גליון 2087 מתאריך 31 באוגוסט 1977

סיהוו נדרי במישסות מחוו תל־אביב -או
מסו־תשן לחיפוי תר שחיתות בצמות?

ה ע 1ל ס

איש השנה תשי׳׳א
העולה החדש

איש השנה תשי״ב
מבקר הסוכנות שמוראק

איש השנה תשי״ג

איש השנה תשי״ד

יועץ טישפטי כהן

עסקן שואה קסטנר

לפני 6צ שנים כהר ״העולם
הזה״ לראשונה באיש־השנה שלו.
הדוגמה שניצבה לנגד עיני
עורפי ״העולם הזה״ היתה זו
של שבועון החדשות האמריקני
״טייס״ ,שהיווה אז מודל של שבו־עון־חדשות
דינמי, חדשני, כמעט
מהפכני כתחום העיתונות .״העולם
הזה״ ניסה לחקות את הסיגנון

אי השנה תש ״ך

רכז שואה אייכמן

העיתונאי של ״טייס״ .תוך מאמץ
ליישמו למציאות הישראלית שהלכה
והתגבשה בשנותיה הראשונות
של המדינה. כץ השאר אומץ
גם הרעיץ של בחירת איש-שנה,
שיסמל כדמותו את מאורעות השנה
שהלמה.
כמרוצת השנים שחלפו מאז ניתק
״העולם הזה״ מהדגם שליווה
אותו כראשית דרכו. אולם המסורת
של בחירת איש־שנה, ערב
סיומה של בל שנת־לוח עיכרית,
הפכה לאחד המאפיינים את עיתון

איש השנה תשל״ג
מקים הליכוד שרון

הסוד השמור ביותר

איש השנה תשכ״ה

בחירתם של אנשי-השנה, מאז
איש־השנה הראשן שנבחר כשל הי
תשי״א, לוותה ככתכות-ענק
שהלכו והתרחבו מדי •שנה, כשהן
.מנסות להקיף יותר תחומים
ולהעמיק אל מתחת לפני השטח,
כדי לעקוב אחר תהליכים והתפתחויות.
כזכות ^*.בות אלה הפך
גיליון השנה של ״העולם הזיה״
המופיע ערב ר-אש־השנה לסיכום
העיתונאי המוכר והנקרא כיותר
•טל מאורעות השנה שחלפה. פרט
פיקנטי; כשנה שעברה, למשל,
השתרעה כתבת אישיהשנה על
פני כ0-צ עמודים. כ־ ,11(51 כשנבחר
איש-השנה הדאשץ, הכיל גיליון
״העולם הזה״ כולד 16 עמודים
כלבד.
מי יהיה איש־השנה ה 27-כמים•
פר של ״העולם הזה״ ץ
כמו תמיד, זהו אחד הסודות השמורים
כיותר של המערכת. מדי
שנה, בהתקרב מועד הבחירה, אנו
מוצפים כהצעות של מועמדים לתואר.
אולם
׳הבחירה היא כלתי־תלוייה

הציור של דו״ש 11(51

איש השנה תשכ״ו

כ־ 1!(51 נבחר כאיש־השנה
תשי״א עולה אלמוני, שאפילו שמו
לא פורסם ככתבה שהסבירה את
בחירתו. על המיכצע הוכרז כסך־
הכל שבוע קודם־לבן, וקריקטורה
של דוש (שהיה אז צייר המערכת)
נועדה ליצור את המתח לקראת
הבחירה.
כתבת איש-השנה השתרעה על
פני שני עמודים כלבד. היא לא
סקרה את מאורעות השנה שחלפה,
נועדה רק להסביר את בהירת
איש־רשנה :״!איש השנה הוא
האדם המסמל את המהפכה האמיתית
כהיי המדינה: העולה המיל יון
שהגיע לארץ־ישראל מאז כיבוש
הארץ מידי התורכים; איש
השנה של תשי״א הוא העולה ה־שכע־מאות
אלך לישראל, מאז
הקמתה, הבא ארצה השבוע ; איש
השנה של תושי״א הוא כל אזרח
שני כמדינה שעלה אחרי ה׳ באייר
תש״ח.״

מפלג מפא״י בן־גוריון

כלכלן ספיר

איש השנה תש״ל

איש השנה תשל״א

לוחם־שלום דיין

איש השנה תשל״ב

מזכיר ההסתדרות בן־אהרון

גולדה המלכה

איש השנה תשט״ז

איש השנה תשי״ז

נשיא מצריים עבד־אל־נאצר

מצביא סיני דיין

איש השנה תשב״א

איש השנה תשכ״ב

איש השנה תשכ״ג

מודח לבון

קורבן סובלן

מתפטר בן־גוריון

איש השנה תשט״ו
פרקליט תמיר

איש השנה תשי׳׳ח
חתן תנ״ו חכם

איש השנה תשה ״ד
יורש אשכול

לגמרי. היא פרי שיקוליהם הכל*
כדיים של עורכי ״העולם הזה״.
היא מלווה גם, ברק־ כלל, כגל של
ניחושים: האם יהיה איש־השנה
תשל״ז דמות מוכרת וידועה, ש־כחירתה
צפוייה ונתונה כמעט
מראש ן או שמא הוא ייכחר מקרב
אלה שפעלו רק כדמויות־מישנה
על הכפה הציבורית, אך מפסלים
בדמותם או כמעשיהם יותר מאחרים
את מה שאירע כשנה שחלפה?
מישחק הניחדטים הזה יכול
להתפתח למישחק הכרתי משעשע.
אפשר אפילו, כפי שאירע כעבר,
לערוך ״טוטו איש־השנה.״
אכל פשוט יותר מכל הוא להמתין
להופעת הגיליון הכא. גיליון
ערב ראש־השנה• ,מהוא גם גיליון
איש-השנה של ״העולם הזה״.

איש השנה תשכ״ז

איש השנה תשכ״ח

שר־הביטחון דיין

לוחס־בפידאיון רגב

איש השנה תשכ״ט
מפקד מיבצר־ישראל בר־לב

איש השנה תשל״ד

איש השנה תשל״ה

איש השנה תשל״ו

מסדיר־ביניים קיסינג׳ר

ראש־ממשלה רבין

מנהיג ״גוש אמונים -לווינגר

איש השנה תשל״ז

לכסוף חילץ הארכיבישוף עצמו את ישראל
מהמבוכה, הודיע כי הוא חוזר בו מבקשת
המיקלט המדיני.

לזרע בין
א ר לי ך ל הו ר בי ץ
בין שירחהאוצר שימחה ארליך לשר המיסחר־והתעשייה
יגאל הוריביץ התגלע קרע חמור. לדיוני
הצמרת הכלכלית בטבריה, שבהם שותפו נציגים
בכירים של האוצר, בנק־ישראל וכן מומחים כלכליים
מחוץ לממשלה כדן טולקובסקי ומשה זנבר, לא הוזמן
איש ממישרד־המיסחר״והתעשייה, כולל השר עצמו.

תוגו 1ן יף

אי־שיתוף אנשי המישרד הכלכלי השני
בחשיבותו כמשק בדיונים אלה התפרש
כסטירת־לחי מצד ארליך להורביץ.

הממשלהע לו ל ה

סימן שני הוא הודעתו של ארליך, כי בהיעדרו
מן הארץ ימלא: את מקומו שיר־השיכיון גידעיון פת.
עד כה היד. המחליף של שר־האוצר, שר־המיסחר־והתעשייה.
מקוריות
המקורבים ליארליך מסבירים כי הוא סולד
מניגוד האינטרסים החמור שבין ישיבתו של היורביץ
בתפקיד שר־המיסחר־ויהתעשייה לבין היותו בעל
תישלובת תעשייתית גדולה בתחום מוצרי החלב.

לאבדאחה רו ב
אגודת־ישראל עלולה לעזוב בקרוב את הממשלה
בגלל הפרת התחייבות מנחם בגין למועצת גדולי־התורה
כי ישונה נוסח חוק ׳מיהו יהודי.

בשעתו הסכימו גדולי התורה לתת
לממשלה חודשיים וחצי עד לשינוי החוק.
הזמן חלה. ועתה הודיעו לראש־הממשלה
כי אי־מילוי ההתחייבות תביא מייד
להפסקת תמיכתם בממשלה.

ק ד מי ימונה
שופ ט מ חו!׳

כסימן להכנות אגודת ישראל לפרישה מן הקואליציה,
יש לראות את הודעת הרב ישך, מנהיג ישיבת סוניבז׳,
כי ישיבות אגודת־ישראל לא תפעלנה את ההסכם
הסודי שהושג בהצטרפות אגודת־ישראל לממשלה.
ההסכם קבע כי יושווה מעמד הישיבות החרדיות
למעמד האוניברסיטות מבחינת קבלת תקציבים מן
המדינה.

ראש אגף־החקירות כמישטרת ישראל

וגשו ת בי עו ת

סירובו של הרב שך להפעיל את ההסכם
מתפרש כרצונו לשמור על אי-תלות
כספית כאוצר.

ל דו גמהנגד שרי

בגין אינו יכול לשנות את החוק, כיוון שלא יהיה
לו דוב בכנסת לשם כך, וכן משום שהדבר יגרום את
פיצוץ ועידת הנשיאים האמריקנית. יושב־ראיש
הוועידה, הרב אלכסנדר שינדלר, הודיע לבגין כי אם
ישונה החוק, הוא יתפטר מתפקידו כדי להילחם
בשינוי זה.

כעיקכות הודעתו של היועץ־המיש
אהדוון כרק, 4 פטי-לממשלה, הפרופסור
כי לא יהיה מוכן להגן על שרי המכד
--יוגשו —
שלה כתכיעו׳ות שיוגשו
נגדם אם לא
תקבל הממשלה את ס;
סקנות ועדת־מסקנות
כקשר
למכירת רכוש השרים,
אשר ־ק״

תכיעות־לדוגסה כדי
תוגשנה כקירוב

זן מישפטי.
להעמיד נושא זה במיכחן
כמה מאנשי המערך יוזמים הגשת
כג״צים נגד שר־המיסהר-והתעשייה
יגאל הורכיץ ונגד שר־החקליאות אריאל
שרון, בדי שינמקו מדוע לא יחדלו
לכהן בתפקידיהם בשרים לאור
התנגשות האינטרסים שלהם כבעלי־רכוש
פרטי. אם לא תקבל הממשלה
את מסקנות ועדת אשר כלשונן, לא
יהיה ברק מובן לייצג את השרים
כתביעות אלה.

מצוקת,יפסול ה חי תו ך
ב קו נגרס האמריקא
בעיית המישפחות המעורבות בישראל, שהנשים בהן
נוצריות וילדיהן אינם מוכרים כיהודים ׳ומופיעים
ברשימות ״פסולי החיתון״ של הרבנות, תועלה
ככל הנראה על סדר־היום של הקונגרס האמריקאי.

שני חברי הקונגרס עומדים לבקש להקים
ועדה מייוחדת שתשמע עדויות עולים
לישראל, שהופלו לרעה כשל היותם
נשואים לנוצריות.

ולשעבר פרקליט מחוז תל־אכיב יעקב קדמי,

חברי הקונגרס שיעלו את הבעייה טוענים, כי כיוון
שהקונגרס אישר מענקים לישראל לקליטת ע ל יי ה
מרוסיה, הרי זכותו היא להתערב כאשר מובאות
לפניו עדויות על אפלייה מטעמי דת בחלוקת מענקים
אלה.
לטענתם מתגוררות כיום ׳בישראל כ־ 20 אלף מישפחות
מעורבות מסוג זה, בעיקר של עולים מברית־המועצות.
בין השאר יופיע בפני ועדת הקונגרס גם
הסופר יפים סבלה: שעלה מרוסיה, נתקל בקשיי
קליטה בארץ זפירסם ספר על מצוקותיו בארץ בשם
שלום, ישראל.

סכלה מתכוון לתבוע שארצות-הברית
תאשר הגירה לאותן מישפחות מעורבות
המופלות לרעה כישראל.

האר כי בי שו ףהא תיו *3
בי ק ש מי קלטו חז ר בו
הארכיבישוף מתיאום, ראש הכנסייה
החבשית כירושלים, פנה לפני שלושה
שבועות אל שילטונות ישראל וביקש
מיקלט מדיני.
סהן־הדת נימק את בקשתו בכך שהוא נקרא לחזור
לארצו אך חושש לחייו, בשל ידיעותיו המנוגדות
לדיעות המישטר השליט באתיופיה.
הידיעה הראשונה על בקשתו של הארכיבישוף
פורסמה בעילום שם בהמולם הזה 2084 הבקשה
העמידה את שילטונות ישראל במצב לא נוח,
שכן הענקת המיקלט המדיני היתד. גורמת מ ש מעם
ראשי השילטון באתיופיה.

העוכר למישרד המישפטים כ ת חיל ת

אוקטובר, יתמנה תוך כמה חודשים
כשופט מחוזי.

עד למינוי יסייע ליועץ־יהמישפטי־לממשלה פרופסור
איזתן ברק ׳בעבודתו השוטפת. נראה כי קדמי ירכז
נושאים הקשורים בחקירות מישטרתיות לפי
הוראות היועץ־יהמ״שפטי.

צה׳יל משפר ליקויים

פעולות שיפוץ נרחבות מתבצעות בבסיס צה״ל שעמד
במרכזה של הביקורת בדו״ח מבקריהמדינד, לפני
חודשים אחדים.

למרות ההתקפה חסרת־התקדים של
הרמטכ״ל על מימצאי הדו״ח, הרי מאז
פירסוימו הרם צה״ל בימעט את בל בנייני
המחנה ומיתקניו ובמקומם הוא כונה
חדשים, כהשקעה של עשרות מיליוני לירות.
שילטונות־הצבא לוחצים על קבלני־המישנה
המבצעים את הפרוייקט להשלימו במהירות האפשרית.

לסנעצרב שוו״ץ
מישטרת קנט ץ באזל עצרה את קצין־
המישטרה הישראלי לשעבר אבנר לס
ונטלה ממנו את דרכונו.
לס עבד לאחרונה בבנק של רובינסון שהתמוטט,
׳ולפני־כן בבנק של טיביור רוזנבוים. שמו פורסם
בעיתונים ישראליים כמי שקשור במסירת מיסמכים

של בנק רובינסון על הקבלן אהרון רובינשטיין
למס־ההכנסה הישראלי. מישטרת שווייץ החלד.
בחקירתה בעיקביות הפירסומים ועתה נקטה אמצעים
יממשיים.

מעצרו של לס מעמיד את שילטונות מם־
ההכנסה כישראל כמצב מביך, שכן אם
ייערך מישפט נגד רובינשטיין תצטרך
התביעה לגלות כיצד קיבלה את המיסמבים,
כדי לשכנע את כית-המישפט במקוריותם.

אחד כ ת בו
כתב כלכלי כאחד העיתונים הגדולים
כישראל הושעה מעבודתו, אחדי
שעורכי עיתונו הפעילו מישרד-בלשים
כדי לאסוף חומר הוכחות נגדו על
התנהגות העומדת בניגוד לכללי
האתיקה העיתונאית. הבלשים המציאו
למערכת העיתון הוכחות כי
הכתב אכן שילב עסקים פרטיים שלו
פ עבודתו העיתונאית וכי היו לו
בך טוכות-הנאה. .
התביעה לפיטוריו של הכתב נתקלת
כהתנגדות ועד-חעוכדים של העיתון,
המבקש רק להעביד את הכתב מתפקידו.
ועד־העוכדים טוען כי ־הבילוש
•שהפעילו כעלי העיתון אהד הכתב
הוא תקדים שיש בו בדי לסכן את
חופש העיתונות.
111!1 1ס ^ 11ס ^ 0 0 ^ 0 0 1 1ססססס 0 0ס 1

ח לוו ה 1ג ד או דמרט
ללישכח עו ר כי־ ה דין
עו״ד רם כספי הגיש משבוע בשם אלוף (מיל ).רחבעם
(״גנדי״) זאבי תלונה רישמיית נגד ח״ב אהוד
אולמרט ללישכת עורכי־הדין, שאולמרט יחבר בה.
בתלונה, המבוססת על הקלטת דבריו של אולמרט
למיני כהן, בקשר לתביעה המישפטית שהגיש גנדי
נגדו, נאמר בין השאר :״מלבד מיותם מלמדים
על רמה מוסרית — ציבורית ומיקצועית — ירודה
ביותר, יש בפעולות מסוג זה, עליהן מדבר ואותן
מתכנן עו״ד אולמרט, משום שימוש לרעה יחמור
ביותר. בהליכי בית־המישפט וניסיון לסכל ולשבש
הליכים מישפטיים.

״מדברים אליה נודף ריח חריף של זילזול
ככבוד בית-המישפט כישראל וביכולתו
לקיים מישפט צדק, אגב ניסיץ להשתבדש בו
כמכשיר לסחטנות אישית.״ כתלונה
מתבקשת לישבת עורבי־הדין למצות את
הדין עם אולמרט עד תום, כאשר יש בהם
פגיעה כאתיקה המקצועית של עורכי־הדין.

מעב רי ם בני גו ד ד חו?
פרקליט המדינה גבריאל בך אישר, בי יש
לשחרר עציר ממעצרו מייד כאשר
הפרקליטות מחליטה שלא להאריך את
המעצר מכלי להמתין לתום השהות
שהוקצבה לה לעירעור על החלטה לשחררו.
מדובר במיקרים שבהם בית־מישפט מחליט לשחרר
עציר ומורד. לעוצרו לעשרים־וארבע שעות כדי
לאפשר לפרקליטות להגיש עירעור. הנוהג הוא
שהעציר מוחזק במעצר עד תום עשריכדוארבע השעות
גם אם הוחלט שלא לערער קודם־לכן.
עיורכי־הדין יוסי ארנון ואריה מיכאלי פנו אל בך,
והיפנו את תשומת ליפו לכך שהחוק מחייב שיחדור
מיידי של העציר כשמוחלט שלא לערער.

פסטיבל 313
סו א ״ ב ה
הרב מרדכי (פופיק) ארנון יהיה כין
משתתפי פסטיבל פופ ענק שיתקיים
כסוכות כחוף נואייכה (נביעות).
כדי להימנע מחאלטורד. נבחר מתי כספי כמנהל
המוסיקלי של המופע !והאמינים המשתתפים בו ייכנסו
ל׳מישטר של חזרות.
הכוונה הוא ליצור פמיסגרת הפסטיבל הרכבים
קוליים ׳ומוסיקליים חדשים פשאמן אחד מלווה
את רעהו בקול ובנגינה. ינחה את הפסטיבל אורי זוהר.

״ס 1בים הטתיים ״
1 1441(£ 1
טלויזיה ניידת 14

¥א50

לחבקשים
את הטוב

הערכת טריאו 50 ואט

שבוע נפלא מחכה לך.
בייחוד ביחסיך ההולכים
ומשתפרים עם
בת זוגתך שהחליטה
לחיות בסדר איתך;
קבל אותה בזרועות
פתוחות. במישור הפיננסי
הבל מתנהל בשורה.
המשיך
לבזבז 21 ! ,במרס -
אתה בין כה וכה עו 20 1באפ רי ל
מד לזכות בסכום ניכר
של כסף. בת טלה המשיכי לעבוד בנאמנות
ובמסירות. הבוסים שלך מעריכים
את זה. לך בת טלה, מצפה שבוע
תענוגות. נצלי את זה.
שכולו רצוף

ן ןווו1

הבט סביבך ותראה, בעצם,
כי טוב חנה ליום
שבת כדי להתחיל לפ עול
— ביום ג׳ או ד,
אל תיתן לאחרים לתחוב
את אפם לענייניו.
אל תרבה בוויכוחים
ואל תתריס בהם שאתה
הצודק — גס כשזה
יהיה כך, ברוב ימות־השבוע.
מאידך, אל תח־בת
שור
מיצי אף פגישה מעניינת,
ואל לך להסס להיות היוזמת הפעילה.

עכשיו הזמן להקדיש
את כל תשומת-ליבך
ואת כל מאמציך לעבודה.
אם לא —
אתה עלול גם להפסיד
אותה לגמרי. סוף
השבוע, ובייחוד יום
ד׳ מביאים את התוכנית
הגדולה שלך ל21ב
מ אי -
20 ביוני
נקודת השיא. מאז
ואילך שוב לא תוכל
לשנות דבר, ולבן מוטב שתתכנן הכל
מנהלת רומן
אם את
בקפידה.
עם גבר נשוי, הפסיקי אותו מייד.

במישור חיי האהבה שלך, בת מאזניים, לא

יחולו שינויים מרעי־שים.
אל תידחי בגסות
את מחזרו הנלהב, למרות
שאינך חשה כלפיו
כל משיכה. תני לזמן
לעשות את. שלו ; או
שהרגשתך תשתנה בכל
זאת, או שהוא יתייאש
ממך. בן מאזניים, למ23ב
ספטמבר -
22ב או ק טו ב ר
רות אופייך הנוח, אתה
להתפרצויות.
נוטה

יהירותך הטבעית, הכרוכה בחוסר״בי-
טחון משווע, תוריד אותך שאולה, אם
לא תדעי לרסן את
שניהם ולהוסיף, להם
מידה אמיצה של חוש-
הומור, שהוא אחת מ־תכונותיך
היפות ביותר.
זח לא שהוא לא
רוצח אותך: זה שהוא
בטוח שאת לא
22ב או ק טו ב ר
רוצה אותו. אז —
22 בנו במבר
קדימה ! גלי לו את
האמת. כוח״החרתעה
של מתנגד חזק עשוי לבלום התקדמותך.
היזהר מתרופות לא-מוכרות.

עכשיו הזמן בו אתה
יכול ליפול בפח, אם
לא תשמור על כל הקשרים
שלך ולא תש קול
אלף פעמים כל
הצעה. נכון שאתה הרפתקן
באופייך. נכון גס
שאתה זקוק לדברים
חדסוים, כדי שילהיבו
אותך כל פעם מחדש.
אבל אי אפשר להגזים.
יום ה׳ הוא מסוכן מבחינה כלכלית: אל
תהיה בזבזן דווקא בשבוע של פעילות.

להפתעתך, ואולי למו-
הסמוייה,
רת-רוחך
מתחילים העניינים ה
עיסקיים להסתדר —
להפליא. אתה חייב
לשאול בדעתה של בת-
זוגך, ואם גם לא תקבל
את כל דבריה — דע
שהיא שוחרת את טו21
ביו לי -
__באוגוסט 21 בתך, ורואה חרבה
דברים שאינך מסוגל
להשיג, מתוך ריתחת״חושים. לביאה :
כוח הרצון שלך אינו חזק מספיק.

השבוע עליו לשים קץ
לבטלנות ! כמה זמן תוכל
עוד לשבת ולחלום
בהקיץ, ומבלי לעשות
אפילו את אותם דברים
המוגשים לך על

מגש הכסף? זהו שבוע
מצויין לתיכנון לטוזח
21ב או גו ס ט -
קצר ובינוני ; בעוד
17בספטמבר
שבועיים שלושה, תוכל
לעבור למעשים, ובקצב
נמרץ ובלתי־רגיל. הקפד על סילוק מיכ־שולים
מן הדרך, ושלם חובות קטנים וטור־דניים.
אל תרבה לצאת לנסיעות ארוכות.

מוווו 11

היזהר מפיטפוט יתר ; -שמור בסודי סודות
את פירטי המיבצע עליו אתה עובד
כרגע. כדאי שתיזהר
דווקא מזה שאתה חושב
שהוא ידידך הטוב
— הוא ולא אחר אורב
לכל רמז שייצא מפיך,
לכל טעות מיקריוע. או
לכל מישגה שתעשה.
אתה בודד, לכן, יהיה
עליך לעמוד באתגר
ג 2בנו במבר ־
.20בדצמבר
הזה לבדך, ללא גיבוי
של איש. אס תצליח — שיעטו הדפנה זרי קודקודך את יהיו רק מעט־ מזעיר שיבוא ממה
אחר־כך. בת קשת: אל תימנעי מבילויים.

מכתבים איש־השגח
אם מותר עוד להציע: איש־השנה, ל דעתי,
הוא שר־השיכון לשעבר, אברהם
עופר, שדמותו מסמלת את מצבה החברתי
והמוסרי של החברה הישראלית בשנה
שחלפה.
יהודה גורן, תל-אביב
תמיד אתם בוחרים כאיש־השנה דמות
פוליטית. השנה הייתי מציע לכם לחרוג
מנוהגכם זה ולבחור כאיש־השנה את טל
בדודי, האיש שייחד עם הבריז במכבי
תל־אביב הנחיל לישראל את ההישג הגדול
ביותר שזכתה לו אי־פעם בתחום הספורט
הבינלאומי.
אבנר אדדשטיין, רמת-גן
איש־השגה שלי הוא אורי זוהר, שחזר
אל חיק רדת בדיזק בשנה שבה הגיע
הימין לשילטון וכרת ברית עם הקלארי־קליזם.
אלי
כיטץ, חולו!

מיפלגה כזבל
כל העובר על פני מחבלת חיריה יכול
להבחין בימים אלה במשאית גדולה הנו שאת
עליה את כרזות הפירסומת של
מיפלגת הדור החדש, שנטלה חלק בבחי רות
האחרונות, שהושלכה אף היא אל
ערימת הפסולת של תל־אביב.

לא הבנתי את העמדה שנקטתם נגד

מכונית ״הדור החדש״ במיזכדת חיריה
דרך כל מיפלגח
אנשי המיפלגה אפילו לא טרחו להסיר
מעל המכונית את תמונותיו של מועמד
המיפלגה, שנכשלה בבחירות, לראשות־הממשלה.
האם אינכם סבורים שזהו המקום
המתאים גם לשאר המיפלגות 1
יוסי שלם, רחובות
9מכונית התעמולה במיזבלה — ראה.

גלופה.

צפוי לכס שבוע מעניין וסוער הן מבחי
נה פיננסית והן מבחינה
רומנטית. אפשר שתעשו
כסף בעזרת או כתוצאה
מקשר רומנטי
ואפשר שהרפתקה רומנטית
תעלה לכם בכסף
רב. השתדל לא
להמר ולא לסכן כספך
20נ׳ נואר -
שלא לצורך, כי אתה
18ב סנ רו א ר
עלולידהיגרר להוצאות

כספים לא כדאיות.

בגיליון מספר ,2084 ששערו נושא את
סותרת ״פרשת בצלאל מזרחי״ ,מתגלה
דבר חדש, תמוה, לא אופייני וזר לגבי
העיתון. כוונתי לתחושה של סכיזופרניה
עיתונאית או, יותר נכון ,״פיצול אישיות
עיתונאי״ שהקורא מרגיש בו לגבי המאמרים
בעיתון בנושא החדש־ישן שעלה
לכותרות. נראה שגם העולם הזה איכשהו
מפחד מגילויים ומטון מאשים. העיתון רצה
ליצור מצב שיספק אי־אילו אנשים ומצד
שני לא לקפח את תדמיתו כעיתון שאינו
תליי באף גורם. מורגש שהעיתון לא
רוצה ״להסתכסך״ עם איזשהו גורם והוא
יודע לעשות זאת היטב. כתיבת המישפטים
נעשתה בדרך אופולוגטית.
כפי שאני מכיר את העולם הזה הוא
יודע לתקוף כל דבר בעולם ובמדינה
שנעשה בתחום הרמאויות של עסקנים
(לא מסוכנים) ,אך כשזה פוגע בראשי
העולם התחתון הרי פתאום העולם הזה
יוצא להגן על ״החלשים״ .זה רק ממחיש
את גודל עוצמתו של העולם התחתון.
מוטי הלפרין, חל-אביב

המריבה הטיפשית בה הסתבכת, אינה
מועילה לאף אחד, ומקלקלת את מצב־רוחך.
נסי להקדיש זמן
לטיפוח יופייך, ולעי-
סוק בתחביבייך, במקום
לשאת על כתפייך
את כל בעיות
העולם חזה. לקראת
סוף השבוע את עלולה
קשר אישי לנתק חשוב, בעיקבות בדיחת
מעשית שהושמעח באוזנייך,
בנוכחות אלח
שלדעתך יפרשו אותה בצורה מוטעית.
אל תעשי זאת, בי בסופו-של-דבר, זה
לא ישתלם. השבוע אל תצאי לקניות.

במקום לתמוך בלוחמים בפשע, מסוגו של
ח״ב אהוד אולמרט, בחרתם דווקא בו
כמטרה להתקפותיכם. חוששני שבמקרה
זה החטאתם את המטרה. עליכם להצטרף,
בכל האמצעים העומדים לרשותכם, לשו רות
הלוחמים בפשע המאורגן.
אהרון רפטר, ראשון־לציון

השתדל לא להציק לחבריך לעבודה. כי
בעתיד הקרוב מאד
תזדקק לבל רצונם הטוב.
היחסים המתוחים
עם בן זוגך ישתפרו
בעיקבות פגישה
בלתי צפוייה עם ידיד
קרוב, אותו לא פגשת
זמן רב. אל תיקח על
עצמך סיכונים מייו-
19בפב רו א ר ־־
תרים בענייני כספים,
20במרס
ואל תיכנס לחרפת־קאות־נפל
פיננסיות.

אדון לעצמי
בעיקבות הכתבה המשעשעת שהופיעה
במדודכם ״נמר של נייר״ (העולם הזה
,)2086 הדגה בי, ברצוני להביא לתשו מת
ליבם של קוראי העולם הזה בכלל
ושל עורך המדור בפרט, שתי הערות.
א. אני ממש מבסוט שסוף־סוף נפטרתי
מהערצתו העיוורת והכפייתית של
ח עומר, ראה דברי השבח והמאמרים
הרבים על מחזותי ועלי אשר הופיעו
לעיתים קרובות במדור ומחוצה לו בחתי מת
ידו של המהפכן הירושלמי, ששימש
לא מזמן כיועץ התוכנית המהפכנית ״עלם
ועלמה״ ,המופקת על-ידי הטלוויזיה היש ראלית.

בניגוד לדן עומר, המשרת שני אדונים
(הכוונה לשני סופרים ישראלים הקיי מים
מ סו ת עצמם) ,בנאמנות המעוררת
רחמים עד כדי גיחוך, הנני אדון לעצמי.
ייוסף מוגדי, תל־אביב

מ סי

סכיזופרניה וטחלחררדיפה
אני מופתע מעמדתו שי העולם הזה
בקשר לבעיית הפשע המאורגן במדונה.

המערכה הציבורית שמנהל ח״כ אולמרט
עד שראיתי את הופעתו בטלוויזיה בעיק־בות
פירסום הקלטת שיחתו עם איש
הפנתרים השחורים. עכשיו הכל ברור.
האיש הזה ממש תולה רדיפה.
י. פינלול, תל־אביב
אתם נוקטים עמדה מאד בלתי־פופולא־רית.
הציבור רוצה דם! הוא מבקש ל עשות
מעשי לינץ׳ ולמצוא בכל מחיר
אשמים לגל הפשיעה המציף את המדינה
ואוכל כל חלקה טובה (כולל המישטרה).
ניסיון העבר מלמד אותי שדרושה מידה
רבה של שפיות כדי לשחות מול הזרם.
אני מאחל לכם שעמדתכם תתגלה כ מוצדקת.
יהושע
כר־צפי, ירושלים

אמיגות התסריט
כמה חוסר רצינות, היעדר אמינות
ועיוות היושר האינטלקטואלי יש בידיעה
בת מספר שורות שהופיעה בדף ״תשקיף״
(העולם הזה )2082 המסבירה כביכול מה
עלובה התנהגותו של המערך באופוזיציה.
ומדוע בחרתי בציונים הנ״ל דווקא לידיעה
המופיעה בעיתון מהימן ואמין בדרך כלל
כהעולם הזה?
התשובה: בשל התסריט העלוב, לדעתי,
שכותב הידיעה מצייר בפנינו — המערך
פוחד להפיל את ממשלת־הליכוד. כי אם
אומנם כך יקרה, הרי הליכוד יקפוץ על
המציאה, יפזר את הכנסת ויערוך בהקדם
(המשך בעמוד )8
העולם הזה 2087

הרכה פנים לאוזמז
וכולן פכרגד!
אפרודיז׳יה

טיגריס

פיראי ומעורר.
המסתורין שבאהבה.
וכשמגיע הערב ואת מתפנה היש עוד פיראי מן הנמר
שבג׳ונגל? היש עוד פיראית
מכל עיסולויד לחכות ל ו -
במצב רוח רומנטי, כת לווי־ מן האהבה? טיגריס מביא
לד את חושניות האהבה, את
תך היא אפרודיז׳יה. אלת
החמימות המשכרת של
אהבה בתערובת מודרנית
בשמי המזרח. טיגריס הוא
עשירת בשמים בניחוח
מפתה. אפרודיז׳יה מבטיחה החופש, טיגריס הוא אותם
הדברים הקוראים דרור
לד כי ישוב אליד ואליה-
לדימיונכם. האם את חושנית
אפרודיז׳יה.
מספיק עבור טיגריס?

פלמבו

להט האהבה.
האהבה פורחת בניחוח
היסמין, תערובת מסעירה
של ניחוח עדנים האומר
פולו-נ שיות לוהטת. להזדמנויות
מיוחדות, לרגעים
עליזים, לערבים שתרצי
לזכור אותם, אין כאהבה
בוערת עם פלמבו.

דודיו

צלול, בהיר וטבעי.
כהיר כשמי התכלת, צלול
כמימי הפלג, רענן כדשא
שביערות-וודיו הוא הטב;
עצמו. ממעבה יערות העד
אל תיבת הבשמים שלך.
וודיו מעניק לד את ההרגשו
הנהדרות שרק את יודעת א
משמעותן.

משווק ע״י ״לוך להשיג בתמרוקיות המובחרות, בשקם, בהמשביר־לצרכן ובכל־בו שלום.

מכתבים
(המשך מעמוד )6
בחירות חדשות בהן יביס בציורה קשה
ביותר את המערך•
תאם באמת קל הדבר לגרום לפירוק
קואליציה כה הומוגנית כמו זו התומכת
כיום בממשלה הנוכחית, ולגרום פיזור
הכנסתי אפילו נקבל את האפשרות שתי ערכנה
בחירות חדשות, כלום אין לראות
בתוצאות הבחירות להסתדרות מעין ״הכאה
על חטא״ (במידת מה) על התוצאה הקי בוצית
שהתקבלה משינוי הצבעתם של
מאות אלפים כיחידים?
יוסי פיינטוך, ירושלים
• תוצאות סקר שערך המכון לחקר
דעת הקהל של המודיעין האזרחי לפני
שבוע, מצביעות על כך שאילו היו הבחירות
נערכות כיום היה הליכוד עשוי לזכות
ב־ 63 מנדטים בכנסת.

מצריים היא מיצר
בבולי מצריים. בשפה הערבית — בעבר
הקרוב — וכן באנציקלופדיה בריטניקה,
שמה של מצרים הוא מיסד (11811״?)
והמשמעות האטימולוגית, של המילה היא
מיצר.
זהו השטח הלגיטימי של מדינה זו לפי
הגדרה מצרית מקורית: מיצר יבשתי
הנתון בין הרמה המזרחית והרמה המע רבית.
גם שטח זה, עם נהר אדיר (נילוס)
במרכזו, הוא שטח לא קטן. אך שאר
השטחים מעבר למיצר יבשתי זה, הם
שטחים שנכבשו במרוצת הדורות על־ידי
המצרים.
בעזרת דיכוי ורצח אוכליוסיה בוצע
כיבוש זה מערבה לעבר לוב, דרומה לעבר
נוביה, מזרחה וצפונה והגיע ב־ 1948ל נגבה,
שם הומטרו לפי עדיות אותנטית
של קצינים מצריים 4000 פגזים ביום אחד
בלי עילה כלשהי, כדי להפכה לתל״
חורבות.
משה כרו*! ,ואשון־לציון

יותר יחס למרחב

בשורה אחת ₪
עם הסיגריות ₪

המפורסמות ביותר בעולם
סופרקינג סייז. ז|||
תערובת א מ רי ק אי ת^ .

תוצרת דובק.ז

כקורא ותיק של העולם הזה זכורני ני
אהד הגליוגות הראשונים שקניתי ליווה
אותי בזמן ־נזירותי בבריגדה באיטליה,
והיווה עבורי מזכרת מארץ־ישראל.
באחרונה חזרתי לארץ לאחר תקופה של
שתים־עשז־ה שינה כיועץ חקלאי ברפובליקה
ד,פיליפינית ׳ומדינות אחרות במיזרח ה רחוק,
תקיו&ה שאת רובה ביליתי באיזורים
נידחים בהם לא יכולתי להשיג עיתון
כלשהו, ובוודאי לא את העולם הזה.
כשחזרתי לארץ, התחלתי שוב לקרוא
את העיתון,באופן סדיר, והבחנתי כי בעוד
בענייני פנים נשאר טיוב כפי שהיה, הרי
נעלמו ממנו המדורים שעסקו בפרשנות
על ענייני חוץ ובייחוד על העולם הערבי.
כיום העולם הזה כמעט לא כותב על מח
שקורה במדינות השכנות, אם זד, לא
משפיע באופן ישיר על ישראל. למשל,
לא נכתב דבר על הקרבות בין מצרים
ללוב.
אני רוצה להזכיר למר אבנרי, שכשהת־היל
לערוך את העולם הזח אמר שיילך
קו של הטייס האמריקאי. אם ייבחן את
הטייס היום, יראה ששם חצי החומר הוא
על מה שקורה מחוץ לארצות־הבירית.

ד״ר שדמח רוזנבאום־ נרקיס,

| ;2ץ8111ו1ן) 81 מס 10¥11311מ1
רובק מייצרת סיגריות איכות למעלה מ 40 -שנה
די ריעקנסון

תל־ אביב
התפלאתי מאד על שבגליונות האחרונים
של העיתון לא הופיעה אפילו מילה אחית
על מותו של ׳נשיא קפריסין, מאקריום.
קפריסין היא אחת השכנות של ישראל,
ומיה שקורה שם יכול להשפיע על המאוד־עות
במדינתנו. מלבד זה, הסיכסוך בין
התורכים ליוונים בקפריסין יכול ללמד
אותנו מה קורה במדינה דו־לאומית שבה

מיכאל מוסקוכיץ׳ (כר־משה),
חיפה

מים פרים מאלפים
סחיר המיצעד המתוכנן ליזם העצמאיות
הבא הוא 200,000,000 לירות. מחיר ארוחה
חמה אחת לילד מצוקה הוא 2לירות.
יום?,נהוראי, טירת־הכרמד

העולם הזה 2087

י 9ך ״י 9ך

ת עי רו 11ו 1רו

^ חדי מילחמת יום־הכיפורים הזמי-
\ £׳גד, אותי אגודת-ד,עיתונאים מירושל מית
להשתתף בסומפוזיון על הנו״שיא: תל קה
של העיתונות במחדל.
הבעתי בו דיעח נחרצת: העיתונות אש־
!מה באסון >׳ום־הבים ורים וותר מאשר הפו ליטיקאים
ויותר מאשר הגנרלים. מכל
׳שלוחות המי׳מסד, היא השלוחה האחראית
ביותר לאסון.

נחלי הדם והדמעות, שנשפכו
בשדות־הקרב, היו הימשך ישיר לנחלי
הדיו שנשפכו לתוך מכבשי־הדפוס,
ולגחלי המילים שנשפכו
מתוך מקלטי הטלוויזיה והרדיו.

כי במשך שש השנים הגורליות שבין
שתי המילחמות מילאה העיתונות את תפקיד
הנווט בספ״נת-השוטים של המדינה.
היא שסיפרה מדי יום לקוראיה ולצופיה
שהמצב נהדר ,׳שאין מה לדאוג, שכוחה
של ישראל גדל והולך.
המפה שצויירה על־ידי העיתונות הר אתה
את י׳שראל כמעצמה עולמית כבי רה,
החולשת על !מושבה בשם ארצות־הברית,
היכולה ללעוג לברית־המועצות
חסרת-האונים. ולזלזל במדינות־ערב העלו בות
ולצבאותיהן המגוחכים.

רה לקדמותה — בנפש חפצה, בלב עליז,
בחיוך של איוולת.

ספינת-השוטים, שהיתה תקועה
על שירטון, השתחררה ויצאה ל הפלגה
חדשה.
9! 9׳ 9
^ אשר הגיע מנחם בגין לשילטיון, היו ש־
* די ב רו על סכנת ה״£מ:11ו0161011$<:1121
של כלי־התיקשורת.
זוהי מילה גרמנית איומה, הלקוחה ממי לת
הרייך השלישי. פירושה המילולי :
לחבר את הכל לזרם אחיד.
ממשלת הרייך אמרה לעיתונאים, בתיד־רוך
יומי, מה לכתוב. מי שלא כתב מה
שנאמר ליו, מצא את עצמו במחנה-ריכוז
ומקומו נתפס על־ידי עיתונאי נאמן יותר.
כל העיתונים יוכל תחניות-יהדדיו היו מחו ברים
לזרם אחיד. די היה בלחיצה אחת
על הכפתור ב״מיניסטריון לתעמולה ׳ולהס ברה
עממית״ ,של הד״ר יוזף גבלס, יוכל
כלי־התיקשורת פצחו בנגינה אחידה, ב הארמוניה
גמורה.

הכל טוב. הכל יפה. השמיים
בהירים זהים רגוע. ספינת־השוטים
מפליגה להנאתה. תיזמורת העיתונאים
מנגנת כרחכת־הריקודים
בטרקלין.
! 91 91 9
* כול מישהו לטעון כי זוהי תמונה

מוגזמת, מעוותת.
אחרי הכל, בכל עיתון יש כויתבי־מאמ-
רים ובעילי־טורים, ואחדים מהם מזהירים
מפני ׳אשליות. הם מנתחים את המציאות
במאמרים ארוכים ומלומדים, ומגיעים ל מסקנה
שהמצב אינו סולו ורוד, שיש סכ נות
מסויימות, שעלול להיות עימות יוכר.

זה נכון. כל עיתון המכבד את
עצמו מחזיק כעמודיו להקת-אליכי.

זוהי ״המאפיה השמאלנית״ המפורסמת,
המזהירה את המדינה מפני הימין. אם
אינם משפיעים, הרי זיו אשמתם. אין לבוא
בטענות אל העיתון, או אל מנהל ה־רדיו
או הטלוויזיה.

ימי שטוען כך בתום־לב, אינו

אלבומי־הניצחץ של ששת•
הימים יהיו תופעה חד-פעמית.
ואילו העיתונות היתה אלכופ-ני-
צחון יומיומי.

! 1זדונית? בוודאי לא. הם היו בעצמם
שטופי-מוח. הם כתבו מה שכתבו מפני
שהאמינו בכך, והם האמינו מפני שהם
קראו מה שהם כתפו.

זהו מעגל־קסימים, מעין תהליך
מתמיד של שטיפת־מוח־עצמית.

היו כמה עיתונאים, מן האחראים למח דל,
שנתקפו חרטה עמוקה !ואמיתית למר אה
התוצאות. הם היסו על חטא, כתבו
׳וידויים פומביים, התייסרו והתלבטו. רו בם
חזרו כעבור זמן לסורם. הזמן הוא
גדול המרפאים. הוא מרפא גם את המצפון.
אך מרבית העיתונאים אף לא חשד
בלבטים אליה. אותם הכתבנים והשדרנים,
שאך אתמול תיארו יאת המצב בצבעים
ורודים, תקפו פשצף־קצף את הפוליטי קאים
והאלופים שהאמינו להם. האליל של
אתמול הפך הקרבן של היום. העיתונאים
כתבו ודיברו את ההיפך ממה שכתבו ואמ רו
אתמול, אך פאותיו ביטחון־עצמי עילאי.

הם שכחו הרכה, אך לא למדו
כלום.

במשך כמה שנים יצרה העיתונות אופנה
הפוכה. הכל רע. אנחנו חלשים. האמ ריקנים
יכפו עלינו שלום נוראי. אין מנ היגות.
הכל מידרדר.
עד שפא ה״מהפך״ המפורסם של מאי
. 1977 באנחה של הקלה אינסופית נטשה
העיתונות את תפקידו של איוב. היא חז
עמודי-החדשות
יוצרים את תמונת עול מו
שיל הקורא, את הנוף שהוא רואה לפ ניו.
שיום מאמר אינו יכול לשבות נוף זה.
בניגוד לחדשות, נקראים המאמרים במידה
של ביקורת והסתייגות אינסטינקטיבית. ה קורא
יודע שמישהו רוצה למכור לו משהיו.
המוח פועל.
אם המאמר סותר את הנוף ה״אובייק-
טיבי״ ,המצטייר בעמודי החדשות, נד חה
המאמיר. הוא יכול לשמש רק אליבי
לעורך, בבחינת: הנה, אצלנו באות לידי
ביטוי כל הדיעות, אפילו דיעות מטורפות
של אנשים מצחיקים, שאינם מכירים
בעובדות.

ותו המצב
מהדורות החדשות הן העיקר.
השאר טפל.
קיים בטלוויזיה וברדיו.

׳אומנם, מדי פעם מביאים חבורה של
פרופסורים ועסקנים, בדרך־כלל אנשים
באנאליים בעלי דיעות באנאליות, המגל-
גלים שיחה מלומדה. המאזין, שלא סובב
את הכפתור בראשית הוויכוח, מגיע ב סופו
למסקנה שכולם נחמדים וכולם צודקים,
ושוכח מפל העניין.
חשובות העובדות. את העובדות ניתן
לראות במהדודת־החדשוית המצולמת, לש מוע
ברדיו מפי בעלי-הדבר.

הצופה רואה רק סלקציה קטנטנה של
ידיעות. לסלקציה זו יש מגמה. ואם המגמה
בלתי־מודעת, הריהי מסוכנת יותר
מאשר מגמה מודעת.

סה יכלו הפוליטיקאים המיס־כנים
לעשות ץ הס קראו את העיתונים
ככל האזרחים, והושפעו
מהם כמו בוחריהם. הם רצו למצוא
חן בעיניהם, להופיע בכותרות,
להיראות על האקרן.

כל ידיעה שיכלה להעיב על ה־שימחה,
נדחקה לפינה. תחזיות
מזג־האוויר, שניבאו את התקרבותו
של הוריקאן קטלני, נגנזו. ספי
נת־השזטים העליזה המשיכה כדרכה,
עד שהים סביבה הפך תופת.

אם עסקו העיתונאים בשטיפת־מוח

׳מעשרה קבין של השפעה שניתנו
לעיתונות 9.9 ,קבין טמונים כ*
עימודי-החדשות. כל כותכי-המאכד
דים וכעלי-הטוריס צריכים להתחלק
כעשירית של קב.

לא יעלה על דעת האזרח כי הטלוויזיה
היא המחליטה מה לצלם
ומה לא, וכך היאקובעתמה
קרה וימה לא קרה .

היא שהפכה אכס-גנרל כושל וחסר-
אחריות לאליל ביטחוני ומדיני. היא ש העניקה
חוכמה על־אנושית לפוליטיקאית
זקנה ופרימיטיבית. היא שתיארה בצבעים
לוהטים את עליונותו המוחלטת של צה״ל.

גנרל־פוליטיקאי אמר שצר,״ל יכול
להגיע תוך שסוע לבגדאד ולאלג׳יר, וזכה
בתשואות רועמות מעל עמודי העיתונים.
גנרל־פוליטיקאי אחר אמר שאין חשש ׳ש תפרוץ
מיליחמה בעשר השנים הבאות,
והעיתונות מחאה כפיים.

כותרות אפשריות לאותה ידיעה עצמה.
יאך בעיני הקורא, זה דבר והיפוכו.

91 91 91

יום־הביפורים: נהרות הדיו גרמו לנהרות של דם
לא היתה צנזורה. לא היה כה
צורך.
מי שחשש כי יקום מישטר כזה ביש ראל
של הליכוד, טעה. שום ראשים ילא
נערפו. כל ׳העורכים נשארו במקומם.
ממסך הטלוויזיה מחייכים אלינו אותם ה פרצופים
הנחמדים. ברדיו מדברים אלינו
׳אותם הקולות המוכרים. מי שכתב אתמול,
ממשיך לכתוב היום.
אין: ט11ט;.01010115011211

אך באורח פלא, התוצאה היא
אותה התוצאה כדיוק. התיזמורת
מנגנת מנגינה אחידה.

** י שפותח היום עיתון כלשהו, או

!4מאזין לטלוויזיה או לרדיו, יודע ש המצב
מצויין, ושהוא הולך ומשתפר מדי
יום.
עימות עם ארצות־הברית? שטויות,
יש ״שדר לבבי״ .יש ״שיחות מציויינות״.

יש ״יחסים קרובים ועמוקים״.
״מחיוייבות״ ניציחית.
קארטר מהווה בעייה? לא לדאוג .׳כמו
האדם בהלצה האכזרית, שהוציא־להיורג בתלייה,
הוא מפרפר קצת בהתחלה, אך
מייד יתרגל ׳ויירגע. קארטר ׳תלוי ביהו דים,
והיהודים משרתים את ישראל.
ברית־המועצות? לשכוח אותה. היא לא
רצינית. וחוץ מזה היא עומדת להיכנע
לקסמיו של בגין. רומניה הקומוניסטית
כבר הזמינה איותו ׳אליה ברוב כבוד.
הערבים? אין בעיות. המחבלים גמורים.
העניין הפלסטיני עומד לרדת מעל ה פרק,
מחפשים רק את הנוסחה הנכונה
כדי לקברו בכבוד. ציבאוית-ערב ׳אינם
׳שווים כלום. צה״ל מתעצם בממדים שלא
ידענו כמותם.

יודע כיצד
שורת.

משפיע

כלי־תיק

?!^דס הנוטל לידיו עיתון, קורא קודם
י כל את כותרות הידיעות, מן הגדולה
ביותר בראש — ועד לקטנות יותר ב תחתית.

הידיעות הוא קורא בלי ביקורת.
הוא יודע כי ידיעות משקפות ״עובדות״,
שהן אמת אובייקטיבית. אין צורך לח שוב,
לנתח. צריכים לקבל את הדברים
כמו שהם. יום הוא יום, לילה הוא לילה,
ואין טעם להתווכח על עובדות.

איש־המיקצוע יודע, כמוכן, שזוהי
אמונה נאיבית מאין כמוה.
הידיעות אינן עובדות. כמיקרה ה טוב
כיותר, זהו תיאור של עובדות
בפי שהן משתקפות כעיני
מקור־הידיעה, העורך והכותב.

הנה תיאור פשטני: במערכת־עיתון מתקבלות
כמה מאות ידיעות בלום. רק אחת
מהן תהיה כותרת ראשית. ירק אחידות
זוכות בהבלטה מירבית בעמוד הראשון.
על-ידי מיקום ידיעה אחת בראש ׳וה שנייה
בתחתית, האחת בעמוד 1והשניה
בעמוד , 19 יאפשר ליצור חושם הפוך מזה
שיהיה נוצר איליו התחלף הסדר. נסו את
התרגיל הבא :״קארטר שלח שדר לבבי
לבגין״ .״קארטר מכריז: הפלסטינים זקוקים
למדינה משלהם.״ החלט איזו משתי
הידיעות תזכה בכותרת הראשית, לרוחב
כל העמוד הרשיאון ,׳ואיזו תצורף לזנב של
ידיעה כלשהי, תחת סותרת־מיישנה זעירה.
לכל ידיעה אפשר, כמובן, לתת פות רות
שוניות .״המחבלים: לא נכיר ב החלטה
,242״ או ״המחבלים: נכיר בהח לטה
,242 אם זו תכיר בזכויותינו״ — שתי

^ ה יקומו עורכי החדשות בעיתונות,
^ בטלוויזיה וברדיו, ויטענו בזעם: מה
אתה רוצה מאיתינו? מה אנחנו אשמים 1
הממשלה יוצרת את מרבית החדשות.
שריה נואמים. ראש־הממשלה פועל .״מקו רות
מדיניים״ מסבירים. כל אירוע כזה
הוא ״ידיעה״ ,הוא ;,עובדה״ .אנחנו רק
ממלאים את תפקידנו. אנחנו מפרסמים את
העובדות. מובן שמאז שהגיע הליכוד
לשילטון, רוב הידיעות, הפעולות, ההתבטאויות,
ההערכות, הן של הליכוד. מה
גם שהאופוזיציה משותקת.
לכאורה, ממלאים העיתונאים את הפ קידם.
למעשה — הם מועילים בו.

