גליון 2085 מתאריך 17 באוגוסט 1977

ין ן

לטענת דיין הוא לא ידע כי הטלוויזיה
עומדת לערוך מעץ עימות כלתי־ישיר כינו
לכין שר־החדץ לשעבר. יגאל אלץ. שדואיין
כאולפן כתל-אביב, ושה תבקש להגיב
בשידור חי על דסדי דיין.
לדיברי דיין נמסר לו על כך ירק אחרי שאוטר ועמד
להיכנס לאולפן לראיון. בעיקבות פרשיה זו העלה
דיין בממשלה את העורך ״לקרוא את הטלוויזיה לסדר.״

אנשי מחלקת החדשות של הטלוויזיה
טוענים כי לא טמנו לדיין כל מלכודת. וכי
היתה זו זכותם הלגיטימית לכקש את
תגובת ׳האופוזיציה להצהרות שר־החוץ.

גוון פרש
מ שו ת פו ת ונם בלאט !
האלוף (מיל ).שמואל (״סדרודיש״) גונן, שהקים לפני
יותר,משנה׳ יחד עם מי ׳שהיה קצץ־צנחנים־׳וחיל־רגלים
ראשי, תת־אלוף עמנואל (״מנו״) שקד, חברה לייצוא
נשק ואמצעי־לחימה, שמומנה על־ידי ח״ב סמי
פלאטו־שרון, פרש מהשותפות עם פלאטו ומנו שקד.

גונן הקים חכרה עצמאית לייצוא ציוד
צבאי, ועד כה הצליח ככר ׳להרחיב את
עיסקי החבריה שלו לכמה מדינות.

ס מי ב ח מי א ס: יינע שה
עוול דגנו־!״
בעיקבות מיספר הצהרות, שהשמיע ׳בשבוע שעבר
נוצר הרושם כי קצין־המודיעין של המישטרד. לשעבר,
סמי נחמיאס הצטרף להאשמות של אהוד אולמרט
כנגד גנדי. בין השאר יכול היה להיווצר רושם כזה
מהכתבה שפורסמה בגיליון הקודם של העולם הזה על
הפרשה (התנגשות חזיתית, העולם הזה .)2084
סמי נחמאס ביקש להגיב על כך במיכתב ששיגר
למערכת העולם הזה. כתב סמי נחמיאם במכתבו,
שהעתק יממנו נשלח גם לח״כ אהוד אולמרט :
״יפה שזוכרים את חלקי ב׳מתן האות להסתערות
הכללית׳ ,אך התקפתי היתד, מכוונת — ומזמן —

וימחידחמממזד־־־ו
י הו שפטהרכבי
ה גי שהתפט רו ת !
יועץ ראש־הממשלה לענייני מודיעין, אלוף
(מיל ).יהושפט (״פאטי״) הרכבי, הגיש
כשבוע שעפר לראש־הממשלה את
התפטרותו מתפקידו זה.
כתוצאה מהתפטרותו נשאר התפקיד, שעליו המליצה
בשעתו ועדת־אגרנט, בעיקבות לקחי מילחמת יום־
הכיפורים, בלתי־מאוייש. הרכבי נימק את התפטרותי
ברצונו להתמסר לעבודה אקדמאית.

ד׳ישת עו ררבכנסת
יי שום דרהאגרנט
סיעת ד״ש מתבוננת להעלות על סדר־״ומד. של
הכנסת, עם תום הסגידה, את בעיית אי־אימוץ מסקנות
דו״ח ועדת־אגרנט בתחומי ביטחון שונים.

העלאת הנישא לדיון פומבי דווקא כידי ד״ש
היא, כמוכן, תוצאה של היות ראש-התנועה,
הפרופסור ייגאל ידץ, אחד מחברי ועדת־אגרנט.
בין
השאר מתעתדת ד״ש להתריע על־כך שלראש־הממשלה
אין כל יועץ לענייני מודיעין.

הליכודמת כנן
הו צאת יומון
בצמרת הליכוד דנים באחרונה באופן מעשי בתוכניות
ל׳הוצאה־לאור ׳של עיתון יומי. ראשי הליכוד, בעיקר
מקרב ותנועת־החמת, טוענים שלא י״תכן שלא יהיה
למיפלגת השילטון יומון משלה ישען על עמדותיה.

בנושא זה כבר נערכו במה ישיבות,
שנועדו לדיון בגיוס הכספים וכוח־האדם
הדרוש להוצאתו לאדר של יומון כזה.

עיתונאי בכיר באחד היומונים במדינה הגיב ׳בשלב
הראשון על ההצעה, שהופנתה אליו. להיות עורך
עיתון הליכוד :״בשביל מה אתם צריכים עיתון?
הרי יש לכם מעריב!״

ד ״ןרגזעל

מ ג בי ל רו ה״ מ
כיום השישי האחרון פורסמה לראשונה
העובדה בי מנכ״ל מישרד ראש
הממשלה, הד״ר אליהו בן־אלישד, הועלה
ארצה כידי ידידת מישפחת הוריו,
שבמהלך מילחמת־העולם השנייה
נכללה כעיסקת־חליפין שנחתמה כין
הכריטים והגרמנים והותר לה לעלות
לארץ עם ילדיה. הידידה, הנכרת
נראוכר, שילדיה ניספד בשואה, אימצה
את כף אלישר (אז גוטליב) כבנה,
והעלתה אותו עימה לארץ.
הסיפור פורסם לראשונה כמוסף השבת
האחרון של ״ה׳ארץ״,אכל הנכרת
גראובר לא זכתה לקרוא את והכתבה.
היא נהרגה כתאונת-דרבים שאירעה
כערב שקדם להופעת העיתון.
גם אמד־הורתו של הד״ר בן־אלישר
מצאה את מותה כתאונת־דרכים, כ•
היותה כדרכה לארץ כתום מילהמת־העולם
השנייה.
בראש ובראשונה לנושא הפשע המורכב והמתוחכם
על עסקיו החמורים וביטוייו היותר חריפים. מאבקי
להקמת כוח־משימה למילחמה בפשע המחמיר אינו
מיועד לעניינים ואישים כגון אלה.

״ההאשמות שהוטחו כלפי גנרי, צירוף
העיתוי והנושא, נדמו כתודעת הציכור
לשיוך כלתי־נכון וכלתי־הוגן של גנרי למה
שמכונה, הפשע המאורגן.׳ הם גרמו כפועל
פגיעה שדא־כמקומה כשמו שד אלוף מסה ״ל
והטילו כד דופי מהסוג שאינו ראוי לו
כאשר דפי מיטב ידיעתי אין הוא נמנה או
קשור לעכירות שכאלה.

בצלאלמ 1ר 1זי יגי ש
ת בי עו ת נו ס פו ת
פרקליטיו של הקבלן והמלונאי בצלאל מיזרחי,
שהגיש בשבוע שעבר תביעה על הוצאת דיבה בסך
של 10 מיליון ל״י נגד היזמון הארץ ונגד כתבו אבי
ולנטין, לא יסתפקו בתביעה זו.

עורכי־הדץ רם כספי וגבריאל כהן עומדים
לפנות כתלונה למדעצת־העיתונות, על
שהכתבה נגד מיזרחי פורסמה מכלי
שכותכה יכקש תנוכה כלשהי ממיזרחי.

כן הם עומדים לפנות לנשיא בתי־׳המישפט בבקשה
להקדים את הדיון בתביעתו של מיזרחי שלא
במיסגרת התור הרגיל בבתי־המישפט, בשל החשיבות
הציבורית של הנושא הנדון בתביעה.

עוד שוקדים פרקליטיו שד מיזרחי הגשת
תביעות פליליות עד הוצאת דיבה נגד הכתם
אבי ולנטין ועורכי ״הארץ״ ,והגשת תביעת
נזיקין ככית-מישפט באר*ות-הכרית על
סכום שד 5מיליץ דולאר נגד הוצאת עתון
״הארץ״ כשמו של בצלאל מיזרחי וכשמו שד
איש העסקים האמריקאי דייב דובנטל.
על פי החדק ניתן להגיש תביעה כזאת בארצות־הברית,
אם התובע מוכיח שנגרם לו שם נזק —
בצורת ביטול הזמנת חדרים בבתי־המלון שלו, למשל,
על־-ידי סוכני נסיעות אמריקאיים. על־פי אמנה
הקיימת בין שתי המדיניות, יכולים שילטונות ההוצאה־לפועל
בכל אחת ׳מהן לאכוף ביצוע פסק־ו״ן שהתקבל
במדינה השנייה.

בנ קי ם עו ס קי ם
בצידל קו חו ת
מיקצוע חדש הופיע כשוק הכספים :
סרסורי־כנקים.
סרסור־הבנק הוא ׳אדם המציע לבעלי עסקים להעביר
את חשב׳ונ׳ות״הם מבנק אחד לבנק אחר, תוך הבטחת
תנאי אשראי ׳ומימון טובים יותר בבנק החדש.

הסרסורים מציעים למועמדים הפוטנציאלים
תנאים קוסמים כיותר: כין השאר,
אפשרויות רכישת מניות באשראי העולה
פי־שניים ויותר על סכום ההפקדה
שבחשבונו של הלקוח.

אחד הסרסורים, הפועל — תמורת קומיסיזן —
בשירותו של סניף אחד הבנקים הגדולים במרכז
תל־א׳ביב — הצליח בשיטה זיו להעביר כ־ 200 לקוחות
חדשים בקירוב לסניף הבנק שבשירותיו הוא פועל.

״בישל היותי ׳מורגל לבחון מידע באמ׳ות־מידה של
קצין מודיעין מיקצועי ׳ומישטרתי נעשו, לדעתי,
סטיקז קיצונית ׳ואולי עוול בשירבוב שמו של גנדי
לנושא הפשע המאורגן יוכו׳.״
גם ראש־הממשלה, מנחם בגין, ביקש למסור בשמו
לגנדי כי יחסו אליו לא השתנה בעקבות דמסע
שמנהל אול׳מרט נגדו.

ה ט דוויויוז
תצלםבמא רו קו
צוות של הטלוויזיה הישראלית

ת קו ם מי שטרת
היי שו בי ם

.,סודבזו־וז ב ט לוו־ז־ ה״

ניצב־מישנה גידעון אילת, איש קיבוץ בית־אלפא,
עשוי להתמנות כראש היחידה המישטרתית החדשה —
מישטרת היישובים העבריים, שתהיה כפופה למישמר־הגבול.

שר־יהחוץ,
משה דיין, הביע את מורת־רוח׳ו ממד.
שניראה ליו כ״מלכודת״ שטמנה לו הטלוויזיה ביום
השישי האחרת, כאשר הוזמן לראיון טלוויזיוני על
מדיניות־החוץ.

מישטרת ׳היישובים, שעיקר כוח-האדם שלה
יגויים מכני המושכים והקיבוצים, תפעל
כתחום הגניבות החקלאיות ותפקח עד
הביטחון כיישוכי-הספר.

ממדינות ערם. צעד זה נעשה כמיס*
גרת מדיניותו של חסן השני מלך
מארוקו להוכיח יחס חם כלפי היהודים
ויחס ידידותי פלתי-רישמי לישראל.

ע לי חי
ן ף<*^ך יין ךייין

( 5למה

-8>8 8י* 1 • 8ייי|

* ממי לעיסד. ם פר]}׳ 1נ1

0 ( 1דיס • טדודימוי )

מבצע פרס ענק
מי קי בר קובי\
ע מסטיק
ה שתתט
בהגרלה הגדולה
הפרס

ה 1א ש 1ו .

גיזת את המודעה,
\ ׳ י׳״־ צרפו אליה
10 עטיפות חיצוניות
,של חפיסות המסטיקים של עלית
( העטיפות המצופות בנייר כסף
מצידן הפנימי ומכילות 5
מסטיקים כל אחת).
מלאואתהתלוש,שימו הכל
במעטפה ושלחו למיקי ברקוביץ
ותשתתפו בהגרלה הגדולה
שתתקיים ב 16-באוקטובר 1977
זכרו! רק השולח עטיפות חיצוניות
של 5מסטיקים משתתף בהגרלה !
אין הגבלה במשלוח מעטפות עם
10 עטיפות,ככל שתרבו לשלוח
מעטפות,יגדל הסיכוי שלכם
לזכות בפרס.

פרס ראשו!

כרטיס טיסה לאחד ממשחקי
מכבי בגמר הגביע באירופה.

פרס שני

5מנויים שנתיים למשחקי
אליפות אירופה בישראל.

פרס שלישי

20 הזמנות אישיות למשחק אחד
באליפות אירופה בישראל.

פרס רביעי

10 כדורי סל בחתימת מיקי ברקוביץ.

פרס חמישי

250 מדליות מכבי.
לכבוד מיקיברקוביץ
ת.ד,3468.תל־אביב

כתובתי__ .
אניאוהבביותרמסטיק .

טוב ל• עם מסטיק
פרסום ד-׳ר עקנסוו
העולם הזה 2085

״הוא שב לארצו גיבור־נדלחמה — אף לארצו לא היה
צורך, אותה שעה, בגיבורי־מילחמה. המנהיגים הפוליטיים,
ומפקדי הצבא הגבוהים שעש? את רצונם, היו מעונייניס ר?
בטישטוש חלקם במפלה שצבאם נחל בארץ־ישראל, חיפש? להשתיק
את השמועות שרווחו על שערוריות בקניות נשק וטיהור
הצבא״.״ כף תיאר גילמו ״העולם הזה׳׳ לפני 25 שנים בדיוק
את מהולל המהפכה המצרית, בריגדיר־גנרל שחמד נגיב, ואת
רקעה •טל מהפכת ״הקצינים הצעירים״ ככתבה תחת הכותרת
״החגורה מתהדקת !״ הכתבה מסתיימת בעובדה ובהערכה מטעם
מערבת השבועון :״אזרחי ישראל קיבלו לפני שלושה שבועות
את הידיעה על ההפיכה המצרית כאדישות לגלגנית ...מדינת
הצלבנים בארץ־ישראל הופלה ברגע שקם שליט חזק שידע
ללכד תחת ידו את הנסיכויות הערכמת, לאחד את כל הכוה
הערבי במילחמה נגד הזרים ודומה שמהלכי ההיסטוריה
המרחבית ב* 25 השנים האחתנות מעידים על מחיר הלגלגנות
היהודית ואת כוח האחדות הערבית.
השבוע לפני • 25 טניס, במדור ״כמדינה״ ,תחת הכותרת
״ראשון לציון: מפום ועד קרייזלר״ ,תוארו תולדות וחגיגות 70
השנה למושבה ראשון־לציון. במדור ״המעמד השלישי״ ,תחת
הכותרת ״כרם נכות״ הובא סיפור התיישבותו של קיבוץ, השומר

הצעיר׳ להבות חביבה* על אדמות כפר ערבי שהופקעו מתו שביו.
סיפור נישול זה הגיע השבוע לפני 25 שנים להתדיינות
בכית־הדין־הגבוה לצדק. השופטים־העליוגים א•לשן, אסף וזום־
מן קבעו :״הגירוש היה בלתי־חוקי בהחלט, ללא הצדקה.״
בגון* הכתבה צוטט איש מפא״י שאמר בין־השאר :״מפ״ם
עדטה כמעשה זימרי, דורשת שכר כפינחס.״
כפידרה ״בצל כובע הגרב״ תואר ניסיזן של צעירים חברי
אירגון בני המושבים להקים את המושב צור־מעון, דרומית
לבאר־שבע. פופרו־המדעי ־טל השבועון ליקט חומר מעיתונות־העולם
כנושא הצלחות המעופפות, נושא שהרעיש אותה עת
את העולם המערבי. מדור כיקורת־הספרים סיקר את סיפח
של ד״ר יעקב ויינשל ״ענקים כמדבר״ ,שעסק ב־ 15 משיחי־שקר
״שעלו על במת ההיסטוריה העברית במשך 1500 שנה...״

וויו בן־גורון מכנה אה משה ובנו ״שרהמישטוה היהודי
הראשון״ * שרהמישנטים ח״ם נהו 000.״ בשחיתות *
סגן־אלוף (מיל ).׳שואל בו והתוקע בשופוו של המשיח

העם
0 6 4 £1
הרומאים הקדמונים, שד,״ו רגילים לנסח
את חוכמתם בפסוקים חותכים, הנחילו לעולם
סיסמה יפה3 :־.0 3 . 61 1^ 01
כלומר :״התפלל: ועבוד!״ הם סברו שפסוק
זה מכיל את כל הדרוש לדעיו כדי
להקים חברה בריאה ומדינה יציבה.
השבוע המציא אזרח אלמוני ואריאציה
ישראלית של פיתגם רומאי זה. הפיתגם
המחודש, שבא למצות בשלוש מילים את
כל הפילוסופיה הכלכלית והרוחנית של
המדינה 3 :־10!•1־3 50111־ .01 או, בעיב־רית
צחה :״התפלל ושנזרד.״

הארץ מהוריה
למרות שאינו מחבב עיתונאים במייוחד,
עשה חיים בהן, שר־המישפטים החדש, את
המוטל עליו והזמין אליו את העיתונאים
הירושלמיים.
לא היה קשה לנחש מראש מה תהיינה
הקושיות שבאי-כוח העיתונות יקשו לשר-
המישפטים. היו אלה אותם גילויי שחיתות
:במנגנון הממשלתי והממשלתי־למחצה, שהצליחו
להגיע לאוזני הציבור ושאפשר
לשים עליהם אצבע, גילויים המביעים את
בעיית הרמה המוסרית בארץ.
לאותם העיתונאים התמימים, שחיכו לראות
את השר: מטיל את עצמו לפני העגלה
* על שמה של הצנחנית חביבה רין
שצנחה במהלך מילחנות־העולם השנייה
בשיטחי הכיבוש הגרמני בצ׳כוסלובקיה.

ששמה מוסר ציבורי המידרדרת במידרון
תלול — נכונה אכזבה. חיים כהן לא
הבטיח שום טיהור, המשיך לגרד את
ראשו, ללעוס את עניבתו, ענד, לשאלות
בצורה יבשה ביותר מנקודת־ראות מיש-
פטית בלבד.
העיתונאים הופתעו לשימוע מה פשוטים,
למעשה, כל אותם עניינים: אנשי
הסוכנות, שהואשמו בדו״ח שמוראק בעבירות
על תקנות הייבוא, המכס ׳והכספים,
שקיבלו לאחר מעשה רישיונות חוקיים
והולבנו בעיני החוק.
פרשת ראש עיריית עכו, ברוך נוי, שהאשמות
כבדות הושמעו נגדו, אינה נוגעת
למישרד־המישפטים כל עוד לא הוגשה
תלונה ינגדו.
שר־המישטרה, בכור שיטרית, היה
רשאי להחליט לפי שיקולו שלא לוותר
על שירותו של קצין־המישטרה יצחק בו־ינגר
* ,גם אחרי שהוכח כי עבר עבירה
על החוק ברכישת מקרר. חיים כיהן רק
חלק על ניסוח הודעתיו המפורסמת של
שיטרית בכנסת, ישבה הסביר כי עבירה
על חוקי־חירום אינה קיימת למעשה (״הנמקה
כזו לא הייתם שומעים מפי״).

מחלקה שאול רוזול״ו* הבלונדי, מפקד
בית־ספר המיישטדה בשפרעם שבגליל התחתון,
הזכור לדורות של נוטרי מישטרת
היישובים העיבריים כמפקד בית־סיפרם
בעבר המיזדחי של הגליל התחתון.
גיבור טכם־הסיום: ראש הממשלה ושר-
הביטחון דויד בן־גוריון: ,שהופיע יחד עם
בנו עמום, עוזר המפקח הכללי וראש אגף
האירגזן של המישטרה ושניים מחבריו לממשלה,
שר־המישטרה בכור שיטרית ושר-
המישפטים חיים כהן. בנאום ארוך ונמלץ,
אחרי שחילק אישית את תעודות־המינוי
של מפקח שני (כוכב אחד) לכל אחד מ־מסיימי
הקורס, הזכיר בן־גוריון בפנותו
לעבר בכור שיטרית שחייו רחבות, מדד
שן־עוגג, כי ״שר־המישטרה הראשון היה
משה ורבניו ״.אחר הסביר לקצינים הטריים
(ול־ 200 השוטרים חניכי בית־הספר שעמדו
עמידת-נוח !בשמש הלוהטת על כיכר
המיסדרים) כי תפקיז? הראשון של השד
טר הוא לעזור לאזרח, לחלש, לילד, לאשה,
לזקן, לגר ולזר. התפקיד השני: מניעת
גרימת נזק על־ידי אדם לרעהו. התפקיד
השלישי: השלטת החוק.
הנאום, שכרך בין השאר את דיעותיו הידועות
של בי-ג׳י על מיזוג גלויות ועל
הצורך בקצינים תימנים, היה יוצא־דופן
בכל־זאת. שלא כמינהגו השתמש בן-
גוריון שבע פעמים במילת־הקישור השנואה
עליו ״את״ .יודעי־דבר הניחו כי
הוא הספיק לקרוא הגהה מוקדמת של
אגדת החרוזים שהופיעה למחרת במוסף
הסיפרותי של על המישמר, פרי־עטו של
אהרון (אינקובטור על הסלע) מגד ושסיפ־רה
על סופו של מלך קדמון שהשמיט את

לטכס היה גם גיבור נוסף, שזכה בהערכת
הגיבור הראשון. באמצע הנאום נטה
אחד הקצינים ׳שהתמנו באותו יום מתוך
שורתו, ניסה לתפוס בחגורתו הלבנה, לא

* שהתפרסם בהפעילו אלימות רבה
במהלך מרד הימאים.

* ששימש כמפקח כללי של המישטרה
עד לאחרונה.
המישטרה טכס בעד ש1י גיבורי
ארבע שנים ושלושה חודשים אחרי
הקמת מישטרת ישראל הסתיים, השבוע,
קורם־הקצינים הראשון שלה 31 .קצינים
צעירים (גיל ממוצע )30 :שעברו במשך
עשרה חודשים קורס יסודי ביותר (מחקירת
פשעים ותביעות ועד לאימוני לשון
וסיגנון) תחת עינו הפקוחה של ראש
״העולש
הזה״ צ77
תאריך 14.8.52 :
הצליח, שמט את
מוכה־שמש: .אמר
של הקצין למיסדר
״שיפע ייפול שוטר

רובהו וצנח מתעלף
ביי־ג׳י ישעה שחבריו
פינו אותו מן הכיכר:
— ויקום!״

אנשים
• סגן־־אדוף ישראל בר* ,פרשנו
הצבאי של על המישמר ומי שהיה קצין־
המיבצעים של צה״ל והתיאורטיקן של
״המאבק הרצוף״ ,ניראה צועד נמרצות
בצפון תל-אביב פשעת לילה מאוחרת,
והסביר את סיבת הליכתו ברגל :״אני
מהאנשים שהשתייכו לחיל־הרגליס (האוסטרי)
כשחיל־הרגלים עוד הלך ברגל.״
באותה הזדמנות הסביר בר גם את דעתו
על עתיד משקיפי האו״ם בישראל: מצבם
הוא כמצב היהודי שקיפל מישרה מן הרבנות
לתקוע בשופר ברגע ביאת המשיח.
הסביר אותו יהודי: המשסורת אומנם
קטנה, אבל העבודה מובטחת להרבה זמן.
• שעה שעשרות תל־אביבים החלו
נזכרים במדחמד כגיכ לא כגנרל מצרי
אלא כמתאגרף צעיר, נזכר בעל־מונית
תל־אביב, יצחק מיזרחי, בצד אחר של
נגיב. מיזרחי, ששימש כנהגו ומיתורגמגו
של ׳שגריר תורכיה בקהיר הכיר את נגיב
בקהיר, ופגש בו בשנית בארץ־ישראל
(באביב )1933 בהופעות האיגרוף שלו.
המצרים, שהתאכסנו במלון אספלאנד היד־בו
לבקר בבארים, אולם נגיב ביכר לבלות
את רוב זמנו ביריד המיזרח שהתקיים
בבנייני התערוכה.
• במיכתב ששיגר שר־החוץ משה
שרת לעיתונות, גילה כי צדק המלך
^שלמה בקובעו כי אין חדש תחת השמש.
כאשר הציע שרת לפני שבועות מיספר
להחליף את המונח הלועזי אינצידנט במלה
העיברית ״תקרית״ פנה אליו הבלשן הילל
הר־שושנים, והעיד את תשומת־ליבו
של השר לעובדה כי כבר לפני 11 שנים
אישר יועד הלשון את הצעת הר־ש׳ושגים
לקרוא לאינצידנט תקרית. אולם גם הר*
שושנים לא זכה בבכורה. הקדים אותו
איתמר כן־אכ״י, בנו של מחדש
הלשון העברית אליעזר כן־יהודה
(אב״י) שהשתמש במילה ״תקרית״ בעיתונו
הירושלמי דואר היום.
* מאוחר יותר, גיבורה של אחת מפרשיות
הריגול הגדולות והמוזרות בארץ,
שבמהלכה נגזר עליו מאסר.

שלושה שבועות אחרי המהפכה המצרית פירסם העולם הזה, לפני. הישראלית דאז, שהתייחסה אל המאורעות במצריים בזילזוז, כאל עוד הפיכה ערבית
3^ 11
* 25 111 * 11* 1שנים, תמונה של מחולליה. בקטע זה נראים מוחמד נגיב, גמאל קטנה, הדגיש העולם הזה למן הרגע הראשון שזוהי תפנית היסטורית והקדיש תשומת־עבד־אל־נאצר,
גנאע עלי בגדאדי, אנוור אל־סאדאת, יוסף צאדיק. בניגוד לכל העיתונות לב מרובה לאישים החדשים. בגליון לפני 25 שנה תואר מחולל ההפיכה, גנרל מיוחמה נגיב.

נייררתערך.
״סופר־משי״
של ״הודאה״״
דרוש הדפסה
על נייר ״סופר־נזשי״ של ״קודאק״
ללא תוספת במחיר.

)06113 0010

1 )0 )1 3 1 1
דלתה קוביוו־

העולם הזה 2085

נייר ערך לדורות. כך קוראים
ב״קודאק״ לנייר ״סופר־משי״.
ויש לכך סיבה טובה. תמונה
שהודפסה על נייר ״סופר־משי״
היא בעלת משטח הנותן
חדות מקסימלית והמשקף
בבהירות כל פרט בצילום.
תמונה זו רכה יותר, צבעיה
אמינים ואינם דוהים במשך
השנים. בכלל, הופעתה נאה
וזוהרת יותר מכל תמונה אחרת.
בחו״ל משלמים5^0ו יותר
לתמונה המודפסת על נייר
״סופר־משי״ של ״קודאק״.
בישראל אין כל תוספת במחיה
לכן, כשאתה משקיע כל כך
הרבה בצילום אל תתפשר על
הנייר. במיוחד כשאינו עולה
לך יותר. דרוש הדפסה על נייר
״סופר־משי״ של ״קודאק״.

טוב ש״קודאק״ בתמונה

את הדיאו

| ה ו חדש לאווים להיות יחד.
ולי״ בניחוח האהוב על שניכם,
ז בסבון ״לה*יי״ ־ תנו לגופכם
ש .״לה ו ל| 1שמור על ר עננו ת
ה נעים ואן|*ד בכל שעות היום.
* ב כ| יעילות, בכל תנועה.
׳לה ולי״ -סבון וגס דיאודורנט
י לאוהבים להיות יחד.

להול־

*וריארי

העולם הדה 2085

מכתבים

איש השגה
למרות שנותר יותר מחודש עד לראש
השנה, ניתן כבר לומר בביטחון של 95
אחוזים, שאיש־השנה יהיה מנחם בגין.
קשר, להעלות על הדעת שהשנה עוד יקרה
מאורע שיעלה בחשיבותו על מה שקרה
ב־ 17 בימאי. אפיליו מילחמה חדשה, תהיה,
לדעתי, פחותה בהרבה בחשיבותה משינוי
השילטון במדינה.
אדם קלר, תל־אביב

״העולם חזה״ ,שבועון החדשות הישראלי. המערכת והמינהדה :
תל־אכיב, רחוב גורדון ,3טלפון .03*243386 תא־דואר . 136
מען מברקי :״עולמפרס״ .מודפס כ״הדפוס החדש״ בע״מ, תל*
אביב. רה׳ כן־־אביגדור. הפצה :״גד״ כע״ם גלופות :״צינקוגרפיה
כספי׳׳ כע״ס. העורך הראשי: אורי אכגרי. העורך: אלי תבור. עורד
תבנית: יוסי שנון. עורכת כיתוב: נורית יהודאי ראש המינהלה :
אברהם סיטון. מה׳ המודעות: רפי זכרוני • המו״ל: העולם הזה בע״מ.

אחת הטענות שהופרוחו בשבוע ושעמד׳
׳במהלך מסערה הציסותה 1שמתעד
רדה ׳סביב נושא הפשע המאורגן, הייתה
יפי במעט בליתי אפשרי למצוא הובהות —
שתהיינה פשרות בראיות משפטיות —
נגד אנשים חהשודים בהשתייכות לפשע
המאורגן. לפיכך, טענו המחזיקים בטיעון
זה, ידי -בהוכחות נסיבתיות כדי להרשיע
את החשודים בכך, לפחות מבחינה ציבורית.

כמד. מפוקפקת טענה זו ועד במה
עלול לעיתים הגורל־העיוור לברוך אנשים
הפיים מפשע במספת האשמות שקשה יהיה
להם להתגונן כנגדן* ,ופחתי בשבוע שעבר
על בשרי! ,כאשר ׳כמעט והפכתי קורבן
של ״הוכחה נסיבתית״ שכזו.
ביום השני בשבוע שעבר, בשעות הצהרים,
יצאתי ומפגיושה עם הקבלן והם-
לונאי בצלאל מזרחי, בה ביקשתי לקבל
מטנו את ־תגובותיו על ההאשמות שיפורסמו
נגדו.
זמן קצר אחרי אותה פגישה ;מיהרתי
לפגישה נוספת, שעמדה להיערך בבית־סוקולוב
שברחוב קפלן בתל-אביב• נהגתי
במכוניתי במורד רחוב דיזנגוף, לעבד
רחוב קפלן, בו נמצא בית-העתוגיאים. בדיוק
׳כשהגעתי למרכז הצומת ריזגגוף—
אבן־גכיחול—קפלן, התחלף האור ברמזור
מירוק לצהוב. רסליקסיביית לחצתי סרגלי
על דוושת הדלק והגברתי את !מהידוח
המכונית.
ברגע זה בדיוק החל אדם להצות את
הכביש סמעבר־החצייה שברחוב קפלן,
למרות האור האדום שברמזור להולכי-־
רגל ובטעבר-חצייד. זה. האיזש הוד. שקוע
בתירהיריו, לא הבייט ימינה ושמאלה, הצד,
את הכביש !טבלי להבחין במכוניתי שהתקרבה
למעבר במהירות רבה.
למזלי הספקתי להבחין באיש בעוד מועד.
לחצתי על דוושת הפלמים. המכונית
האטה מעט עד ׳פדי שיהא סיפק בידי
לעקוף את !האיש שהצד, יאת הכבוש שלא
כחוק ולד,ומנע ומפגיעה סו. נשמתי לרווחה
והספקתי עוד לזרוק ומבעד הלון המכונית
הנוסעת נזיפה בלתי מנומסת לעברו של
האיש שכמעט מדרס בגלגלי מכוניתי.
ירק אז הבחנתי כי היה זה ה״ב אהוד
אולמריט, שדווקא באותו יום הזדמן לתל-
אביב ושהגורל זומן אותו לחצות את נתיב
נסיעתי דווקא באותה שעה. אולמרט עצמו
לא זיהה אותי. רק כעבור ׳כמה דקות,
כשנפגשנו שוב במזנון בית־סוקולוב ואחרי
שגערתי !סו שוב על חציית הכביש
הבלתי זהירה שלו, השתומם גם הוא:
״!מד ,׳באמת, זה היית אתה במכונית ז״
זיעה קרה מכסה אותי בכל פעם סשאני
מנסה לדמיין לעצמי,מד, עלול היה להתרחש
לוליא הספקתי לבלום את המכונית
בעוד !מועד. גניה שהייתי פוגע בח״יב ולוא
יגם בציורה בלתי ומזיקה. כל ההוכחות ה-
,נסיבתיות היו אז נגדי: יצאתי מפגישה
עם ובצלאל מזרחי ! נקטתי עמדה ספקנית
בפומבי!בעבד ובהווה בקשר לטיב ההאש־ימות
והמניעים של ה״כ אולמרט בציד־המכשפות
שהוא עורך! ופגעתי סו בעת
העולם הזה 2085

שחצה לתומו !מעבר חצייה. אלו הוכחות
צריך עוד כדי לשכנע שהיה זה ניסיון
התנקשות זדוני בה״׳כ האמיץ והלוהט, שתוכנן
ברוב תיהיסום על ידי אנשי ״הפשע
המאורגן״ ז
אולמרט ניצל מפגיעה ואני גיצלתי מגורל
זה. ואסל עוף השמיים כבר ידאג
להעביר את הקול ולהפיץ את השמועה.
בטלפון האדום ישל גלי צוז״ל, בתוכנית
חגיגת־קיץ המשודרת מדי בוקר, הגיעה
ידיעה שמוסרה ביקש ׳לשדרה בחדשה
טרקה. היא סיפרה על כך שת״ב ;אהוד
אולמרט ועורך העולם הזה התנגשו בתאונת
מכוניות. לעורך החדשות של התוכנית,
צגי רימון, עמדו סבלנותו והאתיקה
העתונאית שלו כדי לא לשדר את הידיעה
!טבלי לבדוק תחילה את, מהימנותה. אבל
אני בטוח שהוא עריץ נלהשת מפה לאוזן
׳כשמועה מבוססת.

מדי פעם אנו!מופתעים לגלות עד לאן
׳מתגלגל שמו ושמעו של העולם הזה. את
ההפתעה האחרונה סיפק לנו גיליון של
כתב-עת היוצא־לאור בלוס אנג׳לס.
ה״ומקס שיטיינר ז׳ורנאל״ ,הוא שנתון
היוצא מטעים חסרת, מוסיקת ומקם שטיער,
ששמה לד, למטרד, להנציח את זכרו של
המלחין היהודי שהי בהוליווד בשנות השלושים
והארבעים ושלה וכתב את המוסיקה
לשורה שלימד, של להיטים קולנועיים
!שהופקו שם.
בין השאר תייסר שטייגר גם את המוסיקה
לגיריסה הראשונה של סרט הענקים
ההוליוודי קינג־קונג. בעקבות כתבה ש-
פירסם היעולם הזת ( )2054 עם הפקתה של
הגירסה החדשה של הסרט אודות הקוף
הענק, התנהלה במדור מכתבים חליפת
מכתבים אודות הסרט המקורי.
הקורא משה גוטליב טתל-ן אביב, טען
׳במכתב שפורסם במדוד (העולם הזה )2055
כי ״עד כמד, שזכור לי היה קינג ־ קוע
המקורי הרמה יותר: אנושי ומעודן מדמו-
תו החדשה.״ על מכתב זה הגיב הקורא
ד״ר שמואל שטרגברג מנס״ציובד. במכתב
(העולם היזה ! )2057 בו קבע ״כי סיום אין
עוררין על כך שאת השפעתו העצומה של
הסרט קינג־קונג המקורי יש לזקוף לזסותו
׳הבלעדית של המלחין ההוליוודי. מקם
שטייינר, שכתב לסרט פנטסיה מוסיקאלית.
מוסיקה זו, נחשבת ביום בציון לידתה
של המוסיקה הדרמתית בסרטים של תחילת
שנות השלושים. בעידן הקולנוע נח שב
שטיינר, בצדק, במניח היסוד של
הלהנת המוסיקה בסרטים ובלעדיו — .שום
קינג־קונג לא היה זוכר, סאריכות-ימים
וסזכרונות כבמקור,ו של הקורא גוטליב.״
הליפת מכתבים זו שפורסמה מעל דפי
העולם הזח ׳תורגמה ופורסמה במלואה
בכתב־העת המוקדש לשסייגר. ואולי יהיח
בכך תמריץ מעודד לפותני המכתבים למערכת
שייוופחו עד להיכן עשויים מכתביהם
להתגלגל -ולהיקרא.

איש־השנד, הוא ללא ספק היועץ־המיש־פטי־לממשלה,
אהרון ברק. הוא האיש,
שבלעדיו ידלין היה משמש כיום כנגיד
בנק ישראל. הוא האיש, שלאור החלטתו
התפטר יצחק רבץ מתפקידו ובעיקבוית
זה קיבל הליכוד תחמושת למסע הבחירות
המוצלח שלו. הוא גם האיש שיכול
לשחרר אותנו מהחרפה הבודדת בכנסת
והוא האיש שאולי, סוף־סוף, יציב אמות־מיידה
מוסריות חדשות הנוגעות לניהול
עיסקיהם של אישי־ציבור נבחרים. הוא
איש-השנח, לא אחר.
בנימין זלוטניק, גיבעתיים
דרכם של כל האישים במדינה, שיש
להם סיכוי להיבחר כאייש־השנח, היתד,
דרך סלולה וקבועה ובמקרים רבים לא
הם עיצבו אותה ולא הם שלטו בה ובמאורעות.
אדם
אחד ויחיד, בעל תכונות חתוליות
ובעל עין יחידה ראה את הנולד,
והקדים רפואה למכה. משה דיין, האופורטוניסט
הפוליטי, האיש ללא מעצורי
המוסר ובעל הזיכרון הקצר, הוא איש־השנה
היחידי הבא בחשבון, הוא סיפור
ההצלחה האמיתית של השנה האחרונה.
גאולה לוי, ירושלים
מתוך -נקודת ההנחה שמד, שמשפיע על
חיי הי׳ום־יום שלנו הוא איכות החיים
במדינה איני חושב שהתואר אי׳ש־השנד,
מגיע הפעם לקצין המודיעין של המיש־טרה׳
שמואל (״סמי״) נחימיאס.
דק התפטרותו השערורייתית משורות
מישטרת ישראל גרמה להעלאת הנושא
של הפשע המאורגן בישראל, לעלות שוב
ובצורה חריפה כל־כך לתודעת הציבור.
הראיונות איתו בכלי־התיקשור׳ת, ההצעות
שלו למילחימה בפשיעה, וחפירסיומיס ה־סנסציוניים
שהזינו בחם לאחרונד״ כל
אלד, הם תוצאה של עזיבתו את שורות
מישטרית ישראל.
דרור אבי־שאול, רמת־השרון

לשחק את מישחק ״השלום״• יגבר הלחץ
הפנימי על בגין. העם בישראל ידרוש
ביטחון. הרבה צעירים יכריזו שהם הולכים
ל״רדת״ מן חארץ ״איד אפשר לחיות
באווירה כזו?״ ייאמרו.
ברגע האחרון יבריק רעיון פנטסטי
במוחו של בגין. הוא יקרא לישר-הביטחון
ולעוד כימה שרים שיבואו לפגישה דחופה
אצלו בבית.
״החלטתי,״ יאמר להם .״אינני רוצה
לכנס את הממשלה. אינני מעוניין בוויכוחים
וגם לא בהדלפות. מחר בשעה
חמש בבוקר, העולם יתעורר עם הפתעה
גדולה, הוא יעמוד על קצות אצבעות
רגליו. העיתונות תוציא מהדורה שנייה,
הרדיו והטלוויזיה ידווחו על חניסייון הגרעיני
הראשון של מדינת־ישראל, ניסיון
תת־קרקעי או בלב־ים.״ יומה תהיה תגובת
קומץ השרים פנטסטי.״
בלי־התיקשזרח בעולם יתקיפו אית בגין
כפי שהתקיפו בזמנו את צרפת, ולא מזמן
את הודו* .שימחה גדולה תהיה כישראל.
הפגנוודתמיכה בבגין — הגיבור היהודי
שילמד את הגויים כיצד לכבד את השכל
היהודי.
ההתקפה על בגין תימשך אולי חודש
ימים, אבל העולם ילמד איך לחיות עם
עובדה זו.
סערה גדולה תקום בעולם הערבי.
הפגניות, מאמרים חריפים בעיתונות. השליטים
הערבים יבחלו, יקראו לפיסגה
ערבית דחיו&ה. כעבור זמן קצר יחליטו
לגייס מחציית ההכנסה הלאומית שלהם
לקניית פצצה דומה• כמובן בשיוק־השחור.
ישיגו אותה מבריה״מ, סין, צרפת או
אפילו הודו.
גם איראן ותורכיה ישיגו אותה. לא
תהיה ביקורת עליהן. העולם יכין זאת,

את הסוף יכול סל אהד לתאר לעצמו.

פאוזי אל אסמר,
וושינגטון, ארצות־הברית

סטריליות הומאנית
הרשו לי להגיע את הערכתי למאמריו
של אורי אבנרי ״יגאל, נסיך דנמרק״
(העולם הזה .)2077 זה אינו סתם מאמר

פצצה לכל אחד
תסריטו של אורי אבנרי בהבדוו (העולם
הזה )2075 על עתיד מישטרו של הליכוד
ויחס היהודים בעולם ובישראל למישטר
זה היה מעניין. אך לדעתי תסריט זה היה
חסר. אני הייתי
מוסיף את הקסע
הבא:
מה שיעסיק את
מי־שטרו ישל בגץ
במשך ארבע שינים
הבאות יהיה השאלה
״כיצד ללכד את
העם היהודי סביבו
ז״ היהודים בישראל
יודעים בי
בלי העזרה האמריהכלכלית,
קאית,
הפוליטית
ובעיקר
הביטחונית, מדינת־ישראל
לא תוכל להתקיים. לכן הם יהססו
מלתמוך תמיכה מוחלטת במישטרו
של בגין.
האמריקאים ילחצו, הם לא מעיוניינים
שבגלל בגין ׳תהיינה מהפכות אנטי אמריקאיות
בעולם הערבי. המדינות האירו-
פיות ילחצו אף הן, כי אינן מעוניינות
באמברגו ערבי חדש של נפט. הלחץ הזה
עשד להגיע עד כדי אולטימטום מערבי
נגד ישראל. בגין, האדם החזק, לא ייכנע.
היהודים בעולם יעמדו בנקודת ניוטרל.
לא יידעו מה לעשות. חלק מהם ייצא
בהכרזות •פומביות נגד ממשלתו שיל בגין.
מישלחת של ראשי הקהילה היהודית תצא
לישראל כדי לשכנע אותו לרכך את עמדתו.
הם לא יצליחו.
בגין יידחף לפינה. הערבים ימשיכו

עיתונאי שיגרתי אלא ני׳תיוח היסטורי־חברתי
ממדרגה ראשונה שכמותו עוד לא
קראתי, על היווצרותה והתפתחותה של
המדינה והחברה בישראל.
לא קשה להבין את פריחתן ושקיעתן שיל
אימפריות כתמי, ספרד או בריטניה. אבל
התקשיתי מאד, בתוספת של עצב רב,
להבין כיצד העם החכם ביותר בעולם
הספיק להקים מדינת־מופת ולהופכה במהירות
כד. גדולה למקום שלא נעים לחיות
בו, בעל ישם מאד לא סופולאדיי בדעת־הקהל
העולמית.
נקודה חשובה מאד שהעלה אבנרי כמאמת
עוסקת במהפכה חתחניית שבני
המייסדים החמיצו לעשיות, ועם זאת להכין
את המציאות הישראלית שלאחר מיל־חמית
העצמאות לפתרון הבעיות החדשות
שצצו.
כמי שאינו אדיש למה שמתרחש במדינתנו
הנני מסוגל כעת להבין ביתר
(הנושך בעמוד )8

(המשך מעמוד )7
קלות את הפרדוכס הכאוב הזה — שבני
ארץ־ישראל, הצברים, המסוגלים למיב־צעים
צבאיים, טכנולוגיים ומדעיים כה מבריקים,
הינם כה סטריליים ואביונים מבחינה
הומאניסטית אסתטית ופוליטית. מבחינה
זו הם אינם עולים על רועה־הצאו
הפשוט ביותר בארץ מולדתי — בולגריה.
ש מ עון ב רוד, פמפלונה, ספרד

מראהאח מפ׳י י
(אגדה ארסית)
שלום ילדים חמודים. לפני הרבה
זריחות והרבה שקיעות היתה פוליטיקה
על־פני כדור הארץ (נכון, דני,
פוליטיקה זה כמו,מישחק בחול) .בתוך
הפוליטיקה, בפינה קטנה, עמדה מיפ־לגה
שקראו לה מפ״ס (נכון, נחומי
מיפלגה זה כמו תור לאוטובוס שכולם
דוחפים וכל אחד רוצה לעלות ראשון).
השעון הלך מימין לשמאל, למטבע
היו שני צדדים. לחשמל היה פלוס
ומינוס וכולם חשבו שהם הכי־הכי.
כל עוד היה העולם שקט וחמוד, החזיקה
המיפלגה את הראש מעל למיס.
והשמיעה ציוצי חיים. במשך הזמן
היה לה כבר קשה להחזיק את הראש,
אז היא קפצה על הכתפיים של מיפי

זניט ״ 12 מיני בחדר הילדים! איזה פינוק זאיזה כיף!
אם אתם רוצים להעניק לילדיכם
מתנה אמיתית, מתנה שגם אתם
תהנו ממנה ־ קנו להם טלויזיה
זניט ־ 12 מיני עם מעגל הקסמים.

הילדים יסלים לצפות בטלויזיה
בחדרם, מבלי להפריע לכם,
ן כשבאים א1רחים במוצאי שבת
והבן ר 1צה דווקא לרא 1ת ־מבט
ספורט־־ -אין כל בעיה, אתם
יושבים עם האורחים בסלון.
והילדים נהנים מתכנית הספורט
בחדר הילדים

זניט ־ 12 מיני -טלויזיה משוכללת
ביותר, ניירת וקלה להפעלה.
ומצטיינת בקליטה טובה במיוחד.

9ח ס 10 9065ח 3ח 6 1110׳6 /0 /נ £חיו 311^ 9065

7776

הטלויזיה ה מובילה בארצות הברי ת ...ובי שר אל

לגת אחרת וככה היא היתה יכולה
גם לנשום וגם להסתכל על הנוף.
פיתאום קרה ׳מישהו עצוב. השעון
התחיל לסגת, המטבע התהפך, החשמל
נפסק והמיפלגה הגדולה, זו שהחזיקה
את הקטנה, התחילה לטבוע. התחילו
לצאת בועות מתוך המים. המיפ־לגה
הקטנה התחילה להנמיך אבל אף
אחד לא שם לב שהיא שוקעת, וגם
היא עצמה לא הרגישה. פיתאוס היא
הבינה שלא־כל־כך נורא למטה. יש
שקט ובקיץ, מתי שבחוץ כולם מזיעים,
אפשר להרגיש בפנים לחות נעימה(
.נכון, מיכל, שבמים קשה לנשום,
אבל יש כאלה שלא צריכם לנשום.
הס עסוקים יותר מדי במחשבה על החיים
ואין להם זמן לנשום. אם הם
מתים? כן, הם יכולים למות).
אמרו על המיפלגה הזאת שיש לה
כמה תכונות טובות( .תכונות, עוזי,
זה משהו כמו דימיונות. דימיון מפותח,
למשל, הוא תכונה) .במשך כל
השנים היא היתה מעטה, אך מאוחדת.
היא נלחמה על הרבה דברים
למרות שמסביב כולם הסתתרו מאחרי
מימחטות וחייכו להם מתחת לשפס.
הזמן עבר, והיא התכופפה מאד. היום
היא נמצאת מתחת למים אבל אי־אפשר
לדעת איפה, כי אפילו בועות
כבר לא רואים. אולי היא רואה שם
אלמוגים, קונכיות ונוף עשיר וציב־עוני
ואולי טוב לה על הנשמה. אולי
היא נטרפה שם במלתעות של איזה
כריש, ואולי גם שם יש פוליטיקה
רטובה ומלוחה. ואולי היא בשמיים?
אז אם תראו, ילדים חמודים, משהו
הולך לאיבוד, בלי צבנב בלי טעם,
בלי ריח ובלי עוד כל מיני דברים —
תדעו, חמודים, שמצאתם את מפ״ם.
אכרה שרון, עין־השופט

אלוהים ציניקן

רובקס

מורלה

המתנה היסה כיותר

הטפטים המעוצכים כיצירת אוטגות

לי מ 11ט ה
טסט חדיש נגד כתמים

לפצצות האטום הישראליות נוספו
פצצות הניטרון. כה לחי! עכשיו באמת
יהיה ביטחון. זוהי פצצה המתאימה בדיוק
למטרות העם — רכישת אדמה בדם וביזע.
וזה נם מונע את הציפיה של זמן־
(המשך בעמוד )10
העולם הזה 2085

קול התרבות הכבושה
״האם במשך עשר שנות כיבוש ישראלי בגדה המע-
רבית נוצרה תרבות פלסטינית ז״ על שאלה זו מנסה
להשיב העיתונאי דני רובינשטיין במונולוג ארון שלו
תחת הכותרת ״תרבות הארץ הכבושה״ שהתפרסם בעי-
תונכם (״העולם הזה״ )2081 במדור ״נמר של נייר״.
התאכזבתי מאד מרמת האובייקטיביות של מר רובינשטיין.
תחילה חייתי רוצה לתקן לו כמה טעויות שוליות.
המשוררים הערבים בישראל ידועים היטב בכל העולם
הערבי כ״משוררי ההתנגדות״ .הם ידועים פחות כ־
״משוררי הארץ הכבושה״ ,כינוי המודבק להם רק בכלי״
התיקשורת של המישטרים במצרים, סוריה ועיראק.
עסאן (ולא רסאן) כנפאני כתב בשנת 1965 ספר שנתן
לו את התואר ״משורר ההתנגדות״ ,וממנו גזרו את
הכינוי גם לשאר המשוררים הערבים בישראל.
עתה אפנה לחילוקי־הדיעות שיש לי עם דיעותיו
של דני רובינשטיין. דני טוען ש״הסימבוליקה הנוצרית
בולטת ביותר״ בסיפרות הפלסטינים בתוך ישראל וגם
בגדה המערבית. אם אומנם הפלסטינים בישראל משתמשים
בהרבה ״סימבוליקה נוצרית״ ,זאת אומרת שיש
סיבה לכך. סימבוליקה זו היתה נחוצה מפני שלמיעוט
הערבי היו חסרות זכויות אלמנטריות ביותר של חופש-
דיבור וחופש-ביטוי.
רובינשטיין חייב היה להסביר לקוראיו שעצם השימוש
בסימבוליקה הנוצרית נובע ממדיניות של דיכוי
לאומי, נישול קרקעות, מימשל צבאי ואפלייה גיזעית.
כל ממשלות ישראל נקטו מדיניות כזו כלפי המיעוט
הערבי, ולכן היה דרוש ונורמאלי להשתמש בסימבוליקה
נוצרית.
אני מתפלא על דני רובינשטיין שלמד סוציולוגיה
ולימודי המיזרח״התיכון על שהוא טוען כי ״׳תרבות
השמאל׳ הולכת ומשתלטת על החברה הפלסטינית. כאשר
אתה מגיע לחנויות ספרים בגדה המערבית וגם לבתים,
אתה רואה על פי הספרים שהשמאל והקומוניזם מביאים
להם את התשובות הנוחות ביותר.״
מדוע הוא משתמש בביטוי ״תשובות נוחות״ ,ולא
״תשובות נכונות ומדעיות״ 1מי שקורא ספרים שמא לניים
ומי שעוסק ב׳תרבות השמאל׳ הוא, לדעתי, אדם
שהגיע לרמה גבוהה ולתודעה מתקדמת ומפותחת ביותר.
רק מיעוט קטן של חנויות הספרים בגדה מוכר ספרים
אלה. להיפך, יש מחסור בספרים שמאלניים, מפני
שמדיניות המימשל הצבאי אוסרת הכנסת ׳תרבות
שמאלנית׳ לשטחים הכבושים. למשל, עד היום הזה
מתנגד המימשל הצבאי להכנסת עיתון המפלגה הקומוניסטית
״אל־איתחאד״ לגדה, למרות שזהו עתון לגאלי.

