גליון 2091 מתאריך 29 בספטמבר 1977

מ חי ר:

9 .0 0

ת ש רי

תשל ״ ח 2 9 .9 .7 7 ,

״העולם חזה״ ,שבועון החדשות הישראלי. המערכת והמינהלה :
תד־אכיב, רחוב גורדון ,3טלפון 243386־ .03 תא־דואר . 136
מען מברקי :״עולמסרס״ * מודפס כ״הדפום החדש״ כע״ט, תל•
אביב, רה׳ כן־אכיגדור. הפצה :״גד״ כע״ם. גלופות :״צינקוגרפיה
כפפי״ כע״מ י העורך הראשי: אורי אבנרי. העורר: אלי תגור עורף
תבנית: יוסי ש א. עורכת כיתוב: נורית יהודאי י ראש המינהלה :
אברהם סיטץ י מה׳ המודעות: רפי זכרוני. המו״ל: העולם הזה בע״ס.

ץ49

במדינה שכה המילכוד הדמוקרטי
הגדול ביותר הוא שאפשר לכתוב, לזעוק
ולהתריע נגד כל עוולה ומעשה־שחיתות
רק שאיש אינו מתחשב במה שכותבים, כל
כתבה עיתונאית המצליחה להזיז דברים
היא ניצחון לעיתונות כולה.
כזו היתד׳ סידרת הכתבות שפירסם מרדכי
גילת בעיתונו, ידיעות אחרונות, ש־התריעה
על המתרחש כין כותלי הסנטור־יום
הפרטי לחולי־נפש בנס־ציונה. הסדירה,
שהתפרסמה בתחילת חודש אוגוסט
השנה תחת הכותרת קן הקוקיה בנם־
ציונה, כללה תיאורים מזעזעים על המצב
והתנאים שבהם שרויים חולי־הנפש המאושפזים
במוסד זה.
גילת תיאר את הזוהמה והליכלוך השוררים
בין כתלי המוסד, סיפר על הימצאותם
של עכברים, עכברושים וכינים בכפיפה
אחת עם החולים, זעק כנגד הניצול
ד׳מחפיר של החולים והכאתם ועל היעדר
הטיפול הרפואי המתאים בהם.
בניגוד למקובל, הפעם לא איחרה תגובת
מישרד־הבריאות לבוא. שר־הבריאות,
אליעזר שוסטק, שתחת פיקוח מישרדו
אמור המוסד הפסיכיאטרי הפרטי להימצא,
הורה על הקמת ועדת־חקירה בראשותו
של הפסיכיאטר הד״ר לואי מילר.
זו התכנסה למיספר ישיבות, חקרה את
מנהלי המוסד ועובדיו, ערכה ביקור במו סד
וסיכמה את המלצותיה.
ועדת־מילר המליצה כי יש לסגור את
המוסד הפסיכיאטרי בנם־ציונה, ועד לביצוע
ההמלצה יש למנות לו הנהלה ציבורית
שתפקח על הטיפול בחולים במוסד.
אלא שמסקנות הוועדה לא ניראו
לכותב סידרת המאמרים, מרדכי גילת. במאמר
נוסף שפירסם בידיעות אחרונות.
בעיקבות מסקנות ועדת מילר, הגדיר אותן
גילת כ״חרפה״ .זאת, בעיקר משום
שהוועדה לא התייחסה לגילוייו, עסקה בבדיקת
המתרחש באותו מוסד רק מיום

פירסום כתבותיו ואילך, לא טרחה אפילו
להזמין אותו לעדות.
ניתן היה להצדיק את טענותיו אלד,
של גילת כלפי ועדת החקירה של משרד׳
הבריאות, לולא נקט הוא עצמו אותה שיטה
בכתבותיו. העיתונאי החרוץ התייחס
למה שראה במו־עיניו במוסד בנס־ציונה
ולמה ששמע מפי החולים, קרוביהם ועוב־דים־לשעבר
במוסד. את כל זה הוא הציג
כ״גילויים״ ובחשיפה עיתונאית ראשונית,
התעלם לגמרי מן העובדה שהגילויים הראשונים
על תנאי הזוועה השוררים ב-
סנטוריום בנס־ציונה נחשפו לראשונה על-
ידי העולם הזה.

