המחיר 9.00 :ל״י (כולל מ.ע.מ<.
מספור 2086
י׳ אלול תשל״ז24.8.77 .
שנה 41
העימות הראשון בין היועץ
המישפטי וממשלת ישראל
השר יגאד ריורביץ
981 נגד האיש הועלו חשדות כי הוא עומד מאחרי
כל ׳ההדלפות לעיתונות וכי הוא מנהל ׳ביוזמתו
מערכת פירסומים באמצעי־התיקשורת המזיקה
לממשלה.
אנ טי ־ בו ב ר
הפרופסור יוחנן בליוך מאוניברסיטת באר־שבע
מתכונן לערוך בינואר הקרוב כנם לזכר מארטין בובר.
ת 1 1 !1ן > ך
בגין לעצרת או״ם
ראש־זהממשלה מנחם בגין עשוי לצאת
לניו־יורק כדי להופיע כמושב הפתיחה
של עצרת האו״ם שתתכנס כחודש הבא.
עד כד. דובר על כך ששר־החוץ משה דיין ישתתף
בעצרת ,׳וששהותו בניו־יורק תנוצל לשם ניהול שיחות
הקירבה עם שרי -מדינות ערב שיבואו לשם. עתה נראה
כי בגין עשוי להופיע -בשם ישראל בעצרת
כדי לנצל את הופעתו כאקט תעמולתי בינלאומי.
ממקורות מישלחת ישראל באו״ם, שם ידובר על
אפשרות זו, נרמז כי בגין מכין ״הצגה גדולה״ באדם,
היועץ נ ש אר בבית
יועצו המדיני של ראש־הממשלה, אלי ממרחי, לא ייצא
עם ראש־ד,׳ממשלה מנחם בגין ולמסעו הממלכתי
ברומניה.
ההחלטה על אי־צירופו של מזרחי לפמליית
ראש־הממשלה נעשתה על־ידי בגין עצמו.
רואים בכך פיתות ׳נוסף במעמדו של מיזרחי.
פ תי ר ינ הל
ח ט יב תהחד שו ת
יועץ ראש־הממשלה לענייני עיתונות, דן פתיר, נראה
כמועמד הבטוח ׳ביותר לזכייה במיכרז לתפקיד
מנהל חטיבת החדשות ׳וענייני היום בשידורי־י־שיראל.
אישים נוספים, כמו אבי פרי,מור, דובר מישרד־החוץ
לשעבר; יצחק אלץ, יו״ר אגודת העיתונאים
׳בירושלים ואיש חטיבת החדשות ׳וכתב הטלוויזיה
רון בן־ישי הגישו את מועמדותם למיברז.
אך כהוגי רשותזהשידור מתלחשים כי
בחירתו של פתיר ,׳הנהנה מתמיכת אנשי
הליכוד והמנכ׳׳ל יצחק ליכני, כימעט ודאית.
לא ימן הנמנע כי ׳ועדת המיכרז, אשר עמדה
להתכנס ביום הראשון הקרוב, תידחה את ישיבתה
עד לשובו של פתיר מהביקור עם ראש־הממשלה
ברומניה.
המד לי ףתחת פי קו ח
דוכד אחד המישרדים הממשלתיים
!החשוכים נמצא לאחרונה תחת פיקוח קפדני
כיותר, על־פי הודאתו של ראשחהממשלה
מנחם כנין.
אבן עשוי להצטרף
לממ שלה
למרות כל ההכחשות, קיימת אפשרות 1
שאכא אכן יצורף לממשלת כנין!••.
המגעים שהתנהלו עם מיספר אישים
ממיפולגת העבודה כקשר לאפשרות 1
צירופם לקואליציה נענו כולם כשלי-״
לה, פרט למגעים עם אכן שטרם סוכ§-
מו לחיוב או לשלילה. לאכן הוצעו |
תפקיד שר לענייני העם היהודי וסע־־!
מד של סגן ראש־ממשלה.
נראה כי אבן מחפש אחר הזדמנות!
מתאימה כדי לפרוש ממיפלגת העבד*!
דה ולהקים סיעת יחיד — כדומה ן
למשה דיון — כצורה שלא תקומם 1
נגדו את הציבור.
הכריז ועמיתיו של כוכר מתכוונים להחרים
כנס זה, וקוראים לו ״כנס אנטי־כוכר״.
כי כלוך, איש הימין הקיצוני: ,מתכונן
להעלים ככנס את כל ההשלכות הפוליטיות
של תורת כוכר, שהיה מנהיג ״כרית שלום״
ומאכות רעיון האחווה היהודית־ערכית.
הו ד מ מנ״ל
ה תע שיי ה ה אווירי ת זי
בחודשים הקרובים עשוי שריהביטחץ עזר וייצמן
להודיע על החלטתו למנות את ׳מוטי הוד כמנכ״ל
התעשייה האווירית במקומו של ישראל ׳רוט,
שהחליף זה מכבר את המנכ״ל הקודם, אל שווימר.
החלטה זו סוכמה כימים האחרונים על
דעת צמרת מישדד־יהכיטחון.
גם משה דיין תמך במינוי, שאותו הציע בעצמו כבר
בעבר, ערב מיל׳המית יופיהכיפודים.
ת בי עו ת־ ד־יבה נו ס פו ת
| 1א 1י
נגד ייהא רץ
בעל המיסעדה התל־אביבי ואלי רונן, שהוא גם יועצו
של שר־הדתיות אהריץ אבו־חצירא, הגיש בבית־מישפט
השלום בתל־יאביב תביעת נזיקין בשוד של
50 אלף ל״י נגד עיתץ הארץ, עורכו גרשום שוקן
יוכתבו זאב יפת. לטענת דיונן, הוציאו אלה נגדו
לשון־ה׳רע כשפירסמו כי ׳בסוף החודש שעבר
נעצר באולם המכס בלוד כשבביסיו חבילה ובד.
צמידי זהב בשווי של עשרות ׳אלפי ל״י. לטענת
רונן הוא לא נעצר, לא !נחקר ושווי המכס על צמידי
הזהב שבהם מדובר היד 50 .ל״י, כפי שהוערך
על־ידי פקיד־המכס.
תכיעת־דיכה נוספת עומדת להיות מוגשת
נגד ״האיץ״ על־ידי הרב מרדכי לופז,
דיין כית־הדין הרבני כתל־אביכ, שבכתבות
על אלי רונן נאמר עליו כי בהמלצתו קיבל רונן
תעודת־כשרות למיסעדתו, למדות שהרב לופז
״אונו ׳מתגורר בתל־יאביב, הוא דיין בית־הדין הרבני
בחיפה ׳ואיינו מכיר יאת מיסעדתו של רונן.״
הרב לופז טוען ביי מאזיומתמיד הוא דיין
ככית־הדין הרבני כתל־אכיב ,׳ומעולם לא
התגורר או שימש כדיין בחיפה.
מז כי ר העיר א ש קלון ־
עד־־־המדינה
לא מן הנמנע יכי מזכיר העיר אשקלון והיה
עד־המדינד, במישפט השוחד נגד אישים בכירים
בעיריית אשקלון ׳ש׳פרקליטות־ד,מדינה תגיש עם סיום
חקירת המישטרך .׳בפרשה.
מזכיר העיר אשקלון ,׳שלמה גורפיינקל, הוד, העצור
הראשון בפרשיה זו! .הוא שוחרר יוחזר לעבודתו
בעירייה כיוון שטרם הוגש נגדו בתב־אישום.
בשבוע שעבד עצרה המישטרה לחקירה את איזידור
לייבוביץ /בעל מישרד לתיכנון בעיר, החשוד
כנותן השוחד.
אם תחליט המישטרה לעצור גם במה
מחברי מועצת־העיר ולהגיש נגדם כיתכי
אישום, עשוי מזכיר העיר לשנדט עד־מדינה
נגדם.
פ קי די םישר אליי ם
הונו באריה״ב
כסניף של חברה ישראלית גדולה כארצות־הכרית
מתנהלת כימים אלה חקירה
מסועפת לבדיקת חשדות הונאה כסכומים
של מיליוני לירות.
המדובר בחברה ציבורית ממשלתית גדולה, אשר
חילק מעובדיה ׳נחקרים על פרשה של הובלה
במכולות ברחבי ארצות־הברית תוך הונאת בעלי
המכולות, האמורים לקבל ׳תשלום עבור כיל שימוש
׳שנעשה במכולה ששמם רשום עליה.
על פי החשדות לא נרשמו כל הפעמים שבהן נלקחו *
המכולות, והתשלומים לבעלי המכולות שולישלו
לכיסיהם של אחדים !מפקידי החברה.
ג בי שלא רוץ
האלוף (מיל ).ישעיהו (״שייקר.״) גביש לא ירוץ
לכהונת ראשות עיריית תל־אביב, בניגוד למה
שפורסם.
גביש לא קיבל כל הצעה כזו ממיפלגת
׳העבודה, ובשיחות פרטיות אף הביע את
אי־רצונו להתמודד על התפקיד.
בלשנחשדב שי תו ף
פ עו ל ה עם פו ר צי ם
מפקד מישטרת מחוז תל־אביב ציווה שלא
להביא לדין פלילי פלש של היחידה
המרכזית שנחשד בכך ששיתף פעולה
עם פורצים.
לפני כחודשיים קיבלה המישטריה מידע שבבית בצפון
תל־אביב נמצא !מחסן פרוות גנובות בשווי של רבבות
ל״י. צוות שיל בלשים מהיחידה המרכזית פשט על
ל מ רו חהכל: ב ד און
יצא להשתלמות
שר־הכיטחון עזר וייצמן 1ביטל את
ההחלטה לשגר להשתלמות כמיכללה
צבאית בבריטניה את תת־אלוף אריה
כראון, מי שהיה מזכירו הצו
הצבאי שד
שר־הכיטחון שמעון פרם. ההשתל׳י
מות שנית,נח לכראון על־־ידי פרם
כפרם על שירותיו, עוררה בשעתו
סערה בצהחל.
התקומם נגד ההחלטה,
שוב את הביטול. 1 הפרשה להפר?
:רעת
, 7׳!#וור 71יטגנחיועע 7ב סי־מ
נסי•
עתו של כראון. החלטתו זו עוררה
תמיהה, שכן כעבר היה הרמטב״ל
אחד המתנגדים להעלאתו כדרגה של
המזכיר הצבאי.
הבית ,׳ואחד השוטרים גילה את הפרוות ׳הגנובות.
במהלך החיפוש נכתב דו״ח על ידי אחד השוטרים
שהצהיר שלא מצא פרוות במקום. בתמורה הבטיחו
בעלי הסחורה הגנובה שוחד לשוטר. לאחר מעצרם
של מחזיקי הפרוות הגנובות, הוחלט במטה המחוז
של המישטרה לשימור בסוד את דבר מעורבותו
שיל בלש היחידה המרכזית בפרשה. הוצע לו להגיש
התפטרות ,׳והאיש עזב את המיישטרה.
ה שו ט רי ם ירו שי שה
כ דו רי ם ל תו ר מ כוני ת
כלש של היחידה המרכזית ירה מחסנית
שלמה לתוך מכונית פרטית שסירבה
לעצור.
ד,מיקרה ׳אירע בלב תל־יאביב בשעות הערב,
לפני כשבועיים. הבלש שירה (שהגיע ליחידה
המרכזית דרך היחידה הסטוייה) התרגז
על כך שנוסעי המכונית הפרטית, שניראו כנערים
בני 17־ ,16 ציפצפו על !מאמציו להדביק ׳אותם ונעלמו.
פקד פרידמן, ראש מחלק הרכוש ביחידה, נזף בבלש
שיחה! ,והדגיש שרק בנס לא נהרג ׳אדם מהיריות.
תיקון ט עו ת
בטעות פורסם. במדור זה בגיליון שעבר
(העולם הזה )2085 כי הגברית ציפורה גראוכר,
שנהרגה בתאוגת־דרכים בשבוע ׳שעבר, היא אמו
המאמצת של מנכ״ל מישרד ראש־הממשלה,
ד״ר אליהו בן־יאל״שר. ציפורה גיריאוכר ז״ל
היתה כלתה של גולחה גראוכ׳ר, תבדל לחיים
ארוכים, שהיא אמו המאמצת •של בן־אלישר, אישר
העלתה אותו לארץ במ״להמת־יהעיולם השנייה.
״ ס 1בים
ה עזניי ם ״
וה היה הונוגס מזה שהיה
כליון ״העולם הזה״ שיצא לאור לפני 25 שנים כדיוק, פירסם
כתכת־שער תחת הכותרת ״דו״ח על שיתול,־ילדים״ ,הדו״ח, שנעיד
על־ידי המערכת כסיוע מוטחים כשטח זה, חוכר כשל ממדי
המניפה של שיתוק־ילדים לפני 25 שנה, והפירסומים כדכר קיומו
של נכיוכ נגד המגיפה * .הדו״ח מפרט את גורמי המחלה, מתאר
את פגיעותיה, התפשטותה וסכנתה תוף התייחסות לנזמדיה
בטדינת־ישראל. חוא חוכר לפי יוזמת כטי דוכינר, ולפי כקשתה
המציא אורי אכנרי את השם מיצעד־חפרוטות.
השכוע לפני 25 שנים נפטר טהתקף־לם שר־התחכורה כחדרו
שכמלון ״המלד דויד״ כירושלים. צלם־המערכת הביא כתכה
מצולמת :״דרכו האחרונה של דויד צבי פנקס.״
אירועי ״הזימריה ה־ 1״ נסקרו כשתי כתבות בגליון השבוע
לפני 25 שנים. האחת נקראה ״היין זרם בזיכרון״ ותיארה את
מופע הזימריה שם והחינגה שבעקבותיו. הכתכה האחרת ,״חקירה
מיוחדת״ ,הוכתרה ״הזמיר מרוט הנוצות״ ותיארה. את כל פגמי
האירגון של הזימריה.
השפוע לפני 25 שנים סקר מדור השת־טת של השבועון
את אולימפיאדת השח־מת שנערכה בהלסינקי, פינלנד, ואת
מישחקו המרתוני של משה צ׳רניאק שסחט תיקו כטישחקו עם
פאכל קארם, שחקן־הלוח הסובייטי הראשון. מישחקם •טל צ׳רניאק
וקארם נמשד לסירוגין שלושה ימים והכיל 90 מהלכים. המדור
״כמרחב״ תיאר את המאבק שניהלה מפלגת ה,ואפ׳ נגד מחוללי
המהפכה המצרית. כשער האחורי של החוכרת פורסם ״תשבץ
ענק״ כנדטא הסיפרות מאת הקורא צבי קצב.
כשער הגיליון: תצלום של •ילדה משותקת המנסה לפסוע
כיו מעקי ברזל.
עיתון־עוב כפו׳
מראני אהוונשן תובע אן! נכוו ]ידי
על חבוי..המיפלגה־ * וצח זיאן־פול סאוטו ב״אוהד
התגובה הצעקנית :״אני מוכן ׳להושיט את
מלוא העזרה לכל מי ׳שרוצה לכיתוב את
ההיסטוריה האמיתית של זיכרון. לי ברור
שאיש לא ייטיב לכתוב יאותה ממיני.״
183 יום
הצעיר הישראלי הממוצע רגיל להתייחס
למתרחש במרחב כאל דבר מופשט, שאמו
׳נוגע לו במייוחד. השבוע חדר המרחב ל ביתו
ממש: בציורה של ציו המאריך את
תקופת גיוסו ב־ 183 ימים נוספים.
מלבד קומץ של אנשים אין אדם ביישוב
היודע בדיוק את הרקע להחלטה. אולם
לקוראי העיתונים ניתנה הזדמנות לעקוב
אחר המישחק המוזר של ראשי המדינות
והצבאות, המשתמשים איש באיומי יריבו
כדי לשכנע את1אזרחיהם ׳שהצד השני מתכוון
להשמידו.
אחד המשקיפים האובייקטיביים המעטים
׳בארץ, העיתונאי האנגלי ירוי (בעיני ׳הגר
הגר בתוכנו) אלסטיון המשתתף דרך
קבע בהארץ, הגיב על ההחלטה בכמה היד־הורים
העשויים לעורר !מחשבה:
״מר בן־גוריון מזה, וגנראל נגיב ׳וקולונל
שישקלי ...מזה, מנצלים אליו את אילו כדי
לחדור עוד יותר לתחום האזרחי ...בתוכניות
להקמת צבאות גדולים ומשוכללים
יותר. כמובן, לא זוהי הדרך לחולל שלום...
״כמעט אין ספק כי מטרת הממשלה
הנוכחית היא להעמיד בישראל צבא שגודלו
אינו עומד ביחס ׳לגודל הארץ ולס-
משוחה של סכנה קרובה מעבר לגבולות.
השפעת הצעדים החדשים ...תגרום בהכרח
למשהו הקרוב עד למאד למדינה צבאית...
״תתהווה מדינה יהודית הרחוקה מאד
מהאידיאלים של , 1948 ומהגות הישנים שקדמו
עיוזשח סוד ה 10 סצ>ה
כשעלה לח״י ימן המחתרת בסוף 1947
הועלה ׳הרעיון: להוציא עיתיון־ע׳רב. הוא
חיפש עורך מתאים! ,ומצא אותו בדמותו
של ד״ר בנימין לובוצקי, מנהיג רוויזיד־ניסטי
שניסה להפנים את מיפלגתו להסתדרות
העובדים הכללית, נכשל והקים
להקים עיתון־עדב משלה, הדור. היא חיפשה
עורך ,׳ומצאה אותו בדמותו של ד״ד
׳בנימיו אליאב, שאינו אלא ד״ר בנימין ל ד
ביוצקי, שותף לוו״י לשעבר, שהגיע בינתיים
למסקנה ׳שדויד בן־גוריון הוא היהודי המגשים
את ׳חלומותיו הלאומניים. אולם
הדור לא רציה לרדת לרמתם של ׳שאר
עיתוני הערב, שלא ימצאו חן בעמי בי־ג׳י.
הוא -הופיע בתבנית של עיתון־בוקר רגייל,
׳והתעסק לרוב בפולמוס מיפלגתי עקר, ברימה
ירודה הנהוגה בארץ ״בשטח זה.
במשך 1300 גיליונות היה הדור עיתון
גאה המכבד את עצמו. במשך כל אותו
זימן לא עורר עניין בקרב הציבור הקונה
עיתונים מיד המוכר. הדור הופיע כימעט
במחתרת, והגיע בעיקר לידי חברי מיפלגה
ועובדי מוסדות ׳שלא היתה להם ברירה
ד ר כי אר ם
בן מוכ>ראחא31 יו
לפישל אהרונסון איש זיכתן־יעקב וגיבור
נילי היו ארבעה ׳ביבים ושתי בנות.
המפורסמים ׳שבהם: אהרון, ישרה, אלכסנדר,
דבקה. ישני הבנים האחרים: צבי
׳ושמואל (סם) אינם נזכרים בהיסטוריה של
רשת־הריגול הזיכרונית המפורסמת.
כאשר כתב מזכיר המועצה המקומית
שיל זיכרודיעקב, אריה סמסוגוב, מסכת
׳לכבוד חג היובל של המושבה והקדיש
אחת משש תמיוגותיה לגיבורי נילי, לא
מצא לבחוץ להעלות את זכר שני האחים
הבלתי־ידועים ברבים. אולם דווקא להם
נותרו צאצאים ואחד ימיהם, מלאכי בנו של
צבי, התמרמר על ׳ההתעלמות מאביו המנוח׳
האשים יאת מחבר המסכת בסילוף
ההיסטוריה.
׳ההאשמה הוטחה בפני סמסונוב בנוכחות
קהל אלפים באיצטדיון זיכרון־יעקב. מייד
עם סיומה של המסכת הגיב סמסוניוב על
הנידונים לחיים
ילד חולה שיתוק־ילדים, המוחזק בידי אחיות בתוך
אמבט מים פושרים לצורך התעמלות רפואית. ההת־עמליות
במים נועדה להקל על תנועות החולה בשל מצב חוסר־המישקל במים. תמונה
זו ליוותה את הדו״ה על שיתוק הילדים שנערך על־ידי העולם הזה בסיוע במומחים.
מיפלגה. בשם תנועת העם. הד״ר לוביוצקי
וליח״י ייסדו את מיבירק.
׳מיברק היה עיתון מסוג חדש. עד אז דמו
עיתוני הערב לחצאי עיתודבוקיר — ג׳לי׳ון־
נייר גדול אחד. מיברק חילק את הגיליון
הגדול לארבעה עמודים קטנים, שגודלם
היה כגודל עיתוני-הע׳רב בחוץ־לארץ. תבנית
זיו הנקראת טבלויד, הפכה שם נרדף
לעיתון צהוב ,׳מאחר שעיתונים בעלי תב־ניית
זיו בהיוץ-לארץ מצטיינים בהבלטת סג־סצייות־פשעים.
מיברק
שיגשג תן זיילה, אך שבק חיים
יחד עם הרוזן סולקה ברנדוט* .אחרי הרצח
אסירה הממשלה את ראשי לח״י ׳וסגרה
את עיתונם.
אולם עוד לפני שמת מיברק קמו לו
מחקים. הד״ר עזיריאל קרליבך פרש ממערכת
ידיעות אחרונות יחד עם כל עוב־דוו,
הקים את ידיעות מעריב בתבניתו של
מיברק. בדרכו הלכו גרשום שוקן, עורך
הארץ שהקים את ייום־יזס, ועורך ידיעות
אחרונות ששינה אף הוא את תבניתו.
גאווה לחוד והצלחה לחוד. במרוצת
הימיים הדגישה מפא״י שהגיעה שעתה
* התרכיב הראשון היה תרכיב־סאלק,
וכמה חודשים אחריו הומצא תרכיב סייס!
העולה עליו באיכות.
״* רוי אלסטון, כתב צמרת בפלס״זיין
פוסט שקדם לג׳רוסלם פוסט, החליט\ננס
תום המנדט הבריטי להישאר בארץ למרוח
שלא היה יהודי, ולהוכיח בכך את אהדתו
ליישוב היהודי, אלסטון פירסם סידרת
ספרים באנגלית על המדינה והמדינה־
* מתווך האו״ם שנרצח בירושלים בידי
שבדרך.
אנשי הלח״י.
אלא לחתום על עית׳וד׳ה׳ערב ׳שנשלח אליהם
הביתה.
השבוע החליט הדור כי גאווה לחוד
׳והצלחה לחוד, והחיל מופיע בתבניתם שיל
מעריב וידיעות אחרונות, כשמנוי וגמור
איתו לעלות בסולם הסנסציה. ד״יר אליאב
נאלץ ׳להסתפק בתפקיד של כותב מאמ רים
ראשיים; את כס העורך ׳תפס חיים
שורר, איש דבר.
חי אטח
ירצח!
שלושה מיקירי־רצח בוצעו באחד הערבים
בשבוע שעבר באולם האוהל ברחוב בי־לינסון
6בתל־אביב. הקורבנות: כושי
אחד, בנו ישל סינאטיור אמריקאי ׳ומחזה של
ז׳אן־פול סיארטר.
הרצח בוצע בדם קיר. לא על-ידי ה־
׳שחקנים. הוא. בוצע על־ידי קנוניה בין
התיאטרון לבין הצנזורה.
המלט משחק טניס. ז׳אן־פול סארטר
כתב מחזה. לכל תיאטרון בעולם הברירה
^העולם הזה״ 773
תאריך 21.8.52 :
החופשית להסכים לתוכנו ולהציגו, או שלא
להסכים ולא להציגו. תיאטרון אוהל,
בשיתופו האדיב ישל הצנזור, בחר בדרך
שלישית מקורית בייותר. הוא לא הסכים
לתוכן המחזה, שיניה אותו לחלוטין עד
שאין להכיר עוד את מגמתו, יושם על ה־היצירה
האזהלית החדשה* את שמו ישל
הסופר־פילוסיוף הצרפתי, יכי השם עשוי
למשוך קהל גם בישראל.
דומה הדבר כאילו החליט במאי שיש
•מישהו טוב במ׳חזה הימלט של שייקספייר,
אלא שהסוף אינו מתאים לישראל. יושב
הבמאי ומתקן את ׳נוסחתו של שייקספיר.
•במיקום שיהטלט ימות בדקירת חרב מור עלת,
הוא אורז את מזוודותיו ונוסע ל אנגליה
כדי להשתתף בתחרויות הטניס
בווימבלדון.
אותו הדבר בדיוק עשה האוהל. במחזה
המקורי נשמעת ירייה, יבנו של הסנטור
חוזר לחדר הפרוצה ומודיע בצער שלא
פגע בכושי, הקורבן החף־מפשע ׳של החבירה
הלבנה. בן הסנטור מסיים את המחזה
במיטתה שיל הפרוצה.
האוהל אינו יכול להסכים לאי־מוסריות
זיו של סארטר. לכן נהרג הכושי במחזה
החדש, ה,מתוקן /הפרוצה הורגת את בן
הסנטור הרשע. המיוסר מנציח לאורך כל
היבמה.
פרוצה כתולה. אין זה השינוי היחידי.
המתרגמת, הבמאי ׳והצנזור הפסו כימעט כל
מישפט על •פיו. הסנטור מדבר •במחזה
בשם העם האמריקאי, הרוצה כי הכושי
החף־ימפשע יוקרב כדי להציל את חיי
הלבן בן־הטובים, הנאשם ברצח. תוך כדי
כך משמיע הסנטור פילוסופיה עטוקה ו־
׳מעניינת על תורת הגזע. הש׳לישיה המתקנת
הישראלית לא יכלה להסכים לעלפון
זה של העם האמריקאי. לכן היא מיוחקית
את העם כולו, מזכירה במקומו את ראש
העירייה.
כל דמויות המחזה משתנות. הסנטור
(זאב ברבן) דומה לכומר ,׳ומעורר בלב
הצופה יאת השאלה כיצד ניבחר יאייש כזה,
אפילו במדינה של עמי־ארצות. הפרוצה,
שהצנזור (כימ׳עט) החזיר לה •את בתוליה
בניתוח פלסטי יחידי־במינו, אינה מדברת
בלשונה הרגילה אליא כגבירה אלגנטית,
בעיברית צחה ושנונה. אף כי טובה פרדו
משחקת את התפקיד בכישרון רב, אין היא
יכולה לשניות את העובדה •שהמצב פולו
מגוחך. היחידי המשכנע במחזה כולו הוא
הכושי (יעקב כנעני) ,אולם גם בו ׳ניכרים
סימניה של אסכולת מוסקבה מלפני המהפכה
הרוסית.
אנשים
• ׳שיופט-השילוס יעקב גר־ז אג, הנודד
בין עפולה לטבריה, גזר פסק־דין
!מקורי על חייל רגזן שעיפר מפונית פרטית
פרטית ׳שעברית בעמק מבלי שתיאות לעצור
׳ולקחתיו כטרמפיסט למחנהו. פטק-
הדין . :ניקוי המכונית על-ידי החייל.
• אל ישר החינוך ׳והתרבות, הפרו פסור
בן־ציון דינפורג (דינור) ,הגיעה
השבוע פנייה מקורית: בקשה לשיגור
תעודת תואר האונופרסיטה העברית בדואר.
המבקש: פהופסור-מישנה והודי ל-
סיפחות סינית עתיקה באוניברסיטת פור מוזה.
ידיעותיו של הפרופסור מלבד סיפ־רות
סינית עתיקה: איסלינדית, אנגלית,
הינדו, טיבטית, יפאנית, טאלאיית, טיא־מית,
טאנטקריט, פורטוגזית וקוריאנית.
* הנוסח הע׳־ברי מאת לאה גולדברג.
נישואין שמחזקים מעמד
30 שנה ביחד והם עדיין נראים
טוב...באלבום המשפחתי.
כך בדיוק נראה אותו רגע, בצבע,
אז וגם היום.
אותה חדות, אותם גוונים
המנציחים את החוויה.
איכות סרטי הצילום, הפיתוח,
ההדפסה והנייר, הם שהקנו
ל״קודאק״ את מעמד הבכורה
בענף הצילום.
לסרטי ״קודאק״ דרוש פיתוח
ב״דלתה קולור״ -המעבדות
היחידות המייצגות את ״קודאק״
בישראל.
דרוש הדפסה
על נייר ״סופר־משי״ של ״קודאק״
ללא תוספת במחיר
־0611300101
!€00311
דלתהק 1ל 1ר
טוב ש״קודאק״ בתמונה
וזג• לבינם1ן אילו! עיצוגוזנדהאוז־איזנשט״ן צילום!:־,וון
ה עו ל ם הזה 2086
פרדייז׳ מזמינה
זוגות צעירים להתאהב
חדרי הסינה סל ה איכות לחדרי השינה של פרדייז איכות.
אסינות ואחריות שהם ססורת של
שנים רבות ואלפי לקוחות.
מבחר
את חדדי השינה של פרדייז
ניתן להזמין במבחר עשיר של צבעים וציפויים.
מקום איחסו!
המיטות המתרוממות של פדדייז
מעניקות מקום איחסון נרחב
בארגז הבסיס ובכך נפתרות בעיות איחסון. מזרון בחדרי השינה של פרדייז מזרון
״רב קפיצי״ שהוא מושג נרדף ל:
איכות המעניקה בריאות1
י מחיר
מחיר חדרי השינה של פרדייז
נמוך בב־ ־ 1.000.ל״י ממחיריהם
של בל מתחרינו והראיה. אנו מציגים
1את מחירינו כדי שתוכלו להשוות בעצמכם.
דזי ר ה
מימה1.40*1.90
מיטה>)1.40*1.?0
כולל מזרון מ שול ב
ראש שידה טואלט שרפרף
מראה
לא כולל מזרון
מזרון ראש
שידה
1.694.ל־׳י 435ל״י 645.ל״י 875.ל״י־ 620.ל״י
340.-ל־־י
פרריי 3
איכות המעניקה בריאות
ירושלים
חל־אביב
.וים״ ,טו ש .7
,וימי, שלומציון המלכה . 18
.אדים, טו ש .5
,גאנו מוביליה׳ ,הוצת .61
.גאני״ ,שלומציון המלבה .6
,מאיה׳ ,סלת־א-דין, מזות ׳וישלים.
,ניחיית׳ ,שלימציין המלכה .4
.רהיטי א שו׳ ,מאה שעוים .23
.והיטי אפויון־ ,שלומציון המלכה . 11
,והיטי ב1־אמ1ץ• ,י ט .85
,והיטי טייילי׳ ,דו ן נוה יעקב.
,והיטי לישי* .בית לחם, מיל קבו וחל.
,והיטי נוי׳ ,יפי 49 פינת יעבץ.
.וי ם׳ ,בן־יהח־ה . 108
.וי ם׳ ,וו ך פתח־תקוה ׳. 156
,וי ם׳ ,הוצל .32
•בל-ט שלום׳ ,מנול שלום.
•האחים שמי׳ ,פלומטין .48
.ליוו׳ ,דיונגוף .213
•מיכאל ווו׳ ,מטלין .9
,והיטי לוכלינו׳ ,הוצל .46
״רהיטי ני צ חון״ ,י פו ,65 חיפה
,וי ם׳ ,הרצל .67
חי פ ה :
.וי ם׳ ,רוך חטיבת גולני .23
.נולן אוניבוקל׳ ,הוצל ו ו. י
•די־עץ׳ ,שוי ההסתותת, מפרץ חיפה.
.רהיטי ו וו טוהר״ ,מרכז מסחרי.
או פ קי ם :
,הוכמן׳ ,מו ט מסחרי.
אי ל ת :
,חב׳ בן שימול׳ ,רונויין .7
א ש דוד :
•רי מ -אפל׳ ,ככר העצמאות, מול קולנוע חן.
אשק לון נ
,רהיטי ולמן׳ ,צה׳ל .27
ב או ־ שבע . :וים־ ,הוצל .58
.וי ם׳ ,אוור התעשיה גב־ים ביתו .6
,רהיטי הכ ט׳ ,לוחמי הגיטאות .58
•רהיטי מימי ומגו׳ ,הפלמח .57
•רים בת-ים׳ ,ירושלים • .21
בחיים :
•איטל רהיט׳ ,רוסשילר .22
•רהיטי תפארת׳ ,ירושלים . 16
•רהיטי רובי שיקוו!׳ ,מרכז מסחרי.
י די מתה:
,אפויין׳ ,סוקולוב .53
ה ר צלי ה :
,וי ם׳ ,הובוט סמואל .52
חדרה:
,אירופה מוביל׳ ,שנקר .63
חולון :
•היכל חולון* ,שנקר .35
,ו הי טייחן -קובי יוסף׳ ,וחוב הגליל.
שבריה :
•וחיטי פאר -קובי נפתלי׳ ,מרכז רסקו. י
,פתימת יעיש׳ ,מוכו מסחרי.
י רו ח ם :
,רי ם -קולמן׳ ,ויצמן .66
כפ ר־ סבא :
•מופרות חנן׳ ,הוצל .21
לוד 5
•רהיטי גיל׳ ,המייסדים . 24
גההה :
( צדת עי לי ת • :גרינברג מילוא׳ ,מרכז רסקו.
•ריס״ ,שער העמק 1פנת הוצל.
נ תני ה :
•רהיטי בו מף, הוצל .29
•מופויה ברעמי׳ ,בן־עמי .44
ענו :
•והיטי ישראל (צ׳כנובסקי)׳ ,יהושפט .23
•דירתי-ובינוביץ׳ ,ארלוווווב . 15
עפולה:
פחח ־ ח קו ה • :רהיטי לה פאייט׳ ,הברון הירש .21
•רהיטי צמות׳ ,ירושלים . 131
צפת:
קוית שמונה
קדית אתא
ראשון לציון :
רחובות:
דמת־גן:
רמת־השדון :
רמלה:
שלומי:
•רהיטי קיו (לוקס קוייול)׳ ,מרט מסחרי.
•נחום וחוה רהיטי הצפון׳ ,מרט מסחרי.
•וי ם -אחים שר׳ ,זבולון .5
•רהיטי גינוי׳ ,רוטשילד .52
•רהיטי סולו׳ ,הרצל . 187
•דומיסיל׳ ,דבוטינסקי .28
,בית וגן״ ,אוסישקיו .41
•וי ם׳ ,הרצל .95
•רהיטי שלומי (לוגסי)׳.
להשיג גם בושת חנויות ״דים״ ,שק״ם, המשביו
לצרכן, כל-נו שלום.
פירסום אבנת
תפק בהסבר פשוט ונבון זה. הוא היפש
מודיע זדוני, שיכול היד, למסור לנו את
הפרטים. והוא החליט ׳ני מודיע זה אינו
אלא הקצין אליהו לביא.
מדוע ו קשה לעקוב אחרי מוח כל-כך
מחוכם כזה של !משה דיין, אך נחמד. שיש
לכך הסבר. החקירה בעניין שריפת העולם
הזה, שהתקי״סה באותם חימים, חייבה
ישיבות משותפות תכופות -של צוות המיש-
טרה וראשי המערכת. כישיבות האלה
הושוו חשדות, נבדקו !מניעים !אפשריים,
נותחו חשודים אפשריים. למען השקט ווה־
וותר: גילוי האשמים בהצתה הזדונית,
•שנועדה לשתק את העולם הזה.
1 י כבירור המשמעתי, שנערכה אצל
מפקד המחוז, יהודה פראג, הכחיש לביא,
כמוכן, בל קשר לפרשת אלישבע. כזה
נגמר העניין, שהרי לא היה — ולא יבול
היה להיות — שמץ של הוכחה יעל לביא.
אולם היתד, לבירור תוצאה אחרת. ייתכן
מאד שמביימי בירור זד, התכוונו לכך.
פקד לביא הבין, יכי לא כדאי לו להוסיף
ולחקור יאת הצתת !משרדי ׳העולם ׳הזיה,
״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי. המערכת והמינהלה :
תל־אביב, רחוב גורדון ,3טלפון 243386־ .63 תא־דואר . 136
מען מברקי :״עולמפרם״ .מודפס כ״הדפום החדש״ בע״ט, תל־אביב,
רה׳ כן־אכיגדור. הפצה :״גד״ כע״ם. גלופות :״צינקוגרפיה
כספי׳׳ כע״מ. העורף הראשי: אורי אכנרי. העורף: אלי תבור עורד
תכנית: יוסי שנון. עורכת כיתוב: נורית יהודאי ראש המינהלה :
אברהם סימון. מה׳ המודעות: רפי זכרוני. המו׳ : 7העולם הזה כע״ט.
כחצות הלילה שבין 1 25־ 26 בנו-
פמבר 1971 פרצו ענגי עשן וממשרדי מעדנת העולם הזה, ששכנו ברחוב קרליבך
,12 תל־אבוב.
׳ארבעה חיילים צעירים, שעסקו בתיקון
מפונית צבאית ברחוב, הבחינו ובשריפה
והזעיקו את הכבאים. רק על־ידי כך נמנעה
התפשטות הלהבות לבניינים הסמוכים,
שבהם מאוחסן ציוד השווה הרבה ומיליוני
לירות, ושרק קיר דק הפריד בינם ובין
המערכת.
כמערכת עצמה היה החורבן רב. רוב
החדרים נשרפו. פעולתם המהירה של הכבאים
הצילה, מקצת !הארכיון, ואך כתוך
הדברים הושמדו !למעלה ומחצי !מיליון
השלילים (נגט״בים) של צילומים — נכס
תרבותי שאין לו, תחליף, .נשרפו ורהיטים,
ספרים, מפונות כתיבה ומסמכים רבים. רק
מקצת רכוש זה היה מבוטח.
למישטרה לא היה ספק, כי השריפה
הימה מעשה הצתה של אנשי ומקצוע, וני
נעזרו בידי אדם המכיר את המערכת
היטב !מבפנים. על סמך ההנחות האלה
התחילה חקירה נמרצת, ומתוך שיתוף
פעולה הרוק בץ המישטרה למערכת. על
החקירה הופקד פקד אליהו לביא.
ניצב פראג
יעקוב נמלים.
שונים.
בכיוון
אליהו לבוא ומפקידו, רב־פקד
שגוב, השקיעו בחקירה עבודת
נבדקו עקיבות שהוליכו בכיוונים
בסופו של דבר התמקד החשד
מסרים אחד.
׳ואז לפתע — שקט. הדבר נסתיים בלא־בלום.
איש לא נעצר, איש ולא הובא !לדין.
עד עוט־״ זאת היותה תעלומה בעינינו.
אולם לאחרונה עלה בידי מרסל זוהר,
חבר מערכת העולם הזה, לפענח אותה.
!מתברר ני בעיקבות וחקירותיהם הגיעו
שגוב ולביא למסקנה שוש צורך חיוני
לעצור איש ומסרים, שמילא לדעתם, הפקיד
!מפתח ;בהצתה! .בגלל רגישות העניין
עלו שני הקצינים לירושלים ונפגשו עם
היועץ המישפטי לממשלה! ,מאיר שמגר,
כדי לבקש את אישורו לעצור את האיש.
היועץ שמע את רובדי שני הקצינים,
בדק את החומר ואישר את, המעצר.
אולם המעצר לא בוצע מעולם.
קרו שני דברים בו־בזמן,
#לראש צוות החקירה נמסר בי בינתיים.
אין לעצור איש בעניין הצתת מערבת
העולם הזה.
!• פקד אליהו לביא קיבל פקודה להתייצב
לבירור !משמעת לפני יהודה פראג.
להשתלשלות זו ה ה רקע מדהים.
׳שר־הביטחון, משד. דיין, שלה פתק ל-
מפסל המשטרה, רב־ניצב פינחס קופל,
סגן־גיצם לביא
שער ״העולם הזה״ 1787
הקשר המישטותי
נוחיות, הן נערכו ברובן בדירתו של אורי
אבנרי.
יל,א היה בכך כל סוד. אולם מוחו של
דיין ;נאחז בעובדה זו. על מה יבול היה
אבנרי לדבר עם לביא? אין ספק: על
משה דיין ! לביא הוא המדליף !
מדוע חיפש דיין דווקא בכיוון המיש־טרה
ן בפרשת אלישבע השתרבבה גם
פרשה פלילית! .המגע הראשון בין;אלישבע
ודיין, נוצר כעקבות משפט שנערך לאחיה
של אלישבע, שהיה אז חייל, על זיוף
צ׳קים, .אלישבע ביקשה את התערבות
השר לטובת אחיה ,׳ולמעשה הציעה לשבב
עמו תמורת התערבות זו. שר הביטחון
קובל זאת ברצון.
״י ראה״״-סדיין״סבר׳״כי מקוד במשטרה
הוביל אותנו אל הפרשה הפלילית, ומכאן
סגן־ניצב שגיב
התחמקות לא־כל־כך אלגנטית
הוא היה !מודע ללחץ הציבורי החב
לגילוי האשמים בפשע. עיתוני ושהאל
כולם, בלי הבדלי השקפות, גינו את ההצתה
ותבעו למצוא ולהעניש את האשמים.
בכל זאת, לא ראה לנכון הניצב והודה
פראג, אז ׳מפקד המחוז, להקים צוות הקי-
רה !מיוחד !מאנשי המדור המרכזי, שריכז
את חקירות הפושעים בעלי הרמה במקרים
!מיוחדים.
לחקירה קרה שהו !מוזר. היא נם־
תייסד! בקול דממה דקה, בלא שום תוצאות.
העו
ל ם הז ה 2086
ובו העליל על קצין המ״שטרה לביא שהדליף
לזזעולם הזח את ״פרשת אלישבע״.
״פרשת אלישבע פרשת האהבים
של שר הביטחון עם נערה בעלת רקע
מפוקפק, וניהול ענייני ביטחון מחדר המיטות
שלה — זכתה באותה תקופה ב־פירסום
גדול !מעל עמודי העולם הזה.
מעולם לא הסתרנו איך עלינו על עקבות
פרשה זו: אלישבע צ׳יזיס עצמה היא
שבאה במגע עם המערכת והביאה לנו
את כל הפרטים! .בכך ביקשה להתנקם
בדיין, ישונה אותה.
,אולם מוחו של דיין לא יכול היה להס
שער
״!העולם הזה״ 1793
חשדו בלביא. אם כן, הדביר !מעוד כאלף
עדים על אופיו הסר האחריות של דיין.
הוא העליל על קצק, והיה עלול לשים
קץ לקאריירה שלו — בל זה על סמך
חשד שלא היו לו רגליים.
אני עצמי יכול להעיד עדות חד-שמ־עית,
כי לא היה שום יקשר בין לביא
ובין פרש,ת אלישבע. העניין פשוט לא
התעורר בשיחות עם לביא, כי !לא היתד,
למשטרה שום •נגיעה לפרשה! ,שאת כל
פרטיה הציבוריים והאינטימיים מסרה לנו
אלישבע עצמה. ובשיחות עם לביא דיברנו
על נושא שהיה אז קרוב ללבנו הרבה
אם ברצונו להתקדם במשטרה. היה ברור
לו שמושהו בעל היש פעה רבה במשטרה
אינו !מעוניין שמציתי המערכת ותגלו
ויושבו יעל ׳ספסל הנאשמים בבית המשפט.
רק כך יבול היד, ,לביא להסביר לעצמו
את סמיכות הזמנים בין הבירור התמוה
אצל ;פראג, ושנעשה לפי הוראת המפב״ל,
ובין ביטול ההיתר. לעצור את החשוד
המרכזי בפרשה.
לביא ד,פסיק, את החקירה.
העובדות האלה מעוררות שאלות:
י #ההעלד, פראג על דעתו; ,מהי כוונת
מביימי הבידוד אצלו?
׳ • איך הגיע לידו הפתק של דיין —
אם, אכן היה ;פתק כזה?
• 1מדוע בוטל הד,יתר לעצור את החשוד
בהצתה, אחרי שהקועץ המשפטי
לממשלה בכבודו אישר את הפעולה?
>• מי עמיד מאחרי הקנוניה להפחיד את
קצין המשטרה !ולהרתיע אותו ׳מלהוסיף
ולחקור?
!מציג אני את בל השאלות האלה ליועץ
המשפטי של היום, הפרופסור אהרון ברק.
אני תובע לחדש ;את החקירה, לשהרר
את החוקרים מכל שיקול פוליטי ,׳ולנקוט
פעולה נמרצת לאתר את הפושעים ולהעמידם
לדין.
כמה מן הנוגעים בדבר, שנשאלו הש-
יבוע על־ידי ׳העולם הזה, הגיבו כך:
יהודה פראג :״בן, היד! ,משהו בזה.
אני מתחיל להיזכר עבשיו אך הוא
סירב להרחיב: את הדיבור.
סגן־עיצב שגיב ואני זוכר שהייתי עם
פקד לביא אצל היועץ המשפטי לממשלה.
איני זוכר מי נתן את ההוראה לפטל
את פעולת־המעצר.״
׳סגן־ניצב לבוא סירב לאשר יאו ׳להכחיש
את פרטי הפרשה. ההא היפנה אותנו אל
דובר המשטרה.
דובר המשטרה- ,ניצב ומשינה שמואל
צחי לא הצלחתי לאתר את שני הקצינים,
שגוב ולבוא! .פניתי לניצב טיומקין,
מפקד המחוז, הוא הודיע לי ששגיב יצא
לחופשה, ולא יחזור עוד למשטרה. גם
את לביא אי־אפשו לאתר. הוא בחופשת-
לימודים.״
ייתכן !שהיועץ המשפטי לממשלה יהיה
מוכשר מן המשטרה לאתר את הקצינים
האלה.
מכתבים
איש השנה
כרטיסים ב״הדרך, אבן גבירול ,90 טל׳ 248787 .
ובכל יתר המשרדים בת״א רבתי
לקבוצות מאורגנות טל.248844 .
לפני ההצגות בקופות הקרקס.
מועדי ההצגות :־
בימי חול הצגות מחיות ב 5.00
הצגות עוב ב 8.30
בימי שישי הצנה אחת ב 3.00 אחה׳׳צ
במוצ״ש 2הצגות ב 7.00 וב9.45
אוטובוסים בקווים 26 ,6,4 ,2 ,1-עד ילשטח הקרקס
ובחזרה בגמר ההצגות.
שרות מיוחד: קו 18 לבודים וקז 51 לפ״ת
איש־חשנה הוא, לדעתי, איש ההדר זאב
ז׳בוטינסקיי ז׳׳ל, שתלמידו הצליח סוף־סוף
להבקיע את חומת מטא״י: מגהם בגין.
איש־העולם תשל״ז הוא ג׳ימי קארטר,
איש חתנ״ך, בדומה למנחם בגין.
איש־המרחב: המלך חוסיין, האיש שוויתר
מראש על הגדה המערבית ושהגג
השנה 25 שנות־שילטון !
איש־,המדיניות: רא׳ש־הממשלה מנחם
בגין, האיש ששינה את מדיניות־החוץ של
ישראל בשאלת המרחב.
איש־ד,ביטחון: עזר וייצמן, שר־הביטחון
החדש, האיש שהכניס רוח חדשה ״במיש־רד־הביטחון.
צעיר־השנה:
אורי זוהר, האיש הצעיר
שאיפיין את אוסנת ״החזרה בתשובה״
׳שפשטה בקרב אמנים, זמרים וציירים.
איש־הטלוויזיח: חיים יבין, האיש שהגיש
את סיקור הבחירות לכנסת התשיעית
בצורה המשכנעת ביותר.
ד. ישראלי, ירושלים
,.הייתי מציע לכם לבחור כאיש־הישנד,
בשימעון פרם, שר־הביטהון לשעבר וכיום
יו״ר מיפלגת העבודה, האיש שהצליח להוריד
סזף־סוף את מפא״י מהשילטון.
אמנון נדלן, באר־שבע
...הדמות שבחירתה היא מובנת מאליה
היא כמובן ראש־,ד־,ממשילה מנחם בגין. אבל
מאחר שאני יודע כי אתם בוחרים בדרך־
כלל כאיש־השנה לאו־דווקא את האיש
הצפר מראש, הייתי מציע לכם לבחור
כאיש־השגה את אשר ידלין, יו״ר מרכז
קופת־חולים לשעבר, האיש המסמל את
השחיתות המוסרית שאליה הידרדרה המדינה.
יעקב
אכישר, תל־אביב
מצויירים בציוד העולה על זה העומד
לרשות צה״ל.
במאמריו מובלעת ההנחה כי הכוחות
האמריקאיים שיוכלו לתגבר את ישראל
יוטסו מארצות־׳הברית. הגיוני יותר לתגבר
את ישראל דווקא מאירופה. בנוסף, הקשיים
׳בהעברת חיילים אמריקאים מארצות*
הברית לישראל קיימים גם לגבי תיגמר
הכוחות האמריקאים באירופה במיקרד, של
פלישה סובייטית. אם המיגבלות כה חמורות
כפי שמציין עמידרור, האם ארציות־הבירית
אינה ערה לכך ואין לד, פיתרון
למקרה כזד? ,סביר שאותו פיתרון יחול
גם על חמיקירד, ד,ישראל.
יץ ויי= ,ירושלים
בקוראי את ״המחדל הגורלי״ מאת ׳ח-
פרשן הצבאי בנימין עמידרור( ,העולם הזה
,)2082 הגעתי למסקנה, שמאמר זד, אינו
מהווה ״תרומה לוויכוח הציבורי.״ מקומו
של המאמר בביטאוני הליכוד.
בין השאר אני קורא :״ישראל יכולה לנצח
במאי, מילחמות, אך להפסיד — רק באחת.
המפלה הראשונה כבר תמיט על ישראל
את החורבן הסופי והוודאי. אמיתה זו,
היא המספקת בסיס הגיוני לתפיסת החתירה
לאי־מי׳לחמה, כמעט בכל מחיר, גם
בתחום הביטחון הצבאי. זהו גם הלק מן
ההסבר לסד, אף הניצים הישראליים, אינם
נוטים למילחמד, ותאים בה, ממש כמו
היונים, לא רק עניין מתועב אלא דבר
שמותר לנו להיקלע ׳לתוכו רק ביוזמת הערבים,
או, אם ביוזמתנו, רק רק בעל
כורחנו.״
באוזני סד,דד,מת הסיסמות הניציות (והציניות)
מתמול שי׳לשיום :״הערבים מבינים
רק את, שפת הכוח.״ ״עוצמתנו הצבאית
היא הערובה לביטחוננו.״ ״רק צד,״ל
...ח״כ שמואל פלאטד־שרון.
רינה גכירץ, תל־אביב
האם הטיעונים תקפים?
בשדרות רוקח מ
טסת אבן־גבירור׳׳
בצפון תל אביב
ה ש תתף ב -ת 0נ 1נ 9ר 0י 0ע 1ה •
ודקינדקודץ ונסמסטיין
לועדי עובדים!
כל כרטיסי ההנחה להצגות היומיות בחודש
אוגוסט — אזלו. ניתן להשיג עוד מספר
מצומצם של כרטיסי הנחה להצגות ערב בלבד.
אנא, האזדו בסבלנות והבטיחו כרטיסיכם
לחודש ספטמבר במשרד ״הדרך,
אבן־גבירול 90 תל־אביב, טלפון .248844
רמקולי
קובעים יותר מכל
מרכיב אחר, א ת
איכו תהמערכת
טפדטים טכניים :״מלוט״ ,ארלוזורוב 15ת״א. טל 03—221751 .
רו בקט
מורלה
המתנה היפה ביותר
הטפטים המעוצבים כיצירת אומנות
אם כי אני מתנגד עקרונית לכריתת
ברית צבאית בין ישראל לארצזת־הבריה,
שתנציח את מצב היתלות של ישראל,
הרי יש שני ליקויים בולטים במאמריו
של בניכדן עמידרור המתנגדים להסכם
הטענה כי גודלו של צה״ל קרוב לגודל
צבאות של מעצמות עולמיות, היתה
חלק מחקונצפציה שגרמה למחדל יום־
הכיפורים והיא מתעלמת מכך שצה״ל —
או צבאות ערב — מייצגים את כל הפוטנציאל
הצבאי שיל ארצותיהם, בעוד צבא
ארצות־הברית מייצג רק חלק קטן מהפד
טנציאל של מעצמה זו( .ב* 1938 היה הצבא
התמני גדול מן הצבא האמריקאי).
הנימוקים ישל עמידרור נגד עזרה מיידית
אמריקאית לישראל בנשק קונבנציונאלי,
משכנעים. אולם הטיעון לגבי הנשק הגרעיני
״מד, ייצא לגו אם ייחרבז ערי מצרים
וסוריה, בעוד צבאותיהן כובשים את ישראל?״
אינו משכנע כלל. אין צורך ל-
ארצות־הברי׳ת להטיל אף פצצה גרעינית
אחת. האיום בכך לבדו יספיק כדי שצבאות
ערב יסוגו מתוך שטח ישראל,
כפי שעשתה ישראל ב־ 1956 תחת איום
תסי.
אולם הפגם היסודי בסידדת כתבותיו
של עמידרור הינז כבר בתח״לתה, בחת־גבאויותיו
האפוקאליפטידת על חפרת השלום
המלווה בנסיגה, וכיבוש ישראל
על־ידי הערבים תוך מספר ימים. משום
מת שסח עמידרור לתאר במאסריו את
מהלך הקרבות החזויים על־ידו, שיכחד,
מתלה במקצת לגבי פרשן צבאי. חלק
גמל מטיעוניו מבוסס על הנחה שלא
!נעשה ניסיון להוכיח אותה, כי לאהד
׳נסיגה לגבולות 1949 יובא ארצות ערב
לנצח את ישראל תוך מיספר ימים.
אדם קלר, תל־אביב
שלוש העריות למאמרו של בנימין עמי-
דרור ״חוזה הגנה: פיסת נייר!״ (העולם
הזה .)1084
למיטב ידיעתי, קביעתו המודגשת של
עמידרור כי ״תוך זמן קצר ביותר מסוגלת
ישראל ׳להעמיד ולהפעיל בשדות הקרב
עוצמה העדיפה על זו של הנוחות
המזזיינים הצרפתים, הבריטים או האמריקאים
המצויים כעת באירופה״ ,אינה
נבונה. רק הכוחות האמריקאיים והקנדים
באירופה מונים כחצי מיליון חיילים ה
חזק
עלול להרתיע את האוייב,״ והניצים
הישראלים אינם רואים במילחמה בערבים
״עניין מתועב,״ אלא מיליח׳מת־קזדש.
הלאה מזה אני נתקל בנקודת־ראו־ת מסוכנת
ובהיגיון אסטרטגי מיליטריסטי־קולונ־יאלי
בדיברי עמידרור :״דומה כי אם לא
תחול הסתתר, דרסטית בעוצמה הערבית,
נצטרך לשנות את כללי חמישחק וליצור
״איזון״ בינינו, לביו מדינה ערבית אחת
לפחיות. כוונתי לירדן, אשר לגביה נראה
כי יהיה עלינו לדאוג לכך, ואולי אף להצהיר
בבירור מראש, כי אם תיטול חלק
בכל מילחסה עתידה נגדנו ותפסיד, נעשה
ככל יכולתנו לסיים את קיומה כיישות
חאשמית ריבונית.״
עמידרור אינו מוכיח היגיון בריא ועיק־ביות
המחשבה, ולמעשה יוצר בסו ידיו
סתירות אומללות .״כיום,״ הוא טוען,
״רחוק ביותר מן הדעת שתארע קטסטרופה
ביטהונית־צבאית, למרות נתוני הכוחות
הנוטים מאוד לרעתנו.״ לא מצאתי
בדיברי״ בנימין עמידרור לא היגיון צבאי
ולא היגיון אזרחי, וחבל.
אליעזר פומרנץ, והריה
הדמגוג וצילו
״הפגישה עם הנשיא קארטר בוושינגטון
היתד, ניצחון אישי. הפגישה עם שר־החוץ
וואנס בתל־אביב היתד, הישג גדול.״ משיבר
המנהיגות הנצחי נעשה עמוק יותר ויותר׳
אם זה עדיין אפשרי. כעת יש לנו
ראש ממשלה, נואם מוכשר אשר — תאמינו
או לא — מאמין בשקרים של עצמו,
(חמשו בעמוד )10
העו ל ם הזה 2086
קונסנסוס של הקלושמרל התרבות
במאמר ששמו ״הבידור המסובסד״ שפרסמתי בדף
הספרות של הארץ חלו כמה אי הבנות, ומכיוון שאינני
מוצא טעם להמשיך להתווכח על דפי אותו מוסף
ספרות, אני מוצא לנכון לפנות אליכם׳ כדי להבהיר
את דברי.
ראשית, המאמר שפרסמתי נהפך להפתעתי המוח לטת
ל״מכתב לעורך״ ,למרות שהוא נתקבל על־ידי
מר בנימין תמוז (עורך דף הספרות) כמאמר ולא כמכתב
לעורך. כיון שדבריי עמדו להתפרסם כמאמר, לא הבעתי
שום התנגדות שהבדרן שלמה בר־שביט נציג התיאטרון
הלאומי ״הבימה״ ישיב לי באותו מעמד. לאחר שהבעתי
את תמיהתי לפני מר תמוז, שמאמרי נהפך למכתב,
הבטיח לי עורך המוסף הבטחה חגיגית שאקבל שכר
סופרים, והנה לאחר שנים רבות בארץ הזאת למדתי
דבר חדש• מעתה אני מקבל שכר סופרים גם בעבור
מכתביי המופנים אל עורכים מסויימים•
אינני רוצה כאן להיכנס לפולמוס עקר וחסר
כל טעם עם הבדרן בר״שביט, מכיוון שהסגנון הגס,
השחצני׳ האומר אך ורק: אני ואפסי עוד — סגנון
של פקידונים המשוכנעים שרשמו את הארץ הזאת
בטאבו על שמם — מוכר לי היטב כתושב ותיק בארץ
הזאת והוא נמאס עליי מזמן. הנקודה היא אחרת*.
בסוף רשימתי פניתי אל מי שהתראיינו בעת האחרונה
ודיברו גבוהה גבוהה על הצורך בערכים ובתרבות עברית
והעמדתי לפניהם בצורה אירונית את האתגר של השינוי
המיוחל. רק מי שאינו מכיר אותי ולא עקב אחר יצירותיי
יכול לחשוב שאכן האמנתי, ולו לרגע אחד, שאחד
מאותם האנשים שהפניתי את הכדור אליהם מסוגל
כרגע לשנות דבר מה לטוב או לרע.
הסיבות לחוסר אמונתי רבות, אך במאמר זה אמנה,
ברשותכם, כמה מהן: קודם כול אינני מאמין שפוליטיקאים
יכולים או יש להם הזכות להתערב ביצירה
כשלעצמה. המקרים היחידים שהשליטו הפוליטיקאים
את רצונם בשדה התרבות היו לאסונות רוחניים אכזריים.
לדוגמא, סטאלין, אשר הרס את התרבות וה תיאטרון
הרוסי, היטלר, גבלס וחבר מרעיו שהרסו
את התרבות הגרמנית, מק-קארתי בארה״ב, שניסה
להרוס את התרבות האמריקאית, ולא אדבר על האינק־ויזיציה
אשר העלתה את ז׳יורדנו ברונו על המוקד
והתעללה בגלילאו גלילי.
כשמדובר בי, אני משוכנע וברור לי בצורה מוחלטת
שלא אזכה בשום תמיכה ובשום אפשרות של הבעה
עצמית מאותם אנשים שהתכוונתי אליהם, אם לא
אלך בתלם ולא אהיה ״ילד טוב למעשה אותן
הדרישות היו למשטר הקודם כלפיי) .לא אזכה בשום
עידוד מסיבה פשוטה: השקפת העולם שלי אינה
זהה להשקפתם הפוליטית. כשלעצמי, התעניינותי אינה
מתרכזת בסמלים ובטקסים אלא אך ורק בבני־אדם.
אינני מאמין במלים גבוהות אלא במעשים יום יומיים,
מעשים צדדיים, מעשים שהם למעשה חסרי כל חשיבות
עבור העתונות המקומית אך חשובים ביותר עבור
עבודתי היוצרת. מה שנוגע לסכסוך הטראגי בינינו
לבין שכנינו, אינני מאמין בשום פנים ואופן שנוכל
לכפות את רצוננו בכוח על האוכלוסים הערבים. רק
ויתורים מרחיקי לכת שלנו ושלהם, רק השאיפה לפשרה
מצידם ומצידנו יכולה להיות הדרך וההתחלה של
הרגיעה המיוחלת והתחלתם של חיים משותפים מתוך
הבנה וכבוד הדדי.
איזו תועלת יכולה לצמוח לי עצמי מגברת גאולה
כהן אשר בלי לראות או לקרוא את המחזה שלי ״מושל
יריחו״ ,קבעה קבל עם שזה מחזה מוקצה מחמת מיאוס:
איזו תועלת תצמח לי עצמי ממר משה שמיר-,למרות
שבניגוד לאחרים אני כן חושב שהאיש הזה עמל וכתב
כמה וכמה ספרים ומחזות, אני חוזר ושואל: איזו
תועלת: בפעם היחידה שנפגשתי עמו, בתחילת שנות
ה־ , 60 מסרתי לו מחזה בעבור עיתון ספרותי שבחיפה,
שהוא היה עורכו, ומר שמיר החזיר לי את כתב היד
אשר נתקבל אחר-כך על ידי מר אהרון אמיר והודפס
ברבעון ״קשת״ ,שהיה אז בתחילת דרכו ומהפכני
כשלעצמו. יותר מזה אף פעם לא הזמינני מר שמיר
להשתתף במוסף הספרות של ״מעריב״ בשעה שהיה
עורכו. ואם לא הזמינני אז כשהיה באופוזיציה, אינני
רואה מה לי ולו כעת כשהוא בשלטון ואני ממשיך
להשאר באופוזיציה כנגד כל השלטונות•
גם מהזרם הדתי לא תצמח לי הישועה. אני משוכנע
שהם היו שמחים לראות במקום ״הבימה״ ישיבה.
למעשה אפשר להתקין שם כמה ישיבות: ישיבת האולם
הגדול, ישיבת האולם הקטן וישיבת הבימרתף• מאידך
גיסא, אני רוצה לציין כאן ברשותכם ששום גו,ף שמאלי
לא תמך בי בפועל מעולם מלבד אהדה אפלטונית.
האנשים היחידים אשר תרמו מכספם הפרטי להפקותי
לא באו מקרב השמאל והיו אלה בסה״כ שניים :
הגברת שולמית שוקן ומר הילל קוק.
האמת היא הרבה יותר מרה. מי שנלחמה נגדי
ושמה בדרכי מכשולים ומנעה בכל כוחה את התפתחותי
כאמן בארץ הזאת, הייתה הגברת לאה פורת היושבת
״ חשבםד״זק
ראש של המועצה לתרבות ואמנות, ומלבד כמה תמיכות
עלובות שזכיתי ממוסד זה, המיועד לעודד את אמנות
התיאטרון המקורי, נפלה בחלקי אך ורק שנאה וחוסר
התחשבות. אפשר גם להמשיל את התמיכות האלה
לדברי אוריפידס האומר באחד ממחזותיו, בשעה שהוא
מתקיף את הנובורישים האתונאים :״ואת השאריות
זורקים לכלבים״ .זכור לי היטב, כיצד רצתי בשביל
תמיכה נלעגת של חמשת אלפים לירות בשנת ,1972
בשעה שניסיתי להעמיד את הפרודוקציה של ״המשיח״
עם 15 שחקנים בלא פרוטה שחוקה ...ואותה גברת
כתבה לי מכתב, שרק אם אבצע שינוייס^במחזה, דהיינו
במלים אחרות אצנזר את עצמי, אוכל לקבל את התמיכה
העלובה( .ראה מאמר של מאיר ויזלטיר עם העתק של
המכתב ב״סימן קריאה״ .)1
ניתן לומר שרוב עבודותיי בתיאטרון העברי מלבד
״מעבר לגבולין״ ב״הבימה״ (שעליה גם זכיתי לפרס)
ואת ה״גולם״ בפסטיבל האינטר״דרמה, שבו ייצגתי את
מדינת ישראל, עשיתי אך ורק ביוזמתי ובמאבק עקשני
וחסר פשרות לביטוי עצמי.
על הנעשה עכשיו בעקבות חילופי השלטון אינני
יכול אלא לצחוק מול הטענות שאנשי ״הליכוד״ יהרסו
את התרבות ...אל דאגה, אנשי המימשל הקודם דאגו
להריסה הזאת היטב, ורק מי שבקי בארגון הביזנטיני
וברזיה של המועצה לתרבות ואומנות על עשרות ועדיה
וחבר נאמניה, יבין על נקלה שלשלטון החדש הוגש
על מגש של כסף מכשיר יעיל ביותר לדיכוי המלה
והביטוי החופשי בארץ הזאת.
אם נרצה לקחת לדוגמא את צ׳כיה לאחר האביב
הרוחני של 1968 ולאחר הפלישה של הסובייטים לפראג,
אנחנו לומדים שהפוליטרוקים היו חייבים לכלוא סופרים
או להגלותם מכיוון שהתייצבה לפניהם קבוצה
של אנשי רוח אמיצים שלא היו מוכנים לוותר על
עקרונותיהם. אבל כאן ז אצלנו ז מי כבש אותנו :
בסך הכול התחלף השלטון באנשים האומרים בגלוי מה
שקודמיהם חשבו בסתר לבם ולא העזו לתת פומבי
לצפונות מחשבותיהם ועמדות כוח עברו מיד ליד. מי
שהיה פרסונה נון־גרטה (דהיינו אישיות בלתי רצויה)
במשטר הקודם ימשיך להיות גם במשטר הזה ואלה,
אני מבטיח לכם, מעטים ויחידים.
מרטין לותר קינג אמר :״היה לי חלום״ ,ואחר״כך
מטורף ירה בו ורצחו ; גם לי היה חלום, האמנתי
שכאן בארץ שלי אוכל ליצור כאוות נפשי׳ לתת מעצמי
עד גבול היכולת האנושית שלי, החלום שלי בינתים
נרמס, ריח הקלושמרל חנקו. אינני כועס, אינני זועם,
כי אין על מי לכעוס ועל מי לזעום. אני פשוט עצוב.
•וסף מונן־* ,חל־אב־ב
להחזיר אח חובות ״קר! חל־־סי״
ציניות תכונה חשובה היא לעיתונאי, אבל כאשר
הציניות נוגעת לבורותם של הקוראים, עלול הכתב
למצוא עצמו מיותר, כפיל בחנות של חרסינה.
למשל: נצא ונשאל את המכונה ״האדם מן הרחוב״,
מה ידוע לו על ״קרן תל־חי״ ,כמה כסף הקרן חייבת,
למי ומדוע, ונמצא רבים, אשר הקשר האסוציאטיבי
המיידי שלהם יעבירם לפרשיות שחיתות בנוסח ידלין,
אשר נחשפו בשנה האחרונה בגופים ובמוסדות שונים,
הקשורים חלקם, בצורה זאת או אחרת, מעט או הרבה,
עם מפא״י ההיסטורית.
וזאת למרות שזכויותיה הלאומיות של ״קרן תל-חי״
בעבר רבות מחובותיה הפיננסיים בהווה ן למרות שהאחריות
העקיפה לחובות הקרן מוטלת, בסופו של דבר,
על ממשלות־ישראל השונות, שהציבור בחרן באורח
דימוקרטי, לטוב או לרע.