1 1 1
רובינשטיין טוען במונולוג שלו :״אולי מוטב להעיר
שאנחנו עוסקים בחלק המובחר של התרבות הזאת ולא
עוסקים ברובה, שהיא סיפרות של סתם גידופים. כוונתי

לסיפרות שבה היהודי תמיד נוכל ואשה היא רק זונה —
ובעצם, רוב הסיפורים הנכתבים הינם בעלי אופי כזה״.
כל ספרות, ערבית כאחרת, המדברת באופן שלילי
או באופן גזעני על העם הישראלי או על יהדות העולם
היא סיפרות אנטי-שמית, גזענית, נתעבת ופסולה. אני
מודה שיש סיפרות כזו בעולם הערבי, ואני מגנה את
התופעה השלילית הזאת.
אבל אסור לשכוח שיש גם סיפרות ציונית גזענית
בתוך ישראל שמדברת על הערבים באופן שלילי לגמרי
ובצורה גזענית. דמות הערבי בספרות העברית היא ברובה
דמות שלילית וגזענית.
רובינשטיין אומר עוד במונולוג שלו, כי ״אם להתייחס
לגדה המערבית כערכה, הרי היא בסך״הכל פרובינציה
גדולה. כפרים נידחים ושוקים בתוכם. שלושה בתי״
חרושת פרימיטיביים. כדי לתת אילוסטרציה למצב בגדה,
מוטב לפתוח את ספר הטלפונים ולראות את מיספר
המינויים של הגדה המערבית, המייצג את רמת־ההת-
פתחות שלהם.״ כל ספר הטלפונים שיש בגדה המערבית
מקביל לסדר־גודל של אזור חיוג עפולה...״
כלומר, אם המימשל הצבאי יחליט מחר להכניס
טלפון וחשמל לכל בית פלסטיני, תהיה רמת ההתפתחות
של הפלסטינים בגדה גדולה יותר מרמת ההתפתחות
של הישראלי הממוצע. איני מבין איך רובינשטיין מרשה
לעצמו להשתמש בקנה־מידה פרימיטיבי כזה של חשמל
וטלפון, לבדיקת רמת התפתחותם של הפלסטינים בגדה
המערבית. האם מיספר הטלפונים מעיד על התפתחות
של עם ן לדעתי זוהי צורה מפגרת לקבוע את רמת
התפתחותו של עם החי תחת מישטר כיבוש ״ליבראלי״.
מדוע לא נתן רובינשטיין, למשל, סטטיסטיקה על בוגרי
האוניברסיטאות בקרב הפלסטינים בגדה ! לפי סטא-
טיסטיקה כזו שפורסמה על-ידי אונסק״ו, יש יותר מ־70
אלף בוגרי אוניברסיטאות בקרב העם הפלסטיני.
איך ניתן להסביר את חמיספר הגדל והולך של
בעלי תארים אקדמאים בקרב בני העם הפלסטיני, ההולך
ומתפתח למרות תהליכי ושיטות הדיכוי ז לדעתי ניתן
להסביר זאת רק בכך שרק עם חי ובעל שורשים עמוקים
בתרבות מסוגל לעמוד נגד דיכוי ובתנאי כיבוש ולהמשיך
בהתפתחותו עד שיאלץ את העולם להכיר בו.

בניתוחו המאלף מתעלם מר רובינשטיין, שהוא סופר
״דבר״ לעניינים ערביים, לחלוטין מעובדת היות העם
הפלסטיני בגדה תחת מישטר כיבוש ומהשפעתו השלילית
של מישטר זה על תנאי התפתחותו התרבותית.
הוא רוצה לספר לנו כי תרבות פלסטינית ״כמעט חדשה״
צמחה תחת חסות הכיבוש ״הליבראלי״ הישראלי. ומכאן
ניתן היה רק לצפות שיבוא מישהו ויציע לישראל
לכבוש גם את ירדן, ערב-הסעודית וצפון תימן כדי
להביא להן ״תרבות חדשה״ עם ״כיבוש ליבראלי״.

הכיבוש הישראלי בגדה וברצועת עזה וברמת־הגולן
יצר שתי עובדות: שוק (ענק יחסית) למוצרים ישרא ליים,
וכוח פרולטארי א-פוליטי. הבורגנות הישראלית
מנצלת את כוח־האדם בגדה — מקפחת אותו ואינה
נותנת לו שום זכויות בסיסיות. ריווחי הבורגנות מביאים
תועלת לא רק לקאפיטליסטים הישראלים. הם תורמים
תרומה משמעותית גם לפרולטריון הישראלי ולכלכלתה
של ישראל כולה.
כל המיפלגות הציוניות הן נגד נסיגה או פשרה
טריטוריאלית ונגד הקמת מדינה פלסטינית עצמאית
לצד ישראל, מפני שהם מכירים היטב בשתי העובדות
שהזכרתי. זאת הסיבה מדוע המפלגות הציוניות אינן
דוגלות בסיסמה שגם מידבר סיני הוא חלק בלתי-נפרד
מ״המולדת ההיסטורית״ .מפני שסיני הוא מידבר, וחוץ
מהנפט שכבר נמסר למצרים אין בו אוכלוסיה גדולה,
לא כוח״אדם ולא שוק.
לכן, צעיר פלסטיני המסיים את חוק לימודיו בתיכון
אין לו סיכוי לקידום. הישראלים רוצים רק פועלים
פלסטינים ולא אינטלקטואלים פלסטינים. הבורגנות
השלטת בישראל רוצה לעשות אותנו רק פועלים.
משום כך נראה לי המונולוג של דני רובינשטיין
חסר־אובייקטיביות ועטוף בשיכבה של תרבות קולוניאלית.
הוא מסתכל על תרבות הפלסטינים מלמעלה,
ממדרגה עליונה, כאילו הפלסטינים הם עם מפגר החי
בג׳ונגל לכוד בגורלו ומתעסק רק בפוליטיקה. כך קל
ביותר להסביר את ״התהליכים התרבותיים״ שחלו
כביכול בגדה המערבית.

!וה״ר

סאבאג, וצרח

שחס•חשבם ומה
כול אוהבי את קארטר
העם האמריקאי אהב את קארטר ובחר בו כנשיא.
המיצעד הבלתי-פוסק של נשיאים וראשי ממשלות מגיע
וחוזר אל ומן הבית הלבן, ובפי כל הבשורה :״אני
אוהב את קארטר.״ דו״הקיום בין ישראל ומצרים התחיל
אף הוא בבית הלבן: גם סאדאת וגם בגין אוהבים
את קארטר, וקארטר אוהב את שניהם ואת כולם.
רבין ובגין הם המופים־וחופים של שנת ,1977 ובכל-
זאת קארטר לא אהב את רבין ולכן רביו אינו אוהב
את קארטר, והוא מאשים אותו בחתירה תחת אושיותיה
וסיכוייה של ועידת ז׳נבה.
רביו ופרס אינם מאשימים את בגין וארליך בהצגת
תוכניות מדיניות בלתי־רציניות ובלתי״אחראיות, או
בהשלטתו של מישטר כלכלי בלתי־צודק המעשיר את
העשירים ומרושש את העניים — רביו מאשים את
בגין בוותרנות יתירה כלפי נשיא ארצות״הברית, ושמעון
פרס מאשים את ארליך בקיצוץ תקציב הביטחון. המערך
רוצה להיות יותר קדוש מהברית הקדושה של בגין
וארליך עם מועצת גדולי התורה והרבי מלובאביץ׳.
אבל המערך אינו יכול להיות יותר קדוש מקארטר,
כי האלוהים בחר בו לשלטון, ממש כאילו היה הוא
מנחם בגין בכבודו ובעצמו, כדברי שירה של בית׳׳ר :
״אלוהים לשלטון בחרתנו״ .כי ג׳ימי קארטר, הנוצרי
האדוק ,״שנולד מחדש״ ,מאמין באלוהים שהוא אלוהי
אברהם, יצחק יעקב ומנחם בגין, משה דיין, אבא אבן,
משה שמיר, גאולה כהן ואולי, אפילו, אמנון רובינשטיין.

העם האמריקאי אוהב עתה את קארטר קצת פחות
מאשר בנובמבר : 1976 הכושים אוהבים אותו פחות
משום שלא מילא אפילו אחת מהבטחותיו אליהם ;
היהודים אוהבים אותו פחות, משום שהוא אוהב קצת
את הפלסטינים ; העניים והפועלים אוהבים אותו פחות
משום שלא החזיר להם את כספי המס שהבטיח, לא
עשה מאומה להנהגתו של ביטוח רפואי ממלכתי ולא
נקף אצבע לחקיקה סוציאלית שהיתה כלולה במצעו.
במערב אירופה אוהבים את ג׳ימי קארטר פחות
מאשר בארצות-הברית והרבה פחות מאשר במצרים,

סוריה או ישראל — המערב־אירופאיים, ובעיקר ראשי
ממשלות צרפת, גרמניה המערבית ובריטניה, חוששים
ממנו וממדיניות״חוות-הבוטנים שלו. הם חוששים שציד־המכשפות
בסיסמת ״זכויות האדם״ שהוא רוצה להנהיג
בעולם החופשי, הוא הצד השני למטבע של ציד״המכשפות
נוסח ג׳ו מק-קארתי — רוברט קנדי — ריצ׳ארד ניכסון,
שעדיין מטיל את מוראו על העולם הלא־סוציאליסטי
וגם על ארצות״הברית עצמה.
דויד ונלסון רוקפלר, ואיתם ראש המחלקה הבינלאומית
של ה״צ׳ייס מנהטן בנק״ ,שר-החוץ לשעבר
של ממשלת ארצות־הברית הנרי קיסינג׳ר — שלושתם
רפובליקאים רשומים, אוהבים מאד את ג׳ימי קארטר.
זו, כנראה, גם הסיבה שפרט לפגישות אין־ספור עם
רבנים אורתודוכסים ועלייה״לרגל מבישה אל הרבי
מלובאביץ׳ ,שמצווה את מיצוות ״אף שעל״ על אזרחי
ישראל מבלי לעלות אליה בעצמו — היו פגישותיו היחידות
של בגין עם אישים בלתי־רישמיים, הפגישות עם
האחים רוקפלר וקיסינג׳ר.
הרוקפלרים ושאר מנהלי חברות״הנפט אוהבים את
קארטר משום שמדיניותו מייקרת את הנפט ומעשירה
את חברות הנפט — מאזן״התשלומים השלילי של
ארצות-הברית הוא תוצאה ישירה של אגירה בלתי־פוסקת
של נפט מפחד של מילחמה אפשרית במיזרח-
התיכון. את האצבע על הדק חמילחמה הזו מחזיקים
בגין־דיין־וייצמן ואת אפשרויותיה באו לברר אצל בגין
דייוויד ונלסון רוקפלר עם הנרי קיסינג׳ר: האב
תתקיים ז מתי ן ובאיזה מחיר אפשר לבטלה או לדחותה

גם הסעודים, סוחרי-הנפט, אוהבים את קארטר
לקוחם והוא אוהב אותם. חסנאטור היהודי, אוהב
ישראל ואוהב־בגין, יעקב יעבץ, אף הציג את עצמו
כ״ידידו האישי של שר-החוץ הסעודי״ וגם סגן־נשיא
ארצות־הברית לשעבר, נלסון רוקפלר /עשה כמוהו.
שניהם אוהבים את קארטר, אוהבים את שר־החוץ
הסעודי ושונאים את הפלסטינים ואת מי שתומך בהם.

מחנה־השלום הישראלי אינו אוהב את הרוקפלרים
ואת יעקב יעבץ — אך גם הוא אוהב את קארטר.
היונים הישראליות, בשובך הסוציאליסטי־ציוני ומחוצה
לו, שמחים ומרוצים בנשיא המצדד בבוקר ב״בית לאומי
פלסטיני״ ,בצהריים ב״יישות פלסטינית״ ובסעודה הממלכתית
בערב ב״שאלה הפלסטינית״ .הקומוניסטים הישראלים
אוהבים יותר את ברז׳נייב ושונאים את קארטר
כשהוא רוצה זכויות״אזרח בברית״המועצות, אך הם
אוהבים גם את הנשיא האמריקאי כשהוא מכריז על
הצורך בנסיגה ישראלית לגבולות .1967
קארטר אוהב מאד את מי שאוהב אותו, כי הוא
אוהב את התנ״ך שבו נאמר ״ואהבת לרעך כמוך״
והוא, הנשיא האמריקאי, הוא רעם של כל אוהביו.
הוא אוהב את בגין וסאדאת האוהבים אותו, אוהב
את הרבי מלובאביץ׳ האוהב את בגין ובוודאי שיאהב
גם את הרב קוק ואת זבולון המר האוהבים את בגין,
אהובו של קארטר.
השילוש הקדוש הזה — הנשיא ג׳ימי קארטר, הרבי
מלובאביץ׳ והרבי יהודה קוק — הוא המשענת המדינית,
הרוחנית והיחידה של ממשלת ישראל, בראשותו של
נציב בית״ר מנחם בגין.
קארטר יושב על תקן של אלוהים, כמוהו כבגין
שהאלוהים בחר בו לשילטון — אלא שאלוהיו של
קארטר חשוב יותר מאלוהיו של בגין, כי אלוהי הנוצרים
יש לו שליחים וקארטר הוא השליח החשוב ביותר
ביניהם ואילו אלוהי היהודים יש לו רק רבנים ראשיים,
ספרדים ואשכנזים, ראשון־לציון וראשון לגוש־אמונים,
ראשון לגדולי התורה וראשון לחב״ד — ואילו בגין איננו
רב או שליח קדוש.
כמו בתפילת האשכבה כך גם במגעיו עם הנשיא
ג׳ימי קארטר, צריך מנחם בגין לזכור ש״קארטר נתן
וקארטר לקח״ — אם מנחם בגין לא יתן לקארטר
את כל מה שהוא רוצה, נפט ושלום, יקח קארטר
את כל מה שהוא חפץ בו בעצמו ואז לא יחיה מי
שינחם את מנחם בגין.
כולם אוהבים את קארטר, כולם, וג׳ימי קארטר
יותר מכולם.

אלכ ם

מסים, נ״ו־יירק

הצעתך, שהועלמה נ־פורום
מצומצם ונגחו
נדחתה. הנימוקים לדחייה
לא שיבנעו
אותן, אן אין כל
גרירה: החלטה היא
החלטה, ועליך לכנד
אותה. נסה למצוא
דרך אחרת, או פיתרון
שונה למצג. גת טלה:
הוא קוסם לך, ואיו
כל פלא גבך. ת״פטי

1 111
21במרס ־
20באפריל

אותו

חזק.

מה ששנוא עליו אל
תעשה לחברך. אם לא
לימדו אותך זאת בילדותך,
מוטב שתיזכור
זאת עכשיו, ותשנן זאת
היטב, מלבד השינון,
עליך ליישם אמודחייס
זו בכל הקשור ליחסיך
עם חברך הצעיר התולה
בך תיקוות, והם ע־הערצה-עיוורת ריצך ממש.
אל תתייחס אליו כאל נחות־דרגה.

משונה מאד. אתה
מגלה הגנה נהדרת לגני
אדם השנוע. גם
האחת שפגשת שפכה
את לינה נפנין מהר
מדי נהתייחס לזמן ה קצר
שאתם מכירים.
וכמקניל אתה מגלה
חוסר הגנה לנציגים
הרשמיים של החוק
והסדר ומוצא עצמן
מס תנן איתם נדנרים שהתחילו נמה
נכן. אל תניחי למתחרה הסמויה להפר
את מנוחתן והתנהגי נרגיל. לנשי כחול.

פגישה שקיימת עם
ישיש רם־נזעלה בראשית
השבוע, תיגרוסלך
קורת־רוח והרגשה כי
אתה באמת משהו. אולי
יש בזה שמץ מן האמת,
אך יהיה עליך להוכיח
זאת. לכן אל תהסס,
ובכל מקום בו תינתן לך
21ביוני -
20ביולי
האפשרות, הצג את די־עותיך
ללא חשש,
והסבר את עמדתו. הסובבים אותך יבינו
זאת. בת מרטן: חידלי ממישחק הביישנות.
אס תמשיכי כך, תיפקע סבלנותו
וייעלם. הנחיתי את המהלומה מאוחר יותר.

אומנם ממנט ראשון
ניראה השגוע כשיגרתי
ומשעמם. אן הוא טומן
נ חוגו את תחילתן
של קנלת הכרעות
חשונות. כעיקר נתחום
האישי. מחלה קלה
שתפקוד אותך השכוע,
גן אריה, תגרום לן
21ביולי -
21באוגוסט
לזעזוע קל, שיחלוף.
העיקר הוא לענוד,
הרנה וטוג, ומגלי להתעייף. כמישור ה-
ענודה או העסקים: אל תהסס להתחנף
לנוס או לממונים עלין; כולם עושים
זאת, והרי כסופו של דגר זה רק יועיל
לן. שימרי על הופעתן, ולינשי לגן.

השבוע הנך נוטה להגזמות,
גס בגנדרנות,
ובעיקר מילולית. יש
לך מזל.שכוכביס ממויי־מים
גורמים שתהיה בנוסף
לכך גס חביב
ומקובל על ידידיך, כו111111ו!

בנות המין השני.
אתה מקיף את עצמן
2 2ב או גז ס ס ־
12בספסמבר
בפעולות רומנטיות שונות
כאמצעי בריחה
וכנקמהעל הסחבת שגורמת אותה
אחתהמעסיקה את מחשבותיך הרבות.

גם לך נשקפות סכנות כלשהן, אם כי
חמורות פחות: במייוחד היזהר אס יש
לך עסק בעבודה עם
מכונות או מכשירים
חדשים וחשמליים. אל
תיכנס לחובות ואל
תתחייב על כסף. מלבד
זאת, אווירה טובה תא״
פוף את בני־מזל מאזניים:
הס ייתקלו בשורה
שלמה של אנשים
ן 2 .בספטמבר ־
;12באוקטובר
מעניינים, במיוחד במישור
הרומנטי והיה נבון .־׳

11 אז]יי[1

אל תהססי להגיד כתוקף את מה שיש
אל לינן לומר לו: נייחוד אם הוא מט־שין
כמינהגו הנלוז.
אל תהיי גם קורנן-
עולה לשיגעונותיו. עסק
נלתי-רגיל מושן את
התעניינותן. לשווא.
זה לא נשנילן, ואם
תגע נו תיכווה. כיום
א׳ גם לא כדאי לן
2 2ב או לן טו ב ר *
לצאת או לקיים קשר
22בנובמבר
טלפוני עם חו״ל. זהו
יום להתנודדות ולהת-
כוננות עצמית. לנשי אפור ואל תהיי
מגונדרת יתר על המידה. זה יקלקל לן.

111111

מכתבים
(המשך מעמוד )8
מה עד עבור הקרינה. החיים מתים, המתים
(הדוממים) ממשיכים להתקיים, אפשר להכניס
את המתנחלים ישר אל המוכן.
• נשאלת אומנם השאלה אם הצמחים
ובעלי־החיים גם כן:נחשבים לצורך משחק
ציני נורא זה כ״חיים״ ,או רק כ״תושבים
עדינים י״ לא אסון, בעצם, אם גם אלה
כחיים ייחשפו. שכן אפשר לייצא מים
ומזון לתקופת־ביניים. הרי אנו רגילים
כבר מזמן לתלות כלכלית בחוץ. העיקר
שיש לנו מדענים משלנו לייצור המיפלצת
החדשה, כדי שלא נהיה תלויים באחרים.
ואיפה האחריות , ,האנושיות, הקידמה ו
רק אלוהים יודע. לא, הוא ציניקן.
ישעיהו־ תומא שי״רן, תל־ אביב

שנקרא בשם ״צבר תכול־עיניים״ .ממש
נהניתי ממנו, ואקווה שיהיה עוד המשך
לסידרה ״מהפכת התרבות״.
רציתי רק לשאול אתכם משהו שמעניין
אותי מאז ומתמיד, ובפרט עכשיו. איד
זה שאני. תורכיה וכמעט כל בני מש פחתי
בלונדיים, ממש זהב, ודומים לאשכנזים.
ולפי מיטב ידיעתי יש גם הרבה
אנשים בני עדות המיזריח ואפילו מבני
העם הערבי שהם זהובי שיער ותכולי־עיניים

יהודית שריו, תל-אביב
• נישואי־תערובת בין בני קבוצות
אתניות שונות עשויים לגרום במרוצת הדורות
לשינויים בסימני־הזהות החיצוניים
האופייניים לאותן קבוצות.

של מי המישבצת חדי?ן ה?

מוטיב הפרעג;! ברו״ח ניב

רצוף בזה תמונה שצילמתי השבוע
המראה את חזית בית מרכז מיפלגת העבודה,
ברחוב הירקון 110 בתל-אביב.
ההדגשה היא כמובן על השלט הניצב ליד

גיליון העולם הזה 2083 עסק במיספר
היבטים של מצב הפדענק בחברה היש ראלית.
כבמת דפים לפני סיפור חייה של
שדכנית הצמרת לתרבותיים, מצאתי את

רצוי לן לשוב ולהיצמד אל ידידיו הישנים
המתגעגעים לחברתך.
לידם תרגיש טוב יותר.
עליך לשכוח את
חילוקי הדיעות שאירעו
ביניכם לאחרונה. ידידיו
יקנו לך ביטחון
שחסר לך מאד בימים
טרופים אלה. הגיע הזמן
שתפסיק לנדוד מ(
2בנו במבר -
20בדצמבר
מקום עבודה אחד לשני.
חשוב על עתידך.

]|ש11

כסוף השנוע ייפתחו נפניין שעריה של
א הכה חדשה — אם תדעי לנצל פגישה
כלתי צפוייה. זה
יכול להיות היום הגדול
והמאושר של
חיין. קרע כנגד יגרום
לן הפסדים ומנוכה
כמקום צינורי. שנוע
זה מתאים לחידוש המלתחה
שלן. אן נלי
נזנזנות, ננק שה. זו
21בדצכזבר ־
19בינואר
עלולה להיות קריטית
לגנין. מצנן הכספי
מדאיג אותן ונצדק. אולם אם תתמיד
נדרכן — אתה עשוי למצוא שכר רג.

רק עוד שבוע מאומץ שכזה אבל אם
את עושה את כל המצווה עלייך על־ידי
ממונייך או הבוסים
שלך — יבוא הפסדך
(בזמן) או שכרך (ביוקרה
ובהתקדמות) אל
תבזבז! עד לשבוע ה׳

בא אתה חייב לקמץ
בהוצאות ובהחלטות.
לעומת זאת, זוהי תקופה
20בינואר ־
מצויינת להגות תוכ18ב
פברואר
ניות, לחשוב על דברים
חדשים, לבשי חם.

1ני

יום ג׳ הוא יום של התנגשויות וגעיות
כספיות. הקפד, איפוא, לא לקנל נו
כל החלטה מרחיקת־לכת
ולא להסתנן.
נכלל, נסח לנצל את
השנועיים הנאים לדי- לענודה כוז-מחדש,
שוטפת, ולחידוש קש האהונים
ריו

עלין. נ ת דגים: אל
תזניחי אותו. גם לאחרים
יש נעיות.
19בפב רו א ר *י
20במרס
אל תשוהעיקר,
כחי
את הדיאטה.

הבניין, שבו שומרים עדיין מקומות למכוניות
שרי־הפמשלה שמיספריהן מצויי־נים
על־גבי השלט. שלט זה מעורר את
השאלות: האם המקום עדיין באמת שמור ן
ואם לא, מדוע אין מעבירים את השלט
למצודודזאב?
אגב, ברצוני להפנות את תשופת־ליב־כם
למישבצת הריקה המופיעה בפינת
השלט בטור השמאלי של מיספרי המכוניות.
היא היתד. שמורה בוודאי למכוניתו
של •שר בלי־תיק.
אזרח חד־עץ, תל־אביב

מה שיוציא מהבוץ
שמתי לב לעובדה שבמדור מיכתבים
של העיתון תמיד מופיעים מיכתבים של
אלה שהם בעלי דיעי׳ות הנוטות: שמאלה.
האם זה משום שאין אתם מקפלים מכתבים
מאזרחים התומכים במנחם בגין ומביעים
את דעתם, או פשוט משום שאינכם רוצים
לתת פומבי לדיעות הרוב במדינה?
לדעתי, השינוי בשילטון במדינה היה
חיוני מאין כמוהו. את השילטון קיבלה
לידיה מנהיגות נכונה בראשותו של מנחם
בגין, ולדעתי ההיסטוריה עוד תכיר בערכו
של השינוי הדראסטי הזה שיוציא
את מדינת־ישראל מהבוץ.
דרור שקולניק, הרצליה

הכל זהב
ברצוני להביע את הערכתי והוקרתי
על הנישרון שניחנתם בו ועל זאת שאתם
מצליחים לרתק ולמשוך אנשים רבים
להימנות בין הקוראים של עיתונכם בגלל
המאמרים והידיעות הרבים והמעניינים
שבו. במייוחד התרשמתי לאחרונה ממאמרו
של אודי אבנרי על מהפכת התרבות

דו״ח. ניב שהתייחס גם הוא לפרענק במילואים
ובאזרחות.
אני קורא את קובי ניב בעניין עוד
מהימים שבהם טען שבגולני מלמדים
פרענקים לשנוא ערבים• עכשיו הוא טוען
שדור שלם של פרענקים שונא את עצמו.
הניתוח החברתי ברשימתו מתבסס על מודגם
מפוקפק, יחידתו במילואים, ונורה אל
הכתב מן המותן כתחושה של מי שמציג
לפני הקוראים אמת אכזרית. המורכבות
בהצגת העובדות אינה שונה מזו המוגשת
בסרט בורעקאס אופייני. האשכנזי הוא
קצין, מבוסס, בעל הבנה בתהליכי משק
וחברה, תרבותי, ראציונאלי. הפרענק הוא
איש השירותים, שבחייו האזרחיים הוא
פועל שחור עם צווארון כחול ומשכנתה
אפורה. הוא נוהג בטימטום בכל הנוגע
להשקעותיו הכספיות. הוא צחק על שלמה
הילל וצוחק עכשיו על אבו־חצירא.
נוהגים לחלק את מרכיבי בעיית הפער
העדתי בארץ למרכיבים אובייקטיביים
וסובייקטיביים .״מרכיב סובייקטיבי״ הוא
מונח חביב להכללה גסה המטביעה באדם
.תו של נחיתות בשל מוצאו בילבד. אצל
קובי ניב, כל חפרענקים דפוקים. אומנם
לא באשמתם, אבל למי זד. כבר משנה?
מי שאינו דפוק הוא פרענק מתחזה, מי
שאינו מתחזה הוא שתול או עלה־תאנד.
או פרענק הרוקד מה-יפית במרכזי הכוח
של הלבנים.
מד. צריך להסיק פרענק צעיר הקורא
את דו״ח ניב?
שהוא נולד לכת של דפוקים? באיזה
קורא לא עבר ההירהור שבעצם הלנה
השדכנית האכסקלוסיבית יודעת מה היא
מוכרת ופרענידטר״ש־פועל-בור־שונא-עצ-
מו איננו בדיוק סחורה לשידוך ״הצמרת״.
בכל פעם שניב יורד אל העם הוא
מביא תיאור מן החיים, נוסח ״דור שלם
השונא את עצמו.״ הרשה לי לערער,
(המשך בעמוד !14
העולם הזה 2085

הקיי-ן הרעוו
ש ל ייקויק פרש ,,וייבידקסיי

| | 8ז ק 13־ה!1מ1
* <)0 1 3 8 3 1 0

נ 0י מי יעיל ועדין שפותח ע״
טדיל״ץ־ ה שוויצרית. בשלשו
י׳ ב אריזה לגנ ה ״ די סקרט

שי די ת ה די או די מ טי ס הי דו עי ם ב טי מ ס
״?}יינן
׳ ו בי עי לו תםמ תו צרתחגית ״ מ די ליי ך ה שווי צ רי ת, ב אי געח
ריחות מ 5וז* . 6״* 1י ג #״ באריזת ב חו ל ה ״ש^מלש 3אך יזה-׳וורודה עאנטי פיספירנט״ ב א ריז ה י רו ק ה ״אינטרמצו״
ב אריזה חו מ ה, עיצוב חדי ש.גדליס^וד!ימ!י,

מופץ ע״י ״יצהר״ בע״מ. לה שיג בכל בתי המרקחתוהתמ רו קיו ת.

נושאת־המטוסים האמריקאית יורק־טאון נפגעת על־ידי טורפדו יפאני בקרב מידוויי ()1942

ג בו לו ת׳

הערנבה הממ שית היחידה לח1זה־הו.נה אמריקאי־י
שרא לי הי א נ 1ב ח 1ת פי סי תשל בנ חנ ת־יבשה
א מ רי ק איי םמס פי קי ם. יחד עם א ל מנ ט א 11י רי.
שליטה מי ב צ עי ת ישראלית
תחת

ארך: אין תותחיס

בחלק הראשון של פתבה זו, שפורסם בשבוע שעבר,
עמד בנימין עמידרור על המשמעות המעשית של חוזה״
חגנה אמריקאי־ישראלי מבחינת הביטחון הצבאי. הוא
טען כי אין ערן צבאי מעשי לחוזה, אם הוא סומך על
כוחות אמריקאיים שהם — או ציודם — לא יובלו
להגיע לזירת־הלחימה תוך הזמן הקצר הדרוש כדי
להשתתף בהכרעה הצבאית. בין השאר הזכיר את הסיפור
הידוע על אודות שבע הסיבות, שביגללן לא נורו
מטחי־חצדעה לקיסר האורח :״אל״ף — אין תותחים״.
להלן החלק השני של הכתבה.

^ הניחנו כי האמריקאים אמנם יעמדו בהתחייבותם
* לתגבר אותנו בתוך פרק־הזמן הקצר־מאד, שבמישכו,
בד,ימצאנו בגבולות ,1949 ועל פי מודל־הכיסורים, יוכרעו
תוצאות המילחמה וגורל ישראל, אחת היא (מבחינה אמריקאית)
אם כוח־האדם של עוצבות ד,תיגמר יימצאו

הצי השישי דא יגן
עדינו -אלא יהיה
זקוק להגנה שלנו
באופן קבוע כאן, או בבסיסים בחו״ל. שהרי כאשר מדובר
בפרק־זמן של יממה, שתיים, שלוש — או אפילו שבוע
ימים — משמע, שכל האנשים הללו מרותקים כולם,
למשימתם זו, ואין ניתן לנצלם או להפעילם לכל מטרה
אחרת שהיא. פירוש הדבר, שאין אפשרות או רשות
לאמריקאים לראות אנשים אלה, גם אם יימצאו באמריקה,
כשייכים לעתודה איסטרטגית כללית ובלתי־מוקצית מראש.
בוסיבות אלה, ולאור העובדה שגם הובלת פוח־האדם

בילבד לאיוש הגיס המתואר מצריכה רכבת־אווירית
אדידת־ממדים (בכל שהיא קטנה, לעומת הרכבת ד,דמ־יונית־בגודלה,
הנדרשת להטסת גייס זה, על מלוא ציודו)
וזו תהיה פגיעה לכל הסכנות שהזכרנו קודם ! וכן גם
יידרש, ביגלל משך־ההתראה הקצר — שהוא הקובע, על
פי קריטריון ״המיקרו, הגדוע האפשרי״ — ריתוק־קבע של

בני מין ע מי ד רו ר
כמו כל מאמריו של הפרשן הצבאי של
״העולם הזה / ,מבטא גם זח את
השקפתו האישית של הכותב, ומתפרסם
כתרומה לוויכוח הציבורי.
חלק גדול מאד מכושר ההובלה האמריקאי (שהרי צריך
להוביל את חיילי ״כוח המשלוח״ בבת־אחת ואין זמן
לסבבים) ,הפיתרון ההגיוני, או הבלתי־נמגע, הוא, שלא
רק הציוד, אלא אף כל האנשים יימצאו כאן בקביעות.

כנקודה זו מותר לחרוג מתחום נושאנו המוגדר
ולומר, שפיתרון זה הוא היחידי הקכיל
והכא-בחשבון גם מנקודת־הראות הפוליטית:
אין כל דרך אחרת להבטיח, שדווקא כעת
סכנה קריטית, כאשר הכל תלוי (לנו) כחוט־שערה,
הנמדד כקילומטרים ספורים ובשעות
ספורות, אמנם יעמוד לרשותנו אותו תיגכור
אמריקאי, שעליו אנו נסמכים, ושהוא לא יימנע
מאתנו, כיגלל אילוצים או שיקולים חיצוניים,
מכל המינים. עצם אי־נקיטת פיתרון זה תזמין
הופעת והפעלת לחצים חיצוניים, כמגמה לגרום
עיכוב או הסחה — ודי יהיה, כאמור, שאלה
יימשכו יממה או שתיים כילבד.

הימצאותם הקבועה כאן של הכוחות האמריקאים, ב־ ־ץ
מלוא עוצמתם התיקנ״ת — וכיוון שמדובר בפרקי־זמן
ממושכים, תגיע מצבתם ל־ססס 120,בעדך — עדיין איננה
מהווה, כשלעצמה, פיתרוןמספק, אלאנחוץ
להשלים כמה מ ר כי בי ם נוספים.

כדי שהכוח הזה יתפקד כיעילות — וגם על
מנת לנטרל מלכתחילה אפשרויות של ״תיט־רוך׳
פוליטי בהפעלתו. מן ההכרח שהוא יעמוד
תחת שליטה־מיכצעית של ישראל — הן לצורכי
הכנסתו לקרב והן לניהולו כתוף המילחמה.

כ״אבטחה״ נוספת, נתרן שיהק האמריקאים ממוקמים
ופרוסים, באופן קבוע, על צירי־התקפה צפויים, או ודאיים,
של התקפה ערבית. כך, בקוריאה, ממוקמת הדיביזיה האמריקאית
שם — שעוד מעט תוצא — בגמרה הקריטית
ביותר, בין סיאול והגבול.
תנאי אחר, מובן מאליו, יהיה שללא הסכמת ישראל

לצבא האמריקאי באירופה
חסרו ־׳ו 68 של הסנקים
ביגלל תיגמר צודיל
ואישורה, תוכל ארצות־הברית להוציא מכאן חלק כלשהו
של עוצמתה, לכל מטרה או פרק־זמן שהם.

הצי הנעלם
94ד כאן כוחות־יבשה. כדי להבטיחם, וכן לשם סיועם.
׳ ג הישיר והעיף, מן הברח שיימצאו בארץ גם כוחות־

אוויר הולמים. קשה לעשות חישובים מדוייקים, ולכן
נאמץ את ההקצאה האמריקאית הסכמטית, של כנף (וינג)
אחת לכל אוגדה; וסך־הכל, להק (גרום) לגייס —
מאה־פלוס מטוסים, סך־הבל. גם יחידות אלו חייבות להימצא
בשליטה־מיבצעית של צה״ל.

יתר על כן, כל כוח אווירי אמריקאי, שייועד
למיכצעים כאן, חייב להיות מושתת־יכשה —

תנגח האווירי האמריקאי
שייועד רמיבצעים כאן
ח״ב נהיות מושתח־קרקע
ומרותק בילברית לזירה זו
כלומר מרותק כקביעות וכילכדית לזירה זו.
הסידור הגוה, הגמיש והחסכוני יותר, של התבססות
על כוחות־משימה ימיים שגרעינן נוש־אות־מטוסים
— סמו הצי־הששי — פסול כ*
מיקרה שלנו, שבים־התיכון, ובמיוחד כתוף אגנו
המיזרחי. כעת מילחמה, יהיו בוהות באלה בה
פגיעים, עד שקרוב מאד לוודאי שלקראת מצב
מילחמה תועדה הסגתם המהירה מן המלכודת•
בכוח; ואס ייכנסו, יהיו כה עסוקים כהגנה
עצמית, עד שתיוותר להם יכולת מצומצמת כיותר,
אם ביכלל, לטפל בצרות של אחרים.
כיום ,׳בעיה טילי ים־ים, הבורים מטווחים ארוכים,
מספינות זעירות, מהירות והמדינות ביותר, ובלא שה־סטי
״ל המשגרת תהיה כבולה בתימרוגה, לצורך ירי או
התחמקות; וכאשר המטוסים חמושים בטילי אוויר־שטח
חכמים, ארוכי־טווח (במונחים טאקטיים) ,יכול ״כוח־משימה״
מן הטיפוס של חציוהששי — אשר כמותו היוו
את גורם־העוצמה המרכזי במערכות האוקיינוס השקט,
במילחמת-חעולם השנייה! ,ופחם התגלמה ״הנוכחות״ האמריקאית
הגלובלית בזירות שונות — להמשיך ולתפקד
ביעילות, רק בתנאי שהוא פועל באמצעיתו של מרחב,
המאפשר לפרום סביב הנושאות מסכים ואמצעים להבטחה,
ברדיוסים ארוכים דיים, לשם ניטרול האמצעים
הטיליים החדישים ומשטחייד,שיגור הימיים והאוויריים
שלהם. עקב־אכילס הקבוע של הנושאות נשאר כשהיה
— פגיעות אחדות, ואפילו פגיעה טובח אחת בנקודת־חיות,
אשד לשדה־תעופה רגיל חיו גורמות !נזק שולי,
יכולות להוציא מכלל-שימוש את הנושאת ולגרום, בנסיבות
המתאימות ,׳אובדן מטוסיה (בעיקר מפני אבה היכולת
להנחיתם) .לכן, הגם שעל הנייר הצי־הששי חזק
יותר מן הצי הסובייטי בים-התיכון, בגלל נושאותיו וב־
200 המטוסים שעליהן! ,נשקף סיכוי סביר, כי במיקרה
מילחמה יוכלו הסובייטים — ולצורך זה, גם הערבים
— בכמה קליעות מוצלחות, לנטרל (להטביע ממש יקשה
מאד) את שתי הנושאות הקבועות של הצי־הששי, ואז
יתהפך גלגל יחסי־הסוחות פבח־אחת, לדעת הכוח האמריקאי.
לכן,
עוד יותר מפל חיל-אוויר אחר בדרה, תלויים
קיומו ויעילותו של הצי-הששי בכך שהוא אשר ינחית
מכה ראשונד,־מונעת על !כל עוצמת אוויר וצי המסכנת
אותו — והוא, כמובן, מנוע מכך לחלוטין (לצורך מכה
מונעת יעילה גם מרקק הצייד,ששי לתיגבור־מקדים ניכר
ביותר, בהתחשב בעוצמות שעליהן עליו להתנפל).

אב בעת מיל חסה יימצא הצי־הששי —
מציאותי יותר לומר ייקלע, שלא לרצונו —
לאגן־המיזרחי של הים־התיכון, יותר משיוכל
לסייע לנו, נראה שיוהיה תלוי כסיוע וחיפוי
כוחות האוויר והים הישראליים, ולא ברור אם

ה ע תו ד ה:

מ טו ס סי־( 5גאלאק סי) ,היכול ל ש את עד 110 טון

יהיה לנו נכס או נטל.
אין ספק ביליבי, כי השיקולים המחזיקים את הצי-
השישי ,׳בהרכבו ובעוצמתו !הנוכחיים, בתוך הים־התימן
ולא במיזרח האוקיינוס האטלנטי, שהוא מקומו הטבעי,
אינם צבאיים, אלא פוליטיים, יוקרתיים ו-מוראליים. גם
מותר להניח, בוודאות סמעט. מוחלטת, שאם תפרוץ מיל-
חמה במזרח־התימן, אבל במקביל ייראו אפילו הסימנים
הראשונים של הנחת העוצמה הסובייטית הימית האדירה
סביב חצי־האי קולה ודרך מיצר סקגארק, מייד יישלף
חצי־הש״שי, אל מערבה מגיברלטר! ,וזאת גם בלא קשר

לא קורנום אמריקאי
משוויין דחש במיקוה
של נסיגה מהשסחיס -
אלא הפחתת הנוחות הערביים

כל סיוע ישיר לישראל: בנסיבות השורדות והצפויות
כעת, אין להעלות על הדעת !אפשרות של הרשאת מטוסים
אמריקאיים להמריא מביסיסים באירופה, כדי לתקוף
מטרות ערביות, כסיוע לצה״ל (מסיגבלות הטווח התעלמנו,
בהנחת קיום תידלוק באוויר) .על אחת יבמה
וכמה כך. כאשר כימעט־בטוח הדבר, שבאותו זמן יתהווה
מוקדומתיחות נוסף׳ באירופה גופא.
החולמים על עוצמת-האש האווירית האגדתית של
ארצות־הברית, שתופעל לטובתנו !סמ״להמה* ,פולים עוד
לתלות תיקוות: ,שאף אם הצי־השישי וחיל־האוויר האמריקאי
באירופה יכזיבו, הרי קיים עוד ח״לחהאוויד האיס-
טרטגי, עם מפציצי ב־ 52 שלו.

הסיכוי להפריע מידחמדת כלשהן באמצעות
הפצצות מקובלות מאסיביות הוא מפוקפק כיותר
— כעיקר לנו: מה ייצא לנו מכד שייהרגו
ערי מצריים וסוריה, אכל בינתיים יכבשו
צבאותיהן את ישראל ז

לאחר פרוץ המיילחמד, לא יינתן להפעיל מפציצים
כאלה נגד הכוחות הערביים בשדה׳ משום שיימצאו אז
בסמיכות יתרה מדי לריכוזי-אוכלוסיה ולמרכזים אחרים
של ״שיראל. על !אלה נוספת העובדה, שבפעלם במרחב
1שלנו — 9000 יק״!מ בעדך !מן החוף המיזרחי של ארצות-
הברית (טווח ב 52-הוא 16׳אלף ק״מ) — ימצאו עצמם
הברית (טווח ב־ 52 הוא 16 אלף ק״מ) — ימצאו עצמם
לשאלות פגיעותו !או יעילותו בתוך הים־התיכון. לאמריקאים
ולנאט״ו יש מוקדם ומאוחר בסולם האינטרסים — ומערכות־התראה !ובקרה, שכמותם לא הכירו בויאט-נאם;
ותמיד, פאשר יתייצבו בפני הברירה׳ ארצות־הברית ויש לזכור בי !מטוסי בי־ 52 שמורים ביותר, משום ש־460
מפציצים עתיקים, אלה, שעדיין !בשירות (אב-ד,טיפוס טס
וינאט״ו או ישראל, יעדיפו את הראשונות. והרי, הכל
מקפלים, על פי ההיגיון וגם בל הניסיונות ההיסטוריים ב* ,1952 ייצורם נפסק ב־ )1962 הם המפציצים הכבדים
המתאימים, כי מילחמה במיזרחיהתיסוו עשויה להיות — המאויישים היחידים שבידי ארצוודהברית.
רעיונות בדבר הטלית פצצות גרעיניות אמריקאיות
!או טמעטיבטוח שתהיה — ׳מלווה גם במתיחות בין־גו-
על סכר־ואסואן או דמשק הם, כמובן, חזיונות-תעתועים ;
שית, או אף להיווצר מלכתחילה כחלק סמנה.
ואפילו יוטלו וימיטו שם ׳חורבן, על הנעשה בחזיתות
לא ישפיעו במיידיות ההכרחיית.

נננ־ם קצוצות

*ץ ה שיפה ביחס לצי־חש״שי, בוודאי חל על חטחות
האמריקאיים באירופה. גם ׳סמיקרה שוסוקד הבעייה
יוגבל למיזרח־ד,תיכון, בוודאי שיחיו מנועים מהגשת

שמא תאמר, חימוש אטומי — או פצצות
ניטרון — עד הגייסות הערכיים, הרי, כאמור,
הם יימצאו בכר סמוך למרכזי ישראל, כף שבמה
פצצות באלה, אשר תכוונה להשמיד את
הכוחות הערכיים הפולשים אל גוש־דן, ימחו
איתם, אחת ולתמיד, גם את כד והפרובלמות
המוניציפליות והאחרות של תד-אכיב ובנותיה.

נס עוצמת־האש האווירית האמריקאית לא יושיענו,
איפוא, והערובה הממשית היחידה היא נוכחות פיסית
קבועה של כוחות־יסשה ! אמריקאיים ׳ מספיקים, כצירוף
אלמנט אווירי מושתת־יבשה !מתאים, תחת שליטה־מיב־צעית
ישראלית, וכאשר בטוח הדבר וודאי -מכאן ועד

איו ערר ופחות אמריקאיים
אם לא יעמדו תחת
פיקוד ישראלי לצורכי
הכנסתם לקרב וניהולם
בתור המילחמה

׳שיחדל הצורך וייעלם סיכון האיום הערבי, שבשום פנים
ונסיבות לא יוצאו הכוחות ולא תוגבל השתתפותם בהגנה
על ישראל.

חידהשיתה המגוחך
האםי הי ה כ אן! — חי״ר משוריין של צבא אר צו ת־ הברי ת ב תי מ רוני ם

* יכהבי ״ ת: אין תותחים״ — כפי שעוד נראה,
• בהמשך ד,סידרה, ד,ר
הרי בהיות העוצמה הצבאית הערבית
סטו שהינה, וברמות המתוכננות לה לעתיד הנראה־לעין
והמתיישמות סבר כיום, לא תעמוד לביטחונה של
(המשך בעמוד )20

מכתבים
(המשך מעמוד )10
ניב. דור שלם שיובא את התווית שהדביקו
לו בארץ שבה מתדמית משחרר דק המוות.
אם אתה, אני והשכן מרוויחים בערך
אותו דבר, אז חלוקה מעמדית זה לא
עניין של סטייקיה, או של מניות בבורסה.
פה קובעים הגדרת המעמד, סימלי
המעמד, ואלה מתוארים על־ידי אמצעי־התיקשורת.

שממשיך לכרוך את המונח פרענק
בכל העלוב, המכוער, הנחשל, והמעוות
שבחיינו, תורם את התרומה הפרטית הקטנה
שלו לאוסף ״המרכיבים הסלקטיביים״.
אם נקבל את דד׳ח ביב, נצרטך לקבל
גם את הסלקציה של הלנה. אחרי הכל,
היא יודעת מה זה פרענק גם מפלי
שיצאה למילואים.
חיים שייכי, ירושלים

שיטתרטיפול מפוקפקת
בעיתון הארץ פורסם על ח״כ פלאטו־שרון
שתרם ממשכורתו לסייע להבאתו
ארצה של ״פרו־פ׳״ קרפין מפילדלפיה, כדי
לטפל בילד פגוע־מוח.
בחופא־עצבים לילדים המטפל במקרים
כאלה במסגרת המרכז הרפואי ביילינסון,
אני מוצא מחובתי להתריע ולהזהיר מעל
דפי עיתונכם שד״ר קרפין (אין הוא פרופסור)
הוא נוירוכירורג במיקצועו, והוא
חבר בצוות של קבוצת דומן—דלקטו מפי-
לדפלפיה ששיטותיה הטיפוליות מפוקפקות
ביותר. כל המוסדות הרפואיים הרישמיים
בארה״ב הסתייגו מקבוצה זו, וכן אירגון
רופאי הילדים בישראל. בעצם הם עוסקים
בפיסיותראפיה בלבד, אם כי בצורה אינ טנסיבית.
אין
שום הוכחות אובייקטיביות שטיפול
זה עוזר יותר מטיפול רגיל, אבל הם
גובים עשרות אלפי ל״י עבור הוראות
הטי&ול. מצער מאד שהם מקבלים לטיפולם
היקר (שגורם להתרוששות ולהרס
כלכלי של משפחות רבות) גם ילדים הסובלים
ממחלות חשוכות־מרפא כגון מחלות
ביווניות, וגורמים להורים מוכי־גורל
תיקוות־שווא.
מזה כמה שנים באה קפוצה זו לישראל
מדי שלושה חודשים תחת חסות
התנועה הקיבוצית, והם גורפים מיליוני
לירות ממישפחות אומללות המוכנות לכל
קורבן בתיקווה לעזור לילדם פגוע־המוח,
אפילו אם אין שום סיכוי לעזרה.
עבודתם בישראל בידיעתו של משרד
הבריאות, שהקציב לכך מטבע זר, היא
לדעתי שערורייה ציבורית, והגיע הזמן
לחשוף את הפרשה ולמנוע סחיטת כספים
מאנשים אומללים.

ד״ר פגחס לדמן,
מנהל המירפאה הנוירופדיאטוית ומכון
אא״ג, המרכז הרפואי ביילינסון, פ״ח

תגו לרדת מהארץ !

ל בו ח ר
ב טו ב ב-ותד

11111):

1הסיגריה לעוין
דוב׳ק מייצרת סיגריות איכות למעלה 73־ 40 שנה
פוס 01ו־ר עקנסון

4ז.ז

אני ממשיך בישביתת־הרעב שלי, שהיא
׳שביתת מחאה נגד מדיניותו של מישרד־הביטחון
אשר מזה חצי שנה מסרב להר-
שדתנו לנטוש את הארץ יחד עם הודי
החולים, המושפלים והמדוכאים. אסור לי
לצאת את הארץ אפילו כתייר פשוט כדי
לנסוע ולגייס עזרה מחברים בחו״ל, למרות
שהורי מוכנים להישאר כבני-ערובה
עד שובי.
משפחתנו הולכת ונהרסת. לאמי אין
עבודה. אבי עבד בחודש האחרון כשוטף־
כלים. אני בן 22 וכבר חולה־רוח כמעט.
אי־אפשר להיאבק יום ולילה• אינני יודע
מה יהיה הלאה. ביום ראשון הבא אני
מתייצב לקורס מ״כים בצה״ל. כל בקשותי
לוותר על שליחתי לקורס — משום ־שאני
אדם הרוצה בכל מחיר לנטוש את הארץ
ואין אני מתאים להיות מפקד בצה״ל —
לא נענו.
החלטתי להתחיל בשביתת־רעב ולהמשיכה
בצה״ל עד בית־הסוהר ואפילו עד
המוות. אם חס־וחלילה יקרה משהו, כל
האחריות נופלת ׳על שר־הביטחון, עזר
וייצמן, אשר דחה את כל פניותינו אל
הממונה על העתודה האקדמאית.
יורי נאפוק, חיפה
המודם הזה 2085

סאיוט מנחם בא במקום צחק הקדוש

הסע הצלב

י-י כר אחד ניתן ולאמו בזכותו.של: טסחם בגין: ד.וא
\ !מעדיף את הגלוי על פני הנסתר. הוא עושה לאור
היום ;את אשר ועשו קודמיו במחשבים•
1לעומת זאת לוקה ובגין בחיסרון אתיר: הוא אוהב
לעטוף גם דברים לא־כל־כך נעימים במליצות יפות.

ופרשת הגדר המוכח תוכיח.

ך* ש בו ע !הסיר דאש־הממשלזז את הלוט מעל אחד
1 1המיבצעים הסודיים ׳והממושכים ביותר של ראש הממשלה
הקודם — ההתערבות הישראלית בלבנון.
עד כה אסור היוד. להזכיר אף ברמז כי ישראל מעניקה
לכוחות הנוצריים בדרום־לבנון סיוע צבאי. ומותר היד,
לדבר רק על ״עזרה הומן אנ״טרית״.
־בהודעות הרשמיות ה׳שיק־רייות הצטיירה הגדר הטובה
כמקום,-מיפגיש ידידותי, שסו מעניקים מזירה רפואית
להוילים, ומים לצמאים וסיגריות לידי׳די־״שראל.

ט יזה אינטרס ישראלי עמד לנגד עיניו של יצחק
\ 4הקדוש, כאשר החליט לצאת למסעחהצלב הראשון
י י 1או
בלבנון?
קרוב לוודאי שהמניע העיקרי היה לשמור על תיאום
הדיוק -עם וארצות־הברית, שבני-יהסותה ובלבנון יזמו את
המילחמה ׳מלכתחילה, ,כדי למנוע יאת התגברות הכוהו,ת
השמאליים בארץ הארזים.
המניע השני — !והבולט וביותר — הקד, לערוך בלבנון
הזרה על ׳מיבצע ״,׳ספסמבד השחור״ בירדן, כדי לחסל
את ן אש״ף ואת אירגוני הפידאיון.
האם יהיה זה ימן החכמה? ,אפשר להטיל ספק המור

זה מכבר הייה זה סוד גלוי כי צה״ל פועל
כלבנון. עיתוני ׳העולם פירפמו עד כך ידיעות
אין־ספור.

את המחיר שידמו, במוכן, תושבי לבנון —
לבנונים ופלסטינים ; :מוסלמים ונוצרים ודרוזים.

צם התופעה ישל התערבות מדינות זרות במילה^
מות־אזרהים ומקומיות עתיקה, כיסובן, כתולדות דד
אנושיות עצמה.

באשר אה רוצח אח, והשינאה אוכלת כד
חלקה טובה, יימצא תמיד מי שיקרא לאוייב
הזד לכוא ולעזור לו נגד אחיו. ותמיד יש מדינות
שכנות או רחוקות המוכנות לדוג כמים העכורים
של מיל חמה כזאת.

ההיסטוריה היהודיות ׳מכירה יכטה רוגימות כאלה, בקמי
הבית הראשון ובימי הבית השני. צאצאי החשמונאים
שקראו לרומאים לבוא ארצה ולהתערב בסיכס־כים ביניהם.
מילחימת שלושים השנים, שהפכה מיבצע נורא של
רצ׳ח־עם והשמדת-ארץ, בהשתתפותן העליזה של כל
המדינות השכנות, החלד. סמולסמת־אהים גרמניות. וומי —
מיפאן עד ארצות-הברית — לא.השתתף כשימחה במיל־חמת־האזרהיס
הרוסיות .׳אחרי המהפכה הבולשביקית?

התופעה היא ישנה־נדשנה. היא מתעטפת
תמיד בדיכורים רמים על צדק ואמת, הוכה

.הסיוע
הוא ישראלי. וטוב שמנחם הארטילרי כנין גילה זאת עתה כפה מלא, תחת להתמיד
כניסיון האווילי של קודמיו להסוות עובדות
בולטות אלה.

