גליון 2089 מתאריך 15 בספטמבר 1977

ראשון באירופה, נסללה הדרך להזמנתו גם
על־ידי מדיניות מערב אירופה.״ כעבור
שבוע נתן בגין יעצמו אישור לתחזית זיו.
על פי אותם מקורות צפויה לבנין בקרוב
ה מנה נוספת לביקור ממלכתי ׳במדינד.
אירופית, הפעם מצד הקאנצלר ברונו
קרייסקי, מנהיגה של אוסטריה.

פרשת חטיפתו של נשיא התעשיינים
הגרמני, האנס מרטין שלייאר, בידי
אירגון טיריור שמאלני בקלן, זכתה לכיסוי
נרחב ביאמצעי־התיקשיורת בישראל. העובדה
שחוטפיו של שלייאר הודרכו והיו
קשורים עם ארגוך טירור פלסטיני, העניקה
לפרישה ממד התעניינות ישראלי, קבעה

״...ב־ ,1931 שנתיים לפני עליות היטלר
לשילטון, הצטרף לנוער ההיטלדאי. משם
הגיע אוטומטית לחברות במיפלגה וליאיר־גון
ד,ס״ס. הוא לא טעה בחשבון. המיפלגה
הנאצית הטילה עליו לרכז את אירגון הסטודנטים
של המיפלגה באוניברסיטת
היידלברג רבת היוקרה. כשפלשו הנאצים
לאוסטריה קיבל את אותו התפקיד שם.
כשפלשו הנאצים לפראג, קיבל את אותו
התפקיד יבעיר הכבושה. הוא הלך תמיד
אחרי הכובשים.״
מדוע זוכה אדם כזה באהדה באמצעי-
התיקשורת הישראלים 1
התשובה על כך מצויה באותה כתביה,
שציטטה את השבועון המעריב־גרמני שסרו

״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראדי י המערכת ווזמיגהדה :
תל־אביב, רחוב גורדון ,3טלפון 243386־ .03 תא־דואר 136
...החדש״ כע״מ, תל־מברקי
:״עולמפרס״ י מודפס ב״הדפוס
מען י -ף ח ,

--ב ניגדן ר ״ ך ןפצה ״גד״ כע״ם. גלופות :״צינקוגרפיהניב/,
כספי כע״ס י. העורך הראשי: אורי אכנרי. העורר: אלי תכור.י_עורד
:י שנון *י עורכת כיתוב: נורית יהודאי ראש המינהלה :
תכנית יוסי
אברהם סיטץ י מה׳ המודעות: רפי זכרוני. המו״ל: העולם הזה כע״ט.

מזה תקופה ממושכת שאנו מטפחים
צניעות — ולדעתי צניעות מופחת —
לגבי ידיעות ופרשיות ד,מתפרסמות לרא-

שונה מעל דפי העולם הזה. ייתכן וענווה
זו נובעת מהביקורת, שהוטחה כלפינו בעבר,
על ריבוי הטפיחוודהעצמיות על השכם
בהקשר עם סקופים של העולם הזה.
הימנעות מהרגשה זו גורמת לעיתים לכך
שידיעות אכסקלוסיביזת, שאינן מודגשות
בשערים, בכתבות־יענק או בכותרות שמנות
,׳נבלעות בשפע החומר שמכיל כל
גיליון של העולם הזה. כך, למשל, יכול
סיפור שיגרתי במדור במדינה להכיל סקופ
בינלאומי מבלי שהקורא יהיה מודע לכך.
דוגמה לאפשרות מעין זו ניתנה בשבוע
שעבר כאשר גילה ראש ־הממשלה מנחם
בגין, במסיבת-עיתונאים שיערך מול המיקרופון
הפתוח של גלי־צה״ל, כי קיבל
הזמנה רישמית מראש ממשלת בריטניה,
ג׳ימס קאלהיאן, לערוך ביקור רשמי בבריטניה
במחצית השנייה של חודש אוקטובר
השנה. הידיעה על אפשרות ביקור כזה

!בין פרשנים מדיניים, שניסו לזזסביר
ת סוד הביקור הרומני של בגץ, ד,יילכד,
שבוע גירסד, שונה לחלוטין, שביקשה
יזשוף את מה שהסתתר מאזזרי־הקלעים
ל הביקור.
על פי גירסה זו הוכו מדינות אירופה חטוף בעיקר בעלות הממשלות הסוציאלים־ינעץ לענייני
ץ ת שבהן — בתדהמה עם עליית הליכוד
שילטון בישראל. בדיונים שנערכו בין
גילוי מדהים בעיתון גרמו:,
אשי המיפלגות הסוציאליסטיות האירופחוו,,
,.היגוין הלאומי״ בישראל מקבלים בסף מיד* קצץ
יות גובשה ההכרה שעליהן לפעול בכל
־ך למניעת מילחמה נוספת״במיזרזז-התי-
ץ העלולה לגרום לחרם נפט חדש שיסכן
ס יס בב*ר ונאצי חז״ק. הטזע! שהוא מ שמ שלהם
ת כלכלת מדינותיהן. במקום התגובה
דאשונית של הקשחת העמדה כלפי ממ*
ביועץ לענייני מי משלצב אי ז מ דיגיו ת ה כי בו ש
לת־ישראל בראשותו של בגין, כבשה
גצמה מקום דווקא הדיעה שיש לשחרר
ת ישראל מהתחושה של בידוד מדיני
ינלאומי, להעניק הכרה ביגלאומיזת לבגין
תקווה שזו תרכך את עמדותיו.
ביוזמתו של וילי ברנדט ניסו מנהיגי
מיפלגות הסוציאליסטיות לשכנע את
אש ממשלת בריטניה להזמץ ראשון את
רות בפיפלגר, ולאימון מם־ס.
נין לביקור רשמי. הזמנה מעץ זו, דווקא
הוא לא טעה בחשבון. המיפלגר, הנאצית
הטילה עליו לרכז את אימוך הסטו•׳
דנסים של הטיפלגה באוניברסיטת היידל-
צד מדינה שבגין עמד בראש תנומת־גרג
רבת־היוקרה. כשפלשו הנאצים ל הס
״ס הנ א צי?
אוסטריה, קיבל את אותו התפקיד שם.
• האם קצץ גבוה של ה כשפלשו הנאצים לפראג, קיבל את אותו
חתהת שנלחמה בה, היתה עשויה, לדעת
כיבוש הנאצי כי טי מירח־ ר״־׳סקיד בעיר הכבושה. הוא הלך תפיל
מת־העודם, השנייה משמש אחרי הכובשים.
זמי הרעיון, להשפיע בצורה בולטת על
אודם לא איש כמו שדיייאר >ים*
כיועץ הלייבור לענייני פיט•
של צכאי ומדיניות־הכיבוש? תפק כתפקיד טיפדגתי־אקדמאי.
• האם אדם שנחקר כ* .הוא כתב אז מיכתב, שיריביו מרי.
נין.
משך שלוש שנים רצופות כים עתה לצ טטו :״אגי נאציונל*
האנס־מארטץ שלייאר
ככלא של פושעי־מילחמה, סוציאליסט ותיק ופיי ר כפ״ם ...כהמט
טל הבוסינן
;•ד חדקו כארצות הכיבוש עת המאכק עד השילטץ חונכנו
מעבר לרצון לשנות את עמדותיו המדי-
.הנאצי, נהנה עתה מ״יחסים להיות. נכונים לקבל על עצמנו אתי ־
הרנה מאור,
ג׳וב • .ליטיים, ההל מן הפיפלגה הגוצרית־דטוק•
ד, זהוא ;ה
מצוייגים״ עם הצמרת היש־ .ריות כקיצור,
רצד ־ —
ות, ביקשו ראשי הממשלות הסוציאלים־
;1 ,11111(111,-.ו׳> 111,11־ 111111א1ו׳8
!*ן ושיפיוו^ז^?6חווי! ח•

זרת לקשור קשרים אישיים עם בגין, לה־כותרת
הכתבה עד שלייאד כ״העולם הזה״ ()1947
רו ולנסות לשלב את שיקולי ממשלותיהם
למי מותר לחטוף?
פדיניותו. אולם שוב, החשש מפני תגו־
־ת הערבים לביקור כזה הוא שמנע את
ועל הרקע לעריכתו פורסמה בדיוק שבוע לא במעט את נימת האהדה כלפי החטוף.
:שמתו.
׳אמצעי-יהתיקישורת בארץ לא התעלמו
קודם לכן בסיפור הביקור הרומני, בתת־המדינות
הסוציאליסטיות היו זקוקות ל־י
המדור ראש־יהמנזשלה במדור במדינה של כמובן מהעובדה ששלייאר היה בזמנו קצין
ס״ס בכיר וחיבר בכיר במיפלגה הנאצית,
:שר רשמי בדי לארח את בגין. לשם כך ׳ העולם הזה (.)2087
הידיעה, שקטע ממנה מתפרסם שוב ב אולם נקודה זו ציוייסה ׳בשוויון־נפש, כפרט
סלחו שליחים והופעלו מתווכים כדי
עמוד זה, טענה כי הזמנתו של ׳בגין יעל־ בייוגראפי סתמי.
סכנע את צ׳אושסקו לארח ראשון את
ידי נשיא רומניה ניקולאי צ׳אושסקו לביישראלים
רבים התוודעו אל אישיותו כנגד נין, שכן הערבים לא יעזו לטעון של תוצאה
היתד,
במדינתו, ממלכתי קור
של שלייאר, נשיא התאחדות ארגוני ה׳מניה
שהיא משרתת את מטרותיו של
לחצים שהופעלו עליו בידי ראשי־המנד מעבידים הגרמני, שהוא אירגון־גג של
שלות הסוציאליסטיות של מערב אירופה.
נין ״התוק 9ך.
כל ענפי התעשייה !והמיסחר בגרמניה-
אלד, ביקשו לקרב אליהם את בגין, לת־ המערבית, רק כתוצאה מחטיפתו, אולם
על סי אותה הערכה, נענה צ׳אושסקו
,חות יעל קנקנו ולנסות באמצעיות שיכנוע לקוראי העולם הזה צריך היה האיש ל :קשה
שהופנתה אליו מצד מדינות מערב
ידידותי לרכך את עמדותיו המדיניות ה היות מוכר. הוא עמד במרכזה של כתבה
דופה
דווקא. עתה, אחדי שרומגיה אירברי ממשלת ראש על הטילו הם נוקשות.
שהתפרסמה
אודותיו לפני שלוש שנים
; את בגין בביקור רשמי ראשץ באירו־טניה
לשגר אל בגין את ההזמנה הרא (העולם הזה .)1947
שונה. אולם חשש מפני תגובות ערביות
ז, נסללה הדרך להזמנתו גם על ידי
בכתבה שנשאה את הכותרת איש הס״ס
הביא לכך ישהמ יבקשו דווקא מצ׳או׳שסקו הפך ציוני, פורט בהרחיבה עברו של
רינות מערב אירופה.

{! ווו הסיס

חפ ר 11*31׳

הידיעה על ההזמנה לכגץ
סקופ חבוי

להיות המזמין הרשמי הראשון של בגין,
שכן הערבים לא יעזו למחות כנגד הזמנה
כזו מצד ׳מדיניה קומוניסטית.
״עתה,״ קבע אז העולם הזה ,״׳אחרי
שרומניה אירחה את בגין ׳בביקור רשמי

שליייאר. כתב אז העולם הזה :״בניגוד :
לגרמנים אחרים בני גילו, אין שלייאר עושה
כל ניסיון להסתיר את עברו הנאצי.
נראה שהוא מתגאה בו. על־כל־פנים, הוא
מוכן לפרטו בהרחבה באוזני הציבור.
שלייאר המימשל־הצבאי״
שלייאר
״בארונות־ד,ספרים שבדירת
בולטים ׳אלבומים ישראליים. אין זה מקרה.
הנאצי הקנאי מאתמול הפך מעריץ נלהב
של הציונות. לא במקרה יש לשלייאר בישראל
קשרים מצוי״נים, בעיקר עם הוגי
הימין הלאומי. למען דוברי הימין הישראלי
הוא מארגן פעזלות־סייוע חומריות ׳והוא
מעניק להם עצות, החל בענייני אסטרטגיה
וכלה במדיניות־כיביוש.״
שאל העולם הזה ביבר אז :״מה קרה ל ישראל
,׳ואיך היא נראית בעולם, אם אדם
כזה, נאצי מנעוריו, איש־הימין הקיצוני גם
כיום, משבית־פועלים מיקצועי, קונסול-
כבוד של בראזיל הפאשיסטית־למחצה —
יכול להיות מעריץ מושבע של הציוניות,
החלוציות, הלאומיות היהודית והישגיה
הצבאיים 1״
שאלה זיו מקבלת מיישנה תוקף דוופיא בתקופה
האחרונה, לאור התעוררות הנאציזם
בגרמניה, לה הוקדשו שלוש תוכניות
בטלוויזיה הישראלית בניסיון למקד יאת
השאלה במרכז של וייפוה ציבורי. מדוע
יש ליבוא אל הגרמנים בטענות על שהם
שוכחים יאת הנאצים ׳ופשעיהם ומעוררים
מחדש את פולחן היטלר, באשר הישראלים
עצמם !מוכנים לסלוח ולשניות לנאצי לשעבר
כמו שלייארי
ייתכן שאמצעי־התיקשיורת הישראליים
נקטו עמדה אוהדת כלפי שלייאר לא רק
.בישל היותו קורבן של חטיפה טירוריס־טית,
אלא בגלל העובדה ׳שחיוטפייו קשורים
עם אירגון טירור פלסטיני. בניסיון
לטהר את השרץ טענה העיתונות הישראלית
כי חוטפיו קשורים עם אש״ף. העובדות
הן שהאירגון שחטף את שלייאר
קשור עם הפלג של ודיע חדד, שלא רק
שאינו קשור באש״ף, אלא שהוא אירגון
פורש מהחזית העממית של ג׳ורג׳ חבש,
מהוויה ׳אופוזיציה לאופוזיציה באש״ף .
יאך בשם שפורנוגרפיה יחיא עניין של
גיאוגרפיה, כך כנראה משתנה גם ד,סימ־
׳פאטיה. עם כל ההסתייגויות יוד,גינויים מ*
מעשה טיירור מטורף מסוג זה, קשה ל השתחרר
מהמחשבה שאהדת אמצעי־התיק-
שורת בישראל לא היתה נתונה אוטומטית
לשלייאר, אילו, למשל, נחטף על ידי
ביאטה קלארספלד על רקע עיברו הנאצי.

העולם הזה 2089

בי ת י עז פאר

כ חב־ מ דיו ב ש רו ת
משרד -ה חו ץ

וגוונ!! ף
א רי ק שרו!
עשו להתפטר
איומו של אריק שרון, שיתפטר אם יכפו
עליו את מסקנות ועדת־אשר, אינו איום
סרק.

ייתכן מאד כי הממשלה לא תוכל להימנע מלקבל את
כללי הוועדה בעניין רכושם: ועיסוקיהם של שרים,
ואילו אריק אינו מוכן — או יכול — לוותר על
החווה שלו. במיקרו; זה לא תהיה לו ברירה אלא
להתפטר.

יש הרואים כהצהרותיו האחרונות של
שרון, המביכות את הממשלה, איתות שכא
לרמוז על הצרות שעלול אריק לגרום
לממשלת בגין אם יפרוש מן הממשלה.
כמיקרה זה הוא עשוי לפרוש גם מהליכוד,
ולהוות ככנסת אופוזיציה לאומנית־נחלנית
קיצונית לממשלת כגין.

ביר ע תו חז ר
אי ק רי חלא!בוועדת השרים המיוחדת שהוקמה על מנת להחליט
אם להתיר את חזרת עקורי הכפרים בירעם ואיקרית
לכפריהם, מתגבשת הדיעה לקבל פשרה שתספק הן
את תומכי החזרה והן את מתנגדיה, החוששים פן
היא תהווה תקדים לעקורי כפרים ערבים אחרים בארץ.

המשרה המוצעת ׳היא להתיר את חזרתם
•טל עקורי בירעם לכפריהם, אך לעומת זאת
לדחות את שוכם של פליטי איקרית. כצורה
זו, מקווים אנשי הוועדה, לא תהיה
ההחלטה ככחינת תקדים שעקורים אחרים
יוכלו להסתמר עליו.

בחוגי אגודת־העיתונאים קמו כאלה המערערים על
זכותו של הכתב המדיני של הארץ, מתי גולן, להמשיך
ולכתוב בעיתונו בנושאים מדיניים ובכיסד משרד
החוץ, אחרי שפורסם ברבים כי שר־החוץ, משד. דיין,
מתכוון למנותו כקונסול ישראל בדנוור, קולורדו.
בכך מגיעה לשיאה מסכת קשרים הדוקה בין דיין
לבין גולן, המתמשכת עוד מתקופת כהונתו של דיין
כשר־ד,ביטחון.

לצורך מינויו שד מתי גולן הוקמה
הקונסוליה כדנוור, שלא היתה קיימת
קודם־לכן ויש המפקפקים כצורך הקמתה
כשל מיעוט היהודים כאיזור.
כאגודת־העתונאים טוענים כי יש פגם
אתי ככך שאדם העומד לקכד מינוי
ממישרד־החוץ ימשיך לפרסם ידיעות
הקשורות כמישרד־החוץ. ייתכן שהפורש ה
תוכא לוועדת האתיקה שד אגודת־העיתונאים.

עורך־הדין
אמנון גולדנברג, סגן נשיא
דישכת עורכי־הדין, שהוא המועמד לכהונת
שר־המישפטים כממשלת הליכוד, אם לא
תצטרף ד״ש לממשלה, איים כהתפטרות
מתפקידו נוכח מה שאירע כדישכת עורכי
הדין כעת הדיון כתלונות נגד ח״כ אהוד
אולמרט.
בניגוד למד, שפורסם בעיתונות לא דחתה הלישכד. את
הדיון בתלונות שהגישו האלוף (מיל ).רחבעם
(״גאנדי״) זאבי ומזכיר הפנתרים־ד,שחורים, מני כהן,
נגד אולמרט על התנהגות בלתי־הולמת וניסיון להדיח
לעדות-שקר. הלישפה השעתה את הדקון בתלונות עד
אחרי שוועדת־הכנסת תסיים את דיוניה בנושאים אלה.
סירובה של הלישכה לדון ״בשלב זה״ בתלונות נראה
לכמה מחבריה כנובע מטעמים פוליטיים ולא־ענייניים,
על רקע זה איים גולדנברג להסיק מסקנות ולהתפטר
מתפקידו בלישכה. גולדנברג כינס בערב החג את
זעדת־האתיקה של הלישכה, ויוצע שזו תקבל החלטה
של התפטרות קולקטיבית במחאה על החלטת הל״שכה.

כינתיים פנה פרקליטו של גאנדי, עורך־הדין
רם כספי גם לפרקליט המדינה, כדי שיגיש
תלונה רישמית נגד אולמרט ללישכת
עורכי־הדין. גם הסניף הירושלמי של
הלישכה עומד להתכנס כדי לדון בהתנהגותו
של ח״כ אולמרט שהוא חכר הסניף.

ה מ מו נ ה ־ ע ל ־ הסרט -

נ שרפה ה אל ה

עץ האלה של תל דן, ליד קיבוץ דן
כגליל העליון, על׳ה כאש ונשרף כליל
כשבוע שעכר. העץ היה אחת מנקודות
הציון הידועות כארץ, ודורות
שלמים גדלו בצילו. הוא היה אחד
מעצי האלה העתיקים כיותר כארץ
ומעריכים את גילו כמאות רכות של
שנים.
נראה כי העץ נדלק כתוצאה מזריקת
כדל סיגריה. מאמצי מככי•
האש מהאיזור לככות את הדליקה שפשטה
כגזע העץ עלו כתוהו, והאלה
נשרפה כליל.

עובד בן־עמי, מי שהיה בעבר במשך שנים רבות
ראש עיריית נתניה, יתמודד בבחירות המוניציפאליות
הקרובות מתוך מטרה לשוב לכבוש את ראשות־העיר
וזאת למרות שמלאו לו 72 שנה.

כהוגי הליכוד בנתניה אין נטייה להציב את
כן־עמי כראש הרשימה, כיחוד לאור

נראה כי אין ממש גם בשמועות שהופצו לא־מכיבר
בשמו של שר־הדתות החדש, אהרון אבו־חצירה,
כאילו הוא מתכוון להשתמש באפשרות
כדי להתקבל אצל האפיפיור ולהשיג
אצלו הישגים פוליטיים.

כספר כלולות טענות חמורות נגד כמה
מחכריו של ברן למילחמה: האלופים
אריק שרון, שמואל(״גורודיש״) גונן וישראל
טל. הופעת הספר עשויה לגרום להתלקחות
מחודשת של הפולמוס הציכורי ודהשמעת
טענות איישיות חמורות נוספות שלא
פורסמו עד כה.

אורי גלר עצמו הפסיק את הופעות־הראווד, שליו והוא
מנהל אורח חיים של איש־עסקים השולט על מיליוני
דולארים. עד כה התפרסמו ברחבי העולם כ־150
ספרים העוסקים באישיותו ,״קסמיו״ ותולדות־חייו
של גלר.

בלישכת עו ר כי־ ה דין

וחלף בתפקידו

הוויכוח הציבורי על מחדלי מילחמת יום־הכיפורים,
ובמייוחד על המאורעות בימים הראשונים למילחמה
בחזית הדרום׳ יתעורר מחדש עם הופעתו של ספר
שכתב בנושא זה האלוף אברהם (״ברן״) אדן, הנספח
הצבאי בשגרירות ישראל בוושינגטון.
ברן ניצל את שהותו בוושינגטון לכתיבת הספר
בעזרתו של כתב מעריב בוושינגטון באותה תקופה,
שמואל שגב.

״מכופף המזלגות״ הישראלי, שקצר תהילה
ופירסום עולמיים, עומד להיות מונצח כפרט
הוליוודי. כהוליווד הסתיימו ההכנות להפקת
פרט על חייו וכישוריו ״העל־־טיבעיים״
המייוחדים שד גלד.

זאב בירגר, מי שכיהן במשך שנים רבות כממונה על
הסרט הישראלי בפישרד־המיסחר־וד,תעשייה ובתוקף

לרא שו ת נתניה

לפרס ספר

ע ל אורי גלד

טענות ע ל פולי טיז צי ה

ה בי שו ף קאפוציי

,,ברן״ עומד

הוליווד מ פי קהסרט

נציג חברהאמ רי ק אי ת

בן־ע מי רוץ

נראה כי ראשי כנסייתו של הבישוף־האסיר
הילאריון קאפוצ׳י השלימו עם החזקתו
הממושכת כמאמר, עקם עלייתה לשילטון
שד ממשלת כגין. מלכנון הגיעה ידיעה כי
הם מתכוונים לעשות דכר שהם מירכו
לעשותו עד כה: למנות מחליף לקאפוצ׳י.

העוכדה שהוא נכשל מ חי רו ת הקודמות.
אם לא יוצב כן־עמי כראש רשימת הליכוד,
הוא יקים רשימה עצמאית משלו.

תפקידו זד, עמד בקשרים עם חברות יד,סרטה זרות
וסוכנויות קולנועיות שביקשו לחנות מההטבות
הנותנות לחברות זרות המפיקות סרטים בארץ, מונח
כעובד בכיר בחברה אמריקאית.

כירגר מונה כנציג מיוחד של סוכנות
הקולנוע והספרים, איי־סי־אם, שהיא
מהגדולות כעולם כתחומה. תפקידו הוא
להקים את סניף החכרה בפאריס והוא
ישמיט כנציגה גם כישראל, יצטרך כנראה
לעמוד כקשר עם המוסד שבראשו עמד.

מר־ח״ים ימונה מנכ ״ ד
ל או רי זו ה ר
הכדרן וכמאי־הקולנוע אורי זוהר׳,
שהפך יהודי דתי ושומר־מיצוות, עשוי
לשמש כשנה האקדמאית הקרובה כמרצה
מן המניין בפקולטה למדעי ה יהדות
באוניברסיטת כר־אילן. למרות
שזוהר אינו כעל תואר אקדמאי תוענק
לו מישרת מרצה. מתוך מגמה שה1
דיונים והשיחות שייערכו בהנחייתו
ימשכו קהל ויביאו
,חזרה
בתשובה״ של חלק מהתלמידים.
לא מן הנמנע שזוהר יקכל מישרת
מרצה גם באוניברסיטת תל־אביב, כחוג
ללימודי היהדות. המו״מ כנושא
זה טרם הסתיים. כעיקבות זאת עומד
זוהר לפרוש גם מתוכנית הטלוויזיה
״זה הסוד שלי״ ,כמקומו ינחה את
התוכנית כעתיד החקיין טוביה צפיר.

£636

מיש רדהתע שיי ה
עם פרישתו הקרובה של מנכ״ל מישרד־המיסחר־והתעשייה
משה מנדלכאום, ימונה
המישנה למנכ״ל עמוס מר-חיים כמקומו.
.מר־חיים אחראי חיום לנושא המימון של המי׳שרד
וכן למרכז ההשקעות. הוא בוגר האוניברסיטה
העיברית בכלכלה, וצמח בתוך המיישרד במהירות.

פלא טו ישקיע
פ הי פרמארקט
חכר־הכנסת שמואל-פלאטו שרון עומד
להשקיע סכום של כ־ 30 מיליון ל״י
כהיפרמארקט חיפאי שהוקם לא מככר
כצומת הצ׳ק פוסט.
המדובר הוא במרכז קניות קמעונאי חדש שמחירייו
נמוכים בנ*ס 207 ממחירי המצרכים הנמכרים בעיר.
מקימי מרכז הקניות הצליחו לשכנע את פלאטו
בכדאיות העיסקה והוא עומד להצטרף אליהם כשותף.

הכוונה אליך. למענך פתחנו ברחוב אלנבי
31 בת״א בית אופנה גדול לגבר, ובו מבחר
עשיר ומגוון ביותר של לבוש גברי, צעיר
ואופנתי, מתוצרת חוץ ומתוצרת
מקומית מעולה.
באיוניר 31 תמצא חליפות ומכנסיים,
ז׳קטים ובלייזרים, סריגים וחליפות קורדרוי,
מעילי גשם, ממחטות וחגורות, חולצות
ועניבות, גרביים ופיז׳מות, לבנים וחלוקי
בית ומחלקה מיוחדת לג׳ינס,
לצעירים ולצעירות. כל מה שדרוש לך —
וקצת יותר, בדי שלא תצא בידיים ריקות

באיוניר 31 תמצא לא רק מבחר עשיר,
כי אם גם איכות וטיב• יתר על כן:
אנו ערבים לכל מוצר שתקנה אצלנו,
ומעניקים לך אחריות מלאה. המוניטין של
איוניר קיים כבר 50 שנה, וזה מחייב!
נוסף למבחר, איכות ואחריות — תמצא
באיוניר 31 עוד משהו: טעם טוב. זה הסמל
המסחרי של רשת בתי האופנה של איוניר
מזה יובל שנים, וזה גם הסמל המסחרי
שלנו. על איוניר 31 תוכל לסמוך בעיניים
עצעמות.

•ב הזד מנו ת זו.אנו רוצים לבקש את סליחתו, גבירתי, על שסגלנו א ה מחלקת הנשים החביבה עליך ונעשינו לבית אופנה לגבר בלבד.
בעצם — לא סגרנו את המחלקה, פשוט העברנו אותה לאיוניר דיזנגוח, ונם שם את אורחת רצויה בכל עת. ואם יצא לר פעם
להכנס אלינו סתם כף, מתור הרגל — אל. תזדרזי ל צא ת: איו ספק שנמצא לר משהו נחמד עבור הבעל, הבן או החבר...

העולם הזה 2089

החל מהיום יש לך כתובת לכל מטרה:
חליפה לחתונה, שי לידיד או לבן־משפחה,
מוצרי טיפוח מעולים לגבר או מכנסי ג׳ינס,
חגורה אופנתית או חולצה חדשה
שתעשה לך מצב רוח טוב בערב. רשום לפניד
את הכתובת: איוניר — 31 אלנבי .31

בית הא 1פנה לגבר
תל אביב. רח׳ אלנבי 31

אתם מחפשים אתגר
שיתן לכם את ההזדמנות
להוכיח את עליונותכם.
התלהבותכם
תשרה השבוע אווירה
של התלהבות על אלה
הסובבים אותכם. כדאי
להזכיר שהשנה היא
שנה טובה לבני מזל
טלה החושבים להינשא.
לכן, מוטב אולי
להזדרז לפני שהשנה תגיע אל סיומה.

1110
21 באפריל -
20 במאי

אתה בטוח שאתה מסוגל
לעמוד לבדו בלחץ:
אין זו אלא אשלייוז.
בן דגים או סרטן עשוי
לעזור לך — אבל אס
תסרב להראות לו את
המצב לאמיתו, זה אבוד.
יוס א׳ ו־ב׳ בתחילת
השבוע, יביאו לך שפע
של הזדמנויות. צריך
רק לעשות מאמץ קטן,
אבל לעשותו באמת.

מבט עיניך מסגיר
אותך. משקפי שמש
יעזרו לך להסתיר דברים
שאינך רוצה שיתגלו.
הבית בו הינך

מתגורר אינו נראה
לך, ואתה מהרהר בהחלפת
דירה. אל תדחה
— עשה זאת ה21ב
מ אי ־
2.0ביוני
שבוע. הבית הזה מעכיר
את רוחך בצורה
חמורה. סיכוייך רבים השבוע לעלות בסולם
החברתי. נסה למצוא דבר שיהיה
בו מההסתכנות, אם תגבור עליו, הצלחת.
1 תאומים

אינך טורח לחשוב מספיק על עתידך,
ואינך מנתח באופן נכון את האינפור*
מציה
שהגיעה לידך.
אך תהסס מלהתייעץ עם
בן זוגך בענייני עבודה.
שמור על ההישגים,יה־גדולים
אליהם הגעת
לאחרונה, ואל״ וזפטפט.
בת מאזניים — זכרי
שאי־אפשר לרמות את
כולם כל הזמן. הזהרי
23בספטמבר -
22ב או ק טו ב ר
בדברייך ושקלי היטב
את מעשייך, פן תיכנסי
לצרה גדולה. חשבי על עתידך.

הרגשת אשמה על דברים שבעצם אינך
אשם בהם, תטריד את מנוחתך במשך
השבוע. השתדל לצאת
לחופשה מיידית לבית־הבראה.
אל תחסוך
בכסף. נסיונו של אדם
קרוב אליך לעזור לך
עשוי להעשות בצורה
אנונימית — והדבר
__ יפתיעך מאוד. נסיונו-
8 8 8 9 8 8 8 8תיך להיחלץ מ המשב־
— רים הפוקדים אותך
עלולים להסתיים בכי
רע. שקול כל צעד חדש שלך פעמיים.

כפות המאזניים מתחילות
לנטות לכיווג-
כם. המאבק אותו התחלתם
לפני שבועות
מיספר — ואשר נראה,
כי יזיק לכם /הוכיח
את עצמו. דווקא אתם
מתחילים לקצור את
הפירות. ולא כמו שנראה
בהתחלה. אל
תהססו להשתמש במרפקים,
כדי לפלס דרך הנראית לכם.

מזירה בלתי מוצלחת
— תיגמר ברע. היזהר!

היא רוצה ללכוד אותך,
לכן היא מתנהגת כל־כך
יפה. אבל אין זה
פרצופה האמיתי. זאת
לא היא. הפרצוף האמיתי
יתגלה לו בזמן הקרוב
לכן, עוד הפעם:
היזהר! אם אתה אמן
— החלף מהר את ה־מיקצוע!
אחרת עוד תגווע ברעב. היה
שקול ונדיב־לב, אל תרבה לצאת ביחידות,
פרשה נשכחת עלולה להטריד אותך, טייל
בחיק הטבע ובקר הרבה בבתי קולנוע.

הזעזוע שעברת בתחילת החודש מוסיף
לתת את אותותיו. אולם לא די לחשוב על
מה שהמצב עושה לך
— אתה חייב גם לעשות
משהו כדי לשנות אותו
מצב. זכרי שאת יכולה
ליפול בפח, בייחוד עם
בן מזל שור או אריה.
אל תהססי לנתק את הקשר
לפני שיהיה מאוחר
מדי. בגד בצבע
! 23 נובמבר -
20 בדצמבר

אדום ירומם את מצב־רוחך
הגרוע. אל תסרבי
לצאת עם מכרים, זה יביא לו הפתעה.

חוב ישן וגדול, אשר
זמן רב העיק עליך,
ייעלם השבוע אותו
נושה, שבעבר ידע להיות
תוקפני, יוותר לך
עליו במפתיע. דבר זה
ייתן לך מישנה מלץ,
ויסייע לך להגשים את
שאיפתך העיקרית ב־ז
2ביוני ־
20 ביו לי
__ עתיד הקרוב ביותר.
יחד עם זאת, גם חיי
האהבה שלך, עם בת־זוגך הקבועה, יפרחו
ויגיעו לשיאים חדשים. משימות שיוטלו
עליך השבוע, יעיקו עליך במקצת.

מצטער, אבל הזהרתי אותך: אין זה
שבוע לערוך מסעות או שינויים מרחיקי-
לכת. אם תוכלי לשמור
על מיסגרת־חיים
דומה לזו בה היית עד
כה, בתנאים חדשים,
תקלי במיקצת על הבעיות.
אם לא — מוטב
שתסמכי לחלוטין
על שיפוטו של איש
בעל״שיקול. העיקר —
לא להגזים בשום דבר
ולא לריב. יום שבת
הבא מגיש לך הזדמנות נדירה. אל תכתבי
מכת בי ם ח שו בי ם ביו ם רביעי ה ק רו ב.

למרות העובדה שאסור לך לסמוך על אלה
המציעים לך הצעות
מפתוח, השבוע יתחיל
תהליך שיקום כלכלי,
לאלה מכס שהיו שקועים
בצרות כספיות
רציניות. בייחוד טוב
סוף השבוע ובמיוחד
יום ג׳ .יום ו׳ אינו מתאים
לרומנטיקה: יש בו
20 בינואר ־
1$בפב רו א ר
יותר מדי השפעות עוי־<
נות.
או תהמר על
מוצאי־שבת ויום ראשון. לבשי

הגורל שלח לך השבוע בחורה זרת, כפרי
בשל! דע לנצל זאת עד תום. בת דגים:
גם לך צפוייח הפתעה
הקשורה באנשים שלא
היכרת. ויכוחים סוערים
בינך לבין מעבידך
ירתיחו אותך באמצע
השבוע. הבליגי. הבק שה
ששלחת נמצאת ב־דיון.
סיכוייה החיוביים
— טובים. לחץ
| 19בפב רו א ר -
20במרע
מיותר לתשובה מחי רה
עלול רק להזיק לך.

׳א 4 1
ן ני0
מכתבים יום השואה — העדן -החינוכי
תמהני שראש־המטשלה מנחם בגין, שהציע
את הרעיון לאחד את יוס-השואד!
עם תישעה באב, וכל אלד, שתמכו בתוכניתו
זו, לא נתנו את דעתם לנקודה
אחת.
יום השואה בתאריכו הנוכחי חל במהלכה
של שנת הלימודים. עובדה זו מאפשרת
לחנך את הדור הצעיר בבתי־הספר
ולספר לו מה היתד, השואה ומה משמעו־תה
לגבי עמנו. זה נעשה בשיעורים, בעצ רות
פבתי־הססר, במסכות ובדיונים. ה־תישעזדבאב,
לעומת זאת, חל בתקופת
החופש הגדול, כשרוב מעייניהם של התלמידים
הוא בבילוי חופשתם.
אם יאוחד יום השואה עם תישעד, באב,
תהיה התוצאה הישירה מכך הוצאת נושא
השואה מתוכנית הלימודים הסדירה —
דבר העלול לפגוע בצורה חמורה בתודעת
השואה אצל הדורות הבאים. לכן, מן
הראוי להתקומם ׳נגד תוכניתו זו של מנחם
בגין שבוודאי לא נתן את דעתו על הערך
החינוכי של ציון יום־השואד, תוך כדי
שנת הלימודים.
ישראל אולניק, חיפה

הפשע המאורגן מלפגוע בח״ב אולמרט.
גם פיקוח־נפש אינו ערך בעיניכם ו
ככלות הכל מנסה כאן אדם הלוחם למען
הציבור להגן על חייו מפני אוייבי הציבור,
שנערכו למילחמה נגדו. האם צריך
לעזור למגי כהן לשסות את הציבור באהוד
אולמרט? כך הייתם מצפים שינהגו
באורי אבנרי אילו ניסה להרתיע (במילים,
לא באבק־שריפה!) פושעים מפגיעה
בגופו?
הרצל חקק, ירושלים

הצלחה מוסיקאלית ברומניה
מחוגים מהימנים בליכוד ׳נודע כי שני
פקידי ליכוד רמי־דרג ליוו את מנחם בגין
במסעו האחרון לרומניה. אחד הפקידים
נשא עימו ב׳ארומטר ענק כדי למדוד את
מידת החמימות של קבלת הפנים הרומנית,
השני נשא. עימו שעץ ענק שבו
מדד את הזמן שבגין בילד, עם צ׳אושסקו
נשיא רומניה.

על חטא שהמאה המדינה
מדינת ישראל היא כימעט המדינה היחידה
בעולם שבה אץ עד עצם היום הזה
חוק מתוקן נגד ההשתוללות הקיימת בתחום
צינ׳עת הפרט דרך האזנת סתר, צי לום,
קריאת מיכתבים על-ידי המישטרה
וגורמי ביטהץ מסויימים, וכן הפעלת בלשים
פרטיים.
ידוע שבמדינה כמו שלנו המיפלגה השלטת
מפעילה את שירותי הש״ב, לעיתים
קרובות, לצרכיה הפוליטיים, ויעידו
על כך אישים פוליטיים רבים. כפי שכולנו
יודעים, הפעיל הש״ב את שירותיו ד,״טובים״
גם נגד העולם הזה וגם נגד אישים
פוליטיים רבים אחרים.
המצב כיום בתחום הגנת הפרט והאזרח
הקטן פרוץ לכל רוח ולית דין —
אבל יש היום דיין, שבוודאי יפתח את
ההשתוללות הזאת לעיתים קרובות נגד
אזרחים תמימים שלא ביצעו כל חטא, מל-
׳בד התנגדות פוליטית טהורה.
האם במדינה שבה מאזינים בסתר לשיחות
טלפוניות של אזרחים, קוראים את
מיכתביו ומצלמים אותו ובו׳ ,לאו־דווקא
בענייני ביטחת מובהקים ועניינים פליליים
מובהקים, אלא גם בעניינים פוליטיים
ואישיים (ענייני אישות!) אפשר לקרוא
״מדינה דמוקרטית״ ?
ד. ישראלי, ירושלים

אהוד אולמרט ושפת־האבוס
יש לי הרגשה ׳שהעולם הזה אינו סולח
לח״כ אהוד אולמרט את העובדה שבחור
צעיר שכמותו מעיז לקחת על עצמו חלק
מן המשימות שהעולם הזה אוהב לעשות.
במקום להבין את מניעין של ח״כ בודד
במאבק מול עולם ׳של פשע מאורגן, אתם
מנסים לקומם את
הציבור נגד ח״כ
אולמרט. מדוע מאבק
תוך הסתכנות
אישית חייב להיתפס
כרדיפת פירסו־מת
1כיצד יכול
בכלל אדם להשפיע
ולפעול ולהיות
מעורב במאבק ציבורי
— מבלי ל-
התפרסמו אולי פיר־מומת
היא אמצעי חקק בידי מי שרוצה להשפיע
על דעת הקהל?
מדוע צריך להציג את העגלה לפני
הסום ו באותה מידה ניתן לומר שגם מאבקיהם
של אורי אבנרי ויגאל לביב נועדו
לעשיית פירסומת. איזו מטרה זד, משרת,
מילבד קטנוניות וקינאה?
בכלל, הניסיון להציג את ח״כ אולמרט
כמאיים בטבח, הוא בוודאי תלישה של
אמירות מן ההקשר. אולמרט הרי לא אמר
את שאמר בפגישה עם מני כהן, בשום
פותם ציבורי רציני. ברור שדבריו נאמרו
בהקשר מסויים, בשיחה עם איש שהיה
מוכר לו כמקורב לעולם התחתון, ובלשון
של ״דבר עם חמור בשפת־האבוס״ .אילמלא
התפרסם סליל ההקלטה יכול להיות
שאותה שפה היתד, מרתיעה את אנשי

בשני המיקרים היתד, זו הצלחה מסחררת,
כפי שדיווחו העיתונים — בצדק.
התקבל גם דיווח על סערת הרגשות שבגין
׳נסחף בה כאשר שמע מקהלה של
ילדים שרה את ירושלים של זהב בבית-
הכנסת בבוקרשט.
היות שלבגין אין שמיעה מוסיקאלית
כמו שד,יתד, לבטהובן, הוא חשב כנראה
שזה היה העיבוד הרומני לשיר הגרמני
החביב עליו אני מנשק את ידייך, גברתי.״
יוסף שריק, תל־אביב

ההצגה הגדולה של אש״ף
ובכן, על־פי ההסכם החשאי הבלתי־רישמי,
הבלתי־כתיב והבלתי־מוקלט (סודי
— לא לפירסום) מילא אש״ף את חלקו
בחוזה — ׳וההצגה הגדולה ״אין עם מי
לדבר״ נמשכה.
לאחר ימי חרדה אחדים, לאור שמועות
זדוניות, חזר והצהיר עראפאת כי לא זו
בלבד שלא יכיר ב־ ,242 הוא לא יכיר
לעולם בישראל והוא גם מגנה את מאמצי
התיווך ׳של הדוד מגדל־הבוטנים מאמריקה.
במישרד־החוץ גשמו לרווחה. מדיניות
החוץ ממשיכה להכות גלים :״אין עם מי
לדבר, אין עם פלסטיני, אין ויכוח עם
ארצות־הברית, אין עימות עם הקונגרס,
אין חילוקי־דיעות, אין ...אין ...כלום!״
יהודה קדנפורטס, תל־אביב

המילחמה הנכונה
לפני הבחירות טענו נגדכם גורמים פוליטיים
ואחרים שאתם בעצם עוזרים לעליית
הליכוד לשילט׳ץ, בכך שבמקום
להילחם בליכוד, לחמתם נגד ד״ש.
ככל שהימים חולפים מתברר יותר ויותר
שהגורמים הללו טעו בתכלית הטעות. כיום
יודע כל ילד במדינה שרק ד״ש היא
שהעלתה את הליכוד לשילטון, והיא שנגסה
את מירב הקולות הניידים של המערך
ז״ל. שוב מתברר שיש לכם עין חדה וחד
העולם הזה 2089

מכוזבים
שים מחודדים, פוליטיים ׳ואחרים, ושלחם־
תם במקום חנכת.
שלום חלמיש, ירושלים

צאת עקד, שהתמחתה בגביית ׳תשלומים
ממשורריס, הספר מומן בידי הציבור
וכתוב בתוכו ״בסיוע קרן תל־אביב ל0יפ־רות
ולאמנות.״

ארמזים ליריים דקיקים

ההיפר מ,,אגמי דתי״

מצאתי את תמונתי ומיספר מילים סבי־
•ה ב״ינמר של נייר״ (העולם הזה .)2086
דן עומר הביא דברים שכתבתי בצורה
כזו שייצאו מהקשרם ויועמדו כמכוונים
נגד עצמי (אולי!).
ראשית, מדוע לא לציין שדברים שכתבתי
נתפרסמו במעריב במאמר יושמו ״מחיר
השירה,״ המדבר על דרכם של משוררים
מתחילים ולא ״בינוניים״ או אחרים ן
שנית, הארמזים
הדקיקים באשר לשירה
(שלי ושל
אחרים) שאינה פיס־גה,
לא מעסיקים
אותי. הרשה לי לציין,
ידידי דן עומר,
שלבד מספר-
שירי הראשון שהופיע
בהוצאת לקראת
(טרום עכשיו)
עלה לי...
300 לימת, מעולם
כן־שאול
לא שילמתי בעבור
סיפרי שירי, ובוודאי
לא אשלם. אם דבר זה מעיד על
כך שאינני ״מתחיל״ — ניחא.
משה בן־שאול, תל־אביב
• דן עומר מעיר ג ידידי בן־שאול
קולט ארנזזים שאינם ארמזים. כוונת הציטוט
היתה לנגח בתי־הוצאה הגובים סכומי
עתק מטשוררים צעירים על־מנת לפרסם
את ספרי. שירתם 300 .לירות בשנת
1953 שוות בכוח־הקנייה שלהם לפחות
10,000 לירות כיוס, סכום שבעזרתו ניתן
להוציא לאור ספר שירה ממוצע.
באשר לטיעון שאין בכוונת בן שאול
לשלם ״בעבור סיפרי שיירי,״ הרי מלבד
העובדה שסיפרו האחרון ראה אור בהר

אני מבקש להתייחס לאמור במדור ״אנשים״
(העולם הזה
)2087 אותתי. מעולם
לא אמרתי שאני
״אנטי דתי,״
פשוט משום י שאינני
מתנגד לדת או
לאנשים דתיים. ל-
היפך, אני מנסה
ליצור פשרה בין
הציבור הדתי לציבור
החופשי בישראל.
אני התנגדתי לשלילת ומתנגד רובינשטיין זכות הנישואין ולפגיעות
אחרות בזכויות
האזרח הנעשות, כביכול, בשם הדת.
ח״כ אמנון רובינשטיין, תל־אביב

ארה״ב של.כרור־הארץ
זכורני כי בשנות השישים הקדיש עי־תונכם
מקום רב ונקט קיו ברור בעניין
המאבק האגטי־אימפריאליסטי של ארצות
אמריקה הליאטינית. משו כך מפליא אותי
שאינכם מזכירים את ההסכם שנחתם באח־תגר,
בין ארצות־הברית ופנאמיה בעניין
העברת תעלת פניאמה. הסכם זה מהווה
נקודת־ציון השובה בתולדות היחסים בין
צפת אמריקה לדרומה.
למאבק בין תומכי ההסכם לשולליו יש
השלכה ישירה על ישראל, כיוון שהוא
מפחית את יכולת המימשל האמריקאי
להפעיל לחץ עליה. אבל ׳אפילו ללא מניע
זה, אנו חיים בעולם אחד וכל המתרחש
בציידו האחר צריך וחייב לעניין את
היושבים בצידו השני.

מן הראוי היה שעיתונכם יטול עליו
להוציא את יושבי מדינת־ישראל מד׳ האמות
של ענייניהם הפרטיים ויחנך אותם
לקראת הפיכתם לאזרחי ארצות־הברית של
כדור־הארץ — מדינה שהקימתה, לדעתי,
היא לא רק אידיאל נעלה, כי אם כורח
היסטורי שיתגשם תוך כמה עשרות שנים.
הרכרט פרנקפורטר, יפו

פתרון התעלומה קצת לוי
ריחל

אני מציעה שרחל המרחלת תהיה
יותר יסודית. תחת הכותרת ״חיוה
למי ז״ (העולם הזה )2085 כותבת
שאיש אינו יודע את ״שמו הפרטי
הרדוף.
׳ובכן, הרדוף זה שם פרטי ושם מיש־פחתו
הוא וולף, והוא היה שכן שלי עוד
לפני שהתגרש מאשתו הראשונה, כך ששמו
המלא הוא הרדוף וולף.
קוראת ושבנה, תל־אביב

הסליחה — לא מהטפילים
מבין אני הזדעקותיו של האנדרוגינוס
(ספק אמן, ספק אדריכל,
בעיקר ״אומר
הן״ ואפס) נחום
כהן(קין) על מילו־תי
לזכר יצחק דני
ציגר, כי הוא אחד
מן הטפילים שהפרידו
בינינו.
לבד מן הטפילים,
אני מבקש את סליחת
כל אלה שנפגעו
ממילותי, שהיו כל
האמת ורק מן דד
לב. אני רוצה גם תומרקין לציין שדנציגר לא
היה מורי ולא אני הייתי מורו, ולעומת
זאת, היה רודי להמן המורה של שנינו.
יגאל תומרקין, תל-אביב

יפי־ נפש ויפי נוף
אני מפנה מיכתבי זה למיס תבל, רינה
מור, בתמיחח וברחמנות.
חיי האישיות הם לא קלים. כי מרגע
שנהפך אדם לאישיות הוא גם נכנס ברצונו
או שלא ברצונו
לחיי הציבור.
תלוי גם באיזו
אישיות מדובר ועד
כמה היא חזקה כדי
לא ליפול לגמרי לזרועות
הרבים. לכן,
בקוראי את ה״וי-
דוי״ שלך (העולם
הזה )2087 היה לי
נורא מוזר להרגיש
ברנשטיין
את מצבך. הלא את,
ורק את, לקחת את
גורלך בידייך, במודע יאו שלא במודע.
מרגע שדחפת את עצמך לתחרות מיס-
תבל ידעת שאם יפול בגורלך הרגע
״המאושר״ הזה — הרי את אישיות העולם.
ואין רחמים בגורל זה. כל אחד רוצה
להיות בקירבתך וגם את מייצגת לא רק
את המדינה, אלא בראש־ובדאשונה את
עצמך ואיישיותך. נחוץ כוח רב כדי להיות
בררן ולדעת איך לכוון את החיים באשר
העושר והאושר מסנוורים את שיקול הדעת.
לכן מצחיקים ׳אותי ההתוודות שלך ימעל
דפי העיתונות ודמעות התנין שלך על
״אובדן חייך הפרטיים״ .אני מבין לרוחך.
קשה להיות כיום ״מלכת העולם״ יותר
מאשר אי-פעם. באם יגיע הרגע בו תת־נערי
מכל הברק הזה ותצטרכי לארגן את
חייך ברצינות, הפירסום לא יוסיף לך
כלום חוץ מפירסומת זולה וטרף לכל מיני
רכלנים ורכלניות.
איני מכיר אותך וגם לא חשוב שאתווכח
עימך על חייך האינטימיים. מה שאיכפת
לי היא ההתגלות הזאת בפני כתבנים.
היזהרי, נערה נחמדה! כבר אמרו
חז״ל :״חכמים היזהרו בדיבריכם !״ ואפשר
להוסיף לכך: יפי־נפש ויפי־גוף, היזהרו
גם אתם שבעתיים !
משה ברנשטיין, צייר, תל־אביב

מכתבים
ליהודים בלבד
בסוצאי־שבת ב־ 20 באוגוסט׳ קיבלתי
שעוד מנהג אגד בנושא :״כיצד לטפל
באוכלוסיה הערבית שבשטחים המשוח ררים,״
או ״איך לבצע השוואת שירותים
הלכה למעשה.״
באותו ערב עמדתי עם עוד שני חברים
בכביש בית-לחם—ירושלים ליד צומת
בית־ג׳׳אלה. ניסינו לעצור טרמפ שיקח
אותנו לירושלים, אך שום מפונית (ללא
הבדל צבע לוחית הזיהוי) לא עצרה לנו.
אחדי רבע שעה של המתנה, התקרב אלינו
בחור ערבי, תושב חברון ואיתו שתי

נשים ערביות מבוגרות, אחת עם סל קניות
בידה, וגם הם חיכו למכונית.
התפתחה בינינו שיחה על נושאים שונים.
הבחור הערבי סיפר לנו שיבוא אוטובוס
אגד מקריית־ארבע, אבל הוא לא
בטוח שיעצור לידנו, היות שאין לו תחנה
בצומת זו. ואכן, בשעה שמונה בערב הגיע
אוטובוס אגד בקו 430 מקריית־ארבע.
האוטובוס עצר לנו, חברי עלו עליו
ואני חיכיתי קצת כדי לאפשר לבחור
ולנשים הערביות לעלות לאוטובוס. הנהג
זי ח אותי לעלות, עליתי, ואז הוא טרק
את הדלת בפרצופו של הערבי ונסע.
הבחור הערבי, שלפני רגע שוחח איתנו
שיחת רעים, נפל קורבן לאפליה ולשינאה
של נהג אגד, כלפיו וכלפי בני עטו, או
שמא זו המדיניות הרישמית של אגד 7
אני מחכה להבהרות.
גבריאל הורנציק, ירושלים

מי כאן עדיי! ?
הקנוניה הקואליציונית משאירה מחוץ
לשירות חובה בצה״ל רבבות צעירים —
גברים ונשים — בחורי ישיבות ובנות
דתיות. בעצם, כל הצעירים האלה הם
עריקים מצה״ל שקיבלו הכשר בלתי־חו־קי
על-ידי ההידברות הקואליציונית.
לפי החוק חיירם בל צעיר וצעירה
לשרת בצה״ל שירות חובה. והנה ממצי־אי.ם
מנהיגינו כל מיני תכסיסי עקיפה של
החוק. למה לא שומעים את קולו של
היועץ-המישפטי־לממשלה?
שוחחתי עם כמה וכמה צעירים בכיתה
השמינית, שהם ציונים טובים ורחוקים מ־מצפן
ומהקומוניסטים, והם אמרו: מחפשים
עריקים מצה״ל? למי יש זכות לעשות
זאת כאשר רבבות עריקים קואליצ יוניים
יושבים (או לא יושבים) בישיבות,
ובנות דתיות יושבות בבית ז אז מה פית-
אום מחפשים אנשי המישטרה הצבאית
חבר׳ה שברחו מהבסים?
לא. כפה זה לא יילד• אין לאיש זכות
מוסרית וחוקית לעצור עריק מצה״ל, כל
עוד הקואליציה משאירה בבית רבבות
בחורי ישיבות (שיש להם זמן לביריונות
בשם הדת!) ובנות דתיות.

