גליון 2084 מתאריך 10 באוגוסט 1977

המחיר

[ך ןץ ג

״העולם הזה״ .שבועון החדשות הישראלי י המערכת והמינהלה :
תד־אכיב. רחוב גורדון ,3טלפון 243386־ .03 תא־דואד * 136
מען מברקי :״עולמפרס״ .מודפס כ״הדפוס החדש״ כע״מ, תל־אביב,
רה׳ כן־אכיגדור. הפצה :״גד״ כע״מ י גלופות :״צינקוגרפיה
כספי״ כע״ם. העורך הראשי: אורי אכנרי. העורך: אלי תבור עורף
תכנית: יוסי שנון. עורכת כיתוב: נורית יהודאי י ראש המינהלה :
אברהם סיטץ. מה׳ המודעות: רפי זכרוני. המו״ל: העולם הזה בע״מ.

יש׳קצינים לא-כל־בך זוטרים׳ מנסים להשתלט
על העולם התחתון.
״הפגישה נערכה ׳במלון ירושלמי, בתנאים
קוגספידטיובייס כמעט, ואחרי שאורגנה
באמצעות !מתווכים. כדי למנוע אי-
הבנות יבין הצדדים .׳•שלא יתכחשו בע:תיד
לדברים שייאמרו במהלך השוחה, הוסכם
על הקלטתה ׳פמכשיר־הקלטה. הציטטות
המובאות להלן, נלקחו מתוך סרט־ההקלטד,
של אותה שיחה.״

ההופעה הפנסציונית של ח״ב
אהוד אולמידט •בטלוויזיה השבוע, ישבה
׳•שלף — כקוסם ד,שולף שפן מטבעו —
את סרט ההקלטה של השיחה •שנערכה
לפני ישנה וחצי בינו לביו אלוף (!מיל).
דחבעם (״גאנדי״) זאבי בנושא הפשע
המאורגן, הדהימה רבים מהצופים. היו
בהם ודאי כאלה שהתפעלו מחיושו הבלשי
אחדי פירסום דכי קיום יאותה יאת המפותח של הזז״׳ב־עליש, המקליט
פגישה בהעולס הזה לא מצא אולמרט שייחותוו בטלוויזיה.יממש כמו הבלשים שבסרטי-הטתח לנבון להגיב על הדברים. מסיבות השמומי
שלא צריך היד .׳להיות מופתע הוא רות עמו שמר על שתיקה •והעדיף שלא
קורא העולם הזה. שכן עוד לפני שנד. לתת פירסום מלא לתוכן הישיחה, כפי
וחצי, ימים ספורים בילבד אחרי הפגישה שעשה הושבוע.
העובדה שדווקא השבוע, אחרי ׳תקופת
בין אולמרט לאלוף זאבי, במלון שלום
על שתיקה ׳ממושכת, מצא אולמרט לנכון
בירושלים, דיווח העולם הזה בהרחבה
ציטוטים לספר לציבור את פירטי אותה שיחה,
אותה שיחה ואף הביא ׳ממנה
•מעלה הירהורים לגבי טייב מניעיו •של
ארוכים. זד. בשיא ההיסטריה הציבורית האיש ׳ואומץ־יליבו הציבורי. נראה כי את
היד,
שניסה ח״ב !אולימרט לעורר באותה תקופה, ,העיתוי להופעתו הפומבית ולגילוי תוכן
כאשר ביקש ליצור לעצמו דימוי של הובע השיחה עם נאנדי יבחר אחלמרם במתכוון,
פושעת כדי לגנוב יאת ההצגה מהגילויים בנושא
כללי ואיגקוויזיטז־ד המצליח לחשוף
אינה יודעת הפשע המאורגן ,׳שעמדו להתפרסם מעל
פשע ושחיתות שהמ״שטרד,
דפי הארץ ושעליהם נמסר במודעות מראש.
עליהן או !מתעלמת ומהן ביודעין.
ואילו לגבי השיחה המוקלטת עצמה,
כל אמצעירהתיקשורת במדינה נסחפו
שהיה א-אפשר להשתחרר מהרושם שאולמרט
למסע הפירסום־העצמי של אולימרט,
הכללות, סתי העדיף לשמור את תוכנה בסוד, כל עוד
מבוסס על חקירות ׳רצופות
דמיוניות. הרדיו, היד, הוא סאופוזייציד ,׳ובן־שיחו, האלוף
רות, המצאות ושטויות
הטלוויזיה והעיתונות קישרו לו כתרים
ותדאריס, הפליגו בשיבחו.
מסע הדימום העצמי של ה״כ אוילמרט
נפסק בבת־אחת אחדי שהעזלם הזה הופיע
בבתבת־׳שעד שנשאר, את הטתרת :״בלוף
יושמו אולמרט״(העולם הזה .)2006 בכתבה
,,מנפח הבאלונים״ ,שכתב כותב שורות
אלה, הוצג אולמרם באור של שרלטן,
המפריח האשמות והחשדות לגל עבר
והמנסה: להיבנות על ציד־מכשסות.
באותה כתבת דווח לראשונה על אותה
פגישה •שאולמרט ניסה להציגד. השבוע
כגילוי בילעדי ראשון ישלו. באותם ימים
של יחודש פברואר 1976 עדיין שידת האלוף זאבי כיועץ ראש־הפמשלד, למ״לחמה בטרור.
בדי שלא לפגוע במעמדו ובישמו
הטוב וכדי לא לעשות את !מלאכתו של
אולמרט, שרצה לשרבבו בצורת רמזים
אנוניומיים אל עסקי ׳הפשע המאורגן, נמנענו
אז !מציון העובדה שהשיחה המוקלטת,
אשר קטעים ׳סמנה פורסמו בכתבה׳ נערכה
בין אולסרט לבין גאנדי. תוארנו אז את
בן־זשוחו של או׳לטרט כ״קצין בביר (מיל).
של צה״ל, שלא מזמן פשט את מדע.״
שדכנית עם־ רם הבכיר קבע אז העולם הזה, :הקצין
גזענית טהורה
׳(׳מיל ).נעלב: מההאשמה הכוללנית שהטיח
הבלש האמיץ בקציני צה״ל (הכוונה להודעתו
הרדיופונית של אולמרט כי קצינים זאבי, היה בעל: תפקיד בכיר בגדטשל.
מידי ם של צה״ל נוטלים חלק במילחמת־ כשהתחלפו היוצרות וגאנדי הסך אזרח
הכנופיות הנערכת בעולם התחתון היש פרטי, התמלא פתאום ;אולפרט ואומץ שלא
ראלי), .צה״ל התרגל אומנם לספוג בל נמצא בו לפני ושנה וחצי או שגה.
מיני עלבונות,׳ אמר אותו קצץ, ,אבל
׳אגב, בהזדמנות זו !מן הר,אוי להזכיר
זה סבר באמת יותר מדי.׳
שאולמרט •לא עמד בהתחייבויותיו מלפני
״הקצין ביקש להיפגש עם הח״ב־בלש, ישנה וחצי. הוא ילא גילה עריץ, למרות
לקבל ממנו מידע פדוייק בקשר להאש ד״בטחותוו, טי הם ״ד,קצינים הליא־זיוטרים״
מותיו, כדי שעכל, אולי. להזהיר את שיל -המנסים להשתלט על העולם התחתון, סשם
טונות צה״ל מפני אנשי העולם־התתתון שלא בישר לאומד, מה עלה בגורל החקירה
שבקרב הקצונה הבכירה. הקצין הבכיד הגדולה !והנוראית! ,שעל פתקחתה ׳הודיע
(מיל ).רצה לדעת אל מי בדעק התכוון ׳כאותה !תקופה סחגיגוות רבה באמצעי־אולמרם
כאשר הפחיד את הציבור בכך התיקשורת, בנושא ״מצוקת האיישסיז.״

אולם לא המיקרה אולמרט הוא המעניין.
אלא ההופעה שהוא מייצג.
החסרים ׳שנאמרו !מעל דפי העולם הזה
לגבי תופעה זו לפני שנד. וחצי יפים גם
כיום. מן הראוי אולי לחזור עליהם :
״התופעה שמייצג אהוד אולמרט היא
תופעה ־של רשות־חוקרת־לכותרת. הבוחרת
לעצמה יאת הקורבנות, ושופטת ואותם 0אמ-
צ׳עות פותחות העיתונים, הרדיו והטלוויזיה
ואחיא-כך מניחה ;אותם לנפשם, בדי לפתוח
במידדף ׳אחרי הקורבן והכותרת הבאים.
״:..הפסבדו־בלשים של הכנסת אינם
פבולים לדיני האיות. מה ׳שמשמש עבורם
הוסחה, אינו חייב להיות קביל בבית־המישפט.
אין מוטלות עליהם כל ההגבלות
החוקיות הקיימות לגבי הכנת תיקי לאישום
פלילי במישטדה, או לגבי הבנת כתבה
לפירסום בעיתון.
״רק פסע מפריד בין ציד־מכשפות, בתחום
הפלילי, לבין ציד דומה בתחום
הפיליטי.״
כשבוע שעבר סיפרתי לד במדוד
זה על מה ׳שניראה כפליטת־פה של ירוו
לונדון, ,מנחה התוכנית עלי כותרת בטל וויזיה.
ידון טען פי אחת בשם ״מירי בן־
קיקי״ הופיעה ברשומת חיברי מערכת
העולם הזה, אך למעשה אינה קיימת כלל.
נאלצתי להעמיד ;את ידון על טעותו
הפסולה, .מיקי בן־קיקי, דמות ידועה בחיפה,
,אכן קיימת וחייה בעת בניו־יורק. אד לא
היא, ולא שום בת אחרת של מישפחת
בן־קיקי המכובדת, ל,א הופיעה מעולם
ברשימת חברי המערכת של העולם הזה.
הצעתי ללונדון בכל הידידות והאדיבות
לעשות את הדבר שהוא מיצווה ההגינות
האלמנטרית, אותה הגינות שלונדון מתיימר
להיות דוברה העיקרי: להודות בטעות
ולהתנצל עליה ב0נ -מאות, אלפי הצופים,
המאמינים בתמימותם שיתן לונדון יודע
ימה הוא מדבר.
למרבה הצער. לא מצא לונדון לנכון
לעשות זאת. הדבר, מזכיר שאלה חשובה
מאד, שאותה עורר אורי אבנרי ׳בשעתו

כי לא ידעו, ,מן הסתם, את רקע הדברים.
הגיליון האחרון של העולם הזה ()2083
הכיל כתבה על השדכנית הלנה עם־רם,
פרי עטה של שרית ישי. הקורא האינטליגנטי
— ויש לנו יסוד מדעי להניח כי
רוב רובם •של קוראי העולם הזה מתאימים
להגדרה זו — שם לב לכך שהכתבה
כתובה באירוניה עוקצנית. ושרית הניחה
לעם־רם לדבר. השדכנית היפה, שדיעותיה
מבטאות את, גישתה -של שיכבה מסויימת
,בחברה הישראלי,ת, די,ברה ׳באופן חופשי.
,בין השאר נתנה ביטוי לריעות קדומות
גזעניות ,׳ואף הסבירה, איד הגיעה אליהן.
ושרית לא רצתה לקלקל את הדברים
על־ידי הערות משלה. דדא הניחה, בצדק,
ושהדברים מדברים בשביל עצמם.
מד. עשה ירון לונדון? הוא קרא ויד,ראה
את דברי השדכנית• ,שהובאו במרסאות
כפולות, וטען בי העולם הזה מעלה אותם
על נס ״בחיבה ובאהבה״ — בקיצור,
שהעולם הזה הוא. עיתון גיזעני, המשמיע
ריעות גזעניות. והתומר באנשים גזעניים.
זה יבול היה ׳להיות מצחיק, לולא כוונו
הדברים למאות אלפי מאזינים שאינם
קוראים יאת העולם הזה, ושקיבלו מן הסתם
את הדברים כפשוטם: העולם הזה הוא
׳נגד בני עדות־המיזרח ומשמיץ אותם.
אולי, באמת, טעתה שרית ישי. היה
עליה לקחת בחשבון ושבין קוראי העולם
הזה יש לפחיות קורא, אחד ברמתו ושל

עיתונאית ישי
ספרדיה טהורה
ירון לונדון. ואם קורא אחד אינו מבץ
אירוניה, אפילו כשהיא בולטת, אולי אסור
לכתוב באירוניה.
אגב, לונדון ישכיח לספר ׳למאזיניו עובדה
קטנה אחת, הידועה לו היטב: ישישרית
ישי היא בעצמה ספרדיה טהורה, המתגאה
מאד במוצאה.

מנחה לונדון
עיתונאי טהור?
בכנסת , :איך להכריח יאת הטלוויזיה, שהיא
מוסד מונופוליסטי מוגן, ולהכחיש את ׳שגיאותיה
ולהתנצל עליהן, על פי הסטנדרטים
המקובלים ישל האתיקה העיתונאית. שהדי
סאות אלפים, ששמעו את לונדון ושלא
קראו את דיברי העולם הזה, ממשיכים
להאמין כי הכזב הוא אמת.
אך בינתיים הוסיף ירון לונדון חטא
יעל פשע. עלי לספר את הסיפור במלואו,
כדי ׳שלפחות קוראי העולם הזה יידעו
איד ׳מתבשלת הביקורת האובייקטיבית של
הטלוויזיה.

כראשית השבוע התקשרו בשם
ירון לונדון עם !שרית ישי, הברת מערכת
העולם הזה. איכשהו ׳נודע בי שרית יודעת
על תוכניותיו של זמיר־הפופ הבריטי אלטון
גץ ן העומד לבקר, בישראל. אנשי עלי
כותרת ׳ביקשו טמנה לגלות להם את
הידוע לה.
׳שרית סירבה, בטענה כי יחמו ושל ירוו
לונדון להעולם הזה אינו, מצדיק עשיית
טובות. היא לא תיארה לעצמה איד יגיב
לונדון, דובר המצפון העיתונאי׳ על סירוב
זה. בזאת נוכחו לדעת מאות אלפי צופי
עלי כותרת, ביום החמישי האחרון — אף

אודי כ ד אי להזכיר ללונדון עוד פרט
קטן.
לפני ׳שבועיים הוא דיאיין בתוכניתו
אדם מפחסתאל, ושהשמיע באוזני הציבור
ריעות שאי־אפשר להגדירן ואלא כידיעות
נאציות מובהקות. ואילו נקטנו שיטה של
לונדון עצמו, יכולנו לטעון כי לונדון
הביא את הרבדים ״בחיוסד. ובאהדה״ ,׳ולא
מצא לנכון להסתייג אף ;במילה אחת מן
הדברים המזעזעים שהושמעו על־ידי אורחו.
אבל לא ננקוט שיטה זו. אנו סבורים
כי לונדון היטיב לעשות שנתן לאיש
לדבר כאוות נפשו, ללא הערות מצירו,
זכר איפשר לציבור הישראלי לזזתרשם
ולהזדעזע, מתופעה !טחרידה זו — שיש
׳בישראל, אנשים בעלי דיעות גזעניות
קיצוניות, הסבורים כי הממשלה צריבה
לתמוך בהם.
ולסיכום העניין: הוויכוח אינו עם ירון
לונדון. הוויכוח הוא עם הנהלת רשות־השידור
הממלכתית .׳והשאלה היא: האם
היא ׳משוחררת ׳מכללי האתיקה העיתונאית
׳וההגינות ׳האלמנטרית? או שכל בלי־התיקשורת
במדינה כסופים לכוללים אלה,
מילבד המכשיר המונופוליסטי המתקיים
על חשבון הציבור.

-ה עו ל ם הז ה 2084

חדש!

! 1י* ! 6 ! 14 ^ 11 1ז 1 11 1.
למבקש• את הטוב ביותר...

015*5מלדק/רבאיטיראן

ה עו ל ם הז ה 2084

על־תניאי, כלומר: אם יתפטרו חברי הממשלה
מתפקידם הממשלתי, יפנו חברי־היכנסת שנכנסו
במקומם את כיסאותיהם.

בהצעת הוק זו תומכים כעיקר חברי תנועת
החרות, ובמובן כד המועמדים כרשימת
הליכוד לכנסת שדא הצליחו להיכנס
אליה בבהירות האחרונות.

•ורדים יוכו בננוו מ ד

תו צווזי ך
או למרט מכר!:
.אטפל גם

ן יי

ח״כ אהוד אולימרט מתכנן להמשיך במסעות־החקירה
שלו. אהד המועמדים הבאים לחקירותיו הבלשקות
עשוי להיות שר־ההוץ משה דיין. אולמרט הודיע
השבוע בפני עיתונאים :״אחרי שאגמור את
פרשת גאנדי, אני מתכונן לטפל גם במשה דיין.״

המסד ״דתתבע

תו שבבארה׳׳
קנדה נענתה לבקשת ממשלת־ישראל והטילה הגבלות
חמודות על הגירת ישראלים לארצה. עד לפני זמן
קצר היו ישראלים, בעלי ויזה אמריקאית בת־תוקף,
רשאים לבקר בקנדה ללא קבלת אשרה מי״וחדת.
בזמן האחרון תובעת הקונסוליה הקנדית בארצ;ות־הברית
הוכחות מייוחדות מכל ישראלי הרוצה לבקר
בה, ואפילו ימים ׳אחדים. באתדונה סירבה
הקונסוליה בנידיורק להוציא אשרת־תייר למרצה
בכיר באוניברסיטה של תל־יאביב.
ניסיונותיה של ממשלת־ישראל להצר את צעדיהם
של הישראלים הוורדים לחיו״ל — יתנפצו בקרוב.
בארצות־הברית לפחיות, בעת שהנשיא קארטר יקבל
את אישור הקונגרס למתן חנינה חד־פעמית לכל
המהגרים הבלתי־חוקיים במדינה זו.

עשרות אלפי ישראלים יזכו כמעמד
תושב אמריקאי, ואלה הנמצאים כארצות־הכרית
ללא אשדה חוקית במשך שבע
השנים האחרונות יורשו גם להביא
את כני־מישפחותיהם.

א ת תי ק ה רוו ח ה
תביעתה של המפד״ל מראש־הממשלה
מנחם כנין שלא לאייש את התיקים הפנויים
בממשלה ולהשאירם ריקים לתקופה של
הורש ימים לפחות, בדי לאפשר לד״ש
לחזור כה מהחלטתה שלא להצטרף
לממשלה, היא שלב מפין לקראת תביעה
חדשה שעומדת המפד״ל להעלות.
במפד״ל התגבשה התביעה לתבוע את תיק הרווחה
לשר אהרץ, אבו־חצירא. במקרה כזה, אם תתקבל
תביעתה, תציע המפד״ל לבטל את תיק הדתות
׳ולצרף יאת מישרד־הדתות למישרד־הפנים, שבראשו
עומד השר יוסף בורג. תביעה נוספת ׳שעשוייה המפד״ל
להציג: שר רביעי בממשלה, ללא תיק. תפקיד זה
מיועד לרב דרוקמן. במיסד״ל מקווים שמינויו של
דרוקמן כשר ירגיע את אנשי גוש־אמונים ואת
מתנגדיו של זבולון המר במיפלגה.

טיהור פלד
פ מי שרד ״ ה חיוו ר
תחלופת הפקידות הגבוהה ביותר במישרדי הממשלה
מאז הקמת ממשלת הליכוד נרשמה במישרד־החינוך־
והתרבות. במישרד כבר מונו כמה עשרות פקידים
ובעלי תפקידים שהם כולם מאנשי ה׳מפד״ל.
עד לשנת-הלימודים הקריבה עשויים הפקידים
הדתיים להוות כבר רוב במישרד־החינוך.

תוב עי אתרא שו ת
מרב! תהסברה
הפקיר הבכיר הבא בממשלה העלול לאבד
את ישרתו יהיה, ככל הנראה, יהודה
אילן, ראש מרכז ההסברה שליד מישרד
ראש-הממשלה.
יהודה אילן נחשב בידידו הקרוב של יגאל אלון.
באחרונה הועלתה בקרב צעירי תנועודהחרות
התביעה להעביר תפקיד זה לאחד מאנשיהם.
לטענת צעירי חדות, ראש מרכז ההסברה מרכז
בידיו עוצמה הסברתית רבה, ומן הראד שתפקיד זה
יד,״ה בידי איש אמוניה של הממשלה החדשה.

בקשו התפט רו ת
שרי !? הכנס ת
חבר־הכנסת לשעבר ידידיה בארי (ליברלים),
׳והמועמד. מטעם הליכוד !לכנסת דוד שטרן, יו״ר
אירגון הקבלנים, שלא נכנס לכנסת, הציעו למנחם
בגין ולצמרת הליכוד לאמץ חוק הנהוג בנורווגיה,
אשר יאפשר גם להם להיכנס לכנסת.
המדובר בהצעת חוק שלפיו יתפטרו חברי הממשלה
מתפקידם כחברי־כנסת, אולם התפטרות זו תהיה

ח ל טו ר ה קי יצית
ל שו פ ט דו רגל
שופט הכדורגל הבינלאומי שד ישראל,
אברהם קליין, חזר השבוע מחופשת
קייץ כארצותוהכרית, שאותה ניצל
לעשות חאלטורה כשיפוט במישחקי
הליגה המיקצועית שד הכדורגל באר
צות־הכרית.
תוף שבועות ספורים שפט קליין
כ־ 25 מישחקי כדורגל, כששכר השופט
המקובל כליגה המיקצועית. בארצות־הכרית
הוא 120 דודאר. ההכנסה של
קליין מהשיפוט כמישחקים אדה: כ־
30 אלף ל ״י.

עליי תישרא לי ם
למכהב סי מן שאלה
ערבים ישראלים שיבקשו לעלות השנה לרגל למכה
לא ״וכלו ככל הנראה לעשות זאת כפי שנעשה
הדבר בשנה שעבדה, בשל התנגדותו של שר־הדתות.
אהרון אבו־חצירא !מתנגד שעולי־הירגל הישראלים
למכה יצויידו ׳בדרכון ירדני, כפי שנעשה הדבר בישנה
שעברה, מאחר שממשלת סעודיה מסרבת להתיר
למחזיקים ׳בדרכון ישראלי ׳להיכנס לתחומה.

אכו־חצירא מנסה לגייס להתנגדותו זו את
תמיכתו של שר־הביטחון, עזר וייצמן.
שר־ההוץ משה דיין תומך כמתן היתר
לערכים ׳הישראלים להצטייד בדרכון ירדני,
הניתן כהסכמת ירדן, כדי שיעלו
לרגל למכה

ראש נסיה ב דושלי
בי ק ש מי קלט מדיני
אחד מראשי הכנסיות הימינצגות
כירושלים ביקש כשבוע שעפר מיקדט
מדיני. האיש הסביר את מעשיו ככף שנקרא
לחזור למולדתו, אף הוא חושש שחייו
בסצנה עקב עמדתו, המנוגדת לשילטון
שאותו הוא מייצג.
הבקשה לקבלת מיקלט מדיני של איש הכנסייה,
העמידה את הממשלה במצב קשה. מצד אהד אין היא
מוכנה להעניק !לו את המיקלט ובכך לגרום משביר

עם הממשלה הזרה שאותה מייצג המבקש, ומצד שני
לא ינוח לממשלת ישראל לסרב ׳ולגרום בכך שהאיש
יחזור לביתו ואולי יחוסל ־שם.

ת ב עו א ת מיו ר חי
ל מ רו ח ה

כ תו ב

התביעה שהגישו שילטונות מס־היהכנסה נגד
הקבלן בצלאל מיזרחי, על אי העברת ניכויים
בסך של כחצי !מיליון ל״י, הוגשה למרות הסכם
כתוב עם מיזרחי שעל פיו׳ ׳תעוכב הגשת תביעה כזו.
שילטונות־הימס תבעו ממיזרחי סכום של כ־976
אלף ל״י כחוב בעד ניכויים.

אודם מיזרחי הוכיח כי שילטונות מס־ההכנסה
מעכבים לו יותר משנה החזר
מיקדמות בסך של מיליון ו־ 45 אלף ל״י,
שהורדו בעת ניבוי כמקור מתשלומים

ש הי כ ל.
בעת ההתדיינות עם שילטונות־יהמס הוסכם כי פקיד
השומה תל־אביב 1יעביר את חובו של מיזרחי
לפקיד־השומה תל־ואבי׳ב ,5התובע מימיזרחי, זכי אף
אחד מהצדדים לא יחוייב בריבית עבור החוב.
אולם קיזוז הכספים בין שני פקידי השומה לא
נעשה במלואו. כשהוברר הדבר, הובטח לממרחי שלא
תוגש נגדו תביעה !וכי תיקו ידע׳בר לנציבות
לבירור. פקידי מס־ההיכנסה שהיוו שותפים להסכם,
הביעו תמיהה על הגשת התביעה בניגוד למוסכם.

צעיר ה לי כו ד
יפגינו נגדה לי כו ד
השבוע ייפגשו צעירי תנועת הינוער־הלאומי
העובד־והלומד עם שר־ההקלאות אריק שרון זעם
עוזריו לענייני התיישבות ,׳במטרה !לדרוש אישור
לנקודת התיישבות באמור שילה שבגדה.
תנועת הנוער־הלאומי מסונפת ׳להסתדרות והעובדים
הלאומית, שבראשה עמד שר־הבריאות אליעזר
ש׳וסטק וכיום עומד בראשה שלום בהן.
יוזם הפעולות ההתיישבותיות של התנועה הוא אריה
גלזמן, שהוא ראש תנועת־הנוער של הסתדרות
העובדים הלאומית המזוהה בדיעותיה עם הלים וד.

אם לא ייענו תביעותיה של המישלחת,
המייצגת 22 גרעינים, יערכו אנשיה כשבוע
הבא הפגנת מחאה נגד מדיניות
ההתיישבות של הליכוד מול כית־סוקולוב
כתל־אכיב.

גני בו תבשפת ־ הי
מכת גניבות פוקדת את שפת־הים של תל־אביב.
כ־ 20 גניבות נרשמות מדי יום ליד כ׳ל תחנת־מצילים,
בייחוד מתיירים הנושאים עימם סכומי־כסף
גדולים, לפעמים של אלפי דולארים, מחשש פן
ייגנבו בחדריהם בבתי־,הסלון. הגנבים פועלים
בצוותות, ולעיתים קרובות מעסיק אחד את הקורבן
בשיחה, בעוד השני גונב את הארנק.

באחד מ־מי ה־טבוע שעבר פשטו בלשים
לאורך שפת־הים, אף לא הצליחו כמשימתם
מפני שהגנבים ידעו, כנראה, על
נוכחותם שם.

פלא טו מציע ל מ מן
שידורי םבג רוזיני ת
ח ״כ שמואל פלאטו־שרון לא שכח
את הבטחותיו לעולים החדשים מרוסיה
וגרוזיה שהצביעו עבורו. לפני
ימים אחדים פנה פלאטו לטלוויזיה
הישראלית בהצעה לממן שעת שידור
כיום כשפות הרוסית והגרוזינית.
אם הטלוויזיה תשיב בשלילה על
הצעתו(ונראה שאלה הם פני הדברים
כשלב זה) עשוי פלאטו לתבוע שיתירו
ילו הקמת תחנת־שידור פרטית, במימונו,
שתשדר תובניות־טלוויזיה לעולים
כשפות זרות.
111

הקיע*
הרענן
של ייקויק פרש״ וייבידקס

׳0 0 0 0 0 .
:0020044
ץ 8ז ק 5הז!1מ!
<<0138810*:
$מ11ז0י<ס!111׳*

בידקס׳ דיא־מ?ומט $שי ^ ן ן
ג מיקולוגיס עבור ח בי ת ״מד
ריחות נפלאים ״קלאפיקי׳
באריגה כחולה* ,יאסנייף׳ בארי

ית, בשלשה
״דיפקרש!

״ק ויק פרש״ ׳׳שידרה הדיאודורנטים היז

וביעילותם ׳ -מהוציוו ל ״ מדיליירה שד ה *

ריחות מפ תי ם :״פרמטר׳ באריזה כחולה ״ש!
וורודה ׳־אוטי פרפפירנט״ באריזה ירוקה
•!ומה?* :נוב חדיש.גדל* 3וא*זזים > ׳ל

>:ה מ רק ח ת והתמרוקיות.

לא הבנתי את ״העביך
עד שניסיתי בעצמי
יתרה מזו, טמפוני טמפקס
מתרחבים גם לאורכם ולכן אינך
חשה בהם כלל.
נסי אותם בעצמך ואז תביני.

טמפוני טמפקס הם.היחידים בעלי מיכל החדרה
פשוט ונוח. נכון, שמעתי את זה בעבה אבל זה לא
אמר לי דבר. כך זה היה-עד שניסיתי בעצמי
רק אז הבנתי שהטמפון תמיד נמצא במצב הנכון
הודות למיכל ההחדרה.

לטמפובי טמפקס יש מיכל החדרה־ זה כל העבץ.
ל לכבוד
איבווסט אימפקט בע״מ(יבואני טמפקס)
ת.ד 6080 .תל־אביב.
נא לשלות לי חומר הסברה על השימוש בטמפוני טמפקס.

ן שם --
1כתובת

גלמו ״העולם חזה״ שיצא לאור לפני • 25 פנים פריו? דיווח,
בסיקור וכצילום, תחת הכותרת ״פוגרום כרמלה״ ,על התפרעויות
כיו יהודים לערכים פעיר זו. כמחלף הפרעות נרקד למוות נער
יהודי, וכתגוכה התפרצו עשרות יהודים ל״גנזו״ הערכי כעיר
והתפרעו כו. כמדור ״כמדינה״ דווח על ביקורו של הלורד
הכדיטי לוי מונטכאטן (נינה של המלכה ויקטוריה, ממצכיאי
מילחמת־העולם השנייה, ומועמד למינוי כמפקד כוחות־הצי פאול,יינוס
האטלנטי) .כתכות אהרות תיארו את ״הזימריה״ הראשונה,
את מאכקו של מישרד-הפנים עם עורד־הדיו מרדכי שטיין,
עורכו של ״העיתון־הדמוקרט״׳.
כתב הספורט של השבועון הכיא תהת הכותרת ״על נהרות
הלסינקי״ את תיאור הישגי הספורטאים כני האומות השונות
באולימפיאדת הלסינקי. הכתכ לענייני מישפט תיאר את מאכקו
של הצייר שימעון צבר בעיריית תל־אביב, שמנעה ממנו את
חתימת שמו על כריכת מוזאיקה שכנה בגן־העצמאות. כתכה
אחרת ב״העולם הזה״ לפני 25 שנים תיארה את מאבקו של
הצנזור הישראלי כמחזה ״הפרוצה, הנערה והכושי״ מאת הפילוסוף
והסופר ז׳אן־פול סארטר. כמדור ״מכל העולם״ נסקר

סיפרו של פראנץ פון־פאפן, שהיה אחד הקאגצלדים האחרונים
כרפובליקה הוויימארית כגרמניה והפך צבעיו ברייד השלישי
של היטלר, שאותו שירת כשגריר וכרב־מרגלים. כתכה אחרת
שתיארה את ״הנם הכלכלי״ שפקד את מערב־גרמניה אחרי
תבוסתה, נסתיימה כציטוט :״כתקופה זו שוב איו איש מנצח
כמילחמה. המנצח אינו זוכה כשלל, מפני שאין שלל. המנצח
זוכה רק כחובה ליטקם את המנוצח כמדור ״כמרחב״ סוקרו
כהרחבה ההתפתחויות הפוליטיות, והערכות עתידיות לגבי
מצריים שעברה שבועיים קודם־לכן את המהפכה שהדיחה את
המלך והעלתה לשלטון את הגנראל נג׳יב, ראש כת-הקצינים.
בשער הגיליון: צילום אמנותי של פאול גולדמן, צלם ה מערכת,
שכינה את הצילום :״פנים ישראליים״.

הצנזורה הישראלית נגד דאן־פול סאוטו * 1ונתן וטוש
תובע את עורו ״מעריב״ על לשון־הרע * האם אשכול ריבו?

העם
או -א ו
מדינת ישראל משולה לפועל המשתכר
80ל׳׳י לחורש, ומוציא .200 לפועל כזר,
יש כמד, אפשרויות: הוא יכול לעכור
יותר, לנסות להרוויח 120ל״י נוספות. הוא
יבול להשיג את הכסף בגניבה ואו;במעשי*
׳שוד. הוא יכול לבקש נדבות מקרובים
עשירים. והוא יבול לצמצם את הוצאותיו
עד לסכום של 80ל״י.
;אלד, הן עובדות החיים. ד,ן ידועות מזה
ארבע שנים לכל כלכלן בעולם, לכל אדם
רציני בארץ. אולם מאחר שהציבור והממשלה
לא גילו כל רצת לעבוד יותר, או
להוריד את רמת־המחייה, ואין גם רצת רב
לצאת למסע ׳שוד ולהסתבך בהרפתקות
מילחסה, נשארה רק האפשרות הרביעית:
לחיות על חשבון הנדבות של יהודי ׳אמריקה
וממשלתה. אלא שקשר, לסמוך על
נדבות לעולם ועד, וגם אין הן מספיקות
לסתימת החור המתרחב והולך בתחתית
החבית. הבריות נאלצו לחשוב על פית־רונות
אחרים.
השוד והמחסום. מזה כסה חודשים
פועל פיתרון סודי שאיש כמעט אינו מעז
לגלות אותו בפומבי. כל 100.000 עולים
חדשים מרחיבים את החור בתחתית החבית
בעשרה מיליון לידות נוספות, מכיוון שהם
צורכים מזון וסחורות המיובאים מחוץ-
לארץ. כשהיתה ברירה להוריד את רמת־החיים
של הוותיקים או להקטין את העלייה,
נתקבלה החלטה ״ברוח הזמן״:
העלייה חדלה לעלות ,׳והחלה יורדת בהתמדה
לנקודח־האפם.
השבוי הודיע רב יוסף* על מאמץ
הייצוא. הקו הוא תנכ״י: לא תחסום שור
בדישו. עד פה ;נאלץ אדם, שמכר את סחו־רותקו
לאמריקה, למסור את הדולרים ל ממשלה.
כדי ליצור סחורות נוספות היה
זקוק לחומרי-גלם — שאי־אפשר היד, להשיגם
ללא רישיון מצד פקיד, דבר שהיה
כרוך בפרוצדורה שהזכירה במיקצת ׳את
מדורות הגיהנום. עתה הוסר המחסום :
אדם המרוויח דולרים יכול להשתמש בחלק
מהם לקניית חומרי-גלם, ללא צורך
בריש״ון נוסף.
בינתיים צץ פיתרון שיש לפחות שלושה
הטוענים לבעלות עליו: ד״ר בנימין אב-
ניאל ד,חירותי, יוסף ספיר הצ״בי ועקיבא
גוברין המפא״יי. הפיתרון: לבטל לחלוטין
את סל ׳שיטות־הפיקוח בארץ** .תשובת
הממשלה: לא.
אולם כל הפיתרונ׳ות האלה אינם יכולים
להתחרות בתרופה האמיתית, שהיא התרופה
הקלאסית לכל פועל המוציא יותר
ממה שהוא משתכר: לעבוד יותר, או
לאכול פחות.
* שר תמסחד־זהתעשיה באותה עת,
אוזר־כך שד־המיישפטים בכמה ממשלות.
** רעיון בינוול־הפיקוח עומד להתממש
בימים אלה, כחלק ממצעה הכלכלי של הממשלה
החדשה.
במדינה פצצה כנענית
בשעות ׳הראשונות אחרי:שאלמונים הטילו
את פצצת־ההפחדד. לביתו של דויד צבי
פנקס הדתי (׳שר-התחבורה) ,גברה ההתרגשות
במערכות העיתונים היומיים, ובעיקר
במערכות עיתוני־ה׳ערב. היה צורך
להגיב, להגיב במהירות.
התיישב עזריאל קרליבך׳ עורך מעריב
ובעל הטור היומי האישי שהוא מסמר
העיתון, ורשם בחיפזון בשעה זו מובילים
כל העיקבות אל הקבוצה, הכנענית,
ומעוררים יאת החשד שהיא זרקה בלילה
שעבר את הפצצה לביתו של ׳שר־ד,תחבורה.
קבוצה זו ידועה מן ההתבדחויות של ראש
דובריה, עוזי הכותרת למאמר היתד,
״הפצצה הכנענית״.
השבוע ניגש ד״ר יעקב ירדור, עורך-
הדין הצעיר שהיה בשעתו חבר הקבוצה
הפאריסאית של לח״י** ,הגיש קובלנה
פלילית נגד ד״ר עזר״אל קרליבך על
הוצאת־דיסה ובניגוד לסעיפים 201ו־203
מפקודת החוק הפלילי ,1936 עוון שהעונש
המכסימאלי עליו הוא לא יותר משלוש
שנות מאסר, או קנם שאינו עולה על 100
ל״י, או שני העונשים גם יחד.
הקובלנה הוגשה בשם שלושה קובלים:
מרכז העיבריס הצעירים, גוף שלא נרשם
כאגודה ואשר כתובתו היא בדירת הקובל
השלישי, המשורר הצעיר אהרון אמיר!
* שם־העט של עמוס קינן, בעל המדור
עוזי ושות׳ בהארץ.
** מאוחר יותר נימנה ירדור עם מחברי
המינשד השמי והיה מחברי קבוצת אתגר.

הקובל השני הוא אוריאל שלח, משורר
הידוע בשם יונתן רטוש, האדם שהניח
את היסוד לתורת הוועד לגיבוש הנוער ה־עיברי
וכתב־עת אלף* ,ויושב־ראש מרכז
העיברים הצעירים.
טוענים הקובלים: ד״ר קרליבך פירסם
את שפירסם באופן בלתי־חוקי, מתוך כוונה
להוציא שם רע על הקובליס. יתר־על-כן,
הדברים הנ״ל טופלים על הקובלים, הידועים
בציפור בכינוי כנענים, פשע, ועלולים
להמיט עליהם את שינאת הרבים, לתיתם
בוז בעיני הרבים.
העוקץ של מישפט זה יהיה בלי ספק :
מי זה ומה זה כנענים 7השם הוא שם־גנאי,
׳והוא הודבק מזה שנים לאוריאל שלח
ולחבריו** ,אולם גם לגופים ולאנשים הרחוקים
מדיעותיו. האם יכול מרכז העיב־ריס
הצעירים לתבוע עתה ׳שכל המעליב
את הכנענים מעליב אותו ואת חבריו ז
תהיה החלטת השופט אשר תהיה, אין
ספק שהציבור יזכה במישפט מעניין וישמע
סוף־סוף מפי מומחים מי כנעני —
ומי איננו.
ספרים הקץ בשישד• קליעים
הנסיך פולקה ב׳רנדוט מתגלה מתוך דפי
יומנו, לירושלים, כאציל שוודי בעל רצון.
* ביטאון הכנענים, שבו פירסמו בין
השאר: בנימין תמוז, עמוס קינן, יורם
קניוק ואחרים.
** הכינוי הודבק לרטוש ב־ 1944 על־ידי
המשורר אברהם שלונסקי.

״העולם הזה״ 111
תאריך 31.7,52 :
טוב אך מוגבל, דודף־שלום המתקשה לח דור
מתחת למסווה התככים במרחב. תרגום
יומנו של מתווך האו״ם לעיברית, שהופיע
כמעט ארבע ׳שנים אחרי שנכתב שוב אינו
בר־עניין מיוחד יותר מאשר גילוי העובדה
הלא־ידועה כי לדעת ברנדוט היה מצבם
של הצבאות הערביים (ב־ )1948 רע ביותר
כבר שבועיים אחרי פלישתם לארץ־י׳שר׳אל
(ערב ההפוגה הראשונה).
גדוד כעשרה ם ״מ. שתי הנקודות
המעניינות בדו״ח המתווך: מזכיר הליגה
הערבית, עבדול אל־רחמן עזאם באשא,
שבו התאהב ברנדוט בראשונה עד שמצא
כי הוא הפכפך וחסר-אחריות. הדמות ה־שנייה:
משה שרתוק (שטרם שיעבר את
שמו לשרת) ״איש נבון, ומבחינות ׳רבות
איש נפלא.״ אין זה מונע את סרנדוט מל האשים
את הממשלה היהודית, שאותה
ייצג שרתוק ב״עמדה של חוצפה ואיבד,
כלפי נציג האו״ם,״ כאשר לדע׳תו סיחררו
הניצחונות הצבאיים את ראשי היהודים.
פרט משעשע: פארוק מלך מצרים התלונן
לפני הנסיך השוודי על חוסר האחדות־הערבית
— ׳שר •החוץ הירדני קבל לפני
פארוק, בשם ממשלת ירדן ופיקודה הצבאי,
כי הדגל המצרי היה במשך יפי
הקרבות גדול בעשרה ס״מ מדיגלה של
ירדן.
בודנדוט, שנידחה על־ידי ביטחונם העצמי
של היהודים ,׳שעליו הספיק לעמוד משך
מאה י׳מי שהותו במרחב, הבין הבנה מלאה
את אי־ההיגיוון שבכל רעיון החלוקה (״היהודים
ישתמשו לאחר זמן בנימוק שמיספר
העולים גדל בל־כך עד שהשטח היהודי
אינו מספיק״) ניסה למצוא פשרה בדו״ח
בן 90 עמודי מכונת־כת״בה שהכין לעצרת
האו״ם בשנת .1948 למחרת סיום כתקבת
הדו״ח, ב־ 17 בספטמבר ,1948 נרצח פולקה
ב׳רנדוט על-ידי איש המחתרת היהודית
חזית המולדת, כבן ,30 מגולח למשעי, רזה
וכהה מאד, שירה בו צרורות מיספר מתת-
מיקלע שמייסד. שישה הקליעים שחדרו
לחזהו של הנסיך השוודי באותו ערב-שבת
ירושלמי שמו קץ לניסיון תיווכו שתוצ אותיו,
בתנאים הנתונים, נידונו לכישלון
למפרע.

אנ שים
• משנשאל שר-האוצר וגיזבו־-הסוכנות
לוי אשכול, אם דיבר עם אחד הפקידים
הגבוהים בסוכנות, השיב :״לא, צעקתי 1״
•:בשבוע שבו ניראה כאילו מתעתד
עוזר המפקח־הכללי של המישטרה, ישו רון
שיף* ,ראש אגף החקירות, להתגרש
ממי-שטרת ישראל, ערך אחיו, הסופר
מירד (שמעון צהמרא) שי|ל מי׳בצע חשוב
תחת איפול גמור: עטור־זקן וחבוש כובע
נשא שיף הצעיר ל׳אשה את ח׳ברתדלעבודד,
במערכת הארץ, חווה מייסנר השחר־הורוה
׳אחרי נישואיו של מירד שינה ישורון
את טעמו והחליט שלא לנטוש את השירות
במישטרה.
• אחרי שהמדור עוזי ו.שות׳ נדד בין
שות׳ רבים, ביניהם כנימין (הארץ שלנו)
תמוז, ה״עוזי״ המקורי וחיים חפר,
נמצאו לו סוף־סוף בעלים קבועים: עורך-
הלילה של הארץ אריה זיו, לשעבר
צנזור ראשי של ממשלת המנדט בתל־אביב.
* משל צינור הנפט לשעבר, וגיבורה
של התוכנית חיים שכאלה שנפטר לא־מכבר.

גילויי ידידות ורצון שוב כלפי מכרים
חדשים, גם אם הי*
כרת אותם רק בימים
אלה, עשויים להשתלם
במרוצת הזמן. אל תל•
רב לארח מכרים חדשים
גם אם יביאו
איתם ידיד משלהם,
שאינו מוכר לך /ושאי*
נו מוצא חן בעיניך.
בעייה מישפחתית אינטימית
ורגישה מאוד
עשוייה לבוא על פתרונה בימים הקרובים.

הבעייה העומדת במרכז השבוע, בן שור
היא בריאותך. כל אשר
תעשה לשיפורה —
מצויין. כל אשר תעשה
העלול לפגוע בה
— מסוכן מן הרגיל.
גש לרופא, לבדיקה
שיגרתית ואל תזניח
את פולימת־הביטוח בגלל
הצלחתך העיסקית
ו 1 2כאפריל ־־
0׳ 2ב מ אי
והאמנותית. נכונו לך
הפתעות גם במישור
הפיננסי. אל תהיה פזיז מדי, האט !

שוו

גאוותך הרבה מונעת ממך לבקש טובות
או להסתבך בקנוניות.
זכור כי השבוע מילת״
הקסם היא טיפוח
קשרים. לכן, גם אם
תתקשה להתגבר על
גאוותך, למד לפחות
להחזיק את פיך נעול.
אם הם רוצים להיטיב
עימך — תן להם לע21ב
מ אי ־
20 ביוני
שות זאת, ואל תידחה
הצעות מכריעות.

מאז1״0

זה לא יהיה נוח במיוחד, אבל אם אתה
רוצה, אתה יכול להסתכן. כאב-הראש
הריגעי, חצרות בטווח־קצר,
הפגישות עם שונאיך
— כל אלה שקולים,
אם רק תדע להתמיד
על-ידי ההישגים
הרציניים וכוח־הרצון,
שתפתח על־ידי עצם
התפנית. מיקרה נעים
ובלתי־צפוי עשוי להתגלות,
אם לא תיזהר,
כתגלית של איבה
אישית או של קינאה מיקצועית. אל
תראי לו שאת נפגעת ממנו. העמידי פנים
של לא-איכפתיות ואדישות. הפתעה !

המשבר הכספי אליו נקלע עימקך, ישפיע
בצורה קשה על ׳מצבך
הכספי האישי. בקשר לכך,
היזהר מלעשות
מעשים נמהרים, עליהם
עתה עלול להתחרט
מאוחר יותר. אל תתבייש
להודות באוזני
ידידיו כי מצב עיסקך
2.באומסס -
גרוע. לעומת־זאת, אל
? 2בסף 0 .דו בר
תעז לנסות לחפש מוצא
מהסבך לכפופים לך.

נתולו!

למרות העובדה שאסור לך לסמוך על
אלה המציעים לך הצעות
מפתות, השבוע
יתחיל תהליך שיקום
כלכלי, לאלה מכם שהיו
שקועים בצרות
כספיות רציניות. בייחוד
טוב סוף השבוע ובמיוחד
יום א׳ .יום א׳
22נאוקטוגר
אינו מתאים לרומנטי22
בנו במבר
קה: יש בו יותר
י מדי השפעות עוינות
תוכל להמר על מוצ״ש, בשטח האהבה.

מצטער, אבל הזהרתי אותך: אין זה שבוע
לערוך מסעות או שינויים מרחיקי־לכת.
אם תוכלי לשמור על
מיסגרת חיים דומה לזו
בה היית עד כה, בתנאים
חדשים, תקלי ב־מיקצת
על הבעיות. אם
לא — מוטב שתסמכי
לחלוטין על שיפוטו של
איש בעל־שיקול. העיקר
— לא להגזים ב23
בנובמבר ־
20 בדצמבר

שום דבר ולא לריב.
יום ב, הבא מגיש לך
הזדמנות נדירה. אל תכתבי מיכתבים
חשובים בסוף השבוע המתקרב ובא.

הזעזוע שעברת בתחילת השבוע מוסיף
לתת את אותותיו. אולם
לא די לחשוב על
מה שהמצב עושה לך
— אתה חייב גם לעשות
משהו בדי לשנות
אותו מצב. זכרי שאת
יבולה ליפול בפח, בייחוד
עם בן מזל דלי
או קשת. אל תהססי
לנתק את הקשר לפני
שיהיה מאוחר מדי.
בגד חורפי ירומם את מצב-רוחך הגרוע.

ד׳.כן

כתבת הרבה השבוע במיסגרת עבודתך.
והיתה לך הצלחה רבה.
אך למרות ששורה עליך
המוזה והיית מעדיף
לנצל זאת לכתיבה לשמה,
אתה מוצא את
עצמך שנון, עם נטייה
ביקורתית חריפה, הכותב
ומדבר קצרות ישר 1010 לעניין. אל דאגה, תר־ו

__ גיש עוד השבוע בתמורה
שתחול בגישתך
לחברה הסובבת אותך במיסגרת עבודתך.

האתגרים שאתה מעמיס
על עצמך מבחינה רוחנית
עלולים לעייף אותך
ולגרום לך כאבי־ראש.
תיווכח לדעת
שעיכוב רציני בעבודה,
שפגע ביוקרתך, נגרם
בעקיפין בגלל אשה
נאה. המרגיז הוא שזה
2בספטמבר -
22באוקטובר
בכלל לא היה כדאי.
אל תאשימי את עצמך
בכך שידידך קר ואדיש כלפיך היי סבלנית.

אינך מורח לחשוב מספיק על עתידך, ואינך
מנתח באופן נכון את
האינפורמציה שהגיעה
לידך. אל תהסס מלהת־ייעץ
עם בן זוגך בענייני
עבודה. .שמור על
ההישגים הגדולים אליהם
הגעת לאחרונה,
ואל תפטפט. בת שור
20 בינואר ־
— זכרי שאי־אפשר ל18
בפברואר
רמות את כולם כל הי׳
זמן.
הזהרי בדברייך
ושקלי היטב את מעשייך, פן תיכנסי לצרה
גדולה. כדאי שתחשבי ברצינות על עתידך.

איש חשכה
אני מבקש את הזכות להיות ראשון המציעים
את המועמד לתואר איש־השנד: .
ה״ועץ־המ״שפטי הפרופסור אהדת ברק,
האיש ׳שגרם לנפילת ממשלת יצחק הבין
ולעליית ממשלת הליכוד.
מאיר לגון, תל-אביב
אם אתם תושבים להזור גם השנה על
המסורת לבהור באיש־השגה, הרשו לי
להציע רעיון מקורי. הרי אתם נוהגים
תמיד להפתיע בבחירה מקורית ובוחרים
לאו־דווקא באדם שהבל מצפים ני הוא
יהיה איש השנה. לכן, בעוד כל קוראיכם
מצפים כי תבחרו במנחם בגין כאיש השנה,
ראוי שתבחרו באדם שסימל את ה־מהפך
יותר ממנו: אשר ידלין.
אדיה ללזי, רמת־גן
העובדה שמנחם בגין חזר מאמריקה
כשהוא אפוף ערפל תהילה מזוייפת, אינה
צריכה לעוות את ראייתנו. האיש משתדל
לבצע את תפקידו על הצד הטוב ביותר,
כמובן על פי דיעותיו, ועל כך מגיע לו
יישר־כוח. גם אם לא הצליח לשנות את
השקפותיו של קארטר, הרי לפחות עשה
צעד חיובי בצורת גיבוש הקהילה הידיד
דית בארצות־הברית, שהיא מרכז העולם
היהודי.
יהודה זקן, ירושלים
לקראת הכתרת איש השנה של העולם
הזה המתקרב ובא, אני מקווה שלא תתעלמו
מהאדם שהתואר מתאים לו ביותר.
האדם אשר ללא ספק היה מקבל — בתנאי
שוק חופשיים — 40 מיליון קולות של
צרפתים, וכמובן גם שלושה מיליון קולות
יהודיים. הם כולם היו בוחרים בסמי פלא־טו־שרון
ללא צל של ספק, כאיש־השנה.
אני בטוח שהעולם הזה יידע להעריך את
תרומתו של סמי לעם ישראל, ויעניק לו
את התואר.
דוד יובלי, תל-אביב
• כמו בכל שנה, מזמין ״העולם וזזה״
את קוראיו להציע את מועמדיהם לתואר
איש־השנת תשל״ז, ולתארי איש־העולם,
איש־הסרחב, איש״המדיניות, איש־הביטחון,
אשת־השנוג צעיר־השנה, איש־המישפט,
איש־הכנסת, איש־הדת, איש־הטלוויזיה,
איש־העיתונות, איש־הכלכלוב איש־היהדות,
איש־הסיפרות, איש־הרפואה, איש־האמנות,
איש־הספורט ואיש־התיאטרון.

לא נאומי אופוזיציה מלאי היגיון בכנסת.
ידידי האלופים — היסוגו !
משה רכיכו, בת-ים
מוזר מאד היה לקרוא (העולם הזה
)2083 כי גם אתם מצטרפים למקהלה הכללית
של תובעי ביטול עריכת המיצעד
הצבאי ביום העצמאות. בדרך־כלל הייתי
מצפה מעיתון כמו העולם הזה שיהיה עיתון
נונקונפורמיסטי, ההולך נגד הזרם.
ואם מתגבש רוב בעם התובע את ביטול
המיצעד אתם הייתם חייבים, להכעיס,
להצדיק את קיומו. אבל נראה שהפעם
הקדימו אתכם אפילו אנשי תנועתו של
מנחם בגין, שהתגלו כיותר אדוקים מהאפיפיור.
בסוף עוד תראו ׳שיגנבו לכם
את כל הפרנסה ולכם לא יישאר אלא
לומר אמן אחר כל מבצעי ממשלת הליכוד,
מהחזרת עקורי איקרית ובירעם ועד
לקיצוץ תקציב הביטחון.
איל;ח חדש, נתניה

לא לעבור!
אני שולח לכם שער של שבועון ספרדי
בשם לה קורדובה, שעליו נראה ראש ממשלת
ספרד, סוארז, דרך רגליה של נערה
שביניהן מתנוססת סיסמת המחנה הרפוב־ליקאי
בסילחמת האזרחים של ספרד ״הם
לא יעברו!״ מעניין מה היה קורה אם
עיתונכם היה מדפים שער מעין זה, עם

גאגדי, עזי, אריק וכל השאר
אני מתפלא עליכם, ידידי הגנרלים. אתם
שלא פיספסתם אף לא קרב אחד בקאריירה
הצבאית המפוארת שלכם, אתם שידועים
כאשפי הטאקטיקה, אתם הולכים לפתע לקרב
אבוד מראש.
כי הרי כל טוראי פשוט ובר־דעת יודע
שאת בגין לא תנצחו! את האיש שחש
את משב כנפי ההיסטוריה מידי קומו ולב-
תו לישון, האיש שחלם 30 שנה להגיע
לפיסגה ולעמוד זקוף על הבמה, לנוכח
חומות ירושלים המאוחדת( ,בירת הנצח
של עם ישראל) ,כשלרגליו עוברים טורי
רגלים ושריון במיצעד הצדעה, בשמיים
שורקים סילונים במטס הצדעה, תיזמורת
מנגנת מארש ניצחון ברקע ותמונה גדולה
של ז׳בוטינסקי תלויה מעל לראשו, האיש

שער השבועון הספרדי
דוגמה לחירות
תמונתו של משה דיין כשמתחתיה מתנוססת,
הכותרת :״הגשר של הזונה הפוליטית
שלנו.״ על כל פנים יש בשער זה
כדי להעיד על חופש העיתונות השורר
כיום בספרד אחרי 40 שנות שלטונו של
הקאדיליו.
י. ש ,.מדריד, ספרד

מצפון לפני חרת
המידע המתפרסם בכלי־התיקשורת בעניין
נשים המבקשות פטור משירות
צבאי, מחטיא את מטרתו. לפי שעה,
אין ההסכם הקואליציוני בבחינת קובע
לגבי שית,ת או פטור של נשים, אלא
עדיין !החוק הישן, הקובע במפורש שטעמים
שבמצפון או טעמים שבדת, מאפי
שתם קבלת פטור חוקי, כשר ובר־תוקף.
בחוק מופיעה המילה ״מצפון,״ קודם
למילה דת. בזמן שסיבה דתית, יש כביכול
להוכיח בידע בהלכות דת וטכסים,
לגבי המצפון אין אפשרות כזו בכלל.
אגב, דת איננה בהכרח דת יהודית, וזאת
יש לזכור.
נשים ההולכות אחר הנחיות נלוזות
ומתחכמות, לא רק מבזות את עצמן אלא
גם מפחיתות מערך החוק המפורש הקיים,
ומבזבזות אותו ללא ניצול.
יש להסביר לנשים את זכויותיהן החוקיות,
כדי שינצלון בצורה חוקית ולא
יזדקקו לתיווכים שונים ומשונים.

