גליון 2083 מתאריך 3 באוגוסט 1977

של המיסמך
הסוד• שהגיש
בגין לקאדטד

17־ ? 0 1ח ! ע 1ד

נאדצ /ת -הנ דיו/

יחיד, כשם ׳ששולט בד. ,מנחם בגין עתה.
במו לבנין, ילא היתד. לבן־גוריון גישה
פלתי־אמצעית כלשהי ׳לעולם הערבי. הוא
לא הבין!את הלך־הרוחות בקרב עמי ערב,
וגם לא התעניין בהם.
אחרי המהפכה המצרית ,׳שמנהיגה ה־ר״שמי
הראשון היד. הגנרל מעשן־המיק־טרת
׳מוחמר נגיב, עשה גך גוריון מחווה
בגיגית !מובהקת תחבולה של וחס ,־
ציבור !בלי תוכן פוליטי. הוא הציע לנגיב
להיפגש עיסו, ,אפילו בקיאהיר, אך למן
הרגע הראשון פעל בן־גהריון, נגד המהפכה
המצרית. היו דרושות לו פחיות ׳משלוש
ס נים כדי להפוך ׳את המי׳שטר המהפכניהחדש ׳לאוייבה בנפש של ישראל.
התהליך הסתיים בליל האחרון ב׳פב׳רוואר
, 1955 כאשר !ביצע צה״־ל את ההתקפה
הגדולה על !מהנה הצבא המצרי ליד עזה.
׳בהתקפה זו ,׳שעליה ׳פקד אריק שחון, אירע
קטל הסוני, ונקבעה הדרך להתפתחות
הנמשכת עד היום.

1ג7יז ט ׳ שוא 7ו בי מ
״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי. המערכת והמינהלה :
תל־אכיב, רחוב גורדו! ,3טלפון 243386־ .03 תא־דואר . 136
מען מברקי :״עולמפרס״ .מודפס כ״הדפוס החדש״ כע״מ, תל־אביב,
דה׳ כן־אביגדור. הפצה :״גד״ בע׳׳מ. גלופות :״צינקוגרפיה
פספי״ כע״מ. העורף הראשי: אורי אבנרי. העורף: אלי תבור י עורף
תכנית: יוסי שנון. עורכת כיתוב: נורית יהודאי. ראש המינהלה :
אברהם סיטון. מה׳ המודעות: רפי זכרוני. המו״ל: העולם הזה כע״מ.
סוריה,

׳ עלי עיתונאי׳מפורסם ״נאמר -פעם,
״שיש דרך פשוטה ;מאד ׳להתנקם בו. די
לאוייביו לקבץ יאת כל מאמריו ולפרסמם
בכרך אחד1 .אז יתברר כי טעה. בכל
נבואותיו, שגה בכל הערכותיו, ואמר על
כל עניין דבר והיפוכו.
זהו המיבחן האמיתי לעיתונאי ולעיתון
העוסקים !בפרשנות, בניתוח ובחיזוי ה־
!מאורעות. יש לבדוק !מה !אמת לפני שגה,
לפני חמש ועשר ׳שנים, כדי להיווכח לדעת
אם צדקו או לא. אם עיתון כותב דברים
יפים ׳ומרשימים הזום, אך !מסתבר כי שגה
בכל תחזיותיו !לפני שנה — איזה ערך
יש למאמריו?
העולם הזה איגו !מתבייש במאמריו !מ לפני
25׳שינה. להיפך, הוא !מפרסם אותם

נחשלות ועלופות במו מצריים,
עיראק י
!הפלת !המלך פארוק ובמצרים היתה, לכל
היותר, נושא לרכילות. יסמלו משומן, שבבר
עמד. במרכז שערוריות חברתיות !רבות
כאשר שלט בקאהיר, הודח. איזושהם קצי נים
באו במקומו. עניין פיקאניטי, השווה
כמה שורות לגלגניות, אם ביכלל.
העיתון !היחידי בישראל שייחם למאורע
זד. חשובות היסטורית היה העולם הזה.
ולא במיקחה. כי שבועון זד. עקב גם אז
בדריכות אחרי המתרחש בעולם הערבי,
והטיף ילדיעד. כי על ישראל לקחת חלק
פעיל בתהליכים העוברים על הארצות
הערביות.
במיוחד עקב העולם הזה אחרי המאו רעות.
במצריים. אולי!משום שהעורך עצמו
בילה את מילחמת־העצמאות בחזית המצ רית!
,ומשום שראש־המערכת דאז חי ב משך
כמד. שנים בנעוריו !במצריים —
על כל פנים, העולם הזה האמין כי!מצריים

״השבועון המסויים״ ,כפי שנהגו
חסידי בן־גורייזן ׳לקוווא לו, הבין את מניעי
המהפכה המצרית: את האכזבה מן הכיש־לון
המצרי בארץ־״שראל ב־ , 1948 את
הכמיהה העמוקה של הדור הצעיר לשוח־וחור
!מצריים !מעול זרים, את הדרישה
ל״פינוי״(סילוק הבריטים מאדמת מצ׳ריים).
נבואה בשייסחה, ואף. מקדיש לבך !מדור מיוחד
בכל בליון. המדור המתפרסם בגלית זד.
(ראה עמוד )6הוא בעל עניין יוצא־דופן.

כי. לפני 25 שנה !ושבוע !אירע מאורע
״ששינה את היסטוריה של המרחב — אחד
המאורעות הגדולים של המאה ה־.20
פרצה המהפכה המצרית.
על עיתוני ישראל לא הטביע !מאורע
זד. רישום מיוחד. באותם הימים לא ייחסו
עיתוני ישראל חישיבות רבה !למד. שמת רחש
!בארצות השכנות. הערבים לא היו
חשובים. מיטב הכתבים ניתחו את המת רחש
סאדצות־הברית, בבריטניה, בצרפת.
מי היד. מוכן לעסוק במתרחש בארצות

תקבע את התפתחות העולם הערבי כולו.
במרוצת השנים 1950—1952 הקדיש הש בועון
תשומת־זלב ירבה לארץ הנילוס.
לכן, כאשר פרצה המד,פסה הגדולה של
יולי , 1952 היד. שבועון זה מוכן לקראתה.
הוא הבין מייד את חשיבותה ההיסטורית,
והוא תציע סר,במקום !את העמדה שעל
ישראל לנקוט כלפיה: תמיסה מוחלטת
ופעילה.

עמדה זו היתד. אז הריגה ויוצאת־דופן,
ונראתה לרבים מטורפת, בשם שנראית
עתה עמדת העולם הזה בזכות דו!-שיח
ישראלי־פלסטינ׳י. ומאותן הטובות.
דויד בן־גוריון שלט אז במדינה שילטון־

בהערת־אגב לעגנית זו עשה ירון לונ דון
בדיוק אותה השגיאה שבעשייתה הוא
נוהג להאשים את ׳מסוקידיו במדור ביקורת
העיתונות שלו! .באוזני יותר ׳ממיליון צו פים,
שצפו בתוכנית, הוא הטיח האשמה
פלתי־בדוקה ובלתי־מבוססת ,׳פשבנימת
השמעתה הוא !מנסה ליצור את הרושם
ישמר, שאמר הוא ימן המפורסמות שאיני
טעון הוכחד, פלל.
,אז בבקשה, מר לונדון, הרי העובדות :
השם מירי בו״קייקי ׳מעולם ילא הופיע
ברשימת חברי המערכת של העזלם הזה.
לא רק זאת, אלא שהשם מירי בן־קיקי,
עד כמה ש׳אדפיוגנו וזיפחוננו ׳מסוגיל׳ים
להעיד, לא התפרסם ׳מעולם ימעל דפי
העולם הזה.
היתד, אומנם דמות ׳בעלת שם דומה,
שבתקיופד, מסויימת !אוזכר !שימה מעל דפי
עיתון זה. הייתה זו. מיקי בן־קיקי (׳ולא
׳מירי) .מיקי זו ילא היתד, המצאה ולא שם

העולם הזה הציע אז לממשלת ישראל
לתמוך במגמות אלה, להציע למצריים עז־דה
במאמצ-ד. לסילוק הבריטים !מאיזור ה תעלה,
למצוא בדדך זו, מסילה אל לובו
שיל הנוער המצרי וליצור !מציאות פסי כולוגית ופוליטית חדשה במרחב.
׳בן־גורייון !וחסידיו לא הוו,מסוגלים כלל
להבין דרך-מחשבד, זו. בעיניהם, היתד,
השיבות עליונה רק לק״שרי ישראל עם
אירופה, ועם ׳בריטניה !בפרט. חם תמכו
,אוטומטית בכיבוש הבריטי במצריים.
כאשר היו הבריטים !מוכנים להתפשר
מאונס עם המיישטר החדש, עיל־פי דרישת
האמריקאים, כרתו קברניטי ישראל, ברית
עם החוגים הלאומניים הקיצוניים ביותר
בבריטניה ;(״מורדי סואץ״) י מיי למנוע
פשרה זו. על רקע זד! ,תוכנן ויבוצע העסק־ביש
המפורסם של קיץ , 1954 בוצעה ה התקפה
על עזה בפברואר 1955 ואורגנה,
,בסופו של דבר, ההתקפה ה״ש׳ראלית-צר-
פתית־בריטית על תע׳לת־סואץ !באוקטובר
, 1956 הקרויה ״מיבצע קדש״.
ניצחו על מדיניות זו דויד בן־גוריון
המנוח, שו״החוץ הנוכחי!משה דיין וראש־האופוזיציה
הנוכחי שי,מעון יפרם. ראש־הממשלה
הנוכחי, מגיחים !בגין ,׳תמך 1בד,
!בכל לי,סו, וכמוהו יגם גולדה !מאיר.
זה קרה לפני 25 שנים. אין חדש תחת
השמש.

הישראלית,
ביקורת העיתונות
המופיעה בתוכנית-יהטלוויזיד, הפופולארית
שיל ירון לונדון, עלי־כווזחז, היא תופעה
לגיטימית שהעיתונות עצימה וחייבת לברד
עליה. במידה שאינה מיועדת רק להקניט.
היא עשויה ׳לתרום ולו ירק ליתר תשומה־לב
׳מצד מגסהי הידיעות והכותרות.

המדף פארוק (בעיר־הקייט הצרפתית. דוביל) ערב הדחתו

שאינה קיימת, סתם ישם שלא מסתתר
מאחריו שיום אדם. תוך כדי בך׳ באותהנשימה, הוסיף לונדון !ואמר :״מישהו !ב־דיוטה
למיידי בן־קיקי ׳שהיתר! .מופיעה בר שימת
חיברי המערכת ישל העולם הזה.״

יותר מאשר לעיתונאים, יש סדי ׳תועלת
לקוראי העיתונים- ,במיוחד לאלה הנוהגים
לקרוא רק עיתון אחד. היא עשויה לדרבן
אותם לקריאה ביקורתית ׳ולהתייחסות !מסו־ייגת
יותר !אל המיילד, הכתובה. ישנן למי לים
אין ערך בפני עצמן. לא במעט
נימדד ערכן בזכות אלה האומרים או כות בים
אותן.
עיתון זה עצמו קיפל בתיה טיובה וב הכנה
ביקורת מוצדקת לחלוטין שהוטחה
כנגדו במדור ביקורת העיתונות שיל עליבות
רת, זאת ׳מפני ישאגו ׳מאמינים שה־אמיתה
הנושנה ״טול קוריה מבין עיניך׳
יפד, למבקרים ׳מיכל הסוגים. גם למבקרים
של עלי־כותרת.
בשבוע !שעבר, בתוכנית ששודרה ביום
חמישי, תוך כדי ראיון טלוויזיוני -שלא
נגע כלל ועיקר להעולם הזה; זרק ירון
לונדון כלאחיר־יד האשמה שנועדה לפגוע
בהעולם הזה.

מיקי בן־קיקי מציאות בדוי. כפי שמשום !מה טעה ייתן לונדון
לחשוב. זד, היה שפד. האמיתי של צעידה
טבריייני״ת, ב ת למ״שפחה ידועה ׳ומכובדת
שאנב, גם הסופרת הדסה יסור נמנית
עיסה.
!בתיח״ל׳ת שנות השישים היתד! .מיקי בן־
קיקי דמות בולטת !בחיי החברה !של הבו המה
התל״יאביבית׳ לפני שירדה לארצות-
הברית. גם עתה, בעיר מגוריה ניו-יורק,
דוימגי שהיא דמות !סוכרת וידועה לפדי
בקרב ׳מושבת היורדים הישראליים שם.
כך שלהיציג את ומיקי בן־קיקי ׳כהמצאה
עיתונאית שלא הייתה !ולא ׳נבריאד.׳ עלול
להתפרש כפגיעה ,׳לפחות בעייני אותה
׳גברת.
אם !אני ׳מכוון לדעתו של ירון לוגדון,
ייתכן ׳שהוא ניסר, לרומה !באותה הערה
בלתי־ימדוייקת לכך שבשעתו הופיעו סר־
׳שימת חברי המערכת של העולם הזה
שטות, שלא היו ׳,אלא פסבדונים ושפות-
כיסוי לכותפים שונים. כמה משמות אלה,
יסטו לילי גליליי, או רותי ורד, התפרסמו
באותה תקופה בין ציבור הקוראים עד
שרבים נטו לייחס להם ישות עצמאית
׳משלחם .״רותי !ורד״ לא היד, אל ר,פסב דונים
של ס״לבי קשת, ו״ל״לי גלילי״ היד,
ישם הכיסוי של כותבי מדור הסאטירה שיל
העולם הזה ,׳שאורי סלע ועד שטעון צבר 1
או ׳שמואל שי. בפל יאופן! ,מזה שנים
׳רבות הופסק הנוהג הזה של כתיבה בפסב־דיונים
!מעל דפי העולם הזה, למרות שזהו
נוהג לגיטימי ומקובל בעתונים חבים ב עולם.
הערתו
הלגלגנית של ירון לונדון לא
היתד, במקומה. דומני שההגינות מחייבת
אותו להתנצל ,׳ולו גם בפני ׳מיקי בן־קיקי
שלשווא חשד בה כי אינה קיימת.

היה זד! .בשעה שריאיין את העיתונאי
ההוליוודי אפיק גלבוע .׳בהציגו ׳׳אותו לפני
הצופים התוודה לונדון כי בעבר, כשנתקל
בשימו של אביק גלבוע, סבר שזוהי דמות
ה עו ל ם

הז ה 2083

:פרסום מ 7ך7ן/ופאד טיראן
העולם הזה 2083

ה תנ ג דו ת

תוגיוז ץ
ויד

בייגו ש

א פוני ם ״

יוז פ ״ ם

ה תנ ח לויו ת

כל,דפ אנשי גוש-אמונים מתארגנת הפוצה
המכנה את עצמה כשלב זה כשם ״שזמרי
אמונים״ ,העתידה להפוך לאופוזיציה
למנהיגות המוכרת של הגוש.
אנשי!הקבוצה האופוזיציונית טוענים כי אם עד לראש
חודש אלול לא תתקבל החלטה בממשלה. בדבר לוח
הזמנים לעליית התנחלויות גוש־אמונים על הקרקע.
תעלינה שתי התנחלויות ללא אישור הממשלה.
ולמרות התנגדות מזכירות גושיאמונים, כדי לבחון
את עמדותיה של הממשלה בנושא זה.

התנחלויות־המיכחן הפוטנציאליות: גרעין
יריחו וגרעין שילה.
אין

ה בנו ת

דוו עי ד ה

בזי 3 8ה

מרכז האינפורמציה של האו״ם כז׳נכה מסר
השכוע, כתיטובה לשאלה של עיתונאי
ישראלי, כי טרם נתקכלו כל הוראות כרכר
הכנות לכינוסה של ועידת־שלום כין ייטראל
למדינות־ערכ כז׳נבה, וממילא לא הוחל
כהכנות כאלה.
פקידים של משרדי האו״ם בז׳נסה הביעו באופן
בלתי־רישמי ספקות אם מבחינה טכנית וביטחונית
ניתן יהיה לקיים את ועידת־ז׳נבה בתחילת חודש
אוקטובר. כפי שהציעה ישראל. לטענתם, דרושה
תקופה של שלושה חודשים לפחות לשם הכנת הוועידה.

ח פי
נג ד

תנו ע ה

פצעד

צי בו רי ת

צ ה יי ל

מיספר אישים, המקורכים דווקא למיפלגות
הקואליציה, יוזמים תנועה ציכורית
שתפעיל להץ על הממשלה לכיטול החלטתה
כרכר עריכת מיצער צה״ל כיוס העצמאות
הקרוב, לציון מלאת 30 שנה להקמת
המדינה.
הקבוצה היוזמת מתכננת עצומה ופירסום מודעות
בעיתונים. בטענה כי עריכת המיצעד היא ביזבוז
כספים ללא תועלת, וכי הוא עשוי להפוך המאורע
העיקרי של חגיגות־היובל ובכך לעוות את אופיין.

לחב ״ ד ת

לוו עדת
הפשע

״ ע ר בו
ה ר בני ם

ת רו א שיי ם

בכינוסים של רבנים שנערכו באחרונה ברחבי הארץ.
הועלתה התביעה לעריכת בחירות חדשות לתפקידי
הרבנים הראשיים, בעיקר נוכח היריבות השוררת בין
שני הרבנים הראשיים, האשכנזי שלמה גורן והספרדי
עובדיה יוסף. תובעי הבחירות החדשות טוענים כי
המאבק המתמשר בין הרבנים מבזה את מוסד הרבנות
הראשית, מוריד מערכה ופוגע בעבודתה. אולם
למרות התביעה ההולכת וגוברת, אין כל סיכוי לטענה
זו להתקבל.

כיום אין עוד כד ספק שלרכ שלמה גורן
אץ כל סיכוי להיכחד מחדש לתפקיד הרב
הראשי האשכנזי. אולם הרכ גורן אינו
חושש דמישרתו, לפחות לא כשנות כהונתה
של הממשלה הנוכחית. כידי הרב גורן יש
התחייבות שד שר־הדתות, אהרון אבו־הצירא,
שלפיה לא יתיר לערוך כחירות
חדשות לרבנות הראשית.

מ ה קי דו ח

ראשי מישטרת־ישראל ביקשו משר־הפנים יוסף בורג,
הממונה עליהם, לפעול למניעת הקמתה של ועדת
חקירה פרלמנטרית לחקירת הפשיעה בישראל.
את הקמת הוועדה יזם ח״כ הליכוד אהוד אולמרט,
א־לם מסתמנת נטי׳ה להעמיד בראשה ח״ב אחר של
הליכוד.

אנשי המישטרה טוענים כי הקמת ועדה
מעין זו עלולה לפגוע קשה כעבודת
המישטרה ובתדמיתה.
הוועדה עלולה לאלץ את אנשי המישטרה למסור
לחבריה מידע מודיעיני חסוי. אם תגלה הוועדה
פרשיות שלא היו ידועות למישטרה עלול הדבר לפגוע
בתדמית המישטרה.

שר־הפנים הסכיר לראשי המישטרה כי לא
יוכל למנוע את הקמת הוועדה, אולם ינסה
להקפיא את פעולתה.

ב ד קו

אנ שי

ח ש בו ח ת

ר שו ת־ ה שי דו ר

ייר יועץ המישפטי •טל רשות־השידור, עורך־
1דין נתן כהן, עשוי להורות על פתיחת
בלשכת

רו ה׳ ״ מ

מדב רי ם

אי די ש

ב ענ ף

שפה מדוברת נוספת הנשמעת לאחרונה
כלשכת ראש־הממשלה היא
השפה האידית. האידיש הוכנסה למימוש
כלשכת ראש-הממשלה כעיקר
כשמבקשים לומר דברים שלא יוכנו
על ידי היועץ־המדיני של ראש־הממשלה
אלי מזרחי. ביהוד נוהגים
להשתמש כשפה זו ראש לישכתו של
כגץ, יחיאל קדישאי, ומזכירתו הפרטית
של ראש־הממשלה.
בינתיים הועתק מיקומו של היועץ־
המדיני. הוא עכר להתישב משולחן־
התה שכחדר ראש־הלשכה, לחדרה
של אחת המזכירות כלישכה, דרכה
נכנסים אל חדר ראש־הממשלה. אגב,
מזרחי אינו נפרד מראש־הממשלה גם
כשבתות, והוא בא עם אשתו וילדיו
ל״כית הפתוח״ שהנהיג בגין.

חקירה כקשר לשמועות ולתלונות
אנונימיות, אודות פיקדונות מטכע־זר
שמחזיקים בחו״ל עוכדי רשות־השידור
שכיהנו כעכר ככתכי הרשות בחו״ל.
על־פי השמועות לא סגרו אחדים מכתבים אלה את
החשבונות שפתחו בעת שהותם בחו״ל, והם מחזיקים
בהם סכומים המגיעים לאלפים ולרבבות דדלארים,
ללא רשות.

ש1י ם

לעשר

נז ראש

נסיון מיסחרי מעניין ייעשה על־ידי רשת המלונות
גני־שומזית, שבבעלותו של בצלאל מזרחי. היא
עומדת לצאת בתוכנית מהפכנית, שבה היא מציעה
למכירה תקופות־נופש באחד מבתי־המלון של הרשת,
באילת, באשקלון או בים־המלח, לתקופה של עשר
שנים. תמורת תשלום של 7000ל״י יבטיח לעצמו
המשלם חדר זוגי למשך שבוע בכל אחת מעשר
השנים, כשהתשלום הוא תמורת החדר בילבד.

על־ידי ההצטרפות למיפעל מבטיח הנופש
לעצמו חדר כמחיר שד כ־ 100ל ״י לזוג ליום,
מכלי שההתייקרויות כמשך עשר השנים
הכאות יחולו עליו. מחירו של חדר כזה
כיוס הוא יותר ם־ 400ל״י ליום.
בשלוש המלונות יש כ־ 500 חדרים. אבטחת שיעור
תפוסה מכסימלי לעשר שנים מראש, תחסוך ההנהלה
לעצמה את הצורך בניהול מיבצעי־מכידה, על כל
ההוצאות הכרוכות בכך. מנהלי המיפעל מקודם
שהתוכנית תקסום בעיקר למיפעלים ולחברית גדולות,
המעניקים מדי שנה דמי־הבראה לעובדיהם.

הי מי

טילון-נפט שהתנשא לגובה של כ־150
מטרים פרץ בשבוע שעבר מהקידוח הימי של
חברת״הנפט הלאומית במ״פרץ סואץ, מול
א־טור שבחוף סיני. הנפט פרץ מתון הקידוח
״ריג 5״ שהגיע לעומק של 7.5אלף רגל. על
פי ההערכה פרץ סילין־הנפט בכוח של 15
אלף אטמוספרות, דבר המבטיח סיכויים לגילוי
שדה־נפט עשיר.
בקידוח הקודם שנעשה באיזור, שגם בו
התגלו סימני״נפט, לא נמצאה כמות מספיקה
של גז שיהיה בכוחה לדחוף את הנפש
למעלה. בקידוח הנוכחי נמצאה שיכבת־הגז
שדחפה את הנוזל השמנוני מעלה.
מומחים, שהוזעקו מטכסס לבדיקת ה קידוח
הימי שבו התגלה הנפט, העריכו כי
באר ימית במקום עשוייה להפיק כ־2500
חביות ליום. מעריכים כי שיכבת־הנפט שנתגלתה
בקידוח היא בגובה של שמונה רגל.
אולם המומחים מאמינים כי במקום מצוי
שדה״נפט עשיר עוד יותר, וכי אם יוסיפו
לקדוח עד לעומק של 11 אלף רגל, עשוייה
להתגלות שיכבה נוספת, עשירה יותר, שהנפש
יפרוץ מתוכה בעוצמה רבה עוד יותר
מכר שפרץ מהקידוח לפני שבוע.

צ פו

171כרים 3 1 1ש
ב חי רו ת

נפט

פרץ

משבר

ו מני

הי ה לו מי ם

משכר זמני מאיים עד ענף־היהלומים של
ישראל, אחרי שאספקת יהלומי־הגדם לבעלי־המלטשות
הישראלים הופסקה למעשה
כשבועות האחרונים. ביטלב זה עדיין אץ
מרגישים את המשכר, כיוון שמרכית
המדטשות הוציאו את עוכדיהן לחופשת־קיץ•

ברור עדיין מה סיבת המחסור. אולם יהלומנים
טוענים כי המחסור נגרם על־ידי ד,עליה ד,מסחררת
במחירי היהלומים בשנה האחרונה, שעברה את שיעור
40 האחוזים. קיימת סברה כי בעלי מיכרות־ז־,יהלומים
המעיטו את אספקת יהלומי־הגלם לסינדיקאם
הלונדוני, משום שהם מבקשים ליהנות ישירות
מהעליות במחירים, שרובה אינו מגיע אליהם. סברה
אחרת גורסת כי המחסור הוא מלאכותי, ונגרם בידי
מתווכים שצברו בשנה האחרונה רווחים כה גדולים
עד שאין הם מעוניינים עוד בכסף והם צוברים יהלומי־גלם
כדי לשמור על ערך כספם.

< > ל טון ג יו ן

לי שראל

זמר־הפופ הכריטי הנודע אדטון ג׳ון עומד
להגיע לישראל כ־ 15 בספטמבר וישהה כאן
חמישה ימים.
דירת־פאר במלת מיגדל־דניאל בהרצליה הוזמנה
עבור הזמר ובנ-לווייתו. ההזמנה נעשתה מתל־אביב
על־ידי ישראלית.

א ב * 1ם

ב ב דיו ת -

מוו ל ה

מי ק צו עי ת *

בעיקבות סיכסוך המצילים בחוף
תל־אכיב הועלתה על ידם שוב הדרישה
להכיד כאכן כצינור הכליה
(אורייטר) כמחלה מקצועית, על כל ה משתמע
מכך בהוק. התביעה הועלתה
לראשונה על־ידי המישפטן ישראל גיל
כעיקכות סקר שערך הפרופסור אורי
כתר, מנהל המחלקה הנפרולוגית ב־כית
החודים רמב״ם, שגילה כי *20
מהמצילים סובלים מתופעה זו ועובד
ריס ניתוח לסילוק האבן.
המצילים אימצו את דרישתו של גיל
ומתכוונים להלחם על מימושה כהסכם
העבודה. המחלה נגרמת כתוצאה
מחוסר נוזלים כגוף. הפרופסור כתר
קכע שעל מציל לשתות לפחות אר־בעה־חמישה
ליטר נחלים ליום, ואילו
העיריה מקציבה להם בשכרם תשלום
עכור שני ליטר כילכד.

העולם הז ה 2083

גיליון ״העולם הזה״ ,שיצא לאור לפני 25 שנים בדיוק,
ה?!דיש רתכה מצולמת לכינום־היסוד של ״חוגי־הרעים״ ,שהיה
נסיון של ״העולם הזה״ להקים אירגון־נדער לא־מיפלנתי, שיטפח
את תח־ההתנדבות. במדור ״קורא יקר״ כתב עורן* השבועון,
אורי אבנרי, על המאבק נגד הכפייה הדתית, כפי שזו התנהלה
לפני 25 שנים :״איני מעוניין במילחמת־דת, ואיני רואה כה
טעם רב ...אינני מתנגד גם שאנשים דתיים יצביעו בעד מיפלגות
דתיות, כפי שאינני מתנגד שצימחונים יקימו מיפלגה צימחו־נית,
או נודיסטים מיפלגת־עירום ...אגו צמאים לכל בשורה חדשה
של מוסר דטל אהבה. אם יש בשורה כפיכם, השמיעו אותה —
ליבנו פתוח ונפשנו רעבה. אולם מינהגים פגניים חסרי־תוכן
לא יצודו את לבנו — אי* כשהם בני 2000 שנה, ושמרו על
היהדות בגולה. אין זאת גולה חדשה. כאן אגו בביתנו. וכל
כפייה, סופה שתיצור כפייה נגדית בנושא זה טיר עורר־הדין
ד״ר רוברט גידעון ״חקירה מייוחדת״ שהוגשה לקוראי
״העולם הזה״ בכותרת :״על מה שולטים הרבנים״.
השבוע לפני 25 שנים סיקרה מערכת ״העולם הזה״ באהדה
גלוייה, שהיתה יוצאת־תפן, את המהפכה המצרית, בראשותו

0 (0 2 5 9 9 /
של הגנראל מוחמד נגיב וכת־הקצינים, שעימה נמנו, ביו השאר,
נשיאי מצריים, גמאל עבד־אל־נאצר ואנוואר אל־סאדאת. הכתבה
הופיעה תחת הכותרת ״נדטיח על טנק כבד״ .דכרים על
מאורע היסטורי זה, שנכתבו בידי אורי אבנרי, נראים כיום
כדברי־נכואה. הם חזו מראש התפתחות של 25 שנים (ראה להלן).
כתכת תחקיר נוספת ככותרת ״הקוייקרים באים לארץ״,
הביאה את תולדות בני הכת הקווייקרית, שהשבוע לפני 25
שנים קיימו מחנה־עבודה יהודי־ערבי בהשתתפות של מישלחות
קווייקריות מכל רחבי תבל. במדור ״ספורט״ הובא סיקור מלא
של הישגי האולימפיאדה ה־ 15 בהלסינקי.
בשער הגיליון: הספורטאים תמר מי־טל ואריה כיהן, נציגי
ישראל לאולימפיאדה ה־ 15 בהלסינקי.

..העולם הזה׳ הוא הגותו היחיד בישראל המקדם בבונה אח
המהפנה המצרית * משה סנה הנטול את יצחק בן־אהוון
במפ״ם * תזמורת השוטויס של מוסינזוו חוגגת תפיסת גנבים
העם כדור צ ה״ ל עזרו
כשעלו הרובאים של חיל־הרגלים בחש־כת־לילה
על מישלטי חוליקאתי, לא כב שו
רק אותם בלבד, אלא הבקיעו בכידו־ניד,ם
פרץ בחומת המישטר, השולט במצ ריים
— ובשאר ארצות־עחב — מזה דודי
דורות.
כמה חודשים לפני כן נחת גייס־המיש*
לוח המצרי בחופי עזה, כש׳ביטחון עצמי
רב מפעם בליבו- ,ביטחון שהמריץ את ממ שלתו
אף להוציא בולים מייוחדים לזכר
המאורע (ראה תמונה) .ביטחון זד. לא היה
בלתי-מוצדק: הצבא המצרי היה צבא
טוב, בעל סגל־קציגים מוכשר, צבא ש הצטיין
בקרבות הגנה (כיס פלוגה) ,אם כי

נכשל לחלוטין בקרבות־התקפה (מישלט
עייבדיס).
׳אולם שום צבא ׳מודרני אינו יכול לפעול
כשניצבת מאחוריו חברה נחשלת,
שבה מדכא ומנצל מיעוט קטן את עובר־האדמה!
,ושבה מנהלים ׳כמה ׳נסיכים ובא־שאים
תככים בלתי-פוסקים איש נגד רעהו
על חשבון האומה. את זאת למד הצבא
המצרי בלילה של חוליקאת.
הוא לא שכח את הלקח.
החיילים זכרו לקחי כ שחזת הקצי נים
של חיליתמשלוח המצרי למולדתם,
זכרו את הלקח. בליבם החלה המהפכה
הגדולה של המרחב, מהפכה שמטרותיה
נקבעו על־ידי ההיגיון ההיסטורי: ישיח־
׳חור המרחב מעול זרים, ליכודו בברית־

שוב אין לה מעצור. היא לא הבינה שאם
לא תכרות ברית עם מהפכה זו, תקום
המהפכה נגדה לבלעה.
שני גכולות. השבוע צעדה המהפכה
הערבית את צעדה הגדול ביותר מזה דו דות.
לא היה זה מיקרה שראש מהפכה
זו היה דווקא גנרל שהצטיין בחזית ה ארצישראלית,
אדם שנפצע שילוש פעמים
מכדוריהם של חיילי צד,״ל.
!בשתי מדינו׳ת-ע׳ר׳ב, על הנבול הצפוני
ועל הגבול הדרומי של ישראל, שולטים
עתה גנרלים מהפכניים, כשפניהם מופנים
נגד ישראל. ישראל לא ׳ניסתה לשחות עם
הזרם המהפכני במרחב ולהשתלט עליו.
עתה פועל הזרם נגדה.

״העולם הזה״ 70ל
תאריך 31.7.52 :
טוני. טען סנה: אחרי שהתנועה הציונית
פינתה את מקומה למדינת ישראל, בד,
חיים שני לאומים, יש גם להפוך את
המיפלגה מיחידה יהודית ליחידה הצמודה
לארץ (״טריטוריאלית״) .ואילו אנשי לאח־דות־ד,עבודה,
שהם יתודים לאומיים (ואב-
טי-ערבים למעשה) ,אמרו שלא יי׳תכן ער־בי־ציוני
או מיפלגד, ציונית בעלת חברים
ערבים.
תוצאת המאבק לא הייתה מוטלת בספק.
בעקביות של ברזל דוחף משד, סנה את בז־אהרון
וחבריו לפינה ׳שלא תהיה ממגד.
נסיגה מלבד פרישה — פרישה שתשאיר
:את מפתחות הממלכה בידי סנה. בניגוד
לסיפור התנ״כי אין הפעם סיכוי ׳שבן־
אהרון (דויד) ינצח את סנה (גוליית) *.

המון ג 1בי ם

ביום סחיר אחד בשבוע שעבר הופיעו
בביבר דיזנגוף בתל-אביב ב־ 35 שוטרים,
כשבידיהם כלי־נגינה. הם עמדו באמצע
הכיכר, החלו מנגנים את שידי־הלכ׳ת והשירים
החלוציים החביבים על הקהל.
לא היתד, להם כל כוונה מייוחדת, אלא
להנעים מעט את החיים על קהל העוברים-
1והשבים. ואומנם, קהל גדול של ילדים
פצצהק טו ה
׳ומבוגרים התרכז סביבם, האוטובוסים האי־טו
מהלכם, ונוסעים סקרניים מתתו את
לפני כמה חודשים נמסר למשה סנה,
צוואריהם כדי לראות במה העניין.
כי בלב ׳ראשי חטיבת לאחדות העבודה
אולם איש לא האמין שאפשר לנגן
במפ״ם מכרסמת התיקווה ליצור חזית
באמצע היום בכיכר דיז׳נגוף ללא סיבה
מאוחדת של הקיבוץ־המאוחד והקיבוץ־
מייוחדת. העוברים-והשבים פישפשו בזיכ הארצי
נגדו. אולם סנה רק חייך לעצמו.
רונם, תהו אם לא שכחו איזה יום חג
נגד הפצצה של׳ יצחק טבנק׳ין וישראל
או מאורע ציבורי כלשהו .״אולי זה מיפ־נלילי
היתד, לו פצצה קטנה משלו. השבוע
על־הפיים?״ שאל גבר זקן. אחרים חשדו
התפוצצה הפצצה, והשמיעה בום גדול.
שהמישטרד, אוספת תרומות למיפעל פרטי
גב־קרא
יצחק בן־אהרון, איש קיבוץ
משלה.
עת־חיים, באסיפה סגורה של לאחדות־בקהל
עמד יגאל מוסינז׳ון, קצין־המיש-
העבודה: סיעתו של סבה הקימה בקרב
טרה, בתלבושת אזרחית. ניגש אליו ילד,
הקיבוץ־המאוחד מחתרת נגד רוב הקיבוץ
ושאל :״אדון, למה הם מנגנים?״
התזמך_ במיעוט במיפלגה.
אמר יגאל :״השוטרים תפסו היום המון
יודעי־דבר ידעו א ד ^ קו דםר ^
גנבים, אז הם שמחים !״
שהרים דויד ליפשיץ את נס המרד והקים
את מיפלגתו ׳בי׳שת־המזל * נמנעו חבריו
לדיעה, אנשי הקיבוץ־המ׳אוחד מלהצטרף
אליו מתוך חשש שהדבר יגרום לפילוג
נוסף (ואחרון) בקיבוץ. כבר אז היד, ברור
כי חלק ניכר ׳בקיבוץ־ד,מאוחד חדל לראות
ביצחק טבנקין את הכהן הגדול, הצטרף
!• הסופר דן ( סי פו רי ארבעה וארבעה)
לחזית סנה-יערי-דיפתין
כן־ אמוץ חכר טהאופוטרופוס על נכסי
־*מפתחות הממלכה! הדבר שגרם
ניפקדים בוסתן פירות מוריק במושבה הלהתפוצצות
הרוחות (ולכינוס אסיפת החי גרמנית,
ירושלים, ומתעתד להקים בו את
רום הסגורה של אנשי אחדות-ד,עבודה)
ביתו. הבית: בית־עצים טרומי, שאותו
היה רצונו של הרוב במיפלגה להכניס
יקבל בן־אמוץ מחמיו האמריקאים.
אליה חברים ערביים. אוהדיה הערביים של
׳ • הדור, עיתון מפא״י פירסם כתבה
מפ״ם מעטים ב׳מיספר1וקולותיהם בבחירות
האחרונות לא היו מספיקים אפילו להכ שפה סופר על האלוף יגאל אלון, הלו מד
באנגליה, בי הוא מבלה את זמנו
ניס לכנסת את נציגם, הצעיר החיפאי
״׳בד,שמצת ראש ממשלת ישראל, שרי ה רוסטום
בסטוני (שנבחר למעשה בקולות
מדינה וראשי מפ׳א״י״ מיבתב קורא נעלב
יהודיים) .הסובר, העיקרית לכך היתר׳ ש הערבים
התנגדו בתוקף לחיות בגיטו
העמיד את הדור על טעותו. מפקד דד
פלמ״ח וחזית הדרום לשעבר אינו עוסק
משלהם, קשור למיפלגה אך נפרד ממנה.
באנגלית (לדייק: באוכספורד) אלא בדבר
הם הצטרפו למק״י, שקיבלה אותם כחב רים
שווי־זכויזת.
אחד: לימודים. בזכות עבודתו המאומצת
סב׳ית־הספר הלונדוני לכלכלה התקבל אלון
אולם מאז החלה ברית־המועצות תומכת
לאוניברסיטת אוהספורד, שם הפך החודש
במאבק השיחרור של מצריים הפך מישר,
סטודנט־טתקדם, הישג נדיר לתלמיד השנה
סנה קיצוני ועיקבי יותר ויותר בשאלה
השנייה.
הערבית, וקירב אליו את רוסטום בס
מפתוח

כיום חלץ, שדה־הנפט הראשנן ש נתגלה
בישראל.

אנשים

כול־זיכרון לפלישה חמיצרית
לא לצבא, הכישלון

מיד מודח פאדול,
תהליך הגיוני

עמים ושבירת המישטר הפיאודלי בו.
היה זה רגע גדול לישראל. כשבאו
אבות היישוב החדש לארץ, הם הכריזו
השכם והערב שהציונות תחולל מהפיכה
בין שכניה, תיצור סישטר מתקדם 1ויחסי־שלום
במזרח־ה׳תיכון כולו. אילו היתד.
המדינה החדשה הופכת כסיס ממשי לרע יונות
אלד. במרחב, היתד, יבולה לשמש
גורם יחידי בין הרי פאקיסטן עד חופי
מארוק׳ו, המקשר א׳ת הרעיון של גירוש
כל הזרים עם הרעיון של קידמה סוציא לית.
אולם
המדינה פגתד. עורף למרחב, למח רת
יום שביתת־הנשק. היא לא הבינה
׳שחייליה שלה פתחו במהפכה ערביות, ש־

* חברי הכנסת חנה למדן ודויד ליפ שיץ,
פרשו מסיעת מפ״ם, הגדולה והקימו
סיעה שמאוחר יותר הצטרפה למפא״י.

* לבסוף התפלגה לאחדות־העבודה
ממפ״ם, ומאוחר יותר פרש סנה סמפ״ם,
הקיט סיעה, ואחר הצטרף למק׳״־.

אנו שמתי להודיט כי החלטנו להעניק א ת ההטבות הכיל
גם לכל החוסכים שהצטרפו לתוכנית החל מ־. 17.6.77

ברסיס גס בסניפי בוק אגוד ובוק ערבי־יעוראל

ח סו רבכח

חיכבד !!

**עודא7ילב ע ־ מא 1 1 1
§ 70 1 3
העול ם הזה 2083

פרסום א. סל

בבנק ל או מי תקבל בתוכנית ״בה ח כפליים :
• 12556מ ענ ק ונייד ע ד 4 ,5 0 0לי ״.
•לחוסך ב ת שלו מי • ת שלו סדא שון עלח שבון ה בו ק.
•הצמדה תלאח ע ל החסכון גס ב תו 3שוו ת ח סבון.
•החוסך ש ש שוי ס קבל חאתדח מלאח
ודיבי תעל החסבון והמ ענ ק.
•דיבית מ א סבד ת• .הבל ססור ממס.

יום השבת יביא לך את
הכוח להגשים את
תוכניתך הישנה ורבת
ההיקף. לעומת זאת,
התעלם מן התככים
הבזויים והקטנוניים
של כמה מן הסובבים
אותך: הם לא שוחרים
את טובתך. אל תעשה | 21במרס ־
20באפ רי ל
עסקים ביום א׳ ,כי ביום
זה תיתקל בקשיי
קומוניקציה. בת טלה, הישמרי מעקרבים.

0גה

בחירה בלתי מוצלחת
— תיגמר ברע. היזהר ! ללכוד רוצה היא אותך, לכן היא מתנהגת
כל־נך יפה. אבל
אין זה פרצופה האמיתי.
זאת לא היא. הפר צוף
האמיתי יתגלה לך
בזמן הקרוב. לבן, עוד
: 1 21א פ רי ל ־
0׳ 1ב מ אי אס היזהר !
פעם :
אתה אמן — החלף
מהר את המיקצוע ! אחרת עוד תגווע
ברעב. ברירה אחרת למד לצייר.
לא עתה הזמן לדרוש העלאה ב־להזדמנות. בסבלנות המתן
דרגה,

שוו

סוף־סוף אתה רואה
ברכה בעמלך. אתה
עומד בפני תקופה
חדשה. אם תצליח
לשמור על מצב־רוח
מרומם, תיפתחנה בפניך
כל הדלתות. אם
לא תעשה בעיות, גם
תדע להסתגל לשורה
21ב מ אי ־
20 ביו ני
שלמה של מצבים
חדשים, שאי״גמישותך
מנעה ממך למצות קודם לכן. בת תאומים
— לבשי תכלת וססגוני בשבוע זה.

ואומי]1

היומיים הראשונים של השבוע מתאימים
לעריכת חשבון נפש
ולהצהרת תוכניות לטווח
ארוך. דאג לכך
שתימצא בחברתם של
ידידים מהימנים וריאליסטיים,
שיוכלו ל־הדיכך
וס וו וס וו וסל
קבלת החלטות חשובות,
היה זהיר בכל ה נוגע
להוצאות כספיות
} 2בספטמבר -
;12ב או ק טו ב ר
שתקבענה את עתידך.
בן מאזניים — הזהר
מחנפנים ועושי־טובות.

11 אז1״ו1

היזהר מאד מלהיכנס להתחייבויות כס-
פיות. אל תיכנס לעיסקות חדשות בלי
לבדוק אותן היטב.
עם זאת, הזמן מתאים
לעריכת תוכניות כסארוך.
פיות
לטווח
סמוך על עצתו ותבונתו
של ידיד, בעיקר אם
נולד במחצית הראשו.
22 או ק טו ב ר -נה של חודש אפריל.
אתה עשוי לשאוב סי2ן
בנו במבר
פוק רב מאירוע חברתי.

השבוע מסוכן מאד ל-
בנות-אריח: הן יכולות
להסתבך בהרפתקאות
העלולות לגרום לסיבוכים
אישיים ובריאותיים,
זמן רב לאחר
שתשכחנה את התקרית
עצמה. מוטב׳ אי-
פוא לא לתרבות בקשרים
חברתיים ולהגביל
את המגע עם אנשים
חדשים בייחוד בסוף הששבוע. לבשי אדום.

ועכשיו — השבוע הגו רלי.
עד כה התכוונת
הקרקע.
להכין את
השבוע תצטרכו להלום
— כל עוד הברזל הוא
חם. מגע חברתי הולם
את תוכניותיו בייחוד
ביום א׳ בתחילת ה 22ב
א.\ 1וסט -
שבוע, שהוא גם הירח
27בספטמבר
החדש. אבל טוב תעשי
אם לא תסמכי
יתר־על־הסידה על אחרים, ובייחוד לא
על חברותייך הטובות יותר. על בחורים
אינך סומכת בין כה וכה, למרות
שאחד מהם, תתפלאי לשמוע,
הוא מהימן ונאמן יותר מהאחרים.

\ :זול שומת שכורה
במאמרו העולם מחכה לבגין (גליון
)2078 הציג אורי אבנרי ׳שלוש !אפשרויות
שובות לגבי תגובת היהודים למדיניות
ממשלת בגין, פשהגירסה שאליה הוא גו־טה
הוא כי יהודי אמריקה יתמכו בממשלת
בגין, יקרה אשר יקרה. היות שאני נמצא
במגע יום־יומי כמעט עם הקהל היהודי*
אמריקאי, ואני ;מודע להלכי־התח בו, ב עיקר
אצל הצעירים הלומדים ובאוניברסיטה׳
כמדומני שהתמונה הינד׳ אחרת. יה דות
אמריקה לא ׳תאמר. אמן למדיניות
הליכוד, זאעז ואומר שאילו ניצח המערך
בבחירות, היה סיכוי סביר שבעתיד גם
למדיניות פרם היו מפנים את גבם.
שלא כבעבר, אין בכוחו של המיימסד
היהודי לגייס את העם הפשוט. מנהיגי
הקהילות הפכו למפקדים ללא צבא, יזהם
מודעים לכך לא פחות מאשר אותם הה מונים׳
אשר איבדו יאת אמונתם באמיתות

יהודי, יודע לאן נושבת הרוח ושכל התנגדות
מימסדית יהודית לא תאריך ימים,
וכל חסידי ארץ־״שראל השלמה יגלו ב מוקדם
או במאוחר כי הם עומדים מול
שוקת שבורה, וכי העם היהודי -שהיה
מוכן להפגין ולהתריע כנגד פגיעה בקיו מה
העצמאי־ריסוני של ישראל, יימנע
מלהיגרר להפגנת כוח כשהמדובר במדי ניות
משיחית של ״אף־ישעל.״
יריב עמית, ניו־יורק

שר הסיפוח
ואת מה שהיה לומר על ההחלטה של
ממשלת־ישראל בדבר איזרהח ההיאחזויות
ביהודה ויבשוומרון, אמרו כבר האמריקאים.
אבל יש נקודה אחת, שאותה שמעתי דווקא
מפי ערביי הגדה, שכדאי להתייחס אליה.
ערביי השטחים אינם יכולים להתעלם
מהעובדה שבראש ועדת ההתיישבות ש־

ע1!11

מישהו שחשבת אותו כל השנים לידידך
הטוב, יתגלה השבוע כאוייב בנפש, המסוגל
לכל על־מנת ל־השמיץ
אותך בעיני הממונים
על שניכם,
התאפקות מצידך תק דם
את עניינך, לכן
היזהר מכניעה לדחפים
בלתי מרוסנים. הרבו
בנסיעות מחוץ לעיר בשבוע
זה. שם יש לכם
; 1 23 נו במבר ־
20בדצמבר
סיכוי טוב לפגוש אדם

שישפיע לטובה על המ־שך
חייכם. לבשי הרבה ירוק ולבן השבוע.

1ן ש 11

הצטברות יתר של עצבים
עלולה לגרוס לך
להתפרץ ולהזיק לעצמך.
גלולות ארגעה או
בבית־הבראה מנוחה ישפיעו עליו לטובה.
נטייתך הטיבעית, להמר
על דברים חסרי
ממש, של סיכויים
21 ביוני -
20 ביו לי
עלולה להפילו השבוע
בפח. פקח עיניך והישמר.
מחלה קלה עלולה לפקוד את ביתך.
טפל בה לפני שתדביק את בני הבית.

מכתבים

מגבוה במשך

אל תהססי להגיד בתוקף את מה שיש
אל ליבך לומר לו: בייחוד אם הוא ממשיך
במינהגו הנלוז. אל
תהיי כלבתא — אבל
אל תהיי גם קורבן־עו-
לה לשיגעונותיו. עסק
בלתי-רגיל מושך את
התעניינותך. לשווא, זה
לא בשבילך, ואם תגע
בו — תיכווה. ביום ה׳
גם לא כדאי לך לצאת
או לקיים קשר טלפוני
עם חו״ל. זהו יום להתבודדות
ולהתבוננות עצמית. לבשי
בחיר ואל תהיי מגונדרת יתר על המידה.

בעייתך העיקרית השבוע, תהיה אין לש־מור
על שלוות נפשך, נוכח התקריות
הפוליטיות האחרונות.
לא יהיה זה עבורו
השבוע הטוב ביותר.
הרבה לכתוב ובמייוחד
ענה על מכתבים. תוכתיכננת
נית
אותה
לבצע מזמן אין סיכוי
אל אן שתתגשם.
ייאוש, החיים לפניך. ך711^^77 -־011
היזהר בנהיגה בלילה.

זני

יחסים רומנטיים אינטימיים עשויים להאפיל
השבוע על כל התרחשות אחרת
בחייך. אם אתה חושב
שהגיע הזמן להתייחס
ברצינות רבה יותר לעתידך,
ולקשור את
עצמך לחיי משפחה,
זה השבוע המתאים
לעשות זאת. אל תמתין
רגע נוסף. טוב
ליבך עלול להיות לך
19בפב רו א ר
20במרס
לרועץ. השתדל להרגיע
את עצביך המתוחים
בשבוע זח. בידור
לא יזיק לך, למרות ההוצאה הכספית
הגדולה. כדאי לשמור על הבריאות.

עשרות

שהוצנחו אליהם
בשנים.
בעוד שאנחנו, הישראלים, עברגו מ־ש־בר-אמינות
בעיקבות מילהמת יום־הכי-
סורים ונספחיה, עבר היהודי האמריקאי
משבר כפול. כאמריקאי — פרשת ווטר־גייט,
וכיהודי — מילתמת יום־הכיפורים.
בקרב רבים מהם ״התערבבו״ התחומים,
וכיום דבריו של איש השררה מתקבלים
בספקות. בעוד שטענותיו של האיש הפשוט
זוכות באמון רב יותר
במה דברים אמורים י נאמר ששליח-
מטעם יציין אמיתות מסוייסות, דבריו ית קבלו
בהסתייגות וספקנות רבה יותר מא-
שר. אם אותן אמיתות תצאנה מפיו של
״סתם״ סטודנט בקמפוס. זוהי גם הסיבה
שרוב שליחיה של מדינת־ישראל, בין אם
הם קונסולים לענייני תרבות ובין אם
הם שליחים של תנועות הנוער ומוסדות
אחרים, נתקלים בקיר אטום וסבוה כשהם
מנסים להגיע אל ההמונים.. ,אל הקהל
ברחוב. ולעומתם, סטודנטים ישראליים ה מייצגים
רק את עצמם, מצליחים לארגן
אסיפות, חוגי־בית, כנסים ומיפגשים, כש הקהל
לוא בהכרח תמה יהודי.
כדי להמחיש את דברי אציין מספד
עובדות, שהן בתהום הניסיון האישי. באוניברסיטה
שבה אני לומד יש 35,000
סטודנטים, מהם 10 אלפים יהודים. בקמ פוס
קיימים מיספר אירגונים מימסדיים
הזוכים במענקים ותמיכה ללא סוף כמו
״סלל״ ,״הליגה להגנה יהודית״ ,״מחלקת
הצעירים של האירגון הציוני״ ,ומופיעים
בו שני עיתוני סטודנטים מסובסדים.
מייספר הסטודנטים ׳הנמצאים ברשימת
מקבלי הדואר, שהם לא בהכרח משתתפים
באופן פעיל בכל האירגונים יחד, אינו
מגיע ל־ 500 איש. בכל אירוע הסברה יש ראלי
שאורגן על ידם במשך השנה החולפת׳
מיספר הנוכחים נע בין 50—20 איש.
לכל הריעות (כחלל המארגנים עצמם) —
פשיטת־רגל מוחלטת.
לא יהיה מוגזם לומר כי האוכלוסיה
האוניברסיטאית נעה ;בין נייטרליות לאה דה
מופגנת לטיעון הערבי־פלסטיני, וכבר
מזמן שאהוד. זו פרצה מחוץ לכתלי האו ניברסיטה.
הוכהה ברורה לדיעד. הכללית
הרווחת בקרב הקהל היהודי נמצא בהצה רתו
של קארטר בדבר פתרון לבעייה הפלסטינית.
קארטר,
המכיר את הכוח הפוליטי ה־

החליטה על היאחזויות־הקבע, ושעליה
להחליט על ההתנחלויות ביהודה ושומרון,
עומד שר־החקלאות אריק שרון. נכון שגם
בתקופת !ממשלת המערך ה״ה שר־החקל־אות
אחראי על ההתיישבות, אבל עצם
העובדה שעתה !מש,מש !בתפקיד זה אריק
שרון הוא בעל ׳מ׳שמעות, נוכח עברו הצבאי
של אריק.
שד־החקלאות המחליט על התיישבות
יהודית בגידה הוא שר הסיפוח והנישול.
הוא לוקח אדמה חקלאית ערבית כדי
להעבירה לעיבוד ליהודים! .ולא תעזור
שום טענה ישההתנחלויות הן בשטחים לא־מעובדים.
כאשר אותו שר הוא גם יאחד
ממפקדיו המהוללים של צה״ל בעבר: ,ר אית
כל תוכנית ההתנחלות כהסוואה ל תוכנית
צבאית של סיפוח ונישול. אילו
לפחות היו נותנים לשר־הדתות אהרון
אבדחצירא להחליט על ההתנחלויות, יית כן
שההסוואה היתד. יותר מוצלחת.
כריד דבש, הרצליה

הנוי המטומטם

ובכן, הסיגנון החדש קורם עור וגידים.
בעזרת גינוני-טכס כפויי הדר! ,בסיוע ביאת
המשיח המתוכננת על־ידי גדולי התורה,
בעזרת ראש הממשלה איטר ׳ודאי יסייע
להביאו על משק כנפי ׳ההיסטוריה אנו
נזכה, בע״ס. למולדת הנכספת, מן הפרת
עד הנילוס — ״אימפריית ציון.״
כל זאת, על־פי הנוסחה הפשוטה, שאם
היהודי !מאמין בנחלת אבות־אבותיו על
אדמת ציון כי אז ׳הגוי יראה. ,מן הסתם,
את הדברים עין בעין. תאמר לגוי שלא
ישא חרב ולא ילמד ׳מילחטה, והבל יבוא
על !מקומו בשלום. המאפיה השמאלנית,
המרעילה את הגוי, תונחד ותושתק, ואז
אפשר יהיה לטמטם כל גוי, להרדימו,
למשול אותו באף עד אין קץ בעזרת
״קונצנזוס״ ,והוא ישלים עם כך באהבה
ובאמונה.
האומנם 1לכל התמימים והמאמינים יש
רק תשובה אחת. זה לא יתרחש כך ,׳ולא
יעזרו טכסיסים צבאיים ומילים גבוהות. יש
להתפכח ומהר.