הסקופ שנגנז
יש לכם סקופ כזה ואתם מחביאים אותו
ככה סתם בין השורות?
ברשימתם המעמיקה והרצינית במדור
רחל המרחלת ״האהבה צועדת על הקיבה״
(העולם הזה )2086 אתם כותבים כי אחת
בשם אמילי הספיקה להוליד לעו״ד אילן
לפידות בת חמודה.
עד כה ידעתי רק על מיקרים שהגבר
מוליד, אך האשה יולדת. ובכן, פרסמו
נא את הסקופ מייד ברבים.
גיורא פיק, ירושלים

העולם הזה 2089

ז ה היה 03111:1הזה שהיה
גיליון ״העולם הזה״ שיצא לאוד לפני 25 שנים בדיוק,
הקדיש כמיסגרת הפידרה ״נוער מחפש מחר״ ,כתכת־שער מצולמת
למיקצוע האחות, תחת הכותרת ״רבקה גרשוני, אחות רדו־מניה״
.ככתבה תואר מיפלול בעיות מיקצוע האחות, האידיאל
והמציאות שבו׳ ובעיית המחסור באחיות שלא השתנתה כלל
כמהלד 25 שנים. במדור ״חקירה מייוחדת״ תחת הכותרת ״השילומים:
תחתית לחבית״ פירט פרשנו הכלכלי של השבועון את
תוכניתו של הפרופסור היהודי־אמריקאי שלמה טרון, שמטרתה
היתה להוציא את השליטה בכספי השילומים מגרמניה
מידיהם של השרים המיפלגתיים, על־מגת שכסף השילומים יושקע
כמטרות כלכליות כדאיות שייצרו תשתית כלכלית רחבה. תוכנית
זו נדחתה על־ידי הגורמים הממשלתיים שביזבוו בשנים שלאחד־מכן
את כספי השילומים, כחלקם במיפעלים ראוותניים.
השבוע לפני 25 שנים, הביא ״העולם הזה״ כתבה־מצולמת
תחת הכותרת ״מיסטר ברגר משוטט בעולם״ ,שגיכורה הוא עו-
רד־הדיו איזידור ברגר מדטרויט, שהחליט לשוטט בעולם עם
מצלמתו, והגיע ארצח• תחת הכותרת ״פרשת הלחם הקלוקל״,

_/0 25 90 /ה•
הקדים ״העולם הזה״ ב 20-שנה ויותר את ״כלבוטק״ ואת שאר
מדורי־הצרכנות ככלי-חתיקשורת השונים. בכתבה זו הכיאה המע־רכת
מידע מקיף על אודות הזיהום הרב כלחם הישראלי׳ ופירטה
את אוזלת־ידה של הממשלה כפיקוח על נקיונו של הלחם. בשיח־רה
״דמויות במרחב״ הביא פרשן ״העולם הזה״ לענייני המרחם׳
צבי שש, את דמותו של עלי מאהר, מראשי המדינאים
במצריים, תחת הכותרת ״מקיאוולי שלא הצליח״ ותיאר את
נפילתו של אחד הפוליטיקאים הערמומים של מצריים ברשת

שטווה לעצמו.
כשער הגיליון: האחות רבקה גרשוני 19 ילידת ראשון־
לציון.

האם..העולם הזה ׳ שבועון כנעני? * שילומים 256 ,חורש
אתר עריית היסוד * האם הספירה המישטרה את השר?
עיתונים מסויימים התקיפו במשך שלושה
חודשים אלה את העולם הזה כצורה
שלא היתר׳ עד כה נהוגה אפילו בארץ
שאינה מצטיינת ביותר בהגינות עיתונאית.
אילו יכול שקר לקטול, היו עצמו תינו
פזורות כיום לאורך שבילי הארץ,
אולם טיבעו של שקר שהוא חוזר אל
,בעליו. יבושם להם.
הנה, כדוגמה, כתבה שהופיעה ביום
8.8.52 בעיתון האידישאי הניו־יורקי הנפוץ
מאד, מארגון זשורנאל :
״הכנענים מגבירים את ההסתה המתועבת
נגד המופלגות הדתיות והרבנים —
תל־אביב (דואר־אוויר) — קבוצת ההפקר
של הכנענים התגברה עתה בהרבה
עם הצטרפותו של העיתון המצוייר הגדול
והנפוץ מאד, העולם הזח, הנמכר בערך
ב״ 20 אלף טפסים, והמוצא לאור על-
ידי אורי אבנרי, אחד ממנהיגי הכנענים.
העיתון מדפים התקפות מתועבות נגד כל
הנוגע לדת היהודית, נגד הרבנים ונגד
המיפלגות הדתיות בישראל. הכל כתוב
בסיגנון מלוכלך, לא יפה יותר מאשר
השטירמד הנאצי, זעם רקע פורנוגראפי.
״הנוער נקרא (בעיתון זה) ללחום נגד
הדת ונגד הרבנים.
״באחד המאמרים (בשבועון) נאמד:
,מינהגים פגאניים חסרי־,תוכן לא ישבו
את לבנו, אפילו אם שמרו על יהדות הגולה
משך אלפיים שנה. ישראל אינה
גלות חדשה, ואנו רוצים לעקור את הדת
מן השורש.׳״
קוראי העולם הזה — העיתון הכנעני
בעל הרקע הפורנוגראפי המסית נגד דת
ישראל — מוזמנים, בזה לחפש את הצי-
טטה הזאת בגיליונות העיתון. כל המוצא
את המיישפט האחרון — ״אנו רוצים לעקור
את הדת מן השורש״ — יזכה בפרס יקר־ערך.
וכל אשר לא ימצא אותו, מוזמן
להרהר קצת מה טיבו של הנכס התרבותי
הזקוק לשקרים מטופשים כאלה כדי לקיים
את עצמו.
אדם דתי באמת ידחה את השקר כאמצעי
להסתה. אני גאה שיש אנשים
דתיים רבים כאלה בין קוראי עיתון זה.
רק השבוע היתד. לי הזדמנות מעניינת
לבלות ערב נעים בחברתם. מועדון בוג־רי
בתי-הספר הדתיים בתל־אביב (בבית־הספר
ביל״ו) הזמץ אותי להעיד במישפט
ציבורי שנערך על העולם הזה, במגמה
להחליט אם להחזיק את העיתון במועדון
או לאו.
הוויכוח היה ממצה ונוקב למדי. עש-
רות רשימות ותמונות הובאו כהוכחות
בעד ונגד. בסיכום התייעצו המושבעים,
חזרו כעבור 20 דקות למסור את החלטתם
פה־אחד: הם זיכו את העולם הזה מכל
אשמה, והחליטו שאין הוא יכול לפגוע
בצעיר דתי. המועדון יחזיק בו גם להבא

העם
לקחת -לשםמה>־
256 חודש אחרי שאדולף היטלר עלה
לשילטון !והכריז מיילחמה על העם היהודי,
ו־ 88 חודש אחרי -שהתאבד בצורה
כה מיסתורית הושלם חוזה השילומים,
שהוא למעשה חוזדדשלום בין העם היהודי
שחלק ממנו מצא לו בינתיים הגדרה פוליטית
כמדינה ריבונית, ובין חלק מן העם
הגרמני.
בוויכוח הסוער על עצם המשא־ור׳מתן
בין שתי המדינות ניסו המחייבים לטעון
כי השבת הגזל אין פירושה שלום.
אולם היה זה נימוק של התחמקות• ׳שום
רשות בינלאומית, שום שופט ושום שוטר
לא הכריחו את הגרמנים לשלם. הם
עשו זאת מרצונם החופשי, כדי לחשל את

שילומים, שהם הסיכוי האחרון של ישראל
להבריא את מישקה מן היסוד, יבוזבזו
לריק כדי לשמור על רווחה שוטפת.

מישפט
להס פי ד או למנוע>׳
הצופים, רובם צעירים לבושי מכנסים
קצרים, ישבו בשלוש שורות רחבות, הזיעו
כאוות־נפשם. השופט ושתי סוללות הפרקליטים,
כולם לבושים חליפות, גלימות
ועוגבי עניבות, סבלו בוודאי יותר. אולם
יותר מכולם הזיעו העדים, שעמדו בזה
אחר זה במרכז האולם. ליד תרשים צבעוני
גדול של מקום הפשע, היו נתונים
להפצצה כבדה ישל חקירה־צולבת.
בשלב הראשון דמה מיישפטם שיל עמוס
קינן דשאלתיאל בן־יאיר, הנאשמים בהטלת
פצצה בפתח דירת שר־התחבורה

מערבת ״העולם הזה״ מבקשת
לאתר דמויות שעמדו כמרכז
כתבות שהתפרסמו בגיליונות
״העולם הזה״ לפני 25 שנה
ולגלות היכן הן היום ומה עכר
עליהן מאז התפרסמו. כגיליון
176 התפרסמה כתבה כמיסגרת
הסידרה ״נוער מחפש את ה מחר״
,על האחות רבקה גרשוני.
רכקח
גרשוני היתה אז כת
,19 תושכת ראשץ־לציון, תלמידת
כית-ספר לאחיות. בל

ניתן^ לאתר את
היודע היכן
--קה גרשוני כיום, או היודע פרטים
על מה שאירע לה במרוצת
25 השנים האחרונות, מתבקש
להודיע על כך בכתב לפי כתובת
המערכת.
הכתם המשחיר אותם בעיני העולם. תשלום
השילומים במשך עשר שנים, ואולי
גם במישך 14 שנים, יחייב מגע הדוק
וממושך. מגע כזה לא ייתכן בין מדינות
אדיבות *.
הגרמנים הצליחו איפוא להשיג שלום
באמצעות ׳שילומים (דבר העלול לעורר
מחשבה ביחס להשגת שלום עם הערבים),
אולם בסופו של דבר אין ספק שדויד בן־
גור״ון יצא מנצח מכיל המערכה. סיסמאות
חרות מצד אחד וטפ״ס מצד שני עניינו
את הקהיל פחות ופחות, שעה שעלה לנגד
עיניו נתח הבשר הגדול שאפשר יהיה
לקנותו בכסף הגרמני. והוויכוח האמיתי
שוב אינו לקחת או לא לא לקחת, אלא
— לשם מה לקחת.
כי קיימת סכנה חמורה מאד שכספי ה־
* הגדרה זו אומתה, כאשר ב־ 1961 נפגש
ראש־ממשלת ישראל דויד בן־גוריון
במלון ואלדורף אסטוריה בניו־יורק טס
הקאנצלר הגרמני קונראד אדנאור, וב־
1965 הגיש שגריר גרמניה הראשון בישראל
רולף פאולוס את כתב״האמנתו לנשיא
מדינת־ישראל.

המנוח, למערך צבאי בטרם קרב. הכוחות
של צד אחד — הקטגוריה — היו ערוכים
בקווים גלויים לעין. הם חשפו את
עמדותיהם שעה שנאלצו לבזבז את מיטב
התחמושת עוד בחקירה המוקדמת. ואילו
כוחות ד,סניגוריה נעו באופן חופשי בשטח,
איימו על כל העמדות גם יחד מבלי
לגלות היכן יערכו את התקפתם המכרעת.
כשנפתח השבוע המישפט בבית־המיש־פט
המחוזי בתל-אביב, התבהרו אט-באט
שתי החזיתות. שני הסניגורים — יעקב
הגלר, ג׳ינג׳י גבה קומה שייצג את שאל־תיאל
בן־יאיר המשופם, וישראל כספי,
צבר נטוך־קומה בעל מיבטא אוכספורדי
מודג-ש שייצג את עמוס קינן — ירו יריות
ראשונות לעבר עדי הקטגוריה. אולם רק
כשעלה לדוכן העדים הראשון מבין שני
קציני־המיישטרה -שאסרו את הנאשמים,
התנדף עשן ההסוואה וכיוון ההתקפה של
כוחות הסנגוריה נתגלה לעין. היה זה
כיוון שהוביל היישר אל מרכז חזית ה תביעו
,,כשמטרתו להבקיעה לשניים ולהכות
את כוחותיה שוק על ירך.
לישון הנוחיות. בניין התביעה מיוסד
על *שרשרות של הוכחות נסיבתיות,

״העולם הזה״ 776
תאריך 11.9.52 :
חזקה מאוד כשהיא שילמה אולם חסרת
כל ערך כשחוליה אחת מנותקת. השרש רת:
אין כניסה לבית (של השר פנקס)
מלבד הכניסה מרחוב רמח״ל* ,שגי השוטרים
שמרו על כניסה זי ללא הרף,
איש לא נכנס בזמן המכריע מלבד •שני
הנאשמים, ושניזת מעטות אחרי *שיצאו
ונאסרו אירעה ההתפוצצות.
ההגנה *שמה לב לעובדה מוזרה אחת
בשרשרת ז!ו, ועליה ביססה את ההתקפה.
•שני השוטרים קיבלו הוראה לשמור על
השר מפני ׳מעשי אלימות. יתר־על־כן,
כפי שנתברר עתה, קיבלו הוראה מפורשת
לא לעמוד יחדיו אלא *שאחד ישמור על
הבית והשני על הכניסה לרחוב, בפינת
שדרות רוטשילד. ואילו השוטרים הפרו
פקודה זו, עימדו יחדיו מול הבית, על
מירפסת ׳מוסתרת מאחרי העצים. לדיב־ריהס
לא הפריעו לאנשים החשודים להיכנס
לבית, נתנו להם לעלות, לבצע את
זממם, לרדת ולהתרחק טרחק־מה — ודק
אז אסרום•
שאל יעקב הגלר: האם תפקידכם היה
להספיד את השר אחריי *שנרצח, או למנוע
את ההתנקשות בחייו? למה לא
אסרתם את האנשים לפני שנכנסו לבית?
למה לא שמרתם בכלל ליד כניסת הבית?
ההסבר שסופק על־ידי הסניגוריה עלול
למוטט את בניין התביעו ,5אם ייראה בעיני
השופט זאב צלטנר כבא בחשבון :
השוטרים הפרו פקודה ובחרו במירפקת
מפני ששם אפשר היה ליש!ון בנוחיות
מבלי •שיראו. שניהם התעוררו רק אחרי
ההתפוצצות: ,ואסרו את שני האנשים הראשונים
שראו.
כפקודת המשטרה. לא היתר, זו
החוליה היחידה שההגנה צרה עליה. היא
איימה גם על רוב שאר החוליות. השוטרים
הודו ששמרו רק על הכניסה הראשית
של הבית, ואמרו שלא האמינו שיש
כניסה אחרת. ההגנה ניסתה להוכיח ישיש
לבית כניסה ׳נוספת שעליה לא שמר איש
— •פרט שאם יוכח, די בו לשבור את
השרשרת כולה.
לפרט זה הוסיפה ההגנה כמה פרטים
אחרים, מתוך דברי עדי התביעה עצמם:
קבוצה חשודה של צעירים עמדה בקרבת
מיקום, לא נעצרה ולא נחקרה על־ידי השוטרים.
מונית נראתה עיל־ידי השוטרים,
שפקדו עליה להסתלק מבלי לבדקה.
טענת ההגנה: שעה שהשוטרים עסקו
בשני הנאשמים, בלהיטותם לעצור מישהו
כדי לחפות על תרדמתם, נכנסו צעירים
אחרים דרך הכניסה השנייה, הטילו את
הפצצה, הסתלקו ׳במונית — בעזרת שני
השוטרים *שפקדו עליהם להסתלק.

אנשים
׳ י• שופט־השלום הראשי ׳ ביתל־אביב,
אליעזר מלחי נתן השבוע דוגמה כיצד
להתייחס לשירותו הציבורי של העיתונאי.
אחרי ששיבת בהחלטה את פאול גולד-
מן, הצלם הראשי של העולם הזה, על
עבודתו המצויינת בשעת הדליקה ביפו,
שלח לו מיפתב אישי :״עם גמר חקירתי
בשריפה שפרצה אור ליום 4.7.52 במחסני
הסוכנות והשק״ם ביפו, הנני שמח להודות
לך על שנעזרתי בתפקידי זה בזריזותך
העיתונאית אשד כתוצאה סמנה עמדו
לרשותי תמונות מן השריפה הנ״ל ב*
סטד״ות הרא*שונות שלה, עוד בטרם הגיעו
מכבי־האש למקום.״

נשיונל מוכרת יותר טלויזיות ניידות מכל המתחרות יחד.

מ טקנה: נשיונל הקני ה הטובה ביותר.
מן המסקנה שבכותרת אתה יכול
להסיק מסקנה נוספה:
כדאי גס לך לרכוש • יזיה ניידת של
נשיונל.
הניידות של נשיונל מיוצרות על פי
טכנולוגיה מתקדמת ביותר, בקו ייצור
חדיש ובבקורת איכות קפדנית.

י עובדה זו מבטיחה לך לא רק תמונה
חדה וברורה ביותר, אלא גס שכלולים
רבים אותם לא תמצא בטלויזיות אחרות:
מסך מיוחד לוויסות האור
( ,)1131001 01355 מתקן מיוחד לסינון
הפרי עת חשמל ועוד.

אם גם אתה רוצה להיות בתמונה
בו א לראות את מבחר הדגמים ושללהצבעים של הניידות של נשיונר
באולמי התצוגה ברח׳ אבן גבירול 18ת׳׳א
ובחנויות המובחרות.
אחרי הכל כשמדובר בטלויזיה —
התמונה קובעת.
1431101131 צעד קדימה אל המחר.

1313031113 060130 65 0וזז3ס() 33ז 0 760110105.3161330ח13110331 0 *3350010 3

העודס הזה 2059

זיזה
זיוה

במושב שו אבה, במבואות
׳חשרים1 ,מוכר־נ 1שטחים
לווילות ללא מיכן־ז
ב־ 40א לו ד ׳ לדונ ם

וב־פקד מושקט!

ף מבואות ירושלים, ליד מושב
4שורש הידוע׳ שוכז יצור־כלאיים ה-
קמי מושב למישקי-עזר בשם שואבה.
בתי שואבה מוסתמם מעיני הנוסעים בכביש
הראשי לירושלים׳ והם נטועים במורד
גיבעה שעל פיסגתה תחנת דימיש־טרה
שעליה הונצח שמו של ברוד ג׳מילי.
במקום זה סידרו לעצמן כמה עשרות משפחות
וילות מפוארות הממומנות בשיעור
ניכר על זדשבון הציבור. בין המי־שפחות
הנהנות מכספי הציבור גם מיספר ניכר

צריכה להימסר למשתכנים החדשים שייכת
למינהל. הוראות הקבע של מינהל
מקרקעי ישראל אוסמת על מכירת קרקע
שלא במיכרז ובלי הערכה של מעריך.
כאן נהגו אחרת. המינהל היקצה 21 מגרשים
חדשים, סוכם עם ועד המקום כי ימכור
אותם במחיר של 40 אלף לירות
לדונם ותשלום של 10 לירות לכל מטר
נוסף. איש אינו יודע כיצד נקבע סכום
מגוחד זה ומדוע.
ועד המושב קיבל יותר מ־ 140 פניות ל־

אשר השכנים אומרים כי שטת הדשא לבדו בה דזוא שני דונם.

גיל קול!

מושקמו הוא תושב ותיק בשואבה, ובנה את ביתו במקום
בשנות ה־ 60 עם קבוצה של אנשי מישטרה, עת שואבה היתה מקום
מועד לחבלנים. כיום מוקף ביתו גדר גבוהה ובחצרו כלבים.

הווילה העגולה של גיל קולן, שאשתו היא הגננת של כפר
הווילות. המיבנה עומד׳לא גמור ואנשי המקום אינם יודעים מתי

יזי רו רדז

ס גי זור ־

ה ר רי לו ח

ווז ל

היו קריטריונים לא־ברורים ולא־קבועים.
כעשרה מבני המקום רצו לבנות, בית
בישואבה, אולם ועדת הקבלה הסוכניויתית
אישרה רק שישה מהם. בשלב ראשון
אישרה הוועדה, נוסף על שישה הבנים, עוד
שמונה זרים, סך־הכל 14 קונים מאושרים
של שטחים יקירים בחצי־חינם. כעבור זמן

ווזוי ^ ר ה

וו ל־

ו רוווז ה

קצר אישרה הוועדה הסוכנותית עוד שיב ער,
מאושרים, ולא הוסיפה אף בן מקומי.
הדבר גרם התמרמרות עצומה בין המיש־פחות
התושבות ־שלהן בנים -מרצו להתיישב
במקום.
אלה הקונים שנבחרו על ידי הוועדה
(המשך בעמוד )12

\ 1 *1ד 1 811811 ! ¥1הווילה של יורם גונן. עורך־דין וקצין־תביעות
#1 4 4 1שגז 4111 ראשי של המישטרה. יודעי דבר מעריכים כי
בניית הווילה עלתה 600 אלף לירות. יורם גוון עצמו גר כיום בדירה בשכונת גילת.
של קציני־מישטרה בדרגות גבוהות.
שואבה היא יחידה הדומה לבפר־שמ־ריהו
.׳תושבי המקום עוסקים בעבודות
חוץ והם לכאורה בעלי מישקי־עזר. קשה
למצוא משק כלשהו במקום. עד לפני שנתיים
היו במקום 39 מישפחות, שגרו שם
מאז •בנות ד,־ .60 כיוון שסמוך למקום
היתר. תחנת־מישטרה, בניו להם בתים גם
כמה אנשי מישטרה, שמרביתם עזבו מזמן
את המישטרה, כמו ששון חנוכה, יוסף גל בוע,
ליאון בלילי, אליהו גילה, מיכאל
שוסברגר, חנון בריבי ומרקו מושקטו.
לפני שנתיים יהגו כמה מוחות את הרעיון
של הגדלת המקום. היה זה כאשר
החל ביקוש גובר לבתים במושב שורש
הסמוך ובנווה־אילן, והתברר כי הפטנט
של רכישת קרקע חקלאית ממינהל־מקר־קעי־ישראל
להקמת וילות הוא למעשה
פטנט לבניית דלות בחצי־חינם.
שואבה שייכת לאיחוד החקלאי, הישייך
למיפלגד. הליברלית העצמאית. ועד המקום
פירסם מודעה המציעה לאזרחי ישראל
בניית בית במקום• מה שקרה לאחר־מכן
נשמע מוזר ביותר. הקרקע שהיתה

מודעה, ריאיין את כולם ומסר רשימה מומלצת
לקבלת מיגרשים• רש־נ־ה זו עברה
לוועדה מיוחדת שהיתר. צריכה לאשר
את אלד. שייהנו מהזכות לרכישת המיג־רש.
הוועדה היתה מורכבת מנציג הסוכנות
היהודית ד״ר סינדרו קרול, מנציג
האיחוד החקלאי אילן זיגמן ומיציג מיג־הל־מקרקעי־ישראל.

שי מה
נפ סל ה
^ חדי שהוועד בהר במומלצים אירע
מאורע יוצא*דופן. נראה כי הרשימה
שנבחרה לא מצאה חן בעיני מישהו, והיא
נפסל כולה. תושבי המקום בחת ועד
חדש, שריאיין בחדש את כל הפונים.
נקבעה רשימה מומלצת חדשה. המומלצים
היו צריכים להיות בעלי קריטריונים משונים
ביותר• לגבי בני המקום נקבע כי
הם צריכים להיות עד גיל ,40 נישואים,
ושהוריהם לא יהיו חייבים לכפר אף
פרוטה. לגבי אלה שאינם בני המקום

וב־פקד גל

הווילה של רב־פקד שלמה גל, ממיפלג הנוער במישטרה, עו
מדת לא־גמווה. גל מנהל עתה משא־ומתן על מכירת הווילה
ואומרים כי הוא דורש סכום של 260 אלף לירות תמורת השטח והמיגרש. הוועד התנגד
למכירה ודרש את החזרת המיגרש, כדי למנוע עשיית רווח ממכירת הזכות.

^ 1ויוה ויל ה
(המשך מעמוד )11
סוכנותית רובם אנשים בעלי דירות
ומבוססים. ,בעלי קשרים וקישורים׳ ביניהם
זוהר נאור, היועץ המישפטי של הסוכנות
היהודית ! אמנת חנוכה ממישרד
החוץ; רפאל הלוי, מנהל־תשבזנות ידוע;
רפאל לד מעיריית ירושלים ; שלמה גל,
רב־פקד במישטרת ישראל ויורם גונן,
ניצב־מישנה וקצין־התביעות הראשי של
המישטרה וממלא מקומו של ראובן מיג־קובסקי,
ראש ממר רמאויות במטה הארצי
בירושלים.
מימון ציבורי
.ף* ל מי שקנו״! מיגרש ב־ 40 אלף לירות
בנה את ביתו בעצמו. הכבישים נסללו
על חשבון המועצה האזורית מטה־יהודה.
בניית כביש על צלע ההר כרוכה בהו־צ־

ניצב־ מישנה גונן
קצין־תביעות

£מודד
1£5ז־£מ* 0ו;<

חבק מייצרת סיגריות אימת דחסלה מ־40 שנה

אה עצומה, והיא נעשית בכספי הציבור.
גם הביוב ממומן על־ידי המועצה האזו־דית
מכספי הציבור. מימון ציבורי זה
ניתן, כאמור, עבור שכונת וילות מפוארות
של אנשים מבוססים שלרובם יש
כבר בית מסודר ונאה בירושלים.
אנשי ועד המקום, בראשות איתן הכרם,
אינם רואים כל פסול בכך. הם טוענים
כי ברצונם לשפר את ההרכב החברתי
של המקום, וכי הם לא התערבו בבחירת
רוכשי הקרקע. הכרם אישר גם
כי שלמה גיל מוכר עתה את ביתו, העומד
בבניה. שסועות טוענות בי הוא דורש
260 אלף לירות תמורת העברת המקום.
הכרם מאשר כי הוועד רצה שהשטח יוחזר
לוועד, שימכרנו לאחר כדי למנוע עשיית
רווח ממכירת הזכות. התברר כי החוזה
עם המינהל נוסח כך שאם החלו כבר לבנות
על המיגרש, יש לרוכש זבות למוכרו
כרצונו.
שמועות במקום מספרות כי בקרוב
יוקצו עוד 10 מיגרשים בשיואבה. הכרם
אומר כי הפעם רוצה המיגהל להוציא טיכ־רז
׳פומבי ולמסור לכל המרבה במחיר.
הוועד מתנגד לכך, כי ברצונו לקבוע בעצמו
מי יבוא לגור במקום. בגלל התנגדות
הוועד הקפיא הסינהל את מכירת
המיגרשים הנוספים.
מי שעובר בין הווילות של שואבה אינו
יכול שלא להתפעל מיופיין ומהדדן. דלות
שכמו הועתקו מסביון ומכפר־שמריהו
אל צלעות הרי ירושלים, הצופות אל נוף
מרהיב. וילות שחלקן ניבנה על־ידי אנשים
אמידים שקנו ממינהל־מקרקעי־ישר־אל
בזיל הזול, על חשבון הציבור. והפי תוח
ממומן מכיסו •של עם ישראל.
העולם הזה 2089

דללדלל

0 9 9

§1 0 9

הדייר הדרנמי
ל אקרן הטלוויזיה הופיעו דמויות, שהעלו זיב־
^ תנות מחרידים.
קבוצת ילדים בלונדיים, במדים שהזכירו את הנועד
ההיטלראי, תקעו בחצוצרות והיפו בתופים. הם צעקו
״חייל!״ לכבוד ״ארץ־הצפון״.
קצין אס־יאס עיוור נשא בבית־יהקברות נאום־הספד
נלהב לחללי המישמר השחור של היטלר.

האם חי הנאציזם כגרמניה ז

פרופסורים מלומדים ממיטב האוניברסיטות של ישראל
קיימו על כך דיון מלומד. אולי יש. אולי אין. צריכים
לראות את גרמניה מבעד לערפל הכיבשנים. צריכים לעמוד
על המישמר, שמא יקום הפאשיזם מחדש במולדתו של
ריכארד ואגנר. ויכוח מלומד.

ואתה רוצה לצעוק.

האם אנחנו מקללים את זיכרו של היטלר, עד סוף כל
הדורות, ר ק מפני שהיה אנטי־׳שמי?
האם היינו מתייחסים אל מר אדולף היטלר באדישות
אדיבה, אילו היפנה את תורת־הגזע שלו נגד אסקימוסים,
או כושים, או אינדיאנים?
האם היינו מתעלמים מזוועות מיידאניק, ומרצח תינוקות
בגטאות, ומהרעבת מיליונים, אילו קרו הדברים
בארץ שאין בד, יהודים — או, גרוע יותר, במישטר המפנק
יהודים?

אין אלה שאלות ריטוריות. אלה הן שאלות־יסוד
של מצפון והגינות. הן נוגעות לשורש
המוסר הלאומי שלנו, ביהודים ובישראלים.
.אלה הן ׳שאלות שכל אדם חייב להציג אותן לעצמו,

לפי דיווחים אלה, ישראל מספקת לה נשק
בממדים נרחבים מאד.

(לפי מיסמך אובייקטיבי חשוב ביותר, שפורסם בימים
אלה בבריטניה, ישראל נכנסה ביכלל לשורה הראשונה
של!.מוכרי־הנשק בעולם. אבות הציונות היו, מן
הסתם, מזדעזעים אילו שמעו זאת. הם היו יהודים טובים.
הם התייחסו אל סוחרי-יהנישק בדורם כאל ״סוחרי
מוות״ ,כאל אנשים המרוויחים כסף מרצח ומכאיבים, מאוט־ללויתם
של ׳אלמנות ׳ויתומים. ימה היו חושבים אילו שמעו
שישראל אינה רק אחת מסוחרות־הנשק הגדולות בעולם,
אלא גם ספקית־הנשק העיקרית ישל מדינה אשר שמה
מעורר — בצדק — חלחלה בליבם של ימאות מיליונים
מסביב לבדור־הארץ?).
יש עיתונים מכובדים בעולם המתעקשים לדווח באופן
רצוף על שיתוף־פעולה ישראלי—דרום־אפריקאי בשטח
הנשק הגרעיני.

אולי נבע הדבר מן הגישה המיקצועית של הפרופסורים
המלומדים. הם היסטוריונים. הם עוסקים בעבר.
ההווה אינו מעניין אותם. הוא יעניין !אותם רק באשר
יהפוך עבר.

ואולי יש כאן איזשהו קצר נפשי, שצריך
היה לעניין פרופסורים מלומדים אחרים, שעיסוקם
בפסיכולוגיה.

1 1 1
טט שן־הכיבשנים של אושוויץ, העומד עדיין לנגד
2עינינו, עלול לערפל !את ראייתנו. כי בעוד מבטנו
רתוק אל הארובות של אתמול, עלולים אנחנו להתעלם מן
הארובות של היזם. בעוד אנו נועצים את מבטנו באוש־וויץ
ובברגן־בלזן, בדכאו ובבוכנוואלד, אנחנו עלולים
להסיח את דעתנו ממקומות רחוקים יותר, בעלי שמות
בלתי־מוכרים•
אבל לפני 35 שנים גם לא הכיר אייש מיאיתנו את
השמות אושוויץ, טרבלינקה, מיידאנק.

זאת אומרת: ישראל עוזרת למישטר טרוריסטי
זה לקבל לידיו את נשק־הסחיטה הסופי,
נשק שיאפשר לה לצפצף על כל העולם התר בותי
ולהחזיק את מישפחת-העמים בגרגרתה.

עבר לכל שיקולי המוסר, הזועקים לשמיים, מדי-
#ו ניות זו היא איוולת נוראה?

הפאשיזם אינו מת, הפאשיזם חי.

יותר מכל דבר אחר שעשתה מדינתנו אי־פעם,
מתאימה לה קריאתו המפורסמת של בוליי
דה-לה-מורת, למראה מעשה־רצח של נפוליון :
״זה גרוע מפשע — זה מישגה 1״

הפאשיזם רוצח. הפאשיזם מענה. הפאשיזם מדכא.

ה י ום .

בעצם הירגע הזה, שסו אני כותב דברים אלה.
׳בעצם \,רגע הזה מופעלים מכשירי-עיינויים במרתפי־חקירה,
בוקעות זעקות מפי אנשים מוכים, חרדות נשים
לגורל בעליהן שנעלמו.

אבל, ריבונו של עולם, מה זה משנה ז

* 6א, אין לי שום עניין באותן תופעות
/שהעלה רון בן־יישי בחכתו הטלוויזיונית.
אין לי עניין בכמה מאות נערים — כמה מאות ממיליוני
צעירים גרמניים, המשחקים במישחקי ההיטלר-יזגנד.
אין לי עניין בשבר־כלי, עיוור וזקן, המדקלם בבית-
הקברות נאום־הספד לחבריו, אשר התולעים אכלו אותם.
אך לי עניין בקבוצת־שוליים פאשיסטית מגוחכת, שכדוגמתה
לגרועות ממנה יש גם בישראל.
קיקיוניות

אין לי עניין בהם, מפני שאיין שום חשש
שבעתיד הנראה־לעין יהיה בכוח כל התופעות
האלה להקים מחנות־ריבוז חדשים.

כדאי לשים עליהן עין, מדי פעם. בהחלט כדאי.
כדאי לזכור את העבר, שאותו הן מבקשות להזכיר. בהחלט.
זוהי חובה. לא נשכח.

אך זהו תפקיד שולי, תפקיד הבטל בשישים,
לעומת חובתנו האנושית, הלאומית, היהודית,
להרים את קולנו נגד קיומם של מחנות-
ריכוז הפועלים עכשיו, בייבשת השכנה.
על כ ך הייותי רוצה לראות סרט חושפני ואמיץ
בטלוויזיה. על כ ך הייתי רוצה לשמוע ויכוח של פרופסורים
מלומדים.

*1הנה — אין קול ואין קשב. דממה דקה.
| מדוע?

האם אנחנו מתקוממים נגד השואה ר ק
מפני שניספו בה מיליוני יהודיםז

על פי חוקי מדינת-ישראל, מה שמתרחש
בדרופ-אפריקה הוא פשע של השמדת-עם, ועל
אחת כמה ובמה פשע נגד האנושות.

ף £פי הדיווחים העקשניים של עיתוני-העולם,
/ביניהם העיתונים הידידותיים ביותר לישראל בכל
הנושאים האחרים, ישראל היא כיום בעלת־הברית העיקרית
שיל דרום־אפריקה.

אה אחד מהם גם לא העלה, בנראה, בדעתו
המלומדת שיש קשר בין שני הנושאים —
יחסנו לעבר הגרמני ויחסנו להווה האפריקאי.

לא בגרמניה. ואין הם קרויים בשמות כמו גסטאפו,
קא־צט, אם־אס.

במדינה זו קיימים כל נוהגי־הטרור של המישטר הנאצי.
אנשים נעצרים ומוחזקים במאסר בלי דין ובלי דיין.
עצירים מתים בסיטונות בבתי־סוהר ובחדרי־חקירות.
בתי־המישפט של המישטר הפושעני עצמו נאלצו, באח רונה,
להודות בעובדה זו! .אנשים מדוכאים בשל גיזעם
וצבע־עורם. מיליונים נידונים לניוון אנושי ותרבותי.

וזהו בן־בריתנו.
91 81 9 :

^ תה רוצה לצעוק מפני ששעה קלה לפני אותו
\ £ויכוח הודיעה אותה תחנת־טלוויזיה כי שר־החוץ
של אפריקה הדרומית סיים ביקור ידידותי בישראל.
ואותו שר־חוץ נתקבל על־ידי ראש ממשלת ישראל,
מר מנחם בגין1 ,וגם על־ידי עמיתו, מר משה דיין.
ואף אחד מאותם פרופסורים מלומדים ילא מצא לנכון
להסתייג בצורה כלשהי מאותו ביקור ידידותי.

יש מרתפי־עינויים. יש מחנות־ריכוז.
פלוגזת־סער.

דיו הנלהבים והגלויים של אדולף היטלר —
בעצםימיאושוויץ, כאשר העשן עוד
היתמר מעד לארובות. אחדים מהם נכלאו,
ביגלל ההשש שהם פועלים הלבה למעשה למען
נצחון הנאצים במילחמה.

דרוכו-אפריקה: טבח בסוואטו
אדם הנהו, ולא צמח

ולהשיב עליהן בגילוי־לב, אם
מהלך וזולל ומצחק.
1 1 1
ף* אותו ויכוח טלוויזיוני נאמרו דברים מלומדים על
נושא נוקב: האם מותר היה לקיים יחסים מדיניים
ואישיים עם גרמניה 1והגרמנים, אחרי הזוועות?
ואמר מי שאמר: מותר היה, כי הדבר חיזק את מדי־נתנישיראל
ועזר לה לעמוד על נפשה. ואמרו אחרים:
אסור היה.
אך אלה גם אלה התכוונו לגרמניה האחרת, גרמניה
שקמה אחרי חורבן הרייך השלישי ואחרי התאבדותם
ותלייתם של מנהיגיו.

לא היה איש מבין -המשתתפים בוויכוח
שהעלה בדעתו שמותר היה לקיים יחסים עם
ראשי הרייך השלישי עצמו — גם אילו היה
הדבר מחזק את המדינה, ועוזר לה לעמוד על
נפשה.

יש גבול של הגינות, גבול שיל מוסר, שאין אתה
עובר אותו גם למען אינטרס מדיני.

את הגבול הזה אנחנו עוברים ביחסינו עם
הרייך הדדום־אפריקאי.
81 9
65:פי כל הגדרה שהיא, מדעית ואמפירית, הרפוב־
/ליקה של ׳דרום-אפריקה היא מדינה פאשיסטית.
התורה הר״שמית ישלה היא תורת־הגזע. החוקים שלה
מועתקים, כימעט מילולית, מחוקי־נירנפרג הזכורים-
לדראון, למען שמירת טוהר הדם ונגד חילול הגזע.

ראשי המישטר הקיים במדינה זו היו חסי
בשנה
שעברה נזעקו ארצה סנאטורים אמריקאיים יהודיים,
ידידיה הנאמנים ביותר של ישראל, כדי להגיד
ליצחק רבין: הינתק מדרום־יאפריקה ! אתה כורת את ענף
דעת־הקהל, שעליו יושבת ישראל !
מזה דור מנסה התעמולה הערבית העויינת לתאר את
ישראל כמדינה גזענית, פאשיסטיית! ,הנשלה ׳ומדכאה, בע־לודבריתם
של כל מנוולי העולם. איזה דיבוק אחז בנו,
שאנו פועלים כדי לספק כלי־נשק לתעמולה זיו?

.אנו מביכים את ידידינו. אנו מקומימים נג־דנו
את כעלי״בריתנו הטיבעיים. אנו מאפשרים
לאויבינו להכריז :״ראו, הלך הזרזיר
הישראלי אצל העורב !
כל זה לשם מה?
בוודאי מפיקה המדינה תועלת ממשית, כלכלית וביט־חונית,
מקשרים ׳אלה עם הרייך הדרומי. ז׳והי תועלת
לטווח קצר. תועלת שאנחנו נשלם עבורה מחיר נורא
בטווח הארוך.
הביטחון הלאומי מורכב מגורמים ריבים. גם מביטחוננו
בצידקתנו. גם מיחס הכבוד של העולם אלינו. גם מאהדתם
של בעלי הרצון הטוב, שלא יניחו לימימשליותייהם לסכן
את קיומנו.
וגם — כן, גם מזכר הארובות של *ושוויץ.

איזו שטות, איזו איוולת, להקריב את בל
אלה על מיזבח של ציניות גלוייה ומטופשת :

ר־ החוץ הדרום־אפריקאי ערך ביקור ידידותי ב־
/א ישראל. הוא ביקר אצל מר מנחם בגין.
מנחם בגין ,׳שניסה בשעתו להמריד את המדינה נגד
הסכם־השילומים, כדי למנוע כפרה על פישעי הנאצים.
מנחם בגין, המסרב לדרוך על אדמת גרמניה, איו אף
לדבר עם גרמנים. מנחם בגין, אשר מוריו ורבי זיאב
ז׳ביוטינסקי סירב להיפגש עם בניטו מוסוליני.

אדוני דאש־הממשלה, אם לחצת את ידיו
של האיש הזה, שליח הטומאה — לא בשמי
לחצת אותה.

מדוע מתנכלים השרים לעמיהם יצחק מ 1דעי
ולמה ירה ח־־ב זורע לתוך מחסן ריק
במיזנון הכנסת סיפרו
השבוע ני ׳מתנכלים לשר
האנרגיה והתשתית, יצחק
מו ד עי, במתכוון. עובדה :
ידירו: ,שר־החקלאות אריאל
(״אריק״) שרץ מסרב לתרום
לו קרקע ומים לתשתית, חברו
שר התיירות, המיסחר והתעשייה
יגאל הורביץ מסרב
.להעביר לו את המכון דיגיזאו־פיסי
וחסר אחר ישלו!מהמיפלגה
הליברלית, שר־האוצר שימ חה
אילץ״ ,׳מסרב להעביר
לו את נושא שיווק הדלק.
בלית־ברירה מטפל הושר מודעי
׳באוויר. אולם גם שר־הפנים,
יוסף בורג, מתנכל לו ,׳והודיעו
יכי הסע״ות האקולוגיות
!שייכות לתהום מיושרדוחשלו.
בעת מושב הכנסת ה־מייוחד
שכונס סש׳סוע שעבר
פגש !ראש הסמשלה, מנחם
כני] ,בחברות הכנסת שו
שנה
ארבלי־אלמוזלינו.ר
חייקה נרוסמן במיסדחז

קומת הסיעות .׳בגין פרש את
ידיו וורד על ארפלי-אלטוזלינו
׳בחיבוקים ובנושיקות, מובלי ש־יקדקש
תשומת־לב קלה שבקלות
לחייקה גרוסמן, שנותרה
׳מהצד וקבלה בטון נשלב :
״ומה איתי ד׳
שר-הבריאות אליעזר
שוסטק היה בסיור בפתח־תיקווה,
שם הורעפו על ראשו
שבחים ואין־ססור. השר הנבוך
השיב לימברכיו :״יש סיפור
ידוע יעל גנב׳ שהייה מבקש
׳מאלוהים שיעזור לו להצליח
בגניבות. שאלו אותו , :איך לא
תבוש לבקש מאלוהים שיעזור
לד לעבוד על הדיבוה לא
תגנוב ר דשיב הגנב , :אם
׳סבר נגזר מהשמיים שתהיה
.גניבה, אז לפה שלא אבקש
מהאלוהים שתצליח? אותו דבר
אתם ׳אומרים עלי׳ :אם כבר
׳נגזר עלינו ששוסטק יהיה שר־הבריאות,
אז למה שלא יצליח?״

ראש עיריית ירושלים,
טדי קיללו, השפיץ בפומבי
את שר־הברואות הקודם, ויק

טור שם־טוט. קולק טען

גי י0ל לשר בין הא״דואולוגיה
של השוואת שירותים דחס
טוב לערבים שפיזר שם־טוב
לכל עבר לבץ מעשיו, הוא
מיקרי בהחלט. אמר קולק :

י! ך 1 1 1 1 1 *1 | 1מנחה תוכנית הטלוויזיה עלי כותרת, היה
| 1 111 1 9אחד הצופים שהשתתפו בהקלטת תוכנית
הטלוויזיה שירי נעמי שמר שתשודר בקרוב. ירון, שישב בקהל
בחברת אשתו שעברה באחרונה ניתוח קוסמטי, התלהב כל־כך
מהביצועים עד שתחב אצבעותיו לפיו, שרק בהתלהבות רבה.

״שם־יטוב לא עשה שום דבר
למען הערבים. כל ימה שעשה
היד, לצורך נאומים פוליטיים.
׳הוא רק דיבר. אך כשהגיע
העניין לידי מעשה, הוכית את
צביעותו.״
01׳ באותה הזדמנות, שבה
נכת גם שר־הבריאות הנוכחי,
דיבר ק׳ולק על הקמת מירפאות
בבית־החולים אל נזוקאסד שב-
שית־ג׳׳האח. הוא סיפר כי גייס
מיליון וחצי דהלאר לפרוייקט
והבטיח לגייס !מיליון נוסף,
אך דרש ׳שמישרד־הבריאות
יעמוד !מאהוריז במידה שלא
יצליח לגייס את הכסף. סטנכ״ל
מישרד־הבריאות׳ הד״ר תדי
טולצ׳ינסקי, הפסיק את ראש
העיד ואמר :״קש צורך ב-
תיכנון כולל של מערד שירותי
הבריאות בירושלים, ולא ב-
תיכנון!של פרדיקטים !בודדים.״
תדי התחמם וצעק לעבר הדוקטור,
באנגלית :״לד לעזאזל
ואל !תתערב במה שאינך מבין
בו.״ מה שתדי לא ידע הוא
כי טולצ׳וגסקי, שהוא עולה
׳חדש! ,שימש ׳בקנדה מולדתו
כתת־שר לענייני בריאות.
01 מקיבוץ מעגדמיכאל,
קיבוצו של ח״כ מאיר (״זרד׳)
זורע, הגיע הסיפור הגא :

באחד היפים הירי זרו ׳אחראי
על השמירה בקיבוץ. לפתע
הזעיק את כל השומרים, כשהוא
צועק :״חברה, ערבים במה-
סן!״ הוא פרץ את המחסן
ד׳רדי ארבע ידיות. אד כשהדליק
מישהו את האור לא נמצאו
במחסן ל!א ערבים ולא בטיח,
אלא רק דדיו טרנזיסטור ישן
שמישהו שכח לסגור, ושהיה
מכוון אל אחת התחנות הערמ
ת. התנצל זרו :״הייתי
בסיור ליד המחסן ושמעתי
׳לחשושים ׳בערבית בוקעים מתוכו.״
01ח״ב
שולמית אלוני
טוענת שהגיעו ימי המשיח,
והיא מסבירה :״כתוב בתג״ך
,וגר זאב עם כבש וגמר עם
גדי ירבץ ...ונער קטון נוהג
!בם׳.״ והגה, בימינו גר זאב
הרב שלמה גורן עם כבש
הרב עובדיה יוסף, ונער
קטון שר־הדתות אהרון אבו״
חצירא נוהג בם.״
! 0את התנגדותו להקמת
ועדה שתטפל בגושא גידול
סלק הסוכר, הסביר השבוע
שר־התיירות, המיטהר והתעשייה
יגאל הורוביץ לעיתונאי
צבי טימור :״אני מכיר
חקלאים באופן אישי. כל מה

שהם רוצים זה להרוויח את
העוגה. אל תשכח, אגחנו שנינו
מאותו הכפר.״
! 0דוגר מישרד החינוך
והתרבות, ישראל כהן, שלח
למערכת היומון דבר מיכתב
!שסו ביקש ׳להגיב על גושא
מסרים שפורסם בעיתון. כאשר
פורסם המיכתב הופתע הדובר,
ששימש בעבר ככתב דבר
בירושלים, למצוא ליד שפו
את התואר ׳ר׳(רבי) .כהן קיבל
!את התואר בבדיתות-הדעת,
הסביר לידידיו כי לצערו עדיין
לא התמנה יסרב בעיקבות חילופי
השרים בפישרדו, אך
יחד עם זאת הוא מקווה כי
באשר יכתוב בפעם הבאה
לדבר לא ייכתב ליד שמו בטעות
זצ״ל (זכר צדיק לברכה).
! 0הבדרן חיים בנאי
העיד על עצמו :״אינני חבר
בשום תנועה פוליטית. אני
תבר בד״זש.״
01 ואילו בדרן אחר, אורי
זוהר, העביר את השקפתו
הדתית החדשה נם לבניו.
אבשלום זוהר הופיע השגה
ללימודיו בכיתה ג׳ כשהוא
׳.לובש ארבע-כנפות ׳מתחת לחולצה
קיצית פתוחה׳ והציציות
שלו מגיעות כקמעט עד לריצ־פה;
.לעומת זאת ואיינו חופש
כיפה. .לשאלת ומורתו החדשה
הסביר הילד כי, לפי ההלכה
ארבע-יכנפות חשובות יותר
מכיסוייראש. ואילו ובנו הבכור
של זוהר, אפרים (״פישל״)
בן ה־ ,11 הועבר מבית־ספר
.ממלכתי לבית־ספר דתי.
01 שוטרת שליוותה רכב־גרד
ביום הרביעי !בשבוע שעבר,
הבחינה במכונית פרטית
החונה במקום אסור לחנייה
מול סלון דן, ברחוב הירקון
בתל־אביב. השוטרת נעצרה
;והורתה לנהג הגרר לגרור את
המכונית ממקומה. נהגי!מוניות
שעמדו בקי׳רבת מקום צעקו
לעבר השוטרת :״אל תגרדי!
זוהי מכונקת של שר״סמקש־טרה!״
אבל השוטרת סברה
ני. מותחים אותה, התעלמה
מקריאותקהם. דק כאשר הגיעה
עם המכונית הנגררת אל החניון,
קיבלה השוטרת ידיעה
באלחוט :״את יודעת איזו
!מפונית גררתו את המכונית
!של ׳הבוס!״ היתד, זו מכוניתו

ופי נלסון
מזרחי כרמל $
נדין ב• רא׳*ון לזגייו וזנרון ״>קכ

הצטרף לחוג חחוזרים־בתשובה. הוא אומנם
לא ייפד דתי מאמין, אך לעומת זאת חטכים
להניח תפילין בטכס בר״המיצווה של ננו של הווטרינר האילתי הנודע
ינקול (משמאל) .נלטון וינקול התוודו באותה הזדמנות בי לא הניחו
תפילין מאז הבר״מיצווה שלהם. אמר רפי :״נו, אם אורי זוהר עושה
את זה, סימן שזה באופנה. ואני הרי תמיד ממלא אחר צו״חאופנה.״

זאב נוקש

את תיפאורת תוכנית
מנחה התוכנית אורי
עם כיפה וציציות על
להנחות את תחרות

הקאריקטוריסט של ״הארץ״ ,הוזמן לכסות
את מחשופה של הבחורה המקשטת
הטלוויזיה זה הסוד שלי, על־פי בקשתו של
זוהר שטען כי זה לא מוסרי שהוא יופיע
רקע של בחורה גלויית״חזה. אורי גם סירב
מלכת״המים, בטענה כי אין זה מוסרי.
העולם הזה 2089

א 1שים
ישל שר־ד.פנימ והמישטרה יו סף
בורג, שהוחנתה ימול
מלת דן!עם מיספר אזרחי ׳ולא
מיספר של מכונית־שדד, הניתז
להחלפה. השוטרת מיהרה ל גרור
את המסונית חזרה למלון
דן, החזירה אותה לשר בש־הפסהש
שלה מעוקם בתוצאה
מגדירה בלתייגאותה.
( ליד בית־העיתונאים ב־חלחאביוב
שמור מקוו־ם־הגייה
!פייוחד לטבונ״ותיהם של ועי־תסנאי־חוץ!
.שלטים מיייוחדים
!מציינים כי החנייה !במקום
מותרת רק למסונ״ות הנושאות׳תור ״עיתונותיחיוץ״ .אולם יכת־בי־החזץ
במעט שאינם יבולים
לחנות שם. המקום תפוס תמיד
במכוניות ואחרות. לפני !שבוע
נפגיש נציג תא כתבי־החוץ
בישראל, ,תיאודור (״הדי״)
דדויטה עם נציג המישטרה,
ביקש יממנו לפעול על מנת
׳שמקום החנייה יהיה שטור
:רק לעיתונאי־החוץ באמצעות
רישום הוכחות ׳חנייה למכוניות
אחרות. ואיש המקשסהה הבטיח
לפעול בהקדם. ואומנם, כבר
למחרת היום נרשם דו״ח ל־
;מפונית שחנתה במקום השמור.
היתה זז מכוניתו של תדי
לוויטה, שנשאה את התווית
״עיתונוודחו׳ו״.

ברכה

דורו,

שר־החוץ

משה דיין, וח״כ אכא אכן.

