גליון 2082 מתאריך 27 ביולי 1977

מספר 2082

המחיר־ 9.00 :ל״י (בולל מ.ע.מ).

111

י ״כאבת של ״ז27,7.77 ,

שנה 41

רי״שמיים בחו״ל. נבון שטכסים ׳אלה יבוטלו
בתקופת גולדה מאיר -׳אחדי ׳מילחיטת יזום־
הכיפורים, ובתקופת כהונתו של הרמטכ״ל־לשעבר,
יצחק רבין, לא נערכו לו כלל.
אבל בעבר ,׳מימי קום המדינה, נערכו
טכסים כאלה לכל ראשי־זהממשלות ׳ ,וגם
לנשיא, החידוש היחידי ׳הוא בכך ושבעבר
לא שידרה הטלוויזיה בשידור ישיר׳ יאת
׳מהלך טכסים: אלה, כיוון שאז עדיין לא
היתד, הטלוויזיה קיימת. לכן נראה הדבר
׳בעיני רבים כחידוש.״

״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי. המערכת והמינהדה :
תל־אכיב, רחוב גורדון ,3טלפון 43386צ־ .03 תא־דואר 136י
מען מברקי :״עולמפרס״ * מודפס ב״הדפוס החדש״ כע״מ, תל־אביב,
רה׳ כן־אכיגדור. הפצה :״גד״ בע״מ. גלופות :״צינקוגרפיה
כספי״ בע״מ. העורך הראשי: אורי אכנרי. העורך: אלי תבור. עורף
תכנית: יוסי שנון. עורכת כיתוב: גורית יהודאי י ראש המינהלה :
אברהם סיטון י מה׳ המודעות: רפי זכרוני י המו״ל: העולם הזה בע״מ.

טכס־הפרידה הצבאי ,׳שנערד ל-
ראש־ד,ממשלה מנחם בגין, בצאתו למסעו
הממלכתי בארצות־הברית, ניראה יסד. יו־

בעיקסות תגובות אלה בדקנו את העוב דות
מחדש, ואומנם הסתבר לנו כי הזיכרון
ת״ע׳תע בנו: .איש ׳מחברי המערכת לא
זכר כי בעבר נערפו טבסי־פרידך, צבאיים
לראשי־הטמשלה, אולי בגלל העובדה כי

דוד כן־גוריץ סוקר מיסדה צבאי בנמליה תעופה בלוד ()1951

לוי אשכול סוקר מיסדר צבאי לפני צאתו לחו״ל ()1964

מסורת ישנה —

— לא חידוש !

גולדה מיאיר סוקרת מיסדר צבאי בנמ׳ל־־התעופה בלוד ()1970

מנחם בגין מרכין ראשו כפני דגל חיל האוויר ()1977

״ההיקף והברק —

— צנוע יחסית״

צא־דופן !וחריג על רקע המציאות היש ראלית
החדשה — נעדרת הטכסיות הצב אית
— •שנוצרה מאז ׳מילחימת וום והכיפו־רים,
עד ׳שהוא ניראה בעיני רבים כחידוש
׳מהפכני. גם בעינינו.
מסתבר כי קוצרע־,זיכרון במיקרח זה
היד, בעוכרינו. כמד, וכמה קוראים טרחו

והעמידו אותנו על הטעות .׳שהתפרסמה
בגיליון הקודם.
במדור במדינה (״ראש רכון טול הדגל״
— העולם הזה )2081 נכתב, בין הישאר,
על הטכס הצבאי שנערך לבגין בנמל-
התעופה בילוד :״טכס ׳כזה ׳מעולם לא
נערך לראש־ממשלה ישראלי, יגם לא כא שר
היה ראש־הממשלה: חמטכ״׳ל לשעבר.

חריף יותיר בתסובתו היה הקורא ׳משה
אייזנברג ,׳מרחוב סוקולוב , 16 חדרה, ש כתב
:״כולנו זכאים להשקפותינו — בולל
גם כתבכם הנכבד — אך עיתון לא צריך
להביע דיעיוית בלבד, ,אלא גם לדיווח עובדות
בדוקות. אני ׳מצרף צילום ׳סתוך ספר־הטכסים
הרשמי של צה״ל, שפורסם כבר
בשנות השישים; ,וששימש מאז ׳שולחן־
ערוך בין השאר, לכל טכסי־הפרידה בלוד.
העובדות פשוט לא מתיישרות עם קביעת
כתבכם ש׳טכם כזה ׳מעולם לא נערך ל־ראש־מימשלה
ישראלי.׳ ההיפך הוא הנכון
— טיכס כזה ׳נערך לכל האש ממשלת־ישראל,
פרט לאחרון. אם כתבכם לא ידע
זאת אפשר לסלוח לו. אך העורך !בוודאי
ידע את העובדות — ׳לכן כדאי ׳לדייק,
גם אם מבחינה פוליטית הדבר לא נוח.״

בר סוקרים מיסידרים צבאיים בעת יציאתם
יאת הארץ בנמל־התעופה לוד.
גם ספד-יהטכסים שיל צה״ל, שאלתו היפנה
אותנו הקורא אייזנברג, קובע במפו רש
מובן ׳שבעת נסיעות רישימוות של
ראשי מדינת-י״שראל, יכבד אותם צה״ל
באותם הטכסים כפי ׳שהוא נוהג להעניק
לאורחי־כבוד מן החוץ.״
לעומת זאת מצוייר. בספר־ר,׳טכסים של
צה״ל גם פיסקה האומרת :״גודל המדינה,
מסורתה ואופי חייה הציבוריים, והם אשיר
קובעים את ההיקף והברק !של צרמונוות
אלה: לכן ׳יהיה ׳הטכס בי׳שראל צנוע־יחסית,
אולם תמיד במיסגרת הפרוטוקול
הכידלאוימי.״
יכך, שלמרות ׳שלא היה ראשוני, דייה
הטכס הצבאי שנערך למנחם בגין בחינת
חידוש, לפחות ׳מבחינת הברק ואופי החיים
׳הציבוריים במדינה בשנים האחרונות.
החידוש היה גם בצורת סקירת המישמד
הצבאי ׳שהשתתף ב׳טכס, על פי כל כללי
הפרוטוקול.
גם ראשיי־׳מ׳שלד, קודמים נהגו לפעמיים
לעכור על פני כל השורות במ״שמר (המורכב
ימ־ 60 חיילים ׳ותשעה דגלנים) ,אולם
הם עשו זאת תמיד סד,ליכד. אזרחית, ולא
צבאית כזו של בגין, כשהם מלווים במפקד
המישמר. אייש -מהם גם לא נהג להרכין
ראש בפני הדגלים הצבאיים שבידי הדגל־נים,
כפי ׳שעשה בגין.
הקביעה.כי ״זהו ׳חידוש בנוף הישראלי,
:ביטוי ל׳סיגנ׳ון החדש׳,״ נשארת בעינה,

זהו חידוש בנוף הישראלי, ביטוי ל׳סיגניון
החדש׳.״
״אינני מבין מדוע מצאתם חידוש בע ריכת
מייסדר צבאי לראש-הממשלה בעת
המראתו לביקור ממלכתי בחו״ל,״ כתב
הקורא יעקב בכר מי׳חחשלים .״אם זיכרוני
אינו ׳מטעני נערכו טכסים כאלה גם בעבר
לראשי מטשלית-ישראל, שיצאו לביקורים

רוב נסיעותיהם לחו״ל של ראשי הממשלה
הוו נסיעות לא־טמלנת״ות, בהן לא נערכו
להם טכסים צבאיים. אולם כשפנינו אל
הכתובים ׳חהמצוולמים, התברר כי זה היה
הנוהג המקובל ב־ 25׳שנותיה הראשונות
•של המדינה. בארכיונים ׳ניתן ׳למצוא צילומים
(שכמה ׳מהם יאנו מביאים כאן),
׳שבהם נראים דאשי ממישלת-ישראל-לשע־

גם אם הטכס הצבאי עצמו נערך בהתאם
לכללי הפרוטוקול.

ה עו ל ם הז ה 2082

* .זיג

פרסום מדניק/רפאדטיראן
העולם הזה 2082

•י0 ^ 5ז 8

בליכוד או ס פי חו מ ר
עד הסיוע לפורר

מפני ב חי רו ת
אחת הסיבות להתנהגותו העלובה של המערך
באופוזיציה היא הפחד מפני ׳האפשרות שאם ינוצח
הליכוד בהצבעה חשובה בכנסת, ישמש לו הדבר
תירוץ לפיזור הכנסת ׳ולעריכת בחידות חדשות.

תוצוון יף

המערך מאמין שאם תיערכנה בחידות
בעתיד הקרוב, עשוי מנחם בגין לזכות
בניצחון גדול נוסף, ואולי אך להתקרב
לרוב מוחלט.

עם צ יצי?
בחוגי מיפלגת העבודה ׳הוחל ־;בחיפוש אחר מועמד
מתאים שיעמוד בראש רשימת המערך בבחירות
לעיריית תל־אביב !ושיהיה בכוחו להתמודד עם
ראש רשימת הליכוד, ראש־היעיר הנוכחי, שלמה

אחת ההצעות היא להציב בראש
הרשימה את הרמטכ״ד הנוכחי, רב״אלוף
מרדכי (״מוטה״) גור, העומד לסיים
את תקופת כהונתו׳ כרמטכ״ל בחודש
אפריל א.15(7
בניגוד לבחירות הכלליות אין דרושה תקופת צינון
לקראת הבחירות. המוניציפאליות, ומבחינה חוקית
יוכל מוטה להתייצב לבחירות שתיערכנה, ככל
הנראה, בחודש יוני . 1978
למרות שלמומר. יש אמביציות פוליטיות לגבי המשך
הקאריירה שלו — והוא לא הסתיר זאת בראיונות *
שנערכו עימו בעבר — הוא ידחה ככל הנראה
את ההצעה, אם תוגש לו.

הסיכויים להביס את צ׳יצ׳ בתל־־אביב
בבחירות הקרובות קלושים מאד, ומוטה
דא יהמר על תחילת הקאריירה הפוליטית*
אזרחית שלו במערכה העלולה להנחיל
לו תבוסה.

שר ״ולבי ט חון ־

גם ד״ש חוששת ׳מפני אפשרות זיו ,׳ואף במידה רבד,
יותר. ברור לראשי ד״ש כי בעתיד הניראה־לעין
אין לד״ש שום סיכוי יאף להתקרב להישג שלה
בבחירות האחרונות.

אחד הנימוקים הסודיים, המושמעים
בפי אנשי ד״ש התומכים בהצטרפות
לקואליציה, ובעיקר בפי ייגאל ידין עצמו,
הוא שאם תיערכנה עכשיו בחירות
חדשות, עלולה ד״ש להתחסל, כחשלק
ניכר מבוחריה יעברו לליכוד, והאחרים
יחזרו למערך.

למובילהמפ דייל
המישנה למזכ״ל המפד״ל, דני ורמוס,
האיש מיספר שלושה במנהיגות חוגי
הצעירים במפד״ל, עומד להיבחר כמזכ״ל
המפד״ל במקומו של ד״מזכ״ל הנוכחי
צבי ברנשטיין.
על כך סוכם בפגישה ׳שנערכה בשבוע ישעבד בין
ראשי חוגי הצעירים ׳ואנשי סיעת רפאל לשעבר,
המהווים כיום את הרוב במיפלגה.
כסגנו של ורמוס עומד להיבחר מנשה עזימי, המכהן
כיום כראש המחלקה המוניציפאלית במפד״ל.

מקורביו של שר־הביטחון עזר וייצמן
קובלים על הפיחות שחל במעמד תפקיד
שו״הביטחון בממשלתו של מנחם בגין.

החב רו ת ד 3י תו ח

לטענתם, מאז הקמת המדינה היה תפקיד שר־הביטחון
שני בחשיבותו לזה של דאש־הממשלה.
בממשלה הנוכחית נחשב שר־החוץ, משה דיין,
כשר השני בחשיבותו בממשלה ורק אחריו בא
שר־דביטחון.
פגיעה נוספת במעמדו של וייצמן רואים מקורביו
גם בכך שהוא לא שותף בכל הדיונים זההכרעות
המדיניות, אלא רק בחלקם.

ה תיי רו ת

הטבה חריגה ויוצאת־דופן סודרה
לאחרונה לאחד האלופים המשרתים
כשירות־קכע כצה״ד. לאלוף, העומד
להמשיך את שירותו כצה״ל עוד חמש
שנים לכל היותר, אושרה הלוואה
כלתי צמודה כסכום שד 200 אלף
ל״י, כריבית שד 148 לשנה שתוחזר
כתשלומים חודשיים כמשך 400
(ארבע מאות) חודש ( 33 שנים).
ההלוואה הבלתי־שיגרתית ניתנה
לאלוף באמצעות כנק ״אוצר־החייל״,
הפועל בחסות מישרד־הכיטחון.
קצינים כציה״ל שלא זכו כהטבות
דומות עומדים דפנות לשר־הביטחון
ולשר־האוצר כתכיעה לבדוק את
תנאי ההלוואה לאלוף העומדים,
לטענתם, כניגוד לחוקי הרפורמה כ־מס־הבנסה,
המחייכים את האלוף
לשלם מס־הבנסה בשל תנאי ההלוואה.

ב איוו ת׳ ״ אל־ על ״
חברת אל־על עומדת לקצץ את מיטפר אנשי הצוות
במטוסיה. המדובר אך ורק בטיסות החברה לטווחים
קצרים, עד לשבע שעות טיסה בלבד.

הקיצוץ הוא כמיספד: הדיילים כמטוס,
ומעתה יעבדו רק שיכעה אנשי צוות
במטוסי ״בואינג 707״ ובעשרים אנשי־צוות
במטוסי ה״ג׳אמכו 747״.
נושא הורדת התקנים נדון במיסגרת המו״ימ בין ועד
הדיילים לבין הנהלת אל־על, במיסגרת הסכם־
העבודה החדש. הנפגעים העיקריים מהסידור החדש

ור מוס יי בחר

עולי שי ב די רו ג

ה לוו אהמסובסדת
ל א לו ףבצה ״ל

סיונואיס

חי סו דבבחי רו ת

ווציעיס ד 3טדאס

למרות שראש־הממשלה מקפיד שלא
לפגוע כעזר ובמעמדו, הרי כמה החלטות
מדיניות התקבלו בהתייעצויות שנערכו
בינו לבין דיין בלבד.

פרשת ההאשמות שעל פיהן ניסתה ממשלת המערך
לסייע למערכת הבחירות של הנשיא הרפובליקאי
ג׳ראלד פורד במילחמת הבחירות שניהל עם ג׳ימי
קארטר, עלולה להתעורר מחדש.

חוג מסויים בליכוד עוסק עתה בבדיקת
טענות שממשלת ישראל עזרה להגיש סיוע
ממשי, כעיקר ככספים, למטה־הכחירות
של המיפלגה הרפוכלייקאית.

ד״ש חו ששתו> 3וי
מו טה גור י ת מו ד ד

במיסג׳רת האירגיון־מחדש שיל שירותי התיירות,
הנעשה מאז צורף מישרד־התיירות למישרד־התעשייה־יחהמיסחר,
שוקלים עתה הצעה לבטל
את כל החברות לפיתוח התיירות הפועלות

1,3־1־* 11311

ח ע רי ״

רו! 7ר 71ו ו * .

וכעיקר כתל־אביב, ניתן עתה למצוא
מקומות־חנייה כקלות יחסית. כעלי
המוסכים מתלוננים על יריחה כשיעור
של 50$במיספד הלקוחות שלהם.
מאחר שתם הנוסעים, מקרם יותר
מ־ 400 אלף, הישראלים שיצאו הקיץ
להו״ל, הם בעלי אמצעים ובעלי רסם
פרטי, יש לעובדה זו השפעה ישירה
הן על עומס התנועה כדרכים והן עד
צריכת הדלק, היורדת כחודש אוגוסט
לשפל השגתי שלה.

יהיו הדיילים הזוטרים, שעליהם יוטל מירב עומס
העבודה. הפיצוי שיינתן לציוותי־האוויר בתמורה
להורדת התקנים, יהיה בצורר, של תוספת ותק בחברה.
הורדת התקנים תאפשר לאל־על לקבל פחות עובדים
קבועים לשירותיה, אך מצד ישני מתעורר החשש
לטיב השירות במטוסי החבחה.

כהברות־בת שיל החברה הממשלתית לתיירות.

על־פי הצעה ׳שהוגשה, יבוטלו שש החברות
האיזוריות הפועלות מטעם החברה הממשלתית
לתיירות יוכל הפרוייקטים שלהן ינוהלו על־ידי
החבירה האם.

כמו־בן מציעים לבטל את 20 הלשכות
לתיירות שהפעיל עד כה מישרד־התיירות
בחו״ל. המלונאים טוענים כי על הפעלת
לשבות אלה מוצא סכום שד 40 מיליון
ל״י כשנה, כשתועלתן מועטת ביותר.
המלונאים מבקשים לקבל את עידוד
התיירות בחו״ל לטיפולם.

ירידה כ מו תי תבפספר
ת ל מי די־ ה תי בון

ה מ דינ ההת רו קנ ה

ירידה כמותית מורגשת במיספר התלמידים הלומדים
בבתייהספר התיכוניים. היא אינה נובעת רק
מהעלייה במחירי שכר־הלימוד בבתי־הספר
התיפוניים, אלא בראש־ובראשוגה מגורם דמוגראפי.
בבתי־הספר התיכוניים ׳לומדים עתה שנתונים
שנולדו מתחילת עד אמצע שנות הישישים, בהן
ניכרה ירידה בילודה באוכלוסייה היהודית בארץ.
סוציולוגים טוענים כי מאחר שהיו אלה שנים
ללא מילחמה, התבלטה בהן התופעה של
הצטמצמות הילודה.

כתוצאה מכך ומגורמים כלכליים נוספים
עשוי מיספר תלמידי התיכון לרדת ככ־30
אחוזים כמיספרים מוחלטים.

ישרא לי םופ לו
קו ר בן ל הונ א ה
מאות ישראלים החיים כארצות־הברית,
בעיקר סטודנטים, עלולים למצוא את עצמם
כקורבן למעשה תרמית של סוכן־נסיעות
ניו־יורקי, שמכר להם כרטים י־טיס;־
במחירים מוזלים בטיסות־שכר מארצות*
הברית לאירופה.
המדובר הוא בסוכן־נסיעיות שחיסל את עסקיו
ונעלם ממישרדו בינ״ו־י׳ורק כאשר ללקוחותיו,
׳שירכשו כרטיסים שיל חבירת טיסות־ה׳ש׳בר טיסות-
חינוכייות ,׳הסתבר כי הכרטיסים אינם מכובדים
על־ידי החברה, שמרכזה במינכן.
הפרשה נחשפה בידי אזרח ישראלי, צבי פיקובסקי,
הלומד בבולטימור, שנפל בעצמו קורבן להונאה
המתוחכמת. פיקובסקי התלונן בשגרירויות גרמניד,
וארצות־הבדית בישראל ׳וכתוצאה מכך נפתחה
חקירה בינלאומית נגד החברה ׳וסוכניה. סוכני
החברה בניו־יורק אירגנו עבור מאות ישראלים
טיסות לי־שראל, ואלה עלולים להיות מופתעים
כאשר ינסו להשתמש בכרטיס שרכשו ויגלו כי
אין לו כל ערך.

יש אנ שים שתמיד צעירים.
כשהם מבקרים בלונה־פארק הם נהנים לא
פחות מהילדים. הם אוהבים להשתולל,
לעשות דברים בלתי צפויים, לזלול סוכריות,
לשתות ״שוופס תות שדה״ בטעם החלומות

הורודים ו״שוופס וניל״ בטעם האגדות.
״שתפס תות שדה״ ,״שתפס וניל״ תוססים,
מרווים, שונים מכל משקה שהכרת.
שגעו! אמיתי.

תות שדה, וניל, גולדן אורנג/ביטר לימון,
קולה, לימון ליים, שכולית, מי סודה, ג׳ינג׳ר־אל,
מי טוניק.

^ מ ההבדלהמ תוק־ונ >ל /ת 1ת שדה

צולם בלונה באור! מגו שי התערנכה

חגי לבינסון אילו! טיצוניונדהאה־איזגטט״ן צילום;קוון

אריאלי

אל תתן לכסף לחמוק מידייך.
הצסרף עכשיו ל׳׳מסמון דדי כפליים״
ותיהנה ממענק גדול יותר,
בגובה 2.570ו מסכום הפקתו,
ומשפע יתרונות נוספים:
הצמדה מלאה כבר בתום שלוש שנים.
ריבית והצמדה מלאה של הקרן והמענק.
פסור ממס על כל הרווחים.

חי נפויים

לחוסכים בתשלומים חודשיים-
הפקדה ראשונה עד 500ל״י על חשבון
הבנק.
הכנס לאחד מסניפי בנק הפועלים,
בנק אמריקאי ישראלי,
בנק קונסיננסל לישראל ובנק עץ חי ־
ובקש פרסים נוספים.

.ב1וךהנועליס

העול ם הזח 2082

הערת ה מ חבר
את הספר ״שלום לך, ישראל״ פתגמי עוד בשנת
,1975 אן הוא יצא לאור לראשונה בצרפתית, בפאריס,
באפריל — 1977 חודש אחד לפני הבחירות הפלליות
האחרונות בישראל כאשר, להפתעתם של רבים, נפל
השילטון שהחזיק בה בציפורניו עד לאותה עת.
איש־טלוויזיה צרפתי אמר על הספר :״הוא חרץ
מישפט על המישטר הסוציאליסטי בישראל, והבוחר
הישראלי הוציא את גזר-הדין אל הפועל בבחירות לכנסת״.״
מובן שלא אני, אלא החיים עצמם, הם שחרצו
את פסק״הדין ״אשם״ על המישטר הרקוב, אך אני גאה
בכך שמצאתי בעצמי די אומץ, לבטא את האמת המרה
עוד זמן רב לפני ה־ 17 במאי.
למען האמת, מיעטתי בערכו של הציבור הישראלי
האיתן שהוכיח כי הוא מסוגל לנפץ את המערכת
הביורוקראטית הכוזבת לחלוטין, שהובילה את העם
במדינה יחד עם יהודי העולם כולו לקראת שואה. גם
לגבי באו תוצאות הבחירות כהפתעה. הן עוררו תיקווה,
קלושה ככל שתחיה, לכך שנבואותיו הקודרות של
הספר לא תתגשמנה ולכך שנס כלשהו ישמור על עמי
מפני הכחדה, כפי שקרה תכופות בהיסטוריה היהודית.
ספר זה הוא זעקה של כאב וייאוש. זהו פרי ניפוץ-
האשליות הטראגי האישי שלי לגבי מדינת ישראל,
ישראל שהופיעה לנגד עיני בשנת ,1971 כאשר הגעתי
ארצח ממוסקבה אחרי מאבק ממושך ונואש עם השיל-
טונות הסובייטיים, על הזכות לממש את תיקוותי —
לחיות בארצי״שלי, היהודית. שמו המריר של ספר זה
מראה כיצד ניפצה המציאות את החלום .״שלום לך,
ישראל״ אינו אמירת־שלום למדינה, אלא פרידה מחלום,
מתיקוות.

על אודות הגיבורים והקדושים של מאבק זה.
תגובתם של השילטונות הסובייטיים היתה מיידית.
בעיתוני מוסקבה ואפילו בקרתניים שבהם, כגון ״סוב-
ייטסקאיה ליטווה״ /שבו עבדתי פעם כעיתונאי, הוכפש
שמי ברפש והוגדרתי כ״בוגד״ ו״עריק״ .כינו אותי ״סוכן
הציונות הבינלאומית והאימפריאליזם האמריקאי״ ו־האשימוני
ב״מכירת עצמי לציונים תמורת שלושים מט-
בעות־זהב.״
הם הצליחו להכותני מכה קשה. ההתנפלות העיתונאית
עלי דחפה את אמי, שנשארה ברוסיה, לידי
התאבדות.
אחרי שהמהדורה הצרפתית של סיפרי ״שלום לך,
ישראל״ פורסמה בפאריס, נשמעה שוב אותה נימה
של התקפה בעיתונים, והפעם — בעיתוני ישראל. עיתון
תל״אביב ,״נאשה סטראנה״ (״ארצי״) ,המחקה באורח
פאתטי את תכתיבי מוסקבה, כינה אותי ״בוגד״ ,״סוכן
סובייטי״ ,״אדם העובד בשירות הערבים״ ועוד.
כפי שקורה תכופות במדינות שהסוציאליזם שולט
בהן, על ראשיהם של הקוראים הנדהמים נפל ״ניתוח״
מפורט של סיפרי — הספר שעדיין לא יצא לאור
בישראל ומשום כך, כמובן, לא יכול איש לדעת ממקור
ראשון מה כתוב בו.

ואז, על־מנת להיבדל הבדלה גמורה מעמיתיהם הסובייטים,
דרשו המבקרים הישראלים ...לשלול ממני
את אזרחותי הישראלית, כלומר להגלותני.
במהרה הופעלה נגד מחברו של ספר שאיש לא קרא
ארטילריה ארוכת־טווח — העיתון ״ידיעות אחרונות״.
במיקרה זה השתמשו בשיטה אחרת, אף היא רחוקה
מלהיות ישרה. תחת כותרות צעקניות :״עולה-חדש
מרוסיה צופה שישראל לא תאריך ימים יותר מעשר
שנים ו״ 350 דפי שינאה למדינת ישראל״ שיסה בי
העיתון את הציבור, דחף אותו באורח גלוי לערוך בי
לינץ׳ על״פי חוק ההמון. והשיג את מטרתו.
קיבלתי עשרות שיחות-טלפון עלומות-שם, פחדניות
ושופעות גידופים ואיומים. קניבאל אחד שנסער מקריאת
״ידיעות אחרונות״ הביע את נכונותו לשרוף אותי חי.
בגרמניה הנאצית שרפו באש סיפריהם של סופרים
בלתי״רצויים. בישראל מבקשים לשרוף את הסופר עצמו.
וקיבלתי שיחות-טלפון נוספות. למשל, מאדריכל תל-
אביבי שאינו מוכר לי, בן־חורין שמו, צבר, שהביע את
ריגשותיו במילים הבאות :
״אתה, כמו הנביא ישעיהו, מנסה לומר את האמת
המרה לעם ישראל, וכמו הנביא תיסקל באבנים. מנקו-
דת״מבטי שלי אתה הציוני האמיתי. אתה אוהב את
עמנו יותר מכל העסקנים הציונים גם־יחד...״
ואם היו לי בחודש מאי, אחרי הבחירות לכנסת
שבהן נטל העם את השילטון מידי הקליקה הסוציאליסטית
ששלטה בו במשך שנים כה רבות, ספיקות
לגבי מידת הזדקקותו של הקורא לסיפרי, הרי המחאה
העזה שבה נתקבל הספר בקרב חוגים מסויימים שיכנעה
אותי כי הוא נחוץ, כפי שהאמת נחוצה תמיד _ ואין
זה משנה עד מה מרה היא.

אין צורך לחיות נביא כדי לראות את סימניה של
מחלה אדירה בעד לחזית התעמולה הצבועה ורוד,
המחליה שדחפה את המדינה אל התהום. אולם, אמירת
הדברים בפומבי נחשבה בישראל כאות של אי״פטריו-
טיות — וכהפגנה של חוסר־טעם בעיני חוגים יהודיים
בחו״ל. צריך היה את הלם מילחמת יוס״הכיפורים,
שבה השתתפתי, על״מנת שהעם יעז להתייצב מול האמת.
ואז התיישבתי לכתוב את סיפרי.
הספר הוא תיעודי כל״כולו, ומבוסס על אבחנותי
האישיות, על חומר שנלקח מן העיתונות הישראלית,
מעדויותיהם של אנשים.
בארץ שבה ביליתי את חיי לפני בואי לישראל,
כל ביקורת נגד המישטר נחשבה אנטי״לאומית וסווגה
כהוצאת־דיבה עויינת. כשפירסם אלכסנדר סולז׳ניצ׳ין
— בחו״ל — את סיפרו ״ארכיפלג גולאג״ שפכו עליו
כלי-התיקשורת הסובייטיים קיתונות של האשמות ואיומים.
קורא רוסי רגיל, שלא יכול להשיג את הספר
מאחר שזה לא פורסם בברית־המועצות, כמובן, שוכנע
כי הסופר הוא אוייבה של רוסיה, בוגד ומחבל. בינות
לכל האיומים הידהדה צעקה גדולה: לשלול ממנו את
האזרחות הסובייטית, להגלותו. בתוך זמן קצר גורש
אלכסנדר סולז׳ניצ׳ין מן המדינה, כשהוא כבול באזיקים.
כאשר ביצענו אנו, נחשוני ה,אכסודוס׳ היהודי מרוסיה
את הפירצה במסך־הברול באביב שנת , 1971
הענקתי ראיון לכתב״העת הפאריסי ״ל׳אכספרס״ ,ובו
סיפרתי על מדיניות האנטישמיות הנקוטה בברית־המו-
עצות, על מקורה של תנועת ההגירה היהודית לישראל,

מעטפת סיפרו של סכלה ״שלוט לד, ישראל

,שחס § ח 0310ח 1חי
מיכ תב ג לוי למילטון פריד מן

פרופסור מילטון פרידמן הנכבד !
צער רב אחז בי כאשר קראתי כי יהודי הכריז,
ודווקא בעת קבלת תואר דוקטור־כבוד מהאוניברסיטה
העיברית באמפיתיאטרון בהר הצופים, כי הסוציאליזם
והיהדות נוגדים זה את זה מטיבעם.
אומנם נכון, לא כולנו כאן חסידים נלהבים של
התורה הסוציאליסטית. אולם לטעון שהסוציאליזם
והיהדות נוגדים זה את זה מטיבעם! זהו שיא חדש
שעדיין לא קם לו מתחרה ולא נמצא לו תקדים.
ישראל היא מדינה דמוקרטית, המאפשרת לכל אזרח
להביע את דיעותיו, יהיו אשר יהיו. אולם אתה,
פרופסור מילטון הנכבד, אינך אזרח מדינת ישראל,
ואין אנו צריכים ליועצים מיובאים ולהוגי-דעות מסוגך,
היוצאים נגד רעיון שעל בירכיו הקימונו את כל אשר
לנו.
לטענתך, פרופסור נכבד, האידיאליזם היהודי וה־אופי
היהודי, כפי שהתפתחו במשך אלפיים שנות גלות,
נושאים אופי קפיטליסטי מובהק, ואילמלא כל אותן
תכונות קפיטליסטיות אינך מאמין שהנס של מדינת
ישראל היה מתאפשר.
מבלי להתייחס לקוצר״אמונתך, פרופסור, ברצוני
להקשות עליך שאלה. כזאת היא, איפוא, שאלתי :
האם עלה אי״פעם בדעתך, שאילמלא כל אותן תכונות
קפיטליסטיות, אילמלא עיסוקיהם הכספיים (הביזנס)
של היהודים בגולה, אילמלא רדיפת ההון וריכוז
הון עצום בידי יהדות הגולה, לא היתה מתפתחת
שינאה כלפי היהודים בממדים כאלה, התפשטות האנ
טישמיות
היתה נמנעת ואולי, פרופסור, גם השואה
היתה נמנעת 1
כן, פרופסור, דווקא הקפיטליזם, הוא שהיה בעוכרי
היהדות. הוא שהביא על עמנו בגלות את הפוגרומים,
הדיכוי, ההשפלה, ואת רציחתם של שישה מיליון מבני
עמנו על לא עוול בכפם.
רדיפת הון וריכוזו בידי ציבור מצומצם, הינן אותן
תכונות קפיטליסטיות שאתה מדבר עליהן, פרופסור, והן
שהביאו על עמנו בגולה את שמאת הגויים, את האנטישמיות,
והפכו את העם היהודי לעם הנרדף ביותר
בעולם.
אומנם, יש היגיון בטענתם של אלה האומרים כי
אילולא האנטישמיות, הפוגרומים והשואה לא היתה
העלייה לארץ מגיעה לממדים גדולים, וייתכן אף שלא
היתה קמה מדינת ישראל. היתה זו, איפוא, שואה
אשר הצמיחה ישועה גדולה. אולם אין זאת אומרת
שבשל כך עלינו להעלותה על נס, פרופסור !
ואשר לדבריך, על כך שקיים קונפליקט בין הסוציאליזם
והאינטרסים של מדינת ישראל, הרי זה כאילו
אמרת כי קיים קונפליקט בין אם לתינוקה.

ודאי ידוע לך מי היו ראשוני המתיישבים באדמות
הארץ, ומה היו המטרות אשר שמו לעצמם. לא היתה
להם כל כוונה להקים חברה חמרנית. היו להם אידיאלים
ליצירת חברה שונה מזו שבה גדלו. הם לא רצו
לשוב למציאות שבה בעלי-הון עשירים ינדבו ממונם

אפריםסבלה * ,רועול־ם

לטובת הכלל, כפי שהיה נהוג בארצות־מוצאם. החלוצים
שאפו להקים בארץ חברה חדשה, חברה שיוויונית,
שיתופית, צודקת, חברה בריאה. והם הצליחו, פרופסור
נכבד.
לראשונה מזה אלפיים שנים יכלו יהודים לעסוק
בעבודת־כפיים, מבלי לסבול חרפת״רעב ומבלי להזדקק
לנדבנותם של היהודים העשירים. רק כאן, ביישוב, השתחרר
העם היהודי מן השיעבוד לרכוש, ורק כאן יכול
— לראשונה מזה אלפיים שנים — לעסוק בחקלאות.
!הידיים שעסקו בהפרחת השממה נתמלאו יבלות,
אחרי שמשך שנים עסקו בביזנס שכל-כך היה מסורתי
ליהודים עד אז. כן, פרופסור, אתה דיברת על מסורת
עתיקת״יומין /בת אלפיים שנה, שהתפתחה בגולה. מסורת
זו נשברה עם הקמת מדינת ישראל.
היהודי הנצחי, רודף־הממון, הנדבן, והנרדף על-ידי
הגויים, איננו עוד. קיים יהודי חדש, פועל המתקיים
מיגיע־כפיו, יהודי גאה וזקוף־קומה.
עליך להשלים עם מציאות זו, פרופסור נכבד. אתה
אומנם לא חווית את חוויית הקמת המדינה, לא ראית
מקרוב את המיפעל הציוני, אולם אין זאת אומרת
שעליך לעמוד מנגד. אינך צריך להגן על מסורות עתי-
קות״יומין, אשר מזה זמן רב אבד עליהן הכלח. אינך
צריך להרחיק-לכת ולייעץ למרצחים מצ׳ילה. גם אתה,
פרופסור, תוכל למצוא מקום בארצנו. רק כאן, בינינו,
תוכל להתפכח מדיעותיך ולהחיות בקירבך את היהודי
החדש שקם במדינת ישראל.
אתה תראה, פרופסור פרידמן. אתה עוד תהיה
פעם חבר־הסתדרות, אם ירצה השם.

יוסף ה ״ מ ן, גיבעחי־ס

מכתבים
מימשל סכיזו&רני
אני משתגע ! לפעמים נדמה לי שעוב דים
עלי בעיניים. אני מביט בתמונות,
ולא מאמין, למראה עיני. שיפטו בעצמ כם:
האם מילטון פרידמן, שמואל כ״ץ
ומנחם בגין אינם אותו אדם עצמו 1האם
אין זה אדם אחד, המופיע מדי פעם תחת

בה. מהחיים. על אלד. אפשר להתגבר רק
על־ידי שינוי יסודי ם השקפת־העולס. הו כח,
באופן מדעי ומעשי, שהדרך היעילה
ביותר להגיע לכך היא על־ידי תירגול
יומיומי של מדיטציה.
אני מכיר אנשים שהמדיטציה הצילה
אותם מדיכאון. מייאוש ומסמים, והיא
ממלאת את חייהם בתוכן ובשימחת־חיים.

בגין

פרידמן

מי הוא מי?

שם אחר ז לא ייתכן שהדימיון ביניהם
כל־כך גדול. יש בוודאי משהו הרבה
יותר עמוק ובסיסי מאחרי הדימיון החי צוני
הזה.
משה קרמן, תל־ אביב

בעזרת המדיטציה הם הפכו ממיטרד חברתי
לאנשים לדוגמה.
כדאי להכניס את נושא המדיטציה ל תוכנית הלימודים בבתי־הספר, כפי שה דבר
נעשה כבר בהרבה מקומות בעולם.
זוהי השקעה המניבה פירזת־ה״לדלים מיי דיים.
חגן
גולדגרט, תל־אביב

קונצנזוס השתיקה
מה שמדאיג אותי במיוחד, זד. חוסר-
הביקורת הטוטאלי לצעדים ולמדיניות של
ממשלת הליכוד. כל הדיבורים על ״מאה
ימי המיבחך הם מס שפתיים, אין לנו
זמן למישחקים הללו.
כל כלי־התיקשורת נדבקו במחלה הל אומית
של הסכמה — מלאה או חלקית —
עם ההצהרות של מנחם בגין. האופטי מיות
שוב שופעת במאמרי המערכת׳וב־דיווחים,
וזה מזכיר ימים לא רחוקים,
ועצובים מאד.
מה שמדהים במייוחד, הוא התגובה
הפושרת של ״האופוזיציה הלוחמת״ של נו
בדמות המערך, שהיתה אימפוטנטית
בשילטון ואינה משתפרת גם באופוזיציה.
אנשי ד״ש, לעומת זאת, גם אם חלקם
הבינו שמשחקים איתם כמו עם ילדים
ושומרים אותם על אש קטנה — מבכ רים
להטמין ראשיהם בחול.
יש לתבוע מייד מן השילטון החדש
להציג את תוכניות־השלום שלו, תוכניות־פעולה
מעשיות, ולא מישחקי־מילים והת חמקויות
נוסח משה דיין.

דרור יואלי,

רמת־השרון

איך להילחם בסמים?

במבצע הקיץ של ״אגפא״(בחודש יזלי בלבד
ורק כל עוד לא יאזל המלאי) ־ מצלמת ״אגפא
אוטוסטאר פוקט״ עם שי מרהיב שכמותו מדם
קיבלת: הספר הצבעוני ״כיצד לצלם ילדים
ובל השאר״ ,מאת יהודה פרדים -וכל זה עם
סרט צילום צבעתי, במחיר
249.לירות בלבד +מע״מ,נסה להשיג בחנויות הצילום
־ אולי תמצא עדיין.

עסאגפאזהמ צלי ח!

בתקופה האחרונה עורכת מישטרת מחוז
תל־אביב פעולה מקיפה נגד מכת הסמים,
ובמיסגרת זו נעצרים עשרות חשודים
שלדיבדי המישטרה התכוונו לקנות סמים,
למרות שלא נמצא עליהם אפילו פירור
של שם. דוברי המישטרה מספירים, כי
המילחמה נגד הצרכנים נעשית משום
שהם אלה המקיימים את ד,סוחרים.
גישה זו של המישטרה מוטעית משני
טעמים, שבכל יאחד מהם די כדי לפסול
אותה, מבחינת המאבק בסחר הסמים,
המאבק נגד צרכני הסמים לא יביא לכל
תוצאות, כיוון שאנשים והמכורים לסמים
אינם יכולים לחיות בלעדיהם, וגם מאה
מעצרים לא ירתיעו אותם מקניית הסמים
בעתיד.
ההיבט השני, והחשוב ביותר, הוא עניין
זכויות האזרח. מעצרים סיטועיים של עש רות
אנשים, שלדעת המישטרה התכוונו
לבצע עבירה, מהווים תקדים העלול לש מש
גם לצרכים פוליטיים, למשל, מעצר
פעילי מיפלגה מסויימת בטענה שהתכוונו
לבצע הפגנה בלתי־חוקית.
משום כך יש, לדעתי, לפתוח במסע
בכנסת ובציבור נגד מדיניות זו של המיש־טרה,
ולגרום להפסקתה.
אדם קלר, תל־אביב
במילחמה למניעת השימוש בסמים, לא
יספיקו עונשים והסברה. כי הסיבה לצרי כת
סמים היא הריקנות, השיעמום זהאכז־

רחוב השוטר — יוק !
יש להתנגד בכל תוקף לכפיה דתית.
אך במידה לא פחותה יש להתנגד לכל
כפייה. מסוג אחר, לרבות כפייה אנטי־דתית.
תושבי
רחוב השומר בבני־ברק אינם
מתכוונים לסגור את התנועה בשבת בר חוב
דיזנגוף בתל־אביב, ולא בשום מקום
אחר — אלא רק ברחוב שבו הם מהווים
רוב, רחוב שאינו מהווה עורק־תחבורה
מרכזי. במקום זה, שמעטים כמותו בכל
הארץ, מן הראוי לאפשר להם ליהנות
מהשבת לפי אמונתם ושאיפתם.
קיום תנועה ערה בשבת ברחוב השו מר
— בניגוד להשקפותיהם וריגשותיהם,
ועל אפם וחמתם של התושבים הדתיים —
פירוש הדבר זילזול בריגשות הזולת ונ טייה
לבזותם ולהתעלל בהם. אפסית
היא ההפרעה, ואפסי הנזק העלול להיגרם
לבעלי־ רכב שיום אחד בשבוע ייאלצו
לעבור בנתיב אלטרנטיבי.
מגוחך ומחפיר יהיה לגרור ולהיגרר
למילחמת־אזרחים מקומית בגלל עניין
כל־כך פעוט ושולי.
שדום זמיר, נפר אמירים
עובדה מעניינת שלא צויינה כלל בכלי־התיקשורת,
היא שרחוב השומר כבר לא
קרוי רחוב השומר. עיריית בני־ברק דא גה
להחליף את שם הרחוב ימים אחדים

1חזרה״נזאהושביץ

}יא״׳י״ייממי־גיק ייאיממיא׳זז

1וי 1יישומו

השלטים ברחוב השומר
מת היתה הסיבה 7
לפני שהציבה את המחסום לראשונה ומ אז
קרוי הרחוב על שמו של אחד מראשי
עיריית בני־ברק לשעבר, אהרונוביץ׳,
מעניין אם היו לפרנסי עיריית בני־ברק
סיבות נוספות לשינוי השם, מלבד הר צון
לכבד את שמו של אהחונוביץ׳ .אולי
כבר אז ידעו על האסוציאציות הבלתי-
נעימות שהשם הישן של הרחוב מעלה
בציבור הנאור.
דוד רודיק, רמת־ גן
העולם הז ה 2082

מכתבים
דיצה לאחור
אני !מתפלא על ׳הסיקור !הדיו שהקדשתם
לאירועי המכביד. העשירית. זהו ׳האירוע
הספורטיבי החשוב ביותר המתרחש בא רץ,
וחשיבותו עולה בהרבה על סתם
תוצאות והישגים ספורטיביים.
היה כדאי שתקדשו למישחקי המכביד,
יותר מקום, מה גם שהפעם הושגו תוצ אות
יפות !מאד, בעיקר בענף השחייה,
אפילו בקני־מידה בינלאומיים. וזה אומר
שיש לנו -תקווה בספורט הבינלאומי.
נועם פלד, רמת-גן
כששעוני-העצר עובדים, והמרחקים נמ־דדם,
אין שום מקום לאשליות. כאן הכל
ברור — בספורט אין בלופים. מי שמש קיע
מאמץ ואימונים רציניים — מגיע
להישגים טובים.
הפעם התגלתה אמת ישנה זו בכל מע-

תמוה. השחיינים הישראליים, יאשר בהם
הושקעו ׳מאומצים של מאמנים ,׳אמצעים
כספיים וימי-אימון רבים שבהם נתנו אג-
שי־מיקצוע את נישמתם — נשאו פרי.
הפירות הם הם התוצאות המצויינות שיל
חלק מהשחייגים הצעירים שלנו, שאינם
מביישים את הפירמה גם בקני־ימידה בינ לאומיים.
אולם
באתלטיקה, מלכת־הספורט הניצ־חית,
התגלנו במלוא אפסותנו. איש אינו
מקדיש לענף זה תשזמת־לב או אמצעים
כספיים, והתוצאה גלויה. כפי שהגדרו
זאת מומחי־ספורט רבים, אנחנו מפגרים
אחרי האתלטיקה העולמית בחמישים שנה.
הגיע הזמן שהספורטאים שלינו יתחילו
לרוץ קדימה — ולא לאחור.
דגי שריידר, תל־אביב

מי אוהב שמנות?

העולם הזה 2082

־מה בעצם
אני מ חפ ש בסיגריה?
קודם כל-טטם.
טל הטטם אני לא מוותר.
אבל טל הניקוטין
אני מוכו בהחלט לוותר...
לכן ניסיתי א ת !16 וזזצ.
היא תפסה אותי...
גם קלה-וגם מל א ה בטטם.
ולא סתםטטם-
ת ט רו בתטבקא מריק אי ת
מטולה!
באמ ת, כל הכבוד!״

״אני נהנה
כפליים
עם 116 וזוצ״

נזזדן ד5/יח5

קיימת בי תחושה של אי-נוחות למיק-
רא הדברים של דן עומר על ״אהבת ה נשים
של ם. יזהר״ (המולס הזה .)2076
כאילו נכתב המאמר ביד אדם שרצתה
להשחיר בכל מחיר את פני הסופר, חיפ שה
והעלתה מהיד נבכי ימי ציקלג קט עים
המתארים -נשים מסויימות ומכאן
הסיקה מסקנות לגבי הסופר, טעמו ב נשים,
מיסתרי־ליב׳ו, תיסכיוליו וכד.
המפתיע ביותר הוא שהיד שכתבה לא
הבחינה, שבעצם כתיבתה יש קביעה
אחת פשוטה העולה ברורות, והיא שיזהר
אוהב נשים נאות, חטובות גיזרה, בעלות
שדיים זקופים, המעוררים הערצה והתפעלות
בכל גבר בריא היודע להעריך
יופי של אשה.
מתמיה כל־כך שהוא לא אוהב נשים
שמניות שבשרו נשפך מכל צד ואין להן
ציורה. האם יזהר הוא היחידי בכגון זה ז
האם טעמו אינו זהה לטעמם של גברים
רבים?
עיון קצר בקטעים אחרים של ימי
ציקלג מוכיח, שיזהר מתאר פעמים רבות
את הנערה הנחשקת, היפה, האהובה עליו.
האם הכותב רוצה לקבוע אתו בחורה
תהיה נאהבת על-ידי הסופר, ומפני איזו
בחורה יסליוד? האין כאן עניין של טעם
אישי?
הכוונה שבכתבה, להכפיש בכל מחיר
את ס. יזהר (מסיביות שאינן מובנות לי)
כל-כך שקופה, עד שאדם ביר־דעת הקורא
את הדברים אינו צריך להתאמץ כ ד
לבטל את אמינותם.
עדי גכע, חיפה

א.סמו

הצוות המוביל.

כל אדם שני בישראל בוחר בגלידות שטראוס.
שטראוס המוצר המובחר 8שני ברציפות.
התענגו על הגלידות הטעימות באריזות החדשות של שטראוס.
ישר ממחלבות הבית שלנו.

שטראוט מלא טעם.
סופניות שיייק: נהריה .04 -922131 פיית ,03 -931776 ייים ,02 -536370 חיפה ,04 -739736 נתניה .053 -33776נ״ש 057-72464

ה הגנ ה ה סגי ר ה

באצ יי ל
ש 1ה

מפנ י
הי ה

א פ רי ק ה ״

ב״ 9 7 7ו הגי ע
ל, מבוסתום ״

יי הערב 1םלא
צריכים להשמיד
אותנו .

בכל

ייחום ר ה מינ ה רו ת

בדר כו הצב אי ת

חנו

זה בעצמנו...״

ך• צכא האימפריה הרומאית קר־
^ או לשר־מאה בשם ״צנטרדיון״ .בכל
לגיון רומי שימשו כ 60-צנטווריוינים, ש היוו
את עמוד־ה׳שדרה ישל כל לגיון ח מי
ושל האימסריה ביכללד ..המושג ״צנטוד־יון״
שימש, במשך שנים רבות, תואר נר דף
לחייל ממושמע, שעיסוקו האחד וה יחיד
הוא סלאכת־המילחימד.,
בסוף שנות ה־50׳ הוחל לכגות כך, ב חוגים
של אינטלקטואלים צרפתיים, את
ה׳קולונלים׳ מחיל-המישלוח הצרפתי באל־ג׳יריה,
שניסו להכתיב את מחלפה של
הדיפובליקה הרביעית, ושהביאו לבחירתו
של הגנראל שארל דה־גול, ולכינונה של
החפובליקה החמישית. הם הונצחו בסיפח
של דן לאטרגי הצנטוריוניס, שפו המחישו
את הלך־מהשבתם הפוליטית של קציני־צבא,
ותיאח את המקום שלדעתם על
הצבא לתסוס בחיי החברה המדינית ב צרפת.
הצנטוריתים
הוא תיאור סיפרותי־דוקו־מנטרי
של הרוחות שנשבו בצבא הצרפתי
בשנים רצופות מיבחנים ׳ואכזבות צבאיות,
רוחות השוררות בכל צבא שניתק את
אורח־מחשבתו מן המחשבה המדינית ,׳והמוביל
אנשי־צבא לחפש את ׳מקומם במע רכת
הפוליטית, בתיקווה שיישנו אותה.

טדוויסט במישור! מלאה

**ץ לוש שנים בטרם נולד ״סוטקה״
* /ציפורי נמלט אביו, יעקב הנדין,
מארץ־״שראל למצריים. האב היה מעורב
ב־ 1921 בלחימה בערבים במהומות אותה
ישסה, שבה היה זאב דבוטינסקי פעיל
בהגנת היישוב היהודי בארץ.
זמן קצר לאחר ישובו של האב מגלות־מרצון
במצריים, בספטמבר 4924 נולד
מרדכי הנדין בבית־החולים הדסה בתל״
אביב. את ילדותו עבר בפתח־תיקווה, כאשר
אביו מתגורר ׳באוסטרליה, ושולח משם
כספים להחזקת בני־ב״תו. חוויית־הילדות
העמוקה ביותר, שהוא זוכר :״אני ממיש־פחה
עובדת של פשוטי־עם בפתח־תיקווה.
ידעתי בילדותי מחסור ומצוקה. זה לא
מזיק. זיכחן־הילדות הבי ותיק שלי נשאר
תקוע בלב ובנדה 48 שנים, עד היום,

מרדכי ציפור בין עזר וייצמן וגאולהכהן

עד הרגע הזה. אני יכול לשמוע עכשיו,
כשאני עוצם את העיניים: הפענדן מצל צל,
זועק שוב ושוב. מאורעות . 1929 מח כים
להתקפת הערבים. הפעמון מזעיק את
הגברים למקום ההתכנסות...״
בשל ריחוקו של האב, והמצוקה הפל-
כליית, נאלץ מרדכי ציפורי לצאת סבר
בילדותו לעבוד בפרדסי פתח־תיקווה, וב בוא
משבר־הפרדסנות עבר לעבוד בבית־חרושת
לספירט ושמרים, ואחר כך עבד
כמלטש־יהלומים בנתניה, וכחוצב וסילל־כבישים
לצבא הבריטי בארץ־ישראל.
ב־ , 1939 בהיותו כבן , 15 התנדב מרדכי
ציפורי לאצ״ל, יהד עם אחיו ישראל
ר,גדין (מאוחר יותר אליוף־מישנה ישראל
בן־אמיתי, קצין־התותחנים הראשי של
צד,״ל) ,באשר כינויי המחתרת שלו ושל
אחיו היו ״לוי״ ו״שימעוך.
שגי האחים נמנו עד מהרד, על מיים־
קדת אצ״ל בפתח־תיקווה, והשתתפו ב פעולות
רבות. מאוחר יותר, באשר פעי לות
אצ״ל הפכה למתונה, מרד מרדכי
ציפורי, יתד עם במה מחבריו, בשיטת
התגובה המתונה של מיפקדת האצ״ל.
הוא ניגש אל מפקד־המחוז ויאמר לו :
״אדוני, אנחנו משחקים מישחקים בנד
ה׳הגנה׳ ,ובזה אין לי עניין. אד שעושים
משהו, או שנלד הביתה! מרדנו. יהודה
נאות, שהיה לימים סגן קצין־תותחנים
ראשי, התייצב בראשו של גוף מיוחד,
׳האדומים׳ קראו לד. מין גוף פודי, שביצע
פעולות ללא ידיעת הפיקודים כסניפים
ובמחוזות...״
עמדותיו הקיצוניות של מרדכי ציפורי
ותבזרתו ׳הביאו אותם ליצירת־מיפגש עם
ממ-רמרים, בדרגות־השדה של ר,׳הגנה׳.
הוא מתאר אותו כך :״החלומות היו
לפעמים גדולים מהיכולת לבצע ...תיבננו
יחד עם חבורת ׳מורדים׳ בסמכות פיקוד
ה׳הגנה׳ ,וביכללם משה דיין ויגאל הוד־ביץ,
את כיבוש ארמון הנציב בירושלים
וחטיפתו של הנציב־העליון. אני הייתי
צריף להימנות עם החוליה הפורצת לאר מון,
אכל העניין גונם לאוזני הנדסיות
(הלאומיים) ,ו׳המורדים׳ חזרו בהם מהש־תתפותם
והפעולה הדרמטית בוטלה...״
בשנת , 1944 בשעת, טיול של בנות
חברות באצ״ל, שבו שימש מרדכי ציפורי
כמלווה, הוא פגש את טובה גלס, שאותה
(המשך בעמוד )42

נשיונל מוכרת יותר טלויזיות ניידות מכל המתחרות יחד

מ ס קנ ה: נשיונל הקני ה הטובה ביותר
מן ה מסקנה שבכותרת אתה יכול
להסיק מ ס קנ ה נוספת:
כדאי גם לך לרכוש טלויזיה ניידת של
נשיונל.
הניידות של נשיונל מיוצרות על פי
טכנולוגיה מ תק דמת ביותר, בקו ייצור
חדיש ובבקורת איכות קפדנית.