העיתונאי חייב למסור את האמת.
אכל האמת אינה כלולה דק
כאירועים שעל פני השטח.

אלה יכולים לסלף את האמת.
האמת טמונה בקשר שבין אירועים אלה
ובין המציאות. מסירת ״ידיעות״ ,מפוב רקות
או אף אמיתיות, שהן פרי התעמולה
הממשלתית, מבלי לתת מישקל לידיעות
המפריכות ׳אותן, ללא איזון שיל מיקום
וכותרת, ללא ניסיון ליצור תמונה המת קרבת
למציאות — אין זיו עיתונות.

זוהי עיתוזנות.
׳ 91 91 9
ך ככן, אין 8תס:ז.01€1<:115):}13.1

וודאי שאין.

יש משהו גרוע הרכה יותר. אחידות
מוחלטת של עיתונות ״חופשית״
,כתובה ומשודרת, המציירת
יום־יום תמונה כוזבת לחלוטין של
הנוף.
במדינה טוטאליטר״ת לומד האזרח הנ בון
לקרוא גם את החדשות בעיתונות
המודרכת במידה שיל הסתייגות ויאי-אימון.
הוא יוצר לעצמו חסינות. אך כשיש עי תונות
כל־בך חופשית, הוא עומד מולה
חסר־אונים.

עתה דומים בלי-התיקשורת
שלנו לפיולטין שהיה תלוי כטרקלין
אוניית-הפאר ״טיטאניק״ :
מזג־האוויר מצויין, הכל כסדר, לנוסעים
מובטחת הפלגה נעימה
וחסרת־תקלות באונייה שאינה
מסוגלת, כמובן, לטבוע.

גבולו

כדי להביא על ישראל. בגבולותיה משות .1949 את
סופה -אין בל אוייב נדרש ליותר מאשר כיבוש

ג ״ סחו קוביית־שטח אחת ויחידה בגודל של 10x15ק־־מ

חישחה הקוביות

*ץ חוץ למדינות־ הקוריוז הזעירות באירופה היתד,
)4מדינת־ישראל, ובגבולותיה כפי !שהתקיימו יבין 1949
ל־ , 1967 פגיעה מאין כמותה לאוום צבאי: ניתן היה
לחסלה או למוטטה׳ באופן מוחלט ומיידי, באמצעות מהלך
טאקטי אחד ויחידי ! כלומר, על־יז־י התקדמות ושל
׳אוייב מן הגבול, לעומק וברוחב כאלה אשר לפי המקו בלות
הדוקטרינריות הרגילות, ניתן יוצריו להטיל את
השיגתם כמשימה ישירה (או ״יומית״ ,לפי המינוח הסוב ייטי)
על דרג טאקטי, הפועל בממדי זמן־ומרחיב טאק טיים
! ׳משמע! ,שיזזידתיהזמן, המשמשת למדידה בהם
היא השעה הבודדת, ויחידת־המדחק היא הקילומטר ה בודד.
צורת
הממשית הטעייה, הביטחונית ע׳ל־ידי ראש־הממ־ישלה
!מנחם ׳בגין ואחרים, שאינם ׳מדברים על ומהלכים
טאקטיים אלא מדגישים את ההיבט ההומאני של הפגזת
הערים ׳בישראל, ומה יקדה את הנשים ׳והילדים, יכולה
אולי לעורר רגשות של ׳רחמים, הבנה או השתתפות,
אולם איננה ׳משכנעת — !ובדין כך: הפצצת או הסגזת
מקומות־י״שוב היא ׳חזון ׳נפרץ ׳ומוכר סמילהמות׳ יוכבד
הוכח כי ׳אין בהן, כשלעצמן ׳ולמרות נזקיהן, למוטט
מדינות ולהביא על עמים יאת קץ קיומם הלאומי (הכוונה
לאמצעים ולסילזוסה קונבנציונליים, כמובן).
כאשר ניתן להצביע על דוגמות אידספור — וביניהן
החרבת ערי-התעלה על־ידי צה״ל ב״מילח&ת ההתשה״,
או הפגזת ירושלים הנצורה סמילחמת-ר,עצמאות — הטי עון
של ״כל בית בישראל נמצא בטווח תותחי האדיב״
מצלצל כנימוק מעורפל ורגשני, המתאים לאם יפת־נשים
ולהוזלת דמעות שם, אבל לא ב״עובדה קשה״ ,מן הסוג
שרק כמותו מותר ׳להעלות במשא־ומתן של יממש, ורק
באמצעותו ניתן לשכנע, גם בפורומים ובנושאים, של-
עניינם הפגזות, הרם ואובדן חיי-אדם אינם אלא נתונים
כמותיים בצד ׳ומול נתונים אחרים.

לוז הבעייתיות הביטחונית האמיתית והה
בועה של ישראל מתאים שייוצג, יומחש וימו
צה כאופן ברור ומוגדר יותר, שניתן להוכחה

מוחשית, גם כדרך של מדידה וחישובים כמותיים
פשוטים — רק כך נוכל לשכנע — כלומר,
לאלץ אנשים שיסכימו בהגיונם, לא רק יחושו
כליכם — בי כעייה זו שלנו היא אמנם יוצאת
דופן כחומרתה.

כדי להביא על ישראל יאת סופה המיידי והוודאי,
בהיותה בגבולות , 1949 אין כל אדיב נדרש ליותר,
מאשר כיבוש קיחבית־שטח. אחת ויחידה: בת 15x10ק״׳מ
בכל הלק של קטע ׳מישור־החוף, הכלוא בין קו ראשון-

מאח

בנימיו ע מי ד דו ר
כמו כל מאמריו של הפרשן הצבאי של
״העולם הזה״ ,מבטא גם זה את
השקפתו האישית של הכותב, ומתפרס
ם כתרומה לוויכוח הציבורי.

לציון—לוד ׳בדרום וקו הרוחב פרדס־חנה, בצפון; בת
15x20ק״מ, באזורים שמצפון ומדרום לקטע זה — בקו
לטרון— רחובות ובקו אום-אל-פחם אל זיכרודיעקב ; ובת
5x5ק״ימ בילבד בירושלים (המידות כולן בקדאודר).
סך-הבל, שבעוישמונד, קוביות־זשטח קטנות — ודי, כאמור,
׳שרק אחת ויחידה ׳מהן תיכבש, כדי שתיכף ייבוא הקץ
על מדינת־ישראל.
טריז שעומקו 20 x 10ק״ימ ינתק את ישראל במותניים
הצרים ישל מקשור־החוף, בכל נקודה בין רחובות לזיכרון-
יעקב. רוחב של 15ק״מ יקנה לטריז זד — ,בוודאי יחסית
לאורכו — עומק טאקטי עצמי ׳מספיק, לעמידה מול
לחצים ימשני אגפיו, בהנחיה הוודאית שלא תעמוד כלל

בפגי הערבים כל בעייה של. מילוי ד,טריז בכוחות, בצפי
פות מירבית.

,,וק״ חנק הורגת*
^ יוון שתינעץ במישור־החוך תגרום לכידת כל
קוביית־שטח בודדת כזיו, למרות ׳ממדיה המצומצמים,
לביתוק המדינה לשני חצאים ולאובדן יחלק גדול מאוכלוסיית
׳המדינה. במרבית המקומות, ייפגעו או ואבדו
גם ומרכיבים חשובים, או ׳מרכזיים׳ של התשתית האייס־טירטגי׳ת.
כיבוש ״קוביית״ ירושלים (המערבית בלבד,
׳שהרי אנו בגבולות היושנים) אמנם לא יבתק את ׳המדינה
ולא ינתק באורח בו־זמיני ׳מוחלט ומיידי של בל עורקי-
החיים המרכזיים ישלה, כמו כיבוש יכל אחת: מקוביות־השטח
במישור החוף; אולם ירושלים מכילה כעשירה
אחוזים מכלל האוכלוסיד, היד,׳ודקת — ׳והיא עיד־הבירד,
וגם ׳מגלמת את הקשר ישבץ העם ׳והארץ.

לכן, מחוץ לאבדן החומרי — שהוא מכריע
כשלעצמו — יגרום כיבוש ירושלים זעזוע מוראלי
בזה, שממנו לא נובל להתאושש. בעניין
זה חיינו בגן־עדן של שוטים עד 1967 ורק
שגיאה ערבית שלא־תיאמן — כנראה, השגיאה
הבודדת החמורה כיותר שעשו כבל מלחמותיהם
כנו עד עתה (והן היו רוויות שגיאות
ערכיות) — הפרידה בין הניצחון שבו הסתיימה
בפועל המילחמה ביוני 67׳ ,וכין איום
ריאלי מאד של כיבוש ירושלים, אשר די היה
בו לכדו לשנות בליל את מהלכה של אותה
מילחמה ואת תוצאותיה.
כחמש גזרות אחרות של ישראל הישנה
יגרום אובדן קוכיות-שטח בעלות ממדים דומים
״רק״ חנק הדרגתי אך מהיר של ישראל :
ובגופך לכך, גם תוכשר כך הקרקע ל״מכת-

החסד״ המחסלת, שתונחת אז באמצעות מהדד
טקטי שני.

כיותר, אם חפצי-חיים הם, כל עוד האיום
הצבאי הערכי תלוי עדינו.

אתת הגזרות האלו חיא זו, ושביו מטולד, לפגרת, סד,
יגרום בל טריז טריטוריאלי, אשר ייגעץ !מן הגבול ר,״שן
מערבה, בעומק של 7—2ק״ט, לואדבדן!מקור-חמים הבודד
הגדול והחשוב של ישראל. כיבוש צפז־ו־הסנרת יגרום
השתלטות פיזית על השיברים של הטוביל־הארצי. צפונה
יותר יידרשו פעולות מורכבות וממושכות יותר, של
הטיית ומכירה.
גיזרה שניה מן החמוש היא -הגליל המערבי ופישור
החוף שלרגליו. התקדמות בעומק 20ק״מ לתוכו, מגבול
לבנון דרומה, תכניס בתול טודחו של !מהלל טקטי בחיד
נוסף את עמק־זבולון, ליבה התעשייתי של ישראל, ואת
חיפה- .לבל -תוביל גם הבקעה מוגבלת דומה, מניית ג׳נין
ובתול עמק־יזרעאל, לכיוון המפרץ.
הגיזרה הרביעית היא -גמרת הפרוזדור •שבין הרי
יהודה וצפת רצועודעזה. רוחבו בין להב לעזה הוא
40—35ק״מ. א רנ ב לפי הסכימות הסובייטיות — המקו בלות גם על צסאות־ערב — זהו מרחק־התקדמזת המת אים
להיות מוקצה כ״ימשיזמת־יזם״ טאקטית (!של גים) !
אד גם -אם נניח שיתקדמו במהלל אחד רק 20ק״מ,
יגרמו לצמצום -הפרוזדור עד ומחציתו, ולצורל ניתוקו
הגמור יספיק מהלל אחד נוסף בילבד.
הגיזרה ״המישנית״ החמישית היא איזור הערבה,
מצפון לאילת. סוד הנגב הדרומי, בת סיני לערבה,
מגיע -בקו תמנע לרוחב של כ־ 20ק״מ — סמטחוויי מהלל
טאקטי •מסיני או!שאדום, או שתי הדירות משני הצדדים,
כל אחת בת עשרה ק״מ בילבד! .בבל -תנותק אילת ותיפול
(בלא שיזדקקו להסתערות ישירה דקרה על העיר)!
וחשוב יותר, ייווצר מסדרון בטוח ונוח, ברוחב (צפון-
דחום) של כ־ 35ק״!מ, בין סיני לירדן. בכל יתגשם חלום
ערבי(ולפחות, מצרי) ישן, על ידי ושייקטם -וייעלם הטריז
הכאוב והמפריע ביותר שבתול כל המרחב הערבי, שהוא
לבדו !מנתק את -חציו האפריקאי מן האסייתי. בנוסף,
!תושלם אז רציפות החזית הכליעדכיח, מדאש־הנקרה
עד !רפיח, סביב כל ישראל.
הנגב הדרומי והמרכזי ייעשה כולו בליטת־ע-נק, א-שר
באבדה את ומשענה הדרומי כמור, כתלויה באודר, כניס
לא-יציב ומוקף מסל צדדיו, שהחזקתו מצריכה כוחות
החסד. והמון מאמץ ומשאבים, אסל שערכו האיסטרטגי
מפוקפק. מפני חולשתה ומחיו החזקתה של יותרת
מעוטת־עיל.
זו ועוד יותר, בגלל האיום העקיף של העברת כוחות
מצריים -אל ירוק, לתגבור האיום הישיר ממזרח על
לב מדעת־״שראל (זכור כי -בגבולות 1949 אנו מצדים),
יבתיבו הכורח וגם התבונה, ללוות, את פריצת הטריז
שבץ סיני לאדום והתחברות מצרים לעבר־הירדן! ,בנסיגת
ישראל ומרוב שטח הנגב, עד לקו -הקציר והנוח-להגנה,
העובר מסדום, דרל המכתשים הגדיל והקטן, אל חולות
חלוצה.

זהו גם ההסבר לכל, שבעצם גם -היונים בישראל —
ולפחות אלה בהם ישמביניט במה מדובר — נשמעים
כיניצים ! -וההבדל האמיתי והמשמעויות איננו בין יונים
מוחלטים ליניצים, אלא יבין יוניבדבעיקרון שהם גם ני-
צים־ביטחוניים (ולו מאונס) לבין ניצים-בעיקריץ, שהם
כאלה גם מחיץ ומעבר לנימוק ולצרכים הביטחוניים.

א-סימטריה קיצונית זו, כתוספת אי-איזונים
נוספים (במו ככושר הספינה, שככר הזכרנו)
מאפשרת לממשלים הערכיים להיראות גמישים
וותרניים כיותר — ולא רק אלה מהם שרוצים
או רצו כבנות כשלום עם עם ישראל, אלא, לא
פחות, נם הללו שמטרתם השמדת ישראל.
צרתנו היא, שמפני מחדלים עם מעשים־להרע,
סייענו כמשך השנים לעטוף! את העיקר כשם-

בתעש גולות עלול אונזן
קזב׳ות־שמח לגרום לחנק
הדרגתי או מה? של ישראל
כות ככלות עכות וכעת קשה מאד, וכעיקר על
מי שאיננו מעוניין כמייוחד, להכחין כין העיקר
וכין הטפל.
כל, כל הוויתורים אשיר ייחסתי לסאדאת ״ושלי״
ב״תסריט דנבח״ (״המחדל הגורלי״ ,העזה״ז )2082 הוד פסו
מסל העטיסות !והתוספות הטפלות ישרק קיימות
בשטח. אכל אין בן יכל ויתור ואפילו על אפס־קצה מן
העיקר והקובע: נסיגה ישראלית !מוחלטת! ,מכאן! אי-
הפחתה דרסטית שיל, העוצמה הצבאית הערבית, מכאן.
ד׳תורים אלה יד,יינם, מהחיל ועד בלה, דסטחת בילכד.ומי •שמייחס חשיבות לז׳סטות ורואה אותן מיל די ם
חיצוניים של הכוונות העמוקות הפנימיות, יטען על
פיהן, שטאדאת !ושאר המנהיגים הערביים שהוא מייצג,
אמנם חפצים לקבור את גרזדהמילסטה. אבל׳ באותה
מידה ׳בדיוק, ביגלל המצב של אי־סיימטריות בסיסית
בץ ישראל וערב, ככל -הנתונים החומריים והמוחשיים —וראשית -כל, בנתונים הגיאוגרפיים — ניתן לומר, על
פי אותם ויתורים עצמם, דברים הפוכים בתכליות ! כלומר,
שהחלת הוותרנות רק על הטפל וואי-ינגיעתד ,׳בעיקר, הן
הן הראיה בהא־הידיעד, לבווגו-ת״הזדון של המימשלים
הערביים- ,מפני ׳שמול הוויתורים המפריעים ושאינם ברי-

השבה הנדרשים מישראל, אין הט -נכונים לעשות כל
ויתור ישוח־-,ערל -אמיתי מצידם ! ולאחר •שיתגשמו כל
הוויתורים ״ההדדיים״ •שהם -מציעים, תימצא ישראל, מבחינה
ביטסונית־צבאית, לשה עקוד על המיזבח, סאשר
חשרחט־סבח יכול -לעשות בו כרצונו.
אין בכלל -ספק. כי לו היה סאדאת ״שלי״ מכריז
וגם -מוכיח, כי !טדינות-ערב פותחות !מיד בתהליך של
צי׳מצום עוצמתן הצבאית, אשר תוך (נאמד) השש ישנים
יביאנה לרמת 1949 או קרוב -לה, איחאפושר היד, למעת
מה ושטענו סאן — שכל הוויתורים שהציע (בתסריט)
פתוחים לשני פירושים שונים ונוגדים בתכלית. אלא
אז — ורק אז — סחר היה הדבר, נעלה !מכל ספק,
ל אכן לשלום פניו .׳
בתופעת ״הקוביות הקריטיות״ והא־סי-מטריות הקי צונית
שהיא מייצגת, יימצא הפתח המתאים והנכון,
להיכנס בו לליבון -סוגיית ״העומק״ — אשר, כמעט ככל
נושא ביסחוני־צבאי מרכזי אחר בסיכיסוך, מרבים ולדהש
בו, אסל -ממעטיס -מדי להלינו לאשורו! וששום הא-
סימטריה שהזכרנו׳ השלכותיה ושל אי־הבגד, הינן, כמעט
בהכרח, לרעתנו.

.,הבוה המתה־ך
מונחים של ״עומק איסטיטגי״ ,או ״טאקטי״,
1 1מייצגים מושגים יחסיים: הם מתארים בממדים
•של מרחב וזמן את היסס ש לן יעד מסויים ובין איום
צבאי המופעל כלפיו.
כך, ביחס לאיום הצבאי הערבי בשנים , 1948—1949
הבטיחו גבולות ד,קדר,ירוק עומק ״איסטרטגי״ ליישראל —
ישעה שכיום, ובוודאי ביחס -לעוצמה הערבית המתוכננת
לעתיד, הם גבולות של ״אפס־!עוסק״ (כלומר, לא רק
•שאינם יוצרים עומק איסמדטגי, אלא -אין בם להבטיח
אפילו עומק טאטקי מיזערי) .אותר, תוצאה ביטחונית-
צבאית !מועילה שהפקנו שגבולות הקדהירוק בשנת ,1949
נופל כיום להפיק רק ׳בהיותנו בגבולות הנוכחיים! ועוד
יידרש, בזכור, שיפורם (בצפון ובמזרח).
אין להבין מכך -ני -נגזר עלינו להידחף תמיד קדימה,
כלואים עד לחידלוננו הבלתי־נמנע כמלתעות ״חוקיות
גוויית הפרה המתה״ ,כניסוחה על־ידי עמוס קינן *.
סיבת הדבר היא, ושסהגיענו לקו מסויים, ביכולתנו
לאץ את הא-יסימטריה הגיאדביטחובית־צבאית על ידי
יצירת שוויון באיום — במו, למשל! ,ביחס למצחם, בהיו תנו
בקו-התעלה! וכן, כיום, לגבי ירדן וסוחר( ,לבדן),
ליו נמצאנו עכשיו בקווים האוסטימליים (ליטגי-חרמון־
.לג׳היאירבק־-דרום אדום) .כאמור, קווים אלה הם אופטי מליים
לצורכי ביטחו-גה הצבאי היעיל של ישראל ד, י ש נד
— ,והחזקתם, או ההגעה אליהם, אינם תולדה של
״חוקיות הפרה המתה״• ,שהיא סובייקטיבית ונתונה לש ליטתנו,
אלא של השתנות אופי וממדי העוצמה הערבית
המאיימת, שאיננה !בהכרח -ולגמרי בידינו, או נתונה
להשפעתגו.

אכל כיוון שבמצב זח יובלו הערכים לאחד
את עוצמתם הכוללת ולהפעילה במלואה, בריכוז
ובתיאום ישירים, ככל מקום וזמן שיכחדו,
לא ניוושע לאורד-זמן גם מקיצור דרסטי
של הקו, באמצעות ויתור על שליש שטח המדינה,
משום שעקב התיגכור המצרי יתעצם ויחמיר
כיותר האיום על כל שאר ״הקוביות״

מסיכה זו — ועדיין כדי להגן כיעילות עד
ישראל -הישנה כלכד — גראה לי כי, לאור
העובדה שהעוצמה הערכית עשוייה לגדול,
אפשר מאד שיימצא דנו הדכר בהפרה, אם
תפרוץ מילחמה נוספת, דככוש את עכר־היר־

ההתיישבות בומתץ וגולן
או בביקיתחהיודן אינה
משנה דבר מהותי בנסיבות
הביטתתיוסבאיזת האסטרטגיות

אם תפרוץ מילחמה נוספת
אפשר שיימצא לנו כהכרח
לכבוש את עס־־היודן לשם
ניתוק החזית המיזרחית הערבית

הקריטיות (וכאילו נוכל, גם כלא זאת, להשלים
ולהמשיך לאחר אובדן שליש מדינת
ישראל).

דן; אכל לא כל־בך מפני הצורך להגדיל את
ממדי העומק, כמו לשם ביתוק החזית המזדהית
הערכית וצימצום משמעותי שד הא־סי•
מטריה הגיאו-כטחונית כיחס לסוריה וכן לעומת
מדינות ״הקו־השני״ העיקריות — עיראק
וסעודיה.

הקוביות הקריטיות

התרופה הוודאית נגד ״התפשטות צי׳ונית״ כזו —
ובהנחה שאין איש יכול לעחב -באורח ודאי בי עם
חתימת הסכם־יש-לום אכן יסולקו וייעלמו׳ -באופן מוחלט
(המשך בעמוד )40

ף* צאתנו מן ההנחה המוסכמת- ,שישראל אשר
2יאותר, עלינו להבטיח היוא ישראל ״הישנה״ ,בגבולות
קדם־ששת־הימים, נוכל עתה להגדיר את בטחונה הצבאי
באופו המדדיק והספציפי ׳ביותר: לעולם אסור שנעמוד
במצב, בו •תיותכן היווצרות אדם טאקטי ישיר עלבל אחת -מכתריטר קחביות־השסח שהזכרנו. זהו, בלא
ספק, המיזער־שסטיזער — וכל מדינות־העולם, ובוודאי
ארד,״ב או ׳רוסיה׳ אינן !מוכנות- ,ולא היו מעולם נ מנו ת,
למין ביטחון ׳מפוקפק כזה- ,המצד הרבה !מתיחת למינימום
ד,אלמנטרי ביותר! ,כפי שהן מבינות או-תו.
הא־סימטריד. בינינו ובין הערבים ומגיעה לשיאה הש לילי
(מבחינתנו) בתופעת ״הקוביות״ הקריטיות הללו :
אף -מרינה ערבית, ונוודאי לא ואת !מדינות־ערב בכליל,
אי־אפשר לנו שנחסל- ,נשתק או ננטרל באמצעות תקיעת
טריז של 20x20ק׳זמ — או טריז כפול ואף משולש —
בסל מקום ולכל -משל זמן שהם.

אכל כדי להמיט עלינו את הקץ, אין הערכים
צריכים, אלא לרכז עוצמה ולתפוס קוביית•
שטח קטנה אחת ויחידה (מישראל הישנה) —
ונצחונם מובטח, אפי-לו ננצח ונככוש ככל החזיתות
והגזרות האחרות. זוהי א-סימטריה, אשר
למי שאיננו כמקומנו קשה לקלטה, אכל היא
המצדיקה והמסבירה, למה מדינת־ישראל, עמה
וממשלתה חייכים להיות ״נוקשים״ וחשדנים

על־ידי תפיסת קוביות־שטח

111 1 1 | /יייי אלה משיטחה של מדינת־ישראל,
בגבולותיה שנקבעו בשנת , 1949 עלוליס ציבאות־ערב
לגזור כלייה על הטריות. הקוביות המקווקוות
בקווים אלכסוניים מסמנות אפשרות של חנק הדרגתי.
הקוביות המקווקוות בקווים מצולביס מסמנות חיסול
מיידי ומוחלט במהלך טאקטי בודד אחד.

• ״כידוע, גבול הראיה ההגנתית הוא קו האופק.
אולם, מאחרי כל אופק מצוי עוד אופק ...האדיב נמצא
תמיד על ראש הגבעה שמעבר לאופק, על פיסגת ההר
הבלתי נראה. על כן, המשימה המתמדת, הנצחית, היא
לחתור לכיבושה של הפיסגה הבאה. המיתולוגיה שלנו
יודעת לספר שבראשית ההתנחלות בעמק, בנינו, חרשנו,
זרענו. הפרות שלנו רעו בשלווה באחו...
״ואז, בלילה אפל ...ירד האדיב מעל ראשי הגבעות
שמסביב. אש פשטה בשדות ...בבוקר מצאנו את הפרה
מרוטשת, חרוכה.
״!!תפקדנו. כל בחור וטוב לנשק. בלילה הסתערנו
עלי ההרים וכבשנו אותם. האוייב נסוג. בבוקר זרחה
לנו השמש על אופק חדש, לא נודע. גבעות חדשות איימו
עלינו...
״אולם אנחנו לא נרתענו. אל העמק החדש, עמק
הבתולים, ירדנו. הקמנו צריפים שוב מילא צחוק ילדים
את המדשאות ...ואז ירד האוייב מראשי ההרים מסביב...
ובבוקר גילינו שוב את גוויית הפרה הסתה
״...ושוב בלילה מתפקדים. כל דור ודור מתפקד
מסביב לפרח המתה שלו. ושוב הסתערות אל הלילה,
אל הגבעות, ושוב העמק החדש מוריק מתחת. עד מתי?״.

בכל שפה. בכל לשון. בכל פה.
שטוק 84׳ .הברנדי המשובח. עשיר בניחוח. מלא טעם.
שטוק 84׳ .הברנדי של אוהבי הברנדי ב ־ 127 מדינות. י שטוק 84׳ .הברנדי שלך.
יותר ויותר אנשים אומרים ״בן״ לטעם המשובח של שטוק 84׳.

הברנדי הנבחר ב 127-מדינות.

העולם הזה 2087

והלידה
ש חי תו ת מוונעת ייצו א
דוי״ו
מגדלי דגי הכסיף סובלים מרבית השנה מעודפי דגים ומהורדת מחירים בשוק
המקומי, דבר המביא להם הכנסה קטנה ביותר של 5.5לירות לקילו, בגלל קנוניה
בין מנהלים ב״תנובה״ ו״אגרסקו״ למניעת ייצוא דגים שלא באמצעות ״אגרסקו״.
באחרונה פנו יצואני דגים אל מנכ״ל מישרד־החקלאות מאיר בן־מאיר, והתלוננו
על ש״תנובח״ מסרבת להתיר למגדלי הדגים למכור באמצעותם דגי כסיף לייצוא.
היצואנים הציגו חוזים והצעות״מחירים המבטיחים למדגלים 8לירות לקילו — מחיר
גבוה בשליש ממה ש״תנובה״ משלמת להם. בידי היצואנים, כמו חברת ״טמסה״ של
ארמנדו שגב, חוזים וערבויות בנקאיות לרכישת מאות טונות לשנה בכל השנה
במחירים של 1650 דולר סי״פ, מזה 550 דולר הובלה אווירית .״תנובה״ הודיעה
כי היא חייבת למכור דגי כסיף לייצוא רק דרן ״אגרסקו״ .״אגרסקו״ הודיעה כי
לה חוזה עם קונה באיראן וכי אינה מתכוונת להפר אותו.
הקונה של ״אגרסקו״ קונה רק 700 טון לשנה ורק בין החודשים אוקטובר למארס.
למרות זאת מסרב מנהל המדור הכללי ב״תנובה״ ,בני מור, להגדיל את מכירות
דגי הכסיף.
מור נוהג לנסוע מדי שנה לשוקי פאריס, רומא וארצות מושכות נוספות לבדיקת
שוקי הדגים. נסיעותיו משולמות גם על־ידי ״אגרסקו״ .אם תיפתר בעיית ייצוא
הדגים כפי שמציעות כמה חברות כדוגמת ״טמסה״ ,יפחת הצורך בנסיעות שלו
או של יושב־ראש אירגון מגדלי הדגים מרדכי גל, המשתף פעולה לשבירת המונופול
של ״אגרסקו״ ,הפוגע בחברי אירגונו.
לפני כמה חודשים הציעה אחת החברות הגדולות לאירגונו רכישת דגי כסיף

חחווא, שוון
ומחירי הווים
שר-החקלאות אריאל שרון, מציע
להעלות את מחירי המים לצריכה ביתית
ב״ס/ס , 30 נוסף על ייקור של ס/ס 10 שעליו
הוחלט לפני חודש בעת ביטול הסובסידיות.
השר הציע זאת כדי שהצרכנים
יסבסדו את מחירי המים לחקלאים. לפי
הצעת שרון ישלמו החקלאים 85 אגורות
לקוב, בעוד הצרכן בעיר ישלם 1.30 לירה
לקוב•
השר שרון הוא בעל חווה חקלאית
ששיטה ה 3500 דונם, הצורכת כמויות גדולות
של מים. החלטתו תקבע כמה ירוויח
הוא עצמו מגידוליו החקלאיים השנה. השר
שרון עושה מדי שנה רווחים יפים
מאד מחוותו, בעיקר תודות למחיר הנמוך
של המים. השנה, למשל, ירוויח
שרון 2000 לירות נקי על כל דונם כותנה
— רווח-שיא שיתן לחווה שלו יותר מ4-
מיליון לירות רווח נקי.
קיימת סתירת אינטרסים חמורה בין
היותו בעל חווה לבין היותו השר הקובע
את מחירי המים למגדלים ולצרכנים ב־עיר.
אותה סתירה מתקיימת גם בשל
חיותו הממונה על מינהל-מקרקעי״ישראל
המחכיר את אדמות החווה שלו.
כשם ששר־המיסחר-והתעשייה יגאל
ה ירביץ שרוי בניגודי אינטרסים בגלל
מיפעלי מישפחתו, ונקלע למצב ברור של
סתירה כאשר לא העלה את מחיר אב־קת״החלב
שבה משתמשות בעיקר המח-
לבות של מישפחתו( ,״העולם הזה״ )2086
כך קורה עתה גם לשר שריו•
מי שרוצה לזכות בתפקיד שר חייב
להיפטר לחלוטין מכל רכוש שגורלו מוש-
פע ממדיניות המישרד שעליו מופקד השר.
אין ספק כי כל צרכן מים שיפנה לבג״צ
נגד השר שרון, ויבקש כי השר לא יתערב
במחירי המים בגלל היותו חוואי בעצמו,
עשוי לזכות בתשומת-לב•

מי סחט מסטאשו?
מידע שאושר על-ידי חוגי העולם חתחתיו
מסר, כי בחודשים האחרונים לחייו
היה גיו סטאשר, מנהיג הפשע המאורגן
לשעבר מקליוולנד — שקיבל אזרחות ישראלית
תודות להלוואה של 100 אלף
דולאר למיפעלי הרב מנחם פירוש _
נתון לאיומי סחיטה.
הפרשה החלה כאשר חזר ערב אחד
לביתו ברחוב בצלאל בתל־אביב• אלמונים
התנפלו עליו, היכוהו ושדדו את שעונו
היקר ואת ארנקו. סטאשר הזעיק את
ידידיו, שחשבו תחילה כי זה מעשה של

ט ענו תהר שו ת
נגד דויי קו ף

מגכ״ל ״אגרקסקו״ משה שכיט
להפסיק להפריע

במחיר של 1650 דולר הטון. כשקיבל גל את שם הקונה האיראני טס אליו, והציע
לו דגי כסיף ב 200-דולר בפחות.
ארמנדו שגב ניסה בעבר לייצא מוצרי בשר לאיראן ונתקל בהתנגדות נציג ״אג-
רסקו״ שם, זכריה דויד. שגב הביא ארצה יבואנים איראנים שמסרו עדויות במשטרה
כי דויד מקבל מהם שוחד כדי שימכור להם מוצרי ״אגרסקו״ במחירים נמוכים.
דויד נעצר בישראל לחקירה. בידי המשטרה מיסמכים על העברות כספים של יבואנים
בסכום של כ־ 100 אלף דולר לבנק בקנדה, לחשבון שלו. דויד רכש בשנתיים שהוא
נציג ״אגרסקו״ באיראן שתי חנויות ברחוב בוגרשוב בתל־אביב, חנות ברחוב לבנדה
ודירה ברחוב עוזיאל 5בתל־אביב. כן רכש מיגרש בהרצליה״פיתוח. דויד אינו היחידי
הפועל כך מטעם ״אגרסקו״ ,והוא התגלה רק תודות לתלונה של שגב במישטרה.
עוד לפני שנה היה ל״אגרסקו״ נציג בכיר בצרפת בשם אפרים בריח, שחתם
מדי שנה חוזה קבוע על מכירת כל כבד״האווז הישראלי (פאטה) לקניין אחד, קיבל
ממנו שוחד. המחירים שעליהם חתם היו נמוכים ביותר והרסו את תעשיית כבד
האווזים בישראל• הידיעות על השוחד הגיעו לבסוף לדרגים בכירים ובריח נקרא
להנהלת ״אגרסקו״ והתבקש להמציא הסברים להוכחות נגדו תוך שבועיים. למחרת
עזב את הארץ, והוא מגדל היום אווזים לכבד בספרד .״אגרסקו״ העלימה את הפרשה
מידיעת המישטרה.
נראה כי דרושה חקירה מישטרתית ממצה של המתרחש בעיסקות הייצוא
של ״אגרקסקו״ ,שמא יחזור מה שקרה עם בריח בעניין הכבד באיראן. האם ימשיך
מנכ״ל החברה, משה שביט, בדרכו או יפסיק להפריע לייצוא הישראלי ן

התעשייה האזויוית

לופטהנזור תטוס לארץ

רמוה את..א 1ול״ט

10 נעמיס בשמע

התעשייה האווירית רכשה מקבוצת
רם יעקובסון את המחצית השנייה
של מיפעל ״אורלייט״ בסכום של 6מיליון
לירות. המחצית הראשונה היתה כל
העת בידי התעשייה האווירית. קבוצת
יעקובסון יוצגה על־ידי מישרד עורכי-
הדין מיכאל פירון ויהודה קרני.
״אורלייט״ התמחה בייצור מוצרים
ביטחוניים מחומרים פלסטיים, ועתה
הוא מייצר סדרות גדולות של מחסניות
לרובי צה״ל.

חברת-התעופה ״לו׳פטחנזה״ החליטה
לטוס לישראל 10 פעמים בשבוע, החל
מאפריל .1978 עתה טסה החברה ארצה
רק שבע פעמים בשבוע. החל מאפריל
תטוס שלוש פעמים בשבוע פעמיים ביום,
כאשר הטיסה השנייה תנחת במינכן.
״לופטהנזה״ מפיצה עתה בין נוסעיה
חוברת מיוחדת המוקדשת לאנשי-עסקים
גרמנים הרוצים לעשות עסקים בישראל.
החוברת מכילה נתונים סטאטיסטיים
על ישראל וכן הנחיות למשקיע.

הנהלת הבורסה לניירות-ערך העבירה
לרשות ניירות הערך באוצר מיסמכים
בקשר לעיסקת מניות בית-הרכב. ממיס-
מכים אלה עולה כי יעקב לוינקוף,
סוחר מניות, הזמין באמצעות ברוקרים
מניות של בית־הרכב בסכום של 400
אלף לירות מבלי שהיתה לו כוונה לרכוש
אותן.
כן המציאה הבורסה לרשות חוזר
שהופץ בראשית חודש יולי בין ציבור ה-

ג׳ו סטאשר
איונוים טלפוניים

אחד משחקני הקלפים עימם שיחק סטא־שר
ואשר ראה את חבילת השטרות העבה
שהיתה מצויה תדיר בכיסיו.
אולם כעבור כמה ימים החלו איומי
סחיטה טלפוניים. סטאשר עזב את ביתו
ועבר לגור במלון ״פאל״ לכמה חודשים.
משפסקו האיומים חזר לביתו. אז אירע
דבר-מה שגרם לו. לעבור לגור דרך־קבע
באירופה. המקורות מסרבים למסור מה
היה הדבר שהביאו לעזוב את ישראל.
מקורות אלה הגדירו כמגוחכת את
החקירה שמנהלת המישטרה על קשרים
בין מאיר לנסקי ליעקבלה כהן.
החקירה החלה בגלל בואו של כהן ל-
ארצות-הברית, שם חי אחיו. נראה כי
הטישטרה סבורה שלנסקי הוא שהזמינו
לארצות־הברית, והחלה חוקרת בדבר טיב
הקשרים בין השניים.

ה בו רסה
.סחו־ תגיש חשקיו
רתננקה חושה
יעקב לויכקדף
בורסה פרטית

משקיעים, וממנו עולה כי לוינקוף פתח
שוק מקביל פרטי למניות ומציע למכירה,
באמצעות חברת ״אקצין אופציות״ ,לרכישה
מניות. נראה כי לוינקוף פתח
בורסה ללא היתר האוצר, וכן הציע
לציבור לרכוש ניירות-ערך ללא תשקיף
ולא באמצעות הבורסה. כל הדברים הללו
הם עבירות על חוק ניירות-הערך.
הרשות העבירה את החומר למישטרה
ולבקשתה הוציא בית־מישפט-השלום
צו-מעצר נגד לוינקוף. מקורות ברשות
הכחישו את דיברי לוינקוף כאילו התלונן
לפניה על דרך ניהול בית-הרכב,
והודיעו כי כל תלונה תיבדק לגופה.

חברת״הביטוח ״סהר״ פנתה לרשויות
בבקשה להנפקה נוספת של מניות• מניות
״סהר״ חיו באחרונה מוקד של פעי-
לות בבורסה, בעיקר בגלל כניסתו של
דויד סופר, המשקיע מ״ירדן״ ,ל*
״סהר״ .בימים אלה מתבשלת עיסקה
גדולה נוספת בין ״סהר״ ל״ירדן״.
סביר לחניה כי ההנפקה החדשה של
״סהר״ תהיה במחיר טוב. הסיבה: באחרונה
מכרו מנהלי ״סהר״ חבילות
גדולות של מניות בבורסה, קיבלו את
המחיר הגבוה שהיה בבורסה באותה
עת• ההיגיון אומר כי הם יודעים שיקבלו
חזרה את כמות המניות שמכרו
מן ההנפקה החדשה במחיר נמוך ממחיר
המכירה, כך שיישאר להם רווח הון יפה.

..חבויה, אל תיוו בחפיס־מפשע״ -ביקש
שו־המישסוה בסיורו בנשע הגאווגן
שדיהמישטרה כיקר הבוקר, במפתיע,
במוקדי הפשע המאורגן.

השר שוחח עם פושעים וגנבים ו עמד
מקרוב על סידורי הפשע ואיר־גונו,
ועל הבעיות המ תעוררו ת כתוצאה
ותוך כדי פעילותו הענפה.
אנשי הפשע המאורגן קיבלו את
השר ב חביבו ת ובחמימות, והשר עצמו
הירבה להתלוצץ, לטפוח על כתפיים
ולחלוק מחמאות.
כמו־כן השתתף השר בעצמו בכמה
פעילויות בוקר של אנשי הפשע ה
קובי
ניב

צמא

מאורגן. זאת, כפי שמסר לכ תבנו,
״ על־ מנ ת לחו ש את הבעיות בשתי
ידי.״
בסיום הסיור והבדיקה פנה שר־המישטרה
בקריאה לאנ שי הפשע ה מאורגן
להימנע מנזקי ם לרכוש ומ־שפיכות־דמים
מיותרת .״חבר׳ה,״ אמר
השר החבר׳המן ,״אל תירו ב חפי ם־
מפשע.״

הפושעים המאורגנים ה שיבו לשר
כי אומנם י שתדלו לע שות כן, אם כי
הדבר קשה מאד, כפי שנוכח השר
בעצמו כ שה שתתף בפעילויו ת.
שר־המי שטרה הביע תיקווה שלמ רות
הקשיים האובייקטיביים יגלו ה פושעים
רצון טוב ולא יפגעו ב חפי ם־
מפשע.

אני חושב שכבר איזה שלושים ארבעים שנה לא ראיתי שמחה
עממית נפלאה כמו זאת שהיתה השבוע עם תפיסת השוטרים הגנבים.
העיתונות והטלוויזיה חגגו בתמונות השוטרים ה מס ת תרי ם מן
המצלמות.
הבדחנים פרחו והבדיחות התעופפו.
שיחות הסלון של יום שישי חזרו לחיים חדשים.
איזו שמחה. איזו חגיגה.
אולי כדאי, אפילו, להכריז על יום תפיסת השוטרים כעל חג
לאומי — יום שימחת־גניבה, זכר לתפיס ת השוטרים.

שר-המישטרה (כמרכז) השתתח
הבוקר במארב לחיסול חשבונות
שאורגנו אנשי הפשע המאורגן,
ועמד על הקשיים שבהימנעות
מפגיעה כחפים־מפשע כעת ביצוע
המשימה.
ואני חייב להודות שלי ניראה כל העסק עצוב.
שתופסים מישהו בגניבה זה ניראה לי עצוב, אפילו א ם הוא
שוטר.
עצוב לי לראות אנשים מס ת תרים מפני המצלמה, אפילו א ם
הם שוטרים.
אבל מסביבי כולם צוהלים. לא עצוב להם. אדרבא, שמח להם.
והם מצלמים שוב ושוב ושוב ושוב את האנשים ה מס ת תרי ם מפני
המצלמה.
וכולם שמחים וצוחקים וצוהלים.
כולם צמאים לדם.
כולם שמחים לשתות את כוס הדם עד תומה וללקק א ת
השפתיים.
אולי זה פשוט בגלל שכבר איזה שלוש־ארבע שנים לא היתה
כאן מלחמה טובה, כזאת שנותנת דם לכל הצמאים.
ואם זה כן אז כדאי לסדר לעם מיד איזו מלחמה.
כי העם צמא לדם.

לממ שלה ולכלי־התיק שורת בישראל

דרוש

ערבי

תושב יהודה ושומרון

המוכן להתנגד בפומבי לאש״ף
המועמד שייבחר יזכה בפיר סו מ ת בינל או מי ת
אין הממשלה ו /א ו התיקשורת מתחייבים לקבל
את המועמד הזול ביותר או כל מועמד שהוא
חבר הכנסת לילדים חבר־הכנסת שלגו, מר טישטושי
(מימין) ,גילה גם השבוע המון
ניירות מפתיעים.
אלא שהניירות כל־כך מסובכים,
שח״ב טישטושי לא מצליח לפענח
אותם, אפילו בעזרת זכוכית
מגדלת.
אנא, ילדים, עיזרו לחבר־הב־גסת
טישטושי לפענח את הניירות.
ציכעו
יפה את הניירות, הוסיפו
אלופים; קשטו במעט זיונים, ערבבו
היטב, זירקו כמה שמות, קשקשו
מיספר מיספרים, טירפו את
הניירות הציבעוניים עם סירטי-
הקלטה מצלצלים, פזרו איומים,
הכניסו לתנור לשתי דקות, והניירות
מפוענחים ומוכנים להגשה.
עתה כנסו מסיבת עיתונאים
והגישו להם את העוגה המרהיבה.
הם אבלו בתאבון ואתם, ילדים,
תהיו גיבורים ויראו אותכם
בטלוויזיה.

תקעתי
יום רביעי
כל היום אני עוסק בעבודה מפרכת, ב חריש.
אני בוצע את האדמה הנפלאה ה זאת
ולא יכול להימנע מן המחשבה על
ההמשכיות היהודית, בחומר כמו ברוח.
אני חורש אותה האדמה שעליה רעה דוד
המלך את צאנו. אולי אפילו באותו מקום
עצמו.
בערב, אחרי יום העבודה הקשה, אני
מתרחץ. אפל כשאני אוחז בידי את הסבון
אני נאחז חלחלה. רק לפני דור עשו מ אבותינו
סבון, ועכשיו אני עומד באמבטיה,
עירום מול אלוהי, ואחוז בידי סבון
שעשו יהודים ולא, ברוך השם, סבון מ יהודים.
אני רוחץ גופי בגאון ובגאווה
בארצי שלי, באמבטיה עברית, ללא כל
פחד שיחזור המראה של ״תאי מרחץ״
זורעי מוות. טובים מים חיים במולדת מ־גז־מוות
בניכר.
אני נרדם וישן טוב, כמו יהודי.

יום חמישי
בבוקר, בדרכי לפגישות חשובות, אני
עוצר׳ כדבר רגיל, לפני הרמזור האדום.
אך לאט־לאט חודרת בי המשמעות העמו קה
של העצירה לפני הצבע האדום.
למן ימי ״האדום האדום הזה״ ובמשך
אלפי השנים שחלפו, היה הצבע הזה תמיד
אות וסימן לעצירת העם היהודי. כמה דם
יהודי אדום כדם נשפך כדי לעצור את
היהודים, להשמידם ולהכחידם? וגם ב ימינו
אלה — דיגלם של שונאי ישראל
הקומוניסטים הוא אדום, אדום מן הדם
היהודי ששפכו. אבל, למרות כל דמנו
האדום, הניגר, הם לא עצרו אויתנו ׳בעבר
׳ולא יעצת אותנו לעולם. העצירה היא
יתמיד זמנית. האור ברמזור מתחלף ואני
נוסע הלאה.
מאוחר בלילה אני מכין תזכיר לשר־התחבורה.
יש לשגות את או ת ת הרמזו רים
בארצנו מצבעי הגויים אדום־ירדק
לצבעינו שלנו — כחול ׳ולבן. עצור בכחול
וסע בלבן, בצחור, בשלום.

יום שישי
כניסת השבת היא גם כניסת הקודש,
כניסת היופי, כניסת האהבה, כינוס ה משפחה.
אני
מקבל את השבית בשיירה ובסעודה
בלוויית ׳אשתי האהובה יוספה וילדי היק רים
עמיחי,׳ עמידרורה, עמיגיבור, עמי-
דליה ועמינוף. אנו אוכלים בפה יהודי
סגור את הדגים ממולאי קדושודהשבית.

בוד

אין משיחין פשעת הסעודה, אך לאחריה
פוצחים הכל בשירה.
לפתע משתחרר מקירבי בקול תרועה
נאד אדיר, נאד גאה, נאד יהודי. אני
מתברך מסו ת שנפלה בחלקי להוציא את
הנאד הנדיר הזה אל חללו של עולם,
וגם בני מישפחתי משתבחין. אנו משו חחים
על משמעותו של הנאד, על קולה
המתפרץ של היהדות שאי-אפשר ׳להח ניקו,
על ייחודו של הנאד היהודי, איכיותו
המוסרית, קולו הזך המצטלצל והמצלצל
מקצה עולם אל קצהו.
השיחה המתונה, הנעימה, המעמיקה, מח זקת
את איחודה של המשפחה, את יהדו תה.
אשרי
ישכך הויה לי.
שבת כשהמישפחה המלוכדת מטיילת בצהרי
היום החטים ביער הקריר עולה מחדש פר שית
הנאד מאמש.
בני הבכור מוסיף נדבך על שנאמר
בליל־שיבית. הנאד, הוא אומד, הינו גז.
לכאורה גז •ונעלם, אך למעשה יש בת קיעת
הנאד -על ידי יהודים בני־חורין במולדתם,
משום קריאת תגר על העולם,
אותו עולם שניסה לפני 30 שנה להשמיד
בגז את היהודים.
בתקיעת הנאד אנו אומרים לעולם ב פרצופו
מה אנחנו תושבים עליו. אתם
באים אלינו בגז מוות, ואנחנו באים
אליכם בנאד. אבל כמו במיקרד, שימשון
ודויד גם כאן ינצח הנאד הקטן את הגז
הענק.
אני גאה בבני, באמונתו, בצידקיתו.

־ום ראשון
חזרה לחיי החיול. כשאני יוצא מהבית,
ממהר, אני רואה כלב עומד, בשקט, ו משתין
על קיר אחד הבתים.
אני נזכר בפירושו היפה של הרמפ״ק
לפרשת ״המשתין בקיר״ .שם הוא ממ שיל
את הכלב המשתין בקיר לעם היהודי.
כמונ׳דכסוהם אנו מושפלים ומדוכאים, אך
ממשיכים להתקיים אלפי שבים. הפעולה
הקבועה, החוזרת, של ההשתנה בקיר,
כמוה כשמירת המיצוות, היא השומרת על
המשך הקיום,
אחרי ארוחת־ד,צהרים אני מצית לי
סיגריה ומעשן בנחת. אך הפעם מציתה
בי הסיגריה רגש כבוי אחר. אני משליך
את האפר אל תוך המאפרה העגלגלה,
ומהרהר לי מה טוב חלקי בעולם — אני
אחד מדור יהודים שזפו •והם מעשנים
סיגריות משלהם, סיגריות יהודיות. וה עיקר
— האפר היחידי שאני דואה בעיני
•ולעיני הוא אפר סיגריות יהודיות, ולא
אפרם של יהודים, הנשרפים על־ידי צור ריהם
כאילו היו סיגריות כלות בעשן.
בלילה, לפני השינה, אני משתין בעונג
מכופל.

יום שני
ביתי הבכירה באה ומתלוננת כי אחד
מילדי כיתתה משך בשערותיה ואף היכר,
בסרגל על ראשה. היא לא בוכה, כיאה
ליהודיה גאה, אך בעיניה עומדות דמעות

קובי ניב

יהודי

השפלת עמנו באלפיים שנות גלותו.
אני מלטף את ראשה ומספר לה על
הימים הקשים ההם, בהם ירקו והיפו גויים
ביהודים ואץ עוצר• .והנה עכשיו, סוף־סוף
זכינו ויהודים ׳מכים, באהבה, אלו את אלו.
ומה לנו כי נלין? אדרבא, נקבל את מכות
האהבה בשמחה, בהתרוממות, בגדלות ה נפש.
בתי
מחייכת וחוזרת לשחק ולצחק.
בלילה אני שומר, כיהודי נאמן לעמו,
במישמר האזרחי• .בן־זוגי הפעם הוא מרצה
למתימטיקה ואנו מנהלים, תוך כדי פיט-
חול עירני, שיחה עירנית לא פחות על
הקשרים שיבין היהדות למדע.
,המדע הלא הוא ענף, ענף מפואר
אומנם, אבל יתמיד צריך לזכור, אני אז מר,
שהוא אינו אלא ענף הצומח מן ה שורשים
היהודים. וללא שורשים, אין
צורך להסביר לאיש־מדע, לא יצמחו ענ פים.
אני
שמח שבנקודה זיו הוא מסכים עימי
לחלוטין. נכון, הוא אומר, אין ענפים ללא
שורשים. שיום דבר אינו יכול להתקיים
ללא שיורשים.

כשאנו נפרדים, לאחר מילוי תפקידנו
האזרחי, אני חש שדברי אכן נקלטו בלי-
בו היהודי החם של המדען. ללא שורשים
נתייבש, נקמול, נמות.

יום שלישי
אני עומד בתור בבנק. האיש שלפני
פרט מאה ליחות. אני משנן לעצמי את
ממישפט ״׳האיש שלפני פרט מאה לירות,״
ומיד עולה בי אסוציאציה לחיה הקטנה
׳והנחמדה שבילדותניו נהגנו לכנותה ״פרת
משה רבנו״.
אכן, מופלא, גם כאן משה רבנו. בכל
מקום משה ריבנו. בהלכה ובמעשה. אמת,
היד, האיש גדול מכל אדם ואין פליאה, על
כן, שנשתרש בתודעת העם בכל תחום
ותחום.
כי העם היהודי יודע בחושיו הבריאים
להפריד בין טפל ועיקר, ולבחור לעצמו
את העיסה שבשעורה מבין כל המוץ
שבתבן.
עם עם כזר, כיף להיות יהודי.