השותף שלך לא מרמה אותך, הוא פשוט
עצבני ומרוגז כמוך. לכן
החיכוכים. מוטב שתנסה
לחיות יותר ותרן.
שום דבר לא בוער.
התייחסי בסובלנות
לסובבים אותך
והשתדלי לפייס את
השכנה שלך, או מישהו
המקורב אלייך.
19בפב רו א ר ־־
20במרס
בל בני דגים הרוו*
קים עשויים להיתקל
השבוע במיבשולים בשטח הרומנטי. אך
אל דאגה, העתיד הקרוב צופן הפתעות.

! זנין1

מכתבים

הזה ינצח אתכם ויבצע את חלומו הגדול
על אפם ועל חמתם של כל מתנגדקו.
לפיכך לא יעזת לא מאמרים בעיתונים,
לא דפיקות על שולחן הממשלה ובטח ש
ישעיהו
תומא שי״ק,

מזכיר האינטרנציונל
של סרבני־מילחמה מטעמי מצפון,
תל־ אביב
העול ם

הז ה 2084

וי שן 13 *1חדש תוציאו נו ס ח 7 7
41 שנות פעילות מ ״ ל תינו ק ״ בשנת 1936 ועד ״ מרה״ 77 ...
״להיגור היכן?
רבים מאיתנו זוכרים את חב׳
״לתינוק החברד. לעגלות
ילדים בהן ישבנו קטנים) ,ל־

טיבעי הסקרני דחף אותי לבדוק
זאת, והרי מימצאי.
יום אחד פגשתי במקרה לחלוטין,
במר חיים פילו, שהיה
מוכר לי כמנהלה של ״מרה״

תוצ׳ ״לתינוק״ — שנת 1936

טוב. מה קרה לאותה חברה
שהוקמה בשנת 1936 והיתר.
החברה הגדולה והיחידה בישראל
לייצור עגלות ילדים?
לאן היא נעלמה?

החברה המייצרת עגלות יל דים.
לשאלתי, האם יודע הוא
מה עלה בגורלה של חב׳ ״לתינוק״
נעניתי ״אבי, שייזכר לטוב,
היה בין שותפיה של חב ׳

״לתינוק״ בשנת ,36 אז חיא
היתה החברה היחידה והגדולה
בארץ לייצור עגלות ילדים״ —
הופתעתי לחלוטין, מסתבר שחיים
פילו וכל צוות העובדים
שלו ב״מרה״ הינם דור שני בענף
עגלות הילדים.
חיים שנכנס לשותפות עם אביו
מקימה של חברת ״לתינוק״
בנה עם אביו לשלושה בנים
שהם דוד שני מ״׳לתינוק״ ,את
״מרה״( ,חברה זו גדלה על
חידושי ד,טכנולוגיה, אז של
שנות ה־ 70 וכיום של ישנות
להכניס רוח צעירה בנושא עגלות
הילדים, כאשד הדגש מושם
על שיפור נוחיות התינוק ולדבריו
״נוחיות התרנוק קודמת
לכל, לאחר מכן נוחיותה
של האם״.

כאשר כל אחד ואחד מהם
״מומחה דור-שני״ בשטח אחר
בענף. כמו: מנהל הרפדיה מר
דלאל אליהו — תנחשו ...נכון,
דור שני למד את מקצוע ריפוד

צוות עובדים — דוד שגי
וכשהמדובר בדור שגי של אנשים,
החושבים במשך כל חייהם
על תינוקות (או לפחיות
העגלות שלהם) ,אין טוב יותר
מאשר צווות עובדי ״מרה״.

ה״קדילק״ שה ״מרת״ _ 77׳

עגלות הילדים מאביו שעבד ב־
״לתינוק״ .מד מטרסו מרדכי,
מנהל ר,׳מסגריה, אף הוא דור
שני שלמד את מקצוע המסג
רות
מאביו עוד ב״ לתינוק״.
ולבסוף מנהל מחלקת התיקונים
מר דוד אמיר, כיום שותפו של
חיים ב״מרה״.

חב׳ בת ליצוא —
״מרשה״ __
לאחר שחזרתי עמוס במידע זה
מפגי־שתי עם מר חיים פילו,
ראיתי חובה לעצמי להעביר
אף לכם, את המידע על אותו
אחד המסוגל ״להכנס לראשו״
של התינוק ולהבין לרוחו. כדאי
מאד לציין, שלהב׳ ״מרד.״
קיימת חב׳ בת בשם — ״מרשה״
ושימו־לב ! חברה זו מייצרת
עגלות ליצוא.
נו, מה דעתכם, האם חיים פילו
תושג רק ב״ראש של תינוק
ישראלי״.
לדעתם של קנייניו באירופה
ר,״ראש״ הזה מתאים להם לחלוטין
וכעובדד, הצלחתה העצומה
של חב׳ ״מרשה״.
סוף סוף, מוצר ישראלי מוצלח
מיוצא לחו״ל, אפילו שזה לאחר
41 שנד. של מחשבה, אך
מוטב מוקדם מאשר אף־פעם.
להתראות! באחת מחנויות דד
כל־בו, סניפי השק״ם, שיל״ב,
או כל חנות אחרת אליה תיכנסו
לשאול על עגלות הילדים
של חיים פילו מ״מדה״.

ג״נסים(גם) לאנשים ״גדולים׳ מה קווה נאמת כשנותנים רו הנחה...
שלמה גולן הוא בחור מאד
אמביציוזי. תקופה ממושכת
הוא לא שקט על שמרדו, עד
אשר מצא את העיסוק ה־
״תפור״ עליו — ייצור ושיווק
ג׳״נסים.
התוצאות המוגמרות של שנות
פעילותו, מוצגות כיום !באמצעות
פאני חסות לשיווק ג׳יוג־סיט
לנשים, גברים, ילדים וגוער.
גולן אינו מוכן להסתפק
במה שאחרים ייצרו ׳עבורו.
הוא מייצר ג׳י׳נסים במהות
עצמו בסאני. לשם ייצור ה־ג׳״נסים
שלו, נעזר שלמה ב־אופנאים
מקצועיים ,׳המעצבים
דגמים אופנתיים לכל הגילים.
אך הוא אינו אומר די בכך,
שאיפותוו חממ״ומתות מתמקדות,
בשיפור מתמיד של דינמי
הג׳יינסים שלו. לא ייפלא,
איפוא, שסאני הפך להיות אחד
מספקי העילית של מכנסי
ג׳יגס ובין לקוחותיו נמנים
אמנים רבים כמו יגאל בשן
ואחרים. להם מעצב שלמה

חליפות הופעת ייחודיות. גם
לשחקני כדורגל וכדורסל מייצר
שלטה ג׳״נסים כפי שמגיע
להם ...כדאי לקפוץ לכתובת
אלקלעי ,7ת״א, טל 440512 .

מר שלמה מלן

כשעובדים בשיטה של מכרזים,
ניתן להגיע לרכישת הטוב במחיר
הזול ביותר. זוהי התורה
של נחמיה בנימין על
רגל אחת.
למחות הסיכון שבכך מעדיף
נחמיה לשבור את השוק ׳ול שווק
מקררים במחירים הנמוכים
בכ־ס/ס 40 ממחיר השוק.
מהו התהליך הפוקד את מקר־ריו
של נחמיה עד ׳הגיעו
אליך?
ובכן, בארה״ב מייצרים אותם.
משם, הם עוברים לספרד ל־
׳הרכבה ועיצוב, וזוכים בהזדמנות
חגיגית זד, לשם פג־טריפה.
כמובן שלאורך כ׳ל קו
הייצור, משגיחה חברת קליוג־טור
!האמריקאית בארבע־עשדד.
עיניים, על כך שפל שלבי
הייצור עד לגימיור, יתנהלו בקפידה
וישמרו על רמה גבוהה
ביותר.
בהגיע המקררים לידיו הנאמ נות
של נחמיה בנימין, מצדף
האחרון אחריות לשנה, מפחית

במידה ניכרת יאת מחירם,
מקרר עופר טיפול אישי

פנטריסה — 2דלתות

אמצעות בדיקה ופיקוח של
טכנאי מוסמך מטעם חברת הקירור
אביב. אך נחמיה הקושב
בטלפון 802661 איבו אומר די
בכך. צוות מיומן עומד לרשות
הלקוח בעת רכישת המקרר והעברתו
לבית הלקוח, כל
זאת, על מנת להבטיח פעילות
והפעלה ׳רצויים, בבית הלקוח.
מד, עוד סותר? כמובן, להחליט
מה ינפחו של המקרר ה־רצוי
לכם, והמבחר הוא מגוון
— 380 ליטר 450 ,ליטר ז־
550 ליטר. למקרר, תא הקפאה
עצום ׳בגודלו והדלתות מותקנות
בשיטת 51)10 ץ נ 51<1£ 1
החדישה, שבה שתי דלתות
כנף סוגרות על המקרר, ומע־יניקות
לו יעילות סידביח.
נחמיה — ולא פחות ממנו —
אני, משוכנעים, שברגע זה,
קל לכם הרסה יותר להחליט,
איזה מקרר לרכוש בעת הביקור
ברח׳ הבנאי ,20 אזור
התעשיה בחולון, טל.802661 .

!.היצעת לו שו ת פו ת, מ ש אי תשלך -ראש שד
מ או סי ש קין 54 תצא שיירת מובילי ם של א׳ הו בלו ת
בא לי לספר לכם על משהו
שונה. חריג ׳ולא שיגרתי כמו
אופנה יפהפיה ומדהימה, או למות
מקסימים, מסעדדת נהדרות
ואקסלוסי׳ביים למיניהם.
בא לי לספר לכם על מוביל,
כן פשוט מוביל ! (בשפת העם
״סבל״) המעביר דירות ממקום
מסויים ולאן שתרצה ברחבי
המדינה. על אותו אחד,
צעיר, שלו הייתם לפני כ־5
שנים הופכים ׳ומנערים אותו
לא הייתה, נופלת ׳ולו גם לירה
אחת, אז הוא החד, שר ״לו הייתי
רוטשילד״ יומה אייתו כיום ו
שטו שלמה פרידמן, צעיר כבן
,32 נשוי +ילד וילדה, ניהל
בזמנו חברת הובלות ידועה.
החליט, שבניהול חברת הופל׳ות
הוא בקיא ולמה שלא יפתח
אחת משלו. החליט ופתח חבירה
בשם א׳ הובלות (למה א׳ ?
כדי להיות ראשון בדפי זהב?)

כאשר ניהל בשכירות יאותה
חברה להובלות עבד תחת סמכותו
צעיר כשבבעלותו משאית.
שלמה הציע לו שותפות
׳ולדבריו ״הצעתי לו שותפות
— משאית שלד — ראש •טלי,
והוא קיבל את זה. שכרנו חדר
ברירה ער שיום אחר נפלה
עלינו העבודה הגדולה, שרת־בטאה
בהובלות תבולה של
שלשה בנינים של מרכז מבטחים.
ניגשתי למכרז, שותפי
שיקשר! מפחד, הטאל ״איך
נתגבר על זה עם משאית
אחת?״ לקחתי זאת על עצמי
על אף גודל העבודה וזביתי
במכרז. ניגשתי למרכז מבטחים
והצגתי את עצמי כאחד
הבקיא כדבר וטענתי ״אדוני י
נהוג לתת מפרעה לעבודה בל
כף נתלה״ טענתי שאני בעל
8משאיות ואמנם קיבלתי
10.000ל״י מפרעה, מיד עם

צאתי ממשרדו רצתי לקנות
מיטאית. ביצענו את העבודה
בצורה בזו שבאשר משאית
אחת היתר מעמיסה שניה הי

פרידמן שלמה
הצעתי לו שותפות

ש ה חל ה דרכה בכלו ם

תה פורקת וחוזר חלילה ...האנשים
שניבנו לא היו בעלי
מקצוע ואנו לימדנו אותם את
העבודה״ .׳ובכן, כך זד, הת־חיל,
תתפל׳או ודאי מה היתד,
התוצאה של עבודה כדו. ובכן,
לפניכם מכתב ממרכז מבטחים
המסביר זאת.

ב׳רצוגנו להביע את תודתינו
עבור שרותכם הנאמן בהעברת
משרדינו ברח׳ ארלוזורוב ל־בניננו
החדש בנאות אביב.
בבב׳וד רב דבתז׳חד,
׳ מבט חי ם, מוסד לביטוח
של העובדים בע״מ
שלמה אמנם התחיל כחאלטיו־ריסט.
אך כיום, אותה חברה
שביצעה עבודה כה גדולה בשתי
משאיות בלבד, היא אחת
החברות הטובות, חמד,ימניות

ומהקצועיות (כן, כיום בבד כל
העובדים מקצועיים) ביותר שניתן
להשיג בשטח ההובלות,
שכד, כדאי להישמר בפניו. מר
פרידמן שלמה אינו יבעל אותה
תדמית של מוביל ־סבל ידוע
כגברתן ובעל שרירים, שליטה
היסו צעיר אדיב נאד, וכלל
לא בדיון. ואיך אומרים לקו חותיו?
11.6.75

הרשו
נא לי להביע בפניכם
רגשי תודה והוקרה על צורת
הטיפול והביצוע של העבדת
הריהוט של משרדינו מרח׳
דיזנגוף 277 לרה׳ בני־דן ,60
הצוות •טלכם עם מר ישראל
חניגא בראשו ביצע את העבודה
בדייקנות, יעילות וזריזות
הראויים להערכה.
קבלו מיטב ברבות
י. בהן, בגי־דן .60ת״א

מכתבים

יגע׳•

לעייל״

והנה, יזם. אחד התחלף השילטון. פית־אום
לא היה מישרד־מישטרה ולא שר מהמערך
— אבל היה פשע מאורגן. ואמרו
את זה בגלוי בכנסת, כתבו בעיתונים והיה
ברור שיש בישראל מאפיה. לא כמו
באמריקה: ,אומנם, אבל כזו ׳שלא צריך
להתבייש בה כלל.
ואני לא יודע כבר להחליט אם זה שהשר
ההוא אמר לי כל הזמן, שאין כאן
מאפיה — אינו ׳בעצם חלק מהמאפיה.
ק. עופ ר, תל־אביב

יחסים אישיים
:אלי מזרחי, המצוי היטב בסוד היחסים
האישיים שנרקמו בין בגין לבין קארטר,
מחייג לבית הלבן. אילו צותית, היה שומע
את השיחה הבאה:
בגין: שלום ג׳ימי. מה שלום רחי?
קארטר: תודה מנחם, כולם מרגישים
טוב. איך אצלך ז באיזו כיתה הנכד הצעיר?
בגין: עולה לגן־חזבה. וזה מזכיר לי

אשת לפיתת
אני אשה.
אני לא יודעת אילו אסוציאציות חולניות
זה מעורר בדמיונכם, אבל העובדות
יזן כלהלן: יש לי גוף, ואני נותנת לו
זכות־קיום. לא נעלי־עקב להאט את ההליכה,
לא חזיה לדחוף את שדי לתוך פני
כל עובר ושב, לא צבע לכסות את מה
שעשה־אדלא-עשה הטבע.
יחד עם זאת, יש לי גם מוח. אני יודעת
שזה לא־כל־כך מקובל אצל נשים, אבל
אצלי, כנראה, היתד, איזושהי מוטאציה.
והנה, אני אפילו מתעניינת בדברים הרחוקים
מתחום הקוסמטיקה או טבעת־הני־שואין.
למשל — אני קוראת את העולם
את חובתך המוסרית לספק לנו טילים
הזה, מתוך עניין במה שקורה בארץ ובמה
בעלי ראשי חץ מתפצלים.
קארטר: אתה צודק, מנחם. תקבל הכל. שהייתי רוצה שיקרה.
מה שלום עליזה?
גם הרוח שבי(עוד מרכיב לא-ידוע) עצ בגין:
מציויין, ג׳ימי. היא שואלת ל מאית וגאה, ולא תשפיל את עצמה ל-
שלומך: .אתמול היא גם שאלה מתי תשמישחקי
״הו־כמה־אתה־חכם־וחזק־ואני־כל־לח
לנו מטוסי אפ־.17
כך-חלשה-קחני-בזרועותיך.״
קארטר: בעוד שבוע, אם ירצה השם.
וכל הווידוי הזה הוא, בעצם, מחאה על
בגין: היום התפללתי לשלומך, ושאליחס
העולם הזה לאשה. כי לפי מה שאפשר
תי את אלוהים מתי נקבל וטו אמריקאי
למצוא בו, אני יצור יחידי-במינו, בעוד
בקשר לאש״ף.
כל שאר הנשים הן גוף בלבד, וגם הוא
קארטר: בעוד שבועיים. כמו שאמר לי מעוות ומסולף, לסיפוק צרכיו של הגבר.
אלוהים הבוקר.
אתם מטיפים לשינוי. אבל איך ייתכן
בגין: מסור לו ד״ש ממני.
שינוי, אם אורי אבנרי בעצמו מניח כתקארטר:
אגב, הם עושים בעיות עם רים על ראשי ״מלכות־היופי״ ,ובכך רק
הקואליציה ו
מאשר מחדש שאכן אין האשד, יזתר מזוג־הולך
הכל
ג׳ימי,
בסדר

בגין:
שדיים
פלוס טוסיק?
כמתוכנן. איך אחיו בילי?
ומה עם ההטפה לשוויון? איזה מין שווקארטר:
ככה, מקטר כל היזם ושותה
יון הוא זה כאשר עיתון שלם גדוש בפובירה
מכבי. איך דויד לוי?
בגין: קולט וקולט כל היום. ואם כבר ליטיקה, כלכלה וכר מוקדש לגברים, ורק
דיברנו, אז מתי נקלוט את הטילים החד עמוד אחד המורכב מנדשאים לא־רלוונ־טיים,
כגון יופי, בישול וכר מוקדש לנשים?
אלה בעלי הטווח של 2000ק״מ?
קארטר: אחרי החגים, אם ירצה השם. שים• ואוי למין המעיין בחלק העיתון לאבגין:
טוב. תודה, ג׳ימיק. נהניתי לשו לו .״לא לגברים״ ,ובקרוב גם כותרת
חדשה לעיתון :״לא לנשים״.
חח איתך. קפוץ לפעמים.
לא זו הדרך! שוויון בין עמים יכול
קארטר: אשתדל, מנחמקה. תלוי בלהתקיים
רק אם יש שוויון בין המינים
קונגרס.
בגין: או. קיי. מטור את: אהבתי לאיימי. בתוך כל עם (או יבין כל קבוצות־אוכלוסיה
קארטר: אמסור. איימי המליצה אתמול שהן) .מטרותיכם ׳הנעלות, של שוויון,
צדק והבנה, לא תתגשמנה לעולם אם
לתת את כל הנשק לדוד מנחם הנחמד.
תמשיכו לעודד דיכוי חלק מסויים של
אתחשב בהצעתה.
בגין: תתחשב, תתחשב. אחרי הכל, האוכלוסיה.
אני מקווה שאני מבטאת את ריגשותיהן
אין כמו קשרים אישיים.
אריה דככרויט, תל-אביב של נשים רבות הדורשות, וזכאיות להב־רה
בעצמן בזכות עצמן ,׳ולא בזכות היותן

אובייקט מיני ועוזרת־בית לגבר. הגיע
הזמן שהעולם הזה יבחן מחדש את יחסו
איפה המאפיה?
לאישה, וישאל אם אכן הוא יכול לקרוא
לעצמו בכנות ״עיתון מתקדם״ ,ואם לא
פעם ילא היה בארץ פשע מאורגן. גם
הגיע הזמן לאמץ את המאבק לשיחרור
לא מאפיה יובטח שלא חיסול חשבונות
הא־שה, עכשיו, וכאן, בתוך עיתונכם.
ופרוטקשן. פעם שלט כאן המערד; ,והיה
תמר לפידות
גם מישרד־מישטרה ושר.
והשר ידע הכל. הוא ידע להרגיע ול־יורק,
אנגליה

§ 11י 4

י* ד 2י׳ ליגל* *
ד,ני £י׳ ן

מגב הפלא לניקוי חלונות
להשיג במחלקת ״עשה זאת בעצמך״ בנל־בו שלום, ג״טמבור״ ,אבן גבירול
או מלאי ושילחי התלוש הרצ״ב -והמכשיר ישלח לביתך. לנבור חברח ק.מ.מ.ק בע־מ
ח.ד 30138 .חי־אביב
אד נושנ״ן/ת לרכוש אח ״פי ־ ג״ ־ מגב הפלא.
רצ׳ב המחאת חאר/ציק ע״ס 160 -ל־י(כולל 10ל״,
דמי אריזה 1משל 1ח׳.
שם משפחה,
שם פרטי __
מס חשדת זיהוי.

חתימה הכרחית
עיר_

דבר בשקט. הוא ידע הכל על הפשע ועל
המישטרה, דרו לו תשובות לכל השאילתות•
אבל הוא גם ידע שאין, לא היה
ולא ״היה, פשע מאורגן בישראל. נכון,
הוא הסכים ׳שבאמריקה, יש אומרים, קיים
פשע מאורגן. יש גם סרטים על זה.
:אבל אמריקה זה רחוק, זה אחרת. שם
יש תנאים אחרים. פה זה ישראל, ולכן
מי שאומר שגם פה יש פשע מאורגן,
סתם זורע בהלה בציבור ומפריע למיש-
טרה להילחם בפושעים האמיתיים — המחבלים,
ששמים פצצות בערים, לא חסים
על אזרחים, אונסים, מכים, יורים.

הת3צלות
י• ברשימה דרך שביט ביעקב במדור
נמר של נייר (העולם הזה )2078 בצד
הערכיות סיפחותייות המעוגנות ביכולת השיפוט
וההבחנה של בעל המדור, נכללו
קביעות חסרות־׳שחר המתייחסות למגמות
או לכוונות פוליטיות כביכול של נושא
הרשימה, יעקב שביט. מערכת העולם הזה
מתנצלת על פירסומם הפוגע שיל דברים
אלה.
ה עו ל ם

הז ח 2084

מיבאל
* יצחק שמיו נקו ער הויגת
הווה־ מוין
* הוא הוציא והודג את מתחוהו
בהנהגת המחתות
* הוא המציא את שימת
המישרוח שר..מעמטת ה1נץ״
* הוא היה מבוקש ערירי
ממשות שראו
* הוא היה נקוו! שר ״איסו
הקטר במוסד
משטרת פלשתינה (איי).
פרסים .
ממשלת הארץ תשלם את הפרסים כדלקמן חלף ידיעות המביאות בגזי
למאסרו של כל אחד מששת חגרי קבוצת שטרן (הקוראים ־ לעצמם ״לוחמי ו!;
ישראל״) :
500 לאיי

200 לאיי

500 לאיי

נתן פרידמן־ילין

יצחק יזרניצקי

יעקכ לבשטין

ת או ר:
גיל 31 :
נובה 176 :
מבגד, הגוף: חזק
עינים: כחולות
שעדות: נהירות
מו 3א: פולני

ת או ר:
גיל 29 :
גובה 165 :
כבנה הגוף: חזק
עינים: חומות
שערות: חומות
מיצא: שולני

מאור/ :
גיל 25 :
גובה 170 :
סבנה הגוף: ביגוני
עיגים: הומות
שערות: שחורות
מוצא1 :׳כי

את הידיעות אפשר למסור בכל זמן לכל קצין משטרה שהוא ולכל תחגת משטרה שהי״
ירושלים,

י. מ .ריימר ג׳ונם,

.26/4/1944

המפקח מל י

200 לא״* בילבד

מודטה זו פורסמה במישמר, קודמו של על
המישמר, ב־ 8במאי .1944 היא פורסמה בכל
עיתוני ישראל, בפקודת השילטון הבריטי. שמיר (יצחק יזרניצקי) הוערך בסכוס קטן
יחסית על־ידי הבריטיס שלא ידעו אז, כנראה, את חשיבותו באירגון המחתרת.

אשרנכחר יצחק שמיר על־ידי 61
חברי־כנסת למישרת ידשב־ראש הכנסת,
היה נרגש. הוא התיישב על מושב
היו״ר ונשא דברים אודות :״אחי גיבורי
חמחתרת ...שנפלו בדיד לחירות ישר אל
...חם נמצאים כאן לידי על חרונו״.
בזכותם חגענו וחגעתי אני עד כאן...״
דבריו של שנדר עוררו ריגשה אצל קומץ
ותיקי ״לוחמי חידות ישראל״ ,שניצבו
ביציע והאורחים. עסורם היה יצחק
שמיר עולם ומלואו.
יצחק שמיר, למישפחת יזרניצקי, נולד
בשנת 1915 בעיירה הקטנה חוז׳אנה בפו לין,
למישפחה צוונית־לאומית שראתה
צו בל־יעבור במתן חינוך עברי ליצחק.
ילדותו עבדה עליו בנדודים מעיירה לעיירה.
הוא סיים את לימודיו התיכוניים ב־בית־ספר
עיברי בביאליסטוק. בגיל צעיר
הצטרף לבית״ר, תנועת־הגוער ישל התנועה
הרוויזיוניסטית. כאשר נרשם, בדומה
לרבים מבני־דורו, וביניהם מנחם בגין,
ללימודי המישפטים בווארשה, היה חצוי :
,,לא יכולתי לשכת כשקט וללמוד, כאשר
בארץ־ישראל כנו מדינה ליהודים,״ כפי

שסיפר מיספר שנים מאוחר יותר.
ב־ 1935 נרשם ללימודים באוניברסיטה
העברית בירושלים, שתיתה על הר־הצו־פים,
ועלה ארצה בגפו, כשהוא, מותיר
בפולין את הוריו ואת שתי אחיותיו. הם
השומדו בימי מילתמת־העולם השנייה.
עם פחוץ מאורעות 1936 הצטרף יצחק
יזרניצקי לאצ״ל; ,בפיקודו של דויד רזי־
;אל, כשהוא מנסה לשלב פעילות מחתרתית
עם לימודיו. ב־ 1937 היה כבר שקוע
רובו ככולו באצ״ל, בפעילות למען שכירת
״ההבלגה״ של ״הישוב והמאורגן״ על
הפעולות הערביות ב״מרד הערבי״ ,כשהוא
משתתף אישית בהנחת המוקש ביפו
ובהתקפות על שייתת ערביות.
הפילוג באצ״ל ופרישתו של אברהם
(״יאיר״) שטרן, הביאו את יצחק שמיד
להזדהות עם התובעים שלא לחדול מן
המילחמה נגד הבריטים, בניגוד למדי־
׳ניות הרוויזיוניסטית של אותה עת, שאימצה,
למעשה, את נוסחת־הסתירה של
דויד בן־גוריון :״צייד להילחם נגד הספר
חלכן כאילו אין מילחמת־עולם —
(המשך בעמוד )13

נשיונל מוכרת יותר טלויזיות ניידות מפל המתחרות יחד,

מ ס קנ ה: נשיונל הקני ה הטובה ביותר.
מן המסקנה שבכותרת אתה יכול
להסיק מסקנה נוספת:
כדאי גם לך לרכוש טלויזיה ניידת של
נשיונל.
הניידות של נשיונל מיוצרות על פי
טכנולוגיה מתקדמת ביותר, בקו ייצור
חדיש ובבקורת איכות קפדנית.

עובדה זו מבטיחה לך לא רק תמונה
חדה וברורה ביותר, אלא גם שכלולים
רבים אותם לא תמצא בטלויזיות אחרות:
מסך מיוחד לוויסות האור
(16)1 011155ח! ,)1מתקן מיוחד לסינון
הפרעות חשמל ועוד.

אם גם את ה׳רוצה להיות בתמונה
בוא לראות את מבחר הדגמים ושללהצבעים של הניידות של נשיונר
באולמי התצוגה.ברח׳ אבן גבירול 18ת״א
ובחנויות המובחרות.
אחרי הכל כשמדובר בטלויזיה —
התמונה קובעת.
1131101131 צעד קדימה אל המחר,

ס1ז1ס650)^13)505^11306ו030צ<30׳3110031*?3035001030016^ 0105 !11601

העו ל ם

הזה 2084

כל אנשי בגי!
(המשך מעמוד )11
ולסייע לבריטים כאילו אין ם פר־לבן״
(מדיניות שהביאה למותו של מפקד ה־אצ׳׳ל,
דויד רזיאל, בשליחות הבריטים
בחבאניה שבעיראק) .שמיר קיבל את עיקריו
של יאיר, שתבע להגביר דווקא את
המאבק בבריטים בעודה עסזקה במילח־מד.
בנאצים. סיבה נוספת, שהביאה את
שמיר לאירגונו של יאיר, היתד. השאיפה
להקמת אירגון צבאי עצמאי לחלוטיז,
ולא אגף צבאי של התנועה הרוויזיוניסטית.

פרישת יאיר מאצ״ל, והמשך פעילותו
האקטיביסטית, החיל המצוד !הגדול של
המישטרה הבריטית, בשיתוף־פעולה עם
יהודים, אחר חברי האירגון. שוטרים
בריטיים החלו לירות בראש־חוצות ׳בחברי
המחתרת, כאשר איחת אותם. בדצמבר
1941 נעצר יצחק שמיר, ששימש אז
כסגן מפקד הלח״ י (שם האירגון היד. אז
״אירגון צבאי־לאומי בישראל״ ,להבדיל
מן ״האירגון הצבאי הלאומי בארץ ־
ישראל״) בתל־אביב בדירתו של והושע
זטלר, אחד הנועזים שבלוחמי המחתרת.
המעצר נעשה בעזרת מלכודת שהמישט־רה
הבריטית הציבה, כשהיא מודרכת על־ידי
מידע מדוייק, שקיבלה מגורמים
יהודיים.
הבריטים העבירו את יצחק שמיר למח־נה־המעצר
מיז׳רע, ששכן לחוף־הים, צפונית
לעכו. במיזרע פגש יצחק שמיר בנתן
פרידמן־ילין (כיום נתן יל׳ין־מור) ,המתאר
ב׳סיפרו לוחמי חרות ישראל פגישה
זו :״כחור נטוך־קומה ורחכ-גרם, לסתו תיו
רחבות, ראשו גדול משחייב היחס
כלפי גופו ; גכות-עיגיו עבותות, מתמזגות
לסכך אחד של שער. הוא חיה ותיק
כארץ. כהגיעי לוורשה סימנת שלושים־
ושלוש, שמעתי את שימעו בתנועת־הנו־ער.
הכל. סיפרו כשיכחו והזכירוהו בגעגועים.
משום־מה שמרתי את •גזמו בזיכרוני.
שמחתי לשמוע, בעלותי ארצה, שגס
הוא הגיע, אף כי לאחר היסוסים, שנבעו
מן הרצון לשמור על שלמות המיסגרת
הלוחמת, אל מהנה יאיר. לראשונה פגשתיו
במחנה־המעצר במיזרע. לא הרבינו
בשיחות אגב טיול סביב הגדרות, כמינהג
המקום. לא היה צורך כזה. גם בשיחות
הקצרות די היה שנבין זה את דעתו של
זה. שכן מיכאל * מהיר־תפיפה היה, וגם
הבדלי השקפות לא התגלעו בינינו. התקרבנו
יותר לאחר שנלקח בניטין לובג־צ׳יק
עם חבריו לעכו. מיכאל קיבל לידיו
את האחריות לעניינים כמקום. ויתקז ב־אירגון,
הכרתו היסודית את הארץ ואת
הישוב, קשריו הענפים עם אנשי האיר־גון
וידידיו, ובנוסף — דעתו השקולה,
הריאליזם הצמוד לתנאי המציאות, יחד
עם העזה אישית — כל אלה הכשירוהו
להיות ראשון...״
במיזרע קיבל שמיר את אחד ממיכה־ביו
האחרונים של יאיר, שעליו סיפר :
״זה לא היה מיכתב אופטימי. יאיר תיאר
בנאמנות, בגלוי־לב נוקכ, את תלאות
המחתרת: החגורה הולכת ומתהדקת. אנשים
נופלים יזם־יום. רק בודדים נשאת.
ויש בהם חסרי-נסיון, שקשה להפעילם.
אני תובע מכם לברוח ולחזור אל השו רות...״
כאשר נהרג ״איר, ד,פכר, פקודתו
זו לצוואה, למרות ש-מרבית החברים היו
בבתי־כלא ובמתג׳ות־מעצר בריטיים.

פסק׳דין מוות
^ ה רי ה רי ג תו של יאיר ד,״ד, הלח״י
איש אחד בודד. יהושע כהן (המתגורר
כיום בשדודבוקר) ,שהיה היחידי שהבריטים
לא הצליחו לעצור למרות שהוכרז
פרס על ראשו. יהושע הסתובב בפרדסי
כפר־סבא ורעננה, עם החברה שלו
(׳אשתו לעתיד) .הוא היה מגודל זקן פרא
וניהל את המחתרת מהחורשה.
ב־ 31 באוגוסט ,1942 לאחר תיכנ׳ון קפדני,
יצא מיכאל בלווית אליהו גלעדי תוך
ניצול אי־סדרים בספירת־ד,עצירים במח־נד,־המעצר
על־ידי הבריטים, וחדרו למחסן
מיזרנים ומיטות ׳ששכן בין שתי גדרות
המחנה. למרות אזהרותיו של ילין־מור,
שהגדיר את שותפו לבריחה של יצחק
שמיר כבעל נטיות אנרכיסט״ות־ניהיליס־טיות,
בחר בו יצחק שמיר כשותפו לדרך.
• כינזי־המחתרת הראשון של יצחק
יזרניצקי .״שמיר״ היה, מאוחר יותר, שם
הזהות שבו השתמש שמיר.

ב׳מיפקד־הערב לא נתגלתה הבריחה, ובמהלך
הלילה חלפו השנים על גדרות־התיל
של המחנה. הם עקפו את עכו והלכו
לאורך אפיק נחל קישון, כפר־מסריק. בהגיעם
לקריית־מוצקין ניגש יצחק שמיר
לביתו של ידיד, שליווה את שני הבורחים
באוטובוס לחיפה. שמיר העביר את
הידיעה על בריחתו ׳ומקום הימצאו ליהושע
כהן. באותו לילה ישנו השניים בדירת
אחיו של אליהו חכים שנשלח, כעבור שנתיים,
ביחד עם אליהו בית־צורי, להרוג
בקא׳היר את הלורד מוין.
שליחיו של יהושע כהן הביאו עימם
לחיפה מדי קצין פולני בשביל יצחק
שמיר, ומדי ׳נוטר לאליהו גילעדי. השניים
יצא מחיפה :״לבשתי את המדים האלה.

בזו הלשון: כתנועה כמי שהיא היום,
אין לי מקום, ובלי התנועה אין ערף
לחיי.״
ומיסיף יעקב בנאי בסיפרו :״ואז החליט
מיכאל החלטה גורלית. הוא הביו,
שאדם זה מסכן את כל עתיד המחתרת
וקיומה. באחד הימים אסף 13 אייט, מהאחראים
כסניפים או במחלקות. ישבנו
בחולות בת־ים. בפני קבוצה זו מסר מיכאל
על השתלשלות העניינים, על התפרצויותיו
המסוכנות של שאול, על ההרס
הצפוי לאירגון. שאול התנגד לכל פעולה
נגד השילטון. התנגד לפעולות־הסכרה.
כל מעייניו ותביעותיו היו נתונים ל־
׳טיהורים פנימיים׳ .הוא דרש לחסל אחדים
מראשי המיפלגות והאירגונים הירי
היושב־
ראש כיונו,הראשון
״דיברתי פולנית רהוטה ויומרנית
בנקודת־הכיקורת של הצבא הבריטי דיברתי
פולנית רהוטה ויומרנית, וכעסתי
על הבריטים שמעזים לעכב אותי כדרכי
מחופשים הגיעו השניים לחורשה
ליד רעננה, שבד, שהה יהושע כהן. באותה
חורשה כינס יצחק שמיר למחרת את
שרידי לח״י, חמישה בחורים, ונטל את
הפיקוד.
המטרות הראשונות שהציב יצחק שמיר
לאירגון היו שיחרורם של כמה מהחברים
העצורים ביד הבריטים ,׳ויצירת אמצעי־תעמולה
החיוניים לכל אי׳רגון מחתרתי.
אלא שגורם בלתי־צפוי שיבש את מד,׳לדד,דברים.
כותב על־כך יעקב ׳בנאי (״מזל״),
שהיה מאותר יותר האחראי. למיבצעים
בלח״י בסיפרו חיילים אלמונים :״בינתיים
החריפו היחסים בין מיכאל ושאול (אליהו
גילעדי) .אף כי שאול רכש לו מיספר
חסידים נלהבים ביותר מקרב האנשים שהעריצוהו
על תכונות המנהיגות המוחלטת
שבו, ועל עוז־רוחו, גכרו הטרוניות על
גסות־רוח על איומיו המתמידים. נוספו סי־פורי־זוועה
על יחסו לבנות. עד אשר
שחורי, שהיה מקשרו האישי, לא יכול
היה לעמוד עוד באווירה איומה ד ואיבד
עצמו לדעת. הוא השאיר אחריו פתק

בים, תדאי כבר התכונן לבצע את המעשים.

מיכאל׳ הקדימו. הוא הודיע לגרא
(נתן ילין־מור) ,שישב במעצר, על הסכנה
שבהתנהגותו של שאול, ועל ההחלטה
לחסלו. אך אי-אפשר היה לחכות לתשובה
זמן רב. המצב החמיר. כמיכתב השני
הודיע מיכאל לגרא על ביצוע פסק־הדין.
שני המיכתבים נתקבלו ביחד. ובפגישה
על החולות הקריא מיכאל גם את תשובתו
של גרא ; אישור המעשה ועידוד לממשיכים.
ביצוע פסק־הדין לא היה קל, כי
שאול היה נזהר. ואף על פי כן הוא בוצע.
מיכאל מסר את הדברים ככל כובד־הרא־ט
והרגשת־האהריות. כסיום אמר, שהוא מוכן
לתת את הדין על ההחלטה, אם יידרש,
וכד כמקום. ההחלטה והביצוע אושרו פה־אחד...״
יצחק
שמיר דיווח לנתן ילין־מוד, שהועבר
בינתיים ממחנה,־ד,מעצר מיזרע ל־מחנה־׳המעצר
בלטרון, על פגישות ופעילויות.
בין השאר הוא כתב, לפי זיכרונו
של ילין־מור :״עוד הודיע לי מיכאל,
כי קיים פגישה עם ישראל שייב והכנים
אותו לעבודת המחתרת• גם עם מנחם כגין
נפגש, אד ממנו יצא במפח ־נפש. בגין

מאל אותו, אם סבור הוא שבכמה אקדחים
עלובים אפשר לגרש את הבריטים מן
הארץ. לפי הרושם של מיכאל, העריד
בגין באותה עת את פעולתה של מיפלגה
חוקית, והיח נכון לקחת חלק מרכזי בה...״

חמותו לאיש מחתות
ף* זהירות דבקסיהח, אירגן מהחוץ
^ יצחק שמיר את בריחת 20 לוחמי־המחתרת
ממחנה־המעצר בלטרון. אנשי
הלח״י שבלטיוזן חפרו מינה,רה, תוך תיאום
עם מיכאל. בליל הבריתה ׳המתין לא
הרחק ממחנה־המעצר אוטובוס, נהוג ביד
׳אחד מחברי המחתרת. בין הנמלטים היה
גם נתן ילין־ימור. בריחה זו ה״ממד, את
השילטונות הבריטיים, והבהירה להם ש־לח״י
או ה״שטרניסטים״ ,כפי שהם כונו
בידי השילטונות, מתעצמים מחריש.
כמה ימים לאחר הבריחה מלטרון הוח לט
לוותר על השם ״האירגון הצבאי הלאומי
בישראל״ .מעל לאירגון החדש —
״לוחמי חרות ישראל״ — פורקו כל הגינונים
הצבאיים הרוויזיוניסטיים. לא היה
מפקד ולא מיפקדה, לא גונדרים ולא
סמלים, כפי שהוד, נהוג באצ״ל עד לשנת
.1948 במקום ההירארכיה הוקם מרכז,
שהחברים בו היו יצחק שמיר, נתן ילין־
מור וישראל אלדד.
יצחק שמיר נטל על עצמו את בניית
התשתית והאירגון של לח״י, ילין־מור
את המגעים החיצוניים, וישראל שייב את
תעמולת ה׳אי׳רגון. הקונספירציה המחתרתית
הוגברה, בהתאם להנחיותיו של מיכאל,
עד לרמות. גבוהות ביותר. עד כדי
כך שלעיתים נערכו פגישות המרכז בעז רת
חליפת מיכתבים, כך שלא יקרה ששלושת
חברי המרכז יהיו ניתנים ביחד
לתפיסה בידי הבריטים.
חברי המרכז שיני את צורתם החיצונית.
סיפר על־כך יצחק שמיר, שנים מאוחר
׳יותר :״הסוויתי את עצמי לאיש דתי
מובהק: גידלתי זקן ארור. התהלכתי כל
הזמן עם קפוטה אתכה• חכשתי מיגכעת
שחורה, גדולה כזאת -כד הייתי ארכע
שנים. עכרתי מאות פעמים דוץ• מחסומים
בריטיים כשעות קריטיות כיותר, לאחר
פעולות ...ומעולם לא העלו הכריטים
על דעתם מיהו האיש שמאחרי המסווה...״
באותה תקופה פגש יצחק שמיר את
שרה לוי, ילידת בולגריה, שבגיל 14 הצטרפה
לבית״ר, והגיעה ארצה בשנת ,1941
בספינה •האחרונה שיציאה באופן בלתי־לגאלי
מאירופה. ישנה וחצי שהתה שרה
,בקפריסין במעצר בריטי ,׳ואח׳ר־כך הועברה
למחנה,־המעצר בעתלית, ושוחררה
רק ב־ .1942 היא הצטרפה מייד ללח״י,
וכינוייה היה ״שולמית״ — כינוי שבדומה
לאנשי מחתרת רבים הפך, במהלך השנים,
לשמה החוקי.
שולמית שימשה קשרית ליצחק שמיר.
בחדר שבו התגוררה שולמית, ערך יצחק
את פגישותיו. סיפרה על־כך שולמית :
״טבעי היה שכעלי־הכית החלו לחשדד.
סכת שאני זונה, ויום אחד הכיאוני ל־מי׳טטרה.
הודיתי בזנות שהרי כד היה,
כמובן, נוח יותר מאשר להיתפס בחברת־מחתרת...״
מאוחר
יותר עברו שולמית ויצחק שמיר
להתגורר בירושלים. היה זה בתקופת
ד,״רצחו של הלורד מדין, ההיא סיפחה :
״כולנו הסתוככנו עם נשק, מתיך החלטה
שלא ניאפר, אלא נתגונן במיקרה הצורר.
כירושלים נישאנו, וזאת גם כגניבה וב•
חיפזון. מייד לאחר הטכס הקצר חזר יצחק
למחבוא, ואני לפעולה בראיון עיתונאי
שהעניק יצחק שמיר לפני כמה שנים,
הוא סיפר :״במחתרת היה לנו ויכוח
נוקב, אם מותר לאנשי מחתרת, שחרב
מתהפכת על צוואריהם — לשאת נשים,
ולהביא ילדים לעולם. אני הכרעתי כוויכוח
הזה: מותר — וחובה: המאבק יהיה
קשה, ממושך, ארוך — עלינו לחיות
את כל חיינו המלאים בתיד המחתרת...״

בגין גינה את וצח מוין
^ שו־אל שיי ב (אלדד) נעצר באורח
טיפשי על־ידי הבריטים, לאחד שסירב
לעזוב את מקום־עסודתו כמורה. הוא נפגע
בנסי׳ון-בריחד, מידי שוביו, ושבר את
עמוד־ד,שידרה שלו. עם מעצרו החל מי-
כאל מתכנן את חילוצו מידי שוביו. בספר
(המשך בעמוד )38

לאנשים
הנכונים!

777
הברנדי הלאומי שהוא בינלאומי.

מדוע מ ב רי קההקרחת של ייגאל ידיו,
ומדוע מצייר יג אל תומרקין ר ק תותחי
8 :הטייס אפריים כר־•
ארז! ,שמסוסו גפל בחוף-
השנהב׳ ר,יוה ידיזדזטפש ד
שותפדלעסקים של דדי כד־רופיץ.
עד כדי כך הקו השניים
ידידים! ,שאפריים נקבר בחלקה
המישפחתית ־של מישפחת בו*
דוביץ בב״ת־הקברות בקריית
שאול. ידידת־נסש אחרת של
בר־ארז המנוח היתד, תירצה
ידידיה! ,אחת !מניצולי המטוס
מדגם צ׳ייירוקי ־ארו! ,שהטיס
אפריים בנובמבר ,1976 ושנפל
לים! .תירצה טסה לפאריס, כדי
לשהות בחו״!ל מיספר חודשים,
־אולם •פשהגיעה ;אליה הידיעה
שאפריים ׳נהרג! ,שנה ארצה
למחרת צאתה !מנמל־התעופה
בדיגודקון.
! רבים תהו מדוע לא הודיעה
הטלוויזיה הישראלית על
דבר התרסקות מטוסו של בר־ארז.
הסתבר כי ישני קרייני־החרשות
באותו קום היו שרי
רז וחיים יכין, שניהם ידידים
ושל בר־ארז. השניים לא
היו: מסוגלים, מבחינה ;נפשית,
להודיע את הידיעה.
81 כנו של שר־החוץ
משה דיין, החקלאי אודי
דיין, היה אף הוא אחד !מידידיו
הטובים של: אפריים בו־ארז.
עם היוודע דבר האסוז,
־ליקט אודי תמונות של אפריים
ומיכתבים וכינת הוא מתכנן
צילום סרט תיעודי על חייו
של הטייס ׳שנפל.
81 אודי היה מייודד גם
עם הטייס יצחק (״צחי״)
פלד, בנו של ;מפקד גייסות
השריון: אלוף משה >״מו0ה״)
פלד, שגופתו טרם במצאה.
אמו של צחי הקא שותפתה של
טליה דיין ,־אשתו של אודי,
בבוטיק בנהלל,
81 במישרד ראש־ד,ממשלה
!מסיפרים כי סגך השר יורם
א רידוד חלך קום אחד לשירותים,
הנמצאים בקצה המיס-
ד תן שבו ׳שוכנת ללשכתו.
בדרך עפר על פני לי׳שכתו
יש!ל כדוד לוי, קועץ ראש־הממשלה
לענייני מוחה, ש
אווסולה
אנדרם

כרמל

מזו1זי

לד קני ראשון לציון הכרע ״נקב

שבתאי טל

צלם־העיתונות הישראלי, שליווה את
ראש־הממשלה מנחם בגין במסעו לאר־צות״הברית
כצלם מטעם שבועון החדשות הגרמני ״שטרן״ ,חפתיע
את שומרי הבית״הלנן כאשר נכנס למסיבת העיתונאים שערכו בגין
וקארטר כשהוא נושא עימו סולם מתקפל ממתכת. טל צפה מראש
את התגודדות הצלמים סביב השניים, הביא עימו את הסולם
כדי שיוכל לצלם מעל לראשי שאר הצלמים. אגב׳ שומרי הבית*
הלבן אסרו על הצלמים להביא סולמות גבוהים יותר• זאת, אחרי
שבעבר כבר קרה שהתמוטט סולם שעליו טיפסו ארבעה צלמים.