כחודש אפריל ! ,1074 בעיקבות
תלונות שהגיעו למערבית העולם הזה מצד
קרובי־,מישפחה ישל חולים -שאושפזו באותו
-מוסד, פתח העולם הזה בחקירה יסודית
ישל היעשה שם• כתב העולם הזה
אריק יל,ביא, התייצב אז בפני הנהלת בית־החולים,
ביקש להתקבל לעבודה כאח. בתום
הראיון, שימשך חמש דקות בדווק,
הוא התקבל לעבודה.
למחרת: בבוקר התייצב אריק לביא לעבודה
בבית־החולים כאיש סגל. הוא עבד
ישם כאח במשך שלושה ימים, שבמהלכם
ראה את הנעשה בסנטוריום מבפנים- ,שר
חח עם החולים ועם העובדים במקום. את
תוצאות חקירתי זו פירסם אריק לביא בכתבת
התחקיר לגיהנוס וחזרה שפורסמה
בתעולם הזה ב־ 1במאי ( 1974 העולם הזה
.)1913 תיאוריו של אריק לביא באותה
כתבה זהים לחלוטין לאלה -של מרדכי
גילת שפורסמו בידיעות אחרונות כעבור
שלוש שנים.
הנה מיספר קטעים הלקוחים מאותה
כתבה :
״פחי־האשפה של בית־החולים עלז על
גדותיהם. איש לא טרח להריקם. בפתח
חדר־האוכל ניצב פח כזה, נטול מיכסה,
שמי גשם מילאו אותו והאשפה שבתוכו
עלתה על גדותיו והתפזרה סביבו. זה לא
הזיז לאף אחד• הזנחה, אדישות ותוסר־איכפתיות
שלטו בכל.

שר־ הבריאות אליעזר שופטי,
ועדת־חקירה נוספת 7

״בחצר פזורים היו שיירי מזון, צלחות
׳מזוהמות, שוברי רהיטים, סהבזת מצחינות
— אך הכל יחלפו על פניהם אף מבלי
להבחין בהם. הכל — מלבד אחד, גבר
מגולח־יראש כבן - ,40 שעיבר בחציר !בראש
מורכן ואסף ׳־שיירים הפזורים בה, .הוא
דואג לכך -שהמוסד והיה נקי,׳ סיפר לי
בגאווה מבהיל המוסד, ,הוא מרים כל פיסת
לייפלוך קטנה.׳ המבהיל אולי איבו יודע
זאת, אך סטו־עיני ראיתי כי חוילה זה,
שעליו גאוותו, אסף את הליכל-ך בנאמנות,
אך מייד לאחר־מכן היה מעביר את, מצי־אותיר
במהירות־שיא לפינה אחרית בחצר
ומסדר אותן שים. בסדר מופתי. אך חצירו
שיל בית-החולים חייתה כגן־יעדן ממש לעומת
חדריו...
״...במשך ׳שלושת הימים שביליתי במוסד,
ילא ראיתי אציל החולים אף בדל
של מיברשית־שיניים או סבון, שלא לדבר
על. מגבת. בחדר־האוכל ניתנה לי האחות
שושנה, אשה בשבות החמישים לחייה
בעלת הופיעה מהנחת ופרועה, סיד ענק
!ובו פרוסות־ילחם, הורתה לי לחלק אותן
בין החוליים שתי פרוסות לכל חולה׳,׳
אמרה, ,לא יותר. הם יבקשו ממך עוד,
אבל אל תתן ׳להם.׳
״האחות ישרה חילקה לכל חולה צליחת
פלסטיק !ועליה מימרת גוזלי שפונה משום־
מה, גבינה,׳ ועוד צלחת ובה מעט דייסה...״
לביא דיווח עוד על סדינים שאינם בנמצא;
על חולים לבושי קרעים בקוד־אימים,
על חולים ששכבו בגשם בחצר