ואין אלו מלים סתם, הנאמרות כדי לזרות חול
בעיני הקוראים•
פרשת ״קרן תל-חי״ מתחילה לפני קום המדינה,
בימי המחתרת העברית. ללוחמי האצ״ל, אשר התפלג
בשילחי 1931 מן ״ההגנה״ ,לא היה עורף־קיבוצי למימון
פעולותיו הלאומיות, כמו ל״הגנה״ ול״פלמ״ח״ ,ורבים
מאנשי ״המשפחה הלוחמת״ שילמו מכיסם בעד חמש-
עשרה שנות פעילות לאומית• אפילו בארץ־הקודש לא
צומח על העצים הכסף הדרוש למימון פעולות ההתנגדות
לבאווין ו״הספר הלבן״ שלו, לפריצת כלא עכו ולשחרור
אסיריה היהודים, ולהבאת אניית הנשק והמעפילים
״אלטלנה״ .לכן, משהתרבו הפעולות, נאלץ הארגון לחפש
מקורות מימון נוספים, ולא מפרי־העץ, כאמור...
זאת ראשיתה של פרשת ״קרן תל־חי״ אך לא סופו
של הסיפור.
מן הזיכרון — שכדי לזכות בעבודה מסודרת, מטעם
רשויות השלטון במדינה, בשנים הראשונות לאחר שוך
קרבות מלחמת־השחרור, הייתה עדיפה ״תעודת יושר״
מפלגתית מתעודת יושר אישית. ולא זו בלבד — כדי
שאלמנות ויתומי מלחמות ישראל יזכו לסיעוד כלכלי,
רצוי היה שיקיריהן יפלו למען המולדת כשתוית
סוציאליסטית אדומה צמודה על לוח לבם. הרביזיוניסטים
לא נכללו בקהל ישראל, ו״בלי חרות ובלי
מק״י״ לא הייתה רק סיסמה ריקה מתוכן, שנזרקה
בחלל לצורכי תעמולה פוליטית. זה היה מוטו שממנו
שאבו פקידוני הממסד של ממשלת ישראל, של הסוכנות
היהודית ושל הסתדרות העובדים הכללית את כוחם
לקיים את הפער במשטר מפא״י.
משהתברר ל,,משפחה הלוחמת״ שהם נחשבים במדינתם
ל״אזרחים מסוג ב׳״ ,וכי מפא״י איתנה בדעתה
לסייע לחיסולה של תנועה פולן טית על-ידי מצור כלכלי,
נכנסה לתמונה ״קרן תל־חי״ .תחילה פעלה הקרן
בצינעה, כדי לסייע בדחיפות לאלמנות וליתומי לוחמי
המחתרות הלאומיות, אצ״ל ולח״י, שלא זכו, בשנים
הראשונות לכינון המדינה, לסיעוד ממשלתי. רק בשנת
— 1966 שמונה־עשרה שנים לאחר שוך קרבות
תש״ח, זכו נציגי המחתרות הלאומיות להדליק לפיד
ראשון בירושלים, ביום הזיכרון הכללי לחללי האומה,
ולהשתתף במשמר כבוד משותף עם ותיקי ״ההגנה״.
שנתיים אחרי זאת, בשנת ,1968 ניאות ראש הממשלה
המנוח, לוי אשכול, גם לפצות את ״חירות״ על הוצאו״
תיה לתשלומים בעבור משפחות חללי המחתרות. פטירתם
של לוי אשכול ואריה בן־אליעזר, שהיה באותו זמן
יו״ר הנהלת ״חירות״ ,ופרישת גח״ל מממשלת הליכוד
הלאומי, השכיחה גם את הבטחת הסיוע הזאת.
משקמה המדינה, התגייסו לוחמי האצ״ל לצה״ל.
בתמימותם הרבה סברו, כי עם חתימת ההסכם על
פירוקו של ״הארגון הצבאי הלאומי״ ,ב 1-ביוני ,1948
ייפתח גם דף חדש ב״מלחמות היהודים״ בתנועה הציונית,
ולריביזיוניסטים, תלמידי ז׳בו, יינתן להשתלב
במדינת-ישראל. לא עברו חודשים רבים ומפח נפש תפש
את מקומן של התקוות הוורודות. קטנוניות, צרות מוחין
ורישעות של לבלרים בממסד של ישראל גרמו לנידויה
של ״המשפחה הלוחמת מן החברה.
ו״המשפחה הלוחמת״ נהפכה למשפחה הנרדפת...
הישראלי של 1977 שכח — או שהוא מעדיף לדחוק
ואין זה הכול. מוסדות ציבור מבוססים רבים לא
ניאותו להלוות כספים ל״קרן תל-חי״ ,כדי ש״חירות״
תוכל לפרוע את חובותיה המצטברים. כך נאלצה הקרן
להציג פיתויי ריבית בשיעורים גבוהים, כדי שאנשים
יעדיפו להפקיד כספים בקרן ולא בבנקים, למשל.
ולא הייתה אפשרות אחרת.
החישובים הראו, שבפרק זמן סביר וצפוי מראש,
בצמצומים ניכרים של פעולות, אפשר יהיה להחזיר
את ההלוואות. אולם, אף גאון כספים אחד לא יכול
לשער בדמיונו הפרוע ביותר, כי במדינת היהודים,
שנודעו כאשפי הכלכלה של העולם זה דורות, תהרוס
מפא״י כל חלקה טובה בכלכלת המדינה ותבלום פיצויי
משיכת הון אליה. כך קרה, שהריבית הגבוהה, האינפלאציה
הדוהרת והפיחותים הקפיצו את סכומי חובות
״קרן תל״חי״ למספרים שהדמיון מנוע לעכל.
ב״קרן תל״חי״ לא היו מעילות, מטעמה לא נשלחו
עסקנים לבילוי ימי שישי ושבת בחוץ־לארץ וגם לא
נקנו על חשבונה פנטהאוזים לפקידיה• כל כספי ״קרן
תל־חי״ ,עד הפרוטה האחרונה, נועדו למימון מפלגה
ואם בישראל, שגורלה המיוחד ונאמנות חבריה לעקרונותיהם
הציוניים התסיסו את הממסד• אם לא נרצה
לראות בישראל רק ״מפלגות של מיליונרים״ המסוגלים
לממן את פעילויותיה, ונשאף למלא את המפה הפוליטית
של המדינה גם במפלגות המונים עממיות, של
בני שכונות המצוקה ובעלי המעמד הבינוני, יהיה חייב
הציבור ליטול חלק פעיל במימון הפעילות המפלגתית
במדינה.
כי חובה של ״קרן תל־חי״ אינה רק חובה של
״חירות״ .זה חוב הכבוד של עם ישראל כולו —
זה חובה של הדימוקרטיה הישראלית.
משהיה לו ם, גמות־י
צפוי לך שבוע סוער מבחינה רגשית. מוטב
שתהיה ער, יותר מתמיד, כדי לא לטעות
ברגשותיך האמיתיים
כלפי האנשים הקרובים
אליך. אם תשלוט
ברגשותיך, תזכה להצלחה
חברתית ותפגוש
באנשים מעניינים. במקום
העבודה — התקדמות
איטית אך
בטוחה. הדיכאון שבו
אתה שרוי באחרונה
יחלוף במהרה. בת
טלה — הזהרי השבוע מחברים חדשים.
זהו שבוע הממזג את המיסתורין של
חיינו הרוחניים עם כמה
וכסה הישגים מוחשיים
ביותר. שבוע טוב, במה
שנוגע להימורי־טוטו
ופים, לעיסקי־מניות או
להימורי־אהבה. בן־שור
— הפסק לשרוץ בביתך
ו תנצל לפחות
שבוע זה לצאת לבילו21
באפריל •
7.0ב מ אי
יים ולטיולים אשר תכננת
זה שנים ולא
מצאת מכל סיבו! שהיא זמן לבצע אותם.
העננה הגדולה שעלתה והוסרה מעליך,
עדיין מאפשרת לך
לזוז במלוא החופשיות
הרצוייה לבני-
אופיימזל״תאומים
ניים.
על כן דע לקת
את הכל בשקט, בשלווה
יחסית, ללא חיפזון.
זהו שבוע של תיכ-
נון ושל זכרון, שבוע
21ב מ אי -
20 ביוני
של עבודת-בית ולא
של ביצועי־חוץ למיניהם.
המנעי מביזבוז״יתר בשבוע זה.
אל תהיה כזה בררן. הגיע הזמן שתדע
כי אין מושלמים. כדאי
שתתחיל לעשות כמה
פשרות בעניינים הרומנטיים.
נסה להסתפק
במצוי ואל תחפש לך
כל העת את השלמות.
ריב עם אדם, שאתה
מכבד מאוד ישפיע על
פעילויותיה כדאי ש (
2בספטמבר ־
;12ג או ק טי ב ר
תבדוק אס הסיבה לריב
אינה נעוצה דווקא בך.
מכתב שיגיע השבוע
ישמח אותך.
11א0״]1
אם תפקח עין ותתבונן היטב באנשים הסובבים ובאירועים
אותך, צפויים סיכויים
לרומן נעים, או לקידום
הקריירה והמעמד
החברתי. משא-ומתן
שהתחלת בו לפני זמן
מה, ושנראה לך בשלביו
הראשונים בחרפת־קאה
פזיזה, עשוי ל21
ביולי ־
21ב אוגו ס ט
התגלות השבוע כצעד
נבון מאד, מלהיב ומרתק
ביותר. השבוע תצליחי בתכניותיך.
אויו1
אל תעשה צעדים דראסטיים. חכה עוד
קצת ותחשוב היטב באם
כדאי לבצע את
החלטתך החשובה. בת
בתולה — לא תפגשי
השבוע את נסיך חלומותיך,
למרות שבסוף
השבוע יהיה נדמה לך
1111111
כי הנה פגשת אותו.
22באומסט -
כדאי שתנצלי את ה22ב
ספטמבר
שבוע על מנת לשפר
את הנפעתך. התחילי
בדיאטה, שני את התסרוקת, והיי יפה.
(המשך מעמוד )8
אשר בהם, לרוע המזל, לא מאמינים
קארטר, ואנס, הערבים ושאר העולם.
ושר־החוץ? המיסכן הפך בוגד בעיני
מיפלגתו הישנה, חר שאין לבטוח בו
במיפלגתו החדשה. למשה אין לאן ללכת,
אלא להיצמד למנחם כאילו היד, צילו.
חוגים יודעי דבר יודעים לספר, שכאשר
מנחם מבקש -סליחה ע׳ל־מנת לצאת לשירותים,
מתחיל משה — מתוך !נאמנות —
לאט אבל באופן משכנע, להסריח.
ידסף שריק, תל־אביב
אייהווערבות 8עיל
הגרעון הכספי שבו אתה נמצא לא מוצא
השבוע את פיתרונו.
בכלל, יהיה זה שבוע
איטי, חסר-קצב, וקצת
משעמם. זה לטובה :
נצל אותו לאגירת כוח
לקראת הבאות׳ מ אחר
והחודש ידרוש
את כל כושר הניתוח
22 באוקטובר •
האינטלקטואלי שלך,
2 2בנובמבר
בתוספת של אומץ־לב. אהבה עקרב, בת גדולה תתחיל לפרוח בסוף השבוע הזה.
יש לברך על אי־ההתערבות האלגנטי •של
ממשלת הליכוד במה שקורה בשוק ההון
׳בישראל, וכן על היישום הקפדני של הצהרות
אנשי הכלכלה של הליכוד בדבר
אי־התערבות בתהליכים משקיים.
על רקע זה אפשר בווד&י להבין את
הצהרותיו של שר האנרגיה על אודות
הסיכויים למציאת ׳נפט בכמויות גדולות
בארץ. הוא רק מילא את תפקידו הממלכתי,
וכמובן לא יכול היה לדעת מה
יקרה בבורסה של תל־אביב למחרת ההודעה.
באותו
יחס של הערכה יש לראות גם
את ביקורתו של שר־האוצר על ה״בהל׳ה
למניות,״ שגם היא הביאה עימד, מיספר
תופעות מעניינות בבורסה למחרת ההו
שמע
לעצת זקנים וחכמים ממך. בדרך
תצליח להתגבר על קש יים
רבים׳ ולהימנע
עשיית טעויות. זכור כי
הטיפש לומד משגיאותיו
הוא, ואילו חכם
מ״שגיאותיהס של האחרים.
אמת־חיים זו נכונה
גם לגבי חייך הרומנטיים.
וגם אם נראה
לך שספגת אצלה מפלה
אל תתייאש, נסה שוב.
כוכביך מורים כי דווקא בסוף־השבוע ק
מים כל הסיכויים שתזכה להצלחה מירב,
את נמצאת, כרגיל — על פרשת־דרכים.
אלא שמעתה ואילך לא
תוכלי לשבת בחיבוק־ידיים.
הוא ידרוש ממך
צעדים נמרצים, ועצם
הדרישה תדרבן אותך
לעשות דברים שעלולים
לשנות את כל
חייך. בן סרטן — אל
תסתבך, דווקא עכשיו,
אתה זקוק עתה לכל
חושיך. זהו שבוע קשה
י לא מסוכן במיוחד.
מכתבים
טבעי הדבר שקשרים חדשים מדחיקים
את הזכרונות הישנים.
אל תרגישי מוסר־כליות
על כך. תחיי
את הרגש, עוד יותר
מן הרגיל. דאג לפר-
נסתך ן בייחוד לטווח
ארוך יותר. אם אתה
יכול, חתום אפילו על
21בדצמבר ־
חוזה או על הסכם
9ו בינו א ר
קבלני. גרום נחת למקורביו
על-ידי צעד
פינאנסי נבון. המנע מהימורים השבוע.
הקצב הסביר בחייך העיסקיים הולך ומתגבר
; לא תקבל.את זה
ברוח טובה ! כי אינך
אוהב להכנע ללחץ,
אבל אס תתייחס לזה
כאל שלב ריגעי, תצא
מן העניין בהישגים
גדולים וגם בהכנסות
רציניות. איגרת מרחוק
תקרב יום גדזל מאוד
70 בינו א ר ־
1$בפב רו א ר
בחייך. בת דלי: תק״<
בלי
החלטה נחושה,
וגס תעמדי בה הקפידי על נקיון וסדר.
אתם מחפשים אתגר שיתן לכם את
ההזדמנות להוכיח את
עליונותכם. התלהבותכם
תשרה השבוע אווירה
של התלהבות על
אלה הסובבים אותכם.
י מ 5י
כדאי להזכיר שהשנה,
היא שנה טובה לבני
וגי ס
מזל דגים החושבים
להינשא. לכן, מוטב
1 9בפברואר ־
20במרס
אולי להזדרז לפני
סיום השנה. בת דגים
!חשבי היטב, ו
דעה, כעין נפילה דראסטית של מרבית
המניות.
׳לפי דעתי, על הצמרת הכלכלית של
הליכוד לפנות בדחיפות לקבלת עצה טובה
ממורם ורבם מילטון פרידמן, והוא
ודאי יסביר להם את דעתו* על המשמעות
של הצהרותיהם המטופשות על המתרחש
בשוק ההון הישראלי.
חנוך אופנהיים, תל־אביב
אם אי־אפישר לסמוך על הליכוד, ש אפילו
את הבטחותיו בתחום הכלכלי לא
ימלא, אז ״אי-אפשר לסמוך עלמזם במיל״.
ההתערבות הגסה של שמחה ארליך במה
שמתרחש בשוק המניות של הבורסה עומדת
בסתירה לכל ההצהרות היפות של
הליכוד על משק חופשי ובלתי-מבוקר.
אם בשנים שעברו היו יכולים כל מיני
מקורבים לשררה להתעשר מידיעה מוקדמת
על פיחות בלירה הרי היום, במצב הדינמי
!והתוסס של שוק המניות, די לדעת מה
השרים עומדים להצהיר כדי להפוך למיליונר
בדלילה. ראו הוזהרתם!
בנימין שווייצר, רמת-גן
אימונים לקראת ג׳גכח
יש בהחלט לברך את מנחם בגין על
כישרונותיו המזהירים, שבעזרתם הצליח
כבר בנסיעה הראשונה שלו לחדל כ-
ראש־ממשלה לצאת בשלום משורה של
חיבוקים די מסוכנים עם הנשיא קארטר,
האדמו״ר מלוכביץ ואפילו אליזבת טיילור.
מה שנשאר רק לראות זה אם כל ה־כישרונות
הללו י ס פי• לבגין גם כדי
לצאת בשלום מהחיבוקים שעדיין מחכים
לו עם סאדאת, אסד, חוסיין, ומי יודע —
אולי גם ערפאת. בכל אופן, אם לעצתי
ישמע, טוב יעשה מר בגין אם בצאתו
להנבה, לא יסמוך רק על כושר החיבוקים
ועל הנשק האישי שלו — התנ״ך,
שהוכיח את עצמו עד עכשיו, בלי עין
רעה, בצורה יוצאת מהכלל מעולה.
׳לדעתי, חיוני מאד הוא, לטובתו!ולטובת
כל עם ישראל, שלקראת פגישותיו עם
מנהיגי ישמעאל יתחיל כבר עכשיו להתאמן
על הקוראן. מה שבטוח — בטוח,
ואם לא יועיל לא יזיק. אני מאחל לבגין
מסע מוצלח ומלא חיבוקים ונשיקות, בעזרת
השם ואללה.
גיל דגני, גבעתיים
האמת על בחינות־הבגרות
במדור זה פורסמו באחרונה מיכתבים
רבים, בעיקר מפרי עטם של תלמידים
שעסקו באחת השאלות העקרוניות והבסיסיות
ביותר במערכת החינוך, והיא ׳שאלי׳
נחיצותן של בחינות הבגרות. דוב
הכותבים צידדו בביטול הבחינות.
אנו מבקשים לנצל את זכות התשובה
כדי להסביר לכל
כותבי המיכתבים
מיוע, בעצם, לא
בוטלו עד היום
בחי׳נות־הבגרות בישראל
,׳ומהן הסיבות
שאינן מאפש רות
לסו לקבל הח לטה
כזאת, באורח
חד־צדדי.
ראשית, ברצוססו
להבהיר כי טועה
מי שסבור שמישרד
החינוך ׳והתרבות
כהן
לא עסק בשאלה זו
בשנים האחרונות.
נהפוך הוא: הנושא חזר ועלה לעיתים
קרובות על סדר-יוטו של המישרד, וב־עיקב׳ות
דיונים פדגוגיים מעמיקים הונהגה
הרפורמה בבחינותש־,בגרות.
בין הנימוקים לביטול הבחינות קראנו
טענות על מידת האובייקטיביות של הבחינות
כמודד להערכת הישגי התלמידים.
בעניין זה עלינו להבהיר, כי תעודת־הבג־רות
הקיימת היא תעודה המבוססת על
הצלחה במיבחן־הי׳שגים ארצי, הנחשב בעיני
הפדגוגים כקריטריון אובייקטיבי להערכת
הישגי התלמידים בתום 12 שנות
לימוד ולהערכת הישגיו הלימודיים של
ביתיהספר. בלעדיהן היו הערכות התלמי דים
מאד סובייקטיביות.
אין יסוד לטענה שהבחינות מעמיקות,
כביכול, את הפער החינוכי בין יוצאי אר צות
המערב לבין יוצאי ארצות האיסלם.
העובדה שתעודת־הבגר׳ות היא אחידה, מג־בירה
את השיוויון בין בני האוכלוסיה כולם
והזכויות שהיא מעניקה מוקנות לכל.
רבים ׳שוכחים כי האוניברסיטות בארץ
דורשות את תעודת הבגרות כתנאי ראשוני
לקבלת תלמידים. ביטול הבחינות, מבלי
שיימצא להן תחליף מבחינת דרישות הקבלה
של האוניברסוטות, יערים קשיים רבים
בפני בוגרי בתי־הספר העל־יסודיים המבקשים
להמשיך בלימודים באוניברסיטאות.
שוללי הבחינות התעלמו מהנהגת הרפורמה
בבחינ׳ות־ר,בגרות, שהונהגה ׳לפני
שנתיים ׳ומקיפה היום כמעט את כל בתי-
הספר התיכוניים ויש בה גמישות כמו-
אפשרות ׳להבחן בכיתות הנמוכות וברמות
שונות, צבירת: נקודות, מיקצועות בחירה
ומיקצועות חובה, אפשרות לגשת לבחינות
עם אמצעי-עזר. כלומר: לא מדובר
עוד במערכת בחינות נוקשה ושמרנית, ולא
נדרש עוד שינון מכני של עובדות ומים-
פרים כבעבר.
:מישרד החינוך ׳והתרבות ימשיך לעקוב
אחר ההשפעה של הרפורמה במתכונת
בחינות־הבגרות, ויוסיף לשקול בכובד ראש
את נחיצותן — כל זאת כדי ־שבית־הספר
העל־יסודי בישראל לא יהיה, כדיברי רוב
המבקרים ,״בית־חרושת לציונים.״
ישראל כהן,
דובר משרד־החינוך והתרבות, ירושלים
כזכות שילטון הליכוד
ההבדל בין המערך והליכוד הוא בסך-
הכל הבדל פסיכולוגי קטן. שניהם רוצים
את אותם הדברים — סיפוח !והתנחלות,
אבל מפחדים להגשים את רצונם.
פחדו של המערך כה עז, עד כי הוא
מסרב להודות במאווייו ומדחיק אותם ל-
תת־׳מ׳ודע. אבל, כמו שקורה אצל כל אחד,
היצרים המודחקים חוזרים ומתגלים בהתנהגות
בצורות מפתיעות: גוש־אמונים הוא
׳ביטוי כזה.
הליכוד, בהנהגת היהודים ״זקופי הקו־
(המשך בעמוד )12
העולם הזה 2086
אמר כבר מישהו, כי חלומה של כל אם יהודיה
הוא להשיא את בתה לרופא, עורר דיו, או לפחות
למהנדס ...ולא רק ה״יידשע מאמעס״ חולמות על
חתו שיביא קצת נחת ...גם בנות ישראל העצמאיות
חולמות בסתר ליבו המשוחרר על שידור ממין זה...
נשארה הבעיה רק איפה מוצאים אותו, את האקדמאי
בעל האמצעים (ושיהיה ממשפחה טובה!)
יש פתרון ! הלנה עם־רם !מנהלת ״צמד״
מכירה לך אותו כשהוא משכיל וחתיך.
!בינינו לבין עצמנו !אם !את. באמת בעלת
הופעה נאה *ומשכילה, אין להניח שיש
לך צורך וסשירותיה !של השדכנית הספור־מטת
...אבל בעצם, מה איכפת לך לנסות ו
!ממש עליה לדגל אל משרדה (רה׳ שץ 8
ת״וא) והרי לכם משדר פרסומת למהדרין...
כן, דווקא בגלל הבדחנות המפורסמת
שלה, נמשכים, אליה ;אניני הטעם,
ומסתבר כי!מספרם הוא די רציני איפה
הם התחבאו עד עכשיו?)
הטלוויזיה
ע ש תה פרסומת
הגברים נדהמים
בדבר אחד יש להודות. להתעלם מהתופעה
החריגה •ושמד .״צמד״ אי אפשר !
גם אנחנו,ארזנו את מטען הדעות הקדומות,
הצטיידנו כהרבה ציניות והלכנו
א היא באמת יפה...
כן, היא יודעת, שברחבי הארץ מסתובבים
הרבה אנשים מאוכזבים1.אבל אצלה
אין פשרות, ד,יא לא מקבלת כל אחד. יש
לה תנאים: רק משכילים, נאים ורצוי
היא עובדת בצמוד עם !משרד חקירות.
לא חלילה, לא מפשפשים יותר מדי בעברו
של כל אדם ומי,בדיוק היתד, הסבתא
שלו, אבל י פרטים אלמנטריים יש •לאמת.
מדברת שוטף שופעת ביטחון הקא מצי-
הלנה תוקבת שוב
הלנה התוססת מפגיזה את העיתונות היש־ראלית
! במבצע פרסום נדיר היא חדתי
בכוח לתודעת הציבור הישראלי. אפילו
לראות מד, מסתתר מאחרי השם היומרני —
״יעוץ תאום והכוונה למטרות נישואין״.
כן. רבותי, זה כבר לא סתם משרד לשי-
הטלוויזיה לא התעלמה ממנה. אמנם ירון
לונדון העלה את הנושא עם קצת אי-
דיוקים, אך בעצם איזה שירות מצויין
הוא עשה ...מסתפר לאחר: שיחה עם הלנה,
בי למחרת השידור (עלי־בותרת) היתד,
דוכים, שימו לב, ל״סגנון החדש״!
הלנה עם־רם, נשואה, אם לשניים, לבושה
״טיפ־טופ״, ,איפור ;מושלם (ממש תמונת
פרסומת לסברת תמרוקים) ,כל שעדה
במקום, כל שן פנינה. ותאמינו או לא,
בעלי, אמצעים. אז אם אתה דוקטור לפילוסופיה
עם גיבנת ובאופן כללי נראה
כמו סרנקנשטיין אל ׳תטרח...
אבל אם אתה משכיל, ,מנהל בכיר,
אקדמאי ונחמד, וסמקופך לא הייתי מחכה
רגע נוסף. היי! 220631ו״השיטה״ ושל
״צמר״ תתחיל ובפעולה. בצודה טבעית
ונעימה תכיר את הבת העשירה והיפה
של ...או דיילת שרוצה להיות מקורקעת
או דוגמנות המצפה לצילום מתחת לחופה
או סתם התיכה מבית טוב.
נכון. קש !בזה !מן ההתנשאות אבל הלנה
מוכנה לוותר על לקוח, ובלבד שהחוג
הסגור של ״האנשים היפים״ אותו היא
יצרה קמשיך לשמור על רמה ויבטיח !רק
ואימות! לא, היא לא מאמינה ובאהבה בין
אינסטלטור לרופאת שיניים. ואם זר, קורה
אז באמת מזל טוב! אבל לא היא תיזום
את המפגש, והי,א גם לא אחראית לתוצאות...
ש רד
אקטיבי
כל !מי שמתקבל מציג, תעודת זהות
(לנשואים !ולמחפשי הרפתקאות הכניסה
אסורה!) כל פרטיו נרשמים בקפידה והוא
אפילו מצטלם במקום ! (תמונה !אותה ד ד
יאים הלנה ובן הזוג המיועד בלבד!)
וזה לא הבל! •כל מומעד עובר בידיעתו
ובהסכמתו בדיקה אצל גרפולוג. באם יש
צורך משתמשת הלנה בשירותקו של פסי כולוג.
ועל מנת שכל פרט יהיה מהימן
גד, את תכנקת החומש ושלה: לפרוש זרועות
על כל הארץ. להקים סניפים נוספים,
לפתוח מועדון סגור בו ייפגשו, ירקדו,
ישוחחו, וקבלו כל אנשי החוג האקסקלוסיבי
ושהקא יצרה. או פשוט, סל השמנת
הפלתי נשואה של החברה הישראלית
אותה היא מתייקת בדייקנות של ״ייקית״
בכרטסת הצפעונית שלה ...אבל לא רק...
הלנה מנהלת מה שנקרא ״!מש!רד-אקטיבי״.
באשת יססי־ציבור (מיל ).הקא מעורה היטב
בין החברה הטובים. האמת הקא, שלפני
שפתחה את ״צימר״ תיתנה ׳במשך ישבע
ושנים !בחוגי בית. יש לה המון הברים
וחברות שלא רשומים ואצלה. אבל כשהיא
מוצאת מי,שהו !מתאים, היא לא מהססת
להרים טלפון ולקשר בין השמנת המתו־ייקת
לבין השמנית !שעדיין ומסתובבת
חפשי ...זד, מרחיב !את הסוג ומגביר את
סיכויי ההצלחה...
היא נותנת שירות אינטנסיבי ללא הגבלה
של זמן (עובדת 12 שעות !ביום גם
ובשבתות!).
ובאותו חיוך סקמפטי היא מקבלת גם את
האמהות הבאות ובמקום הבנות, ובחלק
!מהמקרים ללא ידיעתן, מוכנה לנהל איתן
עיסקה חשאית, ואפילו נותנת עצות מה
לאמר לבת שבאורח פלא גדל חוג מעריציה...
השארנו
אצלה את הפרטים, אנחנו מאמינים
לה, ונע־ ,יש לנד להפסיד?
מכת בי ם
הפעל אח דימיונך ונסה למצוא
לציור שלמטה כותרת מתאימה -אשר
תסביר מה אתה רואה בו. הצעות
לכותרות יש לשלוח לפי הכתובת :
״קשקשת׳׳ ,ת. ד ,136 .תל־אביב.
בין הזוכים יוגרלו פרסים: שתי
מנות בשווי — 50.ל״י (חמישים לירות)
כל אחת, באחד מסניפי רשת
הפיצריות רימיני בתל־אביב.
(המשך מעמוד )12
מד״״ אינו חושש להודות בפה מלא בשאיפותיו.
אבל הוא מדבר כל־כך הרבה, עד
שאינו חש צורך לבצע. מרוב ההכרזות,
המצפון נרגע. המסקנה: הבה נתמוך ב־שילטון
בגין כדי למנוע התנחלויות.
אפי: דדן, חיפה
קשקשת 2086
סימון דחף את שרון
ייייי
קשקשת
2034
לבטלן.
רחל לקס, רח׳ נתן ,19 רמת־גן
9קינג־קוגג לוכד הליקופטר.
אירנה שליט,
רח׳ הנרייטה סולד ,30-חיפה
• ,.המסד הזה יהרוג אותי!״
אל־עד ולהב יצחקי,
רח׳ מרדכי חפץ ,13 פתח־תיקווה
9זבנג וגמרנו.
סמ׳׳ר יוסי קאופמן,
ד.צ , 1222 .צה״ל
ס גורלה של הדבורה המאיימת
לעקוץ את הפשע המאורגן.
מוטי חלפרין,
רח׳ שלומציון המלכה ח, תל־אביב
מאוזן :
מסעדות אי ט ל קיו ת
טל 18800 .
תל־אביג, גכר אתרים
ונל־אביב, ככר מלכי ישראל ,4
טל;3987 .
תל־אביב, רח׳ אגן־גבירול ,24
טל 16177 .
טל 1681 .׳
תל־אביב, דיזנגוף 93
חיפה, רגי הנביאים , 20 טל 10201 .
טל;2654 .
חיפה, דרך רופיו
ירושלים, רח׳ יפו 43
ירושלים׳ המלך ג׳ורג׳ 15
רמלה, רח׳ הרצל 102
אילת, מרכז התיירות
החדש
חדשי
בן־יהודה 262
פינת דיזנגוף
טל 455070 .
.1עץ־נוי גבוה! .5צורת השיער! .10
שר! .11 מחודשי השנה העיברית! .13
חיוני לחיים! .14 נם בלילה! .15 במקום
הזה! .16 תרנגול! .18 בן־אדם! .20 כלי־קיבול
גדול! .21 מכורה! .22 צאצאה! .24
מין מישחק־קלפים; .25 שייך ל־! .26 בעל־שיאים;
.28 מיכסר, הפתח! .30 מיזמור!
.31 מישכן! .32 עובד במיספרה! .34 עיין!
.35 חבל עבה! .38 בקע! .39 בת־קול! .41
שאין נשמה באפו; .42 עץ בכרם! .43 גוי
גדול! .45 מונרך; .47 מפני ש־! .48 צינה!
.50 עובד בית־המרחץ; .51 משיבטי ישראל;
.52 מידת־שטח! .54 יצהר! .57 מתאים;
.61 אדון; .62 מוט דק! .64 תנועת מים
בים! .65 תם! .66 מכלי־חעבודה; .67 עליך
לדעת! .69 החרשה; .70 גץ! .72 מן
הבקר! .74 עצם; .75 עיר גדולה; .77 אבי
אשתו; .78 מלחין גרמני (ש״מ)! .80 דומה
ל־; .82 שן הפיל! .84 נועם! .85 מחבר
״מרמרי מורנינקסטאר״ (ש״מ); .87 כלי־קיבול!
.88 מין ציפור המקננת בארץ; .90
ניתן שכם! .92 מכתף; .94 שקט; .95 סימן
הכפל; .97 מכנים ברית אברהם אבינו!
.99 ודי בלי סוף; .101 מיניסטר! .102
מסולם הצלילים! .103 תשלומים; .104 עריי
ריים.
מאתך :
.1בא לפני הרעם! .2קידומת הולנדית!
.3כמו 57 מאוזן! .4סמל האיטיות; .6
מכשיר־עינויים! .7מטיל־רימון! .8לא
כבד; .9מחכמי ישראל בתקופת בית שני;
.12 שכול; .15 אמרכל! .16 שער בכדורגל!
בנקל! .20 כינוי! .21 מהסה! .23 חדר ב־
׳*ונייח! .24 בילבד; .26 חתך לשבבים; .27
חומת־מים; .29 מין אריג המשמש לכובעים;
.30 מסימני הסתיו! .33 סליל! .34 קיבוץ
בגליל העליון; .36 כלי־קיבוץ לנוזלים!
.37 דורון! .40 בגד־שרד (הפוך); .41 עלוב־נפש;
.44 בנוסף (הפוך)! .46 בשבילך! .47
כלל הדברים! .49 נרתיק החרב; .50 ודאי,
ברור! .53 הטורנאדו הוא כזאת; .54 ירק
המשמש כתבלין! .55 לא טעים! .56 רקב;
.58 אט־אט! .59 הרחק מכאן! .60 דיבור;
.62 נפחת או נשמתך; .63 ילד בלי ראש;
.66 אפרוח שלי; .68 מין ציפור זעירה!
.71 ציר הדלת; .73 עגלון! .76 מלחין גרמני!
.77 מסימני הניקוד; .79 בעל עובי
קטן! .81 מושת על כל אזרח במדינה;
.83 ציפור־שיר קטנה! .84 החזה שלי;
.86 מונח בתורת החשמל; .89 מכונית
המידבר! .91 בהרת־קיץ; .93 צאצא החיה!
.95 הכלאה בין חמור לסוס; .96 ממצבי
הת״ס; .98 מחלקי הפה; .100 מספיק !;
.101 מי, בערבית; .102 קידומת שמשמעותה
בגיליון העולם הזה 2084 במדות אנשים,
התפרסמה ידיעה בנושא ח״כ פלאטו
שרון, אשר עיקרה כדלהלן: מר שרון
׳שאינו בוחל בכל ברק לפרסום עצמי, נכח
בהופעת הזמר אפריק סימון בהיכל התרבות
בת״א. באמצע אחד השירים עלה
מר שרון לבמה לנשק את אפריק סימון
והקהל הגיב בצעקות בוז• מר שרון העלה
את אשתו אנט לבמה, וגם היא זכתה בצעקות
בוז.
כקורא ותיק של העודס הזה בכלל וכ־אמרגנו
של אפריק סימון בפרט, נדהמתי
למקרא שורות אלו,
על כל האמור בהן.
ברצוני להעמיד דברים
על דיוקם ו-
אמיתותם אחת לאחת:
מר שרון הוזמן
אישית על־ידי
מנהלי תיאטרון פסגות
להיות נוכח בהופעת
אפריק סימון
בהיכל התרבות. היוזמה
באה מצד
וזאת, התיאטרון לופו
עקב קשריו האישיים
של מר פלאטו
שרון עם הזמר אפריק סימון (עוד מסיבוב
הופעותיו. הקודם בישראל) ועם מנהלי
תאטרון פסגות.
9באמצע אחד השירים, ירד אפריק
סימון מהבמה והסתובב בין הקהל (כפי
שנוהג הוא לעשות בכל הופעותיו) ובא
במתכוון אל מר שרון והעלהו לבמה חרף
אי־רצונו של מר שדון לעשות כן. אפריק
סימון נשק ללחיו של מר שדון וזאת, כהבעת
חביבות אישית מיוחדת שרוחש אפ־ריק
סימון •למר שרון ולאישיותו. אפריק
סימון התארח אצל מד שרון פעמים רבות
!והחברות ביניהם, זמן רב לה. אשתו של
ימר שרון, אנט, הועלתה לבמה על־ידי
אפריק סימון וזאת, חרף התנגדותה, ש ניכרה
היטב על־ידי 3000 הצופים שבאולם,
וניראה בעליל כי אפריק סימון
דוחף בכוח את אנט אל הבמה.
9אין זה נכון כי אירועים אלו זכו
מצד הקהל בקיתונות של בוז, ההיפך הוא
הנכון. חלקו ישל הקהל מחא כף לאשר
התרחש על הבמה. זאת ועוד, אפריק סימון
הודה מכל לב למר שרון ולאישתו על
המחווה יוצא־הדופן ,־שהוא ורק הוא היה
הגורם הישיר לה. על כל האמור! ,נראה
בעליל כי דווקא מר שרון הגיב שלא
בנוחות על הזמנתו לבמה על־ידי אפריק
סימון וכהוכחה לכך היתה ירידתו המהירה
שלו מן הבמה למורת רוחו של אפריק
סימון ולקול מחיאות־הכפיים מצד הקהל.
לופו, תיאטרון פסגות, תל־אביב
9במדור אנשים לא צויין כלל כיצד
הגיע ח״כ שמואל פלאטו־שרון אל המופע
של אפריק סימון, כך שהעובדה כי הוזמן
על ידי אמרגניו של סימון ולא רכש כרטיסים
בכספו אינה נוגעת לעניין. מר שרון
לא התנגד כלל לעלות על הבמה בעיקבות
אפריק סימון. אילו התנגד (כפי שעשו
אחרים בקהל) ,לא היה מגיע אל הבמה.
מר שרון ידוע כאיש שאין כופים עליו
לעשות דברים נגד רצונו. היה קל מאד
להבחין מי נושק למי על הבימה.
9סימני ההתנגדות, כביכול, שגילתה
אנט פלאטו־שרון כלפי אפריק סימון שאילץ
אותה בכוח לעלות על הבמה לא
ניראו משוס־מה מן היציע. אם אכן אילץ
מר סימון את הגברת פלאטו־שרון בכוח
לעלות על הבמה הרי שהוא בעל נימוסים
גרועים ביותר. אין זה מנומס לדחוף גברת
בכוח.
9לא נאמר בידיעה. כי מר שרון
זכה ב״קיתונות של בוז״ אלא ״צעקות
בוז״ .כתבת העולם חזה מוכנה להעיד
כי במו־אוזניה שמעה קריאות בוז מצד
הקהל.
חיפול חשבונות עם המתים
קצת קשה לי להבין מד#ע הנחתם לאמן
העולם הזה 2086
מכתבים
הדגזל יגאל תומרקין לטפטף את טיפות
הארס שלו, שסוסוו כדימעות־אבל, על קיברו
הרענן של יצחק דנציגר. לא פולני
חייבים לחשוב ולהגיד שכל מי שנפטר
חיה ״בחור טוב,״ אבל מכאן ועד ל-
״חיסול חשבונות״ איתו לאחר המוות, המרחק
עדיין גדול.
נאווה כורם (זנדר) ,גבעתיים
ת׳ומרקין שה, תומרקין שם. אי־אסשר
שלא להגיב על מילותיו הקצרות של יגאל
תומרקין (העולם הזה ,)2083 מילים שהיו
.צריכות כביכול לבטא את ״אהבתו״ ליצחק
דנציגר המנוח אך לקורא הן מבטאות
פדעון של חוב ישן, נקמה קטנה.
תומרקין מוצא לנכון, ודווקא אחרי מוי
של יצחק דנציגר, להשמיע דברים כגון
״אשרי מי ׳שמלאכתו נעשית בידי אחרים,״
ובכך לרמוז כי עבודתו של הפסל דנציגר
נעשתה בידי אחרים. כמו־כן הוא אינו
שוכח להביע את דעתו כי דיציגר היה
כביכול חלש־אופי, דברן מיקצועי, חלק
מנוף לא חשוב.
ההיפר הוא הנבון. עבודותיו של דנציגר
השפיעו על רוב הפסלים בארץ, כולל תו־מרקין
עצמו. אין חוצפה גדולה מהשמעת
דברים כאלה, ודווקא מאדם שאינו ידוע
כשתקן, כבעל אופי נחרץ או כמי שמבצע
הכל במו־ידיו.
גם כאן ההיסך הוא הנכון, והקהל ודאי
זוכר קילומטרים של בדים ענקיים צבועים
בשחור בידי אחרים, גרוטאות אין-
סופיות שרותכו בידי עוזרים בשכר, טנקים
צבועים שוודאי נעשו בחו״׳ל וכד׳.
אנשים הקרובים ליצחק דנציגר זוכ רים
בוודאי מה הסיבות האמיתיות לסל
מה שאומר תיומרקין, כולל הערות מצוצות
מן האצבע על ידידיו של יצחק דני
ציגר. הסיבה להתרחקותו של תומרקין
מסביבתו של יצחק דנציגר, היא כי נדחף
החוצה על-ידי מורהו לשעבר שלא שבח
להשמיע את דעתו על תומרקין (בלתי
היוב״ת) בכל הזדמנות.
לאחר מותו, מאחרי גבו, מוצא תומרקין
לנכון להעביר ביקורת אישית וציבורית
על מירד. ופסל חשוב. הדברים בהחלט
משאירים טעם רע.
נחום פ־ן, תל־אביב
זה עתה הגיע
איזה גודל
של טמפון הוא הנוח לך
ביותר?
$£וו 0א ח£1ק
טמפון או־^ה קטן משפתון ולכן, קל ונוח
לשאתו בארנק. טמפון. פ 0.נכנס לתוך גופך
בקלות תוך שניות בעזרת אצבע הנשארת נקיה !
ללא כל אביזרי עזר שיש צורף להפטר מהם
לאחר השמוש.
77 15501ז*1(61($
חידוש בלעדי — .נ 0.1מיני.
החידוש הבלעדי האחרון של. פ 0.טמפון מיני
המיועד לבתולות, לנערות צעירות ולנשים
עם דימום מועט. לטמפון.פ 0.מיני, כושר
ספיגה ענק כמו לטמפוני.נ 0.1האחרים :
נורמל: למרבית הנשים
ואקסטרא: לנשים עם דימום רב.
הפ צהבלע די ת
ס טי מ צקי
טמפון.ל . 0.הנוח והבטוח ביותר בעולם,
נותן לר.הרגשה משוחררת וחפשית
365 ימים בשנה. תוכלי ללבוש מכנסונים קצרים
והדוקים, חצאית מיני או ביקיני. תוכלי לרקוד,
לטייל, לטבול באמבט ולרחוץ בים בבטחון מלא.
רו בד! ס
חמתנה חיפה ביותר
חדש! אריזה חסכונית של 40 טמפונים
קבלת מודעות
לכל
העיתונים
או-בה
במחירי המערבת
פבי שללאפרוטקציות
תחת הכותרת ״שלוחה של זיווה״ פירסם
(הסולם הזה )2083 דיווח על סלילת כביש
חדש בשכונת אפקה.
נכתב כי כתוצאה מ״התערבות מגבוה״
שונה הנתיב וצויין כי לדברי, נעשה הדבר
על-פי פניות התושבים באיזור.
ברצוני להוסיף כי גם על־פי התכנון
המקורי עובר הכביש בתוואי שנקבע לו
עתה, ורק בגלל תוכניות שאמורות להתבצע
בעוד ישנים רמת אם בכלל, שונה.
מבאן שלא ״פרוטקציות״ אלא בקשות
תושבים ותיכנון הם שקבעו את נתיב הכביש.
עמיקם
שפירא,
דובר עיריית תל־אביב
הטמפון בעל בושר הספיגה
הטוב בעולם
פרסום מ׳לניק
פי ר סו אי די א ל
אבן גבירול 110 תל־אביב
(פינת אנטוקולסקי)
טלפון 227118 .227117
חניה חופשית
לא חברה, רק ידידה
במדור ״רחל המרהלת״ תחת הפותרת
״שיר •של אהבה,״ פירסם (העולם חזה
)2079 בטעות, כאילו שמה של הבחורה
מורלה יטפמים המעוצבים כיצירת אומנות
משולם ושרעבי
לא שיר של אהבה
המצולמת עם הזמר בועז שרעבי, הוא
אוסנת.
ובכן, אוסנת היא אומנם החברה של
בועז שרעבי, אבל הבחורה המצולמת איתו
בתמונה שפורסמה היא ידידה שלו בשם
אורנה משולם.
רחל יפת, תל־אביב
אג פאאצל
ק ודק אצל קו ד ק ! 1
אמנם לא ״מהיום למחר״ אגל
באיבות הגבוהה ביותר המקובלת
בארץ. וזאת בזמן קצר מאד ! !
מבחר גדול בחנות המקצועית
והותיקה בחיפה
ל ״יסי
^ ך ח ״ 10 ארופאיי 70
וזי ר !
״ פו טו־ בתר ״
מכירה ס החלפה 9קניה
צילומי זהוי בן־רגע!
שטובתו
חיקה רת 11החניוןי 3
בר 1ד צ! 7י .43 רמת אביב,ט7י410678.
העולם הזה 2086
נשיונל מוכרת יותר טלויזיות ניידות מכל המתחרות יחד.
מ ס קנ ה: נשיונל הקני ה הטובה ביותר.
מן המסקנה שבכותרת אתה יכיל
להסיק מסקנה נוספת:
כדאי ג לך לרכוש טלויזיה ניידת של
נשיונל.
הניידות של נשיונל מיוצרות על פי
טכנולוגיה מתקדמת ביותר, בקו ייצור
חדיש ובבקורת איכות קפדנית.
עובדה יו מבטיחה לך לא רק תמונה
חדה וברורה ביותה אלא גם שכלולים
רבים אותם לא תמצא בטלויזיות אחרות:
מסך מיוחד לוויסות האור
( ^ 01.15$חוד) ,מתקן מיוחד לסינון
הפרעות חשמל ועוד.
אם גם אתה רוצה להיות בתמונה
בוא לראות את מבחר הדגמים ושללהצבעים של הניידות של נשיונל
באולמי התצוגה ברחי אבן גבירול 18ת״א
ובחנויות המובחרות.
אחרי הכל כשמדובר בטלויזיה —
התמונה קובעת.
צעד קדימה אל המחר.
סוזזס !3 0 6וח 3ט 3 !5ו״!? 6 5 0ררז 3ח^ח 3־ז 0 6ו!ז 6־ז 0 1 6 0 ^ 0105 3ח 0 3וח ס 33ח 3כ) 13110,031
ה עו ל ם הז ה 2086
די כמנה זעירה שד אד-אפ-די, למשל, כדי
לשנות לזמן־מה את אופיו של אדם. גורמים
כימיים רכים יכולים להביא לתופעות הפוגעות
ככושר־ההחלטה וכמהות־ההחלטות שד
אדם.
89: 8
ף* פסטיבל הפשע -המאורגן, שנערך מעל עמודי
11 הארץ, קופחה בתסד. מעניינת ביותר, שפורסמה
השבוע בעמוד פנימי של אותו עיתון. היא נכתבה בידי
גברת בשם טובה קורצ׳ין, אשת רופא, ונשאה את הכותרת
הפתסוקאטיב״ת :״האם התרופות עוזרות לבגין להיות
אופטימי?״
בעלת המאמר טוענת כי בעיקבות התקף־הלב ודלקת
קדום־הלב, שבהם לקה ראש־הטסשלה לא מכבר, מקבל
בגין תרופות מסויימוית (קורטיכוסטרואידים) ,הגורמות
ל ״ שיגו יי ם נפשיים״.
טוענת הכותבת :״הרופא המומחה, שאיתו
שוחחתי, מסר בי שינויים אלה בוללים הופעת
עליצות, שימחה, מצכ-רוח טוב וראיית הדברים
כעד מישקפיים ורודים.״
את השאר משאירה הכותבת, כנראה, לדימיונו של
הקורא. האם ההערכה המדינית של ראש־הממשלה —
ששום עימות אונו צפוי בין ממשלת ישראל וארצות־הברית
— היא תוצאה של תרופה, המנתקת אותו מן המציאות?
האם אמונתו ברצונם1ובכוחם של יהודי ארצות-
הברית למנוע מדיניות אנטי־בגינית של ג׳ימי קארטר
יצאה מתוך בקבוק קטן, כמו ג׳ין באגדה ערבות? האם
מרחף ראש־הממשלה בין עננים של אופטימיות רק מפני
שגורם כימי במחזור־הדם שלו צובע את העיננים השחר
,רים בוורוד?
השפיעה על גורלו. היסטוריונים צבאיים, שגייסו לפענח
את חידת הפער העצום ברמת !מצביאותו, הפער בין
קרבותיו בתקופת־זוהרו (אוסטרליץ) לבין קרבותיו המאוחרים
(בורודינו, ווטדליו) ,תולים את ההבדל במצב
בריאותו.
הבעייר. קיימת בכל המישטרים ובכל התקופות, ובמייו־חד
בחברה הדמוקרטית המודרנית. בדרד־כילל אין אדם
מגיע בר. לפייסגת השילטון אלא אחרי מאבק ממושך
ומתיש, בגיל גבוה.
גוף־האדם הוא מבונה, המתכלה כבל מבונה
אחרת. בדרך הטבע, דווקא כאשר מגיע
מנהיג דמוקרטי סוף־סוף אד מוקד־ההכרעות
וצריך להחליט על גורלם של עמים, ככר נמצא
גופו במצב של הידרדרות.
יש אומרים כי אדולף היטלר לעולם לא ד,״ה מגיע
להצלחותיו הבינלאומיות המסחררות, בשנים הראשונות
של רודנותו, לולא עמדו מולו פוליטיקאים זקנים ועייפים.
בכל שהמנהיג דומיננטי יותר — ואין זה
משנה מה מעמדו הפורמלי, דיקטטור, נשיא,
ראש־מימשלה, מזכ״ל מיפלגת-שילטון — כן גוברות
הסכנות הטמונות בשינויים מפליגים במצבו
הגופני והנפשי.
אומרים שהתעניינותם של כילי-׳התיקשיורת האמריקאיים
במחלות הנשיאים, עד כדי הצגת גופם העירום על גבי
אקרך הטלוויזחה — כפי שעשה הנשיא לינדיון ג׳ונסון
אחרי ניתוח מוצלח — עוברת את גבולות הטעם הטוב.
ייתכן. אבל יש פה גרעין מוצדק של תבונה. סותר לאזרח
לדעת אם מנהיגו, היכול מחר לשלחו למילחמה או לרוששו
מסוגל לתפקד כראוי.
על רקע זה נולדה בארצות־הברית הצעה, שאני סבור
כי יש לאמצה גם בישראל.
איזו הגנה יש לציבור מפני תוצאות המחלות
של מנהיגיו ץ
** פני כמה שנים, בשיא הוויכוח המר על כושרו
ת של יצחק רבין למלא תפקיד בכיר במצבי־לחץ,
השאיל לי עזר וייצמן ספר בנושא זה.
בעל הספר, רופא מומחה, ליקט ישפע מבהיל של
עובדות על שרים ודאשי־מדינות, שמחלותיהם גרמו אסונות
לעמיהם ולעולם.
הוצע לחוקק חוק שיחייב כל מועמד לתפקיד
מדיני בכיר לעבור, עם הצגת מועמדותו,
בדיקה גופנית ונפשית יסודית, כדי שצי-
כור־הבוחרים יוכל להביא גורם זה כחשבון
כעת ההצבעה בקלפיות.
רוב הסיפורים נגעו למדינאים שלא יכלו
לתפקד בראוי כרגעים מכריעים מפני שמחלה
התישה את כוחם. ככמה מיקרים היתה זו
מחלה שהחולה (והציבור) כלל לא הבחין בה.
שאלה דומה התעוררה לגבי קודמו שיל רוזוולט ב־מילחמת־העולם
הקודמת — הנשיא תומאס וודרו וילסון.
הוא היה סנהיג־מילחמיה נמרץ, בעל חזון בינלאומי נועז.
כאשר הוד. עליו להיאבק בכל כוחו כדי להגשים חזון־
,זה, נטשו אותו כוחותיו. הוא יזם את הקמת חבר-הלאומים,
אך לא היה מסוגל לכפות על הקונגרס לאשר את הצטרפותה
של ארצות־הברית לגוף זה. חבר־הלאומים נולד
גידם, בלא השתתפות הענק הצעיר שמעבר־לים. יש הסבורים
כי בכך נחרץ גורלו מראש, ושהדבר גרם במידה
רבה למילחמת־העוילם השנייה.
ושוב השאלה המטרידה: האם נשפכו נהרות
הדם והדמעות ממני שאיש אחד היה חודה
בשעה מכרעת?
ך* תולדות העמים רשומות דוגמות אין־ספור למצב
כזה או דומה.
נפוליון השלישי היה הרפתקן מפוכח וזהיר, ששיגשג
במיבצעיו ובמילחמותיו, עד שלקה באבני-מדה. כאשר
הסתבך במילחמד. גורלית נגד פרוסיה העולה, לא היה
מסוגל לתפקד ביגלל מחלתו. הוא נאלץ לסמוך על קבוצה
של גנרלים ,׳שטיפשותם עלתה אף על שחצנותם. הוא
נפל בשבי ומת ׳תוך ׳שנתיים. האימפריה ישלו נמוגה עוד
לפני־כן.
גם על דודו הגדול, נפוליון הראשון ,׳נאמר כי מחלתו
גם תזכירו !המפורסם של עזר וייצמן על יצחק רבין
הופרד לחלוטין על-ידי המציאות. עזר טען כי רבין אינו
מסוגל לתפקד במצבי־ילחץ — והנה הוכח שתיפקד כראוי
דווקא במצבי־לחץ — ויש אומרים שרק בהם. אנטבה
היא רק הדוגמה הקיצונית לכך. הצרה של רבין היתיה,
לרעה רבים, בכך שלא תיפקד כראוי כשהיה צורך לנקוט
יוזמות ׳ולקבל החלטות מבלי שהיה קיים עליו לחץ.
ך אן כל ז ה מוביל אותנו?
€המסקנה הראשונה היא שמצב בריאותו של איש-
ציבור אינו עניין פרטי. הוא נוגע מאד לכל הציבור.
אך איני בא לדון כאן במצב בריאותו של מנחם בגין.
איני מוסמך לכך, ודרושות חוות־דעת מוסמכות הרבה
יותר כדי להסיק מסקנות כלשהן.
ברצוני לעורר כאן שאלה כללית יותר, המופיעה בצורה
זו או אחרת בכל ארץ ובכל מישטר:
האם איש כזה יבול היה להתמודד עם ה-
גרוזי האכזרי, שניצל את בל הלחצים הגופניים
והנפשיים כמשא־ומתן מתיש ומייגע?
האם היתה מפת־אירופה נראית ביום אהדת,
אילו יהיה רוזוולט בשיא כושרו ץ
כמערכת שבועון זה נולד אז מושג, שהפך
חיש-מהר בדיחה בינלאומית :״המיקרה של
גולדה הוא דוגמה לבריאות פסיכו-סומאטית.״
אלה הן שאלות מרתקות. טמונות כהן השלכות
חמורות למדי.
אוייביז של הנשיא פראנקלין דלאנו רוזוולט האשימו
אותו בכך שהוא ״מכר בוועידת יאלטה את אירופה ה־מיזרחית
לסטאליך. אפשר לחלוק על הערכה זו. ייתכן
מאד שרוזוולט הגיע בדיעה צלולה למסקנה שבמילא אין
כל אפשרות לסלק את הסובייטים מן הארצות שכבשו
י בסערת המילחמה, ושמוטב לתת מעמד הוקי לעובדות
שאי-אפשר ׳לשנותן. אך עובדה היא שרוזוולט היה חולה
׳אנוש כאשר הגיע בפברואר 1945 לעיר־הקיט הסובייטית
יאלטה. הוא היה חולה מאד כאשר -נבחר בפעם הרביעית
לכס הנשיאות, בסוף ,1944 אך הציבור לא ידע זאת.
הוא מת כעבור שבועות אחדים.
^ ־ין טעם, כמובן, להפריז בכיוון זה. יש ויש דוגמות
׳ * של מנהיגים חולים ׳שעשו גדולות ונצורות בשעת
מחלתם, או אחרי שהתגברו עליה.
ערב עלייתה לשיולטיון של גולדה מאיר פידסם שבועון
זה דיאגרמה מפורטת של מצנדברייאיותה. האשד. סבלה משורה
שלמה של מחלות, שהיה יבחן כדי לשתק אדם רגיל.
אולם גולדה מילאה את התפקיד. אפשר להטיל ספק
חמוד ברמתה האינטלקטואלית ובכושריה המדינאי, אך אין
ספק שמבחינה גופנית ונפשית היא תיפקדה להפליא.
הנשיא ג׳ונטון מראה את צלקת ניתוח אבני״חמרה
ביניהם אחדים שהיו תולים קשה, שלא היו מסוגלים לקבל
את ההחלטה ־לבלום אותו בעוד מועד.
ואילו היטלר עצמו היה נתון בשנותיו האחרונות, כאשר
פיקד אישית על ׳גייסות של מיליונים, במצב של התפוררות
גופנית ונפשית. רופאו האישי, שנחשב כשארלאטאן,
מילא את גופו בתרופות מיסתיוריות פרי המצאתו, וייתכן
שהדבר השפיע על תפיסתו. על־פי עדויות מקורביו איבד
הפירר באותה תקופה את המגע עם המציאות, הזיז על
המפה אוגדות שלא היו קיימות, סמך על כלי־נשק מופלאים
שלא יכלו להושיע.
כמה כני־אדם נפלו ללא תכלית מפני שהיט־דר
לא היה מסוגל להשלים עם העובדה ש•
המילחמה שדו אבודה?
* * ו בן שהב עיו תהנפשיות שיל מנהיג פוליטי
חמורות אף מהבעיות הגופניות .
אין צורך להיזכר בדוגמה קיצונית כמו זו של קאלי-
גולה, בן־אחיו של קלאודיום, הקיסר שהעניק לסוס שלו
דרגה של סנאטור. הוא הייה מטורף לכל הדיעות.
אך כיצד להתייחס למיקדה הרפואי של יוסף
ויסאריונוכיץ דז׳וגאשווילי, המכונה סטאדין?
בראשית דרכו היה בלי ספק אדם שיפוי, ערמומי ומפוכח,
בעל חשבון קר. אך מה היה מצבו הנפשי כאשר
רצח מיליונים במיבצע הקולקטיביזציה?
אין ספק שבסוף ימיו סבל מתסביך־רדיפה חמור. הוא
היה משוכנע כי רופאיו מתכוונים להרעי׳לו ,׳והתכונן
להוציאם להורג, כשם שהוציא לפני־כן להורג כימעט את
כל חבריו ׳ועמיתיו מימי המהפכה.
כאותה תקופה היה מפוגל לפתוח כמיל
חמת-עולם גרעינית, ולגזור כדייה על האנושות.
ריצ׳ארד ניכסון קרם !תחת לחצה של פרשת ווטרגייט,
וספק אם היד. שפוי לגמרי בסוף שילטונו.
האדם הוא יצור עדין מאד. מכשירו המופלא
כיותר — המוח — עדין ופגיע כמייוחד.
ך ן בעתי פעמים רכות שכל מועמד לתפקיד בכיר
4 1במדינה יהיה חייב להציג, לפני כניסתו לכהונתו,
הצהרת־הון מפורטת, שתגלה לציבור את רכושו שלו
ושל בני־מישפחתו( .אולי מותר לנצל הזדמנות זו כדי
להביע תמוהה גוברת על כך שממשלת הליכוד עדיין לא
קיבלה ׳תביעה אלמנטרית זו של היגיינה ציבורית).
לא הסתפקתי בכך, ותבעתי כי אותם בעלי-מ״שרות
יידרשו, על פי חוק, לחדש את הצהרת ההון שלהם מדי
שנה, עד אחרי סיום תפקידם.
אם נבון הדבר לגבי רכוש חומרי — האם
אין זה נכון שבעתיים לגבי ההון הגופני ז
אם נדרוש משרים להוכיח שאינם מושחתים, האם לא
נדרוש מהם ׳להוכיח גם שהם בעלי כושר גופני ונפשי,
כדרוש למילוי סביר של תפקידם?
אני מציע שיחוקק בישראל חוק אשר יחייב
אנשים כעלי מישרות מוגדרות, שעליהם לקבל
החלטות כעלות-חשיכות, לעכור בדיקה גופנית
ונפשית כטרם כניסתם לתפקיד.
אני מציע שבדיקה כזו תיערך לאחר־מכן אחת לשנה,
עד לפרישתם מן התפקיד.
אני מציע שתוצאות הבדיקות האלה, כמידה
•כיש להן השלכה ציבורית, יהפכו נחלת
הציבור.
* כחזרה לעניינו של ראש־ד׳ממשליה הנוכחי.
1יש לקבוע בצער כי רופאיו לא גילו בשעתו לציבור,
בגילוי־הלב הראוי, את העובדה שלקה יבהתיקף-לב חמור.
ה״סקופ״ המעציב הזיה נשמר לצלם העולם הזה, שהסתנן
בדרכי-עורמה לחדרו שיל בגין (ושנתקבל על־ידו בסבר
פנים יפות) .רק אחרי הפירסום בשבועון זה, ניאותו הרופאים
להודות בהתקף.
נאמר לי שמנחם בגין לא היה אחראי למחדל
זה. על בל פנים, הוא מדבר מאז על התקף־
הלב שלו בהרחבה ולעיתים קרובות. ניצחונו
על ההתקף, שעלול היה להיות קטלני, מוסיף
לאופטימיות הקורנת ממנו מאז הגיע לשילטון.
האם יש לאופטימיות רוננת זו סיבות נוספות, כימיות?
כך נטען באותו מאמר, ונדמה לי •שהוא מחייב תשובה
מוסמכת ישל הרופאים המטפלים בראש־הממשלה.
כוודאי אין להשאיר טענה זו, צודקת או
מופרכת בכל שתהיה, תלוייה בחלל כלא מענה.
לאנשים
הנבונים!
מיד!! ב על העבר הפלילי הטרי בי 1תדב כנ ס ת?
מהם המחזות המעניינים את ה שד זבולון ה מד?
פצצה למישרד־החוץ, על רקע
חשת השילומים גם לי יש
ניסיון של אסיר בבית־סוהר,
!ואני: רוצה לספר על זה.״ ב־
!שלב זה התערב יחשב-יראש דד
וועדה, ה״כ שלמה הילל:
״אני !מניח שיש פה הרבה
הברים מסוגי עם עבר פלילי.
אבל לפי האינפורמציה שבידי,
ח׳^ב ביטון הוא בעל העבר
הטרי ביותר.״
777
הברנדי הלאומי שהוא בינלאומי.
׳ 8התיאטרון העירוני של
היסה !מעלה בימים אלה את
!מחזהו הפוליטי החדש של
יהושע סובול, גוג דמגוג
/י\ .5110 אל מישרד־התיאטרון
הגיעה בקשה בלתי־רגיילה.
דני ורמוס! ,מי שהיה !מזפיר
חוגי הצעירים במפד״ל, רמו־בה
!כיועץ מיוהד לשדההחיניך־
והתרבות זבולון המר, ביקש
את המחזה לעוונו של השר
לפני !שיעלה המסד על ההצגה
הראשונה.
במסיבה שהתקיימה 1 לרגל !מל,אות המש שנים לתוכנית
הרדיו ממני מני העלה
ח״ב עדי אמוראי זכרונות
!מומי הכנסת השמינית. בין השאר
סיפר בי פעם השתתף
בסיור ה״כים בתחנה המרכזות
החדשה ושל תל-ואביב. כשהגיע
האוטובוס לשטח התחנה׳ ,סירב
!אמוראי לרדת וממנו. כש נשאל
מדוע, השיב :״אני!מיון.
ומה לבהו בב״ת־הקבתזת?״
יהושע רבינוביץ׳
שר־האוצר לשעבר השיא את
בנו, יוסי, שהוא פועל במה
במיקצועו, לחברתו מידית בחגיגה שהתקיימה ב״גן־אורנים״ בתל״
אביב. לשימחה הוזמנו כל ראשי מיפלגת העבודה, בהם שימעון
פרט, גולדה מאיר ויצחק רביו, כשאורח״הבבוד היה הנשיא אפריים
קציר. אלא שהרבינוביצ׳ים העמידו שוטרים בכניסה ואסרו על
צלמי העיתונות להיכנס לאולם. כשאחד הצלמים הצליח להסתנן,
התייצב רבינוביץ׳ בעצמו בפתח ואמר :״מצטער, אנחנו כבר לא
רוצים להיות בכותרות יותר.״ מכיוון שממילא עמד בפתח מרבית
הזמן, ליווה רבינוביץ׳ את אורחיו החוצה. הוא ליווה גם את גולדה,
שאמרה לו :״נו, מגיע לן קצת נחת׳ אחרי כל השנים האלה״.
! 8ישיבת ועדת־זזפנים של
חסגסת דסד, סמתרחוש סבתי-
הסוהר. חבר ׳הווערד, זז״כ
צ׳או־ילי כיטץ סיפר על המתרחש
בפלא באר־זשבע, ו
יעקבחי
כרמל $
מיקב• וא שת לציו!!זניח
! עוד סיפר אמוראי כי
השתתף בהגיגה סורים שאליה
הגיע, מחופש כיאסר ער־פאת
אחרי החגיגה נסע לכנסת
כדי להשתתף בישיבה
של ועדת הכספים. הוא נכנס
לאולם הישיבות סשהוא עדיין
1לבוש בתחפושתו ניגש !אל חברי
הכנסת יוחנו כאדר וי ש ראל
ל, דגמן שעמדו ושוחחו
ביניהם, תקע שגי אקדחים ב־צלעותיהם
ואמר :״את הרזרבות
או את הנפש.״ הראשון
!שהתאושש הוד! ובאדר, שאמר
טני־ווביה :״!אתה יודע ימה?
קח את ח״ב אדרה ם מל
שהיה יושב־ראש
הכנסת,
סיכם את שינות !כהונתו כיו״ר
הכנסת !במילים :״אני רוצה
להגיד שחבדיחהכנסת הוו ילדים
טובים ודי !ממושמעים.״
ישראל ישעיהו,
! באותה תוכנית טען מני
פאר כי צה״ל החל משביר
תותחים לקונצרטים כדי לאזן
את תקציבו.
! בישיבת ועדת־הביקורת
של הכנסת נאם ואחד הח״בים
׳בנושא !מס׳ויים ואמר לעצמו:
״!אני כעת שואל את עצמי
שאלה טאד־מאד !רצינות ומאד
׳אחראית.״ התערב ה׳׳כ עלוי״
3א נו ף במונולוג שלו ואמר
לח״יג :״רגע׳ אל תשאל את
עצמך, התשובה יכולה להיות
אידיוטית.״
הבדרן אורי זוהר
1 אומנם חזר אל, אלוהיו ומק-
;פיד לקיים !את ומרבית תרי״ג
סיצוות, אך יהד עם ואת אינו
מדיר רגליו — בשלב זה —
גם מעיסקי השעשועים. בומים
אלד. התם אורי על הוזה לבימוי
סרט־פירסומת בהשתתפות
!בנות להקת שקודוד וזג־
מיקי דרקוכיץ.