עובדה זו מבטיחה לך לא רק תמונה
חדה וברורה ביותר, אלא גם שכלוליס
רבים או ת ם לא תמצא בטלויזיות אחרות:
מסך מיוחד לוויסות האור
(16)1 01385ח! ,)1מ תקן מיוחד לסינון
הפרעות חשמל ועוד.

א ם גם אתה רוצה להיות בתמונה
בו א לראות א ת מבחר הדגמים ושללהצבעים של הניידות של נשיונל
באולמי התצוגה ברחי אבן גבירול 18 תייא
ובחנויות המובחרות.
אחרי הכל כשמדובר בטלויזיה —
התמונה קובעת.

3 ) 10)131א

צעד קדימה אל המחר
65 01 ^131505*1113060100 תז 30)303־זס 6ו* 61ז [13110031 ? 30350010 300 700*10105 3

העולם הז ה 2082

שאילתות

^ ל: שר־המישפטים, מר מנחם בגין.
ץ{ מאת: אורי־ אבנרי, אזרח.
נמסר כי היועץ־המישפטי־לממשלה, דופרופסור אהרון
ברק, החליט שלא להעמיד לדין את חבו־-הכנסת אבא
אבן, על הפעולות הקשורות בחשבונות-הבגקים שלו ב־חדל.
כהנמקה
לכך הודיע הפרופסור ברק שהוא החליט
להאמין לטענתו של מר אבן שפעל בתום־לב, בסוברו
שיש לו היתר חוקי להחזיק במטבע זר ב ח דל וולעסוק בו,
אף כי לא הצליח להביא כל הוכחה לקיומו של היתר כזה.

שאלותי הן:
( ) 1מה הביא את היועץ-המישפטי-לממשלה לקבל
על עצמו לשפוט את תום־ליבו של חבר־הכנסת אבן, תחת
להעמידו לדין ׳ולאפשר לבית־המישפט לקבל החלטה כזאת,
המסורה מטבע הדברים לש״פטו הבילעדי ז
( )2האם עולים שיקוליו של היועץ המ״שפטי לממשלה
בפרשת אבן בקנה אחד עם שיקוליו בפרשת הזוג לאה
ויצחק רביו?
( )3אם התשובה לשאלה השנייה שלילית, מהו מקור
הפער בץ הטיפול בשני המיקרים?

שאלותי הן:
( ) 1האם מתכוונת ממשלתו להציע לכנסת חוק, ש יאסור
על חברי־ממשלה לעסוק בתעשייה, במיסחר או בכל
עיסוק כלכלי אחר! או להחזיק במיפעלים כלכליים
בצורה פעילה או סבילה! או לקבל הכנסות הנובעות
מפעילויות כלכליות כלשהן?
( )2האם מתכוונת ממשלתך לחייב את שריה לאלתר,
ולא יאוחר משלושה חודשים אחרי כניסתם לתפקידם,
להצהיר בפומבי על הרכוש וההכנסות שלהם ושל בני*
מישפחותיהם — וכן לחדש הצהרות אלה מדי שנה,
ע ד שלוש שנים אחרי תום כהונתם בתפקידיהם?

ל: שר־הביטחון, מר עזר וייצמן.
מאת: אורי אבנרי, אזרח.

הריני מתכבד לשאול:

( )1כיצד נהגת בחברות הכלכליות שהיו בידיך ערב
כניסתך לתפקידך הנוכחי?
( )2אם העברת אותן לידי אחרים — למי ובאילו
תנאים?
( )3האם יש קירבה כלשהי בינך ובין רוב שי החברות
האלה, ואם כן — מהי?
ל: ראש־הממשלה, מר מנחם בגין.
מאת: אורי אבנרי, אזרח.
במערכת־הבחירות האחרונה העלתה רשימת הליכוד,
שאתה עמדת בראשה, את הנושא המביש של העדרות
שרים וחברי־הכנסת ממליאת הכנסת. בין השאר היא אימ צה
לעצמה את הצעת־החוק שהגשתי בשעתו לכנסת ה שישית,
להנהיג חובודקחדום (מניין חוקי) בכנסת.

ל: שר־האוצר, מר שימחה ארליך.
מאת ׳אורי אבנרי, אזרח.
היועץ-המישפטי-לממשלה החליט שלא להעמיד לדין
את חבר־הכנסת אבא אבן, על החזקת חשבונות בחוץ־
לארץ בלא היתר חוקי לכך.
תוך מהלך החקירה נגד מר אבן נודע פי חשבונות
אלה היו קשורים בעסקים ענפים. בין השאר הכנים חבר הכנסת
אבן לחשבונות אלה הכנסות ורווחים ממקורות
שוגים ועבור פעילויות שונות, כגת שכר עבור נאומים,
קומיסיון עבור איסוף־תדומות למוסדות, ועוד.

מכל רבב או חשד של שחיתות. בין השאר דובר על הצעות
שונות שיבטיחו כי ראשי המדינה לא יעסקו בעסקים
פרטיים ולא יתעשרו כתוצאה משליחותם הממלכתית.
לממשלה החדשה צורפו מיספר אילי־הון, שצברו את
הונם דווקא בשטחים שנמסרו עתה לטיפולם. בין השאר
הגיע שר־הביטחון למעמף ו הכלכלי הרם בעיקבות מיסחר
בציוד צבאי, שר־ד,חקלאות הוא אחד החקלאים הפרטיים
המצליחים ביותר במדינה, שר המיסחר־והתעשייד, הוא
איש עתיר עסקים ומיפעלים, שר-מאוצר הוא תעשיין,
שר־הבינוי מעורב בעסקים משגשגים רבים, וכן הלאה.

שאלותי הן:
( ) 1האם נוהג צד,״ל לשחרר משירות־חובה ומשירות*
מילואים אנשים ונשים ביגלל מחלות־עיניים, הגורמות ל־ליקויי־ראייה
בעין אחת?
( )2אם כן — כמה אזרחים שוחררו משיירות צבאי
ביגלל סיפה זו? הואל-נא לפרט את המיספרים לכל שנה
לחוד, משנת 1949 יועד 1שנת . 1976
( )3אם אין צה״ל נוהג לשחרר אזרחים ביגלל סיבה
זו — מה גרם לשיחרורו של השר דויד לוי?

שאלותי הן :

( )1האם בדקו שילטונות מס־ההבנסה את כל ההי בטים
של עסקות אלה, מבחינת הדיווח על הכנסות, מסירת
הצהרזת־הון, תשלום מיסים ובו׳?
( )2אם כן, מה היתד, תוצאת הבדיקה הנ״ל?
( )3מד, מעמדו של תבר־הכנסת אבן מבחינת הר,כ-
נסות שהיו לו בחו׳׳ל מעיסוקים צדדיים, בעודו מכהן
בתפקידים ממלכתיים ו/או פועל בשליחויות ממלכתיות?
( )4האם היה קשר כלשהו בץ הטיפול של מישרד־האוצר
בעניינו של חבר־הכנסת אבן ובין השליחות ה הסברתית
שהוצעה ליו בסמוך לכך מטעם דאש־ד,ממשלה
ושר־החוץ?

ל: שר־החינוף והתרבות,
אורי אבנרי, אזרח.
מאת

מר זבולון המר.

בשעה שנחקרו חשבוגות־הבנק הזרים של חבר־הכנסת
אבא אבן הוא הודה כי גבה סכומים ניכרים כהכנסה
אישית, תמורת פעולותיו בחו׳׳ל לאיסוף תרומות לאוני ברסיטות
בארץ.
מאחר שאוניברסיטות אלה מתקיימות במידה רבה על
חשבון משלם־המיסים, באמצעות תקציב מישרד־ד,חינוך-
והתרבות, אתה מוסמך לטפל בענייני הכספים של מוס דות
אלה.

שאלותי הן:

כמה כספים קיבל חבר-הכנסת אבא אבן מחאו־

ניברסיטות השונות בארץ תמורת שרותו כאוסף־תרומות,
בצורת קומיסיון, דמי-שירות, שכר־טירחה ,״הוצאות״ יד
כיווצא-באלה?
( )2האם — וכיצד — נרשמו תשלומים אלה בסיפרי 1 האוניברסיטות?
האם נוהגות האוניברסיטות בארץ לשלם תשלו ()3

מים כאלה, באמתלה כלשהי, לאישי-ציבור ישראליים הי
נואמים באסיפות־התרמד, בחו״ל, בעודם מכהנים בתפקי דים
ממלכתיים בישראל ומקבלים שכר מן הממשלה ו/או
הכנסת?
( )3אם כן — מהו גופה הקומיסיונים האלה באחוזים
מן התרומות הנאספות?
( )5האם נוהגות האוניברסיטות להודיע לקהל ח|

תורמים כי אישיש־,ציבור הישראליים, המופיעים לפניהם,
! פועלים תמורת שבר?
( )6אילו חברי-כנסת בעבר ובהווה ו/או שרים בעבר ן ובהווה ו/או פקידים בכירים בעבר ובהווה קיבלו תשלומים
כאלה? הואל-נא לציין את הסכומים שקיבל כל אחד
מהם.

^ ל: ראש־הממשלה, מר מנחם בגין.
\ | מאת: אורי אבנרי, אזרח.
במערב ת-הבחירות של רשימת־ר,ליכוד שאתה עמדת
בראשה, נדון בהרחבה הצורך לטהר את צמרת המדינה

ממשלת ישראל :״מכל רבב של חשד של שחיתות״
( )3אם לא אילו אמצעים תציע ממשלתך
להגשים את הבטחת-הבחיריות של הליכוד בנושא זד? ,

בדי

4!*,ל: שר־המישפטים, מר מנחם בגין.
מאת: אורי אבנרי, אזרח.
נמסר כי היועץ־המישפטי-לממשלה מסר לחברי הממשלה
החדשה הנחיות מפורטות לגבי הדרך שבה עליהם
להיפטר מן המיפעלים הכלכליים שבבעלותם, וזאת כדי
למנוע התנגשות בין טובת־המדינה ובין טובתם הפרטית.

שאלותי, הן:
( )1מהו הנוסח המילולי המלא של ההנחיות האלה?
( )2האם יש להנחיות אלה תוקף מחייב, או שהינו
המלצות בלתי־מחייבות בילבד?
( )3האם פעלו השרים על פי ההנחיות האלה, או

שסירבו לעשיות זאת? נא לפרט את תגובתו של כל אחד
מן השרים.

ל: שר־האוצר, מר שימחה ארליך.
אורי אבנרי, אזרח.
מאת

הריני מתכבד לשאול :

( ) 1כיצד נהגת במיפעל האופטיקה שהיה בידיך ערב
כניסתך לתפקידך הנוכחי?
( )2אם העברת אותו לידי אחרים — למי, ובאילו
תנאים?
( )3האם יש קירבה כלשהי בינך ובין רוכשי המיפעל
— ואם כן, מהי?
ל: שר־הכיטחון, מר עזר וייצמן.
\ 1מאת: אורי אבנרי, אזרח.
נמסר כי השר לקליטת העלייה, ימר דויד לוי, לא
שידת מעולם בצה״ל, וכי ישוחרר מחובת־השרות ביגלל
מה שהוגדר כ״מחלודעיניים תורשתית, הגורמת לליקוי
בראייה בעין אחת.״
בעיתונות פורסמו דבריהם של רופאים בעלי־שם,
שטענו כי אין צה״ל נוהג לשחרר מ שמת פעיל אזרחים
הלוקים במחלוודעיניים, והמסוגלים למלא תפקידים
עורפיים.
כולנו מקווים שמחלת השר לוי אינה פוגעת בכושרו
למלא את תפקידו האחראי, המטיל עליו עומס רב.

מ אנו

כן נמסר, עם כניסת הממשלה החדשה לתפקידה, כי
החלטת לחייב את חברי־׳ממשלתך לקחת חלק פעיל ב ישיבותיה
של מליאת־הכנסת, כך שלפחות מחצית השרים
יהיו נוכחים באולם המליאה בכל עת.
בשבועות האחרונים העבירה הטלוויזיה הישראלית
כמה וכמה פעמים סיקור מאולם מליאת־הכנסת. סיקורים
אלה הראו כי גם בעת דיונים חשובים ביזותר, על נושאים
הנוגעים לכל אזרח במדינה, נכחו באולם המליאה פחות
מתריסר חברי־כנסת, וכי ליד שולחן־הממשלה ישב רק
שר אחד ויחיד, שלא היתד, לו ברירה, מכיוון שהיה עליו
להשיב לוויכוח.
ש א לו תיהן :
( ) 1האם מתכוונת ממשלתך להגיש לכנסת הצעת־חוק
להנהגת חובת־קוורום בדיוני הכנסת ובהצבעותיה?
( )2האם קיימת בממשלה הוראה המחייבת את מחצית
השרים להיות נוכחים בכל עת בדיוניה של מליאת הכנסת
— ואם כן, מד, ייעשה כדי לבצע הוראה זו הלכה למעשה?

ל: ש ר ־ החקלאות, מר אריאל שרון.
> $מאת: אורי אבנרי, אזרח.
הרינימתכבדלש או ל :
( ) 1כיצד נהגת בחווה החקלאית שהרתה בידיך ערב
כניסתך לתפקידך הנוכחי?
( )2אם העברת אותה לידי אחרים — למי. ובאילו
תנאים?
( )3האם יש קירבה כלשהי בינך ובין רוכשי החווה,
ואם כן — מהי?
ל: שר־הכינוי, מד גידעון פת.
מאת: אורי אבנרי, אזרח.

הריני מתכבד לשאול :

( ) 1אילו מיפעלים והבדות היו בידיד ערב כניסתך
לממשלה?
( )2אם העברת אותם לידי אחרים — למי, ובאילו
תנאים?
( )3האם יש קירבה כלשהי בינך ובין רוכשי החברות
והמיפעלים — ואם כן, מ היז
נא לשלוח אלי את התשובות לשאילתות אלח על פי
הכתובת הנ א ה :״העולם חזה״ ,ת.ד 436 .תל־אביב.

לאנשים
הנבונים!

777
הברנדי הלאומי שהוא בינלאומי.

מד שביק ש ח״ב זורע מחיב קטן־שטרן
ומה שעשה חי׳ב זיר שובסק׳ בי שיב ת המליאה
בלתי־נעימה
תקרית 1 אירעה באולם־ד,ישיבות של סי עת
המערך בכנסת. הפרופסור
חיים ברקאי הוזמן על־ידי
הסיעה להרצות על ׳המדיניות
הכלכלית של ממשלת־הליכוד.
אולם במשך כל ההרצאה הפריעה
לו סגנית יושב־ראש הכנסת,
ח״ב שושנה ארבלי־אלמיזנינו,
ולא הניחה לו
לדבר. ברקאי גילה אורך־רוח,
אולם לבסוף לא יכול להתאפק
ואמר :״אני מבין שאת תופסת
כעת את מקומה של גאולה
כהן באופוזיציה.״

שוססמזמון 1*5

! 9בישיבת ועדת־הכנסת
הרגיזה נציגת המפד״ל, ח״כ
שרה קטן־שטרן, את נציג
ד״ש, ח״ כ מאיר זורע. בכל
פעם שפנתה אליו או הגיבה
על דבריו, היא התעקשה, פ־שום־מה,
לכנות אותו ״ח״כ
הזורע״ .לבסוף פקעה סבלנותו
של האלוף (מיל ).והוא התפרץ
כלפי הח״כית הדתית :״אני
מבקש ממך — פלי הה״א !
תתחילי ישר עם הזין!״
חברו של זורע לסיעה,

הסתגל במהירות לנוהגים המקובלים
בכנסת. בשבוע שעבר
ניראה וירשובסקי, שהוא מרצה
בפקולטה לפישפטים באוניבר סיטת
תל־אביב, כשהוא יושב
באולם המליאה בשעת אחד
הדיונים־ ,ובודק בעיון רב את
הבחינות של תלמידיו.

מרדכי וירשוכפקי,

! 8אשתו של ראש־הממ־שלה
לשעבר, לאה רבין, הח לה
עוסקת באחרונה בפעילות
ספורטיבית אינטנסיבית. הגברת
רבין נראית מדי יום בבריכת-
השחייה ישל צהלה, כשהיא
מלווה על־ידי ידידתה הטובה
ושכנתה בנווה־אביבים, איל נה
שפירא. פעמיים בשבוע
נראית הגברת רבין גם על
מיגרשי הטניס של צהלה. בע לה,
יצחק רבץ, אינו מצטרף
אליה אומנם לבריכודהשחייה,
אך הוא מקפיד לשחק טניס
לפחות פעם בשבוע.
! 8לעומת התאוששותו ה מהירה
של יצחק רבין מן המפלה
של מיפלגת העבודה ב בחירות,
וחידוש פעילותו ה ספורטיבית,
טוענים חוגים הקרובים
לשר־הביטחון לשעבר
ח״כ שימעון פרס כי הוא לא
זו בלבד שלא התאושש, אלא
שמצבו הולך ומחמיר ובאחרונה
הוא מתלונן תכופות כי אינו
חש בטוב.

גולדה מאיו

בדיוקנה שעוצב בידי הפסל פול גודמן,
ניצבת במרכז כרזת הפירסומת למחזה
המוסיקאלי גולדה, בכיכובה של השחקנית אן בנקרופט, המתפרסמת
עתה בעיתוני ארצות־הברית. למרות שהצגת״הבכורה של המחזמר
תיערך ב״ 6בנובמבר השנה, כבר החלה מכירת הכרטיסים במחירים
שבין שיבעה לשיבעה־עשר וחצי דולאר הכרטיס. המחזמר מוגדר
בכרזת״הפירסומת כ״תיאטרון מקורי ומרתק המתרכז בפעילותה
של גולדה כראש״ממשלה אך הקולט בחטף גם מראות מהרגעים
המפורסמים ביותר בחייה — כילדה הנפחדת מהפוגרומים של
הצאר. כנערה במילווקי החולמת לכונן מדינה יהודית, כאם צעירה
בפלסטינה הנקרעת בין חובותיה כאם למישפחתה ועבודתה״.״

לאורכה ולרוחבה, ולא מצא
רחוב בשם זה. רק כשחזר אל
הסוכנות וסיפר את קורותיו,
הסבירו לו כי צריך היד, לחפש
את רחוב השומר, שבין דייריו
קיימת מרפיח בנושא חסימת
הרחוב בשבת.
81 במסיבה שהתקיימה לכ בוד
מי שהיה דובר סיעת־ה־מערך
בכסת; ,ליאון הדר, ה יוצא
לניו־יורק כדי לסיים שם
את עביודת־הדוקטורט שלו ב־מדעי-המדינה,
בלט בין האור חים
הרבים, שביילו בגן־הווילה
היפה בצהלה שבה התקיימה
המסיבה, סמי טוויג, עוזרו
של שר-האוצר שימחה אר ליך,
שבא בחברת מאיר
דיין, מי שהיה עוזרו של שר ד,אוצר
הקודם יהושע רביגו־כיץ.
סמי היד, הנציג היחידי
של השילטון החדש, שנענה
להזמנתו של ליאון יובא למסי בה.
כשאמרו ליו את הדבר,
קפצה נערת־הזוהר הירושלמית
ענת סכידור, בתו של ח״כ
מנחם סכידור, ואמרה :״אני
מייצגת פה את האבא שלי ! ״

מוחמד אבו־

׳ 9השייך
רביע, שטען השבוע כי למ רות
חוק באדר־עופר מגיע לו
לשבת בכנסת כנציג הרשימה
הערבית, במקומו של ח״כ
.מיכה חריש, שהיד, אחרון
הח״כים שהצליחו להכנס לכנ סת
התשיעית ברשימת המערך,
בא השיפוע לבניין הכנסת וישב
במיזנון. מייד ניגשו אליו כמה
ח״כים, הידועים בתומכיו של
יצחק רבץ במערך, ולחצו
את ידיו. חריש הוא, כידוע,
אחד מתומכיו של ח״כ שיט־

עון פרס.

יוסי לדוינבוק, אחיה בן ה-
29 של כוכבת הקולנוע דדיה
ל כי א ,׳ניחת עליז־ ,כמהלומה.
דליה היתר, אמורה להינשא ה שבוע
לארוסה, צ׳אק גאנז,
ואחיה יוסי ואשתו, דליה,
הוזמנו לטוס לארצות־הברית
כדי להשתתף בחתונה. דליה
דחתה את מועד נישואיה עד
תום שלושים ימי־היבל.
8צלם־ד,עיתונות

ויליאם

(״סעד״) קארל, נציג סוכנות-
הצילומים הצרפתית סיגמא ב ישראל,
נתבקש על־ידי סוב־נותו
לסקר את ההפגנות נגד
חסימת הרחוב פבני-ברק. ויל-
יאם, הדובר, קורא וכותב עב רית
קלה, קרא באחד העיתונים
את הכותרת ״הפגנות אלימות
ברחוב המריבה״ ,והסיק מכך
כי כל הבעיות בעיר בני־ברק
מתרחשות ברחוב הנקרא ה מריבה.
הוא חרש את בני־ברק

הרדיופונית בתוכנית בגלי המשודרת
לבריאות,
צה״ל, ושה־וקדשה לבעיות ברי אות
בקיץ, המליץ הרופא ד״ר
יהודה שיינפלד, ממכון הלר
בתל-השומר, להזיע בקיץ כ כל
האפשר, ואמר :״אני ממ ליץ
לבחורים ללכת בלי גופיה,
ולנשים ללכת בלי חזיות. לגברים
אני ממליץ זאת כדי ש דעתם
תתאדה מהר יותר, ול־

! הכחשותיה של הגברת
רחל דיץ־כורם, רעייתו של
שר־החוץ משה דיין שטענה
באוזני העיתונאית מירה
אכרך כי בעלה לא עישן מ עולם
לפני הראית המפורסם
עימו בטלוויזיה הופרכו על ידי
צוות צלמי ועובדי הטלוויזיה
שצילמו את הראית. הם מוכנים
להישבע כי לפני אותו ראיון
מפורסם עישן דיין סיגריות
בשרשרת.
מחודשיים

1מזה יותר
מחפש העיתונאי
רקע בית״רי בעבדו .״כל החב רים
שלי כבר מצאו באיזו תקו פה
בחייהם היו בבית״ר, ורק
אני לא,״ התמרמר. סוף־סוף,
נשם בכר לרווחה. הוא הצליח
להיזכר כי גם לו היה פעם
קשר לבית״ר :״פעם, כשהייתי
חניך בקן־מרכז של השומר־הצעיר,
תפסנו בית״רי אחד,
סחבנו אותו לגן-מאיר ושם
תקענו לו מכות־רצח!״

אהרון בכר
מזרחי כרמל זי>
מ׳ קני ראשון לזניון וזנריו יעקב

11 מותו

הפיתאומי

הצייר מבת־ים שהשתקע בוושינגטון חגג לפני שבועות מיספר את זכייתו
\ 1 1ןךן 1 ״1
* | 11ל
באזרחות האמריקאית. המסיבה לכבוד המאורע נערכה בביתו של

הסנטור ג׳ורג׳ מק־גאוורן, כשאת האורחים משעשע אמן ישראלי לשעבר אחר — תיאודור ביקל.
גינזבורג זכה באחרונה במיכרז לציור״קיר אמנותי בבית מרכז בני״ברית בוושינגטון, ששימש לפני
מיספר חודשים מטרה להתקפת קבוצת כושים מוסלמית קיצונית. הציור (שאת הדגם שלו מציג
ינקל בתמונה) יהיה בגודל של 24x15 מטר, ואמור לסמל את סימלי ומגמות אירגון בני״ברית.
העו ל ם הז ה 2082

נשים אני ממליץ לוותר על
החזייה כדי שהגברים יזיעו.״
בלשכתו של ראש עיר ית
תל־איביב, שלמה (״צ׳יצ׳״)
להט, התנוססה תמונה בה
נראה צ׳יצ׳ בתקופת שתתו ה צבאי
בחברת דוד בן־גוריון,
כמה שרים וח״כים ומספר קצי נים
בכירים. מתחת לתמונה
התבוססה הכתובת :״מנהיגי
ישראל וגיבוריה.״ מבקרים ש־זיהו
בתמונה את מי שהיתר.
מפקדת הח״ן, אלוף־מישנה
(מיל ).סטלה לוי, נהגו לש אול
את צ/יצ׳ אם היא שייכת
למנהיגי ישראל יאו לגיבותה.
אז היה צ׳יצ׳ מגלה את מקור
התמונה. היא התנוססה בלשכתו
של גזבר הסוכנות, אריה דו־לצ׳ין.
יום אחד ראה אותה
שם להט ותמה אף הוא לפשר
הכתובת מתחת לתמונה. אמד
לו דולצ׳ין :״תתפלא, אבל התמונה
הזאת כבר הכניסה הרבה
כסף למגבית!״ אח״כ שלח
דולצ׳ין את התמונה במתנה ל-
צ׳יצ׳ .לאחרונה הוסרה התמונה
מלשכת ראש־העיר, כדי לא ל
החולצה
נגווט אנושי יחס מאד *
סינור היונה שר בנחס שדה *
כוחה המוסדי של ׳ שואל

קניה הקולנוע והתיאטרון ז ׳ י מן
אוניקוכסקי ובעלה הרק דן
דני בינסטד, הנמצאים
בביקור בארץ, ומזה חמש שנים
הם מתגוררים בהאג שבהולנד.
במשך כל המסיבה העליזה לא
חדלה דפנה לצחוק, כשעירית
לוי מזהירה אותה ואומרת :
״מרוב צחוק הלילה את תלדי.״
ואכן, כשהגיעו בני הזוג בנאי
הביתה תקפו את דפנה צירי-
לידה. והיא הובהלה לבית־החד
לים, שם ילדה בן־זכר, אח ל אורי,
בנו מנישואיו הראשונים
של גברי, וליסמין, בתם ה משותפת.
למחרת בבוקר ציל־צל
גברי לביתם של עירית ו־אושיק,
ואמר להם :״בדרך ל-
בית־החולים אמרתי לדפנה ש אם
תיוולד לנו בת נקרא לה
עירית, מכיוון שאת ניבאת ש היא
תלד הלילה. אבל נולד לנו
בן. אז אולי יש לכם הצעד.
לשם בשבילו ו״
מיקרה בלתי־נעים אי רע
לשחקן התיאטרון הקאמרי
יוסי פולק, המגלם את דמותו
של ברוטוס במחזה יוליום קי־

הכרעה סזסרית
!אנשי המערך מנסים בבל כוחם להתחרות
בליכוד בקייצוניותם. אחרי שהשר לשעבר ישראל
גלילי תקף את הליכוד, משום שמנהיגיו סוכנים
לוויתורים בסיני ובגולן, יצא חגי אשד למיתקפה
כללית על ממשלת מנחם בגין, בשל כוונתה
להחזיר את פליטי אייקרית ובירעם לכפריהם :
״אם תחליט הממשלה להחזיר את עקורי איקרית
וכירעם למקומות מגוריהם הקודמים, היא תאמץ
בכך את העיקרון הפלסטיני המנציח את הסיכסוד
היהודי־ערכי. עיקרון זה הוא •מהפליטים הפלס מגוריהם
זכאים
לחזור למקומות טינים הקודמים ולדחות כל תוכנית לפיתתן בעייתם
על •ידי שיקומם ויישוכם כמקומות־מגותהם ה נוכחיים
...עקודי איקרית וכירעם עצמם אינם
יודעים מה הם עושים. הם עצמם ודאי אינם מכינים
שהם נושאי־הדגל של מדינת־ישראיל ועם השאיפה
לקעקע אותה מיסודותיה על־ידי, השיבה לבתינו
ולאדמותינו.׳
״...כוחה המוסרי •מל ישראל הוא לא בהעמדת־פנים
צדקנית, לא פהרגעת מצפון מדומה ולא
כודמלום מס לדמגוגיה, אלא כהכרעה מוסרית
כין שני עקרונות מוסריים מנוגדים. מצד אחד
כזכות השיכה לבתיהם ולאדמתם •מל כל הפליטים
הפלסטינים, ומצד שני כתביעה להשלמה עם
תוצאות המילחמה כדי להביא לפיומה וכדי לא
(דבר)
להנציח אותה...״

לעצמן* את האופציה לפסול כל הצעה שתובא
לפניך. אתה תפסול, לכאורה, את הצבע. אתה
תפסול, לכאורה, את הגיזרה — אבל למעשה
(מעריב)
תיפסל החולצה !

השלטון במשל
הסופר פינחס ישרה מבקש ולהפריך את כל
הטענות על שינוי ׳אפשרי בחיי ׳הסיסר׳וית והאמנות
׳בארץ ,׳העשוי ׳לחסל כתוצאה מחילופי הש״לטון.
לא זו בלבד שלא יחיד, שינויי, אלא לא תהיה
כל השפע־ שהיא למהפך, אליבא דפינחס שהה.
את טיעונו הוא מחזיק באמצעות הסיפור על
יתעד,־׳הצאן, שביום־יהכיפורים לא יכול יהיה ל התפלל
מן הכתב, ושרק שריקד, גידולה. הבעל־שם־טוב
קבע: עכשיו נפתחו שערי שמיים.

תיאטרון האבסורד

הדיינים

רות, אמו של אסי ואחרונה אשתו, מציגות
בגאווה את אבנר בן 8החודשים, הנכד הצעיר
לבית דיין. אבנר, שזהו לו צילום בכורה ראשון בעיתונות, הולך
בעקבותיה של עמליה אחותו, בתם בת ה־ 6של אסי ואהרונה,
וממשיך את מסורת היופי המפורסמת של בני מישפחת דיין.

עורר שאלות מיותרות.
1כשנשאל הצייר ינ א ל
תומרקין מדוע יבחר בשגרי רות
האמריקאית שברחוב ה ירקון
כדי להציג בה את תערו כתו
הבאה, השיב :״יש שם
מיזוג־אוויר.״
הפסל ענק־המימדים

מנשה (״מנשקה״) קדישמן
החליט להוריד ממישקלו. יחד
עם הצייר הדני פרנק סטל־כיג
הוא מקיף מדי בוקר, ב שעות
המוקדמות, בשחייה את
שופר־הגלים שבחוף פרישמן
בתל־אביב, מייד אחרי הד,קפה
מצטרפים השניים אל המציל
ואוכלים איתד דגים צלויים.

המשורר הדרוזי סמיח
אל קאסם ערך בשבת האח רונה
את חגיגת חתונתו. סמיח
נשא ׳לאשר, נעירה דרוזית,
אולם בכפרו הגלילי, רמה, לא
נמצא אולם שיכיל את אלף
הקרואים שהוזמנו למסיבה. ל פיכך
ערך סמיח את חתונתו
באולם חתונות והודי בעכו,
שם הוגש לאורחים אוכל
״ווזווזי״.
החיוור

נגרי
0הגשש גנאי ואשתו
במסיבה שערכיו הזמר אושיק
לוי ואשתו עירית לכבוד שח
דפנה

העולם
הזה 2082

השתתפו

סר. באחת הסצנות על יוסי
לקפוץ ולהיתלות על גדר־תייל.
ואכן, גדר־תייל אמיתית ודוק־דנית
מוצבת על הבסה, אלא
שבמקום שבו אמור יוסי לקפוץ
עשוייה הגדר מפלסטיק, ואת
הקפיצה מבצע השחקן בחושך.
באחת ההצגות הציבו פועלי
הבמה את הגדר שלא במקומה
הקבוע מראש, יוסי זינק כדרכו
אולם נפל על הגדר הדוקרנית
ועורו נקרע מעליו. הוא המשיך
בהצגה, אולם כשניסה להשתח רר
לא הצליח. הוא קם עם כל
הגדר עליו, כשהקהל עדיין
אינו מבין את המתרחש, הפסיק
את ההצגה ואמר :״סליחה, או לי
מישהו יכול להוציא אותי
מזה?״ שני פועלי־במד, חילצו
את יוסי, לקול מחיאות־הכפיים
הסוערות של הקהיל. יוסי המ שיך
בהצגה עד תומה, אולם
מייד אחר־כך נלקח לבית־ה־חולים,
שם קיבל טיפול רפואי.

! שר-ר,קליטה דויד לוי
הופך נושא לניחשול-יבדיחיות
חדש המציף את הארץ. לפי
אחת מהן, טען כי הוא ויורם
א רידוד הם ״עמודי הטבח״
של הליכוד. לפי בדיחה אחרת
נאם באנגלית ואמר5 :־1x1״
״<1$.ש^כ)051:-י 3.11: 1כשתמהו
המאזינים למה כוונתו, הסביר
בעברית :״הבד, נדבר גלויות.״

אם תחליט ממשלית חליבוד להחזיר את ע קו ת
ביירעם ואיקרית, חוד,״ה זו חגיגה של אבסורד
פוליטי: הימין יתקן עיוותים שגרסה מיפלגיה
סוציאליסטית. כך סביר אליהו אגרס.
״ייתכן שימר־הכיטהון עזר וייצמן ושר־הדתות
אהרון אכו־חצירא ייזכת כמשכיני צדק,
שעד עתה לא נעשה על ידי הממיטלות הקודמות.
״אנשים המגדירים עצמם כסוציאליסטים־הומא־גייס,
הכרי מיפלנה הדוגלת כשיוויון־זכויות לכל
אזרתי המדינה, וטוענת שדק היא עיטויה לשמש
גימד כין יהודים וערכים — אנשים אלה ימצאו
את עצמם ככדידות לא־מזהירה כלל ; וכעיני
הציבור תצטייר התדמית של מיפלגת העכורה
כמיפלגה שהתנגדה לתיקון עוול שנגרם לפני
שלוש עשרות •מנים.
״רכים כמיפלגת העבודה המלעינים היום על
,יפי הנפש׳ ו,אנשי המצפון׳ (כינויי־הגנאי שב פיהם׳
פלפי אנשי מייפלגתם התובעים החזרת
העקורים) יצרפו את אנימי הליכוד והמפד״ל
לחבורה זו •מל יפי־נפש ד״ל. הם ודאי יתמכו
כראש• המועצה האזורית מעלה־הגליל שאיים כי
המתיישכים היתרים יעזבו את הגליל אם יוחזרו
העקורים. מעניין יהיה לראות איד תתקבל עמדה
זו, למשל, כאינטדנציונל הסוציאליסטי שבו
(דבר)

חברה מיפלגת העבודה.״

תשלום והחולצה הלבנה התביעה ל״שליום צודק״ הי׳א, ביימעט בכל
׳המקרים, תביעה ערבית. בישראל, לעומת זאת,
רוצים בשלום ״בר קיימא״ .על חד,ב דל המילולי
סהעקריויני עומד הח״ב והפוופליציסט משה שמיר.
״הסמכת התואר, צודק׳ לימם העצם המופימט
ונכפף, שלום׳ היא, כידוע לכל ילד כמזרח־התיכון,
ולכל דיפלומט כפיר בשאר חלקי העולם,
תביעה ערבית. התואר, צודק׳ ליד השם, שלום׳
פירושו, ככל הפשטות, כי על השלום להיות
פרוד במילוי תביעותיהם •צל אירגוני הפלסטינים.
״ברגע •מאמרת, שלום צודק׳ הכנסת לתמונה
גורם אנושי יחסי מאד, חד־צדדי כהכרח, בלתי־אובייקטיבי
כהכרח, ופתחת את הפתח למלחמה
הכאה. צודק — כעיני מי? מי ישפוט ומי
יפסוק? תואר הצדק, העוסק בהערכות יחסיות,
לא זו כלכד •מהוא עלול לעורר אי־נחת אצל
אהד הצדדים ה׳טותפים לעשיית השלום לאחר
שהשלום כפר נעשה, ולא זו בלבד שהוא עלול
להביא לפסילת השלום ולביטולו — אלא עלול
הוא פסול מלכתחילה וכאופן עקרוני כל מצב
של שלום.
״וכמו כשעור למתחילים, דוגמה מן החיים :
ביקשת לקנות חולצה — יש מיליוני חולצות
אפשריות לבחירתו. ביקשת לקנות חולצה לכנה
— שום חולצה שבעולם לא תיראה לד, אלא־אם־כן
תהיה לכנה. ביקשת לקנות חולצה יפה
(מקביל ל״צודקת״ במישור הפוליטי) — השארת

אשד

שדה

״מה שפחות ידוע הוא המשכו של הסיפור.
״הנער חזר לכפת, וייתכן •מדיה שורק לעיתים,
או מחלל כחליל, וייתכן אף שהתעתד לחזור
ביום־הכיפורים הבא לכית־הכנסת ולחזור שם
על מעשהו, אף לפי •טעה חי לו לתומו ולא ידע
דכי. מהמתרחש כעיירה. ואכן התרהשו שם בי;־
תיים מאורעות מרעי׳מים: הגבאי של כית־הכנסת
הודח, וגבאי חדש כא על מקומו. עם חילופי
הגבאים הוחלפו, פדרד הטבע, גם אניטי שלומם,
כלי קודש שונים כגון החזן וה׳ממש והמוהל
והשוחט והסופר סת״ם והגוי של שבת.
״וכך התגלגלו הדכרים •מיום אחד (ובאן מת קרב
סיפורי אל קיצו) ,כהיות הנער כימרה עם
צאנו, ידדה יונה צחורה על כתפו וכחרטומה
מיכתב. במיכתב התבקש הנער לענות על ה שאלה:
האם ישפיעו חילופי הנכאים על שריקתו ך
ואם כן, כאיזו מידה ך למשל׳ העשויה שריקתו
ביום־הכיפוריב׳ הבא להשתנות מסול מינור לסי־כמול
מז׳ור? ושאלה אחרונה: העשוי הוא,
כתוצאה מחילופי הנכאות, לחוש עצמו בלתי־רצוי

״כבן כפר נבער עמד הנער מתגרד בפדחתו,
(הארץ)
לאור השמש השוקעת.״

פסוקי השבוע
• נשיא אוגנדה אידי אמץ:

״משה

דיין הוא חברי הטוב ביותר !״

0ראש האופוזיציה, שימעון פרם, כ־דיץ
על רחוב השומר :״כל יהודי חילוני
מוצאו, בסופו של דבר, מיחודי דתי.״

• שר־האוצר שמחה ארליך :״צריד
לחדול מן ההתייחסות השלייית לאזרחי ישראל,
כאילו הם גנבים ומעלימים.״

• עורך ״מעדים״ ,שלום רוזנפלד:
״הכימיה פעלה בין בגין לקרטר. הגיא׳וגרפיה —
הרבה פחות.״

• מפקד חיל־האוויר, האלוף כנימץ

פלד :״כאשר מתאמנים משלמים מחיר. המחיך
לכנר יהודי ממחין פירושו יבלות באצבעות.
אצלנו — אנשים הולכים לבתי־הקברות.״
• דוד הכהן, מוותיקי מפא״י, בכנס חברי
מיפלגת העבודה בחיפה :״אנשים כמו משה דיין
ואבא אבן לא מוצאים ברחובות.״
המשורר יבי ״אבני הכותל אינן מפר נסות
את מעוטי היכולת.״
• יוסף נאווי, הישראלי שירד לעיראק עם
אשתו ושתי בנותיו וחזר משם לפני שבוע :
״ישראל היא כמו תמונת־שמן יפה — ככל שאתה
מתקרב אליה אתה רואה יותר את הסדקים...״
נחמן פרקש, בתשובה לשאלת שופט
למקור פרנסתו :״איני עובד קשה מאד. אני עובד
בבדיחות. המישטדה עוצרת אותי מדי פעם —
ואני בורח.״

המעונינים להשתתף במדור
׳ פנו לקא רו בני טל 241630 .

״לורד״ הישלימה הכנותיה לקראת שבוע ה״פלש׳
יצרו חולצות האופנה מהגדול^ם־בישראל, מציג־^את אפנת סתיו 77-78 לגברים
ערב פתיחת שבוע הפלש השנתי,
המהווה מעמד ראווה
של מיטב יצרני האופנה ביש ראל׳
ערכנו ביקור ב״לורד״
— יצרן אופנת חולצות העי לית
לגברים. בהיותינו במח
לקות
״לורד״ הענפות, הגיעה
התכונה לשיאה. בקומות ה
חולצת
משבצת — יוניסקס.
חולצת סריג — ילד, ילדה
מודפס בצבעים שונים.

עליונות של ״לורד״ עסקו ה־אופנאים
בהכנות האחרונות
של דגמי החולצות האקסקלו

הסודשלי
נחילי יתושים קידמו את פני נו
בצאתנו לביקור אצל מלי
,ויורם באחד הערבים החמים
של השבוע שעבר.
ציפינו לערב מאכזב. אך כש הגענו
לדירתם שליד הירקון,
הופתענו. אוויר צלול ונקי מי לא
את חלל ריאותינו, עת
פסענו לכיוון הסלון, ואף לא
יתוש אחד נראה באזור.
יורם התקרב מחויך אל מכשיר
הטלוויזיה והצביע על קופסא
קטנה שניצבה עליו ,״זה ה סוד
שלי״ ,פלט יורם. תוך
שעינינו מתמקדות בציפיה
כמוסה, בעשרה ס״מ של רי בוע
דקורטיבי ומסתורי זה.
מי שנשברה ראשונה, היתד,
דווקא מלי :״ואפה מאט״ ,היא
התפרצה .״ואפה מאט״ הוא
דוחה היתושים החשמלי של נו״
.מלי ספרה כי מאז רכ שו
את ״ואפה מאט״ ,חלפו
ימי היתושים, המכשיר מחובר
לחשמל (שצריכתו היא כמ עט
אפסית) והיתושים פשוט,

תופסים מרחק. המכשיר יעיל
בכל שעות היממה, בכל מזג
אוויר, בחלונות פתוחים, או
סגורים באור, ובחושך. המכ שיר
נקי, שקט, חסר ריח וני תן
לעשות בו שימוש בכל
הבית, בכל מקום, כולל חדר
ילדים. גם במשרד הבריאות
ומכון התקנים אישרו אותו.
״וכל היתרונות הללו — סיי מה
מלי — מרוכזים בקישוט
קטן זה — ״ואפה מאט״ .זהו,
לא היה לנו חשק לעזוב את
המקום אך החלטנו לפתור את
הבעיה בצורה פשוטה. למח רת
נכנסנו לבית מרקחת וק נינו
את המכשיר. פשוט, לא
כן? מה דעתכם לנסות גם כן,
לשם שינוי, קיץ אחד בלי
יתושים. אם כן, נועו בהקדם
לאחד מבתי המרקחת, סופר מרקטים
או חנויות נבחרות
וצודו לכם ״ואפה מאט״ —
דוחה היתושים החשמלי. אגב,
״ואפה מאט״ מיובא ע״י מ.ו.
מפעלים כע״מ. ת.ד,21184 .
תל-אכיב. קיץ נעים.

מה אפשר לדרוש משעון
שיהיה יפה ו שיעבוד טוב?
שיאריך ימים? שיהיה מבו טח?
ומה עוד 1נכון ...המ חיר.
אריה סבירסקי פתח
סוכנות לשעוני 0 ^.8 1 0ב רח׳
אבן־גבירול ,45 טלפון :
267365 ומאז...
אפשר להשיג שעון יפהפה,
מתוצרת 0 ^.5 1 0המיוצרים
ביפאן, עם אחריות לשנה,
שעונים דיגיטלים לגברים ונ שים
כאשר לנשים כרגיל מב חר
עצום של שעונים מוזה בים,
בדגמים מרהיבים. הש עונים,
אינם יקרים, סזף־סוף,
וניתן להשיגם בחנויות המוב חרות
בלבד, להם מספקת ה סוכנות
של אריה סבירסקי.
חובה עלי לציין כי כל ה־שעונים
של סוכנות א. סביר־סקי
בע״ט, חינם מתוצרת
0 ^ 510 וכולם דיביטליים. חו בה
נעימה, ל)ז ז
אגב ! לרשותו של אריה עומד
צוות סוכנים המשווק ומפיץ את
השעונים בכל הארץ. אם בר צונך
שעון מתוצרת י ,0 \ 5 1 0

פשוט מאוד, קפוץ לכל אחת
מחנויות השעונים המובחרות
בלבד, כי להם מספקת סוכ נות
א. סבירסקי את שעוני
. 0 /1 5 1 0

דגם שעון 07^.510

סיביות לגברים, המפארות בימים
אלה את תעתכת האופנה
במלון פלז׳ה.
ב״פלש״ השנה, מציגה ״לורד״
את אופנת הגברים לסתיו —77
,78 המהווה את המילה האח רונה
באופנת הגברים בעולם.
בין הדגמים לגברים, מצאנו
דגמי טרילובל — חולצות ה הצלחה
העולמית, המצטיי נות
בציבעיהן היציבים. דגמי
כדגרדה — המוכרות בחול צות
הטובות ביותר בעולם
כולו, עשויות כותן שווייצרי,
טהור ואיכותי.
את הפתעת הסתיו הקרוב שו מרת
״לורד״ לחולצות הפנל
שהן בעלות עיצוב גב וחזית
מושלם. בחולצות אלה ואח רות
תפתח ״לורד״ את אופנת
הסתיו הקרוב.
מנהל אפנת ״לורד״ הדגיש,
כי החל מתחילת ספטמבר ה קרוב,
ניתן יהיה להשיג בח
נויות
האופנה לגברים את כל
דגמי ״לורד״ כולל אלו המ יוצגים
בשבוע האופנה היש ראלי.

לילדים אניני הטעם, דא גה
אפנת ״לורד״ ודגמי היו־ניסקס
לילדים ישתלבו בחיג־גת
האופנה שמכינה ״לורד״

לסתיו הקרוב.
ואתן היפות לורד״ לא שכח
אתכן והוא הכין עבורכן מס־

חולצת בדגרדה
בהדפס עיגולים

גם על הנשים חשנו בלורד.

פר מצומצם של דגמי יוניסקס
אקסקלוסיביים, למיוחדות בל בד.

רולי
אינה בובה ־ .ח ד ־ היא יצתית

דולי -צעירה כבת ,23 יצרנית אפנה ובעלת בית האפנה ״הלו דולי״

לפני כשנה, שמעתי שאומרים
על דולי, בחורה צעירה שפת חה
בית אופנה וקראה לו ב שמה
״דולי״ .ראיתי את תו צרתה,
בחנויות ובבוטיקים
יוקרתיים, ראיתי אותם, על
מגישי תוכניות הרצף בטלווי זיה,
ראיתי ושמעתי עליה. עד
אשר ניתקלתי בה...
דולי, צעירה עם חיוך פקסים.
אותה צעירה לבושה בקפידה
ונראה בעליל שהיא גאה מאוד,
ומכירה בערך עצמה. ובכן,
למה לא, בת 23 בסך־הכל,
מתכננת אופנה וכבר יצרנית
אופנה ידועה מאוד, שכל בג דיה
מעוצבים על ידיה ונחט־פים
ע״י נשות החברה היפה.
אותה דולי מתברר, גם אשת
עסקים ממולחת ביותר, היא
מחזיקה צוות עובדים, ברמה
גבוהה מאוד וגזרנית הצמודה
אליה במשך כל שעות היום,
בקיצור, מנהלת את המקום
להפליא. רבים ממכריה, תמהו

״פגודה״

מר צ׳רנומור־סקי
ישראל, יליד סין, היגו
בעליו של ״פגודה״ ברחוב
פרישמן .42 אמנם ״פגודה״
שלו אינה בנויה בנוסח המק דש
הסיני, אך בהיכנסי פנימה
נתלשתי מהמציאות הצברית
ועברתי לחיות את אמנות ה מזרח
הרחוק, וכל זאת בזכות
מוצרי היבוא של מר צ׳רנו־מורסקי,
הדואג שכל רכישו תיו
תתבססנה על טהרת אמ נות
המזרח הרחוק. ואמנם,
מצאתי שם עבודות יד מדהי מות
ביופיין כמו את ״לונג־לייף״
(המחזיק בילד) מגולף
בעץ, כד־מנחושת שעליו תב ליט
ה״דרקון״ הידוע מהמי תולוגיה
הסינית. כדי ־נחושת
שונים מצופים לכה ומעוטרים
בציורים יפהפיים של דמויות
שונות מהמיתולוגיה של המז רח
הרחוק. מאמין אני שבנוסף
ל״דרקון״ המשמר על ״אש־קטנה״
את אמנות המזרח־הר־חוק.
מסייעת לו בכך בארץ
״פגודה״ לאומנות ואמנות ה מזרח
הרחוק.

לאן היא נעלמה במשך השנה
האחרונה ; מסתבר שדולי עס קה
בתיכנון אופנת הקיץ וה חורף
של בית האופנה ״חילי״.
מתאר אני לעצמי את הביקוש
הרב שיהיה למוצריה של ״דו־לי״
,רה׳ בר־כוכבא , 51 טל :

.285696 האם לא כדאי להק דים
1ולסיום דולי, עלי והצ ליחי,
כולי תיקווה שניתברך
ביזמה נוספת כזו אצל אח רים.
כל הכבוד. אגב! שמע תם
על 170ס״מ של אופנה.
זוהי ״דולי״.

.שילב־ היוחיבה שירותיה
לכל חלקי הארץ
הפתרון: של שנות ה״ 70 לדא־גותיה
של האשה בהריון או
האם הצעירה, הינו קל הר בה
יותר היום מאי־פעם. והוא
מצוי ב״שילב״ רשת מרכזי
הדרכה ושיווק ישיר, לבית־היולדת
ולאם הצעירה.
מהתחלה צנועה בתל־אביב,
התפתחה שיטת ״שילב״ ,והת רחבה
לכל רחבי הארץ וסני פיה
פזורים כיום בתל־אביב,
ירושלים, חיפה ובאר־שבע,
לרווחתן של הנשים ההרות
והאמהות, בכל חלקי הארץ.
על מנת להתרשם כראוי משי טת
״שילב״ ומהמתרחש בסני פיה,
כל שיש לעשות, הוא
לבקר במקום. ואכן, בשבוע
שעבר, החלטתי לערוך ביקור
ב״שילב״.
אולם ססגוני ומרהיב בשפע
מוצריו, קידם את פגי. לרגע,
עלו בראשי תמונות וסיפורים
מן האגדות, אך פסיעות אח דות
בלבד, הפרידו ביני לבין

המציאות. המציאות של ״שי לב״
,מכילה כל מה שרק ני תן
להעלות על הדעת בנוש אי
תינוקות וילדים. מחיתולי
איכות לרך הנולד ועד ריהוט
אקסקלוסיבי לנוער. ועוד פרי טים
לתינוקות, כמו עגלות,
שמיכות, בגדים, מוצצים ומה

ואגב, קצב התפתחותה המהיר
של ״שילב״ ,הביא את הנה לתה
להחלטה לפצל את סניף
״שילב״ בת״א, לשתי יחידות,
האחת — ״שילב לתינוק״ —
ברח׳ אבן־גבירול ,14 והשגיח
— ״שילב לילד״ ,ברח׳ פריש־מן

בכל סניפי שילב, פועלות
יועצות שילב, שבנסיונן הרב,
הפכו לשם דבר ולחלק אינ טגרלי
משיטת ״שילב״.
אחרי ביקורי ב״שילב״ ,נוכח תי
כי בשיטה שהנהיגה ״שי לב״
,הציפיה לילד וגידולו,
הם חוויה אמיתית.

הערבים נולים לקבר רנ ת ע את נר הדרישות שר שואל
ובכל־זאת תאיים על ישראל סכנת השמדה במילחמה -ביגלל
וגבולות וביטחון
(מאמר שני)

מעין הקומה
^ השקפה הצבאית, היא,

מטבע ברייתה, שמרנית,

״המיקרה הגרוע האפשרי״ משמעו לא רק ״חשדנות״,
אלא גם ״׳ודאות״:־ אוייב־בביוח ואיום־בכוח ייתפסו ויש פיעו,
לעניין הביטחון־הצבאי (או המיבצע הצבאי) כאוייב
וכאיום בפועל. שהרי, ברמה האיסטרטגית, מחייבו ״ה־מיקרה
הגרוע האפשרי״ להניח, כמובן מאליו ותמיד, ש ממש
ברגעזה נפלה אצל המחליט שבצד האוייב-
בכוח, ההחלטה לממש את האיום־בכוח הגלום בו וליזום
מהלכים, שיוליכו למילחטד. ביניכם — אבל אתה עדיין
אינך הודע זאת.

1 1ניצית וחשדנית.
שמרנית, כי מד. ישהיה טוב מוטב שיהיה, עד
שווצע טוב ממנו — ויוכח ככזח. אקספרימנטים פזיזים
מחירם חיי־אדם, מפלח במילחמה או אובדן עם ומדינח,
כי השימוש בבוח צבאי הוא ״הנימוק חאחרוך בניגודים
בינלאומיים. מוסכמות ישנות ומוכחות, כוחן יפה והן מחיי-
סות! וזה המבקש לסתת או להחליפן, עליו — ולא על
הנוהג לפיהן — חובת ההוכחה.
ניצית, כי עקרונית, כמה שיותר כוח ויותר טרי טוריה׳
הרי זה משובח; והסייגים חלים רק על הכוח,
שגידולו מעל שיעור מסויים ביחס לשטח — מה שיוצר
צפיפות מוגזמת של כוחות בשטח הנתון — יזיקו. סייג
זה איננו חל על השטח. תוספת שטח תמיד מועילה, והיא
תזיק אך ורק אם ייעשה יבד. שימוש לא נכון. אך הרי
אנו עוסקים בגורם־שטח שממדיו המוחלטים טקטיים
(כלומר, שנמדד במונחי זמן־ומרחב של קילומטרים בודדים
ודקות, או, לכל היותר, של עשרות קילומטרים ושעות).
לכן עבורנו, ודאי הדבר שכל תוספת לגורם־השטח וכל
גריעה ממנו הם תמיד ״חשובים״ ,ובנקל ייעשו אף
״חיוניים״.
האופיין השלישי של ההשקפה הצבאית, החשדנ
ו ת, ונכון יותר ,״החשדנות־ודאות״ ,ראוי, בענייננו,
לתשומת־לב מייוחדת.