במקצת: הסיכום השגתי הסטאטיסטיי, ש־ניוד,ג
לשלוח אלינו הקורא דני גספר מנתניה.
מדי שבד״ בושש סשיום־מה לבוא.
אבל ניראה -שהייתה זו אשמת הדואר.
קצת באיחור, היה סיכומיו המסורתי שיל
דני נספר:
1784 בתשל״ד; 2196 בתי־של״ה; 2760
פתשל״ז ; 2804 בתישל״ז — אין אלה
סתם מיכפרים ובטח -שלא לגבי משפחת
העולם הזה. מספרים אלה. מבטאים את
מידת התעסותו שיד כרך העולם הזה משנה
׳לשיה בשניים ׳האחרונות, כשלפחות כמותית
•שוב ׳שברה המערכת את ביל השיאים
השיה, פשסעמידה לרשותנו כרך עב־כרס
המונה לא פחות מ־ 2804 עמודים. ציינתי:
כמותית — כיוון שאיני מתכוון לבדוק
את האיכות, בסקירה סטאטיסטית קצרה זיו.
השנה׳ ההרכב הכורך ;מ־ 50 גיליונות ׳שבועיים,
כאשר גיליון אחד הוא בן 44 עמודים,
אחד בן 48 עמודים 18 ,גיליונות
ביני 52 עמודים 10 ,גיליונות בני 56 עמודים
19 ,ביני 60 עמודים וגיליון אחד בן
76׳עמודים. מי שטרח לגשת מדיי שבוע
לדוכן העיתונים ,׳שילם עבור כרך זה 405
ל״י — •שיא נוסף, הפעם בזכות האינפלציה
הדוהרת.
השנה: ראו אור מעל עמודי העולם
הזה 5039 תצלומים ומולם 1743 מודעות
פירסומת. אם להתעמק יותר בתוכן סיפק
ימדוד דף תשקיף השניה 603 ידיעות —
פחות מהשיה שעברה (׳שהייתה ישגה טעו־

חקירת ״העולם: הזה״ עד: הסנטוריום כנם־ציובה ב־;( 1074 יליזן )1013
״גילויים״ אחרי שלוש שנים
ואיש לא ניגש: אליהם, על חלוקת גלולות ברת) בה הכיל המדור 690 ידיעות. הלחולים
מבלי להתייחס לטיבן.
מדוד אנשים הכיל השנה 1160 קטעים,
שדנו באנשים חשובים מאד ופחות חישו!