81 את אהבתו הגדולה לבנו
הפעוט בחר שהקדהקזלגוע
יהודה כרקן להב״ע כאופן
ומקורי. בומים ואלה הקים יהודה
תברה להפקות סרטים בשותפות
עם המפיק רוני יע
קב. לחברה הוא קרא רועי
הפקות, על שם בנו.
התריע ׳נגד זזתעללות באסירים
:״!ומניסיוני;אני יודע שפל
סד, שנמסר לי נכון.״ התערב
ח״ב דוב שילנפקי, שנידון
בשעתו למאסר בעוון הבאת
.חגג ביום שלישי מלאות חמש שנים לתוכנית-
הרדיו ״ממני מני״ .בתום חמשיבה הזמין מני
את מנכ״ל רשות השידור, יצחק ליפני לומר כמה מילים. ליפני עלח
לבמה ודיבר עשר דקות רצופות. הוא הסביר עד פמה קשה למצוא
מחליף למנחה ״עלי כותרת״ ירון לונדון. תיאר את בישומו של מני
כמנחה אינטליגנטי. כל אותה עת עמד מני ליד ליפני, מתוח כקפיץ,
וגם הקהל איבד מסבלנותו וצעק :״נו, אז מני פאר מחליף את
לונדון ז״ ליבני התעלם מן השאלה וירד מהבמה. בתום המסיבה
מיהרה קרני, אשתו של מני, לברכו (משמאל) ואילו שני ידידיו
הוותיקים דובי גל וטוביה צפיר התנדבו לשעשע את אורחי המטיבה.
ה עו ל ם הז ה 2066
בור
! עם היוודע דבר מותו
שיל הזמר: אלפים פרפרי
החלו !אנושים ושראו אותו לה-
עלות זבחוגות. ישי הזמר
יגאל כשן ני נכח !בהופעתו
ושל אליל-זסר אהד, תום
ג ׳ונס ,׳שהתקיימה בלאס־ווגאס.
לפתע נכנס אלבי׳ם ל אולם,
הקהל !מחא לו ׳כפיים ד
ביקש וממנו !שישקר. אלביס
סירב ותום ג׳ונס התגרה בו
׳ואמר :״;אתה פוחד מתהתת
מה?״ אלבים ומחא בפיים ל־מנ
ס; ,והסביר כי הוא התום
על הוזה האוסר !עליו לשיר
שלא במיוסגרת החוזה. הקהל
קיבל את הטיעון; .תום גונס
בן ;במזל טוב. לשניים ילד בן
ארבע בשם דני, ולבנם התינוק
קראו אלכסנדר על שם
׳אביו של ישראל. ושהיה שמש
של •ב״ת־הספר הת״סון־המיק־ציועי
ע״ן־ש סלייגסברג בירושלים
ונפטר לפני 15־•שניים.
1המזכירה החתיכה של
סיעת ר״צ בכנסת, גאולה
לוי, אינה ומבזבזת זומן. י0ש-
הבוסית שלה ה׳יכ שולמית
אלוני ומנצלת את פגרת הכנסת
לבילוי חופשה כסו״ל,
החליטה גאולה לעבור בשבוע
האופנה שיתקיים במלון היל־טון
בתל-יאביב !באשת יחסי-
אומרים
דיין.. :אני מתי ש נמב בממשלה אין
אנשים ומצבים אלא דק דמויים״ *
ההודאה במתן שיחתים נדמה נמונה
דיין: יחי
ההבדל הקטן
בשבוע ׳שעבר •העניק שר־החוץ משה דיין
ראיונות ענקיים לשני עיתונים: מעריב וידיעות
אחרונות; .סביר להניח כי דיין התראיין *פר ש
של במה ימים ביין עיתון ׳לעיתון, שכן אחרת
אין להסביר את החבדלים והסתירות בתשובותיו
׳לשאלות ׳זהות, בעיתונים השונים.
ויפה יאמר ידיין על ההבדלים בין בן־גוריון
לבין בגין :
ל״ידיעיות״ :״בגין אינו כי־ג׳י.״
ל^מערוב״ :״כושר המנהיגות של מנחם בגין
אינו נופל מכושר המנהיגות של דויד בן־גור־יון.״
יעל
הרגשתו סשר בממשלה :
ל״מערייב״ :״אני מרגיש טוב בממשלה.״
ל״יד״עות״ :״אני מעדיף את (אורה החיים)
הקודם. כתיבה, הסתובבות כעולם היהודי, והרצאות.
זה מצא חן בעיני.״
על חוותו מיספר 2׳בממשלה :
לי״ימעריב״ :״כנושאים שאגי מטפל בהם בממשלה,
נושאי החוץ, אין מעלי אלא ראש־הממ־שלה
...בענייני מדיניות החוץ נכון הוא שאני,
כלשונה, מם ,2 .אבל רק בשטח הספציפי הזה.״
ל, ידיעות״ :״תפלח לי על הביטוי כאנגלית :
׳אי קודנ׳ט קייר לם׳ אם אני מס 18 .או מס.2 .״
על אפשרות ישל מגעים בין ארה״ב לאש״ף :
;ל״יי״דעות״ :״מגע עם אש״ף זה עניינם שלהם.״
ל״ימעריב״ :״אם אמנם תנהל ארה״ב מגעים
ושיחות עם אש״ף ותנסה להידבר עמו, פירוש
הדבר פי ארה״ב אינה עומדת בהתחייבויות שנתנה
לישראל בעניין שהוא חשוב לנו מאד ...זהו
צעד חמור מאד, הפוגע באמינותה של ארה״ב
ועל כד אני מצטער ומתקומם.״
על התוצאות האפשריות של שיחות שרי־החוץ
הישראלים והערבים בספטמבר :
ל״ן מעריב״ :״האם ההתקדמות תהיה בזאת
שפל הנוגעים בדבר ינידו שהיא מספקת כדי
להיוועד בז׳נכה — אינני יודע.״
לי״יד״עות״ :״יש אפשרות (בעיקבות השיחות)
שוועידת ז׳נכה תתרום כלי כל תנאים מראש.״
וגל אנ שי ם ודי מויי ם
משה דין
הופיע בתמונת פיטוממשאז׳ זו בעיתיו־פופ
.גרמני, שערך מישאל בינלאומי על יחסם של
אישים מפורסמים למוסיקת־פופ. עורבי העיתון טילפנו, לדבריהם,
ל״שועל המידבר״ הישראלי בחודש אפריל. הם שאלו :״מהי המו־סיקה
החביבה עליך במייוחדז״ השיב דיין :״סליחה, אין לי זמן.
אולי תדברו עם אשתי ן״ לאחר־מכן ״רחשושים, קולות של חדי־אמבטיה,
קולה של אשה ״.רחל דיין :״אחד מחביביו הוא ג׳ורג׳
גרשווין, אבל אולי מוטב שתרברו עם בעלי ״.אחרי הפצרה חוזרת,
עלה ריין שוב על הקו .״האלו ! ובפן, אני מעדיף מוסיקה קלאסית,
בייחוד את, אופרה בגרוש׳.״ האם מקשיב ריין לפעמים גם למוסי-
קת־־רוק ן ״כימעט שלא, רק לכמה להקות מקומיות, כאן בת״א״.
נתן הופעה, וכשזו הסתיימה
התרומם המסד ובמקום תום
;ג׳ונס השתחווה לפני הקהל
אלכיס סרסילי ;בעצמו.
1כוכבת הקולנוע והזמר
דליה לנציא התעתדה ׳להינשא
לארוסה צ׳אק גאנז
לפני ׳סשבועיים, אולם מותו
הפיתאומי ושל אחיך, יוסי
לווינכוק דחה את חופניו־יתור
.,אחרי השיבעה טסה דליה
בחזרה ללוס-אנג׳לס, שם ציפו
לה א רו * שהוא !אלמן, שני
ילדיה ושני י;לדיו. דליה ;חיבתה
עד תום שלושים ומי האבל
על אחיה ונישאה לגאנז
בשבת האחרונה. היו אלה
נישואיה ברביעית של דליה
:ונישואיו ובשנייה של גאנז ש הוא
מיליונר יהודי ואחד התורמים
הגדולים למגבות היהודית
באויצות-הבריות.
הזמר ישראל גור־ 1 יון, הדוד הרזה ;של צמד
הדודיאיס הפך אב נאה בפעם
השנייה. אשתו מילוי ילדה לו
העולם הז ה 2086,
ציבור של אחת החברות המיוצגות
שופט ב׳ית-מישפט-
השלום בחל־אב״ב, מנחם
אילן, דן השבוע •נאשם בסחר
בסמים לתקופת מאסרחעל-
;תנאי בת שלוש שנים. התובע
המקשטרתי ביקש מן השופט
כי המאסר־ביפחעל יחול יעל הנאשם
גם ;המקרה של ;אחזקת
סם. השיב אילן, הידוע סשויפט
יבעל גישה ליבראלית :״!מה
אתה,רוצה, שעל יכל גרם השישי
שימצאו אצל הנאשם הוא יישב
שלוש שנים?״
בתוכניתו החדשה, שי
חות
בסלון, סיפר יהונתן
גפן את הסיפור הבא על זז״יב
שמואל פלאטו שרץ :״הוא
מרכיב אוזניות בכנסת. סולם
חושבים שהוא ׳שומע את תר גומי
הנואמים, אבל ׳בעצם הוא
מאזין לקיאם* של גיסים
סרוסי.״ אולם אחרי כמה תכניות
הוציא גפן את הבדיחה
מתוכניתו. ה סי * :פלאטו שרון
איים להגיש נגדו תביעת-די*.
המחנך והפובליציסט ס. יזהר !מבקש להתוו*
עם יוצרי הדימויים !של ׳ישראל. בווייכדח הציבורי
סביב פרשת בירעם ואיקרית הירבו לחשתטש
ב״רימויים״ בגורם בעד מגד, ויזהר מיילנסקי
חושף את מהותו של ״דימוי״.
״ה׳דיטוי העצמי׳ שלנו שוב ושוב: איזה דימוי
עצמי יהיה לישראל? ׳דימוי עיקש, נוקשה ובל תי
ותרני׳ או ׳דימוי מוסרי נמיש ונכון לתקן
׳נחישות רצון׳ ופו׳ וכו׳ — דימוי ודימוי — והיכן
עוולות׳ ,דימוי של ׳ספקות עצמיים׳ א* דימוי של
האנשים עצמם ולא רק דימוייהם, וכי אין אנשים
אלא רק דימויים י ש? האם לא קודמת השאלה
מה אנחנו עצמנו לפני השאלה איזה דימוי יש
לנו? או שמא זו הפילוסופיה של האיסטרטגיה
הלאומית: כי אין אנשים ואין נמסים אלא יש
רק דימויים, ואיו בעולם שום ׳אני עצמי׳ אלא
היגדי עצמי כלבד?
״ודאי שדימוי המחליף קיום נוח יותר למתכננים.
מפני שבדימוי אפשר לשחק ולהתעלל בלי
שהוא יצעק. ולא פן כאנשים חיים שעושים להם
דברים. וגם מפני שאת הדימוי אפשר לשנות
לפי צורכי הקונה או המוכר, או ׳שער החליפין׳
והאסטרטגיה. אכל, מה אהיה אני עצמי כש-
אעשה עוול, ומה אהיה אני כשאנסה לתקן עוול?
ומה יהיה מישקלי בעיני עצמי ובעיני חברי,
כשאעשה או לא אעשה עוול או צדק, ובשאעשה
מעשה נכון או לא־נבון? וכי במה אנו עוסקים
כאן, בדיני נפשות חיות או במכירת דימויים
מופשטים ליצוא?
״כי אם הכל רק דימוי, שמא גם האסטרטניה
(דבר)
הלאומית רק דימוי?״
מישח קי ם
הו מ אני ט ריי ם
יעל ההיב׳טים השונים של החלטת הממשלה
להעניק ׳שירותים -שווים לתו;שבי יהודה ושומרון
כותב ;אריה דיסבצ׳יק :
״אילו הממשלה היתה מחליטה על צעדים
כני־ביצוע, כגון איסור העסקת ילדים בעבודה,
הנהנת רמת־שכר אחידה, גם צעדים אלה קשה
יהיה לבצעם אד בכל זאת ניתן לעשות זאת.
אד המדיניות שעליה הכריזה הממשלה תדרוש
תקציכי־עתק וכוח אדם אשר אינם בנמצא ככלל,
אפילו כיישובים ישראליים.
״כדי להניע רופאים לעבור ליישובי־ספר ניתנו
להם תוספות־שפר והגחות־מס — אד לא תנדד
נמצאו הרופאים שהה מוכנים להתמקם באדרי־ספר.
״ההכרזה
הממשלתית נראית, איפוא, מהצד
המעשי והכיצועי — בשיר־מיזמור לעתיד וכמי;״
לעורר שביעות רצון אצל האוכלוסיה הנוגע״
כדבר, עוררה דק חשדות• דיברי ההרגעה,
כי זוהי מדיניות מבוססת על יסודות הומניטא־ריים
ומוסריים וביצועה יימשד הרפה־הרבה זמן
— רק מבליטים את הצד המדיני וההצהרתי
של ההחלטה, ובמקום להרגיע רק מגבירים את
החשדות של אלה, אשר כלי שיתוף הפעולה
שלהם לא תצליח מדיניות זו, גם אם יימצאו
הכספים לביצועה.
״כלפי פנים נראית המדיניות המוצהרת של
הממשלה כחריגה יוצאת־דופן, על רקע הקיצוצים
הדראסטיים שנעשו בתקציב המדינה. בלפי חוץ
— קיימת סמיכות פרשיות בולטת בין סיום
פיקות של סיירום ואנס במזרח התיכון ובין
החלטת הממשלה.
״•טניס על שנים מתריעים הערכים באירגון
הבריאות העולמי על קיפוח האובלוסיה הערכית
ועל רמת השיתתים חנמוכול הניתנת להם, ואף
מגייסים ללא כל קושי ת ב לנינוייגו. עכשיו
יוכלו להסתמר גם על החלטה שלנו ולטעון
בי גם אנו מודים שכמשד עשר שנים הגשנו
שירותים פרמה נמוכה.״
(מעריב)
מוקיון ה א לו הי ם
חזרתו בתשובת של הבטאי־שחקן אודי זוהר
הפסה ל׳ש״חת היום לא רק בסלונים של ׳ימי־שישי.
גם במאמרי הפובליציסטי״* בשתוטות. כל מי
שמס * את עצמו מצא השבוע לנכון להגיב על
דרסו ישל אורי זוהר אל האלוהים. בין אלה היד,
גם הבמאי גיורא מנור שכתב :
.״במשד שנים הורגלנו לדאות באורי דהר שוטה-
חצר, המעז לעשות דברים ׳נוראים׳ ,שלא היינו
מרשים למישהו אחר. עתה נעשה שוטה-החצר
למוקיון־האלוהים ומפגין את השינוי שחל בו
כאותה ראוותנות שהורגל * בהופעותיו הכירו־דיות
...אני בטוח (במעט) שאורי דהר מתכוון
ברצינות לבל הדברים שהוא עושה אכל זה טבעם
של קומיקאים אמיתיים, שבל דבר שהם עושים
ברצינות מעורר צחוק.
״כגישה ד אין אורי זוהר יוצא־דופן (הוא פשוט
מפורסם יותר משוטים אחרים של אלוהים) .מכבש
התעמולה הדתית מוסיף להתגלגל עלינו עד שזה
נראה לנו כמעט כדבר טבעי ...הופעתו של אורי
דהר בדמותו החדשה של חובש כיפה יש בה
תועלת לאפיקורסים — קשה לקחת אותה ברצינות.
זה גורלם של טוקיונים: גם כאשר עיניהם דל־גות
דמעות של אמת, צוחקים המסתכלים עליהם.״
(חותם, על המשמר)
פסוקי ה שבוע
י• רחל דיין ז ״י!ש לי רעיון טוב: לערוך
את ׳שיחות: דג * באמבטיה. באשר סל מ ד די ם
ירדו חשופים, ללא בגר, לא ניתן ייחקר, ליחבחין
ביין ייחודי לעחבי — ואז בוודאי יגיעו ער מהרד,
להסכם.״
י• מפכ״ל המישטריה, רנ״צ חיים תגו
על הפשע המאורגן :״אין לנו שום פחד
טראומטי מפגי המושג תזה .׳בארץ פשוט אין
לו שיום משמעות.״
• ח ״כ אכרה ם מלמד :״עד היום אני
מכיר רק אופוזיציה: אחת: יד של ׳אברהם מלמד.״
• ח ״ ב חייקה גרוסמן :״אם הכישלון
ישל: ממשלת הליכוד יהיה כישלון זוחל, הוא יעלה
במחיר יקר.״
• העיתוגאי דניאל בלוד :״במפד״ל
מתלוצצים שאחרי מותו של היושב-ראש מאו
נותרו רק שני ראשי: מפלגות ותיקים ובעולם :
טיטו ובורג.״
• הפסל יגאל תומרקין על דתיותו של
אורי זוהר: בשם האלוהים נשפך יותר דם
מאשר בשם כל גורם אתר.״
חי ל חו
הצרפתים, כידוע, מדברים צרפתית.
ישבנו ערב אחד, בשדרות שאנז־אליזיה־אווניו
שברובע הלאטיני, הידוע גם ב שמו ״קארטייה־ילאטן״,
והסתכלנו על חתיסות.
1לפתע, מכיוון השמש השוקעת, עלתה אלינו
לאיטה חתיכה מטרפת.
כולנו חשנו שזהו זה.
אנג לי ותה
״איפה רינה, שתראה, היא לא תאמין, היא לא
׳תאמין,״ מילמל נחום הכפר־סבאי ורץ לספר לאישתו.
אך יואב הצנחן לא היסס, וכשהגיעה החתיכה
לאיזור שולחננו ביצע גילגול מלהיב לפנים ועמד
מולה, נכון לקרוב האכזרי.
״!מאדאם הוא ׳הזל?״ ישאל יואב הצנחן בביטחון
צרפתי.
החתיכה חייכה.
״היא שיא הצביע יואב הצנחן באדיבות לעברי.
החתיכה ציחקקיה בקלילות: ומיהרה ל שפת אל
שולחננו.
״קונקורד,״ אמרתי לה את המילה הצרפתית ה יחידה
שיכולתי לזכור.
החתיכה צחקה.
״מיראז/״ אמר יואב הצנחן.
החתיכה הביטה בנו מוקסמת.
״פאטנום היא לחשה בקולה הצרוד.
״.אף חמש־עשרה,״ אמרתי אני במיבטא צרפתי
׳מדהים.
״סקייד״וק ,״ גילה גם יואב הצנחן יכולת בצרפ תית.
״כפיר,״
אמרה החתיכה בצרפתית מדוברת.
״׳ברק,״ צירפתתי.
״בזק,״ צירפתת יואב הצנחן.
״בן־גוריון,״ צירפתתה החתיכה וקמה ממקומה.
טיילנו בוקר בהיר אחד בכיכיר פיאצה־סאן־מאר־קו
שבוונציה הנהדרת.
״פוקר בהיר, האין זאת?״ אמר האנגלי שבחבורה
למדריך האיטלקי בעל הסנטר כפול הברק.
״אין זאת!״ ענה המדריך בחוסר־נועם.
טיילנו בוקר בהיר שניי בכיכר פיאצה־סאן־מארקו
שבוונציה הנחמדה.
״בוקר בהיר מאד, לא?״ ׳הצהיר השוודי שבחבורה
באוזני המדריך האיטלקי ׳בעל שיני הזהב
הבוהקות.
״לא, ילא,״ ענה המדריך בזעף ־מה.
טיילנו פוקר בהיר שלישי בכיכר פיאצה־סאן־
מארקו שבוונצית הנפלאה.
״איזה בוקר בהיר! הו, ל א!!״ התפעל האמ ריקאי
שבחבורה לעיני המדריך האיטלקי בעל האף
הנשרי הזוהר.
״הו ילא ענה המדריך בכעס־רב.
ילא ידענו מה קורה.
יואב הצנחן כבר החליט שיכל האיטלקים !הם
כעסנים־מסריחים־שונאי־זרים־סגורים־עצבנים־מטו־מטמים־אנטיפאטים
עד שבערב היום השלישי קפצה לפתע מיכל
המורה ממיטתה וצרחה :
גם השנה לא נסעתי לחוץ־לארץ, אבד
זה לא אומר שאני לא צריך לשתן? את
הקוראים גחוויותי מהטיול. שהדי הקוראים,
שאני אינני אלא משרתם הכנוע,
אינם צריבים להיפגע מעובדיה מצערת
זו, שאני לא נסעתי השנה לחוץ־לארץ.
הזקינה החפיבה היססה בחביבות, אך מייד אורו
פגיה החביבים.
״האנס,״ אמרה הזקנה החביבה בחביבות.
״אננס,״ צווחנו בחביבות ,״פרי ! פרי אננס ! ״
״האנס פריק,״ הסבירה הזקנה החביבה בחביבות,
חייכה בחביבות, נטלה א ת ידינו בחביבות, והוליכה
אותנו בחביבות לאורך רחובות חביבים ותעלות חבי בות,
עד שנעצרה בחביבות לפני בית חביב.
הזקנה החביבה צילצילה בחביבות בפעמון החביב
׳וזקן חביב פתח בחביבות את הדלית החביבה.
״האנס פריק הציגה ׳בחביבות הזקנה החביבה
את הזקן החביב בפנינו החביבים.
״׳תיכנסו בבקשה,״ הציע בחביבות הזקן החביב.
אננס לא יצא לנו מזה, אפל ארוחודערב הולנדית
חביבה דווקא כן.
הו לנ די ת ו אננ ס
״מישקפיים ! ״
״מה?״ תמה נחום הכפר־סבאי.
״מישקפיים, מישקפי־שמש !״ צווחה מיכל המורה
!בהתלהבות .״הם כולם ׳לבשו ׳משקפי ־שמש. כל ה־המדריכי־׳תייריים
היו ׳להם מישקפי־שמש. בגלל זה
הם לא ראו שהבקרים בהירים. הם כולם לובשים
מישקפי־שמש, האיטלקים האלה, הם רואים הכיל
כהה.״
ומזה תיכף אפשר ללמוד שלפעמים אופיו של עם
זה בסך־הכל עניין של מישקפיים, זה הכל.
׳האנגלים, כידוע, שותים תה.
אבל האנגליים, כידוע, גם שותים בירה.
האנגלים, כידוע, יבשים לגמרי.
אבל האנגלים ,׳כידוע, גם מצחיקים.
ערב סגרירי אחד ישבנו בפאב ״האיל הנוגח״.
״׳תה ,׳בבקשה,״ ביקשה רינה הכפר־סביאי׳ת, אשתו
של נחום הכפר־באי.
צרפ תי וכלב
״תמסרו ד״ ש בארץ,״ הספיקה ללחוש לנו בקולה
הסקסי, לפני שנעלמה והשאירה אותנו צנוחים ל גורלנו.
כלב
מי שלא לומד צרפתית.
האיטלקים, כידוע, אוהבים צעצועים.
ההולנדים, כידוע, חביבים שבחפיבים.
יום אחד, כשעברנו ביכיכר־דאם־ראק שבאמסטר דם
היפהפ״ה, התחשק פתאום לטלי הרמת־גנית אננס.
אננס באמצע היום.
ניסינו כולנו לשכנע אותה שאננס לא צומח
באירופה, אלא רק באמריקה ובפיליפינים, אבל טלי
הירמ׳ת־גנית התעקשה.
״פה זה חוץ־לארץ, נכון?״
״נכון,״ נאלצנו כולנו ׳להסכים.
״אז הבטיחו ילי שבחוץ־לארץ אני אוכל לאכול
אננס.״
לא הייתה ברירה, והתחלנו לחפש אננס בשביל
טלי הרמת־גנית.
יתפסנו את הזקנה החביבה הקרובה ביותר.
״אננס יתבענו בחביבות.
אי ט ל קי ו מי שקפייבו
קיפלנו ׳תה.
אבל כל האנגלים בפאב צחקו.
ערב סגרירי שני ישבנו בפאב ״הפיר היושב״.
״בירה, בבקשה,״ ביק ש יואב הצנחן.
קיבלנו תה.
אבל כל האנגלים בפאב צחקו.
ערב סגרירי שלישי ישבנו בפאב ״החמור הנוער״.
״חוש ־הומור, בבקשה,״ ביקשתי.
קיבלנו תה.
יאבל אף אנגלי בפאב לא צחק.
האנגלים, בידוע, אנשים מוזרים.
בינת השואה
הקטנה
את קטע תשואה השבועי תרמה הפעם
הקוראת א. ג .מתל־אביב, שביקשה לשמור
על עילום־שמה מסיבות היסטוריות
עמוקות.
זהו קטע ממיפתבה של ספירה קאופ־מן
מישראל אל הוריה בניו״יורק׳ שבו
היא מפרטת את הסיבות שהניעו אותה
להחליט לעלות ארצה.
הקטע ראה אור בעיתון .״הארץ״ מיום
שישי, במדור ״ראיתי־שמעתי״.
יום ששי. ובעת שאני נדחסת
(ודוחפת) באוטובוס, אני מודה
לאל הטוב על חסדו, שהרי רק
לפני 35 שנה נלחצו אחי ואח־יותי
בקרונות צאן להיטבח ול הישרף
במחגות־ריכוז, ואילו ע תה,
ראו למה הגענו — דוחפים
ונדחסים באוטובוסים שלנו ו־משלנו
־עם נהג עברי ומודעות
סירסומת בעברית. אין סד. צורך
אנטי -אנ טי
אנטי -אנטי
אנטי־ שטיות
האגדה אומרת שמאחר ובגלל ומש־קמה
מדינת ישראל, נעלמה, נעלמת ו תעלם
האנטי שמיות מן והעולם.
שבישראל, דווקא בישראל, מקבלים
את התיזות האנטישמיות השוטות וה משונות
כאמת מוחלטת וסופית.
׳יכול להיות שיש משתו !באגדה ה זאת!
,והאנטישמיות אמנם תעלם מן
העולם.
פה, במדינת היהודים, מאמינים בזה
שאם יהודי רוצח מי שהו בניו־יורק,
הרי זו אמנם תוכחה נוספת ׳לכך שכל
היהודים רוצחים.
אבל אין מה לדאוג — כי בישראל
היא לא תעלם לעולם.
ופרשת איי־ יהדותו של ״׳בגו של סאם״
ברקוביץ מוכיחה את זה מעל ומעבר
לכל ספק.
היא מוכיחה דבר פשוט מאד —
כאן חושבים ממ ש ׳כמו יכל אנטישמי
טוב וותיק.
כי אחרת קשה להסביר את השמחה
והצהלה !והששון!והרוותה ׳וההקלה ש פשטה
בעיתוני ישראל לשמע הידיעה
הנפלאה שאותו ברקוביץ, בעל השם
היהודי, איננו ככלות הכל יהודי.
ואם הרוצח יהודי, אז מה? —
אז יכל היהודים רוצחים?
כך, כניראה, מאמינים במדינת ה יהודים.
חדשות
מעולם הבגין
השכם בבוקר קם בגין הגבוה, ציחצח
שיניו בפלואור־בגין ומייד צילצל לבגין המשופם
להודיע לו מה מתרחש.
״זכותנו ההיסטורית,״ אמר בגין הגבוה.
״חמור מאד,״ השיב בגין המשופם וטרק
את השפופרת.
כיוון שנתעורר לגם מעט בגין־קולה, ויצא
במכוניתו הצנועה בגין 124 ללישכתו.
בגין השמן ובגין הרזה כבר המתינו לו.
״תשתית אומתנו״ ,אמר בגין השמן לבגין
הרזה.
״תשתית תשתיתנו,״ הסכים עימו בגין
הרזה ופנה אל בגין הנמוך, שהגיע זה־עתה
למישרד.
״בשר מבשרנו,״ אמר בגין הרזה לבגין
הנמוך.
מששמע בגין הנמוך את הבשורה, מיהר
לטלפן לבנין הממושקף.
״דם יהודי,״ השיב בגין הממושקף ,״אך
היום אני צריך לעשות כביסה, לב ליבנו.״
״חמור מאד,״ הירהר לעצמו בגין הנמוך,
ותהה מה עליו לעשות.
אלא שבאותו רגע נכנס למישרד בגין ה מזוקן.
״בשר
ליבנו,״ ברך בגין המזוקן לשלום.
״זכותנו מבשרנו,״ מילמל בגין הנמוך
בפיזור הדעת ,״אבל מה בקשר לכביסה, לב
טולסטוי ז״
״כביסה מתחתונינו,״ ענה בגין הרזה, ויצא
לקרוא לבגין הגבוה.
מייד נכנס בגין הגבוה, וציווה על בגין
הנמוך להביא משקאות.
״בגין-לימון,״ ביקש בגין המזוקן.
״בגין תות־שדה,״ אמר בגין השמן.
״בגין תות־עץ,״ הודיע בגין הרזה.
״משקה ממשקאותינו,״ הכריז בגין ה משופם.
״לפי
דעתי,״ פתח בגין הגבוה ,״צריך
לכבס את הכביסה המלוכלכת.״
״ביו־בגין,״ הציע בגין הנמוך, שחזר בינתיים
עם המשקאות.
״בגיו־אור,״ הציע בגין השמן.
״בגין־מאטיק,״ אמר בגין המזוקן.
״סופר-בגין,״ קרא בגין הרזה.
״בגין־נס,״ הציע בגין הגבוה.
מייד כינס בגין המשופם את בגין העיתונאי
ומסר לו הודעה :
״בגין הממושקף עושה היום כביסה. כביסה
היסטורית, זכותנו לכביסה, כביסה מ בשרנו,
לב כביסתנו, בשר מסדינינו, תשתית
בגדינו. וזה חמור מאד. אבל אנחנו יהודים,
אנחנו אופטימים, יש לנו ביו־בגין ובגין־נס
וסופר־בגין ובגין־מאטיק ובגין־אור, ואנחנו
נממש את זכותנו הלבבית, כביסתנו ההיסטורית,
לב חולצתנו, מגבת מבשרנו, תשתית
מעילנו, דם מיכנסנו, לא עוד יתלכלך מיכנס
יהודי ! ״
״חמור מאד,״ אמר בגין העיתונאי ורץ
לטלגרף הכל ל״ידיעות הבגין״ ול״עולם ה־בגין״
ול״הבגין הזה״ ול״חדשות הבגין״ ול-
״דבר הבגין״.
״חמור מאד,״ אמרו הקוראים ,״כביסת
בנינו.״
11־>1
הוא היה אלוף האלופים, מפקז
לדוגמה, סופו ומחזן של דוו ־
אולם מסל לכל היה יצחק(״הזקן״) שזה
עוד נשוב, נשוב אחיס־לנשק,
הזקן רק יתן פקודה..,
ך• זקן קיבל את המיפקד.
יצחק לנדוכרג האתלט ברוסיה לפני עלייתו ארצה
השש לתיגרות־רחוב
י 1חם עברו על פניו, בטור איטי בלחי
פוסק 60 ,איש לדקה, נהג אגד שנרתיק
הכסף על שכפו. עקרת־בית כשבידה סל
קניות מלא. פקידים שנשאו תיקי עור.
יהודים דתיים חבושי כיפות. ילד בן שש,
ללא הורים, שהוביל בידו ילד בן ארבע.
׳נכי מלחמה על רגליהם המלאכותיות• עולים
חדשים מעיראק, אב שנשא על כתפיו
את תינוקו, למען יראה ויזכור. כל העם
הגדול, על כל שכבותיו ומעמדותיו.
איש לא אמר להם לבוא. לא היתד. פקודה
ממשלתית אולם הם לא היו חופשיים.
הם הוכרחו להופיע. אלא שההכרח בא
מבפנים.
כי במותיו פקד הזקן כאשר פקד כיל ימי
חייו: על־ידי יצירת הכרח פנימי, חובה
כנים התפרץ השיר שהרטיט פעם את הלבבות.
הרמטכ״ל, שעזב את המקום קודם
לכן, שיגר אחד כך איגרת מיוחדת לישראל
גלילי, הביע את צעדו על אי־יההבנה.
ליד הקבר נשכחו, לרגע, כל הסכסוכים
שליוו את חייו הסוערים שיל האיש.
כי בקבר זד, לא נקבר רק אדם, כאן
נקבר סמל. כשהתרומם שיר הפלמ״ח והדהד
בשפלת פלשת, נסתם הגולל על_
תקופה של דברי ימי ישראל — תקופה
שיצחק שדה היה התגלמותה האישית המושלמת
ביותר.
הפטיש השובר
__ זכוכי ת
***למותו שד יצחק שדה לא ניתנה
׳* /לו כימתנת־אל. הוא רפש אותה בנעורים
רבי־יסורים. הוא אהב לצטט פסוק:
—מא״ אורי א סרי —
השבוע, מלאו 25 שנים דמותו של יצחק
שדה .״העולם הזה׳׳ מפרסם בעמודים אלה
מחדש את המאמר שכתב א מרי ביום מותו
שד שדה, תוך ׳הסתייעות כדברים שסיפר לו
,,הזקן״ כעצמו ואישיים שפעלו במחיצתו,
ביניהם ד״ר ישראל כר, ד״ר משה סנה, יגאל
אדון ואחרים.
יצחק שדה עם שתי בנותיו איזה ורכושה
החיים עם ה׳נזישפחה
שאינה כפוייה מבחוץ ושאי־אפשר להשתמט
ממנה, באשר היא שוכנת בנפשו של
המחיוייב.
אותה פקודה• ,שנדמה לפני שלוש שנים,
נשמעה שוב כשהודיע הרדיו ׳בשעה 11
׳לפני חצות שיצחק שדה איננו עוד. פיקודיו
וחניכיו, שהיו קרובים לעיר, אצו לביתר,חולים
בילינסון, פתח־תקוה. הם מצאו
שגופתו הוכנסה למקרר, כשד,פתק הנושא
את השם מודבק אליה, כאל גופת כל אדם
אחר. הם הוציאו את הגופה, עטפו אותה
בסדינים •לבנים, הציבו משמר כבוד. בחצות
קרא סגן הרמטכ׳׳ל, מרדכי מקלף,
לישיבה של קצינים, שקבעה את השתתפות
הצבא •בטקס הר,ילידיה, של האלוף.
בבוקר הובאה הגופה ליבית הועד הפועל
בתל-אביב, לאולם שנישא את הכתובת
המוזרה ״טיול ותיור״ .כמו בכל המבצעים
שהזקן היה קשור אליהם, פעלה גם כאן
ד,אימפרוביזציה של אנשים שהבינו את
המטריה. בנות הצ׳יזבטרון קניו ביושם, ריססו
את הנוזל שהפיץ ריח עדין של חורשת
אורנים. מאי־ישם הופיעו דגל לאומי, דגל
אדום של סניף מס״ם ודגל הפלמ״ח, שכיסו
את הארון הגס, שעמד על חביות קרח.
ואז הופיע העם ׳בלי טקס, ומבלי להצטופף
באסיפה כהמון, אלא איש איש לבדו.
כעשרים אלף איש עברו על פני הגופה
משך ארבע שעות, העיפו בה מבט של
פרידה מבלי להעצר. היה זה מעמד שהלם
את רוחו של הזקן יותר מכל טקס צבאי.
לעומת הרגש הגולמי שריחף באולם בשעת
ההתיחדיות ההמונית, היתד, ההלוויה
מלאכותית יותר. הופיעו אנשים שרצו ל היראות.
וכאשר עברה ההלוויה, ליד בית
הבימה, לידי הצבא, השתלט הטקס. טקס
של כבוד — •בגבעת •ברנד דיבר הדמטכ״ל,
ראש הממשלה וממלא מקום הנשיא סתמו
את הגולל. תותחים ירו, החיילים הצדיעו
ורק ילד אחד התעלף. היה זה בניו של צבי
ספקטור, מפקד סירת דד 23 שנעלמה בשליחות
סודית במלחמת סוריה.
אחרי סיום הטקס הצבאי חזרה רשות
הדיבור לפלמ״ח. ליד דגלי הגדודים המור־
אותו פטיש השובר את הזכוכית מחשל
את הברזל. הפטיש בחייו של יצחק שדה
היה גורל משפחתי.
.עובדה מוזרה, אך רבת־משמעות, היא
שהאדם — שהשפיע יותר מכל אחר על
עיצוב דמות האדם העבירי החדש בארץ
היה בעצמו יליד גיטו אופייני, ילד חלוש
באחת הסימטאות האפליו תבייותר של וורשה,
מפיואית ולבוש קפוטה. אמו, בת אחת
מגידולי הרבנים, שנאה את אביו ועזיבה
אותו. יצחק נשאר •תחילה עם האב עד
•שהלה נשבר מבדידותו, עבר אחר כך
לבית האב החורג. אופייני ליו שהשנתיים
האפלות בגיטו, בהם ניסה להתאבד, לא
עוררו בו אחר־כך כל מרירות, ושיכול
היה לתאר ׳באהבה את ביני הגיטו. כולל
הרב האדמוני שהרג במכות״ו את תלמיד
יחדרו.
בבית אביו החורג, בעיר דוסלובל, התמזגה
היהדות המסורתית של הזקנים עם
רוחם המהפכנית שיל הצעירים, שכולם נסחפו
בזרם המחתרת הסוציאליסטית. אווירה
שיל מאסר אחים, חיפושים של ז׳נדרמים
וסיפורים על אכזריות הקוזקים היו מנת
לחמו של הנער, שהתפתח לעלם בריא, ,
בעל כושר אתלטי, ה,שז 8אל תגרות רחוב י
ומלחמת שכונות. יצחק לנדוברג היה מנהיג
טבעי, והוא שמח על תפקיד זה. מלחמה
בעוול, התקוממות נגד המשטר, הפרת מתת
הסותרת את המצפון הפכו אצלו דברים
מובנים מאליהם, דברים המחייבים למעשים,
התקשרו בלבו עם גישה אנושית עמוקה,
מרי סבל הילדות.
במילחמת העולם הראשונה יישבו יהודי
רוסיה בבית, הגיעו ׳לכל היותר למשרד
צבאי בעורף. אולם יצחק לנדובדג ,־שאביו
החורג היה מומחה לסידור עסקי השתמ טות
מהצבא, התגייס כחייל קרבי, נפצע
בחזית, קיבל הלם קשה בהפגזה. הוא הסך
סרז׳נט וזכה לצלב גיאורג המפורסם —
שני דברים נדירים מאד לגבי יהודי בצבא
הצאר.
הסרג׳נט הפצוע הועבר לנופש בפטר*
בורג, נתמנה זמנית כקצין משטרה. בתס־
קיד זה ראה את !־,התמוטטות והמהפכה.
כסוציאליסט ותיק קיבל את המהפכה כדבר
מובן מאליו. אולם הוא היה איש בל־תי־מפלגתי
מטבעו, נמנע מלהתערב במל-
חמת־האחים בין המפלגות המהפכניות. במשטרה
עסק בפושעים, לא בפוליטיקה.
ברבות הימים היה מספר בהנאה כמה
פרשות מתקופה סוערת זו. באחד הימים
טילפן לו משדד המפלגה היבולשבית, הודיע
שנגנבה שם מכונית של הצאר שהוחרמה
עיל-ידי המפלגה. היתר, זאת מכונית יחידה
במינה ברוסיה כולה, ומובן שהנהג נתפש
על־ידי שוטריו של שדה כעבור דקות
מספר. שדה אסר את האיש, טלפן לבולשביקים
!בארמון סמולני שיבואו לקבל את
הגנב ומכוניתו. אולם זה, שידע את הצפר
לו, שכב על הארץ ׳וסירב לזוז גם !תחת
מטר מכות. דרישתו: שיצחק שדה יילוד,
אליו. שדד, עשה כן.
בארמון סמולני ׳נערך משפט־בזק, ושניות
מספר הספיקו להטיל עיוניש מוות. אולם
שדה התערב, הסביר לשופטים שהנהג אינו
פושע אלא טיפש — שהרי איחרת לא היה
גונב מכונית שהיא יחידה במעה ובולטת
מרחוק. השופטים שוכנעו והחליפו את
עונש המוות במפה אחת הגונה. צחק שדר,
והעיר :״מימי לא ראיתי אדם מקבל מכה
איומה בשמחה כזאת.״
אולם כמו לכל מעשיותיו של הזקן היה
גם לזו מוסר־השכל חינוכי: בימי המהפכה
קרוב המרחק בין עונש־מוות וסטירודלחי,
זאת טעם גם שדה: שני שוטרים ״לבנים״
אסרוהו, אולם בדרך הלם את שיני ראשיהם
איש ברעהו, נמלט.
כשהקים לנין את הגווארדיה האדומה
כדי להגן על המהפכה, התגייס יצחק לינדו־ברג
שנית. היה לו תואר היסטורי: מפקד
הפלוגה הראשונה בגדוד הראשון של הצבא.
יש בהיסטוריה פגישות מיקריות המחוללות
מאורעות. פגישה מיקרית כזו היתד,
בין יצחק שדה׳ ויוסף טרומפלדויר, שניהם
חיילים קרביים מקצועיים. שדה היה אז
מדריד ספורטאי במכבי, תפקיד שהתגלגל
אליו במקרה, מבלי שתחיה לו כל אהדה
׳למטרותיה הציוניות של האגודה. אף כי
סבו, הרב, ברח לארץ־ישראל אחרי ש־נסתכסך
עם השלטון, היתד, הציונות רחוקה
ממנו, ורוסיה המהפכנית היתד, קרובה.
אולם טרומפלדור הציוני הלהיב את
שדה, מסר לידיו את החלוץ כשנסע לארץ־
ישראל. בי״א אדר נפל טריוימפלדור בתל־חי,
בפעולה שביצע אותה על דעת עצמו
ובניגוד לדעתם של מנהיגים ציוניים רבים.
כששמע יצחק את הבשורה, ידע שאחת
הדרך לחייו: לנסוע לארץ־ישראל, להתחיל
בנקודה בה סיים יוסף. ייתכן שבלבו
כבר ידע כי יהיה טרוימפלדור השני.
לא אד ם,
כי א ס שטן
ן* ארץ התמסר למפעל שבא להג-
ציח את טרומפלדור — גדוד העבודה.
האלון* יצחק שדה ( )1948 מקבל מיסדר
״הזקן״ לוגם מבקבוק ליד המדורה
המרכז של הצעירים
מפקד מלידה
העבודה הגופנית, שהיתר, קשה לרוב בני
העלייה השלישית, עירוניים, הייתה עניין
של מד,־בכך ליצחק שדה, הענק והשרירי.
הוא בחר לו במקצוע המתאים לגופו: חוצב.
מעטות המחצבות בארץ שידו של יצחק
שדה לא נגעיה בהן.
בינתיים המשיך בדרך ׳שהחל פה ברוסיה:
והסתכסך עם השלטון. יאותה שעה
היו שוטרים ערביים מתנפלים, לשם שעשוע,
על עוברים ושבים יהודיים. כשראה
יצחק מקרה כזה התנפל לבדו על ארבעה
שוטרים, הסה אותם קשיות. השופט פסק
לאסרו לחודש, הוסיף שאלה לערבים: כיצד
זה התגבר איש אחד על ארבעה שוטרים
מזיויינים? ענו השוטרים, בבושה: יא
סידי, אץ זה אדם, זהו שטן.
הדרך אל ההגנה היתד, כמעט מובנה
מאליה. מסביבו התקבצו הצעירים, נערים
שכל אחד בהם היה עתיד להטביע את
חותמו על הארץ. הוא עלה בסולם הפיקוד,
והוא הביא להגנה תפיסה חדשה. כחייל
ידע שאין אפשרות ואין ערך להגן על כיל
נקודה, להשאיר את היוזמה בידי האויב.
מחשבה זו הובילה ליצירת יחידות שיכלו
לצאת מן הבסיס, לסייר בשטח, לתקוף
את האויב במקום הנוח להן. כך קמו פלוגות
לילד, של ווינגייט, הפו״ש ואחריו ה־חי״ש,
חייל השדה, שאנשיו קראו לו, בחיבה,
חיל יצחק שדה.
גם כיל אלה היו,תחליפים. לא היה קיים
כוח עברי סדיר ועצמאי, שאפשר יהיה להדריכו
כראוי, להפעילו בכל עת. התמורה
הגדולה באה עם התקרב רומל לשערי עמק
הנילוס. האנגלים הסכימו להקמת פלוגת
מחץ עברית, שתפעל בעורף הגרמנים אחרי
הכיבוש. יצחק שדה היה למפקדה. ברגע
זה התחיל פרק בתולדות הארץ.
התוכניות לכיבוש הגרמנים היו ימי הילדות.
מכיוון שהיה ברור מראש שיהיה זה
מאבק חסר־סיכיויים, היתד, הפרשה פולה
אפופה ברוח מציאותית למחצה. תכניתו
׳שיל שדה הייתה להפוך את הר הכרמל
לנזוסא דאו חדש, מבצר אחרון בו יתרכזו
יהודי הארץ ,׳מאחורי חומת המגן של ההגנה.
אולם
פרשה זאת הנחילה ירושה. הצעירים
שנועדו לפעול בעורף הגרמנים,
מחופשים כערבים, עברו קורס להווי ערבי.
יורם שדה עם אביו ( )1952 ועם׳ יגאל אדון (השבוע)
דור של מנזשיכי־דרך
כך חדר לפלמ״ח הפינג׳אן והצ׳יזבאת. מסביב
למדורה נוצר הסגנון שעתיד היה
להפוך נחלת הנוער העברי כולו.
מסביב למדורה נוצר עוד משהו. היה
זה פרי יצירתו האישי של יצחק שידה :
המפקד העברי. היה זה דבר יחיד במינו
בעולם כולו: מפקד שישפיע על אנשיו
כפי שיצחק שדה ׳השפיע עליהם — לא
רק ׳באמצעות הפקודה והציות העיוור, אלא
מתוך זהות מוחלטת עם מטרות הפקודה
ונותן הפקודה. המפקד, כראשון בין חברים,
שותף לסבל הטוראי ולשמחותיו,
:אנושי, ענוותן — היה זה יצחק שדה
בזעיר אנפין.
תמונה זו של מפקד לא היתד, רק אידיאל
אנושי, פרי ינפשו שיל איש שהיה קודם
כל בן־אדם. היא היתד, גם פרי תפיסה
צבאית חדשה לחלוטין. יועיל נקודה זו נתעורר
וויכוח שהחל מטיל את צלו על
ההגנה כולה ׳ולא הוכרע מעולם.
ראש המטה הכללי של ההגנה היה יעקב
דורי, שהיה קודם לכן מפקד מחוז חיפה.
תפקידו היה לדאוג לענייני תכנון והדרכה,
וליעץ למפקדה הארצות (מ״א) ,שהיא היתד,
הסמכות המפקדת, אחראית גם לענייני
ציוד, משק ויחסי חוץ. הימ״א היה מורכב
משלושה נציגי ההסתדרות, שלושה אזרחים!
,נציג הפועל המיזרחי ונציג המחלקה
המדינית של הסוכנות שהייה ראשה (רמ״א).
מאז ,1940 משך שש שינים וחצי, היה ה־רמ״א
צייוני־כללי: משד, סנה.
הויכוח הגדול התנהל יבין שתי סיעות
האחת, האורתודוכסית, היתד, מורכבת מיעקב
דורי ויוסף רוכל (כיום אבידר) ,ועם
אוהדיה הצעירים נמנה יוסף סוקניק (ידיו).
לעומתה התיצבה האסכולה הפלמ״חית, ש בראשה
עמד יצחק שדה, כשהוא ניתמך
על ידי אליהו כיהן והפמליה הצעירה, יגאל
פייקוביץ (אלון) ,משה דיין והאחרים.
דורי ואנשיו ראו את הדוגמה מצבאות
הסדירים ובעיקר ׳בצבא הבריטי, וביקשו
להתאים דוגמה זו לתנאי הארץ. ואילו
שדה התבסס על מציאות הארץ, השונה
לחלוטין מכיל דוגמה מבחינה גיאוגרפית,
דמוגרפית ופוליטית!! ,ביקש ליצור גוף
מקורי ללא כל דוגמה. הפלמ״ח לא היה
חיקוי לא לקומנדו הבריטי וילא לפרטי זנים
הרוסים. הוא היה פשוט תשובתו
של יצחק שדה לבעיות כפי שהוא ראה
אותם.
הוויכוח השתרע לאורך כל הבעיות. שדה
רצה בצבא המורכב מיחידות קטנות, קלי-
נשק וקלי-תנועה, המסוגל לפעול בכוח של
חולייה (שניים ,׳שלושה איש) ,מכאן ׳נבע
חינוכו של המפקד הנמוך ביותר כאדם
החייב ומסוגל להחליט החלטות מרחיקות־לכת
באופן עצמאי.
האסכולה של דורי ראתה בפלמ״ח רק
אחד משלושה גופי הגנה — חי״ם (יחיל
יד,משמר המקומי) ,חי״ש (חייל השדה שהיווה
עתודה למקדה הצורך) והפלמ״ח.
היא רצתה להקציב לפלמ״ח אמצעים כם־
(המשך בעמוד )36
ו הגי ד ה
קנה..המזרחי״!..הכשות היישוב ׳
הירידה שחלה בשערי המניות בגלל בהלת השווא שעוררו אמצעי התיקשורת
והממשלה איפשרה לבמה אנשי־מעשה לנצל את הירידות לקניות מאסיביות של מניות
ששעריהן ירדו. הפעם אמליץ על שתי מניות שבשעריהן צפויה עלייה משמעותית.
בנק ״המיזרחי״ חילק השבוע זבויות ביד נדיבה• בשבוע הראשון של ספטמבר
ינפיק הבנק אמיסיית מניות בשווי נקוב של 35 מיליון לירות. ההנפקה תהיה בשער
של 200 נקודות לאחר הורדת הזכויות. מטרת ההנפקה היא לתת לבנק עוד מניות
לאחר שמניות בנק ״המיזרחי״ אזלו והוא עמד החודש לפני מצב לא־נעים שבו לא
יכול לספק את הביקוש למניותיו.
לבנק מניות בשווי נקוב של 58 מיליון לירות, כמות אפסית לכל הדיעות. הבנק
הוא טוב, מתפתח בצורה דינמית ושערי מניותיו נמוכים
משערי מניות שאר הבנקים. לפני כחודש החל ביקוש למניות
הבנק, ובידי מטפחי המניה לא היו מניות להציע. בצר
לו רכש הבנק מן הממשלה בחזרה מניות שקנתה ממנו
בשווי נקוב של 10.5מיליון לירות, הוציאן לשוק והוריד
את המחירים לזמן קצר. תוך כמה ימים שוב גבר הביקוש והבנק נשאר ללא סחורה.
ערב הירידה האחרונה בבורסה לווה הבנק מסוחר פרטי מניות כדי שיוכל לעמוד
בביקושים.
ההנפקה החדשה תתן לבנק מניות לעוד כמה ימים• אין ספק כי תוך זמן קצר
יגרום הביקוש הגובר למניות וכמותן המוגבלת בשוק לעליית שעריהן.
המניה השנייה היא זו של הכשרת היישוב. מקורות מהימנים מאשרים כי
הסתיים משא״ומתן על מכירת החברה לקבוצת בעלי־הון איראניים המיוצגת על״ידי
קבוצת שאיל אייזנברג. מחיר המכירה גבוה בהרבה ממחיר השוק כיום. אם לא
יקרה דבר בלתי״צפוי שיפוצץ את העיסקה ברגע האחרון, צפויה עלייה נאה בשערי
מניות הכשרת היישוב. ההכחשה שפירסמה החברה השבוע אינה נכונה, והכחישה רק
כי נחתם הסכם המכירה ולא את המשא־ומתן.
ה בו רסה
ו]1ישור־חב,ם חון
8שחה מינוי נווד
מישרד־הביטחון טרם ביצע את ה הסכם
בינו לבין חברת ״רגבים״ ,על
מינוי בורר שיכריע במחלוקת בין הצדדים
לגבי התמורה שתובעת ״רגבים״ על עבודות
ביצורים. מדובר בהפרשים של כ־20
מיליון לירות בין הצדדים עבור עבודות
בהיקף של כ־ 40 מיליון לירות. ההסכם
על מינוי בורר הושג לפני יותר מחצי שנה
ואושר על״ידי היועץ־המישפטי״לממשלה.
השהיית ההחלטה על-ידי מערכת־הבי-
טחון הביאה את בעלי ״רגבים״ לידי
מכירת נכסים, כדי לעמוד בהתחייבויות.
נמכרה מחצית מלון ״עציון״ באילת לאחים
לב מבאר־שבע, בסכום של כ4.5-
מיליון לירות. נמכר חלק במיגרש ליד
בורסת״היהלומים לקבלנים אגושביץ-
סיטילר, שהיו שותפים למיגרש• כן מכרה
״רגבים״ את המכוניות של בעליה.
בעלי ומנהל ״רגבים״ ,ישעיהו ירקוני,
הנוסע עתה בג׳יפ, אישר כי התביעה
שהוגשה בשעתו על־ידי המכס נגד
החברה בעניין עיסקת הטרקטורים בוטלה.
הטרקטורים נמכרו לחו״ל בסכום
של 340 אלף דולר, שמהם קיבל מישרד-
הביטחון 140 אלף דולר והשאר הלך לתשלום
חובות של ״רגבים״.
צוללנים לישראל
משרד לתיירות״צלילה בישראל ייפתח
בקרוב על ידי הישראלי אורן מור. מור
הוא כתב ״שידורי-ישראל״ ומומחה צלילה,
שיעסוק בלוט אנג׳לט באירגון הטסות
צוללנים למועדוני-צלילה בישראל.
מור ייצג את מועדון צוללי יס״סוף
ועומד להוציא עתה ספר דומה על אתרי
צלילה באוקיינוס השקט.
מור ינסה להביא צוללנים גם למוע-
דוני-צלילח אחרים כמו בדי-זהב ונביעות.
הפניקס״ ונשיה מניות
גריקסון ב״חבק•
חברת ״הפניקס״ רכשה את מניות
ורדה גליקסון בחברת ״דובק״ .מדובר
בארבעה אחוזים לערך, שנמכרו במחיר
הבורסה. באחרונה הסכימה ״דובק״ לשלם
פיצויים לורדה גליקסון על נזקים
שנגרמו לה כתוצאה משינויי הניהול ב-
״דובק״• מדובר בסכום של כ־ 300 אלף
לירות. מנהל ״דובק״ ,זורח גהל, אישר
פרטים אלה.
יפת חו 71חדש
מבקר־המדינה
מ> הו א
אגד /1ס ״ ע ת
חגיגות בג;ופ 1הגן
מא שר גילו״
״העולם הזה ־
ד>*ב לוונטאז!?
ל ־ >1 <4די 1ו ת
מועצת־פרי״ההדר תפתח בקרוב מחדש
נציגות בקופנהגן. המועצה סגרה לפני
שלוש שנים את נציגותה במקום, ומאז
נוכחה כי קשה לה לשווק את מוצריה
ללא נציגות מקומית.
הדין־וחשבון האחרון של מבקר״המדי-
נה על בנק ״טפחות״ עוסק גם בחברה
בת של הבנק ,״החברה לשיקום המלא כה״
.כך כותב המבקר (עמוד : )60
״במאי 1976 פרש המנהל־הכללי של
החברה ובתחילת 1977 נתמנה מנהל-
כללי אחר תחתיו. פרישתו של המנהל
הכללי באה על רקע עיסוקיו הפרטיים,
שהאינטרסים שלהם נגדו את אלה של
החברה לשיקום המלאכה. בפעולותיו
אלה נתגלעה פגיעה בטוהר״מידות. ה
יועץ־המישפטי״לממשלה חיווה את דעתו
במיכתבו מיולי 1976 אל מנהל רשות
החברות הממשלתיות, כי בנסיבות העניין
לא נראה לו שיש מקום לנקוט
הליך פלילי נגד המנהל־הכללי לשעבר
כיוון שאין הוא עובד־ציבור• עם זאת,
לא היתה התנהגותו נאותה״.
שמו של דייב לומטאל הוזכר ב-
״הארץ״ בפרשיות אולמרט״מדי. מי
האיש ז
לוונטאל היה בישראל במילחמת־העצ-
מאות, ירד לאמריקה, עסק בעיסקי
מתכת. הסתבך בקשיים כספיים חמורים.
לפני כמה שנים היה קשור בעיסקה עם
חברת ״כור״ .הוא היה מתווך בעיסקה
שבה מכרה חברה־בת של ״כור״ ,״צינורות״
,כמות גדולה של צינורות לאיראן
באמצעות חברה גרמנית. לוונטאל קיבל
דמי־תיווך גדולים בעיסקה זו, ואז גם
הכיר את מנכ״ל ״כור״ ,מאיר עמית.
כפי שכבר פורסם, היתה הידיעה, כאילו
הוא חתנו של מאיר לנסקי, מוטעית.
אגב,
שם חתנו האמיתי של מאיר
לנסקי הוא מרווין רפפורט שנישא
לסנדי, בתו של לנסקי, ב , 1957-והיה
בעל מיסעדה בניו״יורק• השניים התגרשו
בשנות השישים.
קואופרטיב ״אגד״ סייע עד כה ל14-
מדינות באמריקה הדרומית בהקמת קואופרטיבים
לתחבורה ובפיתרון בעיות ההובלה
ההמונית• כיום יש ל״אגד״ שלושה
שליחים ביבשת זו: גרשון הד העומד
בראש צוות בפרו, יובל גיר בפנאמה,
ודויד לוי בהונדורס.
״אגד״ ערך שורה של קורסים בארצות
אלה, שבהם למדו כבר 1200 חניכים.
חמישה פרוייקטים גדולים לתחבורה
?]ווו חסים חבוח
ושיווק בתו ״ד
חברת איבוד אדלר, בעלת רשת ייצור
אופנה ובוטיק בתל־אביב, הקימה חברה-
בת בשם ״אלכסנדרה״ לשיווק מיוחד לרשתות
חנויות גדולות בחו״ל. אדלר מייצא
השנה מוצרי ביגוד במיליון דולר ובדעתו
להגדיל את הייצוא במידה ניכרת
באמצעות החברה החדשה.
רשת אדלר היא בבעלות מלאה של
יצחק ומיה אדלר. הרשת מבצעת
בעצמה את מרבית התיכנון, הדיגום וה גזירה
ומוסרת את התפירה לקבלנות־מישנה•
תזקם
קרן חדשה
״העולם הזה״ 18.2.76
שיקום עצמי
הפרשה נחשפה בכתבה של יגאל לביב
(״העולם הזה״ ,)2007 שבה סופר כיצד
הקים המנהל-הכללי יהודה פדן חברה
להקמת מיבני־תעשייה בשיתוף עם הקבלנים
אגושביץ וסטולר.
החברה הפרטית בנתה בחולון שיטחי
תעשייה במיליוני לירות ומכרה אותם
לבעלי מלאכה תוך הפרות החוזה• עם
פירסום הכתבה נקט מנכ״ל בנק ״טפחות״
משה מן פעולה מהירה, ולאחר
אימות העובדות הדיח את פדן והעביר
את החומר ליועץ־המישפטי-לממשלה.
ל סרט הי שרא לי
קרן חדשה לעידוד הסרט הישראלי
תוקם בקרוב, בהסכם בין מישרד-המיס-
חר־והתעשייה לחברת ״וורנר״.
החברה הפקידה בזמנו 750 אלף דולר
בישראל כהתחייבות להפקת סרט על אנטבה.
אחרי שבוטלה התוכנית דרשה החברה
את הכסף חזרה אולם מישרד״ה-
מיסחר־והתעשייה סירב להחזירו. הממונה
על עידוד הסרט הישראלי, בו עז
אפלבוים, אישר כי עתה הוסכם שה כסף
יהווה קרן שפירותיה יממנו הפקות
של סרטים ישראליים.
יועץ גרון
פרטי או ציבורי?
הקים בארצות !אלה, ועתה מכינים נוספים•
דוגמה אופיינית היא הפרוייקט ב-
פנאמה שהוקם על־ידי אברהם גרון.
בעלי החברות רצו להתארגן כחברה פרטית
והעובדים רצו קואורפטיב. הוקמה
מחלקה לתחבורה ציבורית במישרד ה תחבורה
והוקמו שתי חברות, האחת פרטית
והאחרת קואופרטיב• החברה הפרטית
הסתבכה בשביתות ובחוסר־מימון,
ואילו הציבורית התקדמה יפה. כתוצאה
מכך, החברות הפרטיות בארצות שבהן
פועלת ״אגד״ מוסבות לקואופרטיבים.
הרוצים הישוארים
3ונזי־קנ?ות?
בלונדון נפתח לפני כמה חודשים מרכז
קניות ענק סמוך לסוויס-קוטג׳• על שטח
קרקע גדול הוקמה שכונה חדשה, ובה
מאות חנויות ובתי־עסק. כימעט כל חנות
גדולה מאוכספורד סטריט פתחה שם
סניף, כאשר בין החנויות מצויים כל
השירותים לאכילה, בידור וכל הדרוש
לבילוי יום שלם בקניות מבלי לצאת מן
המרכז.
המרכז זוכה בהצלחה בלתי-רגילה, ומאות
אלפי נוסעים מובאים מאירופה
ישירות באוטובוסים אל המרכז, קונים
בו יומיים וחוזרים לארצם.
תופעה זו של מרכזי קניות ענקיים
מחוץ למרכז העירוני עדיין לא נבחנה
בישראל. ניסיון ראשון לבדוק אם הישראלים
מעוניינים לקנות במרכז כזה ייעשה
בימים הקרובים בשטח גגי התערוכה•
שתי חברות ,״שרז-השקעות״ ו״כל־בו״הנחה״
פותחות במקום מרכז-קניות
ענקי שבו יימכרו אלפי מוצרים בהנחה
של 50 אחוזים ממחירם הרגיל. שטח המכירות
יהיה כ 6000-מטר מרובע, והצלחתו
תהיה הוכחה כי כדאי להקים מרכזי
קניות מחוץ למרכז העיר• יוזמי ה מרכז
הם אסף רובין, מנהל ״כל״בו-
הנחה״ ואבשלום בורשטיין, מנהל
גינתו יורד לסנסס
המיליונר מרמאללה, עבד-אל-נור
ג׳אנחו, בעל בית״החרושת לסיגריות בירושלים
ובעל רכוש רב ומחצבות, בשות
פות
עם הקבלן הירושלמי יונה פפרמן,
עוזב את הארץ ומהגר לטכסס. ג׳אנחו
מוכר את רכושו לפפרמן•
לאחרונה יצא ג׳אנחו זכאי מאשמת
רצח, על רקע מערכת־הבחירות האחרונה
בגדה. ג׳אנחו היה כל השנים משתף-
פעולה עם שילטונות ישראל, וחושש
לחייו אם יוחזרו השטחים.
מנהל בורשטיין
לקנות או לא לקנות?
ה סנ הלב טי חו ת! אתה לאט
חייך,
להגן
אד ם ש קו ל ומחו שב.
לאט אתה בונה את
את ר כו ש ך, ומש תד ל
עליהם.
אבל ב רג ע שאינך מוגן...
בוא נד ב ר על איך להיות
מוגן, איך להיות בטוח.
בטח די רתךב״הסנה״
1״הסגה״ תעניק לךעד 200/0
הנחה מ מ חיר אביזרי
הבטיחו ת ה מומלצי ם ע״י
״הסנה״:
רב בריח, פלדלת, מגן דו ד
סגול (ציוד למקלטים) ,אגוז
פ לד ה(כ ספ ת/ד מ פל( סו רגי ).
כ שי שלך ביטוח ב״הסנה״
ואבזרי בטיחו תכאלה יהיה
קשהמאדלהפ תי ע אותך׳
אתה תהיה בטוח.
פנה עוד היום לאחד מסוכני
קבוצת ״הסנה״ (הסנה. צור.
שמ שון. רותם. בידרמן)
לקבלת פרטים.
המבצעימשךעדדצמבר .1977
מהשב טו ח ביטוח ומה
שביטוח הסנה.
> י עוד־ *ו ריידנ דיבני טוו־! בעיים
במדינה
דהס גי ך אוו הפוש;!
עקרון!ההסגרה, כמו
הפורנוגרפיה; הוא
עגיין •טל גיאוגרפיה
קאפלר
הוא
פושע״מילחמה
הרברט אותנטי.
כאשר נהרגו 32 חיילים גרמניים בהתנקשות
של המחתרת בלב רומא, פקד
אדולף היטלר עצמו, בהתקפה של זעם,
להרוג 10 איטלקים תמורת כל גרמני
שנקטל. קאפלר, מפקד המישטרה הגרמנית
ברומא, פעל כפקיד מסור. היה עליו למלא
מיכסה, תוך זמן קצר. לכן קיבץ אסירים
ועצירים שישבו אותה שעה בבתי־הכלא
של רומא ׳,ביניהם אנשים שנעצרו במיקרה,
רשלח אותם להוצאה־להורג.
מרוב בילבוד, וכדי שלא יתגלה חלילה
גירעון בחשבון הסופי, הוסיף קאפלר 15
אנשים מעל למיכסה•
דאגתו העיקרית, באותן שעות, היחה
כיצד לפתור את בעיות־התחבורה, שהיו
כרוכות במיבצע.
הקורבנות, איטלקים נוצריים ויהודיים*,
נעלמו כלא־היו. כעבור זמן נתגלו שרידיהם
במיקרה, במערה ליד רומא שפיה
נסתם על־ידי הגרמנים.
סרטן כמיזוודה. קאפלר נידון למאסר-
עולם על הריגת 15 הקורבנות שמעל
למיכסה. כאשר חלה בסרטן, היתד, נטייה
לשחררו — אך לחץ ציבורי מנע זאת.
השבוע הוברח קאפלר במיזוודה מבית-
החולים הצבאי לגרמניה. ממשלת איטליה
תבעה, שוב תחת לחץ ציבורי רב, שמט־שלית
גרמניה תסגיר אותו• תשובת הגרמנים:
הדבר אינו אפשרי ביגלל הסעיף
בחוקת־היסוד של גרמניה, האוסר הסגרת
אזרחים גרמניים למדינה אחרת.
בישראל עוררה תשובה זו זעם רב.
האם אזרחותו של אדם תמנע ממנו את
ריצוי עונשו? היה ברור לכל ישראלי:
על גרמניה להסגיר ׳את האיש !
עיקרון ״לאומי״ .תביעה זו היתד,
משכנעת יותר, לולא חתמו רוב חברי־הכנסת
לא מכבר על הדרישה ההפוכה:
לחוקק בישראל חוק האוסר את הסגרתו
של אזרח ישראלי לכל מדינה שהיא, גם
אם ביצע בה פשעים.
אותו חוק הוצע לכבודו של שמואל
פלאטדשרון, המבוקש על־ידי המישטרה
הצרפתית בעוון עבירות רבות, אולם
הצעת־החוק הישראלית לא הוגבלה למיקרה
זה. היא היתד״ לדיברי יוזמיה .״עקרונית״,
ונבעה מטעמים לאומיים. לא הוצאו מן
הכלל אף פשעים נגד האנושות ורצח-עם.