* •4הו האינטרס הישראלי במילחמד, זעירה זיו, המת-
1*1ניהלת על גבולה?
•י הכוחות ה״׳לבסוניים״ מעסיקים את הפידאיון הפלסטיניים
הנמצאים בשטח! ,וכך הם י מונעים בעדם !מלפ עול
׳נגד ישראל. אך את המטריה הזאת היה משרת הצבא
הסורי ׳ביתר יעילות ,׳ל׳הלוא נעצר על ״הקו האדום״ בעיק-
בקת אולטקמטום ישראלי.
• :זוהי קנוניה ישראלית להרחבת גבוליות המדינה
בצפון, ,חלק ימן המז׳קמה ההיסטורית של היהודים להרחיב
את !מדינתם עד לנהר הליטאני. בכך מאמינים, כמובן,
,רוב הערבים. הם מסתמכים על המפה: שהגישה ההסתדרות
הציונית לוועידת-השלום ב־ ,1919 ושלפיה היה הגבול
בין סוריה ובין ארץ־ישראל צריך לעבוד ליד צידון.
• זהו ני׳סקון של ׳ישראל ולשפר את עמדותיה כלפי
סורי!־״ לקראת המי,לחימה הבאה, הבלתי,-נמנעת. לא ומכבר
סיפר לי !מנהיג ׳פלסטיני ,׳שעימו נפגשתי באירופה, כי
לדעת הסורים, מבקש צה״ל ליצור ׳לעצמו בשטה זה
בסיס לזינוק לעבר דמשק׳ !תוך עקיפת קווי־ההגנה הסוריים
בגולן.
איני מפקפק !מאד בכל הגורסות האלה. לדעתי פתחה
הממשלה הקודמת במ׳סע-הצלב השני בדרום, לבנת ללא
מתשובה רבה, ללא ׳ועדים ברורים, בומעט ׳מתוך אינרציה.
הוא נגררה לתוך הרפתקה זו כשם שהאמריקאים נגררו
לתוך ההרפתקה של ויאט-ניאם. האידואו׳ליו׳גיה נמצאה רק
תוך !כדי מעשה .״הגרר הטובה״ הקא, תחבולה של יוחסי-
ציבור, ואתר־תיייחות !מוצלח.

ף עולם לא נתקבלה הודעתו של בגין כגילויי
ויי ׳מרעיש.

,אם להשתמש בשפה גסה, הכוח הנוצרי המקומי הפועל
כאן הוא ׳מכשיר קשראלי, ,כשם ש״הצסא הרוסי״ שיל
הגנרל ולאסוב היה מכשיר גרמני, ,או כשם שהצבא
הפולני של הגנרל אנדרם היה ומפשיר בריטי.

יכולות להיות לפך כמה גירסות שונות,
ידידותיות ועוינות. למשל :

הכה נבדוק את טיכו האמיתי שד מסע־צדב
זה, שפתח כוי יצחק הקדוש: ,ושממשיך כו עתה
סאינט מנחם.

־כאשר היתר: ,מילחמת־האזרחים נטושה בסל רחבי
לבנון, דיווחו העיתונים בחיו״ל על המצויר שהטיל חיל־הים
הישראלי על החוף שהיה נתון בידי ״השמאל המוסלמי״
(כיפי שרגילים לקרוא לקואליציה ושל בוהות מוסלמיים,
קבוצות נוצריות שמאליות, ואיש״ף) .מנהיגיהם של הנוצרים
הכריזו בפה מלא שבידיהם ינשק ישראלי. מדי פעם דווח
בעיתוני העולם על פעולות שיל חיל־האוויר׳וסוחות-היבשה
של צה״ל, לטובת ״הקמין הנוצרי״ (הקואליציה היריבה,
שכללה !בעיקר יאת הערות הנוצריות השמרנקות ומנהיגים
מוסלמיים יומניים).
׳קשיראל לא היתד, המדינה היחידה שהתערבה סמילחמת-
האזרחים! .פל !מי שקש ולו אינטרסים במרחב שלנו התבוסס
בבוץ הזד, של דם ודמעות, ,כדי להפיק רווחים: ככל
שניתן. ישראל פעלה תוך שקתוף־פעולה אמיץ עם וארצות-
הברית וסוריה, שתמכו אף הן בנוצרים. ומדינות אחרות
תמכו באש״ף ובמוסלסים.

אחד הגילויים הציניים כיותר של פוליטיקה
אכזרית.

יראש-הטמשלה לא הסתפק בכך, .הוא תיאר את ההתערבות
הזאת פסעשה !אנושי גדול, המציל את הנוצרים
בלבנון ׳ממייבצע מסדייד של !רצח-עם. נתקבל הרושם כי
׳מדינת היהודים, שנה רבים ׳מאזרחיה הם ניצולי אושוויץ,
מפעילה את ׳כוחה הצבאי המבורך ׳נדי למנוע אושוויץ
׳שניה על, אדמת: לבנון. היא !חוסכת !מן הנוצרים שם
את הגורל המר שנפל בחלקם של היהודים באירופה
הנאצית.
בשיא התלהבותו פנה ומנחם, בגין ברפרי־תוכהה נרגשים
יאל ואירופה הנוצרות! ,ובעיקר, אל צרפת. הוא תבע
:מהן לחוש לעזרת הנוצרים הנצורים בדדום־לבנון! ,כפי
שעושה ישראל. האפיפיור אוירבאן׳ שקרא בנובמבר 1095
לנוצרים באקדופה ולצאת למסע־צילב לשיהרור הקבר הקדוש
מעול הכופרים, לא דיבר בלהט רב יותיר.

ישראל תומסת: בכפרים הנוצריים באיזור זה. הסורים
תומכים בכוחות הפלסטיניים, השנואים עליהם, כדי לבלום
את צד,״ל.

^ 1כרי מנחם כנין מגלים את הממדים האמיתיים
אנושית ויראת־שמיים. והיא מהווה תמיד את 1ישל ההתערבות הישראלית באחור זה.

עתה גילה מנחם כגין כי הגרר הטובה היא ובי מקום־מעבר לאספקת סיוע
כהעדר סיוע זה: היו הכוחות ׳האלה מתקפלים
מזימן.

כך נוצר חלל ריק כין הגבול וכץ הצבא
הסורי — שטח־הפקר שכו מתנהלת עתה מיל-
חכזת־האהיס־זוטא.

כפריים בלבנון: מהיקרהלהם !

אך חוששני שהרבה דם ודמעות נשפכים
במוכלעות אומללות אליה כלי מטרה מוגדרת
כלשהי. נכרים ונשים נהרגים, ילדים נקברים
תחת ההריסות של כתים מומגזים משני הצדדים,
כפרים הופכים לעיי־מפולת — וכל זה כלא
תכלית נראית לעין.

בכך, ועשיתי זאת ,׳בשעתו באוזני יצחק רביו. הימין
הנוצרי יפתח את שערי הלבנון לפני הסורים .׳כדי לדכא
יאת הפלסטינים ואת המוסלמים המקומיים, שיעבדו הגוצי
דים את ארצם לסורים ולצמיתות. רק כסיל יאמין כי
הסורים ייפנו אי-יפעם ארץ זו, שבה הם רואים הלק
:ממולדתם ההיסטורית, סוריה־רבתי

ישראל רצתה להרחיק את !הזאב הפלסטיני
מגבולה, ובמקומו כא ׳האריה הסורי.

יכך ג׳סתיקמה מיליחטת־האחים במרבית לבנון. ארץ־
הארזים הפכה שטח־חסות סורי. האזהרה התנ״כית —
״׳מצפון תיפתה הדעה שוב הפכה אקטואלית.

ך* מניעים שהביאו את יצחק רביו לפתוח במסען
1צלב השני, זה המתנהל עתה ובדרום לבנון, ומפוקפקים

1וד קשה לדעת איזה אינטרס ישראלי הוא
משרת.
׳מ<וימחי־:ביטחון רבים, בישראל האמינו ני ״ש לפחות
יתרון אחד ב״סוריזציה״ ,של לבסון. תחת מומשל סורי,
אין ׳פעולות ׳פידאיון. בקו הישראלי-סו׳רי בגולן אין
שעז׳לוודגריזלה. אילו תפס הצבא הסורי את הצד הלבנוני
של הגבול עם ישראל היה !מבטיח, בלי כל ספק, רגיעה
שוטפת בגבול זה.
אולם ממשלת ישראל הסתבכה בסבך של פיספוטים
סל תי-מח,ושביס על ״קו, אדום״ ,׳ושוב לא יכלה להגיח
לסיורים להגיע, אל הגבול .׳נרמה לי שהגורם היחידי שמנע
זאת היה גורם של יוקרה, .אילו הזרה בה הממשלה
מ׳סיסימותיה, היד. הדבר ׳נראה ככישלון, כנסיגה, כסימן
של חולשה.

י £מיכצע זה עלולה ולהוות תוצאה טראגית.
/למסעי־הצלב המקוריים היו תוצאות חסות. אך יותכן
כי התוצאה העיקרית היחד, חיסול האוכלזסיה הנוצרית

במרחב.
׳פאשיר הגיעו נו־שאי־הצלב מאירופה: ,סמנה ׳רוב האוב-
לוסיה בארץ־הקודש ובלבנון עם העדוות הנוצריות. השיל-
׳טונות המוסלמיים היו ׳סובלניים ׳ביותר, והנוצרים המק׳ו־ימיים,
חיו את חייהם !בשלווה.
אך המי׳לחמו׳ת בין ׳מדינות־הצלבנים ובין שכניהן,
שנמשכו כ־ 200 ישנה, גרסו להתלהטות הקנאות המוסלמית
הרדומה. כאשר קפץ אחרון הצלבנים מן המזח של עפו,
בשנת ,1291 נותרה האוכלוסיה, הנוצרית המקומית ללא
מגן. היא נאלצה לעבור לאיסלאם, התבוללה בתרבות
השלטת, ורק שרידים עלובים ממינה נותרו בקמינו. הנוצרים
הלוחמים עתה בדרום־לבנון לצד ישראל ניגעים
עם: שרידים אלה.
לשמע דבריו הרמים של: מנחם בגין, על התפקיד
הנאצל ׳שממלאה ישראל ׳בהגנה על הנוצרים, מבצבצות
׳תמונות היסטוריות: אלה.

מה יקרה לנוצרים בכפרי הימובלעת אחרי
גמר מסע-הצלב הזיה ז
יברור לכל בר־דעת בי ההתערבות הישראלית תסתיים,
ביום מן הימים.

מה יקדה אז לבני הכפרים, שיהיו מוכתמים
בכתם שיתוך־הפעולה עם ישראל, ושהערבים
רואים בהם עתה קוויזליננים ישראליים, בוגדים,
משרתי-האוייב ך
האם תוכל ישראל להגן עליהם?

זוהי שאלה אכזרית, ואני חושש שגם ׳התשובה
תהיה אכזרית.

לאנשים
הנכונים!

777
הברנדי הלאומי שהוא בינלאומי.

מז ר
כרמל זי>
נז׳קני רא׳יח יזניח וזניח

מנח בג־ן פוצץ שוית את מלון
״המלך דויד״ כדי לקבור אח סיירו ואנס

שגריר ארגנטינה היוצא. המלצרים
הגישו את המנה הראשונה,
אולם משום־מה פסחו
על שר־החוץ. אורחי הסעודה,
ביניהם שר־הבריאות אליעזר
שוסטק, המתינו עד שתוגש
המנה לדיין, אולם כשזו בוששה
מלהגיע, הפציר בהם דיין
לא לחכות לו. האורחים המתינו
זמן נוסף, אך המנה הראשונה
לא הגיעה. לבסוף אמר
להם דיין :״מכיוון שאני הגנרל
היחידי פה, אני נותן לכם
פקודה לאכול.״

15 העיתונאים שהתלוו

לשר־החוץ האמריקאי סיירוס
ואנס במסעו במרחב, השתעמ

בעת שהותם בעיר הסעודית,
טאיף. הם ישבו בחדר-
העיתונאים שבבית המלון שבו
שוכנו ,׳והחליטו לערוך ביניהם
תחרות היתולית על כתיבת
הכותרת הטובה ביותר על
השיחות של השר. בפרס ראשון
זכה עיתונאי אמריקאי,
שכתב כתבה שנושאה :״ראש
ממשלת ישראל מנחם בגין
מפוצץ שנית את מלון המלך
דויד בירושלים, אחרי שהשיחות
עם ואנס עלו על שירטון.״
8ראש־הממשלה
לשעבר,
גולדה ׳מאיר, ביקרה בבניין
הכנסת ונכנסה בטעות לישיבה
של סיעת הליכוד. גולדה הנבוכה
עמדה לסגור את הדלת.
אולם ראש-הממשלה, מנחם
כגין, הזמין אותה להיכנס
פנימה. הגיבה גולדה שהיתר.
מבולבלת :״אין כמוך ״.אד
מיד הוסיפה :״וטוב שאין
כמוך !״
8בישיבת ועדת-השרים
לענייני שכר דנו בנושא עדין
ומסובך. כשהגיע תורו של
שר-התעשייה, המיסחר והתיירות
יגאל הורוביץ, לשאת
את דברו, אמר :״למען האמת,
הייתי מעדיף לדבר על נושא
נעים יותר.״ התפרץ לדבריו
שר-האוצר שימחה ארליד :
״כשהקימו את הממשלה, בא
אלי שוטר עם אקדח והכריח
אותי להיות שר. מי הכריח
אותר?״
81 שר־האוצר, שימחה ארליך,
עדך סיור במיפעלים ג־איזור
חיפה. במיוחד התעכב
השר, שהוא בעל מיפעל לאום-
טיקה, במיפעל מתחרה למים-
עלו שלו.
• ! 8כאשר נשאל ארליך מה
בדיוק יהיה תפקידו של יצחק
מודעי, התעלם משמו וענה:
״אה ...אתם מתכוונים לשר ה־אנרגי?״

שר־החוץ לשעבר יג אל
אלון מבלה את מרבית

מנהל העסקים לשעבר של שר״הביטחון
עזר וייצמן, בחברת הנשק ״אלול״ ,הגיע

לחתונתו של שאול מייזליש בחברת מזכירתו דנה. קוליץ שהוא בעל
רקע דתי, לא הביא עמו ביפה הסתפק בכיסוי ראשו בממחטה
ואמר :״עזר לא יבול היה להגיע ושלח אותי במקומו.״ לעומת
זאת היתה בחתונה נוכחות מלאה של שלושת שרי המפד״ל יוסף
בורג. זבולוו המר והארון אבו־חצירח, שהתפנו יייי״״ייייי •0

דויד קוליץ

זמנו בבית־החרושת לאלקטרוניקה
שבקיביוציו גינוסר, שם
הוא עובד ברתך.
81 ואילו הח״ב המפ״מי
לשעבר, דב זכין, עובד כג־רז׳ניק
במוסך קיבוצו, להבות־הבשן.
8עורך
מעריב, שלום
רוזנפלד, ביקר באחד הימים
במיזנון הכנסת, ופגש בח״כ
ד״ש שמואל תמיר, דקות
ספורות לפני שזה נכנס לשאת
נאום במליאה. שאלו רוזנפלד:
״נו, איך המרגיש 1״ השיב
תמיר :״אתה ייודע איך זה,
אני מרגיש כמו לפני לידד.,״
דוברת מישרד־הבריאות, דבורה
גנני, שילדה לפני זמן
קצר את בתה ברמל, התערבה
בשיחה :״אם היית עובר
לידה, לא היית עושה השוואות
כאלה!״
8ח״כ עקיבא נוף ואש

העיתונאית מידה, ערכו
בביתם ערב שירה־בציבור, בליווי
שני אקורדייוניסטים. כוכבי
הערב יהיו הזמר צביקה
פיק, ומנהיג ד״ש, הפרופסור
ייגאל ידין, שישב על יהריצ־פה
והוכיח בקיאות מפתיעה
בשירי מיצעד־הפיזמונים.
8שר-החוץ משה דיין,
ערך ארוחת־צהריים לכבוד

1מגכ״ל אתא, עמוס
כן־גוריון, סעד עם בני מיש־פחתו
במיסעדה תל־אביבית.
ישב מולו הצייר שימעון
אכישר, שהגיע ארצה אחרי
העדרות ממושכת. אבישר, שראה
בפעם הראשונה בחייו
שטר בן חמש מאות לירות,
הנושא את דיוקן אביו של
עמום, דויד כן־גוריון, קרא
לעברו :״אתה תשלם בעד הארוחה
הזו באבי אביך!״
! ח״כ יהודה גן־
מאיר סיפר באחת מישיבות
המפד״ל כי היה לו ויכוח בוועדה
המסדרת של הכנסת על
מקומות הקואליציה והאופוזי ציה
באולם המליאה. בין היתר
סיפר כי בכל הפרלמנטים בעולם
מקובל שכאשר השילטון
מתחלף, מתחלפים גם המקומות.
קטע אותו רפאל כן־
נתן, מוותיקי המיפלגה, המכונה
״שרגא נצר של המס־ד״ל״
:״לא נכון, בן־מאיר —
אצלנו בווילנא, בוועד הקהילה,
זה לא היה ככה.״

זכתח בכבוד גדול באשר פיסלה ,״אשת
8\ 1ך* 1ד 1 1 1
מול הרוח״ ,הוצב מול חוף־הים בגינת
1111 1 1 1 / 1 1
לונדון שברחוב הירקון בתל״אביב. בטכס חסרת הלוט השתתף
ראש עיריית תל״אביב שלמה להט. בבוקר הצבתו של הפסל קפץ
למקום הפסל מנשה קדישמן (משמאל) וחילק לאילנה מחמאות
רבות. לאחר הטכס התקיימה לכבודה של אילנה מסיבה על גג
ביתו של בעל הגלריה הוראס רכטר. אחת האורחות במסיבה היתה
הקוסמטיקאית ליזיקה שגיא (עם אילנה למעלה) .מי שנעדר
מהמסיבה היה ירון לונדון, שלפני חודשים ספורים סיפר לצופי
תוכניתו ״עלי כותרת״ שאיש לא שמע מעולם על פסלת בשם
אילנה גור. שני פסלי ענק נוספים של אילצה, החיה בארצות־הברית,
מוצבים האחד ברחבת הכניסה לאוניברסיטת חיפה, השני ב״יד
ושם״ .פסל אחר שלה נרכש על־ידי מוזיאון גוגנהיים בניו״יורק.

העולם הזה 2085

! איך נולד השיר חיילים
אלמונים, שהיה הימנון אצ״ל,
ולאחר מכן הימנון לח״יז השבוע
סיפר זאת הילל קוק,
שהיה בשנות ה־30׳ חבר מים־
קדת אצ׳׳׳ל. ב־ 1931 השתתף
קוק, יחד עם אברהם
(״יאיר״) ש ט רן, בקורס מגנים
(ראשי־מחלקות) של האיר־גון
הצבאי הלאומי. לקראת
סיום הקורס חיבת השניים
תוכנית לנשף־הסיום. למען
נשף זה חיבר יאיר את השיר.
את המנגינה כתבה חברתו של
יאיר, רוני, שהיתה לאחר מכן
לאשתו (ואמו של שדרן־הטל-
וויזיה יאיר שטרן, שנולד
אחרי רצח אביו).
אגב, לדברי קוק ניהלו
השניים ׳ויכוח על שורה אחת
בשיר, האומרת ״חלומנו —
למות בעד ארצנו.״ קוק טען
כלפי יאיר שחייל אמנם מוכן

נשואה לסטודנט לרפואה אלי אב
צרפתי, ובתם הבכורה
שלומית היא בת שנה ושלושה
חודשים.

העיתונאית תמר 1 מרה החליטה להצטרף אל
החבר ישלה, השוהה בארצות־הברית.
היא סידרה לה תפקיד
של שליחה !מטעם הסוכנות
היהודית בארצות-הברית, ובשבוע
הבא היא עתידה לעזוב
את עיתוינה, הארץ, ולהתחיל
בעבודתה החדשה מעבר לים.
! העיתונאי גירעון
קוץ, המעורה היטב בבוהמה
הירושלמית, כתיב ספר בשם
סיפורי מעמון, שאת עמודיו
מאכלסים תושבים רבים של
קפה פופולארי זה. לרגיל הוצאת
הספר ערך גירעון מסיבה בקפה
מעמון: ,אלא שהמקום היד. צר
מלהכיל את כיל גיבורי הספר,
ם אומרים

אי והתחמקזאבזיג וס י נסק
מ ג1־ ותה נססת ־הע יש ו ן * ואין
וכנס נסך לחשבון תסגוד שד דאה ובין

איך נ שבר ראש ביתי ר
עורכו לשעבר של הצהרון מעריב, אריה
(״צ׳יק״) דיסנצ׳יק, חושף בפרקי זכרונותיו האישיים,
פרק ממסכת היחסים האישיים ־בין ראש
בית״ר, זאב דבוטינסקי, לאשתו אנה מרקובנה,
הלוא היא יוחנה דבוטינסקי. מספר דיסנצ׳יק:
הגב׳ ז׳בוטינפקי עשתה מאמצים ניכרים לשכנע
את כעלה שייגמל מעישון. אז עוד לא חדרה
ההברה כי העישון גורם לסרטן — אך ז׳בוטינסקי
סכל במיתרי הקול, וגכרת ז׳כוטינסקי טענה, כי
העישון גורם לכף ומפריע לפעילותו כנואם.
זאב ז׳כוטינסקי הציע עיסקה: הוא יפסיק
לעשן כשני תנאים: האיטית, שרעייתו תשוחח
אתו ככית כעכרית, וכף תלמד את הלשון העברית.
ושנית, שתכטיח לו שלא תעשיה בבית עכורות
הקשורות במאמץ פיפי. למרות שנגרם לי
סבל רב — הפסיק זאב ז׳כוטינסקי לעשץ: והשיחות
בכית התנהלו בעברית. כלשונו הרהוטה
ובסבלנות לאין־גכול היה ז׳כוטינסקי מתקן את
העברית שכפי רעייתו.
לאחר שבוע או עשרה ימים מיום עשיית ה־
״הסכם״ חזרנו לבית ז׳בוטינסקי לארוחת צהריים
מוקדם מהרגיל, והפתענו את נכרת ז׳כוטינפקי
עומדת על סולם נכוה ותולה את הווילונות כחדר־האוכל.

הפרת הסבם, טען ז׳בוטינסקי בתקיפות ובהדגשה
.״האם את יכולה להסביר את מעשיר?״
נכרת ז׳מטינסקי היתר נבוכה, שהרי ״נתפסה על
חם״ .היא התבלבלה, וכמקום לענות בעברית —
ניסתה לשכך את זעמו של ז׳כוטינסקי בשיחה
רוסית קולחת.
זאב ז׳בוטינסקי עזר לאישתו לרדת מהסולם,
וכשעמדה על שתי רגליה על הרצפה — אמר לה
בחיבה רבה :״גברתי, הפרת את ההסכם והוא
איננו קיים עוד.״ ובפנותו אלי אמר :״לוו אברמוביץ,
יואיל לתת לי סיגריה״.
הוא עישן את הסיגריה בהנאה מרובה, ועיס־קת
החליפין של העברית והעישון נתחסלה.
(מעריב)

טעות בגביי ת המחאה
מייזליש בחברת רעייתו האמריקאית פיליס, שהיא מורה לחינוך
מיוחד במקצועה. בלוך שוחח עם השר לשעבר גד יעקובי ועם
עוזר שר חמישפטים לשעבר חיליק גוטמן, אשר ייצגו את האופוזיציה,
ולאחר מכן התבונן מהצד באנשי המפד״ל שחגגו בשירה
ובריקודים ואמר :״הדתיים האלה יודעים לעשות שמח.״

למות בעד ארצו, אך אינו חולם
על כך. יאיר השיב לו :
״אתה לא מבין בשירה.״
1מי שהיה נשיא בית־המישפט
העליון ויצא לגימל־אות,
יצחק אולשן, איבד את
בנדיחידו, יורם, במלחמת
יום־הכיפורים. רחל אולשן,
אלמנתו של יורם ואם שתי
בנותיו, נישאה השבוע מחדש
לאיש־העסקים הירושלמי כרוך
קי ר ש טיין, שהיה חברו הטוב
של בעליה. אורחי־הכבוד
בחתונה יהיו יצחק אולשן ואשתו
בי מי.
הזמר א בי טו ל דנו
והמלחין אלדד שרים הוזמנו
להופיע בפנס בינלאומי של
עיתונאים, שהתקיים באיסטנבול.
באחד הערבים נלקחו על־ידי
מארחיהם לבילות במועדון־
לילה מפורסם בעיר. הם אכלו
שתו ונהנו מהתוכנית האמנו־תית
עד שלפתע קם אחד האורחים
ופתח ביריות על אורה
שישב לידו בשולחן. אלדד
ואבי מצאו עצמם שוכבים
ישעה ארוסה מתחת לאחד השולחנות,
כשהם רועדים מפחד.
קציר־הדמים באותו קרב־יריות
הסתכם בחמישה הרוגים
ובעשרה פצועים קשה.
הזמר והמלחין יצאו ללא שריטה.

הזמרת יפח ירקוני
הפכה סבתא בפעם השניה.
בתה האמצעית, תמי ילדה
בן, ושמו בישראל אמנון. תמי
העולם הזה 2085

שבאו לחגוג, והטסיסד. עברה
לגלריה הקטנה. אחד מדי:עי-
השיא של המסיסה היה באשר
הגיע למקום האדון מרדכי
קופ, איש גושיאטונים וכעל
קפה טעמון, ש׳כ״מעט כל יוש ביו
נמנים עם חוגי השמאל
הקיצוני! .מפיק הטלוויזיה דן
בירון נתן אות־פתיחה עם
האקורדיאון שלו, יוקופ נישא
על כפיים, כשבמשך שעה
ארוכה רוקדים לקוחותיו ריקודים
!חסידיים והוא מזמר ביקיול

! 0ביום שלישי בלילה אהרון העיתונאי
הגיש
ככ ר מיבזק ידיעות בגלי צה״ל
כשעמד להחזיר את השידור
לקריין קובי מידן התבלבל
ואמר :״אני מחזיר את השידור
לידי קובי ניב.״
מאוחר יותר הסביר כי לפני
שהגיש את המיבזק היה עסוק
בקריאת מדורו הסאטירי של
ניב בהעולס הזה.
! 0שגריר ישראל בקופנהגן,
יצחק בן־ארי, החליט
ללמוד מן הדנים: בצנעה ויתיר
על שימוש במכוינית־השדד
שלו, וולבו 244 והוא רוכב על
אופניו מביתו לבנין השגרירות.
הן מטעמי ביטחון והן
מטעמי צנעה לא פורסם מתי
חל היום בשבוע בו רוכב השגריר
על אופניו ואימתי הוא
מגיע לשגרירות במכוניתו.
אולם תמכיד׳ים את השגריר
טוענים כי לאחרונה השתפרה
גיזרתו תודות לאופניים.

חשבון הדולארים שהחזיקה לאה הבין בבנק
בוושינגטון, שחשיפתו גרמה להתפטרותו של
ראש הממשלה יצחק רבין, היה למעשה כבר סגור
בעת שכתב הארץ בוושינגטון, ה מרגלית, הפקיד
בו סכום של 50 דולאר על מנת לוודא כי חשבון
כזה אומנם קיים. ללאה רבין היה אומנם חשבון
נוסף פעיל, בניישונאל בנק אוף וושינגטון, אולם
אילו היתד, פקידת הבנק עירנית דיה כדי
לומר ל ה מרגלית בשעתו כי החשבון בו הוא
מבקש להפקיד את 50 הדולארים נסגר כבר, ייתכן
שהפרשה לא היתד, נחשפת לעולם. על כך סיפר
השבוע דן מרגלית עצמו:
עברו כמה ימים (אחרי פירסום הפרשה) ומנהל
הבנק טילפן אלי. בדיבור נינוח, איטי, כיאה
למי שעוסק כמקצוע השמרן כיותר בעולם, פתח
כהערה בי הפקדתי 50 דולארים בחשבון ״של
אחד מלקוחותינו כשעה שכבר היה סגור.״ פרצתי
כצחוק, הערתי לו כי הוא מגזים כמתן שירותיו
הבנקאיים ללקוחות. לאה רביו ככר הספיקה להודות
שיש לה חשבון כבנק האמריקאי .״החשבון
סגור״ השיב הבנקאי. אך אני בשלי: אם הכנסתי
המחאה לחשבון סגור הרי כוודאי לא גכיתם
אותה והיא בידכם. התוכל להציגה כפני? הוא
הבטיח לבתק. כעבור בחצי־שעה התנצל :״אכן,
מר מרגלית כטעות גבינו את ההמחאה מן הבנק
שלף. החשבון של הכין אומנם סגור, אכל טעינו
והפעלנו אותו. מה עלינו לעימות עכשיו ף״
השבתי לו כי הטענה שהחשבון של רביו היה
סגור בשעת ההפקדה נראית לי כניסיון ליצור
אליבי־בדיעבד. לדעתי חייכת משפחת הכין להחזיר
לי את 50 הדולאר, אך לא אזום פנייה כנידון.
בעבור זמן־מה קיבלתי מן הבנקאי את ה סכום
שהופקד.
בינתיים התגלו לי עוד עובדות מאלפות. כאחד
הלילות הניעו לוואשינגטון כמה פקידים ישראליים,
שבדקו את חשבונות הבין כירושלים .״אתה
יודע שהכנסת את כספר לחשבון שהיה סגור?״
תהה אחד הישראלים ,״אילו הבנק כוואשינגטון
נהג כזהירות — צריך היה לסרב לקבל ממך את
ההמחאה״ .רק אז התחוור לי עד כמה היה ״הסיפור״
קרוב להיקטל, עד כמה יד המקרה מילאה
בו תפקיד מרכזי לצד המקורות האלמוניים והטיפול
העתונאי: למשפחת הבין היו בבנק שני
חשבונות, אולם לא העליתי אפשרות זאת על
הדעת. בביקורה כוואשינגטון סגרה לאה הבין
אחד משני החשבונות. כשבאתי כעבור כמה ימים

לבנק, הופנתה המחאתי אל החשבון שנפגר. אילו
היה הבנק מעודכן, היה צריף ,״לדחות״ את ההמחאה
שלי ינוד ציון כי איו חשבון כזה. מאחר
שלא חשדתי כי למשפחת רביו שני חשבונות
במטבע זר בוואשינגטדן — לא הייתי מבקש כלל
מן הפקידה לעשות בירור חוזר אם יש בבנק
עוד חשבון על שמו של ראש־הממשלה. הייתי
קורע את ההמחאה ומסתלק מן הבנק, ובכל הנראה
לא הייתי משגר ל״הארץ״ את הידיעה שגררה
(הארץ)
את התפטרות ראש־הממשלה.

מרגלית

דיסנצ׳יק

השואה בנימוק ביטחוני
לוי אשכול!המנוח הוא שטבע את סמושג ״נע־בעכדיגר
שמשון״ ,בלומר שמשון המסכן, של־צרכי
הסבירה בחיו״ל יש להציגו לא כגיבור אלא
כחסר־אונים. ראש־הממשלה הנוכחי, מנחם בגין,
מחביה להציג את היהודים — והישראלים —
כשמשונים מסכנים, לצוורך השגת מטרותיו המדיניות.
העיתונאי דניאל בלוף קובע :״זה לא
משכנע.״
״הנימוקים המוסריים וההיסטוריים של בגין
אינם מוצאים אוזן קשבת אצל האמריקאים, אולי
כגלל עודף הדרמטיזציה האופייני ליראש־הטמש־לה.
הגיע הזמן שבגין ישתחרר מהנטיה האור־טורית
שלו לניים לבל עניין את זכר השואה והנאצים,
שבן עודף שימוש כהן מפחית את אמינות
הטיעון הישראלי הבסיסי.
״אני מאמין, כי לא מעט ישראלים חשים שלא
כנוח כעת העלאת השואה כנימוק בטחוני אקטואלי,
ששום שבתר לכל ישראלי שגדל כארץ
ושירת בכוחות־הביטחון וממלא את חובותיו הממלכתיים
והלאומיים, בי כשום מקרה ובשום
צורה לא תיתכן שואה כלפי עם ישראל וארצו,
כיו אם בגבולות 1967 וכין בכל גבול אחר. מ חיטה
של ישראל להגן על היי תושביה בכל
מקרה ובבל אתר, גם אם הוא מרוחק אלפי מלין
טנכול-ה, ואין צויד כהוכחות נוספות.
״הסכנה היחידה של שואה, היא זו המרחפת
על פני כל יושבי תבל בשל נשק האימה הגרעיני,
ונשק זה אינו יודע נבולות בני־הגנה או
היסטוריים או על פי המשפט הבינלאומי. על בן,
העלאת השואה והנאציזם בנאום שלאחר סעודת
הערב, כשעל השולחן מונחים קפה, תופינים
ו,יין הנשיא׳ ,רק הופך את העניין לכלתי־דציני.״
(דבר)

1 1 1 1 1 1 1 1 .1 0 .1 .1
• ח״כ מרדכי וירשובסקי (ד״ש):
״פוליטיקאי לא ישר והיד, מוכן למסור את אמו
עבור השררה. פוליטיקאי ישר רק יחכיר אותה
ל־ 49 שניה.״
• שר האוצר שמחה ארליך :״אנחנו
רק בני אדם, נתקן שגיאות ונעימה שגיאות
חדשות.״

• שר המסחר, התעשיה והתיירות,
יגאל הורוכיץ :

״החגיגה נגמרה. יותר אין

לנו כסף.״
י• שר הביטחון עזר וייצמן :״גם גוף
יוצא ׳מהכלל כמו צד,״ל זקוק להתעמלות.״

• מנב״ל

משרד

ראש־הממשלה,

אליהו בן־אלישר :״׳אני רואה בתנועת החרות
מן שמורת־טבע של האידיאולוגיה.״
• העיתונאי עוזי כגז׳מן :״שיטת הממשל
של בגין הסתר כפי יכולתך׳.״

• נציב מם־הכנסה, אליעזר שילוגי :
״אין טעם לפנות למשטרה ולזזתלען על איומים.״
• העיתונאי נפתלי קראום :״הפשע־המאורגן
הקים ועדה לבדוק אם יש משטרה ב ישראל.״

ו^ .ו 0 0

הין? 00 ריאהיב
1יונ ה

0ג ו

ענ1/ויו
ללסעגב׳ ו ^ ה
וליש ב ע 1ג ) נ1

מאפיה
על באמת

כר !סביר
השואה לידר ,
כמיסגרת מדורנו החינוכי השבועי נביא הפעם עצות מועילות להורים,
המתקשים באכיפת מישמעת על ילדיהם. עצות אלה הן במיסגרת הסיגנון החדש
כחינוך, המבקש לשלב לקחים היסטוריים של עם עתיק עם בעיות היסטריות
של ילד חדט.
הנה, איפוא, כמה שיטות לפיצוח ילד המתקשה לסיים את ארוחותיו, ב שיטת
״השואה המ תמד ת״:
לילד קטן, שאינו רוצה לאכול את דייסתיו, מומלץ בהחלט לספר את הסיפור
על הנאצים והיהודים .״פעם אחת, לפגי הרבה שנים, היו נאצים רעים והיו
יהודים טובים. והנאצים הרעים עשו ליהודים שואה, שו־אה, הנה, תגיד יחד
איתי — שו־אהההה״ .ואז, כשהילד אומר ״שו־אההה״ ופותח את פיו לרווחה,
ניתן בקלות יחסית לדחוף את כפית הדייסה הדשנה אל תוך לועו. אחרי כמה
וכמה ״שואות״ יסיים הילד לאכול את דייסתו, להנאת כל בני־המישפחה.
לעיתים קורה שהילד אינו רוצה משום־מה, לשתות חלב. במיקרה כזה
רצוי להביא ולהעמיד לפני הילד את התמונה המפורסמת של הילד היהודי הבודד
המרים את ידיו מפחד הקלגסים .״אתה רואה את הילד הזה שמרים ידיים ונכנע?״
יש לומר לילד סרבן־החלב ,״אתה יודע למה הוא נכנע ולא נלחם י כי הוא
לא גיבור, נכון. ולמה הוא לא גיבור י כי הוא לא שתה את החלב. אם היה
שותה את החלב, היה גיבור ולא היה מרים ידיים.״ מיד ישתכנע הילד לשתות
את החלב עד תום.
כשהילד אינו רוצו־ .לגמור את המנה שלו, כדאי מאד לספר לו סיפור
היסטורי קצר, עם לקחים מיידיים .״אתה יודע שכשאני הייתי בגילך, מתו
שישה מיליון יהודים. כן, כן, שישה מיליון יהודים מתו. שישה מיליון יהודים
מתו, כי הם לא אכלו מספיק. אם לא תאכל מספיק — גם אתה תמות כל
ילד בר־דעת יעדיף לסיים את הארוחה במנה, מאשר לסיים אותה במוות.
כשהילד אינו רוצה לחסל את הבננה, אפשר לחסל את הבעייה בקלות.
אומרים לילד בעדינות ״אם לא תחסל את הבננה, יבואו הנאצים הרעים ויחסלו
אותך,״ ומיד תעלם הבננה כלא־היתה אל תוך קיבתו.
מיבחנים שנעשו בילדים מוכיחים בי שיטה זו יעילה מכל שיטה אחרת,
כגון שיטת השוטר או ההודים, ונוסף על כך שבדה החינוכי־לאומי בצידה, והיא
מומלצת עלי־די מישרד החינוך.

תוצאות תחרות

אם חשפתי, עד עכשיו1 ,שכל עניין רד
״מאפיה״ הוא המצאה של חבר־כנסת רודף־
פירסום ועיתונאי רדוף־הצלהה, הרי יבאו
ביום שישי האדונים הנכבדים: אורי זוהר
וחיים טופול, והעמידו אותי על תמימותי.
שכן, ביום השישי פירסמו השניים הללו
מודעה גדולה ב״מעריב״ ,תחת הכותרת
הזועקת והמזעיקה ״שפיכות דמים״ ,ובה הם
:,מוחים בחריפות״ נגד זה ש״אנשים ללא
סמכות מישטרתית או שיפוטית מעיזים
לקחת את החוק לידיהם,״ קובעים שיש
בכך ״הרס האשיות של חברה דמוקרטית
ושפויה,״ פונים לממשלה לפעול ל״שמירת
זכויזת־האזרח, כבודו וחופש־הפרט,״ קוראים
לכלי־התיקשורת אכזר שהמדובר ב־
״אנשים חיים, פעלי מישפחות,״ ובאים על
החתום :

חיים טופול אורי זוהר

ן אלה תוצאות הפרסים ב תח רות
השלמת ה סי סמה ״לא נכיר
באש״ף גם אם על-פי ה חל ט ת
ועדת-השרים לפרסים, ט ק סי םוס
מלי ם :
בפרס הראשון — טיס ה לוועי דת
ז׳נווה הלוך וחזור — זכה מר
עמי זקוף־זקופשטיין, עבור ה סי
סמה :
לא נכיר באש״ף גם א ם יהפוך
מאש״ף הטובח לאש״ף ה-
מיטבח 1
ב מקו ם השני — טיול אווירי
לפיסגת מצדה — זכתה גברת
רוני בת-ציון (פישלזון) עבור ה סי
סמה :
לא נכיר באש״ף גם א ם ימות
ולא יסף !
בפרס השלישי — כרטיס כבוד
למיצעד ה — 30-זכה מר ישראל
ארצי-כולה-שלנו עבור ה סי סמה :
לא נכיר באש״ף גם אםי מות
העולם, גם א ם יישרף הים, גם
אם הדגים יעלו על העצים, גם
א ם הזונות יתח תנו !
בפרס עידוד — פגישת-עידוד
עם ראש-הממשלה — זכה מר
ציון במישפט-תיפדה (פדלון)
עבור ה סי סמה :
לא נכיר באש״ף גם א ם יישק
לנו בתחת !

חברים של גנדי

הברים של גנדי, זה כל העניין.
יכלו לפרסם מודעת תמיכה בחברם הנ״ל
בנוסח הקצר ״גם אנחנו חפרים ישל גנרי,״
אבל לא. בשם חברותם הקדושה הלכו וגייסו
ממילונם הפוליטי את כל המילים
היפות, והקדימו אותם להצהרה הפשוטה
והברורה הזאת, שהם חברים של גנדי.
וללחץ הציבורי הזה, המאיים, תוך שי מוש
מובהק בפירסזמם תחב, ובניצול זול
ומושחת של ערכים יפים, איז לי מילה
אחרת מאשר ״מאפיה״.
בן ,״מאפיה״ .בפירוש כך.
במשך השנים התרחשו בארץ דברים קצת
יותר חמורים וקשים ממיקרהו הפרטי של
החבר גנדי. גם קרה שעיתונאים וחברי־כנסת
חרצו דינם של אנשים ללא הצדקה.
אבל האנשים הללו הם לא חברים או
שותפים של זוהר את טופול. לכן לא
שמענו אז את קול השניים, המתריע מפני
הרם הדמוקרטיה. לכן לא 1שמענו אז את
זעקתם על הפגיעה בזכו״ות־האזרח ובזזו-
פש־הפרט.
דק עכשיו, כשמדובר בחבר שלהם —
שאינו חסר לא כטף, לא רכוש, לא פירסום
ולא אמצעי־הגנה — נחרדו לפתע מריבצם,
זה מסמי-התפילין שלו וזה מכירכוריו ב־רחבי-תבל,
ויצאו בקריאה להצלת הדמוקרטיה
והחרות.
כי מי שאינו חבר שלהם, או שהינו
מחוסר אמצעי-הגנח, איננו בגדר של ״אנשים
חיים, בעלי מישפחות.״ האחרים הם,
כנראה, חיות מסריחות, שאינן ראויות ל תגובתם
הנאצלת של שני בדרני־חצמרת.
יש באן עניין פשוט של יד־צמרת רוחצת
יד־צמרת. לא דמוקרטיה ולא חופש, אלא
״מאפיה״ של אצילים.
כך בפירוש — ״מאפיה״.

0-קץ ו> $ש6£1*/ו1

^€8171$110111570
ציו! ו7תון מצוי
(הארץ־ישראלי המצויץ)
מדור הזואולוגיה שלנו יעסוק הפעם בחיה נח-
מדר, ומוזרה המקננת בחלקים שונים של ארצנו,
הלא היא ציוני מתון מצוי, ממשפחת ה־^ 3115כ111
ו״ 15 210015111ו ״00 קץ ,9והידועה גם בשמה העממי
הארץ־ישראלי המצוייץ.
חוקרי הארכיאולוגיה של הזואולוגיה מציינים,
כי צורתה המשונה מאוד של ׳החיה, הנראית כמין
יצור אגדתי עתיק, התפתחה במהירות מדהימה במ שך
כמה עשרות שנים בלבד. החיה המסובכת, שכ אילו
הודבקה טלאים־טלאים מחלקי חיות שונות ומשונות,
התפתחה לצורה זאת מתוך יכול׳ת הסתגלות
פלאית למצבים פנימיים וחיצוניים סותרים. צורתה
הסופית הנוכחית מאפשרת לה, על כן, תיפקוד כלשהו
בכל מצב שהוא, תוך שהיא מסוגלת לנסות
לשאוף, ואף לבצע, כמה וכמה דברים בעת ובעונה
אחת.
ישנם חוקרים מודרניים הטוענים כי מורכבותה
הצורנית של החיה מעידה על מורכבות שאיפותיה,
כשכל חלק בגופה מיועד למלא שאיפה אחרת ושונה
לחלוטין משאיפתו, או יכולתו התיפקודית, של
כל חלק אחר.
נשאלת, על כן, השאלה מה רוצה החיה. למה
שואף, בעצם, ציוני מתון מצוי? בדיקות מעבד תיות,
שטחיות, שנערכו בתנאי שדה מבוקרים, מע לות
כי החיה שואפת לחיות במדינה (לפי סדר
הא׳־ב׳) אירופאית, בעלת ייחוד, דמוקראטית, חדשה,
חזקה, חילונית, יהודית, ליבראלית, מזרח־תי־כונית,
מסורתית, מתונה, מתקדמת, עתיקה, ציונית,
שואפת שלום, שומרת חוק, שפויה, תרבותית! וזאת
בבדיקה ראשונית בלבד.
איך עושים מדינה כזאת?
לצורך תשובה לשאלה הזאת מוטב שנקרא
לחיה ונשמע מה היא אומרת, נבדוק את תרבותה,
נבחן את כתביה, ואז נראה כיצד עונה היא על
השאלה, הלכאורה קשה, הזאת.
זאת, אכן, עשו חוקרי המעבדה במשך שעות
ארוכות של תצפיות והקלטות. ואנו מביאים כאן,
ברשותם האדיבה, את ד,סטנוגרמה הכמעט מלאה
שנערכה על ידם:
״אנחנו חיים במאה העשרים. זאת נקודת ההתחלה.
במאה העשרים, ולא בימי הביניים. אנחנו
אנשים מתקדמים. זאת הגדרתנו. אנשים מתקדמים,
ולא ריאקציונרים חשוכים. אנחנו ציונים, ודאי ש אנחנו
ציונים. בזה אין ספק. אנחנו גם יהודים, יהו דים
מודרניים, יהודים ברוחנו, יהודים אמיתיים, לא

כמו היהודים הדתיים. מזה צריך להבין שפה צרי יהדות, שוויון זה ציונות, שוויון זה נימוס. בלי ניכה
להיות מדינה מתקדמת, עם ציונות שפויה. פה מוס לא יהיה כאן שוויון. מדינה יהודית פירושה
גם צריכה להיות מדינה יהודית, כי בשביל זה אנח שוויון. שוויון לכל, זה פירושה של מדינה יהודית.
נו כאן. אבל היהדות צריכה גם היא להתקדם, כי אחרת היינו יכולים להיות מדינה ערבית. אז
להיות מתונה ושפויה. זאת אומרת שכאן תהיה מדי אם רוצים שתהיה פה מדינה יהודית אמיתית, צריך
נה חילונית. כי בסך הכל היהדות היא דת מערבית, להיות שוויון ושלום. וגם דמוקראטיה. כי זה המהות
היא חלק מתרבות המערב. אנחנו לכן אירופאים. של מדינה יהודית• זה הייחוד של מדינה יהודית,
ואנחנו חייבים להיות אירופאים בכל דבר. חוץ או שהיא יהודית ונותנת שוויון ללא־יהודים גם כן.
לי מהלבוש, ששם יותר קר ופה יותר חם. אבל וזה מה שיעשה את המדינה למדינה חילונית. אנח בנימוס,
בניקיון ובתרבות צריכה להיות כאן מדינה נו נילחם על הדברים האלה בכל כוחנו, גם אם זה
אירופאית. ציונות בשבילנו זה תחיית העם היהודי יהיה נגד החוק. כי פה חייבת להיות מדינה שומ בארצו,
אבל התחיה לא צריכה להביא לדחייה. אנח רת חוק, ואם היא לא תהיה כזאת נילחם נגד החוק
נו צריכים להיות מדינה בעלת ייחוד בכל דבר. כי הזה, כי הוא מוציא אותה אל מחוץ לחוק. ציונות
אנחנו אור לגויים. ואנחנו חייבים להיות אור לגויים פירושה הוא שארץ ישראל שייכת לעם ישראל ול-
בכל דבר, אפילו באירופאיות שלנו אנחנו צריכים היפך. גם עם ישראל שייך לארצו. אבל אנחנו צרילהיות
מיוחדים. אנחנו עם חדש, אבל זה מה שטוב כים להיות מתונים ולא לוותר בשום אופן על ארץ
י -אנחנו צריכים לנצל את החדש לצורך החידוש. ישראל. זוהי מהות הקידמה של המדינה היהודית
לעם חדש יש מה להגיד לעולם. כן, פה חייבת החילונית. להיות עם חופשי בארצנו. להיות יהולהיות
מדינה יהודית. אבל יהדות זה לא דת בל דים בביתנו, ולא להיות גויים בנכר. אין טעם שנבד,
זה הרבה דברים אחרים. אבל אם הרבנים יצעדו קים פה עוד מדינה אחת, עוד מדינה נורמאלית,
עם הזמן ויעשו את היהדות למשהו אחר, למשהו עוד מדינה רגילה, עוד מדינה אירופאית. אנחנו
שהוא היהדות האמיתית, אז אפשר יהיה לחיות ב נקים פה משהו אחר — מדינה נורמאלית, רגילה,
מדינה יהודית, מבלי שהיהדות תפריע לקידמה. כי אירופאית. מדינה בעלת ייחוד משלה. מדינה יהומדינה
מתקדמת אין בה מקום לדת. צריך לשמור דית, שאף אחד לא ירגיש שהיא כזאת ושתהיה העל
החוק. חוק זה דבר קדוש. בגלל זה צריך לש מרכז הרוחני לעם היהודי כולו. מדינה יהודית שוונות
את חוקי ההלכה, כדי שהמדינה תוכל להת יונית. מדינה יהודית חילונית. מדינה יהודית דמו־קדם.
בלי זה נהיה מדינה מפגרת, אסייאתית, נח קראטית. מדינה ציונית שפויה. מדינה עשירה בתר שלת.
וכמובן שצריך שיהיה לנו צבא חזק, מדינה בותה האירופאית, שואפת לשלום עם הערבים, וחז חזקה,
מדינה שיכולה להתריע ולהרתיע. כי בלי קה. אם לסכם, אז צריכה לקום פה המסורת העתי חוזק
צבאי ובלי חוסן מדיני לא נוכל למסור לעולם קה של החידוש שתיצור כאן, יש מאין ,׳מדינה יהו את
בשורתגו, ולא משנה כמה טובה היא תהיה. דית חילונית, מדינה מיוחדת, אירופאית, אבל. הרבה
ככה גם נוכל להביא לאיזור הנחשל שלנו, המזרח -יותר מנומסת, מדינה לאומית־ציונית, אבל הרבה
התיכון, את הקידמה והרווחה. כי בסופו של דבר יותר מתקדמת, מדינה שואפת שלום, אבל הרבה
אנחנו הרי מדינה מזרח־תיכונית. זה מבחינה גיאו יותר חזקה מהערבים, מדינה חזקה, אבל הרבה יו גרפית,
אבל מבחינה תרבותית אנחנו אירופאים. תר מתונה, בקיצור, פה צריכה לקום מדינה נור השאיפה
לשלום היא עמוד האש שלאורו אנחנו. מאלית בעלודיחוד. זה גם מה שרוב האנשים בארץ
הולכים. בגלל זה המדינה צריכה להיות דמוקרא -רוצים, רק הם לא יודעים מה שהם רוצים. זאת
טית, אבל לא אנארכיסטית. שתוכל להתקיים פה הציונות. שאנשים יידעו מה שהם רוצים, ושגם יג לאומיות
ציונית-יהודית, בצורתה החילונית המת שימו את זה. אחרת זו עלולה להיות מדינה יהוקדמת,
אבל שלא תהיה פה לאומנות חשוכה וקו־ דית, שאיננה, חס וחלילה, חילונית, אלא מפגרת.
מוניסטית, שכל מטרתה הרם הדמוקראטיה, שהיא ולא בשביל זה באנו לכאן. אנחנו באנו לכאן בשערך
יהודי בעל ערך עליון. וכעם עתיק בארץ עתי ביל כל מה שאמרתי, ועוד הרבה יותר מזה. זה מה
קה, אנחנו צריכים לדעת זאת. זוהי מדינה עתיקה, שיפה אצלנו. אבל אסור שזה מה שיהיה מכוער
ואנחנו חייבים להתייחם אליה בכבוד ובנימוס. ני אצלנו. מדינה יהודית אמרתי כבר? נו, אז אני חומוס
זה הדבר החשוב שיביא לכך שתהיה פה מדי שב שעכשיו כבר ברור למה אני שואף, לא?״

נה שוויונית. כי שוויון זה לא רק ערך, שיוויון זה

א ל ״ ף: אין תו ת חי

שרון גולן
שמחהלהודיע על
פ תי חתה הר שמה ללמודי

(הרשמה מגיל )7

קורסים מיוחדים

ב רי קו די ם ס לוניי ם
(צ׳ה־צ׳ה, טנגו, וו אלס, סמבה ופו׳ — לכל הגילים) זיר פרטים נוספים בטל 03-483754 .

הל מו די םמת חי לי ם ב־ 1בספטמבר

(המשך מעמוד )13
ישראל, בשובר. לגבולות ,1949 גם תוספת
קורפוס משוריין אמריקאי שלם — ולצורך
זה, אפילו ׳תוספת של קורפוס יהודי.
אבל לא נגיע כלל לסיבה בי״ת, מפני
ש״אין תותחים״ ,פשוטו כמשמעו, היא
נבר סיבה איל״ף:

ארצות־הברית לא תופל לשלוח
לכאן שלוש דיביזיות משוריינות,
או רק שתיים, ואני מפקפק כיותר
אם אפילו דיביזיה אחת, או מה*
צית־דיכיזיה (שהם, בנסיבותינו,
״כוחות סימליים״ בימעט) ,מפני
הסיכה הפשוטה: ביום ובעתיד
החזוי, אין עומדים לרשותה וגם
לא יעמדו, כוחות־יכשה, או כוחות•
אוויר, שתוכל להפרישם ולהקצותם
באופן קבוע, או אפילו רק כ-
דרגת-קדימות עליונה, להגנת ישראל.
כבר
קודם עמדנו על העובדה, שבמע־רב־איה־פה
רק לרשות צבאות גרמניה־המערבית
וצרפת כוחות מילואים כאלה,
העשויים 1להגדיל את עוצמתם, בעת מיל-
חמד ,.באורח משמעותי ותוך פרק־הזמן
הקצר ההכרחי. צבאות־הקבע של בריטניה
וארצות־חברית לא יגדלו כימעט: הכוחות
שתוכל אמריקה להטיל למערכה בתחילתה,
ד,ם הכוחות שיימצאו בשדה גם
בסיומה.

