גליון 2090 מתאריך 21 בספטמבר 1977

עבד תקופה מסויימת במצודת־זאב.
רקע זה, אגב, סייע רפות לאבנרי בהכ נת
כתבת־הענק על מנחם בגין. הוא מכיר
את הבסיס האידיאולוגי של התנועה ואת

התפתחותה מנסיונו האישי.
בשתי הקדנציות בהן כיהן אבנרי כח״ב
שררו יחסים קורקטיים בינו לבין מנחם
בגין. בתקופה מסויימת היה אבנרי הח״כ
היחיד שהעז לשסע בקריאות־ביניים את׳
נאומיו של בגין בכנסת. יחסים אלד, הרגיזו
כמד, מחבריו של בגין למפלגה, שראו ב־אבנרי
עוכר־ישראל. למרות זאת לא הת עוררה
כל בעיה בהשגת שיתוף־פעולה עם
רבים מהם, ביניהם ממקורביו של בגין, ב עבודת
האיסוף והמחקר שקדמה להכנת
כתבת איש־ד,שנה.

״העולם חזה״ ,שבועון החדשות הישראלי. המערכת והמינהלה :
תל־אביב, רחוב גורדון ,3טלפון .03*243386 תא-דואר . 136
מען מברקי :״עולמפרס״ * מודפס ב״הדפוס החדש״ בע׳׳מ, תל•
אביב, רה׳ בף אביגדור. הפצה :״גד׳׳ בע״ם. גלופות :״צינקוגרפיה
כספי״ בע״ם. העורף הראשי: אורי אבנרי. העורף: אלי תבור עורר
תבנית: יוסי שנץ. עורכת כיתוב: גורית יהודאי ראש המינהלה :
אברהם סיטץ מה׳ המודעות: רפי זכרוני. המו״ל: העולם הזה בע״ט.

הדים רכים, חיוביים בעיקרם, זורמים
אלינו בעקבות פירסום מאמרו של אורי
אבנרי על אשי־השנד, תשל״ז, מנחם בגין.
מסתפר שמאמר מקיף זד. עורר תשומת־לב
גם מחוץ למעגל הקוראים הקבוע של
העזלם הזה.
את אחד ההדים למאמר ניתן היד, למצוא
בראיון שערך סופר מעריב דב גולדשטיין
עם ראש־הממשלה, אשר פורסם במעריב
ערב ראש־השנה. גולדשטיין סטה מדיווח
על מהלך שיחתו עם בגין כדי לספר על
מאורע שהתרחש תוך כדי שיחתם:
ביום רביעי, בשבוע שעבר, נכנס יחיאל
קדישאי אל ראש־הממשלה .״אתה שומע,
נבחרת כאיש השנה, בהעולם הזה ואורי
אבנרי כתב עליך 16 עמודים רצופים.
״יפה, יפה,״ משיב ראש־הממשלה .״ומה
יש שם ב־ 16 העמודים, רק השמצות, או
גס דברים טובים?״
״יש גס דברים טובים,״ אומר קדישאי,
״מפוזרים בין הדברים הרעים.״ ״נו, טוב,
תביא נראה״ — מבקש מר בגין.
קדישאי מביא. בגין רואה. בוחן את
תמונת השער .״כן, כן, מצאו את התמונה
שצילמו אותי מיד לאחר התקף־הלב, כש הייתי
כל כך רזה ...נו, אין דבר.״ מעלעל
בכתבת־הענק על איש־השנה בגין .״כן,
יש דברים רעים, הרבה דברים רעים. איפה
הדברים הטובים?״
אני לראש ״הממשלה :״מר אבנרי מכבד
אותך מאוד. הוא כתב עליך עם בחירתך
לראשות הממשלה, שאתה, הר אוורסט על
רקע העסקנים האפורים והקטנים של המפלגות
האחרות׳.״
״אתה חושב שהתכוון לדבר בשבחי?״
שואל ראש־הממשלה ,״הוא התכוון לפגוע
במנהיגי המפלגות האחרות.״
מוסיף לעלעל בעמודים. משהה את העין
על כותרת, על חצי משפט. מדבר :״הוא
(אבנרי) לפעמים כותב עלי טובות. אתה
יודע למה? פעם בא אלי אחד מראשי
קהיליית המודיעין וסיפר לי בסוידי סודות,
שיש להם איזה חומר נגד אבנרי והוא
מבקש את הסכמתי להפעיל את חוקי־החי־רום
ולעצור את אבנרי. שאלתי אותו
לשם מה הוא זקוק להסכמתי, בתור אופוזיציונר.
אמר, שאם אני, כראש האופוזיציה,
לא אסכים, אעורר סערה בכנסת
ובזה אין להם עניין. אמרתי לאיש: ובכן,
דע שאני מתנגד בכל התוקף האפשרי ולא
אתן לזה יד בשום פנים ואופן ! לא יופעלו
חוקי חרום מסוג זה בישראל ! אם יש לכם
חומר נגד אורי אבנרי, אדבבקשה, תגישו
אותו לבית המשפט בישראל ותוכיחו מה
שיש לכם להוכיח, אבל אל תעצרו טל
פי חוקי־החירום.
״כך, באופן מפורש והדברים, אני מניח,
בדרך זו או אחרת, הגיעו לאוזניו של אורי
אבנרי ואולי יש בליבו, מלבד רגשות אחרים,
גס איזו הכרת טובה.״
עד כאן דיווחו של גולדשטיין במעריב.

המקרה אותר הזכיר ראש-הממשלד.
בראיון עם גולדשטיין אירע לפני כעשרים
שנה, בסוף שבות החמישים. היתה זו

ערב מיל חמת ששת־הימים ביקש בגין
לשוחח עם אבנרי באחד הפינות בבניין
הכנסת. בגין אמר שהוא מחשיב מאד את
ההשפעה שיש להעולס הזה על הדור ה צעיר
במדינה, וביקש מאבנרי להשתמש
בהשפעה זו כדי להרים את המוראל של
הציבור, ששקע אז בחרדה עמוקה.
אבנרי פרע את החשבון מייד לאחר
מכן. במהלך המילחמה, ומייד לאחריה,
הגיע אלינו מידע מוסמך על שורה של
פעולות, שהכתימו את טוהר הנשק היש ראלי.
כדי לשים להם קץ, פתח אבנרי

כנץ לוחץ את יד אפנדי כפתיחת הכנסת התשיעית
מימש מתמיד
התקופה בה ניהל מנגנון החושך, בראשותו
של הממונה על שירותי־הביטחץ איסר
הראל, מילחמת חורמה בהעולס הזה, ב ניסיון
להביא לחיסולו. בביוגראפיה שלו,
הממונה, שחוברה בידי הד״ר מיכאל בר־זוהר,
הודה איסר הראל בגלוי כי באותן
שנים ראה השילטון בהעולם הזה את ה אדיב
העיקרי של המישטר.
כדי להילחם בהעולס הזה הופעלו שיטות
טירור והפחדה, הוקם שבועון־רפש חדש
בשם רימון, שמומן בכספי תקציב ה ביטחון,
ונעשו ניסיונות לטפול האשמות־שווא
על עורכי העולם הזה. במיסגרת זו
נפגש באותה תקופה הממונה על שירותי-
הביטחון, איסר הראל, עם מנחם בגין,
סיפר ליו כאילו מצויות בידיו ידיעות ש־אפנדי
הוא סוכן סובייטי ולפיכד יש לעצרו
על פי חוקי־החירום המנדטוריים.
מובן שהטענות בפי איסר היו שטות
מוחלטת. אולם באווירת ההפחדה והחשד־
.פות של אותם ימים, שהביאה בין השאר
גם למאסרו של המזרחן אהרונצ׳יק כהן
באשמת מגע עם סוכן זר, לא היתד. זו
בעיה מי״וחדת לטפח החשדות־שווא. בגין
אומנם התנגד להטלת -מעצר מינהלי על
אבנרי. הוא תבע מאיסר להמציא לשם כך
הוכחות, אם יש כאלו בידיו, לוועדת החוץ
והביטחון של הכנסת או לבית־המישפט,
כפי שסיפר לגולדשטיין.
אחד מראשי תנועת־החחות מיהר להד
דיע על כך לאודי אבנרי. בסופו של דבר
לא המציא איסר הראל שום הוכחות, כיוון
שלא הקו כאלה בידיו, וכוונתו לעצור את
אבנרי על פי חוק דרקוני סוכלה.
.אולם יהיה זה שטחי להעריך את היח סים
בין מנחם בגין להעולס הזה ירק על
רקע מאורע שולי מעין זה. במשך שנים
ארוסות ישדרו יחסים מייוחדים בין עיתון
זה לבץ בגין. בגץ היה מאוד הוגן בהע רכתו
את העולם הזה, העניק לו ראיונות
בהרחבה. ייתכן שהיחסים ההדדיים שהת פתחו
בינו לבין אפנרי ינבעו מהעובדה
שאבינרי היה איש אצ״ל עוד לפניו, משנת
, 1938 ושבגיל 18 היה מזכיר הוועד־העלייון
של המפלגה הרביזיוניסטית (הצ׳ה) בארץ,

הפוליטיות, הוא מעריך שבגין חרד כמוהו
למוסר־המילחמה ולטוהר־הנשק, וכי הוא
מבקש את התערבותו המיידית בממשלה.
״איני יודע אם ואיך פעל בגין,״ מסכם
אבנרי פרק זה ,״אולם כל הפעולות שהת־רעתי
נגדן, מילבד אחת, הופסקו בעיק־בות
התערבות זו. מכל המעשים שעשי תי
בכנסת במשך שמונה שנים, נראה לי
שזה היה המעשה החשוב ביותר, מפני ש הציל
חיי־אדם ומנע זוועות.״
פעולה אחרת, שאבנרי לא יכול היה
אז למנעה או לתקנה: הריסת הכפרים
באיזור לטרון.
אגב, ביום שבו כונסה לראשונה הכנסת
התשיעית, הבחין בגין באבנרי, שישב בשורת
הח״כים־ילשעבר שהוזמנה לטכס ה פתיחה,
ניגש אליו, שם ידו על כתפו ולחץ
יאת ידו בחמימות.
הסיקור במעריב, שעל פיו העריך בגין
את כתבתו של אבנרי אודותיו במושגים
של ״דברים טובים, דברים רעים״ ,עושה
עוול לבגץ. אולם אסור לשכוח שזאת
הקתה תגובה ראשונית, עוד בטרם קרא את
הכתבה. מעניין היה לשמוע את הערכת בגין
על הכתבה עתה, אחרי שקרא אותה.
כשבוע שעבר, ערב ראש־השנה, נפ רדנו
לא רק מתשל״ז, אלא גם מאחד מ וותיקי
חברי המערכת.
מרסל זוהר (זוניס) הגיע אלינו לפני
כתשע שנים. הוא היה יוצא־דופן, מבחי נת
רקעו, בהרכב החברתי ־של חברי המערכת:
עולה־יחדש יחסית, מבוגר ממר בית
חברי המערבת, שהתקשה בשליטה
בעברית ושאת צעדיו הראשונים בעיתונות
בארץ עשה דווקא כהיום, בסאונה של
תנועת החרות.
למרות מה שנראה תחילה כמיגבלות,
השתלב מירסל במהירות. בחיי המערכת.
בצניעות, חריצות והתמדה, הוא הצליח
לפתח מערכת קשרים ענפה, במייוחד ב-
תחומי המישטרה והפלילים, קנה לבבות
ביושרו המקצועי ובאמינותו. רבים מ־הסקופים
של עתון זה בשנים האחרונות
הם פרי עבודתו של מרסל, כשגולת הסות רת
שלהם היתה חשיפת פרשת אלישבע
צ׳יזס, ימי שהייתה אהובתו החשאית של
שר־החוץ משה דיין.
בשנה האחרונה פגעה טראגדיה במשפח תו שיל מרסל. אשתו, לה נישא בגיל , 16
חלתה במחלה חשוכת־מרפא. הוא חילק את
זמנו ומסירותו בין עבודתו בעתון ובין
הטיפול פה. לפני כחודשיים התאלמן.

מרסד זוהר במסיבת הפרידה במערכת *
פרידה זמנית
בפעולה סודית, אך נמרצת ביותר, והביא
את המידע לידיעת ראש־הממשלה, לוי
אשכול, הרמטכ״ל, יצחק רביו וכמה שרים.
במייוחד סנה אל השר־בלי־תיק, מנחם
בגין. בפנייתו בכתב ובעל־פה אמר כי על
אף ההבדלים התהומיים בין השקפותיהם
* מימין לשמאל: הפרשן הצבאי של
העולם הזה, בנימין ממידרור ; מרסל זוהר ;
הכתב־חוקר משה מאור ; מזכירת המערכת
חנה גבאי; איש הארכיון אדם קלר
ומנכ״ל חברת העולם הזה אברהם סימון.

על רקע זה פרש מרסל מעבודתו בעתון.
אנו מקווים שזוהי פרישה זמנית בלבד
וכי מרסל יתגבר בקרוב על הבעיות ה־משפחתיות
וישוב לתרום את תרומתו ה חשובה
לעתון. משפחת העולם הזה תראה
פו תמיד חלק בלתי נפרד ממנה.

העולם הזה 2090

טנבים חעוניי
1 7 - 14411£1
טלויזיה 1״דת 14

¥א50

כהסכם־התעלה, ולחזק מדיד זו את ׳מעמדו
של קארטר, בייחוד כלפי הציבור היהודי.
על־ידי קבלת ׳המדינאי, פועל מנחם בגין
על כן נגד האינטרסים של מדיניותו.

סהר סוד׳

תוג 1 1ן י

של קארטר

הסתיימה החקירה

הנשיא קארטר עדיין לא הכריע בין כניסה לעימות
עם ממשלת בגין ובין פיוסה. החלטה כזאת צפוייה
רק בסוף אוקטובר.

נגד ח״כ אולמרט

הדבר יהיה תלוי בסקר־דעת־קהל שנערך
עתה בחשאי מטעמו, ושנועד לקבוע אם
ניתן לתקוע טריז בין יהדות ארצות־הברית
וישראל. אם יקבע הסקר כי הדבר אפשרי,
יפתח הנשיא יוזמה המבוססת על דו״ח
ברוקינגס, אחרת ייסוג מעמדותיו.

בגין יאמ?
את בן־גוריו!

בין מקורבי הנשיא, הבאים ממדינת ג׳ורג׳יה, איו
איש המצוי בעניינים יהודיים, בייחוד בחוגי היהודים
מניו־יורק, ומכאן ההיסוסים והסתירות של קארטר.

ראש־הממשלה מנחם בגין מתכוון להציג את עצמו
כממשיך דרכו של מי שהיה גדול יריביו הפוליטיים,
דוד בן־גוריון.

וגברי ג׳ר״ס יורשה

בגין עומד להשתתך אישית באזכרה
הממלכתית שתיערך לבן־גוריון בשדה־בוקר
ביום השנה למותו, יישא דברים לזכרו
מתוך שאיפה להציג את הליכוד כתנועתם
של ז׳בוטינסקי ובן־גוריון — תוך הדגשה
•מממשיכי דרכו של מייסד המדינה
נמצאים עתה כדטורות הליכוד.
בגין שואף ליצור לעצמו תדמית של מנהיג כלל
האומה ולא של מיפלגה אחת, וההתפייסות המתוכננת
עם בן־גוריון לאחר־המוות היא חלק משאיפה זו.

שר־הביטחון עזר וייצמן נפגע מפרשת מישחקי
המחבואים ששיחק שר־החוץ משה דיין, בעת שזה
חזר במפתיע לארץ בסוף השבוע שעבר, כשהיה
בדרכו לארצוודהברית. עזר לא הוזמן לפגישת
ההתייעצות שנערכה בין דיין לבגין בביתו של בגין
בירושלים, ולא הוכנס לתמונת המצב יותר מאשר
שרים אחרים בממשלה.

מקורביו של וייצמן טוענים כי יש בכך
פגיעה במעמדו של שר־הביטחון ולא
ביוקרתו האישית שד וייצמן, כיוון ששיטה
זו שד התעלמות משר־הביטחון
בהתייעצויות חשוכות הופכת את תפקידו
לזה שד שר־הצבא במקום שר־הביטהון.

הגיליון הבא
של ״העולם הזה״ יופיע, ביגלל החגים, באיחור
של 24 שעות. הוא יהיה מצוי למכירה
ברחובות תל״אביב ביום הרביעי בערב,
ובקיוסקים ברחבי הארץ ביום החמישי,
ה־ 29 בחודש, בבוקר. אותו לוח־זמנים יחול
גם על הגיליון שלאחר־מבן, שיופיע למחרת
שמיני״עצרת.

הגיליון הבא יכיל גם את הבחירה הקולנועית
השנתית של ״העולם הזה״ — ארבעת
הסרטים הטובים של תשל״ז, ארבעת הסרטים
הרעים, השחקן וכן השחקנית, שחקן־המיש-
נה ושחקנית־המישנה הטובים ביותר של
השנה.

דבוא דארה״ב
במיסגרת הניסיונות להביא לדו־שיח אמריקאי־אש״פי,
יגיעו לארצות־הברית שניים מראשי אש״ף, פארוק
אל-קדומי ושאפיק אל־חוט__ .

״מיצעד הלוחמים״
החלטתה שד הממשלה השבוע
להמיר את תוכניתו של ראש־המבד
שדה לקיים כיום העצמאות הבא
מיצעד צבאי בירושלים במיצעד שד
לוחמי המחתרות, מעוררת אך היא
התנגדות ציבורית ותגיע ככל הנראה
לכלל דיון בכנסת.
שודדי תוכנית מיצעד הלוחמים טוענים
כי כמיצעד מעין זה, אך אם
תשולב בו יחידה •טל צה״ד כדי לסמל
את שילוב דורות הלוחמים, יהיו לכל
היותר עשרה גושים והוא לא יימשך
יותר מ־ 20 דקות. לעומת זאת יהיה
צורך להשקיע בו חלק ניכר מהסכומים
כגדל ביטול רעיון המיצעד
הצבאי וכן לגייס אלפי אדטי מילואים
דאבטחתו.
הפעם יגיע גם צברי ג׳ריים, פלסטיני שגדל
בישראל, שהוויזה האמריקאית נשללה
ממנו בפעם שעברה כאשר נתברר כי
מקום־הלידה שונה בדרכונו. ג׳רייס יקבל
אשהה כדי להופיע בכנס ציבורי.

מ שט רת מחו! ת״א
ניצב

הביקור הפא1אמ -
שער >וצמ של בגין

לא מן הנמנע שטיומקין, שהוא איש שדה שבא
למישטרה משורות מישמר־הגבול, יקבל את תפקידו
של איבצן כמפקד מחוז הדרום.

ביקור המדינאי הפאנאמי בישראל נועד,
כמובן, להפגין כעקיפץ את תמיכת ישראל

עתה יועבר חומר!החקירה ליועץ־המישפטי,
שיצטרך להחליט אם וכיצד עדיו לפעול
נגד אולמרט ואם יש מקום לבקש מהכנסת
את הסרת חסינותו.

במישפט דיבה אחר, זה שהוגש עד־ידי
הקבלן בצלאל מזרחי נגד העיתון ״הארץ״,
ביקש עורך ״הארץ״ גרשום שוקן,
בכתב־ההגנה שהוגש על־ידי פרקליטיו.
למחוק אותו מרשימת הנתבעים בטענה כי
״אין יסוד לתביעה נגדו, כיוון ששהה בחוץ•
לארץ כעת פירסום הכתבות נגד מיזרחי
ואין לתובע עילה נגדו.״

קצין צהיל שמתח
ביקורת -לדין
קצין צה״ל בדרגת סגן, המשרת ביחידת סיור
מובחרת, הועמד לדין משמעתי בעיקבות ראיון
שנערך עימו לשבועון צה״ל, במחנה.

במיסגרת הראיון סיפר הקצין על ביזבוז
תחמושת באימונים ואת. דבריו ניתן היה
לפרש כביקורת על שיטות אימונים
ביחידתו. הוא נשפט, וקיבל נזיפה.

ייאכדיה״ יהפוך
מועדון סגור
בעלי רשת מלונות ״דן״ הופכים את מלון
״אכדיה״ בהרצליה שבבעלותם למועדון
חברים סגור ואכסקלוסיבי.
הכוונה היא לשריין מקומות חנייה עם שמות בעלי
המכוניות במקום, ועוד רעיונות למשיכת החוג
הנוצץ לבוא למועדון. כן יוקמו במקום עוד שישה
מיגרשי־טניס ומיתקני יוקרה רבים.

איבצן יתמנה מפקד

כעתיד הקרוב כמפקד מישטרת
מחוז זה, כמקום ניצב משה טיומקין.

ביקורו של שליט פאנאמה בישראל, בשבוע הבא,
מעמיד את המדיניות הישראלית במצב פאראדוכסלי.
ברגע זה עומד הנשיא ג׳ימי קארטר במאבק הגדול
הראשון של כהונתו, ביגלל חתימתו על הסכם
המחזיר לפאנאמה את התעלה, שהיתה עד כה תחת
שילטון אמריקאי. מתנגדי ההסכם גורמים. חזקים
ביותר, בקונגרס ובציבור, מתנגדים להסכם זה,
ועורכים התקפת־מחץ על הנשיא.
ככל שתיחלש עמדתו של הנשיא בעיקבות מאבק זה,
כן תקטן יכולתו להיכנס לעימות עם ממשלת־בגין
בעניין הפלסטיני. לבגין יש, על כן, אינטרס בהגברת
ההתקפה על קארטר, כוחם של מתנגדי ההסכם
בציבור האמריקאי.

מחלקת החקירות של המטה־הארצי של המישטרה
סיימה את החקירה בתלונות שהגישו הפנתרים
השחורים נגד ח״כ אהוד אולמרט, בהן האשימו אותו
באיום ברצח, בניסיון הדחה לעדות־שקר ובהוצאת־דיבה.
הפנתרים הגישו תלונה פלילית למישטרה
נגד אולמרט על הוצאת דיבה במקום תביעה פלילית
פרטית, כדי שהיועץ־המישפטי־לממשלה יגיש את
התביעה נגד אולמרט.

אולמרם, מצידו, עדיין לא הגיש את כתב־ההגנה
במישפט הדיבה האזרחי שהוגש נגדו על־ידי האלוף
(מיל ).רחבעם זאבי, למרות שחלף הזמן הקבוע לכך
על פי התקנות.

מעורר וזתגגדות

הוכנס ל חזונ ה

טענה כי זהו חלק מהסכום שעליו הימרו החשודים.
יחד עם קליש נעצרו עוד תישעה מהנוכחים בדירה.
הם הוחזקו 48 שעות במעצר באבו־כביר ושוחררו
ביום השישי בערבות על־ידי שופט המעצרים.
החשודים, שכולם אנשי־עסקים מכובדים, הצליחו —
באמצעות פרקליטיהם — למנוע דיון באולם
המעצרים ועל־ידי כך למנוע גם את דליפת הידיעה
לעיתונאים.

נעצר מנהל
מכבי -פו
מנהל קבוצת הכדורגל של מכבי יפו —
קליש איינשטיין — נעצר בפוך השבוע
שעבר בפשיטה שערכו אנשי היחידה
המרכזית בדירה בצפון תל־אביב.
קליש, שהיה בעבר שחקן בקבוצה היפואית, נעצר
בעיקבות מידע אנונימי שהגיע לידי הבלשים על
מישחקי־קלפים בלתי־חוקיים שהתנהלו באותה דירה.
בחיפוש שנערך בדירה נתגלו 5,380 דולאר והמישטרה

גולדה* בגין ורביו
>ול מיסמר אחד
ליטוגרפיה אמנותית הנושאת את
חתימותיהם של ראש־הממשלה מנחם
בגין ושני ראשי הממשלה שקדמו לו,
גולדה מאיר ויצחק חבין, תימכר תמורת
25 אלך לירות שיוכרו כהוצאה
פטורה ממס.
השלושה חתמו על ליטוגרפיה של
צילום האנדרטה לאוגדת-הפלדה ב*
ימית של ישראל גודוביץ, אשר נחנכה
במלאות עשר שנים למילחמת ששת•
הימים.
ההדפס עם חתימות ראשי־הממשלה,
וכן 124 עותקים נוספים, יימכרו לקהל
וההכנסות יוקדשו להשלמת האנדרטה
בימית ולתערוכת הגבורה וההנצחה
שתיערך כמיסגרת חגיגות שנות ה שלושים
למדינה.

גם שלישית ״שוקולד מנטה מסטיק-אומרת

פו&וס דיר >׳>קנסזן

העולם וזזה 2090

אל תצפה שכל בעיותיך תיפתרנה בנת־אחת.
תן לאדם הקרוב המסייע לך, זמן
מספיק כדי להצליח במשימתו.
מצבך הכספי
ישתפר׳ אך תאלץ לפקוח
עין על שותפיך.
אתה רואה את עצמך
כנושא דגלה של ה-
האמת המוחלטת, ו1ולו

אינך מתחשב באמי תות
של אחרים. נחג 1 21מרס -
חבנח בזולתך. אותו 20 באפריל
ברנש הנוהג לחקניטך
בקביעות — התעלם ממנו לחלוטין. תגובה
זו תביא לכך שגם התנהגותו תשתפר.
הצטברות יתר של עצבים, עלולה לגרום
לך להתפרץ ולהזיק לעצם!־ .גלולות אר געה
או מנוחה בבית־הבראה
ישפיעו עליך
לטובה. נטייתו הטיב־עית,
להמר על דברים
חסרי סיכויים של ממש,
עלולה להפילך השבוע
בפח. פקח עיניו ותישמר.
מחלה קלה עלולה
לפקוד י את ביתך.
במישור הרומנטי מוסיף
הכל להיות פורה.

השבוע יפה להשלמת עיסקות כספיות
ולחתימת חוזים הנוגעים בנכסי דלא־ניידי.
אם אתה מתכוון
לעקור למקום מגורים
חדש, עליך להגיע
השבוע לכלל החלטה
מחייבת. הישמר לבל
יושבתו תוכניותיך המעשיות
בגלל עניינים
שבלב. גם אם הדבר
יגרום לך למתח נפשי.
דבר״מה הקשור
למיספר 7יביא לך
מזל באמצע השבוע. לבשי בגדים באדום.

תאוחיס

רצוי לו לשוב ולהיצמד אל ידידיך היש ניס
המתגעגעים לחברתך,
לידס תרגיש טוב
יותר. עליך לשכוח את
חילוקי־תדיעוח שאירעו
ביניכם לאחרונה. ידי־דיך
יקנו לך ביטחון
שחסר ל ו מאוד בימים
טרופים אלה. הגיע הזמן
שתפסיק לנדוד
( 2בספטמבר ־
22ב או ק טו ב ר
ממקום עבודה אחד לשני.
חשוב על עתידו.

? <391

מאזניינ

גם השבוע תוכל רק להסתדר אם תשמור
ע לעצמך ותיקח
את עצמך חזק-חזק
בידיים. שתייה מופרזת
עשוייח לקלקל לך
עניין שאתה מתכנן
מזה זמן רב, גם פגישה
עם ידיד טוב וח ]11|11
שוב
עשוייח להסתיים
22ב או ק טו ב ר
בנובמבר -במריבה, מטעמים דו71
מים.
איש בעל-חשפעה
מוכן לעזור בתנאי שאתת
תדע להשיב לו בבוא הזמן בחיוב.

אל תחשוב

שלון!
22באזמסט -
22ובספטמבר

מאמר השנה
הטאנגו־ ,איש העונד, תשל״ז׳ (העולם
הזה )2088 הוא לדעתי מאמר השנה. אין
זו רשימה עיתונאית רגילה, אלא מסה
יסודית ׳ועמוקה המבוססת על מחקר שק רני,
וכתובה בצורה מרתקת, מושלמת
במיבנה ובסגנונה. נותחו בה, בעין פקוחה
ובמוח מבחין וחושב, האירועים החברתיים
והמדיניים שהיו אבני־דרך בדרכו של
מנחם בגין ואיתו הרוויז״וניזם, אצ״ל
ותנועת החירות עם סד הכרוך בהם בתול דות
היישוב ומילחמופיו, המילוליות ודי־ממשיות.
קראתי
את דברי אורי אבנרי בנשימה
עצורה, וחוויתי שוב את האירועים המס עירים
שעברו עלי
ועל עוד אלפים כמוני
בדרך האופיי נית
של ילדי הארץ
בני גילי מימי ה מנדאט
הבריטי על
ארץ־ישראל: הגנה
(או אצ״ל) ,צבא
בריטי (או פלמ״ח)
וצה״ל. אני מזדהה
הזדהות גמורה עם
כל מה שנאמר ב מאמר
הזד, על לק חיו
המדיניים.
נכונה ההערה ש־ההגייה
המיזרחית,
שהייתה ראש מעייניהם של חלוצי הדיבור
העברי ׳והיא מיטב ׳תפארת מורשתם של
היהודים הספרדים ויוצאי תימן, הגייה
זו הולכת ונזנחת בימינו עקב מניעים
פסיכולוגיים וחברתיים גלויים ועלומים.
חוקרי לשון ימינו מודעים לכך, והתופעה
הזאת נדונה בוועידה האחרונה של האגודה
הישראלית לבלשנות שימושית (איל״ש),
וכן בקונגרס העולמי השביעי למדעי היה דות.
אסיים
במעשה שהיה: יום אחד, בביקורי
באקדמיה ללשון העברית, היללתי
אחת הפקידות, נערה שחרחורת חיננית, על
הגייתה דמצויינת ובייחוד על חח׳ דהע׳
שלח, .סייח, אתה משבח את דיבורי,׳
אמרה, ,אבל אילו ידעת כמה מציקים לי

נהניתי הנאה מרובה מקריאת המחקר
המאלף על איש־השנה. בזכותכם התחלתי
את השגה כשנה טובה.
אריה מרצ׳ינסקי, תד-אביב
אבנרי טוען בי עלייתו של מנתם בגין
לשילטון הייתה בלתי-ינמנעת וצפויה מראש.
אם הוא כל־בך משוכנע בגך, מדוע לא
סיפר זאת לקוראי העולם הזה גם לפני
הבחירות ו
מ. רוט, חולון
מרבבות הצילומים המוצלחים של ראש־הממשלה
הדפסתם דווקא בשער העיתון
צילום זוועתי עד אימה, וזה אומר דרשני.
אינני מאמין שזה מיקרה, וזה דורש הסבר
מ כס ברצוני להדגיש שאינני חבר הליכוד
ואינני מזדהה עם דרכו הפוליטית של
ראש-הפמשלה. אינני מזדהה גם עם די-
עות״ו של העולם הזה, על אף שאני קונה
אותו מדי שבוע. ברם, בבחירתכם השנה
במר בגין באיש ־השינה, קלעתם בול.
יוסף פליגלמן (כנפי) ,תל־אביב
ס תמונת בגין בשער גליון ראש־׳השנה
היא ציור ולא צילום. הציור נעשה על־פי
תמונה של הצלם מיכה ברעם, שצולמה
זחן קצר אחרי הבחירות.
במוסף הארץ מיום 17.6.77 פירסם מר
חביב כנען כי מר מנחם בגין נאסר
ב־ 1.4.1942ב־ 26.6.77 כתבתי למר בגין
מיכיתב קצר. בענייני דיומא, ובין השאר
כתבתי בו כי ״התאריך של המאסר מד.־
1.4.1942 אינו נכת, היות שראיתי את
מר בגין בקבוצת האסירים (אטאפ) במשי-
בין בש׳נת 1938 או — 1939 אך לא מאוחר
יותר, כי ב־ 31.11.39 שוחררתי מהילאגר
ויצאתי לחופש במוסקבה.׳׳
קיבלתי ממד בגין תשובה על העניין
שעוררתי, אבל על עניין תאריך המאסר
לא הגיב פר בגין. עכשיו אני רואה
בהעולס הזה ( )2088 כי מר בגין נאסר
בכלא וילנה ב־. 1.4.41
ב״חילכות עדות״ ,אם עדים אחרונים
טוענים ״עימנו הייתם״ ,נעשים העדים
הראשונים עדים זוממים ונענשים על
עדות-שקר• רצוי ־שהעיתונות לא תאבד
את האמינות, כי חז״ל קבעו :״מילתא

למרות העובדה שאסור לך לסמוך על
אלה המציעים לך
הצעות מפתות, השבוע
יתחיל תהליך
שיקום כלכלי, לאלה
מכם, שתיו שקועים
בצרות כספיות רציניות.
בייחוד טוב סוף
השבוע ובמייוחד יום
21 בדצמ בר ־
ו׳ .יום שלישי אינו
19 בינואר
מתאים לרומנטיקה :
יש בו יותר מדי השפעות
עוינות. רצוי גם שתעסוק בספורט.

לאחרונה חלה נסיגה בעסקיך, אבל לעומת
זאת נחלת הצלחה
במישור
לא־נורמלית
הרומנטי: הרומן אותו
התחלת לנהל לפני
זמן מה, יימשך, אבל
אל תחשוב לעצמך ש הוא
רציני. אתה תחזור
בסופו של דבר אל
אשתך. השאלה היא
20 בינו א ר -
_18 בפברואר
אם היא תקבל אותך _ _

מחדש. וזו תהיה בעיה.
בת דלי פגישה מיקרית בסוף השבוע תש נה
את מהלך חייו בחודשים הקרובים.

כל־כך להגיע לליבה.
צריו להתאמץ בשביל
לפצח אותה, מה עוד
שהיא מבינה עד כמה
אתה רב־צדדי והפכפך.
על־כן תצטרך לחזר
אחריה ובעיקר — להראות
לה שוב כי
אינו כה ממוכן ובל־תי־יציב
כפי שהיא חוששת.
לך, בת בתולה,
בידקי היטב לפני קניה.

1ן ש 11

סו!11

זכית בהצלחה — ואתת עתיד לזכות
בכמה נוספות. זכור,
כי תדמיוו והמקוריות
חייבים לשמש נר לרגליך,
הרבה יותר מן
הזהירות והתיכנון הקפדני.
עם זאת, אל
תתעלם מדרישות הרגע
ודאג לא לריב לחינם
עם ידידיך ומכריך.
רכישת דברים יק-
רי־ערך כדאית השבוע.

אט־אט אתה יוצא מן הדיכדוך הבלתי
רגיל בו שקעת לאח רונה.
עדיין לא יהיה
זה שבוע טוב באמת:
כדי שזה יבוא, עליך
להכיר שורה שלמה
של אנשים חדשים, ואינך
עושת מספיק בכיוון
זה. אבל בעניי־ני־עבודה
ובענייני־בי־ג
: 1 2נובמבר ־
20 בדצמבר
לוי אתת תתרגל למצב
החדש. כדאי שבחיים
תקבע לך דפוסים נעימים וטובים יותר.

פגישה בלתי־צפוייה תהפוך אותך לפזרן.
לטוות ארוך זה לדעתך.
מצפים לך ימים
קשים. חברה לעבודה
החלה מגלה כלפיך סימני
התעניינות — אל
תפנה לרז עורף. הקדש
לה תשומת־לב, כי בסופו
של דבר, זה יש תלם
לך. צפוייה לך
21 ביוני -
20 ביולי מאדם נפש עוגמת אשר חשבת אותו חבר.

מכתבים

חלאות וכאב־הלב שגברו עד כה, הופכים
לסיוט. אתה רוצה להשתחרר
מכל הטרדות
הקטנות וממש
כמו אריה הנלחם בקורי
עכביש, אינך
מצליח לצאת מן ח-
סבן. במיקרים כאלה
אדם מפסיק פעילות,
יושב בשקט, אוגר כו19
בפברואר
20במוס
חות חדשים. זה אמור
לגבי ענייני הלב והרגש.

ז׳בדטינסקי והופמן ברינה 1933 ,
פוזה נאפוליאונית
הוריי ודורשים ממיני להפסיק עם הה׳ והע׳
האלה, שירשתי מהם! הם מפחדים שזה
חיק לי לשידוד.׳
ד״ר ראובן סיוון, ירושלים
• הד״ר סיוון ( )65 הוא מחנך ובלשן,
חוקר, עורך ומתרגם של ספרי לימוד
ועיון בתחום הלשון.
...מאיטרו של אורי אבנרי על אי׳ש־השנד,
מנחם בגין הדא יצירת מופת החורגת
מתחום הז׳ורנאליפטיקה. מן הראוי היה
שמר אבנרי ירחיב את היריעה, ויחבר
ספר על פי אותן מתיזות שהעלו! והוכיח
במאמרו זח. בטוחני שספר כזה יהווה
תרומה חסרת־תחליף להבנת התהליכים
ההיסטוריים ׳והחברתיים שעברו על המדינה
בשלושים ישנות קיומה ועד היום.
יוסף פלד, רמת־גן

דעבידא לאגדויי לא משקרי בה אינשי״,
ושלא תצא מזה תקלה.
אינג׳ינר אלכסנדר זרחין, תל־אביב
בכתבתכם המאלפת על איש־השנה הת פרסמה.
תמונה שבה נראה זאב ז׳בוטינסקי
מקדש את דגל בית״ר במיסדר של סניף
בית״ר בפולין בשנת , 1938 כאשר לידו
׳ניצב אדם קרח ׳וגסד־קומה, שידו נתונה
בפוזה נאפוליאונית בתוך מיקטורנו. האם
אין זה הרוצח־״ ביניטו מוסוליניו ואם
כך, מד, לו ולמיסדר סניף בית״ר בפולין ז
חנה שטרן, הרצליה
• למרות הדימיון החיצוני אין האיש
הקרח שליד דבוטינסקי (ראח תמונה)
אלא הד״ר יעקב הופמן, מייסד סניף בית״ר
(המשך בעמוד )8
העולם הזה 2090

כספומט
עולם הסחר של שרות, הבנק-לרשותך בשוה החדשה
אלו נפלאות צופן לנו המחר?
ההתפתחות המדהימה בענף האלקטרוניקה
והמחשבים מאפשרת לבצע, בבר היום, דברים
שנחשבו עד לפני זמן קצר, כשייכים לעולם
הדימיון. למשל — ביצוע פעולות בנקאיות
שונות בלחיצת בפתור!
בקרוב מאד יהנו לקוחות בנק לאומי ובנק דיסקונט
משרות חדשני ומתוחכם, ועם זאת — פשוט ביותר.
לחיצת כפתור — ואתה מקבל את היתרה בח שבונן.
לחיצת בפתוד — ובידך כסף מזומן.
לחיצת כפתור — ואתה מפקיד בסף בחשבונך

כספומט, השרות האלקטרוני החכם, הוא תוצאה
של שיתוף פעולה בין שני הבנקים הגדולים, בנק
לאומי ובנק דיסקונט. עם הפעלת הכספומטים —
ייפתח בפניך עידן חדש ומודרני של השרות
הבנקאי — עידן של יעילות, נוחות ואפשרויות
חדשות.
ב־ 50 נקודות ברחבי הארץ, יועמדו השנה
לרשותך כספומטים, שיפעלו בבל שעה משעות
היממה.

שנה טובה

העולם הזה 2090

המראה הגבר
חלוקי הבית והפיז׳מות של ^ £10 הם בגדי־אירוח
מושלמים. לבחירתך מבתר דגמים, לכל טעם ולכל
גיל, מכותנה, פוליאמיד או צמר. להשיג בכל חנויות
ההלבשה המובחרות.

מכתבים
(המשך מעמוד )6
הראשון; בריגה. בירור נוסף העלה כי
התמונה צולמה בשנת , 1933 בעת ייסוד
הסניף, ולא בשנת .1938

כית פתוח ומתוח
בעניין הכתבה על הבית הפתוח של
ראש־הממשלה (העולם הזה .)2086 לפגי
ה־ 17 במאי היד ,״הבית הפתוח״ מעין
מיפגש אינטימי בין ראש האופוזיציה
;מנחם בגין לבין ידידיו וקרוביו, ביו קול־גים
בין ידידי המישפחה• אולם אחרי וד 17
במאי השתנה המצב. מנחם בגין הפך

ארץ שהיא; לא שיניתי את שמי כמה
פעמים ! לא ביקשו להסגיר אותי בגלל
עסקים מפוקפקים. נוסף לזה, אני אזרח
משנת 1936 בארץ, לחמתי בארבע מיל־חמות
ואני אפילו מדבר עברית (גם צר פתית,
גרמנית, אנגלית וקצת ספרדית).
אבקש, אם כך, להתייחם להצעתי בכל
הרצינות הנדרשת.״
ראלך הלינגל, מהנדס, תל־אביב

כלב לפל עיוור

בעיתונכם התפרסמה כתבה תחת הכות רת
״העיניים של העיוור״ (העולם הזה
,)2084 שבה נאמר כי כלב־הנחייו! חיוני
לעיוור אך רכישתו היא מותרות למי ש אינו
נכה־צה״ל, ובהמשך הכתבה נאמר :
״אם יקום לה יורש ׳תיפתר אולי גם
בעייתם של נפגעי העיניים האזרחים ש רובם
נתמכי סעד והשימוש בכילב־נחייה
עבורם הוא בבחינת מיותרות.״
הרשו לי להעיר כי השירות לעיוור
במישרד־הסעד עוזר לכל עיוור להגביר
את ניידותו, ולמטרה זו מסייע בידו לרכוש
כלב־נחייה. עיוור המבקש בלב־נחייה נשלח
על־ידינו לבית־ספר בארצות הברית ולאחר
שהייה של ארבעה שבועות הוא חוזר אר צה
עם כלב־נחייה. ההוצאות הכרוכות ב כך
מכוסות על־ידי השירות לעיוור. עיוור
המחזיק בכלב־נחייה מקבל קיצבת מיחייה
חדשיית ׳וכיסוי הוצאות טיפול רפואי יוכרו׳.
עיוורים המעוניינים בכלבי־נחייה מתבק שים
לפינות אל השירות ׳לעיוור במישרד־הסעד,
וייענו בהתאם.

א. י .סוקוליק

מציע חלוקים
ופיז׳מות לילדים
ולנוער מגיל 4עד .16

מציעה טוב יותר

הקיץ

ק 1ירו 1ע י 0לי...

בבי תנו הו ת קנ ה מ ערכ ת אונרור
ה מ צננ תאת האויר החם המצטבר
בין התקרהו הר עפים.
המת קן פו ת ח ומיוצר במפע לי

שואבי ויס

וצורך מינימום ח שמל, גם המזגן
עובד כראוי ו מו פ על ב ת די רו ת

ראש ־ממש ל ת ישראל ואז׳ כטוב ליבו ב ניצחון׳
הכריז כי ימשיך את מדיניות
הבית הפתוח שליו. זאת זזיתה שגיאה
טאקטית ממדרגה ראשונה.
בגין היה צריך לדעת כבר אז שתיווצר
נהירה מטורפת שד אנשים לביתו מדי
שבוע, שייגרמו מהומה ואי־שקט וחרדה
לשוימדי־ראשיו ועוזריו (טיפשות היא ל האשים
אותם בהתנהגות בלתי־נאותה —
כיצד, לדעתו של כותב הרשימה, צריך
להתנהג שומרו ישל ראש־הממשלה בשעדר
של אגשים בלתי־טוכירים צובא על פתח
ביתו י).
אין זה נאח לראש״הממשלה שתיירים
וסתם ארחי־פרחי יעברו ויסתכלו עליו כעל
מוצג מוזיאוני נדיר. בטוחני שלימנחם
בגין בעל הנימוסים לא יגעים כלל לשמש
כאובייקט ללטישת־עיניים חסרת־טעם.
— •-י- -י י• *1—11 יו — 11 וגו* וויו זגין״״1
ישל השפלה ואי־געימוית לראש־הממשלה.
אין להאשים את שומרי־ראשו, הנמצאים
במתח בלתי־פוסק, אלא דווקא את תמי מותו
וטוב־ליבו של מר בגין.
יוסי ורטר, תל־אביב

השוטרים איכס מלאפיס
קשה להאשים את שוטרי מישטרת ישר אל
בסטיד. מוסרית, כאשר כמעט כל ישר אלי
לישראלי הוא מאפיה.
כל ישראלי שני וחמישי הוא גנב חובב,
והיחס של הישראלי לזולתו הוא יחם של
גסות, זילזיול ואי־התחשבות הנובעים מאגו־איזם
קיצוני, שינאת האדם, ריקנות רוח נית,
שיעבוד לתאוות הכסף והכבוד והת־

אין סכנה
מאמרו של אורי אבנרי ״העיתוזנות״
(העולם הזה )2087 מאכזב למדי. ניכרת
בו תזוזה ימינה, עם עלייתו לשילטון שיל
מנחם בגין. סמל הלאומנות הקיצונית
והקנאית וניסיון הססני ״לתקן״ את ההיס טוריה
החדשה שיל המדינה.
האס יש סכנה לעם ולמדינה משילטון
מנחם בגין י לדעת אבנרי אין שום סכנה
כזו. הנה אני קורא באותו מאמר :״כאשר
הגיע מנחם בגין לשיילטון היו שדיברו
על סכנת 0זא 1111ד ב 1 /ד 5 0דד 0ן0
(הליפה בתלם, השתלבות במימסד. א.פ).
של כלי־התיקשורת. אין 0 1 0 £ 1־
.30£17\ £ 7 0 £ 1 0בוודאי שאין.״
האומנם אין? הנה אני קורא את ההיפך
מזה :״התיזמורת מנגנת מנגינה אחידה.״
כמו במדינה טוטאליטארית? אבנרי שולל
קביעה זו. אצלנו, הוא גורם עיתונות
כל-כך חופשית.״
אליעזר פומרנץ, נהייה

תכנון וייצור מפוחים ומערכות אורור

• הקורא פומרנץ הוציא חלקי־פסוקיס
מהקשרם, כדי להוכיח את התיזה שלו.
אס יקרא שנית את המאמר במלואו, ייווכח
לדעת שטעה.

רח׳ גבורי ישראל 105

נחלת ־ יצחק ׳ ת״א
7 0 2ג 2 5

מנהל השירות לעיוור,
מישרד הסעד, ירושלים

הרות על הפאר החיצוני. השוטרים אינם
מלאכים זכים. גם הם ישראלים״ ובתור
שכאלה הם עלולים להידבק בנגע השחי תות
המקובלת.
השפל המוסרי המבייש של הישראלי מת בטא
בכל תחומי החיים, החל ׳מצפירות
(להודיע חגיגית על הופעתו במכוניתו),
השמעת מוסיקה בעוצמה המרעידה את כל
קירות השכונה (גם בשעות המנוחה אחר־הצהריים
וגם אחרי חצות) ,וכילה בהשלכת
כיל מיני פסולת לחצר, לחדר־המדרגות יול־רחוב
וניקוי שטיחים מזוהמים מעל לראשי
הולכי־הרגיל. החיים בארץ נעשו מגעילים
עד לבלי שאת.

ז. ישר, חומן

לקנות את אל־על

כך עדן לבורכומט

את הימיכתב הבא שלחתי למר בן־ארי,
מנכ״ל אל־על :
״שמעתי שיש הצעה למכור את החברה
לגורמים פרטיים. אבקש להביא אותי בחשבון
כלקוח. לא היו לי הרשעות באיזו

הוויכוח על החנינה שניתנה ליהושע
בן־ציון הניב, לפחות בשלושה מיקרים,
פירושים משונים ביותר. השופט העליון
לשעבר, שלמה ברנזון, מתקיף את מבקשי
(המשך בעמוד ) 10
העולם הזה 2090

שנה טובה איציק,
טוב שבאת לבקר .
יהיה לך מה לספר לחברת
בניו-יורק
החבריה בניו־יורק אולי שד לא שמעו על ״התוכנית הדולארית־ של
.בנק ״טפחות׳־ .תוכנית זו נהנית מסיוע הממשלה והסוכנות היהודית.
כל כוונתה ומטרתה של התוכנית לעזור לישראלים הנמצאים בחרל
להגיע לדירה משלהם בשובם לישראל .״בתוכנית הדולארית״ של בנק ־טפחות״ אתה מפקיד דולארים
בחשבון חסכון הנושא ריבית מצטברת בשיעור של עד 80/0לשנה.
מתום 3ישנים לחסכון מובטחת לך גם משכנתא גדולה לה אתה זכאי בכל מקרה. ברגע בו
תבוא לממש את חסכונותיך לרכישת דירה. משכנתא זו ניתנת לך בתנאים יוצאים מן הכלל.
ובנוסף על זכויות אפשריות אחרות המגיעות לך.

על זאת. ועל יתרונות רבים אחרים המובטחים לך ב״תוכנית הדולארית־תוכל
לשמוע בסניפי בנק ״טפחות״ .וכן לקבל מידע באמצעות הדואר.
שלח נא את התלוש המצ״ב ותקבל בדואר חומר הסברה וטפסי הרשמה,
ללא התחייבות מצידך.
נ0ח, 800 2זסז־ו^זפז
כתובתנו בניו־יורק היא1< :ז/-¥0״\^6ו

10017

761

212

697-5020

טפחות
בנ ק נז שכנתאוח לישראל בע״נז

מכתבים
(המשך מעמוד )8
החנינה. הכיצד י האם אפשר לפסול את
ניסיונו *של אדם לבק שן לבקש מותר
לכולם. אך לרבים צריך לסרב•
שר־המישטרה לשעבר, שלמה הילל,
ביקש ממנחם בגין שיפסול את עצמו
מלכהן כשר־המישפטים, מפני שהיה פעיל
בעניין החנינה לבן־ציון גם מקודם. כלו מר:
אם היה הח״ב מנחם בגין סבור כי
נעשה מעשה לא צודק או לא אנושי,
הדבר פוסל את ראש־הממשלה בגין מלתקן
את הדבר. הדי זה ממש גן־עדן לבורסוניס
למיניהם.
אך גרוע, מסולם הוא סגן־השר יורם
ארידור, הרוצה להציל את בן־ציון ממלאך
המוות המאיים על כל האסירים, כי אין
להשיג בבתי־הכלא חובש תוך עשר דקות.
אסור -שתהיה תחנת מעצר ללא שוטר־חובש.
עצירים הנחשבים על פי החזק
חפים־מפשע, זכותם קודמת לזכות האסי רים,
אבל גם הם ראויים לחופש. ביית־הסוהר
מטיבע־ אינו מקום בריא, ויש
לצפות לתקלות כפי שאירע כבר לא פעם.
ארידור גם מזכיר את תוחלת החיים ה קצרה
שריחה צפויה לבן־ציון בכלא. האם
מפקפק מישהו שבית־הסוהר מקצר את
תוחלת החיים -של כל יושביו?
בסך־הכל. המחיש הוויכוח תצוגת חוסר
מחשבה מחרידה מכל הצדדים.
פ. כהן, בנימינה
בעזות־מצח חסרת־,תקדים העז יהושע
בן־ציון, בצאתו מן הכלא, לתבוע שיערכו
לו מישפט חוזר. מי שתובע מישפט חוזר
צריך לקחת בחשבון שבמישפט כזה יכולים
להרשיע אותו שוב ולהחזירו לכלא. ומה
יהיה אז ן האם גם אז יבקש אותו אומלל
מיסכן רחמים על חייו מפעיל את מכבש
הפרוטקציה כדי 1שיתנו לו חנינה שנות?
אסתר אוריון, פתח־תיקווה

•הלומים לנצח
בכתבתו של יגאל לביב ״הסכנה האמי תית
— הפשע המוגן״ (העולם הזה )2086
ייחסתם לארנו ארנסט לייזרוביץ מעשים
שונים, וכן פירסמתם את שמו בצל שמו תיהם
שיל יעקב׳לה כהן, מנטש רלנסקי.
הכתבה ליד תמונותיהם של אנשים ש עליהם
נכתב רפות בעיתונות הישראלית
במשך החודשים האחרונים כראשי הפשע
המאורגן, מטרתה היונה להדגיש את מע מדו
של לייזרוביץ בעולם הפשע המאורגן.
לייזרוביץ נדהם למשמע הנאמר בכתבה.
ה״עובדות״ המובאות בה הן בדיות שאין
להן עם המציאות ולא כלום, שהרי אילו
טרח הכותב או עורך העיתון לבהוק את
ה״מידע״ לאשורו, והיתד. זו לכל הדעות
טרחה הקשורה במאמץ מינימלי, היד. מגיע
למסקנה כי אין לו כל שחר.
ארנסט לייזרוביץ לא שיחרר ולו מיש-
לוח אחד של אבני־חן, וממילא לא ניצל
מטבע זר שכביכול הוקצב לו על־ידי האו צר,
לא החזיר לבלגיה אבנים יקרות שלא
ייבא, וממילא לא קיבל חזרה מאחיו ולא
מכר בשוק השחור מטבע זר שלא קיבל.
ארנסט לייזרוביץ לא שיחד ואף לא
ביקש לשחד פקיד כלשהו, וממילא לא
הוציא מחשבונו מדי חודש סך של 40,000
לירות כפי שנאמר, כיד הדימיון הטובה,
באותה כתבה.
עו׳׳ד יוסף שטיינמן, תל־ אביב

טעות לעדלס צודקת
בעלון ידיעות עכו מצאתי
הבא, במודעה החתומה על־ידי
עכו ישראל דורון, שבה הוא
הקמת אגודת ״הגליל המערבי״
מטרותיה :

את הקטע
ראש־העיר
מכריז על
ומפרט את

בימים אלה מ סגל ת האגודה. בנושאי הבאים

קדוםהה תי ש בו ת ב אזו רי םשגג וא >ן.

