיזרה לאורך החזית, לבין אי־יכולת
לנהל מיגננה מוצלחת, אשר תכריח לנסיגה, גם
במקומות שבהם אין היא •נסבלת.
המצב הטוב ביותר הוא- ,שבגבולו הקידמי (לכיוון
האדיב) של מרחב כזה יימצאו מלכתחילה כוחות שלנו
אשר יוכלו אז, בשעת הצורך, גם לסגת, תוך ״תשלום
בשטח עבור זמן״ .האלטרנטיבה הפחות טובה (בהרבה
אבל היחידה שעודנה קבילה, היא -שהמרחב המדובר
יישאר ריק וכי גם מן האדיב יימנעו השליטה בו וני צולו.

במילים
א חרו ת: איזור ״העומק דפנים״
כחזית הצפון צריך שיהיה, ברגע שתפרוץ מיל•
חמה, תפוס על־ידינו, או — לפחות, בדרישה
המינימליסטית כיותר — שיהיה פנוי גם מ כוחות
האוייב.

הליטאני —
תוואי-תוחס טאקטי
* * מ די מרחב־החייץ הטאקטי הריק ה ״ נמך
נמדדים בשני קני־מידה עיקריים. האחד הוא הטווח
היעיל של הארטילריה (המקובלת) ,שהוא קבוע בכל
פני-השטח (אם כי הימצאות שטחים מתים, לתצפית או
לאש, שפעילה עליו) .השני הוא ״הזמן־ותמרחב״ —
שבו יעבור כוח נתון,
דהיינו, מהו משך ־ הזמן

בתנועה או בתימרון מיבצעי, מרחק נתון, בשטח מסו־יים
; או, איזה מרחק יוכל לעבור כוח נתון, בפרק־זמן
נתון ובשטח מסויים. השימוש בקנה־מידה זה מושפע
מאד מן הגיאוגרפיה (ברמה האסטרטגית) ומן הטופוגר פיה
(לצרכים טאקטיים).
במיקרה שלנו, גורם טווח־הארטילריה הוא חשוב ורא שון
במעלה, כיוון שאבטחת היישובים• ,שהם מטרות
גדולות, סטאטיות וקבועות, חשובה לא פחות מאבטחת
ההיערכות הצבאית בצידנו. השטח בצפון, ברוב הגזירות,
הינו הררי ומגביל־תנועות. על־כן ניתן לקבוע כי העומק
הטאקטי האלמנטארי הסביר, על-פי קריטריון הזמן־וה־מרחב
(של התקפת האדיב, שהיא האפשרות הגרועה),
זהה בעיקרו לזה של קריטריון טווח־הארטילריה היעיל —
45— 25ק״מ בקו־האוויר (אילו היה השטת מישור נוח־לתנועה,
היה קריטריון הזמן־והמרחב מכתיב, ככלל,
עומק גדול יותר).
אחרי שנקבע העומק הכללי והגס, יש לתור אחר תוואי
כלשהו, אשר לא רק ״יתחום״ בבירור את המרחב —
דבר חיוני והכרחי כאשר השיקולים וההחלטות הקוב עים
הם מדיניים — אלא -שגם יהווה מכשול משמעותי,
שחצייתו כרוכה בקשיים וכן (לפי הדרישות והאפשרו יות)
שקל להתגונן תוך הישענות עליו.

עמק־החולה, אשר •לפני ששת־הימים היווה בליטה
צרה מדי, נשלטת היטב מצד הרמה וקשה להגנה הפך,
יחד עם רמת־הגולן, שנכבשה ב־67׳ ,מרחב-כינוס נוח,
המאפשר לנו פעולה ב״קווים פנימיים״ בין שתי החזיתות
הצפוניות העיקריות וגם בין גזרות שונות בכל אחת
מהן. יתרון זה נוצר, במידה מכרעת, כתוצאה מהחזקת
כתף־החרמון: תפיסת תוואי זה בששת־הימים, שנעשתה
כמעט דרך־אגב — וגבולה נקבע מיקרית (ונמוך מדי)
במקום שבו החליט לנחות טייס־מסוק אלמוני — היא
הגורמת שרכם החרמון כולו חוצץ כעת בין המישור
הסורי שממיזרחו ובין ביקעת־הלבנון ( איזור הפתחלנד)
שממערבו.

כך נמנעה מן הסורים יצירת חזית רצופה
וקצרה מצפון לאצבע ולרגלי החרמון. זוהי סיכת
פיצוד-הכוח שנגדם להם בכניסתם ללבנון, כ תוספת
גרימת קשיים לוגיסטיים ניכרים כתו צאה
מהארכת קווי־ההספקה והצורך להשתמש
כקווי־תחכורה החוצים את הרכב.
הטופוגרפיה אף היא מאירה לנו פנים, ובוודאי׳ שאיננה
לרעתנו. כלומר, בשום גמרה חשובה איננו נמצאים בנחי תות
טופוגרפית של ממש, ובחלק ניכר של הגבול אנו
נמצאים בשטח החולש. הגושים ההרריים החולשים מטווח
רחוק על האמור כולו הם כתף החרמון — הר דב ממערב,
והר מירון הד אדיר מדרום. תצפית ארוכה תיתכן גם
מתל אביטל, שמעל קונייטרה.

ערבו של ״תוואי תוחם״ כזה יבול להיות כה
רב לצרכים מיכצעיים, ער שלעיתים הוא ש יקבע
את ממדי ־המרחב המבוקש, יותר מכל
גורם אחר.

הנסיבות הגיאוגרפיות והטופדגרפיות הללו
מוכרות, מן-הסתם, וידועות היטב גם לסורים.
יש להגיח כי השפעתן על החלטת הסורים
לנהוג בריסון, ואפילו להסכים ל״כושת הפנים״
שד נסיגתם מנכטיה, היתזז והינה משמעותית
כיותר.

בחזית המיזרחית מהווה ביקעת־הירדן תוודאי־תחום
כזה- ,שהוא מובהק ומצויין, לרמה האסטרטגית כמו לטאק־טית.
בחזית המערבית (סיני) ,נ שען צה״ל בין השנים
73׳ — 67׳ על תוודאי־תוחם מעולה ביותר — תעלת־סואץ.
למרות -שהקונסצפיה האידיוטית־להפליא של קו בר־לב

אבל אם יידר ש צה״ל לפעול, ברור כי ההשפעות על
פעולתו לא תצטמצפינה למה שכופות, או מאפשרות, נסי בות
אובייקטיביות אלו. לא פחות מהן׳ ואולי יותר,
ישפיעו גורמים ואילוצים צבאיים־מיבצעיים אחרים —
ואותם יש לבחון בנפרד.

היסיתי

מועדו!

מד צרינחדלק מהפכנים?) חדש בארץ
במה דברים

,ש אי פ תנו ל חנך מ ק סי מו ם צו ל לי םברמהמק צו עי תוב טי חו תי ת
גבו ההולש מי ר ת הנוף התת ־ מיי מי ״.
מעניין לדביר אותם, מסקרן
לדעת כיצד מתנהל ועל־ידי מי
ביה״ס לצלילה הגדול בישראל.
פגשתי אותם במשרדם ברח׳
בן־יהודה ,32 בית אל־על, ותא מינו
לי, הופתעתי. הופתעתי,
כי י שבו לפני אנשים המאו הבים
בצלילה, שכל חייהם ועו למם
הוא מתחת לפני המים.
מתוך מטרה שגם אנו נהנה
מחוויות הצלילה ומהנוף והתת־מיימי
הקימו את ביה״ס לצלי לה
הגדול בישראל.
וכוונתי להאוורד רוזנ ש טיין —
מנהל מרכז הצלילה בשארם,
והראשון שכבש בעולם הצלי לה
את מיצרי טיראן.
ויוסי כבשני — לשעבר מזכיר
ההתאחדות לפעילות תת־מיי־מית
וכיום האחראי לנושא ב אילת.
משימתו להכשיר את ה מועדון
באילת לקליטת 1000
תיירי צלילה, בעונת .77/78
השניים הקימו את מועדון ה צלילה
״הים תיכוני״ בע״מ

שבבעלותו גם ביה״ם המרכזי
לצלילה. בי״ס זה מקיים קור סים
מדרגת כוכב אחד ועד
לדרגת שלושה כוכבים, ובנוסף
גם קורס צילום תודמיימי.
הקורסים מתנהלים ביפו —
בשיתוף עם חברת ״סנפיר״,
ובמפרץ נעמה שבאופירה. לר שות
החניך עומד צוות מדרי כים
מעולה שרובו מבוסס על
בוגרי יחידת הקומנדו הימי.
לדבריו של ארן מור (,)26
לשעבר מזכיר ההתאחדות לפ עילות
תת־מיימית וכיום מנהל
ביה״ס לצלילה, שאיפתם היא
״לחנך מקסימום צוללים לרמה
מקצועית ובטיחותית גבוהה״.
ואכן, עם סיום הקורס, מקבל
החניך תעודת צולל בינלאו מית.
ענף מומחיות נוסף של
מועדון הצלילה ״הים־תיכוני״,
הוא תיירות הצלילה.
בימים אלה מתארחת במועדון
חוקרת הכרישים הנודעת יוג׳י־ני
קלארק המגיעה לארץ מידי

שנה בליוויית צוות צוללים כדי
לחקור את הנוף התת־מיימי ב־ים־סוף.
לרשות
הצוללים פועלת ספינת
הצוללים 1זסע 1( 1ג110)1 50
בקיבולת של 20 צוללים על
ציודם. במסגרת פיתוח תיי רות
הצלילה יפתח בקרוב ב מלון
״קרוואן״ באילת מרכז
צלילה נוסף של המועדון ש יעסוק
בתיירות הצלילה, ב נוסף
למועדון הקיים בשארם
שהוא הגדול בים־סוף ונבנה ב השקעה
של כמיליון לירות.
שאיפתם של מנהלי המועדון,
היא להכיר למקסימום צוללים,
את נופיו הקסומים של ים־סוף
ולחנכם לשמור עליהם, תחת
הסיסמה ״מצלמות במקום רו בים״.
בעולם
כה קסום ובלתי מוכר
של החיים מתחת לפגי המים,
טוב לדעת שהעוסקים בדבר,
הם כה בקיאים, ויודעים מה
החשיבות והייחוד שבצלילה.

יש לו חביות
בראש
זו היתה חוויה לבקר במקום
הזה ! זה הרשים אותי מאד !
אהרון חזן, ביצע ומבצע עבו דות
יפהפיות מחבלות. לא יאו מן
מה אפשר לעשות מאותן
חביות הנזרקות לאחר חורקת
תכולתן, מדגים או מיין.

לדעתי כדאי מאד לבקר שם
(כמוני במקרה הגעתי לשם),
מהסיבה הפשוטה שבמילים אני
עלול לפגוע ביופיים של חביות
הרהיט.
שימעו לעצתי וקיפצו לביקור
אצל ״חבית רהיט״ ,כביש חיפה
פינקס, ע״י בי״ס תיכון חדש.

מדגמי הכית־רהיט

נבוב :״משימה בלתי אפשרית־
״שמואל־ -תגר לפורצים
אתם ודאי זוכרים את קטע ה מתח
מתוך הסידרה בטלוויזיה
״משימה בלתי אפשרית״ .כושי
בידיים רועדות וזיעה ניגרת,
ניצב מול כספת וזו מסרבת ל היפתח,
תחכומים למיניהם מכ שירים
עם הרבה חוטים ושום
דבר לא עוזר, מבט לאחור ו הבלונדי
(ראש הצוות) אף הוא
מגלה סימני עצבנות. וכך נמ שך
לו התסריט אך הפעם
הסיפור אמיתי, הצגה חיה,
אותה אירגנו לי בעליו של
״נבוב״ יצרני מנעולי ביטחון
(ברח׳ הכישור 1ת״א, טל.
.) 826328
לא, לא אני הייתי הפורץ אלא
אדם מוכשר ממני ובעל ניסיון
בתחום זה, וגם זה האחרון
הרים ידיו לאחר ניסיון נואש
לפתוח את ״שמואל״ .5001
״שמואל״ זה, הינו מוצר חדש
״שמואל״ כמי נבוב.

,5001 קיימים סוגי מנעולים

שונים ומיוחדים כגון רוזטות
,7001 ,7002 או זויתן .7091

שבאמינוחם מוכיחה נבוב הידע
שרכשה במשך 32 שנותיה.
לאחר ניסיון נואש של פורץ
מומחה מה י ש עוד להוסיף על
נבוב. הרי המוצר עושה זאת
טוב ממני, שאלו את הפורצים
ויאמרו, שאכו משימה בלתי
אפשרית היא לגבור על שמואל
,5001 או כל מנעול אחר של
נביב.

באביזר שהוא למעשה מד זרי מת
דלק המראה את צריכת
הדלק במכונית (ביחידות של
ליטר/שעה) .גיליתי שלמודד זה
מספר שימושים מעשים מעג-
ינים: א) בעזרתו אפשר לקבל
מידית ״כמה ק״מ לליטר עושה
המכונית״ .דוג מ א: קריאת ה ספידומטר
— 60ק״מ/שעה.
קריאת המצ״ד — 5ליטר/שעה.
החלוקה של קריאת הספידומטר
בקריאת המצ״ד — תתן 12
ק״מ/לליטר. י תרון שיטה זו ל חישוב
ה״קילומטרז׳ לליטר״
של המכונית לעומת החישוב
ד,״פרטיזני״ הנסוג כיזם בין ה נוהגים
בולט מיד לעין, התוצאה
הרבה יותר מדויקת וכן יודע
בעל הרכב את ״הקילומטרז׳ ל ליטר״
של מכוניתו כבל מהי רות
ומהירות ולא גודל כללי
אחד בלבד.
ב) כתוצאה מז החישובים ד״נ״ל
יודע הנהג מהי המהירות ה טובה
ביותר לחסכון בדלק
ג) אתראה מידית על תקלה ה גורמת
לצריכת דלק מופרזת.
בלי מודד זה במכונית אין ל

מרגיל את הנהג, ללחץ נכון
על דוושת הדלק ללא בז בוז
מיותר.
ה) המכשיר בעל עיצוב יפה
המשתלב היטב בכל סוג מכו נית.
ניתן
להשיגו בחברה הבינלאו מית
לפיקוח תהליכים בע״מ,
רח׳ דורי אגוב 6ת״א, טל.
,288173 — 282706ת״א.

טריק לא הוגן. אך בדאי

טל ,446379 .והמוצר ידבר בעד
עצמו.

לדוגמא: ברים, דלפקים, קי רות
דקורטיביים, מדפים, סלו נים,
הכל, ממש הכל, עושה
אהרון מהחביות והן יפהפיות.

אמורים:

נהג כל בקרה על מצב המנוע.
המודד הזה מאפשר לו עקיבה
רצופה ויומיומית אחר פעולת
מנועו.

אין כמו אולם ״הנוצץ״ לחוג
בו את שמחותיכם. והסוחפת הנעימה האווירה המשובחים הגריל ומטעמי
והכשרים למהדרין הם המב דילים
את אולם ״הנוצץ״ מיתר
האולמות.
׳אולם ״הנוצץ״ הופך כל ברית
מילה ושמחה לאירוע בלתי
נשכח.
האדיבות והיחס האישי אך מו סיפים
לכך שאת השמחה הבאה
נחוג באולם ״הנוצץ״.
״הנוצץ״ ,רח׳ המסגר ,49 טל.
.31179

צילצלתי 981־.254
״שלום ! הינני תייר מיפאן ו ברצוני
לתקן את היישיקה
שלי״.
״כז אמני ! באם ׳קשה לך
להגיע תוכל לשלוח אותה ב דואר
או במונית אלינו ל״פוטו־סנטר״
,ככר המדינה, ה׳ ב אייר
,46 ותוך זמן קצר תקבלה
חזרה״.
״תודה רבה ! שלום״.
״שלום״.
שיחה טלפונית זו התנהלה ב מעבדתו
של שמואל, מנהלו של
״פוטו־סנטר״
״פוטו־סנטר״.
חינה המעבדה היחידה בישראל
המאושרת מטעם חברת יישיקה
ביפאן לתקן את מצלמותיה.
הצגתי את עצמי בשיחה זו
כתייר, בכדי להיווכח באם ה פרסומים
אודות בקיאותו ב מצלמות
יישיקה אכן אמיתיים,
ולאחר ימים מספר חזרתי כדי
לקחתה ומה מצאתי י
היישיקה שלי, ארוזה יפה (זה

לא הוליך אותי שולל) ,פתחתי
את האריזה ובדקתי את התיקון
ואכן המצלמה פעלה להפליא,
הבטתי בתמונות שהיו בפילים
במצלמה ואף הם פותחו כולן
אף אחת לא ״שרופה״ או ״חס־רת־אור״
כפי שרגיל הייתי ל קבל
תשובות ב מע במת שונות
לשאלתי נעניתי ש״פוטו סנ טר״
עוסק בכל ענפי הפוטו
האחרים כגון צילומים, השכרת
סרטים, מכירת פילמים, מצל מות
וכדומה. בקיצור הייתי
נבוך — מכיוון שנוכחתי בא מיתות
פירסומם, ומרוצה —
עקב הטיפול המצויין בבת־טיפוחי
(המצלמה) ובתמונות
שכה היו חשובות לי. כאשר
קיבלתי את רכו שי משמואל
עמד האחרון על ה״טריק״ ש הרי
אינני תייר יפאני, והעיר
בחביבות ״אדוני גם אילולא
היית, תייר יפאני׳ הייתי מטפל
בך באותה דר ך בדיוק״ .נחמד

לא י

משהו על אמון ואחריות
הי ר הו רי םבעק בו ת בי קו ר ב,,גל ה״ ״ 120ב ע ״ מ
לאחר התלבטויות, ויכוחים עם
האשה והרבה מחשבה, החלטת
לקנות — מערכת סטריאו, תנור
אפיה, מקרר, בעצם, לא חשוב
מר אתה נכנס ל״חנות למוצ רי
חשמל״ ,״סלון לאלקטרו ניקה״
,או ״באזאר למוצרי ה מחר״
...מציעים לך, מתעניינים
במבוקשך. נכון, רוצים למכור
לך, למכור לך כמה שיותר,
כמה שיותר מהר, מה שיותר
ריווחי. אלה הם חוקי השוק,
אלה כללי המשחק. לעין זים
הצלחת בקנייה, אבל ...וכאן
מגיע בדרך כלל הפרק העצוב
של הנופלים בפח, אלד שקיב לו
הרבה מילים יפות, הרבה
״יחס חם״ ,אבל, את מה שהם
באמת רצו — איכות, אמינות,
אחריות — הם לא קיבלו, הם
— נפלו בפח. למה שתיפול גם
אתה ן...
...הרהורים אלו עלו בראשי,
תוך כדי ביקור בחנות למוצרי

חשמל — ״גל ה־ 120״ בע״מ.
את שוקי וירחמיאל מנהלי ״גל
ה־ 120״ פגשתי במקום. שוקי,
צעיר כבן ,30 טכנאי במקצועו,
מודע לכך שהעדר אמינות חי נה
תופעה מקובלת בחנויות ל ממכר
מוצרי חשמל ושמקובל
לספק פרטים לא נכונים או לא
מדוייקים, על איכות המוצר.
שוקי מתקומם נוכח תופעה זו :
״כשם שאני רוצה שרות טוב
בלכתי לקניות — כך אני גם
נותן אותו, אחרת המשחק אינו
הוגן״ זהו המוטו שלו.
מי שנכנס פעם ל״גל 0־ 120״,
חזקה עליו שיהיה פנים מוכרות
במקום.
את הסיבות להצלחתו* ,זוקף
שוקי למחירים הזולים ולשירות
הטוב והאמין שהוא מספק ל לקוחותיו.
ואמנם בביקורי ב חנות
נתקלתי בלקוחות ה״עו-
לים לרגל״׳ ל״גל ד,־ 120״ .תופ עה
הנובעת י שירות מהאמון

הרב שהם רוחשים ל״גל ה־
120״ .לא שוכחים אותך אחרי
ששילמת והלכת. השירות, ה־אחריות,
החיוך והאמינות חינם
חלק בלתי נפרד מהמקום.
לכשתגיעו למקום, יציעו לכם
את המוצר שיענה על כל ד רי שותיכם
(ולא מה שנוח להם)
והאמינו לי שלא תצטערו. שכ חתי
משהו י ודאי, גל נוסף
של ״גל ה־ 120״ נשלח כסניף
— לפ״ת ברח׳ ההגנה , 16 טל.
.901355 אותו סניף מנוהל ע״י
ישראל ואבי, חניכי השירות ה טוב
והאמין של שוקי וירחמי-
אל. והאמינו לי: מורים טו בים
— תלמידים טובים. ואכן,
סניף פ״ת משגשג והתוצאות
נראות לעין. לכשתגיעו ל״גל
ה־ 120״ תהיה לכם קנייה טובה.
דתו איננו איחול, זוהי פשוט
עובדה. ב״גל ה־ 120״ ברח׳
ביאליק 58ר״ג, טל.724449 .

1 1 0 *1 1

דוני היו״ר,

\ 8אני משגר לך את מיכתבי בדרך פומבית זו, ביגלל
.שתי סיבות:
• זוהי הדרך המהירה והישירה ביותר, שבה יגיעו
הדברים אליך. המהירות נראית לי חשובה, מפני שדברי
נוגעים להחלטות העומדות להתקבל על־ידך ועל-ידי חבריך
בעצם הימים האלה.
• החלטות אלה נוגעות לכל פלסטיני, לכל ישראלי
ואולי לכל אדם בעולם, ולכן מוטב שנדבר עליהן באופן
פומבי.
ההתפתחות המובילה עתה למילהמה חדשה, העלולה
לגרוף לתוכה את המרחב, ואולי את העולם כולו, תלוייה
במיספר קטן של אנשים, וביניהם ראש ממשלת ישראל,
נשיא ארצות־הברית וראשי המדינות הערביות.

אתה אחד מהם.

דוני היושכ-ראש,
מיכתבי זה נועד כולו לומר לך דבר אחד:

יש כידך, כשעה זו, הזדמנות יחידה-כמינה
להיות חלוץ השלום כמרחב.
לפני שנה קיבלת החלטה אמיצה . ,שיכלה לפתוח דף
חדש בהיסטוריה הארוכה והכאובה של שני עמינו.
החלטת ליזום מגעים רישמיים עם המועצה הישראלית
למען שלום ישראלי־פלסטיני, גוף פטריוטי שלא הסתיר
את זהותו הציונית. הטלת על צוות מיוחד, בראשות הד״ר
עיסאם סארטאווי, לקיים מגעים אלה.
ייתכן שהחלטתך זו הושפעה מתוכן השיחות הבלתי-
רישמיות, שקיימתי במשך השנתיים שקדמו לכך עם נציג
של אירגונך, שפעל באישורך, ושבו ערכנו בירור יסודי
של הבעיות הכרוכות במגעים רישמיים בין הכוחות ה פועלים
למען הסדר של שלום בקרב שני העמים היריבים.

מיכווב גלוי ליאסר עראפאת

מחוה לבנין
נצחון הליכוד בבחירות האחרונות לא היד, אפשרי,
לולא שיכנעה ממשלת־רבין את הציבור הישראלי שאין כל
תיקווה לשלום, שהערבים ביכלל והפלסטינים. בפרט לעולם
לא יהיו מוכנים להשלים עם קיום מדינתנו.

אידו נפתחה ועידת ז׳נכה באפריל ,1977כהשתתפות
הנציגים המוסמכים של העם הפלס טיני,
לא היה מנחם בגין עומד כיום כראש
ממשלת־ישראל.
מרכה הצער, מחייב אותי היושר לומר שהצד ה פלסטיני
נושא בחלק לא־מבוטל של האשמה למה ש
קרה.
כפי
שאמרנו לנציגיך פעמים רבות, וכפי שהוכח בצורה
כה חותכת ביום הבחירות, בישראל יש השפעה מכרעת
לדעת־הקהל החופשית. היא הקובעת במידה רבה את מדי ניות
הממשלה, את דרכה ואף את עצם הרכבה.
אילו הגיעו המגעים שלנו לידי יעד גלוי וחזותי —

כמהלך השיחות האלה ׳הוברר לי היטב מה
רכה התעוזה הדרושה מצידך כדי לקבל החלטה
כזאת.

דווקא עכשיו, אחרי שכוחות ״ארץ־שראל השלמה״
הגיעו לשילטון בישראל, יש צורך בגישה נבונה ופרגמא-
טית מצד המנהיגות הפלסטינית, גישה של חיוב השלום
וחיזוק הכוחות החותרים אליו.

דעת״הקהל הישראלית עדיין לא אמרה את
המילה האחרונה.

הכד הכינו שכאן נעשה מעש המהפכני, כ מוכן
החיובי כיותר שד המילה — מעשה שהיה
כו כדי לשנות את פני מרחב והעולם, ולפתוח
דן! הדש כתולדות שני עמינו.

המאבק הפנימי בישראל עדיין לא הוכרע סופית. ה תהליך
שהחל ב־ 17 במאי יכול להיעצר. הכיוון יכול
להשתנות.
לשם כך יש להעמיד לעיני הציבור הישראלי אלטר נטיבה
סבירה ומעשית, המובילה לשלום והמבטיחה את
קיומה וביטחונה של ישראל, יחד עם ריבונות לאומית
וצדק לעם הפלסטיני.

ך• מנעים הוכיחו כמה אמיתות־יסוד, לא בלשון ה !
1מאמרים המלומדים, אלא בשפת האירועים המעשיים,
שניתן לראותם ולדון בהם.

הם הוכיחו שקיימת האפשרות דהשי; שלום
כין שני עמינו, שלום שיעניק לשניהם צדק,
ביטחון וככוד.

ץ ספק
\ ן הזדמנות זו הוחמצה, והדבר עלול לגרום
בכייה לדורות.
אין טעם בהטחת האשמות. די לומר שאין האשמה
כולה נופלת על צד אחד. גורמים כבירים פעלו בשני
הצדדים למניעת ההצלחה, וכל אחד מן הצדדים המעורבים
פעל במערכת של לחצים ואילוצים אכזריים.
אנחנו, הישראלים, לא הצלחנו להביא לתזוזה כלשהי
בעמדה השלילית המוחלטת של ממשלת רביו כלפי הנושא
הפלסטיני. בשיחות מלב־אל־לב ומראש־אל־ראש לא הצ לחנו
לשכנע את האישים המרכזיים בממשלה זו לומר
לעצמם אף את ״נוסחת יריב״ — הנוסחה שגרסה כי
ישראל תהיה מוכנה לנהל משא־ומתן עם מנהיגות פלס טינית
שתכיר בישראל, שתפסיק את מעשי־האיבה וש־תצהיר
על רצונה בשלום ישראלי-פלסטיני.

הממשלה דחתה גם את ההצעה להסכים ל הזמנת
אש״ף לוועידת ז׳נכה תמורת הכרה דה•
פאקטו שד אש״ף כמדינת־ישראל.
ממשלת רבין נענשה על מחדל היסטורי זה, ויחד עימה
נענשו המיפלגות שהשתתפו בה וכל עם ישראל.

אין לי שמץ של סמק שהתמוטטות המישטר
כישראל, כיום ה־ 17 במאי ,1977 היתה נמנעת
אילו היתה ממשילה זו פוסעת, ולו גם צעד קטן
אחד, כדרך שפרצנו למענה.

אני פונה אליך כהצעה לשקוד מהדש החלטה
זו — אם אומנם נתקבלה — ולקבל החלטה
הפוכה.

אודי עלי לומד כי יש צורך היסטורי לעמוד
מול לחצים אדה, ולהתאזר כשכלנות. כי הרכה,
הרכה מאד, מונח כעת עד כף-המאזניים.

כד זה היה כדאי.

שמגעים אלה יצרו הזדמנות היסטורית.

אני יודע שזוהי החלטה קשה.
השבוע נמסר כי מר עבדאללה פרנג׳יה, נציג פלסטיני
בגרמניה, הכריז שאש״ף החליט לנתק את כל המגעים
עם גורמים ישראליים — החל במגעי השמאל הפלסטיני
עם רק״ח וכלה בשיחות של נציגיך עם המועצה הישראלית.
אני מניח שזוהי תגובה ראשונה, ספונטאנית, אולי אינ סטינקטיבית,
על נצחון כוחות הסיפוח וההתנחלות ב ישראל.
תגובה מובנת — אך מסוכנת מאין־כמוה. תגובה
המזיזה גם מצידכם — את מחוגי־השעון לאחור.

כי מגעים אלה עוררו תיקוות עצומות בעולם הערבי
ובישראל. הם עוררו תהודה חזקה בדעת־הקהל העולמית.

הדלקנו נר קטן שהאיר למרחוק. עכשיו מוטל
עדינו למנוע את כיבוי הנר הזה, כרוח־הפרצים
הפיתאומית העוכרת על־פני המרחב.

אתה וחבריך צריכים להחליט כיצד להגיב
על השינוי שחד כישראל.

ני יודע שבקרב העם הפלסטיני וארצות־ערב, כמו
בישראל, קיימים כוחות שאינם רוצים בשלום.
אני יודע שמנוי־וגמור עם כוחות אלה לחבל בכל
אפשרות של שלום. חזית־הסירוב הערבית וחזית־הסירוב
הישראלית מזינות וסועדות זו את זו זה־מכבר.
אני גם יודע שמוגבלת יכולתו של כל מדינאי לעמוד
מול לחצים. ברור לי שברגע זה מופעלים עליך לחצים
עצומים מצד גורמים פלסטיניים וערביים, נגד המשך יוד
מות־השלום.

היה דרוש אומץ־לב רוחני כדי לשים קץ למסורת
רעיונית, שבה דבק העם הפלסטיני במשך ארבעה דורות,
מאז ראשית ההתיישבות העיברית החדשה בארץ, ושמצאה
את ביטוייה במיסמכים רישמיים, בנאומים ובמאמרים לאין
ספור. היה דרו ש אומץ־לב מדיני כדי לעשות זאת, חרף
התנגדותם המרה של חזית־הסירוב הפלסטינית ושל גורמים
כיבדי־מישקל בעולם הערבי. היה דרו ש אומץ־לב גופני
מצידך ומצד כל המעורבים במגעים, ובראשם ד״ר סאר־טאווי,
שחירפו את נפשם ושהיו צפויים להתנקשות בחייהם
מצד קנאים חסרי־תקנה. סכנות אלה היו גדולות ל אי ד
שיעור מאלה שקיבלנו אנחנו על עצמנו, בבואנו לפגישות.

הם הוכיחו שיש בשני הצדדים כוחות הפועלים למען
השלום והמוכנים להסתכן למענו, תוך נאמנות מוחלטת של
כל צד לעמו, לארצו ולמאווייו הלאומיים.
עוררנו תיקווה גדולה — התיקווה שניתן להציל את
חייהם של בני־אנוש רבים לאין־ספור, ולמנוע מילחמה
נוראה העלולה להשמיד את המרחב.