אם נאמין לנתונים שונים שהיפיעו ב־פירסומים
זרים אחרי מילחמת יום־הכיפו־רים
— כמו, רו״ח׳ות המכון ללימודיס איס־טרסגייס
בלונדון — הרי כבר במילחמד.
האחריונד. הפעיל צר.״ל כוחות, שבערכם
הכמותי הכולל עלו על ״סדר־הכוחות״
המירבי, שחוזים המתכננים האמריקאיים
לצבאם באירופה, גם לאחר שיגדל בשלוש
אוגדותיהתיגבור המיועדות. במילים אח רות,
צד,״ל — לסי הנתונים הנזכרים.
כאמור — העמיד ב־ 1973 מול צבאות-
ערב עוצמת־יבשר. עדיפה על זו שמתעת־דת
ארצות־הברית להעמיד, בזירתה הרא שית
ובמאמץ הגלובלי העיקרי שלה, מול
ברית־המועצות ! אכן, התואר ״הדדי״ ב־חוזדדההגנה
הנהגה (או הניחלם) מתחיל
ללבוש משמעות מעשית!

על פי הנתונים שהזכרתי, הרי ־׳
מותר להניח כי כעתיד יוכל צה״ל
להציב, אפילו כאחת מחזיתותיו,
עוצמת-יכשה, שתהיה גדולה וחזקה
מזו, שמקיימים האמריקאיים
דרך־קבע כגרמניה.

ולא בכדי: העוצמה הערבית האפשרית,
שצה״ל אמור להיות נכון להתמודד עימד,
בכלאחת משתי החזיתות העיקריות,
בוודאי שלא תיפול, לפחות כמותית, מן
העוצמה שתפעיל בדית־וורשה, בכל גיזרד,
בעלת רוחב מוחלט רומה, בהתקפה על
נאט״ז. אם ׳נוסיף כי גם בממד האווירי

המארינס נוחתים כלבנון 1958 ,
עברו הימים ההם

כרטיסים ב״הדרו״ ,איבן גבירול .90 טל 248787 .
ובכל יתר המשרדים בתל־אביב רבתי
לקבוצות מאורגנות טל 248844 .
לפני •ההצגות בקופות הקרקס.

ר מועדי ההצגות
בימי חול הצגות יומיות ב 5.00
הצגות עוב ב 8.30
בימי שישי הצגה אחת ב 3.00 אחה״צ
בחוצ׳׳ש 2הצגות ב 7.00 וב 9.45
אוטובוסים בקווים 6,4,2 ,1׳ 26 עד לשטח הקרקס
ובחזרה בגמר ההצגות.
שרות מיוחד: קו 18 לבת־ים וקו 51 לפ״ת

בשדרות רוקח
צומת אבן־נבירול /מ
בצפון תד אביב
השתיףבמבאונפרסיםע 1ק •
ו ד ! ףבח 8פץעםמס טי ק

ומהם כוחות אלהז כיום מצויות בגר־מניד׳
חמש דיביזיות אמריקאיות. למיקרד.
מילחמה, מתוכננת העברתן לגרמניה של
עוד שלוש דיביזיות, הנמצאות כעת ב־
״יבשת״ (אצל האמריקאים ,״הקונטיננט״
הוא ארצות־הבדית) — שתיים ממוכנות
ואחת משוריינת. ציודן של אלה כבר
מאוחסן בגרמניה. לרשות ארה״ב כוחות
נוספים, של צבא־חיבשה וכן מארינס —
אבל גם את יתרת הגלובוס, שמחוץ לגרמניה,
צריך להחזיק ולאבטח. קיימים באר-
צות״הברית כוחות נוספים, של עתודות
ו״מישמר״ לאומי״ .אבל אלה נועדו בעיקר
להשלים ולתגבר את חמיסגר׳ות הסדירות
הקיימות, ואינם מתוכננים — ודומני,
גם אינם מצויירים ומאומנים — לפעול
במים גרות שלמות, מעבר לים. על כל
פנים, מילבד כוחות־האוויר שבמילואים

במיקוה של מילתמיה
רא יונו הצי השישי
לטפל נצחה שר אחרים
וכן השלמות ותיגבורים, גיוסם והכנתם
לקרב של כוחות־עתודה אלה באופן מושלם
ויעיל הם סיפור ממושך. התיכנון
האמריקאי אינו לוקח אותם בחשבון ללחימה
באירופה — בוודאי לא על פי
התחזית, שהמילחמה תפרוץ באופן מפתיע
ובהתראה קצרה־בי׳חס.

לגכינו, נודעת משמעות רק למה
שתוכל ארצות־הכרית להניע
לטובתנו תוך שעתיים, לא
תוך שבוע או חודש. לבן, עתודות
כלתי־מגוייסות אלה כאילו אינן
קיימות.

זיריתנו ״אירופית״ כבר עתה ומכל הבחינות,
הרי יובן כי משלוח 1800 המארינס
האורגניים של הצי־הששי ״לתגבר״ מישהו,
או לעשות סדר באחת מארצות המיזרח־התיכון,
הריהו כיום אקט מגוחך.

אץ ציוד לכוחות
ך* די להמחיש את מיגבלות עוצמתי
היבשה האמריקאית אזכיר, שמזה כמה
חודשים נזכרת בעיתונות וחוזרת ידיעה,
שלאור התעצמות האיום הסובייטי על צפון-
גרמניה, תעביר לשם ארצות־הברית, עד
סוף ,1977״כוחות״ נוספים (מאז המיל־חמה
העולמית מצויים שם מיילבד גרמנים,
רק כוחות של בריטניה וארצות בג-
לוכס) .כוחות נוראים אלה מונים, כמס-
תברת, חטיבת־שריון אחת (.)1
צבא־היבשה (ה״ארמי״) של ארצות־הברית
מונה, סך־הכל, כ־ 800 אלף איש.
לרשותו, כעת במיסגרות אוגדתיות אוד-
גניות ואחרות, שווה־עדך של כ־ 18 אוגרות.
אם אמנם יצליח׳ו רפורמות מתוכננות,
בוודאי יוכלו להפיק מאותו מצבור
של כוח־אדם כמה אוגדות נוספות, כי
השומן אצלם עצום וכבד — כי׳מעט כמו
אצלנו. אולם מד. שיוכלו להפיק, לא יספיק
לצרכים: מולם עומדות כ־ 170 אוגרות
מיזרחיות (הגם שנראה כי רק שליש
מהן מלאות, ואת השאר צריכים להשלים,
כדי מחצית א׳ו שני־שלישים, במילואים —
אלא שיש לבריודהמועצות מילואים
כמה שתרצה) .בגרמניה ממוקמות חמש
אוגדות קבועות ועוד כוחות קטנים. כ־200
אלף איש סך־הכל.
כדי לגייס דיביזיה נוספת אחת, שנועדה
לשירות מעבר לים — הסוג, לעניין
כמות כוח־׳האדם, לא משנה — נדרשים,
לפי הסטנדרטים האמריקאיים 71 ,אלף
(המשך בעמוד )46
העולם הזה 2085

מילצ׳ןמת כנן ס ר טי ם
ב־$ו מיליון דולר
ארנון מילצ׳ן, איש העסקים הבינלאומי בן ה־ ,33 והמפיק של הסרטים
״מגע המדוזה״ ו״שימחה שחורה״ ,מתכנן עתה סרטים נוספים ב־ 18 מיליון דולר
השנה, עם הפקות של סרטים בסכום כפול בשנה הקרובה• על כן מוסר השבועון
האמריקני ״הוליווד רפורטר״.
מילצ׳ן הודיע רל רכישת שני תסריטים, שנכתבו בידי ג׳פרי בלום, שאותם
יפיק השנה בשותפות עם אליוט קסטנר. כל אחד משניהם יופק בהשקעה של 4עד
5מיליון דולר, והצוות ייקבע בחודש הקרוב•
מילצ׳ן חותם על חוזה הפצה של סרט, שהפיק עתה בצרפת, ואשר יוצג בפאריס

תמיר קיבל
אחווים מרווחי
מודול בטון
מי שהיה מנכ״ל חברת ״אזורים״ הכושלת,
יהודה תמיר, מראשי ד״ש ומועמ-
דה לתפקיד מנכ״ל מישרד השיכון, הצליח
לצבור ב״אזורים״ הפסדים של 80
מיליון לירות בניהולו הכושל. עתה התגלה
כי תמיר יודע לנהל היטב את עסקיו
הפרטיים, כפי שהוכח לפני שהודח מניהולו
השערורייתי של ״החברה לבניית
הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים״.
התברר כי תמיר קיבל אחוזים קבועים
מרווחי מיפעל ״מודול בטון״ ,השייך
לקבוצת ״כלל״• תמיר היה בעבר מראשי
מישרד-השיכון ובעל קשרים טובים ב-
מישרד. נראה כי קשרים אלה סייעו
ל״מודול בטון״ בהשגת הזמנות ממישרד-
השיכון, ותמיר קיבל, חוץ ממשכורתו
כמנכ״ל ״אזורים״ ,גם אחוזים מרווחי
״מודול בטון״.

נגד מי נלחמת
02193772

רשות־ניירות-הערך פנתה בתלונה ל-
מישטרה נגד המשקיע יעקב לווינקוף,
על שהזמין כמויות גדולות של מניות
״בית הרכב״ ובכך יצר ביקוש שלא ניתן
היה לספקו• המישטרה זכרה את המיק-
רה של מישהו, שזייף פקודות־קניה, כדי
ליצור ביקש מלאכותי למניה. היא מיהרה
לעצור את לווינקוף, מבלי שיש לה
מושג במה המדובר.
התלונה של רשות־ניירות״הערך באה

א*ר לאכול
אבטיח
עם סובר?

מפיק מילצ׳ן ואשתו
גס תסריטים
ב־ 1בספטמבר. הסרט הופק בשותפות עם ״אקשן פילם״ ,ומככבים בו מישל
פיקולי, ז׳אן יאן, מילאנז׳ו ז׳וברט וז׳אן קלוד בריאולי. מילצ׳ן סיים הפקת ארבעה
סרטים במחצית השנה האחרונה, אולם הם טרם הוצגו לקהל.
מילצ׳ן, אזרח ישראלי, מחזיק ב־ 30 חברות ב־ 17 ארצות, העוסקות במחקר
ובפיתוח של כימיה, פלסטיקה ופרמצבטיקה• בדעתו להפיק סרטים במשך שלוש
שנים, ואחר־פן לבדוק את הרעיון שנית. הוא הקדיש את חודש אוגוסט לכתיבת
התסריט לסרט ״מגע המדוזח״ ,יחד עם ג׳ק בדילי.

ה בו רסה
השגו1ון הגדוד
כמויות הכסף שחור והלבן, הזורמות
לבורסח, מזימות כל תחזיות. הבורסה
עצמה ממשיכה להיות מכשיר בידי הבנקים
הגדולים, ואינה יכולה למלא את
תפקידה כמו באמריקה.
כל המאמצים של הבנקים להחזיר את
הבורסה לימים הטובים, כאשר הם קבעו
את השערים, עולים בתוהו• הזרם הגואה
של כסף פשוט משתק את הבורסה, וה־פיתרון
הלא־רצוי הוא בסגירתה מפני
המיסחר במשתנים, תחת להפוך את הבורסה
למכשיר יעיל, היכול לקלוט כל
היצע ומכירה, הנהלת הבורסה והבנקים
מתאמצים בכוח להחניק את זרמי הכספים,
הבאים אליה.
כל מי ששעה לעצות מדור זה עשה
כסף רב. למרות קיצוץ הסובסידיות
הציע המדור להמתין ולא לעבור לצמו-
דים, עד הגשת התקציב והתחלת עליות
המדד, ובינתיים להחזיק במניות• הגאות
בבורסה היא מלאכותית, והמתיחות ה-
צפוייה בוודאות בגבולות, ביגלל כישלון
המשא־והמתן לשלום, תגרום למשבר בבורסה.
אך בינתיים היא משתוללת,
כאשר גם הצמודים הם השקעה טובה
ובטוחה, וכדאי לקנותם בעוד שבוע־שבועיים.
המשקיע הנבון יקנה צמודים,
וחלק מכספו ישקיע במניות•
מי שקנה לפני חודש את המניות המומלצות
כמו ״טפחות״ ,״סהר״ ,״קרור״,
״אוניקו״ ,לא התחרט. מניות אלה טרם
אמרו את המילה האחרונה שלהן.
לגבי ״טפחות״ יש מאבק עז על רכישת

מכירות ״אגרסקו״ בסקנדינביה יגיעו
בשנת 1978—1977ל 15-מיליון דולר,
הודות למישלוחי המיטענים באוויר, באמצעות
״קאל״ ,והודות לשיטת שיווק
חדישה של קונסיגנציה מודרכת•
המכירות בארצות אלה גדלות בחמישים
אחוזים מדי שנה, ואין גבול לקצב
הגידול, המוגבל בכמויות שישראל מקציבה
לארצות אלה.
מנכ״ל החברה בסקנדינביה הוא מרדכי
כחן, מקודם עובד בתעשיה האווירית,

מנהל טאוב
נגד החלש
אחרי תלונות רבות של לווינקוף אל הנהלת
הבורסה, שר־חמישפטים ורשות-
ניירות״חערך, נגד מנחלי חברת ״בית־הרכב״•
לווינקוף מייצג קבוצה שרכשה
כרבע ממניות ״בית־הרכב״ .הוא טען כי
מאזני החברה אינם מספרים למשקיעים
מה נעשה בהכנסות החברה, וביקש חקירה
בדרכי ניהול החברה.
״בית הרכב״ נשלטת בידי מישפחת
מאיר, מבעלי ההשפעה במשק•
התוצאה היתה ברורה: הרשות ל־ניירות־ערך,
תחת למלא את תפקידה
ולהגן על בעלי״המניות הקטנים של ״בית
הרכב״ ,לחייב את מנהלי החברה לדווח
במפורט על מהלך עסקיהם, הגישה תלונה
נגד מי שהעז לדרוש הסברים אלה.

״ באבא׳ הושכר
למרות הידיעות על השפל בענף המיס-
עדות, מתרחשים דברים שונים דווקא
בתל״אביב. בעלי חבר ״ג׳יי-ג׳יי״ שברחוב
ירמיהו מול קולנוע ״פאר״ ,קובי יזרא־לביץ׳
ובוקי שיינגרטן, לקחו בשכירות את
המיסעדה ״באבא״ ,וכבר ערכו פה שיפוצים.
הם מבטיחים גם שיפור ברמת
המזון במיסעדה, שהיא אחת הבודדות
בתל-אביב, הפתוחות עד השעות הקטנות
של הלילה.
בעלי הקפה-מיסעדה ״ניו-יורק״ שברח׳
דיזננגוף, מישפחת פרנקל, רכשו את חנות
ספרים הסמוכה ״מסדה״ ,והפכו אותה
למיסעדה אינטימית בעלת שתי קומות,
שאותה פתחו בארוחה חגיגית לנכי צה״ל•
מחיר הרכישה והשיפוצים עלה על 600
אלף לירות.

הבנק, ובעלי־המניות הקטנים רק ירוויחו
מכך. הבנק צבר רווחים עצומים, ויצטרך
לחלקם השנה• הבנק ידוע בחלוקת הרווחים
שלו, וכל הקונה את מניותיו לא
יצטער.
מניות ״סלר״ תמשכנה לטפס .״ירדן״
השלימה את העיסקה של רכישת חבילת-
מניות ב״סהר״ ,ועתה צפויית עיסקה
גדולה נוספת•
חברת ״קירור״ תחלק בקרוב הטבות
לבעלי המניות, ושערי מניותיה עולים
בגלל המצאת הממתיק המלאכותי, ה־מייוצר
בידי ״יפאורה״.
״כלל השקעות״ צברה רווחים גדולים,
ואם ״כלל״ לא תקנה את ״טפחות״
(סביר כי לאו) ,תצטרך ״כלל השקעות״
לחלק חלק מרווחים אלה.

מנהל כהן
לחנו את הסקנדינבים לאכול
שעבד ב״אגרסקו״ בתפקידים אחרים.
מרכז החברה באירופה הוא בפאריס,
ושם נמצאת מערכת-מחשבים, המחוברת
לכל הסניפים, המווסתת את המישלו־חים.
המרכז נקבע בפאריס כיוון שעד
כה היה אמצעי־ההובלה העיקרי דרך
נמל מרסיי• עתה גדל חלקה של גרמניה,
בגלל ההובלה באוויר.
סקנדינביה צורכת בעיקר פילפלים,
המובלים במשאיות מקלן, לשם הם מגיעים
באוויר. מקלן לקופנהגן אורכת ההובלה
12 שעות• סקנדינביה קלטה השנה
2000 טון פילפל, לעומת 850 אשתקד,
וניתן היה לשווק כמויות ניכרות.
ההובלה באוויר לאירופה מאפשרת למסור
למשווק פרי טרי, היכול לעמוד
בדוכנים כמה ימים. קודם לכן הגיע
הירק או הפרי במצב כימעט בשל, והמשווק
היה צריך לזרוק חלק שלא נמכר.
קיצור משך ההובלה מאפשר הארכת
משך עמידת הירק או הפרי בדוכני המכירה.
המתחרה
ב״אגרסקו״ בפילפלים היא
קליפורניה. המתחרה בעגבניות היא מרוקו
והאיים חקנריים. שיווק העגבניות

רק החל השנה, והיה מוצלח ביותר.
הבעייה העיקרית לגבי הצרכנים בסקנדינביה
היא שהירק והפרי מהווה
עבורם בעיקר קישוט, ואין חם מקדישים
חשיבות לטעם• עגבניה, פילפל או כרוב
סיני, שהוא להיט ישראלי, משמשים
לקישוט הצלחת עם הכריכים הסקנדינביים
הידועים, כאשר לרוב אין אוכלים
אותם.
לגבי פירות, למשל, השוודי יקנה אבטיח
לבן בשוויון־נפש, כיוון שהוא רגיל
להוסיף סוכר לכל פרי• יתרונות הפרי
והירק הישראלי הם בטעמם, וכהן מתכונן
עתה לפתוח במסע לחינוך 21 מיליון
הצרכנים בסקנדינביה לרכוש ירקות
ופירות לפי הטעם.
״אגרסקו״ החלה לשווק מוצרי בשר
תוצרת ״הוד-לבן״ ,בעיקר חזה מעושן.
משלמים מחיר של 4200 דולר לטון,
ומכך יש להוריד חובלה של 220 דולר.
למרות מחיר זה אין עניין למועצת חלול
הישראלית לשווק עודפי עופות לחו״ל.
הבעייה העיקרית בשיווק מוצרי הבשר
היא תחרות בין היצרנים הישראליים.
מיפעל כמו ״הוד חפר״ ניסה לייצא
בעצמו לצרפת, וגרם להורדת מחירים,
תוך תחרות עם ״אגרסקו״ .הורדת המחירים
הביאה את ארצות השוק להטלת
מכס־מגן על יבוא עופות מישראל.
שוק חדש, שנפתח השנה, הוא לפרחים•
עד כה אסרה דנמרק על. יבוא
פרחים, ועתה נפתחה לייבוא. הפרחים
הישראליים מקבלים בסקנדינביה מחירים
טובים מאד, כאשר הצריכה לנפש
של פרחים בדנמרק היא הגבוהה בעולם.
לדעת כהן ניתן בקלות למכור כאן פרחים
ב־ 10 מיליון דולר, בעיקר ורדים
וצפורן ענפית.

היום יותר מת מיד סיטרואן היא הקניה הטובה ביו תר
עכ שיז שחת בי דיי ם טו בו ת

אספקה מיידית

בששת החוד שים ה א חרוני ם הכ שירו מומחי סיטרואן
מ צ רפ ת 17 מוסכי שרו תבכלר חבי הארץ, והעניקו להם
אתה תו א ר׳ מו ס ך מוסמר׳׳ לטיפול ב מכוניו ת ״סיטרו אך
בכל הדגמים.

תנאי תשלום מיוחדים

פ ר טי ת /מ ס חרי ת
דגמי £6 :א£׳ויס,
60131ק 0 5 5כ 1ט $01ס פרטית/סטיישן
ל מ סיר ה מיידית. קנ ה היום -סע היום.

50 <>/0בלבד במזומן והיתרה ב 12-תשלומים חודשיים שווים,
בריבית בנקאית.
פנה לסוכנות סיטרואן הקרובה למקום מגוריך לנסיעת
מבחן מלאת חוויות מהיתרונות הטכניים הבלעדיים
למכוניות סיטרואן.

אל תמת ץ לעלית המחירים הצפויה בקרוב.

60!31ק 0 5

1 0 5 . 2 5 0ל ״י־

נ1ט1ס 0 5־ 1 0 9 . 8 5 0 7ל ״י*
תו ספת תי ב ת הי 7וכים׳ \ 13110־ 6500 ׳ 0ד־י

דוד אבינסקי בע־ מ, ח ל־ א בי ב: רח׳ שונצינו , 16 טל 6 33214
ירושלים: רה׳ הס , 3טל, 222666 .

2 2 8 60 8

*לא מלל ס.ע.ס.

סוכנויו ת: ת ל־ א ביב: ב.ג. מוסכים ומפיצים בע־מ, רח׳חרוץ , 12ט ל 31339 0 3

דוד

לובי 1םקבע ״ ו
מפיץ סיטר1אן בישראל.

חיפה: רכב הצפון בע׳־מ, שד׳ בן נו ריוו 0טל 538226 .־ 0 4
כאר־ סבע: אשנב הנגב, דרך חברון , 3טל 77021 057

ף• שבועיים האחרונים נערפה ב*
מדינה הצגה מפחידה מאד.
חבר־כנסת אחד, שני שדרני־טלוויזיה
וקומץ עיתונאים זרקו את המדינה פולה
• לתוך קלחת של היסטריה. מיפלצת ״הפשע
המאורגן״ אורבת לנו מאחרי כל פינה,
מתחת לכל מיטה. כל כתפה בעיתון, כל
תוכנית רדיו וטלוויזיה הביאה לנו גילויים
נוראים חדשים. ההאשמות עפו לכל עבר.
ציידי־הפשע האמיצים חדרו לכל פינה.
למרבה הצער לא הובאו לפני הציבור שום
הוכחות להאשמות.
אפשר היה לפטור תופעה זו כתרגיל
ציני של כמה רודפי־פירסומת, ולהמתין עד

אורי א סרי
עבור זעם, לולא היתד, לפסטיבל הזה
משמעות כה מבהילה.

כי הנה הוכח שניתן, כאמצעים
פשוטים, כימעט פרימיטיביים, לשגע
את המדינה כולה. ניתן לפברק
תחושה כללית של פחד, ליצור
אווירה של לינץ׳ .ניתן להכיא לכך
שאנשים נכונים־לבאורה ישכחו
את יסודות מדינת־החוק וזכויות
האדם, כהסתערותם על האוייב הנוראי.
עכשיו
זה ״הפשע המאורגן״ .מחר זה
יכול להיות ״המאפיר, השמאלנית״ ,או ״הבוגדים״
,או ״סוכני פתח״ ,או ״המחבלים

יימצא רוב מבוהל שיסכים לכך! — מתחילה
המפולת.
משום־כך עשה בית־המיישפט העליון של
ארצות־הברית, בדור האחרון, מאמצים
כבירים להגן על זכויותיהם של חשודים־
בפשע. הוא שיחדור בסיטונות פושעים מועדים,
מפני שבמהלך חקירתם נפגעו זכד
יות־האדם. ההגנה על זכויותיו של החש,וד־בפשע
הפכה, במידה רבה, אבדהבזחז
לדמוקרטיה אמיתית.

בגמלים״ ,או כל מיעוט לאומי או דתי או
פוליטי.
אני מניח שרוב השותפים למישחק־השבוע
לא ידעו את אשר הם עושים. הם
,נגררו לעניין מתוך חוסר-מחשבה, התלהבות
ריגעית וחוסר־נסיון. הדרך לגיהינום
רצופה בכוונות טובות.
בתקופתו של גץ מק־קארתי נוכחנו
לדעת כי די כפוליטיקאי חסר־מצפון אחד,
המנפנף בכמה עמודים ריקים של ׳נייר, והמכריז
״הנה רשימת הבוגדים בצמרת המדינה!״
— כדי שמדינה בת 200 מיליון
נפש תרד מן הפסים. ראינו איך הזין
אדגאר ג׳י הובר את העיתונות במשך
שנים בסיפורים דימחוניים על ״המאפיה״ו״סינדיקאט הפשע״ ,כדי לכונן לעצמו
מעמד של דיקטטור מישטרתי בעל אמצעים
מיפלצתיים.

כדמוקרטיה עממית הכלל הוא :
״מוטב שיפכלו תשעה חפים•

אדם הנפגע על־ידו על לא עוול בכפו,
יפנה לבית־המישפט. בבית־המישפט חייב
העיתונאי להוכיח שהוא כתב אמת. דינו
כתובע במישפט פלילי, כי חובת־ההוכחה
היא עליו. אם לא יצליח העיתונאי במשימה
זו, הוא עלול להינזק קשה, בייחוד אם
לא יצליח לשכנע את השופט שפעל בתום־
לב. החוק הישראלי — החוק המפורסם
״לאיסור לשון הרע״ — הוא מן הדראקו־ניים
בעולם.
העיתונאי, היוצא לגלות מנגנון. של
פשיעה, מקבל על עצמו סיפון חמור. אם
הוא עושה זאת במלוא האחריות, בעיניים
פקוחות, אחרי חקירה קפדנית ומקיפה,
הוא ראוי לכל הכבוד. הוא דומה לחייל
החושף את עצמו לאש האוייב, כדי להגן
על מולדתו.

הנחת-היסוד היא שככית־המיש
פט יש שוויון בין פרקדיט־המדינה
לכין החשוד-כפשע, או כין העיתונאי
ולבין האזרח התוכע אותו לדין
על הוצאת־דיבה. כל צד מביא
את הוכחותיו לפני השופט, והשופט
הוא המכריע.
אם מופר השוויון לטובת צד זה או

כדי למנוע תופעות כאלה כארץ,
הכה ננסה להחזיר לנושא זה מידה
של שפיות ומהשפה רציונלית.
הכה נכדוק מושגי-יסוד של מדינת
חוק, זכויות-אדם ודמוקרטיה, כבל
הנוגע למילחמה כפשע.

והגן על הגאנגסטו
ך* פושע פונע בזכויות־האדם ובשלום־
י 1הציבור. לכן יש לרדוף אותו עד
חורמה. אך רדיפה זו חייבת להיעשות ב־מיסגרת
החוק.

לשון אחרת: כמדינת־חדק דמוקרטית
נהנה הפושע מאותן זכו־יות־האדם
כמו קורכנו.

הייתכן ן — ישאל האזרח הנרעש. האם
תהיינה לגאנגסטר אותן הזכרות כמו לאזרח
שהוא מאיים עליון

התשובה היא: אכן כך. כי ה־גאנגסטר
אינו גאנגסטר, אלא אחרי
שהשופט קכע שהוא גאנגסטר. עד
לאותו רגע, יש לו כל זכויות־האזרח.
רק פסק־דין של שופט מוסמך
יכול לשלול ממנו זכויות אלה.
כלל זה לא נקבע למען הגאנגסטר.
הוא נקבע דווקא למען האנשים ההגונים.
שהרי אם ייקבע כי יש סוג של אזרחים
׳שאין להם זכויות־אדם — אנשים החשודים
כגאנגסטרים, למשל — מי יקבע מי
חשוד ן מי יקבע אילו קבוצות־אדם תהיינה
משוללות־זכויות ן

הנה הגכול הדק כין מדינת-חוק
וכין דמוקרטיה עממית.
כלל גדול הוא: מי שלוחם למען חופש־הביטוי,
נקרא בדרך כלל להגן קודם כל
על חופש־הביטוי של אנשים השנואים עליו
— אנשים ׳בעלי ריעות נתעבות, אנשי
״השוליים המטורפים״ הפוליטיים, הפורנו־גרפים
למיניהם. אם תישלל מאלה זכות־הדיבור,
נפתח הפתח. לעריצות. אחרי שנסתם
פיהם של החורגים, ייסתם פיהם
של אנשים בעלי דיעות מקובלות יותר,
המרגיזים את השילטון.
מי שמבטא את דעת הרוב, אינו זקוק
להגנת החוק. רק בעלי דיעות בלתי־פופו־לריות
זקוקים להגנה זו. זהו קדההגגה
הראשון במילחמה על חרותו של הציבור
כולו.
הוא הדין לגבי החשודים בפשע. הם,
יותר מכל ציבור אחר, זקוקים להגנת החוק.
זה נשמע כפאראדוכס — החשודים
בהפרת־החוק זקוקים להגנת החוק — אך
זוהי המציאות. שהרי אם תיפגענו זכו״ות־האדם
שלהם — ואחרי כל פשע סנסציוני

מפשע, וכילכד שלא יימלט פושע
אחדד׳ כמדינת-חוק הכלל הוא
הפוך :״מוטב שיימלטו תישעה
פושעים מן העונש הראוי להם, ד
נגע אאדם אחד על לא
כילכד שלא ייפגע
עוול ככפו.׳׳

רק השופט מוסמך!
ך* ק כית״המישפט מוסמך לקבוע אם
| פלוני ביצע פשע, או לאו.
הבאת חשוד לפני השופט, שיקבע אם
הוא אשם או לא, היא משימה המוטלת,
בדרך כלל, על מוסדות השיטור, החקירה
׳והתביעה של המדינה. אך מוסדות אלה
עלולים לסבול מחזסר־אמצעים, מחוסר-
כישרון, ולעיתים גם מחוסר-טוהר־המידות.
לכן יש בחברה המודרנית תהליך מק-
ביל־לכאורה, באמצעות כלי־התיקשורת. העיתונות
חושפת פושעים. היא חוקרת
ומפרסמת את מימצאיה.

גם זהו תהליך המכיא לכית
המישפט. כי העיתונאי חשוף לתביעת
דיכה, פלילית ואזרחית.

אחר, יש לתקן את המצב. כך הצעתי לכנסת,
בשעתו, להקים מנגנון של ״הגנה
כללית״ שיעמוד לרשות הנאשמים, במקביל
למנגנון ״התביעה הכללית״ הפועלת
׳עדו. הצעתי להרחיב את הגנת ״תום־
הלב״ העומדת לעיתונאים במישפטי דיבה,
כדי לאפשר להם למלא את תפקידם כראוי.
הצעתי עשרות פעמים לבצע מודרניזציה
יסודית במישטר׳ה, כדי להכשירה להתמודדות
עם הפשע המתוחכם, המתרחב ך
הולך.
כל זה ׳נועד לחזק את מדינת־החוק, ולמנוע
הפקרות מכל צד שהוא.
אך הנה קמה במדינה תופעה, ההופכת
את מדינת־החוק לחוקא-׳והיטלולא.

התופעה ששמה אהוד אודמרט,

סו׳מנר עממי
ע ולוד אורסרט תתפרסם נכנסת ה•
קודמת, כאשר הציג עצמו כלוחם
מיספר אחד בפשע. אומנם, גילוייו הרעשניים
של אז הניבו פירות צנועים מאוד,
213

ח״ ב או למרט: האית פו צץהבאלוולאשרלאתעמוד לו ה ח סי 1ו ת?
אך תם תשיגו את מטרתם. כאשר הורכבה
רשימת הליכוד לכנסת הנוכחית, תית ברור
כי ח׳׳ב אולמרט הוא פרלמנטר חשוב ונכם
לסיעה — לממת שלא עשת בכנסת ידבר
מלבד תרעש תזה. הזא נראה כמועד סביר
לתפקיד סגן־שר, לפחות.
אד בינתיים לא קיבל שום מינוי, והוא
היה זקוק להתבלטות נוספת.
;אולמדט שמע בי העיתון הארץ עומד
לפרסם סידרת־מאטרים על הפשע המאור*
׳גן׳ שאחד מגיבורית יתית תקבלו בצלאל
טיזחחי. תח״כ הצעיר תזדרז, כינס ומסיבת*
עיתונאים רעשגיית והקדים את הארץ
ביזם. הוא הטיח האשמות !סברות לא !רק
סמיזרהי, אלא גם בידידו, האלוף (מיל\.
רהבעמ זאבי, המכונה נגדי.
על פי סידור ומוקדם נתנה הטלוויזיד,
המונופוליסטית לאולמרט פירסוסת הסרת
תקדים, שאץ חזקה ממנה. מוו׳יב הוזמן
למהדורת מבט, הושב במושב השמור
בדרך כלל לשדרני־הטלוויזיה !ולשרי-
ממשלה, וגתבקש על־ידי!חיים יבין להגיד
בשידור יחי בל יאשר !בליסו, מלי הסתייגות
או מיגבלה.

קשה להבין מה גרם לו לחיים
יכין לעשות סידור זה.

נראה כי נתפס לרצון להפוך גם את
הטלוויזיה למוסד החושף פשעים, אף !פי
אין לה ׳סל ביסיץ ואמצעים לכך. הוא
׳סבר, כנראה ,׳כי אולמרט נהנה !החסינות
פרלמנטרית בלתי־מוגבלת, וכי חסינות
זו !תדבק גם באגשי־הטלוויזיה׳ שהעמידו
לרשותו את האקרן. בדיברי־הקישור הוסיף
יבין על דברי אולמרט כהנה וכהנה.
אוולמדט דיבר בכל העולה על ודוחו,
באוזני ימאות אלפים. הוא המטיר ׳סביבו
האשמות נגד ׳אנשים ׳מזוהים, ובעיקר נגד
בצלאל מי׳זדחי וגנדי. הוא השמיע קיטעי*
הקלטה מובחרים, עילע׳ל בניירות כקטיגור
בבית־הטשפט. אך הוא לא המציא
אף הוכחה: אחת לדבריו.
באולפן אחר הושבו, באותו זמן, מיז*
ירחי ונגדי, ונתבעו להשיב מו־ממקום על
מטר זה של האשמות. המצלמה הראתה
אותם בפושעים מועדים שנתפסו בקלקלתם,
ללא יכולת להשיב סול פני ההם-
תעלות המזהירה.

הבל דמה להפליא לטריכונד עממי
במישטרים מסויימים. הנאש•
מים לא הוצאו מייד להורג, אף לא
הייה צורך בבך. כעיני מאות אלפים
הם היו ככר מחוסלים.

ומה ששיכנע את הצופים יותר !מסל
היה אומץ־ליבו של הח״ב הממושקף. הוא
הכריז הד־סשמעית, בטלוויזיה ובמסיבת־העיתונאים,
יכי לא קתחבא !מאהרי החסי-
נות שלו. הוא אחראי לכל מילה, ומוכן
להישפט על כך. הוא !מומן ״להסיר את
החסינות״.

מאות אלפים שמעו הצהרה זו.

..דמעו וזיווי חנקיוו״
ז תה גג ר בווי ני ל;ב
י ב היתה זאת הצנה ריקה מתוכן. הוא
לא חלם להישפט על !שום דבר.
214

אולמרט האמין — כתברי־פנסת רבים
אחרים — שהוא נהנה מחסינות טוטאלית
שאיחאפשיר סלל להסיר אותה. זוהי החסינות
הנובעת ׳מהסעיף ! 1של חוק חסינות,
האומר כי הבד-בנ׳סת ״לא יישא באחריות
פלילית או אזרחית, ויהיה חסין בפני כל
פעולה מישפטית ...בשל הבעת דעה בעלפון
או בכתב, או בשל מעשה שעשה —
בכנסת או מחוצה לה — אם היו ...הבעת־הדפה
או המעש׳ה במילוי תפקידו, או
דמען מילוי תפקידו, כחבר־הכנסת.״

לכן יכול: היה להבטיח, לדעתו,
כגקל לציבור המטומטם בי הוא
•׳היה מוכן ״להסיר את חסינותו״.
נוהל בזה אינו קיים בלל. ולפי הסעיר
,1החסינות היא מוחלטת.
היא חלה נם על בל מי שמפרסם
את דבריו של ח ״ב ״למען מילוי
תפקידו״.

יוש לד!,בין את. מלוא !המשמעות של
תדבר.
אם יחל סעיף זה על !כל ומד, שאומר
חבר־בנסת, פירוש ר,דבר כי ניתן ל־120
בני־אדם את בזכות לחשמיץ: בל איוש
עלי אדמות, להעליל כל עלילה, לפרסם
כל דבר-׳שיפלות, סבלי לשאת בעונש.
יותר מזח, ניתן לכל כלי-יתיקשורת לחזור
על חדברים! ,מסלי לעמוד לדין ומבלי
:שיהיו חייבים לד,וכוח שמץ מן חדברים.
החל בתבר־הכנסת שמואל פלאטדשרוו
וכלה בחבר-הכנסת צ׳אולי ביטון, ניתן
בידי 120׳מופלאים !אלה נשק קטלני
לרצח־אופי, שכל אזרחי המדינה יעמדו
ימולו חסרי־ישע.
לפני שאמשיך בניתוח, עלי להעיר יפאן
הערה אישית :
בשנת ! 1965 חוקקה הכנסת החמישית את
חוק לשון ׳הרע. הוא היד. מבוץ בגילוי,
ובלא הסוואה, נגד העולם הזה. יוזמיו

מות באזרחים. המגמה הבילעדית היתד.
להשתמש בחסינות זו, במיקרה הצ
ורך, כדי לנהל מערכות נגד השילטון
— וגם זאת רק, אם ינסה השילטון להש תמש
בחוק בדי לדכא ביקורת זו.

ואכן — כמשך שמונה שנות
כהונתי בכנסת, שכהן כיהנתי בוזמנית
גם כעורך ״העולם הזה״,
לא השתמשתי אךפעםאחת
בחסינות כדי להטיח האשמות —
אמיתיות או בהכות — סאזרחים.
אך פעם אחת לא העלינו בכית־המישפט
את הטענה פי דכרי
״העולם הזה״ מחוסנים, מכיוון שנכתבו
כידי העורך, שהוא חסין.
הוגשו נגדנו תכיעות, והתדיינו ב*
מישפטים, מכלי להעלות אך פעם
אחת טענה זו.
יותר !מזה, כדי למנוע אף את החושם
שאנחנו !מתחבאים, מאחרי החסינות שלי,
׳נמנעתי לא־פעם מלחתום על: מאמרים,
שהיו מנוונים, נגד ואנשים. יכך, למשל,
כאושר יצאנו יסטסע־הגילויים הגדול נגד
!שוד העתיקות !של משה דיין, הטלנו על
דן בן־אמוץ לנהל את המסע ולחתום על
המאמרים, כדי שתהיה לדיין האפשרות
המלאה לתבוע ׳אותנו לדין. קיווינו לכך.
כך נהגנו לגבי ״׳פרשת ואלישבע״ ,ומאות
מאמרי־גילויים ׳אחרים.

אילו נהגתי אחרת, היית בז ל עצמי
ולעיתון, והייתי מכזה את
הכנסת ואת המיקצוע העיתונאי.

אין חסינות!
לום סכר אולמרט כי יוכל להתחבא
מאחרי החסינות, בעודו ומעמיד פנים
של אביר אמיץ ילב, הוא טעה.

שאילתה לא תכיל —

שאילתה

(ו) פירסום כל שם או גילוי דברים שפירסומם פם ייה

אינו הכרחי להבנת ה שאלה ;

ויכוח, חריצת מ שפט, כינוי או ביטוי מעליב;

( ) 3בק שה לחוות דעה או לפתרון שאלה משפ טי
ת מופ שטת, או למ תן תשובה על הצעה

ס עי ף 38בתקווההפוסח: מהפסול?
ביקשו לסתום בעזרתו את יפי העיתון,
!ולמנוע בעידו לנהל מערכות ונגד השילטוין.
!מייד לאחיר־ומנן התייצבתי בראש רשימת
:מועמדים לבחירות לכנסת השישית .׳אחת
הסיסמות של מערנת-הבהירות שלי הייתה
״חסינות ל׳דוברי־אמת״ .פר׳זת-׳התעמולה
של הרשימה אמרה ״לכנסת ;או לבית-
הסוהר״ .ואמרתי בי בחירתי לכנסת תסכל
את. מגמת חוק לשון הרע לחסל את העיתונות
החופשית והלוחמת.
אולם מעולם לא עלה בדעתי להשתמש
בחסינות הפרלמנטרית כדי להטיח האש
קרה
דבר שהוא לא ציפה לו:
גנרי הגיש נגדו תכיעה אזרחית
על הוצאת לשון־הרע, ותבע ממנו
שני מיליון לירות.
ואיני יודע אם הושפע גנדי מן הדברים
שכתבתי !במדור הנדון כגיליון האחרון
של העולם הזיה! ,ושבהם ניסיתי להוכיח
כי ניתן לתבוע חבר־גג׳סת לדיין אזרחי על
הוצאודדיבה. אם כן׳ טוב הדבר.

לדעתי, אין יסוד לטענה פי על
רבדיו של אולמרט חלה החסינות
המוחלטת של סעיך .1הטוענים

כך טועים, וכיכלל זה גם המישפט•
סטנים שהופיעו כפלי-התיקשורת.
אני טוען !פי הטחת האשמות באנשים
׳פרטיים !אינה יכולה בשום !פנים להיחשב
כפעולה ״במילוי תפקידו !או למען מילוי
תפקידו״ ושל סבר-יסנסוב
יכך, למשל, אומד סעיף 38 של תקנון
הכנסת, המסדיר את נוהל השאילתות:
״׳שאילתה לא תכיל 1פירסום כל
שם או גילוי דברים שפירסוימס אינו הכרחי
להבנת השאלה 2ויכוח, חריצת
מישפט, כינוי או ביטוי מעליב...״
סייג זה בא במפורש בדי למנוע מחסר־כנסת
לנצל את חסינות פעילותו לשים
השמצת אנשים פרטיים. לעיתים קרובות
מסרב יו״ד הכנסת לקבל שאילתה, הכוללת
השמצה אישית ;כזאת.
ייתר על !כן, באשר מניסה חסר-כנסת
להגניב השמצה ;כזאת לתוך !נאומו, מעיל
רוכן הכנסת! ,מפסיק אותו.קו״ר הישיבה
ותובע: ממנו להימנע ומכך! ,תוך ציון שהאזרח
המדובר אינו יכול להתגונן.

נשאלת השאלה: האם מותר לח
״כ לעשות מחוץ לכנסת,
״למען מילוי תפקידו״ — דכר שבפירוש
אסור לך לעשות כתוך
הכנסת ,״כמילוי תפקידו ״ ז
תשובה חיובית לשאלה זו הייתה יוצרת
׳מצב אבסורדי, וקוראת דרור להפקרות
מוחלטת מצד החסכים — כפי שאכן קרה
במ-קרד. הנדון.

וועות *1נ״ם
** לי להעיר כאן הערת,-בעיים, ש-
> איש לא העיר אותה ומשום־ומה, יאף
בי הדביר: ממש זועק לשמיים.
האיסור להזכיר את ׳*שמותיהם של אנושים
׳בהקשר להאשמות, שלא הובאו לבית
המי׳שפט, צריך היד. להיות ברור לאהוד
אולמדט יותר מאשר לכל אדם אחר ב־ומדינה.

כמיסגרת אחד ממיכצעי
הפירסומת שלו ככנסת הקודמת,
היה זה ח״ב אולמדט שהגיש
הצעת־חוק לאיסור פירסום שמותיהם
של חשודים, כטרם הוגש
נגדם כתב־אישום כרץ כפית־המישפט.

!כמה
דמעות של התחסדות ש!פך אז
אולמרט על !גורלם המר של חשודים, ש־הושמצו
לפני *שהובאו ולדין! כמד .׳מיל יוני
מילים ושפך! ,מעל לסל במה ותחת
כל עץ רענן! ,כדי לגנות את בלי־התיק-
שורת המזכירים את ׳שמותיהם של חשודים
ועצורים, שאינם יכולים להתגונן!
והנר .׳בא אולמרט — אותו אולמרט
— וזורק סביבו שמותיהם של: אנשים
שיונים, שהוא מחשיד אותם במעשים נתעבים.

איני
יודע אם תיתכן דונמה חותכת
יותר לציניות של אדם. ואיני
יודע אם יש דונמה פולטת
יותיר לאדישותם של בלי־התיקשו־רת,
שלא הזכירו השבוע דפר זה
אך כמילה אחת!

התנגדתי להצעתו •שיל אולסרט בעניין
איסור פירסום ׳שמותיהם של וחשודים,
מכיוון ״שאני משוכנע ׳שאיסור בזה יפגע
קודם כל בעצורים וובחשודים עצמם ,׳ויפקיר
אותם ׳לישרידות־׳ליבם ישל שוטרים,
אך ובעוד !שהעיתון ואחראי למעשקו, גם
כשהוא ׳מפרטם את שמו של השוה תובע
׳לעצמו אולמריט הסיגות !גמורה׳ כאשר
הוא !מכתים ;את שמותיהם של ואנשים,
הנחשדים ע ל ־י דו, תוך ניצול החסינות
שיש לו, לדעתו.

לדעתי, אין ליו חסינות בזאת.
החסינות של הסעיר 1לא תעמוד
לו למטרה זו.

נדיר׳ ואנוח׳

ני סכור כי שופט, שישקול את

\ 1הדברים, יסכים עם הפירוש שלי,
ויקבע כי הטחת האשמות אישיות א י 1ה
:כלולה: בתפקידו ושל ח״ב. במולא לא יוכל
הה׳יכ ליהגות !מן החסינות הטוטאלית
הנובעת ומן הסעיף .1
ואולם ח״כ אולמדט היה בטוח בי הדברים
יכלל ילא יגיעו לפני השופט. וזאת
!מסיבה פשוטה: סילבד החסינות ישל הסעיף
,1עומדת לחבר־בנסת גם ד,חסינות
י של הסעיף 4באותו: חוק.
׳סעיף ,4בניגוד לסעיף ,1ואינו מעניק
חסינות !מוחלטת. הוא קובע:
״חבר־כנסת לא יובא לדין פלילי בשל
אשמה על עבירה שנעברה בזמן חיותו
חבר־כנסת ...אלא לאחר: שניטלה ממנו
החסינות לגבי ההאשמה הנדונה. חבר־הכנסת
שניטלה ממנו החסינות ...דינו...
כדין כל אדם.״
במיקרו־ ,יכוה יבול רק היועץ המיושיפטי
לממשלה לבקש: את היסרת־החיסוניות, ועדת
1הכנסת היא שצריכה לאשר יאת הבקשה,
׳ ׳ומליאת־הכנסת צריכה להחליט יעל כך
בהצבעה.

אולמרט היה, כנראה, בטוח כי
היועץ המישפטי לא ינקוט פרוצדורה
מסוככת ונדירה זו, ועל בן
הייה בטוח בי העניינים כלל לא
יגיעו לבית־המישפט.
גחמה לי שהוא ילא שם לב ׳לפרט חשוב
,אחיד בסעיף .4׳מדובר ישים על ״דין
פלילי ״ בילבד. אץ הוא אזמר דביר על
דיין אזרחי .
עמדתי יעל יכך במאמרי בשבוע שעבר,
וטעגתי כי וניתן לתבוע ׳לדיין חבד-בנסת
במישפט אזרחי, עיל 1פיצויים בגץ דיבה.
לשם כך אין צורך בהסרת החסינות. היועץ
המ״שפטי ואינו צריך ׳להתערב. שיום
החלטה של הכנסת איגד, דרושה__ .

לפרוצדורה זו יש מעלה גדולה
אחת: היא מגיחה בידי חבר־הכנסת,
ובידיו בילבד, את האפשרות
לטעון שעל דבריו חלה
חסינות.
האזרח, הרואה עצמו !מושמץ ;על־יידי
!חכר־כנסת, יגיש׳ נגדו!מישפט אזרחי, במו
נגד כל אזרח אחר! .מישפט אזרחי זה
יתנהל בדרך הרגילה, אלא אם בן ח בר -
הכנסתעצמו ובוא לביתחהמי׳שפט
ויטען יכי אילזאפשר ׳לתבוע ממנו את הפי צוי,
כיוון שד ב!ריו, המשמשים עילה
למקשפט־הדיבה, היו חסינים על פי סעיף
,1ומכיוון שנאמרו ״למען מילוי תפקידו״.
אם יעשה זאת, יצטרך השופט להחליט

השופט כלל לא יביע את דעתו
על עניין החסינות, אלאאם כן
יא ולמרטעצמו יעלה נקודה

מהודעת אולמרט !מתקבל הרושם כי הוא
׳אכן ומתכוון — בעצמו ואו באמצעות יפרק*
לייטו — להעלות טענה זו בביית־המישפט,
בניגוד ומפורש למה שהצהיר !באוזני !מיל־
״ון איש בשיחתו עם חיים יבין.

אוו אחם נסרוויויה
^ י־אפשר שלא להגיב, בהקשר זה,
יעל התנהגותה המוזרה — אם להיש־תסש
בלשון המעטה — של הטלוויזיה.
כאשר הגוש. בנדי ;את ותביעתו, לוא
קידמה הטלוויזיה את הדבר ובברכה, כ-
,אפשרות שהעניינים יובאו סוף־ם וף להב-
ירעה ומישפטית.
להייפך, הטלוויזיה הביאה אל האקרן
מישפיטן כלשהו, שאמר -כי הגשת התביעה
היא ״תרגיל מוצלח״ ,מכיוון שאולמרים
ונהנה מחסיונות. בלהמר: גגידי לא הגוש
את התביעה בדי להביא להכרעה מיש-
פטית, אלא כדי להחיל על הפרישה את
העיקרון של ׳״׳סוב ייודיצה״ ,בך שאי־יאפשר
יהיה עוד לדבר עליה. חיים יבין,
ושאינו ידוע במישפטן, הצטרף לקביעה זו,
ת1ך רימז בולט ׳וחד־וסשטעי ׳שאכן זוהי
מגמתו של גנרי.

אותו מישפטן ידע, כמובן, שעצם
השמעת דיעה זו היא ביזיון
הימור של כית־המישפט, ופניע.
קשה ביותר בזפותו שד אדם ל-
מישפט בלא משוא־פנים. אני מקווה
שירע גם בי קביעתו לגבי ה־ך!*׳
*,-רחוקה מלעמוד על רגליים
מוצקות, כפי שניסיתי להוכיח למעלה.

הופעתו
של !מיושפטן זה היתר, שערורייה
מישפטית, המשך המגמה להפוך
את הטלוויזיה לטריבונל עממי. אך בל
פעולת הטלוויזיה בפרשה זו הקא שערר־דיה
ציבורית, המעוררת למחשבה חדשה
על עצם ואהריויחה (או חוסר־אהריותה)
של הטלוויזיה בבלי-תיקשורת ומונופולים־

הטלוויזיה אינה דומה לעיתון.־

קודם בל, מפני שהיא מגיעה למיליון
צופים, השומעים כיל מילה במר,דורית־החדשות
— ובניגוד לעיתון, המגיע לחוג
ומצומצם החבה יותר! ,׳שקוראיו!אינם קוראים
כל ומילה.
שנית, סשעיתון אחיד ׳כותב גידפה
ואחת, יבול עיתוין שני לפרסם גידפה
נגדית. יש תחרות. כימעט בל אזרח ימצא
,אכסניה לתגובתו. אך ומי יבול להתחרות
בטלוויזיה המוינופוליסיטית 1איזו הכחשה
יכולהלהפריד טענה

בסוגיהזו.

ואמרתי בשבוע שעבד, ואני חוזר ואומד
השבוע: יאם יקוים חבר־הכגס!ת, אולמדט
בבי׳ת־המישפט ויטען כי אמר את אשר
יאמר על גנרי, ממרחי ובד במיסגרת
החסינות שלו, הוא יגזור על עצמו !מוות
פוליטי ומוסרי.

׳אחרי מה שהצהיר בטלוויזיה ו
במסיכת-העיתונאי־ם, עד כך שלא
יתחכא מאחרי החסינות, תהיה
הודעה כזאת הודאה פומבית בכך
שהוא שקרן ורמאי, רברבן ופחדן.

עצת היועץ

׳אולי קיווה ואולומרט !שהיועץ המיישפטי
יגיד לו ׳שאין הוא צריך להישפט. אך
היועץ המיישפטי נתן לו, במובן, את ה־תשובה
הסבירה, המתבקשת !מאליה: ריק
השופט צריך לקבוע הלכה לגבי החסינות.
בליית בדירה הצהיר אולמרט כי הוא
״יקבל יאת החלטת השופט״.
זוהי הצהרה ׳מטופשת. כל אזרח במדינה
יחייב לקבל את החלטת השופט. אין
זה !מעשה שבהתנדבות.
;אסל יש !בסל זאת עוקץ נסתיר בהודעה
זיו. כי מה: פירושה של ״קבלת החלטתו
של השופט״ במיקרה ז הי

ל( ולמרט יודע זיאת היטב! ,ועל כן
:ניסה להתחמק ומן הצורך הזה.
באשר הגיש גנדי את תביעתו, יצריך
היה אולמריט להודיע בטלוויזיה: לא אטען
בבית־הסיושפט ושיש לי חסינות. זאת
הייתה התגובה הפשוטה, ההגונה, הנובעת
ומדבריו הקודמים.

תחת זאת השמיע תגובה מחוכמת:
הוא יפנה ליועץ המישפטי,
בדי שזה יתן לז הנחייה.

באותה ומידה של הצדקה יכול היה
לומר: אשאל את היועץ המ״שיפטי אם
!מותר לי לגנוב או לרמות.