על־פי ההצעה, יוכל שכיר־חרב ישראלי
לבצע מעשה של רצח־עם, למשל ברודזיה,
ולחזור לישראל — מבלי ישיר,יה ברה
סגרה.
מסתבר כי הבעייה נראית אחרת לגמרי
כאשר מדובר בארץ אחרת• העיקרון, כמו
הפורנוגרפיה, הוא כנראה עניין של גיאוגרפיה.
הכנ
לצפצףעלה עו ל ם
האס מותר לאזרח
;7סוע במבוגיוק של
בע? הרשעה פלילית ץ
׳בשנת 1952 ניסה דב שילנסקי לפוצץ
פצצה במישרד־החוץ כמחאה נגד חתימת
הסכם השילומים בין ממשלות ישראל וגרמניה•
הוא נתפס לפני שהספיק לפוצץ את
הפצצה שבתיקו, הועמד למישפט, הורשע,
ונידון למאסר של 21 חודש, אותם
ריצה בכלא.
כיום מכהן דב ׳שילנסקי בח״ב הליכוד
בכנסת התשיעית, כשמאחוריו קאריירה של
מישפטן ועודדדין, אותה החל בעת ריצוי
עונש המאסר ישלו. למרות העובדה
(המשך בעמוד )36
* משום־מה התעקשו כלי־התיקשיורת
בישראל לדבר על ״איטלקים ויהודים״.
הדבר בוודאי היה מפליא את היהודים,
שראו את עצמם באיטלקים לכל דבר,
בעלי דת אחרת.
כיר המילחמה ב״פשע המאורגן״,
ח״ב ואהוד אולמרט, נפל השבוע סמל-
פודת־פתאים מן הסוג אותה ניסה בעבר
לטמון ולאחרים. פאשר נייסר, לחלץ את
עצמו!ממנה ההא הועף לעיני סל את אופיו
׳המוסרי, את רמתו האינטלקטואלית ואת
כושר האבחנה שלו בין הזיות למציאות.
החשת, נפרשה לרגליו של אולמרט במסיבת
עתונאים !שכינסו השבוע ואנשי הפנתרים
השחורים בבית־האמניס בי׳חושלים,
בהשתתפות ח׳^כ חד״ש צ׳ורלי ביטון ; מזכיר
התנועה! ,כוכבי ושמש! ,ודוברה מנחם
(״מגי״) כהן. העתונאים !שנטלו הלק בפגישה
לא העלו על דעתם בי הם משמשים
חלק !טתס״תיון שהושלך לעבד אול־מרט.
כאשר
החל מני כהן לגולל את הסיפור,
ששימש עילה לאותה מסיבודעתונאים, לא
ידעו העיתונאים כיצד להתייחם לדבריו.
אחרי הכל הוא היה מוכר לכמה מהם
כבעל עבר פלילי, שישב בכלא ארבע שנים
ובעוון ׳הברחת סמים לחו״׳ל. אולם הדברים
!שאמר היסו אותם בתדהמה, הם ניראו
נוראים מדי מכדי ׳שיהיו אמת.
,״במשך השבועות האחרונים שוחחתי
מספר פעמים עם ח״כ אהוד או׳למרם, ש הוא
!מבור ותיק שלי,״ סיפר וכהן, שהוא
׳מזכירו האישי של ה״ג צ^דלי בימת בכנסת
.״השיחות בינינו התנהלו הן במסת
׳והן בטלפון. היו לנו לפחות ׳ארבע שיחות
כאלה.
״תמכתי במאבקו ׳של אולמרט בפשע
המאורגן, בירכתי יאותו ׳ואיחלתי לו הצלחה
במסע הציבורי שהוא מנהל בנושא
זה. ואבל במהלך השיחות האלה אמר לי
אול׳מרט הבדים חמורים מאוד׳,אותם השא-
תי לידיעת מזכירות תנועת הפנתרים ה־שחורים.
״באחת
הפגישות האלה סיפר לי אול-
מרט שאם יקרה לו !משהו ויפגעו בו אישית׳
׳יפעילו המשטרה ׳והצבא יחידות ׳מיוחדות.
אולמר׳ט ׳טען כי סיירת מובהרת
ושל צה״׳ל הפנס לפעולה, ,תבצע פחחבו-
קציות לאנשים שאת שמותיהם הזכיר
כראשי הפשע המאורגן והחיילים יירו בהם
למוות כרחוכות. אולמרט טען כי קיימת
החלטה חד־משמעית בנושא זה בצמרת
המישטרה וצה״ל רז־,ציבור ומחא כפיים׳.״
כאן שיסע צ׳רלי ביטון את דבריו של
מני .״הדברים נראים לנו חמורים ביותר,״
טען הח״ב, שבתקופת כהונתו הקצרה הס פיק
כבר להסעיר את הכנסת והמדינה
כולה ,״דברים ׳מסוג זה קרו ככר סמיש־טרים
אתרים ולא סימפטיים. אנו תאים
זאת כצורה חמודה!של !מאבק היכול לגלוש
נם לפסים פוליטיים ואחרים.״
מני כהן המשיך בתיאור המאורעות :
״אחרי שצ׳רלי ביטון הגיש שאילתה בנושא
זה לשריהפנים, ובעיקר בקשר להחל׳טח
על הפעלת צבא כ ת להרוג אנשים׳ ציל-
צלתי לח״כ אולמרט וסיפרתי לו על ה־שאילתה.
הוא: אמר לי :׳אוי ואבוי לך.
אני ארד עליך ;אם תפרסם זאת ואגיד
לאבי ולגטין מהארץ שיפרסם עליך שאתה
קשור בפשע המאורגן. בוא מיד למשרדי
ותחתום על הצהרה בשבועה שלא ׳אמרתי
לד דברים כאלה׳.״
ביטון וכהן הודיעו בי הם עומדים לפנות
בתלונה לסי׳שטרד, על דבריו של אול-
מרט ובן יפנו לי׳ועץ יהמישפטי לממשלה
וללישיכת עורכי־הדיו, יטענו כי אולמרט,
שהוא עורך־תן במיקצועו, יניסה להדיח
את מני כהן למסור תצהיר שקר ביודעין.
״לא יעשו
אי ת ם מי ש ח קי ם >״
ף* רגע כו עיכלו העיתונאים את ה*
ומידע המדהים שנמסר להם הם החלו
לפשפש בעברו של כהן ,״,אין לי מד, להס-
וזיר,״ השיב להם פני כהן׳ ״בשנת 1970
הייתי מעורב בניסיון !הברחת סמים. נתפסתי
׳וישבתי בכלא במשך ארבע שינים.
שילמתי את הובי לחברה במלואו. לדעתי
זוהי צביעות מסריחה וגועל־נפש אחד
גדול לפשפש בעבדי ולהזכיר לי אותו
כל הזמן .׳נכון ,׳פשעתי. אפל שילמתי
את חובי לחברה ואני כיום אזרח שווה
זכויות.״
העתונאים דרשו הוכחות לדברים שאמר
להם מני. אלא שאנשי הפנתרים השחורים
התחמקו לספק אותם; .כמתכוון הם יצרו
את הרושם כי ׳אין להם הוכחות באלה.
׳כתבי הרדיו וד,׳טלוויזיה הריחו ׳ריח עימות
׳אלקטרוני חדש, מיהרו לצלצל אל ח״ב
אולמרט, לבקש את תגובתו על ׳ההאשמות
שהועלו נגדו. אולטרט לא היסס׳ הזמין
מיד ׳לביתו את בל, אנשי התיקשורת כדי
למסור את גירסתו.
כמו העתונאים עצמם לא העלה אולמרט
על דעתו בי בידי ׳מני ׳כחן נמצאת הקלטה
של שיחותיו עם אולמרט. נראה שהוא
היה ׳סבור כי ׳רק הוא עצמו יכול להקליט
׳בהקלטות סמויות את שיחותיו עם אוזרים.
הוא מיהר להכחיש את דברי כהן סכל וכל.
״לדברים ׳האלה !אין כל שחר,״ זעק
;אולמרט בהעמידו פני קזזק נגזל .״ציפיתי
אומנם שיעלילו עלי עלילות ואני מניח
שזו לא האחרונה.״
זאת היתד! .בדיוק התגובה לה ציפו אנשי
הפנתרים השחורים. הם ושלפו, אז את
סיירטי ההקלטה ושברשותם, טסת אותם
לשידור בטלוויזיה. אהוד אולמרט, שניסה
להתכחש לדברים שיוחסו לו, הוצג לעיני
כל !כשקרן. אולם זאת היתד, התדמית
הפחות השובה שיצר לעצמו. תוכן השיחה
בינו לבין מני כהן, שפורסם ברבים, הציג
אותו פטעחווטיו המוסריים.
הלקה הראשון, של השיחה. שנערכה
ב 15-באוגוסט, כ?ל הנראה במקום צי פות,
היה שיגרתי. אולמוט מנסה פה
להוציא מפי מני כהן כאילו הוא בא אליו
׳כשליחות אנשיי הפשע המאורגן כדי לאיים
עליו. אלא שכהן נזהר, ממלכודת זו.
״וסר. קורה?״ שואל אולמרט בתחילת
השיחה.
בהן: מעוצבנים לאללה ! תגיד מה,
וזה אתה אומר? עכשיו אני שמעתי שאתה
עומד לעשות מסיבת עתונאינו. זה נכון?
או למרט: למה? בדה הבעיות? דבר
לעניין !
כהן: לא יודע, כך אני שמעתי וזח
מסכן אותך.
או למרט: למת?
כהן: לא יודע!
אדל מרט: זה מה שהם ביקשו להגיד
כהן: לא. למה אתה חושב?
או למרט: אני רוצה להבין !
כהן: שמה?
אן־למרט: מיה קורה?
כהן: מה ,״מה קורה• ? למה אתה
חושב שאני איש שלהם?
או למרט: לא, אני רק אומר לד דבר
כ הן: אתה יודע שאני אוהב אותך.
או למרט: אני יודע שאתה אוהב אותי.
אני רק רוצח לדעת. הם מכירים אותך.
זה לא יהיה מפליא אס הס יפנו אליך
ויגידו לך: תמסור לו שהוא חי בסכנה.
מה יש?
בה ן: לא, הם בחיים לא אמרו לי דבר
שכזה.
או למרט: לכן אני שואל אותך.
בהן: מה פיתאום שהם יגידז לי 7
אני, אין לי איתס שיחה. אין לי בכלל.,.
היחידי שאני ידיד איתו, אבל גם כן לא
רואה אותו, זה מימון לוי. אבל אין לי
איתו שוס דבר, גס כן, אני אומר לך.
למה אתה חושב ש
או למרט: אני לא כועס עליך.
כהן: אני פשוט, אני פשוט מתוך מה
שאני קורא, אני — אני דואג לך, זה
הכל.
או למרט: מה 7מה יכול להיות? מה
אתה חושב? הס...
בהן: לא יודע!
או למרט: אתת יודע שאני נשמר
עכשיו בסמוי 24 שעות ביממה ושהם
עוקבים אחריהם 24 שעות ביממה אחרי
כל אחד מהם — בציתווב במכשירים
אלקטרוניים, באנשים סמויים שהם לא
מעלים על דעתם בכלל. תביר את זה :
הם יזוזו צעד אחד — הם על המקום !
ולא יעשו איתם ׳משחקים! תדע לך —
יש הוראה, זה ׳שמה אנשי ...חברת מהסיירת(
...כאן, מופיעה שמה של יחידה
מובחרת בצד״״ל).
״ה ש אלו ת לא חייפו ת
ל היו ת גפוגות!״
^ ג קו ד ה זו של השיחה איבד א׳ול-
סרט את השליטה על עצמו ועל פיו.
הוא השמיע לא פחות ולא יותר מאשר
ח־ נ אהוד אורמום(מימין) ננל במוטות שטמנו דו..הבנתו
השחורים״ ,חשו את כוצוכו חמוסו כסחטן משפטי
דברים שניתן לפרש אותם כאיום בטבח
הסוני, שיבוצע באמצעות סרופוקציד. על־ידי
המי׳שטרה ואנשי צד,״ל.
אמר או למרט 5״ברגע שהם זזים
לאקשן, עושים להם פרובוקציה והורגים
אותם מהראשון עד לאחרון. הוחלט!
נגמר העניין ! אני אומר לך את זה בהחלטות
רציניות ביותר, מורכבות ביותר.
יעשו טריק — יהרגו אותם ! פשוט יעשו
להם פרובוקציה, יכניסו להם טיל ! יהרגו
אותם, יגידו: הם ניסו לתקוף אותו. אתה
יודע! זה מה שהוחלט וכל הציבור יט־חא־כפיים.
לא יגידו, :המישטרה לא
בסדר.׳
תחילה, כאשר לא ידע שדבריו אלה
הוקלטו, התכחש אולמרט לדברים, כאילו
לא אמר אותם. כאשר שודרה ההקלטה,
עלה אולמרט על גל אחר כדי להתחמק
1מהמשמעות הנוראה של הדברים שאמר.
הוא החליט לעשות דדמתטיזציה של הי
עניין, להציג את עצמו כמי שנתת בסכנת
חיים נוראה ולכן לא היתד. לד ברירה אלא
להשתמש בסיגנון ברוטאלי על מנת להז היר
את אלה המתנכלים, כביכול, לחייו.
׳אולם המשך הדברים העמיד בספק טענה
זו. מסתבר כי הרצון ל״חיסול״ הוא חלק
מהבעיות הנפשיות של ח״כ אולמרט וכי
לא במיקרה יצר מערכת דימויים של
פרובוקציות וקטל בראשית דבריו.
חלקה השני של השיחה מתייחס לתביעת
הנזיקין לפי חוק לשת הרע שהגיש
האלוף במילואים רחבעם (״גנדי״) זאבי
נגד אולמרט.
אמר או למרט :״תשמע, גנרי עושה
את טעות חייו שהגיש מישפט. כי אני לא
הולד להסתתר מאחרי חסינות. אתה יודע
שאני הרי אעשה ממנו קציצות ! הוא עושה
את טעות חייו, כי אני אשכיב אותו
כה ן: למה?
או למרט: למה? ! הוא פוחד להראות
את הראש שלו. הוא הולך ברחוב — כולם
אמרו לו אה — אה ! אל תהיה ילד.
אם הוא לא יבטל את המישפט, אני לא,
אני לא הולך לבטל את זה. אני הולך
עליו לדרוס אותו ! הוא חושב שהוא משחק
פה עם ילד, שהוא יאיים כמו שהוא
איים על עיתונאים ואני אתקפל ! 7הוא
משוגע! הוא לא מבין שאני הנחתי את
כל הקלפים על המישחק הזה ! אני לא
הולך עכשיו להתקפל. החלטתי ללכת —
אז אני הולך!
כהן: תוריד את החסינות? איך תו־ריר
את החסינות 7
או למרט: לא אוריד את הח ...הוא
בונה על זה שתישאר לי חסינות ושהוא
לא יוכל להעמיד אותי לדין. הוא טוען
שאני רוצה חסינות. שולח אלי אנשים
מכל הכיוונים שאני ארד ממנו. מה זה?
הוא משחק פת איתי? הוא מגיש תביעה,
הוא יקבל: רק שאלון אני אכין לו.
הוא עוד לא יודע מה זה מישפט דיבה!
אלא מה, הוא עוד לא יודע -מה זה מיש־פט
דיבה, אכין לו 500 שאלות, אפרסם אותם
ואז הפירסום של השאלות קביל. הוא
חשב שהוא עושה סוב־יזדיצה על העניין?
הוא חמור ! מה זה מישפט דיבה? מיש־פט
דיבה אתה רשאי להגיש לתובע שאלות.
אתה יכול להכין 500 שאלות: את
מי דפקת? באיזה יום? האס בא איתך
הנהג שלך לראות איך אתה מזיין? מזה
ועד כל מיני עסקים פליליים. שאלות !
אתה לא חייב שהשאלות תהיינה נכונות
! שאלות ! ואתה מגיש את השאלות
האלה וכל עיתון רשאי לפרסם אותן מהתחלה
ועד הסוף. יש חסינות מישפטית
מלאה, וזה הליך פלילי, כמו שמותר לפר.ם
כתב תביעה.
!לץ חומרה שבתבטאויותיו הוולגא-
י • דיות של אזלמרט יאינד. טזפעת רק
מסגינון מהפרים. סחפה יוותר חפורה היא
משמעותם.
משום מה התייחס אולמרט אל מני כהן
כאילו בא אליו בשליחותו של גנרי (דבר
שאין ל!ו שה!ר ׳במציאות) .הוא התכוון
לכך שהדברים שהוא אומר למני יגיעו
לידיעת גנרי. על רקע זה ניתן לפרשם
כניסיון של סחטנות מישפטית.
אולמר׳ט מנסה לאיים כי יחסל את גנדי
׳מבחינה ציבורית ויגרום לירידתו מהארץ
יחד עם מיושפחתו, על ידי הצגת שאלות
לא נבונות באמצעות ושאלון, אותו חייבים
הנתבעים סמיושפט דיבה אורחי להגיש
לתובע ,׳כדי לקצר את ההליך המ״שפטי.
על השולחן ואוריד ממנו שערה ארח
שערה, שערה אחרי שערה. איזה 200 שמות
של עדים.
כהן: שמה? שמה? אף אחד לא יבוא
להעיד ! אתה רואה !
או למרט: לא יבוא להעיד ,7אה —
את (צוחק) הוא לא יודע מה מחכה לו!
הוא עוד לא יודע. נגמרה החסינות ! החברים
שלו לא מתקשרים אליו. הוא יושב
סגור בבית על מנעול. לא יוצא מהבית.
כהן: אין על זה סוב־יודיצה?
או למרט: שוס דבר ! אתה יודע מה
שיהיה לו פה? ! הוא לא יוכל, הוא יצטרך
לקחת את המישפחה ולברוח מהארץ!
אז הוא מגיש נגדי מישפט?! וחושב שאחרי
שהגיש נגדי מישפט אין לך פה כבר,
אתה צריך ללכת עד הסוף, אחרת העדן־
יות שלך
או למרט: אם הוא לא יוריד את
המישפט מייד, הוא יכול לפנות אלי להגיד
אולמרט אינו מסתיר כי הוא עומד לכלול
בשאלון זה נושאים שאינם קשורים כלל
לנושא המישפט ,׳כדי להכפיש את דמותו
של גנרי ׳ולבזותו ־בעיני הציבור.
עוד יותר מזר״ אולמרט טוען במפורש
בי הוא משמיע דברים אלה כדי להשפיע
על גנדי לבטל את התביעה שהגיש נגדו,
לגמור ואת העניין בהצהרה מצידו שאין
לגנדי שום עבירות פליליות ושהוא גם
,׳אינו חושד בגנדי בביצוע עבירות כאלה.
11ך | אנשי תנועת הפנתרים השחורים שליד רשימת חד״ש, במסיבת
! 11 /העיתונאים שבת סיפרו לראשונה על איומיו של אהוד
אולמרט להפעיל יחידה צבאית מובחרת כדי להרוג ״על־פי החלטה מגבוה.״ בתמונה
מימין לשמאל: חבר״הכנמת צ׳רלי ביטון, דובר התנועה, מני כהן זכוכבי שמש.
לי: תשמע, אני הגשתי את המישפט הואיל
ואתה אמרת שאני איש הפשע המאורגן.
אני אגיד לו: לא אמרתי.
כהן: אז אתה לא יודע, אתה רוצה
דבר כזה להגיד לו?
אולמרט: אני, תראה אני לא רוצה
כלום. אני לא רוצה כלום. רוצה מיש-
פט — שיילך למישפט. סלאמתאק עלינו !
אתלאן וסאהלאן! נעשה מזה חגיגה. אבל,
אם הוא יכתוב לי מיכתב ויגיד לי גנדי
שאמרת לי שאני איש הפשע המאורגן,
אז אני אגיד לו: הנה אמרתי שאין לך
שום עבירה פלילית, שאני לא חושד בך
בדברים פליליים, טענתי שיש לך חברים
קשים שזו תופעה חמורה בתחום החברתי•
אס הוא יפנה ויטפל בזה כך. אס
לא — אז שיילך למישפט.
ניסיון של
ס ח טנו ת מי שפטית
המנתישיס
ה 1¥1ן^ 1 :י|*] מני כהן, דובר תנועת
11 11111 הפנתרים השחורים ומזכירו
של ח״כ צ׳רלי ביטון בכנסת, נפגש
לפני. שבוע עם אולמרט כארבע פעמים,
תקליט בחשאי את שיחותיו עם אולמוט
בנושאי הפשע המאורגן. השיחות וזמוק־לטות,
שרק חלק מהן פורסם השבוע,
מהוות כתב־אישום כלפי חבר־הכנסת
שיווי־מישקלו. את השחצן שאיבד
׳כאשר דברים מ׳סויג זה מושמעים בפי
נתבע רגיל הם מהווים ניסיון בלתי הוקי
להשפיע על תובע בעת הליו מישפטי
:באמצעות איומים !מהסוג הנבזי ביותר.
ואולם באשר הם יוצאים מפיו של ע׳ורך-
דין, המודע להיבטים המשפטיים של הדברים,
יש בכך משום הודאה בכווגה לנצל
שלא בחוק את הליכי המשפט ולעשות
אותם פלסתר.
לשווא התפתל השבוע ח׳׳כ אולמרט בניסיון
לטשטוש את המשמעות התמורה
של דבריו, להצע את עצמו ׳כמרטיר ולעורר
ספקות במהימנות סרט ההקלטה
עליו הוקלטו איומיו הברוטאליים. שידור
סרס ההקלטה בטלוויזיה !והופעתו הטפול-
בלת של !אולמרט כאשר התבקש להגיב
על הדברים שהשמיע הציגו אותו לעיני
הציבור ללא איפור והסוואה.
ניתן היה להסכים עם אולמרט רק בנקודה
אחת. היה זה ׳באשר אמר :״מכל
העניין הזה !מריח ׳ריח של טירוף־דעת.״
׳כדי להפסיק את ומזזול־השדים של טי־רוף־הדעת
המשתולל, העלול לשגע את
המדינה עוד ז!מן !ממושך, היתד. רק רדד
אחת: להקדים את הבירור המישפטי של
פרשת אולמרט על מנת !שהאמת תצא
לאור לא באמצעות הקלטות חשאיות, אלא
בהכרעה מוסמכת !וחותכת של בית־ה־מישפט.
אהוד אולמרט ורעייתו במסיבת-העיתונאים המאולתרת
שערכו בביתם מייד אחרי מסיבת־העיתונאיס של הפנתרים.
אז לא שיער אהוד אולמרט כי שיחותיו עם מני כהן הוקלטו בחשאי, הכחיש את הטענות
נגדו. גם אשתו טענה :״זה לא מתאים לו.״ כאשר שודרה ההקלטה אמר דברים אחרים.
בגין רוצה לארח את המוני ישראל בביתו בשבת -אבר
העצובה
צעירה דתית שבאה
לתפילת הבדלה לבית
ראש־הממשלה ונאלצה לעבור טכס משפיל
בשער הבית, שולחת מבט עצוב פנימה.
מאות אנשים, בהם תיירים רביס
רדה
! 17111171
ואזרחים שומרי־מיצוות, שבאו
^ 1 11/1110/4י 1
לאחל לראש־הממשלה ״שבוע טוב״ ב״בית הפתוח״ במוצאי השבת
ן המאושרים !ד״״דצ
1בק עז נגד אורחים אחרים ונגד ה״גורי־
| לות״ בשער להיכנס אל מה שכונה ״הבית
| הפתוח״ ,נראים יוצאים כעבור זמן קצר.
האחרונה נראים כשהם מנסים לפרוץ את מחסום ה״גורילות״ —
שומרי ראשו של בגין. הכינוי דבק בשומרי ראשם של אישים בכירים
בגלל חזותם החיצונית המגושמת והתנהגותם הגסה.
^ בוא כשבוע הבא, אדוני, היום
• //אנחנו לא מכניסים!״ אמר המאבטח
הגברתן בסון !!וקשה .״אבל זו
הפעם השלישית שאבי מכתת את רגלי
לבית הפתוח של ראש־הממשלה ולא זוכה
להיכנס,״ התחנן האיש שבא עם ילדיו
.״אין דבר, בגין יהיה פה ארבע שנים,״
ענה לו ה״גורילה״ בלעג.
היה זה דו־שיח ׳אופייני שהתנהל בין
אחד ׳מאותם סאות אזרחים, ביניהם תיירים
רבים, ילבין שומרי־ראשו הקשוחים, המצטיינים
בגסות־רוח של מנחם בגין, ברחבת
מצודתו הירושלמית של ראש־המסשלה ברחוב
בלפור בבירה.
האיש, כרבים אחרים המצטופפים מדי
שבת אחר־הצהריים ברחוב השקט שבשכונת
היוקרה טלביה, בה מתגוררים רבים
מפקידי הממשלה הבכירים, סול שער־הבר־זל
הנעול של בית ראש־הממשלה, קיווה
ליהנות מכמה דקות בקירבת ראש ממשלת
ישראל. אולי לזכות לברכו בברכת שבוע
טוב, ראם יתמזל לו מזלו, אולי אף ללחוץ
את ידו ולקוד קידה קלה. כל זאת, במים־
גרת:מדיניות ה״בית הפתוח״ שמקיים בגין,
ושעליה מרבים כלי-התיקשורת לספר. כמו
מאות אחרים שהגיעו אותה שבת למטרה
זו, נכונה גם ׳לאותו אזרח אכזבה עמוקה,
למרות שעשה את דרכיו זו בפעם השלישית,
נאלץ לשוב כלעומת שבא. הגיד
רילה לא אישר את כניסתו.
הכל ב ח סדי
״הגורילות״
ך* שנבחר מנחם בגין לראשות ה-
ממשלה, טרחו אנשי יחסי־הציבור שלו
להדגיש את עובדת היותו איש צנוע,
עממי ,׳שאינו מתנשא גם כאשד הוא מגיע
לשררה. כהוכחה לכך סופר על ״הבית
הפתוח״ שנהג לקיים בזמן היותו ראש האופוזיציה,
והודגש שהנוהג יימשך למרות
ל 1ל ל !17| 1^ 71
היוצאים המאושרים, אלה שהצליחו קורס לפרוץ פנימה
1 1 /4 11\ #4 # #11-4נראים מחייכים בסיפוק בדרכם החוצה כעבור דקות
אחדות. הסיוט שעברו בהמתנה מחוץ לשער — נשכח. הסיפוק עצום. על הכביש ממול
נראים מתגודדים עשרות אזרחים שלא הורשו על־ידי הגורילות להיכנס ל״בית הפתוח״.
הגורילות שלו קובעים מי כן וגי רא
ואש הגורילות
מבט לעגני נסוך על פניו של יחזקאל אלישיב, אחד
מהאחראים על שומרי־ראשו של בגין, שעה שהוא
מציץ מבעד לחלון מיגדל הביטחון בשער בית ראש־הממשלה ומביט על אזרת המתחנן
שיכניסו. אלישיב לא היסס ללעוג לאזרחים ולתיירים כאחד, שבאו ל״בית הפתוח״ של
ראש־הממשלה, וחש עצמו בטוח ומוגן בחסות הסמכויות הנרחבות שמעניק לו תפקידו.
מבט מותם
!1שולח מנחם בגין לעבר מאות האזרחים הנדחקים ברחבה
שממול לבית ראש־הממשלה בשכונת טלביה בירושלים, מתוך
תיקווה שיצליחו להיכנס פנימה וללחוץ את ידו. בגין יצא לרגע, אך כשראה את
ההמונים הצובאים על הבית, השים עצמו חוכך בדעתו ונכנע לרצון העם. הוא
הורה ל״גורילות״ לערוך ״הצגה שנייה״ ולאפשר לעוד כמה עשרות אנשים להיכנס.
חפתוח
..תראה, מצלמים!״
אמר נהגו האישי של בגין אלי (דמתי)
שחר (משמאל) ל״גורילה״ האדמוני שלידו..
דמתי היה היחיד שלא שבע נחת מהתנהגות
עמיתיו ה״גורילות״ ויעץ להם לנהוג
ביתר נימוס, אך הס לא שעו לעצותיו.
המיגבלות והעומס המוטל על כתפיו של
ראש־זזממשלה. צלמים רבים שנהרו אל
ביתו הצנוע של בגין בתל־אב״ב צילמו
תמונות שהוכיחו כי אכן בך הוא הדבר:
בגין פותח את דלתו 1במשך השבת לפני
כל אזרת החפץ להיכנס, להתפלל, או
סתם לומר כמה מילים לראש ממשלתו.
־אך מה שנראה אולי כתופעה נדירה של
מנהיג החי ׳בתוך עמו, התגלה בימים אלה
כבלון נפוח. האשמה לכך אינה מוטלת
רק על ראש-יהממשלה, אלא נזקפת במידה
רפה גם לחובת אנשי פמלייתו, בעיקר אג־שי־הביטחון
•שבהם.
במסווה של ״מילוי !תפקיד״ ו״הקפדה
על הוראות״ ,הפנו אנשי ציוותו של ראש־הממשלה
את ״הבית הפתוח״ לבית סגור
מאד, ואת העליידדלרגל אליו — לסיוט
משפיל.
מסיביות ׳שונות הוגבל משך פתיחת השערים
לשעה אחת מדי שסוע, שבין השעות
7.00־ 6.00 בשבת לפנות ערב.
גם בשבת האחרונה הגיעו מאות אנשים,
בהם תיירים רבים מארצות־הבר״ת,
שישמעו על העניין ובאו ״לחזות במדעי-
נינו במנהיג העם היהודי כולו,״ כפי שהסביר
אחד מיהם. יהודים דתיים שבאו
להתפלל תפילת הבדלה בחברת ראש-
הממשלה, אבות שהביאו את ילדיהם לראותו
וסתם עמך.
שעת פתיחת השערים הוקדמה בחצי
•ישעה בהוראת ראש־הממשלה, כך שכל אלה
שלא ידעו על כך ולא הקדימו (רבים בגלל
קדושת השבת) גילו, להפתעתם, ש בשעה
6.00 כבר החלו הגורילות, שנעז רו
ביותר מתריסר שוטרים, לפניות את
קהל המבקרים. אחדים מהם לא הסתפקו
בכך, אלא ליוו את הקהל היוצא בדחיפות-
זירוז.
כך קרה שהחל בשעה 6.00 במוצאי
השבת האחרונה התגודדו מאות אנשים
ברחבת ביתו של בגין, נדחקו לכיוון השער
והונסו ממנו על־ידי השוטרים שניכר
בהם כי לא תודרכו כראוי ולא ידעו
מהן ההוראות לגבי קיום ״הבית הפתוח״.
לקראית השעה 6.30 ניכרו הכינות ליציאתו
של בגין מהבית. צי מכוניות־השרד
האמריקאיות של פמליית ראש־הממשילה
נע לעבר הפתח, הקהל גורש מהמקום.
הגורילות התרוצצו סביב בצווחות ודחפו
בגסות את כל מי שנקלע לקירבתם. אולם
כל זה לא הרתיע את המעריצים. אלה
המשיכו להתגודד במקום למרות הכל.
לפתע הופיעה דמותו של בגין על מדרגות
בית־האבן הנישא. הוא נעצר והביט
בקהל סוגדייו, סביבו עמדו בני־מישפחתו.
מחיאחת־יהכפיים ׳וקריאות ההידד הזכירו
מצבים דומים של היסטריית המונים
משולהבים בארצות שכנות.
בגין סקר את הקהל, חכך בדעתו ונכנע
ל״רצון העם״ .כדרכו ידע מנהיג ׳הלי-
כוד, אשף הגינונים, לשחק את התפקיד
עד תומו. הוא הניף את ידיו לעבר הגורילות
כאומר :״תינו ילחם,״ יוחזר אל תוך
הבית. באותו רגע פרצה מהומה רבתי.
הקהל כולו החל נדחף לכיוון השער הצר.
שתי גורילות עמדו בפיתחו וערכיו מיון,
מי פניימה ומי החוצה, מי וורשה לחזות
במנהיג ומי לא. מי שלא נשא חן בעיניהם
׳נדחף הצידה והורחק בגסות. לא
היה סל סדר או היגיון בשיטת הכניסה.
הגורילות הפגינו את סמכותם הבלתי-
מעורערת. הוד. זה מחזה עצוב,׳ לראות
עשרות אזרחים שולחים ידיים מבעד ל סורגי
ישער הברזל המוגף מתחננים !ומת-
רפסים לפני הגורילה האחראי שיתיר את
כניסתם, כאילו כל עולמם תלוי בשהייה
של רגע אחיד במחיצת ראש־הממשלה.
ק שו חי ם כמו
במערבונים
ך* גורילה שיחלו את תפקיד הקשוח
י 1עד הסוף. הוא העמיד פני נוקשה,
עמד עמידה מאיימת, הביט בקרירות בקהל
ולא הואיל אפילו להתייחס לפונים
׳אליו.
(המשך בעמוד )28
! 4 | 1ך מנחם בגין ממהר אל מכוניתו במוצאי־השבת, אחרי שהמוני
1 1מ 1#1המבקרים ב״בית הפתוח״ שהנהיג, סולקו. לידו נראה אחד
משומרי־ראשו — ח״גורילות״ הידועים לשימצה בשל יחסם הגס והזילזול שהם נוטים 1
להפגין כלפי אזרחים .״•גורילה״ אדמוני וחסון זה התבלט באותה שבת בגסותו ובאלימות1 .
מדור למתרחש בשווקים
בעריפת בני קארו,
ת.ד29716 — .
טל 241530 03 תל־אביב
בעק בו ת שת תאונות היגעה ל״פרוייקט״
אינני מתיימר להציג את עצמי
כנהג זהיר ואולם אינני כזה.
מכאן סביר מצבה הנוכחי ישל
מכוניתי (חיפושית) .ומה
קרה 1כהפרשי ׳זמנים קצרים
מאד גרמתי לשתי:תאונות (׳בפרק
זמן של 4ימים יבין אחת
לשנייה) .בהן הפכתי את החיפושית
שלי ״למיני מיינויר
פסנתרי״ מכיוון שלא יאה בנסיעה
׳במצב כל כך ״מקופל״.
הכנסתי אותה למוסך ״פרוייקט״
,עלזו ברצוני לספר לכם.
ובכן הגעתי עם ״מכונית הפסנתר״
שלי לרח׳ ז׳בוטינסקי
בפ״ת ונתקבלתי ע״י מר שמעון
פירוזה, בחור חייכני ו אדיב
ביותר, חצי מבעליו של
מוסך ״פרוייקט״ (החצי השני
הוא אחיו שמואל פארי) •בו
במקום נמסר לי מצבה המדויק
של מכוניתי, הסכום שאצטרך
להשקיע, וזמן היעבודה. ישי־רותו
לנושא, אדיבותו ומהימנותו
(שלאחר מכן הוכחה במלואה)
וווהמחיר ,׳שהיה יתואם
איכות עבודה כזו ,׳בנוסף לחיסכון
!המובטח, הם, הס, שהשאירו
את המכונית ב״פרוייקט״.
כלומר, שימו לב, בעלי מוסך
״פרוייקט״ המציאו חומר חיסון
מפני חלודה — בואו •ואפרט.
לאחר 20 שנות עבודה ונסיון
בענף המתכות, מצאו האחים
פירוזה שמעון ושמואל חומרים,
מהם מיוצר הפירומגן פו
מצפים מתכות מפני חלודה.
חוטר זה העולה •באופן ניכר
מדרישת: התקן הבריטי והאמריקאי
* גורם להתעניינות מרו בה
סביבו, בצד,״ל ובמשרד ה־בטחון,
והוכיח במשך השנה
האחרונה את יעילותו בהגנת
פח המכונית מפני חלודה.
ובכן, ימה הלאה, לאחר ששוכנעתי
מטיב עבודתם, במק־צועיותם
של האחים פירוזדה
* לפי התקן הבריטי 1133
חלק 66׳המיועד לבדיקת ציפויי
הגנה רכים !מהסוג ,)2(7 ? 3
אורך זמן השהייה בתא לחות
240׳שעות. ואילו לפי התקן עמד האמריקאי
החומר בתא ריסוס מלח 430
שעות. פרטים אלו נמסרו לאחר
בדיקה בתעשייה האווירית.
שבאמצעותה
הגיעו להמצאת
אותו חומר מהפכני ״פירו־מגן״)
,האם קיים מקום טוב
יותר בו ׳ניתן לחדש ״טרנטה־פסנתר״ת״
י האמינו •לי שבדקתי
לפני שנכנסתי לפרוייקט״
.כל פחח קטן אמר לי
את דעתו ומכולם התרשמתי
שכל רצונם הוא להשיג את
כספי.
לא כך התרשמתי משמעון פי־רוזדה,
הנ״ל היה כה ישר.
העמיד אותי במקומי ״המדו־ייק״
ללא כחל וסרק, אפילו
המחיר אותו דרש לא נראה לי
גבוה כאחרים.
בטוח אני שאקבל חיפושית
ישנה־חדשה ממוסך ״פרוייקט״
כי הם יודעים לבצע זאת, במקצועיות
רבה ביותר.
בנושא זה לא אאחל לכם, ל התראות
במוסך ״פרוייקט״ ,אך
לטובתכם זיכהו שם זה. מוסך
״פרוייקט״ האחים פירוזדה.
רח׳ דבוטינסקי 67־ 65פ״ת.
ובעת הצורך. היכנסו אליו ולו
רק לתיקוני פחחות, כדאי מאד
לחסן את המכונית בחומר
״פירומגך כדי שבאחריותם
של שמעון פירוזדה ואחיו
שמואל לא תתקוף החלודה את
מכוניתכם לפחות לדור שלם,
ד,ם מתחייבים חוזית עד —
5שנים. הקדימו דפויאה לחילו־דה,
כי בעוד כשנתיים, כש־
ברצונכם ״הוד ,׳למכרה אחת השאלות
לבדיקת ערך המכונית
תד,יה, האם חיסנת אותה מפני
חלודה? החיסון מאריך את
חיי המכונית ומעלה את עררה.
שאלו יתווכחו.
כך עובדים ב״פרוייקט״
ה תג לו ת
א 0וז 1ו8 £
התגלות, בצרפתית פירושה—
ובארץ
הוא שמו של מיפעל לייצור
הנברשות הנהדרות ביותר
שראיתי לאחרונה. המיפעל
שהוקם ע״י עולה חדש מצר פת
בשם רודה בן־חמו, מייצר
בלעדית את נברשותיו ולא
ניתן להשיגם ׳במקום אחר
בארץ.
מדר. בן־חמיו שהחל את דרכו
בענף עלז־ בצרפת, מייצר
ב־ז< 1101 1¥ £נ את כל
סוגי הנפרשות הקיימות ומת־מחה
בנברשות דקורטיביות,
מנורות לילה, קיר ועמידה.
ברח׳ הירקון 65 בפני־ברק,
לא נמצא אמנם ארמונו של
ל ואי ר.־ .14 אך בקומה ג׳ שבו,
טל ,790695 .תחטפו סינוור
רציני מתקרת הבדולח, זרועת
הנברשות.
אלון, יצרן ריהוט כפרי, מציג סימון כפרי אקסלוסיבי נוסח ספרד
הכל התחיל כשחזרנו מביקור
אצל זוג ידידים מ״החברה הגבוהה״
מאלה השואפים להיות
ייחודיים ואקסלוסיביים. וכשהמדובר
בריהוט הדירה, הם
עלו על הגל הנכון. ו״מילאו״
״אלוף׳ — רהיטי כפר נוסח ספרד
ביקור בבית האפנה ״ראש אינדיאני״
אל דאגה. לא נספר לכם על
גולגיולות, וגם לא יעל ביגוד
אינדיאני• לעומת זאת, יש לגר
מה לאמר, על בית האופנה
לבגדי ספרט אלגנטיים לנשים
— ״ראש אינדיאני״.
בית אופנה אקסלוסיבי זה, המצוי
ברח׳ נחלת בנימין ,29
תל־אביב, צועד ״כראש יאחד״
עם אופנת לונדון, פריס, ורומא.
את המידע הבלעדי הזורם
מבירות אלה — ע״י מרטיר,
קולב מארד,״ב — הישר ל־
״ראש אינדיאני״ .מעצבת, ה־אופנאית
נירה קפלן דגמי אופנה
אקסקלוסיביים: בלבד לבגדי
ספורט לנשים.
ל״ראש אינדיאני״ יש ״ראש״
נוסף והוא הראש הרציני יו־המקצועי
של בעליו — שני
צעירים היודעים פרק באופנה,
ואשר את דרכם כאופנאים הח לו,
לא לפני שסיימו את חוק
לימודיהם במכללה האקדמאית
לטכסטיל — ״שנקר״ ילה הם
חבים את הצלחתם.
את דירתם בריהוט על נזהרת
הסיגניון הכפרי. הכל טוב ויפה
אלא מד, י הריהוט הכפרי שהגיע
אליהם ״הישר״ מיערות
סקנדינביה (פינלנד) ,הספיק
לייקר את עצמו במידה כזאת,
וה״ריאש״ האחרון — עמידה
בראיט בייצור ועיצוב דגמי
ספורט אופנתיים לנשים.
ב״ראש־אינדיאני״ מחכים לכן
וגם לכם בעלי הביוטיקים —
להתראות.
״הגוף״ של ״ראש אינדיאני״
מהפיכה
שרכישתו ׳הפיכה כמעט כלתי
אפשרית. טלי ואני שגמרנו
אומר זה מכבר לרהט את די רתנו
החדשה בריהוט כפרי מקיר
אל קיר• הגענו מהר מאד
למסקנה, שנאלץ להסתפק בתוצרת
הארץ. והחלטנו לבדוק
את השטח.
מלאכת החיפוש היתד, קצרה
משחשבנו בתחילה, לאחר שמצאנו
את עצמנו ב״אלוך —
יצרני ריהוט כפרי ברח׳ שייני
קין 24ת״א, טל.285620 .
״׳אלון״ ,יצרן ׳הרהיטים זה כ־13
שנה — מספרית חיה פרידמן
— שם ידגש ב־ 5השנים האח רונות
על ייצור ריהוט כפרי.
היצרן ״אלון״ השתכלל טהר
מאד, וכיום הוא יאחד מטובי
יצרני הריהוט הכפרי בארץ,
הוא מספק ריהוט בסיגנוניות
כפריים מגוונים, מעץ בוק ומאורן,
ריהוט נוסח ספרד, פי
בעיצוב
נות
אוכל, סלונים, חדרי שינה,
מזנונים וחדרי ילדים. בעצם
ריהוט כל דירה לרבות קישוטי
קיר, מנורות, נברשות ואי־צ־טביאות.
אולם ״אלון״ איננו
מסתפק באלה, חשוב להם ל שרת
את סיגנון הלקוח שלו וטעמו.
ולכן ב״אלון״ מקבלים
הזמנות פרטיות ״המנוגדות״
לפי ׳רצון הלקוח, בין יתר אפשרויות
הריהוט שמציע ״אלון״,
מוצעת האפשרות לרהט דירה
שלמד, אך יורק מרהיטי ״אלון״
ובסייגנון סופר אקסקלוסיבי
יחד עם זאת, ב״אלון״ דואגים
שהתילהבותך לא ׳תצטנן, כשתגיע
לשלב האחרון (הפחות
סימפטי) של הקניה — התשלום.
קיימת אפשחות לתשלומים
בתנאים נוחים.
גם לאחר שד,ריהוט כבר בביתכם
,״אלון״ אינו זונח אתכם
והוא ׳מעניק לכם אחריות
מלאה.
הדירה
סולרויד — מציג מימד חדש בעיצוב פנים הדירה
לפני שבע שנים, הגיעה איירה
סלפפזר מפינלנד והשתקעה בארץ,
כאשד. צעירה ובעלת חוש
אסתטי מפותח, הגיעה איירה
מחר מאד למר. שחיפשה: ,והתוצר:
המוגמר משתקף זר4 .
שנים באולם התצוגד. סולרו־איד
— בדיזנגוף 282ת״א,
טל. .445322 .ובעצם העניין
וילונות גליליים.
וילון גלילי הוא וילון עשוי
בד כותנה מצופה בחומר פלס טי,
יחכיר מוצמד לגליל עץ
קפיצי המצויד במנגנון לדירה
בכל גובה רצוי. כך מתקבל
מוצר אוטומטי מודרני ׳המעוצב
בסיגנון סקנדינבי, בעל
איכות ואמינות גבוהים. השימושים
׳היעודים לוילונות גליליים,
מגיעים לכל מקום אליו
מגיע יד דמיונכם: .לבתים, חנויות,
בתי־מלון, משרדים ואפי לו
יל...ספינות.
בעיקבות הצלחתם ׳באירופה,
עושים הוילונות הגליליים את
דרכם גם בישראל! .האלה, כ
דוגמאות
מגוונות ובדגמים שונים
לפי הזמנת הלקוח.
לוילונות הגליליים, יתרונות
נוספים: מונעים חדירת קרני
שמש• ,אינם קולטים אבק !ואינם
דוהים.
להפתעתכם — תגילו ש
ניתן
לעצב את הדירה כולד,
בסיגנון המיוחד של סולרדאיד.
אם אתם מודאגים מהתשלום,
תנוח עליכם דעתכם .׳המחירים
זולים יחסית לווילונות רגילים.
ההרכבה קלה והתמורה מלאה.
זה בקצה המזלג של סולרויד.
השד הווביץ יא ״קו את מחיו• אבקת־החרב, ומישנחתו עשו״ה והווויח
חשו שוון עשוי להיקרע לדילמה בהעלאת מחיר החנות הקרקעות
מיליונים
הטו־יס המתעטוים
* ־ 17 בחודש יולי החליטו שרי ד*,
1מיסחר והתעשייה והחקלאות על הק־טנה
משמעותית של הסובסידיה למוצרי
מזון שונים, כולל מוצרי חלב. החלטה
אדמיניסטרטיבית זו גרמה מייד לייקור
המוצרים המסובסדים, בולל מוצרי חלב
ב־,־ 257 ויותר. היא עשוייה גם לגרום
להתעשרות המחלבות המאוחדות השייכות
למישפחתו של יגאל הורביץ, שר המיסחר־והתעשייה
בסכום ־של 7.9מיליון לירות
רווח נקי לשנה נוסף לרווחים הרגילים
של המחלבות.
תוספת רווח זו;תזרום למחלבות המאוחדות
בגלל ההחלטה המעוותת של השר,
שתעשיר בסכום דומה מחלבה נוספת,
שטואוס. ההחלטה לא תעשיר את תנובה,
המשווקת כ־!ס/ס 80 ממוצרי החלב הנמכרים
בארץ או את מחלבת טרה הפרטית.
בחודשים מאי-יוני, שקדמו להקטנת הסובסידיות,
רכשו המחלבות המאוחדות
מדי חודש כ־ 80 טונות אבקת־חלב. מנהל
המחלבות, יוני הורביץ, בנו של השר,
אמר כי זוהי הכמות הרגילה שהמחלבות
רוכשות בחודש, וכי הן מחזיקות מלאי
קבוע של כ־ 50 טון אבקה. כן אמר יוגי
כי גם אם יהיו רוכשות יותר אבקת־חלב
לא היו מרוויחות דבר שכן הקטנת הסובסידיות
לא חלה על אבקת החלב ומחירי
האבקה לא עלו ונשארו 12 אלף לירות
לטונה.
אולם הסיפור אינו פה פשוט כפי שהוא
נראה.
בחודשים שקדמו למאי־יוני השנה רכשו
המחלבות את מחצית כמות־החלב שרכשו
בחודשיים שקדמו להקטנת הסובסידיות.
הכפלת ההזמנה אינה מוסברת בהגדלת
הייצור. הגדלת הייצור בחודש מאי, למשל,
הצדיקה הזמנת כמות של 10 טון נוספים,
אולי ,15 אבל לא כמות של עוד 40 טון
אבקת־חלב.
יותר אבקה —
יותר כסף
^ ש המנסים להסביר את הכפלת ההזמנה
של האבקה על ידי המחלבות המאוחדות
ברצון לצבור מלאי זול לפני שיעלה
מחיר האבקה עם הקטנת הסובסידיות ה־צפוייה.
מנהל המחלבות, יוני הורביץ,
ניסה להפריך טענה זו בנימוק כי מועצת
החלב מטילה היטל על מלאי אבקת החלב
במחלבות כאשר היא מעילה את מחירו.
זד. נכון, אבל המחלבות המאוחדות מחזיקות
את מלאי אבקת־החלב שלהן גם ב
המשקים. היא אינה רשאית להשתמש
באבקת־חלב לייצור אלא אם כן אין המשקים
מספקים לה את כמות החלב הדרושה
לייצור.
שאר היצרנים הפרטיים, כמו המחלבות
המאוחדות, שטראוס וטרה, קונים חלב
מתנובה לפי רצונם, יכולים לייצר את
מוצריהם מחלב ניגר או מאבקת־חלב לפי
הכדאיות, בלא כל התחייבות למשק החלב
בארץ.
מחלבת טרה, למשל, נוהגת כמו תנובה
ומעדיפה לייצר מחלב ניגר ולא מאבקה.
המחלבות המאוחדות ושטראוס צורכות
כמויות. גדולות של אבקת־חלב למוצרייהן,
הן לתעשיות הגלידה שלהן והן למוצרי
הגבינות, הלבן, היוגורט וכל הניגרים
למיניהם.
מ ה שנראה
כפגם אסת טי
שר הורכיץ
פגם אסתטי
מיפעלי הגלידה אדניר השייכים למחלבות
— ועל מלאי אבקת החלב במפעלי הגלידה
אין מועצת החלב יכולה להטיל היטל.
משק החלב מושתת על קורלציה מתמדת
בין מחיר החלב הניגר למחיר האבקה.
הממשלה דואגת יתמיד כי רמת המחירים
תהיה כזאת שקודם־כל ישתמשו יצרני
החלב בחלב הניגר, ורק בעת מחסור בחלב,
שהוא בדרך־כלל זמני, היא מעודדת שימוש
באבקת־חלב במקום החלב החסר. בכל
השנים האחרונות היו מחירי אבקת החלב
גבוהים במידה כזאת שלא הייה כדאי ליצרני
מוצרי־החלב להשתמש באבקת־חלב
במקום בחלב לתעשיית החלב.
מטונה אבקת־חלב נייתן לייצר 11 אלף
ליטר חלב. לפי המחיר הנוכחי של 12
אלף לירות לטונה אבקת־חלב הרי ייצור
הלב מאבקה עולה 1.04 לירות לליטר חלב.
החלב המתקבל כחוש ויש להוסיף לו
שומן שמחירו גע בין 15ל־ 23 לירות
לקילו• כדי לייצר, למשל, לבן מאבקת־חלב
יש להוסיף לכל ליטר חלב כחוש 30 גרם
שומן. לגבינה של ,־ 97 שומן יש להוסיף
90 גרם שומן חלב. לגבינות קשות יש
להוסיף 250 גרם שומן. כך שמחיר של
מוצרי חלב על בסיס אבקה הוא 1.04
לירות לליטר חלב כחוש בתוספת מחיר
השומן לפי המוצר.
יועץ־מישפטי ברק
טריקת דלת
מחיר ליטר חלב ניכר היה, לפני ביטול
הסובסידיות האחרון 1.25 ,לירה, כולל
השומן. החישובים מצביעים על כך שכדי
לייצר מוצר מאבקת״חלב היתד, העלות
גדולה ב־ 30 אגורות בממוצע לליטר מאשר
לייצורו מחלב ניגר•
הקטנת הסובסידיות האחרונה העלתה
את מחיר ליטר החלב הניגר ל־ 1.77 לירה,
תוספת של 52 אגורות ליצרן. מחיר אבקת
החלב נשאר ללא שינוי. התוצאה: ייצור
חלב מאבקת־ח׳לב בתוספת שומן כדאי
יותר מאשר לייצר מוצר חלב מחלב ניגר.
ליתר דיוק: אם לפני ביטול הסובסידיה
עלה ליצרן מוצרי־חלב מוצר מאבקת־חלב
ב־ 30 אגורות לליטר יותר מאשר לייצרו
מחלב ׳ניגר, הרי עתה — הייצור מאבקה
לעומת ייצור מחלב ניגר זול ב־ 22 אגורות
לליטר.
מחלבות שתשתמשנה ביותר אבקת־חלב
במוצריהן תדווחנה יותר כסף ישכן מחירי
המוצרים כולם עלו ביותר מ־ו־ 207 בהנחה
שימשיכו לייצר אותם מחלב ניגר שמחירו
התייקר.
משק החלב כולו מייצר מדי שנה 650
מיליון ליטר. תנובה היא היצרן הגדול
ומייצרת כ״יס 807 מכלל תפוקת החלב.
תנובה חייבת לקלוט את כל תנובת החלב
^ חרטת, השר יגאל הורביץ, שלא
יי י להעלות את מחירי אבקת החלב, מועי לה
לפיכך רק למחלבות המאוחדות ול־שטראוס,
אינה מסייעת במאומה לתנובה
וטרה. הצו הממשלתי אינו מגביל את
כמות אבקת־החלב *שניתן להשתמש בה
במקום חלב ניגר.
המחלבות המאוחדות מייצרות ״ 5.57מכלל
ייצור מוצרי החלב, מייצרות לשיה
36 מיליון ליטר חלב. אם תוכפל כמות
זו בתוספת הרווח הנקי של 22 אגורות
בגלל הייצור מאבקה, יתן הדבר למחלבות
תוספת רווח שאין לאחרים בסכום 7.9
מיליון לירות — בתנאי ־שכל הייצור יהיה
על טהרת אבקת־יהחלב במקום חלב טרי.
גם אם לא תשתמשנה המחלבות באבקה
לכל המוצרים, הרי בגלל החלטה שרירותית
של השר הורביץ תוכלנה המחלבות המאוחדות
להגדיל את ריווחיהן כאוות נפשן
תוך שיימוש באבקת הקסם.
זוהי דוגמה נוספת כיצד עלולה העובדה
ששר בממשלה איו בני־מישפחתו הם בעלי
רכוש ומיפעלים שבתחום מישרדו ישל השר
להשפיע על שיקוליו והחלטותיו. ייתכן,
וקרוב לוודאי* ,שבמיקרה זד, לא נבעה
החלטתו של השר הורביץ ־שלא להעלות
את מחירי אבקת־החלב משום ־שיקול הקשור
במחלבות שאותן העביר עם מינויו
כשר — לבניו. אבל די בעובדה שבני־מישפחתו
של השר עשויים ליהנות מהחלטתו
כדי לצרום ולהיראות כפגם אסתטי.
פרשה דומה עלולה להתעורר גם לגבי
(המשך בעמוד )36
תנותלנזת המאותחת
חסנו׳ ח 7ג מדוו ח
שו־החקראות שוון ורעייתו בחוותם החקלאית
המחלבות הגאוחוות של מישנחת תשו הווביץ
*** יידו! הרוככיס הצתה ממהירות
, \1/את בביש החוף לביות הים. הנהגים
שעצרו ואת רכבם כדי לאפשר ומעבר לסו־ים
הדוהרים, התקשו להאמין למראה
עיניהם. בראש השיירה דהרה אשה יפה,
לבושה ובתלבושת רוסבים ומסורתית הכוללת
׳כובע רכיבה אנגלי, מגפי רכיבה גבוהים
וחולצה צמודה שהבליטה היטב את
חיטובי גופה.
הרוח הקלילה שנשבה !מן הים ציננה
את הרוכבים שדהרו על החול הרך, ולאורו
המלא של הירח ניראו בצלליות
יעל רקע הגלים. לאחר רכיבה שנמשכה
כשינה ;אותתה המובילה לעצור. עשרה
הרוכבים־הגברים כינסו את סוסיהם, ולאחר
שנקבע החניון הדליקו מדורה, צלו
סטייקים פתחו בקבוקי !משקה ולקראת
חצות שעטו שוב לעבר אורוות המלכים
ס ,!<111185 3121>1מועדון הרכובה שבכפר־שמריהו.
בעלת
המועדון והחוח החיה שבו הוא
ברברה דרבר, עולה, חדשה ומאנגליה שה־גייעה
לישראל לפני שנתיים, החליטה לל-
הפרופסור והסוס ^,13ע
חות פעמיים בשבוע .״כאן אני הבוס. אם אתה לא
מד כני יהודה דבר סוס וסויסד. והפכה תוך זמן ז
קצר אחת הדמויות הפופולאריות יבין חובבי
ספורט הרכיבה בישראל. ואפרופו סוס וסוסה, הרי
סוד מיקצועי: לא טוב היות הסום והסוסה יח דיו
במאנג׳ (רחבת רכיכה) יען בי כהתייחם
הסום על הסוסה, שניהם ביחד מעיפים את רוב-
ב״הם עם סיכוי טוב לשבירת צלעות. מוסר הש כל:
לבדוק בץ רגלי הסום את מצב הסירוס.
פגישתה הראשונה של ברברה עם ישראל
היתה אחרי מילחמת ששת-הימים. היא הגיעה
עם מישפחתה על גל המבקרים הגדול שחציף
את הארץ עטורת הניצחון, התאהבה כישראליים,
׳בים ובמזג-האוויר ושיכנעה את בעלה לעזוב
את;אנגליה, את עסקיו ואת כל אשר אהב ולהקים
את ביתם בישראל. ואם כבר עולים לישראל,
אז רק באמצעות השיגעון הפרטי של הבעל, על
גבי היאבטה הגדולה של המישפחה. בך היטלטלו
על הגלים במשך שלושה וחצי חודשים עד
זהו הקו של ברברה במועדון־הרכיבה שלה .״זהו לא רק
שטח רכיבה ואימונים, אלא גס פנסיון סוסים עם נוועדון
מנוחה, לקריאת עיתונים, למישחקים וללגימת משקה.״ אחרי הרכיבה משתעשעת
ברברה עס כלב הפוינטר שלה, איתו ״יותר קל להסתדר.״ שעה קלת לפני־כן (למטה) הדגימה
ברברה מיספר תרגילי רכיבה, התקנת הרסן(ימין) ,עלייה על הסוס, ומעבר־מיכשולים.
עלייה לק׳נג
ברברה מדגימה צורות שונות של טיפוס על סוס .״סוס
זאת חיה שאפשר להתאהב בה. אבל אסור להגזים,״ היא
מוסיפה. גס ברברה עצמה היא אובייקט לאהבה ונהנית מהערצתם של חברי המועדון.
נטה. מנחות מועדון וניבה סגור וכנסיוו וסוסים
חדשות לבקרים .״הרצליה לא ׳תהפוך לחוות
בוקרים,״ הודיעוה.
!אולם לא אשודסיזל• ׳פסרפרה תנטוזש
׳את וסדדיחידד. בגלל קנסות. היא הים-
ושה לה בית אחר !שבו יניחו לה לגדל
את חיות־הב״ת ישלה באין מפריע. חיפשה
ויגעה ׳עד ׳שמצאה את הוות הסוסים ושב־פפר־ישמריהו
הידועה בישהאל בשם החווה
של קלוד. אותו קלוד הצרפתי אשר
לומים פתח חווה נוספת בעטרות, ניסה
להשתקע בישראל אך לפני הוחשים אחדים
נואש סופית ועזב את הארץ.
המקום, שעמד למכירה, היה מוזגה,
מצחין ומעורר גועל! ,אולם ברברה דאתה
:את הפוטנציאל הטמון בשטה ׳הנטוש, הוד
ליטר. לרכוש אותו ולהפוך אותו למ׳ועד׳ון
רכוסה בסיגנ׳ון אנגלי למהדרין עם פאב,
חדד ׳מנוחה ופנסיון לסוסים. למבקר היום
במועדון האלגנטי והמטופח קשה להאמין
שהכל תוכנן ומנוהל על־ידי אשה אחת,
שאפילו אינה יודעת לדבר עוברית.
וכמו, אל יכל דבד הדש שנפתח ביש־ראל
.׳תוך ז!מן קציר הגיעו למקום דייפליו־
׳מטים, אנשי-עסקים, וחובבי סוסים אשר
הפכו: את הבית למרכז עלייה לרגל לאוהבי
ספורט הרכיבה בתליאביב רבתי.
תענוג יקר מ אד
הסוס רוכב עליך,״ אומר יזבל, המביא איתו את בנו בן העשר
לשעורי רכיבה אצל ברברה. למרות זאת הוא אינו מסתפק
בכך ונותן לבן עצות מהקרקע, כיצד להוביל את הסוס באף.
ישראלים אוהבים לרכב כסו
י סמערב הפרוע,״ ׳מספרת ברברה
קצוצת־השיער, .״בדהירה וש: ארבעה של בים,
הליכה ,׳׳טדוט׳ שזה דילוגים קלים,
קאנטר־דהירה קלה, בארבע רגליים, וגא-
לופ !שהוא דהירה, מהירה. כשהם עולים
על הסוס, הם: מנסים להדהיר אותו על־ידי
(המשך בעמוד )32
שעגנו לחוף מיבטחים במארינד. של תל־אביב.
משם עברו לווילה שציפתה להם בהרצליה־פי־תוח!
ותוך שבועות אחדים כבר השתלבה ברברה
במועדון־הרביבה שבקיסריה. השתלבה, ולא
פיללה שתוך זימן קצר תהיה לבעלת מועדון-
רכיבה פרטי משלה.
\ וגם הפעם, כמו תמיד, היה זה הצורך שהמציא
את ההמצאה. הצרות החלו מתרגשות כשהגיעה
ברברה הנמרצת למ׳סקנה הבלתי־נמ־נעת
עבודה, שהמועדון בקיסריה הוא אומנם
׳בסדר, אבל ללא סוס משלה חייה אינם חיים
עוד. בלי הרבה חשבון קנתה לה סוס גיזעי כמו
בסרטים, הפכה את המוסך שבחצר ביתה לאורווה
׳והחלה מגדלת את הסום כמ׳ו שמגדלים
פודל, חמוד בחצר ואפילו עם טיולים בשמנה.
1אלא ׳שלא עיר פרזות כהרצליה תניח להפריע את
מנוחת השכנים. הפקחים העירוניים לא ויתירו
לעולה החיננית והטילו עליה קנסות כבדים
1 1 1 1ן ה > 1 )1סוס ערבי גזעי
111 לביצועים מייוחדים.
ע 11 /
ברברה שולטת בנעשה בחווה שלה, גם תוך
כדי רכיבה, היא רואה מי בא ומי יוצא.
בין גברים
אחרי שעות הרכיבה מספקת ברברה לחברי המועדון שלה שירות
חשוב לא פחות — פאב עם משקאות קרים וחריפים.
״ברברה היא אשה נהדרת,״ מספרים עלייה החברים .״היא מבינה במשקאות ובסוסים, ומה
אפשר לדרוש יותר מאשת?״ בפאב משתנית ברברה לחלוטין, רגועה, מוזגת נמתבדחת.
מעבר מכשולים
לא כל סוט מתאים לקפיצת משוכות. לברבוה יש
שישה סוסים, הנמצאים בבעלותה הפרטית, וכל
אחד מהם לצרכים אחרים. ברברה עצמה עברה מיכשוליס קשים עד שהגשימה את חלומה.
האשהעדה סו ס
(המשך מעמוד )31
מסות וברגליים, אבל מהר מאד מם ׳לומדים
להבין שסוס זז! לא !מסוגיות ושלוחצים על
הגז והוא ומגביר מהירות.״
״כשאתה עולה על הסום, אתה מהגיש
1שבאן אתה ההא הבוס,״ ומוסיף פרופסור
״חמיזהו יובל, הנוהג לרכב לפחות פעמיים
בשבוע ואף מביא איתו את בנו שילמד
את רזי הרכיבה באופן מיקצועי .״כדי
שהבן־אדם יוכל לשלוט ובבהמה, צריך
ללמוד להכיר אותה. אבל אם הסוס מרגיש
!שהרוכב הלש. לוקח לו !מעט מאד זמן
להפוך את היוצרות, ובמקום שאתה תרכב
על הסוס הסוס רוכב עליך. כשיודעים
את המלאכה, זוהי הרגשה נהדרת, חוץ
מזה שזה גם ספורט מצויץ, היות שה־
1רכיבה מפעילה את סל שרירי הגוף.״
900 לירות
לחודש
ך* וככ ותיק המחזיק סוס פרטי במקום
1הוא איש הספורטוטו נעמן שקול־נייק
.״למה קניתי סוס?״ שואל ונעמו, וופד
ישיב בעצמו :״כי רציותי שהסוס יהיה
׳רק שלי, שאוכל לרכב עליו מתי שאני
ירוצה בלי שזה יעלה לי כסף. אני בא
כל יום לרכובה ובמשך. שעתיים־זשלוש,
תופס שלווה ׳נפשית ׳נהדרת וחוזר הביתה.״
ולסל המתעניינים במחית של תענוג
השלווה הנ״ל. ובכן, סוסו של נעמן נרכש
תמורת 5000ל״י, ולמרות שהוא ממוצא
ערבי גיזעי, זיכה בשם האנגלו־סכסי ופיו־רי׳
,׳כדי לשמור על אווירת המקום. אח זקת
הסוס;בפנסיון עולה 900 ליתת לחודש
והדבר כולל לינה באורווה נפרדת. פנסיון
מלא׳ רחיצה וכל הטי,פולים הרפואיים פלוס
!מייספוא יניד המלך ומים חופשי. חשוב
לציין זה, שמיספר המקומות מוגבל, ואורוות
המלכים מספקות יחס מלכותי לתריסר
,בהמות, מאושרות, בלבד. ומחציתם בבעלותה
הבלעדית של ׳ברברה ומשמשים למטרות
שונות, .ש׳אדו׳ (צל) ,למשל, הוא סוס
המיועד לאימונים. ק״נג, לעומתו, מיועד
לרוכבים מתחילים כי הוא שקט זממוש-
ימע .׳וועד׳ (רוח) נהדר לרכיבות מהירות
וכר.
אכל ״יקשה התום ׳למצוא סוסים טובים
בישראל,״ קובעת ברברה חד־משמעית.
,״בדרד-כלל אני קונה את הסוסים ׳מאנשים
׳פרטיים, ומאמונת אותם, ומחית של סוס
טוב !מגיע היום ל 13-ואלף לירות, מחיר־שיא
שעלה בשנים האחרונות פי־שלושה
ולפי הקצב הזה ;אני חושבת שישתלם
לי להתחיל לייבא לארץ סוסים אנגלים,
׳שהם ׳כידוע בבדים עתר, גדולים ובמובן
יפים יותר ;בהשוואה לסוסים הערבים ה־מצדים
בארץ. ומי שמבקש להצטייד בסוס
׳רצוי שיבדוק את נפוחות הרגליים, את
הקרסול, את המזג, אם הוא ׳סוער או רגוע.
שוראד ,׳איך הוא ׳מגיב וכמובן אם הוא
יפה, יאבל זו סבר שאלה של טעם. השיטה
הבדוקה נוותר לדעת אם הסוס טוב היא,
במו ׳בכל דבר, להסתייע במומחה לסוסים
העורך דיאגנוזה לסוס, י0מו למכונית חדישה.