נוח כחן, רמת־ג!

חלזה יקרא ״פאשלה ״ 1
בעתונכם (העולם הזה )2078 התפרסמה
העול ם הז ה 2083

מכתבים
במדור הספורט כתבה תחת מכותרת ״לימי
איכפת״ .אבקשכם לפרסם ׳תשובתי לרשי מה
זו, כי אכן׳ לי ׳איכפת:
קודם כל, מוזר שפירסמ׳תם דברים בשם
אומרם, מבלי שתטרחו לבדוק את הגירסה
של הצד ״המושמץ״ .כחבר הוועד־הפועל
של ההסתדרות הכללית מכיר ומוקיר אנוכי
את עורך עיתונבם מר אבנרי, גם אם
איני ומזדהה עם השקפותיו הפוליטיות
ודיעותיו בנושאים כלפליים־חברתיים. אבל
עד עתה ׳סבור הייתי לתומי כי נושא
המובא בהעולס הזה, מטרתו להתריע על
עיוותים ׳ולהציג דברים (אפילו על דדך
השלילה) לצרכים !פרודוקטיביים, ע״׳מ ל תקן,
לשפר ולהברוא.
לגופו של עניין! ,מיספר הערות:
.׳• המישק׳ולאי ירוחם ברק הוא בחור
נעים וסי׳מפטי אבל ׳בשום פנים ׳ואופן
אינו ״תיקווה ׳מבטיחה״ ,הואיל שיחסית
למשקל גופו, הישגיו הספורטיביים הם
למטה מבינוניים.
<• כל הסיפור על אי השתתפותו של
ירוחם ברק ב׳מסביה מצוץ מן האצבע.
ב־ 12 ביוני שיגר ברק מכתב אל הח״מ
ובו !ביקש להשתחרר. מהשתתפות במכביה
בגין ״הפלגה לימודית לקפריסין ב־29.6
ונסיעה לארה״ב לסידורים.״ ״הפלגה לימד
דית״ ׳מ־ 29.6עד ,5.7עלולה היתד. לפגוע,
ללא צל של ספק, בכושרו הספורטיבי של
ברק, גם אילו היה מתקיים בתקופה הא מורה
ולאחריה ׳מחינה האימון המפואר וה יעיל
ביותר. מה הטעם בהודעתו ״הנסערת
והנרגשת״ של ברק למאמנו !ברנה, על
״הסרת מועמדותו למכביר,״?
!• התקציב השנתי של הוועדה להרמת
׳מישקולות !מוגבל למדי ,׳ומומחי הענף הח ליטו
כי אין ציורך לקיים ׳מחנה־אימון מ־מחצית
יוני ועד ל־ 13 ביולי ש.ז( .אגב,
הוצאות ׳מחינה־אימון כזה לכ־ 20 משתתפים
— ס 1/מיליון ל״י) .מחנה־אימון בן
שבוע ימים מתקיים ׳בעצם ימים אלו. הלזה
ייקרא ״פאשלה״?
׳ • מר אדוארד ברנה, שהוא ׳מאמן
מישקולאי אגודת ׳מכבי ת״א לא רק שנטל
לעצמו חירות לשונית יתרה, אלא ׳מרשה
לעצמו להתערב בעבודתה של הוועדה ל־הרמת־משקלות
בישנה האחרונה, ימעל ומ עביר
לינויבע ולמתחייב ׳מתפקידו ולכישוריו
המקצועיים ׳והמוסריים. לאחרונה הוא הוד־ישע
בפלילים ׳בגין זיוף ומירמה וברור
שגורלו הספורטיבי והציבורי לוטה בערפל
בימים אלו.
!• הח״מ ׳נקרא איל הדגל ע׳ל־ידי ראשי
מרכז הספורט הגדול במדינה ולפני כ־10
חודשים נבחר לתפקיד יו״ר הוועדה להר מת
מי׳שק׳ולות ׳במטרה לחלץ את הענף

־מה בטצם
אני מ חפ ש בסיגריה?
ק 1ד 0כל-טטם.
טל הטטם אני לא מוותר.
אבל טל הניקוטין
אני מוכו בהחלט לוותר...
לכן ניסיתי א ת !6ווזוצ.
היא תפסה אותי...
ג קלה-וגם מל א ה בטטם.
ולאסתםטטם־
תטתבת טבק אמריקאית
מטולה!
באמת. כל הכבוד!״

״אני נהנה
כפליים
ע ם @11 וזתצ״

חז,7ד5/הז5

מישקולאי ברק
למטה נובינוניים 7
מהמצוקה שבו היה שרוי ׳בשנים האחרו נות מטעמים אובייקטיביים וסובייקטיביים
׳שונים. יסר הוועדה אינו ׳מקבל אפילו
פרוטה שחוקה אחת בשכר או ׳כהוצאות
כלשהן (׳מוזר, לא כן?) .יאבל למרות
עובדה זו הוא מקדיש לענף הרמ׳ת־המייש־קולות
זמן רב, ללא כל קשר לתפקידים
אחרים ׳שהוא ממלא.
אם טרם הצליח להרים את הענף ׳מבירא
עמיקתא לאי׳גרא רמ׳א, מן הסתם באנשים
מסוגו שיל ברנה האשם.
משה ולדמן, יו״ר הוועדה להרמת־מישקולות
בהתאחדות הספורט, ת״א
העולם הזה 2083

אוננת צמרת ודוגמנית צמות מלונדון ב״לאק• {
מקס מ״לאקי־יבואנים״ ערך תצוגת אפנה מפוארת
בנוכחות ג׳ון מרקס מלונדון
היבואן ;והאופנאי גן ד,־28
מר,ם מלכה, יצרן האופנה !העולמי
ג׳ון מדל,ם מלונדון
צמרת לוכתנית, ותגמכית העונה לשם נילי פרימו (כת מונה)
ערפו לפני כחודש את
תצוגת האופנה המפוארת ׳סיד־תר
בארץ כמלון ״פאל״ ׳חתל־אביבי.
מלס
מלכה, בעליו של ״לאלי
יבואנים״ ,צעיר. בעל חוש אס־טטי
מפותח מאד, רכש בשלי־מותה
קולקציה משל ג׳׳ון
מרקס, שדוגמנה בפני הנסי כה
סרגדט ובעולם כולו ע״י
הדוגמנית נילי פרימן. מר
ג׳ון מרלם שהגיע לארץ למשך
כשבוע ימים היה, נוכח בתצוגת
האופנה של מוצריו,
ובדק את פוטנציאל הצריסה
לאופנתי בארץ. לעומתו, ניקי
פ׳רימן, הדוגמנית הלונדונית
שהתה בארץ כ־ 3ימים, חזרה
ללונדון לסיים התחייבויות
קודמות ושוב שסה לארץ

מיבצע מהפבג של חברת ״גורדון־טורס״

חברת הנסיעות ״גורדון־טורס״
שברחוב בן־יהודה 184 יוצאת
בימים אלה במיבצע מהפכני,
הכולל טיסה הלוך !ושוב לקפ ריסין,
בית מלון 4כוכבים עם
שתי ארוחות: ,בילוי במועדון
לילה ;וסחור באי השכן. כל
זאת במחיר של 350ל״י ליום.
נשמע תמוה לא יכן י גם לי,
ולכן בדקתי את הנושא ; ואמ נם,
נפגשתי עם מר גורדון
ולדבריו מיבצע זה נועד לאפשר:
לכל פיס את האפשרות
לבקר בקפריסין. לתמיהתי על
פשר ׳המחיר נעניתי ,״אין כאן
כל בלוף, המטוסים הם של
חבריטיש איירליינס, המחיר
הוא אמיתי ׳והוא תלוי בפיהו־תים:
הנופלים עלינו לעיתים
קרובות״ .תמיהתי יגבר־ כאשר
נאמר לי, שבנוסף לטיסה

הלוך ושוב, אכן, מתגורר ה מטייל,
במלון 4סובבים ומקבל
2ארוחות, זאת ׳בנוסף לטיול
ילניקוסיה וללרנלה בלווית
מד תך ישראלי. פירושו של
דבר, שכיום, זוג המעו׳ניין
לערוך ירח דבש מקורי ׳וזול,
יוחד מאשר בילוי של 10 ימים
באילת או בשארם ׳בבית מלון,
יבול להשיג זאת בטיוליו של
מר גו׳רדון, בעליו של ״גור־דון
טורם״ לקפתיסין ,׳סולל כל
השירותים הנילווים בכך ב רמה
גבוהה ׳ביותר.
׳ואכן המייבצע אמיתי, ומתקיים
עד לסוף אוגוסט. אני
ממליץ להירשם בהקדם, אפי לו
טלפונית לפי ,241490
455758״גודדון טורם״.
נסיעה טרסה!

נגריה בגודל תשדאוט״ם
הקצב המואץ בהתפתחות הטכ נולוגיה
בימים אלד, מבריק
מדי פעם ברעיון מהפכני חדש,
והפעם נגדיר, מושלת התר
פס׳ת ישטח קטן ביותר: וד,מסו גלת
לבצע את כל סוגי עבר
דות הנגרות: ארונות, מט בחים,
ריהוט, מודלים, צעצועים
וכל דבר העולה על רוחך.
התנאים היחידים לביצוע עבו דות
אלו הוא רמה בסיסית
לעבודות נגרות, הנגריד, כמובן,
וחשק לעבוד.
המדובר הוא ב־ 60x ^ 1 2ם״מ
של נגריה שפותחה בארד,״ב
והנקראת ״ 1111ו>511ן 3£0״ ש תוכננה
בקפידה תוך ניצול מי־רבי
של כל סנטימטר. דד
״11ז1בת 3ס5110״ בולל אלמנט
בסיסי יבעל 6יחידות ר 6מצ בים
שהם: מנוע הניסור —
בעובי עץ שיל 12—13ס״מ,
מחרטה לחריטה אלמנטים עד
אורך של 90ס״מ, מקדחת כח
אופקית — עד 14.5קוטר ער
מק, מקדחת עמוד׳ מלטשת

דיסק אנכית למחלקת פני העץ.
ומתרצת 3 9 2 \ 1>£11
החורצת ׳חריצים (מסגרות לת מונות,
מגירות וכד׳) .כתוספת
לנגריה ישנם משור סרט, מל טשת
סרט, מקצועה, מסור נימה
(עולה ויורד) ו 37,1 ם זל 1
סרתי לחב׳ יש. ו!נציה בע״מ
ברח׳ הגדוד העברי 2בתל-
אביב, יבואני ד,נגריה. ולשמ חתי
הודגמה לפני עבודת ה־נגריה,
התרשמתי מאד מבי צועיה
המעולים של ר,נגריה
ולדעתי היא מהווה פתרון
מצריו לחיסכון בהוצאות רי הוט
ניכרות. התברר לי שהד-
נמת ביצועי הנגריר, לא ד,״ואך
ורק לכבודי, כי אם לכל
אדם המבקש זאת. יפר, מאד.
ד.׳א. לנגריה מצורף ספר ללי מוד
העבודה ׳והסבר מפורט.

עידן חדש בשירותי ביוב ופתיחת סתימות
צנרת נפתח בארץ
״נר־ 2מנר־צ. נתקבלה קרי אה
לסתימת צנרת אצל משפחת
חן ב״רמת־השרון״ — אשר
קבלת הקריאה נר־ — 5מ־נר־
2מאשר קבלת הקריאה,
בדרכי למקום״.
זה אינו קטע מתסריט של סרט
בשנות ה־ ,2000 אלא שירות
חדש ומהפכני של חכרת
״ם תם״( .יש לבטא כמו —
כתם) .החברה הארצית היחי דה
בארץ המתמחה בפתיחת
סתימות צנרת באמצעות טיב־שור
פניאומטי, הידראולי ו מכני.
וכך
זה התחיל.
יהודה ציון, מנהל החברה,
חשב ״מה שטוב לאירופה סולח
— טוב לישראל״ .תשב
ועשה. מר ציון הקים את
חכרת ״כתם״ ,הסרה המספקת
את שיחותיה לעבודות ביזזב
:וסתימות צנרת באמצעות ניי דות
הנמצאות ׳בחוצות תל־אסיב
וחיפה במצב־הכן העד
תופעלות ע״י מוקדי ״סתם״.
שיטת שיחוית זו המופעלת
מיספר ש,נים ובאירופה וסעוולם

והפעם כנראה לצמיתות, כי
לדבריה — 15111 13״

אולם מסתבר שהתאהבה ככל
הנראה באופנאי הצעיר מקם
!מלכה, ויותר מכך, היא מת גוררת
בביתו.
מקם, לעומת זאת, ממשיך ב עסקיו
כרגיל ומטפטף טיפין,
טיפין של אפנת עילית עולמית.
מקס אינו מתכוון לייבא בכמו יות
ואף מכירתו נעשית לאחר
סלקציה הנערכת בין קנייניו
סרבים. זאת הסחבה לכך שאת
מוצרי ״לאלי — יבואנים״
(.ה׳ באייר ,) 16—22 הנבחרים
בקפידה עצומה ניתן למצוא
בחנויות האופנה היוקרתיות
בלבד; ,והם ביעלי השם המוסר
כל־כך בעולם האופנה !חיש־
׳ראלי.

- 350 דיליו0לקפריסין-וח 1וה

!״דת צהובה !07׳ 1קוואח ומועד
כולו. העלימה לחלוטין את ה־אינסטלטוודים
הפרטיים השיי־
׳כים לעבד הרחוק. בעזרת שי טה
זו ניתן השירות תוך דקות
ביעילות מידוב״ת
ספורות,
׳וללא הפרעה ׳במהלך החיים
התקין. בעזרת המיכשור ה חדיש
;ביותר, מתגברת חכרת
״סתם״ (שהיא היחידה בארץ
מסוגה) יעל הבעיות הסבוכות
בחותר תוך דקות ספורות
ובמחיר זול מאשר אינסטלטור
פרטי.
במקרה של שורשים בצנרת,
מתגברת ״סתם״ על בעייזה זו
במקצועיות מדהימה ובעזרת
ציוד חשמלי מיוחד לכך החודר
לתוככי הצחנווד: ומחזיר לו
את קוטרו.
לדעתי כדאי לשכוח מכל
אינסטלטור פרטיי ;ולזכור שני
מייספרי טלפון: בתל ־אביב —
222591 ובחיפה — 643448־,04
ותוך דקות ייפתרו כל בעיוות
חבחוב !וסתימות הצנחת.
ינו ! אם ״סתם״ תצליח, האם
לדעתך ״שאת ׳אינסטלטורים
פרטיים י לדעתי לא !.

חוויה שמיימית במדומי ה״גתד־ביץ״
ערב בילוי נהדר, ב״גרנד בי־קיו״ החדש על גג מלון ״גרנד־ביץ״
ערב שלא יישכח בטהרה זכיתי
לבלות במסעדה ,׳בריכת שחיה, שבגג ובמועדון הריקודים

מלון גרנד־ביץ׳.

כבר בכניסה לגג המלון, נס חטה
קריאת התפעלות מפי בת־לווייוד
למראה תליאביב ה נהדרת,
הפרושה לפנינו, באו־רוחיה
הקורצים. היא, תל־אביבית
מלידה, לא תיארה
לעצמה ,׳את עירה יפה כל־כך.
הושיבנו יליד אחד השולחנות,
הנשקפים לנוף הקסום ומקץ
דקות אחדות, ניגש אלינו מר
קורני אריה, חב המלצרים
של המלון, הדליק את הינד על
שולחננו, ושאל למבוקשיניו.

.,מבט״ אופנתי חישבת פעם, שישנם שחושבים
עליך בלי שתדע?
׳ובבן, ישנו אחד כזה ושמו
מאיר.
מאיר בעל חולצות ״מבט״,
מביט על אופגת חולצות ה גברים,
במבט קדימה,
הוא מייצר חולצות אקסקלוסיביות,
אלגנטיות וספורטי-
ביות, המתאי׳מות לכל אירוע,
לכל גוף ופנים.
החולצות יפהפיות ונחטפות ב שוק
כלחמניות טריות.
מאיר, בתור אופנתי מאד ובעל
חוש אסטטי מפותה. תכונות
אלה, הן המעצבות את הידורן
ויופיין של חולצות ״מבט״,
שמישרדם ברח׳ רענן 12 תל-
אביב, טל.826592 :
בחולצות של ״מבט״ ,אפשר
להופיע: אלגנטי ביותר, כאילו
הוצאת מירחון האופנה החדיש
ביותר.
מאיר אוהב אפנה נאה, לבן
הוא מייצר יאותה.

חשנו התרוממות רוח נד,דרת,
אווירה נהדרת, מטופחים כאילו
היינו אורחיהם היחידים. הוג שה
לפנינו בטנה ראשונה, מב חר
סלטים, חמוצים ויין שליווה
אותנו עד סוף הארוחה.
ישבנו רגועים, מנצלים כל
רגע ׳בהנאה שכבילוי: ומאזי נים
למוסיקת הריקודים, מ-
התקליטיה המופעלת ע״י ג׳קי,
צעיר הבקיא במוסיקה לריקד
דים. נסחפנו להנאת הריקוד,
והנה, לצידה של רחבת הרי קודים,
נגלית לנו, סירת דיי גים
ועליות פרושה דשת דיי גים׳
רעית מבריק ומשלים,
לעיצובו הנהדר של ה׳טקום.

התיישבנו חזרה ומיד בשרשרת
קיבלנו את שארית הארוחה,
ימנה שניה, שלישית שהיא
העיקרית ומנה אחרונה מוס,
אבטיח, מילון או כל קינוח אחר
וקפה.
אהובתי כל רגע של שהיה
במקום, לאחר זמן של חיפר
שים אחר בילוי מושלם ומהנה,
סוף־סוף, גיליתי אותו.
עלינו על בגדי־ים ׳וקפצנו ל בריכה,
הרחצה בבריכה היתד,
הסיום המוצלח ומותר שניתן
לבקש לערב כד, נהדר.
כל זאת במחיר של 150ל״י
בלבד. נהדר, ל אן

ל״ג״ל וגיור־ יש מה לומר

נחצ׳ה לא רצתה ׳שאכתוב על
ג׳יל וג׳׳ולי יותר מדי. היא
ביקשה שאראה לה את הכתבה
קודם לכן, אז אני מוגבל ! כי
יש לה דברים יפהפים שם
׳בג׳יל וג׳ילי, רובם מיובאים
מפריז על־ידי שותפתה שהיא
גם בת דודתה ובעלת רשת בו טיקים
בבירה הצרפתית. איני

יודע איד לתאר את התרש מותי
מאותו בית אופנה שהוא
אכן ״בית״ לאופנה מפריז ב סגנון
ד,יוניסקס. זו היתר,
חוויה אופנתית לדאות במצי אות,
את הצעקה האחרונה מ פריז.
כל־כך נעים שם ...כולן
בסביבה הפחות של נחצ׳ה,
פאות לשתות קפד, במיקום,
יושבות, מפטפטות, מאזיגות
למוסיקת רקע נעימה. ואולי
יאף קונות. אד אצל נחצ׳ה
ורחל (המקבלת את כל הנכ נס
׳בחיוך מקסים) זה לא מישנה
כי כולם רצויים אם כקונים כמבקרים פוטנציאלים ו׳אם
סתם. לאחר שביררתי פרטים
מרחל, מתברר שיפים ויפות
הם בני בית בג׳יל וג׳ולי, אך
גם אם אינכם כאלה, תרגישו
עצמכם סבני בית. ג׳יל וג׳ולי
הם צנועים מאה אך יש להם
המון המון המון מה להציע כ אופנה
הפריזאית האחרונה, או,
גם מיצרני הארץ המעולים.
בית האופנה ג׳יל וג׳ולי נמצא
בכיכר המדינה, ה׳ באייר ,40

הו, איז ה קונצנזוס נ ח מד!
כל״אימת שראשי המערך ועסקניו שומעים את
בשורתו של ראש״חממשלה, בדבר קיומו של ״קונסנזוס
לאומי״ בכל הנוגע לסוגיות השטחים המוחזקים >״בשום
תנאי לא תהיה חזרה לגבולות 1967״) והנושא הפלסטיני
(״בשום תנאי לא תיכון מדינה פלסטינית ריבונית לצד
מדינת ישראל״) ,הריהם מסמיקים ונוקשים בלשונם,
בדומה לאותו תינוק שנתפס בקלקלתו. אחדים מהם
מפטירים, בשפה רפה, כי גם אם קיימת הסכמה בין
המערך, הליכוד, וכל מה (או מי) שביניהם, בכל הנוגע
למיצוות ״אל תעשה״ ,אין פירושו של דבר כי קיימת
ביניהם הסכמה באשר לדרך המדינית שיש לנקוט,
במונחים חיוביים״.
אשר לי, מה שמעלה לי את הדם לראש לשמע בשורת
הקונסנזוס נוסח״בגין, איננו אי־תקפותם של דברים
אלה. ההיפך מזה הוא הנכון: מה שאמר בגין הינו
האמת לאמיתה ! ההבחנה האפולוגטית בין ״קונסנזוס
שלילי״ (שהכל מודים שהוא קיים) לבין ״קונסנזוס
חיובי״ (שכמה אנשי-מערך כופרים בקיומו) איננה אלא
פית5ותי-ביצים: מכלל לאו אתה שומע את ההן,
והבדלי־טאקטיקות אין בכוחם לטשטש את תמימות-
חדעים האסטראטגית.
הקונסנזוס הלאומי חי וקיים, איפוא, ומצב בריאותו
שפיר. לאמיתו של דבר, אין הוא תינוק בן־יומו: .הוא
לא נולד אתמול: הוא קיים ומכה שורש מאז ימיה של
ממשלת הליכוד הלאומי של לוי אשכול המנוח ; הוא
העמיק וצימח נוף וצמרת בימי שלטונה של גולדה מאיר ;
הוא הפך ״אידיאה פיקס״ בלתי״מעורערת בימיה של
ממשלת ״ההמשך והשינוי״ של יצחק רבין. בעשר שנות
קיומו של הקונסנזוס איבדה ההתנגדות לו את ביטחונה
העצמי ואת בסיסי-כוחה. כיום, יש להודות, היא גורם
שולי לחלוטין. נצח הקונסנזוס לא ישקר — וב״ 17 במאי
1977 בא מנחם בגין וקצר את פריה ההגיוני של ההתפתחות
שהחלה למחרת מילחמת ששת״הימים.

אם יש מקום לערוך חשבון עם מישהו בקשר להתפתחות
זו, ודאי שלא יהיה זה מוצדק לעשות זאת עם

אנשי !הליכוד. הקונסנזוס איננו אלא התיישרות כלל
הציבור לפי ה״סמן הימני״ ,וקבלת הנורמות המוסריות
והפוליטיות שלו הלכה-למעשה. בדומה לאותם צדיקים,
זכו אנשי הליכוד ומלאכתם נעשתה בידי אחרים. את
עלבונו של הנורמות של שפיות-דעת מדינית ישל אתיקה
אוניברסאליסטית בנוסח ״דעלך סני, לחברך לא תעביד״
>מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך) יש לתבוע מן
המערך, ובמייוחד מאותם חלקים בתוכו המתקראים
״יונים״.
אף שהגיונם של החיים הוא היגיון חסר־עיקביות
(וטוב שכך הדבר) ,הרי קיימים צומתי-הכרעות, אשר
לגביהם לא ייתכן להיות ״חצי בהריון״ .דרושה הכרעה
בהירה וחד״משמעית: לאלוהים או לבעל !
• מי שהניח כי יצירת עובדות התייישבותיות
ישראליות מעבר לגבולה הריבוני של ישראל חיונית
לעיצוב גבולות־העתיד של המדינה —
• מי שיצר בפועל עובדות מוגמרות כאלו בשטחים
המוחזקים —
• מי שעיצב וגיבש את מדיניות ה״גבולות בני-
ההגנה״ ,תוך סילוף״מדעת של משמעות החלטת מועצת־הביטחון
241 בדבר זכות כל מדינות האיזור ״לחיות
בתוך גבולות בטוחים ומוכרים״ —
• מי שקבע נחרצות, כי ממשלה ישראלית שתקבל
את ״תוכנית-רוג׳רס״ (המדברת על חזרת ישראל, תמורת
שלום, לגבולות ,1967 עם תיקונים ״בלתי-מהותיים״)
תהיה ״ממשלה בוגדנית״ —
• מי שטיפח בשקידה את הלך־הרוח הצידקני של
״העולם כולו נגדנו״ —
• מי ששלל באורח עיקבי את זכות העם הערבי-
הפלסטיני להגדרה עצמית לצד מדינת ישראל —
מי שעשה כל אלה, או נתן יד לכך בדיבור, בשתיקה,
בגימגום — הפך עצמו לשותף, פעיל או סביל, בכיר או
זוטר, לגידול־התועבה תזה הקרוי ״קונסנזוס לאומי״.

במיפלגת־העבודה ובפריפריה שלה, נוכח הסכמתו של
ח״כ אבא אבן לצאת לשליחות-יהסברה מטעם ממשלת-
הליכוד. אם אכן עומד אבן ״לתבוע מידידינו שלא
יפרשו את החלטה 242 נגדנו״> אם אומנם רואה הוא
סכנה חמורת בגישה כגון זו הבאה לביטוי בדו״ח
ברוקינגס, המציעה פינוי מלא (כמעט) תמורת חסדר•
ישלום מלא׳ ומתן האפשרות לפלסטינים להשתלב ב-
תהליך עשיית-השלום ולכונן לעצמם מולדתן אם נחרד
הוא נוכח התבטאויות כגון זו של סגן-הנשיא האמריקאי
מונדייל בסן־פרנציסקו — כי״אז חייב אבן לקבל על
עצמו שליחות כזאת, משום שיביא בה לידי ביטוי לא
בלבד את עמדותיו של בגין׳ אלא גם את עמדותיו־הוא,
ללא כחל-ושרק.
ואם הפרופסור שלמה אבינרי, מי שהיה טנכ״ל
מישרד־החוץ, קובל על שמיפלגת העבודה איננה ״מחד-
דת את ההבדלים המדיניים״ בינה לבין הליכוד, יש
לייעץ לו להסתכל במראה. הוא יראה שם את אחד
מאדריכליה ופרקליטיה של מדיניות״החוץ, אשר הנחו-
תיה ומיבצעיה היו בשר מבשרו של הקונסנזוס; זו
המדיניות ששני מרכיביה הבסיסיים של ״המוסכמה
הלאומית״ נוסח בגין לא נעדרו ממנה; זו המדיניות,
אשר במקום לתור אחר דרכים לקידום חשלום המצי-
אותי, האפשרי, עסקה בתרגילים נואלים של ״הסרת-
המסווה מעל כוונותיהם האמיתיות של השליטים הערביים״
,כל״אימת שמנהיג ערבי זה או אחר השמיע
הצהרות מתונות וריאליסטיות.
אין אלה אלא שתי דוגמות מתוך גלריה גדולה
ומגוונת של אישים שתרמו, מי ברב ומי במעט, לצמיחתו
של אותו קונסנזוס. אלה שכל מחלוקתם עם הליכוד
היתה כמותית וטאקטית (כמה ל ספ חי היכן לספח ,)1
אך מעולם לא מהותית (האם לספחו) — אל יבואו
בטענות כלפי אלה שהביאו את תפיסתם המגומגמת,
ההססנית, לידי ביטוי בהיר ועקיב יותר. ואין צריך
לומר כי יושרם האינטלקטואלי של אבירי״הסיפוח מן
הליכוד עולה לאיו״שיעור על זה של ״יוני״ המערך,
הנושא הפלסטיני בהקשר הירדני״.

יוסי אמיתי,

לאור כל הנ״ל אינני מבין את הצעקה שקמה

גבולות

שחס ״חשנס ד״זק
הי עד: ב רי ת ע עצמנו
באחרונה אנו נתקלים, יותר ויותר, בהצעות לפתרון
בעיותיה הצבאיות של ישראל בדרך של כריתת ברית
צבאית עם ארה״ב! .הפרופ׳ בז׳ז׳ינסקי, יועץ הנשיא קאר־טר
לענייני ביטחון לאומי, מדבר על הקמת בסיסים
צבאיים של ארה״ב בישראל. הפרופ׳ אמנון רובינשטיין
קובע, במאמר שראה אור בעיתון ״׳הארץ״ מיום ,15.7.77
כי אם ראש-הממשלה לא ישכנע את הבית״חלבן בדבר
גבולות הקבע שלנו, על בסיס ארץ־ישראל השלמה,
עומדות לפנינו שתי אופציות: האחת — ברית-הגנה עם
ארה״ב, שהינה אינטרס חיוני ארוך״טווח, והשנייה :
שמירת האינטרסים המקומיים, שהינם מישניים בחשיבותם.
הפרופ׳
רובינשטיין קובע כי ארה״ב לא תסכים לכינון
ברית כזו, אלא לאחר ויתור שלנו על רוב השטחים.
דהיינו: ,התנאי לכריתת ברית-הגנה חינו גבולות קבע על
בסיס נסיגה משמעותית. במילים אחרות, הברירה
העומדת לפני ישראל היא: במת עם ארה״ב, שבצידה
ויתור על רוב השטחים, או ״עם לבדד ישכון״ בגבולות
ארץ־ישראל השלמה.
הסוגיה העומדת לדיון אינה אם על מדינת ישראל
לוותר על שטחים או לא, אלא האם עלינו לוותר על
שטחים במיסגרת הם בם-שלום, באשר הערבויות לקיום
ההסכם הן ברית-הגנה עם ארה״ב או כאשר הערבויות
לקיום ההסכם יהיו פונקציה של זמן. דהיינו, ויתור על
שטח כנגד אקט של שלום לאורך פרק־זמן מסויים —
וכך הלאה. לדוגמה, ויתור על שטח כנגד חילופי שגרי־מם,
ולאחר תקופת-מה שוב ויתור כנגד חילופי תושבים
ומעבר חופשי של סחורות.
רוב מעצבי המדיניות הזרים תאים בערבויות של
מעצמת־על כארה״ב ביטחון מספיק לקיומו של ההסכם,
מה־עוד שארה״ב נחשבת כימדת ישראל.
למרות ימדות זו, אל לה לישראל לבלוע פיתיון זה.
בשימוש במונח פיתיון, הכוונה שמישהו טומן מלכודת,
אך במקרה זה ישראל עלולה ליפול למלכודת, גם אם
למניחי הפיתיון חיו כוונות שלא ״לדוג את הדג, אלא
רק להאכילו.״ וכל זאת הכיצד ז

• כל עצות המומחים, ועושי המדיניות אינם שקולים
כנגד ראי־ההיסטומה. וראי זה משקף בבירור תמונות
של וייט-נאם וסין הלאומנית (פורמוזה) .למרות
ברית״הגנה וקיום בסיסים צבאיים רבים, ה מ האמת
המרה היא שארה״ב נטשה את דרום וייט-נאם. יהיו
שיאמרו כי נטישת דרום״ן ייט-נאם, היתה צעד במקומו
— ואני מצטרף למעה כי שגתה ארה״ב בכניסתה לאיזור
וטוב עשתה בעוזבה אותו — אולם, אין בכך, כדי
להמעיט מהנטישח.
אנו מרבים לשבח את הנשיא לשעבר ריצ׳רד ניכסון
ואת ד״ר קיסינג׳ר על החלטתם הנועזת לסיים את
המילחמה, אך קיימת התעלמות מוחלטת מתמונת

סוף הפרשה. צפון וייט״נאם הפרה את כל ההסכמים
שחתמה עם ארה״ב ערב סיום המילחמה, ועם יציאת
הצבא האמריקאי פלשה לדרום ללא כל תגובה מצד
ארה״ב.
תסריט דומה עלול להתרחש בפורמוזה, אשר בינה
לבין ארה״ב קיימת במת״הגנה, ובמקום מצויים בסיסי
צבא אממקאיים וידוע כי מערכת עניפה של קשרים
צבאיים וכלכליים קושרת את שתי המדינות. אולם קשרים
הדוקים אלה -הם נחלת העבר. ארה״ב מצאה את
הדרך לקשירת יחסים עם סין העממית (אומנם עדיין
לא קשרים דיפלומטים מלאים) ,אך בכך אין משום
מעצור למגעים קרובים ומהותיים בין השתיים. הנשי אים
ניכסון ופורד ביקרו בפקינג, והנשיא קארטר אינו
מתכוון להזניח את התשתית שהוכנה. ואין כל פלא, כי
פורמוזה משקיפה על הנעשה בחרדה גלוייה. תמונת
וייט״נאם משמשת רקע לכל הליך מדיני באיזור.
בשלב זה אין ארה״ב נדרשת להכריע בין סין העממית
לבין סין הלאומנית (למרות שסין העממית אינה
מוותרת על זכותה, ורואה בפורמוזה חלק משיטחה)
אך הדברים נעים בכיוון זה, ואיש לא יידע כיצד תנהג
ארה״ב אם וכאשר יהיה עליה לבחור בין השתיים, או
כאשר סין העממית תדרוש חלק משיטחה של פורמוזה.
בדבר אחד אין ספק: האינטרסים של ארה״ב מצויים,
כיום, בסין העממית, וזהו המהפך הגדול שחל במדיניות
החוץ של א רה ״ב.

• בעיתון ״מעריב״ מיום ו׳ 15.7.77 התפרסם
ראיון עם הפרופ׳ עמוס פרלמוטר, שהוא מרצה באוניברסיטת
וושינגטון וידוע בקשריו הענפים עם צמרת המימשל
האמריקאי. הפרופ׳ מספר על שיחה שהיתה לו לא
מכבר עם הפרופ׳ בז׳ז׳ינסקי, שבה הציע האחרון מתן
ערובות לישראל בדרך של ברית״הגנה והקמת בסיסים
צבאיים אמריקאיים. על כך עונה לו פרופ׳ פרלמוטר:
״...ואפילו אם תערבו לגבולות אלו — לא תלחמו
עבורם. ואם נתבע מכם לשפוך את דם הבחורים
האמריקאים — תשנאו אותנו שינאה עזה. אין ישראל
יכולה לסמוך על הערובות שלכם״.
• ב 19.10.76-התפרסם בעתון ״מעריב״ ראיון
שערך רענן לוריא עם יו״ר המטות המאוחדים של צבא
ארה״ב, הגנרל ג׳ורג׳ בראון. במהלך הראיון מספר הגנרל
בראוו, כי לא מכבר נפגש לשיחה עם הלורד הראשון
של האדמיראליות הבריטית׳ והשניים דנו בענייני ה״
מיזרח״התיכון ונאט״ו, והלורד שאלו :״אתה יודע* לא
נגענו בבעייה העיקרית בעולם ...וזה סימן־השאלה הגדול
בעניין ארה״ב. הבאמת מוכנה ארה״ב ללכת עד הסוף?
אמרתי (בדאון) :״לא, אין אנו מוכנים. אני מודה שזו
נעייה חמורה מאד-מאד״.
בל יטעה הקורא ויסיק כי אין לבטוח כלל בארה״ב,
וכי היא מישענת קנה רצוץ. לא זו כוונתי, אולם מכאן
ועד הבטחת עתידנו, בדרך של כריתת ברית־הגנה עם

ארה״ב, המרחק רב.
כאשר מדובר בכריתת ברית בין מדינות, יש לחזור
ולהדגיש, כל ברית כזו מבטאת את דאגותיה ורצונותיה
של מדינה זו או אחרת בעת כריתת הברית — ותו־לא.
ועוד, מדיניות חוץ של מדינה הינה הפונקציה של האינטרסים
הפנימיים, ולמעשה המושג מדיניות־חוץ,
מטעה, כיוון שמדיניות חוץ היא הביטוי החיצוני של
צורכי פנים. ואינטרסים של מדינה חינם בני-חלוף
ומשתנים מעת לעת.
גם אם נצא מתוך הנחה כי לארה״ב יש כיום אינטרס
לכרות ברית עמנו, האם זהו אינטרס נצחי ז והרי
הדוגמות שהובאו מוכיחות כי ההפך הוא הנכון. מה
עוד שאיני משוכנע כלל וכלל, כי אכן האינטרסים
האמריקאים מצויים בישראל דווקא. כאשר דנים באינטרסים
מדובר באספקטים כלכליים, פינאנסיים, צבאיים
וגלובאליים.
לעניין האספקטים הצבאיים, אומר הגנרל בדאון,
בהשיבו על השאלה :״ביחס למיזרח־חתיכון, מנקודת-
ראות צבאית בלבד, ההיית אומר, כי ישראל וכוחותיה,
נראים יותר נטל או ברכה לארה״ב תשובה :״לצערי,
צריך לראותה כנטל״.
ולעניין האספקטים האחרים משיב הגנרל אבל
נוכח כל הכסף והעושר העומד לרשות הערבים ...לשם
קניית נשק והכשרת בני״אדם ...התחזית לטווח ארוך
היא, שמדינות ערב ייתגברו על מיגרעותיהן בתחום
ההנהגה, הטכנולוגיה וההשכלה. יהיה צורך בשינוי
גמור של ההשקפה מצד ישראל.״

אטשט ״ ן, כפר״ סבא

מכתבים
יש או אץ פרוטר!שן?
אני בבר מבולבל לגמרי. כבר שנים
אחדות מלאים העיתונים כתבות וידיעות
על קיומו של פשע מאורגן בארץ. היקף
הפשיעה המאורגנת תואר כ״מיפלצתי, מפ חיד״
וכר וסר. כקורא תמים. אמרתי ל עצמי
,״העיתונים בוודאי מגזימים, אבל
יש בזה משהו כנראה.״ והנה, בכל פעם
ששר־המישטרה הקודם, שלמה הילל, וקצי-
ני־מישטרה בכירים נשאלו ישירות בגושי
זה, היתה תשובתם מתחמקת ושלילית:
״אין פשע מאורגן בישראל.״
נראה שהפשע התארגן בישראל תוך

לילה יאחד בלבד. אחרת, אין להבין איך
השר יוסף בורג מודה מעל במת הכנסת
בפה מלא שאומנם יש פשע מאורגן ביש ראל.
מבלי להיכנס להערכות, הרי שלפ חות
בנושא ביעור הפשע המאורגן, יש
לממשלת הליכוד את כל הקרדיט. עדיין
לא מאוחר מדי לבצע בדק־׳בית במיש*
טרה, ולא תהיה זו פחיתות־כיבוד לגייס
מחדש ׳את סמי נחמיאס !ואת תוכניותיו
המצויינות.
דוד הרשקוביץ /ומת-גן

טי פ תיוי א מין?

פרסום ר״ו •עחבסון

715

תבל שאורי אבנרי זורע אשליות ותיק-
וות־ישוויא על מהפפה קיצונית ז״עמוקה״
במיפלגת העבודה( .העולם הזה ,2081
״׳מחסום החרפה״) קשה להאמין שהוא
עצמו ׳מאמין בנם שכזה, כי הוא עצמו
מסביר לנו ביטא אותה שימעון פרס,
כאשר הסביר לא מכבר :׳אחרי ככלות
הבל. אין הבדל כל כך גדול בין הליכה•
ובינינו/״ כאן קבור הכלב האמיתי.
׳אורי אבנרי לגמרי סקפטי לגבי שינוי
עורה ישל ׳מיפלגת העבודה, כדבריו :״אך
לשם כך יש צורך במהפכה עמוקה במים-
לגה עצימה — מהפכה ימן היסוד, אישית
ורוחנית ,׳שבינתיים אף התחלתה איבה
נראית באופק.״
׳אכן, ההתארגנות הידועה לכל של אנשי
״מן היסוד״ לפני שינים ׳מעטות, וסופה
המר ׳והנמהר — שוללים ׳ אפשרות של
״מהפכה מן היסוד.״ אבנרי מוסיף :״אין
מנוס מן המסקנה, כי ערכיהם (של חברי
העבודה) היו ריקים מתוכן ...ואין מראה
עלוב יותר, דוחה יותר מאשר מחנה מובס
המתפלש בעפר, המתחנף יאל המנצח, המקבץ
פירורים מתחת לשולחנו במסיבת
הניצחון.״ ואם לא תהיה סכנת עימות יש־ראלי־אמיריקאי
,״יתמכו רוב עסקני מיפי
לגת העבודה בהתלהבות במדיניות של
׳ארץ-״שראל השלימה. סיפוח ׳והתנחלות —
גם אם הדבר יביא למילחמות ׳אין־סוף.״
׳ואם זוהי התחזית הפוליטית הקודרת
של עודך העולם הזה — מה טעם יש
לנחם אותנו שאין ״לזרוק אותה (מיפלגת
העבודה) על ערימת הזבל ישל ההיסטור־יה,״
כי ״אני מאמין שגנוזים בתנועה
זו כוחות רבים, שיוכלו למלא במרוצת
השנים תפקיד חשוב בתהליך ההבראה.״
האם עלינו להאמין שאחרי ״טכס הקבו רה״
של מיפלגת העבודה, היא עוד מסו גלת
לקום לתחייה ״!ולמלא במרוצת הישנים
תפקיד חשוב ׳בתהליך החבולזה״ י
מי פתי שיאמץ בזה?
אליעזר פומרנץ, נהריה
העולם

הז ה 2083

דלל!

1־ 1ונור״ 1 1

חתור יעבבר

ף * זמן הוא יחסי.

תאם לא אמר זאת

מקומם של בר־כוכבא והמכבי, כגואל ת א
מר, בדור הזה.

זוהי הסחורה האמיתית. האיש•
האופנתי, כעל המיקטרת, הוא המוצר
הסינתטי, משעמם וחסר
טעם.

• 1איינשטיין?
תנת׳ למשל, תקופת־זמן של 48 שעות.
למאורת, זמן קבוע 2880 .דקות 172,800 .
שניות אך כמה קצרה וכמת ארוכת יטלה
להיות 1תקופה זו!

כד זה נאמר במיטב הכישדון,
על־ידי מיטב !הפירסומאים, כעזרת
מיטב המיליונים שנתרמו עד-ידי
מיטב אילי־ההון.

נדמה בי 48 השעות הארוכות
כיותר הן העוברות כין היום־
שלפנילהכחירות ובין היום־שד*
אחר-הכחירות.

העתיד. זיהו הסיגניון
המיוחל. זהו האני-
החדש, אשיר יקום
כמה -שעות.

ך השום יותר השיטי הפסיכו ׳
פוליטי שחל באותן 48 שעות גורליות.
במשב אחד >של רוח־פרצים התנפנפו
כיל הסיסמות הסינתטיות, כל תוחות־ההבל
של אנשי יחסי־ד,ציבור.

ף* ־ 18 במאי 1977 היה כל זד, נחלת
^ העבר הרחוק, כיסו השלג האגדתי ד־אשתקד.
היוסרות, הסיסמות, המליצות נז רקו
על ערימת־הזבל של ההיסטוריה, יחד
עם המודעות והכרוזים, והעיתונים.

יש ויכוח חריף מאד על הפיתרו בו
ת לבעיות — אד אין ויכוח על
מהות הבעיות.
הבעיות !המכריעות הן אנחט והאמרי קאים.
אנחט והערבים. אנחנו והפלסטי נים.
אנחנו ואש״ף. אנחנו בז׳נבה.

ב־ 16 כשאי 1977 היתר. קיימת מציאות
אחת. כעבור 48 שעות, ב־, 18 במאי, היתד.
קיימת מציאות אחרת.

שום דבר אינו מדגים זאת יותר
מאשר גורלה שד ד״ש.
ך* 18 במאי היד. רק גיבור אחד ביש-
^ ראל: הפרופסור ייגאל ידין.

הכל ידעו: הנה האיש הבא.
הנה המנהיג האמיתי, הישר, היוצר,
אשר ישנה את פני הדברים
במדינה. הגה האיש המתנשא כהר
מתוך השפלה המדכאת של עסקנים
עלובים וכלים.

הכל ידעו: זהו גל
החדש. ז!תו השינוי
מאמין של השילטון
מתוך הקלפיות בעוד

18 במאי.191/ ,

כי כאותו יום ניצה הפרודוקט
האמיתי את הפרודוקט הסינתטי.
הסחורה האמיתית באריזה המייו
שנת ניצחה את הסדורה הסינת

עכרו
בקושי חודשיים, והנה
בדור לחלוטין מה חשוב ומה לא.

כלומר: כדיוק אותן בעיות
״טפלות״ ,כלתי־חשוכות, שהכל
היה להשחית עליהן מלים, בהת

עבר למציאות האישית, היתד,
קיימת מציאות פסיסז־פוליטית. גם
היא נקבעה על־־ידי ד״ש.

ד״ש החליטה — ומי עירער על
כך — 7שאין טעם לעסוק כ״ענ־ייני־חוץ״
.ענייני-חוץ פשוט אינם
חשוכים. הם מסיחים רק את הדעת
מהעיקר, מענייני-הפגים.

לשם !מה לדבר על עניינים של מה־בכך,
כמו השטוחים הכבושים (או המשוח ררים)
,הפלסטינים׳ אש״ף? די בכמה מלי צות
שערתיוות — ״פשרה טריסוריאליית״,
״גבולות !ביטחון״ וכיוצא באלה. שהרי כל
הפיטסוטים על נושאים אלה אינם אלא
דיבורים בטלים. אין -שום מקום ליוזמה
ישראלית• אין יכל סיכוי להתקדמות. הכל
ייקבע על־ידי האמריקאים. מוטב לשים
את העניין במקרר. חבל יעל סל מילה.

ולעומת זאת, מה חשדם כאמת 7
חשוכה שיטת־הכחירות.

!שיטת־הבחיתת, מקפלת בתוכה את כל
גורלו של עם ישראל בדורט.
כשם שהבית ה שני:נחרב ביגילל !שינאת־חינם,
כך ייהירב הבית השלושי, ספני ש־חברי־הכנסת
נבחרים על פי טכניקה א׳,
ולא על פי טכניקה ב׳.
השחיתות, הקיפוח העדתי, ההידרדרות
הכלכלית, ההון השחור, האנארכיה בשוק
העבודה — כל התופעות האלה והאחרות
אינן >אלא תוצאה ישירה של שיטת־הב־חידות.
הפרופסור ׳שקמציוא את שיטת־הבחירות
המושלמת, האי׳שית־יחסית-אזו-
רית-דו-יאויתלת־מיפלגת״ת, הוא שיירש את

ומבחינה סגולית — מה מכיאה
עיסה ר״ש?

חוסר־החשיבות של דיעותיה גוזרת
עליה חוסר־חשיבות פרלמנטרית. אין ילד,
,מה לומר בכנסת. היא קיימת־ואינה־קיימת
.בה. כמו סיעת רפ״י בכנסת השישית,
היא, מהווה סיעת־׳רפאים בכנסת התשיעית,
סיעה זעירה יכולה להיות בעלת־חשי־מות,
אם היא מייצגת בכישרון אלטתטי-
,בה רעיונית עיקב״ת ובעלת־זמישקל. סיעה
של 15 יכולה להוות וחסרת־עניין, כשאין
לה, מה לאמר על הדברים החשובים.

הסחורה הסינתטית הזאת, שנראתה
כל־כך מושכת עד רוכן
יריד־הכהירות, פשוט אינה מושכת
כשהיא מונהת עד דלפק החנות
הפרלמנטרית.

ף י נין יכול להכניס

את ד״ש לממ-

שלתו, אם ירצה בכך.

השאלה היא: דשם מה 7

ואילו ד ״ש כתוך הממשלה תהיה
עושה-צרות מיקצועית. לא תהיה
לה כדירה.

ה־ 18 במאי.11177 ,

מאגר של 15 קולות בכנסת אינו
מבוטלת. אולם כל עוד בוטח בגין
מנות שיל אגודת־ישראל, אין לו
בהם. די לו בכך שזכה בבירכת
מלובאביבץ ובחסדי גדולי-התורה.
במות בנאצורך
הרבי

יכולה לספק לו בסים פרלמנטרי
רחב יותר. אך בפרלמנט, ההבדל בין רוב
שיל 63 ובין רוב של 78 הוא קטן. זהו עניין
של נוחיות, לא של צורך אמיתי.
,בגין יכול לקוות בי ד׳׳ש תתנוון באופוזיציה
!ותתפרק, .אם תוסיף להתעלם מן
הבעיות האמיתיות, תיעלם מעיני הסוחר.
אם תרצד, להגיד דברים משמעותיים, יתגלו
בד, ניגודים פנימיים !חריפים. היא לא
תוכל להחזיק בקירבה את הקארייריסטים,
שהצטרפו אליה דק כדי להגיע אל שולחן־
הממשלה בררד הקצרה ביותר. היא לא
תוכל להחזיק בקירבה את האנשים המאמינים
׳במשהו — כשכל אחד ׳מהם, מאמין
במשהו אחר.
בסופו של דבר ימצאו אנשי הימין הקי צוני,
כמו מאיר זורע, את דרכם אל
שורות הליכוד. האידיאליסטים, שהצטרפו
לתנועת־שיטי המקורית, ירצו לכונן משהו
חדש ומשמעותי. עוד לפני תום כהונת
הכנסת הנוכחית לא יישאר מד׳׳ש אלא
צל, והליכוד ייפטר ממתחרה פוטנציאלי.

ידין עצמו הכריז שהוא עומד להרכיב
את הממשלה ומי מחסידיו פיקפק בכך 1
אנשים מפוכחים יותר תביט כי הדבר
כי,מעט אי ט אפשרי, מבחינה סטאטיסטיה.
אבל גם תם הוו בטוחים כי ייגאל ידין
יחזיק בידו ואת הכוח האמיתי. הוא יתווה
את לשון־המאזניים. אי־,אפשר יהיה להר כיב
את הממשלה הבאה בילעדיו.
רבים סברו כי מנחם בגין יתחכם, למח רת
תבוסת־הבחורות התשיעית שלו, ויציע
לידין לעמוד בראש הממשלה הבאה, שתתבסס
על קואליציה של ד״ש ׳והליכוד. היו
אף שהאמינו כי במיקהד, כזה לא תהיה
למערך ברירה אלא להציע לידין הצעה
,מקבילה: שיעימוד בראש ממשלת־קוא־ליציה
של דיש והמערך.
הפיקחים שקפצו על עגלת דיש בעוד
מועד, כמו שמואל תמיר ומאיר עמית,
כבד חילקו לעצמם את הפרוסות הטובות
ביותר, בעוגת הממשלה הבאה. מכריהם
תתחילו להתחנף אליהם, כאל השליטים
הבאים, שיעניקו מחר את טובות־ההנאה
שיל השילטון למקורבים וליקידים.

לא רק יחפי־הכוחות האריתכד
טייס קובעים כו, אלא גם המישקל
הסגולי של האישים וההשקפות.

טית באריזה הנהדרת, שהומצאה
על־ידי גאוני הפירסוס.

ך* ,מישור הפרסונלי ניצח המנהיג
הוותיק, שנחל שמונה תבוסות, את
המוצר החדש, ששלף את עצמו נ מו שפן
,מן המיגבעת.

האיש שעמד כמרכז המאבק כמשך
9צ שנות קיום המדינה ניצח
את האיש שעמד מהצד אותן ה שנים,
ושנכנם לזירה כרגע האחרון.

הפירסומאים הוו, ביטוחים כי עצם הע־מיחד-,מן-הצד,
במשך זמן פר, רב! ,מהווה
יתרון פירסומאי אדור. הנה איש יחדש
לגמרי, אטרקטיבי, שלא הספיק להתלכלך
בשום מאבק ציבורי, שלא הספיק להרגיז
איש בשל תמיכתו בדיעה זו או אחרת.
,מסתבר כי זהו יתרון, מוגבל מאד. הוא
השפיע על דודפי-האופנה, בעלי החיך
המשועמם והטעם ה־ $6ג ,81 הזקוקים ל משהו
הדש וטרי כל, ארבע שטם.

ככחירות ניצח דווקא המנהיג
הוותיק כיותר, העיקכי כיותר כ־דיעותיו,
כעל הכישלונות הרכים
כיותר בבחירות הקודמות. הציבור
פשוט האמין לו שהוא רציני, שהוא
נאמן לעצמו ולהשקפתו, שאין
הוא שכשכת־רוח.

אם לבשורה על־פי ד״ש.
עיתד, התבדר גם להדיוטות בי יש בידי
ישראל אופציות: רבות בנושאים אלה,
לכאן ולכאן. שייש חשיבות להחליטותיד,
של ממשלת־״שראל. שהן יכולות לקרבאת השלום, או, להיפך, להביא ׳תוך שגדד
שנתיים למילחמה, שבד, יפלו מיטב הבנים
של ישראל, ואולי ייהרסו עריה וכפריה.
ד״ש אשמה במידה רבה בכך -שדווקא
נושאים גורליים אלה, נדחקו לפינה במע-
דכת־ד,בחירות. לא הם עמדו, במרכז הווי כוח.
וממילא אין תוצאות הבחירות טבעות
מהכרעה לאומית מודעת, אחרי בירור.
ואילו הנושאים המקודשים, שהועלו על־ידי
ד״!ש, גראים כיום בבדיחות תפלות.
חוץ מכמה !משוגעים־ולדבר, במובן הקליני
של המילה, אין איש מאמין בי גורל עם
ישראל ייחתך על-ידי שיגר ושיטת־הבחי-
רות, וכי טכניקה אלקטוראלית כלשהי
תציל ממוות את הלילי המילחמד, הבאה.

הבעיות הסינתטיות, יחד עם
אריזותיהן היפות, נעלמו כפי ש היו
צריכות להיעלם. תחתיהן צפו
ועלו הבעיות האמיתיות — בעיות
הקיום של מדינת־ישראל.

ניצח בבחירות אידם המייצג עמדה ברד
רה !ומגובשת כלפי בעיות אלה. נוצחו
המגמגמים, שלא הציעו גישה ברורה. ואיי
ליו כוחה !של ד״ש, שבא ילה, בעזרת ההתתהיה
הדיעה על השקפותיו -של מנחם
חמקות מן הבעיות, הפך בלתי־חשוב כמו
בגין כאשר תהייה, איש אייט יכול להכחיש
סיסמותיה.
שהוא בך אדם, ושהוא, מנהיג. הוא הקריב
כל קורבן למען השקפותיו. הוא החזיק
י• הו רקע המשא־ והמתן לצירוף
מעמד בימי שפל ודיכאון. הוא לא ׳שינה
את, השקפותיו כדי למצוא חן,בעיני,ההמון.
1ד׳׳יש לקואליציה הממשלתית.