ג. וירוז ה ק לי קהוהה בני ה ש ^ זונ ^ ת קנ קירים .
משב חו ת ו תי קו ת ו קו לי ם
ל מגו רי ם בגליל המקד בי.

ח ^ 1ד? מרכזהארץ

ג בי תו ח שרות* מקתר. א ר בו תוה בו ר ק*•
הקלאדאתה בני ה ב אזו ר קל לוו ה מ קו בלת
במד בז הארץ.

׳כמה טוב כשראש־עיר מודע לבעיות העיר.
מאיר
בן־ארי, עכו
העולם הזה 2090

ור? 1 *8״*8*1

למי מאותתת

החעשוו 1-או

חת מאימרות־השפר גלויות־׳הלב ביותד ׳בד,ים־
סוריה נאמרה על־ידי פדאנסואה גיזו, מי ושהיה
נעהיג ״האמצע המדוייק״ בימי ׳שילטונו ושל מלד הבור-
גנים, לואי-פולים.
בנאום שנשוא ב־ 1במארס 1843׳ חמש שנים לפני
׳שהמלך הופל מן הכס על־ידי מחוללי הדפחבליקה הצר־פתית
השנייה׳ פלס גיזו את הפסוק בן־האלמוות, שהפך
סמל של תקופה שלמה :

מה יהיה פרצופו של ׳השר ככית-המישפט
במיקהה כזה?

גהה כמה שבועות מנקר ׳פסוק ה* .ברואשי. בי נדמה
לי ש־זוהי גם בשורתה הכולכל״ת־החסחתית של ממשלת
הליכוד. היא נמסרת לציבור מובהר באמצעות שוחה של
איתותים מתוחכמים.

בינתיים הגיע העניין לוועדת חוקה־זחוק־ומיש׳פט של
הכנסת ,׳שבראשה ועומד הח״׳כ החדש, אוש הטפד״ל,
דוש גלם. הוועדה נדרשה על־ידי האופוזיציה להחמיר
יותר ומאשר ועדות־אשר. מכיוון שיש סד. חוב קואליציוני,
1לא יכלה לעשות זאת.

(״התעשח״נא :״)

שלה״ .הוא חופשי לקבוע את עמדותיו המישפטיות,
והחוק מעגיק לו שיקזל־דעת ר ב מאד.
אם לא יגן על חברי־הממשלה בב״ת״המישפט, פירוש
הדבר פי שר, שיעמוד בבית־זחמישפט מול עתירה של
אזרח, יושאר ללא הגנה, או שייאלץ לשכור לו עורך־דיז
פרטי על חשבונו הפרטי.

אכל היא העניקה ניכוי מוסרי זפרלמנטרי

איתות ח ראשון בלול בטיפול המוזר שמעניקה
1 1ממשלה זו לעניין התעשרותם של הסריה שלה־עצמה.
הליבוד
הגיע לשילשון על ׳חקע פרשות־השחיתות של
המישטר הקורם. סיסמתו העיקרית: בבחירות — ״להחליף
את השיליטון הובנה בעיקר על רקע זה.

אד סיפור טיפולה •טל הממשלה בסוגיה זו
מגלה חוסר־׳התלהבות, שהיה מתאים יותר לממשלת
ידלין*צורירוזנכוים מאשר לממשלת
כגץ־זארליך.

התעשרו־נא :

ך* רקע המוסרי״החכרתי של קריאה זו !בא לירי
1 1גילוי סמגמות האוצר, שפורסמו בשבועות האחרונים.

למשל: התוכנית לבטל את הקיצקה לילד
הראשון והשני.

זה נראה פשוט למדי• אף זח לא נעשה.

ן• שאלת השאלה: לשם מד. לממשלה כל הה׳ת׳פת־ב
לויות האלה? מדוע לא תאמץ לעצמה את ההמלצות
המינימליסטיות של הדו״ח ותצא מכל העניין בשלום?

יייי הלה פרשה של הוסהומים וגימגו׳מים, שתיקות
ן \ וחצאי-דיבוריס, שאינם אופייניים לטמשלה חלקת־

׳אין זה ׳מענייני לקבוע מי מן השרים פועל לדחיית
המלצות דדח אשר. לפי השמועה, יגאל הורוביץ סוכן
להסתדר עימן, ואריק שרון אינו ׳מוכן! שימחה ארליך
אומר הן, וג״דעון פת אולי.

לשון ורבת־ומלל סטו זיו.

תחילה ביקשה ועדת השרים לשלוף את
הצימוקים מן העוגה ולהשליך את הבצק. היועץ
המישפטי שם קץ למגמה זו, כאשר קבע
כי המלצות הדו״ח הן ״מיקשה אחת״ ,ויש לקבלן
כולן או לדחותן כולן.

מלא ליועץ תמישפטי, וקבעה אף היא בי המלצות
דו״ח-אשר הן מיקשה אחת דש לקבלן
במלואן.

יכולה להיות לכך רק סיבה אח ת: חברי
הממשלה מפרכים לנהוג על פי בללי־׳ה,מינימום
של הגינות ציבורית. הם מעדיפים להתעשר.

גיזו: טוב להתעשר בעד ארצנו

מה היתה צריפה וחממשלוה לעשות? היא
חיתה צריבה להעניק עיטורים ל׳חברי־הוועדה,
להפוך את הדו״ח להוראה מחייכת לאלתר,
ולבקש את מישרד-חמישפטים להפכו ולהצעת־חוק.
אכל
היא לא שמתח זיאת.

לפי שמועה מוסמכת, איים היועץ בהתפטרות.
החלד. סידרה של התייעצויות חשאיות, התרוצצויו׳ת
מאחרי הקלעים.
פנו אל !אהרון סרק, היועץ המישיפטי .׳מה שיה אם
לא יתקבלו המלצות יהדו״ח? היועץ השמיע גם בעניין
זה דשה נחרצת: סטיקחה זה לא יגן על הממשלה ועל
חבריה בבית־הטישיפט הגבוה לצדק, אם מישהו יגיש
נגדם עתירה לצו־על־תנאי על רקע זה.
,איום זה -אינו כה מוזר כפי שהוא נראה ברגע הראשון.
התואר ״היועץ המישפטי לממשלה״ !מסעה. היועץ אינו
עורך־הדץ של הממשלה וחבריה, פרקליט המקבל הוראות
מן הלקוח והחייב להגן עליו בכל ׳מיקרה. למעשה הוא.
על־פי חוק ,״פרקליט המדינה״ ,להבדיל מ״פרקליט הממ

!ך* חנינה הכללית שממשלה זו מתכוונת להעניק
1 1למעלימי־מס מהווה איתות דומה׳ חזק עוד יותר.
חנינה כזאת יפלה להיות !מכשיר מוצדק ויעיל, אילו
היתד, חלק מתוכנית דראסטית לחיסול ההון השחור
במדינה תוכנית !בעלת שיניים מוסריות ומעשיות.

האיתות לבל יהיה: מי שהעלים !מס, יוסיף־נא להע לים!
׳מן שסיפסר בהון שחור, ימשיך־נא לספסר! מה
•שטוב לכם, טוב למדינה !

היא לא יפלה לקבוע כללים לוברליים יותר, מבלי
להפוד את עצמה ואת העניין כולו לבדיחה.

היא מהווה איתות לכל הכן־ציונים הגדולים
והקטנים, חסידי ארץ־ישראל המשתלמת :
״התעשרו־נא 1״

השאר יישאר חכוי הארץ ובוואדוץ, ויתרבה
כלהקת שפנים שקיבלו זריקות הורמונים.

* £כאורה חיה די בפנייה אל -היועץ המישפטי למס /שלה
,׳כדי שזה יקבע שורה של כללים מחייבים
בהתאם למקובל במדינות כמו ארצות־הברית. שם נצבר
ניסיון רב, בי הנשואים רגילים לגייס את שריהם מצמרת
האצולה הכלכלית.
הממשלה ״פלה לקבל !את ההנזווות, להטיל על חבריה
למלא: אחריהן ומייר.

מה אפשר לומר על מסקנות אלה ז רק
•־ זאת: הוועדה ממש יצאה מגידיה כדי להקל
על ממשלתו של מנחם בגין. מסקנותיה מהוות
את ׳המינימום שבמינימום שבמינימום.

יש, חולים חבים בבתי־ה׳סוהר, יוהם נש׳פפו בגין פושעים
מסוגים שונים. אך האיש שזכה בחנינה הוא פושע כלכלי,
איל-הון, איש הצמרת הכלכלית המושחתת, שגדולה ושיג־ישגה
בימי המישטר הקודם, והמקורבת למישטר החדש.
רק אלוהים, הבודק לב וכליות׳ יודע ומה התרחש
בליסו ושל מנחם בנ ץ ׳כאשר העניק את החנינה. ביגלל
הקשרים ההדוקים הקיומים בין אלוהים למר בגין, ייתכן
מאד שהיתר, זאת החלטה משותפת,
אך תוצאת החנינה אינד. תלוייה בנימוקיה חנינהשניתנה׳ בצורר, ז!ו, בעיתוי ז ה על רקע ז ה תהיה לד,
רק תוצאה ציבורית, אחת.

אין זכר לתוכנית כזאת.

סמה וכמה מחבריה הם אילי־הון. משום יכך היתה
ממשלה זו, וותר מכל קודמותיה׳ צריכה להיות מעוניעת
בכללים חד־משמעיים, ואף דראסטיים, למניעת כל רבב של
חשד שמא מתעשרים חבריה באופן פרטי מכהונתם
הציבורית.

מרוע ז
שוע שהוועץ המישפטי הוא בעל ריעות נחרצות
בעניץ זה. דיעותיו ׳לא נעמו לאוזני השריסיאילי-ההון.
חם חיפשו דרך ׳לעקוף ואת הווודדעתיו.
כך התמנתה ׳ועדת השופט !אשר. הוא ושבה על המדו כה,
שטעה את דעתם של מומהים והגיעה לכלל מסקנות
׳מסויימות.

כל הטענות והטענות לא שינו את עובדת
היסוד, המזדקרת כפרש,ה זו: האדם הראשון
שזבה בחנינה ״רפואית״ כימי כהונתה של
ממשלה זו, בתמיכתו המאסיכית שד ראש•
הממשלה, הוא גדול הפושעים הכלכליים שהורשעו
אי־פעם כמדינת־ישראל.

;מי,פתי ויאמין כי!ממשלה זו, ששיחררה זה עתר, את
יהושע בן־ציון, תפלא ומחר את אילי ההון השחור, חסרי
הצמרת החברתית וד,׳פוליטית המקורבת לממשלת הליכוד י
מי יאמין כי סתי-הסוהר של ׳רמלה ומעשייהו יתמלאו
׳מחר עברייני־צמרת, שלא הצהירו על הונם השחור,
או ושיוסיפו להעלים־מס אחרי החנינה?
׳בנסיבות הקיימות, התוצאה היחידה של החנינה ׳תהיה
שאנשי ההון השחור ילבינו אותו החלק של ההון שלהם
שהם מעוניינים להשתמש בו בגלוי, תור תשלום !מם
׳מינימלי ׳עליז. חלק ׳זה יצוף !מן המחתרת בתנאים ונוחים.

לפן חיה זה אף טיבטי כי דווקא בשטח זה
תנהג הממשלה החדשה בזריזות, בתקיפות ד
בהחלטיות•

הליכוד?׳

איני יודע, וזה גם אינו מעניין אותי. גם
הממשלה היא מיקשה אחת.

יבול לעמוד וסחאשה צדיק־הדור, שגר עם שלושת
ילדיו בשני חדרים. אין זה משנה מאומד, לגבי דיוקנה
המוסרי של ממשלה המוכנה לאפשר לחבריה להפיק
חוחים פרסיים ממעשיהם הממלכתיים, ובפועל או בטוח.
כל ממשלה משמשת דוגמה לציבור כולו. ממשלת בגין
בוודאי !מודעת לכך, שהרי לא היה איש ושנאם על נושא
זר, יותר מאשר ׳מנחם בגין ועצמו, כשהיה באופוזיציה.

ממשלה האומרת לחבריה שמותר להם להמשיך
ולעסוק בעסקים פרטיים, בעודם מנהלים
את קופת הציבור, הריהי כאילו קוראת לבל
ציבור אילי-ההון במדינה^ :התעשרו-נא ! ״

ו* ריטת החנינה ליהושע בן־ציון היא חלק ׳מסידרת
>* ₪האיתותים.
סבר אמרנו ׳כל מה שניתן לומר על פרישה זיו, ומנחם
בגץ עצמו כבר השיב בל מד, שניתן להשיב.

!תדמית זו ׳תיפגע ברבבות מישסחות שעל גבול העוני,
יש׳פשום לא הספיקו להביא לעולם את ילדן השלישי
(׳או שהשכל הישר אמר להן שכלאי להפסיק בנקודה
זו ׳ולד,קרקש את המשאבים המיש׳סחתיים הדלים להענקת
השכלה וסביבה ׳נאותה לשני הילדים הראשונים).
!אך !מעבר לזה: גם שלילת הקיצבה הזאת ממישפחות
׳מסודרות ׳ואמירות הוא מעושה אנטי־סוציאלי. אם יש
למישסחות האלה יותר סדי, יש לתקן זאת !באמצעות !מס ד,הכנסה,
שנועד לכך.

הוק־ברזל של קידמה חברתית הוא שיש
להעניק את אותן הזכויות הסוציאליות לבל ,
לעני ולעשיר כאחד.

אחרת, מד, הבסיס המוסרי ׳והחברתי להענקת הינוך
חינם לכל הילדים? ימה הבסיס להקמת שיחות־בריאות
ממלכתי חינם לכל (נושא שלגביו היתד, קיימת הסכמה
ביני ובין סיעת גח״׳ל ב מס ת) ?

ך* אותו זמן מנבאים הקברניטים החדשים של הטרי-
2געת הכלכלית — !אותם המתנגדים להמלצות ועדת־
•אישר — שנכסי המדינה יימכרו לידיים פרטיות.

זהו איתות טפף.

יבול להיות צידוק !במכירת עסקים כלכליים כושלים,
המצויים בידי הממשלה, לידי ״היוזמה הפרטית״ המהוללת,
שתשתקיע בהם ׳מרץ וכסף, על חשבונה ותוך סיבון
עצמה, כדי להבריאם. איני מתנגד לכך.

אך התמונה המצטיירת כעת הפוכה.

נראה ׳פי הכוונה היא דווקא למסור לידיים פרטיות
את הנכסים המ״שגשגים של המרעה, ולהותיר בידי
המדינה את המיפעלים הכושלים. בי היוזמה הפרטית
הישראלית פונקה בימי פי,נחס ספיר, ואין דבר שהיא
שונאת יותר ׳מאשר המידה הטובה של הקאפיטליזם הקלאסי:
סיכון עצמי.

מבירת נבסי-המדיגה המשגשגים לידיים פרטיות
היא קריאה כרודה: התעשרו-נא !
ין זו קריאה

המופנית לכל, כמובן. היא מופנית

לציבור ׳מובחר.
תוכנה המעשי הוא שהעשירים צריכים להתעשר,
״לטובת המדינה״ ,ועל הדלים להתדלדל, גם זה ״לטובת
המדינה״.

פראנסואה גיזו, האיש שהמציא את הסיסמה,
היה נהנה מן האווירה החרשת.

נשיוצל מוכרת יותר טלויזיות ניידות מכל המתחרות יחד

מס קנ ה: נשיונל הקני ה הסוכ ה כיותר.
מן ה מסקנה שבכותרת אתה יכול
להסיק מסקנ ה נוספת:
כדאי גם לך לרכוש טלויזיה ניידת של
נשיונל.
הניידות של נשיונל מיוצרות על פי
טכנולוגיה מתקד מת ביותר, בקו ייצור
חדיש ובבקורת איכות׳קפדנית.

עובדה זו מבטיחה לך לא רק תמונה
חדה וברורה ביותר, אלא גם שכלולים
רבים אותם לא תמצא בטלויזיות אחרות:
מסך מיוחד לוויסות האור
( ,)11111011 01355מ תקן מיוחד לסינון
הפרעות חשמל ועוד.

אםגםאתה רוצה להיות בתמונה
בוא לראות א ת מבחר הדגמים ושללהצבעים של הניידות של נשיונל
באולמי התצוגה ברחי אבן גבירול 18ת״א
ובחנויות המובחרות- .
אחרי הכל כשמדובר בטלויזיה —
התמונה קובעת.
1131101131 צעד קדימה אל המחר
חז6ז3 ח5ז6;6

^ז6$01.וז3/
£.ו־1306011 וו 51ן3)$1

אבא אב ן ה וא
ה מ 1ע 111ש ד
ממשרת בא י !
רחבקיד ש גוי ר
ישראל בוושינגטון-

וב י נת י ים הוא
גובה סכום
של 35 ,)(00ד י
בתוספת הוצאות
ל כ יר ו 1רצאה

^ כא אכן חרא ואחד ;הח״׳כים מפעי־
\ 1לים וביותר בכנסת.
דק בחודש שעבד והוא !נסע בשליחות
ומשבחה די׳שמית ושל ממשלת מליפוד ל-
ארצות־הבדית, הסתובב ופין מקמילות רד
והודיות שם, נשא ;נאומים הוצבי־לסבות
שבהם השביר לישומעיו ;כי אין הבדל בין
מדיניות ממשלות ;המוערך והליכוד ;בהתנג דותן
לבל מגע !עם אש״ף דל!ם ל ניסיון
להקים מדינה ;פלסטינית.

המערכת שלו מקום 17 ביווני ;מאמר מב ריק
מ!את אבא ואבן. האם לא יהיה זה
באמת דבר גדול לפתוח ואיתר התקשרתי
;מייד עם מנהליו בניו-יורק, .כן׳ ג״תן
להשיג ואותו רק בסוף חודש ספטמבר
ובתחילת חודש אוקטובר.׳ השכר הבלתי-
ניתן־לוויכוח שלו הוא 3500 דחלאר פלוס
יכל ההוצאות. האם קש פבלל אפשרות לדון
!בכד?״ ומסיים בותב החוזר את דבריו

השאלה.

* בו תהיווש! -
ת תו ר ת +$ 3,500.00
לא ובחור בדיוק !מה היתד. התמורה ש דרש
— או קיבל — ואבן חמורת מסע
השפחה זה בשליחות הממשלה. לעומת
זאת קש ירתח פחמים על ומסע ההשבחה
הפרטי שיערוך אבא ואבן בחודשים סס־ט,מבר
ואוקטובר בארצות־הברית, אם לא
פשלקחותד. של ממשלת הליכוד הרי ל;פ־זזות
בבקרכתה.
בחודשים אלה יערוך אבא אבן זמאמץ
!מרוכז. הוא יעבור בקהילות ישראל 3־

1977

וארצות־הסרית, יקשא ישוב נאומים ושקר־טיטו
את ליבות ישוסעיו. תמורת נאומים
אלה תובעים אמדגניו של אבא אבן את
הסכום הפלתיקניתן-לוויבוח של 35 אלף
לקרות ( 3500 דולאר) בתוספת הוצאות.
הוצאותיו ישול אבא אבן בהרצאות מעין
אלה בווללות את ומחקר הטיסה !אל ;מקום
ההרצאה וממנה, לימוזינה *מודד. עם !נהג
בתקופת: שהותו שם ושהייה במלון — בן
המקשה כוכבים כמובן.

על סכום העתק שתובע אבן תמורת
הרצאותיו בארצות־ספרקת וניתן היה לל מ
ד וטחוזר !שהפיצה הקהילה היהודית 3־
צ׳רלסטון שהמערב וקרג׳קניה, בין עסקניה.
קהילה זו ואינה נמנית עם הגדולות ;וה עשירות
ושבקהקלות יהודי ארצות־הברית,
אולם עובדת זו אינה משנה את המחיר.
מזכיר הקהקלה סיפר לעסקניה, בחוזר,
את הפרטים הבאים :
״הניו־יורק טיקנזס פקדסם בעמוד !מאמרי

הקהילה היהודית בצ׳רלסטוו וודאי תתכנס,
או שהתכנסה סבר, לדון אם קש ביכולתה
לשלם לאבא אבן את הסכום
העצום !שהוא תובע — ושהוא !מחקר גדול
קחסית עבור הרצאה גם בארצות-הברית.
(משה דיין, לפני ושמונה סשו-הווץ בממ־ושלת
הליכוד! ,תבע 2500 דחלאר להרצאה).
אפל אפילו לא אישרה קהילת סקודן ש
צ׳רלסטון את הזמנת אפא אבן להרצאה
(המשך בעמוד )24

311163ק ])£11 101618316

ח3וזז 05311 הז ! 0913ק

:ואשמז

!0£708£1- 5£81£5 1977-78 563300, 1115 7631ם 155

5^]£07 :ע5

£16336 0016 156 70110*109:
\!015109 533 5660ז

511111301

701 1093>!500 £311 .

]) 031x16 17 מחנו]! 7־ 596 0נן . 651101131 קק ס 11:6חס £13 ריז] 70£1) 1~1ל\!£ז 6ו71

!יוח * 115 51ח 6קם ס! 163117 91631

/3113516ו3

56 *111

״785 ,

1<]61 15137פ 00ס ]00011

1 11י 180נ/01 יו

.ח3כ3111016 57 £553 £1

!6 * 7011<.ו! 1601 10ז3039£1חז 65131617 000130160] !•115 חזתז1

—חסח 113־1
13 סס! 0690113516

המיסמן־ היהודי

ס 10ק ס! 6וח 11 *3 1±
5001
16.ך<]! ס! 1ז<6

* 37 91 311 *6

63117 00101361 0017ח561 3חז 16ק701 1316 56
6 07

זהו חוזר שנשלח בחודש יולי האחרון לכל פעילי
הקהילה היהודית בצ׳רלסטון שבווירג׳יניה המער־

בית. נושא החוזר הוא תיכנון הפעילות התרבותית של הקהילה לעונת .1977/78 בחוזר

13 15616

£0565.ק 6x 311 £1-115 £3,500.00

מוצע, בין השאר, להזמין את ח״כ אבא אבן לפתיחת העונה. כותב החוזר מוסר :
״התקשרתי עם מישרדו בניו־יורק. כן, ניתן להשיג אותו בסוף ספטמבר או בתחילת
אוקטובר. השכר הבלתי־ניתן־לוויכוח שלו הוא 3,500.00 דולאר בתוספת הוצאות.״

לאנשים
הבבונים!

777

״אלטלנה״ היתה נושאת מטוסים
ותעודח־חבר של אצ״ ל שווה זהב
8ליועץ המישפסי של
הכנסת, עורדהדין גד קיט־רון,
יש עבודה קלה בימים
!אלה. הפרי המערך פונים אליו
בסיטונות כדי שיעזור להם
בניסוח הצעות־חוק אופחיציר
ניות. קיטרון פשוט לוקח את
הצעות־החוק ד,״שנות של הב־רי־הלקכוד,
מתקופת היותם ב־

8דידי מנוסי

מספר כי

אביעזר

עמיתו, העיתונאי
גולן, הידווע סאוהד־הרות מוש בע,
מצא שני כרטיסי־תבר
ממוספרים — אך ריקים של
אצ״׳ל. לשי הסיפור שאל אותו
גולן באיזה, מחקר אפשר למכור
כרטיס מבוקש כזה בשוק ה נוכחי.
השקב לו מנוסי :״אתה
הברנדי הלאומי שהוא בינלאומי.

טה ׳אומרת שהחיים בקריית-
שמונח נמאסו על אשתו, דו רית,
שחשה עצמה מבודדת

סגן־חשר

ראש-הממשלה
ארידור, החליט לערוך מסי-
בד, גדולה לכבוד החג במיש־רדו.
ההא הזמין למישרד את
המש׳ת ׳מג׳כ״לי הפיזשרדים ש הוא
ממונה עלקהם: משה
מנכ״ל
(״טוסיק״) גידרץ
מישרד התקשורת! אהוד גו*
ראל! ,מנכ״ל מישרד העבודה!
מאיר גבאי, סנב״ל ׳מישרד*
המישסטים! אהרן לגגרמן,
׳מנכ״ל מקשרד הסעד ואהוד
שילה, מנכ״ל מ״שרד־התהבו־במישרד

יורם

רבין מראושזת־המטשלה,
כאי׳לו צפויים גירושין בינו ל בין
אשתו .״לא !מתפרשים ז״
!שאלד, עוסרד״ השקב יצחק רבין
בהחלטיות :״בהחלט לא! אף
פעם לא!״
8ערב ראש-השנה הוזמן
שגריר ארצות־הברית בישר אל,
סמואל לדאיס, על-ידי
אהוד אבריאל לסעודה סי נית
במיסעדתו של ג׳קי רונן,
ג׳קי אונאסיס. בתום האוקוחה
רשם לואי׳ס בספר האורחים:
״שהשנה !החדשה תביא שיג*
שוג ׳ושלום ׳אמיתי, סופי הבר*
קי״טא.״ ג׳קי התרגש מנוכחותו
של השגריר, הגקש לו ׳כשי להג
בקבוק ליקר. ראה זאת המלו־

יצחק שמיו

יו״ר הכנסת היה אחד האורחים במסיבת
הקוקטייל שהתקיימה לרגל חגיגת
יום־העצמאות של מכסיקו לאחר הופעת להקת-הבלט של מכסיקו
ב״היכל התרבות״ .שמיר בא בחברת אשתו, שרה, אן איש
כימעט לא זיהה אותו. הגיב ראש״עיריית תל-אביב, שלמה להט :
״אנשים עדיין לא מכירים את המנהיגים החדשים. כשאתה אומר
לצלס״עיתונות שנמצא כאן יו״ר הכנסת, הוא מחפש את ישעיהו.״

גד •עקבי

שר-התחבורה לשעבר, גילח את שפמו וקיבל
צורח חיצונית חדשה, המשנה אותו מאד.
כשהופיע בזמנו בדמותו החדשה במישכן הכנסת, נשאל על-ידי
ראש״הממשלה מנחם בגין מדוע גילח את השפם שהיה סימן־החיכר
שלו, השיב לי יעקובי :״כדי שיהיו פנים חדשות לאופוזיציה.״

אריק איינשטיין

אינו מרבה להשתתף באירועים
חברתיים. בשבוע שעבר חרג ממיג-
הגו ובא לשמוח בחברת ידידו, האמרגן צבי שיסל (שכיכב בסרט-
הטלוויזיה ״גימיפל תם״) בשימחתו של האמרגן לשעבר דני דגן
(משמאל) ,שהשיא במזל טוב בת נוספת. אריק איינשטיין נמנע
באחרונה גם מהופעות על הבמה, סירב להופיע בפסטיבל״הפופ
שיתקיים בסוכות בנביעות׳ שבו ישתתפו זמרים ואמנים ישראליים.

אופוזיציה! ,וסגיוש !אותן ילאו־פוזיציונרים
החדשים.

קסול לגבות מחיר כסול. מחיר
אחד ׳תמורת הכרטיס, ומחיר
שני תמורת אי־ג״לוי העיסקה.״

יחיאל קדישאי,

8מנוסי טוען גם שאד־סדנה
היתה, כנ:ראה, נושאת*
מסוסיס, .״אחרת,״ ההא שואל,
״איד היה !בה מקום לכל רד
!אנשים הטוענים כיום שהיו על
סיפונה?״
8למנהל הממשלה,
הקו בעיות. בגתבת־הענק על
אקש־השוגה חשל״ז (העולם הזה
)2088 נאמר כי לעולם אינו
פונה אל מגחם כגין פניך,
קשירה. היו ושהבינו !מכו ש*
אקנו סונה אל בנ ק בגוף שני,
בלשון ״אתה״ ,אלא בגוף שלי־
״שי ,׳בלישוץ ״הוא״ ,כפי שבגין
עצמו נהג לפני 25 שנר״ אומר
קדקשאי :״!מה ׳זאת אומרת ז
היהודים פונים אפ״לו אל אלוהים
בלשת, אתה׳ — ברוך
אתה ה׳ אלוהינו !מלך העולם.״
כוונת הכתבה היתד. לציין כי
קדקשאי אקנז סונה אל ׳בגין
בלשון ״מר בגין״ ואו ״מנחם״
!או ״המפקד״ או ״אדוני ראש*
הממשלה״ ,או כל פניד, קשירה
אחרת.
לישכת

מז ריעקבחי
כרמל$ :
נדקבי ראשון לזניון1זנר1ן

ראש־

8ח״כ יוסי שריד עזב,
כידוע, את מקום !מגוריו ב*
קריית־שמונה ועבר להתגורר
בדירת־גג בתוכנית למ״ד ב־תל־אביב,
לא הרחק מביתו של
ח״ג יהושע רכינוכיץ. ג -
,מ״סדרונות הכנסת. טוענים כי
הסיבה שיוסי עבר עם משפחתו
להתגורר בתל״אבקב נעוצה
׳בכך !שהוא !מחגוון ׳להתחרות
•עם ראש עיריית תל־אביב
שלמה >״צ׳יצ׳״) להט, על
ראשות העירייה, גירסה פשו
אורי

כתב ״מעריב״ ,שהפך סופר מצליח בארצות-
הברית, לא הצטרף לעדת חחוורים״בתשוגת. הוא
חבש בשבוע שעבר טלית וכיפה כדי להכניס למיצוות את בנו
אייין. שבוע קודם־לכן חגג שר״החקלאות אריק שרון׳ שאורי דן
ידוע כמקורבו, את חגיגת חבר־מיצווה של בנו. אמרו עליהם
מכריהם המשותפים :״אפילו את הילדים הם עושים ביחד.״

מה. הוזמקשד, הרימו בוסית ו־יורם
ארידור אמר , :אני מאהל
!לעצמי שבשמה הבאה אהיה
שד וצל מלשרד אחד׳ במקום
סגן־זשר !של חמישה מקשרדים.״

8העיתונאית עופרה
אליגון ריאיינה את !בני הזוג
דאה ויצחק רכין. בין ה שאר
התייחסה גם לשמועות
שנפוצו, מייד ואחרי התפטרותו

נאי אלי (״פ*״) פפרטאדו,
שנכח במקום והוסיף !מייד בספר
האורחים אחרי זזיתומתו
של לוא״ס :״!אין דבר, ג׳קי!
דפוק את החברים ותתהנף אל
הזרים !״
לנציב מס־ד,הכנסה ,

אליעזר שילוני, דיעות מוג דרות
על סוסר־העבודה בוש-
ראל. לוא !מכבר ניגש אליז, אחד
העולם הזה 2090

אנשים
0מנהלי מיזשרדו בדי לבקש׳
ממנו עצה :״ביקשתי מאחד
תעהבדים לערוך ספירתהמלאי,
והוא סירוב! .מה עדשים ד׳
״,מדברים בשקט,״ השיב לו
•מילוני ,״אחרת ישמעו על כך
העדגדים האחרים, וגם הם
יסרבו לערוך ספירת־יטלאי.״

עוזר

שר־המישפטים

דיין, הנמצא ושם לצורך, צי לומי
הסרט קשר האורניום.
:אסי ישתה בחו״ל שלהשה חוד־
1שים, .אישתו, מפיקת הטלוויזיה
אחרונה דיין, נשארה כארץ
עם שגי ילדיהם, עמליה ו אבנר,
אך היא מתנוונת להצ טרף
אל בעלה בקרוב.

מנחם בגין

העניק

\ 1|?]1ך 1ל ׳ 22 | 1שנה אחרי שאמה, כוכבת הקולנוע חהוליוודית גרייס קלי, נישאה
1 11נ | #1 1לנסיך מונאקו רנייה, צולמה הבת׳ קרולין, ביום חתונתה לפיליפ
1י 1
דונו באותן תמונות רישמיות ועל אותו הרקע שבו צולמו בשעתו תמונות החתונה של חוריה.

אולויקה וינסו

השחיינית האולימיפית ואלו-
פת־העולם המזרח גרמנית,
משתמשת בתחרויות השחייה האחרונות שבהן היא משתתפת בבגדים
עשוי אריג מסוג חדש שמשקלו 44 גרם בילגד ושלדעת מומחים
מקטין את החיכוך במים ומסייע לה להשיג שיאים טובים יותר.
אולם צרה אחת יש לבגד־ים זח: כשהוא נרטב הוא הופך
שקוף ,״כמעט פורנוגראפי,״ כדבריה של אולריקח ריכטר.

ראית גילעדי לתחנה הצבאית
גלי־צה״ל, במיסגרת תוכניתה
רבותי העיתונות. הסתבר כי
לא בכדי זכתה התחנה הצבאית
!בכבוד. מפיק רגורך התוכנית,
עימנואל הראוכני,
נשאל ערב הבחירות ומי יהיה
המרואיין !הבא בתוכניתו והשיב
:״מנחם בגין.״ הוא הם־

יחיאל גוטמן, שנותר בתפ קידו
נם אחרי חילופי השילטון
במדינה, נשאל מה !עושה עוזר־שר
!•שטרם מינו לו יסר. השיב
גוטמן :״התפקיד החדש שלי
הוא לייצג את המושטר הי׳שן
באירועים שעורך המישטר ה חדש.״
1יהושע
בן־ ציון פגש,
מייד אחרי ישוחרודו, בידיד
משותף. לו ולמזכ״ל קופת־זוזו־לים
לשעבר, אשר ידלין, ד
סיפר לו כי פגש בידלין ב־בית־הכלא
!ובי הוא מרגיש טוב
ונראה מצויץ. אמר לו הידיד :
״ששש אתה מפחית את סי־כוייו
לזזגינה!״

חברת-הכנסת שולמית
אלוני מספרת כי פגשה בח״ב
מנחם פרוש מאגודת ישר אל
ואמרה לו שר־החוץ
משה דיין יצא את פאריס
במטוס אל־על בשעה 15.30
ביום שבת. יוש לכם הזדמנות
לא-׳נורמלית להביא להתפטרות
הממשלה !״
{ 0באוסטריה שוהה
!של שר־החוץ השחקן
העולם הזה 2090

בנו

אסי

תשה גת

הצייר הישראלי בעל השם הבינלאומי, שנפצע
קשה בתאונת״דרבים בערב מילחמת יום־
הכיפורים, מציג עתה בגלריית אמני יפו את תערוכתו הראשונה
מאז פציעתו. התערוכה כוללת ציור״שמן אחד בילבד, שנושאה הוא
מכונית ה״ב.מ.וו ״.המרוסקת שבה נפצע, המונחת במגרש גרוטאות
בבאר-שבע. ידידו של גת, דן בן־אמוץ, הבטיח לגרור את
שרידי המכונית ולהציבם בפתח הגלריה ביום הפתיחה, אולם לא
עשה זאת. גת, המסרב למכור את התמונה, טוען :״זה סיפור
הטרגדיה שלי. היא משהו אישי, אינני יכול להיפרד ממנה.״

ביד :״ 1מניית ושהמרדאייז הבא
יהיה האש־הממשלה.״ סשנבחר
בגין, מיהר הראובני לטלפן
אליו ולספר לו את הסיפור.
בגץ, הבטיח כאותה הזדמנות
כי לא יאכזב, וכי יעניק ראית
לגלי צה״ל.
! מדי שנה בשנה מקבל
מי שנחשב בשעתו כאחד מרא שי
סינדיקט הפשע בארצות־הברית,
מאיר דנסקי בערב
ראש־השנה ברכת שנה טובה
בטלפון מי צחקג׳י ב די, איש
יחידת הקומנדו 101 לשעבר,
וכיום קצין־ביטחון במועדון־
לילה תל־אביבי. הם נפגשו
והכירו זה את זה בערב ראש־השנה
תשל״ג. השנה קיווה
ג׳יבלי לאחל ללנסקי את בר כתו
פנים אל פנים, ביות ש־לנסקי
תיכנו ביקור בישראל ב ימים
הנוראים. בעקבות האי סור
שהטיל מישרד־הפנים על
בואו של לנסקי לארץ, הצהיר
ג׳יבלי :״עכשיו אין לי ברי רה.
אני אהיה מוכרח לארוז
את המיזוודות ולנסוע אליו
לאמריקה !״
9שגריר אוסטריה ביש ראל,
ד׳׳ר איננו מדפי, הפתיע
את האורחים בפתיחת1תע רוכתו
של האמן האוסטרי
ארנסט פוקס. סאושר הירצה
לפגיהם !במשך שעה ארובה על
האמנות האוסטרית בסלול !הרו
ארגסט פוקס בפרס. מוסי, ש הגיע
בחברת רעייתו רנטה,
סיפר כי ׳ברשותו !אוסף מיצי
רות
פוקס ישאותו מ א, מעריץ,
ובי בשנת שהותו בישראל
הספיק לרכוש כמה יצירות של
אמנים ישראלים.
י מזעזוע־מוח קל סבלה
העיתונאית עדה הוז, שנח בלה
בראשה ממשענת ברזל של
כסא־נוח שהתהפך. לידיד, ש-
צילצל לביתה, השיב בנה,
אדיאור, שהוא תלמיד הכפר
הירוק :״עכשיו אפשר לומר
בשקט שאמא דפוקה על כל
הראש !״
01 שדה הפיזמונים א לי
ישראלי סם במסוק סמיסגר,ת
התוכנית גלגלי צה״ל, המשודרת
בסוף השבוע !והעוסקת
באיתור פקקי־תגועד, ובהכוונת
התנועה. יחד איתו במטוס היה
איש־מ״שטרה המפונה ״עין
הנץ״ .פשטסו ימעל בגי־ברק
הבחינו,בהיבהובים. המסוק, הנ מיך
טוס ונחת ליד מכונית
לארק פרוצה, שהגתה !בין ה עצים.
בתא הכי,יטען נמצאו
ניירות המכונית. אלי ישראלי
התקשר למוקד התוכנית ש בתחנה
הצבאית, שם ישב השד
ה אדרי אלוני, שהתקשר
,אל בעל המכונית, והודיע לובי
מכוניתו הגנובה נמצאה.

שבועיים קודם־לכן אי תר
תמסוק, המשתתף בגלגלי
צוז׳׳ל פורץ ירושלמי שעסק
בפריצה, ושהתגלד, כמבוקש
על־ידי מ״שט׳רת ירושלים.

״סמ״לינג גיר יתמנה כיועץ ואשי
הממשלה ללוחמה בפשע המאורגן
בישיבתה השבועית אישרה המשלה
את מינויו של מר ״סמיילינג גד״ לתפקיד
יועץ ראש־הממשלה למילחמה כפשע
המאורגן. מר סמיילינג יגיע ארצה
כיום א׳ וייכנס מייד לתפקידו.
מקור המקורב לראש־הממשלר, הס ביר
יאת המינוי יבא,ומריו, יפי לדעת מר
בגין ״מינויו של מר סמיילינג יטיל
מורא פליבם של הפושעים.״
״סמי״לינג גד״ ׳נחשב יפמי שהיה ב שבות
ה־ 30 אחד מראשי המאפיה האמריקאית,
והוערך אז כ״מוח מיסיפר
אחד״ שמאחורי פעילות המאפיה.
״סמי״לונג ג ד״(ג׳ו המחייך) — היה
האיש שתייכנן והוציא לפועל כ־200
פעולות מגוונות 1של פשע מאורגן.
״סמיילינג גד״ תיסנן וביצע פעולות
מתוחכמות ונועזות •יצל שוד־ בנקים,
פיצות־כספות, חיסול עדי־מדינה, רצח
שוטרים ,׳חיסול־חשבונות פלל אמריקאי,
וחברחות־סמים בינלאומיות.
״סמיילינג גד״ ׳נחשב כמי שאירגן
לראשונה את סחיטת ״דמי ההגנה״ כ פעולה
מאורגנת, על־ ידי חלוקה ודר־ארכיונית
לאיזורים ואיזיורי־מ״שנה, והפעלת
יד חזקה של פיצוץ עיסקייהם
של המסרבים לשתף פעולה .״סמיילינג
גד״ היד. זה שאיחד את כל פעולות
ההימורים חם לתי־יתוקיים תחת קורת־גג
אחת, והוא שהביא לשיגשוג הכל כלי
ישל ענף פשע זה. לדיברי חברים
ותיקים במאפיה היה זד .״סמיילינג גד״

תיפנון ובאירגון ביילבד, אלא אף הש תתף
בפעולות עצמן ועל כך זכה ב הערכת
חבריו ׳במאפיה .״סמי״לינג גד״
נטל חלק, בין הישאר, בטבח ״יום סאן־
ולנטין הקדוש״ ,שסו ׳נרצחו ביריות כ־
50 מראשי הפשע בש״קאגו, וביפיצוץ
׳מלון ״קינג ג׳ורג׳ ״ בניו־יורק שבו הת מקמה
מיפקדת המישטרה.
בראיון טלפוני שערך כתבנו עם מר
סמייל״נג, אמר היועץ החדש למיליחמה
בפשע המאורגן בי החשוב מסל הוא
״להבהיר לפושעים בצורה חד־משמעית
סמיילינג ג׳ו
פי הפשע אינו משתלם.״
שהפך את עיסקי־ההברחה לעסק כלכלי
בהתייחסו לביקורת שנמתחה ע־ל־ידי
אדיר, הנשלט מלמעלה על־פי צרכי חוגים מסוי״מים, סאולו ׳אין לו הסגו־ההיצע
והביקוש של חשוק.
ילות והניסיון להילחם בפשע המודרני
אך ״סמיילינג גד״ לא הסתפק ב־ של ,1977 יאמר מר סמיילינג :״הידע

המדעי־ד,טכנולוגי שלי נותן לי הכשרה
מצויונת,בתחום זה, וימי שטוען פי היותי
מנותק מן הנושא במשך השנים אינו
יודע מה הוא ישח. מאז שנות ר,־30
ועד הרום לא ישבתי על האולימפוס,
׳אלא עקבתי באופן שיטתי אחר המתרחש
בשטח בכל תחומי הפשע.״

מחקר מדעי חדש קובע :

״החשיש גור ם ל חז ר ה
מחקר מדעי, שתוזמן על־ידי מישרה־החינוך
במטרה לעקוב אחר השפעת
החשיש על הנוער, קובע במסקנתו ה עיקרית
בי ״החשיש גורם לחזרה־בתשובה״
,וממליץ לפני שר־החינוד
להנהיג את עישון-החשיש במיקצוע־חובה
כבתי־הספר התיכוניים.
המחקר, שנערך על־ ידי מחנכים,
פסיכולוגים, רופאים, פסיכיאטרים ו־

ה יכ ןדיין?

סוציולוגים מפל האוניברסיטאות ארץ,
עקב במשך כ־ 8שנים אחר התפתחותם
הגופנית והנפשית של קרוב ל־200
נערים מעשני־יחשיש, מאז היותם בגיל
15—17 ועד הגיעם לגיל .23—25
;תוצאות המעקב מורות כי במשך
שמונה השנים שבהן המשיכו הנערים
לעשן חשיש, הלו בהם ההתפתחויות
הבאות/0 :ס 41 מהם חזרו בתשובה
והפכו ליהודים מאמינים 240/0 ,לא הו־שפעו
כליל בישום כיוון שהוא 150/0 ,
נתפסו לתורות זרות ומוזרות(כגיון הזן־
בודהיזם, המדיטיאציה הטראנסצנדנטא־לית,
תורת המחארישר גדזנג ואחרות),
^ 120 הידרדרו לשימוש בסמים קשים
וממסרים (סאל־אס־די, אופיום והרואין)
ואילו 80/0הפכו לד,יפים או שמאלנים.
במסקבותיהם מציינים החוקרים כי
״בולט באורח משמעותי אחוז החוזרים־
בחישובה בקרב מעשני־החשיש,״ ומוסיפים
כי גם אם מחברים את כילל ה־השפעחת
השליליות (שמאלנות, ר,יפוחת,
סמים קישים ותורות זרות) מגדע אחוזם
הכולל ל-ס 350/בלבד, לעומת ה־^410
של החוזרים בתשובה.
״ייתר על כן,״ ממשיכים החוקרים,
^,אתוז ניכר (לפחות כמחצית) מקרב
החוזרים בתשובה עברו קודם־לכן של בים
ישל היפיות, שמאלינות, סמים קשיים
או תורות זרות — ולכן, יש יסוד סביר
להניח ישאילו נמשך המעקב שנתיים
נוספות, הייה אחוז החוזרים-בתשובה
עולה מעל ל־>/£ס ,60 בעוד שאחוז התו־

תרשים זה מורה כיצד משפיעה חדירת
עשן־הסם למוח בכיוון החזרה־בתשובה.
פעות השליליות השונות היד, יורד מ תחת
ל־ס/ס.20״
לסיכום אומרים החוקרים כי ״מחקר
מקיף זד, מפריד מכל ־וסל את הדעה ה מקובלת
כאילו מביא עישון־החשיש ל שימוש
׳בהרואין ׳ומוכיח, בצורה בתרה,
כי עישון־החשיש מביא לאימוגה באלוהי
ישראל, יותר מאשר יכל אמצעי או
שיטה ואחרים שנוסו עד כה. לפיכך אנו
ממליצים על הנהגית עי״שון־החשיש כ־מיקצוע
חיוביה ׳בכל בתי־הספר התיכוניים
בישראל.״
ממ״שחד־התינוך ׳נמסר, כי שר־החינוך
׳וצוות עוזריו עוסקים עתה ב לימוד
ייסודי של המחקר, לצורך יישום
לקחיו על תוכנית־יתלימודים סבר בשנת
הלימודים יתרשל״ט.

׳שואל תג׳ נ מזו־טת
בין כסה לעשור יצאו דיין, אשתו ומישלחת ישראל בדרכם
לאו״ם, כשלפתע הבחינו העיתונאים כי דיין השובב נעלם. אולי
אתם, ילדים, תעזרו למצוא את דיין. ציגעו אותו יפה־יפה
כציבעי מילחמה ושילחו אותו לארצות־הגרית.

יש,־*אל הודיעה לארה״ב בי היא תגיב
בחריפות על כל גינוי או החלטה אנטי־ישראלית
שיתקבלו כעצרת הקרובה של
האו״ם.
משקיפים דיפלומאטיים רואים בהו דעת
ישראל ניסיון למנוע את השתת־פותה
של אחה״ב בהצבעות אנטי־ישראליות
ובאדם, דבר העלול להביא
׳לבידודה המוחלט ישל ישראל בזירה
המדינית.
לכתבנו באחה״ב נודע כי שגריר־ישראל
הודיע ׳למזכיר׳־המדינה כי ב־

מיקרה של גינוי כלשהו של ישראל
בעצירת האו״ם ,׳תקים יישיראל מיד התנחלויות
חדשות ביהודה וובושומרון ו־כמו־יכן
תבצע מייד ייקור נוסף במחיית
הלחם, הדלק והתחבורה הציבורית, ואף
תעלה את שיעורי מס ־ערך ־מוסף
ומ־י 80/0ל־.150/0
׳מקור ׳מדיני בכיר בירושלים מסר
הבוקר יכי אין ספק שארד,״ב תיבהל
מנתישות־החלטתה וזקיפות־קומתה של
׳ישראל, ותעשר, כל שביכולתה על־מנית
למנוע גינוי לישראל בעצרת האדם.

טוב

לבו

קלטתי שני דברים —

על חטאי !אני מודה המם! .בתחילה, כששיחרת
את בן־ציזן, לא !נדלקה אצילי •מום נורה אדומה ואף
פעמון אזעקה ׳לא צילצל. ידעתי שהבן־אדם חולה,
זזה ניראה לי טקפעי !כשמשחררים בן־אדם תולה מן
הכלא. אונני שוחר נקמות, ולא נפגעתי מכלל
כששוחררו אותו.
רע אחר־׳כך התחילו העניינים ׳להתלכלך. גוש־אמונים
,׳כסף ,׳תרומות, ארץ־ישחא׳ל השלמה, בגין,
דו״ח סודי של ׳רופאים, הלל, הנשוא, צדוק, בן־
עמי — ואז היותי !בטוח שמאחרי כל זה מסתתר
תכך איחד גדול, שאין לי !מושג מותו ומהו. אולי,
;באמת, תרם בן־צוון לקרן תל־׳חי וקובל עממיו
תמורה ׳ליצירותיו, ואולי אפילו!תכך מורכב ומסובך
וותר.

שחור
גם אלו שקרויים ״האנשים הקטנים ברחוב״
התרגזו נורא על ׳בגין• נהג ־מוניות אחד אפילו אמר
לי ש״בגין בן־זוטה״ ,דבר שלא נשמע כמותו בארצנו
כבר שלושים שנה .׳ובתוכנית הייד־פאדק ראדיופוני
יצאו מרבות המאזינים — בהתרגשות, בכעס, בבכי,
ברעד־קול — נגיד שיתרורו של בן־ציון.
לבן אבל אז יאמר לי מישהו, תווך, שלו היה בן־ציון
איזה רוצה יצקירקש ארבעה אנשים, והוו משחררים
אותו — אף איחד ילא היה פוצה פה ומצפצף. אבל
בגלל ה שהוא ג׳נב כסף כולם מתרגזים. כסף זה
׳דבר אחר. כסף הרבה יותר חשוב מחיי־אדם.

טוב

שחור

׳הדבר הראשון ה ה שבגין הדגיש ,׳כמה וכמה
פעמים, שהרופאים שהמליצו על השיחרור חם ״רופ אים
דגולים״ .גם בעיתונים הדגישו, למחרת, את
דברו ׳בגין שהיפרופסורים זד,׳ר ורחמקלביץ הם רופאים
דגולים. בלי מדכאות .״הועד הציבורי למען שימרוהו
־צל בן־ציון״ ׳סיפר שהרופאים הללו הם רופא־ם
מכובדים, גם זד! .בלי מרפאות .׳ובמקום אחר הגדיר
מישהו אחר את פחופ׳ זד,ר או את פרופ׳ רחמילביץ
כרופא מצוין, גם זה ללא שום מרפאות.

לבן

הדבר השני שבלט לי.בדבריו של בגין זר. שהוא
ילא כל יכך זכר את ׳שמה יצל זאת, גוו, זאת מהמושב
הזה, נו, זאת שהרגה את הנכד יצלה, נו ,׳ואחר ־כך
הבן שלה נהרג!בתאונות־,דרכים, ניד, ושבסוף קיבלה
תנינה, דצבעניין יצלה אף יאחד לא אמר כלום.
ראש הממשלה הזכיר את שמה פעמיים, אבל בכל
פעם הוא קרא לה ׳בשם !אחר — פעם מסעודה
מועטי ופעם מעיטה מסעודי או משהו כ ה. יצמתי
לב ילה, יפי יבשמו יצל ההוא, גד, ההוא שגנב 47
מיליון דולר! ,בגין לא התבלבל אפילו פעם אחת,
למרות שהוא ׳הזכיר את שטו הרבה פעמים. ראש
הממשלה קרא ׳לו כל הזמן הו שע בן־ציון —
ואף־פעם הוא לא קרא לו, בטעות, הו שע בן־ציוני
או ישעיהו בן־ציון או ציון בן־הויצע או משהו כ ה.