750
לירות
ו סי מפ טי ת
ך* מה עולה תענוג הרכיבה לדלפונים
^ שידם אינה משגת להחזיק סוס פרטי 1
ובנן, חצי שעת ׳רכיבה ,׳שזה בדרך־בלל
זמן יסביר, עולה 60 ליתת ;וקורם־רכיבה
!בקבלנות, הבולל 15 שעורים, עולה 750
לירות סולל מס ערך מוסף. סימפטיה און-
דדדהאוז ,׳וכרגע לומדים אצל ברברה 45
תלמידים ,׳כשאת השעיור הראשץ היא סע-
יניקה יכבד ;בשש בבוקר׳ שעת הרכיבה
המרעננת והבריאה ביותר.
בשביל היסוסים !מובנה ׳ברברה לוותר
אפילו על בעלה הנוסע מדי ׳שלושה שבד
עות יעל קו ישראל-ים נצ׳יסטיר, שם מרויטים
עיסקי הנעליים ושליו. אומרת ;ברברה:
״׳ביעלי לא ׳מונן להיפרד ומהעסק שלו ואני
לא ׳מוכנה להיפרד ׳מהסוסים שלו. לכל
ואחד ;טאייתנו יש התחביב שלו, שלושת
הילדים נמצאים כעת איתו בחופשה ואני
נשארתי בישראל. בשבילי כל מם כאן
זה חופשה נהדרת.
״הקלוב הזה ׳הוא הדבר היפה ביותר
שעשיתי בחיי. החלטתי להישאר ביושראל,
;להחדיר את ספורט הרכיבה יותר ומותר.
על רכיבה לאורך הוף הים !בליל ידיח
ימלא אני לא סוכנה אותר ׳בעד שום הון
שבעולם.״
י אג־רת ה בי ת ה 0וי1דו י י
(המשך מעמוד )27
מדי נמה דקות, כאשר נחה עליו הדוח,
היה פותח את השעיר ואומר לאחד השוטרים
השלומיאאם שהוצבו בחוץ את מי
להכניס. הוא היה מיוחד, באצבעו, וחמאד
ישר התורן היה נחלץ מהדוחק ;ואץ פנימה
מתנשף ומיוזע.
׳תיירים אמריקאים שנקלעו למהומה עמדו
פעורי־פה .״׳אפילו שומריו של הנשיא
ג׳ימי קארטר לא מתנהגים בנוקשות כזיו,״
העיר אחד מהם ׳והוסיף :״אצלנו ׳אמריקה
יש ׳מיליונים רבים בכל אירוע פומבי
,׳ורבים מחם פסיכופטים ורוצחים
בכוח.״
המאושרים ׳שהורישו להיכנס עליו במדרגות
אל הטרקלין שבו ישב בגין. אחרים
הסתפקו בברכה. אחרי תפילה קצרה החלה
התנועה החוצה. הגורילות זירזו את ד,יוצ־יאים
בקריאות שלעיתים אף לוו בדחיפות.
בשער עמד זוג ׳תיירים מבלגיה, נותר
ילחם עוד יום שהייה אחד בישראל ודחם
קיוו לראות יאת מנחם בגין מקרוב וליומר
לו כמד, מילים חסות כשם יהודי קהילתם.
לשם כך באו סמייוחד מתל-אביב, אלא
שהם לא הצליחו לשכנע את הגורילה
שבשער, בחור צעור, נסוך וממושקף להב־
׳ניסם. יכל ההסברים ׳נתקלו בקיר אטום
והתם פניו ׳ללכת — נזעמים והמומים ממה
שראו עיניהם.
בחור צעיר ששירת בעבר כקצין-
כיטחון כאל־על ומאוחר יותיר כגורילה
של דיין היה במקום, והיטיב להסביר את
התופעה באומרו :״תמיד היו בינינו כאלה
ששמחו לתת פורקן לכל מיגי יצרים
ורגשות שקיננו בהם? ,התפקיד סיפק להם
כר נרחב לכך. כך קרה שתמיד אלה היו
נשארים ,׳וממשיכים כתפקיד, זהטובים
ידעו מיתי סיימו את ׳תפקידם ופרשו.
״הבדיחה הנפוצה אצלנו ביחידה,״ המשיך
הצעיר ,״היא ׳שגם המנהיגים שנדבקים
לכיסאותיהם וגם אותם אנשי־ביטחון
ניצחיים שאינם יכולים להיפרד ימד,׳תפקיד.
הם ביחד הימישקע שמחזיק את המדינה.״
ה סג ר
די ש מי
ך חיאד קדישאי, מזכירו האישי של
דא׳ש־המ׳משלד״ הסביר בתגובה שיחסם
של ״הגורילות״ ׳נובע בין השיאו־ מעבודתם
היקשה יומר,ימתח המתמיד ישהם׳ נתונים
בו .״הבית הפתוח החל כמינחג מישפח־יתי
שיל בגין ׳והיה במקורו מיייועד לידידי
חבית בלבד. במשך הזמן הפכה הנהירה
הגדולה של האזרחים את המציב לבלתי-
נסבל .׳אנשים לא מסתפקים בכך שנותנים
להם להיכנס ולעיבור על פני ריאש־ר,ממ שלה,
והם מתעכבים זמן רב,״ קבל קדישאי.
דן פתיר, יועציו של רא׳ש־ז־,ממשלה לענייני
עיתונות, התבקש לבדוק את אירועי
יאותר, ישיבת. הוא הודה שקורים מיקרים
שבחם חורגים אנשי. הביטחון מ0מ־סויותיהם,
אך גם מדבריו של פתיר ׳וגם
מדברי יחיאל קדיש,אי הובן שאין למעשר,
כל סמכות הרשאית לנזוף באיש־ביטחץ
׳שסריח או לנקוט ינגדו אמצעים מישמע־
׳תיים .׳הגורילות הם הש׳ריפים של פמליית
ראש־הממשלד״ ותלונות רבות של אז-
ירחים, עיתונאים וצלמים שנפגעו עיל־ידם
נותרו ללא טיפול חולם.
אך אותו אזרח אלמוני שטילטל עצמו
במוצאי־השבת, אל ״הבית הפתוח״ שעליו
ד,׳׳רבד, לשימוע, חש מרומה .״׳באתי כאזרח
גאד, ואני עוזב ככלב מושפל,״ ׳הפטיר לפגי
שפנה לדרכו.
יעקוכל׳ה כהן(מימין)
כסף סעודי
ך* משך חודשים ׳רבים יעקבו אנשי
^ יתידת־המודיעיו של המ״שטרד, אחר
,ארנסט לייזרוביץ, המפונה ׳״הבלגי״ ,ואחר
זלמן גוטווירט ,׳שנחשדו בעיסוק בדולרים
שחורים בקנה-מידה גדול. לייזדוביץ היה
אזרח בלגי, ניסע ׳במכונית עם ומספר זר
זהיר, במעמד של תייר. גוטווירט הגיע
אלצה עם אשתו ׳וילדיו, ביקש להיות
תושב קבוע בישראל. הוא בן למישפחת
נתן ׳גוטווירט, מגדולי היהלומנים בעולם
שלהם עסקים ׳רבים בישראל יספו, למושל,
הבעלות יעל סוכנות פולקסוואגן.
לייזרוביץ ויגוטווירט נהגו להיפגש עם
;כמה ישראלים, ביניהם אחר המגמה בפי
כל ״ההודי״ .השוטרים ירשמו לפניהם בי
לייזרוביץ נוסע לעיתים ׳תנופות לחז־״ל
ובי הוא עומק ביבוא !אבני־חן בקנהימידר,
גדול. בדיקות באוצר העלו׳ כי מדי חודש
מקבל לייזרוביץ מישלוח של אבני הן
בהיקף של 300 עד 400 אלף דולר, ולעיתים
גם יותר. עיקובים העלו ני לייז׳רד
ביץ ז׳גוטווירט סוברים דולרים בשוק השחור
בסדר ובאופן שיטיתי.
לבסוף פקעה סבלנות השוטרים, שלא
הבינו ואת ׳מהות הפעילות ועצרו את בל
החבורה עת עסקיה בסחר בדולרים במרכזה
אשר בקסד, רוול בתל-אביב. גוטווירט
מילא יו מים ולא היה מוכן לומר דבר.
לייזרוביץ אף הוא סירב לדבר. וסדיקת
חשבון־הבנק שלו העלתה! ,כי !מדי חודש
הוא מושך 40 אלף לירות במזומן. חקירות
נמרצות הוציאו וממנו הודעה יכי הוא מעביר
!סיכום יזה לשותפו ,״ההודי״ .השוטרים
יחשדו: כי משהו גדול ׳מתרקם והמשיכו
ללחוץ עליו׳ ולבסוף הודה כי הכסף נועד
לשיחוד שיני אגשי־ימבם ש״ההודי״ מכיר,
נדי שיאפשרו את עייסקת אבני־החן.
כיוון שהועלה החשיד כי שוחדו אנשי־מכם,
הגבירו השוטרים את ומאמצי החקירה
ולכסוף ׳סיפר להם לייזרוביץ את הסיפור
המלא. יעד שסיפר אותו ולא הבינו
!אף סובי השוטרים !מד, קורה, ומד, הקשר
שבין יבוא חוקי וכשר של אבני-חן לבין
!מכירת דולרים בשוק השחור.
בקשה לרכישת אבני-יחן, ובנק ישראלי
היד, מעביר ׳סכום נוסף של דולרים לחש-
בון של אחיו ׳בבלגיה, ששלח ארצה אותן
אבני־החן עצמן.
יכך הם פעליו ינטשו ׳כמעט שלוש שנים,
בהוציאם במיהמה ומאוצר המדינה, בצורה
׳חוקית, ב־ 300 ואלף דולר לחודש וחרוויחו
כ־ 300 אלף ליחות נקי לחודש על הע׳יסקה
הפשוטה.
השוטרים ׳נדהמו מ׳ול המורמה הגאונית
שאין למעשה כל ׳אפשרות לתופסה, שהרי
אין כל מעקב ואחר יבוא אבני־החן או
יהלומים ,׳ואם אלה עוברים עיבוד !ויצוא
או !מוחזרים לחדל נדי שיישלחו ושוב
ושוב לישראל. נותרה לפני השוטרים
הבעייה של שיחוד אנשי המכס .׳דבר זה
ניראה יתמחר. בעיניהם, כיי לא הבינו מדוע
יש צורך לשחד אנשי ;מכס שהירי אין
יכל ומכס על יבוא או יצוא של אפנייחן,
ואין צורך ׳בישום קשרים במכס לשם ביצוע
העיסקה,
אחדי לחצים: חבים הסכים ״ההודי״ להודות
יכי לא שיחיד ואף איש־מכם אחד.
לדבריו בא -אליו לייזרוביץ והציע לו לחיות
שותף בעי׳סקה, וחלק ינאח ואם יבטיח
את ש״תוף־הפעולד, של המכס. לייזחויביץ
פישוט לא ידע את החוק, וחשב כי בלי
שיתוף-פעולה של המכס העיסקה לא !תצלח
.״ההודי״ בדק יומצא כי אין יכל צורך
בשוחד. אך אם היה ;מגלה זאת ללייזיחד
בייץ, לא היה צורך !בו. הוא סיפר כי מצא
ישני עלבדי־מכס !בכיריים ׳שהסכימו לשתף
׳פעולה תמורת 40 יאלף לירות לחודש,
וכד קיבל סלייזרוביץ מדי חודש 40 ואלף
ליידות יסדי לשמד את המכס, ש׳ילשלן
לכיסו בתוספת סכומים: נאים נוספים שקיפל
מלייזרוביץ מיל חלקו בעי׳סקה.
כאשר פוענחו אנשי־המישטחה את ה-
תרמית אמר להם לייזרוביץ כי א׳ם לא
יעמידוהו לדין ימסור להם על ומקדים
:רבים נוספים כאלה !בכורסת היהלומים.
הוא החל מספר להם כיצד פועלת למעשה
תעשיית היהלומים הישראלית ,׳ומסר שמות
ועובדות ישל רבים הנוהגים כמותו, מרמים
את ואוצר המדינה בעשרות !מיליוני ד ד
;לרים מדי שינה. אנישי המיש׳טרה העבירו
את ההצעה לפרקליטות, וזיו ואמורה לתת
החלטה בעניין בימים אלה.
^ ארנסט לייזרובייץ אח בבלגיה,
פ סוחר באבני-חן. אחת לחודש מגיש
ארנסט לייזרוביץ בקשה רישמית להק-
צבת נ־ 300 עד 500 אלף דולר ליבוא
אבגי־חן גולמיות. הוא מסיר את כתובת
החבירה !של אחיו בבלגיה ׳סטוכר׳ת האבנים,
ואחרי אישור רישמי של האהיל
היד, בנק ישראלי מעביר את הסכום ל חברה
של אחיו בבלגיה. האח היה שולה
את, אבני־־היחן בדואר׳ וארנ׳סט לייזרוביץ
ד,״ה ׳מוציא אותן באופן ר״שמי וכשר.
;אחו־יכך היה ארינסט לייזרוביץ לוקח את
הבילה אבני־החן שקיבל, טיס לבלגיה,
:מוסר !את האבניים לאחיו ומקבל את הדולרים
שהגיעו ׳בהעברה בנקאית רגלה.
היה הוזיר ארצה׳;מופר את הדולרים בשוק
השחור ומרוויח לירה עד לירה וחצי מל
כל דולר שמכר. אחיר-כך היה מגיש שוב
תר מי ת פ שוטה
וגאונית !1
תר מי ת פ שוטה
וגאוני ת !
ולס כל מי שמכיר את הנעשה בר
! תעשיית היהלומים יודע כי בדיברי
׳לייזרחביץ אין יכל יחדש. יחלקם של היה־לוטגים
נוהג להפקיד בשיטתיות כמח פע־
׳מים אותה הביילת יהלומים בכמה בנקים,
לקבל עליה מימון כאילו לשם עיבוד
כאשר הבנק לא יודע יכי גם האחר פגר
הילווה ׳כנגד אותה חבילה. התהליך פשוט:
היהלומן ומקבל מן הבנק הלוואת לרכישת
החבילה בח׳ו״ל. עם הגיעה ארצה היא
משועבדת ולבנק ׳ואז היהלומן משחדרה
מן הבנק לצורכי עיבוד, מוסר תמורתה
פתק עם: חתומה. עתה ׳הוא יכול לקהת
ואת החבילה, ללכת לבנק אחר׳ לקבל עד
ד ע תו ש ל יג אללביבעד ״ הפשעהמ או רגן״
הסמוי ויאמי^ח:
״ 11111311 המוגו
0ף 80 מערבה כד,לוויה בריבית של
לערך. הוא מוציא שוב ואת החבילה כנגד
פתק !וחוזר על והתהליך !בבנק נוסף. בך
הוא מקבל ומימון ׳של ס/ס 240 על אותה
חבילת יהלומים עצמה, יבול לעשיות בכסף
בחפצו עד ׳תיש!עה חודשים, משך הזמן
שבו ומותר לו ׳להחזיק בכסף !מבלי להחזירו
או מבלי להחזיר את היהלוומים.
׳פטנט יפשוט אחר הוא אי0!-פידה לאוצר
של התמוהה המתקסלת ממכירת היהלום
המלוטש. ומשום־ומה ׳נקבע נוהג עוד לפני
שינים, שלפיו היהלומן המייבא יהלומים
גולמיים ומעבדם ימכור לאוצר את מחיר
הרכישה בתוספת אחוז קבוע של ערך
ומוסף. האחוז במוך בדרך־יכלל מן התמורה
שמקבל היהלומן, וההפרש זורם לכיסיו.
השיטה של תשלום לפי ערך מוסף קבוע
נהוגה מזה שנים הביות ,׳וניתן להוכיח
כי היא מביאה להונאה בציורה פשוטה.
׳אם ׳מחברים את יסד ההקצבות למימון
יבוא יהלומים ומאז קום המדינה ואת סך
התמורות שהכניסו היהלומנים לאוצר, מת־ק׳סל
הפרש הגדול בהרבה ׳משווי היבוא
בתוספת הערך המוסף. ואם לזכור שהיוד
לופנים אינם ומוכרים את כל התמורה
׳לאוצר, הרי וברור שהכסף שנשאר בידיהם
׳אחדי ומילוי ׳חובת תשלום הערך המוסף
יסבור ,׳בהרבה אפילו !מן התפרש בין עלות
היבוא בכל השנים לבין ותמורות שנמכרו
לאוצר. ההפרש הגלוי הוא יותר ממאה
׳מיליון דולר מאז קום המדינה ,׳וההפרש
האמיתי במאה וחמישים ׳מיליון דולר.
הפקת רווחים בה גבוהים הופכת את
כל הענף כימעט בלתי־כדאי למדינה, גם
0/0ך
המאפיינים את ׳מד, שקרוי פשע ומאורגן,
היינו ;מוח המכוון פעילות פלילית ובהיקף
׳אדיר, בשיטות ודרכי פעולה חדישות
׳ומתוחכמות שהמישיט׳רה הרגילה (הז׳׳אנ־דרמריה)
אינה ומסוגלת להבין ולהתמודד
בהם. מפעם בפעם עולה המקשטת, על
קציד. חוט של רשת המלכדת שידידות יהלומים
ומכירתן למלטשות מסוייומות השייכות
ליהלומנים ׳ידועים, או הונאות
של האוצר באמצעיות תעלולי ייצוא פיקטיבי
ואו הוצאת ׳מיטון־יתר, או תרגילים
כדוגמת זה של לייזרוביץ.
הצווארון הלבן מוגן
פשע ׳המאורגן, בעיתונות ובכנסת, מצביעים
על ואנשים הרחוקים !מרחיק רב מן
הפשיעה כיום באשר חלקם עוסק, אולי,
ברכישת סחורות גנובות ובמכיריתן, במימון
הימורים או כיוצא בזה. הלוחמים
בפשע ׳המאורגן ;מציגים ׳אנשים אלה כ*
לווייתני הסכנה ׳לסברה. המישטרה !משבחת
את הלוחמים בפומבי, וממנה ועדת-
חקירה ולבסוף תעשה במד, פעמים במה
ומעשיים שיחסלו ׳סטר, ביריוני שפונות או
ה מוכ תר
עבריינים לא-׳נחשבים, תוך סחיטת תקציבים
חדשים ׳מאוצר־המדינד .,הסל ימחאו
כף, והפשיעה המוגנת יתטשיו לשדוד את
של הדרו ס
׳אוצר המדינה באיו־מפריע.
ך• אשית, אין כארץ סינדיקאט של
שכן׳ הפשע המאורגן כביבול המותקף
על-ידי לוחמי הפשע המאורגן הוא פשע * 1הפשע. יש חבורות הפועלות עצנך
ספאר־שבע חבורות שונות לגמרי וכך גט
ברמלה, חיפה ושאר ר,עדם.
אין פיקוד אחיד ומשותף לפשיעה בארץ.
בכל עיר יש חבורות עצמאיות הרוסשוח
לעצמן ׳מודיעים וקשרים בין השוטרים
ואנשי המ״מסד. ד,סיבר, העיקרית לבגידת
השוטרים היא המשכורת הנמוכה. כל עוד
יקבל שוטר 4000 לירות ברוטו לחודש,
הוא לא יעמוד לפני הפיתוי.
דמתרחשכ ענ ף היהלומים חרג כבר
יי י!מזמן ומטתסונית הפשע המאורגן, והפך
מה שקרוי פשע !מוגן. זוהי הרמה הגבוהה
של הפשע המאורגן, הרותם להגנתו את
המישטרד. ואת סמימסד. במיקרים רבים
בעבר הפסיקה המישטרה את הקיירותיד.
באשר העקבות הובילו אל יהלומנים בע-
לי־שם. במיקרים ;אחרים העניק האוצר
חסות לעבריינים ודאג כי לא יועמדו לדין.
המ״שטרד, יוכן שילטונות ׳מס־ההכנסה ידעו
היטב כל השנים ׳פי ביהלומנים אסור ליגיעת
׳כיוון יש״זהו ענף היצוא החשוב של
ישראל״ .תיחת חסמה זו של הסות המימסד
׳פרח הפשע המאורגן הגם וגם המתוחכם,
והוא מקיף ביום חלק ׳ניכר מענף היהלומים.
ימי
שמחפש פשע מאורגן ׳בישראל ורד
מסקי(באמצע) ככית־המישפט העליון כירושלים
שותף במלונות
מנטש ;•פ משה דיין
טיפשע־מאורגן
׳מבלי להביא בחשבון את ׳כל ההטבות
שמקבלים היהלומנים. סטו ומיומון זול או
הסדרי מסיחפניסה ׳מיויחדיפ-במינם. אין זה
פלא ששנים חבות היו היהלומנים המממנים
העיקריים של שוק הדולרים השהו־דם,
ובפי שהתגלה בבמה פחשיות הם
גם המשקיעים יד,גידולים בקרקעות, מוע־דוני-לילד!
,ועוד ׳עסקים מסוג זה.
פעילות ׳פלילית בזו בענף הקולט באופן
קבוע יהלומים ושידולים וננובים בעשרות
׳מיליוני דולרים. ראוייד, בהחלט לחקירה
׳נמרצת ומאסיבית של המישטרד, ושל העיתונות
גם-יחד. מצויים כאן בל הסימנים
צד ,׳ללחום ׳בו, חייב להכיר בי הסכנה
העיקרית היא ׳מן הפשע המוגן ׳ולא מזר,
המאורגן דווקא. כאשר צמרת ד,הבהר, גוחנת
את חסותה והגנתה לפשיעה, הפשיעה
הופכת מוגנת ופשרה בעיני ההברה.
האורגיה הציפורית סביב ״הפשע המאורגן״
המתנהלות באחרוגר! ,עלולה להסיח
את הדעת מן הבעיי׳ד, האמיתית. המי׳ש־טרה
משתפת פעולה ברצון עם הלוח־
׳מים ב״פש׳ע ;המאורגן״ ,שפן גם לד, נוח
ללחום בפסבדו־פושעים, ולא לעסוק ב־בעייה
העיקרית שהיא הפשע המוגן.
כך ׳נוצרת הרמוניה נאה: הלוחמים ב
העוסק
בהעברת ׳ממון בדרך בלתי-חוקית
מאזרח אחד לחברו. בעוד שהפשע המוגן,
שהכל מ העלמים ׳ממנו, שודד אח כספי
המדינה !ומוסדותיה.
עד היום אסור למישטרד, לחקור
עבירות של פשע סוגן אם לא הוגשה
ותלונה. אם נודע למ״שטרה על שוחד או
עבירה של יפשע סוגן וצווארון לבן, אסור
לה לפתוח בחקירה מבלי שהוגשה לה
תלונה ריש׳מית. ומי יתלונן, כאשר. הנפגעת
היא המדינה בילבד וכל השאר, מרוויחים
כדוגמה לעיוות הטמון בפי׳רסוומי הלו־
׳סמים בפשע המאורגן יש לראות את
הדברים שפורסמו על י׳עקבל׳ד0 ,ד,ן, דיי׳ב
לוונטאל או ׳בצלאל מיזחחי.
יעקבל׳ה הוצג כשליט העולם התחתון
הישראלי ובמי שעל פיו יישק דבר. הטענה
כאילו יש פיקוד אחיד לעולם התחתון
בישראל מגלה בודות מדהימה. עולם הפשע
נחלק לסבור׳ותיחבורות׳ שאין האתית
נשמעת לרעותה וסל חבורה פועלת בנפרד.
בתל-׳אביב, למשל, פועלות חבורות
כמו הכרם, יפו, בודים. מלבדן עוד הבורות
בשכונות השונות. מנהיג בודים,
נסים לביא, אפילו לא יאזין לאנושי הפרט.
אית. שינית, יעקכל׳ד, כחן חי זה עשר
שנים מחוץ לישראל. קודם־לכן לא הייה
קשור לפחות עשר שנים נוספות בעסקים
לא־יפשרים .׳מד. עשה בנעוריו איני יודע,
וגם המישטרד, לא יודעת ידבר על כך.
מזר 20 ,שינה הוא עוסק במימון הלוואות
שונות ועייסקות בקנהחמידה גדול, תחילה
כישראל ואסר־כך ומחוצה לה. הוא !מי׳מן
למשל את נעלימיקולינסקי, את ק ח תל־חי
של תנועת החמת, עשרות ׳מפעלים
ועסקים שנזקקו למימון ראשוני.
על קירבודהמישפחה הקיימת, כביבול,
בין דייב לוונטאל ובין, מאיר לנסקי, סבר
פורסיסד. התנצלות. על בצלאל ומיזרחי
יישבו אנושי ומיס-החבנסה חודשיים ארד
׳כים, ושופנעו לבסוף כי ומימן את הקמת
רשת המלונות שלו !מרווחיו מעיסקי הבנייה
!שלו. מקורות הכסף שלו !חקרו,
וידועים לשלטונות. ופפל-זאת חוקרים מפעם
לפעם ומציגים אותו ׳כאיש הפשע,
בגלל קשריו עם מרדכי צרפתי (״׳מנט!ש״)
׳או יעם אדם בעל עבר כרחמים אחרוני.
איני מ| המוזמנים לשמחות המפורסמות
של מנטיש, ולא זכיתי שהוא
יערוך למעני חתונות או בר־מיצווה בשבר
(המשך בעמוד )36
3 3 1111.1
י —ייי בן־־אדם •
מרכז
ללימודי
נהיגה
בהנהלת אמנון רחביה
ת״א, בית־כלל, רה׳ דרויאנוב ( 5מאחורי קולנוע תל־אביב),
טל 261 .־295
מעניק פוס למלכת המים 1977
רש יון 1היגה
שיטת לימוד מהפכנית ומתקדמת
בפיקוח משרד העבודה.
פיתוח וקידום אמצעי. הוראה שהביאו להצלחה
במבחן הראשון.
ניצול מכסימלי של שעורי הנהיגה, גורם החוסך
במספר שעורי הנהיגה.
מבחנים מוקדמים.
נסיעה בין־עירונית.
לימוד תאוריה באמצעי המחשה.
כמה פעמים
נסית להסטר מהם־
ולא הצלחת??
אנחנו נחסל א ת הדוקים!
נסי פעם אחת את הדרך המודרנית והבטוחה
להשמדת הז<וקים
לאחר חיטוי שלנו(שעורך כ־ !/2שעה) את מקבלת
תעודת אחריות לשנה. לא יהיו יותר דוקים בביתך!
ר״ג, מודיעין ,18 טל6 .־5־ • 790114 אילת: טל 3012 .־059
היתר מש׳ הבריאות .21 :רש׳ עסק .481/75
(המשך מעמוד )21
פיים ופרסונלים לפי כוחו היחסי. ואילו
שדה דרש לראות בפלמ״ח את יסודר. של
כל ההגנה, כששני החילות האחרים אינם
אלא עתודת.
הדמ״א, משיה סנה, שני החברים העיקריים
של המ״א, אליהו גולומב וישראל
גלילי, קיבלו שלושתם את הקו של שדה,
אך יניסו ליצור תנאים בהם יוכלו שתי האסכולות
לדור בכפיפה אחת. אנשי המחלקה
המדיינית של הסוכנות, משד. שרת
!ודויד בן־גיוריון, דגליו בתורת דורי, כך
•נוצר מעין ׳שיווי משקל כלילי.
אולם הוויכוח נימשך במלוא ׳תוקפו. כבר
בוועידת הפלמ״ח במשמר העמק, ב״,1942
היתד, התנגשות בין שדה ובין משה שרת,
כשהלה דיבר על האנגלים כבני־ברית והילל
את הגיוס לצבא הבריטי. שדה תבע
זהירות, טען שהסכסוך עם האנגלים בלתי־
׳נמנע. שרת שלל את דברו בחריפות רבה
מאד.
המע טי ם
בנגד הרבים
1945 תמה מלחמת העולם השנייה
׳ובאנגליה הגיעה לשלטון ממשלת
הלייבור, שהבטיחה את תמיכתה ליישוב.
כשד,יופרו ההבטחות, נעשה המאבק לבלתי־נמנע.
על ההגנה היד, להתכונן לפעולות,
וברור היה שרק הפלמ״ח, הכוח הסדיר,
לבדו מסוגל לבצע פעולות אלה.
כיל הניגודים החריפו. הרימטכ״ל דרש
סמכויות רחבות, והפלמ״ח תבע את שלו.
הרמ״א הכריע עתה בגלוי לטובת הפלמ״ח,
•ולהכרעה זו היד, משקל ׳נוסף אחרי שמשה
סנה נבחר גם להנהלה הציונית ולהנהלת
הוועד הלאומי וקיבל לידיו את תיק ה־בטחון.
בי.ג׳י• .ושרת היו רוב •העת ׳בחוץ-
לארץ. סנה היה הקובע.
יעקב דורי התפטר, יצא לאמריקה. יצחק
שדד ,׳נתמנה כרמטכ״יל. יגאל אלון תפש
את מקומו כמפקד הפלמ״ח. כעבור זמן
מה התפטר גם יגאל ידין מתפקידו כראש
אגף התכנון והמבצעים במטכ״ל, אחרי
ויכוח עם שדה בשאלת מבנה היחידות.
סמכויותיו עבריו למעשה לידי מפקד ה־פלמ״ח.
יצחק
שדד, פתח במאבק. כל פעולותיו
נשאו את האופי שציינו את דרכו הצבאית :
בקשת פתרונות מיוחדים שיתנו יתרון למעטים
כנגד הרבים (ניידות, פעולות לילה,
אימון הפרט) ,התאמת אמצעי הלחימה לתפקידים
המעשיים, נטילת היוזמה בכוח
ההפתעה.
ד,קתה זאת תקופה גדולה. הפלמ״ח לחם,
היתד. אחוות־לבבות מושלמת בץ הרמ״א,
הרמטכ״ל ומפקד הפלמ״ח. שלטה השלישייה
סנה־גלילי־שדה, כשמיטב המפקדים
הצעירים אתה.
גם בתקופה זיו לא שכח שדה מד, העיקר.
והעיקר היה: בני־האדם• תוצרתו העיקרית
לא היו פעולות ומעשים, אלא האנשים
שהתגבשו •בפעולות• ,מחנה חניכיו שנבראו
בצלמו, מפקדים אנושיים, בעלי כושר החלטה׳
נלהבים לתפקיד וצילידלי רוח. עוד
בסוף ימיו הייה רגיל לדבר עליהם כמשורר
על שיריו וצייר על ציוריו; ניתח את
אופיו של יגאל אלון, בנו הבכור ויורש
העצר, משיה דיין, שאהב אותו אולי יותר
מכולם אף כי שלל את אופיו, שמעת אבי-
דן, שהיה מבוגר מכולם ועמוק מכולם.
אותה !תקופה גם היתד, תקופת השיתוף
עם ארגוני הפורשים במסגרת תנועת המרי.
הפורשים, ששנאו את הפלמ״ח, חיבבו את
שדה, לא שכחו לו ג׳סטה אופיינית: כש שמע
שדד, על נפילתו של דוד רזיאל,
מפקד אצ״ל, בשעת שליחות בעיראק, פיר־סם
מודעה בדבר — ״יצחק שדה עומד
דום על קברו שיל דוד רזיאל״ .חבריו, שלא
הבינו כיצד מגלה מפקדם אהדה ליריב,
ירצו אז לפרסם מודעה שנייה :״יצחק שדה,
עמוד נוח!״
אחרי השבת השחורה ירד שדה למחתרת,
קרא לעצמו יצחק קורנוואסר, גידל זקן.
קורנוואסר צלע, נשען על מקל. כמה מבני
תל־אייב חזו אז בתמונה מוזרה: זקן צולע
מגיע ל-שפת־יהים, משליך את המקל ומתחיל
לקפוץ, להרים משקלות ולהתגושש. הדברים
הגיעו לישראל גלילי, שהוכיח את
שדד. קשות על הזנחת הקונספירציה הקדומה.
אולם שדה, חייל סדיר מטבעו,
ילעג תמיד במקצת למחתרתיות האדוקה.
שדה היה כבר אז אישיות מוכרת לציבור•
אם היד, ידוע קודם רק לחוג קטן
של אנשים ״בתוך העניינים״ ,בעוד שהציבור
הרחב הכיר רק את סנה וגלילי, הרי
מאמריו בשבועון לאחדות העבודה, במדור
מסביב לוזדורה בחתימת י. נודד, הטילו
את השפעתו על המונים רחבים מאד, ש דבריו
המתונים, הפשוטים •והתקיפים של
מפקד הפלמ״ח עיצבו את אופיים.
הוויכוח בין שתי האסכולות נמשך. אחרי
המיילחמה נראה לציבור הבלתי־מיקצועי כוויכוח
בין שתי מיפלגות — מפא״י ומפ״ם,
אולם ראוי להזכיר שבראשיתו •של הוויכוח
לא היה שום מכנה פוליטי משותף
לאסכולת הפלמ״ח• :שדה היה בלתי־מיפ־לגתי
במפורש, סנה היה ציוני־כללי, גלילי
היה איש מפא״י. רק במרוצת השנים התקרבה
השלישייה גם. מבחינה פוליטית. הצעד
הראשון היה, אולי, הנטייה לבקש
עזרה רוסית למאבק נגד בריטניה, קו
ביו דגל גם לח״י. ההגדרה הסופית באה
רק אחרי מילחמת העצמאות, במידה מסד
יימת כתוצאה מפירוק הפלמ״ח.
כמה חודשים אחרי פיטוריו כרמטכ״ל 1
באה ההתנגשות הגדולה עם דויד בן־גור־יון.
המצב
בארץ הילד והחמיר, ההגנה החליטה
להקים חטיבות. יצחק שדד, ביקש להתמנות
למפקד חטיבת חי״ש תל־אביב. גלילי ודרור,
ראו בבקשה לא רק דבר מוצדק
אלא גם חינוכי — יראדנא אנשי ההגנה
כי הרמטכ״ל לשעבר הפך מפקד בתפקיד
נמוך יותר. הם אישרו את המינוי.
ואז בא הווטו של בי.ג׳י. עד היום נחלקות
הדעות מה גרם לו• קרוב ליודאי שבן־
גורית רצה להבטיח לעצמו את הזכות
לחלק את המינויים, ושהתחייל, בצורה האופיינית
לו, דוקא עם הדג הגדול ביותר.
הסיבה הרשמית היתד, רק תירוץ: בי.
ג׳י. הסתמך על מאמר שכתב שדה במדוריו,
חודשים רבים לפני כן, אחרי השבת השחורה
,״יש גבול למרות״ .במאמר זה
הסתמך על דבר אליהו גוליומב, טען שההגנה
לא תכיר במרות הציונית אם זו
תצווה לזחול על הבטן •ולהפסיק את המאבק.
טען
בי.ג׳י :.אדם המוכן להפר את
המרות הציונית, אינו יכול להיות מפקד
על חטיבה. היד, זד, נימוק מוזר לגבי יצחק
שדה, אדם שלא הפר מימיו מרות (פרט
למקדה יחיד, כשהוציא להורג על דעת
עצמו את !רוצחו של אלכסנדר זייד).
שדה סירב להתפטר. גלילי ודורי סירבו
לפטרו! .ואילו בן־גוריון סירב אף הוא
לפטרו מצדו, איים במקום זה בהתפטרות
ישלו. החילה התרוצצות כללית, בעיקר של
דוד רמז• .לבסוף •נמצא פתרון: שדה לא
פוטר אלא ״הועילה בדרגה״ ,קיבל תפקיד
של יועץ צבאי לדוד בן־גוריון. מובן מאליו
שבי.ג׳י. לא התייעץ איתו מעולם.
•האיבה בין ישני האישים לא נסתיימה
עד •היום האחרון. גם אחרי המלחמה, כשדובר
על שיבת מפ״ם לקואליציה והחזרת
אלופיה לתפקיד, הוצא שדה מן הכלל, ועל
כך אף הודיע שרת במפורש. אופייני ליצחק
שדה, שלא סבל כי מישהו יטיל בנוכחותו
דופי בבי.ג׳י ,.אמר הזקן :״בן-
גיוריון הוא איש גדול, אך לפעמים הוא
עושה שטויות...״
היד לא
השיגה
!ץ* שפרצה המידחמה נשאר שדה
בלי תפקיד. ברבות הימים היה נזכר
בתקופה אפלה זו בחייו — חניכיו נפרדו
ממנו בזד, אחר זה, יצאו לחזית, ואילו הוא,
שלימד אותם את תורת הקרב. נשאר בחדרו
בשדרות רוטשילד ,65 תל־אביב.
הגאולה באה במשמר־העמק• .המצב שם
יהיה כמעט מיואש, לא היתד, ברירה אלא
לשלוח את שדה. בתמרון •נועז נחת עם
חייליו אל עורף האויב, הוציא אותו משיווי
משקלו.
בקרב משמר־העמק נלקחה בשבי מכוניתו
של קאוקג׳י וניתנה מתניה לשדה מידי
חייליו. הוא נסע בה כל ימי המילחמה,
ניסה לרכשה אחר כך. אולם משרד ה־בטחון
מסר איותה לאחר, שהציע מחיר
שלא היה בידי שדה להשיגו.
לפני נזיבצע דני הציע שדה לרכז את
השריון בחטיבה אחת• ,שתוכל להנחית מכה
מרוכזת. הפעם, אחרי משמר־העמק, ניתן
לו הפיקוד על החטיבה. יש דמיון מסויים
בינו ובץ המרשאל רומל :׳שניחם היו
מפקדי חיל־רגלים שהגיעו לחיל השריון
אחרי שדגלו בטקטיקה רגלית חדשה, המבוססת
על הסתננות בעד קוי האויב אל
עורפו — טקטיקה •שהפכה יסוד לחיל הטנקים.
במיבצע
דני פקד שדה על הזרוע השמאלית.
הפיקוד על המיבצע כולו נמסר
•ליגאל אלון, תלמידו. במסיבה ערב המיבצע
הרים את כוסו, אמר :״כל ימי התפללתי
ליום בו יעלי תלמידי על רבם. היום הזה
הגיע. לחיי המפקד!״
ה עו ל ם הז ה 2086
ך * ו הו של ״ הז קן ״ שרתח בחלל
1והביאה עיטר. מין אווירי. שחרד. של
נוסטאלגיה. כך, על בל פנים. זזישו ידי־י״ו
,׳ותיקי הפלמ״ח, שהתכנסו בבית שבו
!בילה את ׳שנותיו האחרונות בסימטת זיב־רון-קדושים
ביפו.
קצת קשה היה לזהות שזה הקרח, ההוא
עם שיער הישיבה הדליל יושאר בעלי*
הפרס שיצאו מתוך המכוניות המהודרות
היו !אלה שנסעו ב־48׳ בשיירות משיוריי*
נים עלובים בואכה ירושלים. היה צורך
בלא מעט דימייון, כדי לזהות בזו עם האי*
פור הכביד שמנסה להסתיר את אותות הזמן
ובהיא בשימלת־העירב האלגנטית את יפה*
פיות הפלמ״ח, אלה ששמן נקשר עם הקוקו
והסרפן.
אך למדות השינוי הרב, היו אלה בכל
זאת ותיקי הפלמ״ח, שבאו לערב ההתייחדות
שציין 25 שנים להסתלקותו של
יצחק שדה — ״הזקן״ של ההגנה, הפלמ״ח
ואחר־כך צה״ל, שנפטר ׳בהיותו בן 62ב*
בית־החיולים בילינסון, השבוע לפני 25 שנה.
לשעה קלה הם חשו כמו בזמנים ההם
:או, כפי שביטא זאת יגאל אלת שנחשב,
בצדק או שלא, בצדק, בבוילט שבתלמידיו
ישל יצחק שדה כשאמר :״כשאני יבא
לכאן, אני מרגיש כמי שחוזר הביתה.
למרות השנים הרבות ׳שחלפו !מאז הרבינו
לשבת כאן עם יצחק, קיסמיו של
המקום ׳נישאר כשהיה. אותה הגינה ה פראית
סביב לבית וחדרו של יצחק, שלזכות
בנו ייאמר שהיטיב לשומרו כפי
שהיה.״
שיפוץ לשם שימור
כאילו צנח לעולם אחר.
יורם, הנשוי לעיתונאית הסאטיריקאנית
זיווה יריב* ,עוסק בתירגום. אך עיסוקו
זה לא הפריע לו לתכנן ולבצע את מלאכת
שיפוץ הבית והפיכתו למה שהיינו
כיום: .ללא כל ניסיון קודם בארכיטקטורה
ישב יורם לתכנן את הרחבת הבית ולהוספת
קומה שנייה. התוספת תוכנ׳ניה בסיג־נון
מיזרחי עם קשתות וקיטורים רבים.
כשהדגש על חלונות רבים ככל האפשר
שיאפשרו תצפית איל הים שגליו מלחכים
יאת רגלי הבית, השוכן על צוק כורכר
תלול מעל לחוף גיבעת עליה על גבול
יפו—בת־ים.
הביצוע יארך שלוש שנים, הושלם ממש
בימים אלה ׳והיה נתון כולו בידי יורם
שדה.
יחד עם הפועלים הוא הניח את הלבנים,
בנר. את הקירות, טייח, צבע ,׳שיקם את
הגן רחבי,הידיים והפך את המקום למשהו
שמזכיר יותר ארמון מסיפורי אלף ׳לילה
ולילה ביבגדד, מאשר בית בדרום תל-
אביב באיזור של בניינים מתפוררים.
,אך בדבר יאחד לא נגע יורם עליו שמר
מכל מישמר: חדרו של אביו. הספרים
הכרוכים בכריכת־בד נושנה סדורים עדיין
בדיוק כפי שהונחו בשעתו עיל־ידי ״הזקן״.
המיטה הפשוטה, האקדח ׳והרובה על הקיר
שלידה, שולחך העץ המגושם שבמרכזו
חרוט סמל הפלמ״ח, מפת קרבות ישנה
על הקיר — פששילוב הספרא והסייפא
מומחש היטב מסביב.
יצחק שדה רכש את הבית, שהיה שייך
למד. שנקריא אז שכונת ג׳בליה, מייד עם
תום מילחימ׳ת העצמאות ב־ ,1949 ובבית הצנוע,
עם הגן הפראי רחב־ד,ידיים, שמיש־תפל
אל הים, הפך תוך זמן קצר למקום
עלייה לרגל לתלמידיו ורעיו, חיילי דד
פלמ״ח ומפקדיו. הפלמ״ח פורק אומנם,
יאך הרוח נשארה ׳ונשארו הזכרוגות, הפולמוסים
׳והיריבות הפוליטית. עד שנפטר
ממחלה ממארת היה ביתו פתוח לכל.
בנו, שהיה אז בן חמש שנים, זוכר
שהבית היה תמיד מלא .״בגן הבית נערכו
זבחים ענקיים, נשחטו כבשים, היו
חינגות שנמשכו ימים שלמים,״ תיאר
מזיכרונות ילדותו ,״היתד. כאן בעצם מסיבה
אחת בלתי-פוסקת, ואתרי מותו התפתחה
מסורת של התכנסויות זיכרון ,׳מסורת
שנחלשה קצת ׳בישנים האחרונות.״
סיפורי ם
על מניו ת
** שום כף לא חיתה ההתכנסות
שנערכה שם בשבוע שעבר, ספוגה
אווירת אבל והספד, כי הספד כזה אינו
מתקשר עם ״הזקן״ .בזה אחר זה הופיעו
לובה אליאב, יגאל אלון, נמרוד אשל,
שלמד, כהן(הלא הוא ״סולימן הגדול״) ,גבי
כהן, אפרים, בנו של ד״ר משה סנה, מאיר
פעיל, עודד מסר, יאיר צבן, ייוסף טבג-
קין, משה כרמל, שאול ביבר, עמיקם גו
א בן יורם שדה, בנו בן ה־ 33 של
1״הזקן״ ,היטיב לשמור על הבית ואף
הצליח לשפצו ולהפכו מבית חד־קומתי בן
שני חדרים לטירה אוריינטלית קסומה.
שכל העובר ׳בשערה ונכנס פנימה חש
* בשנים 1961—1964 נמנתה עם חברי
מערכת העולם הזה וכיום חברת מערכת
ידיעות אחרונות.
כזה היד, יצחק שדה.
הוא הבין את התבונה העליונה של כל
מנהיג אמיתי: לחנך דור של ממשיכי דרך
ולהיות למיותר.
אולם יצחק שדה היה עוד רחוק
מלהיות ׳מיותר. הוא הקים את חיל
השריון במיבצע מזהיר ׳שיל אימפרוביזציה,הוא
השתתף ,׳תחת פקודו של תלמידו,
* בכל מבצעי הדרום, מעשר המכות ועד
לפלישה למצרים. היו אלד, מיבצעים ישזפו
׳לתהילת הפרשנים הצבאיים המהוללים ביותר
בעולם, ובראשם הקפטן לידל־הארט,
ששוחח עליהם ארוכות עם יגאל אלון
אחדי המילחמה. כי ׳תורת הפלמ״ח של שדה
לא היתד, מסגרת לעומת תורת הצבא הסדיר
האורתודוכסי, אלא להיפך, השתלבה
עם התורה הצבאית המתקדמת ביותר, פרי
רוחם של לידליהארט, פולר ׳ושותפיהם.
אמר יגאל אלון למקטרגים :״קל יותר
להפוך פרטיזן לחייל, מאשר חייל לפרטיזן
!״ אך בעוד שההוגים הבריטיים התחבטו
כיצד לנטוע סגולות פרטיזניות בחייל הבריטי,
השקוע במסורת המעופשת, שקד
בן־גוריון בארץ על התהליך ההפוך —
׳לגרש: את הדיבוק הפריטיזני מן הגוף שינק
ממסורת הפלמ״ח.
שדה היד, האלוף הראשון ש״התפוטר״.
הוא קיבל מהאופטרופוס על רכוש הנפק
דים
בית מוזנח על חוף הים בג׳בלייה, הפך
אותו בעמל ידיו לפינת־חמד. שם גר עם
אשתו השנייה, מרגוט, יובנו יורמי. כששתי
בנותיו מנישואיו הראשיוינם איזה ורביושה,
מחוץ לבית. הוא הריויח את לחמיו במקצועו
הראשון, כמומחה למחצבות, עבד כמדריך
במחצבתו של חניכו לשעבר, יעקב סלומון.
הוא גם יעץ לכל המחצבות של החיילים
המשוחררים.
אחרי שאשתו, האהובה עליו, מתה מות
יסיורים ממחלת הסרטן ,׳נתערערה גם בריאותיו
ישלו. אף ני ׳נראה בריא כתמיד, ויכול
היה להניע כל שריר בגופו לבדו, כידסמה
בו מחלה קשה.
שנד, וחצי ׳לפני מותו הובא לשולחן הניתוחים.
בשעת הניתוח נתגלה שד,פנק־ריאם,
בלוטה ליד הקיבה, נפוח. הרופאים
ידעו שיכול זה להיות ׳סרטן ממאיר או
דלקת פשוטה. הם יכלו לבדוק את הדבר
עיל-ידי פתיחת הבלוטה. אולם הם לא רצו
להעמיד את חיי יצחק שדה בסכנה. הם
ידעו שאם אמנם זה סרטן, ממילא אין
מרפא. הם !נמנעו ימן הבדיקה והאריכו
בזאת את חייו של שדד ,׳בשניה וחצי.
שדה עצמו לא ידע מאומה על שיקולים
אלה, האמין שכליותיו חוליות• על אף הכאבים
המשיך ׳בעבודתו, בחציבה ובכתיבה.
בשנותיו האחרונות החליט שדד, להצ טרף
למפלגה. הדבר יבא לו, לאיש הבלתי-
העולם הזה 2086
ך 1י 1 ״1111ן ¥י 1ן 1הבית בשכונת ג׳בליה של אז בגבול יפו—בת־ים של
היום, בו בילה יצחק שדה את השנים שאחרי מיל־
111 #111 111 . 1
חמת העצמאות. הבית, השוכן על צוק כורכר מעל הים, בסימטת זיכרון־
קדושים, היה באותן שנים מקום התכנסות ליוצאי הפלמ״ח שבאו לשמוע תורת־חיים
מפי ׳הזקן, להעלות זיכרונות ולערוך זבחים וקומזיציס עד אור הבוקר.
בנו של שדה, יורם, שיפץ את הבית והפך אותו למעין טירה קסומה בסיגנון אוריינטלי.
רביץ, ישראל ליברטובסקי, מולה הכהן.
פרופסור יהודה ברקאי, אליהו בן־חור
ועוד כמה עשרות מוותיקי הפלמ״ח. שוב
התיישבו בחצי גורן אך הפעם, שלא כבימים
ההם, החליפו הכיסאות את ׳מקיום
האדמה. לישיר כבר לא היה כוח ואת
הסיפורים והזיכרונות סיפרו לתוך מיקרופון.
ובין צ׳יזבאט יאחד לשני ישוחחו ׳ותיקי
הפלמ״ח על מניירת, אשראי בנקאי, שער
איגרות חוב, כיאה לאנשי הצמרת הכלכלית
של עכשיוו, כי ביניהם היו מנכ״ל
צי״ם, מנהל מיספנו׳ת ישראל, מנהל אוצר
השילטון המקומי ׳והמפקח על הבנקים.
לובה אליאב שהיה פעיל ׳בעלייה ב/
סיפר כיצד אורגנו הדרכונים המזוייפים
לו !ולחבריו שפעלו בשליחות באירופה.
כשהחל מפרט, לא התאפק. ידידו מהפלמ״ח
׳ועמיתו לסיעת של״י י -מאיר פעיל —
וקרא :״ומזה צמח אחר־כך הפשע המאורגן
יגאל אלון נזף באומרו :״מה זה,
קריאות ביניים בתוך הסיעה? איפר, האחווה
1״ .אך פעיל לא נשאר חייב והשיב:
״הספקנו ללמוד מכם, אנשי המערך, כמה
דברים.״
מאוחר יותר סיפר מישהו אגדה בדואית,
שנדמה יהיה ׳שלא תסתיים עד הבוקר.
חיים גיורי נזכר שהנאום הארוך ביותר
׳ששמע בפלמ״ח היה של יצחק טבג־קין
(שבע שעות) יואילו הקצר ביותר ארך
10 שניות בדיוק ׳והיה שייך ליצחק שדה.
באותו ׳נאום שהסתכם בשלושה !מיש־פטים
:״את הרובה האנגלי נושא החייל
האנגלי, את הרובה הצרפתי נושא החייל
הצרפתי, אית הרובה האמריקאי נושא החייל
האמריקאי. מי יישא את הרובה העיב־ריז״
ניסה ״הזקן״ לעודד את בחורי ה־פלמ״ח
באחת השעות הקשות שפקדו או
,׳והוא נשא איותו ׳במעיין־׳חרוד.
יגאל אלון סיפר על יצחק שדה בתפקיד
הסניגור. הוא תיאר את המי׳שפט שנערך
לו עצמו לאחר שאירגן את הריגתו
של בדווי שהייה אחראי לרצח השומר
אלכסנדר זייד. שדד. ביקש להוות נ ד
נח במ״שפט כמשקיף וכאשר נראה שאלון
ייענש, עמד לצידו ואמר :״אני אחראי
בדיוק כמוהו. יאם תדונו אותו לחובה,
חייבתם גם ׳אותי. אם הוא זכאי, הרי שהוא
פטריוט ויש לטפוח לו על השכם.
אם תמצאו ׳אותו •אשם, הרי שהוא רוצח
ודינו — מוות, אז תצטרכו להחיל את גזר-
הדין גם עלי. חבר השופטים, ישכלל את
יעקוב דורי, משה סנה ׳ואליהו גולומב,
לא פסק בדין עד עצם היזב הזה,״ סיים
אלון ,׳והנוכחים ינשמו לרווחה.
חיים גורי חתם יאת הערב בקריאת שניים
משיירי נתן אליתרמן.
ימי שהוכיח שלא חל בו ׳שינוי ניכר
ימשך 30 הישנים שחלפו הקו סיולימן הגדול
ואשתו שרה (הוריהם של חופני ויזהר
כהן) שבישלו על האיש כמות עצומה של
כדורי פלאפל, תיבלו אותו בסחוג תימני
גיזעי, הגישו קפה שיחוד בפינג׳ן ואיר־גניו
שיירה בציבור.
הערב אורגן על־ידי שירות ההסברה של
מישרד־החיגוך ,׳ומאוחר מדי התברר שאנשי
השירות לא דאגו להודיע לרבים מ וותיקי
הפלמ״ח יעל האירוע. כך נעדרו
מימנו דמויות ידועות כיצחק רבץ, שיגד
עון (קוך) אבידן, משה דיין וישראל גלילי.
אחד הנימוקים שיל אנשי שיירות ההסברה
להצינעת הטכס היה, לדיבריהם, חילופי
השילטון .״:אקלו עשינו ומזה טכס
גדול ורב־מישיתתפים, זה היה עלול לעורר
חמתם ישל כמה א׳נ׳שים בשילטון החדיש
׳ומזה ׳חששנו,״ הודה אחד המארגנים.
מפלגתי בה״א הידיעה, כמסקנה שהוציא
מלקח פירוק הפלמ״׳ח וסיבותיו. ומאחר
שהחליט ;את ההחלטה, הלך עד הסוף, כפי
שעשה זאת תמיד.
במיפלגה החדשה ,׳מפ״ם, ,נתקבצו יכל
בני השלישייה הגדולה !מימי הוויכוח בהגנה.
אולם פמ׳ייפל׳גה עצמה נפרדו דרכיהם.
גלילי ודוב ׳חניכיו של שדה, פורשי
ומפא״י, יהיו המתונים. ואנושי השומר הצעיר!
,משה ׳סנה ויצחק ושדה, היו הקיצוניים.
פרום ׳ועידת, מפ״ם בקיץ 1951 נעשו
ניסיונות קדחתניים להניע ואותו להישאר
ניטראלי בין שתי הרשימות, ששני דוב־דיהן
העיקריים היו שני הרמ״אים לשעבר
— סגה בחזית־הליכוד וגלילי בחטיבה לאחדות
העבודה! .ששליחת של ואלופי ה־פלמ״ח
ביקרה ליד ׳מיטתו פבית־החולים,
דיברה ואייתו עד שעוררה יאת רוגזם של
הרופאים. אולם הוא נישאר איתן, הציג
את מועמדותו ברשימה התל-׳אביבית אשר
בראשה עמד !ששה סנה.
— הפנקס פתוח. זהו אוסף זיכרונות !שלבב
מימי ילדותו הראשונים, המעידים על זיכרונו
הפנומנלי של האיש. כמעט כל ידידיו
,׳כולל יגאל ואלון, הפצירו בו להתחיל
את המלאכה, מן הסוף, לכתוב תהילה את
הכרך על המאבק ומילחמת העצמאות.
:אולם ׳׳מתוך ואופטימיות*• הרגילה, בביט־חון
שיספיק לגמור את המלאכה, דחה
את ההפצרות .״עכשיו לא ייתנו !ממילא
לפרסם יאת זה. בעוד כמה ישנים, כשלא
ישלוט עוד ׳ארץ המשטר !של בן־גור-
ואולם ידידיו כבד ידעו אז כי הספר
לא ייכתב לעולם. כי הרופאים אמית את
המילה הנוראה: סר׳טן. המחילה שאיש אינו
יודע: מהי וכיצד לעצרה, צדד, את האדם
!שלא היה ליו ׳תחליף.
׳מסביב לאיש שלימד פעם את חורת
הקונספירציה נקשר קשר של יסודיות מיוחד
במינו .׳רופאים, ידידים ובגי־ומ״שפחה
עשו יד אחת להעלים את האמת מעיניי
שדה. הם עודדו ואותו לעשו תכניות לש יניים
רבות (״כל המש שנים אכתוב כרך
אחד כאשר ההיתנפחות האופיינית ל־
׳סרטן החלד! ,מסתמנת בבטנו, הסביר לו
הרופא — ד״יר פלר — כי ׳זוהי התנפחות
הכבד, וכי זה סימן יטונ. שדה הסביר
״כל חמש
שנים*״
*,ץ יפעלו ׳האחרון, החשוב ביותר, היה
כתיבת הכרך הראשון של זיכרונותיו
(המשך בעמוד )41
השר* המתעשרים
פשע מו גן
(המשך ממעה־ )33
סימלי. אינני ביעל ייהוס כמשה דיין,
שמנטש עושה סל זאת עמודו — דבר
שמשיופ-מה שכחה העיתונות לכתוב, כאשר
סיפרה כי גנדי ניראה בסביבתו
של: מנטש. גם דיין ניראה שם, ואם לגנדי
הדבר פסול, לשר־החוץ או לשר-הביטחון
לשעבר על ואחת כמה וסטה! .אבל זה
לא נכתב .׳ראיתי את ומגטש אולי פעמיים,
לזמן קצר, אבל חקרתי אודותיו סוסה.
לדעתי רחוק האיוש !מפשע ומאורגן, משם
׳שיצחק ובין ואונו פושע למידות שנתן
חסות וחיפוי לעבריין פסו, מוטי פרידמן,
!שחוזימן לבייתו אחרי עבי׳חות־המס שלו.
מינטש הוא מעין. מוכתר או פטרון של
שפונות הדרום של יתל־אב״ב. כוחו בקש־רוו
עם !אושי־צמות וממיפלגת השילטון,
העושים לו יממות מדי פעם בעוזרם למי
שהוא: מבקש בעבורו. כיוון שבשכונות
האלה וש גם עבריינים רבים, הוא משתדל
גם עבורם יכי יקלו בדינם או ישחררו
אותם בערבות וממעצר. מנטש גומל לאישי
מיפלגת השולטוו ׳בספקו להם את קולות
השמנות. הוא היה קכלן־קולות גדול של
המערך ובל השנים ,׳וגובה !בבחירות ומבני
רש פונות א ת התמורה להסריט שהשיג
למענם. נם לעסקיו הפרטיים קיבל לא
פעם עזרה מקובלת בישראל של היתרים
!שלא לפי הנוהל, ויכן־ הוא מתקיים ימת־פרנס.
לקשור אותו בפשע מאורגן, להפוך
אותו למאיר לינסקי: או אל קפונה —
זוהי לא רק איוולת !אלא פשוט רישעות.
רצוי ל היו ת
חלש ופרעגק
ך צלאד מיזרחי גדל ׳בשמנות ה—
דרום, החל את דרסו שם, געזר ב־מנסש
׳בשנותיו הקשוח. הוא גידל גם עם
רחמים אחרוני, ש״עברד הוא: גניבת
פרי ׳בנעוריו׳ ׳והחזקת 140׳דולאר: סלי
רשות .׳בצלאל אינו מוכן שלא לומר שלום
׳ברחוב לרחמים, כשם שרביז לא היה
מוכן לנתק את קשריו עם !מוטי פרידמן.
השאלה היא׳ כמובן, איזו ׳חסרות מסוכנות
יותר ומבחינת הדוגמה הלאומית, ואת מי
צריכה העיתונות לתקוף בסדרות ומפו־צצ׳ות:
ראש־ממשלה המזמין עבריין פשע-
מוגן פמוטי פרידמן! ,או קבלו־בניין המז־ומין
קצב בעל עבר?
שאלה קטינה היא, פמובן, כמה זימן
יזכירו לאדם את יעברו, ואם ילא יניחו
לו לעולם להפוך ללא־עבריין ולאיש מקו־בל
בחפחד״ אם !אחת לעשר שנים יפסרמו
מחדש סיפורים ״שנים, איזה סיימי ״ש
לעבריין בעבר הרחוק לחפור לאזרח הנון ן
הדוגמה של בצלאל !מיזרחי השובה,
כיוון שהיא !מצביעה במופגן על צביעות
מסויימת יסבח״רת מטרות הכתיבה. איש
השמיניות, פרענק! ,שעשה מאיי: מיליון לירות
והפל למלונאי ענק, וסד שהוא פד
ישע ועבריין. איליו חיפשו הלוחמים ספשע
המאורגן את הפרוטקציונרים׳ היו ימלים
לכתוב סדרות ומאלפות על ׳בעלי עסקים
למיניהם.
רשת מלונות דן הוקמה בחץ של קבוצה
הקרויה ישראל־מיאמי ,׳שחבריה אלמוניים
עד היום פרט לשניים שיעמדו בראשו.
האחד הוא מקם הורוביץ ׳והשני סם פריד-
לנד, בעל רשת חנויות ענק באמריקה
(פוד־פייר) .שניהם זכו בפירסם רב לפני
עשר שנים ׳באמריקה עת התגלה כי מק
הורוביץ, ע׳ורך-הדין ומימיאמי שהיה נשיא
מלונות דן, הוא נציגו ושותפו של מאיר
לנסקי בעסקים שונים. הורוביץ מוזכר
פעמים חבות ׳בספריו של הנק מסיק על
לנסקי כמי שעמד במרכז מימון ההימורים
והשוחד של לנסקי סאיי-בהאמה, וכן
כקישור בעיסקי הברחות הכסף של לינסקי
לבנק של טיבור רוזנבוים בשווייץ.
אם כן, הכספים שבהם הוקמו ׳מלונות
דן עלולים להיות קשורים: בפשע המאורגן
האמריקאי וסמאיר לנסקי.
נראה כי כדי שתזסה להיות נושא לח קירה
!מצד עיתונות מסויימת עליו להיות
קודם יכל חלש, חסר קשרים עם המיפלגה
השלטת, פרענק, וכן מי שלא שדד את
אוצר המדינה בהיקף. נרחב_ .
סאשר רצה ימי~שהפך לימים ליועץ של
דון ׳קורליאונה: להיות פושע כמו אחיו,
שיכנעו הדון להיות עורך־דין — בנימוק
כי עורך־דיו אחד גונב בתיק השחור שלו
יותר ׳ממאה פושעים ובמשך שנה.
נראה כי שמע יאמת זו ׳טרם הגיע אל
לוחמי הפשע המאורגן. אך: בדבר אחד
הם הצליחו: שוב הסיטו את מוקד תשו־סת־הלב
מן הפשע המוגן, טבוזזי המדינה,
ואיפשדו לנדשטרה זלמס-ההפנסה להתרכז,
כהרגלם, בעבריינים קטנים אלימים.
(המשך מעמוד )29
שר־החקלאות אריאל שרון, שהעביר חלק
מחוותו החקלאית הפרטית על שם אשתו.
אנשי מנהל־מקרקע־ישראל תובעים מזה
זמן רב להעלות את מחירי החכרת הקרקעות
לקיבוצים שסבלו מחוסר קרקע וקיבלו
לעיבוד בהחכרה מקרקעות המדינה
במקומות מרוחקים ממקומות יישוביהם.
תעריפי ההחכרה נקבעו לפני יותר מעשר
•שנים. ולא הועלו מאז, למרות העלייה המסחררת
באינדכס ובמחירי התוצרת החקלאית
שהם מגדלים על אותן אדמות
חכורות.
ביום מן הימים תובא להכרעתו של שר־החקלאות
הבעייה: האם להעלות את
מחירי ההחכרה, או לא?
השאלה הנשאלת היא אם יוכל אריק
שרון להיות אובייקטיבי בשיקוליו בנושא
זה כאשר פירושה של החלטה להעלות את
מחירי ההחכרה לגבייו תהיה תוספת תשלום
גם מצידו ומצד אשתו, בסדר גודל של
עשרות אלפי ל״י לשנה, למינהל־מקרקעי־ישראל.
רקע שתי דוגמות אלה יובן מדוע
היה היועץ־המישפטי-לממשלה, פרופסור
אהרון ברק, כה נמרץ בתביעתו לקבוע
כללים נוקשים להפרדה מוחלטת בין השרים
לבין עיסקיהם הפרטיים.
על סמך תביעתו של ברק הוקמה ועדת״
אישר, שהיחד. צריכה להמליץ בפני השרים
כיצד עליהם לנהוג ברכושם הפרטי עם
כניסתם לתפקידיהם. עוד קודם שסיכמה
הוועדה את דיוניה הבהירו אחדים מהשרים
שאין בכוונתם לוותר על הרכרש והמיפע־לים
שצברו והקימו בעמל של שנים רבות.
גם שר ד,מיסחר־וה תעשייה יגאל הזרביץ,
וגם רעייתו של שר־האדצל שמחה ארליך
הבהירו בפומבי, כי אם יעמדו בפני הברירה
להיפרד מרכושם או לוותר על
מישרדיחם, יעדיפו את האפשרות השנייה.
בשבוע •שעבר סיכמה ועדת־אשר את
דיוניה• הוועדה המליצה כי שרים בעלי
רכוש ומיפעלים ימכרו את זכויותיהם בנכסים
אלה לאנשים שאינם קרוביהם, או
לקרובים (שאינם בני־זזג) שעבת עימם
באותו עסק לפחות שנד, לפני התמנותם
כשרים.
אולם גם מסקנות אלד, של הוועדה לא
סיפקו את היועץ־המישפטי. בישיבת הממשלה
השבוע, בה הוחלט להקים ועדת־שירים
שתבדוק את המלצות ועדת־א־שר
ותחליט אם לקבלן או לדחותן, הצהיר
הפרופסור ברק בגלוי כי החלטות הוועדה
אינן מספקות אותו וכי לדעתו יש להחמיר
בכללים עוד יותר, כפי שנהוג בארצות״
הברית או בבריטניה.
במדינה
(המשך מעמוד )24
שבעברו של שילנסקי מצוי רישום פלילי
חמור ב״ותר, היד, כל אדם בר־דעת מתקומם
איליו בגלל אותה פרשה היה שי-
לנסקי מכונה בפי מישהו בתואר ״עבריין
ידוע״ או ״בעל עבר פלילי.״
אבל דב שילנסקי עצמו לא היסס להש תמש
בת׳וארים מסוג זה בתוקף תפקידו
כח״׳כ כלפי צעיר: שהוא אינו מכייר בכלל.
כאשר קיבל ש״לנסקי את רשות־הדי־בור
בישיבת ועדת־הפנים של הכנסת, שהתכנסה
לרון בנושאי הפשיעה !בישראל,
היד, בפיו גילוי מרעיש .״הלילה טילפן
אלי אחד,״ סיפר שילנסקי לחברי הוועדה,
״וסיפר לי כי ראה את האלוף במילואים
רחבעם זאבי נוסע מתל־אביב למסיבת
העיתונאים שערך ח״כ אהוד אולמרט בירושלים.
אמר לי האזרח הנרגש , :הצלחתי
לרשום יאת מיספר המכונית בה נסע גנרי.
לידו ישב נהג ומאחור ישבה ׳בחורה אחת/״
לטעינת שילינסקי ביקש ממנו האזרח לבדוק
את מיספר המכונית בה !נסע גנרי.
״וכך עשיתי,״ התפאר שילנסקי .״בדקתי
את המקורות שלי והתברר לי שאין צל
של ספק ׳שהמכ׳ונ״ת הזו שבה נסע גנרי
רשומה על שמיו של אידם בעל עבר
פלילי עשיר. הסוקר מסרתי למישטרד.
את שמו ישל האדם הזד, ואת רשימת תיקיו
ועבירותיו.״
״הסיפור הזה,״ הוסיף שילנסקי ואמר,
״מדאה עד כמד, אנשים אצלנו מצפצפים
על כל העולם. כאשר כל אמצעי התיק-
שורת במדינה ממוקדים על אדם כמו נג
ידיד, התנגש במכונית, נפצע קשה.