שנה אחר שנה, עליו להימצא כמצכ איסטר־ט;י
כזה שיקנה לך את היכולת לשמור על ביט־הונו
הצכאי גם אם תינחת עליו, במפתיע, המכה
האיסטרטגית המירבית שמסוגל לה תאו־ייב־בכוח.

מו כל מערכת ׳שילטונית-ייעודית אחרת, ובמידת
^ תוקף שאין למעלה ממנה, חייבת המערכת הבייטח׳ד
נית־הצבאית להיות נכונה להגשים את ייעודה, קיום
הביטחודיהצבאי של המדינה, בכל מצב אפשרי .״כל מצב״
פירושו — ״מן הגרוע ׳ביותר האפשרי ומטה״ .לכן, יכולת
המערכת הזאת לעמוד בתנאי ראשוני, הכרחי וקבוע זה,
מותנית בהיותה חושבת, מעריכה, דורשת, מכינה ומתוכ ננת,
לפי הקריטריון של ״המיקרד, הגרוע האפשרי״(התיבה
האחרונה מבטיחה אי־חריגה מתחומי הסבירות אל עולם
פרוע, של אפשרויות ומיקרים דימקוניים).

עצם נכונותה, הכרחיותה וקביליותד, של תפיסה זיו
מוסכמים על דעת כל העולם, ומונחים ביסוד הסידורים
ושיטת הסוננוקות של נאט״ו, למשל, וכן של כל מדינה
או חבר־מדינות, הרואים עצמם מאויימים. ההבדלים חם
רק של דרגה — מבחינת גורם ״האוייב״ ,גיורם ״הזמן
׳והמרחב״ ,או גורם ״אפשרויותינו״ .כאן נעוץ גם ההסבר,
לי״ומ״ומיותם ווסוללותם־בעיקחון ישל כוננות נאט״ו (כדוג מה)
ושל מאמצי המעקב והאיתור המודיעיניים שברית
זו, וכל מאויים־בכיוח אחר, מפעילים.
״החשדנות״ ,שמוליד קריטריון ״המקרה הגרוע האפשרי״
,מתבטאית בהנחה משולשת, לפיה האוייב־בכוח אכן

מבחינת המתגונן־איסטרטגית משמע הד־כר,
שיום־יום ולמשך כל פרק־זמן שיידרש,

מאח

בנימין ע מי ד רו ר
כמו כל מאמריו של הפרשן הצבאי שיו
״העולם הזה״ ,מבטא גם זה את
השקפתו האישית של הכותב, ומתפרסם
כתרומה לוויכוח הציבורי.

מפיק מן הפוטנציאל הלאומי שלו את מירב העוצמה
הצבאית; ועתיד להפעיל אותה להשגת מטרותיו המדי ניות
המידביות, ובאופן היעיל ביותר האפשרי — כלומר,
בנסיבות הגרועות ביותר לנו והנוחות ביותר עבורו,
״הוודאות״ הנובעת מאותו קנד־מידד, מחייבת אותנו להגיח,
כי כל הדברים הרעים והחשדות האפלים הללו אינם
אפשרות גרידא, אלא ממשיות קיימת, שכבר עכשיו עומדת
׳ונושפת על צווארנו ׳ואם לא נהיה נכונים לקראתה, ודאי
הדבר ׳ובטוח, שגורלנו אמנם נחרץ לכלייה.
השפעת מאפיין ״החשדנות-והוודאות״ צריך שתלבש
אצלנו צורה חריפה וקיצונית מן הרגיל — וזיו צריכה
גם להיות נקודה מרכזית במאמצינו להסביר לאחרים, מה
שלפי מושגיהם ׳ובתנאיהם מתקבל אולי, ברגישות ועצ בנות
מופרזות וכחששנות בלתי־ריאלית שילבו. שהרי, תהא
אשר תהא ההערכה המציאותית־הקיונקרטית של כל אחד,
ביחס לכיווניות ול״מטרות המ״לחמה״ של מדיינות־ערב, הרי
אם, או כל עיור, קיימת אפשרותכלשהי כי מדינות
אלו — כולן או חלקן, כעת או בעתיד — שואפות או
ישאפו לכיבוש ישראל ולהשמדתה, אין לנו מבוס, על פי
קריטריון ״׳המקרה הגרוע האפשרי״ ,אלא להזדקק לצורך
הביטחון־הצבאי למצב איסטרטגי כזה, שתכונותיו ייצרו
לנו את היכולת לעמוד ביעילות, ולכל משך הזמן שיידרש,
בפני האיום הזה — ׳ועל פי ההנחה, שהתממשותו ודאית,
וגם תיעשה בנסיבות הגרועות ביותר עבורנו.

^ פל חריפות ותוקך להשפעת ״החשדניות־הוודאות״
על עיצוב יסודות ביטחונו הצבאי, מקנה תופעת חוסר־האיזון
הקיצוני והקבוע, בינינו וביין הערבים, לעניין
משמעיות ׳תוצאות המילחמה. מדינות־עחב — כולן, לפחיות
עד עתה — יכלו ליזום מילחסד, בנפש שקטה, משום
ידיעתן הברורה, ישכיל סיכון אישר הן נוטלות על עצמן,
לעולם יהיה, מבחינה איסטרטגית:ולאומית ,״סיכון מחושב״
— כלומר, אפילו יתממש במלואו, אין צפוייה להן קטס טרופה
לאומית שאינה ניתנת להשבה ; אלא, תמיד יוכלו,
כעבור פרק־זמן לא ממושך (שנים ספורות) לשוב וליזום
מילחמה נוספת — יוכן הלאה, בלי סוף, עד ניצחונן
הסופי. תיזה זו קיימת במוצהר אצל הערבים ורק לפני
במה שסועות שב אסד והודיע, כי הערבים ונחלו, לפי
הצורך, גם ״עוד מאה מילחמות״ נגד ישראל.

(המשך מעמוד )17
לעומתם, צועדת ישראל על שולי חוד״התער של תהום
ה״חד־פעמיות״ :היא יכולת לנצח במאת מילחמות, אך
להפסיד — רק באחת. המפלה הראשונה כבד תמיט על
ישראל את החורבן הסופי והוודאי.

אמיתה זו; היא המספקת — ולא רדיפה
עיוורת אחרי ״שלום״ ,״אהבת ערכים״; ״אי־הבנת
הערבים, או ״רכרוכיות״ — בסים הגיוני
לתפיסת החתירה לאי־מילחמה, כימעט בכל
מחיר, גם בתחוםהביטחוני ־ הצב ־
א י. זהו גם חלק מן ההסבר, למה אן? הניצים זאים הישראליים אינם נוטים למילחמה ורו<
:ה, ממש כמו היונים, לא רק עניין מתועב,

*לא דבר שמותר לנו להיקלע לתוכו רק מיוז

מת הערבים או, אם מיוזמתנו, אז רק בעל־ברחנו.

מנקודת־הראות
הקרה של הביטחון־הצבאי וההיגיון
האיסטרטגי הנגזר ממנו בנסיבות המשתנות, דומה כי
אם לא תחול הפחתה דראסטית בעוצמה הערבית, נצטרך
לשנות את כללי־המישחק וליצור ״איזון״ בינינו לבין
מדינה ערבית אחת, לפחות. כוונתי לירדן, אשר לגביה
נראה כי יהיה עלינו לדאוג לכך — ואולי אף להצהיר
׳בביתר מראש — כי אם תיטול חלק בכל מילחמה עתידה
נגדנו ותפסיד, נעשה ככל יכולתנו לסיים את קיומה,
כיישות האשמית ריבונית. אך מובן שגם אז עדיין יישאר
בעינו חוסתהאיז׳ון המסורתי בינינו לבין מדינות־ערב
האחרות.

במילחמה האפשרית הבאה, אולי יותר מבבל אחרית עד כה
(להוציא מילחמת־העצמאות, עד ההפוגה השניה) בעייתנו
הראשונה והחשובה — בהנחת קיומו של איום צבאי
ערבי — איננה מה נעשה עם הניצחון, אלא להבטיח,
שאמנם זו תהיה השאלה שתעסיקנו לאחר המילחמה.

הצלחתנו להבטיח זאת איננה אכסיומה
מובנת־מאליה, כתופעת־טבע, אלא תלוייה ומותנית
— וקודם בל, בנסיבות הצבאיות, ה
איסטרטגיות והטאקטיות, שבהן תיפתח המיל
המה ; וביתר ספציפיות, בנתוני השטח והכוחות,
היחסיים והמוחלטים, שישרדו בעת שיירה
הכדור הראשון.

ך* יום, רחוק ביותר מן הדעת שתארע קטסטרופה
~ ביטחונית־צבאית, למרות נתוני הכוחות, הנוטים מאד
לרעתנו. זאת מכוח היתרונות היחסיים שמקנים לנו נתוני
השטח. הרי אין כלל ספק, שאילו התחוללה מלחמית יזם־
הכיפורים, כפי שנפתחה (ובוודאי בהנחת השתתפות ירדנית)
בגבולות טרם־ששת־הימים, היתה ההכרעה הצבאית
האייסטרטגית הסופית נופלת — לרעתנו — כבר
במהלך הפתיחה ׳ובתוך ה־ 6או ה־ 7באוקטובר.

לכן, לצורך כל הצעת־פיתרזן הכרוכה בנסיגה
ישראלית, מתמצית בעיית ביטחונה-
הצבאי של המדינה (בעבור בל המניח שבעייה
בזו קיימת) בשאלת עצם היכולת לפצות ודר•
כי-הפיצוי, על הפסד השטח, באופן שמצבנו
הביטהוני-הצבאי לפחות לא יורע: ובמניעת
היווצרות נתוני־פתיחה כאלה לכל מילחמה
עתידה, שבהם תתאפשר התממשות החזון האפוקליפטי
האמיתי.
הטכניקה הפשוטה והממחישה ביותר לבחינת הפיצויים
השונים, האפשריים יאו שכבר הוצעו וידועים, היא, ב נאמנות
לאופי הנושא ולקריטרייוגים היפים לו, איתור
״המיקרה הגרוע האפשרי״ ,יישומו כאילו אכן אירע, ניתוח
הסיבות ׳ובירור הדרכים והאמצעים, אשר לו ננקטו בזמן.
יכלו למנעו מלכתחילה. בגירסה יבשה, מיקצועית ומפורטת
יותיר, תלבש טכניקה זו צורה של ״׳מישיחק מלחמה״ —
אותו מישחק שצריכים לערכו לעצמם מומחים, פרשנים,
בטרם •שהם מעצבים ומציעים לישראל סידורי־יביטחון
שונים, שעליהם אנו אמורים לתלות את ביטחוננו הצבאי,
לחיים או למוות.
האירוע הנחשב ״׳המיקרה הגרוע האפשרי״ לנו הוא,
כמובן, ייזום מילחמה הדשה על־ידי הצד הערבי, כאשר
ישראל בגבולות 49׳ ,בשני מצבים בסיסיים אפשריים:
הראשון, ישיבו העוצמה הערבית, היחסית ׳והמוחלטת, מצוייר,
בסביבות רמתה שב־ . 1949 השני, כאשר העוצמה הערבית
לא הופחתה כלל, אלא מצוייר, ברמה, הגביהה לאיו־שיעדר,
שאליה אמנם תגיע, אם יימשך פיתוחה, כמתוכנן עתה
במציאות.

אם בכל אלה אין די הרי, כפי שכבר הזכרנו, ממדי
העומק — או הזמן־יוהמרחב — שבהם אגו חיים ומדברים
הם למעשה טאקטיים, גם כאשר אנו מכתירים אותם
״איסטרטגיים״ .זו תופעת ״האחדת־הרמות״ — 1והן מתא חדות
בדרג הנמוך ביותר: העומקים ״האיסטרטגי״ ,״האופ רטיבי״
ו״הטאקטי״ אצלנו חד הם, בשלוש מארבע
חזיתותינו, אף בגבולות ״העמוקים״ הנוכחיים: ובאלה של
— 1949 גם בחזית הרביעית, המצרית. משמעות הדבר
מצד האוייב, היא ,׳שכמה מן היעדים האיסטרטגיים העיק ריים
— כלומר, מרכזי־חיות של ישראל — נמצאים
כמטחווי מהלומה טאקטית שלו. בגבולות 49׳ מצוי
בתוך טווח זה רובם המכריע של היעדים־המרכזיים ה ישראליים.
במצב זה, ההבדל בין מפלה איסטרטגית
או מניעתה יהיה תלוי בתוצאותיו של מהלך טאקטי אחד
— ומיילחמת וום־הכיפורים המחישה לנו, שעשוי זה להיות
המהלך הטאקטי הפותח ; למשמע הדבר, שההכרעה ה-
איסטרטגית של המילחמה עשויה להיות מוכרעת איסט־רטגית
לרעתנו, כבר במהלך הפיסי הראשון של המילחמה,
אשר מישכו נמדד בדקות ובשעות בודדות ועומקו נמדד
בקילומטרים בודדים.

מאז מידחמת״העצמאות בראנו לנו עולם•

כיוון שענייננו דהדובח מיהו הביטחון־הצב־אי
האמיתי שיקנו לנו סידורי־הביטחון השונים;
שאינם בוללים את הפחתת העוצמה
הערבית, ומגמתנו היא להוכיח בי רק הפחתה
זו לבדה היא הערוכה הביטחונית־הצבאית האחת
והיחידה שיכולה להרשות נסיגה ישר
אלית אשד לא תהיה כרוכה בהעמדת המדינה
בסכנת חורבן ודאי, נכון ומתאים שנפתח
בבחינת המצב הבסיסי השני.
בטרם נפנרי ל״מישחק״ עצמו, אשוב ׳וארגיש, למרות
הסכנה שאשעמם את חקורא בהבחרות חוזרות, כי הנחת־היסוד
שלנו לעניין זה היא, שמדינות־ערב אכן מאיימות
צבאית על מדיבית־ישראל, ולא רק בגבולותיה הנוכחיים,
אלא על עצם קיומה, בכל גבול וגם אם ולאחר שתבצע
נסיגה טוטאלית. לצורך ההנחה הסותרת. שלפיה תבטל
הנסיגה את עצם הכוונה או הנכונות הערבית לאיים עלינו,
אין קיימת כלל שאלה ביטחונית־צבאית לישראל והדיון
שאנו עורכים כאן כולו בלתי־רלוונטי ומיותר.

הצעת־שלום מדהימה
ך*׳ מילחמה הערבית־ישראלית האחרונה, הידועה
י 1בשמה (הערבי) ״מ״לחמת חיטין השניה״* ,פרצה
בציהרי יום שני של ראש־השנה (היהודי) . 1983
מהלומת הפתיחה הערבית, שניחתה סו־זמנית בכל ה

נשיא ארצותרהסרית ג׳יימי קרטר. הנשיא נחת במפתיע,
׳במסוק של הצי השישי, בבסיס הצי האמריקאי בחיפה
והודיע, כי בא לוודא באופן בלתי-אמצעי עמידת כוחות־הכיבוש
בהתחייבויות אשר. קיבל, בדבר שמירת חיי
תושבי ישראל־לשעבר, מכל השליטים הערביים המתונים
(הקיצוניים דרשו לערוך טבח, אבל צבאותיהם לא שותפו
במייל חמה).
כיום אנו יודעים, בעיקר מסיפרו של חסנין הייכל
נזילחנזת חיטין השניה, כי תיכנון המילחמה החל עוד
בתחילת . 1977 את התחלת ״׳הספירה לאחור״ קובע הייכל
בוועידת־השלום המהממת, שנערכה בז׳נבה באוקטובר
אותה שנה, ואשר הפסה לאחד האירועים המדיניים ה מפתיעים
— והמהירים — שבהיסטוריה. לא פחות מראש־ממשלת
ישראל הופתע גם הנשיא קרטר, וביושרו הרגיל.
גלוי־הלב, גם הודה בכך לאחר זמן, בנאומו בשטוקהולם,
לרגל קבלו את פדס־נובל לשלום.
בחודש ספטמבר 1977 חלה הקצנה דראסטית בעמדות
המוצהרות והמודלפות שיל סל מנהיגי־ערב. אמצעי־התיק־שורת
במערב ידעו לדווח כי עקומת הציפיות מידרדרת
והולכת, עם שכל המשקיפים, וכן קרטר, צופים חזות קשר,
ופסימית לוועידת ז׳נבה. המהפך נפל כחטף ב־ 11 באוק טובר,
שעתיים בילבד לאחר שנחת בעיר מטוסו של
אנוור אל־סאדאת, עם פתיחת מסיבת-העיתתאיס הגדולה
אך השיגרתית, שזימונה נכלל בתוכנית המוכרת של ה וועידה.
תוך דקות החלו מכשירי הטלקס מבריקים מבול
של סנסציות מחשמלות: בשם כל מדינות־ערב — אשיר
באותה שיעה ממש פירסטו הודעות־גיפוי רשמיות, ב בירותיהן
— הכריז סאדאת כי, במאסם במילחמה וב־החליטם
להפנות, לאחר יותר מ דו ססל מילחמות סוחטות־לשד,
את עיקר תשומת־ליבם ומשיאביהם לקידום עמיהם,
מציעים כל הממשלים הערביים לישראל ולעולם שלום
מלא, מיידי וניצחי במיזרח־התיכון.
הפעם, הוסיף סאדאת, גם יוכיחו הערבים, למעלה מכל
ספק, שהכרזותיהם ומעשיהם שווים: שליטי-ערב, בהסכמת
עמיהם, מקבלים על עצמם, ללא סייג, את השלום שדרשה
ישראל, על כל מרכיביו; ובעיקרון, גם את כל סידורי־הביטחון
הנחוצים לישראל, כפי שנדונו ויושמו בהסדרי־הביניים
!ובפי שהוצעו, בהזדמנויות והקשרים שונים, על־ידי
אישים ישראליים ואמריקאיים, לצורך ההסדר הכולל.
יתר על כן, אימוץ כל אלה על-ידי הערבים נעשה באזרח
חד־צדדי, וללא כל תנאי.
לאחר אתנחתא, הוסיף סאדאת ׳ופירט מה נכונים ה ערבים
לתת, בתמורה לנסיגה ישראלית מהשטחים:
• השלום ומרכיביו. תזכיר אלון, כפי שהוגש
לקיסינג׳ר ב־ , 1975 ובו מרכיבי השלום ״הישראלי״ ,יאומץ
ויירשם כמות שהוא: חחה־שלום רשמי, גבולות פתוחים
כמו בין ארצות השוק המשותף, הכרה הדדית מלאה,
חילופי שגרירים, סתר חופשי בלתי־מוגבל, חילופי תרבות,

בוועידת־דנבה עלול ואש ממשלת ישראל רהמיט אסון ער
הביטחון הצבאי של המרינה ־ אם הוא יתעלם מגוום אחו
מושגים ביטחוני, בו זורחת דנו, באופן שאיננו
בר-טינוי או נתון כספק ובבד הנסיבות העולות
על הדעת, שמש הניצחון הישראלית, שמובטח
וודאי בעינינו שתאיר סיומה שד בל
מילחמה. ניצים ויונים נחלקים ביניהם רק
בשאלה, מה אירע זוהרי הניצחון. אדה מנבאים
לישראל עולם שבולו טוב ומזכירים מה
שפע עלינו ניצחון ששת-הימים. האחרים, לעומתם;
מציירים לפנינו, מה שהם רואים כחזון
אפוקליפטי: ניצחון צבאי, שבו עושה צה״ל
את החורבן הרגיל, פחות או יותר, בצבאות
ערב, אבל אחר-בך

חזיתות, הפתיעה את ישראל, שעה שכ־ 400 אלף מאזרחיה,
עם כ־ 150 אלף מפונקות, הצטופפו לאורך חופי הכינרת
ופאתרי-נופש אחרים בצפון ובדרום. ריבים נאלצו, לצערם,
לדתות לכמה ימיים את ביקוריהם בארצות השכנות, לפי
בקשתם ודרישת ממישלת־יישראל, מפני שמועות על מגפת
חולירע ומחלת הפה והטלפיים, שסימניהן ניכרו שם•
עשר דקות לפני סועד המיתקפה, זומנו שגרירי־ישראיל
במדינזת־ערב למישרדי־החוץ בארצות האמנתם, ושם נט־ססה
לידיהם הפרזת־המילחמה. גם הובטח להם כי לא
יאונה כל רע לנציגויות, ליתוישבים־הגרים ולתיירים ה ישראליים
שבארצות־ערב.
כעבור תשעה ימים נכנעה ישראל, בטקס צנוע אך

עד כמה שנוגע הביטחון הצבאי, אין חזון זה רע כלל ;
והתואר ״אפוקליפטי״ שימור לא עבורו, אלא למצב אחר
— זה של סיום המילחסה במפלה צבאית ישראלית.

* ״מנזלכת־ירושלים״ הצלבנית הושמדה בקרב הגדול
שבו מיגר צלאח־אל־דין את צבא הצלבנים, בקרני־חיטין.

הפסקת כל תעמולה נגד ישראל, ביטול כל יוזמה אנטי-
ישראלית (כולל החרם הערבי) ,שיט חופשי בכל מעברי־המים
ובמיצרי-הים, ורשות שימוש מלא ורגיל בנמלים
ערביים.
• ויתור על מדינה פלסטינית. לא תקום מדינה
פלסטינית עצמאית. הישות הפלסטינית תימצא את ביטוייה
המדיני במיסגרת ירדן והסידור המעשי הוא מאחריות
עמי־ערב. כיל שינוי בעניין זה, כמו הקמת ישות פלסטינית
מדינית בעילת אוטונומיה מסויימית, שתתקשר לירדן פדר טיבית,
ייעשה אך ורק בהסכמת ישראל, ובישום תנאי לא
ייכפה עליה.
• ויתור על יישום ״עיקרון ההדדיות״ .בכל
סידורי־הביטחון, שיבואו להלן, מוותרים הערבים, חד־
(המשך בעמוד )20

אורלי חידה
להיות מלכ ה

מלכת המי 76׳

מלכת המים 77׳
יזנ 1ו י ! ם

גו ד

מלכתה מי <9 7 7
תיזכה במיבחר פרסי מתנת החברות
25,000ל״י הנחה
לרכישת דירה
בבניני אברהם גינדי
2כרטיסים הלון ושוב
לאילת מתנת

לימוד נהיגה עד
הוצאת רישיון־נהגות
— מתנת ״מרכז
ללימודי נהיגה״
(בהנהלת אמנון)

טיול ת״א — אתונה —
רודוס וחזרה במטוסי
חברת

שמלת פאר
מתנת ״אנה בלי״
דיזנגוף ,138ת״א

הדרכת

המועמדות

נהליבה

וביטחון

במה:

אולפן

לאה פלטשי.
הכתרים: רחל גרא

מועמדות המעוניינות להשתתף מתבקשות להתקשר בשעות הבוקר למירי זכרוני, טל , 230856 .תל־אביב

כל הממליץ על נערה שתתקבל לתחרות יזכה בפרס

הכנה

המחרו חגורו
(המשך מעמוד ) 18
צדדית, על יישום והדדי. מחטת חששות ישראיל ומיגב-
לותיה, ד01 0 .ונים שסידורים אלד. יירשמו דק לטובת
ישראל: ואותם שיידרשו גם על־ידי הצד הערבי, ייושמו
לא מתוך הדדיות מי מי ת (כמו שנדרש עד כה) ,אלא
בהתחשב בנתונים היחסיים שפין הצדדים.

• חוזה־חגנה, ערבויות וסיוע אמריקאיים

צבאיים לישראל. מדינות־ערב נכונות להשלים עם
הקמת -בסים אמריקאי בחיפה, וכן כל בסים או מיתקן
אמריקאיים צבאיים אחרים, על: אדמת קשראל. ארצות־הברית
יתוכל לשגר. ולהחזיק בישראל כוחות צבאיים.
ממשלות־ערב לא רק משלימות עם ערבויות אלה׳ אלא
קובעות !שהן חיוניות וחיוביות* ,מפני תחושת־הביטחון
שייצרו. לכן גם תשמחנה להיווכח, שנחתם חחזדהגנה
בין ארצות־הפרית וישראל. הן לא תעלינה דרישות,
שתוכן החוזה וכל הנובע ממנו יהיה גם על דעתן: ואפילו
לא תדרושנה שיימסרו לידיעתן. הסיוע הצבאי של
ארצות־הברית לישראל יוכל להימשך, כראות עיני שתי
המדינות האלו לבדן, ואין *נתבעת הגבלתו.
• גכולות־ביטחון. בעיקבות נשיא ארצות־הב־רית,
קיבלו גם מרינות־ערב את התפיסה הישראלית-
במקורה של ״גבולות ביטחון״ לישראל, שאינם זהים לגבו לות
המדיניים. גבולות אלה אכן יימתחו לאורך אותם
קווים . ,שאליהם !הגיעה ישראל במילחמת ששתיהימים:
הגולן, ביקעת־הירזץ. תעלת־סואץ.
• אזורי־ חיץ מפורזים. שלושת המדתבים, המשתרעים
בין ״גסולות-הביטחון״ ,כהתווייתם, ובין גבו לות
( 1949״הקו הירוק, בפי הישראלים״) ייהפכו חיץ
גיאוגרפי מפורז. בכל שטחי סיני, יהודה ושומרון והגולן,
למרות שיימצאו בריבוגות ערבית, לא ייערך צבא ערבי,
לא *יוקמו מיתקנים צבאיים -מכל סוג, לא יקדימו אימונים
או תמרונים. יימצא בחם רק ט ח ׳משטרתי, מזויין
פמישטרה. הצבא !המצרי יוותר על היערכותו בסיני לפי

מדינות ערב תורשינה גם הן להקים תחנות־התראח,
אבל דק בתוך שיטחן הריבוני, לאורך הגבול המדיני.
בתוך שטח ישראל לא *יוקמו שום תחנ-ות־זהתדאה או
מוצבים ערביים! ,ולא יתנהלו סיורים ערביים: הנוכחות
הצבאית יש׳ל צבא אחד בשיטחה הריבוני של *מדינה אחרת
תהיה כולה פריבילגיה ישראלית חד־צדדית.
• החזרת טילי קרקע־קרקע- .ממשלות-עדב
תחזר׳גה מייד את כל טילי קרקע-קרקע שברשותן. הן
מתחייבות לא לרכוש ולא לפתח ׳טילים כאלה בעתיד.
ארצו׳ת־הברי׳ת תקבע את סידרי־ההשגחה על ביצוע הת חייבות
זז, בשני חלקיה. ישראל לא תידרש לגמול סד,ת־חייבויות
זהות ,׳מצידה :׳וזאת ,׳משום מודעות הערבים
לחששותיה, שמקורם בפערי־העוימק העצומים, בינם לבין
ישראל שבגבולות 49׳.
• פיקוח על בסיסי־אוויר קדומניים. מדינות-
ערב תרשינזז פיקוח ניטרלי על כל בסיסי-האוויד הקדד
מניים שלהן: בסיגי ובאיזור־הסואץ* ,ממערב לקו־הרזחב
של י דבת-עמיון ובמרחב שבין דמשק לגבול *״שידיאל.
בבסיסי־האוויר שכבר קיומים, במרחבים אלה, תקויים
ליחבא ירק עוצמת המטוסים הנוכחית. בסיסי-אודר חדשים,
שיוקמו !בהם, יהיו אזרחיים ביילבד! ,והפיקוח הניטרלי
יוודא זאת. אין נדרשים כל הגבלה או פיקוח כאלה
על בסיסי-האוויר הישראליים.

• בוהות בינלאומיים כאזורי־חחיץ ובמי-

צרים. לאורך הגבולות המדינייים }״הקו הירוק גבר
לות־הביטחוך וכן !בתוך אזורי־החיץ המפורזיים יימצאו,
אם ׳תדרוש זאת ישראל, כוחות נייטרליים, לפי מודל
״המשקיפים״ ,״בוחות-החירום״ בסיני, או הכוחות ברמה.
בהנחה שישראל אינה סומכת על האדם, יימצא סידור
אחיד לכפיפותם. כניסתם !וכן יציאתם של כוחות אלה
יהיו מותנים בהסכמה, או ׳בדרישה, של ישראל והמדינה
הערבית הנוגעת כאחד ,׳ולא יספיקו דרישה או הסכמה
של צד אחד בילבד. כוחות ׳מסוג זה — אפשר אמריקאיים,

עם המערב .׳מעתה ואילך יימצאו מדיגיות־עדב העיקריות
בקו הראשון להדיפת החרידה הסובייטית באיזור האוק יינוס
ההודי (נתיבי־זהנפט) ואפריקה. בהתאם לכך, הן
׳משנות את האוריינטציה היסודית של צבאותיהן ושל
האיסטרטגיה שלהן, ומצפות לעזרה אמריקאית מתאימה.
י• מילחמה כטירור! .מדינות-ערב ינקטו!מדיניות
נוקשה וחסרת-פשרות, פשיותיפוח מלאות. במאבק הבינ לאומי
בטירור הפושה .״התלבטנו קשות עם מצפוננו
הערבי והדמוקרטי, אך לבסוף נוכחנו שאין בריחה.״
בין הטירוריסיטים הללו יימנו ,״כמובן מאליו,״ גם אותם
״המכנים עצמם לוחמי־חופש פלסטיניים.״

אודסימסום אמריקא,
^ תגובה הראשונה של העולם החלום היתד, שתי ו
1קחראלם .׳ראשון התעורר הנשיא קארטר. בנאום
בטלוויזיה מיחוף-אל-חוף הודיע הנשיא כי לא נותר לו,
לעם האמריקאי ולעולם סולו, אלא לסמוך את ידיהם
על ההצעה הערבית הנדיבה, במלואה וכמות שהיא.
בשיחת טלפון ישירה עם ראשיממשלת ישראל (כך נודע
לאחרימכן) דרש קאוטר שישראל תודיע, תוך שימונה
שעות למירב, על הסכמתה המיידית, המילאד. והבלתי-
מסיוייגת ׳לתוכנית סאדאת. יכל עיכוב או היסוס יגרמו
(כך אמר) לאיבה מיידי של הידידות האמריקאית לישראל.

זהו חזון אחרית-הימים כחתנשמזתד — והנשברת
הראשית תהיה ישראל עצמה. לבן,
לטובת ישראל, אם לא תציית ללא תנאי לדרישת
הנשיא, ייסגרו כל הברזים — של הסיוע
הצבאי, הכלכלי והדיפלומטי — והכווגה, ייסגרו
מיד ועד הסוף, כלא התחשבות בבל התחיי בות
מוקדמת. עם זאת, הוסיף הנשיא, לא תה
סוף ארצות-הכרית כל עזרה לישראל, שתכליתה
קידום השלום.

כך בא על המיזרח־התיפון השלום. התהליך פולו
הושלם תוך שנתיים. ארצות־הברית לחצה על ישראל בכל
כוחה, כל הזמן ולא התירה כל עיכוב או הפרעה. אולם
קארטר לא קפץ את ידו: נחתם חוזה־הגנה בין ארצות-
חברית וישראל (אם כי ללא שילוב בנאט״ו) :הוקם בסים
לצי השישי בחיפה ׳ועוד בסיס בנגב, ששימש טחנה
.אימונים, בגודל חטיבתי, לצבא ארה״ב באירופה וגם
מיטווה לחיל־האוויר האמריקאי ׳(במקום בסיס וילוס בלוב,
שאיבדו אחרי עליית קאדאפי) ! אושרה מכירתם לישראל
של יכל האמצעים, הפריטים !והטכנולוגיות שביקשה, לפי
יכיל הרשימות שנמסרו והכמויות שנדרשו. דו׳״ המכון
ללימודים איסטרטגימז בלונדון וימקוחות אחדים דיווחו
על מצבת צה״ל בשנית 700 : 1982 מטוסי קו ראשון, כולם
חדישים 500 :טילי לאנס ועוד ״כמה עשרות״ טילי
קרקע־קרקע לטווח בינוני, מפיתוח עצמי 40 :סטי״לים
מדגמי רשף וסופר־רשף; 4000 טנקים 6000 :נגמ״שים:
2500 קני־ארטילחה. לפחות ביבשה ובאוויר הפכה ישראל,
בזכות השילוב של ׳כמות אמצעיה ׳ואיכותם, לפוח המערבי
השני בעוצמתו, אחרי ארציות-הברית לבדה.
שליטי־ערב, מצידם, עמדו בכל ההתחייבויות, לכל
׳פרטיהן ודיקרוקיהן. כל אותו זימן נמשכה אמנם ההתעצ-
מות הצבאית הערבית, אבל בקצב ובממדים שתוכננו,
ושהיו ידועים בבר ב־ . 1977 רק בקשות-הסיוע מארצות-
הברית, שהגישו בעיקר מצרים וסעודיה כבר ב־,1976
ואז נדחו או יצומצמו, אושרו כעת במלואן. גם הורישה
עידכון הציוד שבידי צבאות-ערב, על-ידי החלפת האמ צעים
הרוסיים באמריקאיים.

גבול־הביסחון על הירדן :״הערבים מסכימים לכל...״
הסכם־הביניים, ויסיג את כל כוחותיו ׳משם, אל אפריקה. י
ישראל לא תידרש לפח אזורים כלשהם בתוך שטחה.
בעוד שהגבול המדיני הערבי יהיה פרוז וחשוף, וכל
כוח צבאי ערבי לא יורשה להימצא במרחק עשרות —
ובמיקרה המצרי, סאות קילומטרים ממנו, יותר ליש ראל
כל מה שנאסר על הערבים: היא תורשה להחזיק
כוחות־צבא, ככל שתמצא לנחוץ, גם לאורך גבולותיה
המדיניים: וכן תוכל לבצרם ולהכינם למילחמה.

• מוצבים, תחנות־ התראה, מישמרות מ שותפים
.״*גבולות־הביטחון״ של ישראל לא יהיו רק
קווי־תיחום קדמיים של האזורים המפורזים, אלא ישראל
תחזיקם ותאבטחם, באופן קבוע. כל המוצבים הישראליים
הנוכחיים, שלאורך הקו בגולן ובביקעת הירדן, יישארו
בידי צה״׳ל. לאורך תעלת־סואץ ישוקמו כל 30 מעוזיו
של קו־ברלב ״,המלא״ .ישראל תוכל להקימם, לפי שיקו ליה*
,ממש על שפת התעלה, או במרחק *מסרים ממנה.
כל מוצב ומעוז יאויישו בחיל־מצב שגודלו עד פלוגת
חי״ר (כוח גדול פי 6—4מזה שאיישם, תייקנית, עד 1973
וכן בימילחסה, לפי הדיווחים) .פלוגה זו תתוגבר במחלקת־טנקים!
,בתקן אמריקאי ( 5כלים) .ישראל תורשה להרחיב
את המוצבים, שיחילו את חיל־המצב המוגדל. בבל !מעוז
או מוצב רביעי תורשה הימצאות פלוגת *טנקים ״אמרי קאית״
( 17 טנק) .בין המוצבים והמעוזים יסיירו בקביעות
משמרות ישראליים־ערביים, בפיקוד מעורב או נייטרלי.
תחנות־ההתראה הישראליות הנוכחיות, בחרמץ וב סיני,
יישארו* במקומן. בנוסף להן *תקים ישראל תחנות
דומות נוספות באיזור שארם, בחוף !מיפרץ סואץ, סול
הגיזרה הצפונית של התעלה, בדרום רמת־הגולן, על
שיאי חלחול ובעל-יחצור בגדה, ובארבעה מקומות, לפי
בחירתה, בביקעת-חירדן ובערבה. לאבטחתן, תוקמנה
תחנות אלו בתוך !מוצבים ישראליים: אבל אם יוקמו
מחוצה להם. תאובטח בל תחנה על-ידי מוצב משלה.

שגם יהיו המושיט בנשק כבד — יאייישו את שארם-
אל־שייך (״׳ששמה המוכר הנוסף יהיה אופירה״) וגם את
האי פרים, בבאב־אל־ימנדב. הכוחות הערביים במקומות
אלה יהיו סישטרתיים כילבד.

• איזרוח, שיקום ופעילות כלכלית באזו
רים
המפונים. כזכור דרשה ישראל, כאחת הערובות,
שלאחר נסיגתה ימן התעלה וימקונייטרה ייושבו מקומות
אלה מחדש ותפזתח בהם פעילות אזרחית נורמלית. גם
תנאיי זה !מקבלות ומאמצות מדינות־ערב :׳מפיקות הנפט
כבד יצרו קרן !מיוחדת, של 5מיליארד דולר, לשיקום
ופיתוח אזרחיים מואצים באזורי הגבול עם ישראל.
• ויתור על פרוזדורים. ישראל לא תידרש
לאפשר יצירת פרוזדורים בשיטתה, שיהיו רצועות הנתו נות
*לריבונות ערבית או בינלאומית (כמעין ״אזורי-
חיץ״) ,לשם ׳תנועה חופשית בץ גוש מדינות ערב
שממיזרח הירדן ובין מצריים, רצועת־עזה ונמלי הים־
התיכון (היפה ואשדוד) ,שאמורים לשרת גם אותו גוש.
ישראל יריק תתחייב, שתעשה את יכל הדרוש, כדי שקשרים
אלה, למרות שיוחצו שטח ישראלי־ריבוני, יתנהלו באופן
שוטף ׳וללא הפרעות. מדינוודערב סוברות, שבאופן זה
יתגבשו הקשרים הכלכליים בינן ובץ ישראל.

ס נסיגה כשלבים, לפי קצבי סימוש החת-

חייכויות הערכיות. שיליטי־ערב שמים קץ לוויכוח,
מי יקדים את !מי. ברוח שאר החלטותיהם, הם מסכימים,
כי עקרונית, יקדים יישום התחייבויותיהם כל נסיגה
ישראלית. זו תיעשה בשלבים, אשר ייקבעו !מראש,
במגמה להבטיח שישראל לא ׳תחוש עצמה חשופה מדי,
בשום חלק של תהליך השכנת־השלזט.
• התחייבות מדינות־ערב למערב. כערובה
נוספת לישראל — ״אשר, למזלנו, עולה בקנה אחד גם
עם שאר האינטרסים שלנו״ — מודיעים כל שליטי-ערב
המתונים, כי החלטתם נחרצה, להדק ביותר את קשריהם

זוס, הנווזות
ך• אז פרצה המי׳לחמה. כעבור ׳ 24 שעות כבר היה
1ברור לכל, כי באוקטובר 1977 הציע פאדאת —
וישראל קיבלה — שלום, על חשבון ביטחון ישראל :
וכי, סהיסוגה לגבולות , 1949 המיטה ישראל על עצימה,
במו ידיה׳ אובדן האופציה הצבאית.
בהיות יחסי-יהסוחות, הייהסיים והמוחלטים, כפי שהיו,
הפכה מפלתה הצבאית ׳ודאית וחרוצה מראש. כל סידורי־הביטחון
— ההה־הגנה, גבולות-ביטהון, אזורים מפורזים,
ואפילו הקפדיודאמת ישל ארצות־הברית על איזון־הכוחו׳ת
(שהתבטאה בתיגבור ישראל, במידה שהתאיימה לסל הת עצמות
ערבית) — לא היו יותר ׳מאשר עחובות־סרק.
כולם הוכחו כחסרי בל עדך. חלקם, לא רק שלא הוסיף
לביטחון ישראל, אלא — -כ״׳סידויר-ביטחון״ למען ישראל!
— החמיר את ׳מצבה והרע יאת ביטחונה הצבאי.
יש להוסיף, כי לפחת גירסת הייכל, במילחמת חיטין
השניה, כאילו הצהרת סאדאת בז׳נבה, באוקטובר 1977
הייתה שילב מתוכנן מראש בתוכנית שטנית כל־ערביית
להשמדת ישראל, שנרקמה כבר אז, הובאו ראיות איתנות
לגיירסה הנגדית שסאדאת, ועיטו בל מנהיגי-עחב שדיבר
בשמם, אכן התכוונו למהפך דרמתי שיבטיח שלום־אמת.
אבל תוכניתם, אפילו לא מכוונה ׳תחילה, גזרת על ישראל
מצב איסטרטגי כזה, שקבע יכי תנחל מסלה טוטאלית
ודאית בכל מילחמה שתארע.

לאחד מעשה הסכימו כל המומחים כי הכל
אירע, מפני שהישראלים שכחו לדרוש את
התמורה האחת והיחידה, שיכולה היתה להרשות
את נסיגתם לגבולות הישנים, כלא אובדן
הביטחון־חצכאי — הפחתת העוצמה הצבאית
הערכית, לא רק היחסית אלא גם המוחלטת,
עד לממדיה הישנים, בפי שיהיו כעת שעוצבו
אותם גבולות.
המאמר הבא :״מילכוד
סידורי־הביטחוף׳

הפעם. ההישג הגדול הוא
דווקא במספדי הקטל

1974

!פגעים

!פגעי ם

בשנת 1972 היה מספר הנפגעים הקשים בתאונות בהן ״אגד״ היה
מעורב •97ב־ 1976 ירד מספר זה ל~•50
זה ההישג החשוב, הגדול והמשמעותי ביותר שלנו.
אנו מוכיחים יום יום כי אפשר לעשות משהו רציני בענין צמצום
התאונות והנפגעים בהן.

גם אתה, נהג כמו אגד
עזור לצמצם את מספר הנפגעים בכבישים, להקטין את הנזקים,
להציל חיים!
הצטרף למיבצע ״אגד׳ לנהיגה טובה.
נהיגה טובה ודרך צלחה.

מבצט אגד לנהיגה טובה

במדינה העם האופוזיציה סוד בגי!
״האופוזיציה הבונה״
עוזרת?בנין יותר
מאשר אנשיו שדו
״זוהי אופוזיציה בונה — היא בונה את
הליכוד!״ ליגלגה בעלת־הטור זיווה יריב
על עמדתו של המערך, מאז שלח אותו
הבוחר לגלות האופוזיציה•
ואכן, בשעה שמנחם בגין חזר הביתה,
ממה שנראה כמסע־ניצחונות חסר־תקדים
(ראה עמודים )25-24 היה המערך נתון
במה שנראה כמסע של התאבדות.
מגש הטיפשות. תחת להעמיד מול
המדיניות הניצית העיקבית של בגין מדיי
גיזת ענית עיקבית לא־פחות, עשה המערך
את החים ך.
הוא קיבל על עצמו משיטה מגוחכת
מאין־כמוה — להוכיח לציבור שהוא ניצי
יותר ממנחם בגין.
לאורך כל החזית מתחו אנשי המערך
ביקורת על היוניות של ראש־הליכוד,
וכימעט האשימו אותו בתבוסנות ופיפי״

נפש :
• ח״כ מנחם הכהן, אייש מיפלגת״
העבודה ורב־ההסתדרות, התעקש להתפלל
בתישעה באב בהר־הבית. אנשי חרות,
לעומת זאת, ויתרו הפעם על התפילה,
שביגללה התנגשו עם המישטרה בכל
השנים הקודמות. נימוקם: הרצון שלא
לגרום קשיים לממשלת־בגין.
!• בעוד ששר־הדתות בממשלת בגין,
יחד עם ראשי רוב המיפלגות בארץ,
מהליכוד ועד שלי, תבעו את החזרת עקורי
איקרית ובירעם לכפריהם, התייצבו עסקני
מיפלגת־ד,עבודה בראש המאבק נגד תיקון
העוול. כך הגישו למנחם בגין על מגש
של טיפשות את ההזדמנות לעשות מעשה
שיהיה צודק, אנטי־לאומני ובעל תהודה
תעמולתית עולמית•
• בהתפרסם ״תוכגית־השלום״ שהביא
מנחם בגין לארצות־הברית, מתחו ראשי
המערך בכנסת ביקורת קטלנית עליה,
מפני שלא היתד, די קיצונית לטעמם.
בייחוד טענו כי בגין לא פירט במידה
מספקת את יסודות־השלום, שיש לתבוע
אותם מן הערבים.
אחדות־העבודה במיפלגת־
!• איש
העבודה, הח״כ הנץ דני רוזוליו, הציע
לכנסת לדון על ההתגחלויות — כשהכוונה
היא לייסר את בגין על שהתחייב, כנראה,
שלא להקים התנחלויות לפני ועידת־ז׳נבה.
• ראש האופוזיציה, שימעון פרס,
מתח ביקורת חריפה על החלק היחידי
בתוכניתו הכלכלית של שימחה ארליך,
שהיה פופולרי: קיצוץ תקציב־הביטחון.
לעומת זאת שיבח יהושע רבינוביץ את
כל שאר חלקי התוכנית, כגון ביטול
הסובסידיות ועליית המחירים.
למען הוד מלכותו. בבריטניה ידוע
המושג ״האופוזיציה הנאמנה של הוד
מלכותה״.
בארץ קיימת עתה ״האופוזיציה הנאמנה
של מר בגיד׳ — וייתכן שהיא עתרת לו
עוד יותר מאשר אנשיו שלו.

קבוצות של דתיים ויתרו על התפילה,
והעדיפו לצפות בעומד להתרחש בצומת
המריבה, שמרבית החילוניים שהתרכזו בו
היו ציוותי טלוויזיה, צלמים ועיתונאים.
רק כאשר הציבו השוטרים את המח סומים
שהפעם, לשם שינוי, היו צבועים
כהלכה והוארו על־ידי זרקור שהותקן
אחרי האסון, התלהטו במיקצת הרוחות.
״זהו, זה הסוף,״ התמרמרה ורה נשר,
״הם יוצרים כאן גטו! גטי חדש ומודרני!
הם סוגרים בגדרות את המקום שבו אני
חיה כבר עשרים שנה. בשביל זה ברחתי
מהנאצים באירופה? כדי שכאן יהיה לי
גטו חדש?
״טענה יפה מאד הם טוענים, להתחשב
ברגשות שלהם ! מעניין שהם נזכרו ברג שות
שלהם מחדש רק אחרי שהוקמה
הממשלה הזאת ! יש כבר שבנים בשכונה
שלנו שקיבלו הצעות מהדתיים למכור את
הדירות שלהם, והמחירים שהם מציעים
זו ממש בדיחה. הם מציעים חצי מחיר
מערך הדירות כאן, הכל מתוכנן אצלם !״
מאחורי ורה נשר עמדה אשתו של חבר-
הכנסת, הרב שלמה לורנץ, הבוחש בקלחת
האירועים ברחוב השומר גם מהבחינה
הפיננסית (העולם חזה .)2080 הרבנית נדה
את ראשה בהשתוממות .״הדימויים שוורד,
משתמשת בהם,״ אמרה הרבנית ,״הם כמו
דקירה בליבי. זה נורא, להשוות מה שקורה
כאן למה שקרה אצל הנאצים. אני יכולה
להבין את הפגיעה בריגשותיה, אבל מזעזע
אותי לשמוע את ההקבלה שלה• אחרי
הכל כולנו יהודים, וכולנו גרים כאן כבר
הרבה זמן, והם צריכים להתחשב בנו.״
״אבל אנחנו היינו כאן לפני שאתם
הגעתם!״ טענה בתמימות ז׳אקלין שפאק,
ילדה חילונית בת עשר.
״כן, אבל כולנו יצאנו ממצריים ביחד,
כולנו יהודים, והנשמות של כולנו היו
במעמד הר־סיני,״ פסקה הרבנית, וניסתה
ללטף את הילדה שהתחמקה בעקשנות מ היד
המלטפת.
בוויכוחים כגון זה ירדה השבת על רחוב
השומר. ההפגנה שתוכננה לא התקיימה
שכן באותו בוקר, כאשר עקיבא שרון,
איש ד״ש מחברי ועד החילונים הגיע
לתחנת־המישטרה כדי לקבל את הרישיון
להפגנה, ציפתה לו הפתעה. תחת שיקבל
את הרישיון הוא נעצר, בחשד שיזם הפגנה
בלתי־חוקית שבוע קודם־לכן. תרגיל מיש־סרתי
עתיק־יומין בוצע שוב בהצלחה.

בעיטה בפגי המפגין. טור המכו ניות
שהתארגן לשיירה בבוקר יום השבת,
ניראה עלוב למדי. רק עשרים כלי־רכב
השתתפו בהפגנה הממונעת. זה היה חסר
סיכוי מראש, ושני הצדדים ידעו זאת.
אפריים סעדון, מראשי ועד החילונים,
שקיבל מיכתב-איוס-ברצת בבוקר יום ה שישי,
הוביל את השיירה עד כדי מטרים
ספורים לפני המחסום. שם בלם אותו בגופו
סגן־גיצב יגאל לושי, כשחיוך רחב שפוך
על פניו.
״אנו מסתמכים על תקנה 4ג׳ של
הוועדה המיוחדת, הקובעת כי הרחוב יהיה
פתוח לתושבי השכונה,״ טען סעדון ב־דורשו
לעבור את מחסום המישטרה.
״המישטרה לא תאפשר את המעבר,״ חייך
סגן־ניצב לושי ,״זה לא יעזור לכם, אנו
פועלים כחוק.״
באותו רגע הפגין הבלש יוסף זמורי
את פירושו־שלו לחוק. הבלש הגברתן
וגבר,־הקומה, ששוטט כל הבוקר בין ה מתגודדים
כשכיפה סרוגה לראשו, בהש פעת
סירטי סרפיקו ככל הנראה, עמד
בדרכו של הרכב השני בשיירה. מכונית
מדגם פולקסוואגן־צ׳יאה אדומה שהיתר,
נהוגה בידי פסח בר, תושב השכונה.
כאשר הגיעה הפולקסוואגן האדומה עד
למרחק של מטר אחד ממנו, שיחק זמורי
את חלקו שלו בהצגה. הוא השים עצמו
כאילו הרכב פגע פו, פלט שאגת־קרב
אדירה, קפץ מעל גגה של המכונית לצד
הנהג, הניף את רגלו, ובעט — דרך החלון
הפתוח — בפניו של הנהג, פסח בר.
לאחר־מכן ניסה להימלט מהמקום, אולם
למזלו הרע נתפס על־ידי שוטר במדים,
שלא זיהה את הבלש המחונן. רק במזל
נחלץ זמורי מזעם המפגינים, הסיר ב מהירות
את כיפתו הסרוגה ונעלם מהשטח.
חבריו של זמורי, וקציני המישטרה,
ניסו לחפות עליו ולהתעלם מן העובדה
שהמכה הזריז היה שוטר. רק יגאל לושי
הסכים לקבל מפסח בר תלונה, והודה כי
זמורי חינו שוטר ללא־מדים.
״מתרגלים למצב החדש״ .השיירה
לא עברה את המחסום, וכעבור חצי שעה
של ויכוחים, התפזרו כלי הרכב. כאן
הסתבר לפתע, כי שיטת הסיפוח הזוחל
פועלת היטב בשכונה הסוערת. בליל שבת
נסגר רחוב נוסף בשכונה, רחוב יצחק
מאיר הכהן, ושם עלול להתרחש האסון
הקרוב, שכן שרשרת הברזל שנמתחה

בלש זמורי ממתין לשיירה —
כיפה לתחפושת
בכניסה לרחוב, אינה ניתנת כלל לראייה,
והצומת חשוכה לגמרי.
מישטרת ישראל העלימה עינה באלגנ טיות
רבה מהמחסום החדש, ואף התעלמה
מהמלצ׳ת הוועדה המתירה מעבר חופשי
לתושבי השכונה ברחוב השומר, אולם
בנושא אחר, בחקירת תאונת הדמים בה
נהרג הרצל עטייה, מסתבר שהחקירה
מתקדמת לשביעות רצונם המלאה של
חרדי בני־ברק.
רשיונו של דוד פטאו, הנהג שנפצע
קשה — ועדיין מאושפז — בתאונה שבד,
קיפח הרצל עטייד, את חייו, נשלל. ה שלילה
האדמיניסטרטיבית נומקה בכך,
שקצין המישטרה הבכיר שפסל אותו, היה
משוכנע שיש יסוד להאשים את דוד פטאו
בעבירה בקשר לתאונה שפה היה מעורב.
נוסח שלילת הרישיון, מהווה נקיטת עמדה
ברורה וחד־משטעית בחקירת האסון, ל מרות
שהחקירה הרשמית טרם הסתיימה.
נראה שהסערה שעורר האסון ברחוב

בני ־ברק
בעיטה 00 כיכר.
האווירה ברחוב השומר
;דרכה לקראת שבת /אך
הפעולה האלימה היחידה שנעשתה
חיתה בעיטה בלתי־צסויה
־־מרגלרשל־בלש

אילמלא היה השוטר יוסף זמורי, בלש
היחידה המרכזית של מישטרת תל־אביב
מפעיל את שריריו, היתה עוברת על רחוב
השומר שבת שקטה לגמרי. אלא שהבלש
הגברתן, שמיספרו האישי ,42511 ראה
כנראה יותר מדי טלוויזיה. הבעיטה שהנ חית
בפניו של המפגין פסח בר היתה
הפעולה האלימה היחידה שאירעה בשבת
ברחוב השומר.
גטו חדש ומודרני. ליל-השבת ירד
על רחוב השומר באווירה של סקרנות.