שהט לוויז יההפריחה,

ובאופן חזותי ושמיעתי, ובמאות ואלפי
׳בתים1
שלישית, בכל עיתון יש מדור של מיסת־בים
למעריסת. מי שמותקף ייבול לפריסם
שם את גירסתיו ופל עיתון הגון (ורוב
עיתוני ישראל, אם כי לא:בולם, חם !באלה)
יפרסם את המיכתב. בטלוויזיה און מדור
כזה, אין אפשרות של ותגובה, אין הכח שות
,׳אין התנצלויות.
׳רביעית, כל עיתון חשוף לתביעת־דיבה.
ומעמדה של הטלוויזיה, כנוף וממלכ-
ותי, הוא שונה. עד יסד, לא הצלייה איש
לזכות בתב״עית־ד״בה נגדה! ,׳אחריותה של
הטלוויזיה על פי חוק לישון הרע עדיין
לא עמדה במיביחן מיישפטי.

באשר הטלוויזיה מתחבאת מאחרי
חסינותו של חבר־יהכנסת —
האמיתית או המדומה — היא מוסיפה
חטא עד פ?זע. באשר היא
עורכת מיבצע־סירסומת כביר, כדי
לתת תפוצה מירבית להאשמות
של חבר־כנפת הגהנה (לדעתה)
מחסינות מוחלטת — הרי זה דבר
חמור שיבעתיים.

במוקדם יאו
ומבדיקה יסודית
בוילה, ומבחינה
טית, ציבורית

במאוחר לא יהיה ומנוסי
של מעמדה שיל הטלוויזיה
מוסדית, מוסרית, ומושם-
ועיתונאית.

גנזיי: האהואיכוללהתגו 1ן *
לי נראה כי פרשה זו מדליקה
נורה אדומה ליד האקרן.

מניעת !מייבחן זד ,׳תפגע ביסודות מדינת
החוק. היא יתפתח פתח להפקרות ומק־קארתיסטית,
שלא יהיר, לד, גבול. הפקרות
זו תביא בסופו של דביר !סד,יסרה לדיכוי
ח!ופש־ר,עיתונות והחרות הפרלמנטרית.

** כל הבחינות האלה, שיונה לח-
* [ לוטין מצבו שי הארץ.
בניגוד ולהתנהגותו הפחדנית של אול־מרט!
,וההתנהגות המוזרה של הטלוויזיה.
הלך !הארץ בדרך ישרה.
הוא פירסם האשמות חד־משמע״ות, והוא
עשה זאת על אחריותו. ניתן יהיה
לתבוע !אותו על ;כך לדיין! ,והדבר אכן
נעשה.
הארץ, עוירכוו וכתביו, ט^זאים !באחריות
אזרחית ז׳פלילית לפירסומיהם. הם קיבלו
על עצמם סייכון, חמור ביותר בפרסימם
את הטוהרה, הסוללת שמות !מפורושים
!והאשמות מפורשות.
!רק !בית־המישפט יוכל לקבוע !אם אכן
יהוו בידי הארץ ראיות קבילות ומוספיקות
!לביסוס האשמות האלה — ואין אייש יכול
ואו צריך ׳להביע על בך ידיעה מהאש.
רק דבר ;אחד ואסור להא רץ לעשיות:
להתחבא ומאחרי החסינות של הח״כ.
שמיעתי !שוש מי שמייעצים לעיתון לנקוט
ושיטה זו, לטיעון בי יכל ומד, ושפורסם
על-ידו בבר נאמר על־ידי ח״כ אולמרט,
!וכי על־יכן !חסינותו (האמיתות או המדומה)
!של ואולמוט הלה גם על פיירסום זה
של הארץ.

מה חשוב ומה לא

עצת אחיתובר

אני מקווה מאד שהעיתון לא
ייתפס לעצת-אחיתופל זו. כי דרך
זו היתה מהווה התחמקות בולטת,
ומכתימה את מעמדה של העיתונות
החופשית בולה. אני משוכנע
בי הדבר לא יקרה.

אסיור !לאייש ולעשות דבר ש׳ומגע את
בירור הסחשה יבולה, בצודה היסודית וזז-
פומבות ביותר, בביודהמישפט. חובתם
ושל המאשימים, אחרי שניצלו, את ׳כלי־התיקשורת
ולהפצה מירבית שיל האשמותיהם,
היא !להוכיח את הדברים בבית-
המיישפט .׳זכותם של המואשמים היא ל;נ־יסדת
להוכיח את חפותם.

ן* לסיום, הערה עקרונית :
1לא הבעתי במאמר זה אף ברמז את
דעתי על ההאשמות שפורסמו.
כי דיעה זו פלל אינה השובה לנבי
ניתוח הדברים.
הדברים שנאמרו פאן על זבויות־האדם,
על ומיגיפלות החסינות הפרלמנטרית, על
חובת העיתונות יועיל הצורך להביא את
הדברים להכרעה מישפטית בלי משוא־פנים
— נכונים באותה המידה אם גנדי
הוא מלך הגאנגסטרים או אלוף חף־מפשע,
אם בצלאל !ממרחי הוא ראש הפשע המאורגן
או קבלן תמים. בשני המיקרים יש
לחם בדיוק אותן הזכויות — לתבוע את
׳מאשימה־!,ם לדין ׳ולנסות להוכיח סביית־המיישפיט
שד,האשמות יאונן !נכונות.
זוהי הזכות ׳שהאנגלים קוראים לה ״זכותו
ושל סל אדים ׳ליחמור סביית־המ״שפט.״
יחסי האישי לאלוף רחבעם זאבי כלל
אינו ורלוונטי לוויכוח זה! .בשנות כהונתי
בבגסית התקפתי אותו פעמים רבות, ובחריפות
מ״רביית, יעל ומעשים ווהתבטאויות
שנגדו את השקפתי !ושפסלתי אותם !מגל
וסל. הגשתי לפחות תריסר שאילתות על
פעילותו !סאלוף־פיקוד. סמיקירד, אחד
תבעתי וחקירה ושל פעילה צבאית מסויי-
מת שיוחיסה לו, והגעתי עד לוועדח־החוץ-
׳והביטחון ולרמטנ״ל חיים מר־לב.
את בצלאל ממרחי איני מכיר אישית.
הדבר אינו יחשוב לעניין.

מה שעומד כאן לדיון אינו גורלם
האישי של שני אלה, או חבריהם.
עומדים באן למיבחן יסודות החברה
הדמוקרטית, וזכותו של כל
אדם — אהוד או שנוא, צדיק או
שפל מכל שפל — ליהנות ׳מזכויות־אדם
שאינן ניתנות לעירעור.

מערכות

המבוקשות ותנמכרות ביותר בארץ

״ א ם זה לא הי ה כך — לא היי תי או מרזאת או מ ר שלמה צפדיה, בעליה של חגית ״ א ל מו ר ״
הכותרת נשמעת יזמרנית ביותר,
כדי לבדוק אמיתותם של
דברים אלה נפגשתי עם מר
שלמה צפדיה, בעליה של חברת
״אלמור״ ,החברה היחידה
!המייצגת את חברת ״סו־פרסקופ״
שבבעלות חברת
״מהנץ״ ,כאשר קונצרן ענקי
זה שייך לארבעה אחים יהודיים,
למשפחת טושינסקי ש־באדדי״ב.
בשנת
1976 הגיע נציג חברת
״סופרסקופ״ באירופה לארץ,
כדי לתור אחר מייצג מתאים,
בדק וקיים מגעים עם חסרות
ענק בארץ בשטח הסטריאו.
מצא, חקר ובדק והגיע למס קנה:
א .מר שלמה צפדיה —
בעל נסיון וידע בענף.
ב. הצוות אותו מחזיק שלמה
הינו מקצועי, צעיר ודינמי.
ג. חברת ״אלמור״ היא המתאימה
ביותר לייצוג חברת ענק
כגודלה של ״מהנץ״.
מיהי ״אלמור״ ומיהו שלמר,
צפדיה ז כדאי לדעת !ולהכיר.

״שיפשוף״

-במכירות

מר שלטה צפדיה ( )38 שהחל
דרסו לפני כ־ 17 שנה כסוכן
למוצרי אלקטרוניקה הינו איש
עסקים ממולח ומצליח ביותר,
׳המבסס את יחסיו עם קנייניו
בהגינות רבה, תוך אמון מלא
ובתברותיות. שלמה מספר
״גדלתי בשטח המכירות של
חברה גדולה שהיתר, החלוצה
בייבוא הטלוויזיות לארץ,
לאחר שרכשתי נסיון וידע בענף,
החלטתי להקים את חברת
״אילמור״ .למה דווקא א״ל־מור״
— אשתי — ׳אלוירה,
בני — ירון, ואני — שלמה,
מכאן לא רחוקה !הדרך לי
,,אלמור״ .״אלמור״ נמצאת
בכיכר המדינה בת״א, רח׳ ה׳
באייר ,52 טלפונים —455938
.455620

מדוע ״מרנץ״ מכוקשז
בינואר ,1977

כאשר

חברת

״אלמוד״ החלה לייצג את
״מרנץ״ בארץ. מייד החלה
בפעולה הדינמית בשיווק ושירות
— ע״י צוות מקצועי
וצעיר עם רכב צמוד וידע
עצום בשטח הסטריאו, המבקר,
מדריך׳ ומסביר לכל סוחרי
״מהנץ״ בארץ.
השירות למוצרי ״מרגץ״ ניתן
במעבדה משוכללת ומודרנית,
המתמחה בטיפול במערסות
״מרנץ״ כשברשותה מלאי חל קי
חילוף גדול למערכותיה.
אני שוכנעתי לחלוטין שכיום
חברת ״מרנץ״ שהיא הגדולה
והמובילה בעולם במוצרי
סטריאו ביתיים מיוצגת
בדרך ׳התואמת ביותר חברת
ענק בגודלה. ע״י אדם, צוות
והברה, הבקיאים והמעודכנים
במקביל לשוק ׳העולמי של

״מרנץ״ ובעולם הטריאו בכלל.
כיום, כל אדם, כל כיס וכל
דורש למערכות סטריאו, יכול

מר שלמה צפדיה

כדאי לציין כי קיימת מחלקה
לעולים חדשים ופטורי מס,
היכולים לרכוש את הציוד במטבע
זר ואף בלירות ישראליות.

לרכוש
וליהנות מציודם המושלם
של מוצרי ״מרנץ״ ללא
מאמץ כספי ניכר וזאת
בזכות הרחבת קשת המוצרים

לידיעתכם 3שנים אחריות,
כולל חלקי חילוף יעל כל ציוד
״מרנץ״ הנמכר בישראל, הכל
כדרכו של שלמה צפדיה, מהימן,
חברותי ומצליח אם תשאלו
לדעתי.

יכה ביי

הטלטריי

ה(-״ 2מ113״) שעשה שלמה צם־
דיה. ובכוונה שלמה איחד את
כל מוצרי ״מר,נץ״ ,כך שבי כולתך
לרכוש מכלול מוצרי
״מרנץ״ שבהם: רסיבר, מגבר,
רמקול, פטיפון ורשמקול, הכל
מתוצרת ״מרנץ״ ,וכאשר כל
פריט ופריט היגו מהתוצרת
המעולה ביותר ׳הקיימת כיום
בענף !הסטריאו.

לך העבודה התקין, ומייעל
ביותר את עבודות המשרד
והמפעל כולו.

מכשיר ל אי תור עובדים שהוכיח יעילותו ברחבי העול ם
מכשיר חדש מתוצרת חברת
״נירה״ למערכות תקשורת
בהולנד משווק ׳בארץ ע״י חברה
ישראלית הנושאת אותו
שם (״נירה״ תקשורת פונקציונלית)
תוך פיקוח צמוד של
!היצרנים מהולנד. המכשיר
המשמש לאיתור עובדים, מביא
להגברת פריון העבודה, חיסכון
עצום בחשבון הטלפון, תיקון
תקלות מהיר, חסכון ע״י הקטנת
הפסדי מכירה כתוצאה
מאי,מציאת האדם המבוקש,
באופן כללי, שינוי עצום בתפוקה
ויעילות עבודת המפעל.
המכשיר !האלחוטי הנקרא
״טלטרייסר״ מופעל זה שנים
אחדות באירופה ובעולם כולד.
במפעלים, בתי חולים, בתי־ד
פו ס,
מלון, מסעדות ,׳בתי
מוסכים או לכל מטרה מתאימה
אחרת הוכיח יעילות

ומצליח ביותר ברחבי העולם.
הטלטרייסר המורכב מיחידת
שידור (לצורך !ההסבר ״מרכזייה״)
ומיחידות קליטה אחדות
אינו דורש והפעלה מיו חדת
או כל עובד נוסף! .המכשיר
מוצב על שולחן הטל פנית
(גודלו כגודל מכונת
כתיבה) ומתופע׳ל בידיה. המקלטים
לעומת ואת מחולקים
בין נושאי התפקידים הנדרשים
לכך ׳ומוכנס לכיס החול צה(
.קטן מקופסת סיגריות).
גודל!המקלט הזעיר 47מ״מא 84
מ״מ ומשקלו 66ג׳ץ שפעל
במתח — ע ,2,5לעומתו, המקלט
הסטנדרטי משקלו 100 ,
ג״ר, בעל טווח קליטה של
2—3ק״מ, אף הוא מופעל במתח
של — ע ,2,5כל מקלט
ומקלט נושא־ קוד קריאה המתורגם
למיספר ומסומן עליו.

המזכירה המעוניינת להשיג
אדם כלשהו מחייגת את מיס־פר
המקלט שברשותו, הלז
מקבל את השדר באמצעות נוז״בליפים״
רית
מהבהבת
בהתאם לסוג !ההודעה.
סל 4שניות
לדוגמא :
״ב׳ל׳ייפ״ — מסמל, שצילצלו
אליו דרך הטלפון, ה״בליפים״
יפסקו רק לאחר שיגש למכשיר
הטלפון הקרוב ויחייג אח
קידומת המרכזייה המתאמת
אוטומטית בינו לבין האדם
שט״לפן אליו (מקרה זה נכון
במידה והמכשיר מחובר למרכזייה
האוטומטית).
שני ״בליפים״ — על נושא
המכשיר להתקשר עם המר־כזיקה.
שלושה
״בליפים״ — קבל הודעה
דרך המקלט שברשותך.
ולבסוף, במידה ונושא המכ
שיר
לא נמצא במקום עבודתו,
הרי שהאדם המחפש יקבל
זימזום. אות הוא שנושא המכשיר
ליא נמצא. הטלטרייסר
מגוון בפעולות שונות ונוספות,
ומן הנמנע מלתאר במילים
את יכולתו העצומה
׳ויעילותו ׳בשיפור תנאי העבו דה.
ומה
לגבי השירות? החברה
המשווקת ,,נירה״ מתחייבת
חוזית לשרות בכל הארץ בתוך
פרק. זמז של 24 שעות
לכל אורך חיי !המערכת (טל׳
מח׳ ׳השירות — )706192 במשך
שנה ראשונה תינתן אחריות
חינם ולאתר מכן יינתן השי־מ
ת לפי !־,סכמים מראש.
אכן, תקופה חדשה פתח בפנינו
ה״טלטרייסר״ לאיתור
עובדים !המשמש לאיחור עוב דים
ניידים, ללא הפרעה במה־

..בוהמה׳׳ -לא רק דסנובים
מוטי ו טובי ה מ ״ בו המה ״ ה ח לי טו ״לא לוותר ...על הרמה ״

זכורה לכם, הכתבה על מלון
גרנד יביץ׳ז ובכן הדים בעטיה,
קיבלתי מקוראים רבים
וכולם מציינים, לטובה ובהנאה
רבה, ערבי בידור שהעבירו במקום.
נתבקשתי לציין, שר.מ־עטתי
בתיאור היופי הנשקף ממרומי
הגרדנ־ביץ׳ ועל אדיבו־פת
של המלצרים במקום.
לדעתי, כל המוסיף גורע.
פשוט מאוד אמליץ שוב על
ערבי־הגרנד בי־קיו שבגג מלון
גרנד־ביץ /ואציין שהמחירים
תואמים לכל כיס, והבילוי ברמה
אירופאית גבוהה.

עשרות ומאות הבוטיקים שצצו
בשנים האחרונות כפטריות
אחר יתגשם, הצליחו אמנם
להקים רעש רב! אך הם לא
הצליחו* לטשטש כמה עובדות
יסוד נכונות ויציבות. אחת
העובדות ׳הקיימת למן ראשית
שנות השבעים, הינד, בוטיק
״בוהמה״ ,מראשוני הבוטיקים
לבגדים בארץ.
בבוטיק ״בוהמה״ פגשתי בשני
בעליו, מוטי חוטמן וטוביה
וייץ, שניהם צעירים כבני ,28
תושבי גבעתיים. מספר לנו
מוטי :״כאשד פתחתי את בוטיק
״׳בוהמה״ !היה הוא פין 4
הבוטיקים ׳הראשונים בארץ,
ובתור שכזה דאג מוטי -לשמור
על איכות גבוהה של הבגדים.
מוטי
החל לנשום אופנה עוד
בבית הוריו! .ולא פלא שהדבר
הרציני הראשון שעשה לאחר
שיחרורו מהצבא יהיה פתיחת
הבוטיק. לקוחותיו נשארים

מאד לויאלים ומגיעים אף
ממקומות רחוקים, אך לא רק
לקוחות, גם כמה מיצרני ה־ג׳ינסים
אינם נרתעים מלשאול
או לקבל עצה ממוטי בנושאי
בדים.
למוטי יש מספיק סיבות טו בות
להסביר את הצלחתו.
ואולם אני ׳התרשמתי במיוחד
משתיים מהם. האחת — קצר
ופשוט — בקנותך ׳בגד בבוטיק
״בוהמה״ אתה זוכה אוטומטית
לשרות תיקונים לבגד
לכל אורך חייו, וזאת, חינם
אין כסף. בתחילה חשבתי שזה
טריק שמטרתו לשמור על
אטרקטיביות, אך מהר מאד
גיליתי שכך נוהג מוטי כלפי
לקוחותיו, ואכן שירות התיקונים
הזה ניתן ברצון לכל־קונה
חינם.
הסיבה השניה להצלחתו של
בוטיק ״בוהמה״ נעוצה באיכות
הבד. מוטי סיפר לנו של-
טיב הבד יש משמעות מרכזית
לאורך החיים של המכ
נסיים,
לכן מעדיף מוטי לרכוש
בגדים מסוגי הבד הטו בים
ביותר! .הלקוח כמובן מרגיש
מהר מאוד, שהוא קיבל
מוצר איכות, ולכן יחזור לבוטיק
״בוהמה״ פעמים ׳נו ספות.
עזר כנגדו, משמשת
לילה, אשתו של מוטי, זו הס פיקה
גם להיכלל בין המועמדות
!הסופיות לתחרות מלכת
המים לפגי מיספר ישנים. אך
היא העדיפה להישאר נאמנה
למוטי ול״בוהמה״ והיא ממשיכה
לשרת את הלקוחות בחן
רב .״כשעובדים קשה וברצינות
מגיעים לתוצאות מעין
אלה״ ,מסכם מוטי ,״ירושה לא
קיבלתי״...
אם לא די לכם יבמה שהפתיע
אתכם מוטי יעד כה, הרי
שמובאת לידיעתכם, הפתעת
העונה של ״בוהמה מיב־צע
רולטה״ חזר שוב.
להתראות ב״בוהמה״ ,רח׳ כצ-
נלסון ,113 גבעתיים.
מערכות אלחוטיות לאיתור עובדים

3חו ח 1

1 1 6 1 6 1 1 3 0 6 1
מידע זה הועבר לידי ע״י מר
פפרמן יששכר, מנהל חברת
״נירה״ לתיקשורת פונקציונלית
ר ח ׳ הרב מימון 4 8ב״ב,
טל.706191 .

ד רג ס טו ר
שילוב נהדר של פרפומריה,
תכשיטים, תכשירים לגבר !ובגדי
יבוא אקסלוסיביים, מצאתי
בדרגסטור שבכיכר המדינה,
ה׳ באייר .38
אייבי, בעל ׳הרעיון ייבא אותו
מאירופה לפגי כ־ 3שנים עם
עלותו לארץ ווממחיש במקום,
את הטיפול האירופאי ׳המעולה,
ללקוח. לדוגמא: בהבג־סך
למקום תיתקבל ע״י יפה־פייה
!העונה לשם כרנדט באדיבות
מתיבה, היא תייעץ לך
ולבת לוייתך כיצד לטפח את
הופעתכם.
לה, באיזה תכשירי איפור עליה
להשתמש, בהתאמה לסוג העור,
ומזג האויר. לך, תכשי רים
התואמים לגבר( .ברנדט
היא ׳יועצת יופי מלונדון).
,ניתז לציין שהבשמים הם מחברות
המפורסמות בעולם כולו
וחלקו אף לא ניתן להשיג
במקומות אחרים בארץ, ל דוגמא:
גז 11£1־011€1
1<1115ק3״ ,׳1׳ 611״1ג:01ז? 3־.!£311

קברן מתחיו מרעננה סבל מעיכוב
תוננית־בנ״ה שלו -וגילח תכסיס מחובם
שבעזרתו ניתן לשתק את הבנייה באוץ
די בוקר רוכש אבנר פרידמן את כל
העיתונות היומית המופיעה בישראל.
הוא פוסח על עמודי החדשות, אינו קורא

סעיף 149 לחוק התיכנון והבנייה תשכ״ה.
סעיף זה מחייב את העיריות והמועצות
המקומיות ,׳המאשרות חריגות־בנייה ושי־

3ו ד! * בוו סו -ד חו

391ס9סס 8890099ג999989088990888

את מדורי הספורט ולא מתעניין אפיקו
בסיפורי הפלילים. כל מה שמעניין אותו
הן המודעות שמפרסמות בעתונים העיריות
והמועצזת־ד,מקומיות. רק אותן הוא מחפש,
בשבע עיניים, כדי לא להחמיץ אף אחת.
אחר־כך הוא מתיישב ליד שולחן־הכתיבה
שלו ומתחיל לכתוב מכתבי־התנגדות. לא
אחד ולא שניים. עשרות מכתבים כאלה.
המוני מכתבי־התנגדות הנשלחים לכל פינות
הארץ.
אם מישהו מבקש לסגור את המירפסת
בדירתו בנס־צ״ונד״ כדי להקים חדר־״לדים
למשפחתו שהתרחבה — אבנר פרידמן מתנגד.
אם מישהו רוצה לבנות פרגולה ב־דירת־הגג
שרכש בנתניה — אבנר פרידמן
מתנגד. אם משפחת עולים מבקשת להוסיף
חדר לדירתה שבשיכון העולים בצפת —
אבנר פרידמן מתנגד. הוא מתנגד לכל
ניסיון לשנות מבנה קיים או לאשר חריגת
בנייה איזו שהיא.
אלפי אנישים ברחבי הארץ שבקשותיהם
לאישור הוספת חדרים או הרחבת דירותיהם
מתעכבות או נדחות, אינם יודעים
שמי שאשם בכך אינו אלא אבינר פרידמן
בן ה־ ,26 סטודנט באוניברסיטת תל־אביב
וקבלן מתחיל מרעננה. הוא הוא האיש המצליח
בעזרת כמה מילים שהוא מעלה
על הכתב לעצור כימעט את כל תנופת-
הבניה בארץ.
לא שיש לו משהו מיוחד יגגד זה שאנשים
ירחיבו את דירותיהם או יוסיפו קומה
לבתיהם. הוא אפילו אינו מכיר את ה אנשים
שהוא מתנגד לתוכניות הבנייה
שלהם. אבל אצלו זה פרינציפ. הוא הפך
למתנגד מקצועי. יוכל זה משום שהשכנה
שלו ברעננה אוהבת להשתזף עירומה על
גג ביתה.

הזמנה למרר
את החיים
^ פני כשנה רפש אבנר מגרש ב/רעננה.
לפי תוכנית־המיתאר העירונית
ניתן היה לבנות על המיגרש בניין בן
־שלוש קומות, צר וארוך. הוועדה המקומית
לתיכנון ובנייה ברעמה, ביקשה לבניות את
הבית בצורה שונה נאה יותר. הם רצו
שהבית יהיה בן חמש קומות, אבל צר
בבסיסו. היתה זו יוזמתם של ראש־המועצה
המקומית ברעננה, בנימין וולפוביץ׳ ׳והמהנדס
יצחק נווה, שביקשו כי על המיגרש
ייבנה בית מודרני שדייריו יהינו ׳מכדי־דשא.
אבינר פרידמן הגיש למועצה תוכנית מפורטת
שאושרה במהירות. הוא התכונן לגשת
לבנות על המגרש, להתחיל בכך את
הקאריירה שלו כקבלד׳בניין עצמאי. אלא
שאז התעורר מיכשיול בלתי צפוי בדמות

נויים בבנייה ׳בניגוד לתוכניותרהמיתאר העירוניות,
לפרסם בריבים את החלטתם זיו.
בפירסום חייבות העיריות להזמין את כל
מי שיש לו התנגדות לשינוי •שהוצע להגיש
את התנגדותו המנומקת לוועדה המקומית
לתיכנון ובנייה.
הוועדה דנה בהתנגדויות המוגשות, באם
ישנן כאלה, ומחליטה אם. לקבלן או לדחותן.
במקרה שההתנגדות נדחית, שמורה
למתעד הזכות לערער על ההחלטה בפני
ועדת־הבנייה המחוזית, דבר המעכב את
מתן ההחלטה הסופית בעוד מיספר שבועות
או חדשים.
רק אנשים מעטים מטריחים את עצמם
לקרוא מודעות סטנדרטיות ׳וצנועות אלה
המתפרסמות בעיתונות. מרבית המודעות
אינן מזמינות כל התנגדות שהיא, מה עוד
שהמפרסמים דואגים לפרסמן בעיתונים
בעלי תפוצה נמוכה, כשהן קבורות בים
של מודעות מסחריות אחרות.
אבל דווקא המודעה שפירסמה מועצת
רעננה, בה הזמינה מתנגדים לתוכנית-
הבנייה של אבנר פרידמן, הולידה התנגדות.
היא באה מצד שכנים בבית השוכן
ליד המגרש שרכש אבנר.
״הם טענו שהבית שאקים ישנה את
ציביון האיזור,״ מספר אבנר ,״זהו הנימוק
מקובל ביותר והפחות מחייב במקרים כאלה.
אני בהחלט מבין שקיימים מקדים
רבים בהם מתנגדים דיירים להקמת בית
בצורה מסויימת בשכנותם בתום־לב גמור
ואפילו בצדק. אבל במקרה שלי ההתנגדות
היתד, ביגלל נימוקים שביניהם לבין טובת-
הכלל לא היה ולא כלום. כשב״ררתי מי
יזם את ההתנגדות, הסתבר לי שזאת היתה
אחת השכנות, שרצתה להשתזף עירומה
על הגג שבקומה הרביעית בביתה. היא
חששה שאם אבנה בשכנותיה בית ישל חמש
קומות לא תוכל להוסיף ולהינות בצורה
חופשית מקרני־השמש.

״באופן אישי הנימוק שלד, דווקא שיפגע
אותי,״ מוסיף אבנר ומספר ,״אבל מה שקרה
אחר־כך היה כבר יותר מדי.״
הוועדה המקומית אומנם דחתה את התנגדות
השכנים, אך אליה הגישו ערעור לוועדה
המחוזית. העיכוב באישור הבנייה
גם לאבנר פרידמן נזק כספי רב. בניגוד
לקבלנים אחרים, המתחילים בבנייה וממתינים
לאישור, הוא התעקש שלא להתחיל
בכל פעולת בנייה לפני שיהיה בידו אישור
חוקי מושלם. אלא שעד שקיפל את האישור
הנכסף, מהוועדה המחוזית אשר דחתה את
התנגדות הדיירים, חלפה יותר מחצי שנה.
העיכוב העלה את חמתו של אבנר .״נגרם
לי נזק לא מבוטל,״ טען .״התברר לי
שקיימת פה מעץ פירצה בחוקי־הבנייה המאפשרות
לכל מי שרוצה בכך למרד את
חיי שכנו ולגרום לו נזקים ועוגמת־נפש
׳ולא משנה אם מדובר בקבלן עשיר הרוצה
להרוויח אחוזי־בנייה או במשפחה מרובת־ילדים
הרוצה להרחיב את דירתה כדי שיהיה
מקום להשכיב את הילדים לישון.״
התנגדות בכל הארץ
^ רידמן החליט להעלות את העניו
4על סדר־היום הציבורי. הוא עשה זאת
בדרך מקורית.
הוא החל להפציץ את כל העיריות
והמועצות־המקומייות בכתבי־התנגדות, על
כל מודעה שפירסמו בדבר כוונה לבנות
בצורה חריגה או שונה מתוכנית־חמיתאר.
שמו הפך מוכר לכל ועדות התיכנון ׳והבנייה
ברחבי הארץ. אבל כל הוועדות היו
חסרות־אונים לפעול נגדו. הן היו חייבות,
על פי החוק, לדון בכתבי־ה,התנגדות שליו.
כל כתבייד,התנגדות של אבינר נדחו,

כמובן, אבל אז הוא יכול היה להגיש
ערעורים על הדחיה, דבר שהיה גיורם לעיכוב
האישורים לבנייה בעוד מיספר חודשים,
עד שוועדות־ד,בנייה המחוזיות ידחו
את התנגדויות״!־.
היתד, זו הנקמה הפרטית שליו בביורוקרטיה
שגרמה לו סבל כה רב.
״התחלתי לעקוב בקפדנות אחרי העיתונות
׳ואחרי הפירסומים אודות שינויים מהסוג
הזד״״ הוא מספר ,״והתגגדתי לכולם.
על כל פירסום כזה, ולא משינה אם היה
באילת, טבריה או תל־אביב. הגבתי במהירות
ובמיסגרת החוק. שלחתי מאיות
מיכתבים לוועדות מקומיות בכל רחבי הארץ.
הבעתי בהם את התנגדותי הנמרצת
לשינויים המתפרסמים, ונימקתי את התנגדותי
בכך, שהשינוי יגרום לפגיעה ב־ציביון
האיזור. בכך גרמתי לדחיה ניכרת
במאות מקרים של בנייה מסוגים שונים :
החל מסגירת מירפסת וכלה בבניית רבי־קומות.״

המיכתבים שלח אפגר, במכוון, על
גיבי פיסות־ינייר חסרות תואר או יהדר, ב־כתב־יד
מרושל ומזלזל, מפלי. להתעניין
כלל למי נגדם בכך נזק .״רציתי להראות
לכל נבחרי הציבור במועצות־ה,מקומיות,
שאפשר לשבש את פעולותיהם בקלות. למעשה
לא רציתי לפגוע באזרחים, וטרחתי
לציין בסופו ישל כל מיכתב, שהנפגע יבול
להתקשר אלי, ואז, אחרי שאסביר ליו את
מאבקי, אבטל את ההתנגדות.
״השארתי את מיספר הטלפון שלי בכל
׳המקומות שאליהם שלחתי מכתבי־התנגדות
ואף ציינתי במכתבי הרבים, שאם על ידי
התנגדותי, נגרם למישהו — באופן בלתי
חוקי — נזק כלשהו, יש לראות את התנגדותי
כמבוטלת. הגיעו אלי אמנם פנייות
רביות מכל קצוד הארץ, בהן בקשיות נוגעות
ללב של אישים שנקלעו לקשיים עקב ד,ת־
(המשך בעמוד )28

ברצוננולהקים משרד נסיעותבכ תו בתזו ובהאאם לחוק
התיירותעלינולהתקיןש רו תי םבמקום.
ערע ורן־ זה מעכב את פ תי חת המשרד ונראה עתה כיבגללו
־דאחריאת כלעונתהתיירות 1977ר י לי לאי
לכןנודה לך אם תואיללהסיר את התנגדותךבחוזר
ולהודיע על כ ך, אם אפשר במכתב אקספרס, לועדהלתכנון

קטע ממיכתב־תחנונים שקיבל אבנר פרידמן
1117111
0 1111111 מתמר צלנר בחיפה, אחרי שמינתב ההתנגדות
שלו מנע ממנה את פתיחת משרד־הנסיעות שתיכננה. בכתב־ידו

רשם אבנר על גבי המכתב כי מתקבל על הדעת שבעלי משרד־הנסיעות
היו מוכנים לשלם כסף כדי שלא יחמיצו את פתיחת
מישרדם — רמז לאפשרויות הסחיטה הפתוחות לפני נוכלים.

הנ קמההמח1ד)ה

במדינה

(המשך מעמוד )27

נגדותי. נעניתי לכל הפניות, וביטלתי את
התנגדותי.״
פירושים שוגים לחוק
ף אופן תיאורטי,״ טוען אבני
פרידמן,, ,הנזקים שנגרמו עד היום
הם כעין וכאפס לעומת הנזקים שאני עוד
יכול לגרום. אני רק מתאר לעצמי מה
יקרה, אם על כל החלטה של !ועדה מקומית
שמבטלת את התנגדותי, אגיש ערעור
לוועדה המחוזית לתיכנון ולבנייה. אני
עצמי כמובן לא אצטרך להופיע שם, רק
אשלח פתקה קטנה בדואר, הרי אפילו לא
צריך לשלם אגרה עבור זה1.תהליך הבנייה
יתעכב — במקרה הטוב — לעוד חצי שנה,
עד שהוועדה הנכבדה תתכנס ותדון בעיר-
עור שלי. זו אחת האפשרויות שאני שוקל
להמשך המאבק בביורוקרטיה. אם אעשה
את הצעד הזה, ייגרם למשק נזק של עשרות
מיליוני לירות נוספות תוך חודשים ספורים.״
אלמלא
גרמה לנזק כה רב, היתד. הנקמה
הפרטית של אבנר פרידמן יכולה
להיות משעשעת למדי. מסתבר כי אחרי
שלמדו להכיר את המתנגד הטרדן, נתנו
פקידי המועצות־המקומיות פירושים שונים
לחוק.
המשנה למהנדס העיר ׳תל־׳אביב, אבן־
זוהר, השיב לאבנר פרידמן לאחת מפניותיו
׳:״הנני להודיעך כי כל אדם רשאי
להגיש התנגדות, אולם עליו לנמק את
התנגדותו.״ לצילה שמואלפלד, מנהלת המדור
לביקורת התוכניות בעיריית תל־אביב,
יש כנראה אינפורמציה מדוייקת
למדי על עסקיו של פרידמן, שכן היא
כתבה לו במילים אלה :״הנני להודיעך
כי התנגדותו אינה מוצדקת כי לפי החוק
אין לך ענץ בנכסים הנדונים.״ מזכיר
הוועדה בגליל־המזרחי, מר תחאותו, תמה
אף הוא :״אינני מבין מה לך ולציביון
הסביבה? רק במידה ויש לך ענין ישיר
בנושא בעלות על החלקה השכנה, מלבד
ציביון הסביבה, נתייחס למכתבך.״
מהנדס העיר רמת־גן היה החלטי עוד
יותר .״אין לך עניין בנכסים בהם מדובר,״
קבע הפקיד בפסקנות ,״אי לכך החליטה
הוועדה להתעלם מהתנגדויותיך, משום שהן
עלולות לגרום נזק ואין להן מעמד.״
עיריית בת־ים פנתה ליועצה המישפסי לנוכח
הטרדן, ותשובתה :״עקב הודעת
היועץ־המישפטי של העיריה לוועדה, לא
דנה זו בהתנגדותך.״ בלוד, מצא כפי הנראה
מהנדס העיר את הדרך המתאימה
ביותר לטפל בנודניק המיקצועי, ציווה על
אבנר פרידמן :״נא להסיר את התנגדותך,
ולהודיעני על כך בכתב, בציון הפרטים
האישיים שלך, שם, תעודת זהות, כתובת
מלאה.״

__ בסף
תמורת הסכמה
ס ס לא יהיה טיפול מהיר לתיקון
/ /י י חוק התיכנון והבנייה,״ טוען אבנר
פרידמן ,״תימשך הביורוקרטיה האיומה בנושאי
הפנייה. אבל זה ולא הכל. אני מתאר
לעצמי -שיכול לקום יום אחד איזה מופרע
או חולה רוח, שיתחיל, בדיוק כמוני, לשגר
מכתבי התנגדות, אבל הוא לא יבטל
את ההתנגדות שלו, אלא יילך עימם
הלאה לוועדה המחוזית, ויגרום לעיכוב
רציני, שיביא לנזק בלתי ניתן לתיקון.״
סכנה זו איננה החמורה ביותר, כפי שמתגלה
משיחזור תלאותיו של פרידמן
עצמו .״ב־שלב מסויים, כשאני עוד הייתי
במאבק על החלקה שלי ברעננה עם השכנה
המשתזפת,״ הוא נזכר .״הייתי מוכן לשלם
לה סכום כסף די רציני כדי שתסיר את
התנגדותה, או לפחות שלא !תערער בפני
הוועדה המחוזית. אני מתאר לעצמי ש־קבלנים
גדולים ממני ׳בהרבה, חשופים ללחצים
כספיים אדירים.
״זה הרי יכול להפוך לענף הכנסה מצויין
של אנשי הפשע וסחטנים למיניהם: מתנגדים
לבנייה בנימוק טיפשי- ,ואחר כך
סוחטים כסף מהקורבן כדי להסיר את ההתנגדות
או כדי לא לערער על ביטולה.
צריך לזכור שמדובר בעיסקות גדולות של
עשרות מיליונים של לירות. לכל התהליך
הזה, למרבה הפרדוקס, יש גיבוי מלא בצורת
חוק טיפשי, שכבר מזמן היו צריכים
לבטל או לעדכן אותו.״
ואם לא יעשו זאת מהר, ימשיך אבנר
פרידמן לשלוח מכתבי־התנגדות ולעכב את
פיתוח הארץ.

העם
ת ר גי ל אופ״ני
7הח 7מוו הממשלה אין
תוכן -א ך יש
7ה בווגח
היה זה תרגיל אופייני של מנחם בגין.
העיתוי, הכוונה והתוכן — כולם העידו
בבירור על זהות בעל־הדיבר.
העיתוי: למחרת סיום מסעו של שר־החוץ
האמריקאי במרחב.
הכוונה :׳להצהיר שוב חד־משמעית על
כוונת ישראל לספח את הגדה ורצועת־עזה.
התוכן: אפסי.
עיתוי וכוונה. אחרי שיחותיו עם הנשיא
ג׳ימי קארטר בוושינגטון, החליט
בגין על הענקת מעמד של קבע לשלושת
היישובים ״הבלתי־תוקיים״ של גוש־אמו-
נים בגדה.
הדבר בא לפייס את אנשי האמונים
ולהצהיר קבל עם ועדה: לא ויתרנו על
ההתנחלות בכל השטחים ״׳המשוחררים״.
אמנם, מטעמים תכסיסיים עלינו להשהות
יאת ההתנחלות זמן־מה. אך בינתיים בא
צעד הפגנתי זה להוכיח כי לא נסוגינו
מכוונתנו.
אחרי ביקורו של סיירוס ואנס בארץ
החליט, בגין להודיע, בשם הממשלה, על
השוואת התנאים הסוציאליים ביהודה, בשומרת
וברצועת-עזה לתנאים הקיימים בישראל.
הדבר
בא לפייס את שוחרי-הסיפוזז
בישראל, שהעלו ממשלה זו לשילטון. נאמר
להם: אמנם -אי-אפשר לבצע את הסיפוח
מייד, מטעמים תכסיסיים. צריכים
לחכות לשעת־כושר, כגת פיצוץ ועידת־ז׳נבה.
אך בינתיים בא הצעד ההפגנתי
להוכיח כי הכוונה עומדת.
כלי כיטוח. מבחינת התוכן, היה זה
צעד כי׳מעט אפסי. לא היה צורך בש׳ום
הצהרה כדי לשפר, למשל, את האישפוז
הרפואי בגדה, או כדי לשכלל את רשת־הכבישים.
הצעד
המכריע הדרוש לשם השוואת התנאים
הוא הרחבת הביטוח הלאומי לשטחים
המוחזקים. זהו פדוייקט־ענק, שהיה
עולה מאות מיליוני לירות בשנה .׳אילו
פוצע, היד, מחולל מהפכה חברתית -אמיתית
בשטחים המוחזקים. הענקת ביטוח־זיקנה,
ביטוח אבטלה, ביטוח־בריאות מלא, קיצ־בות־ילדים
יוכו׳ היתד, משנה את אופי דד
אוכלוסיה שם.
על כך אין הממשלה חולמת, כמובן. היא
רצתה להשיג רק אפקט תעמולתי מסויים,
מבלי לשלם עבורו מחיר יקר.
שקועים כדפרפיה. האמריקאים לא
הגיבו על הצעד. לפי כל הסימנים, הם
שקועים בדפרסיה. כי מסעו •של ׳ואנס הסתיים
בכישלון מוחלט, שניתן ׳אך בקושי
להסוותו.
ואנס בא למסור רעיון: אש״ף יקבל את
חד,הלטה 242 ויכיר איכשהו בישראל, ואז
ישותף בוועידת־ז׳נבה. איש״ף מוכן לכך,
בתנאי שיהיה בטוח לחלוטין מראש כי
התהליך יוביל, בסופו של דבר, להקמת
מדיגה פלסטינית בגדה וברצועה. ממשלת
בגין השיבה בלאו מוחלט. לשם טיש־טוש
הכישלון הוחלט על שיחות בין שר־החוץ
האמריקאי ובין שריחהחוץ של הצדדים
— בנפרד — בעת כינוס עצרת־האו״ם
בוושינגטון. אך זה קורה ממילא
כימעט בכל שנה.
בסופו של דבר יצטרך קארטר להחליט :
להפעיל לחץ על ישראל, או לא. אולם
בניגוד למנחם בגין, אין קארטר אוהב
לקבל החלטות, בייחוד אם הדבר כרוך
בסיכון.

הממ שלה
המיבחן הראש1ן
האם יתעשרו השרים
מן ההחלטות שהם
יקכ7ו כשם הממשלה ץ
המיבחן המוסרי הראשון של ממשלת-
הליכוד הוא המשך ישיר למיבחן המוסרי
האחרון של ממשלת־המערך: עיסקיהם
של חברי־הממשלה.
השבוע פירסמד, ועדת השופט אשר,
שנתמנתה על-ידי הממשלה, את מסקנותיה
לגבי הבעייה העיקרית הרובצת על השרים
החדשים :׳ניגוד־האינטרסים בין
עיסקיהם הפרטיים ובין תפקידם הציבורי..

למי להעביר ז מסקנות הוועדה היו
צעד גדול קדימה, לעומת המצב הקיים.
כי עד כיה לא היו קיימים שום כללים. שום
חוק לא הגביל את עיסוקיהם הפרטיים של
השרים, שיכלו לנצל את כהונתם הממלכתית
כדי להתעשר באופן פרטי. ניסיונו
של אורי אבנרי להביא בשעתו לחקיקת
חוק בעניין זה נידחה בניסתי על־ידי המערך,
תוך הימנעות גח״ל.
אולם גם מסקנות ועדת־אשר היו רחוקות
מלהיות מספקות. בין השאר :
!• קבעה הוועדה שאסור לשר ׳להעביר
את עסקיו הפרטיים לאשתו (כפי שעשה
אריק שרון) ,אך מותר לו להעביר אותם
לבניו(כפי שעשה יגאל היורביץ) ,אם עבדו
במיפעל קודס-לכן.
!• החליטה הוועדה כי שר חייב להעביר
את רכושו לידי נאמנות, כדי שלא
ייהנה מן הרווחים השוטפים העלולים לנבוע
מפעילות הממשלה. אולם הוועדה לא
קבעה שהשר יצטרך לשלם, בקבלו בחזרה
את הרכוש בתום כהונתו, עבור תוספת
הערך של הרכוש אם תוספת זו באה ב־עיקבות
פעולות הממשלה או מישרדו.
י• תבעה הוועדה שהשרים יגישו הצ־הרת־הון
בראשית כהונתם, אך לא קבעה
שעליהם לחדש את ההצהרות מדי שנה,
עד גמר תקופה מסויימת אחרי פרישתם.
לא פחות. למרות האופי המינימלי -של
ההצעות, הן גרמו זעזוע בקרב חברי הממשלה
החדשה.
כמה מחבריה הדליפו לעיתונות כי ההצעות
פסולות בעיניהם מכל וכל, וכי
אסור ביכלל לקבוע כללים ברורים. לדע תם,
יש להניח לממשלה עצמה -לקבוע
מדי פעם הנחיות. כלומר: השרים בעלי־הרכוש
יקבעו בעצמם כיצד לנהוג ברכושם.
ממשלה
זו מורכבת ברובם מבעלי-׳הון.
רובם עשו את ההון ביושר, והוא פרי
עמלם. יוצא מכלל זה משד, דיין, שעשה
לפחות חלק מן ההון שלו באמצעות שוד
עתיקות, השייכות למדינה.
כך או כך — החלטת הממשלה בעניין
זה, הנוגעת לחבריה אישית, תקבע במידה
רבה את דמותה המוסרית עוד בראשית
צעדיה. כל החלטה שתהיה פחות מאישור
מלוא המסקנות המינימליות של ועדת־אשר
תוכיח כי המהפכה שחלה במישור
הפוליטי לא גררה אחריה מהפכה במישור
ט׳והר-ד,מידות.

הכנס ת

ה ה תנ צ לו תשלאנאמדה
הפירסומאי שהוצג כמי שחכה
אח רעיון האיש הבודד
?כגסת — מכחיש מב7־וכ7
״מי הגה את רעיון הליכתו של סמי
פלאטו־שרון לכנסת?״ נישאל ז׳אק בן־
אודיס על־ידי המנחה .״אדיה ג׳לבל׳ום,״
ענה בן־-אודיס ללא היסום. היה זה בעת
ראיון שערך ירון לונדון, מניחה עלי
כותרת, עם יועצוילשעבר של חבר-הכנסית
העומד במרכזה של סערה ציבורית זה
׳חודשים ארוכים. לונדון המופתע פלט
באופן ספונטאני :״וזה האיש שמתיימר
ללמדנו הילכות מוסר?״

פירסומאי גלכלום
״נגד ההסגרה !״
וההפתעה היותה טיבעית, שכן ברשימה
הארוכה של עוזריו, יועציו הגלויים והסמויים,
אנשי יחסי־הציבור וידידיו של
האיש הבודד שהצליח להדהים את הארץ
כולה כשזכה בשני מנדטים בכנסת, לא

עיתון אמריקאי טוען: שואל 0(1בקח

סיוע גרעיני
^ אם נכנסה ישראל שוב להרפתקה
1 1מדינית מטורפת שיתוצאויתי׳ד, עלולות
לחיות הרות־אסוון?
התשובה שבפי העתון האמריקאי החשוב
בוסטון גלוב, אחד מששת העיתונים החשובים
של ארצותוד,בריית, החלטית ופסקנית:

בשבוע שעבר פירסם הבוסטון גלוב
רשימה מאת כתבו ויליאם ביצ׳ר, יעל
אודות יכולתה של דרום־אפריקד, לפתח
פצצה גרעינית. בין השאר טוען ביצ׳׳ר
בכתבתו :
• בידי ארצות-הברית, ברי׳ת־ד,מועצות,
סין, בריטניה וצרפת, נמצאת במות גדולה
של נשק גרעיני. לישראל, כך מאמינים,
יש תריסר פצצות גרעיניות, אבל היא
806 01801001.־81

111616 11876
6 6 0נ)
4ת 31646ז 9 0
0־מן 861 1186 1(6611־•1 6 9 0 1 4 3 4118); 16171 )11118 4601811081 88518481106 111 41115
6X 01181186 4 0 1 8 10118ם ! 1161)1 , 0 1 60110116 ) 1 111811111111.זל> 1ן ק 46181 811
065 016 ) 114 ׳411686 1 6־^ 7684610 8011146 3 8 11871118 8 1( 8518 111 1 8 0 4 ,־ 1( 01
ץ ת 8מ 1(0 * 11876 1ס!) ׳81411011811 * 1165
• <1648113 011 4116 1618410051119
ח 118,76 1>6 6

6־41161

8 ) 1) 414100 ,

טרם פוצצה אף אחת מהן. חודו כבר
ערכה פיצוץ גרעיני...
!• קיימים דו״חות חוזרים ונשנים כי
ישראל מושיטד, סיוע טכנולוגי לדמם-
אפריקה בתחום זד״ בתמורה לאספקה
ארוכת־טווח של אורניום מועשר. מקורות

מערביים מעריכים דיווחים אלה כבעלי
בסים עובדתי, ליממת שאין בידיהם סר -ו
טים רבים.
גילוי סנסציוני זה, שעל־פיו קיים מעין
הסכם חליפין בין ישראל לדרום־אפיריקה,
שלפיו מספקת ישראל לדרוט-אפריקה יידע ,
טכנולוגי גרעיני תמורת האורניום הרחש
לייצור פצצות גרעיניות ,׳נחשף בעיצומה
(.־ 8111811, 6X01113176 0110168101111
־ 11180 1 0 0 1 8 0 0 1 0 6
1 1 1 6 1711146)1 8 4 8 4 6 5 , 4116 8 0 7 1 6 4
1 7 0 1 0 0 , 0 1 1 1 0 8 , 8 1 1 4 8 1 0 8 0 )1 ? 1 8 0 0 6
11376 8 18186 0 1 0 0 1 (6 1 0 1 0 0 0 1 6 8 1
7 6 8 9 0 0 8 . 181861 18 0611676)1 4 0
11376 0 1 0 1 6 41180 8 )4 0 2 6 0 )763.11003
׳1(114 1186 0 0 4 )46400346)1 8 0 } 1 1 8 (1 0 .
1138 6X 910)16)4 • 11 0 0 0 1 6 3 1 <467106,
0 0 1 6 0 4 411616־ 80761׳ 1(04 4116 0 6 7

של סערה דיפלומטית בינלאומית מעוט־דת
לחתרגיש נוכח הידיעות כי דרום-
אפמקד. עומדת לבצע את הניסוי הגרעיני
הראשון שלה.
האשמה הראשונה בדבר כוונותיה של
דדום־אפמקה בתחום זה הושמעה לראשונה
על־ידי הסובייטים. מקורות במערב
מעריכים כי לווייני־המגול של ברית-
המועצות הם שסיפקו את המידע על ההכנות
לפיצוץ הגרעיני של דרום־אפריקה,
מידע ששירותי הביון של ארצות־הברית |
לא היו מודעים וערים לו.
בעיקפות הגילוי, שתפס כותרות ראשיות
בעיתוני העולם, הובעה ההערכה !

פצועה על הכפיש
שילדת־הפלדה גררה
הוזכר שימו של גלבים עד לאותו רגע.
הפובליציסט ׳מאבסודום. אדיד,
גלבלום, העומד כיום בראש מישדד ל־פירסום
וליחסי-צקבור, ,סוכר לרבים בעייתו-
,נאי ובכותב !מאמרים עוד מהתקופה שבה
כיהן כחבר מערכת היומון הארץ בשנים
שלפני, קום המדונה ולאחר—סכו. הוא
בוגר אוניברסיטת ביירות, שהתפרסם כשהיד,
העיתונאי היחידי שהצטרף למסעד, רב־התלאות
של אוניית־המעפילים אכסודוס
(יציאת אירופה) ב* .1947 פירסם רשימות
על בעיות עלייה !ועדות, בין השאר על
העולים ממרוקו שהגיעו בתחולת שנות
החמישים, והוא ידוע כמי שטבע את
המונח ״ישראל השנייה״ בלכסיקון ה־עיברי.
עד היום נוהג גילבלום להביע את
דיעותיו בשאלות אקטואליות מעל דפי
העיתונות היומית.
אלא שגלבלום עצמו הכחיש אח דיברי
בן־אודים למחרת התוכנית בטלוויזיה. ל טענתו
סולפו העובדות, או שלא הובנו
כראוי .״לא היה לי כל קשר עם מסע
הבחירות של פלאטו־שרון,״ טען .״הקשר
שלי איתו היה בתקופה שלפני הבחירות.״
בנוסף הסביר גילבלום שאין הוא רואה
כל פגם מוסרי בעצם הצגת מועמדותו
של פלאטו־שהון לבחירות .״אם יש משהו

ל ד רו ם־ א פוי ק ה
בי ניסוי גרעיני שיבוצע בידי ממשלת
פרטוריה עלול לגרום שורה של תקריות
דיפלומטיות וכלכליות באפריקה 1ומחוצה

מייד עם פירסום הידיעה בעיתון האמריקאי
בדבר הנשק הגרעיני המצוי, כביכול, בידי
דרום־׳אסריקה, מחלו עיתוני העולם
מפרסמים את כל המידע שנאסף בידיהם ב,ישנים
האחרונות בדבר תוכניות הגרעין של
מדינה זו. העיתון הבריטי אובזרוור טען
השבוע, כי דרום־אפריקה וגרמניה המערבית
משתפות פעולה בחשאי בפרוייקטים
שונים הנוגעים לביטחונן, כולל מחקר
גרעיני.
לטענת האובזרוור מבוסם המידע שבידיו
על מיסמכים שנגנבו בשעתו משגרירות
דרום־אפריקה ׳בבון, ,המצביעים על קשרים
׳אלה. טענות מסוג זה נשמעו כבר בעבר.
יבין השאר האשימו בעבר עיתונים גרמניים
את ׳ממשלת בון בשיתוף פעולה
ובסיוע לדרוס-אפריקה במחקר הגרעיני
,שלה.
אולם הידיעה של הבוסטון גלוב סי בכה
לראשונה גם את שמה של ישראל בציר
המשולש הבלתי-קדוש.קשה לשער ימה
יהיה הנזק הבינלאומי שייגרם לישראל,
לא ירק באפריקה, אם יסתבר שהידיעה
בבוסטון גלוב אומנם נכונה. אולם גם
מבלי שיינתן אישור לידיעה, עצם פיר-
מומה — כשתוכנה לא הוכחש עדיין בידי
׳שום גורם ישראלי — יש בו כבר לגרום
נזק לתדמיתה של ישראל.
י אם בעבר טענו מנהיגים ישראלים כי
הפיתוח הגרעיני דרוש לישראל לשם
הגיגה על קיומה — הנה עתה עלול
להיווצר רושם שוינה ומסוכן, שיש בו
להחמיר עוד וותר את בידודה של ישראל
בקהילת העמים. זהו הרושם שישראל
משתמשת בידע הגרעיני שבידה׳ כדי ל סייע
באחד התחומים העדינים והרגישים
׳ביותר למדינה גזענית, המנודה ומוחרסת
על-ידי משפחת העמים.