לאנשים
הנבונום!

777

הבו־מ־י הלאומי שהוא
במלאומי.

׳ונתק שדה ביבש דהרי בוסית
ויגאל אלון רץ מייד לרפת
! ראש עיריית ירושלים
טדי קולל! נשאל על יחסה
של !חטמשולר, אליו נראש דד
עייר שהוא בירת יזשרואל. סשיב
טדי :״קודם היה לי עיסק עם
ממשלות עדינות, עיסשייו ייש
לי עסק עם ממשלה זירה.״
81 בשבא שר־החוץ־לשעבר
יגאל אלון לביתם של העי תונאית
זיוה ירים ובעלה
יורם שדה !פדי להעלות זיכ רונות,
עם !מלאות 25 שנים
למותו של ומפקד הפלמוח יצ״
ח ק שדה, אביו של יורם,
קיבלה זיווה את פניו סשבידה
ינוס דסקי! .אמר לה אלון :״או!
אני דואה שיאת יודעת בדיוק
למה אני זקוק ברגע זה.״ אגב
כך. סיפר כי את בוס המשקה
החריף הראשונה בחייו הרים
עם ״הזקן״ אחדי הצלחת מיב׳
צע דני! ,שבו גפבשד, העיר
לוד.
! 8באותה הזדמנות סופר
כי אחרי !שיצחק שדה גייס את
יגאל אלת !וכמה בחורים מ־כפר־תבור
לפלמ״ח, התקיומד.
פעולה מוצלחת בה נטלו הב-
!חורים חלק. אמר הזקן, שהיה
ידוע כחובב הטיפה המרה לאלון,
שהיה מפקד הפעוילח :
״נו, זוהי הזדמנות טובה להרים
בוס משקה.״ יגאל ,״הילד,״
מיהר אל הרפת והביא
איזתו משם יפד חלב.
( 8בפגישה שהתקיימה בין
ראשי עיריות גוש דן לבין
!שר־הפנים יוסף כורג יושר
הבריאות אליעזר שוסטק
הועלתה בעיית מיזבלת חיריה
שריחותיח מטרידים את תוש בי
דרום רמת־גן !והסביבה.
אמר השר שוסטק :״!אין ומה
לעשות, חי ד ה היא עובדה קיי-
ימת. אי־אפשר להעלים אותה
מהשטח ,׳בדיוק ים שם שאי־יאפשר,
להעלים את יכל שאר
הזבל במדיגד.,״
8 :ראש עיריית תל-אביב
שלמה (״צ׳יצ׳״) להט טען,
כי דרושים לו שוד כ־ 260 דונם
כדי לקסור את האשפה של
תל־אב״ב ולמנוע צחנה .׳הגיב
על כך ראש עיריית בני־ברק,

ישראל גומלים :״מזל ש לא
ציריך גם ׳מצבות.״
! 8אחת ההצעות שד״ו&לו
׳כאותה !פגישה היתד, להסיע
את הזבל לאשדוד ׳וולקבור או חו
שם. אולם יד׳ר מרכז ה־שיילט׳ון
המקומי, פיגזזס אי

ץ, הסביר כי שריפת הזבל
בחיריה עולה 10ל״י לטונה
׳ואילו קבורתו ומאשדוד יתעלה
250ל״י הטונה. שר־הפנים,
יוסף בורג, לא ייסול להתגבר
על עצמו ,׳סתם את !אפו ואמר:
״אז אני באמת לא ומבין ׳בש־ב״ל
ימה צריך להוציא כל-כף

הפכה לסבתא בפעם השנייה. בתה תמי ילדה בו במזל טוב.
יפה, שניתקה את קשריה הארוכים עט מועדון ״המערה״
ביפו העתיקה, מופיעה כעת ב״חאף׳ הירושלמי. לכן היא יכולה להרשות לעצמה
לטפל בנכדיה, שלומית בת השנה ושלושה חודשים ואמנון בן השבועיים, שכן בתה
תמי וחתנה, אליאב צרפתי, הם ירושלמים. כן מתמרנת יפה בין תפקיד הבייבי
סיטר ביום והסטאר בערב, כשלדבריה היא עוברת מתפקיד לתפקיד בקלות רבה.

יפה ירקוני
בחרוזי כרמל $
מיקבי ראשון יציע הכרע יעקב

0 1*1 | 1| 1 1 1 1 1הכנר הישראלי הבוהמי, המשתעשע לעיתים בהופעה בסרטים (״סיפורה
׳11 #11 11 של אדל״) ,השתקע הקיץ בעיירה הצרפתית מנטון עם אשתו סבינה
1.111
ובתם בת השלוש, נטי. הוא ערן קונצרט בעירו החדשה והעירייה העמידה לרשותו מטוס נושא כרזת
פירסומת שיקדם את הקונצרט. ואומנם 1500 ,מתושבי העיר באו להאזין לו. למחרת ערן גיטליס
קונצרט נוסף, הפעם כמלווה לבתו בת השלוש הפורטת על הפסנתר, שלה מנבאים עתיד של גאון
מוסיקלי. עברי עצמו גילח את הכינור בהיותו בן שש, וכבר בגיל 13 זכה בפרס הראשון בפאריס.
הריבה כסף! .במחיר כזה כדאי
כבר לקנות זבל חדש, למה
לקנות !משומש ד׳
! 8מה עושים האסירים של
פלא נזעשיהו כשמתהשק להם
להרגיז יאת יזשב־דאש קופת־חולים
לשעבר, אשר ידלין,

חצקל איש נסית
סם שלו. לעומת זאת לא חרג חצקל

ממנהגו והוא^

עדיין יושב בבית־הקפה שעות ארובות ביום, כשאת
שעות אחר־חצהריים הוא מבלה בדרך כלל עם נכדו,
לי, בנו של משה, שירש את התפקיד ומנהל את הקפה.
העולם הזה 2087

א1111 ים
המרצה סנל א ועונש !מאסר ן
אליבא האחד האסירים •שהש-
תהדר באח חוסה הם ניזנשים
אל יהלין ,׳ומקניטים אותו:
״תגיד, ונגיד,״״
! קשה לומר כי ידידות
רבה שוחרת בין המרי סלי־סוד !והמערך. אך לפחות ובת הום
!אחד שוחרת אידיליה:
בין ׳נשות העסקנים .׳כך ,׳למ ושל,
נראתה א;ט דולצ׳ין,
׳רעיית ג׳יזבר ססוססות, ממלה
׳את !כל זמנה הפסוי סהסתורדו־ת
.אינטימית עם אופירה גבון,
רעיית ח״כ יצחק נבון מה

יכול להפליג על זעמו. הוא
ט־לפן אל ידידה וש׳פך את
לובו בפניה :״גם אני אנטי-
דתי. ,אבל אורי זוהר ומגזים.
כפה ׳לעשות צחוק !מהדתיים י
זה יותר מדי!״
! אחד הכתבים הפרלמג-
!טריים גיבש ואל ח׳^כ עקיבא
נו ף וישאל אותו ושאלה. סוף
ענה תשובה למחצה בסיגנון
המשתמע לשתי יפנים. יאמר לו
העיתונאי :״׳אני חואה שסוד
הלת •להיות ציני. אתה ייודע
.מה? גם אני: אהוד, ציני, אבל
אז תדע ימזד, כל המדינה.״

אפויק סי

היה אחד האורחים המפורסמים הבודדים שנענו להזמנתו של ח״כ סמי
פלאטו״שרון, לבוא לביתו שנסביון פדי לחגוג שם במסיבה לכבוד הסופר
הבריטי סטיוארט בל (קיצוני משמאל) שכתב לפי הזמנתו, את הביוגראפיה שלו. בתמונה נראה הזמר
ממוזמביק כשהוא אוחז במותניה של רעיית הח״כ, אנט, כשסמי עצמו מחייך ומכסה על אכזבתו
מן החרם החברתי שהוטל עליו. האישיות המפורסמת ביותר במסיבה היה שר״החקלאות אריק
שרון, שבא למיספר דקות, ללא רעייתו, הצהיר ״פלאטו הוא ידידי,״ ומיהר להסתלק מן המקום.
המיניאטורי. יד,׳בלב היחנה ל התרוצץ
יבין רגליהם ׳של אורחי
בית־יהקיסד, וזינגר גער בו
בקולי־יקולות. לבסוף התחבר
הכלב עם כלבים נוספים וזינגר
היד, עיסוק ׳מרבית הזמן ׳ברדי פה
!אחריו ׳כשהוא פוקד עליו:
״ארצה!״ ״שב בשקט!״ ״פו-
יד!,״ כשנוכח השחקן כי הכלב
אינו ממלא אחר ׳פקודותיו,
׳שילף !מכיסו משרוקית ׳והחל
שיורק בה. לבסוף שקעה ׳סבל
נותו
ישל יבעל בית-הקפח. הוא
ניגש אל השחקן המפורסם ואמיר
לו :׳״אדוני, או שתשיב
בשקט ׳ולא תפריע, או שאני
ואבקש ממך לפנות את המ קום.״

8מיקרה בלתי־נעים קרר,
לשופט הכדורגל הבינלאומי
של ישראל אברהם קליין.
הוא נסע ליאדצות־הברית. סייר
סכמה ׳ממדינותיה ׳והשתכר ב

8הבדרן יואל שר פגש
בח״כ צ׳רלי ביטון במסיבה
ושוחח איתיו. ביטון לא יהיה
בטוח כי ישר אומנם !מקשיב
לו, הפסיק את דבריו ואמר:
״תגיד. יואל, אחיד, שומע ימה
׳שאני אומר לך? הושיב שר:
״בטח. אני. אפילו ׳מנסה לחבר
לזה מנגינה.״
1צופי הטלוויזיה הישרא לית,
שחזו לפני שבוע במיש*
דר ׳מיולטיודזיה ראו את דויד
אבירן. מראיין דוגטנית־עי-
רום שמנה, שהתגאתה במימדי
גיוסה ובמיקצועה אך ׳סירבה
בעקשנות לגלות את זהותה
המלאה, בטענה יכי הציבור פ ד
ריטאני ׳מדי, זיר,׳תה את עצמה
בשם הפרטי ׳בלבד :׳דגה ב אותו
׳מישידר שימשה דנה ב-
רודל־עירום לקבוצת ציירים,
שעסקו לעיני המצלמות בד,נ־צחית
מימדי גופה מזוויות ש ד
נדת. רק ׳מנכ״ל כל־בו שלום,
•טי מאיר, יכול לומר כי ״יש
לו את דנה, בבית.״ מסתבר, כי
הצייר יגאל נמיר, ישהשתתף
אף הוא במישדר זה, בחר באחד
מציורי־העירום של דנה
והציג ואותו בתערוכה הנערכת
בתל־אביב! .בערב פתיחת ה תערוכה
התגודדו אורחים !חבים
ליד הציור. הגיע למקום שי
מאיר, הציץ ונפגע, שלף את
פנקס הצ׳קים י־שילם לצייר
עבור התמונה בלי אומר. בצאתו
׳מהתערוכה יאמר, כי
החליט לרכוש את דנדדבעירום
מהטלוויזיה כמתנה לרעייתו,
המצפה לביקור החסידה.

11י 1* 1 *111ך 1ף 1היה הח״ב היחידי (מלבד השר ארי-
] 111 - 1אל שרון) מבין 120 הח״כים שנענה

להזמנת חברו לבית, סמי פלאטו״שרון, ובא למסיבה שזה ערן
בביתו. ביטון ניראה נבוך במסיבה, הסביר את נוכחותו בה :
״רציתי להראות לאשתי בית של עשירים.״ סיבה נוספת: אחיו
של הח״ב אבי (בתמונה מימין) עובר במשק״ביתו של פלאטו־שרון.
מערך. היה זה ׳בבנם לפסיכו־אנליטקה
שנערך בירושלים.
אנס דולצ׳יו !שימשה בפנס כ־
,מתורגמנית סימוליטנ״ת לשתי
שפות (ספרדית ואנגלית) ,יו-
׳אילו אופירה סבון ׳נטלה חלק
בדיונים בתוקף היותה פסיכו לוגית
׳ממיקצועה.
1הפסנתרן מינדרו כין,
תושב הרצליה, נענה לבקשת
ראשי אגודת לב אל לב סש-
רון, הפועלת לחכיוש׳ת ציוד
החייאה ליחידה.לטיפול ינמרץ
בבית־ד,וחולים מאיר בכפר-
סבא, ערך ובמוזיאון תל־אביס
קונצרט של ׳סונטות ושל סטהד
יבן שכל הכנסותיו היו ׳קודש
לאגודה. למחרת הקונצרט לקה
כץ עצמו סהתקף־לס׳ אושפז
ביחידה לטיפול ׳נמרץ בבית-
׳החולים מאיר, שעבוחה תרם
את הקונצרט.
1ח״כ ד״ש הפרופסור
אמנון רובינשטיין שהד,
בחופשה סחו״ול! ,וסחמיץ ;את
המטאסורפוזה ישל הבדרן או רי
זו ה ר, שהפך יהודי מא מין
׳חשיזסרחמיצוות! .פתח ח ד
בינשטיין יאת הטלוויזיה פדי
לצפות !בתוכנית זח הסוד ׳שלי,
ודאד, את ואורי ׳זוהר מופיע
בשעשועון כשהוא יחבוש כי פה
׳ולובש ׳ציצית. רובינשטיין
העולם הזה 2057

! בחגיגת חתונת בנו של

!שח־האוצר לשעבר, יהושע
רכינוביץ תיאר חיים כר־לב
כמד, נוח לו עכשיו, אחרי
שהשתחרר מעול השרות, ו קיבע
׳כי הוא ׳תש מאילו יצא
׳מעבדות לחרות. הגיב על כך
יועצו המסור ישל יצחק רבין
לשעבר, אדי מיזרחי :״אנו
נדאג בי ׳תישאר במצב זה.״

! הזמר יהורם גאון
הצטרף אחרי נישואיו למעגל
עושי ה״לחיים״ בכל יום שבת
בצד,דיים, בבריכת־השחיה של
מלון פאל. החיבר׳ה הקבועים
מרימים ׳בוסית, טועמים וזוללים,
,ומרכלים. בשבת האח רונה
העדיפה אורנה גאון,
׳רעייתו ה״׳טריה״ של הזמר, ש-
לא להצטרף למעגל החוגגים,
הסתתרה בצל,־ לא הפגינה את
גופה בבגד-ים ,׳ואף ׳סירבה לל גום
!כוסית יין אחרי הקידוש.
׳מיד ׳נמצאו ׳כאלה ושראו בכך
סימן שהגברת גאון הצעירה
שוטרת על בריאותה, מציפה
לביקור החסידה.
השחקן גירעון זינגר
בילה את אחד מערבי השבוע
באחד מ׳בתי־הקפה הידועים
של צפון תל־אב״ב, בהברת
צעירה בלונדית נאה וכלבם

מסגרת סיורו סך 1500 דולאר.
תחינתו האחרונה של קליין לפיני
׳נסיעתו חזרה ארצה היה
מלון לכסינגטון הנידיורקי,
שהוא מלון ׳מקובל על היש־ריאלים
המבקרים בניו־יורק ני וון
שהוא מאכסן בין כתליו
את ציוותי ׳אל־על. קליין יצא
לבלות באחד הערבים בברוד-
ודי, אולם ׳כשחזר למלונו ׳חש כו
עיניו. כל הסכום שהשתכר
נגנב ממנו. הוא יחזר ׳ארצה
ללא פרוטה בכיסו.

מי שהיתה מלצת המים של ,1974
העדיפה אחרי היבחרה לחזור לחיים
פרטיים ופרשה במעט לחלוטין מעולם הזוהר, כשרק לעיתים רחוקות
היא מופיעה בתמונות פירסומת ובמופעי דוגמנות. באחרונה
נישאה רונית, ורק עם נישואיה הציע לח בעלה לחדש את
הקאריירה שלה. עם בעל צמוד תפשה רונית אומץ, ויצאה אל
שוק הדוגמניות. היא נחטפה מייד, וזה-עתה סיימה סידרת צילומים
מרהיבה של ביגדי־ים חמייועדת לחו״ל. מדוע חיבתה
רונית עד אחרי החתונה ן לדבריה :״עולם הזוהר הוא עולם אבזר.
רציתי שיהיה לי ביטחון בבית. עבשו׳ אני יותר פתוחה להצעות.״

רונית בלאנק

1עידן אגמון, בנו של
מנהל התיאטרון והמראיין יע״
ק אגמון, ושוהה !מזה שנה
בנידיורק, שם ההא לומד קול נוע.
באחרונה הפגין אגמון ה צעיר
את הישגיו סתום שנת-
הלימודים הראשונה שלו. הוא
יביים את המחזה ה3לה וצייד־הפרפרים
של גיסים אלוני
שאותו הפיק אביו סשעיתו ב תיאטרון
בינוות בארץ, אבל ב אנגלית
!וכסרט־׳טלודזיה. סרט־הבתולין
של עידן כסטאי־טל-
וויזיד, הוקרן כבר בגל 30 של
הרשת הניו־יורקית.

0 6 9 /0 1

בספטמבר ובאוקטובר, במזג אויר ״

נעים ונח, קח את משפחתך לחופשה
חלומית־ במסגרת ההקצבה שלך.
לפחות אחד מתוך ם םם1
א״ יוון ידבר אל לי בו !
לדוגמה:

מוקד נופש חדש על מפת אתרי
התיירות של יוון. אי בעל צמחיה
עשירה וחופים מרהיבים.
לדוגמאן

4ימים שהיה באתונה במלון חצי
פנסיון ועוד סיור מודרך 4ימים
ב״יוון הקלאסית״ בפנסיון מלא
ועוד שהיה 7ימים באי סקיאטוס
במלון חצי פנסיון החל מ־$ 268.

אתר תיירות בין לאומי בו שוררת
אוירה קוסמופוליטית. נופים
ציוריים מרהיבים, חופים זהובים
שטופי שמש וצמחייה נהדרת.
לדוגמא:

שהיה במלון חצי פנסיון 5ו יום
בקורפו במחיר החל מ$ 188.-
כולל סיורים במקום .
אולימפיק סובב עול !

העולם הזה 2087

אומד־

..העם ס ס, נלי־התיקשוות, רשויות החוק ומוסדות המימשל
אינם נוציו
1וזועקים חמס לנופו 1מחזה שבו עקרונות
הדמוקרטי ה נרמסים בנוהס׳ה ובו אע 1חוצות...״

מק־קרתיזם ישראל י
צ״ד־הטבשפות המתנהל במדינה בניצו חו
של ח׳׳ב אהוד אוילמרט, בתואנה של
מיליחמה ב״טשע ׳המאורגן״ ,הגדיש ככל
הנראה את הסאה. התבטאויותיו האלימות
וסיגגוגו הברוטאלי של אולסרט עוררו
השבוע תגובות חריפות ביותר.
כתב שר־המיישטרה לשעבר, שלמד,
הילל :״ההילולה הפרועה המתנהלת כ יום
בנושא זה עברה ככר מזמן סייגים
אלה (של הגינות ואחריות) ,והיא הולכת
ומתלהבת בצעדי־עני! לקראת התופעות
שאיפיינו את חמק־קארתיזם. האשמות
כוללות ובלתי־ניתגות להוכחה, הושטת
אצבע מרשיעה בלפי אנשים ללא עובדות
של ממש ושימוש בכלי־התיקשורת לע שיית
שפטים במקום עריכת מישפט ב-
בתי־דין, כמקובל בחברה דמוקרטית נאו רה
...והעם כולו, כלי־התיקשורת, רשויות
החוק ומוסדות המימשל אינם פוצים פה
וזועקים חנ ט ;לנוכח מחזה זה, שבו עק רונות
הדמוקרטיה נרמסים בפרהסיה וכ ראש
חוצות.
״אינני רואה את עצמי פטור מלדבר
על תרומתו השלילית בתחום זה של נב־חר־ציבור,
שממרום חסינותו לא חלים
עליו הכללים, המיגבלות והסנקציות ש חלים
על בני־ תמו תה רגילים.״
הילל מביא דוגמות למידת רצינותו של
אולמרט ׳ולמידת מהימנותו של המידע
שבידיו :
״ראשיתו של מעשה, כפירסומים שהו פיעו
לפני למעלה משנה וחצי, שכבשו
להם מקום בכותרות. חכר כנסת צעיר
וכמת הודיע מעל דוכן הכנסת כי, כי רו שלים
נסחטים 160 כתי עסק ע״י עבריי נים.׳
״כשר
המשטרה גיליתי כמובן התעניי נות
בגילויים אלה של ח״כ אהוד אולמרט
ופניתי למפכ״ל לקבל הבהרה. הלה השיב
לי כי למשטרה לא ידוע כלל על רמת
פעילות כזו בתחום זה של הפשיעה בירושלים.
ככל זאת תמהתי. הח״כ דיבר
על 160 כתי עסק ולא על 150 או ,200
משמע הלה מצוייד כמידע של ממש המעוגן
במספרים ובעובדות. לפיכן• ,הצעתי
כי המשטרה תנסה לגבות עדות מחבר

הכנסת החוקר כדי להשכיל ממנו דבר.
ואכן קצין בכיר נפגש עם ח״כ אולמרט,
אשר הקפיד כי הפגישה תתקיים כמזנון
הכנסת הצפון* וההומה חברי כנסת, עתו־נאים
ואנשי תקשורת, למען יראו ויתרש מו.
ובעניין המידע עצמו, הבהיר ח״כ
אולמרט לקצין המשטרה, כי הוא אינו
חוקר החייב להביא עובדות, אלא איש
ציבור המתייחם לתופעות. ובכל זאת הק שה
הקצין: הרי דיברת על מספרים מדו־ייקים.
ח״כ אולמרט ניאות, לאתר הפצ רות
מרובות, לתת שמו של בית עסק
אחד שנסחט לדבריו. לאחר הבדיקה הס תבר,
כי מקרה זה כבר טופל ע״י המש טרה
כעבר ואינו מתייחס כלל לסחיטת
דמי חסות. מלבד זאת העלתה הפגישה
חרם, כאשר כולנו צריכים להסיק כי הת מנה שה־ 100 כתי עסק נסחטים, חינה
אמירה ציבורית׳ ולא קביעת עובדות
מדוייקות.
״לאחר זמן מה -טען ח״כ אולמרט ב ראיון
ברדיו, כי הוא יודע מיהו, מספר
אחד של המאפיה כישראל.׳ הידיעה זכתה
לכותחת גדולות בעתונות. באחד העתו־נים
נמסר בשמו של ח״כ אולמרט, כי אין
המדובר כטנטש, אשר עליו פורסטה ב־
1970 סידרת מאמרים של רן כסלו, ואשר
היועץ־המישפטי לממשלה פסק לגביהם,
לאחר בדיקה מקיפה, כי אין לה שחר
וביסוס במציאות. המישטרה שוב נחפזה
אל ח״כ אילמרט כדי לשאול מי האיש
המסתורי, ואני מבר כי ברזי רזים מסר

ח״כ אולמרט כי אכן הוא מתכוון ל־
(מעריב)

חולי ממאיר
הסופר תנוך ׳ברטוב מתייחס להקלטות
שיחותיו של ח״כ אולמרט עם איש הפנ תרים
השחורים מני כהן, שסר,ן איים
אולמרט בהפעלת סיירת מובחרת של
צה״ל ליצירת פרובוקציות לחיסול אנשי
הפשע המאורגן.
״מתבקשת כאן איזו קינה גדולה על
ניוון החיים הציבוריים. עד שאנו יוצאים
למילחמה ב׳מאפיות׳ אמיתיות ומדומות
בשולי החברה — נראה מה מתרחש כ לבה.
מה דמות עלול ללבוש בית המחו קקים
שלנו.
״מה שעושים כחוק־החסינות הוא רק
דוגמה אחת לניצולה־לרעה ולגרונה של
אבן־היסוד של הדטוקרטיה הפרלמנטא־רית.
החסינות באה להגן על הפרלמנט
לא מפני החוק, כי אם מפני שרירות־הלב
של השליט.
״גם במקרהו •טל חבר־הכנסת אולמרט
מתעוררת שאלת גבולות חוק־החסיגות.
מה שעולה מן הטייפ האחרון מטיל צל
חמור על מילחמת־הסלילים כולה, כאשר
צד אחד חשוף לגמרי ואילו הצד האחר
מוגן מראיט מכוח חוק־החפינות. אולמרט
יצא למילחמת־יחיד נגד הפשע המאורגן
ופגמים נוספים בחברתנו. אגב כף פגע

קשה בדיוקנם של אישים שוגים, שגם
הוא עצמו לא השמיע כלפיהם האשמה
חד־משמעית. אם ישנה הגנה טוטאלית
כל־כף על מה שמטיח חבר־כנסת כנגד
אזרחים, מה כאמת ימנע ׳מאפיה׳ זו או
אחרת מלהפוך את הכנסת לבסיס, אשר
מתוכו יגיחו בשעה שיעלה הרצון מלפני הם,
יפגעו בשמם הטוב של יריביהם,
יפיצו שמועות, יפזרו איומים, יטלו מכל
מי שאינו חבר־כנסת את הזכות הטבעית
לבוא איתם במישפט ואחר־כף ישוכו ו־יתבצרו
מאחורי חומות החסינות?
״הטייפ האחרון של אולמרט הוא בחינת
אור אדום לכולנו. עלינו להניח גם עכשיו,
שהוא נלחם למען טיהור החברה מפוש עים.
השבוע התעוררו ספקות אם מילחמה
זו מתנהלת כדרד ההולמת מדינת־חוק
וחברה נאורה.
״מנפרן השנים האחרונות צריד ללמוד,
שעניינים כאלה אינם נשכחים, ומה שנראה
תחילה לקצרי־הראות כאיזה פגם
אסתטי קטן בקצה האף, עלול ליחפף
בתוף ארבע שנים לחולי־ממאיר, האוכל
את כל הגוף. הטייפ האחרון של אולמרט
(מעריב)
הוא פגם אסתטי כזה.״

פסוקי ה שבוע
>• ח״ב אבא אבן :״במשא־ומתן׳,
מה שמכריע הוא לא הטיעון הצודק כי
אם מאזן הבוהות בין היריבים משני עברי
השולחן.״
6עמום קינן: תמהתי מדוע איני
מבין את דברי הפרשנות של מזכיר הממ שלה,
ימר ׳אריה ׳נאור, להחלטות הממשלה,
עד שהתברר לי שהוא מדבר באותיות

• ח״ב יצחק רבץ :״לעיתונות
תפקיד מרבד בעירעור סמסותה של ה־
.ממשלה. אינני יבול לפרט.״

שר־הביטחון

עזר וייצמן:

״במיזרח התיכון ישנם סימנים של עייפות
ממילחסה.״
• ח ״ כ שימעון פרם :״צריך לו מר
את האמת. שה׳עבודה׳ נכשלה, ולא
שהליכוד ניצח.״

מה ל עש ות בחיי כשהשתגע *

האם יכול משוגע לכהן כחבר־כנסת זו
לכאורה נראית שאלה זו אבסורדית. אולם המציאות אבסורדית
עוד יותר. מסתבר כי ילא זו בלבד שניתן לבחור בחולה־רוח פח״ב, אלא
שאין גם מה לעשות נגד חבר־כנסת שהשתגע תוך תקופת כהונתו
ככנסת. לגבי אזרח היוצא מדעתו ונתקף שיגעון־רדיפה או שיגעון אחר.
ניתן להוציא צו אישפוז. לעומת זאת אי־אפשר לאשפז חבר־כנפת שדעתו
נטרפה עליו אפילו אם ישגע את כל המדינה. חוק החסינות של חברי
הכנסת חל עליו גם במיקריה זה. מה ניתן לעשות עם חבר-כנם ת שהשתגע
ז׳ בשאלה זו פנה ,,העולם הזה״ אל כמה אישים. להלן תשובותיהם :
עה אחת — שהחוק מונע מחולי־נפש את
• ישראל ישעיהו, לשעבר משב-
ראש הכנסת וחבר בה מטעם המערך ז
״אין שום הוראה
כתובה או רמוזה ל גבי
סוגיה זיו..לגבי
נשיא המדינה יש
רמיזות כאלה, לגבי
חברי־כנסית — אין.
נראה שלא לקחו אפשרות בחשבון
כזו. לדעתי זהו ענ יינה
של המיפלגה ישעיהו שאותו חבר שייך
אליה והיא צריכה,
בדרכים שלה, לשכנע אותו להתפטר. מובן
שאין כל חיוב שהוא. אני בהחלט סבור
שצריך לשנות את החוק. אני מקווה שלא
נזדקק לזה לעולם, אך מאחר שזוהי באמת
פירצה בחוק, אולי מוטב שהיא תתוקן.״
• ח״כ גידעון האוזנר (ל״ע) -
מישפטן, לשעבר המעץ־המישפטי לממ שלה
ושר בלי־תיק :״שמתי לב לתופ
זכות
הבחירה האקטיבית, אך אינו מונע
מהם את זכות הבחירה הפאסיבית, דהיינו
את הזכות להיבחר. לדעתי צריך לסרוק
מחדש את חוק־חסיגות חבדי־הכנסת ולהג בילו.
חוק־הכנסת אייו מעניק לכל רשות
אחרת, לבד מהכנסת, את הזכות לשלול
מחבר־כנסת את חברותו, ואת זה צריך
לתקן. צריך שיהיה מנגנון שיטפל בזה.
צריך להיות כתוב באיזשהו מקום שאם
אדם הוכרז, לפי החוק, כבלתי״כשיר לנהל
משא־ומתן סביר —
ולא הייתי מפריד
כאן בין כשרות נפ שית
לאחרת — הוא
לא יהיה כשיר ל נהל
את ענייני המ דינה.
אך אני חושש
שיהיה זה מרחיק־לכת
לקבוע שחבר-
כנסת אינו שפוי ו להרחיקו
מתפקידו.
האוזנר
מי יקבע?״

• ד״ר בנימין המי, ח״כ מטעם
ד״ש, לשעבר שופט בית־המישסט העל־
״ון :״יש הוראות ברורות בחוק השופטים
לגבי מיחלת־רוח, יש ועדה רפואית שמח ליטה
על כך. ואם לגבי שופטים, למה
לא יהיה כך גם
לגבי חיברי־כנסת?
בכל תפקיד ציבורי
צריך שאדם יתאים
מבחינת בריאותו,
ואם לא — יש
להעבידו מתפקידו.
אני חושב שחוק
יסוד הכנסת וחוקים
קונסטיטוציוניים א חרים
לוקים בחסר,
ויש לתקן ולהשלים
את כל החקיקה
בנושאים אלה. יש
חוקים בולטים ש אינם
מוסדרים, כמו אלה הנוגעים למצב
בריאותו של חבר־כנסת או לעבירות פלי ליות
שעבר. צריך בשאלות אלה אוברול
כללי ואינו, בד״ש, מתכוונים להציע רפור מה
קונסטיטוציונית.״
י• יעקוב שימשון שפירא, היועץ
המישפטי הראשון לממשלה, שר המישם־
טים במשך שבע שנים :״את זה צריך
לשאול את המחוקק שלא נגע בזה, ולא
חשב כנראה על זה שחבר־כנסת יכול
להיות חילה־רוח. לא מתקנים דברים
כאלה כי זהו נושא עדין. יש כל־כך הרבה

דאגות, וזה בטח שאינו עומד במקום ה ראשון
בסדר העדיפויות. כתוב בתנ״ך,
בספר שמואל, שדויד המלך בא לעיר
פלישתית ושיחק את תפקיד המשוגע
והגיע הדבר לאוזני המלך הפלישתי ש ביטל
את העניין באומרו, :החסר משוג עים
אנוכי ז׳ לא חסרים לנו משוגעים,
ברוך השם, אבל למה לדון בדברים היפו תטיים?״

ח ״כ אמנץ לין (ליכוד) .מישפסן
וחבר ועדת הכנסת :״זוהי שאלה מיש־פטית
רצינית מאד ומעניינת. צריך לק בוע,
לדעתי, מי
יהיה הגוף שיקבע
את הקריטריונים ל יכולת
הפיסית וה נפשית
של חבר-
כנסת לתפקיד, ואז
יש לקבוע תקנה מי
מוסמך להחליט על
הפסקת עבודתו של
חבר־כנסת. השאלה
הועלתה לא אחת
פנימיים, בדיונים והשאלה העקרונית
כאן צריכה להיות
איזה מוסד רפואי
יוכל לקבוע ולאתר מחלת־נפש אצל חבר־כנסת.
״כללית
נראה לי שתשוב שהנושא יובא
לחקיקה, רצוי בהצעת־חוק פרטית, דש־
(המשך בעמוד )34

19ו

זונת המיס 77

סיגריות

116 חזצ פחות ניקוטין־יותר טטם!

אני נהנה כפליים ׳!16 1חזצ

טקס בחיות נסיכת כנר־ת ייערך במוצ״ש 3.9.77
בשעה 9.00 בערב, ער גג ..החוו השקט״ בטבריה
ב ח סו ת ראש העירייה מי משה

צחר

בתוכנית האמנותית :

לוליטה פונזה
ינ ח ה

* אבי שלידנו * רוחמה רז

י שעשע

יבדר

י צחיק

מני

פאר

מכירת כ ר טי סי ם מו קדמת: אצל ״אל חדיף״ ,טל 20853 .ובמשרדי ״ ה חו ף ה שק ט״.
בצפת — אצל בר״טוב ובערב הנשף ב קו פ ת ״ ה חו ף ה שקט״ ,טבריה.

סקס בחיות £לכת המים 977״עוו ביום שריש,
20.9.77ב״הינדהתובות״ בתל־אביב ב־ 8.30 בערב
בחסות מנב־ל דירות גינדי -אברהם בינדי

ב תו כני תהא מנו תי ת:

לוליטה פו 11ה מני פאר
להקת <.חוועטרון״ בהדרכה דו רי ת שימרון בקט עי מ תו כגי תההחדשה
אמן או ר ח

יהורם גאון
ב שירי מ תו ר חו ב ר תו החדשה ..גאון 77״

חצוגת הדגמים החושים של נגדי ים וחוו של..גוטקס
תצוגת דגמי 1978 של סגולים וקבקבים חוצות ״גלי
תצוגת ענק מבואות של הדגמים החושים חוצות חבות ״אגם בלי
הגולות ענק של מעוכות תכשידי טיבול בשיעו של חבות ״!ולה
הדרכת המועמדות בהליכה וביטחון במה: אולפן

לאה פלטשר

הכנת הכתרים:

ר חל

גרא

מכירת כרטיסים מוקדמת: הפצה ראשית ״הדרן״ ,אבן גבירול 90ת״א, טל ,248844 .״רוקוקו״ ,״לאף /״קסטל״
וביתר המשרדים בעיר. בערב המופע בקופת ״היכל התרבות״ .הנחות לוועדי עובדים, מוסדות, אירגונים וחיילים.
הפקה: תיאטרון פסגו ת בשיתוף מירי זכרוני — רפי זכרוני

המנקהארנוטאלקוט (מימין
במישקפי־שמש) ,קצין החבלה של
מישטות מרחב היוקון, היוו את נפשו
בעשרות פיגועים ומיקוי־חבלה -השבוע
הוא נימנה עם 14 השוטרים שנעצה
כחשודים בגניבות והתפרצויות -האס
הוא היה ואש ננונ״ה שר שוטרים או
שעיו־לעזאזל, קורבן של הממונים עליו?
מייללת המשיכו הפורצים במלאכת פריצת
הכספת בקור־רוח מופתי, ורק לאחר ש־פיצחו
את הכספת נמלטו עם תכולתה,
התנהגותם הצביעה על ביטחון מלא בכך
של יופרעו על־ידי שוטרים שיוזעקו ל מקום
הפריצה, למרות שהאזעקה הופעלה
מייד בתחילתה.
רק כעת, עם גל מעצרי השוטרים ה חשודים
בפריצות, השלמת פריצות פרסית
וגניבות פשוטות, החלו חלק מהאירועים
המוזרים שהתרחשו בזמן הפריצה להשתבץ

ך* פורצים הגיעו אל יעדם והחלו
ן | סורקים את כלי־הריתוך הגנובים ש ברשותם.
היעד היה כספת הפלדה הכבדה
של חנות התכשיטים פחיילוב ברחוב אלנבי
84 בתל-אביב. שעה קלה קודם־לכן, בחצות
ליל ה־ 9בפברואר, נרשמה אחת הפריצות
הנועזות והמתוכננות ביותר הזכורות ל חוקרי
המישטרה.
כדי להגיע אל הכספת היה על הפורצים
לשבור שלושה קירות. הם שברו תחילה
את הקיר החיצוני של חדר־השירותים
שבירכתי חנות־התכשיטים, ולאחר ששברו
את הקיר שממול למקום הפריצה הראשונה
מצאו את עצמם בתוך חנות. לצורכי ספורט
שלה קיר משותף עם חנות-ד,תכשיטים
פחיידוב.
תוך הפגנת ידע מדוייק לגבי המיבנה
הפנימי של תנות־התכשיטים שברו הפור צים
את הקיר המשותף לשתי החנויות,
וכשחדרו לחנות־ר,תכשיטים, מצאו את עצ מם
בדיוק מול קופת הפלדה הכבדה של
החנות שאליה הוכנסה — כמדי ערב —
תכולתם של כל המדפים עמוסי הזהב
׳והיהלומים שבמשך שעות היום מושכים
אליהם את מבטי העוברים־והשבים.
איש משוטרי הסיור שהיו מופקדים על
האיזור באותו לילה לא שמע את רעשי
שבירת הקירות, אולם פרט זה לא ניראה
תמוה כאשר שוחזרה הפריצה. מאוחר
יותר, כאשר התגלתה מידת הביטחון ה עצמי
של הפורצים, החלו הדברים נראים
מוזרים קצת יותר.

התכ שיטים
נעלמו
ך* אשר החלו הפורצים מפעילים את
מכשירי־ד,ריתוך כדי לפרוץ את ה כספת
הופעל מנגנון הרגיש לחום, ויללת
אזעקה החרידה את השקט ששרר ברחוב
אלנבי. כאשר מופעלת אזעקה תוך כדי
פריצה נוהגים הפורצים להימלט על נפשם
במהירות הגדולה ביותר. אולם בפריצה
לחנות פוזיילוב המשיכו הפורצים במלאכ תם
כאילו לא אירע מאומה. בעוד האזעקה

חשדותיהם

בני

מישפחת
במערכת פוזיילוב.
הפורצים והשלל היקר לא נמצאו עד
היום. לשוטרים שחקרו את הפריצה,
בראשות פקד יצחק תליו, היו חשדות
בכיוון מפתיע למדי .״באותו יום רביעי
בערב,״ משחזר אריה פוזיילוב, מבעלי
העסק ,״עבדתי עד מאוחר בלילה ורק
אחרי 11 עזבתי את החנות. אני זוכר
היטב אותו יום, כי זה היה יום השיחרור
שלי מצה״ל. אבל את הכניסה לחיים ה-

מפכ״ל ת מרי
האס הימישטרה מתפוררת?
(המשך מעמוד )21

זה הייה פייתרון קל עבורם.
״יחד אתי עצרו גם את שותפי בעיסקי
שעוינים, ובמשך חודש וחצי חקרו אותנו
יום־יום, כשהם מנסים להשפיע עלינו להו דיות
ולקחת על עצמנו את האשמה בשוד.
בדקו אותי במכונת־אמת, עקבו אחרי לכל
מקום שהלכתי אליו, מיררו את חיי וגרמו
לי נזקים בעשרות אלפי לירות בגלל הזמן
שיביזבזיתי על החקירות וסגירת החנות,
וכל זה בגליל שהעזתי להטיל חשד ב־מישטרה.״
אריה
פוזילוב אינו סומך על יושרה
של המישטריה .״ידעתי כל הזמן,״ הוא
טוען ,״שמי שאחראי לעובדה שאנו מת־ריוששים
והולכים הוא המישטרה, אם ב מחדלים
ואם במעשים ממש .׳לפני חודשים
אחדים, לאחר שנקלענו לבעיות כספיות,
בגלל הלוואות שלקחנו ובגלל שלא קיבלנו
את כספי הביטוח, אפילו שקלנו אפשרות
לחסל כאן את העסקים ולרדת מהארץ.״
השבוע, כאשר נודע כי מחלקת החקירות
של מישטרת מחוז תל-אביב, עצרה
14 שוטרים ממרחב הירקון, אחרי שנח שדו
כי היו למעשה, כנופייה של גנבים
במדי מישטרה, ניצלו את מעמדם כדי לג נוב
ולבוז בז במיסגירת תפקידם כשוט רים׳
נגולה אבן כבדה מעל ליפו של
אריה פוזילוב.
״חשיפת השחיתות במישטרה נותנת לנו
תיקווה חדשה,״ אמר בראשית השבוע,
״בינתיים אנו נשארים כאן יעד שנדע מי
הפורצים.״
אולם מה שהקל על פוזיליוב היווה מה לומה
מוחצת לכל מישטרת ישראל.
חשיפתה של ״כנופיית הגנבים במדים״
בקנה־מידה כה ׳נרחב, עירערה יאת אמון
הציבור במיישטרה, שלא היה גבוה גם
בלאו הכי. בעיקבות חשיפת הרשת הר גישו
שוטרי ישראל השבוע את עצמם
כמו חיילי צה׳׳ל אחרי מילחמת יום־הכי־פורים.
הם התביישו במדיהם. אזרחים קר או
לעברם קריאות־גנאי, הטילו עליהם
אשמה קולקטיבית. נדמה היה כי מיש־טרודישראל
מתפוררת.
שוטרים, שהעדיפו השבוע ללבוש בג דים
אזרחיים, שאלו את עצמם: כיצד
התחוללה השואה?

אזרחיים חגגתי דווקא בצורת שוק נוראי.
״הלכתי מהחנות הביתה, ובקושי הס פקתי
להירדם. אחרי שתיים בלילה הגיע
אלי פתאום שוטר, וסיפר לי שהיתר, אצלי
בחנות פריצה. כבר באותו רגע ניראה לי
׳מוזר שהשוטר ידע לספר לי שפרצו דווקא
את הקופה הגדולה מבין הקופות ׳שבחנות.
איד הוא ידע שהקופה הזאת היתד, הקופה
החשובה? טסתי לחנות כמו מטורף, וכש הגעתי
התפוצץ לי המנוע של האוטו. אבל
זה היה נזק פעוט לעומת מה שהתגלה
לנגד עיני בחנות.״
ביני מישפחת פוזיילוב, אנשי-עסקים
ותיקים, אינם שישים לנקוב בסכומים אך
הרכוש הגנוב הוערך בסכום של שני מיליון
לירות. על ריצפת החנות התגוללו
תכשיטים יקרים ברבבות לירות, שיד,פור צים
לא הספיקו לקהת עימם במנוסתם.
האב, נתנאל פוזיילוב, יהיה אף הוא
המום כשהגיע למקום .״לקח לי כמה דקות
להבין,״ הוא מספר ,״שלא ייתכן שד,פור-
ל /י פ ישן ;ושא ליוחיות-זיהוי ישל
צים עבדו בחנות בזמן שד,אזעקה פעלה
י ״ השטחים, חלף לאיטו ברחוב הירקון
אם לא היה להם ביטחון שהם לא ייתפסו. בתל־׳אביב, סשנוסעיוו ומציצים בסקרנות
שאלתי את אחד ה־שוטרים , :אם שמעתם
׳בפעילותן ושל היצאניות ברחוב. לפתע
את האזעקה, למד, לא בדקתם מייד את
נדרך הנהג ובלם את ריססו. שיוסר במדים
השטח?׳ והוא ענה לי שבשביל המשכורת
סימן לו בתקיפות לעצור וניגש במהירות
שלו לא שווה לו שיהרגו אותו.
אל הג׳יס. יהיה זה סמל אברהם יהלומי,
״קצת יותר מאוחר, כשבאו השוטרים
שתקע את ראשו לתוך הרכב ובחן בקפדנות
לצלם ולקחת עדויות ראשונות, שמנו לב
את ושיני נוסעיו.
לערימת התכשיטים שהיתה זרוקה ליד
״!אתה יפול ללכת,״ הצביע הסמל על
הכספת. יצאתי לרגע מהחדר, וכשחזרתי יאחד הנוסעים .״ואתה נשאר אתי,״ אמר
שמתי לב שחלק מערימת התכשיטים נע •לשני, הערבי. לנוסע הערבי עדיין לא
לם. אמרתי לביני אריה, תראה מה זה!
היה ברור סטה חטא, אך סמל יהלומי
השוטרים גנבו כרגע חלק מהסחורה ש הבהיר לו !במהירות את כוונותיו האמי היתר,
על יד,ריצפה.׳ אבל אריה אמר לי
שאין טעם לעשיות מזה ענין באותו רגע,
ושזה רק טיפה בים יחסית למה שגנבו
הפורצים.״
רק אחרי הבדיקות הראשונות של ה־מישטרה
ניתקו בעלי־החנות את מערכת
האזעקה שעדיין פעלה, ורחוב העסקים
המרכזי של תל־אביב שוב שקע בשקט
לילי.

״ ה מכ ה שהרבצגו
בלילה״

תיות. הוא פקד על הערבי ׳לרדת מהרכב,
להיכנס לחציר נטושה בסביבה ולשלשל
את !מיכגסיו.
הערבי נדהם, אך השוטר חיזר על דב־ריו,
הפעם בטון: מאיים ותקיף יותר• היחא
הזהיר את האיש המבוהל כי אם לא יפ שיל
את מיפנסיו במהירות, צפוי לו לילה
קישה בתחנת״המיישטרה או בביתיהנדעצר.
הערבי שקל את האפשרויות העיומ־דיות
לפניו׳ ובחר להיכנע לשוטר וביל-
בד ׳•שלא יבלה את הלילה ׳במעצר. השניים
נכנסו לחצר אפלה ברחוב הירקון, ושם
ביצע הסמל יהלומי בערבי ׳מעשה סדום.
לאחר שבא על ׳סיפוקו, קיים השוטר את
הבטחתו ושיחרר את קורבנו.
אולם הערבי המושפל קילקל את האי-
דיליה המינית של יהלומי. הוא לא חזר
לביתו, אלא ניגש מייד למטה ׳מרחב היד-
קון כדי להתלונן על המעשה ושנעשה בו.
כאשר ביקש להגיש יאת !תלונתו, לא הא-
מיו היומנאי למיושמע אוזניו, וכשהוא
מוכה תדהמה העביר את ׳המתלונן אל
קציגת־הסייור כוכבה יחזקאל.
המפקחת כוכבה יחזקאל, שהתחילה את
הקאדיירד, שלה במחלק הסמים של היחי די,
המרכזית ׳במחוז תל־אביב לומדה מניסיונה
שיש להתייחס ברצינות לכל תלו ני׳
גם אם זו ׳נשמעת •דימיונית לגמרי
או: אבסורדית יעד אימה. הקצינה שאלה
את הערבי אם יהיה, מסוגל לזהות את
השוטר שהתעלל בו׳ וזה ענה סביטחץ
ימלא יכי לעולם לא ישכח את !מראהו של
השוטר הסוטה.
בשלב זה!.עדיין היה בידי!מסקיחת המיש־טרה
למנוע את המפולת הגדולה במיש־טרת
תל־אביב, אלא שהיא לא ידעה את
העתיד להתרחש •ימים ספורים לאחר־מבן.
סשומרת־יחוק נאמנה החליטה הקצינה לל כוד
את השוטר !שביזה את ומדי המ״שטרה
ואילץ !את הערבי לשכב עיסו!מיושפב זכר.
ומיסדר־הזיהוי נערך ללא ידיעתו של
סמל אברהם יהלומי. הסמל יעבר ליד קור בנו׳
!והערבי זיהה אותו ללא היסוס בנוכ חות
הקצינה. כאשר החלו חוקרי הפרשה
בפעולתם ובאו אל ׳ביתו של יהלומי כדי
לשוחח עיטו, היתד. בבר הטפולת במיש־טרת
מחוז !תל-אביב בלתי־נטנעת, והובי לה
לבל הגילויים הסנסציוגיים של השבו עות
האחרונים. המפולת לא יכלה להימנע,
יכי דירתו של סל המ״שסרה ואברהם יהלומי
התגלתה כמחסן של רכוש גנוב.
יהלומי׳ניסה להתגונן ולהתפתל בתי רוצים
שוגים ומשונים, אך גלחץ לקיר
ללא רחם. ב שלג ומסויים של החקירה
גילה לחוקריו ששוטרים רבים עושים
כמוהו !ושולחים ידם בגניבות מעת לעת.
דחיסה נוספת לחקירה ניתנה על-ידי גי לויו
של מדליון יקר-ערך: אצל יהלומי,
שהוביל את החוקרים אל ׳שוטרים אחרים
ושנחשדו בפריצות וגניבות רכחש. יהלומי
סיפר ׳לחוקריו יני ידוע לו על שוטרים
׳שמתפארים ביניהם על ״המכה שהרבצינו
בלילה״ בחנויות ובבתי!-מפורים ברחבי
העיר.
לתדהמתם של החוקרים התגלו דבריו
ישל יהלומי באמת לאמיתה! .מפקד המחוז,

ניצב יסשה טיוימקין, דיווח למפיכ״ל במהי רות
על המתרחש במחוזו. רנדיניצב תנורי
ביקש לדעת בכמה שוטרים ׳מדוביר וטיוכד
קין דיווח על ארבעה, אך תיקן עצמו
מייד והוסיף עוד שני שטות. כעבור ימים
אחדים הגיע: מיססר החשודים לתריסר.