1יצחק רועה, עורר
ומגיש תוכנית הטלוויזיה המחודשת
קלעים, עומד לעזוב
את התוכנית פכר בתחילתה
׳ולנסוע לנודיורק ,׳כדי לקבל
את הדוקטוראט שלו בנושא
תיקשורת המונים. מייד לאחר-
מכן ישוב רועה ארצה יואל
התוכנית.
! מי שהיה דובר סיעת
ר״צ בכנסת. ,איש יחסי־ר,ציבור
ב•*,־ציון שירה, טוען כי
מצפה של ד״ש זהה למצבו
של הגיבור חשקספירי האמלט :
״׳להיות או לא להיות !״

81 סגן שר־היאיוצר, יחז קאל
פלומין, הסתובב ב־
!שבוע שעבר והפיץ שמועה
כאילו עומדת לפרוץ שביתה
כללית ׳באגד. כשנשאל מדוע
הוא עושה זאת, השיב :״אני
רוצה שיגידו שאני ׳נלחם בים,
באוויר וביבשה.״
81 הכתב הפרלמנטרי של
הטלוויזיה, אלימלך רם: ,מנצל
את פגרת הכנסת ועושה
שירות מילואים בגלי צה״ל,
שם הוא !מגיש מיבזקי חדשות

איסר הואל

הנוי קיסינגיר

שר־החוץ האמריקאי לשעבר, ידוע כחובב״כדורגל מושבע. גם בעת שכיהן
כשר־החוץ מצא תמיד פנאי לצפות במישחקי״כדורגל חשובים. היו אף
שטענו כי הוא מכוון את מסעותיו בעולם, כך שתמיד יובל לצפות במישחק״כדורגל מעניין. עתה פנוי
קיסינג׳ר להקדיש זמן רב יותר לתחביבו, מה גם שהכדורגל האמריקאי התקדם בצורה מהפכנית.
בתום מישחק של קבוצת הכוכבים האמריקאית קוסמוס, הטריח קיסינג׳ר את עצמו לבקר אצל המגן
הבינלאומי, שחקו נבחרת גרמניה לשעבר פראנץ בקנבאואר .״יש לנו משהו משותף, שנינו גרמנים.״

הממונה לשעבר על שירותי׳חביטחון (משמאל) השתתף
.במסיבת״הסיום שערן הממונה על הסרט הישראלי, בועז
אפלבוים (מימין) ,לרגל סיום סמינר תסריטאים שרערן על״ידי מישרדו. הסתבר כי
איסר אינו מתכונן להפוך תסריטאי אלא שמדרין הסמינר, התסריטאי ההוליוודי סטיב
(ספינת ׳הארורים) שייגן (במרכז) עוסק עתה בכתיבת תסריט לסיפרו של הראל.

אונו! מילצץ

המיליונר הישראלי הצעיר, המשקיע באחרונה מיליוני
דולארים בסרטים אמריקאים, פגש במסיבה שהתקיימה
בגלריה 13 וחצי ביפו העתיקה, לרגל סיום קורס תסריטאים, בבמאי־הקולנוע יקי יושע
שסיים זה־עתה את צילומי סירטו סוסעץ. את השקעתו הראשונה בעולם הסרטים
עשה ארנון מילצ׳ן בסירטו העלילתי הראשון של יקי יושע, שנקרא בשם שלום.

פשיעות הקטנות ושל הלילה.
׳באחד הימים פגש בו מני
פאר, המנחה ובתחנה הצבאית
את התוכנית גבר ואשה. ה־ישיעה
היתד, ארבע לפנותחבוקר
ורם אמר לפאר :״,אני מקנא
בך שאתה הולד הביתה.״ השיב
לו פאר :״ימה צריך לעשות
•כדי ולהוציא אותך ׳מכאן !״
הושיב רם :״ 30 חתימות.״
כידוע דרושות 30 חתימות של
חברי־כנסת עלחמנת ליננסה למושב
מייוחד.

! 8הפירסומאי דויד תמיר
נסע, לטיול בשטוקהולים בירת
שוודייה. כאשר נעצר באחד
הרמזורים יראה מכונית שליד
מושיב הנהג שלה מונח גילית
העולם הזה. שואל ותמיר את
חנחג :״נו, מה נשמע בארץ?״
,השיב חגחג :״ובאיזו ארץ, שלי
או ושילך? אני ממצרים,״ נתן
יגז ונדחו להסתלק !מהמקום.
1הסאטיריקאי יהונתן
גפן החליט למחול׳לעצמו על
כיל עוונותיו לפני יבוא הימים
הנוראים. ההא שיגר בירסות
שינה־טהבות ליפל אישי הציבור
שעליהם ירד במושך־ השנה
האחחונה ׳בעיסיו השנון. האי-
ושים, החל בדאשחהמסשלה מנחם
בגין וכלה בח״ב שמואל
פלאטו־שיון, קיבלו מיהונתן
איגרת פרטה מצויירת
באותיות של זהב עם שני
לוחות הברית וושני מלאכים
׳המחזיקים בהם !משני הצדדים.
שניים שיהונתן יכן ירד עליהם
:אך !לא יקפלו ממנו איגרת-
העולם הזה 2089

תעי בן עמי

מלכת־המים של שנת 1975 הפכה, מאז
היבחרה כמלכה, לדוגמנית מצליחה. תמי,
שהיתה ידידתו הצמודה של שחקן הכדורסל אולסי פרי, לא התאבלה
במייוחד אחרי שנסע חזרה לארצו. היא נחשבת באחת המבלות
הסוערות של תל״אביב, אורחת קבועה בדיסקוטקים ורקדנית מעילה.

1העיתונאי צבי רימון
החא האחראי על ״הטלפון
האדום״ של גדי־צוו״ל. באחד
הימים קיבל רימון טליפון מעובד
תחזוקה של אל־על,
!שהודיע כי הידיעות כאילו
העובדים ומתכוונים לשבות ב־חאש־השנה
אינן נכונות, כיוון
שלמעשה כפר כעת שובתים.
.ריטון, כדרכו׳ החליט לבדוק
את הידיעה, סולפו לוועד עובדי
התחזוקה, שם הכחישו
אותה נמרצות. אולם כעבור

:שלוש שעות הודיעו עויבדי
התחזוקה כי הם •שובתים, וכך
פיספס •ריטון ידיעה בילעדית.
81 באותו יום התקשרה אל
צבי רימון הלולנית דבורה
שרון מקיבוץ הסוללים, וסיפרה
כי בלולה ביקע אפרוד
בעל ארבע רגליים, פלומה
צהובה ונקודות ושחורות. הסיפור
נשמע כבדיחה, אולם
כושצילצל ריטון למזכירות המשיק
נודע לו כי אכן בקע
!מביצה יצור מוזר שהפך מייד
׳אטרקציה לסל ילדי הסביבה.
81 במדור אנשים לפני
ושבועיים סופר כי טנ׳כ״ל כלבו
שלום שי מאיר קנה לאשתו,
הנמצאת בחודשי הריונה
האחרונים ,׳כמתנה ציח
ישל עירום נושי של הציין
יגאל: מיי. אומנם נכו
!שמאיר קנה את הציור אולם
כך טען ואף הוכיח, אשת
אינה מצפה לביקורה של ה
חסידה.

ואש הממשלה קוץ פעמיים

סוף־סוף
סוף־סוף העז מישהו להגיד את
האמת.
סוף־סוף אמר ח״כ אולמרט את
מה שהיה צריך לומר ככר מזמן.
סוף־סוף נודע לעם שחכרי הכנסת
של רק״ח הינם סוכני אש״ף
והקומוניזם.
סוך־סוך חיים העם לדעת את כל
האמת על הגייס החמישי הנורא
והאיום המכרסם כגופנו כסרטן.
פוף־סוף הוכהר עם מי יש לנו
עסק.
סוך־פוה תודה.

ראש־הממשלה מנחם כגין קרץ
אמש פעמיים, כעת שנפגש עם
חכרי מזכירות גוש-אמונים לדיון
כתכיעתם להתנחלות מיידית כיהודה
ושומרון.
כתבנו מוסר כי הפגישה התנהלה
בדרך־כלל באווירה טובה ותוך הס כמה
הדדית. אולם, משהעלו אנשי
גוש־אמונים את תביעתם מן הממשלה
לממש הלכה למעשה את הכרזתה כי
לכל יהודי זכות להתגורר בכל חלקי
ארץ ישראל, קרץ ראש־הממשלה פע מיים
ברציפות.
שתי הקריצות התקבלו על־ידי חב רי
הגוש בתדהמה גלדה, ואף כי השיחה
לא הופסקה, התנהל המשך הפגישה
באווירה קשה של האשמות
חריפות כלפי מר בגין על אי־קיום
הבטחותיו ואי־נאמנות לרעיונותיו.
מר בגין עצמו, כשנשאל עם צאתו
מן הישיבה לפשר הקריצות, השיב כי
״זכותי לקרוץ כראות־עיני, בזמן ובעינו
של ראש־הממשלה מר מנחם בגין פקוחה למתרחש בין שתי הקריצות
מקום הנראים לי.״
(צילום: לישכת העיתונות הממשלתית)
דובר גוש^זמונים מסר מאוחר יותר
האמריקאי. ראש־הממשלה, בקריצותיו,
בתגובה, כי תנועתו ״תמשיך במדיניות לנשיא ארה״ב או לשר־החוץ שלה.
כתבנו בארה״ב מסר לפנות בוקר ביקש להדגיש בפני העולם כולו, ביישוב
הארץ, למרות קריצות הממשלה
לעבר המימשל האמריקאי, וכבר כי קריצותיו של מר בגין נקלטו הי נוכחות הנוער הנפלא של גוש-אמד
בימים הקרובים יעלו התנחלויות ה טב בוושינגטון, אך בהתייעצות בין נים, כי עם ישראל קורץ מחומר שאין
גוש להתיישב במקומותיהן, בין אם הנשיא לסטייט־דיפרטמנט הוחלט ש לכופף קומתו בשום פנים ואופן.״
עם סגירת הגליון נמסר כי אלפי
תאשר זאת הממשלה ובין אם לאו.״ לא להגיב עליהן לפי־שעה.
ראש לישכת ראש־הממשלה פיר־ חברי גוש־אמונים ברחבי הארץ יצאו
בתגובה לתגובה החריפה של גוש־אמונים,
הכחיש בלילה מזכיר הממשלה סם הפוקר הודעה רישמית האומרת, במחולות נלהבים, תוך שירה אדירה
מכל וכל כאילו התכוון ראש־הממ־ כי ״למרות הנאמר בעיתונות לא כוונו של מיזמור תהילים ״שונאי חינם יק־שלה
בקריצותיו למסור מסר כלשהו קריצותיו של מר בגין לעבר המימשל רצו עין.״

מצ א

אתה הנ ד לי ס

שו־אלוף -למאסר
על־ת1אי ושלילה

הסמח״ט ציווה רנעול ]11ו״ ם
וחוב״ט הניב ב״ואש״ה׳

נרם למות 3אגשים בתאונה
— מאת כתבנו הצבאי —

נידון ל־ 30 חודשי מאסר רב״ט אחר למאסר על איום
בנשק על מפקדו, שסירב להמליץ עליו לשירות קבע
מאת מרדכי ארקן
נגיחת ראש ומהרומת
אגרוף הנחית רב־טוראי.
כטידואים הרצל בוניאו ל־פגו
מפקד חטיכה כדרגת
פגן־אלוף, שציווה עליו ל הצטייד
כנעליים צכאיות,
ודא לשוטט נעול סגדלים
ככפים הצבאי• כשהרכ״ט
פירב לפלא אחר ההוראה,
הורה הפמח״ט לעוצרו. כשל
כד היכה הרכ״ט את
הפמח״ט.

הורד הנאשם לדרגת טוראי.
סיבת האיום: הקצין סירב
להמליץ לקבל את הרב״ט לשירות
קבע לקראת תום שירותו
בסדיר.
הרב״ט איים על הקצין במקלע
אם• .16 לאחר שהקצין,
בעזרת חיילים, גבר
על הרב״ט והוציא מידיו את
הנשק, רץ הרב״ט למטבח ה

גיזרי
העיתונים
הםמ אותו יום
- 6.9.77 ובגודלם
המקורי.

.קצין צה״ל כדרגת תת״אלוף הועמד לדין כפני ביית•
משפט צבאי באשמתי גרימה למותם,של שלושה אנשים
כתאונת דרכים ונידון לשנת מאסר על־תנאי. כן נשלל
ממנו רשיון הנהיגה לשלוש שנים, מהן שנתיים־על-תגאי.
הקצין, איש גייסות ה בירושלים.
שריון, היה מעורב בתאונה
אותו קצין, הועמד לתן
קטלנית בדתם הארץ, ב־6
בנובמבר .1976 הוא גרם לפני שנתיים באשמת הולמותם
של• שני מבוגרים צאת רכוש מרשות הצבא.
דלד. הקצין הועמד לדין הוא הוענש אז בנזיפה. לבפני
שלושה שופטים בדר כתבנו נודע, כי הקצין עד
גת תת־אליף, ובראשם תת* מד לפרוש בקרוב מן השיאלוף
(מיל ).אליהו ינעם, רות הצבאי, שבמהלכו קישופט
בית־המשפט המחוזי בל עיטור על חלקו בקרב.

15 חודשי־מאסו לח״דמירואים
שחסו סא״ל ואיים על עשנהתו

בית דין צבאי מהוזי בפיקוד
מרכז, בנשיאות סגן-
אלוף אליהו מצא, גזר אתמול
על הרב״ט 30 חודשי
מאסר, מחצית התקופה בפועל
והשאר על־תנאי• כן • הורד
הרג״ט לדרגת טוראי.
בית הדין הקל בעונשו של
הנאשם, בהתחשב בעברו ה
נקי•

חודשי מאסר, מחצית
התקופה בפועל והשאר על-
תנאי, גזר׳ אתמול אותו ׳בית־דין
צבאי על רב״ט נח אבנר,
שהורשע באיום בנשק על
מפקדו, קציו בדרגת סגן• כן

בסיס הצבאי, סחב משם סכין
ואיים על הקצין. רס״ר הוציא
את הסכין מידי הרב״ט
המתפרע.
בית הדין הקל גם כעונשו
של נאשם זה, בהתחשב בנסיבות
אישיות מיוחדות.
על הנאשם הגו סגן מאיר
ביקל. את התביעה הצבאית
ייצג פרז תי ביאר.

מימין — ״מעריב״.
משמאל למעלה
ולמטה —
״ידיעות אחרונות״.

— מאת איתן מור, נתב ״ידיעות אחרונות״ —
חייל מילואים שתקף כאכזריות קצין בדרגת סגן•
אלוף ואיים לפגוע בו ובמשפחתו, נידון אתמול׳בכית•
הדין הצבאי שבמחוז המרכז ל־ 15 חודשי מאפר בפועל
ולי 15 חודשי מאבר־עליתנאי,
הנאשם, שהורשע על־פי נוכחות חיילים. לאחר מ הודאתו,
התנפל על סגן כן. הוא הטיח מלות גנאי
מפקד חטיבת המילואים כלפי הקצין ואיים לפגוע
שלו, נגח בראשו ותקף או בו שוב.
תו במהלומות אגרוף, בהתובע,
סגן משה פרוי-

מוביץ סיפר, בי הקצין העיר
לנאשם מספר פעמים
על הופעתו המרושלת ודרש
ממנו לשפרה. כאשר
הנאשם סירב למלא אחר
פקודותיו, ביקש הקצין לעצור
אותו ולהגיש גגדו
תלונה. החלטה זו לא נראתה
לחייל המילואים, ועוד
בטרם הספיק הקצין

להביו מה מתרחש. הוא
הותקף על-ידי הנאשם.
התובע קרא לשופטים
לגזור על הנאשם מאסר
ממושך בהתחשב בחומרת
העבירה. הוא ציין, כי אלימות
כלפי מפקד בדרגת
סגן־אלוף מחייבת את מיצוי
הדין.
הנאשם עצמו הבריז. כי
הוא נלצסער על המיקרה.

ישראל תגיש תוכנית מפורטת
לנוסח מלא של חוזה שלום
ישראל תהיה צד א׳ וכל מדינה ערבית שתחתום י— צד ב׳
לכתכנו המדיני נודע כי לקראת
שיחות־הקירבה, שייערכו בקרוב
בוושינגטון, גיבשה הממשלה תוכנית
מפורטת לנוסח מלא של חוזה
שלום בין ישראל לבין כל אחת
מארצות ערב.
שר־החוץ משד. דיין יגיש את הצעת
ניסוח החוזה לשרי־החוץ הערבים
במסגרת שיחות־הקירבה, בתיווכו של
מזכיר המדינה של ארה״ב.
עוד נודע לכתבנו המדיני כי הצעת
ישראל אומרת שבחוזה החתום תהיה

שאלה

ישראל צד א׳ (״ישראל — להלן צד
א ואילו כל מדינה ערבית שתח תום
על החוזה תהיה צד ב׳ (למשל:
מצריים י -להלן צד ב ודבר זה
ייקבע כבר במילות הפתיחה של חוזה
השלום. כמדכן מציעה ישראל כי ׳ה חוזה
ייחתם במילים ״ובאנו על ה חתום׳
/שמתחתן יחתמו נציגי המדי נות
בדרג ובעט שייקבע במשא־ומתן
ישיר בין הצדדים.
נראה כי יוזמת חוזדדהשלום החדשה
של הממשלה תתקבל בברכה על-

ירוסאלם (ישראל)
מגעים ארוכים ביותר מתנהלים בין מיפלגות הממשלה לבין מיפלגת
האופוזיציה דא״ש•

מאז הוקמה הממשלה, לפני כשנתיים, נפגשים מדי שבוע ראש־הממ־שלה
מוזם בגין (משמאל) וראש דא״ש, פרופסור ג׳ואל ירין (מימין)
ומשוחחים על האפשרות שדא״ש תצטרף לקואליציה הממשלתית.
המחלוקת בין הממשלה לבין דא״ש היא על מיספר איזורי הבחירה
שיהיו בבחירות הבאות, בעוד שנתיים. דא״ש תובעת 16 איזורים, ואילו
הממשלה מציעה 11 איזורים.

11״ נ נואטו־שוון ירטש
את מדינה שואל
חכר הכנסת שמואל פלאטו-שרון
הגיש למישרד האוצר הצעה לקנות
את המדינה תמורת סכום כולל
של 120 מיליון דולאר.
בנימוק להצעתו מציין ח״כ פלאטו־שרון
כי על מדינת ישראל, כמדינה
יהודית החייבת לשמש אור לגויים,
מוטלת החובה המוסרית להיות המדינה
הראשונה בעולם שלא תהיה מדי נה
מולאמת, אלא מדינה שתתנהל
מתוך יוזמה חופשית ועל־ידי הון
פרטי.
״כיהודי וכישראלי,״ כותב מר פלא־

לדעת משפטנים בירושלים מנוסח
החוזה בשפה בהירה ובכתב נאה.

קובי ניב

חו קהמכשפה
אני מבין מעט מאד ב חוק ובמישפט, אבל באור התגברות הפשע
והמתירנות יש לנקו ט לאלתר צעדים נועזים וחריפים לביעור נגעים
אלו ועקירתם משורש חברתנו.
בתי״המישפט שלנו שופטים אית העבריינים לאט מדי, פחות

מדי ובפרוצדורות מסובכו ת מדי.
יש לעשות הכל על מנת ל ה קל על תהליכי השיפוט ולזרזם כדי
שיוכלו השופטים לכלוא א ת הפושעים מהר, חזק ובאופן אלגנטי.
אםנהסס, בשל סיבות ״הומאניטאריות״ כביכול, ירימו הפשע
והמתירנות את ראשם, יפערו לועם ויבלעו א ת כולנו אל תוכם
כלא־היינו.
גם החוק החדש, לפיו תהיה הודאת חשוד בפני קצין־מישטרה
קבילה בבית-המישפט, למרות שיש בו כדי לזרז במידת־מה את
הליכי השפיטה, הרי שאינו מספיק כלל ועיקר
יש לעבד ולשכלל^את הרעיון״הטמון ביסוד ה חוק החדש, ולהביא
את מנגנון השיפוט למצב בו יוכל לנהל מילחמת-בזק מוחצת בפשע
ובמתירנות.
אפשר, למשל, להביא לבית־המישפט את קצין־המישטרה ועוז ר
ו ה חו קרי ם בפרשה הנידונה, ובית־המישפט יכריע א ם הם חזקי ם
דיים על־מנת לגבות עדות מהנאשם. א ם יחליט בית-המי שפט כי
אכן חז קי ם הם הרי יורשע הנאשם מייד. א ם יחליט בית-המי שפט
כי אינם חזקי ם מספיק — תוסיף הממשלה כספים לחיזוק המיש-
טרה.
יתר על כן, ניתן לשכלל גם שיטה זו — בית-המישפט יקשור
אבנים כבדות על צוואר הנאשם, ואחר ישליכו אל הנהר. א ם טבע
הנאשם — סימן שאכן אשם הוא. ואם לא טבע — סימן שהינו מכ שפה,
ויש להוציאו מייד להורג.
כי האשם בפשע ובמתירנות דינו מיתה, ואילו האשם בכישוף
ילדינו דינו מוות.
שיטה יעילה ומהירה זו תביא ל חיזו ק ם וביצורם של ה חוק, הסדר
והצדק במדינת ישראל.
וכך נבער את הרע מקירבנו.

טדשרון במיכתבו ,״אני מציע
שירותי למטרה נעלה זו.״

ידי נשיא ארה״ב ג׳ימי קארטר ותי צור
לחץ על ארצות ערב, המתונות
לכאורה, להתייחם להצעה ממשית
וקונקרטית של חוזה־שלור ולא להס תתר
מאחרי סיסמות תעמולתיות ריקות
מתוכן.

כאמור, מציע מר פלאטו־שרון סכום
של 120 מיליון דולאר, מזה 60 מיליון
דולאר במזומנים והשאר בתשלומים
נוחים.
לכתבנו נודע כי בשלי זה קיימות
שלוש הצעות לקניית המדינה —
הצעה של ערב־הסעודית, הצעה של
קבוצת משקיעים בלגית־יפאנית והצע תו
של ח״כ פלאטו־שרון, שהיא ככל
הנראה ההצעה הגבוהה ביותר.

המבט האנהב שעל פניה
יאמר הכל.
זוהי המחנה שהיא ציפתה לה.
תכשיט פלאטין.
אם אחה אנהב אנחה באמת.
בחר למענה תליון. עגילים.
טבעת או צמיד מאוסף
הדגמים החדשים של פלאטין.
תכשיטי זהב מעורגל
)0 0 1 .0

וכסף סטרלינג: עם שיבוץ
יהלומים סולריים ואבני חן
אמיתיות.
נשים נועדו לתכשיטי
פלאטין ...והחג הוא הזמן
המתאים ביותר.

להשיג ב״פלאטין״ ,בו יהודה ,64ת״א, טל ,)03(228111 :ב״נל־בו שלום״ ו״דרגסטור שלום״ ,וברשתות בתי חפל־בו של השק״ם ו״המשביר לצרפן״.
תל אביב :״פלאטין״ .בן יהודה 44״דפנים״ ,דיזנגוף 462״פאר״ .אבו גבירול ,94״יסמין״ ,אבן נבירול ,22״הולצר״ ,אלנבי ,99״קרו לי״ ,ס קו ח ישראל ,10״פינת החן״ ,שנקין ,17
״כרמלה״ ,יהודה המכבי ״ 41 יופי־לי״ ,בן יהודה ״ ,219 ביפי״ ,אפטר ,9תפנית ל׳ ,״נאוה״ ,קרליבד *״ 1מלכה״ ,נוח שאנן ,1יפו :״שין״ ,שד׳ ירושלים ,56 רמת״גן ״ :אקסוטיק״ ,חרו״אח׳ , 3״טופז״,
ביאליק ,77״מלכה״ ,שד׳ ירושלים , 37״נח״ ,שד׳ ירושלים ,42״שירי״ ,ז׳בוטינטקי , 85״בשמת״ ,זיבוטינסקי .125 גבעתיים :״נילי״ ,סירקין ,7״דרלינג״ ,הרצוג ,25 תל גנים, בני ברק:״יפית״,
ר׳ עקיבא 91 הרצליה :״אניה״ ,סוקולוב ,57״זהבה״ ,סוקולוב . 29 בפר שמריהו :״נקודת חן״ ,הזורע 3רמת השרון״ :אשתי״ ,סוקולוב 45 חולון :״מור״ ,אילת * ,3נאות רחל ,״יהודית״,
״דיסקו-יופי״ ,סוקולוב 47 בודים :״מירי אוח״ ,רוטשילד ,18״מני״ ,פסאג׳ מנדל נחום ,״דוריוד׳ ,רוטשילד 4״אביבה״ ,מרכז מסחרי רמת יוסף,״ביפי״,בלפור 8 6״אייל״,
סוקולוב ,106
רבינוביץ .1פתה תקו ח :״משכיתי חן״ ,חובבי ציון 15 רעננה :״פייפר אין״ ,אחוזה , 109 בפר סבא :״טופז״ ,ויצטן 84 ראשון־לציון :״מסקוט״ ,תחנת־אגד יחוד :״שי״ ,מרכז יהוד ׳ סביון:
״רימון״ ,מרכז מסחרי רימון. רמת־אילן :״טל־מור״ ,מרכז מסחרי. קיראון :״סילביח״ ,מרכז מסחרי נ ס ציונה :״עדיה״ ,וייצמן 18 רחובות :״שולמית״ ,תחנת אגד״ ,עסרח״ ,הרצל 187
גדרה :״אסתי״ ,הרצל .7לוד :״בת חן״ ,מרכז מסחרי חדש רמלה :״טובה״ ,הרצל ״ ?4יולקו״ ,הרצל .88 נתניה :״מורן״ ,מפגש אמיתי, סונול ,״עירית״ ,שער העמק ״ ,10 עלמה״ ,הרצל , 21
״עלית״ ,שער הגיא .12 תל טונד :״יונה״ ,מרכז מסחרי אבן יהודה ״ :נוי לי״ פרדס חנה :״אינס״ ,רה׳ הבנים חדרה :״לילך״ הנשיא 46 חיפה :״יהודית״ תחנת אנד החדשה ,״נעורים״ ,החלוץ
,48 הרצל ,28״ברצי״ ,הרצל ,42״בריג׳יט״ ,מוריה ,110״קלרה״ ,הרצל 87 סירת חפרסל :״אביבה״ ,מרכז מסחרי קרית מוצקין :״ורד״ ,קרן קיימת ,55 קיי ת ביאליק ״ :טיפאניס״ ,מרכז
עפו״ :לילד״ ,תחנת אגד. קרית אתא:״דבורה״,מרכז מסחרי הצור הגלילית:״סוזי״ ,מרכז רסקו, ברמיאל :״חן״ ,מרכז מסחרי נחריח: סניטס, שדי
מסחרי סביניח קיית־ים :״משה״ ,ככר ניצן
הנעתון ,34״אסתי״ ,ככר העיריה עפולה״ :רקפת״ ,ירושלים 11 נצרת: בית מרקחת ״נצרת״ מנדל העמק :״פרידה״ מרכז מסחרי טבריה :״יפית״ ,הירדן ,״חן ליליאן״ ,שיכון ד׳ רסקו, צפת:
״בית־חן״ ,ירושלים 59 בית־שאן :״הילדה״ ,מרכז מסחרי ירושלים ״ :ורד״ ,יפו ״ ,30 שיק״ ,מרכז מסחרי קרית היובל ,״שי״ הגידם 1ככר מנורה ,״סופר לוק״ ,יפו ״ 42 פנטזיה״ הילל ״ ,23 פנינה״,
הגבעה הצרפתית״ ,שחלב״ רמות אשכול. אשדוד ״ :קוטי״ ,רונוזין, סרכי מסחרי א׳ .נתיבות: פוטו בתיח, שבטי ישראל 4שדרות ״ :רחל״ ,מרכז מסחרי בי. קרית מלאני ״ :לימור״ ,מרכז מסחרי
.10 באי-שנע :״ כ ר מו״ ^ ב ^ קיי מ ת ,197״שרת״ ,תחנת אגד ,״יפעת״ ,מוט רסקו דימונח :״מסל״ ,מרכז שיא 44 ערד :״סביון״ ,מרכז מסחרי אילת :״שני״ ,מרכז תיירות חדש ,״לילד״ ,שיכון צאלים.

זברון יעקב :״יפית״ ,המיי־קדים 59

אתהג )£2£והגידה
תשל.׳; ז

העשירי מתעשרים
הבורסה הישראלית שבויה בידי הבנקים
הגדולים ויקיריהם, העושים בה כ-
חפצם. תרגילים המזכירים את ימי הבורסה
האמריקאית לפני המשבר של
1929 נעשים בארץ ללא כל התנגדות.
כן, למשל, עלו שערי מניות ״פרוט-

מניות ״המיזרחי״ גיראו — בצדק —
כלהיט, בגלל מחירן הנמוך והריווחיות
הגבוהה שלהן. בשבועיים האחרונים חיו
ירידות שערים חזקות. מדוע ז הבנק עצמו
הוריד את השערים והפיץ בסניפיו חוור
לשכנע את בעלי-חמניות שלא לקנות את
הזכויות שהבנק חילק. על״ידי הורדת ה שערים
ביקש הבנק להשאיר בידיו מכסימום
מניות של עצמו. זאת, כיוון שאין
בידי הבנק מניות בכמות מספקת אם
ירצה הציבור לרכוש אותן. אין כל סיבה
ששערי ״המיזרחי״ לא יעמדו כמו שערי
״איגוד״ ,ורק לחץ מלאכותי של הבנק
מונע עליית שער המניה למחירה הריאלי.
גם בשערי ״החברה לקירור״ יש עליות
חדות, שהסיבה העיקרית להן היא רצון

ה בו רסה

יו״ר זנבר
הטבה לבעלי עניין
א מם״ ללא כל סיבה מוצדקת. הקהל
והתמים התפתח וקנה מניות, בהאמינו
לכתבים שטענו כי כדאי לרכוש את המניה
של החברה, שיושב־ראש מועצת־המנהלים
שלח הוא נגיד ״בנק ישראל״
לשעבר משה זנבו* .כאשר הגיעה המניה
לשיא מכרו ״משקיעי ישראל״ — שהחזיקו
בחלק ניכר מן המניות — את מניותיהם
בריווח נאה, ועתה שוב יפלו השערים.

נמה
גתחזים
בעלי בתי־וזמורנו]]?
בעלי בתי-חקולנוע בישראל זועקים
מרח על הקטנת הכנסותיהם בגלל הטלוויזיה,
מנמקים בכך אי-הכנסת שיפורים
באולמות הקולנוע הדומים לרוב ל־מיזבלות
נעדרות מיזוג-אוויר.
פירסום בכתב-העת ״וראייטי״ מן ח24-
באוגוסט מגלה, כי בשנים 1971—1976
גדלו הכנסות מפיצי הסרטים האמריק-
אים בישראל ב״ס/״ ,40אחח המרה ל-
דולאר. לפני ההמרה היה הגידול בשיעור
/0״ .222 לשם השוואה: הגידול בתקופה
זו של ההכנסות בדולרים היה באיטליה
31 מערב״גרמניה ״ ,990/הולנד 158
אוסטריה 28 בריטניה 12

.הזעם״
יצולם בישראל
הסרט ״הזעם״ ,בבימויו של בריאן דה-
פאלמה ובהפקת ״פוקס — המאה העשרים״
יצולם בישראל באמצעות חברת
״ישראפילם״ .״ישראפילם״ ,המבצעת עבודות
עבור חברות סרטים וטלוויזיה רבות,
ובעיקר עבור ״הפקות אינטרקונטיננטל״,
שייכת לאלבס מסיס ומישה קר־קובסקי
.״אינטרקונטיננטל״ מפיקה
עתה סידרה של סרטים עבור סי־בי-אס
— ״פוקס״ ורישתות טלוויזיה הולנדיות
וגרמניות.

קבוצת בעלי עניין בחברה למכור את
הזכויות שקיבלו באחרונה. השוטים התמימים
יקנו במחיר הגבוה, ויפסידו, מה
גם שנראה כי עיקר דיווחי הממתיק יילכו
גם ל״חברה לספנות״ ,שהיא בעלת ״החברה
לקירור״.
מניות ״ירדן״ ירדו אף הן, והגורם הוא
רצון של בעל עניין להוריד את שער
המניה לקראת ביצוע עיסקת-ענק של
״ירדן״ עם חברה אחרת, שבה יוצעו מניות
״ירדן״ כנגד מניות 1החברה האחרת. אם
שערי ״ירדן״ יירדו, ירוויח מוכר החברה
האחרת יותר.
מניות ״טפחות״ עלו בגלל השמועות
על מכירת הבנק, ותוך כדי העלייח מכרו
בעלי עניין בבנק שהם גם מנהליו, את
מניותיהם במחירי שיא.
בקצרה: השערים עושים בבורסה כרצונם,
ללא כל פיקוח, ומעבירים את
כספי המשקיע חתמים לכיסיהם.

דאמפינג של
סידטי צילום
חברת ״צינקר״ פיתחה שיטה לייבוא
סרטי צילום במחירים הזולים מאלה של
היבואנים הרישמיים. החברה שייכת למלכה
שניידר, שבעלה הוא בעל סוכנות
לסירטי צילום במינכן. החברה במינכן
שולחת לחברה בישראל סרטים בחצי
מחיר, משלמת פחות מכס ומיסים,
מוכרת אותם בזול יותר. החברה מוכרת
את כל סוגי הסרטים :״אגפא״ ,״קודאק״
״ויילפורד״.

נתיב הייסורים
של קונה דידה
בתי״המישפט המחוזי בחיפה והעליון
בירושלים עסוקים בשנים האחרונות בפרשת
רכישת דילות מוזרה. המדובר ב-
עורכת-דין מפאריס בשם שושנה לוקי
מיארה, ששילמה בשנת 1972 לחברה
הקבלנית החיפאית ״פוטשניק״רולוב־גיד־עוני״
כ 95-אלף לירות מתוך מחיר של
108 אלף לירות, והיתה צריכה לקבל תוך
שנתיים דירה בחיפה. היא חזרה לפאריס
וציפתה למיכתב המבשר כי עליה לבוא
לקבל את המפתח. משזה בושש באה ארצח,
ונתקלח בדרישות נוספות של הקבלן.
החלה התדיינות משפטית ממושכת, שהסתיימה
רק בימים אלה ובה חוייב
הקבלן למסור לידיה את חדירה תמורת
השלמת המחיר המקורי. הקבלן, למרות
פסק^הדין, נקט שוב תכסיסי השהיה
והקונה נאלצה לפנות כמה פעמים לבתי
המישפט כדי לאכוף על הקבלן את ביצוע
פסק״חדין. בימים אלה הוגש עירעור ל־בית״המשפט
העליון. חדירה טרם נמסרה,
התובעת חוזרת שוב לפאריס בידיים ריקות,
תוך החלטה לנתק כל קשר עם
ישראל.

ה או צ ר
א ת ״! הסקלמלאכה
שני בנקים מתחרים עתה על רכישת ״הבנק למלאכה״ .האחד הוא ״בנק חמיזרחי
המאוחד״ והאחר ״הבנק הבינלאומי הראשון״ .נראה כי האוצר יעדיף שאחד משניהם
יקנה את ״הבנק למלאכה״ ולא ימכרו אותו לאחד משלושת הבנקים. הגדולים.
בדיקה של עיסקי ״בנק למלאכה״ מגלח, כי הוא רחוק מהיות בנק כדאי לרכישה.
האוצר הפקיד בו לפני שנים 40 מיליון לירות לצמיתות, ללא הצמדה, בריבית של
/0״ 5לשנה. ריווחי הבנק על הפקדה זו בלבד לשנה הם 10 מיליון לירות. כל הרווח
של הבנק בשנת 1976 היה 12 מיליון לירות. מכאן שבלי הפיקדון של האוצר ספק אם
חיו לבנק דיווחים בכלל.
לבנק 18 סניפים, שבהם 6000 לקוחות. האוצר מעוניין למכור אותו בגלל הסיכסוך
בין האוצר, שמינה מנכ״ל לבנק, לבין התאחדות״בעלי-המלאכה הרוצה כי הבנק יממן
את חבריה בלי בדיקה כלכלית.
השר הממונה על הבנק, שר המיסחר והתעשייה יגאל הורוביץ, מינה ועדה
בראשות יועצו ישראל סחרוב, שתחליט למי למכור את הבנק ובאיזה סכום. שאר
חברי הוועדה הם מאיר חת והחשב הכללי גיורא גזית.

איך מתגברים
על סעיף 101
אחת הסיבות לקיפאון שחל בהנפקות
של אמיסיות חדשות בבורסה הוא סעיף
101 ברפורמה. סעיף זח נוסח בעיקבות
הנפקת ״עלית״ ,שהנפיקה מניות לבעלי-
המניות הקיימים במחיר גבוה, וכיוון שהמניות
פטורות ממס יכלו בעלי ״עלית״
למכור את המניות ולהוציא ריווח נקי מן
המיפעל.
סעיף 101 קבע, כי כאשר חברה קיימת
נרשמת בבורסה ישלמו בעלי המניות
הקיימים בעת הרישום מס-הכנסה על ההפרש
בין המחיר שבו נרשמת המניח
לבין המחיר ההיסטורי שלח. הסעיף גרם
קיפאון ברישום חברות חדשות בבורסה.
באחרונה פותחה טכניקה להתגברות
על סעיף זה. חברות נרשמות בבורסה במחיר
נמוך ממחירן האמיתי, כך שהמס
המשולם על ההפרש קטן. אחר״כך מעלים
את שער המניה בבורסה, ואז מוכרים
את חמניות. על ההפרש שבין המחיר
הנמכר לבין מחיר הרישום אין מס, וכך
מוציאים את הרווחים מן החברה בלא
תשלום מיסיס.
כמה שוות
מניות
״ ט פ חו ת?
שר-האוצר מינה ועדה שתבדוק את
שווי מניות ״טפחות״ אשר בבעלות ה ממשלה,
כצעד ראשון לקראת מכירתן.
חברי הוועדה הם הד״ר מאיר חת,
עורך־הדין יעקב תמיר ורואה־החשבון
שלום רונאל. מניות ״טפחות״ שבידי
הממשלה מקנות לה דיעה מכרעת בניהול
הבנק. שאר המניות מוחזק בעיקר בידי
״כלל״ ו״משקיעי ישראל״ .שתי החברות
האלה טוענות כי בידן הבטחה ממי שהיה
שר-האוצר, פינחס ספיר, כי

מדוע הסזסדזת
קונים מניות
אחת הסיבות המביאות מוסדות שונים
כמו קיבוצים להשקיע במניות במקום באיגרות
חוב היא סעיף ייחוס ההוצאות
ברפורמה במיסים. לפני הרפורמה יכול
חיה עסק לייחס את הוצאות המימון שלו
על הלוואות כנגד רווחיו מהשקעה באיג-
רות־חוב. על״מנת לאלץ מוסדות להשתמש
קודם־כל במקורות שלהם במקום
להשקיעם באיגרות-חוב וללוות מן הממשלה,
בוטלה אפשרות זו.
אולם לא בוטלה האפשרות לייחס הוצאות
מימון אלו נגד רווחים מהשקעות
במניות. התוצאה היא שמוסדות רבים יותר
ויותר עוברים מהשקעה באיגרות״חוב
להשקעה במניות, וממשיכים ללוות מן
הממשלה.

תוקווה ועדה והעלאת
עו״ד תמיר

מחץ־ אנסת־החונ
שר־המיסחר״והתעשייה יגאל הורביץ
הקים ועדה לבדיקת היחס שבין מחירי
החלב לאבקת״החלב. הוועדה הוקמה
בעיקבות הביקורת הציבורית שנמתחה
על כך שכאשר בוטלו הסובסידיות על
מוצרי החלב והועלו מחירי החלב ומוצריו
ב־ס/ס 20 לערך, נשאר מחיר אבקת־החלב
ללא שינוי.
עתה כדאי ליצרנים להשתמש למוצרי
חלב באבקה, במקום בחלב. בעבר חיו
מעלים תמיד את מחירי אבקת-החלב
בעיקבות העלאת מחיר החלב, כדי למנוע
עיוות במשק החלב.

ועדת בדיקה
תינתן להן זכות ראשונה לקניית מניות
הממשלה.
״טפחות״ הוא הבנק המרכזי המבצע
את מדיניות הממשלה בתחום השיכון, והוא
מחלק מדי שנה כ-ס/ס 40 דיווחים.
שלושת הבנקים הגדולים לא הודיעו על
כוונה לרכוש את ״טפחות״ ,בין השאר
מכיוון שחברת ״כלל״ שייכת בחלקה
הגדול לשלושת הבנקים הגדולים.
״משקיעי ישראל״ שייכת לאלפי משקי עים
יהודים אמריקאים, והיא נשלטת
על״ידי קבוצת סם רוטברג המחזיקה
ב״״ 70/מן המניות.

פ ד סו םפלדמ שה טמר. נורברנו .

1ותו ויותר מנ1נית,פחות ופחותה1צא1ת
״יותר מכונית״— זאת אומרת שאתה
מקבל יותר מן המכונית.
״פחות הוצאות״ זאת אומרת:
חסכון משמעותי ומירבי בדלק.
״רנו״ עשתה זאת!
״רגו 14״ היא המכונית שבה הושקעו
כל הידע והפיתוח ה מ תקדם ביותר.
היא נותנת לך :
יותר נוחות. יותר יציבות
יותר אמינות יותר בטיחות
היא מאפשרת לך: א חזק ה כפחות
הוצאות על דלק ושרות,

ב״רנו 14״ המנוע רוחבי, ההינע קדמי,
ארבעת הגלגלים עצמאיים, מערכת
הבלמים כפולה, רדיוס ההיגוי מושלם.
תא המטען מאפשר 4מצבים: שני
שמושים משפחתיים עם או בלי מדף
אחורי, שני מצבי סטיישן עם מושב
אחורי מקופל או לא מקופל.
ל״רנו 14״ קו ייצור של 2.5מיליון
מכוניות.
״רגו״ -מקום ראשון במכירות בשוק
האירופאי המשותף.
לרשותכם כל דגמי ״רנו״ 1978

מי שמבין קמה ״רנד׳

תלא בי ב: רו ו רי ב״ל 26־ ג , 2ט ד 33241 .
•וו ט לי ם: ח ס ,4טי. 226491 .
חיפ ח :״ רנב חי פ ה״ ,יפו .32 טל.
( . 510296 מני ח: סנרדלוב, הרצל
, 54 טל . 23152 .באר־טבע: עמיגל
נ ע״ מ, החלוץ , 124 טל.74533 .
ר א טי רל צי ט: גרגיצקי, הו צ ל ,52
טל .94100• .וציה: מו טך אדנ אן,
אוור התע טי ה (צרת, טל. 56161 .
אטק ליו: מו ס ך פאר, מוני מטהרי׳
אפרידר, טל . 22743 .רמת״גן: רגו
י ״ג — קינל, זינו טיצ סקי ,111 טל.
. 79 *474 קיי ת ־ ג ח: מוסך נל־צור,
איור התע טי ה, טל.91395 .
קריה• *מוגה: מוסך הגליל העליון,
טל. 40713 .

כ ו 1ז ה ־ עי תו 1ספרות

כמהטע מי
נ סי תלהסטר

בני מעוה קרסו*

מהם -

ולא הצלחת? ?

הו פי ע
ג ליון מיוחד

המחדל הספרותי ן
של תש״ח

אנחנו נחסל את הז׳וקים!
נסי פעם אחת את הדרך המודרנית והבטוחה
להשמדת הדוקים
לאחר חיטוי שלנו(שעורך כ־ !/2שעה) את מקבלת
תעודת אחריות לשנה. לא יהיו יותר דוקים בביתך !

עדות של:

ע מו ס קינן

בשיחות שקיים עם

דן עומר

מבחר סיפורת ושירה ״כנענית״
מבין המשתתפים :

ר״ג, מודיעין ,18 טל6 .־5־ • 790114 אילת: טל 3012 .־059
היתר מש׳ הבריאות .21 :רש׳ עם? .481/75

מזיקים!

העולם הזה 2089

ך* שאלה האחת, הקובעת, לגבי פרו
1שת יהושע בן־צייון היא זו:
האם היה האסיר זוכה לחנינה זו, באותן
נסיבות עצמן, אילו היה שמו סעדיה
אבוטבול, ואילו ׳נדון למאסר בעוון גניבת
אלף לירות מדוכן של חנות? או אילו
היה שמו חיים חיימוביץ, ואילו נדון בעוון
מעילה של עשרת אלפים לירות בבנק שבו
עבד?

הסיכויים לכך הם אחד ל־ 50 מיליון.
כסכום הגניבה שכיגללה נדון
כן־ציון.
זוהי הפרשה כולה על רגל אחת.

ני רוצה להקדים ולציין, כי איני
מתנגד לשיחרור אדם חולה מבית־הסוהר.

אמרתי
זאת לא פעם ככנסת:
במדינת־ישראל קיים עונש־המוות
כפועל רק לגבי סוג אחד של כני־אדם
— אנשים הסובלים ממחלה
מסוכנת, והנשלחים לכלא.

בתי־הסוהר של מדינת־״שראל הם שרידים
מימי־הביוניים. הן מבחינת הצפיפות,
הן מבחינת המ״שטר, הן מבחינת המרב־נים.
בית־החולים לחולי־נפש בכלא רמלה

-- -מאח

או ר• אבנר •
גרוע מן הצינוק הנורא ביותר. בית־החו־לים
אינו אלא בדיחה עגומה.
איני יודע כמה אנשים חולים נרצחו ב־מדינת־יישדאל
על-ידי שליחתם לבית־הסו־הר.
כמה אנשים מתו, מפני שלא יכלו
לקבל תיד דקות את הטיפול הדחוף שהיו
זקוקים לו, מפני שלא יכלו לעורר את
תשומת־ליבו של סוהר, יאו מפני שלסוהר
לא היה איכפת, או מפני שלא היתד, תח בורה
לבית־החולים. אני ״ודע שמיספרם
אינו מועט.

הרופאים שקבעו כי ניתן להעניק
לאסיר את כל הטיפול הדרוש כ־כית-הסוהר
— מן הראוי היה לשלוח
אותם עצמם לכית־הסוהר לכמה
שבועות, למען יידעו על מה
הם מדברים בקלות^דעת בה רכה.
לכן, עד אשר יקום במדינת־ישראל שר
בעל שיעור-קומה אנושי, שיבצע את הרפורמה
הכללית במערכת בתי-הסוהר,

ושיכגים את המדינה מבחינה זיו למאה
ה־ 20 ולחוג המדינות ההומאניות, איני מוכן
להילחם להחזקת אדם חולה בבית-
הסוהר, גם אם הוא הגדול בפושעים.

אחרי שאמרתי זאת, אני רוצה
לקבוע בלי שום הסתייגות בי
פרשת החנינה ליהושע כן־ציון
היא שערורייה המעלה צחנה, מתחילתה
ועד סופה.
אם נכון מה שאמרתי כאן — ואין

שמץ של ספק שזה נכון — הרי השאלה
מתעוררת לגבי כ ל האנשים החולים,
המצויים בבית־הסוהר.
יגם לגבי אבוטבול. גם לגבי חיימוביץ.
גם מי שאינו נמנה עם החיוג הנוצץ
של עשירי המדינה. גם מי שאינו שייך
לתנועה האולטרה־לאומנ״ת־דתית, הנהנית
עתה מחסדי השילטון. גם מי שאין לו
שותפים מקרב הצמרת הבכירה של מים־
לגה קואליציונית.

אם הנימוק לחנינה הוא רפואי,
הרי הוא חל על כל האסירים הלוקים
במחלה מסובנת — אנשי
צווארון לכן וכחול, יהודים וערכים,
פליליים ופוליטיים, כלכליים
וביטחוניים, עניים ועשירים, אשכנזים
וספרדים, גברים ונשים.
יושבים בסתי-הסוהר בארץ עשרות אסירים,
שמצבם הבריאותי אינו טוב יותר
מזה של בן־צ״ון. מה יהיה עליהם?

(המשך מעמוד )21

אם התעורר החוש ההומאני הצרוף
כדיכו •מד מנחם כנין — ודא
איכפת די אם הדכר בא כיגלל מיק
רהו שד כן־ציון דווקא, והתעניינותו
האישית־הפוליטית כמיקרה
מסויים זה — כי אז היתה הוכה
עדיו לטפל ככד האנשים החולים
האלה, למצוא מישטר חדש לשמירה
על חייהם כתנאים של מאסר,
או דשיחרורם כתנאים המתאימים
לכולם.
הוצאת איש אחד מבין 5000 האסי-
רים של מדינת־ישראל, ואסיר זר. דווקא,
לשם טיפול מייוחד — זהו אי־צדק הזועק
לשמיים. אין זה מעשה הומאני. זהו מעשה
אנטי־הומאני כלפי כל האחרים.

* את ועוד.

( אם הנימוק היחידי הוא רפואי והו־מאני,
מדוע היה צורך בחנינה דווקא?

חנינה היא אקט ממלכתי כדרג
עליון. מעורב כו נשיא־המדינה. יש
כו יחס אישי מובהק לנכי מקבל
החנינה. יש כו א׳-מנט שד מחילה,
שד ריהכיליטציה מוסרית.

!נקיים !מפל השש של !משוא-פניס. .האחד
ההא רופאו הפרטי של בן־ציון. השני ההא
הרופא הציבורי של התנועה למען ארץ־
״שהאל השלמה! ,שבן־ציון הוא אחד סרא־ושיה
דמממניה.
וב״ת־חמהשפט העליוון דחה את עתירותיו
של בן־צייון לשיהרור מטעמים רפהאיים.

מר בגין פעל בחיפזון, שבועות
מעטים לפני העברת תיק-המישפ-
טים לשר אחר, מישפטן מיקצועי,
שהיה מן הסתם מחליט אחרת.

היועץ המקשפטי לממשלה, שעימז התייעץ
מר בגין לפני ׳שהחליט כפי זשההליט
(אף ׳שלא היה חייב לעשות זאת׳ כי אין
ליועץ ומעמד בעניין זד ),יעץ לו בפירוש
!שלא להעניק את החנינה.
בן־ציון היה ׳מיליונר, והסתובב בחוגם
!של מיליזנרים. אלה פעלו בלי־הרף ל־שיחרורו.
האנשים
הקרובים לו ביותר, גם מבחינה
עיסקית, הם עסקנים בכירים מאד סמיפלגה
הדתית־הלאומית.

אם רצו לשחרר אדם אשם, פושע
שהורשע כדין, מן החומרה של
ישיבה בכלא, כיגלל נימוק בריאו

בעד עתש־נזוות
מבחינה אידיאולוגית שייך בן־ציון לתנועה
למען ארץ־יזשחאל הושלמה, שהיא
אחת המרכיבים של השיילסון החדש. אחד
מחאשי התנועה, עובד בן־עמי, הזדהה ספי
שפעל לשיהרורו.

אין לדעת אילו סכומים, מעשרות
מיליוני הלירות שנעלמו, נתרמו
לגופים הפוליטיים השייכים
עתה דשילטון החדש.

בן־ ציון כנשפט
נגד עונש־נזוות

תי-הומאני, כי אז היו הרבה אפשרויות
אחרות .
ניתן היה להעניק לו חופשה ממושכת
מבית־הסוהר.
ניתן היה להמיר את המאסר בבית־הסו־הר
במאסר־חזץ, נוסח יהושע פרץ. בן־
ציון יכול היה להישלח הביתה, ולהידרש
להופיע מדי בוקר במישטרה כדי לעבוד
שם, עד תום תקופת מאסרו. הוא יכול היה
לשבת, למשל, ולעבוד עבודת־פקידות במחלקתו
של ניצב־מישנה בנימץ זיגל.

יש דמיקרים אדה אפשרויות שונות.
אך כד אלה נפסלו, כדי להעניק
לכן־ציון את הדבר האחד שאסור
היה להעניק לו בשום מחיר:
חנינ ה.

ין •טמץ של ספק בכך שהיה במיק־
^ רה זה שימוש חריג ביותר באחד ה־נוהלים
הפסולים ביותר של המישטר הישן
במדינה:

הפרוטקציה.

מעידות על כך כל ההוכחות הנסיבתיות :
הוועדה הסטאטוטורית, שיכלה לשחרר
אותו מן הכלא מטעמי בריאות .,מבלי
להעניק לו חנינה, סירבה לעשות כן.
הוועדה הרפואית ימטעם י;מי׳שרד־סברי־
,אות, ושנתבקשו, להוות !את דעתה, סירבה
להמליץ על שיחירודו.
שני הרופאים ושעליהם הסתמך מר בגין,
הפרופסורים רהמיזלביץ ועזרה זוהר, אינם

ף* רור לחלוטין ׳מה תהיינה ההשלכות
של פרשת בן־ציון.

זהו איתות לכל פושע כלכלי
פוטנציאלי, לכל מעלים־מס, לבל
אדם !המבקש לעשות רווחים תוך
התעלמות מן ההוק, שהמישטר ה חדש
הוא ״ליברלי׳ גם (ואולי רק<
בשטח זה.

והנה באה הממשלה החדשה
ושמה את ההישג הזה לאל.

בן־ציון כשופט

אם כן הדבר, הרי מתקבלות
עתה במדינה החלטות כבדות-
מישקל — ואולי גם גורליות —
כלי שיקול מספיק, בלי ירידה לעומק
הדברים, בלי שקילה אחראית
וממצה של כל ההיבטים וההשלכות
האפשריות.

׳במשך ׳תקופה קצרה של שנה־ושנתיים
הצליחה ממשלת־רבין, בעזרתו התקיפה
׳של היועץ המיושפטי ולממשלה, להגביר
בארץ את התודעה שקיימת מדיניות של
יד־׳חזקה כלפי עבריינים וכלכליים הנתפסים
בקלקלתם. ייתכן !מאד שזה הוד׳ ההיושג
העיקרי, ואולי גם היחידי, של אותה
ממשלה.

אם היה ספק כלשהו בכך, הרי בא בן־
ציון עצמו וקבע הלכה. התנהגותו עזת-
המצח השבוע, למן הרגע הראשון של
יציאתו מן הכלא, היתד. כשל אדם שראשי
המדינה הכירו בצידקתו ! איש תמים וצדיק,
המתכוון עתה להוכיח גם פורמלית שנעשה
לו עוול נורא.