ישראל בתחנות אש״ף להצביע בעד רק״ח — הוראות
שניראו כהוכחה נוספת לכך שאש״ף לעולם לא יכיר
בסדינת־ישראל ציונית. לרק״ח עצמה זה לא עזר.

רכים כישראל נדהמו לנוכח ההכרעה שנפלה
ככחירות. דכים, גס מכין אותם שהצביעו כגלל
סיכות פנימיות למען הליכוד והמפד״ד, הת חרטו
על כך ככר למחרת היום, כראותם שה
מ*צכ החדש מוכיל דמילחמה.
אילו הביאו, למשל, לידי ועידה פומבית מרשימה של
כוחות השלום משני הצדדים, ולגיבוש עמדות ברורות
ומוצהרות — היתה דעת־הקהל בישראל מתפתחת בכיוון
שונה לחלוטין מזה שנתגלה ב־ 17 במאי. הצענו זאת
פעמים רבות.
אני משוכנע שאש״ף היה יכול לשנות את המצב מ עיקרו,
אילו פעל בעוד מועד באומץ־לב ציבורי ומדיני,
כפי שחייב המצב.

לצערי, לא הגענו לידי כך.
הציבור הישראלי נבוך מן הקולות הדו־משמעיים ש באו
מן המחנה הפלסטיני. פעם אחר פעם הכחישו דוברים
רישמיים של אש״ף את עצם קיום השיחות. נוסחות גול־מיות
וזהירות שהושגו תוך הידברות בינינו, הופרכו ד
הוכחשו על־ידי נציגים אחרים של אש״ף.
כיצד היה הציבור הישראלי צריך להתייחס לדברי מר
פארוק אל-קאדומי, שאמר כי הקמת מדינה פלסטינית
ריבונית בגדה המערבית וברצועת־עזה לא תשים קץ ל-
סיכסוך, אלא תהווה רק ״שלב־מעבר״? האם לא היה
הציבור הישראלי והעולמי צריך להסיק מכך כי מדינה
כזאת תחתור לחיסול מדינתנו הריבונית?
לא היתה לי הזדמנות להיפגש עם מר אל־קאדומי.
אני מניח שביקש לשרת את האינטרסים של העם הפלס טיני
על־פי מיטב הבנתו.

אולם אין לי ספק כי הצהרותיו ומעשיו שד
מר אל-קאדומי וחכריו תרמו תרומה מכרעת
לעלייתו של מר כגין לשידטון כישראל.
ממשלת בגין הגיעה לשילטון בעזרת רוב זעום ביותר.
אפשר היה לשלול מקואליציה זו את שניים־שלושה המנ דאטים
החיוניים, לולא השגיאות שעשה אש״ף במהלך
מערכת־הבחירות. כוונתי לא רק להכחשות אש״ף ולד,צ־הרותיו
הדו־משמעיות, אלא גם להוראות שניתנו לערביי

התנהגות נבונה ושוקלה של העולם הערבי, ובמיוחד
של אש״ף, יכולה להגביר בליבם של רבים אלה את
ההחלטה שיש לשנות את הכיוון ולבלום את ביצוע
תוכניות הליכוד.
והנה באים די ברי מר פרנג׳יה ומרפים את ידיהם.

זוהי המתגה הגדולה כיותר שיכול אש״ף
לתת למר כגין. זהו המשך י שיר לשגיאות ש עשה
אש״ף כמהלך מערכת הכחירות.
עם כל היותי משוכנע בצורך החיוני בשלום ישראלי-
פלסטיני, אני חייב לשאול :

כאיזה צד עומד אש״ת 7לצד הישראלים ה שואפים
להתפשטות ולטיפוח •טטהים, או לצד
כוחות-השלום הישראליים 7

^ ל אדם נ בץ חייב לעשות הכל כדי למנוע את ה־מילחמה
ההולכת ומתרגשת עלינו.
זאת תהיה מילחמה נוראה. היא תפגע קשות בכל ה עמים
במרחב, ואולי בעולם כולו. היא תקיז את דמה של
ישראל. אך אני משוכנע שיותר מכל עם אחר יסבול
במילחמה זו העם הפלסטיני.

מכל הטרגדיות שירדו עליו כשני הדורות
האחרונים, עלולה זו להיות הטרגדיה הנוראה
כיותר.

ר עראפאת,

אני כותב מיכתב זה מתוך הרגשה עמוקה שברגע זה
מוטלת אחריות כבדה על כל אדם — כישראלי כפלסטיני,
כיהודי כערבי — שעיניים לו לראות לאן מובילים הדברים.
אולי אני תורם בכך תרומה כלשהי, קטנה ככל שתהיה,
למניעת אסון. הרבה מאד תלוי עכשיו בך.

ככירכת שלום.

מה יקרה נ א שו ״פגשו גיימי קאוטר ומלתם בגין נניס אל בגיס?
כשבוע שעבר הוזמן אורי אכנרי להרצות לפני ״מבון
קארל רנר״ ,המוסד העיוני החשוב כיותר של מיפלגת-
השילטון הסוציאל־דמוקרטית באוסטריה. ראש־־ממשלת
אוסטריה, הד״ר ברונו קרייסקי, הציג את אבנרי לפני
הקהל כאולם המרכזי המפואר של ארמון־הקיסר בווינה,
והוא גם הוסיף, כתום הוויכוח, דכרי־סיכום נרגשים, ש-
בהם העלה את אכנרי על נס ב״גיבור לאומי ישראלי,
פטריוט אמיתי ואיש־שלום, שעשה הערב שירות רב
לייטראל, לשלום ולכולנו.״
ההרצאה נערכה במיסגרת שורת אירועים הצי•
שנתיים, שבהם מוזמנים להרצות ראשי־מדינות, אישי
שילטון בכירים ואנשי־מפתח אחרים, לפני קהל אוסטרי
מובחר. תחילה הוזמן לאירוע זה הפרופסור שלמה
אכינרי, מנכ״ל מישדד־החוץ, אד משביטל הלה את
השתתפותו כיגלל חילופי־הממשלה, החליט הקאנצלר
האוסטרי עצמו להזמין את אורי אכנרי. על האירוע דווח

מל־ ת עו פ ה. עמדתי לעבוד את בי־

* 1קורת־הדרנונים. על הדוכן ישב ישו־הנוסעים.
טר־במדים
ובדק את ניירות
עמדתי להגיש לו את דרכוני. כאיבר הרים
השוטר את ראשו, הסתכל בי והקדים
אותי :״האינך מר אבנרי?״

נדתי כראשי כאישור, כהפתעה,
כאשר פנה אדי השוטר בלהט:
״מה קורה אצלכם, בישראל 1ה מדינה
שלכם השתגעה ץ איזה מין
אדם זה בגין ז האם אתם רוצים
כמידחמה ץ ״

פלטתי כמה מילים שיטתיות, אך השוטר
לא הירפה ממני. הוא קם מכיסאו, ליווה
אותי במעבדי נמל־התעופה, כשהוא ממ שיך
להמטיר את שאלותיו. הסתבר שהוא
יהודי, ושהוא חרד מאד לגורל מדינת
ישראל.
אחרי שהירפה ממני וחזר למקומו, נאלץ
לחפש אותי בכל אולמות נמל־התעופה.
הסתבר כי מרוב להט ודאגה שכח להציג
לי כמה שאלות שיגרתיות, שעליו לשאול
בתוקף תפקידו.

..זה לא ״תנן ר
״ ביזורה קנזנ הזו נזזריזו, בזיכרוני,
מפני שבצורה תמימה וישירה ביטא
שוטר פשוט זה את הדברים ששמעתי,
לפני ואחרי כן, מפי אנשים מתוחכמים
הרבה יותר, ביניהם אישים הקובעים גורלן
של מדינות.
השאלות חזרו בכל השיחות כימעט באו תה
צורה, וכימעט באותו סדר. הן הוצגו

בצורה אלגנטית יותר, עקיפה יותר, דיפ לומטית
יותר. אבל הן נבעו מאותה הדאגה
עצמה.

הציבור הישראלי, שהעלה את
מנחם בגין דשידטון, בכר השיג
לפחות דבר אחד: הוא העמיד
את ישראל כמרכז ההתעניינות ה עולמית.

מעטים הכירו את שמו של מנחם
בגין, ואיש לא ידע מי האיש. כיוון שנודע
כי הייתי בנעורי חבר האירגון־הצבאי־ה־לאומי,
ומאחר שאני נחשב כאדם המעורה
בחיי״הציבור הישראלי, הומטרו עלי שא
בכל
כלי־התיקשורת באוסטריה, ואכנרי רואיין כהרחבה
ברדיו ובעיתונים.
כהרצאה נכחו למעלה מ* 1500 מוזמנים, שכללו את
הצמרת הממשלתית, הפוליטית והאקדמאית של אום־
טריה, הסגל הדיפלומטי, ראשי הקהילה היהודית, ערכים
ופלסטינים. כוויכוח, שנערך אחרי הרצאה, הובעה הס כמה
בימעט כדלית, כימעט מקיר אל קיר, לתיזה שפיתח
אכנרי, כזכות שלום ישראלי־פדסטיני שיבטיח ביטחון
לישראל ומדינה לאומית לפלסטינים.
אכנרי ניצל את נוכחותו באירופה לסיור-כזק, שבמהלכו
נפגש עם אישי־שילטון, מדינאים ומומחים, ובי ניהם
אישים יהודיים, ערכים ופלסטיניים, ודן עימם כמצב
שנוצר כעיקכות עלייתו של מנהם בגין לשידטון. כעמו דים
אלה הוא מפרט את הדיעות והמסקנות שהועלו כ שיחות
אדה, שהיו ברובן ״שלא דפירסום״.

ישר מאד, המתכוון בדיוק למה שהוא
אומר. הוא רואה בגדה המערבית וברצו-
עת־עזה שטחים ,,משוחררים״ ,ובצירופם
למדינת־ישראל היהודית את משימת־חייו.
אין זה איש אשר חשבונות פוליטיים
קטנים יסיחו אותו מדרכו. אין הוא חושש
מפני עימות עם ארצות־הברית ו/או עם
המדינות הערביות, אין הוא פוליטיקאי
במובן המקובל של המילה. זהו איש המא מין
באמונה שלמה שהוא מגלם את גורל
העם היהודי בדורנו.

רק מעטים מכני-שיחי היו מובנים
להשלים עם אמיתות אדה. ה

אורי אבנדי
לות על אופיו, דיעותיו והתנהגותו הצפוייה
של ראש־הממשלה החדש.
מי זה בגין 7מניין צץ פיתאום? מהן
האם הוא פא-
השקפותיו האמיתיות?
שיסט? האם הוא מתכוון למה שהוא או מ
ר? האם הוא עומד באמת לספח את
השטחים המוחזקים? ואולי נועדו הצה רותיו
לצורכי מיקוח בי ל בד? אולי אין
הוא אלא עוד פוליטיקאי ממולח, האומר
דבר אחד באופוזיציה ויעשה את ההופך
משהוא נושא ב א חריו ת? או שמא •הוא
רוצה במילחמה ובכיבושים נוספים?
ניסיתי להשיב על השאלות לפי מיטב
הבנתי. אמרתי שמנחם בגין הוא אדם

תגובה הבימעט-בללית היתה: זה
לא יכול להיות: לא ייתכן שאדם
כזה יגיע דשידטון כשנת ! 1977
בצורה עדינה מאד, עקיפה מאד, נרמז
לי שאולי אני קרוב מדי לעניינים מכדי
לעמוד על טיבם. אולי אני מעריץ גדול
מדי, או מתנגד וחריף מדי. פישוט לא ייתכן
כי מר בגין מתכוון למה שהוא אומר.
שהרי הדברים עלולים להביא לתוצאות
שהדעת אינה סובלת.
מדינאים מנוסים, ימן הממולחים ביותר
בעולם׳ ייחסו את דברי על יו שרו של
בגין לחוסר־ניסיון.

״אנחנו מכירים אנשים כאלה,״

אמר לי, כעדיונות־מה, אחד מהם.
״הם כולם אותו הדבר. כשהם כ אופוזיציה,
הם חוצבים להכות בנאומים
דמגוגיים. הם קיצוניים ו מוכנים
ללכת עד הסוף. אכל כשהם
מגיעים דשילטון, הם משתנים.
״הם מקבלים על עצמם את עול האח ריות•
הם תופסים שזה לא הולך ככה.
הם מוכנים• להתפשר, להשיג מה שניתן,
לוותר על מה ׳שלא ניתן להשיג.״
מדינאי אחר אמר דברים דו מי ם :״דמ גוגים
ימניים משתנים בדרד־כלל כשהם
מגיעים לאן שרצו להגיע. לעיתים קרובות
הם מסוגלים לעשות ימה ש מדינאים שמ-
לאניים אינם יכולים. מי עשה את כל
הוויתורים הגדולים ב דו ר נו? מי ניצח על
הפשרות הגדולו ת? דווקא אנשי-יימיו קי צוניים,
שעלו ל שילטון בעזרת סיסמות
לאומניות קיצוניות.״
״מי ביצע את הנסיגה הגדולה מאלג׳יר-
י ה? דה־גול הלאומני, הימני הקיצוני. מי
הנהיג את מדיניות־הדטאנט האמריקאית
כלפי ברית־המועצות? ניכסון, שעשה את
הקאריירה שלו כרודף הקומוניסטים באד-
צות־הברית. מי שם קץ לחרם האמריקאי
על סין, והיה הנשיא האמריקאי הראשון
שביקר בפקין? אותו ניכסון.״

״אתה עוד תראה. בגין ישמיע
תחילה הצהרות קיצוניות. אכל
הוא יהיה האיש שיחזיר את הגדה
המערבית, האיש א שד יכרות שרום
עם אש״ף. הוא יבצע את כל ה דברים
שאתה דוגל בהם. לא תהיה
לו ברירה. והוא יוכל לבצע זאת

1116

כיתר קלות מאשר יצחק רבץ.״

לשווא ניסיתי להסביר כי מנחם בגין
אינו שארל דה־גול, ובוודאי לא ריצ׳ארד
ניכסון. בגין הוא בגין, אדם שלם עם
עצמו, שקורץ מחומר אחר, לטובה או
לרעה. ניכסון היה פוליטיקאי חסר-עקרד
נוח, שבשבת־רוח, איש פרגמאטי. דה־גול
היה׳ לאומן קיצוני, אך הוא היה גם אדם
רציונלי, בעל היגיון צונן, שניתח את
המציאות ופעל במיסגרת נתוניה.
בגין הוא איש־שליחות. הוא מפעיל את
ההיגיון לגבי דרכי־הביצוע, לא לגבי קבי־עת־היעדיס,
מי שסבור כי בגין ״ישתנה״,
שהשילטון י רנ ד אותו ויהפוך אותו לאיש־פשרה,
פשוט אינו מכיר את בגין. האיש
כבר מילא יתפקיד היסטורי במאבק נגד
הבריטים, ועלייתו לשילטון לא תסחרר
את ראשו.

גיליתי שאי־אפשר להסכיר את
בגין למי שאיגו מכיר את כגין.
מדינאי העולם של 77׳ פשוט אינם
רגילים לדמות כזאת, ואין הם מסו גלים
להתאים את עצמם למציאות
הישראלית החדשה כנקל. הם יופלו
רק ללמוד מן הניסיון.

£ € 0001*1151

[ ש61א₪16₪0מג [111
15)8815115
ץ 1ז 1( 0ץ ז #

/(*51 6301):

זו( < 80

00)0
זוס 01 זסז(38 אי

£ 0אזז £

? 1 0 )6111565

8 1 0 308 £{)15

1116ס 1ז 6״ 0

15)38!:

!51) 31011

011
0)0113)90
80)13010
)011184510

י\*651

71׳ נרקיס וועמ׳ם

ך * דבר משכיר תופעה ׳׳שרביס ביש )
1ראל התקשו להבינה.
היו שסברו כי עליית בגין לשילטון
תביא לסערה של ברקים ורעמים ב־עולם,
ובייחוד באדצות־הברית. הנה בא אדם
שכל דרכו צריכה להוביל לעימות חזיתי
עם המדיניות האמריקאית. הוא עלול לג רום
לתגובת־שרשדת הרת־אסוגות, שתנ חית
מכת־מוות על האינטרסים האמריק איים
במרחב- ,שלא לדבר כלל על האינ טרסים
של אירופה המערבית ויפאן. משום
כך ציפו רבים לתגובה אמריקאית נמרצת,
לעיצובים אמריקאיים בשטח הכלכלה וה״
חימוש, לתגובות פוליטיות חריפות.

והנה: קול דממה דקה.
יש לכך פיכה פשוטה: העולם
מחכה לכגין.

העולם אינו יודע איך ״לאכול״ אותו.
וכאישר העולם אינו יודע, התגובה הטיב־עית
היא: נחכה ונראה. ניתן לאיש להוכיח
את עצמו. אל נעשה מעשים פזיזים, הע לולים
לדחוף אותו לעמדה קיצונית בעל־כורחו.
נימנע מפרובוקציות. נתייחס אליו
בנימוס מירבי, כדי לתת לו הזדמנות לע מוד
על אחריותו החדשה ולהתרכך.
לא הייתי הפעם בארצות־הברית, אך
דיברתי עם כמה אישים שחזרו משם זה־עתה,
ושקיימו מגעים עם אנשי קארטר.
שמעתי פרטים על שיחות שהתנהלו, באר בע
או בשש עיניים, בדרג הבכיר ביותר.
התמונה שם דומה לזו שבאירופה.
איש לא ציפה בוו שינגטון לעליית בגין
לשילטון. כאשר קרה הדבר שלא-ייאמן,
התחילו לאסוף באופן קדחתי מידע על
האיש. מוסדות־החקר הצליחו, כמובן, לא סוף
נתונים עובדתיים רבים תוך זמן קצר
ביותר. אך אופיו של מנחם בגין אינו
רשום בשום תיק. הדו״חות יכולים לספר
מה עשה, מה אמר. אין הם יכולים לספר
מי האיש.

הדיעה הכללית כצמרת המדי נית
העולמית היא שיש להמתין.
כינתיים יש לעשות ניסיון לשכנע
את כגין כטוכות לנטוש את דרכו
הקיצונית, להעמיד אותו על ה מציאות
הבינלאומית ועל האינט רסים
של המעצמות, להזהיר אותו
מפני הסכנות הטמונות כמילחמה
ועל הסיכויים הטמונים כהסדר־שלום.
במילים
אחרות: שום עימות דרמאתי
אינו צפוי בחודשים הקרובים — אלא־אם־כן
יתהולל דבר בלתי-צפוי לגמרי,
או אם יעשה בגין מעשה חריג ביותר. אם
ינהג בגין בפיקחות — ואין שום סיבה
להניח שלא ינהג כך — יוכל לנצל חוד שים
אלה לביצור שילטונו, לחיזוק אחיזתו לביצוע בדעת־הקהל ולהכשרת הקרקע
תוכניותיו.
ייתכן שיהיה זה ״,השקט שלפני הסע רה״
.אולי זה יהיה דומה לעונה שהאנגלים
קוראים לה ״קיץ הודי״ ,ימי־סתיו נעימים
המעוררים את הרושם כאילו נמשך הקיץ,
בעוד שלמעשה מתקרבים שלגי־החודף.

על־כל־פנים, כתקופה זו יהיה
נדמה כאילו התכדו כל הנכואות
השחורות, והכל מתנהל על מי
מנוחות. רק המעטים, חמכחינים
כתנועות שכמעכי-האדמה, יידעו
כי ממשמש . ,ובאה התפרצות של
הר־הגעש.
אורך ירח-הדבש הזה יהיה תלוי בכיש-
רונו של בגין, ובתיחכומו של אשף־ההט־

מזי־יוי

לויייו ד.

יי״יי

15)001

0)0 680810
(1)3115
!8000)1
5131*01316:

8301) 10־
** 00ז5)!00

1 5 )0 *) 11195
)186)510:
0 1 )6 )1 0 1 )1 6
*)3115

מבט אירופי

בשער שבועון־היוקרה הבריטי, אקונומיסט, הופיע מעין
מישחק־מילחמה, שהעיתון קורא לו ״מישחק גוג ומגור״.
המשחק מראה את האפשרויות שנוצרו עם בחירת בגין, ומעלה בין השאר את האפשרות
של מילחמה, אמברגו של נפט, ואבטלת 30 מיליון אירופים. הוא גם רומז על אפשרות
של מילחמת־עולם גרעינית( .אך מאגון, מילה הגזורה מן השם מגידו, הוא המקום שבו
צריך להיערך הקרב האחרון בין גוג ומגוג, שישמיד את העולם) .מי יובא לנבא?
עייה, משה דיין. העולם מוכן להיאחז
בכל קש מילולי, אמיתי או מדומה, כדי
למצוא סימנים כי בגין אכן השתנה ושינה
את עמדותיו. לא יהיה קשה למשוך אותו
את העולם זמן־מה באף במילים ריקות.

*שיבח על ן ןי1״ם
הראשון, שיהווה מעיו

1 1פרשת־המים, הוא יום פגישתו של
בגין עם הנשיא קארטר. כל השעונים
הבינלאומיים מכוונים על־פי מועד זה.
על־פי התסריט התמים, יתבע קארטר
מבגין להגיח את קלפיו על השולחן ול הסכים
להחזרת השטחים ולפיתרון הבעייה
הפלסטינית. אם בגין יסרב׳ יתחיל העימות
הגדול.
ומה פשוט יותר ז ארצות־הברית תלוייה
כל-כולה בנפט הערבי. ישראל תלוייה
כל-כולה בארצות-הברית. העימות יכול
להסתיים דק בכניעתו של בגין.

זהו התסריט הנאיכי. המציאות
מורככת, כמוכן, יותר, עד אין
שיעור.
דבר אחד בטוח: ארצות־הברית באמת
תלוייה כל־כולה בנפט הערבי. אירופה
המערבית ויפאן, שתי בעלות־הברית ה חיוניות
ביותר לארצות־הברית, תלויות
בנפט הערבי עוד יותר. הפסקת זרם ה נפט
— אם כאמצעי של לחץ ערבי,
אם כתוצאה בלתי־נמנעת •של מילחמה
במרחב, עלולה לגרום לתוצאות שהדימיון
כלל אינו מסוגל לתפוס. גלגלי־המשק
ייעצרו באירופה וביפאן, מיליוני, מובט לים
ייזרקו לרחוב, אין לשער את התו צאות
הפוליטיות. ואילו בארצות־הברית
יביא הדבר למשבר כלכלי, לעלייה מסח ררת
של מחירי הבנזין.
משום־בך י ש לחץ עצום על הנשיא
להחניק באיבה כל מדיניות ישראלית הע לולה
לגרום לתוצאות כאלה. אילו היתד
ישראל מדינה רגילה, היה הנשיא קארטר
מגיש למנחם בגין אולטימטום פשוט ומכ ניע
אותו בו־במקום, תוך איום בהפסקת
זרם הכסף והנשק, ובהסרת המיטריד. המ דינית
והצבאית של אמריקה.

אולם ישראל אינה מדינה רגילה,
והנשיא קארטר יושכ על מה ש נקרא
פעם, כפי גנרל אמריקאי,
״שתי הקרניים של דילמה״ .אין זו
ישיבה נעימה.

כי לצד הקרן החדה של האיום הערבי
מזדקרת הקרן החדה לא־פחות של האיום
היהודי.

מה יעשו היהודים
^ עניין זה יש למדינאי העולם ול-
מומחיהם שתי גירסות סותרות, ואחת
באמצע.

הגירסה הקיצונית האחת אומרת:
היהודים האמריקאיים פשוט
לא יוכלו לתמוך כממשלת כגין כ מצב
כזה.
קודם־כל, מפני שהם ליברליים. הם הת נגדו
למילחמת ויאט־נאם, הם דגלו בזכו יות
הכושים, הם נאבקים למען הפרדת.
הדת מן המדינה במולדתם.
חוץ מזה, יהודי אמריקה לא יוכלו להי לחם
בממשלתם, מבלי להסתכן במכה־חו־זרת
של אנטי-שמיות. אין הם יכולים להע מיד
את עצמם במצב שבו ייראה כאילו
הם מעדיפים את האינטרסים של ישראל
על פני האינטרסים של אמריקה. אם יעלו
מחירי־הבניזין, ויתקבל הרושם שהדבר בא
ביגלל עמדת היהודים, עלולות התוצאות
בציבור האמריקאי להיות חמורות ביותר.
המכונית היא קדושה לאמריקאי, והבנזין
הוא תשמיש קדושה.
לפי גירסה זו יעמידו יהודי אמריקה
את בגין בתקיפות על המצב, יתבעו ממנו
מפת־להציג
עמדה פשרנית ולשרטט
שלום, ויאיימו עליו באובדן התמיכה ה יהודית
אם ימשיך לנקוט קו קיצוני. הדבר
יתן אוד ירוק לבית הלבן, והעימות הגדול
יתחיל.

הגירסה הקיצונית ההפוכה —
שאני נוטה אליה — היא שיהודי
אמריקה, כמידה שהם מאורגנים
ככוח פוליטי, יתמכו כממשלת

כגין, יקרה אשר יקרה.

קודם כל, מפני שהם עצמם לאומניים
קיצוניים, בכל הנוגע לישראל. שפתו ה לאומנית
של בגין, המבטאת את הסיגנון
הלאומני של מיזרח־אירופה שבין שתי
מילחמות־העולם, קרובה לליבם של היהו דים
האלה הרבה יו תר מאשר שפתו הצב רית
הקרה של יצחק ר בץ. אם יפנה בגין
אל ליבם של יהודי ארצות־הברית, הוא
ימצא שליבם נפתח בקלות. שאר היהו דים
— והם רבים מאד — ששפה זו זרה
להם, התרחקו ממילא כבר מזמן מפעילות

קהילתית, ואינם משפיעים על המימסד ה יהודי.

אין
צורך להטיף ליהודי-אמריקה
שיני־ה לערכים, שאיפה לסיפוח ה שטחים
והתנגדות לפיטרה. הם־
עצמם היו תמיד ככל הנושאים ה אלה
הרכה יותר קיצוניים מן ה יהודים
כישראל. כפי שאמר פעם
מנהיג ישראלי, כרגע של מרירות :
״ ה ם מוכנים להילחם למען ארץ•
ישראל השלמה עד הצעיר הישר•
אלי האחרון.״

המימסד היהודי הרשמי אינו׳ גוף בלתי-
תלוי, היכול לקבוע את עמדתו לכאן או
לכאן. מימסד זה מורכב מאפסים -עסקני
צ׳יקים מן המניין, שמונו לתפקידם על-ידי
הנציב העליון הישראלי — •שגריר ישראל
בוושינגטון. הם מקבלים הוראות מבנין
השגרירות. אם יעלה על דעת מישהו
מהם למתוח ביקורת על ממשלת־ישראל,
הוא ימצא את עצמו למחדת־היום מושמץ,
מוחרם ומודח.
אבסורד הוא להניח כי עסקנים אלה,
שכל קיומם תלוי בממשלת־ישראל, י עזו
להרים קול, ולא כל שכן יד, על ממשלת
בגין. אלה הם פקידונים המקבלים הו ראות,
והם יקבלו אותן מכל מי ישנמצא
בשילטון בירושלים.
יתר״על-כן, המגבית היהודית מאורגנת
כך שגם מבחינה כלכלית תלוי המימסד
היהודי בישראל׳ ולא להיפך. המגבית היא
אחידה, וההכנסות מתחלקות, על פי הסכם,
בין ישראל, המימסד היהודי המקומי, ה מוסדות
הקהילתיים׳ וכד.

אם תרדנה הכנסות המגבית,
כיגלל הסתייגות היהודים מישר־אל,
יפשוט המימסד היהודי את
הדגל. ולהיפך, אם תעלינה ההכנ סות,
למשל כיגלל מילחמה כמרחב,
יהיו העסקנים היהודיים המקומיים
המרוויחים הראשונים.

נידו> ננר ון תידה
5ש ; ירפהשלישית, העומדת א ״
שם באמצע. על-פיה, תתפלג הקהילה
היהודית בכל מקום בעולם, באירופה וב־ארצות־הברית.
העסקנים
הדישמיים, התלויים בישראל,
יוסיפו כמובן לתמוך בממשלת בגין. אך
יש גם מנהיגות אחרת, בעלת ערך סגולי,
שאינה תלוייה בישראל. מנהיגות זו כוללת
אישים שהגיעו למעמד רם בעולם הלא-
יהודי ביגלל הישגיהם האישיים, אילי ההון
הגדול ומדינאים שעלו לצמרת בלי עזר ת
הבוחרים היהודיים.

אנשים אלה עלולים להסתייג מ מדיניותו
של כגין, ולהפנות גם ל ישראל.
סימנים ראשונים לכך יש נם. בגלוי כתב צרפתי יהודי מנהיג בביטאון
פרו-ישראלי שהוא מפסיק את
השתתפותו, מפני שאינו יכול להסכים
למדיניות ישראל אך גם אינו רוצה לתקוף
אותה פומבית. פוליטיקאים יהודיים באר־צות־הברית
השמיעו אזהרות בשיחות פר טיות.
כך עלולה להתפתח מילחמת־אחים,
דבר אחד ב רו ר: שום נ שיא אמריקאי,
ולא־כל-שכן נשיא שהוא ראש המיפלגה
הדמוקרטית, לא ישיש לקראת עימות עם
הסוני הבוחרים היהודיים, הנותנים את
קולם באופן מסורתי למיפלגד. זו.

הוא עלול למצוא את עצמו כ ץ
שתי לשונות הצכת: כין האינטרס
האמריקאי המובהק, המחייב
הפעלת לחץ ככד על ישראל, לכין
הצרכים הפוליטיים של מיפלגתו,
החושבת על הבחירות הכאות.

מכאן חוזרת השאלה אל החידה ששמה
ג׳ימי קארטר.
כשם שהכל מנחשים עתה ״מי זה מנחם
בגין כן עדיין ממשיכים הכל לנחש
מי זה ג׳ימי קארטר מן העיירה פלייגס,
במדינת ג׳ורג׳יה. ידוע שאין הוא משתף
איש בהחלטותיו בענייני־חוץ. הוא מנהל
^את המדיניות לבדו. אי׳ש אינו משפיע
עליו, מילבד, אולי, האריסטוקראט הפולני,
זביגנייב בז׳ז׳יסנסקי (״הפולנים כובשים
את העולם,״ התלוצץ באוזני מדינאי אי רופי
.״תחילה הפרופסור הזה בוושינגטון,
ועכשיו בגין שלכם.״)

איך יגיב קארטר על המצב ה חדש
ז איך ינהג כלפי כגין ץ האם
יירתע מפני העימות, יהסס, ידחה
הכרעות ז ואולי לזזיפך — יתנגש
עם בגין כחדרי-חדרים, מאחרי
מסך החיוכים, ויחליט ללחוץ ז
ביוני 77׳ אי־אפשר היה למצוא תשובות
באירופה, גם לא בחוגים הבכירים ביותר.
אפשר היה רק לשמוע שאלות.