הוכרה לו נכות בשיעור של ס.30?/
מפקד כמישמר־האזרחי. אחרי
שאושפז שנה בבית-ההולים נשלח על-ידי
הוריו לאוסטרליה, שם השתלם במעבדות
אלקטרוניות. ב* 1968 חזר לארץ, יניסה להקים
מעבדה אלקטרונית משל עצמו, לא
הצליח בכך. באותה תקופה נרשמו גם שתי
ההרשעות הנזקפות לחובתו. .
מספר דודי :״היתה לי חגות ברחוב
בזל. בשנת 1971 מצאו אצלי מערכת סטריאו
שהיתר, השודד, כגנ׳ו׳בה. אני קניתי
יאותה ׳מאדם שהציג את עצמו כעולה־חדש.
בפסק-הדין שלו קבע השופט שהוא
מכיר בצדקתי, אבל הוא נאלץ עיל פי
החוק להרשיע אותי. הוא קנם אותי בקנס
ישל מאה לירות.
.,כעבור שנה קיבלתי מצלמה מאדם
פרטי שאני מכיר. הסתבר שהאיש מצא
אותה במונית. הועמדתי למישפט והור-
שעיתי על גניבה במציאה. נקנסתי ב־500
ל״י ובמאסר על־חנאי.״
אחרי שתי פרשיות אלה יצא דודי לגרמניה,
שם השתלם במעבדות הברת בדאון
בישטוטגארט. כאשר השתלטו מחבלים ערבים
על הכפר האולימפי במינכן והחזיקו
בחברי המי׳שליחת הישראלית כב׳ני־ערו-
יבה, הציע דודי את עצמו כתחליף לבניי,׳ערובה
הפצועים ׳שבידי המחבלים. הצע תו
,׳ששודרה בתח׳נ׳ות הטלוויזיה של גרמניה,
לא התקבלה על״ידי המחבלים.
לפני שלוש שנים חזר דודי לארץ,
הקים מעבדה אלקטרונית משוכללת_ברחוב
גרקי טיו ק
א ת הדלת
ף• רק ה מ לי ץ ככד תוקף כי הממשלה
^ תאמץ לפחות את המלצות ועדת־אישר
כמיקשד, אחת, וכך יהיו סוף־סוף במדינה
כללים מחייבים לגבי עיסקי-שרים.
עמדתו של היועץ המשפטי נשענת על
עקרונית כלליים, הקובעים כי אסור שאדם
החולש על אינטרס הציבור והמקבל החלטות
בתחום זד, יהיה במצב של ניגוד אינטרסים.
עקרונות
אלה מצויים במיספר רב •של
פיסקי־דין ובסיפרות המי׳שפטית והם צמחו
מתקדימים של פסיקה בדיני חברות. אלד,
ר,״ו גם העקרונות •שעמדו לנגד עיני חברי
ועדת־אשר, שראו אותם כמובנים מאליהם
אולם ניסו לה״ות גמישים וללכת לקראת
מיספר שרים בממשלה.
מה שאירע הוא •שהממשלה סירבה להחליט
בנושא עקרוני בעל חשיבות ציבורית
זה. הרכב הוועדה ׳•שבחרה הממשלה
לדון אם לקבל את הצעות הוועדה או
לדחותן נראה תמוד, ביותר- ,שכן בין חבריה
נכלל גם שר־האוצר •שמחד, ארליך• ,שהוא
אחד השרים ישאל הקשר לעיסקיהם הפרטיים
התייחסה הוועדה.
השבוע נתן הי׳ועץ־המישפטי לממשלה
להבין כי מוטב •שהיא תזדרז בקבלת הח לטות
ועדת־אשר ותקבלו כמיקשה אחת,
אחרת היא עלולה למצוא את עצמה ללא
יועץ־מישפטי.
ספק אם ממשלת הליכוד תוכל להרשות
לעצמה ל׳ובסוס זה: להסתכן בטריקת־דלת
של הפרופסור אהרון ברק, שהציבור
יקבל אותה כמתן הכשר מצד הממשלה
לעסקים בלתי־כשרים של חבריה.
יגאל לביב
טכנאי אלקטרוניקה חבקוק
מי הוא עבר׳יין?
די, הוא אינו חושש לנסוע במכונית מסוג
׳אילו היה שילנסקי טורח באמת לבדוק
באיזו מכונית נסע גנידי לירושלים ומי
האנשים שנסעו עימיו, ספק אם היה חוזר
על האשמותיו.
״מכונית שד נננסטר ״.בתום מסיבתו,עיתונאים
׳שערך גנרי לפני שבועיים,
כדי להגיב בה על האשמותיו של
ח״כ אולמרט נגדו, הוא ביקש לעלות
לירושלים. אחרי שלושה לילות ללא שי נה
ניכר המאמץ על פניו. אחד האנשים
שהבחין ׳בעייפותו היד, דוד (״דודי״) חבקוק
חבקוק הוא טכנאי אלקטרוניקה במיק־צ׳ועו
,׳שהשתתף במסיבת-ד,עיתונאים של
גנרי יעם מכשיר הקלטה בו השמיע סלילי
הקלטה. כשראה את עייפותו של גנרי בתום
המסיבה הוא הציע לו להסיעו במכוניתו
לירושלים.
דודי חבקוק נהג. במכונית האי׳מפלה
החומה ישלו, כשמדי יושב לידו ואילו
״הבחורה״ במושב האחורי לא היתר, אלא
רעייתו של גנרי, יעל זאבי.
דודי הוא יליד שכונת נווה־צדק בתל-
אביב. כשהיד, בן 8חודשים חלד, בשיתוק-
ילדים, בגל הראשון של ׳המחלה שעבר
על המדינה בשנותיה הראשונות. כתו־צאד,
מהמחלה הוא נשאר נכה.
בגיל 14 נשלח לחברת הילדים בקיבוץ
מצר. כשחזר העירה החל לעבוד כטכנאי
בחברת גרונדיג. כשהיד, בן 16 וחצי
פקד אותו אסון נוסף. כשרכב על קטנוע
אבך גבירול ביתל-אביב, מול השק״ס.
׳אלא שנוסף לעבודתו יש לו עיסוקים
נוספים. כך, למשל, יש לו מינוי של מפקד
איזור מטעם המישמר־האזרחי לע״תות חירום•
הוא מחזיק בביתו רובד, מישטרתי
בריש״ון, נוהג במכונית מישטרח בעלת
מכשיר קשר מישטרתי. הוא מחזיק בידו
גם רישיון־טיס של מתלמד, שכדי לקבל
אותו הוא היד, יחייב להצטייד בתעודת-
יושר מישטרתית.
״זהו סיפור חיי,״ אמר דודי השבוע.
״ואני רוצח שהציבור ישפוט אם זה נכון
וצודק שח״כ שילנטקי יכנד, אותי עבריין.״
לרוץ ולהתלונן. כשהתבררו פרטים
אליה ביקש שילנסקי לסגת מההאשמות שהעלה
בוועדת־הפנים של הכנסת .״אני לא
יודע מי האיש,״ אמד ״ולא ׳אני הוא שפיר-
טסתי את שמו. אני גם לא יודע איזה סוג
עבירות הוא עבר. אני רק אמרתי שיש
לו עבירות וכאזרח מולאתי את חובתי
ומסרתי את המידע שבידי למישטרה.״
במישטרח, שם מוכר דודי כאדם אחראי
המסייע למישמר־ז־,אזרחי ולמי־שטרה, יכלו
רק לגזזו׳למיקרא ׳תלונתו של ח״כ שילננד
קי. אולם הגיחוך לא פתיר את הבעייד.
שהומחשה בפעם נוספת בפרשה זו: יכול תו
של ה״כ להשתמש בחסינותו כדי לפגוע
באזרחים שאין להם יכולת להתגונן.
על פי ׳ההיגיון של ח״כ שילנסקי אסור
גם לנסוע עימו •במכונית. תמיד יכול להימצא
מישהו שיטען כי הנוסע בחברת שי-
לנסקי, נסע בחברתו של אדם בעל עבר
פלילי וירוץ להתלונן על כך למ״שטרה.
ה עו ל ם חז ה 2086
שיחר
לתלמידותי
ט לוויזי ה
רבקה סגל
נל־שחג־ן ים מסוכוים
ביום ד׳ ה־ 17 באוגוסט, הפילה הטלוויזיה
את הבורסה. כך, לפחות, האמין אותו המון
תמים שתקף את אניצי צוות מבט בצאתם
מפסאז׳ בניין הבורסה בתל־אביב בעיצומה
של המפולת.
האשמת הטלוויזיה בתנודות של ישיק׳
המניות 1שמעת אולי מגוחכת. דובר רשותי
השידור, משה עמירב, כמעט שאינו
מוכן להתייחם אליה ברצינות ומכחיש
בלצון כל שמועה על השקעותיהם, כביכול,
של מנהלי מחלקת־ד,חדשות במניות
אלה או אחרות. אבל לוח־הזמנים וההת־רחשויות
מוכיח כי הפרשה איננה כה אבסורדית
כפי שהיא נשמעת:
יום : ׳3שר האנריגה והתשתית יצחק
מו ד עי מופיע במבט ומודיע על התפתחויות
יוצאות־דופן בתחום חיפושי־הנפט
בישראל. השר אומנם הופיע במסיבת־היכ־רות
עם כתבים כלכליים בתל־אביב ודיבר
על נושאים שונים, אף הפריח שפע הודעות
מופשטות ובלתי־מבוססות כגון שהגיע הזמן
לרוויזיה 1ושכדאי לגייס הון בבורסה.
אבל הטלוויזיה לא הביאה את דיברי השר
לעיתונאים, אלא ריאיינה אותו בנפרד.
בראיון הנפרד הוצאו הדברים מהקשרם
ונושא הנפט בודד והובלט.
׳ יום ג׳ כגוקר נ מניות הנפט מעפילות
מעלה־מעלה וסוחבות עימן את השוק
כולו. גיאות שלא היתד, כמותה.
יום ג׳ ,בערב: כעבור יום של טיפול
נמרץ בעיתונות עולה הבורסה לראש מהדורת
החדשות בטלוויזיה. לראשונה זוכה
׳הנושא במקום של כבוד כזה. מזהירים את
הציבור מפני השקעות חפוזות. צריך להיזהר.
ספקולציות זה דבר לא בריא והמפולת
בוא תבוא.
יום ד׳ כצהריים: המפולת באה.
הציבור אכן נבהל. כהוגן.
.יום ד׳ כערב: הטלוויזיה מנסה ל הרגיע
את סערת הרוחות. תוכנית מוקד
מוקדשת לפורסה. המנחה נתפס להיבט
הסנסציוני ׳המיידי של הנושא ואינו מניח
למתדיינים לפתח דיון עקרוני ושקול (על
תפקידם המייוחד של הבנקים בבורסה,
למשל) .הוא מתמקד בשאלה עדינה אך
ישירה: מה מייעצים היועצים למשקיע
הקטן לעשות בבוקר המחרת. התשובה
אומנם מרומזת, אך בימים שבהם הציבור
רעב לכל רסיס־שמועה — נשמעת הבשורה
חד־,משמעית: הכי בטוח לעבור ל־צמודים.
יום
ה׳ כם וקר: המניות ממשיכות
לרדת אף שהירידה מתונה יותר. הצמודים
קופצים מעלה־מעלה לאחר תקופה ממושכת
של שפל. האומנם צדקו היועצים ב־עצותיהם,
או שמא נשמע הציבור לעצות
פשוט משום שניתנו לו בטלוויזיה?
ידם ה׳ בעדם: הטלוויזיה קוצרת את
פיחות עצמה. שר־האוצר מדבר על ההתרחשויות
בבורסה. הפעם לא במיסגרת
ראיון מייוחד, אלא בהרצאה שהוא נושא
בפני לישכת המיסחר ישראל־אמריקה. עם
ישראל נרגע במיקצת. אם לא מזמינים את
השר לראיון־אישי — מיוחד — סימן,
כנראה, שהשד אינו נורא כל־כך.
אבל בענייני נפט שוב קופץ לו שדון
קטן. השר מודעי מרואיין שוב (על־ידי
הכתב אבי א הטלוויזיה מבקשת,
כנראה, לתקן את שעוות ביום ב׳ ומנסה
להציג את דיברי השר בפרופורציות הנכונות
-שלהם. השר שב ואומר מה שכבר
אמר: שהעובדות מדוייקות ושד,ציבור
רשאי לדעת אותן. אך הוא מוסיף גם מה
שלא אמר: שאין כל קשר בין ההתפתחויות
בשוק הנפט שעליהן דיבר לבין
הבורסה, ולדעתו לא היתר, צריכה להיות
להן השפעה ספקולטיבית.
טו־יבונאד עממי. מדוע לא אמר זאת
ביום ב׳? לא ברור. האומנם השר כה
תמים ואינו יודע כי בשוק חובבני ופרוע
שניזון יותר משמועות על נפט מנפט ממש
— כל הודעה, מה עוד הודעה של השר
הנוגע בדבר, המשודרת בטלוויזיה —
תיצור עובדות מוגמרות?
אך נניח שהשר עדיין חדש בכיסאו,
אינו מעריו נכונה את כוחם של אמצעי
התקשורת ההמוניים ואינו יודע להשתמש
בהם באופן אחראי. היכן אחריותה ומו־
(המשך בטנזוד )38
העולם הזה 2086
נערת עיר הנוער
נ טל הטס קו ה ר דז ה
סגנית ראשונה
אביטל לוי
סגנית שנייה
ברכות לגביות
להיבחרכם בעיר הנוער
ממורתכם
לאה פל טשר
מלכת המי 1977
ת הי ה או רחת מלון
בלווי־פאלאס
בברו ע\בשוו>>ע במעוך ש בו ע
£107£1_,8£81\1£
אולפן גרג (בר־קמא!
מקיים קורם ערב
מד,־ 1.9.77 עד 25.9.77ל
מר 6 ,בנו במבר . 1943נסעתה׳ עו׳
למבצעה 1ו ע 1ביו תרבמלחמתה עו לםה -ס
ה הו ד...
קצר 11ת
עברית ו/או אנגלית.
הצלחה מובטחת! הירשמו:
ת ״ א: וייצמן ,22 טל.254826 .
הזמן כבר עכשיו
מ קו ם למודעות בגליון
ראש השנה הענק של
ה עול ם הז ה
שיופיע ב־ 6.9.77
0£0א * 5 1.4א £401 .£שאז׳׳
מ״קל ק״ן רוברע דובל
ד וגלד ם אם רל1דגיג• א גו ע ר דונ לדפלזנם אנתוו קו איי ל
בכורה ארצית בעת ובעינד. אחת
׳ א כי ב ״תל־אביב״ 9.30 — 7.00 — 4.30
9.00 — 6.30 — 4.00
״עצמוך׳
שיחר
מ י זמן הממשלה
ו מזכי ר ה
נשמראיינים !מישהו — יוצאים ׳מתוך
הנחה שלאיש יש !מה לוטי וגם יתרצה
לומר זאת! .אחרת — היה !מסרב להתראיין.
זאת1
,כנראה, היתר. גם הנחתו המוק־דמת
ישל !גדעון לב־ארי, שהקדיש ;את
ראיון הושבויע ישלו (הטור השבועי, רשת
ב, יום ו׳ )19/8 ,לאריה !נאור, מזכיר־הממשלה
החדש. לב-ארי. בוודאי לא ציפה
שאדם בעל ניסיון עיתונאי ואף עבד של
שבע שנות עבודה ברדיו, יתגלה כאיש
של שתיקות וארוכות ,׳תשובות לאקוניות,
ניסוחים !מעורפלים וססורפליס וכישרון
מדהים שלא לומר דבר יעל הדברים שעליהם
׳דיבר. אריה באור נזהר כל־בך שלא
להיכשל בלשונו, שלא להדליף סודות
והפרספקטיבה שלו עוברית בבירור דרך
•תורתו של מוחו-יורבו זאב זבוטינסקי —
שם כבר כתוב כל !מה שאדם צריך לדעת.
מסתבר, ישכך חשב גם !בעת שהיה עורך־
הדשות ותוכניות ברדיו! ,כשמולו מלא
ב״יהתייחסות ממלכתית שמקורה באותה
תורד. ידועה.
ראיון המיזנון. נאור ביקש להדגיש
שהוא איש שעומד בלחיצים, ושמי שמתכוון
ללחוץ עליו — שיידע לו שזה לא
יעזור לו. הוא עמד בזה ייפה עת עירך
חדשות ברדיו והוא עדיין ׳עומד בזה היטב
— כשגדעון לב-ארי לוחץ עליו. ולקראת
סיומו של הראיון — החל המראיין
ללחוץ. כדרכו של עיתונאי השואל עיתונאי
ציפה המראיין לתשובה מיקצועית וישירה
על שאלה מיקצועיות: אילו היית
צריך לערוך ׳ראיון זה איתך — מה היית
חותך וממנו בבלתי־מתאים לשידור?
החשובה, לאחר שנסחטה בטאמץ־מה,
היתה: לחתוך כל מה שוש ביו ״וותר
,מדי !פוליטיקה״ .מזכור הממשלה רואה
עד ׳שהפכה כייוטעיט !מסורת. לכל אחד מותר
להוות ומוהל — מולבד לנשים (למרות
שישולחך עחך התיר, אך 1מיושד,׳ו אחד
׳אסר) .מי שרוצה להיות מוהל ׳כדיין? אין
קורם, אין בית־יספר, ומתקשרים למוהל
ומלווים אותו ׳ ובעבודתו תקופה ארובה,
׳סמיעלותוו לומדים וטשגיאותיז גם פן.
דויד שטרן ,׳איש מ״שרדחהדתות, נשמע
מתגאה ובשיטת ההוראה הישיוחת והאיג־טימיית
הזאת. יו״ר איגוד ׳המוהלים נשר
אף גילה כי את הסטאד עושים על ממזרים
וילדים בלתי־חוקיים, שהרי אצלם לא
חשוב כל־כך איך חותכים.
ומד .׳עושים למוהל העובד ללא ר״שייוון?
!שיום רבד. רק מצטערים. למישרד הדתות
אין שיניים יואץ ׳סמכות לפעול פשטה
זה, ולפן הם וממשיכים להצטער.
תוכנית כלבוטק התעלתה הפעם מדרגת
מיושדר־ישיירחת העוסק בזוטות (כפי שאירע
לד, לא פעם באחרונה) !!התפנתה
לתחקיר רציני בנושא רציני. לשבוע הבא
— הבטיחו המשך נוסף בסידחה.
בינתיים נותר רק לקוות !שד,ודיים העושות
במלאכה — לא תרעידנה יתר על
המידה.
45ד קו ת
של ש תי ק ה
!שומעוז לא דובר שתים ועשרה שנה.
הוא שמע, הוא חשב, הוא יראה — ירק לא
דובר. בילדותו לקה בשיתוק-ילדים ומאז
— שתיקה! .מ״שיסחתו !והמטפלים בו לא
אמרו נואש, ואחרי שתים־עשרה שניים
של טיפול נמרץ ועיקש — שימעון מדבר.
׳נושא ומסקרן, לכל הדיעות. בעיקר מעיג-
מזפיר־ממשלה נאור
לא מדבר
חסויים, עד כי,את !מרבית ההאזנה לראיון
ביליתי בתהייה! ,מדוע בכלל ניאות להתראיין!
.תשובותיו על!שאלות המראיין התחלקו
לשלושה סוגים :
י• תשובות בניות ומ״לה אחת שחשפו
אדם שאינו !מהסם, שהכל ברור לו ואין
לו התלבטויות, מרוצה !ובטוח !בעצמו, בטוח
׳שגם כולם ׳סבורים !כמוהו יסכל הנושאים
עליהם הוא מדבר. התשובה האהודה עליו :
״בוודאי האם אתה נועץ הרבה וסראש־הממשלה
י״י ״בוודאי״),
י• סירוב פסקני לדבר על כל נושא
פוליטי שהוא (ועדת-השרים ׳לענייני וביטחון)
או על ׳נושא שאינו נוגע ישירות
לו עצמו אז לזאב זבוטינסקי.
• תשובות ומורכבות יותר יחסית׳ ש־
!בא ולהסביר מדוע מסרב המרואיין לדבר.
במשך מרבית החאיון התמקד נאור בסוג
!אהרון זה של תשובות.
ולוב־זארי שב !והעלה בצורות שונות סוג-
ייה !עקרונית: מהי הגדרת התפקיד של
!מזכיר-יהטסשלה. היות שתפקיד זה אינו
מוגדר באופן הותך אלא נתפר ובדרך־
פלל על פי מידותיו ושל האיש הנושא
בו, צריך היה להבהיר, קודם כל, מי האיש
וכיצד הוא עצמו רואה את הגדרת־תפקידו.
איך
ליא להגיד. והנה, מסתבר של-
מזכיור־הטמשלה גיר׳סה מקורית מאד־ בענייו•
מתור!מייכלול התיפקודים של התפקיד
בודד והבליט אחד מעובר לכולם:
הוא האיש ששומר סודות .׳כולו ומלא הכרת
ואחריותו! ,מעלת-יסבודו וחשיבות השתיקה
שלו. ומי שלא הבין — קיבל
׳דוגמה. הוא שותק — כמו המיזנון שוב־מיש,רד.
אותו מיזנון שהראה למרואיין שלו
בבוקרו של אותו היום !או, כדבריו של
באיור עצמו :״הראיתי לד את המ״זינון
אך לא את תוכנו. אילו היה למיזנון
!שסל — הוא היד. הכם מאד.״ המשייך
ופירש :״הכל תלוי בטיב וט״לויחהמיזנוו
וכפרס׳פקטיסד. שאתר. משקיף עליו ועל
תוכנו.״
,בתפקידו מייבצע !של התגברות על הנטיות
העיתונאיות המיקצועיות שלו: איך לא
להעביר מידע. איך לא לומד דפרים. הוא
בעיקרו מין א״שוב״טחון, שקול ומאד, נש-
ומע זקן מכפי גילו, אולי !משום ושהוא
שקול כזה, והוא מודד. כי מה ׳שנחוץ לוכדי להצליח בתפקודו הוא, קודם כל,
התמדה ופשיקול־דעת זה.
אולי ומוטב היה אולו נייסד. גדעון לב-
!ארי לראיין את המיזנון שבמושרד. גם הוא
מתמיד.
סטאז ע ל
ממזרי ם
׳לפי הנוהג׳-׳^הודי צריך ואדם להיות
גבר נדי שיהיה מסוגל להחזיק בידיו את
ופנו הרך ישעה שמננייסיס אותו בבריתו
של ׳אברהם אבינו. האמהות מעדיפות ב-
׳דרך־יכלל שלא להביט.
אחרי תוכנית כלבוטק האחרונה (יום ג /
)16/8מוטב שורי האבות האמיצים תר־עדנה
מעט ייוחד ,׳והאמהות — שתשנתנה
בשבע עיניים. אולי בכלל רצוי שתהיה
התערבות נשיית נמרצת יותר בעניין כולו.
שכן, פס( החגיגה הגברות הטהורה הזאת,
הנוגעת בעניין עדין וגברי כל-׳כך,
ומשתולל שיוק פרוץ ופל דיכפין ייחי ויחתוך.
על כל פנים, מסתבר מן המישור
הטלוויזיוני, שזיעזע פי־פמה דווקא ובגלל
השלווה הגמורה ישבה דוברו על הנושא
האנשים הנוגעים בדבר עצמו — ומוהלים
!ואנשי !מיישרד־הדתות.
הנתב׳ שמעון כגן, היקר והשף שערויריה
ושקטה בתיחום המוהלים !בארץ, שעחוריה
שהשתרשה יסד, יטה בנוהג המקובל —
עורכת פולאק
לא מדובבת
יין !מה אומר, כיום האיש ששתק זמן כה
!רב! ,איך ההא אומר זאת ומיד, עושה שתי-
קד, לאדם. ציפיתי לטבול של דברים.
וקודם־פל — לדבריו ישל שיימעון עצמו.
הנחתי שפשוט יתנו לו לדבר סאוותינפשיו,
ושכן מה ייבול להוות מרגש !וגם רדיופוני
יותר מאשר ואדם ששתק ועפשוו הוא
תאב ולדבר ׳והוא ניצב !טול מכשיר שכולו
!נכונות לקלוט ולהעביר את הדברים?
אלא ׳שאתי פולק, העורכת של רגע של
אמת (רשת ב /יום ו )19/8 /הצליחה
לנטרל יאת !מחבית ייחודו ושל הנושא ׳והגי-
שה יעוד תוכנית בסוגנון שיל ״אגשים
!מספרים על״ .שימעון, שסוף־יסוף יכול
׳לדבר, שורבב ריק ׳כאפיזודה וקיטעי־וקישור
כץ דובריהם של אחרים. אותם אחרים
שזכותם שמורד, להם !בזכות הטיפול הנד
סור, ומצאו הזדמנות ׳להיט תפח, לטפוח על
שכם עצמם, לסכם ׳ולשקוע בזיסרמות ולא
הדגישו שבתוכנית, שהוקדשה ובעצם לש
ומעץ עצמו — הוא ישב !והסתגר בש תיקתו.
בסיכומו
של דבר למדתי על שיטעון
מעט !מאד. אולי הוא יפשוט !מעדיף להומ־שיך
לשתוק! ,ואולי הוא עדיין צריך שיתאמצו
׳לדובב ואותו. וברדיו, על פל פנים,
לא התאמצו כלל.
(המשך מעמוד )37
רעותה של הטלוויזיה?
הטלוויזיה עומדת בראש אמצעי־התיק־שורת,
בארץ מבחינת עוצמתה. עוצמה זו
נובעת ממייכלול ישל גורמים, ביניהם —
ישירות ההגשה הויזואלית, מיספרם ה־גבוה
׳שיל הצופים, הפונופולייסטיוית של
עדוץ־הישידור היחידי ויליוה־הזמגים: היחד־שות
בטלוויזיה מגיעות איל הציפור בסי־כוסו
של יום, אחרי העיתונים, הן אומרות
את המילה האחרונה.
לא תמיר היה כך. בעבר הלא־רחוק,
קודם פריחתה בת השנתיים (בערך) של
מחלקית-ר,חדשות של הטלוויזיה, היו ציוותי
מבט מדדים בעקביות כזתרות־הבוקר בעיתונים,
ביום הם גם עושים חדשות בעצמם,
בתוך האולפן•
עמדתה היצירתית שיל הטלוויזיה בעשיית
חדשות זכתה במקום נכבד מעל דפיו של
עיתון זה בשבועות האחרונים. כך היד.
בנושא הפשע המאורגן, כאשר ח״כ אהוד
אולמרט הוזמן לאולפן ושולב בעימות
מיידי יעם האלוף דהב? 5סזאב, ועם
בצלאל מי״ורחי. כך אירע גם לשיר־החוץ
משה דיין, שישולב ללא-ידיעתו
בעימות עם יגאל אלון, מבלי שיהיה נכון
לקראת עימות בזה (לטענתו).
במאמרו בשבוע שעבר תקף אורי אבנרי
את חיים יבין שהפך את הטלוויזיה
לטרייבויאל עממי וזיכה את אהוד אולמרט
ב׳עמדת־כוח מיוחדת לעומת מיותקפיו —
עמדה שנבעה מן האופן, הזימון והמיקום
של השידור.
חיים יבין מתגונן. הטלוויזיה, כך
מסתבר, שפעה כוונות טובות. בעניין
אוילמדט, למשל, ביקשה ליצור את האיזון
שיהיה חסר בדיווחי ל,עיתונים וברדיו. בבוקרו
שיל אותו ׳שידור דו־אולפניי קיים
אהוד אולמרט מסיבת־עייתונאיים ישבה יצא
עם הסיפור על גאינדי. כתב מבט דן פמ־מה,
שנכח באותה מסיבה — השמיט את
הנושא מחשש חוק־לשיון־הרע. אלא שבצד,ידיים
הודיעו על כך ברדיו ובערב היש־לימה
הטלוויזיה את החסיר. חוק לשון הרע
נבדק, ונמצא כי רישות־הישידור חוסה בצל
חסינותו שיל חבר־היכנסת. על כן הוזמן
אחר כבוד אל האולפן. אף שחיים יבין
טוען כי ההזמנה לאולפן אינה מבטאת
מקיום ישל כבוד מיייוחד, וממקומו זה ניפנף
גדי,בירי ההתקפה שלו לפני מאוית אלפי
צופים. יבין טוען, כי בניגוד לעיתונים
הוא יעצמו הניח למותקפים להשיב מלחמה
שיערה. להפתעתו של אולמרט, שרק ברגע
האחרון •נודע לו שייאלץ לעמוד בעימות
יישיר יעם מותקפיו. ובכלל, יבין סבור
שהעיתונאים הכותבים על טלוויזיה מפריזים
בהערכת כוחו -סל המדיום הזה• הים
רגישים יותר מן הצופה הממוצע ושמים
לב לפרטים שאין להם כיל חשיבות. הוא
עצמו ׳מאמין כי כוחה של הטילה הכתובה
עדיין רב ׳יותר מכוחה. של הטלוויזיה, כי
הציבור המשכיל מרבה לקרוא עיתונים
דאף וותר מעיתון אחד ליום, יועיל הציבור
הזה הוא סוימך.
אשיר לראיון עם הישר מודעי — הדברים
אבן הוצאו מהקשרם וד,יובלטו בצודה מוגזמת
— אך מסיבות טכניות. כתב הנוכח
במסיבת־עיתיונאים מעדיף לשימוע את המסיבה
כולה ורק אחר־כך לראיין את
הדובר על נקודות עיקריות, מטעמי קיצור
של מהדיורת־ההדשות.
גם בנושא הרגיש של הבורסה יש לאנשי
הטלוויזיה הסברים. דובר הרשות, משה
עמיירב. מדגיש כיי זהו נושא שמטפלים
בו ברגישות מרובה. הטיפול הנמרץ -שבו
זכתה הבורסה בטלוויזיה משקף את החשיבות
הגדלה והולכת ׳שמייחס הציבור
לנושא זד, באחרונה• ככל שמרבה הציבור
לעסוק במיניות — עוסקים בכך גם כטל-
וויזיח.
ביום ר׳ נערך דיון מיוחד ב״פוירום ׳חדשות
והריעה הכלילית היתד, שהטיפול
בבורסה היה בסדר גמור( .הפורום מורכב
ממנהלי מחלקות החדשות, מנהל הטל וויזיה,
מנהל הרדיו, המנכ״יל, הדובר וה יועץ
הימישפטי לימנכ״ל — ואינו פתוח
לעיתונות).
אנשי הטלוויזיזה — מחלקית החדשות —
מלאים כווניות טובות כפי הנראה, אך גם
תמימות לא מעטה, ואופטימיות ביחס
לחוש הביקורת -של הצופים. בידיהם מרוכז
כוח עצום. כוח -שעדיין איינם מוכנים להודות
בו. והם משחקיים בו מישחקים מסוכ נים.
עו ל ס הזה 2086
הטלוויזיה הערבית עומדת נקרב נטל: נגד מזינות ערב תגד מנהלי הטלוויזיה
ך י טלוויזיה ;הישראלית נולדה. בשן
1גת — 1968 כדי לשדר בערבית.
דובר אז יעל !שילוב ודדקיוס ועל הצורך
׳להתמודד עם בלי-התיקשודת !בארצות־ערב
-.הסל ידעו שאיו זה אלא תירוץ לתקומת
הטלוויזיה. ,אך זה פעל. עתה עומדת
החטיבה הערבית בטלוויזיה הישראלית
לפני סכנת חיסול כחטיבה עצמאית —
ובסיועם של אותם. נימוקים עצמם שהביואו
להקמתה.
מי ס מי דיי ם
* * זה זמן־מה קשה לדובב הלק ׳ניכר
! 1* 4מעובדיה הבכירים ׳שיל הטלוויזיה. הם
גם אינם !מרבים לשוחח זה עם זה. מתח
רב שורר בבית השידור ,׳מילסמות אישיות
!מעורבות במילחימות עקרוניות יעל ׳תפני
שידור ויעדי ושידור, ועדות !מוקמות הד־שות-לבקרים
לבדיקת הבעיות השונות, ובינתיים
לא הגישה אף. אחת מהן אית
׳מסקנותיה. באחרונה הגיעו לכותרות ומייכ־תביהם
של דן שילון ומוטי קיירישגבאום,
׳שהופנו אל הוועד־המנהל של ׳רשותחהשי-
דור יהאש!ר יטענו כנגד ״׳רעלים״ מיסתוריים
שמטפטף מנכ״ל ׳רשות-הישידור יצחק ליב-
יני בקרב עובדיו.
׳ל״בניי ושהה יאז בחו״ל, וגם אחרי ששב
ישל ציוקרמן. אלא שלאחר־ומפן התמנה ליב־גי
׳סטנסל רשות־השידור בולה׳ ובתור
שבזה הפך יגם: מנהלו של צוקרמן.
׳בטלוויזיה ומרנינים כי צוקירמן לא השלים
עם הרעקון יכי האיוש שלא זכה בעבר
.בהתמודדות עימיו על הנהלת הטלוויזיה
יהיה מעתה מנהליו• ,וכי מילחמתיו בליבני
החלה ינסר ביום הראשון ישבו התמנה
ליבני במנכ״יל. ביום טוענים רבים יכי
ילובנו ומנוטרל למעשה, וכי נושא המחלקה
הערבית שבהפרדתה הוא ׳תומך, אינ׳ננו
אלא תרגייל־סוח שלו. נגד !מנהל הטלוויזיה.
צוקרמן עצמו ואיינו.מבין ואת פשר
ההתעניינות חפיתאומית של לייבני בדיטי-
בה לערבית, נושא ׳שאינו ומעניין כלל
את לובני (.׳לדוברי צוקרמן) ואשר כדי
לפתור אותו בצורה עניינית והיה צורך
להתגבר על,אילוצים עקרוניים •של דטל-
וויזיה שאין וביכולת המדונה להתמודד
עימם. קידומה ישל החטיבה הערבית ידרוש
וותר זמך ישידור !בערבית ויותר !משאבים
׳כסיפיים, האת זאת גם ליבני איננו יכול
להציע.
סאלים פתאל (יהודי ממוציא עיראקי)
!מנהל התוכניות בערבית ׳טוען, לעומת
זאת, יכי הבעייה ואוננה ליומי, דעותיו,
אישיותו יאו תמיכתו בעניין הערבי, אלא
אישיותו של המנהל וארנון צוקרמן. לא
ייתכן, לדעת פתאל, שמנהל יאחד יפקח
על •שתי מערימות השידורים — בעיבדית
לוב !של !ממש, הוא אפילו ׳טורה !ולומד
ערבית בימים. אליה. ואלא שלא בזה העניין.
הוא מעדיף ׳ראייה סוללת שיל !סל ההפקות
׳בתחנה, ובתוך ראייה ׳סוללת זו החטיבה
הערבית אינה אומנם ילד־טיפוחים, אך גם
ילא !ממזר. היא דומה וותר למשהו מסוג
התוכניות לילדים .׳מדי פעם מחליטים לתת
קדימות. תקציבית למחלקה זו יאו איחרת,
צוקרטן נתן קדימות זו לחדשות, ואכן
המחלקה הגיעה להישגים ומרשימים.
ה 3יוה
מיל פי 1ו ר
ס מישהו יחליט לתת קדימות כזאת
\ * לערבית — יצטרך לנמק את גישתו,
שכן המנהל !איננו !רואה בשידורים בערבית
׳חטיבה וסונופוליסטית נפרדת אלא
חלק בלתי־נפרד ׳מסד-יסל המחלקות בטלוויזיה,
שמשדר ׳אומנם בשפה זרה ומכוון
לאוכילוסיה ;אחרת !אך הבעיות המיקצוע״ות
והתבניות ושלו זהות, עקרונית• ,לבעיות
של המחליקות השונות המטפלות בנושאים
שגם הטתלקד. הערבית מטפלת בחם.
משום יכך הוא ומעדיף לפזר את כל גוש
השידורים בערבית על פני ליוה-המישדרים
בעיבדית ׳ולהביא, בסופו ישל דבר, לידי.
מיזוג ימלא !של לוח השידורים.
פיזור -הט״שדדים ׳בערבית ניראה לאנשי
אף ׳ברמז על ובקשה או דרושה לשינויים
תוכניתיים, למגמות התפתחות !תוכניתית,
לביקורת עצמית. לא שמע גם על הגדלת
׳תוכניות ׳שאותן ירצו לבצע ולא, נסתייע
כ״דם. לדבריו לא נחסם ומעולם אדם ש ביקש
ליזום משהו בערבית. ליהיפך. לדעתו
.אין החטיבה הערבית ומטפלת ידי בבעיות
האמיתיות של האוסלויסיה הערביות בארץ,
והוא עצמו היה ציריך ולבקש ומהם להתייחס
לנושא עדין!כמו יום־האדמה ולהציע
שישתפו ובדיון גם !איוש דק״ח.
טענה זו משקפת !את גישתו ישל צוקירמן
•שהטלוויז״ה אינה מסשיר־הסברה ומכוון ומלמעלה,
וכי ההסברה הטובה ביותר ש יכולה
טלוויזיה להציע הוא יפשוט כיסוי
מהימן ומלא של ׳מיכילול הבעייות והר,ת-
רחישויות ׳במדינה, בעיברית או בערבית.
הוא אינו ומבין את תפיסתם שיל אנשי
המחלקה הערבית הרואים ואת עצמם כמעין
שירות־שידור עצמאי ומייחסים לעצמם
תפקידים בלתי מוגדרים של ״זרוע-הסבר-
תיית״ -׳ויצירת ״גשר בין העמים״.
תפיסה זו נראית לצויקרמן מעורפלת
ומבולבלת. הוא אינו עוסק בהסברה, הוא
עושה טלוויזיה. .אם ׳מישהו ירוצה להפוך
יאת הטלוויזיה למסשייר־הסברה. מכוון —
שיקבע מדיניות ברורה כעניין ויבצע
אותה.
בינתיים עובדת הטלוויזיה ממיטת סדום
של שעות שידור !מצומקות, ממייגבלות
מנהל פתאל
מנהל צוקרמן
הפיזור הוא —
— פסק־דין מוו,ת
— מילא. את פיו ;מים. הדוגמה היחידה
ושניתנה לאותם ׳רעלים הייתה כוונתה של
החטיבה הערבית בטלוויזיה לחתור להם-
ירדה !מן השידורים בעברית בכפיפות ״שיירה
למנכ״ל עצמו. החליטה !ברוח זו איכן
!נתקבלה בישיבת הוועד המנהל ב־.30.1.77
לשם בדייקת פרטי הביצוע בחר הוועד-
המנהל בוועדה מיוהדת שעליה הוטל לרד
יביא המלצות והצעות לביצוע הפרדה זו —
לאחר שמיעת דיברי יכיל הגורמים הנוגעים
!בדבר. ימן המיכתבים שהתפרסמו בעתונות
.ומתוך פסה ישיבות סגורות שיל הוועד־המנהל,
נוצר רושם ומעורפל (ואולי מכוון)
יכי המדובר כמאבקי־יסוח ואישיים ובין גור־
!מים שונים בטלוויזיה, ובעיקר ופין מנוהל-
הטלוויזיה ארנון ציוקרמן ולציידו דן שילון
ומוטי קירשנסאום, לבין המנב״יל יצחק
לקב,ני, פאשיר !מנהלי השידורים בערבית
עומדים לציידו של המנכ״ל.
שורשי המאבק, על שתי חזיתותיו,
האישית והעיברית־ערבית, נעוצים כנראה
׳בדגם הניהול הקיים של הטלוויזיה,
המאבק בין, ארנון צוקרמן ילבין יצחק
ליפני הוא ישן ועקרוני! .כאשר נבהיר
צוקרמן למישרת מנהל הטלוויזיה, הת־יסודר:
מולו יצחק ליפני — !ונמשל! .מנהלי־המחלקות
בטלוויזיה העדיפו אקשחניהויל
על איש העוסק ובתכנים, ויש אומרים
שפשוט תששו ׳מ׳תדמיתו של ליביני ב״אינ־
׳טלקטואל ישראלי״ .בעיית הטלוויזיה עוד
מימיי בראשית שלה הייתה הצורך במפקד,
והיא כנראה קיבלה אותו ׳סוף־סוף בדמותו
ובערבית גם יחד ,׳וישפוט: אותן באמות־ החטיבה הערבית בגזר־דין ׳מוות. הצעתו
׳מידה שונות. לטענתו ומדובר ובקיפוחו ח־ זו של צוקרמן הובאה סמייסמך יכתוב ליפני
ממוסד ושל השידור !בערבית ׳לעומת השי הוועד־המטהל באפריל ,1977 אחרי שבדור
מעיברית במשך שנים !ולאורך כל משך זמן וממושך לא הגיב עניינית על
הדרך. השידור הערבי בטלוויזיה הוא ה שפע התזכירים שהועברו !אליו על־יך י
יחידי הפועל במשך יכל השנים במייסגרות מנהלחהתסניזת בערבית. לדיברי פתאל
תקציביות שחן ממש על ׳סף־הקיום, הוא עשר. צוקרמן ואת יכל המיישגים האפשריים
היחידי שנשללה וממנו בסוף שנת 1976׳פמצבי־לחץ. בעת ושהעלה פתאל בפני
המנהל את הבעיות האמיתיות של השי(בגיבויו
המלא של מנהל הטלוויזיה) תוספת
התייקרויות !שאושרה לבל •שאר ה־ דורים ׳בערבית ,׳סירב צוקרמן להתייחם
ומחלקות והיחידות בטלוויזיה, הוא היחידי ברצינות לעניין אלא גער בו באומרו:
שעובד עם כויחראדם מצומצם נמוך מכל ״,אתם, תצאו מיפאן על ארבע.״ פתאל נאלץ
סטנדרד !מיקצועי ׳מייניומלי, עובדיו אינם להעלות יאת העניין לפני הוועד־המנהל,
זוכים ובהשתלמויות, עובדים חדשים אינם ורק אז הופיע צוקרמן עם המיסמך שבו
נקלטים במידה מספקת, אפלייה שוררת הציע את פיזור השידורים בערבית מבלי
בסל. לא ייתכן ,׳לדעתו של פתאל, שב־ שטרח לבדוק !את העניין ברצינות הטלוויזיה
המשדרת גם ובערבית לא יהיה ראויה.
פת,אל, מאמין כי הנע,הל הסתחירר מן
אף צלם דובר ערבית, אף מקליט־קול
דובר ערבית, שום תאורן או עורך־סרטים הכוח שהוועד המנהל ד,פקיד בידיו וני
הדובר ערבית, שלא לדבר על המנהל ש החל יורד. יריות ;פלתי-מבוקרות לכל האינו
ייודע יאת השפה, אינו מכיר ואת כיוונים. בשעתו (לאחר דיון ׳סוער בוועד
׳תרבות האובלויסיה שאליה סונים השידו המנהל) אף הציע סתאל לחבריי הוועד
רים ובערבית וגם ;אינו ומעוניין בכך בנד להביע אי־אמון ובמנהל, אך ניראה שהחברים
לא ירצו להתמיד את המצב יתר
ייוחד.
השידור בערבית הוא היחידי שאין לו יעיל המידה.
ארנון צוקרמן יעצמו מחייך לשמע טעכתובת
בביתדשלו, כיוון שהמנהל הברוטאלי
שלו (צוקרמן) הוא דק כתובת על נות ואלה. לדבריו, לא התייחס ביתחיולה
ברצינות יאל ישפע טענותיו של !פתאל
הנייר.
צוקרמן עצמו מסתייג ;מדרך זו של משום שלא ;ניראו לו עניינית. ליתמהונו
הצגת הבעייה. אין לו, לדבריו, שיום הרב נגעו י0ל התלונות בנושאי ,״קיפוח־בעייה
עם הנושא הערבי. הוא גדל בחיפה! ,ספייכיול ובמשאבים לעומת אלה של החדבשכונה
מעורבת, הוא ובעד דו־קיום דשי־ שות !והתוכניות כעיברית״ ,ההא ילא: שמע
:תקציביות ובערוץ יאחד ויחידי. בתוך ערוץ
זה יש לשידורים ובערבית שעה וחצי בסך-
הפל, ולא מן השעות הטובות. הם שרויים
יטמין גיסו של זמן, אין ילהט היזון־חוזר
מספיק מן הצופים ׳שלהם, וצוקרמן ׳מאמין
בי פיזור התוכניות בערבית עיל-יפיני לוח־המישדרים
בעברית יהיה לטובתם של העובדים
בחטיבה הערבית, יגדיל את יוקרתם׳
יביא את פרי עבודתם לידיעת קהל
צופים רב יותר וימנע ביזבוז.
׳מאלים פתאל אינו ׳מקבל את הטענות
הללו. לדבריו, חיוני לשמור על הפרדה
!מוחלטת שיל והשידורים בערבית בשל אופ ייה
המיוחד של האוכלוסייה הערבית בארץ;
,שאינה ומחוינבת לדמוקרטיה ומתק דמת
באותה מידה במו זו היהודית. מאידך
חשוב ,׳לדעתו, לשיפור על ייהודה של
חטיפת השיחור הערבית היחידה במרחב
המשדרת ׳מארץ דמוקרטית ,׳בשעה ש-
הצופה הערבי — הן בין שראל ׳והן במדי-
נות ערב — אמון יעל דפוסי צפייה של
טלוויזיה של ׳מדיניות טויטאליטאריות.
הצופה הערבי
ישתנה
•ך• שמגיעים להיבט האידיאולוגי-פו-
8*/ליטי של הבעייה ,׳מתגלה סראדוכם
מוזיר. פתאל נשמע ׳מעוניין לשמור -על
איזון ׳ומתינות בשידורים מערבית, איזון
(המשך בעמוד )44
ארי#לי
בכל שפה. בכל לשון. בכל פה.
שטוק 84׳ .הברנדי המשובח. עשיר בניחוח. מלא טעם.
שטוק 84׳ .הברנדי של אוהבי הברנדי ב 127-מדינות.
שטוק 84׳ .הברנדי שלך.
יותר ויותר אנשים אומרים ״כו״ לטעם המשובח של שטוק $4׳
הברנדי הנבחר ב 127-מדינות.
המולם הזה 2086
׳המשך מעמוד )34
.את הדבר בשמחה לידידיו, שליבם כמעט
נישבר בקיחבם.
מדי יום היד. שדד. עובד ׳בבוקר׳ מכתיב
!לרות ליבני, הסתבנית, את הפרקים החא-
שוונים ישל ׳סיפרו השני! .אתרי הצהריים
היו הכאבים מתגברים׳ ושוב לא יכול
לעבוד. אולם אקש לא שמע ואי־פעם אנחה
מפיו, ומבקרים היו מוצאים אותו כ׳שחיון;
עדין על שפתיו ועיניו שופעות ט׳וב־לב
נבון, כרגיל.
חודש לפני המוות, אתרי בדיקה, קבע
הרופא שחייו יימשכו עוד ׳שבועיים בלבד.
!אולם רוחו של האיש הזימה את הרופא —
!מבלי לדעת ׳כי סופו ׳מתקרב בעקביות
ואכזרית ,׳ומתוך שליטה ומוחלטת בכל ׳פו*
!חות שכלו, המשיך לחיות. הוא סירב לעבור
לבית-החולים, גם סירב להפנים לביתו
ואחות קיבועה. ידידיו מצאו פשרה — שרה
יופה, הובשת פלמ״חית ותיקה ׳ובת מיש־פחה
!פלמ״חית מפורסמת, הוכנסו לביתו.
היא שהתה לידו עד צאת נ׳שמתו. מלווה
קבועה: אחרת בכיברת הדרך האחרונה
אמר חריש.
ליד ׳מיטתו, בבית־החולים, היו שרה
יופה, הנה סגה, יעקב סל׳ומוז וישראל
גלילי. הזקן נסם. והנד. במאבקו האחרון,
,נתגלתה רוחו יותר מאשר בסל קרב קודם
בחייו. גם בגסיסתו, עד רגעו האחרון
!ממש, לא חלשה רות זו. בז־ת׳מותיד. רגיל
מאבד !במצב זה את השליטה על פעולות
גופו. לא כן יצחק שרה.
ניתנו לו סמי שינה, אולם הם לא
פעלו .״אני !עייף !״ אמר ,״אני צריך כבר
לישון!״ וב׳פגוחו אל חנה סנה, :״דוקטור
(בהדגישה) הנה סנה — האם אין המדע
הרפואי מסוגל ליישן אותי?״
הוא פנה אל הקיר, ביקש כי סולם ילכו
לביתם .״׳מה יש ל״ ישאל ,״למה אתם לא
עוזבים?״ חגה סנה אמחה כי יש להם
זמן, כי יחכו עד שירגקש יותר, טוב.
״ימי נימצא כאן?״ ושאל! ,מבלי להסתובב
אליהם. בינתיים הופיע גם משד.
סנה. ישראל גלילי יצא יסדי לטלפן ליגאל
אלון לאנגליה, להודיע לו על מצב הזקן
ולבקשו לחזור מיד. אולם יגאל לא הספיק.
סונת הסיס 77
מטע ורעובם הז ר
ב ח סו ת
מנכ״ל ״דירו ת גינדי׳י 1
אברהם גינ די
קציני צה״ד נושאים את ארונו של שדה אד הקבר*
הזקן יקום ויגיד :״לחיים !״
היתד. ד״ר חנה סנה, אשתו של משה סנה
(שגם היא, כבעלה״ רופאה).
לעיתים תהו הידידים אם אמנם מאמין
הזקן לדיבר״חם, או שהוא מסתיר מעיניהם
כי יודע היא את מצבו. הם ניסו לוודא
את הדבר באופן דיפלומטי, לשמוע מפיו
הוראות לעתיד ׳מישפחתו. אולם הזקן לא
זז מאופטימיותו. אם כי היו גם לו התקפות
של יספק. באחד הימים .׳אמר ליעקב
סלומון :״!איש אחד ׳נמאס עלי — האיש
יצחק שדה סכל זאת הבטיח לשרה
י׳ופד, לתת לה בהזדמנות סידרת הרצאות
על הציור הקלאסי, למען תבין את ציורי
ביתו. זה היה 48 שעות לפני הסוף.
ביום האחרון הדגיש שדד. כי חל בו
שינוי .״׳מה קרר. לי?״ שאל את סלומון,
״אני !מרגיש את עצמי בל כך הלש! אף
פעם לא הרגשתי עצמי הלש...״
הרופא שהוזעק העיף מבט בגופו. שהעור
היד ,׳תלוי יממנו ושרידיו הגאים נעל־ימו,
.״איני יודע איד הוא הי עד עכשיו,״
התפלא. אחר הודיע: הוא יכול למות כל
רגע.
לישון״ 1
ך* שבא האמבולנס להביא אותו
לבית־התולים, שכב על האלונקה,
העיף מבט אחרון ובגנו היפה .״ראו כמה
יפה השמש המשליכה אור על הפרחים,״
* ראשון מימין משה דיין.
העולם הזה 2086
אין ׳ספק ששדה סבל באותם רגעים
ייסורים נוראים: .אולם הוא לא נאנח,
לא השמיע קריאת ׳סאב. המילים האחרונות
היו מוקדשות לפ׳למ״׳חאית המסורה,
׳שבילתה לידו את החודש האחרון .״שרה״.
שדד מ״למל, בנראה כדי לבקש משהו.
׳אולם הוא ׳לא סיים ׳את המשפט.
׳ברגע האחרון יממש נכנם להדר משה
דיין, שהביא במכוניתו מטבעון את איזה,
הבת הבכורה, ובעלה. אולם שדה שזב
לא הרגיש ׳בחם. ובשעה 21.08 נפח את
׳נשמתו׳ ,׳סשלידו ׳שני ראשי המיפקדד, ה־
׳ארצית ׳של הוזמה, הניסו מקמי הפלמ״יח
משה דיין ,׳מפקד גדוד פלמ״חי וחובשת
פלמ״חאית.
היתד. זאת חברה סמלית. למוסך במד,
שעות אחרי מותו: שחב קטר. לחיים הת־קופד,
הגדולה, אשר יצחק שדד, היה ראש
׳מעצביה: ,תקופת ההתנדבות !והמופת האי-
וסי ,׳ההכרח הפנימי ׳והצו המוסרי, תקופה
של אידיאלים פשוטים ובלתי מתפשרים,
חסרת קנאות ושנאה.
תקופה ז׳ו מחה לפני יצחק שדה. אולם
כל עוד חי הוא, בביתו הקטן בשכונת
גכעת־עלייה, היד, נדמה שעוד יש !תקווה
להחיותה.
ואולי גם לא מתה. על קברו של טר׳ומ-
פלדור נולד יצחק שדה. אולי יוולד טרומ-
פלדור השלישי ׳על קברו של הזקן.
כמה חברים הגו את הרעיון להדליק
מדורה עיל הקבר, לשתות כדת .׳אמר אחד
׳סהם :״הזקן יקום: ויגיד לחיים!״
!ואולי יגיד, כפי שאמר דקות מעטות
לפני ׳מותו :״מי נמצא סאן !״
אגינדיו
מועמדות הסופיות *מדכת המים • 7 7י
מאירה זמר: החתיכה של הטייסת
פני שב תיי ם נשלסד! .מאיתז זמר
! בית ח־• 18 וחצי על־ידי סוריה לטוול
בן: שלושה חודשים בארצות־הברית, ומאז
היא מטפחת ורק חלום אחד: לחשתחרר
!מהצבא !ולגמוע בחורה אל וארץ האפשרד
יות הבלתי־מוגבלות, יכדי ללמוד שם באחת
האוניברסיטות. בדרך לא איכפת לה
כלל להתארח !במלון בלווי־פאלאס בברן
שווייץ, המלון שיארח את מלכת המים 77׳.
לא, חלילה, היא ואינה ומתכוונת להצטרף
אל !מיסדר נפולת הנמושות שם. היא
רק חושבת שפל אדם-חייב לבלות מיפפר
שינים !בארץ ואחרת, ומכיוון שהיא בדקה
את ואמריקה יעל בשירה, אז למה לא לשלב
יעילות בתועלת ו
!מאירה! ,שמסדרת לה בעצמה את תיס־ירוקת
ה״ימלאבית״ פארה פוסיט־מייוג׳רס בעזרת
רולים חשמליים שהמאה מחו״ל,
הוא היילית בחיל־האוויר הנמצאת במעבד
והמתעתדת בקרוב מאד לשרת בפקידת
טייסת !ולהגשים בנו חלום־ילדות שלה.
יכי !מאירה מאמינה בכנות שהטובים לטיס
!והטובות לטייסים.
על סנדלי גלי !מתמדת !מאירה לגובה
ושל 1.68ס״מ. הוא בוגרת בית־ספר תיכון
בגיבעתיים, אביה מנחיל חברה ואמה
פעילה בויצ״ו.
מאורה זכתה •בתואר מלכת היופי של
תל־ן אביב• ,באותה תחרות היסטורית שבה
נבחרה רינה ומור •במלכת היופי. במיסגרת
היותה מלכת חל-אבוב •נפגשה מייסיפר פעמים
עם •ראש־העיר שלמה >״צ׳יצ׳״) להט,
וסל מה שיש לה להגיד על אותן פגישות
הוא :״ראש העיר הוא איש עסוק, אז
שתינו ביחד קפה והצטלמנו.״
היה לד. חבר !במשך שלוש שנים וארו־
•סות, אך כעת היא הופשיה ומאושרת,
ומודה שלפעמים קצת עצוב לה לבד,
אך אין ולה ספק שבץ ומחזריה הרבים
יימצא לבסוף אחד •שימשוך את ליבה.
נאווה חלימי: בתו של השוטר
נאווה חלימי שחורת השיער ו•
/גאוות העיניים ייש ניסיון בתחרויות
יופי. לא מסבר נבחרה •בעזרת ביקיני
•של גוטקס כמלכת היופי של חולון עירה,
והיא נושאת !תואר זה בגאווה !ומקווה מאד
לצרף אליו גם את תואר נזלכת־הנויס.
•נאווה: היא בפורח ומבין חמישה אחים
ואחיות ׳שהקטנה בהם, אורית, הוא בת
שנה וחצי. אמה הוא תימניה גיזעית ה
עובדת
כאחות אחראית בתחנת טיפת־חלב :
ואביה, שהוא ממוצא מדואקי, הוא סמל
במחלקת-ד,חקירות של ומשטרת חולת.
״כשיש חמישה ילדים ובבית יש המון
עבורה לסולם,״ ומספרת נאווה. העבודה
בבית !משפחת חלומי מתחלקת שווה בשווה
בין בולם. יום חמישי הוא יום הניקית
היסודי! ,ואז ומתלבשים ;פני חבית על הדלתות,
התריסים, החלונות, הריצפה והשטיחים,
סשנאווד, אחראית שהעבודה תיעשה
טיפיסופ. יש לח •אומנם סבר בן ,20
אך הוא אינה !מרבה לצאת בערבים. זה -
,עתה !סיומה את לימודיה התיכוניים בבית
הספר סוקולוב לאור במגמה ללבורנטיות,
!והיא •מצפד, לג״וסה •בעוד •כארבעה חודשים.
והיא גם !מרבה לעשות שירות ביבי-
סייטס לאחותה התינוקת, שאותה היא אוהבת
!מאד.
חוץ !מזה לנאווה עיסוקים רבים. היא
אוהבת ואמנות •ומתעניינת בשורה, פיסול
וציוד.
הוא •מספרת שהיתה לה ילדות נהדרת
!פקירייתישפרינצק ׳שבחופה, והוא ואוהבת
להתרפק על •גלי הנוסטאלגיה !ולספר בשי רים
על ימי ילדותה. אחד השורים האחו־ *
בים עליה במיוחד הוא זה הקרוי ילדות :
ילדות /עבר [ רחוק /ונפלא ! /אופק /
שכבר /לא /נראה /תקופת /חיים /
•שחלפה /עברה /פותח ! /שער /לתקופה
/חדשה.
•נאווה מסוגלת לשיבת שעות ליד שולחן־
הכתיבה שלח, ולמלא מחברות בשירים.
מו ע מ דו ת הסופיות •תלבת המיס • 77ה
ועמדות הסופ-ות• 1 1 3 7 0המ״ס •7 7המו
יהודית כהן: העתיד בכף היד
ך• שיהודית קליין־כהן פוגשת אדם
^ חדש היא אינה מביטה אל תוך עיניו
כי אם בוחנת את כף ידו, כי יהודית בת
ה־ 17 יודעת לקרוא בכף היד: ולספר על
קווי אופי ועתידות ומה היה ומה יהיה
ואפילו איך יהיה.
יהודית בעלת הגוף החטוב הממלא היטב
את הביקיני של גוטקס נולדה בהונגריה
! 1ועלתה ארצה בגיל. חמש. אמה היא זמרת
אופרה השרה כל היום אופרטות להנאתה
ואילו לפרנסתה עובדת במנהלת־חשבונות
מכיוון שבארץ בניגוד להונגריה מולדתה
לא הצליחה להשתלב במיסגרת שתאפשר
גם הנאה וגם פרנסה.
יהודית מתגוררת בנתניה ומשלימה את
לימודיה התיכוניים. כשתיתגייס לצבא היא
רוצה ללכת ללהקה צבאית ומכינה את
עצמה כבר עכשיו לבחינות, לומדת באופן
אינטנסיבי פיתוח קול ׳ומעריצה את אילנית.
אם לא ילד ילה כזמרת מקצועית היא 1 תלמד אחרי השיחרור מצה״ל חינוך מיוחד
לילדים מיוחדים, כי אחרי הקריאה בכף
היד: והשירה, ילדים הם אהבתה הגדולה
ביותר. לדבריה יש לילדים מה לתת לה
דלה יש מה לתת לילדים.
יהודית היא בחורה תרבותית, שקטה
ומנומסת. היא רקדה שפע שנים בלט
קלאסי, מציידת ציורי אימאייל קר וטוש
על זכוכית: ונורא אוהבת מוסיקה קלאסית.
ו יש לה שיטה מיוחדת למדיטציה: כשהיא
מרגישה עצובה ועייפה היא מניחה על
הפטיפון את אגם הברבורים של צ׳ייקובסקי
ומתחילה לרקוד וכמו שהיא אומרת בעצמה
:״זהו הדבר הכי נפלא שרק יבול
להיות, זה גורם לי להתפרק ׳מהמתח בצורה
הכי טבעית.״ אין לה כל חלוטות ואשליות
בכל הנוגע לעולם הזוהר ולא תודה היא
לא רוצה להיות דוגמנית כי :״אם נכנסים
יותר מדי עמוק אל עולם הזוהר הכל הופך
עמום ומאבד ׳מטעמיו.״ ואם היא אומרת
אז היא בטח יודעת.
גראציאלה קפלון: הארגנטינאית
ך* יא כפירוש לא הטיפוס הצברי הי
1אופייני. מבין כל המועמדות בתחרות
מלכת המיס 1977 גראציאלה קפלון היא
יוצאודדופן במיוחד.
יש בה מין אצילות טבעית שכזו, מין
נימוסים ח׳וצלארציים שאינם מקובלים בארצנו
הקטנטונת.
היא נמצאת:אייתנו ארבע שנים בסך הכל,
קודם לכן נולדה גדלה והתגוררה בבואנוס־איירם
בירת ארגנטינה.
היא מעידה על עצמה כי היה לה טוב
בגולה הדווייה יאבל הוריה שהם בעלי בית־מרקחת
בנתניה דיברו תמיד על הארץ
המובטחת ולא: אחת חישבו לעלות ארצה.
למרות שהיתר, מעורה היטב בחברה הארגנטינאית
הרגישה גראציאלה שזה לא המקום
בשבילה. ביחד עם שתי אחיותיה
יפניות ה־: 20 וה־ 21 השפיעה על ההורים
לחסל את בית־החדושת לתרופות שהיה
לאב בבואנוס־איירס ולעלות לישראל.
ההורים התנגדו, היה קשה להם להיפרד
מארץ מולדתם אבל הבנות הציבו אולטימטום
:״או שאתם עולים לישראל איתנו,
או שאנחנו נוסעות לבד.״
ההורים נכנעו, היאב מכר אית בית־הח־רושת
והמשפחה מצאה את עצמה בנתניה.
גראציאלה מאושרת בארץ ואומרת :״נהדר
לי פה! ,אני מרגישה ׳שזו הארץ שלי, הבית
האמיתי.״ ואם היא נשמעת כמו לוקאל
פטריוטית אז היא באמת כזו, מתמצאת
בפוליטיקה, מתעניינת בכל הנעשה בארץ
מבחינה חברתית וטוענת שעוד יהיה טוב.
זה עתה סיימה שמינית והיא רוצה להתחיל
כמה שיותר מהר ללמוד אופנה ולהתפרנס
למחייתה כדוגמנית יש לה חבר
חייל ויש להם תוכניות משותפות רציניות
ביחס לעתיד. כמעט בטוח שינשאז במוק דם
או במאוחר ואם החבר יבקש ממנה
לעזוב את עולם הדוגמנות היא תעשה זאת.
ט לוויזי הבשטח עו ״ן — 6י
(המשך מעמוד )39
רב יותר !מן הדרוש בשידורים בעברית.
׳מסקנתה ושל גושה זו היא פמובן הפרדה,
!אופי מושדרים שונה! ,תפיסה תוכניתית
ישונה, והתאמתה לסטטיוס-קוו!של !מנטליות
קיימת. ארנון ציוקרמן טוען כי המדינה
!משתדלת לחסל את המחלקות והשירותים
המיוחדים לציבור הערבי ולמזגם בומים־
גרת השירותים הכלליים הניתנים לכל
,אזרחי המדינה וכי ! .דשות־השידור צריכה
לחתור לאותו !0וג של שילוב. הצופה
הערבי יישנה את דפוסי ההאזנה שלו, ויתקרב
יותר איל הצופה היהודי.
הטענות ישל כל צד והצד שכנגד —
רבות! .תזכירים, ממשיכים להישלח. היח סים
בין פתאל וצוקרמן הגיעו למצב ישל
קיפאון מתוח! .בעבר שררו ביניהם יחסי-
עבודה תקינים, ופתאל אף ומילא פעמים
אחדות ואת ומקומו של צוקרמן בהיעדרו.
הוא גם ׳ניראה ונושומיע ׳כאיש שקט מטיב־עו,
יפמו המחלקה שלו — !מאותם שעובדים
בצינעה, ומפיקים ׳תוצרת סובה ולא מנה־לים
ומילהסותיכוח.
גם לארנון צוקרמן אין י0ל טענות -מיק-
צועיות נגד החטיבה הערבית. נהפוך הוא.
הוא שבע-דצץ !מן הרמה הכללית של
השידורים בערבית, שחלקם היה עשוי
!בהחלט להשתלב !במישדרים העיבריים
(כגוון, למשל, תוכניות הדראמה שמפיקה
המחלקה הערבית) .על טענות־קיפוח ספציפיות
הוא ׳מבקש לענות בנתונים !סט;א-
טיסטיים (כמה אנושים ומן המחלקה הערבית
אכן נשלחו להשתלמויות) ,או בטענות
׳מהותיות (לא נשלח כתב ערבי למוונט-
ריאול !משום שלא היד, בכד צורר מהותי).
אלא שנתונים ׳סטאטיסטיים יש גם בצד
שכנגד. פתאל !מביא שתי הצעות לביצוע
הפרדת השידורים, ומניסה להוכיח כי אין
ממש בטענותיו ישל המנהל כאילו תעלה
ההפרדה כחמשה מיליון לירות ומיותרים
שניתן ולחסוך, אותם, וכאילו גם !כיום נוצר
ביזבוז ביגילל אופי ׳פעולתה הנפרד של
החטיבה הערבית. הצעד. אחת אמורה להיות
זולה בתכלית: ימונה אחראי לכל סוגי
השירותים בטלוויזיה שיספק שירותים הן
לעיברית ׳והן לערבית, ומנהלי־התוכניות
יעסקו רק בתכנים.
הרגלי הצפייה
* 1ה שבוע
הגרלת הפיס
סך הפרסים
48 מיליון ל:י
פו ס1־אשו|
ז7750.000״*
ימונט
.טפט חדיש. נגר כתמים׳ ..
רומו
;צפוי דלתות וקירות
תן טרמפ לח>>ל
וקרמן מאמין שפירושה של הצעה
^ זו הוא פירוק הטלוויזיה: כל סיידרי
הקדימויות ייקבעו על־ידי איש טכני ש־ואינו
מתמצא בתכנים ,׳והאנרכיה תשתולל.
הצעתו האחרת של פתאל נראית למנהל
מבולבלת ובלתי־״עילה: לפרק את היחידות׳
לפצל עבודה לפי הלוקה של שירותים
פנימיים (בטלוויזיה) וחיצוניים
(סברות־הפקה פרטיות) — זה יקד ומדי,
ומכביד על יכל מערכת ההפקה.