מצבו בשילטון החדש עדיין
אי,סו ברור. ארידור !נכנס אל
לוי !ונזף בו, על בי בראיון

כי באחרונה הועם זוהרה. במסיבה שהתקיימה ברומא פגשה אור-
סולח אנדרס, שהיתח לבושה בבגד אינדיאני; בלינדה אוואנס.
לשתיים הסתבר כי יש לחן נושא משותף מעניין לשיחה: הצלם
והבמאי ג׳ון דרק, שחיה נשוי לשתיהן — כל אחת לחוד, כמובן.
ג׳ון דרק ואורסולח אנדרס ביקרו בישראל כשהיו נשואים, צילמו
סרט על חוף אילת. אורסולח (למעלה, מימין) ,שחגגה לא מכבר את
יום הולדתה ה״ ,40 נחשבה כסמל המיניות הנשית בשנות ח־.50

עקתונאי טען כי !מערבת ה־
׳רווחה אינה פועלת ׳כהלכה
מאז התחלפו ראשי־הממשלה,

השיב לו לוי :״אילמלא הלכת
לביתקהשקמוש, ולא היית יודע
כלל שאני עדיין נמצא במ״שרד
ראשיהטמשלה.״
81ח״ב שמואל פלאטו
שרון ואינו בוחל בכל דרך
שהיא כדי לפרסם את עצמו.
בשבוע ושעבר נסח !בהופעה של
הזמר אפריק סימון, שהתקיימה
בהיכל־התרבות בתל-
אביב! .באמצע !אחד השירים
עלה לבמה ונשק לאפתק על
שתי לחייו. הקהל הגיב בצע-
קות־סוז. פלאטו העלה לבמה
גם את אשתו, אנט, אך גם
הקא זכתה בקריאות-בוז.
! 8אגב, פלאטו־שרון הוא
הוכחה חקה ולכך שלא די
לעשות כסף, צריך גם לדעת
:לשמור עליו. כאשר הגיעה
השעה ישבה הקד, צריו לשלם
ליועצו במערכת הבהירות ,״,נ קט
חלפון, את שבת, נתן
לו פלאטו את הסכום שהגיע
לו(כ־ 350 אלף) !במי׳ספר צ׳קים
דחויים. הלפון לא שם ילב
לתאריכים שהיו כתובים ־על
הצ׳קים. רק באשר הגיע לביתו
גילה, לתדהמתו. כי סל הצ׳קים
נרשמו לתאריכי שבתות שבהן,
כידוע ,־סגורים המקים.
81 במיסגרת תוכניתו הרדיופונית
ממני מני הגיע
המנחה מני פאר לקריית־
!מלאכי שם הסתבר לו כי יז״׳ר
המועצה המקומית, חקב משה
קצבי, שירת !אתו ;בטירונות,
קצב הזכיר למגי ני מאותה
מחיל־קוד־טירונים יצאו שני אנשים
מפורסמים נוספים: המפיק
דודו ירדני !והבדרן מוטי
ני ל עד י. אמר לו, מני :״היינו
מחזור כל־כך מוצלח, שצה״ל
החליט לשחרר, אותנו!מהשירות
אחרי שנתיים וחודשיים.״ ואכן,
מחזור אוגוסט / 64 מחזורם
׳של פאר וקצב, היה היחידי
ששירת !תקופה יפה קצרה ב-
צה״ל, כאשר קוצרה תקופת-
השירות. אחרי מילתמת ששת־הימים
הוארכה !מחדש.
81 באחת ההצבעות שקיי-
מה מועצת ד״!ש, הרים ח״כ
אמנון רובינשטיין את ידו

1י| • ן| | 1 {1עךו 1בת החמישים־וארבע החליטה לקרוא
1 11111 1י* דרור לתאבונה ולהפסיק להתייסר ב7111
דיאטות
שאינן מועילות לה ממילא. בעת ביקורה האחרון באיטליה
חיתה עסוקה יום ולילה בזלילת ספגטי ובשתיית קוקה
קולח, כשהיא מכריזה :״במילחמה נגד עודף מישקל נוצחתי על-ידי
הקילוגרמים.״ שלי הודתה כי היא נהנית מאד משהייתה באיטליה;
אך לא הזכירה אף במילה אחת צעיר ישראלי בשם
שמעון אדר, אחיה של השחקנית הישראלית עליזה אדר, הטוען
כי ניהל עם שלי וינטרס רומן סוער בעת שהייתה האחרונה ברומא.
ה עו ל ם הז ה 2084

1ו1>1
כדי להשתתף סד,צבעת. אתר
תביט׳ לגמרי במיקרוד״ לעבר
ציר ר,תנועת, ת׳׳ג ייגאל
ידין סש׳חאד: .כי ידין נמנע
:סתהצבעת, מקהר להוריד את
ידו.
1שר־סביטחון עזר
וייצמן אמר: בשבוע שעבר,
לפגי החלטת ד״ש שלא לחצ־
׳טרף לקואליציה עם הממשלה:
״אם ד׳׳׳ש !תחליט להפוך את
האותיות: ,אחטוף את זה בשתי
ידי.״
{ עזר גם הגדיר השבוע
את !מיקצוע העיתונאי :״עיתונאי
אינו ואלא תיסושית־זבל.
סל חייו נובר בזבל, וחי מזיע״
1שואל ח״כ מאיר
עמית :״׳מדוע מבריקה כל־כך
הקרחת ושל ייגאל ידיו
בזמן האחרת • 1מרוב ההבהרות
של !מנחם בגין !״
( 9ח״כ ד״ש י זאב
(י״סטף״) ורטהיימר פתח במאבק
נגד אורחי מיזנון זד
ח״כים; ,שאינם חברי־כנסת.
ורטהיימר !דורש בי הטיזנון
יהיה סגור לכל מי שאינו ח״כ
או מזכיר •סיעה, סולל לעיתד

91 שבוע ימים אחרי סיום
בתינות־הבגרות! ,שעמדו השנה
בצל ההדלפות ומכירת חלק
:משאלוני המובחנים, נשלח בבר
המחזור הראשון של ציוני־המיבתגים.
סאשד גמסדו פרטים
אלה לשר-החינוך, זבולון
המר, על-ידי דובר !מישרדו,
ישראל כהן, הגיב :״עכשיו
צריך לדאוג שגם הציונים לא
יימכרו.״
9שר-המיסחר-והתעשייה,
יגאל הורוביץ, היה אורח-
הכבוד במרכז-יספורט חדש להחלקה
ללא קרח. הוא נתבקש
על־׳ידי בעלי המרכז להרכיב
מחליקיים על רגליו ולהחליק,
אך הורוביץ סירב ואמר :״זה
מה שחסר לי, שאני אחליק
ואפול ואז יגידו שאנשי בגין
נופלים.״
91 אחר־כד בירך את
גרוכין הנריך ממציא החומר,
שעליו ומחליקים, עולה
חדש: מברית־המועצות, ואמר
לו :״׳סל הכבוד על ההמצאה.
ואני מקווה שתעשה וממנה בסף,
למרות שדרום האנשים לא
מסתכלים בעין יפה על מי
שעושה בסף. תראה את מסע־

נו * התמורה בעז השקעתארה״ב
י צה״ל אינו זקוק למ״ק־אב *
אומרים ניקור הגנות הזק1ה ללא קורבן
על כל דולר תמיכה ־

אלף דולר יתרונות
יעד לחודש ינואר ודשנה היה הגנרל ׳(מול).
ג׳וירג, ג /קיגיאן ראש המודיעין של היל־האוויר האמריקאי.
עתה הוא: משמש סגן־נשיא של המכון
האסטרטגי של אחת״ב. קיגאן, הידוע בדעותיו
וה״גיציות״ ׳ובהתנגדותו לדטאנט, העניק בשבוע
שעבד דאקון לסתב זאב סליצד, ובו שוחח על
עמדותיהן של !מדינות ערב, של סייסויי והשלום
באיזור על, הסיוע האמריקאי לישראל.
״לדעתי, שאיפת ארה״ב לשלום כמיזרח־התיכון
מושתתת על כסיס רעוע, וכל עוד יוסיף המנדג־ל
חזה להאמין כמה שהוא אומר על הדברים הניתכים
להשגה כמזרח התיכון, מדיניותנו תהיה
כנויה על חול...
״אגי יכול !לומר כלי סייגים כלשהם, כי תמורת
פל דולר תמיכה שארצנו נתגה לישראל, קיכלנו
בחזרה שווי של אלף דולרים ביתרונות, שיאיו
להם ערוך לכוחות הצבא ׳גזלנו ...גישה למידע,
גישה למיסמכים, המכשיר אותנו. להתמודד עם
הכוחות הסובייטיים והציוד הסובייטי ברהכי
העולם. כשכילנו אלה הם נתונים כעלי־ערך,
שאיו להם ערוך. קיבלנו שפע של תמורה כעד
השקעותינו.
״אינני רואה לנגד עיני בל תסריט ברור לטווח
קצר. לדעתי, שני הצדדים• מכולכלים.
״המנהיגים הפיאודליים בעולם הערכי חשים
עדיין מהוייכות, משייחית׳ לנכי השמדת ייטראל
כמדינה וכעם. מה שאומנם השתנה הוא •שהם
כנראה מודעים, אחרי ארכע מילחמות־שווא, לכך
שהגישה הישירה ל,פיתרון׳ כזה היא כיום כה
מסוכנת, עד שהם מתחילים לנקוט גישה עקיפה,
שהגורם הראשי כה הוא השגת לחץ על ישראל,
באמצעות ארה״ב.
״ההנהגה הערבית נעשתה סובלנית יותר, והיא
מתקדמת לקראת מטרתה האסטרטגית האחרונה
תוך שימוש בארצות־הברית כמכשיר, כמנגנון-
לחץ שהשפעתו גוברת על -ייטראל כשל יחסיה
המיוחדים עם מדינה זו, כך שבטווח הארוך ישיגו
את ההזדמנויות והיתרונות, שבהם הם׳ רוצים.
הזדמנויות אלה אינן מוציאות מן הכלל שימוש
(על המשמר)
ככוח.״

״שראלים עובדים
אלילים
\ 1115ך[ |זר|<ו | 1(1,|1ו| אשתו של נטפח חתרבות של צרפת
1 1 1 _ 1 11 1 11 בישראל רובר תומא, החליטה לנצל
את כישרונותיה ולהשתתף בטירטו של עקיבא ברקיו ״כוכב
השחר״ (איתה בתמונה נועם קניאל, המשתתף בסרט) .ג׳נייה,
שהיא שחקנית תיאטרון, הפסיקה את חקאריירה שלה מאז נישאה
לדיפלומט והחלה נוסעת עימו בעולם. היא בת 40 ואם לשלושה
ילדים. עקיבא ברקיו עבד כמנהל ארכיון הסרטים של שגרירות צרפת
בישראל, ושיכנע את חבוט שלו להניח לאשתו להשתתף בטירטו.

נאים. אמר לו הח״ג הוותיק
יצחק גבון :״:חביבי, אם
העיתונאים לא יי׳שבו יפאן
א׳יתנו, לא יישב סאן אף
אחד !״
! 9לעומת ח״ב נבון, מצדדים
המה חברי־כגסת בדרישתו
׳של •!ורטהיימר! .מיזגון
הכנסת היה !מלא במושב האחרון
עד אפם מקום, ובעליו
גואלצו להרחיב את המיזנון
על חשבון אולם הטלוויזיה
שהוד, בד,משכו. כעת איבד
המיזינון !מהאינטימיות שלו, והוא
נראה בחדר־אובל של
קיבוץ.
! 9ראש-הממשלד, מנחם
בגין פגיש !סשר־זהתחבורה לשעבר,
יח״ב גד יעקוכי,
במיזנודהכנסת וישאל אותו :
״גד, מדוע גילחת את שפמך 7
היית כל־בך יפה עם השפם!״
השיב לו יעקופי :״אדוני
ראש־הממשלה ,׳פדי שיהיו פנים
הדשות באופוזיציה!״

הצלב המתנהל נגדי.״

91 הצייר יגאל תומר־קין
׳נשאל ומדוע ההא מצייר

תמיד: נושאים מ״לחמתיים.
,מדוע אינו !מצייר פרחים, ל משל
1השיב תחטרקץ :״פעם
ניסיתי לצייר אגרטל, אבל
הוא יצא לי כימו קנה של תותח.
אז ויתרתי.״
׳ 9אחיו של הזמר יהורם
גאון, מנכ״ל כור אירופה בני
גאון, שהגיע ארצה ממקום־
מושבו באמסטרדם פדי לחיוג
:באן !את חגיגת הבר־מ׳־צווה
של בנו משה !ואת חתונת
!אחיו, לא יחזור לאמסטרדם
בידיים יריקות. הוא לוקח איתו
:את דפנה ליסני, מי שהייתה
אשת וחסי-הציבור של מלין
דן, שתשמש לו במזכירה פר טית!
.באמסטרדם!מתגורר ידידה
הקבוע של דפנה פטאי-העל-
וויזייה ראקז עינבר, שהיא
ראש מחלקת הבידור של רשת
הטלוויזיה ההולנדית ווארה,

המבקר אהוד בן־עזר עומד על המהפך המשונה
שחל במדינת !ישחאן ל: מעין הזוחד, מן הציוינוות אל
יהדות־של־מרסאחת, שתוכנה והעיקרי־ — צביעות
.חמבוסה. לדעתו: חולבת !תופעה זו וגוברת, לא
!במעט !בשל: מאפייני השלטון החדש.
״אל לנו להתפלא, איפוא, אם לאחר שבישר
ראש הממשלה מנחם כנין מעל מסך הטלוויזיה
כי הגיע עם הנשיא קארטר לידי הכנה דכה,
מפני ששניהם מאמינים כאלוקים, כהשגחה העל יונה
— חש הישראלי המצוי כי הנה אירע לנו
׳מחדש נם כשיחדור הכותל המערבי. ואולי התעוררה
נם תהושת־זעם מוצדקת — איך לא עלה
על דעת שום ראש ממשלה ישראלי קודם להש־תמיט
לטובתו כאלוקים זה, המכיא תועלת כה
רכה לי־טראל מאחר שיש לו היטפעה דתית ומהלכים
אצל ראש הממשלה הנתלה בתבל ף
״ובכלל, האדם החילוני, האפיקורס, שוב אינו
נתפס כישראל כיום כאדם שלם, הנהנה וצודק
כחייו וככל מעשיו ומובטח מפני ספיקות ופגעים,
אלא כיצור תוהה ומבולבל, רדוף־חטאיו וחייב
להתגבר יום־יום על התבוסתנות שבקרבו ; ואילו
האדם הדתי אינו נתפס כאדם תוהה ומבולבל
אלא כאדם שלם, הנהנה וצודק כחייו ובכל מעשיו׳
ומובטח מפני ספיקות ופגעים. ואפשר אולי לומר
כי מכמה בחינות הדתי של היום הוא החילוני
של אתמול, ולהיפך.
״וכך, בשהישראלי אינו יכול עוד להיות ציוני,
הריהו נעשה יהודי (כלומר, עוכר-אלילים ישר אלי
מצוי) ,כלומר, יהודי חילוני שמתוך טימטום
ופחדנות מכחיש את חילוניותו היומיומית, אורח־חייו
הנוחים בבית. ו״יהודי״ — כומר, דתי לצורך
ייצוא, לצידקנות עצמית ולכפייה דתית ותרבותית
(הארץ)
לסוגיה.״

מי צריך נדצעד צבאי?
כצפוי! ,חבו בשבוע שעבר קוולזזתיחם של אלד.

ה עו ל ם הז ה 2084

ד,מתנגדים !למיצעד הצבאי ביום !העצמאות השלושים!
.איתן הבר, כתב צבאי, קהבע מהת!רש־ומות
אישית שגם בצה׳זל !רבים השולולו״ם מן
המחייבים.
״הנימוקים בעד קיומו של מיצעד בזה בחוצות
ירושלים ידועים — ומגוחכים. איו טעם לחזור
עליהם. ודאי לא על הטיעון שמיצעד צבאי הוא
חלק חיטוב מהצגת כוה־הארתעה של ישראל.
קישקושי המיצעדים שהיו כ־ 1967 וכ־ 1973 לא
מנעו ממנהיגי ערם לצאת למילחמה תוך חודשים
כפורים. הטענה הכורכת את דימום המוראל
הלאומי ברעם שרשרות הטנקים — אין לה על
מה שתסתמך. ההיפך הוא הנכון.
״איך יוכל שר הכיטחון, עזר וייצמן, לקצץ
ב״יטעות מנוע״ יטל טנקים ושעות טיסה של
מטופים באימונים לצורך מילהמה — ובו־ זמנית
להסכים למתן ״שעות״ יקרות־מפז לצורך מיצעד־ראווה
בזבזני ומיותר?
״איך יובל להייטיר מכט כפני החיילים באיטר
ירצה בפניהם על הצורך לחיפכוו, חיסכון, חים
פון? מה יאמר החייל הפשוט בכקעת הירדן
שלא יהדשו לו השנה את מלאי ביגדי־העבודה
שלו מהמת הקיצוץ הדראמטי בתקציב — כאשר
ילבישו אותו במדי־שירות חדשים ׳לצורך מיפגן
חם ר־טעם כן 55י דקות?
״עדייו לא מאוחר. יהיה זה אך לכבודה של
הממשלה, אם תכטל החלטתה לקיים מיצעד צכאי
והחלטה זו אך תוסיף ליוקרתה. צה״ל אינו רכלוו,
ואינו זקוק למייק־אפ. ואם תעמוד הממשלה על
החלטתה — לא תועיל לה *טופי קוסמטיקה.״
(ידיעות אחרונות)

מה יביא וזאנס
ביקוזהו של ון א!נס באיזור מזכור לייחאל מרקום
את המחזה ביקור הגברת הזקנה. ואנס אמור
לנטחל ואת ואש״ף מהשתתפות בוועידת ז׳נבה.
במחזה עצמו יחוסל אחד מתושבי הכפר שבו
מתרחשות ר,׳עלולה.
״כדי לסרס את הענק הזה שמדינות ערב עצמן
הקימו, התשה נוסחה סבוכה מאד, שבמרכזה
צריכה לעמוד נכונות ישראל לפיתרון פלסטיני
שעיקרו יציאתה מל היטטח. אם תהיה נכונות כזו,
על כל השאר ניתן יהיה להתפשר. כתנאי, כמוכן,
שתימצא הנוסחה נוסח גלילי שתאפשר לכולם
לצאת מן העניין ככבוד׳ ושלא ייראה כאילו
מדינות ערב נוטשות את אש״ף.
״ואנס אינו מביא עימו באמתחתו הסכמה ישר־אדית
לנסיגה מן הגדה, אלא רק צרור רעיונות
שעיקרם, אליבא דכגין לפחות, הוא שאיננו עוז־כים
את הגדה ויקרא* לילד הזה כאיזה ש8
שרוצים — נאמנות, פיקדון או סידורי־ביטחון.
ובאיו הסכמה כזו, כאופן אוטומאטי תהפוך שאלת
איט״ף כביקור זה לכעייה.
״אולי כגלל הערכה מפוכחת בדכר האופקים
הקודרים שאליהם יצא ואנס כאה בירכת־הדרך
של קארטר כ״טיים״ שפירויטה, למעשה: אתם
תתנו שלום, ואני אדאג לנסיגת ישראל. אל
תפחיד מז׳נכה. הנה כי כן, ביקור הנכרת הזקנה
אודי יש כאז, אך עדייו לא כדור מיהו הקורבן
(הארץ)

״טייעי־•״

פסוקי השבוע
• ראש-הממשלה מנחם בגין:

טוחאל ׳חדש בציבור. א־ן: לוהכיד את העם !הזה
אחרי הבחירות.״

• ישראל קרגמן, יו״ר ועדת הכספים

לשעכד :״קיימת מגמה בממשלה להוכיח באילי
ההיסטוריה שלי עם ישחאל ׳התחילה בתקופת
ז׳בוטינסקי.״

• יו״ר הנהלת ״חרות״ ,אכדהם שני

טרמן :״בל !תושבי הארץ צריכים לשלם את
חובות קרן תל ־חי.״
י שר-החינוך זבולון המר :״אינני מדע
אם מתנגדי הם רבים או שאולי חם רק קולניים.״

ח״כ מאיר זורע על פיצוץ המו״מ
עם מפלגות הקואליציה :״הפסדתי קודם
בל שתיית קוניאק. זח ההפסד הרציני הראשון
בכך שלא הצטרפנו לממשלה.״

ד״ר הנרי קיסינג׳ר על פעילותו
המדינית כמזה״ת :״עשיתי רק אח אשר

כל גאון הייה ערשה !במקומי.״
י העיתונאי אהרון בכר :״בל זמן
שמנחם בגין לא יפסיק לווטר, האוידגון המחקר׳א
אש״ף׳ ההא יישאר ׳בשבילי,האיש המתקרא חאש־הממשלות׳.״

11111

3ה ן

4203-12345

י 1ודד ...

123456ד 50105
מסיגוו־

ע ם ברט די ם קונ ט או דיינד ם קלו ב
כ ל הקניותבל נחומן
כמהמ הן -חינ ם!
כשאתה נושא אי תן את כרטיס דיסקונ ט —
האשראית שלך — או את כרטיס דיינרס קלוב
א ינ ד צייד לשאת כסף מזומן. ב מקו מו ת רבים תשלם
באמצעות הכרטיס ובתחנות הדלק יכובדו המחאותיך.
ועתה — יש לך סיכוי לקניה חינם עד 1,000ל״י.

בנק די ס קו נטו דיינ רסק לו במכ ריזי ם על מבצע
״רכוש וז כ ה ״
עד ה 15-בנובמבר 1977 יוגרלו מדי שבועיים 6פרסים
בין המשתמשים באשראית או בכרטיס דיינרס קלוב :
5שוברי קניה ישולמו על ידינו עד ל סן של 1,000ל״י
כ״א ושובר קניה נוסף יזכה א ת בעליו בסוף שבוע זוגי
במלון מפואר בארץ.
ככל שתרבה להשתמש באשראית ובכרטיס
דיינרס קלוב — תהנה יותר מהיתרונות שהם
מעניקים ותגדיל את סיכוייך לזכות בפרס.
עובדי בנק דיסקונט, עובדי דיינרס קלוב
ובני מ שפחותיהם אינם רשאים להשתתף במבצע.

ש מו ת הזו כי םבפר סי ם
עבור קניו ת שנערכו בין 15 ביוני ל 30-ביוני 1977

סו ף שבוע זוגי :
ד. כרמי, חיפה.

ה חז ר ת שלו ם עבור ק ניי ה :
מ. יעקבי, גבעת שמואל( ,רמת אילן) ן פ. ארנפלד,
תל-אביב ; א. טרמן, ירושלים ; ס. לוינשטיין,
תל-אביב ; א. לויסון, עין ורד•
עבור קניו ת שנערכו בין 1ביולי ל 15-ביולי 1977

סו ף שבוע זוגי :
מ. זילברמן, תל-אביב.

ה חז ר ת שלו ם עבור ק ניי ה :
א. דרימר, חדרה ; י. אביטן, קרי ת שמונה ;
א. אייזמן, תל־אביב ; ר. ציגלר, רמת גן ;
א. גולדברג, קרי ת אונו.

בנ ק די ס קונג!

די נרס דך 31*1

מ ערכ ת־ ה ש מו עו תהפכהבל חי ־נסבלת. דרו שה

הבופה משפטית!

^ דבר הזה אינו יכול להימשך.
1 1מזה שנים מפיצים אגשים שונים כי
קבוצה, המתרכזת סביב מרדכי (״מנטש״)
צרפתי, ושאליה משתייך הקבלן בצלאל
מיזרחי, מהווה את צמרת הפשע המאורגן
בישראל.

מעולם לא הובאה לכך הוכהה
כלשהי.
מעולם לא הופרו הדבר בצורה
משכנעת.

נוצר מעין מצב של תיקו, שהוא בלתי־נסבל.

השבוע
הגיעו הדברים לשיא.

^ תחיל בזה חבר־הכנסת אהוד אול־
! 1מרט, איש הליכוד, לשעבר נושא־כליו
•של שמואל תמיר, וכיום פוליטיקאי
צעיר ושאפתן בזכות עצמו.
אולמרט תובע לעצמו את תפקיד היד״ר
של ועדה פרלמנטרית לחקירת ענייני
הפשיעה, העומדת לקום.

ובעל בתי־מלון, וידידו, האלוף (מיל).
רחבעם (״גנדי״) זאבי, מי •שהיה איש־פלמ״ח,
מפקד בכיר בצה״ל ויועץ ראש־הממשלה
האחרון.

השניים ניסו להשיב לאולמרט
כו-פמקום. דיכריהם לא היו משכנעים
-אם להשתמש כלשון
המעטה.
ייתכן, כי ניתן להסביר זאת באפתעה
או בתדהמה. הם לא ידעו כי יש בידי
אולמרט הקלטה, ולא היו מוכנים להגיב
עליה. בכל־זאת ניראה הדבר מוזר•

אך אין זה סוף־פסוק — ואסור
שזה יהיה סוף־פסוק.

למחרת האירוע הטלוויזיוני (שהיה מעין
בית־מישפט־עממי •אלקטרוני) התחיל הארץ
בפירסום סידרת המאסרים •שלו.
הופיעו בה שמותיהם •של מנטש, מיזרחי,
שמואל פלאטו־שדון ואחרים, תחת הכותרת
״הפשע ד,מאורגן בישראל״.

כזה המצב בארצות־הברית• .שם ניהל
האף־בי־איי, בהנהגת אדגאר הובר המנוח,
מילחמת־פירסומת רעשנית נגד ״ד,סעדי־קאט״
.אך איש מראשי הפשע לא הובא
מעולם לדין, אלא בעבירות של מס־הכנסה.
היו שטענו כי הובר המציא סייפורים דימ־יוניים,
ניסח מק־קארתי, כדי להשמיץ את
האיטלקים (״קחה נוסטרה״) ולחפות על
כישלונותיו, ואולי גם כדי לחפות על
ראשי־הפשע האמיתיים.

אם מישטרת-ישראל אינה מסוגלת
להביא את ראשי־הפשע, יהיו
אשר יהיו, אל כית־המישפט, יש
צורך כאמצעים אחרים בדי לחשוף
את האמת.

ך• דדך הגרועה כיותר היא מינוי
| 1ועדה פרלמנטרית.
בכנסת ידשבים פוליטיקאים, לא חוק
אפשר
להכין.אותו. לאיש כמוהו.
יכול תפקיד בזה להוות קרש•
קפיצה מצויץ לעלייה מסתדרת.

הוא שמע כי היומון הארץ עומד לפתוח
בסידרת־מאמרים שתאשים את מנטש, מיז-
רחי ושז׳ת׳ בהשתייכות לפשע המאורגן.
זה הספיק. אולמרט כינס מסיבת־עיתוג־אים
מרעישה, הוזמן ברוב כבוד לטלוויזיה.
שם ראוהו מאות אלפים. רק ׳מעטים מהם
•שמו לב לטריק ישן.
חיים יבין הציג לו את השאלה הישירה :
האם יש לך הוכחות? אולמרט השיב
בחיוב נלהב, התחיל לפשפש בערימה של
ניירות בלתי־מזוהים, כמחפש מיסמך מסו־יים,
המשיך לדבר ועבר לנושא אחר.

מי הכחץ בכך שלא שלף שום

נייר ז שלא המציא שום הוכחה ז
הדבר מזכיר את הטריק המפורסם של
הסנאטור ג׳ו מק־קארתי, שניפנף, בשעת
נאום, בגיליון נייר והכריז: זוהי רשימה
של עשרות סוכנים קומוניסטיים, העובדים
במישרד־החוץ האמריקאי! הוא לא נקב
בשמות, ומעולם לא נודע מה היה כתוב
ברשימה. קרוב לוודאי שהיה זה גיליון-
נייר ריק.

לגבי שידורו של אולמרט ניתן
לאמר רק דבר אחד: לא הובאה
בו אף הוכחה אחת, וגם לא הוגדרה
בו אף האשמה מוחשית אחת.

* הו צד אחד של המטבע. גם הצד
1השני תמוה מאד.
כאשר דיבר אולמרט בטלוויזיה, ישבו
באולפן אחר שיי אנשים •שנגדם כוונו
האשמותיו: אותו בצלאל מיזרחי, קבלן

אי־הגשת תביעות כאלה היתד, מוכרחה
להתפרש כהודאה באשמה. רק מי •שחושש
שמא עלולים להתגלות בבית־המישפם
פרטים מרשיעים נגדו, יכול להימנע מלהגיב
כך על ההאשמה הפומבית שהוא
שייך לעולם הפשע המאורגן.
האפשרות של ועשת תביעה נגד עיתון
ועיתונאים ברורה לגמרי. עיתונאי, המפרסם
האשמות כה חמורות, מוכרח להיות
מוכן להוכיח את הדברים בבית־המישפט.
כך אומר החוק. וכך אומרת גם האתיקה.

למראית־עין, שונה המצב לגבי
הברי־בנסת, אך זוהי אגדה.

אומנם נכת שחבר־כנסת נהגה מחסינות
מוחלטת ״בפני כל פעולה מי*שפטית״ בישל
״...הבעת דיעה בעל־פה או בכתב, או בשל
מעשה •שעשה — בכנסת או מחוצה לה —
אם היו ...הבעת־הדיעה או המעשה במילוי
תפקידו, או למען מילוי ׳תפקידו כח״כ.״

האם הטחת האשמות פליליות
כפני אנשים מסויימים, באמצעות
העיתונות והטלוויזיה, היא מילוי
תפקיד של חכר־בנסת ז הדבר
רחוק מאד מלהיות בטוח או סביר.

יו״ר הוועדה יכול לייצר ידיעות בסרט־הנע,
לעמוד יום־יום במרכז אירועי הטלוויזיה,
הרדיו והעיתונות•
באמריקה זוהי -שיטה בדוקה. אין התחלה
טובה יותר לקאריירה פוליטית מאשר
תפקיד התובע־הכללי־המחוזי, הלוחם בדרקון
הפשע המאורגן. לפחות שגי פוליטיקאים,
שבגו לעצמם תדמית של לוחמים־
בפשע, הגיעו1בדור האחרון עד לסף הבית
הלבן — תומאס דיואי הרפובליקאי ואסטם
קייפובר הדמוקראטי.
בארץ בנה שמואל תמיר את הקאריירה
הפוליטית שלו על מישפטים סנסציוניים.
בכנסת השביעית הצליח לנפח עכבר קטן
של פרישה (עניינו של יצחק שובינסקי
וחברת אוטוקארס) לממדים של סוס־מירוץ,
כדי לדהיר עליה אל הבחירות. עוזרו הנאמן
היה אז אהוד אולמרט.

לכן, כאשר שם אולמרט את עינו
כתפקיד הקוסם, היה זקוק לסנסציה
מפוצצת.

פטים על הוצאת ליטץ־הרע נגד
אהוד אולמרט ו״הארץ״ ,בדי לאפשר
בדיקה מישפטית מוסמכת שד
ההאשמות שהועדו נגדם.

מי שרוצה להגיש תביעה פלילית נגד
חבר־כנסת על עבירה כזאת, יפנה ליועץ־
המישפטי לממשלה. אם הלה מוצא זאת
לנכון, יבקש מן הכנסת להסיר את חסינות
חבר־הכגסת. אחרי נוהל מסויים, בוועדה
וכמליאה, יכולה הכנסת להסיר את החסינות
— ודין ח״כ כדין כל אזרח.

אך יש דדך פשוטה עוד יותר.
כל אחד מן האדונים הנ״ל יבול
להגיש נגד חבר־הכנסת אהוד
אולמרט תביעה אזרחית על
הוצאת לשון־הרע, ולתבוע פיצוי.

פלאטו־ שרון ומנט שבת מונ ת בנו של ב צל אל מיזר חי
נוצר מצב חדש וחד־משמעי: או ש הטענות
הכלולות במאמר הן אמת, או
•שהן מהוות דיבה חמורה ביותר.

בין שתי אפשרויות אלה יכולה
להכריע רק סמבות מישפטית.

ך•! אם קיים כארץ פשע מאורגן?
י 1לשון אחרת: האם קיים כאן אירגון
של פשע?
בכנסת השביעית העליתי טענה זו והת*
ווכחתי על כך עם השר־לשעבר •שלמה
הילל. הוא הכחיש את הדבר בלהט חשוד.
טענותיו היו מגוחכות, ושקעו בסופו •של
דבר בפילפול -סמאנטי. הבלשנות באה
במקום הבלשית.

קיים כארץ פשע מאורגן.
השאלות הן: מה כוחו, מה היקפו,
כאילו שטהים הוא עוסק, מה הקשר
כין חלקיו, האם יש לו הנהגה
מרכזית ומי חבריה ץ
המישטרה אינה מסוגלת להתמודד עם
בעייה זו. אנשים שונים מציעים שיטות
•שינות של אירגון־מחדש, כדי לעמוד במשימה.
על כל פנים, עד היום לא הורשע
איש בהשתייכות לצמרת אירגון־הפשע.

המישטרה טוענת, להגנתה, שזהו
תפקיד קשה מאד. בבל שהפשע
המאורגן מורכב ומסועף
יותר, כן קשה יותר להביא ראיות
נגד מנהיגיו, הפועלים באמצעות
שליחים כילכד.

רים. לפוליטיקאים יש מטרה מרכזית אחת
בחיים: להשיג את מירב הפירסומת האישית,
כדי לקדם את הקאריירה האישית
שלהם. חקירה פרלמנטרית בנושא זה,
המחייבת ידע מיקצועי רב, לא תהיה אלא
קומדיה: מסע־פירסום לחברי הוועדה, תוך
ניצול החומר הסנסציוני, האמיתי או המפוברק,
שיתגלגל בישיבות הוועדה.

עדיף מינוי ועדת־חקירה ממלכתית,
על פי חוק ועדות־החקירה,
בראשות שופט מיקצועי ובהשתתפות
מישפטנים, קרימינולוגים
ומומחים אחרים. ועדה כזאת זקוקה
לצוות־מחקר עצמאי, ולפרק
ליט מעולה שיחקור את העדים.

במישפט כזר, לא תתעורר בעיית החסינות
כלל — אלא אם כן הנאשם עצמו
מעורר אותה, כדי להיחלץ מן המיישפט.
איני מאמין כי חבר־הכנסת אולמרט
יעשה זאת. אם •תוגש נגדו תביעה אזרחית
בשל הדברים •שאמר מחוץ לכנסת, ואם
יבקש לבטלח בטענה •שיפעל במיסגרת
חסינותו כחבר־כנסת, הוא יגזור חורבן
על הקאריירה הציבורית •שלו. כל אדם
נורמלי יראה בצעד כזה הודאה מצידו
בכך שהטיח האשמות־בעלמא, ושאין לו
אומץ שזלב לעמוד ולה״שפט על מעשיו.

משום כך אני מאמין בי מיש
פט־דיכה כזה אבן יגיע לבירור
מלא, כשבידי שני הצדדים האפשרות
המלאה לגולל את כל הטענות
ולהביא את כל הראיות, לעיני
הציבור ובאוזניו. כית-המישפט
יגיד את דברו, והדבר יגיע להכרעה,
אחת ולתמיד.

אני מציע על כן לשר-המיש-
פטיט הנוכחי, מנחם בגין, להביא
לפני הממשלה הצעת-החלטה למינוי
ועדה כזאת, שתורכב על-ידי
נשיא בית-המישפט העליון, בהתאם
לחוק.

יני יודע מה תהיה ההכרעה הזאת.
במשך •שנים עסקתי בבעיות הפשע
המאורגן . ,הן כעורך־עיתון, הן כחבר־כגסת•
במרוצת הזמן הובא לפני הרבה
חומר — כתבות של חברי־מערכת, מידע
סודי •של קציגי־מישטרה, ידיעות, השערות
ושמועות. נוצר ענן של חשדות, אך לא
הבחנתי בענן זה בגוף מוצק של ראיות,
שאיפשר לי — על פי שיקול־דעתי, ולפי
מיטב מצפוני והבנתי — להעלות האשמה
ברורה נגד אחד האדונים הנ״ל בעיתון
או בכנסת.

ין הדבר סוטר את האדונים צרפתי,
י ו מיזרחי, זאבי ופלאטו״שדון מלנקוט
את הצעדים הנדרשים מהם לאור מה •שקרה.

הוא
בלתי־נסבל לציבור, ו*וא צריד
להיות בלתי־נסבל לאנשים •ששמותיהם
הוזכרו בהקשר זה.

גם זו אינה תרופת־פלא, כפי שהוכיחה
ועדת״אגרנט. אך מכל •שיטות הפעולה
הממלכתיות, נראה לי •שזוהי השיטה המעשית
הטובה ביותר.

הם היו חייבים להגייט

נ 1א 1 1

מיש־

מצב מעורפל זה הוא כלתי
נסכל.
על בן: תהא-נא הכרעה:

בזמן האחרון, לאור חילופי השילטון, מדברים
על מכירת חברות ממשלתיות למשקיעים פרטיים.
עקרון המכירה או אי־המכירח חוא עקרון הרווח
וההפסד — חברה ממשלתית שמרוויחה יש למ כור,
ואילו חברה ממשלתית שמפסידה יש להשאיר
בידי הממשלה.
אי לכך׳ למשק כנפי הרוח הרעננה הזאת, הריני
קורא בזאת למכור את צה״ל למשקיעים פרטיים.
צה״ל הוא צבא מנצח, שאינו מפסיד לעולם,
ולכן, על־פי עקרון הרווח וההפסד הנ״ל, יש למוכ רו
ומייד.
אני מודע לכך שבמבט ראשון עלול הרעיון הזה
להיראות מטורף, חולני, מזעזע, אפיקורסי, מביש
וחסר־סיכוי —
צה״ל כנכס לאומי נראה לכולנו כתופעה שמעבר
לקדושה. מאז ימי ראשית המדינה הורגלנו לראות
את צה״ל כחברה ממשלתית לכל דבר. אנו ״יודעים״
שצה״ל הוא רכוש המדינה כמו ששתיים ועוד
שתיים הם ארבע.
אך אני מציע לכולנו, כאנשים ראציונאלים,
ודווקא בימים אלו של חילופי שילטון, להשתחרר
מדעות קדומות ומפרות קדושות. הבה ננסה׳ למרות
כל הקשיים האמוציונאלים, לבדוק את הרעיון בשקט
ובתבונה — צה״ל כחברה ממשלתית או צה״ל כחברה
פרטית — מה עדיף ן

לאחר בדיקה מדוקדקת של כל הנתונים ומתוך
שיקלול מעמיק של כל הסיכויים והסיכונים, אין
לי צל של ספק — שמכל בחינה שהיא, לאור כל
שיקול שהוא, לטובת מדינת ישראל ולמען עתיד
ילדינו — עדיף שיהיה צה״ל בידיים פרטיות ולא
בידי הממשלה.
קודם כל מהבחינה הכלכלית הטהורה.
צה״ל בידי יזמים פרטיים יהיה צבא שינהיג חי־

סכון אמיתי וימנע מכל ביזבוז שהוא. יותר לא תהיה
הרגשה שמדובר בכספי־ציבור, שהינם כבור ענק
חסר־תחתית, ושניתן להשחיתם ולהשליכם ביד נדיבה.
כמו בכל עסק פרטי תהיה כל הוצאה של כל
לירה מחושבת עד אחרונת האגורות.
לפי חשבון מתון, לו היה צה״ל כבר היום צבא
פרטי, היה הדבר מביא לחיסכון של ס /ס 30 בתקציב
הביטחון, ויש אף הגורסים שתקציב הביטחון היה
מתקצץ לכדי מחציתו.
פירושו של דבר, מהבחינה המעשית, הגדלה
מיידית של תקציבי הרווחה והשירותים, הקטנה ני כרת
של עול המיסים וצימצום משמעותי של תלותנו
בארה״ב.
גם מבחינת מאזן התשלומים ויתרות מטבע החוץ
תהיה לצר,״ל הפרטי השפעה רבת־היקף.
צה״ל יוכל, לשם דוגמה׳ לשמש מכשיר פיר־סומי
בינלאומי אדיר. בין פקודה לפקודה ישדרו
מכשירי הקשר ג׳ינגלים עליזים, הטנקים ישאו עליהם
כרזות ודגלוני־פירסומת צבעוניים, והמטוסים
יכתבו באוויר סיסמאות־פירסומת ענקיות לפני שהם
צוללים להפציץ.
כצבא פרטי, שאינו קשור להגבלים מדיניים,
יתאפשר לצה״ל לייצא שירותי־צבא מלאים, בנשק
ובאדם, לכל חמעוניין, ואין ספק לאור המוניטין
שרכש צה״ל לעצמו, שיהיה ביקוש עולמי רב
לשירותיו.
אפשרויות אלו יעשירו את מדינת ישראל בזרי מה
מתמדת של מטבע חוץ וישפרו במהירות מד׳הימה
את מאזן־התשלומים המעורער שלנו, בדרך
לעצמאות כלכלית מלאה.

גם בהיבט כלכלי־חברתי פנימי יהיה לצה״ל,
כצבא פרטי׳ השלכות חיוביות, שכל־כולן יתרונות
ומעלות.
כדבר ראשון תבוא הקלה מיידית בכפייה הממשלתית
ויתר חופש לפרט. שירות החובה יבוטל
וכמוהו שירות המילואים. רק מי שירצה יילך לעבוד
בצבא. מי שלא ירצה — יוכל לעסוק בכל דבר אחר.
כתוצאה מכך, ובעקבות הצמיחה הכלכלית ה אדירה
שתתרחש בצה״ל, תיווצר תחרות־חופשית
חזקה, מחד, למול יכולת כספית גבוהה של הצבא,
מאידך. תנאי השירות ׳ישופרו, כולל שבוע-לחימה
בן 5ימים בלבד ושירות־שנתי בחוץ־לארץ, וגם
רמת המשכורות תעלה מעל ומעבר לכל משכורת
אפשרית אחרת במשק.
המשק הישראלי כולו יעבור למצב של צמיחה
כלכלית ותעסוקה מלאה. יפתחו אפשרויות חדשות
לבעלי יוזמה, מעוף וחזון. והעיקר — רמת-החיים
תעלה מעלדדמעלה בקצב מהיר ותרקיע שחקים.
למצב הכלכלי שישתרר במשק תהיינה השלכות
כמעט מיידיות על המצב החברתי.
העלייה התלולה ברמת־החיים הכללית תביא
בעקבותיה חיסול כללי של כל הפערים הכלכליים
והחברתיים שידעה ישראל ב־ 30 שנות קיומה הרא שונות.
כולם ישרתו בתנאים נוחים להפליא, המש כורות
תהיינה גבוהות מאד, והכל יוכלו לפרנס את
משפחותיהם ברוחב־יד ובכבוד גדול. ישראל השנייה,
פער חברתי, מצוקה — כל המילים הללו יעלמו מן
המילון כלא-היו.

אולם׳ למרות כל שנאמר לעיל, עדיין חייבים
אנו לבחון במלוא האחריות את רעיון מכירת צה״ל
בבחינה העיקרית והחשובה מכל — האם ימלא צה״ל
הפרטי את יעודו המרכזי, שהוא הגנת המדינה, טוב
יותר או רע יותר מצה״ל הממלכתי.
ואכן, גם בשאלה מהותית וגורלית זו התשובה
היא חד־משמעית — גם להגנת המדינה עדיף
צה״ל הפרטי על זה הממשלתי.
הקריטריון הראשוני לבחינת פעילותו של צבא
כלשהו היא מידת יעילותו התיפעולית.
צה״ל הפרטי, לבד מהחיסכון שכבר הזכרנו, ינער
מעליו את עודפי השומן, יצמצם עד למינימום ההכ רחי
את הבירוקרטיה הצבאית אדירת הזרועות ויעשה
הכל כדי לפעול ביעילות מירבית. כחברה הפועלת
על בסים כלכלי, הרי היעילות היא הנר המאיר
לפעולותיה, שכן כל חוסר־יעילות פירושו המיידי
הפסד כספי ודאי.
לכן יהיה צה״ל הפרטי, בכל מקרה, יעיל לאין-
ערוך יותר מכל צבא ממלכתי־ממשלתי־בירוקרטי
שהוא.
הקריטריון החשוב האחר לבחינת הצלחת צבא
במשימותיו היא רמת המוטיבאציה של חייליו.
גם בנושא זה ברור לחלוטין שרמת המוטיבאציה
של חיילי צה״ל הפרטי תהיה גבוהה הרבה יותר
מזו של חיילי צה״ל הממלכתי. השירות לא יהיה
כפוי, אלא תוצאה של בחירה חופשית. תנאי השי רות
יהיו משופרים ללא הכר, לעומת התנאים הנוכחיים•
הגמול הכספי יהיה גבוה ביותר, ללא כל
השוואה לתשלומים שמשלם צה״ל הממשלתי לעוב דיו.
צירוף
רמת היעילות הגבוהה של צה״ל הפרטי
עם רמת המוטיבאציה הגבוהה של חייליו יוצר צבא
חזק ואדיר, שיכולתו להגן על המדינה לא רק שאי נה
קטנה מזו של צה״ל הממלכתי, אלא אף עולה
עליו בכמה וכמה דרגות.
אכן, העמדנו בבחינות קשות ובדקנו מכל הזוויות
את רעיון מכירת צה״ל ליזמים פרטיים, והנה מס תבר,
כי מכל בחינה ומכל זווית עדיף צה״ל פרטי
על צה״ל ממלכתי.
לכן הריני חוזר וקורא לממשלה למכור את
צה״ל למשקיעים פרטיים, ויפה שעה אחת קודם
למחדל נוסף.

רש: לא התנשונו על עקרון ונסנו הנעליים
י דן: נד הננוד וח • :1111 הנזשסייו נא נחנוריח וחיוב אח חגרו!
כמשיכת עיתונאים שערבו אמש: הסכירו
ראשי התנועה הדמוקרטית לשינוי מר*
את הח•
לטת תנועתם שלא להצטרף לקואליציה.
ראש התנועה, הפרופסור ידיו, פתח ואמר כי ד״ש
היא תנועה של עקרונות, והיא לעולם לא תוותר על עקרו־נותיה
תמורת שום דבר .״אנחנו תנועה של עקרונות
שעומדת על עקרונותיה,״ הוסיף ח״כ ידיו ,״ולא נוותר
על עקרונותינו.״
חברי צוות המשא־והמתן הקואליציוני מטעם ד״ש
סקרו את מהלך השיחות הקואליציוניות לגבי שבעת

1דכ נצלות
ואלוו שום
(המשך מעמוד )18

שום: אז למי התכוונת ז
בצלות: לא התכוונתי לשום־דבר. אני אף פעם לא
מתכוון לשום־דבר. יש לי הוכחות.
שום: מה זאת אומרת שום־דבר ז מי וה שום־
דבר ז שום־דבר זה לא מלפפון־דבר׳ זה לא עגבניה־דבר,
זה שוס־דבר.
בצלות: שום־דבר זה לא שום. זה גם לא סלק.
יש לי הוכחות.
שום: אבל זה שום־דבר. זה לא פלפל־דבר וזה
לא כרוב־דבר, זה שום־דבר.
בצלות: אני אומר לך, שום, ששוס־דבר זה לא
אתה. אתה לא שום־דבר, שום, אתה אלוף. יש לי הוכחות.
שום:
אני כבר ראיתי הרבה בצלים בחיים שלי,
אבל צנון כמוך עוד לא פגשתי. אם אתה חושב שאני
איזה תפוח־אדמה, אז מעכשיו אני אהיה פטרוזיליה
בסלט שבישלת.
בצלות: אני לא בישלתי שום סלט. אצלנו תמיד
אשתי עושה את הסלט. יש לי הוכחות.
שום: כל בצל סופו שקוצצים אותו או מטגנים
אותו.
בצלות: אבל כל מי שחותך בצל בוכה בסוף. יש לי
הוכחות.

(המשך בעמוד )20

העקרונות של ד״ש לכניסה לממשלה.
עקרון אורך היטיער — ״כדי למנוע סחבת ומתוך
רצון לקדם את ענייני המדינה, הסכמנו שתוקם ועדת
שרים מיוחדת לעניין זה ׳והיא שתחליט עקרונית.״
עקרון רוחכ השפם — ״ביקשנו חופש הצבעה
בעניין עקרוני זה. אבל שיחקו איתנו כימו ודיו. פעם
הבטיחו ופעם שללו.״
עקרון הכוכה הממוצע — ״מתוך התחשבות במצב
המדיני ויתרנו על דרישתנו לאיחוד ממוצעים, וביקשנו
שיותר לנו להעלות את הסתייגויותינו מגמדים בוועדת
הגוף והאירכון.״
עקרון ניקיון הצפורניים -״דתרנו על תביעתנו
לניקיון הציפורניים ברגליים, אך עמדנו בכל תוקף על
עקרון ניקיון הציפורניים בידיים.״
עקרון עומק הכריכה -״הסכמנו לעומק בריכה
הדרגתי ממטר אחד ועד לשלושה מטרים, למרות של דעתנו
צריכה הבריכה להיות בעומק קבוע של 2.72
מטרים, כי בלעדי זאת לא נוכל להבריא את המשק.״
עקרון מהירות התגוכה -״הצלחנו לשכנע את
חברי הממשלה שעקרון מהירות התגובה הוא עיקרון
חשוב לתגובה מהירה.״
״עם כל הדברים האלו היינו יכולים איכשהו להסתדר,״
ציין ח״כ ידין ,״אך על העקרון החשוב לנו ביותר, עקרון
מיספר הנעליים, חשנו שאנחנו יורדים הרפה מתחת
לקו האדום, וכל אמינותנו עלולה להתערער.״
הפרופסור ידין טען כי מצע ד״ש מדבר בפירוש על
מיספר ,44 וכך גם הובהרו הדברים בשיחות שניהל עם
מר בגין. אלא שבהמשך המשא־ומתן הובהר לפתע כי
בליכוד עצמו מתנגדים למיספר נעליים גדול מ־,39
ואילו המפד״ל מדברת על מיספר ,32 ואגודת־ישראל
אינה מוכנה לשום דבר יותר מ־.30
״הסברתי למר בגין,״ הסביר מר ידין ,״שלא מדובר
כאן בקטנוגיות חשבונאית, אלא בעניין עקרוני ראשון
במעלה. שהרי מיספר הנעל הוא הקובע את אופיה וטיבה
של הנעל, את יציבות הרגליים ואת חוסן הגוף כולו.
בנעל מיספר ,44 כפי שאנחנו מציעים, ישנה חלוקת כוח
נכונה בין הקרסול, העקב והכף; העקב גבוה; השפיץ
חד, אך מוצק; הנעל אינה לוחצת; הרגל איתנה והגוף
יציב• הסברתי לו שכל נעל שמיסיפרה קטן מ־ ,40 כפי

״שהוצע על־ידי המפלגות האחרות, תיצור עקב וקרסול
קטנים לעומת כף ארוכה וצרה, ובכך היא עלולה לעוות
•וללחוץ את הרגל ׳ולגרום לחוסר יציבות ולעירעור מתמיד.״
״מר בגין שמע את הסברי,״ סיפר הפרופסור ידין,
״אך למחרת חזר והציע הצעת פשרה על מיספר .36
אמרתי לו, אדוני, אין מה לדבר על פחות מ־ .40 זה לא
עניין של שוק פה, זה עניין עקרוני,׳ ובזה נסתיים בעצם
המשא־ומתן.״
״אני רוצה להוסיף,״ הוסיף ח״כ ידין ,״שאנחנו תנועה
•של עקרונות שעומדת על עקרונותיה. הוכחנו זאת במשא־ומתן,
וכל הכבוד לנו.״
בסיום מסיבת העיתונאים התפרץ ח״כ זורע ואמר
כי הוא חש שהוא חייב לספר לעם את האמת על הסיבות
לפיצוץ המשא־ומתן.
״אני חייב לספר לעם את האמת,״ סיפר מר זורע,
״המשא־ומתן אכן נפסק בשל חילוקי דיעות על עקרון
מיספר הנעליים, זה נכון. אבל זה לא בגלל הליכוד,
זה בגלל אמנון רוביינשטיין. פה מתנהל משא־ומתן רציני
על מיספר נעליים, והוא בא דווקא עם סנדלים. אני טוען
במלוא האחריות שרובינשטיין בא בכוונה עם סנדלים
בשביל לחרב את המשא ומתן, ועליו להסיק מסקנות.״
כתבנו מציין שגם למסיבת־העיתונאים הופיע ח״כ
רובינשטיין בסנדלים.

ניחושי
הבורסה הגרלת
תוצאות ההגרלה הבורסה
בסן מיליון ל״י זכ תהה מניה

0 3 3

בסך חצי מיליון ל״י זכ תהה מני ה

1 בסך מאה אלף ל״י זכ תהה מני ה

*1ל ד 7 7

כל ה מניו תהמס תיי מו ת כ או ת ק׳
זכו בעשרת אלפי ם ל״י כל אחת

הניחוש הנכון

אי.די.בי. איגוד דיסקונ ט א׳
המזרחי אופ׳
אפו תיק אי אמפל הסנ ה אזורים אלקו 1
אתא מישנה דשנים נייר חדרה
עסיס

ב מ חזור הבא —
78 מיליון ל״י

עשהלך מינ הג שלפוקר -
שחקבבורסהבל בו ק ר!

!ובורסה לקידום החזוו והבריאות

העו ל ם

הז ה 2084

העיתונאי אב, ורנטיו(!<
ח 3אהוד אורמוט(שמאל)
ואיש־המודעין המישסוח
לשעבד סמי נחמיאס
(למסה) יצאו להתקנה
על בצלאל מיזרחי וגאנדי
המיתקפה הגדולה נפתחה בעת ובעונה אחת בכמה
חזיתות. לפתע, תוך שבוע אחד, נפרצו כל הגדרות
והמחטומים ששמרו את מושג ״הפשע המאורגן״ בישראל
בגדר מושג מופשט וסתמי. מטבעות־לשון ותוארים,
השאולים מעולם הקולנוע והספרות הבלשית, קיבלו
בבת אחת האנשה. מערכת שלמה של שמועות והח-
שדות, שהטילו צל על המדינה יותר מעשור שנים,
נפרשה בפני הציבור ההמום, כדי להעמידה במיב־חן
האמת.
את האות להסתערות הכללית נתן סמי נחמיאס,
אותו קצין־מודיעין של המישטרה שנאלץ לפרוש לפני
כחודשיים מעבודתו במישטרה, אחרי שלא נתקבלו
הצעותיו ושיטותיו לפעולה במה שנראה בעיניו כסכנה
הגדולה ביותר לחברת הישראלית: הפשיעה המתוח כמת.
סמי, משוגע״לרעיון־אחד, לא הירפה. הוא חיבר
מיסמכי״עבודה, גיבש את רעיונותיו להצעה מפורטת,
להקמת יחידה למילחמה בפשע המתוחכם שתפעל
במישרד ראש״הממשלה, באחת מזרועות המוסד למודיעין.
כמעט במקביל החל הכתב הפלילי של ״הארץ״,

אבי ולנטין, לפרסם סידרת מאמרים על ״הפשע המאורגן
בישראל״ ,שהיוותה את אחד ההימורים הנועזים
ביותר שנעשו אי־פעם בעיתונות הישראלית.
ולנטין פירסם תיאור מלא של מיבנה הפשע המאורגן
במדינה, בפי שהוא נראה בעיניו, תון פירוט שמות
והצבעה גלוייה, שלא ניתן להתחמק ממנה, על האנשים
שהם, לדעתו, הדמויות המרכזיות הפועלות בזירת
פשיעה זו.
בעיקרו של דבר לא היתה סידרת כתבותיו של ולג-
טין שונה בהרבה מסידרת כתבות דומה שפירסם הכתב
הפלילי לשעבר של ״הארץ״ ,רן בסלו, לפני כשבע
שנים. היא רק היתה נועזת יותר במידת ההסתכנות
של קביעה מפורשת של דברים, שיהיה צורך להוכיח
אותם בבית־המישפט. לא נותר גם ספק שחלק מסיד־רה
זו מבוסס על נתוני איסוף המידע של המודיעין
המישטרתי, שבראשו עמד בעבר סמי נחמיאס, אשר
המישטרה לא העמידה אותו במיבחן מישפטי.
אולם בעוד ש״הארץ״ עצמו ניסה להצניע את גילוייו,
לא פירסם אותם בכותרות הראשיות או באו־

האלוף(מיל ).רחבעס ואבי בחברת ידידו, הקבלן בצלאל מיווחי ואשתו שולמית

(המשך מעמוד )21
תיות שמנות, התפוצצה הפרישה ברעש גדול. היה זה
בעיקר -בזכותו של ח״כ אהוד ואולמרט, שקפץ על העגלה
ברגע האחרון, ניצל את חסינותו הפרלמנטרית כדי להפכה
לסנסציה באמצעות הטלוויזיה, וליצור את ׳הרושם ר.מוט״
עד, כאילו הוא החושף הראשי של הפשע המאורגן
בישראל.
יאל אלה הצטרפו גם שילטונות מס־ההכנסה, שתרמו
את חלקם במיתקפה הכללית, באמצעות הגשת תביעה
מישפטיית על אי־תשלום ניכויי מם בזמן, נגד הדמות
שיהפכה, בצדק יאו !שלא !בצדק, למטרה המרכזית של
׳התוקפים מכל העברים: הקבלן והטלונאי בצלאל מזרחי.
׳תוך כידי כך שורבבה לנושא גם דמותו של האלוף (מיל).
רחבעם (״גנדי״) זאבי, יועץ ראש־הממשלה לשעבר
לעגיקני ׳מודיעין, חברו הטוב של מזרחי, שהואשם כי
העניק חיטוי חברתי לאנשים הקשורים בפשע המאורגן.