וביטחון, וכעת גם שר המישפטים, הרווחה,
התחבורה, התיקשורת ומי יודע !מד. עוד.
כמד, זמן פנוי יכול להיות לאדם כזה
להשיב היטב על נושא ״שולי״ ,סמו
שיחדור אדם אחד מבית־הסוהר? בוודאי
יוש לאדם ׳נזה פיתוי רב לפעול על פי
האימפולם הראשון שלו, מבלי להעמיק
חקור. הוא ׳?אלץ לאלתר, והביטחון העצמי
ישלו ומתעלם !מתטרורי־האזהרה.

כל הנסיבות חאלד, מצטרפות ביחד
לתמונה בדודה.

י-אפשר להתעלם גם מפרט אחד
\ 8בביוגרפיה של יהושע בן־ציון, הנוגע-
למידת־הרחטים.
כאשר שימש בן־צוון !כשופט צבאי
(במילואים) ,עשה !מעשה שעורר בשעתו
הד רב. בשפמו פודאי ערבי התעלם מעמדת
התובע הצבאי1,שביקש עונוש־ומאסר בילבד,
י ה את האיש למיתה.
המעשה ׳נעשה ׳כדי להביך את הממשלה
ואת הרמטכ״ל דאז, שהתנגדו להפעלת
עונש־מיתד, מטעמים ׳תועלתיים, ואולי גם
׳מוסריים. בן־ציון ביקש! ,בלי ספק, להפעיל
לחץ ציבורי !על הממשלה,׳ כדי שתשנה
את מדיניותה ותוציא פידאיון להורג.

אפשר היה לטעון: איש כזה
אינו יכול לתבוע כי ינהגו בו עצמו
במידת-הרחמים. מי שאין לו רחמים
על הזולת, כיצד זה יבוא ויבקש
שירחמו עליו ץ

!אין אני ומוכן לקבל שיקול זה.
מתנגד לעונש־המוות בסל מיקרה, גם
בכדיקרהו של מי שדוגל בע׳ו׳נשחהמוות. גם
מי שמוכן לרצוח ואת הזולת. אסור לגו
לרצוח אותו. לא הייתי מתעקש להחזיקו
בבית־הסוהד, בתנאים שדינם כרץ מוות.
ואני

בתנאי שיהיה דין אחד לכל.
כתנאי שמנחם בגין היה עושה לפחות
ג׳סטה — והדי הוא אמן ה•
נ׳סטות — :ומשחרר כבת אחת
את עשרים־שלושים האסירים, הנמצאים
במצכ-בדיאות דומה או
גרוע ממנו.

ני מובן להניח, לרגע, כי מנחם
ובגין לא תפס בש׳עת־מעשה את מלוא
המשמעות של מתן החנינה, מבחינה !מוסדית,
פוליטית! ,חברתית וכלכלית.

אם בן, הדבר מטיל אור על ה

המעשה הזה מדבר בקול רם, שיישמע
למרחוק. לא ׳תשוב ׳מד. היתה כוונתם
הסובייקטיבית של בעלי־המעשה, ובראשם
ראש־הממשלה — הרושם הבלתי־נטנע
ההא שכעת שולטים במדינה הוגים המצויים
אצל ההון הגדול, העשידים והמתעשרים,
:וכי על כן יהיה יהס סלחני יזוחר לעברייני־הון,
השייכים לחוגים אלה.

אדץ־ישראל השל מה וארץ־
ישראל המשתלמת הולכות
כאן יד ביד.

ל ב חינ ה זו מצטרפת פרשת בן־ציון
לפריסה גדולה יותר, שהתפרסמה
׳באותם היומים עצמם: כוונת הממשלה
להכריז על חנינה כללית למעלימי־מס.
גם בעניין זה ׳עלי להקדים הקדמה
אישית.

הייתי האדם הראשון במדינה
שהציע חנינה כללית כזאת למע•
לימי־המם של המישטר הקודם.

בפרוס מערפת־הבחירות האחרונה, סטוע־
!מחד! .של !תנועת העולם הזה. עובדתי —
׳בעזרת יועצים ׳ועמיתים — תובנית לרפור־ומד
.׳סוללת סכל שיט׳חי־החיים במדינה.
׳תוכנית זיו, שנקראה ״77׳ — תוכנית
לישראל ׳אחרת כללה פרק ומקיף על
המילחמה בשחיתות, נושא שעליו שטנו
דגש יחזק מאד. בסעיף 105 הוצעה הנינה
חד־פעמים לעבירות הכלכליות׳ שהיו נפוצות
במיושיטר הקודם .׳הרצאות בעל־פה
ובחאיונות בבלי־התיקשוירת אף הצעתי
להסתפק במים ׳גלובאלי נמוך, בדי להביא
לחשיפה מוחלטת של ההון השחור במדינה.
׳אולם הצעד. זו היתה רק מרכיב אחד
בתוכנית כללית. הצד השני של המטבע
היד. שלמחרת ביצוע החנינה תופ׳על יד־ברזל
׳נגד עברייני־מס חדשים, וגם נגיד
העבריינים הישנים ושלא גילו את הונם
השחור. הצעתי שורה ארוכה של אמצעים
׳מעשיים, שישכנעו כל ׳אדם בישראל שעברו
ימי ההעלמה: החל בפיריסום ססר־הני׳שומים
יופלה בחקיקה הדשה ובהקמת מטה למיל-
!חמד. בשחיתות.
מתן חנינה בלי הפעלת אמצעים דראסטיים
כאלה, תשיג את המטרד. ההפוכה
מזו שהתכוונתי ׳אליה.

יהיה זה מתן אוד ירוק לבל
מעלימי־המס הקיימים הפוטנציאליים
במדינה, שהנה הגיע עידן
חדש: שהליכוד של שימחה ארליך
יגשים את מדיניותו של פינחס
ספיר כריבוע, כשם שהליכוד של
מנחם כנין מגשים את מדיניותה
של גולדה מאיר כשלושה ממדים.

*** תי ה חנינות — החנינה הפרטית

סכנות הברוכות כמישטר הנוכח ליהושע בן־ציון וחנינה הכללית ל-
כמדינה.
מעלימי־המם — מצטרפות לתחזית אחת.
השחיתות של המישטר הקודם
זהו מיושיטר שבו ׳אדם אהד !מקבל את
סל ההחלטות החשובות. אדם שהוא בעת ייסרה אותנו בשוטים. השחיתות
ובעונה אחת מנהיג לאומי ,׳מנהיג ׳מיפלגתי, של המייטטר החדש עלולה לייסד
דאש־ממשלה, קובע בילעדי בענייני חוץ אותנו בעקרבים.

במדינה
ה׳עס
א 1מד. היה

מה תשלח תשל״ח?
אזרחי ישראל בילו את ראש־השינה ב־בית־הכנסת
,׳בחורשות, על שפת־חים.
בערבים החלה ׳נושבת רוח סתווית
קרירה. טיפות־הג׳שם הראשונות הרטיבו,
כימעט בחשאי, את הארץ. בצחריים עדיין
להטה שמש הקיץ, והבטיחה את הצלחת
הפיקניקים ברחבי המדינה.
ראש־השנה תשל״ח מצא את המדינה
במצב־רוח סוב. על אף כל הצרות, החליטו
רבים שבסך הכל נעים לחיות בארץ. רק
לרגע קט עברה בלב הנופשים, כצל חולף,
המחשבה שכך הרגישו רבים גם בראש־השנה
תשל״ד — עשרה ימים לפני יום״
הכיפורים הנורא.
לא חסרו בדיחות מאקאבריות ..״אני
מאחל לך שנה,״ בירך דידי מנוסי את
׳מכריו.
אך הבדיחות השחומה הן חלק מן העליזות
הישראלית. הישראלים היו מוכנים
לחכות כדי להיווכח מד. תשלח תשל״ח,
לטובה או לרעה. הם קיוו לטוב, דהיו
מוכנים לקבל, בפאטאליזם שהפך חלק מן
האופי הלאומי, את הרע.

שמ שברמלה דו י
מה היה קורה אילו
העניק יצחק רבץ
חגיגה ליהושע בן־ציון?
׳אחת השאלות הפיקנטיות שריחפו בחלל
של ישראל, בימים האחמנים של תשל״ז,
היתד :.מה יהיר. קורה אילו העניק ראש־הממשלה
יצחק רבין חנינה לפושע הכלכלי
יהושע בן־ציון, לפני חצי שנה?
אין צורך ׳בדמיון פרוע כדי לצייר את
התוצאות :
העיתונות הישראלית פולה היתד. מתמסרת
לאורגיה ישל השמצה. כותרת היתד.
רודפת בותרת בעיתוני־הערב .״ממשלה זו
איבדה את הזכות המוסרית למשול !״ היד.
מעריב מתריע במאמר ראשי .״ז־והי פשי־טת־הרגל
המוסרית הסופית של ד,.סוציאליסטים׳
,שהפכו משרתי השחיתות והפשע
!״ היד, מחרה אחריו ידיעות אחרונות.
הליכוד היד. מכנם מייד ישיבה מייוחדת
של הכנסת. מפאת חשיבות העניין היה
׳מנחם בגין עצמו פותח את הוויכוח. בקול
רוטט מהתרגשות, כשהוא עוצר מדי פעם
פדי להשתלט על סעדת ריגשיותיו, היה
בגין מטיח בפני הממשלה סתב־אישום
מזעזע. הוא היד. מסיים בקריאה דרמתית:
״התפטרו! הסתלקו! כל עוד המדינה
לא נהרסה כליל!״
צבא שלם של אנשי יחסי־ציבור של
ד״ש היד. פושט על אולפני הרדיו והטלוויזיה,
ועל מערכות העיתונים. מדי שעד.
היתד. מתפרסמת הודעה חדשה של ייגאל
ידין, על הצורך הדחוף לשים קץ לשיטה
כולה, רגע לפני השעה ה־ . 12״הסכנה
ההיפותטית של מילחימה חדשה היא כאין
׳וכאפס לעומת ההתמוטטות המוסרית הפנימית,״
היד. מכריז הפרופסור.
ברחוב היו נערכות הפגנות סוערות של
נשות וינדזור העליזות >״ד.קץ לברדק!
דיין לשילטון!״) ושל המוני שפונת־התיק־ווה
(״ב־גין ל-שיל־טון!״) רק על-ידי גיוס
כללי של אנשיה היתד. המישטרה מצליחה
למנוע הסתערות על ביתו של ראש־הממשלה
ברמודאביב.
השבוע היו הפרשנים הפוליטיים מפרסמים
את הספרים הראשונים על המפולת
ישל המערך. הם היו מגיעים למסקנה כי
מכין. הדרישות שחפרו את הקבר לשילסון
הן ןערך, היתר. זאת, בלי ספק, הפרשה
,הקטלנית ביותר.
״לא יהיר. זר. מוגזם לומר,״ היה נאמר
בסיכום אחד הספרים ,״כי יהושע בן־צייון
הביא לכיבוש הארץ בידי הליכוד, כשם
שיהושע בן־נון הביא לכיבוש כנען בירי
ישראל.״
כל זה ל א קרר. השבוע. השמש לא עמדה
דום בגיבעון. הירח המישיר להסתובב.
כי חשוב לא רק מ ד. עושים, אלא גם מ י
עושה.
העולם הזה 2069

1114 1114

הבל 1ח1
ך | ת ך 1ך ף 1ה | 1ך על רקע תמונות של אירועים ספורטאיים מכינוסי
111 11111 11 11 ^ 1111׳ המכביה, יושבים חברי הנשיאות של ״במה לבירורים
מדיניים חברתיים״ (בלמ״ח, בראשי־תיבות) ,מקשיבים לנאומו של שר־החוץ משה דיין.
מימין לשמאל: ח״כ לעם זלמן שובל, ח״כ ד״ש ישראל גרניוז וח״כ לשעבר בן־פורת.
זורע, ישראל גרנית ואחרים. דווקא המחנה
הימני בד״ש, התנגד להצטרפות בכל מחיר
לממשלה. כך ׳שאירע שאוייבים מאתמול,
כמו עמיות וזורע, שהטיחו רק לפני שבועות
מיספר דברים בוטים זה כלפי זה, היו
מוכנים לשתף פעולה למען אותה מטרה.

א ת־ היה מיל־חמה ! לא צפו־יה
מיל־חמה ! אין עי־מיות! אין ברי־.
רה צעקה קבוצת לבושי השחורים ש•
עמדה בשער כפר הנזכביה ביום השבת
האחרון. אהד מלובשי השחורים החזיק
בידו מכשיר טלפון, חייג בו ללא הרף
וצרח :״אין עם מי לד־בר !״ הוא דפק
באגרופו על המכשיר, חזר !וזעק :״אין
קו! אין עם מי לד־בר!״
אחד אחד חמקו פנימה דרך לובשי השחורים
המוזמנים ל״במה לבירורים מדיניים
חברתיים״ שזכתה מיד לכינוי בלמ״ח,
המורכב מראשי התיבות שלה — שהוא
גם היגוי שמו של הפלמ״ח בפי דוברי
ערבית המתקשים להגות את האות פה.
כל יאחד מהנכנסים זכה למשמר כבוד:
זוג צעירים ליובשי שהורים, האחד בתח פושת
של מלאך המוות ובת לוויתו בדמות
אלמנה משעמם שלט גדול :״המילחמה
הבאה.״ הם פנו בליגלוג לכל משתתף
שנכנס בשער, בירכו אותו :״טוב שבאתם
...יופי ...יופי!״
סטודנטים ׳ואנשי שס״י (שמאל סוציאליסטי
ישראלי) חילקו לבאים עליונים בהם
הזכירו למשתתפי הכנס, שנועד לכנס תחת
קיורת־גג אחת את תומכי ״דרכו המדיניית
והרעיונית של משה דיין״ ,עליונים בהם
הזכירו להם את מאורעות העבר :״ערב
יום־כיפור — 1977 דיין מתגעגע ליום־
כיפור ...1973 כנס התמיכה הזה בדיין
הוא כנם של אלה שלא למדו דבר...״
היו גם כרזות שנשאו מפגינים, בהם
מיספר הורים שכולים, שהזכירו את אימ־רויתיו
המפורסמות של האיש ושחזר להיות
גיבור לאומי :״כבר התרגלנו שכל עישר
שנים נלחמים שישה ימים 10.9.73 או
״לא צפויד, מילחימה בעשר השנים הבאות.״
(יולי .)1973
׳נוכחותם של ׳המפגעים הביכה את באי
הכנס. חלקם ערכו התגנבות יחידים אל
הכפר, מתאמצים להתחמק ממטר ההערות
המעליבות. היחיד שלא הופתע מקבלת־הפנים
הנזעמת יהיה שר־החזץ משה דיין
עצמו. מאז מילחמת יום הכיפורים הוא
התרגל כבר לכך שכל הופעה שלו מעל
במה ציבורית מלווה בגילויי־זעם ואיבה
אישית של הורים שכולים. מכוניתו דהרה
פנימה דרך השער. הוא זינק החוצה בסנדלים
ללא גרביים מוקף גורילות, התקבל
בחמימות על ידי שר המיסחר־והתעשיד. בממשלת
הליכוד, יגאל הורביץ.
כך החל מה שהוצג על ידי מארגניו ככנס
אידיאולוגי תמים. ארבע מאות המשתת־י
פים, רובם חסידיו של משה דיין מימים
ימימה, עוד מתקופת כנם הסינרמה המפורסם,
חלקם אנשי׳ארץ-ישראל-השלימה

ויתרם מתוסכלי מיפלגות שהיורחקו מעמ־דות־ימפתח
וג׳ובים בשילטון החדש, לא
יעסקו בבירורים רעיוניים. רובם ככולם
הרעיפו שבחים למשה דיין, לממשלת הליכוד,
חזרו על המליצות והסיסמאות המוכרות
של מיפלגות הימין.

* £מרות ההכחשות הנזעמות של
/משתתפי הבלמ״ח כאילו לא נועד הכנס
להתארגנות פוליטית חדשה, אי אפשר
היה להסוות את מניעיהם ומטרתם. ההרכב
האנושי שלהם ודיעותיהם פיזרו מיד את
ערפל ההסוואה.
מאחרי ההתארגנות הרעיונית כביכול
ניצבו אותן מטרות שגרמו לפני שיפוע
להתארגנות גם בד״ש במטרה לאלץ את
מנהיגות המיפלגה להצטרף לממשלת בגין
תוך כניעה ללא תנאי וויתור על יכל עק רונות
התנועה.
שני חששות מעיבים עתה על ממשלת
הליכוד. האחד מהם הוא חשש לגורל
הקואליציה והשני הוא חשש לבריאותו
של העומד בראשה.
הרוב הזעום של הקואליציה תלוי על
בלימה. פרישה אפשרית וצפויה של אגו דת
ישראל מתמיכה בקואליציה, על רקע
אי יכולתו של בגין למלא יאת התחייבותו
בקשר לחקיקת חוק להכרה בגיור על פי
ההלכה, עלולה לסכן את ממשלת הליכוד.
כדי להמינע מהפתעות ומאיבוד הרוב
בכנסת, זקוקה הקואליציה באופן דחוף
לתיגפור של לפחות ארבעדדחמישה תומכים
בכנסת. רק אליה יבטיחו יציבות ל ממשלה
ואפשרות פעולה חופשית. ארבעה
הקולות המבוקשים ׳נמצאים באחד. משני
המחנות: ד״ש ותומכי משה דיין במיפלגת
העבודה.
אילו ניתן היה לצרף את ד״ש לקואליציה
מבלי לקבל את תנאיה, היה הליכוד
עושה זאת בשמחה. בשבוע ׳שעבר, בתום
מגעים שנמשכו זמן רב מאחרי-הקלעים,
נדמה היה למנחם בגין כי הדבר אפשרי.
למעשה הוטעה בגין על ידי מידע לא
נכון שנמסר לו על ידי מקיימי מגעים
אליה, בעיקר שר התשתית והאנרגיה יצ חק
מודעי. על פי מידע זה נטען כאילו
התרככה ד״ש ומוכנה לוותר על כמה מתנאיה
להצטרפות לממשלה. בבירורים בין
בגין לידין, הסתבר שהיה זה מיקסם שווא.
׳בתוך ד״יש קמה אומנם קבוצה שהעריכה
מחדש את ישיבת המיפלגיח באופוזיציה,
היתד. מופנה לפעול למען הצטרפות לממשלה
ללא תנאי. המוזר היה שקבוצה
זו היתד. מורכבת בעיקרה מיוצאי מיפלגת
העבודה בתוך ד״ש: מאיר עמית, מאיר

ך* ק איומו של מנהיג ד״ש, הפרופסור
׳ 1ידין, להסיק מסקנות ישיות, חיסל באיבם
את מהלכיה של התארגנות זו. אולם
הוא לא חיסל את ההתארגנות עצמה. אנשי
הקבוצה, החותרת להצטרפות לא רק לממשלת
הליכוד, אלא לליכוד עצמו, חוש־ישים
מלהופיע כגורמים לפילוג בתנועה.
אולם קשה להעריך כיצד יינהגיו כישתזדמן
להם שעת־משר מתאימה.
הם יודעים כי קבוצה קטנה מד״ש ש תפרוש
מהתנועה ותצטרף לקואליציה
עשויה ליהנות מפיציוי ללא כל יחס ל גודלה
אם תעשה זאת. קבוצה זו עומדת
בפני הפיתויים שמפעילים עליה ביהוד
אנשי הליברלים שבליכוד, השואפים לחזק
את מחנם. אולם אין כל ערובה שבסיטואציה
מסיויימת לא יעדיפו אנשי הקבוצה
לפרוש מד״ש, להקים גוף עצמאי חדש או
להצטרף לליכוד ולהבטיח לו את הקולות

׳שעיבר, עמדה גם מטרה נוספת, מלבד תוספת
ידיים למצביעי הקואליציה. הם צופים
בחרדה לקראת היום בו ייבצר ממנחם
בגין להמשיך בתפקידו ויחל הקרב על הירושה.
להם ברור כי במקרה כזה יקשה
על משה דיין לטעון לכתר המנהיגות ר־ראשות־הממשלה
ללא בסיס עורפי מוצק.
על מנת להבטיח לדיין עורף כזה חותרים
אנשי לעם לפילוג במיפליגת העבודה
ולפרישת כמה מתומכיהם הגלויים והמוסווים
בה. אם אי אפשר לשכנע את מתיוס־כלי
העבודה להצטרף לליכוד, הם מבקשים
לשכנעם להתלכד לפחיות סביב הדגל
של משה דיין, המנסה ליצור לעצמו תד־מית
מתונה טתר מזיו של מנהיגי הליכוד
לא לחינס״בייקש משה״ידיין את רשות־הדיבור
שוב גם בתום כנם הבלמ״ח, אחרי
שכל נאמניו כבר נשאו את דבריהם. הוא
הצהיר מפורשות שכל הדברים שנאמרו
על די אנשי ארץ־יישראל השלימה שנטלו
חלק בכנס, אינם מקובלים עליו .״אני
מתנגד לאלה האומרים שלא לנהל עם
הערבים משיא ומתן כי אין מי לדבר. עברו
הזמנים של נאצר. כיום יש נכונות ערבית
ללכת למשא ומתן. אין לזלזל בהתקדמות

היה זה רמז ברור לתומכיו במיפלגת

כל אנשי דיין

בעוד משה דיין מאזין לחדשות במקלט הטרנזיסטור שבידו
מאזינים נאמניו לנאומים בכנס תומכי דיין. מימין שר־המיסחר
יגאל הורביץ, משמאל מגנו, יצחק פרץ ועובד בן־עמי, ראש עירית־נתנייה לשעבר.

החסרים לו בכנסת.
בעוד הליברלים מנסים לצוד קולות
בד״ש, היפנו אנשי חטיבת לעם בליכוד
את עיקר מאמציהם לעבר תומכי
דיין במיפליגות העבודה.
הצטרפות פלג של ד״ש לחטיבה הליברלית
עלולה להמעיט את כוחם ׳והשפעתם
של אנשי לעם בליכוד. לעומת זאת, אם
יצליחו לשכנע כמה מאנשי מיפלגת העבודה
להצטרף אליהם, יגבר כוחם וכוח
הלחץ והמיקוח הפנימי שלהם.
לנגד עיני אנשי לעם, בראשות יגאל
הורביץ וזלמן שיובל, מראשי רפ״י ל-

העבודה כי יאל להם לחשוש מהדיעיות הקיצוניות
של אנשי הליכוד וכי יש מקום
לידיעות מתונות יותר בממשלת הליכוד,
שהוא משמיש להן לפה.
עתה נערך למעשה מירוץ בין שותפי
תנועת החרות בליכוד. מי מהם יצליח
להחיש ראשונה את התיגבורת לקואליציה
של בגין. לכל אחד מהשותפים בחור כי
לא האיכות או הכמות היא הקובעת, אלא
המהירות, זה ׳שיביא ראשון את התומכים
החדשים הוא ׳שעשוי להגדיל את חלקו בעוגת
השילטיון ולחזק את מעמידו בקרב על
הירושה שיותיר אחריו מנחם בגין.

בעוד הארטילריה מניחה מסך כבד, יוצא הטור המשוריין של כוחות־׳הקרקע על הכביש היחידי

אילו הצליחו הכוחות המוטסים לכבוש את גשר אדנהיים. ייתכן
בי היו ניצלים חייהם של שמונה מאות אלף היהודים בהונגריה

1טד אחד וחד חדי?
הפרשו הצבא׳ של..העולם הזה״ מנתח את סרט־המידחמה הגדוד, העומד והיות מוצנ בארץ

^ סרט גשר אחד רחוק מדי — המבוסם על הספר
! 1בשם זה של קהרנליוס (היום הארוך ביותר) ראיין —
מספר את סיפורו של אחד המיבצעים המרכזייס במילחמת־העולם
השבירה, הוא מיבצע ״גן־השוק״ (כפי שמופיע
בסיפרות הצבאית שלבו, למרות שכינויו המדוייק הוא
דווקא ״שוק־גן״) .מפני שנוצר בידי במאי בריטי (השהקן
הבריטי ריצ׳ארד אטינבורו) — האמריקאים הם אמנים
בק״לקול סירטי־ימילחמה — באמן סרט זה למקור ולאירוע
המציאותי שאותו הוא מבקש לתאר, הרבה יותר מסרטים
דומים אחרים. דומה כי רק האילוצים ההכרחיים, שנכפו
עליו מפני שנועד להיות סרט מיסחרי, עמדו בינו ובין
הסיכוי, שייעשה אח לסרט המטרה בורמה (סרט אמרי-ע.
קאי, אשר הוכן כסרט־הדרכה של טקטיקות זעירות
ללחימת־ג׳ונגל, אך בצורה כה. מוצלחת, עד שהפך גם
אחד מסירטי־המילחמה העלילתיים הקלאסיים, ומבקרים
חרוצים שולים ממנו ״בשורות״ כרימון).
מיבצע ״גן־השוק״ היווה את שלב־הסיום של המיון־
קפה האנגלו־אמריקאית הגדולה, אשר ראשיתה בהבקעה
מראש־הגשר שהקימו בנורמנדיה, ובמהלכה נכבשו רוב
צרפת ובלגיה. הצלחות אלה הכשירו את הקרקע להמשך
רצוף של ההתקדמות אל ׳תוך גרמניה, שסה היה טמון

התרומות על.,איגוף
אנכי רחוק״ נובעים
לעיתים קדוסת מתפיסה
ילדותית של המי לחמה
סיכוי ישל ממש להביא את המילחמה לידי סיום יעוד
בתוך — 1944 כלומר, בתוך חצי־שנה מן הנחיתה בחוף
צרפת — כתוצאה מצליחת ״חומת המערב״ (או ״קו
זיגפריד״) ונהר הריין -שהיו שני המיכשולים היבשתיים
הראשיים המגינים על גרמניה ממערב ; ואחר כך, לכל
הפחדת לכידת ליבה התעשייתי של גרמניה, חבל הדור —

ואולי אף ניצול ההתפוררות הגרמנית׳ הבלתי־במנעת
אז, לזינוק עד ברלין.

וינוח משורש
ף* דכי הדרך הנכונה למימוש הסיכוי־בכוח התנהל
1ויכוח משולש, בין דווייט אייזנהואר, המפקד העליון
של בעלות־הברית, אשר האיסטרטגיה שקבע אופיינה על־

בנימיו עמי דר! ר
ידי התקדמות בכל רוחב החזית: ברנארד מונטגומרי,
אשד פיקד על ״קבוצת הארמיות״ הבריטית, תחת אייזג־הואר,
שלחץ בעוצמה ובעקשנות לטובת ריכוז־המאמץ
בגיזרה הצפונית• ,לשם ביצוע מיבקע הב־עוצמה, מבלגיה
דרך מיזרח־הולנד לכיוון התר וברלין: ובין ג׳זרג׳ פטון,
שהיה רק מפקד ארמיה, אבל יוצג על־ידי עומר בראדלי,
מפקד קבזצת־הארימיות האמריקאית (שווה־דרג למונט־נומרי)
.פטון תבע גם הוא להבקיע לברלין, רק בגיזרתו
שלו — כלומר, בימין החזית — וכהמשך •תנופת ״הבזק״
שהביאתהו מנורסגדיה עד גבול גרמניה, תוך עקירת
חזית־ד׳מערב הגרמנית מציתה.

אף אחד מקציני צה״ל לא יפסיד דבר, אס
ילמד באופן יסודי פרשה זו, שרבים מאד
לקחיה כסוגיות החיוניות — כמייוחד לצה״ל,
עקב מיגרעותיו ומיגבלותיו המוכחות והאופיי נית
— של פיקוד נכוה.
לימוד זה מעניין ומרתק במיוחד, מפני ריבוי החוטר,
בולל ״מן הצד השני של הגבעה״ ! ועוד יותר, משום
שהוויכוח לא הוכרע, ועד היום ממשיך ומתחולל, והדעות
עדיין חלוקות. כך, לפני הלומד אין ״פיתרון בית־הספר״,
ועליו לגבש •בעצמו את מסקנותיו ולהחליט בעצמו איזו
דרך היא הנבונה, מי צדק ולמה.
חשיבות אחרת ונפרדת של ״גן־השוק״ נובעת מהיותו
המיבצע הגדול ביותר, עד כה, בהשתתפות כוחות מוטסים
— וגם הקשה והשא&תני שבכולם: בפעם הראשונה

והאחרונה הוטל על כוחות מוטסים גדולים, הפועלים
במיסגרות עוצבתיות (אוגדות) ובלחימה אוגדתית, המאמץ
העיקרי בתוך מיבצע, שהצלחתו נחשבה על־ידי הדרג
הגבוה, היוזם, כקרש־הקפיצה למכת־החסד האיסטדטגית,
שתכריע באופן ישיר •ומיידי (או כמעט מיידי) את המיל־חמד.
הגדולה ביותר בהיסטוריה. בניגוד למיבצעים מוטסים
גדולים אחרים -ד כגון כבוש כרתים על־ידי הגרמנים׳
על טהרת כוחות מוטסים: הצניחה הגדולה, בגיזרה
הבריטיות, עם צליחת הריין, מאוחר יותר במילחמה: או
״החדירה העמוקה״ של צ׳ארלס אורד ו״נגייט בצפון־
בורמה — היה ״גן־הישוק״ יזום על ־ידי הדרג הצבאי
הבכיר: במקום שייהקד״ כמו במיקרים אחרים, כפוי עליו
על־ידי משוגעים־לדבר שלחצו מלמטה, והצליחו, לרוב
לאחר השגת תימוכין מן הדרג האזרחי, שמגמתם הראשית
היתד. להוכיח רעיונות, או למצוא ולוא באופן מלאכותי,
פרנסות לכוחות ייעודיים. הפעלת הכוחות המוטסים ב״גן־
השוק״ נבעה. מתוך הכרח אובייקטיבי, בלא -שייתכן להם
שם ואז, כל תחליף סביר.

יוזם המיסצע המוטס (שנקרא ״גן״; ״שוק״
היה המאמץ הקרקעי של התחברות למוטסים
וניצול הצלחתם) היה מונטגומרי, שיצא לו,

צה״ל לא נדוש מעולם
ללחום מול ערבים
ביחם י־הכוחות שבהם
לחמו הגרמנים בבעלוורהבוית
כצדק, שם של מצביא מאד מסודר וקונבנציו
נלי. אל הכוחות המוטסים ואל המיכצע המוטס
התייחס מונטגומרי באל חלק מובן־מאליו של
בוחות־היכשה ושל הלחימה. הוא לא ניפה כלל
לערוך ניסוי חדשני ולהיראות במפקד מקורי,
אלא •השתמש סהם, משום ששום סוג־סוחות

אחר לא היה מסוגל לבצע את המשימה
הנדרשת.
יעיל הכרחיות ״גן״ ,בניגוד למיבצעים אחרים, לא
יהיו הדעות חלוקות. ד,יו, כאמור, שעירעת על עצם

איינדהובן לנימיכן הוקצה לדיביזיה המוטסת האמריקאית
ד,־( 101״הנשרים הצורחים״ ,על פי תג־הש׳רוול) בפיקוד
מאבסוול טיילור (לעתיד ,״הגנרל של ג׳ק קנדי״ ו״יו״ר
ראשי־המטות המשולבים״ — כלומר הקצץ הבכיר בכוחות

או אחד ולקוי (,צורר
לא יפסיד דבר אס
למד את רקק הקוב

איוו הוסרה ההבקעה
על ׳חידת־סנקיס שד
צה׳ ל, וזיתה משיגה את המטרה

תם יסת מונטגומרי ; אבל הכל הבינו וקיבלו, שאם רוצים
לממש תפיסה זו, המאמץ העיקרי בהגשמתה יהיה מוטס.

האיגוד האנני
ך סיבותיו המיוחדות של ״גן־השוק״ הופכות אותו
^ למיבצע המוטס הקלאסי ולמיקרה־המיבחן המעשי החיובי
ביותר לבחינת הסוגיות של ״האיגוף האנכי העמוק״ ושל
הכוחות המופעלים בו.

עצם העובדה שאין כנמצא מיקרח־מיבחן כה
חיוכי נוסף, כתוספת הלקחים שהצטברו משאר
הנסיונות הרלבנטיים, הופכים את האיגוף־האנ•
כי־העמול, לסוג־תימרון, אשד אי-אפשר ואסור
להגשימו כשדה־ הקרב ״הרגיל״ כנסיבות רגי לות,
אלא א ך ורק בנסיכות יוצאות-דופן —
וממילא נדירות כיותר.
חסידיו נוטים מאד להדגיש את הפוטנציאל החיובי
הטמון בו, שרובו עד כה בגדר הערכה או תיקווה בילבד,
תוך התעלמות ממיגבלותיז הקשות כשלעצמו, ומהשלכותיו
החימוחות־בכיוח על מהלך המתבצעים הכללי — כפי שהודגמו
והוכחו היטב גם במציאות.
נעיר כי צה״ל הוא הצבא היחידי בעולם, שבו הכוחות
המוטסים, המיועדים מעצם טיבם ובהגדרה לאיגוף־אנכי-
עמוק — מהיותם ״צנחנים״ — מהווים חלק עיקרי מעוצ־מת
החי״ר המשמעותי (המכונה אצלנו ״מובחר״); ורק
בצד,״ל, הצנחנים הם כאלה רק בשמם בילבד — כפי
שאמנם ראוי ונכון.

פרדוכס זה איננו משעשע, מפני שהוא
עשוי בנקל להתפתח לסכנה משמעותית, אשר
מקורה כנטייה הקבועה של כל גוף צבאי
ייחודי לחפש צידוקים לייחודו — אף כאשר
אלה מבוססים על תפיסות ילדותיות כרכר אופי
המילחמה, סירוב להכיר כעובדות האמיתיות
של שדה־הקרב וחלומות כאספמיה.
לאחר שהבקיע מונטגומרי מנורמנדיה יאל בלגיה —
תפיסת פלנדריה שבבלגיה הרתה מטרה היסטורית של
בריטניה בכל. מילחמה ביבשת אירופה — ביקש, כאמור,
לרכז !את המאמץ האיסטרטגי העיקרי של בנחת-הברית
בגיזר׳תו, ולהמשיך יאת תנופת התקדמותן בצורת מיבקע
מרוכז ורב־עוצמה לכיוון החור וברלין, כאשר המגמה
היא לסיים את המילחמה יעוד ב .1944-אייזנהואר, שהיה
גנרל יותר רציני משמצטייר לפי מבקריו — ובראשם
מונטגיומרי — אבל שבוודאי היה גנרל-פוליטיקאי יותר
מגנרל ״צבאי״ (וזה מתאים, כי עמד בראש קואליציה,
ובכירות ׳ארצותיהברית, למרות שהיתר, ודאית כבר אז,
עדיין לא הייתה כה חד־משמעית ובלתי־מעיורערת, כעתה),
הכריע בעד מין פשרה, שהעניקה למונטגומוי עדיפות
ארעית על פני פטון. לפילדמרשל הבריטי ניתנו הרשות
וההזדמנות — יאם ני, לטענתו, לא כל האמצעים והגיבוי
הנחוצים — לבצע לפחות את הצעד הראשון ב״תיבניון
הגדול״.
שני צירי־ההבקיעה האפשריים אל לב גרמניה מצפון־
מיזרח ׳בלגיה (שם נמצא אז מונטגומרי) היו: האחד, בכיוון
צפון־מיזרח והשני היישר צפונה. כאשר היעדים הם חבל
הרור וברלין, הציר השני ארוך יותר וגם כרוך בחציות
מיכשיולי-מים רבים וצפופים יותר. אך מונטגומרי החליט
להעדיפו, מכמה טעמים: התקדמות היישר צפונה, ואחר
פניה מיזרחה, ללב גרמניה, מבטיחה עיקוף ״חומת ה,מערב״
,׳שינבבתה כמה, שנים קודם, ממערב לריין, כדי להגן
על גרמניה מכיוון צרפת (כמעין ״קו מאדינו״ גרמני).
נימוק חשוב אחר היד, האווירי. מלכתחילה היה ברור
כי כל מיבקע מהיר, בכל כיוון׳ בחלק זה של אירופה
המחורץ נהרות מותנה בהשתלטות מוקדמת על גשרי
הנהרות (הגדולים שם הם הריין ויובליו והמאס) .הדבר
יכול להיעשות רק באמצעות הפעלה מאסיבית של כוחות
מוטסים (כפי שעשו הגרמנים כאשר הבקיעו שם, בתחילת
המיילחמה, בכיוון ההפוך. אבל הם יכלו להסתפק
בקומץ גייסות מוטסים, ביגלל אי־מוכנותם של הצבאות
שמולם).
מיבצע מוטס כזה יכול היה להיערך רק ביום, הן
מפני שד,גייסות: המוטסים נדרשו לפעול במיסגרות גדולות
וכבדות יחסית, ואי־אפשר היה להרשות את אי-
הדיוק והפיזור, הגדולים מאד ביחס, של נחיתות לילה:
והן משום שהלופטוופה טואטא משמי מערב־אירופה ביום,
אך לא נמצאה עדיין תשובה הולמת למטוסי-ד,יירוט
הליליים המתקדמים שלו, וצפו שהם יערכו טבח במטוסי־התובלה
הפגיעים.

אכל הנחתת־יום לא באה כלל בחשכון כ־קירבת
הדור, שהיה כעל הגנת הנ״ס האדירה
כיותר (בנסיכות ההן, אדירה לעין־שיעור יותר
מזו שבה ניתקלנו אנו ביוס-הביפורים).
עוצמת הנ״מ במיזרח הולנד הייתה חלשה בהרבה.
בנוסף לכך היתד, התקדמות בכיוון צפון מאפשרת
להבטיח את ׳נמל ׳אנטוורפן החיוני, אשר ניכבש זה מקרוב

התוכנית המקורית של המיבצע
ועדיין היה חשוף, לפחות לכאורה, לחתקפת־נגד גרמנית
מכיוון מזרח הולנד וכן — ואולי אפילו קיודם־כל —
החלה אז הפצצת לונדון בראקיטות וי־ ,2אישר שוגרו
מתחומי הולנד.

כבחרו ציר זה הגביל מונטגומרי את הפליג
קע לאורכה של דיר אחת ויחידה — זו המובילה
דרך אינדהוכן ונימיכן (עיר הצעדה ה מפורסמת)
אל א רנה יי ם, שבה נמצא הגשר
הגדול שמעל לדיין התחתץ: סך הכל, תישעה
מעכרי־מים עיקריים ועוד מיספר מעברים
מישניים (אך גם הם הכרחיים) לאורך 70ק ״מ
— והכל בדאי אך ורק כתנאי שהגשר האחרון,
בארנהיים, יפול שלם ויוחזק.
זהו ״הציר המרכזי״ ,או ״חוט השדרה״ ,של הולנד,

יש רתיעה פסימלוגית
ממי הערכת ההישגים של
!הצבא הגרמני, שאיפשוו
את רציחות היסלר
החוצה רוב אורכו עד ארנהיים, בארץ שקרקעה טובעני
ואיננו מסוגל לשאת תנועה כבדה. לכן, לא די היה
שהכוחות המוטסים יתפסו את המעברים כולם, אלא היה
עליהם גם להשתלט על קטעים מן הדרך עצמה — ״לפרוש
מרבד של גייסות מוטסים, עליו יעברו כוחות־הקרקע״,
כהגדרת המשימה על-ידי לויטננט־גנרל בראונינג, מפקד
הגים־המוטס, המפקד הישיר על ׳מיבצע ״גן״ (וגם בעלה
של הסופרת דפנה דה־מ׳וריאר).

הבוימים היו ע״בים
^ וחות ״גן״ הורכבו מרוב עוצבותיה של ״הארמיה
** המוטסת הראשונה של בגות-חבדית״ .הקטע בין

׳המזדיינים שיל ארצות־הברית) .מצ^ון לה, הוטל על הדי־ביזיר,
האפריקאית המוטסת ה* ,82 בפיקוד ג׳יימס גאבין,
הצעיר (במושגים אמריקאיים וכלליים ; בצד,״ל היה נחשב
זקן׳ בדרך לפנסיה) והמבריק, לתפוס את הגשרים החיוניים
בגראווה (יעל נהר ד,מאס, שבבלגיה ובצרפת הוא
נקרא מז) ובנימיכן (על נהר ואל) .שתי דיביזיות מוטסות *
אלה — שהן עד היום שתי אוגדות־ד,צנחנים הפעילות
(היחידות) ישל *בא ארצות־הברית — נועדו להבטיח
את הפרוזדור לארנהיים, שם נועדה לנחות — בהצנחד,
ובאמצעות דאונים, כמו רעותיה — הדיביזיה המוטסת
הבריטית ה־( ,1אחיות: לדיביזיה המוטסת ד,־ ,6אשר שירתה
אחר־כך בפלשתינה-א״י ואנשיה הם ״הכלניות״) .מפקדה
אורקהארט היד, לוחם ותיק אך לא צנחן. לתגבורו הוקצתה
חטיבת צנחנים פולניים.
בעוד הצנחנים וגייסות־הדאונים (הדאונים נשאו גס
ג׳יפים, מרגמות ותותחים קלים) נוחתים בבת־אחת —
שני־שליש בגל הראשון, שליש לאחר מכן — על כל
היעדים, החל הגיס ד,־ 30 הבריטי (עוצבה ותיקה, שלחמה
במידבר המערבי, הבקיעה, באל־עלמיין והשתתפה במערכה
באירופה מראשיתה) לנוע לאורך כביש הבטון, צפונה.
לרשות הורוקס, מפקד הגיס, עמדו אמנם שלוש אוגדות,
וכן כל כוח נוסף שרק יידרש, אבל על הציר לא ניתן
היה להניע אלא אוגדה אחת — ״דיביזייית הגארדס (מישמר
המלך) המשוריינת״ — אשר מצידה לא יכלה לקדם אלא
כוח דו־גדודי ; שהוא עצמו לא יכול היה להתפרס, אלא
רק ברוחב כביש הבטון בלבד — בחזית שיל טנק (שרמז)
אחד, או שלושה. תמונות ההתקדמות הנראות בסרט,
שבן נראים הטנקים זוחלים בטור עורפי על הדרך האחת,
בלא יכולת תומרון ופריסה, הן מציאותיות — ולא ייפלא
כי במקומיות מסויימים יכלו גם כוחות גרמניים זעירים
לעצור ביעילות את ההתקדמות.
עם זאת, ברי כי השיריון הבריטי — למרות שהכוח
המוביל הורכב מן ״׳הגארדס האיריים״ ולחימתם היתה,
כדרכם, אמיצה ועיקשת מאד — חסר היד, את התנופה
והתעוזה, שאיפיינו את לחימת גייסות־הפאנצר הגרמניים,
את הטנקים ׳האמריקאיים של פטון, את מסורת־העבר
של הטנקיסטים הבריטיים היללו עצמם בגילגולם הקודם
כחיל-פרשים. ואפילו את לחימתם בשלבים הקודמים
של המילחמה, בלוב: ובמצרים, נגד דומל.

דא היה זה עניין שד מהדת כמו שד דרגה,
אך כין כתריסר ה״אידו״ ,שדפחות כמבט־דאחור
ברור כי כד יאחד ואחד מהם יכוד היה
דהעניק ד״גן־השוק״ אותה דחיסה נמרצת
קטנה, שרק היא נדרשה כדי שייהפך מאי-הצ
דחה דהצדחה מדאה, יימצא גם ,״אידו היה
השיריון הבריטי נמרץ ונועז ומהיר יותר.״

ומקור הרע היה בעייפות־המילחמה של האומה הבריטית.
העומס אשר נטלה על עצמה במילחמה השניה היה
מעפר ליכולתה ולמשאביה. מאז הנחיתה באירופה, הוד
(המ.שך בעמוד )26

^ — גשראחדוחד מדי *
(הימשך מעמוד )25
:אפיין ניהול הלחימה הבריטי — בבל הדרגים,
אבל במידה גדלה והולכת, ככל
שהדרג היה גמוך יותר — בזזששט׳ת ובז הירות
יחסיות, מתוך רצון להימנע מסיכונים
ומאבידות מיותרים. מאליו יובן, כי
בחשבון סופי וכימעט תמיד, היה מחיר
החששנות גבוה — מכל הבחינות, כולל
שיעור וכמות האבירות — ממחיר התעוזה.
אמנם הבריטים הם שיצרו וגם איפיינו
והדגימו את המושג ,״קרב של חיילים״.

אך. שלא כבמילחמת־קרים —
או במידחמות צה״ל — יש ישוד
מספיק לקביעת לידל־הארט כי כשלש
זה של המילהמה, כזירה ה

התישן ואיכות עבודת־המטה
רשמו את הפרק
המזהיר ביותר של
אירופית, היתה איכות הדרג הבריטי
הככיר, כתחומו, גכוהה מזו
של הדרגים הנמוכים, בתחומם.
במיקרה שלפנינו, אכן נראה כי הלחימה
הבריטית נשענה על האומץ, העיקשות,
קור־החוח והמישמעת האופייניים לגזע זה,
בתוספת המומחיות הטכנית והנסיון המעשי
שנצבר, יותר מאשר על תנופה, תעוזה
!ורמה מיקצועית גבוהה בדרגי־הביצוע ה טאקטיים.

מותר
להגיה, כי אילו הוטלה
אותה הבקעה על אהת מדיכיזיות
השיריון של פטון — או אילו תקפה
שם עוצכת טנקים ישראלית רגילה
— היה ״גן־השוק״ משיג את מט

נהניתם ב״סדט אילם
| תצחקו שבעתיים 10103

אופפי ם ל 1וזגוי ם

אך הרחבנו מעט בנקודה זו כדי להאיר
היבט, שבדרך־כלל איננו זוכה לתשומת־הלב
ולייחום־המ״שקל הנכונים, ועל הקורא
לחזור לפרופורציות הנכונות! בסך-
הבל, פעל השיריוו הבריטי באורח תקין,
והטענה כלפיו מסתכמת בכך, שלא התעלה,
בשעה שהדבר התאים ונדרש! אך
ה״אילו״ האחרים אשר ניתן לאתרם ב-
מיבצע זה, השפעתם הקונקרטית היתד,
רבה וחשובה יותר.

סיפור קי1ג־קו 1ג
ף* ־ 17 כספטמכר - 1944 שלושה*
ומשהו חודשים אחרי הנחיתה במר־מנדיה
המריאו כ־ 1000 מפציצים לתקוף
את כל מרכזי הנ״מ הידועים, הממוקמים
לאורך נתיב טיסת ארמדת־האוויר. כ־1200
מטוסי־קרב הבטיחו שמיים נקיים, וגם
יתקפו מטחותינקודה של הקרקע 1500 .
מטוסי־תובלה, כשליש מהם ( )500 גוררים
דאונים, נשאו את גל המוטסים הראשון.
סך־יהכל הונחתו, בכל הגילים 35,000 איש,
ב־ 5,000 גיחות של מטוסי־תובלד (בסבבים)
ד ס 2,50 גיחות (חד-פעמיות) שיל
דאונים.

היה זה צי־האוויר הגדול ם יותר
שרדכז למשימה אחת, כזמן מן ה זמנים.

1ר לד.

הטפטים המעוצבים כיצירת אומנות

רו בקס
שנה טובה עם

גם מנקיודת־הראות הכמותית גרידא, היה
המיבצע מלאכתימחשבת. חבריו בה תפיסה
מיבצעית אורתודוכס״ת-בתכליית, אך נכונה
— כלומר, נועזת־ביותר באופיר, ויו־צרת־הפתער
— ,שחברה לעבודת-מטה באיכות
״גרמנית״ ׳ולכן יכלד, לצאת לפועל,
בתנאים של לחץ־זמן (שבעד, ימים ביל-
בד, בין מתן הפקודה לארמיה המוטסת
ובין יום־וד,״ע״) ולמרות גודל־ד,׳כוחות, וריבויים
ומורכבויתן יוצאי־הדופן של ה־
׳בעיות ׳ושל התיאומים. כל זאת, על רקע
העובדה, שמעולם לא יבוצע ולא ינוסה
מיבצע כגון זה. אבל מזלם של המוטסים
עמד להם בכך, שבכל מהלך ההתקדמות
באירופד, היו מיפקדותיהם יוזמות — ול עיתים
מתבקשות — לתכנן מיבצעים דומים,
שכולם בוטלו (לחוב מפיני שהתקדמות
כויתות־הקרקע היתד, מהירה מדי) .כך
נצבר אצלם נסיון תיכנוני רב, וגם עמדו
לרשותם רעיונות, תיכנוינים ושגיאות-
מתוקנות קודמים. מבחינת הפרובלמטיקה
המיקצועית, רשמו התיכנון ואיכות עבו־דת־המטה
את הפרק המזהיר ביותר של
״גן־השוק״ ,בצד בעליות-היברית.

הישג עצום אחר שד המיבצע

היה ההפתעה המוחלטת שכה תפס
את הגרמנים. היתה זו, כראש ובראשונה,
הצלחה שד ״ביטחון

מיד אחרי המילחמה (נקשר קרב ארג-
היים באגדה — שמצאה לה ביטוי גם
שלפיה הוסגר סוד
בפירסוימים שונים
המיבצע וכן מקום אזורי-הגחייתה של הבריטים
לגרמנים, על-ידי בוגד מחברי
המחתרת ההולנדית בשם לינדמאגס, שהיה
ידוע — בגלל מיימדי גופו ואולי גם עיסקי-
הנשים (המגושמים ו) שלו — בכינוי
״קינג-קונג״ .סופו של לינדמאנס, אשר
נתפס והודה !בבגידתו, שלאחר המילחמה,
בכלאו, שייכנעו מישהי להתאבד יחד. מצ אום
במיטה מלאים בכדור י־שינה, אשר
סיפקה הגברת (הוא מת, היא ניצלה).
סיפור ק״גג־קונג בא אולי לספק הסבר
׳למהלך, שהוליד את ר,״אילו״ הגדול ודד
מכריע של ״גן־השוק״ ; והוא, הגעתם ל-
איזור אחנהיים, באופן מפתיע, של שתי
דיביזיות־פאנצר — מדוללות והיכולות
מאד, אך בכל זאת עם טנקים ומסוגלות
ללחום. האמת הפרוזאית היתד״ שכוחות
אלו הובאו לארנהיים כשטח עורפי נוח,
כדי להתארגן ולהצטייד מחדש, תוך כדי
שישמשו גם כעתודה כעומק, למיקרה
(שיממנו חשש הפיקוד הגרמני) שיל נחייתר,
ימית ׳נוספת בחופי הולנד.

כתוצאה ממהלך דא-צפוי זה,
שכוצע ימים ספורים לפגי ״גן־
השוק״ — והוכחן רק חלקית, ועד
כן לא היה די כגילויים לערער את
״הקונספציה״ של פיקוד כעלות־הכרית,
כדבר מיעוטם וחולשתם
־טל ׳הגרמנים כארבהיים — נתקלו
הצנחנים הכריטיים, כהפתעה גמורה
להם, ככוח גרמני• ,שהיה רק
לא רק גדול יותר משחשבו, אלא
גם משוריין, שעה שהם לקו מאד
ככושר הנ״ט שלהם.

מיוחמת האס יאס
!ן* ימצאותם המפתיעה של כוחות
ו 1גרמניים באיזור ארנהיים הפכה לגורם
שהכריע את הכף, משום שגם בשלב
מאוחר זה של חמילחמה עדיין לחמו הגרמנים
ביכולת ובתעוזה רבה, ועדיין היד
יריב קשדדלפיצוח ׳ומסוכן, על יאף שה־מפלה
הוודאית ׳נשקפה לא-רהוק ולמרות
נחיתותם הכמותית הדמיונית.

(צה״ל לא נדרש מעולם ללחום
מול הערכים כיחסי-כוחות,
שהיו אך דומים להללו, כם התייצבו
הגרמנים נגד כעדות-הכרית
והרוסים, ב־44-5ע ,1ולרוב כהצלחה
טאקטית־מקומית רכה: אלא
למזלנו, ככר לא היה כידם לתרגמה
גם להצלחה איסטרטגית. זה,
כאיזכור לטוכת הצניעות והפרופורציות).
מייד
לכשהצטיידו ממדיה הראשוניים
של הפעולה המוטסת ,׳ולמרות שלא הוו
׳נכונים כלל, ילא חומרית ׳ולא נפשיית
ותיכנונית, להתקפה כזיו, לא איבדו המ פקדים
הגרמניים את עשתונותיהם, את
תוקפנותם המסורתית ואת כושרי האיל-
תור ׳והניהול המזהירים שלהם. אגו —
וגם הסרט — עוסקים בעיקר במה שעשו
בעלויודהסרית. אבל, לפי כל קנזדמידה
מיקצועי, הגיבורים האמיתיים של ״גן-

יחסות המודיעיו באו
במאוחר, ולכן לא
1כלו לעתות את הקונספציה השוק״ ׳והראויים (אובייקטיבית) לחוב השבחים
בהקשרו, הם דווקא הגרמנים.
אמיתה זו איננה זוכה לחשיפה ולהרגשה
הראויות לה, בהיסטוריות הצבאיות
השונות עקב שתי סיביות.
האחת, שכושר־ביציוע מיקציועי עילאי
— הרבה מעיל לסטנדרדים המוכרים לנו
׳ושאנו כה ׳רגילים, ברוב בורות ושטחיות,
להתפאר יבם — היה הדכר הרגיל, המצופה
כמובן מאליו, בצכא הגרמני ובלחי-
מתו.
(המשך בעמוד )36
העולם הזה 2089

במדינה מיפלגרת
פענלדו בסדר.