טוב

שחור

׳אלא שאחרי כל מערכת המחשבות העגומות
האלו, הופיע ובטלוויזיה ראש ׳הממשלה ומול פני
האומה זאלוחים ׳הסבור את מניעיו לש״חרור בן־ציון.
איני לא יודע ימה אתם שמעתם בדבריו, אבל אני

מחד — העולם: השחור, ד,׳לא ־מכובד, הבדבארי,
חסר העניבות, הלא־׳מנומס, הלא־׳תרבותי, החשוך,
המכוער, ה׳לא־יודצוב, הלא־מחונך, הסתמי — עולמם
של ׳מסעודות ומעיטים ומיעוטים ׳ואנשים עלובים —
כולם ביני־,רעים ממשפחות רעות.

רופא

כי לכל המתרחש ׳״ש הסבר פשוט מאוד. אצל
ראש ממשלתנו, מר מנחם׳ בגין ירום ־הודו, העולם
מתחלק, בדרך הטביע כמובן, ליצני עולמות —

ג * 0ידיז

ד/.ז ל

רופא גוניגז־

0 .0 0

טוב יומר בגין פשוט מתייחס לכל עולם כראוי לו —
ללבן כמו ללבן, לשחור כמו לשחור. יתירה מזאת —
למרות שהוא ׳עצמו משתייך לעולם הלבן, הרי
בתוקף תפקידו הנעלה הוא מתעלה מעל לשיקולים
אינטרסנטיים צרים, ובכל זאת הוא ממשיך להתייחס
לאנשים על־פי ׳מוצאם, ולאי על־פי הצבעתם. ראש־הממשלה
מתייחס ללבנים כ׳ללבנים ולישחודים
כלשחורים, ולא משנה לו ׳פלל ימה, הם הצביעו.
ועל יכך הוא ראוי לבריכת יכל הכבוד ויישר כוח
ותהיה בריא.

כי זה דרכו יצל עולם. מי שתהא עצמו מכובד
ועוירכי־דינו מצוייגים ורופאיו דגולים ותומכיו חשובים
— יזכה בכבוד וביחס מצויין ובטיפול רפואי
דגול ובתמיכה חשובה. ומי שהוא עצמו לא־מכובד
ועורכי־דינו מחורבנים ורופאיו מקופ״ח והוא חסר
תמיכה — ׳הוא יזכה באי־׳סבוד וביחס ׳מחורבן
ובטיפול רפואי מקופח ובחוסר תמיכה.

שחור

׳וכך יישאר דרכו •צל עולם גם עכשיו. כיי הרי
ורק אז הבנתי שבגין אינו משקר כשהוא אומר
שפעל ׳בעניין בן־ציון מסיביות הומאניטאריות טהו חאש־ממשלה, עם כל הכבוד לו, אינו יכול לשנות
רות, ושאין סאן יצום צורך לחפש תכך איום או את דרכו של עולם ולהפוך על ׳פיהם את סדרי
בראשית. בייחוד אם הוא עצמו אדם מאמין בדרכו
קנוניה נוראה שתסביר לנו את המתרחש.
.יצל עולם ובסדרי ׳בראשית.

וזה בעצם נכון. אפשר אפולו לעשות ניסוי קטן.
נניח שתיקחו מכשור טלוויזיה צבעוני ויחדש, ששווה
הרבה ׳כסף, ותעמהו אותו בלב כיכר הו מ ה באחת
הערים, ותנפצו אותו לאט ובשקט בגרזנים. ה רגו
אות׳כם.

ומאידך — העולם הלבן, המכובד, המתקדם,
הלבוש היטב, המנומס, התרבותי, הנאור, היפה,
׳החשוב, המחונך, המצוין — עולמם יצל בן־ציון,
רחמי׳לביץ, בן־יעמי, זהר וחאי׳שי׳ם דגולים — כולם
בגי־ טובים ממשפחות טובות.

יהו שע

גן׳ציון

לבן

לא עוד תעוות רוח תאדם ברוח הסוציאל׳יסטית,
׳לאמוד ״כל אדם לפי צרכיו״ .לא עוד ייטחן ספוד
יתאדם במטחניות הביהרוקראט״ה ,׳לאמור ״׳כל אדם
לפי צירי׳חותיו״ .טעתה אמור ״כ׳ל אדם ליפי כבודו״ —
כמו שהיה,מעולם, כמו שיודה תמיד, כמו והודי.
ועתה נרכין כולנו ראשינו בפניי הקדוש־ברוך־
הוא וונישא אליו !תפילתנו ׳ונבקש שיהיה

טוב

בן ־ טי בי ס

ב/־ רעי ס

ג*ניגוה גיס עוד׳

ן ב > ת 11בחן ,

]גיפשפחר,

בוסווידו; פיגיט׳

טיגו.

ר עיו)

הוא משותם
שר נר האדונים־
3ר זמן שהם
נמצאים בשילטון
ך • צלחתו המיסחרית של סיפרו של
1 1העיתונאי אריה אבנרי, המפולת, יש
בה להעיד על צימאון הציבור הרחב לדעת
יותר על מה שקרה ביום־הבחירות, ובעיקר
על הפרשיות שקדמו למהפכה הפוליטית.
הספר מספק במידה רבה את הצי מאון
הזה, וכולל אוסף מרשים של מידע
שפורסם קודם־לכן בעיתונות, והוא מוגש
בצורה מרוכזת וקריאה. אולם הספר
כשלעצמו אינו נותן כל תשובה לשאלה
מפובת כיצד ולמה קרתה המהפכה, והוא מציג
תמונה מסולפת של התפתחות הדברים.
הסילוף אינו מיקרי, והוא מקביל להצ גת
מחבר הספר את עצמו כמי שהיה ב מרכז
כל ההתרחשויות.

אם יקרא את הספר מי שלא
היה מצוי כמדזלן• הדכרים כישראל,
יגיע לידי המסקנה כי מהכד
הספר, אריה אכנרי, גרם כימעט
לכדו את המהפכה, העז וחשף
ונלחם פימעט לכדו כשילטון המעיד•

ושם מוזכרים כמד, אנשים אחרים,
כמו עורך העולם הזה אורי אבנרי ואני,
אבל תרומתם למהלך המאורעות, אליבא
דאריה אבנרי, היתה שולית בהחלט.
אוי לנופלים
6פ:י שבוע ערכה הוצאת־הססרים של
/המפולת מסיבה לרגל הוצאתו. בלטו בה
אישי־השילטון החדשים, אנשי הליכוד.
לפני כשנה ערכה הוצאה אחרת מסיבה
לרגל הופעת סיפרו של אבנרי על פינחס

ספיר. במסיבה ההיא בלטו אנשי-השיל-
טון הישן, אנשי המערה

כין שני.הספרים התחלף השיל
טון, התחלפו הכאים למסיכה של
אריה אכנרי. עם חילופי השילטון
התחלפה גם דרך הכתיכה.
בספר ספיר בולטות החנופה והכתיבה
המתחסדת לאנשי השילטון, כולם רעיו של
ספיר ואנשי מיפלגת העבודה. בספר

מערך, ניכרת היטב הרתיעה מפגיעה באו תם
אנשי־מערך המקורבים כיום לליכוד
והיושבים עדיין בעמדות־שילטון. אולם
כל מי שאינו בעמדת־שילטון, כל מי ש נפל׳
עליו עולים בשני הספרים. כדיברי
הפיתגם הלאטיני העתיק :״אוי למנוצחים!״
בפרק החמישי בספר המפולת, הדן ב פרשת
הפסדי חברת ורד, מסתבר כי חוש פי
הפרשה וגיבוריה הם שלושה: עורך־

מאת

יגאל ל בי ב
המפולת בולטת אותה החנופה, אותה ה כתיבה
המתחסדת כלפי אנשי-השילטון ה חדשים,
אנשי הליכוד.
הפרק הזעיר שבו מוזכרת פרשה לא-
חשובה הקרויה קרן תל־חי, אינו כולל
כל הגדרות לגבי חומרת העוולה והנבלה
שעשה הליכוד בעושקו אלמנות ויתומים.
אין רמז לעבירות חמורות של הקרן בהפ קדות
בשווייץ, שפורסמו בהרחבה בעי תונות.
בשאר
הפרקים המתארים את מעללי ה־

רכין

וראשי

הדין שמואל תמיר, חבר־הכנסת בועז מו אב
והעיתונאי אריה אבנרי. הם היחידים
המוזכרים בפרק כחושפי הפרשה בשנות
ה .70-האשם העיקרי הוא כמובן מנכ״ל
מקורות, זאב קריב, שהכל יורדים לחייו
ודמו מותר. בשנת 1969 פירסם הארץ
סידרת מאמרים על ורד, שבה פורסם לרא שונה
כי החברה הסתבכה בעבודות ב-
דרום־אמריקה, הפסידה מאות מיליונים. כן
פורסמה בסידרה רשימה מייוחדת על ה הלוואות
של מקורות לחברות שונות.

המי שט ד

הקודם

(1.1976

השילטון התחלף, האורחים התחלפו, הספרים התחלפו

ואת

הסידרה קבעה כי האשם במחדלים הוא מי
שכיהן אותה עת כעוזר שר־הביטחון, רב־אלוף
צבי (״צ׳רה״) צור. סידרה זו נכ תבה
על־ידי.

כעכור כמה שנים השתמשו כגילויי
הסידרה גיכוריו שד אריה
אכנרי, תיד אי־הזכרת שמו של
צכי צור החזק, וזריקת הכוץ על
קרוב החדש.
אם אריה אבנרי ידע על סידרה זו
ולא הזכירה בספרו, הרי זו הונאה. אם לא
טרח לקרוא אותה, אין הפרק בסיפרו
רציני.
הפרק השישי דן בטיבור רוזנבוים
ובבארני קורנפלד, והפרק השביעי באחים
בלומפילד. בשני הפרקים אין אפילו רמז
דל לכך כי כימעט כל העובדות פורסמו
לראשונה בשבועון זה, כולל התיאור ה מלא
של גניבת 30 מיליון הדולארים מקרן
דייוויס על־ידי האחים בלומפילד, והפ רטים
על עזרתם של קורנפלד ובלומפילד
לבנק של רוזנבוים. חלקים מן הכתבות
שהופיעו בהעולס הזה הועתקו אז על־ידי
אבנרי ופורסמו בעיתונו, ידיעות אחרונות.
אגב, שגיאה שהופיעה בעיתונו, עת העתי קה
מכאן, חוזרת גם בספר. משום־מח

ראשי

המישטר

החדש

() 1977

מבונה הבנק של קורנפלד האוברס דוולופ־מנט
בנק, במקום אוברסיז דוודופמנט בנק.
אוי למיססריים!
אריה אבנרי מעז לומר בפרק השביעי
כי פרשת הליידי דייוויס מתפרסמת בכיפ ת
במלואה לראשונה! זהו שקר. הפר שה
פורסמה במלואה כאן. היא לא פור סמה
במלואה כאשר הועתקה על־ידו, בג לל
יחסיו המייוחדים עם אשר ידליז׳ ש־יתואת
בהמשך.
איזה אבנרי !
קרגס אחר מופיע בפרק השביעי ב-
ספר, בתיאור הקשרים בין מיכאל צור
ל בי ת אדמונד דודרוטשילד. כותב אריה
אבנרי :״רק כאשר יתפרסם בישראל דו״ח
מבקר־המדינה על החברה לישראל, בינואר
, 1977 יתגלו כמה פרטים מאלפים, הקשו רים
להעדפות המייוחדות שהוענקו לברון
על-ידי החברה.״

פרטים אמד בולם ׳התפרסמו חצי
שנח קודם דדו״ח ׳המבקר, בשבו־עדן
זה. המבקר פירסמם כצורה

אריה אבנרי לוחץ ידי משל ( )1976 וח״ב הליכוד שזכל ()1977

יד רוחצת יד

ה״כי הליכוד סכידור (עם כתו ענת) וזיידל

כמסיבה: מזביר־הממשלה נאור (עם אשתו ואליעזר שילוני)
אדוניס חדשים, מארח ישן

מופמכת, מחדש. הוא לא חידש
מאום.

אחד משיאי ההונאה בספרו של אריה
אבנרי הוא הפרק השמיני, על הסתבכותו
של צבי רכטר.
לפי הספר, חשף את הפרשה אריה
אבנרי יחד עם ח״כ יגאל כהן, שהגיש
שאילתה בוועד־הפועל של ההסתדרות.
האמת היא, כמובן, שהפרשה פורסמה
לראשונה בשבועון זה. עם הפירסום פנה
חבר הוועד־הפועל, אורי אבנרי, בתלונה
מפורטת למזכיר ההסתדרות, שהורה מייד
למבקר ההסתדרות לחקרה. בהמשך פיר־סמתי
כאן את כל העובדות, שמביא עתה
אריה אבנרי בלי לציין היכן פורסמו,
בליווי תיאורים כמו ״המידע הגיע ארצה
טים ין-טיפין.״ גם סיום הפרק של אבנרי,
כיצד נתן אשר ידלין לרכטר עבודות
אחרי פיטוריו, פורסם לראשונה כאן.
דו״ח מבקר ההסתדרות פותח בדיון כי
חקירתו באה בעיקבות תלנותו של אורי
(ולא אריה) אבנרי.
פרק ארבעה-עשר מכיל את סיפור עמי־דר.
כך מתאר אריה אבנרי את גילוי הפר שה
:״פיסגת הקרחון של מערכת אי-
הסדרים נתגלתה בראשית חודש דצמבר
, 1974 אחרי שעיריית חל־אביב פירסמה
בפומבי את רשימת הלוואותיה. באורח מפ תיע
התגלה כי עמיד ר הלוותה לעירייה
שלושה מילית לירות. בד־בבד עם הפיר-
סום הנ״ל גילו נציגי מבקר־המדיגה כי
ההלוואה לעיריית תל־אביב ניתנה ללא אי שור
מועצת־המנהלים של החברה, ומבלי
שהדבר היה רשום כחוק בספריה.״
האמת היא שרשימת ההלוואות לעירייה,
שאושרו על-ידי ועדת־הכספים של ה עירייה,
הגיעה לראשונה לידי שלי, ופיר-
סמתי כאן (העולם הזה )1918 את העוב דה
המוזרה כי העירייה לווה כספים מ עמידי
ומשלמת על הלוואה זו דמי־תיווך
לאיש־הכספים ראובן שמיע. במקביל הע ברתי
את הפירסום לידיעת שר־השיכון

כדוגמה לחשיפת קביעה שיקרית זו
מהווה הפרק על השחיתות במערכת־הבי-
טחון. הפרק כולל תיאורי-שחיתות רבים
שפורסמו, אבל אינו מזכיר את הפרשה
העיקרית, המרכזית, פרשת מיפעל אני
של אמנת אבני. שאף הורשע בדין. פר שיה
זו, שפורסמה לראשונה כאן על-ידי
זאב יפת, פתחה את מסע טיהור מערכת־הביטחון
וגרמה למינוי שימעון אבידן כמבקר
המישרד. היא גם היכתה את ה גלים
החזקים ביותר. אצל אריה אבנרי
אין היא קיימת.

אריה אכנרי עם שריהחינוך המר
מפה לאוזן
דאז, יהושע רבינוביץ, שהורה לבדוק את
ההלוואה המוזרה, וכך התגלתה פרשת
ההונאה של ראשי עמידר בכספיזז.
אגב, פרס מעניין: בפרק של אריה
אבנרי על עמידר לא מוזכר מעשהו של
מי שהיה יו״ר החברה, צבי אלדרוטי.

אכנרי מעתיק בשקידה את ה*
פירסומים שלי על ״עמידר״ ,אולם
על העובדה שגם אילדרוטי רימה
את החכרה, והסדיר לאחותו הלוואה
שאינה חוקית — על כף אין
משוס-מה מילה כספר.

רק בפרק אחד נאלץ אריה אבנרי להו דות
בחלקו של שבועון זה בגילויים. זהו
הפרק השיבעה־עשר, על השחיתות במע־רכת־הביטחת.
כאן הוא מציין את חלקו
של העולם הזה בצורה כזו, שלא ברור
אם זה שבח או גנאי. הוא כותב כי זמן
רב היה העולם הזה כלי־התיקשורת המו ביל
בתחום גילוי פרשיות. אולם — החל
ממילחמת יום־הכיפורים תפסו הפרשיות
למיניהן מקום נרחב יותר ברוב העיתו נים.
כלומר, הם שמים את העולם הזה
בכיס.

ך* חל כפרק השלושים־וארבעה, ועד
1 1לסיומו, עוסק הספר בפרשיות ידלין
ועופר.
פרקים אלה יכו בתדהמה כל בעל־זי-
כרת. שהרי כל המעיין בידיעות ובכתבות
שכתב אריה אבנרי בעיתונו כל העת על
ידלין ועופר, יודע היסב כי הוא היה
השופר הנאמן של שניהם, פירסם כזבים
להגנתם, הכחיש כימעט כל פירסום שלי
כאן. אין רמז לכך בספר, כשם שאין רמז
לסוג היחסים שבין אריה אבנרי לידלין.

הפרק מתאר אומנם כי אריה
אכנרי קיים קשרים מיקצועיים עם
ידלץ, אולם אץ איזבור למשא
והמתן שנוהל עם ידלין על הוצאת
ירחון־כריאות חדש. כעריכת
יחלץ ואריה אכנרי, שיהווה מתחרה
׳לחוברת ״איתנים״ של קופת־חולים,
שכח לא שלט יחלץ. עם
החלפת השילטץ שינה גם אריה
אכנרי את עורו, ובימים אלה סיכם
עם איש־הליכוד אליעזר שוס•
טק, שר-הכריאות, בי זה יתמוך
כהוצאת הירחץ -שידלין היח צרין-
(המשך בעמוד )24

האנשים המצליחים ומרצפות אלוני!..
סביון. כפר שמריהו. הרצליה פתוח. רמת השרון. דניה בכרמל. גבעת המבחר
ירושלים. אפקה. צהלה. שכון דן כל שנה תפגוש בנו יותר ויותר.

אלוני

אנו נ שמח ב מי דתה צורך. לבצע את כ ל
ה עבודו תהק שו רו ת ב רי צו ף זלל
החלפת ריצוף ישן.
לר שו תנו צוות מומחים לרי צו ף שי ש.

תלוש מידע

חיי אלוני בע״מ
תל־ אביב, רח־ שפיר אחא
כקש פגי שה עם נ ציזכם
לקבלת מידע נוסף.
שמי כתובתי טלפון :

צבעת

מרצפות האיכות המיובאות
ע״י חיים אלוני בע״מ
אולם התצוגה ב תל אביב:
רח׳שפירא וו א׳( פנ ת רח׳דיזנגוף )4 0

במדינה
העם

ההגדרה

הזרע שורע קציף
נשיא המדינה מתאים
את עצמו דסיכבון
תחדש — וייתכן 3י
ייבחר זתקופה נוספת
בבירכתו של נשיא המדינה, הפרופסור
אפריים קציר, לשנה החדשה, הוא השמיע
מישאלות נאות, הנוגעות לבל. לפתע הש מיע
פסוק, הנאה אולי לנשיא התאחדות
התעשיינים, אך לא לנשיאם של כל אז רחי
ישראל.
הנשיא איחל לעם ישראל שהשנה הבאה
תהיה ללא שביתות, וקרא לעובדים לשבות
פחות ולעבוד יותר, תוך כינוי מאבקם
המיקצועי לשיפור תנאי-עבודתם בשם

הוא לא איחל למדינה במקביל שד,עצ-
מאיים ישלמו את מיסיהם כחוק, ושהמע־בידים
ישלמו שכר־עבודה הוגן. הוא גם
לא איחל למישטרה לתפוס את בל הפוש עים
הכלכליים, ההורסים את המשק ה לאומי.

העובדים השכירים נמצאו על-ידי
הנשיא ראויים לתשומת־ליבו המייוחדת,
ורק השביתות ניראו לו מסכנות את עתיד
העם בשנה הקרובה.
עוד תקופת־ כהונה ז האיש שחנן
את יהושע בן־ציוו מתאים את עצמו במ הירות
לסיגנון החדש. נאומו בוודאי תרם
תרומה להגשמת החלום הישן של תנועת־החרות
— להנהיג בארץ בוררוודחובה
בהתאם לתורתו של זאב ז׳בוטינסקי.
בעוד חודשים מעטים תסתיים תקופת־כהונתו
הראשונה, בת חמש השנים, של

״מיהו

יהודי״

בחוק-
לשינוי השבות.
במיקרה זה, אמר בגין, יהיה צורך ב בחירות
חדשות. לא נראה שהוא יצטער
על כך.
הדברים לא הפחידו רק את הליברלים,
כפי שהתכוון בגין. כי הליברלים הם המת נגדים
לשינוי הדתי המוצע של ההגדרה
״מיהו יהודי״ ,והם העשויים לסכל את הב טחת
בגין לאגודת־ישראל.
גם עסקני המיפלגות האחרות נפחדו.
הם חזו בעיניהם בחירות שיעניקו לבגין
רוב מוחלט, ושיבססו את שילטונו ל שנים
רבות.
מי מפזר? אולם מי שסבור כי נפי לת
הממשלה תביא אוטומטית לבחירות
חדשות, אינו בקי במצב הפרלמנטרי
והחוקי.
כאשר נופלת ממשלה, צריך הנשיא לפ תוח
בסיבוב של התייעצויות עם ראשי
הסיעות בכנסת, כדי לברר אם קיימת אפ שרות
להקים בכנסת הנוכחית ממשלה
אחרת.
לא הנשיא, וגם לא ראש-הממשלה, יכו לים
״לפזר את הכנסת״ .הדרך היחידה
לפיזור הכנסת, שלא בעיתה, היא קבלת
חוק על־ידי הכנסת עצמה. עד לקבלת
חוק כזה, שיכריז על עריכת בחירות חד שות,
ממשיכה הממשלה שנפלה לכהן כ־ממשלת־מעבר
— במשך זמן בלתי-מוגבל.
(! 5קולות. אם תפרוש האגודה מן
הקואליציה, יישאר בגין בראש מיעוט
שיכלול 45 קולות של הליכוד 12 ,של
המפד״ל 1 ,דיין ו 1-פלאטו־שרון. יהיו
חסרים לו שני קולות לרוב של ( 61 ואם
לא ירצה להיות תלוי בקולו של שמואל
פלאטו־שרון, יהיה זקוק לשלושה).
במיקרה כזה יכול לקרות אחד משלושה
דברים :
י• מנחם בגין יכול להשיג את 2—3

אריק שרץ ואשתו
״לעבוד כמו משוגעים!״
מי יתאבד? כך או כך, יהיה למנחם
בגין קשה מאד להשיג את 61 הקולות
הדרושים לפיזור הכנסת. בי מילבד הלי כוד,
מי מעוניין בכך?
כל המיפלגות שתחשושנה לאבד מני
דאטים בבחירות, בוודאי תצבענה נגד פי זור
הכנסת. בראש המועמדים לאובדן מג-
דאטים עומדים המערך וד״ש, ולכן לא
יעלה על דעתם להצביע בעד פיזור ה כנסת(
.מיקרה חריג אפשרי: אם יסכימו
בגין וד״ש על שיטת־בחירות חדשה, ויכ ריזו
בכוחות משותפים על בחירות חד שות.
הדבר אינו סביר ביותר, אחרי כיש לון
הצטרפותה של ד״ש לקואליציה של
בגין — מה גם שהדבר יביא לקרע מוח לט
בין הליכוד והמפד״ל).
לליכוד ולמפד״ל אין די קולות בדי
לפזר את הכנסת — ואין שום סיבה מדוע
תצביע המפד״ל בעד הפיזור. טוב לה
בהחלט במצב הנוכחי, כשבגין תלוי בה
כל-כולו. אם יזכה בגין לבדו ברוב מוח לט
בבחירות, תהיה המפד״ל עצמה ה קורבן
הראשון.
ומעבר לכל החשבונות האלה — קשה
מאד לגייס רוב לפיזור הכנסת בקרב
ח״כים, שרבים מהם אינם בטוחים שייכללו
ברשימות־המועמדים לכנסת הבאה במקו מות
ריאליים.
משום כך, יקרה כאשר יקרה — האפ שרות
בעלת הסבירות הנמוכה ביותר, ב ארבע
השנים הקרובות, היא התפזרות
הכנסת התשיעית מרצונה.

מיפ׳לגות
שיחה 3־ 8בסקר

הנשיא
״לא לשבות !״
הנשיא קציר. אין שום סיבה שמנחם בגין הקולות החסרים, על-ידי משיכת אנשים
לא יציע אותו לתקופת־כהונה נוספת, ויו מד״ש או מהמערך.
י• ח״כי אגודת־ישראל עצמה יכולים
כיח בכך שוב שאין הוא פוסל את אנשי
המישטר הישן — כשהם מוכנים ומזומנים למכור לבגין את קולותיהם בהצבעות, גם
אחרי צאתם מן הקואליציה על פי פקודת
לשרת את המישטר החדש.
מועצת גדולי־התורה.
המערך יכול לנסות להקים קואליציה
חדשה.
שיחות במיזנץ. רעיון זה אינו חדש.
חבחירווז שלא יהיו
הוא צץ אצל ח״כים מסויימים מייד אחרי
הקמת ממשלתו של בגין. יש הדואגים
יקהה כאשר יקרה: לכך שרעיון זה יעלה, מדי פעם, בשיחות
בנין 7א יצ?,יח בין חברי המיפלגות השונות במיזנון ה כנסת.
לערוד
סחירות חדשות
הקואליציה האלטרנטיבית תיתכן רק
״כדאי לבגין להכריז עכשיו על בחי אם תיכלול לפחות שלוש סיעות:
רות חדשות!״ זאת היתה התגובה הרא •
המערך ( 32 קולות, אחרי פרישת
שונה של עסקנים מכל המיפלגות, כאשר דיין ובתוספת איש הסיעה הערבית),
קראו לא מכבר סקר דעת־הקהל, שלפיו
• המפד״ל (,)12
רוב הציבור מתייצב מאחרי ראש־המנד

שלה החדש.
גם אז יהיה צורך בשני קולות נוספים
השבוע חידדו אותם העסקנים את אוז לפחות, שיצטרכו לבוא מצד ל״ע 1ר״צ
ניהם. בהופיעו בפורום של מיפלגתו, הש 1שלי 2חד״ש 5פועלי־אגודת־מיע
מנחם בגין תחזית: ייתכן כי ראשי ישראל 1או מצד אגודת-ישראל עצ אגודת־ישראל
יחליטו לפרוש מן הקוא מה, שתוכל לתמוך בקואליציה כזאת תמו ליציה,
אם לא יעלה בידי בגין להביא רת טובות־הנאה, מבלי להצטרף אליה.

הכנסת

העולם הזה 2090

אריק שרץ היה
מוכן לדבר עס
אש״ף — 7כני שהפר
שר בממשלת גנץ
ביקורו של אריק שרון בארצות־הברית,
במהלך מערכת־הבחירות האחרונה, תואר
בארץ כניצחון גדול. לפי הדיווחים, הבל
התייחסו אליו בהערצה ובהערכה.
השבוע, אחרי שאריק הקים המולה בינ לאומית
בהצהרותיו על ההתנחלויות ה-
״חשאיות״ ,שלף עיתונאי אמריקאי מכובד
את פינקס-הרשימות שלו. בעיתונו,
בוסטון גלוב, אחד מתריסר העיתונים ה חשובים
בארצות-הברית, פירסם עתה וי-
ליאם ביצ׳ר את רשמיו מאז.
במציאות זה ניראה כך: בשעה 8בבו קר
באו כתריסר כתבים מקומיים לבית־המלון
שבו התאכסן שרון בוושינגטון. מסי־בת־העיתונאים
התקיימה בחדר-האוכל,
ואיש מן הנוכחים לא חש צורך עז לכ תוב
על־כך הרבה.
״הוא ייצג מיפלגה קיקיונית ...היה נד מה
ששרון מנסה להשיג קצת פירסומת-
חינם כדי להגדיל את סיכוייו בבית...
הניחו לו לומר את דברו, שאלו כמה
שאלות אדיבות, והמסיבה נגמרה אחרי 40
דקות. הכתבים קיטרו זה באוזני זה על
כך שטרחו לבוא בשעה כה מוקדמת כדי
לשמוע כה מעט.״
אין זה תיאור מחמיא, ואין הוא מעיד
על התרשמות עמוקה.

אש ״ ף או חוסיץ? בבל-זאת מעניין
מה אמר אז שרון, קודם היותו חבר הלי כוד
ושר בממשלת בגין. ביצ׳ר מזכיר,
בין השאר, את האימרות הבאות :
• ״אני מעדיף לדקר עם הפלסטינים
על עתיד ירדן, מאשר לדבר עם חוסיין על
עתיד הגדה המערבית.״
• ״אני מעדיף לדבר עם המתונים ב גדה
המערבית, אך אני מוכן לדבר עם כל
אחד: עם פלסטינים, עם אש״ף, עם נצי גות
ערבית מאוחדת.״
שאר אימרותיו של שרון היו שיגרתיות:
קשה לזוז ברמת־הגולן, ביגלל מקורות-
הירדן והבעיות הצבאיות ; ישראל טעתה
כאשר שיתפה פעולה עם סוריה בלבנון,
כי הטנקים הסוריים בלבנון יכולים לערוך
התקפת־פתע על ישראל ; המצרים מתכו ננים
לתקוף את ישראל ולערוך מילחמה
מוגבלת בסיני ) בכל הסדר על ישראל
להחזיק בבסיסי אוויר וים בשארם־אל-
שייך: על ישראל לקיים נוכחות צבאית
בגדה המערבית ז אם ארצות־הברית תפתח
בעימות ותנתק את הסיוע לישראל ״יהיה
עלינו לעבוד כמו משוגעים כדי לחסל את
הביזבוז הממשלתי וליצור אווירה למשיכת
הון פרטי בממדים גדולים.״
ביטחון מידחמה ע מזטרח
באיחור ש 7שנים רכות
מנכשת ישרא? מיסמך
?יעדים הלאומיים
הכותרת שהופיעה בעמוד הראשון ־של
גיליון מעריב בערב שבת האחרון, הדליקה
בוודאי נורה אדומה בראשי רבים מהקור אים•
נאמר בה כי סגן שר־הביטחון, תת־אלוף
(מיל ).מרדכי ציפורי, גילה בראיון
מייוחד למעריב כי ״ישראל מגבשת מט רות
המילחמה.״
בגוף הידיעה נאמר כי במשרד הביט חון
מגבשים עתה בפעם הראשונה את
מטרות המילחמה של ישראל וכי אחרי
דיונים שייערכו יוגש המיסמך לממשלה,
שתתבקש לדון ולא־שר את מטרות המיל־חמה
של ישראל. למתנגדי השילטון וזיתה
זו הוכחה ברורה כי ממשלת בגין מתכננת
מילחמה. אוהדי השיל טון יכלו רק לתמוה
כיצד מתירה הצנזורה לפרסם את ההכ נות
למילחמה הנערכות במשרד־הביטחון.
אלה גם אלה טעו.
״מטרות המילחמה״ אינן בהכרח תוכנית
למילחמה. זוהי הגדרה למיסמך המגדיר
את האסטרטגיה הלאומית של כל מדינה
מודרנית, כדי שאם תפרוץ מילחמה יידעו
קברניטיה ומפקדי צבאה מהם היעדים
האסטרטגיים שהם צריכים לשאוף להשיג.
שתי רמות. כבר אחרי מילחמת ששת־הימים
טענו מומתים צבאיים כי ישראל
נכנסה למילחמה מבלי שמטרות המילחמה
תהיינה מוגדרות מראש במיסמך לאומי.
צה״ל נעצר על גדות תעלת־סואץ ועל
גבול היר ח לא מפני שנקבעו מראש ה־
׳שטחים שהוא יצטרך לכבוש במילחמה ׳ש תפרוץ.
הגבולות החדשים נוצרו לגמרי ב־
(המשך בעמוד )26

אנע1י

ב גי !

אשו החברה

נמלט מברא

שר אצייר

שואר וז״ו רוטן

האיש שמצץ את

התז! !,חניבשן

..המרו וויו״

רשוינת א״נמן

בני ה שנ מעט

הבויח נשק

הפו ״ארוף י־

רטווו ״פרטי״

ידידי האהוב גירעון
^ חת הדמויות הסיפרותיות הטראגיות
\ 1ש ל המאה העשרים היא דמות הגיבור
בספר (ובסרט שנעשה על־סיו) פנינים
ואפר: של הסופר הפולני ידי אנדז׳יייבסק׳י,
המתאר את מגעו של ׳גיבור המחתרת
הצעיר, שזמנו: תם רעלוו לן שו!ב ׳למהלך-
היים יתקין. אלא שג״בור־המחתרת אינו
׳מסכין לחיים ׳שלמענם לחם, נוהג כמו לא
היו דברים מעולם.
תחושה הומה מתעוררת עם מינויו׳ של
עמיחי פאגלין כיועץ ראש הממשלה ל מלחמה
בטירור. הוא יאמר ובשבוע שעבר
בראיון עיתונאי :״לא הפסקתי להתעניין
בטירור — ואני מתמצא היטב כמה שהולך
בשטח כיום...״
עמיחי פאגלין נוליד בתל־אביב בשנת
, 1923 בבית מן המעמד הבינוני של אותם
הימים. הוא זכה. בחינוך המקובל ׳סאותה
תקופה. ,והקדיש ומן רב למעבדה קטנה
שהקים בבית ׳אביו, בה יהתל מייצר תיר־כובת
אישית של דינאמיט יעוד בהיותו
בכיתה החמישית סבית־הספר התיכון.
בדצמבר , 1941־בהיותו בבן , 18 עמדו
הבריטים להרחיק מתופי הארץ אוניית־מעפילים
בשם סטוומה, ובה 769 פליטים
יהודים מאירופה. עמיחי ראנלין, שהש תייר
באותה עת על גדודי־הנוער (גידנ״ע)
של ההגנה, עסק יחד עם ׳תלמידים נוספים
בהדבקת כרוזים של ההגנה שתוכנם היה :
״אט תורחק ׳פטרוטה׳ מחופי ארץ־ישראל
— תייטלף החרב העיברית פעתה.״ עוד
׳באותו הלילה הורחקה האונייה, וכוונה
לחופי תורכיה. למתרת בבוקר הטילה
מיפקדת ההגנה על אותם נערים לשלוף
יאת החרב ׳חעיברית ,׳ולגרד בסכיניהם את
הכרוזים שהדביקו ׳אמש סדי־עטל.
תחת לגרד יאת הפרוזים הלך עמיחי
פאגלין אל חברו אליהו בית־צורי (ש מאוחר
יותר הצטרף ללח״י ויחד עם אליהו
חכים רצח את הלורד מוין) וביקש ממנו
לגייסו ל׳אצ״ל.
בתקופה שבה התגייס פאגלין לאצ״ל
׳נמנע האירגון מפעולה ׳נגד הבריטים, מ אתר
שהכיר בחשיבות המילחמה של ברי טניה
בגרמניה הנאצית. אלא שעמדה זו
לא !נראתה לפאג׳לין ׳ולכמה מחבריו החד שים
באצ״ל. יחד עם ׳שניים ׳מחבריו החליט
לפעול על דעת עצמו. מאחר שבאותה
:תקופה פיתח במעסווה הכימית שלו כדי־חלב
מלאים דינאמיט מתוצרת עצמית,
הוא תיסנן יחד עם חבריו את פיצוץ

משרידיה של חברת האחים מטיל הבריטית
בתל־יאביב. השלושה הכניסו כמה מכריו
ישל פאגלין למ״שרדי החברה, ואלה התפוצצו
בזמן המיועד. עמיחי ושני חבריו
יצאו להדביק כרוזים שהכינו, עוד קודם

ששככו הדי ׳הפיצוץ, על־מנת להסביר את
מטרות פעולתם. יהם ׳נתפסו על־יידי פטרול
בריטי שחייליו חבטו !מסות נאמנות ב־
׳שלושת הנערים.
תוך ישלויש שנים הפך עמיחי פאגלין

פאגל־ו (לגסה, משמאל) בין הבר׳ מיפקדס אצי ל

אחד טעמוידי־יהתווו במחלקת־המיבצעים
של חאצ׳׳ל, והופקד על הטיפול בצדדים
הטכניים של ההחלקה.
ובראשית שנת 1945 הגיעה יאל -פאגלין
ידיעה שבמחנה צבאי בריטי הצמוד לשדה־התעופה
כעקיר (עקרון) מצד נשק הב.
החא ידע שממש באותה עת התנהל ומשא-
׳ומתן השאי בין ההגנה, האצ״ל והלח״י
בדבר הקמת ״׳תנועת המרי״ .בחור היה
לו שאין טעם: להציע למטה האצ״ל לבצע
פעולה ׳כלשהי, ובעיקר לא פעולה בנושא
רכישת נשק. פאגלין וחבריו חששו שפעולה
כזאת תביא למסירת הנשק לידי ההגנה.
׳בפגישה שערך פאגלין עם קומץ מידי דיו
ופיקודיו, יאמר אחיד: מהם :״בגין
אינו יודע חוכמות כענייני פי,ישמעת״
ותשובתו של פאגלין היתה :״שטויות.
מי כמוהו יודע, כמח זקוקים אנו לאותו
נשק. אלא — שהיום ידיו קשורות, נפעל
על דעת עצמנו, לא כשם ׳האירגון׳ וכאשר
׳הנדוניה׳ תהיה כידינו, לא יוכיח אותנו
המפקד על המעשה ואכן, פיאגלין ידע
מה הוא סח.
בתמרד ומתאר מנחם ׳בגין את הפעולה
כפרי יוזמת: מיפקדת האיר׳ג׳ון הצבאי ה לאומי.
ב טי פ ת אין בגין: מסנה את עמיחי
פאגלין בכינוייה מחתרת המקובל שלו
״גידי״ — אלא ״,גידעון״: .במקביל למושא-
׳ומתן בין שלושת איירגוני-הטחתרת התמסר
׳עמיחי פאגלין להמצאת כמה ׳כליימשחית,
:וביניהם: דגמה יסבדה המופעלת בחשמל,
שהבריטים קראו לה מאוחר יותר -3ע,
מרנטה המזכירה את ה״׳דווידקה״ שהומצאה
על־ידי אנשי ההגנה. כמו־כן הוא
המציא סדרות ;של מוקשי־נעילה שלא
ניתן:להסירם ואו לפרקם לאחר הרכבתם —
מוקשים שנועדו לרוב עבור רכבות־משא.
וממש באותה תקופה נלכד על-ידי הברי טים
קצין־המיבצעים שיל האציל אייתן ליבני
(כיום חסריהמסת) ,ועמיחי סאגלין ומונה
בגונדר וחבר במיפקדת האצ׳׳ל יחד עם
אברהם (חיים לנדוז&ו) ,אמציה (יעקב גרה־בארד)
,עמיצור (בצלאל סטולינצקי) ,יואל
(יעקב עמרמי) ,יצחק (דויד טהורי) ואלי
(יעקב תבין) ,שושוחרר במהלד הסשא־ומתן
בין אירגוני המחתרת ׳מכילאו בקיבוץ עין-
:הירוד, לשם הובא !במהלך ה״סזון״.
עם הקמת ״׳תנועת המרי״ החל פאגלין
מתכנן מיבצעים סשייתוף יפעולד, עם יצחק
שידה וקצין־המיבצעים של הלח״י. אחדי
ה״ישבת השחורה״ שבמהלכה נעצרו סר-

הבריטים עומדים לעזוב את הארץ, לא
היה עוד בנו ח האיצ״׳ל לעצור את תנופתו.
עמיחי ׳פאגל׳יין החל מתכנן אז את פעולות־הראווה
׳שהיתר. עתידה להאפיל על פיצוץ
!מליון המלך דויד — פיצוץ בית הדר
בתלחאבקב, שהקד. ומוקף !מטו עבריו נחרות־תיל
והיד. ומרכז הש״ליטון הבריטי ׳סעיף
העברית הראשונה. פאגלין וחייליו החלו
חופרים ׳פינהרה לכיוון מרכז ״כווינגראד״
חתל־ואבקפי (כיגד למרכזים הבריטים ה־מבוצרים
— על־שם שר־החיוץ הבריטי דאז,
ואחנסט בוויין) .אלא שאנשי ההגנה יחשפו
את חפירת המינהחד. ואחד מאנשיי,ההגנה
!שנשלח ׳לבחון את המתרחש במיינהוה

התפוצץ עם מקטען מ״לסוד שהיה יפה,
נהרג ומנע את האצ״ל מהמשיך הפיירתה
ומביצוע הפיצוץ המתוכנן.
עם התקרב ׳מועד עזיבת הבריטים את
הארץ הופקד עמיחי פאגליין על אקמון
יפוח המחץ של האצ״יל סאקטוני־יקרב. הוא
פקד על מחנה־האקסון של האצ״ל שמוקם
בין ר,פרדסים ליד רסת־גן. שים אקמן את
החיילים שמאוחד יותר נוער עבורם הנשק
שהובא באלטדנה.
וממחנה זר, יצא פאגלין מפעם בפעם
׳לפעילויות ושונות. אחת !מאלה היתד! ,נסיעה
סג׳ים לסביבות מחנה־המעצר לטרון, על-
מנת לבדוק אפשרויות של שיהרור עצירי

פאגלין במעצר בגרון
!בית 1מנהיגי היישוב *!ם יסם פיהם! ,הציועו
ואנשי ההגנה לתכנן ׳סעוזלותש-ואווה !שוב־
׳מהלכה יחשומדו גם !מיסמכיזהם ושהוהזקו
באחד ׳מאגפי מלון המלך דויד.
תיבגון *וביצוע הפעולה גוססוץ לידיו של
עמיחי פאגלין. ובמקביל עמדו !אנשי ליח״י
לפוצץ בעת ובעונה ואחת את בניין האחים
דויד השוכן ׳במרחק של 100 מטרים ממלון
המלך דויד. עקחון הפעולה נקבע על־ידי
פאגלין. שהכין כמינהגו כדי־חלב מלאי
חומר־נפץ שעליהם !סורסבים ומוקשי־מיל־כוד
ובלתי-נוהנים־לסידוק. באשר קרב מועד
ביצוע התובנית, שואל יצחק שדה את
עמיתי עאגלין !בהתאם לגורסיחו של האח־רון:
ומהו רווח הזמן שיוש ומזעמו להותיר
לשם פי!נוי בית־המליון מיושביו. סאגלין
הציע ,׳לדבריו, שלושת־רבעי שער״ ואילו
שדה קבע ושוד. זמן יחב וסדי. בין השניים
!סוכמה פשרה: הצי ישעה. על סל פנים,
שידה יתבע שהפיצוץ יכוון לושעת אחר־הצהריים,
ישוסה!מועט!מספר היושבים בבית־המלון
ששימש ובאותם ומים מחכז־ומישרת
ושל !ממשלת המנדט.
ב־ 22 בקולי 1946 בשעה , 12:37׳כאשר
המה המלך דויד !אדם, יהודים, ערבים ו אנגלים
,׳נרעדה ירושלים מקול פי צ ת אדיר.
׳דדיו לונדון תיאר את שיקרה לביה־המלון :
״אגף שלם של כניין עצום נחתד כמו ב סכין.״
יותר !משמונים !בני־יארם, בגי שלו שת
הלאומים! ,נהרגו בפיצוץ. בהגיעו
לסנות־ערב לתל׳קאביב, אל דירתו של
מנחם ׳בגין, אמר יזה לפאגלין :״אם קרח
פגם׳ אל תיקח את חאחריות על עצמו.
כולנו אחראים במיחה שווה.״ למחות הב־חישותיהם
של ׳אנשי האצ״ל טען מאחזר
יותר יצחק שדה! ,ושב וטען, כי הובטח
לד יכי הפיצוץ ייערך ביו השעות 2ו־3
אחר־הצהחיים. ואילו פאגלין יטען ששחה
:מעודו לא ושאל אותו בשלבי התיסנון לגבי
שעת הפיצוץ.
מלבד פיצוץ המלך דויד השתתף פאגלין
בכ־ 200 ומיבצעים שיונים של האצ״ל, ו־וביניהם
פיצוץ מרכזי הבולשת הפתטי,ת
סשלזזש הערים הגדולות. את ההתקפה על
מישיטחת ׳חמת־גן(שפסתלסד, נישבה עולה־הגרדום
דוב גחוינר) ,פריצת כלא עכו,
הפצצת המיטיוסיים הבריטים בקסטיעה ועוד.
ואחד ׳ממיבצעקו היה ההתקפה על בית
גולדשמידט ומול הסוכנות היהודית בירוש לים.
ההתקפה נערכה !בשבת בבוקר, ול-
דיברי פאגלין :״קיבלתי את הרשות ה מיוחדת
מן המפקד ׳(בגין) לפעול בשבת,
כי אחרת היתה סכניר לפגיעות רבות בין
האזרחים היהודים...״
עמיתי פאגלין היה הצבר היחיד שהגיע
׳לדרגת מפקד בכיר ׳ופעיל סמיפקדת ח־אצ״ל!
,בניגוד לשאר המפקדים שמוצאם
הייה בתנועת בית״ר ובפולין. על סגולותיו
של פאגלין !באותם ׳ימים כותב בגין ב־המרד
:״את אשר עשה הצעיר דכזפלא
הזה, שכישרוגו הצבאי גובל ללא ספק
בכא־ניות, יזברו הבריטים כל עוד תישא
אותם האדמה...״
בשנת , 1947 באשר התברר לכל ש
נאגלין
עם איש הדגה בבית־המישפס

המס וב ן

המ ינוי

ץ ץ כל המינויים הממלכתיים שמונו בידי ממשלת־הליכוד
מאז המהפך, עלול מינויו של עמיחי פאגלין לתפקיד יועץ
ראש־חממשלה למילחמד, בטירור להתגלות כמינוי המוטעה והרה ר,סכנות
ביותר.
הסכנה אינה נובעת דווקא ממינויו של האדם הבלתי מתאים
לתפקיד, מעברו, דיעותיו ומיגבלותיו האישיות של עמיחי פאגלין,
היא טמונה בעובדה שבפעם הראשונה הוצב בתפקיד רגיש כזד,
אדם שיש בידו להפר את האיזון העדין השורר בין הזרועות
השונות של המערכת המופקדת על המילחמד, בטירור, מכוח
ההתייחסות האישית של ראש־ד,ממשלה מנחם בגין כלפיו.
לראשונה מזה שנים רבות, מאז שימש איסר הראל בתפקיד
הממונה על שירותי הביטחון והיה האורים וההומים של ראש־הממשלה
ושר־הביטחון דוד בן־גוריון בכל הנוגע לפעילות של
השירותים החשאיים, קיימת סכנה ברורה ומוחשית שהתייחסות
ריגשית בלתי מבוקרת בשיקולים ראציונאליים, מיקצועיים ומדי ניים,
תכריע בתהום שההחלטות הנופלות בו עלולות לגרום
בכיה לדורות.
התייחסות ריגשית כזו היא שגרמה למינויו של עמיחי פאגלין.
הוא לא נבחר למלא את התפקיד העדין הזד, מתוך שורת מוע מדים
אפשריים, אחרי שכישוריו נמצאו המתאימים ביותר. עצם
מינויו נעשה מנימוקים שהם אמוציונאליים בעיקרם ובראש ורא שונה
משום שהוא עצמו תבע את התפקיד ומנחם בגין לא יכול
היד, לסרב לו על רקע עברם המשותף במישפחד, הלוחמת של
האצ״ל והשאיפה, המודחקת אולי, לנקום בשמואל תמיר, שעמיחי
פאגלין היה שותפו הפוליטי במרד נגד בגין בתנועת החרות.
מייד אחרי שהיה ברור שהליכוד ניצח בבחירות ומנחם בגין
יהיה ראש ממשלה, הציע עמיחי פגלין את שירותיו הטובים
לבגין. הוא לא עשה זאת רק בניסוח האבירי ״שלך יותר מתמיד,״
שהיד, כתוב במיכתב ששיגר לבגין אחרי הבחירות. פאגלין תבע
לעצמו תפקיד בכיר בקהיליית המודיעין של מערכת הביטחון
וזאת למרות שהוא נמצא זה שלושים שנה מחוץ למישחק, לא
שירת מעולם בצד,״ל ואין לו לא רק את המושג הקלוש ביותר
על צורת עבודתן של זרועות המודיעין השונות, אלא שאפילו
אינו מתמצא בטרמינולוגיה המיקצועית המקובלת כיום בתחום
מיקצועי מתוחכם זד, ובנוהלי העבודה המסובכים של המערכת,
שלמידתם בלבד עלולה להתמשך אצל אדם מסוגו מיספר שנים.

המחתרות שהקו כלחאיים שם. יחר עם שניים
!מחייליו נכנס בג׳יפ לכפר אורייה והתושבים
הערבים יסגרו עליהם. כסאה !מהם המטירו
ואסנים על הג׳יפ !ושבחו שתיים מעצמותקו
(המשך בעמוד )35

תפקיד היועץ למילחמד, בטירור הוא ביסודו תפקיד של
מתאם בין הגופים השונים — ומנוגדי האינטרסים לעיתים
קרובות — במערכת העוסקת במילחמה בטירור, בעיקרו זה אינו

ביותר

תפקיד ביצועי וגם לא יוזם. היועץ אינו אלא פקיד במישרד
ראש־הממשלה, היכול כמובן להעלות רעיונות ותפיסות משלו, ד,ן
בנושאי האבטחה מפני פעילות טירור והן בנושא המילחמד, היזומה
במירור. אולם בראש וראשונה הוא ממונה על ביצוע המדיניות
של הממשלה בתחום זה.
מאחר שבמיסגרת הסמכויות שהוענקו לבעל תפקיד זה עד
כה הוא בסך הכל סקטור אחד, נעדר מישקל של הכרעה, במע רכת
מורכבת ומבוקרת — אין הוא יכול להיות אחראי לקטסטרופות
שתתרחשנה בתחום זה. קיים איזון במקבילית הכוחות הפועלת
בתוך המערכת, בצורר, המאפשרת לנטרל כל חריגה או יוזמה
עצמאית.
אבל עמיחי פגלין אינו אדם שיהיה מוכן להלביש על עצמו
את חליפת התפקיד כפי שנתפרה לראשונה במייוחד עבור ראש
אמ״ן לשעבר, אלוף (מיל ).אהרון יריב. הוא עלול — והוא
נתן לכך כבר ביטויים פומביים בראיונות שהעניק מאז נכנס
לתפקידו — לשאוף לשינוי המעמד, הסמכויות ותחום הפעילות
של היועץ למילחמה בטירור.
ברור לחלוטין שהוא ישאף להפוך את התפקיד לתפקיד
מיבצעי, כפי שניסו הקודמים לו בתפקיד ונכשלו. רק שסיכוייו,
לאור מערכת היחסים וד,אמוציות השוררת בינו לבין מנחם

בגין, גדולים יותר.
הוא עלול לחתור ולהשיג מעמד בו יוכל להכתיב מדיניות
פרטית משל עצמו בתחום המילחמד, בטירור, לא תוך שיכנוע
המערכת כולה — הפועלת כיום תוך ראייה כוללת של היעדים
הלאומיים של המדינה — אלא באמצעות מגע אישי וישיר עם
ראש־הממשלד.,
אוצר ״התשובות ד,מוחצות לטירור״ המצוי באמתחתו של
עמיחי פגלין היה מתאים אולי למילחמד, בכנופיות הטירור הער ביות
במאורעות 1936ד — 1939 למרות שעד היום יש החולקים
גם על כך .״תשובות מוחצות״ מעין אלה לא ניתנו עד היום לא
משום שהאנשים האחראים לכך בזרועות השונות של המערכת
הביטחונית לא שמעו עליהן או שלא היו מסוגלים לבצען, בכל
פעם שעלו לדיון הן נפסלו על הסף גם משום שהן פרימיטי ביות,
גם מפני שהן מנותקות מהראייה הכוללת של האינטרסים
של המדינה בייחוד בתחום יחסיה עם מדינות אחרות ומעמדה
הבינלאומי.
בנושא ההתנחלות כבר הפגינה ממשלת הליכוד שהיא רואד,
את עצמה משוחררת משיקולים אלה, כפי שניתן היה ללמוד
מהצהרותיו של שר־החקלאות אריאל שרון, הנהנה אף הוא, כמו
עמיחי פגלין, מיהם אישי בלתי ראציונאלי מצד ראש־ד,ממשלה.
תחום המילחמה בסידור עלול לסבך את הממשלה והמדינה אף
יותר מנושא ההתנחלויות.
מצוי דימיון נוסף בין שני התחומים. במדיניות ההתנחלות
שלה מושפעת ממשלת הליכוד מהעמדות המוצהרות של נציגיה
בעת שהיו באופוזיציה. היא אינה יבולה להרשות לעצמה שלא
לממש את הדברים שנלחמה עבורם באופוזיציה. גם בתחום המיל-
חמה בטירור נשקפת סכנה שהכרעות גורליות עלולות ליפול רק
בדי להימנע מביקורת מהסוג ״כשהייתם באופוזיציה ביקרתם את
מדיניות השילטון במילחמה בטירור ועכשיו אתם נאלצים לפעול
באותה דרך.״
על רקע זה כמעט ודאי הוא שמינויו של עמיחי פגלין יגרום
עוד בעתיד הרבה כאבי-ראש למדינה ולממשלתה.