הרכה שאלות.

מסחריות פיא׳ו ׳77

החזקות והחסכוניות לכל מטר ת הובלה.

משאית 37

מסחרית

138.200י

111.950

2דלתות אחוריות ודלת הזזה צדדית.
משטח גדול ונוח להעמסה. כושר טעינה
1900ק״ג. נפח שימושי למטען סטנדרטי -
8,7מ״ק, עם גג מוגבה — 10.1מ״ק, עם
מרכב מאורך — מ־ 14 עד 21מ״ק
• אפשרויות התאמה רבות
לפי דרישות מיוחדות.
• דגמים נוספים: קבינה כפולה, מיניבוס
עם מנוע במין או דיזל ועוד.

המסחרית לעבודה ולהנאה, המתאימה
לעידן ׳הרפורמה״ .כושר טעינה 485ק״ג.
מנוע 1290 סמ״ק. הנעה קידמית דלת אחורית
מתרוממת לנוחיות ההעמסה • התקן בה
חלונות וספסל מתקפל ל־ 3נוסעים נוספים
והרי לך מכונית פרטית מרווחת וחסכונית.
• לפי תקנות הרפורמה חלים שעורי מס
נמוכים על אחזקת רכב מסחרי צמוד עד
1300 סמ״ק. ברכב זה ניתן להתקין
חלונות צד.

טנדר

88.775
הטנדר שעמד בכל המבחנים. פועל בהצלחה
בשרות צ.ה.ל. חברות השכרה ההתישבות
העובדת, משקים חקלאיים, מפעלים
תעשייתיים ומוסדות רבים ברחבי הארץ.
• משטח גדול ונוח להעמסה. תא נוסעים
מהודר ונוח ל־ 3אנשים. אפשרות להתקין
ספסלים ל־ 10 נוסעים נוספים
בארגז המטען. מנוע 1618 סמ״ק.
כושר טעינה 1000 -ק״ג.
*ל א כולל מ.ע.מ.

• מבנה מכני איתן • הוצאות אחזקה נמוכות• ערך גבוה בהחלפה
• הפעל ה בדל ק 3אוקטן סו חסכון בהוצאות הדל ק
הארי

ו ! ו 1נ

ב ו 6־ ה

השקעה בטוחה ברכב מסחרי -פא׳ו 77׳

המפיץ הבלעדי: דוד לוגינסקי כע״מ> חל־ אביב:ר ה׳ שונצינו , 16 טל6 33214 ירושלי ם: ו ח׳ הס • ,3טל 228888 :,211666 .
סוכנויות: ירו שלי ם: מוסך גסנר, איזור התעשיה טל 2 523221 חיפה: אוריאל כהן, רת׳ אלנבי ו ,5טל ,536822 ,523363 .רכב הצפון• בע׳־מ, שדרות הכרמל ,8טל. 338228 .
נצרת ז מישל וזוהיר סרוג׳י, מרכז התעשיה החדש, טל .56860 - 54053 .תדדה: קל־נע שיווק רכב בע״מ, הרבו ט סמואל ,25 טל. .26689 .שכם: עומר כליפא, רח׳ פייסל, טל 1894 .
רמאללה: מכון, ח ל מצרי׳׳ אל בירה, אמור התעשיה, טל .3657 .באר־שבע: מוסך אכספרס, איזור התעשיה, טל ,78292 .אשנב הנגב, דרך חברון ,3טל.77021 .
ראשון ל ציון: מוסך, ש ר תו ף רה׳ הרצל ,41 טל .949481 .א ש קלון: אל בדו שו ת׳ סוכנות לרכב פיג׳ו רח׳ צה״ל , 16 טל .5305 :.כפר״ סב א: מוסך פוספלד טל. 20161 .

העולם הדה 2078

*וידעחעל
ההגנה ועד הקיבוץ
* ?;ואת את
1אנ 0וווס״ ג!ן ןיאט־נאמית
* א בו
תא ז בואם שר
הקומוניסטים

הבסקת לשמ וע
יעל מדינת ישראל

אפסנד־נס ׳77

סימום האישי של טון נגוק־נו (בתמונת למעלה, מימי!)
ובעלה בין, מ־ 66 תבליטים התיאטנאמייס שהועלו ׳לישראל

* * די יום מפליגות בחשאי ספינות
]*) קטנות עם הממי פליטים, הבורחים
מהמישטר הקומוניסטי בווייט־נאם. חל קם
יודעים כי לעולם לא יגיעו לחוף־
מיבטחים מחוסר דלק. כן יודעים הם,
כי כל כלי־השייט השטים בסביבה קיבלו
הוראה שלא לאסוף פליטים ויאט־נאמיים.
אף־על־פי־כן הם בורחים. הפיתוי של ה חופש
חזק מכדי שהסכנות ירתיעו או תם.
נתמזל
מזלם של שישים־ושישה הפלי טים
וייטנאמיים שרב־החובל של האניה
הישראלית יובלי לא קיבל את ההוראה
האוסרת לאוספם. הוא לא חשב פעמיים,
ובצאתו מתוך ההנחה שבל יורד־ים חייב
להציל כל אדם הנתון בסכנת מוות בים,
העלה אותם על סיפון אונייתו.
אולי חשב רב־החובל על אותן סירות
וספינות רבות שעזבו, לפני קצת יותר
שנים, את אירופה המקוללת, משלושים כשהן נושאית עימהן יהודים, כאודים מו־צלים־מאש,
ושגם לגביהן היו הוראות שלא
לאפשר להן להגיע לחוף־מיבטחים, כולל
חופי המולדת היהודית.
דראמה אנושית גדולה זו, שבה ניצלו
חייהם של גברים, נשים וילדים ויאט־נאמיים,
הגיעה עתה לקיצה, כאשר הגיע
לנמל־התעופה על־שם בן־גוריון בלוד מטוס
של חברת לופטהאנזה בטיסה ישירה מ פרנקפורט.
על סיפונו היה המיטען האנושי
שחולץ על־ידי האונייה הישראלית מספי־נות־הדייג
הרעועות שבהן נמלטו הפלי טים
מויאט־נאם.

פיה. טרן נגוק־נו עדיין סירבה להאמין
שמסע־הבריחה המייגע, וחסר־התוחלת, אכן
הג־ע אל סיומו הטוב.
נו 23 היתד. סטודנטית לכלכלה ול־עד
ל סייגון, באוניברסיטת מיסחר
יום
שבו החליטה להימלט מארצה, אחרי
שסיימה את השנה הראשונה ללימודיה.
הפיתוי של החופש גבר על הרצון להי שאר
ולזכות בתואר האוניברסיטאי.

״אני מאושרת, נורא מאושרת. אולי
אשאר כאן. האנשים כאן טובים,״ אמרה
באנגלית עילגת ״המצב בויאט־נאם היה
קשה. לא איפשרו לי לעבוד ולעזור בפר נסת
המישפחה. לא היה לנו כסף. לא
היד, חיפש. לכן ברחתי.״
קשה להאמין, שהנערה העדינה הזאת,
הלבושה בגדים פשוטים ולרגליה סנדלים,
עברה תלאות כה רבות בעת האחרונה.

כאשר כשל
כוח הסבל

11 בלוד

זמן קצר אחרי שהגיעו
הפלינויס לנמל־התעופה
בן־גוריון .״קשה להאמין שאין זה חלום.״

לקליט-
חד האולמות שהוכשר
\ ו 1תם של ״העולים החדשים״ ,המה
אדם. צעירים וצעירות, ילדים רכים ומבו גרים
אחדים. הם לא ידעו את נפשם מ רוב
אושר. ההתרגשות היתד. עצומה.
מפינת האולם השקיפה על המתרחש, ב עיניה
המלוכסנות, נערה ויאט־נאמית יפה״

בין בן ה־ ,28 שלו נישאה ימים ספורים לפני הבריחה. השניים
׳| 1!״1 1111 0 11ל
עדיין לא החליטו לאן יפנו, אך בדעתם לגלות תחילה את

1 11י1
ישראל. אם יתאהבו בארץ — יישארו. דאגתם היחידה — הוריהם הזקנים שנשארו בסייגון.

— אכסודוס ׳ 77

(המשך מעמוד ) 27
הי* מספרת בצער :״היינו מוכרחים לב רוח
משם. לא היה ברירה. הקומוניסטים
הרסו את ויאט־נאם. לא היה טעם לחיינו.׳׳
נו הפסיקה את דיבורה לרגע, חייכה
בביישנות, ביקשה סליחה ונעלמה באחד
החדרים שם מטפלים פקידי מישרד־הק־ליטה
בחבורת הפליטים הויאט־נאמיים.
כעבור רגע שבה והופיעה, כשהיא גוררת
אחריה גבר צעיר, נמוך־קומה וממושקף.
״זהו בעלי, בין,״ הציגה אותו. הבעל (,)29
לא חדל להודות לכל ישראלי שניקרה
בדרכו, ולא פסק מלחייך. הוא ביקש מ אשתו
שתביא את סל־החפצים שלהם,
שבו כל רכושם. הם התיישבו אחוזים זה
ביד זה, עייפים מתלאות הדרך, אך אסירי־תודה
ללא-גבול על תשומת־הלב ועל ה רצון
לעזור.
״ברחנו למען החופש,״ אמד בין .״רצינו
להגיע לתאילנד, אבל הדלק בשתי הספי נות
הקטנות לא הספיק להפלגה עד החוף

הספיק .״לממשלה אין די אורז לחלק ל־אוכלוסיה,
וכולם רעבים,״ אמר במרירות.
לנו היפה יש שישה אחים זאחיות, והיא
היחידה מביניהם שנמלטה. לפני בואם של
הקומוניסטים היו הייה טובים בהרבה. ה־המישפחה
גרה באיזור יפה של סייגון,
ומצבה היה שפיר. אביה עסק במיסחר ו־פירנס
את משפחתו בכבוד.

הדאגה הגדולה:
ההורים
* ו נישאה לבעלה ימים ספורים לס-
^ ני שהחליטו לברוח .״כמה ימים אחרי
החתונה,״ סייפרה, בא אלי בין ואמר ל י :
,אשתי, אנחנו בורחים מכאן, את מצט רפת
י׳ וכי לאן יכולתי ללכ תו אני או הבת
אותו. לחופש אין מחיר. הייתי מוכ רחה.
הוא הזהיר אותי שסיכויינו להצ ליח
הם אפסיים, ושקיימת סכנה שיהרגו

האוניה, ואנחנו בני־מזל שישראל קיב לה
אותנו,״ .אמר בין .״הצוות היה נהדר
אלינו,״ הוסיפה נו.
לנו ולבין אין תוכניות מוגדרות. הם
רוצים לעסוק במלאכה כלשהי .״נגור כאן
שישה חודשים, ונראה. אני רוצה לעבוד
בבנק. אני בנקאי,״ הוא אומר .״אשתי
למדה כלכלה, אבל היא גם תופרת מעולה.
אולי נמצא לה עבודה כאן.״
נו סיפרה בזעם, שעל כל 20 מישפחות
בסייגון יש שני שוטרים. האחד ידוע ומו כר
לכולם והשני סמוי, עושה מלאכתו ב חשאי
.״הם מרגלים אחר כולם,״ היא
אומרת .״איך א-פשר לחיות במתח כזה?״
בין אמר כי שאיפתו הגדולה ביותר כ רגע
היא לנסות להוציא את הוריו מ־ויאט־נאם
— אל החופש. הוא הסביר ש הדרך
מסייגון אל החוף שבו המתינו
ספינות־הדייג קשה מאין־כמוה, מהלך כמה
שעות ברגל בג׳ונגל עבות. הוריו הזקנים
לעולם לא היו מסוגלים להתגבר על מיב־שול
זה. לבין גם אח ושתי אחיות שנש ארו
שם .״לא שאלתי אותם אם הם רו צים
לברוח,״ הוא אומר בעצב. ידעתי ש יסרבו,
ובמיקרה כזה היתד, ידיעתם על
התוכנית מגדילה את הסכנה.״
בדברו על ההפלגה בספינות־הדיג, ציין
בין שמצב הבורחים בהן היה קשה במייו־חד.
הדלק אזל. המים היו במשורה בילבד.
שתיים עד שלוש כוסיות ליום, והמזון
מועט אף הוא, כדי שלא להגביר את ה צמא.

לגלות

ישראל

מסייגוו לירושלים

חבושים כובעי־סמבל עם סמל מגן־דויד, כש בידיהם
דגלי ישראל, הצטלמו ילדים ויאט־נאמים
אלה על רקע תמונת ירושלים שבאולם הנוסעים בנמל־התעופה בן־גוריון, בחברת
שוטר ישראלי. המראה המוזר היווה אטרקציה לצלמים מכל העולם, שלא הפסיקו להנציחו.

התאילנדי. ידענו שלא נגיע, אבל בכל־זאת
האמנו.״
והוסיפה נ ו :״בעלי ואני נישואים רק
זמן קצר. כל חודש נאלצנו למכור חפצים
מהבית, כדי לקנות אוכל ולהמשיך להת קיים•
כבר לא נשאר בבית דבר. לא יכול נו
לסבול יותר.״״
״הייתי פקיד בבנק ממשלתי,״ אמר בין
במרירות .״משכורתי הסתכמה בשישה
דולר בחודש. זה לא הספיק בדי לקנות
אוכל.״ הזוג היה עדיין המום מקבלת־הפנים
הנלהבת, ומעשרות הצלמים והעי תונאים
שהתרוצצו באולם. אולם אט־אט
החלו מעכלים את הרעיון שהפכו אט רקציה
בינלאומית.
בעיניים דומעות סיפרה נו על חברותיה
הרבות שברחו. כמוה• היא אינה יודעת
היכן הן, ומה עלה בגורלן. בין, בעלה,
שופע שינאה למישטר הקומוניסטי. הוא
סיפר כי בשישה הדולארים שהיה מקבל
כמשכורת חודשית במקום־עבודתו, היה
קונה תישעה קילוגרם אורז ושיבעה קילו גרמים
מזון מייובש כלשהו, שמעולם לא

אותנו אם ניתפס. אבל לא פחדתי. הוא
בעלי, ואמרתי שאעשה כל מה שיאמר.״
הוסיף בין, תוך שהוא מתבונן בה בהער צה
:״שאלתי אותה, והיא אפילו לא הי ססה,
למרות הסכנה הגדולה. היא הסכימה.״
נו ובין סיפרו כי הם מאושרים, אולם
דבר אחד מעיב על אושרם. ההורים. שני הם
הותירו את הוריהם הזקנים בסייגון.
כאשר החליטו לברוח, לא סיפרו על כך
לאי-ש. אפילו ההורים לא ידעו על התוכ נית
המתבשלת.
״אסור לעזוב את סייגון,״ הסבירה נו.
״מי שרוצה לצאת, חייב לקבל אישור
מהמישטרה.״ שניהם חוששים עתה שמא
יתנכלו השילטונות להוריהם, הם יודעים
שההורים יעברו חקירות ממושכות ויידר שו
להסביר את בריחתם .״לא סיפרתי להם,
כדי שבחקירה לא יי-שברו ולא יספרו את
הכל, שאז היו תופסים אותנו עוד בים,״
אמר בין .״עכשיו אני חושש שיגלו אותם
מסייגון לאיזה כפר.״
הזוג הצעיר וחבריו לבריחה •סהו על
סיפון ״יובלי 15 יום .״היינו מאושרים על

ן• דדים קטנים התרוצצו באולם בית־הנתיבות
חבושי כובעי־טמבל של מגן־
דויד־אדוס, עליזים ומנופפים בדיגלי יש ראל.
אך לנו ולבין עדיין אין תוכניות
להביא צאצאים לעולם. קודם ינסו לשקם
את עצמם, להיקלט ולהיבנות מחדש .״יש
לי אחיות באמריקה והרבה חברים בצר פת,״
אומר בין .״לאשתי יש דודה בצרפת.
אני רוצה לחשוב היטב, אם כדאי לנו
לצאת לשם. עלי לגלות קודם כל את
ישראל, אם היא טובה או לא. אם טובה
— אשאר.״
נו סיפרה שעד 1975 שמעו רבות על
ישראל. אולם מיום שהגיעו הקומוניסטים
חדלו להגיע אליהם ידיעות על המתרחש
בישראל ובעולם בכלל. העיתונות בויאט־נאם
הפכה שטופה בתעמולה קזימוניסטית,
הטופחת לעצמה על ה־שכם ומטיפה לאי דיאולוגיה
בכמויות .״מאז קם המישטר
החדש,״ סיפרו ,״לא ידענו מה קורה ביש ראל•
בעבר קראנו הרבה רומנים על יש ראל
ואנשיה. קראנו את אכסודוס וכל
שאר הסיפורים על הקמת מדינתכם. ידענו
על ההגנה ועל הקיבוץ.״
לדיבריהם ה-פכו חייהם בסייגון קשים
גס מבחינת ההווי שאחרי שעות העבודה.
הדיסקוטקים נאסרו על־פי חוק, והוא הדין
לגבי מיפגשי־חברה אחרים מסוג זה. סר טים
כימעט שלא הציגו, פרט למיספר קטן
מתוצרת רוסיה ומיזרח־גרמניה. גם תיאם־
רון כימעט שלא היה.
בין פתח לפתע כפתור בחולצתו, ושאל:
״עכשיו כאן קיץ, ל א? חם לי.״ הוא
מחה את זיעתו, והוסיף :״זה בערך כמו
בויאט־נאם, אבל פחות גשום• איך החורף
אצלכם, קר?״ נו קיבלה מהפקיד דרכון
ישראלי זמני, והתבוננה בו בחרדת־קודש.
זהות חדשה. מי פילל באותו לילה חשוך
בחוף הויאט־נאמי, שכעבור זמן לא רב
תקבל נתינות י שר אלי ת?
בבואם להונג־קונג, סיפרה נו, בודדו
אותם השילטונות משאר הנוסעים למשך
שבע שעות. הם נלקחו למקום מייוחד
והושמו תחת מישמר כבד ומעקב קפדני.
כשהיה אחד מהחבורה מבקש לצאת לשי רותים.
היה מתלווה אליו שוטר חמור. נו
נזכרה ששוטר אחד התלווה אף אליה, והיא
הטיחה בו בכעס :״אל תדאג, חבר, לא
אברח! יש לי כבר לאן ללכת. למישהו
בעולם הזה היה איכפת מאיתנו ולשם
אני נוסעת עכשיו.״
ובעלה בין הכריז :״אני רוצה לע שות
משהו לטובת ישראל, ממשלתה ואנ שיה•
משהו גדול.״ והוסיפה א ש תו :״שמ ני
את גורלנו בידי אלוהים, והוא הביא
אותנו לישראל. יש בזה משהו. תודה על
הכל.״
״אני מאמינה שיהיה לנו טוב כאן,״
סיכמה היפהפייה הויאט־נאמית .״כן, יהיה
טוב. אם נישאר, אני מבטיחה להיות יש ראלית
טובה. זה מה שאני יכולה לעשות.״
במדינה וזעם
ה 3ו>־ 1 0־ 0לא דמוהו
ניצחון המערך בהסתדרות
עלול לחרוץ את
דינו?אבדון
״הם לא שכחו כלום ולא למדו כלום,״
נאמר על בגי שושלת הבורבונים, כשחזרו
לכס המלוכה אחרי המהפכה הצרפתית.
השבוע ניתן לאמר מלים אלה על ה מערך.

מתוך אהבה. בבחירות בהסתדרות
השיג המערך ניצחון מרשים. אמנם הפסיד
כמה אחוזים, לעומת הבחירות מלפני ארבע
שנים. אך בהשוואה להתמוטטות המערך
בבחירות לכנסת, נראית התאוששות המערך
בהסתדרות כהישג כביר.
כמו בבחירות לכנסת, הפריכו הבחירות
בהסתדרות את כל סקרי דעת־הקהל. ערב
הבחירות לכנסת לא ניבא איש את התמו טטות
המערך. ערב הבחירות בהסתדרות
חזו הכל את התמוטטותו. איש לא העלה
על דעתו שהמערך יצליח לשמור על הרוב
המוחלט שלו במוסד זה.
מניין בא ניצחון ז ה?
אין ספק כי היתד. זאת תגובה ספונטאנית
של ציבור הבוחרים על הרכב הכנסת וה ממשלה
החדשה. המוני בוחרים נטשו את
ד״ש, של״י ול״ע כדי לבלום את עליית
הליכוד ולמנוע את השתלטותו גם על
ההסתדרות. הם לא עשו זאת מתוך אהבת
המערך, אלא משום שסברו כי במצב ה נוכחי
יכול רק המערך להציל את ההם־
תדרוך מליפול בידי מיפלגה שהיועץ ה כלכלי
שלה הוא הפרופסור מילטון פרידמן,
נביא האבטלה ההמונית והורדת רמת־המחייה.
אולם
יש לניצחון המערך בהסתדרות צד
שני, שלילי הרבה יותר.
למחרת הבחירות לכנסת היה המערך
מוכה־הלם. ההנהגה המסורתית, ובראשה
שימעון פרס, היתד. שבורה ורצוצה. היה
ברור לכל כי המפלה לא באה במיקרה,
אלא נובעת מתהליך ארוך של התנוונות
רוחנית וחומרית, ציבורית ואישית.
היתד, קיימת תיקווה סבירה שתבזסה
מאסיבית זו תגרום לשינוי־ערכים במים־
לגת־העבודה, תדרבן כוחות חדשים וצעי רים
לחולל בה רפורמה יסודית, ותביא
להיערכות חדשה של הכוחות השפויים,
היוניים והמתקדמים במדינה.
החלקה על כננ הז ייתכן מאד כי
הניצחון של המערך בהסתדרות יפריך תיק-
וות אלה.
ההנהגה הוותיקה התאוששה בדלילה.
נדמה לה כי היא נחלה ניצחון, כי זכתה
באישור מחודש בידי הבוחרים. היא נפטרה
להתפטר, או לפחות ללמוד
מן הצורך
לקח. המפלה בבחירות לכנסת נראה לה,בדיעבד, כמיקרה חד־פעמי, בבחינת החלקה
על בננה.
׳ אם אכן תהיה זאת התוצאה, יהיה ניצחון
המערך בהסתדרות ניצחון פירהוס — ני צחון
שיביא לאבדון סופי.
חממשלוז שתי סוים ד עזר
מזמין אות הערביס
לתקוף את ישראל
ומדבר ע? דו־קיוס בשלום
״אדמת ישראל שייכת לנו, היא היתד,
תמיד יהודית ועל הערבים להבין זאת,״
אמר שר־הביטחון עזר וייצמן, בראיון ש העניק
לגדול עיתוני דנמרק, פוליטיקן.
באותו ראיון הזמין עזר וייצמן את מדי נות
ערב לתקוף את ישראל ,״כי זה עשוי
אולי להביא לפתרון הבעייה. או ששני
העמים ילמדו לחיות יחד, או שצד אחד
יעוף החוצה,״ אמר.
אולם הנקודה המעניינת בד ברי עזר
באותו ראיון נגעה לערביי ישראל. על
פי הפוליטיקן אמר ויי צ מן :״ 350 אלף
תושבי הגליל יכולים לחזור ללבנון ...על
הערבים בישראל לחיות עם יהודי יש ראל,
אחרת — יעופו.״
ימים אחדים אחרי שהעניק ראיון זה,
פורסמה בעיתונות הצהרתו של עזר, ש הושמעה
במסיבת הגן בקרייה בתל־אביב
לרגל חילופי השרים, וכוונה לערביי ה שטחים
:״עוד נחיה שנים רבות יחד.״

ךמשא ־ ומתן בין הליכוד לבין ה )
1תנועה־הדמוקרטית־לשינוי, על הקמת
קואליציה ממשלתית ביניהן התפוצץ לפני
שלושה שבועות סביב הפירוש שיש לתת
להחלטה 242 ישל מועצת־הביטחון. השבוע
התלוצצו בחוגי הליכוד כי ד״ש תסכים
להצטרף לממשלת הליכוד על בסיס החלטה
: 424 ארבעה שרים, שני סגני שרים ו חזרו(
על ארבע.
הלצה אחרת טענה כי ד״ש ממשיכה
לדבוק בעקרונותיה. עד כה ויתרה כבר על
ארבעה מבין שבעת עקרונות ה״ייהרג ובל
יעבור״ שלה, תמורת ארבעה שרים .״תנו
להם עוד שלושה שרים,״ התלוצצו בחוגי
הליכוד ,״והם יוותרו גם על שלושת ה עקרונות
האחרונים.״
חודש אחרי הבחירות הצליחה המיפלגה
שהתימרה לתדמית רצינית, אינטלקטואלית
וסולידית יותר מכל מיפלגה אחרת, להפוך
את עצמה לבדיחה לא רק בעיני יריבותיה,
אלא גם בעיני המבקשים את תמיכתה.
מנחם בנין, שבנאום ההכתרה שלו בכנסת
לעג לאנשי ד״ש וביזה אותם לעיני כל
האומה (״הם רוצים להיות לשון־מאזניים
אבל יש להם לשון ארוכה״) המשיך לשטות
במנהיגי ד״ש גם כשביקש מהם לחזור ד
לשקול הצטרפות לקואליציה.

חוצפתה של מיפלגה זו הגיעה לשיא
דווקא על רקע תוצאות הבחירות למועצת-
פועלי-ירושלים — המקום היחיד בארץ בו
הצליחה ד״ש להפוך ללשון המאזניים, כפי
שביקשה להיות בבחירות לכנסת ולהסת דרות.
והנה,
במועצודפועלי־ירושלים הסתבר
למה מתכוונת ד״ש כשהיא שואפת להיות
״לשון מאזניים״ .למרות שקיבלה רק 1070
מהקולות, תובעת ד״ש לעצמה את תפקיד
מזכיר מועצת־פועלי-ירושלים, בזכות היותה
״לשון מאזניים.״ קל לשער מה היתה ד״ש
תובעת לעצמה אם היתד, בעמדה כזו גם
בממשלה וגם בהסתדרות.

בגין׳״זקוק״״לד״ש לא׳״רק כדי להרחיב
את הבסיס הפרלמנטרי של ממשלתו. ערב
נסיעתו לארצות־הברית מבקש מבגין למתן
את התדמית הקיצונית של ממשלת הליכוד
בעיני העולם, שנותרה כזאת למרות כל

המפד״ל, שהיא בעיני אנשי ד״ש מיפלגה
מאוסה וסחטנית, לא העלתה מעולם ב דעתה
לתבוע בזכות היותה לשון־מאזניים
תביעות מסוג אלד, שמבקשת ד״ש. ה-
תנועה־הדמוקרטית־לשינוי הצליחה להתע-

כאשר אסף יגאל ידיו ביום שי שי את אנשי
סיעת ד״ש בכנסת כדי לדווח להם על
הצעתו של בגין לחידוש המגעים עמם, הוא
לא סיפר להם כלל על פירוט הצעותיו של
בגין. עד שהחלו בדיון ביום רא שון ה שבוע,
לא יד עו נבחרי ד״ש כלל מה הציע
בגין למנהיגם. באותו זמן הועלתה הצעד,
בד״ש שאם תצטרף המיפלגה לקואליציה
לא יקבעו שריה בהצבעה אלא ייבחרו כולם
על פי החלטתו היחידה של יגאל ידין.
יותר ויותר לבשה ד״ש צורה של מיפלגה
הכפופה למנהיג יחיד שעל פיו יישק כל
דבר, אפילו יותר כתנועת החרות.

1״11111111111111
נאומי הארגעה של שליח ההסברה של
הליכוד והרב גורן. יותר מזאת: יש ה טוענים
כי בגין זקוק לד״ש מבחינה צי בורית
כדי להטיל עליה את ה״אשמה״ של
נכונות לויתורים מצד ממשלתו בעתיד.
אולם המגעים שהיו לו עם אנשי ד״ש
ערב הקמת ממשלתו לימדו אותו עד כמד,
עשויים מנהיגי ד״ש לגלות גמישות בעק־רונותיהם
ועד כמה להוטים כמה מהם
ליטול חלק בשילטון בכל מחיר כמעט.
הכרה זו הביאה את בגין לפנייה מחודשת
אל מנהיג ד״ש יגאל ידין, כשהוא מציע
לו שורה חדשה של הצעות, העשויות ל דעתו
להוות בסיס חדש להצטרפות ד״ש
לקואליציה. אף אחת מהצעות אלה לא
כללה ויתור עקרוני כלשהו. אבל היו אלה
הצעות שיכלו לאפשר לד״ש כניעה ללא
ניפנוף בדגל לבן או הרמת ידיים.
כך, למשל, הציע בגין כי ל שרי ד״ש
ולסיעתה בכנסת יינתן חופש ביטוי. פירוש
הדבר שאנשי ד״ש יוכלו לברבר ככל ה עולה
על נפשם גם בניגוד לעמדות ה ממשלה.
אבל להצביע יאלצו יחד עמה.
בנושא ההתנחלויות בשטחים הכבושים, ל משל,
בה דרשה ד״ש זכות וטו, הציע
בגין כי במידה ושר כלשהו בממשלה יער ער
על הקמת התנחלות כלשהיא יובא ה ערעור
להכרעת ועדת־החוץ־והביטחון של
הכנסת. במקום הרוב של 7570 בממשלה
תאושר ההתנחלות ברוב של 5270 בועדת-
החוץ־והביטחון שם שולטות סיעות הקד
אליציה הנוכחית.

להם קודם לכן, ולהרחיב את סמכויות סגן
ראש־הממשלד, שינתנו ליגאל ידין עד ל הפיכתו
לממלא־מקום יחיד וקבוע לראש-
הממשלה.
נראה כי בגין ומנהיגי הליכוד האחרים
סבורים כי זוהי סוכריה שיש בה לפתות
את ד״ש. משום כך הביעו אופטימיות ל סיכויי
המו״מ מיד אחרי שהוצעו הצעות
״נדיבות״ אלה לד״ש. אופטימיות זו הת בססה
על תשוקתו של יגאל ידיו לכהן
כראש־ממשלה, אפילו אם מדובר בסך הכל
בהיותו ממלא מקום לבגין בעת שזה ייעדר
מהארץ.
ואומנם נראה היה כי צדקו מנהיגי
הליכוד. אנשי ד״ש בלעו את הפיתיון. לא
חשוב מה יהיו תוצאות המשא־ומתן המחו דש
בין ד״ש לליכוד ובאם תצטרף בסופו

ד״ש לקואליציה או לא. עצם נכונותה של
ד״ש ללכת למשא־ומתן נוסף עם הליכוד
על בסיס התנאים שהוצעו לה הציגה מיפ-
לגר, זו בכל מערומיה.
מבלי שניצבה כלל בסכנת הריגה היא
היתד, מוכנה לוותר כמעט על כל עקרונות
״היהרג ובל יעבור״ החל מ שינוי. שיטת
הבחירות וכלה במיבנה משרדי הממשלה.
עוד יותר מזאת: ד״ש היתד, מוכנה להצ טרף
לממשלה שויתרה ויתורים מפליגים
לדתיים, הצהירה על כוונתה לבטל את חוק
ההפלות, להכיר רק בגיור כהלכה ולפשט
תהליכי השתמטות בנות מגיוס לצה״ל.
לא רק זה. במהלך הדיונים הפנימיים
בד״ש סביב חידוש המשא־ומתן הקואלי ציוני,
נחשפה יותר ויותר הציניות שב שימוש
במילה ״דמוקרטיה״ בשם המיפלגה.