לא מוסרי, אז זה דווקא במי שהצביע
עבור שרון, ולא בזה שהוא רץ לכנסת.
אם פושע סועד יציג את מועמדותו לא
.יהיה בזה כל פסול, לדעתי. הפגם יהיה
!רק באלה שיבחרו בו.״
אך לעצם העניין הסביר :״כאשר נעצר
פלאטו־שרין בגלל בקשת ההסגרה, נפגשתי
איתו, שוחחנו ארוסות ׳והשתכנעתי ׳שאני
נגד ההסגרה. ביררתי עם עזדך־דין, ונודע
לי עד כמה נוקשה החוק הצרפתי
בעניין זה. שם, בצרפת, יכול אדם לשבת
משך שינים במעצר לפני המישפט, באמתלה׳
של חקירה. אחר־כך יכול להסתבר שאין
כלל ׳מקום לימישפט. פלאטז-שרון לא היה
מעולם אזרח צרפתי. פרשת אבדדאוד
הוכיחה, לדעתי, שאץ הדדיות בהסכם ההסגרה
עם צרפת.״
להחליף באכו־דאוד .״כשנתפס אבו-
דאויד בצרפת, העליתי אני את הרעיון
שפלאטו יכריז על נכונותו להסגיר את
עצמו לצרפת בתמורה להסגרת אותו איש
אש״ף ילידי ישראל! .טובן שהכוונה היתד,
רק לתרגיל דמאיגוגי־טאקטי,״ הסביר
גלבלום .״לא הקמתי מדינה כדי שיעשו
לי פיפי על הראש. צרפת הפרה את אמנת
ההסגרה, ולא צריך היה לטשטש זאת,״
סיכם. אלא שבנושא המועמדות לכנסת
לא והיתד. דעתו נוחה,
״אמרתי לפלאטו,״ סיפר ,״שיפעל קודם
לטיהור שמו ודק אחר־כך ירדן לכנסת.
קודם היה עליו ילא ׳להקות חשוד, ואת
׳תוכניותיו הפרלמנטריות יכול היה וגם
צריך, לדעתי, לדחות לעוד ארבע שנים.״
גלכלום ציין שבבחירות לא עיבד עבור
פלאטו־שרון גם בגלל העובדה שלא האמין
בסיכוייו להיבחר, וגם בגלל שעבד עבור
מיפלגה אחרת — ל״ע.
הוא פנה ,׳לדבריו ,׳לעורכי התוכנית
עלי כותרת והובטח לו שבש״דור הקרוב,
בתחילת שסוע זה, יאמר המנחה י תן
לונדון כמה מילות התנצלות על אי־ההבנה
ויעמיד את העובדות על דיוקן.
אלא שלונדון, כדרכו בעת האחרונה,
העדיף להתעלם מאותה התנצלות ולא
הזכיר את הנושא אף במילה אחת.
תאונות אעוה מתחתלמ כוני ת
הפצועה שכפה 20 דקות
ע 7הכפיש עד כוא
האמפוזגס — והמישטרה
הגיעה כעבור שעתיים והצי
זעקות מקפיאות יבקעו מתחת לגחונה של
מכונית הסובארז הלבנה שנעצרה במרכז
הצומת. לעיני העוברים־והשבים שהזדמנו
׳באותה שעת־צהריים של יום שישי לצומת
הרחובות הסואן ריינס — שדרות בך גור״ון
בתל-אביב ניגלה מחזה מחריד. מתחת לגחון
המכונית שכבה אישה, לכודה בישילדת
המכונית וגופה מכוסה כולו דם.
הכל קרה במהירות הבזק׳ !סבונית ה־סובארו
פגעה באשה, שמאוחר יותר זוהתה
בפינוקה ב״ץ מבני־ברק, בעת שחצתה
את מעבר־החצייה. פינוקה ינפלה על הכביש.
המכונית המשיבה לנסוע עוד מיספד
מטרים כשהיא עולה על היאשה וגוררת
אותה עימד, על הכביש. במרכז הצומת
נעצרה המכונית, הנהגת המבוהלת זינקה
החוצה כמוכת־הלם ׳וברחה מהמקום, לרגע

פצועה מוכנסת לאמבולנס
איש לא העז לגעת
קפאו כולם. המחזה האימים ניראה כסו
נילקח מטרט־זוועה.
אך צעקות הכאב של האשה החזירו
כמה מהגברים לעשתונותיהם, והם זעקו
אל הכביש. מישהו ניסה להפעיל את
מנוע המכונית, להסיעה לאחור ׳ולחלץ את
האישה. אך צעקותיה גברו עוד יותר. מישהו
רץ מייד אל הטלפון שבק״וסק הסמוך
והזעיק אמבולנס וניידת־מישטדה.
כעבור כמה דקות, שלאישה הפצועה יניד־או
ודאי כנצח, הרימו הגברים בכוחות
משותפים את המכונית והעבירוה לאחור.
על הכביש נותרה מוטלת האשד, השסועה.
דם זרם מהחורים הגדולים שחתכה שילדת
הפלדה בגופה, ידה האחת היתד, מעוותת,
פניה שחורים וכל גופה מעוך. היא היתד,
בהכרה מלאה ׳וייבבה כקול. לא הרחק
ממינה היה מוטל ׳סל־דקניות שלה. מתוכו
נזל חלב, ומיצרבי הסזון התפזרו סביב.
עשרות עוברים־ושבים התבוננו במתרחש
מן המידרכות סביב וחששו לגשת.
אחדים ניסו להדים את הפצועה ולהכניסה
למכונית מיסחרית שנהגה התנדב לנסוע
ליבית החולים איכילוב הסמוך, אלא שכל
תזוזה גרמה לה כאב חד. מישהו נזכר
בשעורי היסוד בעזרה ראשונה שישיגנו
לו ׳בבית־הספר, וצעק :״אסור להזיז אותה
! לא לגעת !״ ואכן, איש לא העז לגעת.
האמבולנס התעכב. חלפו כעשר
דקות, ופינוקה כ״ץ עדיין שכבה על האספלט
הלוהט ׳וייבבה בקול קורע-לב.
בגדיה יהיו קרועים ועורה נחרך מהחום.
קצין צה״ול גילה יתמה וסוכך עליה ׳בסדין
מפני קרני השמש .״חציתי באור ירוק,״
מילמלה ללא־הרף. אותה שעה ישבה הנהגת
בקיוסק חיים שטול מקום ההתרח שות,
והתייפחה בהיסטריה.
בעל הקיוסק ניסה להרגיעה והישקד, יאותה
במשקה קר .״היד, לי אור ירוק!״
צעקה. חלפו דקות ׳רכות אך כל סימן
לאמבולנס יאו לניידת־מישטדה לא נראה
בשטח, למרות שתחנת־המישטרה הקרובה

נמצאת ברחוב דיזנגיוף, במרחק דקות אח דות
ממקום האירוע.
ב־ 20 דקות אחרי התאונה נשמעה סוף-
סוף יבבת סירנה. האמבולנס הואיל להגיע.
עשרות העדים ולמתרחש נשמו לרווחה.
ידידם המיקצוע״ות של האחים הרחמנים
העלו את האישה בזריזות לאלונקה וממנה
אל האמבולנס, שזינק לעבר בית־החולים
איכילוב. מצבה של האשד הוגדר ישם כקשה.
המישטדד, עדיין לא הגיעה. מישהו
טרח וצילצל ישוב למוקד ,״ניידת בדרך,״
עגו ליו.
השעה היתד, כבר שלוש אחר־הצהריים,
יותר משעה אחרי התאונה. התנועה המשיכה
לזרום ׳ותוך יכך טושטשו כל הסימנים
שיכלו להעיד על נסיבות התאונה.
גם ינהג האוטובוס שהיה עד־ראייה ויכול
הייה למסור על מצב הרמזור ברגע התאונה
הסתלק. עשירות עדי־ראייה למיקרה מקרב
העוברים יוד,׳שבים, שהמתינו ׳על־מגת למסור
את עדותם — התייאשו והלכו לדרכם.
לפתע הופיעה במקום מכונית פורד
אסקורט מישטרתית. קצין־מישטרד, בכיר
הציץ במתרחש בסקרנות לרגע, והמשיך
לדרכו.
רק שעח וחצי אחרי המיקוד הופיע
שוטר רכוב על קטנוע. הוא הבייט סביב,
שאל לפרטים, הציץ בכתם יהדם שעל הכביש
וחזר אל קטניועו .״אני רק שוטר
סיור, לא חוקר ולא בוחן תאונות,״ התנצל,
כשנשאל מדוע אונו גובה עדווות.
״נשלחתי רק לוודא שאכן אירעה כאן
תאונה״ הסביר השוטר, סמל־ראשון שליום

יותר משעתיים !וחצי אחרי התאונה הגיעה
למקום ניידת. איש מעדי־ד,ראייה כבר
לא נמצא במקום. לא נותר להם אלא לרשום
יאת עדותה של הנהגת הדורסנית, ש בינתיים
נבר הספיק מי שהספיק לתדרך
אותה באשר לגירסה הרצויה שעליה
למסור.

וידויו של הצעיר
מננ וו ־י ר וחם
שהתנוסס כמאהב
של שלי 1׳נטוס
^ וככת־הקולנוע האמריקאית שלי
וינטרס מבהלת רומן עם הזמר הישראלי
שימעון אדר!״ הידיעה שפורסמה
במדורי־הרכילות של עיתוני איטליה, היב־
׳תה בתדהמה את מושבת הבידור בישראל.
כאן זכרו את אדר ( )26 כצעיר ביישן ד
נבוך, שניסה את מזלו במיצעדי־הפיזמונים
בארץ, ללא הצלחה. אך מי שמכיר את
הצעיר השאפתן מכפר־ירוחם ידע, שזהו
רק צעד ראשון בדרך שהיתווה לעצמו.
אדר עזב את הארץ לפני שנתיים, אחדי
׳שהגיע למסקנה שבישראל אין לו עתיד.
״רצתי אחרי אמרגנים, אבל אף אחד לא
היה מוכן לקחת אותי לידיים. היום, כשאני
נמצא בביקור בארץ, הם פונים אלי ומבקשים
שאפתח להם דלתות בעולם־
הבידור האיטלקי. פיתאום כולם חברים
שלי,״ אומר ׳שימעון אדר בשמץ של מרירות
,״אני־ לא מתייחס לחברים שבאים
אלי כשאני מצליח, כשאני עומד בזכות
עצמי. אנשים שהיפנ׳ו לי את הגב רוצים
לפתע את חברתי, אבל אני לא מתכוון
לעשות לאף אחד חיים קלים.״
לעומת זאת נראה, שדווקא הצלחתו באה
לו די בקלות. הכתובת שחיכתה לו ברומא
היתד זו של כוכבת הקולנוע האיטלקי
עליזה אדר, אחותו הגמלה, הנשואה לעיתונאי
ידוע באיטליה, דלי סולפו.

מספר שימעץ אדר :

בשבוע הראשון לא עשיתי שום דבר,

,.אלה שמקנאים ב• מרכלים שהצלחתי בגלל רומאן 1

הכד דמעו
הקאר״רה

9 0 0 9 0 1 6 1 3 0 1 0 !6 7 1 1 3 7 3 111111 3 0
6 6 1 0 3 0 6 , 6 6 3 6 0 ) 6 6 16 8 1 9 6 0 0 6 16
10 6 5 1 1310 3 6־11־ 9 0 631ח 3 6 1 1 0 10
301X 66113] 6 6ח 3ק 3 8 8 3 9 9 1 3 0 6
!׳0 0 0 3 8 1 0 6 6 60011ז 6נן 13־ 01161
3 9 0 6 5 1 6 0 6־ 3 11ז 6 6 6 0 8 8 1 6
6 8 5 3 3 6 0 6 6ו ח 0 6 0 1 0 9 ^ 6 1 0 51 6
1 0 0 3 1 1 3 1 1 3־ 6 £ 1 6 6 1־3 4 3111131
911 0 0 0 3 5 1 0 6 3 1 1 0116611 5 6 0 7 1 0 6
<<1 0 1 1 0 9 0 6 8 1 0 3 0 0 3 0 1 6 5 0 1 0
9 0 6 5 1 3 8 6 0 3 — 6 3 0 6 6 5 8 0 [301 16
3 013ו ח ״— 0!6 ) 3010 נן 0 0נ[ 0 6 1 3 0 0 11
13 116 6 6 9 0 2 1 0ר <1 0 0 6 3 6 1 011\/ 60
96110 6 0 3 0170110 נן . 1_ ׳ 3״ 6 0 0 0 6 3 1 6

, 00169065191105911111105101
/1 3 9 <(3 !<0 6 0 9 1 0 3 6 1 00611ו 6 1ו ח 0 0

9 0 6 1 1 6 011 0163 06306116013 0/10163 .
51 103113 011 0 6 6110 \/ 0 003010ח 1 0י1
651170 063 0(611׳! 0 3 0 9 0 0 3 2 1 0 0 6 011
6 0 0 7 0 6 6 9 0 2 1 0 . 011 8 9 6 1 1 3ס ט 1001 0161 1 6 3 1 0 0 , 311׳ 161210 5 6 6 61 5 0 3 7 3 6 0 0660371911311 6 5 0 6 0

111111

^ 0037781 ) 1,

0ת; 1וזז 1ב< €113 ים יק
לא הכרתי את השפה, הסתובבתי ברחובות
כדי להכיר את העיר ולאט־לאט
יצרתי לי חוג מכרים גם בזכות
שאני ישראלי וכמובן בגלל שאני אחיה
של עליזה אדר, שהיא מאד פופולרית שם
בלי עין הרע. עליזה התחילה להפעיל את
הקשרים שלה, להכיר לי ׳את כל המי ׳ומי
בעולם הבידור ׳ובעלה עזר לי להאריך בכל
פעם את הוויזה ׳ולקבל רישיון־עבודה.
החומר שהבאתי אתי מישראל לא הזיז
לאף אחד. עד שעליזה פנתה לידיד שלה,
הזמר המלחין סרג׳״ו אנדריגו ששמע אותי,
חיבר בשבילי שיני שירים והתחיל להריץ
אותם ברדיו. התחילו להתעניין בעיתונים
מיהו האח׳ הצעיר של עליזה אדר, שהגיע
מישראל. התחלתי להיות מוזמן לאירועים,
ולמזלי — בכל מקום שהגעתי צילמו אותי.
אחרי חודשים אחדים, הבחנתי שבעצם
צלמי־העיתונות הם שקובעים איזה תמונות
יתפרסמו בטורי-הרכילות ובשבועוני־הבידור.
התיידדתי עם הצלמים הנכונים,
וחוג המכרים שלי התחיל להתרחב בצורה
לא־נוחמאלית.
המיפנה הגדול בקאריירה שלי היה
לפני חודשים אחדים, כשקיבלתי הזמנה למסיבה
בביתו של הבמאי־המפיק האמריקאי,
דנים שלדון. הגעתי לשם עם זמר איטלקי
שהוא כיום פופולרי מאד באיטליה,
מאסימו ראניירי, וכשהגענו לשם נדהמתי

3יע 31ק 13סקס!)
ץ 6 9 0 6 5 1 3 70113 5166116ו) 01 7601606 0ט \ /
51 6 1 6 6 3 6 6 0 0 3 1 3 0 1 3 7 7 6 0 0 ? 11 9 3 0 ) 0 6 0
9 1 0 7 3 6 6 0 3 6 1 3 6 1 6 15036113ח ט 530615156 3 9 0 6 5 6 6 1 3 1 0 6 6 1 0 3 5 1 6 1 1 0ו6 0 0166 1
>>חס 6101ו 3
311׳0 1 9 1 3 1 3 1 01ט 5
) 03 0 0 1 <<6 0 1 0 1 .1 6 0 0 5 3״ <<1 8 0 3 6 1 - 5 1 6 9 £0130 6ח 0וחוו 1 3 5 1 6 6 9 3 ) 13 103 81 וח 16
110נ 1ט 5״ 8 0 0 9 9 1 3 ) 3״ 1605 6וז 1ע \/ץ 6116ו) 5
1210 11 0 3 6 1 3 6 1 6 6 0 3 01ח 6 8 6 311׳ 1ו 01ח 3 9 0 ׳ 9 3 0 9 1 6 5 5 0 718 ) 0 11 9 0 5 1 0ח ט 0 6 3 5 1 0
0(6 1 1 0 0 0 0 0 6 0( 6113110106 0166 6 3 0 0 6 6 3
9 6 0 16 ) 6 0 9 0 6 1 3 0 6 13 9 3 0 1 6 016113 <<5 3 9 0 1 .6 0 6 3 0 0 1 3 0136010111 . 5 0 1 0״ 61 ) 10310106
0 1 0 9 0 3 7 6 0 0 1 0 6 7 0 1 0 0 6 3 <<9 3 0 0 3 3113
16 )11 51661ז 50113 593113 013 9 3״ 0 0 0 6 3 6 3 51610606 6 01050110 3 80109116051 6 3ץ16
) 3051 ) 0 1 0 9 0 3 ) 3 0 6 3 )10110111003 0 0 6 13
6 6 3 6 0 66113 6 6 3 6 0 .

לראות מי הי׳ו שאר האורחים. היו שם
אלו דלון, אורסולה אנדרם, ג׳וליאנו ג׳מה,
ג׳רי לואיס, שלי וינטרם, ז׳אן־פול בלמונדו,
בקיצור, כל המי־ומי שנמצאו אז ברומא
היו שם.
ראניירי הכיר לי אחדים מהאורחים, וכשנודע
להם שאני אחיה של עליזה אדר
מישראל ושאני זמר, ביקשו ממני לעלות
לבמה ׳ולשיר כמה שירים. אמרתי לעצמי,
שימעון, זה הצא׳נס שלך להכיר את כל
הכוכבים האלה. לא עשיתי הרבה השמץ,
עליתי לבמה ושרתי להם את ירושלים של
זהב, עושה שלום במרומיו ושיר אחד באיטלקית.

תקרית

חזירים
ן* הפת?ן ה חיכתה לי כשירדתי מהי
1במה. לפתע נגשה אלי שלי וינטרם,
חיבקה אותי וסיפרה שהיא אוהבת מאד את
ישראל, ואפילו ביקרה בה פשהסריטה את
הסרט יהלומים. היא הזמינה אותי להצטרף
אליה ׳ולספר לה על הארץ, וצלמי־העיתו־נות,
שהיו במסיבה, קפצו על המציאה והתחילו
לצלם אותנו מכל הכיוונים.
הרגשתי מאד לא־נוח, אבל שלי הרגיעה
אותי ואמרה לי , :שי׳מע׳ון, אל תשים לב.׳
היא המשיכה לספר לי על חייה עם בעלה-
לשעבר, השחקן האיטלקי מטוריו גאסמן,
׳והוסיפה שלדעתה הגברים האיטלקים חמי-
מזג ׳ושהגברים הישראליים מאד אמיצים.
במהלך שיחתנו ניגש אלינו מפיק-
הטלוויזיה פרנקו קריסטלי, בעלה־ילשעבר
של השחקנית קלאודיה קארדינלה, והזמין
אותי ואת שלי להופיע ביחד בתוכנית הטלוויזיה
שהוא מפיק.
הסכמנו להופיע, ושידור התוכנית רק
הגביר את השמועות והרכילו״ות על היחסים
בינינו. כששאלו.אותה עלי, היא רק
חייכה, אמרה שאני נחמד ואילו אני שתקתי
׳ולא אמרתי שום דבר.
אחרי התוכנית עברתי ׳להתגורר אצלה
במלת, ובאמצעותה נפתחו בפני הרבה רל-

ב שח

!ניוח קשישות...״
סיי

11 סו וע1מ

) 6 1 0 ) 1 3 0 0 3 5 0ו 0 ) 3ח 1/1310 9 ^ 6 3 6 3 1 3 ) 6 0 3 ׳ 6
13 )3 3 1 0ו 3 01ו 6 ) 0 6 1ו 9 3 1 0 0 5 0 6 3 1 0 0 0( 12 0 0 0 1ון 11
3 1 0 1 0 13 9 1 0 1 /3 3 6 3109116 13 3 1 0 )10 )1 3 3 9 6 9 3 3
< 0 0 3 0 3 301110 5 0 1 0 , 3 1 6 3 1 ) 6 0 3 ) 16110 1.011 ) 6
3113 01 (113 ) 0 , 51 6511311) 3 13 0 3 3 0 3 3 2 0 3 6 ) 0 3
.״ 3 3 10113 13 0 3 0 ) 6 .)161 <<9 1 0 0 0 1 6 1 1 0

תות באופן אוטומטי. לכל האירועים, שהיא
היתה מוזמנת אליהם, התלומתי אליה.
שלי הכירה לי מפיקי־קולנוע, עיתונאים,
כוכבים, נתנה לי מתנות עד שהתחלתי
להרגיש לא־נעים. אחרי הכל היא יכולה

עס הזמו

הפופולארי מאד באיטליה מאסימו ראניירי, אשר הכניס את
שימעון אדר למסיבות החברה הגבוהה ברומא( .משמאל) עם
הגיס העיתונאי וילי מולכו, שהשיג לשימעון אישורי עבודה ופתר את בעיות הוויזה.

להיות אמא שלי, ולא רציתי שיתקבל רושם
שאני נער־שעשועים. מצד שני זה הוסיף
מאד ליחסי־הציפור שלי, כשבאתי איתר,
למקומות הכי יפים עם האנשים הכי חשובים.
זה תרם לי המון.
החלטתי שאם אישים לב לכל מה שאנשים
מדברים, אני עלול לפספס את ה־צ׳אנס
שיש לי. לא היה קשה להבחין שהרבה
גברים חיפשו את קירבתה וקינאו

ל עיתזו־טלוויז׳ה איטלקי

באחד הערבים היינו מוזמנים למיסעדת־היוקרה
פלאביה טאברנה, שהיא הכי מפוארת
ברומא. ביחד איתנו ישבו רוברט

ואגנר וריסה טאשעגהם. כששאל אותי
המלצר מה אני מזמין, אמרתי ׳לו שאני
יהודי ולא אוכל •בשר־חזיד. שלי נישקה
אותי ואמרה שגם היא יהודיה ׳ולא אוכלת
חזיר. שנינו הזמנו דגים, ולמחרת קראנו
על התקרית הזאת בעיתונים. ככה זה ברומא.
בכל מקום חשוב יש תמיד עיתונאים
וצלמים.
לאחר שהיינו ביחד שלושה וחצי שבועות,
הודיעה לי שלי שהיא חייבת לחזור
לארצות־הברית ביגלל התחייבויות קודמות,
והציעה לי להצטרף אליה. הפיתוי
(המשך בעמוד )32

13 דו קרן־
בגלריה ״עמיחי׳
*1׳״1יז טזדן חסמנית 7 1ן ג

בקנותך
את הענק
של טעמי
אינך משלמת,,י
עבור חלק זה

ה ענ ק
עו ל
טעה
חו סרלך

*א!.ו 0א $ £ואתי

אם יקרהו תברח •טונמיקן• באה לקראתו
ומגישה לך את סזון הילדים ר.ם 1נחר •טעם״.
באריות ננגק חסכונית. הם כילה קילוגרם שלם
של סולת מעודנת לחי!1ק-־ם נ1ם׳־.
בנוסף ליתרון הכסות׳ ,את ח!סקת לא פחות
מ 10:ל״ ושד 5אגורות1ם שלמת 16.20 לי׳
בלבד. במקום 26.25ל״.
נם מעדן השוקולד של •טעס״• .גדל־תוכלי
להשיג! באריות ענק של 850 גרם. במחיר
של 14.75 די בלבד, במקום 24.45ל״ .בצד
שיפורים אלה. ממשיך •טעם׳־ לפנק את ילדך
במבחר ס1צריז-־טעס״-אוח טחון נמס ,־טעמי׳־
תירס מ״ל!• .טעמ״-תוטעסי מנדן לילדים. נבטעם
חות שדה!.

ילד בריא עם מזון״טעמי״

אמני באר־שבע, ערכו פלישה לתל־אביב.
ההזדמנות, פתיחת תערוכה של חברם בני
וינקלר בגלריה ״עמית״ בוזל-אביב.
למעשה היתה זו ,״פתיחה כפולה״ ,גם
של הגלריה וגם של •התערוכה. הגלריה
היא של עמוס ואראלה שולברג (סגנית
ראש מועצה •מקומית רמת־השרון) אשר
החליטו שהגיע הזמן להגשים חלום ישן
והוא פתיחת הגלריה.
לחנוכת הגלריה בחרו השולברגים בעבו דותיו
של בני וינקלר.
וינקלר היושב בעומר ליד באר־שבע מפסל
במתכת, במשך שנים הפך למבוקש מאוד
בארצות הברית, ועתה, מדי שניה הוא
מבלה ישם מספר חודשים בשנה.
כדי להפגין סולידריות ״נגבית״ הגיעו
מהנגב ה״אסים״ ,׳הפסלת חוה מחותן,
הצייר גבי •בן ז׳אנו והארכיטקט־אמן,
יהושע שבח, שבנה יחד עם וינקלר את
בית־הכנסת של נבטים, שתוכנן כשיחזור
של בית כנסת קוצ׳יני אוטנטי בהודו.

לנשף ב חי ר ת

שינת הים התיכון
אשר ייערך ב־ 27.8.77 באשקלון
על שפת הבריכה שד

מלון..גני שולמית״
ולנשף ב חי ר ת

נסיכת יסנינרת
אשר ייערך כ־ 3.9.77 בטבריה

קובעים •ותר מכל
מרכיב אחר, את

רמקולי

איכות המערכת

מפרטים ט־ניים :״מלוט״ ,ארלוזורוב ! 5ת״א. טל 03—221751 .

מועדון

תגענה המועמדות באוטובוסים הממוזגים
של חברת

חברים

£ 1 -1 0 0 1 0
שמטת מזל שור ,9יפו העמיקה, טל 826524 .

מודיע על קבלת

ב״חוף השקט׳

כי הנסיעה באוטובוס
של ״אגד״
בטוחה יותר מכל אמצעי
תחבורה אחר על הכביש.

חברים חדשים

פרטים והרשמה :
בכל ערב (פרט ליום א׳) בין השעות 21.00—23:00 אצל צביקה, במועדון.

דרוש

1הג/מורה דוו
לשותפות על רכב
תיירות לכתוב: ת.ד 568 .ת״א, עבור שותף.

מלון בלווי-ף אדאס בבדן שבשוז״ץ
מציע לתושבי ישראל ת״וות בסיגנון חדש
מלון בלווי״פאלאס בברן שבשווייץ, הנהיג השנה שיטת תיור חדשה — ומיוחדת
לישראלים: השיטה מבוססת על שהיה בת חמישה ימים במלון (לינה וארוחת-
בוקר) ,כאשר המלון משמש בסיס לטיולים בסביבה.
מנהל המלון, יוסט שמיד, תיכנו 5מסלולי־טיולים, כאשר כל אחד מהם הוא
בתוואי אחר. המסלול מתוכנן כן שהיציאה נעשית כל בוקר מהמלון, ואליו

חוזרים בכל ערב.
מסלול הטיול, אשר בל אורח מבצע בכוחות עצמו (ברכב שכור או ברכבת)
מתמשך על־כני יום שלם, וכולל בתוכו את אתרי הנוף הנודעים בעולם אשר
שווייץ משופעת בהם.
מחירי השהיה במלון — מיוחדים לאורחים מישראל, ואינם מכבידים את התקציב
שבלאו־הכי אינו גבוה, בשיטת טיול מיוחדת זאת. פרטים נוספים בסוכנויות
הנסיעות, במשרדי סוויסאיר ואצל פקיד הקבלה במלון בלווי־פאלאס.

עלנת תעית 77 תהיה אורחת העלון נעשו שנוע

הזמן כבר עכשיו
מקום למודעות בגליון
ראש השנה הענק של
0 9 x 1 1 :1גוה
שיופיע ב־6.9.77

סס ל מען הקאד־״רה
(המשך מעמוד )31
היד, גדול, אבל מצד שני ראיתי שבאיטליה
מתחיל ללכת לי קלף משוגע במיצעדי ה־פיזמוניס
זיבחיי־החברח• ,והחלטתי שזח לא
הזמן לעזוב. השארתי לי את הקשר עם
שלי, וכעבור ימים אחדים !התקשרתי לשח קנית
אחרת, אורסולח אנדרם, שהכרתי
במועדוך הלילח ג׳קי או, כשביליתי עם
שלי. אורסולה היתד• ,באותו ערב לבד.
הזמנתי אותה לריקוד, תוך כדי הריקוד
התחלנו לשוחח והיא הזמינה אותי לבקר
בביתה. לא יכולתי ללכת מפני שהייתי
עם שלי, אבל קבעתי להתקשר איתר, כש־שלי
תחזור לארצות־הברית.

ללון אצל
אורסולה
׳ך• שצילצלתי אליה, הופתעתי מהשא־
^ לה שלה , :נו, שלי כבר לא ברומא?׳
היא קראה על הרומן שלי •בעיתונים, אבל
מאוחר יותר הבנתי שכוכבותש־,קולנוע אוהבות
לנהל רומנים עם חברים של סובבות
אחרות. כי אם אני טוב בשביל שלי זיג־טרם,
סימן •שאני טויב גם בשבילה.
אורסולה אנדרם גרה מחוץ לרומא בטירה
נולה, עם שומר ועם סוכנת־בית •ד
עוזרת״ הבית שלה מלא בעלי־חיים, כלבים,
שפנים, סוסים וכל מיני חיות־ביה
אחדות. אכלנו •ארוחודערב לאור נרות, והיא
הפתיעה אותי שוב, כששמה על הפטיפון
את התקליטון שלי. קמנו לרקוד,
•והיא לא הפסיקה לשאול אותי על ישראל.
•היא •לא הבינה איך אני נשאר אדיש למראה
הבגד הטכסי שהיא לבשה. האשד,
הזאת שופעת !מיניות בצורה בלתי־רגילה,
למרות •שהיא כבר בת 40 פלוס.
מזית להון נשארתי ללון אצלה, ולמחרת
בבוקר הציעה •שנרכב קצת על הסוסים
שלד, בחורשה שמסביב לביתה. אחרי
ארוחת־צהריים הייתי מוכרח לעזוב •לפגישות
שקבעתי ברומא. אורסולד, נשארה
בבית. היא לא אוהבת לצאת מהטירה שלה.
ובמתחישק לה לבלות היא מארגנת אצלה
•בבית מסיבות שמסתיימות בהשתוללות ב־סיגנון
הדולצ׳ה ויטה.
לפני שעזבתי החלטנו שלא כדאי לנו
להיראות בפומבי. לא רציתי •שבכל יום
ידביקו לי דומן חדש, ולא רציתי גם
להרגיז את שלי. פחדתי שידביקו לי תדמית
של ג׳יגולו •שיוצא עם כוכביות מתבגרות.
אני לא יודע איך• ,אבל למחרת הופיעה
תמונה שלנו באחד •העיתונים כשאנחנו
•רוכבים על •הסוס ,׳ואז למדתי שישנם במה
צלמים זריזים שמחכים באופן קבוע ליד
הבית שלה, כדי לתפוס דברים כאלה.
ידעתי שדברים כאלה רק יתרמו לקידום
הקאריירה שלי, ועובדה שאחרי זה הוזמנתי
להופיע בעוד תוכנית טלוויזיה והיד, גם
קידום במכירת התקליט.

״מקנאים

ך•! תקופה הקצרה שהייתי באיטליה
4הבנתי שאלה הם הכללים של עולם-
הבידור הבין־לאומי. זה לא ישראל, שסולם
רצים •ומתביישים. כאן •אני חייב להיות
בכותרות סל הזמן, כי בכל יום נולד סובב
חדש ואתה •חייב לדאוג לכך •שיידעו שאתה
קיים• ,וכשיש לי רומנים •וסיפורים עסיסיים
זה רק עוזר לי •להגיע מהר יותר לטורי-
הרכילות החשובים ולפירסום שהייתי צריך.
היום, כשאני נכנס למסיבות ברומא, יכולים
לשבת שם קליברים בק-לאומיים,
אבל עיתונאים לא ישימו עליהם. אותי הם
ישר מצלמים, כי אבי בשבילם אטרקציה.
אני מכיר גם את הצד האכזר של השד
ביזנס• ,ולא משלה את עצמי שהחיים היפים
יימשכו לנצח. את בל הרעש שהיה סביבי
ניצלתי כדי לבסס את הקאריירה שלי כזמר•
,ולהגדיל את הכנסותי. היום אני חי
שם. ברמה גבוהה, יש לי מסונית־טפורט
מדגם פורשה, דירה יפה בלב רומא •והעיקר,
אין לי דאגות כלכליות.
נכון• ,אני יודע שאלה שמקנאים בי
מרכלים שהצלחתי •בזכות זד, שהיה לי
רומן עם שתי שהקניות קשישות. אבל אני
לא מתבייש בזה. בדי להצליח •בעולם-
השעשועים צריך אומנם בישרון, אבל בעיקר
צריכים הרבה מזל, ואם המזל שיחק
לי בכיוון הזד״ מי אני שאזלזל במיקר״ות ו
אגיד לך את האמת, כשמצליחים ונעשים
מפורסמים, כבר לא מעניין אף אחד איך
עליתי לצמרת. היום כוכבניות צעירות
כבד מתגאות בזה, שהן יוצאות אתי. מה
אני אגיד? ככה זה בחיים. צריכים לקבל
הבל באהבה.״
העול ם הזה 2085

במדינה
ספרים
ספרשלש 1ז קן

מהסיפור ע 7הדודה
מרסד והכלבים המחוברים
— יצא ססר־ביכודים
עד עכשיו והוא היה ידוע סתור יפר/
שהקן ׳ובעלה ;של הזמרת ירדנה ארזי.
אלא שעמוס טל־שיר 27 מסתבר, הוא
קצת מתר ~ומשולווש!ת הדברים שיפירסמז
!אותו בעולם הבידור הישראלי.
מאז התחתן עם ירדנה שורבב שמו
לא אחת אל ׳מדורי הרכילות. אירועים
סנסצייוניים ירדפו זה אחרי יזה בבית מיש־פחת
סל־שיר הצעירה׳ אך עמום ישב לו
בדירתו שבנאויודאפקה, הסתגר מפני העולם
ולא הגיב.
נם !כיום הוא עדיין יושב ושם• ׳ואינו
מוכן לומר דבר ׳והצי דבר על המתרחש
ביינו לבין ירדנה, ימנית לעיתונאים לעשות
ברצונם ונוהג ׳באילו יכל הנכתב על אורד
׳תיו ;אינו מענייניו.
המעט שניתן להציל, מפיו הוא כי הוא
ואשתו חיים בנפרד אך. חולקים יחד את
דירתם המשותפת. כיצד בדיוק הם מנהלים
יאת חייהם: באותה דירה, אין הוא מוכן
לספר. כשהוא ׳נישאל אם הוא מתכוון
להתגרש, הוא משיב בשאלה, :״האם התשובה
לכאן יאו לבאן !תחייב אותי?״
וסותם ואינו מוכן לפריס מילה וחצי מילה
בנושא.
ספר בימיפתרים. לעומת זאת !מוכן
עמום יטל־:שיר: לומר הכל על ספר ביבו־ריו,
כמו כלבים מחוברים, שיצא לאור
בימים: אלה. הוא עצמו עדיין לא התאושש
!מן העובדה ישילתב ספד שיצא לאור וש זכה
בהעדפה !מצד ׳אנשים •שאת דעתם
הוא מעריך. רבים וטמכריו לא ידעו פלל
ישהוא בותב סיפר !במיסיתריב.
לפניי ארביע ושינים התיישב עמוס־יטל-
שיר ליד ושולחן־הפתיבה בביתו והחל
כותב ספור קצר על דודה מרסל !ועל
הכלבים המחווברים שביניהם הייתה מנסה
להפריד בעזרת דלי מים. הוא לא ידע
לאיזה ביוון !תוביל אותו הכתיבה. עד אז,
כך הוא מעיד על עצמו, לא כתב יותר
;ממה ׳שביקשה וממנו המורה, אד תמיד
יחשב שהגיע לו ציון סבוה יותר מימה
שקיבל על ׳חיבוריו.
פריצת המעיל. עמום טל־ישיר !מדייק
׳באופן ׳כמעט ׳מתימטי במילים שיכהן הוא
!משתמש. דומה, פי אינו מבזבז מיילוו לריק,
ולבל מילה ומישיפיט יש כתובת. אייך נולד
סיפרו הראשון? הוא !מספר :״לא חשבתי
שאני ינותב ספר כשישבתי, לפני ארבע
!שניים, ליד השולחן ׳והתחלתי לכתוב. לא
הכרחתי את עצמי, לא קבעתי לעצמי
:מ״שמעת כתיבה, ודי נהניתי. הרג׳שותי
שיקיים בי ומין דיאלוג ׳פנימי עם עצמי,
המצדיק העלאה על הנייר. בכלל, כשכתבתי
את הדבר הזה שעכשיו נקרא סיפר,
לא היו לי בעיות איסטרפגיות שיל מינוח.
את הספר כתבתי בכתג־ייד לתוך ארבע
מחברות, ולא ׳באופן ׳סינכדוני. גמרתי את
הכתיבה ׳תוך ארבעה חודשים. אחר-יכך
שיייפתבתי את הספר, הגהתי אותו, זנחתי
איותו ,׳וזילזלתי בעצמי •שאני לא !מוכן
להודות יכי !מה -שכתיבתי שווה יותר מאשר
הרגע שביו כתבתי אותו.
״הספד התחיל ׳כסיפור על כלבים מחד
׳בידים, אחר־יכך כתבתי איך ׳אני מספר א ת
הסיפור למישהו ,׳ואהר־כך איך ;אותו
מישהו !מתייחס לומה שאני ׳מספר לו. אז
׳נוצרה בעייה של פריצת המעגל ה;אינ־טימי
שלי עם הספר. קראתי קטעים ומתוכו
לאשתי, מסרתי את כתב־היד לאחותי.
שתיהן היו הראשונות שיאמת את המילה
,׳סיפר/
״אמרתי: ככה? צילצלתי לסופר יורם
קניוק (יועד היום אימי יודע למה צילצלחי
דווקא ואליו, יכי אני ומכיר הרבה אנשים
שהייתי ירוצה לקרב אותם אלי בעזרת
צלצול טלפון ואינני עושה זאת) ,ואמרתי
לו, :יש לי כתב־ד ואני רוצה שתגיד
לי באמו מידה אתה רואה את זה כספיר.׳
״למחרת בבוקר הוא ציילצל אלי ואמר :
,אתה ׳כתיבת ספר.׳ עוד •באותו יום הוא
נפגיש עם ומישהו בסיפריית־פועלים והראה
לו את כתב־היד.״
פתנדהיד הגיע לידיו של המשורר נתן
יונתן, הסטוגה על ההוצאה ליאור של
סידרת ספרים בעריכתו. הוא צילצל אל
עמום והודיע ליו יכי כסל שהדבר תלוי בו
(המשך בענווד )36

נת הרב חוסתד
מ וושרם שבעת
שיחדו ו יצודו
מטעמים ות״ס -
או תביעתה נדחתה
ת הפגנותיהמחאה הראשונה נגד
־ י * הסעיף המגביל גיוסן של בנות
דתיות לצה״ל, כפי שהוא בא לידי כיסוי
בהסכם הקואליציוני, ערכה נעירה אלמונית.
מול אדישדתן שיל בנות־גילה חייבות
הגיוס החליטה אריאלה בן־חורין* ()19
למחות על מה שניראה ילה כעוול משווע,
כלפיה וכלפי בנחת אחרות מסוגה.
הרעיון על דרך המחאה בא לה מחברת־הכנסת
שולמית אלוני, שגייסה לטובת
העניו יאת עודך־הדץ הירושלמי אורי
הופרט. ביחד ניסחו השניים ׳תצהיר שהיה׳
אמור להעמיד במייבחן עקרוני את שאלת
גיוס הבנות לציה״׳ל.
סיכוי למצוא אברך

אפלייה בין הסוגים

ך•; תצהיר שעדיו חתמה אריאלה
״אי לזאת,״ ממשיכה אריאלה בתצהירה,
״אני מצהירה בזה שגיוסי יהיה בו משום
במיישרדו של עורך־הדין הופרט, לאחר
שהוזהרה כחוק, היא פירטה אית הפגיעה
׳בשמי הטיוב, אפלייתי ׳לרעה לעומת
בנחת טהורות וזכות הנחשבות סוס־נימוקים
שעל־פיהם צריכים שילסוינות
הצבא לפוטרה מחופת הגיוס. היא מסבירה. יריות יותר •בכך שאינן משרתות בצה״ל,
שם אני בית ישראל ויהודייה כהלכה. יופי לא זיו בלבד שתקיופחנה שנתיים מחיי
בהתאם לחוקי המדינה אני כפופה בכל בכך שאצטרך לשרת לפי פקודה ובלא
שכר, אלא אף יקטנו סיכויי למצוא חתן,
הנוגע למעמדי האישי ולהגדחתי בחוק
מירישם האוכלוסין לבתי־הדין הרבניים ׳אברך מתאים המחפש בת ישראל פשרה,
הכפופים ׳לרבנות הראשית.
יתמה וטהורה...״
״הרבנים, שהינם ע׳ובדי-מדינה ומקבלים
אריאלה באה ממישפחה המשתייכת לשכרם
ממשלם־המיסים ׳ואשר מרותם עלי
זרם הדתי הרפורמי ואחיה, טוביה בן-
נכפתה, מפויח החוק, קבעו פי אל לה
חורין 41 הוסמך כרב רפורמי אחרי

נימוק שלפיו ניתן ׳להבין שיחרורן של
בנות אחריות. לכל היותר הייתי מוכנה
להכין אילו היו ׳בנות חרדיות מופנות
לשיריות לאומי בבתי־חולים ומוסרות־פעיד.
כל עוד אץ חובה כזו יחלה עליהן, זוהי
השתמטות במסווה שיל מצפון ׳ודת.
״מה שמרגיז הוא שאם למרות התצהיר
אגוייס לצבא, זה יוכיח שבישראל יש
כימה סוגי מסורת. יש מסורית שמשחררת
את 1שומריה משירות צבאי, בעוד שסוג
אחר של מסורת ישראל אינו פוטר מחובת
גיוס. ההסכם הקואליציוני יצר אפלייה
כין סוגי בניות ,׳וזה מה שחרה לי.״

צה״ ל: יהודיה רפורמית
אינה יה 1די ה ד תי ת
לבית ישראל לשרית בצה״ל וכי זה אסור,
בחינת, ייהרג יואל יעבור׳.
״ההסכם הקואליציוני אף הוא קובע,
כי למען צניעותן ישל בנות ישראל זכויתן
להצהיר כי אין הן מציות לשרת בצה״ל
מטעמים של דת/או מצפון ו/יאו שמירת
מסורית ישראל ומינהגיה.
* הראיון והצילומים של אריאלה נעשו
לפני גיוסה לצה״ל.

שסיים את לימודיו בבית המידרש לרבנים
של היהדות המתקדמת בסינסינאטי, או״
צוודהברי״ת.
האח כיהן כרב בקהילות שונות ב־ארצות־הבמת,
וכיום הוא נחשב כמנהיגה
הרוחני של קהילה ״אמת ורווחה״ ברמת־גן.
אבייה שיל אריאלה, הסופר והעיתונאי
הוותיק שלום ׳בן־חיורין 64 הוא סוגר
אוניברסיטת מינכן בפילוסופיה ומדעי הדת,
הבר הוועד הבין־דתי שכתב את
הספדים חמישים שנות ציונות ונקם, אף
הוא מפעילי היהדות הרפורמית בירושלים.
אריאלה ציינה עובדות אלה בתצהירה,
שסו נאימר עוד :״לאור האמור לעייל,
׳ולנוכח העובדה שביתי הוא בית מסורתי
ומקפידים בו לשמור על מינהגי חג ומועד
פמצויין בהסכם הקואליציוני, ואכילת
מזיון כשר, הנני מצהירה בזאת כי
כל עוד החזק והנוהג מאפשרים לפטור
בגוית מטעמים של מצפון ומסווית ושמירת
מסורת — זכותי להשתחרר ׳מהשירות

הקציו סירב להתייחס

פרקליט הופרט
הצעד העקרוני

העולם הזה 2085

תופעת־שיחרור בן־חורין

ת התצהיר התכוונה אריאלה ל-
׳ * הגיש למפקד לישיבת הגיוס ביום
התייצבותה לשירות, לפני שלושה שבועות.
היא הסבירה :״צריך ׳להבין שהצעד
שלי לא בא כדי להתחמק מהישיירוית.
רציתי לשרת בצבא, ולא רציתי שישחררו
אותי. הצעד כוון רק להדגיש את הסיבוכים
שייגרמו לי בשל המוסר הכפול
שאצטרך לעמוד סו אם אגיויים. אין כל

׳אלא שצה״יל סבר אחרת. ביום גיוסה
סירבו בלישכת הגיוס לאפשר לאריאלה
לשוחח עם מפקד הבסיס. היא חויילה יחד
עם כל בנות מחזורה; קצין ליישב ת הגיוס
לקח ממינה את התצהיר והבהיר: התצהיר
ייגנז בתיק האישי שלך, איש לא יגע
בו ולא יראה אותו. יאם, את חוצה להמשיך
את סילחמתך מתוך הצבא — בבקשה.״
מהבחינה המיישפטית עבחו בכך שיל-
טונות הצבא על החזק. הסביר עודך־הדין
הופרט :״לפי השקפתי המישפטית היה
התצהיר צריך לשחרר את אריאלה מצה״ל.
התנהגות שי״לטונוית הגיוס בפרשה נותנת
בסיס לתביעה מישפטית ב־בג״ץ נגיד
צה״יל .׳ואם בית־הימשפט הגבוה לצדק
יכריע, מה שלכאורה נראה סביר — שהיא
זכאית להשתחרר, זה יוכיח שההסכם הקואליציוני
הרם את יכל הטיבנה שיל
גיוס בנות לצה״ל ׳ופרץ פיירצד. חמורה
בחוק הגיוס.״
גם עורך־הדין מדגיש את הצד העקרוני
שבהגשת התצהיר :״׳רצינו למראות את
האבסורד שבהצהרות שניתנות על-יידי
בנות דתיות. באנו ׳ואמרנו: בבקשה,
סחורה זיו היא מביזת מסורתי, יש לשחררה.
למעשה, כיל בחורה יכולה להצהיר שהיא
מבית מסורתי ולא יהיה בכך שקר. האבסורד
הוצג. כעת נותרה האפשרות
להמשך המאבק המישפטי.״
נראה ששילטיונות צה״ל יועמדו במבוכה
אם וכאשר תוגש עתירה בשם אריאלה
לבג״ץ.
אלא שעתירה כזו לא תוגש בשלב זה.
עורך־הדין זקוק לייפוי-כיוח מצד אריאלה
להמשך המאבק הטישפטי, יואילו היא
׳אינה מתכוונת לפי שעה להמשיך במאבק.

י ׳.שיחר׳ טלוויזיה פלאטו־־שדון -

ת ר גי ל בי ח ס -צ ר בוו־ 7
אכן, שמואד פדאטו שרון באמת
תגיע לטלוויזיה .׳בינתיים רק מאחרי־הקל־עים,
בשיחות חצי־פרטיות וחצי מודלפות.
שתן הציע למנכ״ל הטלוויזיה לממן
שיתריס לשולים הרשים! .שישודרו סטה־דודת־חדשות
בשעה מאוחרת, באידיש,
באגגלית וברוסית. חשות-השידור, מצידה.
טוענת שהיא פתוחה לסל הצעה —
אם יש עיטר. מימון. בינתיים עוד אין.
פלאטו״שרון אמנם מבטיח לממן חלק
ימן המיובצע, אבל את השאר הוא ׳מטיל
יעל ׳שיסמם ישל אחרים, כגון שריי,קליטה
דויד לוי ,־שאולי עדיין ׳אינו יודע על
העניין סולו ,׳ובוודאי עוד איבו יודע מה
גודל ההוצאה הכספית ד,כמכה בעניין,
משום שהטלוויזיה לא ערכה עד בד, תה-
ישיב.
התשובות הרהשמיות של הטלוויזיה בפרשה
הן ׳בנוסח של :״הרעיזן מעניין,
אבל ציריך ׳להקים בשבילו מערכת נפרדת.״
״שמן חייב לנו תשובות יותר קונקרטיות.״
בינתם העניין אינו מצוי ׳בשלב של מונים
׳מעשיים. כי הכל מתחיל ונגמר — בכסף.

סקר׳ םסלק טי ביי ם

!ני פעץ
רהיטיס להרבבה עצמיח
1000מטר
ת צוג ה
מ ר הי ב ה
שולחן אורן להרכבה עצמית
4 + 1.20x0.60
1.150. -ל״י

כסאות אורן
מזנון לצביעה עצמית
1.9א 2.4

2.731. -ל״י

מזנון בצבע לבן להרכבה

4.150. -ל״י

כורסא להרכבה מעץ אורן +
ריפוד קורדרוי
ארון קיר 4דלתות להרכבה
ולצביעה +קנטים פורניר
(ולא פלסטיק מתקלף)

790. -ל״י

2.780.ל״יהמחירים אינם בודדים מ.ע.מ.
חניה ומיזוג אוויר במקום.

ינ״א הו צ ל 125
ו ־ עךזעח !

!11 ¥!19*9ל821795 .

רשות־השיתר חייבת בבדיקת דעת־קהל,
והיא אכן עושה זאת באמצעות טק-
מם ־שוטפים !מעת לעת על נושאים שונים.
השאלות נקבעות על־ית המחלקות השונות
׳בטלוויזיה, סא-שר יש התלבטות ביחס
לתוכנית זו או אחרת. ממונים על הסקמם
הפמ&סור ואלימ׳א כץ! ,מן המכון לקומו־ניקציה
באוניברסיטה העברית, והפמפסור
לואי גוטמן. מן המכון למחקר חברתי
שימושי.
יש תמיד אנשים שאינם מאמינים לסט-
טיסטיקות, ואם הם מאמינים לתשובות הרי
ושהם מפקפקים בשאלות, ואם לא זה ולא
זה — הרי הם !מפקפקים בדיווחים המתפרסמים
בעיתונות על הסקרים, ואולי ׳מוטב

על כל פנים, בישיבת הוועד המנהל,
שהתקיימה בשבוע שעיבר, יצא קיצפו של
יצחק מאיר על הרובד משה עמירב
בקשר לסקמם .׳מאיד טען שקרא בעתון
דבר פירסום על הסקר שנערך על עלי
כותרת, ושהפירסום היה סלקטיבי ומסולף.
עמירם טען כי הפרשנות שלוותה לפיד־סום
תוצאות הסקר הייתה של העיתונאי
ולא ־שלו־עצמו. הסקרים נערכים לצורכי
עבודה בתוך הרשות. את תוצאותיהם של
חלק ימן הסקרים, שיש בהם עניין ציבורי,
או שהם יכולים לעזור ביחסי־הציבור של
חשות-השידור — מפרסם הדובר בעיתונים.
עמידב הדגיש ני בישום מיקדה לא
יצא ׳בעבד סקר חלקי או סלקטיבי. בבל
פירסום ניתן הסקר במלואו.
רק לא כשבת, .אחד הסקרים. שתוצאותיו
לא ניתנו לפירסום, אך מסקנותיו
ברורות, הוא זה שינערך באחרונה
ביחס לתוכניתו הניסיונית ישל דויד אבי רן
— מולטיוויזיה. הסקר היה יאחד הגורמים
להעברת המישדר מעחנדשבת לערב
יום־וחול. טרם הוחלט להגדיר את המישידר
כתוכנית סידרתית קבועה. הוא עדיין מוגדר
בניסיוני. בינתיים נעשו בו שינויים
שונים לניסיון, ומצפים *שהשינויים יהיו
לטובה.
מסתבר שערב־׳שבת הוא ערב רגיש.
צופה הטלוויזיה מוכן בערב זיר, פחות
מאשר ׳בסל ערב אחר (אם בכלל) לקבל
תוכניות לא־שיגיחתיות. תוכניתו של אביון
אינה כזאת. מנהל הטלוויזיה, ארנון
צוקרמן, אף העיר בספקנות שאילו היו
משדרים את ניקוי ראש בערב שבת —
ודאי היתה התוכנית נעלמת מן המסך
אחרי חודש.
זמן על המסק. אלא, שסקרים שעורכת
הטלוויזיה — חם עניין לעצמו. וסקרים
שעורך דויד אבידן על עצמו הם
דבר אחר: מסתבר שאבידן טרח ובדק
את כמות הדקות שהוא נימצא על המסד
בתוכניתו, לאחר ביקורות ותלונות ישחת-
פרסמו נגדו, ושטענו ני היא מצוי שם
עת רבה מדי. התוצאות, לפי ׳בדיקת אבי־ח:
אין הוא תופס וותר זמז־ימסך מכל
מניחה אחר בטלוויזיה. הוא פשוט הרבה
יותר דומיננטי.