אבן מקיר יזעק

אוחד׳
רחמו על הנגב
׳פרשת החנינה שהוענקה ע״י נשיא ה־ימדיגה,
ים המל,צת ׳שר־המישפטים מנחם
מין לגונב מאות המיליונים, הבנקאי ל שעבר
יהושע בן־ציון, יצרה קונסנזוס
לאומי בהתנגדות להנונן ת ומניזעיה. בין
!שאר התגובות הושמעו גם הידיעות ה באות

״אילו היח מנחם כגין חבוש כפלא
רמלה, חיו נמצאים שני תפאים שחיו
פוסקים שמחלת־חלב הקשה שלו אינח
מאפשרת -לי להמשיך את תקופת מזמרו.
אבל מנחם בנין חוא ראש־ ממשלח ולכן
נמצאים רופאים הטחווים דיעה שמחלת־הלב
שלו אינה מונעת ממנו להנהיג את
המדינה 18 שעות כיממה. מתברר שיש
תפאים, כמו עורכי־דין, המנסחים את
טיעוניהם על־פי מידתו של המזמין...״
(נחום ברנע, דבר)
״מתעורר הרושם הקשה, שמר בגין
בבר הגיע למצב שבו הוא בטוח שהבל
מותר לו, שהעם יתן גיבוי למה שלא
יעשה, שהוא קנה את עולמו בשעה אחת,
ושמעתה ואילך הוא שוב אינו עומד לו
מישפט בני־תמותה. יהיה עליו ללמוד,
כדרך הקשה, שאין בעולם אדם שהכל
מותר לו, ואם ימשיך להתנהג כאילו בכל
בוקר יוצאת בת־קול ממרומים ואומרת
לו מה עליו לעשות, הוא יצטרך לוותר
על הדיאלוג עם עם ישראל, ולהמשיך
באורח פרטי את שיחותיו עם בנות הקול.
כמה עצוב שהמערך שהסתאב, ידע ברג עיו
האחרונים לנהוג בכל חומר הדין
עם אלה שסיאכו אותו, וכמה עצוב ש מפקד
אצ״ל מתגלה כאיש הכבוד בעיקר
בלפי גנבים. אני מתחיל לחשוש שזיק־נותו
של מר בגין מביישת את צעירותו,
ואולי הוא צודק כאומרו שהרגע הגדול
של חייו היה אז ולא עתה.״
(עמוס קינן, ידיעות אחרונות)
״כן־ציון הצליח. הוא יצא לחופשי. לא
רק שאינו חומק אל דירתו המפוארת ב חשאי,
כמו גנב, אלא שהוא עוד מטיף
מופר לחברה הישראלית, קובע אמות מי דה
איזה מישטר היה מושחת ואיזה מיש־טר
צודק ומודיע בי לא ישלם את הקנס
בסך 25 מיליון לירות שהוטל עליו• בן־
ציון הבין את הרמז. הוא יצא מבית־הכלא
כמאשים.
״והוא צודק. החברה שאיפשרה לאדם
להתנהג כקבצן המציג את מומיו לאדר
השמש ומכקיט לסחוט רחמים, קבצן ש שדד
אותה בסכום של חצי מיליארד
לירות (איזה מפעלי בריאות ושיקום ניתן
היה להקים בסכומים אלה ולהציל בהם
חיי אנשים יקרים לא פחות מחייו של
בן־ציון) ,שילטון שאיפשר לבן־ציון ל צאת,
בלי לשלם פרוטה טחחום שהוא
חייב לחברה, הופך, בדין, את כן־ציון
למאשים ואת כולנו לאשטים.״
(יגאל לב, מעריב)

אד״קשווןמתנהג
כפר בחנות חרסינה
* 1ויהושע בן־ציון
הו פוי מס י ו 1בשער
ואת התדהמה על אטימותו של העם ה יושב
בציון לגבי נושא זה. קצרה כבר
הלשון לזעוק ולהתריע באזני ממשלות
ומנהיגים הדוחקים את הנושא הזה ואת
האחראים למשאו — לפינות של דרג שני
(מעריב)
ושלישי.״

בעיה ושמה
שר-החקלאות
מאז הוכנס אל !ממשלת הליכוד בזכות
המנדטים והסנטימנטים האישיים, הולך
שר החקלאות והופך מיטרד של ממש,
בהצהרות ובחברים ׳שהוא אומר־לא־או-
מר! .מבהיר אברהם טל :
״אף אחד לא הכריח את מנחם בגין
לכלול את אריק שרון בממשלתו, אך מש-
עשה זאת, הוטה לפרקים שיש רק איש
אחר שיכול להוציאו משם — וזהו שתן
כעצמו. למסתכל מן הצד נראה כי לפי
שעה נהנה שרוו מחשבון פתוה בממשלה:
הוא רשאי להתנהג כפר בחנות חרסינה
של פריטי מדיגיות רגישים ושכירים ואין
פוצה פ ה; לתעתע כציבור וכדעת הקהל
העולמית כאוות גפשו כיש־אין, פורסמו־לא־פורסמו,
אושרו־לא אושרו התנחלו-
יות ; להאדיר את הטסיורת הכלתי־מהו־ללת
של אי־כיכוד עליונות החוק והזלזול
כסדרי ממשל תקינים מצד מנהיגים בעלי
כאריזמה ולהנציח אנומאליות ארגוניות
ואתיות •שהדעת אינה סובלת.
״מנחם כגיו וחסרי ממשלתו בולעים את
הכל בשקט, רדי לא להרגיז את האיש
התקיף. וכיוון שאיו לצפות שהם יעשו
משהו — מה נותר לגו אם לא התקווה
שיום אחד יימאפו על מר שמן האנשים
בשיטת הממשל העלובה הקיימת פה, והוא
יחזור לו אל התווה ואל לילי במשרה
(הארץ)
מלאה.״

אנו מדג אד דג
יו* ם החלטת היועץ המושפטי לסמי
י ג ישלה שלא להגיש ומישפט נגיד אכא
אבן, נגולה בוודאי אבן מליבו.
החלטה זו עוררה ויכוח, ואף זועם, בחו גים
ריבים, שיראו דימית יבין פרשיות יצחיק
רוביו ואבא ׳אבן. היו שהשמיעו את החשיד
ושהיויעץ המישסטי נהג ובמידה של איפה
ואיפה.
הפרופסור אהרון ׳ברק עצמו הסביר ב סבלנות,
למי שהיה מעוניין לשמוע, את
השוני !המהותי הקיים בית שתי הפרשיות.

• אבן הביא כעדים יסטה ומזכירות,
וגם ואת הד״יר צבי דינשיטיין, ומי שהיה
בשעתו סגן שר־האוצר, שיטענו בי ראו
את !ההיתר. מכיוון שדינשטיין יבול היה
בשעתו לצוות בעצמו לתת את ההיתר,
ל!א ימצא היוועץ סיבה לפקפק בדבריו.
ומכל הסיבות האלה החליט היועץ רד
מושפטי לקבל את גירסתו ושל אבן, וקבע
פי אין מקום להגשת מי״שסט !נגדו.
!נשאלת, כמובן, השאלה מדוע החליט
ברק להחליט בעצמו, תחת להגיש מישפט
ולהניח ׳לשופט להחליט אם להאמין לאבן
או לאו. על כך טוען !ברק כי עקרונית
אסור לתביעה הכללית להגיש ומיושפט ׳נגד
נאשם !אם היא עצמה אינה ׳מאמינה שה־

פסוק• ה שבוע
• ראש־,הממשלה מנחם בגין:
״המלחמה הוא נמנעת יואילו השלום הוא
בלתי נימנע.״

• ראש האופוזיציה ח״ב שמ
עון
פרם :״ואינני ייוודע על שום הת־
׳קרבות לשלום ואינני יודע על התרחקות
ומסניו.״

• שר־ האוצר לשעבר, יהו שע
ר בינו בי ץ :״עסשייו אני עוסק השידה.

!אני אוהב שירה.״
• המשורר אכא קוכנר :״אני
!מאמין בחילופין בשלטון. גם השלטון הזה
יוחלף וסבתא העת.״
• האסטרולו; אילן פקר :״אני
רואה ׳בהורוסקופ ישל המדינה ציער רב,
׳מצד יאחד, וסאידך גיסא־!שומחה רבה.
קשה לפרש למה זה ׳מתייחם ול!מה זה.״

הסכנה האמיתית

• יו״ר ועדת חוץ וביטחון, ח״ב
׳משה ארנס :״יאסור ליראות מבעיית

שר־החקלאות !אריאל שתן צייר מפה
מאיימת של ״׳השתלטות ערבית״ על שט־חי־יהלאיום.
השר לא הסביר כיצד מתב טאת
השתלטות זו בשטח, אך בערב ראש־השנה,
במאמר של איחולים ואזהרות,
הובהרו הדברים בעטו של חבר־הכנסת
משה שמיר.
״אומר זאת ביתר חריפות: כלא עלייה
גדליה וגדולה — נהפכת ההתיישבות ה יהודית
כארץ־ישראל — להיפוכה של
עצמה, להתיישבות ערבית בארץ יש ראל.
ככוח איתנים שאיו לעמוד בפניו
יונקת ומושכת הקולוניזציה היהודית ה מתוחכמת
והעשירה כוח עבודה, המצוי
בזול וכשפע בסביבה הנשלטת, וכוח עבו דה
זה הוא פשוטו כמשמעו, עובדים
ערביים על נשיהם וטפס, על משפ חותיהם
ואהליהם.
״היום אהליהם, טהר צריפיהם, מחר תיים
בתיהם — ובקרוב אדמתם.
״קצרה כבר הלשון להביע את הזעזוע

הערבים ובבעיה הוהודית עניין סימטרי.
!אינני מזלזל בזכות ושל הערבים אך !מי
ושטוען לזכויות סיומיטריות שולל את זכו־יותי׳נו.״

שר־ החוץ משה דיין :״!אני
עצמי סיעת יהיד ואינני.מתכות להתפלג.״
• גולדה מאיר על הנ״ל :״דיין
הוא איוש ׳מאד ׳לא־יפשיוט.״
• גחום כרגע, כתב דבר, על יכנס
תומכי ׳משה דיין בכפר המכביד :,״הסמל
המוחשי ביותר לירידתם של התנועה ושל
האיוש ומימי היסינרמה המפוארים׳ היה הי־יעדרו,
של ואל״שבע צ׳יזס׳ שבכנס הסיגר־מה
ישובה עם אמה בשורה הראשונה.״
• השחקן פיטר יוסטינוב :״ה יהודים
הם עם יסביר. לא זה בילבד שהם
סיפקו לאנושות שני מנהיגים ובעלי שי־
׳עור־יקומה כסו *ושוע הנוצרי וקארל
׳מארכיס ,׳אלא שהם גם הרשו לעצמם את
המותרות שלא ללכת ואחרי אף אחד
׳משניהם.״

(המשך מעמוד ) 13
כפניה, אין ציורך לדאוג ליו. לוח־יד,זמנים
שלו דחוס ׳מאד. על־יפי ההערכה יישא
אבא ואבן בארצ״ידהבר־ת בחודשיים ה־
׳קרובים קרוב יל־ 30 הרצאות. מאחר שה־
׳מחיר !שהוא תובע אינו־ניתן־לוויכיויח, יש
להניח ׳שהוא יגרוף בתקופה זו ׳סכום קרוב
למיליון ל״י! ,מלבד הסכומים הנוספים
שישולמו לו לכיסוי הוצאותיו.
נראה יכי ואבא אבן נקלע ׳באמת למצב
כספי יקשה אם הוא !תובע ומחירים כאלה
ואינו וסוכן לעמוד על המקזז. לא־מסבר
התוודה הוא עצמו לפני ידיד :״היו לי
המון הוצאות ובזמן האחרת. רק עורכי־הדין
ששכרתי כדי לטפל בפרשית ההיתר
לאחזקת מטבעוחוץ בחו״ל שנעלם ממש רד
האוצר, עליו לי י רובע !מיליון ל״י.״

כים — בקשה לקבלת היתר, ובקשה שניה
:להאריך את ההיתר, ואחרי פרישתו מן
הממשלה. בדיקה במעבדה המושטירתיית ל זיהוי
פלילי הוכיחה כי המיכתבים אמנם
׳נכתבו לפני שנים, במועדים הנקובים
בהם. לא היתד, סיבה סבירה לאבן לכתוב
מ״כתפים אלה על !מנת שלא להגישם,
באליבי ומתוחכם לעתיד. הוא לא היה
זקוק לאליבי כזה מראש, ושהדי יכול היה
באותה תקופה לבקש ולקבל היתר.
• במישרד הרשות המוסמכת !שורר
אי־יסדר, ואי־הימצאו של מיסמך בו ׳אינו
חריג. ומה גם שייתכן מאד כי סלל ל׳א
הוכן!מיסמך מיוחד׳!אלא שהפקיר האחראי
ואישר את הבקשה של אבן על ׳גבי מיכיתבו
של זה.

שגריר אכן במועצת־הכיטחון
כדאי לבגוד
שתיהן נגעו בחשבונות של !מטבע זר —
יאך זה היה, לדבריו, הדימיון היחידי בי ניהם.
׳בפרשת
!מישפחת יבין היה המצב ברור.
לא יהיה ספק לגבי יעצם !ביצוע עבירה —
החשבוניות הוחזקו בבנק האמריקאי ומגלי
ושנתקבל היתר על כך, ועל בן היו בלתי־חוקיים.
לאד, ויצחק רבין הודו בעבירה.
השאלה היחידה שעמדה לפני היועץ ה־
׳מישיפטי היתד, אם ולהגיש נגדם מישפטים,
או להסתפק בתשלום יכופר.
בסל ׳מיקרה של עבירה כזאת, מעל ל־
5000 הולאה ,׳הוגש בעבד !מישפט. ברק
בדק !את התקדימים, מצא שאין כל סיבה
— !מילביד מעמדו של ראש־הממשלה —
לחרוג מן הנוהג. לכן יעמד על הגשת
המישפט נגד לאה רבין, אך הסתפק
׳פגניות כופר ׳מבעלה.
עניינו של אבא אבן היה שונה לגמרי,
כי כאן הייתה השאלה: האם בוצעה ביכלל
עבירה ז
׳אבן הכחיש זאת, וטען כי קיבל היתר
רושמי להחזיק בחשבונות. היתר יבזה לא
׳נמצא, לא בתיקיו ׳ולא בתיקי הרשות
המוסמכת. ברק נאלץ להחליט אם להאמין
לאבן או לאו. הכריעו לגביו הנימוקים
הבאים :
• !אילו ביקש אבן בשעתו היתר,
בימי גולדה ׳מאור ופינחס ספיר, לא היה
שום ספק שהוד .׳מקבל אותו. הנוהג היה
׳להעניק ׳רשיונות פמיייקרים !מסוג זה. לא
היתד. ליו, איפווא׳ סיבה שלא לבקש רשיון.
• בתיקיו של אבן נמצאו שני מוספד

נאשם אשם. עלייה לשיקול !מראש אם ה־האיות
הקיימות מאפשרות את הרשעתו
ושל הנאשם !בדיין — ׳ואם היא ׳מגיעה לידי
מסקנה שאין הן ומספיקות, אסור לה לה גיש
את המיושפט.
כך ניצל ;אבא אפן מן המיזשפט• ,שבוודאי
היה עולה לו בסכום ׳ניסר בשבר
טירח׳ת עורכי־דין — ׳סכום שהיה עליו
להרוויח מהרצאות על צידקת ממשלת-
בגין, לפני הקהילות היהודיות ברחבי
ארצותיהברית. המיושפט היה עלול לעלות
לו במחיר יעשר הרצאות, למהות.

הבגידה #שזוסמו
רלל אלה מרתקת אחרת ה־ע-ררר,
השבוע ,׳כאשר נפוצה !בחוגי הממשלה
השסרעה־היד״עה, ישמניחם ובגין ומשיה
ידיין החליטו לבצע תעלול ומחוכם ביו תר:
למנות יאת אבא אבן כשגריר ישראל ב וושינגטון,
במקומו ושל שיימחה ריניץ.
1בשביל !אבן, תהיה יזו שיבה המתה
הוא היד, שגריר ׳בוושינגטון(ובעת ובעונה
אחת גם ראש מיושלזזת-ישראל באו״ם)
ובשנות ה־ ,50 יקודם היותו שר.
מינוי ׳כזה והיה גם !איתות וברור לכל
אנשי המערך :׳כדאי לבגוד. הוסר־האופי
׳משתלם. ומי ׳שעוזב את המערך ועובר
לליכוד, שכרו!מובטח לו• המושרה ומחכה.
לגבי אבן תתעורר רק שואלה אחת:
כיצד לנהוג ובעתיד לגבי ההרצאות !סשכרז
העולם הזה 2090

נו חו תצה״ ר
עז ה רנו צוי ם
רנ בו ש מוצב
חיוו בחזית ־
1בן־ לי לה
נו צו ה אוויות
משבר במרחב
וברחבי העולם

הקרב על 11

ך* הסתערות החלה כשעות המוק-
1 1דמות של הצהריים ביום השישי האח רון.
בחסות
הרעשה ארטילרית כבדה החלו
טנקים של אנשי הפלאנגות הנוצריים לנוע
מהכפר הלבנוני הגדול מרג׳ עיון מזרחה,
לטפס במעלה הרכס ההררי המשתרע כשני
קילומטר מהכפר. המיתקפה כוונה לעבר
המישלט הבולט ביותר שעל הרכס, תל
שריקי, המתנשא לגובה של כ־ 750 מטר,
בו נמצא מוצב של הפידאיון הפלסטינים
והכוחות המוסלמים שבאזור.
לטענת אש״ף ועיתונים זרים היתד, זו
פעולה צבאית של צה״ל. על פי מקורות
אלה היו אלה תותחים ישראליים שהרעישו
את העמדות שעל הרכס כשמדי פעם מגי חים
מטוסי התקפה ישראליים ומפציצים
את העמדות מלמעלה. ידיעות אלה, שהוכ חשו
על־ידי דובר צה״ל, גרסו כאילו גם
השיריון שהסתער על תל שריקי היה שיר-
יון ישראלי.
תוך שעות ספורות נוצרה אווירה של
משבר בינלאומי. במדינות ערב, שניזונו
מידיעות שהגיעו אליהם ממטה המיבצעים
של הפידאיון בפתחלנאד, שם פקד יאסר
עראפת בעצמו על פעולת ההתגוננות נגד
ההסתערות על רכס ההרים שממזרח למרג׳-
עיון, נדמה היה כי ההתקפה הישראלית
הגדולה לכיבוש דרום לבנון, ממנה חששו
בחודשים האחרונים, החלה.
הידיעות שזרמו באמצעות סוכנויות ה ידיעות
בכל רחבי העולם, ודיווחי המודי עין
שהתקבלו בבירות המעצמות הגדו לות,
יצרו מצב של כוננות וחרדה: האם
החל סיבוב נוסף במילחמה בין ישראל
לארצות־ערב י
חלפו כמה שעות עד אשר נרגעו הרו חות
והסתבר כי מיתקפת השיריון בדרום

1, 2 5

הקרב על חיאם
(המשך מעמוד )25
הלבנון היא מצומצמת ובעלת. מטרות
מוגבלות בילבד, וכי גם אם היא מסתייעת
בידי ישראל, אינה אלא יוזמה של הכו חות
הנוצריים במובלעת שבדרום לבנון,
המנסים להשתחרר מטבעת החנק המוס למית
הסוגרת עליהם.
למובלעת הנוצרית שמצפון למטולה יש
צורה של אצבע ארוכה וצרה לאורך הכ ביש
המחבר מיספר כפרים נוצריים ומקשר
אותם עם הגדר הטובה שבגבול ישראל.
כל אורכה של האצבע הזאת אינו עולה
על עשרים קילומטר והיא מתמשכת בין
ערוצי הליטאני ממערב והחבצני במזרח.
מזרחה לחבצני, למרגלות החרמון, משתרע
אזור הפתחלאנד. רק כפר אחד מצוי מער בית
לליטאני, מהווה מעין טריז.מאיים על
האצבע הנוצרית. זהו הכפר אל חיאם,
שבעבר כבר נכבש על-ידי הנוצרים, מוח זק
עתה בידי כוחות הפידאיון. הכפר עצ מו
נשלט מהרכס המתמשך מעליו, ש המוצב
העיקרי בו הוא תל שריקי.
באותה שעה בה הסתערו הטנקים של
כוחות הנוצרים על תל שריקי, פרצו כו חות
נוצריים אחרים לעבר יעדים נוספים
בסביבה. בדרום המובלעת ניסה כוח נוצ רי
אחד לכבוש שוב את הכפר טייבה מיד
המוסלמים. באזור קליעה שמדרום למרג׳
עיון, תקפו כוחות נוצריים לכיוון מערב,
ניסו להשתלט על גשר חרדלה שעל נהר
הליטאני.
אולם רק הקרב על תל שריקי הוכתר

בתחום הצר שמסביב למובלעת הנוצרית.
השליטה בשטח עליו נטוש כיום הקרב
אינה קשורה רק בקיום הסכם שתורה,
המגדיר את סדר גודל כוחות הפידאיון
באיזור, בהעלאת מוראל התושבים בכפרים
הנוצריים ובהסרת טבעת הכיתור שהוט לה
עליהם — כפי שניסו להציג זאת ב מאמרי
הפרשנות בעיתונות הישראלית.
לאזור בו מתחוללים כיום הקרבות יש
משמעות אסטרטגית לגבי המילחמה הבאה
שתפרוץ בין ישראל וסוריה, שתי המדי נות
רואות באזור עליו מתנהל הקרב שטח
חיוני להגנתן, שאין הן יכולות לוותר עליו
ולהרשות הימצאות כוחות אדיב בו.
רק מבט כולל יותר במפה עשוי להב היר
את חשיבות הקטע הצר הזה הן לגבי
ישראל וחן לגבי סוריה.
הכפר אל חיאם והרכסים השולטים עליו
נמצאים בפיתחת ביקעת הלבנון, המש תרעת
בין הרי החרמון ממזרח ובין הר
הלבנון ממערב, אילו נמצאו כוחות סוריים
באיזור זה, היה הדבר מהווה איום ברור
על ביטחונה של מדינת־ישראל, שכן, זהו
השטח ממנו יכולה להיפתח מיתקפת שיר-
יון סורית גדולה לעבר אצבע הגליל.
תנאי הקרקע ודרכי התחבורה באיזור זה
מאפשרים גישה מהירה ונוחה יחסית של
כוח שיריון שיתקוף מצפון לדרום, יוכל
להסתער משם על אצבע הגליל ועל ביק עת
החולה.
הסורים אומנם אינם נמצאים באזור זה
של הביקעה, אבל הימצאותם של כוחות

? 0 1זוהי מפת איזור הקרבות בדרום לבנון. שתי החוב־
01111171א1
י י י ^ י * י י • לעות הנוצריות מסומנות בשטח האפור, כשהן
מהוות ביחד אצבע החודרת לתוך ביקעת הלבנון. הסורים חוששיס כי אצבע זו נועדה
להבטיח לישראל נקודת״זינוק לעבר דמשק במקרה של מילחמה חדשה הפדאיוי
הפלסטינים חוששים כי זהו בסיס למיתקפה על הפתחלאנד. ואילו מנקודת ראות־ישראלית
משמש שטח זה כמחסום בלבד מפני ניסיונות חדירה מביקעת הלבנון לעבר עמק החולה.
בהצלחה. בתום מיספר שעות הצליחו ה־טנקים
שפעלו בשרות הכוחות הנוצריים
להשתלט על הרכס ההררי שמעל הכפר
חיאם, להניס משם את הלוחמים המוסלמים
ולאיים מצפון על העיירה אל חייאם עצ-
מה שכותרה למעשה מכל עבר בידי כו־חות
שישראל, על פי הצהרותיה הרישמיות
מסייעת להם.
היתד, זו הפעולה הקרבית הנרחבת
והמשמעותית ביותר שבוצעה באיזור זה
בחודשים האחרונים. היא הצליחה לשחרר
מעט את הלחץ המופעל על המובלעת הנוצ רית,
המתבטא בעיקר בהפגזות ובצליפות
הטרדה. מה שאירע באופן מעשי בשטח
הוא שהשליטה הנוצרית התרחבה וחוח־דרה
לעומק 20 קילומטר נוספים לדרום
לבנון, כשבמרכזה נמצא רק מעוז מוס למי
מכותר אחד — הכפר אל חיאם.

המ שמעות
ה אי ס טד טגי ת
^ קרס על חיאם לא הסתיים בכי ו
1בוש המוצב השולט על הרכס שמצפון
לכפר. בימים שחלפו מאז נמשכו הקרבות
באיזור זה, אלא שהם היו קרבות סטא טיים,
שהתבטאו בחילופי אש ארטילרית
ובירי בנשק קל בין קווי החזית החדשים
שנתחמו באיזור זה בין שני המחנות.
למרות זאת הלכה הדאגה וגברה, בעיקר
בוושינגטון ובמוסקבה. היא לא נבעה רק
מעצם חידוש המתיחות באיזור או משי נוי
יחסי־הכוחות בין אנשי השמאל המוס למי
והימין הנוצרי. כי משמעות הקרב על
חיאם חורגת מעבר למטרות הטאקטיות
,המוגבלות הניצבות בפני שני מחנות אלה

הפידאיון הפלסטיני באזור מהווה מעין
מאחז קידמי של הסורים, המבטיח להם
תפיסה ופריסה מהירה, כמעט ללא חת־נגדות,
באיזור. המובלעת הנוצרית מהווה
מעין חגורת־ביטחון קידמית מפני אפ שרות
תקיפה סורית וזהו אחד השיקולים
שהינחו בעבר ומנחים גם כיום את הסיוע
של ישראל לכוחות הנוצריים שם.
הסורים רואים בשליטה ישראלית על
פיתחת ביקעת הלבנון איום ישיר על
דמשק בירתם, אומנם בין הביקעה ובין
דמשק מתנשאים רכסי הר החרמון, שאי נם
מאפשרים מיתקפה ישירה על דמשק
מכיוון זה. אולם הביקעה עצמה מאפשרת
חדירת כוחות שיריון בסדר גודל מש מעותי
צפונה עד למעברי ההרים, משם
ניתן לאגוף את דמשק.
במצב זה נזעקו האמריקאים כדי להר גיע
את שני הצדדים, החוששים כל אחד
מתוכניות היריב, ולמנוע התלקחות באי-
זור. הטיעון הישראלי היה שישראל פו עלת
רק כדי להגן על האינטרסים הביט חוניים
החיוניים שלה, ללא כל כוונות
התקפיות. נשללה לחלוטין האפשרות של
איום צבאי על דמשק, כתוצאה מהשתל טות
הנוצרים על פיתחת הביקעה, אולם
הסורים ממשיכים לראות בתפיסת רכס אל
חיאם שינוי הסטאטוס-קוו באיזור, המסכן
את ביטחונם. ספק אם הסורים יהיו מו כנים׳
לפיכך, להשלים עם כיתור הכפר
אל חיאם, הניסיונות של הנוצרים לכבשו
והדיפת הפידאיון מערבית לערוץ הלא-
טאני ומזרחית לערוץ החצבני.
הקרב על אל חיאם, גם אם הוא מת נהל
בין נוצרים לבנונים ומוסלמים פלס טינים׳
הוא למעשה קרב בין ישראל ל סוריה
על השליטה בפיתחת ביקעת הלבנון.

במדינה
(המשך מעמוד )21
מקחד״ בבל מיני סיבות מקוקמיות
אחרות.
המודעות לצורך בקביעה מתוכננת של
מטרות המילחיטה: גאתה מחדש בעוצמה
רבה אחרי מילחמת יום־הכיפורים, שבה
שימשו תבשילי אד־הוק בימיטבחה של
ראש־הממשילה גולדה מאיר כמטחות ה־מילחמה,
המדיניות — ובך אומנם ניראו
פני הדברים.
״מטרות המילחמה״ הן הגדרות כתובות,
מנוסחות בקפדנות אחרי דיונים מעמיקים,
•שמבינים אותן עוד קודם שפורצת מילה־מה.
את מטרות המילחמה יש להגדיר ב שתי
רמות. הרמה העליונה היא רמת ה ממשלה,
הקובעת מת הן המטרות החיו ביות
והשליליות שהמדינה שואפת להשיגן
בכל מילחמה ׳שתפרוץ, לשם קידום כדרבי
של המטרות המדיניות הלאומיות — ב תנאי
׳שקיימות כאלה. כלומר, איזה שינו יים
תשאף המדינה לחולל באמצעות דד
מילחמה ואיזה שינויים שירצה האוייב
לחולל, תצטרך למנוע.
עיצוב מטרות המילחמה יוצר מרחב
של גמישות התגובה והייזום המדיניים
והצבאיים, בתיכנוז ובניהול׳ המילחמה.
בדרך זו, לא רק המיילחמות •שתיזום ישר אל
תתגהליה לשים הישגית מטרות מסויי־מות,
אלא גם המילחמות שייכפו עליה
תתנהלנה כשלנגד עיני המבצעים ניצ בות
מטרות ברורות שתאפשרנה את קידו מן
ישל המטרות הלאומיות.
מטרות אלה מעובדות ברמה של מיש־רד־הביטחון
למטרות־מייליחימה־צבאיות, ה מפרטות
את אורח היישום במישור זה.
משרתת, דא גברת. הימצאו של
מטרות מילחמה מוגדרות כהלכה ונכו נות
היא, ביעלת חשיבות עליונה. היעדרן
או מידת הטעות שבהן עלולה לגרום ל־צה״ל
שיילחם את המ״לחמה הלא־נכיוניה
(או יילחם לא נכון במילחמה)! ישיג הצל חות
בחזית הפחות קריטית מבחינה ביט חונית
והפחות חישובה לעניין התהליכים
המדיניים •שלאחרי המילחמה. בגלל ניהול
מוטעה יוסדר ׳קדימויות שונה, הנובע מ מטירות
מילהמה מוטעות, עלול צד,״ל להח מיץ
הישגים דווקא בחזית שהיא החיו נית
ביותר לביטחון המדינה והישגים פה
דרושים וחישובים יותר לצורכי המקח וה־מימכר
האחר־מילחמתי ליד השולחן ה ירוק.
מאותן
מעוצבות לפי התפיסה המתוא רת,
מטרות־המילחמה הן מכשיר הכרחי
שיל רעיון עליונות הרשות הממלכתית ה אזרחית
על הצבאית. הן מאפשרות להג שים
ביעילות את המקובל ש״המילחמה
היא המשך המדינוות״ ומשרתתה, לא
גבידיתה•
באמצעות הנחיית הגדרת מטתת־המיל־חמה
שיל משרד־הביטחון — שהן, ממילא,
גם הצה״יליות — תוך קביעת נהלים
של אישור הכרחי, יכולה הממשלה ליצור
צינור יעיל ישל בקריה על פעולות מערכת־הביטחון,
תוך הבטחת שינויים ועידכו״
יים, בהתאם להתפתחויות ועל־׳פי הפת־רו״ות
המדיניים שמגבש ת הממשלה ומש נה
מפעם בפעם•
קשה להבין כיצד יכלו ממשלות ישראל
להתנהל עד כה בלא מטרות־מ״לחמה מוק דמות,
ברורות. מותאמות לנסיבות השוט פות
— הן להנחיית יוזמות ישראליות,
אבל, לא פחות, גם כבסים לתגובה יעילה
על יוזמות מילחמתייזת שיל האדיב.
השלילה היחידה הקיימת בהודעת סגן
שר-הביטחון בדביר ההחלטה על גיבוש
תוכנית שיל מטרות־מילחמה היא, שאיח־רה
לבוא, בכמה שנים. העובדה שדווקא
ממשלת הליכוד היא המגבשת מיסמך זה׳
תכתיב ודאי יעדים לאומיים •שונים מאלה
שהיו מוגדרים ע״י ממשלת המערך. אולם
מבחינה צבאית החשיבות היא בעצם ניסו חן
של מטרות המילחמה, הרבה לפני
שהיא פורצת.

מישפט
מ המריבה
העותר כיט 7הפג״ץ סדי דסנות
תחילה 7שר ׳החקלאות שלא ידון
במחירי המיס
כאשר החילו ׳שופטי בית המשפט העל יון
דנים בעתירה נגד שר־החקלאות ארי אל
שרון שביקשה כי יימנע משינוי מחירי
המים, ציפו העתונאים הריבים באולם לר אות
מה יעשו השופטים. ביית המשפט,
בהרכב יואל זוסמן (נשיא) ,אלפרד וית
קון
ומאיר שמגר, היד. מודע למאבק ש מנהל
היועץ־המישפטי־לממשלה בעניין
רכותו השרים.
העתירה, שהוגשה בשם יגאל לביב על-
ידי עורכי הדין אריה כרמלי ויוסי ארנון,
קבעה כי כיוון ששר-החקלאות הוא בעל
חווה גדולה, יש לו עניין אישי בכך ש מחירי
המים לחקלאים יהיו נמוכים. העתי רה
אמרה כי לביב שמע וקרא בעיתונים
כי ׳שרון עומד להעלות את מחירי המים
לצרכנים הביתיים כדי לסבסד את מחירי
המים לחקלאים, וכיוון שיש לשר אינטרס
אישי ביקש לביב כי בית־המשפט יצווה
שהשר יימנע מכל שינוי במחירי המים
כל עוד הוא יבעל אינטרס אישי בעניין.
לאחר את הרככת. תחילה ניסה
השופט ויתקון לבחון אם יכולים השופטים
לדון בעתירה, שכן יאף הם צרכני מים
ולכן בעלי עניין בנושא. אולם השופט
זיוסמן קבע כי הבעייה שונה לגמרי. חוק
המים קובע כי לפני שינוי מחירי המים
על שר החקלאות לפרסם את תוכנית
השינוי ולתת אפשרות למתנגדים להופיע
לפני ועדה מיוחדת שתדון בהתנגדויות.
עורך־הדין ארנון הסביר לשופטים כי
פנה לנציבות המים ונאמר לו כי ישנו
את מחירי המים בקרוב, וכי הוא חושיש
כי עד שיפנה לפי חוק המים׳ יאחר את
הרכבת.
השופט זוסמן הציע כי יפנה בכל־זאת
לשר החקלאות ויביע לפניו את התנגדותו
לכל נגיעה שליו בנושא וכן יבקש לאפשר
לו להתנגד לשינוי במחיר המים. אם ׳בכל-
זאת ישונה המחיר וולביב יחשוב כי היו
שיקולים זרים, יפנה לבג״ץ כמוצא אחרון.
עוירך־הדין ארנון ביטל את העתירה, ושלח
מייד מכתבים לשר־החקלאות ונציבות
המים כהצעת ביית־המישפט. ההכרעה ה-
מישפטית נדחתה זמנית.
מוסיקה כיסאות מאמיוזיקאד״ס
כיצד מפעיליס את
סיגנון ה״פראבדה״ ;גד
מנצח שנמלט מברית־המועצות
לפני מיספר שנים, התקיים ופעל ביש ראל
גוף מוסיקאי בשם האנסמבל־הקאמרי,
מיסודו ובהנהלתו של גארי בארתיני. במה לך
השנים מיצה גוף זה את כל יכולתו
ואת יכולת מנהלו מייסדו.
האנסמבל־הקאמרי הזדקן במהירות והחל
לגסוס. התרופפות סמכותו המוסיקאלית
של בארתיני, ומריבות אין־ספור עם ה נגנים
— הביאו את האנסמבל עד למוות
קליני. בניסיון הצלה של הרגע האח רון
הורחק בארתיני מניהול האנסמבל.
ניסיון שווא שנערך בשנה שעברה,
להחיות את הפגר־חמוסיקאלי, היה הבאתו
של המלחין האיטלקי המפורסם, לוצ׳יאנו
בריו, כיועץ־מוסיקאלי וכמנצח. בריו, בע לה
של הזמרת המהוללה קאתי ברבריאן,
הרכיב ביחד עם שלד נגני האנסמבל תוכ ניות
מעניינות, אלא שבגלל פעילותו ה בינלאומית,
ניבצר ממנו להחיות את ה גוף
שמוטט בידי גארי ברתיני.
מעולה דעדדה נגינתנו עודה. בנסי בות
טראגיות אלו, הגיע לישראל עולה
חדש, רודולף ברשאי 53 מגדולי המנצ חים
בעולם לתיזמורות קאמריות, ומי ש ייסד
בעבר את התיזמורת הקאמרית ה מהוללה
של מוסקבה.
עם עזיבתו את ברית־המועצות, קיבל
ברשאי הצעות אידספור לנצח על תיז־מורות
קאמריות שונות במערב. הוא הוז מן
על-ידי חברות־הקלטה ותחנות־טלוויזיה
לנצח על הקלטות שונות. בין ההצעות
היתה גם הצעת האנסמבל־הקאמרי. רו-
דולוף ברשאי בחן הצעה זו, הגיע למס קנה
שניתן לייסד על חורבות האנסמבל
גוף מוסיקאלי חדש, שביחד איתו יהיה
ניתן להגיע להישגים ברמה בינלאומית.
המועצה לתרבות ולאמנות, קרן ישראל-
אמריקה ושאר הגופים הציבורים המופ קדים
על האנסנזבל־הקאנורי, נענו לדרי שותיו
של ברשאי להגדיל את הרכב ה נגנים
מ־ 37ל־ ,45 הכפילו את תקציב-
התיפעול והתאימו אולם לחזרות ולהו פעות.
בחודש
מארס השנה, באולם רקאנטי
שבמוזיאון תל-אביב, גילה קהל שוחרי ה מוסיקה
הקאמרית בישראל את רודולוף
ברשאי ואת תחייתה של ״התיזמורת הקא-
(המשך בעמוד )41
העולם הזה 2090

הקיוקס
החשפף
טג חטה דין
^ מודיע האלמוני טילפן למערכות־העיתונים וגילה להן סוד :״משה דיין ערך בי !
1קור־פתע בארץ, כדי לקבל טיפול דחוף בפרוסטטה.״
בציבור התהלכה גירסח אחרת: בהגיעו לבריסל גילה דיין כי שכח את הרטייה
הרזרבית של עינו, וחזר כדי לקחת אותה.

בדיחות אלה ואחרות, חלקן בטעם מפוקפק. התהלכו בארץ לאורפה
ולרוחבה. הן ביטאו את האינטואיציה הלאומית, שהיא טובה מכל מידע.
תחילה נדהמו הישראלים, כמו כל העולם, ממעשיו הדרמאתיים של שר־החוץ הישראלי.
הוא נסע לבריסל, היה אמור להמשיך בדרכו לארצות־הברית. לפתע נעלם, הופיע
בפאריס, שהה כמה שעות בקירבת נמל־התעופה שם, טס לישראל, שוחח עם ראש־הממשלה,
עזב בחשאי, טס לציריך, שהה שם כשעה בקירבת נמל־התעופה, המשיך
לארצות־הברית.

התוצאה היתה כמצופה: העולם כולו החל במישחק־ניחושים קדחתני,
מעין ״טוטו דיין״.
מה גרם לנסיעות מבוהלות אלה?
לא היה גבול לאפשרויות שהועלו. דיין נפגש (בגלוי) עם מפקד כוחות־נאט״ו, הגנרל
האמריקאי אלכסנדר הייג, שמילא בשעתו תפקיד חשוב בפרשת ווטרגייט, כאשר כיהן
כראש לישכתו של ריצ׳ארד ניכסון. זה היה ביקור־נימוסין שיגרתי.
האם הפד בלתי-שיגרתי? האם גילה חייג לדיין פרטים מזעזעים על המתרחש
במילחמת אתיופיה־סומאליה, ב״קרן אפריקה״ ,העלולים לשנות את מצבה של ישראל
בים־סוף? האם נוגע הדבר ל״יועצים״ הצבאיים הישרא ייעצות:
ולחזור לענייניו ללא דראמה בינלאומית. מנחם
ליים, המדריכים, לטענת ממשלת סומאליה, את הכוחות
האתיופיים באריתריאה? האם תבע הייג להוציא משם
בגין הוא בוודאי אדם די אינטליגנטי כדי לשמוע ולהביע
את המדריכים ז
דעה בשיחה שיל הצי שעה.
ואולי נפגיש דיין עם שר־החוץ המצרי, איסמעיל
אם היה ציורך להודיע על פעילות חשאית כלשהי,
פד,מי? או עם שר־החדן הסובייטי, אנדרי גדומיקו? או
הרי התנהגותו של דיין השיגה את ההיפך — והדבר
עם אחד הנשיאים השחורים, הפרו־מערביים, מאפריקה?
היה יברור מראש. ברגע שהתנהג כפי שהתנהג, הוא
האם היו תוצאות הפגישה הדימיונית כה דרמאתיות,
גרם להמולה בינלאומית, להתנפלות עיתונאית על כל
עד כי שד־התוץ נטש את היכל ואץ חזרה כדי לרווח
האישים שהזרמנו באותה עת לבריסל, לפאריס ולציריך,
׳למנחם בגין !ולהתייעץ עיסו? האם קיבל דיין אולטימא־ולגילוי
בל דבר שניתן לגלות. .
טום בקשר עם התערבות צה״ל בדרונרלבנון (יראה עמוד
גם בעבר נפגשו שרי ישראל, בחשאי, עם מדינאים
,)25 ועל כן מיהר הביתה?
זרים. לא היתד, להם כל בעייה לשמור על חשאיות.
׳במשך יומיים־שלושה נערך הטוטו בעיתוני ישראל,
כמו ׳בעיתוני העולם סולו. אווירה של משיבר חדירה
לסותרות.

ואז גברו — לפיחות בישראל — ההומור
הלאומי והשכל הישר. הישראלים, בניגוד לאמריקאים,
מכירים את משה דיין. הם יודעים כי
משה דיין היה ונשאר ילד מגודל.

מכסימום של פ׳וסומת
ן• אכן, מחשכה רצינית גילתה כי כל ההסברים
1והניחושים, שנועדו להסביר את התנהגותו התיימהו־נית
של ׳שר-התוץ, אינם עומדים במיייבחן ההגיון.

אם היותה פגישה דראמתית בין דיין ואי־
•טיות בינלאומית, הרי הדראמה היתה מצומצמת
כולה בצד אחד. בעללהשיחה הדימיוני לא
ערך הצגה ממה.
גרומיקו לא מיהר למוסקבה לדווח לברז׳נייב. סד,ימי
לא טס מפארים, דרך טימבוקטו וצ׳אד, חזרה לקאהיד.
הייג לא נטש את מיפקדת נאט״!־ כדי לדווח באופן
בהול לוועידת דאשי־המטוית של הכוחות הימזויינים של
ארציות־הברית. ישום תחנת־שידור ערבית לא בישרה
בתרועה על האולטיימאטום הנוראי שהוגש לישראל. שיום
נשיא אפריקאי לא ילקה בשבץ־הלב מדוב התרגשות.
פגישה עם נשיא אפריקה אינה עוד מיבצע המחייב
שיטות של ג׳יימס. בוגר. לא רק יצחק רבין, אלא גם
לזבד, אליאב נפגש עם ׳נשיאי חוף־השיחב וסנגל, ועמום
קינן נפגש עם אישי־שילטון בכירים במארוקו — בלי
להרעיש עולמות.

יתר על כן, גם אילו היתה אחת השמועות
האלה — ואף כולן ביחד — בגדר המציאות, לא
היה צורך בתרגילים המבוהלים של דיין.
היה קל ומחיר יותר לטוס לוושינגטון או
יו״יודק !ולטלפן משם, מאשר לטוס בדרמאתיות לישראל.
ליו היה צורך בהתייעציוית בחולה עם מנחם בגין, היה
ין יבול לשבת בשגרירות הישראלית ולקיים את ההת־

ואילו התרגיל של דיין לא השיג חשאיות,
אלא הבטיח מכסימום של פירסומת.

וגל של פיל
** ביר להניח, כי זאת היתד, המטרה העיקרית של
התרגיל. כי משה דיין אינו טיפש, אף כי הוא לוקה
בכמה נטיות המתאימות יותר לינער בגייל־ההתבגרו׳ת.

לא היה מגום מן!החשד כי התרגיל פולו לא
היה אלא תעלול־פירסומת גראנדיוזי, מוצלח
ביותר, שבו משך משה דיין את תשומת־יהלב
העולמית אל עצמו.
אם הייה תוכן כלשהו לתעלול הזה, או שהיה מפוברק
מתחילתו ועד סופו, אין זה משיה במיקוד, זה. התעלול
האפיל על כל תוכן אפשרי, הפד מעשה בפני עצמו.
לגבי דיין, אין זו שיטה חדשה. כמה שבועות לפני־כן
ביקר בלונדון, ועורר גל של שמועות כאילו נפגש שם
עם המלך חוסיין. דיין לא ניסה לרוקן שמועות אלד,
מתוכנן, אלא להיפך: הוא עשה הכל כדי שהעולם כולו
יאמין ׳שאכן נפגש עם המלך. אחרי הכחשה בלתי-אמינה,
•שהשיגה (במתכוון) מטרה הפוכה, החל מפזר סביבו
רמזים, עבים ברגלו של פיל, שהוא מוסמך לדבר בשם
המלך, ושיש לו מידע ממדרגה ראשונה על השקפותיו

הכמוסות של השליט הירדני•
הדבר סביך את חוסיין יותר ויוותר, ודחף אותו להת
בטאויות קיצוניות על זכותו הבילעדית של אש״ף לייצג

את אפדצה׳ד?ין׳לפגועי במעמדו שיד המלך, הוא
הצליח בכך, .אם רצה להשיג רק פידסומת לעצמו
— הוא הצליח גם בכך.
הנזק הכרוך בתעלולים אלה אינו ניתן למדידה.
אי-אפשר לשטות בעולם כולו לאורך זמן, ובייחוד

אי־אפשר לשטות לאורך זמן בעיתונות העולמית. בניגוד
לכתבים המדיניים הישראליים1 ,שרבים מהם רואים את
עצמם כפקידים, בכוח או במועיל •של מישרד־החוץ, עומ דים
הכתבים המדיניים בעולם על כך שיתייחסו אליהם
,ברצינות. אם יתקבל סופית הרושם כי משה דיין הוא
״כפייכס ללא סוד״ — מעין בליופר בינלאומי — פשוט
יפסיקו לטפל בו ברצינות.

הסמבה!הדיפלומטים
,ך* שוגה עו ד יותר התדמית הכללית הנוצרת למדיניות
( 1הישראלית, בשעה שהיא נכנסת לתקופה קשה של עי מותים.
קשה להתייחס ברצינות למדיניותו של שר־חוץ,
העוסק במישחקי־מחבואים ילדותיים, כמו המחזה
המביש שנערך השבוע בנמל־התעופה בן־גדריון, כאשי
צבא של עיתונאים ואנישי־טלוויזיה המתין לדיין בפתח
של מטוס אל על* ,שעמד להמריא, מבלי שאיש טרח
למסור להם שהם !מבזבזים את זמנם, מאחר ששר־החיוץ
חמק בשעות־הבוקר המוקדמות במטוס בלגי *.

קשה לדמיין את סיירום ואנס אד אנדרי
גרומיקו, או אפילו את איסמעיד פהמי, משחקים
כצורה זד.

אין ספק כי משה דיין, נהנה הנאה! ילדותית סמישח־קים
אלה. הוא היה מאושר לראיות את עצמו ׳במרכז של
״חפש את המטמון״ בינלאומי, איו כגיבור של חסמבה וה דיפלומטים.
מנחם
בגין לא, ניראה, השבוע, כמי שמתלהב מיתע־לולי
שיר־התוץ שלו. אך האחריות לתעלולים אלה מוטלת
גם עליו.

נראה כי מתגבשת בהנהגתו שיטה מדינית
שכה יחסי־הציבור חשובים מן ההישג הממשי;
סנסציות והתחכמויות עדיפות על יוזמות רציניות;
ומישחקים ילדותיים באים במקום פעולה
רצינית למניעת מילחמה.
האיש שעסק במישחקים אלה הוא אותו האיש שאמר,
בשבוע שעבר, כי תחת להסכים להקמת מדינה פלסטינית
שתביא בעתיד למילחמה, מוטב להתנגד לכך ולהביא
למילחמה לאלתר.
פסוק זה מזכיר מאד את דברי דיין מלפני מילחמת
וום־הכיפורים, כאשר אמר כי הוא מעדיף את שארם־אל־שייך
בלי ׳שלום על פני ׳שילום׳ בלי שארם־אל־שייך.
איימרה זו הונצחה ׳באלפי קברים ברחבי המדינה.

כי בסוף כל המישחקים — ממתין יום־הדין.
והוא אינו מישהק.
* דבר האסור, אגב, על דיפלומטים ואישי־ציבוד
ישראליים, כל המחזיק בדרכון דיפלומטי או בדדכון־
שירות נדרש לטוס, מטעמי ביטחון, במטוסי אל־על

בילבד•

אשתו של קולונל האס־אס הנאצי מסכות

שמירה ]אצית

חברי אירגון נוער ניאו־נאצי, במגפיים, שומרים על
פתח ביתה של אנאליזה קאפלר בעיירה זלטאו
שבסכסוניה התחתית, כדי למנוע ניסיונות חבלה בבית. למרות שקאפלר ואשתו
אינם מתגוררים בבית מאז הגיעו לגרמניה, משמש הבניין. מוקד לסקרנים
ולמפגינים שונים למיניהם, המביעים הזדהות או מחאה על מעשה ההברחה.

£חרי 32 שנה בכלא, אני מכיר
/ /י רק מישאלה אחת: למות. זה מה
שביקשתי מהרופאה שבאה לראות אותי
מדי פעם בבית־החולים בכלא. פעמים אח דות
ביקשתי ממנה לשים קץ לסיבלותי,
אבל ללא הצלחה. התחלתי לאסוף את
כדורי־השינה שנתנו לי כל לילה כדי
להרגיע את כאבי. הכאבים הבלתי־נס־בלים
והביטחון שהם יימשכו עד סופי,

תבל מהגג

נטלו ממני כל חשק לחיות. כמה פעמים
ביקשתי מהרופאה שתביא לי את הרעל
הקטלני ...ואחר-כן• אירעו הדברים ששינו
את מהלך חיי...״
הקטע הנשמע בקריאה ראשונה כווי-
דויו של אסיר שזכה באחרונה בחנינה
פתאומית בגלל מחלתו וייסוריו, אינו אלא
וידויו האישי של האיש שהצליח לפני חו דש
לעמוד במרכזה של סערה בינלאומית,

אנאליזה קאפלר, החשה עצמה עתה
כגיבורה לאומית בגרמניה, מדגימה
לפני צלמים כיצד שילשלה את חבל הניילון, המשמש לטיפוס
הרים, מגג^מיין בית־החולים ודרכו הורידה את בעלה למטה.