בדיד: ה הראשונה שנולדה בעיקמת סערת הפשע
המאורגן שהתחוללה השבוע, סיפרה כי הרבי
מלובאביץ׳ חשוד בקשרים עם הפשע המאורגן. הקשר
פשוט מאד: הרבי מלובאביץ׳ הוא חבר של מנחם בגין,
בגין הוא חבר של משה דיין, משה דיין הוא חבר של
מנטש ומנטש הוא חבר של בצלאל מזרחי. אז איזו הוכחד,
נוספת צריך?
ואומנם, לחלקה הראשון של הפרשה, כפי שהתפוצצה
השבוע, היה היבט היתולי. זה היה החלק שבו הופיע
וגילם את התפקיד הראשי ח״ב ׳אהוד ׳אולמרט.
אולמרט הציג לפני הציבור תעתיק של הקלטת שיחה
שנערכה בינו לבין אלוף (מיל ).רחבעם (״גנדי״) זאבי
לבין הקבלן בצלאל מזרחי לפני כשנה וחצי. באמצעות
קיטעי השיחה המוקלטת שפירסם, ניסה אולמרט לשכנע
כי יש בסיס לטענתו ׳שגנדי ניסה בשעתו לאיים עליו
על־מנת למנוע בעדו לחקור בעיסקי הפשע המאורגן.
פרוטוקול אותו שיחה הוא חומר קריאה מרתק, לעיתים
אפילו משעשע, אולם ספק אם יש בו כדי לתמוך בטענותיו
של אולמרט. ההיפך הוא הנכון. מיספר אלמנטים
המופיעים בתעתיק ההקלטה מציגים את אולמרט באור
מגוחך, משמיטים את הקרקע מתחת לטיעוניו וליומרותיו
ומעמידים בספק חמור את כנותו !ואת יושרו האישי.
האלמנט הראשון נוגע לטענתו של אולמדט כי באותה
שיחה ניסה גנדי להפעיל עליו איומים. הקטעים הרלוונ־טים
לכך בשיחה הם הקטעים הבאים :
מדי: בצלאל (מזרחי) הוא בחור שאני מכיר אישית.
אי־אילו אלפים של אנשים, שלפי שריקה שלו יעשו מה
שהוא יגיד. הם יעשו את זה לא מפני שהוא עומד בראש
סולם, בראש הירארכיה של מאפיה, אלא מפני שכל אחד
מהם חייב לו ...ה׳צבא׳ הזה כולל לא פחות — לבצלאל
יש חברים, אני חושב בין האלופים אני מכיר לפחות
חמישה אלופים שיעשו בשביל בצלאל -כל דבר בעולם,
כל דבר בעולם. וכלה בסבל בשוק.
...עכשיו מה אנחנו רוצים? אנחנו רוצים שאתה
תכחיש את מה שהבין הציבור, לא את מה שאתה אמרת,
את מה שהבין הציבור, ולפי ידעתי בצדק הבין הציבור
ככה. אתה צריך להכחיש את זה ...אם אתה רוצה להילחם -
אתה תגיד לנו ׳לא׳ ואתה ׳לא מוכן להיפגש׳ ואתה
׳לא מוכן לתקן׳ ואנחנו רוצים את זה גם בלוח זמנים
מוגדר ומוגבל, אז אנחנו נצא! להילחם. וכאשר אנחנו
נצא להילחם אז אתה תתפלא איזה רעיונות השמיעו
החברים, ואני אמרתי לך: אני הייתי בלם. אבל אני
מבלם יכול להיות קטליזטור.
או למדט: מה זה — איזה רעיונות, אם מותר
לדעת?
מדי: הרעיונות — לטפס עליך אישית בכל המישורים,
וכבר יש להם רעיונות ושמות ועובדות כאלה
ואחרות — ובוודאי יבדקו את זה טוב יותר ממה שאתה
בדקת את הסיפור הזה.
מדי: אני חושב שאתה לא הבנת אותנו. כי בלי
איומים — לא איימתי לפני הצהריים ואיני מאיים אחרי
הצהריים, אבל אני מודיע לך, בנוכחות הטייפ והעוזר
שלך, שאם אתה לא תחפש ותציע דרך שבה אתה תנקה
את מה שאנחנו רואים ככתם, אנחנו נראה את עצמנו
חופשיים לפעול. אני מבטיח לך שאני אתגייס למילחמה
הזו עם כל הכוח שיש לי, עם כל הדימיון שיש לי, עם כל
התחבולות שיש לי, עם כל היכולת שלי לנהל מילחמה
כזאת. זה לא כאיום, אלא כהודעה לבר־פלוגתא או לאיש
שקיימתי עימו שיחה.
למיקרא הדברים יבולה אולי להיווצר בלב הקורא
אסוציאציה של איום. אולם האזנה לשיחה עצמה, לטון
בו נאמרו הדברים ולאווירה הכללית של השיחה, מעוררים
ספק אם אולמרט עצמו התייחס לדברים אלד,
כאל איום.

.של דו־שיח, כאשר מתחממים, אתה פחות מבין.
ניסיון לחפש בתעתיק של אולמרט את הקטע שממנו
הבין אולמרט כי גנדי ניסה לאיים על הקאריירה הפוליטית
שלו יסתיים בכישלון. קטע כזה פשוט אינו מופיע.
אולם הוא מופיע בתעתיק המלא של השיחה, שאולמרט
בחר משום מה להשמיטו מן הפרוטוקול שמסר לפירסום.
בקטע זה אומר גנדי :״אחרי הכל אתה איש ציבור,
גם אתה יושב בחלון, ויטרינה גדולה, ומבחינת קאריירה
פוליטית כוכבך דרך וטוב שהוא דרו — ואתה צריך
לשקול את זה.׳׳
קשה לייחס לקטע זה את המשמעיות של איום שמייחס
לו אולמרט. מה עוד שבקטעים ונוספים ,׳שגם אותם
בחר אולמרט להשמיט מיתעתיקו, מופיעים קטעים שבהם
נזהרים בני״שיחו של אולמרט מליפול במלכודת שהוא
מנסיד^ לטמיון להם. כמו, למשל, בקטע הבא :
בצלאל מזר חי: תראה, אף אחד כאן לרגע אחד
לא חושב לבוא נגדך, לא באיומים ולא בכוח ולא כמו
שאתה אמרת , :מה אתה מאיים ומה אתה מתכוון?׳
אול מרט: למרות שיש סלי איומים כל הזמן.
גנ די: כן, כן, אבל אתה לא חושב שהם מאיתנו.
או למרט: חס וחלילה !

לא מכיר!
לא יודע!
מנטש חבר טוב —

מנטש עם דיין
— של אנשים חשובים —

ס ד טנ ט נו סףה בו ל ט בשיחה המוקלטת הוא חוסר
תכניות של אולמדט.
אותה ׳שיחיה נערכה אחרי שמזרחי וגנדי הרגישו
עצמם נפגעים מהאשמות אנוניימיות שפיזר אול-מרט לכל
עבר, שעל פיהן ניתן היה להבין ׳שהוא מייחם לשניהם
קשרים לפשע והמאורגן. והנה, יבא אולמרט, באותה שיחה
וטוען בהתחסדות זועקת לשמיים:
...אני לא חושב שצריך היה להיפגע בצלאל, ואני
לא ייחסתי לבצלאל שום דבר, אני לא יודע על בצלאל
שום דבר ...קראתי מה שהיה אז בכתבות עליו בעיתונים,
כשהיה העניין של ניסיון הסחיטה. מעבר לזה אני אינני
יודע.
...כל שנאמר בעיתונים לא מעניין אותי ...אני, למשל,
לא אמרתי את המישפט הזה :׳אני יודע מי מיספר אחד
של הפשע המאורגן.׳ לפיכך אני לא צריו להכחיש כלל...
אני לא יכול להגיד שאני יודע מיהו מיספר אחד אם
אני לא אמרתי את זה. לא אמרתי את זה כך.
,..אני אמרתי היום לבצלאל ...כשאמר לי על גנרי,
אני בכלל לא קשרתי, בכלל לא חשבתי, בכלל לא ידעתי,
פה זורקים לי גנרי. אני לא מכיר אותו. אני לא יודע,
אני לא מכיר אותך. אני יודע כל מה שקשור לצד הציבורי
הצבאי שלך ...זה מה שאני יודע עליו. אני לא יודע
על היחסים החברתיים שלך, האמן לי, אני לא יודע
לא עליך ולא עליו.
אני מוכן להודיע בציבור שבמידה, לאחר ששוחחתי
אתך והתרשמתי משיחה אתך, ראית את עצמך נפגע
ומשוייך לעולם כזה וכזה, הרי אני מודיע קבל עם ועולם
שלא נתכוונתי אליך...
מה שאני מוכן לומר בכנות, שאם אי־פעם אני אחשוב
שיש לי אינפורמציה, למרות שאני אוסר לך אני לא
עוסק בזה — אך כדי להרגיע את החששות הבלתי־מוצדקים
שלכם, אני מוכן לומר את זה, למרות שאני
בהחלט לא חייב, אני לא מרגיש חייב, ואין פה שוס
תנאים ומיגבלות זמן והסדרים פת לא ישכנעו אותי, רק
רצון טוב: במידה שתהיה אינפורמציה שאני אחשוב
שיכולה לגרום עוול לשם הטוב שלכם, ואני ארצה להשתמש
בה פומבית, אני אראה את נכונותי להתריע בשמכם
על העניין ולהביא לידיעתכם על־מנת שתוכלו להגיב,
להגיד כל מה שיש לכם לומר בטרם אנקוט צעד.
׳מעבר לעובדה שאולמרט חפר התחייבות זו- ,הוא ישם
עצמו בדברים אלה ללעג ולקלס. כל מי שהאזץ -או קרא
את האשמותיו האנונימיות לפני כשנתיים יכול היה להגיע
מייד למסקנה כי הוא מתכוון -בדבריו למנטש, למזרחי ילגיג־די.
אבל הוא התחמק, בטענה: לא אליכם התכוונתי, אינני
׳מכיר אתכם בכלל, לא ׳שפעתי עליכם. יברור כשמש שהוא
אמר זאת משום שידע כי אץ לו כל הוכחה ממשית.

למה לא
נגד דיין !

אוזניים
מו סי ק ליו ת
ף • רושם המתקבל.מהאזנה לשיחה מלה הוא ש י
1דווקא אולמרט הוא המנסה למשוך את גנדי בלשונו
ולסחוט ממנו, כמעט בכוח, איומים עיליו.
כך, למשל, טוען אולמרט במהלך השיחה:
אולמרט: רחבעם, היה, איו אומרים? איזה ביטוי
מפורש או טון שמאד לא אהבתי בשיחה איתך. הרשה לי,
הצעיר, לומר לו עובדה. אתה ודאי רב זכויות ממני, אתה
בוגר ממני, גם רב זכויות וגס בניסיון שאתה אזמר לי:
,תראה, יש לנו מידע, אנחנו נחבל בקאריידה הפוליטית
שלך.׳
*נדי: לא אמרתי כך !
אולמרט: חבל. האוזניים שלי — עשר שנים ניגנתי
על פסנתר, יש לי אוזניים מוסיקליות.
גנדי: אז במוסיקה אולי אתה מבין -אבל בזיכרון

או בקטע בו אומר גנדי :״אתה לא יכול להאשים
את החברים שלי ואותי במצב של הרגשה שאתה שמת
עלינו אצבע מאשימה, ולוא גם לא התכוונת לזה, ואנחנו
נשב ונבלע את זה. אס אנחנו נצטרך לבלוע את זה,
לא נבלע את זה. ועל זה אמרתי לו ׳אנחנו נצא למיל־חמה,׳
ופה אתה אמרת , :אתה מאיים !׳ אני רוצה להגיד
לך בפעם השתים־עשרה; אני לא מאיים!׳
גם אותם קטעים שאולמרט נ׳וטה לייחס להם נימת
איום אינם ניתנים לפירוש חד־משמעי. גנדי הוא אדם
מחוספס, המשתמש בכל שיחותיו בסיגגון צבאי, ישיר
׳ומוגזם, שהפך לסימן ההיכר שלו. פסוקים היכולים להתקבל
על־ידי אדם, שאינו מכירו, כדברים בוטים ביותר,
מתקבלים על־ידי מכריו כהתבטיאותו הרגילה. האזנה
להקלטה מעידה שגם אולמרט התייחס אליהם כך.
אולם יש עובדה נוספת המעמידה בספק את טענותיו
של אולמרט. השיחה כולה הוקלטה בהקלטה גלויה (מלבד
ההקלטה הסמוייה של אולמרט) .אילו רצה בכך, היהאול-
מרט יכול לקבל את ׳תעתיק ההקלטה הגלויה. קשה
לתאר שאדם יאיים בגלוי או ברמז בשיחה בנושאי מאפיה
מתוך ידיעה שהיא מוקלטת. אפילו ירצה גינדי לאיים
על אולימרט, הוא היה צריך להיות שוטה גמור כדי לעשות
זאת מול מיקרופון פתוח, ובנוכחות עד שהביא אול-
מרט עימו.

מנטש עם פרם

— זוכה בוזיסוי רס־דרג

אולסרטלאה;י ש בימ שך ישנה וחצי כל תלונה
יי נגד אלה שכביכול איימו עליו ומנעו סמנו להמשיך
בחקירה של נושא הפשע המאורגן. ספק אם הוא עצמו
ראה בדב ריי איום פיסי עליו.
אולם גם״ השבוע, כשהחליט לפרסם את הפרשה,
בניסיון לתפוס טרמפ על הגילויים של הארץ, הוא לא
השמיע אף טענה מוכחת אחת שיכלה לשמש בסיס כלשהו
לחקירה בדיבר קשרים עם הפשע המאורגן. מחת זאת
הוא בחר בשיטה של פירסומת• יבינם מסיבת״עיתונאים
מייוחדת כדי לספר על ״שיטות פעולתו של גינדי״.
אפילו אם לצאת מתוך ההנחה ישכל הסיפורים שסיפר
במסיבה זו יהיו נבונים, קשה להבין איזה קשר יש להם
לנושא הפשע המאורגן. מה עוד שחלק מהסיפורים לא
עמדו במייבחן הבדיקה. כמו הסיפור על יבעל הוצאת-
הספרים כנען, אליעזר פישר, שלטענת אולמרט נכנם
עימו גנדי בשותפות. זוהי ההוצאה שיבה הופיעו הספרים
על עברה של ארץ־ישיראל, בעריכתו של גנרי, שהוא
חובב מושבע של תולדות ארץ־ישראל.
טען אולמרט :״אומנם גנדי נחשב למומחה בשטח זה,
אולם קיבלתי פרטים מדכאים על הדרכים שבהן השיג
שותפות זו בחברת הספרים• .בין היתר — על ידי לחצים
ואיומים.״ פישר עצמו, ביוזמתו, טילפן באותו לילה
לכל מערכות העיתונים וטען :״אף פעם לא היה לי שותף
בעסק. גנדי מעולם לא עבד אצלי, בשכר ובלי שכר.

אעמוד לצידו של גנדי בכל מישפט שינהל נגד אולמדט
בכל הקשור להוצאת־הספרים.״
למרות שרק לפני שנה וחצי הוד. אולמרט מוכן
להצהיר פומבית לכל מי שיבקש זאת, כי לא התכוון
לגנדי כאשר דיבר על קציני צה״ל המתחברים לאנשי
הפשע, חזר בו אולמרט השבוע והכריז :״גנדי מתחבר
באופן שיטתי לאנשים בעלי רקע פלילי.״ הוא טען כי
נלחם נגד תופעה זו משום ״שיש פה מעין מתן חיטוי
חפרתי לאנשי הפשע המאורגן.״
אילו האמין איולמרט. כאמת במה שאמר, הרי האיש
הראשון שהיה צריך לצאת למילחמה נגדו הוא שר־החוץ
משה דיין. אולמרט הכריז השבוע שהוא יודע עתה מה
שלא ידע לפני שנה וחצי, לדבריו, והוא שגם מרדכי
(״מנטש״) צרפתי קשור לפשע המאורגן. מנטש הוא ידידו
משכבר הימים של משה דיין. הוא עורך עפות דרך־קפע
בביתו את המסיבות הנערכות שם. מדי שבוע הוא מבקר
בביתו של דיין ושואל :״הכל בסדר, אדוני?״ וכשהוא
מקפל חשופה חיובית, הוא ממשיך בדרכו. אם גנדי
נותן חיטוי חברתי לפשע ;בחברותן־ עם בצלאל מזרחי,
הרי שתבחותו של משה דיין עם מנטש היא חיטוי חברתי
רם־דרג וותר. דיין מתרועע בדיוק עם אותם האנשים
שאולמרט מוצא פסול בחבתתו של גנדי עימם.
גם שר־הביטחון לשעבר, שמעון פרס, נמנה עם ידידיו
הקרובים של מנטש, מתרועע עם בני חבורתו. אהוד
אולמרט לא יצא מעולם נגד פרם בנושא זד״
ספק אם אולמרט יעז לצאת נגד שר־חחוץ של הקואליציה
שהוא חבר פה. כי גם אומץ־׳לב הוא דבר יחסי.

״ ס מי ם
וי ה לו מי ם גנובים״
ך 6חלקה ההיתולי של הפרשה היה המשך רציני,
/שחייב התייחסות רצינית.
היתר. זו סידרת המאמרים על הפשע המאורגן בישראל,
של כתב הארץ לענייני פלילים ומשטרה, אבי ולנטין.
בניגוד לדברים שנשמעו מפיו של חבר־כנסת הודף
פירסומת וחסר אחריות, המסתתר מאחרי חסינות פרל מנטרית,
נדפסו הפעם הדברים בעיתון מכובד.
לא רק מישקלו של העיתון שהתייצב מאחרי הדברים
שנדפסו העניק להם את רצינותם, אלא גם העובדה
שהעיתון חשוף עתה לתביעת־דים ה שתעמיד במיבחן את
הדברים שהוא מפרסם. כישלון בתביעה כזו פירושו פגיעה
קשה מאד באמינות העיתון, וגם ברכוש בעליו.
במרכז חלקה הראשון של סידרת המאמרים שפירסם
הארץ ניצבה דמותו של הקבלן והמלונאי בצלאל מזרחי.
הארץ האשים אותו, בפעם הראשונה בגלוי ובמפורש,
בהאשמות חמורות פאין־כמותן.
טען אבי ולנטין בכתבה הראשונה בסידרת המאמרים
שלו :
• כאשר עזב יעקוב׳לה כהן את הארץ נוצר חלל.
תפקידו כאיש־הכספים של מערכת הפשע המאורגן וכמוקד
הקשרים הבינלאומיים שלה נותר ריק תקופה ארוכה,
מבלי שיימצא לו ממלא־מקום. אחרי נסיעתו קרבו אנשיו
אל המערכת של מנטש, שמעולם לא יכול היה למלא
את תפקידו של יעקוב׳לה כהן בשל אופקיו הצרים, שכללו
את ישראל בלבד.
מנטש אינו ייצוגי דיו כדי לעמוד יחידי בראש מערכת
השומרת על קשר הדוק עם הפשע הבינלאומי. מיגבלה
נוספת היא אי־ידיעתו שפות זרות. גס בקרב אנשי המערכת
של מנטש לא נמצא היורש המבוקש לכהן. הקבלן
בצלאל מזרחי, שגם לו קשרים עם היהודים הגרמנים,
לא מסוגל למלא את התפקיד כיוון שזה היה גדול עליו.
ממאמר משני בסידרח כבר מוקדש פולו לבצלאל.
טען ולנטין במאמר זה :
• כפי שידוע למישטרה עוסק מזרחי במימון של
עיסקי המערכת (של הפשע המאורגן) .הוא אינו מבצע
דבר בעצמו, אלא בעזרת אחרים ובעזרת כספו. במשך
שנים ריכז את רכישת היהלומים הגנובים מציבור רחב
של עבריינים שביצעו את הפריצות.
• בצלאל מזרחי קשור גס למימון הברחות סמים
בקנה־מידה גדול לישראל.
היו אלה והאשמות פליליות חמודות ביותר, נגד. איש־עסקים.
הניצב בראש אימפריה של מלזנות וחברת־בניין.
מן לא לוו בכל פירסום שיכול היה לשמש כהוכחה לדברים
שנטענו, גם לא ברמז. בצלאל מזרחי עצמו מיהר להכחיש
את ההאשמות שיוחסו לו, מודיע כי הורה לפרקליטיו
להגיש תביעת פיצויים !אזרחית, על פי חוק לשיון־הרע,
נגד הארץ ונגד מכתב ׳אבי ולנטין.

מה יקרה
במישפט?
ך8ו קוראי ״הארץ״ לא מיתה שום אפשרות לבחון
€את מהימנות ׳המידע שנמסר למם על אודות בצלאל
מזרחי, ובמיוחד לא את ההאשמות מחד־משמעיות על
חלקו בסחר סמים ובמיסחר ביהלומים גנובים.
מצד אחד הם יכלו להניח שעיתון מכובד ורציני כמו
הארץ לא היה מעז לפרסם האשמות חמורות מעין אלה,
מבלי שיהיה בידיו חומר שעורכי העיתון ופרקליטיו, אשר
קראו את מחומר לפני פירסומו, יחשבו כי הוא עשוי
להתקבל כראיה מישפטית בבית־מישפט. אולם מצד שני
ניתן מיה גם להרחיק ולשאול: אם יש להארץ הוכחות
שמן בגדר ראיות קבילות, מדוע אין המישטדה משתמשת
בראיות אלה ע׳ל־מנת ׳למגיש נגד בצלאל כתב־אישום
באותם סעיפים שבהם האשים אותו הארץ?
בחוגי העיתונאים המנוסים, שקראו את מכתבה בעיון
וניתחו כל סרט שבה, הועלתה מספרה כי החומר שעליו
מתבסס אבי ולנטין בהאשמותיו !נגד מזרחי הוא החומר
המודיעיני שנאסף על־ידי יחידת ממודיעין המי׳שטרתי,
שבראשה עמד עד לפני חודשיים סמי נחמיאס. אולם

פליליות, ניתנים לבדיקה. בקטעים אלה יש פרטים שאי נם
עומדים במ״בחן האמת.

חייל
בן 15 וחצי

מיזרחי עם כלתו
קרואים נכבדים —

מיזרחי עם אשתו ושר־התיירות קול
— מחזקים את הקשרים
חומר מודיעיני עדיין אינו מהווה הוכחה משפטית שניתן
לבסס עליה כתב־אישום.
הוא מורכב בחלקו -הגדול מעדויות שמיעה, שאינן
קבילות בבית־המישפט. חלקו האחר בא מפי מודיעים
שאי־אפשר לחשוף אותם ולגלות את זהותם בפומבי.
בתיקי המודיעין המישטרתי נכללים קיטעי !מידע שמם
בגדר חשד ואולי אפילו חשד סביר, אבל אין -במם
חומר ראיות.
סמי נחמיאס עצמו, שהופיע משבוע בתוכנית עלי־כותרת,
מתייחס לפירסומים של הארץ במילים :״הדברים
מוכרים לי, אבל לא הייתי מנסח אותם בסימון מזה,
בפסקנות הזאת.״
רק כאשד — ואם אכן — יוגש !נגד הארץ מישפט
דיבה בנושא זה, ניתן יהיה לקבוע על פי מי׳מצאי בית־המישפט,
אם להאשמות של הארץ יש כיסוי בצורת הוכחות
חותכות או לאו.
מבחינה זו לא היה ספק כי הארץ נטל על עצמו הימור
שהוא בגדר סיכון מחושב. שכן, אם אין בידי העיתון
.אותן הוכחות שהמי׳שטרד. יכולה על פיהן להגיש כתב־אישום,
קשה יהיה לו להמציא חומר ראיות שיתקבל
על ידי בית־מישפט שיצטרך לפסוק בתביעת הדיבה
במידה שתוגש נגדו.
כי מבחינת טיב ההוכחות המישפטיות, דינו של נאשם
במישפט דיבה כדין תובע במישפט פלילי. במישפט דיבה
חלה חובת ההוכחה על הנאשם. הוא חייב להוכיח את
אמיתות הדברים שבהם הוא מאשים את התובע.
ייתכן שהעיתון ינסה לטעון במישפט כי ימצא לנכון
לפרסם את הדברים גם ללא חומר ראיות מוצק, על סמך
ידיעה שזהו המידע ׳המצוי בתיקי המישטרה וכי חובתו
הציבוריות מיתה ׳לעשות כן גם ללא הוכחות מישפטיות.
יהיה על השופט להחליט אם בנסיכות אלה עומדת לעיתון
טענת ההגנה של ״חום־לב״.
אם ייערך מיישפט סביב פירסומי הארץ נגד בצלאל
מזרחי — וכל הסימנים מעידים שפרקליטיו של מזרחי,
עורכי־הדין רם כספי יוגבי כהן ,׳אומנם מכינים הגשת כתב-
תביעה נגד הארץ — יהיה ככל הנראה הנושא המרכזי
שיעמוד במרכז המישפט: האם החומר שהיה מצוי בידי
העיתון וכתבו הצדיק קביעות אבסולוטיות ונחרצות כל-
כך, בצורך; בלתי־מסוייגת ז
אם דא ניתן לקבוע בשלב זה מהי מידת ביסוסן
של ההאשמות הפליליות שהעלה הארץ נגד בצלאל
מזרחי — דבר שרק ב״ת־מיישפט יוכל לעשותו — הרי
פרטים אחרים באותן כתבות, שאינם דווקא בגדר האשמות

ף* ף, למשל, נטען בקטע המתייחם לביוגרפיה של בצל-
^ אל מזרחי בכתבה אודותיו, כי הוא ״התגייס לצה״ל
בגיל צעיר מאד. כעבור עשרה חודשים שוחרר בגלל
הפרות מישמע׳ת והתחתן זמן קצר לאחר־מכן.״
מזרחי לא שוחרר מצה״ל בגלל הפרות מישמעת.
הוא ערק מהצבא. אבל סיפור עריקתו יש בו כדי להצביע
על הרקע שממנו צמח האיש שהפך מיליונר בגיל .42
בצלאל מזרחי התגייס לצה״ל בגיל 15 וחצי. הוא
נשלח לגדוד בחטיבת גזלני שמפקדו היה אז גנדי.
הוא שירת בגדוד כטירת וכטוראי במשך שמונה חודשים,
ואז ׳נשלח לקורס מפקדי־כיתות במחנה טירה.
׳כעבור חודשיים, במהלך הקורס, ביקש חופשה כדי
שיוכל לשאת את נערתו לאשה. היו לו סיבות טובות
לבקש לשאתה ללא דיחוי. אבל בקשתו נדחתה. באותו
לילה הוא ברח מצה״ל. כעבור כחודש נשא את חברתו
שולמית לאשר — ,והיא אשתו עד היום הזד״ הוא היה
בן 16 וחצי ,׳והיא עוד פחות מזה.
במשך תקופה ממושכת היה נפקד מבלי שחיפשו
אחריו כלל. הוא המתין עד שנולד בנו בכות, שאותו
השיא לפני שלושה שבועות ואז, אחת חגיגת ברית-
המילה, לבש את מדיו וחזר לצבא מרצונו. תחילה שלחו
אותו למחנה עצורים למשך מיספר חודשים, עד שנערך
מיישפטו.
בעת עריכת המישפט הסתבר לשופט הצבאי לתדהמתו
שלבצלאל לא מלאו עדיין אז 18 שנה. כלומר, הוא אינו
בר־ג״וס. גיוסו היה בלתי־חוקי ׳וממילא עריקתו אינה
נחשבת כעריקה. על סמך זה הוחשבה לו כל תקופת
מעצת כשירות בצ׳ה״ל, הוא נשלח לשמש כש.ג. בבסיס
קליטה ומיון1 ,ושוחרר משום שצ׳ה״ל לא רצה להמשיך
לשלם את תמיכת הסעד עבור אשתו ובנו.
בנקודה אחרת טוען כתב הארץ אבי ו׳לנטין כי ״הוא
נוסע במכונית אמריקאית מפוארת. המכונית לא רשומה
על שמיו. היא היתד. רשומה על שם אשתו של מיוניה
שפירא, בעליו של הקאונטרי קלאב ברמודהשתן, היום
רשומה המכונית על שם חברת קול מבת־ים.״
זוהי אומנם ׳נקודה שולית וחסדת־משמעו׳ת, אבל בדיקה
של הנושא העלתה כי המכונית שבה נסע בצלאל
מזרחי, מפונית פונטיאק שחורה מיד שנייה, נרכשה
על־ידו ממוניה שפירא. היא היתר. רשומה אומנם על
שם אשתו של מיוניה ׳ונמכרה אחתכר לחברת קול, אולם
בתקופה שבה היתד. בשימושו של בצלאל היא היתה
רשומה על־שם חברת אלישב, חברת הבנייה והמלונות
של בצלאל מזרחי.

אי-דיו קי ם
בפר טיס ק טני ם
כי ודנטין טוען עוד במאמרו כי ״הידיעות האח־ר
* רונות של המישטרה מייחסות לקבוצתו של מזרחי
תוכנית לרכוש את חברת רמת״ם שבבעלותה שרשרת
החנויות הפטורות ממכס בנמל־התעופד. בן־גיוריון ובכמה
בתי־מלון. מו״מ ראשוני לרכישה כבר התקיים בשווייץ,
והוכן חוזה־קנייה שעליו מופיע שמיו של יהודי אמריקאי
בשם ליובנטל. לוב׳נטל הוא ידיד של בצלאל מזרחי ורחמים
אחרוני. הוא מארח אותם דרך־קבע כאשר הם מגיעים
לארה״ב. לובטנל — שהוא גם חתנו של מאיר לינסקי —
היינו מיליונר בפני עצמו...״
אם אכן אלה הידיעות האחרונות שבידי המישטרה,
מצבה של המי׳שטרה בתחום ׳המודיעין עגום ביותר.
דייב לובנטל הוא סוחר־פלדר. לשעבר, שעבר לעסוק
כיום בהובלה ימית. הוא יהודי אמריקאי מפעילי עלייה בי,
שהיה למשל גם באוניית־המעפילים אכטודוס. הוא מפעילי
המגבית היהודית המאוחדת ומבקר בארץ בקביעות כ־15
פעם בשנה. הוא מעולם לא אירח את בצלאל מזרחי בביתו
בארצות-הברי׳ת, כשם שאינו חתנו של מאיר לנסקי.
הוא נשוי לאשה ׳בשם ריטד, פרנקל, שהיא אם שני ילדיו
ואין לד. קירבה מישפחתית כלשהי למאיר לנסקי.
לובנטל ניהל אומנם מו״מ לרכישת רמת״ם עם הזיכיון
לניהול החנויות הפטורות ממכס בנמל התעופה בלוד,
אך הוא עשה זאת בשם עצמו ,׳ולא בשם איזושהי ״קבוצת
מזרחי״ .המשא־ומתן התנהל והסתיים בלא כלום לפני
יותר מחצי שנה. זאת, אחרי שהתברר ללובנטל שתוקף
חוזה החכירה של חברת רמת״ם בלוד עומד לפוג בעוד
כשנה וכי אז תוצע חכירת החנויות הפטורות ממכם
למיכרז פתוח, שאין לו כל ערבות שהוא יזכה בו.
כך שהידיעות שהתפרסמו, לא רק בהארץ, על כוונתו
של לובנטל לרכוש את ומת״ס, עבר זמנן. היתד. כוונה
כזו בעבר ,׳והיא התבטלה.
אי־דיוק דומה בפרטים קטנים, הניתנים לבדיקה, שזור
לאורך רשימותיו של ול׳נטין ויש בו כדי ׳להעיד כי לא
כל פרטי הכתבה על בצלאל מזרחי נבדקו בקפדנות.
אולם קשה להתייחס לטיב ההאשמות הפליליות
שמעלה הארץ מפלי לדעת אם יש בידיו הוכחות וראיות
ומה טיבן של אלה. זאת תהיה, כפל הנראה, מלאכתו
של השופט, שיישב בדין במישפט העשוי להיות יאחד
המישפטים הסנסציוניים ביותר בתולדות המדינה.
בצלאל מיזר׳חי עצמו טען שהוא שבע־רצ׳ץ מהאפשרות
שניתנה לו להגיע להתנגשות חזיתית עם מאשימיו ולעימות
גלוי עימם בבית־המישפט .״עד עכשיו היו רק
רכילויות ושמועות שאי-אפשר היה להפסיקם,״ אמר.
״עכשיו, כשהדברים התפרסמו, ירדה לי אבן מהלב. זה
יתן לי את ההזדמנות להוכיח שהכל שקר, בבית-
המישפט.״ אנשי הארץ, מצידם, הפגינו בייטחץ עצמי
לא פחות גדול.

נושאת־מטוסים אמריקאית הושמדה במילחמת״העולם השנייה, משחתת מחכה לניצולים: האם יהיה הים־התיכון חסום?

אחר, שי תנ פץהבל 1ףשל, סידורי־הביטחון ,׳
עולות׳
י 1צי א 1האמריקאים את .,הפצצה הטובה הגדודה״:
וגיסתו חוז ה ־ הגנהוב סי סי םאמריקאייםבישראל

ך* שלכ זה א* אחר של פאמצי־זזהסדר עשזייד,
ממשלת־ישראל לגלות — ולשם שינוי, אולי גם
תבין עד־תום ותגדיר היטב, לעצמה ולאחרים — כי תכלית
המעשים, מציונו, איננה לתמרן את אש״ף החוצה,
או להבטיח יחסים דיפלומטיים עם מדיגות־ערב, אלא,
בראש־ובראשונה, ליצור ולהנציח מצב שבו תהיה ישראל
מובטחת היטב מפני כל איום צבאי ערבי! ורק
לאחר־מכן, ובתנאי שלא ייפגע הביטחון הצבאי, מותר
יהיה !להוציא זמן, מרץ וכושר דיפלומטי על הדברים
המישניים — כלומר, על כל יתר הנושאים. לעת־עתד, אנו
עודנו מחליקים במורד, העמק והלוך לליועו הפעור —
הקיים־מאד, למרות שעדיין לא־מוחש — של מילכוד
״השלום-שאיננו־ביטחון״.
הסימן מבשר־הטוסות, הנותן תיקווה כי הבנה זו תיתכן
וגם תבוא, יימצא בתחושה הברורה של אי־נויחות, המלווה
כבר מזמן — במידה ידועה, עוד מן הממשלות הקודמות
— את ההצעות השונות בדבר ״סידורי-יביטחון״ ;
׳ואפילו אותם שחכמינו הם מהמציואום. כל שנחוץ עתה
הוא לבחון ״סידורים״ אלה ביתד עמקות, כדי להיווכח
שאינם ״ביטחון״ כלל׳ אלא ״אגטי־ביטחוך.

דומה שגם האמריקאים מודטים לאפשרות
שבלוף ״סיחירי־הביטחון״ ,אשר תוכניותיהם

מבחינה צ 1א-ח, איו
חוזה־הגנה שווה
את הנייר שחייו ׳׳נתב
— שאותן כינסתי תחת השם הכולל ״תוכנית
קארטר״ — מושתתות עליו, אכן אפשר כי יתנפץ
לרסיסים. למיקרה כזה — וכן, להערכתי.
לכל מצב שבו ייראה לוהם כי הנה־הנה מצוי
״השלום״ כהישג־יד ורק דרושה דחיפה הגונה
אחת (לישראל) כדי לשכנעה להסכים לו, או
לכפותו עליה — שמורה במחסני ממשלת אד^

צותיהכרית ״!הפצצה הטובה הגדולה״ :כריתת
חוזה־הגנה עם ישראל, תוך הבטחת הקמת
בסיסים אמריקאיים כאן.

..להחזיר את הבחורים־־
ך* רעיון אינו חד ש, וכבר הועלה לא אחת. היו
1 1ניסיונות של דויד בן־גוריזן באמצע שנות ה־50׳,
ואולי עוד בירורים או גישושים שעדיין איננו יודעים

--מאח

בנימין עמידרור־במו
כל מאמריו של הפרשן הצבאי של
״העולם הזה״ ,מבטא גם זה את
השקפתו האישית של הכותב, ומתפר ס
ם בתרומה לוויכוח הציבורי.
עלותם. משמעותיות יותר, לעניין זה, הן ההצעות של
אישים אמריקאיים, שכולן — לפחות, כל הפומביות —
הועלו אחרי המילחטד. האחרונה. ראשון ס־,ם היד. הסנטור־לשעבר
ויליאם פולברייט.
סמוד מאד לתום המילחסה כבר הציע פולברייט חוזה־הגנה
כזה, כערובה עיקרו! (מצד אמריקה) לביטחון
ישראל האמורה לסגת מכל השטחים. לאחר־מכן, בהזדמנויות
שונות, צץ הרעיון בדברים של הנרי קיסינג׳ר —
אשר כל רעיון קיים, כולל ״בי׳ת לאומי לפלסטינים״
(הנחשב, משום־מה, חידוש גדול של קארטר) ,יימצא
בטבול ׳ההצעות, ההשערות ׳וההערכות שהשמיע. הנשיא
קארטר עוד !לא הספיק להציע בפומבי אפשרות של חוזה
כזה, אבל ״מקורות״ שונים בממשלו כבר הציעו גם
הציעו, ואפילו הוסיפו פרטים ספציפיים, כימו בטיס בחיפה
לצי־השישי.
במקום שהאמריקאים עדיין מעורפלים, יש מאנשינו
האומרים דברים מפורשים. פריופ׳ אמנון רובינשטיין רואה

בברית-הגנה עם אירצוודהבריית, לפי מאמר ׳שפירסם ב*
הארץ, ערובה לביטחון ישראל, לאחר נסיגה. איש ד״ש
אחר, אלי אייל, פירסם גם הוא, לפני כשבועיים, מאמר
מפורט במעריב, שסו לא רק מנה את יתרונותיה של
ברית־הגנה כזו, אלא עוד עמד ותבע ״שנהיה אנו היוז מים.״
אייל גם מבשר לנו, כי ״הרעיון יעלה שוב בקרוב,
באשר חבורת מישפטנים בארצות-הברית, מומחים למייש-
פט בינלאומי, ועימם מומחי צבא ומדינה ,׳תסיים את מחקירה
והצעיתה ליחחה־סיטיחת בין ארצותשזיברית וישראל,״
אישר נערכים כעת ״ביזוזמית יש.ז. אברסוב, היועץ המדיני
של הוועד היהודי־האמריקאי.״
יש מקום לחשש, כי סיכויי אישור הרעיון על־ידי
הקונגרס הם יותר־ממפוקפקים, ונשלם מחיר סבד ביותר
רק על־ידי עצם העלאתו. גרועה עוד יותר תהיה העובדה,
שעצם איזסור הצורך — ׳שלא לומר, אם עוד יופיע
כתביעה שלנו — יהיה בגדר הודאה חד־משמעית בכך
שכבר אין אנו מסוגלים להגן על עצמנו לבדנו, מפני
שכוחנו הצבאי איננו מספיק. ביטחוננו — כלומר, עצם
קיומנו — יוצגו אז על־ידינו, במו פינו, תלויים בעוצמה
הצבאית האמריקאית, ומותנים לחלוטין בנכונותה
של ארציות־הברית להפעיל את סותותיה למעננו, ולפי
דרישתנו.

התיגסר האמריקאי לצודד חייב
להיות ערוך לקוב תור
12-24 שעות מקבלת ההתואה
ומי לידינו יתקע, שהמנצח ככחירות הכאות
לנשיאות ארצותיה כרית לא יהיה אותו מועמד,
שיתחייב ״להחזיר את הכחורים מישראל״ ,או
״לחסל את מחוייכויותינו במזרח־התיכוך {.יש
לזכור כי ברית־הגנה, גם משנחתמה, היא דכר
אחד, אכל התוכן והצורה של יישומה־למעשה,
כנסיבות שונות ומשתנות, הם דכר, העשוי

לוהיות שונה לגמרי — ולבו אץ בל סיכוי לשלוט
עליהם.
אולם אלה דן שאלות פוליטיות, ולכן לא נרחיב בד,ן.
לענייננו עלינו להניח, שאין קיימת כל מניעה פוליטית
לחוזדדהגנה עם ארצות־הברית וכי בחזקת ודאי הדבר,
שלא רק הממשלה האמריקאית הנוכחית תסכים לרעיון,
וגם תעבירנו בקונגרס, אלא שאף כל הממשלות הבאות
תקבלנה ותאמצנה התחייבות זו, ואף פעם לא תלקנה
בכוונתן או בנכונותן, לעשות כמיטב יכולתן להגן על
ישראל ׳במלוא העוצמה האפשרית, משאך נבקשן.

השאלה, שעלינו לכחץ, מוגבלת וספציפית
בהרבה: האס ארצות־הכרית, גם כמלוא־ 1רצו נה
וכשיא־נכונותה הפוליטית, מסוגלת ככלל ל העמיד
לרשותנו, או לטובתנו, עוצמה צבאית
משמעותית; אם בן, איזו עוצמה ובאלה תנ אים
; ואם לא, למה.

מלכודת מוות

שלהם לתוך הים־התיכון — !ותורכיה לא תעמוד בדרכם.
חיפוי אווירי לא היה ואיננו ׳תנאי לפעולתם ;
ובעוד כמד, שנים יספקוהו נושאות־מטוסים משלהם. כן
יופלו לקבלו מבסיסים, שיימצאו בלוב, או בכל מדינה
ערבית ׳אחרת בים־ד,תיכון, שתיעשה ידידתם ולו לאותה
שעה ולצורך קבלת סיועם למילתמה.
תיגבור ציים בים־ד,תיכון יוכלו הרוסים לבצע גם דרך
גיברלטר, מבסיסיהם שבים־הבאלטי, או מן הריכוז הציי
הגדול בעולם, שהקימו במורטאנסק. אבו מתרגשים מאד
כאשר מיספר יחידות־הצי הסובייטיות בים־התיבון עולה
מ־ 40ל־ — 60 אבל בסיסי ברית־ורשה (כלומר, בעיקר
ברית־המועצוית) מסוגלים להוציא מן הים הבאלטי ואי-
זור חצי־האי קולה 1600 יחידות־צי, לרכזם במהירות
בים־הצפוני ובכל חלק אחר של האטלנטיק, ממש על
נתיבי־הספבות בין אמריקה לאירופה ,׳ובתוך שדות־הנפט
של הים הצפוני.

התפתחות הכוח הסובייטי, הימי והאווירי,
כאגן הים־התיבון, והאמצעים המודרניים שביום
עומדים לרשותו — וכן מצויים אצל כל מדינה
מקומית אחרת — מאפשרים חסימה פיסית של
הים*התיכון, במבואותיו, או ניתוק אגני־המיש•

ץ כור הסיפור על אודות נפוליאון, שביקר בעיר גד!
מנית אחת ולא קידמוהו במטחי־בבוד, כנדרש. כשתבע
לדעת מה ההפקרות, ענה ראש-העיר, ששבע סיבות למחדל
:״אל״ף, אין תותחים. בי״ת הלאה כבר אינן
מעניינות,״ השיב הקיסר.

נוספים, וסמוך יותר לגבול המיזרחי של גרמניה המערבית,
כך שתהיה שהות מספקת לערוך ולהפעיל כלי־׳נשק
גרעיניים, איסטרטגיים או טאקטיים.
מכל מקום, מבין ארבע המדינות שעליהן נסמכת הגנת
אירופה המערבית, רק בצרפת ׳ובגרמניה יש ג״וס־חו-
בה, אשר יוצר עיבורן עוצמת־מיליואים משמעותית, הניתנת
לגיוס ׳ולפריסה, אם תהיה התראה מספקת.

כבריטניה כטל שירותיה הוכה מזמן, וכל
עוצמתה הצבאית היא של אנשי-קכע, עם מעט
מאד מילואים, מסוגים שונים. אחרי ויאט-נאם,
ביטלה גם ארצות-הברית את גיוס-החובה, וגם
היא מושתתת בעת על צבא־קבע. לכן ,״הבו־חות־שכעין״
— כמייוחד, לענייננו, של ארצות-
הברית — מייצגים, למעשה, את כוחה הכי׳נד
עט־מלא לצורכי כל מיל חמה חזויה.
במקביל להתרחשויות אלה במערב, חלה, כאמור, התעצמות
אדירה במיזרח־התיכון, בעיקר בעשור האחרון.
כיום קרוסה ישראל מאד — אם לא הפכה כבר, בפועל-
.ממש — להיות השלישית במערב, אחרי ארצות־הב-
רית וגרמניה, בעוצמתה הצבאית הקונבנציונלית( .לתורכיה
יותר חיילים, יאבל חימושה וציודה נחותים משל
ישראל).

ונויד זמן קצר ביותר מסוגלת ישראל להע מיד
ולהפעיל כשדות־הקרב עוצמה, העדיפה
בניכר על זו של הבוהות המזדיינים הצרפתיים,
הבריטיים, או האמריקאיים המצויים כעת באירופה.

השאלה
שהעמדנו מייוחדת ככך, שיש לה
במה תשובות — וכולן על תקן של ״אין תותחים״;
כלומר, כל אחת מהן די בה, גם
כשלעצמה, להעמיד את רעיון חוזה-ההגנה

השוואה זיו נכונה עוד יותר, עד כמה שהעוצמה ד,כמו-

נל האמצעים האמויקא״ס
אינם מספיקים כדי
להניא אוצח את חנות
הדרוש בזמן הד חש

ע טו הצי הישיש,
מהווה הים־התיכון
לא רק ממלכה־בעבו,
אלא גם מלכודת־מת
בחלופ-כהקיץ, אשר, במישען לביטחונה הצבאי
של ישראל, איננו שווה את הנייר שעליו ייכתב
וייחתם. זאת, נדגיש, אח מן ההיבט הצבאי
לבדו, בלא בל התייחסות להפרעות, עיכובים,
או מניעות פוליטיות וגם, באמור, בהנחת אי־התקיימותם.

כאשר
בידר בן־גודיון, ב־ ,1955 את אפשרות חתימת
חוזה־ההגנה עם ארצוודהפרית, עדיין היו חופי הים־
התיכון יוכל המיזרח־ד,תיכון נתונים בשליטה בלתי־מעור־ערת
של המערב: האימפריה הצרפתית שררה במגרב,
לוב היתד, נתונה לחסות בריטית וכן גם עבר־הירדן,
עדן (היום, דרום־תימן) ,נסיכויות המיפרץ יהפרסי ומיזרח־אפריקה.
הצי הבריטי שלט בא׳וקיינוסיסהודי ׳ובים־סוף,
׳ובידיו חייו המאחזים האיסטרטגיים העיקריים בים־התי-
כיון — גיברלטר, מאלטה, קפריסץ. ככל שהעוצמות הצרפתית
והבריטית בחלק זה של העולם היו ניכרות מאד, הרי
גורסחד,עוצמה הדומיננטי ׳באגן הים־התיכון היד, הציד,שישי
האמריקאי. נתיבי הים הגלובליים נמצאו אז כולם
בשליטה מערבית בילבדית. ברית־המועצות דק החלה
לרחרח באיזור, ועוצמתה הצבאית היתה עדיין יבשתית-
אירופית, באופיה ובמיקוימה, באורח כמעט ביליבדי.
מה שיחשוב עוד יותר, אופי וסידרי־הגודל של העוצמות
הצבאיות ״הילידות״ כאיז׳וד היו עדיין כאלה, שב־
1958 יכלו האמריקאים ׳להנחית חטיבת מארינס בלבנון,
ובכך לשים קץ למילחמחיהאזרחים שהשתוללה שם אז ;
וכוח צנחנים בריטי, שהוטס (מעל ישראל, ברשותנו)
אל רבת-עטון, היה בכוחו ליצור אבטחה מספקת לחו-
סיין, שאיימו להפכו, או לחסלו.
ב־ 1953 יכלו הבריטים להשתלט סלאחר־יד על עב־דאן,
מרכזיהנפט האיראני שמוחמד מוצאדק (ראש ממ־ישלת
איראן אז) ביקש לד,לאיטו. עוד ב־ 1963 הספיקה
שליחת כוח בריטי קטן לכוויית, להבטיחה מפני נסיין־
פלישה עיראקי.
כיום שונים פני הדברים לגמרי. צרפת ובריטניה נעלמו
לחלוטין מן הבמה — ורוקדות לחלילי אותם שייכים,
שרק לפני שנים מעטות ביותר עדיין התאבקו בעפר־רג־ליו
של ״הסוכן הפוליטי״ הבריטי ׳במקומותיהם. ימן החוף
הצפון־׳אפריקיאי נעלמו כל המאחזים המערביים, ודוב
השליטים הנוכחיים נעים בין יחס ׳ניטרלי כלפי המערב,
ובין עויינות או ידידות עם ברית־המועצות. חופי ים־
סוף, להוציא רק אריתריאה (עדיין) ודרום-סיני, כולם
בידי מדינות ערביות, ובאוקיינוס־סחודי רבים המעגנים
והמאחזים הסובייטיים מן המערביים.
הצי הסובייטי, גם אם איננו החזק בציי־העולם׳ מתקרב
בצעדי-ענק למעמד זה. כבר כיום הוא הגדול־בכמות
בעולם, ויוצר איום עצום — ומתעצם ׳והולד על נתיבי-
הספנות העולמיים — כי כבר מזה זמן חב הוא בנוי להתקפה(
,עד תחילת שנות ה־60׳ נועד בעיקר להגנה)!
׳והוא חופשי בפעולותיו הדסה יותר מציי־המערב, מפני
שעורקי־החיים החוצים ׳בימים הם של המערב, לא של
ברית־המועצות.
בתוך הים־יהתיכון עדיין נחשיב הצי־השישי חזק יותר
מיכל צי אחר, בזכות נושאות־הימטוסים שלו. אבל הסובייטים
יכולים להכניס, במהירות רבה, את צי הים־השחור

האם יוכלו אנשי הצי השישי להגן על ישראל !

נה שלו. עתה דומה, כי הים־התיבון מהווה
עכור הצי־השישי לא רק ממלכה-לשעכר, אלא
גם מלכודת־מזות ככוח.

צה״ ר ־ השלישי במערב
^ ולס ההתפתחות החשובה ביותר שחלה, לעניין
׳ 1אפשרות התערבות צבאית אמריקאית — או זרה
אחרת — באיזורנו, היא התעצמותם המהפכנית של המדינות
המקומיות. בעולם שבז אנו חיים, לא השתנה
כיל־כך הפוטנציאל היחסי של המדינות, אלא מידת רצונם
ונכונותם של הממשלות והציבורים המערביים ליצור
׳ולהעמיד, באופן קבוע, עוצמות צבאיות בסידרי־גודל
שיגיעו, נאמר׳ ל־ס/ס 20 מר,שקעתם היחסית במילחמית-ד,עולם
האחרונה. יאזלו כך עשו, היה מקום שיחששו הרוסים
מן המערב, לא להיפך.
אם נוסיף לכך, כי המעצמות המערביות הבינוניות —
שנחשבו בעבר ״גדולות״ — יוכן ארציות־הבדית —
הפכו, במידה רבה (בעיקר צרפת ובריטניה) בתי־החרו-

הסח הימי 1האוויוי
שד בוית־המוצות
נוי לחסום פיסית
את הינדהת׳מן
שת לנשק של ארצות־ערב ואיראן, נבין איך קרה הדבר,
שכיום העוצמות הצבאיות (הקונבנציונליות) אשר בידי
מדיניות המיזרח־התיכון הן כיום גדולות ואדידות, מבחינה
מוחלטת, מאליו של ״המעצמות״ .העובדה שהתופעה חיצונית
בילבד ואיננה משקפת פער דומה בפוטנציאל
התעשייתי-הטכנולוגי־הצבאי, איננה משמעותית ביותר!
כל המילחמות החזויות -באיזורנו כמו באירופה — ולא
רק גרעיניות, אלא גם ״מקובלות״ — צסוייוות להיות
קצרות מאד: הוויכוח בץ האופטימיסטים והפסימיסטים
במערב-אירופה נסב על ההערכה, האם באמת יוכלו הסובייטים
להגיע עד הריין פמהלומת-שיר״ון כבדה אחת,
תוך 48 שעות ביילבד: או שיינתן לעכבם כמה ימים

תית נוגעת, ביחס לעוצמות הערביות הבודדות הרא-
שיות (אלה של מצרים ׳ועיראק) ובוודאי לגבי איגודי־עוצמות
ערביים. כפי שצוייז לאחרונה על-ידי הרמטכ״ל,
העוצמה הצבאית הערבית המאוחדת גדולה יותר מעוצמחן
המאוחדת (היבשתית, כוונתו) של מדינות נאט״יו במערב־אירופה
(הגם שטעה בקביעתו, כי כמות הטנקים שבידי
הערבים, כ־ ,10,000״גדולה ׳בהרימה מזיו שמיתה לכל אחת
מן המעצמות במילחמת־העולם השנייה״ :כבר בפרוץ אותה
מילחטה נאמדה כמות הטנקים של הצבא־האדום לבדו בב־
! 20,000 ובסיום הימ״לחטה עמדה על 40—25 אלף, לפי
הערכיות שונות, בולל תותחי־סער.

כמויות ערביות אלה, ובן היות אמצעילהל-
הימה שבצבאות האזור שייכים לדור החדיש
כיותר, או הכימעט־אחרון — כלומר, שווי־ערך
להללו שאצל הצבאות המעצמתיים — מנטרלות
ומבטלות על הסף כל שמץ סיכוי להפעלת
גירסה מודרנית, גם מוגדלת, של ״מדיניות ספי-
נות־התותחים״.
כדי להשיג אפקטיביות צבאית כלשהי־ ,אפילו מזערית,
נדרשת כיום באזורנו עוצמה צבאית חזקה לאידשיעור
מזו שהספיקה לפני שני עישורים, או אפילו רק אחד.
מצד שני, הופש־הפעזלה הגלובלי של ארציות-הברית הצטמצם
באופן דראסטי מאז שנות ה־50׳ או ד 60 תוך
שהסיכונים התרבו ׳והתעצמו כמה וכמה מזנים! והמשאבים
האמריקאיים, הרלוואנטייס להתערבות או לתיג־בור
כאלה מוגבלים, קבועים — וכביר כפולים, ברובם
הגדול, להתחייבויות קיימות ועליונות בחשיבותן.

גייס אמריקאי
ך״ כל פוטנציאל־ד,עוצמה הערבית, הגלום כבר כיום
ב״חזית המיזרחית״ ,מגיע לכדי 1200 מטוסים וכ־26
דיוויזייות (אוגדות) — 12 עיראקיות 5 ,ירדניות 6 ,סוריות
וכ־ 3מכל מדינות חצי־האי ערב. מתוכן יכולות
להופיע בחזית, אם תפרוץ מילחמה מחר 16 ,או — 17
כל הסוריות יוד,ירדניות 6—5 ,עיראקיות, אחת מסעודיה
ושכנותיה. בחזית המצרית יופיעו — לאחר ניסוי המוקצים
לעורף — 15—14 אוגדות, מהן 12—11 מצריות,
והשאר ״בעלי-ברית״.
כיום וגם בעתיד הנדאה-לעין, יכולה ישראל להסתדר
ליא-רע עם כל השיפעה הגדולה והמאיימת הזאת, ביגלל
הנתונים הגיאוגרפיים ומפני יכולתו של צה״ל לתמרן,
׳בהיותו במיגנ׳נה, גם בעומק שיטחנו (אם כי, כפי שכבר
ציינו, הקווים הנוכחיים, בחזיתות לבנון, הרמה והירדן,
רחוקים כדי כמד, עשרות ק״מ מן הקודם האופטימליים).
אם תיסוג — ׳ואפילו לא לגבולות 49׳ ,אלא רק נסיגה
עמוקה מן הקווים הנוכחיים — תצטרך ישראל לתגבר
׳בצורה מירחיקת־לסת את עוצמתה הקבועה: ההערכה של
תוספת 3אוגדות שריון ( 1׳לחזית המצרית 2 ,לחזית
הצפונית והמיזרחית) היא, כפי שעוד ניווכח, מזערית.