כסיעה קואליציונית, יתרצה ד״ש להפגיז
בבל הזדמנות את ייחודה. היא תתנגד
להחלטות. הוא תירוץ אל כלי־התיקשורת
כדי למחות ולהביע את דעתה העצמאית.
בימים הקשים הצפויים למנחם בגין, כאשר
ינסה לנווט את, מדיניותו בין השירטוטם
!והצוקים של דנבה והמ״לסמה המתקרבת,
תהווה ד׳׳ש בתוך ממשלתו מיטרד מתמיד.

כנין כוודאי שואל את עצמו :
האס זה שווה , 7האם כדאי לקנות
סחורה בז אתכמ חי ר כזה 7

0ירצה כנין לס טר את הדלת
ל פני ד״ש, אחדי ששיחק בה בשחק
חתול, בעכבר, לא יצטרך להתאמץ.

די לו כסיסמותיה של ד״ש עצמה.
הוא יכול לכלוא אותה במל כודת
שהיא כנתה לעצמה.
אם שינוי שיטתחהבחירות הוא הדבר
האחד שבו תלד טרל עם־ישראל, לא
תוכל ד״ש לוותר עליו, .בגין, שהוא נאמן
כל־כך לדיעותיז ,׳בוודאי ל׳א ידרוש מד״ש
לוותר על השקפותיה המקודשות. ומהצד
השני, מאחר !שהצעות ד״ש מאיימות ב־כלייה
על שני השותפים האחרים של
בגין — המפד״ל ואגודת-״שראל — הוא
לא ידרוש מהן להתאבד. סד, גם שהדת
היהודית אוסרת זאת בהחלט.
׳מנחם בגין יבול להוות נדיב ולהכניס
את ד״ש לממשלתו׳ ,כשהיא הולכת על
ארבע. הוא יכול לצוות עליה לזחול על
הגחון. הוא יכול לפתוח לפניה פתח שרק
עכבר יוכל לעבור !בעדו. והוא יבול להע מיד
לפניה חומד, של ברזל.

הדכר תדוי אך ורק כו.

לאנשים
הנבונים!

777
הברנדי הלאומי שהוא בינלאומי.

שמואל תמיר יהיה שר המישפטים הפליליים.
ואמנון רובינשטיין יהיה שר המישפטים האזרחיים
0משהו מצחיק קרד. ל-
ראש־הממשלד, מנחם בגין
בדרכו מהמטוס, שהנחיתו בשו בו
מארצות-הברית בנמל־התעו-
פה בן־גוריזן, אל האולם בטר-
מינאל שבו ערך את מסיבות־העיתונאים
שלו. אחרי שסקר
את מישמר־הכבוד של צה״ל,
נישק את מקבלי־פניז ולחץ את
ידיהם, נבנם בגין אל בניין
בית־הנתיבדת. שלוש פועלות־ניקיון
מרוקאיות קשישות, לבושות
בחלוקים כחולים, שעקבו
אחר הטכס, שהתנהל על המס לול,
ראו לפתע את ראש־המנד
שלה חולף על פניהן. הן לא
יכלו להתגבר על סערת רג שותיהן
.,ועוד לפני ששומרי-
ראשו ישל בגין הספיקו לעצור
בעדן התנפלו על בגין, נפלו
על צווארו ונישקו אותו. שוכד
רי־הדאש נאלצו לחלץ את
בגין.
ומישהו מצחיק עוד יותר
קדה לשר־החוץ משה דיין
באותו מעמד. דיין ידוע כמי
שאין שעתו פנויה לגינונים של
טכס. בטיכסי פרידה וקבלוה-
פנים לראשי-הממשלה שנערכו
בעבר. הוא היה מופיע כדי
להפגין את נוכחותו, ממהר ל הסתלק
ראשון מייד אחרי ש לחצו
את יידו. אולם הפעם לא
העז דיין לחזור על התרגיל
הקבוע שלו. הוא נשאר על
המסלול עד יתום הטכס, לא
עזב את בניין הטרמינאל עד
שבגין סיים את מסיבת-העיתו-
נאים שלו.
0מי שיהיה שר־המישפטים,
אם ד״ש תצטרף לממשלה? מ כיוון
שיש שני מועמדים —

אמנון רובינשטיין ושמו

תמיר, נפוצה בכנסת
הגירסה שהתפקיד יחולק: רובינשטיין
׳יהיה שר המישפטים
האזרחיים, ותמיר שר המישפ־טים
הפליליים. המצב הסתבך
כאשר הודיע גם בנימין ׳חליי
שהוא רואה את עצמו כמד
עמד לתפקיד. אך הליצנים המ מזווזי כרמל

נד קני ראשון לזניי] חנרון ״נקב

מארילין מונח;

ציאו פייתרון גם לכך: הלוי
יהיה שר המישפטים הקדומים.
שיר־הביטחון האלוף

(מיל ).עזר וייצמן בילה את
השבת האחרונה בברינתחזש-
חייה הפרטית, השייכת לבית־המגורים
בהרצליודפיתוח שבו
מתגוררת בתו מיכל, הנשואה

! 0אחד מדיירי הבית, תושב
אנגליה המחזיק דירה ליימי
הקיץ בישראל, ניגש אל עזר
׳והחל מדבר איתו על פוליטי קה.
אמר לו עזר :״דחילק,״
בערבית ומייד עבר לאנגלית:
״אתה לא רואה שאני בבגדים
ז בשבת אני שוחה בבריכה,
באמצע השבוע אני מדבר על
פוליטיקה.״
! 0בישיבת ועדת־הפנים,
שבה דנו בבעיות רחוב השומר
בבני-ברק. אמר הח״כ הדתי
קלמן כהנא כי אפילו שר־סמישטרה
המנוח בכור שיטרית
אמר בשנות החמישים כי
יש שרשרות בביני-ברק עוד
מזמן המנדט, ולכן ׳אין ציורך
להתערב ולהפריע לדתיים. ה שיבה
ליו שולמית אלוני:
״שיטרית הוא רק ד־־ל, ולא
חז״ל. לכן אץ חובה שההלכה
תהקה על פיו עד סוף כל הדו דות.״

0בעת ישיבת ועדת־העבודה
של הכנסת התבטא
גיזבר ההסתדרות, ישראל
קיסר, פעמים אחדות ביידיש.
ח״ב המערך ד׳אק אמיר קרא
לעבר ח״ כ צ׳ארלי ביטון:
״צ׳ארלי, אנחנו צריכים יתיר-
גום פה!״
01 ביטון עצמו ממשיך ל עורר
סקרנות ותמיהות בכנסת.
השבוע פנה אל שר־הפנים יו סף
בורג ואמר לו :״למה
אתה לא עושה משהו בשביל
לעזור לתושבי מיוסררה ז״ ה שיב
לו בורג :״אדוני, תת
1השחקנית
מיסטי רו (שמאל) מגלמת
1א ת תפקידה של מארילין מונרו נשרט
״שלום לן, נורמה ג׳ין״ .נורמה״ג׳יו חיה שמת האמיתי של מארילין.

נהג יפה!״ התרגז צ׳ארלי וא מר
לשיר :״אני לא ׳מבין מה
רוצים ממני. אחד אומר לי לל כת
בלי כפכפים, שני אומר
ילי לרכוס כפתור בחולצה,
ואתה אומר לי להתנהג יפה.
מה זה פה, גן?״
01 במיסדרונות הכנסת מת לוצצים
בי פעם, כשעלה צ׳אר־לי
ביטון אל דוכן הנואמים,
התבלבל, ובמקום לפנות אל
יושב־ראש הכנסת כמקובל ב תואר
:״כבוד היושב ראש,״
פנה אליו בלשון ״כבוד ה שד

01 ידידו של ביטון, הפנתר
השחור כוכבי שמש, אוהב
להתווכח. השבוע פגש בקפה,
טענזון בירושלים בזוג עולים
מרוסיה ואמר להם, שהוא או הב
את רוסיה מולדתם. השיבו
לו הרוסים :״אתה קומוניסט !״
אמר כוכבי :״בטח שיאני ק ד
מוגיסט. אתם באתם לפה מדד
סיד. פרופסורים. אני גדלתי ב ישראל,
ובקושי גמרתי כיתד,

! 0סדרני הכנסת מתלוננים
כי ׳תאי הטלפון שליד מיזנון־
הח״כים, המיועדים לחברי ה כנסת
ולמזכירי הסיעות ביל-
בד ,׳מועסקים כל הזמן עיל-ידי
אנשיו של ה״כ שמואל
פדאטו־שרץ. אמר אחד ה סדרנים
ליועצו של פלאטו,
ז׳אק כן אודים :״אם הבום
שלך כל־כך עשיר בשביל ילה־עסוק
בסיעת יחיד כל-כך הר בה
אנשים, אני לא מבין למה
הוא לא התקין לכם טלפונים
פרטיים !״
0 1עוד בדיחה פופולרית
במיסדדונות הכנסת: נכנם
אזרח לכנסת ושואל ״איפה
שרץ?״ שיואל אותו הסדרן:
״איזה שרץ 1זה שמדבר צרפ תית
או זה שמדבר כמו ילד?״
01ח״כ המפד״לאכרהס
מדמד טוען בי מחלקת יחסי-
הציבור של מיפלגתד היא הגרו עה
מכל מהלקות התעמולה של

כל המיפלגות. לכן החליט לע שות
בעצמו יחסי־ציבויר למיס-
לגה. הוא בא מדי דם שישי
לקפה תמר התל־אביבי ומרצה
את דיעותיו היוניות בקרב הקהל
והחילוני בקפה.
! 0רעיית ראש־הממשלה,
עליזה בנין, נשאלה מר, אה בה
וביותר בארצות-הברית. ה שיבה
הגברת בגין :״לקנות
מתנות לנכדים בבלומינדייל״.
בלומינדייל הוא חגות כל־ביו
ענקית בנידיורק.

צבי טימור,

! 0העיתונאי
ייו״ר יתא הכתבים הכלכליים
בירושלים, טוען כי לעיתונאי
דן מרגלית מגיע פרס קולי־צר
לעתונות. מרגלית הוזמן
על־ידי דויד קוליץ, שותפו
לעסקים ואיש־סודו של עזו־ ויי-
צפן, לשמש לישר כיועץ מדיני
— ינדנד שבוטל בעיקבות הת ערבותו
של שר-החוץ, משה

דיץ.

! 0לצילומי התוכנית האח רונה
של סידרת הטלוויזיה זה
הסוד שלי הופיע אורי זזה ר
חובש כיפה, כשציציותיו בול טות
מתוך מיכנסיו.
! 0שבוע קודם־לכן התבקש
זוהר על-ידי אייבי נתן ל השתתף
בתוכנית־ראדיו בקול
השלום, ולבקש מבעלי חנו״ות־הצעצועים
להשמיד את צעצו־עי-המילחמה
שלהם. אורי, שבא
לאולפן יחד עם המשורר
יהונתן גפן, חבש כיפה על
ראשו, ולפני שדיבר על צע-
צועי־מילחמה דיבר שעה ארו כה
על צום תישעה באב, שחל
באותו יום.
01 למפיק תוכנית הטלווי זיה
זה הסוד שלי, שילמה
פז, ולבמאי הסודות יגאל
שילון, ציפתה הפתעה, כש הגיעו
לראיין לתוכנית את
אונסים. חואן הצייר
אונסים טוען שהוא מדיום, יו צר
השר עם ליאונרדו דה־וינצ׳י
ואף מצייר בהשפעתו.
הוא הדגיש לשניים כיצד הוא

עתה מנצלים את הסרט כדי להפיץ מחדש את אופנת הבגדים
השקופים שלבשה מארילין בתצלומי הצלם האהוב עליה, מילטון
גרין. מיסטי רו לובשת בתצלום שימלה כואת, שמחירה כ־ 400ל״י.
ה עו ל ס הז ה 2083

אנ שי ם
מבצע סיאנס• ,ובמהלכו נתבקש
על־ידי שילון לברר אם רעיי תו,
דיילת אל־על זהבה, הביאה
לו סיגרים מתו״ל. סואן
התרכז בשאלה, ולאתר שיחה
קצרה השיב שהסיגרים אבן
הגיעו. כעת מחכה מפיק ה תוכנית שלמה פז לראות אם
נסיעתו המתוכננת לארצות־הברית
תצא לפועל. ליאונרדו
דה־זינצ׳י טוען שהוא יישאר
בארץ.

רמי ליבנה,
1האסיר בנו של ח״כ רק״ח לשעבר
אברהם לכנכראץ, שריצה
עונש־מאסר באשמת מגע עם
סוכן זר, החל משקם את חייו.
הוא עובד כמגיד. בבית הוצאה־לאור
ואילו אשתו, אם שני
ילדיו, שחיכתה לו כל עת מעצרו,
עובדת באותו בית־הד
צאה כצלמת.
8 1מלך־הבדיחות של אל
על, הטייס אורי ירון, מי •ש שימש
בשעתו גיבור התוכנית
חיים שכאלה, מספר כי בעת

חוף המפורסם ביותר, חוף
ט״סווילדלאיוה. כאשד יצאו ל שם
זרחה השמש, אד כאשר
הגיעו למקום קרת השטים
והחוח הקרה הרחיקה ׳את אלה
שביקשו להשתזף •במערומיהם.
אחרי שנדד 1שעה ארוכה בחולות
מצאו חציי תריסר זוגות
באחת מגחטחוית החול .״לא
תשוב הכמות, העיקר הפרינ ציפ,״
פסק אמנון הנ קנ ה

! 8דרכילאי גן גלביץ) עי טור
פירסם בירסות את, לנוחיותם
•של. מארחי ההברה ה ישראלית,
את רשימת האור חים
ה״אקסקלוסיביים״ ״שנוכחותם
באירוע כלשהו מוסי פה
לו חגיגיות רבה במייחד.״
בראש הרשימה ניצבים, כמו בן,
נשיא המדינה, אפרים
קציר ורעייתו, נינה* אחרי ראש־הממשלה,
באים הם משה
דיין (גם !פשאיניו ׳מכהן
בממשלה) חנה רוכינא ו סו ־
זי, ואבא אכן. הדרג השני
כולל את: לאה ויצחק

^ |9^_^88 חזסר לב ואגואיזם קבצני •¥-

מדנת־המיס שד חפ1רי0יקח
אומרים הישראלית * שמעון פוס מפרגן
טימטום עבהוכבד
תגובתו של הסופר יזהר סט״לנסקי על החלטת
מרכז מיפלגת העבודה להמשיך להתעד לד,הזרת
עקוחי בירעם ואיקדית לכפריהם, לא התפרסמה
,במדוד המיסתבים למערכת, גם לא בעמוד המא מרים.
היא הופיעה במיסגרת, בעמוד הראשון :
״ובכן, שארית מפלגת העבודה הצביעה נגד
הזרת עקורי איקרית ובירעם לכתיהס. נראה,
שעור הנזימטום במפלגה זו עבה וכבד. דירדורה
עוד לא נגמר. סבורים היו החב שם שיוכלו
להתגנדר בהצבעה מתוף שיקולי אחריות, כשהצביעו
מתוך חוסר־לב, חוסד־חוכטה ואגואיזם
קבצני. עקורי הכפרים ההם ישובו לבתיהם כקרוב,
והצבעה עלובה זאת תהא מזכרת קלון לבעליה.״
(דבר)

צערט לוזיזי תי
על חטשוא־והמתן הקואליציוני ׳בון ד״ש לל״כוד
כותב אבשלום קוחה, תחת !הכותרת :״מלכת־המים
של הפוליטיקה הישראלית״ :
״:ראה שראש ממשלת הליכוד, מנחם בגין,
ערך את מסע השמאלץ שלו לאמריקה כדי לחזור
ארצה עם אגו מנופח לקראת הראנדוו עם הבתולה
החם ודה על־שם ד״ש. עם ביטחון־עצמי כזה הוא
יכול, מכלי להניד עפעף של היסוס, להיכנס עם
ד״ש למיטה הלאומית הקלריקלית שלו. מיטה
צרה וצרורה שהוא מתעקש להרחיב את בסיסה.״
אופנם יש מתנגדים בתוך ד״ש להצטרפות
לממשלה, אבל לדעת קווה הם חסרי השפעה:
״המתנגד הראשי הוא אמנון רובינשטיין. אד
כיום פקודה הוא עלול לקבל את הדין ולומר
בעיניים רוויות צער טלוויזיוני: למרות הכל
אנחנו מקבלים את ההפרעה הדמוקרטית של
־המועצה. ונם מאיר עמית ידקלם משהו מול
עדשות הטלוויזיה, אשר הפכה את ד״ש למלכת
המים של הפוליטיקה הישראלית.״ (על הסישנוו)

בגין מהמר

טובה נוות

(ראשונה משמאל) הזמרת הישראלית
היושבת בפאריס, הוזמנה להופיע לפגי
חסן מלך מרוקו בארמונו שבקזבלנקה. טובה טסה למרוקו עם
דרכונה הישראלי, אולם השילטונות המארוקאיים סירבו לאשר
כניסה למארוקו לבעלה, אמציח פורת. היא הופיעה בארמון
המלוכה, אולם המלך אסר לצלם את הזמרת הישראלית בארמונו.
לעומת זאת הצמיד לה את אחד הנסיכים בני-מישפחתו (ראשון
מימין) ולאשתו (באמצע) ,ואלה הוציאו את טובה לבילויים.

שהייה בפראנקפורט ישב ואכל
במיסעד׳ת ביודהמלון. הוא נד בר
להיפגש שם עם מכר יש ראלי,
וכאשר הלה נכנס בפ תח,
הניף אורי את ידו וצעק :
״היי!״ כדי למשוד את תשר
מת־ליבו. סו־במקום הרימו גם
כל הגרמנים, שנמצאו במים־
עדה, את ידיהם, וצעקו ״חייל
היטלר \״
81 שני הכתבים הישר אלים
המייצגים את העתוונות
הישראלית בדנמרק, מצטיינים
ברכיבת אופניים. השניים,
עלי בהן ואליהו (״בוזי״)
ז ה כי — השתתפו לא !מסבר
במיירוץ •אופניים הטוני, משהו
בהומה ׳לצעדה, בישראל. שני הם
הצליחו להגיע ׳בזמן שווה
אל קו הסיום. העתוגות, הדנית
אף: הדפיסה את תמונתם של
שני העיתונאים הישראליים שהשתתפו
במיתץ.
8 1עתונאים ישראליים אח רים
השוהים בדנמרק הם כתב
הטלוויזיה אורי גולדשטיין
וכתב חארץ — אמנון דג־קנר*
השניים נפגשו בקופנ הגן
החליטו לבדוק את השמו עות
בדבר, המתרחש בחופי
הים של קופנהגן. ד.ם יצאו ל-
העו ל ם הזה 2083

רכין, לילי ואריק שרץ,
ראומה ועזר וייצמן, או פירה
ויצחק נכון, זיוה
ושלמה להט, כוניה ושמ עון
פרט, טדי קולק, מאיר
עמית, שולמית אלוני,
אהרון יריב ורעיה יג־לום,
נשיאת ויצ׳ו העולמית.
מבין תאמניים מבוקשים לקי שוט
המסיבות החברתיות האמי
נים !הבאים: חנה מרון,

גליה וחיים טופול, גילה
אלמגדר ויעקב אגמון,
יהורם גאון, אורנה פו־רת,
לידיה ושייקח או פיר,
יופי והיידי ידין,
שושיק שני ואריק לכיא,
עודד קוטלר, אביבה ויו־שי
בנאי, יפה ירקוני,
חוה ועודד תאומי וגדי
יגיל. אישים אחרים שניתן
להשתמש •בהם לקישוט מסי בות:
הברונית
דה־ רוטשילד, מנתח דל ב
הפרופסור מורים לוי, נספ חת
התרבות של שגרימת
אוסטריה ברברה טאופר,
נשיא מכון וייצמן, הפרופסור

בת ״שבע

מיכאל סלע, דב ופרדרי־קה
סגל, תמר ויצחק
ישר, יעל דיין עם דב שי-
און, האופנאי• גדעון אובר־זון
והקבלן אדיה פילץ.

היסטוריות שונות יצרו בה קונפורמיזם המטשטש
בל ניגוד: ומשום שמנהיגיה למדו היטב את
שיטות השיחור החומרי של ״איש הרוח״ .החכרה
הישראלית ׳שואבת חלק רב מכוחה הפוליטי, ה חומרי
והמוסרי טחיים־על־המוות, מהיותה ידועה־בציבור
כיודישת של ששת המיליונים הטכוחים
באירופה.
״שום איש־רוח ישראלי לא העז עוד לכתוב
את היצירה, אשר וזרשוף את השקר הבסיסי
בקיום זה; שדם איש־רוח לא קם ולא אמר כי

אפשר להתלהב מתוצאות, ביקורו של ראש־סטמשולד,
סארצותחהברית — אסל צריך לשמור
על חוש פחופודצקה, לא לעוות ולראות את המט־רות
האמיתיזת באור הנכון. כותב מתי גולן :
״ההישג העיקרי התא, בעצים, תעמולתי בלבד.״
״כל זה טוב ויפה — ובהחלט מרענן — בתנאי
חיוני אחד • :שאנו עצמנו לא נלך שולל, ונדע
להבחין כין מה שיש ביוזמה הישראלית לבין מה
•שאין כה: יש בתוכניתו של בגין מהלך טאקטי
מבריק שהוא מעולה לטווח הקצר. אך טעונה
עידן ובדיקה השאלה, אם יש בה גם הבטחה
אופטימית בתחום האסטרטגי ולטווח רחוק יותר.
״הכעייה העיקרית של תוכנית בגין טמונה בכך
שהיא כבר מיצתה את כל מטרותיה האפשריות.
הדגש של הרצון ללכת לז׳נווה היקהה מאד את
עוקץ תדמיתה של ממשלת הליכוד בבעלת עמדות
קיצוניות ובלתי־פתפשרות.
״כל המטרות הללו בכר הושגו, והן נמצאות
מאחורינו. על־פי טבע הדברים מגיע עכשיו תור
פרעון ודשטרות כין דפיה המועטים של התוכנית.
שניים מהם בולטים לעין: ההתחייבות ללכת
לז׳נווה והנכונות לשאת ולתת על הכל תמורת
הבל.
״מה אומר כל ז ה? שגורל תוכנית בגין נתון,
למעשה, כידי מדינות ערב. ההיגיון המנתה אותה
נשמע מוכר מאד, אולי מופר מדי: אפשר לסמוד
על הערכים שלא יעשו מה שאנחנו דורשים כי
יעשר.
״זה הימור עדין מאד. אם תתגשם הציפיה
הזאת, הרי התוכנית תהיה סיפור הצלחה לאודר
כל הדיר• אולם מה יקראה אם יתברר שאין
(תארץ)
לפמיר על הערבים כעניין זה?״

סמילנסקי

נאדל

חכרה שלא נקפה אצבע לעזרת אהיה, ועברה —
נפשית ומעשית — על מותם לסדר היום, חברת־דמים
היא, שעברה על כלל־היפוד כי השותף
(ולו פאסיכית) לרצח אינו זכאי לרשת.
״ההברה הישראלית חייה על במה שקרים עמו קים
נוספים, המעוותים את נפשה ואת נפש
יוצריה׳ וכד יש לנו למשל סופרים קיבוציים,
היושבים על אדמה שנשדדה מבני־טיועטים, ב דילות
שניבנו בכספי משלם־המיפים הגרמני,
מאזינים למשב התת באילנות שהושקו במים
מסובסד,ים בידי הפועל הישראלי, והם כותבים
על, בעיות השואה׳ ,על הפלסטינים ועל מאבק
מעמדי. אד השקר אינו יכול ליצור סיפ ת.
״השיילטון החדש, אולי אף יותר מהישן, נראה
כמתכוון לחבוק את הבל כחיבוק־דובים מחניק
— ודק אבן לזריקה ב׳טילטון לא תימצא. הכל
יחפור אבק. כל האבנים יהיו אבק, ולא יהיה
כמה לדגום מישהו.
״אבנים תהיינה רק לשילטון, והוא יטחן את
בדלן לאבק פורח, אבק טובע כדשן.
״ההודיה כישראל לא תהיה, רמייה של קוצים׳
כפי שתוארה כיד,י ברנד, אלא הווייה של אבק.
״אבק ודבש ושמנת לא יחסרו לאיש. כוודאי
לא ל,איש הרוח׳.״
(ידיעות אחרונות)

פסוקי ה ש בו ע
• יו״ר ועדת חוץ וביטחץ, ח״כ
משהא רכס ט נ ״פי שחושב שד,דרך למנוע
מילחמה היא לא להרגיז את מנהיגי ערב — נוקט
מדיניות בלתי־נבונה.״
• ח״כ יגאל אלץ :״ההבדל בין מדינאי
ופוליטיקאי הוא שהמדינאי חותר להסכם שישרת
את האינטרסים של שני הצדדים, וה&וליטיקאי
רואה רק את האינטרסים של הצד שלו.״

+שר המיפחר, התעשייה והתיירות

יגאל הורביץ נ ״ 29 שנה התנהלה המדינה
בלי שרים כמו יגאל ד״ורביץ ובלי אריק שרון או
אחרים. ואיני רואה שום אסון גדול אם הללו לא
יהיו שרים.״

• ראש ישיבת מרכז הרב, הרב צבי
יהודה קוק :״הפוליטיקה של כלל ישראל היא
תורה, היא קדושה.״

• ח״כ גאולה כהן על כיקוד ראש-
הממשלה כארח״ב :״בגין גרם לבך שמדינה

בת שלושים שנה קמה בבוקר וראתה שהיא עם
בן ארבעת אלפים שנה.״

+ראש האופוזיציה, ה״ב שמעון סרס,
על הנ״ל :״אני בהחלט מפרגן לו.״
• העיתונאי יואל מרקוב :״מסע בגין

והשקרה מו סכם
ברוך נאחל מסיה בפני ההברה הישראלית שמה
׳האשמות, שחלקן קשורות לש״לטון החדש אבל
!מרביתן אמיתות ידועות על השקר המוסכם :
״החכרה הישראלית אינה יכולה, לדעתי, ליצור
פיפיות אמיתית (אמנויות אחרות, במוסיקה,
ציור, פיפדל, תלויות מראה פחות כגורמים שמנעו
כאן יצירה ספרותית) ,כשל כמה פיכות עמוקות
מאד: משוב שהיא מבוססת על כמה שקרים
יסודיים׳ ,שהבל משלימים איתם ; משום שפיכות

היה סרט במהופך: את תהאפי־אנד שמו בתחילה,
את ההתחלה׳ העצובה העבירו לסוף.״
• העיתונאי נחום ברגע :״מדיניותו של
מנחם בגין אולי ׳תוביל אותנו אל סף התהום,
אבל חיא תוביל אותנו עם סימון.״

• מנהיג גוש־אמונים, חנן סורת:

״חבלי ארץ־ישדאל ללא יהודים הם עלבון לעם.״

׳• כתבת ״מעריב״ גילי סרידלנדר:

״קצת מוזר לראות ששר התעשייה, המיסחר וה תיירות
מכפר־ורבודג עשה עסקים טובים במישטר
הסוציאליסטי וצריך להתנשל מהם במישטר היוז מה
הפרטית.״

אורל חידה
גיבורת סירות הטלוויזיה

להיות מלכה

התקומה צעד חשוב
וקיבלה מתנות רבות
באשו זנתה בתואר

ההרשמה לתחרות
מלכ ת המי 77׳

מלכת המי 76׳

מטעם

9 1 3 061113

נמשכת. המועמדות
הסוניות תובנה
במתנות יקרות.

מלכת המי 1977
בחסות :

מנ כ״ ל די רו ת גינדי -אברה גינדי

תינכוז ב מי בחר פרסי מ תנ ת ה הב רו ת:
כרטיסי־טי

הלוך ושוב
ל איל ת מ תנ ת

25,000ל״י הנ ח ה
לרכישת דירה
בבניני א בר ה ם גינדי

לטקס בחירת נסיכת ים־סוף באילת תגענה המועמדות במטוסי
ארקיע +לנשפים שיערכו באשקלון ובטבריה תגענה המשתתפות
באוטובוסים הממוזגים של חברת אגד.

טיול ת״א— א תונ ה— רודו ס
וחזרה ב מ טו סי חברת

אירוח מל א
חינ ם במשך
שבוע, במלון
בלווי־פאלאס
בברן
הדרכת המועמדות בהליכה וביטחון
במה

רשיון נהיגה מ תנ ת
אולפן לאה

מ ר כז לל מוד• נהיגה

פלטשרי

(יני סוגי וזוננ)
הכנת הכתרים :

בהוהלת אמוון
טל 03-295261 :

ארקיע

ן גרא

טי פול ב שיעור 5 3 /4מתונה למלכהתכ שי רי

5 3 /4

מועמדות ה מ עוניינות לה שתתף מ תב ק שו תלה תק שר בשעות הבו קר למירי זכרוני, טל , 230856 .תל־אביב

כל הממליץ על נערה שתתקבל ל ת חרו ת יזכה בפרס

שי נאה עצמית שוב היי תי!ב מילו אי ם. ושוחב פג ש תי ואת העם. שחב
אני מדווח.
אני מסתכל במה שכתב תי אחרי המילואים הקוד מים
ל ח או ת מה ני שתנה, שהדי עבת שיבער, חוד שים
!וגם התחלפהממ של ה בינ תיי ם.
לא החסהה שתנה, ב מע טלא־ בלו ם בעצם.
חלוק תהמע מדו ת היא בדיוק פשהיתוה. הקצינים
ממוצא בלפ לי־ חבר תי אחד, החיילים ממוצ אכלכ לי־ח
ב ר תי אחר. ולא צריך להגיד לכם מי מאיזה מוצא.
אתם הרי מכירים א ת זה. פ ה וושם ׳יש איזה יוצא
מן הכלל, אבל זה רק מר א ה כמה שיש כ לל.
הפעם אבל שמתי ל ב למ צב המע מדי ב תו ך המ ח־
׳לקד, שלי. מפקד ה מ חלק ה הוא ואשכנזי, ס טודנ ט

״תמיד תהא הממ שלה יו תר לי ברא לי ת מעמה״ ,ניש א
ר ב תו ק פו גם לאחר חילופי ה שילסזן. ל עו מ ת העם
ממשיכים חא ש־הממ שלה. ושריו ׳להיות ליבראלים
נאורים והחומאנ״סטים מופל אים.
דבר אחד שכן ניישתנה — מ סו ר ת ״הם יודעים מה
שהם עושים״ ש הונ הג ה בי מי גולד ה־דיין, ו שנראה
היה שבו טל ה לאחר מלח׳מת יזום ־הכיפורים, חז ר ה לימי
ת׳יפ אר ת ת שחב מרגי ש העם ב טו ח ומהם יודעים
מה שהם עושים.
אבל, כ מו ש או מר ת אמא שלי, ל א זה מה שרציתי
לספר.
אז אני א ת חי לבפ תי חהמ לו מדת: בכל מימ של
ישנם אנ שים מסויימים שאליהם מ תיי חס העם ב בי טול
ו בזי לזו ל ׳ועושה אותם ללעג ולקלס, ל מ של
ול שנינ הומ תג לג לעל הריצפ׳ה מחוב צחוק כשהם
מופיעים בטלוויזיה. זו הי ד ר כו של עולם.
ב מי מ של הנו כ חי אלו הם ד ת ׳לוי ואהרון א בו־

חצירא.
ב מי מ של הקתם היו אלו י שראל ישעיהו, שלמה
הלל ואהרון אוזן.
וגי ש אל ת השאילה: מה המ שותף בין דוד ׳לוי, של טה
הלל, אהרון אוזן, אהרון אבו־ ח ציר א וי שראל
ישעיהו?
א. יכל החמי שה הם לא ־א שכנזים.

אוזן. שלמה הללים מב טלים א ת *שלמה הלל. אהרון
אבו־חצ״ראים !בזים לאהרון אבו־ ח ציר א.
אין ׳סאן גז ענו ת א שכנזי ת כלפי הפרעגקים. כבר
לא צריך אתזחישכ אן גז ענו ת עצמית. סל ף־
סרביס. בניע דו ת־ ה מז ר ח צוחקים ע ל הפרענקים.
ימות המשיח הגיעו. הא שכנזים כבר ׳לא צריפים
׳לעשות כלום. הפרענ׳קים כב ר עושים א ת זה בעצמם
ו הרב ה יו ת ר טוב. ה חינוך הצליח.
׳שלושים שנו ת חינוך תור שלם צוחק מעצמו,
לועג ׳לעצמו, מזלז ל בעצמו, מב טל א ת עצמו, בז
לעצמו.
דור שלם שונא את עצמו עד מוות.
סטו ב מ חז ה של חנו ך לוין הם עומדים על הב מה
ונושאים יו ם־יום מונולוג׳:
״אתם יודעים ימה זה ג דול!ו ש חור וג מ ר בי ת־ ספר
עממי זה ה ר הפחם בוולס ...חה־חה ...ומה זה
קטן ושחור ול א ג מר בי תיספר עממי זה אני...
חה־הה־חה ...הנה, תסתיפלי עלי — אני שהיוד, קטן
ולא גמר תי כיתה בי ת אפילו ...חה־ח ה ...אני פ רי מי
טיבי לגמרי ...א פילו אנג לי ת אני ׳לא יודע ...הנה,
יום א חד רצי תי להגה־ למישהו ״הבה נדבר גלויות״,
אז אמר תי ׳לו ״׳לטס טוק פיו׳סט־קאהדס חד,־הה״.
פוסט־ק ארדס — גלויות, יעני, ישל דואר ...חה־חה...
גם המיבט א שלי מצחיק — ״לטס טוק פו ס ט־ קאר־

תר א ה איך שאתה נר אה,
ח תי כ ת אי דיו ט! אתה מכו ער
ומס רי ח! בעיניים שלן
רו אים שאתה שקרן בדם!
יש לן שפם מלוכלך של פרי-
מי טי בי ם! אתה לא יודע
אפילו לדבר! אתה מכוער
פרימיטיבי וטיפ ש! זה מה
שאתה!
תסתכל בראי ט מבל מ טומ
ט ם! כולך מגעיל! יש לן
עיניים מלוכלכו ת של גנב בן
גנב! השפם שלך מכוער כמו
הפרצוף שלך! ה מיב ט א שלך
מ צ חי ק! אתהמס רי ח מפרי-
מי טי ביו ת! אתה טמבל פרי מיטיבי
ומכוער! זה מהשא

ו מפעיל־ מח שב. כל הט ש״קים ( מ ה כולל גם אותי)
א שכנזים וכולם, לב ד מאחד, עצמאים או ב ע לי מק צועות
חופ שיים. החייזלים, לעו מת זאת, פול ם לא־א*שכנזים
ורוב ם פועלים. אבל זה ׳רק מקהה, כמובן.
מס פ ר המ שקיעים ב בו רסהגדל במידה ניכרת,
וזה מחאה ׳כנראה, שיש פריחה כלכ לי ת או צמיחה
במשק או גידול בייצור ׳או ׳מישהו כזה.
גם פאן, הפל א ופלא, נ מ שכ ת ה חלו ק ה המעמדית.
העצמאים, הסטודנטים, ב עלי־ המק צו עו ת החופ שיים
(או, בקי צור — המפקדים) מ שחקים ב בו רס ה ומרווי־חים
הרבהב לי ולשלם מס (אין מיסים על רווחים
בבורסה. זה החוק) .הפועלי ם (או — החיילים) עוב דים,
מישלמים ׳מיסיהם בזמן ,׳ואין ׳להם מרשג מה
זה יאיי.די.בי. או ירדן או נקודו ת או דיווידנדים או
מניו ת־ הטבה.
׳כך, שלאט־ילא׳טמתב הר העניין ול א קשה לנחיש
לפי מספרנ תוני ם נתון את נתון הנעלם .׳למשל:
מפקד ה פ לוג ה הו א ב על־ ס טייקיי ה ומשחק חרב ה
ובבורסה. האם ׳הוא גר ב די מונ ה?

ילא.

ב. כל החמי שה הם יוצאי עדו ת־ ה מזרח.

כל החמי שה הם פרענקים.

לפיכך הפ כו כל החמי שה, בהגיעם לתפקידים
ממלכתיים 1 ,לנו שאים לבדיחות, לזילזול ולל עג.

על כן נו שאי הבדי חו ת, הז״לזול והלעג ה ם:
מיבטא מזרחי, חוסר ה שכלה פור מ אלית, צבע
עור פחה, אי־יד״עת ה שפה ה אנגלי ת, מחאה חי צוני
!וכיוצא ובאלו.

מ ס קנ ה: י ש פאן תופעה פ שוטה של יחס גז עני
טהור מסיבו ת גזעניות ע מוקו ת.
אי־הכללת׳ו בר שימת הנל עגי ם של אף לא אש כנזי
אחד, ו לו יהיה זה אליעזר שו׳סטק אפילו, רק
מ חזק ת את מניעות הגזעניי ם •של התופעה. לא טיפ שות
מו פ לג ת *של האנ שים היא שגור מ ת שיצחקו להם,
אלא גז ענו ת מופלגת של האנ שים היא שגורמת שיצ חקו
להם.
ואבל מה שהכי מצחיק בכל העניין ההא זהותם
ישל הצוחקים.

•שאלה נו ספת: החייל xההא ממוצא מרוקאי,
פועל, ג ר בעייירת־פיתוח ולא ישמע אף־פעם על
ירדן ־ה שקעות. האם הוא ה צביע ׳ליכוד?

מי צוחק מדוד ׳לוי? מי ׳לועג לישראל י שעיהו?
מי מזלזל באהרון אוזן? מי מבטל את *שלמה הלל?
מי בז לאהרון אבו־ח ציר א?

יכן. ככה יזה.
מה שמזכיר לי שחוק הט׳בע־האנושי, ה או מר כי

דוד לווים צוחקים מהוד לוי. י שראל ישעיזהוים לו עגים
לי שראל ישעיהו. אהרון אודנים מזלזלי ם באהרון

טס חה־חה ...אנגלי ת עם חי ת ועין ...חה־חה...
כ מו ערבי ...האני גם מכוער ...הנה, תסתכ לו כ מה
אני מכוער ...אני ה מכוער ׳מכולם ...חה־חה ...ה מי
סוער בעולם ...ו אני טיפש ...אני באמת טיפ־ש ...פעם
מישהו אמר לי, א צלו בבי ת, ש אני אלך ל ר או ת אולי
ההא נימצא א צלי בבית ...אני הלכתי ...חה־הה...
הההא ילא היד. שם לך תיראה א ם אני נימצא
אצלך״ ו אני הלכתי ...חה־חה ...כמה שאני מטו מ טם...״
וזה
מורא מצחיק.
מאוד נורא מצחיק.
מצחיק נורא.

כ ל אנ שי ב גי!

הוא השתתף

ח״ 3ד 3שד! סקי

בפיצוץ

45 0301ו*קו 0

השגרירות

לפו* שעמדה

הבדיסית ברומא
להתפוצץ הפצצה

במישרד־וזחוץ

חיילי צה״ל
ירו בו בשירו-

הוא אירגן

מן האונייה

מרידת אסירים

יאלטלוה״

במחנה־ר 13ז

היא רצה

הוא עפד ליד

להתאבד בפומבי

מ ישרפות דאכאו

בהר־ציון

האיש עס הפצצה
ך * ובבן ־ יוסף ׳שילנסקי, בעל קומה
1למסד, מבינונית, פנים עגלגלות, פסע
ומתחת לבית־ישזזיו תיק ובו 15 אצבעות
טי־אן־טי לעבר שערי מי׳שרד-החוץ, בקריה
התל-אביבית.
הוא עבר את השער למרות עשרות
השוטרים בבגדים אזרחיים וגיירות־המיש-
טרד״ שפיטרלו בסביבה, ועלה ׳לאחד ה*
ס״שרדים הפחות חשובים של סישרד־החוץ,
ששכן !בבית גרמני קטן. ההא נעצר
על־ידי שוטרים בקומה השניה, סשפתיקו
פצצת־זפן של 3ק״ג, מכוונת להתפוצצות
בעוד 45 דקות.
כששמעה אשתו של דוב שילנסקי על
מעצר בעלה, היתד, נדהמת, אך שמרה
על קוודרוחה. בגו בן ה־ ,3״וסף, יפלט:
״אבא ילד רע. אבא לא בא לאכול !אדר
הת־צהריים! .אבא לא יהיה גדול ר
הדבר התרחש ב־, 5באוקטובר, 1952 ,
מאוחר יותר התברר שהפישטדה קיבלה
הודעה מראש, במיכתב מודפס יפה במכר
נודסתיבה על נייד מ״שדדי דק. דוב שי־לנסקי
עמד לפוצץ את פצצתו במישרד־החוץ
פאקט של !מחאה נגד התימת הסבם-
השילומים עם ממשלת מערב-גרמניה.

מיצעד המוות
*** ילנסקי נולד בעיירה שבלי בליטא
בשנת , 1924 למ״שפחד. מהמעמד-
הבינוני. הוא חונך על ברכי המסורת והיה דות
הלאומית, ולמד בגימנסיה העברית
תרבות. ב־ 1937 הצטרף לתנועת בית״ר,
וב 1939-הצטרף לאידגון הצבאי הלאומי
בגולה. כאשר עמד לעלות ארצה בעליית
״אף־על-פי׳׳ (מוסד העליה הסלתי־ליגלית
של התנועה הרוויזיוניסטית) נחתם חוזה
מולוסוב-ריבנטרופ !ושיבש !את תובניותר.
עיירותו נכבשה בשי הצבא האדום.
עם הפליזשה הגרמנית לאזורי־הכיבוש
של בריתתהמועצות נכבשה נ ם העיירה
שבלי. באותו לילה פרצו פורעים ליטאיים
לבתי היהודים וגם לביתו של שילנסקי.

י — 18

הוא ושאר הגברים הובלו למיגדש מחוץ
לעיירה. שם הוחזק עד הבוקר, ואז הובא,
ביחד עם יהודים נוטפים! ,אל בית־הסוהר
של העיירה, כשהם עובדים בין שתי שו רות
ארוכות של חיילים, שסל !אחד מהם
חובט באסירים ברובהו. בבית־הסוהר עבר
דוב שי׳לנטקי עינויים והשפלות, והיה
מבין היחידים !ששוחררו ושהוחזרו לגיטו
שהוקם בעיירה.
שילנסקי היה ממייסדי אירגון־סחתרת
בתוך העיירה שבד, התאגדו אנשי בית״ר
עם !חברי תנועות אחרות וכינו עצמם בשם
״מסדה״ .הוא השתתף !בעריכת עיתון־ה-
מחתרת התחיח. עם ראשית הנסיגה והגר מנית,
כשהצבא האדום התקרב לכיוון לי טא,
הגבירה ״מסדה״ את פעילותה, ואף
ד״תלס־ד, עם המחתרת הקומוניסטית-יהו־דית
שפעלה במקום.
שילנסקי הועבר מעיירתו למחנה־ו־,רי כוז
דאוגל כפזעל־בפייה, ובאשר קרבו
הרוסים למדי מרחק של 25ק״:מ למהגה,
השתתף סנסיון לוארגן מרידה, שמטרתה
היתד, לפ ת ץ אל הקווים ר,תסיים, ולהציל
את שארית־הפליטה במתנה. בסיפור תול דות
חייו • תיאר את סיבות הכישלון :
״סיכויי המרד היו מוכים כיותר, משום
׳מהגרמנים ככד היו במצכ-רוח של תבו סה,
וחיל־המצב הגרמני והאוקראיני איכד
כל קשר עם היהירות העיר,תות של הצכא
הגרמני. לעומת זאת, לגו היה קשר עם
הפרטיזנים שכיערות, ולפי התוכנית היו
צריכים להתלכד איתני עם מתן האות.
אף כרגע האחרון, כשהגיעה העת להס תערות
על חיל-הטשמר, התנפלו יהודי
המחנה על הבחורים ומנעו מהם את המע שה,
ופד הופקר מהנה נוסף לחיסול גרמני...״
ממחנה
דאוגל הובל, ש״לנסקי למחנה
שטוטהאוף !ליד דנציג, ומשם למחנה־עבודה
יאחר בסביבת חעיר לנצבדג, שהיד,
משלוחותיו !של מחנה דאכאי. הוא תיאר
• בספר אסיר עברי.

את שראו עיניו :״גם היהודים אשר כ שדות
הגרמנים, וכימעט כל יהודי שאפילו
פרט של סגן־קאפו על ידו, רצח — פרט
לבודדים יוצאים מן הכלל שם הוא
פגש באמו וכאתיותיו.
,משם הועבר ש״לנסקי לעסודת־כפייה
בתוך, מחניה דאבאו, ליד ארובות העשן
ותאי־יהגאזים וערימות שלדי העצמות. ב־שהצבא־חאדום
התקרב לדאכאו ,׳הוצא
מהמחנה, יחד עם ׳קבוצה גדולה של עוזב-
די־כפי״ה, וחסל יצאו ל״מיצעד !המוות״
שנמשך 10 ימים ולילות. שילונסקי וויחבריו
הובלו בשולי החזית, באשר מכוניות צבא
גרמניות דורסות בהם :״קתות רובי פ הד פו,
חכטו ו דק ת כנו ללא הרף, פלכים
מופתים נשרו כני מצדדים ורצו בעקבו תינו.
אם נפל אחד, לא הרשו הגרמנים
לעקוף אותו והיה השני דורך על גופו.
פלוגה גרמנית מיוחדת מונתה על הריגת
אלה שנפלו כצירי הדרך וטרם מתו...״

מה עשה חישוב
ן -בוקרהאחרבמאי . 1945 בעודם
1שרועים קפואים בשלג, פקתו שילג־סקי
וחבריו את עיניהם ולא מצאו את
מישסר הסיס !מסביבם. על מצבם סיפר
שילנסקי :״אנשי הפפת ם בסכיכה מסת
כי כעוד כמה שעות יכנסו האמתקאים.
ניסינו ללכת ולהגיע לאחד הכפרים. בדרך
היה מוטל פגר של סוס, שנהרג בקרכות.
כולנו עטנו עליו. תוך כשל דקות לא
נשאר נ מנו שריד פרט לעצמותיו. ככה
כא השיחתר על תחושותיו עם סשיזד
רור !הוסיף :״נעורה כי איזו תחושה כפי רה
לרדוף ולהשיגם ולהשמידם. אך המציאות
היתה אחרת, ותשוקה עזה זו הפכה
פלכי לרצון אדיר ליזמת ולהגיע לחלום
חיי — מדינה עברית שהיא, בקנה־מידה
ממלכתי, תגשים את הנקם הג תל. על כן
הדגשתי כאילו נולדתי מחדש״.״
שבוע לאחר שהאמריקאים שיחררוהו,
אירגון שילגסקי במינכן ״מרסז עיוני,״

שבעזרתו הקים תא בית״רי מבין ניצוליי-
השואה יבעיר גרמנית זז. אזזר־כך עביר
לאיטליה, שם פגש את חיילי הבריגדה־היהודית
:״שאלתי אותם: מה עשה ה ישוב
העברי בארץ־ישראל להצלתנו, וה תשובה
שקיבלתי היתר — ,כנינו ישובים
נוספים. לא השבתי אף מילה אחת למענה
זה. חשתי צמרמורת ממש• מאז ימי יל דותי
אני עד לתופעה האיומה כיצד הופ קדו
יהודים על־ידי מנהיגיהם...״
ש״לנסקי מעה על־ידי אלי תבין לכהן
כמפקד בי׳ת״ר ואצ״ל בדרום איטליה. נ ־
31 באוקטובר 1946 השתתף ׳בפיצוץ השג רירות,
הבריטית ברומא, ביחד עם יחיזאל
קדישאי (ביום מזכ״ת של! .חאש־הממ־שלה)
,שעה שאנשיו ציי ת צלפי-יקרס
בבארי, בנאפולי ובמ״לאנו.

..נד אחד(ותנו*
** איטליה הועבר דוב שילנסקי על־ידי
מיפקדת אצ״ל באידדפה לשטה
׳הכיבוש הבריטי בגרמניה, כמפקד האיר־גון
הצבאי ׳הלאומי שם. הוא השתתף
בפעולות חסות של הפצצת געעדוני־קצי־גייס
וקנטינות בריטיים על אדמת גרמניה.
בימי שהותו בגרמניה פגש ברחל, שהיתר,
חברתו מימי הילדות, וגם הניבתו ב־בית״ר,
והוא נשאר. לא שה :״את ירח־הדבש
כילינו כדרך לאוניית-הקרם ׳אל-
טלנה׳ ,ועל נכי ם יפונה של ׳אלטלנה׳.״״
!נוסף על אשתו. הביא שי׳לנסקי לאלטלנה
גם 150 מקלעי שפנדאו, להגנת ודל-
המישלזח שהיה באוניה.
על פגישתו עם מדינת־״שראל בתב שי־לגסקי
:״כד התקרבנו מאות כהורים ל ארץ
הנכספות מוכנים לתת את חלכם
ודמם ונפשם כשימחה על טיזכה הט־לדת,
וממש מהכיס לאותו רגע שבו יזכו לעמוד
על אדמה יקרה זו ונשק בידיהם, ואני
האחד אשר כמיקרה יש אי גם חלק ב-
נשק־הישע הזד״ שידיים מחכות לו כארץ,
שאמהות מחכות לו כארץ כי הוא יציל

את ילדיחן. שישובים כורדים מחכים לו.
שירושלים המורעבת והבדפגזת מחכה לו.
וכד אכי מתקרב למולדת זו, על אוכיה
זו, עם אנשים כאלה שהעולם לא ראה
עוד רבים כמותם להתנדבות ולמסירות —
בל אחד מהם מרומפלדור ובן־ידסף • ב חלבו
ובדמו. אני מתקרב עם בל א־תו
שפע אהבה ותיקווה ונכונות למולדת, וב-
שאני עולה על האדמה בכפר־ויתקין אני
מעלה באהבה ובאושר רב את הברנים
הטובים ליבשה, אני נאלץ להשתטח ולהת חמק
ול בחח מהיריות אשר יורים עלי,
לא ערכים ולא בריטים, כי אם יהודים.
אלה שאתמול הסגירו את אחי לתלייה,
אלה שמחר יטביעו את ׳אלטלנה׳ ,אלה
אשר אינם יכולים לשכת שבת־אחים ולל חוץ
ידו של אח עברי ...קיצה של ׳אלט-
לנה׳ היה עבורי לא רק טרגדיה לאומית,
אלא אף אישית. הייתי שבור, איבדתי
את האמונה בעצמי. אף לפני כן נואשתי
פעמים מספר בחיי מבני־עמי — אולם
אלה היו יהודי הגלות. הפעם ראיתי עב רים
חדשים, בני־טולדת — הוזים בשוו־יון־נפש
בטרגדיה המתחוללת על שפת־ימה
של תל־אכיב...״
לאחר פרשת אלטלנה חוייל דדב שי־לנסקי
לצה״ל׳ והוא השתתף בקרבות ה גליל
כמפקד־ מחלקה במיבצע ,״חירם״ .ו נמנה
על הובישי ספסופה. מחלקתו היתר,
הראשונה שהגיעה למלביה, בגבול־הצפון,
ועמדה לחדור ללבנון לעבר הליטאני, איל מלא
פקודת בן־נוריון שמנעה זאת.
על קונפליקט אישי, שאליו הגיע בסוף
מילתמת־ד,עצמאית, כתב שילנסקי :״בב׳
תמוז ,1948 עת צעדתי בראש מחלקתי
בייצגנו את חטיבה ד. המיצעד הראשון
פתל־אכיב. אז עפר הטיצעד טול הבמה,
שבה עמד ראש-הממשלה ושר־ הביטחון
(דויד כן־נוררן) ואף אז התנגשו רנשותי
בקרבי, אס להצדיע לאדם שפיקד את
הפקודה האיומה ההיא וביי־ד עליה, ש טבע
בתהומות את נשק־הישע שאף לי
היה חלק בו, שרצח את חברי, ועל הבל —
שחרם את חלום־חיי שלי ושל מאות-אל-
פים במוני. אולם אז לא רציתי לפגוע
כקדושת המעמד של מיצעד צבא־ישראל;
הברתי בעליונות התפקיד שבו פיהן האיש
הזה, ובעברי מול הבטה הצדעתי, אני
ופקודי, שהיד גם חניכי...״
עם תום המילחמה ׳בסנט שילג&קי בשו תף
ובחברה לייצור מוזאיקה, שממנה פרש
כעבור שנה, אחרי סיכסוך עם שותפיו.
.בבוררות ייצג אותו עורד־הדיו שמואל
תמיר. אחר־בד התל שילנסיקי עוס־ כפקיד
בחברה קבלנית. שנותיו הראשונות בארץ
חיו ׳קשות עליו. הוא התגורר עם רעייתו
ובנו הרד ׳בדיחה מחזסרת־חשמל ובתנאי־עבודה
קשים, סשהוא מסרב, בניגוד ל רבים
מתושבי ישראל באותה עת, לקבל
סב״לו׳ת־סזון ׳מקרובים שבחוץ־לארץ.