תמונת השבוע ז חרדים כקטע החסום של רחוב השומר ככני־ברר!
במקום לבית־הכנם ח
ה עו ל ם הז ה 2082

עוצר את המכונית של המפגץ כר —

מטפס על גג המכונית

בלי אזהרה מוקדמת

טיפוס אלים

— בועט בפני הנהג שבמכונית —

— מזדהה בעיני שוטר שניסה לעצרו

ככה ייעשה לאיש

שוטר — אבל לא במדים

השומר, שוככת לאיטה. רק דבוחים ישנים
נושנים ביו חילוניים ודתיים נשמעים עדיין
פה ושם .״זהו זה,״ אמר !ביום שבת אברך
משי צעיר, כשהוא מחכך את כפותיו ,״הם
מתרגלים למצב החדש.״
מיפלגות סינמה בדי ש
האם נמצאת התנועה
הדמוקרטית לשינוי
בסכנת התפוררות ז
ההצלחה האישית שקצר ראש־המסשלד,
מנחם בגין ׳בביקורו בארצותחהברית היתר,
בבחינת מהלומה על מניותיה הפוליטיות
של התנועה הדמוקרטית לשינוי.
ערב הרכבת ממשלתו של יבגץ הימר
ומנהיג ד״ש, הפרופסור ייגאל ידין, על תלותו
של !בגין 1בקולותיה ׳של סיעת ד׳^ש
בכנסת. התביעות השחצניות שהגיש צוות
ד״ש במשא־ומתן הקואליציוני, שלא עמדו
בשום יחס לכוחה ומישקלה של ד״ש, הבי־
!או את בגין לבעוט בד״ש בפומבי. הוא הע דיף
את קולותיה של אגודת־ישראל ורוב
מצומצם ביותר בכנסת ובלבד שיוכל להש פיל
את ד״ש ולבזותה.
אולם בידי ידיו נותר עוד קלף אחד. הוא
האפרו שרק הוא מסוגל להעניק לממשל תו
של מנחם בגין את תדמית המתינות,
ההגינות ושיקול־הדעת המפוכח. כאשר חו דש
הפרט הקואליציוני בין ד״ש לליכוד,
ערב נסיעתו של בגין לביקור אצל קאר־טר,
ניהל ידיו את המו״מ בעצמו. הוא
האמין שבגין זקוק לו ׳כחותם כשרות בפני
נשיא ארצ׳ות־הברית. שוב תבע ידיו בתמורה
לתמיכתו מחיר מופרז.
בגין הוכיח לידיו ולד״ש כי הוא יכול
להסתדר במישור האישי עם קארטר גם
בלעדיהם. כאשר יחודש השבוע המו״ט
ה עו ל ם הז ה 2082

להצטרפותה של ד״ש לממשלת בגין, יהיה
ברור לשני הצדדים כי מלבד ידיים במליאת
הכנסת, אין לד״ש מה להציע לליכוד.
ובהתאם לתמורה, כך יהיה גם המחיר, כמ עט
אף אחת מהתביעות האולטימטיביות
שהציגה ד״ש עם חידוש המו״ט לא תיענה.
לכל היותר יהיה בגין ומוכן לוותר לד״ש
בנושא ההתנחלויות, משום שבנושא זה
כבר ויתר הרבה יותר לקארטר.
תככים ויריבות אישית. למרות
שנאלצה לוותר על חלק מעקחונות ה״ייה־רג־ובל-יעבור״
שלה, ולמרות שכמעט ׳אף
אחת מתביעותיה לא נענתה, תיאלץ ד״ש
ככל הנראה לבלוע את הצפרדע. במועצת
ד״ש, בפניה יובאו השבוע סיכומי המו״מ
הקואליציוני, יווצר כפל הנראה רוב בעד
הצטרפות לממשלה בכל מחיר.
האווירה בקרב רוב חברי מועצת ד״׳ש
היא כיום בזאת, לפיד, יעשה מנחם בגין
חסד עם התנועה הדמוקרטית לשינוי אם
יהיה סוכן לצרפה לממשלתו. צירוף זה
עשוי להיות עוגן הצלה זמני שימנע את
התפוררות התנועה בעלת החומרות החד שניות,
שזרחה כמטיאור בשמיים הפולי טיים
של ישראל, ובאותה מהירות עלולה
גם לכבות.
כי מאז שיבתן הניצחון על ההישג המר שים
שנחלה ד״ש בהופעתה הראשונה בבחירות,
הצליחה המיפלגה לעשות דרך
׳.שהתמשכה אצל מיפלגות אחרות ע ש תת
שנים. התסיסה ׳הפנימית בין חבריה, גילויי
התככנות והיריבות האישית, מאבק האינט רסים
׳והתמודדות המרפקים ,׳כדי לזכות
מישרות שלטוניות, הציגו את ד״ש במערו מיה
ללא כיסויי האידיאולוגיה, ההתחסדות
המוסרית והיומרה האינטלקטואלית.
יותר וחותר חבתם שהצטרפו לד״ש
!מתור אמונה כנד, וטהורה כי היא
תהווה חיה חדשה בגן־החיות המיפלגתי של
ישראל, הגיעו למסקנה החד־משמעית:
״לא אל הילד הזה התפללנו !״
התנועה משותקת. מה שגרם לתים-

כולם של מרבית חברי ד״ש היא ההתפכחות
נוכח שורה ארוכה של גילויים על
הנעשה במיפלגה.
הנטיות האוטותטט״ביות ׳של ייגאל ירק
הפסו אותו כמעט לדיקטטור של המיפ־לגה.
במקום להיות ראשון. בין שווים,
הפך ידין לדוברה הבלבדי, כשהוא מרבז
בידיו ׳את מרבית התואתם, הסמכויות
והפעילויות. הדבר הגיע לשיא כאשר נטל
על עצמו לנהל יחידי את הסו״מ עם בגץ
על ההצטרפות לקואליציה.
׳ בשבוע שעבר, בעת ישיבת מועצת הת נועה,
באד, סודת־תח פומבית ראשונה
נוכח מנהיגותו התקט טו ת ת של ידין. היה
זד, התעשיין סטף ורטחיימר, אחד המתונים,
השקטים והצנועים שבמנהיגי ד״ש,
שלא יכול היד, עוד להתאפק והתפרץ ב האשמה
גלויחד, נגד ידיו• ורטהיימר טען
כי ידיו מדבז בידיו יותר מדי תפקידים
בתנועה, מונע מאחרים לתפקד.
שאר הגילויים החו מתסכלים לא פחות.
מאז הבחירות משותקת למעשה כל הפעי לות
בסניפי התנועה. הסתבר כי רבבות
החברים שהצטרפו לד״ש, כדי להשתתף
בבחירות הפנימיות בה, הסתפקנו בתשלום
דמי החבר החד-פעטיים שהיקנו להם את
הזכות להצביע. רק חלק קטן מהם ממשיך
בחברותו בתנועה על-ידי תשלום דמי-
ר,חבר.
יתרה מזאת: בשורת שאילתות שהגיש
הד״ר ׳אמנון רפאל, מראשי תנועת שינוי
לשעבר, לפרופסור ידין בישיבת המועצה
האחרונה הסתבר כי עד החום טרם פור סמו
תוצאות הבחירות הפנימיות בד״ש,
בהן נקבע סדר המועמדים ברשימת ד״ש
לכנסת. התוצאות שפורסמו בשעתו בקול
תרועה גדולה כדי להוכיח את הדמוק רטיה
הפנימית במיפלגה היו רק תוצאות
הדירוג. אולם המיספרים המוחלטים טרם
נודעו לחברי התנועה עד החום.
אין ספק שאילו נערכו הבחירות הפני־
(המשך בעמוד )27

נחג כר מראה את, הפגיעה
רגל מבעד לחלון

הטריאומפאשר

ך, כבוד הרם כיותר שיכלו הרו-
י 1מאים להעניק למצביא מנצח היד
מסע־ניצחון ברחובות רומא, שנקרא בלא-
טינית טריאומפום.
הזכות הוענקה למנצח רק אם היתד. לו
דרגה בכירה (דיקטטור, קונסול או פרי־טור)
,אם המילחמה נסתיימה סוסית והבי אה
להרחבת גבולות המדינה, ואם הושג
הניצחון על פני אוייב זר. קשת טיטוס
ברומא מתארת את הטריאומף של טי*
טוס, אחרי ניצחונו ביהודה.
הטדיאומפאטור עמד זקוף במרכבה,
לבוש אדרת ארגמן וזהב. לפניו הובלו
השבויים והשלל. לידו עמד עבד, שהח זיק
כתר־זהב מעל לראשו, ושלחש באת נו
את שתי המילים ״ממנטו מורי״ —
זכור את המוות, זכור כי בן־מוות אתה.

גם כרגע המסחרר כיותר שד
ניצחונו, כך סכרו הרומאים כרום
חוכמתם, מוטב לו למנצח לזכור
כי אין הוא כד־יכול, וכי יש חזק
ממנו.

שב וי יםושדד
ס ל פי החלטת דעת־הקהל וכלי-
^ התיקשורת מגיעה עתה למנחם בגין
הזכות לטריאומף כזה. הוא חזר לישראל
כטריאומפטור.
ומדוע לא? הוא נושא בדרגה הרמה
של ראש־ממשלה (ובנסיבות הנוכחיות, יש
לו כל האפשרויות של דיקטטור רומאי).
הוא ניצח אוייב זר (את האמריקאים
הרשעים) היא הרחיב (כך הוא סבור)
את גבולות־המדינה. הוא מביא עימו שלל
לרוב (חלקים של המרכבה ומטוסי אף־,)16
וגם שבויים (ראשי יהדות אמריקה).
ורק תנאי אחד, מכל התנאים הדרושים
לעריכת טריאומף, לא התמלא: המאבק
לא נסתיים סופית. להיפך, הוא רק מתחיל.

אידו נערך מסע־טריאדמך רומאי
למנחם כגין החוזר, מן הראוי
היה להעמיד דידו עכד שילחש
כאוזנו: חשוב על הסוה: יש חזקים
ממך :

שני המישורים
י שבא לנתח את מידת־ההצלחה
של מנחם בגין, במסעו בארצות־הב־

רית, חייב להפריד היטב בין שני מישו רים:
הטאקטי והאיסטראטגי. יאו, בלשון
אחרת: בין הצורה ׳והתוכן.
במישור הטאקטי מתנהל המאבק על
דעתיהקהל העולמית, האמריקאית, היהודית
והישראלית. במישור זה מתנהל גם
המישחק הדיפלומטי, כשכל צד מבקש לר כוש
יתרונות, לשפר את עמדותיו, לפתות
לפניו אופציות תכסיסיות.
זהו מישור חשוב. טעות גדולה תהיה
לזלזל סו. כל הצלחה במישור זה יכולה
לתחום תרומה לכושר־ההתמודדות במי שור
האיסטראטגי ,׳וליצור נכסים שיוטלו
למערכה שם ׳בבוא העת.

אולם המישור המכריע הוא המישור
האיסטראטני.
במישור זה יצטרך מנחם בגין להשיג
את ההישגים ארוכי־הטווח, ההיסטוריים,
אלה שהוא הבטיח לעצמו, לחסידיו,
״לעמנו ׳ולארצנו״ .כלומר: כינון ארץ־יש־

כים ׳המדיניים הגדולים מבעד לחור־המנ־עול
של ״כימיה״ זו. שני אישים נפגשים.
משהו קורה ביניהם, כמו בין גבר ואשד.,
האם הם אוהבים זה את זה? האם הם
נמשכים זה אל זה ז האם הם מתרש מים
איש מרעהו? האם נרקמים ביניהם
יוזסי-ידידות ז
אם כן, הרי הכל בסדר. אין אינטרסים.
אין חשבונות מדיניים.
כל זד, מקל על חייהם של העיתונאים.
הם פטורים מכל מחשבה. הם פטורים
מלדווח על התהליכים העמוקים יותר. הבל
מתנהל בגדשוד השיטחי ביותר, במישור
ד,אישי.

אם פן, הכית״רי מפולין הקסים
את מגדל-הבוטנים מן הדרום. ה•
״בימיה״ פעלה ביניהם. הללוייה.
רביו לא היה טוב. הכימיה לא פעלד,
כשהוא היה ׳בוושינגטון. הזרם היה מנו תק
.׳בגין טוב. הכימיה פועלת.

אורי אסרי
ראל השלמה כמדינה יהודית, מבלי לאבד
את הידידות ׳והסיוע של ארצות־הברית,
שהם חיוניים לקיום. המדינה, ותוך ביטול
או ניטרול ההתנגדות של העולם הערבי.

סיכום־כיניים של ביקור כנין :
הצלחות ניכרות כמישור הטאקטי,
תוך התעלמות — לפי שעה —
מן המישור חאיסטראטגי.

כימיה במיטה
ף* פרשנות הדבילית, שליוותה את
1 1הביקור מן הצד הישראלי, מצאה לכל
ההצלחות פירוש פשוט אחד :״כימיה״.
אופנתית,
אמריקאית,
זוהי מילה
השאולה מחיי־המין. באשר גבר פוגש
אשה, פועלת אצל שניהם ח״כימיה״ .תה ליכים
״כימיים״ קובעים, סבר בשנייה
הראשונה׳ איד מגיב גופו של הגבר על
מראה האשה, ולהיפך. האטרקציה או הדחייה
ההדדית, המשיכה או אי־המשיכה
המינית, נקבעים על־ידי ״כימיה״ זיו.
בתבלבים למיניהם רואים את התהלי
שהשפיעו
על אינטרסים אלה. אותם
יש לנתח, אם רוצים לחסין
מה קדה — וגם מה ל א קרה —
כימי־הביקור.

נפוליון ואלכסנדר
* * רו ע זכה ביקור זר, בסיקור כד. נר *
ז חב בעיתוני העולם 7ניתן היד, לש כוח
כי זוהי פגישה בין ראש המדינה
׳החשובה ביותר בעולם לבין ראש אחת
המדינות הקטנות ביותר על פני כדור־ד,ארץ•
אפשר הוד, לקבל את הרושם שזהו
מיפגש היסטורי, כמו פגישת אוגוסטוס עם
מארכ׳וס אנטוג״וס, או פגישת נפוליון עם
הצאר אלכסנדר.

הדכר גבע. מגסיכות המהפכה,
שאירעה כישראל ב*_17 במאי.
איש חדש עלה לשילטון בישראל. מנהיגי
העולם ׳וכלי־היתיקישורת העולמיים לא
ידעו מיהו, בי עד לאותו יום לא התייחסו
אליו ברצינות. הוא תואר כטרוריסט ,׳כ קנאי
מטורף, כדמגוג לאומני שלוח־רסן.
׳רבים סברו שעם עלותו לשילטון יהפוך עץ,
בגין את עורו, כפי שעשו דמגוגים לאו־ ר ל
מניים רבים בארצות אחרות, ויהיה פולי טיקאי
ימני שיגרתי, ש״ישלים עם המצי אות״
.היו שחלמו על שארל דד,־גול
וריצ׳ארד ניכסץ ,׳שעלו לשילטץ כלאו־מנים,
אך עשו שלום עם אלג׳יריה ועם
סין. אחרים אמרו כי בגץ קורץ מחומר
אחר, וכי הוא עלול להביא את המהרח
התיכון, ואולי את העולם פולו, למילחמת־שואה.

׳נפט. אין שטחים. אין פלסטינים.
אץ מירקם מורכב של יחסים גלובאליים.
יש בנץ. יש קארטד. יש כימיה. ויש עי תונאים,
היבולים לדווח על הכל מקרוב,
מפני שהקו שם, מפני שראו את החיוך
הלבבי של קארטר, ושמעו נע־ ,אמרר,
עליזה לרוזאלץ, ושמו לב לתנועת־חיד*
של זביגנייב בז׳ז׳ינסקי בשבגץ הציג לו
את המיסמכים של אביו.
הם יודעים מה היה הנימוק הסנטימנ במבוכה
הכללית הזדקר תאריו אחד
טלי של בגץ, שהבדיע את הכף אצל
כמיגדלור: תאריך פגישתו של מנחם בגץ
קארטר, ומד, אמר קארטר, בלילה, במיטה,
עם ג׳ימי קארטר. נוצרה מעץ הסכמה
לרחאלץ על נימוק זה. הם יודעים, בגץ
בינלאומית להשהות את בל המעשים
סיפר להם.
!ולהשעות את בל ההעדפות, עד לפגישה
זו. היא קיבלה מראש ציביון בימעט מיס זוהי
פרשנות כגרוש, המוכילה
טי• יבה, יורק בה, ייבחן מנחם בנץ. שם
אל גן־עדן של שוטים.
תהיה ההתגלות. שם ץ עמד בפעם הרא מובן
שיש השפעת־מד. גם ליחסים אי שונה
מול פני המציאות, ויצטרך להש שיים.
אולם זוהי תמיד השפעה שולית. גם
לים עימה.
בפגישת קארטר—בגין קבעו החיובים ה הדדיים
ודברי־ד,נימוסים השיגרתיים אך
המציאות, כפי שנצטיירה לעיני המדי במעט.
נאים
ואנשי־התיקשורת בעולם, היתה
קבעו האינטרסים. קבעו המהפשוטה
למדי :

לכים הטאקטיים והאיסטראטגיים,

מכחינה

כלכלית, מדינית

וצבאית, תלוייה ישראל לחלוטין
בארצות־הברית.
• ארצות־הברית זקוקה ל שלום,
שיבטיח את זרם הנפט ה ערבי
אליה ואל כעדות-בריתה.
ריקות.
רבץ חזר בידיים
• הנשיא קארטר גיב*ט בסיס שימעון פרס הצליח, באמצעות
להסדר־שלום כולל, שנראה סביר כתבלביו בעיתונים השונים, דה־והוגן:
כינון שלום רשמי ומלא פוך את אי-ההצדחה לתבוסה איבין
העולם הערבי וישראל, שיבה שית ניצחת שד רבץ. הדבר לא
לגבולות 67׳ עם תיקונים קלים, עזר לפרס, אלא העלה את מנחם
סידורי-ביטחון מרחיקי־לכת מעבר־ בגין לשידטון.
לגבולות אדה, כינון מדינה (או
עלייתו של בגין טרפה את כל הקלפים
לפחות ״ישות״) פלסטינית בגדה
האמריקאיים. אולם הנשיא קארטר איבו
וברצועה.
יכול להרשות לעצמו להודות בכישלון,
לנצח, היה רבץ זקוק להצלחה מדינית
מרשימה. בידי הנשיא קארטר היד, להנ חיל
לרבץ הצלחה כזאת, להפוך אותו ל־טריאומפאטיור.

׳בעיני
העולם לא היו, איפוא, אלא שתי
תוצאות אפשריות לפגישת קארטר־בגץ:

• השלמה של בגין עם מציאות
זו, והסכמתו הפעילה להשהאמריתלב
במאמצי־השלום
קאיים ,׳המובילים לוועידת-ז׳נבה
מחודשת, או —
• התחלתו של עימות אמרי•
קאי-ישראלי, שיהיה הרה-אסון לישראל.
סכל
המתינו בדריסות לסואו-של בגיז
לאמריקה, כדי להיווכח לדעת איזו משתי
האפשרויות תתגשם.

דו ב ה -בכד מחיר
^ ול ם ראייה פשטנית זו של הד-
י ברים התעלמה מכמה נתונים טאק טיים,
המשנים את המצב במישור ה טאקטי.
ואילו
מנחם בגין סביו אותם, כנראה,
היטב.

הנתון הראשון הוא שיש אינטרס
זמני — אך חיוני — לכל
הגורמים להגיע לוועידת-ז׳נבה, גם
אם מובן מראש שלא תצמח ממנה
שום תועלת, אלא להיפך.
הנשיא קארטר זקוק לכך, כדי להחזיק
באשלייה שהמדיניות שלו נמשכת ׳בהצ לחה,
ושהיא ׳שומרת על ״מומנטום״
(תאוצה).

האמת הפשוטה היא שהמדיניות
האמריקאית במיזרח התי*
כץ פשטה את הרגל ביום ה־ 17במאי.
לאמריקאים
עצמם יש חילק נכבד מאד
בכישלון פנטסטי זה. ביגלל התחכמויותיו
של הנרי קיסינג׳ר, הם החמיצו את ההז דמנות
ההיסטורית לכונן הסדר כולל במיז־רח
התיכוו, כאשר כל הגורמים היו מ ד
כנים לקבל את האפוטרופסות האמריקאית,
וכולם (מילבד ממשלת רביו) גם הסכימו
לעקרונות ההסדר.
לאחר מכן נהגו האמריקאים באיוולת
שלא־תיאמן, כאשר מנעו כל הצלחה מיצ חק
רבין, כשזה ביקר בוושינגטון בחודש
מארס 77׳ .היה זה ביקור־בחירות. כדי

כי גם בשטחים אחרים אין ההצלחה מאי רה
לו פנים. התערבותו למען זכויות־האדם
בברית־המועצות חיבלה קשה במדי-
נדתשזדטאנט וכרתה תהום יבין ארצות-
הברית ׳ובין בעלות־ברייתה באירופה, ה־מעוניינות
בהמשך הדטאנט. בשטח הכל כלי
אין התקדמות. מדיניות־הדלק שלו
נכשלה.

נותרה רק זירת המיזרח התיכון
— ושם חייב קארטר להצליח,
לפחות דמראית־עץ, אם אי נו
רוצה להיראות כנשיא כושל.

לכן מעוניין קארטר ברגע זה בסימנים
החיצוניים של הצלחה, גם אם אין בהם
כל ממש. הוא זקוק להמשך הדיפלומטיה
הראוותנית, למסע־דילוגים של שר־החוץ
סייירוס ואנס במיזרח־התיסץ, ובעיקר —
לכינוס ועידת־ז׳נבה.
מה יקרה בז׳נבד, ז לדעת קארטר 1ייתכן
כי הוא סבור ששם ״ייתקל בגץ במצי־אות״
,ויצטרך להתפשר עימד .,יתכן גם
כי כמו כיל פוליטיקאי ממוצע, הוא מוכן
לדחות את הכל מתוך מחשבה ש״יבוא
העתיד ׳וידאג לעתיד״.

את הצבא המצרי ממיקורות־האיספקד, שלו.
הוא שיעבד את עצמו במידה רבה למי׳ש־טר
הסעודי הריאקציוני, שהייה פעם אוי־בדיבנפש
של גמאל עבד־אל־נאצר. הוא
כרת הסכם־ביניים עם ישראל, שגונה על-
ידי יריביו בעולם הערבי כמעשה־בגידה.
בינתיים גברו הקשיים למישטרו. המש בר
הכלכלי במצריים הגיע לממדים של
שואה. הקצינים אינם מרוצים, מפני ש הצבא
אינו חמוש כראוי. השמאל מרים
ראש ומוחה בגלוי, ואילו הימין הדתי מקים
מחתרות מסוכנות. ברית־המועצות ולוב
תומכות ביריביו, ומחר עשוי אש״ף לצרף
את מישקלו הסגולי הרב לקואליציה רח בה
שתשאף להפלתו. מילחמית־הגבול עם
לוב אינה אלא תולדה של המצב.
במצב זה זקוק סאדאת באופן נואש
להצלחה פוליטית בולטת. אחרי שתבע
במשך שנים את כינוס ׳ועידת־ז׳נבה, תיראה
קבלת דרישה זו כניצחץ מדיניותו.

לכן זקוק סאדאת לכינוס הוועידה,
גם אם אין שמץ של סיכוי
שתביא דפיתרזן. האמצעי הפך
למטרה.

?רניהשור
ף* חידוש הגדול של מנחם בגין טמון
1 1בהחלטתו הטאקטית לתפוס את השוד
הזד, בקרניו ולהכריז על נכונות ממ-של-

הייעד המיידי הוא: להגיע ד•
ז׳נבה בכל סחיר, ולהציג את עצם
כינוס הוועידה שם כניצחון מזהיר
שד המדיניות האמריקאית.

סאדאוו במצור

ככד קיבל על עצמו סיכון גדול,
והפד את קערת הממשלה הקודמת
על פיה.

עד פה הייה זה ׳בבחינת מושכל־דאשץ
בירושלים שאסור בשום פנים ללכת ל־ז׳נבה,
כל עוד אץ תיאום גמוד בין עמ דות
׳ארצות־ספרית וישראל.
בז׳נבה תעמוד ישראל מיול מדינות־ערב
ומול ברית־ד.,מועצות. אם לא תוכל להיות
בטוחה מראש בתמיכתה המוחלטת של אר־צות־הברית
בעמדותיה, תהפוך ז׳נבד, טל-
סודת־מוות לישראל.
אולם תיאום אמריקאי־ישראלי מוקדם לא
היה אפשרי, ביגלל התהום הרובצת בין
מדינשת רוג׳רם, קיסינג׳ר וקארטר מצד
אחד, ובץ מדיניות גולדה מאיר ויצחק
רבץ מצד שני. במיקחה הטוב ביותר,
היד, תיאום זה מתבסס על ׳תוכנית דר־ג׳רס.
לכן חיבלה ממשלת ישראל בכי נוס
ועידת־ז׳נבה, ותמכה בכל לב בהש גת
הסדרי־ביניים, שידחקו את הקץ.

בגין קבע כדל הפיר: אפור
לתאם י את העמדות עם האמריקאים,
מפגי שכל תיאום כזה פי רושו
המעשי יהיה קכדת תכתים
אמריקאי.

אולם בגין מוכן ׳בהחלט ללכת לז׳נבת
היו לו, לכך, שיקולים משלו:
• דבבד, תהווה פורום מצויץ לתעמולה
ישראלית, בייחוד אם מנחם בגין עצמו
יבו,א לשם, זיניאם שם את יאחד מנאומיו
ההיסטוריים.
• עד לכיינוס הוועידה ניתן לדחות את
כל ההכרעות, וגם כל עימות אמריקאי־ישראלי
אפשרי.
6בז׳נבה לא תהיה לארצות־הברית
ברירה (לדעת בגין) אלא לתמוך ביש ראל,
ביגילל הלחץ היסודי על הבית הלבן.
• בתחבולות שונות, פרי מוחו הפורה
של משד, דיין, ניתן ימיה למשוך את ה וועידה
הרבה זמן, ובינתיים לא יקרה
כלום.

@ אם תתפוצץ ועידת-ז׳גסה,
כעזרת השם, לא הפסידה ישראל
דכר מכל המהלד, והמצב יחזור
לקדמותו, לדעת בגין.

^ גורם השני המעוניין בכינוס ועי !
1דת־ז׳נבה, גם אם תה״ה חסרת־תד
חלת, הוא המישטר המיצרי הקיים.

ב־ 17 במאי פשטה את הרגל
לא רק מדיניותו של ג׳ימי קארטר,
אלא גם המדיניות של אנוואר אל
סאדאת.

סאדאת שם את כל ההימורים שלו על
קלף אחד: יכולתה ורצונה של ארצות־הברית
לכפות על ישראל את שני היעדים
הלאומיים של מצריים: שיבה לגבולות׳67 .
וכינון מדינה פלסטינית.
סאדאת גירש את הסובייטים ממצריים,
ועזר לגרשם מן המרחב כולו. הוא הש תלב
במדיניות האמריקאית ברחבי אפרי קה,
מאינגולה !ועד סומאליה. הוא ניתק

תו ללזכת לז׳נבה ׳בראשית אוקטובר, בלי
תנאים מוקדמים.

מפות ריקות צ;״75

מזכירו הצבאי של ראש־הממשלה, אפריים
פורן, אינן אלא כתבי־תעמולה מצויירים.
גם מנחם בגין ״לא שירטט מפות״.

ליתר ביטחון ,׳הכניס בגין תנאי מוק דם
אחד להצעתו לכנס את הוועידה בלי־תניאים־מוקדמים:
לא ישותף בה אש״ף,
כגורם עצמאי או כחלק ממישלחת רחבה
יותר. שום חבר ידוע של אש״ף לא ישו תף
בשום מישלזזת ערבית שהיא.
תנאי־מוקדם זה כימעט אינו מאפשר
את הופעת הערבים לוועידודז׳נבה. שום
מישטר ערבי, גם לא מישטרו של סא־דאת,
אינו יכול להרשות לעצמו להיראות,
בעיני דעת־הקהל הערבית, כמי שמקריב
את העם הפלסטיני על מיזבח של אינטרס
מיצרי צר. כינוס ועידת־ז׳נבה, על פי

(המשך מעמוד )25
התנאים של !בגין, פירושיו כניעה ערבית
גלוייד. ומשפילה.
מובן שכל זה ברור לבנין. למעשה הושיב
את הערבים על ״שתי הקרניים של
דילמה״ .הם יצטרכו לבחור בין שתי
רעות:

• לבוא רז׳נבה כתנאים מש פילים
אלה, ולהסתכן כעימות עם
אש״מ ועם ההמונים הערכיים הזועמים
ככל הארצות, או —
• לסרב לכוא, וככר להנחיל
למנחם כגין ניצחון טאקטי גדול.
כי במיקרה זה יופיע בגין כמי שהיה
מוכן לבוא ל״ועידת־׳שלום״ בלי כל תנאי,
בעוד שהערבים ייראו — זו הפעם הרא שונה
מאז — 1967 כצד שאינו מוכן
להידבר על שלום. דעודהקהל תטה לטו בת
ישראל1 ,ולא ׳תהיה יכל סיבה לנשיא
האמריקאי להיכנס לעימות עם ממשלת
ישראל.
גם שתי האלטרנטיבות שהציג בגין
(שיהוודקידבה או שיחות־נוסח־רודום) ׳אינן
קבילות על-ידי הערבים בנסיבות אלה.

כף עשוי כגין להגיע אל המטרה
המייוחלת — קיפאון מדיני מוחלט
תוף שמירת הסטאטוס-קוו —
מכלי לשלם כל מחיר.

מישרוק גיודו
ך*ן מישור הטאקטי שיחק מנחם בגין
!ך מישחק ג׳ודו. הוא ניצל את התאוצה
של היריב כדי להפילו. הוא פשוט לקח
את הסיסמה העיקרית של האמריקאים
והערבים — ז׳נבה — וניצל אותה למט רותיו.

זד. ברור, כמובן, לג׳ימי קארטר, או
לפחות ליועציו, כשם שזה ברור לצמרת
המדינית והעיתונאית בארצות־הברית וב עולם.
אם.בן,
מדוע הוא משתף פעולה?

מאשר היהודים בישראל. יש הרבה מן ה־יאמת
באימרה הצינית :״יהודי הגולה מו כנים
להילחם למען ארץ־ישראל השלמה
עד הצעיר הישראלי האחרון.״
יתר על כן, המציב בקרב העם היסודי
אינו מאפשר כלל למימסד היהודי, במקום
כלשהו, להציג עמדות מדיניות עצמאיות
שאינן תואמות את עמדות ממשלת־יש־ראל.
השגריר הישראלי בכל ארץ מכהן
כנצ״ב־עליון, הממנה יאת ראשי המימסד
היהודי. שום עסקן, שיעורר על עצמו את
זעם השגרירות, לא יחזיק מעמד אף שבוע
אחד.

כל זה יהיה כדור עוד ׳לפני נסיעתו
של כגין לארצות-הכרית. הרב
מרדכי שינדלר וחכריו כאו אל
כגין כשהם זוחלים על ארכע. הם
המטירו עליו דיכרי שכח וקילוסין.

או רגז מ ה רוחוית
^ולם כגין ילא הסתפק בכך. הוא הק ר
* דיש כל רגע של מסעו בארצות־הברית
לכיבוש ליבה של היהדות האמריקאית.
כאשר פתח את דבריו על מידשיאת הבית
הלבן בשפה העברית, הוא הפעים את
ליבו של כל יהודי ׳אמריקאי. ראש־המנד
שלה ״שליו״ הוא שהתנהג בגאווה לאומית
שכזאת. הוא הראה לגויים מה זה יהו די

הרסה מחוות ישל בגין במסע זה, שנר או
לחלק המתוחכם של דעת־הקהל היש ראלית
כשטאלץ רגשני, נראות אחרת ל יהודי
אמריקה, החיים בהדגשה של נחי תות.
בגין חיזר אחרי יהודים אלה במרץ,
כמאהב צעיר המפעיל את כל קסמיו
וערמומיותו לכיבוש לב היורשת הצעירה.
ובשטח זה, אין כמו בגין.

יש להם השפעה גדולה מאד באמצעי-
התיקשורת. כוחם הכלכלי למימון הבחי רות
אינו מבוטל.
קארטר צריך להיבחר מחדש בעוד שלוש
שנים. כבר בשינה הבאה צפוי לו מיבחן
אלקטוראלי חשוב, באשר תיערכנה בחירות
לבית-ניבחרים חדש ׳ולשליש מן המקומות
בסנאט.
קארטר יכול היה להתמודד עם בגין,
אילו היד, בטוח שיהדות ארציות־סברית
תהוד, ניטרלית, או מפולגת. כאשר בטו חה
לבגץ תמיכתו המאוחדת, הנלהבת
והמשולהבת של המימסד היהודי, עלול
הדבר להיראות בעיני קארטר במשימת-
התאבדות.

סטאטיסטים בהצגה
ך* כל אותה עת לא שכח בגין אף
לרגע את בסיס־הכוח שלו — דעת-
הקהל הישראלית. כפוליטיקאי אמיתי, ידע
כי כוחו בחח תל ד בכוחו מבית.

׳מות מתודת ומתוחכמות, הוכיח
את עצמו — לפי שעה.

חשבון קר
ך* דגש הוא,
ן 1לים: לפי
כי כל ההצלחות הטאקטיות של
בגין כמסע זיה משפיעות אד
מעט — אם כיכלל — על המציאות
האיסטראטגית.
כמובן, על שתי
שעה.

המי

לא שינו במאומה את האינטרסים
הבסיסיים של ארצות-הברית, את התמו נה
הגלובאלית, את המציאות הפנים-
ערבית.
בטאקטיקה שלו יכול בגין להגיע ל-
וועידודז׳נסד, לפי תנאיו, או להטיל על
הערבים את האשמה לאי־כיניוסד, של ה וועידה.
השאלה
הגדולה, המכרעת, היא: אם
כן, מה יהיה אז ו

מה יהיה אם ועידתיז׳גכה לא

די היה לראות בטלוויזיה את
הכעות פניהם של, העסקנים —
וכייחוד של העסקניות הקשישות
— כעת נאומו הגתל למען
הבונדס כניו־ייורק. היו אליה הכי
עות של אכסטאזה, כימעט של
אורגזמה רוחנית. אין ספק שכגין
חדר אל לכ-ליכם.

מילכד הכמיהה לעצם כינוסה
של הוועידה, שתיראה כניצחון
מדיני שד קארטר, פועל כמישור
זה גודם נוסף: הפחד מפני עימות
עם היהודים.

להצלחה זז יש חשיבות פוליטית ממד רגה
ראשונה במישור הטאקטי ,׳ואולי אף
במישור האיסטראטגי.

כאשר עלה ׳בגין לשילטון, התנחמו רבים
בממשלה האמריקאית וסבירות העולם ב־

כי זוהי תנועת־איגוף, המאיימת
על העורף של קארטר. שום נשיא

בגין עם אליזכת טיילור בניו־יורק
נוי פוחד מפני היהודים 7
בעודו דוחק את קארטר לפינה בתיגד
רוניו, ובעודו כובש את לב היהדות ה אמריקאית,
דיבר בלי־הרף אל הבוחר היש ראלי•
הוא דיבר אליו באמצעות הכתבים
שליווהו, ושרובם הפכו במהלך המסע
משרתיו זתועמלניו — הם ועיתוניהם. הוא
לא הסתפק בכך, וציווה להעביר בשי דור
חי, ובמלואה, את מסיבת־העיתונאים
שערך בוושינגטון. כך הפך את הכתבים
האמריקאיים המתוחכמים ביותר לסטא-
טיסטים בהצגה ,׳שהיתר, מכוונת יכולה אל
הציבור הישראלי. ההצלחה שהיתר, לבגין
באמריקה הוכפלה, לעיני האזרח הישרא לי,
פי כמדי וכמה.

אמריקאי אינו שש לקראת עימות
עם חלק חשוכ של קהל־הכוחרים
שלו — כשם ששום ראש-מיפלגה
ישראלי אינו שש, למשל, להכריז
מילחמה על עדת יוצאי-מארוקו.

כך חוזר בגין ארצה, כשהוא חזק לאין-
׳שיעור. תיקוות יריביו, כי העימות עם התבדתה ארצות־הברית יכריע אותו,
כליל. הוא ניראה כמנצח. האופוזיציה,
שהיתה עלובה גם קודם־לכן, נידונה עתה
לחוסר־יאונים. אם רוצה ד״ש להיכנס ל ממשלה,
יהיה עליה לעשות זאת בזחילה.
׳בגין אינו זקוק לה. לכל היותר תהיה
בממשלה זיו גלגל חמישי.

׳והיהודים אינם עדה סתם. הם מרו כזים,
במיקרה, באיזודי־מפתח, שיש להם
׳השפעה עצומה על תוצאות הבחורות ב־ארצותזהברית.
הם חשובים במייוחד ל-
סיפלגה הדמוקרטית, מיפלגתו של קארטר.

אם קיוו האמריקאים כי ד״ש
ו /או משח דיין יכלו ״למתן״ את
בגין, הם יכולים עתה לשכוח זאת.
איש לא ימתן את בגין. הקו הקיצוני
שלו, הפועל באמצעות סיס

״קונצ׳רטו לשני* כלי־מיתר״
מי פוחד מפני הערבים?
מחשבה כי יהודי ארציות־הברית ׳והעולם
יעצרו את תנופתו הלאומנית ישל המנ היג
החדש. היהודים — כך היתד, הדיעה —
הם שבט מפוכח. בראשם עומדים אנשים
מנוסים ומשופשפים. הם יבינו כי דרסו
של בגין תביא לעיסות הרה־אם זן, וכי
היהודים עלולים ליפול קורבן לעימות כזה.
דיעה זו היתד, אשלייה מלכתחילה. כל
המצד בענייני הפזורה יודע כי היהודים
הם ,׳ברוב הארצות, לאומניים אף יותר

תתכנס, ויהיה כדור לבל כי נוצר
קיפאץ מוחלט?
מה יהיה אם תתכנס ועידת־ז
׳נכה, ותתפוצץ בעכוד יום, כע•
כור חודש, או כעבור שלושה חודשים

במיקרים אלה, נשארות בעינן שתי דד
׳אפשרויות שהיו קיימות גם לפני מסע-
בגין:
י• עימות ישראלי־אמריקאי, או — אם
הנשיא קארטר ישתמט מזה —
• מילחמה ישראלית-עחבית, תוך שנה
וחצי.

האפשרות השנייה היא הסבירה
יותר.
במדיניות, כמו במילחמה, קובעים בסו-
פדשל-דבר יחסי־הכזחות האמיתיים. טאק טיקה
מוצלחת יכולד. לדחוק את הקץ,
לנחול הצלחות קטנות וזמניות. אך בסד
פו של דבר, בדיברי המרשל אגרי דה-
טורן, ובניגוד לדעתם של המיסטיקאים,
״אלוהים הוא תמיד לצד הגדודים הגדו לים
יותר.״

ההצלחות של מנחם בגין הן
אמיתיות, והוא השיג אותן כבי
שרון. אך הן עלולות לעלות, כסופו
של דבר, ביוקר.

במדינה
(המשך מעמוד )23
מיות בד״ש כיום, היתה צמרת התנועה
נראית שונה. עסקני המיפלגה ופעיליה,
•שלמדו להכיר את מנהיגיהם מקרוב, גילו
•כי כמה מהם הסתתרו מאחרי תדמיות
כוזבות. אחת התוצאות של מצב זה הוא
מצבה של סיעת ד׳׳ש בכנסת.
ד׳׳ש היא הסיעה השלישית בגודלה ב כנסת,
אולם היא כמעט אינה מורגשת בה.
הרכיבה האישי וחוסר הניסיון הפרלמנטרי
של חבריה גרמו לשיתוקה הכמעט מוח לט,
מעולם לא היתה סיעה של מי פלגה
כלשהי בכנסת שהפגינה פעילות פרלמנ טרית
כה עלומה וכה חסרת משמעות.
כנידה כעקרונות. על רקע זה ועל
רקע חילופי ההאשמות ההדדיים בין רא
לד׳׳ר
ישראל כ״ץ, שאינו ח״כ ואיבו נמ נה
עם צמרת ד״ש. דגר זה עשוי לפגוע
באחד מארבעת המועמדים הראשונים של
המיפלגה. על תפקיד שר־המישפטים נא בקים
שמואל תמיר ואמנה רובינשטיין.
•רובינשטיין התייצב אומנם בראש האו פוזיציה
הבלתי רישמית של אנשי שינוי
שהתארגנה בתור ד״ש, אולם •ניתן להבין
כי אם יוצע לו •תפקיד שר־המישפטים,
יהיה בכך בדי למתן את עמדותיו ה אד
פוזיציוניות הפניס-מיפלגתיות.
אישים אחרים במיפלגה אינם יכולים
•להשלים עם הרעיה שהם יצטרפו לממ שלה
בה מכהן משד, דיין כשר־החוץ. אחד
מאלה הוא אלוף־מ״שינה (מיל ).דב ירמיה,
ממנהיגי ד״ש •בצפון הארץ, שפירסם ה

״שאים עמית, ורטהיימר וידץ
לא אל •הילד הזה התפללנו !
שי התנועה ומנהיגיה, הצליחה מזכירת
הממשלה לשעבר, יעל עיוזאי. לבטא את
דעתם של רבים מחברי התנועה. בישיבת
מועצת ד״ש בשבוע שעבר זעקה עוזאי
כלפי חבריה :״אבו הולכים ומקבלים את
פרצופן של כל המיפלגות) .אני מתביישת
להיות בתנועה הזאת.״
היחסים הפנימיים בעסקונה של ד״ש
החריפו ככל שהתברר שמתגבש רוב ל הצטרפות
לממשלת הליכוד, אף תוך וי תור
מוחלט על עקרונות התנועה. אר בעת
•תפקידי השרים המוצעים על-ידי הלי כוד
לד״ש (סגן ראש־ממשלה ושר-
מתאם, שר־לענייני־רווחה, שר-מישפטים
•ושד־ תיקשורת־דתהבודה) וסיכוי לקבלת
תפקידי שני סגני שרים, יצרו יריבות
פנימית בין המועמדים לתפקידים.
כך, למשל, תובעים נציגי עודד בד״ש
להעניק את ׳תפקיד השר לענייני רווחה

שבוע מיכתב גלוי בעיתונות בו טען כי
הצטרפות ד״ש לקואליציה כמוה כבגידה
בעקרונות.
״צריך להזכיר לידין ולתומכיו שהרבים
•שהצטרפו לד״ש משום שנקעה נפשם מ־הסתאבות
תנועת העבודה כשילטון, עשו
זאת בתיקווה שד״ש תשנה את הרוח ואת
המעשים שגרמו להסתאבות זו,״ טען יר מיה
.״חברי ד״ש •אלה לא העלו על דעתם
כי הנהגתה תוביל לכריתת •ברית עם
המחנה שלחם מראשית קיומו נגד תנועת-
העבודה, שהגשימה במיטבה את רעיוניות
התמיד! הלאומית בדרך מתקדמת,
דמוקרטית ושפדה ...נכונותה של הנהגת
ד׳״ש לקחת חלק בשילטון זה היא בגידה
•בעקרונותיה.״
לירמיה הקו ודאי סיבות נוספות להתנגד
להצטרפות ד״ש לממשלה בה מכהן דיין,
סוף־סוף דיין היד, האיש שגרם לגירושיו
של ירמיה מאשתו, הסופרת הדסה מור.
כיום לא •נותר עוד ספק שאם תצטרף
ד״ש לממשלה יביא הדבר לעזיבת הלק
ניכר מפעיליה ואולי לפילוג של חלק מ אנשי
תנועת שינוי לשעבר. התפוררות
התדמית של המיפלגה, התפוררות הנהגתה,
הקרע שנוצר בין מנהיגיה !והמאבקים ה פנימיים
בקבוצות העסקנים ישלה, הותירו
את ד״ש במצב שרק מנחם •בגין יכול
להושיעה — •אם יסכים לצרפה לקואליציה.

דרכי חיים
הזיסיון ה א חרון

הצעירה התוססת
והגאה שאהבה את
החייס והיתה מוכנה
?התנסות ככ? — נפטרה כגיל 24
אף מכדי לדעת שחלתה

ספורטאית קיסרי ז״ל
״משוגעת על החיים״
העול ם הז ה 2082

״טוב לי, אני ממצה הכל מהחיים, מד,
שאני יכולה. כקיץ •נסעתי לארצות־הנרית
עם חבר, קניתי מכונית וישנתי בקמפינגים,
זה היד, משגע! שלושת החודשים הכי
יפים בחיי. אני משוגעת על החיים, רוצה
לחיות כל יום וכל יום מחדש, אוהבת
מסיבות, אוהבת בילויים והכי בעולם או הבת
אנשים. אוהבת לרקוד. אם מישהו
(המשך בעמוד )30

מאבטחי

עד גיל ,55 לאחר שרות צבאי,
תשלום עד — 3,000.ל״י נקי
לחודש. הוצאות נסיעה ומגורים
מובטחים.
! • נא לפנות למשרד הראשי רחוב
בן־יהודד ,77 ,תיל־אביב או ישירות
לסניף החברה באילת רחוב רתמים 6
ולהביא תעודת זחד ופנקס מילואים.

לנשף בחירת

אשר ייערך באשקלון

ולנשף בחירת

נסיכת

׳־כינרת

אשר ייערך בטבריה
תגענה המועמדות באוטובוסים הממוזגים
של חברת

סיכווח של חני נוי, מלנת־המים
שהנכה מלכת תנות־השמטיה העולמית
ן* ;ה פדי כבשה בסערה את: וסד
( 1הטלוויזיה. פרצופה היפהפה מילא את
המסך, ומכל מה ׳שאמרה או לא אמרה
לירון לונדון- ,מנחה התוכנית עלי כותרת
שבה התארחה, זוכרת המדינה פולה רק
שחני פרי הצהירה כי לא הגיעה אל
פיסגת עולם הדוגמנות דרך חדר־המיטזת.
כיצד, אם כך, הצליחה הצעירה היש ראלית
היפהפייה להגיע אל שיא הלומד
תיה של כל דוגמנית בעולם י

חני היא תגליתו של •העולם הזה. כיש*
היתר, בית 16 השתתפה בצעדת ארבעת
הימים. אליה זוהר, שהיתר, אז כתבת וצל מת
העיתון ,׳חיפשה בנרות אחר בחורה
שתמלא את התפקיד המכובד של מלכת־ר,צעדה.
היא ביקשה מכל ידידיה, הצלמים
והעיתונאים •שסיקרו את הצעדה, שיעזרו
לה באיתור היפהפייה.
אחד הצלמים התייחס למשימה שהטילה
עליו ברצינות גמוחה. ברגע ישבו נחו

מלכת הצעדה

, 16 כשהתגלתה על־ידי צלמת העולם הזד,
אלה זוהר וזכתה בתואר מלכת הצעדה.