תוספת כזו אין ישראל יכולה לספק סמקו
(המשך בעמוד )32

מלון בלווי־פאלאס בבון שבשוו״ץ
מציע לתושבי ישראל
ת״וות בסיגנון חוש
מלון בלווי־פאלאס בברן שכשווייץ׳ הנהיג השנה שיטת תיור חדשה —
ומיוחדת לישראלים: השיטה מבוססת על שהיה בת חמישה ימים במלון
(לינה וארוחת־בוקר) ,כאשר המלון משמש בסיס לטיולים בסביבה.
מנהל המלון, יוסט שמיד, תיכנו 5מסלולי־טיו־לים,
כאשר כל אחד מהם הוא בתוואי אחר.
המסלול מתוכנן כן שהיציאה נעשית כל בוקר
מהמלון, ואליו חוזרים בכל ערב.
מסלול הטיול, אשר כל אורח
מבצע בכוחות עצמו (ברכב
שכור או ברכבת) מתמשך על־פני
יום שלם, וכולל בתוכו את
אתרי הנוף הנודעים בעולם
אשר שווייץ משופעת בהם.
מחירי השהיה במלון — מיוחדים לאורחים מישראל, ואינם מכבידים את
התקציב שבלאו־הכי אינו גבוה, בשיטת טיול מיוחדת זאת. פרטים נוספים
בסוכנויות הנסיעות, במשרדי סוויסאיר ואצל פקיד הקבלה במלון
בלווי־פאלאס.

מלכת המים 1977
תהיה אור ח ת הו
במשך שבוע
במדינה העם
דחס, קירקם 31 רשות

הזיקוקין־די־נור ש?
עיסקי השעשועים הפוליטיים
גאו במקום
המלפפונים החמוצים
לפתע, באמצע עונת־המלפסונים, נפתחו
בארץ שני פסטיבלים בלתי־צפויים: פס טיבל
״הפשע המאורגן״ (ראה עמודים
)20—23 ופסטיבל ד׳^ש (ראה עמודים
.)28—30
הששון והשימחד, שררו בעמודי החדשות
של ל,עיתונים ובמהדורות החדשות של
הטלוויזיה והרדיו. ואישים חשובים התקוטטו
על האקרן, האשימו זה את זד, בהאשמות
עסיסיות (״חולה רווח!״ ״ראש מאפיה!״).
החום המחניק כימעט נושסח, השיעמום
העונתי נמוג, המלפפונים* הפכו לזיקוקץ.
ביגלל פסטיבלים !אלד״ כימעט ונשכח
הפסטיבל *שאמור היזה להיות העיקרי :
פסטיבל ביקור ואנס (ראה להלן) .שר־החוץ
האמריקאי המחייך, שאינו מצטיין
ביחסי־ציבור כמו קודמו, לא יכול היד,
להתחרות עם טיפוסים ססגוניים *כמו מאיר
זורע, נגדי, בצלאל מיזרחי ורובינשטיין.
האימפרטור. יתכן כי הרחקה זו של
הנושאים המדיניים החיוניים, לטובת עיס־קי־השעשועים
׳שבשולי הפטר, הפוליטית,
נובעת אף היא מן הסיגניון החדש במדינה.
בימי קיסרי רומא הסתפקו ההמונים

ר״קאי *פי הפלסטינים ומוכנים לקבל !את
החלטת. מועצת־הביטחון ,242 בתנאי שתיכלל
בה הברה בזכויות הפלסטינים. ההח לטה
242 מזכירה את זכות ,״בל המדינות
במרחב״ לעצמאות, לריבונות ולשלמות
שיטחן, וממאן שקבלת הד,הלטה פירושה
הכרה בזפות־הקיום של ישראל.
בעצם הנכונות הזאת לא חיה חידוש.
הודעה על-כך הועברה עוד !בסוף 1975
על־ידי חברי צמרת אש״ף, באמצעות אורי
אבנרי, לראש ממשלת ישראל. לאחר מנן
שימשה נכונות זו נושא !מרכזי בשיחות
המועצה הישראלית למען שלום ישראלי—
פלסטיני עם נציגי אש״ף, ועל כך נמסר
בהרחבה לראשיהממשלה יצחק ועין. מאז
,1975 לפחות, מוכנים הפלסטינים לקבל
את ,242 תמורת שיתופם בוועידת רגבה.
קלן? בשרוול. איך הושגה ההסכמה
של יאסי עראפאת למהלך זה?
כבר לפני שבוע היד, בתר כי משהו
התבשל. אחרי הצעת סאדאת בעניין
״קבוצת העבודה״ של שרי-החוץ, היתד
צפוייה התקפת־מהץ של אש״ף על הנשיא
המצת. אם אכן היד. סאדאת מוכן למכור
,את הפלסטינים תמורת הידידות מאמרי-
קאית, היוזח ׳מוכרחה לבוא התקפת-נגד
כזאת. היא לא באה.
לאחר מכן׳ בעת ביקורו של ואנס בדמשק,
חיסל חאפז אל-אסד במכה אחת
את רעיון ״קבוצת-העבודח.״
אסד קבע: לא יחיה תחליף לוועידת-
דנ׳בה. מבחינה ערבית, לא תיתכן דנבה
:בלי הפלסטינים. נוכח התנגדותו הטוטאלית
׳של מנחם בגין לכל השתתפות של
אנשי אש״ף, היד, נדמה שנוצר שוב קיפאון.

קובעים •ותד מכל
מרכיב אחד, את
איכות המערכת

רמקולי

מפרטים ט־ניים :״8לופ״ ,אדלוזורוב 15ת״א. טל 03-221751 .

הדרכת ה מוע מדות בתח רו ת

מלכת המי 1977
בהליכה וביטחון במה:

אולפן לאה: לט שו־

ואנס עם עליזה בגין
המת קפץ מן הקבר

המועמדות הסופיות בתחרות

ממת המים 1977
תזכנה בשי מ תנ ת חבר ת

דירות חן ־ אברהם גינדי
משרדי מבירות בלעדיים של אברהם גינדי :

ראש 1ן * לצי ( ן

-־־ רח׳ הרצל ,59 טל 946180 .

• פתח־ תקמה
0ר חובו ת ~— רח׳

רח׳ חיים עוזר 28
הרצל 187

ההנהלההרא שי ת :
ר א שון ״ ל ציון ־ -

רוטשילד ,42 טלפונים 990423 ,947133 :

ב״לחם ומישחקי־יקירקס״ .הם ידעו כי
׳ממילא אץ להם השפעה על גורל המדינה.
כישראל החדשה נוצר מצב דומה. כל
עוד היו פרשות !בשפע, דת ההמונים
מוכנים להשאיר עניינים משעממים, כמו
מילחמח ושלום, בידי האימפרטור: בגין.
מדיניות הגי1קר בחפיסת הקלפ״ם

ביגין עמד לגצח -
ופיתאום התהפבה
הקערה ע 7פיח
הפל חגגו. סוף־סוף ׳מתה המיפלצת.
ערב בואו ׳של מנחם בגין לוושינגטון
הצטמק העניין *הפלסטיני בפיו של ג׳ימי
קאריטר. ה״מולדת״ הפסח ״ישות״ ,דד
״ישות״ הפכה ״בעייד,״ ,ולבסוף נעלמו
הפלסטינים *כליל.
הודעה תמורת הזמנה. ואז, לפתע,
ערב !בואו של ואנס לישראל, התהפכה
הקערה על פיה. הפלסטינים קפצו מן
הקבר, ונסתבר שחם חיים ׳מאד־מאד.
האיש מס׳ 1בעולם הערבי — יורש־העצר
הסעודי פאהד — הודיע לישר האר־
• עונת המלפפונים,
גרמני.

מושג

עיתונאי

כל אותו זמן החזיקו המדינאים הערביים
את הקלף המפריע בשרוולם. הם הניחו
ליסעודים לשים ׳אותו •על השולחן. אש״ף
ישותף ברבבה, תמורת הפרתו בישראל.
היד, זה טפסים !מחוכם ביזתר. בי בצורה
זו סדרה המדיניות הערבית ל״תפר״ שבין
המיגזר הישראלי ובין המיגזר האמריקאי.
בעוד שממשלת ישראל !מתעדת לבל
השתתפות של ואש״ף, בכל מיקרה ובלי
כל תנאי, הרי האמריקאים הודיעו כי יתנגדו
להשתתפות אש״ף רק .״בל עוד אץ
אש״ף מביר בזפות־הקיום של ישראל״.
זעמו שד ג׳ימי. ואכן, ברגע שנתקבלו
הרמזים הערביים, הגיב ג׳יזמי קאריטר בצורה
חד־משמעית. הוא השתמש בהזדמנות
הראשונה — איזרוח שלושת ההתנחלויות
בגדה — כדי להביע את זעמו.
השבוע, בתגובה על הרמזים הערביים,
יצא קארטר !מגידרו כדי להבהיר מחדש
את עמדתו המקורית. הוא אמר כי הכרת
אש״ף בהחלטה 242 תתקבל כהכרה בזכות-
הקיום של ישראל, וכי יש הצדקה לדרישת
אש״ף לבלול ב־ 242 איזפור זכויות הפלסטינים.
:כאשר
דרכה דגלו של סיירום ואנס על
אדמת ישראל, היה *בדמה כי ד,יתמה
*נמצאת שוב בידי הערבים- .ממשלת ישראל
היתד, במיגנ׳נד — ,לא רק ׳מול פני הערבים,
אלא גם מול פני האמריקאים.
הפלסטינים רחוקים מלהיות מתים. הם
הנדקר כחפייסת־הקלפים,
ה עו ל ם הז ח 2084

ה או טו
מחנה סושך
*** ר־ החוץ האמריקאי סיידוס ואנס
\1/לא נפגש עם אש״ף במהלך מסע-
הבזק שלו סמיזרח־התיכון, אך הנושא
הפלסטיני היווה חלק בלתי־נפרד מדיוניו.
ארצות־הברית ואש״ף קשורים קשר קרוב
ביותר של דיפלומטיה דה־פאקטו העשוייה
להחדיר את הפלסטינים לתוך התהליך ה־דיפלימטי
גם למרות התנגדותה של יש ראל
— ובמועד מוקדם מכפי שצופים.
קודם שיצא ואנס למצרים, וב־ 31 ביולי,
עשי הנשיא ושר־החוץ צעד אדיר בכיוון
זה בדיוק.
׳במסיבת־העיתונאים שלו, ב* 28 ביולי,
שבוע אחרי צאתו של ראש־ממשלת ישראל
מנחם בגין מארצות-הברית, נשא הנשיא
קארטר הצהרה בדבר הנושא הפלסטיני,
וזו הייתה חשובה כמעט כמו הפצצה שהטיל
בחודש מארם בדבר ״מולדת לפלסטינים.״
״המחסום העיקרי בדרך לכינוסה
מחדש של ועידת ז׳נבה,״ אמר הנשיא
קארטר ,״הוא השתתפותו של נציג אש״ף.״
ולאחר־מכן הדגיש בתוקף :״אנו נדון בעניינים
השונים עם הפלסטינים אם יסכימו
להכיר בקיומה של מדיינת ישראל ולהתקיים
לצידה.״ הנשיא ופקידי־מימשל בכירים
אחרים עשו כבר את הצעד הסמאנטי,
בהשתמשם במונחים ״פלסטינים״ ו״אשף״
לחילופין. קארטר הוסיף כי אם הפלסטינים
יגלו נכונות לכך, תתמוך ארצות־הברית
ב״השתתפותם במשא־ומתן לשלום.״

הדלת
ה פ תו ח ה
65 מחרת היום, ב* 29 ביולי, במסיבת׳
/העיתונאים שקדמה למסעו למיזרח־התיכון,
הסב שר־החוץ ואנס את תשומת-
הלב למה שהונח ביסוד הצעתו של הנשיא
לפלסטינים. כאשר נשאל אם הוא עשוי
להיפגש במהילד מסעו עם נציגים כלשהם
של אש״ף, השאיר דלת פתוחה בכוונה
תחילה, באומרו :״אינני צופה שתהיה
פגישה כלשהי עם אנשי אש״ף במהלך
מסע זה.״ הסיבה ילכד, הוסיף, היא כי
״עדיין לא נשמעה מצד אש״ף נכונות
לעשות: את הדברים שהיתווה קארטר.״
ללא החלטה פלסטינית כזו, ציין ואנס,
חש המימשל ״מחוייבות״ כלפי הסכמים
קודמים עם ישראל שמהם מתבקש שהפלסטינים
לא ישותפו במשא־זמתן.
ואז שב קארטר והדגיש את הצעתו
לפלסטינים בראיון שנתן לשבועון טייס,
שהתפרסו, ביום שבו הגיע ואנס לאלכסנדריה
.״אם יאמצו המנהיגים הפלסטינים
עמדה זו — ההכרה בקיומה של
ישראל — איו יקבלו את החלטיות 242
ו־ 338 של האו״ם כבסיס למשא־ומתן ב־ז׳נבה,
נתחיל מייד לערוך תוכניות לפתיחה
בשיחות עם המנהיגים הפלסטינים.
אני מקווה שמר בגין יסכים עם כך —
עם השתתפותם של אחדים מן המנהיגים
הפלסטינים בז׳ניסה.״ כך ציטט טייס.
ויקארטר סיכם :״אך אין לי כל אפשרות
לחזות מראש מה יעשה מר בגין.״
הצהרה זו, שבאת מפיו ימים אחדים בילבד
אחרי שיחותיו המקיפות עם ראש־ממשלת
ישראל בוושינגטון, ניתנת לפירוש כאילו
כפי שבגין התחמק מן הנושא השנוי-
במחלוקת של מתן תוקף חוקי להתנחלויות
בגדה המערבית, כך התחמק קארטר מעיסוק
בהבדלישזדיעיות שבין ארצות־הברית
לישראל בשאלת הדברים שיאפשרו את
השתתפותו של אש״ף בוועידת ז׳נבה.
, ,בקצרה, העמדה האמריקאית — שקודם־
לכן הוצגה במעורפל, בהיסוס ובדרך־כלל
בשיחות פרטיות בילבד — מוצהרות עתה
שוב ושוב בבהירות ובפומבי על־יידי הנשיא
עצמו. ארצות־הברית תקיים את
ההסכם שעליו חתם הנרי קיסינג׳ר עם
ישראל בספטמבר ,1975 שלשונו ״׳לא ל
הכיר
או לשאת-יולתת עם אירגון־השיחרור
הפלסטיני כיל עוד אין האירגון מכיר
בזכותה של מדינת ישראל להתקיים ואינו
מקבל את החלטות מועצת־הביטחון 242
!ו־.338״ אולם אם הפלסטינים יסכימו לבסוף
לנקוט צעדים על-מנת לעמוד בשני
תנאים אלה, ארצותיהברית מתחייבת עתה
להכניס את אש״ף לתוך התהליך הדיפלומטי
ותהא עמדתה של ישראל אישר
תהיה. כפי שהזהיר השבועון — הפרו־ישראלי
בדרד־כלל — ניו ויפאבליק, בחודש
מארס :״הקונפליקט בין ישראל
וארצותיד,בריית יכול ...להסתכם בשאלה
כמה שינויים יידרשו מאש״ף קודם שית־קבל
כצד למשא־והמתן.״
בגיו שילס מ חיר
^ ידו צעדים מצד אש״ף יספיקו
לכך וכיצד בדיוק תגיב ארצות־הב-
רית — אלה היו נושאי המגעים האינטנסיביים
שהתנהלו מאחרי־,ז־,קלעים ואשר
בהם עסקיו פגישתו ה״בלתי־רישמית״ של
ויליאם סקראנטון עם מנהיגים של אש״ף
בחודש שעבר, ביקורו של איש אש״ף
בארצות־הברית, לפני יציאתו של ואנס
למיזרח־התיכץ, והתערב,ותם שיל מתווכים
אחדים שהסבירו לשני הצדדים מה דורש
הצד האחר.
מה שנובע מכך עתה חייב להיזקף לזכות
הדיפלומטיה המפוכחת זהמעודנת שנוקטים
הנשיא קארטר וצוות המיזרח־התיכון
שלו במועצת־ה,ביטחון ובסטייט־דיפרטמנט.
אף שביקורו האחרון של מנחם בגין ב־ארצות־הפרית
הניח יסוד ליצירת אווירה
ידידותית ביחסים עם ישראל הוא לא

מאת

הקהל — שני המקומות שמצידם צופה
קארטר התנגדות חריפה !ונוקבת כאשר
תקשור ארצוודהברית קשרים רישמיים עם
אש״ף.
המסר שהעביר יורש־העצר של ערב
הסעודית, פאהד, בחודש מאי לנשיא קאר־טר
מאת יאסר עראפאת, ואשר בו נאמר
כי אש״ף מבין את מדיניותה שיל ארצות־הברית
ומוכן להכירה הדדית בישראל כאשר
— ואם — תתכנס ועידת ז׳נביה, סייע
גם הוא אם־כי לא הכריע.
אולם, צירוף כל המאמצים הללו העיר
את דעתו שיל מימישל קארטר לאפשרות
שהצעד, מוגדרת וברורה יותר מצד וושינגטון
תוכל להטות את כף־המאזניים בתוך
אש״ף לצד אלה התומכים בצעד ההיסטורי
שיל הכרה במדינת ישראל: ,והרחק מאלה
המתנגדים לתלות באמריקאים ׳ולרעיון של
מדינה פלסטינית !בגדיה המערבית וברצו־עת-עזה.

ההתפתחויות שחילו בחודשים האחרונים
הביאו לידי הגמשת עמדתו של
מימשל קארטר. הנשיא אינו דורש שאש״ף
יקבל את החלטות 242ו״ 338 במלואן,

סינים בעצמם את הכוח להיענות לו. מ רי
קיסינג׳ר, בהסכמתו של ג׳ראלד פורד,
עשה את הצעד הראשון בתהליך של
״ההערכה,־ומחדש״ של אפריל־מאי בעניין
מדיניות המיזרח־ה,תיכון ב־.1975
בנובמבר אותה שנה עשה סגן־עוזד-שר־החוץ
האחראי לענייני המיזרח־התיכת,
הארולד סונדרס, את הצעדים הראשונים
׳של מה שמתרחש עתה( .סונדרס משמש
כיום מנהל מישרד הבשן !והמחקר של
הסטייט־דיפרטמנט והוא אחד הפקידים הבכירים
המתלווים לשר־החוץ ואנס במסעו
הנוכחי במיזרח־התיכון).
בהעידו אז לפני הקונגרס אמר סונדדס
נחרצות :״הממד הפלסטיני של הקונפליקט
הישראלי־ערבי הוא, מבחינות רבות, ליבו
של קונפליקט זה,״ והוא המשיך ותיאר
בפרוטרוט את התפתחותו של אש״ף ואת
האידיאולוגיות והאסטרטגיות השונות והיריבות.
מאחר שאש״ף ״לא גילה נכונות
לנהל משא־ומתן לשלום עם ישראל, וישראל
אינה מכירה באש״ף או ברעיון של
יישות פלסטינית נפרדת ...אין בידינו, בשלב
זה, מיסגרת למשא־ומתן שיכלול את
אש״ף.״ ואולם ,״ברור,״ הוסיף ,״שהדיון
בהיבטים הפלסטיניים של הבעייה חייב
לכלול את כל צידי העניין. מה שאינו
אפשרי השם עשוי להפוך אפשרי בעתיד.״
בחודש שלאחר־מכן פירסם מוסד בירד
קינגס, מציוותי־החשיבה החשובים ביותר
בוושינגטון, מיסמך שהציע גישה אמריקאית
חדשה לביצת המיזדח־התיכון. בתוך
החתך הרחב של מלומדים ומנהיגים שחתמו
על המיסמך ניתן היה למצוא מיספר
מנהיגים יהודים־אמריקאים, את זביגנייב
בז׳ז׳״נסקי (שהיה יאז פרופסור באוניברסיטת
קולומביה) ואת ויליאם קוואנט (מי
שהיה, אז פרופסור באוניברסיטת פנסילבניה
וכעת הוא סגנו של בז׳ז׳ינסקי לענייני
המיזרח-התיכון במועצה לביטחון לאומי)
.דו״ח ברוקינגס הפך קו־מנחה במאמציו
של מימשל קארטר בשאלת המיזרח־התיכון.
בדברו על הבעייה הפלסטינית
מצהיר המיסמך :״יש לתת מקום להגדרה-
העצמית של הפלסטינים, שתותנה בהכרה
פלסטינית בריבונותה ובשלמותה של מדינת
ישראל בתוך גבולות מוסכמים.״ בדברו
על ״גבולות״ מתייחם הדו״ח ל״קווי זד5
ביוני , 1967 רק עם אותם שינויים שעליהם
יוסכם הדדי.״
זמן קצר אחרי בחירתו של קארטר
כנשיא ישלח עראיפאת שני נציגים שלי
איש״ף, את עיצאם סארטאוויוצברי ג׳רייס *
לארצות־הסרית, עלימנת לנסות לעבד עימד,
הסכם שלפיו תעשה המועצה הלאומית
הפלסטינית המוקמת ויתורים אידיאולוגיים
ופוליטיים גדולים בתמורה להתחייבות
של ארצות־הברית לבוא בדברים
עם אש״ף ולתמוך בהגדרה־העצמית של
הפלסטינים.
כאות של רצון טוב נתבקשה ארצות-
הברית להעניק אשרה לנציג של אש״ף
על־ימנת שיוכל לפתוח לישכה של האירגון

ך* נשיא קאו־טר אינו אחראי ליזי-
| 1מת מדיניות חדשה זיו בשאלה הפלסטינית
החשובה — מדיניות שתוביל, ללא-
ספק, לקרע עם ישראל אם ימצאו הפלס־

* שני חברי המישלזזת של אש״ף שניהלה
את השיחות עם נציגי המועצה הישראלית
למען שלום ישראלי־פלסטיני.
(הננשד בעמוד )30

מארק בר חונסק

מארק כרוזונסקי הוא מומחה אמריקאי
לענייני המרחב, המתגורר בוושינגטון. כתמה
זו, השופכת אור על רקע מסעו של סייחים
ואנס, נכתבה לפני פירסום הידיעות, השבוע,
על הצהרת המדינאים הערכיים שאש״!ז מוכן
להכיר בישראל ותגובת הנשיא קארטר על כך
(:ראה ״במדינה״).

שינה — ואף לא יכול לשנות — את
המציאות הפוליטית הבסיסית. ממשלות
ישראל בעבר עמדו על תיאום המדיניות
עם ארצות־הברית — תוך העלאת חילוקי־דיעות
מדי פעם, עד שנתקבלה עמדת־פשרה
כלשהי. המחיר ששילם בגין על
״הצלחתו״ בוושינגטון היה שיחרורה של
ארצות־הברית מהתחייבותה לגבי ׳תיאום
המדיניות. כעת קיימת ״הסכימה שלא להסכים״
,גם אם ניימתה ידידותית. זהו מצב
חדש, שקארטר פועל במהירות על-מינת
לנצלו.
יש הסבורים שאש״ף כבר שלח אותות
מספקים למדי בתגובה על הפניות האמריקאית.
אך באותות אלה עדיין לא די,
לדעת האמריקאים, עיל־מגת להצדיק את
הצעד המכריע שאותו שוקלים עתיד, בוושינגטון.
הנכונות ללפת לז׳נבה, כפי
שהוכרזה במארס האחרון על־ידי המועצה
הלאומית הפלסטינית, וסילוקם של נציגי
חזית־הסירוב מן המועצה העליונה של
אש״ף הם, חיוביים, אך בילתי-מספיקים.
כמו־כן לא היו הצהרותיו החמקניות של
יאסר עראפאת באוזני עיתונאים וחברי-
קונגרס אמריקאיים בלתי־מספיקיוית, בחלקן
:משום שאין הן מספיקות למימישל האמריקאי
לשם שימוש בקונגרס ולגבי דעת־

גם לא הכנסת שינויים מיידיים באמנה
הלאומית הפלסטינית. סגן־הנשיא וולטר
מאנדייל, בנאומו החשוב על המיזרח־ר!,תיכון
מחודש יוני, הדגיש ש״החלטה 242
איננה: מספקת, כשלעצמה, את כיל הנחוץ.״
!והנשיא ושר-ההוץ היו זהירים ביותר שלא
לציין שינויים פורמאליים באמנה כדרישות
קודם שיתחילו השיחות ארצות־הברית —
אש״ף — שגיאה שוואנס אולץ לבצע
בביקורו הראשון בישראל, בחודש פברי-

ייש לשער שהצהרה ברורה מטעם המועצה
העליונה של אש״ף בדבר דו-קיום
כמטרה תתחיל את התהליך בנקודה• זו.
צעד כזה מצד אש״ף יהיה קשה ביותר;
אולם, הדבר שבו מהרהרת ארצות־הבריית
עתה גם הוא צופן בחובו סיכונים פוליטיים
לקארטר, בתחום הפנימי.

ההתקפה שנשכחה

מאיו 11ו ע זוק

כבי

ענייני המישטחד, ובמדינה?
תדבר שופך אור מוזר ביותר על מערכת
!השיקולים וה״עקרונות״ של ראשי ד״יש.

מי ל ח מו ת
הי הו די ם

אדוניס בדימוס: אהרון יריב ומאיר עמית בהנעה של ייאוש

א היחד! זו המסקנה היחידה שנבעה
! €ממאורעות השבוע בד׳׳ש׳ אף שהיתר,
זאת, אולי, המסקנה החמורה ביותר.
מסקנה אחרת, שלא ה״ה סמנה מנוס,
היא שד׳׳ש הפכה, תוך חודשים מעטים
מאד, למיפלגת־מימסד מן המניין — ממד
ל׳גד. ,מסוכסכת, שראשיה !מאשימים איש
את רעהו באינטריגות ובקנוניות, שי׳ש !בה
קבוצו׳תילחץ ומי׳לחמות־היהדדים.
מייסדי ד׳׳וש, ובעיקר !מקימי תנועת־׳שינוי

ן סטלה לוי אבלה

אמנון רובינשטיין מליט את פניו בידו
יי ה לא היה מחזה מרהיב.
1על אקרן הטלוויזיה הופיעו שניים מראשי
ד״יש, חבדי-הננסית אמנון רובינשטיין
ומאיר עמית, ורמזו בי ספרם ועמיתם,
ח״ב מאיר זורע, סובל מהפרעה נפשית.
״׳מיקרה חולני,״ אמר עמית בסלחנות.
״!מיקרה אישי,״ חזר אחריו רובינשטיין
בצער, וסיפר כי אין זו הפעם הראשונה
שזורע מתנהג בצורה חריגה, לא־נורסלי׳ת
״הם הציגו אותי כחולה־רוח !״ זעם זורע
עצמו, למחרת .״רק בברית־המועצות שולחים
יריבים פוליטיים לבית־הטשוגעים !״
סטר, ימים לפני כן עדיין התנהל המשא־והמתן
להצטרפות ד״ש לממשלה. במהלך
סשא־ומתן זה שלד, לא פעם גם שסו של
מאיר זורע, סמועמד אפשרי לתפקיד מרכזי

ישנה שדמי צורח

בממשלה. בשלב מסויים רמזו אנשי ר״ש
שהיו רוצים כי זורע יהיה סגן־ש׳ר־הפנים
ואחראי על ענייני המישטרה. בשלב קודם
הוזסר במועמד לתפקיד שר־החקלאות.
מנחם בגין עצמו הציע לו! ,באחד השלבים,
לפי השמועה, לכהן כסגן ראש־הסטשלה.
הוויפוח הטלוויזיוני מעורר, על בן, שאלה
נוקבת :׳מתי גילו רובינשטיץ, עמית וחבריהם
כי זורע הוא ״׳מיקרה חולני״ ו״אדם
תדע״ ,שאינו: מאוזן — כפי שמשתמע
מדבריהם — בנפשו?
אם ׳נסתבר להם הדבר !מהתנהגותו של
זורע במיקרים קודמים, כפי שטען רובינשטיין
— איד זה הציעו:אותו לתפקיד בכיר
בממשלה? איך זר, עלה על רעתם שזורע
יכול לשמש, למשל, כאחראי העליון לכל

המקורית, היישלו את עצמם שניתן להימלט
מן החוקיות הפנימית של גוף פוליטי. הם
דיברו בשם הטוהר, היושר, המוסר, וחזחו
עד בוש על דבקותם ב״עקחחנות״.
אולם תוך כדי כך הם עשו מעשה בלתי-
מוסרי, הסתנקם !בהם עתה. הם טישטשו
את הבדלי־הדיע׳ות האמיתיים ביניהם,
והקימו ׳מחנה שהוא ׳מאוחד רק בעניינים
טפלים (׳״שינוי שיטת הבחירות״) והעמידו
פנים שהם העיקר. היד, צריך להיות ברור
שתרמית זו תתגלח ברגע שתעלינה לדיון
הבעיות האמיתיות ,׳ושאז יד,יד, המחנה
מפולג: ושסוע לאורכו ולרוחבו.
הדבר קחה מחר יותר מכפי שציפו רבים.
תוצאות־ד,בחירות השאירו לד״ש את הברירה
בין ישיבה באופוזיציה ובין הצטר־
נ פות מכיוו רוב

עות של לתפ1
שלד, אותה באום
בדליי

חים ביי[

טיבע מי טרי׳

:צצה ־ ואמות סיני ר ש ועדו

ובמדיניות ליברלית־סוציאלית — טייבעי
שיתנגד להצטרפות לממשלה.

היושר
כ מ חל ת־רוח

!ו ודטה״מו 1(1וע1ע

^ ילד היו כל ראשי התנועה עסקני-
מיפלגה משופשפים, הרגילים לשקר לציבור
ולאוהדים, להחליק ניגודים, לטשטש
בעיות ולסבר את האוזן בדברי-הבל, ניתן
דייה לחפות על ניגוד עסוק זה במשך שנה־שנתיים
נוספות. הצביעות המתחסדת היא
לחנדחוקו של הפוליטיקאי המיקצועי. כמה
מראשי ד״׳ש אמנם ילמדו מהר מאד מיקצוע
זה, והם מתנהגים כיום כעסקנים ותיקים
לבל דבר. את הדוגמה הטושלומת לכך
מציג ייגאל יידי־ן עצמו.

פל זה יכלו ראשי ד״ש לסלוח לזורע.
ולראייה: הם ידעו את דיעותיו עוד לפני
שהצטרף אל הגרעץ שהקים את ד״ש.
אולם השבוע נתגלה חלק אשד באישיותו
של זורע — חלק שאינו נוגע לתעות,
אלא לאופי. זהו אותו חלק שהעלה בלב
עמיתיו את החשד כי הוא חולה בנפשו.
כי למאיר זורע יש צרה אחת! ,שהיא
בלתי־נסבלת אצל פוליטיקאי ודאש־מיפ-
לגד : .הוא אדם ישר ללא פשרה. אין הוא
מסוגל להתאפק מלומר את שהוא חושב.
השבוע השמיע זורע את דעתו בצורה

בלתיחשיגרתית: מאד, ובמיקום בלתי־ריגיל.
הוא עשה זאת במסיבת-עיתונאים, שכונסה
על־ידי ד״ש כדי להסבור כיצד פוצצו
הליסוד: ושותפיו את המשוא־והמתן לצירוף
ד״ש לממשלה.
באמצע המסיבה פתח זורע את פיו, וטען
כי לא הליכוד פוצץ את הסשא־והמתן
אלא ראשי ד״ש עצמם — ובעיקר חברי-
הכנסת עמית ורובינשטיין, שישבו לצידו.
הוד. זה מעשה חריג, היסר-תקדים בהיגד
יסודה המדינית של ישראל. אבל הוא
הלם: בהחלט את איופייו: של !מאיר זורע.

ייגאל ידיו נראה כבונה

לממשלה, שפה תהווה התנועה גלגל חמישי,
ן שקולותיה אינם דרושים לקואליציה להשגת
ירלמינטרי.
י נושא זה מוכרחים היו להיווצר חילוקי־די־משמעותיים,
גם בלי קשר לשאיפות אישיות
:מה מראשי ד״ש, שהצטרפו לתנועה רק כדי
1טרמפ לכסא בממשלה. כי הצטרסות למנד
היתה מטביעה על התנועה חותם ימני, משייכת
מעתה והלאה למחנה של מרכז־ימין. הישארות
זיציה עשוייה להטביע על התנועה חותם לי*
רדיקלי, לשייך אותה למחנה מרכז־שמאל.
שדוגל בארץ־ישראל השלמה, בסיפוח השט־ובהתנחלות
בהם, במדיניות כלכלית ימנית —
י שיהיה בעד הצטרפות ד״ש לממשלה, בכל מחיר.
.דוגל ׳בהחזרת השטחים תמורת שלום -ב״פשרה
•־יאלית״ ,בהתנגדות להתנחלות בכל מקום

אולם לא כל ראשי התנועה הדמוקרטית
לשינוי עבת שינוי אישי זה. סמה ׳מהם
התנגדו להסבה המיקצועיית.
איתרע מזלה של התנועה, שאחד
מראשיה הוא אדם שאינו מסוגל
להשתנות. ולא מיקרה!הוא שדווקא איש זה
גרם לסקנדאל הגדול ושל השבוע.
בכל !הנוגע לעניינים מדיניים מאיר זורע,
חבר קיבוץ מעגן־מינאל, הוא איש הימין
הקיצוני. הוא חסיד מושבע ובלתי־מתיפשד
ישל וארץ־״שחאל השלמה. בראש מינהל-
מקרקעי־ושראל, מילא תפקיד מרכזי בגיבוש
הרעיונות של ״ייהוד הגליל״ .זורע
התנגד בתוקף להחזרת עקורי איקרית
ובירעם. מבחינות רבות, הוא עומד מימין
לליכוד.

בנימין הווי ומשה בקו נחבשה חודה

ויו

ו. ו _ י י 1ו 1
(!המשך מעמוד )29
יאץ זו הפעם הראשונה .׳שזורע גורם
סערה ציבורית ביגלל אמירה חריפה
שלו. כל מי שמכיר את תולדותיו של
האיש, יודע שהיתה זו עוד אמירה כנה של
אדם שמצטיין בהצהרות בוטות שאינן משתמעות
לשתי פנים, אדם שפיו וליבו
חד הם לאורך כל דרכו. יושרו חסר־הפש־רות
הביא אותו לא־אחת לידי עימותים
עם אישים חזקים, שרבים אחרים נמנעו
להתנגש עימם.
בעובדה זו, לפחות, מכירים גם אוייביו
המושבעים.
מאיר זרודינסקי, שמאוחר יותר שינה
את שמו לזורע, והידוע יותר בכיבוי שדבק
בו זה שנים — ״זרו״ — נולד ברומניה
לפני - 54 שנים. הוריו היו אז בדרכם מאוקראינה
לישראל, והמתינו לקבלת רשיון״
עלייה (סרטיפיקט) .לארץ הגיע בגיל שנתיים.
מישפחתו התיישבה בחיפה, שם
הקים אביו בית־דפום. האב, לוי זרד
דינסקי ,׳נחשב כאחד ממייסדי ענף זה
בארץ.
את חינוכו היסודי קנה זרו בבית-הספר
אליאנס בעיר הכרמל, ואת לימודיו התיכוניים
בבית־הספו הריאלי. בגיל 16 החלה
הקאריירה הביטחונית שלו, כאשר פקד
על פלוגת-תלמידים של הגימנסיה. מפקדו

בנוודהברית. עם הבריגדה היהודית לחם
עד תום המילחמה, ושימש כמפקד פלוגה
בדרגת קפטן (סרן) .כשהשתחרר, המשיך
לרכז את מיבצע העלאת ניצולי-השואה
ארצה• כשחזר מאירופה התיישב בקיבוץ
מעגן־מיכאל של הקיבוץ המאוחד, שם
ביתו עד היום.

ו1׳זמת 011ז״ו
ך 11(47 נקרא זרו לסייע בהקמת
מעויך־ההדרכה של ההגנה, ולפ4

על קורם מכ״ים של האירגון. במיל״
חמת־העצמאות התמנה כמפקד גדיד יזו־רון
— אחד מגדודי החי״ש שלחמו בחזית
ירושלים. עם גדודו השתתף בקרבות המרים
של כיבוש מישלטי הפרוזדור, שער״
הגיא והקסטל. הגדוד השתתף גם בניסיון־
הנפל לכיבוש העיר העתיקה ובקרבות
באיזור ארמון הנציב. עם תום המילחמה
חזר זדו למישקיו, אל אשתו נעמי ולעבודת
הפלחה.
יב־ 1951 נקרא זרו שוב לשימת. מאז,
פרש וחזר לשירות הצבאי במשך ארבע
פעמים, כשכל פרי׳שה מלווה בוויכוח הריף.
מאוחר יותר, כשהתמנה חיים לסקוב
לרמטכ״ל, מינה את ז ת לתפקיד ראש

עמית, ידין וזורע ()15(51
חברים לנשק
היה בוגר אחר של הריאלי — חיים לס״
קוב.
דרכיהם של שניים אלה עתידות היו
להצטלב עוד פעמים רבות בהמשך, ורבים
נוטים להקביל בין השניים, בעיקר
בש;ל אישיותם חסרת־הפשרות! ,נוקשותם
ונכונותם להילחם על עקרונותיהם, ולו
גם במחיר איבוד מישרה רמה — תכונות
הנראות ליריביהם כחוסר פיקחות.
במיסגרת ההגנה נשלח זרו לשנת שי רות
בקיבוצים דגניה וגניגר, שם נקשר
לראשונה לחקלאות. ב־ 1941 צורף ל״
מנגנון־הקבע של ההגנה, ועסק בעיקר
בפעולות רכש, תוך שהוא מנצל את
היותו אי־ש מישטרת־היישובים בקריית־חיים.

,1942 בעיצומה של מילחמת־העולם
השנייה, התגייס זרו לצבא הבריטי, עבר
את כל שלבי הפיקוד הנמוכים, הגיע
לדרגת רס״ל. בין השאר לחם בצבא בנות־הברית
תחת פיקודו של הפילדמרשל בר־נארד
לו מונטגומרי, בצפון־אפריקה, ומאוחר
יותר באיטליה. הוא התבלט כחייל
מעולה ונשלח לקורס קצינים, ובתור ש כזה
צורף לבריגדה היהודית כאחד מעשרה
הקצינים היהודיים הראשונים שהועברו
אליה. עוד בהיותו קורפורל (רב-
טוראי) ,זכה זרו בעיטור על גילוי אומץ-
לב. היה זה כאשר התנדב לצאת, בראש
כיתת־סיור, אל מול עמדות ארטילריה של
הגרמנים באיטליה, כדי למשוך את אישם
ולאפשר בכך את מיפוי מערכיהם. על
כך הוא נענד באות ״הצלב הצבאי״ של

קארטר מחכה לאש״ף
כלל כינויי־יחידות ולא נועדו להביא לגיוס
של ממש, אלא רק לבדוק את תגובת
מדינות־ערב. היה זה על־פי הצעתו
של הרכבי דווקא. אחת הסיסמאות היתה
״ברווזי מים׳ /והיא שנתנה לפרשה את
כינוייה העממי. אלא שזרו לא התנער
מאחריותו, ובהופיעו לפני ועדודהחקירה
אמר :״אין אשמים. אני אישם. לקחתי על
עצמי אשמה של מישהו אחר, מפני ש פקודות,
המפורשות הופרו.״
כשסיים את תפקידו כאלוף הפיקוד,
השתחרר זרו בפעם הרביעית ושב לחרוש
את שדות מישקו. גם הפעם היה
צעדו מלווה סערה, בן־גוריון ביקש ממנו,
באותה עת, ליטול חופשה, וזרו הטיח
בו בתגובה :״אתה והלישכה שלך עטופים
צמר־גפן. ושום דפר אינו מגיע אליכם.
לא השארתם בידי ברירה אלא להתפטר,
ולכן איני יבול לקבל את הצעתך
לצאת לחופשה. אני בעצם מתפטר במחאה
על־כך שאתם זורקים אותי מהצבא!״

אסון ראשון במישפחה
ץ רו התרחק באותן שנים מפעילות
1ציבורית ואף דחה כמה תפקידים
בכירים שהוצעו לו. תחת זאת העדיף
להתמסר למישפחתו !ולעבודה חקלאית.
בניו, שבגרו, דמו לאביהם. כמוהו היו
גם הם מוצקים, חסונים ועקש׳נים. בנו הבכור.
גיורא, התקבל לאחר מאבק עיקש
ליחידה מובחרת של הצנחנים. למתת
שהיה ספורטאי מצטיין התגלה גיורא, בבדיקות,
כבלתי־כשיר, ובתחילה סירבו
לגייסו. חרף זאת סיים קורס קצינים וחתם
על שירות קבע. הבן השני בחמישה,
יונתן, התנדב לקורם־טיים, סיימו בהצלחה
והיה לטייס אורגן. במילחמת ששית־הימים
הופל מסוסו בקרב בשמי הגולן.
זרו ואלוף (מיל ).יוחאי בן־נון, הצטרפו
לצוותים שיצאו לחפש אחר גופת הבן.
הם מצאו אותה סמור לצומת בוטמיה.
הסורים התעללו בה והשחיתוה ללא הכר.
נפילתו של בן בקרב יכולה להביא
לשינוי קיצוני בהשקפות הורץ השכולים•
יש שבעיקבות הטרגדיה הם ממתנים
את דיעותיהם הפוליטיות ביחס לפתרון
הסיכסוך במיזרח התיכון ודבקים ברעיון
השלום. אך קורה גם שדעותיהם
משתנות לצד הלאומני והם גורסים :״אף
שעל״ .זדו משתייך על אלה האחרונים.
מאז היה לאחד מנושאי דיגלה של תנועת
ארץ־ישראל השלמה, למרות שהכחיש את
השתייכותו הפורמלית לתנועה זו.
הצהרותש ד״ש לאומניות קיצונשת, כמו
זו שהשמיע בכנס התנועה למען ארץ־
ישראל השלמה שנערך ב־ : 1968״נוכחותה
של ישראל בסיני,״ אמר אז זרו ,״מאפשרת
לנו לערוך טרור בערים הערביות
הראששת ולמוטט את האוייב דרך האוב-
לוסיה. ישיבתנו במרחק 100 קילומטר מקהיר
מהווה את ההרתעה הטובה ביותר.״

אג״ם, תפקיד הנחשב לשני בחשיבותו
אחרי הרמטכ״ל.

..דהתהוס ד עי הנני

״בווו!׳ וגיס״

יטרג די ה ־־ ח־ ? ר! אותי ״זרקו•
1י רים עוד שתר. הוא הסתגר במישקו
סר. זעף וממורמר. רק ב־ 1972 שב לכותרות
העיתונים. היה זה כאשר נקרא
לשמש כחבר בוועדת ויתקון לחקירת
השחיתות בחכרת נתיבי נפט, יחד עם השופט
העליון אלפרד שתקון וד,תעשיין
אברהם קליד. פרשת השחיתושת עודרה
עניין ציפורי רב. הציבור ציפה למסקנות
חריפות, והתאכזב. מסקנות הרוב בוועדה,
ששמעה עשרות עדים, היו זהירות. זרו
הביע את דעת המיעוט. הוא לא היסס
לחלוק על דעת השופט העלשן והתעשיין,
ולהביע מורת־רוח גלויה ממסקנותיהם. זרו
דרש לנקוט עמדה חריפה יותר ׳נגד מוטי
פרידמן(מנכ״ל נתיבי נפט) וצבי דינשטיין
(סגן שר־האוצר).
בתקופת השתו חבר הוועדה הועלה
בממשלה הרעיון למנותו כראש מינהל
מקרקעי ישראל. מייד עם הגשת מסקנות
הוועדה פרצה סערה ציבורית חדשה סביב
שאלת גובה שכר הטירחה שאמורה היתה
המדינה לשלם לפרקליטיהם של העדים
שהופיעו לפני הוועדה. הסכומים שנפסקו
היו אסטרונומיים. כל פרקליט אמור היה
לקבל מאות אלפי לירות. זרו לא שתק.
הוא תקף בחריפות את שר״המישפטים
דאי, יעקב שימשון שפירא, וטען שהשר
הוא שהיטעה את חברי השעדה וגרם את
(המשך בעמוד )34

ך* אפ ריל ( 11(51 פקדה סערה את המי
^ דינה. הרדיו שידר, במפתיע, קריאה
דרמאתית לגיוס יהידות־המילואים. אזרחי
ישראל נתקפו פאניקה, ואיתם הופתעו גם
הרמטכ״ל ושר־הביטתון. מדינות-ערב מיהרו
להיערך למילחמה, ובעולם השתררה
דאגה מפני מיתקפה ישראלית צפוייה על
שכנותיה.
רק כעמר כמה שעות יכלו כולם לנישום
לרווחה. התברר שהיה זה תרגיל התייצבות
שתוכנן מראש, אך מצע ללא
הודעה מראש לציבור, כנדרש. ראש אג״ם,
האלוף מאיר זורע, קיבל על עצמו את
האחריות לטעות. הוקמה ועדת־חקירה ש החליטה,
כעמר שלושה שבועות, להמליץ
להעביר מתפקידיהם את זרו ואלוף
נוסף — יהושפט (״פטי״) הרכבי, ראש
אגף־המודיעין דאז.
!בן־גור״ון, שחיה אז שר־הביטחון וראש
הממשלה דרש מזרו להתפטר. אך זדו
השיב, כדרכו, באופן חד וחריף ללסקוב,
שהעביר אליו את הדרישה, הוא אמר:
״תודיע לזקן שאם כל הכבוד, אני מתפטר
מתי שאני מוצא לנחוץ. לא פוטרתי אלא
הועברתי לתפקיד אלוף־פיקוד הצפון.״
כעבור 17 שנה, ב־ ,1976 פירסם זרו
את גירסתו שלו על אותה פרשה. לדבריו,
שודרו ברדיו, סיסמאות סתמיות שלא היו

(המשך מעמוד )27
בוושינגטון. קיסינג׳ד גילה עניין בכך !ומיניה
את השגריר־בדימוס דין בראון, מי
שחש, שליחו יהמשחד ללבנון, כמתווך, תוך
שהסטייט־דיפרטמנט אינו מקיים מגעים
רישמיים עם אש״ף. אולם הניסייץ כולו
׳נכשל בשל לחץ כבד מצד ממשלת ישראל
!והלובי חשודי האמריקאי, וכן מפני ש-
גדיים ציין בבקשת־האשרה מקום לידה לא-
נכון. גם קיסינגד הש במצב קשה.
פעמיים במהלך מערכת־הבחירות הביע
קארטר את דעתו שיש להעניק לפלסטינים
קשם לאומי. בנובמבר 1975 הוא אמר,
בוועידה על מדייניותשחיוץ :״אני סבור
שאחד המרכיבים האינטגרליים בהסכם הסופי
חייב ׳להיות ההכרה בפלסטינים כעם,
כאומה, עם ארץ לחשת פה וזכות לבחור
במנהיגים משלהם.״
חודשיים מאוחר יותר, בדברו לפני 75
מנהיגים ששים, ציין הנשיא־לעתיד :״אני
סבור שבסופו של דבר צריך יהיה להכיר
בעם הפלסטיני — ־שהצורך העליון שלו
הוא ההכרה בו כאומה בעלת מדינה משלה
בגדה המערבית או בגדר, המיזרחית של
הירדן.״
אך במשך חלק־הארי של מערכת־ד,בחירות
נשמר קארטר להתרחק מן הנושא
הפלסטיני הרגיש. לולא עשה כן יש לשער
שלא היה נשיא השם. הקהילה השודית
בארצוית־הברית גילתה זהירות מופלגת ביחסה
לקארטר, והוא עשה מאמצים ניכרים
לשנות מצב זה ׳במהלך קיץ .1976
אולם, מייד אחרי שנכנס קארטר לתפקידו׳
ב־ 20׳בינואר הוא החליט, שד עם
ואנס ובז׳ז׳ינסקי, כי יש לקבוע במהירות
מדיניות פלסטינית חדשה. לאור קשייו
של קיסינגד בעת שניסה לעשות זאת,
היתה החלטתו של הנשיא מסוכנת ואמיצה
בעתשבעונה־אחת.

שגיאתו
של בגין
ף כף, ג ־ 16 במארס, בקלינטון שבו
מסצ׳וסטס, הכניס קארטר את השינוי
היסודי במדיניות האמריקאית לגבי המיז־רח־התיסון,
בהכריזו ״מולדת לפלסטינים.״
המועצה הלאומית הפלסטינית עמדה להיפגש
בעצם אותו השם בקאהיר. ,ואין ספק
שקארטר שלח •לה איתות. אך זה הגיע
מאוחר מדי. אילו נענה למאמציו של
עראפאת חודשים אחדים קודם־לכן, בעת
שסארטאווי וגדיים ביקרו בארצות־הב־רית,
היה הפתח שפתח קארטר לפני ה פלסטינים
מתורגם לגישות מתונות שתר
בהצהרת 15 הסעיפים שפורסמה על־ידי המועצה
הלאומית הפלסטינית. יתירה מזאת,
בחודשם שבאו לאחר־מכו הופעל על קאר־טר
לחץ פוליטי חזק לערפל עוד שתר את
גישתו כלפי הפלסטינים.
אולם בהגיע חודש יוני החליט קארטר
לפעול ברוח ההצעה שהציע עתה לפלסטינים•
כהכנה לכך הודיע לשוק האירופי
המשותף כי ארצות־הברית אינה מתנגדת
עוד להכרזה מצד השוק המשותף בדבר
רעיץ המולדת לפלסטינים. אף שבפומבי
עמד קארטר על כך שהוא מתנגד להכרזה
האירופית, הופתעו האירופים כאשר ההתנגדות
שלה ציפו סולקה. כתוצאה מכך
פורסמה ההכרזה של השוק ב־ 29 בשני,
בזו הלשון :״פתרון לקיונפליקט במיזרח־התיכון
ייתכן רק אם זכותו הלגיטימית
של העם הפלסטיני למצוא ביטוי הולם
לזהותו הלאומית תתורגם ללשון העובדות,
שתביא בחשבון את הצורך במולדת עבור
העם הפלסטיני. נציגי הצדדים לסיבסוך,
כולל העם הפלסטיני, חייבים ליטול חלק
פמשא־ומתן...״
׳וכך הוכן הרקע להצעה ההיסטורית —
המונחת עתה על השולחן — של ארצות־הברית
לאש״ף. מישגהו של בגין היה
בכך ששפט שלא־כהלכה את נחישות הח לטתו
של ג׳ימי קארטר. בכך •שחזר לישראל
!והעניק מייד תוקף חוקי להתנחלויות
׳בגדה המערבית, מבלי לדווח על כך לנשיא
ארצות־הבדית, הותיר את עצמו חשוף
לכך שקארטר יעשה אותו הדבר לגבי
הנושא הפלסטיני. מדיניותן של אמריקה
וישראל לא ׳תהיה מתואמת עוד. יפגין עשוי
למצוא את עצמו, בתוך חודשים אחדים
או שנה לכל ר,שתר, עומד נוכח משא־ומתן
בינלאומי עם כל הצדדים האחרים, כולל
ארצות־יהברית, כשאלה מכריזים על התנגדותם
לעמדותוה של ממשלת בגין בשניים
(לפחות) משלושה הנדסאים המכריעים:
השטחים והפלסטינים.
אשר לנושא השלישי — נורמליזציה
ביחסים ושלום בר-קיימא — נושא זד ,׳תלוי
בערבים.
ה עו ל ם הז ה 2084

התביעה טוענת שריקה סלומון(משמאל) הרעילה
את בקרה יעקב, שהינה אותה
רעל ענברי
דבונד?

יעקב וריקה סלומון
היא התנגדה לניתוח אחר־המוות
^ ת המצבה פירקו הקברנים תוך
דקות ספורות. אחר-כך ניפצו את ישיב־בת
הבטון שחיברה את הבלוקים אשר
הונחו על הקבר וחפרו בעפר עד אשר
הגיעו אל הגוויה. את השלד הניחו בארון־
מתים אשר הוסע •מבית־העלמין החוצה.
כך הסתיים השלב הראשון במנוחתו של
יעקב סלומון. הוא הספיק לנוח על מיש־סבו
האחרון רק 173 ימים. את שנת הנצח
שלו החל ב־ 26 בינואר השנה, כשליד הקבר
הפתוח נפרדו ממנו ׳אשתו האהובה
ריקה ושני ילדיהם.
יעקב סלומון, מכונאי־רכב במיקצועו,
נפטר באותו יום ׳בביתו שבקריית־שלום
בתל־יאביב, כשהוא בן 39 בלבד. לרופא
בית־החולים, לשם הובהל יעקב באמבולנס,
לא נותר אלא לקבוע את מותו וגם
את סיבת המוות: דלקת־יקרום-המיוח.
האלמנה, ריקה סלומון בת ה־ ,31 אשה
חטובת־גו ושופעת, ניסתה להתנחם ולרפא
את הפצע שנוצר ׳בליבה. אומנם פטירתו
של אבי המישפחה היתד, אסון כבד, אולם
בני־מישפחתה נייחמוד, ודיברו על ליבה
כי הזמן הוא רופא כל הפצעים וכי החיים
עושים. את ׳שלהם ומסייעים להתגבר על
כל ׳המכאובים. גם אלה על פטירת היקרים
ביותר.
ריקה ניסתה להתחיל בחיים חדשים.
אבל היא החלה אותם ברגל שמאל. ב־12
בחודש יולי השנה, כשישה חודשים אחרי
מות בעלה, היא נעצרה בידי בלשי
מחלקת התישאול של היחידה המרכזית

במישטרת מחוז תל-יאביב. השוטרים עצרו
אותה בחשד כי הרעילה את יבעלה ברעל־עכברים
וגרמה בכך למותו.