אלקרט ני ס ה
להתאבד
ך ן דצאדת החקירה, שרוכזו בידיו
* 1ושל סגן־ניצב אליהו לביא, זיעזעיו
את ושורות המקשיטרה! ,מישיטרת מחוז תל-
אביב דמתה לסיר־לחץ: שאיש אינו: מעז
לפתוח את ׳מיפסהו מהישיש פן יתפוצץ
בידיו. היה זה המפכ״ל תבורי שהחליט
לפתוח שסתום ישל פורקן, ולפוצץ את
הפרשה בבית המישפט. הטיהור הגדול
נכנס להילוך גבוה.
ביום רביעי ה־ 24 באוגוסט, כשפניו חיוו רים
יפסיד, עלה סגז־ניצב אליהו לביא
על דוכן העדים ׳בבית מישפט השלום
בתל־אביב. בקול רועד מזעם, ביקש לביא
מהשופט יד,תורן ׳לעצור ל 15-יום שלושה
סמ׳לידמישטרד״ בחשד שביצעו גניבות ו החזיקו
ברכוש שנגנב !מחנויות.
על ספסלי האולם, שבדרך־כלל גודשים
׳אותם פורצים, שודדים ויצאניות, יושבו
הפעם עבריינים: במדי המישטרה. המי׳ש־לויח
הראשון שהביא ׳סגדניצב לביא בפני
השופט היה מורכב ומשלושה אנשי ׳מיש-
טירה: הסמלים עמנואל (ליאון) קהנר, עי מנואל
קליין ואברהם יהלומי.
בבקשה להוצאת פקודת־המעצר כתב
הקצין החוקר לביא :״בתאריכים שונים,
בהיותם בתפקידי שמירת רכוש במקומות
פריצה לבתי-יעסק, לקחו חלק מהרכוש
שהיו מופקדים על שמירתו. חמייקרה נ״ש־נד, במקומות רבים.״
למחרת הגיע לביית־המידשסט !מיושלוח
שני שיל חשודים. הפעם, לצידם של שלו שת
הסמלים חיים משח, חיים סומך ודויד
נמר, יישבה רמות ידועה !ומפורסמת. זה
היד, המפקח אליברט אלקרט, הבלן מחוז
תל-אביב, שאף לגביו הועלו חשדות ׳כבדים
של גניבת ירכוש.
במשך השעות הארובות שבהן היד, ה־
:מפקח אלקרט !נתון לחקירת חבריו למדים,
יעבר הא״ש את החווייה הקשה בחייו.
שלוש פעמים ניסה להתאבד. הוא הטיח
את ראשו בקיר בכל כוחו שוב ושוב.
החוקרים הציבו לידו בלש !מד,יחידה המר כזית
כידי לשמור על חייו של הקצין
החשוד.
החשדות שהועלו הפעם בבית־המישפט
היו חמורים עוד יותר. החוקרים טעינו
כי אנשי־המישטרה ׳•שנעצרו נהגו לפרוץ
לחנויות ולגנוב מתוכן, וזאת אחרי שה גנבים
המיקציועייים עזבו ואת מקום ה-
פשע לאחר ושנטלו את עיקר שללם. בר שימת
הסחורה הגנובה היו פופולאריים
במיוחד פריטים בגון שעונים, עטים יק רים,
מכשירי !אלקטרוניקה ומתוחכמים,
ציוד צילום, כסף מזומן, תכשיטים, יזד
(המשך בעמוד )26

חיפוי מי שטרתי
לפריצה
ך* כדקד המחרת החלה החקירה ה *
ממשית,, .באו אלי בתשע בבוקר מ היחידה
המרכזית,״ מספר אריה פוזיילוב,
״ושאלו אותי במי אני חושד. אמרתי להם
מייד שאני חושד שאנשי מישטרה הם
שפרצו וגנבו, היות שלא ייתכן שהשוד דים
יעבדו בחופשיות כזו כשמערכת ה אזעקה
פועלת באמצע רחוב אלנבי. מישהו
מהמישטרה היה מוכרח להשתתף בעצמו,
או לפחות לחפות על ההתפרצות. נוסף
לזה סיפרתי בחקירה על כך ׳ששוטרים
גנבו חלק מהתכשיטים שהיו על הריצפה
לאחר השוד, ואם לא השמידו את סירטי
ההקלטה ואת רישומי העדויות, אז עדותי
מאז מקבלת היום את האימות הסופי.״
חיקרי המישטרה לא התייחסו ברצינות
לטיעוניו של אריה פוזיילוב. הם היפנו
את החקירה לכיוון מפתיע. החשוד העיקרי
בשוד הפך אריה פוזיילוב עצמו .״מייד
אחרי שהאשמתי את המישטרה באחריות
לגניבה,״ טוען אריה ,״הם עצרו אותי
והתחילו לטעון שבעצם אני הוא זה שיזם
את הפריצה כדי לזכות בכספי הביטוח.

י 11

1ו י

נ ו בוצעה הפריצה

הפונה לרחוב אלנבי נראית בתמונה מימין. תוך הפגנת תיכנון
מדוייק וידיעת השטח, שברו הפורצים את קיר חדר־השירותים
שבירכתי החנות (בתמונה האמצעית) ,רלאחר־מכן שברו את הקיר

שממול על־מנת לחדור לחנות סמוכה, לצורכי ספורט. הפורצים
שברו את הקיר המשותף לשתי החנויות, בדיוק ליד הכספת
הגדולה של תחנות (בתמונה משמאל) שעדיין לא תוקנה, ורק אז
פרצו את כספת הפלדה ונמלטו עם, שללם. סימני התיקונים
במקומות הפריצה עדיין ניכרים על הקירות (בתמונה האמצעית).

באומרו :״מד, זד: .מסוכן? כל עבודיה מיש-
טרתית מסוכנת. סייר זה מסוכן, קצין
זה מסוכן. אבל עובדה שיותר שוטרים
נפצעו ברדיפות אחרי כנופיות מזזיינות,
אחרי הפגנות אלימות ובהפתעת פורצים
באמצע עבודתם, מחבלנים בעבודתם.״
כשנישאל פעם מהם מכשירי העבודה ה עיקריים
שלו, השיב :״אני עובד עם 14
מכשירים: שתי אוזניים כדי להאזין ל רעשים,
שתי עיניים כדי לראות מה אתה
עושה, ועשר אצבעות להרגיש את המיטען.
מד, שאצבע מסוגלת להרגיש — מברג לא
מכל אף פעם.״
החבלן המצייר

הקצין שהימר ע ל חיי!
ף| כלן טועה רלן פעם אחת״ קובעת
/ /י • אימרה צבאית ידועה. אין עבורו
פעם שנייה. תפקידו לא: נותן לו צ׳אנס
נוסף. המפקח אלברט אלקרט לא עשה
טעות כזו בכל הקאריירה הארוכה שלו
כחבלן מישטרתי, והוא נותר שלם בגופו.
׳ובכל זאת חרב עליו עולמו בשבוע שעבר.
אלברט ( )38 היה בחופשה שנתית ובילה
עם מישפחתו בבריכת־השחייה באמצע ה שבוע
שעבר. כאשר שבה המישפחה הביתה
הפתיעו אותה אורחים בילתי־צפיויים. ארבעה
שוטרים התדפקו על הדלת, ובידם
צדחיפוש. אלברט היד, המום, אבל לא
התנגד .״בבקשה, תחפשו איפה שאתם רו צים״
אמר להם, לדיברי אשתו רחל. במשך
׳שלוש שעות הם הפכו כל פינה בדירה
הקמנה, ובתום החיפוש הודיעו לאלברט
שעליו להתלוות אליהם לחקירה. ללא אומר
יצא, והותיר בבית את אשתו המודאגת
ושלוש בנותיו הקטנות. למחרת הן ראו
אותו מעל עמודי העיתונים, כשהוא מס תתר
מתחת לספסל ניידת המישטרה בדרך
לבית־המישפט.

ת אשתו, רחל, לא שיכנעו גי מ ד
> £קיו ישל אלברט. המתח הבלתי־פוסק,
ההיעדרויות התכופות, העבודה הבלתי-פד
סקת במשך כל שעות היממה, הסיכון ה עצום
והאפשרות לעשות טעות או להגיע
כמה דקות מאוחר מדי ולהתפוצץ יחד עם
המיטען, הפחידו אותה והיא לחצה עליו
שיפרוש .״!מה יש, לא עשית מספיק?
אין עוד חבלנים?״ ׳שאליה. אבל אלברט
לא השתכנע .״יש לי אהבה שנייה —
התפקיד שלי במישטרה. מזה בא כל ה סיפוק
שלי, אז אל תדרשו ממגי לנטוש,״
היה עונה לבני־מישפחתו.
את רחל הכיר ביפו, שם התגוררה ב־גיבעת־עלייה.
הם נישאו לפני 12 שנים,
ומחוסר אמצעים חיו כמה שנים אצל הו ריה•
״לאלברט לא היה אז בית,״ מספרת
רחל .״בעצם, אף פעם לא היה לו בית.
הצבא והמיישטרה היו הבית שלו.״
כעבור כמה שנים קיבל הזוג הצעיד

שני חדד*ם
עלובים ביפו
ץ• ות׳י חווילה שלנו״ אמרה רחל
/ /י אלקרט במרירות שעה שפתחה את
דלת הדירה העלובה בת שני החדרים,
ישבה מתגוררת משפחת אלקרט בבית־הדירות
המוזנח ברחוב שייבטי ישראל ב יפו.
בכניסה — הטלפון, הקשר המתמיד
של החבלן המי׳שטרתי עם המוקד, ולידו
אפודת המגן וקסדת הפלדה, מוכניות ל פעולה
24 .׳שעות ביממה, שיבער, ימים
בשבוע היה אלברט בכוננות. כיל מיטען
חשוד, שקית, תיק או חפץ בלתי־מז׳והה
היו מקפיצים אותו. במשך חמש הישנים
שבהן שימש כחבלן המחוזי של תל־אביב
לא היה כמעט פיגוע או ניסיון־חבלה
שבהם לא נכח. מאחרי ההודעה הלאקונית
היבשה והשיגרתית של קריין החדשות
״מיטען חבלה נתגלה ופורק ...לא היו
נפגעים עמדה תמיד דמותו של אל־ברט.
בחדר
האמבטיה קטן־המידות רחצה רחל
את בתה התינוקת בית השנה ׳וחצי, בתוך
גיגית מתכת ישנה שמשמשת לכביסה.
״ככה רוחצים את בתו של מפקח בימישטרת
ישראל,״ אמרה בזעם, י ״ככה התעשרנו על
חשבון המישטרה !״ והמשיכה :״מישהו
פעם התעניין מה זד, להיות חבלו במיש־טירה?
מישהו התעניין איזה חיים יש לנו?
למישהו היה איכפת שבעלי סיכן את חייו
בשביל אזרחים אתרים יום ייום, בלי חש בון,
בלי שעות, בלי חיי מישפחה? רק
עכשיו פתאום מכירים, עכשיו יודעים מי
זה ׳אלברט, כש? £6ו אותו להיות קורבן.
״אלברט מעולם לא התלונן, מעולם לא
חישב רגע כשהיו מזעיקים אותו. לא היתד,

המפקח אלבוט אלקוט בפעולה (למעלה) ומתחת לספסל הניידת חשבון!
לנו מעולם שבת שלמה שבילינו ביהד
איתו, ילא חג, לא מסיבה ׳ולא בילוי. בכל
מקום שהולכים צריכים להיות בקשר, לדווח
איפה נמצאים. לא יהיה ליו יום אחד של
מנוחה. עשרות קריאות ביום, מאות קרי אות
בשבוע, באמצע הלילה, בשעת סעודת
ליל־שישי. חולה או בריא, תמיד היה
מזנק אל הציוד המוכן ליד הדלת, שם
עליז הכל ורץ אל הג׳ים. לא קירה שאמר,
,אני לא יכול,׳ ,אני חולה,.
״תמיד רצה להיות הראשון, לפקח, לד אוג
שלא יעשו שגיאות. היה קם אפילו עם
חום מהמיטה יורץ למקום האירוע. לפעמים
היתד, זז קריאת שווא ואז היה חוזר מהד,
אבל לפעמים זה ה״ה רציני ׳ואז היה לוקח
שעות איו אפילו ימים עד שחזר .׳ואנחנו
תמיד במתח, חיים בעצבים, הילדות גם כן
נדבקו במתח. מגיל קטן הן בבר ידעו
מה זר, פצצה ומה זה רימון ממולכד, זה
מה ששמעו בבית. יאבל עכשיו, איפה?
הכל נשכח. אלברט הוא הגנב״.

14 מכשירי
עבודה
^ דג״ט נולד בקזבלנקה שיבמארוקו
\ 8משם עקרה מישפחיתו׳ ׳לצרפת כשהיה

בן ארבע ישנים• בהיותו בן תשע הגיע
לישראל יחד עם אחיו, במיסגרת עליית
׳הנוער. הוא: נשלח לקיבוץ נגבה בדרום,
שם גדל ׳והתחנך. בגיל 17 התגייס לצה״ל
ומאז למעשה לא פשט את המדים. הוא
׳שיירת ביחידה קרבית כחבלן, השתחרר
בתום שירותו כדי לשוב וללבוש את מדי
׳מישמר־הגבול. במישמר־הגבול עסק בפעי לות
מיבצעית מגוונת.
במיישמר־הגבול עבר קורס חבלינים גדו־דיים
וסיים אותו בהצטיינות, ומאז היה
לחבלן. מאוחר יותר עבר למישטרת תל-
אביב, באותו תפקיד. הוא סיים קורס
מש״קי חבלה של המישטרה •וגם הפעם
קיבל תעודה המעידה שמיד, החניך המצ טיין
בקורס. אל׳ברט היה הבלן מעולה,
וכשיהיה מופיע במקום שביו אירע פיגוע
היו הנוכחים נושמים לרווחה.
כשנשאל פעם יאם הוא מפחד או חושש
לגורלו, השיב :״אני תמיד אומר לילדים
שלי: אדם שאומר לכם שאין בו פחד —
הוא בך אדם שקרן ביותר! בטח, ברגע
שאני הולך לגלות נקודה במיטען יש אצלי
דפיקות מסויימות בלב. סוף כל סוף גם
החיים שלי הם חיי אדם.״ גם העובדה
שעמייתו, קציך החבלה המחוזי ׳בירושלים
התרסק שעה שפירק מיטען ממולכד, לא
היתד, מעודדת. אך בכל זאת ינהג להתנחם,

את דירתו הנוכחית, השייכת למישטרה.
כשנולדו ׳שילוש הבנות (שהגדולה בהן היא
כיום בת תשע) הפכו החיים בבית הצר
בלתי־ניסבלים. רחל יצאה לעבוד כמבישלת
באולם־ישמחות, אך גם עם שתי המשכורות
חיו בדליות .״אני עבדתי ׳והוא עיבד, יועד
היום אין לנו כלום משלנו,״ היא קובלת.
״אפילו דירה משלנו אין לנו. אם. אלברט
היה עוזב את המישטרה, מצבנו היה מש תנה
מזמן.״
לפני חמש שנים נפצע החבלן המחוזי
הקודם, מפקח ׳גיסים ששון, ישעה שפירק
מעטפת־ינפץ שהגיעה מאוסטריה, ואלברט
ירש את מקומו.
בשעותיו הפנויות של אלברט היה לו
תחביב — הציור. במשך שעות היה יושב
עם מיכחיול וציבעי-שמן ומעליה נופים פס־מוראליים
על הבד. הוא צייר בצבעים עלי זים
בדויק ההיפך ממה שראו עיניו במים־
גרת תפקידו. בימקיום גוויות מרוטשות —
מידבר ושיירות גמלים, כבשים רועות
בכרים, ובמקום מיטעני דינמיט — ים,
שקיעה וספינה באופק.
על הקיר, בינות לתמונות הנוף מעשה־ידיו,
תלויה תמונה גדולה: אלברט אלקרט
בביגדי ה״עבודה״ שליו, עם אפוד־המגן ו הקסדה.
האם ישוב ללבוש אותם?

עופר קוך

הצעה סודית הוצעה ואגש׳ ו 3״ ושענוב מינ רג ת העבודה:
ובח ש ממיברגתם, והקים סיעה עצמאית ודהצטוו וממשות הרימו
^ אם תקום רפ״י ההיסטורית מחדש,
1 1תפרוש ממיפלגת ד.עבודד< ותצטרף
לממשלת הליכה?
כיום 1ראית השאלה אבסורדית, שלא
במקומה, כשהתשובה השלילית עליה מת בקשת
מאליה. לכאורה איו כל סיבה לפילוג
אשר כזה. אנשי רפ״י לשעבר שול טים
במיפלגת העבודה. שמעון פרס, הנציג
הבכיר ביותר של רפ״י לשעבר, הוא כיום
יו״ר המיפלגה, נהנה לכאורה מאמון כמ עט
מלא של כל חברי המרכז שלה. הוא
ראש האופוזיציה ומועמדה הבלבדי של
המיפלגה לראשות־הממשלה.
למרות זאת, טוענות שמועות עקשניות,
עלול להיווצר מצבו פו דווקא ראש־

על הסף, מבשרת לכאורה את ליכודה של
מיפלגת העבודה, אחרי התבוסה המוחצת
שנחלה בבחירות. אולם זוהי תמונה שיט-
חית, שאינה נ^שקפת את מת שמתרחש
באמת בשורות המיפלגה.
בעצם ימים אלה מתחוללים מתחת לפני
השטח במיפלגת העבודה תהליכים, שאי שים
מרכזיים במיפלגה צופים כי הם
יביאו בהכרח לידי פילוג, במוקדם או
במאוחר. המפתיע הוא שדווקא המחנה ה מובס
בתוך המיפלגה, זה שהמנהיגות נש מטה
מבץ ידיו, הוא העשוי לדחוף לק ראת
מצב שלא יהיה ממנו מנוס אלא
בפילוג.
שלושה חודשים אחרי התבוסה בבוזי-

לוג. אחרים, רבים יותר, אומרים זאת
בחשאי, בפגישות מצומצמות ובנסיונות הידברות
בץ חוגים שונים במיפלגה.
הביטוי המובהק ביותר לכיוון זה בא
מפיו של ראש־הממשלה לשעבר, יצחק
רבץ, שחזר ואמר מיספר פעמים כי אינו
יכול לראות בשמעון פרם את מנהיגו ב־מיפלגה,
תוך האשמתו ׳בחתירה תחתיו
ובגרימת מפלתה של המיפלגה.
רבץ אינו היחיד המחזיק בדיעה זו.
שותפת לו קבוצת די נרחבת של אנשים,
עמהם נמנים שר־האוצר לשעבר יהושע
רבינוביץ, אורה נמיר ואיש אחדות־העבו-
דה דני רוזוליו.
קבוצה קטנה של אנשים מקרב מחנה

נמיר

רבינוביץ

ריב ין

רה נמיר, לכינוס סיעת העבודה בכנסת,
בהיעדרו של שמעון פרם מהארץ, והושבת
יגאל אלץ בראש הישיבה, היו ככל הנר אה
במיסגרת של ניסיץ לקביעת עובדות
חדשות במיפלגה.
המורדים, שרובם נמנד. עם מחנה היו נים
בתוך המיפלגה, מסתייעים בכמה
צעירים מאנשי המשמרת הצעירה, אנשי
מועצות־פועלים ובמרבית העסקנים ה בולטים
של סניף חיפה, כולל ורטמן, אגמי
ואלמוני.

גישושים ל עבי
ד״ש ו מפ״ ם
ך* ל ניסיון לראות בשלב הנוכחי את
ההתארגנויות הפנימיות כצעד מגובש
וברור של גוף שהחליט החלטות ותציב
לעצמו מטרות, הוא מוגזם ובלתי מדוייק.
אבל התהליכים העשויים ליצור בסוסו של
דבר התארגנות מעין זו, נמצאים בעיצומם.
אחד הביטויים לכך הוא המאמץ של
האנשים המשתייכים מבחינה רעיונית ל גוף
זה, לשלב את חבריהם בתפקידים
מרכזיים במיפלגה, בהסתדרות ובמוסדות
אחרים, תוך סיוע הדדי.
י במישור אחר מנהלים אנשי הקבוצה
מגעים עם כמה מאנשי מפ״ם, משוללי
המערך וממתייביו גם יחד. במגעים אלה
מתבררות האפשרויות והמשמעויות של
איחוד אפשרי בין מפ״ם ומיפלגת העבודה.
גם בדיונים שנערכו ׳במיסגרת משותפת
זו לא נקבע ביוץ ממשי עד כה.
באותה שעה בה מתחיל מחנה זה למ שוך
בחוטים ולקבץ מסביבו נאמנים ותומ כים׳
קיימת פעילות גם במחנה שמנגד.
אפילו לתומכיו הנלהבים ביותר של שצד
עץ פרם, יברור כי מנהיגותו אינה מוב טחת
וכי המחנה שהצליח לגבש סביבו
בעת מאבקו עם יצחק רבץ על המנהי גות
במיפלגה ואחרי התפטרותו של רבץ,

העבודה לקואת פילוג
המיפלגה המוכתר הוא שיפרוש ממנה. הוא
לא יעשה זאת לבדו, אלא בלווית כפה
מתומכיו האישיים ׳והרעיוניים המובהקים
ביותר, כמו שר־התחבורה לשעבר גד יע קוב,
או ח״כ יצחק גבון, ועוד שיורה של
אנשי רפ״י לשעבר.
יותר מזאת. בקונסטלציה מסויימת עשוי
שמעון פרס, על פי אותן השמועות העיק-
שוית. להצטרף לממשלת הליכוד בתפקיד
הנכבד של סגן ראש־ממשלה. אילו היה
נוקט בצעד זד. בעתיד הנראה לעץ, הוא
יכול היה לזכות את סיעתו בעוד שני
שרים בממשלת הליכוד.

אפשר יותר!״
ף* גישושים וניסיונות תיווך שנערכו
י^• לאחרונה, כדי לשכנע את תומכי
פרס במיפלגת העבודה לתבוע הצטרפות
לממשלת בגין ולפירוש ממיפלגת העבודה,
במקרה שזיו לא תאשר את ההצטרפות ל קואליציה,
הוצע כי גד יעקובי ימלא ב ממשלה
את אותו תפקיד שמילא בממ שלת
המערך: שר התחבורה. לח״כ יצחק
נבון, היו המתווכים מוכנים להציע תפקיד
חשוב עוד יותר: תיק הרווחה.
בשלב זה נראה כי כל ההצעות וניס יונות
התיווך, שחלקם נעשו על־ידי אי שים
מהמפד״ל דווקא, נענו בשלילה. ה קרקע
אינה כשרה עתה לפרישה מעין זז.
אנשי רפ״י לשעבר, אצלם נערכו הגישושים,
עדיין המומים מבגידתו של משה
דיין 1בהם, אתרי שנטש אותם והצטרף
לממשלת הליכוד מבלי להיוועץ בהם או
להודיע להם דבר .״הם אינם מסוגלים לע כל,
מבחינה פסיכולוגית, את האפשרות
שחם ילבו בעקבותיו,״ אמר אחד מאנשי
הליכוד, הפועלים מאחרי-הקלעים לשם
ציתף אנשי רפ״י לשעבר לקואליציה.
דחייתה של הצעת הפרישה מהמיפלגה

ברם

עקוב

רות, החלו כמה מראשי המיפלגה להת אושש
מההלם שנחת עליהם. ההסתגלות
לרעיון שיהיה עליהם לשבת ארבע שנים
באופוזיציה, בתוספת העובדה שהמיפלגד.
משותקת למעשה, שקועה בחובות כבדים
ואינה מוצאת את דרסה הרעיונית שהב דיל
אותה באופן חד ובתר מהליכוד, גר מה
לניצני התעוררות. התחושה ש״כך
אי אפשר להמשיך יותר,״ וכי מוכרחים
לנקוט בצעדים נמרצים כדי להציל את
המיפלגד. מכלייה ואבדון, היא הגורם ל תסיסה
ולהתארגניוייות.
כבר ישנם כאלה המדברים בגלוי, כי
כדי להציל את המיפלגה יש ציורך בפי-

זה כבר החלה בייזום פעולות שקטות,
המנוהלות בידי עיתונאי לשעבר, שאינו
פעיל עוד בתחום העיתונות. חראיונות
שמעניקים אישי מחנה זה לעיתונות והו פעותיהם
באמצעי התיקשורת, הכנסימ
שנערכים בזרמי ההתיישבות העובדת, הם
הביטויים הראשונים להתארגניותה של ה קבוצה,
השואפת ללכד מסביבה גם את
מחנה אנשי־יהרוח במיפלגה מצד אחד ואת
ועדי־העובדים מצד שני, במטרה ליצור
מציאות חדשה במיפלגה שתערער על מנ היגותו
של שמעון סרס ועל ״השתלטות
רפ״י לשעבר.״
היוזמה שנקטה בשבוע שעבר ח״כ או-

הוא מחנה נזיל שלא ניתן לסמוך עליו
לאורך זמן.
על רקע זח הועלו כבר במחנה פרס
הצעות לחתוד לקראת איחוד עם ד״ש, או
חלק ממנה, כדי ליצור כוח בעל מיש-
קל אשר ימתין לשעת כושר מתאימה, כמו
שעת־חיתם העלולה להיווצר בחודשים
הקרובים, ויתבע אז הקמת ממשלת חירום
לאומית. גם במחנה זה נשמעים כבר די בורים
על בך ׳שאץ מנוס מפילוג במים-
לגת העבודה וכי מוטב לבצע את הניתוח
מוקדם ככל האפשר, בעוד פרם נמצא
בהנהגה ונהנה מתמיכה רחבה ולא להם־
תץ עד שהמחנה הנגדי יתלכד ויצבור כוח.

צוות מ חוללי ה פל אי -של סלון ״סי1רס״
הצוות כולל א ת מעצב השיער ל חובר ת
באווירה שקטה ;ונעימה, ללא
ברק חיצוני ישבתי -במספרה
היוניסקם של סלוז ״סיזרס״
;ושוחחתי עם משה, פעל הסלון,
בחוד צעיר, יבאה ואדיב שהפ תיע
אותי בצוות המרשים של
בעלי מקצוע מעולים חטאיי־שים
את סלון ״סיזרם״ ,ושוב,
סלון ללא ברק חיצוני חמצ־טנע
לו כמעט, בבתובת אל־מון
נית שבכיכר מפריק .12
אמרתי בעלי מקצוע מעולים?
ואכן, פגשתי 1במקום בחור
אנגלי בשם ץ זז €1111£ ! 6כבן
. 25ג׳רי שניהל שנים מיספר
את סלון ויואל ששון שבלוג־לספרות
הוא
מורה
דיו,
ומומחה בעיצוב תספורות לפי
המראה ואישיות הלקוח. תואר
נוסף? ,ובבן7 ,־1־ 161 מעצב ה שיער
של החוברת הידועה

1€ו 08ע.

דמות אחרת כצוות של ״סי־זרם״
היעה שולח, ,שהיא בע לת
רמה גבוהה ביותר בכל ה
תחומים
הקשורים בתסרוקות
ובתספורות. במשך שנות ניס יונה
הרבות בענף זה, רכשה
שולה את כל הטכניקות, אם
-הקשות והמסובכות ביותר נ־

ג׳רי קייט ובובי
עיצוב -השיער והיא אבן מחו ללת
פלאים גם ב״בלתי אפ שרי״
,עד אשר הוא ״נופל״
לידיה. ואכן, שולה הינד, מר כיב
נוסף ורציני כצוות ״סי־זרם״
אשד לזכותה יאמר שלא
קיים סוג שיער בעולם שלא

אצל ,.קלח״ ־ יש סי ע 1ן

בחור נפלא ונעים הליכות
הכרתי בבעליו של ״קלוו״,
החסות לרהיטים יוצאת הדופן
שברח׳ הרצל ,70 כיאה לאדם
בעל חוש אסטטי מפותח, ידע
שלמה קלוו למזג אקסקלוסיב
במחיר נוח. והמדובר בבל עדיות
שקיבל שלמה על הדג מים
הנפלאים של ריהוט סלוני
וריהוט בכלל, מהחברות
הגדולות ביותר בארץ, אשד
את דגומיהם ניתן להשיג במ קומות
יוקרתיים ביותר בת״א
רבתי ׳וכעת אף ברהיטי ״קלוו״,
אולם אצל ״קלוו״ -ניתן להשי גם,
במחירים נוחים הרבה יותר
מאשר בכל חנות אחרת לרהי טים
אלו.

ריהוט סלוני מעודן — אצל ״קקוו״
פינת הטפנוים
האחים יצחק ורפאל הילל,
המתמחים כמוצרי דקורציה
אקסקלוסיכיים ובעליה של
חנות פינת הטפטים עברו ב ימים
אלה ממס׳ 2למס׳ 4ברח׳
נחלת בנימיו בתליאביב.
לבל אותם לקוחות שהגיעו עד
מס׳ 2ולא מצאו את הזעות,
המשיכו הלא־ ,׳ועיברו עוד כ־ 20מ׳ ,שם תמצאו את מבו קשכם
במיספר .4בפינת ה טפטים,
ממשיכים האחים הילל
במכירת טפטים במיגווו עצום
כמו, דקורן, ליילנד -וקראון.
לידיעתכם, בפינת הטפט של
האחים -הילל מחירי הטפטים
הם הזולים ביותר ש׳ניתן לה שיג
כיום בארץ.
ושוב אציין את כתובתם החד שה-
,נחלת בנימין — .4להת ראות.

ומעצבת
התס פו רו תמה מו ד רניו ת באירופה

תצליח להתגבר עליו ולתת לו
צורה יפה, מודרנית חיה ומר שימה.
מרכיב
נוסף למחוללי הפל אים,
הינה — כוכי — מורה
לספרות מלונדון, ובין מעצ בות
התספורות מהמודרניות
ביותר באירופה כולה. כוכי
הנאה, מתמחה -בעיצוב גיאו מטרי
תופשי של השיער ומק נה
לו תתושה של חופשיות
וקלילות -ושוב -בהתאמה לפנים
ואופי השיער, .ועוד ן 801116
ככל שאר צוות ״סיזרס״ חשה
את ;עיצוב התספורת באופן
אומנותי ולאו דווקא מקצועי,
יישר כוחה.
אילנה, אילנה היא המשלימה
את צוות מחוללי -הפלאים ב שליטתה
המוחלטת בנושא צב עים,
פסים, בהחלקות ופרמנג-
טים (סילסולים) שאין דוגמתם
בתל־אביב. בעובדות אלו נו סחתי,
יבמה שחוללה בהיותי
-במקום בשערה של החיילת

רוט מירי ש-נקנסה ל״סיזרם״
בשיער מסולסל מאד, לא מסו דר
ויצאה ,״חלקה״ להפליא,
ממש נהדר, לאחר טיפולה ה מסור
של אילנה.

אילנה ושולה
ועוד, בערב בחירת מלכת היין
שנערך במוצ״ש האחרון, ערך
סלון ״סיזרס״ תצוגה משלו,
והפגין את פלאיו על ראשיהן
של שתי דוגמניות, זאת בנוסף
לטיפול המסור שקיבלו מוע
זאב־באמבטיה

לכל

הספקנים כן...
15 קיו. פחות

יום אחד הגעתי הביתה תש
ומת להתקלח.
נכנסתי למקלחת, ופתאום קו ראת
לעבדי אחותי :
״בגי היזהרי זאב פאמכטיה״.
לא ידעתי אם לצתיוק או לב כות.
אינני פחדן, אך זאב
באמבטיה ...מסתבר, ש״זאב״
הוא שמד, של הברד, לחידוש
אמבטיות וציפויין. אשר הצי פוי
להן נעשה ע״י תשלובת
חומרים מיוחדים המיובאים
מהו״ל, הציפוי מתבצע בפרק
זמן קצר מאוד ובאחדיזת
מלאה. נו! ,ומי מבצע זאת, הרי
הוא ״זאב״ ,הנענה בטלפונים:
תל־אביב — ,625110 ,938862
חיפה — .526622 בסיומה של
העבודה כבר לא פחדתי מזא-
בים, וכעת אני חושב לעצמי,
״הלוואי ועליכם עבודה מיק־צ-ועית
כזו״.

בעקבות הכתבה על מכון ״הוליווד״
60יום והופ 15ק״ג פ חו ת!
בעקבות הכתבה במדור שהו פיע
לפני כחודש ימים על
מכון ״הוליווד״ ואשד בעטיה
קיבלתי תגובות ספקניות רבות.
ביררתי שוב, האמנם אפשרלהוריד במשקל כפרק זמן של
60 יזם 15ק״ג? ובכן, בעלי
׳המכון הפגישו אותי עם לקוחות
מיספר, הנמצאות בטיפולם
והן ;אכן אישרו בפני שירדו
במשקלן וכי ניתן להוריד כ־60
יום כ־ 15ק׳׳ג וזאת בשיטתו
של מכון ״הוליווד״ ע״י טיפול
!אינטנסיבי במכון, התעמלות שלאחריה שוודית מרוכזת,
סאונה גרמנית ומסג׳ מלווה
באלקטרודות, ודיאטה קלה.
בעלי המכון חוזרים ומדגישים

מעט על יסא קטיפה !קורדרוי
בחיפושיו אהד בדי־ריפוד,
אם לריהוט הסלון, לרהיטי נו עד-
,נגדיות, מדפדיות -או אפילו
מפעל כלשהו. כדאי שאספר
לך מעט, על יבואן הקטיפות
זהקורדדרוי, מר אלכסנדרוכיץ
יעקב מרח׳ הרצל ( ,68 טל.
.) 820331
בהיכנסך לחנותו, תבחין מיד
במבחר העצום של בדי ריפוד
וגודלו, המוצג -בנוחיות מרו בה.
דיגמי הבדים תלויים להם
(עם אפשרות ״לדפדף״ ביני הם)
על מנודים צפופים. בדרך
זו חוסך מר אלססנדרוביץ את
הטירהה שבנשיאת גלילי בד
עצומים כדי להציגם. בצורה
כזו הלקוח מתרשם מגודל
הדוגמא ומעיצובה. היבואן
עוזר לכל הנכנס אליו בבחי רת
הבד. הייעוץ אסטטי ומק
מדות
מלכת היין.
ג׳רי מסכם :״אני יוצר בשי ער
תחושה של חופש וקלי לות
התספורת שאגי עושה
ביכולתה להישאר בחודשיים,
זאת אני משיג -בעזרת חיתוך
נבוז ומקצועי של השיער״.
״השיער זקוק לארבעה _ ש
,־1 + 001111111011, 0011101־6111
ז־ 0111 כלומר: עיצוב נבון,
־צבע, סידור נבון וס׳ילסולי
שיער נבונים ( 6ע3 כאן
בארץ לא מתאמצים מספיק
(הספרים) להגיע לתוצאות
טובות, כי הם מתייחסים לנו שא
בצורה מקצועית, לדעתי
צריכים להתייחם אליו באו מנות״.

,אם אני מאמיז שכזה
ובידיעה שהמחירים בסלון
״סיזדס״ הם עממים מאד
(גבו־ — 35ל״י, אשד— ,
100ל״י) .בואו והתרשמו כמו ני מהסלון שבכיכר מסריק —
. 12 שונה טובה !ולהתראות.

צועי, לפי מטרת הרכישה.
לדעתי, בעלי אמביציה חיי בים
לפנות למר אלכסנדרוביץ
יעקב, על שום המבחר העצום
והמגוון של בדיו -ובקיאותו
בנושא. לשאלתי על מקור ה בדים,
קיבלתי הסבר מפורט
על ארצות מוצא הקטיפות
המתבאות וטיבן. פירוט, המו כיח
על מהימנות והבגד, רבה
הבדים. בנושא ומקצועית
גרמניה, מייצרת
לדוגמא :
קטיפה שמהימנות טיב ד,משלה
גבוהה מאד. בלגיה, טיב
הקטיפה בינוני, בד חזק מאד,
סולידי ולא אופנתי במיוחד.
איטליה, קיצוניות לשני הכי וונים,
הבד הפשוט זול מאד,
וד,קטיפה -בדוגמאות, יקרה ביותר
עקב עיצובה הפנטסטי. הו לנד,
הידועה בהתמחותה ב ייצור
קטיפת ה״מוהר״ החלקה

מאד. והשמרנית, משאירה את
הקו השמרני מאז 400 שנה.
בביקור שערך לאחרונה כהכ רת
״קרומסטון״ שבארה״ב,
־,מייצר את הקורדרוי אותו
הוא מייבא, בדק יעקב דגמי
בדי־קורדרוי חדשים ואף הז מין
דגמים חדשים בסיגנון
שטרם נראה בארץ (בדוג מאות)
,במבחר ספציפי ואסטטי
מאד. כדאי לצייו שת-ברת
״קרומפטון״ היא היחידה ב עולם
הצובעת אח בד־ד, בתה ליך
האינדנטרן, שהוא תה ליך
כימי מיוחד המחסן את
הבד נגד כתמים וקמטים. מ,
לאחר פירוט כה מייקצועי ומעט
הבנה בנושא הבדים, ברורה
לך החשיבות שבביקור אצל
אלכסנדרוביץ ו
יעקב מר פשוט, כדאי שתקפוץ להרצל
68׳ותיווכח במו עיניך !

שבמידה ויהיה צורך להאריך
את הטיפול כדי להגיע להישג
המובטח, ייעשה זד, על חשבון
הממן. לכל הספקנים למי ניהם,
אמליץ מאד לקפוץ לבי קור
במכון ״׳הוליווד״ בדה׳
מבכי ,7שם, אך ורק שם,
ניתן יהיה להיווכח במהימנותו
של המכון, אמינותם ומקצו־עיותם
של בעליו. באותה הז דמנות
תיווכחו שבנוסף למע-
לותיו המצויינזת של המכון,
עוסק הוא אף במסג׳ פיזיו־תרפי
רפואי למקרי דיסקוס
וכאבי גב - .זיכהו את מד, שנא מר
בכתבה זו וטלפנו למכון
״הוליווד״ ,טל— 286601 .
.280054 הרזייה נעימה

״דוגית״-

שטה מיה היא כן ז זו חנות הנמ צאת ברח׳ בן־יהוחה ,250 אש-ר
בה המבחר ׳הגדול ביותר ב ישראל
לצו״כי דייג. דוגית,
בבעלותו של ששון יחזקאל,
קיפלה בימים אלה משלוח ענק
של הדולרים החדישים מסוג
״ 6ק. ה־ססק שהוא הרולס
רויס שברולרים, בעל גיר מ ברונזה
ומסיבים מנירוסטה.
ישנו סוג מ 6ק המשמש לדייג
כרישים, ואתר, המשמש לדייג
חובבני.
לידיעתכם הדייגים- ,ולכם לקו חותיו
הקבועים של ששון מ־
״דוגית״ ,הקדימו קנ״ותיכם
מבעוד מועד. חג שמח ולהת ראות.

יום־־כיפוו־ ש ל המישטר־ה יי
(המשך מעמוד )23
לומים והמתאות-כסף.
בכל יום שבו התנהלה החקירה סביב
פרשת השוטרים הגנבים צצו חשודים
חדשים. מיספר העצורים הגיע כבר ל־14
׳והחקירה עדיין נמשכה. בידי החוקרים
היה כבר חומר מרשיע לגבי 36 אנשי־מישטרה
,׳והסוף עדיין לא ניראה בואופק.

הציבור חייב
להתאפק
^ אחד ממחסני הציוד של מישטרת
^ מחוז תל־אביב התגלו תוך כדי הח קירה
עשרות ׳תיקים של אורחים ובתוכם
תעודות-זהות. תגלית זו הובילה ולחשד
כי אלה הם תיקים ושנגנסו על־ידי שוט רים
באירועים ושונים, בעיקר סמיקרים
של פינוי ׳אזרחים ממקומות שאליהם הוז עקו
חבלני המישטדד, כדי לסדוק חפצים
החשודים במייטעני הו!מר־!נפץ.
באותה עת ׳הגיעו לידי החוקרים פרטים
,מפתיעים על שיטות הפעולה של החבלנים
שנחשדו בגניבות מאזרחים. אחד
החבלנים היה !מתקשר בעילום־!שם למוש-
טרה ומודיע שבבית מסויים התגלה חפץ
חשוד. לכל הודעה !מסוג זה היה !מוזעק
מייד קצין־החבלה אלבד׳ט אלקרט. סל
דיירי הבית היו מפונים ומהמקום במהי רות
,׳והמפקח ואנשיו היו נכנסים לפעולה.
כאשר המצוד הגדול היה ׳בשיאו ניתנה
הוראה פנימית סמיושטרת המחוז לבדוק
כל שוטר הנראה נושא חבילה בידיו
ולברר את מקור החפץ ׳שהוא נושא עימו,
באילו דרכים נרכשו החפצים ומי היה
הספק. ההוראה היתד. לבדוק כמה כסף
שילמו השוטרים עבור הסחורה.

מוכה פוזילוב
מי תקף את מי?
למרות הרמזים על סיום החקירה, אין
עדיין סימנים של רגיעה במיישטרת ׳מחוז
תל־אביב, והחקירה מתנהלת בעצלתיים.
גיל של עצבנות עובר על שוטרי מחוז
תל־אביב- ,ובעיקר נרגזים אנשי הקצונה
הבינונית ששמם הוכתם. דוגמה לעצבנות
זו מהווה התדריך שהעביר השבוע לאנשיו
פקד ׳משר, פרידמן ׳מהיחידה ׳המרכזית.
הוא הסמיך ׳את אנשיו לעצור אזרחים
המלגלגים על שוטרים ׳והריומזים על שחי-
תות ׳בשורות מיש׳טרת מחוז יתל-אביב
ויעל פורצים וגנבים במדים.
הפיקוד הבכיר של המישמרה עומד בפני
בעיית בוערת. קצינים במטה הארצי
החלו שואלים את עצמם ואת חבריהם
מדוע ואיך התרחשה המפולת! .סי. גרם
לנפילה הגדולה ביותר בתולדות מיישטרת
יושר׳אל ו מה דחף את הסמלים הוותיקים
!ואת הקצין המצטיין להיות לעבריינים י
הגיירסה הרחשמית, שאותה !מספק דובר
המטה הארצי ניצבימישנה שמואל צחי,
אינה עומדת סמ״ביחן ההיגיון. צ׳חי טוען
שהשוטרים גנבו ופרצו לבתי־עסק יבושל
חוסר־מישמיעת. קצינים בכירים רבים ובל שי
היחידה המרכזית ׳אינם ׳מקבלים טיעון
זח, ומגדירים אותם -כבדיחה תפלה.
את גל הפריצות העניבות שבוצעו על־ידי
אנשי החוק: מסבירים אנשי מישטרד,

— — 12 6יי

ותיקים בנימוקים הבאים:
• קצינים בכירים שנחשדו בקבלת
•שוחד !סהעול-ם־התהתון בצורת ׳נספיס מ־מועדונייחימוירים
או בצורת ׳מכוניות, לא
הועמדו מעולם לדין ולא הושעו מתפקי דיהם.
מצב זה נתן. אמתלה טובה לפקו דיהם
לבצע עבירות שונות בעצמם.
• העבודה במישיטרה ואינה ׳מביאה
סיפוק ׳או ומעניקה־ ׳פב׳וד! ,שכן המטה הארצי
של המישטרה דומה לזירת איגרוף
שבד. מתנהל מאבק מכוער על יוקרה.
• המשכורות הנמוכות של השוטרים
אינן מאפשרות קיום הוגן !מצד אחיד,
ומצד שני מונעות יכל אפשרות של גיוס
בוח־׳אדם מעולה לשורות המיישטרה.
.אין ספק שמ״שיטרת ישראל עומדת בימים
אלה לפני החלטות גורליות בקשר
לחשיפה שולמה ויסודית של גילויי הש חיתות
׳והפשיעה בשורותיה. בנטל העיקרי
נושאים הקצינים הבכירים, שעליהם ׳מו טלת
פעת חובה כפולה ומכפולת להוות
דוגמה אישית ׳ומוסרית לפקודיהם הנס ר
׳כים, נדי להוציא את העגלה ׳מהבוץ.
:תפקיד חשוב ילא פחות להבראת ה׳אווי־דד,
יש לציבור, העומד בעימות עם המ״ש־פרה
!מדי יום, .התאפקות הציבור דרושך,
כדי להרים את המוראל השפוף של שוט רי
!מדינת ישראל: .אם המפכ״ל אינו חושב
שעליו להתפטר אחרי !מד, שאירע במיש־סרת
מחוז תל-אבייב, עליו לפחות לפעול
בדחיפות כדי לשרש. את הריקבון ולהע מיד
את הגוף חמיישטרתי, מחדש, על
רגליים בריאות יותר.

״עלולים
לרצוח או תי!״
ך* מעגל שהחל בפריצה לחנותו של
( | אריה פוזילוב, נסגר השבוע בעימות
נוסף יבינו לבין שוטרי מחוז תל־איביב.
דקות אחדות אחרי וששוח׳ח אריה פוזיי-
לוב עם צוות העולם הזה צילצל הטלפון
בהינות־התפשיטים: .פקד יצחק הליו היה
על הקו .״אתה מתבקש לבוא לתחנת־המישטירד,
למסור עדות,״ הורד, הקצין ל-
פוזיילוב. זו לא היתד, הפגישה הראשונה
בין השניים ׳,ישכן תליו היה הקצין ישימונה
על החקירה הכושלת בפרשת הפריצה ל חנות
התסשיטים לפני חצי־שינה.
על !מה שהתרחש. בתחנת־המי׳ש׳טרד, ל־אחר-מכן
מספיר אריה סוזיילוב :״הגעתי
לתחנה, ואמרו ילי להמתין. חיכיתי הצי
שעה, ושעה, ישעה והצי, בסוף נשבר לי
ודרשתי להיכנס לחקירה כי אני מבזבז
זמן יקר. אמירתי להם שכבר נגרם לי
מספיק נזק ביגלל החקירות ישחקרו !אותי
בעבר פשהיייית השוד בביום הפריצה, ואין
,לי כוונה לשבת: ולבזבז שעות בהמתנה.
״השוטרים אמית לי :׳סתום את הפד,
ושב בשקט.׳ הרג שת שקש: נגדי איזו
איבה, כאילו אני אשם במד, שקורה עכשיו
במיישטרה. כשעמדתי על שלי והסברתי
להם: שאני צריך לעבוד, אמרו לי :׳!אנחנו
׳מנגבים בכסף שלך. את התחת.׳ היתד,
להם הדגושה שאני !מתחצף, כנראה. לקחו
אותי בכוח ודחפו אותי לחדר החקירות
רשם ,׳בפנים, ד,יכו ׳אותי בראש ובבטן
עד שבימעט איבדתי את ההכרה. פייתאום
אמרו לי ׳שאני עצור, בלי להסביר לי
בכלל אפילו למה: הזמינו אותי לחקירה.
״מי שעצר אותי היד, פקד ׳תליו. הוא
לא הראה לי שום צו-׳מעצר, רק איים
עלי סל הזמין ׳שהוא עוצר אותי, ולמעשה
לא הבנתי אם אני באמת עצור, מאיזו
סיבה ועד מתי.
״דרשתי לראות: את סגן־ניציב ׳אליהו
לביא, רק כעבור ׳שעתיים: נתנו לי להי כנס
אליו. הוא דווקא התנהג אלי למופת,
הסכים לקבל ׳ממני: את התלונות שלי
והבטיח לספק לי את שמות השוטרים
!שחקרו: אותי ׳כדי שאוכל להתלונן: נגדם.
כנראה טעיתי .׳טעות גורלית כאשר הס כמתי
לתת •פירסום פומבי להשרות ישלי
ושל ׳אבי נגד המקשטת*״ וביגלל זה הטפתי
ואת המכות.
״:לא ייתכן ׳שימשיכו ׳להציק לי ככה.
גם גונבים ממני את רכושי ומכניסים
את המישפחה לקשיים כספיים, ועכשיו גם
מנסים לפגוע בגופי כי אני עומד על כך
שהשוטרים המושחתים ייתפסו ורכוש ,
יוחזר. מחר עלולים גם לרצוח׳אותי כדי
שאסתום את הפח.״
למרות המחמאות שמזמינה מישטדת
מחוז ׳תל־׳אביב על הדרך שסד, היא הוקרת
את השחיתות בשורותיה, ומוכיח המיקוד,
של פוזיילוב שהמישטרד, אינה ׳מסוגלת
לבדוק את ומעשיה שלה ללא התערבות
מגיעים זרים, כגון חיפוי על חברים.
מבחינתו של הציבור אין הבדל בין שוט רים
שגונבים לבין שוטרים המכים ומת־עללים.
במדינה וזעם
איר
מעלים מוראל>־

שר־החיגוד ועוזרו
מבקשים דזהפדד את
רשות־השידור
?מכשיר ש• 7טטיפת־מוה
עוד לפני חודש ימים היד, המוראל ה אישי
של דני ורמוס סש&ל: המדרגה.
׳אומנם המחנה הלאומני, עמו הוא נמנה,
ניצח בבחירות! .מפלגתו, המפד״׳ל, הפכה
לשותף: בכיר בקואליציה וזכתה בשלו שה
תיקים השובים בממשלה. אבל הוא
עצמו נישאר ללא מישרה.
פדי להעלות את המוראל האישי שלו
פתח ורמוס במעין שביתת־שבת כפתח
מישרדו ושל המר. על מנת להפגין נוכחות
ולהזכיר לשר-החי׳גוך^ החרש כי לפני ש יפתור
את בעיות חינוכם של ילדי ישראל
עליו לסתור את בעייתו של וירמוס.
זבולון המר הבין את הרמז. שסוע אחרי
שפורסמה ברבים הפגנודהמחאה של יר־
!מוס, מינה אותו המר כעוזרו הבכיר. עכשיו
היתד, חדרך פתוחה בפני ורמוס לדאוג
גם להעלאת מוראל העם.
כשורה חדשה. השבוע גילה ורמוס
את הדרך והאמצעים ׳בהם הוא מבקש
להעלות את המוראל הלאומי .״אני מצפה
שד,טלוויזיה תעשה להעלאת המוראל ה לאומי,״
הצהיר ורמוס בפני כתב הטל וויזיה
ושל ידיעות אחרונות ,׳נחום שרביט.
״לצערי זה לא קיים. צריך לחבב את
הארץ ואירועיד, על יושביה.״
ורמוס לא פירט אילו אירועים ציריך
להבב יעל יושבי הארץ. ואבל !מתוך האירו עים
שהוא ׳מחבב ניתן היד! ,להסיק מד,
צריכים גם שאר תושבי האדץ לחבב.
:וחמום הוא ממקורבי גוש אמונים כמפד״ל,
הפגין את הזדהותו עם ההתנחלויות הבל-
תי־תוקיות שהקים גוש !אמונים בזמנו,
נטל חלק בהפגנות־ד,ראווה של הרב לוויג־גר.
קל לנחש ׳שהוא מבקש שהטלוויזיה
תחסב אותם על דעת הקהל.
כיוון שוורמוס אינו דק הוגר-,ידיעות
ומומחה טלוויזיוני אלא גם יועץ־בביד׳
לשד-החינוך והתרבות הוא ניגש ומיד ליי שם
את דיעותיו .״אציע לשר־ד,חינוך לה קים
ועדה ציסורית־ממלכתית לבדיקת
תכני הטלוויזיה,״ גילה.
טלוויזיה של מיעוט. לא חלף אלא
יום, אחד בילבד והמרצע יצ׳א ומן השק.
הסתבר כי גם ללא ועדה ציבורית שתב דוק
את מיבנה הטלוויזיה ותכניה, יודע
כבר שר־ר,חינוך והתרבות, מד, לא בסדר.
״׳לא ייתכן שרק אלה המנהלים את ה־׳וד,

ראש־ הממשלה מנחם כנין

לעצמו כנושאי הרדיו ׳והטלוויזיה הוא
מתכוון ליישם בעזרת חוקים !ומינויים.
הייה זה האיום הגלוי!והממשי הראשון על
עצמאותה של רשות־השידור !ועל הופש ר,דיבור
שבח, בתירוץ של העלאת מוראל.
קשה היה רק להביו מדוע סבורים השר
ויועצו כי יש צורך להעלות עוד את
המוראל הלאומי, אחרי שהמדינה קיבלה
רוף־סיוף את שר־ד,׳חינוך המגיע לח.