״חודוז! עד ווו ציון״

שהתעורר עניין השילומים ב-
!משא־ומתן בין )ממשלות ישראל ל*

שלמה בן־יוסף (טבצ׳ניק) עולה־ה־גרדום
הי׳וזח־י ־הראשון בימי המנדט
(.)29.7.1938

]אשם שילנסקי ווו סנסדהנאשמים בתדאביב ()1952
מעחב־גרמניה, איבד דוב שילנסקי את
השקט והרגיעה ׳שאפפו אותו שלוש שנים:
״היי בארץ הפכו לגיהינום. הרגשתי וחשתי
כיצד לכי מתפלץ בי. לא מצאתי לעצ מי
מרגוע. בכל אשר עשיתי ניקרה במוחי
וחזרה וניקרה עובדה זו• ראיתי את עצמי
בן לאומה בוגדת ואת אפם מעשי — כשותפות
לבגידה...״
בסערה פרץ דוב שילנסקי לקלחת הפו־ליטית־יטוסרית
שרחשה ובנושא השילומים
מגרמניה, וחידש את ׳קשריו עם תנועת-
החרות, שיזמה את. מחבית הפעולות נגד
הסכם־׳השילומים. הוא אירגן שורת מנהי גים
משארית־הפליטה :״החלטנו לעבוד
לשלב מעשי. אולם אז, לפתע, שוב התפורר
ועד זה — ובפי שהסבירו לי( ,ביג־לל)
לחץ של מיפלגת פועלי ארץ־ישר־אל...״
׳שילנ׳סקי
לא שקט. הוא פידסם בעי תונות
רשימות וזיכרונות מהשואה, ונקשר
עם כמה אנשיי הימין הקיצוני ימחו! סולם
(אנשי ד״ר ישראל אלדד־שייב) מתוך
כוונה :״לעלות על הר־ציון ולהתאבד
בפומבי.״ אלא שתוכנית זו גם היא לא
יצאה אל הפועל. לאחר הפגטז־הענק,

שאותה אי תנ ה תנועת החירות, בראשות
מנחם בגין, ליד בניין הכנסת בירושלים,
שבעיקבות״ה נערך ״פוגרום״ על־ידי ה משתתפים
ממרכז ירושלים, נעצר דוב
שילגסקי, וישב במאסר 10 ימים.
אדישותו של הציבור הישראלי לנושא
זה הכעיסה את שילנסקי. הוא חיפש פעילות
בעלת גוון דרמתי, שתוציא את הצי־
;בור !מקיפאונו :״הרגשתי שנחוצה פעולה
דרמתית, אולי היא תעורר את הציבור
ותהריד את השלווים מאדישותם. הצעתי
לקבוצת-ידידים לפתוח בשביתת־רעב עד
הסוף, כאחד ממוסדות הממשלה• אף הצעה
זו לא נתקבלה. התהלבתי במטורף. ידעתי
שאם הנאצים הפכו את גופותיהם של 6
מיליון טכוחים לאפר, בא ההסכם עם
יורשי־הנאצים והפר את נפשות 11ה־מיליון
החיים לעפר וזמר...״

18 מאשים!
^ אשר נוקפס שילנסקי במישרד־ד-
/י י חוץ עם ׳מיטען־החבלה שבתיקד, נפתח
.מחול-ישדים ציבורי. העיתונות קבעה ש-
האצ״ל מחדש את ־פעולותיו. נופך למים־

ח־־כ שילנסק׳(בנינה הימנית העליונה) בנתיחת הכנסת ()1977

תורין זד. הוסיף ׳מנהיג •חרות ,׳מנחם בגין,
שעלה על סיפונה של אוניה, בנמל נץ-
׳יורק ,׳במם שבו הוטלה הפצצה! ,מבלי
לדעת ממהול-השדים המתרתש מסביב ל תנועתו.
ממלא-ימקומו, ד״ר יוחנן באדד,
פירסם למחרת בעיתון חרות וטאמר בכו תרת
״פרובוקציה״ ,ובו טען, בי סוכני
המיש׳טרה הם שביצעו את המעשר״
דוב ש״לנסקי מילא את פיו מים, וסירב
למסור במ״שטהה הודאה כלשהי. עורך־
דינו ,׳שמואל תמיר, הרגיע את המ״שטרה,
וציטט את מרשו :״בגרמניה חשבתי תמיד
על בריחה, ממישטרת ישראל לא אברח ! ״
ייהודה פראג, מפקד מ״שטדת תל־אביג,
העיר לתמייר שלא טיוב עשתה 1ה״מח־תרת״
ששלתה דווקא יבעל לאשר. הרה
לפעולה (אשתו של שילנסקי היתה ב הריונה
השני) והוסיף לעבר שילנסקי :
״אלה ששלחו אותר לא יתמכו בף עכשיו!״
ל׳״גולג תמיר :״המחתרת שאורגנה על-ידי
תנועת־ההרות תשלם ;לטישפחתד 250ל״י
לחודש ! ״
המישטרה האשימה את דוב שילנסקי
׳לפי סעיף ( 66א) )ב) של. פקודת החוק
הפלילי, המדבר על ׳החזקת חומר־נפץ
בילבד. העונש המיחבי 10 :שנות מאסר.
שילנפקי הוחזק במאסר עד לפתיחת מיש״
סטו.
המישפט ׳הפך ,;,אני מאשים״ אישי שלו
בלפי השיל טון הישראלי כולו, ערכיו,
ומניעת. במת בית־יהמשפט שימשה עבורו,
מד, שהיא שימשה לעולי־הגרדום ווזשאד
נידוני ׳המחתרות בזמן המנדט הבריטי :
במה להשמעת דיזעות. שיילנסקי בתר ב דרך
של הצהרה, ולא של מתן עדות.
בהצהרה אמיר :
״...כשהלכתי לקרייה, בבדד השלפט,
דאיתי את עיניהם של ילדי הגיטו וידעתי
שחייב אני להם, לילד הגיפו שנשרפו
ככיבשנים חוב איום, שחיי אינם חיים
כאם לא אנסה לעשות משהו כדי ל פרעו...״
הוא תיאר כיצד ראה ״ליד
הביבשנים נערמו רבבות זוגות־נעליים,
מלבושים וצעצועים של פעוטות. איד
אירוניה אכזרית־ופושעת, שעתה הציעו
הגרמנים לממשלת־ישראל צעצועי ילדים
כשילומים! אולי יהיו כיגיהם פן הצע צועים
ההם, ואולי צעצועים חדשים. ככוד
בית המשפט! נראה לי שאטומים וחיר שים
הם אלה שאינם שומעים כיצד מכל
צעצוע גרמני, הנמכר כרחוב אלנבי בתל-
אביב, בוכה ילד יהודי, אחד מן הילדים
ההם שזעקו ׳אמא׳לה׳ ,שעה שקרעום מעל
אמהותיהם אלי הכיבשנים המשיך שי־לנסקי
:״כביתי אני שוטר עד היום גופיה
(המשך בעמוד )38

גם את חשבת שזה יהיה קשה/
להשתמש בטמפון, הכוונה.
חשבת שזה יהיה מסובך לשים אותו
בתנוחה הנכונה?
אולי גם את חשבת שאין דרך
פשוטה וטובה באמת?
אם כך הרי שלא ניסית עדיין
את טמפוני טמפקס. כל טמפון
של טמפקס נתון במיכל החדרה
פשוט ונוח והודות לו הטמפון
תמיד מוצא את דרכו אל
המקום הנכון.

ולידיעתך-טמפוני טמפקס
מתרחבים נם לאורכם כך שאינך
חשה בהם כלל.
מיכל ההחדרה אינו מייקר את
הטמפון. טמפוני טמפקס אינם
יקרים יותר מן האחרים-למרות
היותם פשוטים ונוחים יותר
לשימוש.

טמפובי טמפקס עם מיכל ההחדרה־ כדי שלא יהיה קשה גם במצבים רגישים.

י לכבוד
1איבווסט אימפקס בע״מ(יבואני טמפקס)
| ת.ה 6080 תל־אביב,
| נא לשלוח לי חומר הסברה על השימוש בטמפוני טמפקס.

1כתובת

העו ל ם הזה 2083

ל בגין 1הכדא
אךבליכוד יש
ה 71ת 1ג די לכך
השבוע חימר ההכרעה

ד* ריין הטלוויזיה העביר יאת הבשורה: מנחם בגין
ה| תומך ׳מהחזרת העקורים לכפרים בירעם ואיקרית.
על האקרן הופיע בגין, כשהוא !משיב לשאלות !מראיין
בקול עייף־פלשהו. האם הוא בעד החזרת עקורי בירעם
ואיקרית ו ״׳אני בעד החזרת עקור, וביודעם,״ השיב.
הקריין, שאין לו אוזן אמונה, סיכם יאת הדברים :
מר בגין הוא בעד החזרת עקורי בירעם ואיקרית.
אולם בגין הקפיד מאד. השם איקרית לא נפלט מפיו.

113 שיד יי ס טינ ס?,
קריין הטלוויזיה, סטו לדוב אזרחי ישראל, שני
/השטות ביידעם ואיקרית הפסו זה !מסבר לשם אחד,
כאילו היו מחוברים אוטומטית, כמו תל־אביב—יפו. הדבר
טבעי, כי כימעט בסל המאבקים ׳להחזרת העקורים הופיעו
שגי השיטות יחדיו. גם מבחינה עניינית ,׳אין כימעט שום
הבדל בין שני הטיקרים.
איקרית, כמו בירעם, שו מ ת על גבול לבנון. איקרית
רחוקה ימן הגבול יותר ׳מבירעם -הנמצאת על הגבול
ממש. בין איקרית והגבול יש כמה יישובים יהודיים,
וגם יישוב ערבי שלא סולק משם. מעולם.
במו !תושבי בירעם, גורשו תושבי איקרית מכפרם
למחרת מילחמת־ד,עצמאות, אחרי שוך הקרבות. להם,
כמו לתושבי בירעם, הובטח כי יוכלו לחזור תוך זמן
קציר. בשני המיקרים היתד, זו תדמית, ושפל מטרתה
לנשל את התושבים ;מאידמותיהם. בשני המיקרים ניתן
חלק ׳מן האדמות לקיבוצים ולמושבים חדשים.
ההבדל בין שני!הכפרים נעוץ רק בהשתייכות הדתית.
אנשי גירעם הם ׳מאמנים — בני כת נוצרית שקמה
לפני 1300 שנים בידי כהן־דת בשם יונתן מארח. אנשי
איקרית משתייכים לעדה היוונית־קאתולית, הדוגלת ב פולחן
היווני-יאורתודוכסי, אך המכירה בסמכות האפיפיור
הקאתולי הלאטיני. שתי העדות מכירות בסמכות האפיפיור.
לגבי מנחם בגין זהו הבדל יחשוב, שמקורו במסורת
תנועתית. פתח בה ערי ז׳בוטינסקי ז״ל, בנו של זאב
ז׳בוטינסקי ופרופסור למתימטיקה בחיסח. הוא הושפע
מתורות כנעניות אשד הביאו אותו לדגול בברית עיכרית-
׳מארונית .׳כי המאמנים, לפי ׳תפיסתו, הם צאצאי הפי־ניקים,
שהיו עם כנעני, ובמילא קרובי־דם לישראלים.
רבוטינסקי־הבן התמסר לעניין בירעם !מראשיתו. הוא
היה הישראלי הראשון שפתח במאבק להחזרת עקורי
בירעם, עוד בשנות ה־50׳ .למרות שלא היה חבר
בתנדעת־החרות, שממנה פרש ׳אחרי שייצג יאותה בכנסת
הראשונה, הצליח לקרב את התנועה לעניין ב״רעם .׳מאז
דוגלת תנועת־החרות בהחזרת עקו מ כפר זה.
לכפר איקרית לא היה מליץ־יושר כזה. רק עם בואו
!ארצה של האדכי־ביזשוף יוסוף ריא, שכיהן באן כראש
העדה היוונית־קאתולית, קיבל גם המאבק להחזרת עקורי
איקרית תנופה. בהנהגת ריא, ערבי יליד לבנק שחונן
בארץ ושגדל בארצ׳ות־הברית, ניפתח המאבק הגדול המשותף
להחזרת עקורי בירעם ואיקרית. הוא הגיע לשיאו
נאשר צעד ריא בראש הפגנ׳ת־ענק בירושלים, והשמיע
את טענותיו מתחת לחלזנותיה המוגפים של נולדה מאיר.
המאבק הלך והתרחב. הקבוצה שפתחה בו, ובראשו־,
אנשי העולם הזה — כוח חדש ושי״ח, גדלה במהירות,
עד שכללה את חבמ כל המיפלגות. אנשי־רוח וסופרים
הרכיבו ט״שלחות אל גולדה מאיד ולהבדי־ממשלתה.
׳מרבית העיתונות הצדיקה את החזרת העקורים. היה
נדמה ני גם עקשנותה האגדתית של גולדה מאיר לא
תובל לעמוד לאורך ימים מול תביעה כללית זו.
אך מילחמת יום־ד,׳כיפורים שמה קץ זמני למאבק.
ממשלת רבץ, שהיה בפחד מתמיד מפגי זעמה של
גולדה, לא העזה לטפל בעניין, אף ביי נודע כי יצחק
רבץ עצמו תומך בתיקון העוול. אתרי שהאר׳כי־ביישוף
ריוא הועבר מן הארץ לקנדה ,׳ואחרי שסיעת העולם הזה
נעלמה מן הכנסת, נרדם המאבק לכמה שנים.
עם עליית הליכוד התחדשה הפרשה בצורה שונה.
בשביל מנחם בגין ׳מהווה פריסת בירעם מתנה מן
השמיים. ברור לו שהחזרת עקורי ב״רעם !תעניק לו

כמד, יתרונות חשובים :
ע מכיוון שבני בידעם הם ערבים לכל דבר, תחשמל
הידיעה עם החזרתם ׳את העולם סולו. העובדה שההחלטה
תבוא דווקא מצד !ממשלת הליכוד, שיצא לה שם של
ש״ליטון אנטי־ערבי קיצוני תוסיף ממד נוסף לסנסציה,
תהפוך אותה לניצחון תעמולתי ׳ממדרגה ׳ראשונה.
• החלטה כזאת תשפר ׳באופן ניכר את תדמיתו
האישית של בגין בעולם, יתחזק ׳בארץ ובעולם את טענתו
שהוא מנהיג ליברלי, ש׳וחר־צדק ואיש־שלום.
• החזרת עקורי בירעם יסולה להוות מ״שקל גגדי
להתנחלויות יהודיות בגדה המערבית, לפחות בעיני דעת ך,קד,ל
העולמית והאמריקאית.
׳ • הדבר ילא ייראה סשי׳נוי-עמדה אופורטוניסטי,
מכיוון שתנועת־החרות דגלה מתמיד בהחזרת עקורי בירעם.
• הדיבר יתקבל גם על דעת אנשי־התביועה, מכיוון
׳שעל פי האידיאולוגיה הז׳סוטיגסקאית יש מקום במדינה
ל״בן ערב, בן נצרת ו בניי /כי דיגלי דגל טוהר ויושר...״
הנימוקים למען צעד כזה הם סד ,׳ברורים, עד כי
רבים היו ׳בטוחים כי בגין יחליט על כך עוד לפני
נסיעתו לארה״ב, כאחת המחוות להפשרת הקרקע לביקור.
אולם בגץ לא עשר, זאת. בראיון הטלוויזיוני אף
ניסרה נימה חדשה שיל היסוס, השבוע החליטה ׳ממשלתו
להקים ועדר, לבדיקת העניין. בראשה הוצב אריק שרץ.

ו וו ם או די מ ם
* * הכרם להיסוסיו של בגין ז
*) לכאורה, היתד, התפתחות הימים האחרונים צריכה
דווקא להזק אותו במגמתו. מיפלגת־ו,עבודה התכנסה,
החליטה להתנגד גם להבא להחזרת העקורים. למראיה־עין
התקבלה החלטה שערורייתית זו ביגלל התנגדותם
של תושבי המושבים השכנים. יאך למעשה היד, ברור
כי הפחד מפני זעמה האולימפי של גולדה עדיין רובץ
על המיפלגה. החלטה זו של מיפלגת־ד,עבודה נתנה לבגין
שני ׳נימוקים ׳נוספים להחזרת העקורים:
>• החלטה של הליכוד בעניין זד״ שתזכה בתמיכת

רוב חלקי הכנסת, ו׳ביכללם השמאל הקיצוני, תעמיד
את מיפלגת־ד,עבודה במצב מגוחך, כאופוזיציה ימנות.
• הוא הפלג את המערך, ביוץ שימפ״ם תצטרך
׳להצביע עם יד,לי,סוד .׳ספ״ם סובלת בפרשה זו מ׳טראומד,
ישגה, ביוון שקיובוץ השוטר־הצעיר בדעם יושב על אדמות
ד,׳כפר הנטוש בידעם. מול כל ההאשמות !!העקיצות, טענה
מפ״ם תמיד שהוא יושבת על האדמות ׳רק זמנית, עד
!שיוחזרו העקורים, ושהיא תומכת בהחזרתם.
הכל מצביע, אם כן, בכיוון אחד. אך לפתע הזדקרו
לעיני בגין ניימוקים הפוכים, שקשה לו להתעלם ׳מהם.
• התנועה נגד החזרת העקורים קיבלה אף היא
תנופה חרשה, פשבראשה עומדים בני המושבים הסמוכים
לשני הכפרים. אומנם, עקורי בירעם ואיקרית הבטיחו
כי: אינם !מתכוונים לתבוע בחזרה את האדמות שנמסה
למושבים ולקיבוצים, אך בני־המושבים חוששים כי הבטחה
זו תישכח בעתיד וכי דם יידרשו להחזיר את האדמות.
• בקרב הליכוד וש אנשים וחוגים ׳ששינאת־ר,ערבים
היא !מרכיב מרכזי באופיים, .מנהיגם הטיבעי הוא אמנון
לין, לשעבר ראש המחלקה הערבית של מפא״י, המתנגד
באופן קיצוני להחזרה. לץ, שהצליח לגייס ל צי ה את
כל חטיבת לע״ם בלימוד, אימץ לעצמו את הטענה של
גולדה !מאיר, כי החזרת עקורי בירעם ואיקרית תשמש
אות לבני בל הכפרים העקורים לתבוע את החזרתם —
אף שנסיבות סילוקם מאדמותיהם לא דמו לנסיבות
המיוחדות שיל בירעם ואיקרית.
נראה כי טול טענות אלה התערערה עמדתו של בגין.
המנהיג! ,הרגיל לכפות את דעתו על אנשיו, החל מדבר
לפתע בלשון ״דעתי האישית — ואני מדגיש האיש

׳ברור כי בנ ץ איבו מוכן לתמוך בהחזרת עקורי
איקרית. ציימצום העניין לבירעם בילבד יבול להיראות
כפשרה בין האגפים השונים של הליכוד. אך מינוי
הוועדה, בראשותו ישל שרון ,׳מטיל ׳בספק גם את נכונותו
׳של, בגין לכפות פשרה זו.
אם כן׳ יהיה זה סימן מובהק לבך שהקו האנטי-
ערבי העי׳קבי השתלט על הליכוד בולו.

במדינה

נמצא המדליף!

העם
ה מיצ עד צעד
הוא לא יהיה
רק מוקד משיכה
לתיירים — א 7א גס
בימוי?סיגגון החדש
העניין הוא חסר־חשיבות, כשלעצמו :
קיום מיצעד־דאווה של צד,״ל ביום העצ מאות
ה־ 30 של המדינה.
הנימוקים הענייניים בעד ונגד שקולים
למדי. בעד: הוכח שמיצעד כזה מהווה
אטרקציה מרכזית לתיירים, וכי אין למדי דה
היכולת והדמיון לספק לציבור ולתיי רים
אירוע מרכזי אחר. נגד: המיצעד
יעלה כרבע מיליארד לירות, בשעה ק־תקציב־הביטתון
נמצא בעידן של קיצוצים.
הוא משבש את העבודה בצה״ל, בתקופה
העלולה להיות חשובה, אם אכן יתקבצו
ענגי־והמילחמה באותו מועד, כפי שמא מינים
רבים.
יתדה מזאת: המיצעד מקלקל את שימחת
החג לרבבות אנשי מילואים, אותם
מגייסים לאבטחה ליום אחד, משבש את
תוכניות האימונים של צה״ל, עולה בשעות
טיסה •של מטוסי־קרב ושעות מנוע של
טנקים, שהם חלק מהמרכיבים של רמת
הכוננות של צה׳׳ל.
אולם הגורם שהכריע בממשלה היה
שונה לחלוטץ. הוא נוגע למהפכה הרוח נית
שהתחוללה בארץ ב־ 17 במאי.
הצדעה לבגין. האפשרות, שממשלה
של ׳תנועת־החחות תחליט שלא לקיים
מיצעד צבאי, לא הותר. קיימת כלל.
ולא רק מפני שזה יהיה המיצעד הצבאי
הראשון שיעבור על־פני בימת־ההצדעה,
אשר במרכזה יעמוד מנהיג תנועת־החרות,
מנחם בגין, כפי שעמדו לפניו על אותה
במה, דוד בן־גורקון, לוי אשכול וגולדה
מאיר.
לפי האידיאולוגיה של זאב דבוטינסקי,
שהשתלטה עתה במדינה, אין הצבא רק
מכשיר תועלתי לעת צרה. במילון הדובר־טינסקאי,
הצבאיות היא עדך בפני עצמו
— ערך לאומי, חינוכי, רעיוני. היא אחד
מעמודי־התווך של המלכות, והיא קשורה

ך * א ש־ הממשלה מנחם בגין רתח מכעס. בפעם הראשונה
מאז נבחר כראש־הממשלה שכח את גינוני״הנימוס שלו,

ואת חוש ההומור הסלחני שלו, שסייע לו בעבר להבליג
ולהתאפק גם במצבים שבהם היו אנשים אחרים מאבדים את
עצביהם לחלוטין.
התפרצותו האימפולסיבית של בגין מייד עם שובו לארץ
מביקורו בארצות־הברית בשבוע שעבר, העיבה על החגיגיות
של קבלת״הפנים שנערכה לו. במסיבת״העתונאים שערך בנמל-
התעופה ייסר בגין את נציגי המערך בוועדת החוץ והביטחון
של הכנסת, על שהדליפו לעיתונות את התוכנית המדינית שלו,
שאותה עמד להציג בפני הנשיא קארטר, עוד לפני שהציג אותה
לפני הנשיא.
התוכנית עצמה לא היתה סודית כל־כך, וגם לא סנסציונית.
אבל עצם שמירתה בסוד עד להצגתה בפני ג׳ימי קארטר,
ניראה בעיני מנחם בגין כמיבצע בעל חשיבות לאומית ראשונה
במעלה. בגין רצה להוכיח שני דברים: שבממשלתו לא יהיו
הדלפות כפי שהיו בממשלת המערך, וכי הוא עצמו מקפיד
על נימוסים טובים ביחסים בינלאומיים, אינו עושה ג׳סטות
לצרכי פירסומת עיתונאית.
כאשר נודע לו, מייד אחרי פגישת־העבודה הראשונה שלו
עם ג׳ימי קארטר, כי תוכנו של המיסמך שהציג לפני קארטר
פורסם בעיתונות הישראלית עוד לפני שנערכה הפגישה, ראה
בגין בכך פגיעה מתוכננת ומכוונת בו. הוא קיבל זאת כמעט
כפגיעה אישית.
לבגין לא היה ספק, גם מבלי שיטרח ויוודא זאת, כי איש
משרי ממשלתו לא הדליף את תוכן המיסמך לעיתונות. מרבית
השרים לא ידעו את תוכן המיסמך, כך שלא יכלו להדליפו.
רק חוג שרים מצומצם ידע את פרטי הפרטים של גיסוח
המיסמך. בגין לא יכול היה להעלות בדעתו כי הם יבגדו
בו ויתקעו לו סכין בגב. משום כך היתה מסקנתו ברורה :
מישהו מחברי ועדת החוץ והביטחון, שלפניהם הציג שר־החוץ
משה דיין את המיסמך במקביל לפגישתו של בגין עם
קארטר, הוא שעשה את המעשה ;הבוגדני.
לא עזרו גם הכחשותיהם של חברי המערך בוועדת החוץ-
והביטחון כי ידם לא היתה במעל. תגובותיהם החריפות
והקיצוניות, והעמדת פני הנעלבים והנפגעים מצידם, רק שיכנעו
את בגין כי הם מנסים לחפות על מעשיהם. גם למחרת שובו
מארצות״הברית, בתום פגישתו עם הנשיא, עדיין החזיק מנחם
בגין בדיעה כי ההדלפה היתה מוועדת־החוץ והביטחון.
״זה מעשה חמור ביותר,״ אמר לעיתונאים בצאתו מבית
הנשיא .״האופוזיציה עושה דברים שונים שלא היתה צריכה
לעשות. אבל בסופו של דבר העניינים יסתדרו. איני רואה בכך
למושג ״מדר׳ /ולשיח כמו ״גדם ואש
יהודה נפלה — בדם ואש יהודה תקום״.
אהבת הטכסים הצבאיים, המיסדרים, דד
מיפקדים, התהלוכות וההצדעות טבועה
בדמו של כל בית״רי. התואר של זאב
ז׳בוטינקי, שהיה אהוב ביותר על מערי ציו׳
סיד .״ראש בית״ר וובי׳ת״ר הק דישה
הלק עצום מפעילותה לטכסים צבאיים.
איש כמו מנחם בגין, שהיה ״נציב
בית״ר״ בפולין, בוודאי השתתף באלפי
טכסים כאלה.
הסתייגות של עזר. בעיני אדם ש גדל
בארץ, זשנתקל בצבאיות בפעם הראשונה
בצבא הבריטי או בצה״ל, אין

תו מ ר קין

רציתי לומר דברים לזיכרו, כי באמת אהגתיו. את חינו,
שאיש לא עמד בו, את הנון־שלאנטיות וחנועם הלבנטיים,
שהוסיפו נופך לאינטלקט האירופי — דנציגר דיבר פיסול
וראה נוף באופן אוהב ומייוחד.
מאז ימים רחוקים־רחוקים, כשאנשים היו שבויים באק-
דמיזם, חיפש הוא את האור והצל. אני זוכר ימים רחוקים,
שיחות אל תוך הלילה, לפעמים עם פרופ׳ אלפרד נוימן,
ארכיטקט ומשכיל, איש־שיחח מבריק, על פיסול בנוף, על
וימים רחוקים יותר. מקימים היו
אנדרטה של האצ״ל במנשיה, כמטחווי הליכה מבית״חחולים
״דנציגר״ שהיה רכוש המישפחה, ושם היה הסטודיו שלו.
״בוא נלך להשתין על פשיזם,״ והלכנו ...לימים יצר דבר
רומח לאנשים רומים — את עמוד-התלייה להרוג״חמלכות,
שלמה בן-יוטף, ליד צפת, ואת ז׳בוטינסקי ב״מצודת־זאב״.
אך לא היה זח חשוב, חשוב מה שאמר וראה, לא מה
שעשח, כי לא כל־כך עשח, וביכלל ״אשרי שמלאכתו נעשית
בידי אחרים״ .יושב חיה זקוף על כיסא ואומר :״קצת
ימינה עוד ימינח זהו תפוס רתך די ! ״
״עבדנו מספיק ליום חם ופורשים היינו לחרר״המתים
של בית־וחחולים, שותים קפה ומדסקסים אמנות. אשרי שמלאכתו
נעשית בידי אחרים. דנצמר יפה ומתפנק חיח, כחתול
סיאמי שלא אהב להתלכלך.

הטכסים הצבאיים אלא ״בולשיט״ ,לכל
היותר רעד,־שבהכרח. בשביל מנחם בגין
ואנשיו, טכסים אלה הם בעלי חשיבות
רוחנית.
לא היה זה מיקרה שכל חסידיו וגדודיו
של בגין הצביעו בממשלה בעד קיום ה־מיצעד
— ודווקא האלופים, הצברים־
החיילים שבממשלה, עזר וייצמן ואריק
שרון הסתייגו ממנה. אליהם הצטרפו רק
עוד שני שדים, זבולון סמר וגדעון פת,
שהעזו להתנגד לבגין.
שכן עובדת קיום המיצעד נקבעה עוד
לפני שהובאה להכרעת ׳הממשלה. מנחם
בגין הצהיר על קיום המיצעד עוד בביקורו

דנ ציג ר

•צחק דנציגר

טראגיות מייותרת. הסיכסוך יעבור במהרה.״
אולם בעוד חברי המערך הנסערים מנסים לגונן על כבודם
בחירוף־נפש ולהאשים את שרי ממשלתו של בגין באחריות
להדלפה, היה בגין הראשון שנטש את הקרב בחזית הזאת.
הוא לא השיב למתגוגנים, לא חזר על האשמותיו ולמעשה הניח
לפרשה להשתתק. לא היה דה בשל התגובה החריפה של
העיתונות, שהאשימה אותו בהטחת האשמות ללא בדיקה
מספקת. לבגין הסתבר שהאשמותיו היו, ככל הנראה, האשמות״
שווא.
מייד אחרי שובו מארצות״הברית ניתנה הוראת במשרד
ראש־חממשלה לבדוק מי הדליף את תוכן המיסמך המדיני
לעיתונות. בין השאר התבקשו הבודקים לברר גם את האפשרות
שהמיסמך אומנם הודלף על־ידי אחד משרי ממשלת הליכוד.
החקירה השתהתה מייד. אולם כאשר הסתיימה היו תוצאותיה
חד״משמעיות: אין כמעט ספק שהמיסמך הודלף לעיתונות
מתוך הממשלה. אולם לא היה זה שר שהדליף אותו, אלא
אחד העוזרים הבכירים של שר חשוב בממשלה.
החשד נפל על אותו עוזר מהסיבה הפשוטה, שהוא היה
אחד הבודדים שראו את המיסמך המקורי. ולא עוד, אלא
ושאותו איש עצמו עמד כבר בעבר במרכזן של מיספר חקירות
!על הדלפה שנערכו עוד בתקופת ממשלתו של יצחק רבין,
שגם בה כיהן כעוזר לשר חשוב.
על פי חוות״הדעת של הבודקים, האיש שהדליף את המיסמך
המדיני של בגין, המכונה ״מיסמך קארטר״ ,הוא אותו אדם
שהדליף לעיתונות את תוכן השיחות החשאיות שניהלו שרי
ממשלת ישראל עם הנרי קיסינג׳ר בתקופה שקדמה להסכמי-
הביניים, שהדליף את פרשת ביקור השליחים הדיפלומטיים
הסובייטיים בארץ וכן את מיסמך רוזן, המיסמך של היועץ-
המשפטי של מישרדיהחוץ שבו היתה כלולה חוות־דעת מיש״
פטית על אחד ההיבטים של קידוחי־חנפט במיפרץ סואץ.
בממשלת רביו היה ;האיש ידוע כ״מדליף מועד״ ,למרות
שכל הנסיונות למצוא נגדו הוכחות ממשיות שיוכיחו את
אשמתו עלו בתוהו. גם הפעם לא ניתן חיה למצוא כל הוכחה
ממשית שאותו ,,עוזר של שר־חשוב״ הוא שהדליף את מיסמך
קארטר לעיתונות. אולם לא היה שום ספ ק: המיסמך הודלף
לעיתונות עוד לפני שתוכנו הובא לועדת החוץ והביטחון של
הכנסת. רק אותו ״עוזר של שר״חשוב״ יכול היה להדליפו.
אולם כיוון שהוכחה בדרך האלימינציה אינה מספקת להרשעתו
של אדם, לא יוסקו כלפיו כל מסקנות באורח פורמאלי.
מה שברור הוא שלהבא תיחסם הגישה בפני אותו עוזר
למיסמכים ולעניינים שמנחם בגין רוצה שיישארו בגדר סוד
ולא יודלפו לעיתונות.

לימים התנדבתי לבנות משהו עבורו מפוליאסטר. לצורך
מכשירים וכסיות-גומי פרשנו לחדר הניתוח של בית-החולים,
לקול מחאות האחיות והמנקות. עבדתי להוראותיו. כשהייתי
הולך היה חותך ומשנה הכל, מזיז וחוזר חלילה.
היתה בו נכרוזה של כפייה, שלא איפשרה לו לסיים דבר,
אך אין זה משנה. יצירתו היתה אקלקטית, ולא היא שהגדירה
את רנציגר. דנציגר דיבר. דנציגר חשב. דנציגר ראה. דנציגר
היה הקורה. דנציגר !היה המבשר של הפיסול בנוף. בתיאוריה,
היה אולי מה שפיליפו ברונלסקי היה לרנסאנס האיטלקי.
אינטליגנטי, רב שיח וקונספציות.
אם נפרדו דרכינו בעשור האחרון, הרי זה לא כל־כך
משינוי-דיעות, כי אם ספחותיו וספיחיו השונים — ממין
נקבה בפרט — שהיו יומרניים, מטומטמים, פטקניים, אנטי-
פטיים. כלומר, בלתי-אפשריים. חבל, כי על כל חולשותיו
וחוסר״אופיו, היה דנציגר האיש היפה, תרתי־משמע, של
האמנות הפלסטית הישראלית.

בניו־ידרק. הייו ישרים, כמו שר־האוצר שימ חה
׳ארליך ,׳שבשיחות פרטיות הביעו הת נגדות
לעריכת המיצעד, ולוא רק מסיבות
תקציביות. אבל רובם לא העז להמרות
את פיו של דאש־הממשלד״ ׳ביודעם עד
כמה חשוב לו לעמוד על הבמה ולקבל את
מיצעז״צה״ל.

מי שפט
היו עץמולהשופט

קביעתו של היועץ המישפמי
לממשלה העמידה בספק את
ססרך דיגו שד שופטחקשלום
הקרב המוש׳פטי ׳שאותו היה אמור לנהל
עורו-הדיו משה חום גיראה אבוד עוד
לפני !שנפתח. יום ;אחד לפגי שעמד לייצג
;את אוחד, ואברהם !אבניי, ובעליו של ובוטיק
הפרפר שהוצת בגיבעתיים, בדיון על הא רכת
מעצרם, הופיע ניצב משה טיומקין
לפני נציגי אמצעי-החיקשורת וחרץ את
דינם של השניים.
ניצב טיוטקין הצהיר שבידי המישטרה
הפיתיון לתעלומת ההצתה, ומוריה הודעות
הקושרות את !בעלי הבוטיק להצתה
ומכאן היה הצימוד צריך להבין שסותר
לעשיות רק צעד פורמאלי — לקטוע לכ;מ׳ד.
שנות ומאסר יש לשלוח את האשמים.
טיומקין שם ללעג את מערכת המישיפט
׳והפך את השופט. שהיה צריך לפסוק
למחרת ׳בשאלת המשיך !מעצרם של בני
הזוג, להותמת־גומי גרידא.
השופט הצדיק. למחות עמדתו ה־גהותה,
גייסה עוחך־הדין חום יהד עם
שותפו, עורך הדין חוד מועלם לטעון ל הגנת
לקוחותיו ולנסות לערער את גורסת
המיש׳טדה. אלא שבאן ספג את המכה
השנייה. נציג המי׳שטרה סירב לסרט מהן
הרואיות ׳־שבידי המוש׳טרה הקושרות לט־ואוחה
את הזוג ׳אבני לתי׳ננון ההצתה,
הוא הסתתר ומאחרי טיעון שהפך פופולרי
מאד באתחונה מידע טורי.״ מה שלא
הוד! סודי יום קודם במסיבת העיתונאים
בבית-סוקולוב, הפך ׳נזה בדיון המי׳שפטי.
חרף טיעוניו של עורדהדין חום, לא
ה עו ל ם

הז ה 2083

ניתנה לו כל גישה אל הומר הראיות.
המקשטרה באילו אמרה :״!לשם פ ה לך
לראות את הסוטר ו קרא אוהו בעיתונים.״
רום התרעם גפני השופט על התנהגותן
של !מפקד מישטירת ומחוז תיל־אביב, וטען :
״לא ייתכן !שהטקשיטרה !תצא אל הציבור
עם פרטים ועוברות המהווים !חומר־ראיזת
ומקומם להתבדר בבית־מישפט !ולא באנו־צעי־התיקשודת.״
אך השופט׳ ד״ר !מנחם
בוכווייץ, לא קיבל טענה מישפטית זו
וסתר !אותה בקובעו הד־טשסעית :״זכותה
!של המישטרה לדווח לציבור על מעשי־יפשע
שחשפה.״ השופט השמיט את הוויכוח
המ״שסטי הזה, ולא הזכיר בלל בפרוטוקול
הדיון 1שסוגיה זו הועלתה
אחרי הדיון התרעם עורך־הדין רום לא
רק על גורל לקוחותיו שלא זכו למ״שפט
הוגן! ,אלא גם על ההיבט הציבורי של
הפרשה :״יום קודם הרצו את דינו של
מרשי, אז !מה יעזור !מת שנטען? המקום
הראשון שבו צריכות להימדד ראיות מיש־פטיות
הוא בית־המישפט! .מלכתחילה נמ צאתי
במצב נחות. הלקוח שולי יבול היה
להיות בהונולולו!בעת המיקרה, ,אבל ה שד
פט יכבד •שמע !ברדיו שהכל ברור, אז וסח
יש לי עוד לטעון?״
לא היה טפק בינך שהשופט טעה בהח לטתו!
,ועוד יותר בהערה שהשמיע ביחס
לזכותה של המישטרה לחרדן דינו של
חשוד. אך ביני הזוג אבני נשלחו •ל־15
ימי מעצר.
עו״ד •תם לא ייתר. הוא הגיש ערער
לבית־המישפט המחוזי. ואומנם, השופטת
שולמית ולנשטיין קיבלה חלק מטיעוניו,
החליטה לשחרר את אורד. ואבני ממעצר
בערבות של 100 אלף ל״י. אולם השד
פטת סירבה בהחלטתה להכנס לשאלה ה עקרונית
האם פגע ניצב טיומקין בהליכי
המישיפט במסיפודהעתונאים שערך.
רו ד ף פידיסד מ ת. נראה שהמישטרה
לא הסתפקה רק במטיבת-העיתוגאים ש
גבול.
היו שהרחיקו לפת, וטענו שתאוות
הפירסומת של טיומקין באת לחפות על
מחדלים בעבודת המישיטרה במחוז שתחת
פיקודו. יקצין בדרגת ניצב טען ש״טיוטקיו
׳אוהב •להיראות ולהישמע באמצעי־התיק-
׳שורת לא מהיום, וכעת באה לו ההזדמנות.״
הוא הצביע על במה דוגמות, שהבולטת
ובהן היא הופעתו הבוטה של טיוגד
קין בשיתי •תוכניות רצופות של עלי כותרת
בטלוויזיה.
הונחה נוספת לתבונתו זו של •טיומקין,
הופיעה בצורת ידיעה באחד הצהרונים
לפני שבועות •אחדים. מסותרת נאמר:
״איזד. כבוד להיתפס על-ידי מפקד ה־מחוז!״
ובידיעה האווילית שהופצה על-
ידי דוברו ישל טי׳ומקין נאמד שהמפקד
!תפס כמדידיו חשוד בפריצה, ואותו יחשוד
שמח כל־כך עד שהצהיר, כביכול, את
אשיר נאמר בכותרת׳.
:ראה !שחולשתו זו של איש־החוק היא
שגרמה לו לפגוע בהליכי החוק.

ש ...ש ...אל תעיר אתה דו ד! ״
היו שהתלוצצו במיסדחונות בית המיש־פט,
שיכששופט וקצין מישטרה שוגים ב יחד
— זוהי הוכחה לקיום פשע מאורגן.

הו!לשת האי ש קצינדמישטרה !בכי רים
הסבירו את התנהגותו של טיומקין
ברדיפת הפירסומת שלו !שאיגח יודעת

האף־־־בי־א״ חו שד שסוכן
ישרא לי הו אשגנבאת

האודניו
ראש־המוסד לשעבר הראל

שופט־שלום בובווייץ
טעם־לפגם
ערכה. השאיפה להפגין את יעילותה גר מה
ילה לנצל את אמצעי־התיקשורת ול השתמש
!בחם כדי לשכנע את הציבור ש היא
אפן תפסה את האשמים.
אחד הצהרונים פירסם את הידיעה על
׳חדיון ־תחת •סותרת שאינה ומשאירה ומקום
לספק :״בעלי הבוטיק לא היססו לסכן ׳
חיי אדם •כדי לזכות ברווה,״ נאמר. רק
חדי עין שבק הקוראים יבלו להבחין שרר
סותרת ׳פולה נתונה במרכאות והיא רק
ציטוט מדוברי נציג המישטרה, מפקח
שמואל קורנבלאו.
אך הצדק ניגלה לפתע מכיוון בלתי-
צפוי. היועץ־המ״שם טי1לממשלה, הפרופסור
ואהרון ברק! ,ראה אף הוא טעם־לפגם ב מעשה:
של טיומקין ודרש הסבר לכך מפי
המפכ״ל. יבתב בריק לחב-ניצב ת מ רי:
״׳נדהמתי ממסירת מידע בכלי-התיקשורת
בדבר מהלכי הקירח, ושמות החשודים,
פרטים על הודאות שנמסרו בסישטרה,
הפרכת טיעון אליבי וכיוצא גזה. כל זאת,
בניגוד לכללים האלמנטריים ימ !מישיפטו
של אדם חייב להיחרץ בביודמישפט ולא
בסלי־התייקשורת. אודד. לך אם תודיעני
׳באשר לצעדים יאשר בכוונתך לנקוט ב עניין.״
הודעה
זו העמידה במצב מביך גם את
שופט השלום הד״ר מנחם בוכווייץ. היא
הוכיחה שגם הוא לא היה מודע למה
שהיועץ המיושפטי הגדיר כ״כלליס אלמנ טריים״.
העול
ם הז ה 2083

ך* ק לפני חודשים ספורים הוצגה
ישראל לעיני העולם כשודדת של אחד

החומריים האסטרטגיים המסוכנים ביותר —
האורניום — .המשמש ליצור פצצות גר עיניות
פרשית
אוניית האורניום שנעלמה על
מיטענה בדרכה מגרמניה לאיטליה, העסיקה
שבועות רבים את עיתוני העולם, ש הגיעו
סולם למסקנה בי היה זה מיבצע
מבריק נוסף של השירותים החשאיים של
מדינת־ישראל. הדי הפרשה טרם נדמו.
היא תחזור ותצוף מחדש כאשר דוכני
הספרים בעולם ׳יפיצו את הספרים הדסים
שנכתבו בעיקבות חשיפת הפרשה, ובבתי-
הקולנוע .׳תוצג הגידסה הקולנועית של
קשר האורניום הישראלי.
אך אם לא היה די בכד כדי להציג את
ישראל כמי שמנסה לשדוד את אוצרות
האורניום העולמי על-טנת להעשיר את
בוריה, התפוצצה עתה פרשה חדשה, ש אליו
שורבב שוב שטה שיל מדיינת ישראל.
גם הפעם התעורר החשד כי ישראל קשו־רה
בפרשה מיסתורית ומוזרה של היעל מות
אורניום — הפעם מלביליבה של אר־צות־הברית.
תחילתה
של הפרשה עוד בחודש ספ טמבר
. 1964 מפקחים של ועדת האנרגיה
האטומית האמריקאית ערכו אז בדיקר,
שיגריתית במלאי האורניום •שהוחזק במים-
על פרטי קטן במערב פנסילבניה, שבו
נעשה חלק מתהליך העשרת החוטר הזה.
בבדיקת סיפרי המלאי שיל המיפעל הת ברר
לחוקרים, לתדהמתם, כי בתקופה של
שמונה ישנים שקדמה למועד הגילוי, נעלמו
ממחסני הסיפעיל ב* 180ק״לוגראם של
אורניום— .235 קצת פחות ממחצית של
כמות זו היחה של אורניום מועשר !מאד
המשמש ישירות ׳לצרכיי ינשק גרעיני. כמות
כזאת של אורניום מספיקה לייצור ארבע
פצצות גרעיניות ׳שעוצמת כיל אחת מהן
שווה ל־ 20 אלף טון של טי־ואן־טי.
רק כעבור שנתיים נכתב דו״ח על הפר שה,
ובו ניסו מפקחי הוועדה האמריקאית
לאנרגיה אטומית למצוא הסברים להיעל מות
האורניום מהמיפעל האמריקאי, ה שוכן
ליד העיר אפולו בפנסילבניה. ההס בר
המתקבל ביותר על הדעת, לטענת ה־

דו״ח הוה שצירוף של ניהול ספרים כושל
עם מדידה לקוייה הוא שגרם להיעלמות
האורניום.
ירק עתה, יותיר מעשר שנים אחרי ש הדבר
אוזכר במיסמבי !הוועדה לאנרגיה
אטומית, החלה התעניינות מחודשת באותה
פרשה. האשמות שהועלו על־יידי חבר אחת
הוועדות המפקחות על בטיחותם של ה הר
מרים הגרעיניים טוענות כי קיימות ״הוכ חות
רציניות״ כיי חלק ׳מאותו אורניום
נגנב ולא נעלם בין ספרי החשבונות.

מידע סודי
מ אי ר כ מו הו
}׳ותר מזה, עתה רק מסתבר, כי
בשעתו שקלו חברים של הוועדה לאנרגיה
אטומית ושל הוועדה המשותפת של
הקונגרס לאנרגיה אטומית את ׳האפשרות
שמדינה. זחה, ובשיתוף עם הנהלת אותו
טיפעל בפנסילבניה, קשרו קשר לגנוב את
האורניום. גמהילך החקירה, שנפתחה בשנת
, 1965 היו החשודות העיקריות סין
ומדינית ישראל.
לא בתר אם החקירה העליתה מימצאים
כלשהם לאימות החשדות .־אולם על־פי
מיסמכים של פעולות שנקטה הוועדה ל אנרגיה
אטומית בלפי אותו מיפעל, המכסה
!תקופה שיל 17 ישנה — מיום הקמתו של
המיפעל בשנת 1957 ועד לשנת — 1974
מסתבר כי שלושה חוקרים של הוועדה
ריאיינו כ־ 400 איש שעבת במיפעל אך לא
הצליחו ׳לצבור ״כל מידע חדש״.
על־פי מקורות !המקורבים לוועדה ל אנרגיה
אטומית נערכו בנושא זה שתי
חקירות על-׳ידי האף־בי־איי. אחת מאלה
נערכה בשנית , 1966 ובה התבקשו החוקרים
לקבוע אם אחד ממנהלי המיפעל הגרעיני
(שנקרא ״החברה לציוד זחומרים גרעי ניים״)
פעל כסוכן ישראלי. חקירה שנייה
הושלמה !דק לפני !שבועות אחדים. בשתי
החקירות לא נמצאו כל הוכחות שאומנם
נעשו פעולות בלתי־בשהות שגרמו להי-
עלמות האורניום המועשר מהמפעל 13 .
שנים אחרי גילוי האבידה קבע פקיד ממ שלתי
אמריקאי :״אין לנו כל מושג מח
בדיוק אירע שם.״

להד״ם !
ההשערה האחרונה, כי בשעתו פוצע
באותו מיפעל מעשה של גניבה גרעינית,
הועלתה על-ידי ג׳ייימס קונראן, בוחן אמצ־עי־שמירה
שיל !ועדת התקנות הגרעיניות,
שמונה בשנת 1975 כחבר בקבוצת מחקר
מיוחדת שבחנה את אמצעי הבטיחות וה ביטחון
במיפעלים גרעיניים מסחריים. ב ראיון
שהעניק קונראן הוא טען, פין השאר,
כי פקידים של הסוכנויות הגרעיניות ה־
׳אמריקאיות השונות העלימו משילטונות
הבטיחות הגרעינית מידע המתייחם להיעל-
מם של חומרים גרעיניים או לניסיונות
להעלים חומרים כאלה.
פמיכיתפים שהיפנה בחודש אפריל השנה,
בין השאר גם לנשיא מימי קאירטר, טוען
קונראן כי שיטות האבטחה הקיימות של
חומרים גרעיניים בארצות־הבריית לקויות,
וכי המוסדות הנוגעים בדבר מעריכים •ייחד
יעל המידה את הקשיים בגניבת דלק גר עיני
והפיכתו לנשק.
ביין השאר טען קונראן כי הועלם והוסתר
יממנו מידע הנוגע לפרשת היעלטות ה־אורניום
שנתגלתה בשנת 1964 במיפעיל
הגרעיני בפנסילבניה. לטענת אחד הפקי דים
הבכירים לשעבר בפיית הלבן, המידע
שחיפש קונראן סווג כסודי בצז־רה בלתי־רגילה.
עם זאת הובא אותו מידע סודי ל ידיעתם
שיל פקידים בכירים בוועדה ל אנרגיה
אטומית בישנה שעברה.
בכתבות שפורסמו בעיתונות האמריקאית
בקשר לחשדות ישל גניבת האורניום מ־מיפעלים
פרטיים בארצות־הכדית, טענו כי
הפרשה היא עדיין בגדר תעלומה. העובדה
ששמה שיל ישראל שורבב אל אותן כתבות,
כמדינה שהיתה חשודה •בעיני האף־בי-יאיי
בקשירת קשר לגניבת האורניום, העמידה
את ישראל שוב באור של שורדת האורניום
שיל העולם המערבי.
בתקופה בה נעלם האורניום שימש איסר
הראל כראש המוסד וכממונה על שירותי
הביון!והמודיעין של מדינת־יישיראל. כאשר
נשאל איסר הראל השבוע לתגובתו על
הפירסומים בעיתונות האמריקאית -בדבר
החשרות שהועלו, כאילו ישראל מעורבת
בגניבת האורניום י בארצותיחבירית, הגיב:
״בתקופת כהונתי, עד , 1963 לא היה שום
דבר כזה. לא הייתה שום פנייה של האף-
בי־איי כדי לקבל מידע בנושא זה. כזמני
לא ייתכן כילל שהיה דביר כזה.״
אבל חקירת האף־בי-איי החילה רק כ שנת
, 1966 שלוש שנים אחרי שאיסר
הריאל פרש מתפקידו.

הממשלה החדשה לא חיסלה את המילבוד המדיני־נ
בולות ^ ביטחנני המסנבן שיצרה הממשלה הקודמת -
ביסהון ^ ונדמהשהיא אף גורמת את הגברתן

^ כר לאחר ניתוח ראשוני ושיסחי, אי־אפשר שלא
^ לתמודי כיצד זכתה אותה !מערכת מפוקפקת של
קונצים, התחבסויות־ישל־רגע וחצאי־אמצעים, הטטגה ב־דארגון
הטשא־ההמתן ׳באזורנו ״סידוריההביטחון עבור
ישראל״ ,בשם מ* .מחייב וכבד־מישקל. והתשובה בוודאי
טורצבת! ,משום שלא נוכל למצותה בהנחה הפשוטה,
שמציעי ״הרעיונות״ ,מאשריהם יומיי!שמקד.ם ,׳סולם סורים
או שוגאי-יישראל מובהקים! .שהרי מדובר באנשים שניהלו
במשך זמן ממהשו את ממשלת ישראל וביטחונה, ובנשי־אים
ובכירים אחרים בממשלת ארצות-הסרית.
אולי בהשפעת העובדה ששדה־סטערכה הקובע —
לפחות עבורנו — הוא דעת־הקהל והממשלה (במובן
הרחב) האמריקאיים, קרה. שהשאלות המרכזיות והבעיות
החיוניות והמורכבות נתגלמו בצורת דוגמות, או ״סמלים״
— רעיונות פשוטים, מוגדרים מאד, מושכים את העין,
קלים ומהים להבנה, להצגה !8־ ל״דיזן״ באמצעי־התיק־שורת
ואף ל״ניתוח״ של פרשנים וסו,מחים, בלא או עם
מדכאות בפולות. מבאן קצרה הדרך לכך, שדברים שוליים
ואו איזושהי הברקת־רגע, יהפכו צירי־גורל ואבני־יסוד
של הסדרים־מוצעים ופיתרוינות מופרחים,
הסכנה השנייזדבחומרתה לנו היא, שלא נשכיל להבחין
מהי הרעה שטמונה לנו בחובם של דבר־טיפלות הצץ

הפחתת העוצמה הצבאית
הערבית תשובה
יותר מתון ןדשלו0
ועולה, או הבזקת־&יתרון מפתח, מפני שניתן להיאחז
בה, לצאת מהסתבכות ׳מביכה מסוייימת שנקלענו אליה
מפני תימרת זריז של היריב, או מטיפישות. אך חמורה
ממנה הסכנה, שאנו עצמנו נספק את הרעיונות אשר
אחר-כך יצמחו וייעשו ״סידורי־ביטחון״.

כאן אנו צפויים להיכנס למילכוד מושלם :
מישהו יטול רעיון שהעלו, למשל, ראש־ממשלה,

חוץ או שר־ביטחון של ישראל, ורק ימשיך
שר־חו
ארג פיתוחו לאורך אותו קו־זהיגיון, עד שלפתע
יתברר כי אנשים מוכים אלה תקעו אותנו כז
רבוץ נורא ואנו מנועים מכל התנגדות יעילה,

מאח --

בנימיו ע מי דרו ר
כמו כל מאמריו של הפרשן הצבאי של
,,העולם הזה״ ,מבטא גם זה את
השקפתו האישית של הפותב, ומתפרסם
כתרומה לוויכוח הציבורי.
משום שכדור כי שר יהודי איננו יכול להעלות,
אלא רעיונות מוכים לישראל.

שרום יחוו, ביטחו! וחוו
ף* שגיאה העקרונית והחמורה ביותר, מבחינת
י 1הביטחיוך הצבאי הלאומי, היא היחס שנקבע בין
תחום זה ובין ,״השלום״ .עקרונית וגם עניינית, הביטחון
קודם לשלום! ואין זו שאלה של אידיאולוגיה, אלא
עובדת־,חילם: בביטחון בלא שלום, חיינו עד עתה וגוכל
לחיות גם הלאה, טוב או רע. אבל שלום בלא ביטחון
פירושו חיים: בצל טכנת-השמד מתמדת, כי כזו תהיה
תוצאתה הבלתי־נמנעת של בל מ״לחמה, אם תפרוץ אז.
לכן, מותר להציג את השלום בשאיפה המעשית
של מדי׳נוותנו רק אם מאמינים שהוא יחסל, טוטאלית
וללא ישיבה׳ את עצם סכנת היווצרותו של איום ערבי
צבאי על ישראל. ולזג חשוב ומשמעותי השלום רק כל
עוד — ובמידה ושהוא משרת את בייטהון ישראל ומחזקו.
:אולם מסתבר בי בלילי המיושחק ה״שראלי־ערבי־אמרי־קאי
חם סאלח, שאין ניתן לשים את האמת הזו ״על
השולחן }קערות מלאות״ (אם יותר גם לי לצטט את

זאב ז׳בוטינסקי, שמשום־מה נעשה ׳פופולרי באחרונה).
ישראל חייבת לטעת שימאסציד ,,גם המיידיים, אינם
מכוונים, חלילה, לביטחונה; ,אלא למען ״׳השילום״ .זוהי
בעייה סמאנטית גרידא, ואין בל קושי להתגבר עליה.

כל שנחוץ הוא ליטול את כל תמרביכים
הראשיים של ״הכיטחץ״ ולהכניסם לרשימת
״טרכיכי־השלום״ — כראשה. רק אי-שם מתחתם,
כמיקום וכסדר־פנימי כלשהם, יש לשפץ
את המרכיכים האחרים: גכולות פתוחים, יחסים
דיפלומטיים ומיפחריים מלאים, חופש
תנועה כאוויר, כיכשה וכים וכל כיוב׳.