לות לשיאים חדשים של ציניות וזילזול ב מחר.
מה שלקח למפא״י 60 שנה, הצליחה
ד״ש לעשות בפחות מ־ 60 יום.
אפילו בוחריה ותומכיה של מיפלגה זו
ניצבו המומים מול הסטריפטיז המהיר ש ביצעה,
כאשר מיהרה להתפשט מעקרונותיה
והתגלתה בכל ערוותה — כמפלגה של
רודפי כסאות וקארייריסטים.
בהתלבטויותיה המעושות השבוע, אם ל חדש
את המשא־ומתן עם הליכוד או לא,
הזכירה ד״ש את אותה בתולה שערב ליל
כלולותיה באה אל הרב כשבפיה השאלה:
״איך עלי להתלבש בליל־הכלולות, בפי-
ז׳אמה או בכותונת־לילד? ,״
השיב לה הרב :״תלבשי מה שאת רוצה,
בין כה ובין כה תחטפי אותו דבר.״

שיאיס חדשים
של ציניות
ך* להיטותם להצטרף לממשלה לא
^ הבחינו אנשי ד״ש בעלבון ובזילזול
הכרוך בהצעות מעין אלה, כמו בטענה ש העלה
בגין באוזני י דין כאילו גם איוש שרי
הממשלה פתוח ונתון למשא־ומתן.
בנקודה זו נהג בגין בד״ש כפי שהוא
נוהג בערבים. גם בהצהרותיו המדיניות
טוען בגין כי הכל פתוח למשא ומתן ב-
דנבה, מה שאינו מפריע לו להצהיר כי עם
ישראל לא יוותר לעולם על יהודה ושומ רון.
אנשי ד״ש יכולים להציע איוש שרים
ככל העולה על דעתם — אבל בסופו של
דבר יוכרע איוש תיקי הממשלה ברוב
קולות. לא תהיה זו אשמתו של בגין אם
ההרכב הנוכחי הוא שישאר גם הלאה.
המרצע יצא מהשק עוד בטרם החל
המשא־ומתן המחודש בין הליכוד וד״ש. בגין הוויתור המהותי היחיד שעשה
לד״ש היתה נכונותו להעניק להם ארבעה
שרים בממשלה במקום השלושה שהובטחו

הנסאות קורצים לד׳׳ש 2־,״״

במסדרון: מאיר עמית מול יגאל ידין ושמואל תמיר. בהערכות
הנוכחית נטו ידין ותמיר לחדש את המשא־ומתן עם הליכוד

בעוד שעמית לא סבר כי נוצרו נתונים חדשים המצדיקים את
חידוש המו׳־מ. לעומת נאומו בכנסת, בו טען ידין כי בקווי־היסוד
של הממשלה אין כרי לספק את ד״ש, שינה ידין עתה את
עמדתו מוכן לראות באיזכור החלטה 242 פיתרון מספק.

אנור ושתה. נ מחר 31ה? זוהי
החונכים את וי ש תו ת המיסעדות׳

רשת1
| דני ל דו ר ורוחל׳ה ב.,הפי ק טרול״

| שאול 1ע ״ צי ב ״ ח ל ־ א בי ב הקטנה״

ן * אםהמיסעדות עדיין גורפות קו !
1פו תי לפי קצב •פתיחת מיסעדות
חדשות, דומה כי כן. אילו היה זה עסק
כושל, לא היו כה רבים נוהרים אליו.
לפני חודש וחצי נפתח בתל-אביב המו עדון
של קבוצת רפי שאולי, המתכונן עתה
להגדיל את המיסעדה הסינית במקום שבו
היד, הפיאנרבאו, שייסגר. שמואל שקד,
המנהל מזה שנים את נון־סטופ, פתח עתה
את החבית, מיסבאה ומזללה ליד המקום
הישן שלו. מולו מתכנן רפי ניצחון את
הרחבת הפיאט־באר שלו, תוך פתיחת
מיסעדה -של ממש.
באותו אמור נפתחו בחצי־השנה האחרו נה
מיספר בלינציאדות, המגישות רק מנות
אחרונות מתוקות. גם בירושלים, ש אץ
בה ים, כידוע, תיפתח בקרוב מיסעדת־דגים
בחאן, נוסף על מיסעדודהדגים ה טובה
בארץ, דולפין־ים ושכנתה, לווייתן־
ים, או נזיסעדת בני. לפני כמד, חודשים
נפתחה, בירושלים, בהשקעה גדולה, מיס־עדה
איטלקית יקרה, ונציה, המתחרה ב גונדולה.
ורק עתה פתח מוטי שימחה,
בעל המדוזה, מועדון־לילה במיצפה אבו־טור.
מסקירה
חטופה זו נראה, כי עיסקי המיס־עדות
פורחים וכדאיים. האומנם?

בעיית החברים
הקמצנים

ש מי דשקד >מ ימ״ן< ב בי ת ..החבית,׳

ך 6פני פמה חודשים נפתחה בתל ׳
/אביב המיסעדה קאנדי, שבה הושקעו
1.6מיליון לירות. השותפים הם חברת־אוקטובר
וקבוצה של משקיעים, בעיקר
אליעזר (״פיאפש״) בדאון, שיש לו 250/0
בעסק. במיסעדה 150 מקומות, סגל של
יותר מ־ 35 איש, והיא סוגרת כיום קופה
ממוצעת של 30 אלף לירות ליום. המקום
חייב להחזיק סגל רב ביגלל מבנהו המפוזר.

הבעייה העיקרית היא ההוצאות ללא-
שליטה על מיצרכים ומשכורות. הפיקוח
על ההוצאות הוא בידי -שכירים, ולא בידי
אחד הבעלים.
המועדון התל־אביבי נשכר מבעליו (בעל
מיסעדת גונדולה ס/ס ,50 רוני -שטן ,250/0
וישראל שרף מגרמניה ס ) 250/על־ידי קבו צת
שאולי, בסכום של 30 אלף לירות
לחודש, בתוספת מחצית עליית המדד. ה שוכרים
השקיעו מיליון לירות בהתאמתו
לתפקיד החדש. תחת מועדודחברים, הנו תן
לחבריו, במיבנה בן שלוש הקומות,
דיסקוטק, מיסעדה ומרתף לקריאה למיש־חקים
ולטלוויזיה. דמי־המינוי הם כיום כ־
2000 לירות לשנה. יש כבר 480 חברים,
ועוד כמה מאות ביקישו להיות חברים.
המקום יפה ביותר, נעים להיות בו, ה־מיסעדה,
מצויינת, אך הבעייה העיקרית
היא שהחברים אינם מוציאים די כסף
במקום.
פרט לדמי־השכירות, המיסים (מיסעדה
כמו קאנדי משלמת לעירייה בלבד כ־18
אלף לירות לחודש) והוצאות השכר (ב מועדון
משלמים 17 משכורות מלאות, ה מסתכמות
ב־ 85 אלף לירות לחודש) קיימת
בעיית ההשקעה, שרק הריבית עליה היא
400 אלף לירות לשנה. ההכנסה העיק רית
היא מדמי־חבר 500 .חברים משלמים
2000 לירות לשנה, ההכנסה היא מיליון
לירות.
ב-שנה הראשונה תהיה ההכנסה רק כ־600
אלף לירות, שכן בתחילה היו דמי-החבר
נמוכים יותר ההנחה היתה כי במקום יהיו
בימי ב׳ ,ג׳ וד׳ כ־ 200 חברים ובנות־זוגם,
ובימי הי, ו׳ ושבת יהיה מלא לחלוטין.
(היום החמישי הוא יום היציאה למועדו נים
ובילוי, אצל שיכבת העלית הישרא לית)
.אילו היה כל חבר -שותה בביקור
שלוש כוסות של משקה חריף, או אוכל
כריך תוך כדי כך, היה משאיר בסביבות
100 לירות לביקור, והיתה נשארת בכל

יום 1 שלוע לתרו!
היא הו מראו
לירוו

גם ה
הזה, אות כאן>
סר־פ הו ארבי,

סמת ההווים
עסס ם גדווים
יבה הטון תאורה ותפאורה כ מיז דלת ״ תל־אביב תקטנה״
קטנה שפתחה לפני זמן מה בשדרות־חן,
ומתרכזת עתה רק במיסעדות דראגסטור
והפי קסרול. הדראגסטור צובר בכל יום
קופה של 15 אלף לירות, עם 75 מקומות.
הסגל מונה מחצית מזה של קאנדי, במ קום
נמצאים כל העת ארביב או לרנר,
ואין כל הוצאה ללא אישור ״שלהם. כאשר
ההוצאות ללחם בילבד הן 12 אלף לירות
לחודש, וקילו סטייק פילה עולה 120 לי רות,
קל מאד לגנוב כספים בעיסקי־מיסע־דות.
ההשקפה של דני. ואבי גורסת, כי
ללא נוכחות מתמדת של בעל־הבית אסור
לפתוח מיסעדה. לכן סגרו את המיסעדה
בשדרות־חן, ומשום כך הם מציעים למ כירה
את ההפי קסרול.

ל קופה של 20 אלף לירות, וביום מלא פי־מכך.
גם המיסעדה בת 45 המקומות יכולה
להכנסות. אולם המציאות של כחודשיים שעולה
;חברים מעדיפים לשתות כוסית אחת בילבד.
ייה של המועדון היא, כרגע, שעל־ידי מכירה־לחברים
וקבלת הכנסה מובטחת של מיליון
מונע המועדון מעצמו כל הכנסות נוספות
; הבאות מן החברים׳ והללו נוטים לקמצנות.
סעדה לרו ב ריקה מחברים. אם יימשך המצב
4יהיו למקום הכנסות שיספיקו לכיסוי ה,הוצ־שוטפות
של משכורות, שכירו ת ומיסים. גם
מת הבעייה של ניהול באמצעות שכירים, וחד
•ח על ההוצאות.
ת המתחרה של מיסעדות היא זו של אברהם
ודני לרנר. רשת זו סגרה את המיסעדה ה־

הצורך הפיסי של הימצאות בשני מקומות
בעת־ובעונה אחת הוא שהכתיב — למכור.
השקפת־עולם דומה יש גם לשמואל
שקד. המיסעדה הראשונה שלו, נון סטופ,
עובדת בתפיסה מלאה, במחירים גבוהים.
אולם הוא נמצא כל העת במקום, וסגל־העובדים
קטן ביותר. המיזללה החדשה
שלו, החבית, שוכנת במרחק חמישה מט רים
מן הראשונה. שותף בה גם חיים
בלאם, שהיה בעל המיסעדה ההודית סיט־אד.
עם בלאס שותף במקום קרוב־מישפ־חה
ישלו, המפקח על המיטבח. המיסעדות
של שקד גורפות כסף רב, בעיקר תודות
לנוכחותו המתמדת במקום.
המסקנה: עיסקי המיסעדות הם עסקים
טובים ביותר, בתנאי שבעל־העסק נמצא
במקום ומפקח על הנהלתו באופן אישי.

המשר הסידרה על המתרחש במגישטרה:
מארב המישטרה תפס את ידידו של המפכ״יל בנהיגה במהירות
מופרזת

אך התיק נסגר

^ אחיו של שר־החקלאות אוזן זוכה

מדריסה קטלנית של רובב־אופניים, במישפט קדו דברים מוזרים

ף* .יום ה * 8באפריל השנה נסע סעיד
*1אוהל בכביש אשקלון —יד־מרדכי, כ שנעצר
על־ידי מלכודת של המישטרה.
השוטרים שעצרו אותו הודיעו לו כי נסע
במהירות של 101 קילומטר לשעה, כפי
שקבע הרדאר, ונרשם לו דין־וחשבון על
עבירה זו, שמיספרו .8531936 כעבור כמה
ימים הגיעה אליו הזמנה לבית־המישפט
באשקלון, ליום ו ד 25 במאי השנה.
סעיד אוהל היה מודאג. בעבר כבר של לו
ממנו את רשיון־הנהיגה לחודש ימים
על צבירת נקודות. באוגוסט 1976 הורשע
בעבירה בתאונת־דרכים ליד חדרה. רי ש־יונו
נשלל לזמן קצר, וכן הוחלט על שלי לה
של רי שיונו לשמונה חודשים אם יע שה
עבירת־תנועה אחרת.
היה ברור לסעיד, כי במישפט הצפוי לו
עלול רי שיונו להישלל ממנו לזמן ממושך.
סעיד אוהל הוא יושב־ראש אירגון־
הקניות של מושבי הנגב, יושב־ראש חברת
הפיתוח מושבי הנגב, והאיש החזק
בתנועת־המושבים בדרום. הוא יר ש את
כיסאו ועוצמתו של אהרון אוזן, כשזה
התמנה כסגן שר־החקלאות ואחר־כך כישר.
אוהל, בן למישפחה איראנית עתירת־אנד
צעים מן העיר שושן, ברח מבית הוריו

במושב מסלול, שבו מתגורר גם ניצב־מיישנה
יצחק יהב, מפקד מרחב הנגב של
המישטרה. לדיברי סעיד, הוא ביקש מיהב
כי יבטל את התביעה, ויהב השיב כי ייפ נה
אליו במיכתב. סעיד סיפר לי כי הח ליט
שלא לפנות אל יהב במיכתב, והוא
מאשר כי היחסים בינו לבין יהב מתוחים
באחרונה. יהב עצמו אמר לי כי אינו זוכר
פנייה של סעיד אליו.
אל מי יכול היה סעיד אוהל לפנות אם
לא אל יהב? ברור, מדיברי סעיד, כי לא
סנה כלל לידידו, מפכ״ל המישטרה חיים
תבורי, וכי תבורי לא התערב בעניין זה,
למרות ידידותם.
סעיד אוהל הוא ידיד ותיק של תבורי,
עשה עימו ״חאפלות״ רבות יחד. עשרות
שנים היה ידוע בדרום הארץ כי קיימת
רביעיה בעלת השפעה רבה בדרום. היא
מורכבת מאהרון אוזן, סעיד אוהל, חיים
תבורי ויושב־ראש המועצה האזורית מר חבים,
חביב שרבף.
כאשר התגורר תבורי בדרום, בתפקידו
כמפקד מרחב הנגב, עבדה אישתו, יעל,
כמזכירה ישל סעיד אוהל בתפקידו כיו״ר
אירגון־הקניות. כאישר החליט תבורי לה יות
מושבניק, הוא הסתייע בסעיד למצי־

הראשונות נגד תבורי למישטרה, נשלח
תורג׳מן לנסות לאתר את המתלוננים
עלומי־השם שהיו אגשי־מישטרה. תורג׳מן
סיים לפני כמה חודשים את תפקידו כ ראש
ענף־תנועה, אך לא כיהן כראש
ענף־התנועה בשעה שסעיד ביקש לסגוד
את התיק. ברור כי לפי הנוהלים במיש־טרה
הסמכות לביטול הדו״ח היא רק בידי
ראש ענף־התנועה או מפקד־המרחב.

כאשר סיפרתי למפקד המרחם,
יצחק יהב, כי הדו״ח גוטד, נדהם
— וסירב להאמין. הוא אמר כי
הדבר הוא כניגוד לכל נוהל, וכי
ראש ענח־התנועה מעולם אינו מט פל
בביטול עכירת־תנועה. מה־גם

•פסק־דינו• ,שזיכה את אוזן, השאלה היא
אם הנאשם ראה או לא ראה בעוד־מועד
את הנפגע.
במהלך המישפט התבררו דברים תמו הים
ביותר לגבי התנהגות המישטרה. ה נפגע
החזיק בידו בנסיעתו פנם־כים. ה בוחן
המישטרתי המקומי, שבא לתאונה
ורשם את דו״ח־הבוחן, לקח את הפנס
עימו, אך זה נעלם. בעדותו בבית־המיישפט
הוא אמר ב מפור ש :״לא מצאתי כל פנס
בזירת האירוע.״ כאשר נחקר על־ידי הת ביעה,
הוא ענה דברים תמוהים ביותר
בנוגע לפנס( .לשאלה אם היה להרוג פנס
מאיר בידו או לאו יש חשיבות מכרעת
לגבי אשמת הנתבע).

יו״ר סעיד אוהל
איך נסגר התיק?

שהיו צריכים להודיע לו על ה ביטול,
ואילו הוא אינו יודע דבר.
יהב הבטיחני כי אם אמת הדבר,
לא יעבור ;יל כך לסדר־היום.
הפנס נעלם

העד שימעץ שיטרית
לאן נעלס הפנס?
לישראל על אופנוע בהיותו בן ,14 עשה
את עצמו במו־ידיו.
אחיו הוא אחד מעשירי איראן, הסוכן
של מכוניות רנו לכל המיזרח התיכון ובעל
השקעות עצומות בישראל. סעיד עצמו
עוסק באירגון־הקניות מתוך ענייו ולא מ תוך
הכרח. הוא רואה בתפקיד שליחות,
שבה עליו לעזור לאחרים, ומשום כך
אינו מתבייש לבקש עזרה כשהוא זקוק.
ידיד המפפ״ל

גורם היחידי היכול לבטל את
( 1דו״ח התנועה הוא המישטרה. סעיד גר

את יחידת־מושב במושב מסלול׳ וסעיד
עזר למשפחת תבורי בכספי אירגון הקניות
ב־ 130 אלף לירות למימון הבית שניבנה,
ולעיבוד הפרדס של תבורי.
אחרי שהחליט שלא לפנות אל יהב
במיכתב, עשה סעיד אוהל, כפי שסיפר
בעצמו :״היה לי אי-שור מרופא שנסעתי
מהר, כי אמי חלתה קשה והיתר. בבית״
חולים בתל־אביב, ומיהרתי אליה. ביקשתי
מן המישטרה לסלוח לי, כי היו לי סיבות
למהר. כתבתי לא ליהב ולא לתבורי, אלא
לתורג׳מן, וסגרו את התיק״ ,אך לא תור־ג׳מן
הוא שהחליט על סגירת התיק.
אברהם תורג׳מן הוא היום ניצב־מישנה,
ומכהן בתפקיד בכיר במטה־הארצי בירו שלים.
בשנת ,1972 כשהגיעו התלונות

תיק שנסגר הוא אחד מכמה תיקים,
! 1שנסגרו או שופצו, לצרכי סגירה או
מישפט, ל-שורת מייוחסים בדרום. על מיק רים
אלד, נעמוד בהמשך הסידרה.
המיקרה שהוא אולי המסובך ביותר ל פיצוח
הוא המישפט שבו זוכה אליהו אוזן,
אחיו של שר־החקלאות לשעבר אהרון או זן,
מדריסה ומגרימת מותו •של גיסו של
סעיד אוהל, ששמו נאצר כודם.
ב־ 4בנובמבר ,1971 בשעה ,19.30 נהג
אליהו אוזן במכונית פדו פרטית בכביש
אופקים־מרחבים, מכיוון גילת לכיוון מו שב
מסלול. לידו ישב נוסע בשם שימעון
שיטרית. מכוניתו פגעה ברוכב־אופניים,
נאצר כודם, שרכב בכיוון הנסיעה של ה מכונית,
כשבידו פנס־כיס. המכונית פגעה
בו מאחור ומן הצד, וכודם מת מפצעיו
זמן־קצר לאחר־מכן. כפי •שקבע השופט ב־

הבוחן המי*שטרתי, רב־סמל ניסים חגי,
סיפר כי חקר שלושה חודשים אחרי ה תאונה(!)
את נהג המכונית *שנסע מול
אוזן, ואשר לטענת אוזן סינוור אותו ב־אורותיו,
כך שלא ראה את ההרוג. הנהג
הוא טאריד אל־עטאונה, אחיו של שייך
בדווי. סיפר חגי בבית־המישפט :
״באותו יום •שמעתי לראשונה מפי העד
הזה את הטענה של פנס־היד השייך לרו-
כב־האופניים, וכי העד מצא אותו ליד
מקום התאונה וזרק אותו לשדה. בעיקבות
זאת יצא שוטר עם העד למקום, ולא
מצא שם דבר .״סמוך ליום המיקרה לא
מצאתי שום פנס בזירת־האירוע, וגם לא
למחרתו. למחרת •פגשתי את השמאי, ישע יהו
לויט, לא זוכר שהראיתי לו פנס־כים.
אילו היה פנס, הייתי צריך לחקור אותו
בנקודה זאת, אם היה דולק או לאו, וה ייתי
מציין זאת בדו״ח שלי.״
לעומת זאת העיד השמאי לויט כי״ חגי
הראה לו את הפנס, שלקח ממקום־התאר
גה, והניחו בתוך מכונית־המישטרה שלו.
גם •שימעון שיטרית העיד כי היה פנס־כים
ליד ההרוג• .,שהאיר באור חלש. הע דות
של עטאונה. היתד, כי, רא*שית, לא
סינוור כלל את הנאשם. שנית, הוא ראה

ליד האופניים פבס־כיס קטן דולק, כיבה
אותו וזרקו לחורשה, באומרו לנאשם כי
זה יקל עליו במישטרה.
עדותו של אל־עטאונה נגדה את עדותו
•של אליהו אוזן. אוזן אישר כי אינו רואה
כלל בעין אחת מזה ארבע־עשרה שנה, וכי
סונוור קשות. כשראה לפתע דמות לפניו,
סטה שמאלה ואיבד את השליטה על ה הגה.
ליד האופניים היה פנס לא־דולק.
הוא סיפר כי שיטרית צעק לו ברגע ש בלם•
הוא לא דיווח על הפנס בעדותו, כי

מפכ״ל תכורי
אחד מארבעה ידידים

שר־דשעבר אוזן
עוד אחד ברביעייה
חגי לקח אותו, והוא חשב שיאם הפנס
במישטרה אין צורך לדווח ע ליו!

נראה, אם בן, כי מוצג חשוב
כיותר להוכחת התביעה נעלם, ו אין
להתפלא על שדבר זה עזר ל נאשם.
השופט הביע תמיהה על פד
כפסק-דינו, ואמר כי נראה שהבוחן
המישטרתי חגי פשוט שכח את
הפנס כדו״ח שכתב, וכעדותו.

גורלו של אוזן היה בידיו של שיטרית,
שכן עדותו עמדה מול עדות אל־עטאונה
בנוגע לסינוור. היתד. גם שאלה אם יא-שר
שיטרית כי צעק לו ברגע שבלם, כי אז
ברור כי אוזן לא היה יכול למנוע את
התאונה.
שיטרית אישר בעדותו במלואה את גיר־סת
אוזן, וסתר את עדות אל־עטאונה.
השופט החליט שלא להאמין לעטאונה,
להאמין לאוזן ולזכותו לחלוטין.
לפני עשרה ימים איתרתי את שימי
בנוכ ושוחחתי
עימו,
שיטרית, עון חות הבר־מערכת נוסף ואיש־המושבים ב דרום.
שיטרית סיפר כי מצבו הכלכלי
קשה, ואין הוא מרוויח. לאחר לחצים
רבים סיפר על המישפט, ואמר כי ראה
את רוכב־האופניים וצעק לאוזן כי ייזהר
שיש שם אופניים. אד אוזן לא נעצר.
אמרתי לו כי בבית־המישפט העיד אח רת,
והוא אמר שאין הוא יכול לדבר,
כי אוזן מחזיק את השטרות שלו. לאחר
חקירה סיפר כי היה שותפו־של אוזן משך
שנים רבות. זמן קצר לפגי התאונה הציע
לו אוזן למכור לו טרקטור, והוא נתן לו
שטרות ב־ 12 אלף לירות. את הטרקטור
לא קיבל, אך אוזן מחזיק בשטרות שלו
ויכול להגישם לגבייה בכל עת שירצה.
שיטרית הצהיר שאם אביא לו את השט רות׳
יהיה מוכן למסור עדות־אמת על
מה שקרה, אך לא קודם־לכן.
נסעתי עם עדי־השמיעד. אל סעיד אוהל.
סיפרתי לו מה אמר שיטרית. אוהל נדהם,
וא מר :״מאז המיקרה אחותי הרוסה, עם
ארבעה יתומים אומללים. תבעתי אז חצי
מיליון לירות לאלמנה, אבל אחרי שאוזן
יצא זכאי לא היה מה לעשות. אני מוכן
לתת לשיטרית שטרות ב־ 12 אלף לירות
נגד השטרות שאוזן מחזיק, ושיבוא ויא מר
את האמת. איני מפחד מאיש.״
״אני אפנה לעורך־דין מעולה, שיפתח
את כל התיק מחדש. המישפחה אצלי מעל
לכל.״

(כתבה שלישית בסידרה)
יגאל לביב 1
במדינה צהי־ל
מ דיי ר לשיחדוריס
כל מה שרצית לדעת
על שיטות לשיחרור בנות
מצה״ל — ולא העזת לשאול
אחד הסעיפים בהסכם הקואליציוני, ש הפך
את אגודת־ישראל לחלק מן המימשל
החדש, קבע כי כל בת המבק-שת להש תחרר
משירות צבאי מטעמי ״דת ומצ פון״
— תוכל לעשות זאת. ברגע האחרון
נזעק ישד־האוצר, שימחה ארליך, ומחק
את המלה ״מצפון״ מן ההסכם, שכן סעיף
כזה היה מאפשר לכל מי שתצהיר שהיא
״׳פציפיסטית״ ,להשתחרר מצה״ל באופן
אוטומאטי. אלא שהממשלה החדשה מעוג׳
יינת להעניק זכויות־יתר לדתיות בלבד,
ורק לאלה שמועד גיוסן חל אחרי חתי מת
ההסכם הקואליציוני. ומה לגבי חיילות
שאיתרע מזלן וגוייסו לפני המהפכה הפו ליטית
י גם לאלה נמצא כיום מוצא, לפי
הנהלים המקובלים בצה״ל.
הריון מדומה. צה״ל משחרר משורו תיו,
על־פי החוק, כל חיילת שהרתה בזמן
השירות. באחרונה נידונה הצעה שלא
ל-שחרר חיילות כאלה, אך היא הוקפאה
מפני שהממשלה החדשה החליטה לבטל
את חוק ההפלות. לפיכך — חיילת הרה
עדיין יכולה להשתחרר. אלא שאין צורך
להיכנס להריון לשם כך. ההליכים המקו בלים
הם כאלה: החיילת מבקעות מן ה רופא
היחידתי הפנייה לרופאת־נשים, ש לה
היא מספרת על איחור של שבועיים־
שלושה בהופעת המחזור החודשי. הרופאה
עורכת בדיקה גינקולוגית שיגרתית (לא
!נעים, אבל גם לא נורא) ,ובדרך־כלל אינה
מגלה דבר. אבל כדי להסיר את החשש
מליבה •של החיילת, נשלחת זו לבדיקת־צפרדע״)
הקובעת ב שתן
(״בדיקת
אופן חד־מ־שמעי אם החיילת בהריון אם
לאו.
כאן נכנסת לתמונה חברתה הטובה של
החיילת, שהיא בשלבי הריון ראשונים ו מוכנה
לתרום למשימה הנעלה בקבוק
מן השתן הפרטי שלה. את זה נותנים ל מעבדה,
והתשובה מגיעה ליחידה כעבור
כמה ימים: חיובי, כלומר — החיילת
הרה. מפנים אותה לראיון אצל הרופאה
הפיקודית, המסבירה במלוא הנימוס שהחוק
הצד,״לי מחייב לשחררה מהשירות.

* $משרד

! #1ל ה לן לוח המחירים המוסכם
לשבוע מ־דד.ד26.6.77 - 4.

במסגרת ההוזלות בחנויות השרשרת של השופרסל
והסופרמרקט וחנויות פרטיו ת ש הצטרפו למיבצע.

י ר קו ת

בשרון מישחק. דרך נוספת להגיע
אל השיחרור הנכסף היא קצת פחות
נעימה, אבל בדוקה ומנוסה גם היא. ה חיילת
מבקשת להיפגש עם קצינת־בריאות
הנפש (קב״נית) של היחידה. לראיון הזה
עליה להתכונן מבחינה נפשית, ולגייס
לקראתו את כל בושר־המישחק שלה.
אפשר אפילו לערוך חזרה כללית, כאשר
את תפקיד הקבנ״ית משחקת חברה של
החיילת, שאפשר לסמוך עליה. בראיון
הזה, הקב״נית תשאל כמה שאלות שיגר־תיות,
ולאחר־מכן את השאלה המכרעת:
״מה הבעייה?״ ״הבעייה ז אני לסבית...״
עונה החיילת, ומשתדלת בכל כוחה להי שמע
נבוכה ואומללה, אבל משכנעת. כן,
פשוט לסבית, ומשום כך אינה יכולה ל המשיך
לשרת בצבא.

4.70
3.65
3.90
2.20
1.70

1.55
3.65

הערר: ירקות ארוזים בשקיות מותר לגבות
תוספת של עד 40 אג׳ לק״ג

פי רו ח
אגסים מזן ג׳נטיל גודל 4

6.50

ה ד רי
אשכוליות בתפזורת וארוזות
תפוזים בתפזורת וארוזים
לימונים

1 111ת

אלא שאת זה אין צורך לומר: קצינת-
בריאות־הנפש יודעת היטב כי צה״ל מ שחרר
כל מי שי ש לו ״סטיות מיניות״,
לפי ההגדרה הצהל״ית. הקב״נית גם לא
תבקש מן החיילת הוכחות מיוחדות לבע ייתה•
וכך, היא משוחררת מצה״ל בדיס קרטיות
ובהבנה של מצבה המייוהד, המק שה
עליה לתפקד באופן תקין.

(המשך בעמוד )36

דצי£״?ק״ג

עגבניות — זנים פחוסים
עגבניות — מזן תמר
גז ר
פלפל מזן קליפורניה — .מיכצע מיוחד סלק בצל יבש — מיכצע מיוחד
תפוא״ד מיבול אביב

בפינקס־השיחרור ישל החיילת מצויינת
הסיבה כ״תום שרות״ ,ולא הריון, כך
שההורים והחברים אינם צריכים לדעת
את הסיבה האמיתית, החיילת משתחררת
מצה״ל ללא כאבים, ואם תרצה לאחר־מכן
לעבוד במישרד ממשלתי כלשהו, ב־דרך־כלל
לא יבדקו בציציותיה.