מלכת המים

העולם הזה
עשה עס חני
גם את דרכה השנייה אל הפיסגה. היא
ברוב מוחלט.
נבחרה כמלכת המיס

סתת תמרוקים, בגדים ותכשיטיו

קנות של שעון. הצלמים השתגעו אחרי.
צילמו אותי גלי. סוף.
״אני לא אומרת שלא ניטו לשכב אתי
ושלא חיזרו אחרי, אבל תמיד נמנעתי
׳מלערב תענוגות בעבודה. מחוץ לשעות
העבודה הייתי אדם סרטי, אבל מעולם
לא התעסקתי עם אנשי חברות מיסחריות
ואנשי־פירסום שואיתס באתי במגע בשעת
עבודתי.״
בעת ביקורה בישראל אמרה דוגמנית-
הצמרת הנודעת ׳מרגו חמינגווי לכתבת
העולם הזה כי שלוש הדוגמניות המפורסמות
בעולם הן: לו ח האסון, בוורלי
ג׳תמון והאני, הוא שמה האמריקאי של
הני פרי.
לחופשתה הנוכחית בת השבועיים ביש
ראל
הביאה אתה חני את תיק־העבודה
מיספר 3שלה. התיק גדוש בתמונות מפור סמות
של המצליחנית הישראלית, תמונות
המתפרסמות בגדולי עיתוני האופנה בעו לם
כמו ווג, באזאו, אסקווייר, קוסמו־פוליטן.
איך
מרגישה הצעירה הישראלית מבת ים,
ששיחקה אותה ו ״אני מרגישה נפלא,״
היא אומדת .״גרד, בניו־יורק בדירה מש געת
באיזור הכי אנסקלוסיבי, מצטלמת
כל הזמן, עושה פירסומות בטלוויזיה,
עובדת קבוע עם חברות־ענק כמו ובלון
והלנה רובינשטיין. ומרוויחה הון. מחזיקה
סוכנת קבועה ,׳מנהל־עסקים ומזכירה או־מטית,
מסתובבת בחברת ג׳ורג׳ המילטון
(המשך בעמוד )30

עיניו על חגי פרי, לא הירפה ממנה עוד,
אלא ׳שחני אמרה לו חד וחלק :״אתה
רוצה שיאני אהיה מלכת הצעדה? אז
תחבה שאגי אגמור לצעוד ואגיע אל
תחנת הגעיוזחד.,״ ואכן, רק כתום עשרה
קילומטרים נעצרה חני, ונתנה לאלה את
האפשרות לגלות אותה. אחר־כך היתה
כבר הדרך סלולה לפני׳הצעירה היא זכ תה
בתואר מלכית־המים, ומאוחר ״ותר ב תואר
סגנית־נערת-ישראל.
כבר אז היתד. דוגמנית צילום ומסלול
מבוקשת. היא נישאה לצעיר בשם יגאל
ויחד עם דוגמנית נוספת, יפה כפיר ובעלה
אמנון מס, נסעו הארבעה לכבוש את
העולם בסערה. אלא שבעוד יפה נתקעה
באנגליה כשהיא נשואה ׳באושר לבעלה
ויולדת לו ישני ילדים (רק באחרונה היד-
ש׳ה שם את הקאריירה ישלה) הספיקה חני
להתגרש מבעלה, לנסוע לאמריקק ולהגיע
איל הפיסגה.
״זד. לא היה קל,״ היא מספרת ,״אבל
עשיתי את זה. אני נמצאת בצמרת. אני
חושבת שפשוט הלך לי קלף משוגע. הסו כנת
שלי היא וילהלמינה, הידועה בכל
העולם. היא עלתה עלי מההתחלה, התלה בה
מהתמונות שלי ואמירה לי :׳אם את
רוצה להיות סטאר, יאת תעבדי על עצמך
24 שעות ביממה.׳ לא חסכתי כל מאמץ.
טיפחתי את עצמי, הצטלמתי כמו משוגעת.
אני ידועה באי־דייקנותי בחיי הפר טיים,
אבל לצילומים הייתי מגיעה בדיי

אב שר ג בדי

(חמשו מעמוד )29
ובל המי-ומי בנידייורק. מחבת? הכי סוגו!
שלי היא המלאכית ג׳קי סטית, ושתינו
נורא !מיודדות עם פארה פוסט־מייג׳רס.
,כששתיהן בניו־יורק ;אבחנו הולכות לבלות
יחד ברדינס ובסטודיו ,54 שהוא המקום
בנידיורק. בכל !מקום מזהים אותי,
׳ואני נחשבת כאישיות חשובה מאד. תקו פה
מסויימת יצאתי עם דייוויד רבסון,
הבעלים של רבלון, אבל לא בגלל זה אני
הדוגמנית המועדפת עליו. יצאתי איתו
אחרי שהצטלמתי לרבלון, לא לפני.
,,האמת היא שבניו־יורק כימעט שלא
יודעים שאני ישראלית. אני !מדברת שש
שפות, וכולם ׳חושבים: שאני ממוצא לא-
מיני. חלומי הגדול ביותר הוא לחדור
לשוק הסרטים. עשיתי שני מיבחני־בד,
האחד לסרט יום ראשון השחור בבימויו
וסל ג׳ון פרנקנהיימר! ,והשני לסרט־טל-
וויזיה בשם עומק הברמודה, סרט על
בתורה ישמכרה את עצמה לשטן. ההצעות
להופיע בסרטים ׳זורמות אלי כל הזמן,
אד אני ;מאד סלקטיבית, לא רוצה להתחייב,
״הכין*
הכי גדול בעבודה כדוגמנית הוא

דוגמנית פרי כפירסום לחזיות
בחור בשם אלי
הנסיעות. רק השנה הייתי בסנטזדדומינגו,
בקולומביה, סאיי־הבתולה, בהאיטי, ביפאן
וביוון. בניו־יורק ׳מילאתי את מקומה של
מיס תפל, רינה ׳מור, בנשף של הבונדס
והצלחת לאסוף 500 יאלף דולאר. הסוכנות
והפונדס בקשר מתמיד אתי, ואני נותנת
הרצאות ומופיעה למען ישראל וזוכה ב הצלחה
גדולה.
״החברה הכי טובה שלי בניו־יורק היא
דווקא ישראלית, הזמרת עדנה לב החברה
של דייוויד בראונר, שהוא אחד הקומי קאים
הבי מצליחים בעולם. היא נורא
מבסוטה, ומופיעה איתו בהצגות שלו ב טלוויזיה.
״כעת
אני נמצאת בחופשה בת ׳שבועיים
בישראל, וקרה לי כאן דבר נפלא. התאהבתי
בבחור בשם ׳אלי סמרנסקי, שהכרתי
במועדון של רפי שאולי. אלי הוא
יהלומן ישראלי המתגורר בבלגיה, ואני
׳נוסעת אליו לביקור. אני סבר רגילה
לרומנים בין־יבשתיים ׳ובשבילי, לטוס מ-
תל־אביב לבריסל זה כמו לנסוע מתל־אביב
לירושלים, ממיילא אני צריכה להי שאר
באירופה, כי יש לי צילומים באי טליה.
אחר־בך אני צריפה לטוס לוונצוא-
לה, לסידרת צילומים בשביל הווג.
,החופשה שלי בארץ היא החופשה הכי
יפה שהיתה לי בחיים. בכלל, טוב לי ׳נורא
בארץ. נסעתי לירושלים, וקנייתי שפלות
ערביות שהחברות שלי בנידיורק ״שתגעו
עליהן.
״אני נוסעת יתמיד במחלקה הראשונה,
וזוכה ׳בטיפול המוענק לאנשים חשובים
מאד. זד .׳מגיע לי. הגעתי יאל הכבוד הזה
.בכוחות עצמי, אף אחד ליא עזר לי. גנון,
אני יפה, אבל בשביל להצליח בג׳ונגל
האופנה צריך גם שכל !והרבה ׳מזל. לדעתי
הגעתי הכי רחוק שיאפשר. אני בת ,24
והחלום שלי הוא להגיע להוליווד. כל מי
שמכיר ׳אותי יכול להעיד, שאם לקחתי
על עצמי להגיע לשם, אני יעוד אגיע.״

במדינה
(המשד מעמוד )27
יודע על מסיבה, שיודיע לי, אני אבוא.
מוכנה להתנסות בסיגנונוית חדשים, מוכנה
לנסות הכל !״
עירית קיסרי בת ד 24 שנפטרד. ממחלה
ממארת בשבוע שעבר, היתד. בחורה מיד
חדת במינה, היא הגיעה לתל־אביב מקיבוץ
חמדיה, ונקלטה היטב בחברה העירונית.
למחייתה עבדה במשך תקופה מסויימת
כמלצרית בקפה ג׳קי בתל־אביב, שם הכירה
את כל מי שהוא משהו, ושם הכי ת אותה
חברי מערכת העולם הזה שהצעירה הדי נאמית
הנאה הרשימה אותם.
עירית זכתה אז בכתבת ענק בת שני
עמודים מעל גבי הגליון (העולם הזה
,)2008 ובראיון שעניקה לכתבת העולם
הזה בלטו שימחת־החיים שלה, חיש׳
חהומוד יוצא-הדופן שבו ניחנה ואהבתה
הגדולד, לחיים.
היא התגוררה בדירת־גג מפוארת ה שייכת
לעליזה דגן, גרושתו של המפיק
דגי דגן יחד עם עוד שני בחורים ובחדרה.
הדירה היתד, יתמיד מאוכלסת, ני עירית
אד,בד. חברים סביבה. היא אירגנד, מסיבות,
בביתה ובבתי הבדיה, והרבתה בנסיעות.
טיולה הממושך לארצוית-הברית היד, אחת
החוויות המרתקות ביותר שבהן התנסתה.
את מרבית זמנה ומירצה הקדישה ללי מודי
חינוך גופני בסמינר הקיבוצים, היא
היתד, ספורטאית מצטיינת, נהגה להתעמל
על מכשירים ולרוץ למרחקים ארוכים.
תקופה מסויימת עבדה כסיירת מישמרות
הבטיחות.
רק לטוב. עירית היתד, קשורה מאד
למישסחתה, שהתגוררה בחיפה אחרי ש ההורים
עזבו אית הקיבוץ. היא סיפרה
כי אביה מטלפן אליה יום יום לשאול
לשלומה. כששהתה בחו״ל טילפנה הביתה
פעמים אחדות בשבוע.
את שירותה הצבאי עשתה כפקידת״
טייסת, והיא ראתה זכות גדולה בעובדה
ששירתה בתפקידה זה במילחמת יום־
הכיפורים. לה־עצמד, היה הבר טיים, וב־מילחמד,
היא דאגה לא רק לטייסים שב״
טייסת אלא גם לטייס הפרטי שלה. מייד
לאחר המילחמה נפרדה ממנו, אך לא
נשארה זמן רב לבד. היד, לה באחרונה
חבר קבוע ובאותו ראיון סיפרה עליו:
״הוא עושה חיים יחד אתי, אבל אני
לא גרה איתו. מה, אין לו בית? אם
אגור עם החבר שלי, סימן שאני רוצה
אותו לטוב או לרע. בינתיים אני רוצה
אותו רק לטוב.״
היה לה היגיון בריא והיא היתד, חברה
מצוייגת, אהבה ילדים עד כדי שיגעון
ונהגה לתפור לחברותיה הנשואות שמלות
הריון, כשהיא מבקשת מהן לשמור אותן
השמלות למענה לעת שתזדקק להן.
עירית נהגה בטום־טוס, שכונה ״ביל״,
וטענה בי הוא אהבתה הגדולה בחיים.
״אני אוהבת לנסוע על ביל,״ סיפרה .״אני
ישרה בגשם, מרגיזה נהגים, רואה מכונית
יפה נעמדת לפניה, מאיטה לד, את המהי רות.
אני מתמרנת נפקקי־תנועה. קניתי
כובע יפה במיוחד, ובקייץ אני נוסעת עם
סרט על הראש במו אינדיאנית, ביל הוא
ההנאה הגדולה ביותר שיש לי בחיים,״
באכים בברכיים. לפני שבוע הת פרסמו
בעמודי המודעות של עיתוני־הערב
מודעות־אבל שהודיעו על מותה של עירית
קיסרי, בדמי ימיה. חברי המערכת שנתקלו
במודעה, סירבו להאמין כי אכן מדובר
באותה צעירה תוססת וחייכנית שהכירו.
קשה היה להאמין כי הצעירה גבוהת־הקומה,
בעלת מיבנה הגוף האתלטי, ה שיער
הבהיר והעיניים הירוקות המשגעות
אכן הלכה לעולמה.
סיפרה חברתו!־לדירה של עידית :״לפני
כמה חודשים היא חשה ברע. תקפה אותה
עייפות ללא כל סיבה, והיא קיבלה כאבים
איומים בברכיים. ד,יא נלקחה לסידרת בדי קות,
והתוצאות נמסרו למשפחתה.״ הסתבר
כי הצעירה הנאה חלתה בסרטן הדם. הוריד,
שמרו מפניה את הסוד הנורא. נמסר לה
רק כי זוהי הצטננות קשה, וכשיצאה
מבית־החולים חזרה לפעילות שוטפת. לפני
שלושה שבועות סיימה את לימודיה ב סמינר
הקיבוצים, והוכשרה כמורד, להת עמלות.
היא באד, לבקש עבודה במכון
האירובי בתל־אביב.
זוג מיספריים. מספר אחד ממנהלי
הממן, הד״ר אפריים בן־ארי :״לפני
שלושה ׳שבועות הגיעה לכאן צעירה נאה

ובריאה למראה, הציגה את עצמה בשם
עירית קיסרי, וביקשה עבודה. מכיוון
שאחת המורות להתעמלות שלנו עמדה
לעזוב, קיבלתי יאותה לעבודה.
״במשך שלושת השבועות התקשרנו
איתר, כמה פעמים, היא אמרה לי שהיא
סובלת מאנגינה, ושתבוא לעבודה כשתח ליט•
לפני כמה ימים באה אלי חברתה
הטובה, ליאורה ס׳ורוקה, המתעמלת במכון,
וסיפרה לי כי עירית מתה מסרטן.״
כ שמע לפני שנפטרה חשד, עירית ברע,
ברכיה כאבו והיא הצטננה• היא שכבה
חולה בביתה, אך העסיקה את עצמה
במלאכת התפירה האהובה עליה. המיס־פריים
נפלו על רגליה ופצעו אותה. נוצר
זיהום, והיא הובהלה לבית־החולים.
שלושה ימים שכבד, שם, כשגופה מחובר
למכשירים. היא סבלה כאבי־תופת, וסירבה
לקבל מבקרים. עד הרגע האחרון לא ידעה
כי מחלתה אנושה. בלילה שלפני מותה
ביקשה לראות את הוריה. היא נרדמה
בהשפעת זריקה לארגעת כאבים, ומתה
בשנתה.

מ 11ם 1וי םבבד * כ ה
״אגחגד מייבגיס חתר
ש 7מדיגת ישיא?,״ אמרו
תושבי חשבונה — ובגו
לוחם בריבת־שחייח מבטכם
האורות הצבעוניים נצצו למרחוק. הקהל
ינחר בהמוניו לעבר האולמות, בכניסה
קיבל אותו ברוב הדר ראשיהמועצה, גיד״
עון ארבל. נלחצו ידיים והוחלפו חיוגים•
הכל עבריו יאת המיסדרון הלבן׳ הוד
מראה שניגלה לעיניהם לפתע היה מרגש.
ימים תכולים וצלולים׳ שבתוכם צפו ע׳ש־רות
!גלונים ופרחים שזורים זה בזה. יתד
ישבי 1ווד-,מונוסון באו לחוג את חנופת
בריפת־השיחייה שלהם, שגבנתד, מכספם.
.הדרך היתד, רצופה מיכשולים כפי ש*
!מעיד גירעון ארבל ,׳ראש המועצה, ששמו
קשור במיספר פרשיות שהסעירו את אל-
על וימי ׳שהיד, יו״ ר ועד טיי&י אל־על:
״היו לנו בעיות שכנים ובעיות עם מיש־רד־הפנים
והוועדה לבניין ׳שיים. גם תושבי
המקום גילו הססנות בתחילה ,׳והטילו ספק
במימוש התוכנית. אבל הרבה יותר נחמד
להיות ראש ׳מועצה בנווה־מונ&וון ,׳מאשר
לוחם באל־ על.״ המסיבה הייתה של תושבי
המקום, והפעם לא הצליחו לפלוש לשם
״היפים ׳והיפות״ למיניהם. הסתפר גם שאין
זקוקים להם. היפהפיות המקומיות לא ביי שו
את הפירפה. נערכה אפילו תצוגת-
אופנה, בחסותה ישל יהי בן יזוסף, שנטלה
על עצימה את המשימה בהתנדבות כיוון
ש״התושבים כאן כל־כך ׳מקסימים.״
הדוגמנית המיקציועית היחידה היתד,
שלומית יאמיר, שעזרה לבנות המקומיות
ולא חדלה לחלוק להן !מהמאות. היו שם
ה׳קאונטרי-לוק /הכאפיוית המודפסות ב השראתו
של יעקב אגם, כיגדי-ים ומעילי-
הגשם בעיצובה של רוזי, שהסעירו את
לונדון.
שיאו של הערב הגיע ׳כאשר יפהפיד,
מקומית שחומד, ומסולסלת־ישיער נשאה
על כרית-קטיפה אדומה, לפי כל כללי
הטכס, זוג־מיספריים ענקי שנועד לגזירת
החבל שהקיף את הכריכה. המנצח על המלאכה
היד, ראש המועצה גירעון ארבל,
יורקות ספורות לאחר־מבן ימצא עצמו בתוך

המים׳ לקול ׳תרועות ״׳אני מ תי ש טרי
וחדש עכשיו,״ אמר בחיוך רחב .״היה
שווה !אפילו להירטב.״
היין, שהובא על-יד תושבי המקום, גש-
פך כמים. השולחנות העמוסים היו על
מהרת, הגבינות .״ימה שגורם הכי הרבה
סיפוק זה העובדה שאת הכל עשינו בעצמנו•
סולם גילו יוזטה ורצון לעזור,״
אסרה נורה, מפעילות בוועדת התרבות,
שלא חדלה להתרוצץ כל הערב ולדאוג
שהעניינים יסתדרו,
ההגרלה ׳הגדודה אחרי שאכלו וסב־או
הגיע תור המכירה הפוימבית. כאן,
ישוב הוכיחו ׳תושבי המקום את כישוריהם.
אחת התמונות שנמכרה צויירה בידי עולה
חרש תושב המקום. ואילו את ההפתעה
השאירו לסוף — לשעה אחית ׳בלילה.
האורות היבהבו, והתלה ההגרלה הגדולה.
זכו שם ׳בבגדים וביגדי-ים במציתים לגז,
וגם מקומו של מזון־לכלבים לא נפקד.
׳והיו גם פרסים יותר רציניים. כרטיסי-
טיסה זוגיים, וסופשבוע במלת באשקלון.
בין האורחים המעטים שהון ימנו מבחוץ
ניתן היה לראות את עוזר שר־הבריאות,
את זהבי ממישרד-הפנ׳ים ואת גיצנדמ״שנד,
׳חביב ׳מהמ״שטרה. הוזמנו אורחים נוספים
׳מהמישטרה, אך הם לא יבאו בי היו עסו קים
בבני־ברק.
״מעריכים את נווה-ימונסון במקום יו קרה,״
יאמר ראש המועצה בסיום הערב,
״אולם שוכחים שתושבי המקום הזה הניחו
אבן על ׳אבן והזיעו, בדי להפוד אוחו לגן
פורח. גווד-,מונסון ׳מייצגת התך של ׳מדי ינת
ישראל. גם תושבי שכונות אחרות
יכולים ללכת בעיקבזתיד — ,אם קצת

רצון ויתמה.״
סטודנטים מכה איטלקית
מחתה לדזגנרה
הטטודגטיס הישראריס ישבו
עד המיזוודות בשהגיעח הודאת
הביטול — אף זה לא
היה איבפת לאיש
דווקא איטליה, ערש התרבות האירו פית
,׳מולדתם של ליאונרדו דה וינצ׳י
וסיכלאנג׳לו בואנדוטי הוכיחה הפעם הו־סר־תרבותיות.
היא נעלה את ׳שעריה לפני
הסטודנטים הזרים, ובמיוחד — לפני הישראלים.
רקטור הפקולטה למדעי הטבע
באוניברסיטת רומא הגדיר את המצב,
באומרו :״אין ביכולתי לקיימ את ההח לטה
הזאת, הפוגעת באוטונומיה של האד
גיברסיטות, בעיקבותיד, תשקע איטליה ב־פרובינציאליזם
תרבותי.״
׳איטליה משמשת כיו״ר השוק המשותף.
באשר שירי השוק הביע ׳תמיכה בהקמת
מדינה פלסטינית לא יבאה, כל תגובה
׳מ׳מ״שרד-החוץ הישראלי. שלא יצא להגנת
הקו שנקט — אנטי ׳מדינה סליסטינית.
אם כך, כיצד ניתן לצפות שייצא להגנה
על מנייה ׳״פעוטה״ כמגיייתם של הסטו דנטים
הישראלים המבקשים ללמוד באי טליה?
הבעיה הורגת מן המייסגרת פעוטת
הערך שבד. ניסו למסגרה. כי בד, מדובר
באנשים, ולא בתככים פוליטיים.
(המשך בעמוד )34
ה עו ל ם הז ה 2082

נ פי ל ה לחור רשת דייגים, ים, שמש לוהטת, שמיים
החולים ...הקיץ, תני לעצמך ליפול היישר
אל תוך הרשת.
המצאה מאווררת לכל הדיעות, וסב־סית
לנועזות.
החולצות המרושתות אידיאליות לקיץ
המזיע שלנו. דאגי רק שסיגי הכותנה
בהן יהיו מרובים מחסיג הסינתטי, שאינו
נושם.
מה סכסי יותר מחולצה לבנה מרושתת,
כשמתחתח חולצת־תחבושת או סתם
חולצה חשופח־חשופהז
ואם את נועזת עוד יותר, זירקי על
עצמך חולצת״רשת כשאת ״עונדת״ חזיה
בלבד.
בד־הרשת הגיע לשיא ניצולו בביגדי־חוף
מרהיבים, הנלבשים מעל לביגדי״ים
מיזעריים או שלמים.

נו ס ט לגי ה
מ חורר ת
בלבו

דבר-מה קורה להן, לנשים. הן נוברות
בשוקי-פישפשים, בארונות ישנים ובעליות-
גג, ושולות מלבושים ישנים, קרועים־
בלויים, לבנים־דהויים ובעלי״ערך.
אחרי תקופה ארוכה של ג׳ינס, מיכ־נסי-חאקי
ועוד מיני מלבושים בעלי תדמית
קשוחה, חלה פיתאום חזרה אל הנשיות
המרפרפת הבהירה, אל בגד־חתח־רה
הרקום וחתפור היטב. נוסטאלגיה.
דוגמניות ונשים המיטיבות להתלבש,
משרכות דרכן לשוקי״פישפשים שונים
ומוצאות ״מציאות״ .אחת מן ה״שולות״
חללו סיפרה לי שהדבר מצריך זמן ודי־

למתייראות מן העובדה שבבגד יותר
חורים מאשר בד, נוצרו חולצות ושמלות
שהבד המרושת מופיע בהו בגב, בצדדים
או בשרוולים.
היות שהשנה אנו שרויים בקיץ לבן,
המזכיר את בתי״חסיד הלבנים של ספרד,
גם בביגדי־הרשת שולט הצבע הלבן.
למען אלה שאינו מוותרות על להיט
מאוורר זח גם בערב, נוצרו חולצות שחו*
רות מרושתות, המכסות טפח ומגלות טפחיים,
כשהן זרוקות בטיבעיות מעל מיכ-
נסיים או חצאית שחורים. שימי לב לגודל
החורים.

יעצתי: בלופשך חולצה מרושתת לבנה,
השתדלי שעורך יהיה שחום. הלבן, וגם
השחור, יבלטו על גוון־עור שחום.
שיא האופנה: סנדלי פלסטיק שטר
חים, גרביים לבנים קצרים, נעלי־התעטלות
שטוחות, מחתזות צדפים, חגורות מהעיר
העתיקה.
ע שי ל ך: חגורה אופגתית למיכנסי-
ג׳ינם, מרצועודעור בצבעים שונים — פשוט
חברי אותן לצמה ארובה.
בתצוגות: האופנה של ויצ״ו, אשר נדדו
לאורכה ולרוחבה של הארץ ממטולה ועד
ימית, ניראו דוגמניותיהצמרת שלנו ב־ביגדי־הים
הנועזים של דיווה, ובדגמי ניבה
החדישים.
נראתה: קארין דוגסקי בפתיחת תע רוכת
ציורים של רוזנטל, לבושה בחולצת־תחרה
מחוררת מעשה־ידי דייזי גורן.

מיון רב. בשוק־הפישפשים אין הדברים
ערוכים ומסודרים על קולבים, ובוודאי
לא ממויינים לפי מידות.
שם הכל זרוק ומעוך, ועלייך לשבת
שעות ולנבור באוסף המעופש. עם הרבה
דימיון אפשר אפילו להפוך כתונת־לילה
ישנה לשימלת-ערב, מפיות-תחרה
ישנות לחולצות, ווילונות מצהיבים לשמלות.
בתחרות של אז, עבודות-יד, כמה
מחשבה הושקעה בכל דוגמה ובכל פרח
רקום.
מצאתי אצל דורה, בשוק שביפו, שתי
חולצות-תחרה ישנות וצהובות. בהשקעה
מינימלית, כולל כביסה וגיהוץ, קיבלתי
שתי חולצות יפהפיות הנלבשות היטב
מעל ג׳ינס וחצאיות רחבות למיניהן.

בגד־חוף מרושת, בולט על גוון־עור שזוף

לפני כשש שנים שבקו השורט׳ס חיים,
אחרי שהיוו אחד משיאי האופנה של
התקופה. וזאת, מאחר שרק חתיכות
מחוטבות העזו להסתובב בשורט׳ס קצרצרים.
שבקו — אך לא לעד.
מסתבר שנשים אוהבות לחשוף את
חלקי גופן השונים. זוהי תכונה הטבועה
בתת״הכרתן. אחרת, איך נסביר את המראה
השקוף, המרושת, הקצר, החושפני ז
השנה, בניגוד לכל התחזיות, חזרו ח־שורט׳ס
— בווריאציות שונות לחלוטין.
מבשרי בשורות השורט׳ס והמיני היו
הפעם סאן-לורן וקנזו, אופנאים פארי״
שאיים הידועים יותר כמעצבי המראה
הלבוש והנשי. ושוב חוזר הסיפור על
עצמו. אחרי שרואים את הקולקציות
החדשות, כחצי-שנה לפני העונה עצמה,
שוב אומרות הנשים :״אנחנו לא נקנה
את השטויות הללו.״ אך עם בוא הקייץ,
מצאנו את המראה הקצר בחנויות ובבוטיקים.
המיכסונים
הקצרים משמשים אותנו,
למעשה, מדי קיץ, בעבודות״הבית ובדרך
לחוף־חים.
השנה כדאי לאמץ את המיכסונים גם
לרחוב. מיכנסי-ברמודה למיניהם, המגיעים
עד לברך או קצת למעלת מזה.
מיכנסי-הברמודה, בהדפסות־צבעים בהי־רות,
רחבים יותר בגיזרתם ופחות פרובוקטיביים
מהשורט׳ס של תחילת שנות
ה.70-

את הפעילות הספורטיבית אפשר לבצע
במיכנסיים קצרים אופנתיים: טניס,
רכיבה על אופניים או סתם ריצה.
באחרונה שוב אין הבגדים מהודקים
לגוף. הכל רופף, רחב יותר ונוח לתנועה
חופשית.
עצתי: כדי ללבוש שזרט׳ס או מיכנ-
סי־ברמודה, דאגי לרגל נקייה משיער,

טיקים סחורה זו. אולם מלבושים מוכנים
אלת חסרים את האווירה ואת מגע־היד
של שנים עברו.

שימלת־תחרה ממפת־שולחן

תחרה של סבתא

מזה כמה שנים צצו בפאריס חנויות
קטנות, המתמחות במכירת ביגדי-תחרה
ישנים. כל פאריסאית המכבדת את עצמה
מצטיידת בחולצות אחדות כאלה.
רצו היצרנים, ולמרות הקשיים הרבים
בייצור הוציאו גם חם ביגדי-תחרה בשיטת
הסרט הנע. חיום מציעים רוב חבו-

עצתי: ניברי בארון־הבגדים דישן של
אמך או סבתך. כל בגד עשוי תחרד, ש תמצאי
שם הוא סופר־אופנתי. ככל שהוא
ישן יותר הרי זד, משובח.
שיא האופנה: חולצת-תחרה ישגר,
״זרוקה״ על מיבנסי־ג׳ינם. חולצות העשו יות
ממפיות־שולחן ישנות מחוברות זו לזו.
שמלות ארוכות מוויליונות ישנים. פרחים
מלאכותיים: בשיער, על הצוואר, בחגו רות.

שי ל ך: חדשי חצאית או שימלה
שמאסת בה על-ידי הוספת פסי-יתחרר, ב קצוות
ו/או בשרוולים.
בתצוגת: האופנה של האופנאי עודד
פרוביזוו, שנערכה לא-מכבר, נראתה ל ראשונה
בארץ השפעת האופנה הצוענית.
האופנה הצועניה, הפופולרית בל-כך באי רופה,
אומצה על־ידי עודד, ודגמיו המרי
היבים בלטו ביופיים על דוגמניות״הצמרת.

טפורט בקצר
לציפורני־רגליים מטופחות וצבועות ולעור
שזוף.
שיא האופנה: צדפים, צדפים על כל
דבר. המקור לשיגעון האופנתי הנ״ל הוא
הריוויירה הצרפתית המלאה צדפים, ודד
נוסטאלגיה של הצרפתים לים.
עשי !לך: מחרוזות, ענקים וצמידים
מצידפי־ים שאפשר ללקט פשוט על החוף.
ציבעי את הצדפים, אחרי שניקית אותם,
בלקה שקופה, והשחילי.
בתצוגת: אופנה שערך חביב שימי
עוני, בגן ביתו שברמת־השמן, ניראו דג מים
מרהיבים.

ניסוימי וח ד ־
נ מ ׳ ווב: יו 01

ע ב ודה ואוו ש
ועדו :1מלון
תדאביבי 1זו ש
ו ג ום למהפכה חברתית קפה דיאבלו

מכינה רותי גביסון, סטודנטית
לעבודה סוציאלית העובדת כמל־צרית
במלון. רותי היפהפייה מספרת כי לא היה לה שום עניין

בן המפיקה £

קפלנסקי, עובד כמלצר, אן נועד לגדולות.
למטה: אונו ינס, המנהל את האירוח.

במלונאות עד שגילתה את האפשרויות הרבות הטמונות בעבודתה.
לדבריה חזר אביה משהייה בוזו־׳ל ובא לבקרה. כששמע על
כך המנהל הכללי, הזמין מייד את המישפחה כולה לארוחת־ערב.

ך, שם שיצא לגתי־מלון ישרא-
> /י 1ליים בעולם הוא גרוע ׳שבגרועים.
ישראל נמצאת בתחתית הטבלה מבחינת
וחס העובדים והשירות הניתן לתיירים.
אני רוצה, ויכול, להוכיח שישראלים יבו לים
׳לתת שי ת ת מצרין. לקחתי על עצמי,
והצבתי לפני אתגר: תוך פרק־זמן קצר
.אני מעלה את ישראל על ;מפת המלונות
ונותני השירות הטוב בעולם.״
הארולד ריצ׳מאן. ,אמריקאי יפר-,יתואר
בן ,37 מדבר ברצינות גמורה כשהוא
אומר שבכוחו להוכיח בי ישראלים, הידו עים
בכל העולם כחצופים, עצלים ו״לא
שימים,״ מסוגלים להעניק שירות טיוב וא דיב
לתיירים נם מבלי שהדבר יעלה להם
בבריאותם היקרה.
ריצ׳מאן הוא ;מנהלו הדינאמי והסימפטי
של מלון שרתון החדש ברחוב הירקון
בתליאביב, שעדיין לא נפתח באופן רישמי
אך מתפקד כבר בתפוסה כמעט. מלאה
מזה חודשים אחדים.
על-מנת ליישם את התיאוריה החדשנית
שלו החליט ריצ׳מאן לנקוט שיטה יוצאת־דופן
ומעניינת במיוחד. הוא החליט כי
בל עובדי המלון, כמעט ללא יוצא ;מן
הכלל, יהיו אנשים צעירים ובלתי-ומיקצו-
עיים, שהבישיור היחידי הנדרש מהם הוא:
.אינטליגנציה אישית.
הוא טוען לתואר ״מנהל־המלון האמרי־קאי־יהודי
הראשון בישראל.״ לארץ הגיע
לגמרי במיקרה, ובמיקציועו הוא ׳מנד,׳ל מלונות.
היו תקופות בחייו שבהן הריץ
שני מלונות בעת־ובעונדראחת, ובמשך
תקופה מיסויימת היד, גם מנהל ׳מלון וגם
טבח מייעץ.

במיקצוע המלונאות

שהעובד יהיה מאושר
ך * יצ׳מאן, אשתו ושני ילדיהם הגיעו
לישראל בעיקביות השמש, והוא מס ׳1

:״חיפשתי עבודה במזג־׳אוויד חם.
הציעו לי את פניקס; ,אריזונה ואז, בפיק-
רה, סיפרו לי שבמלון שרתון בתל-אביב
פנוייה ׳מישרת המנהל. השבתי: למה לא
לבוא לישראל, ולחיות ;בה זמן־מה? קיבל-
יוד על עצמי את הנל״שרה ללא חוזר,
׳ותנאים מוקדמים׳ בי אינני אוהב להיות
קשור לחוזים. אנחנו נמצאים ארץ כבר
יותר משנה, שני ילדי דוברים עברית
על־בורייה ואני ׳מבין מעט, אבל מה שח שוב
הוא שהחלטנו לבנות את ביתנו כאן

בן המשקיע
כעחר־סבח.

על־פי

הוא אודי ניהרי, בנו של אחד המשקיעים בבניין שבו שוכן
מלון שרתת. אודי, הלומד מלונאות, עובד במלון שרתת
עצתו של אביו, החליט לעבוד בכל מחלקות המלון.

בתו של המנהל

רמה נבון, בתו ״של סגן המנוזל־וזכללי של מלון
שרתון, עובדת כ,בל־גירל׳ נושאת מזוודות. לטענתה
של רמה, העבודה אינה קשה, ומאפשרת לה להביו את המלון לפני ולפנים, מה שיעזוך
לה, לדבריה, מאוחר יותר כשתקודם בתפקיד, כשכל האפשרויות תהיינה פתוחות בפניה.

ו בי צו עו לתפור אזרתים ישראליים רלך,׳ש תקע
בארץ.״
אמריקאי נוסף שהחליט להשתקע בארץ
הוא סול חיימוביץ׳ ,מנהליהמכירות של
המלון החדש. סול, יסודי אמיד, בעל
חברת־סידסום בארצות־הברית ׳פגש ב־ריצ׳׳מאן
באקראי, וזה אמר לו :״בוא לע בוד
אתי.״ סול הוקסם מאישיותו של
המנהל, ולמרות חוסר ניסיונו במלונאות
לקח על עצמו את האתגר.
גם ׳מנהל סוח־האדם של המלון, יונה
ליבריכט בן ד ,36-,הוא כי׳מעט חדש בארץ.
יונה הוא אומנם ישראלי מאד, אך את
עשר השנים האחרונות של היין־ עשה
בחסל, שם למד !מלונאות ולאחר־מנן עסק
במיקצועו, פשהוא מחליף אותו ׳בניהול
הברות ובניפסי דלא־ניידי.
שלושה גברים ואלה עושים עתה ימים
כלילות כדי להפוך, את ׳מלונם למוסד
שירות גאות, תמורה מלאה לאוחחוו וסיפוק
וגאווה לעובדיו.
מספר ר׳יצ׳ומאן :״חשוב לי ימאד הסיג־נון,
ואני ייודע שיסיגנון־עבוחד, שיקנה
לצוותחד,עובדים תנאים נעי׳מים לעבודה

ואפשרויות קידום, יבול להכניס הרבה
כסף למלון. חשבתי על. שיטה סשוטה.
אמרתי לעצמי: אם אדאג ישבבית־הסלזן
יהיו אחרון פו ע לי ־ הני קיון וראשון המנהלים
ברמת אינטליגנציה סבירה, ייצאו
כולם נשכרים. עובדי יודעים, כי מרגע
ישבו החלו לעבוד ׳במלון במ״ש׳רד, כלשהי,
כל אפשרויות הקידום פתוחות לפניהם
והם יכולים להתקדם ולהיות אפילו,מנהלי
׳מלונות שרתון נוספים שייפתחו בישראל
בעתיד.
״איי מרגיש ויודע ׳שככל שהעובד יהיה
מאושר יותיר בעבודתו הוא והיה נחמד
יותר אל האורחים. וככל שיחיד, נחמד
יותר אל האורחים, כן תגדל התועלת
שהמלון יפיק מכך.
״כלל־ברזל אצלי ההא מדיניות הדלתות
הפתוחות. במלון שלי 396 חדרים המשתרעים
על-יפני 26 קומות. יש לי 300 עובדים
ואני מכייר את סולם, וסולם ׳מכירים אותי.
היה די קשה לקבץ את כל 300 העובדים
למקום הזד״ כיוון שכולם אנשים מצויינים
בעלי כישורים יוצאים מן הכלל. החלטנו
(המשך בעמוד )34

מיכל לנדאו, עובדת
כמלצרית ולו־מדת
באוניברסיטה. היא עובדת בשעות הנוחות לה.

בת הפוופסוו

שמחה ביטון, הנחשבת כגורפת־הטיפיס

0 *1 1 1 1 1 1 1
הגדולה ביותר במלון. שמחה, בוגרת התי1
^ 1111 11 1 1 11111־) 1 1 1
כון, אינה מתכוונת להישאר בעבודתה כחדרנית. הבוסית שלה החליטה לקדם אותה. והיא
תישלח על־ידי המלון ללמוד כלכלת בית ותשובץ במחלקת משק־הבית של המלון.

ישראל מרקום, הלומד מישפטים, עובד
כמלצר בשירות החדרים ורוצה ללמוד סיני
הל בתי־מלון. לדבריו, המליצו לו להתחיל ללמוד בעבודה מלמטה.

המסצועית

דליה אליעז היא בין הבו אנשי־המיקצוע
דדים במלון, עבדה כפקידת־קבלה במלון פלאזח.

—...נסיון במל־ון
(המשך מעמוד )33
׳כהנהלה כי נחפש ונחקור ונהפוך את
הארץ עד שנמצא כל מי שמתאים לנו.
רצינו אנשים לא־מיקצועיים. שיוכלו להת קדם
בתוך המלון. מצאנו קבוצת אנשים
שיש להם יכולת לעסוק במלונאות, הם
חביבים, כעלי אופי ה״ובי רמה אישית
טובה ומעל לכל, רצון בסיסי לעשות ולה זיז
זזברים.
״׳פירסמנו !מודעות בעיתונות ויצאנו ל אוניברסיטאות.
כשנמצאו האנשים הקצבנו
150 אלף ׳דולאר לקורס !מיוחד בן שיגעה
שבועות. יכל !מחלקה התמחתה בתהום
שלה, ויחד עם זאת נערכו בקורס שעורים
בהיגיינה, באיפור, בהופעה נאה. ערבנו
שעורים מיוחדים שדנו בסוג האורחים ש עשויים
לבקר במלון, איך להתייחס אליהם
ואיך לגישת אליהם.
״הגיעו ׳אלינו למלון עישחוית ׳סטודנטים,
וכמה בוגרי בית־הספר למלונאות תדמור.
מייד החלטתי לנקוט מדיניות שתבוא לק ראת
הסטודנטים ותעזור להם. הבטחתי
:להם כי המלון יתאים את שעות עבודתם
לשעות הלימודים, יתחשב בתאריכי בחי נות
וישתדל לעזור להם כמיטב יכולתו.
הבטחתי להם מקום שיובל לקדם אותם
!מבחינת הקאדיירה שלהם בעולם המלונאות,
במידה שיהיו מעונייגים בה. ידעתי
שזה יהיה קשה, אך חישבתי שקההי כדאי.
״״ויתר ימ־ 5000 איש רואיינו! ,מתוכם
ריאיינתי אני באופן אישי יותר מ־.600
החל באנשי-׳מפתח, ופלה בטבחים ובמל-
צרים. הרבה אנשים שבאו לבקש גלב
מסויים, מצאו את עצמם בג׳וב אחד. וכולם
מרוצים.
המשכורת שאנחנו משלימים לעובדים
היא משטרת שנקבעה על-פי ׳תעריף הם־
•תדרותי, אולם כתוצאה מהיחס המיוחד
שלנו לעובדים ומהתמורה שאנחנו מקבלים

המלון. אני יושב איתם, משוחח איתם
באווירה נעימה, ולא רק אני ליוימד להיפיד
אותם — הם לומדים להכיר גם זה את זה.
,גכלל היחסים בתוך הצוות חשובים
ליי כיותר. יש לנו עלון פנימי, עובדי
המלח כותבים על מחלקותיהם ועל בעיות
מיוחדות המתעוררות במיסגרת העבודה.
כל ימה שעולה על דעתם. ליד הדר־האוכל
ייש לאנשי הצוות לובי, אולמימנוחה עם
אותו ריהוט הנמצא בלובי של האורחים.
יש שם מטנת־יקפה, משקאות, עיתונים,
וזהו מקום נפלא לנוח בו.
״החלטנו שבית־המלון יאפשר לעובדיו
ל ע תו במקום בריתות וחתונות. בימיו ה ראשונים
נערפה באחד האולמות ברית-
׳מילה של בן!.של אחד המלצתם. אנשינו
מקבלים כרטיסי־ברבה לימי־הולדתם, ואלה
׳מביניהם שנמצאים איתניו סבר חצי שינה
מקבלים גם !מתנת יום הולדת: יום חופש
על ׳חשבון המלון, שאנחנו קוראים לו:
׳ 0££ץ111)£3־ 811ס ג בנוסף אנחנו
מקיימים קבוצת־ואיסות הבוללת נציגים של
ההנהלה והצוות, הנפגשת !מדי פעם ודנה
בבעיות המלון בכל השטחים. בדרך־כלל
אני !מקבל את מרבית ׳ההצעות המוצעות
על־ידי אנישי הצוות בפגישות אלה.
״לחדר־האובל של הצוות יש ועדה־מ״ו-
חדת, הדנה בטיב האופל. טלם לוקחים
את העניין ברצינות. הם יודעים שמה
שטוב להם טוב לנו.״
להתחיל מלמטה
ן• אכן, כמלון שרתון יש אנשים
| מאיכות מעולה. ניתן למצוא שם
בין אנשי הצוות בנים למשפחות ידועות,
נערות העובדות בתפקיד ״בל טי״ (נושא

מהמנהלים הביטניים ובמלון, שהם בבל
זאת אנשי־מ״קצוע, לא היו פל-כך מרוצים
פשהוטבר להם שתונהג פה מדיניות של
דלת פתוחה ושיהיה עליהם לאכול בחדר-
האופל יחד עם שאר הצוות. זה עניין
•של מסורת. אכילה בפיסעדת המלון כמוה
כסמל למעמד, אך התגברנו ׳על ד,בעיית
טלם כאחד מסכימים כעת כי האכילה
המשותפת היא •העיון מצויין.
׳״אנחנו עושים את העניין ברציטת. האנשים
יודעים שלא עובדים עליהם. איכפת
לגו מהעובדים שלט, הם יבולים להגיד
פל דבר בכל זמן! ,והם עושים זאת.
בחדר־המכוטת, במיטבה. בכל מקום.
ומוסיף הארולד ריצ׳מאן :״אנשים תש בו
שזה יהיה !הרסני, שזה לא יעבוד.
אמדו לי :׳אתה לא מכיר את הישדאלים,
ליד דלתך יעמוד יתור עצום של אנשים
מדי יום.׳ זה לא נפון ! אנשים באים, מדב רים׳
הולכים, באים עם רעיונות, באים
עם תלונות. אני מוצא שזה ׳מאד מועיל.
אנחנו לא נשכור יותר מנהלים למלוטית
׳שחזון בתל־אגיב, המנהלים יבואו מתו כנו

אחד המנהלים החדשים שיבואו מתוך
המלון במידה שירצה בכך הוא גילי קפ-
לנסקי, בנה יפה־התואר של מפיקת־הטל־ורזיה
נעמי קפלגטקי, גילי, נשוי יואב לבן
יעבד בעבר כדייל באל־על .׳הבר סיפר
לו כי אפשרויות הקידום במלון שחזון
מענייטת במיוחד, והוא בא לראיון.
ימטפר גילי: :״הציעו לי להתחיל מלמטה,
ואכן כעת אני מלצר בגריל־חום של
המלון, מתמחה בהכנת קפה דיאבלו. נהנה
באופן בלתי-רגיל מעטרתי. ה חברה פה
סולם יעל יאותה רמה, אנחט קשורים מאד
זה לזה, יש בייגיט יחסים יפים וביניט
לבין הבוסים שלט יחסים של פתיחות.
רציתי ללמוד קולטע, אך כעת במעט
ודאי שאמשיך הלאה בטלים המלונאות
במידה •שיתאפשר לי.״

במדינה
(המשך מעמוד )30
שגרירות איטליה בארץ מפרסמת מיטמך י
האומר :״החל משנת לימודים זו דרוש
אישור אשיר יעיד על ידיעה סובה בשפה
האיטלקית.״ 400 הסטודנטים המבקשים
ללמוד רפואה באיטליה התייחסו למיסימך,
ברציטת והחלו לומדים איטלקית ב״אינס-
טיטוטו דה קולטורה״ .תמורת הלימודים
שילמו!במיטב ביספם.
אחד הסטודנטים, עסאף ויקסור בן ד19-,
ערבי מכפר מ טלי ה שליד ׳מעלות, היה
עובר פעמיים בשבוע ׳מרחק של 110 קילו מטר
כדי ׳לליטר איטלקית. הוא סיפר:
״אבא שלי רתך, והשקיע ט את כל הכסף
שלו. אני רוצה ללמוד ;רפואה, כי אני
ירוצה לעזור לאחרים. אבל בגלל הפולי*-
טיקד, אין לי אפשרות.״

אמרו לנו:
״לא תצליחו!״

אוכלים ביחד

בחדר־האוכל הנעים ויממוזג־האוויר כשמוסיקת־רקע מנעימה
את אכילתם מנהל המלון הארולד ריצ׳מאן (מימין) ועובדי
מלונו, בהם משגיח הכשרות (משמאל) .מלון שרתון תל־אביב הוא המלון היחידי
בעולם שבו התנאים משותפים להנהלה ולעובדים. צילם: שלמה סתר !

תמורת •היחס !מרוויחים העובדים. אנחנו
מלית דה־לוקם, ויחם גורר יחם. האורחים
במלון ׳משאירים דמי-ישתייה גבוהים במ יוחד׳
וזוהי בדיוק הנקודה שעליה ׳אנחנו
מתבססיס: ככל שהעובד טוב שתר, כן
התמורה שהוא מקבל גטהה יותר.

דלת המנהל
פתוחה
ך * ל ת מישרדי פתוחה לפני כל
/ /י אחד ואחד מהעובדים, אני לעולם
לא אגיד, אפילו לאחרון פועלי-הניקיון,
שאין לי זמן לשמוע אותו. כדי להסיר
את כל המחיצות ביני לבין העובדים הנ הגתי
נוהג שאינו מקובל בשום: מלון
בעולם: חדר-אופל משותף לכל אנשי הצוות.
בכל המלונות נהוג שהמנהלים אוכלים
במיסעדוית המפוארות של המלון ואילו
כאן יש חדריאוכל מפואר לכולם, כולל
המנהלים, עם אותם בלי-אוכל מקרמיקה
שבהם אוכלים במייסעדות המלון, עם: תמו נות
על הקירות, פרחים על השולחן, מוסי-
קח־רקע ואותו ׳אופל הניתן לאורחי המילון
קומה אחת למעלה, במיסעדות הפאר.
,״זה נעים, טעים ומקרב לבבות אני
אוכל במיסעדת המלון רק כשאני: מארח.
סחדר-האוכל למדתי להכיר רבים מעובדי

מיזוודות)!מתוך יריעה בתרה כי סיכוייהן
להתקדם בעבודה ולהגיע אל שולחדהקב-
לה תלויים אך-ורק בהן. יכך, למשל, הת קדמה
בעבודתה אילנה נחום, שהחלה לע-
טדב״בל־גירל״ ותוך שבועיים וחצי התקדמה
׳באופן מפתיע. מספרת ׳אילנה :״ח-
מדיניות של המלון היא לקדם אנשים
מבפנים. ברגע ׳שהתפנה מקום בקבלה לא
חיפשו פקידת־יקבלח בחוץ, לקחו אותי,
האמת היא שלדעתי, כל פקידודקבלה צרי בה
לעיבוד קודם כנושאת־מיזוודות׳ עכשיו
אני מכירה את המלון !ממש טוב ויודעת
בעל-יפה את מיקומם של החדרים.״
יונח ליבריכט מנחל מחלקת כוח-
אדם במלון, מתוודה כי נטל על עצמו
את העמדה למצוא את האנשים המת אימים
כמשימה, והוא !אומר :״אני מרגיש
כמו חלוץ! .אני יודע שנעשית פה עטת־,
ראשונה מסוגה, שעומדת אולי להפוך את
כל עולם המלונאות בישראל על פיו.
״נפגשתי עם האחולד ויצ^טאן, ושוחחנו
על אפשרות שאעבוד ׳במילון. הוא אמר
לי :׳לא מעניין ואותי !מה עשית קודם,
׳מעניין!אותי מה תעשה יאם תע טד במלון.׳
תוך שלוש דקות תפסתי את הפרינציפ,
׳והחלטתי לנהוג על פיו. והשיטה שלט
הוכיחה את עצמה. קיבלע מיפתבי-תודה
!מעשרות אורחים שאומרים ל ט: כה לחי,
המ שיט! אני מוכרח להודות כי כמה

ו• אכן, להנהלת המלון תוכניות רבות
ן עבור גילי קפלנסקי, העומד לנ ט ע
ומטעמה ללימודים בחו״ל.
בגריל־רום ש ט עובד גילי עובדת גם
שרה לתמן, סטודגטית להפרטת בתיק-
שורת. שרה טבדת כמלצרית בלובי. ב-
דרך־סלל אסור הבילוי יעל ט ב די המלון
במלון, מחוץ לשעות העבודה, אלא שגם
פאן מתגלה ׳מליון שותון כמלון יוצא־דופן.
אחרי שעבדה קודם !מיוחד שבו התמחתח
בכל ענפי המלצרות, הוזמנה שרה על-ידי
ההנהלה לבלות ערב ולאכול ארוהת־ערב
במיסערה היקרה ביותר במלון, יחד עם
החסר שלה.
את שרה !משרתת קאריט לסו, יפהפייה
בלונדית שהיתה מלכת היופי של שוודיה
מולדתה והנשואה כיום לישראלי. קאריט
החלה את עבודתה כגערת החמאה והלחם,
והתקדמה לתפקיד מארחת המקבלת אנשים
ודואגת שהכל יהיה בסדר. תפקידה המיו חד
של קאריט הוא הכנת הקפה־דיאבלו,
שאותו למדה להבין בקורם. קאריט מעוג-
יינת לעבוד במחלקת יח׳סי־הציטר של
המלון, ולדעתה הוא תצליח להגיע עד
למחלקה המיוחסת•
טעה לב בת נ ד 21 עובדת כנערת ה חמשה
והלחם ומתלהבת !מאד מפקום־עבו-
דחה. היא אומרת :״להיות !מלצרית ו זהו
הדבר האחרון שהייתי מעלה בדעתי ש אעשה.
אבל בעת יש לי דירה, אני מח זיקה
מ טגי ת ולומדת באוניברסיטה• הסל
פנטסטי כאן!״
ואכן, ה טבדים עולים בדרגה כל העת.
לכולם בסד כי עטדתם הנוכחית אינה
השיא, וכולם חולמים על התקדמות.
החל מן החדרנית הקטנה, החולמת על
!תפקיד אחראית-ימישטדת, ובלה בפקידת-
הקבלה ההולמת על תפקיד אשת־ימסי-
ציבור במחלקה הגדולה המיועדת לכך.
ואומד סול חיימוגיץ׳ :״הדרך היהירה
שאני ׳מכיר לטפל בבעיות היא דרך הו מאנית,
ואז איכות העטרה עולה באופן
אוטומטי. כשנכנס ׳אדם חדש לעבודה,
׳הוא מוזמן לסיוד!מלא במלון .׳מציגים אותו
לפני המנחל-חפללי ומנהל-המחלקה. מר־יאים
לו סרט שקופיות אוד-יקולי על עובדי
!השלון׳ כדי שירגיש בטח.
׳מסכם הארולד ריצ׳מאן :״אמרו לנו:
אתם נאיבים, אידיאליטטים, מטורפים, לא
תצליחו! אבל אנחנו עשינו את זה. הצ לחנו
לגבש פד, צוות !מטלה של אנשים
צעירים בלתי־מיקצועיים הנותנים יחס
מצויין לאורחים, ומקבלים תמורה מלאה
לעטרתם.״

סטודגטים עמום ופרבר
״לך לד לארץ זרה1״

זעם על האדישות. דני פרבר בן
ח 22-׳מחיפה, המשמש כ״יו״ר ועדזהפעולה
של הסטודנטים,״ זועם על אדישותו של
מ״שדז״החוץ. אביו של הבחור הרציני,
׳כעל השיער המגודל, היה חפא .״אינני
רואה כפני כל אלטרנטיבה אלא רק כמס־שי
ט של אבי,״ הוא אוסר :״אני, שגדלתי
בתוך הרפואה ונשמתי ׳רפואה, לא יכול
להישאר אדיש נוכח פטלותיהם של ט לי-
טיקאים המאיימים להדום את הקאריירה
שלי.״ דגי, המגלה בקיאות מפתיעה באי־ !
סלקית, למד את השפה במשך שלוש )
שנים, ובבחינת־הכניסה קיבל ציון . 10ן
כיצד ׳מסבירה זאת !ממשלת איטליה?
בשתי סיבות. אין מקום באוניברסיטות1
הישראלים קשורים בהסתות הפרוטית ש התרחשו
השנה באוניברסיטות באיטליה.
לדיברי סטודנטים ששבו לחופשת־מד
לידת בארץ, יש באוניברסיטות בעדים הקיטעת
באיטליה ׳מקום די זהותר. כמו כן,
אף לא אחד מן הישראלים השתתף בחט-
תות הפרועות. יאחד מהם יודע לספר כי
2000׳סטודנטים לוביים התקבלו השנה
באוניברסיטות א״טליזה. סטודנט ששב זרי עתה
מארה״ב סיפר כי שם כבר היד,
ידוע על סגירת ההרשמה באיטליה ביגו אר.
המזכיר חראשון של שגרירות איטליה
בארץ הביע אח הפתעתו לנוכח גילויים ׳
אלד״ וטען כי לא קיבל בל מידע בנושא.
אומרים ״לן*)״ אביתר עמוס, בחור
מוצק בן 23 יוצא יהירה קרבית, עפר
את כל דרך הייסורים .׳הוא למד במכינה
האקדמאית ולא התקבל ללימודי רפואה
בארץ, עקב ממצוע-ציונים נמוך מ־.8.8
עתה הוא אומר במרירות :״מדוע אף
,אחד ילא מעוניין לייצג אנשים שינתנו
!ממיטב שעתיד,ם לצה״ל? אני, אישית,
הייתי מעדיף ללמוד ׳בארץ. עכשיו, אחרי
שתרמתי לצד,׳׳ל מהדבר היקר ביותר — י
מעצמי, עכשיו אומרים לי לך י! לך ללימוד
בארץ זדה ! אין לנו מקום כאן בשבילך !״
סטודנט נוסף, המייצג את הנשואים ש בחבורה
ואשר סירב להזדהות בשימו, סי *־
:״אני לא יכול ׳להסתכל לאשתי ב עיניים.
שרתתי ביחידה קרבית. אחירי שח־
(המשך בעמוד )40

שרית ישי 1
ה עו ל ם הז ה 2082

תלמידי כיתות אי ובי מתכוננים ל ה טו שיאנים

ה 3 1די
ם1 חי פרו

* * ע ל למיטתו שד יפתה הררי יבן ד !
/שבע תלוי פוסטר ענק, שבו נראה
השחיין האמריקאי־יהודי מארק שפיץ נושא
את שבע מדליות הזהב, שאותן צבר
באולימפיאדת מינכן.
בשתי פינותיו התחתונות של הפוסטר
תלויים שני תצלומים קטנים, שבהן נראה
יפתח עומד על רקע -תמונתו של השחיין
האגדי, כשהשניים לובשים אותו בגד־ים,
המקושט בדיגלי ארצות־הברית.
חלומו של יפתח, העולה עתה לכיתה
ב /הוא להיות יורשו של מארק שפיץ.
האם, אליינה הררי, מקדישה חלק גדול
מזמנה לפיתוח כישרו-נותיד של הזאטוט.
חלומו של יפתח בן השבע הוא גם
חלומם של אלפי. ילדים נוספים, השואפים
להיות שחיינים אולימפיים שוברי שיאים
עולמיים.
אופנת השחייה בגילים הנמוכים היא
תופעה חדשה בישראל, ובמידה מסויימת
יש בה משום תעתיק מן האמריקאים. בישראל,
למשל, רק באגודות מכבי. שוחים
יותר מ־ 6000 ילדים גילאי תשע עד . 12
ילדים צעירים יותר (כמו יפתח, למשל)
נאלצים להתחרות בילדים בני תשע.
בגיל בו קופצים ילדים ישראליים ל-
בריכת־השחייה, כבר משיגים ילדים אמ ריקאיים,
אוסטרלים או גרמנים הישגים
מרשימים. כיום מקובל בעולם ללמד
ילדים לשחות החל משנתם הראשונה או
השנייה. רק הורים ישראליים מעטים מע ניקים
זכות זאת לילדיהם.
הטלוויזיה הישראלית מהווה גורם מרכזי
בהחדרת ענף השחייה לליבות הילדים. די
לזכור את שידורי השחייה ממונטריאול,
שהלהיבו ילדים והורים, המהווים במיקרים
רבים גורם ממריץ.

צים, ששימשו מאדומתמיד חממות לשחיי־נים
צעירים. עדיין לא צמח בארץ שחיין
מצטיין משפונת־התיקווה, למשל.
׳אחת הסיבות לכך שספורט השחייה הו פך
לוקסוס שרק בעלי יכולת יכולים להר שות
אותו לילדיהם. כניסה חד-פעמית ל בריכה
עולה כיום כ־ 15ל״י לילד. קורם
שחייה פרטי כי 500ל״י לחודש.
לרשום זאטוט למועדון־שחייה עולה
כסף. במחלקת השחייה של!מכבי ת״א(שעד
לפני זמן לא רב נקראה ב.מ.ע. ת״א) ,משלם
כל ילד ׳כמאה לירות לחודש -תמורת חב רותו
במועדון. שלא לדבר על הסעתו של
הילד לבריכה מדי יום.
אביהם של אסף בן השבע ורן דקל
בן ה־ 10 משלם למכבי תל-אביב, כאלפיים

יגדל. כתוצאה מכך משתכללים האימונים,
כשמעל לכל מושם הדגש על הגברת דרגת
הסיבולת של הילד.
כישרונו-ת לא חסרים בישראל, הבעייה
מתחילה רק כשהילדים גדלים, ובגלל סיבות
אובייקטיביות אינם יכולים להגיע לדרגה
אולימפית, על־מנת לייצג את ישראל
במישחי־הגמר. דוגמה: בישראל אין אפילו
בריכה אחת מחוממת וסגורה בגוש ח .
דגיגי הפלא
ן* -,שבת האחרונה, כשנערכו תחת *
יות השחייה לגילאי 9עד , 12 היה

ה31ח|]1

גל גריסרו בן השמונה
מאשקלון, הנחשב כאחד
המחוננים הבולטים מבין השחיינים־ילדים
של השחייה הישראלית. גל עולה לכיתה
ג /ומתאמן פעמיים ביום כשלוש שעות.
זמנו בחמישים מטר הוא — 44.8שניות.