אולם קחה זזהיפך: ברשימת ״סרכיבי־השלום״ ׳מופי עים
התנאים האחרונים בילבד ואילו דרישות הביטחון
אינן נזכרות, בה פלל. לכן, נשקפת: אפשרות סבירה ביותר,
שאם: אומנם המימרה המיידית והמעשית שלקראתה אנו
אמורים לחתור היא אומנם ״השלום״ ,אז איפה יידחקו
דרישות הפיסחת?
כדי להעמיד, נקודה זו על מלוא משמעויותיה והסי כונים
הטמונים בה — בהנחה המובנת־מאליה, שסוברים
בכל
כי פוטנציאל־האיום הערבי ימשיך להתקיים
מיקרה, בעתיד הנראה־לעין — נניח כי סאדאת הודיע
על, הסכמתם המוחלטת של הערבים לכל ״מרכיבי־

תהנוח־המעקב הן נ ט01
׳(הואר׳ שמס (הדירו,
מנהיגה ישראלית
חשלום״ שביום דורשת ישראל, בהופעתם במיסמך הקובע,
הוא זד, שהגיש יגאל אלון להנרי קיסיגג׳ר ב־. 1975
בפי שמתאר תסריט ,״מולחמת ;חיטין השגייה״ (העולם
הזח 2082 אומנם !הוגשמו פל המרכיבים היללו ו״שלום״
׳מלא שרר בין קשראל לערב — !בלא שהדבר הזח הושיע
את ישראל או הועיל לד״ כאשר התממש האיום הצבאי
הערבי, ויצא ימן הכוח אל הפועל. אין בכך כל חידוש,

וגם הדעת נותנת ! :דבר רגיל הוא בעת החדשו־ ,.שמיל
חמות פורצות ב ק !מדינות יאשר ישורר ביניהם שלום -
ועוד עמוק וממושך יותר מזה שאפשרי בינינו ובי\
הערבים, אפילו יתגשמו ים ל ״מר׳ניבי-השילום״ שלנו עד
תום. גם לא שמענו שארצות־הברית, למשל, מושפעת
פלשהו, ולא במיזער־ישבמיזער, לעניין הבטחתה מפני
איום צבאי סובייטי, מן העובדה שבין שתי המדינות
שורר וקיים שלום.

לכן, אם אומנם לא ;וכל לנתי, את המשא•
והמתן ל״שלום״ מן המשא־והמתן שתכליתו
השנה וקיום של ביטחון לישראל — ודומה כי
עתה יקשה הדבר מאד — עלינו לשלבם באופן
הנכץ ; דהיינו, כד שדרישות הביטחון יופיעו
ויידונו כמרכיבים הראשיים והראשונים של
״השלום״.
כיום אומנם נראה שרחוקה מן הדעת כל אפשרות
של הטפטה ערבית ל״מרכובי־השלום״ הללו ׳של ישראל,
למרות היותם לא־ביטיחוניים. אבל אם אומנם נופתע
ותיפול עלינו הסכמתם ,׳ולוא חלקית !ולצורך תימרון,
נקלע למצב מביך ומסוכן, משום שכעת קשורים ״השלום״
ו״הביטחון״ זה בזה — יאבל באשר המרכיבים ״המאות רים״
הם של ״השלום״ !בילבד, המוסכמה הכללית היא,
שמרכיבים אלה !מהווים את הערובות הטובות שבכולן,
׳משמע, מחייבים — את נסיגתה המוחלטת של ישראל,
ללא כל ספקות, עירעור, או תנאים נוספים ״מכבידים״.

מדינה פלסטינית

הממשלה החדשה עדיין לא הועילה לחיסולו ,׳ואפילו דומה
שהיא גורמת להגברתו.

0103 ישראל
^ ב ״סידורי״הביטחון״ שניתן לכנותם ״מדיניים״
י * הם בלתי־דלוונטיים לביטחונה הצבאי של י׳שראל,
הדי. אלה הקרויים ״ערבויות בינלאומיות״ אינם יותר
מאחיזת־עיניים ! ואם הם מוצעים על־ידי ישראלים, הריהם
הונאה עצימיית. לעניין הביטחון־הציבאי כל ,״הסידורים״
או ״הערבויות״ הללו כאילו אינם קיימים כלל. כוחות
או״ם או משקיפים, ערכם אפס למול כל ׳אפשרות של
התהוות והתממשות איום צבאי ערבי. מותר להניח׳ כי
כל אותם 5000 היילי או״ם ׳שבסיני אינם מופיעים בלל
כ״גיורם-משפיע״ בהערטת־המצב והתוכניות המיבצעיות
המצריות, לעניין מילחמה. אין הם אפילו מסוגלים לאותה
מעט ׳ההתנגדות שיכולים להציג כמה אלפי חיילי הי״ר,
מפני ישאינם •מצויידים, מאורגנים או ערוכים ללחימה
אלא כשוטרים בילבד .״כוחות־חירום״ או ״משקיפים״
הם סידור פוליטי טהור, ודק בתחום זה ערכם.
׳תופעת הנוכחות ׳והפיקוח הניטרליים קיבלה ממד
•שלילי וחד-צדדי ׳לרעתנו, עם הופעת תחנות־המעקב והטכנאים
האמריקאיים בסיני — לפי דרישתנו, וכיפטנט
שלנו. מפני אמריקאייותם והכנסתם ירק לפי דרישתנו
וכתנאי !שהצגנו, ודאי ישינהחד, מנועים מכל מהלך —
ובמידה רבה, אפילו מתגובה — שיהיה בהם משום
סיכון אותם האנשים. יחד עם זאת, עלינו להניח — לפי

אינה משנה

הרבה יותר מחוזה-שלום, משמעותי, חשוב
ואמיתי בעבורנו,,מיבחדהבוונות״ שד הפחתת
העוצטה־הצכאית. ואם אין בבר אפשרות להציג
בך את הדברים — בלומר, להפריד את דיוני
השלום מן הביטחון — הרי, כאמור, צריך ואפשר
להציב את ״הפחתת-העוצמה״ ,וכל שאר
הדרישות הביטחוניות (המישניות כולן לראשונה)
,בסעיפים הראשונים והמתני של חוזה־השלום.
דומה
כי עד כמד .׳ש״הימילבוד המדיני־ביטחוגי״ נוגע.

יש לקוות ולהניח, שהממשלה הנוכחית תעשה
הכל, שתחנת-המעקב האמריקאית בסיני
תהיה הראשונה והאחרונה בסוגיה — ושגם
היא תיעלם מן חמסה במהירות חאפשרית, כ־מיסגרת
המאמצים ההכרחיים והדחוסים למחוק
מן המילון ומן השטח את ״מודל-סיני״ ,שעליו
מציעים לנו האמריקאים שנסמיך את ביטחוננו
הצבאי, בכל הגבולות.

ארוכים. ערכם רכ דחשדכ, אכל כינן יכין התואר
״התראה״ אין ולא כלום.

לעניין זד. חסרות שאלות השלום והמדינה הפלסטינית
כשלעצמןגל משמעות, וחישוב רק לדעת אם, ובאיזו
מידה, הן משפיעות על הנתונים הביטחוניים־הצבאיים.

הממשלה החדשה הוסיפה ל״סידורי־ביטחון״ פוליטיים
.אלה את ,,וחוזה-השלום״ ,האמור להיות ״מיבחן-אמת לכוו נות
הערבים אבל צריך שילחש באוזניה, תמיד
ובתוקף, המלאך־המזהיר של ״המיקוד. הגרוע האפשרי״ —
מה יקרה אם יעמדו הערבים, או יצליחו להיראות כעומ דים,
במיבחן זה ז הצעתי לכולנו, כולל הממשלה החדשה,
שלא נתחכם ׳מדי בתרגילים פוליטיים, הלובשים מייד,
גם אם הממשלה איננה ערה דיה לכך, משמעות של
״׳סידורייבי׳טחון״ מכריעים.

ט מת מובנת־׳מאליה זו אינה ברורה לכל. ובוודאי
י י לא לממשלת־״שראל הקודמת — לפחות על-פי דיווחי
העיתונות. בפברואר השנה פורסם פארצות־הברית כי
״ישראל רוצה שמערכתיהאזהרה-המוקדמת האמריקאית,
הפועלת ...פסיני, יתפעל דרך־קיבע, ומציעה שיחידות
אמריקאיות דומות יפעלו בגולן ופגרה המערבית״ .פריטים
אלד, נכללו, לפי המדווח, בדו״ח ״החשב הכללי״ האמרי קאי
— כלומר, הדבר בבר גחזד, כהוצאה תקציבית
אפשרית. גם נמסר ששר־הביטחון לשעבר, שיומעון פרס,
״לא פסל״ את הרעיון.

טענותיו שי דח
מוכיחות דק שעבודת
חממנ״י ודתה מתחת
ודמה קסאסטדופוית

תחנות ההתראה באוס־חשיבוו
ונחתמו עבדו ביעילות
למי ׳ום־הניפוויס -
והן לא הנעילו

כפי שנראה בהמשך, גם פתרון זה, כשלעצמו ,
איננו מעילה או ׳מוריך וכגורם ביטחוני, אף הוא קם או
נופל ,׳מבחינתנו, בראש ובראשונה, לפי השפעתו על
העוצמה שתתמוך כל אי׳ום צבאי ערבי אפשרי.

מה שווה ה״התואור?

תחנות אלה אינן אלא מיתקנים לאיסוך ידיעות,
באמצעות סוגי-חישח שונים, גם לטווחים

לנושא ז!ה, כמו ל״שלום״ ,אומנם חשיבות
רבה — אולם לא מבחינה צבאית־כיטחונית.

בהקשר זה יש להזכיר נימוק ביטחוני מעניין
שהעלו מחייבי המדינה הפלסטינית. לפיהם,
דווקא מדינה כזו, מהיותה מנותקת מירדן או
סוריה, תהווה חיץ־ביטחוני יעיל ביותר לנו,
ועל כן עלינו לעודד את הסכמתה, גם — או
קודם־כל — מנקודת־הראות הביטחונית־צבאית.

נימוקים מדיניים יכולים להצדיק הזדקקות,
או הסכמה לגורמי חיץ ופיקוח ניטרליים
למיניהם. אבל יש להבין, ולהדגיש כפל תולה,
כי לא רק שאינם ״סידורי־ביטחון״ ,אלא שאנו
מסכימים להם, או מבקשים אותם למרות
שהםאנטי ־ ביטחוניים, לפחות עבורנו.

.מלבד כוחות נייטרליים חוצצים ותחנות־מעקב אמרי קאיות
— המיוערות לעקוב !אחרי הנעשה פאזידן הקרוב
— ׳שעל מהותם האמיתית, כ״סידורי אנטי-פיטחוך, כבר
עמדנו, נמצא ב״מודל-סיני״ ,במרכיב ראשי, את ״תחנויה־ההתראה״.

כרים
זהים יש לומד על ״המדינה הפלסטינית״
1שגם עליה, בזכור ״ויתר״ סאראת בתסריט שלי,
בדנבה.

לכן, בהקשר הפי׳תרונ׳ות המדיניים בגדה, צריכה ישר-
אל להגדיר לעצמה קודם לכל מהו המצב שמתחייב באיזור
זה לסי צורכי הביטחון־הצבאי — ולהעמיד את מרכיביו
ישל מציב זה כתנאים הראשוניים לכל פיתרון מדיני,
כדי שייחשב ראוי לדיון .׳מאליו יובן כי בכך לא יסתיים
הוויכוח, משום ׳ששאלה זו משתרעת על תחומים אחרים,
חשובים ומשפיעים לא־פחות. אבל לצורכי הבהרת הנוש־־
אים ואיתור העמדות הבסיסיות־באמת חשוב מאד להפריד,
פמ״ויהד בנושא זה, יאת התחום הביטחוני מן האחרים —
ולוא רק לשם הבחנת ״הניצקות הביטחונית״ ,שקייומת
גם ואצל סאלה׳ שעקרונית. נכונים לחייב נסיגה, מן
,ד״ניצי׳ות האידיאולוגית״ שקיימת גם ׳מעבר לביטחון.

פשיעה הקרובה. כן יכול צד מסמים ׳להציג איזשהו ויתור
(•מהוא עושה מנימוקיו שלו, כמובן) בלא שייראה הדבר
כ״כניעה לדרישות האוייוב״ ,אלא כאילו נעשה ,״לפי
דרישת המשקיפים״.

הכוח על גבול ה בי ט חון יוכל
רק להתפלל
״המיקוח הגרוע האפשרי״ — ולדעתי, גם כדבר מציאותי
— יסד,ערבים לא יחושו עצמם ׳מוגבלים כל יכך.

לכן, המצאה מחוכמת זו, שאביה (כך דווח)
שימעון פרס ויצחק רבין אישרה, היא כולה
שלילה, לפחות מבחינה צבאית — וכוודאי
כאשר, באותה נשימה, מדברים ראשי־ הביטחון
על אופציה של ״מכה ראשונה״ ,שלדיברייהם
אפשר, או ראוי, שתהיה המועדפת אצלנו.
להמחשה הדבר, נתאר מצב שהטכנאים ׳האמריקאים
בסיני חשים בכוננות למילחמה ומציבים — לפי הוראת
נשיא ארציות־הברית ארבעה ׳מוציבי־מ׳עקב קטנים בצדדים
המצריים והישראליים של המיתלד, זהג׳ידי, ממש פיסית
בתוך המעבר. מותר להניח, ני ׳מוצבים אלד, יהוו מינשול,
או לפחות עיכוב, אפקטיביים, רק לפעולות צד,״ל. במידה

נו מוצב שיועואו
על..גמר הביטחון
יצטרר להירחס
לחימה סאמיעאז
דומה, או פחותזדמשהו, חלים הדברים על בל גורם
או מ ח ניטרליים, אשיר ייימציאו בינינו ובין צבאותיערב.
׳ועוד לא הזכרנו את האפשרות — הריאלית ׳מאד, שגם
הניסיזן המעשי תומך בה — כי נייטרליו׳תם של הניטר ליים
היא, לעיתים, יחסית וטלקטיב״ת מאד, ובאור זה
נסת ומוטב לקפל ולהעריך את דיווחיהם.
התועלת !הממשית שבכוחות ׳וסש׳קיפים ומפקחים ניט רליים
היא פוליטית טהורה: כל עוד ניתן להם לפעול
׳ולפקח, ימשמע שאין פותחים פמילחמה — לפחות לא

הראייה היא, ששתי תחנות ״ההתראה״ הראשיות שלנו,
פאום־זחשיסה ׳חבהרמון, עבדיו ׳ביעילות ׳מלאה וללא הפרעה
במשך שנים, לפני יום־ד,כיפורים. על פי התיאורים השו נים,
לא נעלם דבר מחישתם האלקטרונית, ספני שמיקומן
איפשר לתחנות אלו קו-ראייה פגיזרה רחפת, לעומק שטחי
האוייב. מסתבר — יכך מדווחים — שפל יחידה מצרית
או סורית אותרה, כל המראת מטוס ונחית׳תו אובחנו וכל
תנועה או תזוזה נלכדו, נרשמו, הריקו משלחו אל
כל הנוגעים.

ובכן מה? עוד האלקטרוניקות פועלות כמרץ
וביעילות, קמו הכוחות המצריים והפוריים,
השליכו את רשתות ההסוואה, ובן כמה
דקות כבר שטסו בהתקפתם קדימה. אפילו חיו
התחנות מצויירות במיכשור לקריאת מחשבות
של הגייסות בחזית, לא היו מועילות חרכה
יותר: עוד שעה שניגשו ליטול את סירותיהם
לצליחה, לא ידעו החיילים המצריים בוודאות,
שפניהם הפעם למילחמה, לא לתרגיל.
בעיית בעליחהסחשפה הצבאיים שלנו בנושא זד, היא,
שאי-אז, בעבר הרחוק, נתקע ׳במוחם הקו׳לקטיפי, שעלינו
להתבסם על ״התראד, מוקדמת״ — ושהדבר אכן ריאלי
׳ובד-יביצוע .׳מובן שהיתר, זו אשליית עצמית, אשר נבעו,
ממצב אסטרטגי בלתי־סביר ׳ :בבר ׳בתחילת שנות ד,־50׳,
׳ובמידה שהלכה וגברה ׳בהתמדה ׳מאז ועד ששת־חיימים,
הבחין כי פל מי שעיניו בראשו כי ישראל איגד, יכולה מחוסר להרשות לעצמה אסטרטגיה הגנתית ובי,
ברירה, היא חייבת באימוץ פתרון סופר־זזתקסי (ומבחינה
׳מדינית ,׳תוקפני) ,שלפיו לא זו בילבד שאת המיל׳חמה
ציריך לנהל פשטוה האוייב, אלא שהכרח הוא להקדימו,
ולפתוח את הסילזוימה פמהלוטד, צבאית יזומה משלנו,
רצוי (יאו הכרחי) ׳בהפתעה, כלומר קודם שיהיה סובן
׳ועתך היטב.

אין התראה מוקדמת
ך פי שעוד ניווכח, היתד, זו אסטרטגיה לא־ריאלית
( <₪ובלתי-ואפשרית. מעולם גם לא יושמה — לא במערבית
״קדש״ ,שהיתה מיתקפה יזומה־מדינית שלנו, אבל פשום
פנים לא ״סכה ראשונה״ הניחתת כתגובה על יוזמה
איסטרטגית של האוייב ; ובוודאי לא ב*ום-הכיפורים, שבו
יזמו הערבים את כל המהלכים הפותחים, פרסות חאיס״
טרטגית !והמערכתית, בכל שלוש החזיתות ! ובשתיים,
גם פרטה הטקטית.

אין לומד ראוי-לשמו של ההיסטוריה חצב־
(המ שך ב ע מו ד )26

נידוו אנטיביטחון
(המשך מעמוד )25

איה, אשר יעלה עד דעתו קיום דבר, במו
״התראה איסטרטגית ודאית״ — או שיוכד
להראות > ה אחד ויחידי שבו אכן התקיימה
(משמע: ,יתנה ביודעין וגם השפיעה) ,בפתי•
חת־־מילחמה.
בסידרת מ מ רי ם שפירסם בתאוץ 0רופ׳ לוטוואק,
אחרי !המילהמה, מגדר ה !אמח עובדתיותרהיטטודית-הגיו-
נית זו, כך :״׳אין בנמצא !אזהרה אסטרטגית. קיים רק
תיכנון מוטעה ומסוכן, המיוסד על הציפיה הכוזבת
שתהיה אזהרה.״
הסיבה פשוטה :״התראה״ איננה ״איסוף נתונים״,
אלא הערכה! ,המתקפלת כמסקנה סובייקטיבית מניתוח
נתונים. האובייקטיביות יכולה להתקיים רק עד שלב
איתור ״דרכי־הפעולה־האפשדיות״ :העדפת אה!ת מהן,
כ״דרדיהנבחרת״ (סמיקרה זה, לאוייב הוא בהכרח סובייקטיבית.
ככזו, היא ;מסתמכת על !מה שאהבו לכנות
״סיבור הגיון האדיב״ — כפי ש ה!מ נ תח והמערי ומכירים
׳.אותו, ומסברים אותו. לכן תיתכן התראה איסטר־טגית
בטוחה !רק אם לרשותו !שלוחתימודיעין •בתוך
מוחות מקבלי־ההחלטות !אצל האדיב — וגם אז לא
תמיד בטוח שתקבל התראה (משמע, התראה יעילה,
במועד מוקדם מספיק ; אחרת אין ״התראה״ ,אלא ״ידיעה״
סתם) ,משום שייתכן כי הההלטה תיפול 10 שעות לפני
תחילת והתקפה, ואתה זקוק ל־ 24 שעות מיזער.

כוודאי בך, באשר צבא־האוייב, בולו או
עיקרו, פדיר ומגוייס בתמידות: או, שאפילו
אם היים בהשלמות־מילואים, כיכולתו לגייסם
כבד שיחפץ ולהחזיקם כשירדת חודשים ואף
שנים, ברציפות.
אדיב כזה יכול להימצא בתמיהות בה״ערכות־למיל-
חמה! ,מבחינת מיקומו ומערכ״ו, ואף פעם לא תוכל לדעת
בוודאות אם בעוד 30 דקות לא יותנעו הטנקים ויזנקו
המטוסים; או, האם אותו תימר׳ון גדל־ממדים, שכמותו
כבד ערך יעד עתה, בשלוש השנים האחרונות 98 ,פעמים,
איננו הפעם יציאהילמילחמה. זהו, כידוע׳ מצב צבאות־ערב
מאז תחילת שנות חר 70׳ ,וביום־הכיפורים ראינו כיצד
הדבר פועל. יש להניח׳ כי לצדכי •כל מולהטה עתידה,
יגבירו הערבים עוד יותר את אמצעיתו־,זהירות !ואת ההו נאות
וההטעיות, כדי להבטיח שוב הפתעה.

בנסיכות אלו, ישראל היא המדינה אשר,
פחות מכל אחרת כעולם, יכולה או רשאית להסתמך
על כך שתקבל התראה ממשית ערב
המילחמה, אפילו יעמוד לרשותה המערך האלקטרוני
המעולה כעולם, לצורכי מודיעין.

מובן שאין לעובדה זו ולא כלום עם הצורך במיתקני-
מודיעין ובאיסוף ידיעות. אלה חיוניים לשם ניהול ההכנות
למילחמה ויהמיילחטה עצמה, בלא כל קשר להתראה
אסטרטגית ודאית, שיספקו או לא. אומנם זכור כי רא״ל
דויד אלעזר ז״ל, סמיסגדת מאמציו להכחשת מסקנות
דעדת־ואנרנט. סיפר על 400 מופרקים של, מודיעין, ושלא
הובאו לידיעתו. אבל הרי גם כך !לא ידיעות הן שחסרו
לנו אז ,׳אלא ה עירכ ה נכונה בילבד.

המסקנה היחידה מטיעון זה היא, שמצב
עכודת-המטה כמטב׳׳ל היה מתחת לקטאס-
טרופלי, נראה כי משום שהעומד בראשו —
בפי שמלמד הטיעון שהעלה — לא הכין כין
ימינו לשמאלו כעכודת-מטה. מחוץ לזה, אין
להכין, כוודאי כראייה לאחור, איזה סוד גדול
יכול היה להזדקר לפתע מכול כזה של מיב־דקים
(אשר, לפי ניסוח הטיעון, היו עדיין ידיעות
גולמיות, שטרם עוכדו ל״מודיעיז״).

המילמו המשולש
** ניין, א,פ כן, נעשו תחנות־״חהתראה״ נכס אסטר-
טגי פה גדול, עד שנוצר הרושם, מי הפירסופים
והיפ״דסומת! ,שהן ״סידור-ביטחון״ שאין כמותו ושיש
בהן, כביכול, לקזז אפילו והפסדים טריטוריאליים ניכרים 1
האחריות לניפוח חשיבותן לממדים כאלה מוטלת כולה
על !ממשלת ישראל הקודמת. הדבר קהה, שעד. שאותה
ממשילה ביקשה לחפות בהן על העובדה שביולי-אוגוסט
1975 קיבלה את הסדר־הביגיים ,׳שאותו היא דחתה במארס
אותה שגה (!וגרמה בסירובה ל״הערכה-מחדש״ ,היא קו־פרשת־המים
השלילי ביחסי ארצו׳ת־הברית—ישראל).
לא כאן המקום לברר אם צדקה הממשלה בהחלטתה,
או לא. אבל ידוע !וגלד, כי במקום לומר ,״ניסינו ונכ שלנו״
,או ״אין ברית או ״זוהי הטובה שברעות״,
בחרה הממשלה להציג כניעה אנוסה יכ״הישג״ ,והפער
הצריך כיסוי וטיח.
עד שלמדנו ולימדנו את העולם. ,כי אום־חשיבה היא
נכם ביטחמי־אסטרטגי שאין כמותו, לא חלם איש לייחס
חשיבות וערך כאלה למיתקגים מסוג זה — גם לא
ארצות־הברית, שכבר מזמן מפעילה מערכים אשר אום־
תשיבה עם החרמת גם־יחד עניין זעיר ומיושן הם לעומתם.
אפל אם ישראל כך חושבת, למה לא? הפשע הפך טינד
טום׳ !משיוחסו כל המעלות הנפלאות הללו לאום־זושיפה
גם במצב הנוכחי — כלומר, גם בהיותה מצוייה לא בטרי טוריה
ישראלית, אבל בעומק שטח הנתון לריבונות
ושליטה זרים. זאת לא רק ׳בגלל עצמה׳ אלא בעיקר בגלל
השימוש שעשו בה.

כעלי תוכנית-ההסדר האמריקאית האחרונה
— שהורדה למגירה לאחר הבחירות, אבל כוודאי
חיה וקיימת — שנבנה אותה ״תוכנית
קרטר״ עשו שימוש רב ומרכזי כ״מודל״ אום
חשיבה.
הם נטלו את המגית הישראלי של תהנות-״התראה״
כ״סידור-ביטחוך ריב־ערך וזיווגו !אותו עם מוצר מקורי
אחר של המימשל הישראלי הקודם — קיומם של ״גמולות*
ביטחון״ ,שאינם בהכרח, זהים פיסית לגבולות ״המדי ניים״
.יתר על בן. אותם מוחות פוריים בסטייט־דיפרטמנט
(או בבית־הלבן) עוד הדחיקו לכת ואומצו!תפיסה ישרא לית
מובהקת •שלישית, זו הקובעת כי ״,גפולות-הביטהוו״
שלנו הם ׳ביקעת־הירדן והקו־הסגול (גבול ששודהימים)
בגולן.

את ימה! את חלקה!
את משוחררת! את נאהבת!
לאחר שה שתח רר ת מכל שערה מיו תרת
מגופך ופנייך.
מי ר ה וי הו די ת, בעלות די פ לו מ ה בין־ ל או מי ת
תטפ לנ ה בך בנ א מנו תוב די סקר טיו ת
בעזרת שילוב בלעדי של ש תי ה שי טו ת
האלקט רוניו תהח די שו ת בעול ם ל הו רדת שער
ל צ מי תו ת לל אכא בי ם ! לל א סי מ ני ם !
(;- 2000

א0זת־\?11.׳ס

מחט אל ק ט רוני ת -פינצטה אל ק ט רוני ת

ייעוץ והתאמה אינדווידואלים חינם.

מירה וי הודי ת
רמת -אביב,

טלפון 411968 :

תן טרמפלחייל

הכלאת !שלושה !רעיונות אלד — ,בולם ישראליים
מקוריים ור״שמיים — יצרה הצעת־מ״לבוד !מושלמת:
ישראל !תיסוג !מכל הגדה והרמה׳ ואפל הקווים הנוכחיים
יישארו ״גבולות־הביטחון״ שלה, באמצעיות שרשרת תח ינות
״התראה״ ישראליות, שתוקם לאורכם. להשלמת
התמונה רואה התוכנית תחנות ישראליות נוספות כאלה
גם !במרחק של 20ק״!מ !מן התעלה — כאשר כל סיני,
כמובן, בריבונות !מצרית.

אין כאן אלא יישום של ״מודל־סיני״ כממדים
כמותיים גדולים יותר — יותר תחנות, יותר
כעומק השטח הערכי — אכל לא עד כדי חריגה
מהותית ממודל־האב. ישראל, כוכן• ,הייתה מנועה
מכל תלונה, שהרי ,,סידור-בימחון״ זה חור־בכ
על טהרת הרעיונות הישראליים.

בכך אין הסיפור !מסתיים• ,כי צריבה להישאר השאלה,
לשם ימה בייכלל החנות כאלו, במיוחד בגבול הקריטי
ביותר, הוא המיזרחי. המפה !מלמדת, בי שלשלת הרי
סיזרזז-הירדן גבוהה. בדרך־כלל! ,מרכסי מערב־ הי ר דן,
לכן, כיוון שאיזור הפריסה והיערכות־הקבע ישל צבא
ירדן, וכל •כוח אהד שיצטרף אליו, הוא על רמת-עבר-
הירדן ולא בביקעה החמה, הנמוכה והצרה ,׳אין כיל
׳אפשרות לסרוק !מתוך הביקעה, אפילו באמצעות תחנות
מסוג אום־חשיבה או החרמון, את העומק הירדני, שממנו
תיפתח !הרעה. שיפור מסויים יושג, בתנאי שיוצבו תחנות
כאלו על שיאי הגדה המערבית — חלחול —
וגם משם כיסוי רמת עפר-הירדן מפוקפק ביותר.
הפיתרון היחידי לבעיקה זו (וכן לבעיית האבטחה
והקשר •שמייד נעמוד עליד. הוא מטוסיתביון — ואום-
חשובה ׳מעופפת, שכבר כיום !מסוגלת לכל ומה שמסוגלת
זו הקרקעית. פל המניעה׳ היא רק טכנית וכספית.
עובדה זו תאפשר לבעלי ״תוכנית קרטר״ לסגור את
בורג המילפוד סיבוב נוטף: כיוון שמוסכם כי קו תחנות-
״ההתראה״ הוא ההופך את קו ביקעודהידדן וכל קו אחר
ל״גבול ביטחון״ ,הרי אפשר שנתקדם צעד נוסף ונתייחס
לפונקציה, לא לפי ת תן הטכני הספציפי: כך וכך ומטוסי־ביון,
מסוגים !אלה ואלה, ואפשרו לנו סריקה אלקטרונית
שיל רמת עבר־הידדן, שתהיה יעילה עוד יותר מכל קו,
אחד !או יכפול, של תחנות קרקעיות.

לכן, אס תיסוג ישראל מבד הגדה ותקבל
את המטוסים האמורים, הרי באילו נשארה
כיקעת־הירדן ״גבול הביטחון״ שלה גם ללא
תחנות־התראה, והפל ייצאו נשברים.
סאדאת, האמריקאים ואפילו כל ישראלי־זמתעניין לא*
!טיקצועי, יודעים היסב• ,כי !מהי שאינו מקבלים מאום־
חשיבה יכולים אנו לקבל ,׳באופן ימלא, גם מאיזור תל-
אביב, והיכל ירק שאלה של טכנולוגיה, אמצעים ורפש.
לבן, סאדאת (לפי התסריט ׳שלי) יכול לעשות בז׳נבה,
!בלב ׳שקט, את הוויתור העצום — שאיננו ויתור כלל —
•של הרשאת תחנות ״התראה״ ישראליות •בכל אתר
ומיספר שנרצה. מה גם שלקח יום־הכיפורים לימד אותו
מהו עדכן האמיתי של תחנות אלה להתראה איסטרטגית
— יועד כמה דווקא ריבויין •ויעילותן יכולים לשרתו,
(המשך בעמוד )36

במחנה ע1ר

ביום הרביעי 17 ,ב אוגו ס ט , 1977 בשעה , 18.30ת ת כנ ס

המועצה הארצית
בבית בני־ברית, רחוב קפלן , 10ה ק ריי ה, תל־אביב.
על סדר היו ם: עתיד מ חנ ה של״י
הישיבה ת הי ה סגור ה, ו ה כני ס ה על פי הז מנו ת בילבד.
חברי ם שלא קיבלו הז מנ ה עד ה־ 14ב אוגו ס ט יפנו
טל פוני תלאדםקלר, מ ס 03 ( 24 33 86

לסוכנות ביטוח גדולה

ד רו ש ה
כתבנית פוליסות מעולה
נא להתקשר לטלפון ,611871 תל-אביב

ה עו ל ס הז ת 2053

לחנותו עוב הטיסה הגורלית

ך ה נוכמכר 1976 ינ:פל ׳לים מטוס דד
2צ׳ירוקו אוו שהטיס אפריים בר־אדז
ומלונדון לתל-אביב. יתד עם בריארז במטוס
היו שלושה ־אנשים נ!ו0פים, יסד,ם
ואשה אחת: תירצה ידידיה 20 .שעות
ישהו הארבעה בסירה מיטלטלת בלב־־יס
אחרי שאפרים הצליח להנחית ואת המטוס
נחיתתקאונם על פני המים ולתדדך את
האנשים אל הדינגי׳ היא סירת ההצלה.
׳אחרי שניצלו, תודות לאונייתימשא אל-
ג׳יירית, הגיעו !אפרים !סר־ן ארז ותירצה
ידידיה לישראל! .מייד עם הגיעם העניקו
ראיון להעולס הזה 2048 באותו ראיון
נאמר להם :״היה לכם מזל !משמיים,״
ותירצה ידידיה השיבה :״היה לנו מזל
,מאפריים.״
אלא שבפעם השלישית, מזלו של אפריים
בגד סו.
בפעם !הראשונה נטל על עצמו סיכון
!כשהביא למיפגן היל־האוויר מסוס הוארו־ואוד
ישן־נושן שעמד בטילטולי הדרך.
בפעם השנייה ניצל וממוות בטוח תודות
לתושייתו כאשר התרסק !בים. בפעם הש לישית
לא שיחק לו הפזל.
׳בעת הראיון ׳שנערך עקמו אז הצטרפת
אל תירצה ואל אפרים !דמות נשית נוספת,
צעירה יפה בעלת עיני-איילה ושיער ארוך:
אוסנת עמר בת דד ,25 סטודנטית לעבודה
סוציאלית וחברתו הקבועה של אפרים סר-
׳ארז. אוסנת הביטה ׳באפרים בהערצה, כמו
לא מאמינה שהוא נמצא לידה, שהצליח
להיחלץ מהבלתי אפשרי.
כעת יושבת ׳אוסנת עמר בדירתו של
דדי בורוכיץ, שותפו וחסרו הטוב ביותר
של אפריים. לשניהם קשה להאמין שהטייס
האמיץ איננו.
אוסנת !מוקפת הברים הבאים לנחם,
מדברים על אפריים. היא מקשיבה בש תיקה,
ומדי יפעם עולות הדמעות בעיניה.
אך ׳כשהיא!מדברת על אפריים ר,ין א, מדברת
בחיוך, ברוך, והיא מספרת:

מטום־המנהלים הסילוני, מדגם ״האנזה״ ,שמישקלו כעשרה טון,
חג מעל לשדה־התעופה של אכיג׳אן, כירת חוף־השגהב. מזג האוויר היה
סוער. סופה טרופית שהשתוללה כאיזור הורידה מטרות לוהטים, הסעירה
את גלי הים שהתנפצו אל קצות מסלול גמליהתעופה. טיים מטוס־המנהלים
ביקש רשות ממיגדל הפיקוח לנחות. המטוס לא היה כלול
כרשימת הטיסות שעמדו לנחות בנמל־התעופה. אולם הטייס הודיע
למיגדל הפיקוח כי ייט לו כעיות כמנוע המטוס והוא מכקש לנחות

נחיתת־חירום.
על מה שאירע אחר־־כד חלוקות הדיעות. גירסה אחת טוענת כי
המטוס ניסה לנחות נחיתת־אונם על המסלול, לא הצליח ככף, המריא
שוכ כנסיון לכצע נחיתה שנייה. טענה אחרת אומרת כי היו אלה אנשי
מיגדל הפיקוח כשדה התעופה שכיקשו מהטיים לבצע הקפה נוספת
כאוויר לפני הנחיתה, בדי לאפשר למטוס אחר להמריא. מה שכדור
הוא שמטוס ה״האנזה״ לא נחת יותר כשדה. בהל,פתו מסכיב למסלול
הוא ניראה לפתע צונח אל הים כמרחק של כחצי קילומטר מהחוף.
צלל, ולא ניראה עוד. למחרת נפלטו אל החוף שתי גופות. רק אז הסתכר
כי המטוס המיסחרי הוטס כידי צוות ישראלי: שני טייסים ומכונאי־טיס,
שהגיעו ערמו כטיסה ישירה מלאגוס, כירת ניגריה. שני טייסי
המטוס שניספו היו הקכדניט הוותיק של חכרת ״כנף׳ /אפריים כר־־ארז
ויצחק פלד, טייס חיל־האוויר לשעכר, כנו של מפקד גייסות השיריץ
האלוף מופה פלד, שהשתחרר לא מככר משירותו כחיל־האוויר. מסונאי
המיס שהיה עימם היה שימעון חרוזי.
הגופות שפלט הים זוהו כגופותיהם של כר־ארז וחרוזי. גופתו של
פלד לא נמצאה, כשם שלא נמצאו שרידי המטוס שצלל כמקום כו עומק
הים מגיע ל־ 80 מטרים. ממשלת חוף־השנהכ הטילה איפול על פרשת
נפילתו של המטוס, היא עדיין ככחינת תעלומה כלתיימפוענחת. שורה
שלמה של שאלות המרחפות מעל להתרסקותו של המטוס כמי הים,
נותרו ללא תשוכה.

,״ת מיד במצג
של תזוז ה״
* העתה גמרתי את ׳תקופת הנחי 1
/ /נות שלי. אפריים נסע לניגריה. הב רים
טילפנו ושואלו !אותי ימה אני־עושה,
השבתי שבלי אפריים: אני לא עושה כלום.
הם הציעו לי לצאת לבלות. וכך קרה
שביום שבו אפריים שלי ׳נהרג ביליתי אני

ושיגעון! הייתי ובסרט, הליכתי למ״סעדה.
כל היום חיפשו אותי !בשביל להודיע
לי ־את, בשורת האיוב !ורק ׳כשחזרתי ה-
:ביתה׳ בשעה אחת בלילה, דפק חברו של
אפריים, הטייס עמית חסון, יעל דלית ביתנו.
הבנתי שקירה !משהו, וחישבתי ׳ :שרק יהיר.
פצוע.׳ עמית אמר: יש לי בשורה לא
טיובה. אפריים נהרג. מאותו רגע התחילו
בשבילי חיים אחרים לגמרי.
״גרתי יחד עם אפריים שנח, היינו.ביחד
בכל דבר. לא דיברנו בפירוש על חתונה,

אבל היה בחור !לשנינו !שאנחנו מתחתנים.
,״היו לנו הטון ׳תוכניות. רצינו לנסוע
לתקופה !מסוייימת לניגריה, רצינו לנסוע
לאירופה. אפריים יאף פעם לא ישב במקום
אחד, הוא תמיד היה במצב של תזוזה.
״לפני שלוש שנים חכרתי אותו בנמל-
התעופה בלוד, שם עבדתי, והוא עמד
להטים את מטוסו הפרטי. אני זוכרת שהוא
שאל אותי אז :׳בא לך לטוס לרודוס 1׳
אמרתי :׳!ועוד איך !׳ אז הוא אמר :
׳או.קיי ,.׳תכיני רדפת ותני לי את מיספר־הטלפון
שלך.׳
לרודוס לא טסתי, אבל זכיתי באפרים.
הייתי בת 22׳והוא היה בן .32 הייתי
מאוהבת, אבל קצת קטנה עליו. יצאנו
שלושה חודשים ,׳וזה נגמר.
אפריים המשייך לצלצל יכל הזמן׳ שמר
על קשר. באפריל שגיד, שעברה הייתי ב חופשה
מהאוניברסיטה, ואפריים הזכיר
לי שהוא חייב לי טיסה לרודוס. קצת
היססתי, כי הקשר בינינו נותק, פחדתי
שאתאכזב שוב. הוא שיכנע אותי׳ ו׳מאז
אותו טיול לרודוס נוצר בינינו קשר חזק
ואמיתי.
״אני זוכרת שדדי בורוביץ לקח אותי
לשיחה ואמר לי :׳אפריים הוא כמו אח
שלי .׳אבא שלי תמיד רצה לראות אותו
נשוי, ולא זכה, אז קחי אותו ברצינות.
לקחתי איותו ברצינות ועוד איך. אפריים
היה יתום מהוריו. הם התגרשו בילדותו
והוא גדל ברמת הכובש, ואזזד־כך בקיבוץ
הסושדים, שם הכיר את דדי, שהיה ידיד-
נפש ישלו ושותפו בחברת כנף.
׳אפריים ל!א ר,ירבה לדבר על !מישפחיתו,
יאטו היתד ,׳ממוציא בויכארי ואביו ׳ממוצא
רוסי. יש ליו אח נשוי שיאייתו היה בקשר,
ועוד ׳אחות המתגוררת בלונדון ושעמדה
ליבוא לישראל, כי אפריים רצח לפתוח
לד, באן עסק.
׳בתחילת החברות ׳בינינו הוו לנו תקופות
של ׳חוסר !ודאות ,׳אפריים היה רווק בן
(המשך בעמוד )34

חבטות בגלל מחבטים

על ידי צלם העולם הזה שנקלע למקום בשבת האחרונה, הוא אחד
מני רבים הנגרמים בגלל מיפגעים, צפיפות ומחסור בשירותים הולמים

ף כר צעיר זינק אל מי הים. השלט
^ שעל החוף הזהיר שהמקום אסור ל רחצה,
אך הבחור התעלם מהאזהרה. דקות
אחדות לאחר־מכן הוא ניראה מפרפר ונס חף
במערבולת. למחות שהמקום הוא מחוץ
לטווח ראייתם של ׳מצילי תחנת ההצלה
של חוף ׳הילטון, כעבור דקות אחדות

היתד״ גבר סירת־הצלה בדרך אליו׳ ׳שגי
מצולים חתרו. במרץ, תוך מאבק עיקש
בגלים העזים. כשהגיעו יאליו היה גבר
מאוחר טדי. האיש היה מת.
ימן החוף עקבו מאות זוגות עיניים
אחר הדראמה שהתחוללה בין הגלים. בי ניהם
היה גם קצין צה״ל (מיל ).מנב״ל

למתרחצים. שני הגג
ממישחק ברקטות, שו
להפריד, ואת המלאכה
שהסביר למשחק האל

מי השריף1

יעקב (״יענקל׳ה״) יוסלבסקי
1ן ל | ¥1 0י ח
( ,)43 ראש ועד מצילי תל־אביב,
# 1 1 1 1 / 1 1י•
מציל מזה 23 שנים, מסביר כי ״המאבק הוא על יחסים
מעורערים.״ משמאל: נעמי קנציפולסקי, שביחד עס
בעלה טופסי משכירים את הגלשנים, שגרמו לסיכסוך.

הנערות מול המציל !גי

עשרות אלפי מתרחצים מדי שבת וחול, והוא אנו

־ת החסקות של המצילים וצי הגרש!׳
של ובסי המורד
חברה1 ,שהחליט כי מותו של האיש נגרם
מאחר שלא נמצאו ׳מצילים בתחנה באותה
שעת בוקר של יום ישיבת. הוא גם דאג
שדעתו תגיע לאוזני ׳האש העיר, והלה
הורה לפתוח בחקירה לבירור הנסיבות.
״הייתה זו האשמה חמורה !מאד, ואנו
נפגענו!אישית,״ הסביר אחר־כך איש ועד
המצילים, יעקב(״יענקל׳ה״) ״וסלבסקי .״אם
ביום שפת ב־ 10 בבוקר לא היד, המציל
בתחנה — אני, אישית, הייתי ממליץ לש לוח
אותו לכמה שנים לכלא.״ אך מבקר
העירייה בדק יומצא שלא היד, שום פגם
הם מתפתים להתרחץ שם.
׳לעומת זאת הסיקה העירייה מסקנה
מהמיקרה, שאירע לפני חודש: למנוע
מאנשים רחצה ׳באזורים אסורים ׳ואף למ נוע
!מבעלי גלשנים לעסוק בספורט הרכי בה
על הגלים. הנימוק: כאשר סתם מת רחצים
רואים את הגולשים במקומות אלה,
חם מחפשים להתרחץ שם.

מזכיר-העיד
ביטל

תניס נאבקו בגלל סירובו של האחד לתמנע
עו בחברתו של השני. אף שוטר אחד לא חש
ושה אבנר סופי, המציל הגברתן של חוף חי׳לטון
:״אבו־עלי תעשה בחוף אחר, לא בחוף הזה!״

^ די שזזדכרים יהיו ברורים הוציאה
העירייה חוזר, שבו נאמר כי יש להפ סיק
להשכיר גלשנים ׳לאורך חופי תל-
אביב, מבית שמרבית הגולשים נוהגים לע סוק
בכך באיזור האסור לרחצה. המצילים
קיבלו את ההוראה בהבנה, שכן גם הם
רואים ׳בספורט הגלישה, שהוא מרתק כש לעצמו,
סכנה רבה. הן למתרחצים העלולים
להיפצע בגופם מפגיעת גלשן תועה, הן ל גולש
העלול למצוא עצמו לא פעם נופל
למים באיזור מסובן.
•מי שלא שבע נחת מאותה הוראה היו
״טופסי״ ,שהוא ׳שמאי קנציפולסקי ( )63ו אשתו
׳נעמי 50 שניהם ׳דמויות ותיקות
בחוף תל-אביב. טופסי, עורך-דת במיקצו־

שסח-היס?

הוא השריף בחור
חראי לחייהם של
ר להילחם בכוחות

עצמו במסובים להישמע להוראותיו. המישטרה והעירייה אינן נותנות
לו גיבוי הולם לכך. לא פעם נטפלים גברתנים לנערות בשפת־הים,
ולכן רגילות נערות רבות להשתזף מול סוכת המצילים המגינים עליהן.

.לא להתקרב

העבריינים ייענשו כחוק״ — כתוב בשלטים הפזורים
לאורך החוף. למרות זאת, רבים עוברים על ההוראה
ומסתכנים בנפשם. אל החתיכות, לעומת זאת — מותר לנסות להתקרב. בתמונה, משמאל :
בתם הבלונדית של נעמי וטופסי קנציפולסקי, שניהם עורכי־דין ודמויות ידועות בחוף.
עו, הוא1מוותיקי המצילים בחוף, ופרש ב־אחרונה
לגימלאות. בניגוד לעמיתיו, ל!א
מבר טופסי את צי החסקות והגלשנים שצבר
במשך !שטות היותו. מציל• ,זהסשיך להש כירם
למתרחצים בחוף הילטון. ההוראה
החדשה היתד, עלולה לפגוע בעסקיו, והוא
עשה הפל נדי למנוע את החלתה.
לא חלפו 24 שעות למן הרגע שבו
ניתנה ההוראה האוסרת, לפני כשבו עיים,
וסבר בא השיסוי. באופן בלתי מוסבר
החליט מזביר־העיר יעקב הדר (פפר),
׳שההוראה לא ׳תכלול את טופסי, והורה
למצילים בעל-פה :״לא להפריע לטופסי״,
המצילים הודיע להדר בו-במקום ׳שאינם
!מתכוונים למלא אחר ההוראה ,׳מה גם
שאינה חוקרת .״איד ׳נסביר לאנשים, שלהם
אסור להתרחץ באיזיור ׳מסויים המסוכן
לרחצה אבל למישהו אחר !מותר לגלוש
ישם שאלו.
היה זה עימות נוסף בשרשרת ארוכה,
בין ׳מצילי תל-׳אביב למז׳ניר העיר, הממונה,
יבין השאר ,׳בתוקף תפקידו, גם על
החופים.
״הוא מתנהג יכסו גנרל,״ האשימו ה•
שבוע אנשי ועד המצילים, המייצג 40 איש,
את הדר — ׳שהוא גם ן אלוף-ימוש!נה (מיל).
״דיברנו על גוהלים של עבודה, ה׳ג׳שח
׳תביעות !וקיום בירורים, יובא הדר ובלשון
צבאית הבהיר לנו :׳מה שאגי אתן לכם
— תקבלו, מה ;שלא אתן — תתכופפו.׳
הודענו לו שלא רק שלא נת׳סופף׳ אלא
נתיישר עוד יותר חזק, כשנמצא לנבון
להילחם.״
כדוגמה ליחסו של הדר אליהם מביאים
ח׳מצ׳״ל׳ים את יסיקרהו של ראש תחנת ההצלה
בחוף גודדון. המציל הוותיק הוזמן
לבירור אצל מזכיר העיר !וניצל את זפותו
לקחת יעוטו לשם נציגים !מוועד המצילים.
הדר סירב לדבר עיסו ובנוכחותם .״יש
לכם רבע שעד, להסתלק,״ .הבהיר להם
בלשונו הצבאית הנחרצת! .אנשי הוועד לא
הסתלקו ,׳והבירור לא התקיים. העניין הזר

על עצמו שוב ׳כעבור שלושה ימים׳ אך
התנפח מעבר לממדיו.
״הוא סירב לדבר אותנו בפרינציפ,״
טען יוסלבסקי !והוסיף :״זה היה עבורו
(המשך בעמוד )30

מעמקי ״

רור־וספודט
נשטח הזד, ובים.
אסו־ריס !

העיד ץ

אסור

לשחק במישחקי־כדור ב
חוף. אך מאות המתרחצים
מצפצפים על החוק, ואיש איננ נענש,
גם כשהוא משחק מתחת לשלט האוסר
זאת בפירוש. גם הפקחים מעלימים עין.

מ׳ השריף
;המשך מעמוד )29
:מיבחן־כוח. ימה פיתאוס אסור לאיש־ועד
לשמוע ימה שנאמר לעובד ז זוזו ס הל
אלמנטרי. ואנחנו לא בצבא. הנוהל הזה
היה קייס החסה לפני שיעקב הדר הגיע
לעיריוה. האיש צריך ׳ללמוד ;פרק ביחסי־אנוש

נצעד. ראשון ססאבקם החליטו המצילים
לעיבוד ״לפי הספר״ .בין השאיר: לנצל
ואת הזכות השמורה להם על־׳פי חוק הע בודה
והמנוחה, הקובע. מפורשות שכל
אדם המועסק ביזם המנוחה השבועי שליו
(דוגמת המצילים) זכאי — אחת לארבעה
שבועות — ליום־חופש באותו יקום !מנוחה.
החוק לא התקיים עד כה, והמצילים החלי טו
לנצל את קיומו ולא להופיע לעבודה
בשבת האחרונה.

ק שים
חיי המציל
מ ה אתה מתעסק עם אנשים יש-
יום־העבודה שלהם הוא 12 שעות
ביום וישיבעה ימים בשבוע. שיבעה הו־דשים
!בישנה אנחנו !מנויתקים מהגדישפחה
לחלוטין. אחוז הגירושים אצלנו הוא. מהגבוהים
שיש ביכלל,״ חתוודח יוסלבסקי.
״אני יוצא. מהבית !מדי !בוקר ב־ ,6פותח
את התחנה וב־ 7ונמצא בחוף עד 7בערב
ברציפות. ירק יב־ 8בערב: אני;מניע הביתה,
אוכל ונופל למיטה עייף זהלום־שט־ש. לא
יודע מה זזה חג ובטח שלא. מה זה ישבת
עם המ״שפחדב עבורי לא יקיים פסח, לא
יום העצמאות, לא שבועיות ולא סוכות.
בשלושת. הרגלים ׳שלי אני עולה לסוכת
המציל.״
לעומת האחריות העצומה הרובצת על
כל !מציל, הוא אינו נהנה משום גיבוי
.מצד הרשויות. הוא. מבלה את זמנו בקרי־אות,
ומזהיר מתרחצים; ,מורה לקהל בש ריקות
ובתנועות־ידיים לנוע לאיזיור מסו־יים.
מסוכן פחות — הפל לשווא. לרוב
אין המתרחצים. מטהרים להישמע. הם מבי טים
-במציל בעיני עגל וממשיכים בשלהם.
אין במקום שוטרים, ולרוב גם לא פק חים,
כאשר צריך להוציא. מתרהץ בלמי־ממושמע
מן המים. אילולא ושרידיהם המאיימים
של !מחבית העוסקים במלאכת ה הצלה
הם היו שבים ;בוודאי הביתה יומיום
!נפוחים. ממנות.
״יש לנו תביעות וטענות למכביר בלפי
העירייה,״ ׳מבהיר יוסלבסקי ,״אך !מעולם
לא שבתנו ׳ולא השבנו להשתמש בנשק
זה. האחריות גדולה מדי.״ הסיכסוך החריף
ביותר ישל המצילים: אירע בקיץ . 1971 חם
סירבו אז לעבוד שעות גוססות אם לא
יפוצו על כך.
באותה עונה טיבעו בחופי תל־אביב 24
איש. על ומיקרה אחד, לסחוית, שילמה
העירייה פיצויים !בסך חצי !מילית לירות.
העיריה מיהרה בסוף השבוע לה פיץ
בכלייהתיקשורת שהמצילים עומ דים.
לשבות, וכי העילה לכך כספית. מז כיר
העיר ודובר העירייה הודיעו לעיתונות
.ולרדיו שהרקע לסיכסוך הוא ההתחרות
המיסחרית עם טופסי• .אך אנשי ועד המ צילים
מבטלים את העניין :״אין לזה
ישחר. זהו עוד שלב במילתמה שמנהל
;נגדנו הדר. הריי זה מגוחך שמצילים בתל־ברוך
ובדרום תל־אביב ׳ישבתו ביגלל אדם
שמשכיר הפקות •בחוף גורדון. המאבק הוא
•רק על יחסי-עבודד. תקינים. אנו. ממורמ רים
על דרכי העבודה ומערסת יחסי־ה־אנוש
שיצר הדר. ולא רק אנחנו! לפי
המידע שבידינו גם דרכו הצבאית לא היתה
סוגה בשושנים, לפחיות לא בתחום יחסי
האנוש.״
מנהל שירותי העירייה, תודאלוף (מיל).
פינחס (״פעייה״) להב החליט לעשות מאמץ
ישל הרגע האחדת, בדי למנוע את
השביתה הרית־האסון. הוא זומן אליו את
אנשי ועד המצילים ואת ״בל הגורמים
האחראים לנושא !החופים ׳בעירייה לישיבה
ביום השישי.
באותה שיחה הוכיח להב היטיב את
אימרת הז״ל ״מענה רך ישיב חימר.,״
שיני הצדדים יצאו !מחוצים! .נקבעו גחלי-
עבודה וסוכם, על דעת כל גורמי העירייה,
למרות התנגדותה ישל נעמי קנציפולסקי
(שהיא עורכית־דין במיקצועה) ,״שהסמכות
הבילעדית בחוף היא המציל. הוא רשאי
להתיר !או ׳לאסור שימוש !בגילשנים, באזו רים.
מיוחדים שנקבעו לכך.
!אלפי המתרחצים יפלו גם השבת לחבוט
׳ברקטות על החופים (למרות האיסור),
להתעלם. מהוראות המציל ולהפליג בצי
של חסקות — אבל בביטחון.