ראש־ץ זממשלה
המיקור הרומני

ביקורו הרשמי של מנחב
בגין ברומניה — צעד
ראשון במסכת לחצים
גשם קידם את פניו של ראש־הממשלד,
מנחם בגין, כאשר הגיע לנמל־התעופיח של
׳בוקרשט עם פתיחת ביקורו הממלכתי בן
חמשת הימים ברומניה. מקבלי ׳הפנים מי הרו
לפרוש מטריות מעל ראשו של בגין,
דבר שלא מנע ממנו להתרטב. מרגע זה
ועד תום סיורו הרומני לא חדל מנחם
בגין להתרטב. אלא שבהמשך לא היה זה
הגשם שהרטיבו.
במשך כל ימי ביקורו ברומניה הזליפו
מארחיו חרומנים של בגין בפניו מה ש נראה
כגשם של יריקות דיפלומטיות, מ הסוג
שאינו מקובל בביקורים ממלכתיים.
במבט ראשון היה נדמה כאילו הזמינו
הרומנים במתכוון את בגין לארצם כדי
להטיף לו מוסר בפומבי על מדיניות־החוץ
•של ממשלתו ועל סירובו להידבר בכל
צורה שהיא עם מה שמתקרא בפיו ״הארגון
המפונה אש״ף״ .לצורך זה אף חרגו ה רומנים
מכללי הטכס הדיפלומטי ובצורה
בלתי צפויה הכלילו דברי ביקורת על
מדיניות־ישראל כבר בדברי הברכה הרש מיים׳
המורכבים: בדרך כלל ממליצות ו־דברי־נימוס
שיגריתיים.
אם קיוו הרומנים לדחוק את בגין לפינה
ולאלץ איותו להתגונן, הם עמדו מהר מאוד
על טעותם. בגין לא התנהג כראש־יממשלה
טירון׳ ,הפגין את שני׳נותו וחריפותו ה מדינית.
הוא אימץ את הכללים החדשים
של המישחק, סטה מנאומו המוכן. אילתר
נאום תשובה יכו תקף את מבקריו.
כאילו כדי לתמוך בעמדותיו של בגין,
נפלו ההחלטות של מועצת אש״ף שהתכנ סה
בדמשק. הכליל הישן לפיו מחזקים
הקיצוניים משני המחנות זה את זה, הוכח
בפעם נוספת. סירובה של המועצה לקבל
את החלטת האו״ם ,242 למרות ההבטחות
בנושא זח ׳שניתנו קודם לכן לאמריקאים
!לטתח על הצורך בחידוש המילהמה

כנמל התעופה של בוקרשט

גשם של יריקות
רשות, והמהווים מיעוט בציבור, יקבלו
את כל !ההחלטות,״ הצהיר זבולון המר
;במסקבודעתוינאים.
הפעם לא היו אליה התבטאויות-סרק.
שר־ההיגוו והתרבות ממונה על ביצוע
חוק ר׳שות־השידור. את המסקנות שגיבש

עם ישראל, ניתנו בידיו של בגין ינשק כדי
להוכיח כי ״אין עם מי ׳לדבר״ וכי כל מט רתו
של אש״ף הוא להשמיד את ישראל.
בגין התעלם מהעובדה שהוא עצמו יתרם
רבות להחלטה הקשוחה של אש״ף, שנצי גיו
לא יכלו לקבל החלטה פשרנית אחרי

משה מאור ומרסל זוהר !

העול ם הזה 2087

הודעותיו הרצופות כי אין מקום לשתף
את אש״ף בדיוני השלום גם אם יקבל את
החלטה .242
הקשר הסוציאליסטי. ספק אם מי-
ישהו ממארחיו הרוטנים של 1בגין הישלה
את עצמו כי ניתן יהיה לשנות את עמדת
ממשלתרישחאל. גם ההנחה כאילו אירחו ה רומנים
את בגין על פי עצת מוסקבה,
איו לה על מה להתבסם. ממשלת רומניה
אינה מקפלת הוראות ממוסקבה וספק אם
היתה נוקטת בצעד מעין זה כדי להוציא
את הערמונים מהאש עבור הסובייטים.
כין פרשנים מדיניים, שניסו להסביר
את סוד הביקור הרומני של בגין, הילכה
השבוע גירסה ישונה לחלוטין, שביקשה
לחשוף את ימה שהסתתר מאחרי־הקלעים
של הביקור.
על פי גירסה זו הוכו מדינות אירופה
— בעיקר בעלות הממשלות הסוציאליסטיות
שבהן — בתדהמה עם עליית הליכוד
לשילטון בישראל. בדיונים שנערכו בין
ראשי המיפלגות הסוציאליסטיות האירופ איות
גובשה ההכרה ׳שעליהן לפעול בכל
דרך למניעת מיילחמה נוספת במיזרחשזתי-
כיון העלולה לגרום לחרם נפט חדש שיסכן
את כלכלת מדינותיהן. במקום התגובה
הראשונית של הקשחת העמדה כלפי מם־
׳שלת־ישראל ׳בראשותו של בגין, כבשה
לעצמה ׳מקיום דווקא הדיעה ישיש לשחרר
את ישראל מהתחושה של בידוד מדייני
בינלאומי, להעניק הכרה בינלאומקת לבגין
בתקווה שזו תרכך את עמדותיו.
ביוזמתו של וילי ברנדט יניסו מנהיגי
המיפלגות הסוציאליסטיות לשכנע את
ראש ממשלת בריטניה להזמין ראשון את
בגין לביקור רשמי. הזמנה מעין זו, דווקא
מצד מדינה •שבגין עמד בראש תנועית־מחתרת
שנלחמה בה, הייתה עשויה, לדעת
יוזמי הרעיון, להשפיע בצודה בולטת על
בגין.
׳מעבר לרצון לשנות את עמדותיו המדי ניות,
ביקשו ׳ראשי הממשלות הסוציאליס טיות
לקשור קשרים אישיים עם בגין, לה כירו
ולנסות לשלב את שיקולי ממשלותיהם
במדיניותו. אולם שוב, החשש מפני תגו בות
הערבים לביקור כזה הוא שמנע את
הגשמתו.
המדיניות הסוציאליסטיות היו זקוקות ל הכשר
רשמי בדי •לארח את בגין. לשם כך
נשלחו שליחים והופעלו מתווכים כדי
לשכנע את צ׳אושסקו לארח ראשון את
בגין, שכן הערבים לא יעזו לטעון כנגד
רומניה שהיא משרתת את מטרותיו של
בגין ״התוקפן״.
על פי אותה הערכה, נענה צ׳אושסקו
לבקשה שהופנתה אליו מצד מדיניות מערב
אירופה דווקא. עתה, אחרי שרומניה איר חה
את ׳בגין בביקור רשמיי ראשון באירו פה,
נסללה הדרך להזמנתו גם על ידי
מדינות מערב אירופה.
בביקורים אליה, כימו בביקור הרומני,
תוצג בפני מנחם בגין הידיעה האחידה כי
רק ׳נכונות למשא ומתן עם אש״ף והכירה
בזכויוות הפלסטינית עשויים לקדם את ׳שי חות
ז׳ינבה ׳לקראת שילום. תוך יצירת קש רים
אישיים עם בגין יקל עליהם, משוכ נעים
ראשי הממשלות הסוציאליסטים, להפ עיל
לחצים על ישראל בתחומים שונים,
מאשר בדרך ישיל התנכרות והחרמה.

1גלריה [
;! חוראדן

מודיעה

לתושבי תל־אביב

ומרדכי שגיב ::

ירח׳ ז׳בוטינסקי ,3ת״א

(מול מלון ״׳הילטיץ״),

טלפון 241628

בתכנית יחיד חדשה

בלחית תזמורת ולהקה קולית י בניצוחו של דניגוטפריד
עיבודים מוזיקליים. יצחק גרציאגי

ארנסק !!
פו ק ס

לתושבי רמת־־גן
גבעתיים ,״הדר״

״בית החייל״
יום ד׳ 31.8יב־9.00
״בית המורה״
מיוצ״ש 3.9ב־9.00
״בית החייל״
יום ב׳ 5.9ב־9.00
כרטיסים ברוקוקו
ובמשרדים

שערהנגב ,״אמפי
יום א׳ 4.9ב־9.00

אשדוד ,״אשדוד״
יום ג׳ 30.8ב־9.00

נהורה ,״בית העם״
יום ג׳ 6.9ב־9.00

יום ר 2.9ב־9.30
כרטיסים בת״א
במשרד רוקוקו

מעזרד וזהפחה:דיז 1גוף 6 6ת־א נול 297193 .־289835

עבור את כ^<

ן#זמ1זזזז1

טירור מי מ ד

ח״ס אמיץ אחר ברבד
העז זהת רן ומס עד
האוזמרטיזס

העולם הזה 2087

הגלריה תיפתח לקהל ס
] לאחר תום חופשת הקיץ ס
ס בתערוכת תחריטים של

הכנסת

ההצגה שעמדה להיערך בוועדת־הכנסת,
יכלה להירשם ככתם בתולדותיה של הכנסת,
לולא גילה ח״כ בודד אחד אומץ־
לב אישי וציפורי והפר את האידיליה.
ועדת־הכנסת התכנסה כדי להון בפר שת
ההקלטה הסמוייה של שיחת ח״כ אהוד
אולמירט עם מזכיר תנועת הפנתרים השחיר
דים, מני כיהן, במזנון הכנסת. היתד. זו
איותה שיחה שהציגה את אולימרט כשקרן,
שאינו מהסס להשתמש באיומים של טי־דור,
פרובוקציות ׳וסיפורים מחדרי־מיטות
מהסוג הנאלח ביותר כדי ׳לקדם את מט רותיו
האישיות.
פירסומד. של אותה שיחה ברבים לפני
שבוע היווה נקודת־מיפנה. הקדוש־המעונה
אולימרט, שטבע סטנדרטים בזויים חדשים
בהתנהגותו של חבר־כנסת הוצג לעיני הצי בור
כאפס מנופח. דעת־הקהל, שנטתה עד
אז לראות במילחמה שקידש על הגולם של
הפשע המאורגן הקרבה עצמית אמיצה, פנ תה
לו עורף.
(הימשך בעמוד )30

מ ד הפלוות־דני פלץ מציגים

החלכד 225

במלון ״שלום״ המפואר בירושלים
> 4כוכבים) ,מחכים לך:
בריכת שחיה משוכללת, מתקני ספורט,
סאונה, בר אינטימי,
גן המשקיף אל הנוף ואפילו סלון ליופי.
בכל חדר מיזוג אויר, טלפון רדיווטלויזיה
וברקע ־ הנוף המקסים של ירושלים.
לדי לחצי פנסיון ליחיד בחדר זוגי; * 30 הנחה לילדים עד גיל 12

מלון״שלובד
טל 02-423111ת.ד16060 . ירושלים און־ארוח ונופש
חיפה -רח׳ הרצל ,22 טל 645404/3 .
ש ד הנשיא , 126 טל 82277 .
הל אביב -רח׳ א לנני , 113 טל 612567 .
ככר דיזנגוף (ריינם ,)4טל 248306..
ככר אתרים, טל 288665 .
ירושלים -י ת׳ שמאי , 8טל 22462.4 .
נתניה -דחי הרצל ,4טל 22947 .
באר שבע -רח׳ הרצל , 31 טל 73308 .

קל־שרותי נופש
תל־אביב -גורדון ,28
טל׳ 241 222042 שעות ביממה)
אנן־גבירול , 140 טל׳ 241 450359 שעות)
רמת־גן -ביאליק , 56 טל׳ 731773
ירושלים -המלך ג׳ורג׳ , 23 טל׳ 228258
ראשל״צ -״ג ל־גפף׳ רוטשילד 37
>ססג׳ חיים) מל׳ 941526
אשדוד -רוגוזין ,9טלי 23805

^ יא עשתה זאת. ,מלכת היופי ד !
1ישראלית החאשונה ימזה אלפיים ישנה
שזכתה בתואר מיס תפל הזרה ארצה אח רי
שנת מלכותה יפה שהיתר״ מעודנת,

ובעלת ׳גינונים חוצלארציים שרכשה במשך
שנת. מלכותה.
היא הזרה עם חיוכה הכוסש הגעלה
שגי טורי שיניים מושלמות, עם עיניה

הצוחקות ועם תסרוקת פוני חדשה, עמו סת
בגדים שאותם רכישה וקיבלה בכל
העולם. אך יחד עם זאת, מתחת ׳למעטה
אשת העולם הגדול נשארה רינה סוד,

מיס תבל רינה מור חזרה לארץ כדי לזכות בתואר

המנהל האיש
1 רני הירש בן ה־ ,35 מי שהיה מנהלם האישי
כל הישראלים שהצליחו בוזו״ל, החל באורי
באנזתר עופרים. התמנה על־ידי רינה כמנהלה האישי. רני הוא שהכין עבורה
הבילעדי עם חברת־התמרוקיס לון. הוא ידווה אותה בכל מסעותיה, ידאג

של כמעט
גלר וכלה
את החוזה
לענייניה.

עם אבא ואמא

רינה מנשקת את אבא זאב ואמא אפרת במסיבה שער כה
לכבודה חברת־התמרוקיס במועדון של רפי שאולי.
ההורים הוזמנו על־ידי רינה מור להיות נוכחים בטקס הכתרת מיס תבל
,77 זכו להיות אורחיו האישיים של שר התיירות של מנטו דומינגו, שם התקיימה התחרות.

גיס חבר

רינה מור ברגע הגדול ביותר ב־ 21 שנוח
חייה הקצרים. מוכתרת כמלכת־היופי של
התבל כולה בהונג־קונג. מאותו רגע החלו עבור רינה חיים חדשים.
שחוץ מהכבוד שנפל בחלקי, הפכתי לעסק.
זאת אומרת שאם אני חולה ורוצה רופא,
החברה תביא לי אותו מתי שנוח לה ולא
מתי שאני זקוקה לו, כדי לא להפסיד כסף.
יסד. להיקרא רינה מסינגר, אוהד. ילדה טובה
:עון, הילדה של אבא־אמא, פתוחה, לבבית,
,ישראלית בכל רמ״ח אבריה.
ך כיאה למלכת היופי של התבל כולה, לא חזרה
ארצה בשקט ובהצנע. השיבה הביתה לוותה
ט ובצילצוליס.
ינה עשתה היסטוריה כאשר חתמה על חוזה
די עם חברת התמרוקים לון, בז התחייבה לעזור
ום המכירות של מוצרים קוסמטיים מתוצרת ה ;
,בייעוץ ובהשתתפות בפיתוחם. בפרוייקט יוש־מילית
לירות ישראליות. כמה יישאר לרינה מאותו
ת? זאת היא מסרבת לגלות ואילו שי קופילביץ׳,
ל החברה, שהחתים אותה על החוזה קבל עם
ונאים, אמר :״רצונה הוא כבודה.״

״מה שחשוב
ב חיי ם״
דעתי, כדי שכל העסק לא יעלה
לראש וכדי להסתדר עם עצמך עם
פל הטרראם הזה מסביב, צריך אופי מיוחד.
אני !רוצה שיבינו. במשך השנה מאח־

לדבריה, עשתה במשך השנה הזו 10 שנים של אוניברסיטת
החיים. היא טוענת כי למרות הגינונים החוצלארציים שהביאה
איחה משנות מלכותה, עדיין נשארה אותה רינה מטבעון.

רונה לא הייתי אפילו רגע אחד לבד. עד
שלא הבאתי את הורי לחו״ל, הם לא
הבינו על מה אני מדברת.
פשהם הגיעו על חשבוני לאמריקה ול-
סנטו-דומינגו, פדי להיות נוכחים בטכס
בחירת מיס תבל 77׳ ,הם היו אורחיה
הרישמיים של סנטו־דומינגו. שר־התיירוס
פיטר פדרו ׳מיפלס טרונקינו ואירח אותם
־אישית. הורי הגיעו ׳לסנטדדומינגו שע תיים
אחרי. לי חיכתה הפמלייד, הרגילה,
ומכונית מרצדס ׳אדומה, נהג צמוד, שני
שומרי־ראש, מכונית, לפני, ומאחורי חמי שה
!שומרי־ראש בכל אחת מהמכוניות

פלוס ישני אופנועים עם סירנות 1שעוצרים
את התנועה. ומכיוון שאני רינה מסיבגר
מיס תבל, וכך, אני נוסעת, ממקום למקום,
נסעה אתי יכל הפמלי״ד. לקבל את הורי.
־נו, לא צריו להסביר איזה שוק הם קיבלו
כשראו את כל זה ־במו־עיניהם.
כל השנה הזו היתד, הצגה אחת גדולה.
הייתי נכנסת לחנות ובוחרת ־מד, שהתחשק
לי! .ממש התחננו לפני שאקח !מד, שאני
רוצה. מי לא הולם על זד, שהוא יכול
לקחת געי, שהוא רוצה !מפל-בו ענקי מבלי
שיצטרד לשלם פרוטה? אני צריכה בית
(המשך בעמוד )30

״בחודה פ שוטה
מטיבעון״

ה עכר על רינה מור מאז אותו לילה בלתי-
נשכח שבו הונח על ראשה היפה הכתר הכבד
ו. ניתן השרביט המשובץ אבנים טובות של מים
? אילו מחשבות התרוצצו במוחה של החיילת
ותחררה זזדעתה מהצבא, עם מי נפגשה ועל שול של
אילו ראשי מדינות סעדה הצעירה שהלכה
רות מלכת היופי כדי לזכות ביום חופש מהצבא י
י שו תהדיכורלרינהמור :
,אני לא אשכח בחיים את הרגעים האחרונים של
ות מיס תבל. עמדתי על הבמה׳ בין חמש המוע־ז
הסופיות, ואמרתי לעצמי, :אז אני סגנית רבי-
וזה כבוד גדול.׳ ואז אמרתי לעצמי, אני סג־שלישית
כמו חווה לוי לפני, וגם זה כבוד.׳
הבנתי שאני סגנית שנייה, והייתי מאושרת. אבל
;ים ונצואלה ואני עמדנו על הבמה ופיתאום אמרו
א ראשונה ואני שנייה, לא הבנתי מה אתי.
כלתי למעלה וזיהיתי את רחל גיבעון שליוותה
י לתחרות בין אלפי האנשים. כשהיא קופצת ואו-
בראשה. אני נזכרת שחשבתי, :מה קורהו מד,
עושה פה בכל לו׳
מאז אני לא זוכרת שום דבר ממה שקרה לי
ך 24 שעות, פרט לשלוש תמונות. אני זוכרת את
י יושבת על כסא ולא יודעת איך הגעתי אליו,
זוכרת שאני בחדר במלון, בוכה ולא זוכרת איך
תי לסוויטה הענקית הזו, ואני זוכרת שאני סדב*
בטלפון עם הורי ובוכה והם בוכים. הורי ידעו
•תי. מ״שהו מתחנת הקליטה בעמק האלה הת-
׳ אליהם ברגע שהייתי בין חמש המועמדות הסו ]
,והם שמעו בטלפון בשידור ישיר שזכיתי ב *
הנכסף.
״מה אגיד, אני לא חונכתי להיות מלכת יופי.
תי בישנה האחרונה בתורה שמרגע שגולדה הו י
אותה להיות מלכת יופי, פגשתי בחורות שעברו
־ חייהן 15 תחרויות־יופי. אני בחורה פישוטה
כעץ, שנקלעה לגמרי במיקרה לכל העסק הזה.
,אחרי ההתרגשות הראשונה הבנתי מהר מאד

עם הפנטוגיגא׳ ;ן

אינה יודעת איך עושים זאת. סמי מולנו היה אחד ממאות האור חים
שגדשו את המועדון במסיבה שנערכה לכבוד רינה מור.

שגרת עוו

פרי תיכנונה של האופנאית הישראלית
תמרה יובל עבור האופנאי האיטלק
הנודע רוברטו קוולו, שמחירה 600 דולאר, לבשה רינה לרגל ר!מ
סיבה. השמלה עשוייה מז׳מש דקיק, מעוטרת ציורים מעשה־יד.

י 11 */ו#־ע י ון ו ו /־ ך ! ח י
(המשך מעמוד )29
•שלם פדי לה טיס סו ואת סל הרגדרובה
שלי. אמי תצטרך ל מו ת לעצומה שיליזשה
חדרי ארונות.ברור שזה נורא קל שדברים כאלה
יעלו לראש, אבל אני חושבת !שקיבלתי
חינוך -נכוו שלומד אותי !מה בעצם חשוב
בחיים, ועזר לי ל א לאבד פרופורציה.
הבנתי שזו אשלייה !מתוקה שלא צריך
להיתפס לה- ,והבנתי שאני צריכה למבוא
בחשבון שכל זה יעבור.
השנה הזו הימה חלום. קפצתי לחיים
של ומילי-ונריח בדלילה, טסתי במחלקה
ראשונה, גרתי במלונות ראשונים במעלה,
חייתי בלי חשבון!אבל עם חשבוך נפש.
במשך כל השנה היחד. לי ומלווה, או מ ת
בשם ומריה קוסטנזו. הוא לא זזה !ממני.
זה הדוב שלה. וש לה בעל וכלב בן . 17
היא לא הורידה !ממני ואת העיניים. צריך
היה הרבה היגיון וסבלנות כדי לא לאבד
את העשתונות. צריך לוותר המון. אני
אוהבת -לקיום בבוקר -ולהוות לבד עד
הקפה, אוהבת לשימוע מוסי׳קה יבקולי־קו־לות.
סאן לא יכולתי. הגברת גרה איתי
כל הזמן.
הבנתי שאגי בתפקיד׳ וויתרתי- .לא נבהלתי
יממה שהוטל יעל פתפי. אני באופיי
לא עושה פאשלות. נפגשתי עם המון
אנשים במסיבות-קוקטיול! ,וקרה לי לפע מים
שגבר זה או אחד !מצא הן בעיני.
אבל מי יכול ליצור יחסים? למי יש
זמן? ובייחוד -כשעיניה של האומנת לטושות
כל הזמן? קרה לי שיצאתי פעם או
פעמיים עם גבר- ,אבל האומנת שלי באה
!אתי. הבנתי שאין מה לעשות -אלא לחכות
עד שתחלוף השנה. לא היד. לי זמן לרו מנטיקה,
היד, לי לוח־עבודה עמוס. הוו לי
תקופות שלא יכולתי יותר, טילפנתי לנו דיורק ואמרתי זהו, זד- ,נמאס לי, אני רוצה
להתפטר !
נורא קשה להיות נחמדה כל הזמן, לה כיר
אנשים חדשים. אז ומצאתי לי פורקן.
הייתי פוגשת אנשים -חדשים לוחצת להם
ידיים מחייכת ואומרת מילים לא-יפות ב ערבית.
יום
אחד ישבתי בארוה ת־ערב. מצד
שמאל שלי כוכב הקולנוע המצרי עומד
שריף! ,מצד ימין נשיא חברת -מיס יוניבוס.הייתי לחוצה ועייפה, וזד, לא עניין אף
אחד. הרגשתי רע -ורציתי לישון, ואני
עוד יושבת -ורואה את כל האוכל המשגע
ואני בדואט• .,התחלתי להגיד ׳סו ונע צרתי
ב׳אמק /כי נזכרתי שעומד שריף
דובר ערבית.
אני לא מתלהבת ומשמות גדולים. פגש תי
מאות שכמותם במשך השינה הזו- ,ואף
פעם לא שכחתי שכולם קמים בדיוק כמו ני
בבוקר.

״כמה אגשים
הוא רצח ז״
^ מכסיקו פגשתי את הנשיא ל־
שעיבר אצ׳וודיוד. שסיפר לי שהיד.
בישראל, ואת הנשיא הנוכחי פורטס. ב־צ׳ילי
עברתי סיפור לא־נורמלי. זוהי מרי ת בעלת -מי׳שטר צבאי וקיים בר, עוצר.
חיכיתי במטוס שע-ות עד שה,עוצר ייפסק.
צ׳ילי נשלטת על־ידי ארבעה אנשים:
ראש הצבא. ראש המקשטרח, ראש חול ד,ים
וראש חיל־האוויר. בולם היו ידידי
הטובים ביותר. כדי: להגן עלי ציוו על
המושמדת להעמיד לרשותי אנשים. התיידדתי
-מאוד עם -ראש המי-שטרה ואשתי.
הם האנשים הכי חשובים כצ׳״לד- .,אני
רוצה שיבינו שפוליטיקה זה לא העסק
!•סלי. לא התעניינתי כמד- ,אנשים הוא רצ-ח,
פשוט נהניתי להיות -בחברתו וזהו. ערב
אחד -הופעתי בנשף!-חגיגי שכל הכנסותיו
היו קודש לבית הספר לילדים עזובים
על ישם גולדה -מאיר. אחר-כך יעשו לכבודי
מיסדו צבאי מלא- .החיילים עשו פירמידה
ודגל ישראל התנופף בראשה. בכיתי מ התרגשות.
דק שינה קודם־לנן עמדתי אני,
כמוהם, במיסדר כשהייתי חיילת.
במשך כל השנה -חיפשתי את האדם
שמאחרי התואר, לכן לא התרגשתי כש נפגש
תי עם ראשי -מדינות. צריך להבין
שבדרום־אסריקה מיס יוניבוס היא, ממש
אלה. קראו לי הוד־!מל-כותך. בקולומביה
הגיעה אלי אשד, עם תינוק וביקשה ש־אצליב
אותו. הסברתי לד, שאני יהודיה
ושאסור לי. עמדתי בחדרי -במלון וראיתי!אלפי אנשים עוטים על המלון והמי׳שטרד,
מרחיקה אותם, וכל זה !רק !בשביל לראות
אותי. הייתי בקולומביה חודש שלם, וצבא
שלם שטר עלי שם.
אין לי !מושג אם איימו על חיי. לאסיפרו לי, כדי לא להפחיד אותי. גם
בקולומביה התארחתי בביתו של הנשיא
ונפגשתי עם אשתו וילדיו.
אני הישראלית היחידה שאבלה ארוחת

ערב רישמית עם שגריר מצרים פאו״ם.
חגגנו את ראש־השנה הסיני החל ב־16
בפברואר, השגריר ישב מולי. הוא שאל
׳אותי ומאיפה אני; ,אמרתי לו :׳יזשחאל׳,
הוא החוויר- ,ואמר שהוא שגריר מצרים
באו״ם. רציתי לעשות קטע, שיהיה מענ יין.
דיברנו על הכל. פיתאום היא שאל
אותי׳ :את לא מפחדת מנחשים?׳ בילפי הלוח הסיני. ד,שנר, הזאת היא שנת
הנחש. השבתי לו :׳לומה שאפחד? בל
ימי אני!מוקפת בהם, כשאני !מתכוונת ל פרעונים
ולסימלי-הנחש ישלחם /השגריר
קם !בהפגנתיות׳ התנצל והלך. אני הייתי
אורתת־הסבוד של הערב. הוא השונא הכי
גדול שקש לנו. ,ואני רק סיימתי צבא
והוא כזה חשוב. זו הייתה בדיחת השינהבקונסוליה טיו־ייורק׳ איך השגריר המצרי
עזב את השולחן בגללי.
בפאם־ביץ׳ בפלורידה התארחתי אצל
ומלך מימחטות האף האדון קמברלי. באחד
החדרים ראיתי על הפסנתר המון תמונות
של המלך חוסיין ותמונה אחת שלי. הוא
הסביר לי שלוא רצו להביך אותי, לבן
לא -סיפרו לי שהוא קונסול־הסבוד של
ירח בארד,׳׳ב. אמרתי לו שחלום חיי הוא
לבקר !בפטרה, והוא הבטיח שיסדרו שה־
:מלך חוסיין יזמין אותי לבקר שם.

,/עשית עבודה
__ טובה״
^ לו, כעצם, כל ההתיקלויות ש־
8 היו לי עם ערבים במשך המסע,
חוץ ממיספר לבנונים שפגשתי ושאיתם
התיידדתי!מאד. אם היו -איומים לא ידעתי,
וגם לא התעניינתי. אני מאמינה שלכלכדור קש ׳כתובת.חלק מעבודית היד, הסברה על נושא
,מדינת ישראל. כשד,תאבד השר אברהם
עופר, היייתי צריכה להסביר ומדוע. קיבלתי
פעם בשבוע עיתונים !מיישראל, וידעתי
להסביר מהעיתונים. הקפדתי לטלפן להורי
בל שבוע, וכתבתי המון מיכתבים. הייתי
׳מוקפת הערצה, אבל דווקא כאן בארץ
עשיתי פעם עבור הטלוויזיה תרגיל. הלט
תי ברחוב עם מיקרופון ׳והצלמים היו
מהעבר דשני. רצינו לראות אם יזהו -אותי.
הראשונים שזיהו יהיו האמריקאים. היש ראלים
יותר סגורים, עוצרים אביל מתלח שים
מאתרי הגב.
היו לי המון תוכניות טלוויזיה, התארח תי
אצל גץ סרנקלין, אצל ידקאנה שור.
ביקרתי בקרוב ל־ 20 מדינות ואחרי
חמישה חודשי עבודה שברתי את השיא
של כל מלכות תבל. במשך השנה הזו
עשו עלי תופנית־טלוויזיה בת שעה, הציעו
לי להופיע בסרטים ובפירסומות, אך לא
יצא מזה שום דבר -ספציפי.
עכשיו הבל נגמר. כמה שעות לפני
שהכתרתי את מיס יוניברס החדשה, ניגשאלי נשיא חבר-ת גולף אנד ווסטרן שהיא
חבחד, ענקית שחצי עולם שייך לה, ובין
השאר גם חברת קייזר רוט שהיא חברת־האם
ושל מיס יוניברס בע״ס, ואמר לי:
׳רינה, אני רוצה שתדעי שאנחנו מרוצים.
עשית עבודה פנטסטית. דלתי פתוחה ל פנייך.
תמיד אנחנו אוהבים אותך ועוד
נתגעגע !אלייך.׳ התחלתי לבכות. אחריעבודה בל־כך מאומצת, שיבוא בן־אדם
כל־כך גדול -ויגיד לי -דברים כאלו.
סשהכתרתי את המלכד, החדשה, הת־חלתי
-את הנאום שלי -במילה ׳ושלום׳.
ויתרתי על הכתר בכבוד, וד,קראתי א-ת
האני־-מאמין וסל מי-ס־-תבל, שאומר :׳אנו,
כל הנשים הצעירות -בעולם! ,מאמינות ש אנשים
-נולדו לשלום ולהבנה -ואנו מת חייבות
להעביר את הבשורה בכל דרך,
לכל מקום שנוכל.׳ ואז פשוט נעלמתי
מהבמה, .מצאתי. את הדרך הכי קצרה
אל -מאחרי הקלעים, הסתכלתי על עצמי
בראי, הורדתי את הכתר והרגשתי שירדו
לי -אבנים מהלב. היה טוב להקות מיס
יונינרס, והיד, טוב ל-ד,יפם ר !מזה.״
עד סאן סיפורה !של דיינה.
רי׳סד! ,מסינג-ר הוביחד! ,שהיא סחורה עם
שכל נוסף על חוזה מיליון הלירות היא
גם כותבת ספר, וכבר קש קותר ומשלושים
ארצות שנחתם עימן הוזה להפצתו- .הספד
יד,יד, ומוכן בסוף אוקטובר! .ועד אז היא
תופיע -בסרט טלוויזיה -עם ידקון וודוויק.
את ענייניה של רינד, מנהל -רני הירשהצעיר, שניהל בעבר את ענייניהם של
אורי גלר ושל -אסתר עופרים. היא מב־טקחר,
כי ישראל הקא הפיה׳ וסדי להוכיח
זאת העבירה לכאן עשרות ארגזים עם
כל -מטלטליה.
אומרת ורינה :״אני ישראלית בדם, אבל
אני !רוצה ל-נצל את העובדה שהייתי מיס
קוניברם כדי לעשות קצת כסף. אחל-כך
אני רוצה ׳להיות -א-שד- ,טובה לבעלי -ואם לילדי.״

שרית ישי י

במדינה
(המשך מעמוד )27
״המק הוא עירום;״ האיש שהח זיר
את הבית למסלול של שפיות היה
דווקא שותפו הרעיוני לשעבר של אול־מרט,
ח״כ ד״ש, עקיבא נוף. בשעתו היו
שניהם ח״בי המרכז החופשי, יצקו מים על
ידיו של שמואל תמיר. כשנפרדו דרכי-
הם, נחשפה מערכת יחסים אישית מעור ער ת בין השניים, שהירבו להשמיץ איש
את רעהדלשעבר.
כדי להתקומם נגד סיגנונו האלים, והת נהגותו חסרת־ד,מעצורים של אולמרט היד,
דרוש אומץ־לב. שכן כל מי שעושה זאת
מסתכן מייד בכך שאולמרט כולל אותו
בהבל-פי-ו ב״פשע המאורגן״ והופך אותו
לאיש העולם, התחתון על פי המסורת הידועה
לשימצד, של המק־קארתיזם.
בך, למשל, טען אולמרט בשיחה מוק לטת
אחרת עם מני בהן, שתוכנה טרם
פורסם ברבים, כי עורכו הראשי של העולם
הזה, אורי אבנרי ״הוא קנוי.״ באותה
שיחר, הבטיח אולמרט למנוע העמדת קב־לן־בניין
לדין על העלמת מיסים בסדר
גודל של רבע מיליון ל״י בתנאי שימסור
לו מידע על בצלאל מזרחי.
עקיבא נוף גילה את אומץ־הלב הדרוש
כדי לזעוק ״המלך הוא עירום!״
נוף גולל בפגי ועדת־הכנסת שורד, ארונה
של פרשיות בהם הטיח אולמרט, כ שהוא
מסתתר מאחרי חסינותו הפרלמנ טרית,
האשמות־שווא נגד אישים •ואז רחים.
כאשר התגלו האשמותיו בבתי-
המישפט כנטולות כל שחר, לא מצא אול־מרט
לנכון לחזור בו ולהתנצל.
נוף האשים את אולמרט כי אחרי ששר-
השיכון המנוח- ,אברהם עופר, סרב בשעתו
להעניק לאולמרט טובות״הינ-אה לפנים
משזרת־הדין, נקם בו אולמרט ״נקמה
מתוקה״ ,הצהיר יום לפני התאבדותו של
עופר, כי ״בידי המישטרה יש די חומר
כדי לפתוח נגד עופר בחקירה פלילית.״
״זד, היוו רצח באמצעות -נאום,״ קבע •נוף.
את קובלנתו של אולמירט על הקלטת
שיחתו עם מני כהן במזנון הכנסת תג דיר
נוף כ״עזות־מצח״ .״הרי רק במיקרו־.
לא הקליט אולמרט עצמו את שיחתו עם
אלוף (מיל ).רחבעם (״ג-נדי״) זאבי בכנסת
מפני שגנדי סרב לבוא למישכן הכנסת,״
טען נוף.
בעת שנוף השמיע את האשמותיו עמדו

אנו מחסלים את תעלוליו של אולמרט —
יש לנו במדינה משתלה של, אולמרטיזם.
צריך לנקות את חייגו מאלימות מילולית
ופיסית וח״כ איולמרט -הוא כיום חנציג
הבולט ביותר של האלימות המילולית.״
אולמרט עצמו, שקלוגו נחשף מול כל
חברי הוועדה, קם ועזב את אולם ה דיונים
בזעם. אחר־כך עשה את מד, ש ציפו
ממנו. בהודעה לעיתונות הוא הא שים
את -נוף בהצטרפות ל״כוחות־השחיר״
שקמו נגרו בגלל מאבקו בפשע המאורגן.
וכך. סוף־סוף הסתבר מי חם אנשי ה פשע
המאורגן בישראל — כל אלה המ נסים
לחלוק על סיגנונו, רדיפת־הפירסום-
העצמי וההשתוללות •המילולית חסרת-
המעצורים של ח״ב אולמרט.
אולם הח״כים התעלמו מהנורמות המו סריות
החדשות לח״כים, שנחשפו בהק לטות
-שיחותיו של אולמרט. מד, שעניין
אותם היתד, הבעייה האם בהקלטת השיחה
עם אולמרט בתוך מיזנון הכנסת היתה הפרלמנטרי פגיעה במעמדם ובחופש
שלהם.

מ״פלגות
לחיי השטו־וח שבדרד

הרשימה -השמית שהרכיב א 3רהם
שפמרמן לקראת בחירת הנהלת
תנועת החרות — היא שתנרוב
את הדחתו
״חוץ מאשר למנות סוס למישרת קונסול
עשה שכטרמן את כל השטויות האפשריות
בהנהלת תנועת החרות,״ סיכם חיבר־כנסת
מטעם -חרות את הדיון הסוער שהתנהל
בישיבת מרכז תנועת החרות בשבוע ש עבר.
בישיבה
זיו -היה אמור אברהם שכטרמן,
יו״ר ההנהלה החדש של תנועת החרות,
להציג את צוות הנהלת התנועה. שכטרמן
נחל כישלון חרוץ, שהיה שיאה של דדך-רצופה טעויות.
כאשר זכה לפני כחודש בתפקיד, היתד,
זו הפתעה גדולה, ישכן בבחירות החשאיות

נגה עודה

ן* מה עולה אחזקתו של חבר-הכג-
סת אבא אבן לבית ברל? סיכיום לא־רישמי
שערכו בימים אלה חברי -מזכירות
הלישכה ;הזמנית שליד יו״ר בית ברל,
הלא הוא אבא אבן עצמו, הגיעו לסכום
המדהים של חצי־מיליון לירות. זאת, ב תקופה
של פחות משגה שאבן מכהן כ״ושב
ראש המוסד, תקופה שבה כימעט לא הביא
הכנסות מתורמים שהיד, אמור להשיג ואשר
בעבורן גם נבחר לתפקידו.
הסכום בן חצי מיליון הלידות שעלה
אבן לבית ברל הוא כמעט מחצית הגירעון
המצטבר של המוסד, הנע סביב מיליון
לירות. מזה כמה שבועות מנסים חברי
מזכירות הלישכה הזמנית לקבל מאבן ומי
אנשיו פירוט -שיל ההוצאות השונות של
המוסד, כדי להגיע לאומדן ריאלי של ה סכומים
שהוצאו על אחזקתו של היו״ר
במקום של אחזקת ׳המוסד. עד היום טרם
קיבלו תשובות כלשהן לשאלות -ששאלו.

עקיבא נוף
אומץ־לב ציבורי
דמעות בעיני קצין הכנסת יוגה ברגל,
שבשעתו נמנה גם הוא עם קורבנות הש מצותיו
של אולמרט.
חומצה כפנים. אולמרט, שהוא אטום
לביקורת והרואה בכל מי שמתנגד לדר כו
את אוייבו האישי, ניסה לשסע את
דבריו של גוף .״הכל מסכת שקרים!״
קרא, כינה -את -נוף בתואר ״ליצן !״ אולם
התנהגותו ההיסטרית לא יכלה למחות את
הרושם הקשה שהותירו האשמותיו הברד
רות והחד־משמעיות של נ-וף.
״נוצר בכנסת טירור רוחני,״ טען נוף.
״קרנם של הברי-הכינסת מוכפשת בצי בור.
זהו סרטן שצריך להיעקר. אם אין

למשל, במאזן בית ברל נרשמו 100 אלף לירות כהוצאות על שיחות לחוץ־לארץ.
ההסבר הדישימי הוא ני יו״ר בית ברל
מריבה לשוחח עם תורמים פוטנציאליים כדי
להשיג תרומות. ודאי שאין זו אשמתו
אם קשה היום להשיג תרומות. אולם חברי
מזכירות הלישכה מבקשים לדעת מדוע
נעשו -שיחות כה ריבות, ואם כולן היו אכן בענייני בית ברל. שהרי אבא אבן, כידוע,
מחזיק מישרדים פעילים באמריקה ׳ובלונ דון,
ואסור לו לטלפן על חשבון בית ברל
בענייני ספריו ועסקיו הפרטיים.
או, למשל, סכום של רבע מיליון לירות
הרשום במאזן. כהוצאות אחזקת לישכת
יושב־הראש, הכוללת מזכירה, רכב צמוד
ונהג. יושב־הראש אינו מרבה ביותר לשבת
בלישכתו, והוא עצמו אף טען באמצעות
סניגורו, עת נחקר על חשבונות הדולארים
שלו בחו״ל, כי הוא למעשה תושב חוץ
השוהה מרבית השנה מחוץ למדינה. מזכי־

שיהיו במרכז המיפלגה חבים את ׳מתחריו,
חברי־הכנסת מיכאל דייקסל !ואיתן ׳לימני.
איותו מרכז ׳שסילק את שכטרימן מרשימת
המיפלגה לכנסת, העניק לו את תפקיד
הייו״ר.
׳שכטרמן סבר, כנראה, כי הוא ׳נמצא
בעמדת־כוח מרכזית וחשב שיוכל לגבש
לעצמו מעמד המקביל למעמדו של מזכ״ל
מיפלגת העבודה — כאשר זיו הייתיה ב־שילטון.
כאשר ניגש להרכיב את רשימת
חברי הנהלת התנועה, עשה הכל כדי להכ ניס
להנהלה דווקא חיילים אלמונים ואפו רים,
עסקנים מליגה ב׳ חסרי־כישורים.
כך, למשל. ,כאשר נקראה הרשימה של
חברי ההנהלה המוצעים, גילו צעירי חרות
כי רק שלושה מהם מייוצגים ברשיימת 56
השמיות. היו אלה זבולון שליש מתנועת
תכלת לבן, דויד מגן ראש עיריית קרייוד
גת ומאיר שיטרית, ראש המועצה מיבנה.
נקמנות אישית. פרט נוסף שגרם
לזעם כללי עיל שכטרמן, היה העובדה ש ברשימה
המוצעת הופיעו כל אנשיו של
יוסף קרמירמן, הח״ב לשעבר והאחראי ל ביזיון
שיל קרן תל־חי כגון אייבי נאמן,

יו״ר שפטרמן
סוס בתור קונסול

נעו ..שעת רצון״ שתוכניתו קוצצה, מאשים:

נחתים עלובים!״
״סתם

^ חת התוכניות הפויפוילאריוית ב־תהינת־השידור
הצבאית גלי צה״ל,
היא התוכנית שעת רצון! .מפיקת התוכנית,
רחל טל־שי׳ר ,׳נוהגת !להז!מין מדי שבוע
!אורח !אחר, להעמיד לרשותו !את המיק רופון
׳למשך שעת־שידור שלמה ש!בה יבול
האורח ולהגיש ישירים ופיזמוניים לטעמו,
לקרוא קטעים או לספר ימה שעולה בדעתו.
:בשבוע שיעביר הסתבר בי התוכנית לא
נועדה ׳להציג, את טעמם של האורחים בה,
אלא !את טעמם !של ׳מפקדי התחינה הצב אית.
ביום
׳השלישי בשבוע ׳שעבר הוזמן ל הקלטת
התוכנית הסאטיריקאי קובי ניב,
לשעבר !מעורכי תויפניית-יהטלודזיה ניקוי
ראש ובעל המדור הסאטירי בהעולם הזה.
קובי הקליט יאת שעת־הרצון שלו, ש נועדה
לשידור בליל-׳השבת. בין השאר
קריא קובי !בד,׳קלטה כמה קטעים שראו
איור במדורו בהעולם הזה בשינה האחרונה.
.אך באשר האזין ניב לשידור התוכנית
הסתבר לו כי טעמו האישי עבר צנזורה
קפדנית. סמר, ,מקיטעי הסאטירה !שלו׳ אף
שאין בהם כל גילוי סוד ביטחוני, הויש־מטו
!מההקלטה. קטע אחד (,״אני לא גבר״
העולס הזה )2074 נפסל סולו ואילו קטע
שני (:״יורים ובוכים״ העולם הזה )2050
נפסל בחלקיו.
נסער על הקיצוצים שנערכו בשעת הרצון
ישלו ישב קובי ניב, וכתב !את המיס־תב
הבא למפקד גלי צזז״ל, מרדכי נאור:
המפקד,
!שמעתי אמש בתח׳נית־השידור הצבאית,

הדמוקרטית ביותר סמזדח־התייסון, את
״תוכניתי״ שנקראה בשם האירוני הדק
שיעת רצון, .אני יחייב לציין שלא יכל כך
הכרתי את ימה יששודר, יפי !מד, שאני
הקלטתי היה שונה ׳לחלוטין.
זד. ,שאני יצאתי מזה קצת טיפ-ש, קצת
מגוחד ׳ואפילו ושקרן (הבטחתי למאזינים
שאקריא שלושה ׳קטעים ו״הקראתי״ רק
שניים) לא !מפריע לי! ,ואפילו !משעשע
׳אותי קימעא.
הצנזורה שעשיתם ומצחיקה אותי, ואפי,לו
שמחת אותי, יפי, אם צד,״ל, שהוא
הצבא האדיר ביותר בעולם אחרי אלה
*של אחד,״ב וברית־המועצות מפחד ונבהלמכמה !מילים — הרי !שעדיין לא !אבדה
ד,תיקווה בת שנות. אלפיים (״להיות עם
חופשי״).
אבל הכי !מצחיק !אותי זה שאתם אפילו
לא פחדנים גאים — *אתם סתם פחדנים
עלובים. לא צילצלתם ;אלי להודיע לי את
אישר עוללתם לשעת הרצון שלי ,׳והש ארתם
לי להיווכח בכך בעת השידור
עצמו.
בהתחילה חשבתי ׳שאתם סתם לא ׳מנו מסים
— יאבל אני ייודע ושאתם מיאד
׳מנומסים ולא !אומרים מיילים גסות או
תוקעים גרפצים ברדיו. אחר-כך חשבתי
!שאתם סתם לא-יעילים או עצלנים —
אבל אני יודע שאתם יעילים ומלאי מרץ
ומשדרים 24 שעות ביממה. כך שלא
נותיר לי אלא להסיק שלא הודעתם לי
פשוט בגלל שאתם פחדנים, פחדנים עלו בים
שבעלובים.

מנחם ידיד ואריה קרמר. חיזוק מעמדו
של קרמרמן, הסובל מנידוי כמעט כללי
של אנשי חרות שואפי הקתארזיס, עורר
זעם כללי.
שכטרמן כלל בהצעתו רק ארבעד, חברי־כנסת
מחרות: מאיר כחן, יוסף רום, יורם
ארידיור ומוטקה ציפורי, כאשר עוד קודם־
לכן סירבו להיכלל ברשימה גאולה כיהן,

איתן ליבני ומיכאל דייקסל. ברשימתו של
שכטרמן לא הופיע אפילו שר אחד לרפואה
מבין שרי חרות- .רשימת חברי ההנהלה
הפנה קאריקטיורד, עלובה. זו היתד, הפעם
הראשונה בהיסטוריה של תנועת החרות
שבד, לא היו מרבית חברי־הכנסת -של התנועה
כלולים בהנהלה.
!ללכת עד הסוף. טעותו החמורה ב־

ו ה חזי ק את אנ א אנו ננ שי א מוסד אקדמאי?

קרה

רות הלישכד, בדקה ומצאה כי אין לו
צורך במזכירה, ולפני כמה שבועות הופ־סקר,
עבודתה. המזכירות מבקשת גם לב דוק
אם יש צורך באחזקה מלאה של
מכונית יונהג לאבן על חשבון המיוסד.
שאלד, אחרת בעניין זיד, היא אם מעביר
אבן לבית ברל את דמי אחזקת הרכב שהוא
מקבל מן הכנסת. הבר-כנסת מקבל כ־4000
לירות לחודש לאחזקת רכב פרטי הרשום
על שמיו, וסכום ישל כ־ 2000 ליריות אם
הרכב אינו שלו והוא מוחזק על־ידי מיוסד.
חברי־כנסת אחרים, כדוגמת מנחם בגין,
שמכוניתם הייתה בבעלות תנועת החרות,
הקפיד להעביר את אחזקת הרכב לתנועה,
וכך גם צריך לנהוג לפי דיני מס־החכנסה.
מזכירות הלישכיה ביקשה לדעת אם אבא
אבן העביר את אחזקת הרכב למוסד, ועד
היום לא הצליחה לקבל ׳תשובה. לפי תקניות
#ס-ההכנסה *אסור -לקבל פעמיים אחזקה
על אותה המכונית. אם לא העביד אבן את
אחזקת הרכיב לבית ברל, קיים חשש כי
עבר על -תקנות מיס־חהכנסיח.

נ -נית ־ בוי׳

מיכללד, של תנועת החרות על שם אריה
בן־איליעזר קיבלה מן הסוכנות מדי שנד,
ב־ 8מיליון לירות. לפני שנה חדלה ההס תדרות
לממן את בית ברל, והסוכנות סיר בה
׳להגדיל את הקצבתה. המוסד נכנס

קו מי סיון
^ של תרו מו ת

** זכירות הלישכה היא גוף שהוקם
לפני חודשיים, כאשר התברר לראשי
מיפלגת העבודה כי משהיו רקוב בבית ברל.
המזכירות מורכבת מעורך־הדיו אברהם
בריר שהתינדב לפעול לימינו של -שימעיון
פרס במרכז המיפלגה, ואליו: נוספו ״ושב ראש
הסתדרות הרופאים הד״ר רם ישי,
אהרץ אוזן, אברהם כץ (קצלה) ועורו־הדין
דוד ליבאי. למזכירות התברר דבר
מוזר. עד לפני שנה קיבל בית ברל תמיכה
קבועה מגבית ההסתדרות, ומן הסוכנות
היהודית קיבל רק רבע מיליון לירות. דד

ח״ב אבא אבן
שליחת יד בהוצאות
לקשיים ואבן גויים להתרים עבורו. תרומות
רבות -לא הביא, אולי משום שעל תרומות
כאלה אין מקבלים קומיסיונים כמו על
תרומות למען אונייבריסטת תל־אביב וגו פים
אחרים.

פרשת הקומיסייון שהוא מקבל התגלתה
רק תודות לייועץ-יהמישפטי־למימשלה אהרון
ברק, אשר קבע כי אין להעמיד לדין את
אבן נוכח עדויות ישל סגן-שר־האוצר לש עבר
ד״ר צבי דינשטיין וימיספר מזכירות
באוצר, יוכן אישורי מחלקת זיהוי פלילי
במישטרה בדבר מקוריות המיכתבים ש המציא
אבן כי ניתן לו בשעתו אישור מן
האוצר לנהל חשבון, והוא אכן ניהל התכת בות
עם האוצר בענייני החשבון. אולם
תוך נדי כך התברר כי 20 אלף דולאד
•שנשארו בחשבונו שיל אבן הם קומיסיון
שקיבל עיל איסוף תרומות בחז״-ל עבור
מוסדות ישראלים. הדבר הוזכר בחוות־הדעת
של ברק, וכך התברר כי אבן גובה
לעצמו קומיס״ון על מה שעליו ׳לעשות
ללא תמורה בתוקף תפקידו.
שאלה בפני עצמה היא אם קומיסיון
הוא בחזקת שכר שאסור לחבר־כנסת לקבל
נוסף על משכורתו כחיבר־כנסת. אולם ל ציבור
התגלה אבן כקומיפמנר רודף־בצע
שאינו מהסם, נוסף על הכנסותיו מספריו
ומנאומיו בסך 200 אלף דולר בישנה,
לגבות גם קומיסייון על תרומות. כיוון ש ספריו
ונאומיו מושתתים על תפקידיו ה ציבוריים
והחומר הנאסף והנכתב בהם
שאוב ברובו מעבודתו ומיוקרתו בשליחות
המדינה, הרי אבן מגלם מיקדה קלאסי של
דודף־בצע המנצל כל שליחות ציבורית
להגדלת עושרו הפרטי.
ההפקרות׳ שנהג בכספי בית בול מהוויה
הוכחה נוספת לאופיו. האיש ׳שלא היסס
לצאת בשליחות ממשלת הליכוד חודש
אחרי מפלת מיפלגתו לא היסס גם לשלוח
יד בהוצאות בית ברל המשווע למימון.
מול חצי !מיליון הלירות שעלה אבן
למוסד, ניצבים חברי מזכירות הלישכה
הנאלצים להפוך את ביטאון המיפלגיה
מיגוון לריבעון מחוסר תקציב, אחרי ש כבר
סגרו את הביטאון רמזור.