בבית־החולים

אנאליזה והרברט קאפלר בחדרו של קאפלר בבית־החולים צ׳ליו ברו
שבו אושפז קולונל הס.ס. הנאצי בן ה־ ,70 אחרי שאובחן סרטן ב
הגס שלו. אנאליזה, שנישאה לקאפלר לפני שש שנים, היתה באה לבקרו אחת לכמה שבוע
שוהה בחדרו ימים מיספר. כבר בחודש יוני תיכננה להבריחו בתחפושת של כו,

בתא המיטען

אנאליזה קאפלר מדגימה כיצד החביאה את בטלה
בתא־המיטען של המכונית שבה הבריחה אותו
בכך.
מחצר בית־החולים האיטלקי מבלי שהזקיפיס בשער יבחינו
בחדרו בבית־החולים הכינה אנאליזה בובת־דמה לבושה בפידמה של הרברט.

ליד ההגה
שיחז שנהג
טליה?גרמניה. היא חבשה
סיפור הבריחה של אנאליזה?

יצר הצליחה להבריחו

אחרי שהוברח מהכלא: קולונל האם־אם
הרברט קאפלר, בן ה־ ,70 חולה סרטן ש רופאים
הגדירו את תוחלת החיים שלו
כקצרה מאד.
ב־ 1944 הביא קאפלר לרציחתם של 335
בני־ערובה איטלקים אחרי ש־ 32 חיילי
ורמאכט גרמנים נהרגו בחוצות רומא ב-
מיתקפה של אנשי מחתרת איטלקים. אח רי
המילחמה הוא נידון למאסר־עולם, בי לה
32 שנים בכלא צבאי. גורלו נגע ללי בה
של גרמניה בת 52 בשם אנאליזה ש נסעה
לראותו בכלא, התחתנה עימו שם
בשנת , 1972 ולפני יותר מחודש הצליחה
להבריחו מבית־החולים צ׳ליו שבדרום רו מא
ומאיטליה לגרמניה. הוא מסתתר עתה
אי־שם בסכסוניה התחתית, בקירבת ה עיירה
זולטאו.
כל המאמצים לעלות על עיקבותיו של
קאפלר, שהברחתו מהכלא הסעירה את
הרוחות בעיקר בישראל, עלו בתוהו. גיר-
סות שונות סופרו בשבועות שחלפו מאז
הברחתו על הדרו שבה הצליחה אשתו
להבריח אותו. עתה מספרת אנאליזה קאפ־לר
בעצמה את סיפור ההברחה, כשהיא
רואה את עצמה כגיבורה לאומית, לא מעט
בזכות התגובות הנלהבות של בני עמה.
סיפורה של אנאליזה קאפלר, שקשה
לראות בו אמת צרופה וניתן לחוש בו
את התפרים הגסים שנועדו לחפות על אלה
שסייעו לה בהברחתו של הפושע הנאצי,
זוכה עתה בפירסום רב ברחבי העולם. הוא
נכתב ונקרא כמו סיפור בלשי, מיועד
לפרוט על נימי הרחמנות ההומאנית בלי-
בם של הקוראים.

קרחת לצרכי תחפושת י; 5
להתחפש, גילחה אשתו של קאפלר את שער ראשה. כך קל היה

לה יותר לחבוש פיאות נוכריות שהכינה לעצמה כדי שתוכל
לשנות את דמותה מעת לעת במהלך הבריחה והמיסתור. בתמונה
למטה נראית אנאליזה קאפלר כשהיא חובשת שלוש פיאות שונות.

ן• זוהי גירסתה שד אנאליזה קאפ ו
דר עד הכרחת כעלה:

יזא,
1עי

הבריחה של בעלי חייבה אותי לחשוב
על התוכנית לפירטי־פרטיה. נטלתי בחש בון
את כל הסיכונים. מדי פעם שיניתי את
תוכניות הבריחה. יום אחד, כשביקרתי את
בעלי בבית־החולים צ׳ליו ברומא, לחשה
לי הרופאה האיטלקיה במיסדרון :״הוא
חושב על התאבדות. הוא יוותר על החיים.״
באותו יום, ה־ 17 ביולי השנה, ידעתי ש־איני
יכולה להסס עוד.
עד לאותו רגע הייתי פסיכותראפית בת
52 בעיירה קטנה ורומנטית שהעולם שכח
על קיומה. כל מה שנכתב עד כה על ההב-
רחה אינו נכון. עשיתי את הכל לבדי.
מקור הכוח היחיד שלי היה אהבתי להד
ברט
וההכרח כי יש לו זכות למות בחו פש.
בכל השעות הדרמאתיות, מהרגע ש עזבנו
את בית־החולים הצבאי ועד שרג־לינו
דרכו על אדמת גרמניה הייתי לבדי,
כשאני שקועה בסיבלות בעלי ובפחד ש יגלו
אותנו לפני שנגיע למחוז־חפצנו.

יר התחפושת שלבשה אשתו של קאפלר בעת
ה במכונית שבאמצעותה הבריחה את בעלה מאי־כובע
גברי ונראתה בעלת חזות גברית.
!אפלר זוכה עתה בפירסוס רב ברחבי העולם.

בחודש יוני 1977 מצא הרברט את עצ מו
מזה 17 שבועות באגף השמור לקצי נים
בבית־החולים צ׳ליו ברומא. אובחן אצ לו
סרטן במעי הגס שאינו ניתן לניתוח.
זה היה בניין בן שלוש קומות והוא לא
נשמר היטב כל־כך כמו המיבצר גאטה
שבו שכב בעלי בבית־החולים קודם־לכן.
במיסדרון הארוך ומטיל האימה שמרו קא־רביניירים
חמושים באקדחים שהתחלפו
מדי שש שעות. לפני השער הראשי של
בניין המינהלה היו שומרים שערכו סיו רים
קבועים מסביב לבניין בית־החולים.
הם הכירו אותי וכינו אותי קולונלה (אשת
הקולונל).

אחרי ארבעה חודשים שהרברט שכב
שם עברתי כבר את השער במכוניתי כשאני
נושאת עימי תרופות הומאופטיות (שיטה
של טיפול) בהתאם לאישור מישרד־הבי־טחון
האיטלקי. החיילים בשער הצדיעו לי,
ובסופו של דבר היכרתי כל פינה בבית-
החולים הענקי שבו 1500 מיטות. חשבתי
שזו ההזדמנות האחרונה שלי להציל את
הרברט.
עצה שנתן לי ידיד איטלקי בחודש יוני
1976 הביאה אותי לכלל החלטה. הוא
הציע לי גלימה של כומר. הרעיון היה
שאבריח את הרברט כשהוא מחופש ככו מר.
באותה תקופה לא שקל הרברט אלא
50ק״ג ועיניו כבר היו שקועות בחורי הן.
עורו דמה לנייר־פרגמנט.
צנחתי, מיואשת, על מיטת הברזל ש הציבו
עבורי בחדרו של הרברט. אמרתי
לו :״הרברט, תחזיק את עצמך היטב.
נותרו עוד כמה שעות. אם הכל יעבור

מחוץ

בשלום בעוד כמה שעות נהיה
לסכנה.״
השעה היתה חמש לפנות־ערב. הגיע
הזמן לפעול. בית־החולים היה מלא פעי לות.
המבקרים עזבו את החדרים. האחיות
חילקו את ארוחת־הערב לחולים. היתה
הרבה תנועה במסדרונות. בחדרו של הר־ברט
היתה מונחת מוכנה גלימת הכומר.
נתתי לו לישון. לא רציתי לגזול ממנו
את הרגעים האחרונים של המנוחה. ואז
לפתע קרא בשמי קול מוכר :״סניורה
קאפלר, כמה אני מאושר לראותך ! ״
זה היה הכומר דומיניקו, שעימו שו חחתי
ארוכות בגינה בעת ביקורי הקוד מים
שם. הוא ניגש אלי בפנים זוהרות.
רק כמה מטרים הפרידו בינינו. גל של
קור עבר על גבי. אם הכומר ייכנס לחדר,
הוא יגלה את הגלימה. קפצתי על המי טה
והסתרתי את הגלימה בין הסדינים.
(המשך בעמוד )30

_ 1- 29

אולפן גרג (בר־קמא)

למאיר ועדה דורון

קצרנות

ברכות

עברית ד/או אנגלית.

לנישואיכם

קורס חדש 5־10.10.77
הצלחה מובטחת: הרשמה :
ת ״ א: וייצמן ,22 טל.254826 .

חיפה :

ה עו & ס

ה 1ה

בי״ס ״במעלה״.

ציוד אלפיגי ס טי
__ לחילוץ ן

יין זמרגגג
״קל״ מזמינה
לכפר הנופש אשקלון
בכפר הנופש לא רק היין כיד המלך —
גם הבידור והבילוי: מדשאות, מתקני ספורט,
בריכת שחיה, מגרשי טניס, חוות סוסים, חוף ים צמוד,
דיסקוטק, משחקי חברה, מטבח צרפתי —
והכל מתובל באווירה בינלאומית.

| מבצע סוכר ת:

לי חי ך

(כולל מ.ע.מ).
פרטים: כפר הנופש אשקלון, טל 051—24196 .
ובסניפי ״קל״ שהותי נופש :
תל־אביב -גורדון ,28 טל׳ 24( 222042 שעות ביממה)
אבן־גבירול , 140 טל׳ 24( 450359 שעות ביממה!
בסניפי ת״א פתוח מ 9.00׳ -עד 7.00 ברציפות
רמת־גן -ביאליק , 56 טל׳ 731773
ירושלים -המלך ג׳ורג׳ ,23 טל׳ 228258
ראשל״צ -״גל־גסן״ רוטשילד 37 טל׳ 941526

הוועד לשל ום צ ודק בין ישראל והארצות הער ב י ות

בנספ 1מ ב ביום
ראשון 25.9.77 בשעה 7בערב בתל־אביב
ב״בית סוקולוב״ רח׳ קפלו מם׳ 4
על סדר־היום :

.1במאבק לליכוד שוחרי השלום בישראל
.2פעולות הוועד
.3לקראת הכנס הבינלאומי בפאריס

בכינוס תשתתף משלחת מטעם הוועד
הבינלאומי לשלום צודק במזרח־וזתיכון

(המשך מעמוד )29
כאשר נכנס הכומר לחדר הוא ראד, ש־חרברט
עוד ישן. כדי שלא לעורר חשד
ביקשתי ממנו להיכנס וניהלנו שיחה במשך
זמו־מה. הדקות היקרות חלפו ואני הר גשתי
באילו אני יושבת על גחלים בו ערות.
הקולות
במיסדרון הלכו והתמעטו. ה־תיקווה
נעלמה. לבסוף עזב הכומר את
החדר. היה מאוחר מכדי לבצע את התוכ נית.
נשארתי בחדר. אחרי שפחדי חלף
לא יכולתי לעצור בעד דמעות האכזבה
וחוסר־הישע. אלא שרצוני לא נשבר לזמן

ף* ־ 12 באוגוסט ה שנה, כאשר עזב-
^ תי מוקדם בבוקר את ביתי בזולטאו
כדי לנסוע לשדה־התעופה, ידעתי כי אני
ניצבת בפני השעות הדרמאתיות של חיי.
הגעתי לנמל־התעופה פיומצ׳ינו בשעה
אחת בצהריים. את מכונית האופל קומודור
שלנו נתתי לידידים כדי שיחנו אותה
במגרש החנייה של האיצטדיון האולימפי
ברומא. אני הגעתי במטוס, עם מיזוודות
שבהן היו מיכלים מקוררים בשביל התרו פות
להרברט ומיזוודה גדולה אחת. שכר תי
מכונית פיאט 131 מחברת הרץ ונסעתי
ישר לבית־החולים.
לעולם לא אשכח את פני בעלי המצו מקים
כשנכנסתי אל החדר. במשך שש
שנות נישואינו הוא מעולם לא ניראה
כל־כך מוכה. הוא עבר משבר קשה במייו־חד
לפני שהגעתי. בקושי היה מסוגל לבטא
את שמי. הקדשתי לו את היום. הגשתי
לו ארוחות ותרופות.
בערב עזבתי את בית-החולים ויצאתי
למיגרש החנייה של האיצטדיון האולימפי
כדי למצוא את מכוניתי שהוחנתה שם.
הייתי שקועה מדי במחשבות מכדי למ צוא
אותה במיגרש הענק. חזרתי לבית-
החולים מבלי שמצאתי אותה. זה היה
ביום שישי. רק ביום ראשון חזרתי לשם
וגיליתי אותה. בדקתי את המכונית. פתח תי
את תא המיטען, ואז קפאתי לכמה
רגעים.
בתוך תא המיטען היה מונח שק גדול
של משי שחור שבו אני רגילה לשמור
את הציוד האלפיניסטי שלי. בפנים היה
גם חבל ניילון לשימוש אלפיניסטי. תמיד
אהבתי את ההרים. אין אלפיניסטית נל הבת
ממני. אני אוהבת את הסכנת. רכש תי
את הניסיון, שהתגלה כיקר מפז כע בור
כמה שעות.
מוחי פעל במהירות: הציוד הזה יכול
לסייע לי לשחרר את הרברט. מה שאפ שרי
על צלע של הר תלול, אפשרי גם
על הכותל של בית־החולים צ׳ליו. אז הח לטתי
שבעלי יעזוב את בית־החולים דרך
חלון חדרו בחבל הניילון. שכחתי את
המכונית המושכרת שלי ואת כוונתי לנ סוע
לנאפולי. הכנסתי את השק והחבל
לתוך תא המיטען של הפיאט האדומה.
הלילה החל יורד. נסעתי לביודהחולים.
עד שהגעתי היתה כבר כל תוכנית ה־בריחה
מגובשת במוחי. השאלה שהטרידה
אותי היתה אם אצליח לעבור דרך הזקי פים
בשער הראשי ואם יהיה די אוויר
בתא המיטען של המכונית. לא רציתי
להשאיר דבר למיקרה העיוור. עצרתי את
המכונית ברחוב צדדי עזוב. לקחתי פנס
כים דלוק והכנסתי אותו לתא המיטען.
סגרתי את המיכסה. ראיתי כמה קרני אור
מבצבצות דרך החריץ של המיכסה. ידעתי
שיש בתוכו די אוויר לנשימה לשהייה
קצרה.
נסעתי לבית־החולים.
אמרתי לזקיף :״אני רוצה רק להו-
דיע לך שאצא בלילה.״ פחות מ־ 18 שעות
אחרי שעזבתיו, שוב הייתי אצל בעלי,
במצב־רוח נרגש. רציתי לצמצם את ה סכנות.
האם החבל די ארוך כדי לרדת
מהקומה השלישית? לא רציתי לסמוך על
אומדנה, רציתי לבדוק את הפרטים הכי
קטנים. קשרתי מישקולת קטנה לחבל והו רדתי
אותו דרך החלון. היו לי 16 מט רים
של ירידה. לחבל היו 40 מטרים.
יכולתי להכפיל את החבל לירידה. האד
רך הסופי הספיק. בסוף בחרתי בחלון של
חדר־האמבטיה, מפני. שעץ גדול הסתיר
אותו מן העיניים.
בינתיים פקח הרברט את עיניו, אני
ישבתי לידו, ליטפתי את זרועו המצומקת
ואמרתי, :הלילה נהיה רחוקים מכאן .,בי טאתי
את המילים האלה בקול שקט כאילו
דיברתי על טיול קטן. אבל אז ראיתי בעי ניו
את הפחד והבהלה, .מה את רוצה לע-

העולם הזה 2090

קאפנר. :האמת
עזות, אנאליזה?׳ מילמל. לחצתי את זרועו
כדי לעודדו, .תן בי אמון,׳ אמרתי. אבל
הרברט לא יכול להתרגל לרעיון שבקרוב,
החופש שעליו חלם במשך שנים כה רבות,
יהיה למציאות. עדיין היה מוקדם מכדי
לבצע את התוכנית הנועזת. התיישבתי ליד
השולחן הקטן וכתבתי במכונת־הכתיבה
מיכתב לנשיא הרפובליקה האיטלקית, לי-
אונה. כאשר סיימתי, הסתכלתי בשעון. ה שעה
היתה 8.30 בערב.
נותרו לי עדיין עוד שלוש וחצי שעות
נוספות לחכות. בעלי נשאר דומם, עיניו
תקועות בתיקרה, בעוד שאני ביקשתי
להסיח את דעתי בעזרת ספר של סופר
ישראלי — אפרים קישון, שאנחנו אוהבים
אותו במייוחד. אבל קראתי מבלי להבין,
אידיאה־פיקס הסתובבה בראשי, האם יש
לו, להרברט, הכוח לעמוד במתח, האם
מותר לי לסכנו במיבצע כזה?

״אני חלש !
אני א מו ת! ״
ך שעה 11.00 עזבתי את החדר
^ ועברתי בפרוזדור. אמרתי כבדרך־אגב
לשני הקרביניירים, :אני צריכה לנסוע
בלילה. יש הלווייה בנאפולי ואני לא רו צה
לנסוע כשיהיה חם.׳ נראה כי החיילים
האמינו לי. הם הביעו הסכמה בנענוע-
ראש. ניגשתי לפיאס שאותה החניתי ל רגלי
חדר האמבטיה ופתחתי את תא ה-
מיטען, כדי שלא לאבד זמן בשעת הביצוע.
כשחזרתי לחדר, הלבשתי את הרברט
בחליפה שחורה וחולצה כחולה, גם אני
התלבשתי בשחור. לפי התוכנית שלי
היינו צריכים להיראות כמו זוג הנוסע
להלווייה. אחרי כמה ניסיונות נפל בעלי,
שהיה אחוז רעד מכף־רגל ועד הראש,
בחזרה על המיטה. לחשתי לאוזנו כדי
לעודדו, :אל תפחד, הרברט, עוד מעט
הכל יסתדר.׳ זה היה שקר ! אני ידעתי כי
לפנינו מיבחנים נוראיים. אבל במצב כזה
אין להסס מלשקר כדי לעודד את החלש.
גיליתי את תוכניתי להרברט. הראיתי לו
את החבל והמושב שקשרתי אליו, שאו תם
החבאתי בחדר־האמבטיה.
הרברט לא יכול להאמין לי, .איך אני
אוכל לרדת בחבל הזה? אני אמות ! את
לא רואה שאני חלש מדי?׳ ידעתי זאת
היטב, אבל היה חשוב שאצליח לשכנע
אותו. ידעתי שהסיכונים עצומים. הכנס תי
את הרגל הימנית של בעלי לתוך ה לולאה
של המושב והשתמשתי בבד פלס
להחזיק
את החבל. אחרי שווידאתי זאת,
התיישבתי על האדן והעליתי אותו על
החלון. רגל אחת שלי היתה בחוץ. מל מטה
ראיתי את הפיאט האדומה בקושי.
החלטתי: יהיה מה שיהיה! ראיתי צללית
במדים, זה היה הקרבינייר. לבי פעם ב חוזקה,
עצרתי את נשימתי. החייל בדק
בסקרנות את המכונית. התפללתי בלי-
בי, :אלוהים, עשה שהוא יילד מכאן!׳
כאשר הגיע החייל לחלק האחורי של המ כונית,
הוא סגר בחוזקה את המיכסה.
באותו רגע הייתי בטוחה שהכל אבוד
ושהוא יזעיק את חבריו.
הדמעות זלגו מעיני. בכיתי, עד שלפתע
ראיתי שהלא־ייאמן — קרה: החייל הפ סיק
לבדוק, והלה בגלל התקרית הזאת
אבדו דקות יקרות, אבל לא יכולתי עוד
לחזור בי. בכוח הייאוש הזזתי את הרברט
למקום הנכון. הירידה יכלה להתחיל. סנ טימטר
אחרי סנטימטר נתתי לו לרדת. לא
הרגשתי בשיפשוף חוט הניילון על כתפי
הימנית. בגב שלי יש עד היום סימנים
כחולים. בעלי כבר עבר את החלק המסו כן
של הירידה כשלפתע הופיעו שני חיי לים
בפינת הבניין. הם הדליקו סיגריות.
במרחק של שישה מטרים מהם היה הר־ברט
תלוי בחלל הריק. אחזתי בחבל ב שתי
ידי, בכל כוחי. החיים שלו היו
תלויים בחבל הזה.
אלה היו חמש הדקות הארוכות ביו תר
בחיי. אכן, תפילותי נשמעו, ללא
ספק. החיילים הלכו, ונעלמו בלילה. ידע תי
שבעלי לא יוכל להחזיק מעמד במצ בים
נוספים כאלה. נתתי לחבל לגלוש, עד
שהרגשתי את האדמה תחת רגליו. הוא
השמיע קריאת כאב שכאילו באה מעומק
נישמתו. ראיתי איד הוא משך עצמו
לעבר המכונית וניסה לפתוח את הארגז
במאמץ נואש, אך ללא תוצאות. הוא
היה חלש מדי, ונפל על הארץ כשהוא
מנסה כמיטב יכולתו להתחבא מתחת ל מכונית.
בינתיים
הכנסתי את החבל לשק. אחר־כך
התחלתי להלביש בובת־דמה בפיז׳מה
של הרברט והתפללתי שהקרביניירים לא
ירגישו בכך עד אחרי שאעזוב את החדר.
אחר-כך השארתי על השולחן הקטן מיכתב
לנשיא ליאונה, שבו ניסיתי להצדיק את
מעשי. אותם רגעים של מתיחות נוראה
היקשו עלי להופיע לפני הזקיפים כאדם
שקט.
למטה, ליד המכונית, שכב הרברט ללא-
ניע. עטפתי אותו בשמיכה, פתחתי את
המיכסה והנחתי את גופו המעונה בתוך

לי מושג על הקשיים ׳שבהם ניתקל. פנייתי
שמאלה לרחוב קלימונטנה, עברתי אית
ישער מטרונית מבלי לדאות את האתרים
המוארים של רומא. הסתכלתי דק
במראה, כדי לוודא -שאיש אינו עוקב
אחרינו. לבסוף הגענו אל מיגרש־החנייה
שליד האיצטדיון האולימפי הישן. עברו
כפר עשרים דקות מאז עזבנו את בית-
החולים.
בחנייה נשארה האופל השכורה. סוף־
סוף יכולתי להוציא את הרברט מארגז־המיטען.
ידינו נגעו זז בזו לכמה שיניוית.
בתוך האופל הוא עצם את עיניו. שמתי
לו מגבעת על הראש. פניו אכולי המח לה
׳נותרו בצל. היה עלי למצוא את הת רופות
שתהיינה דרושות אם יקבל שטף-
דם. חישבתי -שאפשר למצוא אותן ליד
התחנה המרכזית של רומא. נעצרתי לפני
התחנה. הרברט נשאר יושב במושב האחורי
מימין, כאילו הוא ישן. באותו רגע,
הכל היה יכול לקרות.
החיפושים אחרינו יכלו כבר להתחיל.
העיקבות היו עדיין טריים. קל היה למ צוא
אותנו. אז ראיתי ליד התחנה שני
גרמנים צעירים שחל קילקול במכוניתם
והם לא ידעו איך לחזור לגרמניה. ידעתי
ששני הצעירים יאשימו אותי בזה שהכ נסתי
אותם לפרשה. אני נשבעת באלו הים
שזה לא כך. אמרתי להם שיש לי
מפונות העומדת ליד האיצטדיון, .אם
אתם רוצים, אתם יכולים להשתמש בה.
תוכלו להמציא לי את המפתחיות לאחר־מכן,׳
אמרתי•
שעון־היד שלי הראה את השעה שתיים
ועשר דקות לפנות בוקר, כאשר עלינו
על הכביש המהיר רומא—פירנצה. היו
מעט, בכביש מכוניות בשעה זו. יכולתי
לנוע מהר מאד, רוב הזמן בין 180־160
קמ״-ש. הייתי מוכרחה להתרכז בנהיגה
ולא יכולתי להתיובב כדי לראות מה
מצביו של הר,ברט. כאשר הייתי צריכה
להאט וכאשר פסק רעש המנוע לרגע,
שמעתי אותו נושם חלושות. כל זה הרגיע
אותי. הוא עדיין חי!
עברתי בלי בעיות אית כיבדת הדרך ה ראשונה.
קצת אחרי מודנה נאלצתי להי עצר
כדי למלא דלק. בעוד עובד התחנה
ממלא את המיכל, ראיתי בראי כי השיער
השאטניי ישלי מבצבץ מתחת לפיאה הנכ רית
הבלונדית. פחדתי. האם עובד תחנת־הדלק
-שם לב לכך? ניגשתי לשירותים
וגזזתי את השערות שהרברט אהב כל בך
במיספרי־ד,ציפורניים שלי. הורדתי את
השערות בבית־השימוש.
בשבע ;ושלושים עברתי את הגבול במעבר.
ברנר. היה שם תור של קרוב ל־
700 מטר. ככל שהתקרבנו הסתכלתי בלב
תגיש כיצד המוכסים, בודקים את הדרכו־נים
-של הנוסעים. לפתע פתחו א-שינב
נוסף. המכוניות שלפני פנו לשם, ואני
אחריהן. הקצין הניח למכוניות לעבור
בתנועת־יד פשוטה. כאשד הגעתי פסע
צעד לאחור, בדק את מיספר מכוניתי
ועשה שוב תינועת־יד שאמשיך בדרך,
בלי פורמאליות. הזעתי. אני עדיין משוכ נעת
שהיה לי מזל ״שלא־ייאמן בכל הדרד
הארוכה הזו.

ה שומעיס
לא ה א מינו

אנאליזה קאפלר והציוד ששימש לבריחה
חבל־ניילון, פיאות נוכריות
טי כדי לעשותו נוח יותר. אבל הוא איבד
את שיווי־מישקלו, ולולא תפסתי אותו
ברגע האחרון, היה נופל. התנועה הכי
קטנה דרשה ממנו מאמץ עצום. הרברט נש נשם בקושי, תוך עווית של כאבים. היה
עליו להתיישב על המיטה, כרעתי לפניו,
.ינסתי אותו לתוך המושב, קשרתי אותו
יטב. לא יכולנו לנעול את עצמנו, כי
לא היה מנעול בדלת. היינו בפחד שמישהו
ייכנס. הרעש הכי קטן היה יכול להזעיק
את הקרביניירים שבחוץ.
תמכתי בהרברט כדי להגיע לחדר האמ בטיה
48 .הקילוגרמים שלו ניראו לי כב דים
מדי. הייתי זקוקה לכל הכוח שלי.
התקדמנו בין המיקלחת, בית־השימוש
והבידה. המטרים האחרונים עד לחלון ניר־או
לי כקילומטרים. עליתי על כיסא כדי
לבדוק אם הציר של החלון די חזק כדי

העולם הזה 2090

ארגז המיטען. כהומאופאטית ידעתי שהנ סיעה
הזו תדרוש את כל כוח־הסבל שלו.
המוות שישב לידנו היה בן־לווייתנו. אבל
באותם רגעים גם ידעתי שאני אשה מאו הבת,
והאשה המאוהבת אמרה לי, :את
מוכרחה לעשות את זה ! מוכרחה !׳
נסעתי באיטיות בגינה עד שהגעתי ליצי אה,
עצרתי את המכונית ופתחתי את ה דלת
כדי שהקרבינייר יוכל לראות שאני
לבדי. הוא הביט פנימה ואמר , :בסדר, סינ יורה,׳
ופתח את השער. היינו בחוץ.

״הו א עדיין

ך שלב הראשון של הבריחה היה
1 1מאחורינו. באותו רגע עדיין לא היה

** כרתי את אוסטריה, נעצרתי לרגע
> בטיגרש־חנייה כדי לבדוק מה שלום
בעלי. פניו היו ׳נפולות מאד, אבל הוא
הבין כי הכל עבר בשלום. ראיתי בעיניו
הכרת־תודה עצומה. הוא הביט בעד השמשה
ואמר דבר -שירק מי •שהיה אסיר
במשך עשרות שנים יכול להגיד :״הבי״
טי, הביטי! יש שם באמת פדות בשדה!״
דמעות של אושר זלגו מעיניו.
במעבר לגרמניה לא היו בעיות. עכשיו
יכולתי לנהוג באיטיות. במינכן עזבתי
את האוטוסטרדה ׳ובשעה תשע הגעתי ל־נמל־התעופה
ריס. לא הייתי בטוחה איך
להמשיך בדרך עם הרברט, שלא יכול
לומר מילה מרוב אושר, אכלנו במיסעדה.
כאשר ישבנו, אמרתי לו , :אחזור עוד
מעט, אני רק רוצה לטלפן.׳ כל השיחות
שניהלתי באותו בוקר היו דומות :״כאן
אנאליזה קאפליר, אנחנו בגרמניה.״ בתד המה
גמורה שאלו בני-שיחי , :למה כוונתך
ב״אנחיגו בעלי ואני.״
הייתי צריכה לחזור על זה כדי שיאמינו
לי. הדוקטור טורק, ראש מדור המיש־פטים
במי״שרד-החוץ שאל אותי :״האם
עבדתם את הגבול באופן חוקי?״

קאפרר לפני הכריחה, כביה״ח
״האם יחזיק מעמד?״
הודיתי שלא. באופן בלתי־חוקי. הוא
הבטיח להודיע לשר־החוץ גנשר במהירות
האפשרית. לא רציתי ששר־החוץ ייוודע
על בריחתו של הרבדט מהעיתונות. בזמן
שטיליפנתי עשה הרברט דבר -שהרופאיס
לא התירו לו מעולם: הוא הזמין מנה
עצומה -של קותלי־חזיר וביצים מטוגנות
ובלע אותה. לאחר־מכן הצית סיגריה.
החברים באו לראות אותנו• ידידים ש הוא
לא ראה מזה שלושים ישנה. ביקשתי
ממישהו לקנות לי שני כרטיסים ב־לופטהנזה
להאנובר.
בכיסא־גלגלים הובל הרברט למטוס. ל חובשים
לא היה מושג מי האישי שהם
מגלגלים. ישבניו במטוס והרברט לא יכול
היה להסיר עיניו מהנוף -שלא ראה זמן
כה רב. מפעם לפעם נשק לידי אבל לא
דיבר. הוא שתק במשך 65 הדקות של
הטיסה. מנמליהתעופה לקחנו מונית ש הביאה
אותנו לדירתי שבזולטאו.
זמן־מה אחרי שהגענו צילצילו בדלת.
היו אלה שני בלשים ששאלו שאלות על
הרברט. זה לא ארך זמן רב. לא ידעתי
שהאינטרפול כבר פתח בחקירה. זכרתי
מה אמיר לי היועץ־המישפטי שלי :״אם
אי־פעם יגיע בעלך לגרמניה, איש לא
יופל עוד להסגיר אותו.״ אולם ידעתי
שהסכינה לא חלפה•
ידעתי -שיש רבים הרוצים לפגוע בחייו
של הרברט. בימים הבאים, כל מדרגה
בחדר־המדרגות שלנו נשמרה על-ידי
שוטרים ובלילה שמרו חיילים חמושים
על הבית. אבל אנחנו לא פחדנו. היינו
•שקטים.
בשעה אחת לפנות־בוקר ה־ 17ב חודש
אוגוסט אמר לי קצין־מישטרה, כי
כאמצעי־ביטחון צריך לעזוב עכשיו את
הבית. בעזרת ידידים שאיני רוצה לנקוב
בשמותיהם מסיבות ברורות הצלחתי להע ביר
את בעלי באמבולנס לבית־החולים
של לונפורק. כדי להתחמק מהעיתונות
שעקבה. אחרינו עזבנו את הבית דרך
יציאודז;חירום. בבית־החולים ראייתי שה עובדים
מתייחסים איל הרברט כאל אויב.
חייו היו שוב בסכנה.
בלילה שלאחר־מכן, שוב בעזרת ידידים
ושוב באמבולנס, עזבנו את בית־החולים
ועברנו לבית־חולים אחיד בווסטפאל־ה.
ירד גשם, והיה קד. הדברט רעד. הורוהי
את מעילי כדי לכסותו. לא היו בפניו
אלא כאב ופחד.
בשש בבוקר התקרבנו לבית־החולים ה מואר...
עוד
לפנינו מיכשולים שיש להתגבר
עליהם, אך הק-שה ביותר חלף. זכיתי
בבעלי.

** ד באן סיפורה

של אנאליזה קאס-

יומי שרצה הוכחה כיצד ניתן, באמצעות
מילים בלבד, לעורר רחמים ורגשות הו מאניים
כלפי אדם חולה הצפוי למוות ב כל
רגע, וליצור התנגדות רישגית כלפי
המשך מאסרו גם אם הוא פושע נאצי
האחראי לרציחתם של בני-ערובה — הרי
היא מצויה בסיפור זה.

...ללא !אב הייתי היום נכה אמרה הלקוחה
כתבה זו אינה מיועדת לאותם
המחפשים לתפוס ״טרמפ של
הנאה״ במכון מסג׳ מפוקפק
כלשהו. כתבה זו נועדה להצ ביע
על מכון בשם ״קליין״.
מכון כה מיוחד במינו עד ש איני
משוכנע שניתן למצוא דו מה
לו בכל הארץ, לכן ראיתי
חובה לעצמי להביאו לידיעת כם.
המכון
שייך למר זאב קליין
בחור בעל עבר צבאי עשיר
ובוגר ביה״ס וינגייט לפיזיו־טרפיה.
זאב המתמחה בבעיות
פרקים והתקררויות חיצוניות
בשרירים (מחלות טריאומטיות
בשפה המקצועית) יצר לו שם
של מומחה בקרב קהל לקוחותיו
הנותן בו אמון ״כמעט
עיוור״.
אמרתי מומחה, ובכן זאב מצ דיק
תיאור זה בכל משמעותה
של המלה, בזאת נוכחתי בעת
ביקורי ובפגשי במקום מלקו חותיו,
שהלל ושבח לא חסכו
מפיהם.
סיפורה של לקוחה :״זאב חינו
עמוד השידרה של 4אנ
שים
— אמרתי עמוד שידרה
וכוונתי תרתי משמע. א .הטי פול
אותו מקבלים 4האנשים
בעמוד השידרה. ב .אנשים אלו
הם שני ילדי, בעלי ואני, כאשר
בכולנו הצליח זאב לעשות מה
שלא הצליח איש לפניו. טו פלתי
אצל אורטופדים שונים

ראובן שולמו — מ״חצי-נבה״ לעיסוק בספורט

דד ג׳יגס למשוגעים לגיינס!
בפרישמן ! 90 בתל ־׳אביב ישנו
מקום הנושא שם תמוה במק צת
״ד״ד ג׳יגס״ .ניכנסתי
פנימה.
נתקבלתי ע״י חתיכה בשם
עירית. עירית מנהלת החנות
מטעמם של זאב ואלון, בעלי
המקום ובעלי בית החרושת

״טוסיק״ עירית ב־00ז\־€1-נן 311

טרותמזגני אויר

חברת !,,מזג״ לא הופיעה ב טיפול
מהיר והסיבה? המזג
הנוח והשירות האדיב המאפ יינים
את החברה לשירות מז גני
אוויר, הממזגת בתוכה צוות
טכנאים מעולים אשר בעליה
הם חיים ואבי ׳הדינמיים ובעלי
המזג הנח. החברה המתמחה
בבל סוגי המזגנים למיניהם
נעניו* לכל קריאה ׳וקריאה ב פרק
ומן של 24 שעות. וזאת
יודעים לנצל מוסרות גדולים
׳בארץ בגון: בתי תולים ׳ו מוסדות
ציבוריים נוספים אח רים,
למה אתה היחיד לא
תיעזר בהם י צלצל — 58860
(רח׳,נס ־ציונה ) 10 שם תיענה
באדיבות ע״י צעידה נחמדה
בשם נעמי ותיווכח, במומחיו תם,
אדיבותם וטיפולם המהיר,
של צוות הטכנאים ב״מזג״,
השירות למזגני אוויר.

ברחבי הארץ, כך שקנה המי דה
שלי הוא מספיק מדוייק.
כדי לומר בפה מלא, שזאב הינו
מה שהוא. בלעדיו לא הייתי
מסתדרת, אני חייבת לו תודה
גדולה מאוד, כי הוא עזר לי
בתקופות שהמחלה (המחלה —
כאבי־גב) הסבה לי כאבים נו

00״<:1ק 80 המייצר את בגדי
הג׳״נס ל״ז־״ו־ ג׳יונס״ .עירית,
שבשחותי שם גופחתי בכנו תה,
מתאימה לכל לקוח או
לקוחה את סוג הג׳ינס המת אים
לפי גיזרתם. ותאמינו לי
שהמבחר הוא עצום, והיא
אכן עושה עבודתה נאמנה,
(ראה ״טוסיק״) .בעלי החנות
זאב ואלון, שהם הסוכנים ה־בילעדיים
למוצרי. ן האמ ב״ד״ר מגוונים ריקאיים,
ג׳ינס״
,בנוסף לסוגי הג׳יגס
הרבים, אם במכנסי סרבל ׳ב שחור
ובצבעוני ( 200ל״י —
220ל״י) ואם באוברולים שו נים,
אף בשמלות וחולצות
לנשים וגברים מטריקו ׳ומבד.
מה לגבי המתיר, בד״ר ג׳״נס
׳המהירים זולים יחסית וזאת
יזקף לזכותו בגין הייצור העצמי
של מוצרי £6ע ״1סת§ 11
שהוא כאמור ביהח״ר של
הבוטיק ד״ר ג׳ינס.
לך הגבר: כדאי להכנס ולפ גוש
את עירית ולו רק שתת אים
לך את הג׳ינס לפי גי ד
רתך. ולנשים שימו מיבטחכם
בטעמה האסתטי.

ראיים בגב, בגפיים ובחוליות
הצוואר.
בילדתי כשהיתה כבת 13 ובעת
מחלתה שקלה כ־ 20ק״ג, טיפל
זאב, כאשר שום אדם אחר לא
העז לטפל בה. אלמלא זאב אנה
אני באה. זאב יוצא מהכלל.״
זהו, זהו אחד מיני רבים מנפ לאותיו
של זאב קליין ממכון
קליין שברח, שלמה המלך .79
מטופל אחר על־ידי זאב במשך
7שנים הינו ראובן שולמן
(בתמונה) טרקטוריסט ותיק ב חברה
גדולה בארץ. ראובן
מספר :״את זאב הכרתי מהחב רה
בה עבדנו יחד. פניתי אליו
לאחר שהרפואה המודרנית לא
התגברה על בעייתי( .״נתפס״
לי עמוד השידרה) ואמנם זאב
איבחן מיידית את בעייתי וגי לה
את הסיבה לשיתוק החלקי
בו לקיתי. כיום הנני בריא
בהחלט ומסוגל אף לעסוק ב ספורט.״
זהו
סיפור נוסף של אחד מ לקוחותיו
המרובים של ״זאב״.
בוא למכון קליין והיווכח בעצ מך(
.סל.)224202 .

תכשיר השיער שי־ט־ז נותח מצמחים
תכשיר שיער חדש ומהפכני המורכב על טהרת צמחים בלבד
שמעתם על התכשיר החדש
לשיער שי־טי־ ? 7מרכיביו
טוענים שהוא מחזק שורשים,
מרחיק שמן יתר ומרחיק קש קשים.
שאלתי, בדקתי, חקר תי
ומצאתי שהוא יותר מזה.
לדעתי, התכשיר אף עוצר ב זמן
סביר נשירת שיער ויש נם
הטוענים שהבחינו אף, כי
כאבי הראש חלפו להם לאחר
השימוש בחומר. מצהיק 1לאו
דווקא. הסכיתו ושימו ליבכם
להמשך.
הנטורופטים אסיה וזאב פכט־הולט
החלו לבדוק את השפ עתם
של צמחים מסויימים על
שורשי השיער לפני למעלה
מ־ 10 שנים. כנטורופט במק צועו,
יצא זאב מתוך הנחה,
שאם יתכן שצמחים מרפאים
מחלות במשך אלפי שנים,

חייב להיות אצור בהם כוח
לשרש בעיות בשרש השיער,
כי השיער הן הוא חלק אור גני
מהגוף כולו. חקר הזוג
פכטהולט ומצא אמנם צמחים,
מזנים ססויימים, שביכולתם
לחזק את שרשי השיער, להפ סיק
שומן יתר ואף לסלק קש קשים.
מכאן
קצרה היתד, הדרך להר כבת
התכשיר הנקרא כיום
שי־טי־ד. התכשיר דורש אמ נם
התמדה בטיפול, אך בשום
אופן אינו יכול להזיק מהסי בה
״הפשוטה״ שהוא מורכב
מצמחים בלבד.
התכשיר שהועמד בבדיקות ו אושר
על־ידי משרד הבריאות,
הינו יעיל ביותר ואחזור ואצ יין,
שכל זאת בתנאי שהמט פל
יתמיד בטיפול לפי ההור
1על
סנקליס נושמים בש 0״][אניפאך־
סנדלי ״סאניפאד״ הוכיחו עצמם בענף ההנעלה ובבל
חנויות השרשרת
לפני כ־ 7שנים יצאו לשוק
סנדלים קלילים של חברת
״פאדר״ הנקראים סנקלי ״סא־ניפאד״
.הסנקלים, שכיום הי־נם
שם דבר, היוו בזמנו חי דוש
בענף ההנעלה במיבנם
האנטומי, בנוחיותם ובמשקלם
הזעיר. מה המיוחד בהם !
הסנקלים, בנויים מרפידה נו שמת
(רפידה הסופגת זיעה
הבנויה על בסיס גומי חלב
טיבעי המיובא מהמזרח הר חוק
ונעים למגע עור האדם)
ורכה המקנה תחושה של הלי כה
על חול רך. הרפידה מות אמת
לכל רגל בזכות המיבנה
האורטופדי המיוחד, החובק
את כף הרגל בשימת דגש
לכל קימור ובליטה.
לדברי מר אריה פכולדר צעיר
נאה כבן ,30 בעליו של ״פא־דר״
בע״מ ,״כדבר ראשון דו
הון
ב״גדאוו

זקוק/ה לכסף בדחיפות? אז
קום/י עשה/י משהו למען
עצמך ובואי ל״גלאון״ חברה
למימון והשקעות שבעליה אנ שים
ישרים, מהימנים ואדי בים,
הרוצים לעזור לך בעת
מצוקה כספית, זאת תמורת
הפקדת חפץ כלשהו, כגון :
דברי־ערך, תכשיטים, דברי
חשמל, תמונות יקרות, שטי חים,
מוצרי זהב וכסף למיני הם,
או כל מוצר אחר בעל
ערך להפקדה, שיאפשר לך
קבלת הלוואה מיידית בו במ קום,
כך יתאפשר לך לצאת
ממצוקתך, וכך תכיר סוף־סוף
חברה, הרוצה ונועדה לעזור
לך. אשר דרכה ורק דרכה
תנשום ״סוף־סוף״ ״אויר־נקי״
ללא מועקה כלכלית.
פנה/י ל״גל־אוך, רח׳ ב ך
יהודה ,9טל 51907 .או לסניף
בדיזנגוף ,85 טל 28968 .ת״א,
והאמו/י לי שלא תצטער/י.
קדימה קומ/י, עזור/י לעצמך.

אגים אנו להרכבי רפידה ה נעימים
לעור האדם, לא סיג־טטיים
אלא טיבעיים, כדי
שלא יגרמו לגירוי העור.
שנית, כאשר תוכנן הסנקל,
נלקחה האפשרות של ניצולה
המירבי בהליכה בבית, לעבו דה
ולים.״
ואכן, בנוסף לעיצוב החיצוני
היפה של סנקל ה״סאניפאד״,
הסנדל־קל לתנעולה תוכנן נאותה ונוחה בשעות הפנאי.
ואפרט: א) שקערורית העקב
לספיגתו. ב) קימור המדרס
לנוחיות ההליכה. ג) מגבה ב קצה
הרגל הגורם לפישוק אצ בעות
הרגליים איוורורן ומני עת
החלקה בעת ההליכה.
ומה מעל לרפידה? ובכן ב־
״פאדר״ חשבו על כולם וכיסו
את הסנקל לנשים, לגברים,
לצעירים ולילדים בבדי קור
דרוי,
מגבת וג׳ינס וגם כאן
דאגו לבדים מהאיכות הגבוהה
ביותר. כי לדבריו של ארי
פכולדר ,״כדי להצליח חובה
עלי להשגיח ולהתמיד בייצור
של החומרים באיכות הגבוהה
ביותר״.
כיום כאשר מתקבלת הזמנה
אפילו טלפונית ל־ 803401 על־ידי
אחת מחנויות השרשרת
כמו: שק״ם, המשביר המר כזי,
המשביר לצרכו או כל
חנות אחרת בארץ, מטפלת ב פנייה
יהודית ברעם, מנהלת
המכירות של ״פאדר״ בע״מ
על הצד הטוב ביותר בהי הראויים
ובאדיבות, ענות להערצה.
אגב
— מחירי הסנקלים של
״סאניפאד״ לנשים סה״כ 69
ל״י, לילדים 45—60ל״י, ל גברים
75ל״י, נוח, זול ויפה.

אות. מומחה לדרמטולוגיה
בעל שם עולמי בשיטחו, שח קר
את התכשיר גילה, כי אנ שים
שסבלו מסיבוראיה וג־שירת
שיער, מגיבים תוך זמן
קצר לפעולתו של התכשיר ה חדש
שי־ט־ 7וזאת לאחר שב עבר
לא הגיבו בלל על טיפול
מכל סוג שהוא.
שאלתי, בדקתי וחקרתי כל
זאת, כדי להביא לידיעתכם.
מכאן כל שעלי לעשות הוא
דעתכם.
להשאירו לשיקול
חישבו ובמידה ותתעניינו ב פרטים
נוספים נא להתקשר
לטלפון ,282486 :רח׳ בוקי
בן יגלי ,17 תל־אביב.
במידה וברצונכם לרכשו, ניתן
להשיג את ה־שי־ט־ 7בכל
בתי המרקחת והפרפומריות
בארץ.

ג נרל־גיר
הגידים כמומחים לכל סוגי הגיו
האוטומטים הכרתי את משה
סלמה וצוות עובדיו, ביניהם
שני אחיו. משה וצוות עובדיו
בג׳נרל גיר משרת את לקו חותיו
ביעילות, באדיבות ולרגל
פתיחתו של ג׳נרל־גיר אף ב מחירים
נמוכים ביותר.
ומה לגבי מהימנות? בג׳נרל
גיר מבצעים את פירוק הגיר
בנוכחות הלקוח, בצורה זו יו דע
הלקוח מיידית בו במקום
את מחיר התיקון הסופי שייא-
רך כיום־יומיים ובאחריות ל חצי
שנה או ל־ 10,000ק״מ.
בג׳נרל גיר בודקים אף את
הרכב לקראת מבחן הרישוי ה שנתי,
או לקראת קנייה ומכירה
וכל זאת חינם אין כסף. את
משה וצוות עובדיו ניתן לפגוש
בג׳נרל־גיר שבדרך פ״ת ,62
מול המי־ומי. טל.31131 .
להתראות.

מכולת הכזבים
הפעל את דימיונך ונסה למצוא
לציור שלמטה כותרת מתאימה, אשר
תסביר מה אתה רואה בו. הצעות
לכותרות יש לשלוח לפי הכתובת:
״קשקשת״ ,ת. ד , 136 .תל־אביב.
בין הזוכים יוגרלו פרסים: שתי
מנות בשווי — 50.ל״י (חמישים לי רות)
כל אחת, באחד מסניפי רשת
הפיצריות וימיני בתל־אביב.

(המשך מעמוד ) 19

להוציא. השילטון התחלף. אריה
אבנרי החליף את ידלין כשוסטק.
על כל פנים, עד להודאת ידלין הגן
עליו אריה אבניי כל העת, ולא היסס
לתקוף את פירסומי העולם הזה, כשם
שנהג לגבי עופר, ידידו של ידלין. עתה,
בתארו את הפרשיות בספר, מסתבר שהוא
עצמו היה בין העיתונאים שחקרו ושגילו,
ואולי הוא גם מילא תפקיד מרכזי בחקי רת
הפרשיות. היה גם אחד יגאל לביב
ושבועון העולם הזה, שמילאו תפקיד זו טר,
בין שאר התפקידים השוליים שהיו
בפרשיה. תיאור מסוג זה של פרשיות יד-
לין ועופר, מצידו של מגינם הנלהב ביותר
בעיתונות, בשעה שניהל מגעים עם ידלין
על הוצאת ירחון-הבריאות, ראוי להוקעה.
דוגמה קלה לסילוף משמעותי: אריה
אבנרי מזכיר כי אהרון ברק, בדו״ח על

קשקשת 2090

אכנרי וח״ה הליכוד רכטמן
גוף מזין אחד נעלם —
• 1אולמרט שוחה נגד נזרם.
גבריאל כלכל, רח׳ טורצ׳ינר
,2ומת־אביב, תל־אביב
וכשהוא תפס אהבה עם ה חתולה
הג׳ינג׳ית, ידעתי שזה הסוף!״
דדי תבלין, רח׳ גזר ,6תל־אביב
!• סוף המירוץ.
דרורה ספקטור, רח׳
טרומפלדור ,45 פתח־תיקווה

מיטה

דג במחנה נודיסטים.
שרעבי, ד.צ / 2650 .א 3צה״ל

!• איפה הדג כולו? — הסירחון
לקח אותו.
מוטי הלפרין, רח, שלומציון
המלכת , 11 תל־אביב

דוברו של דיין במסיבה*
יש גוף מזין אחר

עופר, כתב כי מרבית טענותי לא הוכחו.
אחר-כך הוא כותב כי לפתע הגיע מידע
חדש, מפי עורך־הדין חיים גושן. הוא מרמה
ביודעין, כיוון שידוע לו היטב כי תלו-
נותי למישטרה נגד עופר כללו את החו מר
שבידי גושן, וכי ביקשתי לחקרו על
פרשיות רכישת־הקרקעות בנווה־יעקב.
עדותו של גושן הכריעה את הכף לגבי
עופר.
שנים רבות היו לאריה אבנרי קשרים
מייוחדים עם ידלין. לא רק בענייני הו צאת
ירחון־הבריאות. קופת־חולים גם רכ שה
מיספר ניכר של עותקי הספר ספיר
(אחרי מעצרו של ידלין סירבה ההנהלה
החדשה לשלם את החשבון) .עם היעלמו
של ידלין והמערך, עובר אריה אבנרי
לגוף מזין אחר, לליכוד ולשוסטק.

הסיפרות יודעת כוודאי כמה
הנדרות למעשים כאלה. לשוני
שלי דלה.

• נפתלי לביא, דובר מישרד־החוץ
ודוברו האישי של דיין מזה שנים. מימין
דן רביב ומשמאל, יצחק ארצי, איש הל״ע.
העולם הזה 2090

מאוזן :
. 1גניוס ממין נקבה ; .5גיבור סי&רותי
לילדים בארץ ; •10 בלוטת־הנקה 11
מזל; . 13 אם־הפנינה; . 14 לא כבד; . 15
שים עצמך על כיסא 16 מיטען 19

כעם גדול; .20 בעל־חיים איטי;
מלאכי; .22 כינוי! .24 החיים שלי; .25
מוקיון ; •26 בהשאלה: מטומטם ; 28 בלעדי
; .30 טס ; .31 חמסין ; •32 בויז החו צה!
.34 מן החדשים; .35 שר־החוץ ה אמריקאי
(ש״מ 38 מעצור; •39 ריק בון
; .41 כיסא־כבוד ! .42 שווא .43 :מיק-
ווה״מים ענקי; .45 מגילגזלי הארבה; .47
מלכסיקון הבקר; •48 גחלים לוחשות;
.50 דרגה בצה״ל .51 :מילת־שלילה.52 ! ,
ועוד, בתוספת; .54 הר נמוך; .57 מטע
גפנים ! .61 נוזל החיים ! •62 תמר ! .64
גבבה! .65 רגוע; .66 קידומת סקוטית;
.67 ממהר! .69 נאה; .70 משמש להבד־קה!
•72 מחלקי הרכש! .74 נועם; .75
עץ קטן; .77 ירק־גינה; .78 יחידת־זמן
קטנה ; .80 מדרגה ; .82 הודיה .84 :
גוף; .85 יחידה בכרם! •87 מכינויי ה אלוהות
! .88 אימאז 90 נוי ! .92 שליח־ציבור
(ר״ת); .94 יעלוץ; .95 אדון! .97
מכשף ! .99 שאין נשמה באפו 101 שייך
ל 102 גינ ת־נד! . 103 שיפולי ההר;
•104 סחורתו של הרוכל.