נישואין ינוסח גירושין. גם זה -
לנשים בלבד. במידה שי ש לחיילת הורים
המבינים את הבעייה, ומסכימים שבמקום
לבזבז שנתיים בצבא מוטב שתלך לאו ניברסיטה,
ואם יש לה גם י די ד המוכן

לשתף פעולה׳ אין בעיות. מחליטים

החקלאות

דגי
נסיף ״מבצע מיוחד״

בסיף בפרוסות קפוא1/2
קרפיונים חיים

5.25

פטמים קפואים בשקיות

מיני(עד 1.1ק״ג העוף)
גודל ( 1עד 1450ק״ג העוף)
גודל ( 2עד 1.6ק״ג העוף)
גודל ( 3מעל 1.6ק״ג העוף)
כשר הודו ללא עור וגידים

3.20
3.40

12.96
12.13
11.39
10.32
22.22

91 +אג׳
83 +אג׳
1.78 +ל״י
1.04

85+ 8.20
+ 21.70
1.29 + 16.11

1.73

שיגויים אפשריים במשך השבוע

ו לי די עתך -ט מ פוני טמפקס

להשתמשבטמ פון, ה כוונ ה.

מתרחביםגםלאורכםכךש אינ ך

ח שב ת שזה י הי המסובךל שי ם או תו

ח שה בהםכלל .

בתנוחה הנ כונ ה?

מיכלההחדרה אינו מי יקראת

או לי גםאתח שב ת שאין דרך

הטמ פון. ט מ פוני טמפקסאינם

פ שו טהו טו בהבאמת?

י ק רי ם יו ת ר מן האחרים -למרות

אםכךהרישלא ני סי ת ע דיין

היו תםפ שו טי ם ונו חי ם יו ת ר

אתטמפוניטמפקס. כלטמ פון

ל שימוש.

של טמפקסנ תון במיכלהחדרה
פ שוט ונוחו הו דו ת לו הטמ פון
ת מי ד מו צאאתדרכואל
ה מ קו םהנ כו ן.

׳יין

טמפוגי טמפקס עם מיכל ההחדרה-כדי שלא יהיה קשה גם במצבים רגישים.

ו -לכבוד -

איבווסט אימפקס בע״מ(יבואני טמפקס)

ת.ד 6080 .תל־אביב.

נא לשלוח לי חומר הסברה על השימוש בטמפוני טמפקס.

ן שם

מינהד

שוא׳ד

דויד מוסק! טוען שהוא אגן־הקיעקוע
הטוב ביותר בארץ־ והראשון מו סקב נו

דויד מוסקה שהפך לינואי בחיפושיו אחרי אמני־הקיעקוע, היה
| 1ו 171ן 0
לישראלי הראשון בין אמני־הקעקע הפועל בישראל. עבודותיו

זכו כבר בהכרה בינלאומית בין האמניס בעולם, והוא מבטיח ללקוחותיו עבודה יפה
ומדוייקת. לטענתו, הטיפול כימעס שאינו מכאיב, ואפשר לסלק כתובת־קעקע בלתי רצויה.
** .ל־ נכי העור החשוף. והמתוח, ב-
׳ ג קצב של 3000 לדקה׳ דוקרות שלוש
מחטי־פלדה חזקות וחדות, ומשאירות אח ריהן
חותם צבע נצחי.
,״נכון, מרגישים את זה קצת,״ אומר
דוי ד מוסקו, אמן כתובות־הקעקע ,״אבל

״הוא סטאטי, מציירים אותו -ורואים אותו
רק במקום אחד. הכיף שלי, זו הידיעה
שהבן־אדם הולד עם היצירה שלי החרוטה
עליו לכל מקום.״

משקה חריף
לפני הביצוע
ך* ויד, צעיר נאה בן ,28 עלה לארץ
מרומניה, ואת ילדותו בילה בפתח- 1 תיקווה. לענייני הקעקע נדלק כאשד שי רת
בחיל־הים, והחל בולע ספרים ותולה
עיניים מעריצות בכל פיסת־קעקע שנק רתה
בדרכו. את נופו הפקיר לראשונה,
לפני ע שר שנים, בידיו של צייר ארמני
זקן בירושלים, שעיטר את זרועו במיפ־רשית
.״הארמני ממישפחת רזוק, ציירי-
קעקע ותיקים בארץ, לא עשה עבודה טו בה
במייוחד, והצלחתי לתקן אותה רק
אחרי -שבעצמי למדתי את העבודה,״ הוא
מספר.
שגעון־הקעקע הביא את דוי ד אל צי-
הסוחר, שם — על פני שיבעה ימים
וחמש יבשות, ראה את מיטב יצירות-
הקעקע ואת טובי ד,אמינים .״רק כשאתה
מסתובב בעולם,״ הוא אומר ,״אתה מגלה
שזוהי אמנות אוניברסלית. כל עמי העו לם
מקעקעים את גופם, החל מהבדואים
של סיני ועד לעמי איי פולינזיה.

האגן ננעולה

דויד מוסקו משפץ כתובת־קעקע על זרו עו של עוזרו
התאילנדי, דנג. גופו של דנג משמש ספר־לימוד מעולה
הן למורה והן לתלמיד, ונוסף לנשר ולעקרב שצייר דויד על גופו של דנג, הוא עומד
עתה לעטר את גב התלמיד במיפרשית. גם אברי־המין משמשים אובייקט לקעקועים.
״בשלב מסרים נכנם לי הג׳זק לראש,
והרגשתי שאני יכול לעשות את זה בעצ מי.
התחלתי לרוץ לכל אמן־קעקע, וניסי תי
ללמוד את העבודה.״
הדרך לא היתה קלה, שכן אמני־הקיע־קוע
אינם ששים לחשוף את סודותיהם
המיקצועיים. רק אחרי שעבד ארבע שנים
כמכונאי בחוף, י רד דויד שוב לים, הפעם
בהחלטה נחושה .״נהג־מונית באנטוורפן,״
הוא מספר ,״לקח אותי אל מישהו ׳שהס

1 1 1 1 7 1התאילנדי דנג, שהגיע ל ארץ
כתייר, פגש בדויד
ו 111111
מוסקו במיקרה, ועומד להגשים את חלום־
חייו — להפוך לאמן של כתובות־קעקע,
לחזור לבנגקוק ולעבוד שם במיקצוע.
יוה כימעט בלתי־מורגש לעומת הכאבים
שסבלו אנשים לפני ארבעת אלפים ישנים,
כשהמין האנושי רק התחיל לקעקע את
נופו.״
דרך ארוכה עשה דוי ד. פוסקו, עד ש הגיע
למעמד של אמן כתובות־קעקע, ה נחשב
כטוב במיקצועו בארץ ״ואולי גם
הטוב ביותר במיזרח־התיכון,״ הוא מו סיף
.״הציור הרגיל,״ טוען דויד מוסקו,

כלי ־העבודה

סט כלי־העבודה שד אמן־הקעקע, אותו השיג דויד מוסקו שלוש בקושי, אחרי חיפושים ברחבי העולם, כולד :
מכונות חשמליות שבכל אחת מהן מיספר מחטים שונה בהתאם לסוג העבודה ; צלוחיות
צבעים ; משחות מייוחדות לשימון העור, וכן נוזלים לחיטוי הפצעים הקטנים שנגרמים.

כים למכור לי מכונות. אבל את המיק־צוע
אף אחד לא היה מוכן ללמד אותי,
פחדו מקונקורנציה. גם אני־עצמי לא מו כן
ללמד אף ישראלי את המיקצוע.״
אולם דוי ד עצמו מכניס עתה לסוד ה־מיקצוע
תאילנדי צעיר בשם דנג, שהגיע
לארץ כתייר וכעת הוא משמש כאסיסטנט
ואף זוכה בשפע של עיטורי-קעקע מידיו
של דויד .״כשפגשתי את דויד,״ מספר
דנג ״הבנתי שאני בדרך להגשים חלום
ישן ולהפוך לאמן כתובות־קעקע. נשארתי
איתו, וגיליתי שהוא אמן גדול ומורה
מצרין. כשאחזור לבנגקוק, אפתח לי חנות
של קעקע משלי.״
אחרי שתיקן את המכונות ולמד להפ עילן,
רכש דוי ד צבעים והחל תר אחר
קליינטים, לאחר שקודם־לכן התאמן ארו כות
על ג׳ופו־׳שלו. הראשון היה תייר אמ ריקאי,
נכה מילחמת ראט־נאם, שהתגו רר
באכסניית־הנוער שעל חוף הירקון,
ליד ביתו של דוי ד מוסקו, והוא זכה בנ שר
כחול על זרועו .״נהוג שהקליינט שו תה
משהו חריף בדרך־כלל, כדי להתגבר
על ההתרגשות,״ מספר דויד ,״אבל בפ עם
ההיא, דווקא אני הייתי זה ששתה.
ואחר-כך התחילו
הציור יצא לא רע,
להגיע עוד קליינטים, כי כתובת־קעקע טו בה
מעוררת עניין רב אצל אלה ש ת אי ם
אותה. זוהי פירסומת מהלכת.״
מדפיו של דויד מוסקו גדושים פיר־כתובות־ על סומים
וספרים עבי־כרס
קעקע ויוצריהן. כתובות כאלה היו קיי מות
כבר בימי המצרים והקדמונים׳ ומום־
יות בנות ארבעת אלפים שנים ויותר נכד
(המשך בעמוד ) 36

—י מקעקע׳ ישראל -
(המשך מעמוד )35
צאו מעוטרות בכתובות־קעקע. גם באיזור
האירופי של רוסיה נמצאו גוויות מקועק עות,
.״הציורים על הגוף היו מעין סימן
שיבטי,״ מסביר דויד ,״או הבעה של
מאורע מסויים או סמל מחיי השבט.״
״ביפאן עוסקים בקיקוע גופות •כבר
מאות שנים, והם באמת מומחים גדולים
במיקצוע. לאירופה הגיעה האמנות הזו
עם המגלה הגדול, קפטן קוק, שגילה את
התופעה באיי טהיטי שבקריבים, ומאז
החל הענף להתפתח באירופה. אגב, ברוב
השפות האירופיות, מופיעות במילה קעקע
ההברות ט א ־ טו( 0ס׳\/1 ׳1ל )׳1׳ שהן צליל
אונומטופאי של קצב דקירות המחט ב עור.״
רשימת
המקועקעים המפורסמים בהיס טוריה
נראית נשושלת־יוחסיז של בית
מלוכה: אדוארד השביעי, ג׳ורג׳ החמישי, ועוד הצאר ניקולאי, פרידריך השני,
גלריה שלמה של אנשי אצולה, אמנים
ואנשי־דוח מפורסמים.
גם על ארץ־הקודש לא פסחה התופעה.
מספר
״יש מידע סיפרותי והיסטורי,״
דויד ,״על צליינים שהצטיידו בארץ הקו דש
בסימן־קעקע של צלב או דמות של

תהליך הקיעקוע מחייב זהירות רבה ויד
מאומנת .״בהתחלה מגלחים את המקום,״
מתאר דויד ,״ואז מעבירים אל העור אח
הסקיצה, שהיחד, מוכנה מראש בצורת
רישום בעיפרון כימי על נייר־פרגמנט.
אחרי שמנקים את העוד היטב באלכוהול
מייוחד, מורחים אותו בחומר שמנוני, כדי
להקל על חדירת המחטים.
״טובלים את המחט באלכוהול, מחטאים
אותה על אש, ואחר־כך טובלים אותה
בצבע הרצוי. מותחים היטב את העוד, ו מתחילים
לעבוד. העבודה במכונה מהירה
מאד׳ אבל יש אנשים שמעדיפים עבודת־יד
אוריגינלית, שהיא איטית יותר.״
המכונה מפעילה סוגים שונים של מח טים.
כדי לשרטט קו, משתמשים במכונה
המוציאה שמונה עד 11 מחטים לדקירה.
קצב הדקירות הוא בין 3000ל* 4000 בד קה.
המחטים חודרות לעור לעומק של
מילימטר וחצי עד שלושה מילימטרים,
תוך אפשרות לכוון עומק החדירה, והצ בע
שעל המחט מתפשט וצובע את תאי
העור שאליהם חדרה.
״אחרי הצביעה,״ ממשיך דויד ,״מור חים
את המקום במישחה אנטי-זיהומית,
ואחר-כך יש להקפיד על רחיצת המקום
במים וסבון. כעבור שבוע בערך מגליד
המקום וקרישי־הדם מתקלפים, ואז מתג לית
כתובת־הקעקע במלוא הדרה.
״במחקרים שנערכו בציי ארצות־הברית
ובריטניה,״ הוא טוען ,״התברר שימאים
מחוסנים יותר מפני מיגרנות ודאומטיזם,
בעלי כתובות-קעקע הם בריאים יו תר ו אולי
בגלל שהדקירות עצמן גורמות ל אפקט
דומה לזה של *שיטת הריפוי הסי נית
במחטים.״
בניגוד לאמונה הרווחת, הרי כתובת-
קעקע נוטה לדהות במשך השנים׳ בגלל
החילוף הטיבעי של תאי ריקמת־העור.
״דבר נוסף שאנשים אינם יודעים,״ טוען
דויד מוסקו ,״הוא שאפשר לסלק כתו־בות־קעקע
גם ללא ניתוח פלסטי. עד ה יום,
מי שרצה להיפטר מציור, היה גורם
לעצמו לכווייה. כיום י ש חומצות חלשות המשמשות המחטים
לצורך זה. אותן
לקיעקוע אם הן ניטבלות בחומצה, הן מו רידות
באותו טיפול עצמו את כתובת-
הקעקע הבלתי-רצוייה. ניסיתי זאת בהצ לחה
על עצמי׳ _וגם_ על אחרים.״
ב- מאוגדים כתובות*ו!קעקע אמני שמר בינלאומיים, אירגונים מיספר
כזיהם
בגלאזגו ובניו־יורק .״כדי לה יות
חבר באירגון,״ אומר דויד ,״עליך

במדינה
(המשך מעמוד )33
התחתן — ״כאילו״ .נרשמים לני־שואין
ברבנות, ניגשים עם הטופס ליחידה, המ פקד
מאשר את שיחרורה של החיילת
עשרה ימים לפני מועד החתונה, והוא גם
עורך מגבית ביחידה כדי לקנות לזוג מת נה
יפה. מתחתנים בטקס צנוע, ומסכימים
מראש — רצוי בנוכחות עורך־דין —
להתגרש כעבור כמה חודשים, ואז פונים
לבית־הדין הרבני.
אלא שלדיינים יש כל הזמן -שבעולם,
והם אינם ממהרים לראות את החיילת׳
לשעבר חופשיה ומשוחררת מכבלי הני שואין.
לכן י ש לדאוג מראש לקשרים 7עם
אחד הדיינים- ,שיזרז את ההליכים ככל
האפשר. ורצוי גם לוודא שידידה הנאמן
של החיילת לא יתאהב במוסד הנישואין
ובאשתו ואכן יסכים להתגרש, שהרי המ טרה
הראשונית היתה להשיג את החופש
הנכסף, ולא להחליפו בכבלים מסוג חדש.
השמאלנית המסיתה. החומרים ה דרו
שי ם: כמה גיליונות של אד־אתחד,
בטאון רק״ח, חמש-שש סיסמות מתוך
המניפסט הקומוניסטי או מכיתבי מארצה
טונג (להשיג ברוב הסיפריות); נאומים
חוצבי־להבות בגנות הציונות ובזכות המ דינה
הפלסטינית; השתתפות בשתי הפג נות
של מצפן — רצוי בקירבת מצלמות
הטלוויזיה — וזה הכל. מישהו כבר יטרח
לדווח ל״ביטחון שדה״ שהחיילת הנ״ל
מהווה ״גורם מסית ומתסיס״ .וכאלה —
צה״ל פשוט לא אוהב.
השמאלנית הנוראה תוזמן לחקירה ידי
לורנץ,
והוא לא יסבול בשום אופן הת נכלות
שכזאת של צה״ל לבעלת־תשובה.
הוא ישחרר אותה מן הצבא, כי אחרי הכל,
לשם מה נועד ההסכם הקואליציוני, אם
לא לטובתה 1

פסטיבלים
>**11401 1־ נ?ד
מופעי״הראווה העונתייס יעזו
>! מיליון דירות; שכהלקם
יישא משלס־הטיסיס
לפני שבע-עשרה שנים, ב־ ,1960 נת קנאו
פרנסי־התרבות בישראל בפסטיבלים
האמנויתיים הנהוגים בעולם הגדול, דוגמת
פסטיבל אדינבורו הבריטי או זלצבורג
האוסטרי, והחליטו שמה שטוב לאירופ אים
טוב גם לישראל. החליטו — ועשו.
מאז, מדי שנה בחודשי הקיץ, מעלה
הפסטיבל הישראלי עשרות מופעים מו סיקליים
ואחרים, המרוכזים בעיקר בערים
הגדולות ובאמפיתיאטרון הרומי בקיסריה.
מלכתחילה נתכוונו פרנסי־התרבות לעודד
ולפתח בעיקר יצירה ישראלית מקורית,
אלא שדומה כי רעיון יפה זה נזנח עם
השנים, ותחתיו באו מופעי־ראווה שכוונ תם
להציג את ישראל כמעין ״מעצמה
בינונית״ מבחינה תרבותית.
שבועות,
הפסטיבל, שיי מ שך ארבעה
מוקדש השנה, רוביו ככולו, ליצירו ת של
לודוויג ואן־בטהובן, במלאות 150 שנים

תיפאורת ״פידליו״
מי יישא בהוצאות?

באנגליה ובישראל

על גבו החשוף של התאילנדי דנג, עומד
דויד מוסקו להנציח סירת מיפרש, שדגם
שלה צוייר בתחילת המאה על גבו של איש אצולה אנגלי. הנושאים הפופולריים הם
מיפרשיות, דרקונים ונשרים, באירופה נוהגות גס נשים להנציח קעקועים בגופן.
קדוש, ציורים שאותם ביצעו אמנים מקו מיים,
בעיקר ארמנים מירושלים, בית-
לחם ונצרת.״

כתובת־קעקע —
סימן לגריאות
* * ד סוף המ״ד, ה־ 19 בוצעה מלאכת
^ הקיעקוע ביד, תוך שימוש בסכינים,
עצמות של חיות וסיכות פשוטות טבולות
בצבע .״בשנית , 1890״ מספר דויד ,״המ ציא
אורלי סמואל, אמן-קעקע דגול, את המצחיק הראשונה.
המכונה החשמלית
הוא, שאורלי עצמו מת כאשר נפל מסו לם
כשצבע את •ביתו.״

לקבל המלצות על עבודתך משלושה אבד
נים מוכרים.״ זיאירגונים מספקים לחברי הם
מידע שוטף על אירועים וכנסים, וכן
שפע של רעיונות חדשים וסקיצות מקו ריות
.״למרות הכל,״ הוא אומד ,״עדיין
פופולאריות במיוחד הצורות המקובלות
של דרקון, נשר, מיפרשית, גמר וסרחים.
היום מגיעות אלי גם בחורות ישראליות
שרוצות סתם נקודת־חן על הלחי, או
במקומות אחרים...״
״חלומי הגדול הוא לפתוח חנות לכ חד
בות-קעקע, כאלה שי ש בניו-יודק, באמס טרדם,
בקופנהגן וברובע פיגאל בפאריס.
אני חושב על משהו קטן בטיילת של תל-
אביב. שאליו יגיעו גם מלחים מנמלי
הארץ השונים.״

דותית- ,שבה ינסו לשכנעה -שהציונות אי ננה
תנועה גזענית ושזה — בסדר. אלא
שהשמאלנית יודעת, משיעורי־ההיסטוריה
בבית־הספר׳ -שהציונות היא התנועה המ שעממת
ביותר בעולם, ושבקומוניזם יש
הרבה יותר ״אקשן״ .אם האנשים החבי בים
ב״ביטחון שדה״ ישתכנעו שהיא כל־כך
מזיקה למוראל הצבאי, הם יעניקו לה
את השיחרור מכבלי המדים. לחיילת כזאת
יקשה מאד לעבוד בעתיד במיסגרת מע־רכת־ר,ביטחון,
אבל אין ספק שיימצאו לה
דברים יותר מעניינים לעשות.
דתית רטרואקטיכית. מומלץ למי
שהשמאלנות לא בשבילה. עליה להאריך
את החצאית הצבאית בהרבה סנטימטרים,
להסיר את האיפור, ללמוד את בירכת-
המזון, להתפלל — אבל בלחש, כדי שלא
ישמעו מה היא אומרת — להשתתף בהפ גנה
של גוש אמונים — אחרי זמן־מה
היא תוכל להצהיר שחזרה בתשובה מלאה,
שכל כבודה בת״מלך פנימה, ושעליה לע זוב
את הצבא המופקר ול שוב הביתה,
ישם ממתין לה שידו ך מעולה בצורת אב רך
באחת הישיבות.
עם ההצהרה הזאת ניתן לגשת אל כל
מועצה דתית באיזור מגוריה של החיילת,
ושם כבר ידאגו לפרטים הטכניים. אם
בכל־זאת מתעוררים קשיים, כל מה שיש
לעשות הוא לכתוב מכתב נרגש אל חבר-
הכנסת איש אגודת ישראל, הרב שלמה

למותו. במרכז האדועים המרשימים, ש יכללו
את כל הסימפוניות של בטהובן,
ויצירות קאמריות ואחרות, יעמוד ביצוע
בימתי מלא •של האופרה פידליו, שהיא
היחידה שמלחין זה חיבר והמוצגת לרא שונה
בישראל, בביצוע בימתי מלא.
להרחיק לקיסריה. אומר מנהל ה פסטיבל,
יעקב קיסטריצקי :״צריך לחנך
את הטעם האמנותי של הישראלים,״ ולשם
חינוכו מוקמת באמפיתיאטרון בקיסריה
תיפאורת־ענק, תחת שר בי טו שיל מעצב־הבמה
האוסטרי הנודע׳ גיונתר שניידר
סימסן.
מי שירצה ב״חינוך של הטעם האמנו ת
,״ ייאלץ, אייפוא, להרחיק לקיסריה, כיוון של שרק -שם יתקיימו חמש ההצגות
פידליו, כאשר הראשונה אמורה לפתוח
את אירועי הפסטיבל, ב־ 16 ביולי.
מנהל הפסטיבל אינו מסתיר את הת פעלותו
מן ההישג האמנותי הכרוך בהצגה
מעין זאת .״יש לנו אופרה לאומית, אבל
זה סקאנדאל לאומי. מה שמתרחש שם,
והמיליונים •שמזרימה המדינה לאופרה...
בושה ! ,פידליו׳ יהיה רק הצלחה.״ הצלחה
זו תעלה, לפי חישובים ראשונים של
המארגנים, כ־ 3מיליון לירות, בהן נכללות
400,000 הלירות שיועדו לבניית התיפאורה
המיספר, שאותו נוקבים אנשי הפסטי בל,
הוא סכום צנוע לעומת המקובל ב-
חו״ל: בניית תיפאורה בסדר-גודל כזה
היתר, עולה לאופרה של וינה פי־עישרד,

העולם הזה 2078

בערך, כפי שמסביר המנהל. לצורך הקמ תה.
נשכרו שירותיה של חברה בשם
איוגונית, שאנשיה אינם מופנים לנקוב
מיספרים .״זה סוד של העסק שלנו,״ אומר
זאב הלפרין, המגדיר את עצמו כ״איש
שבונה את התפאורה וגם יודע מה זה
עולה. אבל זה לא לפירסום בשום אופו.״ שאת למרות
כללי־הסודיות ננקטים
פידליו ואת זדפסטיבל מממן בעיקר משלם-
המיסים הישראלי. גם אם אינו בוחר לח זות
באירועים. השנה יעמוד התקציב על
תישעה מיליוני לירות, מתוכם רק חמישה
מיליון הכנסות משוערות מן המופעים, שהוגדר והשאר ממישרד־החינוך, ממה על שונים״ומהכנסות הקרן
כ״תורמים
שם ארתור רובינשטיין, שגם בראשה עו מד
יעקב ביסטריצקי.
הגירעוןמ חיי ג • שליש מתקציב ה פסטיבל
יוצא, כאמור, לביצוע חפש הו פעות
של פידליו .״,בכל העולם מקובל
שפססיבלים עושים גרעונות.אבל אנחנו
הישראלים צריכים להראות לעולם מה
שאנחנו יכולים לעשות, והאצילות מחיי בת,״
אומר המנהל. בניגוד לד בריו, אי־אפשר
להגדיר את פ י דל יו כעשייה ישרא לי
ת: הבמאי, התיפאורן, המקהלה ואפילו
היתילבושות — כולם מאוסטריה. התזמורת
היא הפילהרמונית הישראלית, אבל ״ביש ראל
אין במאים כמו אוטו שנק, אין תיס־אורן
ברמה •של סימסן, ואין סולגים נפל אים
כמו גונדולה ינוביל.״
ואמנם בפידליו משתתפים מיספר ״קא-
ליברים״ בינלאומיים. הבאתם לישראל •של
אפנים אלה היא עיקר גאתו של מר ביס-
סריצקי. אחד מהם הוא ג׳ון ויקרם, סולן
מפורסם. בארצות אחרות מקבל ויקרם
8000 דולר עבור ערב הופעה .״אצלנו,
עבור כל ההופעות הוא לא יקבל סכום
דומה.״ אומר ביסטריצקי.
״,צריך להראות לתיירים מה יש לגו
להציע. לפני •שלוש שנים,״ אומר ביס־טריצקי
,״טענתי שהאטרקציה הגדולה ב יותר
לתיירים בארץ היו ההפגנות של
הפנתרים. השחורים. הפנתרים היו בסדר,
הם לא הרסו כלום, זה היה בצחוק —
אבל העולם צריך לדעת שאנחנו חזקים
בתחום התרבות.״ הפסטיבל מצפה, איפוא,
לנוכחות־שיא של תיירים במופעים, אבל
את עיקר הגירעון יסבסד משלם־המיסים,
גם אם אין לו עניין במופעים ובפעלולים
הטכנולוגיים המיובאים.

כושים ייצוגיים. אבל אי-אפשר לב סס
אירוע תרבותי ענקי כפסטיבל היש ראלי
רק על מוסיקה קלאסית, המושכת
קהל־מאזינים קבוע ומוגדר, והפסדיה מרו בים
מהכנסותיה. לאיזון התקציב והרפר-
טואר מבטיחים המארגנים להביא את ה להקה
הכושית אומבאטו /המורכבת מל ה
מבני שבם זולו. אחרי ההצלחות הקופתיות
של איפי טומבי וסולד! סולה, מגישה
אומבאטא אותו מתכון בדוק: מחזה מקורי
בשפת הזולו, המבוסס על ...מקבת של
שקספיר. כל ההכנסות של הלהקה יוקדשו
לבניית סדנת־תיאטרון לבני זולו. ב הד
דעות־לעיתונות שפירסם הפסטיבל נאמר,
כי בעת הופעת הלהקה בלונדון קבעו המ בקרים
הבריטים שהיא ״עוצרת נשימה,
.מדהימה, מרגשת, מרהיבה, משעשעת ושד
בת־לב,״ ועוד ועוד. אבל העוסקים ביח־סי־הציבוד
של הפסטיבל היטיבו להצניע
היבט אחר של הביקורת הבריטית: עש רות
הפגנות ציבוריות שנערכו בלונדון
בגנות הופעות של ״כושים ייצוגיים״,
שההצגות שלהם מהוות מכשיר-תעמולה
מצויין בידי ממשלת דרובדאפריקה, הכד
עוניינת להזים את ההאשמות על יחסה
המחפיר אליהם.
עגנו -ד מו ליי ר. בצד מקבת בשפת
הזולו, מזומנת לבאי הפסטיבל גם הצגה
ישראלית שאותה מעלה הבימה, שהיא
בכורה ׳•של המחזה החולה המדומה מאת
מולייר. אומר מנהלו האמנותי של התיאט רון,
שלמה בר־ שבי ט :״מה רע בהחולה
המדומה 7מחזה טוב, שחקנים טובים.
גם הסופר טוב,״ ובכלל, על ההצגה הח ליט
קודמו של בר־שביט בתפקיד, יוסי
יזרעאלי.
מלבד היבמה והקאמרי אין מיוצגים ביו
כל ניסיונות תיאסדוניים בישראל. המאר־גנים
סבורים, כנראה, כי מוטב לסתה את
התיאטרון ש ל בני־זולו מאשר את זה
הישראלי. משום כך, אולי, לא ניתנה
בל הזדמנות לתיאטראות ניסויים ב ארץ —
דוגמת התיאטרונים הקהילתיים של ה-
קטמונים בירושלים, או תיאטרון שכונת־התיקווה
— להופיע במיסגרת הפסטיבל.
אלה אינם ייצוגיים דיים ואינם עולים
בקנה־אחד עם מטרות ״חינוכיות״ .ומה
יאמרו התיירים? הרי יש בישראל דברים
מוצלחים יו תר מ״הפגנות של פנתרים״.

העולם הזה 2078

אי ק ס1(.יק 0
דריקס...
צ׳יפ ס ד קי ק,פריך, טעי ם, טרי לפיקניקים,
לטיולים ולכל ביל1י נעים.

תעריפון המנוי
החל מ־1.5.77

העוו! ס הוד
לחצי שנה

לשנה בלירות
מחיר הוצאות
העתון משלוח

ס״וז

דמי המנוי בארץ

290

340

186

לכל ארצות תבל בדואר רגיל

290

389

211

ד מי ה מ נוי לאר צו ת חו ץבדואראוויר

לאירופה

290

100

421 — 31

227

לארה״ב, קנדה

לאוגנדה, ניגריה, תאילנד

171 + 290
180 •+ 290

498 — 37

265

507 — 37

270

ל מ קסיקו

290

176

503 = 37

267

לדרום־אפריקה, ונצואלה

290

235

567

299

לברזיל, יפן, אוסטרליה

290

308

646

339

לפנמה

290

270

605 — 45

319

שיחר
על הגל
תפריט עם קתארזיס
שבוע שלם של חגיגות יומולדת זה אולי
שמכסה את
לא יותר מדי לרשת־רדיו
תקציבה.
רשת ג׳ חגגה בשבוע החולף את יום־
הולדתה הראשון, בשבוע שלם של פיזמו-
נים נון־סטופ. חגיגה צוהלת ל״סיגנון ה הרענן,
חדש״
שיצרה הרשת, הצעיר,
ה״לא־מכופתר״.
בין פיזמון לפיזמון אפשר היה לקפוץ
לרשת ב׳ ולשמוע גם שם על רשת ג/
ריבקהל׳ה מיכאלי ריאיינה את המתחרה
הצעיר שלה, אבי אתגר, השדרן הפופו לארי
של רשת ג /וביקשה שידגים איך
אומרים ״מה השעה״ בסיגנון ג היא־עצמה
הדגימה את השעה בסיגנון ב/
ה״ישך, ודווקא נשמעה צעירה בהחלט
כשסיכמה, בקבלת־הדין, שסיגנונה אולי
חלף מן העולם.
מי חוגג עם רשת ג׳ ז
חוגגים, כמובן, הוגי הרשת, מקימיה
ועובדיה 1חוגג ציבור המאזינים הצעיר
והמושבע של הרשת, המתעצם מדי־חודש
ומפגין את התעצמותו בגלויות אהדה!
וחוגגת גם מדיניות מסויימת, קצת מטרי דה,
שכדאי לתת עליה את הדעת.