ברגע האחרון חילץ האב את סו
הות׳ מההנאה בחדר המו זים

חהסכגה חראשוגה מד7
ביתו ש 7בגין
היתה ; 8התח 7ה חדשה
הצעירים טזשן אי־הסרזות! ,שהופיעו בשבת
אחרי־הצהרייס: לפני, ביתו!של ;משם ובגין
בירושלים, בדי למחות !עד שיחרישו של
יהושוע בן־ציון (ראה עמוד ,)21 קבעו
התחלה כפולה. הם לא יקיימו רק ואת
וההפגנה הראשונה !במקום זד! ,מאז עלות
בגין לשיילטון. הם יערבו ׳גם את הפעולה
הפוליטית הראשונה של ׳מחש שלי מאז
הסחורות.
העיתוי לא הוד! .מיקרי. בי בימים האח רונים
הושלם ׳מובנה המוסדות של שלי
ונוערה התשתית לפעילות שיטתית.
באשר קם מהנה שלי לראשונה, בהירש
!מארם, הוד. לו יועד !מוגדר ומיידי: הופעה
!משותפת של סויחויתיחשלום בבחירות ל*
׳סנסת !ולהסתדרות. בתום בחירות !אלה,
אתרי המהפכה של ה־ 17 במאי, היה צוירך
לגבש בין המרכיבים הסבטד. יעל הפעולה
לעתיד.
תנועה פלורליסטית. הבירורים ש נערכו
בין הגופים השונים ובתוכם העידו
שוש הסכמה רבד. על בעיות־היסוד של
הפעולה המשותפת. כץ הושאר:
• הכל הספוסו!כי מחש שליי, המהווה
עתה פדרציה של תנועות ׳ואישים, שפוך
לתנועה פוליטית ׳מאוחדות !תוך תקופה של
׳כשש. לצורך זה תעובד קודם כל חוקה,
יוערך ומיפקד של חברים־ן מצטדפים וייבח׳רו
׳מוסדות תנועתיים.
• התנועה שתקום יתהוו. פלורליסטית
ושיה ׳ ש מקום, בין ׳הושאר, לליברלים,
׳לסוצואלי׳סיטים ולבעלי גושות אידיאולו-
גוות !אחרות. הוא תד,ש ומלוכדת סבוב
תוכנית־פעילח ׳מעשית להשגת יעדי השלום,
הצדק החברתי ושינוי פני המדייש.
• עד ולהקמת התנועה המאוחדת,
שעליה ללכד את בל כוחות השלום והשינוי
שיסנימו לתופניתשפעולה, יופעל מחש
׳שלי על־שי השלה ושל 10׳אי׳ש, ומועצה
ושל כ־ 70׳איוש ,׳ש׳תקפע את הקו העקרוני.
111 יושבי־ ראש. ההנהלה הורכבה
על פי העיקרון של קאבינט, כאשר כל
אחד ומן העשרה ׳נושא בתיק מיסויים, ומכהן
כי׳ושב־ראש של ויעדה האחראית לאותו
נושא. ההרכב:
• לובה אליאב, ירש ההנהלה, בתוקף
תפקידו ביו ש המחש ימולו.
• אווי אבנרי, וו״ר הוועדה לפעולות
מדיניות, האחראית לכל הפעולה המדינית
של המחש ׳מחוץ לכניסת ולהסתדווית.
י• ד״ר יעקוב ארנון, ודש הוועדה
הכספית, האחראית למשיק-הבספים של
המחש .׳ברור כסר !מלכתחילה כי המיגבלה
הכספית ומהוש מיסשול עיקרי לפעולות
המחש.
• חיים ברעס, יו״ר הוועדה לנוער
ולסטודנטים, שעלות הוטל, בין השאר,
להקים תנועת־׳נוער חדשה.
• אחנון זיכרוני, וו״׳ר הוועדה המחש־פט״ת,
שתסבש, בין השאר, את חוקת
התנועה המאוחדת שתקום.
• רן כהן, ודש הוועידה האירגוני׳ת.
בכל רחבי הארץ יקומו סניפים של שלי,
׳כשבראשי ׳כל סניף תפחו ויעדה שתהיה
ומורכבת !מנציגי הסניפים המקומיים של
הגופיס-הסרפוביס, על בסיס של שיוויון.
• סעדיה מרציאנו, יו״ור הוועדה לענייני
השכונות.
• מאיר פעיל, ורש הוועדה הפרלמנטרית,
שתחיה אחראית לפעולת הסיעה
בכנסת.
• ואליד ציאדק, ודש הוועדה למיגזד
הערבי.
• 1יאיר צבן, ירש הוועדה ההסתדרותית,
שתחיש אחראית לפעולות הסיעה
׳שסתדרות.
כל המכשירים. בומים הקרובים יעסוק
המחש, בין השאר, פאייוש הוועדות
השונות ובהרכבת המועצה הארצית. המערכה
הציבורית !נגד !מתן החני ש לבן־ציון,
׳ובייכללה המושסרת לפני ביתו של וראש־הממשלה,
היתה הפעולה הראשונה של
ההנהלה, ש ש ׳סבר הופעלו יכל המששישיים
— החל בסייעה בכנסת ׳וכלד. כמחלקה
האירגונית.
העולם הזה 2089

׳בעיות נפשיות

סניטר קביטנר
הפרשה, סירב להתייחס למיקרה המס׳וייים
והשיוב בעצסנ׳ות :״אני לאי !מדבר על ז׳ה
!שיום דבר.״ הוא פש ב שילוח אל סגן
!משל בית־החולים, ליאון אפשטיין, אשר
גם הוא סירב להתייחס לפרשה עצמה
והכן ׳סירב לגלות ומהם השלים הנהוגים
ובבית־החוליים רימב״ס לגובי הכנסת גופות
הנפטרים ליחדר־הקירור.

אי־ הבנה
גורלית

אלון שאשא( .מימין) עם אמו ואחיו
הצלה ממוות בטוח
^ מ חז ה ני ראה כאילו ׳נלקח ׳מאחד
מסירטי-האימים של אליפרד היצ׳קוק.
סנ״טר בחלוק לבן דוחף, לאורך המיסדרו־גות
האפלוליים של ׳בית־החולים רמב״ם
בחיפה, עגלה שעליה ׳מונח גופו של ילד
בן שלוש וחצי שפניו מכוסים בדם וגושי־
׳מתו מורגשת אך בקושי. הסניטר נכנם
עם העגלה למעלית סשאתריו פוסעים
הוריו של היליד בשתיקה.
המייצעיד המוזר נמש ד עוד דקות אחדות
עד שהבינו ההורים, עזרא יחשל !שאשא
לאן, מוביל הסניטר את בנם ואלת. בפתיח
חדר־הקיחש שבו מאחסנים את גופות
ד,נפטרים בבית־ד,חולים, פש הסניטר אל
ההורים שרש מהם לעזוב את המקום,
כדי שלא לתפרייע לו לתכנים את גופתו
של הילד לאחד ממדיפי תדר הקירור.

הפרעות נפשיות
מוכרו ת
*,ר ה אתה עושה?״ נזעקה האם.
1/ /י חשל .״הבן שלי תי ! עזוב אותו !״
הסניטר הממושקף ׳כעל התנועות העצבניות
לא !שעה לדיוסרי האם המבוהלת. כ׳אין נבנם
לפעולה האב, עזרא שאשא, והחל נאבק
עם העובד, אשר המשיך לטעון :״הילד
הזד• .חייב להיכנס לתא־קירור!״ וניסה
לסלק את ההורים אל מחוץ לחדרשמתיס.
רק אחרי מאבק עז הצליח עזרא שאשא
׳לחלץ את בגו הפצוע !מחדדשקשור ומשיו
׳של הסנייטר. ההורים המזדעזעים לקחו את
בנם, שז׳מן קצר ׳קשם־׳לכן נפל !ממרומי
מיגלשד. בגן ששעשועים, ונמלטו כל עוד
נפשם בם מן הסניטר המוזר.
השערורש שהתרחשה סבית״החולים
רמב״ס ב־ 8׳ביולי הוסתרד, היטב על־ידי
השלת המוסד, ולא הגיעה לידיעת הציבור
אלא כאשר הגישו ההודים, באמצעות
עורך שדין יהודה דבש, תביעת נזיקין
נגד בית-החוליים באשמת ׳רשלנות כטיפול
בבנם אלון, שרק בדרך־גס ניצל ממוות

.בקפיאה בחדר־הקיריור של ביית־החוליים.
באחד מסעיפי כתב התביעד, טוענים
ההורים יכי יקיים ספק לגבי משת בריאותו
הנפשית והרפואית של הסגיטר. את האש *
!שעסקתיו של אדם כ ש במקום עבודה
!רגיש !כמו ׳חדר־ומייון ושל בית־׳חוולים תולים
ההוריים ברשלנות מצד השלת המוסד.
דוברת ׳מיש׳רד-הסריאות, דבורה גנני,
הודיעה בי כל עו ש בב״ת־יחולים בארץ
עובר בדיקות ׳רפואיות יסודיות לפגי כניסתו
לתפקש, וכי איין יספק שרופא ד,ש מבחין
בפעייה נפשית — אי׳לו היתד. כזו —
אצל הסני׳טר האמור, כאשר נבדק.
הסניטר המוזר הוא נחום קיביטנר,
כבן ,30 שעבד בשנים האחרונות ב־ביתשחולים
רמב״ם כפיועל־בית הכפוף
לאחות הראשית, שועסק כאלונקאי שתפקידו
להעביר חולים ממחלקה למחלקה
או גוויות לחדר־הקיחוד.
לדיבורי עובדי ׳בית־התולים, הטניר׳ים
היטב את הצעיר הממושקף, סובל ניחום
׳קפיטגד ׳מבעיות נפשיות קשות ע ש מיל דותו.
אמו ׳נפטרה בצעשותו, ואביו השליכו
מחבית יוד,יתנכר לו. נחום למד סביתשספ׳ר
אום לילדים קשי־חיניוך סחיפה, ובביתר,׳חולים
היה יידוע שנמצא בטיפול פסיכיאטרי
ונהג להשתמש בקביעות בכדורי־הרגעה
רבים, בעיקר בוואליום.
ומייד אחרי המיקוש. שדק שיום על־ידי
הפסיכיאטר ושל ובית־החולים רמב״ם, וזה
קבע יכי האיש אינו חי במציאות וסובל
מהזיות. הסנייטר אושפז כביח־החולים
לחולי־־נפש מיזרע למשך חשש וחצי,
ושוחרר משם באבחנה שהוא אכן סובל
מבעיות ׳נפשיות, אך אינו ׳מסוכן לציבור.
למרוח המידע על ׳מצבו הנפשי, שהש
ידוע גם לכל עובדי חדר־המיץ, המשיכה
השלת ביודהחולים רמב״ס להעסיק את
׳נחום קביטגר. הוא ׳אומנם הועבר מתפקידו
הקשם סחדר־המיון, אך כיום הוא עובד
בביודר,מרקחת של בייתשחולים, שם מכינים
תרופות ׳שוניות לשימוש החולים.
׳כאשר התבקש נחום קבייטנר להגיב על

ך* נו הל להכנסת גופות לתדד־הקיריור
( 1זהיר ביותר. ברגע שרופא קובע את
דבר פטירתו !שיל חולה !מוצאת העשת־פטירה
!בשישה עותקים. עותק אחד מוצמד
לגופו של הנפטר, עותק שני נשאר במחלקה
שבה שהד. הנפטר, ושאר העותקים
מחולקים יבין מישרדי המישלד, השונים
של ביתשחולים.
אחרי שאושר המוות ר,קליני !מועברת
הידיעה לחדר־המיון, ואם המיקרו־ ,מתרחיש
עד השעה שלוש !אחר היצהריים מטפלים
שעברת הגווייה אנשי חדרשמתים. אם
הפטירה מתרחשת מאוחר יותר ומוביל את
הגוויה אלונקאי, כדוגמת ניחום קביטגר.
כאשר מגיעה הגוויה לוזדר־המתים חייבים
להיות נוסחים שם ישני אנשים: האחד
הוא עובד הדר־המיון *,ששיני האל׳ו׳נקאי
עצמו. הסיבה לכך כפולה: כדי לושאת
ואת הגוויה הכבדה, וכדי לוודא שלא
נפלה טעיות כלשהי. במיקרהי של אלון
שאשא הפעוט, היד, במקום רק האלונקאי.
מה שקרה ׳לאלון מתארת אחת האחיות,
מעובדות חדר־המיון :״הילד הגיע לחדש
המיץ וקיבל אבחנה שעליו לעבור לאישפ׳וז
ובמחלקה הכירורגית לילדים. האח האחראי
במיון הורד, לנחום לקחת את הילד ל * ־
לקה המתאימה דקות אחדות קשם־ילכן
אמר אותו ׳אחראי לנחום שעליו לקחת
גוויה ׳מאחת המחלקות אל חידרשקימר.
נחום ׳כנראה התבלבל ,׳ולקח את הילד
לשם. הוא גם לא הקפיד!ששש עש מישהו
בחדר־הקירור — כיפי שמקובל — כי
כנראה חשב שיוכל להתגבר בעצמו על
מי׳שקלו של הילד הקטן.״
האם, רשל ׳שאשא! ,עדיין המומה, אי ש
מניחה ילבש הקטן לצאת מטווח. ראייתה.
״אנחנו הצלנו את הילד שלנו בנם,״ היא
מספרית ,״אין לנו טענות על הטיפול
שהוא ׳קיבל אחרי המיקוש! .במחלקה. אפל
את !סד, שהיה ובחדר־המתים לא אשיש
יש יום !מותי. מי ישע, אולי מיקרה כזר,
התרחש כבר בעכרז״
כית־המ״שפט הווא שיחליט אם אומנם
התרשלה השלת כיתשחולים רמב׳־נו בטיפול
באלון שאשא. אולם בעיקבות חמיש־פט
והמיקרה החמור תופנה תשומת־לב
מחודשת לשאלה הנושנה ישל בדיקת ברי אותם
הנפשית של עובדי ציבור בתפקידים
ובמקומות עבודה ׳רגישים, אשר בהם
עלולה ׳טעות לעלות בחיים.

בוכבוית
לשכינה ראש־הממשלה לשעבר,
* יצחק רבין, את אלה שעזבו את
ישראל הקטנטונת ונסעו לנסות מזלם
בניכר בשם ״נפולת של״.״ זכו /הוא
לבטח ראה לנגד עיניו את דמותה של
שנית כתר.
עד שהיא פותחת את הפה היא נראית
בסדר גמור, ואפולוו מעניינת ויש אומרים
גם יפה. אבל כשהיא מוציאה את המילה
הראשונה מפיה מתלווה ׳לדבריה ׳מיבטא
אמריקאי כבד. אילו הייתה שנות אמרי־קא״ת
מלידה, ניחא. אך כיוון שהיא תימנ
ה גיזעית שנולדה על שק תפוחי אדמה
בבית סבתה בנתניה לפני 25 שנים, וגדלה
ברמת־החייל שליד תל־אביב, נשמע ה-
מיבטא הנרכש מגוחך, ואפילו מרגיז.
יתשע שנים בחוץ עם כמה גיחות הביתה,
וכבר קשה לה להתבטא בעיברית,
וכבר היא מוכרחה ״טו אקספרס הרסלף

אין אינגליש,״!מכיוון ש״יו נו״ היא גשום
פנים ואופן לא מצליחה למצוא את המילים
המתאימות בעיברית.
כי שנית כתר, שהיא כוכבנית מתחילה
במיקצועה, היא גם אשת העולם הגדול.
ואיך אפשר לדרוש מבחורה שבילתה את
תשע השנים האחרונות בין פאריס, לונדון
וניו־יורק, שתזכור שפה קשה כמו
עיבריית ישאף. אחד בעולם לא משתמש

ולכן, לראיון עם הכוכבניה־לעתיד המתקיים
באולם המבוא של מלון שרתון
החדש בתל־אביב יש לבוא מצויידים הי טב
בשליטה בשפה האנגלית, כיוון שאת
הדברים החשובים באמת היא אומרת רק
בשפה זז, שבה היא אוכלת, ישנה, מבלה
ואפילו חושבת.
היא הגיעה לישראל מניו־יורק, שם הש אירה
— לדבריה — את כוכב-הקולניע

ולמדה בבית־הספר ׳החקלאי מיקווה־ישראל.
לדבריה היתה עצמאית וחורגת מסביבתה.
רו׳ברט דודנירו שבור־לב ומאוכזב. כי
דה־נידו הוא הרומן האחרון, והלוהט ביותר,
של העלמה. היא לא משתגעת מי-
יודע־מה לספר על יחסיה א״תו כיוון שהוא
נשוי כחוק ׳ולפני כשמונה חודשים נולד
בנו הבכור. אבל ככה זה אצל השחקניות,
״יו סו״ .כשהן מרגישות את ה״ק׳ליק״
המפורסם שום אשה חוקית לא ׳תעמוד
בדרכן.
את דה־נידו פגשה שנית, ושוב לדבריה,
אצל הסוכן שלה הסלטיין, שהוא שותף
בסוכנות השחקנים הסלטיין אנד ביינר,
•מלקוחה המפורסם ביותר הוא רוברט
רדפורד. היא מספרת שדה־נית בא לקחת
שם תסריט, היא קפצה לראות מה העניינים,
הם ראו אחד את השני והלכו לאכול
פיצה. ומאז מרקד לו קופידון באופן
חופשי בין ליבותיהם.
מובן שדה־נירו, שהוא אחד השחקנים
הלוהטים ביותר בארצות־הברית כיום, לא
יכול להרשות לעצמו להיראות עם נערה
במצבים ׳אינטימיים ב״אין פלייסס״ .אז
שנית מספרת שהם מבלים בדרך כלל
ב״דאון סאון״ ,יעני העיר התחתית, בבארים
אפלים ששם האנשים שיכורים מכדי
שאפילו דה־נירו הגדול יזיז להם משהו.
הקטנה גם נאלצה ללכת לבכורת סירטו
החדש של אהובה, ניו־יורק, ניו־יורק בחברת
מלווה סתמי, בעוד הכוכב שנתן לה
מבעוד יום את הכרטיסים, בא לסרמיירה

!1וני ר!

בגיל 25

שנית כתר עם השחקן
אריאל פורמן,
שאיתו היא משחקת בהצגה החדשה
כולם הם כולם שמבייס הבמאי יואל זילברג.
החגיגית עם החוקית שלו.׳בי-ניתיים הוא שולח לה — לפי עדותה
המוסמכת — מיסתבי-אהבר, לוהטים, ודורש
ממנה לחזור לניוו־יורק. ואילו היא,
מצידה, החליטה כנראה לשבור את ליסו
באופן סופי !ומוחלט, ותפסה טרמפ על
הצגה חדשה שמעלה תיאטרון יובל ושמה
כולם הם כולם שימביים יואל זילברג. בהצגה,
שהוא קומדיה שיל טעויות שהיתה
שלאגר היסטרי בלונדון וזכתה בעיבוד
ישראלי ׳בידיו האמונות בכגון דא של
זילברג מגלמת שבית דמותה של עוזרת-
בית. אז אם ההצגה תהפוך שלאגר גם
כאן היא תישאר בארץ עד להודעה חדשה.
ואם לא — היא פשוט ׳תארוז את המיזוודות
ותשוב הביתה, כי ניו־יורק הרי מחכה לה.

מאמצת מבי ת
רוטשילד

נית כ תו בסרט

ץ* ד שהגיעה שנית כתר לניידיורק
^ ולזרועותיו הנשואות של רוברט דה־נירו,
היא הספיקה כבר בהרבה מקומות
אחרים.
סיפוריה האמיתי מתחיל בגיל ,16 אז
החליטה הצעירה העצמאית כי היא כבר
די גדולה לצאת ולכבוש את העולם. יש ראל
הלבאנטינית נעשתה קטנה עליה,
ומכיוון שעבדה ׳בחופשות וחסכה כסף,
החליטה לנסוע להולנד.

הוריה, שנפרדו כשהייתה בת ,13 אישרו
את נסיעתה. איד הסכימו אביה — שהוא,
לדבריה, יהודי אדוק וירא־ישמיים העוסק
כל חייו בלימוד תוריה — ואמה, שהיא
אשר. מסורתית וישומרית־מיצוות, לשלוח את
הבת בת ה־ 16 לבדה על מעבר לים?
מסבירה שנית :״הייתי עצמאית, וא-מא
שלי יתמיד סמכה עלי.״
בהולנד התגוררה בבית חברה הולנדית
שהכירה בישראל. שם, בבית החיבריה,
הכירה — לטענתה — את הבארונית
עמליר, רוטשילד, שהחליטה משום מד,
לאמץ איותה.
אבל שנית לא היתד, בטוחה שהיא רוצה
להתאמץ לרוטשילדים, והחליטה לחזור
הביתה. אלא שכאן הכל היה, כזכור, קטן
עליה ומחניק, והיא שבה לונדונה —
היישר לביתר, המפואר של הבארונית שברובע
קנסינגטון.

איזה עניין מצאה הבארונית הצעירה
בישראלית בת יד,־ 117 מתרעמת שנית :
״מד, פתאום ז ד,״א לא לסבית! היה לה
חבר בשם הארולד שהיד, עורך הלונדון
טיימס. היא פשוט רצתה לעזור לי, אני
לא יודעת למה, ורשמה אותי לקולג׳
בהולביורן. גרנו כבית הגדול יחד עם
שלושה חתולים -ומשרת, ומה שהפחיד אותי
אצלה זה שהיא כל הזמן דיברה על
שדים ורוחות והיתד. מספרת לי סיפורים
מסמרי־שיער.״
.אחרי שנתיים נשבר לשגית מחסדיה
הנדיבים של הבארונית והיא עזבה את
הבית, עברה — לדבריה — להתגורר
עם -שני ישראלים שהכירה בלונדון -בדירה
משותפת, ונרשמה ללימודי מישחק בדא דא, האקדמייד, המלכותית לאמנות
המישחק. כדי להתפרנס מצאה עבודה כ־
(המ״שך בעמוד )34

* ודל ! 6ך 11119171״ אמר אלתרמן לבתו בשירו ״סיום״.
בתמונה: תרצה אתר עם השחקן מישה
1111 #111

י 1י׳ 1

אשרוב בתמונה מתוך ״העלמה יוליה״ שאותו תרגמה ושבו גילמה את התפקיד הראשי.
ההצגה עלתה על קרשי תיאטרון הבימה והיתה שירת הברבור של תרצה כשחקנית.
״אל פניך אפול בתי /לא יוכל, לא יוכל
לך מוות ! /את שוכבת, תמונת ביעותי,
/ופניך אומרים צלמוות / .עורי עורי,
חזקי, בתי /אמרי לי. כי שקר מוות!״.
כתב המשורר נתן אלתרמן בשיח־ סיום*.
ביום החמישי האחרון, בשעה שבע ורבע
בבוקר, יכול המוות לבתו היחידה של המשורר,
תרצה אתר. גופתה צנחה ממרומי
הקומה השישית ׳־של דירתה שבכיכר היי^
בתל־אביב, אל מישטח הפח שבמיגרש החנייה.
היה
זה קץ טראגי לבת *שחי-תד, כל חייה
בציילו של אביה. ,אותו העריצה עד שיגעון.
תרצה אתר ריחפה בעולם כמו נוצה, עד
שנחתה בקיברה הססוד לקבר אביה. במותה
הגשימה את חלומה האחד והיחידי להיות
קרובה לנתן אלתרמן, שהיה כל־כך בלתי־אפשרי
ובלתי־סושג לה בחייו. ישם, על
הגיבעה שבקריית־שאול, לצד אביה ר־דידו־מתחרו
אברהם שלונטקי, לצד המשורר
אלכסנדר פן, מצאה תרצה את מנוחתה.
אמד, השחקנית רחל מרכוס, שלא העלתה
אף בחלומותיה הנוראים ביותר כי בתה
תדביק אותה בדרך אל הקבר הנערץ יעל
שתיהן! ,ויתרה למענה על חלקת־הקבר שלה,
כמה חודשיים קיודם־לכן אימרד, לה יתרצה :
״אמא, אני כל־כך קטנה. אני חוצה להיות
קבורה בינך ילבין אבא ,׳והרי גופיי לא תופס
הרבה מקום.״
בערב שלפני ׳מותה נפצעה תירצה בת־אונת־דרכים.
היא יצאה עם בנה בן השיש,
נתן, הקרוי יעל ישם סבו, לסידורים ומכונית
פגעה בה. הנהג הדורסן נמלט מהמקום.
תרצד, שהיתר, הלשה ומישקלה היה רק 38
.קילוגרם, גררה את עצמה בקושי לביתה.
בעלה, בנימין סולר, לקח אותה לתחינת
מגן דויד אדום דשם ההרקה לה זריקת
אנטי־טטנוס. כששבה הביתה התקשתה
להירדם• היא טיילפינד, אל רופאה האישי,
שאלה אם היא רשאית לקחת גלולת־שינה
למרות הזריקה. הרופא איישר. תרצה בלעה
את הגלולה והילכה לישון. בבוקר קמר,

.פנייך אומרים צלמוות...

כתב המשורר נתן אלתרמן בשירו
״סיום״ המופיע בקובץ
״שמחת עניים״ .בתמונה: תרצה אתר ליד אמה, השחקנית רחל מרכוס, בהלווייתו של
נתן אלתרמן. תרצה היתה קשורה לאביה בעבותות של אהבה בלתי־רגילה, והעריצה אותו.

..אמרי לי כי שקו מוות״

הניצבת ליד קברו ומביטה כלא־מאמינה. תרצה אתר נקברה ליד

אביה. אמה, רחל מרכוס, שרבשה את החלקה עבור עצמה, ויתרה
עליה למען בתה. בשירו ״קץ האב״ חזה אלתרמן את מותו ותיאר
׳ז*ת פגישתו עם בתו. האם חזה גם את קץ הבת 1

ריחפה אל קיברה
מוקדם כדרכה, ילדיה ובעלה היו בחדר-
המגורים. מבעל הלך להכין קפה. הוא קרא
לתרצה, אולם לא נענה• כשנכנס לחדר היה
החלון פתוח. גופתה של יתרצה היתד. מוטלת
על מיישטח הפח במיגרש החנייה למטה.
אותה ־טעה עסקו פועלים בבניין הסמוך
בהתקנת ברזלים לקומה הראשונה של בית
ההולך ונשלם ישם. הם שמעו את החבטה
העזה, הביטו ואחד מהם צעק :״אישה שוכבת
על הפח !״ לשמע ההבטה יצאו גם השכנים.
מייד הוזמנו אמבולנס ורופא, אולם
בנימין סלור ירד בינתיים למיגרש החנייה,
הרים את אשתו בזרועותיו, הכניסה למכונית
הוולוו שליה ׳ולקחה לבית־ד,חולים. שם
נקבע מותה.
אהבה בצד אהבה
!ך* ומה שכד חייה הובילו את תרצה
1אתר לסופה הטראגי, כאילו לא נותר
לה אלא למלא אחר צו אביה ולבוא אחריו.
מוטיב המת־החי המופיע, בחילון ורודף את
אהובי נפשו מופיע פעמים רבות בשיריו
של אליתרמן. בשירו הבכי כתב :
בלילה זה שמעתי את בכייך בכר / .רעות
וחנוקות בכית / .בלילה זה עמדתי בחלון
הקר / ,להיות איתך מבעד לזכוכית/ .
באין לי עד ראיתי עלבונך מה רב / ,וזרו־עותייך
כמה שחפו / .על כן צלי סמר ממך
במארב /זעצמותייך אלייך רחפו / .ואת
בכית כי רע. כי רע ומר, בתי / .ואת בכית
וענייך וחידלונך / .אליי נשאת עיניס בלי
ראית אותי /את השקוף וצח בחלונך.
אביה היה כל עולמה. היא העריצה אותו
הערצה עיוורת. תרצה לא גדלה בבית רגיל.
נתן ׳אלתרמן היה בוהמיין אמיתי• ,שנהג
לבלות זימן רב מחוץ ליבית ,׳והיה ישותה ל שוכרה
עד לשעות הקטניות של הלילה. ה־

11 ? 1השחקנית רחל מרכוס, שכבתה תרצה העריצה את
י \ 1ייי 1בעלה המנוח, נתן אלתרמן, עד שיגעון. האם, המתגוררת
בדירה סמוכה לדירתה של בתה הקצתה בדירה חדר

מיוחד כחדר זיכרון והתייחדות עם בעלה. תלמידי תיכון נוהגים
לפקוד את החדר ולעיין בכתביו של נתן אלתרמן. היא עמדה
לפתוח את החדר באופן רישמי בשבועות הקרובים.

רה רצינית הכותבת שיירים וקוראת המון.
לא היה שחקן בתיאטרון הקאמרי שלא
השתגע אחריה.״
יתרצה אתר נהגה אז להסתרק באופן
מוזר ויוצא־דופן. היה לה עור־פנים חיוור
והיא הדגישה את חיוורונה בעזרת איפור־עיניים
כבד. את שעירה צבעה מדי פעם
אדום, מה שהוסיף מישנה דרמאתידת. היא
היתה מעודכנת מאד בכל הנוגע לצווי
האופנה, נחשבה כאחת הנערות הלבושות
היטב בתיל־אביב. גם על היבמה נהגה להתאפר
באופן מוגזם, הוסיפה פודרה לבניה
כדי להגביר את חיוורונה וציירה את
עיניה בצורה אלכסונית. אף שהקנית־תיאטרון
לא התאפרה כמו תרצה אתר.
היא נראתה כאילו היא גדולה מהחיים.
״כל מה שעשתה הייה בניגוד גמור למציאות.
הגברים בתיאטרון היו מאוהבים
בה, היא הייתה מוקפת מחזרים. בניגוד
לשנים האחרונות הייתה אז תושבת קבועה
של כסית ומעורה היטב במסיבות ובחיי־החברה
של הבוהמה. במחזה מריוס שבו
השתתפה גילמה דמותה שיל נערה הוואית.

כל מי שראה את המחזה, לא ישכח לעולם
את תרצה אתר• כל תפקידה הסתכם בש הייה
בת דקה אחת על הבמה. היא לא
הוציאה הגה׳ מפיה ׳ומכרה ׳תפוחים, כשהיא
מפזמת לעצמה בשקט. אלא שתרצה גנבה
את ההצגה מכל מי שהיה באותו רגע על
הבמה. היא מילאה את הבמה כולד, כשהיא
לבושה בסארי, שערה פזור ופרח אכסוטי
נעוץ בו. היא נראתה יפהפייה מהממת.׳׳,
היא אהבה לשייר, באותה תקופה הועלה
המחזה ירמה מאית לודיקה ׳והיא ניד,גר, לשיר
את כל השירים מתוך המחזה. את לורקה
העריצה. נישאה בארנקה תמונה שלו בצד
תמונתו של אביה.
כשהתגייסה לצבא, התקבלה ללהקת
גייסות שיריון ישם בלטה ביופ״ה ובקולה
העריב. תירצה אהבה את הלהקה. שם, סוף־
סוף ,׳ניתנה לה ההזדמנות לשיר.
אחרי הצבא חזרה לתיאטרון הקאמרי,
שם הכירה את עודד קוטלר. הם היו הזוג
היפה והאידיאלי שיל התיאטרון. רחל מר כוס,
שהכירה את עודד במיסגרת התיאט־
(המשך בעמוד )34

*1 1 1 1בנימין סלור, בעל חברה לשמירה, שלו נישאה תרצה אחרי שהתגרשה
#11-111 מהבמאי עודד קוטלר. תרצה אהבה את בעלה, שלא השתייך לחוגי
האמנים וסיפרה כי הוא מהווה עבורה מישענת. היא ילדה לו שני ילדים: בן ובת.

ירידות שירדו הוא ואברהם שלונסקי זד. על
זה היו מפורסמות לשימציה. יתרצה הקטנה
נהיגה לשבת ליד אביה שעות ארוכות בקפה
כסית לחכות שיסיים את בילוייו כדי לקחת
אותו הביתה.
לא אחת נשאה אותו כילדה כשהוא נשען
עליה שיסוד כלוט. היא מעולם לא ביקרה
׳אותו, גם כשמצאה אותו בבתים זרים
שיכור !ותוקפני. לא אמרה מילד. אחת
בגנותו. אל׳תרמן, מצירו, השיב לד. אהבה,
נהג להתגאות בה בפני ידידיו ולטייל איתה
ברחובות העיר. אך אמר אחד מידידיו הטובים
:״׳אלתרמן אהב את תרצד. מאד,
אבל מעל לכל וקודם לכל אהב את עצמו.״
כבר בילדותה גילתה תרצה נטייה בול טת
הן לכישרון של אביה ׳והן לזה של אמה.
בספר הילדים שכתבה אחרי מלחמת יום-
הכיפורים, מילחמה זה דבר בוכה, פירסמה
שיר שאותו כתבה בתקופת מילחמת העצ מאות
בהיותה ילדה בת שבע.
עם הנץ השחר נתעוררה ציפור מבוהלת
/מסתכלת לכל צד ופתאום שואלת / :אמא,
אמא׳לה שלי, מתי יבוא היום /הכל יהיה

בשקט ויבוא השלום? /אז עונה לה האס
בקול רך / :צדקת בתי, גם צדקת, עוד
יבוא היום הזה, עוד יבוא אדום החזה/ .
אז תירגע הציפור ותקרא לכולם בקול דרור:
/אחיות ! עוד יבוא השלום הוא יגיע
הלום עוד יבוא השלום החס, אבל כאז
סיפורנו תם/ .

״כולם השתגעו
א ח רי ה ״
ף* יה לה גם בישרון למיישחק, והיא
| 1השתתפה בהצגות הדירמאתיות שיל בית
סיפרה• כשהרתה בת 17 הגשימה את חלומה
הלכה למעשה, והתקבלה לתיאטרון
הקאמרי. המחזה הרשון שבו השתתפה היה
רומיאו ויוליה, בתפקיד של ניצבת.
;נזכר ידידה הטיוב, הבמאי צדוק צרפתי,
שהיה איתה בתיאטרון הקאמרי :״היא
היתד, נורא יפה. היו לר. עיניים כחולות
ושיער שחור. לרבים מאתנו היתד. סמל
החתיכה, ויחד עם זאת היתר, ידועה כבחו

1 171י גופתה של תרצה אתר מובלת על־ידי בנו של בעלה מנישואיו הראשונים
(משמאל) ועל־ידי קרוב־מישפחה, את האלונקה נשאו גם הילל נאמן ויוסף
1י | 11#
כרמון, ידידיה של תרצה עוד מן התקופה שבה שיחקו כולם בתיאטרון הקאמרי. תרצה
היתה אם נפלאה לילדיה, היתה קשורה מאד גם לילדיו של בעלה מנישואיו הקודמים.

הקברן?וחמן (מין) נסש
את אשתו(שמאל נדי לגור
עם אהובת! הנשואה(למטה)
ואשתו הגישו! את תביעת
המזונות הגדולה ביותו
שהוגשה אי־פעס במדינה

זה למרות שהיתר, לו אפשרות טובה.
אני לא יודעת מה הוו מניעיו לשתוק,
אבל יש לי כמה השערות בקשר לכך.״
״באותה תקופה רחל עזרא לנסות
לשכנע אותי שלטובת כולנו רצוי ש־בלהה
תעבור לגור אייתנו ונחיה לנו
ככה בשלישייה — שתי נשים עם גבר
אחד. מובן שלא הסכמתי! הייתי מוכנה
לכל ניסיון ׳שעשוי להביא שלום־בית, אבל

יד* 1עדי מקיים יחסי אישיות עם
/ /בשים אחרות, וכיום הוא גר עם
אחת, בלהה כהן ברחובות, ויש להם ילד
משותף שמתגורר איתם ...בעלי פסק כימ-
עט לחלוטין לשלם לנו מזונות, ומזה
חודשיים שהוא נותן לנו פרוטות בלבד
עבור מזונותינו.״
לכאורה היתה זו עוד תביעת מזונות
אחת מני אלפים ׳המוגשות מדי חודש ל־

40000ל י לחודש
בית־המישפט־המחוזי. אלא שהצצה חטופה
בסכום התביעה גילתה שלא כך הוא.
כי התובעת — ויטה קחטן — אשת הקבלן
עזרא קחטן, אחד משני האחים בעלי
הברת הבנייה הגדולה אחים קחטן, תובעת
מבעלה סכום חודשי של 40.000 לירות
כדמי מזוינות, וזאת נוסף על תביעות
אחרות המסתכמות במאות אלפי ל״י.
התביעה, שהיא הגדולה ביותר מסוגה
•שהגיעה אי־פעם לבית־מישפט ישראלי,
הוגשה באמצעות עורך־הדין התל-אביבי
אורי רון, והיא מתבססת על נכסיו הרבים
של הבעל שמפורטים אף הם בכתב התביעה,
ועל רמת החיים שבה הורגלה התובעת
בתקופת נישואיה, לטענתה.
ויטה קחטן אף מפרטת בתביעתה את
סך־כל ההוצאות החודשיות שעליהן מבוסם
סכום התביעה :״כלכלת בית —
11.000ל״י; החזקת רכב — 4,000ל״י:
טלפון (׳שיחות לחו״ל אל ההורים) —
1,500ל״י: אחזקת דירה — 2,000ל״י;
מטפלת — 2,500ל״י; עוזרת — 1,500
ל״י! מספרה וקוסמטיקה — 1,000ל״י;
ביגוד — 3,000ל״י; צעצועים ולימודים
— 3,000ל״י! דמי כים — 4000
ל״י ; נסיעות לחו״ל עם הילדים —
8.000ל״י.״

ח תונ ה
גלאס־וג א ס
ן• יטה קחטן היפהפייה אינה סבורה
1כלל שהסכום, הנשמע לרבים אגדי —
מוגזם. האשד, המטופחת, בהירת־השיער
ודקת־הגיזרה, הנראית כנערה בת עשרים
פלוס, למרות שעברה זה־מכבר את שנת
השלושים של חייה והיא אם לשלושה ילדים,
עלתה לישראל מפולין בשנת .1965
הי׳א נולדה בגטו באחת מערי גליציה,
בעיצומה של מילחמת-העולם השנייה.
מישפחתה, ששרדה בחיים נותרה בפולין,

חיתה באהת מערי השדה שם כשהאב
מפרנס את מישפחתו מעבודתו כמנהל־וזש־בונות.
ויטה סיימה ׳את ביודהספר התיכון
והחלה לומדת גיאוגרפיה באוניברסיטה
כאשר עלה אחיה הבכור, שהוא רופא-
פסיכיאטר במיקצועו, לישראל. שנתיים
לאחר־מכן החליטה המישפחד, כולה להצטרף
אליו. ויטה למדה בארץ בקורס ל-
לבורנטים וכעבור שנתיים החלה לעבוד
במיקצוע זה בבית־החולים בילינסון, שם
גם הכירה בתקופת מילחמת ששת־הימים
את עזרא קחטן.
השיניים יצאו יחד תקופת־מה, עד שנודע
ל׳ויטה כי עזרא נשוי ואב לילדה בת
שינה ׳וחצי. היא ארזה את חפציה ׳ונסעה
לארצות־הברית, שם התיישבה בלוס־אנ-
ג׳לס ומצאה עבודה כאסיסטנטית במיר־פאד,
פרטית של רופא בפרבר־ה,יוקרה
בוורלי־הילס .״הפציינטים היו כולם מעשירי
בל-אייר ושחקני הוליווד,״ מספרת
ויטה .״עזרא בא לבקר אצלי בארצות־הב־רית
ארבע פעמים משך השנתיים ששהיתי
שם• ״בינתיים הוא הספיק להתגרש
מאשתו הראשונה, ובביקור הרביעי שלו
נישאנו בנישואין אזרחיים בלאס־וגאס.
שלושה חודשים ׳אחרי נישואינו שבנו אר צה.
עזרא החל אז להקים יחד עם אחיו
את חברת הבנייה שלהם. עד אז הוא עבד
כשכיר, פעם כפקיד־׳בנק וא׳חר־כך כאח ראי
על סניף הדואר בסדום.
״זמן קצר אחרי הנישואין, ב־ ,1970 נולד
הבן הבכור שלנו. העסקים של עזרא
התפתחו יפה, הוא פתח כמה חברות חדשות
שהגדולה בהן היתד, דיור ופיתוח.
עזרתי לו מעט במישרד, אך בעיקר התמסרתי
לגידול הילד. כעבור שנתיים נול דה
הבת. גרנו אז בתל-אבי׳ב ,׳ברחוב די-
זנגוף. מצבנו הכלכלי היה איתן, העסקים
פרחו ושיגשגו וחיי המישפחה התנהלו
על הצד הטוב ביותר.״
״בערך לפני שנתיים נודע לי שלבעלי
יש קשרים אינטימיים עם בלהה כהן,

שהיתר, פקידה בבנק שבו היה לו חשבון.
אני משערת שהיא התאהבה בחשבונות
הבנק ישלו יותר מאשר בו עצמו,
שכן התנועות הכספיות בחשבונו היו
מרשימות. היא היתד, נשואה ואם ל שניים,
והם התחילו להיפגש. בעלי רצה
שהרומן יהיה בסדר גם כלפי בית וגם
כלפי חוץ, לכן טרח להפגיש ביני לבין
המאהבת, כביכול באופן מיקרי. הוא הציג
לי יאותה פעם כשיצאנו מסרט, כשהיא
היתה עם בעלה. התיידדנו והתחלנו להיפגש
בקביעות: היא ובעלה אתי ועם עזרא.

רומן עם
פקיד ת הבנק

ך* יא !הית׳ה אז בהריון, ובעלה היה
/ /י י משוכנע •שוד, ממנו. גם אני לא
חשדתי ׳במאומה עד שנולד היליד והיה כבר
בן כמה חודשים. אז גיליתי שבין בלהה
לבין בעלי מתנהל רומן סמוי. בתחילה
הגיעו אלי שמועות ׳וקלטתי פה ושם קיטעי
•שיחות ביניהם. אחר־כך גבר החשד, ואכן
גיליתי שיש להם דירה שכורה בחולון,
ישם נהגו לבלות את שעות הפסקודהצזד
ריים של בלהה.
״ישבתי עם בעלי, ואמרתי לו שאני
יודעת הכל וצריך לסדר את העניינים, כי
אני לא מוכנה שזה יימשך ככה. הוא היד
דה שעשה טעות, אבל ביקש שאעזור לו
לתקן את הטעות ולצאת מהסבך, .אם את
אוהבת אותי ורוצה את טובת הבית
והילדים — את חייבת לעזור לי,׳ אמר.
התחלנו לבקר אצל יועצים לענייני מיש-
פחה, בהתחלה אצל הד״ר רודי, ואחר־כך
אצל ד״ר גולומיב.״
״בינתיים עזבה בלהה את בעלה, הש אירה
לו את שני ילדיהם המשותפים
ולקחה איתר, את הבן המשותף שלה ושל
עזרא. המעניין בכל הפרשה הוא שבעלה
לא נקט שום פעולה מישפטית בנושא,

לא הייתי מוכנה לחלק בית וילדים עם
אשד, נוספת. עזרא ניסה להסביר לי שזה
לא נורא, כשהוא מנגן על זה שאני אשת־העולם
הגדול ,׳שחייתי בהוליווד ושאני
צריכה להיות פתוחה לרעיונות מתקדמים.
אבל_זה כמובן^לא שיכבע אותי.
״היו לו עוד כמה רעיונות מסוג זה,
כגון: שהוא יחלק את זמנו לילה אצלי
!ולילה אצלה, או שבוע אתי ושבוע איתה.
נראה היה •שהתאווה לשתי נשים העבירה
אותו לעולם אחר.

שתי נשים
ב מי טהאחת
¥ד היתד! תקופה קשה עבורי. כל חיי
י עם עזרא חשבתי שבינינו הכל בסדר
וששום דבר לא יכול לקרות. גם לא היו
סימנים שמשהו עומד להתרחש. הכל התנהל
על מי־מנוחות, ולפתע זה בא. קיבלתי
שוק, אבל הוא הצליח לשכנע אותי
שעשה שטות ושאני, כאשתו, חייבת לעזור

״בשלב מסויים של הטיפולים אצל ה*
ד״ר רודי חל שיפור ביחסים בינינו ואני
נכנסתי להריון. קיוויתי שההריון והלידה
יקרבו אותנו ויחזירו את ההרמוניה ל-
מישפחה, ואז, לפתע, אירע קרע נוסף.
זה היה בקיץ שעבר, עזרא שלח אותי עם
הילדים לארצות-הברית ׳לבקר אצל הורי
שחיים כיום בלוס־אנג׳לס. כשחזרתי, התברר
לי שהוא ניצל את ההזדמנות ועבר
לגור עם המאהבת ישלו בדירה שכורה
בגיבעתיים• עד אז הוא הצהיר כל ׳הזמן
שלא יעזוב אותנו! ,והנה חזרתי ומצאתי
בית ריק והתברר לי שזו היתד, תוכנית
מחושבת היטב.
״בשביל הילדים זה היה משבר קשה.
פתאום אין אבא, לא ביום ולא בלילה.
אני לא יודעת עד כמה הם הבינו את

המצב, אבל בדור שידעו ׳שמשהו לא
בסדר. בכל פעם שהוא בא לביקור —
ביקשו שיישאר. פעם אחת הבן אפילו נעל
את הדלת !והסתיר את המפתח — ,כדי
שאבא יישאר ולא יברח׳ .עזרא המשיך
לפרנס אותנו ומבחינה כלכלית, לפחות,
היה מצבנו איתן. היה לי הריון קשה, וגם
השאלות ׳של הילדים לא ד,ירפו ממני. החברים
שלנו לא ידעו על זה, ואני התביישתי
לספר וחייתי עם זה לבד. המיש-
פחה של עזרא התייחסה אלי בהבנה.
הם עודדו אותי והיו לי כמו הורים. תמיד
אמרו לי שסשייוולד הילד השלישי —

אחר־מכן הוא עובר לפירוט נכסיו של
קחטן :״הנתבע הינו שותף ובעל-מנ״ות
במיספר חברות, וביניהן חברות בנייה
גדולות ומבוססות. לנתבע בספים במקד
מות שונים בארץ ואף כספים וחברות ב־חו״ל
וכן !נכסים, בניינים, חשבונות בבנקים,
כספות וניירות־ערך — ׳שלו ושל החברות
שהוא בעל־מניות בהן.״ בהמשך בא
פירוט של כתריסר חשבונות בבנקים שונים,
כולם על שם קחטן, פירוט הדירות
שבבעלותו וצי המכוניות שלו, הכולל
מפונית נורצדס, מכונית אולדסמוביל, מכונית
פיאט 124 וארבעה טנדרים. התיוב־

עים (ויטה וילדיה) דורשים 250,000 לירות
עבור ריהוט 20,000 ,לירות עבור גיטרה
40,000 ,לירות עבור פסנתר וכיסוי
חובותיהם השונים בגין העבר בסך 30,000
לירות נוספות.
עזרא קחטן היה מוכן לשלם לוויטה
15,000 לירות דמי-מזונות לחודש, בתו ספת
הפקדה של 100,000 לירות בבנק ורי שום
מחצית מהקוטג׳ על שמה. אך זאת,
בתנאי שתסכים לגירושין ותוותר על שניים
מילדיהם לטובתו. היא דחתה את ההצעה
ואת התנאים .״אני לא מעוניינת להתגרש,״
היא מדגישה ,״אני רק רוצה ש יקיים
את התחייבויותיו כלפינו, בהתאם
לרמת החיים ישלה הורגלנו. התביעה איבה
מוגזמת, כי זה היה התקציב החודשי הרגיל
שלנו. אין לי מאומה נגדו, אני לא
רוצה להרע לו ואיני שומרת לו טינה על
ימה שעשה. הד״ר רודי הסביר לי שאצלו
זה תסביך, וגם אם יעזוב אותי דותחתן
עם המאהבת שלו, הוא יהיה זקוק לאשה
נוספת בצד.
״אני מאמינה שאולי עוד יבוא יום והוא
יחזור אלי. אני ריאלית לגמרי,״ היא סו ׳
סיפה, כדי למנוע אי,־הבנות ״היחסים שלנו
עברו מזמן את שלב האהבה, אבל אנחנו
קשורים — !אם בגלל הילדים ואם מכוח
ההרגל. לי אין חבר, אין מאהבים ואין
לי כל כוונה להינשא לאחר. עזרא מנודה
ממישפחתיו. הם אינם מוכנים לקבלו עם
הפילגש שלו, ומבחינה הילכתית הוא לא
יוכל לשאת אותה לאשה לעולם, כי היא
אסורה על בעלה ולבועלה על-פי הדין.
לכן, אני עדיין מקווה.״

הבעל סירב
להגיב

מגורים בסיסיים. האשה ויטה קחטן, דורשת שהווילה הרשומה כיום על־שם האחים קחטן,
תירשם על שמה ועל שם ילדיה. זאת בנוסף לסכום המזונות החודשי בסך 40,000 לירות.

ך* ק פ לן עז ר א קחטן הסכים להפגש
1 1עם כתב העולם הזה כדי להבהיר את
עמדתו, לשם כך אף !נקבע מקום פגישה.
אלא שביום הפגישה הוא התחרט ושלח
הודעת ביטול.
״מתוך דאגה לטובתם של הילדים ובדי
לא לגרום להם ׳תסביכים אני בטוח שמוטב

הכל יבוא על מקומו בשלום. אבל זה לא
קרה. בחודש מארם השנה ילדתי את הבן
הקטן שלנו וקראתי לו על שם אביו של
עזרא, שאותו אני אוהבת מאד. היתד, לי
לידה קשה, עברתי ניתוח קיסרי. עשינו
ברית צנועה. אבל הוא לא עזב את בלהה
ולא חזר הביתה.
הסגדלד הולך יחף
פגי ארבעה חודשים החלטתי שזהו
/זה. מצד אחד התחילו להפעיל עלי כל
מיני לחצים להתגרש ממנו ולתת לו את
שני הילדים, ומצד שני, הוא לא פירנס
אותנו ולא מילא את הבטחותיו הכספיות.
אומרים שהסנדלר הולך יחף, אז ככה,
גם לקבלן !אין בית. בכל שנה בניבו לנו
בית חדש, ועד שהושלמה הבנייה סבר
רצינו משהו יותר טוב. כך קרה שבעצם
נדדנו כל הזמן בין דירה שכורה אחת
לשנייה. לבסוף החלטנו שזה לא עתיד
ושצריך, לפחות בשביל הילדים, שיהיה
לנו בית קבוע. קנינו קוטג׳ בן שלוש קומות
בבת־ים. ביחד עי צ ב נו אותו, בחרנו
ריהוט, טפטים, וילונות ושאר אביזרים,
ובאחרונה, כשהושלמה הבנייה, נכנסתי
לגור שם. אבל עזרא לא עמד בהבטחות,
לא שיחרר את הרהיטים, לא שילם לבעלי
המיקצוע שאצלם הזמנו את חפצי הבית
וככה נשארתי בתוך ארמון מפואר שכולו
קירות.
״״ש לנו דירת פאר בת שישה חדרים,
ללא ריהוט. אני ישנה על מיזרון על
הריצפה. החדרים שוממים. לילדים הובטח
שיתחילו ללמוד נגינה ועזרא היה
אמור לקנות להם גיטארה ופסנתר. ושוב,
ההבטחות לא קויימו והילדים סובלים. לפני
כמד, חודשים הוא גם ׳תקף אותי על
רקע זה שלא נתתי לו לקחת את הילדים.
זה היה הקש ששבר את גב הגמל ,׳והח לטתי
לנקוט הליכים מישפטיים כדי לממש
את זכ׳וי־ותי.״
יואכן, בשלב ראשון פנתה ויטה לשירותיו
של מישרד־חקירות פרטי. תוך זמן
קצר אסף עבודה החוקר חומר חב ביחס
לטיב עסקיו של בעלה, יחסיו עם נשים
אחרות והיקף נכסיו. היא פנתה אל ע ד
רך־הדין רון, וזה הפך את העובדות ל־כתנדהתביעה
הגדול ביותר שהוגש אי־פעם
בארץ בענייני אישות.
!בתביעה מפרט הפרקליט את מערכת
יחסיו של הקבלן עם בלהה כהן. ל־

1 *1111 711*11ו 7 1 * 1כך נראה חדר השינה של ויטה קחטן בווילה
^ 1 1 -1המפוארת שבבת־ים. אחרי שנטש אותה בעלה,
! 111 #11 1111 /
הקבלן עזרא קחטן, לא נותר לה כסף לשחרר את הריהוט שהזמינו יחד. נוסף על דמי
המזונות תובעת ויטה 250,000 לירות עבור הריהוט ובינתייס היא נאלצת לישון על הריצפה.