מאונך :
. 1מתוח מעל מים זורמים ; .2הבל ;
.3דרום; .4מצבת־זיכרון; .6ודי בלי
סוף; •7ערוד; •8קריית־קודש (ר״ת);
.9מחול אצילי; . 12 בואו הלום! . 15
רשף 16 אנרגיה 17 אולם ; •19 ציפור״
שיר קטנה ; .20 ארמדה ; .21 מיתקן המגן
על הבית מפני הברק ; .23 מכניס בבריתו
של אברהם; .24 שן הפיל! •26 סוכך
קטן ; .27 מושת על כל אזרח ; .29 אבן
יקרה ; .30 מבחיל ; .33 מעונות השנה ;
.34 ירק המשמש לתבלין; •36 רעש גדול;
.37 צניעות! .40 משתחווה! .41 בסים!
•44 מאותיות א״ב; .46 אביון! •47 לא־טעים
; .49 גוון> .50 בטח ב .53 ! -מחלת־שיניים
נפוצ ; .54 יחיד צבאית ! •5בתוכם!
.56 כלי-קיבול עשוי ארג! .58 בילבד;
.59 יבוא על חמור לבן ! .60 שמן משובח;
.62 לא עבה ; •63 מילת־שלילה ! .66 או ריגינלית;
•68 קירבה גדולה .71 :משמש
להזרמת מים ; .73 פרוץ בצחוק ! .76 אפס
כוחו ; .77 קריסטל ; •79 לאן? .81 עבורי;
•83 מכינויי האלוהות; .84 שימחה; .86
שמא; .89 משמש לקציר! •91 מענית!
.93 זוג; .95 מונרך; .96 שם נשי נפוץ.

מסע דו ת אי ט ל קיו ת
טל 288800 .
תל״אגיג, ככר אתרים
תל־אניב /ככר מלכי ישראל , 4
טל 263987 .
תל-אניג, רח׳ אגן־גבירול , 24
טל 266177 .
טל 221681 .
תל־אביב, דיזנגוף 93
חיפה, רגי הנביאים , 20 טל 640201 .
טל 252654 .
חיפה, דרך רופין
ירושלים, רח׳ יפו 43
ירושלים, המלך ג׳ורג׳ 15
רמלח, רח׳ חרצל 102
אילת, מרכז התיירות החדש חדש!!!
בן־יהודה 262
פינת דיונגוף
טל 455070 .

כאן השורשים •שלי. מאז נולדה קרן, שהיא
היזום בת , 11 אני אומרת לחיים שאני רוצה
שהילדה יתגדל בארץ ותהיה ישראלית לבל
דבר.
״לפני חצי שנה החלטנו באופן סופי
שאנחנו חוזרים הביתה. לפני כמה שנים
קנינו כאן דירה בנוו-ד,־אביבים. לא ידענו
אז שנהיה ישבנים של מי שכינה אנשים
כמונו, נפולת של נמושות׳ .אחת הסיבות
ישקנינו את הדירה בנווזדאביבים דווקא
היתד. שהוסבר לנו כי זהו אמור שניבנה
במיוחד למשפחות עם ילדים, עם ׳אמורי
מייסחר, גנים וביות־ספר ממש מתחת לאף.
אני זוכרת שכשבאנו לדירה בפעם הרא שונה
קרן היתד. בת שבע. עמדתי על
המרפסת, הצבעתי על בית־הספר העומד
בדיוק מול הבית !ואמרתי ילה , :את תאה ן
כאן תלמדי כשתגדלי.׳
״זה לא היה פשוט בשבילנו לבוא
הביתה. ביטלנו חוזים מחודש יוני ׳ואילך,
לא חתמנו על חוזים חדשים וחיים מיתן
את עסקיו ולקח פחיות ופחות ׳תוכניות של
אמרגנות.
״הודענו בבית־הספר במנהאטן, שם
לומדת קרן, כי היא נוסעת לישראל
והיא לא תלמד בניו־יורק בשנה הבאה.
הגענו לכאן ביולי, כדי לאפשר לה להת אקלם
חודשיים לפני תחילת הלימודים
וכדי לרשום אותה לבית־הספר בזמן.
״לקח לנו המון זמן להחליט שזהו זה.

הזמות חנה אהוונ, ובערה, הא מוגן ח״ס טישמן, ודו מישואר לטי
20 שנה -כעת שרו הביתה והחליטו ררדת שוב ניגרר הביורוקרטיה

1ו, רידוזהש 1י \ו
ף ערב ראש השנה פירסמו נשיא
4המדינה, ראש־הממשלה ז׳שר־הפנים
מיכתבים -נרגשים ליהודי התפוצות בכלל,
ולישראלים השוהים בניכר בפרט, ובהם ביקשו מהם לעשות עם פרום השנה ה חדשה
חשבון נפש, ולחזור לחיות בישראל.
חודשים אחדים קודם־לכן עשו חיים וחנהטישמן את חשבון־הנפש הפרטי ׳שלהם גם
מבלי שיתבקשו לכך. הם החליטו לארוז
את המיזוודות- ,לחסל חלק מעייסקי-הם ה מצליחים
בחו״ל ולשוב הביתה, לישראל,
ההחלטה לא היתה קלה, כי החלק הנשי
של בגי הזוג טישמן הוא הזמירות חינה
אחרוני. לפני 15 שנים היתר. חינד. כוכ-ב-ת־זמר
מצליחה על בימות הבידור בארץ,
תגליתו של האמרגן הנודע משר! ,ואלין
שטיפח אותה והעניק לה תשומת־לב אישית.
חנה, בת לאב ממוצא עדני -ולאם תימניה
פירסמה להיטים כמו -דודי לי, אני זכריה
בן־עזרא, ריקוד הטלאים, ערב שת וזוהרה,
שהפכו קלאסיים עם השנים. היא היתה
הכוכבת של לי ל הלו ושרה רבים משיריו
של המלחין שנפטר -בשבוע שעבר נחום
נרדי, כמו מי זאת עולה מן המידבר ר־כששונה
בין החוחים.
באותה תקופה הגיע לישראל כוכב הטלוויזיה
האמריקאי הנודע אד סאליבן,
וחיפש אמנים ישראלים שיופיעו בתוכניתו.
אחת מאלה שנבחרו על-ידו היתד, תגה
אתרוגי, שקולה משתרע ע-ל־פני ׳ארבע
אוקטבות מלאות.
מעברו השני שיל הים, בלום־אנג׳לס יישב
אז חיים טישמן, ישראלי צעיר יליד תל-
אביב, שנסע לארצות־הברית ללימוד הנדסה
יומצא עצמו עוסק בעיסקי אמרננוית. טישמן
היה אמור לארגן את מסע ההופעות שיל
חנה -בארצותיהברית. כשירדה מהמטוס
אמר לה בעיברית צברית :״מה שלומך?״
ומאז הם ייחד, לטוב ולרע. הם נישאו
כעבור שיבעה חודשי היכרות, בתחילה ב טכס
נישואין אזרחי בניו-״ורק ואחד-כך
תחת חופה יהודית בתל-אביב.
מאז, זה יותר מ־ 14 שנים שחיים טישמן,
שהוא בעל סוכנות לאמרגנות בניו־יורק,
הוא גם מנהלה האישי של חנה אחרוני.
במשך שנות שהותה בארצותיהברית
עשתה חנה חיל. ברשותה עשרות קיטעי
עיתונות הגזורים מהחשובים שבע״תוני ה מוסיקה,
ובהם שבחים לקולה הרבגוני. ה־הוליווד
ריפורטר הגדיר אותה כ״אמנית

מהממת״ .הוויקלי וארייטי כתב עליה כי
היא ״עוברת ממתיקות לסכסיות בקלות
ריבה.״ הווילג׳ ווים ציין כי היא האמנות
הישראלית הבינלאומית הידועה ביותר,
סיפר שברפרטואר שלה יותיר מ־ 700 שירים
ושהיא שרה ב־ 10 שפות.

זה לקח
רק חוד שיים
ף* מ שן• שנות שהותה בחו״ל הפכה
^ חגה אד,רוני פוכבת-זמר ידועה בארצות
דרום-אמריקה. ברדיו 4של הטלוויזיה דד
מכסיקאית יש לה עד היום תוכנית קבועה
בשם ״השעה של חנה אהרוני״ ,להיטה ויווה
אספניה הפך בינלאומי ,׳והוא מושר בפי
זמרים רבים בשפות רבות. מלון־הפאר דד
לאסיוגאסי ציזר פאלאס הוא ביתד, הקבוע
פעם בשנה.
למחות כל זאת החליטה חנה אהריוני
לחזור ארצה. גם בעלה חיים, ששמו ב אמריקה
צ׳ארלס החליט למתן את עסקיו
המסועפים ולנהלם מכאן. חנה החליטה
אף היא להפחית את קצב פעילותה ב חמישים
אחוזיכו-ולצאת מדי פעם -מישראל
להופעות בחו״ל.ביום השלישי השבוע, חודשיים בילבד
אחרי שנחתו בנמל־התעופד. בן־גוריון כ שהם
שופעים -רצון טו-ב ותיקוות -לחיים
חדשים, עזבו בני־הזוג טישמן את הארץ עם ילדתם. וכל זאת, בגלל אותה בעייה
ישנה,־-נושנה המבריחה עולים חדשים ו יורדים
חוזרים רבים בחזרה אל הארצות
שמהן באו: הב״ותקרטיד.,
בדירת־הגג היפר,פיה שלהם שבנווזד
אביבים ישבו חנה אחרוני ובעלה חיים,
על המיזוודות, שעות ספורות לפני נסיעתם
לניו־יורק כשמצב-רוחם קשה. הם עדיין
לא -נרפאו מן המכה שניחתה על ראשיהם
בהפתעה. קירות הדיחה עדיין חשופים, אך

היא מרוהטת במלואה בסיגנון ישראלי
אופייני, להוציא ׳שולחן־אוכל מגולף עץ
שאותו הביאה חנה מספרד ומאתן תואם
ובו אוסף הבובות הגדול שלה, שנצבר ב מהלך
נסיעותיה ברחבי העולם.
בקול כבוש סיפרה חנה אחרוני את סיפור
תלאותיה בישראל:
״חיים בעלי ואני, שנינו ילידי תל־אביב.
לשנינו יש פה מישפחות -ואנחנו קשורים
בעבותות שיל אה-בד- ,לארץ הזאת, אני
במייויחד. למרות שיאני מצליחה מאד ב עבודתי
בחו״ל ונוסעת -המון בעולם, יתמיד
רציתי לחזור לישראל. כאן הבית שלי,

שורש הבעת! כאן ספר
חינוך באיזור

היינו צריכים להכין את הילדה, וזה היה
בשבילה משבר די קשה לעזוב את ני ר
יורק. בתחילה לא הסכימה בשום פנים
ואופן, אך לבסוף הבינה שעוזבים את אמ ריקה
למענה ושהיא צריכה לעשות את זה
וזהו.
״הגענו לישראל ביולי, יום אחרי ש הגענו
רשם אותה חיים בעירייה וקיבל

הפנייה לבית־ספר ארזים שבנוור,־׳אביבים,
מקום מגורינו.״
כאן -נשברה חנה אד,רוני, הפסיקה את
סיפורה ובעלה חיים המשיך במקומה :״ב־15
באוגוסט הייתי צריך ללכת לביתה־,ספר
כדי -לקפל פרטים מדוייקים על -תחילית
הלימודים- .רציתי לבקש מבי-ת־הספר סורית־עזר,
כדי להקל על קרן. השמיש פתח לי
את השער -והודיע לי שפותחים את המישרדרק ב 24-בחודש- .בינתיים עברה הילדה
משבר חמור. לא היו ילה חברים, היא
עמדה על המיר פס ת ראתה את הילדים
משחקים בשכונה, ראתה אותם מארגנים

קרן, בתם בת ה־ 11 של חגה
טישמן, שבגללה החליטו לחזור
הילדה לא
דבר.
ישראלית לכל ותהיה וסבלה
מגוריה, נשלחה לבית־ספר מרוחק

אהרוני ובמלה חיים
לישראל כדי שתקבל
התקבלה לבית־קליטה!.
מבעיות

״ידידי האהוב גידעור

!לעצמם קומזיצים ההיא, שר,יתזז כל־כך
פופולארית בניו־״ורק, נמצאת פה בתל*
:אביבי מחוץ לתמונה.
״סל הזמן ניחמנו אותה! ,ואמרנו לה
שכשיתחילו הלימודים יהיה בסדר. שטפנו
אותה שהיא תמצא חברים -ושגם היא תעשה
קומזיצים, כך שהיא היתד. במצב שחיכתה
כל הזמן לתחילת הלימודים.
״ב* 24 באוגוסט הלכתי למזכירות בית-
] הספר. המזכירה הודיעה לי שהילדה לא
רשומה בבית־הספר. ביקשתי ממנה לצלצל
לעיריה, היא ביקשה ממני לצאת ושמעתי
אותה אומרת בטלפון, :אנחנו שולחים
| אליכם את טישמן בחזרה, אנחנו לא יכולים
לקבל אותה! ,אנחנו דחוסים, .
״חזרתי לעירייה. יכול להי!ות שאם הייתי
ן מפעיל פרוטקציה, הכל היה אחרת. אבל
ן לא ניראה לי ׳שצריך להפעיל פרוטקציה
בעניין יסודי כל־כך. מה אני צריך, ללכת
למנחם בגין בשביל ׳להכניס את הילדה
!שלי לבית־הספר שמבחינת האיזור היא
משתייכת אליו?
״אמרו לי בעירייה, :תהיה ועדה ותח ליט
.,הסברתי שאנחנו מישפחה שחזרה
מח׳ו״ל ושלילדה יש המון בעיות קליטה,
ל ושחשוב לי שהיא תלך לבית־ספר באיזוד
מגוריה כך שתוכל להתאקלם מבחינה חברתית
עם הילדים בשכונה .׳רצתי לעירית
כל יום, עד שנמאס לי ׳והתחליתי לצלצל.״
להישבר בחמש ד קו ת

ןךץיים :״ שי ח קו איתנו עד ה31-
1 1באוגוסט, יום לפני ׳תחילת הלימודים.
ואז, באותו יום ב־! 2.00 אחר־הצהריים. אמרו
* לי בטלפון שהילדה תלך לבית־הספר ניצנים
ר הנמצא באיזור רמת־אביב, מעבדה השני
של שכונת מגורינו. אבל לא עניין המרחק
הוא שהרתיח את דמי, תודה לאל, יש
באפשרותי להעמיד מכונית ונהג לרשותה
של הילדה. היה חשוב לי שהילדה תלך
לבית־ספר עם ילדים הגרים בשכנות. כש היא
שמעה שלא רוצים אותה בביות־הספר
שיליד הבית, היא נשברה. היו ׳בכיות ׳איומות.
׳אמרתי לה שנעשה ניסיון אחרון ,׳ושיאם
זה ילא יי׳לך ׳נחזיר אותה לניריורק.
״הרמתי טלפון לעירייה, ואמרתי אם

י׳ הילדה ילא מתקפלת לבית־הספר המגיע לה
מבחינת האיזור, אנחנו חוזרים לארצות־הברית.
אמריו לי , :סעו לשלום .,אז אנחנו
נוסעים לשלום.״
הנה :״זוהי מכה איומה בשבילנו. יש
לנו חברים שבמשך שנים חלמו לחזור ל ישראל.
כולם חזרו לכאן ונשברו, חזרו
לארצות־הברית בגלל בעיות ביורוקרטיות.
כשסיפרו לנו לא האמנו ,׳אמרנו, :לנו
זה לא יקרה .,לא ׳נכנס לנו לראש שאנחנו
צריכים להשתמש בשם שלי. כשהיינו כבר

על סף ייאוש החלטנו שאולי כדאי, שאולי
יעזור אם !תהיה לנו פרוטקציה. התקשרו
חברים שלנו, בעלי השפעה, אל דובר
העירייה עמיקם שפירא ,׳והוא יאמר , :מצטער
מאד, הייתם צריכים ׳להשתמש בפרוטקציה
׳שבוע קודם לכן,.
״ידוע לנו שבבית־הספר בנווה-אביבים
יש ילדים המתגוררים באפקה וברחוב
טאגור ,׳•שאינם זכאים ללמוד ביו. מדוע
ילדה מרחוב הרב אשי, שזהו בית־הספר
שלה, צריכה ללכת ללמוד בשכונה אחרת?״
חיים :״ברגע שאמרו ׳לנו, לא, בטלפון,
סגרתי את השפופרת ואחרי חמש דקות
כבר דיברתי עם בית־הספר של קרן פניו-
יורק הודענו שקרן חוזרת ללמוד שם,
׳והעניין סודר .׳וזהו בית־ספר איזורי, לא
פרטי.״
חניה :״אנחנו עדיין בשוק, ילא מאמינים
שזה באמת קרה לנו. אנחנו עוזבים את
הארץ בלב כבד. המישפחיות שלנו נפגעו
מאד. זו היתד, שימחה גדולה עבורם ש החלטנו
לחזור הבקתה, עכשיו ניחתה על
כולנו מכה. אני חוזרת לגיו־יורק באי-
שקט. עשינו צעד גדול כדי לבוא הנה,
אז למה היינו צריכים לקבל את המכה
יתיכף ׳בהתחלה? אנחנו אנשים שאין להם
בעיות, תודה לאל. מבחינה כלכלית אנחנו
מסודרים, הדירה שלנו במהנאטן היא ממש
מוזיאון של יצירות אמנות שעמדנו להע ביר
לישראל. יש לנו בית ענק בבוורלי־חילם,
ואני לא אומרת את זה בשביל ה שוויץ.
ברוך השם, אלוהים עזר לנו. אבל
מה קורה לאנשים שחוזרים לארץ בלי
כלום? מה עם אלד, שנזקקים להלוואות
לדיור, למקום עבודה?״

אפילו
לא לביקור

ך * יי ם :״ ב ניו ־ידרק פגשתי שליחי
1 1עלייה ׳המבטיחים שמיים וארץ הן
לישראלים היורדים ׳והן ליהודים. מה שווה
העמודה שלהם, אם ברגע שאתה מיגיע
לכאן אתה נתקל בביורוקרטיה קאפקאית
׳שאינך יוצא ממנה? אנחנו לא ביקשנו
כסף, לא הנחות, לא בקת. בסך-הכיל ביקשנו
שהילדה ׳תתקבל לבית־ספר שמגיע לה
׳ללמוד בו כי הוא שייך לאיזור מגוריה.
לימה צריכים ׳בארץ פרוטקציה בשבייל דב רים
שזכות לקבלם? אנחנו עדיין בהלם,
לא האמינו שזה יכול לקרות לנו.״
עד כאן סיפורה של המישפחה.
בני-הזוג טישמן ׳ובתם קרן ארזיו את
המיזוודות חזרו לניריורק. מדינת ישראל
הפסידה שני חושבים ׳ותושבת פוטנציאלית
אחת. ההורים עזבו בלב כבד. בהירה,ור
שני החליטו לנסות שוב, אולי בשנה ה באה.
אך הילדה בת ה־ 11׳אינה רוצה לשוב
אפילו לביקור. היא מעדיפה את אמריקה.

(המשך מעמוד )23
•של !עמיחי פאגליין.
ב 4-באפריל 1948 הוביל פאגלין יחידת-
קרב !של האצ״ל ל״ימחנה 80״ ליד פרדים-
חנה, בבוש אותו ,׳והוציא !ממחסני המחנה
רובים, תת־מיקלעים, שקרקונקות ותחמושת.
׳במחצית ׳אפריל השתלט סאגלין ייחד עם
קומץ ׳מאנשיו יעל רכבת ׳טעונה עשרות
טונות שיל תחמושת שהקו ומיועדות לצמא
השיחרור ושל קאוקיג׳׳י ,׳ונטלו תחמושת
ירבה ששקטשה !את האצ״ל !מאוחר יותר
בכיבוש ייפו.
׳באותם ימים של סוף אפריל 1948 נערך
משא־ומתן על הצטרפות האצ״ל לצד,״ל.
בריאיון שהעניק פאגלין עם מינויו למי׳שרת
יועץ ׳ר׳אש־ד,ממשלה, הוא פי׳רסם פרט
שטרם נודע ברבים ואינו מצויץ גם ב־סיפרות־יהמחתרית׳
:״במהלד המשא־ומתן
על הצטרפות האצ״ל לצה״ל, הוסכם כי
שלושה ממפקדי האצ׳׳ל — מרידוד, לנקין
ואנוכי — נקפל דרגת אלופים. אלא ש אחרי
׳אלטלנה׳ כל העניין נפל...״
קודים שתחל ׳מ׳יבצע !טיהור וכיבוש יפו,
׳שעל תיכנו׳נם שקד ׳עמיחי פאגלין, כותב
מנחם ׳בגין בהימרד :״הכרתי אז לראשונה
את יגאל ידץ. כעבור ימים מספר, אחרי
נפילת יפו, הפגשתייו עם גידי שלנו. שגי
קציני המיכצעים הצעירים הרגישו מעין
קירבה גפשית־מיקצועית ביניהם. גידי
שיבח כפני את יגאל .׳איש צעיר הוא —
אמר גידי — יודע מה הוא רוצה ושופע
מרין. כאילו היה אחד משלנו׳• יגאל ידין
מצירו שיבח את גידי (כף גם קרא לו)
׳אם גידי — אמר קצין המיבצעים של
ה׳הגגה׳ וראש המטה של צבאנו — יתכנן
תוכנית התקפה, היא לא תיפול במאומה
מן התוכנית שאני בעצמי אתכנן. אני סומך
על גידי כמאה אחוז
׳ואכן, תיסנונו הנועז ישל פאגלין הביא
׳אותו בראש ׳אנשיו ליכקבויש מנשקה ומיסגד
חסן־בק, ובגין כותב על בך בהמרד :
״גידי קורא את הבחורים לסדר. הוא
מצווה עליהם לערוך את השורות, להוסיף
ולהתבצר, להתכונן לקבלת פני האויב...
אין הם שומעים אותו. גל שימחת־הגיצחון
שטף את ליבם ...ובפעם הראשונה —
והאחרונה — מרים גידי יד על חייליו.
אד החיילים מקפלים את הדבר כאהבה.
גידי צודק. שיכרון הניצחון הוא בכל,
שיכרון < סב־מוות...״
את ״פרשת אלטל׳נה״ העביר פאגלין
על החוף, יועם וכניעתה של איו׳ניית־הנשק
הוא !נאסר יהד יעם יעקב מרידוד !.יאלקהו
לנקין. ד,של,ושה נכלאו בבונקר, לא הרחק
מתויל־יכרם. כעבד־ שלושה קמים פירק
פאגלין את ׳מנעול הבונקר בעזרת שביר
להב ישל סכין. הוא נמלט מהשטיח הריבוני
של מדיינת־קשיראל !ביאורה בלתי־חויקי אף
׳מבלי לנסות לציית לחוקי המדינה שזה־עתה
נולדה. ההא הגיע לאיטליה, שם
ריכז אלי -תבין יאת אנשי האצ״ל שסירבו
להכיר במדיגת־יישחאל. אחרי פירוק ה־אצ״ל
ישב פאנלין ארצה, שוב ׳באורח
בלתי־חוקי, עם דרכון מזוייף .׳וכאשר הוא
!התייצב לשירות כ׳צה״ל, נפסל מטעמי
בריאות. מאז יאותה פסילה לא גוייס פאג־לין
לצד,״ל.
מאתר ׳שביירוישלים הנצוירד — ,שמרד,
מייפקדת האצ״׳ל על ציביונד, העצמאי,
הגיע פאנלין ׳למיפקדת האצ״ל בירושלים
היסטרי למדי — לפי תיאורו של שמואל
כץ, שנכח במקום. פאגלין שאל את המ פקדים
המקומיים ׳מדוע אינם תוקפים את
!העיר העתיקה !ומשחררים איותה? כאשר
הסבירו לו שקיים ׳הסדר תיפקוידים בירו שלים
ביין אנשי האצ״ל לבין חיילי צד,״ל,
התקומם פאגלין וקבע :״גתקיף את העיר
העתיקה מבלי להתחשב כ־טאלתיאל. אני
אקבל עלי את האחריות להפרת ההסכם
עם ה׳הננה וירק אתרי שאנישי מיפ־קדת
חאצ״ל בירושלים שלחוד,ו ללמוד
את -נושא ההתקפה על העיר העתיקה
ובחינת !מצבת הכוחות הלוחמים, נרגע
פאגלין מתוכניותיה

..חלו עלהיושבו
יהיה שוב צעי ר״
* התפזר אבק הקרבות של תש״ח
פנה עמיחי פאגלין לעיסוקיו הפר טיים,
לומיפעל המישפחתי לייצויר תנורי־טאפקות,
יופרש טהתיים הציבוריים ׳והמח־תרתיים.
׳אתרי
המפלה שספגה תנועת ה״חרות״
בבחירות לכנסת השלישית ומנחם בגין
עמד לפרוש מן החיים המדיניים, נערכה
בדירתו פגישה שסה נכחו סטה מוותיקי
האצ״ל. פאגליין, שנפח אף הוא באותה

פגישה ׳הביע את הדיעד, כי הגיע הזמן
שתנועת !החרות תתארגן מחדש :״ותבין
את עצמה ליום שבו תיקרא על־ידי העם
לשילטון ההוא פירט את הצעתו במי לים
:״ותיקי האירגון הצבאי הלאומי יהוו
את הגרעין של התנועה המחודשת: הם
יארגנו את ההמונים, הם ירכזו מסביבם
את הנוער, הם יקימו מיפלגה כ ת מאה
אלף חברים כאשר נשאל פאגלין נ ־
אותיר, פגישה כיצד יבצע זאת, חשיב :
״אומר להם, הזקן׳ רוצה לדבר אליכם.
והם יבואו ואכן, ותיקי האצ״ל באיו
בהמוניהם, וכאשר בגין בירכם בראשית
הכנס הוא הודה בין השאר ל״ידידי ה אהוב
גירעון אלא ׳שהכנס ליא: הועיל,
יועברו 25 ישנים עד שבגין וחבריו נקראו
על־״די העם לשילטון.
אתרי אותו הכנס יחזר פאגלין שוב ל־
,מלאכת ייצור תנורי־המאפייות ישלו, ורק
ב־ , 1962 כאשר עמדו לבצע את ההוצאה־להורג
ישל אדזילף אייכמן, הגיע לבית־החרושת
שלו יקצין ׳בכיר מש״רות ביתי־הסוהר
וביקש מפאגלין להקים מישרפה
יעבור גווייתו של אייכמן בתוך 24 שעות.
ביום ׳מצוייר, המ״שרפד, במוזיאון ביית
לוחמי הגיטאות, ואחרי שאפרו ישל אייבמן
פריזר על־פני הים־התיסון.
׳במשך שנות ד,־60׳ ישב האי־שקט ה מחתרתי
!אל עמיחי פאגלין, והוא חיזר
והטריד את שירותי־הבייטחון בהצעת שירו תיו
השונים ובתיקווה להתגייס לשורות
השירות. אלא שתמיד נענה בשלילה.
׳בספטמבר * 1972 נדו שילטונות הביטחון
הישראליים מישלוח י 0ל נשק שנועד ל־
׳אנשי ׳הליגה להגנה יהודית בארצות־הברית
מיסודו ישל החב ׳מאיר סהנא.
הנשק, שנארז בגלילי־מחבת, הוביל את
׳אנשי הבטתון ־מהרה אל עמיחי פאגלין.
מתוך החקירה הראשונית התברר בי ׳גוף
מחתרתי מקומי הספיק כבר לשלוח כמה
מי׳שלוחי נשק לח׳וץ־לארץ. פאגילין נתפס,
ונח׳שד על־ידי השלטונות. אך פרקליטיו,
ומאותר יותר ומנהיגו ׳הפוליטי שמואל
תמיר, הצליח לשכנע את השופט לשחרר
את הנאשם מייד. פרקליט־הטדינה הגיש
מייד עירעוד של ההחלטה, והשופט המחוזי
ציווה להחזיק את פאגלין!במעצר דה־לובס
בבית־מלון עד תום הליכי החקירה.
פאגלין אינו חש עצמו כאדם שפגע
׳במעשה זה !בהוק הישראלי, כפי שהוא
מתפאר גם בבריחתו ב־ 1948 מהארץ ללא
דרכון ובשובו אליה בדרכון מזוייף, והוא
.מצטט במיקהה הברחת־הנשק את דבריה
ישל השופטת הדסה בן־עיתו, וקובע ש היא
:״מדעת בי המניעים שלנו לא היו
קידום איזו טובת־הנאה אישית, אלא הת נדבותיים...״
על יכל פנים, אחד ממנהיגי
״הליכוד״ שגינה פעילות יזו ישל פאגל׳ץ
היה עזר וייצמן, שהסתייג לתלוטין ממע־
׳רבת הקשרים שטווה החב ׳סהנא עם
פאגלין.
בפילוג שחולל ׳עו׳׳ד תמיר בתנועת
החרות, פילוג שהביא להקמת המרכז־החופשי
בזמנו, פרש פאגלין מתנועת־האם
ישלו יועבר במשך קרוב ל ־ 10 שנים ׳בכל
ג״לגול׳יו של עו״ד תמיר, כאשר ירק באח רונה
הוא הוצג בחבר מן השורה בתנועת

השקפתו הטבחית של פאגלין היא :
״ההבדל בינינו לבין אירגוני המרצחים
הוא חד ויסודי: אף פעם לא פגענו
במתכוון בנשים ובילדים. לא חרתנו על
דגלנו כי אחרי שנקים מדינה עיברית
נזומק את הערכים לים. נכון שחרתנו על
דיגלנו ״שתי גדות לירדן״ ,אך לא חשבנו
מעולם לבקש את האובלוסיה׳ הערכית
לפנות שטחים לעולים חדשים. לערבים
יש מרחב טריטוריאלי אינסופי, שבמרכזו
קיימת מדינה יהדוית מיניאטורית אשר
אותה זוממים להפל. זה כלתי־מוסרי,
ולדעתי גם נקודת־תורפה רצינית כאידי אולוגיה
של אירגוני הטרור...״
׳באותו ראיון עיתונאי שהעניק, עם פיר־סום
מינויו, הגדיר פאגילין את מתות
תפקידו, הגדרה המראה עד כמה קשה
ליו להיפרד מן הזיכרונות :״אם מהר
יפגעו מחבלים במסילת־כרזל או ינסו
לבצע פיגוע באוניה, אני אובל לאבחן
מיד כיצד נעשה הדבר, מתי ובאיזה
טכניקה, וזאת מכלי להזדקק לאינפור מציה
נוספת...״
׳קביעה תמוהה זו ,׳בעידן ההפלגות המ תוחכמת!
,מאמתת קביעה איחרת ישל פאג־ילין,
והיא :״המחבלים חייבים לדעת בי
הטרור איננו משתלם. ואם עדיין הם לא
יודעים זאת — ילמדו.״
גיבור־המחתרת מלפני 30 שנים יורד
מחדש למחתרת — הפעם חוקית, עם
חשבון־הוצאות ׳ממלכתי.

דן עומר י

שיחר
טלוו׳וייה

חן. שמח לאשכנזים חאש-סשגה סאחתן חיה חג, אשכנזי
למופת. ולא סתם אשכנזי! ,אלא מיזרח־אירופאי
למהדרין. הטלוויזיה, שנניקשר,
להביא קצת יהזוות לובייח־קשראל לרגל
החג! ,מתרגמת יהדות ׳כ״יאידיושיקייט״ ומי
!שאינו ׳מתפעל !מניוטות אידיושאיוות ׳טבו לות
!ברוטב פולני־רוסי, פשוט נודד, מקהל־ישראל.
החגיגה
׳האשכנזית הגדולה החלה בעחב־החג,
עם הרב שמואל אבידוריהכהן שאירח
את אירית בת ה־ 12 וסיפר לה יעל מיגהגי
החג, בדרכו האבהית-ן אשכנזית-תרבותית
המוכרת משכבר. לאחתמכן היה מבס
לחדשות שלא התכוון להיות אשכנזי דוו קא
אבל היה בעיקרו כזה, משום שעסק
בחדשות שנעשות בידי אשכנזים והשתדל

עדיין בארץ למרות ניקוי־ואש. לתיבול
הוסיפו מעת־לעת דמות של יהודי מיזרחי
בעל ומיבטא מוגזם ׳באופן גרוטסקי (אברהם
!מור !ועזרא דגן בדרד-כלל) ,שסר-
גומו את פער־העדות לפי מיטיב המסורת
חשיטחית-ליעגנית !של קישון.
במוצאי־החג סוכם הקו הזה בתוכנית
לצאת־החג שכולה !נוסטלגיה אשכנזית.
דמותו של מייסד תנועת־המוסר ר, ישראל
!מסלינט ישהומהזה כאור ישראל הביאה
אור ירק לחלק זעום !של ושהאל. התנועה
לא הצליחה להיפוך לתנועה עממיות׳ בזמנה,
בגלל תביעותיה הקשות מן האדם
היהודי וספק אם הטלוויזיה ׳תהפוך אותה
לכזאת דווקא עכשיו, כשדמותו של אותו
יהודי נשתנתה ו׳נתמזרחה.
גנון אורתודוכסי. הלהקה הקולית
שליוותה את המישדר (בהדרכת ׳חיים
קידש) נראתה בדיוק כמו שצריך להוראות
צוות־הווי של סרבנות הצבאית שמכין
!מסכת לסיום־שנד. בגנון אורתודוכסי —
ד,ם צעדו בסך והתנדנדו לפי הקצב ושרו

רחל ׳חלפי הוכיחה וסוב כי אפשר גם
אתרת. בשבוע ישעבד הסתיים השידור ה ראשון
בגלי-צדדל של סידרת התוכניות
ישלה על גברים ונשים — פוריות ועקרות.
שמונה תוכניות ׳ששודרו בהפרש של
ושבוע, על פני !חודשיים, ושלתוכן נדחסו,
כפי״הנשימע, עשרות רבות של ושעות הק לטה
ופגיושות רבות עם !מרון איי׳גים. הפני-
!שיות נערכו לאורך: תקופה !ממושכת כך
!שניתן היה לעקוב ואחר התפתחותם של
תהליכים בין תוכנית לתוכנית.
רחל חלפי ואיננה מאמינה ברדיו מסוגן,
היא מותירה על ׳סליל ההקלטה את רישו מם
של החיים — ואת דעשי־סדוקע, את
הצחוקים, את השיעולים ׳והבכי, את ההפ רעות
הפתאומיות של אגשים מן החח !
!שום איש־אפקטים לא יכול היה לבשל
סצנאריו רדיופוני שכזה, ופכל-זיאת ניכר
היה ׳־שדווקא האוטנטיות הושגה בשעות
רבות של עבודת־אולפן. האיכות החיה
הזאת ישל הקולות הופכת את ההאזנה
לחודיה מהממת לרגעים ופוגעת היישר
בצמתות ושל רגישות. לצורך איזון ההי בט
הרייגשי־אייסי שוזרת חלפי בין הת עודות
האינטימיות תוכניות אובייקטי ביות
יותר, דיונים עם אגשיי מיקציוע על
היבטים שונים ושל בעיית הפוריות.
ילדים זה לא הכל. הסידרה נבנית
סשלמות עם סיפור !מייסגר!וב התוכנית ה ראשונה
והאוזרוינה עוסקות במזל וגיסים
!שחיכו ״למזל ולנס״ ,ם־סמה וסל התוכנית
הראשונה (יראדי העולם הזה .)2082 ,לאחר
14 הפלות ציפו !שההריון הסמיושה־עשר
יסתיים ׳בלידה ורחל חלפי ציפתה עימם
בבית־החולים. אלא שגם הפעם לא אירע
הנס ובפגישד״ שלאחר מיספר חודשים,
חם סבר לא מחכים. מזל הפילה גם את
הילד הזה ועתה הם בעיצומם יסל הליכי
אימוץ !ארוכים ומייגעים! .מזל, וסכל הזמן
ניסתה להיות חייכנית וטובת-מזג׳ קצת
ושותקת בסוף. ד,יא עייפה כבר.

רבקה מיכאלי, זהרירה חריפאי ואשכנזים ב״מקהלת עופרי הדואר״
ארץ־ישראל הישנה והלבנה
שלא להרבות בדיבור על פשע מאורגן,
לכבוד החג.
אחרי החדשות הוו שירים בצוותא עם
יגעמי שמר והמון ז,מרים׳ ;כאשר רק יהורם
גאון ומוסיף תבלין ומיזרחי !מטושטש, אבל
בסך־הסל היו אלה שירים של ארץ ושראל
הושגה׳ הלבנה והטובה. אחרי הקדמה ש כזאת,
קש להניח שהסלקצחה בקהל הצופים
׳סבר נעשתה ורק הפולנים ־ושכניהם למו צא
נו ת ת לצפות ובתוצר הראשון של
׳מחלקת הדראמה החדשה-מהודשת ׳בהנה לתו
!של עודד קוטלר. גימפל תם, לפי
סיפורו של יצחק בשביס זינגר ובבימוקו
של דן וולמן הוא סיפור נוגע־וללב שהפך
לסרט יפה, אך מי שלא !מכיר את הווי
העיירות הקטנות במיזרח־ואירופה הפסיד
את העניין פולו.
יומיים ׳למים. לנחמה אפשר לומר,
שכולם ׳בארץ הזאת, מצויים היטב אצל
הווי העיירה היהודית במיזיוח אירופה,
הן האשכנזים והן הספרדים !ובמיוחד הל-
׳מידים !מצטייינים בסקטור הערבי. לומדים
!את זה !בשיעורי הספריות סבית-היספר הר בה
יותר ׳משלומדים על הווי העיירה
בתימן, למשל- ,או על הכפר הערבי. אבל
טיבן של תוכניות לערב־חיג שהן מכוונות
למכנה משותף רחב של אוכלוסיה !מגוונת
המאורגנת בתאים משפחתיים, וברובם של
אלח, לא ׳מתרגשים ׳במיוחד מטיגנון־ושלום-
עליכם, כי הסבא שלהם בא ממקום אחר
לגמרי!( .מה לעשיות ,׳אלה הן העובדות
הסטאטיסטיות).
זר, היה בערב חג. אחריו באו לפחות
עוד יומיים אשכנזיים כמעט לחלוטין.
ביום ג׳ ,א׳ ראש־השנח, הוקרנה התוכנית
השנייה !של ושידי ׳תואטרון: חור במסך.
׳בשירים ובמחזות שהוצגו בארץ השגות
החמושים ׳ובקטעי המערסונים של אפרים
קישת יבליט ההומור היהודי־הונגרי השולט

בצייתנות טאומינת וכהברה אשכנזית. ב נפרד
מן סמיושדר הזה, כמו ניספח מיותר,
נתנו גם קצת שירים מיזרחיים בלאדינו,
לספרדים־טהוריס, על ריקע מיג׳דלים זעי רים
ואכיסוטיים שבנתה יעדה המאירית.
ואך נדירותו ישל האספקט המיזרחי דק
הגבירה !את זרותו !ולא מחקה את רושומם
!של בתי !העיירה וסימטאותיה. רושם זה
שב וו־,יתחזק בין חג לחג, בתוכנית גלגל
חוזר ( )19/9שעסקה בהתנגשויות החרי פות
שבין חסידים למתנגדים ;במיזרזז אי רופה.
ראש־השינה
האחרון היד, יחג יהודי לבן,
חג לסולנים ולהונגרים. חטא עשתה הטל וויזיה
לחלק הארי של אוכלוסיית המדינה
הזאת, יחטא שלא תוכל לכפר עליו במהרה.
עשירה ומים שבין !מועד למועד אולי מס פיקים
לתשובה ,־אבל סד, לעיסות וביום
כיפור אין ־טלוויזיה.
0 סוד נורא ומשפיל אומרים שדקה ברדיו זה המת זמן כיוון
שזה דיבור־׳נטו! .מיפאן שבתוכנית רדיו
בת ישעה ( 55 דקות) ׳ניתן לומר עולם ומ לואו!
.אלא ישבדרך-בלל אין זד. כך. תוכניות
המתמקדות סבעייה כלשהי טוויות
בדדד־כלל ממארג צפוייטראש של רואיו־נות־פל׳וס-ידברי-קישור
ישל (מראיין או קר יין
ומלוות כמעט תמיד ובנימה ישל התנצ לות,
האומרת ׳כאילו !ברדיו אי־אפ-ס׳ר למ צות
׳נושא לעומקו.

• עכשיו מתחילים סוף־סוף לעשות סר טים
על המילחמד, חאחרמח. בינתיים רק
סרטים תיעודיים, אומנם׳ אך חאיפופיאות
עוד תבואנה. סוף־סוף, זה לא היה בדיוק
ניצחת מזהיר וגם למילחמית וייט־נאם
לקח כמח שנים טובות להגיע לקולנוע
באמריקה. אלי כהן ביים וכתב את ה תסריט
לשלושה ברמה, סרט תיעודי ש נועד
להקרנה במוצאי יום־ו־,כיפורים
( .)21.30 הסרט מספר על שלושה לוחמים,
ממקבלי אותות הגבורה והעוז, שינטלו
חלק באחד מן הקרבות הקשים והאכזריים
ביותר בתולדות ישראל — קרבות הבלי מה
ברמת-הגולן: צביקה גרינוואלד,
שנודע בכינוייו ״כוח צביקה״ ,ניהל קרב
על ציר־הנפט בטאנק בודד; שלמה
אכיטל, תושב באר־שבע, פקד על ני צולי
תל־א־סאקי עד לבואם של כוחות
החילוץ ואביגדור קהלני, שעמד בראש
גדוד מאנשי חטיבה ישבע.
• לערב סוכות מכינים תוכניות עליזות
ומגוונות. בשעות אחר־הצהריים () 15.50
תחל הקרנתד, של סידרה חד־סר, לילדים.
קרוסלה נשמעת כסידרה שעוסקת קצת
בכל דבר: בחגים, בעונות ובבעלי-חיים
מיוחדים וגם באנשים. החומר כולו מקורי
ונכתב על־ידי לאה נאור, המוסיקה
משל מתי כספי, במאי השחקנים הוא
צדי צרפתי ובין השחקנים: חווה

חנן

אלכרשטיין, אברהם מור,
גולדכלט ושלמה וישנסקי. בהחלט

צוות מעניין, אפילו למבוגרים שיצפו בתוכנית
פעמיים בחודש, החל מיום ישני,
ערב־סוכוית.
• בערב החג עצמו — מופע ויזואלי
למהדרין — להקת הפנטומימה של יורם
בוקר בהשתתפות דניאלה מיכאלי,
אורי טננכאום ולאה וסרמן יגישו
לקט נבחר מתוכניתם קלפים. קיטעי ה חיפנית
מורכבים סמישחקים שונים ב־

בתוכנית אחרונה זו גיסתה רחל חלפי
להעביד לזוג המראויינים ולמאזינים את
:חשיבותם ויופיים וסל היחסים בין בני
הזוג ואת היחהור־הספק שאולי ילדים זה
לא הכל. כדברי אותו!מאזין שכתב בהת פעלות
על יחסי החובה והרעות שמקרי נים
ומזל מיסיס. השניים ש״אוסבים זד.
את זו כאילו חם חובקים ילד״ .אלא שמזל
וגיסים לא סבינו או לא רציו להבין גישה
כזאת. בעבורם, ילד הוא אכן הכל, כי
בשביל ימח ומתחתנים יאם לא בשביל לה קים
׳מישסחד, ז ואהבה זה לא הסל, העיקר,
כדבריה של מזל :״יצויר קטן בבית, ילד
קטן. הכי קטן שאפשר לקבל.״
תמר, מי שהיתה עקרה — בשני מונולוגים
(ישטה של התוכנית השלישית) ,׳מס פרת
על ייסורי העקרות שרדפו אותר.
,מגיל ההתבגרות, כעל ״יסוד נורא ומש־יפיל״
ויעל הפגושות הראשונות עים הגיב*
קוליוגים־חגיבריס ושולחן־הזוועות ישלחם
כעל ניסיון טיראוטאטי :״יכל החייטוטים
ההם בגוף ושלך.״ ואת קטינה׳ גמו־סה בת
שבע-עשרה.״ תמר, המתוארת כחתיכה ל כל
דבר, נאבקה שנים על התדמית הנשית
ישלה והגיעה למימושה כאשר, רק לאחר
שנכנסה סוף־סוף להריון.
עם גבירים זה גרוע החבה יותר, מסתבר.
חלקו יסל הגבר בבעיות הסוריות נדחק
לקרן־זווית ,׳מאחורי ׳מחסומים של !ביל-
בול, חזסר־ידע, פחד וריעות קדומות. ב־מי־סאל
יסערכד, רחל חלפי ברחוב אמר
גבר אחיד, וסיש רק יגשים עקרות ו־סברור
׳מאליו כי האשד, תמיד ואשמה .׳אחרים
ב״לבלז עקרות עם סו 0ר-ן אונים או ציחקקו
בטביוכח.
רחל חלפי דווקא ׳איגגה !מן המראיינים
הלוחצים. גם ׳ס־סהייא אירונית׳ היא עושה
זאת ברוך ובטאקט, כקול הם ומלטף,
לא מתפרצת לדברי ואחרים, מניחה להם
לסיים, שוהה קצת׳ בשקט, ורק אז !מגיבה
או !ממוסיסד! ,לשאול, באילו ׳בהיסוס. סואד
סקותישיתיקות דללו מקנות לחא״ונות ש לה
קצב ואיווחור מיוחדים וגורמות לדב רים,
להישמע יותר סמונולוגים ספונטא ניים
מא־סר בראיון -מתודרך! .אלא שהפער
בכל־זאת נותר — בינה לבין !אותו הנור-
ימות ושמכפילות את הכאב !והסבל של
אנשים שהיו אולי סובלים קצת פחיות —
!אילו יכלו לחשוב קצת !אחרת.
וזו אולי אחת !המסקנות החשובות ביו תר
של הסודרת ימולה.

יורם כור,ר ולהקת הפנטומימה
מישחק בשחור־לבן
יחסים שבין פני האדם לגופו, מישחק ב קטעי
גוף על רקע שחור-לבן ותאורת
אולטרה ועוד אפקטים סוסו־-אלקטרונייס
שלא כל־כך בתר איך יעברו בטלוויזיה
של שחור־לבן. במאי: אנדרי קאלרא
שו, מפיק: ישראל וינר.

ברדיו
• בגלי־צה״ל מקדישים את מוצאי יום-
הכיפורים לדיון על מעמד התפילה ביה דות.
מהי תפילה — צורך פסיכולוגי ו
ביטוי לאמונה? דיאלוג בין האדם לבור או?
משתתפים בדייון: הרב אהרון
ליכטנשטיין, ד״ר שלום רוזנברג
וסדום׳ ישעיהו לייכוכיץ׳ ששמו מב טיח
עוקצים. מנחה: ד״ר שלמה כידר־מן,
עורכת: תרצה יובל (.)20.05
• שמעון פרם, שהתפנה מעיסוקים
ממלכתיים, ניאות להקדיש קצת זמן אישי
לדתו. בתוכנית זה קרוב לליבי, בעריפת
רות נכו, יספר פרם על בן־שמן (רשת
ב׳ 23.9בשעה .)18.05
העולם הזה 2090

מוטי פרידמן בחופ ש
מוטי

פרקליט המדינה וחקירת
לפני כשלוש שנים פירסם ״העולם הזו!״
( )1924 את אחת השערוריות הגדולות במדינה.
היתה זו החשיפה של הסדרי מס-
ההכנסה של עובד בן־עמי עם נוס־ההכנסה.
הפרשה זכתה בהדים בעיתונות
כולה וזעזעה את הממשל. הזעזוע היה
כה קשה עד שהיועץ המשפטי לממשלה,
שקיבל תלונה על ההסדרים מכתב ״העולם

דובר מישרד המישפטים, יחיאל גוטמן,
השיב, כי הוועדה למעשה לא החלה
בעבודתה שכן מבקר המדינה לא העביר
לה חומר שביקשה ממנו.
מחדל זה הוא שערוריה. זוהי סטירת-
לחי מצד פרקליט המדינה ליועץ-
המישפטי״לממשלה שמינה את הוועדה.
זהו עידוד של העלמות מס והסדרים ה גובלים
באי״טוהר-מידות עם אנשי מס-
ההכנסה. האם יחסו של פרקליט המדינה
לחקירת בן־עמי מלמד גם על יחסו ל תלונות
נגד אישים מייוחסים העומדים
מעל לחוק, כמו יגאל ידין למשל, שחקירת
התלונות נגדו נסחבת אף היא במיסדרו-
נות פרקליטות המדינה ז

ארבל מייצג צודדנים יורם ארבל

שדרן הרדיו והטלוויזיה
פתח נציגות בניו־יורק, ובה הוא מייצג
מועדוני־צלילה אמריקאים הרוצים לבוא
לישראל לצלול במימי יס-סוף. ארבל
קשור עם כמה מועדוני-צלילה גדולים,
במקביל לנציגות של שדרן הרדיו אורן
מור שפתח בימים אלה מישרד בלוס-
אנג׳לס, לייצוג מועדוני-צלילה ישראלים
בשארם־אל־שייך ודהב.

פרקליט כך
שיכחה תמוהה
הזה״ יגאל לביב שפירסם אותם, מינה
ועדה לבדיקתם. הוועדה היתה בת שני
חברים: פרקליט המדינה גבריאל בך
ומנכ״ל מישרד הפנים.
תמצית ההסדר השערורייתי היתה כי
שנים רבות אחרי שהיה צריך לשלם מס
נעשה עם בן־עמי הסדר-תשלומים מייוחד
בסכום חודשי נוח, שגזל מקופת המדינה
מיליוני לירות. כן נעשה עימו הסכם
מיוחד שפטר אותו מתשלום של כ״75
מיליון לירות על עיסקות עם חברת
אשדוד.
לפני כמה ימים פניתי אל פרקליט
המדינה בשאלה מהן מסקנות הוועדה.

גסות־הווחשל
עוזות סגן־השו
יורם ארידור מנהל עתה חמישה
מישרדי ממשלה — תפקיד הראוי להערצה
למי שמצליח בו. למרות חיספוסו
הטיבעי, הוא זוכה בהערכה רבה מצד
הפקידות המישרדית על הדרך שבה הוא
מטפל במישרדים. רק דבר אחד הם אינם
מבינים: מדוע הוא ממשיך להעסיק כיד
ימינו עוזרת גסת-רוח כמו לימור

ליבנת1

אחרי שהגיעו תלונות מצד בכירים בכמה
מישרדים על יחסה של עוזרת סגן-
השר לעובדים, ועל ״תרבות״ הדיבור
שלה, שאינם משרתים ציבור האמון על
ההדר׳ הזדמן לעורך מדור זה להיתקל
בסיגנון עבודתה באופן אישי במו״אוזניו.
׳הניסיון הוכיח את צידקת הטענות נגדה.
עוזרת זו אינה מבינה כי תפקידה הוא
לשרת את אזרחי המדינה, לא לרדות
בהם. היא אינה יודעת כי בשפה העיברית
קיימות גם מילים כמו תודה ובבקשה,
ומתייחסת לבריות כרב-סמל קשוח אל
פלוגת טירונים.
ייתכן שיש לעוזרת כישורים סמויים
המצדיקים א ת מינויה, אך בשעות ה עבודה,
כל שעה שהיא מכהנת בתפקידה
היא בבחינת שערוריה ציבורית.

נבשל ניסיון
להפגיש את
ארליך והורביץ
ניסיון של מנכ״ל מישרד האוצר עמירם
סיוון להפגיש את שר״האוצר שימחה
ארליך עם שר המיסחר התעשיה ו התיירות
יגאל הורביץ, נכשל. השניים
אינם מדברים זה עם זה והדבר מעורר
דאגה רבה בקרב חוגי הפקידות הממ שלתית
הבכירה.
ניתוק היחסים נגרם מצידו של ארליך,
שהתבטא על הורביץ במילים חריפות ביותר.
ארליך סירב להזמין לכנסי טבריה
נציג של מישרד המיסחר והתעשייה, ו כאשר
נסע לארצות״הברית מינה תחתיו
את שר-השיכון גדעון פת ולא, כמקובל,
את שר המיסחר והתעשייה.