כתום שהותו שד אריק לביא ב 0נ -בים.
הקוראים תדמו את חלקם ב־ 914מ״ב־טוריום
בנס־ציונה, דיווח העולם הזה
על תפים, ,בשניים וותר מתכולת, המדור בשנה דובר טימצאי יכתבו למישרד־הבריאות.
קיבל לידיו שעבירה:( ,טיספר זה סולל גם את המיב־המיישרד
אז, אייזק מורים,
חלק מהמימצא׳ים. הוא לא היה מוכן להגיב תבים שהתפרסמו בפורום העולם הזה),
עליהם, הבטיח להעבירם לממונים על ה אך השינה צורפו דק ל־ 57 מיביתבים תצפיקוח
יעל הסנטוריום כידי שיבקרו במקום לומי כותביהם — החבה פחות מבעבר
— 113 בתשל׳ץ) והביל שניכרת דעיכה
ויעמידו על המתרחש בו.
:נציגי מישרד־הבריאות אומנם ביקרו ב במינהג ייפה זה של המערכת. חותם סקירה
זיו המדור במדינה, עם 363 כתבות,
מוסד, אלא שמנהלו הספיק להתכונן לבי
דפרים .פחות מתשל״וו, בה הכיל 413 כתבות אך
קור מבעוד מוועד ,׳לשפר מיספר
למחות זאת הוחלט במיישרד־הבדיאות להג יותר מתשל״ה ( )344 ותשל״ד (.)355
כאן המקום לציין שגיליון השבה שהב־ביר
את הפיקוח על
בית־החולים.זכר בכת־ ת״ר את מנחם בגין כיאייש־השנה ייכלל
לכל הפרשה הזאת לא היד׳
ביותיו ישל גילת, למרות שהיא מחמירה בסיכום השנתי של תישל״ח, למרות הופאת
אחריותם של שילטוגיות, הבריאות הר עתו בערוב ימיה של תשל״ז, זאת כיוון
ממלכתיים למימצאיים שגילה הוא בעת שהמערכת נוהגת מזה שנים לחנוך שנת
ביקורו: במוסד, שלוש שיניים אחרי שהת הופעה ׳בגיליון השנה. וכך אנו מוצאים על
גיליון זה, את הציון :״השגה ה־( ״42ל־פרסמו
גילויי העולם הזה.
החלטתו ישל -שיר-הבד״אות אליעזר העולם הזה בג״לגוליו השונים) .מכאן ש שיוסטק
להורות על הקמת זעדת־חקירה השנה ׳שניתחתי בשפת המספרים החילה בשתחקור
את המתרחש במוסד בנס־ציונה גיליון רא-ש־שנה הקודים, ישבו כיכב הרב
והחלטת הוועדה1,לסגור את המוסד הפרטי משה לווינגיר שהופיע בגיליון הראשון
הזה, ישסו התעללו בתולי־יגפש, הן החלטות של שינת ההופעה ד,־.41
לסיום, כמדי שינה, נאחל לכם העוסקים
שיש לברך עליהן. אבל כדאי היד. אולי
להקים: ועדת-׳חיקירה !נוספת, שתחקור !מדוע ׳במלאכית הכתיבה שנית עבודת פוריה, דלינו
היה צורך בהקמת ועדת החקירה שהורה — העוסקים במלאכת הקריאה — שנת
שוסטאק להקים, שילוש ישנים אחירי יש־ נחת מיציר כפיכם.
עד כאן מיכתבו של דגי גספר.
מימיצאי חקירת העולם הזיה הועברו לידיולנו
לא נותר אלא להוסיף: אמן!
עת מישירד־הפריאות: ואחרי שאנשי מיש־רד־הפריאות
הבטיחו להגביר את הפיקוח
על המוסד ולשגות את תנאי החיים של
המאושפזים בו.

ראש־השכה חלף והיינו מודאגים
ה עו ל ם הז ה 2091

סיבים העיניים
£7ט \/-144ד
סלויץ יה ניידת 14

למבק שי ם
א ת הטוב

הערכת סטריאו 50 סיוט

ביו תר...

¥מנ 8 ^ 8 0״ 11

מנכ״ל הפדרציה הציונית כדרום•א פריקה
ניבא כאחרונה, כי יחסי ישראל—דרום־
אפריקה יעברו, ביוזמת מנחם כגץ ,״משלב
של ירח־דבש דיפלומטי לשלב של נישואי־קבע
פוריים״.

ישראל וירד לארצות־הברית, צפוי שם להוצאה
להורג. שפירא, יליד קנדה, נשפט לפני כארבע שנים
במייאמי על רצח שותפו. הוא נידון למאסר־עולם
ויושב מאז בכלא.

גם שפירא וגם !התביעה עירערו על גזר־הדין,
ובבירור העירעדר שנערך לא מבכר.
הוחמר עונשו של שפירא והוא נידון
להוצאה להורג בכיסא החשמלי.