הצעתו ישל צוקחקנן בדבר פיזור. השי-
חדוי^ם ׳הערבוים ראית , .ל* א^א־ית ו:טז-
אפשרויות
.ז*ף שעדיין לא־ ^ז׳ק־
י:שלדי ־מיו* י ׳סוהתילפי .-זהו• עניין
ה^עיו בדיקה ; :ירבה ; ,יצפיי ׳ ה
למשל. אומרים !שבשעה$ 0 0 ,ו:.2עחבים סל
הצופים הערבים את הטלווייזה ישראלית
ועוברים לערוץ 3בירדן, שם משדרים רק
חומר ערבי מקורי. עם ערוץ בזה ׳אין
הטלוויזיה הישראלית יבולה להתחרות. לא
׳כיום. ואומרים גם שאמינותן של החדשות
ובערבית המשודרות, בישראל נמוכה מאד
בקרב. הציבור הע,ר1י. צריך. לבדוקי,,את
?:מהביך ילתוצאה!;,מלו אולי׳! ,מוטב לאחד
:את מחלקת׳החדשות הערבית עם המחלקה
בעיברית ולהתייחס אל המהדורה הערבית
כאל מהדורה מתורגמת.
• ,אנשי המחלקה הערבית אינם מגיבי? 1ב ־
׳-,צירה חיצונית על הצעות באלה, אף ״ש-
המגירוו<ח*!ם ,.הם6 .ועלים י 8ז
:יע!ו5 1קהל..שאלוו הם׳0.ו?ימ׳ 1311 בעייתי.
עצמה ויתר על״המידה )בטלוויזיה׳ ׳!והאוכ־ילוסיה
בארצות ערס שהפנייה אליה ׳;נראית
לאנשי החטיבה, הערבית בטלודזיה
הישראלית באחד מיעדיה החשובים —
מפקפקת, מטבע הדברים, באמיגותם של
שידורים, מקשראל.
כולם גבנסו לתקופה של המתנה מאולצת
למסקנותיהן של ׳ועדות ,,טענותיהם
ישל ׳אנשי החטיבה הערבית ׳טובעות בתוך
סבך הבעיות האחרות. יש שכבר פשוט
אינם ׳מבינים בלל י ומה הם רוצים אלא
׳שלגביהם־ העניין בדור ׳מאיד: הם ׳־;נאבקים
על קיומם.
ק ולנוע
סבבים
ל ״ ז ה מי 1ל ־ :אני מודאגת !
—י—1וו—יי-זיזז
״בהוליווד אסור להיכשל שלוש פעמים
רצופות,״ קובעת לייזר, מינלי. ואחרי
גברת בת מזל ונינה, היא מודאגת. והיא
יודעת בהחלט על מה היא מדברת. מן
היום הראשון לחייה נשמה את אוויר
האולפנים, אכלה בוקר, צהריים וערב זוהר
עם צלולויד, עקבה אחר אביה, וינסנט,
כשביים סרטים, ואחר אמה, ג׳ודי גארלנד,
כאשר הופיעה בחם והתמוטטה בהדרגה,
גופיית ונפשית.
לייזר, מינלי מודאגת, משום שלמרות
היותה היום השחקנית המזמרת (או אולי
צריך לומר הזמרת־השחקנית) הפופולארית
ביותר — יחד עם ברברה סטרייסנד
— היא הבחינה ישסרטיה של סטרייסנד הם
הצלחות קופתיות מסעירות, ואילו סרטיה
שלה, מאז קבארט, אינם מכסים אף את
הוצאותיהם.
״מה אעשה אם. איני יכולה למצוא
תסריטאים שיידעו לכתוב בשבילי סיפור
שינצל גם את הכישורים הקוליים וגם את
הכישורים הדרימאתיים שלי?״ התלוננה
לפני זמן־׳מה. אחר־בך החליטה שיש בכל
זאת מישהו שאפשר לסמוך עליו. מרטין
סקורסזה, נער־הפלא שביים את אלים לא
גרה כאן יותר ונהג מונית, הציע לה
תפקיד ראשי בסרט מוסיקלי דרמאתי
בשם ניריווק, ניו־יורק לצידו של רוברט
דדדנירו. ובשפת גיבוריו של סקורסזד.
מסרט אחר (רחובות זועמים) :״זו חייתה
הצעה שאי־אפשר לסרב לה״.
לחנוך את התפקיד .״זה סצנות
מחיי נישואין עם מוסיקה,״ מגדירה היום
לייזר, את הסרט. היא מגלמת בו זמרת
משניות ו 40 העולה בהדרגה בסולם
ההצלחה, על נישואיה לנגן־סבסופון שנקלע
לאמצע שינויי האופנה בג׳אז, בין עידן
התיזמורות הגדולות לבין תקופת הבי־בופ.
הסרט שזור פיזמונים רבים מאותה
תקופה, כולל אחדים שזכו בביצועים בלתי־נשכחים
בזמנו מפי אמה של הכוכבית,
כמו הגבר שאני אוהבת .׳
ד:,תיל,בושות של התקופה והאיפור הז כירו
מייד, למבקרים רבים, את דימיונה
של הבת לאם לא רק מבחינה חיצונית,
אלא גם בצורת חמישחק, בדרך השירה,
באישיותה הקורנת מול המצלמה ,״אין
מה לעשיות,״ טוען סקורסזה .״אתה מניח
פיאה על ראשה והיא נראית בדיוק כמו
אמה.״ והתגובה על דימיון זח היתה מעורבת
בהחלט. היו שטענו כי כישרונה של
הבת חולם להפליא את הדמות שיכולה
היתר, לגלם האם, ואחרים טענו כי הבת
פשוט חונקת את התפקיד מרוב כיישרון.
״כל הסרט נלחמתי עימד, כדי שתעשה
פחות,״ מספר סקוירסזח .״בכל פעם שהניחה
למאניירוית שלה להשתלט עליה, בכל
פעם שגלשתה לתוך התדמית הציבורית
שנבנתה סביבה, הפסקתי את הצילומים
וניסיתי להסביר לה את המצב. כי האמת
היא שככל שהיא היתד, טיבעית יותר
ושיחקה פחות, היתד, התוצאה משתפרת.״
לייזה עצמה מודעת לבעייה .״אנשים
מנסים תמיד לשכנע אותי שאני הולמת
תדמית מסויימת שמצטיירת בעיניהם, ואני
חשה אשימה אם איני מתאימה את עצמי
לתדמית זו,״ היא מודה .״בדרך־כלל מנסים
להסביר לי שאני הילדה האומללה
שלא היתר, לה ילדות, שתמיד ניצלו אותה
והעבידו אותה בפרך, ללא מנוחה. צר
לי לאכזב אותם, אבל אם לא נחתי עד
היום הרי זה משוט שאני עושה בדיוק
מה שאני רוצה. ובינתיים, אני נהנית מזה
מאד.״
ערף המניות. בינתיים היא מכינה
הצגה חדשה בשם המשיכי להקרין זוהר
בבימויו שיל אותו מארטין סקורסזה. לשם
כך היא עובדת כעשר שעות ביום, שרה
ורוקדת ללא הפסק. וכאשר היא חוזרת
בערב חביתה, היא פורקת את המתח של
יום העבודה בשיעורי ריקוד ובד,אזנח
למוסיקה. כאמור, זד, מה שהיא אוהבת.
היא מאושרת מן הצורה שלבש ניר
יורק, ניו־יורק בסופו של דבר. הסרט
עלה 8.5מיליון דולר ושווה, לדעתה, כל
פרוטה שהושקעה ביו .״אילו עוד חיו היום
בהוליווד מפיקים כמו בימים הטובים, היו
דואגים שבובי(תפרט דה־נירו) ואני נופיע
בשרשרת של סרטים, שכל אחד מהם יעלה
. 8מיליון דולר אפל ייהנה מן המיזוג
המופלא של המוסיקה: והדראמה שהוכיחו
את עצמם כל־כך יפה בעבר. אבל אין
מה לעשות, בהוליווד אין כבר מפיקים
כאלה.״
אולם, בכל זאת נמצא אחד. לייזה בת
ה־ 31 עומדת להופיע בקרוב בגירסה ה־מוסרטת
של שיקאגו ,״המחזמר הראשון
שיהיה למבוגרים בלבד,״ היא אומדת.
על הבמה הופיעה בתפקיד זה גוון ורדון
(רעייתו של הבמאי בוב פוסח) ,ולייזר.
החליפה אותה רק לשבועות מעטים כאשר
גוון, שהיא ידידתה, נפלה למישכב. השבועות
הללו הספיקו כדי לישבנע את
הוליווד •שרק היא מתאימה לסרט. נראה
שבינתיים בכל זאת אין לה מה לדאוג:
מניותיה שמדו על ערכן•
פ ס טי ב לי ם
דודה קלרד- .
מיבזק אנוש״ בלוקה]!
רק לעיתים רחוקות מאד קורה שפסטיבל
סרטים בינלאומי בוחר בעצמו סרט
ישראלי: ומסכים להציגו במיסגרת דיש־ימית.
בדרך־כלל יש צורך להפעיל לחצים
פוליטיים, להאשים את המארגנים באנטישמיות
ובאנטי־ישראליות, לאיים בשערוריות!
,ואז דוחקים את התוצרת הישראלית
לאיזה חור נידח ומנסים להסתיר את
הבושה כמיטב היכולת.
משום כך ראוי לציין במיייוחד את
הישגו של הסרט הישראלי דודה קלרה.
הוא הוצע למארגני שבוע הביקורת הבינלאומית
בלוקרנו יחד עם סרטים מכל
העולם, ונבחר בין השישה שהוצגו במים־
גרת הפסטיבל. וזה כבר הישג שראוי
להתכבד בו, בהתחשב ברמה הממוצעת
של הקולנוע הישראלי.
מובן שלא צריך להסיק, בעיקבות כל
מראה הביבר המרכזית במקרנו בהצגת פרט לילית
הסדרנים עשו סקנדאליס
זאת, שהסרט היה צריך לקפל פרם.
ראשית, משום •שהאמנות השביעית בארץ
צריכה עוד להמתין ולהתאמן לפני שתוכל
לראות עצמה ראווה לפרסים ; שנית, משום
שדודת קלרה, בהיותו סרט העוסק במציאות
טקס בחיוזו
2לכת המי
ישראלית טהורה ויהודית מאד, צריך
לעבור את גישר אי־ההבנה כדי להגיע אל
הצופה האירופי שאינו מצוי בהווי זה
(לגביו, ישראל מצטיירת מן הקולנוע
כמולדת של צה״ל, התנועה הקיבוצית
וטיפוסים ספרדיים קצת משונים ואכסו־טיים)
.אבל, אחרי שמשוחחים כמה דקות
גם עם אותם המבקרים המסתייגים במבט
ראשון מדודה קל רה, הם מסכימים שאם
(המשך בעמוד )46
!977״עוך ביום שלישי
20.9.77ב״הינדהתרבות״ בתדאביב ב־ 8.30 בערב
כחוכרתהא מנו תי ת :
לוליטה פתיה פוי פאר
להקת. יתנועטרור בהדרכת דו רי ת שיטרון בקטע מ תו כני תהה חד שו ת
אמן או ר ח
יהורם גאון
כ שירי פתור תו כני תו החדשה ..גאון 77״
הגולות ענק שד מעונות תכשיו׳ סיטר נשער שר חבות ! ,וולה ״
תצוגת ענק מטאות שר הדגמים החושים תוצרת חבות אנה כ ל ,״
הדרכת ה מו ע מדו ת בהליכ ה ובי ט חון במה: אולפן לאה פלטשר
הכנת
הכת רי ם: רחל גרא
מכירת כ ר טי סי ם מו קדמת: הפצה ראשית ,,הדרן״ ,אבן גבירול 90ת״א, טל ,248844 .״ רו קו קו״ ,״לאן קסטל ״
וביתר המ שרדים בעיר. בערב המופע בקופ ת ״ היכל ה תרבו ת״ .הנ חו ת לוועדי עובדים, מו סדו ת, אירגונים וחיילי ם.
הפקה: תיאטרון פסגות בשיתוף מירי זכרוני — רפי זכרוני
קולנוע
וזאת משום שהפסטיבל, אחד הוותיקים
ביותר באירופה (הוא נחנך שנתיים לפני
קאן. בעיירה שכנה ללזקרנו, לוגאנו, וחנך
השנה את הפעם ה־ 30 לעריכתו) ,שים לעצמו
כמטרה לעודד קולנוע השואף לחדש,
להבקיע דרך לסיגנוגות חדשים וליוצרים
חדשים. מימיו הראשונים, היתה האטרקציה
העיקרית בו הצגת־ערב חגיגית באוויר
הפתוח — בהתחלה בחצר הענקית של
המלון הגדול בעיר, מלון גר נד ואחר־כך,
כשהמקום היה י כבר צר מהביל את כל
המעוגיינים, עברו את הכיכר המרכזית
בעיר שנסגרת במשך הפסטיבל, מדי ערב,
לתנועה ומאפשרת לקהל של עד ארבעת
אלפים איש לחזות בסרט בתנאי מיזוג־אוויר
מוצלחים יותר. סמוך לחצות
הלילה, מתכנסים העיתונאים כולם בחצר
הפנימית של מזכירות הפסטיבל, יושבים
ליד שולחנות, מזמינים משקאות ופוגשים
את כל יוצרי־ר,סרטים שהוצגו באותו היום.
הסקנדל הרוסי. מסיבות אלה היוו
(המשך מעמוד )45
מדינות כמו שווייץ וצ׳כיה (בזמנו) או
קנדה כבשו לעצמן מקום בקולנוע הרציני.
הרי זה רק בזכות סרטים ״לאומיים״
(כלומר. כאלה העוסקים בעיקר במציאות
כתי-סוהר כפרו. שלא לדבר על
מאשר בתל־אביב) ועל אותם הצופים שניגשו
אחרי הסרט אד הבמאי אברהם הפנר
וטענו באוזניו כי פירטו הוא מיבזק אנושי
יחידי בפסטיבל •של אידיאות יבשות.
ואומנם, פסטיבל לוקדנו השנה היה
פסטיבל שבו הכוונה הטובה של יוצרי-
הקולנוע למיניהם היתד, במרבית ד,מיקרים
משכנעת יותר מן התוצאה הגועש ית
שהתקבלה על הבד. המחאה הפוליטית
זעקה ישוב ושוב על המסך והתקוממת
נגד תופעות.מכל הסוגים — מבתי־סוהר
בפרו ועד לשכונות עוני בוונצואלה, צנזורה
במכסיקו ואפרוריות החיים בפולין.
הפנימית של ארצם) ,ומשום כך טוב שיש
דודה קלרה.
-:מיי
הזדמנויות לכמה מן הסקנדלים הקטנים
שבלעדיהם אין פסטיבל כמו, למשל, ה־שערוריר•
,שקמה עם הופעת שר־ד,קולנוע
הביאלורוסי ולדימיר מאטייב ,״שבא להציג
סרט (פושר מאד) בשם כתר של סונטות
משום שהבמאי, ואלרי רובינצ׳יק, היה
עסוק בסרט אחר (כך לפחות הפריז
מאטייב) .השר הכין לעצמו בביתו נאום
מפורט, אולם קבוצת במאים ישווייציים
זועמים הפסיקו אותו באמצע, וטענו ישכל
עוד מחזיקים בברית־ד,מועצות במאי בכלא
בישל היותו הומוסכסואל (הכוונה לסרגיי
פאראדדאנוב האוקראיני) ,אין לשר סובייטי
מה לעשות בפסטיבל סרטים.
פרשיית הפרסים. אשר לפרסים, הם
התקבלו בלוקרגו באותו חוסר־ישביעות־רצון
שאיפיין את חלוקתם גם בפסטיבלים
גדולים יותר• .שני סרטים זכו במיוחד
במחמאות רמות: ינזי הכלא של אנטוניו
גראנזשי, סרט איטלקי שזכה בפרס הראישון
והמתאר בצורה דידקטית יבשה מאד את
רא>ת> ג ם
תמונה מתוף ״מוות עם שחר״
מישטר־אימים בפרו
נאצ עז ל\וב>בו
הנשר נחת (תל־אביב, תל-
אביב, אנגליה) — סרט זה הוא החדשה האופנה
חלוץ על
המסכים: הצגת הצבא הגרמני במילחמת־העולם השנייה
כצבא מיקצוענים בעלי עקרונות נעלים, כשלעצמם, שעמדו
בצד הלא־נכון של המיתרס בגלל כמה נבלים ומטורפים
שעמדו בראשם. והרעים האמיתיים, כפי שיודעים כולם,
היו כמובן היינרין הימלר וכנופיות האס״אס שלו.
מי שמסוגל לבלוע השקפת־עולם זו ולהתעלם לחלוטין
מכל מה שידוע על מילחמת־העולם יוכל להתייחס לסרט
זה כאל סרט־פעולה מן השורה, מעין גירסה הפוכה של
12 הנועזים. במקום שכוחות־הברית יארגנו קבוצת־מחץ
לפעולה בתוך השטח הגרמני, הפעם זהו הביון הגרמני
שמארגן קבוצת נואשים אשר יוצאת לאנגליה כדי לחטוף
את צ׳רצ׳יל, בכבודו ובעצמו, בעזרת סוכנת חשאית ילידת
דרום־אפריקה ומורד מצבא אירלנד החופשית.
החלק הראשון של הסרט, המפרט את שלבי ההכנה
של המיבצע, את גיוס האנשים לצורך זח ואת התוויית
התוכנית, עשוי ביעילות מיקצועית המזכירה את סימון
פעולתו של הבמאי ג׳ון סטורג׳רס בהזדמנויות דומות קודמות
(למשל הבריחה הגדולה) ,אולם משעוברת הפעולה
לעיירת־החוף הבריטית שבה צריכה להתבצע החטיפה, נכנס
לתמונה גורם רומנטי המסרבל את התקדמות הסיפור.
ואילו הסוף, שאינו יכול עילא להציג את העימות בין הנא צים
הטובים (כי כל המשתתפים בפעולה הם אבירים אצי־לי־נפש)
לבין אנגלים ואמריקאים שכישוריהם עומדים לא
מייקל קיין: מי מאמין שהוא רע?
פעם בסימן־שאלה גדול, דורש את מידת החיסון הגדולה
ביותר כנגד מראה צלב־הקרס. אחרת, קשה מאד להזדהות
עם גיבורים כמו מייקל קיין ודונאלד סאתרלנד,
העומדים בראש הפולשים.
טום מאנקייביץ׳ ,שכתב את התסריט לפי רב-מכר של
ג׳ק היגינס, דחס כל״כך הרבה התחכמויות ואימרות־שפר
לתוך הדיאלוגים בסרט עד שלעיתים נדמה כאילו זוהי תופ-
נית-בידור שבה יש לשמור על ברק חיצוני כדי להסתיר את
מה שאין ביפנים. הגישה, במיקרה זה, נכונה, וייתכן אפילו
שהיא תעזור להצלחתו המיסחרי תשל הסרט.
יי י
י, י 1
במאהה־20
קור>ם נ>7ז>ם
רו קי (מוגרבי, תל־אביב, ארצות-
הברית) — היום קשה כבר להפריד
בין האגדה למציאות בקשר
לסרט זה. הוא עשה היסטוריה בקופה, הפך את הכוכב
שכתב גם את התסריט, סילווסטר סטאלונה, לתגלית הגברית
של השנה והוא החזיר את האגדה הקולנועית המסתיימת
ב״האפי אגד״ לאופנה.
רוקי, למי שעדייו לא הספיק לגלות זאת בהמוני המאמרים
שהתפרסמו עד עתה על הסרט, הוא מתאגרף בסוף
הקאריירה שלו, הזוכה בהזדמנות חד-פעמית להתמודד עם
אלוף העולם. לגבי אלמוני כמוהו, שמעולם לא חרג ממיס-
גרת הזירות המפוקפקות מסוג ג׳ ,זו מתנה משמיים. ואם
כי ברור לו שאינו יכול לקוות לניצחון, כל תיקוותו היא
שבכוח הרצון, במאמץ פיסי אדיר בקרב ובאימונים שלפניו
יוכל להופיע בכבוד ולהוכיח שהוא יותר מ״סתם ביריון
מטומטם,״ כפי שהתייחסו אליו כל חייו.
אין ספק שבמה שנוגע לטכניקה הקולנועית, זהו מיג•
צע מרשים, בעיקר בדרן שבה נרכשת האהדה הבלתי-
מסוייגת של הצופים, המוכנים עדיין להאמין בניסים ובנפ לאות בתקופה זו המתוכנתת והמתוחכמת. סטאלונה עצמו
ניחן באישיות קולנועית חזקה במייוחד (אולי העובדה
שסיפורו של רוקי דומה במיקצת לסיפורו האישי שלו,
מעלה את דרגת השיכנוע) וטליה שייר, המגלמת את ארוסתו
הביישנית הפורחת תוך כדי הסרט מברווזון מכוער
לברבור מטופח, מוסיפה ממד מלבב לכל הפרשה.
המצלמה הניידת מאד בסרט והעריכה הדרמאתית מפילים
כל מחיצה בין הגיבור על המסך לצופה באולם, ומכאן
סילבסטר סטאלונה — הפי אנד!
שגם מיספר השגות מוסריות שאפשר היה להעלות בנושא
(למשל, רוקי עובד חלקית אצל ״סנדק״ השכונה כגובה,
ו״סנדק״ זה הוא עוד יותר חמוד ממארלון בראנדו_קור־ליאונה)
נמוגות כלא היו.
כן חוזר הקולנוע למלא תפקיד חיוני שהיה לו פעם :
בית-חרושת לחלומות. ואם רוקי מחזיק מעמד נגד סופר-
ספורטאי כמו אפולו קריד (שהוא העתק של מוחמד
עלי) ,אין כל סיבה להטיל ספק ביכולתה של ישראל
להחזיק מעמד נגד העולם כולו.
החיכוכים בין גראמשי (אחד ממקימי המפלגה
הקומוניסטית באיטליה) לבין מוס־קווה
ונציגה הדיישמי בארץ המגף, פאלמירו
טוליאטי — כל זה על רקע תקופת מאסרו
של גראמשי, סרט שני -שלא השביע את
רצון הקהל היה הסרט השווייצי האינדיא;
נים עדיין רחוקים, סרט־מחאה נגד האטימות
׳והאדישות של החברה השווייצית
המובילה ׳נערה רגישה לידי יאויש, כשהיא
מניחה לעצמה למות מרעב ואפיסת־כוחות.
סרט זה זכה בשני ציזנים־לשבח (אחד
מטעם שופטי הפסטיבל, השני מטעם ועדת
שופטים איקומנית) .סרט שווייצי אחר, ס1
גוטארד, משחזר את התלאות שבחפירת
מינהרת סן גוטארד לרכבות במקביל לזו
שנחפרה בימינו, לאוטוסטרדה. זאת, כדי
להצביע על הבעיות הכלכליות הסוציאליות
והחברתיות, ועל אי־הצדק שנעשה לרבים
תוך כדי מיבצע שהכל מברכים עקרונית
על קיומו. כשהוכרז כי הסרט יזכה בפרס
השני של הפסטיבל, כבוד גדול לסרט
שיוצא מקנטון טסין (הקנטון שבו נמצאת
גם ליוקרנו) ,פרצו בקהל שריקות אחדות.
וכאשר המנחה איחל לקנטון שימשיך
בדרך זו, נשמעו קריאות בנוסח :״אבל
לא עם סרטים כאלה.״
האהדה -לדרום-אפריקה. הפרם
האחד שכולם קיבלו באהדה בולטת היה
הפרס המייוחד •שניתן לדרום־האפריקאים
רום דבניש (הבמאי) ואתול פוגארד (שכתב
את התסריט והופיע בתפקיד הראשי) .שמו
של הסרט האורח, והוא אחד התיאורים
המרשימים, הצנועים, המרוכזים והפיוטיים
ביותר של אדם הנלחם בהתמכרות לסם,
ושל מישפחת האיכרים הפשוטה המנסה
לעזור לו בכך. פוגאירד, שהוא מחזאי בעל
שם (בוסמן ולנה •שלו הוצג בזמנו ב־בימרתף)
היה האישיות הבולטת בפסטיבל,
הן משום עמדתו האמיצה מאז־ומתמיד
בבעיות הגזע במולדתו, והן משום שבסרט
זה הוא שם את הדגש על חלק מסויים
של אוכלוסיית דרום־אפריקה שאין מרבים
לדבר עליה שם: הבורים.
פסטיבל שד כבוד. לסיכום, אין ספק
שלוקרנו הוא פסטיבל צנוע יותר מן
המיפלצת רבת־הראשים של קאן• אך משום
כך נוח יותר להתבונן שם בסרטים
בתשיומת־לב, וחשוב יותר לתעשיות ולאס־נים
מתחילים (כמו התעשייה הישראלית,
למשל) להשתתף בו בקביעות. בלוקרנו,
לפחיות, מרגישים בנוכחותם, וזה חשוב לא
פחות מקבלת פרסים.
ובסופו של דבר, פסטיבל שהציג לראשונה
לפני העולם את רונוא עיר פרזות
ואת גונבי האופניים, פסטיבל •שהכיר בגדולתו
של אנטוג״וני עוד לפני הטרילוגיה
הגדולה שלו (הזעקה קיבל שם פרס רא־שוו)
ואישר •שימש במה בינלאומית ראשונה
לאנשים כמו מארקו פרדי וקלוד
שאבריול• ,שלא לדבר על אינגמר ברגמן
— פסטיבל כזה אינו יכול להביא אלא
כבוד למשתתפים בו.
העולם הזה 2086
מדנה המיס 77
אני נהנה כפדיים סםו1חזי
סיגריות
1ווזוצ פחות ניקוטיו-יותר טעם
טקסב חי ר ת
טקסב חיר ת
נסיכת הים התיכון
י׳§;1111
1ן ן
ייערך ביו ם שלישי , 30.8.77 בשעה 9.00 בערב
ייערך במוצ״ש , 27.8.77 בשעה 9.00 בערב
באילח
ב ח סו ת ראש ה עי רי ה מר גדי כץ
באשקלון
על שפת הבריכה של מלון
גני שולמית
ינ ח ה * ישעשע * י צ חי ק * יבדר דודו טופז
מכירת כרטיסים מוקדמת אצל 0קיד הקבלה במלון ״מי שולמית״.
טקסב חיר ת
נסיכת
כנרת
ייערך במוצ״ש , 3.9.77 בשעה 9.00 בערב
בטבריה
ב ח סו ת ראש ה עי רי ה מר משה צחר
על הגג ה מפו אר של
נסיכת י סוף
על שפת הבריכה של מלון
מלכת שבא
ינ ח ה * ישעשע * י צ חי ק * יבדר מני פאר
• אילת • טבריה
ב תוכני תהא מנו תי ת תוכני ת בינל או מי ת
* 1111 קני א ל
ל א חר הצל ח תו המד הי מהב אירופה
* לו לי ט ה פונדה
סו לני תלהקתה״פלטרס״ מארה״ב
החוף השקט
ינ ח ה * ישעשע * י צ חי ק * יבדר מני פאר
*אב טולדנו
ל א חר סיבוב הופעות מוצלח ב חו״ל
תצוגת הדגמים החדשים שר בגוי ים וחוו שד
תצוגת דגמי 1978 של סנדלים וקבקבים תוצרת
0311*811
לנשפים באשקלון ובטבריה תגענה המועמדות באוטובוסי
לנשף שייעדו באילת תגענה המשתתפות במטוסי חבות
הפקה: תי א טרון פ סגו ת בשיתוף מירי זכרוני — רפי זכרוני
ארק־ע
ממפיס, טנסי, ה־ 5ביולי .1956 חודשים ספורים בלבד
אחרי שאלביס פרסלי החל בסיבובי ההופעות החיות
כבר החלו מחזות־הטירוף שהפכו סימן־תיכר שלו: מאזינות היסטריות משתוללות וצורחות.
אלביס בגיל 13
711
הוא ביקש אופ1111-1
ניים במתנה ליוס־הולדתז וקיבל גיטרה,
|וי אלביס בתילבושת בוקרים
1בעיירת הולדתו טופלו. הוא
תווים, למד לנגן מהאזנה.
דכים א רון פרסלי סת ב1965-
בקירוב, שנה אחת פחות, או יוותר.
הוא רק התעקש לכפור בעובדה זו. כאשר
בסטר השבוע בגיל . 42 בגרייסלנד (ארץ־
החן) ,אחוזת גויהעדן שלו ושהפכה לכלאו
הפרטי, היתד, זו עובדה קלינית בלבד.
המוות האמיתי התרחש שנים רבות קודם
לכן.
כמו סל הדברים ׳שאריעו לאלביס פרסלי,
בנם של פועלת מתפרה ועובד חקלאי מ׳
מדינת מ״סימיפי, יכך גם המוות יבא אליו
מבלי שיבחין בכך.
סר ט של
טוני קוי טי ס
ף • וא הסד בין־לילה לכוכב מבלי שידע
1 1זאת כלל. האיש שנשא בלעדית עד יום
מותו את תואר ״מלך הרוק״; ששלושים
וחמישה הסרטים בהם כיכב גרסו כ־200
מיליון דולאר: שבחייו, נמכרו 250 מיליון תקליטים של שיריו — יותר !מאשר תק־ליטיהם
של בינג קרוסבי, פרנק סיגטרה
והחיפושיות גם יחד — הלך להזות בסרט
של טוני קדרטיס כאשר השמיעו לראשונה
!את התקליט המסחרי הראשון שלו בתחנת
הרדיו של !ממפיס! ,מדינת טנסי.
דה היה בחודש יוני - .1954 הוריו, שנשארו
!בבית להאזין לשידור, רצו לבית-
הקולנוע כדי לבשר א ש 6שהדיסקג׳וקי
היה -נאלץ להשמיע את התקליט 14 פעמים
ברציפות׳ על פי בקשות המאזינים שלאהפסיקו לצלצל לתתנה.
אלביס לא התכוון לכך. הוא לא הלם
מעולם להיות כוכב. הוא לא התכוון לשום
דבר שעשה או סימל בחייו.
48 -י —י
סופו 7111ארו
את השיער הארוך גידל — שעה !שכל
חבריו בבית־הספר הלכו קצוצי שיער
(בתיספורת הקרדקאט שהיתר, אז!באופנה)
— ואת פיאות הלחיים העבות טיפח,
כדי לשוות תדמית מסוגרת יותר לפני
התינוק -שלו. בזכותו הפכה אופנה זו ל־
אופנת־שיער בל־עולמית.
את -נענועי המותניים ש א !היקר ,׳.מפולחן
של כת כושית בכנסיה !בממפיס, עוד
לפני שחשב להופיע אי-פעם בפומבי. געגועים
;אלד, בצירוף ההתרפקות האירופית
יעל הגייטדה, שהפכו סימא המסחרי, שיגעו
דור -שלם, הביאו את בנות הטיפש-עשרד,
של אמריקה באמצע שנות החמישים לאורגזמה
קולקטיבית. וכל זד, מבלי ש־אלביס
תיבנן זאת מראש.
!מעולם לא ד,״ד, אלביס — שעשה את
הקאריירות המסהרחות ביותר שעשה איזה
שהוא בדרן !בעולם — מודע לכך שהוא
הפך סמל לדור. זה קרר, סשום שהוא
נולד, במקרה, בזמן הנכון.
הוא הופיע בתקופה סד- ,הלכו עדיין
בני־הנעורים של אמריקה בתלמים שחרשו
הוריהם ולא העזו לחרוג ממרוכעותם.
מתח עצום !שהצטבר ומתחת לפני המישורים
החברתיים ימצא א פורקן לפתע באמ
צעות
השירים של אלביס, שירי הרוקנ׳רול
בעלי המקצבים השונים.
ה מ אפי ה
של מ מ פי ס
ן ירי* של אל ביס והצורה ביה הגיש
ו אותם היו כהכרזת מילחמר, טוטאלית
על הסיגנון שהיה מקובל אז בעולם
הלהיטים האמריקאי, הסיגנון הסאכריני
של פט בון וגט קינג קול. שנת ,1956
־שיהפכה שנת אלביס -באמריקה, שיגער, את
בני הטיפש־עשרה שבפעם הראשונה מצאו
אליל !משל עצמם.
המיקצבים והמנגינות שהשמיע אל־ביס
שיקפו את הכמיהה של בני־הנעורים
בארצות־הברית של אמצע ישנות
החמושים למרד נגד העולם המבוגר הפו־ריטאני
והסיטרילי אותו ייצג אז לגביהם
הנשיא דוייט אייזנהאואר.
•בעצם הימים !בחם. נלחמו בני־הנעורים
שיל ישראל במבצע קדש, ובני ׳הנועד שלי
אירופה הזדהו עם המרד ההונגרי, מרדו
הצעירים האמריקאים !באמצעות מהפכת
הרוק של ;אלביס פוסלי, .אלביס סלל את
הדרד ליבוב דילן, לחיפושיות, לשיער הארוך,
למהפכת המין ולשינוי המהפכני
באורח החיים שיל הנוער האמריקאי בשנות
השישים.
הוא עשה זאת, כמובן, באופן בלתי
מודע. כל מה שהוא יחיד, צריך לעשות
זד, לשיר ולגרוף כסף. הרסה כסף. לא
היתד, סכנה שהוא יתפוס את המשמעות
החברתית והלאומית של מה שהוא ייצג.
האב המאושר
אורבים חובק את בתו, ליזה־מרי, ביום לידתה בפברואר
.1968 שנה קודם־לכן נשא אלביט לאשה את פריסילה
בוליו, בתו של קצירצבא אמריקאי שאותה הכיר בעת שירותו הצבאי בגרמניה. היא
היתה בת 14 כאשר הכירו. הם התגרשו ב־ ,1973 ביום שבו פרצה מילחמת יום־הכיפוריס.
בגיל ,23 אחרי שהשלים את סירטו
| ד ך 1י 1ן *
1 ^ 1111 # 1111 הרביעי ״מלד קריאול״ והרוויח
400 אלף דולאר לחודש, גויים אלביס לשירות סדיר בצבא.
שיאה של התופעה ששמה אלביס סיד,
בשנת .1957 אז רכש, את אחוזת גרייסלנד
בממפיס, בנה מסביבה נדר כדי להתגונן
מפני המעריצות ועשרות חדרי־שיגה עם
קירות !מצופים !מחאות. הוא הביזא לשם
את אביו ואמו, את סבתו, את דודתו ושיני
דורש !וחבורה שלומה של חבריו מבית־הספר
התיכון, שכינו את עצמם בשם
״המאפיה של ׳ממפיס.״ _
!שמונת חברי המאפיה !ש ומשו לו כנה*
נים, שומרי־ראש ושרתים, אד !בעיקר
חברים לאינסוף המשחקים והמסיבות ש־הוא
חגג ישם. מאות נערות היו צו׳באות
מדי לילה על גדרות האחוזה במטרה אחת
!ויזחידד : ,לשכב עם סמל, המין של סחור.
קיימות עדויות שמספר נכבד מהן הצליחו
להדור פנימה. אך רובן הגדול הגיע לאחד
מחבריו של אלבייס, או לסולם ביחד.
!אלה היו ימי הזוהר בהם פיזר אלביס
״1 1 1 1 0 1 1 ״ 0 1111 אלביס באחת התנוחות שאיפיינו
אותו והפכו סימלו
11111111 11 . 1 | #1
המסחרי. התמונה לקוחה מתוך כרזה לסירטו דוק בבית־הסוהר.
הסוו
אלביס בשנותיו האחרונות
(שתי התמונות למעלה)
שמן ונפוח, סובל מתחלואים ומכאובים.
א ל בי ם
(המשך מעמוד )44
׳רבבות דולאריים על תלסוושות, ומאות אלפי
דולארים על צי מל: מסונפות, וש׳חלק ומהן
חילק במתנה.
!מסע ההצלחה המסחרר ,׳שלא היד. ממותו
׳בהיסטוריה !של הזמר: האמריקאי, נקטע
ובאיבו ב־ .1958 באשר ׳גדים אלבים לצבא
האמריקאי, נשלח לשרת בגרמניה. באשר
הזר לאדצות־הברית ב־ 1960 נדמה היה
שהוא ימשיך את המסע סהטקום סו ד,פ־יסיקו.
ואמריקה כולה ציפתה לאליל שיסיר
את מדיו! .הוא התקבל בזררעזות פתוחות,
הופיע במספר הצגות טלוויזיה שהכניסו
לו ידית עתק.
אלא שאז החלה ההידרדרות. אלבים,
בעצת אמרגנו מנהלו הקולונל פרקר, ניסה
לשנות מעט יאת הסיגנון שלו, להפוך
למין בינג קדוסבי רומנטי חדש. זה עבד
זימן קצר ׳בלבד. בינתיים קם דור הדש
של נוער שיאלילוו היו בבר בוב דילן,האבנים המתגלגלות והזזיפושית. אלוביס
היד. צריך להילחם בדי: לתפוס שוב את
מקומו. בקרב הזה נחל תבוסה.
בין השנים 1962—1969 לא הצליח אף
׳להיט שלו להגיע למקום הראשון במצעד
הפזמונים .׳באותן שנים לא ערך אלביס
אפילו הופעה היה אחת. הסרטים בהם
נענה לככב הפנו לרעל הקופות. תקליטיו
אומנם המשיכו להימכר במספרים מרשי-
ימים, אולם בעקומה שהובילה כלפי מטה
משנה לשנה.
אליל שמן
ונפוח
ך• שה לקבוע מתי בדיוק חלפה ה-
\ /׳תופעה ששמה אלבי׳ס ונותרה רק
בציון נוסטלגי של ׳תקופה. נוטים לציין
;את סוף שנת 1965 כציון ומותו של אלביס
התופעה. אז יגם !חל והשינוי הקיצוני בצורתו
החיצונית.
אלביס לא שתה׳ לא עישן לא טבק
ולא סמים. אבל הוא ׳אהב לאכול. בייחוד
צ׳יזבורגרים, צ׳יפס וסנדביצים עם בננות
או עם חמאת־בוטנים. הוא הלך ותפח,
השמין: והתעבה עד שלא יכול היה להסתכל
על עצמו בראי. השינוי הקיצוני
בגופו הולל שינויים גם באופיו. הילך-
טוב-ממפיס, שכולם התפעלו ׳מעדינותו ד
התחשבותו הפך למר־נפש, רתחן ורגזן,
שובר גיטרות וצרתן. פעם אפילו פרץ
הגלולות הרסה את הכבד שלו, שיבשה את
כל חילוף החומרים בגופו.
מאמצי הרופאים להזהירו כי הוא הורם
במו ידיו את בריאותו עלו בתוהו .״הוא
היה ממש בית־מרקחת מהלך על שניים,״
אמרו עליו ידידיו.
ב־ 1969 נדמה היה שהיסה עומד סובבו
לזרוח מהדש. את ן ארצות־הברית הציף גל
של נוסטלגיה לשנות החמיישים. אלביס
קיבל הוזה בלאס־ואגאס, בשכר של 250
אלף דולאר לשבוע, סכומים שרק פרנק
סינטרה וברברה סטרייסנד קיבלו לפניו.
׳מאז אותה שנה היה !מופיע פעמיים בשנה
בלאס־ואגאס, יכל פעם: לתקופה שיל הנדוש.
יחודש נוסף !בישנה היה ומבלח ובסיבוב
ד!,ופעיות באולמות ענקיים וואיצטדיונים ברחבי
ארצות־הבדית.
היה לו קהל, אבל קהל אחר מזה של
שנות החמישים. עתה באו לראותו בנות
הארבעים שהיו בניות הטיפש־עשרה הצר־חניות
של תקופת פריחתו, וניסו להיזכר
באורגזמות של שנות נעוריהן.
אלביס המשיך להשמין ולהתהולל. הדברים
הגיעו עד לידי כך ׳שיאסרו על
צלמים לצלמו. ומשקלו הגיע ל־ 140 קילו,
כפול משקלו ב .1970-הופעותיו נעשו
גרועות יוותר חותר. אנשים באו ליראות
את אלביס האגדה! ,לא את אלביס הבדרן.
בהופעותיו האחרונות לא היה !מסוגל ליקום
:מהכסא ואת !מרבית הזמן הקדיש להצגת
;אורחים !שהופיעו בתוכניתה יאו לטבילת
ממחטות !ולבנים שהושלכו לעברו על ידי
הצופות, בזיעתו ,׳כדי להחזירן להן במזכרת.
ידידיו
ובני מישפחתו ניסו להשפיע
עליו לפרוש מעסקי הבידור. אבל אלביס
סרב לשמוע להם. הוא איבד את האיזון
הנפשי שלו, ינטה להיכנס להזיות ולהאמין
שהוא נחון בתכונות על-אנ׳ושי׳ות. בך,
למשל, הוא הושפע מאד מהופעותיו של
אורי גלר, ניסה לחקות !אותו ׳ולהניע חפצים
בכוח הרצון בלבד. הוא האמין שבמגע
ידיו טמון כוח רפואי וכי הוא מסוגל לרפא
אנשים ממחלות זזשוכות־מרפא.
׳בינואר ,1975 ביום הולדתו הארבעים,
יבאה התמוטטותו הפיזית הראשונה. הוא
ואושפז !בבית-חולים בממיפיס ורופאיו ניסו
לרפאו באמצעות דיאטה של נוזלים !למושך
ארבעה ׳שבועות רצופים- .אבל ואלונים לא
היה מסוגל לעמוד בגזירות שנזרו עליו
רופאיו.
לפני מספר שבועות התמוטט שוב, אושפז
בשם בדוי בבית-היחולים. רופאיו טענו
..אני נא מזדשבחה שר תימנים גזעיים
מעיז ער עצמו הזמו
הנמצא על סף הצלחה בין־דאומית
** י שסבר לתומו כי הזמר הפופו-
* ) לארי יגאל בשן הקפיא את עצמו
במקרר !בשמונה ׳החודשים האהר׳וגים —
׳טעות !בידו; .אומנם יגאל נעלם !ממיצעדי
הפזמונים ׳ולהי׳טים חדשים משליו לא היש־סעו
וחדשים לבקרים, אך עם זה שמרו לו
׳מעריציו !אמונים לא סייג. שיריו הישנים
הושמעו ומושטעים בלי־הרף בתוכניות הרדיו
,׳וגם הטלוויזיה נוטה לו חסד. תוכנית
הטלוויזה ישלו שירים בצוותא שודרה
כבר שלוש פעמים, וקטעים רצופים !סמנה
הקאסטה השנייה מוקדשת בולה ליגאל
בשן. חברת־התקליטיס הב״דילאומית שלו,
אריאולה, הכינה אותה במיוחד לצורך
ומסיע קידום המכירות של ׳תקליטו. לישם
כך נסע יגאל !?ומיוחד ׳לגרמניה לשבוע
ימים. ארבעה שירים בקאיסטה, הפעם יגאל
ובחליפת ג׳ינס ובווסט עשוי סיאטן מבהיק,
להקת רקדניות חינניות ומלוה אותו ברקע
וקיולותהן הצלולים של שילוש זמרות ׳כושיות
שהובאו לצורך ההקלטות ׳מאנגליה
מהדהדים כהד לקולו שלו.
4 11י
1חדש מישראל, כך מוצג יגאל בשן במודעת הפירסומת ה־
4| \ 1 11111ך| 1
ייא מתפרסמת על פני עמוד שלם בעיתון המוסיקה הגרמני
המיקצועי שוק המוסיקה. במודעה מוצג תקליטו החדש של בשן שיצא לאור בגרמניה.
יגאל בשן עצמו מוצג כזמר, מלחין, גיטאריסט, שחקדמוסיקאלי, ובדרן רב־כישרונות.
בקצה המודעה משמאל מופיע בכתב־יד הציון כי מדריכו האמנותי הוא אבי עופרים.
המאהב הלאטיני
בראשית דרכו בקולנוע ניסו וזמפיקיס לעצב את
דמותו של אלביס פרסלי כיורשו של רודולף
ואלנטינו. כאן הוא גראה בתמונה מתוך החרט לאהוב אותך, אחד מתוך עשרות, שהופק
בשנת 1957 עם השחקנית אליזבט סקוט, בפוזה אופיינית של מאהב לאטיני.
במכונית רולס־רניס יאת ושערי הברזל של
אחוזתו במהירות ישיל 90 קמ״וש ,׳משום
שמצא אותם נעולים.
שיעדו החל להאפיר. מותניו עבו. הוא
לא היה: מסוגל לעמוד בדיאטות שציוו
עליו רופאיו. הוא החל נוטל גלולות ותרופות
!ואלה רק החמירו את !תהליך חילוף
החומרים בגופו.
הוא שיעבד את עצמו לגלולות מכל המינים:
גלולות מרץ וגלולות ארגעה, ויטמינים
וגלולות הרזייה; גלולות נגד עצי רות
וגלולות -נגד שיל׳שולים, גלולות שינה
וגלולות נגד שינה. הנטילה המופרזת •של
כי הנטיה להשמנה, שהנפילה את משקלו,
נובעת מכדורי !מרץ !וארגעה שנטל סמרו־צת־השנים.
הם הזהירוהו כי אם לא יתעמל
ויפסיק לאכול יתפגר תוך המש שנים.
הוא עשה זאת הרבה יותר מוקדם. רבבות
ומעריציו שעברו יעל פני וארונו השבוע
יפלו לראות אליל ישמן ונפוח ,׳שמרוב
ושומן לא נותר בגופו ומקום לנשמה.
המוות הקליני של אלביס אחון פרסלי
לא שינה בעצם דבר. המיתוס של אלביס,
שנולד מאז מת למעשה באמצע שנות
השישים, המשיך לכבוש את הדמיון ולח מם
את הלבבות.
ומשודירים למילוי הורים בין ׳תוכנית לתוכנות.
זה !שנים, ארוכות הוא חולם על הצלחה
בין־לאומיית; !בארבע השנים האחרונות
עשה ניסיונות ׳רבים לזכות בהכרה
כזו. הזמרת דליה לביא ניסתה
לדחוף את הקאריירד, שלו עליידי ש-
!שיתפה ;אותו בהופעותיו• ,יובתוכינית-יטל־וויזיד,
ובכיכובה. ארבע שנים היה יגאל
על יסף ההצלחה, האם ייפתח לפניו השער
הפעם ן
הוא זמר עם סיגניון .׳פג״שות עם עיתונאים
הוא קובע במועדון של רפי שאולי
דשם הוא ׳מראה לעיתונאי סרטים המוקלטים
בשיטת הוויידאו. שתי קאיסטות,
קאסטה אחת לקוחה מתוכנ׳יתה של הזמרת
היוונית ננה מושקוריי: יגאל לבוש
חוילצת־קטיפה שחורה שר לפני עשרות
צעירי׳ם גרמנים את יש לי ציפור קטנה
בלב בשפה האסגלית, יסערו החלק מתבדר
ברוח המאווררים !שבאולפן, הוא !מניף
את ידיו לצדדים וזוכה במחיאות-כפיים
סוערות.
אחרי ׳שיגאל בשן מקרין את הסרטים כדי שיבינו על ימה הוא מדבר בכלל,
עולים לקומה השנייה אל המיסעדה יושם,
על ׳מרק שקדים וסטייק ברוטב שמפיניון
הוא פותה בסיפורו האישי.
רשות־ הדיבור ליגאל כשן:
__ חוז ה
לחמ ש שנים
* 6פני שנה הגיע ארצה אבי עופרים. אני
/לא הכרתי אותו והוא לא הכיר אותי, כי
לאירוויזיון אף יפעם לא שלהו ואותי. יצא
לו* לראות את תוכניודהטלוויזיה שעשיתי
׳בארץ. בא אלי בפינתי, בזה זרוק עם
שייער ארוך ואומר לי :׳!אתה תהיה כוכב.
תן לי לטפל יבך! ,אני !אעשה וממך סטאד.׳
לא ידעתי אם להאמין לו ואו לא. התייעצתי
עם ומיקה !אשתי וכעבור שבוע החלטתי
לנסוע אליו לגרמניה, לראות במה דברים
׳אמורים. כשהגעתי !למינכן הוא לקח אותי
לחברת אריאולת ׳שהוא החבירה המפיקה
עם המדריך
יגאל בשן עם אבי עופרים, שהפך המדריך האמנזתי שלו
ומפיק תקליטיר בחברת־התקלטה הגדולה במינכן. כאן נראים
שניהם בעת ביצוע הקלטה. אבי הוא שלקח את בשן לגרמניה, הבטיח להופכו לכוכב־זמר.
!תקליטים של להקות יסמר בוני אם ועצרת
הכסף .׳נפגשתי עם נשיא החברה מעטי
לופטנר, הוא ושמע קאסטה שלי והחליט
להתייעץ עם עשרה מנהלים נוספים בחב-
רה .׳שרתי ׳להם 20 שירים עם הגייטארה
שלי! ,והם החליטו להחתים אותי על חוזה.
זו הייתה הרגשה ומוזרה, ארבע שנים
הסתובבתי ׳בעולם ולא הצלחתי, תמיד צעד
אחד לפני ההצלחה נסגרה בפני איזו
דלת. לא האמנתי שאגי ׳או־טו־יטו הולך
לעשות את זה. רציתי לחתום יסייד על
הוזה. הם נדהמו !ואמרו לי לקחת את
העניינים לאט. ואפרוו לי :׳׳מילה שלנו
׳זאת ומילה.׳ אבל אני עמדתי על שלי.
אמרתי: יש לי משיפחה ושאני יצריך להביא
לגרמניה. אני רוצה לדעת על בטיוח שאני
הולד לעשות ׳תקליט.
הם חתמו ואתי על זיכרוז־ידברים. הגעתי
וארצה, חיסלתי סד, עניינים, לקוחתי את
מיקה •!ואת הילד שלנו, אורי, והגעתי למינכן.
!חתמתי
עם החברה על ׳חוזה לחמש
!שנים. החברה התחייבה בחוזה להפיק לי
שני תקליטים ארוכי-נגן ובשנה ולדאוג
לפרסום התקליטים, פשאני מציירי !מתחייב
ליבתוב !את סלחנים ׳ולהעביר את זיפווסת
היוצרים ליידי ההברה.
כשהגענו למינכן שייפנה אותנו ההברה
בדירה במלון בעל חמישה ׳סובבים שב־קומית
המרתף שליו נמצא אולפן הקלטות
׳גדול. אבי עופרים התמנה שמפיק ומנהל
ואי שי שלי; .נתנו לי יחודש ימים לעבוד
על התקליט .׳אבי הציג אותי בפני תום
וי״נטר שניתב לי תמלילים באנגלית. אז,
סשהם היו מוכנים, נכנסנו לאולפן. ליוותה
אותי תזמורת ובעלת שייבעה !סלים בסיסיים
וצורפו אליה חברי התזמורת הפילהרמו־ניית
של ומינכן שליוו אוחי בכינורות,
׳ושלוש זמרות שהובאו במיוחד ומלונדון
׳ושס״פקו לי ;את קיולוית הרקע. על כלי־ההקשה
ניגן הבר להקת סטיב מילר.
הבל היה !פל־בך מיקצועי, שהייתי המום.
׳סעבור ארבעה וחודשי הקליטה הגיע לאולפן
המלך, אלטויו ג׳ון, וכשהמלך הגיע
התבקשנו ואתר כבוד לפנות את האולפן.
בחיים שלי לא !ראיתי רביד כזה. עשו
היבנות עצומות לקראת בואו, התפאורה
באולפן 1שונתה. למיזנון הגיעו משקאות
׳ומאכלים האהובים עליו שמיוחד. טבח
סיני נשכר למענו. יצא לי לפגוש ׳אותו,
יאבל אני לא אידיוט עד ;פדי כך שאבקש
!ממנו להצטלם אחי בשביל להראות ואחר-
כד ליחבר׳ה. מכיוון שאלטון ג׳ון תפס
ואת האולפן, נסענו עם סמישפחות ועם
ומהנידס־הקול הצמוד שלי ללוסחאנג׳לם להמשיך
להקליט שם ולבשל את התקליט.
בל־ם־אנג׳לס, באחת המסיבות פגשתי את
הגיטאריסט ׳רובין פורה המנגן באופן
קבוע עם ידורג׳ סאדיסוון ורעם ;ג׳וני ׳׳מיטשל
והוא הקליט אתי שיבער, שירים.
״אני מ ת
על הארץ ״
ט חר־בך־ חזרנו למינכן והוחלט ל-
י ג היוציוא את אריד־הנגן אחרי הקיץ.
ובינתיים יצא ולשוק תקליטון שלי עם יש
וברחוב, גם נגה סוישקורי אירחה אותי
בתויכנית־טלוויזיה ישלה. אני מקפיד ושבכל
ומקום יצויין ׳שאני ישראלי: .ניסו לשכנע
;אותי ׳לשנות את שמי. נלחמתי על זד,
׳בציפורניים, לא הסכמתי !ששום יפנים ואו-
יפן. ומספיק הרגזתי את ההורים ישלי כיש־שיניתי
את ושמי מסשארי לבשן.
כעת הגעתי עם מיקה !ואורי לארץ ל חופשה
׳קצרה. קטעתי!אותה רק ׳סשקפצתי
לשבוע לחסל כדי לצלם סרט־יטלוויזיה
בן ארבעה שירים שירוץ ב־ 30 ארצות
שבחן יופץ התקליט. ששבוע הבא אני
נוסע לחצי !שנה לפחות, למיסע-יפירסומת
!אישי !מארץ לארץ. בין השאר מתוכנן
עבורי ומסע בגרמניה !בן עשרים ׳הופעות,
לחורשים אוקטובד-נובמבר. .אח ר־:ך נע-
בור להתגודד בלונדון, לנסות לקדם אח
מכירת התקליט שם.
אני משתדל שהמיישפחה תלד אתי לאן
שאני הולך .׳מיקה בונה אתי בכישלונות
ושמחתה ׳אתי בהצלחות. זה יקשה, אני
מודה. הייתי מעדיף לגדל את הילד בארץ.
ציפור בלב -חתול ביד?;־ 3
בשן את הדרך לשוק הבינלאומי היה דווקא השיר הישראלי, יש
לי ציפור קטנה בלב באנגלית, ואני ׳הגעתי
ארצה לחופשה.
ומיקה ואוני מאד ׳קשורים לארץ. אנחנו
בכלל לא רואים את עצמנו חיים בחו״ל.
אם הייתי סופר פד 50,000 ,ואלף תקליטים,
בכלל לא הייתי !מחפש קאריירה
!בחח. קש לנו יפה !תמישפחות שלנו ש-
;אנחנו קשורים ואליהן מאד, יש לנו החברים.
במינכן אני פל הזמן עובד ומיקה
.נשארת בבית עם הילד .׳כשאנחנו מגיעים
ארצח !אנחנו יוצאים בל ערב. אני ומת על
הארץ. שום קאריירה בעולם לא תוציא
אותי מסה.
כשנגמרה החופשה, וחזרנו למינכן לחודשיים
!נוספים. בתקופה הזו עשיתי
המון תופניות-יטלוויזיד״ ומסיבות עיתונאיים,
ראיונות ברדיו, לחצתי ידיים וזה היה
סיפור די משעמם.
השתתפתי בהמון ׳תופנקות־יטלוויזיה אזר־יריות!
,וכבר התחילו לזהות אותי בפאבים
אדם קוראים לו 60 שנה יוסף ופיחאום
יבא איזה עיתונאי וקורא לו משה. אני
ימת. גם על המי׳שיפיחד, של מיקה. סשהת-
׳חיתנו, מיקה ואני, ואז ואבא שלה יעקוב
מרידוד אמר שהוא שמח שמיקה מתחתנת
עם תימני, כי התימנים !מקיימים ׳מיצוות
פרו ורביו הכי ׳טוב בעולם.״
עד כאן סיפורו של. יגאל כשן.
הבשינים ומתגוררים בבית־דירות שבו
מתגוררים יגם הודיה ושל ומיקה ׳ואחותה
ריחל, הנשואה לחסר־הכנסת לשעבר יוסף
קרמרמן. הדירה ומסודרת בסיגנון היפי,
׳שטיחים על הרצפה, כריות, כרזות ותמונות
על הקירות. את קיר ׳פינת האוכל
מקשטים ציוריו ושל אודי בן השלוש וחצי,
המפגין כישריון ציור ליא מבוטל.
בתדר הילידים מיטה יושנזדוגחשנה שנק-
נתה בשוק הפי׳שפשים ׳וצעצועים רבים.
,אורי מורגל בפירסוטת המלווה את אביו ו
אך ׳רואה מצלמה, וכבר הוא מתייצב בתנוחה
המתאימה .׳מיקה, אשתו היפהפייה
של יגאל, היא ללא ספק דמות הישובה
לי ציפור קטנה בלב.״ אבל בביתו של יגאל מגדלים הוא, אשתו
מיקה ובנס אורי חתול צחור כשלג. כאן נראית המישפחה במעונה
התל־אביבי, המרוהט במימון היפי כשברקע תמונות של ברגנר.
ואשל בינתיים אין ברירה, הוא נוסע איותנו
לכל מקום.
אני בא !סמישפחה נהדרת, תימנים גי ד
עיים ׳סולם. ואבא שלי איש דתי מאד,
השתתף ׳בחידון התנ״ך הארצי ונורא התרגש.
הוא הכם גדול בתורה ועובד כחקלאי
ישכיר לפרנסתו. קש לו חמור שהוא רוסב
עליו יכל בוקר לשדה ,׳והוא ומבסוט מה־חיים.
בכלל, הוא בדאדם כל-כך נאיבי
שזה לא יאומן. הוא של הייו האמין לפל
ומלה ן שפתובה שעיתון. שמה שלא ניסיתי
לשכנע אותו שלא י0ל ימה ושכתוב אמת,
לא האמין. היה אומר לי :׳יגאל, אם כתוב
אז זה יאמת׳.
!ואז, יום ואחד אירגן האמרגן פשינל
הצגה להודים של. אסנים. להורי קוראים
יוסף וציונה בשארי. צילמו אותם לעיתון,
ומתחת לתמונה הקד, סתוב ומשה ורחל
ובשארי. ומאז הוא לא מאמין לאף מילה
שכתובה בעיתון, הוא בל-כך נעלב. הבן-
בסיפור הצלחתו שיל בעלה. לולא עידודה
ייתכן ׳שלא היה ׳מגיע לאן שהגיע ואולי
עוד יגיע.
מיקה, שהיא צלמת בישרונית, ויחרה
על מיקצועה למען הקאריירד, ישל בעלה.
היא מטפלת באורי ומנהלת בית הם הן
׳פשחמישפחה נמצאת בחו״ל והן כשהיא
שביתה שבתל־אביב.
הטלפון מצלצל שבית מישפחח ששן.
!מעריצה ומשמיעה ליגאל שני שירים שלו
המשודרים ברציפות שאתת מתחנות הרדיו,
יגאל עדיין מתרגש, אף ששירו
ייש לי ציפור קטנה בלב צועד הקום במיצ־עדי
הפיזמונים בהולנד, בלגיה, נורווגיה
!ושוודיה.
הוא מבקש בכל לישון של בקשה שלא
לקרוא לו יסובב בין־ליאומי, ואומר :״אני
!בינתיים רק יעל יתקן ושל ומבטיה. ריק
בשבוע הבא, אחריי שאריד־הנגן שלי ייצא
׳לאור, אדע אם נם קיימתי.״
האם פנה בדטולט ברכט לד־־ר פאול יוסף ג בל ס וביקשו
׳ הונח ! ב פן אינו רו צ ה
לטהראתה תי א ט רו ןהלאו מי?
העיברית 1של יגאל ידין1
לשכבעם אבותיו
תיאטרון
מונדיבוק במילון חדיש !של: אברהם אגן־שושן,
!מהגדרת !המילה ,,דקבוק״ ב״רוח רעה: או
גישמת אדם שמת, או יחיה !שנתגלגלה
׳ודבקה בגוף אדם״ .׳אדם ש״נכנס ס־ די־יבוק״
מוגדר באותו מילון כך :״דפקה
בו רוח ירעה, תקפה אותו רוח שיגעון
וטירוף״.
במשך שינים, רבות סימל ׳המחזאי יוסף
סועדי רוח נון־קונפורימית בחברה הישראלית.
ב״מונולוג״ שינתן !מונדי במדור
זה (העולם הזה )2077 הוא אף אמר:
״ימי מהווה סכנה תרבותית וכלכלית,
ואם יתנו לי לעשות תיאטרון רב־אמצ־עים,
אני מחסל את התיאטראות הציבו ריים
מפני שהם מלאים כפרזיטים, ואני
איש בודד. חם יילחמו כי עד־זוכ־דם.
אכל אני מאמין בתיאטרון כצורך מלמטה,
ושיש, למעוך את המערכת התיאטרו־נית
כצורתה הנוכחית, ובעיקר כאשר התיאטרון
הקיים הוא מפשיר בידי השיל־טון...״
לפני כשנה מסר סועדי לתיאטרון
הציבורי הבהמה !את !מחזהו המשיח, ובאשר
סירב המנהל האמינותי הנוכחי, שלמה גר־שביט,
להעלותו על קרשי הבסה, החליט
מונדי בנל־מחיר שיתנו לו ״לעשות תיאטרון
דב־אמצעים״...
התהליך החל ב־ ,3.6.77 בהאיון שערך
העיתונאי עמנואל ביר־קדמא בידיעות אחרונות
עם הח״ס הטרי !משה !שסיר, שנש אל:
האם יש לסבסד את המחזאי יוסף
מועדי י תשובתו ישל שמיר היתד ,״כן ! ״
נחרץ, ואליו הוסיף שמיר את הצורך
״כעידוד היצירה הלאומית הטובה״ .עוד
באותו ערב הודה ייוסף טונדי למשה שמיר
טלפונית.
להתראיין ולדכר גבוהה־גבוחה בזכותם
של שינויים טרחיקי־לכת, יתנו את דעתם
על מנעשד, כתיאטרון חזה ונראה אם
יודו מסוגלים לסלק את הטקקים ואת
התולעים המשתוללים בחילולה בידורית
ואינסופית...״
אחרי קריאת קטע זד, תשתי ש״ההת־קתפות״
בעיצומה. והתנחמתי בניסיון
לדמיין את ברטוילט ברכט פוט־ ,לד״ר
פאול ייסף גבלס ומבקשו ״לסלק את
המקקים ואת התולעים המשתוללים בהילולה
בידורית ואינסופית מתיאטראות
גרמניה של שנות ד־30׳ .ולא יסולתי.
כל שנותר הוא לצעוק: מונד״בוק סוג־דיבוק
אמנות חבירת המכוניות סבאווארית (סטערב־גרמניה)
ב־נדוו נוהגת לפנות לציירים,
על ־מנת שיעטרו עבוחד, יאת דגמי מכו־ניות־המירוץ
שלה. שני הציירים הראשונים
שאליהם פנתה ב־מ־וו היו אלכסנדר
קאלדר ופרנק סטלה. השונה פנתה החברה
יאל צייר ספופ-ארט הנודע ירוי ליסטנ־שטיין,
בבקשה לעטר את דגם מכינית־המיריוץ
ב־מ־וו .320
המכונית, מעשה־יעיטורו של ליכטנשטיין,
הפכה מנומרת ומנוקדת בסי׳גנונו
הרגיל, ולדבריו :״תחתיתה משקפת את
הכביש ושולי־חדרד הירוקים. כנוף ח־
•שילדה ניתן להבחין כזריחת השמש ובתכלת
השמים, כאשר גג השילרה מעוטר
כעננים.״ בחשובה לשאלה אם עיטוריו
למכיוניתיהמירוץ של ב־מ־וו יוסיפו לה
מהירות, השיב ליכטנשטיין :״הדגם שלי
כ־נדוו 320 שד ליכטנשטיין
אובדן ההתמצאות
י מסתבר ׳שבאמירה חיובית זו יעל המחזאי
מונדי דג לעצמו משה שמיר דג רעב.
הפרתו ישל ישמיד ׳הפיתה ׳בטונדי תיקווה
גדולה, והוא לא תש !שדבק בו ידיופדק
כלשהו. הוא ידחק מהכרתו את תתוישת
היותו פיתיון — והחל !נוהג בחסה. מוינדי
החליט לנצל, יאת והמחווה הפומבית של
משד, שמיר, ולהשיג ׳בעזרתו אותו ״תי־אט־רן
רב־אמצעים״ עליו הוא חולם.
ב־ 13.8.77 פירסם מונדי מיכתב במוסף
הארץ לסיסרות, ובו גידופים והשמצות
על מנהלידהאמנותי של הבימה — בחלקן
,מוצדקות, ובחלקן !אינן !מוצדקות. יבין
!שיאו־ הדברים שבמיכת׳בו הדגיש מונדי
והזכיר !מחזה !מאת -משר, שמיר המצוי
כעיון ׳בתיאטרוך הלאומי. בפיסקה ה־
,אהרונה של: מיכתבו: משסה מונדי
,את !משה שטייר בהביימה, והוא כותב:
״חרבה דיבורים נשמעו כאחרונח על ח־צויד
כתרבות עיפרית ובכטיחח לערכים.
אני רוצה לחאטיו שאותם אנשים (יקרי :
משד, שמיר וגאולה מהן) ,אשר חירפו
משורר שאינו: נוהג להעלות קטורת
שיריית, הופך מטבע היצירה ל״גרפומן״,
״׳פלגי,אטור בדרן״ או י0ל מילה אחרת
שהאותיות מ־יש־ו־יר־יר אינן בלולות בה.
בהיכלות השיחה העיברית, יהונתן גפן
אינו נחשב כלל משורר. אך צחוק הגורל
תשירי הוא שיהונתן גפן הוא משורר
למחות זאת, ויותר מזה, שירתו בולטת
!במקוריותה ובחוסר־בישרויגו ישל גפן ל העתיק
ישירה מתרבויות זרות ולחתום
עליה יבשמו, כמקובל בין מעלי הקטורת
השירית ותושבי הפנתיאון השירי.
בימים אלה פ״רסם יהונתן גפן מהדורה
יאכד שיבעה ק״מ לשעה, אכל יחד עם
זאת הוא יביא לאובדן ההתמצאות אצל
היריבים.״
שירה
אלוקדם)
טסח ההצלחה של משורר צעיר בישראל,
עוברת דרך הסתופפות בהיכלות
מבקרים ׳ועורכים־סיפתתיים שהוקמו בכמה
בתי-קטד, תל־אביביים. בהיכלות
׳אלה על ׳המשורר הצעיר לעבוד יאת אלו־קיו
המבקרים והעורכים, להעלות להם
׳קטורת שירית יעד שהם מואילים להעניק
לו את חסותם האלוהית, ולאחר תקופת
הניסה ארובה חם טורחים ומכניסים אותו
׳ואת שיריו לפגתי׳אוו־יהשיירה ומצורף לבל
היכל טהיכלות דמבקרים !והעורבים.