ייגאל לסיב י

קובי ניב
״שלא תזמינו אותי אף פעם !״
אני מבקש !ממך, יעיל כן- ,להתעלות לרגע
מפחדנותך העלובה ולהיות ׳אמיץ וגלוי.
אנא. הוריד, לפקודיו ישל;א !להזמין אותי
לדבר ׳ברדיו שלכם יאף יפעם! .נודה על
האמת — לתוכניות מוקלטות לא ארצה
אני לבוא ,׳ולתוכניות ב־שידור חי לא
תרצד, ואתה: שאבוא.
ואשמח שילא לשתף עימכם
פעולה בעתיד,

קובי ניב

יותר של שכטרמן היתה אי־הכללתם של
שיני חברי-יהכנסת הצעירים של חרות, משה
קצב ורוני מילוא (מייליקויסקי) .השניים,
ובעיקר רויני מילוא, היו אלה שטירסדו
את הצעתו וגרמו את תבוסתו המוחצת.
רק כאשר התכנס מרכז המיפלגד״ יוה־רכילות
החלה זורמת בשטף בין הגושים
השונים, התברר לחברי המרכז מהי הדרך
שבה פעל שכטרמן בהרכבת הרשימה.
כאשר הרכיב את רשימת 56 חברי ה הנהלה
הוא לא טרח כלל להתייעץ עם
ראשי הסניפים הגדולים בתיל־אביב, ירו־ישלים,
רמת־גן ׳וחיפה. הוא ילא טרח גם
לשאול את דעת אישי מחלקת האירגון
של המיפלגה לדעתם על הצעתו ואף לא
פניה ליו״ר הקודם, יצחק שמיר, כדי לקבל
אית חוות־דעתו. השיא היה שלמרות ׳ש מבחינה
פורמאלית יהיר, חייב יכך, ילא קיים
שכטרמן התייעצות עם ייו״ר התנועה, משה
ארנס.
חברי־הפנסת הצעירים של חדות, ה שואפים
לרכז בידיהם עוצמה אירגוינית
והשפעה בסניפים שתבטיח את מעמדם
במיפלגה, פתחיו!במיתקפה מילולית סוערת
על הצעתו של שכטרמן.
עוד לפני שההצעה הובאה להצבעה היה
ברור שתיפול, ואכן היא נדחתה ברוב
מפריע. האווירה במצודת זאב היתר, לוה טת
-ומתוחה. כדי -להרגיע את ׳הרוחות הציע
יו״ר התנועה, ח״ב משה ארנס. לבחור
בינתיים במזכירות מצומצמת של עשרה
חברים. למרבית הפלא נדחתה אף הצעה
זו ברוב קולות, כשהמגמה בדורה —
ללכת עד הסוף ולסלק את שכטרמן מתפ קיד
יו״ר הנהלת תנועת החרות.
הלוקת ־ עוגה. בשלב זד, התערב ב דיון,
בפעם הראשונה, מנחם בגין, שישיב
עד אז כצופה במאבק־ד,כוחות המתרחש
בממלכתו. אחרי שהצעתו של משר, ארנס
נדחתה ביקש בגין את דשות הדיבור,
וטען שאי-אפשד לשתק את התנועה. על
כן הציע למניות -מזכירות מצומצמת ל תקופה
של שלשה שבועות.
בהצבעה גלויה נוספת התקבלה, כמצו פה,
הצעתו שיל בגין. זו״היתד, למעשר,
הצעתו המקורית של ארינס ,׳והעובדה ש בגין
נחלץ לעזרתו מרמזת על הגברת
השפעתו של ארנם בחרות .׳מועד הכינוס
הבא של מרכז חרות עדיין לא ידוע, אולם
שכטרימן הבין את הרמז וכבר פנה אל
חלק מקבוצות־הלחץ במיפלגה לקבל את
המלצותיהן.
אם לא יצליח שכטרמן במלאכה העדינה
שיל סיפוק רצון הכל, אין ספק ׳שבישיבה
הקרובה של מרכז חרות ימצא את עצמו
מודח מתפקיד ייו״ר הנהלת התנועה.

חדי ב״נו, תרמיוה
8ו8ת־השוון
הים ־ התינ 11״

1ן , 0 !1ד 1ן תלי
^ 1 1 1 1 1ייי ידי
זכו בחבילת שי מתנת

ביינר, נסיכת הים־התיכון, מוכתרת על־ תלי. ואמרו כי הן מצפות בקוצר־רוח לתחרות נסיכת יס־סוף
הזמר אפריק סימון. תלי ושתי סגניותיה שתתקיים באילת, לשם תטוסנה הבנות במטוסי חברת ארקיע.
חברת וולה. הבנות שמחו בשימחתה של המעשנות מבין המועמדות גילו סולידריות ועישנו סיגריות ססייל.

הטיה שה ש!

ואז עלז לחדרים למנוחה קצרה לשני תחי לת
האירוע.
למעלה, בחדרים, התגלו מחזות מרגשים
של חברות הדדית. הבנות עזרו זו לזו.
יהודית קליין כהן היתז! ללא ספק הפופו לרית
ביניהן. היא, היודעת לקרוא בכף־
היד, קראה לכולן אך לא היתד, מסוגלת
לנחש מי תזכה בתואר הנכסף. דינה קהלני,
הירושלמית המקסימה, מרטה את גבותיה
של נאווה חלימי העדינה שהגיעה לתחרות
אחרי שזכתה בתואר מיס חולון. זהבה
שוחט, המושבניקית עזרה למאירה זמר
העירונית בסידורים אחרונים.
:שהגיעה השעה תשע בערב פצחה ה ת זמורת במנגינה רועמת. המנחה דודו
טופז שלו היתד. התחרות נערכת לגברים
היה זוכה ללא ספק בשל יפי מראהו בתואר
מלך המים, עלה על הבימה ומייד הרביץ
כמה בדיחות שהשכיבו את האורחים ה רבים
שמילאו את שטח הבריכה ויצר
אווירה חגיגית בערב הקייצי.
מייד אחרי שהציג את חבר השופטים
הודה דודו לחברות שהשתתפו באירוע,
ואז הגיע הרגע הגדול. דודו הזמין את
הבנות לעלות ולהציג את עצמן בפני ה הקהל.
הדלת
המסתובבת של התיפאורה
העליזה שקישטה את הבטה נפתחה,
ודליה אוזר גבוהת־הקומה, ראשונת ה מועמדות,
נראתה בפתח. הקהל לטש עי-

^ לי ביינר, יפהפייה בלונדית תכולת ו
1עיניים, הפסידה בהתערבות. שעה
קלה לפני תחילת התחרות על תואר נסי כת
הים התיכון, הראשונה בתחתיות על
תואר מלכת־חמיס, התערבה תלי עם החבר
החייל שלה, עופר, כי לא תזכה.
אך תלי שגתה. הצעירה ילידת ירוש לים,
הלומדת בכיתה השביעית של בית-
הספר התיכון המקיף סרמת־השהון, זכתה
בתשואות סוערות מידי הקהל החם ש מילא
את הרחבה שלפני הבריכה במלון
גני־שולמית באשקלון. היא עלתה על ה בימה,
גבוהת־קומה ושערה מתבדר ב תח,
ולפני שהיה סיפק בידי המנחה דודו טופז
לפצות את פיו, נטלה מידיו את המיקרו פון
ואמרה :״במקום שאסר, תקריא מהדף
מה שכתבו לך עלי, אעשה זאת אני.״ וכך,
בביטחון רב, כשהיא נעה מקצה אחד של
הב-ימה אל קצה האחר, סיפרה תלי לקהל
המשולהב כי היא בת , 17 תלמידת תיכון
האוהבת בשעותיה הפנויות לרכב על סוסים
ולשחק טניס. מה שתלי לא סיפרה
הוא כי למתת הופעתה הזוהרת היא אינה
בוחלת בעבודות־בית למיניהן. מאז מות
אמה, לפני כשנה, היא מנהלת את משק
פיתו של אביה ומטפלת באחיה הצעיר
ממנה. יחד עם זאת מקפידה תלי לחיות
חיי חברה מלאים. מטפחת את מראה ה חיצוני
ושומרת על צורה זוהרת של שיערה
הבלוא־י בעזרת תכשירי־השיער של וולה.

עזיה הדדית
בחדרים
*** מונה שעות לפני שהונח הכתר
על ראינוה היפה של תלי החל עבור
חמש־עשרה יפהפיות, המועמדות הסופיות
לתחרות מלכת־המים, היום הגדול.
הבנות התקבצו ברחבת היכל התרבות
בתל־אביב, הוסעו משם באוטובוס ממוזג-
אוויר של אגד למלון גני־שולמית באשק־ליז•
מנהל
המלון, מר גודמן, קיבל את פניהן
במשקה קל מרענן, והן הוזמנו על־ידי
האמרגן לופו מתיאטרון פסגות לחזרה כל לית
ראשונה. היתה זו תחילתו של אירגון
מופתי שהוכיח את עצמו לאורו כל הערב.
הכל דפק כמו שעון. אחרי שהבנות
חזרו ע.ל תפקידן, הן עלו לנוח בחדרי
המלון. מי שרצתה זכתה בטיפול בשערה
בידיו האמונות של הספר החיפאי ג׳ימי,
שהביא איתו את צוות עוזריו* .המאפרת
של ג׳ימי, אנה אלקייי, איפרה את הבנות
ומירי זיכרוני, בעזרת עוזרתה הנאמנה
תמי, מדדה לבנות את ביגדי הים והחוף
המקסימים של גוסקס ומדדה להן סנדלי
גלי. מייד אחרי שהסתיימו ההכנות, הוז מנו
הבנות לסעוד בחדר־האוכל של המלון

111111ק 1ך | 1י

תלי ביינר, נסיכת הים התיכון ושתי
סגניותיה, אלימור זילברמן (מש #1
11111 1111 111
מאל) ושרית ברוך (מימין) ניצבות על דוכן ההכתרה כשהכתריס,

שאותם תיכננה במייוחד התכשיטאית רחל גרא, מונחים על
ראשיהן. הבנות התרגשו עד דמעות והודו לקהל ולחבר השופ טים.
ואכן, טעס הקהל במיקרה זה היה זהה. לטעם השופטים.

נת שבע־עשוה
נבחוה כ״נסינת
בתחרות מלכת־המיס
ניים, מטר כזה של יפהפיות לא יורד
עליו בכל יום.
היה זר. מיגוון מקסים של נערות שחורות
ובלונדיות, גבוהות־קוסה ובעלות עיניים
כחולות ירוקות וחומות. היד. זה מיזוג
גלויות מקסים של בנות ממוצא ממקאי
ובנות שמוצאן מארצות אשכנז. הן הסתו בבו,
הראו עצמן כשהן מגלות כי אכן
למדו כיצד ללכת על הבסה בקורס המזורז
שהעבירה להן הגברת לאה פלטשר. מייד
לאחר־מכן הזמין דודו את הבנות אחת־אחת
לעלות על הבמה.

ההפתעה
של סי מון
**דורי שהמועמדות הוצגו בזו אחר
זו, והמנחה סיפר לקהל בי הזוכה ב נשף
סזינ ל התרבות בתל־אביב תהיה או רחת
המלון השווייצי המפואר בתלי פאלאם,
הגיע הזמן לתת לקהל לנוח מעט ולשופטים
לבחור בנסיכה ובסגניותיה.
אחרי ההפסקה הקצרה חיכתה לקהל
תוכנית עשירה. סולנית להקת ד״פלאטרם
לוליטה פונזה, שהיתר, יכולה בעצמה להיות
אחת המועמדות של מלכת המים, הלהיבה
בשירים סכסיים ובמיוחד כאשר העלתה
אל הבמה אחד האורחים, הניחה ראשה

15 המועמדות הסוניות במיצעד הנתיחה שר התתוות
על כתפו וידיו סביב מותניה ושרה לו
שיר אהבה. אחריה עלה הזמר אבי טולדנו
שש״להב את הקהל בקולו החם ועם ה־

סגנית ראשונה

שרית ברוך, מוכתרת על־ידי שלמה קפלן, נציג חברת־הבנייה
אברהם גינדי בע״מ. שרית שבתה את לב
הקהל כאשר ישרה בקול רם וצלול את שיר שמח, היתה גס צעירת המשתתפות.

נהיגה, שיעניק למלכת המים 77׳ שיעורי נהיגה עד הוצאת ה־

גיטארה שלו. הקהל סירב להניח לו לרדת.
אולם הערב היה מלא וגדוש ודודו טופז
עלה לבמה ׳והזמין את תח מה רז, ששרה

בליווי גיטאריסט את שיריה העדינים ו־הנוגעים־ללב.
ואז,
לקול צליליה הרועמים של ה־

סגנית שנייה

אלימור זילברמן, שהרגיעה את עצבנותה בעזרת הסיגריה
דלת הניקוטין סמייל, מוכתרת לתואר הסגנית השנייה על־נציג
חברת אולימפיק בישראל ישעיהו תגר. את אלימור ליוותה אמה, שדאגה לה.

קינן, רכז התרבות של עיריית אשקלון שאינו נראה בתמונה.

תיזמורת הזמין דודו את נציג חברת או־לימפיק
בישראל, ישעיהו תגר, להכתיר
את הסגנית השנייה ליגסיכת הים־התימן.
אלימוד זילברמן העדייגד. זכתה בתואר
הנכסף. כסגנית הראשונה נבחרה שרית
ברוך, הזמרת הקטנה, שמרוב התרגשות
נפלה מעל דוכן המנצחות. היה זה שלמה
קפלן, נציג חברחרד,בנייה אברהם גינדי
שהכתיר את שרית.
יואילו לקראת ׳הרגע הגידול מכולם הזמין
דודו טופז לעלות על הבמה את נציג
העולם הזה, עורך־הדין אמנון זכרוני ואת
הזמר אפריק סימון, כדי שיכתירו את
הנסיכה. היתד, זו תלי ביינר. הקהל מחא
כפיים* ,ניכר שטעם השופטים קלע ל טעמו.
באן נכונה לקהל הפתעה: אפריק
סימון לא הסתפק בהכתרת המלכה. הוא
התיישב ליד התופים ,׳וללא ליווי שר את
להיטו הפופולרי רמייה.
שלוש הבנות המאושרות ניצבו על דוכן
המנצחות. אלה שלא זכו בירכיו אותן
ונשקו להן. הן לא התמרמרו. הן ידעו כי
מצפות להן עוד שלוש תחתיות, שבהן
עשוייה כל אחת ׳מהן לזכות בתואר הנכסף.

תה לעשות 3ח״כ שחשתגנו?
( המשךמע מו ד ) 19

החל מהשבוע מחיר הטור 1.50ל״י

ט/׳*ה לף ינונהיג /־!דוני־
,זלא?*וג1וגבל

ר.מ1עצר. להסדר הודמורם נ ס*0,ו*3

וחיפיס חותמו עטוזו
סקאון־מ
ר יהוט מ לא ל די דה
(כולל תמונות) *

ב־ 1 6 .2 8 5
ס ט ישיבה

— 4.200.ל׳׳י

כולל 5מושבים ושולחן מעץ אורן פיני עם ריפוד עשיר
בקורדרוי או קנווס.

מזנון

— 2.620.ל״י

אורך 2.40מ׳ וגובה 1.80מ׳ כולל בר, יח׳ תקליטים,
תא סגור ברוחב 80ס״מ — 40ס״מ.

ארון קיר

רוחב 2מ׳ ,גובה 2.40מ׳.

מי ט ה זוגית

— 3.270.ל״י
— 1.175.ל״י

מעץ אורן פיני בעיצוב נהדר כולל ארגז כלי מיטה
מתרומם.

שידה ו טו אלט

— 1.100.ל״י

מעץ אורן פיני מותאם למיטה כולל 6מגירות.

פינת אוכל

— 1.440.ל״י

שולחן מעץ אורן פיני מרשים בעיצובו כולל ספסל
ו־ 2כסאות.

שוכחן כ תיב ה — ספ רי ה — 1.400.ל״י

מערכת הכוללת ספריה ברוחב 1.20ט׳ ובגובה 1.80מ׳
ובתוכה שולחן כתיבה עם 2מגירות.

מי ט ת נוער

— 640.ל״י

מעץ אורן פיני עם ארגז כלי מיטה מתרומם.

4ת מונו ת

— 440.ל״י

הדפסים עם חתימת הצייר. המחיר כולל מסגרת.
* ניתן לקצות כל פריט בנפרד. המחירים ללא מע״מ.
תל־אביב: אולם התצוגה המרכזי, פינסקר ; 17 בן־
יהודה ; 105 ירושלים: שלומציון המלכה ; 14
חיפה: הרצל .67

יגיע לדיון טרומי במליאה כך שיהיה ל סיעות
השונות זמן לדון בו לפני ההצבעה.
אצלנו קורה לעיתים ׳שנושא מגיע לחקי קה
ולדיון רק כשעומדים מיל מציאות ש נוצרה.
אדם יכול להיות לגמרי שפוי וב הגיעו
לכנסת, בעיקבות שינויים כימיים
בגיופו, לאבד את שפ״ות־דעתו. לכן לא
מוטל כלל בספק שצריך לסתום פירצה
זו. למען האמת לא התעניינתי בסוגיה
זו עד פה. ולכן איני מכיר תקדימים
במדינות אחרות, אבל זה בהחלט צריך
להטריד פקולטות למישפטים, שייזמו סימ פוזיונים
או מהקרים בנושא ויגישו הצ עות״.

ח״במאירב הן (ליכוד) ,חבר
ועדת חיוק־ומישפט :״עד כמה שידוע לי
יש בחוק נשיא המדינה פיסקה הנוגעת
לאפשרות כזו, ואם זה חל על הנשיא
איני רואה כל סיבה שלא להחיל זאת על
חברי־כנסת. הקריטריונים צריכים להיות
בדיוק אלה שנקבעו לגבי הנשיא בשאלת
כשירותו הנפשית.״
• ה״ב אמנון רובינשטיין (ד״ש),
פרופסור למישפטים, בעבר דיקן הפקול טה
למיישפטים באוניברסיטת תל־אביב
ומרצה למיישפט קונסטיטוציוני (תחוקתי):
״לפי החוק לא קיי מת
אפשרות לפטר
חבר-כגסת. אין !כל
תרופה לבעייה כזו.
לפי דעתי לא מת*.
עוררת שאלד, כזו
ולא התעוררה עד
עכשיו. אם היא
תתעורר, אזי החוק
הקיים אינו נותן פי-
׳תרוו לא לגבי מוע מד
לכנסת ולא לגבי
חבר־כנסת נבחר.
החשש הוא שאם
תינתן סמכות לפטר
ח״כ בשל חשש למדוזה כזו — היא תנוצל
לרעה. מכאן נובעת שתיקת המחוקק. אם
תיווצר בעיית כזו, לא קיים שום אדם
— לא היושב־ראש, לא שר־המישפטים
ולא הייועץ־המישפטי־לממשלד — ,שיוכל
להצביע על צעדים כלשהם כלפי חבר־הכנסת
החולה.
״צריך לבדוק מחדש את כל הנושא
של חוק יסוד הכנסת ושאלה זו בכללו,
אך אני חושב שיש נקודות יותר חשו בות
לבדוק מאשר זו.
״לא ידוע לי על תקדימים בנושא זה
בארצות אחרות, ולא עסקתי במחקר הש וואתי
בנושא, אבל בארצות־הברית ובבריטניה
קיימת אפשרות חוקית להוציא
חבר פרלמנט מתפקידו בגלל התנהגות
בלתי־הולמת. גם שם לא צויינו בפירוש
סיבות רפואיות כעילה לכך.״
• פרופסור אהרון ברק -היועץ
חמישפטי־לממשלה, לשעבר ומרצה ׳באו ניברסיטה
העיברית בנושאי מישפט קונס ״לא
טיטוציוני

בדקתי את הנושא
ולא נתתי דעתי על
כך מעולם. אני מניח
שכאשר תתעו רר
הבעייה בפעם
הראשונה, תצטרך
הכנסת לחוקק חוק
מתאים. עד אז אני
לא מניח שיגעו
בזה. מאחר שכרגע
זד, תיאורטי בילבד
ועדיין לא פוצר ה צורך
בכך — לא
אתן חוות־דעת, שכן זו עלולה להיות מחיי בת
׳ביום מן הימים.״
• ד״ר אמנון נולדגברג -עורך־
דין, בעל מישרד עוחפי־דין פרטי :״לדע תי׳
אם !אכן זה כד החוק טעון תיקון!
יבפל חאגיד או חברה ומיסחרית י/ש נהלים
לסילוק !מנחל אם הוא !ליקה1ברוחו ,׳והכנסת
היא גם יכן תאגיד.
״׳בפקודת העיריות י!ש הוראה כיצד ל השעות
עובד נסחר ׳אם אינו יכול למלא
את !תפקירו. אם חסר כזה ובאמת לא
קיים בחוק, לגבי חברי-יכנסת — זה ונטי-
ריד תיקון מיידי. לא צריך לחפות שמישהו
ישתגע כדי לוש׳נות תוק! .מובן ישלא הכנסת
היא שצריכה להכריע וסשאלד, אם להרחיק
חבר־ננסת פלוני — אם לא. זוהי הפרעה
;רפואית ולא פוליטית. יש לקבוע נהלים
לכך, בדיוק כפי שקיבעו בחוק ההפלות:
״׳וערה עם ומומחים שומחליטה, על-פי קרי טריונים
קבועים, כיצד לנהוג.״

מעות־המ־איס נהו,
הנטיבים מתים
זקונים
יך ין ומר ׳הנפץ נשפך לתוך הקידוח
1 1/ /ונעלם. אני לא תופס מה קורה
פה.״ החבלן הוותיק הכין את השטח לק ראת
פיצוץ נוסף במחצבות הר־טוב ש־בקירבת
ירושלים, אך כיל אבק־ד,שריפה
שרחם ללוע נשפך פנימה, לתוך החלל שנו צר
בצלע ההר, ונעלם כאילו בלעה אותו
האדמה. בתופעה כזו עדיין לא נתקל החב לן
במשך כל שנות עבודתו באיזור, כ־מפוצץ
סלעים מוסמך לצורך הפיכתם ל-
אבני־חצץ קטנות.
באותו יום נחה עליו הרוח, הוא תח ליט
שאין מה למהר, וכדי לספק את יצר
סקרנותו ערך פיצוץ חיצוני בעוצמה קט נה
מעל הקידוח. שיקול זה הוכח בתוך

אבמומ

האנדרטה

סיי ר ת
מלוח מי
רו שלאבש לו ם שו ה ם
שקד, אשר מי שפחתותרמהס כו םכסף
נכבדלעריכתה שי פ ו צי םבמערתהנ טי פי ם.

שעד, כשיקול הנבון ביותר שלו במשך
כל הקאריירד, שלו כתבלן.

א תר מ הגדירי ס ׳ בעולם הרי שהתפזרו ענני האבק, חת*
גלד, במקום פתח, שנראה בתחילה כ פיתתה
של מינהרה קטנה׳ אחרי שנהג
הטרקטור שהגיע לאיזור פיזר את האב־
!נים הגדולות שחסמו את הגישה למקום,
נראה הפתח גדול מכפי ששיערו מראש.
•ניסיון ראשון לחדור פנימה כמעט ישהס־חיים
באסון. מטרים אחדים מהפתח, נפער
פור בעומק של 12 מטרים ורק בנם לא
נפל איש ׳פנימה.
שיקשוק המים שפקע מבפנים גרם ל־חבלנים
לחשוב שזוהי בסך־הכל מינהרת
מי־תהום, אך חצצה נוספת, בעזרת אלו-
מות־אור חזקות, העמידה אותם במהרה
על טעותם.
המראה שנתגלה לעיניהם לא תותיר צל
של ספק. הם מצאו עצמם כפיתתה של

׳השדים, מהיכות נסוגה בעולם,
עומדת לנתוח קסמ יה למבקרים
מערת נטיפים וזקיפים מרהיבה, המש תרעת
על־פני שטח ענק בעומק של 50
מטרים מתחת לפני הקרקע.
לאחר שנרגעו משיכרון היופי שתקף
אותם הבינו שרק יד המיקרו! היא שלא
בוצע הפיצוץ ולא נהרס אתר הטבע, ש הוגדר
על-ידי מומחים כאחד הנדירים
והמופלאים ביותר בעולם.
״אתיר, שנוצר במשך מיליוני שנים,
יכולנו להרוס ׳תוך שניות ואיש לא היה
יודע על קיומו,״ אמר אחד המגלים,
המבצע כיום פיצוצים במישנה זהירות,
״אם הייתי הורם דבר כזה, לא הייתי סולח
לעצמי לעולם.״
כך פתח פיצוץ מיקרי בקיץ 1968 פתח
קטן לעולם מופלא.
מערת הנטיפים שב׳נם־הירים אשר בהרי

ירושלים, נתגלתה אומנם לפני שמונה
שנים, אך היא תיפתח לקהל הרחב רק
בעוד שלושה שבועיות, וגם זאת עקב לחץ
המבקרים במקום.
ימים ספורים לפני הפתיחה הרישמית
עדיין אין גיישה מסודרת וסלולה למקום,
ובעלי רכב פרטי ׳נאלצים לענות את ׳רכ בם
׳בדרך-לא-דרך במשך קרוב לשעה.
אחרי שהגיע לחניון המייוחל ונתמזל להם
מזלם, ימצאו מכונית מיזנון קטנה המספקת
משקאות קרים, ומשהצליח׳ו לרוות את צימאונם
יוזמנו לרדת במדרגות מרחק של
כ־ 500 מטרים, עד למערה עצמה.
כאן מחכה להם הפתעה נוספת, שבן
מסתבר, שהכניסה למערה היא כמו לרופא,
על-ידי הזמנת תור ׳בטלסון, ומי שלא
הזמין מראש, נשלח הביתה.
עוזי פז ,׳איש רשות ישמ׳ורות־הטבע,
הוא האיש הקובע מדי יום מי יהיו 900
המבקרים המאושרים, שיזכו לראות את
מעדתיהפלאים, תמורת 15 לירות לגול גולת.
תחילה
מוכנסים המבקרים ל״חדר ההס תגלות״.
חדר
זה, מיועד לשמש בעתיד כחדר
להרצאה מוקדמת, מלווה בשקופיות, אבל
עד להגשמת החזון, מוסבר למבקר, כי
החדר מייוע׳ד לסגל יאת העיניים לאפילה,
לשמור על טימפרטורת המערה ( 20 מע לות)
ולמנוע את בריחת הליחות, המגיעה
במערה ל־ 99 אחוזים. שעות הביקור ב מערה
מוגבלות לשמונה ביום, כידי למנוע
את התייבשותה.

עולמו של
וולט דיסני

שביל האודות
ה ב טון המתמשךל או ר ך 270מ ט רי םומתפ
תלביןכלחד רי ואג פי וז מערה. ה ז קי פי ם
והנטי פי סנצמ די םיח די ו ויו צ רי ם וי לו נו ת
ו מ חי צו ת. במערהשבנס ־ ה רי םמבק רי םכבר
עתהמ די יו םביומוכ־ 1500מבק רי ם.

[ך* מערה התפתחה במשך מיליוני
| 1שנים, אך נותרה כארמון קסום ומכו שף,
הרחק מעץ אדם או כל יצור חי
1שהוא. אחרי מעבר דרך פרגוד שחור, מו צא
המבקר את עצמו במערה ענקית חשוכה.
בשקט השורר במקום אפשר לשמוע
את קול טיפטוף המים !המטשיכים ליצור
את אמנות הטבע.
לפתע, בקצה הרחוק של המערה, בו קעת
כמות אור המציפה את השטח ומגלה
למבקר עולם ׳ומלואו. תוך שגיות אח דות
מודלקים פנסים חזקים בכל שטח ה מערה
ומשווים לה מדאה, הנראה כלקוח
מתוך עולמו. של וולט דיסני. ישפע של
ציוריות. וצבעים יורדים מן התיקרה, מטם-

תי קרתהמערה
מ ר בי תשטח
1 7 1 0 1 1 1 ׳ 11ן 1 | 1י
מ כו סהבנטי פי ס ד קי קי םדמויי
י 1י
1 1 1 |# 1 1
מ ק רוני. במקומותמס ויי מי ם מ גי עי םהנ טי פי םמעללרא שי המבק
עיו
הפגודות

כךנקראאחדמאג פי המערה, שצורו תי ומז כי רותפגו דו
תבמיזרחהר חו ק. במערה 22 סו גי נ טי פי ם וז קי פי ם,
ו הי א מן הגדולותוהמר הי בו ת ב עו ל ם. אחדה סו גי םהנ די רי םבמ קו ם, אלמו גי המע רו ת, הו ש מ
דכלילב פי צו ץזבפריצתהדרךפ ני מ ה. ב ת מו נ ה, התחב רו ת מו שלמתשלז קי פי םונ טי פי ם.

סים מן הקרקעית, ועוצרים את הנשימה.
הכל החל בומים הראשונים ישל ההיס טוריה׳
כשים רדוד כיסיה את האיזור
ועל קרקעיתו ישקעו סלעי־ים רבים. עם

שהמד רי כי ם

רי םהמתפ תי סלש בו ר או תםולקחת מז כ רו ת,
נאל צי םגםלשמשכ שו מ רי םולמנועח רי טתש מו תשלמבק רי ם
על הז קי פי ם, שהמגעבהם מז כי ר ת חו שהשלנ גי עהבש עוו ה.

נסיגת הים והתרוממות ההר, החל שלב
המסת הסלעים אשר יצר את חלל ה מערה,
שאורכה 91 מטרים !ורוחבה 71
מטרים. עובי התקרה הוא 55 מטרים
ומישקלד 400 ,אלף טון. חריצים שנבקעז
בתיקרה גרמו לחילחול מים פנימה, וכך
חדרו המים טיפין־טיפין, כשהם מכילים
׳בתוכם את הגיר שהומס קודם־ילכן במהלך
החילחול. לאחר שמתנדף הפחמן הדדחנד
ציני שבמים, מתגבש הגיר ומושקע כנטיף.
אם קצב הטיפטוף מהיר מקצב התנדפות
הפחמן הד׳ו־חמצני, תטפטף הטיפה פני מה
ולאחר היפלט הגז, יתגבש הגיר המו מס
לזקיף. וכך מיוצאים נטיפים דמויי מק רוני,
או נטיפים משוכללים יותר, דמויי
קונוסים, המכילים בתוכם צינוריות הזנה.
יש נטיפים דמויי כובעי סומבררו, פגודות
ואפילו עוגות-חתונה.
יש שזקיף נושק לנטיף והשניים מת חברים
לאחד, וקורה שמיזוגם כה מוש לם,
עד שלא ניתן להבחין מי הוא מי.
אבל קורים גם מיקרים ליא־כל-בך נעימים,
הקרויים אהבה ׳נכזבת, שהזקיף
ו׳הנטיף מתקדמים זה לקראת זה בקצב של
מילימטר בחמש שנים ואז, או־טו־טו,
אחרי שעברו מיליוני שנים והם מתנש אים
לגובה ישל חמישה מטרים ונותרו עוד
׳שניות אחדות, משהו כמו חימש-עשדה
שנה, כדי לחבר אותם סופית, הם מפסי קים
להיות פעילים ואהבתם נכזבת.
הסיור המרתק בחלל המערה נמשך
לאורכו ישל שביל מואר שאורכו 270 מט רים
והכולל 120 מדרגות. אז, לפתע, כבים
כל האורות. זיו אינה הפסקת חשמל, אלא
הצגת תאורה נוספת לקבוצה שנכנסה.
כשיוצאים המבקרים החוצה לאור היום
אי־אפשר שלא להעיף מבט לעבר הנוף
הפראי שבאיזור ולשאול שמא יש •בקיר-
בת מקום עוד מערות דומות מעולם האג דיות.
כדי לגלותן יהיה ציורך להמתין ב־סבלנות
לעוד פיצוץ מיקרי ׳ולעוד הבלן
עידני וסקרן שיכרה אולי פתח נוסף אל
העולם התת-קרקעי הקסום העומד להפוך
בקרוב לאחד מאתרי העלי״ה־לרגל של
אזרחי ישראל ותייריה.

יצחק תוראל

- 35נ

שיחר
לקראת שידור
הטלחיזיה במזגן
בימים לוהטים, שביהם מתגנב לו מזג
האוויר לעמודים הראשונים בעיתונים והראש: מתערסל ומתמלא ׳בארבעים מעלות
של חום לח — יקש להודות ׳במיוחד לעור כי
-מהדורת מבט של י( 1ם,ד׳ 81׳
־איבדו; את..מיגגם־ ה ^לי -שי׳.־עג^ &וויר/ממווזג ה&ש!
זיהלונ^ת
של -חורף יקסום: .אפשר היה לכבות לרגע

לפתיח-ה הביוא בן־״שי תמונות מתוך רד
אוקטובו־פסט, פסטיבל סבירה של מינכן,
בירת בוואריה. הקטע השלם היה כמעט
סיירטון העומד בפני עצמו. הראה צדדים
מוסרים של -האופי הגרמני העממי שבעיני
הישראלי מתקשרים בהכרח לתמונות אח רות
של המונים גרמנים בז-מניס אחרים.
קגוב יימשקט הזה מיז־הר
;׳;אזי׳נם כאי;1יו
שליייי^׳מ^^־-ממוצע למראה ׳הבוו^רים:
המשולהבים הצועדים בתהלוכת יהפתיהה

ואת הים הסוער ^ -ג-ר.קע ם ד ^ #ו י ו
שטיפסו,לשיאים של ל לי &רבאן;#ב•׳ילא היזל;׳>צורד-בדיברי הסבר
ומי שעוד לא מאמין שלטלוויז״ד, באר׳ו ואכן. הם רדו מעטים
הזאת יש כוח בלתי־רגיל ליצור עובדות
מיפגש נקודות־מבע. רון בן־ישי
הדשות — עובדה: ביום ה׳ בערב ינושביר יודיע מהו הדש ומידה. אלא שאת הטיפול
החום — יום לפני המועד שהבטיח החזאי.
בנושא היהודי הוא מותיר לסרט -השלישי
הטלוויזיה שברה אותו, בכך אין ספק.
ביסידרה, ודרך מעביר ימהיר -אל תמונת
רכבת נוסעת, רכבת של היום שמזכירה
רכבות !מאז — ההא שיב אל הנם הכלכלי
•של גרמניה החדשה. בן־ישי ילא בחר
בסדר כרונולוגי או בירשקמת בעיות נוקשה
שעל־פיהן יצר את הסרט, אלא הניח לדב רים
להתגלות כאילו מעצמם. אין ספק
כי ישפע הסומר שאסף בעת שהותו ככתב
׳-רשות־סשידור בגרמניה הותיר בידיו אפ שרות
לערוך. סלקציה קפדנית וכד מת־גוון
הסרט בקטעים דוקומנטאריים ממיל־חמת־העולם-
,ממישפטי נירנברג, מגר־סרטים
דוקומנטארייס בהפקה מקורית
הם עדיין חוליה חלשה בתוכניות הטל ׳מניה שלפני יעשר שנים וממעמדים בני־זמננו
׳שצילם בן־ישי עצמו.
וויזיה הישראלית. כאשר עושים כאלה,
הריהם בדרך־יכלל מרותקים לזנב החדהקטע
המציג את הבורסה הגרמנית ב שות
(במבט שני) ,או צמודים לבעייה חב די סלדורף ככוורת דבורים רועשת, כאשר
רתית כלשהי בעלת ״רדבטחאקטואלי־רל -על רקע ההתרוצצות סבלתי-סוסקת של
והאנטי״ (כגון ׳סרטי תעודה ואו הסירטוגים הברוקרים וצעקות הכרוזים נשמעים דב המשולבים
בשעה השלישית).
• ריו השקטים, הלא־וטליצייס ושל בן־ישי
רון בן־ישי, שביים ׳והפיק את הטרי ׳שעורר השוואות -ומפליג לעניינים אחרים,
לוגיה על גרמניה !שהסרט הראשון מתוכה קטע זה יהיה שוב ישיא קולנוע !ודד,מאתי
הוקרן ביום ה, האחרון (תעודה — הנס ושיכול היה -לשמש סיריטון קצר בפני
הכלכלי של גרמניה החדשה) ,לא נרתע
עצמו.
קשבידת -דעות קרומות ׳ודפוסים ישנים.
הד-איוניות, והם לא היו מעטים, ששולבו
הוא העדיף שלא ללכת על ביטוח- ,השקיע
כנראה עבודת־נמלים יסודית של מחק-ר בסריט, לא פגמו ברצף -שלו -ובעיקרם צולמו באתרי־התרחשות לאוסייניתטיים, כ־ואיסוף
חוסר- ,והתוצאות מדברות בשם
יגון וחאיוינות עם -הפועלים שצולמו בבית־עצמן.
החרושת
יאו ראיוגות עם ים יתם אנשים
הסרט מגיע אל חצופה דרך גקודת-סמבט
׳שנערכו במיסנ׳אה מקומית, שם פתיחה ה האישות
!מאד של יוצרו, ומי שהיד. זר
בירה: את סגור ליבם ושל השותים וגילתה
בגרמניה, אך זר היודע להביט ולהקשיב
את החרדה מפני ׳הריקנות המקננת בליבם
וגם ׳לשאול את השאלות הנכונות, ובזר —
של אלה שיש להם כמעט הכל.
המיפגש בין נקודת־הטבט האישית של
רון בין־ושי, לנקודת המבט האישית של
גר,מינים רבים שפגש ׳בדרכו הצטרפו ל תעודה
על־אישית -מרתקת על גרמניה דד
הדשה.
אמתין בסקרנות ;לשיני הסרטים הבאים.

סנסציוני ׳שהפך למוקד של דיון ציבורי-
פוליטי ונסתיים ובגינויים של המגנים.
סכנה אורכת מכפכים. סיפור מיש-
פטה של ׳שורת־המתנדבים, היה ומישדר
רדיו (בעריכת דוד מרגלית) שעסק ב*
מיישפטה המפורסם !של שורת המתנדבים
מול מי שהיה אז סגן מפכ״ל המישטרה,
עמום ׳בדגור״וו( .רשת בי 19 .)27/8 ,שנים
עברו: מאז פסק בית־הדין המחוזי לטובת
עמוס בן־גוריזן, אך הפרשה יכולה נשמעה
אקטואלית בצורה מרגיזה. מרגיזה —
׳משום שמאמציו־״ הנאיביים אולי, של שד

העין האישית
טחנותעזרוח טוחנות את זזצדק

שדרן כן־ישי
הדברים התגלו מעצמם
עומד תמיד ומן -הצד- ,מבקר לילא הרף,
יומה גם זיר יהודי וישראלי שיביעבורו מדבר
כל גרמני !כשני קולות לפחות, האחר בן-
זמנינו והאחר — ׳בן־יזמנים שאוהבים לשיטת.
ר-ון
בן־ישי אינו ׳חושש לשלב את הגיגיו
ואף יאת סיוטיו בתוך התמונות, ובכך
הופך את הצופים ׳שותפים בחוויית הגילוי
׳והחישו ף ישלו -את גרמניה. יותר !מעשר
דקות חלפו בטרם הגיע הסריט לראיון
הראשון ישלו. הפתיחה דיברה בשפתו שלקולנוע אישי, קולנועי!מאד! ,ודברי ההסברהצנועים והאינטליגנטים שליוו את סתמו־נות
הבליטו את העריפה המעניינת והדריכו
את הצופה במעקב אחר רצף האסר
ציואציות שסללו התמונות.

היום, כשאומרים בפרהסיה דברים בגנות
המישטרה, זה סבר נשמע שיגרתי,
כמעט, משעמם. שום דבר שייאמר כנגד
המישטרה כבר לא יוכל כנראה לזעזע.
מפכ״ל המישטירד ׳חיים תבורי, התייצב
להגן עליה מפני התקפה מ-סוזרת של רם
עברון ודן סיממה !במוקד (יום ד׳.)24/8 ,
הגנתו לא נשמעה ׳משכנעת במיוהד, למ רות
׳גישתו האלגנטית והמאופקת, ולמחות
שסירב להגיב על תלק !מן השאלות
נטענה ושאינו!מביר את העובדות אף שהן פורסמו כבר בעיתונים. גם ההתקפה לא
השיגה את יעדה. פשוט ומשום ושהיו יותר
!מדי יעדים: ההל בשיטות העבודה של
סמישטרד, המזכירות את ומי התורכים,
עב-ור למחדלים !בפרשיות הפשע המאורגן
ופלה באינסוף שביבי פרשיות שהעיתונות
מלאה בהם.
פעם יכולה הייתה כל אחת -מן השאלות
ושנשאלו ׳סאן לזעזע יאת ׳אמונתו של האזרח
התמים בכוחן של -טחנות הסדר, החוק
׳והצדק במדינה.
פעם היה הכל אחרת.
היו זמנים, כאשד פירסום -דברים בגנותו
של קצין־!מישטדה -בכיר, העמיד את כלהמדינה על הרגליים, גרר מידשפט־דיבה

קלאודיוס אף הוא הצטרף סוף־סוף אל
ממלכת המתים, וחיוכו האירוני, החכם -ד
המעוות יחסר לרבים מן הצופים בערבי־השבת.
הסידר-ד. הבאה במקום אני קלאוד־יוס
נשמעת אמריקאית מאד, סידרתית
מאד, הרחבה של סדרות צנועות יותר
(כאלה של ימות־החול) מבחינת היקף ה תקציבים,
כמות שמות השתקנים ואתרי-
צילום, הכל בסיגנון הוליוודי ישן ובטוח.
במרכז העלילה עומדים שני מנהלי־עסקים
המתנגשים זה בזה במאבק־כוחות
מר על נשיאות באימפרית בנקאות גדולה
העומדת לפני סכנת התמוטטות. שני הגדולים
הם קירק דוגלאס (בתפקידו של
אלכם ונדרוורט) וכריסטופר פלאמר (בתפקידו
של רוסקו הייוורד) ,אשר בעיות
בחייהם הפרטיים משפיעות על היריבות
שביניהם ומאפשרות לשלב בסרט גם את
דמויות הנשים (סהן פלאנרי בתפקיד -מאר־גו,
אהובתו של אלכס, אן באקסטר בתפ קיד
אחת ממנהלות הבנק, ועוד שחקניות
ותיקיות כיג׳ואן קולינס, ג׳ין פיטירס, מא־ריסה
סאבו ועוד).
הפרק הראשון ישודר בליל־השבת. ה קרוב
,2.9 ,בשעה .21.20

ש1י בל שי במקו אוווד

והמבט הציבורי

הבנקאי במקום קלאודיו

תובע בן־גוריץ*
חומר־נפץ דרמאתי
רת־המנד-בים להילחם בשחיתות במדינה
ישל ישנות החמישים — נכשלו, נקטעו,
הושמו ללעג ולקלס, וההתעלמות מאותם
דברים שעלים התריעה השורה אז —
נותנת -את פרותיה בימים אלה ממש.
לא ברור אם הזימון של פרשיות ד,מיש־טרה
האחרות ומועד השידור בשבת
האחרונה היה מתוכנן ומכוון — אך הוא
חיה, מוצלח ביותר. המישרר היה מלא
ח-ומר־-נפץ דרמאתי- .ונראה כי אף אחד
מן הצדדים לא !מחק !ולא מחל. העורר
אמנם לא חציבם בעימות ישיר זה -מול
זה (וטעניץ היה ׳כיצד היו נשמעים אילו
כן עשה ואת) ,אלא שגם יכך בלטו הסתי רות
יבין הגירסאות והבדלי העמדות שבין
אלייקים העצני, ד״ר הנן רססורט וח״כ
שמואל תמיר — מצד השורה, לעומת עו״ד
מיכאל כספי ומפכ״ל המישטרה -לשעבר
יחזקאל סהר — מן הצד האתר.
אנשי השורד. שדיברו כאן הדגישו כי
קמו כתנועה ואידואליסטית, לא־פוליטית,
שמטרתה הראשונה היתה לסייע בקליטת
עלייה ובהדרגה נרתמו לרדיפה אחר ישחי-
תות ואותות של ריקביון במימסד.
באותם -הימים אהבו את זה יעוד פחותמאשר -בימינו ואיימו -עליהם -שירדפו או תם
— אם לא יפסיקו. והם, הרון־קי־שד
טיס של שנות החמישים- ,לא הפסיקו.
ביומים שבהם העיתונות כולה עמדה לצד
ד״מי-סיסד כדבר -טובן מאליו, אפילו עיתון
הארץ שידוע היום ׳בגישתו הלוחמת יצא
אז כנגד שורת המתנדבים (פסידרת מאמ רים
תוקפנית של ישבתי טבת) ,בימים
שבהם רק העולם הזה עמד לצידם וכנגדו
מומן !מכספי ׳המדינה שבועון קיקיוני בשם
רי-נזון — העזה השורה לפרסם !חוברת
!ש-נקראה :״׳סכנה אורבת !מבפנים״ .הימים
היו ימי 1958ה־״ברי !ביקורת על קצין
גבוה סמישטרה ועל פרשיותיו לא יכלו
לעכור בשקט.
כך החלה פרישת המישפט של עמוס
בן־גוריון נגד שורת המתנדבים. תוכנית
הרדיו הביאה ;מעט התרשמויות של מעט
,אנשים בקשר, להשתלשלות המי׳שפט, אך
המעט הזה הספיק כדי לצייר תמונה !שלמה
למדי ונרגשת יפאר.
בימים ׳אלה, כששוב נלחמים דון־קישו־טים
למען המוסד והצדק מבלי שאפשר
יהיה לרעת !בבירור אם אמיתית מילחמתם
,או -מזוייפת, ,אולי כדאי לזכור כי זו תכו נתם
של דון־קישוטים — שתמיד ייראו
!מזוייפים בעיני זולתם, אותם שאינם נל חמים.
שהרי רק רון־קישוטים מעזים לצאת
למיליחימה !ואפילו אין אוייביהם אלא טח־נות־רוח,
ומילחמתס זו נחוצה ,׳בימים ש־טחנות
הצדק -טוחנות סל־כך לאט- .הלא
לכן כותבים עליהם שידים, וסיפורים ועו שים
עליהם תוכניות ברדיו.

אלא שבזה עוד לא גמרו לשנות את
דפוסי־הצפייד, של ערב שבת. גם סרפיקו
הלך לו לדרכו ובמקומו באה סידרת־מתח
חדשה: הבולשת חוקרת, המיסגרת נשמעת
מוכרת להפליא, משתנים רק המקומות וה שמות.
הפעם זה בלונדון, יוד,גיבורים מש תייכים
לחוליה הניידת של משטרת לונ דון,
יחידת־עילית שלוחמת בכל הדברים
האיומים והנוראים שיחידת עילית אמורה
להילחם בהם.
הגיבורים־יד,טובים של ד,סידרה הם ה בלש
ג׳ק רינן (השחקן ג׳ון תאו) ושותפו
הסמל גורג׳ קארטר. ריגן הוא אב־טיפוס
של שוטר שכמותו ניתן למצ-וא בכל סירטי
המישטרה בתפקיד ראשי או מישני: ה־מיקצוען
המושלם, שוטר של 24 שעות
ביממה, אשר מסירותו לתפקיד כנר עלתה
״לו בהרס נישואיו ומרוב מרירות, כנראה,
הוא נעשה קשוח ומשתמש בשיטות בלתי־קונבנציונאליות
המביאות אותו לידי הת נגשות
עם מנגנת המישטרה. קארטר מו סיף
תבלין בריטי מיוחד — הוא קוקני
טיפוסי, שיכול היד, למצוא עצמו בקלות
מן הצד האחר של המיתרס. אילמלא הוח דרה
לתוכו תודעת השירות־ר,ציבורי על־ידי
מורה מסור בבית־ד,ספרד,פרק
הראשון, יוקרן ביום ו /ה־2.9
בשעה .22.50

פעמ״ם בשבוע ־ למישבהח
בגלי־צה״ל מ צי עי ם סיוף־סוף אתהתח לי ף
העדכני למשפחת שימחון הזכורה לטוב
של שנות השישים הראשונות. ביום ה׳
( 1.9בשער ) 16.50 ,פותחים גלי־צה״ל ב שידור
סידרה משפחתית (שם זמני) .חסיד ת ,מציצה אל נבכי משפחה ישראלית
טיפוסית ובד, אבא, חיים מלצר, בעל בית
דפוס קטן, אשתו יפד — ,אחות מוסמכת,
!ושלושת בנותיהם: תירצה, מורה בת ,29
שולד — ,גרפיקאית בת - 25 וזד,בית —תלמידת תיכון. הסידרד, תובא פעמיים
בשבוע, בימים שני -וחמישי ותשתדל להיות
אקטואלית ככל האפשר — מעין אספקלריה
מיידית למציאות הישראלית.
משתתפים בסידריה: אברהם מור, דבורה
קידר, אסתר גרינברג ומיקי מרין. כתו בים:
הילל מיטלפוינקט ומרים קיני. מביי מים:
תום לוי ואפרים סטן, ומפיקים:
מיכאל הנדלזלץ יורוני ענבר. בהצלחה ל יוצאים
למיבצע הארוך.

גילויים מאסור הכתב
עוד בגלי־צה״ל: הפעם גילויים החוש פים
גם את סודותיו החסויים של העולם
הזה: מהי דמותו של האיש המתגלה מאח רי
כתב־היד של אורי אבנרי? הגרפולוגי-ת
חנה קורן מתמודדת הפעם עם כתב־היד
של עורך השבועון, שטוען כי גילוייה
הפתיעו גם אותו, עם יהודה ברקן יועם
שאול ביבר. מנחה: מני פאר, עורכת:
ציפי גון־גדוס, זכל זה בתרגיל בחמש אצ בעות
שישודר ביום ד 2.9 ,בשעה , 17.05
בגלי־צה״ל.

מו סרע דו ת ב מי שפט שו ר ת ־ ה מ תנ ד בי ם.

העולם הדה 2087

ההשראה דנסד הכנעני נאה מנ ה -
ו 80ל הישואר חיבה ₪־ אבמו
״זה היה המאורע התרבותי החשוב ביותר בארץ בשנים האחרונות,״ קבע עמוס
קינן. וכדרבו, סיפק מייד הסבר משלו :״ולראייה — הטלוויזיה והרדיו הטריחו את
עצמם לסקר אותו.״
מאה ועשרים האנשים, בהם כמה מן הדמויות הבולטות של התרבות הישראלית,
באו לאולם מועדון התיאטרון התל־אביבי, כדי להזכיר את. זכר חברם — יצחק
דנציגר, פסל, אדריכל, מחנך, רופא״נוף, לוחם פוליטי, שניספה לפני חודש בכביש
רמלה בתאונת־דרכים קטלנית (״העולם הזה״ .)2081
מבלי שהרגישו בכך, הפכה האזכרה משהו אחר — אזכרה לתקופה שלמה
בחיי הארץ.
על הבמה הריקה הוצבו שתי תמונות — דיוקנו של דנציגר עצמו ודיוקנו של
״נימרוד״ — הפסל שיצר דנציגר בנעוריו, ושהפך סמל לתנועה הכנענית בראשית
שנות ה״40׳.
בזה אחר זה קמו עמיתיו, חבריו ותלמידיו של דנציגר, אמרו מילים קצרות
על דמותו של האיש שהשקיף עליהם מן התצלום. בלי משים, נולד כן הניסיון הראשון
להתמודד עם ההשלכות התרבותיות של מה שאירע בארץ במאי .1977

פסלנ*מ רו ד

יצחק דנ ציג ד

@ פרופסור בן־ עמי שרפשטיין,

מסויים שיל העבודה !שלך, במירווח הקיים
בין יצירה לחול ,׳ובשיח זשיג שליו עם
׳מורים !וסטודנטים. הכירתי ׳אוחו ׳במושך 18
ישנים ,׳בסטודנט ישלו ובחבר להוחאד .,יכ-
סטודנטים ׳שאלנו תמיד! :מה יצחק ניתן
לגו : 1הוא היה דבר טוב ושקידה, לנו. איזו-
ושהי השראודתמנית.
״הוא היה ואדם יפה. הסטודנטיות אהבו
אותו — אבל לא רק הסטודנטיות. כאשר
היינו באים !אליו, המולת הרחוב היתה
מתרחקת !והיתד, נופלת עלייניו שתיקה,
אתנחתא מחוץ להמון הסואן .׳סושד־הבי-
טוי !שלו הספיק לומר את ומי, ישיש לו
לומר. הוא היה עובד עם הגוף — ונתקע
במילה. ד,יד, לו גיימגום, שלא קראנו לו

שעסקבשנת יי םהאחרונותבהתקנתספר
של דנציגרטלאמנותו :״הדימוי הראשון

שחשבתי עליו הוא זד, המצד במיתולוגיה,
דימוי ושל !אדם זימוי־יאל ,׳שהטבע האנושי

סספו־יס עד נימרוד

רודף אחריו, הטבע המשנה תמיד את
צורותיו. יכך ראיתי •את יצחק׳ שנהג לש נות
יאת צוחותקו על־מנת לרדוף את ה־יטבע.
״הדימוי
השני הוא של ׳אל־יווצר. הוא
הזכיר לי את ליואוגרדו דה־ו״נצ׳י, שלא
הסתפק בציור ובפיסול, ועל כן השיב
שלשם הבנת האמנות עליז ולהבין גם ב־
׳ביולוגיה1 ,בגיאולוגיה׳ בפרספקטיבה וב
״יצחק
ישאף בעבודתו להימנע מלהעביר
את ׳נושאיו ולד,׳פשטות. שאיפתו היתה לי צור
אינטימיות, לא אינטימית. של איש
יבודד — אלא אינטימיות: אינטלקטואלית.
והחיפוש הזה הביא אותו להשקפה שבה
חדל להבין בין האמנות לטבע ,׳ובך הוא

שרפשט ״ן

ד חן

עוד — כדי שר,יצירה תהא שיחזיר עבודת
האלוהים.