עלייה ב מ חי רי
ה ל בי די ם בעול
תעשיית הלבידים הישראלית תצא
נשכרת מעליית המחירים של הלבידים
ועץ הבניין באמריקה. מחירי הלבידים
עלו בחודש האחרון ב״* 11 ומחירי עץ
הבניין ב״ — 20£מוסר ה״ביזנס-וויק״.
המחירים מהווים שיא של כל הזמנים
וגרמו דאגה בוושינגטון.
הסיבה לעליית המחירים היא, כמובן,
המחסור בלבידים. מחסור זה נגרם בגלל
גיאות בבנייה הפרטית שחלה פיתאום.
נוסף על שביתה גדולה במיפעלי הלבידים
בקולומביה הבריטית. עליית המחירים באמריקה
תגרום את הפסק ת הייצוא ה אמריקאי
לאירופה, שהתחרה קשות בייצוא
!הישראלי.

בעוד יהושע בן־ציין זכה בחנינה קיבל אסיר אחר בכלא מעשיהו,
פרידמן, איש ״נתיבי-נפט״ ,חופשה לחגים שאותה בילה בחיק מישפחתו וידידיו
הקרובים, כולל שרים מכובדים בממשלת הליכוד.
פרידמן נידון על: העלמות מס־הכנסה בשיעור גבוה. הפגנת הידידות של שרי-
ממשלה כלפיו ,,נוסף על החנינה הצפויה למלביני מ ס והחנינה ואי־ההסגרה של
בן-ציון ופסחוביץ, חושפת א ת דמותה האמיתית של המיפלגה השלטת, דמות של
מיפלגה לאומנית-סוציאלית שדמגוגיה לטובת העובדים בפיה ומעשים לטובת
המעבידים בידיה.

!3111111

אסיר פרידמן
חופש נעיס

הבורסה

פרשת ״ירדן׳
רשות ניירות הערך ממשיכה להפגין
שרירים כלפי מי שאין לו אבא, והעבירה
לחקירה חומר על עיסקות של חברת
״ירדן לחקירות״ .הסיבה חרישמית: ה רשות
חושדת כי מניות שטרם נרשמו בבורסה
נסחרו, דבר הנוגד את חוק ניי רות
הערך. כל מי שמצוי במה שקורה
במשק יכול רק לחייך, שכן מדי יום
מתקיים מיסחר במניות של גופים מכו בדים
שטרם נסחרו, ואיש אינו מעז לפצות
פה ולצפצף.
׳המיקרה של ״ירדן״ שימש נשק בידי
חלק מיריביה ועיתונאים הקנויים על
ידם לנגח את החברה, שלא היא הגוף
שמכר בניגוד לחוק גם אם אכן היתה
מכירה. לכל היותר יש לחקור את החברות
״נווה מלי״ ו״דיזנגוף סנטר״ ,שרכשו מ-
״ירדן״ מניות כחוק ולפי תשקיף שאושר
על־ידי רשות ניירות הערך, ואשר הנהלת
הבורסה — הקנויה והנשלטת על-ידי ה בנקים
— דוחה מזה שבועות את אישורו.
אם היתה העיתונות צריכה לתקוף, הרי
היה עליה לתקוף את החברות הללו
ולא א ת ״ירדן״ .כיוון שחלק מן העיתונ אים
משוחד וקנוי בידי חבר הבורסה ה פועל
נגד ״ירדן״ ,הם פעלו באמת לטובת
האינטרסים של חבר הבורסה המסויים.
חבר בורסה זה עזב בזמנו, בנסיבות
הטעונות עדיין חקירה, את מחלקת ניירות
הערך של בנק מכובד. אחר״כך התחרה
ב״ירדן״ על רכישת חברת ״אמישר״ ,ו נכשל.
מאז הוא פועל נגד ״ירדן״ בכל
האמצעים שבידו. שותפו של אדם זה
לעיסקי הבורסה הוא איש־ביטוח שנאלץ
בשעתו למכור חברה פרטית שלו לחברת
״סהר״ ,ואחר-כך נאלץ לצאת גם מ״סהר״
בנסיבות מסתוריות ביותר .״סהר״ פועלת
באחרונה בתיאום עם ״ירדן״.
זהו הרקע להתקפה הקשה על ״ירדן״.
לעצם העניין, הרמזים שנרמזו בעיתונות
על עיסקה צפויה של רכישת חברת ״סו־נול״
,ראויים לתשומת־לב רצינית. מדור
זה דיווח על העיסקה מבלי לנקוב בשמה
כמה פעמים בחודש האחרון, והמליץ לרכוש
את מניות ״ירדן״ .ההמלצה נשנית.

ט״ס אל־ על
לא״ר־איו־אן
קבוצה של טייסים בכירים ב״אל-על״
פתחה במגעים עם חברת-התעופה האי ראנית
אייר״איראן, על העברתם לעבודה
בחברה האיראנית. המגעים נעשים באמ צעות
טייס לשעבר של ״אל-על״ ,קפטן
גיוצס, העובד כיום באייר״איראן.

רונו 1311

חדקו נוואגסטוו
דני לרנר מכר א ת חלקו במיסעדות
״מנדי׳ס דראגסטור״ ו״האפי קאסרול״.
הוא יצא ללוס״אנג׳לס, וינסה ל הקים שם
נציגות לחברת-הנסיעות ״קופל״.
לרנר החזיק ב 55$-בקירוב ב״האפי
קאסרול״ ,והם נמכרו במיליון לירות
לערך לקבלן מאיר הוכצייט, שהוא
בעל המיבנה בדיזנגוף־ארלוזורוב שבו שו כנת
מיסעדת ״מנדי׳ס דראגסטור״ .ל-
לרנר היה גם כשליש במיסעדה זו. מח צית
השליש נמכרה להוכצייט ומחציתו

צדוק יחזור דמישרדו
חיים צדוק

שר־המישפטים לשעבר
יחזור, כפי הנראה, למישרדו הקודם בתום
שנתיים לתום כהונתו כשר. בינתיים נודע
כי עוזב את המישרד שותף בכיר בו,
מיכאל דעואל, העובר למישרד משלו.
צדוק מעכב את שובו למשך שנתיים
בגלל סיבות הקשורות בחוק החברות
הממשלתיות, מטיל קשיים על שרים ו־חברי-כנסת
לטפל בחברות ממשלתיות.

מיסעדן לרנד >ן ןם רחל בורן)
מתל־אביב ללוס־אנג׳לם
האחרת לשותפיו האחרים במיסעדח. עתה
מנוהלת הרשת עלי-די
בקרוב תיפתח בקומת״הגג של הדראגסשור
גלידיה.

אברהם ארביב.

ב התחתנת
מדווח הזמר הודם
גאון ומער צ
במ לה אתת
או מסרב
נ ם הם את

ך * ואאינו צדעד במיצעדי הפיזמוגים
| 1חדשים לבקרים, גם בתואר זמר תשגר.
לא זכה, תהא, אינו !מייצג את ישחאל ב פסטיבלי
זמר !ברחבי העולם, גס בארץ
לא !רואים אותו בפסטיבל הזמר והפזמון.
בפסטיבל החסידי ו/או בפסטיבלי שירי
הילדים. ההא אינו !מסתובב בג׳ינס משופשפים
הבחהלצות טי אופנתיות, אינו מגדל
!שערות ומעולם לא עצרו אוהו בעוון
סלשהו. גם דו״חות חנייה כמעט שאינו
׳מקבל. ויחד עם דאת הלמרות זאת, יהורם
גאון הוא ללא צל של ספק הזמר הפופולארי
והאההב ביותר !בארץ.
עד שהתפוצצה פרשה יחסיו עם אורגה
גולדפרב, שהימר. אז בת 16 פלוס, היה
יהורם בחור צנוע נחבא אל הכלים. כתבי
הרכילות היו צריכים לחפש בנרות סיפור
שיאפשר להכניס !אותו למדוריהם, וגם
כשמצאו סיפור כזה הוא היד. סל־כך לא
פיקנטי ברהב המיקרים! ,שהם מחלו על
הכבוד.
הידיעה על נישואיו של הזמר הפופולארי
הופיעה בכל מהדורות החדשות, ואף ה טלוויזיה
הישראלית בישרה על בך ב הרחבה
תצלומיהם ושל יהורם ואורנה חתן-
פלד. הופיעו !בכל העיתונים. ומאז׳ שקש
הם. הזוג ׳מתגורר בדירת הרווקים של
יהורם ברחוב מיצפת ברמת־גן. או ת ה
עושה כנראה את הסטאד על מיקצוע
עקרתיהבית ויהורם חורש את הארץ עם
תוכניתו החדשה גאון .77

המסו השקוף
רומאן מפחיד

₪הקהד

שהוא אחד מארבעת המסכים היורדים מהתיקרה
והמהווים את התפאורה בהופעתו של יהורם גאון,
גאון ,77 מסתיר לא מסתיר את שלוש בנות הלהקה הקולית המספקים קולות רקע ליהורם.
חברי הלהקה שהם חברים במקהלת רי*ת, נבחרו בקפדנות רבה על־ידי המנצח גרציאני.

נ הוו ההלבשה

לידתה של התוכנית היתר. קשה לא
תות מזו של החתונה. למעשה היו שני
האירועים האלה, החשובים כל-כך בחייו
ושל יהורם גאון, חופפים זד. לזה. בזמן
שיהורם התכונן לנישואיו עם אורנה הוא
ערך חזרות על תוכנית־היחיד שלו, וערוב
הבכורה חפף את ערב החתונה. יהורם היד,
כל-יכד עסוק בחזרות על התוכנית עד כי
הטיל על אורנה את קניית הבגדים שלבש
בחתונתו, והיא הגיעה לאולם החזרות
סדי יום ביומו כשהיא נזזשאת חבילות.
יהורם מדד, אישר או ביטל — כד עד
לרגע האחרון׳ ממש.

רק שהטבעת
לא תיפול
* * אז היא מצפה לו כך ערב־ערב,
• 1שכן תוכנית היחיד של יהורם הפכה
שלאגר היסטרי, והוא ׳ממלא אולמות ללא-
הרף כשהוא חורש את הארץ.
הרבה מחשבה ותי׳סנון הקדיש יהורם
לתוכנית־היח״ד השנייה בטיספר שלו. הוא
שד במשך הערב !סולו 17 שירים, רובם
חדשים, חלקם שלאגרים ידועים ובהם
כמובן תז ה רוזוז האחת והיחידה. תזמורת
בת שיסעה נבנים ׳מלוחה אותו, סששתי זמ רות
!וזמר אחד מספקים את קולות הרקע.
את התוכנית כולה ערבה למענו תלמה
אליגון, שאף כתבה חלק מהשירים המוש רים
בתוכנית. הבמה מוצפת אור יקרות,
ארבעה וילאות שקופים יורדים טד,תיקרה
אל קרשי הבסה חמאחרי הווילאות יושבע׳
חברי התזמורת: הפסנתרן דני גוטסריד,
שהיכרותו עם יהורם ראשיתה עריץ ב תקופת
שירותם הצבאי והמשכר, במסע
קונצרטים שהגיש יהורם באוסטרליה,
לשם ליווה !אוחו דני שנסע א״תו גם ל בלגיה,
צרפת וונצואלה. על התופים ועל
כלי־ההקשה אחחאי דגי נדיר, צעיר ה נראה
כחריג בתיזמורת כיוון שעל־פי הו פעתו
החיצונית ההא מתאים יותר להופעה
עם להקת פוס מאשר עם להקה סולידית

יהורם גאון דקות ספורות לפני עליית המסך בחברת
שתי הזמרות המלוות אותו, יעל וגנר ואילת
גרינגרט. מלבדן מלווה אותו בתוכנית גס הזמר רון גרינר. יהורם מתרגש כילד לפני
כל הופעה והופעה כאילו הוא עומד בפני המפגש הראשון שלו עם הקהל.

|״ 1 [ 1 1 1 1 1 1 11 1 1 1 9 1 ^ 11 יהורם גאון בחדר ההלבשה שלו בחברת
| הפסנתרן דני גוטפריד (באמצע) המלווה אותו
1י| 11 ואמרגנו האישי דני פלץ. הידידות בין יהורם וגוטפריד נרקמה עוד בתקופת הצבא. מאוחר
יותר הצטרף דני ליהורם להופעות בסידרת קונצרטים באוסטרליה ורק לאחרונה, ימים
ספורים לפני נישואיו שהה, איתו דני בוונצואלה, שס הופיע יהורם בפני הקהילה היהודית.

1/1) 1

111/1/4111

בלבד, מדבר בנשוי ותיק ורגיל, ו מסביר
כי אפשר לזהות רווק על־סי קופ סת
הושיטררים החצי ריקד ,׳שבמקרר ושלו.
ואז הוא עובר לישירו של גררג׳ מוסטיאקי
״כ ת רווק״ :״פעם גדתי ליד הים /
חייה לי חדר על הגג /עם תקליטים
ומשקאות /כמו חוק /כשהתחשק לי
סתם לא לצאת /הייתי למיטה נדבק /
׳ומנמנם לי כל היום /סטו רווק /כישהייתי
מגקה תמיד טאטאתי שאבק /אל מתחת
ל ריצפה /כמו רווק /כשהתחשק לי קצת
לקום /חייתי לרחוב ניזרק /ערשה עיניים
כימו ׳•שד /כמו רווק.״

גאון בפעולה

יהורם הנחשב כזמר האהוב ביותר בישראל, מהפנט את
קהלו שהוא מהנאמניס ביותר בארץ. הקהל אוהב אותו,
מריע לו ממושכות, מאחל לו במהלך המופע מזל־טוב לרגל נישואין, בקריאות־בינייס.

כזו של יהורם. בגיטארד, בס מנגן ישעיהו
ברק, ז־וד זידלובסקי נגן ב 0כ0ופחון-קלד־נית
וחליל, מיקי דוד כטרו׳מפדן, איתמר
ארגוב בחצוצרה ובאקורדיון. הפתעה :
פני בער ממושקפים, בלורית עבותה, פר־צוף
׳מוכר; זהו תוסל פטר, ימי תווליווה
את יהורם בלהקת מו דול וטאוחר יזתר
בלהקת התרנגולים. הושינים באילו פסחו
על תופל, והוא נראה כיום בדיוק כפי
שניחאון לפני עשרים תזנה בלהקת הגח״ל.
יהורם יורד מעל פודיום אלכסוני, לפוש
במכנסים שהיותם, חזיה תואמת וחולצה
לבנה. עוד לא פצה את פיו, וסבר רועם
האולם ממזזיאות־הכפיים. הקהל שלו אוהב
,אותי. גאמן לו. זהו אותו קהל ושראה אותו
בתוכניתו הקודמת, ואותו קהל שיראה
אותו בתוכניתו הסאה. קהל מגוון: אנשים ו צעירים ומבוגרים, ילדים, אשכנזים ובני
עדות המיזרח, כולם, מעריצים נאמנים.
כושיהורם פוצח בלהתראות יוון, שיר חדיש
של סחז, דסאג פתרגום עבת ושל השחקן
•שמעון פר, מדשלד הס באולם. הקהל
מקשיב למילותוו ושל הישיר האומר :״להת*
דאות יוון /הסתיו כפר כאן /השושנים

הל׳פנות ׳נגלו כולן /כל־כך טהר חלף
הזמן /להתראות יוון.״
׳אחר־כך כושיהורם עובר בקפיצה לישיר
ך< קצבי גשם שמח שחח שכתבו דובי זלצר
ותלמו אליגון, מוחא הקהל כפיים ומצ טרף
׳לפיז׳מון החיוור למרות שמעולם לא
שמע את השיר קודם-לכן.
יהורם פתוח, משוחרר, משוחח עם ה קהל
שלו, מבצע צעדי־תקזד קלילים, מס פד
בדיחות. באחת הפעמים חרא מוושיט
את ידו ואומר :״בכל פעם ׳שאני עושה
כד עם היד. נדמה לי שהטבעת גזפלות
לי.״ הקהל שואג מהתלהבות. קריאות
״מזל טוב* ו״מפרוק״ מהדהדות בחללו.
י האווירה מושפזזתית. יהורם מודד, לקהל
ישלו ועובר לסידרת בדיחות. הוא מספר
על משיא ׳פתת־המועצות סרזעייב׳ ישיצא
יזם אחד אל מירפסת מישרדו שבקרמלין
והנה השמיש מתרפסת בפניו ואומרת לו :
,בוקר טוב הבר ברז׳גייב.׳ ברז׳נייב בקושי
עוגה לה, ונכנס חזרה יאל מ״שרדו. בצרד
ריים שוב יוצא סרז׳נייב אל ה מרפס ת
ושוב נמרחת לפניו השמש, ואומרת ב חנופה
, :צסריים טוב, הבר ברז׳נייב.׳ בר-
ז׳׳גייב מהמהם, צהריים טוב,׳ ונכנס ל-

מושרית. אחרי הצהריים ושוב יוצא ברז׳•!־
ייב יאל המירססת, אלא ׳•שהפעם משעש
לא ׳אומרת לו אף מילה .׳מתפלא ברז׳נייב
על חוצפתה של השמש, פונה אליה ד
.אוסר, :הי, שמש, ימה העניינים, את בבר
לא מפרכת אותי 1״ משופה משמוש :״חבר
פרז׳ניוב, כעת אני כפר סמערפז אני
מצפצפת עליך הקהל ושוכב על הדיצפה.
חודש ימים
הנשוי מזה
יהורם,

תשואות מהרעייה

״הלב שלי
כמעט נסדק ״
* אחרי כמה בתים שבהם שר יהורם על
1חייו המשוגעים כרווק, הוא מגיע אל
הקטע מפא :״ורק ביום יבהיר אחד /
חלפ שלי כמעט נסדק /יופיה היכה בבת-
אחת /כימו פרק /אז התחלנו קצת
לצאת /היא אהכה אותי חזק /אכל אני
סיגנון אדיש /כמו רווק /אני צחקתי

כשהיא ואמחה שסל החדר מפורדק
ושאני !אפסיק לחיות כמו רווק /והיא
כיבסה והוא פישלה /והיא הורידה
(המשך בעמוד )40

אורנה גאון בת ה־, 17
רעייתו הטרייה של
יהורם גאון מריעה ממושכות לבעלה בעת שהוא עומד ושר על
הבמה, אורנה אינה נוהגת להתלוות אל יהורם בהופעות, אלא אם

כן ההופעה מתקיימת בתל־אביב ומהווה אירוע מייוחד. בדרך כלל
היא מחכה לו בדירתם שברמת־גן. בניגוד לאמנים אחרים הנו הגים
לבלות אחרי ההצגה, ממהר יהורם הביתה לרעייתו. הוא לא
סטה ממנהגו, גם לפני הנישואין נהג ללכת הביתה אחרי ההופעה.

רומאן מפחיד

11111 עו ל ב ״ נוס בו נ ד 1

(המשך בעמוד )39
ת׳א־שפד /טשהיא ושטפה !ממרץ הריצפה
/קראתי לי על הספה /לה זה מכלול
לא היה איכפת ! /אני הדגוש תי קצת
נחנק /האז טרחתי לאילת /סמו נשוי.״
הקהל מן אושר.
ואחד-ונך הוא ומצע את ׳חסרי התיזמורת,
!ואת ושתי הזמרות החינניות ייעל וגט* ואתי
גרינג׳רט המלוות אותו יחד עם רון גדינר.
הוא !אינו !שוכח ואת !חלקו ושל המנצח
יצחק (״זיקו״) גראצקאני בתוכנית. זיקו
הוא המנהל המוסיקלי ן שול התוכנית. יהורם
!חיקו ומנהלים ביניהם !הומו ארוך. היה זה
זיקו שניהל מוסיקלית וניצח על התזמורת
ושל קזבלן, המחזמר ישבו הסך 1יהורם גאון
לכוכב. הוא ניהל מוסיקלית,גם את שלי־

ד בן הואעו 1ד
ס ״ הו חוו ר ץ
דיני ט ד

<0ום$

0 1 0יהקוזד יוצא״מגידרו! 0111 מרבית השירים בתוכנית חדשים, אך יהורם
אינו יוצא חייב לשיר שרשרת מלחינויו.

011* 817

:ם לסופרת!
*ראה בסרט״׳המרגלת שאהבה אותי״
המופץ ע״י חברת יונייסד ארטיססס

צרפת

אווו)ון<0וח

ה סו סד -מי ק סד -אך •ותר ממי קסד,יו תר מ בלגדד וממט חנ ת בשדיי!
לזב׳יבזי ח ם־ -מל א הטכניקה וזגזישלגזת ב־מטגחך!
מכשיר עזר חשמלי למענה, ההופך. את הכנת הסז!1
ליעילה. נוחת ומהנה. מהיר וחסכוני. קומפקטי יקל לגיקגי,
פשוט להנעלה. אמץ ובטוח.
לפניך המכשיר המתקדם ביותר לעבוד מזו! שכבש
את מטבחי אירופה ־והנו להיט באדה־ב תחת השם המסחרי
ז006!10 זק <00<1וז3ח!ו!011
שם הוא מומלץ באמצעי התקשורת ע״ אשפי המטבח המפורסמים
ביותר.
מערבל. טוחן. לש, קוצץ, מוסק, פורט, ופולח -
בפשטות רבה. ביעילות ובמהירות גדולים ממכשירים׳יקרים, גדולים ומסובכים ממנו -את כל סוגי המזוז:
בשר ודגים. ירקות ופ׳רות, בצק, מזו 1לתינוקות,
את יבולה להכין במהירות׳ שיא מנות כגון׳ :קציצות,
קבב, מאפי בשר, כבו קצוץ. דגים ממולאים. סלטים.
צייפס, עוגות, לביבות, ממרחים למיניהם, מיונית.
מילק ש״ק ועוד רבים. ניחן לטחון חמריינו׳מוצקים
בגון שקוים. אגוזים. פיתוי לחם. ביסקו׳טים זאפילו
קרח.

ע כ שיו בי שראל ־ ב שוו ק י שי ר זיצרכן
(ניתן ל הז מין ה דג מהב בי ת
א 1ב חוג,ללאהת חיי בו תלר כי ש ה)
יבוא, שווק י שיר,אחריו תוש רו ת:

חיים אלדן לעי בע״נו, ת ל־ א בי ב
טל 260284 :
ת.ד23040 .

וביריד ירושלים בבנייני האומה
כד 25.9.77 עד 5.10.77
ת1א

שיי!ת גישר הירקון, ושבה היה יהורם חבר
יחד עם אריק אייגשטיין וובני אמדורסקי.
!בחלקה השני של התוכנית ׳מחליף יהורם
ובגדים. הפעם הוא לטוש׳ סמיפנסיים ושהו*
ריס !ובחולצה ׳תואמת. סאן הקהל לא !מוו תר,
ורוחש ממנו את ,״אטא אמא״ ואת
,״לילה !של פריחות הקוקו !!הסאראפך,
״איפה את !אהובה״ — ויהורם !ממלא אחר
הבקשות בנאמנות. אחר־כך הוא חוזר
לשיר ושירים חדש׳ים ׳וממש ססוף התמד
נית הקהל עומד על רגליו וצועק :״דחה
תזה״ .ויהורם ואומר :״ואני יודע׳ אני
יודע. ובלי תז ה אתם לא תתנו לי ללכת
הביתה.״ והוא ישר את רוזה קחה והקהל
מתמוגג, אבל עדיין לא ניותן׳ לו ללפת
הביתה. הוא תח שעתועת. שימונה הדרנים
לזמר אחד; .בהחלט בלתי־דגיל טשוביל
זמר ישראלי׳ אבל יהורם מחזיר לקהל אוו
!מה שהוא מקבל !ממנו. המסך יורד. יהורם
סחוט ,׳מוחה את הזיעה.

״אגי כבד
מ ת חי ל ״ י
6 4מחרת, בארוחת־צהריים במיסע-
1דה האד!,וסד, עליו, אנקרה, הוא אומר:
״אני אוהב את הקהל שלי ויודע מה
הקהל אוהב בי. יש לי ׳קהל נאמן ואני
מרגיש חייב לו!׳ .ניסיתי לעשות הופנית
עם שירים שהיו רק לטעמי, זה לא הלך
לי. הקהל, למרות אהבתו ונאמנותו, לא
קיבל. מתוכנית הזו רחב השירים הם ח ת
!שים ולא מוסרים, ולמחות זאת הקהל יושב
סבלני ׳ומקשיב להם ומקבל אותם כאילו
הכיר אותם מימים־ימימה.
בפתח התוכנייה של גאון 77 כותב יהו־ *
ירם לקהלו, :״אם תפסיקו ברגע זה לעיין
בתוכנת ותרימו את הראש, אזי תראו
׳שבצדו הימני ושל המסך. הסגור יש איזו
!תזוזה. אם אתם קרובים מאד ולמסד, אולי
גם יתראו עין מציצה. וסכן ינכה! העין
היא שלי׳ !והמסך זז כי לא הייתי זהיר
!ואני רואה אתכם ע׳סשייו ,׳ואני ירא אתכם
עפשיו, ואני מתרגש שוב כמו משני׳ ש עטרה
׳וכמו בזאת ושלפניה, וסטו סל השנים
׳שובר,ן אנו נפגשים .׳ואלוהים עדי
ושהסיפור הארוך הזר, ושלגו הוא החבר •
!המחמיא ביותר שיכול לקרות לאנשי ה־מ-קצוע
הזה.
״עת ימעט ייפתח המסך, וסטו מכרים
ישנים בפגישת מחזור נאמר שלום של
ושירה ושל צלילים של אור ושימחה! .והיה
אם תצאו בסוף הערב ותרצו שנתראה גם
בשנה הסאה, ומה ע ת יכול הבן־אדם
לבקש בתפילותיו ו ואני !כבר מתחיל. יהו רם.״
׳ואז, ממעט בהיסה-והדעת, הוא מוסיף :
״נ. ב .התחתנתי.״
העול ם הזה 2090

במז־׳ינה
(המשך מעמוד )35

בפני

מרית הישראלית״ .מבקרי־המוסיקה היש ראליים
יצאו מעורם. כתב יזהר ירון בעל
המשמר 31.3.77״בערב זה ישב הקהל
והקשיב לביצוע גדול, בעל מעוף, שמזה
שנים רבות לא ידענו כמותו. וכל זה נע שה
על־ידי המנצח רודולוף ברשאי...״
אולם הפסטיבל־הישראלי שנערך הקיץ,
ואשר עם יועציו ומנהליו המוסיקאליים
נימנה גארי בארתיני, לא טרח להזמין
לאירועי הפסטיבל את התיזמורת הקא מרית.
היו אף כאלה שטענו כי ספק רב אם
תיזמורת זו תשותף בפסטיבלי המוסיקה
של שנת ה־ 30 למדינה, באותה מערכת
אירועים מוסיקאלית, שעשרות מיליוני
לירות עומדות להיות מושקעות בה. ברור
היה גם שהתיזמורת הקאמרית לא תיטול
את החלק הראוי לה במיסגרת הפסטיבל-
הישראלי הבא, שבארתיני הוכרז כמנהלו
המוסיקאלי הבלעדי, והפך בכך את שאר
גופי המוסיקה במדינה לתלויים בחסדיו.
ברשאי, שאינו יודע עדיין עיברית, וטרם
תהה לקנקן הדברים המתרחשים מסביבו,
השיב לבארתיני מילחמה שערה במוסיקה.
על הקונצרט האחרון שלו, כתב המבקר
המוסיקאלי של דבר, חנוך רון :״המלך
מת, יחי המלך. בסידרה האחרונה, מת׳
אנסמבל הקאמרי והופיע גילגולו החדש —
,התיזמורת הקאמרית הישראלית ../ההבדל
איננו סמאנטי גרידא! שם חדש, צליל
חדש, למעשה אפשר לומר שהיתה זו אפי-

500

יחיה לנגן באולם רקאנטי,
מושבים.
מעבר להפסד בן מאות אלפי לירות
שניגרם לתיזמורת הקאמרית הישראלית
בשל מניעת הופעתו של יהודי מנוחין
בהיכל התרבות, הרי שמנגנון־חושך מו סיקאלי,
המפרה באינפורמציה מכוונת כמה
מכתבי־התרבות במדורי הסיקור שבעיתו נות
היומית, החל בפעילות תוקפנית ב מטרה
להדיח את רודולוף ברשאי, להביא
לידי ירידתו מן הארץ והשבת המצב ל קדמותו.
המיתקפה
המילולית החלה לנקוט במי לים
ובמונחים שמעולם לא נשמעו בחיים
המוסיקאליים בארץ. הכתבלבים התמקדו
בטעות שהופיעה בתוכניה של התיזמורת
הקאמרית, בה לא הוזכר כי התיזמורת
הוקמה על חורבות האנסמבל־הקאמרי,מ יסודו
של גארי בארתיני, למרות שכל
מבקרי־המוסיקה עמדו על ההבדל המהותי
שבין שתי התיזמורות.
הגדיל לעשות מכל, מבקר־הקולנוע של
דבר, זאב רב־נוף, שפירסם לפני חודש
רשימה תחת הכותרת ״פולחן אישיות נו סח
ישראל,״ בה אמר בין השאר :״מחי קת
ההיסטוריה במכת־גרזן שכזו אופיינית
רק למדינה שממנה בא רודולוף ברשאי —
ברית־המועצות ...זוהי שיטה של האנציק לופדיה
הסובייטית המוציאה אישים ומו סיפה
אישים ו,מעדכנת׳ את הערכים...״
באורח מוזר ביותר הופיע כמה ימים מאד

¥ תקדים ללא במבצע מציעים

תקליטי

אלגרו!!

במשך
חודש ספטמבר

מנצח כרשאי (כמרכז) עם הכנר איזאק שטרן

תקליטי תוצרת חוץ:
!במחיר תוצרת הארץ

ג׳ו קוקר — פלטרט — ז׳ק ברל
פרנקי ליין — להיטים, ואחרים.

תקליטי אלגרו — סמטת בית השואבה ,2תל־אביב

(ליד קולנוע מתמיד)

״מוסיקאי, לא דוגמנית !״

לו תיזמורת חדשה ...במקום דעיכה —
צמיחה חדשה, ובמקום עייפות — הת עוררות.
בקונצרט זה ניקבעו קריטריונים
א חדשים לאיכויות של ביצוע. לא עוד
חאלטורות. אין לי ספק שבמוקדם או
במאוחר תקרין עבודתו של ברשאי על
הביצועים האחרים בכל הבימות האח רות

המבקר יזהר ירון כתב בעל המשמר :
״לפנינו הפעם לא חילופי אישים גרידא,
אלא שינוי מוחלט ומהפכני של כל התפי סה
על תיזמורת ודרך עבודתה, שינוי
מוחלט של הנורמות הנידרשות מגוף
כזה ...התוצאה המיידית של מישטר חדש
זה היא, שהתיזמורת נישמעת כפי שעוד
לא שמענו!אותה אף פעם
סנקציות כהיכל־התרבות. הצלחה

חסרת-תקדים זו של ברשאי הדליקה או-
רות-אדומים במימסד־המוסיקאלי המקומי,
הנוהג להזמין מנצחים נודעי שם מחוץ-
לארץ, נמנע מלביית מנצחים ישראלים ה מצליחים
בחוצלארץ, מתוך פחד שישפיעו
על הרפרטואר, על טובות ההנאה השו נות,
והתקציבים הרבים המוזרמים לחוגי
המוסיקה בארץ.
התגובה לא איחרה לבוא. ברשאי הקים
קרן לרכישת כלי-נגינה לתיזמורתו, ניצל
1את קשרידהאישיים עם יהודי מנוחין והז מינו
להופיע בקונצרט מייוחד של התיז־מורת
הקאמרית הישראלית שהכנסותיו
יוקדשו לקרן זו. כאשר פנתה מינהלת
הן זיזמודת להנהלת היכל התרבות וביקשה
לשכור אולם זה בשכירות, כפי שהוא
מושכר לכל אירוע בידורי או פוליטי,
ניתקלה בתגובה שלילית של הנהלת התיז-
מורת הפילהרמונית. על יהודי מנוחין
העולם הזה 2090

חר יותר, במדור המיכתבים של הארץ
מיכתב של נחמן אמיתי במילים כמעט
זהות :״אך חוסר ההתחשבות בעבר מז כיר
לנו יותר מדי את, תיקוני׳ ההיס טוריה
בארץ מסויימת לתיזמורת מי לולית
זו הצטרף עורך מדור הבידור של
מעריב, העיתונאי משה בן־שאול. בנימה
זו של ״רצח אופי״ חסר היה רק שיאשימו
את ברשאי ב״רצח הרופאים והסופרים ב רוסיה״
בראשית שנות ה־.50
אם להזכיר רעות־רוח נוספת, פרי עטו
של זאב רב־נוף, הרי שבסיום רשימתו
הוא כותב :״ברשאי צריך היה להבין ש ישראל
אינה ברית־המועצות ואם לא הבין,
צריכים היו יועציו להעמידו על כך. בייחוד
משום שבתוכניה היפה יש חמישה(!) תצ לומים
של ברשאי עצמו, המעוררים היר-
הורים גם. בנושא פולחן־האישיות. קשה
להשלים אצלנו עם זה.״
האמת היא, שכאשר סנה כתב העולם
הזה ליועציו של ברשאי, וביקש לראיינו
ולצלמו, השיבו אלה ״ברשאי אינו אוהב
עיתונאים וצלמים כאשר התבקשו למ סור
תצלומים שלו, כשהוא מנצח על תיז-
מורתו במוסקבה, השיבו :״אין לבראשי
תיק צילומים שלו. הוא טוען שאינו דוג מנית,
אלא מוסיקאי!״
נראה כי מילחמת התרבות שקודשה
על ברשאי, לא תימשך זמן רב ולבסוף
הוא ייאלץ לעזוב את הארץ, יקבל אי שם
במערב תיזמורת קאמרית אותה ינהל.
ובמהלך ניהולו, ייפגוש אולי מנצחים יש ראלים
רבים, הנודדים בעולם מתיזמורת
לתיזמורת, אחרי ש״המאפיה-המוסיקא-
לית״ הישראלית מונעת מהם את האפ שרות
להשתקע, לנגן ולהצליח בארצם.

קבעת מודעות
לכל העיתונים
במחירי המערכת

פי ר סו סאידיאל
אבן גבירול 110 תל-אביב
(פינת אנטוקולסקי)

סלפה 227111 ,227117

הניח חופשית

רמקולי
ם פר>0ם *כמים :״סלו•*,

ביוריתמוס
(השעון הביולוגי)
מעתה תוכל לקבל את תרשימי
הביוריתמום שלך מנותחים ע״י מחשב.
(המחירים כוללים מ.ע.מ. ומשלוח)
• מחיר כתוח ל־ 3חדשים — 56.ל״י
• מחיר נתוח לחצי שנח — 89.ל״י
— 152.ל״י
• מחיר נתוח לשנח
שלח/י את תאריך הלידה שלך וצרף
שיק על הסכום המתאים לפקודת
ג.ד.י• שרותי פרסום, ת.ד 39799 .ת״א

קובעים יותר מכל
מרכיב אחר, את
איכות המערכ ת.
*־לוזוווכ 15

•י08-221751 .

ר 1בקס

א ר 1מ 1ר

המתנה השימושית כיותר

צפוי דלתות וקירות

נחיתה פומבית
מוסיקה למסיבות

ספרו המשגע של

דני סנדרסון המשוגע

בבתים ואולמות
כולל תקליטים, תאורה
ומערכות סטריאו .״קנווד״

(״ספורי פוגי״ ,״צפוף באוזן״)

אבן־גבירול , 15ת״א,
טל 476179 ,473672 :

איןכמוהו שי לחג
ב״ 34.55ל״י

נ בי עו ת

-10110109

ז 0וו £ 1ח

מרכז צלילה
11*0£ו*¥\/סו_ו0זז
כפר נופש .״
נ בי עו תחאראילתל; 59 - 3667,6191ף;£א )30ק ז 05ק ז\ £11/ז 0ו1£\/א

קורסי

01\/11\10 0£1\11£8

ל צליל ה

הקורסים יפתחו מדי יום א׳ בשבוע הראשון והשלישי שד כד חודש כמשך כל השנה.
ספארי צלילה .1 :ראם אבו גלום .2 ,ראם מוחמד.
סיורים מלהיבים כני 7ימים מלאים לאורך מפרץ ים סוף.
הסיורים מתחילים מדי יום א׳ בשבוע השני והרביעי שד כל חודש.
סיורי מדבר .1 :עין פורטגה .2 ,סנטה־קטרינה .3 ,שארם־א־שייך.
לשרותכם: כפר נופש — חדרים ממוזגים, שייט סירות, מג,־שי טניס, מתקני ספורט.
בדבר פרטים נוספים נא לפנות בכתב לגביעות, מרכז צלילה׳ דואר אילת.
לנוחיותכם: אפשרות לקבלת אינפורמציה גם בתל־אביב, טלפון( ,443168 ,452111 :מוישלה).

הו פי ע!

הג רון החרש

חז ב ועיוות

הנ 1שנ1רה
כוכבים למוח כבעס השנייה
מותו של זי ת מוסטל סיים קאריירה
קולנועית שהחלה פעמיים, ונקטעת פע מיים
בצורה אכזרית. בפעם הראשונה
היד, זה משינת 1952 כאשר, מבלי להודיע
לו רישמית ומפלי להכביד כלל, צירפה
הוועדה לפעולות אנטי-אמריקאיזת את
שמו לרשימה השחורה של מאמנים ה אדומים
או הזוחודים־למחצה שיש להח רים
מאמצעי־התיקשודת. רק 14 שנים
לאחר־מכן זכה טוכטל לשוב אל בדי
הקולנוע. בפעם השנייה היה זה התקף־לב
•שעצר את הקומיקאי דווקא כאשר תפ קידיו
הקולנועיים האחרונים הוכיחו ש הוא
עשוי למצוא לעצמו קאריירה על
המסך למתת שעבר כבר את גיל וד.60
זי ת מוסטל נולד ב־ 1915 והחל את
דרכו דווקא כצייר עד שהסתבר לו כי
הוא מוכשר הרבה יותר לספר בדיחות
מאשר להעלותן על הבד. הוא הפך לבדרן
שהורמה להופיע במועדוני־לילזז ולשעשע
את הקהל בעקיצותיו שנשאו אומנם, מז מן
לזמן, אופי פוליטי. בו־בזמן החל מו פיע
גם על הבמה וגם בקולנוע, בשחקן.
אלא שבאותם הימים נידמה לאנשי ה סרטים
כי מראהו העגלגל דווקא מאיים
יותר מאשר משעשע, ומשום בך הפקידו
בידיו הרבה תפקידי פושע, גנגכטד, רוצח
וגבל בסרטים מפורסמים במו אימה ברחובות
של איליה קאזאן או רצח בע״נז
של ראול ואלש (לצד האמפרי בוגארס).
הפשרת החרם. ואז, לפתע, חדלו
להזמין אותו. במשך שלוש שנים נרמז
לו שהוא ברשימה השחורה, עד שהוזמן
להעיד לפני הוועדה לפעולות אנטי־אם־
ריקאיות .״באיזה אולפן אתה עובדי״
שאלו אותו .״בפוקס המאה ה־ 18״ הוא
השיב .״האם זאת תשובתך הסופית?״ זע מו
החוקרים .״לא, אתם יכולים לתקן
אותת בפוקס המאה ה־.19״ אחרי סיד רת
שאלות נוספת שבה נשען מיסטל על
זכותו שלא ל ענו ת המעוגנת בחוקה ה אמריקאית
היא סיים, כשהוא פונה אד
מצלמות הטלוויזיה :״אני מודה לוועדה
על שאיפשרז! לי להופיע בטלוויזיה, אדו־

116 עמודים של ״חומר מדליק״ ובלעדי !
• יגאל לביב מדון ח מסו״ל :
פשע ישראלי 1זובל, עול
• מאחווי־הקרעים של פרשת השוטויס-הטרציס!
״מכה״ מתחת ל חגור ה

עבריי נ׳ הולה-דוד: מאזן האימה
נוינוס ״פסטיבל הפשע המאורגן־

וצח אלי אוודא׳ :גונה במזוודה
נשים בעולם 1הפשע
וכל ה מדורים הקבו עי םבהשת תפו ת: אריה אבנרי •
יגאל לביב #צבי לי ד ס קי • חיי ם משגב • ועוד ועוד

שחקן מוסטל כ״שם כהשאלה״
האדום והוורוד
רי שהזחרמתי במשך שלוש השנים האח־מנות.״
בסך־הכל,
החרם דווקא עזר לו. בת קופת
היעדרו מן הקולנוע זכה בכמה תפ קידים
שמנים, שהגדולים בהם היה כמובן
כנר על הגג. מוסטל הפך שם נרדף ל טוביה
החולב, חמן קצר לפני מותו אף
חסכים להופיע מחדש בתפקיד, עם העל את
היובל של המחזמר המצליח.
מבין הסרטים שבהם הופיע מאז הפש ר
ת החרם ראוי ׳להזכיר את שיתוף־הפעו־העול
ם הזה 2090

לה שלו עם מל ברוקס בהמפיקים, את
דבר מצחיק קרה לי בדרך אל הפורום,
ואת תפקידו האוטומזוגראפי־כימעט ב־החזית
(״שם בהשאלה״) של מרטין ריט,
שם גילם שחקן שהוחרם בתקופת ציד
המכשפות האנטי־קומוניסטי באמריקה.

הנערה נ?רח 1ב הס מר
העובדה שמוזיאון תל-אביב יתחיל, מן
השבוע הבור להקרין סרטים באורח סדיר
ככל בית־קולנוע אחר בעיר, היא אות
של כסוד למוזיאון אשר גילן, שהאמנות
השביעית אינה נופלת מן האחדות, ואם
אינה זוכה לתמיכה מן המוסדות שצריכים
לטפל בה למעשה, כלומד בתי הקוקלגוע,
הרי על המוזיאון להושיט לה יד גואלת.
לעומת זאת, העובדה שהמוזיאון פותח
את שעריו בפני הקולנוע בסרט כמו
רחוב הסטר, היא אות של קלון לקהל
הישראלי ולבתי-הקולנוע שבהם הוא מבקר.
ולא משום שיש דופי כלשהו בסרט.
להיסך: זוהו סרט רגיש, משום ונבון,
עשוי באמצעים צנועים שאינם מפריעים
לו להעביר לצופה חווייה אנושית בצורה
מעודנת ומרשימה אולם סרט זה נמצא
בארץ בבר שגד, רחצי, מגלי שנמצא ולו
בית־קולנוע אחד שיהיה מובן להסתכן
בהצגתו, למרות שהוא מבדר, מטפל ב־

אורח מעולם
א חו
האיש שנפל מכוכב אחר
(תכלת, תל״אביב, ארצות״חברית)
— סיפור מדע״בידיוני זח, הנמשך
140 דקות, מנסה לומר באמצעים מורכבים מאד דגר
פשוט מאד והוא: החברה אינה אוהבת חריגים. כדי
לומר זאת, משתמשים כאן באמצעים טכנולוגיים מתקדמים
מאד כביכול, מדברים על עיסקות פיננסיות חובקות עולם,
גולשים מדי פעם לאלגיות המתרחשות בכוכב אחר, וכל
הסטיות חללו, במקום לשרת א ת הנושא, רק מערפלות
אותו.
תומאס ג׳רום ניוטון הוא אורח מכוכב־ אחר, שהגיע
לכדור״חארץ והשתלט תוך זמן קצר על כל התעשיות הגדולות
בארצות־חברית. אבל ניוטון חוא יוצא״דופן שבורח
מעין הקהל, מתבודד במלון מידברי, ומשתמש בכל העושר
העצום שנפל לידיו כדי לבנות ספינת״חלל שתחזירו לכוכב
שממנו בא, אל הרעיה והילדים הממתינים לו שם.
כל עוד הממון בידיו והוא איל־כספים, מפחדים ממנו,
עושים כמיצוותו ואולי אף מעריצים אותו בחשאי. עד
שהמימסד אינו יכול עוד לשאת א ת עוצמתו, מפיל אותו
בפח והופך אותו בסופו של דבר לעוד בן־תמותה אחד,
כמו כולם, ששכח א ת עברו ואיבד א ת סגולותיו חמייוחדות.
הרגעים חמצלחים ביותר בסרט הם אלה שבחם נותן
הבמאי ניקולס רג דרור לדמיונו וגולש כמעט אל הסרט
הניסיוני. מאחר שרג חיה בעבר צלם וניחן בחוש אסתטי
מפותח, הופכים רגעים אלה לחוויית אסת טי ת בפני עצמה.
כמה מראות הסרט (חדר מצופה נוף של יער, נוף בתולי
בפינת אגם שם נוחת האורח) עוצרים נשימת, וחמיבנח
של כל צילום וצילום בפגי עצמו מעיד על כישרונו של הצלם

איזו זהות עדיהם לאמץ. ומרכז ישכל
מי שהיה קשור לסרט הכיר את המעשיות
אודות יאקל וניטל או בני דמותם התאומים
כמעט, מתולדות מישפחותי׳הם של הם•
ג־דאן מיקליז סיפרה שגיטל היא
בעצם בת־דמות לסבתא שלה, אשר הגיעה
לארצות־הברית בסוף המאה ה־.19
אין צורך ׳להרחיב את הדיבור על הקשר
שבין נצר לטישפחת סילבר לבין
התקופה. על מי שכן כדאי להרחיב את
הדיבור הוא על השחקנית הראשית ב סרט,
כוכבנית אלמונית ותימהונית ש הסתובבה
בכל מיני תפקידי מישנה עד
שהתגלתה כאן לפתע וקפצה בבת־אזזת
משורת המקהלה אל מועמדות לאוסקר.

שחקנית קארול קיץ
קולט או בט דייוויס
הוד יהודי ואין בו שום תיחכום או סיבוך
שעלול היה להיראות בלתי־מובן גם לצו פר,־הקולנוע
הממוצע ביותר. אם זו גישתם
של בתי־הקולנוע בארץ, צריך לקוות ש־המוזיאון
יהפוך. בהקדם גם את האולם
השני שעומד לרשותו לבית קולנוע.
רחוב הסטר הוא סירסה העלילתי המלא
הראשון -של הבמאית ג׳ואן מיקלין סיל-
בר, והפקתו הקולנועית הראשונה של
רפאל סי׳לבר, צאצא למישפחת הרב אבא
הילל, סילבר, כלכלן ואיש־עסקים מצליח
שהפך למפיק כדי לאפשר לרעייתו לביים
(בינתיים החיידק נכנס גם בו, ואחרי ש הפיק
עבודה סרט נוסף התחלפו בתפקי דים
— ׳היא מפיקה והוא מביים).
סיפור קטן. הסרט מבוסס על סיפור
שכתב עיתונאי בשם אכרהם כהן בסוף
המאה הקוקדמת, בשם יאקל, על בחור
יהודי שמגיע לניו־יררק שלרש שנים לפני
אשתו ובנו כדי להכין את הקרקע עבו רם.
כשמגיעה סוף כל סוף האשד״ הפך
יאקל לג׳ייק. בן־הגטו מרגיש את עצמו
אמריקאי לכל דבר ומנסה לשכנע גם
את רעייתו להשליך את הפיאה מעל רא שך״
לגזוז את פיאות הבן, להיפטר מ מסורת
ומינהגי מיזרח אירופה ולהיות,
כמוהו ,״אמריקאית•׳.
למעשה, זהו סיפור קטן מתוך האפוס
הגדול של הגירת יהודי טיזרודאירופה
לארצות־הברית, נדחסו כולם בתוך פרב רי
העוני של הכרך הגדול בתוך מתפ רות
מחניקות שבהן עבדו מהנץ החמה
ועד שקיעתה והתלבטו בינם לבין עצמם
העולם הזה 2090

שמה קארזל קיין, רעד לרחוב הסטר
היתה ידועה בעיקר כידידתו האישית של
אל פאצ׳יסו. אומנם, בעלי עיניים חדות
הצליחו להבחין בה, לפגי חמש שנים
בפסטיבל הסרטים בקאן, כשהופיעה בסרט
קנדי צנוע בשם נישואין בלבן בו גילמה
בת 16 שנאלצת לד,נשא אחרי שחייל,
חפר -של אחיה, עיבר אותה. בזרים מיואשים
היא חלפה לכמה שניות כד,יפית
שמה למבוגרים מרובעים. בידע הבשרים

דייוויד בואי: מיקצועיות של דוגמן מנוסה
שהפך במאי (במייוחד בסצנת התעלסות יוצאת״דופן).
מצד שני, דווקא בשל ההקפדה חרבה על הפרטים
האלה, מתקבל הרושם שחתיפאורה חשובה מן ההצגה,
שחאופנתיות של הזמר דייוויד בואו המחליף תילבושות
ופוזות לפני המצלמה במיקצועיות של דוגמן מנוסח אינה
אלא אחיזת״עיניים ושחסרט, אשר יכול לחיות משל לכל
מה שרוצים, החל מאנטי״שמיות וכלה בגורלו של כוכב
בריטי (כבואי) באמריקה, צועד עם רגל אחת בתוך השיג*
רה ועם הרגל השנייה בתוך היומרת — דווקא משום
שהלבוש, במיקרח זח, חשוב מן האדם.