לא משכמת
התיקווה
ך* צצה חטופה לעפר שתייני העתיד
י 1בארץ — המבוגרים יחסית —
מעלה, שמרביתם באים מאיזורי־מגורים
יוקרתיים. כך, למשל, טובי השחיינים
בישראל גילאי 9עד 12 שנים באים מצפון
תל-אביב או משכונות־פאר, מלבד הקיבו*
הסקוטים האחרונה

בבריכה

שלושת האחים למישפחת סטיוונס מסקוטלנד. לשלושה יש אח
נוסף, גדול יותר, שהשתתף בתחרויות השחייה שנערכו בשבת
ברמת־עמידר. אביהם מועסק בארץ בעבודות קידוחי נפט.

ילדה בת־ג״לה גם בארצות־הברית וב־מיזרח־גרמניה.
כוכב
נוסף הוא גל גריסה ממכבי אש קלון.
גל הוא בן שמונה, ואת 500 הצופים
שחזו בתחרויות ברמת־עמידר בשפת ה אחרונה
הוא הדהים ממש. זמנו בחמישים
מטרים בסיגנ-ון הפרפר עומד על 44.8
שניות, ומהווה ׳תוצאה פנטסטית בגילו.
בולטת אחרת היא מיכל כהן, השוחה
100 מטרים בסיגנון חופשי בתוצאה של
1.06 דקות. ב־ 200 מטרים מעורב־אישי
היא עושה 2:47.5דקות. את שגי השיאים
האלה קבעה מיכל בשבת האחרונה, והם
מהווים גם שיאים ישראליים.
לכל ילד — חלום משלו. כששואלים
את עמיר אנגל בן התשע מהו חלומו,
הוא משיב :״להיות עמיר גנ״אל זכשמכד
שיכים ושואלים אותו :״למה אתה לא
חולם להיות מארק שפיץ?״ משיב עמיר,
העולה לכיתה ג׳ :״מקודם אני אהיה עמיר
גניאל, אחר־כך אני יחלום להיות מארק
שפיץ.״
* אלוף השחייה הישראלי בן ה־.14

ילדות רבות משתתפות בתחרויות מדי שבת. בגיל מאוחר יותר

פורש חלק גדול מהן, בגלל סיבות רבות ומשונות. בתמונה נראות
4 1 1י 1 1 1 ׳ 11 1
ארבע שחייניות מגוש דן. מימין לשמאל: רבקה, לורנה, נורית, ושרון.

שיאנית בת 10

העשר, שהמאמן יוסף טלקי עומד לצרפה
לסגל המחוננים. בשבת האחרונה היא שברה
שיא ישראלי לא רישמי, ב־ 200מ׳ פר פר.
היא מצטיינת בסיגנונות פרפר וחופשי.

לירות לשנה .״ברור שזיו הוצאה,״ אומר
האב .״אבל כשאני דואה את הבן שלי
שוחה בבריכה במיסגרת מאורגנת, נעשה
לי טוב על הנשמה. מלבד זאת, השחייה
נותנת בריאות. זה גם מפתח אצל הילד
עוד •תכונה חשובה ביותר: שקדנות.״
האימונים שעובר ילד בן 9עד 12 שנה,
ואף פחות מכך, הם מפרכים. בשל העובדה
שהשתייה בעולם מתפתחת בצעדי־ענק,
משתדלים המאמנים בישראל, שהפער בין
הארץ לבין המתרחש בעולם לפחות לא

אפשר לראות בהם מיספר דגיגים מחוננים
שבתוך שלוש־ארבע־חמש שנים יאיימו על
טבלת השיאים בישראל.
אחת הילדות הבולטות היום בשחייה
בישראל היא הדר רובינשטיין בת ה־10
מקריית־אונו. היא שוחה מזה שלוש שנים,
והוריה היו אלה שהביאוה לבריכה לרא שונה.
היא שוחה 100 בסיגנון חתירה
בזמן פנטסטי של 11.14 שניות. ב־ 200מ׳
פרפר זמנה הוא — 1.24 דקות. הזמנים
שהיא קובעת מזהירים, ולא היו מביישים

הפרפרת

הילדה שרי מנור
בת השבע וחצי,
היא מצטיינת בסיגנונות הפרפר והחופשי
לדבריה, היו אלה הוריה שהאיצו בה
ללכת לשחות. בתמונה היא נראית בבריכת
רמת־עמידר, בהיכון למישחה בסיגנון הגב.

שיחר

א ״ ב׳ בנ ה או ד מו 3חוף

הטלוויזיה
של בגין
!מנחם ;בגין ינבש בסערה ;את הטלוויזיה
הישראלית. במיבצע חשאי ;מזהיר, מוצלח
יותר וחשאי יותר אף מן המיבצע הצבאי־כלכלי
של שימחה ארליך, הפך ראש ממ־שלת־ישראל
חביבו מם׳ 1יש? המסך הקטן
— בישראל.
מסעו של. בגין אל תוך הטלוויזיה החל
בגך שהפך עצמו לדובר יחיד בשם המט־ישלה.
דובר המדבר ברצון, אך איבו, אומר
הרבה, המחייך והמתבדח !והעוקץ, והעיקר
— המצטלם הרבה, בשמה ובמקומה ישל
הממשלה סולה. לאחר שיפשוף ראישון נזה
,בבית, היה מסע הגיצחון ישלו בארצות-
הברית מובטח מראש — לפחות מבחינתה
של הטלוויזיה הישראלית — מחלקת הח דשות
.׳מחלקה זו, המתקשה לוותר על
זרי־התהילה שנקשרו לראשה בימי הבהי רות,
נאלצת להשלים עם מציאות ההולכת
דהמאפירת, עם מהדוחות יהדשזת־בלי-חד־שות
ההולפות ומחווירות, ו הנ ה מציאה מן
השמיים — ראש־ממשלה האוהב להצטלם
ועוד בוסע לאמריקה.
בגין דאג שהכל יצולם, ידווח וישודר.
מוקף בפמליה מנוסה, שרופה אבשי־מעדך
(לשעבד?) עשה מה שאף ראיש־ממשלה
קודם אחד (מן המערך) לא עשה לפניו.
הוא ידע להשתמש בטלוויזיה.
׳במשך שעה ורבע של תוכנית מבט
ביום ד 20.7.77 התייצב מול סוללת
עיתונאים אמריקאיים בוושינגטון, וכבש
באמצעותם את צופי־ד,טלוויזיה בארץ. או תם
ישראלים הכמהים ל״מנהיג״ היודע
לומר ״לא״ ,קיבלו אותו סוף־סוף, באמצעות
הלוויין.
לב חם לב קר. לעיתונאים האמריק אים
אמר בגין ״״רו!״ והם אהבו את
הסיגנון; ,וידו, אך נראה שהתשובות־לא־
•תשובות •לא סיפקו אותם. שכן לאמריקאים
אמר •בגין, מעט מאד. בעיקר אמד שלא
יאמר, .הוא דיבר הרבה יותר מהר מראש־הממשלה
הקודם של ישראל — ואמר
הרבה פחות. כל זה, באמצעות תירגוסו
הכושל והמעצבן של היים יבין לדבריו
של •בגין — נשמע — מופחת עוד וותר.
שכן יבין לא רק טעה מפעם לפעם בחיר-
בום הדברים אלא •הוא גם קיצץ, סיכם,
טישיטש מה שהתרחש אותה שעה על
המסך( .מדוע אין הטלוויזיה מפעילה שי טה
כלשהי של תירגום סימולטני המשודר
ישירות על •המסך, ולוא גם באיחוד־מה,
או •משמיעה, את התיר,בום סימולטנית ב רדיו,
ומגיחה לתמונה ולאומר המקוריים
לזרזם ללא הפרעה?)
יש אומרים שפוליטיקה זה לא עניין
של ״לב חם״ או ״לב קר״ ,וביכלל׳ שפו ליטיקה
זה לא עיייסקי-ישעשועים. בגין מ ד
פיוז את ההיפר. אצלו פשוט לא ניתן
להפריד. אחרית, הרי לא ניתן להבין
בימוי כמו ״הצלחה אישית״ ,כשהוא מת ייחס
לביקורו של ראש ממשלת־״שראל
אצל נשיאה של מעצמה עולמית — והוא
מסתמך על שלל מחיאות־הכפיים •שזה רד
ראשון מקביל בסעודות הגיגיות ישל איר־פונים
יהודיים. תצלום הסעודה, החגיגית
עם נאומו של בגין ששודד ביזם ר (השבוע
— יומן אירועים) הזכיר יותר מכל את
ועידת המיפלסה •הקומדניסטית. מחיאות־הכפיים
הפסיקו את הנואם כל כמה שניות,
והיה ברור שחיהודים התאהבו בו.
מיבצע ההצלחד, ה״יאישית״ של בגין,
באמצעות הטלוויזיה הישראלית, היד, מינד
צע יחסי־ציבור מעולה לקראת הכנסת
העשירית. בלי שעות שידור, בלי הגב לות.
נותרה
רק השאלה, מר.י השפעתה של
הטלוויזיה הישראלית ושל הלב היהודי
•החם — על מדיניות־התוץ האמריקאית.
ס שידורי ישראל.
חגיו וסיבלותיו
רבד אחד ברור: אנשים הפותחים טל וויזיה
בערב תישעה באב — אעם צמים.

36 1

בשביל אנשים כאלה הוד. יזה סתם מוצאי־שבת
נוסף, ערב שפו נשארים בבית, משום
שהערב אין קולנוע, או משום שבערב
זד. מגלגלים שם בקבוקים יותר מתמיד.
הם פותחים טלוויזיה, כיוון ׳־שזהו הבי רור
הביתי •המצוי בד.ישג-יד, או סתם
מתוך הרגל, מתוך שיגרה, ונקלעים לעי-
צומת שיל תוכנית הגיגית על תישער. באב
וענייני חורבן( .בעריבת נעמי קפלנסקי,
ישיגם עשתה אותה ברגע האחרת, משום-

אלמלא היה זד. מיותר כל־כך, הייתי
א־מרת שזה פשוט, מגוחך.
לדתיים אין יכל שימוש בתובניות־חג
שכאלה. הם לעולם •אעם רואים אותן.
החילוניים ממילא אינם מתכוונים ״לח גוג״
את חג־החורבן. לשם מד. להאכילם
בכוח כזר. בתפריט שאינם מעיוניינים
בו? הוא הדבר לגבי תישעד. באב —
אך גם לגבי חגי ישראל אחרים הפולשים
בכוח אל הטלוויזיה, מכלים תקציבים יפים
ואינם מוסיפים בהוא־זר. לשמירת המסורת
היהודית. מוטב בבר להפסיק את ד,שירד
רים כליל בערב כזד, ואז ירגישו כולם,
בכוח (ובהכרח) שזהו ערב מיוחד, ערב
של צום טלוויזיוני או טלוויזיה ירדנית.
צוות הדיון היד. נכבד. תמגחה תיד, לוי
יצחק הירושלמי, והמתדיינים היו פרופסור
ישעיהו ליבוביץ׳ וד״ר ישראל אלדד
(״שיייב״) .אך •אם מזדמן לשמוע את פרום׳
ישעיהו ליבוביץ׳ בטלוויזיה, ולחזות בלהט
הנבואי המרתק שלו, ,מדוע לבזבז אותו
דווקא על קומץ מאזינים •מיקריים• ,שהש אירו
יאת המקליט פתוח בכוח האינרציה
לאחר שפתחו אותו, מן הסתם, בשעת סעד
דת־הערב ישל ערב הצום?
ס קולנוע עם
באב־שיניים
אולי יזו ד,יתד, אשמתה ׳•של הלחות הנ ד
ראד, הזאת •שבאוויר, ,או של רופאיו!שיניים
של ׳אהוד מנור, אפל ביום ב׳ בערב •חשתי

עורך מנור
רופא־השיניים אשם
שהקולנוע הרבה יותר ברוד בקולנוע, וגם
מעניין יותר מאשר בטלוויזיה.
הרעיון נשמע יפד׳ •ומסקרן! גם זד, של
הסירו־! ,כולה ונם זה של התוכנית הראשונה
ששוחרר, ביום ב 18.7.77 מי לא
אוהב קולנוע? הטלוויזיה ביקשה להש תמש
בפופולאריות שיל המסך הגדול, כדי
להעלות את זאת של המסך הקטן (כאילו
באמת היא זקוקה לתוספת).
אחת לשבועיים, תחת הסותרת מסך
גדול, מסך קטן, יובאו קיטעי נוסטאלגיה
מסרטים שהיו• ,וכן פגישות עם יוצרי־קולנוע
מן הארץ •ומחו״ל. הקטעים שהובאו
פתובנית הראשונה היו בהחלט מעוררי-
תיאבון( ,וודי אלן, פליני, טריפו, מל
ברוקם ועוד) — אך תיאבון שהטלוויזיה
לא תופל לספק אותו. המכנה המשותף
•שיל הקטעים השונים היד. עיסוקו של
הקולנוע בעצמו. כמרבית האומנויות •בנות־זמננו,
נתון גם הקולנוע בתהליך של
התוודעות־עצמית, מנסר, להבין אית עצמו
מתוך עצמו, מבקש להציג את העולם
שלא דרך העולם — אלא דרך התייתסותו
של הקולנוע אל העולם. כל זד. טוב ויפה
— בקולנוע.
בטלוויזיה איברו הדברים הרבה •מפוחם.

ננדאד, משום שסוג כזה דווקא של קולנוע
מיועד בפירוש אך־ורק לקולנוע. בטל וויזיה
זה היד. קטוע. קטן, מעורפל (הל חות
מתנצל (אהוד •מנוד) .המנחה היה
מאופק מאד, רציני מדי. לא ידוע אם
ברדיו הוא כן מחייך, אפל כאן הוא
בהחלט לא. אהוד •מנור מתנצל וטוען
שהגיע לצילומים היישר ממצב של קיפ־און־הלסת
אצל רופא־השיניים שלו, יוזז
בהחלט סיבה מובנת לכל נפש, אבל הבל.
יש לו חיוכים יפים כשהוא רוצה, והטל וויזיה
תאהב אותם. אפילו אורי זוהר לא
הצליח להצחיק אותו, אף שאורי זוהר
תמיד •מצחיק, גם כשהוא •מדבר על אחד
הנושאים שאותם הוא לוקח בשיא הרצי נות
— יצירתו הקולנועית וקולנוע ביכלל.
הטלוויזיה ניסתה להתאים עצמה לנושא
של מדיום הדן בעצמו על־׳ידי שפיצלר,
את המסך לשיניים. בחציו האחד ניראה
המנתה שד,ינחה, וכחציו האתר ניראו
תמונות של אישים או קטעים השייכים
לסרטים שעמדו על הפרק.
אבל מילבד התעלול הטכני הפשטני
הזה, נראה שהתוכנית טרם מצאה את
דדסד. ואת סיגנו־נה. היות והנושא מעניין
והכוונות, הטובות בולטות. ,אולי כדאי
להתאזר בסבלנות ולצפות לתוכנית הבאה.
בינתיים — אפשר ללכת לקולנוע, למרות
תמחיר הגבות ולמרות מלפפוני העונה.
ס ללחוץ פנימה
לא לעיתים קרובות קורה שתוכנית-רדיז
עושר, לאנשים התכווצויות בבטן. אבל
הפעם זה קרה. ולמרות שהרביתי לאחרונה
להזכיר את רחל חלפי, ד,עושה תוכניות
רדיו מצויינות, ווהחלטתי להתאפק לפחות
שבועיים ולא •לתזכיר •את שמד — ,הרי
תפעם היא עישיתד, זאת שוב — חזק יותר,
מדהים יותר, טוב יותר, ואי־אפשר לשתוק
על־כך.
בשעת שידור תוכניתה בגלי־צה״ל ב־ישבת
אחרי הצהריים 23.7.77 מזל זניסים
מחכים למזל ולנס (הראשונה •בסידרד, העוסקת
בנושאי עקרות וסודיות) ,קיבלתי
לפתע צילצול-טלסון מידידה. היא פשוט
ביקשה סיוע טלפוני כנגד התוכנית. לא
יכלה לעמוד בת יותר, אך גם היתד, רתוקה
למקלט. התוכנית כאבר, לד, בבטן.
ברדיו נשמעה אותה שעד, דראמה, מן
החריפות והקיצוניות שדדיו יבול להש מיע:
שתי נשים נאנקו, בשני תדרים
סמוכים בבית־חולים. האתת בציריה, ס ד
רעת ללדת, לוחצת החוצה לפי הוראות
המיילדת ! האחרת — באנקת בצירים מוק דמים
ומיותרים, לוחצת פנימה (אם זד,
אפשרי בכלל)• ,מנסר, לשמור על עוברה
בן ששת החודשים !ועל ההריון הקשר,
שלה, לאחר 15 הריונות שנסתיימו הלא־כלום.
לירד, יושיב, בעלה האוהב• ,משקד,
אותר, תד, בכפית, ואומר טכסטים ששום
מחזאי לא יכול לכתוב ושום שחקן לא
•ידע לשתק.
בתוכנית הזאת (להבדיל מן התוכנית
על אמהות לא־נשואות) ,לא היה דיון
ביכלל. לא היד, זמן והזרמנות לדיון, דנים
— אתרי שדוברים כבר קדו. כאן — התק רית
היתד, בעיצומה.
רחל חלפי ישבה ליד בני הזוג •מזל
וניסים, המצפים לנס הלירה, ליוותד• ,אותם
במסע הייסורים פבית־החולים והניחה ל-
מפשיד־התקלטד, לספוג את הכל.
תוכנית כזאת צריבה לשמש לקח מאלף
לתוכניות הרר״דדראמד. למיניהן, המשל בות
•מישחק •מוגזם •ומאולץ עם ״:אפקטים״
שבושלו באולפן, והמביאות למאזינים
שעטנז בל׳תי-אכיל של קצת־תיאטרון קצת-
רדיו, ולא מן המיטב שבשניים.
•בתוכניתה הדרמתית של רחל חלפי לא
היו אפקטים פלל. לא •הקר, צורך בהם.
המציאות הקולית סיפקה את בל האפק טים
הדרושים. כמו, למשל, שתיקות ארו-
כות •ולא ריקות, רחשי-רקע לא־תמיד
מוסברים, קולותיאדם •שנעו בין גניחה —
לחישה — דיבור.,ופעלו מעבר למילים.
מה יש כאן להתפייט? התוכנית לא
ודתה פיוטית. היא היתד, קשה, מהממת,
כואבת. והיא היתד• ,מאד־מאד רדיו.

אייכי נתן סיים השבוע בתל־אביב
בניית אולפן חדש, שישרת את שידורי
ספיבת־השלום. האולפן המשוכלל כולל
מערכת פסיפונים ומכשירי-הקלטה, שיאפ שרו
הקלטת תכניות שלמות •והעברתן ה מיידית
לשידור מן הספינה.
אייבי מסר כי חברי אגיודת ספי־נתיתשלום
בהולנד החליטו לרכוש עבור
קול השלום, ספינת־מירוץ, שמחירה כ־
8000 דולאר, אשר תאפשר קשר מהיר בין
ריחוף לאונייה.

ק1111־ או עו־דורים
אייבי נתן פנד, אל מנכ״ל מישרד־חחיק־שורת,
בבקשה שיעיין שוב בתביעתו לה עניק
לו רישי׳ון לאחזקת משדר על ר,הוף,
׳שיאפשר לו קשר אלחוטי עם ספייית־השלום.
בקשתו, רימונחת במישרד־תתיק־שורת
•מזר, שנתיים, לא זכתד, משום־מד,
בתשובה עד חיום. משום כך הודיע אייבי
כי במידה שהיא לא תאושר עד החורף,
הוא ייאלץ להשבית את השידורים, מן
הספינה, כיוון שבתנאים הקיימים נשקפת
סכנת־חיים לאנשי הצוות, המנותקים מכל
קשר עם ר,חוף.
אייבי ׳מקווה כי השבתת השידורים מ ספינתו,
כצעד אחרון, תגרום להפעלת לחץ
צ־בורי על מישרד־התיקשורת להעניק לו
את הרישיון הדרוש.

הוועד הגזי ם
צעד תסר־תקדים ננקט בשבוע שעבר
על־ידי ועד־העובד של גלי־צה״ל, ביוזמת
חבר הוועד עימנואל הראוכני.
הראובני כינס ישיבת־עיובדים דחופה,
שבה הטיח האשמות כבדות נגד העיתונאי
אליעזר (״•לצץ״) דר, ובץ השאר האשי מו
בר,דלפה לעיתונות על המתרחש בתח נה•
חבר הוועד ביסס את האשמתו על
השערות בלבד, ללא כל הוכחות וללא בי רור
מוקדם, ואף הוסיף כי הנהלת התח נה
שוקלת הטלת סנקציות על דר.
אחרי בידור קצר התברר, כי ההנהלה
הכחישה איומים מסוג זה — החורגים הן
מסמכותה •והן •מתקנות אגודת־העיתונאים.
מאידך, האשמותיו המופרכות של הראובני
עוררו את זעמם של העובדים, שהגנו על
דר והתובעים עתר, את התנצלות הוועד.

לקראת שידור
טלוויזי ה
התוכנית •הערבית לנוער (יזס ד,27.7 /
שעד ,)18.30 ,עשתה תפנית של 180 מע לות
ברגע האחרון, לא ברוד מרוע. במ קום
הנושא המעניין והעדין שנקבע לה
קודם (״שיחות לאומי לנוער הערבי —
בעד ונגד״) יד,״ו, הפעם, שלושה נושאים
תמימים ולא — מזיקים: שמורות־טבע,
בית־נוער בבית־חנינא ופינת־זמר עליזה.
בטלוויזיה אומרים שאין יודעים מד, סיבת
השינויים. האומנם?
ביום ה׳ ״שורד סרט־תעודה, מיובא הפעם׳
להרגעת הרוחות כנראה .״ההזדמ נות
השנייה״ ( 28,7בשעה )21.30 עוסק
בזוג שהימר מחדש על נישואים בגיל
חמישים, לאחר כישלונות קורמים. שגי
בני־הזוג •נכשלו בעבר• ,שניהם חיפשו
ידידות ומצאו אהבה. ההם מבקשים לתת
למוסד הנישואין הזדמנות שנייה.

ר דיו
יש כמד, תוכניות בעברית לענייני מי עוטים
שכדאי לתת עליהן את הרעת.
הן •משודרות בצינעה ובקביעות, אך. מי
שעוקב אחריהן עשוי להיות מופתע למרי
— לטובה או לרעה. הפל •לפי דיעותיוו של
המאזין. האחת ,״׳שם חם מסת״ ,ירחון
עיל דמויות ועל קבוצות מיעוט בעריבת
גר לוי, ברשת ב׳ ,יום יו׳ 29.7בשעה 17.05
והאחרת ,״צומת המזרח התיכון״ ,בעריבת
אפרים אבא, בכל •טוצאי־שיבת ברשת ב /
שער. 17.05 ,
אשר לגלי־צה״ל, הממשיכים לטפח קש רים
ישירים ככל האפשר עם המאזיגים
•ועם המציאות בשעות הפוקר, ישררו •ב שבת
המאה, בשעה 18.05 את התוכנית
השגייד, בסידור, על סוריות ועקרות בעריכתה
של רחל חלפי.
ה עו ל ם הזה 2082

משרד ה חקל אות

דהרו דו חהמחיר, המוסב

א ת יפה!
את חלקה!
אתמ שו חררת !
אתנאהבת!
לאחר שה שתחררת
מכל שערה מיו תרת
מגופך ופנייך.

ל ש בו ע 24.7 - 29.7.77

במסגרת ההוזלות בחנויות השרשרת של השופרסל
והסופרמרקט וחנויות פרטיות שהצטרפו למיבצע.
לצרכו לק״ג
בל״י

י ר קו ת
עגבניות — זנים פחוסים
עגבניות זן תמר
גז ר סלק חצילים
כצל יבש
תפוחי אדמה

3.70
2.30
3.55
1.70
1.75
2.20
3.65

הערה: ירקות ארוזים בשקיות מותר לגבות
תוספת של עד 40 אג׳ לק״ג

3י דו ח
מירה וי הודי ת, בעלות דיפלו מ ה בין־ל או מי ת
ת ט פלנ ה בך בנ א מנו תוב די סקר טיו ת
בעזרת שילוב בלעדי של שתי ה שיטות
האלקט רוניו ת ה חדי שו ת בעולם ל הו רדת שער
ל צ מי תו ת ללא כ א בי ם ! ללא סי מני ם !

2000־1!<.ז 10 מחט אלקטרונית
א0זר?11^ 1׳ם -פינצטה אלקטרונית
ייעוץ והתאמה אינדבדואלים חינם.

מירח ויהודית
רמת-אביב,
טלפון 411968 :

למרות הכ ל1
מחיר הפירסום של ע מוד
ה עו ל ם

הוא

אגפים — ספדונה גודל 5
תפוחים — גרנד אלכסנדר גודל 6.5

5.60
5.40

ה ד רי ם
אשכוליות בתפזורת וארוזות
תפוזים בתפזורת וארוזים
לימונים

3.40
3.40
5.25

פטמים קפואים בשקיות
מיגי(עד 1ק״ג תעוף)
גודל ( 1עד 1.400ק״ג העוף)
גודל ( 2עד 1.600ק״ג העוף)
גודל ( 3מעל 1.600ק״ג העוף)
בשר הודו ללא עור וגידים

15.37
15.00
14.35
13.33
22.22

ע 13 1ן!

1.23 +ל״י
1.20 +ל״י
1.15 +ל״י
1.07 +ל״י
1.78 +ל״י

דגי ם
10.50 כסיף פסיף בפרוסות קפוא באריזות של 1/2ק״ג 23.00
קרמיונים חיים
16.11

1.84 +ל״י
1.29 +ל׳׳י

שינויים אפשריים במשך השבוע

3,840ד יין

מרב! צלילה נביעות ^
75ק״מ דרומית לאילת על חוף ים סוף
מודיע על תאריכי פתיחה

קורסים לצלילה

אנחנו נחסל, א ת הז׳ 1קים!
כמה פע מים ני סי ת ל הפ טר מהז ׳ וקים ולא
ה צל ח ת? ל א חר חי טוי שלנו, אנו מחס לי םאת
הז׳ו קי םוהחרקיםואתמקבלת תעודת
א ח ריו ת לשנה.
מודיעין 18ר״ג, טל5 .־6־ • 790114 אילת, טל 3012 .־.059
היתר משרד הבריאות .21 :רש׳ עסק 181/75

איתןע מייוי
ה עו ל ס הז ה 2082

הדבד ת ג 1זי7ן ים

7.8 ,21.8 ,4.9 ,18.9

ספארי מצולות 1נביעות— אבו־גלום
14.8 ,11.9

ספארי מצולות 2נביעות— ראס-מוחמד
28.8 , 25.9
המעוניינים בפרטים מתבקשים לפנות בכתב
למועדון צלילה נביעות, דואר אילת וייענו בכתב.

קולנוע
אשה משוחררת
סרטים אסור ל ה חמיץ
אח ״החברים״
לפעמים צריך להזדרז ולכתוב על סרט
עוד לפני שהוא יוצא לאיור, משום הסכנה
שלא יאריך ימים על הבד כדי לכתוב
עליו בשעתו. אם מדובר בסרט שהוא אחד
מאותם מוצרים שוליים, שאינו עולה ואינו
:נופל מן הממוצע השערתי, מוטב לעבור

שנה עחר״במאי) ,והותיר אותו בידיו של
מוגיצ׳לי כמעין צוואה אחרונה. מוניצ׳לי,
אף הוא אחד הבמאים הידועים של איטליה
(אנו הגנבים. הנזילחמה הגדולה) ,קיבל
את הירושה באהבה, והעבידה אל המסך
בנאמנות ובמסירות רבה. ג׳רמי מת עוד
לפני שהושלמה המלאכה.
השילוב בין שני יוצרים בעלי מזג אישי
שונה כל־כך, נחשב על־ידי רבים, לכש־
:נודע על תוכנית ההסרטה, ככישלון בטוח.
הסרקאזם הצורב של ג׳דמי, השליך קיתו נות
של חומצה גופריתנית בגיבורי סרטיו,
ובצורה עקיפה, גם בקהל שישב באולם

להיות אשה משוחררת זו אינה סיסמה כאשר
מדובר בטמפוני או־גה.
טמפון. נ , 0 . 1הטמפון הקטן והבטוח בעולם,
נותן לר הרגשה משוחררת וחפשית
65ג ימים בשנה. תוכלי ללבוש מכנסונים קצרים
והדוקים, חצאית מיני או ביקיני, תוכלי לרקוד,
לטייל, לטבול באמבט ולרחוץ בים כבטחון מלא.
טמפון. ג. 1ס, קטן משפתון
ולכן, קל ונוח לשאתו בארנק.
טמפוני. נ).ס בעלי כושר ספיגה ענק.
להשיג ב־ 3גדלים:
נורמל: למרבית הנשים
אקסטרה: לנשים עם דימום רב
והחידוש העולמי האחרון :
טמפוני מיני לנערות, לבתולות ולנשים
עם דימום מועט.

צילי (בראש) נוארה, טוניאצי ודל־פרטה ב,,חברים״
האיגוד הבינלאומי של עייפים מלידה

חדש ! אריזה חסכונית של 40 טמפונים

65ב ימים חב שיים ב שנ ה

פרסו מלניק

פיליפ נוארה (כתפקיד פרוצי העיתונאי)
חופשה צוענית
עליו בשתיקה. אך כאשר מדובר בסרט
שיש בו איכויות יוצאות־דופן וחסרה בו
הפצצה הפירסומית של שופרי הוליווד,
כואב הלב פן יחמיץ אותו רוב היישוב.
זה מה שעשוי לקרות לסרט בשם החברים,
מעין גירסד, מאוחרת לבטלנים של
פליני. זהו סרט שההומור והעצב, הפיקחות
והתמימות, הברק הפנימי והאפרוריות ה חיצונית
שבו יחזיקו מעמד רק בקושי
על המסך הגדול — בעיקר כשמדובר ב אולם
רחב־הידיים והמרוחק מן המרכז של
קולנוע דקל. אומנם, הסרט היה אחד ה להיטים
הקופתיים הגדולים ביותר בתולדות
הקולנוע האיטלקי, אבל הוא מטפל ומדבר
בעיקר אל הנפש האיטלקית. אבל בית-
קולנוע קאמרי יותר היה עוזר לו להגיע
אל הקהל הנכון. חבל שכל מה שהעיתו נות
יכולה לעשות במיקרה כאלה הוא
לקונן על העוול, ולבשר לציבור על קיומו
של הסרט כדי שהמעוניינים, לפחות, יידעו
למצאו.
צוואה אחרונה. החברים הוא הסרט
האחרון שכתב הבמאי האיטלקי פייטרו
ג׳רמי (גירושין נוסח איטליה, פותתה ונעזבה,
ועוד) .ג׳רימי, שהיה על סף מותו הר גיש
שכוחותיו כלים ולא יספיק להגשים
את המיבצע, לכן הקדיש את התסריט
לידידו מאריו מוניצ׳לי (שהיה לו לפני 30

ודמה להפליא לגיבורים אלה. ג׳רמי, שחיה
המבקר הקטלני וחסר-הרחמים ביותר שקם
לחברה האיטלקית מתוך הקולנוע האיטלקי
ניראה כהשראד, בלתי־הולמת למוניצ׳לי.
האחרון הוא הרגשן, שלעולם לא הצליח
להחדיר לסרטיו נבל אמיתי, משום שהוא
מוצא, בכל אדם את הצד הגרוטסקי, ה*
פאתטי והאנושי שבו, גם אם מרובד ב נבזה
גמור.
הקהל התאהב. אבל להפתעת הכל,
כשיצא החברים באיטליה, הוא שבר את
כל שיאי הקופה הקיימים, הותיר מאחריו
להיטים בטוחים כמו הסנדק, וגרם לאחת
התקריות הנדירות בתולדות הקולנוע. ה קהל
התאהב בדמויות עד־כדי־כך שהמפיק
רץ לחדרי־העריכה וביקש מן הבמאי ש יוסיף
לסרט כמחצית-חישעה שנחתכה ב מקור׳
מחשש שהסרט יהיה ארוך מדי.
אשר לוויכוח המתמיד סביב הנושא
״מתאים או לא למוניצ׳לי כדאי
לזכור כמה עוברות־יסוד:מוניצ׳לי הירבח
לעשות סרטים שבהם מבוססת העלילה על
ידידות בין גברים, ידידות ש״נשים ופילג שים
מיותרות בה לחלוטין,״ כפי שמתבטא
אחד הגיבורים בהחברים. ומוניצ׳לי היה
אולי הראשון שהעז להכניס לקומדיה ה איטלקית
את המומנט הטראגי, את נוכחותם
של הייאוש והמוות: מרכיב שנתן לה יתר
העולם הז ה 2082

עומק והעניק לה ייהוד ביחס להומור שיל
ארצות אחרות. לכן, טיבעי בהחלט שאחת
הדמויות הראשיות בסרט מתה לקראת סו-

חמשת המוסקטרים. החברים הם
חמישה גברים: פרוצי (פיליפ ינוארה) ה עיתונאי
שמבלה את לילותיו במערכת ומסיים
את עבודתו, בשעות הבוקר המוק דמות
יחד עם היצאניות שעיימן הוא לוגם
קפה ! מאשטי( ,הוגו טוניאצי) הרוזן שהיה
פעם בעל־נכסים ומשרת פרטי, והמסיים
את הסרט כמפוטר ממשרתו, ובמוכר ״אנ ציקלופדיה
בריטניקה״ מבית לבית; מי־לאנדרי
(גאסטונה מושין) האדריכל המאו הב,
שנפל קורבן לרעייתו של רופא ומקבל
אותה במתנה, יחד עם בנותיה, האומנת,
כלב הסן־ברנארד הענקי שלה והציפור ה קנדית
בכלוב ! נקי(דואילין דלפרטה) בעל
בית־הקפה המרגיע את אשתו במיישגלים
מונומנטליים בכל פעם שהוא יוצא לבלות
קצת, ולבסוף סאסארולי, המזסקיטר החמישי
בחבורה, הרופא (אדולפוציף) שהוריש
למילאנדרי את האשה, עם כל החבילה,
כדי שיוכל לבקר בביתה החדש
ולהעיר הערות עוקצניות כמו :״למה אין
תחתיות מתחת לכוסות?״ ״למה הילדות
כה חיוורות?״ ו״למה את נראית כל כך
חלשה בזמן האחרון?״
מה שמייחד את כל החברים הללו, הוא
סירובם להתבגר. בכך הם דומים כשתי
טיפות־מים לבטלנים של פליני, שהתבגרו
ב־ 30 שנה ועברו מן העיירה שפה התגוררו
(רימיני) לעיר גדולה (סירטו של מוניצ׳לי
מתרחש בפירנצה) .מה שקרה בתקופה זו
הוא שכל אחד מן הבטלנים מצא לעצמו,
אומנם, עיסוק כלשהו. לכאורה השתלטה
עליהם ד,שיגרה הבורגנית, המטחנה של
חיי היום־יום וההתמסרות המוחלטת. אבל
באיזושהי פינה אפלה בנפשם הם עדיין
נאמנים לידידות הקושרת אותם זה לזה
מאז ימי ביודהספר. ומדי פעם בפעם,
כשמשתלטת עליהם דוח־תזזית, הם מכרי זים
על ״חופשה צוענית״ ,נוטשים את
בתיהם, נשותיהם ועבודותיהם (לשמע צופר
מכונית החברים, מניח סאסארולי את החולה
על שולחן־הניתוחים וממהר אל שאר
הצוענים) ,׳ויוצאים לדהור על פני הדרכים
ומניחים למיקרה להנחות אותם, ולרוח ה שטות
לשלוט בהם.
חופשה צוענית. החופשה הצוענית
יכולה להימשך יממה אחת או חודש
תמים, היא יכולה להיות מעשה־קונדס
אחד — כמו הטחת סטירת־לחי בפני כל
מי שמעז להוציא את ראשו מן החלון
של רכבת כשהיא יוצאת מן התחנה —
או אחיזת־עיניים מורכבת ומתמשכת, כמו
המתיחה שמכינים לפנסיונר גזלן וזללן
בשם ריגי (שאותו משחק להפליא ברנארד
פלייה) שלפניו הם מציגים את עצמם כ־

גאפטונה מושין במילאנדר
מחלימים מן הנעורים
כרישי העולם התחתון, ומשתפים אותו ב־מיבצעים
דימיוניים.
הם מזמרים, בהתרוממות־נפש, רביעיה
מריגולטו תוך כדי דהירה במכונית, וכאשר
אחת החופשות מובילה אותם לבית־חולים,
כשהם פצועים וחבולים, הם הופכים את
חדרם המשותף להיכל של אורגיות. מן
החדר מהדהדות גירסות מגונות של שירי־עם
תמימים וקריאות־חדווה גסות, למראה
כל אבר שופע של המין האחר. ועצם ה עובדה
שד,אברים שלהם נתונים, רובם כ כולם,
בגבס, אינה מפריעה להם לארגן
העול ם הזה 2082

רו כרט שאו:

״נהרגתי, נטרפתי,
נשרפתי ונחנקתי
1ונד שהייתי

סוכן ישראלי ר
^ הוליווד מינהג מגונה. היא נוט־ז
ן • לת יהלומים גולמיים, משחיזה אותם,
מגלה את הברק שבהם, משתמשת בהם
פעם או פעמיים ומשליכה אותם לפח. קשה
לה קצת עתר לעשות זאת לכוכבים אמי תיים,
ואלה גם ׳שומרים ׳מרחק. רוברט
רדפורד גד ביוטה, דאסטיין הופמן בנע-
ערק, פול ניומן בקונטיקאט, שון קונרי
בספרד...״
ורוברט שאו, המעלה הירהורים אלה,
רפש לעצמו באירלנד אחוזה רחפת־ידיים
המשמשת בסים לכל שבט מישפחת שאו,
הפולל אשד. ועישרה ילדים.
אכן, עד לפני ׳שנתיים־ישלוש קשה היה
לקרוא לשאו ״פוכב״ .הוא אומנם הירבה
להופיע בסרטים, אך תמיד בתפקיד הנבל
הנופח את נישמות לפני הסוף .״בחטיפת
פלהאס 123 נהרגתי במכת חשמל, כ מלתעות
טרף. אותי כריש, בסרטים אחרים
נשרפתי בטנקים, נחנקתי למוות, נוריתי
על־ידי כל הסוגים הקיימים של מכונות־ידיה
והיה לי הכבוד להתחסל אפילו בחץ,״
מספר שאו, כשהוא סוקר את הקאריירה
הארוסה שלו. אולם ממוות למוות הלך
שמו והיפה גלים, כשבכל פעם היה המוות
פוטוגני יותר ומרתק יותר. עד שבלהיט
האחרון שבו השתתף, השבת השחורה
(׳שבו הוא מגלם ׳סוכן־ביון ישראלי) ,הוא
לא, מת כלל. וזו העדות הניצחת של
המעבר משחקן לפוכב.
שאו, בנו של רופא שהתאבד, משלא
הצליח להתגבר על התמכרותו לאלכוהול,
(רו־ברט היה אז בן )12 גדל בנוף כפרי,
תחילה בסקוטלנד ואחר־כך באיזור קורנוול
באנגליה. הוא היה אתלט מצטיין בבית-
הספר, כשרון-הפתיבה שלו מושך תשומת*
לב רבה, אבל מד. שעניין, אותו במיוחד
ר,״ד. המי׳שהק. הוא יסיים את בית־הספר
הדראמתי המכובד ביותר בעולם ,״האקדמ יה
המלכותית לאמנות דרמאתית״ בלונדון,
היד. במשך ישנים שוחקדתיאטרון מימנה
עם חלוצי מהפכת הבמה באנגליה, כשהוא
ימונה בין ידידיו הקרובים את המחזאי
הארולד פינטר והשחקן דונאלד פלזנס
(שעימם עמד לא פעם בתור בדי לקבל
תמיכה, בימים ששלושתם הוו מובטלים).
במקביל החל מפרסם ספרים, שכנע־.
מהם הגיעו אפילו לרשימת רבי־המכר
(למשל, ספר בשם מקום מיסתור) יואילו
׳הידוע בר,ם, האיש בכלוב הזכוכית הפך
הצלחה בימתית גדולה. נדשאו יהיה מישפט
אייכמן ,׳ושאו תמה עד היום מדוע לא
חיזור משותף אחר אשת חייו שיל האד ריכל,
כשכל אחד מחייג אליה לפי התור
ולוחש באוזניה את מיטב אילתיוריו ה אופייניים:
החל בחנופה האינטלקטואלית
של האחד, דרך האבירות המתחנחנת של
השני, לתאוותנות־הבשרים של השלישי.
עייפים מלידה .״הנושא היה מוכר
לי היטב עוד לפני שג׳רמי הניח אותו על
הנייר,״ סיפר מוניצ׳לי .״כ־ 70 אחוז מן
התקריות בסרט אמיתיות, ואנחנו הכרנו
אישית כמד, מן החברים הללו, ששימשו
השראד, לסרט. על המסך, הם מעל לגיל
,50 בחיים, חם עברו את ד,־.60״ מקור נכ בד
נוסף להשראה מצאו מחברי הסרט ב שבועון
איטלקי שפירסם כמה פולחנים
״סודיים״ שיל חברות היתיויליות, הנושאות
שמות כמו ״האיגוד הבינלאומי של עייפים
מלידה.״
מיד, שג׳רמי ומוניצ׳לי הצליחו לעשות
בסרט זה, הוא להנציח סוג מסויים של
גבר לאטיני, שריד של בורגנות עשירה
מימים עברו, שראתה כייעוד עליון בחייה
את ״מיצוי החיים במלואם״ .הבטלה וה רווחה
הכלכלית של ימים־עבירו חלפה כבר,
אבל לא החשק לחירות מוחלטת, לרדיפת
הרפתקות והנאות בלא התחייבות.
צמים זה סוכר. בקטעים מסויימים

אפא־שחקן רוקרט שאד 9 :על הקיר והעשירי כידיים
מרבה כתיבה — מרבה ילדים
הוצג המחזה בישראל מעולם.
מפליא ,׳שלמרות הרקע האינטלקטואלי
שלו הוא התגלה באורח בולט על־ידיהקולנוע, בפעם הראשונה, רק כרוצח ה־פאתולוגי
המנסה (כמובן ללא הצלחה)
לחסיל את שוו קונרי — ג׳ייסס בונד ב־מרוסיה
באהבה.
שאו רכש לעצמו במהירות שם של
שחקו שאפשר לסמוך עליו. בעיקר בתפקידי
נבלים ציניים הדורשים נוכחות קול נועית
חזקה. הוא היד. מועמד לפרס האוסקר
על תפקיד הגדי השמיני באדם
לכל עת. העבודה נמצאה בשפע, והיא באה
לא פעם על חישבון הכתיבה .״איך אפשר
לסרב, אם אני מקביל טלפון באמצע הכתי בה
ואיזה מפיק אומר לי , :בו לברמודד.
להופיע בסרט ולהרוויח המץ כסף׳?״ מד.
עוד ששאו,מודד, יכי ״הכתיבה והיא ׳מלאכה
קשה, מבודדת ומפרכת. הרבה וותר קל
לשחק, משום שפל, מיני אנשים סובבים
אותך וגוררים אותך במרץ שלהם.״ ואם
בחירת הסרטים שבהם הופיע לא היתד.
תמיד קפדנית, אין זח מטריד ׳אותו במ יוחד
.״אני משתדל לשפר אותם במקצת.
מגישים לי תסריט סוג ג׳ ואני ׳מתקן אותו
בדי שייראה כאילו סוג בי.״ הוא אומר.

¥¥¥או, שחיבתו לטיפה חמרה הפסד.
14/כבר אגדה (,.איך אפשר להתגבר
על כוכבות־קולנוע בלי משקד הוא שואל)
,משתדל באחרונה להכניס מעט סדר
בחייו. הוא התנזר משתייה למשך כמר,
חודשים, ומקווה ׳שאחרי עוד כמה גיסיו־נות־התניזרות
כאלה ייפטר כליל מן הצורך
לשתות (״חוץ מאשר בטיסות. זו החווייה
האתת שאיני, מסוגל לעבור בפיכחות״).
בסרט אפשר להבחין בארס האופייני ל־ג׳׳רמי
; למשל בהתעללות בפגסיונר רודף-
הבצע, התעללות המגיעה לו בהחלט משים
שהוא מתועב למראה, ואיינו נרתע אפילו
ממכירת סמים לקטינים .״אני לא יודע
בכלל שזה סמים, בשבילי זה סוכר,״ הוא
מתרץ. בקטעים אחרים בסרט אפשר לחוש
את נשמתו של מו׳ביצ׳לי המתמזגת עם זו
שיל ג׳רמי. למשל, במוות שבסוף הסרט.
אחד החברים גוסס ,׳והוא אומר לשאר ב חיוך
:״צאו מן החדר, נאדות, אני רוצה
לימות עכשיו,״ מפנה להם את הגב, וכש־הכומר
בא לשמוע את הווידוי האחרון הוא
מגבב בפניו את מישחקי הלשון שבהם
נד,גו הוא וחבריו למתוח אנשים תמימים
ברחוב. אשתו של הנפטר, שאותה עזב
לפני שנים, מגיעה ׳להלוויית אך אינה מזי לה
דימעד, מפני שהזילה כבר את בולן,
וחוץ מזה, למה שתבכה? ״בוכים כאשר
מישהומת. והוא היד, אף־אחד.״ החב רים
מתבוננים זד. בפני זח, המומים, ואחר
כך שואלים את עצמם :״האם באמת מוכרח
אדם להיות מישהו כדי שיתאבלו עליו?
הוא חרי ידע לחיות כיל־כך טוב.״ ׳ומתוך
גרונם של הגיבורים מדברים אל הצופה
מוניצ׳לי וג׳רמי עצמם, במאים שמשום־
מה נחשבו תמיד כסוג ב׳ באיטליה, שלא

הוא מתמוגג מתפקידו כאדון־אחיוזה באיר לנד,
וישבניו ׳מתמוגגים ממנו. הכנסת האורחים
שלו הפסה שם־דבר (המניין ה־ממוצע
של השוהים דרך־קבע באחוזה מת קרב
בדרך־כלל ל ,)30-ובעיקר הוא נהנה
,מאשתו השלישית שאותה נשא בישנה
׳•מעברה, כשהיד, בן .49
׳שאו היד, נשוי פעמיים לפני-כן, לרא שונה
לשחקנית בשם ג׳ניפר, בורק! ,שילדה
ליו ארבעה ילדים. הזוג התגרש, והאשה
חיה חיום בג׳מאיקה .״יחיא קומוניסטית
׳מושבעת המתקיימת ׳מדמיי המזונות הקא-
פיטליסטיים שלי.״ אשתו השניה, השח קנית
הבריטית היפהפייה מרי יוד, נפטרה
באורח טראגי לפני שנ׳תיים, אחרי שובה
המוצלח ביותר לבמה. היא חזרה הביתה
אחריי המסיבה החגיגית שלאחר הציגיוד
חבפורה, ולקחה שני נדורי־שינח. התערו־יבת
ישל הכדורים והשמפניה ׳ששתתה לפני כן,
פעילה כסם־׳מווח יעל השחקנית, שברי-
אותה ר,יתד ,׳מעורערת. היא לא זנתה
לקרוא את הביקורות הנלהבות עליה ל מחרת.
אשתו
השלישית של שאו, וידג׳ינייה
ינסן, היתד. במשך שנים ארוסות מזכירתו.
היא הביאה לסישיפחה בן משלה (שנולד
מחוץ לנישואין) ׳והוציאו־׳.את חובדט מת קופת
משבר ארוכה שבה העזר היחידי
כנגדו היה הבקבוק. מאז הספיקה לילדת
לו בן, תומאס, ורוברט ׳שאו, הנראה מאו שר
מכל הבחינות, מכריז :״היא טובה כא שר,
יותר מאשר כמזכירה. ולהווי ידוע לה
שתומאם לא והיד, בן־ד,זקונים שלי. הבאת
ילדים לעולם היא אמצעי בטיוח לשמירת
הנעורים.״
הגשימו את היוקרה חאמנותית, יוד,שואלים
את עצמם אם משום כך באמת ביזבז׳ו את
חייהם לריק.
פאלוקרטים קיצוניים. אין פלא ש-
מוניצ׳לי הכריז אחרי תום חהסרטה ש־
״זר, היה אחד הסרטים הקלים ביותר עבורי
לבימוי, זהבעיייד, היחידה בו היתד, בחירת
השחקנים.״ ואומנם, הבחירה נעשתה ביד־אמן:
פילים נואר׳ד( ,העיתונאי) ,איוגו טוני־אצי
(הרוזן בדימוס) ,גאסטונה מושין (ה אדריכל)
,אדולפו צ׳׳לי (׳המנתח) ,דיולייו
דל־פרטד( ,בעיל הקפה) ,ברנאר בלייה (ה פנסיונר)
מתמזגים לחלוטין עם הדמויות,
ונדמה כאילו הם משחקים את עצמם ׳ולא
יצורים פרי דמיונו של במאי שנפטר.
ואולי יחם באמת משחקים את עצמם.
גילם מתאים לגיל הגיבורים ,׳והרקע שילחם
גם הוא הולם להפליא. והמחילה היחידה
שאפילו נשים יימצאו בפאיליוקרטים קיצו ניים
אלד, שלא שמעיו על הליגה לישיחרור
האשה, יבוליה לחתמצת במישפט שמצטט
מבקר צרפתי (דובר בנאי׳ון) מפי הסופר
האמריקאי ג׳ין פאולר, מיישפט שהתייתם
לחבורת אחרת (זז שיל הקומיקאי ד.וו. פיל-
דם) אבל מתאים במיייוחד גם להזדמנות
זז :״אנחנו כולנו מחלימים באיטיות מ מחלה
ממושכת, ששמה: נעזרים.״

במדינה

קבלת מודעות
לכל העיתונים
במחירי המערכת
ס פירסום אידיאל
אבן גבירול 110 תל־אביב
(פינת אנטוקולסקי)
טלפון 227118 ,227117

חניה חופשית

גיטרות * אקורדיונים
כלי־נשיפה * אורגנים
תופים
* מיתרים השאלה +מכירה
תיקונים

גינזבווג מוסיפה
אלנבי ( 48 ליד רח׳ גאולה) ת״א,
סל 57773 :־03
נוסד נ־1940

(המשך מעמוד )35
רורי התחתנתי ועבדתי שלוש שנים כמו
המור בדי להסזד כסף לנסיעה. הצלחתי
להוציא בזמן הזוה גם תעודת־בגרות. לא
קיבלתי !מאף אחד עזרה. עכשיו התנפצו
כל התיקוות.״ ׳סטודנט זד, נותר מהוסר-
עמודה, וללא קורודגג. הוא עזב בבד את
עבודתו ׳והשכיר את דירתו. כשהגיעה
התודעה מממשלת איטליה, ישיב כבר על
המזוודות.
הסטודנטים לא ישבו בחיבוק־ידיים. הם
שלחו פיכתבים לנשיא איטליה, לאשתו
בשם האמהות, לשר־ההינוך, לשגריר יש ראל
באיטליה, לשגריר איטליה בישראל
ולראש־ממשלת ישראל — ולא נתקבלה
כל תשובה. ב־, 13.7הועלתה הצעה דחופה
על סדר היום בכנסת בעניין הסטודנטים,
אולם ביטלו את דחיפותה. ב־ 31 בחודש
זה נסגרת ההרשמה באיטליה. הסטודנטים
פנו אל שר־החוץ משה דיין, ומפיו שמעו
את התשובה :״אני לא !מכיר את הבעייה.״
נאשר הציעו לו להיפגש נדי להכירה.
אמר להם :״פנו לאפי״(;אפרים עברון).
פריווילייה .׳מדוע בכלל התעוררה
בעיית הסטודנטים ו את התשובה ניתן למ צוא
כמה שבועות לאחור, בפרשיית בהי־נוח־הבגחות.
הסטודנטים ׳מסבירים, :״לא
קנינו תעודות־בגרוית, לכן אנחנו צריכים
ללמוד באיטליה. האם על סמך ציונינו
בבחינות-הבגרות ייקבע אם נהיה רופאים
טובים או לא?״ יש להם נם פתרת :״לסד,
שלא יעשו סטאז׳ ל פניו שיתנו לאנשים
הנרשמים לרפואה לעבוד במשך שנה ב־בית־הול׳ים
ככוח-עזר ולעשות את ׳כל הע בודות
השחורות, ואז נראה מי יפול ומי

הגדיר זאת הפרום׳ יעקוב לדרך, אחד
האנשים המתנגדים בחריפות לבחינות-
הבגרות, מרצה לבוטניקה ולהיסטוריה של
המדעים באוניברסיטה העברית :״אין שום
ערובה 1שהתלמיד או הסטודנט הכי אינ טליגנטי
יהיה גם !מעוניין בבריאות ה ציבור.״
כיום
נדרש סטודנט העומד ללמוד רפו אה
לחתום על ׳מיסמך ׳מטעם ׳מ״שרד־החוץ,
שלפיו הוא מתחייב לחזור לארץ ול ע מד
כרופא בכל ׳מקום שאליו ייש׳לח על־ידי
מישרד־הבריאות. ההתייחסות ליציאה מה ארץ
היא כאל ׳פריווילגיה, ולכן קיימת
בצידה הגבלה. שוכחים רק שהם אינם
יוצאים ללמוד בחו״ל ׳מרצונם.