— זה כוח עצום: מה שנוכח על המסך
— נראה ונקלט, ומשהו, איכשהו, נשאר.
אך מה יהא על הקתארזיס של הרדיו,
ומה קורה ל״אחדות האומה״?

כל קול והאמת!שלן
לפעמים קורים ברדיו דברים שקורים
רק ברדיו. כאשר לא מדברים על מה ש כבר
היה או שעשוי להיות, אלא כאשר
זה קורה ממש, לתוך המיקרופון.
תוכניתה של רחל חלפי אמהות ללא
נישואין (רשת ב /שבת ) 12,05 ,היתר. הא-
פנינג רדיופוני. הנושא — קשה ומזעזע :
מיפגש בין שתי אמהות לא נשואות, ה אחת
ותיקה, אם לבן בן ,25 האחרת צעי רה
,״טרייה״ ,אם לבת בגיל שנה וחצי.
וברקע, לסיוע, פסיכולוגית, גינקולוג ורחל
עצמה, בקול עמוק ומרגיע, הופכת ממרא-
יינת — למטפלת ומנחמת.
במהירות-
האווירה באולפן התלהטה
שיא. שתי האמהות יצרו דיאלוג חי ושו טף,
לא נזקקו לעזרה מרובה מבחוץ. עי קר
תפקידה של המראיינת-עורכת התמצה
בדחיסת חומר רוטט של שעתיים וחצי אל
תוך חמישים־וחמש דקות. אלא שהדקות
הללו הספיקו. כל-כך הרבה קרה בתוכן.

הרדיו שד ישראל החמישית. נכון
ש״לא הכל פוליטיקה״ .יצחק ליבני, מנכ״ל הדברים רשות-השידור, שאמר לי את
הללו, התכוון בסד־הכל להביא לתשומת-
ליבי את חגיגות האחד של ה־ג /אבל
מסתבר, שהכל פוליטיקה בכל־זאת — כ שזה
קשור לאמצעי תיקשורת־המונים.
וככה זה עו ב ד:
טלוויזיה יש רק אחת (בינתיים
לאחדות האומה, לאיזון ערכים, ליצירת
מכנים משותפים, ועוד. כמובן. כולם —
ישראל הראשונה והשנייה והשלישית מס תכלים
בטלוויזיה האחת.
רישתות־רדיו יש אחדות. כל אחת פונה
אל ״ישראל״ אחרת.
התפלגות המגמות והסיגנונות של ריש־תות־הרדיו
השונות (וגל״צ בכלל זה) מעי דה
על סיווג, שנעשה לפי הנחות־מראש.
הנחות על אופיים של המאזינים ועל הצר כים
שלהם.

השיא הגיע בנקודת-המשבר של האם
הצעירה. כאשר נזכרה במאבקים על זכו תה
ללדת את ילדתה לנוכח הלחץ שהופ על
עליה שתבצע הפלה, החלה רועדת,
ביקשה שיפסיקו את השידור. רחל הצי עה
שתייה, שתו, היה קר באולפן וגם
למאזינים, והמיקרופון קלט הכל. חומר
״נחתך״ מן
״שולי״ כזה, שבדרך־כלל
השידורים — נשאר והפך את התוכנית
למיסמך חי ומזעזע.
זו היתד, דראמה רדיופונית מן הטובות

רשת א׳ — רובה מוסיקה קלאסית ותוכ־ניות־מלל
במישקל ״כבד״.
רשת ב׳ — משלבת מוסיקה קלה בקלה־פחות
ותוכניות־מלל במישקל ״בינוני״.
רשת ג׳ — פיזמונים. פיזמונים. במיש־קל-קל.
ויש
גם התפצלות פנימית, נוספת, בכל
האזנה,
רשת בפני עצמה: לפי שעות
שעות עבודה, לפי מין, וגיל ולאום.
ישראל של רשת א׳ איננה ישראל של
רשת ב /וישראל של רשת ג׳ מנפנפת
בגאווה בכתר־יגוקא של בן־שנה. אם סופ רים
את כל נקודות ההתפלגות, מגיעים
בקלות לישראל חמישית ושישית, ו עוד
העט נטוייה.
מה שיוצא מזה, הוא המסקנה שהרדיו
נאבק על קיומו, כנראה. מנסה להגיע אל
המאזינים שערקו אל הטלוויזיה על-ידי
שמגיש להם חומר המותאם להם אישית.
הרדיו מתאים את עצמו למכנים־המשות־פים
של סוגי ״ישראל״ השונים — לפי
רשתות. בשיטת האוטובוס הישיר. מי
שהתרגל לנסוע ב״ישיר״ בקו חיפה —תל־אביב,
מאז קיומו של הכביש המהיר שו כח,
אט־אט, שיש גם כפר־יונה. כפר־יונה
יושב על מסלול ה״מאסף״.

רחל חלפי

בטלוויזיה זה אחרת. מפאת יחידותה
המאסף:
של הרשת, ממשיכים בשיטת
כולם נוסעים במאסף, בדרך ארוכה ומגוו נת,
לוקחים גם נוסעים בדרך (ואחרים
יורדים) ,יש תחנות ״צפויות״ מראש —
אך יש גם הרבה הפתעות. וכל ישראל
נפגשים, איכשהו, בצמתים.
ליצחק ליבני ״אני מאמין״ משלו ב עניינים
אלה. הוא משתוקק לספק למאזיני
רשות־השידור מנות, תדירות ככל האפ שר,
של ״קתארזיס״ .הוא יודע שקתארזים
זה דבר נדיר, והוא מנסה ליצור אותו
באמצעות מישדרי-איכות המגיעים למיס־פר
גדול ככל האפשר של צופים. כמו
מועדון־הסרט, למשל, שהורידו ממנו, ב רוב
טאקט, את התואר ״הטוב״ ,ואשר
הביא את אינגמר ברגמן אל מאות אלפי
אנשים, שאולי מימיהם לא ביקרו בסינ־מאטק.
או התוכנית ניקוי ראש, שערכה
היכרות עם הומור האבסורד והנון־סנס
הבריטי עבור ציבור המורגל על בדיחות
יהודיות והונגריות. כי רשת־טלוויזיה אחת

ויו

חסרי־פשר (לא ראו מה כתוב שם) ,בעוד
הליכוד נאבק על חסדי מציבור במודעות
על־פני דפים שלמים׳בעיתונות. אם ״כשל״
הליכוד מדי-פעם ומעד לתוקפנות אישית־קיצונית
— היה זה רק ״לצורכי התגו ננות,״
בדברי איש הליכוד.
והאלימות שצצו
הביריונות
תו&עות

מגשה רז
חד־צדדיות צורמת
בתעמולת־הבחירות — נדחקו לקרן־זווית
של איזון שקט.
קשה היה לו׳לרז, לבלוע אפילו את
ה״הגינות״ של צעירי המערך המדביקים
מודעות של המערך על לוח־מודעות של
המערך בנתניה, שהיה מלא קודם־לכן ב מודעות
של ״יש״ .הכתב הכניס את ההגי נות
הזאת לתוך מרכאות מודגשות.
מעניין למה יקרא רז הגינות — בלי
מדכאות.
ס מגירות של אהבה
זה היה, קודם כל׳ יופי של סרט.
סירטו של המשורר הערבי אנטון שמאס,
שהפיק וביים את מגירות (מאגאזין דו-
שבועי לתרבות ואמנות, יום ז״ , 18.32 ,עם
תרגום עברי) הוקדש כולו לסיפרו האח רון
של א.ב. יהושע — המאהב. התוכנית
נעשתה עם הרבה אהבה, וזה ניכר בה.

אמת מרטיטה
והאמינות ביותר ששמעתי. קוראים לזה,
בעגת־המיקצוע ,״רדידורי ט ה״ — רדיו
של אמת•
הרדיו מאפשר לבני־אדם להיחשף לעו מק,
כי האנונימיות שלהם נשמרת. הקו המדברים
חוסים בצל האלמוניות. לות בטלוויזיה זה קשה — רואים אותך.
״מעניין יהיה להשוות לתוכניתה של
ליהי חנוך ביום ה׳ : 30.6.77״תעודה״ —
נערה מחפשת כתובת, שיחזור סיפורה של
נערה שנטשה את ביתה בצעירותה והי דרדרה
לזנות).
אשר לתוכניתה של רחל חלפי: שידור
חוזר יהיה ביום ג׳ ,5.7.77 ותוכנית נוספת
באותה סידרה בשבת הקרובה 12.05
שתעסוק בהיבטים ההילכתיים והתחוקתיים
של אמהות לא-נשואות. כדאי לוותר על
שעה של ים.
0 הגינות נוסח רז
דוגמה לכתבה חד־צדדית וצורמת: כת של
מנשה רז, על דרכי התעמולה בתו וההסברה של הליכוד והמערך לרגל הבחי רות
להסתדרות( .השבוע יומן אירועיס,
יום ד).
רז הצליח ליצור את הרושם כי צעירי
המערך זיהמו את הארץ כולה בניירות

נוצר שילוב מעניין של מידע על הספר,
קיטעי־המחשה מלווים בקריאה, ראיונות
שניראו כלקוחים היישר מן הספר ונקודה
ערבית רגישה שהיא גם יהודית, או להי פר•
על רקע התמונות נשמעו קיטעי-
הקריאה בערבית, כאילו נכתבו ערבית ב מקורם.
ואיזה כבוד לטקסט — לכל פסיק,
לכל נקודה.
א. ב .יהושע שיחק את עצמו במונולוג
שבו מסופר על איש שיושב כל הלילה
ומתקתק על מכונת־כתיבה מעבר לוואדי.
אביו של הסופר, יעקוב יהושע, סיפר על
ילדותו של הבן בירושלים המנדאטורית,
בערבית רהוטה ועל רקע צילומי ירושלים. השוק אפשר היה ממש לחוש את ריח
שעליו דו בר ולגעת בעבר שהסתתר על
איצטבות־הספרים המאובקות.
ובנקודה הערבית — נעים עריידי. קורא
ערבי, בהחלט לא ממוצע, שהוצג כ״קורא
ערבי ואולי יותר מזה״ .נעים האיש די בר
על ״נעים הרעיון״ ,על דמותו של הנער
הערבי נעים, שהוא אחד מגיבורי הרומן.
נעים עריידי נקלע למצב עדין. נשאל שאזרחים שאלות קשות, ישירות. מאלו
ערבים אינם אוהבים לענות עליהן בקול
רם מדי, ובטח לא בטלוויזי ה: על ציונות,
על פתרון יחסי יהודים־ערבים, על זהות.
הוא לא נכשל בל שונו וענה בבהירות, ללא
כל קנאות אבל בכנות מפחידה לרגעים.
לדעתו יש בספר ביקורת ישירה על ה ציונות.
הציונות ש״מאבדת את ההכרה״
בשיבעים־ושלוש, כמו הזקנה מירושלים.
ניסוחיו היו קולעים, אנאליטיים, השתמ שו
בשפה דומה מאד לזו שבה דיבר הסופר
עצמו.
בעצם -זה לא מפתיע. נעים עריידי למד
את הדברים מכלי ראשון. הוא סיים תואר
ראשון בסיפרות עברית באוניברסיטת חי פה
והיה, בין השאר׳ תלמידו של א. ב.
יהושע. כיום הוא מכין עבודת־מחקר לתו אר
שני — על אורי צבי גרינברג. וזה
אומר משהו.
אפשר לבקש שידור חוז ר? אנא.

הביוץ! חזר מבחירות להסחודדווח התחרות בין הרדיו לטלוויזיה על סי־קור
הבחירות להסתדרות, הסתיים גם ד,פ־עם
בנצחון הטלוויזיה, כשבפעס זו נגרם
לרדיו ביזיון כפול.
אנשי הרדיו החליטו לבנות את מערך
הסיקור שלהם על סמך הסקר שערכה
עבורם מי נהצמח ממישרד מודיעיר
אזחזי בניגוד לטלוויזיה שדיווחה על־פי
מידגם שערך חנוךסמית.
אך הסקר שנערך על ידי מודיעין־אזר־חי,
היה מבוסס על מישאלי דעת־קהל
שנערכו לפני ההצבעה, ודיווח על תוצ אות
שונות לחלוטין מהתוצאות הסופיות
של הבחירות. למרות זאת המשיך הרדיו
לשדר דיברי פרשנות המסתמכים על הס קר
הנ״ל, בעוד שבטלוויזיה שיד רו באותה
עת פרשנויות שונות, על־פי המידגם שה רע
מהקלפיות ושיקף את התוצאות הסו פיות.
הביזיון
העלה את השאלה, מדוע חייב
היה הרדיו להזמין סקר שונה מזה של
הטלוויזיה, אשר עלה למשלם־המיסים אל־פי
לירות, וגם הוכח כלא־נכון. מודגם
שתחרות בין רדיו לטלוויזיה מייותרת
לחלוטין בדיווחים מעין אלה .־שני הגופים
משרתים אותה הרשות, וההוצאות על
תיפעול רשת הכתבים היו כפולות ומייות־רות.

פרשנות
עדיפה על חדשות?
כתבי החדשות של רשות־השידור הבי עו
תרעומת על מדיניות כיסוי הבחירות
ברדיו כיוון שלדיבריהם, היתרון היחידי
שהיה לרדיו — דיווח מהיר של חדשות
טריות — לא יוצל.
כאשר הכתבים שישבו במוקדי המיפל־גות
טילפיו לאולפן כדי להעביר סקופים
ולהקדים את הטלוויזיה, הדורשת פעולה
טכנית מסורבלת יותר הסתבר להם שה פרשנים
שי שבו באולפן ופירשו סקרים
מוטעים, הועדפו על הדיווחים החיים מה שטח.
הכתבים
מייחסים את כישלון כיסוי״
הבחירות למנהל מחלקת ענייני היום בפו על,
אלישע שפיגלמן, שאינו נהיה מאמון
העובדים במחלקתו.

החדשות 1ז 1שב תו
אתרי 25 שנה
האיגוד המיקצועי של עיתונאי רשות־השידור
רואה בחומרה רבה, שזו הפעם
השנייה בחצי-השנה האחרונה מורה ה־וועד־המנהל
להפסיק את שידו רי החדשות,
וזאת על סמך מידע סלקטיבי שקיבל
ממנכ״ל רשות־השידור וממנהל הרדיו.

זאת, בעוד כל העיצומים שננקטו עד .
היום על־ידי ועדי־העובדים ברשות־השי־ *1
דור לא פגעו ב שידורי החדשות.
דובר איגוד עיתונאי הרדיו מסר, כי
השבתת החדשות והמגאזינים בעתיד, על־ידי
הוועד-המנהל, יגרמו להשבתה כללית
של רשות־השידור.

פינסקר רוצה
1לעדו ת על הגד

מנהל הרדיו, חגי פינסקר, המכהן זה
שנה וחצי בתפקיד, מחפש לו תפקיד
אחר. כזכור, הובא פינסקר מלונדון כדי !
למלא את _המישרה הנוכחית, זאת אחרי
שמנהל־הרדיו הקודם, משה חוככ, הת־פוטר
מתפקידו. פינסקר הוכיח אדישות
לנעשה ברדיו, ולמרות שהוא מבטיח, ב־ ?
פגישות אישיות עם העובדים, שהעניינים 1
יזוזו, הרי הכל נשאר כפי שהיה.
׳מחוגי הרדיו נמסר, שפינסקר מנהל
משא־ומתן עם הסוכנות ועם רשת ה־
5י. ב י. ס י. במטרה לחזור ללונדון בכל
מחיר, אפילו ככתב מן השורה.

העולם הזה 2078

לשכת הפרסים הממשלתית /משה פרג-ציליס איתמר

פעם .
^ לא יכולת להתקשר עם השכן
ללא תיווך הטלפונאית

מאוחר יותר
נזקקת לה לכל שיחה עם עיר אחרת.
כיום אתה כבר יכול לחייג ישירות מביתך
כמעט לכל מקום בעולם.

חייג לחו״ל ישר מ 03!2£51מ1£ס60$
משרד התקשורת־המחלקה ליחסי ציבור

כאשר את הופכת את אריזת הדיאודזרגט של דייל את מגלה על גב
האריזה סיפור ארוך ומפורט...

האם חשבת פעם כמה חברות מסוגלות
באמת להתפארבגתוגים שכאלו?
מי כמוך יודעת. שדיאודורנט הינו מוצר אישי אינטימי החייב להיות
מותאם ספיציפית לכל סוג עור ובלוטות. עוברה זו היא שהביאה את להכין מנהלי קונצרן הענק האמריקאי ^ 11$.סגלוו 1 0141 וט 0ו א ^
במעבדות המחקר הפרמצבטיות נוסחה לדיאורורנטים מעולים המתאימים
לקבוצה רחבה של הציבור
מאז חלפו שנות מחקר וניסוי רבות ומוצרידיילהפכו למוצרי קוסמטיקה
מהמבוק שים בעולם חברת דייל שי1ח׳ה מסורת של שנים בענף
הקוסמטיקה. מוצרי דייל גרמו י לציבור להתעניין בטיב המוצרים
ומרכיביהם ולאו דווקא בריחם. מוצרי דייל הפכו במהרה למוצרי
הקוסמטיקה המבוקשים ביותר.

דויל־ בונים, שמפו לשיער, דיאודורנט, ואנטי־פרספירנטים
ספורט מישקולות
דמי אי כפ ת?
״זו תהיה, פשלה׳ גדולה. בושה גדולה.
עוד יזכרו את מה שאפרתי.״ במילים אלה
סיכם המישקולאי ירוחם ברק ( )24 את
סיכויי ענף הפישקולות בוזנביוז העשי רית,
שתיפתח בעוד שבועות ספורים,
ברק. דיוא אלוף ישראל בסישקל בינו־ני־כבד
מאז . 1975 הוא אף מחזיק בשלושה
שיאי ישראל במישקל תת־כבד ובשלושה
שיאי־נוער כמישקל כבד, מאז . 1971י רו חם,
הנמנה עם ספורטאי: אגודת ״מכבי
תל־אביב, נחשב כאחת התיקוות המבטי חות
ביותר בסגל ספורטאיה של ישראל ל־סבביה.
רבים תלו בו תיקוות רבות,רק הוא
נואש מתיקווה. הוא אף החליט להסיר
את מועמדותו לתחרויות במכביה הקרו בה׳
שבה הוטל עליו לייצג את ישראל.
א,האחדלא בא• ירוחם ברק החל
את דרכו כספורטאי בגיל צעיר, וכבר אז
גילה נטיה לענף המי־שקולות. הוא שבר

דדיל-אוהב לרענן אנשים
חברת דייל פיתחה סוגי דיאורותטים שונים, לבחירתך
בדיאודורנט יבש ב טל
דיח מיוחד ומגט נטים
לבל סוגי הטור. אינו
משאיר כתמים.
בצורת תרסיס או
״רול און(נוח לנשיאה
בארנח)
.2תרם י 0דיאודורנט
מטיל במיוחד למניטת
ריח זיטה ולטור הסובל
מזיטת יתר ואינו
משאיר בתמים טל
הביגוד.
.3תד 0י 0אנטי-פרם פיר1טי
ה מונ טאתפ טול ת
ההזטה לזמן ארוך
ואינו משאיר בתמים
טל הביגוד.

מישקולאי כדק
מחאה הפגנתית

לבשרות״ם רסום נזרם

יש לאן ללכתו
• ספרים משומשים •
+ספרים מיוחדים •

ה מנוי

יש ״פיחות1ווזל״

קי בלתחש בון,
אנ א, פרע או ת ו

גבי
רדו׳ כן־־יהוז־ה 18
ת ל א בי ב

בהקדם .

מחלקת המנויים

ושה
אקורדיונים גיטרות +
אורגנים

כלי־נשיפה
תופים

מיתרים

די רתחדר

השאלה +מכירה +
תיקונים

גינזבווג מוסיקה

חדרוח צי
בצפון ת״א

במכון הבריאות
תפחית סמועקלן
15ק״ג תוך 60 יום.
בשיטת
״הרזיה אינה כבר בטיה״
המשלבת תרגיל גוף,
עיסוי ודיאטה,
תוסיס

בריאות,חן
ובטחון עצמי

ותהוו• אטרקציה
בביקיני על החוף.

טל פון ו פ רי ג׳ידר
! הנחותל חיי לו תולס טו דנטי 1ת

אלנבי ( 48 ליד רח׳ גאולה) ת״א,
טל 57773 :־03
נוסד ב*1940

!-ש פיחות דוהר

התל,שר לנדנזד! מאור
טל 243386 .־.03
238063ת הבריאו
מבון
בן יהודה •73ת״א• טל:
טועות ר.ר.ר10 תר.ו 10.00 * 18.00

שיאים רבים, וזכה בתהילה כספורטאי בו לט
ומבטיח. בשנת .1972 נסע עם נבחרת
הנוער לאולימפיאדת מינכן, עשה שם בי מי
הטבח הנורא. מאמניו הוותיקים גדצחו
גי די המחבלים. ב שו בו ארצה, והוא רק
בן , 18 ובראותו שמישפחת המישקולאים
— המצומצמת בלאו־הכי — נצטמצמה
עוד יותר, החל רואה בענף זה את ספורט
חייו. ואכן, הוא התמסר כל־כולו לענף
וכיום, חמש שנים מאז טבח מעכן, הוא
ניצב בשורה הראשונה של הספורט.
בתחילת השנה נבחרו לנבחרת המש־קולאים
שני מאמנים, יהודה גונורצקי
מהפועל תל-אביב ואורן מנתניה. הנבחרת
היתה אמורה להיכנס למחנה־אימון ב־ ;
מכון וינגייט, לשלושה ימים. זאת היתד* ,״
צריכה להיות הדרך הקשה והמפרכת שעל
המישקולאים לעבור לקראת המכביה.
אלא שלמרבה ההפתעה לא הופיע כמעט
איש למחנה־האמון המיועד. פגהלי הנב־הרת
נעלמו כא״לו בלעה אותם האדמה.
מחצית מספורטאי הנבחרת הבוגרת לא
הופיעו כלל, אם משום שלא ידיו על קיום
מחנדדהאימון, אם מסיבה אחרת כלשהי* .

ברק היה בין היחידים שהופיעו.
הוא נדהם להיווכח שזה ,״לא מזיז״ ל איש.
וחוסר־הרצון לקיים פעילות כלשהי,
ואדישות המארגנים, פגעו בו קשות. מז כיר
הוועדה לענף הרמת־המ״שקולות׳ אב רהם
ברונר, הופיע במקום, והודיע שהוא
״דק עבר במיקרה והחליט לתת קפיצה
ולראות מה קורה.״
ל א קהה דכי כבר אז הזהיר אותו 8
ברק שאי־טיפול בבעיות הנבחרת, וחוסר* -
הרצון הבולט לטפל במישקולאים, חודשים
ספורים לפני הסכביה, יגרמו לכשלון
חמור. באותו מעמד הוא אף המריע על
שהוועדה לא החזירה את הוצאות הנסי עה,
ולא פיצחה את הספורטאים על אוב דן
ימי־עבודה. כעבור זמן ניכר הוחזרו,
לאלה שהגיעו לסחנה־האיסון 25 ,לירות

לאיש, עבור שלושת ימי השהייה במחנה.
מאז אותו מחנה־אימון עלוב לא קרה
דבר. הנבחרת שנועדה לייצג את ישראל
ב״מכביה לא כונסה אף לא פעם אחת
מאז. שום מחנה-אימון לא קויים.
ב־ 4ביוני נערכה תחרות על אליפות
ישראל בהרמת משקולות. תחרות זו נו עדה
להציב שורה של אלופים חדשים,
שייצגו את ישראל בנזכביה< עד היום לא
קיבל אף לא אחד מהמשתתפים בתחרות הו דעה
מהממונים, אם הוא משתתף אם לאו.
״מישקולאי חייב להיות בבו שר תמידי ו ל התאמן
יום־יום,״ מסביר ברק .״המתח
הזה, חודש לפני התחרויות, ש בו אין ה ספורטאים
יודעים אם ישתתפו אם לא —
הורג את החברה.״ אם־ני הוא עצמו ידע
שישתתף.
והוא מצביע על פשלה נוספת: עד
למחצית יוני, פחות מחודש לפני תחילת
המישחקים, לא נמצא מלון פנוי לאיב־סון
המישקולאים במחנה מנוחה ואימון
אחרון.
היה זה הקש ששבר את גב הגמל.
נסער ונרגש הודיע ברק למאמנו, אדי-
ברנה, שלא יוכל לייצג את המדינה ב צורה
בכובדת וללא הכנה מתאימה ו מ שום
כך מסיר את מועמדותו לנזבביה.
איש אינו יודע. ברק מאשים את
מאמניו ואת מארגני הסכביה ברצון להת נער
מנושא התחרות, משמע מהצד הס פורטיבי
שלה — ובילבד שייאמר עליהם
שדאגו לצד האירגוני .״העסקנים האלה
מבקשים להיות מכוסים מבחינה אירגוי
נית,״ הוא אומר ,״כדי להצדיק את השכר
שהם מקבלים, ותו־לא. לאור הדברים הא לה
החלטתי -שלא לתת י ד למחדל אי רגד
ני זה, ולא להופיע במכביה העשירית.
לא אעשה מעצמי צחוק.״
״בעייתו של ברק ידועה לי. הדבר מזע זע הרבה יותר מסתם אי־סדרים אירנו-
ניים. הנזכביה, קרובה ועדיין לא יודעים
בכלל אם י ש נבחרת,״ אומר אדי ברנה.
בעוד עשרה ימים אמורה לצאת לבולגריה
נבחרת המישקולאים, לתחרויות האוניבר-
סיאדה שייערכו בסופיה. זוהי תחרות חשו בה
מאין־כמוה, מעין אולימפיאדה בזעיר-
אנפין. לדיברי אדי ברנה, אין איש יודע מה
מתרחש ומי יוצא לתחרות.
״הכל בגלל משה וזלמן4• ,הוא יו״ר ה־

הגברים שהשיטו את סירת־המנוע .״מניין
לנו לדעת שיש היום ת חרו תו השיב
להן ההגאי של הסירה, כשהוא נמלט מן
המקום במהירות מסחררת, לעבר הקצה
המערבי של הנחל .״מדוע לא סימנתם
את מסלול התחרות ז״ ,הוסיף .״איזו מין
תחרות מצחיקה זו.״
התעלמותם של שלושת הגברים מן ה תחרות
שהתקיימה לפני עשרה ימים
על הירקון, יש בה כדי להמחיש עד כמה
ספורט החתירה אינו ידוע בקרב הציבור,
ואף התחרויות הארציות שלו — כמו זו
שנערכה — נושאות אופי חובבני לפדי,
הרחוקות מזרקורי הפירסומת, שכמעט כל
ענף־ספורט אחר בישראל ׳נהנה משירו־תם.
לבריאות
הנון* .למרות העובדה ש־מיספר
העוסקים בספורט החתירה בישראל
מגיע ל־ 250 בלבד, הרי ספורט זה קיים
בישראל מזה יותר מ־ 40 שנה. מייסדי
הענף היו כמה מהגרים יהודים־גרמניים
שעלו ארצה בתחילת שנות השלושים, עם
עלייתו של היטלר לשילטון בגרמניה.
אחד ממייסדי הענף הוא חפרופסור אר־ווין
פישר, מומחה לפיסיולוגיד. ומי שהיה
מנהל המכון הפתולוגי. פישר- ,שהוא עתה
באמצע שנות השיבעים לחייו, אומר :״פעם
זה היה אחרת. היום אנשים אוהבים יותר
כדורגל וכדורסל. אבל החתירה זה ספורט
מצויין לבריאות הגוף. פעם היו יותר
אנשים שעסקו בספורט הזה. אנשים לא
יודעים מה הם מפסידים בחיים.״

יייזמו.
נם פו ד

* * 8ר ״6ימד 2׳ ל א

׳ וילן ׳•

ליניי•

החתירה היא ספורט יקר. סירה חד־מושבית
(״סקיף״) עולה יותר מ־ 20 אלף
לירות. המאגר הגדול ביותר של סירות-
החתירה מצוי במועדון החותרים בנחל
הירקון, בקירבת קולנוע פאר. דמי־החב־רות
במועדון אינם עולים על 50 לירות
לחודש, כשנער משלם כמחצית מסכום זה.
מיבנה סירת־החתירה הוא מייוחד־במינו.
היא צרה וארוכה. מישקלה של סירת״חתי־רה
חד־מושבית מגיע ל־ 15 קילוגרם ביל-
בד, ואורכה לשמונה מטרים. הרוחב ה־מירבי
של הסירה הוא 40 סנטימטרים.
חיים משנדר. משוטי־הסירה מהווים,
למעשה, את שיווי־המישקל שלה. חתירה
בסירה מסוג זה מצריכה כו שר גופני וסי בולת.
כשמדובר בסירה דו־מושבית ויותר,
חיפה

תל א בי ב -

י רו ש לי ם -
נתניה
ב אר שבע -

שד־ הנשיא ׳,121$ס ל82277 .
שעות ביממה)
טל־ 222044
אבן־גנירול , 140 טל• 450359
<6125
רח׳ אלנבי , 113 טל• 57
< , 5טל־ 731773
ב.דיזנגו ף (ריינס .)4טל 248306 .רמת־נן ־ ביאליק 5
ירושלים -המלך גיורג׳ 228258 . 23
ב. אתרים. טל 288)565 .
דאשל־צ •-גל־גפז־ ,רוט שילד 37
רח• ש מ אי . 8טל 224)524 .
(פסג־ חיים) טל־ 941526
רח־ הרצל , 4טל 22947 -
אשדוד -רוג ח׳ז ,9טלי 23805
רח׳ הרצל , 31 טל 73308 .

או רו -י מו ר

נופש ותיירות בע״מ,

אביב, רח׳ ברודצ קי ,43 טל• 42 82 15

לכל הדור ש

ספר התו ״ך והברית
• החדשה בכריכה אחת
ללימוד ולהשכלה כללית

חותרות מ״מועדץ החותרים״ בירקון
חיים מן השנור
וועדה להרמת־משקולות. הוא גם מזכיר
הסתדרות המיקרדביולוגים׳ ולכן אין לו
זמן. הוא זה שהוריד את הענף לשפל
המדרגה,״ מאשים ברנה.