צצה כאחת הפילגשים של ארט גרפונקל,
ובפרס האחרון היתד, היצאנית שהכניסה
חייל צעיר לסוד חיי המין ערב כליאתו
בבית הסוהר.
״ ל א היה קשח״ .מכריה וסוקיריה
הישוו אותה׳ לוונוס של בוטיצ׳לי, למא־לנסיכה
דונה
פן הימים שלפני רפאל,
האבסבורגית או לליליאן גיש, כוכבת ה סרט
האילם. מבטה התמים, שערה הגולש
על הכתפיים, עמידתה הנסוכה כלשהו יצ רו
סביבה מוניטין, ולמעשה היא יכלה
לראות עצמה כשחקנית מצליחה למדי
בגיל ,23 אחרי שזכתה בכל תפקידי ה־מישנה
שהוזכרו קודם, בחיבתו הפרסית
ביותר של אל פאצ׳ינו — מן הכוכבים
הדורכים ישל התקופה — ואפילו בכמה
תפקידי-תיאטרון שמנים כמו מירנדר, בסערה
של שקססיר בלינקולז סנטר•
אבל בשם של ממש זכתה רק אחרי
רחוב הסטר .״ולא היה קשה בכלל לשחק
את ניטל,״ טוענת קארול .״הרגשתי קשר
הדוק אליה. טיילתי בפרברי ניו־יורק,
ו שוחחתי עם יהודים מסוגרים. ניהלתי
!במשך שעות ויסוחים עם סבתי, שתגיעה
לארצות־הברית בערך באותה התקופה

קארול קיין כתפקיד ניטל ב״רחוב הסטר״
נשים בעלות עוצמה פנימית

שמתוארת בסרט ועמלה במשך שנים כדי
להיפטר מן המי נהנים ומן המדאה של
העולם הישן משום שהשתוקקה להיקלט
בחברה האמריקאית. עד היום היא אינה
אוהבת לדבר על עברה בארץ הישנה.
קראתי הרבה על העיירה היהודית, ושאל תי
את הפיאה בסרט, שד,יתד, עשויה מ שערות
של סוס והייתה מכוערת מאד. הת הלכתי
עימד- ,שבועות ברחובות כדי להת רגל
אליה ולהשתחרר מן המבוכה בזמן
הצילומים.״
קארול קיין, שתחגוג בקרוב את יום
הולדתה ר,־ ,25 נולדה בקליוולנד. אביה,
אדריכל במיקצועו, נדד הרבה בימי יל דותה
והיא הספיקה ללמוד במקומות מרו חקים
כמו פאריס והאיטי. בגיל 14 החלד,
לבקר אצל פסיכיאטר, בגיל 15 הופיעה
לראשונה כשחקנית מיקצועית, כתלמידה
בעלת נטיות לסביות במים ברודי. מאז
היא עוסקת במישחק בכל הרצינות, כש היא
עושה מאמצים גדולים להיפטר מן
התדמית הזכה והתמימה המתבקשת ממבט
ראשון בה. משום כך, תפקידים מנוגדים ׳
לתדמית זו כמו הפילגש בידע בשרים או
היצאנית בהפרט האחרון. אם כי, בסופו
של דבר, השוני גדול פחות מכפי שנדמה.
״בהתחילה חששתי מדמות קשוחה כל-בך,
אבל אחר כך הבנתי שמדובר בעצם ב דמות
-שלמרות היותה יצאנית היא פגיעה
עוד יותר מן החייל ר-,בתול -שהיא מד ריכה
בחיי המין, והביטויים הסוטים ש בהם
היא משתמשת מיועדים רק להסתיר
פגיעות זו.״
עוצמה פנימית. בגיל 21 נרשמה
כתלמידה בבית האולפנא המפורסם ל שחקנים
של לי שטראסברג. ההכשרה שם
מייועדת בעיקר לשחקני תיאטתן ד,צ־ריכים
ללמוד כיצד לשוב מדי ערב ולהיכ נס
לאותה תחושה ולאותה האווירה המת אימה
לגילום תפקיד בפעם המאה ואחת.
המישחק בקולנוע הוא אומנם שונה באופיו,
מאחר שהסצינות מפוצלות לצילו מים
בודדים, ואין מצלמים אותן אפילו
לפי הסדר הכרונולוגי. אבל דווקא משום
כך. סבורה קארול, השובה הטכניקה במיוחד
.״אם את שולטת בטכניקה במידה
מספקת כדי לד,ישיג את התגובות שדור שים
סמך, ואינך סומכת רק על אינטו איציה,
אז אפשר לגשת לעמדה בשלווה
יחסית. כי לפחות את יודעת כיצד עליך
להגיע שוב למה -שהשגת בפעם הראשונה
בעזרת האינטואיציה•״
מאז רחוב המטר היא חלפה בתפקיד
זעיר, אולי כמחווה לידידה פאצ׳יינו, ב אחר
צהריים של פורענות והיתה לאשתו
.הראשונה של וודי אלן, זו הסטודנטית
היהודיה בעלת ההכרה הסוציאלית המפות חת
ברומן שלי עם אנני.
(המשך בעמוד )44

קולנוע

ל תסתפק
׳סתם קסן
יזש קסטן
זיא אינה

(המשך מעמוד )43
אבי בינתיים, גולת הפותרת בקא־ריירה
שלה היא עדיין רחוב המטר. מה
לעשות ו כדבריה :״אין היום, תפקידי
נשים שישתוו לתפקיד של ג׳ק ניקולסון
בקן הקוקיה או לזה של אל פאצ׳ינו ב-
אזזר־הצהריים של פורענות. ואם יש מי
שכותב תפקידים כאלה, אי־אפשר למצוא
מפיקים שיממנו את מימוש התסריט.
ואילו אני חולמת לגלם נשים בעלות
חוט־שדרה ועוצמה פנימית כמו הסופרת
קולט או בט דייווים.״
והיא בהחלט מסוגלת לכך, אם לשפוט
מן הדרך שבד, חיא מפיחה רוח חיים ב ניטל,
גיבורת רחוב המטר.

סרטים
״הפלות מלאכותיות״
!הקולנוע יגול להוות אמצעי ליצירת
חוויה אמגותיות. וסעלי הגשימה הרגישה
והתיך העדין מוסנים !אף להושסע שזה
הייעוד היחידי !של הקולנוע. אחרים סבו רים
ן שהקחלסחע זה ביהוד, ומעץ ומיסלט
מאוורר מפני המציאות האפודה, משהו
שצריך !לשעשע במשך !שמד, ומחצה או
ושעתיים ולהשכיח את המציאות הלא־נעי-
מה שממתינה לצופה מחוץ לכותלי האולם.
ולבסוף, קש עוד אתרים הסאמינים שה קולנוע
הוא ׳פלי נוסף במאבק לשינוי
פני ההברה! ,כלי בעל עוצמה גהולה סמייו־חד
משום שהוא, מגיע לשכבות רחבות
שלקכך. ומשום !כך צריך לרתום אותו
בפל הזהטנות.
!גישה זו, ההולכת !ומתפשטת באחרונה
בעולם, הולידה !סבר הרבה סרטים שתפ קידם
העיקרי הוא לא לשמש חווייר, בפני
עצמה אלא ׳נושא לוויכוח, זריקת ומרץ
לקראת חשיפת בעיית חירייפד, ומכשיר ל־שיכנוע
הקהל בנקודות השקפת !מסוימות.
ולא רק בפוליטיקה לשמה !מדובר יסאן.
הנד״ לדוגמה׳ סרט שימשך, בפסטיבל
הסרטים בלויקארנו, יותר צופים !מכל סרט
,אחר. ישמו ארוני הרופא, הוא נמשך 63
דקות ׳בלבד ,׳ואיו עליו!אפילו !חתימה ש!ל

היום יותר מתמיד, אינך יבול להרשות לעצמך לקנות
קסטות זולות וגרועות רק בעלות שם ״מפוצץ״
קנה קסטות ״אגפא-גברט״ להקל טה והאזנה מו שלמת ברמה מקצועית.
צמידות חלקיקי תח מו צ ת הברזל מטודרים ב מבנ ה מיוחד (בלעדי
המאפ שרים נאמנות מוחלטת
לאגפא-גברט) 0ווח 3ח 0־ ו 8
ל צלילי ם, מ־ 14 ער 20.000 הרץ. קופסאו ת מתברגות, ב שלו שה צבעים,
צהוב, בתום, סגול, למיון והפעלה קלה ומהירה.

דרוש אותן בחנויות הסטריאו,
החשמל והתקליסים,
ברשתות השקם

בבל בו שלום
לצרכן.
ובמשביר
* למערבות סטריאו לרשותך קסטות

ואינה ומפסיקה לצלם אף לשיניה אחת, כדי
שלא תהיה הרגשה ושל תרמית !כלשהי.
זאת, בדי להמחיש לצופים את העובדה
ושמדובר בפעולה רפואית !פשוטה׳ מאוד,
בלתיימסוכנת אם היא: מתבצעת בתנאים
הנכונים! ,פעולה שהיא היום ׳בגדר הישג
לא !בביצועה אלא ׳בהשגת הרשות המת-
ואימה לכך.
׳כשסרט זה בידם, יצאו יוצרי אדוני
הרופא אל יכפר בשם אנאנדה, עכרו מבית
לבית ׳והזמינו ואת התושבים לפונדק המקו־ימי,
הקרינו לפניהם את ומה שצילמו ואחר־כך
ביקשו ומהם תגובות, כאשר הסל מונ צח׳
תוך ידיעת המשוחחים, על הצלולויד.
הסיפורים. הדייעות המושמעות מפתי עות
בגיוונן, תחל מאלה שרואים במעשה
עבירה !מוסרית ודתית: חמורה שאין להע לותה
על הדעת, דרך אלד, שמסרבים
לקבל את ההפלה ׳משום ושהיא, בסך־הכל,
לדעתם, אמצעי קל לסל מיני הסרי־אחריות
!להשתמט !מן החוסות שיחולו עליהם ב-
עיקבות מעשיהם ; עדות מרשימה בכנו תה
זסאמיתיותה היא עדותו של איש
מבוגר, למוד יסכל ועמל, עם יפנים חרושי-
׳קמטים ,׳שיוצא ובמפגיע !להגן על הזכות
להפיל ולו ריק כדי לחסוך מילדים את
הסבל שבהיותם לא־רצויים! .מסתבר שהוא
עצמו היה יילד כזה.
אחר-יכך, עם !סל החומר הערוד, שהצטבר
כבר לסרט של יותר מחצי שעה, פנה
הצוות אל שלוש !נשים ושוחח ע״מן ב-
!שאלה זו! .מד, שמסתבר ומשלוש השיחות
גמ-יחד הוא שיכל המתנגדים !להפלות חופ שיות
הם ואלה.שאינם זקוקים להן וממילא
ואינם מובנים להביו את הבעייד, האנו שית
המסתתרת מאחרי החזית המוסרית
הקשוחה. דבר זה הוזי על עצמו בסיפורה
של ואם לא־גשואד, שאינה !מסוגלת לטפל
בילדה, ולעבוד סעת־וובעונזדואחת, או ב-
:סיפורה של ואם נשואה, שההכנסות של
המשפחה אינן!מאפשרות לה ילד נוסף או
במעשה בבודכפר, נשואה, שמצאה עצמה
בתוך מבזי סתום של חוקים ורופאים
!וסב׳קש׳ת הפלה וגילתה לפתע שעברה ני תוח
עיקור.
ויכוחים כאולם. התהליך המשפיל

וח 0זו 60<:1ז ,516 חזסזוס-סזזס? 0 , 03131.ו׳ווו 3חץס? 6170

כמה

ט ע מי ם

נ סי תלהסטר

מהם־־

ולא הצלחת? ?

שיחה גלוייה ב״אדוני הרופא״

אנחנו נחסל א ת הדולזים!
נסי פעם אחת את הדרך המודרנית והבטוחה
להשמדת הדוקים
לאחר חיטוי שלנו(שעורך כ־ !/2שעה) את מקבלת
תעודת אחריות לשנה. לא יהיו יותר דוקים בביתך !
ר״ג, מודיעץ ,18 טל 6 .־5־ • 790114 אילת: טל 3012 .־059
היתד מש׳ הבריאות .21 :רש׳ עסק .481/75
הדברת מזי7זים1
רובקס המתנה לחגים

מ11־ ל ה
הטסטים המעדבבים (דגירת

* סנו ת

עיקור במקום הפלה
במאי מאחר שהוא נעשה על-ידי קבוצת
קולנוענים שהלקה יחד ׳במלאכת הצילום,
העריכה ומחיבת הציוד !ממקום למיקום. כי
המדובר ׳בסרט תיעודי.
המוצא: הא,שה! .מד. סל-בך ריתק
את הקהל 1ראשית, הנושא. שווייץ עומדת
בימים !אלה לפני עריכת מישאל־עם אשר
בו יוחלט אם להתיר הפלות או לאו. קבו צת
!רופאים ׳מתקדמים בידיעותיהם, יחד עם
אירגיון •נשים !ועם ׳קבוצת אנשי קולנוע,
התארגנו יחד !כדי להראות ׳לציבור השווי צי
במד, בדיוק העניין, כמובן ומתזד השק פה
שגופה של ואשד, והוא רכושה הפרטי
ומותר לה לעשות, פו כרצונה.
׳שנית, הטיפול בנושא זה. בשלב הרא שון
ישל הסרט הרכיבו סל היוזמים יחד
גרעין של 15 דקות !מצולמות והכוללות
פתיחה, שסד, ,מוצגות המטרות העיקריות
של המיבצע, ואחר־כו סצנה הנמשכת
שימונה דקות !שהיא !חסרת־תיקדים בקולנוע.
יאחד הרופאים בצוות !מבצע לפני המצלמה
הפלה לפי כל חוקי !ההיגיינה. המצלמה
,ניצבת יכל העת במקום אחד, בעזרת עדשת־
זום היא מתקרבת או ומתרחקת אבל

הכרוך בכל ניסיון להשיג אישור ר״שמי
להפלה חוזר וצץ !בכל סיפור. אי־הרצון
של הרופאים לנקוט יוזמה כלשהי בנושא,
׳משום שד,דפר יכול לפגוע !בהכנסותיהם
הענקיות (!מקובל על הכיל שרפואת נשים
היא הענף המשתלם ביותר ברפואה, אחרי
רפואת שיניים) שבאות בעיקר מהפלות
שנעשות בצד החוק גורם לאי-צדק משווע.
נשים עשירות פותרות את בעי׳ותיהן בק לות,
יואילו אלה שאין האמצעים בידן
עוברות נתיב ייסורים ארוך, ושמתהיל אצל
פסיכיאטר ומסתיים לא־&עם בחדר אפלולי
ומזוהם, שם היא !מסכנת את חייה.
ומיותר לומר שהסרט הרגיז אנושים
רכים סשווייץ׳ החל ומן הרופאים הממד
סדים הרואים בחבריהם הצעירים יויתר,
!ששיתפו פעולה בסרט, סוגדים הפוגעים
באינטרס של המקצוע — וכלה בחוגים
הדתיים הרבים המתייחסים לסל העניין
!פאל !תועבה. אבל הסרט ומוצג בבתי־קול-
ינוע יבם ל רחבי שווייץ, הוא מושר צופים
רבים, הנשארים באולמות ׳פדי לנהל וי!0ו־הים
עם יתום ההצגה. סכך, לפחות, השיג
הסרט את ומטרתו.
העול ם הזה 2090

בחזרה מן הדת

אהבה אסורה

וז^•יי^וווווווו

דאגתי כבר, שמא בעיקבות
המהפך שהתחולל במדיגד, וה חזרה
הכללית למוטב ובתשובה,
הפכו גם כל הבעלים הבוגד ניים
׳נאמנים לנשותיהם החו קיות.
ואז הניעני מכתבו של
( )1/90 והוכיח ׳לי שאין מקום
לדאגה. עולם במי׳נהגו נוהג,
למרות שבגין בשילטון.
״פתאום קם אדם (קיבוצניק,
,29׳יאה ו׳לא פנוי) בבוקר, מת בונן
שוב במדורו ומחליט שזה
בעצם מעניין גם אותו (רק
אתמול הירהר בזה ארוכות),
׳נוסע לחיפה, שוכר תיבת־ד׳ואר,
חוזר, לוקח עט ונייר, נזהר
שאשתו לא תפתיע במקרה,
חושב איך ומה כותבים...
״,..ואחר־כך, כשהוא ממתין
בק׳יצר־רוה מדי שבוע לראות
אם המיכתב שלו יתפרסם (ואו לי
אף יזכה בפרס על גילוי
א׳ומץ־לב ותיושיה) הוא חולם לו
בהקיץ על איזו אהבונת אסורה
אחת לפחות .׳ושוב לא ׳יראה
׳לו הסתיזו המתקרב עצוב כל־כך
יהחורף שלאחריו קר כל בך...״
אני
יודעת שיימצאו כאלה
שיגנו אותי על פירסום מכתבו.
אבל הוא טוען שהוא כבר ״מפ חד
פחד מוות.״ מאשתו, כמובן.
אז איזה עונש גדול יותר אפשר
לגזור לו?

גם האסתטיות

אם אתה אוהב לקבל מיכת־בים
על נייר כחלחל עם ציורים

מקטרת לי. חשובות לה מאד
תכונות מסוג זה שמאפיינות
אותה, למשל, כמו ״אי׳נטליגג־ציה
והיגקון •בריא, שהן לדעתי
הבסיס להכנה ׳והערכה הדדית.״
תחומי ההתעניינות הספציפית
של האינטליגנטית שלגו חם
חינוך ,׳התנהגות ,׳ופילוסופיית־חיים
(״לא מחפשת, כבר מצא תי.״)
את גילה היא לא מצאה
משום מה לנכון לגלות. לעומת
זאת היא מאמינה על כאמת
במישפטים הבאים:
׳ 9״נפש בריאה ׳בגוף בריא
(הספורט אמור להיות אחד ה תחביבים
שלנו).״
0״אין דבר העומד בפני
הרצון — והביטחון העצמי ביכולת
האישית יהיה תכונה
משותפת לנו.״
״אם אין אני לי — מי
לי? ׳שום תלות. עצמאות.״
מלבד זאת היא מבקשת דב רים
לא פחות חשובים. כמו
גובה, צורה נאה .״סוף סוף,״
היא מתנצלת ,״מד, לעשות? ה אסתטיות
גם היא חשובה.״
אז אם אתה מחפש: משהו
להסתבך בו, הנה ההזדמנות.

אם עד עכשיו לא ידעתם
מדוע כל־כך הרבה אנשים פו־
׳נים בזמן האחרון לדת כדי
למצוא בה סיפוק, קיראו את
מיכתבו של ( )5/90 ואילי תבינו.
״עד לגיוסי לצבא הייתי ב חברה
דתית, וזאת למתות שלא
הרגשתי את עצמי דתי. כש הגעתי
לצבא שיחררתי את עצ מי
מהחברה הדתית, במטרה
להפוך לחילוני גם כלפי חוץ.

משהו מיוחד
טוב, אז לא כולם כמו הי״־ל.
•בסלקציה שלי יש גם מהמחנה

התמונה

״בלתי־שיגרתי, מחפש אחר
הבלתי־מצוי, בן מזל תאומים,
,21/173 מעשן זקן ומגדד מיק־טרת.
רגיש ׳ואינו יודע להת פשר.
אוהב בעלי־חיים וטיולים.
רץ לכל מקום. מחפש את מי
שתרוץ איתו, שתהיה בת 18
עד ,22 רצוי מבאר־שבע.״

כזהו ( )3/90 שכל מה שאני
יכולה לומר בשיבתו ד.וא שהוא
בן מזל תאומים. אם את סת
מזל דלי, מהרי לתפוס אותו.
אין זיווג מושלם יותר. ואומרת
לך את זד, אחת עם ניסיון.

משה גבאנ אל!
לפעמים מתחשק לי לצרות
ולבעוט בעצמי מרוב השיעמום
הכרוך בקריאת ערימות המיב־תבים
המגיעים אלי. לא יפה
לומר, כי סוף־סוף אני חיה
מבס. אבל קצת רחמנות. הרי
גם אני רק בן־אדם! אז כמה
אפשר עם: הב,אנאליות הזוי
אחד שלא מרחם עלי הוא
( .)7/90 כבר שנה, או יותר
הוא מפגיז אותי במיכתבים.
׳ואני מרגישה שאם לא אכנע
לו הפעם, הויא ימשיך. אז רק
כדי שלא יגיד שזו אני שהרס תי
לו את החיים, תדאי אס את
יכולה לעשות משהו בשבילו:
״בן 24 ומחפש אותה האחת
רומנטיקה לשמה. האוהבת כזאת שאינה נבהלות ממוסיקה
קלאסית, אוהבת שיחות לתוך
הלילה, ים ונופים וטיולים ומיה
שיותר לראות עוד ועוד. ש תהיה
חושבת -ושיהיה פה רצון
לחיים יפים ואמיתיים.״
ואחרי זה, אתם תראו, הוא
עוד יאשים אותי אם לא יוצף
במבול של מיכתבי־השק.

עדיפות למושיעה

תאומים מחפש דלי

נדמה לי שאני הולכת ו מסגיר ה׳ א ת עצמי. יותר מדי מנחשות
מראש שמיכתבן יזכה אותן בפרס השבועי, ואם את נוהגת לעקוב
אחר תנודות שערי המניות בבורסה, במו ( )4/90 למשל, לא בעיית
לנחש מה יהיה השער של מיכתבן אצלי.
אז הנה היא׳ בקריאה ראשונה :
״טוב, אז חוץ מל הס תנן באכזבה, התחביב שלי הוא אהבה
ובשל העומס מרגישה צורך להת חלק עם עוד אחד ; שיודע להיות
איש וגס ילד ; שיודע לנווט בין רצינות להומור, שאינו חושש
לבטא רגישות; שנראה די טוב וגבוה כדי לעבור את הביקורת
של החוש האסתטי המפותח שלי (שמנים וטכריסים אינם מעוררים

את תאבוני).
״אם יש אחד כזה שמוכן לגייס את מלוא הנכונות ו ה מס ה
(להיסחף ל״טריפ״ של קשר עמוק ומעניין — שיעז ויכתוב לי. לשם
האוריינטציה רצוי שיידע שאני בת , 28 מעוצבת היטב (פיסית ו־מנטאלית)
,שרוצה אהבה חדשה ולא רק לראש השנה׳ ואם היא
״נושאת רווחים״ — מעדיפה להשקיע בה על״פי מניות וצמודים
למיניהם.
״לספקולאנטים שמובנים לק חתצ׳אנס אני מבטיחה צמידות
קצת יותר מרתקת.
״נ.ב. שוחרי ההרפתקות מתבקשים להתאפק ולא להגיב.״

מכתב פרס מזכה את שולחו בפרס — חבילת מוצרי יופי מתוצרת
חברת הדס, בשווי של 200ל״י (בלי מ.ע.מ .).הפרסים נשלחים לזוכים
בדואר.
ציבעוניים כפינה, יש לך כל
הסיכויים שמיכתביה של ()2/90
יגיעו על נייר כזה. לי, בכל
אופן, היא שלחה אחד.
״אני נמצאת במצב של חוסר
בן־זוג קבוע: ועונה לדרישות,
שהן כלל לא צנועות,״ היא

בצה״ל בסיני, בלונדי עם עינ יים
כחולות ממבקש לא לייחס
לכך חשיבות מרובה.
לא אתפלא אם המיכתבים ה ראשונים
שהוא יקבל יהיו מ־פופיק
ארנון, איקא ישראלי
או אורי זוהר.

בכסכורט ואסע מכאן. ההפסד
יהיה כולו שלכם. ראו הוזהר תם.״

בזמן האחרון שוב נוצר ביקוש לתמונותיו של אלבים פרסלי. כמה
בתי־דפוס עובדים בגלל זה בקצב מלא ואפילו אני קיבלתי גלויית
ברכה לשנה החדשה עם תמונתו של היפאוס הזה המחייך עם אלף
שיניים בתלתליו משוכי ברלינטין. לא שיש לי משהו אישי נגד אלביס.
להיפך. כמה מהשנים הטובות ביותר שלי עברו עלי בחברתו. אבל
מה שמצחיק הוא שקם דור חדש של מעריצות, שגילו את אלביס
רק אחרי מותו, שאינן יכולות כבר להירדם מבלי שהוא יחייך אליהן
מעל המיטה.
בשביל אלה יש רק תרופה אחת: להראות להן איך הוא נראה
בימיו האחרונים. למרות שבשנתיים האחרונות אסר אלביס בתכלית
איסור לצלם אותו בהופעותיו — והוא ידע גס למה — הצלחתי להשיג
בשביל אלה תמונה שצולמה בהופעה שנערכה שבועות מיספר לפני
שהחזיר את נשמתו לבורא. ועכשיו נראה אתכן גיבורות, גוזרות
את תמונתו של אלביס כדי להדביקה מעל המיטה. אלא אס כן אתן
נהנות מביעותי־לילה.

אך לא היה קל להיכנס לחברה
החילונית. כיום יש לי אומנם
כמה חברים וידידים חילוניים,
אך זד. לקח לי כימעט שגה ו חברה
עדייו איו לי. וכך, לפתע
אני מרגיש את עצמי מתגעגע
לימים שבהם הייתי דתי למר־אית־עין
והיו לי חברות (דתיות,
כמובן).
״תמיד חשבתי שכשאהיד. ב חברה
חילונית יהיה לי טוב
יותר. וזה מצב די עגום אם
אצטרך להיות צבוע ולחזור ל חברתי
הקודמת כדי שתהיה לי
חברה. וכך אני פונה למדורך
כדרך אחרונה למצוא לי חברה
במצבי העכשווי.״
מוזר, ואני תמיד חשבתי ש נעשים
דתיים כדי לחפש אלו הים,
לא חברה. בכל אופן, אם
יש מי שמוכנה להציל את
( )5/90 מציפורני הדת, כדאי
שתדע גם שהוא בן , 19 משרת

השני, כמו ( )6/90 שאומנם לא
פתחה את מיכתבה אלי ב־
״ב״ה״ ,אבל עצם העובדה ש היא
מתגוררת בבני־ברק ושאי פת
חייה היא לחיות ברמת-
הגולן, כבר אומרת משהו.
עד עכשיו היא כתבה רק
לאלה שמיכתביהם התפרסמו
במדורי. עכשיו, היא: מזהירה,
בתור ניסיון אחרון, היא מנסה
שיכתבו גם אליה .״במישפט
אחד אומר, שאני משהו מייוחד
ואבקש את השיטתיים שביניכם
לא לכתוב אלי. פשוט לא את ייחס
אליהם. למה? זה רק
יוכיח שהם לא הבינו אותי.״
היא מבקשת, נוסף לכל, אחד
כזה שסיים כבר את שירותו
הצבאי ומוכן לחיות עימה ב־רמת־הגולן.
אם לא יימצא אחד
כזה, היא עוד פעם מאיימת
עלי ,״אנצל את האופציה ה אחרונה
שנותרה לי, אשתמש

התרומה השבועית שלי ל קליטת
העלייה הוא (.)8/90
״כותב לך בלב קשה, כמעט
על סף ייאוש: וזאת למרות ה טבע
שלי שהוא ביטחון עצמי
:ומאוזן, חוץ: מכמה שגע׳ונ׳ות,
כמו לכל אחד. נולדתי ברו־מניה־ה־נגריה
לפני 30 שנה,
איפה גמרתי אוניברסיטה •ו עבדתי
במיקצועי. למרות זאת
הרגשתי ׳שמקומי פיה. בארץ
אבותינו וכך, לפני מילחמת
אוקטובר, הגעתי לבד, בלי
מישפחה ועם מעט חברים.
״ניסיתי להשתלב. אבל רוב
המכרים עזבו. אפילו אני הר הרתי
בדבר: .ניסיתי להסב
מיקצוע, אבל לא עלה בידי.
התגייסו אותי לשנה וחצי —
עבדתי בכמה מקימות — וכ רגע
אני מחוסר־עבודה ובמצב
נפשי עגום. מה הייתי רוצה?
למצוא מישהי רצינית, עם
נטיה לתרבות, שיכולה להוציא
אותי ממצוקתי הנוכחית, שיה יה
׳לה הרצון והאפשרות לפתור
שתיים מבעיותיי: הבדידות ו חוסר
הייעוד בשוק העבודה.
״אני מוכן להשקיע הום,
הבנה, עבודה וזיעה בשני ה תחומים•
בכל מצב אני מבטיח
להיות כן ולתת בנפשי תרומה
׳נאותה. היא יכולה להיות גרו שה,
אפילו עם ילד קטן. על
מיכתב עם תמונה אענה בעדי פות.״
מיכהבים
לפירסום במדוד יזה|
יש לשלוח דפי הכתובת: נויב־תביס
-לציפי, ת ד ,136 תל־אביב.
סיכתבים למכותבים בסדור
זה יש לשלוח בסעספה
כפולה. על הנזעספה החיצונית
יש לרשום את הכתובת הנ״ל
ועל הפנימית — המבויידת במ
ל של 65 אנורות — את סים־
פרו של המכותב בלבד. מיכ־|
תביס בלתי ממיילים לא יישל חו
לתעודתם.

תכשירי יופי לזוכים במדור

/ 49״ד•
^ משורר מודרני ללא
דפוס א 1טעות רפדשאו־ ב,.ה ב ימה״
דיי קנו ת מו ד רני ת £־ ה ח קיין ש אונ ס את השפההעיברית

נחום גוטמן
מותו הטראגי של יצחק דנציגר בתאו־גת־דרכים
עודד מחדש את מיבלול ד,שא
ל!ות הנוקבות בדבר מהותה, קיומה וער כה
של האמנות הארציאשראלית. אוצרי
(קוראטורים) המוזיאונים הציבוריים רו חצים
עכשיו יד ביד, כשהם מפנים מקום
בלוח התערוכות הצפוף והמושגי שלהם,
ומתחילים סאירגון סידרת תערובות ל-
זיגרו של הפסל יצחק דנציגר. מותו של
אמן נועד, מר א ה, מעצם הבריאה לשמש
אפשרות לאוצי־האמנות למלא את מישרת
שד״תולדות־האמנות.
אוצרי־המויזיאונים אינם נרתמים כלל
מן העובדה שמעטים חאמנים הישראליים
שעבודותיחם ראויות להיתלות על כותלי,
המוזיאונים. הם ׳נוהגים כאוצרי־מוזיאו־נים
של ארצות־תחבות גדולות, בעלות
היצע רתב וע מ ם של אמנים, תוך שהם
נכנעים לקבוצות־לחץ אדיחות־כווז של

׳של נחום גוטמן, וכותב :״נחום גוטמן
יכול לפטל את כל הגדולה שישנה ב־נאיוויות
פרובינציאלית, כראייה חלומית
•מל מציאות, וככל פעם שמתעורר בלבן•
הספק אם אומנם נוצר כאן משהו כארץ,
אתה יכול ללכת ולהתכונן כאטנותו של
נחום גוטמן ולהתנחם שאומנם כן, יש
תל־אכיב של נחום גוטמן ויש ארץ־יש־
,־אל ויש נחום נוטמן. אם היה אי־פעם
דכר שניתן לכנותו ציור ישראלי ת ה
הוא לפניפם. והואיל שרק לתמימים שטור
העולם הבא, לא נתפלא אם פעם תוכר
גם גדולתו של צייר החלום הציוני.״
אולי הגיעה עת שאוצדי־הטוזיאונים
יחדלו במיקצת מן העילעול השקדגי של הם
בכיתבי־עת מיקצועיים המתארים את
הצעקה האחרונה באמנות, ויעניקו לנחום
גוטמן ולאמנות הארצישראלית את הסבה־שהם
ראויים לו, כבוד שלו ראוי גם
הקהל.

תיאטרון

הרולד ווסקר
•שחקני התיואטרון הלאוומי הבימה, ס ע *
הלת שלמה סרזשביט ובפיקוח נאמנות
התיאטרון הלאומי ועל חשבון משלמי
המיסים, פורסמו בעיתונות ביזמים אלה
סודעת־ענק לחסל פתיחת עונת־התואטרון
תשל״ח .׳בגוף המודעה מפרסם התיאטרון

כחום גוטמן
כבוד ראוי
׳אנעים בינוניים, חטאלצים את האוצרים
להציגם על כותלי המוזיאונים.
,העובדה ׳שציירים אמיתיים מציירים ו אינם
טרודים בתגכי הפוליטיקה של אמי
׳נות־התצו-גה, מאפשרת לאוצרי־המו׳זיאו־נים
לנהוג כמינהג ׳אפיפיורים של אמנות,
וולהרים ׳מעם ציירים היודעים להתחקות
בזריזות רבה אחר הנעשה במרכזי־האמ־נות
הפינלאומיים — ולהציג את תרגומי-
הם לנעשה בעוקם־הרתב כיצירות־מקו־ריות
על מ ת לי המו׳דאונים המקומיים,
להביא לקהל ולאוצרים תחושה מזזייפת
של מרפז־תרבותי־הצייד
הוותיק נחום גוטמן לא למד
בארצישדאל הישנה שהדרך לאולם־הת־צוגד,
במו׳זי׳און רצופה שוחד וציורים שיש
להעניק במתנח, על־מנת לרפד אח דרכו
של האמן ולנפח ׳את כיסו של עסקו־
׳האמנות. אי־״דיעה זד, ח פו אותו בשנים
האחרונות לצייר בימעט־אלמוני, לדמות
החיה לה אי־שם בגבולות־האפס של דד
׳אמנות הקונספטו׳אלית ה״מקורית״־ישרא־לית,
שעה שחבורת ציירים חנפנית מק שטת
׳באון רב את כותלי המוזיאונים
׳בארץ. אפילו בעירו תל־אביב הוא בב חינת
אין צייר בעירו.
בידחוך הסיפחות פרוזה האחרון מתייחס
הסופר עמום קינן. בין השאר, לחשיבותו

ארגודד ווסקר
אני מדבר על אודות ירושלים

את הרפרטואר שבכוונתו להציג, שנועד
להצדיק את תוארו ״תיזאטרון־לאומי״ .בין
המחזות העתידים לעלות על קחשי־הסמה !
המיטבח מאת !מחזאי בושם ״החולד ווסקר״.
,אלא שאין בנמצא !מחזאי בשם זה, ומחבר
המיטבח הוא אדנולד ווסקר (001<1־נ\,
זש;אל 6 והאמת הלא שטעות זי אינה
׳סעות־דסום (שפורסמה !במקביל בושני צדד
רונים) אלא טעות רפרטואר.
א תול ד ווסקר, מחזאי בריטי ממוצא
יהודי, לא התפרסם בתיאטרון בזכות מח זהו
המימבוז שאותו עומדת להציג הבימה,
אלא בזכות הטרילוגיה התיאטרוגית שלו
(מרק עוף יעס גריסים, שורשים, אני מדבר
על אודות ירושלים) ^המתארת את חייהם
ובעיותיהם וביקורתם־העצמיזת של שמא לנים
יהודים, תוך תהליך !מיקומם והגדרתם
בחברה האנגלית. שלושת המחזות
של ווסקר מביאים את ההרגשד, שהם מה ווים
המשך תיאטרוני משלים למחזה
מעבר לגבולין של י״ת ברנר (המביא את
בעיותיהם של יהודיסימהסמים בלונדון
ושל ׳ראשית המאה).
הטרילמיד, של ווסקר נפתחת במחזה
מרק־עוף עם גריסים (קט 1 50ז1:0111£<6
ץ16־11 831ז 1המתאר את הווי החיים
של מישפחת כהן ובנה רוני. המחזה מתאר
20 שנות חיים בצל הטיפלטה הקומוניסטית
(בימי !מילחסת האזרחים בספרד ,׳מילחמת־העולם
ה־שנייה, חשיפת ׳אימי הסטאליביזם
והמרד ההונגרי) .במחזה ומסביר מונטי
׳בלאט לשרה כהן׳ הממשיכה באדיקותו;
הקומוניסטית :״אך האם סיפר לך פעם
דיים על כמה חברי־טיפלגה שסירבו לל חום
יד כיד עם הטרוצקיסטים? ואחד
או שני טרוצקיסטיס לא הזרד מכלי שנפלו
כקרב. ותזכרי את יצחק פפר, המ שורר
היהודי־הסוכייטי? רגילים היינו
לצחוק משום היתזלידתו של השם יצחק
פפר, תה, תה. איפה הוא יצחק פפר...
כל המועצה של הלינה היהודית האנטי־פאשיסטית
נור ת ה! נורתה, שרה! כארץ
הסוציאלמם שלנו! זו היתה ארצנו של נו
— אמו ארץ היתד, זו עבורנו ! לא
רצינו להאמין...״
המחזה השני בטרילוגיה, שורשים
( ,)80014 עו&ק בהוויה של ריקנות, ב נערה
כפרית בריטית הפוגשת בחוני כחן,
מושפעת ממנו זזמהשקפו׳תיו וטוענת :
״סוציאליזם אין פירושו דיבורים כל ה זמן.
פירושו לחיות, לשיר, לרקה, להיות
ער לסובב אותך הי׳א מתמודדת בהב רה
הכפרית הסובבת אותה, תוך שהיא
מטיפה לסשזרת זק,סוציאליזם הקימעוני״.
החלק האחרון בטרילוגיה, אני מדבר על
אודות ירושלים ( 1ט 0נ^1ג .1118 אל 31ד רת׳1
0531601־ )101 מסמל את מסעו של בן
חמישפחה היהודית-קומוגיסטית להפשטת
אותו ־.סוציאליזם קימעוגי״ .ההא יליד
ההתפכחות !מהקחמונזם הסטלינסטי, ובע יותיו
הן בעיות המשביזל היהודי הבריטי
וייתכן שגם !בעיות המשכיל הישראלי.
כותרת המחזה, למרות יחדות !מחברו,
שאדלה מירושלים, אחרת, המסמלת בתיר-
!בותדהפריטית מלכות של צדק ואחווה
עלי-אדמות שאותה !מבקש רוני כהן להג שים
בתוך !מחשבת האוטוסיזם הסוציזא־לי׳ססי
הבריטי.
אני מדבר על אודות ירושלים מדבר
בזילזול על אודות שי׳לטון מיפלגת ה־
״לייביר״ הבריטית :״כן, בוודאי, העלינו
את הלייבור לשילטון. הידד! הטילחמה,
אחרי ככלות הבל, לא היתה לשיווי
אמא? ! אד מה הם עשו, הזאבים הללו?
הם שרו את הדנל האדום בפרלמנט ואחר
החלו להבין פצצות־אטום. מטורפים !
ותר שלם — ת רנו שלנו — התפרק מ נשק
ונסוג אל עצמו...״
הטרילוגיה של ווסקר היתד״ באנגליה
ושל מחצית שנות ה־ ,50 גידבך !לקירובו

ושל התיאטרון הבריטי לבעיות החברתיות,
תוך מגמה שלא להטמיע את מרובדת גי-
בורדו היהודיים של דוסקר. לא ברור איזה
טעם — או שיקחל — הניע את התיאטרון
הלאומי הבימה להציג בעונה הזאת את
המיטבח של ווסקר. אם יש ומחזה בריטי
שגיבוריו היהודים הועלו של קרשי רד
׳תיאט׳הץ הלאומי הבריטי, הרי ימן הראוי
הוא שהם יועלו נ ם על קרשי תיזאטרון
זר״ אחרת, מי בכלל צריך סאן תיאטרון
לאומי?

שירה

״משורר נולד
ברדידות הלשונית ׳של השי׳חה תמומ־טרת
על הקוראים במוספים־הסיפרותיים
של העיתונות־היומ״ת — לא נולדים כבר
משוררים, כפי שהיה ׳בעפר. גם בעיתוני־

דודו ברק
שם תלינו כינורותינו
הסי׳פרות ושנחוני-הסישרות אין השירה-
חע״ברית זוכה בריעניון כלשהו, וגם מהו צ
א ת ־הספרים שהתמחו ׳בשוד כספי וגלוי
מצעירים מלאי יומרה שירית לא באד,
הגאולה השירית.
אלא שאין לעצור ׳את תהליך החן פת־חותה
של השירה העוברית, ומדי במד,
שנים נולד משורר מתוך הר׳דידוח זמא־פיל
עליה. כזד, הוא דודו ברק * ששיריו
הראשונים ראו אור בימים אלה. אלה הם
שירים מעולים, מלוטשים, המעידים על
ידיעת מחברם במיבמגי השפה, ויכולת
התבטאותו המילולית שהיא בעלת עוצמה
סנה. בניגוד לנורמות ומקבלות כיום,
דודו ברק אינו מתהדר בדימויים מודד־נים
ריקנים לשם המודרניות, אלא יוצא
להרפתקה שירית־לשונית לעומק מיכמני
השפה העיבריח והסביבה הארצישראלית:
,,בחפירות האחרונות כהר־הבית מצאתי
חושן / .חשוב היה מאד שאמצא חושן
בחפירות האחרונות כהר־הכית / .מי
כמוני נהיר לשבו, לאחלמה — /אחראי
להחזיר את היופי למקומו להתאים צבעים
מחדש /לפעמים אני בצלאל ברגעיו...״
איני זוכר מתי חיבר משורר עיברי
שורות שיר שלמות כמו :״עדנה החגב
היפה כיותר כעולם /כעזרת חבלים מתנהלת
עדנה אנכית לצוקים /אפילו ב וואלס
/אכל שם היא לא נד צאת מפנים
בסלע /כמו כהרי אדום או :״בעמק
אילון /נעזרו חמניות בסולמות השמש /
נורא מאד לברוא יפעה כזאת כצלם
• דודו ברק ,״איש הבשר איש החלב,׳׳
הוצאת ״הקיבוץ המאוחד״ 63 ,עמודים.

תאור / .כזאת חיה /עשו החמניות 3600
סכיב להוגת נפשן ונפרדו...״
דודו בחק אינו חושש להתמודד ׳במילים
עם צורת שירה קשות. ונוקשות, כאופן
העלול לעורר את קינאת הזבובים המנק דים
את המוספים לסיפירות בשיריהם. ב־
״וזרח כחושד אורד״ הוא מציג ״מקהלת
קולות דקים״ מול ״יפעה״ ו״כלימה״,
״•שילם״ ו״זכח״ ומעמיד שירה־צרופה ב־עיברית
אחר־כנענית ,׳המכסה על שירת
אהרון אמיר ׳בחיוורון לשוני־מיתי. והוא
כותב :״פתאום היתה הללויה של חור־החד
/דבר מותר /איזה זבה היה שם /
מלכות כזאת /של פוץ ושש משוזר...״
יכולת הבעתו השירית של דודו ברק
מעידה על בשלות ׳עצמאית שאינה זקוקה
ל״מכווינים מיקצועיים״ כמקובל בשירתנו
הצעירה. שי ת ״אמנון זי״נשטיין בונה
כינורות״ מעיד על בישרון שירי צעיר
שהשירה העיברית יכולה רק להתפאר
בי :״אמנון ויינשטיין כונה כינורות
מאדר סורי /אבא של אמנון וימשטיין
בונה כינורות מאדר סורי /בדי לכנות
כינורות לא צייד ידי זהב /כדי לבנות
כינורות צייד ידי־כיגור /ושיר כינור /
ונישטת כינורות — /כמו זו שמזדהרת
בביקעת כערות /בשבת בצהריים/ .
אמנון ויעשמיין בונה כ עו ר אחד בחצי
•שנה תמימה /אבא של אמנון ויעשטיין

טעה כעו ר אחד בחצי שנה תמימה /
אמנון ויעשטיין מדביק — ותולה כינו־רותיו
לייבוש /לשנתיים ימים — /עלי
כינור יאכלו פיתם רק היפים והתמימים/ .
באשליה סדורים שורות שורות הוויולות
והכעורות /הצ׳לים ניצבים עגמומיים
בצד /עד ׳שאמון ויעשטיין — יבוא
וימתח עליהם מיתרים אלפיים /הכפים —
מקומם איננו כאן /ויש שם גם מוזיאון
קטן ...לאמנת ויינשטיין יש ידידים מ־נחרי
בבל /שם תלעו כעורותעו /וחפץ
ומנוחת ו שמת /ואומרים •שגם דויד
מלכנו /ואולי נם יובל אבי כל תופש
כינור ועוגב /אבל זאת כבדרד אנב /
שהרי אמנון ויעשטיין תולה כעורותיו
נם ליידעת הציבור /וגם הפשוטים וה־פחותים
יכולים לתנות ענות כליהם /
בבית מלאכתו /ולזכות בכינור דויד שיחד
ימיהם...״

הישראליות ואת הסאטירה הצינית והעוקצ נית
של אנושי ״זוזארץ״ וניקוי־ראש (ב.
ומיסאל, חנוך ומהמרי, קובי ניב ואפרים
סיז־ות יבד/ל״׳א) שפירסמו את. ביכורי בי קורתם
החברתית בדרזשבדעון הסטודנטים
פי־האתון.
סמינהג בל תופעה תרבותית ׳משפיעה
הם הותירו ׳בעקבותיהם פלאגיאטורים,
חקיינים, מאמצי־סיגנון יופל ישאר הופעות
של ש״עת׳וק וישיכפול. מרבית יורשיהם
ומאמצי נוסחם בפי־האתוך ׳נושיו, התפקדו
והפכו פקידים והצליחו בפקידותם יותר
׳מאשר בסאטירה. יאחד ׳שאינו מרפה מהם,
דוהר ושועט ובע״קבות אנושי ״זוארץ״ החא
צעיר בשם גידעת קוץ, שקיבץ בימים
׳אלה הומורסקות של !מרנוליתו החקיינית
ופירסמם בספר• שראה יאור בהוצאת־ספ־רים
שבה !מממנים ׳המחברים את ספריהם.
בזינוב ההוומודסקי שלו אימץ קוץ ב משך
שנים מספר, מדור אישי שהיה בשעתו
לסאטיריקאי יעקב רוטבליט בפי־האוזון
(קודם שהפך סאט״ריקאי בהארץ) ,תחת
הכותרת מסיפורי מעמון. אך בניגוד לסא טירה
התוקפנית של קודמיו ניאלץ קוץ

תולעי תרבות

ההווי הססודנטיזאלי כירושלים במחצית
הראשונה של שנות ה־70׳ הביוא לתרבות

• גדעון קוץ ,״סיפורי מעמון׳ ,הוצאת
״טרקלין״.
קוץ קוץ מעמון כקוץ שדי
מפאת מיגבלותיו לפתח במדורו, במשל
השנים, סיגנון ומעורב של הומודסקה סטו*
דניטיאליית חיוורת נוסח גיליגיול 88 של
החוימוירסקח פרי עטו של אפריים קישון.
והאמת ד,יא שאסור לקרוא להומורסקה
חסרת־הומור ׳בשם הומורסקה — כך ש־
׳מוסב לקרוא לצירופי אותיות שבאלה
י 0שם קוצורסקה. קוצורסקות אלח ושל יקוץ
׳אכן ׳מעירות שיש בכוחה של הלשון
הע״ברית להיות הנאנסת ביותר בלשונות
תבל, ומה עוד — ׳להיאנס ולשתוק. וב־ומיקרה
הטיוב לומר :״יקוץ טעמון כקוץ
שידי״.

מלחמת תרבויות כאשד פ1צץ האצ״ל בפיקוד! של בגי! את מל !1המלך•
דויד״ .ציטט הארץ״ את המשוררת רחל שכתבה :״אך אני ל א אובה
בשורת גאולה / .אם מפי מצורע היא תבוא מה מסתתר מאחרי
.בשורת המצורעים 1977״ של ח״ם גורי? מי היו ״הגונבים והבוזזים
יה במארת הרכוש־הנטוש״ שהוסתרו שלושים שנה?
והנותנים

שימחת מצורע׳
א. מילים שקרניות
במילון ׳אבן־שושן מוגדרת הצרעת במילים אלו :
״ . 1נגע קשה ומידבק בעור המתכסה בולו פריחה לבנה
ימוגלתית והגורם לידי ניוון של חלקי־גוף שונים
(ויקרא יג ג) .2 .בהשאלה ובדרך זיל זול: פגע, צריה,
ספחת :״אשה רעה צרעת לבעלה״ (יבמות מג
במילון מאבק הישוב היהודי בארץ־ישראל לעצמאות
׳בימי השילטון הבריטי נוספה למילה צרעת משמעות
אחת נוספת, והיא כינוי ושבו כינה היומון הארץ את
אנושי האצ״זל בפיקודו ישל ׳מנחם בגין, ביום ה־ 23 ביולי
, 1946 למחרת פיצוץ מלון המלך דויד על־ידי חיילי
האירגזן הצבאי הלאומי.
בסייפת ׳״המרד״ ומתואר מנחם בגין את תנובת ארץ־
ישראל־העובדת והיישוב האזרחי, על פיצוץ ׳מלון המלך
דויד :״והחלו ׳הגינויים׳ ! ארצנו הקטנטונת לא ראתה
התפרצות כזו של היסטריה עיתונאית והלקאה עצמית.
אין צורר לחזור על הדברים. הדם נשמע מן השורות
הספורות המובאות לעיל שנכתבו כיד שקטה, אם כי
בלב עצוב, על עמודי עיתוננו המחתרתי .׳המשטר׳ •
קרא למסע־השמדה .׳הארץ׳ שראה בלהות פירסם את
אחד משירי רהל על הגאולה, אשר מוטב כי לא. תבוא,
אם המצורע עומד לבשרה...״
במילים אחרות: שתי שורות השיר (ראה גלופה)
של המשוררת רהל :״אך־ אני לא אובה בשו רת
גאולה, אם מפי מצורע היא תבוא הפכו פרק
שריר, קיים ומוגדר במסכת ניגודי ההשקפות ביישוב
בתהליך לקריאת הקמתה של המדינה. משמעותו של
מישפט ומצוטט זה מגולם סאיגטרפטציה שטבע הארץ,
שטבעה מטבע-לשוז שרבים נעזרו יבד, באותה העת, להג־דרת
אנושי סאצ״ל, בחינת ״׳מצורעים״ שאינם ראויים
בעיני ״היקשוזב״ להביא את בשז׳רת הנאולה לארץ־יישיראי.
סמינהגה משתעשעת ההיסטוריד, סבני־ואדכד תוך ושהיא
יוצרת מצבים ואבסורדיים ומאלצת את האנשים להפוך
את עורם וחיפרבחרותיהם. ואחד ממצבים !אלה נוצר כאושר
״המצורעים״ של שנת 1946 עלו לושילטון כ־ 1977 והפכו
שמו הקודם של יומון מפ״ס ,״על חמישנדר״.

בשורת מצורע

ו א ׳־בעוז אנו* ים היו סצורעיס פתח
השער --ויאמרו אי׳* אל
רעתו חיי ם הזח יום בשירה
חוא (מלכים בי, ז׳ ,ג—כץ

בשכבר הימים האויב הנורא
את שומרון הביא במצור1
ארבעה מצורעים לה בישרו בשורה,
לה בישרו בשורת הדרור.
בשומרון במצור — כל הארץ בולה
וכבד הרעב מנשוא.
אר אני לא אובה בשורת גאולה,
אם מפי מצורע היא תבוא.
הטהור יבשר וגאל הטהור,
ואם ידו לא תמצא לגאול —
אז נבחר לי לנפול ממצוקת המצור
אור ליום בשורה הגדול.

רחל1927 ,
את ׳מקנ״טיחם משופבר הימים למוקנטים, או לרודפי
לחם־חסד ווגושם עדם ות.
דוד ושלם של סופרי־תוש״ח ופוליטרוקים־לח־שיכיר ש הפכו
,׳מפאת ירידת ׳כחשר־ריכוזם הסיפרותי, לעיתונאים,
ושימשו !סששך שנים רבהת !את שילטון תנועת־ד,עבודה
על ׳פלגיה הושווניים — יכל אלה איובדו את ומגעם עם מעיין
סובות־ההגואה המפכה סמיסדרונות הסמכות יוד,שרירה שסה

היטיבו ׳שמהם. מרביתם של עטים־ולד־,ושכיר אלה החלו
עוברים בחדשים האחרונים תהליך של צירוע־וטרצון
וניתוח־פלאסטי להשקפת־עיחלמם, על-מבת ולהוכיח את
הזדהותם עם שילטון ״המצורעים״ !מאתמול.
שעה ושבעלי הצווארונים הלבנים, יסוליים לטעון ״הצ־בעתי
עבור היטושטר־החדש״ וחיסל, הרי אלה שפרנסתם
יבאה שנים כר, רבות ימן האותיות העיבריות! ,משימת
הצירוע-מרצון׳ קשה עליהם ששרת־ומונים. ביתביהם ומאס־יריד,ם
!במשך ישנים ׳מהווים עדות פתוחה נגדם. יגם מייספר
קוראיהם הצטמצם !והולד זוכר להם את חסד סיפרות־נעוריהם
והשקפותיהם, כך שבעייתם הוא ׳כיצד לבצע
״מהפך״ אידיאולוגי ושלא ייראה ומגוחך מצד אחד, ומאידך
שקולם יישמע במרומי מצודת־זאב, והאופן שבו ניתן
להסתפח !בעזרת מילים למחנה ״׳המצורעים״ מאתמול.
מסתבר ושבעזרת !טיולים שקרניות וחלולות ניתן לעשות
הפל. דגימה ומוחושית לפעולת המיבניזם של !מלאכת
יהד,סבר, האידיואחלוגית־סי&רותות !מביא המשודר חיים נורי,
במאמרו בשורת המצורעים שפורסם תחת הפותרת ״השי רה
והזמן״ במעריב מיום .2.9.77

ב תרגיל דיאלקטי
את ׳רשימתו יפותח חיים גורי בהצגת ישירה של המשו ררת
רחל, שנכתב יעוד ב־ , 1927 ולדבריו :״אינו עוסק,
יש לשער, דווקא במאורע מסויים בשנים ההן אלא
שאינו יודע פשרה...״
דן בעתיד. או בחזון אנושי
ניסוח ׳שאינו תואם כלל יאת התקופה, שבד, הידלדלו
זמנית מחניה פועלי ׳ארץ־יישיראל 1927 ורחל, ששורשיח,
חייה ומותה חיוו אבן כעסה של אותו מחניה .׳אלא שחיים
גורי, מציג את האיינטרפטציה שליו לשירה של רחל,
וכותב :״אני חושב על בשורת המצורעים בפירושה
חרחלי, המונע מראש כל גאולה אפשרית הבאה מפיהם
בשל היותם טמאים ונענשים...״
אל מול שורותיה של רחל, שאינן ניתנות — בישל
פשטותן ובהירותו — להבנה דו־צדית, מרכך גורי את
משמעותן ׳בלשון רבים, שאותה הוא מחיל על בני־דורו
כולם ואנחנו ראינו את הרע המנסה לבשר את הטוב...
רכים וטובים גם בגו, בקירכנו, נשאי את בשורת־