ה מי שטרהפרצהל די רהלחלץאת

הא שה הנשואה ממיטת המאהבשלה
והמאהב טוען כ׳ ה שו טר ה א לי! 1הוא
ה צל ע 1־ שלי שית של המ שול ש הניצה׳

{>זזבח
111111111
ך* יכנסי, מותק, אנחנו רוצים
/ /י 1לשאול אותך כמה שאלות,״ אמר
השוטר לנערה שניצבה בפתח. היא נכנסה
לדירה ,׳והשוטר הציג ;אותה לפני עמיתיו
!באומרו :״,הנה הזונה של הכושי !״ ובפ נותו.
אל הנערה טוכת־ההלם, שאל,, :את
שוכבת עם יכל הערבים האלה?״
הדראמה שהתחוללה בדירה ברעננה ד,ז-
כידה יותר סצינה לקוחה מסרט־אימים.
הנערה בת ה־ , 18 רעיה (השם בדוי)
התבקשה להיכנס לחדד השינה בלוויית
אחד השוטרים, שדרש. מסנה ל ת קן את
כיסיה. כשעשתה ית, הורה לה השוטר
להוריד את חולצת־הטריקו הקייצית שלב ישת
״אני רוצה לראות אם את לא מסתירה
שם השיש,״ הסביר, תוך שהוא שולח
ידיים אל גופה. הנערה הנפחדת עשתה
כמצווה, היא לא לבישה חזית אך השוטר
׳עדיין לא השתכנע, ולכן שלה את ידיו
ומישיש את שדיה. אחר־׳כך פתח את חגורת
מיכנסי הג׳יגס שלה וחיטט ׳בתחתוניה, תוך
שהוא ׳מפטיר :״אתה רוצה ׳שאביא לך
שוטרת, סובה? לא כדאי לד ,׳אני אבדוק
אותך.״
גם כאן העלה השוטר חרס בידיו, אך
דבקותו במשימה ל!א ידעה גבול. לכן הוא
גחן על הנערה, תפס בראשה בכוח ונשק
לה על ׳שפתיה. כאן חצליחח הנעדר, לחת־גבר
על ההלם׳ !והדפה אותו .״יש. כאלה
שמנסים ׳להסתיר יחשוש בפה,״ התנצל.
יא£ד. הן רק: אחדות !מן העובדות הנקו-
ביות באחת התלונות החמורות ביותר ש־הוגשו
נגד אנשי-מיש׳ט׳רד. בשנים האחרו נות.
היא !מתייחסת לשני אירועים שהת רחשו
בשני לילות באמצע חודש יוגי
השינה! ,וגיבוריה — !שוטרייסיור מימיש־טרת
כפר־יסבא.

יציאה מ שותפת
לבילוי
** ורך־ ה דין מאיר זיו מורגל בסי-
> .פורים על התנהגותם >של אנשי מיש-
טרה. הוא נוכח דרך־קבע במישפטים סלי ליים,
וסיפורים !מסוג זה ׳כבר !מזמן אינם
מחרידים אותו משלוותו. אולם, הוא זוע זע
ממש ׳כשהניע אליו, לפני יותר !מחודש,
חיים אחרון הטמינה ״הסושי״ ,קבלן־ג״נון
;מרעננה, ובפיו ׳סיפור יעל התעללות מחרי דה
׳שבוצעה בידי קבוצת שוטרים שהח ליטו
לעשות עבודה פרטית עבור חברם.
״׳למען האמת,״ כתב עורד־הדין זיו ב־מיכתב
תלונה ששיגר השבוע ;אל שר-
המישטרה, המיפכ״ל ומפקד !מישטרת כפר-
סבא ,״הטענות שהושמעו!מפי;מרשי, ידי-
דתו ׳ופועליו, הדהימו אותי לחלוטין. ראי-
תי צורך לתחקר את י0ל המתלוננים בעניין
זד, במישרדי בטרם אפנה אל כבודו.
״...רק במאמצים, רבים ותוך שיכנוע. אינ טנסיבי
פי לא יתגלה שמם, סיפרו לי את
אשר ׳אירע באותו יום. גם ידידתו של
מרשי, אשר ספגה את מלוא קיתונות
ההשפלה מאותם שוטרים, המכתימים את

ישם המ״שסרה ואת המדים שהם לובשים,
היתר, מזועזעת לגמרי בטרם התאוששה
ממה שאירע •לה.״
תהילתה של הפרשה הייתה רומן. הקבלן
חיים !אהרון 38׳קיבל לעבודה נערה בשם
אריאלה 17 כדי שתשמש לו סוכנת
למכירת עציצי־נוי! .תוך ׳נדי עבודה תת-

מאהס אהרון
האם הוא נחבל?

0011££
שוסו עאזם >ו>ש״אי< ,מסתיו מיו בעיתון •
יידדו השניים ,׳והתוצאה היתד. ובילוי ומשו תף:
של ערב בתל־אביב ,׳כשאריאלה ימבי-
!אה עימד. ואת אחותה גילה ׳שלום (,)21
:ואילו ״הכושי״ מצרף לבילוי את אחיו,
וטי 24 מגן בשירות קבע בצה״ל.
הכושי, שהוא גרוש ואב לשני ילדים,
נשאו* עם גילה: בבאר ליל סלה הילטון
׳וכעבור יספר שעות שברו השניים הדר
במלון ובילו סו את הלילה. גילה סיפרה
ל״׳כושי״ שהיא ׳נשואה אד נמצאת בתה ליכי
גירושה ׳מבעלה, הם חיים בנפרד
ובנוסף יש לה הבר נשוי עוד מהתקופה
׳שלפני נישואיה.
בצהרי יום המחרת, יום שבת , 18.6.77
נפרדה גילה: מהכושי ׳והם נדברו להיפגש
שוב בערב.
על ה שהתרחש בחמש ד !אוהו יום סיפר
הכושי :״היינו במיטה, כאשר בשעה 1.30
אחר הצות !נשמעו נקישות בדלת. ניגשתי
לפתוח ושמעתי ואת קולה של אריאלח.
היא שאלד, על אחותה. ואמרתי ילה שגילה׳
תחזור הסיתה יותר אוחד. אחרי שעה
נשמעו דפיקות חזקות, פתחתי ולחדר התפרץ
גבר עם אקדח שלוף. הוא היה
:לבוש אזרחית אך הזדהה בשוטר. הזר
חבט כי בקת האקדח בכתף ואתר-כך
נתן לי אגרוף ;בפרצוף הזא צעק ׳מדוע
׳אני מקיים יחסים עם אשתו, ואיים ׳שיהרוג

אותי. אחר-כך ;רץ לחדר־השינה, שם חיתך,
גילה ,׳תפס אותה !והיסה יאותה ססות־רצח.
״ביקשתי יממנו שיפסיק כי היא נכה**
אבל הוא הכניס לי עוד אגרוף וירק לי
בפרצוף. הייתי הסום, לא ידעתי אם הוא
באמת בעלה. הוא גרד את גילה, שהיתר,
מעולפת למחצה ומטושטשת !מהמפות ש הטפה
.׳סשהא״ש יצא הוצאתי את האקדח
שיש לי ברישיון על יכל צרה שלא !תבוא,
׳והמתנתי. אחרי זימן קצר הוא חזיר, התנצל
וביקש מני לשכוח: מהעניין.״
חיים אהרון לא שכח. יתירה מזו, הוא
בירר את סרטיו!של האיש והתברר שד,לד,
אכן שוטר ממישטרת כפר-סבא, עזאם
עבדול עזיאם שמו• ,מהכפר טייבה שבמשו־
!לש, נשוי ואב לחמישה.
הוא אף גילה שאותו שוטר נהג להוד
רועע עם גילה !והיא היותה אהבת שלו
ללא ידיעת מישפחתה. עזאם, המשרת ב־מ״שטרת
כפר-יסבא זה המש ישנים, הוא
שוטר ׳סיור בדרגת סמל־ראשון.
למחרת הוא לקח את גילה, שטענה בי
סוממר, ונאנסה בידי הכושי בדירתו, לכד
* השוטר מימין נמצא איתר במיקרה
בניידת, ואינו שייך לפרשה זו.
** גילה משותקת בשתי רגליה מגיד
צעיר.

יסור עדות בתחנת, מ״שטרת כפר־סיבא.
יפשיחזר הסושי באותו ערב !סהעבודד״
הבחין סמיספר !ניידות שחנו ליד ביתו.
הוא עילה לדירתו, שם היו!אסורים לחמת
ליו פסה ׳מפועליו הערבים כדי לקבל שיכר.
סאן התבדר ליו 1שסבורה ישל שוטרי סיור
הקדימה ׳אותו. הם פרצו לבית שעה קלה
לפני ׳שהגיע, התנפלו יעל הפועלים הער־בים
תוד השמעת ׳גידופים, כבלו אותם
;באזיקים והחלו עורכים חיפוש בבית, תוך
כדי השתוללות וגרימת הרס. הם אף
איימו על הפועלים ׳שיפסיקו לעבוד אצל
הכושי אם אינם רוצים שיבולע להם. כש הגיעה
לדירה הצעירה בת ה 18 רעיה,
חברתו של האח סוטי, הכניסוה השוטרים
וערכו את החיפוש האסור בגופה, תוך
שהם מכנים אותה ׳״זונה ׳מלוכלכת.״
במהלך החיפוש הגיע גם ״הכושי״ ,וספג
מנה הגונה של ;מכות. השוטרים לא ׳מצאו
סמים בבית! ,אך עטו על האקדח כמוצאי
שלל רב ,׳כשהסתבר !להם שהוא !מוחזק
ברישיון, עזבו את הדירה.

גערה מבית
תימני אדו ק

מאהכת שלום
האס היא הוכתה?

ידידה רעיה
האס היא הופשטה?

מחרת הלך הכושי לתחנת מיס /טרת
כפר־סבא לברר ימי היו השוטרים
ועל-ידי !מי נשלחו. הוא זיכה ביחס של
זילזול !מופגן. איש ילא רצה לשמוע את
תלונתו !או ׳לרשום אותה! .מפקד התחנה
וקציניו סירסו: אפילו לשוחח עימו.
הסושי פינה לעיודך־הדיין ומאיר זיו בידי
שיגיש תלונה בשמו. נוסף יעל המנות•שספג! ,נבהלו פועליו הערביים !ועזבו את
העבידה אצלו. הוא !מתכוון לתבוע ׳טמיש־טרת
ישראל פיצויים על הנזק ׳שיניגרס לו,
ביסך 250,000 לירות .״הפסו אותי לעבריין
מועד,״ הוא מספר. .״השוטרים !שהגיעו
בניידות דאגו שסל השכונה תראה את
המתרחש. הם השתוללו במיגרש־החנייה,
חרקו בצמיגים והקפיצו את כל דיירי
הרחוב השקט !והמהוגן .׳אנשים התחילו
להתרחק ממני, ובעלי־גינות רבים הפסיקו
!להפנות ׳אלי עבודות.״
לכושי !אין כל עבר פלילי. הוא גדל
!והתחנך !במוסד החינוכי של קיבוץ !מר חביה,
אחרי שעלה !בגיל 11 עם !מישפחתו
במיבצע ׳מחבד־הקסמים. עם גרעין נוער
הלך להשלים את קיבוץ השוטר הצעיר
גיעתיון ׳שבגליל המערבי. ב־ 1966 עזב את
הקיבוץ כשהוא !נשוי !ואב לילד. הוא עיבר
עם: אשתו לתליאביב! ,ובמהרה ׳גילה שחיי
הכרך הסואן ואינם עבורו. לכן בחר לעבור
לגור ברעננה ,״כאן הכל כפרי יותר,״
הסביר. אשתו העדיפה להישאר בתל-אביב
בילעדיו! ,והם נפרדו: .מזח הוא חי ברע ננה,
ומגדל את שני ילדיו בעצמו.
גיבורת הפרשה, גילה שלום, היתה !מבו הלת
מאד׳׳כשגילתה !שהנושא הגיע לסלי־התיק׳שורת.
בעת הרן א״ון היא החומרה
והאדימה חליפות, המילים נעתקו מפיה,
והיא הליטה את פניה בשתי ידיה.
היתד, יו תגובה טיבעית בהחלט, אם
להביא בחשבון שהוריה, אצלם היא !מתגוררת
!מאז הסתכסכה עם בעלה, הם
דתיים אדוקים שעלו ׳מתימן ותפיסתם בכל
הנוגע ליחסים !ביבדלבינה שמרנית ועדו־שנת,
התברר גם שעזאם הוא ידיד קרוב

ושל אביה, וטבאייביתם הקיבועים.
לרבדיה, היו יחסיה עם עזאם מבוססים
על הידידות שבין השוטר הערבי מטייבה
לבני־מישפחתה .״הוא ׳עזר ילה המון,״
הוסיפה אטה ,׳רחל .״עז׳אם הוא בחור
זהב,״ ׳אמרה גילה ,״:אפל מה פיתאום שאני
אצא אייתו כשהוא נשוי, ובנוסף ערבי?״
היא הודתה שיצאח בחברת הכושי.
״אבל זה היה ירק !בשביל אחותי אריאלה
,שרצתה את !סוטי,״ הוסיפה, ,״נסוך שבילינו
בהילטון ולמחרת: באתי אליו, אבל בלילה
הייתי!מטושטשת.״ למרות הטיש׳טוש ידעה
!גילה לספר בביטחה שהכושי ׳לא הוכה
על־ידי עזאם .״הוא רק הא ׳ולקח אותי
!משם !והביא אותי הביתה,״ אמרה .״לא
הייתי מסוממת כשהגעתי הביתה׳ כי חי כינו
קצת בחוץ עד שהתאוששתי.״
לעו!מתד, ידע בעלה של גילה, חייל
בשירות חובה !בן ,22 לומר בוודאות כי
יידוע ילו ׳שהשוטר היד, מאהבה־בסתר של
גילה, יוני הידידות עם ;הורוה רק שימשה
כיסוי לבך .״אני יודע שהם בילו יחד
ב׳בית־הבראח, לא מזמן, והיא ישנה אצלו
בביתו והיתד, באד, אליו לתהניתיהימי׳שטרה,״
סיפר .״הוא זה שהדם ׳את נישואינו.״
גילה, אגב הודתה גם שלנה: אצל עזאם
בביתו בטייבה, אך שוב — מסיבות ידי דותיות
טהורות ללא כל יחס רומנטי.

בצעדי״צב
ץ פ מפקד מישטרת כפר־סבא, פקד
ו • אהרון עדרי, סירב להגיב על הפרשה
ושוטריו אף דאגו לסלק ׳את חוליית הכי סוי
של העולם הזה משטח התחנה. גם
מפקדו הישיר של עזיאם: ,מפקח שלום
אריכא, שהוא קציו־הסיור של התחנה, סירב
להגיב או לפרט את האמצעים שנקט ל בירור
העניין. הוא סירב לשוחח עם פרק ליטו
של הכושי, עורך־הדין זיו, וטדק
את הטלפון בפניו.
השוטר עצמו, עזאט עבדיול עזאם, הס ביר
:״באתי באותו ערב לבקר אצל דד
!מי׳שפחה של גילה. אבא ישלה חבר טוב
שלי ,׳והייתי !מבקר ואצלם הרבה. כשגילה
לא הזרד, הם התחילו לדאוג! ,ושלחו אותי
עם אריאלה שתראה לי !איפה נמצאת
אחותה. באתי לשם, הצגתי את עצמי ׳כשו טר.
גילה ישנה. לא הרבצתי לאף אחד.

מתלונן

האם הוא חיפה?

מי פ לגו ת
סוכריות על מקל

—וווו
!חיווווו י

ייגאל ירין מתנקה
פדיקטאגט פוליטי
״ד״ש מתנהגת כאילו יש לד 30 ,ח״כים
בכנסת. גם אני הייתי רוצה 30 מנדטים
— אבל אין לי,״ כך הגיב שר־הפנים יוסף
בורג על עמדותיה של התנועה הדמוקרטית
לשינוי, כפי ׳שהתגלו בהימשך המשא-יטתן
הקואליציוני שנערך השבוע.
יותר מכל עורר חמלה וגיחוך, מנהיג
ד״ש, הפרופסור יגאל ידין ,׳שניהל חלק
מהמשא-ומתן בעצמו.
מול שועלים פוליטיים ממולחים התגלה
ידיו כטירון, חסר כל מושג במהלכים ה פוליטיים.
נציג אגודת־ישיראל, יח״כ שלמה
לוירנץ, הצליח בקלות להכניסו למלכודת,
כאשר באחת הפגישות, ביקש לדעת מד,
עמדותיה של ד״ש בענייני דת. ידיו נפל
במלכודת הפתאים.
״הובטח לנו חופש הצבעה בענייני־דת,
כולל בהצבעת אי־אמון בממשלה בנושא
זה,״ ׳אמר ידין והוסיף :״הבנתי ישגם
אנחנו נובל להצביע אי־אטון בממשלה
בנושאי דת.״ הנוכחים בחדר התאפקו
בקושי שלא לצחוק.
להראות הישגים. למרות שהטו״ם
הגיע השבוע למבוי סתום בגלל המחלוקת
בין ד״ש למפד״ל על שינוי שיטת הבחירות,
עדיין מאמינים בליכוד ׳שיד״ש תצטרף,
למרות הכל, לממשלה.
״ידין ושותפיו מוכנים כבר להיכנס בכל
מחיר,״ העריכו השותפים הקואליציוניים,
״אבל יש להם בעוד, עם מועצת ר,׳תנועה
שלהם. הם מוכרחים להראות למועצה ש השיגו
איזה שהם הישגים. ציריך לתת
להם כמה סוכריות כדי שיוכלו לשבנע
גם את המועצה.״
עכשיו נותיר רק למצוא את הסוכריות.
את המקל כבר מוכנה ד״ש לבלוע.

רי עו ת יכולתך התעלס כ 3

סיפדץ של סכסוקוג
ישראלי חוטב חושף
גלויות המורחקות בתודעה

פרקליט זיו

מפקד־־סיור אריכא

במדינה

רק !אחרי עשרים דקות הצלחנו להעיר
אותה.
״!אני גם שוטר ולכן, למחרת נתתי דו״ח
על זה והיא הגישה תלונה. עכשיו, כש־היתד,
תלונה על סמים !ועל: אונם — זה
פשע וצריך לעשות חיפוש. הלכנו לבית
׳של הסושי עם שתי ניידות. הוא לא היה
בבית אבל היו שם שני ערבים מעזה.
אם יש ע׳חבים ויש סמים — זה חשוד.
פיתאום באה בחורה. עכשיו, שיש בחורה
ויש ערבים — זה ׳סבר חשד לזנות. עשינו
עליה חיפוש, ואז !בא הכושי! .מסות? מה
פיתאום מכות? לא היד, ביכלל מכות.
רק חיפשנו והלכנו.״
האם עשו השוטרים שימוש סרטי בכוח
שמקנה להם החוק? דבר זה ייקבע רק
!במידה שהמישטרה !תנהל חקירה יסודית
וסד,ירה. עיל-פי הקצב בו!מתנהלת החקירה
׳כרגע, הסיכויים לכך אפסיים.

עופר קיר !

״לנגד עיניו הכלות של הזכר בן־דוריגו,
הרעב כרונית למין, מעבירים כלי־התיק-
שורת, ענף הפירסום, הספרות, הקולנוע
והתיאטרון ושאר מוסדות הבידור, את
מירב הפיתויים ׳שמסוגל לספק הגוף הנשי.
ותופעה זו אינה מוגבלת לראייה בלבד:
מעצבי האופנה דאגו לכך ׳שכאשר גוף
הזכר נאלץ לגעת במקומות צפופים, כגון
אולמות ציבוריים וכדומה, ובעיקר אוטו-
סוסים, בחלקים אנטומיים מפתים של הגוף
הנשי — יובלטו חלקים אלה במיוחד...
איזו מירד, עילאית של התאפקות נדרשת
מן הזכר שלא, יתחכך׳ על עכוזה המושך,
הנתון ׳במעטה־בד הדוק, שיל שכנתו ל-
עמידה באוטובוס, למשל, כאשר אותו עכוז
נשען על מיפשעתיו?!״
רעב מיני ברוני ..מובאה קצרה זו
נלקחה מסיפחץ המחזיק 16 עמודים בשם
בחזרה לגן העדן, שראה איור לא מכבר.
המחבר, יוסף כ״ץ 61 עיתונאי בטיק-
צועו וסכסולוג בתחביבו, בחר בשם זר,
כיוון שהוא סבור כי, בניגוד לטענת הדתיות
הגדולות, לא גורש האדם — אלא גירש
את עצמו — מגו־ר׳עדן, שהוא העולם בו
חי האדם. על־ידי איסורים וגזירות שהטיל
על עצמו הפך האדם גן־עדן זד, לג״הנום.
בסיפחון — שהוא, לדברי מחברו, כל
התורה על רגל אחת — מסביר כ״ץ, ש מרבית
הצרות שצמחו בעולם מקורו ברעב
המיני הכרוני שהתפתח משך הדורות בקרב
בני־אדם בעיקבות הגזירות הינ״ל שגזרו
על עצמם.
״יש להניח לכל אדם לחפש ׳ולמצוא
׳את סיפוקו בחיי המין, בכל ציורה ועם כל
אדם או מיספר סניראדם, ללא הבדל גיל,
מין, גזע, דת ומעמד.״ הוא מכליל בזה גם
את קרובי־המישפחד, הישירים, אמהות,
אבות וילדיהם.
״נקודת אחרונה זיו — חיי־מין חופשיים
במישפחה הקרובה, עוררה עלי את חמת
בני מישפחתי,״ מודה כ״ץ בחיוך שובב.
״הם יאמרו שאני מעטה חרפה על כל ז ד
(המשך בעמוד )32

במדינה

ה שבוע

מעותק׳ הליגות האוסטרליות
מינימום הנדס הראשון

2 0 0 .0 0 0

יום ח׳— המועד האחרון
דמסירת הטפסים

ה 0ז 5יר. להסדר ר,ר,ימו ח ס בססורט
״הקומדיה המצחיקה והאנושית ביותר של כל
ה!מ1ים ! י י

וגדי אל(
דיא( 7ן יטג(
7ן רגל 7ן יץ
פול סיינזון
עולי רובל

(המשך מעמוד )30
מישפחזז. הם איימו עלי שאם, לאור הקמת
הקואליציה הזזדשד, עם הדתיים, ישליכו
אותי לכלא כמחבר חומר, תועבר /,הם
לא יביאו לי חבילות מזח לשם.״
לא די באשה אחת ! כ״ץ מעיד על
עצמו, שהוא משתדל לחיות הפילוסופיה
שלו ככתבה ובלשונה (בתנאי שאיבד, מת נגשת
עם החוק — ״בעניין זה אני פחה
גדול הוא התגרש מאשתו הראשונה
(״אשודנעורי״ ,כפי שהוא מכנה אותה),
אתה 24 שנות חיים משותפים. לפני עשור
שנים עזב את אשתו השניה (,״אשת-
זיקנתי׳ — היא מסרבת לקבל ממני גט.
למה — 1לא יודע ! אל תחפש היגיון אצל
בני אדם!״) ועכשיו יש לו חיסרה קבועה
(״אשת שיבתי״) .נאמן לתורתו, שאין ל הסתפק
׳באשד, אחת׳ קשר המחבר קשרים
הדוקים עם עוד מיספד נשים, לרוב צעירות
— כמחצית מגילו ואף פחות מכך.
״אני מת על הנועד, וכאן מדובר לא
רק ׳בבנות המין הנגדי. באשר אני נמצא
בחברה מעורבת, של צעירים ומבזגהם,
אני נוהה באורח חט״בעי אחר הצעירים,״
מסביר כ״ץ .״ומעניין שנטיד, זו היא הד דית.
בחברה מעורבת כזאת, נמשכים אלי
תמיד ילדים ובני־נוער. הם באילו מרגישים
שיש לי אייתם שפד, משותפת.״
הוא מאמין כי ד,סיפרת שלו יסלול לפני
האנושות — לפתות לפני הנוער — את
הדרך לחיים מאושדם .״לאור הניסיון ש רכשתי
במגעי עם בני-אדם, ייתכן שי ענ ה
חמישים ואולי אפילו מאה שנה, עד ש תורתי
תתקבל,״ הוא אומד .״אני, לפחות
את שלי עשיתי. הצבעתי על הכיוון. עכשיו
זאת הבעייה של בגי־האדם עצמם.
״בפולין שלפני המילחמה היתד, מימרה
אנטישמית, :היהודים לא רצו לאכול מן,
שיאכלו חרא דומני שאני יכול להמשיל
משל זה על בני־האדם, אם לא ירצו לראות
את האור שעליז הצבעתי עבורם.״
בזים ליום קטנות. עם זאת מסתבר,
בי בישראל לא די לפרסם משהו. צריך גם
לדאוג שהוא יגיע אל הציבור. וכאן נתקל
כ״ץ במיכשול סלתי־צפוי. כל מפיץ ספרים
שאליו פנה, סירב לקבל את הסיפרון ל הפצה
— מנימוקים עיסקיים טהוהס .״לא
כדאי להם לעסוק בקטנות,״ הוא מסביר.
ומובן שכ״ץ לא יזכל לחלק יאת סיפרונו
בטו־״דיו כין מאות הק״וסקאים ובעלי ה חנויות
ברחבי הארץ.
הוא מתנחם בכך שמסר בסיפדון את
מיספר תא־הדואר שלו, ומקווה כי נוסף
על מד, שיצליח להפיץ בעצמו באמצעיו
המוגבלים, הוא יקבל גם הזמנות בדואר.
וככל מטיף, הוא מעוניין בתפוצה הרחבה
של בשורתו וותר מאשר בתפוצת סיפרונו.

ך, יא בשום אופן לא נראית כמו איזו
י 1יעכנע שכל מד, שיש לה בראש הוא
״את מי לסדר למי.״ יש צורך בדימיון
שופע כדי להשוותה ליענטע המפורסמת
מכנר על הגג, שבל עיסוקה בחיים היד,
אירגון חתונות יהודיות כשרות למהדרין.
הלנה עם־רם (עמרם, במקור) היא תוצר
אופייני של התקופה. שדכנית בנוסח שנות
השבעים: צעירה, גאה, לבושה על פי צו
האופנה האחרון בשימלד, לבנה מעוטרת

זג־האוויר. היא מקבלת רק אשכנזים בעלי
השכלה אקדמאית, נאים ומצב כלכלי איתן.

שבוע 2
״שחף״ ת״א — ״אורגיל״ ,ירושלים
יום ו׳ — 12.00 , 10.00
משד השבוע — 9.30 , 7.15 , 4.30

— ג ל רי ה

1111118)1£1*1(813,

חו ראל —

מודיעה
* בחודש אוגו ס ט, ת הי ה הגלריה ברחוב
ז׳ בו טינ ס קי , 3ת״א, סגורה לרגל חופ שה.
4במועדון ״בית א מ רי ק ה ״ ,שד׳ שאול המלך ,35
ת״א, תימשך התצוגה הכללי ת.
* לראיון ו הז מנו ת: טל. 241628 .

לפני שאני מקנות

סבסויוג ב״ץ
לחזור לגן־העדן
״יכול להיות שמוטב כך,״ הוא אומד
בנימה של אופטימיות, שהיא בת־לווייתם
של האוטופיסטים מאז ומעולם ,״שהדי
אילו ׳נמכרו בקיוסקים, לכל דיכפין, היו
חלק מהסיפרונים, שהודפסו בכמות מוג בלת,
נופלים לידיהם של סתם קוראים
׳שלא היו ׳תופסים את הבשורה הכלולה
בהם, וזד, היד, סתם ביזבוז לשמו!״

תחרה, פרח מלאכותי בשערה, סנדלי-קש
עדינים לרגליה ועל כתפר, תלוי ברישול
תיק בגון זהב. כל כולה כמו גזורה מתוך
דפיו של ירחון ואופנה.
גם מישרדד״ השוכן בקירבת רחוב די־זנגוף,
אופייני לשדכנית של דור הג׳ינם:
שטיח מקיר אל קיר, מכתבה ענקית, מיזוג־אוויר,
פוסטרים של היא־והוא בתנוחות
רומנטיות, ומזכירה צמודה שמחפשת ב עצמה
בעל.
היא מהירת-דיבור, גלויית־לב ופתוחה עד
כדי מסוסה. חמש דקות אחרי ההיכרות
הראשונית ד,יא כבר זורקת את ד,״אני
מאמין״ שלד״ את סיפור חייה ואת ה״ד׳גדד,
על שנות חיי הגרועות ביותר,״ כלומר
ילדותה.
גיא קופצת מנושא לנושא, משיבה ל טלפונים
ומקבלת לקוחות חדשים — הכל
בדזמנית, טוענת לתואר ״שדכנית אכס קלוסיבית״
ואינה מקבלת כל אחד, אלא-
אם־כן הוא/היא: אקדמאי/ת. משכיל/ה,
אמיד/ה ורצוי יאשכנזי/ה.

המאו שרים
כפויי־טובה ,
ך* שדכנות אינה מיקצוע פופולארי,
1 1בוודאי לא בין צעירים. השדכנית,
כמו ד,חייטות !הסנדלרות, גם ד,״א נשחקה
קצת בין גלגלי המודרניזציה. המתירנות
דחקה את השידוכים, אנשים למדו להס תדר
בעצמם, רק מעטים נזקקים לשדכן
או לשדכנית שיעשו עבורם את המלאכה.
אלא שהמציאות הסטטיסטית במדינת
ישראל הוכיחה כי אלפי אנשים שעברו

לקוח, אני שואלת את עצמי אם הייתי יוצאת איתו...

ה שדכנית

את גיל השלושים מוצאים עצמם לבדם
במיטה כיוון שלא מצאו להם בני־זוג.
מילחמות ישראל הותירו אלמנות רבות,
מישרדי הרבבות יודעים לספק מידע סט טיסטי
מדהים על שיעור הגירושים.
והלנה, בעלת חוש המיסחרי המפותח,
עלתה על הגל, תפסה את הפרינציפ ופתחה
לד, מישרד שידוכין סופר־טודרני.
וכבר היא מתפארת במיספר מרשים של
חתונות שיצאו מתחת ידיד, רשאליחן לא
הוזמנה, כי ״אחרי שהם מתחתנים הם
שוכחים בכלל שהייתי קיימת ויש כאלה
שאפילו לא אומרים לי שלום ברחוב.״
וכהוכחה היא מצלצלת לאחד מאלה שהש תדכו
דרסה, איש חשוב מאד (כי אצלה
כולם חשובים, ללא יוצא מן הכלל. מי
שאינו חשוב אינו מתקבל סלל למשרדה).
האיש, מנכ״ל חברה, עומד לשאת לאשה,
מרצה באוניברסיטה שאותה הכיר באמ צעות
מישרד השידוכין של הלנה. השדכנית
מבקשת ממנו, בקול מתוק מדבש, כי יואיל
לספר לגברת העיתונאית איך היא סידרה
לו את החיים וכמה היתד, נהדרת כלפיו
וכלפי זוגתו המיועדת. האיש נובח לתוך
הטלפון :״אני מבקש לשמור על דיסקר טיות!
אני לא רוצה סקנדאלים, רוצה
חתונה שקטה.״
״את רואה,״ אומרת הלנה ,״כפויי־טדבה
סולם. אני עוזרת להם, וכשאני מבקשת
שיעזרו לי הם בורחים ממני כמו מאש.״

אולי קשים הם חיי השדכנית, אך על פי
סיפורה האישי של הלנה היו חייה בעבר
קשים פי כמה.

__ ילדה
מבית ה רו ס

ר היא פותחת ומספרת ללא אזהרה
1מוקדמת, בקול קצת היסטרי ובתנועות-
ידיים רחבות :״אני מבית הרוס. הורי
גרושים, ובגלל זה תשוב לי נורא שבני
הזוג שאני משדכת יתאימו זה לזה. כי
גירושין זה הדבר שהכי מפחיד אותי ב עולם.
היום טוב לי נורא ואני מסודרת
בחיים, אבל אני נורא פוחדת שמרוב שטוב
לי יקרה לי משהו רע, כי לא יכול להיות
שיהיה לי כל־כך טוב.
״אני באה מבית שד,אסונות בו רודפים
אחד את השני .׳אחותי, אסתר, התאלמנה
זד,־עתה מבעלה אחרי שבמשך שנה שלמה
חי כמו צמח. עשו עליה כתבה בעיתון,
וכתבה ׳בטלוויזיה. אחותי דליה, שהיא יצ רנית
תכשיטים, היא אם לילדה בת שלוש
שחלתה בדלקת קדום־הסוח. בעלי נפצע
בתאונת־דרכים, ואני מיתתי מוות קליני
כשילדתי את בני הקטן. הצרות רודפות
אחדי כל הזמן.
״כשהייתי בת 10 נולד אחי הקטן. הייתי
צריכה לקחת אותו לבית־הספר כדי שאמי

שדכנית הלנה עס־רס
תוכל לצאת לעבוד. יש לי אמא לא-
רגילה. רק תודות לד, יצאנו בתורות טובות.
״אבי הוא ממוצא צ׳כי, אמי עיראקית.
ביו אבי לאמי היד, פער עצום, ובגלל זד,
כשאני באד, לשדך מישהו למישהי חשוב
לי נורא המוצא. אני יודעת שפרענק לא
יילך אף פעם עם אשכנזייה, יש הבדל
עצום במנטאליות. אני מכירה את זד, מהבית.
״אצלנו
הבית לא היה בית. כל הזמן
מריבות, מישטרה, חיים קשים מאד. הייתי
ילדה יפה וגאה, והתחלתי לשקר. זו היתד,
הדרך היחידה בשבילי להצליח בחברה.
שיקרתי שאבי בחו״ל, שיקרתי שאנחנו
עשירים, שיקרתי שאגי אשכנזיה למרות
שבמראי ובהתנהגות, נראיתי יותר פרעג־קית
מאשר אשכנזיה. השם שלי מהבית
היה הלנה לייבוגיץ׳ ,ותמיד חשבתי שהדבור,טוב
היחידי שאבא שלי עשה בשבילי
היה לתת לי שם אשכנזי.
״בגיל 14 עבדתי כעוזרת־בית בביתו של
הצייר צבי מאידוביץ׳ ,ובזכות אמא שלי
למדתי בתיסון־ערב. למזלי היה לי חבר,
חייל, שעזר לי לא להידרדר. בגיל 18
התגייסתי לחילה,ים, ובצבא הכרתי את
בעלי, איתמר.

חשוב ל היו ת
מ פו רסמת

ן שואפת הלנה עם־רם בעלת העיניים הירוקות הענקיות.
! 1 1 1 1 1 *1 11 § 1 *1
הלנה, בת למישפחה דלה מקריית־חיים, שישנה בילדותה

במיטה אחת עם שלושת אחיה מחוסר מקום בבית, הגיעה לדעתה לצמרת. עכשיו יש לה
מעמד, כסף וכבוד. היא אינה מסתפקת בכך, רוצה לרוץ לכנסת ומבטיחה שגם תגיע.

ני הייתי ילדה ענייה. אף פעם
י בחיים שלי לא לבשתי שמלח ש היתר ,שלי. תמיד תפרו לי משמלות של
אמא שלי, או שלבשתי שמלות של האחיות
שלי. לא אשכח איך לכל הילדים בקריית־חיים,
שם גדלתי, היד, חולד,־הופ, לאמא
שלי לא היה כסף לקנות לי. אז לקחתי
צינור מהגינה וחיברתי !אותו בקרש, וכך
היה לי הולה־הוס. לא אשכח גם איך
בטיול השנתי כל הילדים היו צריכים ל הוסיף
לירח כל אחד כדי שאפשר יחיד,
לצרף גם אותי לט״ול. ועד היום אני
מחשיבה את הצבא כתקו*־ ,היפה ביותר
בחיי, רק בגלל שכשהגעתי לשם ישנתי
בפעם הראשונה בחיי לבדי במיטה. את
יודעת מד, זה שכל ימי חייך את ישנה
עם עוד שלושה אנשים במיטה ופתאום
יש לך מיטה עם סדינים לבנים וכולה
שלך?
״כשהסרתי את בעלי הוא הוציא אותי
לבילויים עם שברולט ענקית. זה נורא
עשה עלי רושם. הוא עבד עלי, סיפר לי
שאבא שלו מיליונר ושיש להם וילה ב סביון.
רק זמן קצר לפני שהתחתנו גילה
לי שהוא עובד בתור נהג של איש עשיר
ושהמכונית בכלל לא שלו. אבל לי לא
היד, איכפת. התחתנתי איתו בשביל לא
לחזור הביתה. במשך השנים למדתי לאהוב
אותו, והיום אני מאחלת לכל זוג שאני
מחתנת שיחיה כמונו. אנחנו נשואים כבר
עשר שנים, והוא מביא לי כל בוקר מיץ-
אשכוליות למיטה.
״אחרי שהתחתנו רציתי לנסות הכל.
מה לא עשיתי? הייתי סוחרת־מכוניות,
שותפה בבוטיק, למדתי קורסים שלא מן
המניין באוניברסיטה, השתתפתי בחוגי-
בית לפסיכולוגיה, למדתי ביטוח, הייתי

אשת יחסי־ציבור. בקיצור, כל מה ש בחורה
מסוגלת לעשות — עשיתי.
״הסתובבתי בין האנשים היפים, כי חי פשתי
אותם. ערכי עלה בעיני עצמי כש הייתי
איתם. מד, זד, אנשם יפים? רפי
שאולי, אברהם ארביב, ה חבר ה שבאים
למנדי׳ס. תמיד היה לי רגש־נחיתות, אז
בשביל להתגבר עליו חשוב לי להיות בין
אנשים מפורסמים, חשוב לי להיות מפור סמת
בעצמי. את יודעת מד, זה לבוא
לקריי׳ת־חיים עם מכונית מפוארת? לראות
את כל אלד, שתמיד לעגו עלי וריחמו עלי
מציצים בקינאה? היום הם כולם כלומ ניקים,
ואני בצמרת.
״כשהייתי ילדה, הייתי מכבסת את ה שמלה
שלי בלילה כדי שבבוקר תהיה
נקייה. הייתי עומדת מול הראי ואומרת
לעצמי, :את תהיי משהד. הילדים שלך
לא יישנו עם שלושה אחים במיטה שכש אחד
מהם מרטיב סולם נרטבים. היום הבנים
שלי גדלים עם כפית־כסף בפה.
״כל החיים שלי שיקרתי בשביל להיות
מישהו. בגיל 17 הבנתי שאני משהו, ש אלוהים
נתן לי עיניים יפות, שאגי יפה.
סיפרתי שאני בחורה מוצלחת מבית טוב
וממישפתה חמת, סיפרתי שהורי אנשים
אינטילגנטיים, כל־כך התביישתי במוצא
שלי. אבא שלי אף פעם לא נתן לי נשיקה״
אפילו לא על הלחי. אמא שלי, אחרי שאבא
עזב אותה, נאלצה לסחור בשוק שתור
כדי להאכיל אותנו. איזו ילדות עשוקה
אני עברתי, עד שתודה לאל הגעתי לאן
שהגעתי.״

ל קו חו ת
אכסק לו סי גיי ם
י* אכן, לפי דעתה הגיעה הלנה עם-
1רם רחוק מאד. עובדה, היא ״ושבת
במישרדה ממוזג־האוויר, שולפת את הכר טיסיות
הציבעוניות שלד, המסווגות על פי
קוד ומיספר, כשהצבע הלבן שייך לרווקות,
הוורוד לגרושות ואלמנות, הכתום לנח שים
ולאלמנים והצהוב לרווקים.
לקוחותיה של הלנה הם, על פי הגדרתו־״
״אכסקלוסיביים״ .היא לא מקבלת כל אחד,
ואת מי שאינו מתאים לה היא מפנה
למישרדים אחרים, אף שלדבריה מרבית
מישרדי־השידוכין אינם אלא מישרדים המשמשים
כסרסורים לדבר עבירה. באותו
רגע, כמו על־פי הזמנה, מצלצל הטלפון
וגבר בעל קול דק מודיע שהוא מחפש
בחורה למטחת מיניות. הלנה מתרגזת, ר
אומרת לו :״אדוני, טעית בכתובת. אנחנו
מישרד שידוכין אכסקלוסיבי. אבל אם אתה
מעוניין בבחורה למטרות מיניות, אני מוכנה
למסור לך כתובת.״ ״כן, בבקשה״
אומר האיש, והלנה מטיחה בו חד־וחלק:
״סיבוב הקאונטרי-קלאב !״ וטורקת את ה שפופרת.
היא
משוחחת עם צעירה בת ,29 בעלת
תואר שני במדעי המדינה, שעשתה כל
הדרך מירושלים עם הרסה תיקווה בלב.
ברגע שבו מפנה הלקוחה הפוטנציאלית
את הראש, לוחשת הלנה :״זאת לא
בשבילי.״ בעדינות היא מסבירה לחסרת
(המשך בעמוד )34

(המשך מעמוד )33
המזל כי המרחק בין ירושלים ותל-אביב
יפריע לה ומשום כך לא יכולה לקבלה.
הצעירה מבקשת, מפצירה, דבר לא עוזר.
הלנה משלחת יאותה חזרה כלעומת שבאה.
״איך יכולתי לקבל אותה? היא אומרת,
״׳הקליינטים שלי ׳אוהבים בהורות יפות. יש
לה אומנם תואר אקדמאי, אבל החצ׳קוגים
האלה !בפנים, מי ירצה לצאת איתר? .אצלי
כולם מחפשים בהורות יפות.״
כבר שנים רבות עוסקת הלנה בשידוכין,
והיא מספירת :״התחלתי בלארגן חו גים.
פעם מסיבה אצל הגרוש הזה, פעם
אצל האלמנה הזאת. המשתתפים שילמו
דמי־איירוח !והתחילו לצאת חתונות. אז
אמרתי לעצמי: אם אני עושה את זה
כל־כך טוב, למה לא לפתוח מישרידו
״חשיבתי: גבר ׳שהוא גבר, לא יפנה
למישרד־שידוכין. אם יפנה, סימן שמשהו
אצלו לדקה בחסר. מכיוון שיש אינפלציה
בנשים אני פונה לגברים, מאתרת אותם
ומביאה אותם למישרד שלי. אני שואלת
חברות שלי אם הן מכירות רווקים, גרו שים,
אלמנים. לוקחת את מיספרי הטלפון
שלהם, מתקשרת איתם, משכנעת אותם
שאין להם מה להפסיד. אני לא גויסה
כסף מגברים. מגשים אני גובה 1500 לי רות
בעת הרשמה, ומשני בני־הזוג ביחד
3000 לירות במיקרה שיש חתונה.

שדכנית עם־רם
בדיקה אלקטרונית
״אני עושה חייל בעבודתי. פנתה אלי
רות כלב ממדור האלמנות במיישרד־הבי-
טחון, וביקשה מימני ׳שאקלוט את כל
אלמנות צה״ל. ביקשתי לעשות סלקציה,
כי אני אוהבת הצלחות. יש כל־כך הרבה
בודדים, ולטובים שבהם יש דרישות של
השכלה, יופי!ומעמד. אם אני רוצה להביא
ילידי חתונה, אני צריכה להעביר כל אחד
תחת זכוכית מגדלת. כל גבר שאני מקבלת,
דבר ראשון אני שואלת את עצמי: את
היית יוצאת איתיוי

המיליונר מחפש
בעל לבתו
ץ* ש לי קליינטים משהו לא נורמלי.
/ /כולם במצב כלכלי טיוב. כולם בעלי
רמה, השכלה. והופעה חיצונית מרשימה.
יש לי למשל לקוח תעשיין, מיליונר, בעל
מיפעל ענק. יש ליו בת יחידה והוא רוצה
שהיא תתחתן דווקא עם מהנדס אלקטרו ניקה.
הבת בת ,23׳והיא לא יודעה כמובן
שאבא שלה פנה אלי. ואסור שתדע. הצעתי
לאביה חמישה מהנדסי אלקטרוניקה ו מתוכם
הוא יבחר ׳שיניים שצילצלו לבת שליו
׳בתור מחזרים .׳אפילו אם תצא מזה חתונה,
הבת אף פעם לא תדע. יש ליו שיקול
נכון, לאב. הוא אומר , :איני הולך להוריש
את מיפעל חיי, ואני רוצה לדעת למי אני
׳מוריש אותו.׳
אני מספקת לאב כמה חוות־דעת של
מיישרד־חקיירות, וחוות־דעית של גרפולוג.
כל לקוח עובר אצלי את שתי הבדיקות
האלה. רק אחרי שיאני מוודאת שהאיש
באמת מסר לי פרטים נסוגים ורוצים ל התחתן,
אני מכניסה אותו לכרטסת שלי.״
ואכן, בכרטסת של הלנה כרטיסיות
רבות שעלקהן כתוב במפורש ״׳ללא ידי עתה״
.הודים רושמים את בנותיהן כמוע מדות
לשידוך מבלי שתדענה. רבות ׳בהן

אלמנות צד,״ל, אמהות לילדים, כולן בעליות
דירה ומצבן הכלכלי איתן•
למישירד נכנס רפי, טייס־בדימויס שהש תחרר
זד-,עתה מחיל־האודר בגיל .50 הוא
מספר שהיה ליו הכבוד לעבור קודס־טייס
עם חיים ביר־ילב ועם האלוף אסף שמחוני
המנוח, גבר-,קומה, בעל רעמת שיער שחד
ירה, פנים שזופים וכמובן׳ מישקפי־טייסים.
גדוש פלוס שניים. הוא מספר :״הגעתי
להלנה דרך מודעה בעיתון. אחרי שהיא
בדקה אם יכל מה שאמרתי לר, נכון, נתנה
לי שני מיספרי־טלפון. רציתי יותר, אבל
היא לא הסכימה. כשהצעתי לה כסף, סיר־בה
לקבל. אמריה לי שתקבל מימני 3000
לירות במידה ׳שאתחתן באמצעותה. אמרתי
לה, :אני מוכן לתת ילך 10 אלפים אם
ייצא מזה !מישהו.׳ יש לי הרבה הבדים
בטייסת שניסו למצוא יאשר, דרך מישרדי־שידוכים
!והם אמית ליי לא לגישת לעולם
למישרדים כאלה. אבל הלנה נראתה לי
משזם־טה רצינית, ואני הבאתי אליה עוד
כמה חברים שלי מהטייסת.

(המשך מעמוד )27
,35 ופיתאום נכנסתי לו לדירה ולחיים.
כדי שלא נהיה׳ בלחץ ושיפדתי לי דירה
לחוד, אך מעולם לא הזדקקתי ילה.

״אני רוצה
ללכת הל אה״
הגנתי לראות את אפריים יטם.
; ; י * נהניתי ומהשליטה שלו במטוס׳ הוא
היד, טייס !מעולה, וכולם ירצו לטוס רק
אייתו. לעולם לא אשיכח טיול נפלא שע שינו
ביחד למיקיוינום יחד עם חברים
קרובים. היה לי כל-נך טוב אייתו שקשה
לי לתאר במילים.

הכיל.
״הוא היה ומבטיח לי שהוא טס רק לשבוע
וחוזר, ותמיד קיים ואת הבטחותיו. בשבוע
הזה הכנתי לו במה הפתעות׳ קניתי תמונה
חדשה, הוספתי פריטים לבית, למתתש יתכננו
לשבור ובקרוב בית גדול !מחוץ
לעיר, שיהיה לניו יותר נוח וגם כדי שיהיה
לכליבתו האהובה דינגיי מקיום לרוץ בו.
״את דינגי הוא קיבל שבועיים לפני
׳שנפל לים עם הצ׳ירוקי ארו, כשניצל
קרא לה על ישם הסירה שיבה שהה 20
׳שעות בלב־ים. הוא אהב את הכלבה הזו
׳אהבת־ינפש.
״לאפריים היתה יכולת לאהוב כמו שאין
לאף: אדם. הוא אהב את כולם, והיו לו
אלפי !חסרים. לא יכולנ־ ללסת לקולנוע
הבדידות נמאסת
!* ¥ד עכשיו פגשתי דרכה חמש
3נשים. אני מחפש בחורה בת 32
ומעלה, מעדיף ׳אלמנת צה׳^ל. איך נוצר
הקשר ביני ילבין הטלפון שהלגד, מוסרת
לי? ככה: אני מטלפן ׳ואומר, :שלום,
!אני נותן לך יקוד. הלנה, אומר לך משהו ז׳
היא אומרת כן, ואז שואלים שאלות מי אני
ומי היא, במה עוסקים, מיה הדרישות ואז,
יאם ייש מקום לפגשה, נפגשם. בדרך־כלל
׳אני אומר לה מה ללבוש, משהיו כמו צעיף
אדום או חולצה ל בנ ת אני מעדיף לגשת
אליה. נפגשים בבית־קפד, או על שפת הים,
ובמידה שהקליק הראשית נוצר, ממשיכים
להיפגש.״
למישרד נכנסת יאשר, נאה, בסביבות
שנות הארבעים לחדה. רפי הטייס לוחש
להלנה :״את רואה, אחת כזאת מעניינת
אותי.״ הגברת היא גרושה בת ,42 בעלת
תואר שניי בחינוך, בעלת מכונית ודירה
ואם לשיניים.
הלנה :״אני מאד סקפטית. לבדידות מת רגלים.
את בטיוחה שאת רוצה להתחתן?״
האשה :״להיפך, הבדידות נמאסת.״
הקשר הראשון נוצר. הגברת מסתבר
מבדיקה עוד ״ותר מד,שדכנית שלה. יתישו־ביותיה
שנונות ,׳והיא ׳אינה נבוכה כלל
מנוכחותם שיל עיתונאית וצלם בעת ה ראיון
.״אם לא ׳ארצה, לא אענה,״ היא
׳אומרת ,׳ומשיבה על כל השאלות. הייא
מתעניינת ׳בכל דביר, פחות או יוותר, מח פשת
בן 40 אבל יכול להיות גם בן 50
אם הוא טיפוס של בן .30 ילא ירוצה רווק
ולא נשוי, כי רווק בן 50 תייב להיות
דפוק בשכל, ואת הנשואים היא יבולה
למצוא לבד.
היא מיודד, שמי שבא למישרד־שידוביין,
משהו אצלו לא בסדר. היא, למשל, באה
כיוון שהיא מודד, בכישלונה, מאז גירושיך,,
למצוא חיבר יחדש לחיים. היא עייפה מ־חיזורים
חסרי־חישיבות, ומהיברוייוח שאינן
מניבות פדי. רוצה שיעשו בשבילה את
הסלקציה הראשונה, רוצה לצאת רק עם
מי שמעוניין ׳להתחתן באמת.

לרוץ ל כנ ס ת
העשירית
ך* כרטסת של הלנה נשים מכל הסיד
£גים, וגם גברים לא חסרים. היא או הבת
את עבודתה כי יש בה כוח, הרבה
כוח. גורלם של בני־אדם תלוי בה. אחרי
הכל, היא תביא להם את הישועה, תגאל
אותם מן הלילות ללא שינה, מן הבדידות
שכולם פד, פוחדים מפניה.
הלנה תיפח עובדת במישרדה כימעט 24
שעות ׳ביממה, בקצב קדחתני. הבעל איתמר
עוזר לידה בשקט — היא עושה רעש
בשביל שניהם. על שני הילדים שומרת
מטפלת ,׳והם מדברים עם אימא כסה פעמים
ביום בטלפון. אבל הלנה מאושרת, מאו שרת,
מאושרת! בת־האשפתות מקריית־חיים
הגיעה, לדעתה, לצמרת. אך לא אשר,
כמוה תסתפק במה שי׳ש לה. להלנה תוכ ניות
מרחיקות־ילכת. לא, היא אינה מת כוונת
לפתוח חברה לשידוכים בע״מ עם
סניפים בלונדון, פאריס ואמסטרדם. התוכ ניות
שלה ארציות הרבה יותר, ובהתחשב
בימי שמאכלס כיום את הכנסת התשיעית,
הן גם אפשריות למדי.
כי הלנה, השדכנית הנמרצת, רוצה ל הגיע
— יאם ירצה השם ואם הכל יילך
למישרין — לכנסת העשירית.

טייס כר־ארז
״כולס אהבו לטוס איתר׳
״לפני הטיסה האחרונה הוא נסע לחודוש
ימים לניגריה. זיו היתד, הפרידה הכי ארו כה
והכי יקשה שהיתר, לגו. כשחזר, לא שאנחנו לשנינו ברור
היד,
׳רוצים להיפרד לעולם. אילמלא הבחינות
שלי הייתי !מצטרפת אליו ליטיסתו האח-
חונה׳ ואלוהים עדי ושאני ומצטערת שלא
הייתי איתו. הוא אמר לי :׳ אץ לי חשק
לטוס, אני ושונא את הטיייסה הזו, אין ולי
כוה לטוס, נמאס לי ׳מאפריקה. אפל את
מוכרחה להבץ. איני רוצה את המטוס הזה.
אני ומבטיה לך, אוסנת. זה יהיה קצר,
ואחרי זה נעשה היים,
״׳הוא כל הזמן יטם על מטוסים דו־מנו-
עיים׳ והיה חשוב לו לטוס על ומטוס-
סילון. הוא היה טיפוס ׳דינאמי, אהב היזע-
שיים, והוא אמר לי: הגעתי לפיסיגה. אני
טייס ראשי בחברה, עושה הפל, יודע הסל,
אני רוצה ללכת הלאה.׳
״אחת התוכניות ושלו הי תה ולהטים מטו סים
גדולים באל־על, הוא חיסש יכל הזמן
אתגרים, לא פחד מסלום, תמיד עשה את
הלא-ייאמן.
״במשך כל הטיסות שאפריים יצא אלי הן
הייתי נורא במתח, ודווקא הטיסה
הזו נראתה לי קלה ׳ופשוטה. אחרי הכל,
זה היה מטוס סילוני וידעתי ושאפריים
ומגשים הילוים. ומהרגע שאילן דיטנר התק-
ישר אליו ווד,ם החליטו לקנות יהד את
מטוס ההא נזה, הוא לא נח !ולא שקט עד
שהמטוס היה בידיו. הואי טס יפעמיים לני־גריה,
אז כתבתי לו הטון מיכתבים, ביקש-
תי ממנו: אפריים, אל תיפול לי לים. אל
תפניק את הדבר הנהדר הזה שקורה לנו.
דווקא בטיסה הזו שבה ׳נהרג היה לי
וביטחון שלא יקרה יבלום. בטיסה הקודמת
שבה נפל לים וניצל הי!תה לי הדגשה
רעה, כי ירד גשם וחייה מזג-אווייר מחורבן,
ואני הקשבתי סל ר,זימן לרדיו,
״מהטיסה האחרונה יידעתי שהוא יחזור.
כעת, יכל הזמן !מדברים על אפריים פעל
גווייה. ואני לא מבינה על מה מדברים.
אני רוצה שהחגיגה הזו תיגמר ושאפריים
יחזור אלי ואני אספר לו איך היה וכמה
שהחברים שלו אוהבים אותו. אני רואה,
אותו חוזר.
״אפריים היוד, בן־׳אדם בלתי-רגיל. ביל
הזמין התחדשו אצלו דברים. היה ׳מגיע
הסיתה, ואומר לי :׳ואוסנת, כמה שאני
הספקתי היום!׳ הוא הספיק המיון, היה
׳בכל העולם, טייל בסל חור, הפייר אתי
אירופה במו את בף-ידו, הכיר יכל אכן
בארץ. הוא דחס הסל, היה׳ לו תקאבץ
עצום לחיים, רצה לראות את הכל, לדעת

או לסיסעדד, בלי •שיעצרו אותנו עשרות
אנשים. הוא היה אחד האנשים שיש להם
הכי הרפה הברים מארץ, מפל המינים
ומפל הסוגים. בעת אני !מרגישה את זה.
׳חבריו לא עזובים ואותי לרגע, ,דדי לקה
!אותי להתגורר ב מ תו בי אני לא יבולה
לחזור לביית שלנו, והחברים סל הזמן
באים. מדברים על אפריים. אני אוהבת
להקשיב להם, לשימוע עוד !ועוד על האיש
שלי.