דרכי אדם
צ רי ףהצלה מלון

הוא איים לשרוף את 19 ילדיו,
אס העירייה תממש
את בווגתה להרוס את צריפו
שעל החוף

לועדי העובדים
למוסדות וארגונים!
ה־ 7ב או גו סטמתקרב
בצע די ענ ק ־ הקרק סי ם
כרטיסי הנחה למופעי הקרקס בתל־אביב
(בצומת שד׳ רוקח אבן־גבירול ליד גשר בר־יהודה)

ניתן להשיג ב״הדרן״ אבן־גבירול ,90ת״א
טלפון 248844 :
כרטיסים במכירה בודדת ״הדרן״ טל 248787 .
וביתר המשרדים

תחבורה ציבורית נוחה מובטחת ב״דן״ וב״אגד״

משרדי ההפקה ג
״פלא־רוך — פרישמן ,45 תל־אביב, טלפון 224078 :

״אני לא עושה חשבת. עבדתי 19 שנה,
עשיתי 19 ילדים, עכשיו אני גומר הכל
ברגע. הכל יילד ! אני שורף הכל ! אני,
הילדים, הצריף — תמות נפשי עם פליש-
תים !״
עובדיה ירימי ( )55 עמד ברחבת הצריף
׳שלו ונופף במיכל מלא דלק. סביבו הת רוצצו
עשרים וכמה זאטוטים לבושים
בלויי סחבות, יחפים ונפחדים. הם לא
ידעו בדיוק מד, רוצח אבא לעשות ומ דוע
הוא צועק ומשתולל כל ר,קום. הם
גם לא הבינו מדוע אינו מרשה להם
לצאת מהצריף המלא גרוטאות ולשחק
׳בהול הרך שעל שפת הים.
״לא לצאת! מי שיוצא אני יוציא לו
את הרגליים !״ היה ירימי צועק, כל אימת
שאהד הילדים ניסה לחמוק אל החוף
הקורץ למטח. הוא היה תופס את הזא טוט
בעורפו, ומחזיר אותו בבעיטה למ קומו
בהצר הצריף, כדי לשכנע עוד יותר
היה מצרף מדי פעם גם סטירת־לחי או
סתם חבטה הנוגד, לאחד השובבים.
״זה הפרנסה שלי,״ הסביר ירימי בלהט.
״״ש לי 19 ילדים מאישתי שתחיה, ועוד
ארבעה ילדים של הבת שלי שברחה מהבית
*השאירה אותם אצלי. יש לי אמא
זקנה שאגי מפתם גם כן אצלי בבית, וב יחד
אנחנו 30 נפשות. אז!ממה הם רוצים
שאני אפרנס אותם, מאיפה אביא להם
אוכל? מה רוצים, שיהיו פושטקים, שייל-
פו לגנוב אוכל?״
מהים אל החוף. ירימי הוא דמות
מומרת בחוף שבין פרישמן לגורדון, מתחת
למלון רמאדה־קונטיננטאל. כל אחד
(המשך בעמוד )49
העול ם הז ה 2082

בניהם שר שחקנים
ונונ ב׳ תיאטרון
גננבים בסוט
הנוססרגיה החוש :
״אסקימו, ליגון!״

1 1 1יונתן סגל, בנה יפה־התואר של השחקנית
| 1#1 ^ 111 #11 1 1רות סגל וענת עצמון, בתו היפהפייה של
השחקן שמואל עצמון, מגלמים את דמויות שני האוהבים הצעירים בסרט.

תחתונים וחזייה ג

כשהיא לבושה בגדים תחתוניים בסיגנון שנות החמישים.

הסרט הזה חשוב לדווידזון בטיוחה והוא
מסביר :״מאז שעשיתי את שבלול, לא
עשיתי סרט אישי. הסרט הזה הוא סיפור
חיי ,׳והוא יושב אצלי ׳בראש מאז שהתחלתי
לעשות סרטים. הוא עוסק בדברים
ראשוניים :׳ש־,בה ראשונה, יחסי־מין רא שוניים
,׳לבטים 1ראשוניים ,׳מחלת־מין רא-
ישונה, כל אותם הדברים שנראים לנו היום
פשוטים בל-נך ואילו אז הקו !טמובכים,
וכל העולם סבב סביבם.״
תל־אביב של בועז דווידזון סבבה אז
סבקב !טרכז־הגלידד. מונטאנה שבמיגדשי
התערוכה בסוף רחוב דיזנגוף, סביב קול נוע
׳שדרות שאינו קיים עוד, ושפת הים.
לצורך גילום התפקידים הראשיים בסרט
החליט בועז דווידזון לבחור בשחקנים
בלתי-יידועים ובלתי־ימקצועיים ,״ראשו ניים.״
הוא חיפש לצורך זה נערים ונערות
בני טיפש־עישרה, כדי ׳שהדמויות תהיינה
אותנטיות.

,אטרון וקולנוע עם חלב אמם. בניהם של
שחקנים.
:את תפקיד נילי, הגיבורה היפהפייה של
הסרט מגלמת ענת עצסון, בתיו של שחקן
הבימה שמואל עצמון, שהתגלתה על־ידי
השחקן שלמה ניצן שהמליץ עליה לפני
בועז. ענת זומנה לראיון, אך לא לפני
שנועצה באבא-אמא, וקיבלה את התפקיד,
ענת כחולת־העיניים סיימה השנה את
השמינית, וכבר עמדה להתגייס לצד,״ל
אלא שגיוסה נדחה עד אחרי שיסתיימו
צילומי הסרט.
לצידה של ענת, בתפקיד מוטו החתיך,
המכנים את ענת להריון ומתגער מאחריות,
מופיע יונתן סגל, בנה יפד,־התואר של
שחקנית התיאטרון החיפאי רות סגל. יו*
:נתן, תלמיד השביעית, הצליח כבר לרכיש
(המשך בעמוד )44
הבנים והבנות

האב, האם והבת

שחקן תיאטרון הביטו! שמוליק עצמון ואשתו
באו לבקר אצל בתם ענת על בימת הצילומים.
ענת סיפרה כי את התפקיד בסרט החדש לא סידר לה אביה אלא השחקן שלמה ניצן.

ן אז, לגמרי במקרה, נקבצו אל בי ן:
מת הצילומים ילדים שהקולנוע והתי אטרון
אינם זרים להם, ילדים שינקו תי-

ך* גי השלושים ויוותר מוטב שיימנעו
1מלבקר על בקמודז־,צילומים של הסרט
אסקימו לימון, סירטו הנוסטאלגי של ה
במאי
בועז דווידזון, המצולם עתה.
הנוסטאלגיה תפיל, ללא־ספק, חללים מ קרב
בני־גיל זה. הנשים שבחבורה תם-
מקנה כשתראינה את בנות השבע-עשרה
של ד,קום לובשות את ימבנסי הטריקו
עם הפרסה, שהקו אופנתיים כל-כך בקרב
בנות החברה הסאלונית פשהדעצמן הח
בנות . 17
הן תרגשנה שלא בנוח פשתראינה אח
הילדות של היום לובשות את החולצה
הרקומה, חצאית ד,פליסה וחגורת-הגומי
שילבשו הן בזמנן, כשהלכו לקן של ה תנועה
בערבי-שבת.
הגברים שבחבורה ילטפו את צדעיהם
המתחילים להכסיף וייזכרו בתיסרוקת
משוחח הברילנטין א-לה אלוויס של אז,
כיוון שמשוחי-ברילנטין מטיורזנים כאלה
מסתובבים חופשי על בקטת־הצילומים.
במאי ד,סרט, בועז דווידזון ,׳מסתובב על
הסיט באוברול-ג׳יינס, בשיער פרוע וכובע
זרוק, כמו שמתלבישים ד,קום, וומנסה לתד רך
את החברה שיתנהגו !וידברו בדיוק
כמו שדיברו אז, כשהיה הוא בן-גילם והיה
הולד לזלול גלידה ולשתות גזוז במונטא־נה,
שם כולם היו מחזרים, אוהבים ומב לים.

בואר

אייל,
בנה בן החמש־עשרה
של האופנאית ויקי בן־ארי,
משתתף בסרט באחד התפקידים הקטנים,
בשנות׳החמישים.
תנועת־ נוער
כחבר

1 ¥ךחה עינבל בעל־טכסא,
1 1 11 1#11 בתה של האופנאית
מיקי אמדורסקי, החליטה לעשות כסף בחופש
הגדול ומופיעה בסרט כניצבת.

בר־יותם

ניסן, בנו בן השש עשרה
של כוכב הסר
טיס ראובן בר־יותם רוקד עם ענת ברנש
טיין־כהן, נכדתה של מרים ברנשטיין־כהן.

זה השבוע שלן, רבים
סיכוייך לזפות בפרסים
ובהגרלות, אם
אתה מהמר. באהבה
תהיינה לן הצלחות
שלא פיללת להן, בייחוד
בראשית השבוע.
עיסוקין הרבים ימנעו
ממן לנצל הצלחות
אלו, אן תהיה מרוצה.
לבת טלה, יש גם סיכויים
טובים להצליח במיבחן חוקרי, אך
צפויות התנגשויות עם בני מזל טלה.

השינוי שחל במראה פניך, בת מאזניים,
יוסיף לך מבחינה חברתית.
אם ברצונך לש מור
על הצלחה חברתית
— המשיכי לטפח
את מראך. אתה בן
מאזניים, מצפה להכרת־תודה
מצד מעבידיך.
הם לא יתנו לך אותה.
אבל למרות זה הס מע23ב
ספטמבר -
22ב או ק טו ב ר
ריכים את עבודתך. התאזר
בסבלנות. עבודתך
המסורה עוד תקצור את הפירות המקווים.

מאזניימ

המסע לא יתבטל, ואם יתבטל — תבוא
במקומה הבטחה קוסמת. עיסקה גדולה,
אותה החלטת לבצע,
תצא סוף־סוף לפועל.
היא גס תישא רווחים
גדולים. נסה להשתמש
בכסף שתר וויח
פעם נוספת, אבל
בזהירות. אל תיתן ל הצלחה
לסנוור אותך
ושקול כל צעד וצעד
ו 2ב אפריל
20 ברואי
בטרם ביצעת אותו.
את, בת שור, ערכי

בשבוע זה את כל הקניות שתיכננת. במישור
הרומנטי אומנם צפוייה לך הצלחה,
אך היא חולפת. הרבו בנסיעות ארוכות.

תפסיק כבר ! חלומות,
אנחות ומכתבי-
אהבה לא ישברו את
הקרח. דרושה העזרה
ובעיקר — דרוש חוש
מציאותי. בכלל, מוטב
שלא תסמוך השבוע
על ריגשותין. הרבה
יותר כדאי שתעשה
דברים בטוחים. את
תפגשי בבחורה שתפתח
בפניך אופקים חדשים. בטחי בה —
לא לגמרי. בייחוד אם היא מזל גדי.

לאחר הפסקה ממושכת,
חזרת לעצמך, נצל את
השלווה היחסית ממנה
אתה נהנה כדי לקדם
את מעמדך בעבודה.
פקח עין על שותפיך
ועל הכפופים לך, ואל
תהסס להעיר להם כאשר
הם מתרשלים. במישור
הרומנטי — אל
תניח ליחסים המתוחים
קצת בבית להדאיג אותן. לבשי ירוק.

סוף סוף מותר לך
להתאהב, אן תיזהר
לא לאבד את הראש.
אל תחליט החלטות
גורליות בעניינים כספיים,
ואל תיכנס לווי כוחים
מיותרים עם 1 חבריך לעבודה. לביאה
— אם לא הספקת
:?1ביולי -
21ב או גו ס ט
לבזבז את כל הכסף
שלך במכירות סוף העונה
— עשי זאת עכשיו. לא
תיכשלי בקניותייך — הכוכבים בעדך.

אף ן1

אל תאבד את סבלנותך. עוד קצת, והכל
ייפול לידיך כפרי בשל. פקח עיין על בן
זוגך, ואל תיתן לו לרכב
עליך. בת בתולה —
אל תזניחי את חיצוניותו
למען האידיאלים.
השבוע אידיאלי לקניות
מרוכזות, שינוי תסרו קת
ולדבר ההוא שאת
•דוחה זה זמן רב. הוא
אוהב או תו אמנם, אך
גס האהבה הלוהטת
ביותר זקוקה לעידוד
מסויים. מלבד זאת, יש באפשרותך לזכות
ביחס חיוני גס מצד איש או אנשים,
שהעניין החומרי משחק אצלם תפקיד
חשוב למדי. הזהרו השבוע 1ובני מזל דלי.

שוב אינן מלא מרץ ויוזמה, ומוטב שלא
תקבל על עצמך עבודות
רבות השבוע. האדם
הקרוב לליבך
יגיש לך עזרה ממשית,
יסייע לן בגילוי חיבה,
ויעזור לך לעבור כמה
וכמה מיכשולים קטנים.
אל תדחה אותו,
. 22 אויזטובו־ -אפילו אם נדמה לך
!2בנובגיבר
__ שהוא מעצבן אותן.
קח את העניינים בידיים.
שאף לשלווה ושקט נפשיים.
הפעל את כל כוחותיך לחיזוק תהליכים
ישנים. צא לחופשת קיץ׳ היא דרושה לך.

עון ת

השבוע תיאלץ להיעזר בכל כשרננך הדיפ־לומטי.
עליך לנהוג בזהירות מירבית, ויחד
עם זאת להיות תקיף
ולעמוד על שלך. אחרת
— תחמיץ הזדמנות
בלתי חוזרת להתקדם
בעניין החשוב לו ביותר.
סוף סוף הוא יימאס
עליו, ויפסיק לגרום
לך שברון לב. מחזר
חדש ומקסים ייכנס ה(
7.ךגו.1ל 1ד.ר ־
20ג ז ־ צרעו
שבוע לתוך חייך ויפגי

או תו על הסבל ש עבר
עליו לאחרונה. מכתב מידיד ותיק
ישמח אותך מאוד בתחילת השבוע הזה.

1שו1

אם חשבת על עיסקה מסויימת — עכשיו
__ הזמן. קח את עצמן
בידיים, במיוחד ביום
יפה.
א׳ ,ותרוויח
שלוט על לשונך ותן
לצד השני לדבר. היזהרי
מרכילות. היא
מסובנת עבורך כרעל,
בייחוד בשבוע זה. הת־
21 בדצנובר ־
חשבי בו ואף תבנני
19 בינו א ר
את תשובותיך. פגיעה
מפתיעה נכונה לך ביום
חמישי זה שתשפיע מאוד על ההמשך.

צפויים לך רווחים גדולים, אך כל זמן שהכסף
אינו בידך, אל
תבזבז אותו. גם כש יגיע,
נהג בזהירות רבה
מהרגיל אצלך. אתה
נוטה להרבות מדי בוויכוחים
עם קרובים ובני
משפחה. בגלל ויי
סוח מיותר יתפתח סיב־סוך
חמור עם חבר
20בינוארי־
18 בפברו אר
לעבודה, שאס לא תפתור
אותו, יביא לאסון.

בריאותן הלקוייה לאחרונה תלן ותש-
תפר. אבל אל תעז לאמץ
את עצמך יותר
מדי. אחרת תקלקל
את הכל. לך, בת דגים,
צפוייה פגישה ן ם בן
מזל אריה. פגישה זו
תשפיע על מהלך חייך
בעתיד. במקום העבודה
צפויה התקדמות,
19 בפברואר
20 במרס
אם תצליחו להתגבר
על מיכשול רציני.

(המשך מעמוד )11
•נשא כעבור כמה ישנים לאשה. מאוחר
יותר, כאשר נתפרסם הכרוז המפורסם של
אצ״ל על הכרזת ,,המרד״ ,הפסיק מרדכי
ציפורי כל עבורה והפך למגוייס קבוע
של האירגון, או, כפי שהוא כינה זאת,
הברות באצ״ל, שמו שימש מרדכי ציפורי
״טרוריסט במישרח מלאה,״ והוא החל
מקבל תמיכה כספית קטנה מאצ״ל.

תחנת השידוד שתזוז?
^ שעות אחר־הצהריים של ה־ 16ב —/
/מאי 44־ 19 החלו להתכנס ככיה׳׳ס
לכנות ׳;צח־ישראל׳ כפתח־תיקווה צעירים
מכל קצות הארץ. זקיפים, אשר המתינו
כפרוזדור, כיוונו את הבאים אל אהד מחד רי
הלימוד. מספר המתייצבים הלך ונדל.
כשעה , 17.00 לערך, הושלמה ההתייצבות.
כחדר כונסו כ־ 50 לוחמים. מרביתם צעי רים
חסרי־ניסיון וחלקם לוחמים ותיקים,
שפעילות מיבצעית רבה מאחריהם. ההת רגשות
גדלה. האנשים הסתודדו וניפו לנ חש
מה מצפה להם, אך מעטה הסודיות
טרם הוסר.
״כשעה 17.15 הושלך הס כחדר, והנו כחים
קמו על רגליהם. נבנם קצין־המיב־צעים
של אצ׳׳ל. ניתנה הוראה לשכת,
ולאחר •שהשתרר שקט בחדר, פתח הוא
ואמר :׳רכותי, הלילה אנו פושטים על
תחנת־השידור של רמאללה. מטרת הפ שיטה
— להשתלט על תחנת־השידור ול שדר
מינשר לעס היהודי ולשילטונות ה בריטיים
זזזו
קטע־ר,פתיחה של הפשיטה, בכותרת
״הפשיטה על •תחנת־ד,שידור ברמאללה״,
כפי שפירסם מרדכי ציפורי בעיתון נזער־

השלושה, ונמסרו לידי הבולשת הבריטית.
כאשר נשלח מרדכי ציפורי למיבצר
עכו, הבטיח לו הקצין קיטלינג הנודע,
מראשי הבולשת !הבריטית :״לעולם לא
תחזור הכיתה במיבצר כלא־עכו היו
20 יהודים, מתוכם 10 חברי ׳אצ״ל ולח״י,
בין ! 700 אסירים ערביים, שתוסתו בהת מדה
על־ידי הבריטים כנגד היהודים. יזם
אחד ראה מרדכי ציפורי סרג׳נט בריטי
מתעלל בשלום ז׳וחבן (אחיו של הפיר־סומאי
אליעזר ז׳ורבן, שניהל את מערבת-
הבחירות !האחרונה של הליכוד) ובועט
בשיפולי בטנו. מרדכי היכר את הסמל
הבריטי. כעונש הוכנס לתקופה ארוכה
לתא־הצינוק.
אחרי ששהה כמחצית השנה בכלא עכו,
הוגלה מרדכי ציפורי לסודאן. שם הת פרסם
כאחד מאלופי הבריחות, והשתתף
בחפירת קילומטרים רבים של מיגר,רות.
תקופה זו במתנה־המעצר בסודאן מתו ארת
על ־ידי ציפורי :״הבריטים התייחסו
אלינו לפעמים יותר בהגינות מאשר ה מוסדות
היהודיים בארץ־ישראל. הסוכנות,
למשל, סירכה לשלוח לנו סיפרי-לימוד,
כי היינו פורשים. הבריטים סידרו לנו
שיעורים בכתב, ישר מאנגליה...״
ממחנה־המעצר בסודאן הועבר מרדכי
ציפורי למחנה״מעצר באריתריאה, שם
ישב, ביחד עם אחיו ועם יהושע זטלר,
א ש לח״י. השלושה ברחו, ביחד עם אח רים,
ונתפסו. כאשר הוחזרו למחנה ה ראשי,
ששמו היד, קרתגז, המשיך ציפורי
ללא ליאות במלאכת החפירה, והצליח
להבריח משם כמה מטהיגי־המחתרת ש ישבו
בו, וביניהם יעקב מרידור, מפקד
אצ״ל לשעבר, אריה בן־אליעזר, יצחק
שמיר ממיפקדת לח״י (כזום יו״ר הכנסת)
ואתרים. מירידור מכנהו בזיכרונותייו ״חו־

ציפורי ואשתו כיום הצבתו כרשימת סועמדי חרות לכנסת8י
״או שעושים משהו, או שהולכים הביתה!״
כות (מאי .)1965 במקום אחר תיאר ציפורי
את שהתרחש ברמאללה :״עלה בידינו
להשתלט עליה. אבל לא ידענו איך...
לשדר. איתן ליכני היה מפקד־הפעולה.
הבל הלך יפה, אכל לשדר, איך משד רים?
...הנפנו את דגל ישראל על התח נה,
היכלנו כציוד והסתלקנו מסתבר
שמתבנני־ההתקפה התעלמו מכך שאול-
פני־ר,שידור -של קול ירושלים היו בירוד
ישלים, והתוכניות. היו מועברות בבבל
לרמאללה לשם שידור. ובכותרת ״לקחי
הפשיטה״ כותב ציפורי :״חוסר ידיעות
על תהליבי־העבודה בתוך תחנת־השידור
מנע ביצוע המשימה בשלמותה.״
התקפה נועזת נוספת, בה נטל חלק
מרדכי ציפורי, היתד, ההתקפה על מיש-
טרת קלקיליה, שבד, השתתף גם אחיו
ישראל. מרדכי היד, בחוליה הפורצת את
הגדרות, ואילו אחיו בחוליה הפורצת.
התקפה זו, שבמקביל לה נערכו כמה
התקפות דומות ברחבי הארץ ליעדים ברי טיים,
נערכה ביום ־-הכיפורים . 1944 אלא
שבקלקיליה טמנו הבריטים מלכודת, וכ מה
מלוחמי־ד,יחידה !נפצעו מבלי שהצליחו
למלא את משימתם. .מרדבי ואחיו הצליחו
להימלט עם הפצועים עד למושבה מגדי אל,
שם הסתתרו עד עבור זעם בביתו
של ״יקה״ מגדל־חזידים.
לילה אחד הם החליטו לבוא ולישון
בביתה של טובה גלס, חברתו של מרדכי,
וזאת מבלי לדעת שהבית ״נתון תחת
מעקב קבוע של יהודים. הם הזעיקו את
הצבא הבריטי בעבור זמן קצר נעצרו

פר המינהרות הטוב ביותר באפריקה.״
לאחר הברחתו־ ,של קפוצת־המנהיגים,
ביקר את ציפורי וחבריו המייג׳ור קולמן,
אחד הקצינים הבריטיים שהיטיבו עם
עצורי־המחתרת, וביקש ממסו לדעת על
אופן הבריחה של מרידזד וחבריו :״הו צאנו
אותו החוצה ואמרנו :׳אתה רואה
את עצי האקליפטוס הגדולים, על הגבול
שכין המחנה וגדרותיו? זהו לא הבין.
אז ׳הסברנו׳ ,׳ראינו שהעסק עם המיני
הרות אינו פועל, אז כופפנו ארגעה עצים
ענקיים, קשרנו את ארבעת חברינו בחב לים,
שיחררגו את העצים, והבורחים נורו
החוצה, כמו מתותח הוא הודה לנו
והלף. למחרת באו בולדוזרים של הצבא
הבריטי, וכרתו את האקליפטוסים...״

נס שני דו סוקידיה
ף י ימי ההפוגה הראשונה, בם הלד
— מילחמת־העצמאות ב־ , 1948 שוחרר
מרדכי ציפורי, יחד עם כל שאר העצו רים,
ממחנר,־המעצר. הוא הגיע למדינת־ישראל,
שזה עתד, גולדה, והתגייס מייד
לצד,״ל. על קבלת־הפנים שערך לו צד,״ל,
סיפר :״עדיין היינו בחזקת פורשים.
עדייו לא סלחו לנו, שהיינו מוכנים לש פוך
את דמנו ולהתייסר ביסודי הגלות
למען הגשמת הציונות. לא נתקבלנו ב *
בכניסה נמכרו פרחים לטובת קרן
תל־חי.
ה עו ל ם הז ה 2082

סכר־פנים יפות. הכניסו אותנו למיכלאה,
׳תל ט קצינים׳ תראו לזה, וישכנו שם
וחיכינו, כמו כשוק כהמות, שמישהו יכוא
ויתנה אותנו.״״
לבסוף השתתף מרדכי ציפורי כדגם,
בכמה קרבות, בפלוג׳ד, ובעיראק־סואי־דאן,
בדרום ובגליל, וסיים את המילחמד,
בדרגת סמל.
בראשית 1950 החל ציפורי קורס קציני
חי״ר, ובסיומו הוצב כמפקד סוללת־מרג־מות
בחטיבת גיבעתי. מאותר עתר מונה
כמפקד־מתלקה, וכמפקד פלוגה־מסייעת.
כמפקד־פלוגה השתתף בכמה פעולות־תגמול.
באחת מהן, בסאלמה ליד קלקיל יה,
שם ניצל בנס כמה ׳שניט קודם לכן
ממארב בריטי, ניצל בנס בשניות כאשר
כתר פגע בחזהו, מעל ליבו, וניגעץ במח סנית
של תת־מיקלע שהיתר, שם.
בפ ת ץ מיבצע־קדש היתד, דרגתו רב־סרן.
בזמן המיבצע: המשיך בתפקידו כ מפקד
פלמת־חניכים בבה״ד . 1אחרי ה־מיבצע
החליט ציפורי לעבור אל חיל-
השריון, בתמה לקצינים רבים שעברו
אז הסבה. בראשית 1957 החל את שירותו
בשריון. תחילה נספח לקורס של דרגות
זוטרות, עבד בסדנאות החיל, ואתר כך
הצטרף לקורס מפקדי פלוגות שריון,
קורס שסיים בהצלתה, ונתמנה למפקד
פלוגת טנקים.
ב־958ג מונה מרדכי ציפורי כקצין אג״ם
של חטיבה שמפקדה היה אלוף־מי׳שגה
ישראל טל. ב־ 1959 יצא ציפורי לבית־הספר
לפיקוד ומטה של צד,״ל, ובסופו
התמנה כמפקד קורס קציני־שריון. בנו במבר
1960 הועלה לדרגת סגן־אלוף, דר גה
שבה החדק עד אחרי מילחמת ששח־הימים.
בפברואר 1962 קיבל פיקוד על
גתד שריון, וכעבור שנד. גוספת הועבר
למיפקדת גייסות השריון. בספטמבר 1964
הוצב כמדריך בפו״ם (פיקוד ומטה) וכע בור
זמן קצר — התמנה שם למדריך
הראשי. חודשיים לפני מילחמת ששת־הימים
התמנה כמפקד חטיבת שרען.

ו7ילחמה ו^ענ״נת
ף* מילחמת ששת־ הימים סופחה
2חטיבתו של מרדכי ציפורי לאוגדה
בציר ׳המרכזי, בפיקודו של אריאל שרון,
כאגמף־המחץ השריוני שלה. האוגדה

ידעו החיילים שהוכה עליהם לכצע את
״כשעות אחר־הצהריים של ה־ 16 כמאי
הנדטימות שהוטלו עליהם, וניתן לכצען.״
שנה אחרי מילתמת ששת־חימים, ב־
1968 מונה ציפורי (אז כבר אלוף־מישנה)
כמפקד בית־הספר לשריון, ובשנת 1971
נתמנה כסגן מפקד גייסות־השדיון• את
תפקידו בגייסות השריון סיים בראשית
, 1973 כאשר החל לכהן כמפקד פו״ם.
מילחמת יום־ד,כיפורים עבורה על תת־אלוף
ציפורי במיפקדת פיקוד הדרום, ל־צידם
של רב־אלוף חיים בר־לב ותת־אלוף
אורי בן־׳ארי.

נחת קד1עוות

ציפורי עם בגין כליד־הכחירות
בעיניים עצומות, צילצול של פעמון...
נערכה להבקעת מערך אום־כתף־^אבו־עגיילה
בציר ׳המרכזי. ביום הלחימה ה־
׳ראשון — 5ביוני — 1967 עמדה חטיבתו
של מרדכי ציפורי בהפגזה ארטילרית
כבדיה, שנמשכה כ־ 16 שעות. גיזרת אבו־עגיילה
היתד, ידועה כמערך המבוצר ביו תר
של מצריים בסיני. על ראשיתו של
הקרב אמר ציפורי :״היה לנו מעניין
מאד מבחינה מוסיקאלית. חלק ניכר מכו חותינו
נע על זחלים פתוחים — החרמ״ש,
אכל היה לי ביטחון מלא בכושרה של
החטיבה.״ ציפורי פיקד ׳בקרבות אלד, בין
השאר על שני גדודי טנקים — האחד
צנטוריוניס והאחר שרמניס — שהיו מאד
יישים בחיילים סדירים.
בין הכפופים לפיקודו בקרבות אלה היה
אלוף (היום) הרצל שפיר, שהפך מאוחר
וותר מפקדו. בכוח צמוד, שהשתתף בהכ
נעת
מוצבי־החוץ של אבו־עגיילה, שימש
אלוף נוסף בצד,״ל ישל היום, יקותיאל
׳אדם, שפקד על כוח רגלי.
בקרב אמך וממושך טיהרו כוחותיו
ישל ציפורי את כל מרחב הכביש מאום־
כתף ועד אבו-עגיילד! ,,ואחר־כך המשיכו
ושטפו דרומד,־מערבה — להמשך הלחי מה.
בקרב התבקעה של מיתחם אבו־עגיי-
לד, השמידו שדיוניו יותר מ־ 60 טנקים
מצריים, וכן את כל המערך הארטילרי
המעובה שהיד, שם. לחימת החטיבה נס תיימה
באיזיור נחל, ומשם הועברה להתמקם
בגיזרד, מהעיר סואץ ועד ראס סודאר.
על לוחמיו במ״לחמת ׳ששת־הימים אמר
מרדכי ציפורי :״כל חייל ראה את המיל-
חמה כטילחמתו האישית. למרות שידענו
את העוצמות שהעמידו המצרים נגדנו,
שהיו פי שניים ופי שלושה מכוחותינו,

ך* אשר סיים את שירותו בצבא־ה־קבע,
בראשית שנה זו, הסביר תת־אלוף
ציפורי ״מיציתי שם את תפקידי
והגעתי למנוי פתום...״
מיד עם שיחרורו מצד,״ל, ביקש להיבחר
במקום בטוח בכשומה ׳הליכוד לכנסת,
וטען בפומבי :״לא צה״ל יקכע את גורל
קיומנו. הוא ייקבע כמישור הפוליטי, ה הכרתי
והכלכלי. הסכנות הפנימיות מקב לות
ממדים, שטוס צכא לא יוכל להת*
מודד איתן. אם נמשיך לצעוד כדרך זו
כמו עד כה, לא יצטרפו הערכים להשמיד
אותנו בשדה־הקרב ...אנחנו נעשה את
מלאכתם בעצמנו, והם ילקטו את התו צאות...״
בניגוד
לקצינים בכירים ש״הוצנחו״ עובה
לעמדות בבירות במערכת הפוליטית,
מייצג תת־אלזף ציפורי סוג חדש של
מחשבה פוליטית, שמקורה ׳באכזבות צב איות
אידיאולוגיות של הקצונה ה מי ר ה.
כך ׳שלא מפליא כלל ראיון שהעניק ערב
הבחירות לאחד היומונים, שסו קבע :
״הארץ מלאה פרות קדדשות. אחרי חמי שים
שנים של שילטון תנועת־הפועלים
צריך לנפץ את הפתת ולהתחיל לחיות
מחדש כמדינה ציונית• את האש הזרה
האוכלת בתוכנו — לא יוכל צה״ל לכ בות...״
סגן
שר־הביטחון, תת־אלוף (מיל ).ו־ח״ב
מרדכי ציפורי הוא הצנטודיון הרא שון
בצמרת. בתוקף תפקידו בצמרת הפו ליטית
החדשה, הוא הפך מפקד של מפ.ק־דיוו
לשעבר.

בעל־ רכב
ה קפד על רציפות ביטוח חובה לרכבך
א ם בי טו ח ה חו ב ה שלך ה ת חי ל בחודש אפריל ו חו ל ק לשני ת שלו מי ם — עליך
לשלם אתהת שלו ם השני בחודש אוגו ס ט, לפני גמר תו ק ף תעודת ה בי טו ח
הרא שונה.

בדוק את מועד גמר תוקף התעודה הראשונה שבידך, שלם והחתם בבנק —
עד אותו מועד — את התעודה השניה שקיבלת.

אם תעודה שניה אינה נמצאת בידן — פנה אל המבטח שלן.

שמור על רציפות הביטוח !
איגוד

אבנר

חברות הביטוח בי שראל

איגוד לביטוח נפגעי־רבב בעיים

דן עומר י

1 --ן 7111ש ן

היכונו!

(המשך מעמוד )41
את ליבן ׳של מרבית הניצבות המשתתפות
יבסרט. לעומת זאת נרקמים יחסים יפ-ם
על בימת הצילומים בין ענית עציטון לבין
ייפתח קצור, מי שמגלם את התפקיד ה ראשי,
זה של בנץ המאוהב בנילי בסתר-
ליבו. יפתח, ששיחק במחזה אקווס ב תיאטרון
הקאמרי, הוא והשחקן המיקצועי
היוחידי מבין!משתתפי הסרט, ובמעט שאי-
יאפשר להכירו. רעמת־השיער הענקית שלו
קוצצה, והוא מתהדר בתסרוקת חלקלקה
ומבריקה לצורך הסרט.
לצידם של מגלימי התפקידים הראשיים
ניתן לזהות על בימת הצילומים ילדים
נוספים שהוריהם !מפורסמים, במו למשל
ניסן בר־יותם, בנו של השתקן ראובן בר-
יותם. ניסן מתרגש ׳מאד ׳מהשתתפויתו ב סרט.
לדבריו, היה זה ׳אביו שמנע בעדו
מלקבל תפקיד גדול יותר, והוא אומר:
״אבא אמר לי שצריך להתחיל עם דברים
קטנים קודם, ולראות אם אני מוכשר
למקצוע הזה, אני יודע !מהבית שזה
מקצוע קשה, אבל זה כיף לא־גורמלי
כשאתה הולך ברחוב ואנשים מזהים אותך.״
המלבישה רינה דמון שהלבישה כבר
את -אביו של גיסן בסרטים רבים, טוענת
כי כאב כן הבן :׳משניהם אי־אפשר להת עלם
על הסט.
יפהפייה מושכת־עין נוספת על בימת
הצילוומיים היא ענת ברנשטיין־כהן, נכדתה
של השחקנית הוותיקה מרים ברנשטיין-
סהן. ענת היפה רוצה להיות שחקנית
במיקצועה, אך בינתיים היא מסתפקת
בתפקיד ניצבת ,׳כשסבתא נותנת לה עצות
מיקצתיות.

טוגות של
נוסטלגיה

^ל.ס׳ אירופה

חוזר
גיעוראל
ב 7באוגוסט

בי י

ססדראנו עד סדואנו לא קם כמדראנו***<
אוהל הקרקס ימוקם ב שד רו ת רוקח
לי ד ג שר בר־יהודה בצפון ת־־א

•1ם עינבל כעל־טכסא החמודה
מכירה את עולם הבידוד לפני ולפנים.
אחרי הבל, אמה, מיקי אמדורסקי, היתד,
נשואה שנים רבות לזמר בני אמדורסקי.
עינפל הגיעה לסרט דרך ׳התבהר, של אמא
תמי !מור. היא !מרוויתה 500 לירות, ולד בריה
:״זהו בילוי לא רע בשביל החופש
הגדול, אפל אין לי שום !תוכניות להיזת
שחקנית בעתיד.״
אילו אייל בן־ארי, בנם של האופנאית
ריקי בן־ארי ובעלה איש־ד,עסקים ג׳קי בן-
ארי מסתובב על הסט מבסוט עד השמיים,
ואומר :״אמא ואבא בפאריס, אז במקום
לנסוע לקייטנה החלטתי להשתתף בסרט.
אני נהנה לאללה, אבל מה שמעניין אותי
באמת זר, דווקא הצד השני של המצלמה,
׳ואני מסתובב די הרבה בין הבימאי וה־צלמים.״
בימת״
ד,צילומים של אסקימו לימון, הוק מה
בשבוע שעבר בגלידה מונטנה .״היה
עולה הרבה יותר הדל לבנות את גלידה
מונטנה ,׳אבל !בועז דווידזון רצה אותנ טיות
״.אומר המפיק יורם גלובוס.
בועז רצה אז ׳בועז קיבל. מה שמתרחש
מסביב הוא כל-כך אותנטי מלל הרעש
וההפרעות, עד כי!בועז !נאלץ לצלם סצי נות
שלמות שוב ושוב.
על דוכני גלידה מונטנה הציב התפאו רן
קולי סנדר שני מיבלי גזוז של אז.
•מתירי הגלידה שונו והותאמו למחירי אז,
כשאת מקום הלירות תופסים הגרושים.
גם כרזות הפירסומת ומספרים על סרטים
של אז, או על זמרות של אז.
יחלק גכבד !מהאותנטיות על הסט גזקף
לזכותה של מתכננת התלבושות ׳תמי מור,
שעשתה עבודה נפלאה בהתאמת התל בושות.
תמי ואחותה התאומה רינה שתיהן
דמויות ידועות ובנות גילו של בועז דוויך-
זיון, נכרו בארונותיהן ובמזוודותיהן והעלו
משם את ׳הבגדים שלבשו אז. תמי חפרה
בתוך דוכני שוק הפשפשים, שוק בצלאל
ושוק הכרמל, התקשחה עם חברות שלה,
ביקשה רשות לחטט אצלן בבויידם. ואכן
התוצאה מדוייקת להפליא. הבגדים מותאמים
היטב לתה התקופה.
גם דאק הספר עיצב היטב את תספור-
יתם של הנערות שבחבורה. מתנצל יונתן
סגל ואומר :״אם היית רואה אותי קודם
לא היית מאמינה, היד, לו שיער אתך עד
פה״ .וטורד, בידו על כתפו.
!ואכן, האווירה על בימת־ד,צילומים עלי זה
וצוהלת. בצד טונות הנוסטאלגיה הנש פכות
׳מצד חברי הצוות, נראים השחקנים
אשד לא ידעו את אלווים פרסלי ופול
אנקר, נהנים ׳מאד להסתובב בשיער משוח
בבדילינטיו ובמיכנסי־ג׳ינס צרים ולרקוד
רוק׳נריול לצלילי שירו המפוסרם של ביל
היילי ״ירוק מסביב לשעון.״
ה עו ל ם הז ה 2082

הזהרה חדשה ב״נוו״

אזורים

מי ליון לירות נקי

בדיקת שערכה הנחלת ״כלל״ העלתה,
כי מימוש מיידי של השקעות ״אזורים״
יגרום הפסד נקי של 80 מיליון לירות.
כדי להקטין את הנזק מתכננת הנהלת
״כלל״ להעביר את מרכזה מבית ״כלל״
שליד כיכר דיזנגוף אל בית ״גיבור״ שבנתה
״אזורים״ ושהשטחים הבנויים בו
אינם נמכרים .״כלל״ מקווה כי את בית-
המישרדים הנוכחי שלה תוכל למכור
ביתר קלות.
דרך שנייה להקטנת ההפסדים ב״אזו-
רים״ וספיגתם ב״כלל״ היא מימון ״אזורים״
על-ידי ״כלל״ בריבית נמוכה, ובכך
סיבסודה של ״אזורים״ על חשבון בעלי-
המניות של ״כלל״ .וההון העצמי של
״אזורים״ הוא 25 מיליון לירות.
על הפסדיה המדהימים של ״אזורים״
נודע לחברי הנהלת ״כלל״ רק לפני כחצי״
שנה. בגלל דיווחים לא־נכמים של מנכ״ל
״אזורים״ ,יהודה תמיר, שפוטר בימים
אלה. תמיר היה בשעתו מנכ״ל
חברת אשדוד, והצטיין במשכורות שנטל
לעצמו. כן היה אחראי לשערוריית הדירות
ברובע !היהודי בעיר העתיקה.
מדור זה החל לדווח לפני כשנה על
הפסדי ״אזורים״ ועל דיווחים לא-נכונים
הנמסרים להנהלה, וכתוצאה מכך החלו
חברי הנהלת ״כלל״ לדרוש דין־וחשבון
מדוייק.
בדיקה שנעשתה באחרונה העלתה, כי
סיבה מרכזית להפסד היא רכישת חברת
״פאן־לון״ על סמך סיפרי־החשבונות של
המשקיע האנגלי שטרן .״כלל״ הניחה

כי הפסדיה כתוצאה מרכישת ״פאו־לון״
יהיו 30 מיליון לירות, אולם הם הגיעו
כבר ל־ 70 מיליון.
ההסתבכות השנייה היתה הקפאת הבנייה
ואחר-כך האטה במכירות של דירות
ש״אזורים״ המשיכה לבנות, למרות ש-
חברות״בנייה אחרות האטו את ההשקעות
בענף זה. ל״אזורים״ מלאי לא מכור
של 1000 דירות והדבר מהווה השקעה
של 100 מיליון לירות לפחות, העולות
ל״כלל״ בריבית של ס/ס 30 לשנה לפחות.
״אזורים״ הסתבכה גם עם חברות נכסים
משונות כמו בית ״גיבור״ ,שניבנה
על־ידי ״אזורים״ אך הוקם על״ידי חברה״
בת של ״כלל תעשיות״ .בעבר כבר נעשו
עסקות !משונות בין ״כלל״ לקבוצת ״גיבור״
בעיסקי קניות ומכירות של מיפעלי
״סברינה״ ו״גיבור״.
אחד הדברים המעניינים הוא, שחברת
״בטוחה״ השייכת ל״כלל״ עוסקת במכירות
של מניות ״אזורים״ ,הנמכרות
כיום ב 175-נקודות. נראה כי העסקות
בנויות על ירידה צפויה בשערים, ורכישת
המניות אז לשם מסירתן בשערי המכירה
של היום.

המעשה הראשון שעשה מנכ״ל ״כור״ החדש, נפתלי בלומנטל, היה להחליף
את הנהלת ״כור״ .בתקופת מאיר עמית היו חברי הנהלת ״כור״ ראשי המינהל
בקונצרן, ולא ראשי הייצור. כך, למשל, ישבו בהנהלה האחראי לתיפעול פרדי עידון,
ראש אגף כוח־אדם טיבי קידר, דוד גולומב האחראי לתיכנון וכדומה.
ההנהלה החדשה של ״כור״ מורכבת ממנהלי קבוצות־הייצור בלבד, והם: המנכ״ל
בלומנטל; טמלא׳מקום ראש אגף־הכספים שבח אופיר; מנהל קבוצת הכימיה
צבי צור; מנהל קבוצת המתכת ישעיהו גביש; מנהל קבוצת האלקטרוניקה
גוריון מלצר; מנהל קבוצת המזון בנימין ג׳יבלי !וראש אגף הבקרה ג׳ו לוי.
הרכב זה יבטיח כי הקונצרן ינוהל על-ידי מנהלי המיפעלים ולא על-ידי מינהלנים
כפי שהיה עד כה. ההנהלה החדשה תאפשר לבלומנטל להעביר את הקונצרן את
השנים הקשות הצפויות אחרי שבע שנות גאות כלכלית, שבהן שררה פריחה.
האותות הראשונים של השפל הצפוי נראים כבר במאזן האחרון של ״כור״ ,המשקף
את השנה האחרונה של מאיר עמית בקונצרן.
הרווח הנקי לפני מס בשנת 1976 היה 330 מיליון לירות, לעומת 327 מיליון
בשנה הקודמת. קפיאה זו ברווחים בולטת נוכח הגידול במחזור בשיעור של /0י<.21

צבי צור

נפתלי כלומנטד
קונסולידציה

ראש מו עצת
גדרה בונד.
לני גו ד ל חו ק

הלי שכ ה
הבזבזנית
של זסלון המר
שר-החינוך זבולון המר מחזיק ב-
לישכה בבית־המישרדים היקר בתל אביב,
בית ״אל-על״ ,ומשתמש בה-במשך יומיים
בשבוע. השר מחזיק, לצורך הלישכה,
בעשרה חדרים בקומה ה״ 11 של הבניין,

הוועדה המקומית לתיכנון ובנייה
זמורה, בודקת בנייה בלתי-חוקית של
שקום כהן, ראש המועצה המקומית
גדרה. לוועדה הוגשה תלונה של חבר
המועצה יוסף גרפי, כי ראשזהמועצה
בנה יחד עם שותפים קומה שלישית
ללא רישיון, ונקנס בקנס סמלי, ואחר
בנה דירה במיגרש ביתו בעוד* שקיבל
רישיון של מחסן בלבד.
היועץ המישפטי של הוועדה, עורך־הדין חיים משגב, השיב כי הוועדה
בודקו? את התלונה ואוספת עתה חומר
ראיות כדי להחליט אם להעמיד את
ראש־המועצה לדין.

חושבים ושת
הנחות ציוו
צילום

שר -תמר

רק במשך יומיים

ומשלם עבורם 10 אלפים לירות לחודש.
ארבעה ימים בשבוע החדרים ריקים, ורק
במשך יומיים משתמשת לישכת השר בחדר
או שניים.
שר־החינוך הקודם, אהרון ידלין,
הודיע בשעתו כי יסגור את הלישכה, אך
חילופי השרים ביטלו את תוכנית-החיס-
כון שלו.

המכס חוקר מזה חודשים רשת מאורגנת,
המבריחה לישראל ציוד־צילום באמצעות
בחורי-ישיבה. תחילה עלו החוקרים
על בעלי־חנויות בחולון, בשם דניאל
פישמן ודויד שיינר, שפעלו באמצעות
חברות בשם אקס״א ושח״ץ. הם היו
מוכרים סירטי״צילום של ״קודאק״ טרי-
איקס במחיר של 230 לירות ל״ 30 מטר,
בעוד המחיר הרישמי הוא 300 לירות. ה סרטים
וכן מצלמות, הגיעו ארצה באמצעות
בחורי״ישיבה ואנשים דתיים בסיורים
מאורגנים.
חוקרי המכס הגיעו אל בחור-ישיבה
מירושלים בשם יעקב בדיל, שנעצר אך
לא הועמד לדין ביגלל אי״שפיות. פישמן
ושימר נעצרו בשעתם, ונתפס אצלם ציוד
מוברח.
עתה עלו חוקרי המכס על גורם אחר,
המזרים סחורות לפישמן ושיינר. זהו
בחור־ישיבה בשם שי מ עיו מוני׳י ד מירושלים,
בעל דרכון שווייצי.

ג׳ו לוי

בנימין ג׳יכדי
והידוק החגורה

הירידה הגדולה ברווח נגרמה בגלל העלייה בהפסדי כמה חברות של הקונצרן.
הרווח לפני ההפסדים היה בשנת 480 1976 מיליון לירות, אלא !שהיו הפסדים
של 150 מיליון לירות׳.ההפסדים 15 :מיליון מענף הפרמצבטיקה 15 ,מיליון ב״כור
סחר־חוץ״ 30 ,מיליון בפיתוח מוצרים חדשים באלקטרוניקה ועוד.
בשנת המאזן ירדו המכירות בשוק המקומי ב״ס/ס , 10 בעוד המכירות לייצוא
גדלו ב 210/כיום מוכרת ״כור״ כשליש מכלל מכירותיה בחו״ל.
מנכ״ל ״כור״ נפתלי בלומנטל סבור, כי מגמת הירידה במכירות תשתנה. הנתונים
למחצית הראשונה של 1977 מורים על מכירות בינואר—יוני בשיעור של 4מיליארד
לירות, וייצוא של 118 מיליון דולר. בינואר היו המכירות המקומיות 521 מיליון
לירות, וביוני 840 מיליון.
בלומנטל נוקט את שיטת הידוק החגורה, לקראת השפל העתיד לבוא. חברות
כושלות כמו ״כור פרוייקטים״ נסגרות למעשה. תיק ניירות-הערך של החברה הוקטן
באורח דראסטי, למרות התנגדותם של אישים בכירים. המלאי במיפעלים מופחת
במהירות, והמגמה היא להגדיל את הנזילות של החברה במכסימום. לדעת בלומנטל,
על הקונצרן לעבור מפיתוח מואץ לקונסולידציה, ונראה כי הוא האיש המתאים
לתפקיד זה.

^ ביטאון

מחזה על סין־העממית ב״ חאך הירו שלמי

אגודת־הסופרים תוקף את עמוס עוז ומפרסם תע תי ק־ מצול ם של
סיפור בלתי־ידוע ^ מיר שם התו שבים הנוסטאלג׳ של יעקב שבת אי
תיאטרון

מחפכתדבות

שורשי ״מהפכת התרופות״ שהקיפה את
סין־העמית במחצית שנות ה־60׳ ,והתה ליך
שקדם לה׳ הגיעו לידי ביטוי תרבותי
של ממש על במת התיאטרון העברי. להקת
החאן הירושלמי, בשותפות עם התיאטרון
הקאמרי, מעלים בימים אלה מחזה פרי-
עטו של המחזאי דיוויד הייר, המבוסס
על סיפרו של וויליאם היגטון פ ננסן.
ויליאם העטון נמנה עם האמריקאים
הבודדים שקשרו את גורלם ואמונתם ב מהפכה
הסינית, עוד בראשית ישנות ה־/ 30
ובימי ״המסע הגדול״ של מאו־צה־טונג.
הינטון שבילה שנים רבות במהלכים השו נים
של מי׳לחמת השיחרור ׳הסינית• ובימי
ביסוסה ויצירת מיסגרותיה של סין־הע־ממית,
תיעד בסיפרו פנשן את חווייתו
האישית כעד־ראייה לביצוע הרפורמות
האגראריות שערך מאו־צה־טונג בסוף
שנות ה־40׳ .בדומה לפרופסורים וסטודנ טים
סינים יצא הינטון במארס 1948 לכפר
צ׳אנג־צ׳זאן, כשהוא משתתף ומתאר את
הפנשן שמשמעותו המילולית, לגבי מיל יוני
איכרים סינים משוללי רכוש וקרקע,
היתד״ תהליך השתחררותם ממנצליהם בע־לי־הקרקעות.

שהופתע ׳מ״מהפכת התרבות״ שהת־

אלא שבמחזה פנשן מובלט במיוחד עק רון
״הביקורת העצמית״ ,המפעיל עד היום
את האומה הסינית כולה. המדובר בתהליך
הנעזר בווידויים, כרזות ומאבקים אישיים
וחברתיים. אנשי הכפר צ׳אנג־צ׳ואן מדברים
ומדברים על עולמם, מבקרים איש
את ידעהו בלשון תמציתית של אנשים רע בים,
שאינם נזקקים בלשונם לשומן מילולי
כלשהו. בני הכפר צ׳אנג־צ׳ואן אינם מע לימים
במהלך המהפכה ד,אגרארית והחברתית
העוברת עליהם את הדימוי העסיסי
!הקיים במורשת הסינית :״יש לנו עץ-
אפרסקים עטום פירות. לטי הזכות לקטוף
את פירותיו, לאלה שטיפלו כעץ והישקו
אותו? או לאלה שישכו שלוכי־זרוע ליד
המטע?״
את האלימות הראשונית המלווה מהפכה,
קוטעים ציוויתי-העפודה המגיעים לכפר
צ׳אנג־צ׳ואן, והפועלים לפקח על ביצועה
של הרפורמה האגרארית. ציוותי־העבודה
בולמים באיבו את מחול־זזטירוף של האיכרים
כנגד בעלי-האחוזות, ותחת האלי מות
המקובלת במהפכות הם לומדים להתמודד
זה בזר, בדיונים מראתוניים של בי קורת
עצמית.
המחזה פנשן הוא המחשה של התהליך
העובר בהדרגה ביבשת אסיה, המחישה
הנעשית בעזרת מטבעות־לשון וערכים
שחדלו לומר ולדבר אל החברה הישרא לית
בעשרים השנים האחרונות. סין והע רכים
הללו נראים רחוקים עד למאה אבל
אם להעתיק פותרת של סרט איטלקי־מאואיסטי
שהוקרן בארץ לפני כמה שנים,
הרי יש לז טר כי ״סין אינה רחוקה.״

כתבי עת

מיכליכוד 77

מאו־צה־טונג
סין איננה רחוקה
רוחשה לפני כ־ 10 שנים, ימצא בפנשן את
שורשי התהליך. הנחת־היסוד של הספר,
מהמחזה, היא :״נד שלא ינפה להכין
את חשיפותה והיקפה של בעיית הקרקעות
כפיו, לא יובל להבין את מהותה של
המהפכה הפינית, ובלי להכין את המהפ כה
הפינית לא ניתן להכין את המתרחש
כיום בעולמנו.״
לכן, גירסתו המומחזת של דיוויד הייר
לפנשן מדגימה תיאוריות-חברתיות-כלב-
ליות בתהליך שבו הן משנות חברה החיה
בחשכת ימי־הביניים לעבר מחצית המאחד,עשרים
-תהליך המפעיל כיום קרוב לשני-
שלישים של האנושות.