היה נכנם להיסטריה, מתפרץ ומכה את
אשתו. כשהיה נרגע היה מבקש סליחה,
מתחנן כי ימחלו לו ומבטיח שלא יחזור
שנית על מעשיו. עד להתפרצות הבאה.
לפני עשר שנים 1נולד בנם הבכור של
ריקה ויעקב. כעבור שנתיים נולדה גם
הבת. אבל לידת הילדים לא הועילה הרבה
לאושחה של המישפהה. לטענת האחות
חנה ,״הפסו חייה של ריקה לגיהנום. הוא
לא הפסיק להרביץ 1לה.״ ריקה פנתה לרבנות,
הגישה תביעה לגירושין.
כאשר הגיעה עת הדיון בבקשתה בבית-
הדין הרבני, שמעו הרבנים יאת טענותיה
והציעו לה לנסות למצוא שלום־בית עם
בעלה. היא חזרה לחיות עימו תחת קורת-
גג ׳אחת, ובמקום לרבנות החלה לפנות ל־מישטרה.
מיספר פעמים הגישה חלונות
על פי בעלה מכה אותה !וגורם לה לחבלות
גופניות .״הוא היה נוהג לשים לה
רגל כדי שתמעד ותיפול על ד.ריצפה,״
מעידה האחיות חגה.
יב־ 17 בחודש ינואר השנה אושפז יעקב
סלומון בביודהחולים דונולו א׳ ביפו .״זה
היה אחרי שהוא קיבל התקף של אפי-

היה עצבני
ך י^ יקה, כת, העיירה יאסי שסרומנ-
ו יה, עלתה עם הוריה ואחותה חנה
לארץ לפני 16 שנה, כשהיתה ילדה בת
.15 היא למדה רק בבית־ספר עממי, סייעה
אחד-כך לפרנסת הוריה. המישפחה התגוררה
׳בבית הסבתא ביפו עד שהצליחה
לרכוש דירה בת חדר אחד. ריקה למדה
לעבוד בניקוי בדים, וגם ׳אחדי שעות
העבידה בבית־החרושת נהגה לקחת עימד,
עבודה הביתה, כדי להגדיל את הכנסותיה.
את יעקב סלומון הכירה ריקד, כשהיתה
פת . 19 לא היתד, זו אהבה ממבט דישון.
הוא הובא יאל בית הוריה על־ידי
שדכנית .״הוא עשה עלינו רושם מצויץ,״
נזכרת אחותה של ריקה, חנה צוררו. אבל
זמן קצר ׳אחרי החתונה הסתבר כי ד,ת ישם
היה מוטעה במיקצת, אם לנקוט
לשון !המעטה.
על פי סיפורה של האחיות, הסתיר הבעל
מאשתו הצעירה את העובדה כי הוא
סובל מפגיעה מוחית שנגרמה לו כתוצאה
מפציעה בראשו בעת שירותו הצבאי
ביחידת צנחנים. תוצאות הפציעה
ניכרו בו היטב .׳הוא נטה להתרגז ולאבד
את עצביו. לדיברי אמה של ריקה, הוא

פרקליט לידסקי
״היא רצתה רק להרגיעו ד

לפסיד״״ טוענת חנה .״הוא הוחזר הביתה
אחרי שמונה ימים, אבל לא חש בטוב.
הוא התלונן על כאבים בבטן. ידענו שהוא
סובל מאולקוס ושהיתד, לו גם דלקת־קרום־
המוח. בכלל הוא היה איש חולני.״ למחרת
שובו הביתה נפטר יעקב.
לריקה לא היה די כסף ׳אפילו כדי
להזמין מצבה עבורו. חבריו לעיבודה ברכב
ישראלי הם שאספו תרומות ביניהם
כדי להקים מצבה על קיברו.

מה הי ת ה
ה אב ק ה?
ליל תכן שריקה היתה מצליחה לפתוח
בחיים חדשים, ובעלה המנוח היה
נח בשלום בקיברו לולא גברת נאה בשנות
השלושים שלה, המתקראת ארלט
מור.
זו הופיעה יום אחד במישטרה, הגישה
תלונה ׳נגד אחד נתן ברנס שהוריד
אותה לזנות ׳והמתפרנס על רווחיד, כיצ־אנית.
השם בדינם היד, מוכר במישטרה.
בעבד כבר נרשמו נגדו מיספר תלונות
בענייני תקיפה וניסיון להדחה לזנות .׳בעת
שנחקרה ארלט מור אודות נתן יפרנס, היא
הזכירה, כבדרך אגב, כי הגיעה לאוזניה
השמועה ׳שהאיש עשר, גם עיסקד. עם ריקה
סלומון, לעשות עימד, יד אחת כדי
להעביר את בעלה לעולם שכולו טוב באמצעות
רעל.
הסיפור נשמע מוזר, אולם סיקרן את
השוטרים. היד, זה לפני ימי ד,סידרה אני
קלאוריוס בטלוויזיה, וסיפור מעין זה היה
נדיר מאד. חיפשו השוטרים את ברנם,
אבל התקשו למצאו. רק כעבור זמן הסגיר
בתס את עצמו באמצעות פרקליטו,
אחרי שגונב לאוזניו כי המישטרה מבקשת
אותו.
כשהופיע, הושיבו אותו מול ארלט. עדותה
לא הותירה לו דרך נסיגה. היא העידה
כי נוכחה בעת שברנס וריקה סלומון
קשרו את העיסקה שנועדה לשחררה מבעלה
ללא התערבות הרבנות.
ברנם, שהתגורר באותו ׳בניין שבו גרו
ריקה ובעלה, ברחוב האסיף 20 בקריית־שלום,
מסר הודאה במישטרה. לטענת ה־מישטרה
הודה ברנס בעדותו כי ריקה ׳ביקשה
ממנו למצוא דדך לחסל את בעלה
תמורת סכום של 30 אלף ל״י. בסכום זה
(המשך בעמוד )34
11 5 1

חחה הגנה
לנשף ב חי ר ת

(המשך מעמוד )25

]סיכת הים התיכון

רותיה: וכד סיוע והגנה אמריקאיים
יוכדו דההשכ כעדי מש
מעות ותועלת מעשיים, רק אם
יתבטאו כתוספת כזו.

אשר ייערך כ 27.8.77-כאשקלון
עד שפת הכריכה שד

מחוץ לזד — .ואולי קודם לכך —
בסידרי־ז׳,עוצמות מקיימים כבר כעת בזי־רה,
כוח משוריין, הינד ה,,אגרוף״ הקטן
ביותר, שניתן לראותו כבעל מישקל ועוצמה
מספיקים, ליצור הכרעה אופרטיבית,
בעלת משמעות איסטרטגית, בכל
חזית מסויימת: לא לבדו, כמובן, אלא
סתיגבור לכוחות, המחזיקים אותה חזית
במיגגנה.
האמת המציאותית היא, שבגבולות ,1949
או דומים להם, לא תוכל ישראל להחזיק
מעמד ׳אפילו תתוגבר בכוח גדול יותר
משתיארנו, ועל כך עוד נעמוד בהמשך.
אבל, לצורך הבירור — ובעיקר לאור

מלון ״גני שולמית־־
ולנשף ב חי ר ת

השבוע

1סינת ים־כינרת

תשחת׳ הליגות האוסטרליות
מינימום הנוס הראשון

אשר ייערך כ־ 3.9.77 בטבריה

ב״חוד השקם״

2 0 0 .0 0 0יי

תגענה המועמדות באוטובוסים הממוזגים
של חברת

עשה לך מנ הג ׳הבז**-
מלא טוס! בכל שבוש?

!50ו 5נה להסדר ר,היסו ח ס 3ספוד0

דו לקרק סי

היום ובכל

2ה צ גו ת, ב או הלה ענ קוהמ פו א ר,
בשד, רו ק ח, צו מתא בו -ג בי רו ל
(ליר גשרבר-י הו ר ה) ב צ פו ןתל ־ א בי ב
סס ומשתת פי ב ת כני ת ע שי רהו מגוונ ת
ה כו ללת: ליצנים, לולייני ם, חיו ת מ או ל פו ת
א ק רו ב טי םוהפת עו ת לרוב...
מו ע די ההצ גו ת׳

בימי ששי
3.00 אחה״צ

ו ה אוי רי תשלהקרקס,
סו ר ס״ ב ע״ מ.
במוצאי שבתות
7.00 בערב 9.45 בערב

כרטיסים: ביום ה מו פעב קו פו תהקרקס ( החימשעה 03:30
ב תל־ אבי ב :״ ה ד רך, רח׳ אבן־גבירול ,90
טל 248787.ובי תר מ שרדי הכר טי סי ם בעיר.
ברמת־גן :״רבניץ״; .ב חולון :״בידורוך׳ י
ביפו :״גוטוויך; בת-ים :״היוזם״
בו דורלבל הנ( שפךןה
הר צלי ה :״המרכז״; נ תני ה :״סיגנל״

הצגה מהנה ומלהיבה

ה מ פו ארת

של ״מדראנו״

התע בו ר ה הי מי ת
על ידי ״ מונ דו ס

בימים או — ה׳
5.00 אחה״צ 8.30 בערב

ב מ סו ר ת

^ השתתף ב -

ל מו ס דו ת וקבו צו ת מ אורגנו ת,
ברסיסי הנ חהבמ שרד ״הדרן״
תל־ אביב טל 248844 .

ת ח בו ר ה מו בטחתיכי הכוונים

+++מבצע סרס׳ ענ ק! תיקיברקוביץ ע מסטיק

תוך 48 שעות
יכולה 1שואל להעמיד \
נוח העולה על כל
הכוחות המזו״נים
הצרפתיים, הבריטיים
והאמויקאיים באירופה

יום ה׳— המועד האחרון
למסירת ה טפסים

כי הנסיעה באוטובוס
של ״אגד״
בטוחה יותר מכל אמצעי
תחבורה אחר על הכביש.

האפשרות שתוצע פשרה מסויימת, שבה
לא תידרש ישראל לנסיגה צבאית מוח לטת
— נניח ״לצורך הוויכוח״ ,כי בעייתנו
הביטחונית־הצבאית מתמצית כולה בתהום
יהסי־הסוחזת וכי תיגיסור, ממקד
רות־חוץ (כלומר, אדה״ב) של גיים־משור־יין
מוקטן, תלתיאוגדתי, יספיק לנו לשם
שמירת יחסי־כווזות סבירים.

שדוש האפשרויות הבסיסיות
שד התיגבור האמריקאי — ועד
כה, רק ככוחות־יבשה עסקנו —
הן: היערבות-קכע שד הכו חות
כמקום: הימצאות הציוד
דכד הכוח כאן, כמחסנים, כאשר
האנשים מוכאים רק כעת הצורך:
הימצאות הכוח וציודו מעבר דים
והוכדתם לארץ, דפי דרישה.
קיימות, כמובן, גם ואריאציות, שתאחד־נה
את שלוש האפשרויות הנזכרות, בצירופים
שונים. כזכור, אגו בוחנים את
הנושא על פי שתי הנחות הכרחיות:
שלעולם לא יפריעו שיקולים פוליטיים
את שליחת התיגבור הזד״ ולא יגבילו את
הפעלתו! ושלרשות ארד,״ב הכוחות הדרושים•
לכך נוסיף, שוב ״לצורך הוויכוח״,
את ההנחה, שאף פעם לא יעמדו האמריקאים
בפני מיגבלות של כושר־תובלה,
אפילו ייאלצו לטוס או לשוט ישירות,
ללא חניות־ביניים, מארצות־הברית גופא.

הטה לא יגיע
^ תיגכור האמריקאי, כדי שיהיה
ו 1אפקטיבי, צריך לבוא לידי ביטוי. במלוא
עוצמתו, בתוך פרק״הזמן, החולף
בין קבלת ההתראה שעומדת לפרוץ מיל-
חמה — ׳המתקבלת כידיעה ׳ודאית וישירה׳
או כמסקנת מניתוח נתונים מצטברים
— לבין תחילת מעשי־האיבה.

המודד הקוכע, דצורך זה, הוא
כמוכן ״פתיחת יום־הכיפורים״ —
התקפת־פתע ערכית מוצדחת, ככל
החזיתות וככד העוצמה. דבן,
׳התיגכור האמריקאי חייכ דחיות
ערוך ונכץ לקרב כעמדותיו תוך
פרק־זמן שד 24—12 שעות מקכ-
דת ההתראה.
לפי הנתונים האמריקאיים, מישקלה הכולל
של אוגדת חי״ר שלהם הוא כ־30
אלף טון. להעברתה בדרך האוויר — בים
לא בא בחשבון בגסיונותינו, מפני משך-
הזמן — נדרשות 120 גיחות של מטוס
גאלאקסי (סי־ ,5מיטען מירבי 110—100
ה עו ל ס

הזח 2084

טון! ,הגדול 1בעולם) ועוד 2400 גיחות הרקולס.
זאת, בטווחים אופטימליים ובמיטען
מיירבי — וכבר אמדנו שאנו מניחים כי
,כך נחשב לצרכינו, בהנחה של תידלוק
באוויר, למרות יציאת המטוסים מארצות-
הברית (תידלוק אחד לגאלאקסי 3—2
לפי הדגם — להרקולס) .אוגדות חי״ר
אינן מתאימות לזירתנו אלא יידרשו, כאמור,
אוגדות־שיריון אחת ״ממוכנת״
(שני־שלישים חרמ״ש, שליש טנקים)
ושתיים ״משוריינות״ (יותר טנקים פחות
חרמ״ש); ולכל הפחות, שתיים ממוכנות
׳ואחת !משוריינת.
מישקל אוגדה ממוכנת יהיה כ־ 40 אלף
טון, וזה של אוגדה משוריינת — בוודאי
בסביבות 55—60 אלף טון. ניתן להטיסן
במיספר גיחות דומה, אבל כובד האוג-
רות הללו יחייב להגדיל בכמה מאות אחוזים
את כמות גיחות הגאלאקסי, שהוא
המטוס היחידי המסוגל להטים טנק מ־.60
תוספת זו של הגיחות תאוזן — ואולי
יותר מכך — אם גניח כי להטסת פריטים
קלים יותר יפעילו מטוסי סעייליפטר
(סי־ )141 וג׳אמבו, הגדולים מן ההרקולס,
לצורך הפרופורציה :״הרכבת האווירית״
נעשתה ב־ 570 גיחות (של גאלאקסי
,וסי־ 141 בעיקר) והובאו יכה, בממוצע של
נ 19 גיחות ליום, ב־ 32 יום 22,500 ,טון
י מיטען.
בהנחה שהתשתית הישראלית כבר מגו־ייסת
וניתן להסתייע בה מירבית, הרי
מצבת כוח־האדם של גייס תלת־דיוויזיו־גי
אמריקאי, שהיא המיזערית לצורכי הבטחת
כושר-לחימה במילחסה קצרה מאד,
מגיעה לכ־! 75 אלף איש (פחות ממחצית
התקן המיזערי הרגיל לפעילות ממושכת).

אפילו תוקם שישראל רשת של
נמלי־תעופה, מחסנים ושטחי-פרי-
סה והצטיידות, שתוכל לטפל כ־כמויות־ענק
המדוברות תוך פרק*
זמן הנאמד, במירב, בכמה יממות
רצופות — ומה שקיים כעת בארץ,
רחוק ביותר מיכולת כזו —
לא יוכל גם כושר־ התובלה של
ארצוודהברית, אפילו בממדיו ה־מירביים
המתוכננים, לשנע כמויות
כאלו של ציוד ואנשים, בתוך פרק*
זמן כה קצר: המירב הנשאך של
כושר ״פיקוד התובלה האווירית״
שלהם בתנאי־חירום! ,הוא שינוע
15 אלך איש ו־סססא טון ציוד ליום.
בלא כל קשר לכך, ואפילו נניח כי בעיית
השינוע נפתרה, לא שיום גנרל — או
נשיא — אמריקאי יכול, להסכים לכך, שרכבת
אווירית כזו — שאגב, כמותה או
אפילו בדומה לה עדיין לא ראה העולם —
תזרום מעל הים־התיכון, פגיעה לכל אורכה,
מגיברלטר עד חוף ישראל, לייתט
חיליות־אוויר עיוייניס. וגם אחרי שיגיעו
עד ישראל, עדיין יצטרכו המטוסים הענקיים,
העמוסים־לעייפה ושאין כמותם
לפגיעות, לנחות, לפרוק, להתדלק ולהמ־

גי לידנו תקע ני
המנצח בבחירות הבננות
באמריקה לא יתחייב
..לוזחח־ את הבחורים
שלנו מישראל ד

ריא בשדות-תעופה, שיימצאו כולם בתוך
טווח האש הטאקטית היעילה של האוייב.
עצם התעוררות האפשרות שאיום זה אכן
עומד להתממש, די יהיה בה לגרום לכל
פונקציונר אמריקאי שפוי, שיאסור, ויעצור
מייד את המטוסים.
כך ניתן לאתר שלוש או ארבע סיבות,
שדי בסל אחת מהן לעצמה, להפיל ולבטל
את האופציה של הימצאות סוחות־התיג־סור
הנחוצים בחו״ל, כאשר הם מוזעקים
הנה לפי קריאה.

כוחות אלה בשלמותם, או בחלקם
— וככל מקרה, כולל כל ציודם
הכבד ואספקתם — חייבים
להימצא כאן דרך־קכע.
(זהו חציו הראשון של המאמר.
חציו השני יתפרסם בגיליון הבא).
העולם הזה 2084

שידור

בימוי סרט: נתן ליפשיץ.
• השעה השלישית הבאה לטובה עשוייה
להיות בידיונית מאד, או ׳מדעית מאד, או
שניהם גם יחד. הנושא הפעם: מחשיבים.
ומה סוהו של המחשיב ׳בימינו ומה ׳נשאר
ימן האגדה אודותיו? אילו סכנות נשקפות
לחברה !וילזפוייות הפרט מהעוצמה והריכוזיות
של !מידע שמאפשר המחשיב, ואילו
יכלים של חינוך וחקיקה יש להכין בדי
לקדם את פני הסכנה.
הנושא מזכיר, את החרדה שהתפמחה
בשנות החמישים, תקופת ילדותו של המחשיב
האלקטרוני, כי הנה נוצר גולם
שייטול יאת ׳מקיומו של המוח האנושי וייצא
משליטתו של יוצרו. עורך ומנחה: ירמיהו
יויבל; מפיק: דויד טיכאלייס.

לקראת שידור
$סידרת מתח חדשה: החל במוצאי
שבת ,13/8 ,תתחיל הטלוויזיה
בשידור סידרת המתח החדשה קורסי.
קוו״נזי, שאותו מגלם השחקן ג׳ק קלוגמן
הוא רופא שנון ׳,המועסק כפתיולוג במחלקה
לחקירת מיקרי־מוות בעיר ליוס־אנ-
סלם. הוא נגרר לעיסקי בלשות, ההופכים
לחלק בלתי־נפרד מעבודתו הרפואית,
בידיעה ברורה שכל רמז או מימצא רפואי
שיגלה יעזור בגילוי הפושע. חריגתו של
קווינזי מתחום הרפואה ,׳וחדירתו לתחום
הסמכות סמישטרתית, גורמים לא־פעם
לעי׳מותים חריפים במיוחד (מצחיקים, לפעמים)
בינו לבין ם קד־המיישטרה פרנק
מונהן, שאותו מגלם השחקן הוותיק גארי
וולברג.
בסרט הקרוב — מותה של כוכבת, מסתבר
קווינזי בפרשית מותה של הכוכבת
בהתאבדות, אך חבלות המתגלות בגופה
מעוררות את החשד שאין זה כך.
מעניין איך תשתלב הסידירה החדשה
בסוגיית ניתוחי־המתים בישראל.

טרן ו*ויה
• תיאטרון ערבי של ממש עוד אין בארץ,
אבל ניסיונות וכוונות טובות יש למכביר.
התוכנית לנוער(בערבית) ביום ד׳ 10.8

רדיו

שחקן וולכרג
פקד־נזישטדה
ישעה ,18.32׳תבדוק את שיעור פעילות
החוגים לדראמה ובקרב הנוער הערבי, תוך
שימת דגש על הרמה המיקצועית, המשאבים
וההישגים של פעיליות חיוגים אלה. מפיקה :
אורית רז. תרגום עיברי בגוף הסרט.
• לפני 25 שנח, יב־ 12 באוגוסט 1952
הוצאו !להורג בסרית־הטועציות, סלילה
.אחד 25 ,אישיי־רוח יהודים, ביניהם סופרים
בעלי שם כדויד ברגלסון, פרץ מרק״ש,
הופשיטיין ואחרים. המיישדר מישפט הסופרים
(יום ה ,)22.20 ,11.8 /יעסוק ברצח
׳שנעשה סמיסגרת מסעו של ססאלץ לחיסול
הצמרת הרוחנית היהודית !ברוסיה; .מפיקה :
רבקה פרידמן; במאית: רינה הררית;

דברים שקודים
באולפן
מי שלא ראה מבט לחדשות ביום ה׳
האחרון לא ראה עלי־כותרח מוצלח מימיו.
מהדורת החדשות בטלווייזה באותו ערב
.התחרתה, בהצלחה מפורשת, עם מעוזו
של ירית לונדון, ההולך ומתייגע, הולך
ונשרף בקצב מסחרר.
אולי היתד. זאת אשמתן של החדשות
עצמן ולא רק אשמתם של חיים יבין
שערך וריאיין, ושל עורכי ד,מישנה והבמאית
שניצחו על הביצוע המיקצועי המעולה
של המהדורה כולה.
זה התחיל בתגובתו הספונטאנית של
ח״כ אמנון ׳רובינשטיין על פרשת מאיר
זורע, שהתפוצצה זמן קצר קודם לשידור
הראקן. רובינשטיין התראיין במרץ, ממש
פליירטט עם המצלמה ועם המראיין, חייך
חרבה, הניד ראשו בחן וניראה כנסנה
מכל רגע.
כתר מאפייוזי. אלא שחיים יבין טמן
באמתחתו חדשות טריות ומרעישות עוד
עתר. לידיו, באולפן החדשות, התיישב
ח״כ אהוד אולמרט, נכון לקרב פנים אל
פנים עם ראשיי הפשע-המאורגן בארץ לדבריו,
חמוש בעדות מסייעת שיל מכשיר-
הקלטה ומסתופף תחת מטריית־ד,חסינות
שלו. נוספה לכך הגנת האולפן הירושלמי
שהרחיקה, פיסית, את א׳ולמרט מ־מיותקפיו
שישבו באולפן אשר ביתל־אביב,
ואיפשרד, אף לו להיגות מן המעמד.
בצלאל מיזרחי ׳והאלוף (מיל ).רחבעם
(״גאנדי״) זאבי ינחנו פחיות, הם ישבו
בתל־אביב כשחם מתאמצים לנער מעליהם
את הכתרים חמאפייוזיים שקשר אול־מרט
לראשם. אבל תל־אביב, כידוע, היא
מקום ציורי הרבה פחיות מירושלים ,׳והתורה
דרכה שמירושלים היא יוצאת. העדפת
הטלוויזיה את החלק הירושלמי של
הפרשיה התבטאה גם במהדורת החדשות
המסכמת בחצות אותו לילה. שם לא הזכירו
כלל את הצד התל־אביבי המתגונן
אלא רק את אולמרט, טענותיו והקלטותיו.
הטלוויזוה בחרה שלא לסקר את מסי־בת־העיתונאים
הגדולה שקיים אולמרט
באותו יום ובאותו עניין, אלא ליזום תק רית
משלה. לצורך זה ביימה את העימות
שבין שני האולפנים. העימות הזה עבד
יוצא-מן־הכלל מבחינה טכנית — המעברים
היו חלקים ומהירים והתאפשר לשני
הצדדים לומר את דבריו מבלי לגלוש
לאלימות מילולית או אחרת. אבל להבא

גם ברדיו מקדישים ׳מקום רב לרצח
הסופדים היהודיים בברית־הסועצות. שגי
מישידרים, האחד בשם המאסר ווהאחר בשם
תחטא יעסקו בצוואתם של הנרצחים (ישבת,
רשת א 13.8 /בשעה 11.00 ושבת 20.8 ,
באותה שעה).
.בתוכנית יוגשו עדויות של כימה מאל-
מנותיהם וילדיהם של היוצרים שנרצחו,
יוכן דברים של סופרים ואטנים שהיו בין
האסירים. ינחה את התכניות ד״ר יהוושע
א. גלבוע ,׳טהמכיון לחקר התפוצות של
אוניברסיטת תל-אביב. עורך: ושמאל
הופרט ; .מפיקה: תמר הראל • .ץ המש תתפים:
דויד מארקיש, בנו שיל המשורר
פרץ מארקייש, פייגה הופשטיין, אלה
פרלמן זוסקין, נטל״ה מיכיואלס ועוד.

כדאי לזכור, שאם רוצים לפוצץ חדישות
באולפן הטלוויזיה דווקא, מוטב לעשיות
זאת בירושלים. רצוי לשיבת קריוב־קרוב
לחיים יבין. ולחייך הרבה.

שן חולה

ניכר הייה שעושי הסרט השקיעו עבודה
הבה ומחקר בהכנתו ואף השתדלו להמ תיק
את הגלולה המרה במעט שירי ילדים
שסוקיראיו בכיתת בית־ספר יסודי. אבל
נראה שהתירופד, היעילה היחידה נגד באב־שיינייט
ודופאי־שיניים היא זריקת הרדמה.
ואת זאת לא התכוון הסרט להעניק כלל
וכלל.

וחור בכיס

קומנדו רביץ

מחלות שיניים הן מן הדברים שלא נעים
לחשוב עליהם, וריפוי שיניים הוא מן
התהליכים הפחות פוטוגיניים שניתן להעלות
בדימען. זה לא הרתיע את עושי
מבט שני ביזם א׳ האחרון 7.8שמעון
טסלר המפיק, אליעזר יערי הכתב לענייני
בריאות) לטפל בנושא הכאוב והמכאיב
של מחילות שיניים ושירותי רפואודשיניים
בישראל.
צריך היה עצבים חזקים כדי לעמוד
בנעימת הרקע של מכשירי הקידוח המזמזמים,
בקליוז-אפ׳ים של פיות פעורים
שמכשירי העינויים חודרים לתוכם ובאופטימיות
בלתי־ימביוטלת, כדי להתגבר על
הסטטיסטיקות הילא־מעודדות שהובאו שם.
לפי הסטטיסטיקות המצב גרוע — ואין
הרבה סיכויים לשיפור בעתיד הנראה לעין,
מחסור ברופאים, היעדר מיסגרת ממלכתית
של שירותי רפואת״שיניים, מחירים
אסטרונומיים שגובים הרופאים הפרטיים
ואף יוסיפו לגבות — כל אלה הגבי-
ירו אית תחושת המועקה הגוברת והולכת
שהנושא הלא־ימלבב יוצר בצופה ממילא.
זימזום מכונת־הקידוח השטנית מסוגל
להחלות אפילו בן־אדם בריא. במיוחד אם
הוא אדם בריא עם שן חולה (ולמי אין
לפחות אחת כזאת?) ועם חור בכיס (ולמי
אין כיום) .תחזיתם לעתיד של עושי הסרט
— שלוותה בזימזום ההוא — עגומה למדי.
בניגוד לתוכנית השיטחית שיל השעה
השלישית שעסקה בתיכנון המיישפחה, התפרס
הסרט האחרון של מבט שני על
מ ובלול רחב מאד של היבטים, החל בחי־נוכי
וכלה במדעי. הכתב לא חשך שיבטו
מן הרופאים הפרטיים, ביקר במירפאתו
של רופא פרטי והתעקש ואף קיבל לבסוף
תשובה לישאליד כמד. הכינסדדנטו נשארת
לרופא-שיניים פרטי?״ התשובה היתה:
עש׳רודאלפים לירות, אפל במס־הכנסד,
מכפילים אותר, פי שניים וחצי.

הייתי מצפה ממיסענרים שיישמעו קנאים,
לפחות כמו מתנגדיהם במאה־שע־רים
שהכריזו עליהם מלחמת הידמה, אבל
ברדיו (שם חם ויפת, ירחון על דמויות
ועל קבוצות מיעוט בעריכת גדי לוי,
,22,05,4.8רשת ב׳) ,בליווי מוסיקה גרגור־יאנית
עריבה !ובסיוע סגנון תרבותי ישל
מראיין מתון, הם נשמעו מאד לא מזיקים
(אישה רכת־קול מכת ״עדי יהווה״) ,רחבי
אופקים (האח דניאל) ,איו פשוט חולמניים
בעלי נטיות רומנטיות.
לא כן יריביהם מן השכונות החרדיות.
גד לוי ביקש להציג את בעיית ׳המיסיונרים
במדינת ישראל, במסגרת תוכנית
שהיא בדרך־כילל מאוזנת ומתונה. והנה
־נתקל במחתרת אנטי-מיסענריינז לוחמת,
ששום איזון רדיופוני לא יקהה את חודי
קנאותה המרתיעה.
הרב אברהם רביץ, החולש כנראה על
מחתרת האברכים, נשמע אומנם צבר לכל
דביר (כמעט ״חילוני״ ,כהגדרת המראיין),
אבל דיעותיו ברורות ונחושות: מיסיונרים
החוצה! ומיסיונרים, מסתבר, נכללים בתהום
הגדרה רחב מאד, שגם חסידי חמדי-
טאציה הטרנסצנדנטאלית לא נפקדים
טסנו. ד,ם עובדים עבודה זרה, לדיברי
הרב. מיסיונרים ׳בישראל הם חבלנים, ואחת
דתם — שיגורשו מן הארץ. אין שום
סתירה, לדעת הרב, בין עמדתו זאת לבין
חופש הדת והפולחן המובטח לכל הדתות
במדינה. זאת פשוט בעייה ביטחונית. לכן
יש ליו אירגון צבאי יעיל, עם שידות מודיעין
משוכלל ומיפקדד. שאסור לציין את
מעינה המדוייק.
מה שאין ליו, לרב רביץ, זה ליווי
מוסיקאלי שיתחרו* .עם המוסיקה הגרגור־יאנית

המוסיקה הזאת השתלטה על אזנם של
המאזינים וכבישה לה עמדת כוכביות.
אולי כדאי שהרב רביץ יגלה גם אותה
מן הארץ.

! ^ 11 רעל עכברים 0
(המשך מעמוד )30
ההחלטה בדבר גובה השכר. הוא דרש
מהממשלה בתקיפות שתציין כי הוועדה
אכן הוטעתה על־ידי השר, ואף הצטרף
לאותם שדרשו ששפיריא יתפטר.
על דבריו של השופט ׳ויתקון (שאמד
״מי שרוצה פסטיבלים — שישלם,״ בהתכוונו
לציבור) השיב זרו :״לא בריא
שבמדינת ישראל יחיה אזרח אחד כמו
לורד והשני יהיה על סף רעב.״ בעיקבות
הביקורת התפטר אומנם שר־והמישפטים,
אך נפוצה השמועה שמינויו של זרו לראש
מינהל המקרקעין — בוטל, זרו הגיב על
השמועה בראיון להארץ, באומרו :״הממשלה
כולה יכולה להתחלק לי על הגיב.״
שוב סערה, ויכוח בממשלה ובעיקבותיז —
זרו התמנה כראש המיגהל החולש על
ס 90?/מאדמות המדינה.
באותה תקופה רווחו שמועות שונות
על ההעדפה במתן אדמות על־ידי ה־מינהל,
בעיקר במה שקשור לחברות בנייה
ציבוריות ולקיבוצים. מינויו -של זרו לתפקיד
זה העלה תיקוות להכנסת נהלי־

שהאשימוני באחריות למהומות יום־האד־מה,
העלילו עלי עלילת־דם וניסו להפכני
לשעיר־לעזאזל לכישלונותיהם.״ הוא ד,צ־דיק
את הפעולה ואמר שאינו רואה בה כל
קיפוח, אך יחד עם זאת טען שהוא רק
מבצע של מדיניות הממשלה. כשנשאל על
מדיניות רכישת הקרקעות מעבר לקו ה״
ירוק, כפי שבוטאה באותו זמן בהצהרתו
של מנכ״ל הקרן־הקיינזת־לישואל, השיב
זרו :״הרגני הרוג אם אני מבין מדוע
עשה זאת! אני חושב שהוא (המנכ״ל)
פשוט החליק על קליפת בננה. הכרזות
אלה גרמו נזק בל ישוער, ונזק לכל
פעולת רכישה שלנו.״ ברור שהסתייג רק
מן הדיבורים, לא מן המעשים.
זמן קצר אחרי הקמת ד״ש פרש זרו
מתפקידו במינהל והצטרף לתנועה. הוא
היה לאחד מאישייה המרכזיים, אך הושתק
לפני הבחירות כדי שלא ליצור לתנועה
תדמית לאומנית קיצונית. כבר אז, לפגי
הבחירות, הצהיר שהוא -שואף להליכה
משותפת עם הליכוד לקואליציה.
היה זה אך טיבעי, איפוא, שזרו יהיה
ממצדדי הכניסה לממשלת הליכוד. עוד
לפני שהתפוצץ המשא-והטתן בין ד״יש
לליכוד, הצהיר זורע שלמעשה, על שישה
מתוך שיבער, העקרונות של ד״ש קיימת
הסכמה בליכוד. במועצת ד״ש שהתקיימה
בשבוע שעבר היה זרו נזעם ׳ומלא־מרי־רות.
אבל
לא רק הוא. רובם המכריע של
הנואמים 40 ,במיספר, תקפו את תנועתם
יותר מאשר את הליכוד. מדיבריהם הש תמעה
תלונה חריפה נגד מנהלי המשא־
!והמתן שנקהלו אותו בצורה חובבנית
ונפלו קורבן לתכסיסי הפוליטיקאים המי
שו־פשפים של הליכוד.

היינו 1דוים 10 ני0

זורע כקיבוץ
איש ישר
עבודה תקינים מחד, אך מאידך חששו
רבים מפני יושרו המופלג ומהיותו ״עושה־צרות
מיקצועי״.
הוא לא היסס לצאת, לא אחת, לעימות
עם שרים, כמו שר־השיסון דאז אברהם
עופר, על רקע רצונו של השר להקצות
שטחים נרחבים מאדמות המינהל לחברות
גדולות ללא מיכרז 1974 ועם ועדת־הכלכלה
של הכנסת, שרצתה להעביד אדמות
למשקיעים מחו״ל במחירים נמוכים
ממחירי השוק.

׳ 01 האדמה -מי אחראי?

מילחשת

יופ־הכ׳פוויים

פקד

אסון ׳נוסף את מישפחת זורע. הבן
השלישי, יוחנן, נפל בקרב. מה היתה מידת
ההשפעה על המיקרה הטראגי על דעותיו
של זרו, זאת קשה יהיה לבחון. אך ברור
שהוא !נשאר נאמן לאמונה שלעם ישראל
הזכות הבלעדית על כל שיטחה של הארץ.
הוא היה מראשי המתנגדים להחזרת עקורי
איקרית ובירעם, ונימק זאת באומרו, בקיצוניותו
הרגילה :״אחרי החזרת העקורים
לבירעם ואיקיית יבוא פינוי יפו, ולמי
שאינו מתמצא בגגאוגרפיהי של ארץ־ישר־אל,
אחרי יפו בא הים.״
אך המאורע המסעיר ביותר שבו נקשר
שמו של זרו בשנים האחרונות היה אירועי
ייום־האדמה במארס .1976 השביתה
של יום־האדמה הוכרזה בעיקבות כוונתו
של מינהל־מקרקעי־ישראל להפקיע שיטח,
אדמה בגליל, שרובם היו בבעלות
ערבית. ביום השביתה אירעו התנגשויות
דמים, שבהן נהרגו חמישה תושבי כפרים
ערבים. בעיקבות מאורעות הדמים הורמה
אצבע מאשימה לעברו של מאיר זורע.
זרו דחה את ההאשמות באומרו :״אלה
י— 34

** נימת דבריו של מנהיג ד״ש, ה*
פרופסור ייגאל ידין, השתמעה הצטדקות,
מעין נימה -של :״מה אנחנו יכולים
לעשות? היינו ילדים טובים, התנהגנו
יפה, אבל הם סידרו אותנו.״ כילד הבא
להתלונן על חברו אצל הגננת. מפיו השתמע
שלא נותר עוד אלא לצאת מה־משא־והמתן,
והוא קרא הצעת־החלטה ש נתקבלה,
לדבריו, פד,־אחד על־ידי צוות
ד״ש למשא־והמתן .״בגין האכיל אותנו
צפרדעים״ ,אמר ידין, תוך שהוא מפרט
את תכסיסי! של בגין לאיוש תיקיה החשובים
של הממשלה.
דובר אחר, מאיר אלבז אמר :״השלינו
את עצמנו. חשבנו שבגין יחזור מארצות־הברית
על ארבע, במו רביו, וזה לא קרה.
חשבנו שהליכוד לא יוכל לעשות צעדים
כלכליים דראסטיים — גם בזה טעינו.״
מאיר עמית היה קיצוני בדבריו כשאמר
:״אנחנו חובבניים. אני לא מתבייש
בזה. בלאו לא נעשה מסכי־עשן.
עמדנו מדל פרופסייוגליים. בואו לא נשכח,״
הטעים ,״הצביעו עבורנו 200 אלף איש,
מתוכם 150 אלף שמתגוררים בין סביון
לרמת־השחון. צריך היה להגיע אל העם,
ובזה נכשלנו.״
בזה אחר זה המשיכו חברי המועצה
לתקוף את עצמם. חלקם חזרו על דברים
שאמדו קודמיהם, והוכיחו את הטענה
הגורסת שרבים הגיעו לתנועה זו כדי
למצוא פורקן למה שהצטבר בליבם מהשיחות
של ״טרקליני ליל־שבת.״
על רקע דברים אלה זעם מאיר זורע.
הוא טען שיש בכך צביעות רבה, הסתובב
חסר־מנוחה כשהוא מכריז באוזני
כל :״אנחנו צבועים. קודם עוזבים את
המשא־זיהמתן ואומרים לאימצעי־התיקשו-
רת שזה באשמת הליכוד, אחר־כך באים
לכנס המועצה ולעיני קהל של עיתונאים
אומרים שאנחנו אשמים !״ זרו עצמו
האשים הן את הליכוד והן את ד״ש בהתפוצצות
המשא־והמתן. בראש־וראשונה
האשים כי ״אי-אפשר ללכת למ׳שא־ומתן
כששני חפרים בצוות אינם רוצים
מראש שיסתיים בהצלחה. הוא לא
פירש. למחרת, במסיבת־העיתונאים, הבהיר
כדרכו, בצורה חריפה וללא כל גינונים,
אל מי כוונו דבריו אלה.
שלישה ימים מאוחר יותר התנצל, ב־מיכתב,
על הדרך והמקום שבהם בחר
להשמיע את דעתו, אם כי לא חזר בו
מעצם ההאשמות. האם יש בהתפרצות,
שלאחריה באה ההתנצלות, כדי לאמת
את טענת רובינשטיין ועמית בדבר יציבותו
הנפשית, או -שמא זוהי הוכחה נוספת
לקושרו של איש היודע להודות גם ב-
מישפה?

(המשך מעמוד )31
הוא היד, אמור למצוא מחסל מיקצועי
שייפטר מהבעל. הוא נטל ממנה דמי-
קדימה על סך של 4000ל״י, במחירים של
לפני שנה וחצי, אולם במקום למצוא איש־מיקצועי
החליט, ככל הנראה, לנסות את
שיטת ״עשה זאת בעצמך.״
הוא סיפק לריקה אבקה, שאותה היתד,
צריפה לערבב במאכלי בעלה. ריקה, לדברי
המישטרה, התרשמה כי הקא מקבלת
רעל עכברים, למרות שבעדותה טענה כי
סברה שיד,׳אבקר, שנותן לה פרנס אינה
אלא אבקת ואליום שנועדה להרגיע אותו.
ברנס, מצידו, טען כי מה שנתן ליריקה
היד, אבקה של כדורי שינה לומינאל.
המישטרה והתביעה טוענים כי מה ש קיבלה
יריקה מברנס היה ;רעל עכברים,
שאותו נהגה לערב בעיקר בקציצות הבשר
שהיו אהובות על !בעלה. היא נתינה
ליו את הרעל במניות קצובות, דפר שגרם
להרעלה איטית אך בטוחה, לטעינת ה תביעה.

רורהר ובק י ן
ה שחומה בבית־המישפנו.
מדונו
הי ה צ 1ר ו
לעצור אותה
ר עש ו שבוע?

ללא גיתוח
שלאחר ה מוו ת
64 מרות העדויות שהצטברו בידי
1המישטרה ניצבו קשיים רבים בפני
התביעה שהגישה את כתב־האיישום נגד
ריקה, באשמת ניסיון לרצח בעלות
סברין שרטר, סגן בכיר ראשון לפרק ליט
מחוז תל־אביב, שעליו הוטלה הכנת
כיתב־סאישום נגד ריקה סלומון וגתן
ברנס, הגיע למסקנה כי החומר שנמסר
לו על־ידי חוקרי המישטרה לא ישכנע
את השופטים כי ריקה אומנם רצחה את
בעלה ברעל עכברים.
בידי המישטרה אומנם נמצאה הודאה
שריקה רכשה רעל עכברים מעירבקה ביפו
והשתמשה סו כתבלין בקציצות שהבינה
לבעלה, אך גם יבזה לא היה די. על התביעה
יהיה להוכיח שיעקב סלומון אומ נם
מת כתוצאה מרעלת*,עכברים ביו הזינה
אותו אשתו.
דבר כזה כמעט בלתי-אפשרי להוכיח.
הבדיקות שנערכו בשלד שהוצא מהקבר
אחרי חצי שנת קבורה לא הצליחו לקבוע
את סיבת המוות בוודאות. הבדיקות
עדיין נמשכות. אם בהמשך יתגלו הוכחות
שיעקב סלומון אומנם נפטר כתוצאה
מהרעלה ברעל-עכברים, ישונה הסעיף
בכתב־האישום שהוגש נגד ריקה,
קשירת-קשיר-לרצח, לרצח-בכוונד-,׳תחילה.
סני-מישפחתה של ריקה, הנתונה במע צר,
אינם מאמינים כי היא אומנם רצחה
את בעלה .״היא חפה מכל פשע!״ טעינה
אחותה .״זה שטויות, היא לא הרעילה
את בעלה. היא לא מסוגלת להרוג זבוב.
השבוע נפגשתי אייתה בבית־המעצר באפו־כביר,
הבאתי אליה את שיני הילדים אח-
ירי שלא ראתה אותם יחודש ימים. היא
טענה באוזני שוב שלא הרגה את יעקב.
היא ביקשה שאמכור את הדירה ואלחם
למען הוכחת חפותה ושיחרורה. את כל
הכסף שיש לי אקדיש למטרה זו!״
גם סניגורה של ריקה סלומון, עורך-
הדין צבי לידסקי, אופטימי .״היא לא הודתה
מעולם במ״שטרה שקנתה רעל עכברים
ביפו כדי להרעיל את בעלה. זה
שקר. היא לקחה את האבקה שנתן לה
ברנס, בתרופת ארגעה לבעלה שסבל.
ובאמת, היא סיפרה כי אחרי שנטל את
האבקה, הוא הילך לעבודה והרגיש יותר
טוב.״ לידסקי ספור שיוכל לשכנע את
השופטים בהפותה של לקוחתו .״העדויות
נגדה נלקחו מפי ;אנשים מפוקפקים, שאין
להאמין להם,״ הוא עשוי לטעון בבית-
המישפט.
לפרשה כולד, יש מוסר-השכל אקטואלי.
כאשר נפטר יעקב, ביקשו הרופאים
לערוך בגופתו ניתוח שלאחד המוות. רי קה
התנגדה. הניתוח לא נערך. אילו בעירך
בשעתו ניתוח כזה, לא היה ציורך להתווכח
כיום על סיבות מותו של יעקב
סלומון.
כאשר עומדים לשנות את חוק האנטומיה
והפאתולוגיה ׳ולהתנות יכל ניתוח גוויה
בהסכמתה של המישפחה, מספק מישפטה
של ריקד, סלומון סיבות טובות להתנגד
לשינוי החוק. מאחרי איסור נתיחת ה גוויות
יכולים להסתתר אנשים שהיתה
להם יד בחיסול קרובי מישפחיתם ולהי*
מלט
מעונש.

מרפד זוהר ן

ך• סצנה כבית־המישפט היתד, מזע(
| זעת.
העצירה השתוללה. היא זריקה לעבר
השופט שמות־גנאי, צעקה, התייפחה בבכי.
בגדיה הוו פרועים. קשה הוד, להכיר שזוהי
דבורה חבקין, המלחינה וכותבת השירים,
הסוברת כאשר, מקסימה, עיליזד* מושכת
ותרסותית.
הסעירה את דרורה החליטה שנמסרה זה־עתה
על-ידי השופט: להחזיקה במעצר
ובמשך שסוע!נוסף! ,לסתת שהודתה בעבירה
שי״וחסה לה: החזקת כמות קטנה של
תשוש.
גם הנוסחים באולם בית־הסישיפט לאי
הבינו את שיקולי המישטרה ואת החלמת
השופט. במה יבול מעצרה ושל דיתרה
להועיל, אחת שכבר העידה נגד חברה
הטוב שסיפק ת־״ לדבריה, את החשיש?
״אני אשלח אותך למעצר נוסף בעוון
ביזיון בית־המישפט !״ איים השופט. דתרד,
נכנעה לגורלה, הליכת למעצר.

51 גדם
חשיש

רור החכ קין נעצרה יחד עם הו
קרמיקאית עדי אהתנוב, כשברשות
השתיים 51,40 גרם חשיש. בשפה ״מיקצד
עית״ :רבע שק. אחת שהשתיים נעצרו
ע״י המישטרה, ברחוב אבא הילל ברמת־גן,
הודתה עדי אהתנוב מייד בי קנתה,
יחד עם דרורה, את החשיש ואף מסרה
את שמו וכתובתו המדוייקים של הספק.
השתיים נלקחו לתחנת !מישמרית רמודגן,
ברחוב ז׳בוטינסקי, שם !נגבתה עדות מעדי
אהתנוב, הנמצאת בחודש השישי להריונה.
היא נשלחה לביתה. לעומת זאת עצרה
המישטרה את התרה חבקין, למתת שגם
היא הודתה באחזקת הסם ואף שיתפה
פעולה עם המישטרה וחזירה על שטו של
ספק הסם, כשהיא מיוסרת למ״שטרה את
כתובתו.
בדדו-כלל ׳מקובל, כי ברגע שבו מודה
חשוד באחזקת סם, הוא משוחרר בערבות
יעד להעמדתו לדין. במיקרה של דרורה
חבקיו נהגה המ״שטרה אחרת. היא קבעה
שהכמות המגוחכת של רבעישיק מיידעדת
לסחר בסמים. הט״שטחד. לא היתד, מוכנה
להסיר בכך שנמות של 51,40 גרם, המתחלקת
יבין שתי נשים, היא כמות קטנה
לצורך אישי.

רס״ל אלי רדון, משויטריו הבכירים ש,ל
מיחלק־הסמים במדור המרכזי של מסוז
תל־יאביב, שהוא בעל !ביסיוז־ן רב בלכידת
מעשני-תש״ש ידע סלי !סמק כי ׳כמת של
רבע־שק, המתחלקת בין שני מעשנים
ומנוסים, מספיקה לשבוע עד ושבועיים. דדווך
גם ידע, סן הסתם, כי אדם מפורסם סדרורה
חבקין לא קרמ׳ש כמות!מיזערית של חשיש,
שתאלץ אותו להסתכן לקנות במות גוססת
בעבור יומיים, אלא יעדיף לקנות כמת
שתספיק לו לתקופה מסויימת מראש.
אולם דדון ידוע כחובב בוהמה מושבע.
יש לו ניסיון !בתפיסת דמויות מפורסמות
לא-סחות, והרבה יותר, מדרוהה חבקי,ן.
דרורה חבקין די מפורסמת כדי לספק את
יצר־החצלחד, של לוכד־הסעשנים.

יי מי

עם א סיר

ץ* דורה חבקין נעלמה. ,אומנם, בשני
היים האחרונות. מהשטח. היא ניתקה
!סל מגע עם אנשי הבוהמה שהיו חבריה

יחסר. אחרי, מסע-פירסום עצום יצאה בתוכניתה
שירי רחוב ונכשלה. היא טענה
:כי הקהל לא הבין:את התוכנית, וכי ביש ראל
אין מקום לזמרי-עם. בארץ ;מטפחים,
,לדבריה, חיקויים עלובים למוב דילן, דורג׳
ברסאנס, מרי לואיס ופול מקארתני. פש-
התבקשה לקרוא בשמותיהם של החקייגים
העלובים, סירבה.
דרורה ׳טענה שהיא טובה מדי בשביל
הארץ׳ וכי היא !עומדת על סף קאריירח
בינלאומית במימון אמריקאי, אך סירבה
למסור פרטים מדוייקים. במי׳סגרת זו נסעה
להולנד בעיקבותיו של אילן רמאל. אולם
למרות התוכניות הגדולות, שמעיולים לא
יצאו אל הפועל, נפרדו דרכיהם של השניים.
היא פגשה באמסטרדם בצעיר
הולנדי ייפה־ תואר בשם מרי, איש־מססנות
במיקציעו. בין השניים פרחה אהבה גדולה,
׳הנמשכת עד היום. מרי בא אחרי דרורה
לישראל, ומתגורר !איתר. ועם ילדיה ב-
דירת־הגג שלה שברחוב בדיהודה.
:מאז הכירה את מרי שלה, הדירה דרורה
את רגליה מעם חוגי הבוהמה. בנובמבר
1976 נכתב בעיתונים כאילו השניים עוט־

דרורה חכקין כחגיגת ילדים בכפר־הנופש כאשקלון*
מדוע העידה נגד הידיד ן

הקרובים במשך שנים ׳ארוכות, ושמה נעלם
כומעט לחלוטין ממדורי הבידור והרכילות
ובעיתונים. באתרונה נראתה בתוכנות הטלוויזיה
חיים שכאלה, שהוקדשה לחיים
טופול, שיעומו שירתה בלהקת הש״ל.
!מד. יגרם להיעלמותה הפתאומית מחיי־התבחד•
.של תלדאבוב ז!מה האט את עבודתה
הפו׳ריה בשטח הכתיבה ן
לפגי זמן קצר אמחה דרורה לאחת
!מחברותיה הטובות :״אני שונאת את
הבוהמה ! היא הדסה את חיי ! כל הרכילות
שנכתבה עלי אי-פעם בעותונות דק הזיקה
לי ! ואבי בהורה טובה! ,ואני דואגת לילדים
י שלי. בכל פעם שכתבו עלי ואיזו שטות
בעיתון, הילדים שלי היו בצרות וילא רציו
ללכת לביית-הספר.״
:אולם לא רק העובדה שהיא שונאת את
הבוהמה ואת יטה שכותבים עליה העיתונים,
גרמה לדרורה חכקין להסתגר בדל׳׳ת
אמותיה וולחפש הפרים חדשים.
לפני שנתיים ניהלה דרורה רומן עם
אילן רמאל, צעיר ישראלי שנעצר באירלנד
באשמת יסחר בסמים, יישב בכלא האירי
,המש שינים, התיידד ישם עם חברי המחתרת
האירית ופיתח לעצמו תורד. פוליטית
מיייוחדת-במ״נה, שאותה הירצה בשעתו
בתוכנית־הטלוויזיה טנדו.
היחסים בין אילן לדרורה היו הדוקים.
היא סיפרה יכי הם ״בראש אחד״ ,שהם
כותבים ביחד תקליט בשפה האנגלית, ובו
12 שירים, כשהוא כותבת את הלחן יה-
מ״לים, ואילן מספק את הרעיונות. דרורה
היתד׳ בתקופה ההיא ממורמרת מאד על
עילם־הבידור הושראלי, שלא נטה לה

דים להינשא אולם הוא הכחישה זאת מכל
וכל.

אהבת
ין* דורה חכקין גולדה בירושלים. את
1שירותה הצבאי עשתה בלהקת הנח״ל
בחברתם של חיים טופול, יוסי פנאי, אורי
זוהר, עליזה קאשי, נחמה הנדל ומפורסמים
רבים אחרים.
יאת בעלה הראשון, צבי נשרי, הכירה
אחרי שהתגרש מר,עיתונאית דליה למדני,
אם בתו לואח.
,מנישואיה לגשרי, שנפטר לפני בשנ תיים,
נולדו לד, שני ילדים. אהבתה ה-
מפורסמת ביותר היתד. לזמר דני ליטאני,
הצעיר ממנה בשנים אחדות.
דני ודריוירה התגוררו יחד במשך שש
שנים !רצופות, נהגו להופיע ביחד בכל
האירועים הציבוריים והחברתיים. דרורה
ד,יתזז אז בשי!א פירסוטד״ כתבה להיטים
אין־יספור ושרד. בעצמה יחליק משיריה. דני
היה בתחילת דרכיו כזמר. הוא היתד, מפור סמת
עד כדי כד שגלי צה״ל ערבה לכבודה
!מסיבת יום־הולדת רדיופונית! ,והעניקה לה
באותה !מיסגרת מתנת ייוסקהולדת: שוחה
טלפונית לפאריס, שם שהד! .באותה עתדני ליטאני במיסגירת הצגת איש חסיד
היה. וכך יכול היה כל עם ישראל לשמוע
את דרורד. הנרגשת צועקת אל דני, הנמצא
* לידה: דן כן־אמוץ ובני אמדווסקי.

,מעברו השני של הים :״דני, מותק שלי,
ילא יכולתי לקבל מתנת יום־הולדת טיובה
יותר !״
:אלא. שהחומן הממושך הסתיים לטובתה
ושל ימוד! ,רוזנברג, שהקנית ורקדנית צעי רה,
שאותה הכיר דגי במיסגרת אחת
מהופעותיו בחו׳׳ל, ושעומד. הוא נשוי באושר
עד היום.