העלה את העדר־האינטימיות בעיני סו*

ונו סוב שסרה דנו
ס פררפפור מיפזז כודג, מהפ קו ל ט
הלאד רי כלותבטכנ יון, שבה כי הן יצחק
דנציגר :״הסרתי !אותו ב״ום־יום, בצד

א ל ־ עבאס׳

גיימוגם. לא ניתן לבטא את מה שקיבלנו
מיצחק. בשבילי הוא עדיין חידה.
״לא היינו ׳,מתייחסים ברצינות לרעיו נות
— אלא לאדם עצמו, בך שזה היה
מעבר למילים. היתד, לנו הרגשה שיישנו
׳איזה סוד קסום- ,שעד הסוף הרבה גם
לא הבינו אותו...״

• ה״כ מאיר

פעיל, ש ה כי ראתיצ־
( המשךבעמוד )38

יבי וג ח

ח ב רי מסבר ע ד (י מרוד
את הפנינה היסה ...ובלילה היסה נעדר
לו הירח ...יצחק היה נכון לשרוף את
עצמו על־מנת שהאחרים יראו את האור...״
#אורי אכנרי :״העיקר ו היה
לא מה !שהוא אמר! ,או!מה שהוא עשה —
׳אלא !מה ׳שהוא היה ...הוא היה הדמות
המושלמת של ה׳ישראלי-היפה׳״ מנולי
סאלי הדבר שנספה בדיוק כאשיר אידיאל
זה ימת. הישראלי היסה יהיה הומניסס,
דמות המושתלת בעבר הרחוק והקרוב של
הארץ. הוא רצה לכתוב באחרונה על
הרעיון האקולוגי במיתוס השמי הקדום,
לגלות את המשמעיות האקולוגית של פול חנים
קדומים, כגת, על כל במה גבוהה
ותחת סל עץ רענן הוא מת במועד
ישכל התחנות הזאת׳ הת־רבות־הצברית של
ארץ־ישיראל הצעירה, הסתיימה...

( המשךנ 1ע מו ד )37
אשה משוחררת

פ רויי ק ט
חק ד נ צי גרבקשרעםהכנת
פי סו לי לז כרהל לי ח טי ב ת ־ הנגבשלה־פ
ל מ ״ ח ( אנ דרטהשלסכרהנפרץעל ־י די
מי ס• ,שלא הו קמה ׳ מ עול ם) :״ההא באאלי

בטענות שיוזמי המהפכה הצירגית געשו
עבדים לארכיטקטורה •של הידק׳ ואילו הוא
הטיף לטיפוח >מרתבי הבטון בנוסח מכ סיקו...
״הוא
היה הוצב פולייטי, שהציב בכוח
של מעיינות הומאניסטיים !שפיכו בו...״

ביזבוזה שו הזדמנות
• האדריכל אברהם יסקי :״אנחלהיות
אשה משוחררת זו אינה סיסמה כאשר
מדובר בטמפוני או־גה.

נו חיים בארץ קטנטנה. מתחבבים זה
בזה — ולא יודעים איזה אנשים גדולים
קיימים בינינו. לדעתי, דנציגר הוא אחד
האנשים החשובים באמנות בעולם סולו.
״נימתד״ ,״שבזיה נמשים״ — אינם
!חשובים פחות ;מהסוסים של מרינו!מריני...
;אסל הוא לא רצה לצאת מאיתנו לעולם
הרחב ולזבות בהעדפה בינלאומית דומה
לזו של (יעקב) אגם ואתרים היוצאים
לרעות באגמים זדים...
״ב־ ,1955 סאשר יצחק חזר מאנגליה ו

מ פון. נ! .ס, הטמפ ון ה ק טן והב טו ח ב עו ל ם,
נו תן לרהרגשהמ שו חררתוחפ שי ת
363י מי ם ב שנ ה. תו כ לי ל ל בו ש מ כנ סוני םקצ רי ם
ו ה דו קי ם, ח צ אי ת מיני א ו ביקיני. תו כ לי ל ר קו ד,
ל טייל, ל ט בו לבאמבטולר חו ץ בי םכבט חון מלא.
ט מ פון 0 . 1 (.ק טן משפ תון
ול כן, ק ל ונו חלשאתובא רנ ק.

״הוא ;חישב שעמנו !מתחדש בחלק מן
האנושות סוליה, ולא סגיטו תמוש ומתבדל׳
זר למרחב הסובב אותו, זר לארץ
האמיתית הזאת...״

הנסי ויחל כזיכרון
מ בין הנאס פי ם, קםלפתעארס

מ בו ג ר,

ט מ פו גי . 1( .סבע לי כו שרס פי ג ה ענ ק.
ל ה שיג ב ־ בגד לי ם :
נו רמל: למר בי ת הנ שי ם
אקסטרה: לנ שי םעם די מו םרב
ו ה חי דו ש ה עו ל מי האח רון :
ט מ פו ני מיני לנ ע רו ת, ל ב תו לו ת ו לנ שי ם
ע ם די מו ם מו ע ט.

חדש ! א ריז החס כו ני ת של 40ט מ פוני ם

או־בה
אמו ודודותיו של דנציגר

65ב ימים חפ שיים ב שגה

התחיל עם כבשים קטנות העשויות מ שעווה,
ניסינו לשתול אותן באוניברסיטה
העברית בירושלים — והצלחנו. ויצחק
עבד, ועבר חודש, ועבת חודשיים, ושנה
׳ושנתיים — ׳והכבשים לא הגיעו למקומן...
ב־( 1965 דויד) טוביהו ראש־עיריית באר-
ישבע רצה להקים בעיית בית-כנסת ״הודי
של הפוגרום. הוא הזמיר את יצחק —
ואחר שיחות !מתבות הופיעו שבע הבא-
יתת, ושוב חודש וחודשיים...
״סך רעיונותיו טיפסו, עלו, פרחו —
ודבר לא יצא מזה. ואז באה תערוכת־העשור
למדיגת־ישראל. הזמינו מיצחק
אנדרטה. יצחק עיבד. מועד התערוכה קרב
ובא. שבוע. יומיים. יום. האנדרטה היתח
קיימת. אבל היא ילא הייתה עדיין טובה
!בעיינו. הוא לא היה ומובן למסור אותה.
יומיים •לפני נעילת התערוכה הביאו מש אית׳
ולקחו את האנדרטה בניגוד לרצונו...
״וכך שינה אחר שנה. סך היה עם החושן
במוזיאון ישראל ...ובמרבית עבודותיו. וכל
השנים סיקרנה אותי התופעה של אמן,
שהיצר שלו !מצוי בקצה האצבעות, עד
שגיליתי שכלל. לא עניין אותו מעשה
האמנות בנוף — !אלא האתגר היצירתי
עצמו ...יכך ישכלל לא הפליא ׳אותי שב־ישנים
האחרונות הוא הלך לאלונים ישב־רמת־הגולן׳
ולמחצכות נשר ליד חיפה.
הוא התמודד כאמן עם הרסתם והנופים,
שהם פרק חי בחיי האנשים בארץ הזאת.
חיים שהוא לא היה מונן להיפרד מהם.
ולכן הוא אף פעם לא !אמר מה הוא רוצה
אלא התעניין במתהווה, התעניינות ש־קישרה
אותו לדברים שבמצפון. ובעיקר
האיכפתיות, על ביזבוזה של הזדמנות הים־
טורית להפוך את הארץ הזאת. ובך היה
מסתובב עם תרמ״ל־צד, ומטיל את הזר עים
של אדץ־קשראל יפד. ואיכפתית...״

ר קו םמלניק

ד * מ ו 1ט ה
טפט חדיש נגד כתמים

ל ע שו ת, ל א

חן טרמבל חיי ל

יא 1׳ 18 חוזוש

המשודר סמיר אל־עכסי:

״ישיר ערבי אומר: המוות בוחר מאיתבו

ל ג מו ר
שלאה צי גאתעצ מו בשס, ו סי פרשלמד
עםדנציגרב תי כ ון. הו א ה בי א די עהאחרת
מזו ה מ קו בלתעלפסל ני מתד :״הפסל

החל ׳כזיכתן, פסל לזיברו של דודו נישרי,
בנו של נישית. מורה־ההתעטלות של ה גימנסיה,
ושהיה סטודנט למתימטיקה ונה רג
בהגנה יעל ירושלים ב 1936 הפסל
יינק ומן האמנות של פ ת, שהקסימה את
יצחק אז. אני זוכר את יצחק מאז שנת
,1929 ביקה טוב, עם כל הרע וחטוב

איזיאד הישראלים היפים

החידונאי שמואל רוזן, ברדודו
ד נ צי ג ר, שהס פי דובשסה מי שפחה :

״קראנו •לו פטר — זה יהיה שמו בפי סל
מיושסחת דנציגר־זתזנפליט. בניגוד לתב
יהדות גרמניה, באח מקשפחת דנציגר אר צה
סבר בשנות ה 20-סילד, הייתי נוהג
להתגנב לחצר מאחות ביתיהחולים של
אביו. שם עט־ יצחק על פסליו. ראיתי
שם את הפסל ׳נימתד׳ בשלבי ההתהוות.
ראיתי את ׳הושבזיה״ .יאסור לנו לשכוח
׳שהיה בו אותו מקור ׳איכותי של יהודי
גרמניה, שעלו ארצה מתוך ציונות גמורה.
ואת האווירה שבה הוא גדל. אני זוכר
אח הוויכוח בין פליקס דגציגר לפליקס
תזנבליט. שני הדודים* .הראשון רוויז-
יוניסט והשני ליברל. הוא גדל בבית
ואירופי מצד אחד, וישראלי מצד אחר,
זה ׳בור־ההיתוך האידאולוגי בו צמח יצ חק...
״הוא
היה גבר יפה, ובלי כל כוונה
הוא מצא את עצמו ככוכב הסרט ׳בית

הו א
רו זנב לי ט,
פ לי ק ס
ד ו דו

פי נחס רוזן, ש ר ־ ה מי ש פ טי םהרא שון ב מ די
נתישראל, ומנ הי ג ה של ה מי פלגההפ
רו ג ר סי בי ת ( שיהפכ ה מ או ח ר יו תרלל ״ ע ).

העולם הזה 2087

אבי /ישם היא סיגל את אידיאל הצבר
היסה. איני יודע אם היא היד׳ ישרקו סוב,
אבל הוא היה פוסוגני״.״

1x13

צועד סדימה במחשבות
כל נער ותלמיד, עתידו צופה :

• הפרופסור קלמן אלטמן :״הוא
עסק לא רק באקולוגיה של הגליל או
הרי־יהודה, אלא גם ׳באקולוגיה יצל ׳המיז־רח־התיכון
כולו — האקולוגיה שבץ יהו דים
לערבים ..הוא הזדהה עם אנשים
פשוטים שעיבדו אדמה, ונלחם נגד נישו לם
ממנה. פלחים רבים היו ידידיו, והוא
נהג לסייע להם...״

משפטן, מהנדס, טכנאי או רופא,
ומי אינו שואף לתפוס עמדה
להתקדם ולעלות בסולם החברה !

• האדריכל אלישע גת, שרק לאחרונה
החלים מתאונת־דרניס דומה לזו
שקמלה את יצחק דנציגר :״פגשתי בו
לראשונה בכפר-גילעדי, הוא היה המדריך,
ואני החניך. הוא עורר בי את הסקרנות
לנעשה סביבי. היה נוהג לומד לי: תסתכל
על הנוף! ואז שואל: מה הוא אומר
לד ז

אך לכולם ידוע בלי ספק הכלל,
ני תורה וחכמה אין לקחת שלל,
רק מי שבערב שבת, לחסיד ידאג,
הוא יהנה ויתענג על ברכות החג.
אבן, רבים המתאוים ללמוד ולדעת,

״אחר כך היכרתי את הפסל עימרוד/
שהיה בלי לריעות של ׳אנשים. אבל דג־ציגר
קדם לרעיונות. בעבודותיו הוא הש קיף
תמיד, וחתר לעתיד ...בפגישות בי נינו,
שנערכו ברווחים של שנים, היינו
ממשיכים תמיד שיחה. אחת. הוא היה
שונה מהאחרים. הוא תמיד היה צועד
קדימה במחשבותיו ...לפני למעלה מ20-
שנה אמר לי: בנייאדם מנסים להילחם בטבע — מנסים לשנות את הטבע —
שעה שאנישים בתקופות קדומות ניסו
תמיד להיטמע בטבע...״

אך יש צורך בכסף, ואין ידם מגעת,
אי לזאת אל דאגה 1הסירו פחד מלב,
יש מקור לבסף, ללא סבל ובאב...
בואו ל״גחלת״ ,שם מתאפשר לבל פרט,
ללמוד ולהשכיל עד ל״דוקטוראט״.
וכל החוטא ומתרשל להרשם ב״גחלת״,

חיום שר ארן־׳שואו
• הסופר זן מום קינן - :תציגר
היה שייך לחלום של ארץ־ישדאל, ולא למ ציאות
של ארץ־״שראל. והחלום הזה היה
חלום ישל זהות עצמית, ביטוי עצמי. זהות
זו ׳מורכבת מנוף, בני-אדם ומהיסטוריה,
ואת הביטוי נותנים בני-אדם לנוף ולהיס טוריה
...דנציגר היה הניסיון ההירואי
האחרון ליצור ביטוי אמנותי לחלום של
אדץ־ישראל ...והדבר ׳שהדריכו בבל מע שיו
היה הניסיון המתמיד להבין את ה אדמה...
״מבחינת
האידיאלים האסתטיים הוא
איש המאה !שלנו .׳מגדולי אמני התקופה,
המתנשא ׳מכל האמנים הקונספטואליים
היום ...לדנציגר חסרה הוולגריות להיות
׳אדם פוליטי׳ .היתה לו תפיסה יותר
עמוקה, וזה התבטא לרוב, בניסיונו להבין
את האדומה הזאת. הוא התחיל את חייו
באדמה וגמר באדמה — וכל חייו עברו
עליו בניסיון להבין את האדמה — בניגוד
לרבים שלא רצו לעשות זאת...
״אם אנחנו הולכים מ׳נימרוד׳ עד למח־צבת־נשיר*
באמינותו. משמעו שכולנו באדמה
הזאת. וזה כולל יאת הכפר הערבי
והיער, כול כל דיבר שאנחנו, הציונים,
לא עשינו בארץ הזאת. בשביל דנציגר
המילה ׳מולדת׳ היתד, כל מה שיש על
פני האדמה הזאת. כולל הכפר הערבי,
הערבים, הפל. והיום ,׳בחמי ׳גוש ׳אמונים׳
ו׳ארץ־ישראל השלמה /הרי שיש להבין
כי ארץ־״שיראל־השלמה האמיתית הוא ארץ
ללא מלקציח...
״דנציגר, שהתנשא מעל לאמנות הקנו־ספטיואלית,
התייחס לאמנות כאל שינוי
ובריאה. פאלוהים, הוא לקח הומר וברא
עולם. היתה לו ההבנה באמנות בתרפיה
למדוויי האנושות. הוא ריפא הר של מזו־צבה.
וההר ישוב להיות ירוק. יש בעשייה
אמנותית זו הבניה עמוקה והבמה על ה אדמה
שלגו. הוא הצליח לרפא פצע שהטכנולוגיה
בת-זמגנו פצעה יהד ...זה שהוא
כאמן הלך לרפא הר פצוע, זה היה שיא־השיאים
ישל האמנות הארץ־ישדאלית...״
את ערב־הזיכרון לדנציגר, שיזם וחיני
חה המשורר יבי, נעל חותנו של דנציגר,
שקרא, בקול רועד, כשדמעות בעיניו,
שיר־זיכחן לזכר אב אשתו, הבולט באמי
נם הארץ־שראלס שנסו להתמודד התמודדות
תרבותית בארץ הזאת.

בל ימיו יצטער על האוולת...

ל מ ען הי ל ד־ חיסכ 1ב״גחלת״
ג מול חסכון לחינוך תיכון וגבו ה

^ 8מי סו ד ה עול עירית ת ל־ א בי ב־י פו

ההרשמה-בכל לשכות המודיעין העירוניות וב״גחלת׳;אלנביו,$ת״א.

נ בי עו
מרכז צלילה
כפר נופש _

גמישוססמ

נביעותחארא ׳ לתטל959-3667.6191 :

קורסי

ז ס0£111
0ו\!ו\/וס
_/\0 £ו_וו/ \/ס/סטסו^
ז 0 5ק ז*_ו £1ז 0ו/י 6ו6

לצלילה

הקורסים יפרנחו מדי יום א׳ כשכוע הראשון והשלישי של כל חודש כמש ד כל השגה.
ספארי צלילה .1 :ראם אכו גלום .2 ,ראם מוחמד.
סיורים מלהיכים כני 7ימים מלאים לאודר מפרץ ים סוף.
הסיורים מתחילים מדי יום א׳ כשבוע השני והרביעי של בל חודש.
סיורי מדבר .1 :עין פורטגה .2 ,סנטה־קטרינה .3 ,שארם־א־שייף.
לשרותכם: כפר נופש — חדרים ממוזגים, שייט סירות, מגרשי טניס, מתקני ספורט.
בדבר פרטים, נוספים נא לפנות בכתב לגביעות, מרכז צלילה, דואר אילת.
לנוחיותכם: אפשרות לקבלת אינפורמציה גם בתל־אביב, טלפון( ,443168 ,452111 :מוישלה).

דן עומר

• דנציגר תיכון את שיקום אתר המחצבה
הנטושה בכביש חיפה־נצרת, בניסיון
לרפא את הפצעים שנפערו בהר.
העולם הזה 2087

מורלה

רובקס

רובקס

הטפטים הטעוצכים כיצירת אומנות

המתנה היפה כיותר

המתנה חיפה כיותר

מישחק הקוביות פ

חנץ מ*ק

)אחווססח

הםופד -מ י 1ןםד -ארי 1ח ד 1ז מיד, ם ד,יותדמגלגדדו נז מ נו חנת גגסדי•!
כזג ׳ יבזיחסי ־ פלאהטכ ני קההמושלמתלמטגחך ]
מכשיר עזר חשמלי למעבזז. ההופד. את הכנת הסזון
ליעילה, נוחה ומהנה, מהיר וחקנוני, קומפקעי וקל לניקוי,
פשוט להנעלה. אמין ונ עוח.

משמשת העומק

ץ* ה שנחוץ פדי לאפשר (מן ה־
* ז הבחינה הביטחונית־צבאית, נסיגה,
איננו ביטול המנטליות של ״הפרה המתה״
המיוחסת לנו — אם בכלל קיימת כעת
— שהיא דרישה המופנית כלפי ישראל.
אלא ביטול ההתעצמות הצבאית הערכת
והפחתתה הדרסטית שיש בד, משום הפניית
האצבע התובעת אל הערבים.
הניסוח הנכון, המציאותי והיעיל של
״חוקיות הפרה המתה״ נבדל מניסוחו ה מקורי
של קינן בכך, שבעוד האחרון מג דיר
מצב נייד בתכלית, שאיננו הכרח
אובייקטיבי לנו, אלא יציר כוחות ודח פים
ישראליים־פנימיים השולטים בנו, הרי
הראשון יגדיר מצב, שבצד ישראל הוא
סטטי־ביסודו: האלמנט הי־סראלי הדינמי
בו, המתבטא בהידחפות אל הגבעות שב אופק
הבא, נולד — ובוודאי, מופעל —
מפני אילוצים ואונסים חיצוניים, שיוצ רים
הערבים וכופים עלינו, מכוח דינמיקת
התעצמות איוסם הצבאי.
קינן מתאר בסים התיישבותי יהודי הנע
כל העת קדימה, ובכך יוצר לעצמו, כל
פעם מחדש, איום על עצמו — תוך שה איום
נשאו־ קבוע: אתה מאויים, רק מפני
שהתקדמת. לא תתקדם, לא תאיויים יותר.
זוזזי, כמובן, השקפה בה היהודים הרש עים
מאיימים על קיומם של ערבים טו בים
וכופים עליהם מלחמת־מגן (גם כאשר
במעשה היא מתיישמת בטאקטיקיות של
התקפה) .אבל אם קינן והמזדהים עימו
מקבלים* ,שהיה לנו זכות מלאה להתיישב
בעמק הראשון — כלומר, בישראל ־שבתוך
״הקו הירוק״ — אין להם יותר, אלא
להיעלם מייד מן האופק הביטחוניה
צבאי, עם כל הארגומנטציה ההיסטו־רית־מוסרית
הבלתי־רלווגטית שלהם.

לפניך המכשיר המתקדם ביותר ליענוד מזון שכנש
את מטבח׳ אירופה ׳והפך להיט נאוה־ב תחת השם המסחרי
<ץ3חו!וט 0
ז0€6**0־וק
שם הוא מומלץ באמצע׳ התקשורת ע׳י אשפי המטבח המפורסמים
ביותר.

מערבל, טוחן, לש. קוצץ, מוטק, נווט, נפולת ־
בפשטות רבה, ביעילות ובמהירות גדולים ממכשירים׳יקוים. גדולים ומסובכים ממנו -את כל סוגי המזון:

בשר ודנים. ירקות ונידות, בצק, מזון לתינוקות.
את יכולה להבין במהירות שיא מנות כגון: קציצות,
קבב, מאפי בשר, כנד קצוץ. דגים ממולאים. סלטים.
צ״פס, עוגות, לביבות. ממרחים למיניהם, מיונית.
סילק ש״ק ועוד וני ם. ניתן לטחון חמוילו׳מוצקים
כגון שקדים, אגוזים, פירוד׳ לחם, ביסקויטים ואפילו
קרח.

עכ שיו בישראל־בש 11ק ישיר לצרכן
(ניתן להזמין הדגמה בבית
או בחוג ללא התחייבות לרכישה)
יבוא,שווק ישיר, אחריות ושרות:
חיי םאלקלעיבע׳׳נו, ת ל ־ אביב
טל 260284 :
ת. ד2 3 0 4 0 .

וביריד הקניות לצרכן

בי תן

גני התערוכה 3 0 .8 - 10 .9 .77

כי במציאות וכאמת מה של,ורה
הוא, שאנו נאלצים לכבוש את הרכס
הכא ואת העמק שאחריו ואת
ההרים שמעבר לאותו עמק — רק
כדי להגן על העמק הראשץ מפני
האיום, שאיננו סטטי וקכוע, אלא
משתנה ומתנכר כהתמדה.
להדגשת הדכרים הללו יש לומד,
כי ההתיישבות היהודית כ•
רמת־הגולן או ככקעת-הירדן איננה
משנה •טוס דבר מהותי בנסיכות
הכיטחוניות־הצכאיות האיס•
טרטגיות. חשיבותן ומשמעותן הייחודיות
של הנקודות הללו מצויות
כתחום הפוליטי, המודאלי ואולי
גם הכלכלי.
גם קידום מיקומו של הגכול ה אופטימלי
(לדעתי) כגזרת בית
שאן, מן הירדן עד למרומי רמת-
הגלעד, אין לו ולא כלום עם הימצאות
היישובים היהודיים שם
כטווה ארטילריית הצבא העבר
ירדני.

1ו ל > ח 1א
מורלה הסס טי ם השעוצגים כיזדרת * שטת

קבלת מודעות
לכל העיתונים
כמחירי המערכת

סי ר סו אידיאל
אגן גבירול 110 תל־אביב
(פינת אנסוקולסקי)
פלפון 227111 .227117

חניח חופשית
תברכו שאו • ברוש דרן• כורתה קלר• סטיבן 7ן יי 71ז
בימוי:גון פרנקנהייכור ) עפי ספרו של תומאס האריס

א ר 1מ 1וצפוי
דלתות וקירות

(המשך מעמוד )11
ונצחי, אצל כל הממשלים הרביים, הנוכ חיים
ויורשיהם׳ כל כוונות אז נכונות
לאיים צבאית על ישראל — היא, כמובן
מאליו, פיחות העוצמה הערבית עד למי־דדן
כזו, שאפילו אם יחליטו הערבים
להפעילה נגד ישראל, יספקו גבולותיה,
לאחר הנסיגה, את העומק הנחוץ ,־לשם
קיום ביטחון־צבאי סביר.

בכורה ארצית • ״פאי״ ,תל־אביב
במוצאי שבת הצגה אחת ב־8.30
במשך השבוע 6.15—9.00 אורות ב״ש.
הספר בעברית נר,ו*אח ש פרידמן נענו

אפילו היד. עמק בית־שאן ריק לגמרי
מתושביו היו כל הנימוקים, בעד קידום
הקו או נגדו, נשארים בעינם, במלוא
תוקפם, מפני שהיעד החיוני, שעליו אנו
מבקשים לגונן באמצעות קו זה, הוא
צפון־הארץ כולד — כלומר, אזורים שביל-
עדיהם אין לישראל קיום•
אולם, כאמור, אין לומר כי גם הניסוח
המתוקן של ״חוקיות הפרה המתה״ —
לפיו אנו מחוייבים להגן על אותה
פרה, רק כלפי איום מתעצם־והולך — חייב
לדחוף אותנו להתקדמות מתמדת ולו מ נימוקים
ביטחוניים־צבאיים במקום מכוח
דחפי־התפשטות, בתוך מינהרה שללא קץ
(כי העוצמה הערבית תגבר ותמשיך בחת־מדה)
.אבל הוא מסביר וגם מצדיק —
ואף מחייב — שלא ניסוג מאותם גבולות,
המקנים לנו עומק טריטוריאלי כזה, ש־בילעדיו
לא נוכל לקיים ביטחון צבאי
מול העוצמות הצבאיות המאיימות. לאחר
הבהרה חיונית זו, ועל ריקעה, נובל לג־שת
ולברר מהם טיבו ומשמעותו של
״העוסק״ ,במובנו השלם! דהיינו כמצב
טריטוריאלי המורכב מממדי השטח, מ אופיו
וגם מתנוחתו.
העולם הזה 2087

הוא ירק עלי והרביץ לי ר טוענת עוץ ות־הבית
של הניספח הפיליפיני המחפשת מיקלט בבית ישראלי

והונהגה הפרסית
ש( הוההה הצבאי
עוזרת־כית אכרינה דודאדו
הדוד הרע

ניספח צכאי ר,אגאלם (ימין)
התאכזרות לעוזרת

!ף* צעידהבעלת הפנים האנסוטיים
1י * הגיעה איו.מדרגות הבית מריצה ומטו רפת,
ובתוך ׳שניות זינקה לואחת הדירות.
מכניסה ומאחוריה עמד גבר כבן שלושים
!ויותר, שחרחר, בגוי היסב, בלבוש מהו דר.
הוא ניסה להסתיר את עצבנותו. בבו קר
ואין רחוב האלוף דויד ברמת־הן הומה
מאדם, וכך !לא הפריע לו ואיש לעמוד
על שפת המידרכה, ליד הכניסה שיבה
נעלמה הבחורה.
כמה פעמים ניסה האיוש לשכנע את ה צעירה
להתלוות אליו, ושוב הזד אל הד
׳כדדרסה והמתין. ירק: כשנפל עליו מבטו
של שוטר שעבר שם, קם האודה הלא׳
רצוי מן המיזרכה, וניגש אל ומכוניות
ובעלת לוחית־זיהוי של דיפלומאטים. אחד
!מדיירי הרחוב נסע בעיקבותיו! ,מפני ש השד
׳שהיא גנובה, וראה שנעצרה ליד
וילה ברחוב יונתן בצהלה. בווילה זו
מתגורר הלויטאננט-קולונל אוסקאר קא־נאלם
!מצבא הפיליפינים. לפני שנה בקי רוב
בא הקצין ממאנילה, בירת ארצו, עם
דרכון דיפלוימאטי !וקיבל עליו להיות ה נספח
הצבאי של שגרירות ארצו בישראל.
הצעירה שברחה !מידי הנספח ומצאה
מקלט מאחת הדירות !שברחוב האלוף
דויד, לא הגישה עליו תלונה במשטרה,

היא, פשוט, מפחדת ממנו. אבלינה דוראדו
רועדת ׳מפחד רק ׳מעצם המחשיבה שהקצין
יוציאה !ממיקלטה, ויענישה, נפי שהוא
עצמו הבטיח לה !בשיחותיהם, לדבריה.
אך הנספח אוסקאר קאנאלס לא יעשה
את המלאכה הזו במדידיו. במקומו יפעלו
נגד אבלינה דוראדו כוחות גדולים שלא
יגיחו לה שום סיכוי לעמוד בפניהם.
נפר עפשיו ׳אין ממתינים פקידים בכירים
במישרדיחחוץ בירושלים אלא לאות מן
הנספח נ די לשלוח שוטרים יאל הצעירה
הפיליפינית.

__ מ ה לו מו ת
ומשיכה בשערות
גגון ממשלתי עצום יתחיל לפעול
בכל עוצמתו כדי לעזור לנספח קא־נאלס
להיחלץ מן הפחת. לנספח הפיליפי־נים
יש הסיגות דיפלומאטית, ועל בן לא
יעז איש לומר לו שנאן, בתל־אביב,
.אדם מכה בחורה ומושך בשערותיה
להחזיקה בביתו בכוח כעוזרת, והיא
לובן על כך, האיש עלול להיעצר
ולדין פלילי. במישרד־החוץ יכפר
גנים לעמוד לימין הנספח ולמלא את

שתו — להחזיר את אבלינה דוראדו לפי ליפינים
׳מייד, משום שתמו יפי עפודותה
׳במשק ביתו של הקצין ולכן גם פקע תוקף
׳אשרת שהייתה בישראל.
׳פרשת הנספח קאנאלס החלה בסתיו ש עבר.
הקצין הבכיר ׳בצבא הפיליפינים
הגיא ׳ממאנילה לתל־אביב את בת דודתו
אבלינה דוראדו! ,בחורה פיליפינית טיפוסית:
עיניה, ,פיה, ואפה כשל בני המזרח
הרחוק. היא נראית צעירה מגילה —
אולי בגלל גיזרתה. שפתיה רועדות בספ רה
את סיפורה. למרות כל !מאמציה להתגבר
על התרגשותה, היא פורצת מפעם
לפעם בבכי מר.
אבלינה למדה שנתיים מינהל עסקים
באוניברסיטה בפליפינים1 ,אך נאלצה לחדול
׳מללמוד כדי לעזור לאמה לפרנס
:את ששת אחיה ואחיותיה. אמה האלמנה
חקלאית בכפר נאג-קארלם. חיי מישפח׳תה
של אבלינה היו תמיד קשים ומרים. אמח
השתכרה כשמונה ליחות ביום, שנועדו
לקניית אודז. הם אכלו את המזון היחיד
היחיד חזה, וחלמו. עד שבא האיש המוצלח
שכמישפחח, הקצין קאנאלם, והציע לקחת
ז#זו את אבלינה לתל־אביב. חיא !תבשל.
תנקה את ביתו, תטפל בשני ילדיו, ותקבל
אוכל ולינה בביתו(בפיליפינים אין המשר תים
שווים בכל) .אבלין הסכימה.
אך זמן קצר אחרי שהגיע הניספח לתל-
אביב והתחיל לחיות בווילה שבצהלה כבל
דיפלהמאם מן המערב, כבר חזתה האשד.
הצעירה מפשרה את אגרופיו ומהלומו*
תיו. שבניו של הני׳ספח ומספרים ששמעו
:את צעקות העוזרת, ואחר־כך ראוה בו רחת
מן הווילה.
״הוא היה מסה אותי ומושך לי פשע־רות,
אם לא הייתי ממלאת את דרישותיו,״
סיפרה אבלינה .״פעם הייתי חולה, ולא
הייתי !מסוגלת לקום. אוסקאר ירצה שאני
,אסע איתו !ועם ;אשתו !מאריה קונסואלה
לירושלים בחג-המולד כדי לטפל בילדים,
ואך לא יכולתי לעמוד על הרגליים. הוא
׳משך אותי !בשערות׳ אמר לי ומילים לא
יפות והרביץ לי. הוא פחד שאני עומדת
;אותו ולהתחיל לעבוד ׳במקום אחר.
ירק עלי. ברחתי לאחד הסתים, שם
אותי ונתנו לי ללון. חזרתי לביתו
אוסקאר כדי לקחת את הבגדים שלי,
לא רצה לתת לי אותם. לא נתן לי
את הבית. איים עלי שושלח אותי
זרד לפיליפינים ואת כרטים־זהטיסה אני
הוא אמר שידאג שלא אקבל עבודה

באף מקום בארצי, ויגמור את החשבוניות
אתי כך שלא אשכח אותו.״
אבלינח חזרה למעון חניספח בצהלח.
אלא ׳שכעבור זמן קצר נאלצה לברוח
שנית — ׳ושוב בגלל המכות שחיכה יבח.

מתע שר!
,דייודעת השגרירה, הזזקטור רוס י
י ליטר. סוריאנו ,׳על מיבצעיו הפרטיים
של הניספח הצבאי שלה? השגרירה לא
מיהרה לענות, אך הקונסול קאריניו הבטיח
לחקור בעניין. אלא שאף הוא לא
השיב זח* עתה. ואולם, מקורביה של רשג-
רירה גילו כי הודיעה לממשלת מאנילה
על מעללי הניספח והסתבכויותיו.
מי׳שירד החוץ הבהיר את עמדתו :״אב־לינה
דוראדו קייבלח אשרה ר״שמית. נצי גויות
!מחוץ־לארץ חשאיות להביא עוב דים
לארץ. בעת סיום עבודתם, מודיעה
השגרירות למישרד־החוץ, והוא !מעביר את
המיידע למישדד העבודה ולמישטרה. לא-
חר-׳מכן איו לה ;אשרה לשהות בארץ.״
במילים ׳אחרות, מ״שרד-החוץ יתיר לגרש
את אבלינה דוראדו ׳סן הארץ. אך נשאלות
השאלה! :מדוע ומ״שרד־החוץ, ועקמו שג רירות
הפיליפינים, אינם ומגיבים על ה עובדה
;שהבנות הפיליפיניות שהביאה
סוכנות: של: מטפלות בטאנילה, השייכת
לישראלי ששמו נאסר — אין להן כל
זכויות !מעבודתן בבתי העשירים בסביון?
הרי בנות אלה עושות בל עבודה במשק
הבית ומטפלות בילדיהם — ז/אינן ומקבלות
כל שכר( .לעומתן בעל הסוכנות שסיפק
אותן מקבל שכר מדי חורש, או עמלה).
עוד לפני שלרש שנים (העולם הזה ) 1906
נישאל קונסול הפיליפינים כוסה דה־מנו־אל,
אם יודע הוא שלבנות ארצו אץ שום
זכויות חברתיות שהן זכאיות להן על-פי
החוק בעוברן בארץ. היודע הוא שהעובדה
שהן בישראל ומעשיהן סאן נשמרים בסוד
מפני השילטונות. כלום לא איכפת לו
לקונסול שבנות ארצו !מוחזקות יפאן בני צול
!מחפיר, ששום ׳תנאים טובים לא יוכלו
להצדיקו?
הקונסול לא התרגש. בתגובה, רק חייך.
מישהו מתעשר ;מאד מעבודת !בנות הפי ליפינים
בבתי ׳סביץ. ולכן העסק כראי.
חן יוסיפו לקפל. אשרה בתיירות. רק אב-
לינה דוראדו תגורש.

הצנזורה) ,החליט: המפיק, בגילגול השלישי
של סיסור אבירת הארוטיקה במיזרח־הרחוק,
להפוך את שארלוט למאה בתה יחידה
של מי שה״ה בעלה של עימנואל,
ואילו זו האחרונה הופכת להיות מאהבת
יחידה של האיש אשר הקסים אותה עוד
בסרט הראשון .׳וכך יבולים נציגי המוסר
לישון בשקט. מאהבת יחידה מתאימה אפי לו
למושגים הצנועים של בורגנים שמר נים.
הסצינה הנועזת ביותר בסרט, לגבי
שארלוט, היא סצנה בחברת השחקנית
אולגה ג׳ורג׳־פיקו. השתיים מתנשקות
נשיקה צרפתית לוהטת מול המצלמות.
כפי שניתן היה לצפות התחנכה שארלוט
בבית־מנזר מהוגן בפאריס, שם למדה בין
השאר את השפה הצרפתית. אסל בינתיים
לא זכתה להשתמש בה. בסיפוריס בלתי־מוסריים,
כל מה שנדרש ממנה היה להפליט
אנקות אורגאזם מרגשות. ואילו ב־עימנואל
מס 3 .הוחלט לשים בפיה קול
של שחקנית צרפתית. אבל, כפי שאומרים
אלד, שראו את הסרט, שארלוט אינה
זקוקה כלל לדיבור כדי לשכנע.

שארדוט אדכסנדרה
מומחית לארוטיקה רומנטית

עימנואל מיספו 3
¥וכרים את סילביה קריסטל, הנערה
ן ההולנדית האלמונית, שנישאה בזכות
הופעתה ד״אירוטית בסרט עימנואל על כנ פי
התהילה?
איך אפשר שלא לזכור אותה? דור
שלם התחנך על ברכיה החשופות, ספג
באמצעותה את חוויותיו המיניות הראשו נות.
גם כאלה שחשבו, עד שראו אותה,
כי הם יודעים מה זה מין, גילו דרכה את
המץ מחדש.
עימואל בבר הפך חלק מנכסי צאן ה ברזל
של הקולנוע, אחרי שעשה היסטוריה
כסרט הפורנוגרפי הראשון שהבקיע את
חומות הצנזורה גם בפוריטאניות שבמדי נות
(כמו ישראל) ומכר מעשי אונן, יחסים
הומוסכסואליים ומעשי־סדום בעטיפה יישל
רומנטיקה אמנותית. הגברת קריסטל עשתה
מאז דרך ארוכה עם קופה גדולה מכדי
שתחזור על עצמה. חוץ מזה היא הראתה
כבר כל מה שהיה לה. אבל את ההצלחה
המסחרית של עימנואל אי אפשר היד, ל החמיץ.
בעקבות
הסרט המקורי נו צ ת ׳המיון חיקו יים
וואריאציות על הנושא. אף אחד מהם
לא התעלה לדרגת ההצלחה של המקור.
מסתבר שלא תמיד הנוסחה היא הקובעת.
צריך גם מזל ושאר־רוח.
עכשיו מנסים להמר על גברת אירוטית
חדשה בתיקווה שהיא תעלה את עימנואל
לפיסגה אליה הגיעה לראשונה.
היא מתגוררת בפאריס מזה ארבע ישנים.
אביה הוא אומנם איש־פירסום חשוב ב לונדון
וג׳יין בירקין היא בת־דודתה, אבל
היא מסרבת להיעזר בהם. היא רוצה להצ ליח
בזכות עצמה. שמה שארלוט אלכסג־דרה,
היא בת ,22 וכל הסימנים מעידים
שהיא השיגה את מבוקשה.
הבלונדית התמירה ( 1.70מ׳) בעילת עיני
התכלת סיימה באחרונה את עימנואל מם.
,3וזה סבר סירטה הרביעי. היא נחשבת
כמומחית הארוטיות האלגנטית ובאחד מ־סרטיה
הקודמים. סיפורים בלתי־מוסריים
של ׳ולריאן ביוחובצ׳יק (שזכה לפני כמה
שנים בפרס בפסטיבל ברלין) ,היא הת עלסה
בין השאר עם ירק־גינה אישר לסי
מיטב זיכרונה הוד, מלפפון(אם אינה טועה,
כי לדבריה אינה מתמצאת במדעי הטבע).
בזרובצ׳יק ג״לה אותה בסוכנות שיל

דוגמניות, שם עבדה כפקידה ותפקידה
היה להציג את תמונותיהן של הדוגמניות
בסוכנות לכל המעוניין. הבמאי הזמין אותה
להופיע באחד מתוך ארבעת ד,מערכונים
שבסירטו. זה היד. המערכון הראשון ש צולם,
והוא היה משכנע כל־כך שמייד
נמצאו משקיעים לצילום שלושת המער-
בונים האחרים.
אחרי הצרות שהיו לעימנואל מס2 .
בצרפת (גם בישראל נפסל הסרט עיל־ידי

אהבה ראשונה (דקל, תל-
אביב, צרפת) — קלוד ברי הוא
במאי יהודי־צרפתי שהתגלה לרא שונה
בסרט אוטוביוגרפי על ילדותו בזמן המילחמה. אותו
סרט, הזקן והילד זכה בהצלחה ניכרת משום שהיה רגיש,
אנושי, מפוכח, והיה בו שחקן אחד בלתי־רגיל, מישל סימון.
מאז עברו שנים רבות. ברי המשיך בסרטים אוטו ביוגרפיים
שבחלקם הופיע אפילו בעצמו, ועכשיו הוא חוזר
כאילו להמשך הישיר של הסרט הראשון. אהבה ראשונה
מתאר את החווייה המינית הראשונה של נער בשנות־העש־רה
שלו, בנו של פרוון יהודי, המתגורר בפאריס. כדי להדגיש
את ההמשכיות ביחס לסרט הראשון, בחר ברי לשני
התפקידים הראשיים בנער אלן כהן, שבהיותו ילד הופיע
בזקן והילד ובשארל דנר, שמגלם בשני הסרטים את אביו
היהודי, הטרוד והמודאג תמיד, של הגיבור (שהוא כמובן
בן־דמותו של קלוד ברי עצמו).
התוצאה היא מבט נוסטאלגי אל עבר תקופה שחלפה,
עם הבנה לבעיותיו ותיסכוליו של נער המתקשה למצוא
את בת־זוגו הראשונה למיטה וכמעט שנגמל ממין אחרי
התנסות ראשונה בחברת יצאנית. רקע חיי המישפחה באותם
הימים, המוסר המקובל אז וכמה מבעיות אותם
הזמנים, המתגנבים פח ושם בתוך המהלך הכללי של
העניינים, משלימים את התמונה.
מה שחסר בכל הסיפור הזה הוא אישיות נוסח סימון
המנוח, שבזכותו דיבר אותו סרט על כמה אמיתות יסו-
סרטים ווטורג ״ט ננסח סיריה
מקובל לחשוב שבמדינות ערב הטיוטא-
ליטאריות נסתם פיהם שיל אמינים ויוצרים
מפחד השלטונות, ואילו בישראל הנאורה
יכולים הכל להגיד את כל מה שעולה על
רוחם, בלי הגבילה ובלי משוא־פנים.
זד, נשמע יסד, מאד, אבל לפחות בשטח
אחד זה קצת אופטימי מדי. הכוונה, כמו בן,
לקולנוע. כי אם יש נושא אחד שיוצרי
הסרטים בארץ מפחדים ממנו פחד מוות
הרי זה הפוליטקיה. מאחר ישסרט עולה
כסף, וכדי להחזיר את הכסף צריך להביא
הרבה צופים לאולם, ומאחר שכל ׳המש קיעים
בארץ משוכנעים שהצופה הישראלי
אינו הולך לקולנוע כדי לעסוק בפוליטיקה
אלא כדי לאכול בורקאס וגעפילטע־פיש,
כל מה שמגישים לו על המסך הוא באמת
מאכלים מן הסוג הנזכר (יש כמובן יוצאי־דופן,
אבל נדירים ביותר).
והנה, למרבה ההפתעה, לפסטיבל לו־קארנו
הגיע סרט מסוריה שמעז לדבר
על שחיתות ורקבון במימשל בשפה ששום
סרט עלילתי ישראלי באורך מלא עדיין
לא ההין להעלות על דל שפתיו, אם בי
המצב המתואר בסרט זה, ששמו מר קיד מה,
יכול להלום להפליא את המציאות
שלנו.
עדותמר שי ע ה. מעשה בעיתונאי ש מכין
סידרת כתבות על שחיתות בחיוגים
הגבוהים, ומתמקד בעיקר על דמות אחת,
זיו של בעל־נכסים שמציג עצמו כ״לוחם
קידמה״ אבל למעשה מושך בחוטים מאחרי
הקלעים ואינו בוחל בשום אמצעי, כולל
סחיטה, רצח ושוחד, כדי להגיע אל עמדות־הכוח
הפוליטיות הרצויות לו.
כאשר העיתונאי מתחיל להתקרב יותר
מדי לאמת, דואג ״מר קידמה״ לסבך אותו
בפרשת רצח, מסדר אחר־כך עם המישטרד,
שהעיתונאי יופקד בידיו וישהה בביתו
עד לביתר הפרשה, מנסה לקנות אותו
בכסף ובהצעות מפתות, מאיים עליו, ו בשלב
מסויים אפילו משקד, אותו רעל
כדי לסחוט ממנו את המסמכים המרשיעים
שבידיו. כל זאת, משום שהעיתונאי מתע קש
לפרסם את הפרשה במלואה.
העוקץ האמיתי של הסרט, המעניק לו
את ממד ההעזה שלו, הוא דווקא סופו.
העיתונאי הצליח להוכיח את צדקתו
בפני המישטרה. עדות מרשיעה מוכיחה
ש״מר קידמה״ אשם בכל. ואז באה ה־מישטרה
ואומרת כי בהיות המדינה ערב
בחירות, היא פשוט תתעלם מכל הפרשה
ומוטב שכל המעורבים ינהגו באותה דרך,
לטובתם האישית.
העיתונאי עדייו לא נכנע. הוא מצלצל
למערכת ישלו, ומודיע ׳לעורך שדרש ממנו
כל הזמן את החומר כי כל עובדות הפרשה
בידיו ואפשר להדפיס. ואז משיב לו ה
אלן
כהן — חיפושים ראשונים
דיות באופי הצרפתי. בלעדי דמות כזאת, אפשר להיסחף
בתוך לבטי הנעורים של הדמות הראשית (אם כי אלן
כהן הנער, חסר את הקסם של אלן כהן הילד) או להתפעל
מן המתח הפנימי שמחדיר שארל דנר לכל דמות שהוא
מגלם, או להאזין למוסיקה של רנה אוטרז׳ה, מוסיקאי-
ג׳ז צרפתי ידוע ומחונן המשתלב בסיפור מפני שלמד יחד
עם ברי בבית־הספר. אבל יותר מזה אין מה לקחת הביתה.

תמונה מהסרט הסורי ״מר קידמה״
במישטרה הכל בסדר
עורך: מצטער, אבל זזדעתה 1ודע לי כי
האיש שהכל משוכנעים כבר בנבזיותו עומד
להיות דמות המפתח בקואליציה שהוקם
לאחר הבחירות, ועל כן — אין כתבה.
לא רק •בסוריה. כל מי שקורא עי תונים
ישראליים בכלל, והעולם הזה בפרט,
יודע בוודאי שסיפור מעין זה אינו חייב
להיות דימיוני כלל והוא יכול להתרחש
לאדדווקא במדינה ערבית.
אבל עצם העובדה שבמאי ערבי מעז
לכתוב סיפור כזה, והציג אותו על המסך
כשהוא ממוקם בארץ ערבית, מהווה הו כהה
לעירנות הפוליטית של הקולנוע בארצות
הערביות, שאינה קיימת אצלנו
כאן. אומנם נעשו כאן הרבה פשרות לטובת
המיסחריות, החל מצירוף מומנט מלודר־מאתי
חזק (רעייתו של המיליונר החשוד
היתה ארוסתו של •העיתונאי) ועד לאפק טים
מוגזמים בצילום (כל מיני סיוטים
דרך עדשות מעוותות) ,וזה פוגם •ברמתו
האפנותית של הסרט, אבל לא באומץ־הלב
שלו. וגם אם שמה של הארץ שבה מתר חשת
העלילה אינו נאמר אף פעם בפירוש,
הרי העובדות שהדמוקרטיה בה היא ל־מראית-עין
בלבד ושהפיאודליזם עדיין
מושרש עמוק עמוק בתוך נשמת העם,
בולטות מאד לעין.
אולי בזכות העזה זו הצליח הקולנוע
הערבי לקנות לעצמו מקום מכובד יותר
מן הישראלי בחוגי הקולנוע •המתקדם בעולם.
במאי מר קידמה, נביל מלאה, זכה
כבר בכמה פרסים בינלאומיים (בעיקר על
סרט קודם בשם הברדלס) ,נימנה עם חבר
השופטים בכמה פסטיבלים גדולים כמו
קארלובי־וארי ולוקארנו, וזוכה בהכרה לא
רק כאיש־קולנוע אלא גם כצייר וסופר.
כיזם מעורר כל סרט חדש משלו סקרנות

באירופה, וזה בינתיים יותר מכפי שאפשר
לומר על הקולנוע הישראלי.

כוכבים
נ>ו, א? ד,ן *! 11׳*קל!