״ א ת גותגת
לי בית״
ך* וא עשה אותי אושרת, הוא גילה
/ /י י לי עולם ומילואו, העניק לי חיים
בלתי־רגילים. הוא כל־בך רצה ילד, היה
משוגע על ילדים, סל ילדי החברים שלו
יאהבו אותנו. הם ידעו כשיאפריים מגיע, זאת
חגיגה.
,״יש וליי ניחמה אחת. אני יודעת שהחיים
שלנו ביחד היו וכן אושרים, אני יודעת
ישלאפריים היה ׳טוב עד לרגעיו האחדויגים,
וזהו מעין פיצוי. הייתי אומרת לו :׳אני
יודעת, מה טוב בך. אתה איש סל־כך
מוכשר ונהדר, אבל ואני לא יודעת ימה
אני טובה ב שבילה׳ והוא היה אומר:
׳!את נותנת לי בית. אני פשוט אוהב
אותך.׳
״הוא סל־יכך ידע לחיות, והוא חי בדרך
הכי טובה. הוא הגיע מכלום להמון, והכל
בכוחות עצמו. הייתה לו המוז ׳מוטיבציה
׳לחיים, הוא לא חיפש את המוות, הוא
חיפש ואת החיים. הוא הקד, בן־אדם אחראי,
לקח על יעצמו ׳סיפונים אך ידע שיוכל
׳לשילוט בהם.
״היו לו כל-כך הריבה תוכניות שפשוט
׳כואב הלב. ועוד יש ביאלה שאומרים עליו
שהוא חיפש את המוות. אין שטות גדולה
מזיו להגיר על ׳אפריים. הוא אהב את ה חיים,
יותר מכיל ארם אחר שאני מכירה.
.״וב־ 11 באוגוסט עמד לחול יום־הולדתו
ה* ,36 ומה שהוא הספיק ב* 36 שנים לא
׳מספיק: אדם נורמלי בסאה ישנים. היה לו
חוש-הוטור ׳כובש שעזר ליו להתגבר על
מצבים קשים, ושום דבר לא היה בשבילו
סעייה אבל תמיד ידעתי: הסל יסתדר,
!אלא אם כן יזה לא בשליטתו, ותמיר היתד,
לי הדגשה שהסל בשליטתו.
״׳בזמן האחרון הפללתי לאלוהים כל
לילה שיחזיר לי אותו מהטיסות בריא ושלם
וזד, עיבד: .למה זה לא עבד בטיסה
האחרונה?״

שרית ישי !
ה עו ל ם הז ח 2083

שיחר
;חוזרים אד המסך

השדרן יאיר אלוני, שבמשך שלוש
השנים האחרונות נעדרו פניו מעל מסך
הטלוויזיה, עשוי לחזור אליו. אלוני חזר
השבוע ׳לישראל אחרי שכיהן שלוש שנים
בארצות־הברית כשליח הסוכנות. הוא
נהנה ממעמד של חופשה ללא תשלום
מרשות השידור. מייד עם הגיעו לארץ
הוצע לו לכהן כראש הדסק לחדשות־פנים
בטלוויזיה, אולם אלוני החליט שלא
למהר ולשקול הצעות נוספות.
כתב אחר של הטלוויזיה שהגיע השבוע
ארצה עם מי׳שפחתו הוא יורם רונן,
המסיים את הקדנציה שלו ככתב הטלווי זיה
בניו־וורק בחודש נובמבר. הוא הק דים
את שובו כדי ׳שילדיו יחלו ללמוד בישראל
עם תחילת שנית הלימודים.

ברשת שילון
מנהל מחלקת החדשות של הטלוויזיה,
דן *טילון, ביטל את השמועות שנפוצו
בבניין הטלוויזיה, כאילו החליט שלא
לצאת ככתב רשות־השידור לארצות-
הברית משום שהמערך הפעיל לחצים ב מטרה
שימשיך להחזיק בעמדת־המפתח
שלו .״אילו היה יסוד לשמועה זו,״ אמד
שילון ,״זאת היתה סיבה טובה שלא לע זוב.
אין לי זיקה לאף אחת מהמיפלגות.
אני לא חבר מיפלגה ולא זה שיקבע אם
אסע או לא.״
שילון,׳ שהוא מחסידי הרוטאציה ברשות
השידור, מאמין שעליו לסיים את הקזע-
ציה שלו ׳במועד שנקבע, בחודש דצמבר
הקרוב. לדבריו, אם לא ייבחר להישלח
לארצות־הברית, ימשיך לעבוד במחלקת
החדשות ככתב וכמגיש מן המניין.
בינתיים הפך מנהל הטלוויזיה, ארנון
צוקרמן. ,אחד המתנגדים החריפים למיי !נדו
שיל שילון ככתב הטלוויזיה בארצות-
הבירית. מאחר ששיילון הוא תומכו העי קרי
של צוקירמן במאבקו נגד מנכ״ל ה רשות,
יצחק ריבני, מעדיף צוקרמן ש־שילון
יישאר בארץ כשיחריף העימות.

לקראת שי דו ר
3רד״1

מה יהי!ה
דלית אורמיאן ואהוד מנור,

— סידרת תכניות בע

0. ריכת ובעריכת
אהוד מנור שמתקרבת לסיומה
אך עוד ידה נטוייה. התכנית עוסקת ב־עתידנות
— על היבטיה השונים. חלק
מתוכניות סה יהיה מכילות ״דיונים על״
(על עתידנות, תחבורה בעתיד, מחשבים,
רובוטים, אופנה, ועוד) ומיעוטן מכילות
תסכייתי מדע־בידיוני (סיינס פיקשן).
ביום ד׳ השבוע ( ,3/8רשת ב׳ )23.06
ישודר התסכית ״כל-כך יפה היום בחוץ״,
לפי סיפור של יאזאק ׳אסיטוב.
ביום ה 23.06 4/8יתקיים שידור חוזר
של ה תסכית ״בחירות בשנת אלפיים״
בצירוף שיחה ישל הפרופסור שיכה
וייס, ב־ 17/8יעסקו במה יהיה בהש תלות
כליות ולב, ובראש־השנה יעסקו
בראש־השנה של שינת אלפיים.
• תרגיל כחמש אצבעות — למי
שאוהב הורוסקופים וגרפולוגית ודברים
כאילה, צפוי בידוד מעניין בגלי־צה״ל,
ביום יו 17.05 ,5/8בהשראתה ובכיס״
יבה של הגרפולוגית חנה קורן, המתמו דדת
הפעם עם כיתבי־היד של חבר־הכנ־סת
צ׳ארלי כיטדן, העיתונאית כלה
אלמוג והסופר אוריאל אופק. מנחה :
מני פאר, עורכת: ציפי גון־גרוס.

בטלוויזיה
י• מגירות (ערבית, עם תרגום עב רי)(
.יום ד 18.32 ,תוכנית זאת, שמפי קה
הוא בטאי־הטלוויזיה המוכשר אנטון
שמאס, עוסקת בנושאי תרבות ואמנות
ומצליחה להפתיע מפעם לפעם ברמתה
הגבוהה. התרגום העיברי מאפשר גם לצו פים
שאינם דוברים ערבית לעקוב אחר
י הנאמר. התוכנית הקרובה תעסוק בקרי ׳
טוריסטים בישראל: מהי קריקטורה ומי הם
הקריקטודיסטים בישראל כיום. בכתבה
מובאים מעבודותיהם של זאכ, כי
שופם,
קריין, קירשן וג׳קי.
• מוסיקה תאווה לעיניים -
אם הסרט על יהודי מנוחין והיה יפה
כמו הסרט על הפסנתרן ולדימיר אש כנזי
— יצפוייה לצופים שעה של מו סיקה
שהיא בולה תאווה לעיניים (יום
י׳.)22.10 ,6/8 ,

גילוי אריזת,
מי לא רוצה לדעת מה יקרה לו בש בוע
ה ב אי התוכנית, מזל כוכב, העוס קת׳
בלי שום יומרות מיוחדות בספורט
הפופולארי של ההורוסקופיה (רשת ב׳,
יום ד׳ ,)27/7בעריכת יהודית רודד ורות
נבו, עסקה הפעם במזל אריה( .למי שלא
ייודע ,23/7 — 23/8 :מזל של הרבה
שמש ושל ׳אגוצנטרים) .שקעתי ליתומי ב שידור,
מסיבות אגוצנטריות לגמרי* ,
ונהניתי מאד מחלקה הראשון, על אף •נם־
יונות האיגוף של אבי. אתגר המרגיז.
.אתגר, שהוא בן מזל מתחרה (לפחות
בעניין האגוצנטריות, כנראה) ,עשה כל
שביכולתו להסיט. את השיחה אל מזל סר טן
הקרוב ללייבו, אבל האסטרולוג אילן
פקר לא נכנע, והמשיך לדבר אלי עלי.
בין הינהון להינהון הירהרתי כמה הי טב
עובדים נושאים שווים־לכל־ינפש שכ אלה
׳ברדתו, ועד פטה אפשר לוותר כאן
על תיחכיום ועל הפתעות. הכל צפוי, כל-
לייהמישחק ידועים. אומרים לך דברים
כלליים מאד, אתה מהנהן ובטוח שהנה
נמצא מישהו שבדרך נס חדר אל צפו נות
אופייך הפרטי וחמייוחד, ובסתר ליבך
(אם אינך טיפש או תמים מדי) אתה גם
יודע שההכרזזת הכלליות הללו תפורות
בדיוק לפי מידותיהם של רבבות מאזי נים
אנונימיים. בקיצור — שום הפתעות.
אלא שהפעם הם הפתיעו.
לאחר החדשות של חצות, ולאחר שאי לו
פקר האמין כי השביע את כיל ׳תיאבון
האהבה־העצמית של מאזיניו, ,האריות
הלביאות, הצטרף אליו שבתאי שילה,
איש הקבלה ותורת הנסתר, מי שחזה ב־מדוייק
את מילחמת יום־הכיפורים.
שילה מאמין כי כל גורלו של העם ה־ייחודי
נקבע מראש, והוא כתוב בספרי
־׳הקודש ובספרות־הקבלה. צריך רק לפענח
את הסמלים ׳ולקשר קישורים.
התסריט שהוא מנבא לתושבי הארץ
הזאת, אריות או לא׳ קשור בקלישות
למזל אריה, משום שעיקרו במשהו שיק רי׳
בקיץ הבא, וקיץ בארץ זה יולי־או-
גוסט, כלומר — אריות.
עיקר הדברים: עידו ה,.קץ״ אינו רחוק.
עוד שנה בסך־הכל. אילן פקר, בדרכו
שליו, הצטלב עם החיזוי והעיתוי הזה ,׳ואף
ניבא במדוייק: יולי •1978 סיכסוך קשה
יהיה בין אדום, שהוא אירופה, לבין יש מעאל׳
שכולם יודעים מי זה, ושתי אר־צות:
באירופה תסבולנה קשה ביותר מן
העניין. אבל: אל תירא עבדי יעקב. המ קום
הבטוח ביותר יהיה דווקא כאן, ב בית.

כמה שזה נשמע מוזר. ירושלים
עשויייה להיכבש לשעה קלה, אבל היא
תוחזר ותשוחרר והעיקר: איש ׳שתום־עין
יהרוס עד היסוד עיר כלשהי.במרחב (לא,
לא אצלנו, מה פיתא־ם י).
עד כמה שהורוסקופ יכול להיות מפו רט
— ההורוסקופ הזה מפורט לגמרי. או לי
וותר מדי. פה כי,מעט מפרטים את
כלי־הנשק הבלתי־קונפנציונאליים, וממלי צים
דווקא ל יא לנסוע לחוץ לארץ בקיץ
הבא .׳להיפר, מוטב להישאר בבית החם.
הרבה יותר בטוח.
אני בדרד־כלל לא מאמינה באמונות
טפלות יוכל העניין אולי טפשי, אבל האיש
הזה, שבתאי שילה, הצליח להפחיד אותי.

תחזי ת מזג־ ה א חי ר
של א יי השלמה
׳לפני ׳67 לא היתה טלוויזיה. ארץ־יש-
ראל היתה יפה אבל לא שלמה וחזאי־מזגיהאוויר
הסתפקו בהרבה פחיות שטח
לתחזיותיהם.
ימאז שיש שטחים יש גם טלוויזיה, וכל
מי שרוצה ׳להיות בטוח שגם מחר בבוקר
יהיה חם ׳ולח רואה במו־עיניו, ערב ערב,
כיצד שפלת־החוף, שבה מתגודדים רוב
היהודים תושבי המדינה, משולבת היטב
* מתנות מתקבלות במערכת העולם
הזה החל ממחר, במעטפות סגורות, עם
ציון בולט של שס הנמענת.

במרחבי ארץ־,הקדומים, הרחק מטווח התו תחים•
מי שרוצה להגיע עד לחודיה של
הרי יהודה וירושלים, חייב לסייר קודם
בנופי החרמון, ירמת־הגו׳לן והגליל ההולך
ומתייהד, ומי שמחכה לסרט של אחרי
החדשות — יגיע בהכרח גם לצפון־סיני
ולמיפרץ שלמה. פעם היה גם מיזרח־סיני,
אבל קיצרו.
הציבור הישראלי התרגל לתחזית־מזג-
האוויר האימפריאליסטית הזאת כמו שמת רגלים
לאינפלאציה .׳אפילו ילמדו לאהוב
אותה — אולי בגלל ההצמדה. יש נוער
שבכלל לא מכיר מפה אחרת. הערבים עוד
לא התרגלו.
בכתב־העת הלבנוני אל־אוסבוע אל־ער־בי
מיום 20/6/77 הופיע הקטע הבא:
״זוהי דרך פיקחית מאוד לשיכנוע האנ שים
על־ידי החזרה היומיומית על כך
ששטחים אלה הם לפי דעתם ההחלטית
שטחים ישראליים, ולא ערביים. מתי תהיה
לנו חשיבה הסברתית ערבית, שרמתה אי נה
׳נופלת מרמת תחזית מזג־האוויד ב ארץ
האדיב?״

עקים ״את הכסף!״ אבל בבית לא נעים.
אז יושבים. מין מוסר כפול שכזה.
מעניין מה היה קורה לרמתם של סרטי-
המתח בטלוויזיה, איליו צריך היה לשל של
חלק מן האגרה אל תוך המקלט לפני
כל סרט.
תשדיר דרמאתי. ואם כבר באגרה
מדובר — ייש לציין שת׳שדירי־השירות ה קטנים,
המעודדים את הציבור לשלם את
האגרה, בהחלט מוכיחים כי ניתן גם ניתן
לעשות דרמה מקורית בטלוויזיה בתקצי בים
מתקבלים על הדעת. ההצגות הקאנד
ריות הקטנות ההן משעשעות ׳למדי לע תים,
די קצרות, כך שאינן מניחות לשח קנים
לגלוש !להגזמות מוכרות, וממלאות
בהצלחה את תפקיד שידורי־הפירסומת
המהווים אתנחתה בין שידור לשידור בכל
רשת אמריקאית המכבדת יאת עצמה.
ביום א׳ ,למשל, היה תשדיר־שירות של
מישרד־השיכון, שקרא להתיישבות בעיי רות
הפיתוח; ,ולווה בצילומים משכנעים
ביותר של מצוקות האקולוגיה בתיל-אביב.
כמה דקות קודם ילבן עסקה אחת הכתבות
במבט בבעיית המצוקה האקולוגית של תל-
אביב. הצילומים של תשדיר־השיר׳ות היו
ברורים יותר, משכנעים יותר, דראמתיים
יותר.

התועלרן
שבתש לו ם ה אג ר ה
מישהו החליט שרכבת נוסעת, המצול מת
מלפנים בעדשה רחבת־זווית, זה ענ יין
מותח ומפחיד, וגם הראה את זה בטל־

הז ה ב נוזל ל שוו א
נפט הוא ׳נושא מעניין. היום זה אפילו
יותר מסתם נושא, זאת בעייה. ברדיו ה
אבי
אתגר
שתום העין יהרוס עיר
וויז״ה במוצאי־שבת (סרט־מתח: הילילה
לרצח ;ועד.)22.30 ,
הרכבת היתד, הדבר היחיד המותח בס רט,
וגם זאת בעיקר משום התהייה כמה
פעמים עוד יחזור האפקט המגוחך הזה.
הסרט של מוצאי־שבת היה אטור להיות
מותח במייוחד, משום שלא יהיה חלק מ־סידרה.
בסדרות — העניין חמור פי כמה.
הדמויות מוכרות, העלילות עשויות לפי
מתכונת ידועה, הבל צפוי. אפילו אני
קילאודיוס חדל מלחפתיע אחרי הרצח
השלישי.
אלא שאני קלאודיוס הוא, לפחות, סרט
טוב. אפשר להתפעל מן המיישחק, מן ה־מיבטא,
מן הדמות הרצחני המופעל
מפעם לפעם. לא כן בסדרות למיניהן.
שם, דומה שיש תעודתיביטוח נגד דימית.
לא מעוניינים להטריד את הצופה יותר
מדי בדברים בלתי־מוכרים. המתכון כל-
כך מוכר, עד כי אפשר לבלות ׳שעות
בימיטבח בחיטוט בתוך המקרר — ולנחש
בדיוק מה קורה •אותה שעה על הימסך
(לפי המוסיקה) .צופים רבים מודים בחצי-
פה שרמת הסרטים הללו היא מתחת לכל
ביקורת, אבל הם יושבים ומסתכלים, לפ עמים
מרגישים עצמם טיפשיים לגמרי —
ולא סוגרים את המקלט. אילו היו בקול נוע
— היו כבר מזמן יוצאים בשקט ומ קוננים
על כספם או מגלגלים בקבוק !וצד

ישראלי אוהבים בעיות, כי כשיש בעיות
— יש על מה לדבר, וברדיו אוהבים לדבר.
אומנם — אפשר לעשות ברדיו גם דב רים
אחרים. למשל — להציג בעייה או
נושא באמצעות ממד קולי של התרחשות
זו או אחרת, אבל הרבה יותר קל לדבר
ע ל הדברים מאשר להניח להם להתרחש
ולהישמע.
אלי נחמיאס, שערך את הזהב הנוזל
ל א, ב עו ר קינו, הראשונה מתוך סידרה
בת שתי תוכניות על מצב חיפושי־הנפט
בישראל, השקעות וסיכויים (שבת,30/7 ,
— )12.05 בחר בדרך הקלה. הילך וריאיין
אנשים שעוסקים בעניין. הם, מטבע הדב רים
— דיברו הרבה. מה שלא שודר —
קוצץ או סוכם על-ידי קריין בעל קול
מסבירני. גם מיבנה התוכנית היה מוכר
וצפוי — מן העבר אל ההוויה וקמצוץ של
ספקולציות על העתיד. נוסח :״כך החל
החלום״ (בטון דראמתי, כמובן) .״לפני
יותר מעשרים שנה.״ לפי מיטב הגישה
הנוסטלגית האהודה כל־כך על שידורי
הרדיו ;והטלוויזיה (עיין — חיים שבאלה).
התוכנית היתר. חסרת דימיון. נעדרו
ממנה אף הכמיהה ורגעי-ההתלהבות, המ לווים
ללא ספק את העוסקים בחיפושי-
נפט בישראל.
איך משמיעים נפט — בלי לדבר עליו
כל־כך הרבה?

סידורי א נטי ״ביט חון
(המשך מעמוד )26
אם ירצה, לשיפור סיכוייו ליצור הפתעה תרשה, על־ידי
ניצולן כאמצעי להזנת י׳שראל ׳בנתונים ׳מטעים, שייראו
מדוייקים ואמינים.

מוצבים מעבר לגבול
^ ידור־כיטחון״ ששאב לפחות מידה מס׳ויימת
י של השראה !ממודל אום־חש״סה הוא קיומם של
מוצבים צבאיים ישראליים בעומק השטח, שייהפך ערבי,
לאחר גסיגתנו !ממנו. לפי מתי ׳גולן (הארץ)25.5.77 ,
מוכנים בעלי ״חוכ׳ני׳ת קרטר״ למצב, שבו ״יישארו בוהות
צה״׳ל ברמת־הגולן, בשטה שיהיה סבר בריבונות סודית.
האמריקאים. מנמקים סידור זה בכך, שגם היזם מרוכזים
חוב בוהות צה״ל במיספר קטן של מובלעות, שהשאר
מפוזרים בעשרות מוצבים, המאויישים בדלילות.״
בעלי ״׳תוכנית קר׳טר״ אמנם רואים בכך סידור זמני
לתקופת־ביגיים — אבל ׳אין בחור מישנה, ויי׳תכן ישב־
״ויתור״ נוסף לישראל, יוצע להחיל סידור זה גם
בגזרות אתחות ,׳ולהאריך את ׳מ״שכם.

אפשר לראות רעיון זה כנובע, לפחות כמידה
ידועה, מן ההדגשה הישראלית של
״החזקת הקו׳׳ ,באמצעות מוצבים וסיורים, כלא
החשכה רכה מדי של הנעשה מאחריו. אחרי
הכל, זוהי תמצית־ייחודה של תפיסת ״קו כר־לב״.

ולהשהות
את התקדמות האדיב. זוהי לחימת־קמיקזיה,
חזרה ׳לגמרי ל׳נו. אך נניח ׳שמחוסר ברירה אנו נכונים
לנקטה, וגם האנשים מסכימים. גם אז לא נגיע לכך :
במשך השנים ישיחלפו בין נסיגת ישראל ובץ חמילחמה,
הוקמו גשרים חדשים; ייסללו דרכים אשר, במיקרה או
לא־במיקרה, יעקפו את המוצבים הקיימים ; וייעש׳ו עבו-
דות־פיתוח אשר, בכוונה ׳או לא בכוונה, יחסמו את התצ פית
!והאש של המוצב, או ייצרו ׳מחסות למטרות גלויות
שבטווחו היעיל. במקומות ושבהם לא ייעשה כן, תתוכנן
׳ותוכן, באופן !מדוקדק השמדת כל מוצב מפריע, באמ צעיות
מהלומתראש !מכריעה.

מבחינת צה״ל בכללו, יהיה בל מוצב ומוצב
כזה, כמילחמה וגם כשלום, מעין ״הריהצופים״
של טרם ששת־הימים — רק בדרגת חומרה
ובעייתיות גדולה יותר לעין־שיעזר, וכאשר זו
מוכפלת כמיספר המוצבים. כמילחמה, ברור בי
יהיה הברח לתסקיר את המוצבים הללו לנפשם.
נסיון חבירה, אפילו למוצב יאחד בביקעת־הירדן, יצריך
כוחות עצומים — !וגיוון שיתנחל אל יעד מובן־מאליו,
ודאי ׳מראש כי ייכשל, ולכל חיותו יסתיים באבירות,
שלעומת התוצאה תהיינה ׳מוגזמות־להתריד. אירועי ה יומיים
הראשונים של המילחמה בסיני, עת שאוגדת־סיני
שחקה את דוב עוצמת׳ד, בנסיז׳נות לחבור למעוזים, לחסות

כלואים נשמק הש₪
^ ולי מניח הקורא שתיארתי מצב היפותטי, או
׳ י רחוק! ,משום שממשלת־ישראל וצה׳׳ל לעולם לא
יפלו למלכודת כזו. אבל המצב בבר קיים במציאות,
אם כי בצורה עופחת. כוונתי לתחנת אום־חשיבה.
כבר עמדנו על הדימיון בבעייתיות, שבין תחנות-

אין קשו בין
״ניציות ביטחונית״
לנין ״נ״ציות אידיאולוגית

הקמת מוינה פלסטינית
אינה מסלה ואינה
מורידה לגורם ביסהת*

״ההתראה״ אשר בעומק יחשטח הערבי, למוצבים המו צעים,
לאורך ״גבולות חב׳טתון״ ; וכל !שאמרנו ביחס
לאחרונים, במילחמד, וברגיעה, חל במלואו גם על
הראשונות.
כיום מרחקה ימן השטח שבידינו עדיין אינו ניכר.
אבל בבל זאת נמצאים בה — לפי מיספרים שמסר
תורן, ואש !תחנת־המעקב האמריקאית — 250 אי׳ש.
,מה יעשה צה״יל כאשר תפרוץ לפתע !מילוזמה ר10
מסוקים !מצריים יגחיתו, באישון לילה, אנשי קומנדו
על ״הדרך השחורה, הצרה !ההטתפתלת״ (כתיאורו של
עיתונאי אמריקאי) המוליכה לתחנה?
חאם ישלח כוחות־חילוץ, ויחזור בכך על פרשת
המעוזים רק בקנ׳ה־מידה ובנזק גדולים יותר (אם !מדייק
תורך, הרי באום-׳חשיבה יושב מיספד אנשים הזהה
כי׳מעט לסדר־הסוחות הכולל של כל מעוזי התעלה בפרוץ
המילחמה) ו ואם כעת יש מקום לשאלות כאלה, מה יהיה
אחרי שיוחלט לסגת עוד !מרחק ססויים?

החישוב פשוט: איוש כל המוצבים !והמעוזים הללו,
בסדר־בותות שצויין! ,מחייב, בכל זמן נתון, כשלוש
אוגדות חי׳^ר (בתקן המירבי, של 4פלוגות בגדוד) ועוד
שיתי אוגדות טנקים גדולות 600 ,טנק סך הכל. כל אלה
מפוזרים ב״מובלעות״ קטנות ומבודדות, היוצרות קו דקיק,
חסר רציפות ומשולל עומק לחלוטין — וכל זה במרחק
של 50ק׳^מ !(קו־אוויר)!מעפר !להרים׳!או 200ק״!מ ומעלה
מעבר למידבר, כאשר בץ שטח־ישראל ׳לבינם מפריד
שטח מפורז, אבל ׳ערבי ריבוני. הייל׳ות־מצב ׳כאלה הם
טרף ודאי וקל ,׳שאין הפרח לטפל בהם, ודי לדאוג
לפקוק אותם במקומם.

כל אחד מהם קטן וחדש מכדי להזיק, רחוק
מדי מרעהו וחסר יכולת או סיכוי לסגת ל

או כך, מחייב ״סידדר־כיטחון״ כזה השקעת
כוח שיהיה גדול יותר מזה שהחזיק את
הקו כבל החזיתות עד יוס-הביפורים.

השאלה החאשונה היא! :מה יקרה כאשר חסתץ
מילחמה? נניח שהמצרים ערוכים מעבר לתעלה והצבא
הירדני על דמת־הי׳חץ. הילות־סמצב שלנו מקבלים דיווח
שהאוייב החל לנוע! .מה יעשו ן אם יבצעו הבירות
מקומיות, עם שכניהם המיידיים, ייצת אמנם כוחות
גדולים יותר, אבל לא !מיסגר׳ות !חזקוה דיין, המסוגלות
להתנגש בכוחות העיקריים של האוייב. אם ינסו לסגת
לכיוון ישראל, צפוי כי ייחסמו בדרכם, או יושמדו מן
האוויר. בשני המיקרים, יש להניח כי האדיב יקדים
וישלח בסתר חוליות, בעיקר שיל צי״די־טנקים, לארוב
ליד מוצאות המוצבים, כך ׳שהיוצאים יסתבכו מיד במאר בים,
ייפגעו! ,ולא יוכלו להרחיק־לכת, לא לחבירה ולא
לנסיגה. לכן הפ״ת׳תן היחידי שבידם הוא להישואר במקום,
ללא תזוזה: בלהמר, להתנתק הדחק בעורף, ולהיהפך
חסרי־או׳נים׳ עד לכניעה הפלתי־ נמנעת — וחסרת־התכ־ליית.

נוחוס
זו־תניס׳
£כאורה, ניתן בפל זאת להפיק תועלת משמעותית
/מכוחות ״זרוקים״ כאלה, על־ידי מיקום !מוצביהם
על צירים חשובים, יאו על שטחים שולטים! .משם, אם
יוחזקו בכוח המירבי האפשרי, יופלו ;מוצבים אלח לבלום

תאמר, מסוקים — אין בעיות: כחור עם
״סטרלה״ מתגנב לנקיק ליד המוצב, ממתין
לילה ויום, משגר טיל בודד 20 .מוצבים באלה
ימוצו בליל את לשד צה״ל ; ומה שגרוע אפילו
יותר, יהפכוהו — אם רק יימשך העניין זמן
מספיק —ל״צבא אספקה למוצבים״.

המפקפק יוכל לברר במה היה כחד הקשר להר־חצופים
— מקום !אחד, שנמצא !בטווח נשק־קל מירושלים
העברית.
ואלו רק הבעיות הפולטות. תחתן ׳טמון קרחון גדול
של בעיות׳ קשיים וקושיות ״מישניים״.

זכור בוודאי לקורא, כי סאדאת (לפי התסריט שלי)
אכן ״הסכים״ למוצבים ישראליים כאלה — ׳וביד רחבה :
בסך־הפל הי׳חשה . 80—70 מוצבים המעוז-ים ישראליים,
לאורך כל .״גכולות-הביטהוך, באשר חיל־המצב של כל
אחד, מונה פלוגת חי״ר ו־ 5טנקים; ועוד כ־ 20 פלוגות־טנקים
גדולות ( 17 כלים כ״א) מפחדות בין המוצבים.
לאורך ״גבולותיהביט׳חון״ הורשו ׳סיורים.
״המטכ״ל המצרי,״ יכתוב חטנין הייכל בבוא העת
(בספרו נזילחמת חיטין השנייה) ,״דרש ׳טסאדאת, לא רק
שיסכים לסידורים ׳כאלה, אלא שיציג אותם כתנאי-הפר׳חי,
שבילעדיו לא ייכון שלום. ובאמת׳ הנכונות הערבית
לנוכחות צבאית ישראלית כה גדולה ,׳בלא כל פיצוי לנו,
עשתה רושם עצום בעולם .׳חשבוננו היה, שאם ׳תילכד
ישראל במלכודת, יתחסל צה״ל עוד קודם שתיירד, היריד,
הראשונה.״

שטח נו.
על אתת כמה ׳וסטה כך׳ כאשד בתר כי צה״ל — או,
לצורך זה, אפילו צבא ארצות־הברית — אינם מסוגלים
להפריש כוחות כאלה, בלא לאגד ;את ׳עיקר ואגרופי־התימרון
שלהם: ולכן, יכול צה״ל להשאיר את חילות־המצב
!בגודלם, אבל ׳להפחית בהרעה את ׳מיספרם, תוך
הגדלת הדילול והמרחק ביניהם: או בידו לאייש מיס׳פר
מירבי של !מוצבים׳ אבל בחילות־׳מצב מצומצמים.

חייב לגייס ׳מילואים ; ועל כוחותינו לחצות — מול
חת׳נגדות ודאית׳ שתשהח, אם לא !תעצור — רכס־הרים
׳או יאת בל ׳מידבר ׳סיני, שיעה שהכוחות הערביים ׳אינם
צריכים אלא לחצות את הביקעה, או התעלה.
מצבו של צה״יל לא יהיה שפיר הרבה גם בזמן רגיעה.
אפילו ישרור ׳שלום עם המישטרים הערביים, והאזורים
יהיו ׳מפורזים ובאמת — וזו, כמובן, ההנחה — צריך
״המיקרה הגרוע״ לחייבנו ׳שנחשוש !מהפרעות, בין בעידוד
השילטונות, בין אפילו ובניגוד לרצונם. כיוון שמדובר
בלוחמת־גרילה, שתתבטא !כסארביס ע׳ל צירים הכרחיים
אשר ניתן לתבננם ולהכינם מראש, לאט ומהירות,
ד,צלחתם בטוחה. לאחר !מארב או שניים כבר נצטרך
ליווי ׳מתאים — בהנחה שיותר לנו, למחית שבכך נפר
את הפירוז! :פלוגת ׳טנקים ׳ועוד פלוגת חי״ד קדימה
ובאגפים, כוח נוסף מאבטח ׳מאחור! ,מסוקים מעיל —
אולי ;מדלגים כוחות לתפוס שטחים ׳שולטים בצידי הציד
— יום לשם, יום בחז׳רה׳ אחת לחודש, לכל מוצב.
!סובן שגם כוחות באלה — שאף חם חייבים לנוע
על צירים, שלפחות יעדם ידוע ולכן חלקם האחרון ודאי
— יפלו גם הם במארב, שרק יצריך הכנות ממושכות
יותר ועוצמה גדולה יותר.

לפוח שיישאר על הירדן לא י הי ה ערך
עליהם ׳או לחלצם — תוך הזנחת הלחימה נגד המאמצים
המצריים העיקריים — יהיו כאין וכאפס לעומת מה
שיתרחש במצב המתואר. נסיק לחילוץ מאסיב-י, במיזרח
׳או ובדרום, ישאב בנקל את צח״ל כולו למאמץ זח —
וזאת ישעה ׳שהאיומים הערביים ר,עיקריים יופנו בלפי
ירושלים ומ״שור־חחוף.

לכן יוזנחו המוצבים בולם, ביודעין ומראש ;
וכאוכדנם הוודאי עוד יאבד צה״ל חלק גדול
מאד מעוצמתו המגדים ת-תמיידית — ובאמור,

התראה איטטומגית בטוחה
תיתכן רק אס יש
שלוחודמורעין במוחות
מקבלי״תהחלשת של האוייב
באשר המילחמה היא על מרבזי-החיות של המדינה.
הסובר
כי המענה הוא בכך, שצה״ל ״יזנק״ ויגיע
אל המוצבים שעל ״׳גבולות הביטחון״ קודם לכוחות
הערביים, מוטב שיזכור כי הם מגוייסים — או יכולים
להיות !מגוייסים — במלוא-עוצטתם, בקביעות, שעה
שצה״ל (!בוודאי על סודל-׳הפת״חה של יום־הכיסורים)

לכן, הרעיונות, ההברקות והפטנטים, המתבטאים
בכך שכוחות ישראליים יישארו כלואים
ולכודים אי-שם כעומק שטח ערכי, מפורז או
לא, אינם כגדר ״סירורי-כיטחוך, אלא בולם —
כהכרח, תמיד ואפילו כהגדרה — סידורים
אנטי־כיטחוניים, שראוי לדחותם על הסך ולבטלם
מכל-וב׳ל, גם כאשר הדבר כרוך בהוקעה
— גלויה או משתמעת — של אי-אלה אישי-
ממשלה וכעלי־תארים, ישראלים ואמריקאים,
כשוטים או כחסרי יכולת להכין אל מה יוליכונו
רעיונותיהם או הכרקותיהם. הדבר כה חשוב,
עד שאם יש הכרח כדכר, לשם הפיכת המוסכמות,
מותר ומוצדק אפילו לפתוח מייד כוויתור
על אום־חשיבה — ובוודאי כוויתור על תחנת
המעקב המצרית כסיני.

מאליו יובן, כי כל הדברים השליליים הללו אינם
תלים אלא עלינו: לפי ״תוכנית קרטר״ וגם הכרזות
סאדאת ״שלי״ .לא י׳מוקטו תחנותחההתראה על בסיס
של חרדיות. הערבים ״יוותרו״ בנדיבות, ויסתפקו בכך
שתחנותיהם תיבנינה לאורך הגבול המדיני, לא בתוך
ישטח ישראל — כלומר׳ על גבי ההרים ׳ולרגליהם, במקו מות
חאיד״אליים לשליטה !מלאת ומוחלטת על כל ושטח
ישראל ׳ועורפה הימי: ופל זאת, בגבולות השמח חריבוני
הערבי ובלא אף אחד ימן חסי׳כונים והקשיים שמנינו
לתחנות ול,מוצבים היושרואליים׳ לאורך ״גבולות הביטחון״.

מסתכר, שאפילו הוויתור על ״עיקרון ההדדיות״
איננו כהכרח ותמיד ״ויתור״ .לעיתים
הוא אף היפוכו של דבר.

נותרו עוד ״סידורי־הביטתון״ שעיקרם טריטוריאלי,
וכן חוזה־ההגנר. עם !ארצות־הברית. גם חם ערכם באפם
לביטחונזדהצבאי של ישראל וכערוסד. מספקת לנסיגה.
נטפל בהם !כמאמר הטב

במדינה

הוועדה המרכזת שר מחנה העבודה חשו בנצח!
עיוורים העינ״סשד העיוור
כזב־הגחיייה חיוגי לעיוור
— אך רכישתו היא מותרות
למי שאינו גפה צה״ל

גוער, צעירים, סטודנטים,
בואו אד

המכונית הדוהרת נעצרה דפתע ׳בחרי-
קת־בלמים. לפניה, על הכביש, היה ׳מוטל
אדם, וגמרהק-מה יסמנו התגלגל ׳כמידדזן
מקל לבן: ,מאלה המשומשים: את העיוורים.
פשג׳שאו אותו ׳לתוך האמבולנס׳ סילמל:
״אם יסער היה הי, הוא היזה מציל אותי.
לא יהיה לי כסף ׳להביא ימחיו״ל ׳כלב יחדש.
עכשיו גם: אני צריך למות...״
כמו ילדים. לפני 15 ישנים פעל בחיפה
בית־ספר לכלבי־נחייה — ראשון
:מסוגיו בארץ. בהנהלתה של הפרופסור
ימגצ׳ל, שהייתה משוגעת לדבר. לא היו
לה ׳ילדים ,׳והיא הקדישה את חייה לכל בים
,׳מממנה את פעילותה !באמצעות תהו מות
סחו״ל.
בחיפה עדייו זוכרים את הימים שבהם
יאפשר היה לספור את המכוניות על: אצב עות
ידיים. ואז, בשיכולים היו עדייו אדיבים
היו הנהגים !נעצרים כדי לאפשר לעיוורים
לחצות את הכביש .״׳אלה הילידים יסל
גב׳ געצ׳׳ל,״ אמריו, ואיש לא ידע אם
הכוונה לעיוורים או לכלבים, זה גם לא

מחנה העבודה היהודי־עובי בנצרת
שייערן בי מים 14— 10ב אוגו ס ט — 1977ב ח סו ת עיריית נצרת
פרטים והרשמה :
בנצרת /באגף לענייני נוער בבית העירייה — כל יום בשעות 12—9בבוקר;
במשרד בית חזית נצרת הדמוקרטית — כל יום בשעות 6—3אחה״צ.
בתל־אביב; במשרד החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון, רה׳ פינסקר ( 4טל׳
— )297654 כל יום בשעות 13—9בבוקר, ובימים א /ג׳ ,ה׳ — גם בין
השעות 7—5אחה״צ.

מלוא התמיכה לעיריית נצרת הדמוקרטית!

גיטרות * אקורדיונים
כלי־נשיפה * אורגנים
תופים
* מיתרים השאלה * מבירח +
תיקונים

למרות הכל1
מחיר הפירסום עול עמוד
ב־ הועצם

גינז בווג מוסיקה
אלנבי ( 48 ליד רח׳ גאולה) ת״א,
טל 57773 :־83
נוסד ב־1940

הוא

3.840ל״י

תעריפון המתי של העוצם הדה

החל מ־1.5.77

עיוור דורון
לא נותנים אמון

היה יחשוב. כאשר נפטרה הפרופסור מג־צ׳ל
לפני שנים אחדות, נו ח ת אחריה.
עזובה וקוצים .׳איש לא יכול למלא את
׳מקומה.
״היתד. ילה ׳ספריה שלמה רק בנושא ה כלבים.
היא הסתגרה כל היום ,׳מוקפת
בכלביה ׳ובספריה, ולא ׳הניחה לאנשים
להתקרב אליה. היא העדיפה לחיות בבדידות
מוחלטת,״ מספרת יאשה ששימשה
כמדריפה סביית־סיפוה של מנ צל שנים
אחדות. במשך יכל השנים האלה ראתה
אותה ירק פעמים ספורות. עד היום לא
נמציא משוגע חידש ׳לדבר, ויכן קיימת
בעיית התקציב.
״אנחנו לא רוצים: לתת יותר אמת באף
אחד !מאז הגברית מנצל,״ ־אומר יעקב
דורון, נציג העיוורים באידגון נכי צה״ל.
ר,ורכן לקארייריסט. קשה לשעיר כי
׳מאחרי הקל החביב ׳והעירני הנשמע בטל פון,
חבוי סיפור אנושי מזעזע באמת.
(המשך בעמוד )40
ה עו ל ם הזה 2083

דמי המנוי בארץ
לבל ארצות תבל בדואר רגיל

לחצי שנה

לשנה בלירות
מחיר הוצאות
העתון משלוח

290

290

340

186

= 389

211

דמי ה מנוי ל ארצו ת חוץ בדואר אוויר

לאירופה לארה״ב, קנדה
לאוגנדה, ניגריה, תאילנד למקסיקו לדרום־אפריקה, ונצואלה
לברזיל, יפן, אוסטרליה
לפנמה

290

290

171 +

290

180 +

290

176 +

290

235 +

290

308 +

48 +כב 646

339

270 -1- 290

605 = 45 +

319

100

421 — 31

227

498

265

507 — 37

270

503 = 37

267

= 567

299

— האיש עם הכצצה
(המשך מעמוד )19
•טל פעוט פן שנה, מאותם הפעוטות. גופיה
עם טלאי צהוב — שנמצאה אז בגיטו.
האם כדתה לצרף גם אותה כמוצג לתי־קי?
...כמה, ככור השופט, כמה מארקים
ודולרים תבעה ממשלת־ישראל עבור ה ילד
הזה שלכש פעם-את הגופיה הזאת,
עבור אחיו, מאות ילדי שבלי, ועבור כל
מיליון הילדים והילדות שהושמדו על •פני
אירופה כולה...״
של חוטר־סנפץ שנמצא ;בתיקו קסע
שילנסקי :״מוטחים אף חקרו את טיב
חומר־הנפץ הנמצא בתיקי. אן* לא טי־אן־
טי או פנטוליט בילבד נשאתי עמי, אלא
אצבעות חומר־נפץ בצורת סבון מתוצרת
רייפ (ריין יידשע פאטם) ,סבון שנעשה
משומן אחי ואשר, באיגרתו אל אומות
העולם, דרש שר-חחוץ תמורה גם עבורו,
וגם עבור שערות אחיותי שהפכו למילוי
מיזרונים...״
על ׳הצד האידיאולוגי ;שהביאו לבצע
את ;מעש־,ו, סיפר דוב שילנסקי בפגי
בית־המשפט :״מאז ימי ילדותי עד אני
לתופעה האיומה, כיצד הופקרו יהודים
על־ידי מנהיגיהם. אכן, לא פלא הוא,
כי את חטשא־ומתן הטמא עם הגרמנים
מבצעים אלה אשר ראו ביהודי נלוויקי •
אבק אדם • ,אלה אשר לחמו בכל מאו דם
נגד המטיפים לפינוי מאורגן של יהודי
אירופה לארץ־ישראל — אלה אשר הש־
׳תיקו את דבר השואה חודשים ארוכים,
כדי לא להפתכסד עם הבריטים — כפי
שנודע לי אחר־כך בבואי לארץ; אלה
אשר הסגירו לאוייב את חט־ רדי ם שנחלצו
לטילחמה על פריצת שערי הארץ, הם
הששים עתה לבקר אצל אדנאואר (ראש
ממשלת מערב־גרטניה דאז) ביקור ידי דותי
...בתיקים שנושאים עתה ראשיה
ושריה של ממשלת ישראל ו׳האירגונים ה יהודים׳
,יש חומר הרבה יותר מסוכן
מאשר בתיקו. נכון. אכל מיליונים חייד קים
נושאי פוץ וריקבון והרפת־עולם,
ורוק וקיללת שחוטים מכילים תיקיהם
שלהם, כמד השופט. מגיפה וריקבון ו אסון
בתיקיהם. מאותו רגע שה״ה שרת
וגולדמן התיי שמ עם הגרמנים ל חן על
כסף, מאותו רגע ירדה המועקה מלבות
הגרמנים. יצא הרעל מדמם, יצאו הקללות
מחלל האוויר הגרמני, ועתה הם צובאים
כולם עלינו...״

נזירות וסגבנות
ך* ית־המישפט ח ;את דוב שילנסקי
* למאסר 21 חודשים. הוא ריצה את
;מאסרו בבית־הכל׳זג תוך !שהוא מחבר שם
ספר על החיים בבית־כלא ישראלי, שבו
הוקיע את תנאי־המאסר הגרועים, והישווה
אותם למקומות־ כליאה שונים שבהם היה
פלוא במילחמת־העולם.
לאחר צאתו ;מהכלא מחל שקלגסקי לל מוד
;מישפטים׳ ובתום לימודיו הפך עודך-
דץ. משך שנים רבות היה חבר מרכז-
תנועת־ההרווב ב־ 1961 פירסם ספר נוסף
נוחלנזאן על חוויותיו במחנות־הריכוז.
מאז מילחמת ששת-הימים מפרסם דוב שי־לגסקי
בקביעות !מאמרים בבארץ ישראל,
ירחונה של תנדעודהחדזת. הוא שכל אחד
מבניו במילתמת יום־היכיסודים.
לאורך בל הקריירה הפוליטית שלו המ שיך
שילנסקי להקות ;ממתנגדי הקשרים
בין יש׳ראל ומערב-גרמניד״ ובעיקר קשרי-
מיסחר. צחוק־הגזרל הוא שאת נאומיו במ
ס ת, שיראו־אור בדברי הכנסת, תדפיס
!מכונת־דפוס משוכללת של המדפים־הממ-
שלתי, שמרבית ציודו באה ;ארצה במסגרת
הסכם־השילומים.
שילנסקי הוא דמות ׳של אדם, שההיס טוריה
חולפת לידו, מפלי להותיר את רי שומה,
תוך שהוא ממשיך ;בהשקפותיו החברתיות,
שאותן הוא עוטף באורח-היים
נזירי וטגפני במיקצת.
את המוטו החסרתי שלו שטה בפגי
בית־המשפט :״אימי הורתי ילדתני כזה
שאיני יכול להתכחש לאוקיינוס זה של
רנשות פוערים והכרת-חובה, להתפרק
טמנו כפי שאירע לרבים מטובי הנוער
שלט, שנפלו קורבן לחיים הריקניים וה מפלים
של עוד הצגת־קולנוע ועוד סמכה,
ועוד חוחים כספיים, ושסירבתי להיגרף
בגל העכור של קארייריזם, רדיפת מו תרות
בלתי־מונבלת, ולא איכפתיות, ה אוכלים
בציפור זה מ ל פה...״
• רחוב בווארשה (פולין) ששימש כמרכז
הקהילה היהודית שס עד לכיבוש
הנאצי.
** כוונתו לאמירה של בן־גוריון :״להפוך
אבק־אדם — לעס.״

רי ט ה שיריו
ב ת ארבעת
החודשי
ל א •כלה
להי קברב׳׳י
ה יא ל א
הייתה! •הודיה
לפי 1וז הלכ ה
*** תי מוניות מרצדס נעצרו בשעות
(47 הסוקר ליד הכניסה לבית־הקברות
הקטן. גבר נמוך־קומה, בלתי מגולח, בשנות
הארבעים המאוחרות של חייו, ירד מאחת
המוניות. בידיו הוא החזיק תיבת־עץ קט נה,
מטר אחד אורכה !ועשרים וחמישה
סנטימטרים רוחבה. אחד ממלוויו כיסה
את תיבת־העץ בפיסת־בד 1שחורה.
שלוש נשים ;ושלושה גברים צעדו בדרך
שהתפתלה בץ שדות הכותנה. הקבוצה
הקטנה פסעה בשביל הצר אל גיבעה

סי נחקור

שעליה ניצבו כמה עצים. הגבר נמוך-
הקומה צעד שחוח, כשהוא נושא את תי-
בת־העץ השחורה בידיו. ליד קבוצת הע צים
הם נעצרו. במה תריסרי מצבות הב היקו
שם בשמש, ולידן ניכרה בור קטן.
הטכס היה קצר. תיבת־העץ הקטנה הור

אל הבור מייד. לא היו תפילות. איש
לא נשא חספדים. רק אחד הגברים מילמל
כמה מילים ליד הקבר. הנשים הניחו זר־פרחים
קטן ליד שלט העץ הקטן שהוצב
מעל לתלולית העפר. על השלט נכתבו
המילים :״ריטה ׳שירץ 18.7.77—13.3.77 ,״.

1 1 1 1י 11 מנחם שירץ מחבק את בנו פאצ׳י בן השלוש,
1 1יי 1 1בעוד בנו הבכור, קיס־אוצ׳ה בן הארבע וחצי
מסתיר את פניו מאחרי כיסא. התמונה צולמה בדירתם של מנחם

כעבור דקות ספורות חזרו האנשים אל
המוניות ונעלמו.
כך נערפה ביום החמישי בשבוע שע בר>
,פבית-זד(נלמין הקטן של קיבוץ
כפר־מסריק ׳שבמיפרץ חיפה, הלווייתה של
התינוקת ריסה שירץ בת ארבעת החוד

ואשתו טאקאקו, בקריית־ינז. מנחם גילה שאשתו ובניו נאלצו
לחפש אוכל בפחי״האשפה של הבניין כשנדשכורתו איחרה להגיע
בשלושה שבועות. בתמונה למעלה: מנחם שירץ נפרד מפעוטתו.

ישים. עשרה ימים אחרי שנפטרה נמצא
סוף־סוף מקום קבורה לפעוטה, שגופתה
היתה מונחת עד אז במקרר שבחדתהמ-
תים בביית־חולים חיפאי.
לריטה, בתו השלישית של ימאי חברת
צי״ס מנחם שירץ, לא נמצא מקום באף
בית־קברות יהודי במדינת-ישראל עד ש חברי
קיבוץ כפר־מסריק, שקראו את ה ידיעה
על כך בעיתון, הסכימו להקצות לה
חילקת־קבר בביתיהעלמין של הקיבוץ. כי
ריטה שירץ בת שלושה החודשים לא נחש-
!בה יהודיה בעת מותה. היא הייתה בת
לאם יפאנית, בת הדת הבודיסטית.
שירץ ׳נשא את רעייתו היפאנית טאקאקיו
(טובת-לב, ביפיאנית) לפני בשבע שנים,
בעת שהאונייה שעל סיפונה עבד עגנה
ביפאן. מנחם, שהיה אז בן ,37 עבד כמל צר
באוניית־המשא דליה של חברת צי״ס.
בעת עגינת האונייה בנמל היפאני חלה
לפתע, והובהל לבית־חולים בטוקיו. טא-
קאקו הייתה האחות שטיפלה בו שם.
כעבור זמן לא רב הם ׳נישאו בטכס
נישואין אזרחי. כאשתו של מנחם יכלה
טאקאקו להצטרף אליו ביהפלגותיו על סי פון
דליה. היא אף ילדה לו שני בנים,
קים אוצ׳ה (רב, בעברית) ובאצ׳י (רן).
אלא שבין לידת שני ילדיו אירעה למ נחם
שירץ תקרית. הוא נטש פעם את
האונייה ללא רשות, דבר ׳שנחשב כהפרת־מישמעת
חמורה, רב־החובל של האונייה,
גרא לדן, החליט לפטרו. הורה להחזירו
לארץ בטיסה.
בבירור שהתנהל אז עם איגוד הימאים,
תבעו ׳נציגי האיגוד את החזרתו שיל שירץ
לעבודה. באותו בירור הצהיר שירץ :
״קרה פעם או פעמיים שהעלבתי את המ מונים
עלי ואף ירדתי מהאונייה אחרי
שסיימתי את המישמרת, ללא נטילת רשות.
אלה היו מיקרים כתוצאה של התפרצות
חולפת, וזה ׳בגלל המצב המישפחתי המ־ייוחד
שלי. התלוננתי מספר פעמים על
התנפלויות בלפי מצד. אנשי הצוות: ,והיה
גם מיקרה שהוכיתי מכות נמרצות. אבל
עד היום לא נקטה החברה בל אמצעים
נגד האנשים שעליהם התלוננתי.״
בתום הבירור הוחלט להחזיר את מנחם
לעבודתו בחבריה, וכן להחזיר ליו יאת דמי
כרטים־הטיסה.
״ביקשתי אז מהכלכל של האונייה לרדת
לחוף כדי להסדיר כמה עניינים מישפטיים
בקשר לאשתי בביתיהמישפט בטוקיו,״ נז כר
מנחם שירץ השבוע .״׳נעדרתי יומיים
מהאונייה וחזרתי אליה כדי להמשיך לע בוד,
ואז קרא לי רב־החובל, והודיע לי
׳שעלי לקחת את בני מישפחתי ולטוס אי־תם
לארץ מפגי שאני מפוטר.״

1111111

מצאה סוף־סוף
הקיבוץ מכסים

^ן ין פיטוריו לבין החזרתו לעבודה
עברו על מנחם שירץ חודשים קשים.
יום־יום יהיה ניגש למישרדי צי״ס בדי לב קש
עבודה, על־מנת שיוכל לפרנס יאת אש תו
ואת שני בניו הקטינים, שעימם התגורר
בקרית-ים שליד חיפה. בקשותיו היו
מושבות ריקם .״אמרו לי שעבורי אין עבו דה,״
סיפר .״לאיש לא היה איכפת שאני
ציריך לפרנס את אשתי ואת שני ילדי.״
פעם, אחרי שניתקל בסירוב נוסף להח זירו
לעבודה, הוא שפך בקבוק של חיומ־צת־ימלח
על פניו של פקיד חברת צי״ס
אליו פנה בקשר לתעסוקתיו. הוא נעצר,
הועמד לדין בבית־המישפט המחוזי בחיפה.
!נציג ה*ועץ-יהמישפטי-ל 5ימשלה בייקש ימה־
״שופט שלא להטיל עליו מאסר בפועל, שכן
עשה מה •שעשה בעת התרופפות עצבים
שנבע ממצב בריאות לקד וממצוקה נפ שית.
שיירץ נידון לשישה חודשי מאסר
על תנאי. אולם תלאותיו לא הסתיימו.
שירץ הגיע לישראל בשנת 1945 מפו לין,
אחרי שימישפחתו הושמדה במחנה־ריכוז
נאצי. הוא נשלח לקיבוץ שער־הע-
מקים וגויים לפלמ״ח. במילחמת העצמאות
נפצע פעמיים. אחת מהן בעת הקרוב על
קיבוץ מלכיה. כשהשתחרר, הצטרף כעו בד
לצי״ם.
אחרי שהוחזר לעבודתו נשארו אשתו
ושני ילדיה ׳בדירה שבקריית־ים. לא פעם
ספלו ׳חרפת־רעב. לטענתו של •שירץ היו
פקידי צי״ם מעכבים את מישילוח משכורתו
לאשתו בעת שהיה על הים. לא פעם נאלצו
האשד ,׳והילדים לחפש ׳להם מזון בפחי-
האשפה של השכנים. פעם נשארה טאקאקיו
ללא פרוטה במשך שלושה •שבועות .״לא
היתד, להם ברירה,״ מספר מנחם .״הם
היו צריכים לאכול מה שמצאו בפחים.״
כשגברה המצוקה ביקשה טאקאקו לחזור
למולדתה. לפני כשנתיים נטלה את שני
ילדיה, נסעה לנימל־התעופה בלוד, ינים־
יתד• ,להתגנב למטוס הטם ליפאן. מובן ש היא
נתפסה.