__ גפאס
בשביל דפרסי ה
ח די ה רו מן המפורסם עם דני, הפכה
\ £דרורה פעולה במייוחד במסיבות של
הבוהמה׳ !שחלקן התנהלו אצלה על הגג.
ואז בא הרומן עם אילן רמאל, שהוביל
אותה לסופור-האהבה עם ההולנדי מרי.
במשך פל הזמן היתד, .מיוודדת במיוחד
עם אשתו של יצחק ברגמן, האיש שמילא
תפקיד מרכזי בפרשית השבוע.
עד לפני כשנה היחד .׳דרורה חבקין בת־בית
!בבית מושפחת ברגמן. הוא היתד.

!באה, אליה עם שיני ילדיה, כדי שאלה
ושתקו עם שלושת יילדוהם של הברגמנים,
ואילו מישפחת ברגמן היתד, אורחת קבועה
בביתה של המלחינה המפורסמת.
דרורד, נהגה לשוחח שעות ארובות
בטלפון עם אשתו של ברגמן, להשיח בפניה
את צרותיה. את יצחק ברגמן התשובה
כאחד ׳מידידיה הטובים.
אלא׳ שמאז הכירה את ההולנדי שלה,
ניתקה את קשריה עם כל ידידיה הוותי-
יקים. כך לא שמעו ממנה הברגמנים במשך
שנה רצופה, עד שלפתע! ,ביזם החמישי
האחרון, צילצל הטלפון בדידתם. דרורד,
היתד, על הקו.
אחרי בירכת־השלום המקובלת, ה״אהלך
וה״ימה נשמע״ ,סיפחה דרורה לברגמן בי
הוא וילדוה נפצעו בתאונת-דרכים, וכי
היא בדיכאון עמוק. היא ביקשה ממנו
להשיג לה ״נפאס״.
יצחק ברגמן, המבונד ,״בסוף״ ,הוא
קפלן־צבע במיקצועו, המייודד עם דמויות
רבות בבוהמד. הישראלית. הוא ידוע בחפר
׳נאמן, איש עדין ונעים־דליפות, בהוד סוב
שאפשר לסמוך עלוו. ההא ידוע בכל שאינו
יכול לסרב לבקשתו של חבר.
על ומה שהתרחש, נפוצה בבוהמה ה־גירסד,
הבאה :
כשביקשה ממנו דרורה הבקיו להשיג
לה את החומר, סירב. הוא הסביר לה
שאינו מתעסק בסחר בסמים וכי אינו רוצה
בעיות. יש לו עבודה, אשד, ושלושה ילדים
לפרנס. דרורד, הפצירה פו שוב ושוב,
כשהוא מתחננת ואומרת לו שתשלם סל
מחיר .״כסוף״ הסביר לה שוב שזה לא
עניין של ׳כסף, הוא פשוט לא !משיג לאף
יאחד גפאס כי הוא לא רוצה עניינים עם
המ״שטרה! ,שעצרה אותו ׳מייספר פעמים
!בזמן האתרון לצורך בדיקות שיגדתיות-
:כביכול. לבסוף נשבר ואמר לדרורה כי
״ידבר עם טקשהו״ בשבילה.
חיפוש בבית
ך* שטילפנה שוב, אמר לה לבוא
^ למחרת! ,ביום השישי, ולקבל את
החומר. דרורה הגיעה עם צעירה בהריון,
שלא היתד, מוכחת ל״כסוף״ .אחרי שהוא
סיפק לה, לדבריה׳ את החשיש, עזבה את
הדירוה. כתום 20 דקות נשמעו דפיקות
על הדלת. בתו בת החמש של ברגמן
פתחה. אל הדירה התפרצה קבוצה בת
שמונה שוטרים, לבושים אזרחית, ובראשה
רס״ל אלי דדון.
אותה שעד, היוו בבית שלושת ילדיו
ישל ברגמן, ביני: חמש, שמונה ועשר.
אשתו יצאה !מהבית לצורך קניות. הילדים
התרכזו במירפסת! ,ושתי הבנות הקטנות
יפרצו בבכי. השוטרים לא עשו דבר כדי
!להרגיען.

ברגמן ביקש מדדון צדהיפוש, אך
׳כתשובה הוא נדחף לכורסה ונסבל באזי קים,
לעיני הילדים, כשדדון אומר לו:
״אני משתין עליך!״
השוטרים החילו מפרקים את המערבת
ד,סטריאופונית, את הטרנזיסטור ושאר
׳מם שירי״החשמל בבית. הם נכנסו למי׳טבח,
שפסו את הסוכר ׳והקפה, תלשו טפטים
מהקירות וחתכו יאת כיסויי הספד, שבחדר־האורחים.
שיחדור בערבות

שתו של ברגמן חזרה מהקניות,
והוצמד אליה שוטר בשם יאשר״ שהלך
אחריה לבל מקום. היא התחננה ליפני רדון
כי יסיר את האזיקים !מידי בעלה, ולוא
ירק בגלל הילדים. הוא ניאות לה והסירם.
!אחרי שערכה המישטרה חיפוש, ושה1תיר
הרם וחורבן ברירה, נלקח יצחק ברגמן
לחקירה, סשדדון אומר לאשתו :״יש לו
חמישים !אחוז סיכוי להשתחרר עוד היום,
וחמישים אחוז להישאר !בפנים.״
בינתיים הודה יצחק ברגמן בתיווך אחרי
שעדי אהדונוב, שאותה לא יראה קודם
לכן !מימיו הצביעד, עליו כעל הספק,
ואחרי שדחורה דבקיו, חברתו הטובה,
׳סיפרה למיש׳טחד, יכי הוא האיש שסיפק
לה את החשיש.
אנשי הבוהמה מאמינים כי עשתה זאת
בדי להציל את עורה. ביום שלי׳שי שוח־דרה
דרורד, חבקין בערבות של 5000ל״י,
אחרי שפרקליטה, עו״ד צבי לידסקי, הגיש
עדר לבית־המישפט.
השאלה היתד : ,מדוע התעקשה המיש׳טירה
להחזיק את דרורה במעצר לשבוע נוסף,
אחרי שהודתה במעשה, ופרטיו ברורים
לחלוטין?
יחסה של המישטרד, לבעיית עישון החשיש
נראתה תטוהר, שבעתיים דווקא
השבוע. יכי כמה ומים לפני כן הגיש הנשיא
״ג׳ומי קארטר ׳לקונגרס האמריקאי הצעה
לגישה חדשה לנושא: להפוך את השימוש
ייחאושי בחשיש!ובמריחואנד, לחוקי, להשאיר
ירק את הטיסהו בסמים אלה כעבירה
פלילית.
נראה ׳ כי ושואל. המחקה את ארצות־הברית
כומעט בכל׳ הולכת בנושא זה
דווקא בכיוון ההפוך. המישטרה, הטוענת
סי אין לה הכוח להילחם בפשע המאורגן,
עסוקה עד !מעל לראש בגילוי גרמים של
חשיש כידי אנשי הבוהמה.

במדינה
מיש פט
התמוטטות לא־דגאידיח

טיעוניו ש 7הסגיגיר
הוציאו את התובע מכליו,
והוא השתולל באולם
וגרם לביזיון בית־הדין
השופט איתמר פלפל נדהם. הוא שמע
כבר על נא־שמים או בני־מישפחותיהם המשתוללים
באולם ריבדשפט. תופעה זז
אינה נדידה, ולא אחת נאלצו שוטרים
לרסן התפרעויות מסוג זה ואף קרה ששופטים
נמלטו מן האולם בבהלה לליש־כדתיהם.
אולם
בשבוע ששבר התהפכו היוצרות.
דווקא עצביו של התובע, סברין שרטר,
בגדו בו. הוא איבד את השליטה על
עצמו, פרץ בצעקות, השתולל וגרם מבוכה
כללית באולם. שרטר, שהוא סגן
בביר לפרקליט מחוז תל־אביב, ייצג את
התביעה במישפטם של עמוס סולמי ז־שימעון
כהן, המואשמים בכך שהניחו את
הרימון ד,ממולכד בבית מישפחת קטלן
ביפו וגרמו את מותה של אורחת ששהתה
במקום — הנערה ריסה אשכנזי.
הפשע החמור בבית בני־הזוג קטלן, שבוצע
על רקע עדות שהם היוו אמורים
למסור במיישפט אחזקת סמים שהנאשם העיקרי
בו הוא יעקוב סולמי, העמיד את
מישטרת מחוז תל־יאביב במבוכה כללית.
היה בדור שמישהו התרשל בשמירה על
העדים. השניים היו נתונים זמן רב קודם*
לכן ללחצים ולאיומים, והיתד, צפויה מיל־חמת
מוחות בץ עבריינים, שינסו להניאם
מלהגיע אל דוכן העדים ולתת עדות מרשיעה,
לבין המישטרה, שמטיפה רבות על
הצורך בשיתוף פעולה מצד הציבור על-
מנת להרשיע נאשמים במעשים פליליים
(ואף הגישה לא אחת אישומים נגד עדים
ששינו את עדותם מפחד העולם התחתון).
משום כך עשתה המישטדה מאמצים לפענח
את התעלומה. הוקם צוות חקירה
מיוחד, שבראשו עמד המפקח דני סרח,
והצוות מיהר כעבור ימים אחדים לפשר
כי יש כבר בידיו חשודים בביצוע המעשה.
ראיות קלושות. החשיודם היו עמוס
סולמי (אחיו של יעקב) שנחשד ב־תיכנון
המעשה ובמימונו ושימעון כהן,
שנחשד בהנחת הרימון הקטלני.
אלא שבמהלך המישפט הצליח פרקליטם
של השניים, עורך־הדין משה אלוני, לערער
את גירסת המישטרה. התברר שקיים ספק
רב לגבי קבילות ההודעות שנרשמו בחקירת
השניים במישטדה. הדיון המישפטי
נערך בקצב מראתוני, יום אחר יום, כשאת
האולם ממלאים בלשי מחלק הסמים של
היחידה המרכזית שדאגו לפקוח עין על כל
באי האולם.
בזה אחר זה עלו חוקרי המישטרה מהצוות
של המפקח מרח על הדוכן, ומסריו
את עדותם. הפרקליט אלוני לא ה,ירפה
מהם. הוא חקר במרץ, שאל וניסה להוכיח
שהדרכים שינקטו היו פסולות מיסודן.
הדברים הגיעו לשיאם ברגע שבו עלה
הנאשם עצמו, עמוס סולמי, על דוכן העדים.
היה זה לאחר יום דיונים ארוך באולמו
של השופט פלפל, יום שהחל בשעה
6.30 בבוקר. היתד, כבר שעת צהריים,
מערכת מיזוג־האוויר חדלה לפתע לפעול,
החום באולם עלה והתובע שרטר התאמץ
לפצח את עדותו של סולמי ולהכשילו בדבריו.
אלא שאלוני עמד על המישמר
וזינק ממקומו בכל פעם שנראה היה לו
כי מרשו נשאל שאלות שאינן קשורות
לנושא הדיון.
בשלב מסויים עצביו של שרטו־ בגדו בו,
והוא החל צועק ועולב בעורך הדין אלוני,
בניגוד לכל המקובל ביחסים שבין פרקליטים
בבתי־מישפט.
קירקם .״אתה הופך את בית־המישפט
לקירקס! זה לא ייתכן בכה! מה קורה
פה, אני לא יכול להמשיך ! זד, לא
מישפט!״ צרח סגנו הבכיר של פרקליט
המחוז. הוא נופף בידיו בעצבנות והשליך
בכוח את המיסמכים שהחזיק בידיו. ציחקו־קים
עלו מיציע הקהל ״אלוני הביא לו
את הסעיף,״ התבדחו ידידיהם של הנא שמים.
השופט שמר על שלוותו, אם כי
ניראה נבוך ואובד־עצות.
עורך־הדין אלוני שמר אף הוא על קור
רוחו, המתין עד ששרטר נרגע ופנה אל
השופט :״אבקש מאדוני לקרוא את
עמיתי לסדר,״ אמר בנימה חדה והתיישב.
(המשך בעמוד )42

ךשז׳קלץ אחת מפורסמת מאד, ש עשתה
זאת. יש לה רכוש, בתים, כסף
ויש לה אי פרטי הרשום על שמה. אלא
שאותה דקלין לא עשתה זאת לבדה, לא
בנתה מה שיש לה בשתי ידיד, ובעשר
אצבעותיה. היא היתד, נשואה לטייקון
יווני בשם אריסטוטלס אונאסיס, שנפטר
והותיר אותה עשירה כקורח, ומי שלא
מכיר את הסיפור — שיקום.
ז׳קלין פילוסוף־פלדמן (תונו מהבית)
בת ר,־ 29 אומנם עדיין אינה עשירה כקודח,
אך בכל־זאת יש לה שני בוטיקים מצליחים,
שתי דירות ומכונית אחת משגעת,
ויש להודות שבשביל בחורה בת 29שעלתה
ארצה עם עליית הנוער ממרוקו,
וגדלה הרחק מבית חוריה שבעיירה יבנה
זה הרבה מאד. מה עוד שז׳קלין פלדמן,
לעומת האונאסיסית, עשתה זאת בעצמה.
פשהיתה ילדה בת ארבע, במארוקו
מולדתה ליוותה ז׳קלין יחד עם אביה
רואו־,־ד,חשבון, אטה ועשרת אחיה ואחיד
תיה את אחותה עלים, שנסעה לישראל באונייה
במיסגרת עליית הנוער. ז׳קלין הקטנה,
שהיתה קשורה מאד לאחותה, לא
הסכימה להיפרד ממנה, ברחה אל בטן האונייה
והסתתרה שם עד שד,אונייה הפליגה
לדרכה. הוריה המודאגים, שהפכו את
קזבלנקה על פיה כדי למצוא את ילדתם

האובדת, נדהמו כאשר כעבור יומיים הר
דיע להם שליח של עליית־הנוער כי דקלין
הקטנה נמצאת במחמד,־מעבר של הסוכנות
בטארסיי, יחד עם אחותה
ז׳קלין ראתה את מישפחתה שוב רק
כעבור 15 שנים, כשעלתה כל המישפחד,
לישראל והתיישבה בעיירה יבנד, שליד
רחובות. עד אז הספיקה להתחנך בפנימיה
של עליית־הנוער, בקבוצת שילר ואצל
מישפחה אומנת בבת־ים.

אמא פרצה
בבכי
ץ /ל!לין לא היתה ילדה מאושרת
י במייוחד, לדבריה. היא קינאה בילדים
בקיבוץ שיש להם אבא ואמא משלהם,
קינאה בבנות המשפחה המאמצת שטיפלה
בה, אך כיוון שהיתה ילדה נוחה וחברו!״
תית כל מה שהיא זוכרת כיום — כשהיא
אשד, יפה ובוטחת בעצמה — כי ״היה
בסדר״.
בשהותה בת 19 עלו הוריה ארצה, והיא
נסעה לקבלם בנמל חיפה. אך האונייה
איחרה ביום אחד. למחרת באו בני מישפח־תה
לביתה שבבת־ים, היא עברה על־פני
אמד, ואביה בחדר־המדרגות ולא הכירה
אותם. האם פרצה בבכי קורע־לב ׳והאב
החזיק בבתו שעה ארוכה. למרות שלא
ראתה את החורים שנים, נקשרה דקלין
אל מישפחתה מחדש ובמיוחד אל אביה,
העובד מאז עלה ארצה בתאו־,־חשבון ב־חברודטשקאות
גדולה.
בגיל 20 נישאה ז׳קלין לראשונה, לששון
פילוסוף שהיה בעל מיפעל לאלקטרוניקה
ולתריסים. שבע שנים ארכו נישואיה
ולדבריה :״הייתי נשארת נשואה עד
היום, אילמלא התעקש בעלי בנושא הילדים.
אני לא נכנסתי להריון, והבדיקות
הוכיחו כי הקשיים נובעים מבעיות אצלו.
הוא סירב להשלים עם הגזירה, למרות
שהצעתי לו לאמץ ילד או לעשות הזרעה
מלאכותית. בסוף החלטתי שבלי ילדים אין
טעם לחיות יחד! ,התגרשתי ממנו.״
היא ויתרה לו, לדבריה, על הרכוש,
קיבלה את תכולת הדירה, מכרה אותה

ונותרה עם 50 אלף לירות ביד.
במשך כל שנות נישואיה עבדה ז׳קלין
כמנהלת וכזבנית בבוטיקים. תקופה מסויי־מת
עסקה בדוגמנות, ואף הצליחה מאד,
לעדותה. אך היא לא התלהבה מן הזוהר
האופף את עולם הדוגמנות, והיא מספרת:
״זה לא היה בשבילי. גדלתי בלי חורים,
ותמיד פחדתי שינצלו את מצבי. דוגמנית
תמיד מנוצלת — על־ידי הצלם, על-ידי
מארגן תצוגת האופנה או על־ידי היצרן.
אני לא יכולתי לסבול מצב כזה, אז עזבתי.״
אך היא לא הפסיקה לרקוד בלהקת־המחול
מרבד הקסמים, למרות התנגדות
בעלה.
מי שמכיר את ז׳קלין, לא יעלה בדעתו
כי הצעירה הזוהרת נושאת עימה סיפור
סד, עצוב.

להתחיל מחרש

ז׳קלין גבוחת־הקומה, הלבושה תמיד
על־פי צו האופנה, היא דמות פופולארית
באיזורי הבילוי של תל־אביב. היא
עצמה נהגה לארגן מסיבות בדירת־הגג
הענקית ־שבה התגוררה בשיכון למ״ד ב־תל-אביב.
אחרי
גירושיה החליטה שדבר ראשון
היא שוכרת לה דירה ודבר שני היא פותחת
לעצמה בוטיק, והיא מספרת :״כיוון
שניהלתי בוטיקים שנים רבות, ידעתי שאפשר
להתחיל עסק מאפס. כל מה שצריך
הוא דמי שכירות לחנות לשנה, וצ׳קים
דחויים תמורת הסחורה. מצאתי מקום ב־דיזנגוף,
שכרתי אותו, קניתי סחורה ב*
צ׳קים דחויים בסכום של 30 אלף לירות
ואחר־כך, כשמכרתי את הסחורה, היד, לי
כסף לשלם את הצ׳קים.

החליטה דקלין פלדמן אחרי האסון שפקד אותה. היא
פגשה בגבר שהאיר את חייה מחדש, החליטה שעולס
כמינהגו נוהג, רכשה לעצמה דירה חדשה שאת חדר־השינה שלה ריהטה במיטה דמויית
קבר, עם דפנות גבוהות ושחורות, ורכשה בוטיק חדש נוסף על זה שכבר היה לה.

מה מר יץ את הצעירהמ יב נ ה
המאיימת להשיג את שיא המצריחנות

״׳הבוטיק הלך שיגעון, אבל רציתי שיהיה
מיוחד, שיהיו בו דברים יוצאי־דופן.
לכן התחלתי לנסוע לחו״ל לייבא בגדים
מיוחדים. נעזרתי במישפחתי העניבה בפאריס
ובמיוחד באחי מורים, שהוא דואה*
חשבון מצליח שם• ככל שייבאתי יותר
בגדים מחו״ל, כן גברה הדרישה. אני יודעת
שאני מופרת בגדים במחירים יקרים, אבל
זה לא מפחיד אותי. לאנשים יש כסף,
אין לי מושג מאיפה וכל פעם אני נדהמת
מחדש.
״נכנסות אלי בחורות לבוטיק, הן אפילו
לא מתווכחות על המחיר. קונות בכל סכום.
לפעמים מחירה של שימלח הוא כגובה
המשכורת שלהן, אבל הן משלמות ועובדות
כל החודש בשביל שימלה אחת או
שתיים.
״אני עובדת קשה מאד בשביל כל שימלח
שאני מוכרת. לכן אין לי ייסורי־מצפון
בעניין המחירים הגבוהים. אני גם משלמת
הרפה מכס על מה שאני מייבאת. אצלי
אפשר למצוא שימלה בד 5000 לירות, ויש

באים לבלות ברובע יוכלו בו־זמנית לערוך
גם קניות. זה הולד שיגעון, וכבר קמו לי
כמה מחקים בסביבה. אבל זה לא איכפת
לי. להיפך, כמה שיותר בוטיקים ליליים,
יותר טוב.״

ת או מו ת
ב מ קו ם צ׳יס ט ה
ך! ין קניית דירת־הגג לבין פתיחת ה־
*1בוטיק באיזיור ״תל-אביב הקטנה״ עברה
על ז׳קילין טרגדיה מישפחתית .״הכרתי
צעיר יפה־תואר בשם משה פלדמן,״ היא
מספרת ,״*שלמד קולנוע באוניברסיטת תל־אביב.
גרנו יחד. פיתאום הרגשתי רע. הרופאים
שערכו לי בדיקות החליטו שיש
לי צ׳יסטה. עשיתי בדיקת הריון, והתוצאה
היתד, שלילית. רופא ידוע מאד, שלא
אנקוב בשמו, מבית־החולים הקרייה, קבע
שיש לי צ׳יסטה בגודל של מילון בבטן
וצריך לנתח. ברחתי משולחן־הניתו־

מבט חוש

ומפוכח על החיים יש לדקלין, הצעירה בת ה־ ,29 שהיא
אשת־עסקיס ממולחת בעלת שני בוטיקיס, שתי דירות ומכונית
יקרה יוצאת־דופן. ז׳קלין בעלת התדמית הזוהרת והמפורסמת בחוגי הבוהמה, נושאת
עימה טראגדיה קשה, אך היא החליטה להתגבר, לנצח, ולהצליח בעסקים שלה.

אוהבת את משה, התחתני. אם את חושבת
שלא יהיה לך טוב, אל תתחתני. אני אהיה
לילדים אבא טוב וסבא טוב.׳
״אבל אני הייתי מבוהלת. לא ידעתי איך
אסתדר עם שני ילדים, למרות שמצבי
הכלכלי איתן. כשהייתי בסוף החודש השישי
התחתנתי בשקט ברבנות, למרות
שבעלי רצה חתונת־פאר בפנטהאוז שלי.
במשך כל ההריון עבדתי קשה מאד. אני
מאמינה שאם לא הייתי עובדת היד, הכל
נגמר בטוב, אבל אז העסק שלי היה מתמוטט,
כי לא יכולתי לסמוך על בעלי שלא
עבד והפסיק ללמוד. הייתי מבקשת ממנו
לפתוח את העסק בבוקר, והוא היה הולך
לים• כך אירע האסון. ילדתי תאומות, והן
נפטרו יום אחרי שנולדו, מחוסר מישקל.

המכונית

ז׳אקלין משתזפת על גבי מכונית הביץ׳ באגי שקנתה אחרי מות
תאומותיה. המכונית עלתה לה 100 אלף לירות. אך היא קנתה אותה
כי היא הרגישה בצורך לפנק את עצמה כעת נמאס לה מהמכונה, שהפכה אותה מפורסמת.

ברוך השם מי שקונה אותה. ואפשר למצוא
גם שימלה ב־ 500 לירות. אני מוכרת חולצות
ב־ 700 לירות האחת, אבל יש חולצה
גם ב־ .150 ומובן שאצלי אפשר למצוא
תיקים ב־ 1000 לידות וסנדלים ב־,1200
אפל אני לא מתלוננת. הסחורה נחטפת עוד
לפני שאני משחררת אותה מהמכס, כי
בדרך־כלל אני מוכרת אותה מראש.
״בספטמבר שנד, שעברה קניתי דירת־גג
משגעת בתוכנית למ״ד, וכל העיר דיברה
עלי. התחילו להמציא עלי כל מיני סיפורים,
לא הבינו מאיפה יש לי כסף. הם לא
ידעו שאני עובדת קשה מאד בשביל הכסף
הזה. מד, שהם עוד לא ידעו היה שהכנסתי
את אחי טורים כשותף בעסקי, ומאז הרכוש
שלי משותף לשנינו. כך גם יכולתי
לפתוח בוטיק נוסף, באיזור תל־אביב הקטנה.
״מאחר
שביום אני עסוקה בבוטיק של
דיזנגוף, החלטתי שהבוטיק השני יהיה
פתוח רק בשעות הלילה כדי שאלה ש
חים
עם חלוק של בית־ד,חולים. החלטתי
שמוטב למות במשך הזמן מאשר על שולחן
הניתוחים. אני לא יודעת מד, היה קורה
אם באמת היו מבצעים בי את הניתוח,
כי רופא נוסף שאצלו ביקרתי הודיע לי
חגיגית שאני בסוף החודש הרביעי להריוני.

ידעתי אם לבכות בגלל שאני בהריון
ולא נשואה, או לצחוק בגלל שאין
לי צ׳יסטה. הייתי מבולבלת לגמרי. לא
ידעתי מה לעשות. הסבירו לי שאי-אפשר
לבצע בי הפלה. לא רציתי להתחתן, למדות
שהחבר שלי לחץ עלי וגם הרופא. ככה
הנחתי לחודש ועוד חודש לעבור, כשאני
לא מסוגלת להחליט אם להתחתן או לא.
כשכבר החלטתי ללדת את הילד בלי נישואין,
נלקחתי לצילום רנטגן ואז חטפתי
שוק נוסף. הסתבר שיש לי תאומים.
״הייתי מבולבלת עוד יותר. הוריו של
החבר לחצו עלי להתחתן. נסעתי אל אבי
להתייעץ איתו, והוא אמר לי, :אם את

אני יודעת שיש הרבה אנשים בעיר שעינם
צרה בי.
״כשפתחתי את הבוטיק השני אמרו לי:
,מה תעשי עם כל הכסף?׳ אני יודעת מה
אעשה אייתו: אפתח בוטיק נוסף!״

חדד־שינה
כמו קבר
ף* ייתי כמשבר נורא. בעלי לא
/ /י 1עבד, התבטל, הרגשתי שהכל נלקח
ממני. למרות שהתאומות מתו בגיל יום,
אני קוראת להן, הילדות שלי׳ .הייתי
הרוסה לחלוטין. יום אחד הכרתי בחור בשם
ליאור, התחלתי לצאת ולגלות מחדש את
החיים. ראיתי שעולם כמינהגו נוהג, והחלטתי
׳להתגרש.
״כדי לפנק את עצמי רכשתי לי מכונית
ביץ׳־באגי יפהפייה שאין עוד כמוה בארץ.
המכונית עלתה לי 100 אלף לירות
אבל היא מגיעה לי, למרות שקצת נמאס
לי ממנה כי היא פולטת מדי. כשאחי הגיע
ארצה עם אשתו וילדיו נתתי לו את הפנט האוז,
ורכשתי לי דירה קטנה בת שלושה
חדרים .׳ריהטתי אותה זרוק כמו שאני אוהבת,
ובניתי לי חדר־שינה דמוי קבר עם
דפנות גבוהות ושחורות מכל עברי המיטה,
שיורדים אליה במדרגות. התענוג עלה לי
22 אלף לירות. כעת אני מרוצה, נדמה לי
שהצלחתי לשקם את חיי, אני עובדת
קשה, אך יבוא יום שבו אוכל להתפנק.

11555553555

— כלא1ש בגין

אני נהנה כ פ יים ! /חחצ

פחו ת ניקוטין־יותר טעם! 11 חחצ
טקס בחיר ת

ייערך במוצ״ש 27.8.77

באשק לון

על שפת הבריכה של מלון

חזית מלון ״גני שולמית״ באשקלון

טקסב חיר ת

ייערך ביום שלישי 77.3 0 $

על שפת הבריכה של מלון

מלכת שבא
״מלכת שבא״ מר מזרחי (מימין) ומנהל
מר ירושלמי מארחים את אפריק סימון

טקס בחירת

טקסב חיר ת

נסיכ ת י כנ ר ח
ייערך במוצ׳׳ש 3.9.77

ייערך במוצ״ש 24.9.77

על הגג ה מפואר של

החוף ה שק ט
הפקה: תיאטרון פסגו ת בשיתוף מירי זכרוני — רפי זכרוני

(המשך מעמוד )13
זיכרונותיו מעשר ראשון מתאר שייב את
דמותו של יצחק שמיר, באותם ימים :
״קפדנותו המרוכזת כעניינים של חיים !
ומוות. כל פעולה שהוא מכין אותח מחו־
•מכת עד לפרטי־פרטים. אין הוא סומר על
האחרים כשום דכר, אין הוא משאיר שום
פרט להחלטת האחראים. חייכ הוא לראות
הכל כעיני־ ,לדכד כימעט עם כל המשתתפים
כפעולה. הוא אהוכ על האנשים
משוס־כף. אכל אינני כטוח, אם הוא
אהוב גם על ההיסטוריה משום־כד, כי
זו, כייחוד כתקופות ריתחה, צועדת כצעדים
רחכים ומהירים, וקפדנות יוניה כו־למת
אותה. כעכור זמן, כאשי עושים אנו
את החשמן שואלים למה לא גדלנו
בכמות כאשר גדל אצ׳׳ל, יסכירו זאת
האחראים שלנו, וגרא בראשם, כאותה י
איטיות וחומרה של מיכאל..,״
למרות הגידול המיספרי האיטי של חב רי
לח״י, הרי שהגידול והתעוזה בפעולות
היו עשרת מונים מאשר אלה של אצ״ל.
בפברואר 1944 נערכה פגישה, בהשתתפות
מיכאל וילין־מור, עם בגין, שהציע
לאחד את שני האירגונים, ואת חיסול
הפילוג של קיץ ( 1940 בין יאיר לרזיאל).
שמיר וילין־מור דחו את ההצעה העקרונית
והעדיפו שיתוף־פעוילה. לבגין היו 1
תנאים: לוותר על מונחים והגדרות שהיו
שגורים בפי לח״י, כמו :״השילטון הזר״
או ״האימפריאליזם הבריטי״ .כאשר נשאל
בגין באותה פגישה כיצד הוא מציע שהבריטים
יכונו, הצעתו היתד :.״שילטזן
הדיכוי״ .כן תבע. מאנשי לח״י ״הכרה
בז׳בוטינסקי בתור מורה הדור,״ דבר שלא
נראה לשמיר ולילין־מור.
ב־ 8באוגוסט נערך ניסיון־נפל לרצוח
את הנציב־העליון הבריטי, הארולד מק־מייקל,
בתיכנוסו של מיכאל. ב־ 12 בספטמבר
של יאותה שנה הומת על־ידי לוחמי
הלח״י איש הבולשת הבריטי וילקין שדיבר
עברית ׳ואידיש, ושרביים מעצורי־המחתרות
חבים לו את מעצרם ואת עי־נוייהם.
יאת
הנועזת שבפעולות לח״י החל יצחק
שמיר מתכנן עוד בסוף ,1942 כאשר פקד
על בנימין גפנד להקים סניף של לח״י
במצרים. ב־ 6בנובמבר 1944 נשא סניף
זה פרי. אותו יום אחר־הצהריים !נורה ל מוות
הלורד מוין. חבר הממשלה הבריטית,
שר־תושב במצריים — על־ידי אליהו
חכים ואליהו בית־צורי, שנבחרו והוכנו
לפעולה זו בידי יצחק שמיר, מתוך הערכה
מילאה של מיכלול סגולותיהם.
מרכז לח״י החליט שלא לדווח לאצ״ל
על פעולה זיו, מסיביות המציויינות ומוזכרות
בלוחמי חרות ישראל של ילין־מור:
״כמפקד אצ״ל עדיין דכקו, בימים ההם,
המיגכלות המדדטבתיות, שהנחיל לו החי־ניד
הרוויזיוניסטי. לא היה ספק כלכי,
שאם נגלה לכגין את מהות הפעולה ואת
מיקומה, לא יחסם להכיע את התנגדותו
המוחלטת וינסה לשכנע אותנו, כשלל נימוסים
שידועים היו לנו מראש, שנבטל
את הפעולה ואכן, רציחתו של הלורד •
מוין הביאה לתגובה הצפוייה מצידו של
בגין שאמר, לפי הפרוטוקול, בישיבה של
מיפקדת אצ״ל :״המיקרה הזה מעמיד או תנו
כפני הכרח של החלטה סופית כקשר
עם היחסים כינינו לביו ׳החורגים׳ (על
מישקל ׳הפורשים׳) .לא נוכל לסלוח
להם משתתף איחר באותה פגישה,
יעקב מרידוד, יאמר :״עלינו להדגיש ב־בהבלטה
יתרה את הסתייגותנו מלח״י,
שהתנהגו כצורה כלתי־הוגנת כיחס אלינו-,
ושאין באפשרותנו יותר להאמין להם
כמישהו חבר מיפקדת אצ״ל ׳נוסף, איתן
לייבני, אמר :״עלינו לדבר איתס קשות ־י
וכדורות.״
מעט אחרי רצח הלורד מוין עברו בני
הזוג שמיר להתגורר בבני״ברק, ושולמית
שמיר מספרת :״שכרנו •שם צריף כפרדס.
יצחק גידל זקן והתראה כאחי־כעלי .׳כע לי׳
היה אחד הבחורים ששימש ליצחק
כהסוואה, וגר איתנו כאותו צריף. נולד
כני יאיר. כעל הפרדס, שניחש כנראה מי
אנהנו, נוהג היה לומר ׳דימיון כזה כין
הילד לביו אהי־אביו עוד לא ראיתי

חמעצו
^ אותה תקופה פעל יצחק שמיר
^ למען אירגונו של ליח״י כחטיבה לוחמת
׳במתכונת צבאית. חברי לח״י עברו,
בהתאם להנחיותיו, קורס־לחימה, שבו
ה עו ל ם הז ה 2084

ואת כל החצרות המפולשות, שאפשר לנצלן
כעת נסיגה מפעולה כדי להטעות את
המדפים ולהימלט מהם. האירגון היה
מבוסם על תאים מצומצמים, שלהלכה לא
היה צייד להיות קשר ביניהם, כדי למנוע
דליפת ידיעות על הנעשה כתור התנועה.
עם התרחבות התפקידים המילחמתיים
הפרח היה להפגיש תאים אחדים לפעולה
משותפת. אף על פי כן לא רופף מיכאל
את הפיקוח על האנשים, אלא הגביר אותו
כשביל למנוע רפיון ועכירות על כללי
הזהירות. שיטה זאת הניכה תוצאות טובות.
הלוחמים, שהגורל הציבם כזרקורי
הציפור, נמצאו כשלים ומושלמים כמע לות
רכות. כל אחד מהם היה, כעיני הקהל,
אגדה כלתי־נתפסת...״

שולבו לימודים ואימונים, תוך צמידות
של יום ולילד, לכלי־הנשק. אחת ממטרות
האימונים הללו הייתה בחינת יחס י ־אנוש
בין חברי־המחתרת. באותה תקופה החלו
להצטרף יותר ו״ותר תפרים ללח״י. ובמקביל
גדל סדר־הגודל של פעולות לח״י.
בנקודה מסויימת הקנתה ליצחק שמיר
תחפושתו ביטחון מופרז ,׳שאינו תואם ל אופיו,
ולתביעותיו מלוחמיו. כאשר נודע
לאנשי המדיעין של לח״י שבכוונת הב ריטים
להטיל עוצר מלא בתל־אביב, תוך
חיפוישים מדוקדקים מבית־לבית, הוא סיפר
:״דאגתי שאנשים שלנו יעזכו את
מקומותיהם בתל־אביב, ויתפזרו כמקומות
שונים בארץ. אני החלטתי להישאר בכית.
הייתי נשוי. היה לי ילד. ילד של מחתרת.
חייתי כהרגשה כי המסווה •טלי יגן
עלי גם הפעם...״
ב״שבת השחורה״ הוקפה תל־אביב י•
20 אלף חיילים בריטיים, הוכרז על עוצר
מוחלט למשך ארבעה ימים, והוחל בסריס
0 ,ה גי עו למחנוה־חמעצר בארית־קה
מבית לבית, כדי לגלות את ראשי
ריאה, החל יצחק שפיר מייד בפעיהמחתרות•
מתאר זאת יצחק שמיר :״כא לות למען בריחתו מהמחנה. ציוותי־חפירד,
שר נכנסו אנשי הבולשת אל ביתי, תקע שבו לחפור מינהרות. בהם חדלו לחפור
כי קצין־הכולשת מרטין מכט אחד — אחרי שאחדים הצליחו להימלט וגיתפסו.
קצר, חד ונוקב. זה הספיק, .זהו יזרניצקי בין החופרים היה מרדכי ציפורי, כיום
— אמר לשוטרים — קחו אותו שלפתי סגן שר־הביטחון.

הבויח׳ה מאר־תריאה

מלבות המים יודעות כיצד לזבות בשיער מטופח• הן
משתמשות בתכשירי השיער של ״מלר<״ וזוכות לתו צאות
יוצאות מהכלל( .ראו תמונות בעמוד הבא).

בגדי ים וחוף
״ מטקס ״ ,יצואן מס׳ 1של בגדי-יס וחוף .״גו־ט
ק ס ״ מייצאת לעשרות ארצות בעולם הרחב את
בגדי־הים והחוף שמתכננת הגב׳ לאה גוטליב. בגדי־הים
והחוף של ״ מטקס ״ גם למלבות המים.

מל * 6 3 1 1
הקיץ בא לי בסנדלי גלי

שמיר מקבל את תפקיד היו״ר*
״זו היתה מכה קשה מאד
את תעודות־הזהות המזוייפת שלי עם השם
שמיר. מרטין חייך. חיה לו חוש
לא-נורמאלי לזיהוי אנשים, שנבע מזיכרון
חזותי מדהים:..״
יצחק שמיר הועבר לרפיח, משם לירושלים,
שבבית־הכלא שלה נכלא שבועיים
לצינוק :״השבועיים האלח חיו מצוייגים.
כפעם הראשונה, לאחר שנים רכות, ישנתי,
ישנתי וישנתי וכעבור שבועיים
הועבר שמיר, במפציץ מדגם האליפאכס,
אל מחנד,־המעצר באריתריאה. בטרם נלקח,
הספיק להעביר לחבריו את הידיעה
שהיד, זה הקצין מרטין שעצר אותו. כעבור
זמן קצר הוצא מרטין להורג על־ידי
לח״י.
על שעבר עליה אחרי מעצרו של יצחק
שמיר, מספרת שולמית :״למן אותו יום,
הפסיקו השכנים לדכי אתי. הם כזו לי
בגלוי, נידו אותי ואת ילדי כן שמונת
החודשים. היתה תקופה קשה. הייתי בו דדה,
סגורה ומסוגרת כתוך החדר. האדם
היחידי שעימר החלפתי דכרים היה הילד.
לפעמים הששתי, שאשכח את תורת הדיבור...״

השנתיים וחצי, שבהם פקד יצחק
שמיר על פעולות האירגון, כותב נתן
ילין־מור בסיפרו :״עם מאסרו של מיכאל
חל שינוי יסודי בצורת האירגון של
המחתרת. מיכאל השתית את התנועה על
יסודות של קונספירציה כימעט מושלמת,
והשליט כה חוקים של נוהג שהתאימו
לקכוצת־קושרים, המחופרת היטב מתחת
לפני השטח, שאנשיה מגיחים במפתיע
להנחית את מכותיהם באויב. ככרחו מ־מיזרע
התחיל כימעט הכל מכרא־טיול.
כהיותו חרד למניעת כישלונות, ראה צורך
לבקר כל פרט, לפקח על כל אדם, לעקוב
אחר הפעולות של כל לוהם, להדריך, לפתק
כריקה מדוקדקת כל תוכגית-פעולה.
מיכאל ידע את מבואותיה של תל-אביב
ה עו ל ם הז ה 2084

בעיית הבריתה ממחנח־המעצר באריה־ריאד,
החלד, רק לאחר היציאה סמיגהרת
הבריחה, כפי שהגדיר זאת שמיר שנים
מאוחר יותר :״אתה יזצא מהמחנה ונתקע
כתיד הג׳ונגלים יטל אפריקה. כאשר
האיזור כולו, אלפי קילומטרים, נמצא
כשליטה בריטית, ומכל נקודה יחזירו
אותר ככבוד למחנה,־המעצר...״
אלא שתושייתו של יצחק שמיר עמדת
לו גם כאן. בעזרת קשר שיצר עם אזרח
איטלקי שהתגורר באסמרה תיכנן, ביחד
עם אריה בן־!אליעזר, מסלול-ימליטיה שהיד,
צריך להובילם עד לג׳יבוטי — הארץ
היחידה באותו איזור שהיתר, בשילטון
צרפתי, שם התכוונו לבקש מיקלט מדיני.

סנ ד לי ם תנכיי םוקבק בי ם
לנשים, לגברים, לנערים וליל די ם

צרני אופנה אומנותית
מי שהיתה מועמדת להיות מורה לציור, ניצה שוחט, הפכה
א ת אומנותה לתיבנון אופנה. לכן ב ״ אנה בלי ״ כל שימלה
הינה יצירת אומנות ואין שימלה אחת דומה לאחותה —
כי אם יצירה בפני עצמה. שמלות ״ אנה בלי ״ למלכות.

ה אי טל קי קי בל כ שכר עזרתו מי כ לי ת־

דלק, שתכולתה עשרת אלפים ליטר בנזין.
במיכלית בנו תא זעיר שבו דחקו, לאחר
הבריחה, את יצחק שמיר, אריד, בן־אלי־עזר
ועוד שניים מן העצורים שנמלטו.
במשך שבוע ימים שהו הארבעה בתוך
אותו תא מתכת, עד הגיעם לאדיס־אבבה.
עם היוודע דבר בריחתו של יצחק שמיר
טמחנו־,־המעצר באריתריאה נעצרה אשתו,
שולמית, והובאה לבית־הסוהר לנשים ב־בית־לחם.
היא שבתה 11 יום שביתת־רעב.
היא היתד, במעצר למעלה משנה,
ושוחררה רק בחודש מאי ,1948 כשהיא
מספרת :״השתחררתי מכלאי וחזרתי אל
כני, שלא הכירני. כעבור כמה שבועות
חזר גם כעלי, ורק אז התהלכו כחיים
משותפים...״
תלאותיו של יצחק שמיר לא נגמרו
(המשך בעמוד )42
* מימין: מזכיר־הכנסת נתנאל לורך,
קצידהכנסת יצחק בנגל, שמיר, זקן־הכנסת
זרח ורהפטייג, סגן־המזכיר שמואל יעקוב־סון
והסדרן פרויליכמן,

תעופת פנים

המשתתפות בטקס בחירת ״נסיכת ים סוף״ כאילת תגענה
כמטוסי ״ ארקיע ״ ,כי חופש כאילת מתחיל ב ״ א ר קי ע ״.

מרכז ללימודי נהיגה

מרכז ללמוד• נהיגה
ורנד סוגיהרגג[
בהנהלה אמ1ון
בית כלל-וח־ דוויאחב ,5ת־א
0ל295261 :־03

שיטת לימוד חדשה המכיאה לחסכון ב־מיספר
השיעורים, הוכיחה עצמה כמיספר
התלמידים הגדול שעכר המיכחן הראשון.

חברת התעופה
לכל מקום יפה כעולם מגיעים מטוסי חברת
״ אולימפיק ״ .גם ״מלכת המים 1977״ תטוס
ב ״ אולימפיק ״ לאתונה ומשם לרודוס וחזרה.

ופיות

תלי ביינר: עקרת־בית בהתנדבות
^ גיל ,16 הגיל הכי מתוק של הנעורים,
2נ-טלה על עצמה עתליה ביינר, שכולם
קוראים תלי, אחריות כבדה.
אמה האהובה נפטרה באורח פתאומי
והותירה אותה ואת אחיה הקטן לבדם עם
אביהם, רואה־החשבון.
למרות האבידה הקשה החליטה תלי
התמירה וההחלטית, כי החיים חייבים
להימשך. היא הציעה לאביה לנהל את
משק הבית בד־בבד עם המשך לימודיה.
וכך, תוך כדי לימודיה בכיתה השביעית
היא בישלה, ניקתה, כיבסה, גיהצה, וטיפלה
באחיה הקטן.
אלה המכירים את תלי מקרוב יודעים
לספר פי כל מה שהנערה היפה עושה, היא
עושה עד הפוף. כך, למשל -מעידה חברתה
הטובה שהמליצה עליה כמועמדת לתחרות
מלכת המים, כי העוגות שתלי אופה הן
תאווה לחיו ולעין, המאכלים שהיא מבשלת
מגוונים ולא היו מביישים אף עקרת*
בית מקצועית.
יש לה, חוץ מעבודות הבית, גם הרבה
תחביבים כמו למשל: תפירת שמלות
מייוחדות לא רק לעצמה, אלא גם לחברות.
היא רוכבת על סוסים טהרצליה.
חוץ מזה היא אוהבת לצלם, ויש לה
מעבדה קטנה שבה היא מפתחת בעצמה
את התמונות. היא גם אוהבת לרקוד ולבלות,
אך מודה כי מאז מות אמה כמעט
שאין לה פנאי לכך. כשהחייל הפרטי שילה,
עופר, מגיע בסופי שבוע מפסיסו אי־שם,
הם עושים ביחד חיים משוגעים. אין לתלי
שאיפות בתחום הזוהר, ובכלל לא מעניין
אותה להיות דוגמנית• היא רוצה לשרת
בצבא ואחר־כך ללמוד ביולוגיה. עם שיער
בלונדי כשלה, עיניים כחולות כים, גובה
1.68 ומשקל 55ק״ג יהיה זה, ללא ספק,
הפסד נקי לעולם הדוגמנות.

אלימור זילברמן: מהר ואלגנטי
* ש לה שם מייוחד במינו; שהוענק לה
על-ידי דודתה שהיא אישה מייזחדת במינה
גם היא. היא מדברת בשקט ולה פנים
מתוקים. צברית בת ,17 אבל עם גינונים
ונימוסים תוצרת חוץ.
אלימזר לומדת בכיתה השביעית (עולה
לשמינית) בתיכון עירוני ה׳ בתל־אביב,
ובשעותיה הפנויות היא פורטת על פסנתר
(זה שבע שנים) .י מציירת, וכותבת ישירים
ומסות.
הוריה של אלימור גרושים מזה 11
שנים. אביה מתגורר בגרמניה, שם יש
לו ר-שת מיסעדות, אחיה הבוגר מתגורר
עם אביה ואילו היא מתגוררת עם אמה
שהיא בעלת חנות לרהיטים ברמת־גן.
היא שומרת על קשר הדוק עם אביה,
משוחחת איתו בטלפון לפחות ארבע פעמים
בשבוע ולפני שנתיים נסעה אליו
ובאותה הזדמנות טיילה בכל אירופה.
אמא שלה היא החברה הכי טובה שלה,
וכמו שהיא אומדת :״יש לי אמא גיזעית,
החברות שלי סאות אליה !ולא אלי.״
אלימור נמשכת אל עולם האופנה, והאסתטיקה
מעניינת אותה יותר מכל. היא
אוהבת סיגנון זחוק אבל מייודוד, שונאת
רהיטים, ובחדר שלה יושבים על כריות
שהיא תופרת לבד. היא משוגעת על שוקי
פישפשים, יכולה להסתובב שעות בשוקי
העיר העתיקה בירושלים ובשוק־הפיש־פשים
בתל־אביב.
כרגע אין לה חבר, כך שיש לה יותר
זמן לתחביביה. בין -שאר התחביבים היא
היתה גם דוגמנית־בית של בית אופנה תל-
אביבי ידוע ותצלומיה הופיעו בעתונים.
אולם הדוגמנות לא מעניינת אותה כמיק־צוע.
היא רוצה בעתיד ללמוד תיכנון
אופנה בד־בבד עם סיפרות. כי היא קוראת
המון, וחולמת לפרסם את מה -שהיא כותבת.

דינה קהלני: מלכת הבוה מה
ך* יא פשוט ירושלמית גזעית, גבוהה
י י ( 1.65ס״מ) שחומד. וקצוצות־שיער,
חיוך נצחי על שפתיה ובכלל עושר. רושם
של אחת שנורא מבסוטה מהחיים__ .
אל התחרות הגיעה דרך הפנתר ה^חור
סעדייה. מרציאנו, מועמד של״י לכנסת. את
סעדיה היא מכירה מקפה מעמון, שם היא
מכיוד, את כולם. היא בכלל לא ידעה
שהיא יפה עד שדודו ראש־העיר החליט
למנות אותה כמלכת היופי של הבוהמה,
ואז הסתבר לה שיותר ויותר אנשים חושבים
שהיא י&ה ומתאימה לדוגמנות.
עד שהגיעה אל חוגי הבוהמה, גדלה
דינה קהלני — שהיא בת־דודתו של אלוף־
מישנה אביגדור קהלני המפורסם — בשכונת
בית״הכרם והיתד. הילדה הטובה של
אמא. אביה נהרג במילחמת סיני כש־היתד.
רק בת שנתיים. היא לא זוכרת
אותו, אך יש לה תמונות והיא אומרת:
״קראו לו אהרון ואני כל־כך אוהבת אותו,
למרות שלא הכרתי אותו.״ כשהיתר. בת
שמונה נישאה אמה בשנית, וכעת יש לה
ארבעה אחים נוספים והיא טוענת שהיא
באה ממשפחה תימנית גיזעית ומאושרת.
לאחד מאחיה של דינה יש חוות סוסים
ליד עטרות והיא רוכבת ער סוסים כמה
פעמים בשבוע. כשאחיה חלה ואושפז בבית
החולים החליפה אותו, ניהלה את החווה
במקומו וכמו שהיא אומרת ״היה על ד.״
כיפאק.״
היא עובדת כמזכירה במחלקת המים •של
עיריית ירושלים, והיה לה די טוב ב־מיקצוע
הזה, עד שכאמור החליטו חבריה
מד,בוהמה כי היא זו שתייצג את ירושלים
בתחרות־מפי ארצית. בד־בבד החליטה,
שאם כבר תחרות יופי אז כדאי להחליף
את המיקצוע, נרשמה לקורס דוגמנות והיא
מקווה שהתחרות תפתח לפניה את הדל תות
הנכונות.

שרית ברוך:

לא אילנית
ך * ק כת ,16 וכבר יש מאחוריה קאריי־
( רה של זמרת מתחילה. ושלא יגידו לה
שהיא מזכירה את אילנית, כי נמאס לי ודי
נכון, אילנית. היא הזמרת הנערצת עליה,
אבל רק בגלל שיש לה שיער בלונדי ארוך
וחלק ובגלל שיש לה גוף מיניאטורי והיא
רוצה להיות זמרת כשתהיה גדולה, לא
הוגן לקרוא לה כל הזמן אילנית. קוראים
לה שריית, וזה די טוב בשבילה, כי כשנולדה
קראו לה אסתר־שורה, עללשם הסבתא
של אמא שלה, אך למזלה לא מח־
•שיביט לה מה שכתוב בתעודת־הזהות,
וכולם קוראים לה שרית.
היא אוהבת תחרויות יופי, וזה עתה
זכתה בתואר סגנית •שנייד, של נערת היופי
של ישראל. אך שרית לא מוותרת.
תואר שלישי אינו מספק אותה. היא רוצה י
להיות המלכה. יחד עם זאת היא מודה
שלא יקרה כל אסון אם גם הפעם לא
תזכה, כי ״זוהי חווייח ואני בטוחה שאני
נורא איהנה.״
אבייה החשמלאי ואמה עקרת־הבית, לא־כל־כך
מבסוטים מהמירוץ של בתם ד.קטי1ה
לצמרת, אך כמו שהיא אומרת בעצמה:
״אמרתי לאמא שלא יעזור לה, אני אצ ליח
!״ ובינתיים, כדי להצליח היא לומדת
בכיתה השישית (עולה לשביעית) בבית-
הספר אורס בבת־ים, במגמה להנהלת חשבונות
ועוסקת כתחביב במישחק ובשירה.
אלא שאת השירה והמשחק היא רוצה
להפוך למיקצוע, ובינתיים היא מופיעה
במופעי כישרונות צעירים ובאמפיתיאטרון
של עירה, בת־ים. היא משתתפת בהצגות
ילדים ומילאה תפקיד מרכזי בהצגה הציפור
הכחולה זזה־עתה סיימה את השתתפותה
בתפקיד פעוט בסרט אסקימו לימון.
ויש לד. כמובן חבר קבוע, בן שבע־עשרה
וחצי ו״נורא מבוגר.״

כל אנשי בגין

(המשך מעמוד )39.
באדיס־אבבה. הוא ואריה בן־אליעזר ׳עברו
מוסתרים ׳בקחן־רכבת מלא בשקי־קפה,
שהובילם לג׳יבוטי. שם נמסרו על ידי
עובדי הרכבת לידי השילטזנות הצרפתיים.
אלה עמדו להסגירם לידי הבריטים, אלא
שהשניים מצאו עורך־דין שהגן עליהם,
והוכיח ׳שהדבר ׳מנוגד לחוקה הצרפתית.
לאחר מערכה גדולה נותרו השניים ב־ג׳ייבוטי,
כשהם מחפשים דרך־יצ״אה משם.
אלא שדרכי הים ׳והאוויר חיו חסומות בידי
הבריטים. אחרי לחצים הציע שר־היטייה
הצרפתי להוציא את השניים משם באוזניית־מילחמיה
צרפתית. שמיר ובן־אליעזר נאל צו
להמתין קרוב לשנה, ולבסוף הובלו
באונייודמילחמה צרפתית עד לנמל טילון.

יי״״צ,גם הי ה
במתנה שד

ביו ם הרביעי 17 ,ב אוגו ס ט , 1977 בשעה , 18.30ת ת כנ ס

המועצה הארצית
בבית בני־ברית רחוב קפלן , 10ה ק ריי ה, תל־אביב.
על סדר היו ם: עתיד מ חנ ה של״י
הישיבה ת הי ה סגור ה, ו ה כני ס ה על פי הז מנו ת בילבד.
חברי ם שלא קיבלו הז מנ ה עד ה־ 14ב אוגו ס ט יפנו
טלפוני ת ל אד ם קלר, מ ס 03 ( 24 33 86

מהדורה חדשה הופיעה

עשו שנים גדורות

(בכריכה קשה)

5..ימים מתוקים במאי

חוילה מבודדת של מליונר תמהוני * מירדף
עוצר נשימה * רצח ו ס חי ט ה * פגישה עקובה
מדם בין שלוש חבורות פשע * יהלומים בשווי של
עשרה מיליון לירות *
אלו הן רק חלק מן ההתרחשויות המתוארות בספר
פנה עוד היום אל חנות הספרים שלך
ושאל על ״ 5ימים מתוקים במאי״

הוצאת תמוז /ספריית ״העוקץ״

הפצה: ת מוז _ ונובל
למכירה

בכל חנויות הספרים וב קיו ס קי ם

להרחבתעסק משגשג ב ת חו ם ה תרבו ת והבידור

דרוש:
משקיע פעיל
(רצוי בוגר תנועת נוער)
הה שקעה הנדרשת 300,000ל״י
המעוניינים מתבקשים לפנות לת.ד , 20025 .תל־אביב.