שלא יתפרסם שום דבר בקשר לענינים
האישיים שלי ושל אשתי. אני גם חושב
שלציבור אין ענין ביחסים שביני ובין
אשתי שהרי לא אני ולא אשתי איננו
דמויות חשובות,״ כתב הקבלן. הוא ירק
שכח שאת פרשת יחסיו עם אשתו יודעים
ילדיו הרבה לפני הפירסום בעיתון מההתרחשויות
עצמן, ואם יהיו להם תסביכים
הרי ׳אלד, עלולים לד,׳גרם מעצם המאורעות
ולא מהפירסום בעיתונות.
אך קחטן חשב אחרת. במקביל למיכתב
החל מפעיל מערכת מסועפת של נציגים,
משפטיים !ואחדים, שיפעלו למנוע את ה־פירסום.
נציג ממשרד ע׳ורכי־הדין בסוק,
המייצג את קחטן, התקשר ודרש למנוע את
הפירסום. בפיו היו נימוקים מישפטיים.
נציג אתר, ממקורביו של ׳הקבלן, ביקש
לא לפגוע בעסקיו של קחטן שמקים כעת
פרוייקט בניה גדול באשדוד .״מאז שנודע
על התביעה חלה ירידה תלולה בעסקים,״
סיפר אותו קרוב שביקש לשמור על עילום
שמיו ,״עזרא הוא איש בעל לב זהב שהסתבך
שלא לצורך בפרשיית האהבים הזו.
הוא אינו רוצה להתחמק ממילוי חובתו
לאישתו ׳ולילדים,״ המשיך ,״הוא ישלם
לה אבל לא סכום כזה. ויטה היא אשה
נהדרת אבל הפרקליט שלה, שהגיש את
התביעה ׳בשמה הכנים אותה ׳לביוץ. אם
היא תקבל עשירית ממה שדרשה — שתחיה
מרוצח.״
פרקליט אחר שמייצג את קחטן, עיודך-
הדין ישראל צ׳ליוק מחיפה, טען שהתביעה
חסרת שחר וקנטרנית. לדבריו מקבלת
׳ויטה קחטן מידי חודש סכום המספיק לה
די !והותר למחייתה.
לעומתם סבורים ויטה ופרקליטיה שאין
כל הגזמה בתביעה .״בית־המשפט יירתע
אמנם מגודל הסכום, אבל לאחר שישמעו
טענותינו!ולאחר ש׳נביא את ההוכחות שאנו
שומרים באמתחתנו יפלו הספיקות,״ אמר
עיורד־׳הדין א׳ורי רון.
גם ויטה וגם החוקרים הפרטיים ששכרה,
סבורים שבהתאם לרמת החיים ליה הורגלה
בתקופת נישואיה לעזרא ,׳ובהתחשב ברכוש
העצום שליו, הרי שהסכום הוא בהחלט
הוגן.

עופי קיד

<113

קץ הבת
(המשך מעמוד )31
רון ונתן אלתרמן, קיבלו את הצעיר שנחשב
אז כתיקוות התיאטרון העברי בזרועות
פתוחות, תרצה ועודד נישאו זמן קצר
אחרי שהכידו. הם רכשו דירת־גג ברחוב
גורדון בתל־אביב ומייד אחרי החתונה
נסעו לניו־יז׳רק ללמוד -שם תיאטרון, .בניו־יורק
חלתה תרצה ועברה משבר נפשי
קשה. אביה, עתן אלתרמן, טס להחזירה
הביתה ואז כתב למענה את שיר משמר :
שמרי נפשך, כוחך שמרי, שמרי נפשך/
שמרי חייך, בינתך, שמרי חייך / .מקיר
נופל, מגג נדלק, מצל חשו /מאבן קלע,
מסכין, מציפורניים / .שמרי נפשך מן
הטורף, מן החותך /מן הסמוך כמו עפר
וכמו שמיים / ,מן הדומם, מן המחכה
והמושך /והממית כמי באר ואש כיריים.
/נפשך שמרי ובינתך, שיער ראשך/ ,
עורך שמרי, שמרי נפשך, שמרי חייך.
אותו משבר שתקף את תרצה וגרם גם
לגירושיה מעודד קוטלר לא הניח לה חודשים
ארוכים. היא ניסתה לחזור לתיאטחן,
תירגמה את העלמה יוליה לסטרינדברג
עבור הבימה והשתתפה בהצגה לצידו של
מישה אשרוב. אולם היתה זו שירת הברבור
-של תרצה כשחקנית. היא החליטה
לוותר על המישחק ולהתמסר לכתיבה.
תרצה תירגמה את אחרי הנפילה ל־ארתור
מילר ,׳מחזה שעסק בדמותה וב־

קפיצת המוות

שישית קפצה תרצה אתר אל מותה. היא
נחתה על מישטח פח במיגרש־החנייה
מאחורי הבית. אותות הנפילה לא ניכרו בה.
מותה הטראגי של מרילין סמרו, כשבתפקיד
הראשי משחקת ידידתה הטובה,
גילה אלמגור. היא תירגמה גם את מות
הסוכן, מי מפחד מווירג׳יניה וולף, ביבר
הזכוכית ׳ומחזות רבים נוספים.
לבעלה השני, בנימין סלוד, נישאה
לפני 11 שנים. סלור, המכונה ״בנץ״,
היה שונה מכל הגברים שהיו לתרצה. אתר
בחייה. הוא היה יוצא קיבוץ, גדוש ואב
לשניים שניסה למצוא את מקומו בעיר.
בחור פשוט שעבד עבודת־כפיים. תרצה
נהגה לומר עליו שהוא ״מישענות שאפשר
להישען עליה.״
בנץ לא היה בוהמי, אמן או יוצר, ובשנים
הראשונות לנישואיהם דומה היה
כי תרצה מצאה את עצמה וכי היא מאו שרת.
כשנשאלה
פעם על־ידי ידידה איך אמן
כמוה, בעל רגישות גבוהה כל־כך, מסתדר
עם אדם נמו בנץ שאין לו ולא כלום עם
האמנות, השיבה., :אני לא צריכה לחיות
עם אדם יוצר. אני צריכה אדם שיבין
אותי, שיגן עלי אבי היה יוצר, אך אמי

0כו כ בני ת ושומות שגית 1
אף פעם לא יכלה לסמור עליז.״
במשך - 11 שנות נישואיהם נולדו לבנץ
ולהרצה שני ילדים: יעל בת ה־ 10 ונתן
בן השש. תרצה אהבה את ילדיה עד
טירוף. היא הקדישה להם שעות ארוכות.
כשד,יתד, יושבת בדירת אמה, הסמוכה לדירתה,
היתה קופצת מדי חמש דקות לדירתה
שלה לראות אם הילדים בסדר. היא
נהגה לשוחח עם הילדים ארוכות, דיברה
אליהם כמו אל מסוגרים. סיפרה כי הם
נושאים עימם מישהו מהרוח האלתרמנית,
נהגה לצטט אותם כפי שציטטה את אביה.
הילדים הכירו את סבם המנוח יותר מכל
ילד המכיר סב חי. תרצה נהגה לצטט
את סבם באוזניהם, לספר להם עליו,
לקרוא להם משיריז.

הילדים
ח שובים מכל
ך* שנפטר אביה עברה משבר נוסף,
^יי שממנו לא התאוששה. נהגה לפקוד
את קבר האב ׳לעיתים ׳תכופות. משהחליטה
׳רחל מרכוס להקצות אחד משלושת חדרי
דירתה כחדר התייחדות ועיון עם זנת
של אלתרמן, עודדה אותה הבת. היא הר־גישה עצמה כממונה על עיזבונו של אביה,
נהגה לאשר או לפסול שימוש בשיריו.
היא דוברה עליו כל השנים לאחר מותו
כאילו הוא עדיין חי, הזכירה אותו בכל
שיחה. כאביה, לא מצאה כל פסול בכתיבת
פיזמונים בצד שירה רצינית.
היא נהגה לספר כיצד השמיצו את אביה
על שכתב •שירים לזמרות כמו יפה ירקוני
ושושנה דמארי. היא עצמה היתה פיזמו׳ג־אי׳ת
מצליחה. שירה אהבתיה, שזכה בפרס
ראשון, בפסטיבל הזמר, פירסם את שלמה
ארצי. רקפת בבצוע רוחמה רז זכה במקום
הראשון בפסטיבל הזמר האחרון, ואילו
שירה אני אוהב את נעמי בביצוע חדווה
ודויד זכה בפסטיבל טוקיו במקום הראשון
זהתקליט נמכר באלפי עותקים.
היא היתד. מיודדת במיוחד עם הזמרת
חווה אלברשטיין, וכתבה לה -שירים רבים
עבור תוכניית־היחיד שלה ועבור הקליטה
האחרון. אחד השירים נקרא הלילה הוא
שירים ויש בו רמז מעט על העתיד
לבוא:
חכו נא עוד רגע, חכו נא בשקט /חנו
בזהירות, המסך יורד חכו עוד שניה
זאת ולא יותר חכו נא עוד רגע, היא
כבר מסיימת /רק רגע וסוף — האורות
כבים...
למדות ידידותה העמוקה עם חיוה ולמ רות
חלקה הגדול בתוכנית לא באח לראות
את המופע. בשנים האחרונות השתנתה
מאד מבחינה אישית. הצעירה שהיתר. חיה
חברתית, מעורה היטב במסיבות •של הסו־המסה
הסתגרה בביתה ולא ראתה עוד
איש. היא לא הלכה לתיאטרון, לא צפתה
בסרטים והכניסה את עצמה למיסג׳רות
נוקשות מאד של שעות ואורח־חיים.
היתד, שוכבת ליישון יב־ 9בערב, קמה
ב־ 6בבוקר, מעירה את הילדים ושולחת
אותם לבית־הספר. אחר־כך, מדי יום ביומו,
היתד. יושבת לוד ׳שולחו־הכתיבח
׳וכותבת, כשהיא כופה על עצמח מ׳ישמעת־עבודה
באופן מקצועי ביותר. הילדים היו
חוזרים, בצד,דיים וד,י,א היתד, מגישה להם
ארוחה, נחה, ,מקדישה לחם זמן ומכינה
ארוהודערב, והולכת לישון.
ידידיה התקשו להסכין עם אורח־חייד.
החדש של יתרצה, הם לא הבינו מה קורה
לצעירה החברותית. בנץ, לעומת זאת,
לא ניתק את קשריו עם העולם. הוא
ניראה תמיד במסיבות, לבדו. כשהיד,
נשאל איפה תרצה, היד, משיב :״הלבה
לישון.״
היא הפכה יצור מופנם סגור וברחה
מאנשים. למרות ששיריה הושרו מעל במות
הפסטיבלים, מעולם לא היתה שם כדי
לקבל את הפרסים ולקצור את התשואות.
היא יצרה לעצמה מסגרת נוקשה ופחדה
לחרוג ממנה: .תמיד הסבירה את עצמה,
טענה שהיא חייבת לשכב לישון מוקדם
כי עליה לקום מוקדם בבוקר בגלל היל דים.
כשמישהו היה מצלצל 0־ 8.45 הייתה
מפסיקה את ד,שיחה ב־ ,8.55 טוענת כי
היא חייבת ללכת לישון ואסור לד, להתעייף.
׳אנשים
חדלו לבוא אל ביתה. אך
מעט ידידים פקדו אותר, מדי פעם.
בענייני עבודה תמיד באו אליה, אך
במרבית ד,מיקרים היתד, משאירה את
עבודתה בתיבודסדואר שלה, כדי להימנע
מיצירת קשר עם מזמין העבודה.
היא נחשבה כמיקצוענית ובסוס עבודה,
והיה ידוע כי מצבה הנפשי אינו משנה
— כשהיו מזמינים אצל תרצה שיר, הוא
ד,״ה סוכן תמיד בזמן.

היא העסיקה את עצמה בלי הרף,
היתד. קפדנית: ונקייה ׳בצורה חולנית.
הכניסה את עצמה ללחץ, היתד, יצור דפר־סיבי
אך מודעת לבעקותי׳ה הנפילף חת.
את הקשר שלה עם העולם החיצון קיימה
בעזרת שיחות טלפון. היא היתד, משזחחת
בטלפון שעות ארוכות. היותה לה קבוצת
קטנה של חברים שאיתם שמרד, על קשר.
בשנה האחרונה הורע מצבה של תרצה.
מישקלה נע בין 35—38ק״ג והיא היתה
מקיאה בל מה שאפלה. אמה השחקנית
טיפלה בה כבתינוקת, היתד, מאכילה אותה
׳בכפית, והתלוננה תמיד כי !תרצה אינה
אוכלת. בל קילוגרם שהעלתה תרצד, ב-
מישקלה היד, עבור רחל ׳ניצחון גדול.
יתרצה היתר, חלשת, היתד, נופלת, נפצעת
ונפגעת. היד. לד, בדירת חדר משלה, היא
נהגה להסתגר !בו שעות ׳ארוסות ובשעות
שהיתר. יוצאת מהסתגרותר, היתד, מבלה
עם הילדים.
בארבעה החודשים האחרונים חל שיסור־מה
במצבה. מישקלד, עלה, והיא גילתה
עניין רב יותר במתרחש מחוץ לסו׳תלי
ביתה. היא התקשרה אל צדוק צרפתי,
סיפרה לו כי החלימה וכי היא מרגישה
טוב ׳וברצונה לעבוד! ,והוא שלח אליה
זמרים שלהם כתבה פיזמונים. היא תיר־גמה
עבור ׳תיאטרון הבימה את המחזה
ארבע נשים, עבדה כעוזרת־במאי עם הבמאית
האנגל״ד, של ההצגה .׳תיאטרון
הבימה, שעבודו עמדה לתרגם מחזות נוספים,
שקל. אפשרות להעסיקה כעוזרת-
׳במאי קבועה בתיאטרון.

קשר עם
העולם בטלפון
ף* על ה, כנץ, נעדר מהבית למשך חז־
4דש לצורך הפלגה ביאכטה. בתקופה
הזו התגעגעה ׳אליו מאד, טיפלה בילדיו
הבוגרים שביקרו אצלה מדי יום. אמה
רחל, עבדת על מחזה יחיד שלה ותרצה
עזרה לד, בבחירת החומר. כששב בנץ מההפלגה
השתפר מצבה עוד יותר. היא
אפילו עשתה דבר שלא עשתה זה שנים :
הלכה לראות את סירטו ׳של וודי אלן
הרומן שלי עס אנני, חזרה מוקסמת מה־
׳סרט וטענה כי יש הרבה מן ד,׳משותף
בינה לבין אלן. אחר־בו הלכה לראות
את הסרט שוב, כ׳שהיא מביעה את התפעלותה
מעבודתו של אלן.
היא נהגה לשוחח שעות בטלפון עם ידידיה׳
תירצה זאת בכך שהפסיכולוג שלה
אמר שטוב בשבילה לדבר. היא לא נמנתה
עם הטיפוסים הדפרסיביים השתקניים.
תרצה אתר נהגה לדבר על עצמה, על
בעיותיה, על רגישותה. במייוחד דיברה
על המוות. סיפרה כי תיא חולמת שהיא
מתה, חולמת על אבית חמת שבא לקחתה
אליו. לפני חודש אמרה לאחד הטובים
בידידיה :״החיים גדולים עלי. כל פעם
שאני ניגשת אל החלון אני רוצה לגמור
עם החיים: וידי, אבל אני חייבת לחיות
בגלל הילדים.״
המוות תמיד הטריד את תרצה אתר
יותר משהוא מטריד אדם רגיל. היא היתד,
משוררת ונחשבה כמוזרה. לכן כשעשתה
ניסיונות התאבדות קודמים שבהם השאירה
מכתבים מפורטים והסברים, התייחסו ׳אל
ניסיונות אלה כאל ניסיונות לעורר ה שד
מת-׳לב. היא הרבתה לדבר על מעשיו
של אביה בעולם שכולו טוב. האם החליטה
להצטרף אליו שם?
מישפחתד, טוענת כי היא לא התאבדה.
גירסת המישפחה אומרת כי
גופה, שהיה מטושטש מזריקת האנטי־טטנוס
לא שלט בעצמו. היא התעוררה,
לפי גירסת ה׳מי׳שפחה, לקולו של קומפר־
׳סור שהרעים, יצאה אל החלון וביקשה
מהפועלים להפסיק את הרעש: .אלא ׳שגופה
הקל כנוצה וסוחר, המסומם לא עמדו לה,
והיא צנחה מהחלון.
הטרגדיה של ׳תרצד, אתר היתד, עובדת
היותה בתו של אביה. היא נשאה את
צוואתו בראשה ללא־הרף. לפני ז׳מן־׳מה
קראה בקול את אחד משיריו, פרצה בבכי
!מר !ואמרה :״למה הוא כתב שייר כזה?
למד, הוא מפחיד אותי?״ היה זה ״שיר של
אותות״ ,שבו כתיב נתן אלתרמן:
הלילה ציפור צעק מרה, כמו באו נפשו
לקחת / .הלילה פרחה מידך המרה— ,
הליל קריעת מת שמלתך נקרעה / ,ותשבי
בלב רע לאחות הקריעה — והנח עטפה
דם המחט בתי, אם כלבים בוכים
בעיר /הלא אות כי מלאך עובר בעיר /
בתי אס מלאך עובר בעיר /הלא אות כי
מספד יהיה בעיר
...את כוסנו תשתי ותמצי /זה חלקנו
לשאת באותות /יחידה לי ! /חזקי חזקי
ואמצי ! /לא שמחה מתדפקת בדלתות.

(המשך מעמוד )29
קניינית אופנה באחת מחנויות אוכספורד
סטריט. בינתיים עבר תזמן, ושנית הגיעה
לגיל שבו חייבת כל ישראלית לשרת
.בצבא. איך יצאה הכוכבנית העתידה פטורה
משירות צבאי? היא אינה מפרטת.
מתחמקת בכל מיני!תירוצים ומזכירה, בין
השאר, את אביה ירא-׳ד,שמיים.
היא עשתה חיים משוגעים. בזמן שבנות
גילה קרעו את המר,־שמו בטירונות
קפצה היא מבילוי משגע בריוויירה הצרפתית
לחופשה קצרה ברימיני שבאיטליה.
והיא מספרת :״התרוצצתי כמו תר־נגולת.
אירופה הרשימה אותי. בכל פעם
שמישהו הזמין אותי לריוויירה, רצתי.
היד, לי רומן עם פלייבוי איטלקי, שלקח
אותי לקאפרי לחופשה משגעת. בכל פעם
שנסעתי לאיזה מקום, החלטתי שאני רוצה
לגיור בו. השארתי דירות בכל חור. הדרכון
שלי מלא חותמות של יציאות וכניסות.
נסעתי לחופשה בפאריס, ונשארתי
שם שישה חודשים. למדתי צרפתית ב־אליאנס
פראנסה ובסורבון. ישיבתי בגדה
השמאלית עד ׳שתפסתי את הפרינציפ:
הציירים שם דיברו על צמר במקום לצייר,
הסופרים ׳דיברו על כתיבה במקום לכ׳תחב,
והמשוררים דיברו על שירה במקום לכתוב
שירים1 .אז חזרתי ללונדון.״
מתי, אם כך, הספיקה ללמוד שנתיים
באקדמיה המלכותית, כפי שכיתו׳ב במפורש
בכרטיס־ד,ביקור שלה? רק לה פיית־תנים.
כשחזרה
ללונדון, כך היא מספרת, התקבלה
ללהקת תיאטרון ווטאואר באיסלינג־טון,
שם השתתפה בשתי הצגות: הנערה
על הוויא פלמנייה ובייבי רול.
אז החליטה שנית שעשתה כבר די וש הגיע
הזמן לנסוע ארצה, בעיקר מפני
שד,יתד, אז חברתו הקבועה שיל בעל-
קאזינז יהודי עשיר וכל־יכול, והיתד, לה
גם מכונית ספורט מדגם אט־ג׳י־בי והיא
החליטה להביא אותה לישראל, ולהוציא
לסולם את העיניים.
אלא שכאן, שוד ושבר, תפסה אותה
מיל׳חמת מכדהכיפורים ׳ודפקה ילד, את כל
התוכניות. היא באה לבלות בארץ עם
מכונית מפוארת — ומצאה את עצמה
׳תקועה עם המילחמה. כתרופה נגד האכז־
.בד, הגדולה ׳נסעה לבית־חולים בעפולה,
ועבדה שם בהתנדבות עד יעבור זעם.
ואכן, ליא ׳חלפו ימים ספורים מתום
המ׳ילח׳מה והכ׳ובבני׳ת ׳מצאה עצמה שוב
׳בלונדון, שם נקלעה ל׳בעייה אישית. היא
מספרת :״החבר שלי רצה להתחתן, ואני
לא רציתי. באתי ממילחמה, משהו לגמרי
אחר, והיתד, לי איזו התנגדות לחבר
שלי. הוא דרה יהודי! ,והרגיז אותי שהוא
יושב בלונדון ועושה כסף בזמן שאחיו
בארץ נלחמים ונהרגים.״ זד, שהיא נקלעה
למילחמד, לגמרי במיקרה ושהיא עצמה
בחרה בחיו״ל וניסתה לעשות שם כסף
לא פעל ב׳מייקרה הזה לטובת החבר שלה,
כי אצל שניית הרגש האפיל על ההיגיון.
אחרי הכל, היא הרי עברה את המילחמה.

לצידו של
שון קונדי
ך די שלאל צע ר אותה החליט החבר
~ להעניק לד, מסע מסביב לעולם,
הוא הציע לה לנסוע לחופש ולחשוב.
שנית :״הוא נתן לי טוול מסביב לכל
העולם על הקורן אליזסז. נסעתי למיאמי-
ביץ /לסנט תומם, סנט לואים, בארבאדוס,
ברצלונה, והיי׳תי צריכה להגיע לניו־יורק
!ומשם לקליפורניה ולחזור אל החבר שלי
בלונדון. אבל האונייה שיגעה אותי. זד,
היד, מקום סגור וכולם דיו בני מאח,
בי רק מי שמגיע לגיל הזה יכול להרשות
לעצמו את המותחות שיל תופשה על הקווי!
אליזבת. היה !משעמם נורא לדחות לבד
על האוניה הזאת. סבארבאדוס עזבתי. שיניתי
כרטיס, וטסתי לגיריוירק.״
ישם הסתבר לשנית סופית כי היא לא
תתחתן עם החבר שלה. היא שכרה דירה
במנהאטן, וראה הפלא ופלא! בעוד אלפי
שחקנים תושבי העיר גיו־יורק ממתינים
חודשים ושנים עד שיחם מצליחים למצוא
עבודה, הצליחה הישראלית השאפתנית
כימעט מייד — ע׳ל־פי עדותה — לקבל
תפקיד בהצגה שהעלה מועדון־התיאטרון
של מנהאטן.
כשהיא נשאלת כיצד קיבלה מקום
עבודה, שהרי בנידיורק צריך לא רק
רישיון עבודה אלא גם להשתייך לאיגוד
השחקנים, וכדי להשתייך לאיגוד השחק נים
צריך לעבור עשרה מדורי גיהנום,
(המשך בעמוד )36

שרית ישי 1

העולם הזה 2089

שיחר טלזזיזיה האי שבעלהגבהרחב
!חלומו של כל אדם הוא שעם פרישתו
מתפקידו יתברר כי אין לו מחליף. חלום
זד. מתגשם עתה אצל מנחל חטיבת החדשות
בטלוויזיה, דן שילון.
׳שילוו שולט למעשה בכל הסיקור הפוליטי
שיל הטלוויזיה, נושא ירגיש ביותר
החשוף ללחצים מכל הסוגים. רגישות זו
עולה עתה, מאחר שצפויים לחצים פוליטיים
חזקים הריבה ׳יותר מצד ממשלת הליכוד,
שיילפו ויחריפו בהדרגה.
שילון גילה בתפקיד זה כישורים בלתי־רגילים.
למידות שאינו אדם פוליטי, גילה
כושר ׳נדיר לעמוד מול לחצים פוליטיים
מסל הסוגים. הוא לא ׳נבהל מגדולי המדינה,
נתן גיבוי מלא לעובדים שהסתבכו
עם גורם פוליטי זה או אחר. הסתפר כי
׳־שילון גדל־הממדים מסוגל לספק לעובדיו
גב יחזק.
מכיוון ששילון הוא בעל אישיות אלימה,
!והוא מסוגל לשפשף יאת פני עובדיו בעפר
!ולדרוך עליהם לפני ׳שהוא מחזיר. אותם
למקומם, עלול היה ׳להיות בלתי־פוסולארי
!אצלם, לולא אותה ׳תכונה שהכל הכית בחשיבותה.
ומחליף
׳אין. עכשיו נמאס התפקיד על
שילון, והוא רוצה לפרוש ממנו. יעדו:
׳תפקיד כתב־הטלוויזיה בניו־יורק, במקומו
שיל יורם רונן.
הצרה היא שלא ׳נראה באופק שיום מחליף
המסוגל ׳לספק למחלקה גב רחב דומה.
!• חיים יכין, המועמד הראשון לתפקיד:
,אינו מסוגל — לדעת אנשי הטלוויזיה
— לספק גב דומה .׳יבין הוא
מגיש־חידשות בחסד, ובארצות־הברית היה
בוודאי מקבל שכר שנתי בסדר־גודל ש>
שש ספרות, בדולארים. אולם יאץ הואאדם פוליטי! ,ולדעת חבריו ייעשה טעות
גדולה אם יפרוש מן התפקיד שביו איין לו
מתחרה, כדי לקפל תפקיד אתר שפו הוא
עלול להיכשל. .
• יעקב אחימאיר, המועמד ה-
טיבעי השני, סובל מבעיות אחרות. יחסיו
עם מנחם ׳בגין הם דדמשמעיים מאד. יע קוב
הוא בנו של אבא אתימאיר, מנהיג
האגף האקטיביסטי הקיצוני שיל תנועית
ז׳פוטינסקי, שגם בגין היה מקורב אליו.
משום כך ציפה בגין כי אחיימאיר-הבן
ישרת אותו נאמנה, ונדהם כאשר צפייייה
זו לא ׳נתמלאה. לאחימאיר ייש גם בעיות
ביחסיו עם עובדים אחרים, יבשיל אופיו
המופנם ׳והמוסגר.
• גם יבין השמות האחרים שהועלו אין
מועמד אידיאלי. שימעון טסדר נחשב
כבעל מצבי-רוח מתחלפים. גידעון דכא
די, ששמו הוזכר ,׳נחשיב כאיש מן החוץ
שלא יתקבל על־ידי הוותיקים.
הדבר היחידי הברור, פינתיים, הוא ׳ש פרישתו
שיל שילון מחלישה עוד יותר את
מעמדו ישל מנהל־הטלוויזיה, ארנון צו ק
דמן, שהיה בעל־בריתו, ומחזקת את
מעמדו של יריפו, מנכ״ל הטלוויזיה יצחק

ליכני.

על הגל
מצלמהנסתרת לי שראל
אחרי שהחליטו בטלוויזיה הישראלית
לשכוח מהרעיון של תוכניות מצלמה ׳נסתרת
(קאנדיד קאמרה) בגלל ״שהקהל הישראלי
לא אוהב •שצוחקים ממנו,״ רכשה
הטלוויזיה להקרנה סידרת תכניות אמריקאית
מצויינת ׳ומשעשעת ביותר. התוב־גית
׳תהיה בת חצי ־שעה ותשודר איחית
לשבועיים, החיל בחודש ׳נובמבר הקרוב.
אחרי שהקהל הישראלי יילמד שלא לפחד
מהמצלמה הנסתרת, ייתכן שתהיה פתיחות
גדולה יותר לצלם גם בישראל תיובנקת דומה,
המאיימת ׳להיות אחת הפופולריות ביותר
של הטלוויזיה.

גדי־ ^ ה״ל עניסו ת א רי ם
״׳תו הזהב״ — זהו ישם המופע הגדול
שיופק על-ידי גלי־צה״ל לסיכום שנת ה־פיזמוינאות
העברית. המופע ייערך בהיכל־התרבות
בתיל-אביב, במתכונת טכסי הענ קת
פרסים המקובלים בחיו״ל, והוא ייערך
לראשונה בהיקף שכזה.
במופע יושמעו הפזמונים שזכו ׳להגיע
למקום הראשון במיצעד, על-ידי הזמרים
המקוריים ,׳ובליווי תזמורת גדולה.
כזמרי השנה נבחרו אילנית !וצכיקה

פיק.

העולם הזח 2089

מה מפחיד יותר: מצלמות הטלוויזיה או
אמא אילנה מוועז״ההורים של בית־הספר
תל־ינורדוי? הבחירה באמת קשה, אך נראה
שצירופם של השניים מהווה סוח־מחץ
אדיר. הוא הצליח לנפץ את תדמית ה־ביטחון־העצמי
הרדיופוני ביותר בארץ —
זאת של גידעיון לב־ארי.
לב־ארי, מזיע ומתאמץ ימול מצלמות
עלי־כותרת 6/9היה ׳חיזיון מעורר־רח־מים.
ממש היפוכו הגמור של הבאס העמוק
והשלוו ׳והמוכר ישלו ברדיו. גידעון לב־
׳ארי יצר סיגיניון ברדיו. ראיונותיו, הערוכים
בדדך־כלל בצורה !נבונה ואינטליגנטית,
מביויססיס על ׳העיקרון של מינימום
התערבות המראיין ומכסימום מונולוגים שיל
המרואיין. תפקיד המראיין הפך בידיו לתפקיד
של מנחה, כמעט מוסווה, כשהת־ערבויותיו
הקצרות וקולו המיוחד משמשים
מעין ליווי־רקע או נעיימת־ביניים. אומנם,
סיגניון זה גם יצר לו קלישאות ימשלו,
חלקן מגוחכות( ,״סי אתה — ׳אדוני ראש

אך לא בזכותו של המנחה ושלא בטובתו.
אמא אילנה ויילגר מבית־ספר תל־נורדוי
הציגה עימות, שיני לאותו היום, עם ראש
עיריית ׳תל־אפיב מר שלמה ילהט. בבוקר
נפגשו השניים בשערי בית־הספר, כאשר
ראש העיר הופיע ״עם מישטריה״ (שוטר
אחד) למנוע לימודים בכיתה ד ולתבוע
הפעלת הרפורמה והחוק .׳בערב ׳נפגשו שוב
באולפן הטלוויזיה, וכולם ראו מי כאן חזק
יותר: המין החלש הביס ללא קושי גם
את ׳המנחה ׳וגם את היריב. אפילו הבמאי
התבלבל.
כשהופיעו דמויותיהם של גברית ויילנר
ושל ראש העיר על המסך החלו תמונות
של קיליוז-אפ לקפוץ יבזו אחר זיו בחיתוכים
עצבניים: הופ — אימא אילנה, הום —
ראש העיר, והופ — שוב אמא אילנה וזהו,
כי אחירי-כן כבר קשה היה לראות או
לשמוע דבר אחר מלבדה. אמא אילנה השתלטה
על התוכנית ,׳והמנחה איבד שליטה.
באופן עיקבי -ונימרץ הגינה הגברת על זכותה
׳להתבטא, ומשהניחה לבסוף למר להט
המאופק לפצות את ׳פיו נשמו כולם לרווחה.

מנחה
לב־ארי
הבאס לא נראה
העיר?״) אך בדרך-כלל הקלישאות משמשות
כמין קישוט וכשראשיהעיר יודע
לספר מי הוא — זה עובר, למרות שיט־חיותה

בטלוויזיה״ פג הקסם. הנוסחה לא עבדה,
משום שבן־ארי לא טרח לתרגמה ללשון
אחרת. המרואיין הראשון שלו בהחלט לא
היה בנוי לשיטת ההנחייה הסמיוייה. הוא
היה זקוק ליד מכוונת ׳שתוליך אותו עקב
בצד ׳אגודל בין אפני־הנגף של ראיון פליתי־אפשרי
.׳פמקיום זאת ניצבו זה מול זה
מראיין שהעדיף להסתתר מאחורי המרואיין
שלו ומרואיין ׳שהעדיף כנראה לשתוק. אם
קיווה גידעון לב־ארי שישזעתו תבוא ליו
׳מגדליהו שטירמר — הירי ציפתה ליו אכזבה
מרה. שטירמר אומנם הקיף את העולם
בספינת־מיפרש קטנה, אפל נראה שמרוב
׳בדידות ילמד לשיתוק הרפה (וגם הודה בכך)
׳והניסיון הזה לא הוסיף להופעה הטלוויזיונית
החיוורת שלו. הוא כנראה מאד
נלהב לתחביבו הימי, אך נראה שמידת
ההתלהבות והדבקות של אנשים לעניין זה
או אחר עדיין אינה ערובה לכך שיצליחו
לעניין יפו גם אנשים אחרים.
אמא, מפחידה. לב־ארי שט על-פני
הראיון הימי הזה בטון ישל רדיו ׳ובמילים
של דדיו. הוא הניח לאורחיו השתקן לדביר
׳ארוכות ולשיתוק ארוכות, ומפעם לפעם
דיירבן אותו ב — ״כן ...כן וב — ״נו —
ו כשהוא שיוכח שכאן אינו צריך
׳להפגין נוכחיות קולית תדירה כיל־כך. לא
ישכחו ׳אותו — יתאים אותו .׳גרוע מזה:
מרוב התרגשות איבד לב-ארי את חוט הראיון
׳והחל לחזור על אותן השאלות. שוב
ושוב חזיר ׳וצייר יאת התמונה הפיוטית שיל
״אתה יקם בפוקר, בילב-יים, מסתכל על השמיים
•ו וציפה שבשתיקה רווייית־המשמעות
שבסוף שאלתו יקרה הנם: או
׳שהוא עצמו ייזכר בשאלה כלשהי, או
שהמרואיין ימציא משהו. אבל לא קרה שום
דבר.
אולי היתה זיו אשמתם שיל העורכים ש הביאו
לאולפן אישיות שהופעתה חיוורת
כל־כך ועוד העמידוה בראש התוכנית, אך
׳תפקידו של המנחה הוא לעורר את הנרדמים
וזאת לא עשה — למרות שהשתדל.
רוח־החיים חדרה לבסוף ,׳ואפילו בסערה,

גידעון ׳לב־יארי לא התערב בהתרחשות
החיה והגועש ת הזאת — לפי ׳מיטב הסיגנון
שעליו הוא אמון. אבל בהעדר הנחייה
ממשית התקבלה תמונת־מצב מגוחכת ושיטתית.
כך, למשל, לא היה ברור כלל
מדוע וכיצד לקחה קבוצת הורים את החוק
לידיה, יומה בדיוק יש להם נגד -הרפורמה !
מה המיייוחד בבית־הספר ׳תל-נורדוי יומה
ירע ׳בגימנסיה הרצליה ובכלל, איזו מין
אינטגרציה היא זאת !ביין ׳רחוב סירקיין שבצפון
תל־אביב לבין רחוב ז׳בויטייינסקי ש בצפון
תל־אביב? הוויכוח הסתיים בהצהרות
קוטביות. ראש העיר אמר :״לא יהיו
לימודים אמא אילנה, שהייתה מוכרחה
לומר את המילה האחרונה, הודיעה ש״יהיז
גם יהיו״ ׳והמנחה חתם בבאס מבויייש:

את לונ דון ג לאחר ההנחייה המאכזבת
הזאת התחילו כולם ׳להתגעגע לייחל לונדון
ולחשוש מאכספרימינטים ׳נוספים. ככה זה,
קהל בוגדני, יום שינאה — יום אהבה,
העיקר שיהיה גיוון. אבל אי-אפשר לדרוש
גיוון סתם־כך. לא בכל מחיר. וכשישב ירון
לונדיץ לימישלט הסותרת שלו ביום ה׳ בערב,
נעשתה ההשוואה מאליה. מה שעושה
את ירון לונדון בטלוויזיה -איננו הביטחון
העצמי •שלו. להיפך. נישקו היסודי
הוא אותה הבעה של תימהון ילדותי, כשל
מישהו המגלה דברים לראשונה. בחסות המראה
הנערי הנבוך הזה הוא יכול ׳להרשות
לעצמו לשלוף מן השרוול חיצים קטנים
מורעלים ולשגר אותם בחיוך של ילד־טיוב
אל ישר המישטרה לשעבר שלמה הילל. כזה
היה, למשל, הסקופ ישלו בקשר למידת ה־
׳רחמים ליהושוע בן־צ״ון (שהיה השופט
הצבאי הראשון שדן מחבל לעונש ׳מוות —
את חיג׳אזי).
ירון לונדון אומנם לא נראה בטיוח
בעצמו, אך הוא נשמע כזה. אצל גדעון
ליב־ארי זה היה בדיוק ההיפך. פראדיוביס
רדיו-טלוויזייוני מוזר, שממנו יאפשר רק
להסיק כי הבעייה של עלי־כותרת בכל־זאת
איננה יותר-מדי-ירון-לונדון, אלא
פשוט יוותר-ומדי-עלי־כותות. ירון לונדון
יכול, מצידי, להמשיך להחזיק ביחידות
במישילט שליו .׳שרק לא יוותר על הגיטא־ריסט
עם הקאסקט ־והשיניים הבולטות.

תדמית חדשה
לילד השזבב
יש גם הפתעות טובות לפעמים. במוקד

האחרון ( )8/9אירחו אהוד יערי ויעקב
אחימאיר את שיר הביטחון, עזר וייצמן.
וייצמן, הפעם בחולצה ׳אזרחית, בלי 0ופ-
תות אפילו, דיבר ביזנס יושב להיראות
ולהישמע כאיש־צבא מיקצועי העוסק בנושאים
שהוא בקי בהם. חסל סדר מערכת
בחירות ויחסי ציבור. עכשיו עובדים.
היה זה הראיון הראשון ׳שנתן השיר בענייני
מי׳שרדו מאז נבחר לתפקידו. המראיינים
חייו מסוקרנים מאד, גם הצופים.
במיוחד אותם ׳שהכית את הוותק של עזר
כילד שובב ׳וציפו לתוכנית בידור מרתקת
עם ישפע שיל עקיצות פוליטיות ומכות מתחת
לחגורה.
אלא שעזר הפתיע את כולם. הוא הייה
רציני מתמיד, אפילו מתוח קצת, דיבר רק
׳לעניין ולא נגרר לשום פרובוקציות• .נראה
שהוא מבקש לבנות לעצמו תדמית חדשה
לחלוטין ,׳והוא עושה זאת בהצלחה. לא
עוד מתעסק בפוליטיקה לשמה אלא בענייני
צבא, עד כיי לרגעים נשמע יותר
כרמטכ״ל מאשר כשר־ביטחון.
רמיזות דקות. אהוד יערי גילה פעילות
נמרצת !וניכר ביו שהתכונן היטב ׳לפגישה.
באמתחתו היה מלאי של שאלות
ספציפיות. אך עזר לא התחמק מהן, וכאשר
התחמק — הסביר מדוע ודווקא נשמיע
משכנע. כך למשל, סירב ילדון בנושא ה־רמטכ״יל
הבא, בטענה ׳שאין זח נושא לדיון
ציבורי. מן השאלה המביכה על סמים ב־צה״ל
עבר לנושא העקרוני יותר של
חשיבות המיישמעת בצבא. כל ניסוחיו היו
זהירים מאד, שקולים מאיד ופשוטים.
השר הבטיח להמשיך לתקן את מחדלי
המלחמה האחרונה ,׳ולא טרח להשמיץ את
מי שלא יסיים לתקנם עד כה. הוא ביקש
וגם הצליח להיראות כאיש המקדיש את
מיטיב זמנו למיישרד שליו ולענייניו, לא
עושה רוח, לא מתפזר וגם הודה שהיה
מעדיף כי כל שיר יתרכז רק בענייניו ישלו.
אם שמע וייצמן אי־פעם על המתרחש
במישרד־החקלאות — הרי ילא מצא לנכון
לרמת על כך רמיזות עבות מדי.
יעקוב אחימאייר ניסה בעדינות לערער
את שלוותו של הישר ולתת דברים בפיו:
״האומנם ,׳כיושבים בממשלה לא מסתבר
כי יש דברים שקל יותר לומר אותם מאשר
לבצע אותם?״ התקבל הרושם שאחימאיר
ממש מאשים את שר־הביטחיון בכך שאין
די התנחלויות ׳ובכך סייע למרואיין לבסס
לעצמו את התדמית המאופקת והמיתונה
שלו. כשנשאלה השאלה הבלתי־ינמנעת בדביר
אפשריות הפעלת הצבא נגיד גוש־אמונים
ניסה השיר להתחמק מתשובה, אך
אהוד יערי הנמרץ לחץ עליו וחזיר על השאלה
שוב ושוב בנוסחים משתינים. לבסוף
נעתר המרואיין, ועניה בקיצור :״אם ממשלת
ישראל ׳תחליט, ויוטל עלי לבצע —
אבצע.״ דברים שאינם משתמעים להרבה
פנים.
בסיום ישאלו את עזר יאם ׳תהיה מ״לחמיה
בשניה הבאה וסולם ציפו שיעשה שרירים,
כשם שעשו לא פעם שרי־ביטחון ורמט־כ״לים
שיקדמו לו, כשנשאלו אותה השאילה.
אבל עזר לא השוויץ, לא גלש לעתידנות
ולא השתמש ׳בשאלה כדי לשגר שדרי־איום
למדינות השכנות.
אפרוריות חיובית. משהו קרה לו.
לא ברור כיצד ׳ומתי. אולי בגלל ההיעדרות
הארוכה ממסך הטלוויזיה, ואולי גם זה
היה מתוכנן. אדם שרכש ליו ניסיון מאלף
׳שכזה ביחסי-ציבור במערכת הבחירות האחרונה
— !ודאי מודע לחלוטין להשפעת
היעדרותו מעין הציבור כמו גם להשפעת
השיבה אל המסך, בתוכנית־יחיד, לאחר
היעדרות ממושכת ובפרוס השינה החדשה.
תדמית חדישה מתוכננת, איו ׳תדמית חדשה
בכיורח-הנסיבות — התוצאה זהה.
חשיבותו של הראיון הזה עם ׳שר־הבי-
טחון היתה בעצם היותו אפריורי וחסר־ברק.
וטיוב שכזה היה. זה מעורר תיקווות חיוביות
לישנה ׳שאולי לא תהיה רעה אחרי
ככלות הכל, למרות ׳תחזיות הפסימיסטים.
שנה טיובה.

גשראחד יותר מדי*
(המשך מעמוד )26

שנית, הצבא הגרמני הוא אשר
היה — ולו בעקיפין — המכשיר
שבכוחו כבש היטדר את אירופה
ויכול היה לנהל את מעשיה
רצח ההמוניים. הדבר יוצר רתיעה
פסיכולוגית, מפני לימוד מיק־צועי
ואובייקטיבי של הצבא והלחימה
כצד הגרמני: ובוודאי רתיעה
ממתן שבחים ומהצגתו כדוגמה,
ואפילו רק מיקצועית. הרי דבר
מחליא הוא, לזכות בשבחים כאלה
את לחימת הגרמנים כארנהיים —
אשר עיקר כוחם הורכב משתי
דיביזיות-פאנצר של ה״וואפן

^111... 11
אבל אין ׳מנוס מן הדבר, כי* בשער.
שנזקקים לעשיית מידחימה ולימודה, גם
לנו אי-אפשר ׳ואסור להתעלם מאלה ,׳שהיו
רבי־האמנים שבמיקצוע.

״איש המיטריה׳
ת הלך מיבצע ״גן־חשוק״ נתאר
כאן רק בקצרה, כי הסרט גשר אחד

גשר נימיכן כבש גאבין, לאחד שצגחניו
חצו יאת הסהר בסירות איטיות, חשופים
לגמרי ׳באור־ייום, ותקפו אותו מעברו השני,
שעה שהטנקים של ״המישמר האירי״
דהרו על הכביש וישטפו את הגשר, על
אף שהמובילים נפגעו. אבל.׳נגרם עיכוב
׳ן זיל כמעט יומיים.
הדיביזיה ה־ 1הבריטית התרכזה לאחר
נחיתתה והחלה לנוע אל גשר ארנהיים.
אבל המרחק בין אזורי־ד,נחיתה ובין היעד
יהיה בעוכריה, משנתקלד. בהתנגדות.
אל הגשר הסתנן והגיע גדוד בודד ושם
ילחם נגד כוחות גרמניים עדיפים בהר־בד
— ,בעיקר משום שהיו ברשותם טנקים
והבריטים חסרו אמצעי נ״ט וארטילריה —
עד שנשחק.

(אגב, הקצין נושא-המטריה המופיע
כסרט, במ״פ בגדוד זה, היה
וגברא ואין הוא חלק מן ״הבשורה
האנטי־מילחמתית״ שצריכה,
אליבא דמבקר זה ואחר, להטרידנו
בסרט. טעמו של אותו קצין
היה, שתמיד נשכחת ממנו הסיסמה,
אכל המטריה תשכנע שהוא
בריטי. כפרט, דומה שמת מפצעיו.
אכל הוא נפל כשבי ונשאר כחיים).
גאבין האמריקאי רואה כלחימת אותו
גדוד בריטי שיא שאין למעלה ממנו —

1בוכס ׳ ת ישמה שגידז

האחרון נשמט. למידע המזל, חייב
מיכצע זה הצלחה של מאה
אחוז. הצלחה כת תשעים אחוז —
כפי שהגדירה מונטגומרי — אשר
כדרך בלל די בה והותר לקבוע
מיכצע צבאי בהצלחה גדולה, כפעם
הזאת לא הספיקה.

המנקד ניתרה
ך* דכיזיה המוטסת הבריטית הראו
1ושונה. איבדה בקרב זר 1300 ,הרוגים,
כ־• 6500 שבויים ורק 2200 חיילים יחזרו
לקווים הבריטיים. יער סוף המילחמה חדלה
הדיביזיה להתקיים כעוצבה.
התמיהה הגדולה היוא ,׳סמובן, למה לא
יד,גובו הגרמנים ׳בפיצוץ מיידי ׳וטוטאלי של
הגשרים (ושהיוו ׳מופנים כולם לפיצוץ) ובהרס
קטעים ומן היפביוש הצר! .הרי סטה
פיצוצים כאלה הוו חורצים תיכף, בצורה
חותכת, את גורל !המופקע בולו לה״פשל.
התשובה תומצא כנוהול הקרב על־יידי
המפקד הגרמני הגיבור ,׳׳שבמקום, סלד־מרשל
מודל (היטלרייסט נלהב׳ שניתלה בפושע-
מ״לחימה) .גם בתוך המהוסה וערפל אי־הוודאות,
שאצל !מפקדים ושאומוינם לקוי,
הבנתם פחותה ׳ובטסוינס-העצמי ורוד וותר,
היו ומולידים ר,הלטה אוטומטית ;לפוצץ,
ביצע !מודל ,״הערסת־ומצב״ שיקולה ונוכח
לדעת שנחוצים לו גשרים שלמים, כדי
להניע ידרכם בוהות להתקפת-ינגד וכן לשים
קיום הקשר ׳הרוחבי, עם הכוחות והשטיחים
הגרמניים !שבמערב הולנד ובאיזור אנטוורפן.
שאלה חשובה היא, ואם אמינס
המתכננים הבריטיים ואכין שקלו ׳והעריבו
!שהתגובה הגרמנית בעניין פיצוץ הגשרים
תהיה כפי שנפלה בפועל. אם אכן כך

אש חגי ג נ חנו תרוו
עלתה לאין שיעוו על
האש שנתקלנו בה
ביום־הניטוים
העדיפו הבריטיים מראש, אין כל יסוד
לקכיעה שמונסגומרי ניסה לשלוח ידו
אל ״גישר אחד רחוק מדי״ .גם לאחר
׳ולמרות שהפתיעו הריכוזים הגרמניים ליד
!ארנהיים, עדיין ׳נשקפו לתוכנית, בעובדה,
ס״כויי-הצלהה ׳טובים. כנסיבות !כפי שהיו,
היוד, ביכולת ׳מפקדי ״׳גן־והשוק״ לממש
סיכויים !אלה ,׳אילו השכילו למצות היטב
אפילו ירק אותם גורמים-וטשפיעים שהיו
נתונים בשליטתם.

האיש עם המיטריה
היה ונברא ונשאר בחיים
רחוק מדי מקנה התרשמות סבירה מעיקר

מהלכיו וגם מאופיו, מן הצד האינגלו־

אמריקאי.
המיבצע נפתח בדיוק במתוכנן. השגיאה
המיקצועית הישירה החמורה ביותר של
המתכננים נחשפה מייד: במקום להסתכן
מעט יותר ׳ולהנחית ממש ליד גשר ארינ-
היים חטיבה מוטסת שלמד — .רצד ני-
שאת־דאונים, ילא טוצנחת — הפריזו
בראונינג ואורקה׳ארט (מפקדי הגיס ווה*
אוגדה) בזהירותם, בכוונתם הטובה לצמ צם
את אבירות הנחיתה ובהעדפתם אזורי-
נחיתה נוחים יותר אך מרוחקים מן היעד,
תחת קרובים ופחות־נויחים.

מפקד חטיבת ההאונים הציע
לנחות על מבואות הגשר גופו
וכונה ״רוצח״.

בעניין זר. פעל הפיקוד הבריטי בניגוד
מוחלט ללקחים ממיבצעים קודמים, בעיקר
הנורמנדיד( .בסרט היום הארוך ביותר
משוחזרת באופן מדוייק ומשכנע לכידת
גשר על־ידי יחידת דאונים, שנחתה —
ועוד בלילה — במרחק כמה עשרות מטרים
ממנו) .הטנקים שיל הגארדס חברו
במועד המתוכנן אל הדיביזיה המוטסת
הדרומית (ה־ ,)101 אבל בגיזרת הדיביזיה
הבאה (יה־ )82 חלו שיבושים ; ביגלל פיצוץ
אחד הגשרים הקטנים ומפני התנגדות גרמנית
עיקשת על גשר ניימיכן הגדול,
והתקפות־נגך גרמניות מקומחות (של
״ארמיית הצנחנים״ הגרמנית, בפיקוד גנרל
שטודנט, אבי הכוחות המוצנחים הגרמניים
ומצביאם בימיבצעיהם המוצלחים,
בכיבוש בלגיה !והולנד ובכרתים) .במקום
הגשר המפוצץ נבנה גשר ביילי. ואת

ומסיבה טובה: אילמלא רותק השיריון
הגרמני ועוכב כמר, ימים בגשר אריבהיים,
היה. ממשיך ויורד דרוסה אל נימיבן, שם
היה נופל על גיימותיו החשופים של גאבין.
ההצלחה הסופיות הייתה כמטחווי־יד. אפל
החטיבה המוצנח ת הפולנית שנועדה לתג־ביר
את אורקהארט (מפקדה היה מורה,
באקדמיה הצבאית בפולין) הונחתה מאוחר
מדי ובריחוק רב מדי ימן הגשר. כך,
למדות מיקומם מדרום לריין, ופין ארג-
חיים זנימיכן, לא יכלו הפולנים להגיע,
מול ההתנגדות הגרמנית, אל קצהו הדת־מי
של גשר ארנהיים, שנשאר בידי הגרמנים(
.הבריטים נחתו מצפון לסהר• את
הגשר לא יתפסו, אלא רק חסמו את פיתחו
הצפוני).

כאשר ככד נכנסה ארנהיים לטווח
החיפוי של הארטילריה הבריטית,
אשר נעה עם הטנקים של
הגארדס טנימיבן, בכר היה המצב
כלאחר־יארט. לא ניתן היה לחכור
ולתגבר כנדרש את הכיס הקטן
והמצטמק של שארית הדיביזיה
המוצנחת ה־.1
המוטסים הבריטיים ייפלו ׳להמשיך ׳ולהילחם
זמן סד! ,ממומו — תשעה קמים —
גם. נגד טנקים, ירק ׳מפני ושנמצאו בתוך
השטח הבינוי של העיר. כדי להתגבר
עליהם, היו הגרמנים חייבים ילד!,דוס, בזה
יאחר זה, את המבנים ׳שבהם התמקמו
הבריטים .׳לבסוף, ב 24-׳בספטמבר, יחצו
אורקהארט ושרידי אנן שייו את הריין דרומה,
ונסוגו• לכיוון נימיינן. גשר !אתהיים נשאר
בשלמותו בירי הגרמנים.

כל יעדי־הביגיים הושגו — ורק

הטענה של ״גשר יאחד יותר
מדי״ ; ויותר מכך, האשמת מונט־נומרי
כנטילת סיכונים מופרזים
ככלל — שהושמעה, למידות שהדעה
הרגילה היא, שכבל מיב־צעיו
דווקא הגזים כהליכה-על-
בטוח — יכולות להיחשב רציניות,
רק על כסיס ההנחה, שמצ־כיא
זה לא לקח כחיטכון את אפשרות
פיצוץ הגשרים והריסת הדרך
כידי הגרמנים.

אסל אין בידי יפעת !נתונים ברורים ו!מם־
פיקים ׳בעניין זה. בפועל, הבעיה לא התעוררה.
יתכן כי כעלי־הדבר, רבתויכם
מונטגומרי עצמו, וכן הפרש׳נים, לא ׳נתנו,
מסובה ז!ו, ואת דעתם לשאלה.

והיהודים הושמדו
* £שיבום המיבצע נאמר, שכישלונו
/נרם לדחייה יבת חמושה חודשים ל פחות
בהבקעה לתוך גרמניה ׳ובהריסתה
י־ סאשר 11 חודש הלפו מן הנחיתה עדהכנעת הרייך השלישי. המיתקפר, הרצופה
של בניות־הפרית, ששיהרדה את צרפת
ובלגיה, נבלמה.