בחודש ׳מארס הישנה נולדה בתם
של מנחם וטאקיאקו. הם העניקו לה
את השם ריטה, אולם ד,יא לא האריכה
ימים. באחד הימים חלתה. רופא קופת-
חולים שבדק אותה רשם ליה תרופות, אך
לא הורה ׳לאשפזה. תוך ימים אחדים נפט רה
התינוקת. סיבת המוות, כפי שצויינה
בתעודת הפטירה: דלקת קחום־המוח.
כאשר ביקשו טאקאקו ומנחם לקבור את
את בתם, הסתבר להם כי הדברים אינם
פשוטים כלל ועיקר. החברא-קדישא במקום
מושבם, שאליה פניו, סירבה לקבור את
הילדה. ,אחרי שמנחם סיפר בתום־ילב כי
אשתו היא בת הדת הבודיסטית. נציגי
החברא-קדישא יעצו ׳למנחם לקבור את
הילדה בבית־קברות נוצרי. הוא סירב .״אני
יהודי,״ טען בתוקף .״נלחמתי בשורות
צד,״ל ונפצעתי פעמיים. מדוע אני צריך
להתחנן לפני נוצרים שיתנו לי לקבור
את בתי אצלם?״
כאשר ניסו לברר בשגרירות היפאנית
כיצד נהוג לקבור בארץ את בני הדת
הבודיסטית, היתד, התשובה כי יש לשרוף
את הגופה. אולם בישראל, כך מסתבר,
אין מיתקנים לצורך כזה.
תוך כדי כך גילו הרבנים, שאליהם
פנה. מנחם, בבקשת עזרה, כי לא ניתן
לקבור את התינוקית בבית־קברות יהודי
מסיבה נוספת: גם מנחם עצמו אינו יהודי,
כיוון שנולד ׳לאם שלא היתיה יהודיה על פי
ההלכה. העובדה שהיא נייספתה במחנה־ריכוז
משום שהנאצים חשבו אותה ליהיד
דיה כיוון שיהיתה נשואה ליהודי, לא הפכה
אותה ליהודיה בעייני אנשי הרבנות.
״מה אני יוכל לעשות אמר הרב
משה שטיינברג, רבה •של קריית־ים .״אין
לי סמכות לאשר קבורה של ילדה בודי־סטית
בבית־קברות יהודי. ביקשתי הבה רות
ממישרד הדתות ׳בחיפה כיצד יש
לנהוג במיקרו; הזה, אבל הם אמת לי
שאינם יודעים. חיפשתי יאת פקיד מיש-
רד־הפנים כדי •שהוא יפתור את היבעייה,
אבל הוא נעלם, מי אשם בזה? המדינה
.אשמה. היא צריכה לדאוג שיהיו מקומות
קבורה לכל אזרחיה. כל אזרח זכאי לקבל

מי אשם!
המדינה

שירותי־קבורה מהמדינה כמו שהוא מקבל
ממנה כל שירות אחר.״
מנחם שירץ התרוצץ ממישירד למישרד,
מרב לרב, כדי שיאפשרו לו לקבור את
ילדתו. פנייה לקיבוץ יגור נענתה בסירוב
מצד מזכירות המשק. רק כאשר לא נמצא
כל מוצא פנה מנחם אל מזכירת קי ב ת
כפר־מסריק, נועה שמואלי, וביקש ממנה
לאפשר לקבור את גופת בתו בבית־העלמין
של הקיבוץ.
סיפרה נועה ׳שמואלי :״התייעצתי עם
חמישה מחברי הקיבוץ. כולם היו בדיעה
שיש לאשר את קבורת התינוקית אצלנו.
סיכם מנחם ׳שירץ :״הגרמנים השמידו
את מישפחתי בגליל שהיו יהודים. בארץ
לא נתנו לי ׳לקבור את בתי מפני שאני
1 1 1 ^ 11ה י 1ן ף | 1הובא לבית־העלמין של קיבוץ כפר מסריק במונית, אחרי
ייייי | 1י | 0 1שגופת התינוקת הוחזקה במקרר חדר־המתים של בית־החולים
במשך 10 ימים. שני חברי־קיבוץ מילאו את. תפקיד עובדי חברה־קדישא, וחפרו את
הבור. מאחורי נציג צי״ם צעד האב( ,במרכז בחולצה לבנה) מנחם שירץ.

ה 1י 1משה שטיינברג, רבה של קר־י
י י 1י< יית־יס, מאשים את המדינה
במחדל החמור. הוא טוען שעל מישרד
הדתות ועל •העיריות לדאוג שכל אזרח
במדינה יקבל שירותי קבורה כפי שהוא
מקבל כל שירותים ציבוריים אחרים.

ההלווייה הסתיימה תוך דקות ספורות, ללא טכס
י 11
קבורה, ללא רב וללא הספד. התינוקת רימה שירץ
י-י 1
את מנוחתה בבית־הקברות של קיבוץ כפר־מסריק. בתמונה: חברי
את הקבר. מימין: נציגת צי״ס ובמרכז, נועה שמואלי, מזכירת הקיבוץ.

נשוי לאישה יפאנית.״
טאקאקו עצמה לא באח לדדשתתף בטכס
קבורת בתה הקטנה. בתוצאה מהסירוב
להתיר לה •לקבור את בתה התמוטטו עצ ביה.
היא הסתגרה בביתה, מסרבת לראות
פני איש.

מדסד זוהר !

סוו הדרו

התחילו עוזבים. האס,

במדינה
את כל צרכיו.״ לדבריו, דרוש תקציב־עתק
לקיום תנאים אלה.
הבלג — ׳מותרות. הוא אומר :״.מי
ערב לכך !שמבין אותו טיספר כלבים
מצומצם ניתן יהיה למצוא כלב המתאים
לצרכיו של העיוור ו באמריקה !מגיע !מיס-
פר הכלבים בבית־הספר לכלבי־נחייר, ל-
.200׳אפשרויות הבהירה גדולות וותר, וכמו
כן האפשרויות להתאים את הכלבים לבע ליהם.
כלב שלא מתאים לבעליו עלול להובילו
אל מתחת לגלגלי !מכונית. לאף אחד
!אין זכות לסבן חייהם של עיוורים בגלל
רצון לצמצם את התקציב. מ דג ם שהו צאות
אחזקת בית־ספר מהסוג הזה עולות
על הוצאות הטסת העיוורים להו״ול. ימה
שחשוב בכל העניין ההא הגסיזן הנרכש
במשך שנים 1של עבודה עם כלבים.״
״הפרופסור מגציל היתד, תופעה הרי גה,״
מוסיף יעקב דורון .״אולי, אם יקום
לה יורש ישתנו פני הדברים. בינתיים
נוסיף להטיס את נפגעי העיניים ניבי צד,״ל
לחו״ל. אם יקום לה יורש, תיפתר אולי
גם בעייתם של נפגעי העיניים האזרחים
שרובם ׳נתמכי־סעד, והשי׳טוש בכלב-נהייה
עבורם הוא !בבחינת !מותרות.״

אירועי ם
מיקמרת כעדת שיגעה קנים *
עד שייצא עשן
(המשך מעמוד )37
!מאחרי חמי׳שקפיים הכהים נסתמת עיניים
הכמת־הבעח. ואוולס !מצבו יעל יעקב דו מן
,״לא גמע״ ,לדבריו. מ־א אינו עיוור במאת
ד,אחוזים. נותרו לו ארבעה אתוזי דאייזן.
יעקב דחית נפצע ב ,1948-כמילחמת דד
שיחת! ,ומאז והסל !במאמץ לשיקום נפגעי
עיניים. הוא אף גתב שלושה ספרים
שמהם תאר את דרסו!רצופת הסבל, מפצי-
עתו ועד לשיקומו. סיפרו האחרון, לראות
באפילה, הוא עדות מרטיטה.
לדיס מ דורון, מיספר העיוורים המש־תמשים
בפלבי-נחייר. ,בארץ 1מגיע לסאה.
!מתוכם 40 ,הם נכי צה״ל. כיום מסיסים
עיוור המבקש להיעזר בכלב־נחייה לחו״ל
על חשבון !פושרמהביטחון. העיוורים
מגלים התנגדות תקיפה להקמת בית־ספר
כזה !בארץ ״אין בארץ !מדריכים שיבטיחו
כלב־גחייה טוב,״ הם אומרים .״,בזמנו עלה
הרעיון ושלחנו ל ח דל איש מימ״שמר-ה־גבול
להשתלמות בנושא. כעבור במה
שבועות הוא הזר, וטען שהוא בבר מומחה
בנושא. סאן נדלקו !אצלנו הנורות האדו מות.
הבנו שנפלנו קורבן לקאריימסט.״
מתנגד הריף נוסף לרעיון הקמת בית-
ספר לבלבי־נחייה בארץ !הוא !מאיר פלה,
!מכוון פסנתרים שברשותו כלב־גחייה.
״!מיספר הכלבים הנצרכים !בארץ !מדי שנה
מגיע לשניים עד שלושה,״ הוא אומר
״לא כדאי להחזיק בית־ספר עבור מספד
מצומצם כל כך.״ מאיר פלה, שמגלה הת נגדות
אף לשוחח על הנושא ,׳מוסיף ב זעם
:״כלב זה ילא חפץ! כלב זה בעל-
חיים ! צריך לטפל בו ׳באהבה ולספק לו

מח״און האב סו ר ד
בתערוכת ה״דופץ הבלתי•
מצוי״ הוצגו חפצים
שאין בהם שימוש
אך פודם נהגו מהם
פיתאום ׳מותר לצחוק. סותר לברוח מ-
פיחותים, מצרמוניות צבאיות, טהסיגנון

* יצירה מקורית של קלונזן.

החדש! ,ולהתגלגל -מצחוק. ייש לגיטימציה
במקום הקו הנוקשה והרציני המאפיין
בדרך־כלל !את הציוד והפיסול, וההתעל מות
מן היום יום חחבנאלי כביכול, אפשר
פייתאום להחזיק את האמנות בידיים. לא
עוד לראות בכך דבר נשגב אלא את
המציאות היום־יומית על כל הגיחוך והכי עור
שסד,״ מבלי לאבד את היכולת לחייך.
נותן ההשראה הוא האמן הצרפתי הידוע
דאק קדלמן, אשר את הקאריירד, שלו החל
כרויפא־שעיים ומשם עפר לציור ולפיסול,
ובמשך זמן מד, שימש גם כתיפאורן לתיאטרון.
את השיא בקאריירה ובפירסום
של האמן הצרפתי!מהווים ״החפצים הבל־תי־ימצויים״
שלו. העיקרון שעליו מבו ססת
תערוכתו של קרלמן הוא עקרון
הפראהוכסאליות, אולם כתב עליו רנה
קלייר :״אץ דבר, הגיוני יותר או ׳הולם
באורח טהור יותר את רוח הזמן מיצירי
!מחשבתך. האם לא טענו, למשל, שפצצת
המימן — כאשר אינה משמשת למטרתה
המקורית — !מבטיחה !את השלום על פני
כדור הארץ?״
הצופה כשותף. ההיענות למיבצע
התחרות על ״החפץ ספלתי־מצוי״ היתד,
עצומה. הויסאו אליה 250 חפצים 150 .
הוצגו ׳ביזם הראשון, ואילו 14 זכו בפרסים
ומוצגים עתה בתערוכה קבועה במוזיאון
ישראל, ההתלהבות היתר, גדולה
מכיוון שגם הצופה הפסיבי יכול למצוא
עצמו לפתע שותף לחודיה אמנותית. בפי
שאמר זאח רנד, קלייר :״.מוצרי ׳הבירה
שהתמרדד! ,כנגד כל צורות הצרכנות.״ ה עיקרון
היה לבנות חפצים הגיוניים שמו כרים
ממציאות היום־יום אולם לא ניתן
להשתמש בהם למעשה
במקום רציני ומכובד כמוזיאץ, הדומם
בדרד־בלל והבל !מדברים י 0ו בלחש, הרעש

לוח־שחמת בדורי
לקבל סחרחורת

היה יאדיר. ועוד יותר !ממנו — הצחוק.
המבקרים לא עמדו כשהם מתאמצים לש מור
על ארשת רציני ה גם לא תפסו
מרחק ושוב התקרבו כדי להפגין עד במה
הם אניני־טעם ומבינים באמינות. הם פשוט
עמדו והתגלגלו מצחוק, התיישבו ליד ה חפצים,
בדקו ׳אותם מקרוב ׳ולא התאפקו
מלגעת בהם לסתת צעקותיו של השומר.
ההנאה היתד, אולי מושלמת יותר אילו
תלו שם !שלט :״נא לגעת במוצגים״.
פעולה אינטימית. באמצע הבמה
ניצבה אסלה ועליה מישקל, וומתחתקה
הכתובת :״שקלא והתא״ .שמות המוצגים
!וההסברים להם היוו חלק בלתי-גפרד מן
ההנאה. את האסלה בצירוף המשקל בנד,
ג ת ברנדייס, בחור צעיר מיתשלים. ש הסביר
:״זהו שילוב אידקאלי, המגלם
תפיסה מתקדמת בנושא איכות החיים.״
האסלה היתד, המסמר. היא !משיכה את
תשומת־לב הכל* ,המבקרים לא הדלו להת גודד
סביבה. פיתאום ניתן פומבי לפעולה
האינטימית השיגרתיזת כל-יכך. היוו כאלה
שצחקו במבוכה, היו שהציצו מזוויות העי ניים,
אבל: מה שחשוב — .איש לא התע לם.
היו
כאלה שלא התגברו על יצרם, זינקו
מעבר לחבל סש,השומר לא ׳הבחין והתיישבו
על האסלה. צעידה הולנתת, שבע לה
נתבקש להצטלם כשהוא על האסלה,
אסרה עליו לעשות !זאת, באומרה בכעס:
״זר, טיפשי ! חסד־טעם ! אתם מטורפים !
מצאתם לכם קורבן לצחוק לו! תשבו
אתם על האסלה ׳והלוואי שתיפלו לתוכה!״
מישאלות־לם. מוצג פופולאת נוסף
היה, הטלפון ״לאוהבים לדבר אך לא לש ימוע.״
סוף־סוף ׳נחשף יעדו האמיתי של
מטלפון. אפשר להתבטא בחופשיות, ללא
בל צורך להקשיב ׳לנודניק שמעברו דשני
של הקו. האפרכסת ׳בנדה בד שהחלק
המיועד להאזנה ומופנה כלפי חוץ. אפשר
סתם לצרוח, ולתת פורקן למיני תיסכו-
לים ללא סל פחד מן התגובה׳ שתבוא.
היא לא תבוא. מישיפחה שלמה היתד,
שותפה ליצירה זו: האקסלדודים מאש קלון.
האב הוא ׳מחנדס-מכונות, והאם: מורה.
נם ילדיהם נטלו הלק בחדוות היצירה.
נוסף לטלפון הביאו עימם לתחרות נם
סכו״ם לשוימרי-מסורת. הסכו״ם עשוי מ שני
נפות, שני: מזלגות !ושני סכינים
כשכל זוג !מחובר. צד אחד נועד לחלבי.
!והשני לבשרי. הבעייה היא רק לזכור
בדיוק את הצד. סרן מחיליהאוויר מצא
ישי,טוש נוסף לכלים המקוריים :״זה טוב
ליכאלה שרוצים לעבוד על אלוהיים. הם
יבולים לאכול באותו זמן חלבי ובשרי
העיקר שזה לא מאותו צד. לא חשוב
שבבטן זה מתחבר.״ על ׳מוצגים אלה
זכתה מי׳שפחת אקסלרוד בפרס הראשון.
׳בפרס דשני זכה יפתח אלוני: מקיבוץ
גבולות, עבור ״׳אופני דהירה״ עם גלגל
אכסצנרי. הקיבוצניק המזוקן !והגבוה הס ביר,
ני אופניים אלה נועדו ״לקאובוי
פנסיונר או לימי !שאץ לו כסף לקנות
חמור.״ ׳בפרס השלישי זכה הילד הילל
חפץ בן ה* 10׳מירושלים, עבור ״מקל

מימריה דבל המישפדזה

ברז קולקטיבי

כולם יחד מתחת

לרחיצה בטוחה
העולם

הז ה 2083

.*.ליבה על -מים לזקנים.״ והמוצג !מורכב
סמקל-סבא הנעוץ בבסיס רבוע. מקל־קד.
קסם החובכנים. זקנה עם !מקל יש־
< התבקשה להצטלם עם המקל סידבה ב עקשנות
אופיינית לזקנים :״באמת׳ זה
מה שחסר לי. בקושי אני מסתדרת על
האדמה אז עכשיו רוצים להכניס אותי
למים?״ לעומת זאת צחקה במלוא פה,
כתינוקת, למראה ״הטלפון לאוהבים לדבר
אך לא לשמוע״ .נראה שזה ביטא עבורה
׳ס״שאלות־לב גסתחות. תמורת ההבנה ש גילה
כלפי הזקנים זכה הילל חפץ בטיסה
בשמי ירושלים.
המוצגים של הלא־אטנים עמדו בכבוד
מול סוצגיוו של האמן המקורי. ז׳אק קרל-
מן אינו צריך להצטער: על כך שהסכים
להציג את מוצגי הזוכים בתערוכתו־׳שלו.
״ אין ספק כי !מוצגיו מלוטשים ועשויים
ביד מיקציועית, אולם אלה של התחרות
הישראלית הוסיפו ׳לתעחוכתו את נופך
הנאיביות והראשוניות, את הקסם שבהתלהבות
החובבנים.

מי שטרה
מארב 3ת!ר הלילה

כאשר ביקשו נוסעי הסכוניוז

י ש3חשדה ע״י המישטרה?התזוגן
! ע 7המירדף הפראי והמסוכן —
גילו שאין עב מי לדבר

שני הזוגות חזרו מבילוי משותף באש דוד
ועשו את דרכם, בשעת־ערב מוקדמת,
חזרה הביתה, לרחובות. הנסיעה התנהלה
על מי־סנוחות, והארבעה שוחחו ביניהם.
1רק באותו ערב התוודעו אלה לאלה. ה שעה
היתד. אחת־עשרה בערב, והם החלי־
[ טו לשוב מוקדם כיוון שארבעתם אגשים
עובדים.
כשהתקרבה מכונית זיפולקסוואגן למושב
צופיה, הבחינו יושביה לפתע במיספר
ן שוטרים הניצבים ליד מחסום בכביש. נהג
המכונית האט את מהירות נסיעתו למיני מום
וחלף על־פני המחסום. המהירות ישבה
נסע איפשרד, לשוטרים זיהוי מוחלט של
היושבים בה. איש לא אותת להם לעצור,
ואף לא הראה סימן כלשהו לכך שדבר־מה
אינו כשורה.
הנהג חלף על פגי המחסום, הגביר את
המהירות והמשיך בדרכו. הארבעה, רגו עים
לחלוטין, המשיכו בשיחתם.
בעוברם את הגשר שבמבואות יבנה-
הגיחו לפתע משולי הדרך, מבין העצים,
שתי מכוניות פורר לבנות בעלות מיסס־רים
אזרחיים. הן זינקו במהירות בעיקבות
מכונית הפולקסוואגן, כשהן מנסות לחסום
את דרכה בצורה מסוכנת.
״היינו משוכנעים שאלה שיכורים ש מנסים
לעצור אותנו כדי להציק, או להת עסק
עם הנשים,״ סיפר מאיר מצהרי, אחד
מנוסעי המכונית, נשוי ואב לילד.
מאיר, אשתו והזוג השני •נבהלו, לא
הבינו מה מתרחש. הם חששו לעצור את
מכוניתם בגלל הדרך המפוקפקת שבה ני סו
שתי המכוניות להורידם מהכביש.
״אחר־כך חשבתי שזו חבורת פושעים
שמחפשת מפונית פולקסוואגן כמו זו שלנו
לחיסול חשבונות, וכנראה היה נדמה להם
שזו המכונית. פחדנו פחד־מוות,״ אומר
מאיר. כעבור זמן קצר, אחרי נהיגה מסו כנת
ופרועה הצליחו שתי מכוניות הפורד
לעצור את מכוניתו של מאיר. יושביהן
קפצו מתוכן באקדחים שלופים וצעקו ל ארבעה
:״צאו ! צאו מהר !״ על שתי המ כוניות
הלבנות לא היה סימן־זיהוי כלשהו,
והאנשים שקפצו מתוכן לא הואילו להזדהות״
< ״ראינו ישיש לנו עסק עם שיכורים
או טיפוסים מפוקפקים, ואמרנו לעצמנו:
׳בואו ניסע מכאן ליבנה, שם ייתכן שה־שיכורים
האלה יגיחו לנו/״ אומר מאיר.
״פחדנו בגלל הנשים.״
אין כתובת. שני הזוגות המשיכו ב דרכם,
מבוהלים עד מוות. אולם, ה״שיכו־רים״
לא הניחו להם. הם המשיכו במירדף
אחר המכונית. לפתע נשמעו יריות, גלגלי
הפולקסוואגן נוקבו, הנהג בימעט •שאיבד
את השליטה על ההגה ובכנף המכונית נק־י
רעו שלושה חורים, עדות לירי המכוון.
בשלב זה הבינו נוסעי המכונית שסיכוייהם
לצאת בשלום מועטים. הם נעצרו, ויצאו
ממכוניתם. ה״ישיכורים״ היו שוטרים.
הם משכו את הארבעה החוצה בכוח,
למרות שהללו עמדו כבר לצאת בכוחות־עצמם.
השוטרים בדקו אותם, וערכו חיפוש
גופני. לאחר־מכן ערבו חיפוש מדוקדק
(המשך בעמוד )45
העולם הזה 2083

ו ה גי ד ה

מנכיל המועצה מסרב
לאפ שר ייצוא עודפי ם
העיתונות מודיעה על עודפי עופות המצטברים
במחסני מועצת הלול. הווטרינר
הראשי של שירות הבריאות הממשלתי
אף הורה להשמיד מלאי בשר חודי
שנשמר בקירור יותר מתישעה חודשים.
מועצת חלול מזעיקה את הממשלה
לייקר את מחירי הבשר הקפוא המיובא,
כימו שמחטניה מלאים עודפי עופות קפואים
ואינה יודעת מה לעשות בהם. וזאת,
כאשר הממשלה מסבסדת בל קילוגרם
עוף קפוא בשבע לירות, מתון מחירו
לצרכן שהוא כ״ 11 לירות.
במצב זח ניתן לצפות כי מועצת הלול
רק תשמח לייצא עודפי עופות כאלה
במחיר סביר. למעשה כדאי לה לייצא
את העודפים בכל מחיר במקום להשמידם
אחרי תישעה חודשים.
לפני שלושה חודשים הציעה חברת
״ארמורקור״ לרכוש 10 אלפים טוגות
של עופות קפואים במחיר של 960 דולר
!הטונה — מחיר סביר לפל הריעות,
שהוא גבוה ממחיר השוק בישראל. פניות
בלתי״פוסקות למועצת הלול ומנכ״לה,
יעקב דורון, נענו בשלילה. מועצת הלול
הודיעה כי היא מסרבת לייצא את עוד-
פיה באמצעות מתווכים פרטיים ולשלם
לחם קומיטיון היא מעדיפה כנראה להשמיד
עודפי עופות ולגרום לייקור
מחירי !הבשר בישראל בגלל העודפים שלה
.״ארמוקור״ רכשה את העופות בקליפורניה,
הביאה אותם לאיראן, הקרובה
לישראל.
באותה עת פנתה חברת הייבוא ״שקל״
של צבי מאליק, והציעה לרכוש כל
כמות !של עופות עבור רשת בתי־מלון
בשווייץ במחיר של 1100 דולר הטונה.
זהו מחיר גבוה לכל הדיעות, אולם החברה
לא זכתה בתשובה. מאליק פנה במיב־תב
עם העתק הצעתו למנהלים הכלליים
של מישרדי האוצר, המיסחר והתעשייה
והחקלאות, ורק אז הואיל מנכ״ל מוע-

מהפבת־חצר
בוועד אירגון

צת הלול דורון להשיב. תשובתו מובאת
כאן בציטוט מדוייק, כי אחרת איש לא
יאמין שאכן כן השיב :
״ביחס לעודפים, אנו משתדלים למנוע
אותם. אולם במידה שמתעוררת בעייה
של ייצוא, עומדת לרשותנו רשת ענפה
של סניפי ״אגרקסקו״ בחו״ל וכן יש
לנו קשרים עם אירגוני״שיווק ארציים

יושב-ראש איגוד המהנדסים והארכי־טקטים
העצמאי, שמעין ירון, פרש
מתפקידו בגלל התנגדותו לדרישת כמה
חברי ועד בי האיגוד יתערב בשאלות של
קבלת עבודות של חברי האיגוד. במקומו
נבחר נחום שני.
הרקע הוא ׳המאבק בין חברי האיגוד
על תיכנון הקמת תחנת-הכוח החדשה
של חברת״החשמל. בלחץ הוועדה לאישור
ייבוא ידע הנדסי הסכימה חברת החשמל
למסור בישראל 700 אלף שעות תיב-
נון מתוך 4מיליון שעות תיכנון כוללות.
המדובר בעבודה שתימשך עשר שנים,
אך נוכח השפל בבנייה היא מהווה נתח
שמן לכל מהנדס וארכיטקט בארץ.
שמעון ירון ׳הוא בעל אחד ממישרדי
המהנדסים הגדולים והידועים בארץ,
״ירון״שמעון״ ,הנחשב כטוב ביותר בתחום
מיבנים כבדים. מישרדיו היה בין
החברות שחברת החשמל בחרה בהן ל-
תיכנון עבודתה. שאר המישרדים היו

בסידרת מאמרים על ראש עיריית רחוב,״
,שמואל רכטמן, שהתפרסמה ב,,העולם
הזה״ ,היה לב הסידרה העיסקה
שלפיה התיר רבטמן למסגר יפתח
פתחי להקים מסגריה על מיגרש של
העירייה ופתחי שילם דמי״שכירות לאמו
של רכטמן. בעיקבות תלונה של פתחי ב־מישטרה
נגד רכטמן בעניין זה, פנה
רכטמן לבית־המישפט ברחובות וביקש
להוציא צו־חריטה. בימים אלה ניתן
פסק״דין של השופטת שולמית ברמן,
ובו א״ישור העובדות שיפורסמו בעיתון.
השופטת קבעה, בפסק ובגזר הדין, כי
פתחי הקים את המיבנה לפי הצעתו
וברשותו של ראש העירייה, ואפילו ביוזמתו,
ראש העירייה לא ניטה להכחיש
את עדויותיהם של פתחי ואחרים, כי
אמו קיבלה שכר־דירה תמורת השטח של
העירייה שהוחכר. לבן, בית״המישפט מאמין
לפתחי וברור בי על בית-המישפט
להקל בגזר־הדין אחרי שפתחי הודה בהקמת
מיבנה בלתי״חוקי•

מגב״ל דורון
בלי קומיסיון

במרבית ארצות העולם. לכן לא יהיה
כל היגיון לבצע ייצוא מסוג זה באמצעות
גורם מקומי אשר ירצה לקבל קומי־סיון,
דבר שיכביד עוד יותר על הנושא.״
דורון כותב במיבתב, כי מועצת הלול
לא עושה ייצוא אלא עם ״אגרקטקו״!
א״ש לא תבע ממנו קומיסיון, וסירבו
למכור באמצעות ״שקל״ נובע מן החשש
פי יתגלה שניתן לייצא עופות במחיר
גבוה. על בל פנים, קיימת סתירה בין
דיברי דורון במיכתב לבין דבריו בעיתונות•
וכיוון שכבר קבע בקשר אליו בית-
מישפט בתל-אביב כי העיד עדות״שקר,
חגם שבעניין אחר, אין להתפלא על
תוכן מיכתבו זה.
המהנדסים והארכיטקטים

בית־המישפט
מאשר פיוסומי
״השלס־החד
בפרשת ונטמן

״אי.די.סי ילון-ניסנבוים״ ותה״ל. ב־עיקבות
זאת הודיע ירון כי לא ישתתף
בישיבות הוועדה לאישור ייבוא ידע הנדסי
העוסקות בחברת״החשמל.
במארס השנה התכנסו חברי ועד האיגוד,
וכמה חברים בראשות בן לוינט
דרשו כי ירון יתפטר משום שמישרדו
קיבל עבודה מחברת״החשמל בעוד הוא
יושב בוועדות הדנות בעבודה. כמה חברים
דרשו גם כי האיגוד יתבע את סילוק
תה״ל מתיכנון העבודה. ירון התנגד עק רונית
לכל התערבות של איגוד מקצועי
במסירת עבודה, וכן כיוון שבתה״ל עובדים
כ״ 500 חברי האיגוד. הוא סירב
לדון בתביעה, ונעל את הישיבה.
בישיבה שלאחר-מכן השתתפו 14 מתון
11 חברי הוועד, ובהצבעה היו שישה
בעד פיטורי ירון, חמישה נגד ושלושה
נמנעו. תחתיו נבחר נחום שני.
התומך העיקרי של שני, בן לוונט,
היה חבר הוועד במיתון של שנות ה־.60
הוועד הקים אז חברה משם ״תבל״ לייצוא
ידע הנדסי, שאת הקמתה הסתירו
מידיעת חברי האיגוד. העבודות היחידות
ש״תבל״ קיבלה מן הממשלה חולקו לחברי
הוועד. כאשר התגלה הדבר התפטר
כל הוועד, עם לוונט בראשו.

ראש־עירייה רבטמן
בלי תירוצים

בית-המישפט סירב לצוות על פתחי
לחרוט את המיבנה, והסתפק בהטלת קנס
סימלי של 300 לירות בלבד. גזר-חדין
ניתן למרות שהעירייה ביקשה הוצאת
צו-הריסה והטלת קנס בגובה המבנה.
יוכל המישרד לטפל בחברות ממשלתיות.

שותפי צ דו?
!לס רבים ל קבלו
שותפיו״לשעבר של חיים צדוק, עור־בי-הדין
ברזל ״ ד עו אל, הודיעו לו על
סירובם לקבלו בשותף למישרדם. הסיבה
העיקרית היא היות צדוק חבר־כנטת.
לפי חוק החברות הממשלתיות, שצדוק
היה מיוזמיו, אסור לחבר-בנטת לשמש
כעורך־דיו של חברה ממשלתית.
אם יצטרף צדוק למיישרדו הקודם לא
יוכל המישרד לטפל בחברות ממשלתיות.
אילו היה המעדן בשילטון, היה המיש־רד
יכול לקבל, אולי, פיצוי אחר, אולם
עתה יגרום לו הדבר רק מק.

ח ״ב צדוק
בלי נזק

ויי —יו 1 41

איזה גודל
של טמפון הוא הנוח לך ביותרי טמפון או־בח קטן משפתון ולכן, קל ונוח
לשאתו בארנק. טמפון 0.15.נכנס לתוך גופר
בקלות תור שניות בעזרת אצבע הנשארת נקיה !
ללא כל אביזרי עזר שיש צורר להפטר מהם
לאחר השמוש.
קולנוע סרטים
גן־הוזרפתקוח של 007
בימים הישנים והטובים, כאשר הציגו
לראשונה בבתי־הקולנוע בעולם !את דוק טור
נו היו שסברו בי המדובר בסיגנון
חדש של סידטי סופר־ריגול. מאז חזר
הקומנדו־ ג׳יימס בונד, איש שירות־הביון
הצבאי האנגלי, בת״שעה !סרטים נוספים
(מבלי להזכיר את הבלגאן הבלתי־מאורגן
של קזינו רויאל) .הוא החליף פרצוף שלוש
פעמים (שון קונרי, גוורג׳ לאזגבי, ובשלו שת
האחרונים רוג׳ר סור) ,ובל אשליות
הרצינות, והריגול !או המתח ,׳נמוגו מזמן.
היום, פירטי בונד הם קומדיות מטורפות
המדלגות מאבסורד לאבסורד בחוצפה שרק

כירה את תחנת החלל של אוידיסיאה־בחלל.
ייש בו מיכלית הבולעת צוללות, יש בו
תא־הצלה שנראה מבחוץ כסו בועה עם
חלונות ומבפנים במיטה של יו הפגר (עזרך
הפלייבוי) סולל כל האביזרים הדרושים —
מסטריאו ועד לשפפניה דום!-פרייניון. ויש
בו צעצועים לשימוש בונדי מיוחד, שהם
׳שימחתם של צופי סרטים אלה מאז ומ עולם.
למשל, מסונית־מיחוץ שדוהרת על
הכביש, מגיעה לחוף, קופצת למים, מק־
:פלת גלגליה !והופכת לצוללת שמסוגלת
לירות טילי ים־ים וים־אוויר, להתכוון
בעזרת רדאר! ,ולהשאיר מאחוריה ענני
דיו שחורים שלא היו מביישים שום תמ נון
המכבד את עצמו. ולזזלייפיו, כשאין
מכונית נוסעים באופנוע, אבל. אופנוע מיד
הד-במינו, בזה שדוהר על המים עוד יותר
טהר משהוא דוהר על היבשה.

חידוש בלעדי — 0.15.מיני.
החידוש הבלעדי האחרון של 0.15.טמפון מיני
המיועד לבתולות, לנערות צעירות ולנשים
עם דימום מועט. לטמפון 0.15.מיני, כושר
ספיגה ענק כמו לטמפוני 0.15.האחרים :
נורמל: למרבית הנשים
ואקסטרא: לנשים עם דימום רב.
טמפון . 0.15.הנוח והבטוח ביותר בעולם,
נותן לר הרגשה משוחררת וחפשית
65נ ימים בשנה. תוכלי ללבוש מכנסונים קצרים
והדוקים, חצאית מיני או ביקיני. תוכלי לרקוד,
לטייל, לטבול באמבט ולרחוץ בים כבטחון מלא.

חדש ! אריזה חסכונית של 40 טמפונים

007 והצעקה האחרונה במכוניות
בים, באוויר וביבשה

או-בה

בקיצור, אם הסרט החדש של ג׳יימם
בונד המרגלת שאהבה אותי־ דומה למשהו,
הרי הוא דומה לביקור בגן שיל הרפת-
קות וצעצועים מופלאים. הלוואי שהריגול
היה נראה כך.

הטנזפון בעל בושר הספיגה
הטוב בעולם

מישחקיהם והאסור ,
פרסום מלניק

של הסדגגים הסטנים

מלכהה מי 1977
אשר תיבחר על־ידי הקהלבטקס
שייערך ב־ 24.9.77 בתל־אביב

״היכל התרסת ״
ת טו ס מתל־אביב ל א תונ ה ומשם
לרודוס וחזרה ב מ טו סי חברת

007 על אופנוע מתוחכם
דהר ופגע !
סידרות מצויירות !ניחנו בה בעבר. והם־
רגלה שאהבה אותי שחמר, מבחיגה זו,
יאת בל השיאים של חוקי הבנדיזם.
קודם בל, זוהי חגיגת ההשתוללות המוש למת
של המעצב קן אדם. אדם, שלדעת
רבים הוא האב הרוחני האמיתי של הבוג־דיזם,
היה הראשון שהכין לסרטים אלה
את תיפארתם המטורפת. הוא עזב במשך
הזמן יאת סיירטי בונד, ומה שעשה בינ תיים
(למשל בסרטים כסו דוקטור סטריינ־ג׳ליאב
או בארי לינדון) הוביח שכישוריו
!אינם מוגבלים לדימוץ של *אן פלמינג
בלבד.
עתה הוא חוזר אל בונד, ומה שהוא
ממציא לצודד ם רט זה לא עלה בדימיונו
של פל׳מיגג, אפילו לא ברגעים הפרועים
ביותר. הסיבה, פשוטה: המרגלת שאהבה
אותי משתמש אומנם בשם של ספר שכתיב
פלמיניג, אבל אין שום קשר בין הסיפור
המקורי (ישבו מופיע בונד באמצע כדי
להציל נעירה הנתונה בידי חוטפיה במלון
מבודד) ,לבין הפנטאסיה שתוצג בקרוב על
בדי הקולנוע.
יש ג ו הגל. מה לא בנה אדם לצורך
הסרט 1יש בו תחנת מחקר תת־ימית המז
מרבית
׳במאי-הקולנוע הם גברים. משום
כך, טיבעי שהם מתענייגים לעיתים קרובות
יבמה שקורה בין גברים לגין עצמם.
אין הכוונה !ליחסים ״עליזים״ דווקא, אלא
לאותם קישרי ידידות בין־גבריים שאץ
לנשים מקום בתוכה. כי הרי ידוע לבל
השקפת־היסוד של בל גבר המכבד את
עצמו: עם ונשים, כד סבורים הם, אפשר
!להתעלס, אבל ידידות של ממש אפשרית
רק עם גברים אחרים.
נוסחת הסרט על ידידים ממין זכר, ידו עה
ומובר׳ת. בידי במאים מסויימים היא
הניבה אפילו פירות עסיסיים במתר. די
להזכיר את הבטלנים של פליני, את החברים
של מוניצ׳לי, את הזלילה הגדולה של
מארקו פרדי, או את ונמאן, פרנסואה, פול
והאחרים של קלוד סוסה. עתה אפשר ל הוסיף
לרשימה סרט נוסף באותו הנוסחה,
שהקרנתיו תחל בשבוע הבא בתל-אביב.
שמיו: על רווקים, נשואים ו...בוגדים.
להבדיל מן הדוגמות הקודמות, אין הסרט
החדש מוטרד במיוחד מן הסבך הנפשי,
החברתי, הסוציאלי או הכלכלי של גי בוריו
הראשיים. למרות ׳שהוא מוגש בולו
בגוף׳ראשון (אחד מארבעת גיבורי הסריט
מספר אותו) .זהו ביטוי למבט הצונן ה ד
משועשע של המתבונן מן הצד מזמחייך
בהנאת למראה הבורגנים הקטנים ותאוות
החטא שהם מסתירים, על מישחקי הצביעות
ואחיזת העיניים שלהם, הנראים כל-כך
מגוחכים למי שאינו ׳נוטל בהם חילק.
הזיקנה מאיימת. ארבעת הגברים ש סביבם
׳נרקם הסיפור שייכים כולם למה
שנהוג לכנות ״׳בורגנות הרווחה״ .האחד
פקיד בכיר, השני רופא, והשלישי סוכר
מכוניות־פאר משומשות — בכל אופן, אץ
לחם ציורך לדאוג לפרנסת יום המחרת.
סולם בסביבות גיל ה־ 40 והמירוץ אחר
המעמד, המאפיין את העשור השלישי !ב־חייו
של אדם, פינה את מקומו למנוסה
מפני הזיקנה, המאיימת על העשור הרביעי.
בל אחד מהם ציריך בעצם להיות מאושר
ה עו ל ם הז ה 2083

בחלקו, אבל בעצם חוצה קצת יותר, אולי
כדאי להוכיח לעצמו שהוא מסוגל.
למשל אטין, זח שהצופה מגלה אותו
בצילום הראשון של הסרט כשהוא גיצב
על בלימה, מעל לקומה השישית של בניין
פאריסאי גבוה, לבוש בחלוק־יבית ובנעלי-
בית בלבד ומתבונן באימה בהמון המצ־טופף
למטה ,׳במכוניות מפבי־מאש ובניירות
המישטרה והטלוויזיה הממתינות לו.
אטיו (דאו חושפור) הוא הפקיד הב כיר•
יש לו: אשרי אוהבת (דניאל דלורם)
וילדים נחמדים, אבל יום אחד ראה נערת־שער
יפהפיה וגיזעית כסוסת מירוצים( ,אני
דיופדי) ,ומאותו רגע לא היתד. לו עוד
מנוחה. זהו הרומן הגדול האחרון של חייו,
השאנם האחד שעוד נותר לו לטעום מן
הפרי האסור, והוא מוכן לעשות הכל כדי
לקטוף אותו.
רק לדבר אחד אינו מוכן: לוותר על
אשתו. ובעצם, למה שיוותרו הוא הרי
אוהב אותה. היא נחמדה, מלאת רוח נעו רים
(בהתבגר ילדיה חזרה ללמוד באוני ברסיטה);
,והוא אינו רוצה לפגוע בה. מו סר
כפול? בלי ספק. אבל איזה בורגני
המכבד את עצמו אינו סבור שמגיע לו,
מדי פעם, להסתתר מאחרי מוסר שכזה?
!איב יחובר, במאי צרפתי שהוכיח את
עצמו כבר לא פעם בחוש קומי הגובל
עם האבסורד שהוא מחדיר לסרט״ו, החל
מלא מכיר, לא יודע, שהיה הסרט המצחיק
בוותר של לואי דזדפינס ועד לבלונדיני
עם הנעל השחורה, נהנה להוביל גם כאן
את גיבוריו עד למצב שבו הם שרויים
במבוכה מתמדת. בכל פעם שארבעת הידידים
משתקים טניס (׳מישחקההחום ה הבור גני)
,מופיעה אמו של סימון עם מיזוודו־תיה,
מניחה אותם ליד הרשת ודורשת
שהמישחק ייפסק מייד משום שהיא צריכה
לעזוב את מאהבה !ואין בעולם דבר חישוב
מזה (היא עוזבת אותו בערך פעמיים
בשבוע).
ואם אטיין תלוי על בלימה, בתחילתו
ובסופו שיל הסרט, כישצרפת כולה מתבו־ננת
בו בלעג דרך מכשירי-הטלוויזיד״ הרי
אשתו עומדת במהלך הסיפור במצבים מבי כים
לא פחות כאשר אחד מחברי הכיתה
של בתה מחליט שהיא אשת חייו, ועליה
להתעלם עמו ויהי־מה• הוא מציג לפניה
את הבעייה בצורה הברורה !והמפורשת
ביותר ואינו מוכן בשום פנים לקבל תשו בה
שלילית.
קירבה ילא מיקרית• במבט ראשון,
הקירבה לנושא של ויינסאן, פרינסואה, פול
והאחרים זועקת לעין. והיא בהחלט לא
מיקרית. קלוד סוטה, שביים סרט זה, החל
את דרסו המיקציועית בקולנוע כעוזר של
רובר בלא מכיר, לא יודע ,׳שחקן ובדרן

הע\>וו>ון
החבר תי
אדם אינו ציפור

(תכלת, תל-

אביב, יוגוסלביה) — סירטו העלילתי
הראשון של דושן מאקא-
בייב (סרט מתוק, מיסתרי האורגניזם) הוא קל יותר להבנה,
ממבט ראשון, אם פי מי שרוצה באמת לרדת לעומקו של
הסרט מוטב לו שישים לב היטב למתרחש על הבד, ולא
יילך שולל אחר קווי־העלילה הפשוטים לכאורה.
כי העלילה כאמת פשוטה: מהנדס בא להרכיב טורבינה
בכפר נידח החי כולו סביב למיכרות ולמיפעלים שבהם
מעבדים את העפרות. הוא פוגש בכפר ספרית צעירה, ולרגע
נדמה שנוצר ביניהם רומן, אולם היא צעירה מדי ותוססת
מדי, והוא רציני מדי ומסור מדי לעבודתו והבל מסתיים
בלא־כלום. עלילת מישנה מספרת על פועל שזונה את
אשתו לטובת פילגש צועניה, ועל הכרזת העצמאות של
הפועלת הזאת.
לכאורה, תכלית הפשטות. למעשה, כל מה שמאפיין
את מאקאבייב המאוחר נמצא בבר באן: הצגת דברים
מנוגדים זה מול זה, בדי לאלץ את הצופה להסיק מסקנות.
הניגוד בין המסורת המקובלת לאופי האדם. הצביעות שבמושגי
השיוויון ההכרתי (המורה מסביר לתלמידיו מהי
עבודת הפועל, ומולו הפועל עצמו שנוטף זיעה, נחנק מאבק
וגבו נשבר תוך כדי העבודה) ובו׳.
מאקאבייב צילם את סירטו כמעט כתעודה שבה ה מצלמה
חודרת לפינות נסתרות ומגלה צדדים אפלים בחברה

תי ס בו ליו

א מן י הו די
הרומן שלי עם אנני (שחף,
תל־אביב, ארצות־הברית) — השם
העיברי המשונה של הסרט הזה
(במקור הוא נקרא אני הול) אמור למשוך לקולנוע גם
נשמות רומנטיות, ולא רק את חסידי ההומור של וודי
אלן. אבל במיקרה זה נראה שלא היה צורך בפיתוי
פשטני שכזה, מפני שהקהל בנראה ינחר אליו גם בלעדיו.
הסיבה, פשוטה: זהו סירטו הטוב ביותר של וודי
אלן, השלם ביותר, המגובש ביותר והכן ביותר. הדמות
הראשית בו היא קומיקאי שעבר את שנת ה״ 40 לחייו.
הדימיון לאלן עצמו אינו מקרי כלל. הוא מאוהב בזמרת
מתחילה ושאפתנית, וחי עימה מיספר שנים. שוב, הדימיון
ליחסיו עם דייאן קיטון, המופיעה מולו בסרט, אינו מיקרי
כלל וכלל.
מאחרי סיפור־האהבה השלומיאלי בין השניים, שבו
פצצות הצחוק נורות בזו אחר זו בקצב מסחרר, מסתתר
למעשה סרט שיש בו ביטוי מלא לתיסכולים של אמן שהוא
גם יהודי, גם נמוך-קומה, גם ממושקף, וגם מלא וגרוש
ספקות ביחס למעלות ולבישורים שבהם התברך. נישמתו
יוצאת לעניינים שברומו של עולם, לברגמן ולהצער והחמלה
(הסרט התעודי המעולה על צרפת הכבושה במילחמה האחרונה)
,אבל הוא מתפרנס מהצחקת אנשים. הוא אמריקאי
בכל רמ״ח אבריו, אבל משום־מת נדמה לו שבל מי
שעובר ברחוב מתייחס בצורה זו או אחרת ליהדותו. הוא
בז לבוהמה ולפולחניה, אבל מהווה חלק בלתי-נפרד ממנה.

במאי איב רובד
חוש

קומי

אבסורד

על הבימה במקור, והיה מאז ומתמיד מלא
הערצה אליו .״הוא יצא אז מביית-הספר
לקולנוע, היה אסיסטנט שלי אבל לימד
אותי את הכל על הקולנוע,״ הודה חובר
בראיון לפני כמה ישנים.
יש להוסיף לכך את העובדה שהתסרי-
,טאי ז׳אן דאבאדי, שכתב יחד עם מבר
את רווקים, נשואים ו ...בוגדים, היה
שותפו של סוטה לכתיבת ונסאן, פו־נ־סואה,
פול והאחרים. דאבארי, פיזמונאי,
הומוריסט, מחזאי ותסריטאי, הידסה לע בוד
עם בשניים גם־יחד (עם כל אחד
רמז נוסף לקווי־המחשבה המשותפים בונו
מהם עשה ארבעה סרטים) ,ואולי זהו
לבין שני הבמאים.
העול ם הזה 2083

מילנה דראביץ׳ — יופי של שחקנית
היוגוסלבית, ומכאן יש לעימות בין העובדות השונות על
המסך תוקף רב עוד יותר. מישחקה המשוחרר ואישיותה
החושנית של מילנה דראביץ׳ (שהופיעה גם במיסוזרי האורגניזם
לצד צוות אלמוני, אבל מוצלח לא פחות, הם תרומה
נוספת לסרט שמוכיח בי מאקאבייב לא עשה את סרט מתוק
במיקרה, ואין פלא שהוא נחשב באחד היוצרים המעניינים
בקולנוע של היום.

אגי דיסרה בדמות נלרלץ מונרו
החטא שבבטן

אלן וקיטון — אורגיה אוטוביוגרפית
אין צורך להיבהל אם הדברים נשמעים רציניים מדי.
גאוניותו של אלן היא שהוא יודע לומר הל זאת בצורה
המשעשעת והמפוכחת ביותר, כאשר כל הניסיונות וההשתוללות
הקולנועית שלו בעבר עוזרים לו כאן להתבטא
בצורה חופשית לגמרי, לעבור ללא קושי מן ההווה לעבר
וחזרה להווה, מדימיון למציאות, ומרמז של רצינות לבדיחה
מפוצצת.

!וכדי להשלים את אווירת החברות שעל
בימת הצילומים, יש לציין שרובד ההא
במאי ישכיל שחקן ישמח לעבוד עיסו, דווקא
משום שלא ׳נטש עד היום את המישחק
שבו החל את דרסו! ,ולכן קל לו להידבר
עם שתקנים אחרים. במיקרה זה היתוספה
לתחושה המשפחתית שיל ההסרטה העוב דה
שדניאל דלורם היא רעייתו במציאות
של רובד, שז׳אן רושפור הופיע !בתפקיד
ראשי יבמה שנחשיב עדיין כסירטו הטוב
והאמיתי ביותר של דובר (שלום לאמן),
ושני בדום הגיש במשך תקופה ארוכה,
על בימות פאריס, מערכונים הומוריסטיים
שיל דאבאדי.
.עבודה פיסית. אומנם. ,אם מתעקשים
להשוות עם סירטו של סוטה, אין מנוס
מן המסקנה שדובר מתייחם לכל העניין
בקלילות רבה יותר, מעדיף להיצמד להו מור
שעל פני השטח במקום לחטט מתח תיו,
ואולי משום כד היתד, גם הצלחתו
המיסחרית גדולה וותר. דובר מודע לעניין,
בפי שהיה מודע לו גם בעבר. חילק מהנא תו
מן המיקצוע, היא בעצם התענוג שב עשייה
.״אולי משום שהייתי פעם פועל־דפוס,״
הוא אומר .״אני אוהב יאת העבודה
הפיסית, ועשיית סרט היא כמעט עבודה
כזו.״

ב רי או ת
בישולים

מוס שוקולד
צ״ק ציק
כוחותיה ישל ח^רתי אורנה, מוגבלים.
מה לעשות. הבחורה המוכשרת לא רק
רוקדת, כותבת שירים לילדים מסוגרים
ומלמדת באלט, היא גם אמא לשני בנים
קטנטנים, ויש לה גאון שאוהב ביצים,
הנשוי לה חוקית.
כאשר היא מגיעה הרוגה הביתה כולם
תולשים אותה מ:ל צד ולה, באופן אישי,
פסק־זמן -של רבע שעה עד הנשימה האח רונה.
אבל ברבע שעה זו היא מכינה
להם מוס שיגעון, כופר נפש, וכשכל
הגברים מתנפלים על המוס היא מנצלת
את ההזדמנות, ומתה לה בשקט לשעה.
זזה המירשם:
טבלת שוקולד מריר -של מאה גרם
לחמים בצלחת עם מים רותחים. כשה־שוקילד
מתרכך לשפוך לסיר קטן (בלי
המים) ,ולערבב עם ארבעה חלמונים של
ביצים. בצד להקציף את ארבעת החלבונים
הנותרים עם שמונה כפיות סוכר, לערבב
הפל, לשפוך לצלוחיות. ולקרר•
יותר מהיר מזה גם פופאי לא מבשל.

רקום נ ס קו עם אוויו־בסגות בנד ;!

אפשר להפסיק את מציצות הוואקום עזות הלחץ מבין השיניים, אפשר להפסיק
לחדד קיסמים וגפרורים, אפשר אפילו להפסיק להתהלך עם הגבינות הקטנות המטייחזת
כל מידווח בין השיניים ונוסף על כך — למנוע עששת.
כל הפלאים הנ״ל קורים בעיקבות שימוש בחוט דנטאלי אשר תודעתו, למרבה
הצער, אינה מפותחת בארץ.
החוט הדנטאלי הוא חוט שטוח, מרוח בשעווה מיוחדת, אשר בטכניקה פשוטה
המודגמת לעיל מועבר בין השיניים, ואוסף בדרכיו החוצה רכוש רב הנמצא שם גם
אחרי הצייחצוח היסודי ביותר עם מיברשת. אפשר בהחלט לנסות ולהיווכח. יתרונו
של חוט זה בכך שהוא ״עובר״!במקומות אשר אף קיסם, או זיף מיברשת לא מצליחים
להגיע אליו. מטיילים עם החוט במירווחים, וגם לאורך ה״כתף״ של כל שן עד למקום
החיבור עם החניכיים. נא לא להיבהל מדיימדומים קטנטנים בפעמים הראשונות, אך
בכל זאת לעבוד בעדינות, עם רגש.
החוט המתאים ביותר הוא זה הקטן, המצולם, המופיע בשני סוגים. סינתטי, במדבקה
כחולה, ומשי, במדבקה אדומה. כדאי להעדיף מכל בכל את המשי, שכן הסינתטי לא
גמיש ופוצע. רצוי להחזיק מיכל אחד ליד המיטה, אחד באמבטיה, האחד בארנק
הקטן ההולך עם בעליו לכל מקום. האיסטנייסטים יצעקו אולי חמס, יאבל זה פריאקטי.

פ טנ טי ם