קבלת מודעות
לכל העיתונים
במחירי המערכת
מורדה הטפטים המעוצבים כיצירת אומנות

״ צוו ת א ״
לאקדמאים המעונינים להתחתן
הבדויות באמצעות ידידים
להתקשר טל 242591 .־.03

פירסו אידי א ל
אבן גבירול 110 תל־אביב
(פינת אנטוקולסקי)
טלפון 227117׳ 227118

הניח חופשית

ארומור צפוי דלתות וקירות
רובקס המתנה היפה ביותר

ף* * 20 במאי 1948 הגיע יצחק שמיר
2בטיסה מצ׳ביה לאדמת מדינת־ישראל!
,ותילאו־תיזו טרם תמו .״נאלצתי
לחזור ולהסתתר תיאר את מעשיו
עם שיבתו ארצה. בימים שלאחר
רצח הרוזן השוודי פולקה ברנאדוט, המתווך
מטעם האו״ם, החל מצוד אחר
׳אנשי לח״י. האווירה ברחוב היתד. נגדם,
למרות שמרבית לוחמי ל׳ח״י התגייסד ל־צה״ל,
ושירתו בחטיבתו של האלוף יצחק
שדה. פרשת אלטלנה הוסיפה שמן למדורה
האנטי־מחתרתית, למרות שלח״י לא נטל
!כל חלק !בפרשה זו. ישראל שייב (״אל דד״)
תיאר את יצחק שמיר באותם ימים:
״מיכאל עור מנפה לרמות את עצמו וממשיך
לקיים פגישות אינדיבידואליות כבימים
ההם, כפלילות ההם, באחת מדירות
המחתרת...״
יצחק שמיר ׳אינו מסוגל לספוג את
עלבון חיותו נרדף במדינה ישלחם על
עצמאותה :״בשבילי להסתתר מממשלת
ישראל — זו:היתר מכה קשה מאה, כואבת
מאה. חיפשתי איך לצאת מהמצב הזה.
לפי בקשתי פידרו לי פגישה עם נציג
הממשלה, שאול: אבינוד. את הפגישה הסדיר
נחמיה ברוש, גיסו של יאיר, והובטח
לי כי לא יאסרו אותי בפגישה זאת. שיב־נעתי
את אכיגור שאין לנו כוונה לפעול
במחתרת נגד הממשלה שלנו, וכי אב נחליט
לפעול תהיה זו פעילות פוליטית
גלוייה ופומבית וכעבור זמן קצר הוח לט
להעניק חנינה לאנשי לזז״י שישבו
ככית־חבלא, ואני יכולתי לצאת מן המח תרת...״
בישנים
שלאחר מילחמת־חעצמאות ניהל
יצחק שמיר חברה של ׳בתי־ קולנוע
וניסה, בלא !הצלחה להקים חברה ׳לעבו דות
קבלניות בנגב.
בשנת 1956 זימן אותו לפגישה איסר
(״!איפר הקטן״) הראל ״הוא הציע לי
להצטרף לזרוע מכדיימת של שירות־הבט־חון.
לא אובל ׳להרחיב. אגיד רק זאת :
היו לי עשר שנים גדולות מאד, עם סכנות,
עם הרפתקאות קשות, עם חוויות מעיקות
— אבל עם תחושה כבירה •טל סיפוק
עילאי ...באותה שיחה אמר לי אייסר :
׳תשמע, זהו מוסד ממלכתי. פה ישנה
מישמעת מלאה, לא כמו הוא לא גמר
את הרעיון. אני הכנתי כדיוק למה התכוון.
היה מוכפם בינינו בי המישמעת
תהיה מוחלטת, וכי אם אידרש לעשות
מישהו כניגוד למצפוני — אבוא אליו ואכפי
לו מה מעיק לי
קצת לפני ׳מילחמת ששת־הי׳מים שוחרר
יצחק שמיר !מתפקידי׳ו בשיחותי-הבי-
טחון. במשך כמה שניים הוא ניהל מיפעל
לייצור גומי .׳לקראת הבחירות בשנת
1973 הוא הוכנס ׳למיקום בטוח ברשימת
המועמדים של הליכוד מטעם ׳חרות׳,
ואחרי המחלוקת בגין־וייצמן נטל לידיו
את תפקיד הנחלת !התנועה. בנו־בכורו
מישרת ביום כקצין בצבא־הקבע.
אישיותו ודרכו של יצחק שמיר מבדילות
אותו מאנשי אצהל, הנמצאים בתנועת
חתית, וכן ׳מאישים אחרים, שהבחירות
האחרונות הביאו אותם לשילטון. יצחק
שמיר הוא ארם בעל אישיות עצמאות,
ויחד עם זאת תוקפנית. ישיבתו בכס
ידשב־ראש ־הכנסת, איין משמעיה שהוא
ישמש בהכרח למנחם בגין בתפקיד שבו
שימש יו״יר יד,כנסת הראשון ייוסף שפרינצק
לדויד בן־יגוריון.

דן עומר

* פעילות הלח״י אכן נעשתה במיסגרת
רשימת ״הלוחמים״ ,שנציגה בכנסת הראשונה
היה נתן ילין־מור.

במדינה
(המשך מעמוד )36
השופט הבין שעליו לקחת יאת חרסן בידיו,
התאושש יופנה לשירטר, שיישב במקומי
כשהוא רוטט מזעם .״אבקש מאדוני לשמור
על כבוד ביתיחימישפט,״ אמר. שרטר התעשת,
הבין כנראה יאת חומרת התנהגותו
ופנה יאל השופט :״לא לאדוני כיוונתי
דברי. רציתי לומר שעורך־הדין אלוני הפך
את המקום לקירקס.״ יאך השופט שיסעו יו־הטיח
פו :״׳אני מנהל את המישפט, ואם סכור אתה שזוהי האווירה כאן הרי אתה
מאשים אותי בניהול הקירקס, וזה לא
מצב נסבל.״
השופט התנצל. אלא שבהמשך הדיון
לא הצליח ברין שרטר לשלוט בעצמו.
ישוב ׳ושוב התפרץ כלפי עורך־
הדין ׳אלוני. השופט הפין שלא יעלה בידו
לסיים יאת הדיון יאם יעיר לשרטר ללא־הרף
והוא שינה את הטאקטיקה והחל מתנצל
לפני עורך־הדץ אלוני. על כל התפרצות
מצד שרטר או ריטון מציידו מיהר
השופט פלפל לומר :״אני מתנצל בפניך,
מר: אלוני, בשם מר שדטר,״ והדיון היה
נמשך.
התופעה יוצאת־הדופן הזו, ששופט מחוזי
נאלץ שוב ושוב להתנצל בשם התובע
— העלתה בכל פעם חיוכים על פני היושבים
באולם. אנשי המישטרה והפרקליטות
שנכחו בישיבה נעו במקומותיהם
ביאי־נוח׳ות, נראה היה שהשופט פלפל מתקשה
לגעור כפרקליט שירטר ,׳שהיד, עד
לפני זמן קצר עמיתו בפרקליטות מחוז
תל־׳אביב.
פלפל התמנה ׳באחרונה כשופט מהוזי,
׳אחרי ששימש בשנים האחרונות כפרקליט
המחוז בתביעות ׳אזרחיות. עובדה זו עמדה
לו. לולא זאת, עלול היה לסכן את מעמדו
כפרקליט.

״ 1ש־ח הפיחו״
תובעת אבהות
האשד! שכעיקכות שוחד-הטין
שהוצע 7ה נחשפו מעללי
הפרקליט — נלחמת על
מעמדם החוקי של ילדיה
פרשת שוחד המין הראשונה בישראל
התפוצצה לפני ישיש ישנים, זזהיבתה ביתד־חמה
את עולם המיישפט חישיראלי. עורך־
הדין יצחק קרפ, מי שכיהן אז כסגן פרקליט
מחוז חיפה, שהיה ידוע כמ״שפטן
ותיק, בקיא !ומנוסה שמאחוריו ותק של
מאות הופעות במישפטים פליליים חשובים,
נעצר אז בידי המישטרה כחשוד בקבלת
שוחד מיני ובניצול-לרעח של תפקידו.
כסגן פרקליט המחוז טיפל אז קרפ בן
ה־ 57 בתיק שבו הואשמו ארבעה צעירים
בניסיון ׳שוד מקיופאי של סניף תנובה ב־הדרה,
תוך שימוש בנשק חם. בין העצורים
היה גם יצחק נעים, בעל מיסעדה מז רחית
בשכונת־׳התקווה. אשתו פהקמה לא
יכלה לשחררו בערבות ,׳אולם היא ניסתה
׳לשחרר לפחות את !מכונת הפז׳ו שלח ושל
בעלה, שנתפסה על-ידי המישטרח אחדי
שזו חשדה כי השודדים השתמשו בח לשם
ביצוע השוד.
פהימה, שנזקקה למכונית כדי להמשיך
לפרנס את ילדיה ,׳הגישה ׳שורה שיל בקשות
לפרקליטות מחוז חיפה, שבהן ביקשה
לשחרר את המכונית. הבקשות לא נענו.
פהימה נסעד, אז לחיפה, גילתה כי תיק
החקירה נגד בעלה נמצא בידי סגן הפרקליט
יצחק קרם. היא נכנסה ללישכתו כדי
לבקש ממנו לשחרר את המכונית.
בת־האח. המישטרה טענה, כי באותה
פגישה רמז קרם לפהימה כי הוא מעוניין
להכיר מקרוב את ארוסתו של אחד העצורים׳
שאותה ראה בבית־הפישפט כשבאה
לראות את ׳ארוסה העצור. פהימד, הבינה
את הרמז ,׳חזרה כעבור זמן כשהיא !מלווה
בצעירה שקדם כל־כך התעניין בה.
׳אולם נראה שאותה ארוסה לא הבינה
לאיזו מטרה הביאוה לפגישה עם הפרקליט.
ירק אחרי שהסתבר ילה כי הפרקליט: אינו
מעוניין לחון עימד, בבעיות המישפטיות
של ארוסה אלא בבעיות אינטימיות, יצאה
את לישכתו בזעם.
פד,ימה ,׳שהמתינה בחוץ, חששה פן תזיק
תקרית זו לבעלה, שלא לדבר על שיחדור
!המכונית. היא מיהרה ׳להרגיע את קרם,
הציעה לסדר לו פגישה עם בחורה אחרת,
״יותר יפה מזו.״
סיפרה אז פהימיה לכתב העולם הזה :
(הינושך בעמוד 17׳)

׳׳ ,לא לגברים! לא לגברים! לא לגברים! לא לגברים! ל*
פינת המדליות

גנים תלויים
איד ״מלבישים״ בית. בצורה היפהפייה
ביותר ווהזדלזד. ביותר 1עושים הוקוס־פוקוס
קטן! ,ופל 0אי הבית נכנסים אל אווירת
ארמון אקזוטי.
הולכים לושוק וקונים הרבה בטטזת
יפות, סריקות. פל המות שלא קונים, תמיד
ומצטערים אתרי ההנפטה יעל שלא ניקנו
יותר. סותרים כאלה שבבר הוציאו שורשים
דקיקים, ואפילו לסימני נבט. בטטות מבטי חות
— גם ומקיימות. הן לא אנשים. שמים
בל שתי והמסות דקות, או אתת גדולה
בצינצנת־כדורית מזכוכית, .ממלאים במים
עד ׳פדי כיסוי מחצית הבטטה, ומחכים
לגודו. סמיקהה זה, הוא דווקא מופיע —
1בצורת שורשים וענפים יפהפיים.
דואגים שלא יפחתו!המים, ובודקים את
צלילותם. במידה שהם העבירו עושים
הלוויה לבטטה ישהתפגרה, בקליעה מדוייקת
לתוך הפח. בנקודה זו מתחיל סיפור
הפטנט.
:אחרי שהבטטה הוציאה ענפים ושורשים,
היא ניזונה ומהמחסנים שבפקעת, עד שכל
המלאי אוזל והצמח שובק חיים לכל חי.
נכון? לא נכת — כי עושים קונץ קטן. קונים דשן נוזלי (בחנויות הפרחים,
ומחלקות הגינון כבתי הפל־בו) למוהלים
אותו בדיוק לפי ההוראות !ולא טילי-
!מטר יותר, שטים !מים מועשרים אלה
לב׳טיטה, ואז צומח דבר מפואר, שמן
ומשגשג. הניסוי עוד ילא הושלם אצלי,
ואבל אני רוצה להאמין, ובהיגיון ישר
המסתמך על הטרגדיה של השומנים, והאומר,
ששום אורגניזם לא טיפש עד כדי
לאכול את עצמו ומאגריו כל זמן שיש
לו שפע קלוריות !באספקה שוטפת. כך
או כך, העסק צומח פראי.
לוקחים את הבטטות ותולים אותן בעזרת

פ טנ טי ם

פינת המדליות, להזכירכם, היא הפינה
העוסקת בפל התחומים המאד מספקים
ומשתלמים של ניקית הבית. האיש שמחלק
את המדליות למצטיינות אומנם מת מזמן,
:אך פינה לזיברו עוד קיימת.
לסאושחות שיש !באפשרותן להתלונן על
!מכונת הכלים הלא-יעי׳לד, והלא־מנקה שלהן
— הרי תגלית. לא צריך למכור את
המכונה. צריך רק לקנות יותר אבקת
ניקוי. אם המגונה תקינה ומבחינה טכנית,
הממטרות עובדות בסדר׳ טרמוסטט החום
ולחץ המים בברז בנ״ל, חסל סדר טכס
הוצאת הכלים הנוצצים בקרחות מבהיקות
מקלעות מקרמה, בכל ;פונות החדר, צפוף
ככל האפשר, ומגיחים לענפים לנזול מטה
ביופי !מטריף. לא חשוב איך מרהיטים את
החרד, האפקט המשגע כבר הושג.
מייצבים את הפקעת בפלי־הזנונית בעזרת
חופן אבני חימר !מוקצף הומות,
׳אותן !מפזרים סביב השורשים כשהבטטה
׳במים.
שילוב הצבע החום המזכיר אדמה׳ מוסיף
נופך יפה משלו! .דע עקא, שביטטות זקוקות
לאור! ,ובחדר אפלולי העלים מצהיבים
ומתים במחאת !אילמת.
האוייבים הפי גדולים של הבייבי הירוק
ד,ם הכניטות !המפרסמות בעלה, ומותירות
פירורים שחורים. עם גילוי המזיק מוציאים
את הצמח החוצה, וממרחק חצי מטר ויותר
מרססים ברוקסי גן (מחלקות הגינון,
בתי כל־סו) .מכסים את פל הצמח באד
קל, תוך הימנעות מהרטבה. הרטבת העלים
,ממש צורבת אותם בכתמים קמולים מכוערים.
לקרוא היטב את !ההוראות לפני
השימוש.
בחדר נוזל ירק, שטיח שעיר מסוף אל
תוף, וקערת־ענבים — כל אחד ידגיש
כמו עלי׳סה בארץ-ר,פלאות. יש רק לדאוג
לכך שעליסה יתנהג יפה! .ולא יתחיל לקפל
כל מיני רעיונות שבכלל לא היו בתוכנית.

אבטיח

השכן שלי נוהג לקנות, אבטיח בגודל
אשכול ובננות !ממוצע, לדחוס אותו בעזרת
כוח !מלוכד של ׳פיל המשפחה לתא. העליון
במקרר ואז! ,מול ׳שקברי הלבניות, תיפזורת

הנקניקים, ותישפוכת המרק ,׳להחליט שזה
לא עסק !ולחתוך אותו לשניים. מתחיל
המוחץ הגדול אחרי הניילונים — להדביק
שלא יתייבש — והרווח הסופי בסוף
התהליך הוא ששני מרפים !במקרר הלט
׳קקן! ,טפלי להזכיר גם באיזו צווה ומטוס-
טפת גועלית.
הסידור האחד הרבה יותר טוב. אומרים
׳שילום עליכם לתא אחד בלבד במקרר,
לשם נכנם האבטיח ללא קושי אחרי
שמתיזים לו !בעין יפה את הקרקפת, בתנופה
אחת, כמו לביצה רכה. לא להאמין
כסה עבה הקליפה ודקה הליבה, דווקא

איו להפיק כלים מצצים

־וזיל

ליד העוקץ — יעיד על !כך כל מי שעט
על הכיפה לשלל.
מדביקים ניילון אחד על הפצע, ושורסים
את האבטיח לאחר־מפן לפרוסות עגולות
של ׳כשלושה ס״!מ, יסטו שפורסים לחם.
חוצים יכל פרוסה לשניים- ,מקצצים סשלזשר,
!ארבעה חיתוכים גדולים, ומגישים בלי
הקליפה. חו ה נקי לפח־האשפה, אשר
קודם היה נסתם ׳לגמרי בשני פלהים
גדולים ועולה על גדותיו.
עוד שיסה פצצה להגשת האבטיח׳ היא
השיטה שאמי מפנה ״שייטה לחזירים״.
לאחר עריפת הקרקפת זע״ל !מגרדים

את הכתלים עד העצם׳ וסופרים עם כף
ומרק חדדי בתנועה יכדורי!ת! .מוציאים בחרי
:אבטיח יפים לצלחת, לא חותכים את
הקליפה יוכל הנזילות נופלות פגימה לחלל.
!אבל אז — כיל הסיכויים לעטר חודיה
מחפירה כשהלב הילולה, קולו המקפיא של
בן הזוג הגנב זועק מחמה !ממעמקי האבטיח
שאיננו :״ג-נ-ב-ה!!!״

בין זרזיפי הליפלוך המיובש.
תמצית תיססולי כל החיים התמקדה
׳ברחיצת הכלים. אין דבר שנוא עלי יותר.
עבודה אין־סופית, סיזיפית !מגעילה. יובן
׳על בן מפח נפשי ׳כאשר דקה לפני המוות
הגועה המטנה החחצת, ובמקום לרחוץ
לי ,׳רחצתי אני אותה — !מתלאות הדרבים
בם הסתובבה סין טכנאי לטכנאי מבלי
׳ל׳מצוזא !מזור .״גברת, המכונה בסדר, סד.
יאפ חצ ה ׳מהחיים שלגו ז״ הוו אומדים
לי יכל מיני ג׳סשיים בלי רגש לכלים, ולא
יעזרו שום צלחות דביקות שהייתי מנפנפת
להם טול העיניים להוכחה.
אחריי שבמעט התייאשתי, ועמדתי כבר
למסור אותה למישפחה שהבטיחה להתנהג
׳אייתה יפה, נמצאה השיטה להפקת כלים
!מהתיקים ; מכניסים !טלח־בושול אם יש
!מקום מיוחד ,׳וחוסר ההרקה. עד ׳כאן זה
שום, קונץ. הקונץ הוא בלש׳פוך בלי פאב
לב לא ש׳תי כפות אפקה המומלץ, אלא
שבע. חזור־שבע.
מתחילים את תהליך הרחיצה אחרי
השטיפה הראשונה! ,אחרת כל הופר הניקוי
יורד לביוב עם !מי השטיפה, ויוצא שאת
יכל התהליך מבצעת המכונה למעשה סלי
אבקה. זד, הפטנט. לאי משנה איזה גיבוב
בלתי־אפשרי דוחסים — הפל ווצא נוצץ.
אומנם ׳מזלג או שיניים עומדים לפעמים
!במוריים, ובמיקוד. כזה יוש להשאיר אותם
ביזתה ,׳שיתחנכו מחדש. באופן עקרוני
דוחפים לימהונה בל דבר טיעון הברקה,
ספותחן שחור דביק מזוקן, עד מנגנון
פלסטי ׳מפורק של אוטומט נס־׳קפד. ונאפו.
להתרגל להשתמש הה. עם הזמן לומדים
ואיך לדחוס האמנות, ומה־ולשים־היכן, כדי
שלא יישסר. לשיים לב שהכלים לא יפריעו
לסיבוב ׳הממטרות !בגובהם.
אפילו סירים !אפשר לדחוף למכונה. הם
לא יתמיד יוצאים נקיים לגמרי, אבל גם
׳חצי פעולת ניקוי ׳מקלה הטון. אם יש
וספוגת כלים בבית, וגם עוזרת, זה עסק
לא !משתלם להעסיק את זו האחרונה
הניקויים! .מחיר השעה שלה הוא !המחיר
הרסה שטיפות !פמכונה.
:אוספים כלים סמשך יומייס-שלושה, ו״
ומסבירים למיש׳פחה לא לפתוח את דלת
הסהשיר. מי שסכל זאת יפתח והתעלף
מהניחוח, ,מקסל רק, את עונשו הטיכעי
על שדחף את האף לאן שלא היד. צריך.

בעלי קמצן נורא. מה עושים בקשו לזה?
מסאן הם גם ׳מפורים איזה סוג של
קמצן בעלך. יש קמצן חולני, ולזה אני
!ממליצה לקחת את המחבת הראשון, ולחבוט
לו בראש — על הפוקר. זה לא ירפא
!אותו, אהל גם פורקן שלך שווה משהי.
יש קמצן סלקטיבי, זאת אומרת, לך —
לא, לעצמו — כן. פעמים מתגלה הטיפוס
הקמצן הזה כפזרן, מחריד. ילא להתבלבל.
!מגרדים קצת ומגלים ושהפזדנות היתד,
בומרנג של יוקרה וקידום אינטרסים,
המניב פירות !במעגל סגור לעצמו. אם יש
לך ינוח להיטמע באפידרסה שלו, ולעבור
את יחייך בתככים של איד להסתדר ולהיות
שלב !מפריע בינו ובין האינטרסים שלו,
עשי זאת, ואבל זד, קרב אבוד.
יש גם קמצן ׳יחסי! ,ואני מקווה בכל
ליבי שזה הסוג שלך — כי רק עם זה
שווה לפתור את הבעייה, עדיין במיסגדת
הגישואץ. זד! .אדם הוובי!מייסודו. לב טוב,
!אוהב !בכנות, ובהל זאת קמצן.
לש לזה כמה סיבות. ייתכן שהבן־אדם
!משקיע יותר ומדי אקשן, ומוציוא פחות
!מדי תוצרת באופן יחסי למאמץ. סביר
שבמצב ׳כזה, לכל מטבע מורווחת יש
יממש שם פרטי.
ייתכן!שאשתו נפש עצמאית !מדי לטעמו,
וזאת ההזדמנות לשלוט בה ,׳ולהרגיש
חיוני על-ידי ויסות הברז החשוב לה בל-בך
— לדעתו.
ייתכן שנדמה לו שרוצים את כספו
עתר!מאשר!אותו — !והטיפש נכנס למלכוד
עצמי ,׳מונע את הכסף ,׳ובודק על דרך
הבידוד אם אוהבים ואותו ״,נטו״ .אחרי
שהחבל שהוא מותח יותר מדי נקרע, הוא
בובה בלב שבור :״ידעתי,״ סבלי לדעת
שייפול לדעת זאת ׳מראש.

יופי

סודות של יפות
יפה-כפיר-׳מס׳ סת ,27 יפה ׳מהממת׳ דווקא
מוכנה לגלות סודות. אנחנו מתאמצות
בקדחתנות, ולא, מוצאות פטנטים. לה הכל
בא חלק.
— ,״זה לא ייתכן,״ אני קובלת ,״!מה
קהוה על המדור? הבטחתי סודות מאחרי-
הקלעים. זאת לא חוכמה להיוולד יפה.״
שעתיים עברו במאמץ התרכזות עליון.
בטף הגיחה מייפה^, :אני אוהבת לישון״
אורו עיניה, ואני בהיסטריה רצתי להדפיס.
אינני יודעת אם הפטנט הזה יצליח על

כולן, ליפה — זה עוזר ועוד ;איך. החתיכה
׳בעלת עיור החרסינה: ,אסא לשני ילדים.
נשואה! ,ומצט׳למת בהצלחה סלתי־רגילד,
בלונדון, שם אימצה לעצמה את המראה
הסיגי־צרפתי הלוהט.
בשיער שהוד הלק, ואיפור עיניים
׳מלוכסן, משתטחים כל הצלמים לרגליה.
מד, יש לדבר, מביטים בתמונות ומבינים
גם למה.

היי שלו. מאד שלו: ,אם עדיין ייתכן,
ולא נקרע ׳יותר !מידי. גבר שמרגיש בטוח,
בטוח ממש־!טתוך-תוכו, הוא נפש נדיבה,
כי טוב לו.
ובינתיים, אולי יעזור לך התרגיל ה-
!מחשבתי ׳הבא: נניח ישהיותו של בעלך
קמצן היא עובדה! .אם הוא כזה, אין מוצי אים,
כסף מקמצן, לא בננות מעץ קלמנטינות,
ולא דביר במקום שאינו אסור להי מצא.
הפיקי !ממנו תועלת בדברים שאת
כן יבולה להוציא ׳ממנו. ייתכן שהוא !מאהב
נהדר (והראש שלד לא אכול עד כדי לא
ליהנות) ,ייתכן שהוא אסא נהדר, ייתכן
שהוא כל !מיני דברים !אחרים שאת צריכה.
מבעלד קחי דברים שאינך יכולה לייצר
לעצמו .׳בסף, ובימינו, את כן יבולה לייצר
לעצמך.
רק אחרי שומפסיקים לרצות להיות הילדה
הקטנה של אבא־בעל סל הזמן, וצריכים
׳לשלם כל דבר עבות — במו שהוא חייב
לשלם עבור: אשתו, מבינים, שאולי בכל
זאת, הגברים לא עושים כאלה חיים משוגעים,
אתרי הכל.
וזה יכבד קצת משנה את הפרופורציות.

נא לראות את העניין
במסודר.
יש רק למנות אד
אודי יקירתי, ת.ד, 136 .
תל־יאביב.

קולנוע סרטים ניתוח קורנועי לסזכר 0014
כשאירופה עדיין זוללת סרטים נבחרים
בפסטיבלים, נהנה הישראלי המצוי מבצורת
לוהטת בעולם הקולנוע. נדמה שמפיצי־הסרטים
הישראלים חוששים להתדפק על
עיניהם העייפות של התשושים מחום, ד
מעדיפים לשמור דברים טובים לסתיו. אחד
הסרטים המרתקים של השנה, שכבר עורר
התלהבות באמריקה, הוצג בפאריס ובקאן,
גם הוא מחכה באחת הכספות — פרובידנם,
סירטו הראשון של אלן (המילחמה נגמרה,
מיוריאל) רנה. סירטו הראשון של הבמאי
הצרפתי באנגלית.
הסרט הוא מסע. זהו מסע לאורך עולמו
המעונה ומלא התעתועים של סופר בריטי
גוסס. סופר, שהיה כמעט גדול (הוא לא
זכה בפרס נובל, אבל מתנחם בכך שגם
גרהם גרין לא זכה סו) .בליל סיוטים
אחד, כשפי־הטבעת הנרקב שלו מייסר אותו
ייסורי־תופת (״מי שחי על הקרביים
ימות על הקרביים״) הוא מטייל בתוך
דימיונו: פין בני מישפחתו, בנו החוקי,

במאי אלן רנה מדריד את ג׳ון גידגוד ב״פרובידנס״
פורק עול על הבד נמו על הבמה
והצילומים (מקודד וחדגוני כימעט בחלומות
ועד לנוף מוריק מסנוור ומקסים של
דרום צרפת, כשהחלום נגמר ואת מקומו
תופסת המציאות.
לאחר ליל־היסורים באות הדמויות ה מעוותות שבחלומות לבקר אצל הישיש
ביום הולדתו ה־ ,78 ואז מתברר סופית
׳שכל מה שקרה עד כאן לא היה אלא פרי
ביעותיו של הזקן. זקן שלא הוא בלבד
הולך למות, אלא עולמו כולו עומד בסכנה.
ככופר ותיק הוא רואה במוות את הפיתוי
האמיתי הראשון להאמין במשהו. כמהפכן
בעבר, אבל רק במחשבה ולא במעשה
(״הוא אוהב מהפכה אבל לא מהפכנים״,
אומר עליו בנו) ,וחי כל חייו כבורגני

גוד. כסופר הזקן, הוא אולי לראשונה
בחייו משכנע ומרשים, על הבד כמו על
הבמה. הוא פורק כל עול, מתפתל בכאביו,
דוחף לעצמו נר כדי להרגיע אותם ד
מסתובב ללא מנוחה. דירק פוגארד הוא
הבן החוקי, הפרקליט הקר והמנוכר ,״אי-
אפשר לומר אפילו שהוא שולט בריגשו־תיו,
כי אין לו כאלה,״ אומרת עליו אשתו.
ואילו בחיים הוא אנושי וחם, ומה •ממעניק
לו את הממד הסימפטי היא העובדה שהוא
אכול ספקות כמו כולם. דייוויד ורנר הוא
האח הצעיר, המורד הנצחי, מי שהוא ספק
השלכה של הצד היותר טוב שבאפיו ספק
מאשימו הגדול ביותר על התאבדות האם,
שלמעשה לא יכלה לשאת את השטן ה

שנותרו לה רק שישה חודשים לחיות.
קונצרט מופלא. ואיך אפשר שלא
להתייחס למוסיקה של הסרט פולו? ראשית.
למוסיקה הכתובה שלו, על-ידי מיק־לוש
רודה האיש שכתב הרבה עבור סופר־פרודוקציות
הוליוודיות לצד יצירות קלאסיות
עבור יאשה חפץ ואחרים: אפל נוסף
על מוסיקה זו יש מוסיקה אחרת, המתקבלת
מן הדיקציה המושלמת של האנגלית
המוגשת על הבד מאז שנים רבות. האנגלית
המושלמת של ג׳ון גילגיוד, חיתוך-
הדיבור החד של בוגארד, ההתכנסות העצמית
של ורנר, הנגינה האמריקאית של
פורסטיין וסטריץ׳ — כל אלה מתמזגים
יחד לקונצרט מופלא, ומיותר לומר שבפעמים
רבות חשוב הדיאלוג עוד יותר
מן התמונה, משום שבאותם הרגעים הוא
מדריך אותה (התערבויותיו של הסופר
בתוך החלומות שין עצמו נורמות לשינוי
החלום לפי מיצוותיו החדשות).
ולו רק כדי לראות את פרובידנם —
כדאי לחכות לחורף !
תדריך חוב הלר או ת :

בונארד מדל וורנר כחלום

תל־אכיב: הרומן שלי עם אגני, חלף
עם הרוח, פנטסיה, רשת שידור, מובי דיק,
נינוצ׳קה, קזנובה, אדם אינו ציפור, החברים.
ירושלים:
הרומן שלי עם אנני, להיות
או לא להיות, זוגות נשואים, אנשים מצחיקים,

חיפה י להיות או לא להיות.

מאשים הופך לנאשם
פרקליט: מצליח ואשתו האמריקנית, בסו
הממזר, מדען־חלל — ובעולם בכלל. כל
מה שהוא רואה באותו לילה נראה במראה
המעוותת של חרון הגיל והמחלה בפחד
מפני המוות. הוא משליך על העולם את
הפחדים, השינאה, האשמה, הספקות הנצחיים
שאוכלים אותו וכירסמו סו כל חייו.
הוא מרחם על עצמו, שונא אחרים הרחוקים
מן המוות יותר ממנו. הוא מנסה לסדר
את כל הדמויות המסודרות במוחו הקודח
כפי שסופר מסדר גיבורי ספר. הוא מנסה
להוכיח את צידקתו על־ידי הטלת דופי
באחרים ושותה כל הלילה, שותה בלי הרף
יין לבן.
הוא שותה, וגיבורי תעתועיו שותים אותו
היין. וככל שהתמונה נחשפת והולכת
לעיני הצופה, ככל שהתערסויותיז של הישיש
המתענה בתוך חלומותיו נחשפות
יותר, כך מסתבר שהוא מתנצח עם השלכות
של עצמו, עם רוחוות־רפאים שהן, בעצם,
חלק פלתי־נפרד ממנו.
מעורר התפעלות. רנה מטייל בין
שכבות ההכרה והתודעה של הגיבור, חודר
לעומק ולרוחב ואינו מרשה לעצמו
אפילו פלאש־בק אחד( .רנה תמיד אמר
שהוא שונא פלאש־בק׳ס, ואיש לא האמין
לו) .הוא מנענע עד היסוד את עולמו הפנימי
של אדם־יוצר בסוף חייו. כאילו
במקרה הופכת דמות אנושית לחצי־ניאנדר־טלית,
כשהיא מצמיחה שיער סמיך של
גורילה על הפנים !ועל הידיים).
קשה להצביע על דבר שאינו מעורר
התפעלות בסרט זה: החל מתנועות המצלמה
והכיוון שלהן, הגוונים של התיפאורה

בוגארד גילגוד ובורסטון(האשוח החביבה)
האם אין לו רגשות?
אמיד, הוא רואה את סופה של הבורגנות.
״הבורגנות היא אותו מעמד שמתנגד
לרעיונות חדשים משום שהם מסכנים את
קיוטו,״ אומר שוב הבן, המסמל את ההיגיון
הצרוף. האידיאלים החדשים עשויים
להפיל את מערכת הערכים האבסולוטיים
שעליהם מושתת המוסר הבורגני. ובעצם,
זה מה שמפחיד את הסופר הישיש (ובמידה
רבה גם את צאצאיו) .כל חייו חיפש
שפה מוסרית, קוד מוסרי שיהיה נר לרגליו
ולרגלי יצירתו, אבל לא מצא אלא את
הערכים של הבורגנות. ומה יהיה אם יבוא
מישהו ויהפוך גם אותם?
רק נשים. ומה על המישחק? ג׳ון גיל־

אנושי שבתוכה. אלן (אלים לא גרה כאן
יותר) בורסטיין היא אשתו של האח הבכור,
היצור היחיד שהזקן מחבב באמת גם בחלומו,
אולי משום שגם בחייו הוא מחבב
נשים יותר מגברים. ומשום שהוא מחבב
אותה הוא מניח לה לסבול משני בניו,
שביחד מרכיבים את איש״ותו־שלו.
לתמונה נכנסת דמות נוספת: הלן, שהיא
אולי אהובת הבן ואולי התגלמות של אשתו
!המתאבדת של הסופר. זוהי השחקנית
האמריקנית איליין סטריץ׳ .פנים אבז׳לוית־קמטים,
מבט מפוכח, הדמות האחת והיחידה
בתוך החלומות הללו שאינה מתייסרת,
אולי משום שמרגע הופעתה הראשון מכרי־

איסוף זקנים להשמדה
סיוט של פחד המוות

הרומן •׳צלי עם אנני
(שחף, תל־אביב, אורגיל ; ירושלים) הברקו־תיו
המילוליות של וודי אלן משתקפות
בתמונות, ומשקפות את תיססוליו העמוקים
של אמן יהודי בעולם המודרני האמריקאי.
העול

הז ה 2084

מצרים
המרגלת מסוכנת -וש 11 אה

תופיע! הגדיון החדש שר

את הסרט העלייה אל הגיהנום, הפקה
מצרית — שצילומיה החלו רק בימים אלה
— אפשר בהחלט להכתיר בתואר הסרט
המקורי של השנה. מקורי — לאוו־דווקא
בגלל התסריט, אלא בגלל השחקנים.
או, ליתר דיוק — בגלל היעדר מועמדת
למלא את התפקיד המרכזי.
העלייה אל הגיהינום בבימויו של אחמד
דיא א־דין, הפקר : ,כמאל א־שייח /הוא
סרט מצרי המביא את סיפורה של האשד,
היחידה בתולדות מצרים — שנעצרה באשמת
ריגול לטובת ישראל, הועמדה למשפט
והוצאה להורג בקהיר, לפני שנתיים.
יוצרי הסרט המצרי יודעים לספר, כי
התסריט שלהם מבוסס על מעשה שהיה.
הובא סלים, נערה צעירה (יפה, כמובן)
עזבה את ארץ־מולדתה ויצאה ללמוד ב־סורסון
שבפאריס. בדרך כלשהי נפגשה עם
אנשי המודיעין הישראלי, והללו שיכנעו
אותה ״לעבוד״ למענם. היא שפה אל ארץ־
מולדתה והחלה לאסוף מידע. אולם היא
הצליחה לעבוד כמרגלת רק חודשים

• מדוע פורש קצץ הקליעה הראשי? כמה תמלוגים
מקבל הקצץ הבכיר מהמצאתו? המטה הארצי
כולו כמרקחה :

קצין הקריעה ״ער הכוונת!״
• בית־דגן כפי שאף אחד לא מכיר אותה ...אלא
אך ורק המשטרה ...סיפורה של ;׳!זוטרת־סמוייה
ש״הושתלה״ לתחנת מימכר לסמים...

בית וגן :״התערב הופרוע״
• ביקור ראש ון מסוגו אצל ישראלים ן־זמחכים
למושיע —

ישראר״ם בבוא הגותוני
• הרצח האכזרי ביותר בוצע בתל־אביב :

וצח ער כוס־קפה

כוכב כאמל

אסור לבגוד במולדת
ספורים — עד אשר נפלה לתוך מלכודת
שטמנו לד, אנשי המודיעין הכלא בארצם.
התקיים מישפט־ראווה והובר, נידונה,
למען יראו וייראו, למוות בתליה.
לכאורה — נושא התסריט אינו יוצא-
דופן. אולם מה שאירע למפיק הסרט
ולבמאי, הוא סיפור מעניין בפני עצמו.
סירוב מוחלט. כל שחקניות־ד,קולנוע
שאליהן פנה צוות ההפקה בהצעה למלא
את תפקיד המרגלת — שכחו, כך מסתבר,
להפריד בין מציאות לדימיון והודיעו, פה
אחד, כי לא יוכלו לבגוד במולדת.
סועאד חוסני, שחקגית־הקזפה מיספר
אחד של מצרים, הסבירה כי היא איננה
יכולה, במעמדה, להרשות לעצמה לשחק
בסרט המספר על אשד, הבוגדת במולדתה.
״ברור לי כי מובטחת לסיפור כזה הצלחה
פנטסטית,״ הסבירה למפיק ,״אך יחד עם
זה אני יודעת כי הציבור המצרי ישנא
אותי בגלל התפקיד ואלפי מעריצי יפנו
לי עורף.״ בלשון זו הגיבו כל שחקניות־הקולנוע
המפורסמות במצרים, שאליהן
פיה צוות ההפקה בהצעת התפקיד הראשי.
לבסוף נמצאה הכוכבת. זוהי מדיחה
כאמל, שחקנית קולנוע וטלוויזיה ידועה
בארצה, באמצע שנות השלושים שלה.
מדיחה כאמל מפורסמת כיום כילדה הרעה
של הקולנוע המצרי — בגלל קשת התפקידים
השנויים במחלוקת שמילאה עד
כה. היא מילאה תפקיד של נערה סוטה
בסרט שובר־קופות •צד,וקרן בקהיר לפני
12 שנים, רשבד היתד, האישה ״האחרת״,
ההורסת חיי־מישפחה.
התפקיד האחרון — שהעלה את כאמל
אל כותרות שבועוני הקולנוע — ושוב
כ״מורדת וסוררת״ — הוא סידרת־הטל-
וויזיד, רבת הפרקים וההרפתקות שזכתה
להצלחה עצומה במצרים, האפעה,
כא־שר הוצע למדיחה כאמל להיות מרגלת
.,ציונית״ — היא לא היססה, השיבה
מייד בחיוב .״אני מעוניינת למלא תפקידים
מגוונים ולהגיע להישגים,״ התוודתה
באוזני עיתונאי מצרי .״ובכלל, לא
איכפת לי,״ אמרה הילדה הנוראה של
הקולנוע המצרי ,״אם הצלחתי ותפקידי
יכעיסו אנשים רבים.״
העו ל ם הז ה 2084

וידוייה של אסירה מנוה־ תרצה ס מה קרה בכלא באר שכע?
יכל המדורים הקבועים בהשתתפות: יגאל לכיב 0אדיה אכנרי •
חיים משגב • צכי לידסקי • ו...המפקח הוד !

״חדשות המישטרה״ ,אוגוסט 77׳ — להשיג בכל דוכני העיתונים

רובקס המתנה היפה כיותר

בעיות ולבטים
בחיי המין
מאת

חד״ר מרדכי זידמן
הו צאתר שפי ם

מ 1רלה
הטפטים המעוצבים כיצירת אומנות

במדינה
(המשך מעמוד )42
״כשהתובע רמז לי שמא מעוניין בבחד
רות, לא השבתי לקבל ממנו טובות. פחדתי
שאם לא אמלא יאת רצונו הוא יעשה
צרות לבעלי ולי. נזכרתי בנעמי, בת אחי.
היא היתד, בחורה שהולכת בדרכים לא
טובות. אפשר היה להשיג אותה על הטיילת
בשביל עשרים לירות. חשבתי שאני
לא אגיד שום דבר לתובע, אשלם לה 200
לירות ואביא אותה אליו. היא הסכימה.
נתתי לה 100 לידות ׳וסידרתי לה פגישה
עם התובע בבית של !מישהו מהמישפחה
שלנו בטיבעון ,׳והיא היתר, עימו שם רק
פעם אחת.״
נעמי שבו, שמיתה נערת־הפיתוי שבאמ־צעותה
פיתתה מזימה יצחק את התובע,
שאיבד את ראשו ואת מישרתו, עלתה לארץ
מעיראק ב־ .1951 כשהיתה בת 16
בחרו הוריד, חתן עבורה. היה זה גבר
בן ,27 בעל אמצעים. נעמי לא אהבה
אותו, ברחה מהבית שבוע לפני החתונה.
חצי שנה אחר־כך הכירה לה דודתה

תובעת שבו
דיון בבעיות אינטימיות

זה עתה הגיע
כמה פעמים
נסית להסטר מהם-
ולא הצלחת??

$£ע 0אזא£ק

אנחנו נחסל את הדוקים!
נסי פעם אחת את הדרך המודרנית והבטוחה
להשמדת הדוקים
לאחר חיטוי שלנו(שנערך כ־ !/2שעה) את מקבלת
תעודת אחריות לשנה. לא יהיו יותר דוקים בביתך!
ר״ג, מודיעין ,18 טל6 .־5־ 790114ס אילת: טל 3012 .־059
היתר מש׳ הפריאות .21 :רש׳ עסה .481/75

1017 1977 1$$0£
הפצה בלעדית

מזיזי ם

סטימצקי

פד,ימה את אחי בעלה, חורבי ג׳ימעה, בעת
שישב בכלא שאפה. הוא היה בעל עבר
פלילי, אבל יסד,״תואר וצעיר. נעמי הסביסד,
להתחתן אי׳תו. הוא קיבל חופשה לשלושה
ימים מהכלא ׳והם נישאו.
בעת שהבעל !המשיך לבלות בכלא בילתה
׳רעייתו הצעירה בחברת גבר נשוי
בשכונת ד,תיקווה. היד, זה. מאיד שם־טוב
אב לשישה ילדים. השניים ׳התאהבו, ומאיר
׳אף לקח את נעמי להתגורר בבית
אמו בחולון. כעבור זמן קצר נכנסה נעמי
להריון, אלא שמצבו של של שם־טוב לא
איפשר לה לממן הפלה.
בעוד נעמי נמצאת בחודשי הריונה הראשונים
שוחרר בעלה מהכלא. לטענתה
של נעמי, הוא ניסה להורידה לזנות. היא
סירבה, הגישה תביעה לגט ואף זכתה בה.
יפעת ששיחקה את תפקיד נערת הפיתוי
עבור דודתה היתד, נעמי בחודש הרביעי
להריונה. נעמי טענה אז כי לא שכבה
עם סגן הפרקליט תמורת כסף .״עשיתי
זאת בשביל דודתי,״ טענה .״היא אמרה לי
שאני מוכרחה !להציל את דם המישפחה.״
הפרשה, שכמו סיפורים מסעירים אח רים
שקעה בתהומות משיכתה, צפה ועלתה
מחדש לפני שבוע בבית־המישפט המחוזי
בתל-אביב. הפעם ניצבה ׳נעמי שסו מצידו
השני של המיתרם. היא היתד, התובעת.
הילד לא ויתר. באמצעות עורך־הדין
אוריד, באר, המתמחה במישפטי אבהות,
הגישה נעמי שבו תביעה נגד מאיר שם-
טוב, פטרונה הנשוי משכונת־התיקווה, שבה
ביקשה להכיר באבהותו על שני
(המשך בעמוד )51
ה עו ל ם

הז ה 2084

נח דמישבחת אצורה ]/אתיוביה(11 ימי)1
עובדת כמנהלת מועדון תל־אביבי
שלים, היתד, לי עוזרת שניקתה את הבית.
פיתאיום זה נגמר. הפסקתי לקנל כסף מהבית.
הייתי׳נפחדת ומיואשת. לא האמנתי
בעצמי. אבל היום, כשאני חושבת על מה
שהצלחתי לעשות מאז, קשה לי להאמין
שעשיתי את כל זאת בכוחות עצמי.״
זני עזבה את ירושלים, עברה לתל-
אביב !והחלה לעבוד וללמוד — 20 שעות
ביממה. ביום למדה, ובערב עבדה. בין
השאר הספיקה גם להיות בעלת מניות
במועדון־ברידג /כל אותו זמן למדד, טלד
נאות בשקידה כשהיא נלחמת בעקשנות
בקשיי השפה ׳בתום שלוש שנים עברה
השתלמות מזורזת בטכניון. כשמסתכלים
בזני הדקיקה, קשה להאמין שאכן הצלי חה
לעשות את כל זה. אך שימשון, מבעלי
המקום, בא לעזרתה ומעיד :״זני היא
כוח־עבודה מעולה. קשה חיום למצוא אצל
בחורות מסירות כזו לעבודה.״
עבודתה של זני דורשת ממנה להיכנס
לעימותים עם אנשים, אך היא עומדת
בכך יפה. היא ניחנה באותו ״משהד שעוזר
לה. אבל פניה מרצינים כשהיא אומרת-,
:אני מתגעגעת הביתה. לא הייתי
שם כבר ארבע שנים.״ היא מעריצה את
אמה, ואומרת :״אמא היא ליידי אמיתית.
היא לימדה אותי דברים רבים. בין השאר
לימדה אותי להגיד את הדבר הנכון בזמן
הנכון. זה הציל את חייה כמה פעמים.״
הבנות במועדון מסתדרות היטב עם זני,
למרות שהיא אשה .״היא לא נותנת להרגיש
שהיא הבוס, לא נכנסת לעצמות,״
מעידה עליה הדסה, הבארמנית חתימניה
בעלת תווי־הפנים העדינים.
הדסה !בת ד,־ 22 מנוסה בעיסקי מיס־עדות,
ויודעת מה זה כשהבוס ״עומד על
הראש.״ הדסה באד, ממישפחה שמרנית.
המקבלת את עבודתה בהסתייגות. גם לה

שיה אחר עצמה הגיעה למועדון. היא נק שרה
למקום כיוון שהחלה לעבוד בו מיום
פתיחתו .״כאן מצאתי פחות איו יותר
שקט,״ אומרת ז׳קלין .״מאז מות אבי,
אני מתרחקת מאור הזרקורים. פעם חייתי
בתוך זה, אבל היזם זה רק מתריע באכ זריות
על חסרונו של אבי.
״במועדון ׳אני מרגישה כמו בבית. אני
לא צריכה לחייך כל הזמן. אפשר אפילו
לחלום קצת לפעמים,״ היא מוסיפה במבוכה
ועיניה הכחולות ׳והחולמניות המציצות
מבעד לתילתליה מחייכות לרגע.
בעוד זמן קצר תיפרד ז׳קלין בשמץ של
צער מחבריה במועדון. התחנה הבאה היא
אמסטרדם .״זהו, אני גומרת עוד פרק
בחיים שלי,״ היא אומרת .״תמיד בלי עצב,
אני ממשיכה הלאה. ממשיכה לחפש. המועדון
ישאיר לי טעם טוב בפה. אף פעם
לא אצטער על התקופה הזאת.״
אנשי העסקים, הבנקאים, היהלומנים וה־שגרירים
הנמנים עם צוות המועדון, מרוצים
מהנערות .״הן משב־חוח רענן׳ביום
הצפוף שלנו. הן עושות את המקום הזד,
ילמד, שהוא נועד להיות, הבית השני של נו,״
הם מעידים. נוסף על השיריות הנשי
׳והאנושי מספק המועדון שירותים חדשניים
ראשונים בסוגם בארץ. מטרתו המוצהרת
״להקיף את כל השירותים שאפשר
לספק לאיש־עסקים ולמישפחתו.״
אפשר למצוא שם, למשל, טלוויזיה במעגל
סגור והמישדרת ישירות מהבורסה.
לשירותו של כל אייש־עסקים עומד חדר
ישיבות לכל עת עם מזכיר צמודה, טלקס
טלפון ומכונת־כתיבה. שומרים עיבורו הודעות,
והוא יכול לקבל דואר. במקום. באחרונה
החלו השגרירויות לארגן במועדון
ערבים לאומיים. הראשונים בסידרה
זו היו ערב מכיסיקאני וערב יפאני. מג־

1771711
ל א צו ל ה
ך* צעירה יפת־התואד ושחומת־
1 1העור שקידמה את פני באי המועדון
לא נראתה כמלצרית לכל דבר. גם יחסה
אל האורחים לא היה כזה של ריחוק ואיפוק.
הוא היה לבבי וחם. היא קראה לכל
אחד מהאורחים ;בשמו וליוותה אותו אל
המקום החביב עליו. מאוחר יותר אף
הגישה לשולחנות, בזריזות ובטיבע״ות.
כשסיימה, ניגשה לבר והחלה מכינה מש קה
מסובך הקרוי ״סחף קריבי״ שכלל
רשימה ארוסה של משקאות בחיוספת פיל־חי
אגנם, מלון ודובדבנים.
זנבורק אלמניז או בקיצור ״זני,״ יכולה
לשמש כמלצרית, ביארמנית, ואפילו
.ובחית לעת צרה. זני היא אם־הבית ב־
״!מועדה״׳ מיסעדה-טועדודחברים, הממוקם
וברחוב קטן של תל-אביב הקטנה ליד
שדרות רוטשילד, בלב !מרכז העסקים של
תליאביב.
זני האתיופית במוצאה הגיעה לישראל
לפני כארבע ישנים, ונשארה. מאוחר וותר,
כשפרצה המהפכה באתיופיה, כבר לא
יכלה לשוב הביתה.
היא !נולדה לפני 21 שנים לאם ממשפחת
אצולה ולאב שהיה גנרל במישטרה. בעיק-
פות המהפכה הושלך אביה של זני לכלא,
והמישפחה מצאה עצמה לפתע מחד
סרת־כל. זו היתד. התקופה הקשה ביותר
״מספיק לי בחייה.
,״הייתי ילדה מפונקת מאד,״ היא מספמפירסומת,״
אומרת
ז׳קלין, בתו של מי שהיה שגריר רת .״אף פעם לא חפר לי דבר. אף פעם
ישראל בניקאראגואה, העובדת כמלצרית. לא עבדתי או התאמצתי. כשגרתי בירד

נת השגריר

אם הביח

זני שחומת־העור אינה מסתייגת מכל סוג של עבודה, למרות
שגדלה בבית אצולה אתיופי. בשעות הלחץ היא מסייעת לבנות
להגיש לשולחנות .״היא כוח־מבודה לא נורמלי,״ מעידות עליה הבנות בהתפעלות.

היה קשה בתחילה להסתגל לחיי הלילה
ולמתירנות .״אבל ליאט-ילאט למדתי,״ היא
אומרת .״׳ובכל פעם נוכחתי מחדש שהכל
תלוי בי. במועדון המצב נעים הרבה
יותר ואין מתח בין הקליינטים לבחורות.
הם לא באים לכאן לחפש בחורה ללילה.
הם באים כמו לבית השני שלהם, ובהתאם
לכך גם היחס שלהם לבחורות.״

״משג-רוח
יעגן״
*ץ גד העובדים כמועדון הוא על
^ טהרת המין הנשי. עובדת נוספת היא
ז׳קלין, בתו של !מי שהוד, שגריר ישראל
בניקאראגיואה. ז׳קלין, שהעריצה את
אביה ונהגה •להילוות אליו במסעותיו הר בים,
מצאה עצמה לפתע בודדה מאד עם
מותו. עולמה חרב עליה. במהלך חיפד

סים לתת גם לנשים דריסת רגל במועדון,
על־ידי תצוגות־אופנה ,׳תערוכות וערבי
ברידג׳ .״האידיאל הוא להפוך את
המקום לבית אמיתי, כאשר אשתו של
איש־עסקים נהגית גם היא,״ אומר בנצי,
אחד מהוקמי רעיון הקמת המוסד.
הרעיון עלה כבר לפני שנים. היו ׳שותפים
לו ארבעה גברים נמרצים בשניות
השלושים לחייהם .״כיל אחד זרק רעיון,״
אומר בנצי ,״עד שיום אחד היינו צריכים
פשוט לקיום ולבצע. חוץ מזה שאכלנו
במיסעדות, לא הייה לנו שיום קשר לעסקים
מהסוג הזיה.״ ביקרנו במועדונים כאלה
בחו״ל, וידענו שזה מה שחסר לאיש־העס־קים
בארץ. מה שחשוב הוא יצירת אווי-
רה של ׳בית. אנחנו משמשים כתחליף לכל
אותם מקומות ארעיים שבהם נאלץ !אישיר,עסקים
הישראלי לקיים את פגישותיו עד
עכשיו. ביתור שכאלה, עלינו להוכיח שהתחליף
אומנם כדאי...״