בשמונת החודשים שעוד נותרו
למילחמה: גרמו לצבאות בריטניה
וארצות-הכרית כשלושה־רבעים מ־אכידותיהם
במערבה באירופה —
וכמחנות־ההשמדה נקטלו עוד במה
מיליוני קרבנות (ביניהם 800,000
יהודי הונגריה, אשר השמדתם
החלה אז) .גשר אחד, כעיר הולנדית.

לקחיהם ושל ״גדהשוק״ ומבצעים
!מוטסים ואחרים, כד,דגימות לרעיון ״האיגוף
האנכי העמוק״ ׳זומיומושו, ננתח במאמר הבא.

(המשך מעמוד )34
היא מבטלת את הדברים במחי־יד ואומרת:
״קודם כל לוקחים עורך דין. משלמים
ליו 1,000 דולאר ׳והוא דואג לניירות. אבל
אני לא שילמתי לעורך־דין שלי. הוא
רק הזיק לי. ואת הניירות סידרתי לבד.
חוץ מזה, סותר לעשות הצגה ראשונה
בלי איגוד בתנאי שהתיאטרון מוכיח שהוא
לא יכול להסתדר בלי השחקן. היתד, לי
חברה, שחקנית אמריקאית. לקחתי את
המיספר שלה באיגוד ואת שטה וכך
׳ניגשתי לבחינות של כל !מיני הצגות.
ברגע שהתקבלתי להצגה הראשונה אמרתי
שאני לא חברה באיגוד. התיאטרון דרש
אותי .׳•פילסתי לאיגוד 525 דולאד, וכעת
אני חברה בו. שנתיים עבדתי במועדון
התיאטרון של מנהאטן, ובד בבד למדתי
אצל תמורה הידועה ׳ יוטה האגן בסטודיו
ישלה .171.1(. ,חוץ מזה עבדתי בתואטחון
לה מאמא עם אנדרי סאירבץ, ושיחקתי
במקהלה של החצנה אגממנון שהיתר,
שלאגר.״
איך בדיוק הצליחה שניית הטמפרמנ־טית
להשתבץ בהצגות בתפקידי ניצב
וחצי־ניצב, היא אינה מפרטת. לדבריה
רצח מבחינה לבחינה, והצליחה כל הזמן.
אפילו לסרטים הצליחה לחדור, ולא סתם
לסרטים. לסירטיו של שזן קונרי ״111£
זאסא״ ,שם גילמה דמותה של
חברתו של מחבל ערבי. איך הגיעה לשם?
היא מספרת :״קודם כל צריך •שיד,יד,
סוכן, וזה נורא קשה. יש מאות סוכנים.
צריך להזמין אותם שיראו הצגות. אם
הם ליא רואים. אותך בארבע הצגות לפחות,
הם לא ׳מעוגייגים בך. זה מגעיל וזו
׳תחרות איומה. כל הזמן טירטריתי לסוכנים
שיבואו אלי. צריך להביא אותם, להתחנף
אליהם, לחזר אחריהם.
״לי זה הלך די בקלות. הסלטיין, הסוכן,
ראה אותי בהצגה של מריו פראטי ישם
שיחקתי בתפקיד ראשי, והחליט לקחת
אותי. מאז התחלתי ׳לעבוד בסרטים. הייתי
מועמדת ביחד עם מארת קלר לתפקיד
הראשי ביום אל״ף הארור. שתינו היינו
המועמדות היחידות לתפקיד הזה. שלושה
שבועות הטריפו אותי. חמש• פעמים אמרו
לי כן וביטלו. מארת קלר לא נראית כמו
ערביה, אבל היא עשתה את איש הנזרא־תון
עם דאסטין הופמן ושינו אית התסריט
בשבילה. כשיאמרו לי שהיא קיבלה את
התפקיד לא אכלתי חודש. הרסו לי את
החיים! אבל עברתי את זה .׳תיכף אחרי
זד, עשיתי סרט טלוויזיה בשם מיבזזן, על
15 בחורות שהולכות להיבחן להצגה.
אחר כך שישיותי את ד,־1זג[ \ 1אסול! 7110
עם שון קוסרי, שם שיחקתי חברה של
מחבל ערבי. הסיפור הוא על ראש־ממשילת
סעודיה שבא ליונייטד־ניישן בנייר־יורק
כדי לדבר על שלום. החבר שלי רוצה
לרצוח אותו, ובסוף גם מצליח. הסרט לא
הצליח באמריקה מבחינה קופתית. גם
את התפקיד שלי חתכו. היו לי -שלוש
סצינות. השאירו אחת. שון קונרי הוא בן־
אדם ׳מקסים, הואי ביקש ממני ללמד איותו
לבטא ׳מילים בערבית. כל הזמן שתינו
יחד ויסקי על הסט. קיבלתי חדר בוואל־דורף
אסטוריה ׳וביליתי נהדר. נכון ישמ־התפקיד
נשאר לי ירק רגע, אבל לפי
דעתי זהו הרגע הכי יפד, בסרט.״
אלא שלא אחת כשנית תוותר. היא קש רה
קישרי־ידידוית עם שיון קוינריי, שהבטיח
ילוד, כי ׳בעתיד ישבץ אותה באחד הסרטים
שלו ובתפקיד בולט יותר. גם האהבה
האסורה שלה, רוברט די־נירו, הבטיח
לעזור לה בקידום הקאריירה. בינתיים
היא נדלקה על העניין הישראלי, ויחד
עם צעיר בשם מנשה רגב הקימה את
צוותא ניריורק, אולם בן 400 מקומות
שבו יוכלו הישראלים הני׳דיורקים להיזכר
באבא־אמא ובמולדת, ולחזות במחזות ישראליים
שבשלב זהי יועלו בשפה העיברית
אך כל הסיכויים שלהבא ישוחקו באנגלית.
זוהי,
לדבריה, הסיבה שלשמה באהארצה. הייא באד, לחפש מחזות ישראליים
— ומצאה את עצמה משחקת במחזה
אנגלי.
בינתיים היא כאן,׳ ׳ואם למישהו יש
הצעה בשבילה לשחק בסרט ישראלי, היא
תשמח לקבל. כי ׳נכון אומנם שכאן הכל
קטן ולבאנטיני. אבל היא סוכנה להעניק
מעט מן התענוג של חברתה.
אלא שלא לזמן רב חלילה. נידיורק
מחסד, לה, והיא בפירוש מתכוונת לעבוד
גס בעיר הגדולה בעולם, שם יוכל הפוטנציאל
העצום שלד, למצוא את הגשמתו
המלאה.

שרית ישי 1

העולם הזה 2089

אנו כבר בשנת תשל״ח ובנקיטפחות״ממשיך להעניק עד
5,760 לירות(לעומת 3,600ל״י בבנקים אחרים) ,בתוכנית
החסכון הפופולרית מכולן ־״טפחות ח,/י כפליים,׳.
2,000 הלירות הנוספות שאתה מקבל בהרשמך ל״טפחות
ח״י כפליים״ ממחישות לך את שיטת העבודה המיוחדת
של בנק טפחות: רווחי הבנק מועברים לציבור החוסכים
שלנו ־ שהם הנכם האמיתי של הבנק.
תן לבנק ״טפחות״ להשקיע בך ־ חסוך ב״טפחות ח״י כפליים״ !
פנה עוד היום לסניפי ״טפחות״ לקבלת
פרטים נוספים.
ההרשמה ל״טפחות ח״י כפליים״ אפשרית גם בדואר: שלח
את התלוש המצ״ב לקבלת פרטים וטפסי הרשמה בלא
כל התחייבות מצידך.

מד. ה פ קו ת-דגי פ לץ מציגי ם:

ו־נ־ ם

ג א 1ן 77

פ11

רבבה וטנגו•!
רהיטי 17

בתכמת ידדד חדשה
בלוויות תזמורת ולהקה קולית
בניצוחו של
עיבודי ם מוזי ק ליי ם * :צ ד 1קגרציאגי

1.000 מטר תצוגה מרה,

דמגוטפריד

לתושבי תל־ אביב
״בית הסתדרות המורים״י, נלוצ״ש 17.9ב־9.00
״בית החייל״ ,יום ב׳׳ 19.9ב־9.06
״בית החייל״ ,מוצ״ש 24.9 ,ב־9.00

נהדרה
״בית העם״ ,יום ה׳ 15.9ב*9.00

חיפה
״שביט״ ,יום ו׳ 16.9ב־9.30
כרטיסים ב״קופת חיפה״ ,בכרמל ״גרבר״ ,לחיילים בקצין העיר.

חודדן

״רינה״.

23.9ב־.9.30

מ ע 1ודההפקה: דיו נ גו ף ׳ 6 6ת י< ,ויטל2 8 9 8 3 5 -2 9 7 1 9 3 .

דיר ק בוג ר ד
ג׳ ••מס קוון
מייקל קיין
וווו! קונר•

חמחירים אינם בוללים מ.ע.מ. חניה ומיזוג אוויר במקום,
סנפים: באר״שבע — ראשון־לציון

ת״א הרעל 125

אדזארדפוקס

אליוט ג 1ל ד
ג׳ץ הקמן
אנתוב• הו ס קינ ס
הארד• קרוגר
לו רנ ס אוליב״ה
ריאן אוניל
רוברט רדפירד
מקסימיליאן 111ל
ליב אולמן
״ פיקזלו לוין
ך׳.צ׳רד א טנ בורו

י 161( 4111811 וח,* 11 זי

ע ח03 ות 00א 0ה6יזו 53ח ר. ק81 6

!גיסונץ טל 821795.
גנ גו דאוזדר תו ק כוזרי
ססת 0 £ס 1מ 8

בפורח ארצית

תל־אכיב

4.00 ,6.30 .9.30

בעת ובעונה אחת

ירושלים

אשקלץ

״הבירה״

״אסתר״

3.45 ,6.30 ,9.30

השאלה +מכירה
תיקוניס

גינזבווג מוסיקה
אלנבי ( 48 ליד ר ח׳ גאולה) ת״א׳
ט ל57773 3
נוסד ב־ 40י1

7.00 .9.30

חן טרמפל חיי ל
קבלת מודעות
לכל העיתונים
במחירי המערכת

פירסוס אידיאלי
אבן ג בי רול 110 תל־ אביב
(סינת אנסוקולסקי)
סלסוז 227118 ,227117

ה מנוי
קיבלת חשבון,
אנא, פרע אותו
בהקדם .

מחלקת המנויים

חוניוז חופשית

רובק
המתנה לחגים

יי פ י ־ 2יי
הגב הפלא לניקוי הרחות

011119ו ז

גיטרות * אקורדיונים אורגנים כלי־נשיפה *
תופים

מיתרים

שולחן אורן להרכבה עצמית
1.20x0.60־4 4
1.150.ל״יכסאות אורן
מזנון לצביעה עצמית
— 2,731.ל״י
1.9א2.4
4.150.ל״ימזנון בצבע לבן להרכבה
מזנון פורניר אקסקלוסיבי,3.20x1.90
4.579.ל״יכולל יח׳ סטריו וספריה
כורסא להרכבה מעץ אורן +
990.ל״יריפוד קורדרוי
ארון קיר 4דלתות להרכבה ולצביעה +
קנטים פורניר (ולא פלסטיק מתקלף)
2.780.-ל״י

״פי־ 2״ חגיע אלינו ישר מאירופה והוצג בתופעת בכורח בתערוכת
״אדם ומעונו״ ביריד המזרח. ההצלחה העצומה הפתיעה אפילי אותנו :
המוצר נחטף ממש כמו ״לחמניות טריות״׳ ושימעו עבר מפה לאוזן.
מבקרים רבים חיפשו את הביתן בו הוצג ״פי־ 2״ כדי לחזות בהדגמה —
ולקנות כ מו בן...
תוך ימים ספורים אזל המלאי והדרישה העצומה לא הותירה לנו ברירה
אלא לקבל הזמנות בכתב עד לחידוש המלאי. למעשה, כשמתבוננים
במוצר, ממש מתבקשת השאלה: איד לא חשבו על פטנט פשוט וגאוני
כל כך לפני שנים ! ״פי־ ״2מגב הפלא לניקוי חלונות — מורכב משני
חלקים מקבילים שכל י אחד מהם כולל משטח מגנטי, ספוגית ומגב.
את מנקה את החלון בצד אחד — והצד השני מתנקה מעצמו ! מעשה
קסמים 1כלל וכלל לא ! זהו ״פי־ 2״ — מגב הפלא לניקוי חלונות.
המגנט מצמיד את שני החלקים זה לזה משני צידי החלון ומנקה את
שני הצדדים בעת ובעונה אחת. את מתארת לעצמך איזה חסכון גדול
מביא עימו ״פי־ 2״ 1כל עבודת הניקוי מתבצעת במחצית הזמן, כיוון
שהצד השני של החלון מתנקה מעצמו. בנוסף לכך, שיטת המגנט מאפשרת
ניקוי מושלם ויסודי, כולל הברקה וייבוש. אם יש לך חלונות
הזזה — את יכולה לנשום לרווחה: סוף־סוף תוכלי לנקות את החלון
בלי להוציאו ממקומו !
מעתה לא תהיה דל בעיה לנקות חלונות ראווה שצידם הפנימי חסום
ע״י תצוגת מוצרים: עם ״פי־ 2״ אין צורך אפילו להזיז את המוצרים
ממקומם ! בקיצור ,״פי־ 2״ מגיע לכל חלון — הוא מגיע גם לך !
אם הוא עדיין לא נמצא בביתך, כדאי לך להשיגו בהקדם. אחרי הכל,
התענוג אינו יקר בכלל 150.— :ל״י בסך הכל !
תוכלי להשיגו ב״כל״בו שלום״ ,מחלקת ״עשה זאת בעצמך״; ״טמבור״,
אבן גבירול ,88ת״א, או באמצעות הדואר — שלחי — 160.ל״י (כולל
— 10ל״י דמי אריזה ומשלוח) לת.ד ,30138 .תל־אביב — והמכשיר
יישלח לביתך. למעוניינים יישלח פרוספקט.

תן טרמפ לחייל
העולם הזה 2089

ויות נווו נו ה ם הפרוע רענו חבו מושב שנחשד נ׳ חשו
את מעדרי חבוי המושב וחסו אותם לפידסום ב

העולס חיה

רפו הריף הוא נפו וווי!
** ¥תי יריות החרידו את שלוות ה•
/לילה בכפר דירי״ף לפני חודש. היה
זה ביום שבו התפרסמה הכתבה (העולם
הזה )2085 על המתרחש בכפר. היריות
פגעו בחזית מכוניתו ישל חבר המושב
אהרון קרם 1וניפצו את זגוגיות פנסיה. ב־צרכניית
הכפר מהלכת השמועה כי היריות
נורו לעבר אהרון קרפ כיוון שנח שד,
בטעות כמובן, בכך שהוא היה האיש
שמסר לכתב העולם הזה את המידע על
המתרחש בכפר.
,בכפר הדי״ף שורר בילבול מוחלט.
רק עתה מתחילים החברים להבין כי על
חשבונם ומאחרי גבם נעשו עיסקות ענק
מפוקפקות. גם אלה שזכו לקבל מאנשי
הוועד, שבראשו נוח ליברמן, כספים ש לא
תמיד הבינו את מקורם, מתחילים כעת
לבדוק את חשבונותיהם עם ועד הכפר
ועם הסוכנות היהודית וחברת הספקה
שאחד מפקידיה, יוסף שוורץ היה •פעיל
בהחכרת קרקעות בלתי־חוקית בכפר.
שמות מקבלי הכספים, שלא היו זכ אים
להם, ושלא ידעו בעצם מדוע זכו לקבל
את הכספים מליברמן, הם רק דוגמה
לחוסר־ההתמצאות -של חברי המושב בתעלוליו
הכספיים -של נוח ליברמן.

מאויישות. הבקשות נענו׳ ומ-שקים קיימים
הוקצו לצעירים__ .
אחד מאותם חיילים צעירים היה דויד
שמידר, שבקשתו אושרה. אולם ההזדמנות
לקבל משק קרצה גם לאנשים שהיו
מקורבים לנוח ליברמן יותר מדויד שמידו,
למושל גיסתו של ליברמן חנה ויצר
ובעלה, נחמן עברון. בעוד דויד שמידר
עושה את שירותו הצבאי, נעשתה עיט־קד,
מפולפלת על חשבון המשק שאושר לו.
אותה חנה ויצר ,־שהיא על-פי החוק

ליברמן ושותפו -של רחמים לוי, אף הוא
ידיד של ליברמן.
בתגובה לתלונות ננקטו כמה צעדי־זהירות.
בפעולה מהירה ריכז ליברמן
קרקע בלתי־מעובדת מ־ 35 משפחות בכפר,
כולל זכויות המים של המשקים.
לצורך עיבוד הקרקע הוקם מיפעל משותף
-שברא-שו הועמד ידידו של ליברמן,
אותו רחמים לוי, הזוכה במשכורת מכובדת
ואף באחוזים -שמנים מן הרווחים. לוי
טוען -שזפה בתפקיד על סמך הצעתו ה־

״פיתרון מ ת אי ם ״
__ לקבלו
ך* אד ם ה עו מ ד מאחרי המתרחש ב!
1כפר הדי״ף הוא האיש החזק של
הכפר מזה 15 שנים, נוח ליברמן. ליברמן
הוא בנו של -שימעיון ליברמן, מבקר
הכנסת -שהודח מתפקידו על־ידי יו״ר הכנסת
הקודם, ישראל ישעיהו. במשך חלקן
הגדול של 15 השנים האחרונות כיהן נוח
ליברמן בתפקידים המרכזיים בוועד הכ פר,
וכן כסגן יו׳׳ר המועצה האזורית יואב
שאליה שייך הכפר.
נוח ליברמן, בעזרת קשריו הטובים ולא
במעט בזכות תמימותם המדהימה של
חברי המושב, דאג יפה לעצמו. איש בכפר
אינו יודע בדיוק את תהליכי מסירת
העמדות שבוצ-עו בכפר, עבודות שהס תכמו
במיליונים כגון סלילת כביש־הגי־שה-
,שיפוץ הצרכנית והקמת אולם ספורט.כאשר -שמע ליברמן על מהות החקירה ש מנהל
העולם הזה סירב להתייחם לנוש אים
אלה, ולכן אין לדעת את גירסתו
על מהות קשריו עם מבצעי עמדות אלה
ועם חוכרי האדמות בכפר הרי״ף.
במועצה האזורית יואב היו לנוח ליברמן
קשרים טובים, ללא ספק. הוא הפך
לקבלן גדול המבצע עבודות בנייה ו־קונסטרוקציות
בכל חלקי הדרום הפרוע
בהיקף עצום. חלק ניכר מעבודותיו מתבצע
במסגריה שלו, הנמצאת בצומת מסמרה
והשייכת למועצה האזורית יואב.
מסתבר כי כסגן יו״ר המועצה האזורית
קיבל ליברמן לידיו את השטח השייך
למועצה לפני כארבע שנים ,״עד שימצא
פתרת מתאים למסגריה על־ידי בנייה״
כפי שטען מזכיר המועצה, יצחק דנון.
הפרט המעניין הוא שליברמן משלם
למועצה את הסכום המגוחך של כ־700
לירות לחודש עבור השטח והמובנים של
המועצה. אלא שבכך לא די. כאשר הגיע
לכפר הרי״ף זרם חשמל תעשייתי לרווחת
התושבים, דאג ליברמן להעביד את אחד
משלושת הנבלים אל המסגריה ישלו ,ש שימשה
את עסקיו הפרטיים. בנוסף עובד
במסגריה טרקטור שתמורת רכישתו קיבל
ליברמן כספים מהסוכנות, המאמינה עד
היום כי הטרקטור עובד במקום -שיועד
לו — בשדות הפלחה -של ליברמן.
כאשר החל מתגלה חלק מהעיסקות התמוהות
בכפר, התחילו חברים מריצים
תלונות למישרד החקלאות, ומחו בעיקר
על החכרת הקרקעות לפקיד חברת הספקה
יוסף שוורץ, שהוא ידידו הטוב של

ראש־ ועד ליברמן

חייל משוחרר שמידר

האיש החזק —

— נישל את הזכאי

סנעסח ו סנ חחס,

יי פו-וז רי ף,

לניודא׳י 0ג 1 . 1 1 .

ייו
אגורח *,ווי&יוז להחיעלגותחק > איי 1ר ע 0

כפר -ה רי ף,

0ושככ 5ר -ה 1־ י ף, ר ״ נ ״סין !ורק

וכין
לוי

ממושגכ 5ד ~ ה ו ־ י ף , 1X6 . 0 0

ר ח כי ב,

ה 1וךד ~

—נגן

שאינס מ חו ל קי ם

יין

חלקותמדסחבוררות של חו.י-י

**£סאר סו תי ה ס,

והואיל-

(ל הלן״ -ליי״)

והמגירהסעוגינזזומסכימה > עכד, ב ז: ם ז ! עויולוי * ששוו ה רמוז כ ן
3 3 6 -0יובס ,

-מצד

שנין

הי מנו

לפי

חדרי

ה מגור ה (לחלן-״ הגר ש

וחגורהש הינה סעכ רי ד חלק

תסיס ה מ עו רכ ת להתכס

י ס הוו ח הלק כל תי

נמדד

( ל ה לן -״ החל קי ח הבוירו ת

ולוי

ם קונין

ומת ה חלקו ת

ו מסביב

הבודדו ת,

לעבדרקפלגוחממעההאגודה אח הגיד •

ר תנאיפ

חפפורסיס כו־סכ סזחלהלן :

הסכם העיבו!

בין ועד הכפר לבין רחמים לוי, שלפיו עיבד
לוי את אדמות הכפר בתנאי מתנה. החוזה
מדגיש כי השיווק יהיה רק דרך חברת הספקה, שרק באחרונה הסתבר
כי הפקיד הבכיר בה, וסף שוורץ, הוא שותפו של רחמים לוי לעיסקות של החכרת קרקעות.

זולה, אך הוא ושאר חברי המושב אינם
זוכרים הזמנה להצעות מתחרות לתפקיד

חצי מיליון
לגיס ה
ף ודו ליברמן דאג לא רק לידידיו.
4הוא דאג גם לבני־מי-שפחתו, כפי
שהתגלה בפרשה שהחלה בשנת .1970
באותה שנד, הגישו כמה צעירים מבני
המושב, חלקם חיילים, בקשה, להקצות
לחם יחידות מישקיזת קיימות ובלתי־

יורשת של בעל משק מלא במושב בתוקף
היוותה הבת הצעירה במישפחד״ לא
הסתפקה רק במשק־העזר שקיבלה, כלומר
משק הכולל רק בית ומובנים. בסוף שנת
1972 ביקשו חנה ובעלה להחליף את משק
העזר שלהם במשק מלא הנהנה מכל ההטבות
כמו אדמות, הקצבת מים, אשראי
והלוואות סוכנות. אנשי הכפר מעריכים
את ההבדל בין ערכו של מישק עזר לבין
ערכיו של משק מלא בכחצי־מיליון לירות.
בקשתה של חנה ויצר, גיסתו של ליברמן,
אושרה בזריזות והעיסקה הוצאה
לפועל על חשבונו -של דויד שמידר. בקשתו
של זה, שאושרה שנתיים קודם־

לכן, נדחקה לקרן־זווית. הגיסה קיבלה
מתנה בצורת זכויות המשק המלא של
דויד שמירר. רק כשהשתחרר החייל מ שירותו,
נודע לו — במיקרה — כי אדמתו
וזכויותיו נלקחו ממנו לטובת גיסתו
של נוח ליברמן. על האווירה השוררת
עתה בכפר תעיד העובדה שדויד שמירר,
שחנו ללא ספק אחד הנפגעים העיקריים
מתעלוליו של ליברמן, סירב — מתור
ח-ש-ש — לשוחח על הפרשה
למרבה הפלא, למרות שקיבלו את המשק
המלא אין חנה ויצר ובעלה עוסקים
בחקלאות כלל. האחראי על האיזור מטעם
הסוכנות, אליהו אלקלעי, עומד לשלוח
לכפר הרי״ף את מבקר הסוכנות כדי לבדוק,
בץ השאר, אם קיבלו חנה ויצר
ובעלה גם כספי ביסוס — עשרות אלפי
לירות שמקבלים חקלאים המוכיחים ש ביצעו
פרוייקט חקלאי מסויים, או ש־מישקם
״עומד על הרגליים״ מבחינה
כלכלית.
לטענת חלק מאנשי המושב -שפישפ-ש׳ו
בסיפרי הוועד, חולקו מאות אלפי לירות
של כספי ביסוס כאלה ללא כל קריטריון
הגיוני, כאשר במיקרים רבים קיבלו אותם
כאלה שאינם עוסקים בחקלאות והם ממקורביו
-של ליברמן בעוד אחרים, העוסקים
בחקלאות, קיבלו סכומים נמוכים
בחרבה. רק חקירה יסודית -של
מבקר הסוכנות תחשוף מה נעשה למעשה
בכספי הסוכנות ע״י נוח ליברמן וידידיו,
חברי הוועד שימע׳ון צימרמן ואבא נרוצקי.

שותפות כפולה
ו מכופלת
ך ין וז ה שנערף לפני שנד, וחצי בין
1 1בפר הרי״ף לבין רחמים לוי, ושהיד,
מוסתר היטב עד היום, שופך אור על
היקף העיסקות של החכרת הקרקעות בכפר
ועל טיב ההסדרים בין השותפים.
לפי החוזה -שילם לוי לכפר סכומים קבועים
עבור כל דונם •שחכר מן הכפר. באופן
תמוד, מתחייב רחמים לשלם
לכפר רק 20 אחוזים מתרווח •שייכנס ממכירת
התוצרת, בעוד -שחלק ניכר של
ההוצאות מוטל על כתף הכפר•
החוזר, היה אולי תמים למדי, אילמלא
עובדה אחת. מי -שקבע את גובר, ההכנסות
של רחמים לוי לא היד, אלא חברת
הספקה• ,שדרכה התחייב לוי לשווק את תוצרתו.
ואילו •שותפו של רחמים לוי לעיסקות
החכרת הקרקעות לא היה אלא הפקיד
האחראי על האמור מטעם חברת הספקה,
״וסף •שוורץ. ולא בילבד שהסכומים ששילם
רחמים לוי לכפר הרי״ף עבור החכרת
הקרקעות היו מגוחכים, אלא •ששותפו
היה האיש אשד עיל־פי דיווחיו נקבעו
הרווחים, וכל זאת בידיעתו ובשיתוף-
פעולה מצד נוח ליברמן וועד הכפר.
דבר ההתקשרויות המוזרות דלף לאוזניים
הלא־נסונוח, והחלו להישאל שאלות
טורדניות על השימוש החורג בקרקעות
הנעשה בכפר. בתמימות רבד, נוסח על־ידי
ועד הכפר מיכתב למישרד-ד,חקלאות,
ליועץ הטי־שפטי של המיישרד ולמינהל־מקרקעי־ישראל,
בו מבקשים אנשי הכפר
לברר מהו בדיוק ״•שימוש חורג בקרקעות.״
במיכתב טענו אנשי הוועד כי
אין -שום גודם חוץ שהחסיר אדמות בכפר
הרי״ף•
אחרי שנוסח המיכתב נזכר, כנראה,
ליברמן כי יוסף שוורץ הוא, למרות חכל
גורם חוץ שהחכיר אדמות בכפר הרי״ף.
המינתב לא נשלח לתעודתו. בכתב־ידו
ציין ליברמן בשולי המיכתב :״לא נש לח,
כי לא היה צריך.״
בכך לא נסגרת מערכת הקשרים זה־חיפוי
ההדדי בין השותפים והמקורבים
(המשך בעמוד )42

קולנוע
סרטים
הבל עו מז דקן ימתרענן
מעקב של חצות אינו שם מוצלח ביותר
לסרט. הוא מזכיר יותר מדי מעקבים שנערכו
לסירוגין בחושך, באפלה, בלילה,
בערפל וכיוצא בזר .,אבל אל יניח לו איש
להטעות אותו. חסרט ׳שנושא את ד,שם
הוא סרט מוצלח ביותר ,׳ואפילו יותר:
זוהי הפתעה נעימה, מעין נווד-,׳מידבר
אנושי בתוך סיגנון הסרט הבלשי שהפך
כבר מזמן לשיגרה שאינה מסוגלת להפתיע
עוד.
בימים הישנים ׳והטובים, כאשר •היה סיג־
,נון זה ׳בפריחתו, לפני 30 ישנים ויותר,
הוא הוליד כמה יצירוודמופת שכוחן יפה
עד היום כמו הנץ ממאלגוה או התרדמה
הארוכה. האמפרי בוגארט זבה בהם בכמה
מתפקידיו הטובים ביותר, שהעניקו לו את
התדמית הנצחית ישלו: האיש העצמאי,
הבודד, האביר האחרון של הצדק, הנשמע
אך־ורק לחוש המוסר הטבוע בו והמנחה
את כיל צעדיו. בדרך מייוחדת־במינה היתזז
•בדמות זו הבעה שיל אמונה בערכים האנושיים
של האדם המסוגלים לעמוד בפני כל

הפיתויים, האיומים ׳וההפחדות הצצים בדרכו.
בלשים
יש גם היום בשפע: אוטומטים
עם קרחת ועם מעיל־גשם, או עם כובע־בוקרים,
החוזרים מדי שבוע על אותן התנועות
ועל אותן הבדיחות. הטלוויזיה היד,
מהם ׳והם בני־מיישפחה בבל בית. אולם
אחרי שרואים אותם פעם אחת, אין להם
עוד מה להציע. ואולי משום המכניות
שלהם התעוררה, בשנים האחרונות, הנוסטאלגיה
לסרט הבלשי האמיתי.
שיטה אחרת. הניסיונות היו שונים
ומשונים. היו ששיחזרו את תקופת שנות
ה־ ,40 משום שנידמה להם כי רק באווירה
כזאת יכול הסיפור לקבל את ממדיו הנכונים
כמו בשלום לך יקירתי, והיו שניסו
להעניק לו נופך מודרני ולהעביר את גיבור
הימים ההם לאווירה שיל הימים הללו,
למשל בשלום לנצח. הזו שהפכו את הימים
ההם למשל שכוונתו — ׳תקופתנו כמו
צ׳יינהטאון, והיו שניסו לחקות את מרכיבי
הסיגיניון דאז בתוך העולם של י היום,
כמו מעקב באפלה.
מעקב של חצות נוקט שיטה אחרת,
הוא פשוט ממשיך את המסורת הישנה,
ומנסה ליראות מה קורה ׳לגיבוריה אשר

הזדקנו ייחד עם הקולנוע בשלושים שנה.
גיבור הסריט, איירה ולס, הוא •בלש
פרטי. אבל להבדיל מן הידמוית הסטנדאר־טית
שיל הבליש הפרטי, כבר עבר מזמן
את גיל ה־ ,60 כרסו תפחה, שערותיו האפירו,
כיב־קייבה מכרסם בביטנו !והעייפות
בעצמותיו. מולו, מארגו, אישה שאינה צעירה
בדיוק, אינה יפה בדיוק, קצת •שחקנית,
קצת בוהמית, קצת מסוממת ומאד בודדה.
הסרט מתחיל כאשר שותפו ׳שיל ולס נופח
את נשמתו בין זרועותיו של הפלש המזדקן,
אחרי שנורה ׳למוות על ידי אלמוני,
נמשו בהופעתה שיל מארגז הדורשת מן
הפלש שימצא יליד, את החתול שגנבו ממנה.
•והסוף, כמו בכל סיפור-ימתח ראוי לשמו,
משלב את כיל המרכיבים הנפרדים לכאורה
לתוך אותה מסכת־מתח.
שיתוף־פעולה .״אני מוכרח להודות
שהדבר החשוב לי ביותר ,׳בסרט, הוא
עיצוב הדמויות. בעייני זה אפייליו יותיר
חישוב מן הסיפור.״ ריוברט בינטון, במאי
מעקב של חצות, שהכריז דברים אלה, מצביע
בכך אולי על המעלה הגדולה ביותר
שיל סירטו. שני גיבוריו הראשיים מהווים
יאת אחד הצמדים המרתקים ביותר שהציע
הקולנוע ׳בשניים האחרונות, שיתי דמויות
שלימות •ואמיתיות כל־כך עד !שכל מעשיהן

רא גמה, לא שרידי ולא יפה!
התפקידים המישניים. יאבל אפילו במייקרה
הזה, צרייך היה להודות בתכונה אחת ש התברך
•פה מעל ׳ומעבר לכ׳ל ספק: האיש
היה גבוה, יפה ושרירי.
•והנה יוצאת לאור הגיירסה הרביעית שיל
בו ג׳סט, שמו המלא •שיל הסרט הפעם הוא
הגירסה האחרונה של בו ג׳סט. ייתכן מאד
שאכן, אחריו, לא יעיזו עוד לגעת בסיפור
הזה. כי האיש העומד הפעם במרכז מעללי-
הנצח ישל לגייזן־הזדים לא גבוה, לא שרירי
ולא יפה. ליתר דיוק, הוא פוזל, כחוש, ואפו
מתחרה עם •מיגדל אייפל• .למי ׳שעדיין
לא ניחש, האיש הוא מארטי פלדמן, ימי
שמכונה בדרך-יכלל ״השלישי •באחים בת־קס״
(׳שני הראשונים הם מ׳ל בחוקם •וג׳ין
•וייילדר) .הוא היה המשרת הגיבן שיל
פרנקנשטיין •בפרנקנשטיין הצעיר, השותף
לשתיקה הרועמת, בסרט אילם• ,וסמל המשחת
המטורלל בעלילות אחיו הצעיר של
שרלוק הולמס.
ולא זיו בלבד שהוא מופיע בתפקיד הראשי
בגירסה האחרונה של בו ג׳סט, הוא גם
כתב •וביים את הסרט שפו הוא מגילם את
אחיו התאום של •מייקיל יורק• .איזה סוג של
תאומים זה? תאומים •נוסח ברוקס־פלדמן.
אן־ימרגידט צורפה לצוות ההסרטה, כאם

ישם הופיע בסידרות טלוויזיה •ועל הבימות
הקלות, הוא כיום בן ,43 נשוי זה 18 ישנים
לאותה אשה• ,וצימחוני .״איני מוכן לזלול
שום דביר שהיו ביו חיים •ממשיים״ ,הוא
מכריז• ,ומוסיף מייד :״אבל אני מוכן בהחלט
לזלול מפיק.״
הצלחותיו הקולנועיות האחרונות (כולל
קבלת־הפנים החמה שבה התקבל סירסו
החדש) דווקא יוצרות, כרגע, יחסים טובים
בינו לבין המפיקים .״יש לי חוזה
לחמישה סרטים,״ הוא מסביר ,״שיחזיק
מעמד עד שהסרט ׳הראשון ייכשל.״
לפלדמן אין שיום השכלה פורמאלית
•למישיחק איו לכתיבה, את •נעוריו ביילה
בפאריס, כשהוא מזדנב איחר חיילים אמרי-
קאיים •שלימדו בסורבזן, עד •שגורש משם
בגליל שוטטות •ומישפחתיו המודאגת שלחה
אותו לפנימיה. ליתר דיוק — לכתריסר
פנימיות, שאותן החליף במהירות מירבית.
בתקופה מסויימת החליט שהוא עתיד להיות
משורר, ניסה להתקרב לחוג ידידיו שיל
דילן תומאס וכדבריו, כתב פואמות ׳שהיו
״מיברקיס ששלחתי לעצמי.״
את הדחיפה הראשונה להומור קיבל
כשראה את ה״גיון שד, מופע קומי מטורף
•לחלוטין שהבולט במשתיתפיו היה פיטר
סלרס הצעיר. הוא התחיל לכתוב בדיחות
עבור קומיקאים אחרים (יעד היום הוא
טוען ׳שהוא בראש ׳וראשונה כותב, יורק
אחר־כך שחקן או בימאי) ׳ומאוחר יותיר,
בתמיכתו של דויד פרוסט, זכה •להופיע
בעצמו בטלוויזיה.
הגירסה האחרונה של בו ג׳סט היא
ההזדמנות־ הראשונה שניתנת לו לחבוש
שלושה כובעים במקביל: ישל במאי, תסריטאי
ושחקן .״וזה די קשה,״ הוא טוען,
״משום שיש לי רק ישני ראשים.״

קארני, טומלין ודייוויס
שלישייה מיקצועית מאד
הופכים מעניינים בזכות עצמם, יוכל מה
שקורה •להם בסרט מותח משום שהוא קורה
לאנשים שהצופה יכול לא דק להאמין ב קיומם,
אלא גם איכפת לו •מאד גורלם.
רוברט בנטון, תסריטאי שרכש לו מוניטין
כשותף׳ לכתיבת סרטים מפורסמים במו
בוני וקלייד ואיש נבל היה, וביים לפני
חמש ישנים סרט •בשם חבר מרעים. שזכה
בביקורות נלהבות ביותר, מודה שהיאיפיון
בסירטו החדש, חב לא מעט לשני השחקנים
הראשיים ׳שעיצבו •את הדמויות של
׳איירה ווילס ומארגיו: ארט קאריני •ולילי
טומלין.
״את קאריני ראיתי על הבסה •ובסרט ש זיכה
איותו בפרס אוסקר (הארי וטונטו).
הוא שחקן מבריק לדעתי• ,והייתי •משוכנע
כי הוא אידיאלי לתפקיד, בעיקר משום
שלא גילם לפני־כן, דמות דומיה. יתרונה

פזלן מארמי פלדמן
הילדים נהנים מן האטרקציח
1ו ג׳סט״ הוא אחד הרומנים הף•

//מפורסמים ביותר שנכתבו עילליג-
יוך הזרים, מלא מעשי גבורה, רומנטיקה והקרבה
עצמית. הוא הלהיב, את הקולנוע
עד־כדי-כך •שהוליווד •לא יכלה •להתאפק
ועיבדה בעבר את הסיפור לסרט •שלוש
פעמים.
בפעם הראשונה היה זה בשהקולנוע היה
עדיין ראינוע, ב* ,1926׳והשחקן הראשי
היה האליל הבריטי של הוליווד, רונלד
קיולמן. הפעם השנייה, המפורסמת ביותר,
היתד 13 ,ישנים לאחר־מכן, והאביר העשוי
ללא חת היה האיש שסימל את הגבורה
ההוליווידית באותה התקופה, גארי קופר.
•לפני כתריסר שנים חזרה עיריד,סרטים
אל התהילה של ליגייון־הזרים, הפעם כ־קרש־קפיצד,
של כוכב יחדש איל ההצלחה,
קריש-קפיצה לא־ייוצלח משום •שאותו כוכב,
גאי סטוקוויל, לא חרג מאז מתחום

ווו וי ...

שחקנית לילי טומדין כ״מעקב״
ירדה לעומק נישמתה

פלדמן מחדש את בון ג׳סט
מוכן לזלול מפיק
החורגת •של הגיבור (נו באמת, איזה גיבור
יהודי לא מזכיר לפחות פעם אחת את
אמא שליו?) ,פיטר יוסטינוב הוא יסמל
בריטי יבעל רגיל אחת •וג׳יימס אריל ג׳ונס
(שהופיע בהתיקווה הלבנה הגדולה) הוא
שייך ערבי המתלונן כל העת ש״המידבר
מאובק מדי״.

״יש לי רק
שני ראשים ,׳
ך* לדמן, שלפני תהילת האחים בחוקם
היה בדרן פופולארי ביותר באנגליה,

פלדמן עם אן מרנרט

הגדול ישל לילי טומלין היא בכך שמלבד
היותה שחקנית, בררנית וזמרת, היא גם
כותבת בעצמה. כך שהיחסים עימה היו
יותר מאשר יחסים יבין במאי לשחקן, זה
היה כמעט כמו קשר בין שני תסריטאים״.
ומסכם בנטון :״בסופו שיל ידבר, הדמות
המתקבלת על הבד היא תוצאה שיל שי-
תוף־יפעולה בין התסריטאי, הבמאי והשח קן.
אף אחד מהם אינו יכול לבנות דמות
עד הסוף, כיל אחד מיהם זקוק לאחרים.
אחד. היתרונות הגדולים של החזרות, יבד
עייני, לא היה בליטוש הימישחק אלא בלי-
׳טוש הכתיבה, משפטים, סצינות ששונו או
יבוטלו משיום שנוצרה בהם הרגשת זיוף.״

אה, איזו אמא !
העולם הזה 2089

תמונה שלמה. אין ספק שבכך מעיד
בבטון על השפעתו העקיפה, אולם הברורה
מאד, של האיש שהפיק את הסרט, הלא
הוא הבמאי רוברט אלטמן. אלטמן הוא
איש המפורסם בציורה החופשית שבה הוא
מקיים את סרטיו, וכדרור שהוא !מעניק
לשחקניו לשנות את הדיאלוגים, לעיתים
לכתוב אותם מחדש, או לשגות אפילו התנהגות
יסודית כדי ׳שהכל ׳יתלבש בצורה
המושלמת ביותר על דמותו של השחקן,
׳והתמונה ׳שהצופה יקבל תהיה שלטה.
אלטימן, המפעיל מזה כימה שנים חברת-
הפקה משלו ,׳קיבל את התסריט שאותו
כתב וליטש ב׳גטון במשך תקופה ארוכה,
מן הסוכן המשותף ׳שלהם. התסריט מצא-
חן בעוניו! ,והוא היה זה שהציע את לילי
טיומלין, כוכבת יבמה ׳וטלוויזיה שזכתה ב־סירטו
נאשוויל, בתפקיד הקולנועי הראשון
שלה! ,וזכתה מייד בעיקבותיו בסידרה
של פרסי ביקורת.
״במקור היתה מיארגו צריכה ׳להיות צעירי׳
יותר ומבבלית את פיה הרבה יותר,״
מציין בניטון. אולם הוא אינו מצטער אף
׳לרגע על ׳שביחד בלילי .״זה מוזר, אבל
נדמה לי ׳שבסך הכל, היא ירדה יוותר ממני
׳לעומק ׳נשמתה של מארג׳ו,״ אמר.
הסרט בולו מצולם ברחובות לוס־אנג׳לם,
עיר •שנראית כאן מוזרה, ישונה מן התמונה
הנוצצת ׳שמציגים מרבית הסרטים ההוליוו״

בו אינג במצולות נמל-תעופה 77׳ (אלנבי, תל־אביב,
ארצות־הברית) — אחרי
שהבואינג הנחבל באוויר והניצל
ברגע האחרון הצליח בבר לסחוט מיליונים במריטת עצבים
על הקרקע ובאוויר׳ הגיע הזמן שינסח את כוחו גם במצולות
הים. לכן החליטו מפיקי הסרט — שהופך לאט אן
לבטח לסידרה — שבפרק הנוכחי צריך הבואינג, הפעם מודל
,747 להתחפש לצוללת.
חוץ מזה הכל כבר מוכר, עקרונית, מן הפרקים הקוד-
של נמל־תעופה. קבוצת אנשים סגורה בתוך הבואינג וצריכה
להשתלט על הפאניקה שעלולה לפרוץ (במיקרה זה׳ אחרי
נחיתת־אונס בלב־ים) וקבוצת אנשים אחרת, בחוץ, העושה
מאמצים נואשים להציל את המטוס הנפגע.
מה שמשתנה הוא הליהוק, והפעם יש כמה הברקות
משעשעות מאד. ג׳ק למון הוא הגבר התורן המטיס את
המטוס בביטחון ובמומחיות משעשעים בהחלט (בעיקר אם
זוכרים את תפקידיו הקומיים הרבים בעבר) .ג׳ייטס סטיו״
ארט חוזר אחרי פרישה ארובה כדי לגלם את בעל המטוס
שבדרך אליו מתרחשת התאונה, אוליביה דה״האווילנד וג׳ו־זף
קוטן מציגים את הדור הישן של הכוכבים האורחים
בטיסה׳ ברצדה ואקארו ודארן מק־גאווין מייצגים את דור
הביניים ולי גראנט חוזרת בפעם המי״יודע-כמה על תפקיד
הכלבה השתויה שבאה על עונשה, כפי שאומנם מגיע לה.
השריד האחרון מן הצוות של הטרט הראשון הוא ג׳ורג׳
קנדי, שגילם בשלושת הגילגולים את המומחה־ למטוסי
בואינג המשיא עצות לצוות ההצלה. הפעם תפקידו זעיר,

מויטת עצבים על הקרקע, באוויר ובמים
אולי משום שהממונים על ההצלה הם אנשי חיל־הים האמריקאי׳
ואלה אינם זקוקים ליועצים־אזרחים.
כל זה צפוי, ידוע מראש, ואין הרבה הפתעות. אבל
העיקר בסרטים כאלה הוא מישחקי התיפאורה, הפעלולים
הקולנועיים ומידת ההזדהות עם הכוכבים הרבים שמופיעים
על המסך, שאיש אינו מתייחס אליהם כאל דמויות
אלא באל כוכבים בתחפושת. השיטה פעלה היטב בהזדמנויות
קודמות, ואין טפק שהיא תפעל גם הפעם. בי הרי
בבר מדברים על נמל־תעופה 79׳.

נוער
מ שתטה

פעולה ב״מעקב שד חצות״
בוגארט פלוס 30 שניה

,דיים, עיר שבאמת חיים בה ושאינה משמשת
ירק כיתיפאורה נצחית לקולנוע. הדמויות
שבהן נתקלים השניים הן אנשים הסובלים
מחולשות וסטיות ותשוקות אנוש יות.
אין כאן סופר־נבלים ואין כאן מזימות
שטניות. יש כאן רק -אנשים בשר ודם שמנסים
לפרוץ את חומת הבדידות שלהם,
אנשים המקימים סביבם חזיית, של מילים
נוצצות, כדי ׳להסתיר •את תיסכיוליהם.

חתיכים וחתיכות (אסתר,
תל־אביב, ארצות־׳הברית) — תערובת
משונה ביותר של מרד
הנעורים ואימריקן גראפיטי, אשר מנסה להגיש לקהל הצו׳
פים מעין דיוקן של הנוער האמריקני החדש תוך הדגשת
השיטחי והאווילי שבו.
שני הגיבורים הראשיים הם תלמידי גימנסיה, שחקגים
בקבוצת-הכדורגל האמריקאי של בית-סיפרם (פרוש הדבר
שהם חבר׳המנם) ,והסרט מספר כל מה שקורה להם
במשך כמה חודשים. זה כולל חיזורים והזדווגויות עם נערות
מקומיות, דהירה במכוניות ישנות, החלפת מהלומות עם
תלמידי בית״ספר מתחרה בעיירה שכנה, ואפילו עימות קטן
עם מורה־להתעמלות המתעלל באחד משני הגיבורים•
הבעייה החמורה ביותר של הסרט היא הזילזול המוחלט
שבכתיבתו, באשר האפיזודות מודבקות זו לזו בגסות,
והדמויות משעממות וחסרות־עומק ושאולות ברוב המיק־ריס
ממקורות אחרים, ואפילו בלש מומחה לא יכול היה
למצוא כאן מ׳בנה דרמאתי. הבמוי מזכיר תערובת של
סרט״פירסומת עם סירטי ״מסיבות החוף״ המגוחכים מלפני
כתריסר שנים.
למען ההגינות צריך בכל זאת לציין שתי עובדות:
האחת, הסרט זכה בהצלחה מיטהרת נכבדת בארצות״הב־

אפילו צורתו החזותית של הסרט הולמת
את הגישה הזאת .״אל תיקח צלם בעל
סיגניון מוגדר,״ הציע אלטמן לבנטון, יש־י
עבד בסידטו הראשון עם גוירדון וילים (מי
שצילם את הסנדק והמעקב וכל אנשי הנשיא)
.ובנטון לקח צלם בשם צ׳ק רושר,
שעשה לפני־כן רק שני סירטי־עלילה ארוכים.
וכדי לשקף היטב את האוויר ספוג־הפיח
של ׳לוס אנג׳לס !ואת התחושה הכללית
שחייבת לשרור לכל אורך הסיפור,
הוא דרש ממנו צבעים ׳שאינם ׳בירורים עד
הסוף, מעין תערובות הנוטות לאדום או
לחום אבל תמיד בתערובת של עוד כמה
צבעים.
הוליווד לומדת. כשיצא הסרט לשוק,בארצות־הברית, הוא התקבל במידה מס׳ויי-
מת של הפתעה. עקרונית, כך סבורים
פלכלנ׳יה של הוליווד ואנשי הסטאטיסטיקה
ישם, לא ייתכן שמישהו מעוניין לראות
מה קורה לבלש מזדקן ולידידתו ההיפי׳ת־למחצה.
חוץ מזה, ארט קארני הוא אולי
שחקן מחונן (פרט לאוסקר, קיבל פרסים
רבים על הופעותיו בתיאטרון ובטלוויזיה)
אבל אינו כ׳וכב־קולנוע. ולילי טומלץ
העולם הזה 2089

שחקן ארט קארני כדמות איידה ולס
כיב־קיבה מכרסם

מיזמוזים בגימנסיה נוסח אמריקה
רית, ומכאן ניתן אולי להבין שיש בו משהו שנסתר מעיני
הביקורת ; שנית, אחד משני השחקנים הראשיים הוא רוברט
קאראדין ׳,אחיהם הצעיר של דויד (מנועד לתהילה) ושל
קית (מנאשוויל) ,אשר בטיפול נכון עשוי להוכיח את עצמו
בבישרוני לא פחות מן האחים המבוגרים יותר.

היא מצחיקה, תוססת, כל מה שרוצים, אפל
חסר לה הזוהר הקלאסי.
אולם הקהל ,׳והביקורת, סברו אחרת.
השבועון טייס הקדיש ללילי טיומלין כתבת־ישער,
כבוד השמור ירק ׳לסתי־מעט שהם
באמת בפיסגה ,׳וקשר את סופעת־היחיד
שליה על הבימה (שבה החלה מייד אחרי
סי׳ום הצילומים) עם מיישחקה המרשים ב־סרט.
הביקורות הסכימו ׳סולן שמדובר באחת
ההצלחות שיל השינה ׳(אפילה עיתוני
המיטהר במקצוע, אלה העוסקים בתחזית
ההכנסות, הודו שיש לסרט פוטנציאל).
׳והרווחים בקופה, גם אם לא ישברו שיאים,
הצדיקו את ההשקעה. ובפסטיבל הסרטים
האחרון בברלין קיבלה לילי טומלין פרס
על !משיחקה. זאת ,׳למרות שהסרט לא זכה
בשופרות הגידולים שבהם נעזרת הוליווד
לסרטים שבהם היא ׳מאמינה! ,ולמרות ה פסימיות
של המומחים למיניהם.
אבל מאחר שהוליווד היא עיר שאינה
חיה על עקרונות ולומדת ימן הני׳סיוון, כיל
הסיכויים שאחרי מעקב של חצות אפשר
יהיה לראות את ארט קארני לובש שוב יאת
מדי הבלש הפרטי, ולצפות שלילי טיומלין
תהפוך למישקיל הכובד העיקרי בסידרה
של הפקות חדשות. כדיברי הסיסמה המפורסמת
של עולם השעשועים :״אם אינך
יכול להם — הצטרף אליהם.״

כפר הרי׳׳ד

לצעירים בגיל וברוח!
ימים עד ! 1״1רוקים״
בטיול אילת -שארם!
מ חיי ס מ לי

— 3 8 9 .ל ״ י, כולל מ.ע.מ.

מועדי יציאה: ערב סוכות 30.9.77 ; 26.9.77
הדרכה מעודה

אוטובוסים נוחים

בטיחות מירבית

מסלול הטיול:
יום ראשון

— ת״א — באר־שבע — משאבי שדה — ביר עסלוג׳ — כביש חדש לשדה בוקר — עיך
עבדת — מצפה רימון — ערבה — קטורה — יוטבתה — עמודי שלמה — אילת —
ביקור במצפה התת ימי — לינה בחוף — .הווי ובילוי סביב מדורה.

יום שני

— אילת — אי האלמוגים — פיורד — נואייבה — דהב — ראס נצרני — ראס מוחמד —
שארם — רחצה בים — לינה בחוף — .רחצה לילית, שירים וצ׳יזבאטים סביב המדורה;

יום שלישי

— שארם — מעבר שהירה — אילת — יוטבתה — ערבה — עין יהב — חצבה —
סדום — ים -המלח — עין גדי — קליה — מעלה אדומים — ירושלים — תל־אביב.
יש להצטייד בשמיכות או בשקי שינה.
ליוצאים ב״ — 30.9ביום השני, הלינה בנואייבה והצטרפות לוודסטוק

הרשמה:

רון

1ם יעות וטיולים,

תל־אביב, רח׳ הירקון ,107 טלפונים.227182 ,223852 :

הופיע! הגליון החלש של
רוזבעוור!..