למרות הדיסרטציה של גפן סאלוק, שירתו
עמוסה באלמנטים של ניוהילייזם כמו:
״אין לי תשוקה אדירה יותר מאשר לשכב
איתר בטחב ההוא. לא עם אבותי ולא
עם כני אחרי הוא מתרגם את הסובב
אותו, מסלי לעטוף זאת בצמר־גפן־שירי:
״העיר קובעת לעצמה פגישות חפוזות כפינות
רחוכות / .כבתי־ קפה ידועים ל־
•שימצה מתכננים נוכלים מובחרים /חלק
ניכר מהשקרים של מחר...״
שיריו של יהונתן גפן אינם נגועים
במחלת חהצטעצעות שאחזה בשיירה ה־עוברית
של היום .׳הוא כותב שיירה טובה
ואמינה, הנמתחת ליד, בין ציניות מחוספסת
ילבין רגשנות שמקורה בהברה השוכנת
מתחת לעיי־מפולת, כמו בשירו ״כשחזרתי
מן המלחמה ״ :
״חרם שהיתה פעם של האוייב ונטייה
להשמין / .הם לא מתו בכת־אחת, כמו
בפירטי הקולנוע /אלא חלקים־חלקים —
במו כחלום ביעותים / .יד מונחת על
שיח דוקרני, אגרוף קפוץ מכה כסלע,
ראש מהופך על גזע עץ רימון / .עץ
הרימון נתן ריחו / .הו, אלוק! /הדרך
לגן־עדן שלך רצופה באפרים קטועים
ולעולם לא נדע /איזה מהם /מגיע עד
אליד״.״
תרגום
(יוכני)
יהונתן גפן
בין ציונות לרגשנות
שנייה של ספר־שיריו הראשון * ,אחרי
שמהדורתו הקודמת נעלמה מעל דוכני
השיחה, ימלא עזרתם והכרתם של ה־
״ממונים״ על הפנתייאון. אחד שחש בערכה
ישל שירה זיו, היד, המשורר המסוה
נתן אליתרמן שכתב לגפן :״יש כפיפרר
ליריקה שקטה ועמוקה, כל־כך כבדת
ראש, וכל־כד צעירה נם יחד, ויש משהו
קוסם ושופע חן, שאינו מניע לעולם
לידי אותר התפנקות מיתממת וטצטעצעת
שדונמאותיזז רכות כל ־כר. יש כפיפרך
מקומות רבים שבהם אנו רואים כפועל
ממש את השידה כשהיא מחשכה (ולא
כשהיא קימטי־מצחו של המחבר
את סיפרו פותח גפן בהצהרה :״כמה
מילים לפני שאני נכנס לעסקים / .כמה
טילים לפני שאני מחליף את חלומותי
סטיספרי־מלפון הוא כותב ישירים נ־עיברית
פשוטה, ואינו נזקק, לתרגום תחו שותיו
למילים לטיניות, יאו לצירופי מילים
עיבריות חסרות־משטעיות כמקובל בין
משוררים רבים כל־כך ׳בלשון הנביאים.
בשיריו ישל גפן מצויד, נפש־פזעלת
״אלוק״ ,׳שעליה הוא כותב :״׳אלוק׳ זה
אלוקים. ככה זה נשמע קרוב יותר, אינטימי
יותר ולועזי עליו ׳הוא מוסיף
ואומר :״איננו מאמינים כאלוהים אבל
מאמינים בנוכחותו / ,איננו מאמינים
כמשיח אבל מאמינים כביאתו בביאתו
במהרה, בביאתו בימינו קיימות
כמה אפשרויות / :האפשרות הנוראה
שאין אלוהים / ,האפשחת שישנו אלוהים,
הוא ברא את העולם והוא יהרוס
כשימצא לנחוץ / .האפשרות השלישית
•שישנו אלוהים אובייקטיבי, בינלאומי,
עייף, לא מעוניין / .האפשרות הרביעית
היא שתמיד יישנה איוו נוכחות שמיטיבה
עם כולנו...״
* יהונתן גפן, כמה מילים, הוצאת
זמורה, ביתן ומודן 75 ,עמודים.
״זה הסיפור העצוב כיותר ששמעתי
מעודי כך נפתח סיפרו של פורד מא־דוחס
פהדד ( )1873—1939 החייל הטוב*.
בסיפור מתנהלת, מיליחמת־התשה בין כמד,
נפשות פועלות, מיליחמד, בה החזקים והסוסים
נותרים בחיים. זהו סיפור גבורה
ללא חייל, שבמהלכו מתאר גבר שהובל
תשע שנים באף ביד: אשתו, את הקורות
ואותו עד להתאבדותה בעזרת חומצה פרוסית.
חחייל
הטוב הוא סיפור של החלפת
זהויות, יחוד כתיבה קפדנית הדנה בחס* -
צים, מואי־מקומיות, מינהגים ותחושות.
זוהי פארודיה על סיפורי־אהבד, ישל המאה
ה־ ,19׳סייפור־אהבה־עצוב ומעולה שביו
׳מתים האוהבים והמתטסרים נותרים בחיים.
הסיפור העצוב ביותר שקראתי !מעודי
על חסיסרות הע״ברית מצוי בסופו של
החייל הטוב. ב״!מיכתב לסטלה פורד״ מאת
טורד מאדוכיס סורד, המופיע משום !מד,
׳במהדורה המקורית בפתיחת הספר, טורח
.מתרגם הסיפור להביא בסוגריים קטע,
המשנה כתוצאה מכך משמעות והופך בעל
משמעות סיפרותית מקומית :״נפרדתי 1
איפוא מן הסיפרות פרידה רשמית מעל
דפי כתב־העת ( 7111:11511 גם הוא, יו מי
מסכן שרטותו, מת מרוב טאמץ) .אחר־כך
התבוננתי לפנות מקום לידידינו הטו־כים
— יייי ד וידידי עזרא (פאונד) ,אל־מט,
וינדהאם לואיס, ה.ד ,.ושאר הסופרים
הצעירים שהתדפקו אז על הדלת...״
יומי שלא הבין !את המסר-הס״פרותי המקומי,
הרי הכוונה בסגירת הסוגריים היא
לכתביהעת יוכני שמימנו פידסם המשורר
׳נתן זך. ש״ימת מרוב מאמץ״ ופינה את
הדרך לעזרא פאונד ולחם. אלקוט ד,״ש־ *
דאליים. במילים !אחרות: נתן זך, שפיינה
את. מקומו למשוררים הצעירים שהתדפקו
על הדלת. אלא שהמשוררים הצעירים, שספר
זה ראד, אור בהוצאת ס/קויאיה וב־בתב־העת
שלד, המפרסמת ומהללת את
שיריהם, שכחו כי היוכני הוא עוף אגדי
גדול, מאד הנזכר בתלמוד :״פעם אחת
י סיפרי סימן־קריאה 207 ,עמודים.
;פלה כיצת כר יוכני וטיבעה שישים כרכים
ושיכרה שלוש מאות ארזים״ (ככורות
החרים
יוכני 60000 כרכים
בימים אלד! .הגיעו לארץ •עותקים !של
סתב-יהעת הס״פחותי ביצרו! (וזוברה ניסן-
אייר) ,המופיע בעיברית וסארצות־סברית.
בחוברת מצוי מאמר שנכתב לפני הבהירות
לכנסת עיל־ידי איש־הספר הירושלמי י.ד.
אכרמסקי!תחת הסותרת על הבחירות לכנסת.
במאמר זה קובע אבחמסקי שהפרופסור
ייגאל ידין אונו יודע עקברית, למרות
עיסוקיו בארכיאולוגיה, וכך הוא כותב:
״אנשי־הכינה-לעיתים־של־בחירות, היומנים
לנחש ולמצוא את התוצאות, חוזים
ניצחון ניכר לרשימה ההדשד ד״ש,
שבראשה הפרופסור ייגאל ידיו, ואחריו
אלופי־צה״ל לשעבר ואנשי-מעשה כהווה.
הרשימה הזאת מתווכת כין ה׳שטאל׳ וכין
ה׳ימיף, ומכאן סיכוייה. אנשי ד״ש תו לים
תקוותיהם כפחופ׳ ידין: עוד לא פג
קיסטו, לא תש כוחו שכפיו. ואומנם,
איש שפתיים ולא ידין. אכל, בדכר אחד
כמוהו ככל הארכיאולוגים בישראל: לא
איש־שפה. כל, הנפשות היו סטעטד הר־סיני.
כיצד איפוא קרה, שלא כל ישראל
יש להם חלק כעיכרית? זה מעשה משכבר
הימים: כמעמד הר־סיני ענדנו
חסויים ודמומים: חזינו אלוה, משערות־אשינו
דיכד אלינו. אכל נערים שכנול!א יכלו לעמוד בחרדת־קודש, לא יכלו
נשוא את הדממה. אמרו: עד שיגלה עלינו
הקכ״ה במתו־תורה נלכה נחפרה ונח שפה
אלו מציאות ארכיאולוגיות. ועד
שהם עוסקים כחרסים ניגלה עלינו הקכ״ה
ונתן לנו את התורה. אנו, שקיפלנו את
התורה, נדע עיכרית. הארכיאולונים ה־עיכרים
תריסים** הם. אכל לא החזיקו
כלוחות־הברית.
״ייגאל ידיו הוא הריס את הריסים.
ארכיאולוג עם אריפאולוגים. והם כולם
לא הספיקו לקבל תורה בהר-סיני. ומאז
ועד עתה עוד לא הספיקו. עוד הדרו רב
עד גישתם אל העיכרית. דרכם אל הניצחון
בבחירות וכבל עשייה, קצרה יותר
וודאית יותר...״
על־כל־פגים, נחמתו של !אברמסקי!היא:
* חריסיס — כינויים. הקדמון של האיסיים,
על שהיו קמים עם זריחת החרס־השמש.
וכשם •שמ״חסד״ נגזרה המילה
״חסיד״ ,כך מ״חרס חדים״.
ייגאד ידין
חרים ביו חריטים
״עם נפלא עם ישראל: גדול מכל ממשלותיו,י
גדול על אה שריו וטושליו ויניב־הריו...״
ספר־ילדים
מרג ש מאת אורי אורלב שנולד מתוכנית־רדיו. מ ת מו דד
עם בעיות ה פ חד של יתומי מלח מ ת יום־כיפור
לקחתי אותה, למשל, לגן־החיות ולמוזיאון לטכע וגם
למוזיאון הגדול...״
ערבי רודף בחלומות
יתמות מילחמה היא אחת הבעיות הכאובות ביותר
בחברה הישראלית, בעייה שסיפרות־ר,ילדים מתעלמת
ממנה לחלוטין תוך שהיא מעדיפה להתמסר ליצירת יצירות
של לאומנות ושינאת ערבים.
מחלקת הגוער בחשות־הש״דור החליטה להתמודד עם
בעיקר, זו והזמינה אצל !הסופר אורי אורלב סידרת מ״ש־דרים
בגהשא יתמות חמילהמה. הצלהת הסידדזה •עברה
את בל גבולות המשוער, ויצרה קשר רב פין עורבי
המישדד !לביו מאות ילדים ברחבי הארץ. קשר זה הביא
את אורי אוהלב לרכז את סיפורי הסידרה בספר *.
סיפרו של אוחלב הוא מן !המעולים שבסיסרי־הילדים
שראו אור בשנים האתרונוות. זהו ספר ישיר ולוא מצועצע,
•הכתוב בלשון עיברית פשוטה המצליחה להביא אל היל דים
מצב טראגי ויכולת עמידה בו. הספר מתאר בגוף
ראשון את קורותיו של !הילד המספר, והחיים שהוא רוקם
מסביב לחיית חחושף שלו.
מר,י חיית החושך ו
״היא גרה כחושך תחת המיטה שלי. כיום היא עושה
את עצמה קטנה. אכל בלילד״ מייד אחרי שאטא מכבה
את האור, היא מתנפחת. היא יודעת להתנפח רק בחושך.
כאור היא מתכווצת אלה הן מילות הפתיחה של
הסיפור. עם התגלות היית־החושך לילד המספר הוא
הופך מבוהל ומפוחד. הוא מנסה לדשמ״עד, מהשבועות
והחיה אינה נעתרת לו, ולכן :״עצמתי את עיני וראיתי
אור בראשי וחלמתי חלומות מוארים כראשי כדי שלא
תוכל להיכנס...״
לאחר הפצרות רבות של הילד ־המספר, חיית־חתושך
אינה מגיבה להפצרותיו של הילד והוא אורב לה :״רק
כשהתחילה להזיז את הווילון שלפתי את הפנס של אבא
והארתי אותה. זה היה סידור! כאילו עשו כה חור,
כי אור הפנס ניכנס לתוכה ופיזר אותה לבל הצדדים
והמאמצים !הרבים של הילד־המספר, הביזאו ליצירת ידידות
בינו לוביז היית־ההושך :״למחרת בערב המשכתי
לספר לחיית החושך סיפורים הרכה זמן עד שנרדמתי
וכשנרדטתי חלמתי חלום רע, חלום שאני חולם הרסה
פעמים, בוכה ומתעורר בגללו. אני חולם על דבורה
העומדת על הכרית שלי ועוקצת. אכל עוד לפני שהתחלתי
לבכות ולהתעורר יצאה חיית־החושד ובאה לחלומי
וגירשה את הדבורה״.״
הילד־המספר הופך את חיית־החושך לידידתו. הוא
לוקח אותה לבית״הספר, ומכניס אותה לקופסת־פח קטנה
• אורי אורלב, חיית החושך, הוצאת עם עובד.
58 עמודים.
המלך שקט ו ה מלב הדממה
אורי אורלב
בעיות ישראליות אמיתיות
ועורך לה היכרות עם סביבתו ומערב אותה בחייו :
״חיה חיה — שאלתי אזיתה — את יבולה לגרש את
הערכי שרודף אחרי בחלומות? אמא לא הצליחה. דווקא
כיסתה. ישכה ליד המיטה שלי ערב אחר ערב והסבירה
לי כי הערכים הם בני־אדם בדיוק כמונו. יש להם
הורים, אמא ואבא, ואפילו דודים. לאבא יש הכרים
ערכים. הילדים שלהם לומדים כמוני בכית־ספר. הם
אוהבים אותם ואמא שלהם משכיבה אותם כמיטה ושרה
להם שירים. בכלל, אמרה אמא, יש ערכים טובים כמו
שיש יהודים טובים, ובמו שיש יהודים רעים כך יש נם
ערכים רעים. שאלתי את אמא מדוע לעולם לא כא
יהודי רע לרדוף אחרי כחלום. אמא אמרה — :אולי
כגלל שעדייו אין לגו שלום...״
עיסוקו של הילד־המספר !סחיית־החושך הולד וגובר :
״מאז אותו יום עברו ימים חכים, חודשים רכים, והשתנו
דברים רכים. עכשיו החיה שלי הרכה יותר משפילה.
יום בהיר נפל רעם, וחיקי של ילד־ המספר השתנו :
״היתה מילחטה, מילחטת יום־הכיסורים, ואכא לא חזר.
הוא נהרג כמילחמה. אומנם אני ככר לא יבול לספר
דו, אכל החיה סיפרה רו על עצמה וכאשד מתברר
לילד המספר על אודות הקשר שנוצר ביו חיית־החושך
לאביו, הוא מבקש ׳ממנה :״לכי דאכא שלי — אמרתי
לה — ותגידי לו שאני אוהב אותו מאד ומתנענע אליו
וזה לא כסדר שהוא נהרג בעסור זמן שסח היית־החושך
ומספרת לילד :״היא אמרה לי שאכא שלי
לא רצה ליהרג, והוא מאד אוהב אותי ואת אמא ואת
התינוקת שעדייו לא נולדה. אכל כשיש מילחמה אנשים
נהרגים, לפעמים מי ם ולפעמים אבות...״
לאחר יצירת יחסי!אמין בין הילד־המספר ולבין היית־החושך,
מתחיל הילד להתמודד עם בעיית המוות, עם
*נושא הסתלקות אביו ממנו :״מייד אחרי שאכא שלי
נהרג עדייו לא ידעתי דברים רבים. חשכתי, למשל, שקר
לו בקכר. ואולי הוא רעב. אכל החיה הסבירה לי שאנשים
מתיט אינם דומים לאנשים חייט. אומנם יש להם פאידו
כתובת, כית־הקכרות, אכל זאת איננה כתובת ממש אלא
רק מקום שאליו אפשר לשלוח את המחשבות ...מאז, כל
ערב, אחרי שאטא יוצאת מן החדר ואחרי שהחיה מפסיקה
להתנפח והיא ככר מקשיבה, אני מספד לה כל דכך
שאי. י עושה או חושב, גם אם אני מרוויח א־ מפסיד
במסטיקים, והיא מספרת את הכל לאכא והיא אומרת
שהוא שמח מאד שאני שולח אותה אליו...״
הטילחמה שבה נפל !אבי הילד־סמספר היא עם הער בים,
והנושא מטריד אותו :״אחרי שכוע יטים סיפרו
לנו שאבא נהרג כיום השני שד הקרכות. מאז חיית־החושד
שדי דואגת לי יותר ושומרת עלי יותר כלילה,
כחלומות. כמיוחד כשאני חולם על הערכי״.״
לקוראים הצעירים !התוהים !מניין הגיעה חיית־התושך
להדרו של היילד־המספר, הוא מסביר :״כין הכוכבים
גרים המלך שקט והמלכה דממה. הם אינם טדכרים, לא
אוכלים ולא נושמים ורק מביטים כהושף וכאור. חיות-
החושד והאור פרדת למישטעתם ...לפעמים, כשהמלך
שקט או המלכה דממה שולחים אחת מחיות האור שלהם
אל כדור־הארץ, עליה לקחת איתה חיית־חדשך כדי
שתשמש לה כאן צל ...ואחרי שחיות האור ממלאות בזק,,
על הארץ, את שליחותן, הן חוזרות אל, ממלכת כין
הכוכבים, אלא שאז לא תמיד חוזרות איתן חיות־ההושד
שהתלוו אליהן תחילה. וזה טה שקרה לחיית־החושד
רציתי שהחיה שלי תיצלה קצת
עם התרגלות הילד־המספר לאובדן האב, קצב החיים
מביא עליו סערות וריגשות.
יום, אחד לוקחת האם את הילד לסוסשה על חוף־הים,
־הילד־המספר ההלך לאיבוד בתוך ההמון. וסאשר הוא
נבוך ומבולבל מובילה אותו חיית־החושך לעבר איש,
שהילד חושב ׳אותו לשוטר בבגד־ים. אלא שמסתבר לו
כי אותו איש היה חבר של אבי הילד, ילחם איתו במיל־תמה
באותו טנק, וניצל.
אט־אט נירקמת ידידות בין אמו של הילד־המספר
לבין שלמה, חיברו ישל אבי,ו, שאותה ההא !מתאר :״גם
שלמה בא אלינו לעיתים קרובות בזמן האחרון. הוא
מלמד אותי לרכב על אופניים ומשחק אתי כרכבת החשמלית
שהיתר, של אבא כשהיה נער. ואנחנו נוסעים
איתו לטייל כימי שכת. הוא אוכל איתנו לעיתים כימי
שישי, וכשהוא כא לאכול אני משתדל שלא יישב במקום
של אכא. אני משתדל שאמא תשב שם או תופס את
הכיסא כעצמי.
״הערב לא הצלחתי ושלמה ישב בכיסא של אכא.
פיתאום בכיתי, ולא רציתי לבבות. אמא לא ידעה מה
קרה, וגם שלמה לא ידע. אכל החיה שלי ידעה• שלמה
לא היה אשם. הוא כוודאי לא ידע שאסור לו לשכת
שם. וכשתלד אמרתי לאמא שאני לא מרשה לשלמה
לשכת בכיסא הזה. אני לא מרשה י
״אמא כאח לשבת ליד מיטתי ודיברה איתי על שלמה.
היא אמרה שאבא תמיד יהיה אכא שלי, זה מוכן מאליו,
אכל גם אכא כוודאי -היה שמח אילו ידע ששלמה, חכרו
מן הצבא שישב איתו בטנק, כא לשחק איתי ומלמד
אותי לרפב על אופניים. אס אינני רוצה ששלטה יישב
כמקום שאבא היה רגיל לשבת, היא תאמר לו, והוא לא
יישב שם עדד...״
הסמלים, והבעי״ה• ,מוכרים. הם מביאים את הילד־
המספר לכדי התנגדות לשלמה. מא׳בק בדרכו הילדותית
וחטיבעית לילדים! ,באדם הבא לחשת את מקומו של
אביו. הוא !משתף !בהגיגיו והירהוריו את תיית־והחושד,
התופסת לייציר־דימיון של פורקן. הולד מגיע עד להתעללות
בחיית־החושך עצמה :״פעם אחת הכנסתי אותה
עם קופפת־הפח שלה לתנור. אמא עמדה לאפות עוגה,
ורציתי שהחיה שלי תיצלה קצת. לא הזיק לה, כי היא
בכל־זאת לא יותר מאוויר ואפילו פחות מאוויר...״
׳התנגדותו ישל והי׳לד־יחמספר לנוכחותו של ׳שלמד ,׳בבית
ולניסיונו לתפקד כאביו מגיעה לשלב הקריטי, והילד
מתחיל להרהר על מחשבה של !בריסה מן הבית, חוד
שהוא מצפה לעזרתה של היית־החושך .׳אלא שהחיה
טורחת, ובמהלך הקשר יבין הילד ילבין אביו היא מספרת
לו :״שאבא אהב את שלמה, והם היו הכרים מוכים.
הוא שמח ששלמה מלמד אותי לרכב על אופניים. נם
הוא רצה ללמד אותי לרכב והיה מאד עצוב אילו חשב
שאין מישהו אחר לעשות זאת כמקומו. אכא אמר שהוא
שמח מאד שיש מישהו אשר אוהב אותי, את אמא ואת
התינוקת ונוסע איתנו לטיולים. והוא ודרשה לי לשחק
עם שלמה כרככת שלו..״
סיפרו של ;אורי אודלב מסתיים במיל״תיו של היילד־המספר
:״אני חושב שהחיה שלי תישאר אצלי תמיד,
גם כשאהיה ככר ממגר ורק אם יהיה לי ילד כמוני והוא
יפחד מהחושד, אז אולי אשאיל לו את החיה שלי לזמן־
חיית החושך הוא ספיר הכתוב עי׳ברית רהוטה ׳ופשיוטה.
הוא, מתמודד עם פעייה בלא התחכמות ומיותרת! ,האינו
!מנסה לעטוף יאותה בצמר־גפן של אטימות ׳ושיינאה לאו־ומית.
המחסר השכיל ליצור ימן החומרים הנתונים לפניו,
!ובעיות הזמן, שעה !שהסופרים העוסקים ובסיפחות ל״ימבו־גרים״
נכשלים, ואינם הדלים להיכשל, בניסיונותיהם
להתמודד עם בעיות ישראליות, אמיתיות.
סידרת התסבי׳תים שעליה מתבסס הספר זוכתה את
אורי אורלב ב״פדס חשות השידור״ .פרס חשוב מזה
הוא מאות מיכתבי התודה הנושלהים אל ׳המחבר ולחשות־השידור,
מטעמם של ילדים, היורים ׳ומחנכים המתמודדים
בבעייה כאובד, זו •של יתמות־מילהמה, מוכתבים שבהם
מודים ׳שולחיהם על גיישה חדשה ופתוחה זו ישל ר,תמו־חדות
בנושא זה. התמודדות התומכת בילדים אלה
ובסביבתם.
הפיזמונא׳ שהפך רא ש חוג ל סיפדו ת עיבדי ת באוסטרליה
כי צד פועל הצנזור הסובייטי?
במה עולה להיות ״משורר״?
מ ד 1ע
״ הי שרא לי ם ־ 1שלע מו ס אי לו ןבתי * 1טרון! חי פ ה
לאו ; וענ קן הפרס וז סיפרותיהגבוהביותרבישראל
פרס ע״ש ישראל וכלהה ניומן מטעם אוניברסיטת ניו־יורק הוענק בשבוע שעבר
לסופר אהרון אפלפלד (עשו) • אלה שתהו בשנתיים האחרונות לפשר היעלמותו
של הפיזמונאי יוסי גמזו, ממגלי הפיזמון העוברי, ניתנה השבוע תשובה לכך בראיון
שהעניק פרופז אלן קראץ, מאורחי הקונגרס השביעי למדעי היהדות, מאוניברסיטת
סידניי באוסטרליה :״לומדים אצלנו כ־ 150 סטודנטים, רובם לא־והודים. שיבעים מהם
לומדים עיברית בשתי השנים הראשוניות. ראש החוג לעיברית הוא הד״ר יוסי גמזו.״
אגב, את התמחותו המדעית לא עשה הד״ר/פיזימונאי גמזו בעיברית, העדיף להקדיש
את ׳נושא הדוקטוראט שלו לסיפרות אידיש. עבודתו הוגשה לאוניברסיטה אמריקאית •
ד״ר אחר לסיפרות עיברית בניכר הוא לס חקק (גזענות מארץ־יהקודש) ,שהופיע בשבוע
שעבר בתוכנית הטלוויזיה עלי־כותרת והסביר למאזינים כי ״האפשרויות בעיסוקו י ב־סיפרוית
עיבר״ת בארצות־הברית נרחבות
יותר העיתונאי־משורר משה
כן־שאול פירט ׳ברשומה ארוכה את דרך
חתחתיו של המשורר הישראלי הממוצע
שאינו ניצב בצמרת השירה העיברית. בין
השאר תיאר בן־שאול את מחירון התשלומים
שמשלם משורר ישראלי לבתי־ההוצאד.
על־מנת לפרסם את שיריו :״הסכום המינימאלי
להוצאת קובץ בן 40 עמוד לערך
הוא 6000ל״י, ואילו הסכום י המירבי, ל קובץ
שירה בן 64 עמודים נע בין 8000
ל״י ל־ 9000ל״י • משוררת צעירה
מחברת בימים אלה מחזה לפי הזמנת אחד
התיאטרונים המסובסדים, המחזה עומד
לעסוק —י מהיבט של אשה משוחררת —
בפרשת מיישפטם של ד״ר טוכה רוזן־
מוקד ובעלה ד״ר גבריאל מוקד ,׳ולהוקיע
את הקלריקליזם הדתי הדומיננטי
בפרשה זו, תוך בחינת התנהגותם של כמה
אנשי־רוח ידועי-שם על דוכן העדים י•
בהוצאת הקיבוץ־המיאוחד עומד לריאות אויר
ספר זכרונדתיה של אסתר מרקיש,
אלמנתו של הסופר היהודי דויד מרקיש
שנרצח ב־ 12 באוגוסט 1952 יחד עם עוד
כמה אנשי-רוח יהודיים עיל־ידי ׳משטרו של
יוסף סטאלין. בזיכרונותיה מתארת
אסתר מרקי׳ש כיצד התקשר אליה איש
מחלקת־הכספים של הק־ג־ב ׳וביקש מימנה לקבל תמורה כספית עבור כותרות הזהב של
שיני בעלה, שנעקרו מפיו על־ידי הק־ג־ב. במקום אחר היא מספרת :״ 1969-0נפל
בחלקי לדאות דברים שאדם סובייטי פשוט מנוע מלראותם: תיקוני הצנזור על גבי
הגהות סיפרו האחרון של מרקיש שיצא בברית־המועצות. העיפרון האדום סימן בל
מקום שהיתה בו המילה, והודי׳ ,החוזרת ונשנית פעמים אין־ספור בסיפור. הצנזורה
הציעה לעורך להחליף את המילה האסורה ׳במילים כמו,אדם, /אזרח, /עובר־אורח
האמנית מרים שרץ מציגה בימים אלד, תערוכה תחת הסותרת תישלובת. תערוכתה
היא פרוייקט של שילוב אמנות בתעשייה. עבודות אחרות של האמנית שהוצגו החודש
• ברפרטואר של
בגלריה בניו־יורק, זכו בביקורת נלהבת בוילאג׳ ווים הניו־יורקי
התיאטרון העירוני בחיפה, בהנהלתו האמנותית של אמנון מפקין, בעונת תשל״ח
קועלו בין השאר המחזות הבאים: הקייטנים מאת מקסים גורקי, שני האדונים
מנוארונה לוויליאם שיקספיר, הישראלים על־פי סיפרו של?} 010 אי ל ץ, הדיירים
מאת יהושע סוכול והמאהב על־פי סיפרו של א.ב. יהושע • ברחוב קרליבך 29
שוכנים מישרדי אגודת המו״לים הישראלים. באותה כתובת עצמה שוכנת גם ד,״אגודה
להענקת פרס סיפרותי ע״׳ש מרדכי ברנשטיין״ .הפרס, שהוא רב־הערך יבין פרסי
הסיפריות בישראל, והעולה על סכום הכסף המוענק בפרס ישראל, מעולם לא הוענק. גם
השינה לא חולק פרס זה, שערכו הועמד על 30.000ל״י, מאחר שוועדת השופטים ״לא
הגיעה להחלטה פד־אחד כפי שנדרש.״ הידיעה על אי־תלוקת הפרס פורסמה בכל
העיתונים, בעזרת ביוילטין שנימק את הסיבות לאי־חלוקתו. איש ׳מקוראי העיתונים
שפרסים סיפרותיים על־שם ברנר, או ביאליק, אומרים להם משהו — לא תהה מיהו
•אותו ברנשטיין שעל־שמו יש פרם נכבד שכזה. מרדכי ברנשטיין שימש משך שנים
רבות כראש התאחדות המו״לים, והוא נודע ביפאן על פ״רסום כמה ממחזותיו׳ביפאנית.
התיאטרון העייברי בארץ לא הביא עונג לקרשיו ׳בהעלאת מחזותיו של ׳ראש הטו״לים.
מאחר שברנשטיין לא זכה להוקרה סיפרות״ת כלשהי בעירו, דאג להנציח עצמו עם
פרישתו מתפקידו בצורה עזת מצח ופנים, והיא הקמת ה״אגודה להענקת פרס סיפרותי
ע׳/ש מרדכי ברנשטיין״ .בחוגים האמונים על הנעשה בסיפרות העיברית מרננים, שרק
לאדם אחד מבין מושכי העט במדינה יש סיכוי כלשהו לזכות אי־פעם בפרט זה.
המדובר הוא במשורר־תעשיין אורי ברנשטיין, שהוא אחיינו של בעל הפרס י•
שמועות ׳גוברות וד,׳ולכות טוענות כי בחוגי לישכת שר־ההיטץ• מתגבשת ההחלטה לקצץ
את תקציבי המועצה-לתרבות־ולאמניות עד לכדי מחצית מהסכום המוענק לה כיום.
מרביתו של הסכום הנחסך עומדת להיות מועברת למיפעלים תורניים דתיים. אם מגמד,
זו תמומש, צפוייה מפולת פינאנסית בתיאטראות הנתמכים ובהוצאות־ד,ספרים
הציבוריות. י• מבקר האמנות של ידיעות אחרונות, אדם ברוך, פירסם לפני כשבועיים
ביקורת על תערוכתו של האמן יגאל תומרקין שנערכה בכותרת ״ניסויים באנרגיה
סולרית״ ,בין השאר התייחס אדם ברוך לפסל שלום ׳שהוצע בתערוכה בליוויית טכסט
ותרשימים. בין השאר כתב אדם בריוך :״תיומרקין פיתח טכניקת תיאיור־תרשים משלו,
המייצרת דפים העומדים, בדרך־כלל, בזכות עצמם, במנותק מן הפרוייקט. התרשימים
נמרצים, בעלי כוח־פיתוי מסויים, שופעי פרטים, כיתובים ומיני הוראות והנחיזת...
הכיתוב הלטיני ׳שלום /החוזר ונשנה, יוצר עומס מיותר של חזרה בלתי־מבוקרת,
ומזכיר שאריות של פופ-אכספדסיוניסטי. התכלית המחאתית נחינקת על־ידי פי תדון קל.״
בנוסף לכך מעלה אדם ׳ברוך יד,חשדה פוליטית בתומרקץ :״אבל אל תירא עבדי יעקב.
מהר מאד יתבדר שגם בגין צריך אמנות יצוג. מ״מישל ימני, כמו כל מימשל אחר,
ימצא כיפר מה לעשות עם הפסלים המוקדשים לשלום האמן יגאל תומרקין לא
התמהמה במתן תגובה וכתב :״לגרוביאן דתי ואנאלפאבית לא עוזר דבר. לא ירחון,
לא !מוסף שבועי — כפי שאמר ביסמדק :׳שלח בהמה סביב לעולם ותישאר בהמה/
זכור מה עשתה אלווידד, מדינן למוצארט.״ הטכסט של תומרקין הוקף ברישום ראש
יחבוש כיפה ופיאות מסולסלות. אל הטכסט מצורף לוכסן מחובר נייר טואלט ורדרד.
הסדרות החינוכיות לילד
ספריית הם וסכצות בישראל.
מדע לילד
,ספריית מדע לילד״ נערכה על־ידי צוות מחקר
ופתוח של פרויקט נ.י.ל.י. בבית הספר לחינוך
של אוניברסיטת חל־אביב וכולל ת 6 -ז ספרים
בנושאים שונים. צוות העורכים כולל אנשי
מחקר בתחום החינוך, המדע והלשון.
הספרים מיועדים לילדי הכיתות הצעיחת של
בית־הספר היסודי והנן וכוללים מבחר מושגים
בסיסיים במדע, הקרובים לעולמו של הילד
בגיל זה.
עריכת הספרים מתבססת על תורות הלמידה
החדשות. תורות הלמידה מצביעות על חשיבות
אוצר המלים בפיתוח החשיבה של הילד. לפיכך
העשרה מדעית והעשרה לשונית באות בספרים
אלה במשולב.
בכל ספר מובא מילון המציג באמצעות מילים
ותמונות את המושגים העיקריים שבו.
עורכי המהדורה:
פרופ׳ דוד חן, ד״ ר אליהו הראל, אשר שקד*
ורבקה מהרש״ק.
3זד*1זר
הקל פגן
,הגשם
ס קו ד מ
סונבזניזדו.
ק*דמ
החלב
הז כו כי ת
ר ע בו ת
מחיר סדרת הספרים ( 16 ספרים) :
בתשלומים חודשיים 328 ל׳י (כולל מ.ע.מ).
288 ל*י (כולל מ.ע.מ). במזומן הנוו ה פלעדית :
המרכז הישראלי להפצה
שד׳ הילד ( 4פינת זיבוטינסקי )72ר״ג, טל)03(732170 .
טיפות
! דברים
גלגלים
קפיציים
קיפול1 ופדיסר׳
צנע* הקשת
מסמרים,
נדגים ודבק
סוללות ונורות
ספריית ניס1י 1דעת
*ספריית ני סוי ודעת״ הכולל ת 20 ספר, נערכה וול־ידי צוות מ ט ״ ל
בבית הספר לחיצון של אוני ב ר סי ט ת תל־אביב. צוו ת העורכים. כולל
אנשי מחקרבת חו ם החינוך, ה מדע והל שון.
בסדר ה מבחר. של ני סויי ם ב סי סיי ם ומו שגים במדע, ה ק רובי ם
לעולמו של הי לד בכי תו ת הצעירות של בית־הספר הי סו די. הסדרה
נבחרה ו הו תאמה כחימר־רע שרה לתכני ת ה לי מו די ם במדעי ה טבע
לילדי בי ת־ה ספ ר הי סו די — ט ט״ ל.
ה ספ רי ם מ שלבים בתוכם ת היי ה על תופעות טבע הקרובו ת לעול מו
של הילד, ני סויי ם ה מפעילי םאתד מיונו ואתח שיבתו, ו מידע
המר חי באת עולם המו שגים שלו.
בשל הח שיבות הרבה הנוד ע ת לאוצר ה מ לי ם בפי תוח ה ח שיב ה של
הילד, מ שולבת בספרים אלה ההע שרה המד עי ת בהע שרה ל שונית.
בסוף כל ספר מוב א מי לון קצר, ה מציג ב א מצעו ת מ לי םות מונו ת
אתה מו שגי ם ה עי ק ריי ם הכלולי ם בו.
הכתיב בספרי הסדרה הו א לפי שיט ת הכ תיב חסר. הני קו ד עם ני קוד
מסייע. שי ט ת כתיב זאתנ הוג ה בחו מר הלי מו די םמטעם משרד
ה חינו ך והתרבות.
עח־כי המה דו ר ה ; פוופ׳ דוד חן, ד״ר אליהו אראל, עמי ואילנה שמיר.
מ חיר סדרת ה ספ רי ם ( 20 ספרים) :
בתש לו מי ם 398.— :ל״י (כולל מ.ע.מ).
הריני מזמין בז אתאת ״ספריית מדע לילד״ הכוללת 16 ספרים.
בתש לו מי ם: א ת הסך שד — 328.ל-י (כולל מ.ע.מ ).א של ם בת שלומים חודשיים. מצ׳׳ב סך של
— 48.ל-י כת שלום ראשון וה שאר בסך 280. -ל׳׳י א של ם כ־ 7ת שלומים חוד שיים של
— 40.ל -י כל תשלום.
במזומן: מ צ״ב סך שד 288. -ל*י (כולל מ.ע.מ ).שהוא מחיר מיוחד ל מ של מי ם ב מזומן.
הריני מזמין בז אתאת ״ספריית ניסוי ודעת״ הכוללת 20 ספרים.
בתש לו מי ם: א ת הסך 398. -ל-י (כולל ס.ע.מ.ן א של ם בת שלומים חודשיים. מצ׳׳ב סך של
— 48.ליי כת שלום ראשון והשאר בסך — 330.ל-י א שלם ב־ 7ת שלומים חוד שיים של
— 50.ל׳י כל תשלום.
םבמזומן: מ צ״ ב סר שד 348. -ל*י (כולל מ.ע.מ ).שהוא מהיר מיוחד ל מ של מים ב מזומן.
התחייבות זו היא החלטית ואייה ניחנת לביטול.
נא ראו בהת חיי בו ת׳ זו שטר ה ת חיי בו ת על כל הנובע מ מנו.
שם פרטי ו מ שפה ה
כתובת
טלפון ...
חרי־מה
במזומן 348.— :ל״> (כולל מ,ע.מ).
מט׳׳ל
מדעי הטבע לילדי בית־הספר היסודי והגן
אוניברסיסח תל־אבינ,
נית־הספו לחמיו
* 0000000000000000* 00* 000* * 00000000000000
התחייבות
ה מפיצים הבלעדיים עול. ס פ ריי תמדע לי ל ד ספריית ניסוי ודע ת ,רי
המרכזהעזיא 7׳ הנגה שדי הילד ( 4פינת ז׳בוטינסקי ,) 72 רמח־גן, טלפון .) 03 ( 732170
קירקוע מרצון
הדיילת דפנה כנר, אשתו היפהפייה של קריין הטלוויזיה דן כנר, יצאה לחצי
שנה חופשה ללא תשלום מאל־על, ישם היא שוברת כדיילת זה יותר משבע שנים.
1לשון הרע אומנם ניסתה לספר לי שהיא עשתה זאת בגלל היותה ובהריון1 ,אבל זוהי
האהבה צועדת
ער סיבתם
:אם ואתם חושבים שבעוגה המלפפונים
של חודש !אוגוסט העיר מתייבשת ושר־יממה,
ואתם דווקא די צודקים! ,אבל בדאי
רק שתדעו ושסשאוהבים על־באמת לא !מתחשבים
בעונות השנה.
הרומז היפה של השבוע שייך לשני
יפים מיקצועיים, ותעשיין־הפלסטיק רוני
שטן, המנהל !רומן, תאווה לעיניים עם
יפה אמיתית בשם אמירי ירמרקוב,
* אשר עובדת בבורסת היהלומים ומתקשטת
!בהם אחרי העבודה סטייל סינוור.
ההיכרות בין השניים נולדה במיסעדה
בא לי לבכות עליו, על הזמר ניסים
פרוסי שהגיע ול״שדאל לפני שבוע לסיבוב
הופעות, וכבר עושה רעש כדרכו
בקודש. אם אתם !מתארים לעצמכם ביקור
של סרוסי איפה שלא יהיה בלי: דוח
וצילצולים, סימן ׳שאתם ילא יודעים עם !מי
יש לכם עסק! .אבל הפעם יש לביקור שלו
!מטרה חשובה !נוספת: להשיג גיחחשיז
מרעייתו הצעירה אתי.
השניים יצזאו לפאריס יחד לפני כשנתיים׳
ואחרי חודשים ואחדים חזרה אתי
ארצה בגפה !וסיפרה לכולם כמר גיסים
שווה ומה הוא יעשה ז/יאו לא יעשה בש ביל
הקריירה שלו. ואחרי שהוחלפו בין
השניים דברים חריפים לאללה עד לב
השמיים, הודיע לה ניסים שבשבילו היא
יותר לא אשד וביקש סמנד לפתוח בארץ
תיק גירושין.
הוא פחד ושהיא תעשה לו טעיות, וסירב
לבוא לארץ !מאז בטענה שהיא ״עלולה
להוציא נגידי צו-עיכוב-יציאה ומהארץ ולשחק
אתי בעורה שתגרום לי נזקים חמורים•
הפעם,״ הוא אומר ,״לפני שהגעתי
סיכמתי איתר. בטלפון שהיא לא תעשה
בעיות ושנגמור את הפרשה במו שגי אנשים
מבוגרים, ואפל יש• לה לפתע כל !מ״גי
דרישות !מופרזות ושאני לא יכול לעמוד
׳בהן והעניין עבר .׳לטיפולם של עורכי־דין.
בינתיים לא הגענו לעמק השווה׳ ומי
יודע מתי אני אחזור לצרפת.״
אתי מיסיס נישאו, כזכור! ,כשהוא היד,
בשיא הצלחתו בארץ, ובמשך שנתיים חיו
דפנה ודן כנר
להיות ביחד
שמועת כזב, שהרי דפנה פישוט החליטה לנוח, ולראות איך נראים פני הדברים על
הקרקע אחרי כל־כך הרבה זמן באוויר.
חוץ מזה היא פשוט רוצה להיות עם דגי, אבל לא תמיד יש מזל בחיים כי הוא
במילואים. אומנם, המילואים הם בסך־הכל בגלי־צה״ל ׳והוא כמעט כל יום בבית, אבל
בכל זאת זה לא כל הזמן להיות ביחד. הזוג כנר גם החליט שזה הרגע המתאים לחפש
דירה חדשה, גדולה, בשכירות אומנם אבל סוף־סוף לעבור מאיזוול סנט־מרטין. וכמו
•שאיני מכירה את היפים הם גם ימצאו !וגם יידעו איך למינות מזה.
ה סנ ה בוער
ואיננו אוכל
אחד המיקרים המפתיעים ביותר שאירעו
באחרונד. קרה דווקא לזוג יסד. ובעל ותק
של ; 20 שנות נישואין, ללמדכם שלעולם
לא מאוחר. גיבורי הסיפור הם, לשם
•מינוי, אנשים דווקא: מאד ידועים ובעלי
חוג מכירים רחב ואני מתכוונת למנכ״ל
הסנה איתן אכניאון ולרעייתו, העי־תונאיה־ציירת
ד לי ה.
באחד האמשים החמים שעוברים על
היישוב, ניגשה ;לפתיע דליה אל ובעלה ואומ רה
לו ומשהו כמו אנחנו לא יכולים לה יות
יותר ביחד׳ כי אתד. בוגד בי ומוקף
תמיד בחורות יפות ואו ומשהו כזה. איתן,
מצירו, היה המום ,׳ומיהר להכחיש: מכל-
וכל את ההאשמה הקשה. אבל הרעייה,
בישלה. גם אם אתה לא בוגד עכשיו, אתד
עלול: לבגוד בי בעתיד והאין טעם להמשיך
את מישחק. הנישואין הזה.
בלית פרירה נאלץ אייתן לשבור ליו דירה
ולעזוב את הבית ודבר פרידתם המוזרה
של הזוג:אבנייאון, אשר נישחאיהם היו סמל
לחיים ;מאושרים, הפך שיחת היום.
ידידיהם המשותפים לא היו !מסוגלים
להבין ימה קחה וניסו לבדוק שמא ומסתתר
פד. סיפור ;אחר. אך עד !טהרה !נוכחו לדעת
שלא לדליה ולא לאיתן, אץ מה שנקרא
סיפור מהצד. אז אם לא כואב לכם הלב
על שני נחמדים כאלה, שיום אחד נכנס
להם ג׳וק לראש ולא רוצה לצאת, באמת
שאץ לכם לב.
היום !מקווים ידידיהם לעשות ומאמץ
!ולהחזיר את האושר לחיק המיישפחה. כשיש
!משברים זה לא !נעים, אבל גם לא
!נורא, אפל כשאין סיבה ממשות, זה כואב
שיכעתיים. וכעת מקודם ׳כולם: לחזות בשוב
איתן לדליה ולהיפך, ובבניין ירושלים
נניוחם.
ארוחה חגיגית
תוצרת בית
תמיד: אמרתי לכם •מצוריך לדעת עם
מי להתחתן! ,וזה כמובן ואם אץ ברירה
ומוכרחים! ,מי שהיתר; ,מספיק וחסמה וחשבה
יעל זד! .מראש היא ללא בל ספק הציירת
מרים כרנהרדט! ,שהיא כידוע
אשתו שיל!מי שהכריז על עצמו כעל עקר
הבית, וזה בראש חוצות, קבל עם ועדה,
גיורא.
ובכן, מעשה !שהיד! ,כך היה. מרים הגגה
את יום־הול׳דתה השלושים, שהוא גיל ש־
אמידי ירמרקוב ורוני שטן
להידלק בצהריים
פופולארית! ,והשער, היתד, שעת ציהריים.
!רוני חיכה לחבר, אמיולי ישבה בחברת
הברה שהיתר! ,מוכרת לתני, יומה טיבעי
יותר מאשר שהנ״ל יישאל את הנ״ליות אם
וופל גם ההא להצטרף ולשולחן.
ומן היון להון, הם כבר אכלו גם צהריים
יחד ולקינוח הגיישה לו אמילי את מיספר־הטלפון
שלוק יכך שאחרי כמה ומים אחדים
הם !כבר נצמדו זד, לזה כמו בסרטים,
מד, גם ׳שלשניהם כבר וש הרבה ניסיון
בחיים. דוני כבר הספיק להיות נשוי ול התגרש
משירי, יאשר לימים נישאר, לדני
אורן תעשיין התרופות, ואילו אמילי מציידו!
הספיקה. להיות נשואה ליעודך־הדין
אידן דפידות ואפילו להוליד ליו בית
יתמודד, שהיא היום בת שלוש.
ראוי לציון לכל הדעות: ,וימי אם לא בעלה
עקר הבית ידע להכין ומסיבה כדת וכדין,
על יטחרת ׳תבשיליו מתקופת היותו השף
מנחם גפן, מריס כרנהרדט וכעדה גיורא
לנצל את ׳הכישורים
אתי וניטים סרוסי
להסתדר לחוד
באושר כשהם מוקפים הערצה והצלחה
וחברים. המשבר החל בצרפת ,׳כשהם מצאו
עצמם לפתע בודדים !ועם עצמם. בקיצור,
העובדה שתהליכי הגירושין שלו עם אשתו
נמצאים בעיצומם לא מפריעה לסרוסי
להודיע לכולם שהוא ומצפה לבואה של
חברתו, הצרפתיוז, שהיא לדבריו פצצה
בלונדית, דוגמנית למישקפיים שתוציא לכולם
את העיניים וביגילל זה היא בעצם
דוגמנית למ״שיקפיים.
ולמה הוא !מביא אותה עכשיו? בבקשה,
כי כשאישה אחת עושה צרות, מד, סוב
יותר מאשר להתנחם בזרועות אחרת?
הראשי של סלון הילטון( .גיורא עזב שם
ועפר ־ להיות, מנהל העסקים של אשתו
הציירת).
מי לא היד, ושם, וסד, לא זללו שם?
גם !כאלה ושלא הוזמנו הגיעו, וזה בוודאי
ירק בגלל הריחות המשגעים שנדפו למרחקים.
אוביל
טיוב תמיד !מושך אליו גם את
הלא-קרואים, ותאמינו לי יהיה שם אוכל
הרבה יותר ומסתם טיוב. הספציאליטה דה־
׳לה־מזון הייה עוגת־גלידד, ענקית, עם נרות
גבוהים מאד, שהדהימה את כל האורחים
והיתר ,׳לשיחת העיר לשבוע ימים.
מרים הנדהמת היתד. ממש בהיסטריה,
׳ולא יידעה מד, נופל עליה קודם: עוגות,
!מסיבות, והעיקר — מתנות.
בידוע עוזבת אותנו מרים בקרוב למסע
נרחב ישל ׳סידרת תערוכות ובאמריקה, ועובדת
יקשה !מאד בימים וחמים וסחופים
;אלה. כך שכנראה היתד, זו לא דק ומסיבת
יום־הולדת גרנדיוזית כי אם גם מסיבת־פרידה!
.ובהצלחה מכולנו.
קשר פרסומאים
מי אמר עוקלאס״
חייב להיות יקרי
אפשר לחשוב(ובצדק) שרעיונות עם קלאס, באיכות קלאס, מוכרחים להיות יקרים.
אנחנו חושבים שאפשר לעצב, לייצר ולייבא רעיונות כאלה במחירים סבירים.
וזה בדיוק מה שעשינו.
אגו מציגים כאן דוגמאות אחדות מתוך המבחר הענק, כדי שתוכלי לשפוט בעצמך׳ .
קרמיקה,זכוכיתיכלי בית נצרים ועץ מוצרי נוי אופנה
סימוסיים ואביזרי אופנה קנקן קר מיק הלמ שק או ת
קרים ב עי צוב מקורי 7 5 -ל״י
•מערכת סכום י פניו ת
ב עי צו ב מרשים.
אהילי
פו ת חן כפול. שהוא גס סכין
לג בינו ת ב עי צו ב מיוחדי 45 .ל״י
ותחרה מ־ 265ל״י
שעון עץ ב עי צו ב.
מקורי ניתן ל תליה על
הקיר 495 -ל״י.
צעצועים מבחר גדול של פל טו ת עץ
לג בינו ת ולהגשה ב שילוב
חבלי ם מקורי מ־ — 59,ל״י
450.-ל״י
כריו ת טלאים (פ׳ץ) •
מקורדרוי מ־ — 90ל״י
מערכת אוכל אי טלקי ת
מזכוכי ת 18 חלקי ם ל־ 6איש
ספלי יין
מקסימים מעץ
— 49ל״י
7 [ ₪ח ח1
שמלות, חול צו ת ו אביזרי
אופנה — ייבוא י שיר של
המילה ה א חרונה ב או פנ ת
לונדון, ומבחר מער כו ת.
או פנ תיו ת אקזוטיות
:מהמזרח הרחוק.
נחש (ממולא) מקטיפת טלאים צבעת
לה שיג גם
ב ״ קל א ס אופנה״
א בוג בי רו ד 30ת ״ א,
לונדון מיניס טור
כוסו ת זכוכי ת
למ שקאות חריפים תו צרת
, 0 0 *14.אנגליה, מ־ — 15ל״י
*י 0סוווייי ׳1, ,
מערכ ת קרמיקה לקפה /ת ה,
12 חלקי ם ל־ 6איש תו צר ת
\ \ 1£5ג ,1אנגלי ה 159. -ל״י
מבחר ג דול של צעצועי עץ
יציבים וחזקים, מכוניו ת,
משחקי הרכבה ומ שחקי
חשיבה והנאה לילדי ם י
ממיטב תו צר ת הארץ
ומייבוא
קערו ת, קופ ס או ת וסלים
מנצרי ם לעציצים, פירות,
הגשה והחסנה מ־ — 15ל״י
פינת המציאות
401
! 088*1הטם מחייב
טל 231013.
״ דיזנג 1ף 224ת״א, ט ל. 231013 חרב! ה 71 ביר 711ה ג דו למס 1נ 1בארץ
מפות שלחן פפיטה 110x140ס״מ
ושש מפיות (ללא גהוץ)
< * 1ל9 9 -ל
הדפסים אומנותיים
ופוסטרים
סט קפה /תהא מריקאי ב עי צו ב צד!
<ן זקסים שש ת ח תיו ת וששה ספלי!
והפתעה נוספת: ב פינ ת
המציאות מחכים ל ך מבחר
פריטים מקסימים ב מ חירי ם
מצחיקים ממש, כמו למשל:
ל פ תניו ת זכוכי ת שקופה
עם רגלי ת ובסיס בגוון
ירוק, תוצר ת אי טלי ה
£111 *0
מערכ ת ״ששת״ מעץ עם
מתקן לתליה > 9 £ן ״י
־ 39.ל״ י
מנארי הקר מי קהו הזננ כי ת שד ״7ץ דאס״ ניתן לה שיג ב חנזיו ת מ תנ ה מ 1בחר 1ו 7בבד רחבי הארץ.
העולם הזה 2086
תארי לך כמה בלתי מוצלח
זה יכול להיות
רק תארי לעצמך כמה בלתי מוצלח זה יכול
להיות -השימוש בטמפון. אולם אין הדבר
הכרחי שכן קיים טמפון עם מיכל החדרה ץ נוח במיוחד. זהו הטמפון של טמפקס
והודות למיכל ההחדרה שלו את תמיד
מחדירה אותו בתנוחה הנוחה ביותר.
ולידיעתך -טמפוני טמפקס מתרחבים
/גם לאורכם, כך שאינך חשה בהם כלל.
/מיכל ההחדרה אינו מייקר את
הטמפון עבורך. להיפך, הוא אינו יקר
ץ יותר מן האחרים, למרות היותו נעים
ונוח לשימוש.
לכבוד אינווסט אימפקס בע״מ(יבואני טמפקס)
ת.ד 6080 .תל־אביב.
נא לשלוח לי חומר הסברה על השימוש בטמפוני ט מפקס
כתובת __
__ 4עם טמפוני טמפרם בעלי מיכל ההחדרה -א ת חייבת להצליח!
זזז\<
חגיג ה על הבוקר
מ;7ע(/ע
₪ו1ו
ביום השישי האחרון, בשעה שש וחצי
בבוקר, דהרו ׳כמד! ,מאנשי החברה התל-
אביבית במורד רהוב דיזינגוף בואכה מיג-
רשי התערוכה. כדרך-יפלל זוהי בערך
השעה ישפה הם נוהגים ללסת לישון אבל
הפעם, לא תאמינו, הם השכימו קום בשעה
כזאת.
ומה יכבד ייבול היד, להוציא אותם בשעת
בוקר יפה ומוקדמת !מהמיטה? החזיקו את
עצמכם יחזק, זאת לא ובדיחה: הם השכימו
קום לטפס פתיחתה ישל !מספרד, חדשה,
!מססחתד ,״של ליזה כביו־ ,׳שהיא כידוע
לא סתם ספרית אלא ״׳מעצבת תיסרוקוית.״
,בתריסר השנים האחרונות היתד, ליזה
ידועה כחלק הנשי של השם דויד וליזה
שהתנוסס מעל אחת ממספרות היוקרה של
העיר. ייחד עם ובעלה, דויד בביוף, היא
הקימה עסק ׳פורח !ומשגשג. נדמה היה
!שהמושג הזד, הולד ביחד !ובליתי־גיתן להפרדה.
אבל !אם התיפוש׳יות התפרקו,
אז !מד, הפלא ׳שגם דויד ולחה לא היו
מחוסנים.
בעיקבות שבד בחיי הנישואין שלהם
הם החליטו!לד,ייפרד, לא רק בחייהם אלא
גם ב׳ע׳סק המשותף שלהם. ללחה נשארה
הווילה המשפחתית !באפקה ,׳ולדויד המספרה.
אבל ילא אשד, פלחה תישאר ללא
תעסוקה.
•אחרי שהתנחמה תקופה קצרה בעבד
דות־יד של יצירת פרחים מיניאטוריים
מ מול טיוזיזי ה
דויד אכידן, ואחרי !שביים המש תוכניות
נזולטיוויזיה• ,שזה לכל הדעות גם
לאדם !רגיל וממוצע ואפילו הוא לא גאון
כאבידן. יותר !מדי — התייאש, ונסע לו
לטיול קצר יבחו״ל.
דויד אכידן
אבל לא: איש כאבידן יסע לו לבדו.
יחד אייתו נסעה ׳צעירה ישאטנית ונאה
,שאת זהותה ושומר ואבידן !ביסוד ואינו
מוכן לדבר עליה בשום פנים ואופן.
וימי שמכיר את דויד אב׳ידן ׳יסכים אתי
׳שלבחור קרה ׳משהו בראש — ואולי המסה
יבאה לו אחרי שצילם את תוכניתו האחרונה!
,שאליינו ׳תגיע ירק בעוד כחודשיים
ובה ׳תופיע ואמינית הגוף (ואל תשאלו אוחי
שימחה בראש שימחתה ליזה ככיוף
וצעיפים, יהודה ליזה אל השערות. היא
אסיפה ים מה רהייטים ׳עתיקים ׳והקומה מוסד
הדש, הנושא הפעם: רק את !שמה שלה.
המקום: נראה יוותר כימו סלון !מהמאה ה־19
מאשר ׳כמיסיפרה, ובמיקום •כיסאות הפלסטיק
והאליומינוום הנוצצים: מציפות שם ללקוחות:
כורסות עתיקות ומרופדות קטיפה:
והאם זה כבר: מצדיק ׳פתיחה הגיגית
של המוסד ובשעה !שש וחצי בבוקר?
אבל ליזה מותה וטוכחחה לעשות את
זה. האסטרולוגית הפרטית ישלה קראה בכוכבים
שרק אם תפתח את העסק ביום
הזה ובשעה הזיו, נשקפת לה הצליחה.
יומה נבר ואפשר לעשות: נגד ומה שכתוב
בכוכבים?
היו ילד, לליזה די ידידים כדי לחינוך
ע״מה את העסיק !פארוחית־בוקד ומשותפת.
איחד: מהם, בעל !חנויות האופנה אכרה ם
איוניר, אפילו התעקש להסתפר בשעה
כזאת. לאחרים! ,שהסתפקו כארוחת-הכו-
קר, היו דאגות אחידות. סטו זו ושל התעשיין
חיים כס רגל יק ׳שלא ייפול להירגע
:״יטה יהיה ;אם מישהו, מהפועלים
שלי יראה !אותי ער סבר ;בשעה כזאתי
הם יחשיבו שהשתגעתי !״
עובדי המחלקה הערבית בטלוויזיה הישראלית העוקבים בקביעות אחר הסרטים
של יום ישישי בין השעות ,6—7הושפעו עמוקות מ׳הסיגנון •הרומנטי ׳שיל סרטים אלה.
ומעשה שהיה, כך יהיה.
במאי, ואיתכם הסליחה שלא אוכל לנקוב בשמו, צילם קבוצת רקדניות צעירות
עבור תוכנית מסויימת שגם את שמה אמנע מלהזכיר.
הבמאי הצעיר, שהוא בשנות ה־ 30 לחייו, שהן גם השנים הקריטיות אצל הגבר,
צילם וצילם — ומרוב חדוות היצירה הציע לאחת הרקדניות הצעירות להישאר
לסידרת צילומים אכסקלוסיבית.
הצעירה, שלא חשדה במאום, ושמחה שניתנה ליד, ההזדמנות להצטלם קל׳וז־אפ ואן־
פס, הסכימה ברצון. הבמאי אמר לד, להתפשט !והבחורה, בלי הרבה בעיות, התפשטה,
אבל לא לגמרי. היא התפשרה על ביקיני.
יומה שקרה מרגע זר, ילא ד,״ה דומה בכלל למה שהיה ידוע לה עד כה על צילומי
טלוויזיה, כי ימה ׳שעשה הבמאי היה דומה יותיר לאונס מאשר לצילומים. הרקדנית קלתה,רגל
השאירה את כל בגדיה מאחוריה ופתחה במידוץ מטורף במיסדתנות הטלוויזיה.
היישר לחדרו של סלים פתאד, מנהל המחלקה, שלקח את העניין ברצינות והישעה
את הבמאי הרומנטי מעבודתו.
לחדל ובחזרה
א רו ח ת־ בו קרבמ ספ ר ה
במאי האונס
השבוע הגיעה לסיומה אחת מפרשיות
הני!שהאין!המדוברות ביותר בחוגי הבוהמה
:בירושלים ,׳פרשה שעוד לא נסנסה: אפולו
לפרד הראשון ׳שיל סיפוריי טעמון שכתב
סופר הבוהמה בבודה גדעון קוץ.
כי הפרשה הזאת הסתיימה בהאפי-אנד
רק השבוע, וגיבוריה ׳סבר הספיקו להמריא
לחו״ל לחגוג את ניצחונם: .כיוונתי לבעל
׳מועדו! המצודה הירושלמי מוטי שימ חה
,׳המארח כמועדונו את כל המייומי
שמגיעים לירושלים. יעד: שאירח יום אחיד
את הזמרת הצעירה דליה כהן, אירגן
לה הופעה ונדלק על השירים שלה.
מי ״שמכיר ;את ׳שימחה העליז יודע,
׳שאם הוא נחלק על זמירת הוא יהיה איווה
24 ושעות: ביממה ולא הפדיע לו בכלל
׳שהוא גם ׳מאד ׳נשוי. הוא עזב ואת הבית,
עביר ׳לגור עם דליה והחזיק איתה !מעמד
שנה תמימה, עד ׳שאשתו: נשברה: סופית
והחליטה יל:תת לו גט. לא היא ׳תהיה זו
׳שתפריע לו בחיים שבחר !לעצמו.
ימיה: שיפה אולי ׳בסיפור הזה, אם אפשר
להשתמש במילה יפה בהקשר זה, הוא
שמאז שנתנה האשד, את הגט הפכה ׳דליה
ידידתה הטובה! ,ובירושלים !שמחים שה פרש
׳נגמרה בצורה ומשמחת. מכל, מקום,
דלייה !ומוטי: ארזיו את המיזווידות וייצאו
ללונדון לחגוג, וזה ימה ׳שנקרא ייש אהבות
!שמחות. לבריאות.
זה שעל הרזות !והיפות י!ש תחרות פרועה
בשוק האופנה, זה לא חדש. אבל מה
עושות כאלה •שהן ילא רזות! ,האפילו גדולות
!ושמנות? להן קמה ״!טוושייעה״ בדמותה
של קציינת־חן ראשית של חיל־האוויר
לשעבר שרה לוי, היום שריה הלוי.
ישרה, ישהוא עצימה לא מהסקילטיו׳ת רש־חוננה
במסורת צבאית, יודעת שטה לא
ומאוייש זה מזב ליהודים. היא החליטה
שזה העניין שיביא ל׳שמ׳נות ס׳וף־סוף את
הצורה והפיתתן שבבעיית מציאת בגדים
למידתן.
היא הושיבה צוות ׳תופרות שהכינו שמלות
גדולות בכל הגוונים, המתאימות
בהחלט להסוואת טנקים. אחר ערבה בפנטהאוז
׳ביתה אשיר ;בשיכון בבלי ובתל־אביב
בזאר למכירת !האוהלים הנ״!ל! ,והזמינה
את כל משמנת !והסולת של השמנות
•שבעיר.
מה זה) בשם אפרת ;תן, שלצורך הן
עניין קיצצו את שערות !ראשה יושטו
עליה ישני ׳סדינים (בלבד) !שמתחתם היא
מראה למצלמות הטלוויזיה למד, הכוונה
ב״אמנות הגוף״.
עם שיובו ארצה ׳מתכנן דויד אבירן
לביים את פירטו העלילתי הראשון לחץ,
יעל־פי ׳סיפרו ושל אשר כרש, כשנושא
הסרט הוא הפלייבוי הראשון של מל־אביב
הקטנה !משנות 1925־ .1905 שאותו
ישחק כמובן: דויד אבידן עצמו. ואוף, איזה
לחץ !
למר, תמיד הרכילות ד,׳רעד! ,מגיעה דווקא
אלי ו
גם הפעם ;נמציא !מי שטרה למודיע לי
;שאפרים שמיר: מלהקת כוורת, הכי־
׳שריון האמיתי! ,מתגרש: מאשתו אסתר,
הזמרת, בתה: של הפמיניסטית המוצהרת
תהיה כת־אורן .׳ובנן, דיברתי עם
שמיר: והוא הכחיש הכל: בכל ׳מכל בל.
הוא: אמר ר:לוט -שיסשישני !אנשים עובדים
ביחד באינטנסיביות ׳כמוהם, הם חייבים
לעשות הפסקות קצרות ;מפעם לפעם
למנוחה, ושכך יקרה: גם הפעם. הם עבדו
גם בהופעות יו:גם על התקליט החדש
•שלהם, ופל הזמן 1ביחיד, אז הגיע הזמן
להיפרד קצת.
הפעם ,׳ידיד טוב ׳שנסע הו״ולה הוא שינתן
את הדירה — יוכו נפרדו השניים
עד ׳שהוא הזר: ,ואז הם חיזרו לגיור ביחד
— עד הפעם הבאה.
ואפרים גם ידע לספר לי שאנשים פשוט
לא: מפרשים: ניכון יאת הדרך ושבה הוא
ואסתר חיים כזוג נשוי. אז אם אלה חיי
נישואין, מישהו השתנה במושג הזה: בזמן
האחרון.
אבל אוי לעיניים ישכך ׳רואות. הרצון
מצד הגדולות לקניות היה גדול, אבל אף
אחת לא רצתה להיראות שמנה. השמנות
נכנסו לאופנסיבה ,׳ופהסתננ׳ות יחידים עזבו
את שטח ד,לוחמה שבדירת הגג.
שרד, נשארה עם ימאות !מטרים של בד
בשמש הקיצית.
מ-קצוע-ת
זוכרים את רוחלה גלפרב, או שהנוי
פקתם סבר לשכוח אותה ז
אז למי שישכיח אותה וחושב שהיא סתו
נעלמה ילה, יש לי בשורה: תחלה ח׳
ברמת־גן ,׳ואפילו חיה לא רע. לכל בן•
אדם יש בחיים עליות וירידות. והעלי׳
של תחלה היתד, ללא ספק כשהיתה חברתו
הצמודה של יהודה ברקן ודוגמני!
מצליחה ׳בזכות עצמה. תחלה פיתחה א
מחשבות עקשניות להפוך לגברת ברקן[
אך מחשבות לחוד ומעשים לחוד. יו!
בהיר אחד הרומן פשוט נגמר !ודי.
תחלה ה׳מיי׳ואשית החליטה להחליף א
עולם הזוהר הבלתי יציב במשהו ירתו
בטוח, הפכה להיות סוכ׳נת-ביט׳וח, במיש
רד גיסה, אריה לכקוביץ. אבל ב!
אפשר לשבת בשקט ׳מאחורי שולחן פתי
בה: ולבטח אנשים? זה ׳נמאס על בטוח׳
ומת עוד ׳שהמבטחת ניחיוניה במידות גון
שיש בחם כדי להסעיר את כל ר,מבוטחי;
באלו הימים חזרה תחלה שוב לקש
את הנוף הציבורי. הפעם היא עוד יותו
יפה מתמיד, כי היא עובדת כדיילת־יו־פ׳
בשק״ם, וכבר על הבוקר אפשר ליהנויו
מזיו פניה בצבעי הטכניקולור. היא שוי
פתוחה להצעות, ועד שתקבל כאלה, הי;
נותנת לכל נישות הארץ עצות חינם עי
איך להיראות יפה ומושכת כמוה,
אסתר ואפרים שמיר
ביחד ולחוד