ח תי ר ה
החתירה אד הבריאות
כשהן מתנשפות בכוח ניראו שתי הגיס*
נזיסטיות חותרות במהירות על הירקון.
400 מטר לפני קו־הגמר התקרבה אליהן
סירת־מגוע, שבדרך־׳נס לא ריסקה את סי-
רת־החתירה של שתי הצעירות, אשר ני הלו
קרב, צמוד לסירה דד מו שבי ת אחרת.
״אתם לא רואים שיש כאן תחרות?״,
צעקה החותרת ענת ששון, לעבר שלושת

מצריכה החתירה התאמה מירבית בין ה חותרים.
סירת
החתירה עשוייה מעץ־אורן בר זילאי.
התנגשות בין סירת-חותרים לבין
סירה אחרת, עלולה לבקע את הסירה.
בשל עובדה זו חייבות התחרויות להת קיים
כשהירקון ריק מסירות אחרות. משום
כך נערכות התחרויות בשעות בלתי־מקו־בלות
כמו, למשל, שעות־הבוקר המוקדמות
או שעות אהר־הצהריים המאוחרות.
מועדון החותרים שעל הירקון איינו מש תייך
לאגודות הפועל או זבולון. עבודה
זו מקשה עליו במציאת מקורות לתמיכה
כספית, אומר מורים יפה 63 חותר ומ אמן,
שחזותו כשל גבר צ עי ר :״כל המו עדון
הזה חי משנור. אנחנו בקושי מה־
(המשך בעמוד )42

(בשפה העברית)
— במחיר — 15.לירות כלבד —
עכור דמי משלוח ואריזה
כתוב וצרן* את התשלום לפי הכתוכת
ת.ד 7089 .ירושלים
ויישלח לך מייד.

מורל ה
חספטים הטעובכים כיצירת אימות

א רומו ר
צפוי דלתות וקירות

תן טר מפ לחייל

דיילת ״אל־על ־ תובעת מכיתיהמישפט להכריז על קברניט בכיר
בוובר הבא בי יל־דתה. ו תוך כ די כך הסתבר כי בתחזם אחד.
אי ן עיצומי! :ושביוו1ות בחברת־התעופה הלאומית של ישראל

וי אנפי סחשפ פי ס

*** כיתות וסנקציות הן לחם־
חוקה של חברת־התעופה הלאומית,
אולם רק בענייני קידום ומאבקי־ישכר.
בתחומי האהבה, אין שביתות ואין סנק ציות
באל־ על. האהבות והרומנים הנול דים
וגוועים בין שמיים וארץ, על־פני
חמש יבשות, הם נושא לרכילות ענפה
באולמות־הקבלה בבתי־המלון ברחבי ה עולם,
שם מתאכסנים ציוותי־האויר של
אל־על במסעותיהם.
הראשונים שיודעים על ילידתו של רו מן
כזה, הם פקידי הצבת הצוותים במיש־רדי
אל־על, שאליהם מופנות מדי־פעם
בקשות מוזרות, כגון דיילת המבקשת לק בל
הצבה לטיסתו של קברניט מסרים, או
נווט המבקש לטוס דווקא עם דיילת זו
ולא אחרת, ושאר בקשות בכל הואריא ציות
האפשריות.
פקידים אלה עשויים לספק הוכחות חל קיות
בתביעת־אבהות, שהוגשה בימים
אלה לבית־המישפט־המחוזי בתל-אביב. ה תובעת
היא דיילת־אוויר בחברת אל־על,
שם היא עובדת מזה חמש שנים, ואילו
הנתבע הוא קברניט בכיר, המטיס את
מטוסי אל־על זה 14 שנים.
הדיילת
ך* כתכ-יהתכיעה גוללה
^ את גירסתה לגבי קשריה עם הקבר ניט
.״הכרנו זה את זה בשירות צבאי
משותף בבסיס חיל־אוויר, שם הוא היה
טייס מילואים ואני הייתי פקידתו של
מפקד הבסיס,״ היא מספרת ,״ושנה וחצי
אחרי שהכרנו, במילחמת ששת־הימים,
התחלנו לצאת יחד ונקשרו בינינו קיש-

..שנחוו אח נדרי
הזהיוות ולא דאגנו
דאמצעי־ניניעה
שהפכו

במרוצת הזמן לקיש־

רי־ידידות,
רי־אהבה.
״כשהשתחררתי מצה״ל, נסעתי לאר־צות־הברית
והתגוררתי בניו־יורק. הוא
נהג לבקר אצלי בטיסותיו, הציף אותי
במיכתבי־אהבה נרגשים ומרטיטים, בטל פונים
תכופים ובהצהרות־אהבה. הוא סי פר
לי שהוא חולם עלי. בלילות ושקשה
לו מאד בלעדי.
״באמריקה נפגשנו פעמים רבות, וטייל נו
ברכב שכור ברחבי הארץ. הוא הש תדל
להגיע לסופי־שבוע לניו־יורק, ונהג נו
לי שון בהדרו שבבית המלון (לכסינג־טון)
.נהגנו לצאת יחד לקניות, הוא אף
החל מתלבש לפי טעמי ואני גם הייתי
מספרת אותו. הוא נהג להביא לי מתנות
יקרות, וכל דבר שרציתי קנה לי. היינו
ידועים בין חבריו הטייסים כחברים. ול כן
נאלצנו להסתיר מעיניהם, לא תמיד
בהלחה, את יחסינו הקרובים.
הוא נהג לומר לי שהוא אוהב אותי
מאד ורוצה להתחתן אתי, ושעלי להתאזר
בסבלנות, כי ילדיו עדיין קטנים וזקוקים
לו. הוא טען שעל אשתו הוא רק מרחם,
והוא מצפה שהיא תתחיל להתפרפר ו תתפוס
לה מישהו.
כשחזרתי מניו־יורק לארץ השתדלתי,
ואומנם התקבלתי, לעבודה באל־על. שוב
חזרנו להיות יחד, יותר מתמיד, כשאנח נו
נפגשים בטיסות ובכל אפשרות שרק
היתה. וחיים כבעל ואשר, לכל דבר. נהג־

נו להיפגש ולקיים יחסי־אישות בדירתה
של חברתי שולמית אריאלי, שבבני־ברק,
שידעה לצורך מד היינו זקוקים לדירה,
ואף פגשה אותנו שם מיספר פעמים.
כשהתקבלתי כעובדת קבועה באל־ על,
קניתי דירה ברמת־גן, וגם שם המשכנו
לחיות כבעל ואשה. כשלא הייתי בבית,
הוא נהג להשאיר לי הודעות אצל ה שכנה.
הוא היה בא אלי באמצע הלילה
או לפנות בוקר, או בכל שעה אחרת
משעות היום, כאשר היה חוזר מטיסד
תיו.
ביוני 1973 תיכננו טיול ליוהנסבורג,
והגענו למפלי ויקטוריה שברודזיה, שם
ערכנו טיול מקסים, כשאהבתנו מגיעה
לשיאים ופסגות. כשחזרנו, נפגשנו עם
חבריו שאיתם אף סעדנו ארוחת־ערב.
בטיסה אחרת ליוהנסבורג, שכרנו מכונית
(שמורת־טבע
פארק׳
ל׳קרוגר ונסענו מפורסמת) .היו לנו עוד טיולים רבים
יחד, למקומות היפים ביותר בעולם, כש אנו
נוהגים כזוג אוהבים מאושרים. כך,
למשל, בספטמבר , 1975 נסענו לחופשה
במיאמי, ובילינו ימים משגעים בדיסני־לנד.
כשחזרנו לנידיור ק, פגשו אותנו ב־שדה־התעופה
באורלנדו •שתי דיילות אל־על,
שמאוחר יותר פגשו יפגשו אותנו ב מטוס.
הוא
נהג לספר לי שאינו יחי טוב עם
אישתו, ושהטיסות היו עבורו בריחה מה בית,
כשאצלי מצא אהבה, רוך, עדינות

ופינוק. באחד המיקרים הוא הגיע אלי,
כשהוא שרוט בגופו ונשוך בכתפו, וב־בושת־פנים
סיפר לי על מעשי־אלימות
שבהם זכה אצל אשתו. כאשר מכרתי את
דירתי כדי לקנות אחרת, נהג לבקר אצ לי
גם בבית הורי, וכשהם לא היו בבית
קיימנו יחסי אישות. באותה תקופה עמ דה
לרשותנו גם דירתה של חברה שלי,
שרה מירמנסקי (״פיצי״) ,ברח׳ פינקס
בתל-אביב, אף היא דיילת, וגם ישם נהג נו
להיפגש, בידיעתה המלאה של שרה,
שפגישה אותנו שם לא״פעם.
כשנכנסתי לדירתי החדשה, ברמת־אילן,
הלכו ותכפו היחסים בינינו ונתהדקיו עוד
יותר, והוא היה מוכר כבן־זוגי. נהגנו
לטוס הרבה יחד, הזמנו טיסות ותיכננו
אותן יחד, ובכלל זה אותה טיסה שבה
הגענו למונטריאול שבקנדה.

טסנו בנפרד לפאריס, שם נפג שנו ו העברתי
את חפצי לחדרו שבמלון שר־תון.
חברתי. שרה מירמנסקי, הגיעה עמי
באותה טיסה גם־כן, והצטרפה אלינו ל-
ארוחת־ערב, אחרי שהתקשרה אלי לחד רו.
כשחזרנו מארוחת־הערב, ליווינו או תה
לחדרה, והוא אף אמר לה, שאם
תפחד בלילה שתתקשר אלינו י שנו בחד רו
באותו לילה, אחרי שקיימנו יחסים.
למחרת בבוקר צילצלה שדה לחדר ו שוחחה
אתי, ואחרי־הצהריים המשכנו ב טיסה
יחד למונטריאול. שם עלינו לחד

של הנווט ראן שוננפלד, ויחד עם
הצוות כולו שתינו לחיים, והיינו עליזים
ומאושרים. מאוחר יותר פרשנו לחדרו
ובילינו את הלילה בנעימים, אך כטוב
ליבנו ביין שכחנו את כללי־הזהירות ולא
דאגנו לאמצעי־מניעה. את שלושת ימי
הטיסה ההיא בילינו ביחד כל הזמן.
בחודש ספטמבר 1976 לא חשתי בטוב,
עד שגיליתי שאני בהריון. הודעתי לו,
והוא היה נרג ש מאד ואמר :״מעניין למי
הוא יהיה דומה. אני, בגילי, זה כבר יהיה
ילד־נכד.״ בדקתי אפשרויות להישאר ב־חו״ל
עד אחדי הלידה, או לבצע הפלה,

״הוא הציף אות1

בתינתבי^אהבה
נוגשים ומרטיטים
אך הרופא הזהיר אותי שעקב בעיות גי נקולוגיות
בעבר, ההפלה מסוכנת עבורי
ויכולה לסכן את סיכויי ללדת בעתיד,
ואסור לי לשחק במישחקים שאני עלו לה
להצטער עליהם.
ערב אחד לאחר־מכן הזמנתי אלי זוג
חברים, ואף הוא הופיע אצלי, וכולנו ניהלנו
שיחה חופשית על ההריון כל אותו הערב.
הוא הודה באותה שיחה באבהותו על ה עובר,
והציע לשמור את דבר ההריון
בשקט, ולא לעשותו לנושא הכלל, עקב
היותו נשוי ואב לילדים. ימים אחדים
לאחר־מכן הוא ביקר אצלי אצל חברה
משותפת, והרגיע אותי באומרו שהכל
יסתדר בשלום לאחר שאלד בשעה טובה
ומוצלחת.
בביקוריו אצלי, הוא היה׳ נחמד ומבין,
אמר לי שהוא אוהב אותי מאד מאד ו רוצה
להתחתן אתי, והוסיף שהוא אינו
יודע מה הוא עושה יחד עם אשתו כל
השנים הללו. ,ושאין להשוות אותי אליה.
באחד מביקוריו, אחרי שיצא מבית־חולים,
ביקר אצלי, נישק וחיבק אותי, ואף רצה
לשמוע את התינוק שבבטני. הייתי בחודש
הרביעי להריון, אבל הוא ביקש לקיים
יחסי־אישות, ונעתרתי לוי. קיימנו יחסים
גם בביקור אחר..,ואף יעץ לי בענייני אוכל
והתעמלות, והבטיח להחזיק את ידי בשעת
הלידה.

״הוא יצא לטיסה ללונדון, והבטיח להת קשר
ולבוא כשיחזור, אך מאז אותה טיסה
לא הופיע אצלי יותר וסירב לדבר אתי.
התקשרתי אליו הביתה וביקשתי לשוחח
איתו, אך הוא ענה לי באדישות שאינו
רוצה לדבר אתי, יינו רוצה לראות אותי
עוד ואין על מה לשוחח, וניתק את השיחה.
כעבור ימים אחדים התברר לי שהורי
התקשרו אליו וביקשו לשוחח איתו, והם
קבעו שהוא יבוא אליהם הביתה כדי ל שו חח׳
אך הוא לא הופיע לפגישה שקבע.
במקום זה הוא צילצל והודיע שאין לו
כל קשר אלי, וכי אני נטפלת אליו ומע-
לילה עליו עלילות.
אחד מידידי המישפחה שלי, ליבר יערי,
יצר עימו קשר. ידיד־המישפחה שוחח איתו
ארוכות, ובפניו הודה הקברניט באופן
מפורש שהוא אבי העובר. יערי ביקש ממנו
שישפיע עלי לבצע הפלה, והוא הבטיח לו
לעשות זאת.
הניסיונות שנעשו על־ידי כדי להסדיר

את עניין האבהות מחוץ לכותלי בית-
המישפט, נתקלו בסירוב, והוא מתכחש ל-
אבהותו. בשיחה שקיים עם אחי, שבה
הודה באבהותו, הודיע שאם העניין יגיע
לבית־המישפט, יתכחש לאבהותו.״
בסיום כתביה תביעה המגולל את סיפורה
של הדיילת, היא תובעת להכיר בעובר כ־ביוצא־חלציו
של הקברניט, ומבקשת שבית-
המישפט יכריז על כך, תוך שמירת זכותה
לבקש תשלום מזונות.

כתכ״ההגנה, שאותו הגיש הקבר־ניט
הבכיר, מצטיירת תמונה שונה מזו
של גירסת הדיילת. הקברניט מכחיש את
קישרי־האהבה שהיו ביניהם, לטענת ה דיילת,
וטוען שהמישפחות הכירו זו את זו
בגלל יחסי שכנות. הוא מכחיש את הקש רים
בניו־יורק, וטוען כי אומנם נפגש עם
הדיילת לעיתים, אך היה זה לצורך העברת
חבילות שביקשו ממנו הורי הדיילת להביא
לה .״אלה הם סיפורי־בדים שהינם פרי
דימיונה ונולדו לצורכי המישפט, ובהם היא
מנסה לצייר רקע ויחסים שלא היו בינינו
מעולם,״ הוא טוען .״היה לי כלפיה יחס
אוהד בעת שהותה בארצות־הברית, אולם
לא היו בינינו כל קשרים אינטימיים. ידוע
לי כי באותה עת, לפני כן ואחרי־כן, היו
לה קשרים אינטימיים עם קצינים בכירים
מאד בחיל־האוויר ועם אנשים אחרים, ואני
הייתי איש־סודה, יעצתי לה ושוחחתי איתה.
״רק לאחר שובה לישראל התפתחו בינינו
קשרים אינטימיים, אך במרוצת הזמן הס תבר
לי כי אינני בילעדי עימד, בקשרים
אלה. אחרי שהפכה לדיילת־אוויר, החלה
היא לרדוף אחרי, לבקש לעבור לטיסותי
על־מנת להיות במחיצתי. במשך הזמן נוצ רו,
כאמור, קשרים אינטימיים בינינו, קש רים,
שניסיתי לנתקם פעמים רבות אלא
שהיא; באיומי התאבדות ובניסיונות־התאב-
דות בפועל, סחטה ממני שנמשיך להת ראות;
אומנם
נפגשתי איתה בביתה של הידידה
שולמית אריאלי ברמת־גן, אך זה היה כדי
לשוחח איתה בתקופה שבה ניסיתי לנתק
את קשרי איחה. ניהלתי חיי־מישפחה תקי נים
כל, העת. כשגיליתי מי היא בעלת ה דירה,
ביקשתי ממנה להשפיע על הדיילת
שתפסיק לרדוף אחרי, וכלל לא קיימתי
איתה שם יחסי־אישות. הוזעקתי לפגישות
איתר, על-ידי איומים שהיא תתאבד אם לא
אופיע.
כשקנתה את דירתה לא חיינו שם כפי
שהיא מתארת, ואם הופעתי באותה דירה,
הרי היה זה כאשר הבאתי לה חבילה ש התבקשתי
להעביר, וכן אופניים שהיא
הביאה עבורי.
אומנם קיימתי איתה יחסי־אישות בפגי שות
בחו״ל, אולם זה נפסק בסוף שנת
,1975 כאשר אשתי ואני יצאנו יחד לטיול-
בדרום־אמריקה. בטיול סיפרתי לאשתי על
הפרשה, על־מנת להשתחרר ולא לעמוד
יותר בלחץ ובאיומים לגבי שלום־הבית
שלי. אשתי קיבלה את הפרשה בהבנה,
ומכאן ואילך ניתקתי כל קשר אינטימי עם
הדיילת.
הסברתי לה שאני נכון לקישרי־ידידות

״היא טענה בפני

שהיא החיה
זונת־צמותד

נאותים ולא לשום יחסי-אישות, ומאז שררו
בינינו יחסים קורקטיים, כשהיא נוהגת ל ספר
לי על מחזריה ועל תוכניתה להינשא
לאמריקאי עשיר ממדינת אורגון.״

ספורט

ף* המשך כתב־ ההגנה מכחיש ה-
^ קברניט את תיכנון הנסיעה המשותפת
ליוהנסבורג, ואת הטיול המשותף הוא מס ביר
כנוהג מקובל של ציוותי־האוויר. הוא
מכחיש גם את הטיול והביקור המשותפים
בדיסנילנד ואת קיום היחסים בביתה של
שרה מירמנסקי, וטוען כי מעולם לא הת לונן
לפני הדיילת התובעת על יחסים לא־תקינים
בינו לבין אשתו. לדבריו ,״אחרי
שעברה לדירתה החדשה, הופסקו כליל ה יחסים
האינטימיים בינינו, והפכו ידידותיים
ואבהיים.״ והוא מספר:

(המשך מעמוד )41
זיקים אותו, ועושים הכל כדי שלא להפ סיק
את הפעילות כאן. התמיכה הכספית
באה, בין השאר, מההתאחדות לספורט
ומרשות הספורט•
יותר מלכעדט .״אולם,״ ממשיך המ אמן
הוותיק ,״זו לא הבעייה העיקרית.
הבעייה היא שאנשים פשוט לא באים לע סוק
בספורט זה. ככל שאנשים יבואו לע סוק
יותר ויותר בספורט הזה, כך הוא
יתקדם יותר. נראה שאת הצעירים מוש כים
הכדורסל והכדורגל. זאת, למרות ה מאמץ
הפיסי. ספורט זה הוא הרבה יו תר
אקטיבי בהשוואה לכדורגל ולכדורסל.״
״הספורט הזה מחייב הרבה גמישות,
אלסטיות מירבית של עמוד־השדרה, וכוח
בלתי־רגיל ברגליים ובגב. כללית, הייתי
מגדיר אותו באתלטיקה כבדה. זהו ספורט
די הרפתקני, והייתי רוצה לראות יותר
צעירים וצעירות משתתפים בו. לחתור
בבוקר בירקון,״ מסיים מורים ,״זה גם
יותר מרתק מלבעוט בכדור.״
כדורגל 3רו -3ד על ה13ו11ז
״לכדורגליים בעלי פרופיל 21ו־,24
ששוחררו מצד,״ל ביגלל סעיפים נפשיים,
לא ניתן להופיע בעונה הבאה.״
דברים אלה, שאותם גילה הדוקטור דב
עצמון, המשמש כראש הוועדה הרפואית
שליד ההתאחדות-לכדורגל, עלולים לפ גוע
במיספר קבוצות בכדורגל הישראלי
— כולל בליגות הגבוהות — שב שורו־תיהן
מופיעים כדורגלנים שהשתחררו מ־צה״ל
ביגלל סעיפים כאלה.
הדוקטור דב עצמון, מי שהיה קצין-
רפואה של צה״ל, גילה את הדברים בדיון
שנערך ביום החמישי האחרון. במכון ויני
גייט, במיסגרת יום־עיון שאירגנה ההת־אחדות־לכדורגל.

״היא
ניסתה לעלות כמה פעמים על
טיסות משותפות אתי, אך היחסים האינטי מיים
בינינו הופסקו, כאמור, בתחילת שנת
. 1976 החל מאז היא סיפרה לי על קשריה
עם גברים, על קלות־דעתה בשכיבה עם
גברים, על מסיבות שהלכה אליהן, תפיסת
טרמפים ושכיבה עם הנהגים. היא טענה
בפני שהיא תהיה זונת־צמרת.
היא קיימה יחסים עם אנשי צוות־אוויר,
ובמייוחד עם איש־צוות מסויים בתקופה
שבה, לפי טענתה, נכנסה להריון. לאור
הידרדרותה יעצתי לה לפנות לפסיכיאטר
כדי לקבל טיפול.״
הקברניט מכחיש את פירטי היחסים ה אינטימיים
בפאריס, בדרך למונטריאול, אך
מודה בבילוי ובארוחה המשותפים. את
השיחה הטלפונית מחדרו הוא מסביר בכך,
שלפני הארוחה נכנסה הדיילת לחדרו, וב דיוק
באותו רגע צילצלה הדיילת הידידה,
שרה מירמנסקי, שלגביה טוען הקברניט
כי היא. מנהלת רומן ממושך עם קברניט
באל־על (שמו שמור במערכת) ,נשוי אף
הוא, והיא אשד, מתוסכלת ונרגזת שעשתה
יד אחת עם חברתה במזימה שפלה.
גם את עניין קיום היחסים במונטריאול,
ללא נקיטת אמצעי־מניעה, מכחיש •הקבר ניט
.״היא סיפרה לי שהיא בהריון מגבר
שאת זהותו לא רצתה לגלות,״ הוא טוען,
״וביקשה להיוועץ בי מה לעשות. היא
הסבירה לי שהגבר אינו יהודי ולכן אין
אפשרות נישואין, ואני הצעתי לה לבצע
הפלה. בדיוק אז צילצלה לחדר ידידתה,
שרה מרמינסקי. התבקשתי, באותה שיחה,
אף לשמור בסוד את דבר ההריון. לא
הודיתי באבהותי, כפי שהיא סיפרה.
בחודש ספטמבר היא צילצלה אלי ו ביקשה
לשוחח אתי. היא סיפרה לי שהיא
מתכוונת לנקום בי נקמה, מתוקה׳ על זה
שזנחתי אותה, והיא אף אירגנה שלש
דיילות שיעברו לטיסה פארים־מונטריאול,
כדי להיות עדות — כביכול — לקיום
הקשר בינינו על־מנת להוכיח אבהות, והיא
אף דאגה שאוצב לאותה טיסה. נדהמתי
מהעלילה השפלה, ומזה שהיא הודיעה לי
שתטריד אותי ואף תשיג עדויות להוכחת
גירסתה בדבר ההריון.
לאחר־מכן היא צילצלה והתנצלה על
איומיה ועל התנהגותה, והודיעה שבכוונתה
לבצע הפלה. וכי היא תנתק עמי את ה קשרים,
ואינה רוצה להיות כה שפלה ו להעליל
עלי עלילות־שווא. אולם מאוחר

יותר היא התקשרה ־שוב, והודיעה לי שהיא
חוזרת לתוכניתה המקורית, וכבר הפיצה
בין ידידיה שאני הוא אבי הילד שייוולד.

^ חיה אומנם פנה אלי וביקשני ל-
שכנעה לבצע הפלה, כי לדעתו רק
אני יכול לשכנע אותה, שכן אין לה
קשרים עם מישפחתה או עם ידידיה. הסכמ תי
לשוחח איתה, אך היא סירבה בטענה
שהיא כבר בחודש מתקדם להריונה.״

״קיימתי איחה יחסים,
או מעורם דא
הודיתי באבהות׳
הקברניט מכחיש גם את כל השתלשלות
המאורעות אחרי אותה פגישה, את הצה־רות־האהבה
שלו, את המשך קיום יחסי-
האישות תוך תקופת ההריון ואת סיפור ה פגישה
עם הוריה של הדיילת. הוא טוען
כי משנוכח שנרקמת נגדו עלילה בעזרת
חברותיה של הדיילת, החליט שלא להתערב
יותר בפרשה שאינה נוגעת לו.
בסיום כתב־ההגנה, שבו מכחיש הקברניט
כי הוא אבי העובר, הוא מציין בין השאר :
״היא אשה קלת־דעת, קלילה, ששכבה עם
גברים רבים, וייחום הריונה לי בא מתוך
נקמה חולנית, מחשבת זדון, חוסר מוס ריות,
ורצונה להתנקם בי ובמישפחתי ה מונה
אשד. ושלושה ילדים.״ בבדיקת־דם ש נערכה
לקברניט ולתינוקה, שנולדה בינ תיים,
בחוות־הדעת של מומחה, שהוגשה ל-
בית־המישפט, נאמר :״לפי תוצאות הבדיקה
אין אי־התאמה בין סוג הדם של הקברניט
לבין סוג הדם של הילדה. לפי בדיקות
סוגי הדם, לא ניתן לשלול אפשרות שה-
קברניט חינו אביר, של הילדה.״
בית־המישפט יפסוק אם הקברניט הוא
אכן אבי הילדה, או שמא כל סיפורה של
הדיילת הוא עלילה.

ההצעה תאושר. אין זה סוד שב-
דורגלנים לא־מעטים בעולם הכדורגל ה ישראלי
— אפילו כאלה שהופיעו בנב חרת
ישראל — לא שירתו כלל בצה״ל,
אחרי שהציגו את עצמם לפני הפסיכיאט רים
הצבאיים כמעדרערים מבחינה נפשית.
הצעתו של הדוקטור עצמון, בשיתוף
עם שני רופאי המכון לרפואה ספורטיבית
— מרק רוסנובסקי וויקטור ארז — תאו ש ר, קרוב לוודאי, על־ידי מזכירות ההת אחדות
לכדורגל, שכבר לפני שנים אס רה
על כדורגלנים בעלי הפרופילים 21
ו־ 24 ליטול חלק בהופעות הנבחרת הל אומית
של ישראל.
דוגמה לכך מהווה הכדורגלן רוני קלד־רון,
שההתאחדות־לכדורגל מנעה ממנו
׳בעבר להופיע בשירות הנבחרת בשל ה עובדה
שהיה לו פרופיל צבאי נמוך.
כדורגלן שיבקש לחדש את כרטיס־השחקן
שלו לקראת העונה הבאה, יחוייב
להציג לפני ההתאחדות־לכדורגל את פיג־קס־המילואים
־שלו.
מתוך דבריו של הדוקטור דב עצמון
מתברר, שגם על כדורגלנים בעלי פרו פיל
,56 עם סעיפים נפשיים, תקשה ההת אחדות
לכדורגל לחדש את פעילותם בעו נה
הבאה.
צה״ל ירוויח. כדורגלן בעל פרופיל
נמוך שמקורו בסעיף נפשי, יצטרך לפנות
לוועדה רפואית בצה״ל, כדי שזו תמליץ
ותעלה לו את הפרופיל הצבאי. לדוקטור
עצמון הובטח, כי כדורגלנים שיבק־שו
זימון לוועדה רפואית יקבלו זי מון מיידי
כזה, כדי להספיק לחדש את כרטים־השח־קן
שלהם ועל-ידי כך לא להחמיץ את
המישחקים הראשונים של העונה הבאה.
המיון יעשה על־ידי שני רופאי ה רוסנובסקי
ספורטיבית,
מניו
לרפואה
וארז, אשר יידר שו להמליץ על הקפאת
פעילותם של הכדורגלנים עד להעלאת
הפרופיל הצבאי שלהם. לא מן הנמנע
שעל שני הרויפאים יופעלו לחצים שונים, מופיעים שבשורותיהן
ידי־קבוצות על כדורגלנים שלא ־שירתו בצה״ל.
מעניין לציין, שהדוקטור עצמון הסביר
צעד זה בדברים הבאים :״גם פסיכיאט רים
שעימם שוחחתי טענו ,־שאותם כדו רגלנים
בעלי סעיפים נפשיים, הם אלה
המשתוללים במיגרשים וגורמים לליבוי
יצרים.״ דבר אחד בטוח — צה״ל ירוויח.

בשפתיים זה רק מתחיל ...התענוג הפרטי שלך.
כאן מתחיל המפגש עם הטעם האמיתי: טעם הפ 1י
המתמוסס על הלשון, טרי כל־כך, טעים כל־כך,
מרווה ומענג — הטעם המקורי של ״טרופית״ —
הטעם שעושה כל אירוע לתענוג שבולו שלך...

יוצאים לים, לטיול, למגר ש הספורט או לפיקניק:
מבינים מסיבה או קוקטייל, הולכים לעבודה,
לגן או לבית־הספר — עם ״טרופית״,
עם הרבה, הרבה ״טרופית״ ,כי זה קל בל־בך:

די עם סחיבת בקבוקים, שברי זכוכית מסובנים,
פקדונות, החזרות וזיהום הסביבה —
״טרופית״ מש חררת אותך מכל הצרות ה״בקבוקיות״
בזכות אריזת £כ)\ ל 0 0 ¥ 1המהפכנית,
היחידה מסוגה בי שר אל!
״טרופית״ שומר ת על טריותה חודשים רבים,
ללא אחסנה ב קירור! היא מפוסטרת והיגיינת
והיא מעניקה לך איכויות בלעדיות ברמה
שלא ידעת כמוה בי שראל.

מיוצר ו\־י תבור• בע״ס פרדס-חכה,עבור״טרופי קורפורייטך בע״ס בת״ם.טל 03-864111.באר-שב״,טל 334.ו 057-7פרדס-חנה. טל 063-77985

שלנוע

סרטים
מ׳דחסגזז המכניס

הקולנוע האמריקאי היה פעם תעשייד.
מסודרת. הוא יצר הרבה מוצרים אחי דים,
והגיש אותם לקהל אחיד פחות או
יותר. השנים האחרונות הכניסו אותו למ בוכה.
את המוצרים האחידים הוא מצליח
בקושי למכור לטלוויזיה, כל מה שניר אה
פעם כהימור בטוח שאינו יכול להח מיץ
מפסיד כסף, ואפשר היה כימעט
להתייאש כבר מכל העניין, לולא זריקות-
העידוד האדירות שצצות אחת לכמה חו דשים,
והנושאים שמות כמו סיפור אהבה,
הסנדק, מגרש השדיס, העוקץ, מלתעות

או רוקי. הסכומים המופלגים שמכניסים י סרטים אלה, מכסים על כל הצער וההפ סדים
שקדמו להם, ומעודדים את המפי קים
להמשיך ולחפש — אולי לא את
סוג הסרטים שירתק עולם ומלואו, משום
שקשה להאמין שזה עדיין קיים — אלא
לפחות אותו יוצא־דופן שבתכונותיו הכד
ייוחדות (והבלתי־צפויות מראש) ,יביא
להם את האושר והעושר. שהתפוצצותו הפגז הקופתי האחרון,

מראה כבר מן השבועיים הראשונים סי מנים
שיטשטש אפילו את הדי הכריש ן בדוס, הוא סרט בשם מילחמות הכוכבים.
ג׳ורג׳ לוקאס, האיש שעשה אותו, הוא
מבני הגזע החדש של במאי־הקולנוע ב הוליווד.
הוא לא צמח, כפי שהיה מקובל
פעם. מתוך האולפנים עצמם, אלא מבית-
ספר. כדוגמת כמה מבחוריו הטובים, ה י
מצליחים לא פחות ממנו( ,קופולה, במאי
הסנדק, או שפילברג, במאי מלתעות),
הוא למד קולנוע באוניברסיטה> אכל קול נוע
מן הבוקר עד הערב, והוא נוטה ל האמין
שהעולם נברא אי-שם בסוף המאה
ה־ ,19 כאשר אדיסון ולומיאר החלו מני עים
תמונות מטושטשות על־פני קירות
חשופים.
לוקאס הוא בן 33 בלבד. הוא עשה עד
היום רק שני סרטים ארוכים, אולם אחד
משני אלה היה אמריקז גראפיטי, הסרט
ה־ 11 ברשימת אלופי הקופה בכל הזמנים.