במולטיוויזיה הקרובה (יום
: )22,50׳מונולוג קצר של אבירן עצמו,
על פער־התדכות כביכול ושבין תל־אביב
לבץ מקומות מדימונה או קריית״שמונה:
תצהירים קצרים! שיחה עם דוגמנית־עי־רום
לציירים! יצירה מוסיקלאית חדישה
וחדשה ׳•של יוסי מר* חיים ובניצוחו,
שחוברה במיוחד למולטיווזיזז ; דיון על
החיים לאחר ׳תאונה בהשתתפות חפרופסויר
שבח וייס והאדריסל אלישע גת;
המשורר-מנב״ל אורי ברנשטיין יקדא
ושיר! שני מורים ליוגה, מיבאל גפן
וקאתרין דה־סגונזאק, ידבת וידגימו
יוגה, ויוגד, בשיטה יהודית ! ולבסוף: המדור
הסטאטיסטי, תחזית מזג־האוויריה
המבטוח הפתעות.
בי , 22/8
רדיו חגיגת־ק״ץ עם מדמון א דו ס
בגלי צה״ל חוגגים, בימים אלה, מלאת
יחודש למהפכת ה״זידיו הפתוח״ שלהם.
במשך שלוש שעות חם משדרים מדי בוקר
:מיבזקי ידיעות בצירוף ׳מוסיקה, כאשר
הידיעות הולכות ומתעבות לקראת הצד-,
ריים, ולא פעם מקדימים בגלי־צה״ל את
שידורי־ישראל.
העיתונאי צבי רימון, העורך והמגיש
את יומן יהחד׳שות ההדשני הזד״ עדשה
עבודה !שהוגדרה תחילה כבילתי־יאסשרית.

עורף רימון

האבא שמאחרי ההריון
ללא מעדכת־חדשיות ישל יממש, עם עוזרת־
׳הפקח אחת וקו־טלפון אחד, אך עם מגגנון
מגוון של ק־שרים סמדים בשטח — זורמות
הידיעות בכל זאת, הרבה ומהר. הוא מנצל
עד תום את שירותי חטלפרינטדים מסוס־גו״ות־ד,ידיעות,
קורא ידיעות י־שד אל תוך
המיקרופון בעוד חן ׳מתקבלות, לפעמים
תירגום בו־במקום, והעיקר — מנצל יאת
צבא־המאזינים עצמו.
לעזרתו עומד רעיון הטלפון האדום —
שמוגדר על-ידיו סהצלחה ומסחררת. מאזיני?)
מצלצלים ,׳מוסרים ידיעות. כל ידיעה
׳משודרת מזכה את בעליה במאה לירות.
בדרך זאת דיווחו בגלי־צה״ל על הפיצוץ
ובשוק הכרמל שבע דקות אחדי הפיצוץ
יעצמו (ארבעה טלפונים בזה יאחד־זה, הראשון
זכה בכסף, והאחרים בתודה) גם
על הפיצוץ בסופרמרקט בנווה־אביבים
דיווחו דקות ספורות לאחר שאירע —
ינער, תודשב המקום, טילסן והודיע. דובר
המישטרה, ושאליו התקשרו !מגלי־צה״ל
לוודא את אמיתות הידיעה, היד, המום
סשגוכח לדעת ששם כבר יודעים.
חצי הריץ. אומנם, בתחילה לא הובן
ייחודו של הטלפון ׳האדום. רבים צילצלו
וביקשו ילד,תחבם. סיפרו בדיחות, הזמינו
ישירים, גיסו למתוח את אנשי התחנה. אך
׳רימון עשה לעצמו כלל — !שלא לשדר
ידיעה קודם שבדק אותה. לא תמיד זה קל,
ישכן העיקרון בחגיגת־קיץ הוא המהירות.
לכן עליו לפתח ־שיטיות־כדיקה ׳מהירות
׳המקוריות.
כך. למישל, צילצל אדם והודיע שהוא
דייג ׳בגמל תל־אביב! ,ושמצא הבית. ובתוכה
קלף יישן המכיל סרטים על אוצר
!אגדתי. הוא נשאל אם הודיע למישיטרה.
נתבקש לקחת ׳מונית ולהגיע מייד לתחינה.
העולם הזה 2085

עד שלבסוף בשבר והודה במתיחה.
.או — עוזר המרכזן בבית כור בתל*
אביב — ׳שטילפן !והודיע פי בזד. הרגע
עומד אדם על גג הבניין ומפזר שטרות
של 100 לירות. איך בודקים ו מספרים
את !הסיפור לאלי ישראלי, המשדר מוסיקה
!אותה !שעה. אלי מספד שהתקבל
סיפור כזה וכזה, ומבקש ימנל מי ששטר
של 100 לירות נפל על ראשו — שיטלפן
לתחנה. מייד הוצפו בקריאות טלפוניות
!של אנשים ששטרות בסף חגים על ראשם,
וההגזמה הזימה את המתיחה.
יש !מאזינים !המבקשים לנצל את הטלפון
האדום לבעיותיהם האישיות. בגת אותה
נערה, שביקשה להודיע כי סאו־תו ערב
היא ׳מתכוונת להיכנס להריון, צבי רימת
הסביר לה שאינו נהג לשדר הצי ידיעה.
אם תספר את ;שם האב המאושר — ישדר.
היא לא סיפרה.
לפעמים, כשאין חדשות, והרי לא ׳תמיד
קש! ,משדרים גם בדיחות — אם הן קצרות
ומוצלחות. כאלה של אקש אחד, שטילפן
והבטיח שיש לו בדיחה בת שורה יאחת:
סקוטי אחד התחם־ש !לביסקוויט ומרוב קמצנות^
אבל את עצמו.
מהר וחזק. .מסתבר שאנשים מוכנים
לעזור לרד״ו, ונכונות זו לא נוצלה עד
כה. רימוז מציין כי היענות המאזינים
היא מדהימה. הוא ציפה שהרעיון יתפוס,
אך לא כל־כך !טהר ׳ולא כל־כך חזק.
עניין רגקש אחר הוא !מערבת־היחסים
׳של !מערכת החדשות הצעירה בגלי־צה״ל
עם שידורי ישראל. פשוט אץ יחסים, או
שעדיין ׳מוקדם !לדבר על כך. גלי־צה״ל
!מוכיחים כי מערכת העובדת ללא סטנ דרטים,
בגמישות !מלאה, יכולה לנצל את
מלוא הפוטנציאל של מכשיר הרדיו, ש עיקרו
במיידיות שלו — ובשידדרי־ישראל
לא תמיד נהנים מהשוואת התוצאות.

לקראת שידור
ט לז1י1־ר,

• סרט ושאסור להחמיץ: סירטו של
הבמאי הגרמני פריץ לאנג, שנמלט מגרמניה
הנאצית יועבר להוליווד, שם יצר ב־
1936 את אתה חי רק פעס אחת, אחד
!מסרטיו המעניינים ביותר. סיפורו של
אסיר שוחר (הנרי פונדד ).המנסה לשקם
!את !חייו. אך החברה !אינה ;מוכנה לשכוח
את עברו. הסרט !משקף את המוחשה ה־אכספרס״וניסטית
של הקולנוע יהגחמני בשנות
ד ,20-.׳שלעתים רחוקות זוכים לחזות
בה !בסינמטקים ,׳ולעתים עוד יותר רחוקות
— בטלוויזיה.
• שליש תוכניות בחטיבה הערבית :
מ גי רו ת 18.32 ,17/8חתובנית לענייני
תרבות שמפיק אגטון שמאס, מוקדשת
הפעם למוזיאונים. סיורים במוזיאון טי-
קוטין לאמנות יפאנית בחיפה, ובמוזיאון
ישראל.
ביום ח׳ )18.32 , 18/83 סרט לאוהבי סי-
פודי־רוחות, תסיסה עליחושקת ודברים כאלה:
צייד הרוחות, במייסגרת הסידור.
רוחות רפאים, על אדם הטתיקטר לעסוק
בכוחות שמעל לטבע ובתוזות, והטוען
שיש, להתייחם לכד כאל מדע.
מייד לאחר-מבן ( )18.55 המי׳שדר יש
לי שאלה. סידרה העונד. על שאלות
הצופים בעניינים שונים. הפעם: בענייני
מדיניות, חינוך ועובדים.
לכל התוכניות מתלווה תירגום עברי.

רדיו
• חמש דקות של רדיו יכולות להיות
החבה מאד זמן. זאת מוכקחד. לאחרונה
אלנה צור, העורכת את סידרת התוכניות
בנות המש הדקות, שיחה חפשית. התוכנית
משודרת מדי קום ביומו(בימי חול)
ברשת א! /בשעה ( 12.53 שידור ׳ראשון),
וברשת ב׳ בשעה ( 10.55 בשידור שני).
׳שמות האנשים המשוחחים ונושאי השיחות
נשמעים מסקרנים, בזר. אחר זה. ביום
ד׳ (רשת א׳) ישוחח פרופסור ש׳שון סומך
על שמות חברות! ,מיפעלים ומוסדות, וב־חשת
ב׳ תשוחח הפסלת לאד. מג׳ארו-
מינץ על העץ הבודד, ממידבר סיני ועד
לעיר העתיקה בירושלים. ביום ה׳ ׳בחשת
א׳ ,פרופסור שנקאורסון ליפסון על מהם־
פד. טכנולוגקת בתעשייה, וברשת ב, הפרופסור
מיכאל החסגור על קני־המידד. להעדפת
אדם גדול. בדאי לעקוב אחר ה־סידרה
,׳ואולי ישדרו פעם לקט.
• דוקטור דוד מ די הוא פסיכולוג
שרכש לד כת־מעריצים ואוייבים גם יחד,
!בשל ׳שיטות־טיפול לאישיגדתיות וריעות
מאותו הסוג. מארח. אותו דודו ויזר בשעת
שידור (רשבת ב׳ ,שבת .)15.05 ,20/8
העולם הזה 2085

מזל טוב!
יש אופוזיציה!
במשך כשנתיים דחפה המדינה את טח־לקת־החדשות
של הטלוויזיה קדימה: בתמריצים,
בתיקצובים, עד שהתקדמו שם
באמת. כיום דוחפת מחלקת־החדשות של
הטלוויזיה את המדינה.
לפעמים יוצר הדבר !מצבים אבסורדיים
ממש. האילוצים של הטלוויזיה הופכים
לאילוצים של המדינה. כסו למשל, האילוץ
של זמך שידור. לטלוויזיה יש בחמש
שעות בילבד לשידורים בעברית. בתוך
מיטת־סדום זו, נתונה ׳מהדורת־חדשות
מורחבת בשועה ,21.00׳ומהדורה !מקוצרת
ומסכמת סמוך לחצות.
אם קורים דברים באולפן תוך כדי
!המהדורה המורחבת, ההם חוזרים ומשור־רים
בקיצור בחצות — התקרקת הופכת
עובדה. לחדשות. וכל זאת בטווה של
לא יותר ׳משלוש שעות. אקלו תלפו, למשל׳
שש שעות בין שידור לשידור, היתד,
׳ניתנת הזדמנות לדברים שיקרו, בינתיים,
גם !מחוץ לאולפן. וכך היתד. הטלוויזיה
׳משדרת בחצות על דברים שהולדתם בתוך
האולפן אך צמיחתם מחוצה לו.
כי באחרונה קורים הרבה !מאד דברים
בתוך האולפן. קצת רבים מדי. לפעמים
נדמה שלא קורה ׳שום דבר במדינה במשך
יום ישלם עד מכט לחדשות. עוצרים
את המדינה עד למהדורה. מביימים את
׳המדיניות לפי שעותיהשידור. אחרי שזה
קוריה, באולפן, יש גם לרדיו ׳ולעיתונות
על מה לדווח, והטלוויזיה שבד. ומסכמת
.בנחת את עצמה, וסוף־סוף יש חדשות,
לאחר שכולם התאפקו יום שלם.
אשליית עימות. עד ערב־שבת האחרון
12/8למשל, לא ידעו בארץ
שמסעו של סיירוס ואנס במרחב נכשל.
היה צורך בכתפה מסכמת בטלוויזיה, שסד.
הביאו זד .׳בצד יזה !את דבריו של מנחם
בגין, את עיתונות-החוץ ואת הקולות ש י
בשמעו יממדינות-ערב, כדי להבץ דבר שבעולם
כולו היה מובן כבר !באמצע השבוע.

ליל־השבת האחרון גם לא ידעתי
ישיש לנו. אופוזיציה. החל בליל-׳שבת —
יש לנו כזאת, לפחות ויזואלית — הטלוויזיה
עשתה אותה.
האופוזיציה הישראלית החדשה נולדה
באיחור של שלושה חודשים ,׳בשיטת שני
!האולפנים המקבילים (האחד בירושלים ח ד
יאחר בתל־אביב) ,שהחלה לפרוח על ברכי
פרשת ״הפשע המאורגן״ ,בערב זכור־היטב
של עימות בין חבר-׳הכנסת אהוד
אולמרט מצד אחד, לבין בצלאל מיזרחי
והאלוף (מיל ).רחבעם ואבי מצד שני.
!מה שהיה טוב לשני הצדדים ׳ההם —
נתגלה כטוב גם לטשה דיין וליגאל אלון.
׳באמצעות חיתוכים המצליבים !תמונות !משני
׳האולפנים, נוצרה אשלייד. של עימות
בין שר-החוץ-לשעבר לבץ שיר-החוץ־ב־הווה.
אלא שהעימות נשאר בתחום העריכה
הטלוויזיונית. למעשה, יגאל אלון
לא נשמע כאופוזיציה לדיין, על סל פגים,
לא יותר מאישי באותם ימים לא רחוקים
׳שבהם אחזו בברטיסי-חבר של אותה ר<־
מיפלגה. אך המצלמה ניסתה לשדר אחרת.
היא עקפה בסקרנות, אחר תגובותיו
של דיין !שהאזין בדריכות (בירושלים) לדברי
׳אלון >!מתל-ן אפיב) .שריר לא זע
בפניו של דיין! .הוא אפילו לא חייך, למרות
׳שברור היה שהמצלמה מצפה לחיוך
הזה. האי״ש היה פשוט !מרוכז מאד, הקשיב,
רשם, עשה ;את עבודתו. אלון, מצידו,
אמר את כל הדברים הצפויים מראש —
גם הוא עשה את עבודתו. לא דק עימות
נעדר כאן. גם ניגוד בין הדברים לא
היה, שנן השניים דיברו על דברים שונים
,׳ולא טרהו כלל להתווכח. כך, למשל,
דיין לא הגיב על ביטוי מטופש חדיש
שהמציא: אלון, ואף חזיר עליו פעמיים:
״שארית הבעייד, הפלסטינית״! .דיין (ואף
לא המראיין) לא ניסו לתהות לאן נעלמה
לפתע שארית הפליטח האחרת של הבעייה.
עדבדה חדשה. אבל התוצאה הסופית,
שיכולה היתד, להתקבל בעיניו של חצופה
בטלוויזיה, היתד. של ״פייט״ פוליטי. לאור
האסוציאציות הבלתי־נמנעות !משיטת ה־שידור
הזאת עם מאורע אולמרס־סיזרחי-
זאבי, אפשר היה להפעיל דימיון פרוע
ביחס לכל מה שיבול היה לקרות חס־וחלי־

לה (ולא קרה) ,אילו הושיבו את ישני
הצדדים !באותו אולפן ובאותה עיר. היה
מתח. היד- ,שידור דרטאיתי.
שיטת השידור הזאת ;מגוונת את מהדו־רת־החדשות.
מפעם לפעם. אך כשמשתמשים
בד. באינפלציה כזאת, היא יוצרת
עובדה חדשה ׳בשטח, עובדה שאיננה קיי־ימת,
אלא בתוך הטלוויזיה וביגלל הטלוויזיה,
עובדה שניתן לכנותה :״יחסים
טלוויזיוניים״ .ובתוך מערכת היחסים הל לו
והקשרה המסויים מאד, נולדה סוף־סוף
האופוזיציה המיוחלת, בניתוח קיסרי.
בשיטה כזאת אפשר לקנות יאת ׳העולם.
אפילו לכנים את ועידת־דנבד, מבלי לכנס
אותה יממש. קצת מאמץ טכני, שעות לוויין,
העברות ישירות. ועקיפות של שידורים
ממדינות המרחב — ויהמיפגש ההיסטורי
יתרחש — על מסך הטלוויזיה הישראלית.
בחצות הוא כבר יהפוך עובדה.
ס התמימים
יש ;אגשים, שסשישואלים אותם שאלות
בטלוויזיה הם בכלל לא מבינים ימה רוצים
!מהם. הם פשוט כל־כך נחמדים, ולא עישו
רעה לאיש, ויש להם כל־כך הרבה כוונות

זוהר >עם כיפה וציציות)״
אלוהים, עד הסוף
טובות, שלא ברור מד. פיתאום מתנפל
עליהם איזה כתב נמרץ, שואל שאלות ועוד
מצפה לקבל תשובות.
אחד !מאלה הוא ראיש ־הממשלה, מנחם
בגין, והאחר הוא אחד מן השמות שהוזכרו
בפרשת הפושע המאורגן — ׳רחמים
אהרוני.
ייסלח לי ראש־הממשלה על ״סמיכות השמות,
אך לסמיכות הפרשיות אחראית
מהדורת מבט של יום ד 10/8שני מדורים
יהפכו לעניק של קבע במבט לאחרונה:
המדור של ראיון־הערב עם ראש־הממשלה,
השיש תמיד להתראיין, והמצליח
תמיד לומר רק מד. שברצונו לומר —
אף לא מילד. אחת יותר; וראיון הערב
עם ׳מישהו מפרשיות הפשע. במדוד הפשע
תופסת הטלוויזיה טרמפ קבוע על המאמר
׳האחרון בסידרתו הבעייתית ישל העיתונאי
אבי ולינטין בעתון הארץ באותו בוקר.
ביום ד׳ ישאלו יאת בנץ שאלות ק-שות
על עימות או הסכמה עם ארציות-הבדיח.
הוא עגה בקיצור שזאת ״שאלד. פילוסד
* בקבורת הצעצועים של אייבי נתן.
(ראה עמודים 39־.)38

פית עמוקה,״ וניראה׳ סמי שמאמין ׳•שסיים
להשיב על השאלה. כשהגיעו לסוגיית השילום
לבשו פניו ארשת -של תום ישסולד.
אומרת . :אבחנו? .אנחנו ילדים טובים !
לא נעשד. בעיות! אם לא ירצו אותנו
בדרך זאת — ננסה אחרת. הכל למען
ישלוס־בית.
לרגע אפשר היה לשכוח כי לא בשלום־
בית מדובר, ושמזכיד־המדינד. ואנס איננו
יועץ לבעיות נישואין.
אבל התום של בגין היד, עוד שום־
ידבר לעומת התמימות של רח!מים אה׳רוני,
!מי שעלה על הכוונת שיל ומדור ״הפשע־המאורגן״
באותו עירב, .אתרוגי התמים
כלל לא הבין למה נטפלים אליו, הוא
איש פשוט, מבין רק בעיסקי־בשד, יש
לו אשד. וילדים, הוא גם לא מבין איך
הגיע לטלוויזיה יומה פיתאום.
מי אמר שאי-אפשר להפיק דראמה
מקורית בטלוויזיה במהירות, ובתקציבים
קטינים? מי יאמר שאין שחקני טלוויזיה?
כל יטה שצריך זה. להצמיד את מחלקת
הדראמה — ל׳מתלקת החדשות.
ס שלוש פעמים על
אורי זוהר ב ש בו ע
שלוש פעמים נתקלתי השבוע באורי
זוהר. הייתי זקוקה לפעם השלישית כדי
להתחיל להאמין כי אכן הניגודים המתרוצצים
באיש הזד( .לפי דיווחם של אט־ציעי־חתקשיורת)
עושים איש אחד, מעניין,
מלא סתירות, אבל שלם.
הפעם הראשונה היתד! .ברדיו. בגלי־צה״ל,
כל יום ג׳ בלילה 00.05 יש לאורי
זוהר שעתיים !של אורי זוהר — עם טלפונים
!ועם !מאזינים( .ציפורי לילה) עד לפגי
כמה חודשים הוא דיבר הרבה על אהבה.
!מזה יממה חודשיים הוא מדבר כומעיט אד־
!ורק על הגילוי שבדת ׳ובקיום המיצוות.
!בזמן האחרון התחיל להופיע לעבודה
עם כיפה וציציות, ,אגל ׳ברדיו לא רואים.
באח׳רו׳נה גם עבר מווידויים איושיים להט-
יפה. בליל ג׳ האחרון, למשל, גיסה לשכנע
מאזין כי אפשר להתחיל יבקשם מיצווה
אחת בי׳לפד, וזד. נבר ׳משגה את החיים
כולם .׳אותו ׳רגע זד .׳נשמע לי לא־רציני
ואפילו לא־מיקצועי — בקריטריונים מיסך
יונריים.
הפעם השנייה היתד. בטלוויזיה. בערב־שבת
האחרון ׳שידרו את אורי זוהר כקטע
׳הבידור השבועי, בסוף מהדורת החדשות
(צולם ביום חול) .׳ולפעמים משדרים שם
קצת תיאטרון — השבוע חשבו שהם
עוברים לתחום הבידור חקל, גם בחרו
בבדרן -שהצלחתו מובטחת ׳מראש.
יאבל אורי זוהר התכוון !ברצינות. כאן
גם ראו שגם ברדיו התכוון ברצינות.
עם ציציות !וכיפה ואוזניות על האוזניים
דיבר עם ׳המאזינים שלו בגלי־צה״ל, הטלוויזיה
׳הראתה כל זאת — ולא הניחה
לדברים לדבר בשם עצמם. מי שערך את
הכתבה על אורי זוהר עשה הסל כדי
׳שאורי זוהר לא יתקבל כאדם שאפשר
להתייחס אליו ברצינות. שירכבו קטעי
מיזמוטים מסרטו החדש •הצילו את המציל,
בצירוף דיברי־הסבר שיאמרו כי אלה עי-
סקייו ״בימים אלה של התעוררות דתית.״
הטלוויזיה חרצה מראש ׳מישפט על אורי
זוהר: פעם בדרן, תמיד בדה. אין להאמין
לו, כי לא מאמינים ליבדדנים. חיים
גיל, שהכין את הכתבה יעל אורי זוהר —
כנראה ואיינו ייודע להאזין, וגם אינו מניסה.
;אורי זוהר יעצמו ניסה להסביר שזה
קצת אחרת. שאמנם ׳כבדרן תמיד ירצה,
להגיע אל קהל ולהתחלק עומד בדברים
׳שאדם אחר אולי היד! .שומרם לעצמו.
ושכרת גם הוא מתעניין לפעמים בדברים
רציניים, כמו למשל בפוליטיקה׳ או בדת.
אבל זה לא עזר ליו. המצלמה צילמה אותו
:מראש בחיוך, וקשה היד. לדעת למי להאמין
— לחיוכה של המצלמה או לרצינותו
׳של המצולם.
׳ואז באה הפגיישה השלישית: קטנוע
עקף את מכונותי בצורה מסוכנת ועיקשת
כשעליו תכב איש מתולתל, חובש כיפה,
לבוש גופיה שממנה מבצבצות בקפידה ציציות
של טלית, ומכנסיים קצרים. מי שעד
קף בצורה כזאת, חייב לסמוך על אלוהים
— עד הסוף.

התניעה מבקשת מבית־המישנם רהחזיו את השקדים שנגנבו
מחפירות הנותר רסוהו־העתיקות שאצלו הם נתנסו

עובד בראוו

זיאון ישראל, הקשור בקישרי־עבודה עם
סוחר־העתיקות הפרטי יואב ששון, שאצלו
התגלו השקלים הגנובים של הכותל.

ך* ד עתיקה המצויה באוספים הפר־
^ טיים או אצל הסוחרים, חשודה כבלתי־חוקיות.
למרות זאת, ובגלל הדוגמד. של
משד. דיין, לא עושה המימסד דבר נגד
חמיסחר בעתיקות, שהוא עסק של מאות
מיליוני לירות לשנה ומשמש צינור להברחת
מטבע זר לחו״ל.
ענף זה של הפשע המוגן — מוגן היטב.
לפני חודשים אחדים הגיע אקצה פרנק
לאוטנברג, מראשי המגבית היהודית באמריקה,
וביקש מראש עיריית ירושלים טדי
קולק כי יסייע לו לרכוש מטבע נדירה הקרויה
בר־כוכבא. קולק היפנה אותו לאוצר
הראשי של !המוזיאון, יעקב משורר, וזה
הפגישו עם סוחר מבית־לחם שמכר לו את
המטבע ב־ 44 אלף דולר.

דות פרטיות, וכן כי בדאון מתקן עבורו
אלה לסחור בעתיקות או לייעץ לרוכשים
ממי לרכוש.
עתיקות במעבדות מוזיאון ישראל. הדבועדת
החינוך עדיין לא סיימה את הדיון ,רים.המרשיעים מופיעים בפרוטוקול בקת־המישפט,
אך איש •לא הועמד לדין עד
אולם אגף העתיקות פעל במהירות: הוא

הגיש תלונה למישטרה על כך שפינקוס
רשם כביכול ברשימות המלאי של הגלריה
בימים אלד. הסתגר כי נערך הסכם
שלו אחודקבוחה קדום בגודל לא־גכון.
שערורייתי בין התביעה במישפט לבין
יואב ששון קונה השקלים הגנובים. ב־4 גניבות בספטמבר תתברר לפני השופט יעקב
בזק בירושלים בקשתם של יואב ששון
ממוזיאונים ופרקליטו, עורך־הדין ואספן־ר,עתיקות
ארנולד שפאר, להחזיר את השקלים
פני חודשים אחדים התנהל ב הגנובים לששון. הארכיאולוג מאיר בן-
׳ /ירושלים מישפטו של אדם שנאשם דב, האחראי על חפירות הכותל שמהן
נגנבו השקלים, יופיע אף הוא ויתבע את
בגניבת מטמון שקלים מחפירות הכותל.
החזרת הסתורה הגנובה לבעליה: ה־במהלך
ה׳מישפט התברר כי השקלים הגיעו
מישלחת הארכיאולוגית.
לסוחר־העתיקהת הידוע יואב ששון, ועימו
בפרשה נקשר גם בנו של דפי בדאון
שודדי הארכיאולוגיה פועלים בחופש יות
כד. רבה, עד שהחלו גונבים ישר
ממוזיאון ישראל, העובד עם ששון, אשר
ביקש למנוע הגשת תלונה למישטרה. ממוזיאונים. הארכיאולוג דן ברק זיהה
לפני חודשיים אצל סוחר פרטי כלי-
במישפט התגלה כי הפרופסור ייגאל ידין
עצמו התערב אצל שר־החינוך במהלך זכוכית שהוא חפר בעצמו בנהר׳יה לפני
שנים, והאמורים להימצא במוזיאון רוקם-
החקירה. השר ביקש מהמישטרה טיפול
מקוחד בנושא, וזו הפקידה את העניין לר. הוא מיהר למוזיאון, וגילה כי האוסף
בידי קצין שהשתדל למנוע שהחקירה סולו נגנב.
תגיע לשמות ידועים.
ארכיאולוגים טוענים כי אין אלה הידאב
ששון׳ שרכש רכיוש י גנוב ולא פריטים היחידים החסרים במוזיאון חוקפלר
ובאגף העתיקות. כאשר המדינה מתאמצת
הועמד לדין על כך עד היום, גילה בערותו
לחחזיר שקלים גנובים לסוחר שקנה אותם
כי אינו חושם רשימות מלאי כפי שדורש
בניגוד לחוק, למה תתאמץ המישטרה
החוק. הוא סיפר כי הוא קשור באופן
לגלות גניבות נוספות י
הדוק עם רפי בדאון ועושה עבורו עבו

¥די קול ק ומשורר חוברים בעיסקה
* 1בלתי־חוקית של הוצאת מטבע נדירה
מישראל. משורר רוכש זה שנים רבות מטבעות
ועתיקות עבור קולק, דיין ואחרים.
הוא קיבל שכר קבוע מראובן הכט, בעל
ממגורות דגון בחיפה, על שסייע לו ברכישת
אוסף מטבעות ועתיקות. הכט הוא מראשי
מוזיאון ישראל וחבר הנהלתו. משורד מסר
לגדולי סוחרי המטבעות בלונדון ובשווייץ
מטבעות רבים של ישראל במאות אלפי
לירות. חובשי המטבעות — חברת ספינם
בלונדון ובנק לואי!בשווייץ אישרו כי קנו
ממנו מטבעות רבים. מן האיש המופקד על
אוצרות מוזיאון ישראל.

(המשך מעמוד )33
כתב עמוס ספר שייצא לאור.
מעבודה לעבזדה; .מה עפר כמוהו
של השחקן הצעיר משקיבל את הבשורה,
מ-שאת־נבשם של סופרים מתהילים יכה
רבים? ״הפל התרחיש באופן מאד לא
רומנטי,״ הוא מתוודה .״לא חיכיתי חודשים
ארוכים לתשובתה שיל ההוצאה. קיבלתי
תשובה תוד כמה קמים, והעניינים
התחילו לרוץ. אז התחלתי להתבונן בעצמי׳
אספתי זיכרונות: והתחלתי לסדר
הכל בראש! .מובן -שפמו נל בן־אדם קטנוני
הייתי!מאד ישמח, ויחד עם זאת הרגשתי
אהרקות מסויקמת כלפי עצמי, ביוון
שכל מה שקרה — קרה בקצב שלא אני
הכתבתי. הייתי בך אדם שתמיד ידע ישיש
לו ומד. להציע, והנה פיתאום בא מיושהו
ללקח. כל השנים התייחסתי לעצמי בהערכה
הנכונה, הייתי מודע לפוח שפועל

סופר טל־שיר
״קצב שלא הכתבתי״
בי, ואסל לא יכולתי לדרוש מאף אחד
להתייחס אלי כך. סשהוהלט •להוציא את
הספר לאור אמרתי לעצמי להתרכז ולא
לאבד אנרגיה על כל מיני דברים שוליים.
הבנתי שדווקא בגלל ההצלחה אני צריך
להיות מאד ביקורתי בלפי עצמי ולא
להתמסמס אל תוך חגיגת אגו׳ למרות
הפיתוי.״
ומד. הלאה? עמום אינו מפרט. ד.ך א
שותק ושתיקה ;ארוכה! ,ובסופה אומר :
״כמו שלא דיברתי יעל הספר עד שהוחלט
להוציאו לאור. אני מסרב לחבר על ומה
ושיר,יה הלאה. אני עובד באמנות, זו העבודה
שלי. גמרתי עבודה אחת, זזאני
הולד כעת לקראת עבורה אחרת.״
אך יחד עם זאת הוא משתתף עתה
בפרוייקט של התיאטרון הקאמרי לשח קנים
מיקצועיים צעירים. הפרוייקט יארך
:חודשים אחדים ובראשו עומד הבמאי חגן
שנקר. בסיסגרת הפרוייקט, הנקרא ״סטודיו״
,ילמדו השחקנים תחת •שרוביטם של
מורים ידועים ומאוחר יותר, בסיום, יעלו
הצגה. עמוס גם אינו מדיר דגליו משטח
הקולנוע. עד עתה עבד בחכרת-סדטים
פעחר־במאי וכתחיקירן לסרטים תיעודיים,
ואך קש לו תוכניות עצמאיות !משלו -3
׳תחום הקולנוע. אולם, כפי שהוא !מעיד
על עצמו, והוא אינו!מדבר עד שאינו רואה
את המוצר המוגמר לנגד עיניו.
מלונה במישטרה

כאשר נודעו, לפני הצי שנה, עיסוקיו של
משורר ורעו רפי בראון, מראשי עובדי
המוזיאון הקשור בקישרי-מיסחר עם סוהרי
עתיקות בירושלים, פנה איש העתיקות דני
פינקום והגיש תזכיר מפורט לוועדת החינוד
של הכנסת. פ״נקום היה שנים רסות קצין־
מישטרה, הוא מומחה בינלאומי בהערכת
עתיקות ומציאת זיופים ומזה שנים הוא
בעל אוסף עתיקות מרשים. הוא הצביע
בתזכירו על הטיקרים החבים שבהם עובדי
מוזיאון ישראל, אגף העתיקות או מוזיאונים
אחרים סוחרים בעתיקות, והציע כי חוק
העתיקות ישונה וייאסר על עובד מוסדות

במדינה

חופים
ס כנו ת ב חו פי הכרך
בפסק־דיגי 85 יכסו ד המצילים
גילה השופט פי עיסוקם
בהשכרת סירות מגוכד
לחוק ומסכן את המתרחצים

מאשים בינסוס

סוחר־יהעתיקות דני פינקום, שביקש מוועדת־ן זחינוך
של הכנסת לאסור על עובדי מוזיאונים ואגף העתיקות
לעסוק בעתיקות באופן פרטי, והואשם על־ידיו ברישום לא־נכון של סרקופאג (בתמונה).

בשבוע שעבר, כאשר אלפי מתרחצים
בילו את השעות הלוהטות בשיכשוך נעים
בחוף ימה של תל־אביב, תביע שופט־הש־לום
בתל־אביב שאול אלוני את ידעתו על
המתרחש בחופים אילה.
דעתו של השופט בקשר לציו־ימגיער .׳ש ביקש
המציל הוותיק שמאי (״טופסי״)
העולם הזה 2085

אחד מגדולי העיחוגים באוצות־הבוית
כרסם סידרו 1־ גירו יינ11 1ול 11 יסק* 1 העתיקות שןמשה וויין

6$פני זמן־־מה הופיע בהוצאת המיל /טס
בלונדון ספר עב־כרס. הספר הוא
בוזזי העבר, ומחברו הוא קארל מאייר,
לשעבר כתבו הלונדוני של הוושינגטון
פוסט. הספר עוסק בבוזזי אוצרות העתיקות
והאמנות ברחבי העולם, ועליו התבססה
סידרת סירטי הטלוויזיה של הבי-
בי־סי על שודדי העתיקות שהוקרנה גם
בישראל.
הספר בולל תיאורים מרתקים של עתיקות
ואוצרות־אמנות שנשדדו!ונגנבו, כולל
שמות השודדים. המפתח שבסוף הספר
סביל שמות רבים וביניהם, באות ד׳ ,מופיע
השם דיין.
דיין מוזכר בתוך תיאור של ישראל
הצעירה, העוסקת בחיפוש אחר עברה ה
חדשות.״

כאן סיפרו של קרל מאייר. בעוד
שבועיים תתפרסם בשבועון האמריקאי
נ שיונאל אינקוואייר כתבת־ענק על מכירות
העתיקות של דיין וחבריו לצמרת
הישילטון בישראל. הכתבה.היא פרי מחקר
ממושך של דונה רוזנטאל, שהסתייעה בכתבות
שפורסמו בהעולם הזה. רוזנטאל
גילתה לפחות שלושה מקומות למימכר
עתיקות בניו־יורק המוכרים עתיקות של
דיין וחתימתו עליהן. המקומות האלה הם :
!• המרכז לתרבות אמריקה ישראל, שבו
עובדת מאירה גרא, ובו עתיקות מאוסף
משה דיין שנמכרו על־ידיו למרכז

!• חנותו שיל הארמני דיקראן קאלא־תצלום
פכי ת מ תקופ ת המלכים, שהיתה של משה דיין ונ מכר ה

0 7 1 * 1111
| לאספן אמריקאי ידוע שרכש כמה ע שרות כמוה מדיין באמ 1
1 /1 1111י
צעות סו חר־ע תי קו ת ירושלמי. האספן תרם את האוסף כולו למוזיאון היהודי של ניו־יורק.

שו -ו ־ו

ז 1אז 1 0 1 £ת *

ס£משסולוט1ק
ז4$ק
6 5־וש 6 0 5יו1 1־ ^ 1רוו 0 ^ 10־6 11ר 1ז

א 5 0ו ס * 1י1

2-5263

*1_*2יז

667

(ד££מד 61515־ד*)
, 61 10021 אחסו

כרטיס הביקור

זהו כרטים־הביקור של הארמני קאלאקיאן בניו־יו ר ק,
המוכר ע תיקו ת נו שאות חתימה של משה דיין. הוא
נח שב כאחד מגדולי סוחרי הע תיקו ת באמריקה, ומחזיק באוסף גדול שרכש משה דיין.

טמון באדמה. וכך כותב קרל מאייר על
משה דיין :״גנרל משה דיין הוא הנד
יפורסם שבין הקצינים ציידי־העתיקיות. הוא
נפצע קשה בשנת , 1968 כאשר התמוטטות
.של אדמה עליו פשעה שחפר באתר שבריה
את צלעותיו ׳ואת עצמותיו. כמה שנים
לאחיר־מכן הכניסו התחביב שלו לצרות
כאשר עורך־דין תל־אביבי האשימו בחפירת
עתיקות ללא רשיון. היועץ המייש־פטי
לממשלת ישראל חקר את ההאשמות,
ופסק כיי דיין לא עבר על החוק בכך
שמכר לעיתים עתיקות כדי לממן רכישות
קנצפולסקי, המנהל עסק קטן להשכרת
חסקוית בחוף הילטון בתל-אביב, ושביו
דרש שעיריית תיל־אביב לא תפריע ליו
לנהל את עיסקיו ולפגוע ברכושו, כפי
שאיימו פקידי העירייה.
״׳בהקשר למצילים,״ אמר השופט אלוני
בפסק-דינו ,״נתגלתה במהלך הדיון עובדה
׳תמוהה ביותר. התברר כי המצילים, המשמשים
שכיריה שיל עיריית תל־אביב, הם
עצמם מנהלים בחוף עסק ישל השכרת
סירות ,׳שמדרך הטבע מתחרה בעיסקם
העולם הזה 2085

באזיור, מדיר־אל־בלח ,׳ומחפירות בדישמן.
מקום נוסף שבו אוסף של כלים רבים
שיל משיה דיין גיליתי בנסיעתי האחרונה
לחו״ל. המדובר באוסף ג׳יי אייזנשטדט ב־ניו־יורק,
הכולל אוסף פכיות־הרס מתקופת
המלכים. אייזנשטדט ׳רכש מדיין את הפכיות
במחיר של 250 דולר האחת, באמצעות
סוחר-יהעתיקוית הירושלמי שעיר,
צדוק. על הפכית נראית בבירור חתימתו
של משיה דיין (ראה תמונה),
האוסף, אגב, נתרם בימים אלה למוזיאון
היהודי שיל ני׳דיורק ובקרוב יוכל
כל אחד, כולל היועץ־המישפטי-לשעבר
מאיר שמגר, לראות את העתיקות שמכר
דיין בניגוד לחוק. אין אלה ׳מכירות העתיקות
היחידות של דיין ,׳ולא כל מכירותיו
נעשו, כדברי שמגר, כדי לממן
רכישות חדשות של עתיקות.
כאשר התגרש משיה דיין. מאשתו רות,
יהיה עליו לממתן רכישת דירה עבורה
ועוד היוצאות שוניות. הוא מכר חלק מאוסף
המטבעות העתיקות ישלו, בסכום
של 800 אלף לירות. היו שלושה מסייעים
למכירת האוסף: שעיה צדוק, יעקב משורר
ומיונג׳אן (זה האחרון הוא סוחר־עתיקות
ידוע ברובע הארמני בעיר העתיקה. השני
הוא האוצר הראשי •שיל מוזיאון יש ראל
וגם סוחר ראשי של מטבעות) .כאשר
תפורסם הכתבה בעיתון האמריקאי הנפוץ,
לא יוכל שר-החוץ לטעון כי איש
לא האשימו במיסחר בעתיקות. האם יתבע
את העיתון, איו ישתוק גם הפעם ו

קיאן, בקומה העשירחת של ביית במדיסון־
אוונייו בניידייורק, שם ראיתי בט,רעיני עתיקות
רבות הנושאות את חתימתו של משה
דיין והמוצעות למכירה במחיר גבוה ביותר.

חנויות למימכר עתיקות בלוס־אנ־ג׳לס,
שאף מפרסמות במודעות כי הן
מוכרות עתיקות של משה דיין. מודעות
כאלה הגיש בשעתו דן בן־אמוץ בתלונתו
׳נגד משיה דיין, שנדחתה על־ידי היועץ-
המישפטי-ילממשלה מאיר שמגר. בידי השבועון
האמריקאי תצלומים שיל חפצי

עתיקות באוספו של דיין, עם זיהוי של
ארכי׳אוליוגים כי הם נשדדו מביתיהקברוח

1יגאל לביב

שיל בני הזוג קנצפוליסקי.
״זוהי עובדה תמוהה כשלעצמה, מה עוד
שיש. בכך עבירה על החוק להסדרת מקומות
רחצה (מצילים, סדרנים, פקיחים ונד
גישי עזרה ראשוניה) משנית ,1965 האומר :
׳לא יעסוק מציל, הן בתמורה והן שלא
בתמורה, במקום־רחציה מוכרז בהשכרת
סירות הצילה, בלימוד התעמלות ולימוד
שחייה.׳״
עצימת עיניים .״אליבא דעיריית תל-
אביב עצמה,״ המשייך השופט ,״׳החוף ה
נדון
הוא בבחינת חיוף־רחציה מוכרז. הכיצד
קרה הדבר, שהכול עוצמים עיניים
ניוכח הפרית-חיוק גילויה על-ייידי עובדי ציבור

וכאן הגיע השופט אלוני לעיקר דבריו
על רמת הבטיחות בחופי תל־,אביב .״לבד
מעצם הפרת החוק,״ קבע ,״יש בעיסוקם
של המצילים כדי סיכון המתרחצים, שכן
יש להניח שעיסוקם זה גוזל לפחות חלק
׳ניכר מן הזמן המיועד למילוי תפקידם
כמצילים.

״זאת ועוד. למצילים סמכויות חוקיית
לגבי הנעשה על החוף. קיים חשיש רצ״ני,
שמתוך השמירה על האינטרס העיסקי
שלהם יפעילו סמכויותיהם מתוך שבירות,
כנגד כל מי שהוא בר-תחרות להם ...באותו
הקשר אוסיף עוד, כי גם עייסקם של
המצילים מתנהל ללא רישיון (ירק לפני
ארבעה חודשים הפך עסק השכרה סיירות
לעסק הטעון רישייון) .אך כנגדם לא העלתה
טענה זו, מן הסתם כהמשך לקשר היש-
(המשך בעמוד )41

10^1

המגלה ,7״?4 הספר בוזזי העבר,
המוקדש כולו לשו מאייר,
דדי
ע תיקו ת ואמנות. הספר מקדיש מקום
ל פ עילו תו הארכיאולוגית של משה דיין.

כמויות שאייבי ציפה לד,ם. אבל גם אלד.
שהגיעו להלוויה הספיקו כדי להפכה להטביע
אמיתי. מלבד הילדים והסקרבים,
היו שם גם !מספר לא מבוטל של מבד
גרים שלקחו את הטכס בכל הדציבות ב*
אקט סמלי של !מתאר. והפגנה. אלה ליוו
את העגלה־הרתומה-ילסוס דאת המשאית,
עליהם החנהו אחון־המתים !והאמבטיה הצבעונית,
שהכילו את שברי צעצועי־רד
!מילהימה.
מסע ההלווייה הססגוני בראשו צעד אייבי
עצמו׳ לבוש חליפת יאבל לבנה וחבוש
צלינדר שהוד, עשה כיברת-דרך עד לבור
הקבר שנכרה, על פי אישור מיוחד מעי ריית
תל-אביב, בליבו של גן־העצמאות.
־שם, בעוסק של כמה מטרים — כדי שלא
יתחשק לאף ילד לבוא !בלילה ולחפור אחר
שרידי צעצועים — בקברו בקול ששון
וצהלה שברי הפלסטיק והעץ שהלהיבו
פעם את דמיונם המיליטריסטי של ילדי
תלחאביב.

חמה אימה בהבל־פה ובהפגנד, חד־פע-
מית,״ מחו ״זה מעשינו היומיומי. זה
עניין רציני ולא מישחק־ילדים.״
למלווים האבלים עצמם, שחלק מהם
השתתפו בטכס כמחווה של ידידות לאייבי,
לא נותר אלא להתבדח על הקבר הטרי
והרענן.
״יש לי שאלה,״ אמר הפסל יגאל הומר־קין,
שהגיע להלוויה רכוב על אופניו:
״האם פרוסזה זה גם יכן צעצוע מילחטהז״
ואילו ליצן־הבוהמה׳ ראובן צליק, פסק
את פסוקו :״להשמיד צעצועים זה פשע.
כיוון שההשמדה הזאת היתד. מאורגנת,
הרי שזה ממש פשע מאורגן.״
אבל גם הציגיקאים לא יכלו לפגוע
בשמח תו של אייבי ג תן על הקבורה המוצלחת.
הצי תריסר צוותי טלוויזיה מכל
רחבי העולם כיסו את הטכס. דיווחים
אודותיו שודרו לעיני מיליונים בכל רחבי
תבל .״גם המסע הארוך ביותר מתחלי
בצעד קטן אחד,״ ציטט אייבי מתוך אמד

הירדים השתתפו בקבורה העליזה שערך א״בי נתן לצעצועי־המילחמה

שוו ושברי

ילדה מנתצת בפטיש
טנק־צע־צוע
בשיחם המיבצע, אייבי נתן (למטה)
צוהל ונזקונלז! חיננית (למעלה) מתייפחת,

ך* י ה זה ללא ספל! אחד מטכסי חקי
י בוריה העליזים ׳והמשעשעים ביותר שידעה
תל-אביב. יאת הורדת הארון אל
הקבר ליוו צלילי מוסיקה של תזמורת-
קצב, שניגנה במעט על פי הבור. ובאשר
כוסה הקבר והתמלא עפר, פרצו המלווים
סתדועוודגיל ופתחו בריקודים ׳מסביב לבור.
נעירות
׳בשמלות ׳שקופות לבנות, פשזרי
פרחים לראשיהן׳ חוללו כשהן אחוזות בידי
גברים חבושי צליינ׳דרים שהורים מבהיקים.
גם אלה ׳שלא רקדו נסחפו בקצב
המנגינות התעשיות -וכמעט ׳נכנסו לאקסטזה•
ומי שלא ראה יאת שמחת הקבורה
הזיו, לא ראה שמחר. אמיתית מימיו.
זה היה השיא לימבצעו החדען ישל ספן-
השלום אייבי גתן.
עד שיתגשם חזון ׳הנביא והחרבות יכו־תתו
ליאיתים והחניתות למזמרות, החליט
איייבי שמוטב לחסל. את החרבות והחניתות
גם: מבלי לחולל בהם מטמורפוזה.
הוא הגיע למסקנה !שנדי לעצור את מייחץ
החימוש והזיון, יש להרוג את כלי־הנשק
כשהם עוד קטנים, מתוך תקווה שילד שלא
ישלוף אקדח ולא ושחק בטנק או בתותח
לא ידע, מה לעשות בנלי־משחית אלה
גם לכשיגדל.
אייבי החיל מטיף בתחנת־הרדיו הפרטית
שלו׳ קול־השלום, להשמדת צעצועי־המיל־המה,
כיושר השיכנוע ישלו עבד על הילדים
יותר מאשר על המבוגרים: .אלה באמת
היו !מוכנים: להקריב את צעצועי-
המילחמה הפרטיים שלהם, לנפצם על מיז-
בח !מיוחד שהוקם לצורך זה במיסעדת
תל־אביב הקטנה.

ואם היד, חסר עוד ממד היתולי למעמד
הפאתטי, סיפק אותו הסניף הישראלי
של ״התנועה הבינלאומית לסרבני־ימילח־מה.״
אלה טרחו והדפיסו כתז־סחאר! .מיץ-
יחד ויבאו להפגין !עמו ׳בהלוויית הצעצועים
של אייבי .״אצלנו השמדת צעצועי־מיל-

רות״ו של היושב־ראש המנוח .״וזה היה
אולי עוד צעד קטן !אחד בכיוון השלום.״
כמד, ילדים עזבו את המקום כשדמעות
בעיניהם. הם לא יכלו לסלוח לעצמם על
שלא הצליחו לסחוב איזה צעצוע־מילחמה
קטן מתוך הקבר.

פשע מאורגן״
ך *,ם השישי האחרון נועד למסע ההל-
ווייר. לכל שברי צעצועי־המילחמה.
כת שיר,יד, מה לקבור רכש אייבי בכספו
כמות לא מבוטלת !של צעצועי־מילחמה
נוספים מפלסטיק .׳וכת ׳שלא יאמת כי
נטיל את המשחקים. רק מילדי היהודים,
הרחיק עד עזה: ,שם קנה גם כן צעצועי־
׳מילתמד״ ביניהם כאלה שנותרו יעוד !מתקופת
המצרים.
ומי שרצה לכלות את־ הטתו במילח&ה
ובהל הפרוד בה, יכול יהיה לעשות זאת
חינם אץ כסף ׳בעזרת הפטישים שהעמיד
אייבי לרשותו כדי לנפץ בהם טגקים,
מטוסים, רובים ואקדחים.
פר, ושם נכמרו רחמיהם של הילדים
על הצעצועים הנוצצים, שיחלקם עוד היו
סאריזותיהם המקוריות, יוד,ם העלימו בהסתר
סמר ,׳מחם כדי להצילם וממוות. את
האחרים פיצה יצר ההרס על צער אובדן
הצעצועים הנחשקים.
נכון שההמונים לא זרמו למאורע באותן

הפנו הפתוח

לצננצועי־המילוזמה, המנותציס והשלמים, ניכחז בגן־
העצמאות בתל־אביב, סביב לקבר, שבתוכו הונח ארור
המתים, הצטופפו המוני סקרנים וגם ילדים שצפו בעינים כלות בצעצועים שירדו לטימיון.

פסיכיאטר ישראלי מגיב על מיבצע
קב ורת צעצועי־המילחמה:

תחליד
לגב ריו ת
בעיקבות המבצע של אייכי נתן פנה ״העולם הזה״ אל הפסיכיאטר
ד״ר ברל ליסטינגרט, עולה חדש מארגנטינה, שהתפרסם כמרפא בשיטת
ההיפנוזה וכמתנגד לשיטת הריפוי הפסיכואנליטי, המתנהל באמצעות
שיחות. בראיון שנערך עימו הסביר הרופא את הגורמים וההשפעות של
תעשיית צעצועי המילחמה.
• למה בכלל קונים לילדים השבירה גורמת סיפוק. באופן סימבולי הוא
צעצועי׳מילהמה?
שובר מה שהוא לא יכול לשבור באמת.

אני חושב שזה עניין של התורים. באופן
מיוחד ־של האבא. ראיתי הרבה אבות
שקונים צעצועים לילדים ומתחילים לשחק
עם זה בעצמם. זה ילא בגליל שהם רוצים
להרוג אנשים, זה בגלל הבעיות האישיות
שלהם. אם אני הולד ׳לעשות מילחמה
עם הערבים, זה לא בגלל שאני שונא
אותם. אני עומד ימול מישהו ׳שאני בכליל
לא מכיר. אני לא יודע יאם יש לו אבא
או אמא, אם יש לו ילדים, אם הוא יכול
להרגיש אהבה או שנאה. בגלל החינוך
שליי אני צריך להרוג אותו אפילו שאני
מרגיש גיעל־נפיש. ואם אנחנו הולכים מספיק
עמי ק, תמיד מופיע מישהו מיני. חוסר
גבריות. אבא שלא מדגיש את עצמו גבר
חושב שאם יתן לילד דברים של גבריות
הוא יעשה ממנו גבר. אבל הוא מרוויח
מזה רק ׳שהילד !נעשה תוקפני, ולא גבר.
זה לא יעשה אותו גבר. גבר הוא יהיה
רק בתוך הזהות שלו כגבר. זהות לא
קונים בצעצועים. זה אותו הדבר כמו שקונים
לילדה בובות. זה לא אומר שאם אני
אתן לה בובה, למחרת היא תהיה אשה.
היא יכולה לשחק עם בובות ולמחרת,
בגלל בעיות בין אבא לאמא, כסו למשל
אמא שתלטנית, היא תרצה לקבל את
הדמות ישל האבא. בשבילה להיות אישה
זה ליהיית כמו האימא. אותו הדבר עם הילד,
שמקבל דמות נשית אס הוא שונא את
אבא שלו. ילדים מחפשים להיות כמו
מישהי. ילד יהיה תמיד כמו הדמות הכי
יפה בעיניו.

• אם כך, מדוע למרות העובדה
שצעצועי־המילחמה ממלאים
פונקציות שונות אצל ילדים ומבוגרים
כאחד, גם אם הן שליליות,
באו אנשים דכים לשכור את הצעצועים?