14 6

נייר־הלקמוס הינו גייר־סופג ספוג לק־מוס,
המאדים מחומצד, ומכחיל בחזרה מבסיס.
נייר־הלקמוס משמש כאינדיקטור
לריאקציה כימית.
מאזניים, ירחון לסיפרות היוצא לאור
על־ידי אגודת הסופרים העברים• ,מזכיר
בגיליונו החדש את פעולת נייר־הלקמום.
עורך מאזניים, ב.י .׳מיכלי, שימש במשך
שנים רבות פמכשיר־שליטה סיפרותי של
המ״שיטר המפא״יי. בחוברת מאזניים חח־דשה
מצליח בי. מיכלי להוכיח שגם
אגודת־הסופרים ובטאונה, בכוחם לתפקד
כנייר־לקמום, ולהתחיל בן־לילה לשרת את
הפריצים החדשים.
!אם להתעלם מתעיתיק־מציולם של סיפור
בלתי-ידוע עד כה, הקרוי בכותרת פירקי
דרך מאת ש״י עגנון, חתן פרס נובל
לסיפרות, שהופיע בהאחדות ** בחתימה
״ע-ך, הרי חוברת מאזניים רצופה, כמיני
הגה מזיח שנים, בגלריית שיטות נמו יחי אל
חזק, אלי נצר, חיה שנהב, יורם ורטה,
א. בן־עזר, דוד אוברבך, ם .לנדר, אנדה
עמיר, לאד, הדומי ואביב עקרוני, שתרו מתם
לסיפרות־ד,עברית טרם הובהרה ל איש.
דמויות ששמותיהן נפקדים לרוב
מכ״תבי־העת הסיפרותיים הפעילים בארץ,
שביהם מפרסמים הבולטים והחשובים שב־סופרים
הישראליים.
חוברת מאזניים זו בולטת מקודמותיה
בנך, שבמדור ״מעייני היום״ *סם מפרס מים
הפרופסור אפרים שמואלי, ועורך
* גיליון , 2כרך
160 עמודים.
•• חשוון, תרע״א.

תמוז תשל״ז,

החוברת ב.י. מיכלי, את סגירתם ואהדתם
ל״מישטר-החדש״ .הפרופסור שטואלי, ש־
׳מעמדו ותרומתו לפיפרות־העברית עדיין
אינם נהירים די־הצורך, כותב :״מי ששב
ארצה, כמוני, לאחר כמד שנות העדרות,
מכיר מיד שהטפה הפוליטית לפני הכחי-
ת ת בעינה עמדה ; ואילו הנוף האנושי,
גם במערכותיהם של הנאבקים על השל טון,
ואין צורך לומר — הנוף הפיסי וה הכרתי
כולו נשתנו מאוד בנוף הפיסי

חרטה על קפיצתו הנימהרת למחנה של״י.
לכן אינו כגדר ׳מודה ועדזפם — ירוחם
אך למרות זאת, האח־הנדול של מאזניים
שעינו פקוחה תמיד, יועץ לעמוס עוז
כמה עצות פומביות, שמגמתן להשיבו
אל דרך הישר :
״מן הראוי לומר לעמום עוז: אנא,
שוב לכית־היוצר! בתחומה של האמנות
אין סכנה ממשית צפויה טעטך המתלע־לע.
קוראים ומפקדים יפטרו את משגיך
ככת־שחוק סלחנית. או־אולי ייחסו אותם
לפיוטיהם של גיבוריך, שכידוע מצויים
ביניהם מלאכי הכלה * .אולם ככתיכתך
הפובליציסטית עליך להיזהר יותר• יציאה
זו מן הכלים, הסלסול הפאתטי המתגלגל
בהיסטריה וקול־השנאה־וההסתה העולה
מתוכם — מגלים בך את המומים שאתה
אומר לאנשי ריכך :׳שבטיות עמומה
--וי צ רי ם וסיסמאות נוסכות שיב תן --דיכוי השכל בשם החזיונות
המסעירים׳.״

פרוזה
ש ״י עגנון
סיפור בלתי ידוע
והחברתי של הפרופסור שמואלי קיימת
דמות אחת שמרשימה אותו סופר מוב־הק,
שאין לפקפק כטיב מיקצועו (שהרי
הכינוי סופר פתץ לדוחות הרבה) ,הוא
משה שמיר. איני מכיר את בל שלבי
התפתחותו בשנים האחתנות מקתב וב פרטות...״
׳במילים ׳אחרות, למרות שפרו פסור
שמואל י הסר מידע מסויים ״לאחר
כמה שנות המזוזות״ הרי קל להבחין,
שיש לו המידע המזזוייק היכן מונחת ליה
הצלחת.
אותה צלחת ד,יא יסאלת חיים ומוות
לגבי ב.י. מיכלי, עורך מאזניים, המגדיר
את ׳מטרתו ומגמתו בכותרת מאמר מפרי
עטו :״שירבוטיו הרטוריים של עמוס
עוז״ .ב.י. מיכלי יוצא למלחמת־חורמה
בעמוס עוז, שמגדיר במאמריו מאז הבחי רות
את הסיכוי לתהליך פאשיזציה שיע בור
על החברה הישראלית. בניסוחיו נגד
עמוס עוז מדגים מיכלי עד כמה עלולים
כישוריו ה״ז׳דאנוביסטיים״ לשמש את ״זז־מישטר־החדש״
,והוא כותב :״הפאתום,
לעיתים פכוש ולעיתים פרוץ, נותן אותו תיו
כסיפורי עוז. יש קוראים ומבקרים
הכרוכים אחריו ויש כאלה המוצאים פו
טעם לפגם. אך אפילו האחרונים אינם
באים לידי פסילתו הטוטאלית לאחר
׳נאורות׳ שכזו שולף ב.י. מיכלי מאמ תחתי
הז׳דאטזביסטית את קביעתו של
עמוס עוז ׳בשיח־דוחמים, שראה אור אחרי
מילחמת ששת־ה׳ימים, ומצטטו :״חולון
קרובה לליפו מירושלים. ובל כך ל מה?
כי בעיר החולות — ולא כעיר הנביאים
והחוזים — נשק לראשונה את נערתו...״
(נוסחו של ב.י. טיכלי) עורך מאדנייס נזכר
׳להירתע׳ עכשיו מן המיג מד, ה׳אנטי-הרד
איית׳ שבסיפורי ומאמרי עמוס עוז. ומיכלי
שואלו :״מה דינם של לוחמי־נופלי
מש״ח כירושלים, יוצאי כטלון, וכפלון,
וקכציאל, בתריאלכקה, ויהופיץ.״״ ומנו סח
׳השאלח מסתבר שבכוונת ב.י. מיכלי
לרצות את יוצאי אותן ערים מיתולוגיות
של הגלות, ואת יורשיהם המקומיים.
מעבר ליכולתו הסיפחותית ה׳מוגבלת׳
של עמוס עוז בעיני ב.י. מינלי, טוען
עורך מאזניים כלפיו :״כמאמרו לא הביע

שקיעה עירונית
״אביו של גולדמן מת כאהד באפריל,
ואילו גולדמן התאבד כאחד בינואר...״
כך נפתח סיפרו של יעקב שבתאי ••,
מחזאי ומחבר בגיל־יהביניים, המתעלם
מכד שד״סיפרות־ד,עברית לא היתד, מפ סידה
יצירת־מופת !אם גולדמן הבן היה
מתאבד ביום מותו של אביו, וחוסר על מי
כך ליק־דא את קריאת 111,672 המילים
המקובצות ברצף אחד ללא פרקים, פתי חות
וסיפור־עלילה ראוי לשמו.
ניתן לפנות ספר זה ״ואריאציות נולד־מן
וחבריו״ .יהנ״ל וחבריו מתאמצים ליי צג
גלריה בלתי־יחדלה של דמויות מזיויי-
פות, נט־לות שיור כלשהו של אמינות,
המחליטת לרוב ב״אוויר מלא פירחי איז־הרפת
ופירחי הרדופים תוך שחם פול טים
דיברי הבל ותיפלות בסיגגון של
״שמע, הייתי טורף את העולם״ או ״איני
• כוונת ב.י. מיכלי מתייחסת לגיבורת
״מיכאל שלי״ ,שיש לה הזיות אודות ערבים.

״זכרון דברים״ ,מאת יעקב שבתאי,
הוצאת ״ספרי סימן־קויאה״ 232 ,עמודים.

יעקב שכתאי
מלחמת שינחה

סובל משיעמום סכסואלי״ ,ואפילו ״היא
קומפאקטית עם דרייב עצום שמרחיבה
לי את כלי־הדם.״
מעבר להרחבת כלי־הדם של שבתאי,

מהווה סיפרו משחים בלתי־נדלים של רעב
להתבטאות בפורמאט של דומן עמוס גלר יה
של עשרות דמויות חד־ממדיות, גמו לות
עומק כלשהו, זהמעיסות בפולקלור
.מייגע. זהו ספד משעמם מעבר לנחירה,
שסו משמשים בכבוד דייסת־סולת סיפרו-
ת״ת שמרכיביה הם בין־השאר תוכנית־הרדיו
מזיכרונות ארץ־ישואל, עם הגיל-
גול ה־ 80 של ספריו הישראלים של יורם
קניוק ונוסטאלגיה סאכרינית עד לחנק.
זהו סיפור האוגר יותר אלמנות ממילחמה
ממוצעת במרחב. עד שהוא יוצר את
הרושם שאם פעם חיברו רומן־ נהר של
י דמויות, הרי יעקב שבתאי מעניק לקורא-
הישראלי ״רומן־בית־קברות״ שהעומק ה
אחד
והיחידי של נפשותיו־הפועלות הוא
העומק שמתחת למצבות־הקבר שלהן.
לעומת השידפון התיאורי של הנפשות־הפועלות,
אין להתעלם מתכנונתן האנציק־לופדיסטית.
המביאה אותן לפלוט איסרזת
מאד־סיפרותיות כמו :״לא, אי־אפשר
לחיות פעמיים. אפילו דוסטוייבסקי חי רק
פעם אחת.״ במהלך השכלתם־הכללית של
גיבורי שבתאי, הוא אינו מסתיר כלל
שקרא את התרגום העברי של יוהאנס
קפלר מתוך הסהרורים מאת ארתור קסט־לר
* ,וסביר להניח שאם היה קורא במקור
את שאר החלקים שלא תורגמו לעיברית,
עוד היה מכפיל את מידות ׳סיפורו.
עמוד אחר עמוד ברצף בלתי-מקוטע
מתנהל מיזן משעמם של גלריה אנושית
• ביוגרפיה מאת ארוזוו קסטלר, הוי
צאת דביר ועם עובד 285 נומודים.

הד־ממדית ,׳המעבירה בקורא תחושה של
תמונה קבוצתית עם אפס, תמונה שבה
קבוצת הנפשות הפועלות מתפצלת ומת*
לכרת בתאים סוציאליסטיים, קפיטליס טיים
ורוויזיוניסטיים ועליהם שכבות מרו בות
של איפור סיפרותי. לא נפקד גם
מקומה של הגסטרונומיה אצל יעקב שב תאי,
אאל שדומה כי יש לשליחת אותו
להשתלמות אצל האיש שבא לסעוד ולל מוד
בצוותא את מדע הגסטרונומיה יתד
עם הכתיבה המודרנית בעיברית.
מעלתו הנראית לעין של הספר זיכרון
דבריס של יעקב שבתאי, היא עצם היותו
מעין מירשם־תושבים גוסטאלגי של הה-
ווייה־הארצישראלית, מיישם שנפשותיו
מפדרות עצמן באבקת־בכי זולה מעל ל ערכי
הזיעה הנמוגים של חנועת־העסודה
בארץ. גם הבנאליזמים הנפלטים מפי נם־
שותיו של שבתאי, כמו ״חחיים אינם אלא

ספר־לימוד לכיתות גבוהות

נטע לקראת המוות׳ /או ״בגיל ארכעים
בל אחד מקבל את הפרצוף שמגיע לו״,
מעידים עדות של ממש על אותה ריקנות
השוררת ב־ 282 עמודי הספר.
על עטיפת הספר כותב המו״ל :״פרק
זמן זח הוא חהווח של הספר, אשר העבר
נארג לתוכו בזרם אסוציאטיבי של עלילה,
הנמסר ם פק מטעם המספר וספק באמצ עות
הדמויות המתכוננות וגיזכרות...״
במילים אחרות, זכרון דברים נועד לשמש
דגימה ל״רומן־החדש הישראלי״ בסיגנונו
ובתכליתו. עוד פרט המובחר בעטיפה הוא
שיעקב שבתאי טורח לפרט את חוויית-
ההתפוררות של החברה־הישראלית. אלא
שהבעייה נתונה בעמודי הספר, מתחת
לעטיפה, שם מתנהל תהליך התפוררות
של סופר שאין לו מה לומר. הרומן בכללו
ממחיש, כי הכותרת החומרנית זכרוך
דברים סובלת ממחלת-שיכחה.

אנתולוגיה נזודרנית

מאת האנס מגנוס אנצנזברגר

אל תתפלל, בני. טבלות נסיעה :
מרוייקות יותר. פרוש את מפת־הימים
בטרם תאחר את המועד. התייצב על המשמר. אל תשיר.
יבוא יום והם יתלו על הדלתות
רשימות־שחורות של אומרי לא.

החווייה הישראלית

למד לפסוע באלמוניות, לחלוף על פני רבעים,
להחליף זהות ופרצוף: מזדקק יותר מאשר אני.
התמחה בזיהויה של בגידה קטנה,
את הבריחה היומית וטמאה. חמינשרים
טובים לעטוף שמן ומליחים

עבור חסרי־ההגגה. זעם וחרון
נזקקים למילוי הריאות בעוצמה רבה
והאבק הממית, טחון כהלכה
על־ידי הדומים לד, שלמדו רבות
וטורחים כמינהגם.

ציון: סיפרה הזורקת תו בל ימחה על ופ שו ועתידו ש ל

הילד. הפר ש של חצי נקודה די בה לחרוץ את גורל עתידו. הציון הוא
כרטיס נ: ניסה לוח״ם1 .הציו 1יזו* 1פסק ־ 1הדין הסופי של הערכאה
היחידה והעליונו־ .1ללא כל נימוקים או הגנה מ שפטית של הנא שם״

הפואמה הפדגוגית

בנימין גן־שושן, זהו שם־העט של מורה ירושלמי
ותיק, שמאס בשיטות החינוף המקובלות וחיבר ספר
המשמש במילון של ערבים, שבעזרתו עצלל המחבר את
המערבת־החינובית בולה במתבוגתה הנוכחית. מערבת
״העולם הזה״ בחרה מיבחר של ערכים מתוך סיפרו של
כנימן גן־שושן * :
אוכיכדסיטה: חממה להנצחת הפער בין העשירים
לעניים, על חשבון המיסים והתפוקה של העניים. היא
מערימה קשיים גוברים והולכים בבחינת־הכניסד, ודרי־שות־החשבלה
שהעניים לא יכולים לעמוד בהן.
אקדמאי: מי שהוריו די עשירים לאפשר לו להמשיך
להתבשל ברחם ׳המאגית של בית־הספר, כדי להעלות
את המניות שלו בשוק־העבודח.
אסיפת הורים: אסיפה ישל ימ3לי־׳המניות על הרכוש
המיטלטל שלהם — הילדים.
בית־ספר :

מהדורה רחבה של הדיקטטורה הביתית.

כור להיתוך שיטתי של הישות העצמית של הילד.
בית־הספר מאלף ומשהד בעורמה את הילד לכפיפות
לסדרים וערכים שיבטיחו בסוסו של דבר את נרצעותו
המוחלטת, ואת כניסתו לחיים כאיש עדר המתפקד
בהתאם. הוא זוקף לעצמו את כל הישגי הציווילזציה,
ובתור שכזה ׳הוא נעשה לגנזך המיתום של ההברה המודרנית.
הוא משכנע את הניצודיס בחכתו שהם ׳ניצלו
תודות לחסותו רבת החבלה. את הנושרים הוא משליך
מעבר לשוליים, או כופה עליהם מיסגרת מתקנת, מעייך
בית־חולים לחולי רוח. בית־הספר מעלים את העובדה
הפשוטה והנוקבת שאגו יודעים רסשנו בצורה ספנוטנית
מתוך יזום עצמי ותוך עמידה באתגר הקיום וההתמדה
בישות העצמית. בית־הספר מלמד דבר אחד: להשביע
את רצון המורה, בכל אמצעי, בית־הספר הוא מקום
ביו הפעילות הטבעית והספונטנית היא ביטוי למרדנות
אם לא נעשתה במסגרת הזמן שהוקצב לכך בחסדי
המורים — ההפסקה. עיקר הפעילות היא בביתה, אשר
בה צריכים 30 ילדים למצוא עניין באותו נושא, באותו
זמן, ובאותו כיוון שטהנדסי־החינוך היתוו בתוכנית־הלימודים.

שלים.

״חינוך
ואשלייה״ ,הוצאת ״נאור״ ת.ד 6506 .ירו
בחינה:
מכשיר להכנסת מאבק יוקרה בין העבדים
על הסדרי האדונים, שלעולם החלק הגדול נכשל בה
לשם עידוד הצייתנות והמשמעת. הצורה והשיטה להצליח
בהתמודדות הבסוייה מוכתבת על־יד הכופה. אם הילד
מנסה להערים, הוא לא מהונך ושובר מוסכמות.
גזענות: תכונת אופי מצוייר, אצל המחונך כדרך
להשלכת רגשי הנחיתות ׳שניטש־ בו בתהליך חינוכו.
גיאוגרפיה: מיקצווע ׳המלמד לילד עולם ומלואו.
אך עצמו, סוד החיים שלו, עזרה ראשונה, תיקון מכשיר־השמל
ביתי — כל זה מסובך מדי.
דמוקרטיה: דיקטטורה שסה הדיקטטור ניבחר על־ידי
העם. אנשים שאולפו לצייתנות משחר חייהם לעולם
יבקשו להם גבאי כפיה שיחליטו עבורם.
הוראה: הנחתה של תוכן קסיא וארוז בחבילות לתוך
פי הילד, כידי שלא יהיה לאל ידו לגלות התנגדות, או

לשאול שאלות מביכות.
הנדסת־חיניד: שם כולל לשיטות־יישום שונות של
כוונות דמצדענות (מלישון מרצע ונרצע) .עקרונית: אין
הבדל בין. מורד, המשחר את תלמידו בסוכריד, יעל מקל
או מוחה המשתמש במקל חובלים לאותה דמטרה.
השכלה: סולם־ערכים של תעודות ושנים המעידות
על מידת כושר בעליה להעמיד פנים שהוא קולט את
דברי ׳הטורה, ועל כושרו להעתיק במיבחנים מבלי לעורר
תשומת־לב כגנב.
היסטוריה: מיקצויע המתיימר להנחיל לדור הצעיר
את נס״ון קודמיו. הזמן והמשאבים בלימוד ההיסטוריה
מקפחים את זכות הילד לרכוש ניסיון עצמי.
הורים: ילחמו בשצף־קצף אם מישהו שלא מן
החינוך יפיל שערה משערות ילדם ארצה. להם ולשליחי־הם
המחנכים מותר לפי החוק ולפי כל כללי ההגיון
להתעלל בו כאוות נפשם .״׳הכאת ילד בבית או בבית־הספר
הוא ביסודו כמו עינוי של יהודי בברגן בלזן.
אם הסאדיזם הוא מיני בברגן־יבלזן, קרוב לוודאי שהוא
מיני בבית או בבית־הספר״ (א.ס. גיל).
ותרנות: גישה הרואה מתן מרחב מחייה לשאיפות
הסיפוק של הילד כמעשה־יחסד, אך לא כמובן־מאליו.
זונה: מנצלת כמיהתה לחום גופני לגריפת רווחים
ולהפגנת אי־תלות בגורמים ׳המחנכים.
חינוך: כינוי המחפה על תהליך שיעבוד הילד
לשאיפות אחרים, בכך שהוא קושר הילה ליאשלייה
שהמחנך דואג לטובת עתידו של הילד. החיפוי על
ד,תהליך ומימושו מתאפשרים ׳הודות לשליטתו המוחלטת
של החינוך יעל בל חוקות הקידום ׳בכל תחומי החיים.
שליטה זו מאלפת למירוץ במסלול־המיבשולים הכפוי
על ידו, כדי הנושרים מהמידוץ יהוו הוכחד, חותכת
לתיזניזתו ולצורך לגדול יותר ויותר. האשמה על התגובה
העלובה של התהליך היקר ׳הוא משליך על קורבנותיו
עד ישד,ם עצמם חדלים להאמין ׳שממה מיטיבאציה עצ מית
מסוגלים היו ללמוד ברבע הזמן ובעמקות ללא
תיווך כפוי ואף ׳בדרך אגב את מד, שהחינוך מנסה לעשות
בהשקעת משאבים עצומים.
חוצפן: ילד המבטא את סלידתו מהסמכות הכפייה
עליו. באשר המחנכים מכנים את הילד בכינויי גנאי,
הרי זה לטובתו.

טוב ורע: מושגים חסרי־משמעות כשאינם צמודים
להרגשתו הסובייקטיווית של !המשתמש בהם.
ילד: בעל החי היחיד שכבול לסדרים כאלה שבאשר
הוא צריך לבצע את אחד התיפקודים היסודיים של
האירגון הביולוגי — הפרשות• ,הוא זקוק לחסדי המוחה
שיתן לו רשות לכך.
יצירתיות: שאיפת ביטוי יסודית הנוסעת מתסיסת
ההתמתחות הספציפית של כל ילד. המחנכים, מעלי ה מונופול
על חיי הילוד דוחקים את היצירתיות לפינות ומס גרות
שוליים. במקרה הטוב הם כופים על כל הקבוצה
״הינזר ׳יצירתי״ המבוסס על ההתחרות למילוי הציפיות
של המוחה. בכך, מבטיח החינוך שהילדים לא יינזקו
מעל ומעבר ומחוץ לגבולות תוכנית הלימודים המותווית
מלמעלה ומראש.
כישרון: ת מנ ה המצויה בכולם, אך הודות לחינוך
היא סאה לביטוי אצל מתי מעט.
למידה: חודיה ריגשית, תולדה בדחף פנימי, שאינו
ניתן להגדרה ולתיחום.
מורה: מאחד בתוכו תפקיד של שופט, מרפא, מטיף
ומרביץ תורה. כל אימת שהוא נכנס לכיתה חייבים כל
העבדים הקטנים להזדקף ולעמוד על רגליהם, לאות
יראת כבוד. הוא מאלף את הצייתנים לדלוק אחר קצב
דיבורו הרצחני במחברתם כאילו בל החוכמה אצורה
אך בו. המורה מיומן לאלף 30 ילדים בני אותו גיל, אך
בעלי רקע שוגה, התעניינות וכשרים שונים, לשבת
פבולי־עץ במשך זמן מוגדר, בשקט ובסדר מופתי,
ולהעמיד פנים שנהנים מאימרות פיו הקדוש. הוא מסווג,
ללא כל נימוקים !או פרוצדורה משפטית, באמצעות
סולם־ספרות ועל־פי קריטריונים הנוגעים לאישיותו ול-
סנטימנטים, את דרגות הכושר !של תלמידיו.
מישרד־החינוך: הזחויע !הממלכתית המופקדת על
שימור ערך התעודות כך שעיקרון ה״פער ההילך וגדל״
יעבוד. הוא דואג להגברת הביקוש לשירותי ההשכלה
הממוסדים, ובה בשעה הוא בונה סולמות תארים הקשו רים
בקשרי תלות כאלה שיבטיחו כי הפער בין תחתית
הפירמידה לשיאה יישמר לעולם•
נשירה: סימפטום ישל הרעיון והשיטה החינוכית.
כל מהותו של החינוך היא הרצת הילד במסלחל־מיכשולים
מתוכנן ומדורג, אשר מבוסם על הפחד מפני נשירה.
מי מזין פחד זיה, אם לא אות־הקלון של הנושרים עצמם.
החינוך מדביק על הנושר ׳אית־קלון כנקמה על ההת נגדות

סיפרות: מקצוע חוסה הכופה על הילד לחוות ולהת רשם
בהתאם לתחושת המורה הבקיא ׳ב״כוונות סמויות״
של היוצר. אם התלמיד לא מצליח ליהעמיד־פנים שאכן
הוא מתרגש מהיצירה כמורהו, הריהו ניכשל.

ספסל הלימודים: ביטוי לצורכי תעמולה הקושר
את הספסל המיועד לכך עם הפקת הלמידה העיקרית.
הביטוי מסמל את האופי הקליני של הפקת הלמידה
המתוכננת בפיתה, מעין חדר־טיפוליים, העושה את הלמידה
הספונטנית שמחוץ למסגרת הכיתה נחות דרגה ולא
ראוי לציון.
סיפרי־לימוד :׳תעשיה משגשגת !הגורפת הון תועפות
מכוח הציפיות שהיא עצמה מאלפת לקראתן על ־ידי
תעמולת ה״חידושים האחרונים ביותר״ בדיוק כתעשיית
התרופות.
עצלן: ילד ׳הפועל לפי הסיפוק העצמי שלו, על
אפם וחמתם של מחנכיו.
עקשנות: הפגנה של עצמאות.
ערכים: מונח המקביל ל״שכל יישר״ .לגבי רבים
הערך הנעלה ביותר •והשכל הישר ביותר היה הליכתו
של אב לשחוט את בנו יחידו לקורבן (עקידת יצחק).
לרבים אחרים זה אינו ערך ולא שכל ישר. לגבי רבים
דיכוי הא״נטרסים־המיניים של הילד משחר חייו הוא
ערך ושכל ישר.
פער־חברתי: פרי הילולים של החינוך, שמעצם
טבעו מכוון להנצחת הפער־התברתי, שזה גרור של
הפער בין ׳בעלי תעודות למחוסרי־תעודות. החינוך ושלו חותיו
׳מאלפים את חסרי־הסיכוי מכוח הסביבה, באמצעות
תוכניות לימודים כפויות וסולמות דירוג תלויים זה בזה
אשר בהכרח יובילו •אותם בצאן לטבח אל זרועות הכיש לון
ווהמרירות.

£ 1 3מי זרי י. א .אחרבן־ ?

חברים מספרים ע ל יש! במיטה

בנימין גלאי מזמין נשיקה ב תח ת
בתיאטרון •הקאמרי החל בימים אלה הבמאי פיטר ג׳יימס
קיסר לווידיאם •טיקספיר בתרגומו של הפרופסור דן מירץ

פדגוגיה: הנדסת חינוך. מיכלול הנושאים והמקצו עות
הקשורים בהשפכת החומר הרצוי למחנך לתוך
מוח הילד.
ציון: סיפחה המטילה תו!סל ימחה על נפשו ועתידו
של הילד. הפרש של חצי נקודה די בה לחרוץ את גורל
עתידו. הציון הוא כרטיס הכניסה לחיים. הציון הוא
פסק־הדין הסופי של הערכאה היחידה והעליונה, ללא
כל נימוקים או הגינה מישפטית של הנאשם.
קצין־מיבחן: מטיף מוסר מקצועי של החברה־המו־דרנית.
תפקידו לשבור בעורמה יאת יסודות ההתנגדות
והמרדנות של קורבנות החינוך.
קרוא וכתוב: מוצר־צריכה אשר תמורת ההסכמה
למוכרו, מבקשים המוכרים את נשמתו של הקונה.
רופוט: מוצר של תעשיית־החינוך.
רפורמה־חינוכית: אשליה הדומה לזו שהמורה מפיץ
כאשר הוא משנה יאת מיקום השולחנות בכיתה.
שקר: על ברכיו מאלפים את הילד כדי שירגיש
אשמה בשימוש בשקר לקידום האינטרסים שלו.
שכר־לימוד: שכר שמשלם אביו של המאולף תמורת
אילוף בנו.
שיעורי־עזר: תעשיה צדדית שהמורים גורפים בה
הון על חשבון התוצרת של עצמם.
שוחר־טרף : :מורה חנייכנס לכיתה ונועץ עיניים
זועמות, כשהוא תר אחרי מישהו להשליך עליו את
זצמו.
שעורי־כית: הרדיפה של הן רוע הארוכה של החינוך
לתוך הפינה האינטימית של הילד, כדי להרגילו לכיבילות
בכל מקום — גם מחוץ לג דתת בית־הספר.
תעודה: פיסת־נייר שהיא להלכה רכוש הילד, ודומה
לתעודת עיבד שנמסרה לשמירת העבד. התעודה משקפת
את דעתם של האחרים על הילד בסחירה עוברת לסוחר.
השותפים הבכירים בתיעוד הילד הם ההודים שמאולפים
מכוח תעמולת החינוך למצוא בתעודה הבל, כשהיא
אינה אומרת דביר. פולחן־ההסמכה על־ידי תעודות אינו
אלא מהדורה מאוחרת של מינהגי-טקס של הסמכת
כוהני־דת ׳בומים עברו.
תוכנית־דימודים: תוכנית הקובעת לכל ילד את
החומר שעליו ללמוד בזמן ובגיל קבועים מראש. לנכש־לים
עושים מהנדסי החינוך חסד סהתקינם עבורם מסגרות
התקדמות איטיות הגוזרות עליהם תו של מפגרים לכל
חייהם.
תעמולה־חינוכית: סרט המראה ילד עזוב לנפשו,
לביש סחבות! ,רועד מקור, המתבונן !בערגה לתוך חלון
בית מוסק, ורואה ילד מטופח שאמו מלטפתו כשהוא
יושב על מיכתבה ומכין שיעורים. כך מסתמל בעיני
הצופים חום ומישען עם מ חב ח ת וספרים.

מביים את יוליוס
• בעיתודיהסיפרות

הסובייטי ליטראטורניה גאזטה ( )15.6.1977 כתב המבקר •היהודי א. קריכיצקי:.
״מדקיש המחוצף והמופקר, העובד בבית־האריזה (בישראל) ,וסולז׳ניצץ זעוף־הפנים

השותת שינאד, כימיבצרו המבודד ראויים זה לזה״.״ שיותפדהישראלי של סולז׳ניצץ,
דוד מרקיש, השיב ׳במאמר במעריב :״רוסייה אינה אשמיד. בכך שהוציאו בה להורג
את אבי (הסופר־האידי המפורסם פרץ מרקיש) רק •משום שהיד. סופר יהודי בהמשך
דבריו מטיח מרקיש הבן בקריביצקי, שהדבר אירע בשל אנשים כמוהו 9הסופר יצחק
אזרפז זכה בימים !אלה בפרס פיכמן לסיפרות. חברי ועדת השופטים היו י. יאגא־סוביץ()׳)
,א.ד. יפה וכ.י. מיכלי (ראה: כיתבי-עת) .אגב, שמועה עקשנית
המהלכת בטרקליני הסיפרוח העברית טוענת ,׳ששני השירים ״החיים הם הגינה״ ו״יש
רגע כזה על העירי, שראו אוד בימים אלה בחוברת ״פרוזה״ 15/16 בחתימת י.א.
אוורבד, הינם פרי-עטו של יצחק אורפז, שבהר בשם זה כפסבדונים , 6 :שיר המתאר
את ישו־הנוצרי כהומוסכסואל ופורסם בבתב־העת גיי ניוז, במאון ההומוסכסואלים
בבריטניה, הביא להרשעת עודך כתב־העת דנים למון באשמת ״הוצאת דיבה תוך
חירוף שם־שמים״ .חבר־השופטים האשימו׳,
בין השאר, ב״הדפסת ׳שייר־תיועבה בצירוף
איורים, המשמיצים את יישדהניוצרי, את
חייו ואת צליבתו״ בשיר עצמו •מסופר על
אד,בד, הומוסכסואליות יבין צנטוריון רומאי
לבין ישו. הצנטוריוון מתאר בשייר את
ריגשותיו כלפי ישו בזמן צליבתו !•
בהוצאת זמורה, ביתן, מורן תאה אור
בימים אלד .׳מהתרה יוצאת־דופן של ה*
,הוגים״ ׳מאת ג׳ון רעואל טודקין. הספר
תודגם ביד טייסי חיל־האוויר היש ראלי,
שנפלו בשבי המצרי בין השנים
• 1970—73 העיתונאי בנימין גלאי
(שיתארס לבני־דות) לא היה מרוצה מכך
שאסיר־צ״ון ששוחרר באחידונה, ד״ר מי כאל
שטרן, העדיף להתגורר עם בניו
בפאריס במקום לבלות את ׳חייו בארץ,
והוא כתב על כך במדו ת ״על קפה הפוך״:
בצאתך לחיות שוב כיהודי בין גויים /
שומע אני אותה (אדמת ׳ארץ־יישדאל) /
לוחשת לי בסלנג של צברים /שאתה
יכול לנשק לה גם בתחת בחנות־הספדים
הירושלמית החדשה אריאלי. ה־עורכת
מת יזם שיני ערבי-סופרים המז־יצחק
אורפז
נירים את הנויות־הספרים שבסיגנון סן־
״החיים הס חגיגה״

במה שחה פיקאס! המת?
פראנסייסקו, נערך ערב בהשתתפותו של הסופר עמוס קינן. בין השאר סיפר קינן
ישכל עיסוקיו הוא ב״שיכסוע המשוכנעים״ .כאשר נשאל עיל־ידי אחד •מהנוכחים מתי
״למד גסטרונומיה,״ השיב קינן :״כשהייתי רעב!״ .בערבים הקרובים באריאל עומדים
להשתתף המשורר חיים גורי וח״כ משה שמיר ס עיזבונו האמנותי ישל ׳הצייר
המנוח פאכלו פיקאסו הוערך על־ידי שילטונות־המס הצרפתיים 1־1,251,673,200
פרנקים צרפתיים (כ־• 250 מיליון דולר).
בימים אלד• .מתנהל !טשא־ומתן בין ממשלת
צדפת לבין יורשיו של הצייר, כדי לקבוע
אילו ציורים ׳מתוך עזבונו של פיקאסו
יימסרו למדינה תחת מיסי־עיזבון!> €הצייר
ה״שראילי־לשעבר יעקב אגם צייר ציור
ענק ( 1 1 x 1 1מ׳) סבית־ד,הולים לחולי־עיניים
בבירמינגחם שבמדינת אלבאסד״
ארצוית־הברית. קיר זה הועתק כתמונת־שער
של מדריד־הטלפונים של •מדינת
אילבאמח, שיעקב אגם הוא אזרח־הכבוד
שלה! .מושליה ישל מדינה זו הוא המנהיג־
• הוצאת סי פוי
הימני ג׳ורג׳ ואלם
סעזן־קרייאה מתקינה בימים אלד, ללפו׳ס
את הבחילה !מאית ז׳אן־פוד סארטר,
בתרגומה של הדרה לזר (ברנשטיין).
ספר נוסף בהוצאה זו יהיה קובץ שיריו
של כרטולד כדכט בתרגום עיברי של
כנימין הרושובסקי (גבי דניאל) .ה ספר
יקיף כ 400-עמודי ׳שידה. גירסה
קודמת לשיריו של ברטולד בירכט יראתה
אור בעיברית בשנת ,1959 בתרגומו של
מרדכי אכי־שאוד • עם מינויו ל-
מושרת ייועץ־ההסבוד, של ראש־הממשלה,
•מפר הטו״ל שמואל כץ את הוצאת־הספ־דים
•שבבעלותו, הוצאת קרני, לידי הוצאת דביר. אגב, הספר לא בגטו של זהב, פרי עטה
שיל אשתו השנייה של שמואל כץ• ,ליווייה ירוקה לא ראה־אור בזמנו בהוצאת קרני אלא
בספריית פועלים. ליוויוה רוקח, המתגוררת כיום באיטליה — נמנית עם מנהיגי השמאל־הקיצוני
שם <• ח״פ. משה שמיר, יצא במיתקפה נוספת, הפעם כנגד מנהל המיפעיל
לתרגום סייפרות־מופת, בועזעב רון. ברשימתו זו טוען ישמיד, שהסיבסוד הממשלתי
חייב להיות מוגבל ״עד הקלאסיקה של אמצע המאה ה־ , 19 ולא יותר!״ בהמשך רדת־קפת־הזעם
שליו קובע שמיר :״מ״׳ולים עשירים — ומדלות עיניה; מפילים ״ממלב־חיים׳
בעלי שטות מצלצלים — ;ופרי דל: סופרים ׳עושים חיים•׳ במענקי לימוד ויצירה
ונסיעה ושנת־ישבתון — וסיפרות נטולת־חיים; יוצרים שהסיסמה שלהם׳ :לעזאזל
הכל הכל לבד מן הכבוד והיקר והמעמד.

במדינה

חפסד את דיסיונו ונסח ד 11נוא
דציור שלססת כותרת מתאימות אשר
תסביר נזח אתח רואת בו. חצעות
לכותרות יש לשלוח לפי חכתופת:
״קשקשת״ ,ח. ד ,156 .תל־אביב
נין הזוכים יוגרלו פרסים: שתי
מנות בשווי — *0ל״י (חמישים לירות)
כל אחת, באחד מסניפי רשת
הפיצריות ריסיני בתל-אביב.

( 1המשך מעמוד )40
מבעלי־העסקים בחוף ומבקריו הקבועים
יצביע ללא היסוס על ירימי ועל הצריף
הבודד, הניצב על צלע גיבעת הכורכר
המשתפלת מהמלון, בדיוק !מתחתיו, שם
הוא מתגורר עם משפחתו. זה 10 שנים
הוא משכיר כיסאוודנוח בקטע זה של
החוף. עשר שנים הוא מתרוצץ יום־יום
בשמש היוקדת, אוסף את הכיסאות השבו רים
ומתקנם בבית־המלאכה המאולתר
שבצריפו.
קודם־לכן היה ימאי! .במשך יעשר שנים
הפליג, עד שנת . 1967 בין ההפלגות היה
עושה ילדים, ילד בשנה, עם אתנחתות
* קלות, כי ״גם האשה צריכה לנוח קצת,״
הוא מסביר .״רק על מים שמשתמשת
המישפחה אני משלם 400ל״י בחודש,״
אומר ירימי .״אבל מה, ובן־גוריון אמר
זה טוב לעשות הרבה ילדים בשביל המדינה
— אז עשיתי. איש גדול היה, בן-
גורמן זה.״
לפני עשר שנים הציעה לו מחלקת־

קשקשת 2082

קשקשת 2079

• פרסה של טוס ממבט של נמלה.

יוסי לוי,

רח׳ דיזנגוף , 114 תל־אביב
• המלונה הראשונה על הירח.
.אברהם טד, עין־כרמל

הצריף מתחת למלון ״המארה״
בצל הקידנזה

מגנט שיצא לתרבות רעה.

>ז4507 צצ פמ״ר יוסף
קאופמן, צה״ל

• מילונתו של כלב שזקוק להרגעה.
רחל פשחצקי, רח׳ נתן , 19
רמת־גן
• מי׳נהרה בבני־ברק.
יעקב כרלינר, וח׳ דובנוב ,20
תל־אביב

ירימי, פח נפט ו־ 4מילדיו
״אשרוף את הכל !״

הסעד העירונית לקבל את הצריף. הוא
עזב את הים וירד לחוף. בחורף הוא עו בד
אצל ידיד, בעל ״באסטה״ ׳בשוק ה כרמל.
כך, לדבריו, הצליח עד עתה לפר נס
את המישפחה הגדולה. אך תנופת
הבנייה העצומה, בעיקר של בתי-טלון
לאורך חוף הים, פגעה גם בו. הצריף
!ישלו הפריע לבית־המלון שצמח מעליו,
ובאחרונה החליטה העירייה לחסלו.
אפילו 90 ילדים .״אתמול היה פה
ראש־העיר עם המזכיר של העיר.״ מספר
ידימי .״ניגשתי אליו ואמרתי׳ :אדוני
ראש־העיר, אני יכול לדבר אתך רגע?
התשובה שלו היתד אני לא מדבר אתך.
יש לי החלטה להרוס לך את הצריף, וז הו.׳
אמרתי לו :׳בבקשה, תהרוס, אבל
(המשך בעמוד )50
העו ל ם חזה 2082

מאוזן :

מאונן־ ז

. 1מושב בגליל! .5חנות לצורכי־צי-
לום! . 10 בוסתן! . 11 זז! . 13 חג הצאן!
. 14 בת־קול! . 15 נמאס לו! . 16 פריט!
. 18 בוא הלום!! .20 מגופה! .21 פרח־בר
נאה! .22 נוזל החיים! .24 בד דק
ויקר ! .25 מצבת-זיכרון ! .26 שומר־החוק !
.28 מחלקי הראש! .30 קץ! .31 נוכח!
.32 צורת יישוב! .34 מים קפואים! .35
שם דורכים את היין! .38 משמעות!
.39 מנעול פטנטי! .41 אם־הפנינה! .42
ריתמוס! .43 קידומת הולנדית! .45 עובד
בית־המרחץ! .47 מתנה! .48 פרגוד! .50
עשב־נוי ! .51 נהר באפריקה! .52 יבשה
מוקפת ים! .54 לא ארוך! .57 קימוט!
.61׳רוח רעה! .62 ערוץ! .64 שן־הפיל!
.65 אחורי גופי ! .66 בגד־שרד ! .6 7כינוי !
.69 מיץ עץ ! .70 כינוי לישיש ! .72 אגם !
.74 מגילגולי הארבה! .75 תקופת־זמו;
.77ג׳וק! .78 מן המדליות! .80 הבל!
.82 סופו של פוש! .84 אדון! .85 קשה
למוצאה בערימת־שחת! .87 מילת-זיריוז!
.88 רשימת המאכלים במיסעדה! .90 מט בע
יפאני! .92 פילתישאלה! .94 תרדמה
קלה! .95 בתוספת, ועוד! .97 תחילתו
של ודי! .99 ענף רך! . 101 מידת־שטח!
. 102 יהיר 103 מושב בארץ> . 104 מוש כות
הסוס.

. 1מחלקי הגוף ! ,2אותו אכלו אבותינו
במידבר! .3גחלים לוהטות! .4הווייה!
.6מידת־לח! .7אופי, טמפרמנט! .8מכי נויי
האלוהות ! .9מחלקי האקדח 12
אדמה! . 15 חמסין! . 16 קצה חד! . 17
תלאוסה! . 19 רזה, צחיח! .20 קפל בבגד!
.21 ריחני! .23 מהלך בשחמת! .24 קו סם
! .26 נחל בארץ ! .27 משמש בקפיצה-
לגובה! .29 משמש לסריגה! .30 אבן-
חן! .33 ייתכן! .34 מעטה דקיק! .36
מתמצא, יודע! .37 מין דלק המשמש לה סקה
! .40 בהשאלה: מרכז ! .41 מן השב טים!
.44 דגל! .46 מוקיון! .47 מין ארג
מיקראי יקר! .49 אחד הקונצרטים הגדו לים
בארץ! .50 חומת־׳מגן! .53 עובד־אדמה!
.54 קש המשמש לשתיה! . 55
עבר! .56מ״לת־תחנונים ! .58 לוח־מתכת
דק! .59 מן הזוחלים! .60 מארבעת המי נים!
.62 מזל! .63 נור! .66 מדורים!
.68 צריח המיסגד ! .71 ואקום ! .73 היש ! !
.76 אפס כוחו! .77 משתו! .79 שן־הפיל !
.81 יון בלי ראש! .83 דומה לארנבת!
.84 נוזל היוני! .86 נוי! .89 שאין סו
מאום! .91 צמד! .93 אחיו של קין! .95
סבר ! .96 מין עוף־מים ! .98 זה, בארמית !
. 100 מספיק 101 מילת-ברירה! . 102
גוף.

מסעדות אי טלקיות
טל 218100 .
תל־אביג, בכד א וטייס
תל״אכיג, ככר סלכי ישראל ,
טל 262987 .
תל־אביב, רה׳ אבן־גכירול , 2
טל 266177 .
טל 221682 .
תל״אביב, דימגוף 91
חיכה, דה׳ הנביאים , 20 טל 640201 .
טל 282624 .
חיכה, דרך רו8ין כשר ירושלים, רה׳ יכו 41 כשר ירושלים, המלך ג׳ורג׳ )1
רמלה, רה׳ הראל 102
אילת, מרכז התיירות
החדש

חדש1 ! 1
בן־יהודה 262
פינת דיזנגוף
טל 457050 .

610

במדינה

א0נ§(|1ץ

1947

306ח
* ) 0001701ס 0ז/! 510 ץ ןק/ו/ץ ן^
01 חח 3ו 1ס יוסק 15 77311$

כבר לפני 50 שנה
היתה מערבת זו
הטובה בעולם!
והיום ב־1977־

326ח
)00 ) 000170־5101
01 חח 3ו1ס יוסק 30 77311$

} 11 צו*
£406
ז11110 קרח 00 3־ 100) 310) 1 $101ח!
01 חוז 3ו1ס ז 0ק 15 77811$

ס •6*15

£ 416
ז0ו{{| קו ח00 8־810)1 $101־101601
81 חח 3ו! 0־וסק 2 0 ¥7811$

336ח

מערכת של עצמה!

1 526
־£1/ 1^ $10) 60 111061ע/\1
:ץ1ו 1!7ו$ח$0
וח 7/וון 100
7מן 1 1.9ע1=1

מערכות מ 15 עד 200 עע
ל 5 0 0 1 1 )1 336 -הס פק רצוף של
15״ז £זז^/7 /ץ 84ע ם 0,3<>/0עיוותים בכלת חו ם ה תדירויו ת
בין 20 )-12ל .20 1<|-12-
אך מלב דההספקל 5 0 0 1 1 )? 336 -נתונים נו ספי ם א שר תמצא
רק בציוד מקצועי מעולה.
בקש הדג מ ה ונתונים, וכמו׳ כן ה שוו אה באחדמ אולמי ה ת צוג ה
ותיווכח כי 5 0 0 1 1הו א הקניה ה טוב ה ביותר.

180071
.ס* 1151611ס* ו מג א 7116
8ז;6;11<1נ)>3/5ש 1נ 1131ח$/111ז 11) 0קוו 01 1ת5/111ז 0£1א ץ 1010£ז1 101;11ז 103ז 16ו7\.1
שיוו ק. הפצהו שירות

אול מי תצוג ה; תל -אביג: א לוני 66
ר 171 לי ם; ש מ 1אל הגביא 66
חי פ ר״ננ ר מ איר הוף, קרי תאל מוזר

$חז 516ץ 031<0) $ק 11)15ס_1
0ח! 81 חווחוזס 6 )1!$ו!£ 0 ) 1

רשימת סוכנים מורשים (חלקית) :
תל־אכיב: שטרום, ה׳ סאייד ; 24 אמפוניק, אבן גיביירול ; 139 אורית, אחד !העם ; 19 קולובוטרוניק, אבן
גבירול ; 46 אולטרא מערכות, אבן גיביחול ; 61 סלון להיט, אבן גבידול .20 יפו: פינדר בע׳צו, שד׳
ירושלים . 28 רמת־גן: בית הסטריאו, ארלחוורוב ; 1״גולדן סטריאו״ ,ז׳סוטעסקי .97 רמת־חן: חדידה
עמרם ,״אדם״ ,אלוף דוד .2פ״ת: לירון, ההגנה . 17 בת־ים: סלון פילוט; ,רוטשילד . 14 רחובות: סלון
פילוט, לוין ׳אפשטיין .23 דאשון־לציון : :ק1רם לב: ,רוטשילד . 14 חיפה: פרדי שטחה, אחר־העם ; 12
סטריאו שירי, הרצל .39 קרית־מוצקין: שיווק הקריות, שד׳ השופטים . 12 קרית־ים א׳ :אחים נפטלברג,
ורבויג . 3ירושלים: דדיו לוי, שמאי ; 17 פאול, אבן ׳ישראל .2חדרח: שוויצר ,׳החבוט סמואל ; 68
הכט, רוטשילד .38 כאר־שבע: השירות האלקטרוני בע״מ, העצמאות .49 אשדוד: יעקחבסון, רח׳
דמב״ם . 88 טבריה: אלקטרו זהר, מרכז שקם חדש.

אגפא אצל אגפא ! י
קודק אצל קו ד ק!!
רמקולי

קובעים יותר מכל
מרכיב אחר, א ת
איכות המערכת

חייחות צופים ומפרטים טכרם ״נזלוס״אולוזוווב 15 יו!ל-אביב

אמנם לא ״מהיום למחר״ אבל
באיכות הגבוהה ביותר המקובלת
בארץ. וזאת בזמן קצר מאד ! !
מבחר גדול בחנות המקצועית
והותיקה בחיפה

״פוטו־ברנר״
מבירה • החלפה • קניה

1 0 1 3ג ד 3ד
ח־יי ה, ר חז ד וז ח לזון י ו

(המשך מעמוד )49
תן לי צריף אחר. זה הפרנסה שלי. הרסת
את זה, זה סטו לקחת את הראש שלי,
יש לי שלושים נפשות לפרנס! אז הוא
עונה לי :׳אפילו יהוו לד 90 ילדים, אני
את הצריף הזה הורס׳.
״׳הציעו לי כסף, אבל איני לא צריך
כסף. כסף נשרף. עוד לא הסתובבת, כבר
הלך. אני צריך פרנסה. אם יבנו לי צריף
אחר, אני בעצמי הורס את הצריף שלי.
בחיי, במו־ידי אני הורם ומפנה את כל ה גרוטאות,
לא צריך שהעיריד, תשלח פוע לים.
אבל חם לא רוצים. לפקחיי העירייה
יש צריף. כל פקח פד, עשה לו צריף בש ביל
לנוח. במקום להיות בחוף הם ישוב־ ^
בים להם בצריף, נחים ומשחקים קלפים,״
הוא אומר ,׳ומצביע על צריף מרוויח שבו
ניראים כמה אנשים מתרווחים בכיסאות-
נוח.
״העירייה שיקמה אותי,״ הוא אומר,
״נתנה לי את הצריף והיום, כשיש לי
חופות של 60 אלף ל״י על הכיסאות הם
רוצים לזרוק אותי! לאן אני אלו ומד,
אני אעשה עם הכסף שלהם ״ 1
מעיריית תל־אביב לא ניתן היה לקבל >
תגובה על הפרשה. עובדיה ירימי יושב !
בצריף שבחוף עם שיני תריסרי הילדים
שבחסותו, ומחכה.

שיקום
הבראהעלת

;כי צח ״ 7חייבים?השתתף
בהוצאות ההבראה המגיעה
7ה — 8או שיישארו בבית

״או שנותנים ילי סוכריה, או שלא נותנים
לי,״ טוען משד, פביאן, נכד, צד,״ל .״אבל
אם כבר נותנים לי איותה, אז שלא יחטפו
לי אותה מהפד, לפני שאני נהנה ממינה.״
הסוכריה של משה פביאן 44 היתד,
אמורה להיות חופשת־הבראה, שלה הוא
זכאי כמו כל נכד,־צד,״ל .״בשנת 1951
נקבעח לי נכות של 50 אחוזים״ מספר
פביאן ,״ובשנת 1955 סווגתי כנכד, לצ מיתות
בשיעור של 20 אחוזים. לפי סוג
הבריאות שלי, מגיעים לי שיבעה ימי־הבראה
בשנה ממישרד־ד,ביטחון, ובאמת
אישרו לי את זה. אבל כאן התעוררה
בעייד, בלתי־צפוייד.,״
אגף־השיקום של מישרד־ד,ביטחון נותן
לנכים הקצבה של 111 לירות ליום־ד,ב ראה,
וכן מס־ערך-מוסף. הסכום אינו
מספיק לכיסוי הוצאות ההבראה, שכן
יום־אירוח כזד, בבית הבראה, עולה בממו צע
שלוש־מאות לירות.
איפה ההיגיץ? ״בחשבון פשוט.״
הוא אומר ,״הבנתי שמד,כסף הזד, אני
יכול לממן רק שלושה ימי־הבראה. אבל
נתקלתי בסירוב, ואז גיליתי דבר מוזר.
ינכה שמצבו הכספי דחוק, אינו יכול כלל
לנצל את סכום הכסף העומד לרשותו
לצורך הבראה. הוא הייב לצאת בדיוק ל־מיספר
הימים שהרופא קבע עבורו, והוא
צריך להשלים את דמי האירוח מכיסו,
או לשבת בבית ולוותר על הכסף ועל
ההבראה.
״כך נוצר מצב, שבו נכים רבים שאי נם
מסוגלים להשלים את סכום־הכסף ה מבוקש•
,פשוט אינם יוצאים להבראה ומ וותרים
על זכותם. אולי, בעצם, זאת הכ וונה
של אגף־ד,שיקום ו לתת מעט כסף
כדי שלא יוכלו לצאת, ביגלל העקשנות
שלהם על מיספר הימים י הם חוסכים
כסף על חשבון הנכים. איפה ההיגיון כאן?״ 1
לנצל את הכסף. משה וינאבר, סגן
מנהל לישכת־השיקום המחוזית בבני־ברק,
המטפל בענייניו של פביאן, מסביר :״א-
בהינד בסד־הכל מבצעים מדיניות, האוסרת
שאנו צמודים למחירים של קופת־חולים.
לא נעלם מעינינו שהסכום שאנו נותנים
איננו מספיק.
״אם החולה באמת זקוק להבראה, אז
שייצא למיספר הימים שהרופא קבע עבו רו׳
ויוסיף את ההפרש מכיסו. אם הנכה
אינו זקוק להבראה, למרותי שקיבל שיבעה ^
ימים, הרי שלושה ימים לא יעזרו לו בין
כה יוכה.״
״זהו טיעון מגוחך. שינצלו את הכסף
בצורה הטובה ביותר,״ טוען משה פביאן
״ואם הנכד ,׳באמת זקוק להבראה, אבל
אינו מסוגל להשלים מכיסו את הד,פריס,
מד, קורה? האם הוא הופך באופן אוטו מטי
לנכד, צד,״ל שאינו זקוק להבראה?״
ה עו ל ם הז ה 2082