׳זה היה בעצם סיפורי: נעורי״ ,מודה ל!ד
קאס, .״את כל שנות העישרה שלי ביליתי
בטיולים אינסופיים לאורך השדרה המר-
טיפול קולנוע
בגו ש־אמוני

לז ה כמה שנים קיימת בעולם
•והשקפה הגורסת שקולנוע לא נועד
לשעשע, לבדר או אפילו להגיש יצירות-
מופת מגובשות. הקולנוע, ככל אמנות א חרת,
הוא חלק מן המאבק החברתי המת מיד׳
ותרומתו נמדדת במידת גיוסו למא בק
זה. אומנם, כשהמדובר בקולנוע יש ראלי
זה נשמע רחוק ודי מיוני למדי, אבל
הנה, מסתבר שיש גם בארץ סוג כזה
של קולנוע מיליטאנטי מגדים.
הדוגמה לכך היא סרט כבן יסעה בשם

במאי ייעוד לבנון
נבואת הזעם

הכללים המקובלים,״ אומר לוקאס. מנ היג
הטובים הוא האביר הישיש בן קנובי,
שאותו מגלם אלק גינס, שהתפתה להופיע
בסרט אחרי שגילה ני זה יהיה, כדבריו,
״שילוב ישל פלאש גודדון ושיבעת הסא־מוראים.״
בראש הרשעים ניצב שחקן ב רי טי
אחד, פיטר קו שינג(ו תי ק סירטי דרא-
קולה ופרנקנשטיין) ,המגלם את ג רנ ד מוף
טארקין, מושל מערכות הכוכבים החיצו _.

ניות׳
הרודף שררה וכוח.
הסרט מתרחש באיזשהו זמן עבר, הווה
או עתיד, אי־שם בין מערכות הכוכבים.

קשר הדבש, שנעשה ב 16-מ״מ (גודל
שניתן להקרין רק במקרנות ביתיות ; בתי-
הקולנוע אינם סצויידים במקרנות כאלה).
עשה את הסרט ייעוד לבנון, לשעבד
כתב ועורך גלי־צה״ל, וכיום עו בד כעו רך
חדשות בידיעות אחרונות. יחד עם
כמה מידידיו הוא נרתם למיבצע שעלה
לא מעט כסף, שמטרתו העיקרית היא
להוקיע את הסכנה הטמונה באירגונים
אבסטרא־מימסדיים בכלל, כאשר הכוונה
בסרט זה, היא במייוחד לגויש־אמונים.
קשר הדבש מסתתר, אומנם, מאחרי
איצטלה יסל מותחן, סיפור על מחזאי-
מחאה (מישהו כמו חנוך לוין) שנרצח
על־ידי אירגון צבאי חשאי, אחרי שגילה
את סודותיו. עיתונאי שהיה ידידו של
אותו מחזאי !פנסה לחקור את הפרשה,
המושתקת על־ידי המשטרה, והסוף המר
מצביע על כך שהקשר של האירגון הצ באי
הזה משתלט, בעצם, על כל זרועו ת
החברה, משני צידי החוק. יזהה בסרט שיצפה ישראלי כל עטורי-הכי-
בבחורים המזוקנים, מייד פות, שמנפנפים בכלי־נשק ומבצעים את
הרצח, את נציגי גוש־אמונים ,׳והשחקן
עזרא כפרי מצליח להפליא להידמות,
בעמידתו ובצורת דיבורו, לחנן פורח. מ רמזים
נוספים אפשר לזהות בין השאר
את מפקח־המישטרה הדואג לבלום את
פירסום פרשת הרצח, עם שרים אוהדים

במרחבים האינסופיים שבהם כדור־הארץ
אינו, נחשב אפילו נגרגיר־חול. טארקין
חוטף את הנסיכה ליאה היפהפיה (שאותה
מגלמת קארי פישר, בתם של ד בי ריי-
נולדס !ואדי פישר) ,ומאיים להשמיד את
מלאכותי מעשה-ידיו.
ומי יעצור את מזימת־הרשע הנוראה
הזאת, אם לא בחור צעיר המאוהב בנסיכה
בשם לוק סקייווקר (המהלך ברקיע) ,שאו תו
מגלם שחקן צ עיר שזו לו הופעתו ה קולנועית
הראשונה, מארק האמיל. לוק
מגייס לעזרתו את האביר הישיש והנבון

רובוט וחללית כתיכנץ
350 אפקטים חלליים
ן* כזית בעיירת מולדתי.״ הסרט צולם בא מת
בעיירה בה נולד, מודסטו שבמדינת
קליפורניה.
״אם אמריקן גראפיטי הוא סיפורי האי שי,
הייתי אומר שמילחמות הכוכבים הוא
סיפור הפנטסיות שהיו לי באותה תקד
פה, ממשיך לוקאס .״רציתי לעיסות סרט
כזה, שיחזיר לקולנוע את הממד הקסום
שאותו זכרתי בעצמי מאותה התקופה. את
המילהמות הבינכוכביות של פלאש גור-
דון, ואת ההפלגות לתוך עולם הדימיון.
הריאליזם הורג היום כל ניצנוץ של פנ טסיה.
הילדים מעריצים את קוז׳אק ואת
הארי המזוהם, ושכחו הכל על אודות
קסמים, פיות ואגדות.״
״הסרט שלי הוא, ביסודו של דבר, שי בה
אל המאבק בין הטוב לרע, לפי כל

היצור הרע תוקן! את הגיבור
אגדה נצחית בחלל

לגוש־אמו^ים.
מובן מאליו שמי שיחפש כאן ויכוח
רעיוני או עימות דרסאתי אמיתי, יחפש
לשווא. הסרט, כדבריו של ייעוד לבנון,
נועד בעיקר לשמש כ״חלק ראשון בוויכוח
ציבורי״ .ואומנם, הוא יוצא עם הסרט
לקיבוצים ולמוסדות שמזמינים אותו, הוא
מקרין לפני הנוכחים את סיפור־המתח,
ומקווה שסיפור זה ידרבן אותם לצאת
לרב־שיח על המשמעות של קיום גוש־
•אמונים במדינה, על הסכנה הטמונה בו,
ובכלל על צורת המישטר בארץ. צחוק
הגורל הוא שהסרט נעשה הרבה לפני
הבחירות, ונראה היום כנבואת-זעם אק טואלית
ומוחשית ביותר.
מכאן שמעלותיו או חסרונותיו האמנו-
תיים של הסרט הם בעלי השיבות מיש-
נית בלבד. בי הרי עיקר חשיבותו אינה
מידת ההצלחה של שחקן זה או אחד
להיפטר מן המאנייריזם שדבקו בו בתי אטרון
(רו ב השחקנים המשתתפים שיי כים
לתיאטרון חיפה, וביניהם יש לציין
לטובה את מוני מושונוב) ,או עומק הדמו יות
המופיעות על הבד.
ובנך מצטרף לבנון, בדרכו הצנועה,
לכמה קולנוענים מהפכנים בעולם הרחב,
וממלא פונקציה שאולי אינה המרכזית
או החשובה ביותר של הקולנוע, אבל
אין ספק שצריך להועיד גם לה מקום
נכבד.

בן קנובי, את טייס-החלל האופורטוניסט
האן סולו (הגברתן מאטויקן גראפיטי,
האריסון פורד, מגלם אותו) יחד עם החל לית
שלו, ווקי אחד נ בון (ווקי זה י צור
חלל שהוא תערובת של קוף מגודל, כלב,
דוב ובן־אדם, המתנשא לגובה של 2.40
מטרים) ,ושני רובוטים שכבר זכו בכינוי
״לורל והארדי של עולם המחשבים״).
ישני הרובוטים הם, ללא-ספק, גונבי-הס-
צנות המסוכנים ביו תר בסרט כולו. אחד
מהם, המכונה בחיבה סי תריפיאו (שמו
המקורי הוא ,)0 3 ? 0הוא פחות או יו תר
בדמות אדם, ומזכיר לא במעט את
הרובוט דמוי בריגיטה הלם מתוך מטרד
פוליס של פריץ לאנג. אלא שלהבדיל מן
הרובוטים הרגילים, סי תריפיאו הוא ברנש
רגיש ביותר המדבר במיבטא ברי טי רהוט,
״מעין רב־משרתים רדוף חרדה״ ,כפי ש מגדיר
אותו השחקן אנתוני דניאלם, המס תתר
בתוכו. מדי פעם מתמוטטים עצבי
הרובוט המודאג, והוא נרעד כולו למח שבה
ש״ימיסו״ אותו.
חברו לצמד, הידוע בכינויו ארטו דיטו
(שמו המקורי ) 1121>2הוא ברנש גוץ, ה מזכיר
יותר מכל את המייכל של שואב-
אבק גדול. הוא מדבר בציפצופים, שרי קות
וחריקות, קורץ במנזרותי׳ו הרבות, וב שעת
התרגשות הוא מסוגל להפיק כמות
אדירה •של ניצנוצים ורעשים, עד שה במאי
חש צורך לתרגם הכל לישפת בני-
אדם. בתירגום הכתוב בגוף הסרט. עם
זאת הכוונה היתר. ש ברו ב הסצנות יס בירו
האפקטים את עצמם .״,רציתי להשיג
אפקט דומה לזה של הארפו מארקס, שלא
אמד מילה אחת על המסך, ועם זאת הובן
על-נקלה על-ידי כל תושבי העולם״ ,הס ביר
לוקאס.
הסרט נפתח בשיחה בין שני הרובוטים,
המהלכים בנחת על־פני כוכב נדשם טא-
טואין, שתכונותיו הפיזיות הותאמו ל הפליא
לנוף המידבר, של דרום טוניס,
על גבול הסהרה. לוקאם צילם שם את
(המשך בעמוד )46

קולנוע
(המשך מעמוד )45
החלק הראשון -מל סידטו, במשך •כעש רים
יום, עבר לאולפני אלסטרי בלונדון
(היחידים בעולם -מהיו מוכנים להעמיד
לרשותו בעת־ובעונה־אחת תישעד, אול־פני־הסרטה,
אולי משום שהתעשייה האנ גלית
מתקשה למצוא להם תעסוקה אח רת)
,והוסיף עוד תישעה שבועות של
צילומים. נופים נוספים צורפו לסרט על־ידי
צוותים שנשלחו, לכמה ימים, מעמק-
המוות בארצות־הברית ולג׳יובגלים בצפון
גואטמלה.
אלא -מכל זה היה חלק מיזעדי ממה
מהפך להיות ההכנה האמיתית של הסרט:ארבע שנים -מל עבודה על אפקטים מיו חדים׳
עריכה, פס־קול, הרכבות של תמו נות
על תמונות, ו עוד כיוצא באלה. תוך
כדי הצילומים הועמדו השחקנים לא־פעם
בפני מצבים מביכים למדי .״אומרים לך
מאת צריכה להיות נרעשת ונרגשת לנו כח התפוצצות אדירה או קרב־חלל עוצר
נשימה, המתרחש מולך, וכל מה שאת
רואה זה הבמאי ג׳ורג׳ לוקאס,״ נזכרת
קארי פ״־מר, שהתגלתה לפני כמה שנים
כמפתה הקטינה -מל וורן ביטי בשאמפו,
אבל סירבה לכל ההצעות הקולנועיות

האחרות עד למילחמת הכוכבים.
מארק האמיל הצעיר גילה, מצידו, את
המהות האמיתית של הסרט עוד בתחילת
העבודה, בטוניס .״הדברים שנדר שנו לו מר,
לא נשמעו בדיאלוג של יום־יום. הם
הזכירו יותר את הסדרות המצויירות של
ילדותי. וכאשר ניסיתי לדקלם אותם בקול
גדול ובפאתום• ,ניגש אלי לוקאס וביקש
שאוריד ככל האפ-מר את תגובותי. ביקש תי
ממנו שידגים לי, והוא עשה זאת בטון
שקט ורגוע לחלוטין. אני סברתי שזה
לא יכול להתקבל היטב על המסך, וכדי
לשכנעו, חיקיתי אותו עד לפרט האחרון
בתנועותיו: ככה זה נפלא! מאותו רגע
והלאה, שיחקתי בעצם את לוקאס המ שחק
את התפקיד הראשי, של לוק סקיי־ווקר
המאוהב בנסיכה והיוצא להרפתק אות
בחלל. כי זו, בעצם, היתר, כוונתו
של לוקאם למן הרגע הראשון. ומרגע זד,
ואילך לא היו יותר בעיות.״
לוקאס׳ בחור שקט ונחבא אל הכלים,
שרק זקנו השחור מצליח להסתיר את
פני־הנער שלו, ממעט להדריך את שחק ניו
אבל, בדיברי אחד מהם ״הוא מוביל
אותנו למצבים כאלה שבעצם אין לנו
ברירה אלא להתנהג לפי רצונו.״ ומאחר

הגיבורים הטובים (בתחפושת של רובוט) מול ווקי
תערובת של קוף, כלב, דוב ובן־אדס
שהסרט היה •כבר מוכן כולו, בראשו
הבמאי, עוד לפני שהחל לצלם, הוא
בדיוק לאן הוא רוצה להוביל כל
ואחד מהם. היחידי שהצליח להסיט
תו מן המסלול הקבוע מראש היה

הגנג ס טר
וה>צאנ>ת
סם הגדול ו״יום חמישי״
הקטנה (חן ודרייב־אין, תל־אביב,
ארצות־הברית) — מעשה
בסם לוקווד (לי מא רוויו) וג׳מוקס (אוליבר ריד) ,אינדיאני
שליווה אותו בכל הרפתקאותיו /המנסים לגבות חוב ישן
מן השותף־לשעבר והפוליטיקאי המפוקפק בהווה ג׳ק קולבי
(רוברט קלפ) .פל זה, על רקע שקיעת המערב הפרוע (השנה
היא ,) 1908 מערכת״המוסר המכובדת שלו, והופעת מושכי
החוטים הפוליטיים עם צרור מעשי״תרמית שלהם.
הסרט כולו מצוייד בסיפור שאפשר היה לכתוב, ללא
מאמץ, על פני בול־דואר בגודל בינוני. הבמאי דון טיילור
אינו יכול להוסיף כאן מאומה, לתקופה ולמסקנות מוסריות
שהוצגו בצורה נוקבת הרבה יותר על־ידי אנשים כמו ג׳ון
פורד (האיש שירה בליברטי ואלאנס) או סם פקינפה (חבורת
הפראים).
אבל מה שטיילור מיטיב לעשות, הוא לא לעמוד בדרך
ולא להפריע לצוות הכוכבים שלו. מכאן נובע שלי מארווין
ואוליבר ריד נהנים להפגין את כל שלל העוויות ומעשי־הקונדס
שבאמתחתם. ריד מכריז, למשל, בדמות האינדיאני,
כי הוא יתנקם באדם הלבן בכן שידביק את בל היצאניות
שבבית״הבושת המקורי במנת־זיבה, ואין כמוהו גאה על
המצאתו הנדירה. בסצנה אחרת מנסה מארווין להיראות
מכובד ככל האפשר כשהוא מתרחק, עם מיכנסיו בידיו,
אחרי שחבריו למזימה אינם מגלה כלפיו את הכבוד הראוי.

לי מארווין: להדביק את כל היצאניות
על שני אלה, העומדים במרכז הסרט, ניתן להוסיף את
הופעתה העסיסית של אליזבת אשלי, כגברת עטופה מלמלה
ומשי, המצויירת בלכסיקון המפולפל ביותר במערב (העובדה
שהיתה פעם נערת״החלומות התמה והטהורה של הגיבור
מייצגת הידרדרות נוספת של המערב הישן והטוב) ן קיי
לנץ, כיצאנית כמעט־קטינה אבל בעלת תושיה לא״רגילה
וסטרותר מארטין, שחקן־אופי הזוכה כאן בתפקיד שמן מן
הרגיל, כשותפם של מארווין וריד, זקן־אשמאי חשקן ו תאוותן.

של ה למל
וסאלח חממי
הרשלה (אסתר, תל־אביב, יש ראל)
— לזכות הסרט הזה אפשר
לומר, שאינו מתיימר להיות יותר
ממה שהוא באמ ת: בדיחה מוסיקלית על מצב חברתי
קיים בישראל (ללא שום ניסיון לנתח אותו) ,מתוך אמונה
תמימה ואופטימית ש״הכל יסתדר.״
הרשלה הוא נכדו (לאחר כמה שושלות, כנראה) של הר־שלה
המפורסם מאוסטרופולי, עולה־חדש מרוסיה המגיע, ברוב
תמימותו או ציוניותו, לשכונת״התיקווה בתל״אביב. הוא
כובש שם את לב הצעירים הממורמרים והזקנים המייואשים.
ברוחו הטובה ובאמונתו בעתיד, מארגן תיזמורת-נוער ונושא
בעצמו את בשורת מיזוג הגלויות.
כל זה היה טוב ויפה, לולא חוסר-המקוריות המשווע
של התסריט. על כל צעד ושעל נתקלים במכרים ותיקים כמו
שמו הולך לפניו של קישון (בעניין חפרוטקציה) .בדמות
הגלותית של מייק בורשטיין מול המציאות הישראלית,
או בגלגול המי-יודע-במח של סלאח שבתי (הפעם בגילום
אריה אליאס) המשחק כל היום שש״בש ומתפרנס מן ה אוויר.
קשה
לומר שיש דמות אחת בסרט שהיא יותר מסקיצה,
מלבד מייק בורשטיין המגלם את מייק בורשטיין (ומידת
הצלחתו תלויה ביחסו האישי של כל צופה לאישיותו) ואשר
צרפתי, שחקן המסוגל ללא ספק להתגבר על אתגרים
רציניים בהרבה מן הדמות של אלברט הממורמר והסרבן.
השילוב יואל זילברג (במאי) ,מייק בורשטיין ומנדי רייס-
דייוויס (שחקנים) ודב זלצר (מלחין) ,הוכיח כבר את כישוריו

בורשטיין ורייס־דיוויס: הכיוון — מיזרחה
תקופתיים בקוני למל בתל־אביב, שהיה אולי קצת יותר
ציורי אבל הצטיין במידה של רישעות כלפי גיבוריו —
שחסרה כאן, לטובת כל המעורבים בעניין.
ולבסוף, מאחר שמדובר בסרט מוסיקלי, יש לציין שב-
כיוון זה מתפתח הקולנוע הישראלי בכיוון מיזרחי טהוו*.
מאחר שמרכיבי הסרט הוכיחו עצמם כבר בעבר, יש
להניח שמדובר בהצלחה מסחרית נוספת, זאת לא בושה,

של ידע
אחד
או אלק

גינם,
אולי גם משום הכבוד דיגדול שלו-
קאס רוחש לו.
שחקן אחד שעבודו ההסרטה היתד, ב החלט
שחורה, הוא אנתוני דניאלס, הברי טי
-שהסתתר בתוך הרובוט תריפיאו. לא
זו• בילבד שישיריון־חמתכת שעטף אותו
היה כבד, לא נוח, והתלהט במידבר הטו־גיסי
במהירות מסחררת, הוא חש עצמו
מנותק מן העולם אנשים עמדו לידי
ושחחו ביניהם !בניחותא, כאילו אני בא מת
עשוי גלגלים ומחשבים״ ,הוא נזכר.
ודבר נוסף שהרגיז אותו לא־פעם: את
מרבית הסצינות שלו שיחק עם ארטו דיטו,
הרובוט העגלגל והשובב. אלא שלצורך
ההסרטה, ניבנו לא פחות משיבעה דגמים
של ארטו דיטו. ב-שניים מהם ישב הגמד
הבריטי בשם קני בייקר, השאר הופעלו
מרחוק על־ידי הצוות הטכני. ודניאל ה משתומם
מצא עצמו לא פעם פותח ב שי חה
עם חברו לסישחק, רק כדי לגלות
שהוא אינו מדבר כלל עם בייקר, אלא עם
מכונה מהבהבת. וכאשר צריך לבלות
לפני המצלמה שעות ארוכות, זה יכול
לעצבן למדי.
אולם כאמור, עיקר הסרט נעשה בכל־זאת
באולפן. וכך גם רצה לוקאס, שהודה
בעצמו :״אינני במאי־קולנוע שמנהיג את
גדודיו מול המצלמה. אני שיי ך יותר לסוג
עושי־הסרטים שאוהבים לצלם בצינעה
תמונות ולשבת אחר־כך בניחותא, כדי
להדביק אותן יחד בצורה מוצלחת.
הישיבה נמשכה ארבע שנים, שהאחרו נה
בהן היתד, מורכבת מ 361-ימי־עבודה
רצופים. קולין קאנטוול, שהכין את הח ללית
לאודיסאה בחלל, הוזמן לבנות את
ספינות־המרחב השונות. ג׳ון בארי, שעיצב
את התפוז המכני, היה המנהל האמנותי
של ההפקה. ובכלל, אודיסיאה בחלל וקוב־ריק
הפכו למען קנה־מידה להשוואה עבור
כל סרט המתרחש בחלל. אולם ע שר הש נים
שחלפו מאז ההסרטה של 2001 הביאו
עימן שיכלולים מרחיקי־לכת בטכניקה
הקולנועית (חלקם פותחו על־ידי אנשי
קובריק תוך כדי עבודה) ,והאפשרויות ש עמדו
לפני לוקאס היו מגוונות ומדעיות
הרבה יותר .״אצל קובדיק היו רק 35
אפקטים מייוחדים של חלל׳ אצלנו יש
יותר מ־ .350 בעזרת מחשבים יכולנו לגוון
את זוויות־ד,צילום במרחב כפי שלא עשו
זאת מעולם קודם־לכן,״ ציין בגאווה.
כדי להכין את הקרב החללי שלו, אסף
לוקאס צילומים של •מאות •קרבות אוויר
ממילחמת־העולם השנייה, ולמד את ה טכניקה
שלהם. שום פעלול קולי מסים-
ריית־ד,פעלולים לא סיפק את רצונו. הוא
הקליט הכל מחדש והרכיב את פס־הקול
שלו מסירטי הקלטה, שאילו הודבקו זד,
לזה היו נמתחים לאורך 350 קילומטרים.
האשלייה צריכה להיות מושלמת• ,וזהה
לחלוטין למה שהצטייר בדמיונו של ל ד
קאס. וזה יצא, בסופו של דבר, כימעט
כך. אומנם, לדבריו, הוא היה מוכן היום
לקבל את הסרט חזרה, ל שפר אותו עוד
קצת במשך שבוע, או •חודש, או אפילו
שנה, ולחפש ביו יחד עם אשתו, מארשה
(עורכת סרטים שערכה בין השאר את
נהג מונית של ידידם, סקורסזה) ,את
הפסיקים הקטנים שאינם במקומם.
אבל אין סיכוי -מחברת פוקס תרשה לו
דבר כזה. הסרט גורף הון, ולעומת המ בקרים
שקוראים לו ״נציג דו ר המחשבה
השובתת״ (וינסנט דנבי, בניו־יורק טיימס),
מסכימים רבים שזוהי ההתגלמות האמי תית
-של האגדה המודרנית שקמה לתחייה.

העולם תזה 2078

מכיל: אלומיניום, כלורהידרול
ו־1ת 3ז1ק8ז£ק11ת\ ./מוגש ב 3-ריחות:
כחול, ורוד וירוק. מתאים במיוחד
לאנשים בעלי רגישות־יתר למוצרי
ארוסול.

הידוע בכינויו ״המבוקש׳ /בכל ארצות
אירופה.
ניתן להשיג בארץ ב־ 4ריחות: ורוד, חום,
ירוק וכחול (ללא אלכוהול, לבעלי עור
רגיש).
0.1 2א
הדיאודורנט האמריקאי ״הגזעי״
לספורטאים, מיוצר ע״י תיא ב 2-ריחות:
ירוק וחום.

3דיאודורנט כדורי

(נוזל) ,העדין שבחבורה,

הווו לוז

הז ה

*דחס

6דיאו קולון (0״׳{ 00€010ס)

הדיאודורנט האלגנטי של בית .4711
להשיג בארץ ב 2-ריחות: חום וירוק.

4דלילה

הדיאודורנט האנונימי לאשה המפתה.
זבה בתואר הקניה הטובה ביותר לשנת
.1977

8111

דיאודורנט היוקרה הגברי מבית .4711
שומר על רעננות במשך שעות רבות.

מינק ומישקפיים

לבשה מירי כשהצטלמה במקומה של ליז טיילור
בסצינות הטיול בשלג והנהיגה במכונית. לדבריה
היו תילבושותיה של ליז בסרט בעלות טעם גרוע. היא הורשתה לקחת את הבגדים
לעצמה במתנה, אך לא לקחה דבר. את מעיל וכובע המינק שרצתה, לקחה לין.
^ שרואים את מירי ־שפיר, כימעט
^ תמיד אומרים לה -שהיא מוכרת ׳מ איזשהו
מקום, מנסים למצוא יחד איתר,
את המקום שבו פגשו בה קודם־לכן. מירי
שפיר מחייכת בנחת. היא כבד רגילה
שכל מי שהיא פוגעת לראשונה בחייה,
מזכיר לה כי נפגש איתה עוד קודם או
הכיר אותה פעם. היא ממתינה בסבלנות
עד שבן־שיחה טופח על מיצחו לפתע
ואומר :״אלוהים ! בטח ! את הרי דומה

כשנפתח כל־בו שלום, הפכה מעצבת-
האופנה הראשית שלו. היא אירגנה תצו-
גות־אופנה וטוענת לזכות־ראשונים לת-
צוגות־האופנה בקצב הדיסקו. היא זו ש פתחה
לראשונה אח בוטיק הצעירים בכל בו,
נסעה וקנתה שבועות אופנה מכל
העולם. לדבריה היתה ממש מכורה לעבו דתה,
השקיעה בה את יכל מירצה.
לפני שבע שנים נסעה מישפחת שפיר
בעיקבות ראש־המישפחה לרומא, שם החלו

כמו שתי טיפות־מים לליז שיילוד.״
ואכן, הדימיון בין השתיים מדהים, אותו
מיבנה -שפתיים, אותו אף קטן וסולד,
אותו מצח גבוה, אותן גבות מקושתות
עבות משהו, אותו שיער שחור שופע.
עיניה של מירי שפיר רגילות, חומות, אם-
כי יופיין במקומו מונח.
מירי בת ה 40-היא ילידת תל-אביב,
ומוכרת בארץ כמעצבת-אופנד, שעיצבה ב משך
שנים רבות את אופנת כל־בו שלום.
היא נשואה למומחה למחשבים אורי שפיר,
ואם לאלדד בן ה־ 18 העומד על סף גיוסו
לצה״ל, ולשרון בן ה־. 14
בוגרת סמינר לווינסקי שנמשכה תמיד
אל האמנות, שיחקה בתיאטרון לילדים
ואת שירותה הצבאי עשתה בלהקת ז ד
גדנ״ע. הקאריירה המישחקית שלה נקטעה
באיבה! כשעמדה לעבור ללהקת־פיקוד־המרכז
הוחלט כי חסרות מורות בצה״ל
והיא, בשל היותה בוגדת סמינר, הופנתה
להוראה. לדבריה, ד,הפנייה היתד, משמעו תית.
אחרת היתה הופכת בוודאי ישחקנית.
כשסיימה את שירותה הצבאי, קיבלה
מירי מילגה ללמוד תיאטרון בלונדון. אך
אז נישאה לאורי, ותוכניותיה השתנו. היא
נר-שמה ללימודי גרפיקה וציור בבצלאל,
וכשקיבלה את תעודת־הגמר שלה כבר
היתד, אם לאלדד. את לימודיה מימנה מעי צוב
תכשיטים ומציור אהילים.
כשסיימה את הלימודים למדה בקורם מסויימת תקופה
לעיצוב־אופנה. משך
היתד, כתבת־ד,אופנה של למרחב, ואחר-
כך הפכה עיתונאית הכותבת על נושאים
שונים. הקאריירה העיתונאית שלה באד,
לקיצה כשסגרו את העיתון.

שבע השנים הטובות של מירי, והיא מס פרת :
השגרירות הורתה להצטנע
ך עלי נשלח מטעם החברה שבה
—//עבד לנהל את מחלקת איזור הים
התיכון מרומא. כשהגענו לשם, הבנתי
שבשבילי מתחיל סיפור חדש. לא יכולתי
לעסוק באופנה, כי המרכז האופנתי האי טלקי
נמצא במילאנו. כיוון שהאמנתי כי
ברומא צריך להתנהג כרומאי, נרשמתי
מייד ללימוד השפה. ובאיטליה, אם אתה
שולט באיטלקית אז מייד אתה מוצא לך
חברים בני המקום. אחרי תקופה שי שבנו לעשות ברומא, החלטתי שאני צריכה
מ־שהו עם עצמי. החלטתי לפתוח גלריה
לאמנות ישראלית.
״שכרתי מקום יפה ליד הויאה־ונטו, ול־
׳גלריה קראתי רומי. באתי ארצה ואספתי
ציורים וחפצי־אמנות נהדרים. זה היה
בקיץ שלפני מילחמת יום-הכיפורים. הציו רים,
הפסלים, הקרמיקה והתכשיטים ש העברתי
מהארץ הוערכו במיליוני לירות,
אבל בדיוק כשעמדה להיערך הפתוחה
החגיגית פרצה המילחמה, והפתיחה עוכ בה.

11 1\£ 11111 1 1 11

נ ו_ע
__ xגו נו ע׳<
_נו סעו. נו

כוונו האורות והמצלמות, וברגע שבו היה הכל מוכן באח המלכה כדי להצטלם. יחסיה
של מירי עם ליז היו קורקטיים. ליז שמרה על ריחוק ושיחותיהן היו שטחיות.

״היו לי קשיים עצומים עם הפתיחה.
המצב היה מתוח מאד, השגרירות אסרה
עלי לפרסם את הגלריה כישראלית, מטע מי
ביטחון. בכלל, זה היה נורא. כל היש ראלים
נקראו ל-שגרירות ותודרכו שלא
לדבר עיברית במקומות ציבוריים, לא