ה נ 1ש נ 1ר ה
116 עמודים של ״חומר מדליק״ ובלעדי!
• יגאס דכיב מדווח מחו ס ;
פשע ישראלי חובק עולם
• מאחווי־הקלעים של נושן! השוטוים־הנווציס!
״מכה״ פתחת לחגורה

ע 1וייני ומדה-דוד 11 :אזן האימה
סינוס..פסטיבל הפשע המאורגן־

וצח ארי אזולאי: גונה במזוודה
נשי בעול 1תפשע
וכל ה מדורים הקבו עי םבהשת תפו ת: אריה אבנרי •
יגאל לביב • צבי לי ד ס קי • חיי ם משגב • ועוד ועוד

(המשך מעמוד )39
לעיסקות. ליברמן דאג להקלות נוספות
לידידו רחמים לוי. בזמן חתימת ההוזה
ידעו חקלאי האיזור כי שנת ׳ 75—׳ 76 היא
שבת בצורת, והכפר התחייב לספק ללוי
מים לשדות, אשר מחירם ישולם מתוך
ההכנסות.
אחדי שלוי החל מעבד את שדותיו התרחשה
בכפר תופעה מופלאה. לפי החש־בינות
התגלה פחת עצום של מים, שהסתכם
בסכום של מאה אלף ליחות. כיוון
שהעומס הכספי חולק באופן יחסי בין
בל חברי המושב, התעוררו טענות של
חלק מהחברים, שעמדו בתוקף על כך
שלא ייתכן כי צרכו כסות מים גדולה
כל־כך, וכי האשמה היא בוודאי בשדות
הכותנה של רחמים לוי.
בבדיקה קצרה שערכו בשדות הכותנה
של לוי אומנם התברר ששני שעוני־המים
לא פעלו כלל, ואילו אחד מהם עבד בכיוון
ההפוך. בכפר החלו לעוף האשמות
הדדיות !!הכחשות נמרצות, והפרשה הסתיימה
בכך שאנשי חברת מימי הדרום
כי&ו את השעונים הפרובלמטיים בקופי
סות־מתכת נעולות. אולם פרשת גניבת
המים היתד, הקש ששבר את גב הגמל.

החבר ה ת מנ ה
כבודק
ך* אשר התגדתה פרשת גניבת הי
-מים ונחשף מעט מעלילותיהם של
נוח ליברמן, רחמים לוי והוסף שוורץ ב־עיסקי
החכרת הקרקעות, החליטו חלק
מחברי הכפר לפעול. הם שלחו מיכתבי
תלונה לשר-הז?קלאות לשעבר אהרון אוזן,
ואף הוזמנו אליו לפגישה לפני כחצי שנה.
באותה פגישה השתתף, לחששם של
המתלוננים, גם צבי מרגלית, שהוא האחראי
מטעם מישרד-החקלאות על איזור
כפר הרי״ף. למרבה הפלא, תחת שיקשיב
לתלונותיהם של המתלוננים ביקר אותם
מרגלית בחריפות וגילה בקיאות מופלגת
בעיסקות מפוקפקות, כביכול, שלהם
עצמם. הוא טען, כפי שהגיב אף בשיחה,
כי ״מי שמצביע על אחרים צריך לזכור
׳ששלוש אצבעות מצביעות עליו.״
בסיכום השיחה, אחרי שלא איפשר למתלוננים
להשמיע את דבריהם, התמנה
צבי מרגלית לבדוק את המתרחש בכפר
הרי״ף. למרות שהתלונות של חברי המושב
נגעו לכל מד, שנחשף בשתי כתבות
אלה, עשה מרגלית ניסיון מוצלח למדי
לחפות על ליברמן וחבורתו, או שכושרו
כחוקר בתחום ענייניו דל ביותר. בסיום
מסקנותיו הודיע לשר אוזן :״מכל האמור
בוודאי תבין שמדובר בקומץ של ממורמרים
הקיימים בכל מושב.״ למתלוננים
עצמם, בניגוד להבטחתו, לא טרח מרגלית
כלל לספק את מסקנות בדיקתו המוזרה.
מעגל מוצק

רט קטן שהשר אוזן והמושבניקים לא
ע ידעו במשך זמן רב, והיכול להסביר את.
הבדיקה המוזרה של פקיד מישרד־החקל־אות,
הוא העובדה שצבי מרגלית הוא
ידידו הטוב של נוח ליברמן והבד משק
ניר־בנים, שבו הבר גם אהרון ארצי, מי
שהשתתף עם רחמים לד בעיסקי החכרת
הקרקעות של כפר הרי״ף. בבך סגר מרגלית
מעגל מוצק של בעלי תפקידים,
שלא אופשרו למתרחש בכפר הרי״ף
להתגלות במשך זמן רב לראשי מישרד־החקלאות
והסוכנות היהודית. שיתוף־
הפעולה, במעשה או במחדל, בין יו״ר
ועד הכפר נוח ליברמן, פקיד חברת הספקה
יוסף שוורץ ומועדפים למיניהם בכפר
הרי״ף, ויחסו המוזר לפרשה של האחראי
על האיזור מטעם מישרד־החקלאות —
כל אלה איפשרו את ביצוע העסקות המפוקפקות
שרבות כמותן מתרחשות בדרום
הפרוע.
מכל מקום, אם צמרת האיחוד החקלאי
שאליו משתייך המושב, הסוכנות היהודית
ומישרד־החקלאות לא ייכנסו לעובי
הקורה ויחקרו את ההיבטים הפליליים
במעשי: המעורבים בפרשה, הרי היריות
שנורו בכפר בשבוע האחרון לא יהיו
כנראה היריות האחרונות•
העולם הזה 2089

/ל א לגברים! לא לגברים! לא לגברים! לא לגברים! לא
בריאות

.מ וס סו עור ד

ממרר
.ואת ׳הטום הזד. יש להכין משמנת מתוקה
דייה לתלוטץ, ללא טיפת יטעם ״המוץ״.
!לוקחים שקית אחת שטנת מתוקה (200
סי־סי) .רצוי לערבל במערבל-יד שכן כך
ומובטחת בקרה טובה יותר, בשל הכסות
הקטנה.
!שמים לפני ההקצפה, בתוך השמנת,
שלוש כפיות יפות של אנקת קקאו ושרד
(קקאו מעורב בסוכר דקיק, טעם נדעזץ.
להשיג בסופר־יסלים).
שתי כפיות סוכר, קצת פחות ׳מחצי
׳כפית זעירה מחוקה נס קפה, וגרד לימון
כדי רבע ׳כפית.
׳מקציפים הכל יחד1,עד !שהחומר מסמיך
מאד אך עדיין לא הפך חמאה. מוציאים
!לצלוחייות ,׳ושופכים למעלה בזהירות כף
אחת ליקר ״סברה״ .הליקר, ושובר״ את
המתיקות, ומוסיף ממד נפלא.
לא להשמי׳ט אף מרכיב ממרכיבי המוס.
המצאות נא לעשות רק אתרי הפעם
הראשונה.
קינוח מטרף בתכלית הטירוף.

הורקת פסולת סדירה, מהירה וקבועה
מהגוף ,׳מספיקים החידקים המצויים במעי
הגס ״לעבד״ ולעכל הזרה לגוף את החד
מרים שהטבע דאג להרחיק. כמדכן הים
נכבד מהתרופות גורם נזק איו ס בהוותן הופכים חומצות־עיסול של המרה לחומר
הרגל כימי ו בי ת ה תלות. הדרך החיובית הידוע כגורם רב־עוצמד, של סרטן.
המעי הגס אצל אנשים חנחונים מתפביותר
לטפל בבעייה זו היא לתקן את
השיבר ־הראשי. במקום את הברז שמימיו ריט עשיר בתאית, נשלט על־ידי חיידקים
חרבו. התשובה לבעיה טמונה במזח !מסוג אחר אשר אעם תוקפים ואינם
מפרקים את חומצות הטרה, ואלה נמצאות
שאוכלים.
׳תעשיית המזץ המודרנית טורחת להר ללא שיניד חימי בתוך התפרשה.
לתוססולוגים, האוהבים לדעת בדיוק
חיק, לעדן ולנפות את הסובין — חלקי
התאית — מן המזונות• ,וכאן קבור הכלב .״איך זה פועל״ ,הרי התהליך :׳כאשד
.שכן בדיוק המרכיב הזה המצוי בתוך החיידקים במעי הגס פועלים על התאית,
המזונות, הוא המונע את העצירות. נזק אחת טתוצאות-הלוואי שהם ווצרים היא
העצירות ׳אינו רק סהוותו אי-נוח״ות ותהו -קבוצת של ״חומצות ׳שמנות שהן
שות ״כבדות״ בלבד. מסתבר בי ׳באץ בדרך־כלל חומצות אורגניות. .חומרים אלה
— הידועים בשמות ׳כמו חומצה אצטית,
חומצית המאה וחומצת גליצרי׳ל — הם
חומרים ׳משלשלים טיבעיים. כאשר התזונה
סל !אחד יתפעל מהעוז השופע, לצאת
עשירה בתאית ,׳מובטח כי הם יגרמו
בימינו אלה מול החיים האכזריים עם
!הפרשה ;מהירה. התאית גם ׳מגדילה את
הרצל בודד אחד. לחילופין ואפשר לדהוס
נפח !הפסולת וממריצה בכך את הפעולה
בפנים סל מיני ניירות — ׳ואף לא ;ארנקון
דשרירית !של המעי. יכל גרם של. תאית
אחד. הקאוויאלר הג׳נטלמני יבץ !כבר
!מסוגל להגדיל את נפח הפסולת פי-עשרים,
׳מתחילת הערב שפל סזונותייך — עליו.
ביסופגנו כמויות גוברות של !מים ובפנותו
הסנוביות יכולות להכניס פנימה את כל
בכד את המעי הדק מת׳סולתו הנוזלית.
הקעקלאך המקועקעים בסימלי פולהן צפניתן
להשיג את מזץ הפלא גם בארץ.
רת׳ אשר בארנק הקונבנציונלי — כואב
כסופר-סלים נימצא למכירה ליד הקורנפלק־הלב
— אץ איש רואה.
סים למיניהם ׳תאית נקיה, בשם 11
גלולות אספירין קטנות יתנו ׳בהצלחה
<:6חנ .81-כף ׳אחת ליום בתוך •שמנת, לבן,
׳אפקט ישל גלולות נגד הריון. אחרי הסל,
סלט או ׳מאפה יחוללו נפלאות, בצורה
הזמנה יותר מפורשת ללא שום קשר
טיבעית ובריאה. התאית !נטולת-קליוריות
לחלוטין, ואין להתרושם מהמדבקה בשפה
העיברית המורה על תכולת סוכר יוכו/
שכן זו היתה מייועדת למוצר אחר
לגמרי.

וו יכול תק י ן

אתת הפידסוטות הכי מצחיקות בארה״ב
מודה על !אדם המתרוצץ כשרוי במצוקה
בולטת, פונה אנה ואנה ללא מנוח. לפתע,
בתשראת רגע נדירה, נדלק לו פנס בראש
— ׳ותהא אץ־ירץ סשימחה ובולע פילולה.
סעבויר רגע הוא נעלם — נשמע שאזץ
!מוכר וחביב של ניאגרה וביוב, ומיודענו
מופיע כמו ׳מרי פופינס! ,מאושר ומבסוט
עד הגג .׳הצליח לו.
דא עקא, שפאר היצירה הקדום לא-
סל-כך מצליח להרסה אנשים. עשרות
מיליוני דולרים מוצאים מדי שנה על
גלולות ותכשירים להסדרת העיכול. חלק

אופנה

ארנקים ששנים
טירוף לוהט התל את דרכו מבץ דפי
החג הפאריסאי, גדל לממדי מגיפה ונסת
בשעה טיובה גם אצלנו. לטירוף הנ״ל
קוראים ארנקים שקופים ,׳והוא מתמזג
!באופן יוצא !מן הכלל עם ׳הנעליים השקופות
בסימפוניה ׳אופנתית צלולה.
מיסעדוז מסורת
הביסטרו מונע שהגענו לאילת, קיבלנו את עוג־ישנו
במלואו על שי ציע להימלט ׳מכל
העולם. אדם יהודי ׳מישראל אל לו לפתה
חשוקות לא־סבירות ׳בדבר בדידות מזהרת,
ריין ו ט חן וכל ׳השאר. הערכת מצב בלתי־ואחראית
קבעה שבימים ׳שורפים אלו —
אילת תהיה לבטח, המקום היחידי בכל
המדינה אשיר פיזור האוכלוסין ;בה דליל
באופן ׳מרנין. צרינו חוט וחצי לכיסוי,
!וגם כובע אחד ׳משותף — במיקרה שבכל
זאת נפגוש סיושהו מוכר, וירדנו לאילת
להתפזר !במרחבים. באילת חיכתה סבר כל
המדינה עם רשימה שמית ביד, בודקת
ומציצה ללא־הדף מי עדיין לא הגיע.
הקרנבל השתולל לע מול העיניים.
אוהלים, צידניות, כיסאות מתקפלים, מיז־וודות
סגורות כלחץ על שאריות מתנפנפות,
גיגיות וחצי תכולת דירה ממוצעת
— אלה היוו את הפריטים האלמנטריים
ביותר אשר בלעדיהם, אץ סל אפשרות
כידוע, לנפוש סטו ציפור בטבע.
לא אוויתי להשלים עם המציאות הלוהטת.
בחנתי אותה במשך !שש נאגלות
׳רצופות ושל התעלפות מתוך הסרה מלאה.
כיוון ׳שסכל פעם התעוררתי לאותו עולם
— וגם העסק של שפיכת ומים על ראשי
מתוך צינור !מצחין התל להימאס עלי
באמת ובתמים, קיפלתי את תדין, בתנאי
שנלך •לביסטרו שיל רם קופר.
׳ראשית, יש שם מזגנים. שנית, יש אוכל
טוב. שלישית, לרם יש שק בלתי-גמיד
ישל ׳מחמאות שאותן הוא מפזר כמו גרעינים
לכל רוח, ובעוד שאשר. ומטופחת יכולה
לוותר על אי-אלו מחטאות מהמיבבה
היומית — אינני סבורה שאשה דולפת
מים יכולה להרשות לעצמה לעשות זאת.
קיפלנו ׳תסריט שצפן הפתעה. המיסעדה,
שכיכבה פעם בראש מיצעד היוקר, יפשוט
לא העלתה את המחירים מזה זימן רב.
יאם להתחשב •בעובדה שרמת האופל ל א
ירדה, הרי שסלא תקציבי מתרחש שם.
מנר. ראשונה הזמנו סלט חסה. קיבלנו
יצירה !מפוארת, העולה 9ל״י!בלבד. הסלט
היה מוצף ספל צדדיו ׳ברוטב שיגעוני,
!ומתובל סכל הדברים הנפלאים שאהבה
!נפשי בתוך סלט ירוק. ואל ייקל הדבר
!בעיניכם. סלט ירוק ראוי לשמו הוא
אמנות עם כללים משלה. בין המנות מגיע
רם, נוטף אדיבות מתוף אל תוף, ומברר

י ע מו ד
א לו הי ת

קיטניו ת לשעוג־חירום
מפיוץ שארנקים שקופים סבר יש, נותר
עתה רק להצדיק את קיומם, וזה סיפור.
ראשית יפתרו ארנקים אלה בעיות ביס־חון.
אני מניחה שטעתה לא שכל אף
שמוק חטטן למסב אותך שניות יקרות
בכניסה לקולנוע ביוץ שלוא גמר לעשות
ספירת מלאי יסודית של כסות הסמפקסים
בארגק. ניעור מקרוב מול העיניים —
ומקבלים יפטור.
שנית, יפתרו באופן פרמננטי בעיות
סדיר. לחוגגות בבלגאן פרוע המשתולל
בבטן הארנק — הבלגאן עדיין ישתולל,
אבל ניתן יהיה לפחות לאתר היכן
בדיוק משתולל כל מרכיב ממרכיביו.
שלישית, ניתן יהיה לשדר סל מיני
!שידורים לאומה. ביטחון עצמי פראי יופגז,
למשל, על-ידי !נשיאת שטר של מאה ל״י.
אם הכל בסדר. זה האחר׳ץ, טיפוס אמיתי.
צרפתי בכל רמ״ח איבריו.
המיקום ספון עץ (אלא מה) ומכוסה
׳מהמסד עד הטפחות באריזות ויסקי וליקרים
אכסוטיות ,׳כרזות פירסומת סכסיות,
קיטעי עיתונות, וכל הנושאים המעניינים
הקשורים ובבטן האדם, ומרכז היקום.
לעולם אינני כותבת על מיסעדה אחרי
ביקור אחד בלבד, נד שאני מסוגלת
להתרשם מקשת רחבה יותר של מאכלים.
כל המנות הבאות נוסו באחריות ,׳והן
טעימות לחלוטין: דג פרידה מטוגן שלם,
תפווזי־אדמה צלויים, מוסקה, קוסקוס,
מרק-עוף צח (לא מאבקה) ,סטייק מפולפל.
׳סרטנים ברוטב, פ״טדיות מוקדמות. התם-
ירים ־כולל כמובן יותר, אך אלה המנות

לשאלות ׳מוסר יותירו את בעלת הדבר
,בנחיתות טאקטית בתוך המישחק של
ביקוש והיצע, ועלזה !אני לא ממליצה.
למה דווקא גלולות אספירין, ולא מקוריות?
— מסיבה פשוטה. תחזיות סטאטיסטיות
מורות על ׳מירב סיכויים להיקלע לסאב
ראש יותר מאשר להרפתקה סוערת. כש הכל
הולד למישרץ, בלהט האקשן, בץ
סה וכה נשכחים ׳עניינים פרחאיים בגון
.בליעת הגלולה .׳לעומת זאת, כאשר תוקף
!את המוח סאב־ראש רציגי — ׳מוטב שיהיה
אז משהו שימושי תחת ידך.
על הזית הארגק תפורות קיטנץ ת צ״ב־עוגיות,
היכולות לשמש בהצלחה בולטת
מזון לשעת הדום — ומה עוד ניתן לדרוש
סאתק בודד אחד?
עיצוב: ליזה בוקר.
שהרשימו אותי. בכוונה עברתי בטיסה על
פני המנות העיקריות, בכדי שאוכל להתעכב
יותר על ציפור נפשי — המנות
האחרונות. לרם יש קונות מטורף לחלוטין.
״טוס סון שרד״ הוא קורא לו. הצמדתי את
עטי לרקתו — ותבעתי את המתכון.
מהירות כניעתו עוררה את חשדותי —
אשר התאמתו עד אחד, כאשר הגעתי
הביתה וניסיתי לשחזר.
חוץ משני מרכיבים הוא שכח שלושה,
והמישקל ישלו שבו הוא שוקל את החומרים
גם הוא לא כל כך אייתאיי-איי. אבל סוף
טוב הכל טוב, והעסק באמת טעים. זוג
יכול לצאת בנזק של כ־ 160ל״י, אחרי
השתוללות גמורה.
אשר למתכון — בא להציץ למעלה.

העוגה דלהלן היא יצירת-פאר עדינה,
שמירשמה עובר סמושפתתנו מדור לדור.
סבתי ממש התפעלה כשהבאתי לה את
׳אופן ההכנה על. פתק .״כל הכבוד,״ אמורה
לי ,״תביאי לי עוד.״
סוד ההכנה הוא ב״קיפול״ עדץ של יכל
׳מרכיבי העיסה. העוגה. תופחת מאד! ,הרצוי
להסעה, בתבנית •מיוחדת של סיר פלא
(למכירה בכל־בו שילום תבניות עוגה גבוהות׳
מצופות חומר נגד הידבקות) ,אך
כמובן אץ זה הכרחי. המירקם המתקבל
הוא כשל עוגת ״׳לקח״ עדעה מאד ויטעיומה
להפליא.
׳כסל שהתנור חם יותר, ומשך האפיה
וממושך יותר, העוגה מתקשה יותר. לכן,
כדי לקבל עוגה רכה וטובה, בודקים על־ידי
נעיצת סכין. ברגע -שהסכין יוצאת
נקיה !מוציאים את העוגה, ולא !מכניסים
אותה במקרר למען רשם! אופים בחום
ביגוני נמוד, ואחרי חצי שעה מתחילים
:לבדוק בפירקי-זמן של כל עשר דקות
אם ספר מונן. באופן מקרוני, משד האפייה
הוא !שלושית־ריבמי השעה, אך סל תגור
׳הוא אינדיווידואלי. צבע העוגה צריך
להיות דבש־זהוב.
הסיפור׳ ׳פלי הרבה סירבולים, תו׳מצית
לשני שלבים פשוטים.
אל״ף: בקערה בינונית מערבבים היטב
6חלמונים ; 6 +כפות שמן 6 +כפות
דבש +חצי כפית ציפורן טחונה +כפיית
!אחת קינמון טחון +כפית אחת סודה
לשתייה +יכום !אחת קמח רגיל.
בי״ת: במיקסר מקציפים 6חלבונים +
5כפות סוכר .״׳מקפלים״ לתוך הקערה,
כאשר הקצף: מוכן, את התערובת משלב
אל״ף, לאט, בזהירות ובעדעו׳ת, ומוסיפים
!בהדרגה עוד סוס אחת קמח ירגיל.
!אפשר להוסיף לשלב הסופי גם 50 גרם
אגוזים קצוצים. אלף קלוריות יותר, אלף
קלוריות פחות, ממילא זאת שואה דיא־טתית.
לכסות
בניילון ,׳ולהחביא בתנור. אם
ישני ילדים קטנים, העוגה תצליח להיושמר
כך במחבוא !עד בוא האורחים — או
למרות שהם באים.

אורווה ידויי

בשדות פלשת

קריאה נע־מה
בכר יכה קלה

ספטמבר השחור

ת ומאס ווו אודי אבנרי 1 האריס ווו 1 בטסי 1ווו סטילטו הפירט הפילגש 1הרולד רנבינס הרולד רובינס הרולד רובינס הרולד רנבינס | ווו 1 ווו נחת הנשר
אני יקראו דיו־ס הממון ספסרי
יוס
ג י היגינס
ארוזור היילי
רוברט גריייבס 1 ווו
האל
1 1 זין
שם לא לעניין
גבר זו ארץ זו רוברט גרייבס
צוות ניקוי ראש
יגאל לב
דן בן אמוץ
1 1 פחד
רגע לפנות ב 1קר גבהים אריקה

! 1חברה להפצה וו״מ
עמוס אטיער
ג׳ונס
רח׳ צ׳לנוב , 13 תל־אביב, טל 820129 , 823701 .
1 1 להשיג בכל חנויות הסנוים והדוכנים ובחנויות השק״ם

היי יפה וחלקה ללא כאב
שתי שיטות מהפכניות
במכון הותיק — עור חלק
השמדת שורש השערה לצמיתות בשיטה אלקטרונית
מהחדישות בעולם
מומלץ ע׳יי רופאים.

מוו־לה

רובקס

הטפטים המעוצבים כיצירת אומנות

שנה טובה עם

דסקולי

מפרטים ט כניי ם :״ מ לו ט״ ,א ר לוזו רו ב 15י.״א03—221751 .* 8 .

לפנים וכל חלקי הגוף
שיטח חשמלית(גלים קצרים)

ו\ווס 0אא₪
עו 0חזג1/וק0 £

שיטה אלקטרונית ללא כאב וסימן
רק ב .-עור חלק המכון הותיק והמהימן
המשלב שתי שיטות מהפכניות ויעילות
להרחקת שערות לצמיתות
צוות מעולה, דיפלומות בין־לאומיות
ייעוץ חינם

ת״א — ארלוזורוב 18 טל 220745 :
ראשל״צי — בי אליק . 2קו מהא׳

מו סי ק ה
למסי בו ת

אי מ הו ת
ללא 1יש 1אין

בבתים ואולמות
בולל תקליטים, תאורה
ומערכות סטריאו .״קנווד״
אבן־גבירול ,15ת״א,
טל 476179 ,473672 :

רציני, משביל 55 ,
נשוי ללא ילדים מחפש מועמדת.
׳המטריה: ילד משותף.
ת.ד ,33301 .ת״א.

רובקס

מ ור לה

המתנה השימושיות סיותר

ק 31נ !1ם יותר נובל
מדליב ^ סד, א ת!
איסתהמערכת:

הטפטים המעוצבים כיצירת אומגות
העולם הזה 2089

המכנה המשותף ה תי א טר תי להרצל. קאפקא בדיסנילוד תיאטרון

זה מסובב
טרי סאותרן הוא סופר, מחזאי ודתסדי-
טאי אמריקאי נודע בארצו. סאותרן אינו
מפורסם מחוץ לארצות־יתברית כסופר ומחזאי,
אלא כתסריטאי. המוניטין שלו
עדיין לא הגיע לישראל בצורה גלויה, אלא
מבעד הדלת האחורית.
את המוניטין שלו כסופר רכש סאותרן
בסיפרו קנדי (שאותו חיבר בשיתוף עם
הסופר מייסון הופנברג) .קנדי, שהוא סיפור
גילגולי קנדיד של וולטר, בדמות
לוליטה מת המחצית השניה של המאה
ה־( 20 בגירסה הקולנועית של קנדי כיכבו
השחקנים מירילון ברנדו, ג׳יימס קובורן
ואחרים) .סאותרן חיבר גם את התסריטים
לסרטים כמו דוקטור סטריינג׳לאב
(ו/׳או כיצד למדתי לחדול לפחד ולאהוב
את הפצצה (האטומית הנוצרי הקסום
שהוא פארוד״ה של ״שוע בן הסאה ה־,20
ד,מרתיח קדרת צואה ענקית מעל לשי-
קאנו (בכיכובו של ריננו סטאר מהחיפו־שיות).
מלבד
עיסוקיו בפרוזה ובתסריטאות חיבר
טרי סאותרן עשרות מחזות קצרים,
בני מערכה אחת: ,המוצגים זה שנים רבות
ברחבי ארצותיהברית: ובריטניה. מחזותיו
של סאותרן מעולם לא הועלו בישראל,
מאחר שהם נמנים עם התיאטרון החוץ־
מימסדי האמריקאי. יחד עם זאת, דומה
שסיגנון התיאטרון של סאותרן השפיע
לפחות על מחוז ׳אחד בדראמה הישרא לית׳
וזאת מבלי שהדרמטורגים המקומיים,
:מומחי־התיאטהון וכמה מעורכי כתבי־העת
הסיפרותיים שמו ליבם לכך.
:במחצית שנות ה־60׳ פירסם סאותרן
את מחזהו דירה להשכיר, שבו הוא מעלה
על קרשי הבטה פסוודו-קאפקא ופסוודו־פרויד.
עלילת המחזה מתנהלת בדירתה
של הגברת קאפקא המשכירה חדר בדירתה
לד״ר זיגמונד פרויד. דייר: נוסף בדירה
הוא בנה, סופר צעיר ואלמוני, פרנץ

האם זה מן !! 1מוס לשיר נוכח ו.ו, 1י ת המת?
העונשין לקאמקא, לבין פשר החלומות
של פרויד.
אם העימות על הבמה בין קאפקא ל־פרויד
אומר משהו לצופה ולשוהר התיאטרון
העיברי המקורי, הרי מסתבד לו מייד
כי מישהו ״סובב״ אותו. צרכן התיאטרון
העיבדי עלול לחוש עצמו מרוטה מן העובדה
שיש מחזאים ישראלים החושבים שאפשר
לתת לקהל־הצופיס המקומי סוכריות
מתוצרת־חוץ ולהתהדר בהן כתו־צרת־הארץ.
נשאלת השאלה מה אומרת
הנוסחה ד,תיאטרונית: הרצל +קאפקא =
קאפקא +פרויד?

שמורת־טבע
פעם היתד. ארץ־ישראל יפה. מהחולות
צמחה עיר בשם תל־אביב, שילדיה באו
מתוך הים — :תל־אביב שהונצחה בסיפורים
!ובציורים של נחום גוטמן ,׳תל-אביב
שקדמה לעיר השקועה בעידן הערפיח.
!מאז ראשית שנות ה־ 20 מבלה אהרוג־צ׳יק
המציל (אהרון בר־יאל) את עיתותיו
בחוף־ימה של תל-אביב, תוך הצלת למע־

פופיפרוזה

אהרונצ׳יק בר־ אד
״אלונים מתים זקופים״

קאפקא +פרויד
= הרצל ׳ +קאפקא
קאפקא העובד למחייתו כמישפטן. פרויד
עוקב אחר מערכת־היחסים המעוותים בין
קאפקא לאיטו הרודנית. קאפקא מתמודד
עם זיגמונד פרויד והשקפותיו המהפכניות
בפסיכולוגיה. וכך נוצרת על קרשי-הבמה
התמודדות: תוקפנית ואלימה בין מושבת־

הים, תן לי כוחות /וקצת תכונה וכושר/ .
אני ממש ׳טיכור כמו לוט / ,מתשוקתי
לאושר...״
באחד משיריו ,״נשות הצמרת״ ,מספר
אהרונצ׳יק באירוניה על ״נשות צמרת
החכרה״ הבוחרות ועד שמטרתו ״להחזיר
למוטב כל בחורה שהידדדרה לרחוב״
והוא מפגישן עם שלוש פרוצות האומרות
״נודה לכן במוכן / ,אם תעזורנה לנו בזה,
שלא תתנה חינם״ .בשיר אחר הוא מתאר
איך ״באורולוגית של ׳אסף הרופא׳ ייטבו
חולים / ,בנחת, במתינות ביניהם משיחים
/ .השיחה נסבה: מהו הטוב שבחיים
/ ,שיאפשר לאנשים להיות מאו שרים...״
ולקראת סיום השיר, מוסיף
אהרונצ׳יק :״ידידי, אמר חולה אחד,
שלתורו המתין / :תדעו, הכי טוב שב־עולם
— היבולת להשתין.״ ובשיח ״הטו בעת״
הוא מתאר נערה יפה טובעת,
שהמציל מצילה בהנשמה מפה לפה עד
ש״הוא הסתכל בה ארוכות,״ /פולו מוקסם,
איזה פנים, עיניים אז פקחה את
עיניה התכולות /ובקול רוטט אמרה לו :
׳כלי ידיים׳.״
לפני כשנה נפטר מהתקף־לב בנו של
אהרונצ׳יק המציל, הצייר ומבקר־האמנות
יואב בר־אל, והאב מספידו במיילים :
״אל דאגה, כני, לא אבכה / ,הרי הבטחנו
זה לזה / ,גם כשהלב שותת דם /נתנהג
כבני אדם / .אד אספי לד כסוד /שזה
קשה, קשה מאד / ,לחשוב ששוב לא
ניפגש / ,זה כמו להישרף חיים באש/ .
אהבתי לדבר אתד /והקרנת הומור וחוכמה
/ולהיפרד ממד כ׳כף׳ /עם טפיחה
על הכתף היה לד טעם מעולה /לכל
דבר נשגב, יפה / ,ציור, פיסול ומנגינה,
עד שעתך האחרונה גם הפרידה
האחרונה /היתה הולמת ונאה / ,כמו
שנהגת בחיים / ,כי אלונים מתים זקו פים...״

מ־סססל אנשים מטביעה וממוות, בוחן
את חטוטרת העיר שצמחה ליד הוף הים
שלו.
בהגיעו לשנת-הייו ה־ 70 החל אהרונצ׳יק
מחבר שירים, שאותם קיבץ ופ״רסם החודש
בספר * המשמש כמראה לדור שנכחד
מחופי ורחובות עידו. על הסיבה שהביאה
אותו לחבר שירים הוא כותב :״כאשר
אדם פורש לגימלאות /והוא נעשה עצוב,
ללא סיפוק /וזה סימן ראשון ואות /
שהוא זקוק ל׳הובי׳ — לעיסוי שיריו
של אהרוגצ׳יק נאיביים׳ ומתעלים בכנו תם
ובפשטותם על שי1ת־התיחכום המקו בלת.
הוא כותב על ים, סירות, אופק,
גופות שרועים בחול ״וריח סכם ודם
צעיר /מעיל ליופי המושלם ...הו, אלו*
אהרון בר־אל (אהרונצ׳יק) ״שירי
אהבה לים — שירי אהבה לחיים״ ,הוצאת
.אל״ף 36 ,עמודים.

.פטר הנדקא, הסופר: רה,מחזאי האוסטרי
שביקר באחרונה בארץ לרגל הצגת
מחזהו קאספר: וד״מתגורר מזה שנים בפאריס.
פירסס את סיפרו רגע של תחושת
אמת * בתרגום לאנגלית. גם בספר זה
תוקף הנדקא את ערכי ׳וימשסעויות הלשון,
אלא שהפעם הוא מחליף את נוף ילדותו
האוסטרו־גרמני בגופה של פאריס בשמת
ה־סד /שהפכה עיר קרתנית שבה הופכת
שירת האתמול לברזיוודהפירסומת של ההווה.
הנפש־הפועלת
בסיפרו של הנדקא, גרגיר
קאושינג, חולף על־פני גשר מיראבו
בפאריס ונזכר בשורותיו של גיום אפו־ל
י נר :״תחת גשר מיראפו תזרום הסיינה /
ואהבותי /השומה עלי פי אזכרנה /אד
כתום הייסורים השמחות תבאנה / /הלילה
הולד היטעה מזמרת /חולפים הימים נפשי
נשארת הנפש־הפועלת רואה פוסטר
ובו בתי־מגורים ״המראה מג׳טר מי־ראכו,
פאריס היא שיר.״ מהרקע של שיר
זה, וסיפור ״המטאמורפוזיס״ של פרנץ
קאפקא, והבחילה של ז׳אן פול סארטר —
יוצר פטר הנדקא המעמת גיבור המנוכר
לחברה, וחש בפאריס כ״אסיר של היפני-
לנד״ ,הנראה כנפש־פועלת שבה מעורבות
.ץ 1ת 66 !1ז ! 16111 0 ) 11116 זז 10
01׳, 8 !:6.1115 51ז־ 4131x1116, 1׳ 31־? 6161
.קנן 1, 144ט 1סז! 0

** בתרגומה של לאה גולדברג.

נפשות מיצירות של פיודור דוסטוייבסקי,
קאפקא, קאובוי של חצות וטאנגו אחרון
בפאריס.
פטר הנדקא ״וצר בסיפרו מארג של
פופיסיפחתי, שבמהלכו הוא הופך את
גיבורו המעורב מקאפקא יגרגור סאמסא)
וסארטר (רוקונטין מהבחילה) לאזרח אוסטרי
׳נשוי יואב לילה העובי בשגרירות
ארצו בפאריס ואשר במהלך קבלת־פנים

פטר הנדקא
נגד מטבעות לשון
שעורכת שגריר,ותו לסופר אוסטרי אורח,
הוא: מסיר מעליו את בגדיו וסולח את
פניו ברוטב !בשר. הנפש־הפועלת, גרגור
קאושינג, טובל מהזיות של אלימות תוך
שהוא מגלה כי אין לחיים משמעות כלשהי,
ועל־כן הוא עובר מטאמודפוזה־רד
חנית שבמהלכה הוא קובע: ביכולתך לשבור
את רוחך באותה קלות שיבה אתה
יכול לשבור לעצמך רגל.
בספר קיים אלמנט קשוח של פארודיה
על סיפרות ועל ייעודיה. גיבורו של
הנדקא קובע :״אני לא רוצה להיות
נפש־פועלת בסיפור״ ,״זה אינו הפרצוף
שלי״ ,״מילים אינן מביעות דבר״.
כמו בספריו האחרים של פטר הנדקא,
ובספרים י נוספים של סופרים גרמניים
בני־דורו, דומה שהוא מצליח להציג את
מילחמתה העיקרית של חסיפרות בכניעת
האנושות למטבעות־לשון ריקניות, שלא
נועדו לקדם את האדם אלא לשעבדו. ספר
זד, ממחיש בפעם נוספת את פיגורה התהומי
של הסיפרות־העיברית העכשווית,
ואת אי־אונה להתמודד עם הדריסה ה לשונית
המשתלטת על כל חלקה טובה
בחברה הסובבת את הסיפרות העיברית.

תרגום,

ציואניג־טם ה
״אילו ידעה העז שהיא עז, היו־ רגליה
מסתכמת זו בזו. אילו ידע הדג שהוא
דג, היה שוקע למעמקי הנהר פגוש עו פרת.
העז, הדג, ההר והנהר יודעים עצמם
כידיעה שאינה יודעת. רק האדם
מנסה ל׳דעת׳ כידיעה היודעת. על כן
אין האדם מצליח להיות אדם כשם שהעז
היא עז, הדג הוא דג, ההר הוא הר,
והנהר — נהר.״
כך כתב המלומד הסיני צ׳ואנג־טסד,
(? 286?—369 לפגי הספירה) .המלומדים

יודעים לספר שהוא הושפע מתורתו המיסטית
של לאו־טסה ודיבר כנגד תורתו
החברתית של קונפוציוס.
כיום 2263 ,שנה אחרי מותו, ראתה
אור מהדורה עיברית של מיבחר כתביו *
בתירגום מעולה, בלוויית הערות ופרשנות.
מעט מאד ידוע על חייו של צ׳ואנג״
טסה, והמעט שידוע נידלה למעשה מתור
כתביו. התירגום הוא מעולה, ונעשה מהסינית
העתיקה תוך היעזרות בנוסח ה־תירגום
היפאני של כיתבי צ׳ואנג־טסה.
הוא בולט ליד תירגומים מצועצעים שנעשו
בשנים האחחנות (לרוב מאנגלית)
ובולטים בדלותון! וסתימותם הלשונית.
• ,קולות האדמה״ ,מאת צ׳ואנג טסה,
תירגם מסינית עס הערות ופירושים יואל
הופמן, הוצאת, עכשיו/מסדה״ 111 ,ננס׳•

צ׳ואנג־טסה
האם ליקקת את טחוריו
מיבחר זה בולט באיכותו ובעיצובו הגראפי.
מתוך
כותרות הסיפורים ניתן להסיק

מעט לגבי ערכו של קובץ זה, ולגירוי
הקורא לעיין בו :״איו לי צורך כממל
כה מדוע אינך שותל אותי בארץ
לא כלום להחביא את העולם כתוך
העולם״; ״האם זה מן הנימוס לשיר
נוכח גוויית המת?״ ו״להעמים הר על
גבו של יתוש״ ועוד. בסוף דברי ההק דמה
מציין המתרגם, הד״ר יואל הופמן
מאוניברסיטת חיפה :״אני מקווה שספר
זה לא יעציב ליבו של איש וישמח ליבם
של רבים.״
סיפור נוסף מסיפורי הקובץ, שבכוחו
להמחיש את ערכם של הסיפורים גם ב ימים
אלה, הוא בכותרת ״האם ליקקת
לו את מהוריו?״ :
״כמדינת סונג היה איש בשם טסאו־שנג.
יצא האיש בשליחות מלד סונג
למדינת צ׳ין. בדרכו לשם היו איתו מיס־פר
מרבבות. אבל מפני שנשא חן בעיני

מלך צ׳יז, העניק לו זה עוד מזמר מרבבות•
כשחזר האיש לסונג הלד לראות את
צ׳ואנג־טסה ואמר:
׳לגור בפרבר עוני בפימטה דלה, לרעוב
ללחם, לשזור סנדלי־קש כצוואר מצומק
ובפנים צהובות — לזאת אץ אני מוכשר.
לזכות בהערתו של השליט בשל עשרת
אלפי המרכבות, ולחזור מלווה כמאה מרכבות
— לזאת אני מוכשר׳.
צ׳אונג-טסה אמר :׳כשמלד צ׳ין נופל
למישבב הוא מזמן את רופאיו. זה איטר
פותח את מורסתו וסותם את המוגלה,
זוכה במרכבה אחת. זה אשר מלקק את
טחוריו זובח כחנוט מרבבות. בבל שמקום
הטיפול נמיר יותר, מיספר המרכבות שזוכים
כהן רב יותר. האם ליקקת לו את
טחוריו ז מה עשית שזכית במרכבות
רבות בל־בף? לד לדרכו!״

האם הסופרים מפגרים אחר הרחוב הישראלי. וחרשים בולל צליל
״שופרו של המשיח״ * 1ז אם ״המהפך הפורעוי,״״ 1עתיד להביא
..למהפך תרבותי ן תאם ״המורשת הערבית״ בארץ הזאת
היא 1גם מורשתש 1ל 1תושבי וק ו־ז י 1ר. ודו 1ם?

הממוואנדום
א׳ :״הרחוב שאג — מי לא ירא!״

מעשיו של שיכור בבחנים לאחר ההתפכחות, מעשיהם
של סופרים בבחנים בבחינת יצידותיהם ומאמריהם כעבור
דמן־מה, ,ואילו שיכרון של סופרים נבחן על־ידי ההיסטוריה.
מילחמת ששת־הימים הביאה שיכרון כימעט
מוחלט על חיי הסיפרות העיברית, ועל יצירותיהם של
מרבית הסופרים העיבריים. הילדלת־הניצחון של 1967
הביאה לספיגה ברעל של יצירות ומאמרים רבים והשחיתה
אישי־תרבות רבים. כיום, עם סיום התהליך הסברתי
שהחל לפני 10 שנים במילחמת ששת־הימים ונסתיים
במפלת המערך, מן סיראוי לערוך תיזעורת של אירוע
תרבותי מסויים שיש בכוחו לתרום להגדרת תפקידי
התרבות והסיפרות במחצית השנייה של .1977
בפוסף ״תרבות, וסי,סתת״ של הארץ מד,־ 8בספטמבר
,1967 לפני עשר שנים ׳בדיוק, פירסם הסופר יצחק
אורפז רשימה תחת הפותרת הרחוב שאג — מי לא יירא !
שאותה פתח במילים :״ושום, פיגרו׳ הסופרים אחר
הרחוב. אן -נדמו התותחים, וכבר השתרע הרחוב כרוב
נחת, רגליו משכשכות במימי התעלה וראשו כפיסגת
החרמון, משמן ומחליק את דרכי העיכול בעזרת מליצות
משיחיות. אבל הסופרים, כ#ו מיגארכה אלת החוכמה
הפורשת את כנפי הינשוף לעוף רק פרדת היום —
חיכו סובי קסם, מפלפלים בעיניהם, יוחרם ומשתאים,
כדי לראות מה יאמרו מאחרים. אנשי המעשה. זה היה
כהתחלה...״
אלא ששתיקתם של אנשי־יחרוח לא האריכה ימים.
ובמקום להתייצב על הבסה, לשאת דברים, להוקיע
ולהוכיח, לפרט את הסכנות האורבות על יפה של
החברה, העדיפו הסופרים להיטמע בקול שאגות הניצחון
ההיסטריות של ההמון. ביטאת אגודת הסופרים מאזניים
והאגודה בוועידתה, פתחו בהינגה לאווטניודפאשיסטית
בהנחייתו של חיים הזז׳ והעבידו סופרים רבים על
דעתם.
יצחק אורפז התבסס, ברשימתו על מאמר של חיים
גורי ,׳מכותרת ״כגשר אלגבי״ (למרחב )1.9.67 הנראה,
מטווח של 10 שנים ארוסות וטראגיות, כפארודיד, פרי־־עטו
של שר־ד,היסטוריה. וכותב אורפז על גורי :״באמת
רשימה מתוקה מאד. יש בה -המון מצפון והטון אהבה.
היא מספרת איד אנחנו עוזרים לפליטים הערכים
המיסבנים ואיד אנחנו משקים את הצמאים ומסיעים
אותם במכוניות שלנו ואיד אנחנו מדברים איתם יפה,
ואפילו פורסים להם מלחמנו, וכל אלה מכלי שי״ תבקשנו
לכד ; והרשעים שממיזרח־לירדן מתעללים כולם, מצטיאים
אותם וגוזלים את דינריהם לי נתכוון גורי לכתוב
פארודיה? אד לא — מסקנתו רצינית בהחלט, :גשר
אלנכי. גבולה המיזרחי של אדן ייטראל׳ והלאה, אנו
נידונים לחיות עימהם׳ וכולי
בסארקזם ממשיך אורפז וכרתה ביקורת על ערכי
• אבסורד רב קייס בשיר־ההלל של גורי ״בגשר אלנבי״,
מאחר שהוא היה מן הבודדים שידעו כי ב״גשר דאמיה״
(אדם) היו מייד אחרי מילחמת 67׳ התחלות של טבח
שיטתי בערבים שנמלטו במילוזמה וניסו לשוב ארצה
שלא כחוק. כעבור שנים נודע שהיה זה גורי שפנה
לרנזסכ״ל דאז יצחק רביו, וביקשו לחדול ממעשים אלה.
ואכן, רבץ נעתר לפנייתו הפרטית של המשורר.

הישראלי יוצא אורפז כלפי מרבית עמיתיו הסופרים, וקובע :
״אנו מחזיקים בגדה כקלף במשא־זטתן לשלום. אנו
אנוסים להחזיק כה. אנוסים ולא, נידונים׳ — ביטוי
שעולה טמנו ריח של יעוד ובהערה־מסענחת בעלת
רקע בלשני, מדגיש אורפז ״אופייני גילגולו של שימוש
כמושג. עמום עוז משתמש בביטוי זה (״אנו כידונים
לשלום דבר״) כדי לציין את הבורח הלא-נעים
והארעי שבמצב זה ; ואילו דדים גורי מצמיד לו גזירת-
גורל (״אנו נידונים לחיות עימהם״) ברוח האימרה
הסארטרית , :אנחנו נידונים לחרות
את ורשימתוו־תוכחתו ׳המופנית לאנשי־הרוח בישראל
ולסופרים מסיים יצחק אורפז ובקביעה !המפבחת :״אינני
מכיר ביום תפקיד נאצל יותר לאיש־הרוח, שנשאר צלול,
מלגשת לאדם ברחוב ולסופר לתנועה למען ארץ ישראל
השלימה׳ ולהזכיר לו — :אתה שיכור !״

ב : 7״איגטטיגקט בריא״
ובתי־קברית צבאיים

*צחק אורפ1
התכהו־,־הישראלית, של : 1967 ,״בגיל ארכע־חטש שמענו
על הכותל הגזול ועל הסוסה הגנובה של השומר אברהם
שפירא. בגיל שש־שבע העלו אותנו לצוק מצדה והסבירו
לנו שהערבי הזא יצור נחות. בגיל שמד״ה־תשע למדנו
על רצח עמי מ ען בשם ה׳ אלוהינו, וכבל שאר השנים
למדנו — לפחות דה־פקטו — את ההיקש הבא בקירוב :
אין שלום כי אם כביטחון. אין ביטחון כי אם במילחמה ;

מע!1ב
ובבן — אין שלום כי אם במילחמה. צה״ל הוא העיד
העליון. תחי תעשיית הניצחון! יחי הכיבוש! יהי
הברזל
ובניסיון להזכיר לסופרים ולאנשי־התח עולם־ערכים
כלשהו .,מציין יצחק אוירפז ברשימתו :״שיעבוד רצונם
החופשי האישי והלאומי של 800 אלף ערבים, הוא
מעשה המשעבד קודפ-בל את עצמו, את רוחנו ואת
מצפוננו ובליגלוג מריר על מגמת־חהתנחלות שהחלה
לפני 10 שנים הוא מוסיף :״הנגב והגליל ריקים ופתוחים
— רק שיבואו. אכל כמה זה נחשב כעידן בו פעמי־משיח
נישמעים ברחובותינו
למדות מחול, השטנים והשעירים שניהלו מרבית
הסופרים ואנשי־הרוח בזכות ההתנחלות וירושת־,הארץ,

דבריו של יצחק אורפז, לא נורו בתלל הריק. גלריה
שלמה ישל אנשי־חוח> ,נו!שאי־בליד,ם ושאר זרזירי־עט
נחלצו למיגננה, רבתי ־נופת קביעותיו !המוצהרות של
אורפז, ובעיקר ׳נגד מיתקפתו על סולם־העדכים שהביא,
לדבריו, להתמוטטות הרוח בישראל.
היל ־החלוץ במיתקפת־חנגד היתד, השדרית־משוררת
רחל חלפי, ברשימתה ״תותים רקובים״ בהארץ מעם
, ,15.9.67 שלא חפת פה סממני עלבון ואישי כלפי אורפז :
״עולמו הפנימי והמסוכסד של יצחק אורפז אומר דרשני.
אין זאת כי ניצבים אנו בפני, מיקרה׳ נוסף של שינאה
עצמית שאינה יודעת מה תעשה עם עצמה״.״ במילים
אחרות: עוד, יהודי גלותי׳ ו,פחדן׳ שאינו משתייך
ל,גזע־האדונים׳ היהודי החרש.
אחרי קטילתו, מיונו והגדרתו ישל אירפז יוצאת רחל
חלפי ומתייחסת ל״אינסטינקט הבריא״ שקיים ברעיון
החזקת השטתים, ומעלה כי ״אפילו יסכים מישהו לכן,-
שהתרשים את החזקת השטחים הם, שיכורים׳ או, מטו־רפים׳
,כשם שמכנה אותם מר אורפז, עדייו אטען :
טובים בעיני שיבתת וטירוף אלה, שיש בהם אינסטינקט
בריא של קיום עצמי, מעיוות־נפש במחלצות של איסטניסיות
שכיבודם שלילה־עצטית כמה מצער ללמוד
כעבור 10 שנים, כי מאבק מאסיבי במחלות השיכדות
והטירוף שרחל ׳חלפי דאתה בהם ב־ 1967״אינסטינקט
בריא״ היו מקטינים את כמות הדונאמים שבד. התרחבו
בתי־סקבתת הצבאיים בשמו של אותו אינסטינקט בריא
שבשיבחו טוענת ׳רחל חלפי• מיותר גם להתייחס לאופן
שסי נעזרת רחל חלפי במטבעות־לשון כ״דמם של
הנופלים עוד טרם יבש ומ׳.
גברת נוספת שראשה הסתחרר סנמי׳ה טרייה הדם של
שדות־הקטל של 1967 היתד, הסופרת שושנה שדירא,
שקבעה בהא רץ מיום 29.9.67 כי :״סיגנונו הנוכרי של
י. אורפז פהתרעותיו נראה לי אף ת א כטלאי זר.
הטיעון טב ת, לא משלנו. סיגנון מגרה בנוסח של
תעשיית-ניצחון ...גילה לנו את אמיתה, שחיילינו לא
יצאו לכבוש טריטוריות אימי מאמינה שיש עוד ישראלי
שיקרא לשומרון, ליהודה ולרמה בשם טריטוריות...״
ועוד כחנה וכהנה גבב ומלל.

לוחמת ׳נוספת, המתנובאת ב׳סיגנון יאתר, היתד. העי־תונאית־מחברת
שולמית הר־אבן, ברשימתה ״סופר סתם,
מהו >אומר״ שאותה פירסמה בעל המשמר מיום ,22.9.67
שם היא תימרנה את מעמדו: בחברה של ״איש הרוח״
לקרן זווית, בטענה :״האומנם יש לראות את הסופר
כמבין ופוטר! בענייני מוסר והומאניות יותר מאדם
רגיל תוך שהיא קובעת :״הלהם הריגשי־נבואי־הפתיטי
מפגר כשלושים שנה לפחות. התקופה עברה
מזמן על אותו חלק של סופרים ; זהו מיז אולימפוס
בטלני בעלמא, חסר משקל בחיי יום־יום, ולא כל שסן
בהכרעות, שאינו צריה להדאיג אותנו כלל. יתנבא־המתנבאים
— ויותן למבירי הבעיות (המדינאים והטב־טזקחטים
של השילטון — ד.ע ).לנסות ולפתח בהמשך
שלילתה את עצם זכות־הדיבור של הסופרים ואנשי־הרוח,
תולה שולמית הר־יאבן בכרוז של 110 אנשי־רוח
צרפתיים שיצאו נגד האו.א.אס ,.שלדעתה לא היה לכרוז
חלק בעזיבת הצרפתים את אלג׳יר בראשית ישנות ה־60׳.
ובמודע מתעלמת הר־אבן, מקביעתו של דד,־גול (המדי נאי,
ד,טכנוקרט) שקבע על יוזמו של הפרוז הנ״ל שהטיף
לעריקת מהצבא הצרפתי, הדגה־הדיעות ׳והסופר ז׳אן
פול סארטיר :״גם סארטר הוא צרפת ! ״
קריאת דברים אלה פרי־עטה של שול;מית הר־אבן,
מעלה גיחוך על שפתיים כאשר, שנתיים מאוחר יותר,
הסתבר שהוא שכחה את ״אי־מעויחבותם״ הנדרשת של
הסופדים ׳ממדינה, ויאת: מסירת פתרון הבעיות ל״מבירי
הבעיות״ ,וניצלה את מעמדה כסופרת בידו־שיח השנתי
בין אינטלקטואלים ישראלים לאנגלז־סכסים, והטיחה
בהוגה והמבקר הבריטי ג׳ורג׳ שטיייגר מילים בוטות
באמונתו בערכיות ״היהודי הקוסמופוליט״ וזילזולו
בארציות שהוא מוצא בחיים האינטלקטואלים בארץ
והרדידות הנלווית אליהם• מדרכה של שולמית הר־אבן
ניתן להסיק שאסור לאיש־הרוח לדבר בשם ״המצפון״
ועליו ׳לדבר אך ורק בשם המדיניות המוצהרת של
מ״שרד־החיוץ הישראלי.
בסיום רשימתה לא יכלה שולמית הר־יאבן שלא
למלא לשונה ׳בבקשה ובנבואה, התנבאה בזכות ״העושים״
העדיפה על ׳זפות־יהדיבור של הסופרים וטענה :״גם הוא
לא יקרב את הפיתרון הנחוץ לגו עכשיו. מחר׳ .בעוד
שנה. בעוד עשר שנים. יקרבוהו העושים — אם יעשו
כיושר, ובדאגה לזולת, נחלה קשה ומרה של תשרי־