כאילו סובלימציה. זה גם לשבור
משלו, אפל בצורה טובה. הפעולה ישל

האבא אולי שובר את הראש של. אשתו.
הילד שופר את האבא והאמא ישלו. הוא
לא הורג את הערבי, או את הגרמני או
הפולני. הוא לא מכיר אותם. הוא מכיר
רק את האבא והאמא שליו או את ׳האחות
שלו, ורוצה להרוג אותם. התירוץ
הוא לשים להם תחפושת, ואז כאילו הרגתי
ערבי, אינדיאני או חיה, אבל חס־יוחלילה
לא את אבא או אמא שלי.

• האם אתה חושב שהאנשים
כאמת מעוניינים כשלום ץ

כל אחד אומר אני אוהב שלום, ובתוך
המילה שלנם עושים את הכל ההיפך. כל
אחד אומר אני לא אוהב להתווכח, אבל
מחפשים כל מיני תירוצים כדי להתווכח.
כל מדינה קונה נשק כדי שיהיה שלום.
זה התירוץ. אבל מה יעשו עם הנשק י
צריכים להשתמש בו. החיילים לא יודעים
שהם קורבן שיל אינטרסים של אנשים ש עושים
עסק ובגללם הם צריכים מיילחמות.
לפני אלפי שנים, עשו מלחמות בגלל צורך
באדמה, היום המילחמדת זה עסק.
כימה ׳אנשים היו ׳נשארים בלי עבודה
אם היו מפסיקים את המילחמיות? מה היו
עושים כל הקצינים שיל הצבאי כיל אחד
ייודע שימטוס אחד עולה מיליונים. אם
היו משתמשים בכל המאמצים והכסף ש מוציאים
על הימילחמה כדי לעשות את
החיים של האנשים יותר קלים, ולספק להם
את הצרכים האלמנטריים וללמד אותם
ליהנות מהכל, ללמד אותם לחיות בתוך
אהבה, מי היה רוצה לעשיות מילחמותז
מי שאין לו כוח נפשי כדי לחיות בשלום
עם עצמו, צריך תירוצים כדי לרוקן את
כל המתח שיש לו — ובשם השלום הוא
עושה מי׳לחמיה.

• איך יוכלו האנשים להיות
שווים אם יש כל-כך הרכה אנשיס
שאפתנים ורכושנים?
הכל מתחיל עם הילדים. מתי מתחילה

האמביציה? אם יש להורים שניים־שלושה
ילדים והם מעדיפים אחד. נגיד שקונים
לאחד יותר דברים כי הוא יותר חלש ׳והוא
צריך יותיר. ההורים גורמים את האמביציה.
הילד לא ייודע אם הוא צריך או לא, הוא
רק יודע שלאח שלו קנו ולו לא קנו.
הוא לא חושב על מיה שיש לו כבר, אלא
על מה שנותנים ילו. אם יש ליו יותר ממה
שיש לאח שליו, זה טיבעי בשבילו. בגלל
שהוא יותיר גדול יש ליו יותר. אביל אם
קונים לאח שלו ׳ולו לא קונים, זה אפלייה
ואז זה גורם לאמביציה .״איני אגרום שלי
והיה כמו ׳לאחי.״ זה כמו הילדים שמקבלים
תמיד את הבגדים מהאחים הגדולים.
אף פעם לא נותנים ׳להם מישהו יחדש.
לא נותנים להם הזדמנות ׳להוכיח את
הטעם שלהם. אם יילד בטוח שלא עושים
אפלייה, אין ליו אמביציה. הוא יכול יפית־אום
לחשוב שיש לו המון, ואפילו להתחלק
עם אחרים.

ילד
לא נולד גאון
• לסי התיאוריה שדך, אפשר
לחנך את כולם לנורמליזציה. האם
אינך חושב שזה מסוכן? איך היו
כל האמנים יוצרים כלי התסביכים
שלהס ץ
אם אני אימן ,׳ואיני מוכיח שבתוך העבודה
שיל הידיים שלי או במוסיקה שלי אנ־יכול
לתת הנאה לאחרים, אין בעייה. אמן
לא חייב להיות אדם מתוסבך. יש כאן
גם עניין שיל כישרון מלידה ושל חינוך.
בטיהויבן נולד במיישפחת מוסיקאים.

• יש אנשים שאכא שלהם
היה סנדלר ונעשו אמנים ז
הכל עניין של אהבה. אם אני רופא
ואיני אוהב את העבודה שלי, איני מיוסר
את האהבה והסיפוק במקצוע שלי לבן
שלי. הבן שלי צריך זהות. הוא צריך
להיות כמו מישהו. אז למה לא להיות
כמו אבא, אם לאבא טוב? אבל אם אני

אכריח את הבן שלי להיות רופא, הוא
אף פעם לא יהיה רופא. הרבה אנשים
עושים דברים שהם לא רוצים לעשות
רק כדי לא להיות כמו אבא או אמא.

• מה דעתך עד הבחורה מבוסטון
שיש לה מנת המישכל
הגבוהה כיותר כעולם כגלל החינוך
שקיבלה ז
צריך לשאול איותיה איך היא מרגישה
בתוך הגאונות שילה. העניין הוא לדבר
איתה, לא עם אבא שלה. ברור שאבא
שילה גאה. בשבילו היא כל הדברים שהוא
לא הצליח להשגי.

גנים ץ

איי קיו זה לא עניין שד

בשום אופן לא. זה כימו הסיפור שסיפרו
פעם על קבוצה שיל מדענים שרצו ׳להפוך
ילדה לגאון. בגיל חמש היא כבר ידעה
סינית ומוסיקה. פיתאום בא עיתונאי לעשות
עלייה כתיבה, וכפה נוצר קישר נפשי
ביניהם. היא התחילה להרגיש אהבה. היא
אף פעם ילא הרגישה את זה. היא היתד,
מבוגרת, אבל פיתאום רצתה להיות ילדה
עם כל ימה שמגיע לילדה. הוא קנה ליה
צמר־גפן מסוכר ׳ולקח אותה ללונה־פארק.
היא חזרה לחיים האמיתיים שלה. היא
לא נולדה גאון. עשו ממנה גאון. יש
מייספר מסויים של תאים במוח. תלוי אס
׳מנצלים את בולם, ובאיזה גיל. בזמני,
למשל, התחילו ללמוד רק מגיל ישימונה.
היום מתחילים בגיל חמש.
יאפשר לראות שהכל פשוט. דק האנשים
סיבכו את הכל. לכל דבר שרואים בעולם
יש סובה. אני, באופן אישי, לא חושב
שהאקט הסימבולי של ניפוץ הצעצועים
יעזור. למחרת יקנו לילדים -עוד פעם
צעצועי־מילחמה. כשתיגמר כל הצרמוניה
ויחזרו הביתה, הם יעשו עוד פעם מיל־חמה
עם ההורים וביניהם לבין עצמם.
כיל זה עניין שיל ההורים אם הם מתנהגים
באהבה ובתשומת לב, הילדים אפילו
לא יחשפו על צעצועי מילחמה. הם ירצו
לאהוב. הו ירצו צעצועים קונסטרוקטיביים,
לא דסטרוקטיבים.

אני נהנה כפליים 6 1/וורחנ

זונת הסיס 77

סיג ריו ת

116 חזצ פחות ניקוטיו-יותר טעם!

טקס בחירת

ט קס בחירת

נסיכת הי התיכון

נסיכת י סוף

ייערך במוצ׳׳ש , 27.8.77 בשעה 9.00 בערב

ייערך במוצ״ש ,3.9.77 בשעה 9.00 בערב

באילת
ב ח סו ת ראש העיריה מר גדי כץ

באשקלון
על שפת הבריכה של מלון

על שפת הבריכה של מלון

גני שולמית

מלכת שבא

ינחה 4ישעשע * יצחיק * יבדר דודו טופז

ינ ח ה * ישעשע * יצחיק * יבדר מני פאר

טקס בחירת

• אילת • טבריה
בתוכנית האמנותית תוכנית בינלאומית

נסיכת י כנרת
ייערך ביום שלישי ,30.8.77 בשעה 9.00 בערב
בטבריה בחסות ראש העיריה מר משה צחר

*נועם קניאל
לאחר הצלחתו המדהימה באירופה

*לוליטה פונדה

על הגג המפואר של

סולנית ל הקת ה״פלטרס״ מארה״ב

החוף השקט

*אב טולדנו
לאחר סיבוב הופעות מוצלח בחו״ל

ינחה * ישעשע * יצחיק * יבדר מני פאר

טקס בחיות1

לכת המים

9977״עון ביום שלישי

20.9.77ב״היכדהתובות׳ בתדאביב ב־ 8.30 בערב
בתובלההאמ נו תי ת :

1וע קויאל * לוליטה פותה * מוי פאר
להקת ..תוועטרון״ בהדרכת דו רי ה שי מרו! בקטעיםמתוכניחההחדשה
א מן או ר ח

יהוד גא
ב שי רי מ תו רתוסיתוהחדשה ..גאון 77״
הגרלות ענק של מערכות תכשירי טיפול בשיער של חב ר ת ״וולה׳
__ הפסה: תיאטרון פסגות בשיתוף מירי זכרוני — רפי זכרוני

במדינה
(המשך מעמוד )37
תיקח ממאפשר ממשך עים קם חבלתי־חוקי
שיל המצילים.״
לבד מחשיפת קישר משתיקת של עיסקי
ההשכחה הבלתי־חיוקיים של ׳המצילים, ח־מתנחלים
זח יותר משנות דור בחופי תל-
אביב. מורח משופט אלוני גם למביא את
פסק־דינו לידיעת ראש עיריית תל־אביב
שלמת (״צ׳יצ׳״) למט, בתיקווח שאולי הוא
יצליח לשכך את מסערת שפרצת כתוצאת
מתחרות משכרת מסיחות בין טופסי חוו־תייק
ילבין המצילים. שמרביתם עוד תלו
סו עיניים מעריצות כאשר מדריד אותם
בקורס־ממצילים שעברו תחת השגחתו.

דרכי חיים
לחבש עיר
איש ״חבורת האש״ לשעבר
מצא את עצמו
באמנות אינדיאנית
בין אצבעותיו של ׳הגבר ממוצק מיתה
נעוצה סכין חדת. מוא פעל בזיריזות ויעי־

עדקי דחה את הצעתם בטענת שאין לו
מושג בעבודת עור .״מבעית מיתת שאף
פעם לא מערכתי. מספיק את כישורי הטבעיים.״
אבל ׳אחרי שיכנועים חבים מצטרף
לבסוף כשותף בחנות.
העבודה הראשונה ש&ידסטת יאת שמו
סטומחיה בעבודת-עור הייתה זוג מפנסי-
עור. מספר ערקי .״יום אחד. נכנסה לחנות
בחורה ושאלה אם אנחנו מייצרים גם מכ נסיים
של עיור. גץ זי כץ חישה לעזרתי
ואמחה לי בעברית :״תגיד לה שפן״
לא הבנתי מה קורה, אך מיד התחלתי לקהת
את מידותיה. כעבור שלושה ימים
היא יבאה לקחת את המכנסיים. למתלה־ביותה
לא היה גבול. זה היה קרש־הקפיצה
שלי לתעשיית בגדי־מעור. ובמיוחד נודע
שמם של ״ממיכנסונים מלוהטים״ שיצרתי
ונחטפו על-ידי הדוגמניות של ווג.״
מאוחר יותר פתח יצחיק עדקי חנות
משלו בשדרה הראשונה בניו-יורק. מוא
נאלץ לסגור אותה עד מהירה בגלל ׳מחסור
בכסף .׳בתקופה זו פגש ׳בנידוורק צעירה
הולנדית שהגיעה לשם במסגרת להקת-
מחול בינלאומית. זמן קצר אח׳ר-כך היא
עזבה את מולדתה ומשפחתה ונישאה ל
חונת
הסיס 77
מטע העו( 0הזה
ב ח סו ת
מנכיל ״דירות גינדיי
אברהם גינדי
תכשירי שיער
מלכות המים יודעות כיצד לזכות בשיער מטופח• הו
משתמשות בתכשירי השיער של ״מלה וזוכות לתו־צאות
יוצאות מהכלל( .ראו תמונות בעמוד הבא).

בגדי ים וחוף
״ מ ט קס״ ,יצואן מס׳ 1של בגדי״ים וחוף. חברת
״ מטקס ״ מייצאת לעשרות ארצות בעולם הרחב את
בגרי־חים והחוף שמתכננת הגב׳ לאח גוטליב. בגדי־הים
והחוף של ״ מטקס ״ גם למלכות המים.
6311 הקיץ בא לי בסנדלי גלי
סנ ד לי ם תנ כיי םוקבק בי ם
לנ שים, לגברים, לנערים וליל די ם

יצחק עדקי ויצירה
העור המתעורר
לות, בשמץ של אלימות. אצבעותיו לא
הותירו כל ספק לגבי בקיאותו במלאכה.
ריח חריף של עור התפשט בכל החדר.
מסביב על מריצפה היו פזורות רצועות
עור בצבע אדום.
ספידמחייתוך, התער ורצועות־העור הם
כלי־העבודה של יצחיק עדקי, הטוען כי
הוא האיש מלבן מראשון. המצייר בעור.
׳מלבדו עושים זאת רק אינדיאנים וכושים.
החיים הרחיקו את יצחק ערקי מהאמנות.
הוא התחיל ליצור רק לפני 10 שנים.
בגיל 41 נטש יאת מולדתו, ניתק מעבירו
ויצא לנסות את ומזלו בארצות־הברית. כמי
שנמנה עם מקימי זזבורת־וזאש הנודעת,
׳שניסתה להנציח את הווי ״׳מסביב לגבורה״
של הפלמ״ח, לא היה הדסר קל עבורו.
במי מלהמת־העצמאות נימנה עם יחידת
ה״רזרבה״ שעסקה בליווי־משיירות. מאוחר
יותר הצטרף לגדוד משושי של היפלמ״ה
יאשר במסגרתו מוקמה חבורת.האש.
עדקי !נאלץ לנטוש את היקאריירה ׳הצבאית
בגלל מצוקת הוריו. שינים מספר קודם
לכן היה עליו להפסיק את לימודיו בבצלאל
ולתמוך במשפחה.
ההא נמנה עם: משיפחה ירושלמית עתיקה,
שאבותיך, עשו את דרכם ברגל לארץ
מתימן. מנער החולמני שאהוב לצייר נאלץ
לוותר יעל קאריירה אמנותית .״מזה אי־אפשר
להיות,״ טעינה שפחתו.
את דרכו בארצות־מברית החיל כמירקיד
בלהקת מחול, שהוקמה במסגרת החברה־הישיראלית־לתיירות.
מלהקה התמקמה ב־ניו-יודק,
מופיעה בקביעות בקפה סברה.
יום אחד מגיעו לשם שמוליק וג׳וזי קראום.
הם חיפשו שותף לחינות־מעורות שהקימו
לפני עשר שנים בגריניץ׳ דלג׳.
העולם הזה 2085

יצחק. כעבור ישנה נולדה בתם.
עדקי:מצא את עצמו לפתע יבעל: משיפחה
ומחוסר מל מקור הכנסה. הוא מחליט
לחזור לארץ. החברים מרבים שרכש כמסגרת
שירותו הצבאי לא. נטשו אוחו בעת
׳מצוקתו! .מי שיצק מים על ׳ידיו של הפסל
יצחק דנציגר ומאז התחזקה זיקתו לאמט׳ית
מצא את עצמו לפתע כפועל פשוט במפעל
מאשלג. באותה תקופה התוודע אל נשקה
קדישמן, שעבד נטרקטוריסט.
העבודה הפיזית הקישה לא הפריעה ל-
ערקי, אבל בגלל קשיים ׳משפחתיים ו.מ־צוקה
כלכלית נאלץ להעתיק את מגוריו
למרכז הארץ. מתקופה זו מחיל לעסוק
׳כאבן כמעצב קירות ומשפץ !מיבנים עתיקים.
בעיקר מתפרסם בעקבות ;בניית מוזיאון
העתיקות הפרטי בחצר ביתו של
שה דיין בצהלה.
לפני !שנד, אסף יצחק בשנית את מיטלטליו
משאיר את אשתו: וילדתו בארץ
והחליט לנדוד שוב. מפעם מחליט לחזור
לעיסקי העור אך בצורה שונה, תוך הגש מת
חלום הילדות: לצייר ׳בעור.
״זמו שילוב אדיאלי בין המופשט למוחשי,״
מסביר עדקי את אמינותו ״שילוב
בין עבודת-ידיים מוחשית של חיתוך ד
רציעה לבין דברים ׳שברוח.״ לצורך זה
מוא מנצל יאת מידע שרכש בסוגי העור
ובעבודת בעור.
״אני מיודע לעובדה שאוימנותי זרה לאנשים,״
היוא אומר בחיוך סלחני, כמי
שמורגל בפשלונות. אך דוחו איתנה והוא
מונן לנסות שנית .״אני מקווה שאומנותי
תמצא את דרכה אל ליבו ישל הצופר, הרגיש.
אך הישגי הגדול בעיני היא העובדה
שבערוב ימי מצאתי את עצמי.״

צרני אופנה אומנותית
מי שהיתה מועמדת להיות מורה לציור, ניצה שוחט, הפכה
את אומנותה לתיכנון אופנה. לכן כ, ,אנה בלי״ כל שימלה
חינה יצירת אומנות ואין שימלה אחת דומה לאחותה —
פי אם יצירה בפני עצמה• שמלות ״אנה בלי״ למלכות.
ארקיע המשתתפות בטקס בחירת ״נסיכת ים סוף״ באילת תגענה

במטוסי ״ארקיע״ ,כי חופש באילת מתחיל ב״ארקיע״.

מרכז ללימודי נהיגה
שיטת לימוד חרשה המביאה לחסכון ב־מיספר
השיעורים, הוכיחה עצמה במיספר
התלמידים הגדול שעבר המיבחן הראשון,

חב ר ת התעופה
לכל מקום יפה בעולם מגיעים מטוסי חברת
״אולימפיק״ .גם ״מלכת המים 1977״ תטוס
ב״אולימפיק״ לאתונה ומשם לרודוס וחזרה.

מו ע מ דו ת ה סופיו ת * 711 בת ה * 77 71ה!

יפה כהן: הסנדלר הולך יחף
^ יא אוהכת להתנסות בחוויוות ואף
\ 1פעם אינה מצפה לשום דבר, לכן איננה
מתאכזבת, יפה כהן: גוף חטוב, עיניים
ירוקות, שיער בצבע דבש ׳ושפתיים בש־ידניות.
הופעה מרשימה.
היא לא כל כך מתלהבת מהרעיון ש־יופייה
יעמוד במבחן, כי לדעתה הוא כבר
עבר אותו. מאז שהיא קטנה אומרים לה
כל הזמן שהיא יפה והיא יודעת. ליפה,
שהוריה הם ממוצא דומני, יש עוד שתי
אחיות והן ׳שלושתן ביחד נחשבות לאחיות
היפות ביותר בקריית אליעזר שליד חיפה,
מקום מגוריהן.
היא עולה לכיתה השמינית בבי׳ת־הספר
התיכון, לאביה יש בית־מלאכה לנעליים,
אך בת הסנדלר הולכת יחפה כי אביה
מייצר נעליים לנשים !מבוגרות.
כמו כל בחודה. בגילה היא אוהבת הכי
בעולם לבלות, כשהים תופס את המקום
הראשון בסידרת הבילויים וכשהיא מופיעה
על החוף, לבושה בביקיני קטנטן ׳שיל
גוטקס, מזדקרות אוזניהם של כל הזאבים
בחוף, מה *ם שכרגע אין לה חבר. היא
מבלה במיסגרת של חברה סגורה, המקיימת
מסיבות פרטיות לחבריה בלבד, הולכת
ביחד לסרטים, לתיאטרון ובמיוחד לטיולים.
יפה
משוגעת על נופי הצפון, יכולה לשוטט
ימים שלמים ברמת הגולן, במטולה
או לבלות יממה בחורשת טל כשהיא ניזונה
מסנדוויצ׳ים, מים ואודר צלול.
בעתיד היא מתכוונת להמשיך את לימודיה
בכתה י״ג במגמה למזכירות משפטיות.
אין לה כל תוכניות לחדור לעולם
הזוהר, שאינו מושך אותה לדבריה כלל
וכלל: .אילמלא ג׳ימי, הספר שלה, שממש
שיכנע אותה חזור וישכנע כי היא מתאימה
לתחרות מלכת המים, לא היתד. מעלה בדעתה
להשתתף בתחרות. ומאחר ׳וכבר הגיעה,
והתקבלה כמועמדת, היא מקווה להצליח.

רזתי שי ט רי ת: תנ 1לה ג׳ז
ף*! אה של ריותי ישטירית המתולתלת בעי
1לת העיניים הירוקות, הוא פקח בעיריית
חיכה, יאבל היא ׳מספרת שהוא בהחלט
לא מפקח עליה מי ייודע מה. היא בת זקונים
׳למשפחה בת 6ילדים .׳וזוכה בשיל-יכך לכל
התפנוקים בעולם.
בבגד ים של גומקם, נראית רותי כנימפח
שיצאה מהים. ואבן את מרבית זמניה היא
מבלה בין גליו לחופו יוליד ביתה שבטירה
הכר מל. כשהיא לא נמצאת בים, שם יושבים
החבר׳ה שילה, היא רוקדת ג׳ז כי
הריקוד הוא אהבתה הגדולה ׳באמת ישל
דותי. הוא רקדנית סולנית בלהקה מקומית
בטירת הכרמל ולומדת ג׳ז בבית רוטשילד
בחיפה, כדי לשפר את עצמה. כי כשתהייה
גדולה היא ירוצה להיות מודה לריקיוד ו־כמובן
להקים ליקקה מקצועית כמו ג׳ז
פלוס ז״ל,
היא דינאמית מאוד ׳ואוהבת מוסיקת 0ופ.
וסמה שיותר רועמת כן לאוזניה ינעם. הלהקה
האהובה עליה היא פינק פלוייד ויש
לה בבית ׳אוסף רציני של כיל תקליטי הלהקה,
ללא יוצא מהכלל.
היא מסתדרת יוצא מהכלל עם אביא ד
אמא שליה. ואחרי שהספר האישי ישלה
ג׳יימי המליץ עליה לתחרות מלכת המיס
באה הביתה. נרגשת ׳וסיפרה לאבא ואימא,
שאיחלו לה בהצלחה ועודדו יאותה לקראת
התחרות. רויתי מקווה ׳שהתחרות תפתח
בפניה את דלתות עולם האופנה, כיי רותי
ירוקת העיניים מעוניינת בדוגמניות כבאל־טרנטייבה
שנייה לריקוד.
ביין ריקוד לריקוד היא לומדת לבחינות
בגרות בבית־ספר אקסטרני וקוראת ספרים•
הסופר האהוב עליה הוא חאריוילד רו־בינס.
היא מסוגלת לגמור ספד שלו בלילה
׳ולהיסחף אל תוך העלילה עד כדי הוזלת
דמעות שליש.
כמובן שיש לה חבר, הוא בן 20 והם
ביחד כביר עשירה חודשים תמיימים.

מו ע ה דו ת ה סופיו ת * מלג ת הסיס דדי • הו

!ועמ דו ת ה סופיו ת • מדב ת הוו • 77 הנו

אילנה ורדי: מלכת השכונה
בא אמר לה ״תעל! י חיים״ אז אילנה
ורדי, בעלת רעמת השיער השטנית והעיניים
הירוקות המשגעות, החליטה לשמוע
בעצתו, כי אביה. של אילנה, שהוא טברייני
דור שביעי בארץ הוא הדמות הנערצת
עליה.
היא נולדה בשכונת תל־ביביר, שם מתגוררת
המשפחה עד היום. אחת מבין שש
׳בניות ושני בנים. סיימה זה עתה את בית
הספר התיכון המקצועי אורט, במגמה ל־תיכנון
אופנה ,׳ובינתיים, עד שתתגייס ל־צה״ל,
עובדת כזבנית בבוטיק, כדי לחוש
את טעם העצמאות.
•אילנה אוהבת יאת משפחתה הגדולה והיא
אומרת :״אנחנו משפחה יפה, אצלנו
בבית לכל אחת מהבנות יש את היופי המיוחד
שלה. אבי, שהוא נהג מונית ואימי
שהיא עקרת בית, נערצים עלינו. לחיות
במשפחה גדולה זה מעניין, זה מלמד ׳והכי
חשוב זה לא משעמם.״ חלוקת העבודה
בבית משפחת ׳ורדי מתחלקת באופן טבעי
בין כל הילדים, העוזרים במלא עבודות
הבית. ביום ישישי מתכנסת כל המשפחה
מסביב לשולחן הגדול !ואבא עושה קידוש.
אחדי ארוחת הערב יושבים ׳ומזמרים בצוותא
׳שירי ישבת ומספרים זה לזה חוויות
ורק אז יוצאים ׳איש איש לבילוי״ו.
אילנה עצמה מקפידה על שמירת מסורת,
ילא מעשנת בשבת ,׳אוכלת רק אוכל כשר
וצמה בי׳ום הכיפורים, מאז היותה בת .10
בשהייתה קטנה היתה הולכת עם סבא
וסבתא לבית־הכנסת, אהבה לשבת בעזרת
הנשים ׳ולחוש את האווירה, כעת היא
חשה שיש לה ׳משיכה עצומה לחזור אל
התחושות ההן של ילדותה.
יש לה חבר מזה ׳שלוש שנים רצופות,
קוראים לו דוד, הוא בן 25 ויש לו עסק
עצמאי. הוא רוצה להתחתן, אבל היא חושבת
שהיא צעירה מדי, חוץ מזה היא
רוצה לשרת בצבא.

זהבה שוחט: מהמושב אל העיר
ם יהורם גאון היה רואה את זהבה
\ | שוחט, שהגיעה לתחרות מלכת המים
ממושב חצב ׳שליד גדרה, היה ללא ספק שר
לה באופן אישי את השיר :״׳איפה איפה
הן הבחורות ההן עם הקוקו והסאראפן״.
כי אם כל המושבניקיות נראות כמו זהבה
שוחט ,׳בעלת העיניים הירוקות יורות הזיקים
ורעמת השיער החומה, אז מיה מבדיל
כיום בין המושב ׳והעיר י
אך למרות הופעתה העירונית המובהקת
של זהבה, היא טוענת שהיא מושבניקית
בדם :״׳מתה על חצב, על השקט, על הנוף
המקסים, על העדר הבעיות האקולוגיות.״
יחד עם זאת החליטה לקחת ישנת חופשה
׳ולנסות את ׳מזלה בעיר תל־ אביב .׳שכרה
דירה ביחד עם חברה ולפדנסתה היא עובדת
כמרכזת הדרכה במכון לפריון העבודה.
אביה
של זהבה עובד כאיש ציבור של
המושב, לכן אין להם בבית לולים ורפתות.
היא שירתה בצבא, כפקידה בחיל שריון,
ועם שחרורה החליטה לנסות לחיות קצת
בעיר והיא מסבירה :״חצב הוא המקום
הנפלא ביותר בעולם אך יחד עם זאת
קיימת בעייה של דור צעיר, זוהי חברה
סגורה יוקשה למצוא בה בן זוג. חוץ מזה
קיימת בעייה של עבודה, אני לא יכולה בגילי
להיות בעלת משק.״
בינתיים היא נהנית גם מחיי העיר,
כי היא נהנית מכל מה שהיא עושה. איל מלא
כן לא היתה עושה אותו.
׳אחרי ׳שעות העבודה ובזמנה הפנוי היא
הולכת לים ותופסת שיזוף, המבליט היטב
את צבע העיניים שלה. אם היא לא בים
אז אפשר למצוא אותה בדירה השכורה
ישלה קוראת ספר או מאזינה למוסיקה קלאסית
בעיקר. בערבים היא הולכת לסרטים
׳וזה עתה סיימה את בחינות הכניסה שלה
לאוניברסיטת תל-אביב שם היא מתעתדת
ללמוד בשניה הבאה חינוך.

] 1111111ה ם וביו ת • מלכ ת חנניס • 77 הו1

?וו?נת1
סרטים

הגבר שאהב נשי
נדמה שפרנסואה טריפו, היה המטיב
לדבר על קולנוע, ,מפל הבמאים האחרים,
יותר סשהיטיב לעשות סרטים. בא סרטו
הגבר שאהב נשים והוכיח למבקרי הקולנוע
כי בשטח ׳שהוא חזק — נשים — הוא
,מסוגל גם לעשות — ;ולהפליא עיסות.
יש בסרטיו אבני־נגף שקשה להיפטר
!מהן: תרגילי המצלמה בדול וגייס; הד
היצ׳קוקיאדה הכפוייה בהכלה לבשה שחורים;
הקולנועיות המוגזמת בדוגמות פה
שונות ׳באופיין: גורלו של פסנתרן והלילה
האמריקאי. ואשר לסיפורה של
אדל ה — .כאן הצליח טדיפו לעלות על
העצבים: ממש, ביומרנזת שלו לאפוטיאוזה
יסל אהבה ללא מצרים. המתעלמת מדב־דים
אחרים.
והנה, פרנסואה״״טריפו זה, שהעריץ את

ניכור הסרט (השחקן שארל דנד) ואחד הראשים שיהוא אוהב
יפות, יפות, שבא לבכות !
האחרת שאינה מתעלסת אלא אם קיימת
סכנה שיתפסו אותה בשעת המעשה.
הוא, אוהב את סולן ;ואולי את אף אחת,
והוא מוכן להעניק להן חום, רגש ועדנה.
הרצינות הנוראה הבוקעת מתוכו בכל פעם
שהוא פונה אל אחת !מהן מעידה כאילו
חייו תלויים מנגד ורק בידיד, להושיע
לו .׳ומאחר והוא ׳באמת מדגיש כך נעלמת
כל התנגדות שהיתה יכולה להתהוות גגדו.
אפל דבר אחד הוא אינו ;מוכן להעניק
לאף אחת: את עצמו, את חדותו ואת
רצונו העמוק להוות לבד עם עצימו ועם
ספריו.
קשה שלא לזהות כאן את טריפו שבל
הרכילויות סביבו חוזרות, בסופו של דבר,

במאי טריפו מול בובת דגר
מי דומה למי?
הקולנוע האמריקאי העשוי היטב, עם העלילה
הליניארית המתפתחת בעקביות ;
טריפו ׳שדבריו עזרו לא אחת להציג את
׳מה יסעשה באור ורוד יותר מכפי שהיה
במציאות — ;משתחרר לפתע ,׳סופית! ,מכל
התר׳ג״לים שלו וחוזר, בצודה ;מוסווית,
לנוסח שהיה מאז ומתמיד המוצלח ביותר
בכל הקאריירד, שלו: סרטים אוטויביוגרא-
פייס: סידרת אנטואן דואנל לפרקיה השונים.
הפעם,
שימו אינו אנטואן דואנל. למען
האמת קשה לדעת אס הגבר שאהב נשים
הוא סרט באמת ׳אוטוביוגראפי טהור. אולי
זו רק השלכה ;של רצון סמוי, מה שהאנגלים
מכנים 1£ז10ת 111ז {111ז151ז\\.
אבל, פבדרך !מיקרה, ט׳ריפו עצמו חולף
׳לפני המצלמה בתחילת הסרט הנפתח ב-
לווייתו ׳של הגיבור. כשהוא לבוש בדיוק
כפי ׳שהגיבור נוהג להתלבש לאורך כל
הסרט. חוץ !מזה — השחקן המעצב את
דמות הגיבור, שארל דנר, דומה בחיצוניותו
לט׳ריסו. הוא דומה לו בקומתו,
בצורת־היליוסו ובעמידתו. ומעל הכל: מי
אינו יודע ׳שטריפו ניחן: בקסם מיוחד
:בקשריו עם נשים: כל שחקנית ראוייד,
לשוטר, מצהירה ׳שהלא ׳חולמת להופיע: בסרטיו.
ואלו שכבר הופיעו אצלו הולמות
תמיד להתחיל מחדש.
תפוחים קטנים ועסיסיים. הסרט
הגבר שאהב נשים הוא סיפורו של ומהנדס
האוהב נשים. הוא אוהב את קצב הליכתן
;ברחוב, את ג״פנוף החצאית סביב הרגליים
החטובות, את החיוך המסדים המבזיק
לרגע על הפנים ! הוא אוהב את אלו אותן
הוא ׳משווה לקני־סוף תמירים המתנפנפים
ברוח, ואת ;אלו ;שהוא !מתאר כתפוחים
קטנים ועסיסיים. הוא אוהב הזה קטן
וחזה גדול, הוא אוהב צעירות ובשלות:
את ההבעה הבתולית של האחת. ואת
המבט קצר־הרואי של האחרת, את זאת
הדומה לגיבורה ׳של דוסטוייבסקי, דאת

אל סיפורי אהבת הבדידות, אהבת הספרים
ואהבת הקולנוע המוזכרת בסרט בדרך
אגב בלבד.
כין טריפו דפדיני. בצורה רופפת
למדי, נקשר הסרט יחד על ידי העובדה
שיום אחד מחליט הגיבור לכתוב ספר
ולספר בו את פל קורותיו. הסרט כולו
מסופר בגוף שלישי מפי האשה האחראית

על ההוצאה-,לאור של הספר (בריג׳יט
פו׳סי) ,אבל הוא מטייל בחופשיות בין
הזמנים, כשבעצם ילא תמיד ברור וגם
לא חשוב ;מה קרה לפני מה.
זהו מעין יומן פרטי, ישבו. כפי שה גיבור
עצמו אומר הוד כדי כתיבת ספדו,
׳מעורבים יחד החשוב והלא חשוב. המש מעותי
;והתפל. אלה הם חייו של אדם
המיל שהפיל
כשאלפרד היצ׳קוק יצר את יום-הדין
על פי דמיונו הפרטי, בסרטו הציפריס,
(שסו כמעט והתגשם סוף העולם בתקיפת
׳אלפי ציפרים את הסין האנושי) לא ידע
שיבוא יום ואותה כוכבת ששיחקה את

שחקנית טיפי הדרן, כתאונת עבודה
— ואף על פי כן ניער אותה מעליו

פצועה, טיפי הדרן, כמיטה
הפיל הכיר אותה —
גיבורת סרטו, שהותקפה באכזריות על
ידי העופות המשתוללים תחיר, קורבן,
שוב, לניקמת החיות.
אלא שבפעם הזו. היתד. ,ההתקפה אמיתית
ומציאותית. הקורבן היתד, השחקנית

טיפי הדרן (תגליתו הנ״ל שיל היצ׳קוק),
והתוקף — פיל השם טמבו, בן .14
טפסו, החליט להוכיח שהוא מבורך לא
׳רק בזיכרון אנושי כי ואם גם המזג אגושי.
טמבו הפיל ;משתתף בהפרטת מותחן
!חדש השם זעקה בקליפורניה. הוא הצניח
את המאלפת שלו, פטרישיה ברבו, על
עץ בעדינות כזו שהמסכנה ש!ברה את
כתפה. כמה י&ים אחרי שנתן אזהרה זו,
התמרד טמבו כשעל גבו השחקנית טיפי
הדרן עצמה והטיל ואותה לארץ בראשו.
פשהיא הבושה ברגלה! ,מודה טיפי ש־היתד,
זו חוויה מחרידה למדי, בעיקר משום
שלדבריה :״טמבו ואני היינו ידידים במשך
ארבע שנים.״ ואכן, טיפי, הנשואה
לנואל מארשל, שהוא ;מפיק ובמאי הסרט,
טוענת ;שהפיל התבלבל ;משום ימה .״הייתי
צריכה ׳לרהב על גבו כשם שעשיתי זאת
כפר פעמים רבות בעבר ומעולם ילא קרה
לי דבר. אולי הוא נבהל משום שבפעם זו
המשכתי לצעוק, כשאני מחליקה וזועקת
לקול תיקתוק המצלמות.״
אבל הצעקה היתד, לא רק קולנועית, כי
אם ;מציאותית בוותר .״היה זה הרבה יותר

גרוע ממה שקרה לי בציפורים,״ מוזזה
טיפי בת ה־ .47״קשה לתאר את גודל
הפחד. פיל מסוגל להניף חצי ממשקלו
בעזרת החדק שלו בלבד, ומשום כך גם
הכאב היה בלתי נסבל.״ גם ההמשך לא
היה פשוט ביותר: ניתוח והשתלות עור,
שאליהם נילוו סיבוכים של זיהום ותחילתה
של גאנגרנה.
למרות כל הנוראות ואף שהוא סובלת
מסיוטים בלילות מאז המיקרה, נחושה
טיפי בדעתה לסיים, את הסרט. היא יודעת
בדיוק שיחד עסה מצטלמים עוד 107
אריות, ברדלסים, נמרים, יגוארים ויצורים
טורפים אח׳רים, ושיח׳סה אל הפיל,
הגר עמה ועם ׳פעלה בחוותם הפרטית שבקליפורניה
השתנה .״בוודאי שהיום אני
מתייחסת אליו אחרת, .אמנם ;אנחנו עדיין
מדברים האחד עם השני, אבל זה כבר
לא יהיה לעולם ;מה שזה ה״ה פעם,״ היא
אומרת.
אם לזכור שלפני זמן ;מה קרתה לז׳אן
פול בלמונדו תאונה דומה עם נמר, נראה
כי טוב יעשו שחקני הקולנוע אם ימצאו
חיות היודעות לקרוא תסריטים.

עם ההתרגשויות הקטטות שלו( ,למשל,
ההיכרות הראשונה שלו עם המין, בחדרה
־של יצאנית, שיש לה !מדפים לספרייה
אך אץ לה ספרים)! עם הזכויות הקטנות
של הטבע האנושי ,׳שהשומת־הלב אליהן
היתד, לגדולתם של כמה מן הסופרים
הידועים. ביותר של צרפת.
החלק היחיד בסרט הצורם מעט את
העין הוא הניסיון להסביר את התנהגות
הגיבור כתוצאה של אהבה ניכזבת בתוספת
וכתנות ילדות! .מחיר עד פסה בסיג־גונו
החופשי הזה, ללא. מיסגרת עלילתית
!מוגדרת ומיפוחש!ת! ,מזכיר טריפו קולנוען
.אחר לגמרי — פליני. נדמה שכמו פליני
החליט גם טריפו לעשות סרטים פרטיים
ואינטימיים, הנראים כמו התפרצות ספונטאנית
של דברים המתבשלים בתוכו.
סופרמן מודרני
המרגלת שאהבה אותי (אופיר,
תל־אביב אנגליה) — כדי
למנוע אי הכנות: נין סיפורו של
פלמינג, אביו מולידו של ג׳ימס בונד המסורתי, בעל הדם
הבריטי הכחול, לבין החגיגה העליזה הנושאת אותו שם אך
מספרת סיפור אחר, אין כל זהות. וזאת אף שלתסריט אחראי
מי שעיבד רבים מסיפוריו של פלמינג, ריצ׳רד מייגאום, בשיתוף
עם כריסטופר ווד.
אבל לא זה העיקר — מי שעקב אחרי תחכומיו האחרונים
של הסוכן המורשה להרוג, שם בוודאי את לבו
לעובדה שהתוכן והבעייה הפכו כבר מזמן לשוליים, בשאת
מקום הנבל הרע תופש בבל פעם רשע אחר, משוכלל יותר
ומתוחכם יותר, הנופים משתנים, הבלים מפתיעים, ובלי*
הנשק זובים לטיפול של מעצבי אופנה. לבן, לא חשוב געצס
מה עושה בונד. חשוב יותר איך הוא עושה זאת. והפעם
הוא עושה זאת על רקע מה שבנה התפאורן המוכשר וה-
פאנטסטי ביותר בעולם, קן ארם.
הנבל התורן הוא קרל טטרומברג (קורט יורגנש קר-
העין) ,המרגלת האוהבת ברוסית היא מייג׳ור אמסובה
(ברברה באך) וכל תפקירו של רוג׳ר מור מתבטא בדילוגים
אציליים בין כל אלה ובשמירה על זק״פותה של הממלבה

מור וקייל — שיני אל־חלד
הבריטית. הענק הרועם הוא ממוצא אמריקני, ריצ׳ארר
קייל, המצוייר בשיני מתכת המשמשות כמגנט, כצבת,
במספריים לברזל ובאובייקט לחישמול.

סופרמן
פר>מ>סיב>

שחקנית בריג׳יט פוסי
החיוך המסוייס —
״ש ־בסרטו זה סצינה המזכירה בפירוש
את שמונה וחצי: ישיבת עורכים אצל
הסו׳׳ל, שקיבל את הספר לפירסום. כל
־העורכים, מלבד אחד, מתנגדים להוצאתו.
אחד המתנגדים. הטוען כי לספרו של
הגיבור ואין מטרד, ואין !משמעות, אינו
.אחר !מאשר מבקריו!קולנוע הגרי, אג׳ל,
שהגיב !בצורה דומה יעל. כמד, תופעות
של הגל החדש (עמן נימנה בשעתו פרג־סואה
טריפו).
ואילו המו׳׳ל המשתכנע בסוסו של דבר
לקבל !את הספר לפירסום בעקבות הגנתה
המסורה של בריג׳י־ט סוסי על הכתובים,
(וזר, היא עושר, עוד טרם שהכירה את

טרזן ואוצרו הסודי (ררייב־אין,
תל־אביב, אנגליה) — לראות
את בונד ואת טרזן בשבוע אחר זה
במו לקצר את תולדות הקולנוע ב־ $0שנח. אמנם מעריצי
טרזן ראו אותו פעם בבית״העם או בגן רינה, תחת ביפת
השמיים והיום את ביפת השמיים מסתירים לחם גגות המכוניות
בתוכן הם יושבים בדרייב־אין, אבל בבל זאת יש
משהו מן העממיות הססגונית כשהילדים יוצאים החוצה מן
המכונית, יושבים על הריצפה ואוכלים פופ-קורן, כשהאבא
מפצח פחית בירה בגופיה לגופו.
בלב הפיקניק לבל המישפחח חזה, אחרי שאפילו ג׳ימס
בוגר חיה זקוק למכוניתו המרחפת כרי לפלס את דרבו
באוטוסטרדות חתל־אביביות, שגפתוליהן מתאימים דווקא
לשבילי הג׳ונגל — מוקרן שוב טרזן הגיבור וחטוב, התמים
והישר, שהציוויליזציה טרם הרסה אותו עדיין, אז בין
שנות השלושים לארבעים.
אלא שהדילמה המוסרית לא התבגרה הרבה מאז שנות
ה־ .30 הנבלים של בוגר רוצים לחיות טוב וכך גם הנבלים
של טרזן, ולחיות טוב פרושו על חשבון האחרים. אלא
שהנבלים של טרזן קצת מפגרים — אם ההמצאה האחרונה
המוכרת לחם היא הרדיו בוודאי לא הגיעו לתיחבום של
השמדת העולם בעזרת מחשב. הם עדיין מסתפקים בזהב
ואינם מעזים לרצוח ממש בי אם רק עוזרים למישהו למות

הגכר שאהב נשים (שארל דני) ואוכייקט מופשט
— סביב הרגליים החטובות

מישפחת טרזן — שרידי הג׳ונגל
מקרחת ג׳ונגל. טרזן אינו יבול לשרת את הביון־הבריטי
משום שאין לו חליפות מהודרות והוא מדבר בלשון עילגת
ורק בזמן הווה. אבל כשפורצת אצל מישהו ברחוב תיגרה
רגילה קל יותר לסמוך על שריריו של בן־הקופים המתורבת
מאשר על האנוש המתוחכם.

המחבר) יד.וא רויג׳וז! לאנה־ארט! ,מבקר ספרותי
!ובמאי, עד,״ד, מבהונות רבות, מאבותיו
של הגל החדש. לאנהארט הופיע
גס באשה נשלאה של ראן לוק גודאר
ודיבר שם על משמעות הזיכרון ועל
!טתנויתחהריכוז — והיה מחננו של טריפו.
שחל!] מתלהט. באשר לשחקנים, שעליהם
מוטל התפקיד לגלם את משאלות
לביו של טריפו: שארל דגר מעולם לא
היה סד, טיוב כמו בסרט הזה. התפקיד
באילו נולד בשבילו -עיבוד המבט היוקד
והמתלהט שלו ובשביל הבעתו הרצינית־קנאית
נמעט בכל פעם שהוא !סדבר על
•משהו הקרוב ללבו. פשרואים אותו בסרט
זה ׳אפשר להבין ימדוע פל יכך קשר, למצוא
:לו תפקידים מתאימים. יפשוט אין ימי שיכין
אותם עבורו.
־קישר, להעלות !בזיכרון סרט שהיה שיר
הלל יפת רגיש ,׳מפוקח יואניושי יותר
לאשר — ,ימאשר סרט זה. אומנם, וזד,
נאמר בסרט! ,מערכת היחסים בין המינים
׳משתפר .,פי שהיה פעם !השליט ׳בחיי־המין
צריך ללמוד כי !מולו עומד יצוד ביעל
זכויות שוות.
אבל גיבורו ישל טריסו !מעולם לא התייחס
לנשים כאל יצורים נחותים. הוא
־אהב: אותן משום !שהיו ׳כפי שהיו, עם אותו
,מיבנה נפשי וצורר, חיצונית הידועה לכולם
.״לא היה לו אומץ לסיים יאת ספרו
במות הגיבור״ מספרת ׳העורכת הספרו־ת״ת,
המוציאה־לאויר את הספר, ונזכרת

כי זד, היד, בעצם ׳הסוף האפשרי היחידי.
טיריפו מעז להרוג את הגיבור. אולי
משום — נפי שנאמר על ידי אוותר,
עורכת — ״העולם !אינו סופן להסכים
לכך שאדם צריך בחייו גיוון, אץ־סופי,
ואילו המוסכמות !מכריחות, אותו למצוא
!את כל הגיוון הזה באדם אחר שאתו יחלק
את כל חייו״ (בסצינה, אחרת, חולף הגי-
בור ליד חתן וכלה היוצאים מן ר,כנסיה,
וימסליט :״עוד שני חון למגיס!״).
״הרמזים הקולנועיים״ גם הם אינם
חסרים: נאטאלי באי, מי ששיחקה בתפקיד
מזכיחת־ההפקה בלילה היאוזויקאי
היא, אחת הנערות הנענות !בחיוך להזמנתו
הדחוסה לפגישה! וחתול שבא ללקק את
השיירים מארוחת-הבוקר במלון( ,המיס־דתן
במלץ סטו זה בלילה ׳האמריקאי);
לסלי קיארון, ששמה אינו!מופיע כלל בר-
שקמת השחקניות, מופיעה בסצינה קצרהסמי שהיתר, אחראית לאהבתו הניכזבת
הגדולה של הגיבור ! מכונת־כתיבר, ישנה,
כאילו !מימי 400 המלקות (שם גנב הילד
אניטואן דואנל ׳ממנת-כתיבד, שכזאת),
ימורדת מן הארון כדי לכתוב עליה את
הספר, וכן הלאה.
אולי אין בגבר שאהב נשים מסר גדול,
אבל ״ש בו ;אנושיות עמוקה, גדולה ובלתי
מסתברת, יממש כטבע האדם. משום כך
כדאי להכות ולייחל לבואו אל בדי ישראל,
כמו לעוד סמה דברים טובים אח רים
— בסתיו.

אל ף: א׳ן תותחים 9
(המשך מעמוד )20
איש 16,500 :בדיביזיה עצמה, והשאר
״גייסות גיס וארמיה״ — המספקים לדיביזיה
סיוע (ארטילריה, הנדסה יוכו ),ולו־גיסטי
— יומאחרייהם, גייסות־שיריותים נוספים,
באזיורי־העורף הזירתיים ובארצות־הברית
גופא, כולל יחידות נ״מ ודומיהן.
זוהי ״הפרוסה הדיביזיונית״ השלמה. בזי־רת־הלזזימה
עצמה ׳נמצאים כ־ 40 אלף איש
מן הפרוסה, והשאר ב״יבשת״ (אם החישובים
אינם מתיישבים עם הנתונים, ראוי
לזכור כי את החסר בחיילים ממלאים האמריקאים,
בזירה עצמה וגם בארצות־הברית,
בעובדים אזרחיים: ומיסגרות רפות
הן תת־תיקניזת).

כמציאות השוררת, רואים האמריקאים
הישג עצום ככד.,ש*
ביכולתם למלא את מכסות כוח-
האדם המגוייס שאושרו להם, א*
אך להתקרב לכך. מסיכו ת אלו,
אין סיכוי סביר, ש ת תממש התעצמות
בכ 15*-ככוחות־היבשה —
רק כדי שתושקע כל־כולה בישראל,
שעה שיוצאים מקוריאה: ובגרמניה
חסרים כוחות אפילו לעמידה
במיזער הלחוץ ביותר, ההכרחי
— לפי שיא הגמישות —
לניהול הגגה לא-גרעינית יעילה
(ואין מדובר כלל בבלימת הסוביי

מה ״צא לנו מכו
שייחוס עוי מצויים
וסודה ־ או!בינתיים
1כבשו צבאותיהן את
•שואל?
טיס ובהבסתם, אלא רק בחשה־ייתם
לזמן מספיק, הנדרש לתהליך
קבלת־ה,החלטות בנאט״ו, לעניין
הפעלת נשק גרעיני).
בעיית כוח־יהאדם — ׳והתקציב העצום
הנלווה (התשלומים האישיים מהווים את
רוב תקציב ההגנה: של ארצוודהברית) —
עדיין אינם הכל. בינואר 1976 דיווח שר־ההגנה
האמריקאי דאז, ראמספלד, על מצבת
אמצעי־הלחימה העיקריים במחסני כו־חות־היבשה
האמריקאיים באירופה (שהם
אמורים להוות עתודה הכרחית ומתוכננת
לעוצבות־הישדה, יוכן לצייד את אוגדות
העתודה, שייובאו לזירה לקראת מילחמה).
החוסרים במחסנים היו: טנקים — .6870
נגמ״שים — .5970 תותחים — .5070 מב־שירי־קישד
— .3670

לטענת דאמספלד, נגרמו החום-
ריס בעיקר כגלל תיגבור צה״ל, לאחר
ידפ-הכיפורים. אבל, הבטיח
השר, הפערים יכוסו — עד .1981

ל ה כנ ה מידית
של ת ה קר ע ם לימון
למעדיפים משקה מרוה, טעים. שאינו תוסס ומכיל סוכר ענבים
וויטמין ס -לי מוני ת הוא המשקה האידיאלי.
לגיוון ההגשה: הוסיפי קוביות קרח שבתוכן מוקפאים פירות
(דובדבנים, ענבים, פלחי תפוחי-עץ וכד׳).

יהיה טוב...עם תה^וים וצקי

אלה, כמובן, רק דוגמאות. אבל די בהן
לבסס את הקביעה, כי מי שמתכוון להציע
לבו שינסמיך את ביטחוננו הצבאי על
חיוזודהגנה־אמריקאי, חייב באחת משתי
אלה: עליו להבטיח לנו כי הערבים פשוט
״לא יעזו״ לתקוף את ישראל, גם כאשד
היא ״מוגנת״ על־ידי פיסת־נייר, שאין
מאחריה כימעט כל כוח של ממש, ובוודאי
ילא כזה שיכול לתת לה את כל הגיבוי
המתבקש בשעת מ״בחן — וכאשר מכה
הגונה אחת יכולה לסיים את כל העסק
(כלומר, את ישראל) תוך פרק־זמן כה קצר,
שבקושי יספיקו האמריקאים לעלעל היטב
בדפי־החוזה, לראות מה אפשר, צריך,
מתחייב, רצוי לעשות: או, שיובאו הוכ חות
׳נחרצות כי העובדות הקיימות שונות
לגמרי מאלו שתיארתי כאן, ושארצות־הברית
לא רק נכונה, אלא גם מסוגלת
׳ועושה ממש ברגע זה, להקים לשלוח לכאן
כל עוצמה צבאית שתידרש.

אם ניענה בתשובה הראשונה,
יסתיים הוויכוח הצבאי מחמת אי*
רלבנטיות. הוויכוח יהיה מדיני.
אם יציעו את התשובה השניה,
נופתע, אך הדיון יימשך: כאמור,
ישועת ביטחוננו-הצבאי במיקרה
נסיגה לא תוכל לבוא כצורת קור פוס
משוריין, אלא אך ורק באמצעות
הפחתת העוצמה הערבית.
אין כנמצא כל דרך עקרונית אחרת
— וזאת נברר בהמשך.
העול ס הזה 2085

חקירה ו, 7וחדת ער הנעשה במושב הווום הנווע -ועד הננו
משתק בכספי חסומות ומחפה ער עיסקות החנות־קוקע מפוקפקות

שיל ובקשת ההקצבה שהוגשה לסויכנוח ה־יהודית.
נוח
ליברמן עצמו לא זכר את המיקרה
המוזר: ואת הסיבות לאי־הלוקתו של הכסף
ביפי שהיה צריך להיעשות בזמנו! .באדי בות
רבה אולם ׳בפסקנות דחה את כיל
ניסיונותיו של ׳כתב חעזלס הזה לקיים
שיחה ומשותפת, כשמדי פעם — בעושרה
הימים האחרונים — העלה תירוצים שונים
לאי-קייום הפגישה.