צתם הופיעה אפשר להזכיר את סטיב
מקווין (בוליט) ,ריאן או׳ניל (הגנב שבא
לסעוד) ,פרנק סינטרה (הבלש) ,ועוד ה רשימה
ארוכה. אפל אם מישהו •נזכר היום
בכלל בסרטים אלה, הרי זה בגלל התפ קידים
הגבריים ׳שבהם, ולא בגללה.
מדוע ז פשוט מאד. לז׳אקלין ביסט יש
כישדון נדיר לקפל כל תפקיד שמוצע
לה, כמעט ללא הבחנה .״הסכמתי פעמים
רבות בעבר לגלם נשים שאינן יותר מ קישוט,
מעץ חפץ שניצב ומצטרף לכלל
התיפאורה של הסרט,״ היא מודה היום.
העובדה שלא יכלה לומר ״לא״ להצעות
המפיקים, לא השתקפה כלל בחייה הפר טיים׳
ואולי גם בכך היה כדי להכשיל
את התקדמותה בעולם הבד. להבדיל מן
הכוכבת המצדה ׳שמשתמשת בגופה לא רק
מול המצלמה, ז׳אקלין ביסט מתעקשת
להיות מונוגאמיסטית מושבעת, ואם כי
אינה מאמינה במוסד הנישואין (״אני או הבת
ילדים אבל איני משוגעת לתינוקות,
ומלבד הבאת תינוקות לעולם איני רואה
סיבה להתחתן״) ,היא חיה בכל פעם עם
גבר אחד בלבד, וקשרים אלה נמשכים
בדרך־כלל זמן רב. פעם זה היה שחקן-
הקולנוע הקנדי מייקל סאראזין, שאותו
הכירה פהסרטת סיפור אהבה לקצב הבוסה־נובה
בשם הרכיבה המתוקה ועימו חיתה
שבע שנים תמימות. בשלוש השנים ה אחרונות
היא המירה אותו בסוכן דלא-
ניידי בשם •ויקשור דראי, בן למשפחה
יהודית ממארוקו, הצעיר ממנה בשנתיים.
חלוקה כרודה. תכונה •נוספת שאינה

עוזרו /הרבה לפיתוח הקאריירה שלה, היא
החלוקה הברורה שהיא עושה בין חייה
הפרטיים לבין עבודתה .״כל זמן שאני
משחקת, אני מתמסרת לעניין בכל מאת
האחוזים,״ הכריזה על בימת הצילומים
של התהום .״אבל כשהצילומים נגמרים,
זה הסוף. בין סרט אחד לשני אני רוצה
בחיים פרטיים משלי.״
הקיץ, נראה שסוף־סוף הגיע גם תורה
לגדולה — אם לא בעיני הביקורת, לפחות
בעיני הקהל. התהום• ,הרפתקת ציד־אוצרות
•במצולות, כבר גורף מיליונים בארצות-
הברית, כשהיא מתחלקת בעבודת הצלילה
בו עם רוברט שאו (שמנצל את ההשכלה
שרכש במלתעות) יועם ניק נולטה (שמנצל
את התהילה שרכש בעשיר ועני)• ,והיא
כבר מופיעה בימים אלה במה שעתיד
להיות הפצצה הרכילותית של השנה ב קולנוע,
סרט בשם המיליונר היווני.
דימיץ לא־מיקרי. אומנם, מפיק ה סרט
הזה מכריז השכם והערב שכל דימיון
בין הסרט לדמויות חיות הוא מיקרי ו-
בלתיימכוון, אבל כאשר התסריט מספר
על איל־ספנות יווני שמתגרש מאשתו ה ראשונה,
מנהל רומו עם זמרת-אופרה,
נישא לאלמנתו של סנטור אמריקני, מאבד
את יבנו בתאונה ומת בסוף הסרט שעה
שאשתו האופנתית מטפלת, בנידיורק,
בענייני בתה המתוסכלת, לא צריך להיות
גאץ כדי לנחש שהכוונה לחייו של אריס־מוטל
אונסים ונישואיו לדאקלץ קנדי.
״יתכן שקיים דימיון כלשהו להמות
חיה,״ אומרת דאקלין בזהירות רבה, מאחר

יש כוכבים שדורכים בן־רגע, הופכים
מאלמונים לאלילים כאילו במגע מטדדקסם
— למשל, סילווסטר סטאלונה. יש כוכ בים
שעובדים במשך שניט בצל עד שיום
אחד הם זוכים בהכרה הרישמית — למשל,
ג׳ק ניקולסון• .ויש כוכבים — שנדמה כאילו
הם מתגלים בן־רגע, ובמשך שנים רבות
הם ממשיכים להופיע ברשימת ״ההבטחות
הגדולות״ .העיתונים כותבים תמיד על
הקאריירה שלהם, בסימן עלייה, ומשום
מה שום דבר לא קורה — למשל, דאקלין
ביסט.
לפני 11 שנה היתה דוגמנית מצליחה,
כאשר הזמין אותה פולנסקי להופיע בתפ קיד
קטן בסירטו ללא מוצא .״זה היה
מגרה וסוריאליסטי,״ נזכרת היום ז׳אקלין,
שנתנה הסכמתה ובכך פתחה בקארייחז
חדשה למרות שלא היתה לה שום הכנה
פורמאלית לכך. בתם של פרקליטה צרפ תית
ורופא סקוטי (שהתגרשו לפני זמן-
מה) ,כל מה שיכלה לזקוף לזכותה היה
דיבור שוטף יבשתי שפות־האם שלה, אוסף
חמוקים עוצרי־נשימה וקלסתר פנים מוש לם,
המקושט בזוג עיניים נדירות ביופיין
אפילו במיקצוע זה, שבו עיניים יפות הן
מיצרך עובר לסותר.
חלק מהתיכאורה. מאז, היא עומדת
להיות כוכבת גדולה. זה ברור לכל. עוב דה:
ב־ 10 השנים האחרונות השתתפה
ביותר מ־ 30 סרטים. בין הכוכבים שבמחי-
הטרור המתפעוט
יום א׳ השחור (פאר, תל-אביב,
ארצות־הברית) — אירגון־מחב־לים
ערבי מחליט לזעזע את דעת
הקהל בארצות״הברית על־ידי הטלת פצצה קטלנית בתוך
איצטדיון מלא וגדוש אנשים. יחידת מודיעין ישראלית מגלה
במיקרת את המזימה, כאשר היא מוצאת סרט-הקלטה תון
כדי פשיטה למחנה מחבלים בלבנון. ישראל מזהירה את
ארצות־הברית ושולחת שניים מן הסוכנים שהשתתפו בפשיטה,
כדי לסייע לביון האמריקני במניעת השואה.
לכאורה, המיבנה הקלאסי של סרט־קטאסטרופה, יורש
להמיגדל הלוהט ולדומיו. אבל יש בכל זאת הבדל. רא־שית,
משום שהסרט מדבר על בעיית פוליטית אקטואלית
שצריכה להיות קרובה לכל אדם בישראל. שנית, משום
שהשחקנים הראשיים — רוברט שאו כסוכן־ביוו ישראלי,
מארתה קלר כגרמניה העובדת עם המחבלים וברוט דר!
כטייס שדעתו נטרפה עליו עקב שבי בצפון ויאט־נאם —
זוכים בהזדמנות לפתח את דמויותיהם ולא רק לעשות
העוויות תורניות. ושלישית, ואולי החשוב ביותר, הסרט
אינו מנסח להטיף לאף אחד מן הצדדים.
הבמאי ג׳ון פראנקתיימר דבק באובייקטיביות עד כדי
כך שהוא נמנע פעמים רבות מלומר דברים עד הסוף, וכדי
לא לנקוט עמדה לשום צד, הוא נאלץ למצוא לעצמו לא
פעם מיפלט בהכללות — הן בפיתוח העלילה והן ביחסים
בין הדמויות. מצד שני, כדי להסתיר חיסרון זה הוא
משתעשע בבימוי ובעריכה פירוטכניים מבריקים, כמו

ברום דרן — מטורף בשירות המחבלים
למשל, בפלישה למחנה המחבלים בלבנון או במירדף אחר
מחבל חמוש ברחובות מיאמי. וזח מגיע לידי אקרובטיקה
של ממש כאשר, בשיא הסרט, תלוי הגיבור על מעטפת
בלון המתנשא באוויר בגובה רב.
כל זח עשוי במיקצועיות חלקה ובטוחה עד כדי כך
שלפחות בעת הצגת הסרט אין הצופה מוטרד על-ידי האמינות.
הוא מרותק לכיסאו ונושך את שפתיו. וזח בהח לט
הישג שאסור לזלזל בו.

שכל העיניין הוא עדין ועורכי־הדין ממ תינים
להזדמנות הנכונה כדי ללטוש מיל-
תעותיהם ,״אבל אני איני מתכוננת לחקות
איש, ובמיוחד לא את הגברת שרבים מת כוונים
אליה. ראשית, משום שאיני יודעת
דבר אודותיה, ושנית משום שיש לי רושם
שאיש אינו יודע עתר מזה.״
מצד שני, מי שמתבונן היטב בתמונות
של ז׳אקלין ב• .ומשווה אותן לתמונות של
ז׳אקלין או ,.מגלה מייד דימיון מפתיע.
והעובדה שהאופנאי הקסוע של הגפרת
קנדי־אונאסים הוא זה שמכין את התיל־בושות
לסרט ודאי איננה מיקרה, אם כי
הערה אחת משלו יכולה להתפרש כפחות
מאבירית: הגברת ביסט הפתיעה אותו ב־גיזרתה
הנשית. תאם פירוש הדבר שלגברת
האחרת אין גיזרה כזאתי
אנתוני קווין, המופיע לצידה בסרט זה,
מוק6ם מז׳אקלין ביסט לא פחות מכל
חבריה הקודמים לעבודה .״היא אשה מק סימה
בבריאות הנפשית השופעת ממנה,״
אמר עליה הבמאי הצרפתי פרנסואה טרי-
פו, שביים אותה בחלילה האפריקאי יוה־נחשיב,
לכל הדיעות, כמומחה לנשים בפלל
ולשחקנקת בפרט.
כיום, בגיל ,32 היא מרגישה שהתבגרה.
וזה מתבטא במיוחד בכך שאינה חוששת
עוד כי ירננו עליה שהיא עקשנית, יומר נית
או מפונקת. ומאחר שאינה חוששת
עוד, היא רוצה להגשים חלום ישן: ביטוי
סרט. ואולי שם, אם גם תשחק, היא תופל
להקדיש לעצמה את כל השורות האובות
שהחמיצה בסירטיהם של אחרים.

לא לגבר•! לא לגבר•! לא לגברים! לא לגבר•! ל)

!230220

אופנה

השארואויס באים
ראיתם פעם אחד מבני־דודנו הלבוש
״שאלואר״ז אלה המיכנסיים שלובשים ה מוסלמים
הדתיים, ואשר בין בתי הרגליים
שלהם מצויים קפלים צפופים היוצרים שק.
התייר המערבי תופס את הבטן, מתקפל
לשניים, ומתחיל לצווח בצחוק פראי —
־כשהוא מדמיין לעצמו מה אפשר לעשות
לתוך השק הזה שנה ׳שלמה מבלי שאפילו
יתמלא.
הרעיון הטמון במיכנסיים אלה אינו מער־גן
בעולם הקולינארי, אלא הגינקולוגי
דווקא. המוסלמים הדתיים מאמינים ש הנביא
הבא ייוולד מגבר, וכנראה כדי
לשמור על העולל מנחיתה טראומאטית
על הקרקע בשעת הלידה, יצרו את ה:מיצ־נח
הנ״ל. הפלח הצנוע הלובש בגד זה
לא יבול לתאר לעצמו אפילו בחלומותיו
הפרועים ביותר שמיכנסיו אלה הופכים
אופנה לוהטת כדלקה בשדה־קוצים.

ב דו מהבהירה

פנטסיה מיזוחית

לא אתערב בשאלה אם מי־זזסצן מעו דדים
צמיחת שער או לא, זאת יש לברד
בשיחה של ירק חמש דקות עם אשר,
המחימצנת מחלפותיה. אם בנותר, תתיר לה
— הקא תשמח לגליות מה מי־החמצן מעו ללים
לשערה. בכל אופן, בבקשה המירשם
של ד,קוסמטיקאיות, להבהרת איזוירים בעלי
פלומה יכהה:

חאפלה שלא מן העולם הזה אפשר לעשות
סביב צלחת: אחת בעזרת גבינה לבנה
מיוחדת, ולחם טרי בעל קרוס, פריך,
הנראה כסו פ״תד. נפוחה, .
את המירשם קיבלתי מרותי, אישיות
ירושלמית ׳אגדתית יאשר אילו רק הרשתה
לי, הייתי מזמרת עליה זמורות מכאן ועד
סוף העולם. סיפור כל פעליה, לא היה
:מותקר דף פנוי בשטח, וההיא משחררת
!לי לפירסום רק !מתכון. אבל — אם סכינים
אותו בראוי אין דבר שידמה וושוה לו.
עושה שטח בראש, ומאושר !בבטן — ומה
צריך הבך אדם וותר מזה?
!ובכן. לוקחים 250 גרם, גביעה שמנה
. 120/0מקצצים בפנים זר כוסברה טרי
(דומה לפטרוזייליה בצורתו) .בצל ורוק
קצוץ, שפיטה אדירה שמן זית, ומלח בלי
קמצנות.
מערבבים הכל, זורקים את הדיאטה לפח,
ואוכלים כמו חומוס, בעזרת הפיתה.
הא? ׳אמירתי שזה טוב?

שקית אחת בלונדור 1+3של וולה
(להשיג יבבתי מידקחת ונפרפוטריות) ,ל ערבב
בכארבע-יחיטש כפות ומי־חימצן ,60/0
לערבב בקער״ת זכוכית או פלסטיק, לא
!מתכת. התערובת צריכה להסמיך כמו קדם
עדין, וגוונה הסגול ׳מבהיר עד תכלוד
בהיר תוך כדי פעולת ההבהרה. למתח׳
בעזרת !מקלון, או ידית !מוברשת״ישיניים,
ולהשאיר על העור לעשרים דקות למתת
העיקצוץ. לשטוף בהרבה מים וסיבון.
קרני השמש הם קטליזטור יוצא מן
הכלל לפעולה. את הכתמים הלבנים,
הנשארים על העור כעיקבות הטיפול,
מורידים בעזרת שיפשוף נימדץ ממגבת
להזרמת הדם! ,והמתנה של כחצי־שעה.
ניתן לחזור על הפעולה למחרת. אם
העיקצוץ הוא יממש בלתי-ניסבל, להוריד
יאת התערובת ולנסות לערבב ׳תמיסה הדשה
עם אחוז ׳מי־חמצן נמוך יותר. העור חייב
להיות נקי !מסל שומן לפני ההבהרה.

את הבשורה האופנתית הזו, היישר מ חדל,
הביאה ארצה המעצבת ליזה בוקר,
המייצרת אותם באופן בילעדי עבור ה־אופנאית
אביבה פיבקו.
לובשים בגד זה עם עקב גבוה מאד
וחולצה קטנטנה.
בתמונה מדגימה אביבה פיבקו את ה־שאלואר.

להשגת:
אפקט ׳טקבעי, להבהייר עד בלונד-
פלטינה !ולא להפסיק את התהליך באמצע,
כשהשער עדיין בשלב הג׳יגג׳י.

אביבה פיבקו והשאלואר

אם האייזיור מגורה
לשים. טאלק רגיל !

לא לשים קדם.

פטנטים
המרזה השעיר־לעזאזל, הקורבן, והמוקצה מבין
כל פריטי המזון המאכלסים סיר ממוצע,
הוא שיכבת השומן הצפה בכל מרק־בשר
ראוי לשמו, ומוציאה מהכלים את מנהלת
התזונה בעלת התודעה הדיאטתית המפו תחת.

חלילה שהיא מפסיקה להגיש לבני-
הבית מחית עם חמאה, או עוגות עם טון
סוכר — אבל ש ם לא רואים, לא מרגי שים,
אין קלוריות. שיכבת השומן הידר דרה
מגדולתה הגליציאנית, ורק עוד כמה
סבאים מתעלפים מתענוג בגינה.
השיטה הרגילה ד,תולשת תיגבורת שו מנית
זו מלבצע איחוד מישפחות עם רד
טאייר הפרטי — היא לקרר את המרק
במקרר. ואז, כשד,שיכביד, השומנית מצהי בה
וקופאת, זורקים לפח את שיברי ה לוחות
המגובשים.
הכל טוב ׳ויפה אם יש פנאי. אבל קורה
כאשר רוצים לאכול את המרק עם גמר
בישולו ,׳ולא רוצים בכל זאת להגיר שומן
עד הסנטר ו — מוציאים בעזרת כף. מלא כה
אידסופית, בלתי־נוחה, כשבכל נאגלה
דולים שיבעים אחוז מרק יחד עם שלושים
אחוז החומר שרצינו להרחיק באמת.
מה עושים? הולכים לסופר־סל, קונים
כף מרק בודדת (כדי לא לקלקל שום סט
ביתי) ,לוחצים את ראש הכף אל מישטח
יציב, ומכופפים בזווית של 90 מעלות,
נולדה כף פטנטית אשר אין נוחה ממנה,
בדיוק למטרת הוצאת השומן.
ואם בשומן עסקינן — כאשר מוגשת
במיסעדה מנת מרק׳צח, שאומדן חד מאשר
יתרון מרחיק־לכת לכמות השומן הצפה
בו, מגייסים את כל מלאי ה״בלי בושה״,
ומניחים על פני המרק מפית נייר (עם
הצד המחוספס כלפי הנוזל) .׳השומן ייספג
אחרי כחמש־שש מפיות ממולאות אשר
אותן מניחים במאפרה. להתעלם לגמרי
מן המעשנים, המביטים בעיניים שונאות
איד ממלאים להם את המאפרה ׳בזבל מסוג
אחר לגמרי, ומתעלמים בהזדמנות החגיגית
ג ם מבעל המיסעדה. גועל ׳נפש של עצה,
אבל מאד מעשית.

טעם הח>>ם

לשג יי״ס
כביר שנתיים אפשר לראות טיפין־טיפין,
בעונה זיו של השינה, כשהם סדורים בסל סילות
קטנות, את פירות הליצ׳י הסיניים
שאותם מגדלים בחלקיות הניסיוניות של
מכון וולקני, בכמויות מיסחריות, בינתיים
ניתן להשיג פרי זה במירבצי הכסף ה-
׳שמנים, קרי הסופרסלים של איזורי ה־
״יוקרה״ .המחיר הוא כ־ 40ל״י לקילו. לא
הוצאה ליום־יום, או בהחלט כדאית, ולו
רק פעם אחת, כדי שלא למות בור.
טעמו כטעם גן־עדן, בניחוח מעורב של
פיריות טרופיים, ואינו דומה לשום פרי
אחד.

באי המיסעדות הסיניות התוודעו עוד
קודם*לבן לפרי זה, המוגש להם באופן
משומר מקופסאות. אבל אין להשוות טעם
שימורים, יטעים ככל שיהיה, לניחוח ול בושם
הפרי הטרי.
צבע קליפתו העצית־גמישה של הפרי
הבשיל הוא כגון היין ובמרכז הפרי, ש גודלו
כאגוז, גלעין גדול חלקלק כשל
השסק.
טכס אכילת הפרי המשומר אינו מסובך.
בוחרים בחנויות הסופרסל קופסה שעליה
כתוב ״ליצ׳י בסירופ קל״ .הליצ׳יס בסירופ
הכבד מצריכים השרייה של יומיים במים,
שבן המתיקות ממש צורבת בגרון.
הליצ׳י הטרי הוא סיפור. לוקחים את
הפרי כ יש ה ע יו ק ץ שליו מופנה בלפי ה פה,
וקיוטימים לו את חלקו העליון — כדי
שליש: מקליפת הפרי — בשיניים. את
כל הפעולה מבצעים בשפתיים סגורות,
שכן הפרי מתיז כמיזרקיה. לאחר־מכן, עדיין
בשפתיים צמודות, לוחצים באצבע וב אגודל
את הקליפה הנותרת — ובפלו־פ
אחד מחליק ה תוו לתור הפה כמו צדפה
חלקה. אחרי מיספר ליצ׳יס, נהפכים ל מומחים.
באחריות.

שימורי
ליצ׳יס

או די י קי ר תי,
ב ע לי ואני חיי םבדרך ־ כלל די בסדר,
רק דבראחדמפ רי עליאצ לו ב או פן איו ם,
הו אמאחרב או פן כ רו ני לכלפ גי שהא תי.
ב צו רתש גו בלתב זי ל זו לבענ יי ני. בדב רי ם
ש לו הו אדימק פי ד. אי ךלשכנעאותו
שג םעניי ני חשו בי םלאפ חו ת.

יש לזה דרך בדוקה. הסבתות שלנו הוו
אורבות עם מערוך מאחרי חדלת, אכיל
בימינו הטכנולוגיה השתפרה. כשאת מב חינה
ששעת הישי״ן מגיעה ואלופך עדיין
לא ,׳סדרי לו יפה, בשורה: נעל־עץ עם
עקב גבוה, מחבת עם רדיוס לא קטן מ חבית,
וגם מערוך. השאירי ליד כל
המוצגים הנ״ל פתק לאקוני :״תבחר אתה.״
שכן ברגע סקירת חמיסדר — את כבר
תהיי מפליגה הרחק־הרחק בעניינייך מבלי
לחכות ליו. האפקט יהיה מהמם בתנאי ׳שלא

ב רי או ת

שיניים מ ב הי קו ת
מי שרוצה לקחת ברצינות את נושא
תחזוקת השיניים של ילדיו, וגם את שלו —
בהזדמנות החגיגית — מוזמן בזאת לקרוא
את השורות הבאות.
רופאי-השייניים זועקים כבר דורות כי
צריך לצחצח נכון את השיניים. בבית־הספר
מלמדים, יוכל תינוק יודע, שמצח־צחים
בתנועות מלמעלה למטה, לסירוגין,
וכד.
בכל זאת, בדיוק את כל כובד הלחץ, י,
אין שמים במקומות היותר נחוצים. היד
מתרגלת באופן אוטומטי ליתינועיוית שבלו־נירון,
ויהעששת חוגגת.
בכדי להתגבר על בעיות הקניית הרגלי
הציחצוח הנכונים, הומצא הפטנט הנחמד
הבא.
מה עושים?
רצים לבית־מרקחת. מבקשים ״כדורים
צובעים אדומים לשיניים״ ,נותנים אותם
בפי הינוקא, ופוקדים עליו ללעוס. הנ״ל
לועס ומרסק אותם היטב בשיניים, ולפי
נקשה מפורשת יורק את העודף.
כעת השיניים אדומות־ורודות כשל
דרקיולה צעיר, כל החיידקים הטפילים תפסו
צבע מוחשי.
נותנים בידי הרך מבר־שת ומישתיה, מס בירים
לו שהמקומות היותר אדומים הם
מירבצי המיקרובים, שאותם עליו לתקוף
בהיסטריה. אחרי עבודה מאומצת מצידו
בודקים אם הרג היטב את כל הפושעים,
אשר החומר הסודי המיוחד צבע אותם,
וגילה את פרצופם האמיתי.

׳תזכירי את התקרית בכלל וגם לא תתפתי
׳להיגרר לוויכוח ש ה יו א ינסה להתחיל.
חייכי ליו במתינות בפרצוף, כעיוצרת סוד,
ואל תאמרי לעולם מילד, בנושא.
החביבות המוגזמת שלך׳ בתוספת ה שינוי
הקוטבי בהתנהגות ( ביחוד אם
קודם נדנדת הרבה) יגרמו לפושע להס תכל
על העסק במבט מכבד יותר. איך
אמר דה גול :״המיסתורין הוא השילטון.״
ילא מדובר כאן על שילטיון, אפל תוספת־כוח
לעמדתך בעיניו היתד, יבולה
להיות יופי של רצפט.

נא לדאות את העניין
המסודר.
יש רק לפונות אל
אודי יקירתי, ת.ד,130 .
תל־אביב.

אודטה דני!

במדינה

זנ שנ ץ

הווו!!

פשעים
דם בחת1נה

האם נרצח האורח
־ג בשוגג או מיריות שימחה?
החתונה שהייתה בעיצומה ,׳בכפר בקד.
אל־גרבייה שבמשדלש, נקטעה לפתע. ה יריות
המסורתיות שפילחו את האוויר חדלו
אף הן. מוחמד עבד איל־רחמן בן ,21
תושיב הכפר, נפל מתבוסס בדמו. חברו
ריאד, שעמד סמוך אליו כרע אף הוא,
פצוע ושותת־דם.
לשוטרים שהוזעקו למקום לא נותר אלא
לקבוע את מותו של מוחמד. חברו, ריאד,
הובהל לבית־החולים. בחקירת המישטרה
הוברר כי מותו של מוחמד לא נגרם בכוונה
׳תחילה, אלא כתוצאה מכד־ר שנפ לט
ופגע בו.
אך לכמה מתושבי הכפר שהיו עדי־ראייה
לאסון, גירסה שונה. לטענת אחדים
מהם נפגע טוחמד בביטנ׳ו בירייה מטווח
קצר. הכדור שפגע בו והרגו יצא מגבו
ופגע בחברו שעמד מאחוריו. מכאן, לטע נת
חלק מאנשי הכפר, שהירייה שהרגה
את מ־חמד עבד אל-רחמן ופצעה קשה -
את חברו, לא נורתה בשגגה אלא בזדון.
הפגנת חיוניות. המישטרה עצרה
שיבעה חשודים, שלושה מהם קרובי מיש־פחת
ההרוג. השיבעה שנעצרו, תחילה
ל שמונ׳־ ,ימים, נשארו במעצר לבקשת
המישטרה, שביקשה להאריך את מעצרם
ב־ 15 יום. זאת, עד לפסיקת בית המישטט
שיקבע אס ר,מיקרה יהיה תוצאה של הריגה
בשוגג איו, להבדיל, רצח בכוונה תחילה.
בכפר יש המשוכנעים שמוחמד עבד
אל־רחמן היה קורבן לקבוצה של ״אלמנ טים
בילתי־אחראים״ ••שמסורת היריות באוויר
המתלווה באחרונה לחתונות הנער כות
בכפר הפכה לגביהם דבר שבשיגרה —
דבר שנועד, בעיקרו, להפגין את נחיצותם
ואת השיבותם במעמדים אלה.
דודו של הנפטר, מוסטפה בנאיים,
ע׳ורך־דין במיקצועו, סיפר על הצטברות .
של גורמים מקומיים וחיצוניים שהובילו,
לדעתו, לאסונות דוגמת זה האחרון, ש לדבריו
לא היה בלתי־צפוי .״לפני שבו עיים,״
סיפר ,״קרה מיקרה דומה. מיקרה
שהיה צפוי.״
אומר מוסטפה :״האוכלוסיה רואה ביריות
חלק מהשמתה. זהו הלך־הרוח׳ות.
הדבר מעודד אנשים לרכוש כבוד ומעמד.
אלא שיש אנשים שמהווים קבוצות מיעוט,
שרואים לעצמם זכות להפגין את חיוניותם
בחתונות אלו.״
תופעה זו הצמיחה, לדעתו, במה תופ־עות־לוואי.
האחת: רדיפת הצעירים אחר
נשק — אם בעבודות שמירה המקנות
להם זכות להחזיק בנשק. אם בהתרפסות
לפני גורמי ממשל ואנשי מישטרה בשי-
׳תוף־פעולה ובמסירת מידע, המקנים להם
בתמיוה זכיות להחזיק בנשק לחמה־עצמית,
כביכול.
הצטברות מלאי הנשק בכפר מדאיגה
גם את ראש המועצה, גלאל אסו־טועמה.
לדבריו הגיש למפקד מישטרת מרחב
נתניה, שבפיקוחה נמצא הכפר, עצומה
החתומה בידי 500 איש מתושבי הכפר,
שבה הוא מבקש פיקוח מישטרתי והיתר
מוסמך מטעם המישטרה לכל המבקש ל החזיק
נישק בתחומי הכפר.
ניקמת ־ ד ם .״׳המצב כפי שהוא לא
יכול להימשך,״ אומר גלאל, ומוסיף :
״חוגים נרחבים בכפר החליטו על החרמת
החתונות עד שתיפסק מסורת הרריות.״
לדעתו האישית, מסורת זו בלתי־נסבלת
ואף אינה רצויה.
•תגובת ׳מישטרת מרחב נתניה על הש תלשלות
המאורעות ה׳אחרוינים. ב׳בקה אל־גרבייה
היתד. פושרת למדי.
אמר ניצב־מישנה עירן, מפקד המחוז :
״אני מודע לעובדה שכלי־נשק נמצאים
בידי חלק מהתושבים. הם נמצאים בידם
באופן חוקי, באישורה וסהמלצתה של
המישטרה. אשר לכלי-נשק לא מורשים —
זו כבר שאלה אחרת.״
ובינתיים נמשכים החיים ׳בבקה אל-
גרבייה כסידרם. יש המנסים לשכוח מה
שקרה. אחרים מבטיחים ניקמת־דם, במידה
שישוחררו העצורים בפרשה.
העולם הזה 2087

הפעל את דימיונן ונסה למצוא
לציור שלמטה כותרת מתאימה, אשר
תסביר מה אתה רואה בו. הצעות
לכותרות יש לשלוח לפי הכתובת :
״קשקשת״ ,ת. ד , 136 .תל־אביב.
בין הזוכים יוגרלו פרסים: שתי
מנות בשווי — 50ל״י (חמישים לי רות)
כל אחת, באחד מסניפי רשת
הפיצריות רימיני בתל־אביב.

קשקשת 2087

קשקשת 2085

זברה עוברת במעבר־חצייה.

שמחה נוימן,

ר ח׳ המע פי לי ם
,9באר ־ שבע

סמל הפיחות חדוחר.

אלישבע זכאי,

ר ח׳ ק רי ני צ י
, 16רמת ־ גן

ודווקא במעבר־חחצייה הוא
ניסה לעקוף את המכבש !״
דדי תבלין, רח׳ גזר ,6תליאביב
• ״לעזאזל ! דווקא בשיא המתח
של מירוץ־הסוסים התקלקלה הטל וויזיה

אברהם טל,

עין ־ כרמל

• סוס בשח־סת שנפלה ליו לבנה
על הראש.

שירידי לוי(כר־אור),

ר ח׳ א בן ־ ג בי רול , 175ת ל ־ א בי ב

מאוזן :
•1טרוניית ; .5מרכאות 10 פרוסה
. 11 דורון 13 ובשה מוקפת ים ; 14
עוף־טרף 15 בהשאלה: עלוב־נפש
. 16 מידת-אורד אנגלית 18 בתוספת
ועוד ; .20 השאלה: עלוב־נפש 21 :
הופך ללבן . 22 :או מדה ; .24 בית הפרה
.25׳בילבד ; .26 מורא גדול ; .28 מעט ;
. 30 עצם 31 ואקום ; •32 ספינת המידבר ;
.34 הקדש מוסלמי 35 זה הוא (הפוך)
. 38 מחיטי הארג ; .39 תומת־מים ; 41
בלוטת־הנקה ; .42 עשירית האלף ; 43
ושן ; .45׳תוצרת הכיבשה ; .47 צונן
.48 סרימטר ; .50 פר־מירעה ; .51 מושח
׳שמן ; .52׳אפס כוחו ; .54 סימבול
.57 יפעה ; 61 קידומות הולנדית 62 מעט
.64 רסיסי־לילה ; .65 תיבלה ; .66 אדון ;
67י תבלין לקפה 69 שם מתקינים את
היין ; .70 הם ; .72 דוכן מוגבה ; .74
נתח בשר־חזיר ; .75 אין־כסף .77 :מין
מם ; .78 מקביל לקנה ; .80 אריג דק
מובחר ; •82 צעיר ; .84 עצם בפה ; .85
קיטור ; .87׳בית הציפור ; .88 מילת
תיקווה .90 :סיומת לרבות ; .92 מילת
חיוב .94 :קונצרן גדול בארץ ; .95
תבואה ; .97 בוסתן ; .99 מי׳לת־בקשד: ,
. 101 מתגורר 102 שרוי בתענית 103
יישוב בארץ 104 עיר בקנדה __

מאונך :
. 1עולם ; .2מידת לח קדומה .3 :
רי־ב־ת שחורה ; .4קריאת־יגון ; .6ראש
אגף (ר״ת 7שיח יו .8 מטבע
יכאני ; .9מחלקי הפנים 12 מחלקי
היממה 15 בור עמוק 16 מגילגולי
הארבה 17 מישפט 19״פיפינג טום״ ;
.20 עלה בספר ; .21 עיסת־שקדים ; .23
מיקווה־מים ענקי ; .24 ראש, בערבית ;
.26 חשיפה ; .27 בת־קול ; .29 מין מאכל
נוזלי ; .30־נחמד ומתוק ; .33 חגיגה
גדולה ; .34 יכירה אירופית ; .36 שירו ! ;
.37 פיר גדול ועמוק ; .40 עז׳לץ ; .41
מיניסטר ; .44 ריקבון ; .46 בגד־שרד ;
.47 טול 39 אנדרטה ; .50 חווה ה״תה
הראשונה ; .53 מבהמות חבית ; .54 סע רה
; .55 מזון אבותינו במידבר; .56
מגיח 58 מוינה בתורת החשמל ; .59
קיבוץ בהרי ׳אפריים ; .60 איזור בעב ;
.62 כמו 47 מאוזן ; .63 מין משקה ;
.66 כלל הספרים היוצאים לאור ; .68
בן מדינה שכנה ; .71 מוט דק ; .73
מוחשי ; •76 תריוסה ; .77 חוכמה ; .79
מילת ׳שלילה ; .81 סלי־קיבולת גדול :
.83׳הסתלק 84 הנותר ; .86 צאצאיה ;
.90 סופר אמריקאי (ש״מ 91 מלך
עמלקי מיקהאי ; .93 מכלי התיזמורת ;
.95 כומתה ; .96 מילת •שואלה לכמות ;
.98מ״לת ׳בקשה 100 מכינויי האלוהות ;
. 101 גוף 102 תויהאה מפורשת.

15623839
מ ס עדו ת אי ט ל קיו ת
טל 288800 .
תל״אביב, ככר אתרים
תל־אביב, ככר מלכי ישראל ,4
טל 263987 .
תל״אביב, רח׳ אבן־גבירול , 24
טל 266177 .
טל 221681 .
תל״אביב, דיזנגוף 93
חיפה, רבי הנכיאים , 20 טל 640201 .
טל 252654 .
חיפה, דרך רופיו כשר ירושלים, רח׳ יפו 43 כשר ירושלים, המלך ג׳ורג׳ 15
רמלה, רה׳ הרצל 102
אילת, מרכז התיירות החדש חדש!!!

בן־יהודה 262
פינת דיזנגוף
טל 455070 .

!977

האם כלב משת י ן הנו פעיל ! ת אמנזתת
דיר גיקיל ומ יסטר היידבמועצה ־ לתרבוח ־ ולאמנות

חושבים

אלט־נוי־שטיין
ממוזיאון הבריטי בלונדון מצוייד, סידחד,
של טבלות־חימר מסיפרייתו של המלך
האשורי אשורביניפל, מן המאה השביעית
לפגי ספירת הנוצרים. הטבלות מתארות
את תהליך ייצור הזכוכית בימי קדם.
בעוד כמה שנים יאכלם מן הסתם המו־דאון
העירוני של תל־אביב, סידרת תצ לומים
שתתאר את תהליך זיגוג וניפוץ
הזכוכית במחצית השנייה של המאה ה־,20
מעשה־ידיו של האמו/זגג יהושע נוי־שטיין.
בינתיים
מציג בימים אלה מוזיאון תל-
אביב, באולם הגדוול מם׳ 4שלו, סיכום־
הכלבים בעזרת כלב שהשתין על אדמת רמת־הגולן
הדשנה, שמן הסתם היתד, ניסיון לעטוף
אמנות משוללת אידיאולוגיה בתכסיס של
ביטוי פוליטי, ומחאה חברתית שהעתיק
מאמנים קוגספטואלים ערכיים.

בתערוכה שלו מגיע נוישטיין לקבי עה
חסרת תקדיס בתולדות האנוש, והיא :
״שני חצאים יוצרים שלם״ .אם להניח
לליצנציד,־פואטיקה הגיאומטרית של נוי-
שטיין, הרי מפליא למצוא אח ניסוחה
של! אוצרת המודאין התל-אביבי, הגב׳
שרה ברי״טברג, הקובעת כי נוישטיין :
,״המציא׳ מערכת סגורה משלו, הפועלת
בתוך גליזץ הנייר וכוללת קיפול, קריעה,
חיתוך וכו
לשם השלמת האבסורד בתערוכתו של
נוישטיין, מצערת למדי העובדה שהאמן
לא טרח להביא אל בץ כתלי המו דאון
את הכלב שהשתין על אדמת רמת־הגולן,
על־מגת שזד, יבצע פעילות אמנותית
דומה באולם מם׳ 4של המודאון התל־אביבי.

תיאטרון

גזע.

מיתוס

החווייה
הישראלית.

אלביס דנציגר
רגישותם של כלי־התיקשורת האלקטרו ניים
בישראל (רדיו, טלווידה) לבעיות־היסוד
של התרבות־הישראלית הן מן
המפורסמות. ולא מפליא כלל שבין מוספי
סיפרות רדיופוניים מכוסי איזוב וציחצו־חי-לשון,
ועד לכתבות סופשבוע בטלוויזיה
על אודות רקדני בלט מודרגי מזדקנים
והצגות של תיאטרון מיסחרי משוללות
ערך אטנותי כלשחו — מתחמקת התרבות
הישראלית בינות לאצבעות החלולות של
כלי־תיקשורת אלה.
בשבוע שעבר בא והוכיח מוחו של
אליל־הזמר האמריקאי אלביס פרסלי את
אדזלת־התרבות של הרדיו והטלוויזיה.
ב רי ש בו ע — יו מן אי רו עי ם הובאה כתבה
,של המופקד על תיק התרבות בחדשות
הטלוויזיה, צבי גווץ, שהמיר את געגועי
גופות הרקדנים בנענועי ירכיו של האליל
האמריקאי המנוח. גם יו מן ־ ה ש בו ע של
שידורי ישראל — רדיו, מיהר וגייס את
מומחיותו של המלחין יוסי !מר־־חיים,
שהוכיח בבקיאות רבה את ״תרומתו״ של
אלביס פרסלי לאנושות.
מותו בטרם־עת של הפסל יצחק דנציגר
בתאונת־דרכים לא זבה בכיסוי בכלי-

והחיים

טישפחד! סביב האח וזזכלבלבים יושבים
כשקט ומקשיבים, ועם סיום הסיפור הם
שואלים שאלות רבות :
,מה ת א אדם?׳ הם שואלים.
ואולי , :מה ת א עיר?׳
<י , :מה היא מלחמה ף׳
אין תשובה חיובית אף לאחת מן השא לות
האלה. יש ה שעתת וסבתת וניחושים
למדניים רכים, אך תשובות _ אין,..״

פורתיאטרון

יהושע נוישטיין
שני

ח צ אי ם

יו צ רי ם

שלס

ביניים מעשה־ידיו של אותו אמז/זגג.
אמנותו העכשווית של נוישטיין מתמקדת
בגיליונומ־נייר רבים, מתוצרת מיפעלי נייר
חדרה, החתומים ומוצגים סמעשדראמנות
של יהושע נוישטיין.

קומיסארית התרבויות של ישראל,
מנכ״לית המועצה־לתרבית־ולאמנות, נא בקת
על מקומה ומעמדה במישטר־החדש.
זו הסיבה שהביאה את הגב׳ לאה פורת
לפנות בחודש האחרון לאמצעי־התיקשורת,
ולהציג לפגי עיתונאים, מוזמנים׳ את
הישגיה ואת הישגי ה,אגודה לקידום
אמנית־לעם׳ הנמצאת תחת חסותה. בלשון
תת־סוציולוגי׳ת תיארה פורת באוזני ה עיתונאי
מיכאל אוהד ממפת־הקרב־התר־בותית
שלד מדינת ישראל החליטה
על פיזור אוכלוסיה. על אטנות־לעם לדאוג
שאדם היושב כמרחק מאה וחמישים או
מאתיים קילומטר מתל־אכיכ לא ירגיש
עצמו מקופח...״

בציניות יהירה ומתנשאת, ממשיכה
הקומיסארית פורת וקובעת :״הבאנו ל נוישטיין
הוא כוכב־שביט באמנית הישעיירות
הפיתוח סולנים ושלישיות ודבי־ראלית,
שנולד בארצות־הסרית. כאמן
עיות וגם את האנסמבל הקאמרי• את
אמריקאי צעיר הבין את האפשרויות
ארתור רובינשטיין לא הבאנו, גם את
הפרובינציאליות המצפות לאדם המגיע
,פידליז׳ לא הבאנו לשוחר־התרבות
מן המטרופולין האמריקאי, ועל כן השכיל
התוהה לסיבה שבעיירות־ד,פיתוח מסתפ והיגר
לישראל תוך שהוא גורר בעיקבותיו
קים ב,סולנים, שלישיות ורביעיות׳ ולא
מריח בעיותיה של האמנות האמריקאית
בארחור רובינשטיין ופידליו קובעת פורת
ושוליה הצעקניים. אתת מיצירות־האמנות
הראשונות של נוישטיין בארץ־הקודש ׳בעדת מצח :״אמנות־לעם איננה כופה
את עצמה. האדם בשטח, רכז־התרבית או
היתד, ניסיון של הבאת ים בעזרת רמקו לים
לגיא בן־העום (ממנו נגזר השם: יו הוועדה האמנותית קובעים מה טוב ליישוב

גוהנום) בירושלים כעבודה קונספטואלית.
אלא שמשום־מה נשמטה מן התרגום
אבל לא היו דברים משלם. הצהרות
לאנגלית של ספר התנ״ך של נוישמיין
אלה הינן תיאטרון יחסי־הצי&ור האישי
העובדה שבגיא בן־הינום ניצב בימי
של לאה פורת, תיאטרון שהנחת־היסוד
המלכים המולך, שלו הקריבו בני־ישראל
העיקרית שלו היא שניתך• לושטות בכולם
את בכוריהם; ,וגלי הים האמריקאים של
בעת ובעונה אחת. ואם לדבר על העוב האמן
כיסו את ההיסטוריה של הגיא
דות, ולהציג את הסתירות, הרי באן
כמו היה קניון מצולק, הנשקף מנקודת
המקום להזכיר שרק לפני במה חודשים
זבריצקי.
מנעה ה,אגודה לקידום אמנות־לעם׳ את
הצגת מחזהו של פיטר הנדקא קאספר
גיחתו הבאה של נוישטיץ לכלי-
בביצוע התיאטרון וזאחר בעיירות־הפיתוח,
התיקשורת היתד, סידרת ציורים מזוגגים
למרות דרישתם של רפד־החרבות ו׳הווע-
וחתוכים, שבהם גיסה לפרק אלמנטים
דות־האטנותיות המקומיות.
שלא היו כלל בעבודותיו — תוך שהוא
רושם על שמו אצל רשם־ד,פטנטים, את
האם לא נמאס ללאה פורת ולאמרכלי-
פטנט גידר הזכוכית. ליטופם של כלי-
התרבות שלד, לשחק את ״ד״ר ג׳קיל
התיקשורת הביא אותו לשוב ולרעות
ומיסטר הייד״ בתיאטרון הפארסה של
בשדות האמנות הקונספטואלית והפעם,
המועצה־לתרבות־ולאמנות ז

א ל גו רי ה

אלכים פרסלי

ק א די ל קי ם

ל ב ני ם

התיקשורת האלקטרוניים, למרות השפעתו
הרבה !והמתחדשת על כל מעשה התרבות
והאמנות בארץ. דמותו, אטנותו ויכולת
ניתוחו האינטלקטואליים לא אמרו מן
הסתם דבר למופקדים על ד,,תרבות׳ ב־מדיומים
של הרדיו והטלווידה. ייתכן גם
שהסתנן של תריסר ומכוניות קאדילאק
לבנית במסע ההלווי״ה של יצחק דנציגר
הפך את מותו לידיעה מערכתית קלושה,
שלא היד, בכוחה להביא תהילת עולם
כלשהי לכתבלבי־התרבות של הרריו וה טלוויזיה•

הלבנים
והעיר
״אלה הם הסיפורים שמספרים הכלבים
בשעה שאש המדורות מתמדת אל על
ודלתה באה מצפון. או־אז כקהלת כל

ח ל לי ת

זהו קטע־ד,פתיחה !מתוך הספר עי ר *.
ספר קלאסי של מדע־בידידני, המורכב
משמונה סי׳פורים המהווים אגדה מחולה
במיתולוגיה ״המסופרת זה מאות בשנים״
על־ ידי כלבים תושבי כדור־הארץ. הכלבים
מוטרדים מתולדות כז־ור־הארץ ושואלים
שאלות :״אם אי־פעם ת ה יצור כגון
האדם ...כי האדם כפי שהוא מוצג כאגדה,
איננו אלא פ ת הדימיון העממי. ייתכן,
כי כימיה הראשונים של התרבות הפלבית
עוצב האדם ביצור כ תי, מיז אלוהים
גיזעי איטר עליו יבולים כלבים להשליך
יחכם ולמצוא בו עזרה ונחמה...״
מתוך התפתחותה של אגדת העיר אנחנו
למדים בהדרגה :״לאחר התפרקותו של
העתה, ולאחר שכני־אדם נטשו, אחת
ולתמיד, את מקומות ההתכנסות של המאה
העשרים, ופרקו מעליהם את תצר השבטי
להתקבץ יחד באיזו מערה או באיזה מעד
בדי לעמוד כפני אוייב משותף או כפני
פחד משותף. יצר שאבד עליו כלח, מאחר
שלא ת ו עוד פחדים או אוייכים. האדם
התקומם כפני יצר העדר אשר בפה עליו
תנאים כלכליים חברתיים כמתת עברו...״

־הסיפור עיר עוסק בהתפוררות ערי ה עולם
והעיר עצמה, כמוקד ההתרחשות
העולמי, שבא לכדי הנצחי, סוציו־היסטו־רי׳ות
בידי מכם ובר בסיפרו העיר. תם
תפקידה של העיר, והספר הזה מתאר
בדילוגים על הזמן את תהליך ההגירה
של בני־האדם לכוכבים וגלאקסיזת רחו קים,
שעה שאת מקומו על פני כדור־הארץ
יזרשים הכלבים.
כמאמר אחת ההערות שבספר, דומה
* ״ עי ר ״ ,מאתק לי פו ר ד סינז א ק, הו צאת
״ ע ס עו ב ד ״ ,סידרתמדע ־ בי די וני 234 ,ע׳.

״כי האדם מוצג כמתכוון כאגטיתיזה לבל
מה שמייצגים הכלכים, מין דחליל אגדתי,
בדייה סוציולוגית נושא החוזר ונשנה
במהלך הסיפור הינו סיפורו של ״ג׳וויין,
הפילוסוף של מאדים״ המת על סף תגלית
פילוסופית גדולה שעליה מספרת אגדת-
הכלבים :״כאן יידרש מוח שאיננו ככול
בחרצובות של הגיון, מוח שדפוס ארבעת־אלפי
שנות מחשבה אנושית לא מעכבו
מלהטשיד ולשאת את הלפיד שידו המתה
•טל פילוסוף מאדים הניפה לרגע. לסיד
שהאיר את הדרך לקראת תפיסה חדשה
של חיים ותכלית, שהראה את השביל
— קצר וישר יותר — פילוסופיה אשר
היתה מקדמת את המין האנושי במאה
אלף שנים בתוך שני דורות קצרים...״

כמאמר ספר, תהילים׳ ״בי אלף שנים
1בעיניך כיום אתמול״ כך מתנהלים להם
הזמנים במיתולוגיית כלבים זו, עם היב טים
ערביים של ״שמירת הגזע היא מי תוס
...מיתוס שכולכם חיים לאורו, דבר
בזוי שצמח מתוך הטיבגה החברתי •שלכם.
הגזע כלה בל יום. בשעה שאדם מת
מסתיים הגזע לגביו — בל מה שהדבר
נוגע בו ׳,אין עוד גזע...״
עי ר הוא סיפור מתותכם. אלגוריה חללות
לאיכויות החיים של עולמנו. ספר שבו
פועלים על שני מישורים סיפוריים האקו לוגיה
היומיומית והאיכות של המגע
הבינאנושי, חוו ביקורת תוקפנית לכניעת
האדם בפניהם.

כתבי •עת

קונסנזוס לאומי?
במסעו לארצות־הברית ניסה ראש־הממשלה
מנחם בגין להציג תמונה ורודה
של אחדות העם היהודי, בארץ ובפזורה,
תחת הכותרת ״קונסנזוס לאומי״ .אלא
שתמונה זו נועדה להדיוטות בלבד.
ריבעון חדש הקרוי לווייתן• העוסק ב פוליטיקה
ובתרבות של המזרה־התיכון,
מפריך קונסנזוס זה. הריבעון, המופיע
!באנגלית׳ משמש פלי־ביטוי לדור הצעיר
של המנהיגות האינטלקטואלית היהודית
בארצוודהבדית, תוך הצגת עמדות, ופר*
יוניות׳ השוללות אחדות יהודית לאומית
— להלוטין.
לווייתן נפתח בראיון מקיף עם הפרו פסור
נועם ומעסקי, אישר דן באימפריא ליזם
הנפט וביחסי ארצות־הברית—ישראל.
מאמר מקיף יאחר מבקר את תהליך הפו ליטיזציה
העובר על אירגזן התרבות
הבינלאומי אונס״קו. מילהסודהאזרחים ב לבנון
מתוארת בלא סל סנטימנטים, במ קובל
באהרונה בארץ. מאמון מאקי מביא,
לווייתן, חו ברת , 1— 3מו צאל או ר על־י
די א ו ני ב ר סי ט ת בו ס טון.

״מעגל הגיר הפלסטיני״
ינ ת ר

ה ת עניינו ת

בסקירה עדכנית, את המתרחש במדינות
ערב! .במאמר ׳תוכניתי!מעורר: חוסיין אגהא
,את השאלה איזה אופי יהיה למדינה
הפלסטינית. את עמדותיו של גוש־אמונים
ואת השקיפות חבריו בנושא ההתיישבות
מעבר לגבולות הקו הירוק מתאר יואל
גרינברג.

מתוך הפרק הנכבד ׳המוקדש ל״מיסמך
קנייג״ ,דומה שיפירסוים ומייסמך זה הוסיף
לעירעור ;אותו ״׳קונסנזו לאומי״ שהכל
!מתפארים סו ביהדות ארציות־הבריית ואשר
ואינו ניסר כלל מתיך יקשת המאסרים
של לווייתן. סין השאר מגונה ״מיסמך
קיניג״ על־ידי הפרופסור ישעיהו לייסופיץ.
הפרק התרבותי של לווייתן ׳מוקדש רובו-
׳ככולו למשוררים ערבים.
!סוהמד !וא׳תד. ותופיק זיאד המייצגים
יאת ערביי ישראל, ואילו המשורר הוש-
חאליילשעבר !מחמוד דריויוש מפרסם את
סיפורו מעגל ־ ה גי רהפלס טי ני! .את התרבות
היחודית־״שראלית ׳שלאחר מילחסת יום־
הכיפורים !מייצג !תרגום דיווחו של יונתן
גפן מי לכוד , 73 שפורסם בשעתו סעייברית
׳כפרק בספר המחדל.
בעיותיה ישל הכלכלה הישראלית מת-
פענחות ׳בעזרת ראיון שנערך עם הפרו פסור
׳מיכאל ׳בתינו, ושמתוכו ניתן ללמוד
על תחלואיה של הכלכלה הישראלית.
הופעתו של ריבעון זה מעידה על
רוחות הדשות המנשבות בקרב יהודי
ארצות־הברית, רוחות של סייקורת מע־מיקה
על הנעשה !בישראל תוך שטירה
על ערכיים הומאניסטיים, ואי־כיבודו של
אותו ״קונסנזוס לאומי״ ׳שהפך כותרת
מלאכותית. מרוח הדברים המתפרסמים
בלווייתן ניתן ללמוד מעט על התפקיד
שיש !בכוחה של ׳יהדות ארצות־הברית
למלא !בתהליך השלום סין יושראל ולמדינות
ערב מיחד, ובהכרה היזשראלית מפלסטינים.

משזרר ערבי־ישראלי המתגורר באדצות־הברית * מספר על דרכו.
השקפות !,וציפיית !,מהחברה הישראלית. על סיפר1ת זפנליטיקה

ה ש תי קהה רו עמת

הנ קבה הז א ת היא פלס טין

י • אני זוכר את השיר הראשון שכתבתי. למדתי
אז בבית־הספר העממי. השיר תיאר את כיבוש לוד.
את גוויות ההרוגים סרהוסות. מבחינה סיפרותית זה
לא היה שיר. אומנם, הברים ללימודים שקראו אותו
התלהבו ממנו. גם אני וגם חברי לא הבנו אז הרבה
בשירה. אבל המייוחד בשיר הזה היה הרגש בו, ולכן
יש לו ׳בעיני ערך ריגשי עד היום. השיר לא פורסם,
אבל אז התחלתי לכתוב. הייתי כותב הרבה. חלק מהכתי בה
לא הראיתי לאיש• חלק הייתי מראה לחברים שלי.
• באותו הזמן התחברו אצלי שני דברים: הסיפריות
והפוליטיקה. עד היום איני יבול להפריד ׳ביניהם. לדעתי,
גם הפוליטיקה וגם הסיפרות הם החיים. בסיפרות אתה
מבטא את מה שאתה מרגיש, וחושב ומבטא את הרגש
ואת ההתנהגות של החברה שבה אתה חי.
•! 4לא הייתי פליט, וגם לא היתד, לי הרגשה של
פליט. אבל בחברה הישראלית שלאחר 1948 היתד, לי
הרגשה של נטע יזר. מי שעזר לפתח בי את הקשר בין
הסיפרות לפוליטיקה היד, הצנזורה הצבאית. רציתי פעם
לפרסם שיר־אתבח. השיר נישלח, כרגיל, לצנזורה, ושם
הוא נפסל בטענה שהשיר מדבר אל נקבה, אבל הנקבה
הזאת היא פלסטין. שעד, שכתבתי את השיר לא חשבתי
על כך כלל. אולי זד, היה בתית־ההברה. יכול להיות.
אנל לא היתד, לי כל הרגשה פוליטית כשכתבתי את
השיר. יאבל כאשר קראתי שוב אח השיר יכולתי להבין
למה התכוון בעצם האדם מן ד,צנזורה. ניתן היד, להבין
את השיר ׳בצורה פוליטית.