מכון הייצוא מ ס תייג

ידידיו של שפירא מנסים עתה לגייס את עזרתם
של קצינים וקצינים־לשעבר במישטרת ישראל,
כדי שיפעלו לביטול עונש־המוות שהוטל על שפירא
ולהמרתו במאסר־עולם.

מג׳ רי מ ל יץ

המפד ״ ל הונצחה ע ד

מרכז האופנה של מכון הייצוא הישראלי
עלול להפסיק את העסקתו של האופנאי
ג ירי מליץ כאחראי על התצוגות שעורך
המרכז כמיסגרת שבועות האופנה הנערכים
על ידו.

חי דו דהחגשד דיין
ע ד בגין
ההתעניינות הבינלאומית שבה זכה מנחם בגין
מאז נבחר כראש־ממשלד. בישראל וההצלחה
המסחרית לספרו, המרד, שנוצרה מאז עלה
לשילטון, הולידו התעניינות רחבה באישיותו.
מלבד כמה חברות סרטים המבקשות את הזכויות
להסרטת סרט על־פי סיפרו של בגין, עוסקים
עתה כמה תסריטאים בחיבור תסריטים שבגין עומד
להיות גיבור עלילותיהם, המתארות במייוחד את
התקופה שבה עמד בראש האצ״ל.

במה הוצאות־ספרים בינלאומיות פנו גם
לסופרים ועיתונאים ישראליים, הזמינו
אצלם ספרים על בגין, מתוך הנחה
שההתעניינות בו תלך ותגבר ותימשך
שנים מיספר.

נציגי המפד״ל בממשלה יביעו באחת
הישיבות הקרובות של הממשלה את
מחאתם על חילול קדושת חג הסוכות
שנעשה כידי מיטה דיין שנפגש כליל הג
הסוכות לפגייטה רשמית עם שר־החוץ
האמריקאי סיירוס ואנס.

ש ם־ טו ב -מז כי ר
מ ד ש ל מס״ס

ב מו עצתרמת ־ ה ש רון

תיתכן נם החלפתו של מזכיר מפ״ם
אפרים תלמי, השואף להתפנות לעבודה
אינטנסיבית יותר ככנסת. כמיקרה בזה
טובים סיכוייו של אלעזר גרנות להיבחר
כמקומו של תלמי כמזכיר מפ״ם.

ישראלי— לשעבר זדון
ל מוו תבארה ״ ב
ביל שפירא, מי שכיהן בסוף שנות החמישים
כמומחה לבליסטיקה במטה הארצי של מישטרת־

בגין בי קשר שי מ ת
ה א סי רי ם ה חז רי ם
הביקורת הציבורית החריפה שהוטחה
כלפי ראש־הממשלה מנחם בגין ;
ביטל המלצתו לנשיא המדינה לשח־ !
רר את יהושע בן־ציון ממאסרו, לא
תחזיר את כן־ציון למאסר, אולם
עשוייה להועיל לאסירים חולים אח רים.
כדי לשכנע את הציבור כי רק
מניעים הומאניטריים היו מול עיניו
כהמלצתו זו, עשוי ראש־הממשלה
להמליץ בקרוב כפני נשיא המדינה
על הענקת חנינה למיספר אסירים
שמצבם הבריאותי הוחמר בכלא.
מישרד ראש־הממשלה ככר ביקש
משירות כתי־הסוהר להכץ רשימה
של אסירים העונים על הקריטריון של
״קיצור תוחלת החיים כגלל תנאי
מאסרם.״

כמה יצרנים התלוננו כי מליץ, שדגמיו־שלו
הוצגו על־ידי ארבע הכרות שהשתתפו
בתצוגה, לא כהר את דגמיהם היפים
כיותר וכי לא יכלו לערער על בחירתו.

אנשי המפד״ל רגזו׳כבר בעבר על אי ההתחשבות
שמפגין משה דיין בשבתות ובמועדי ישראל, בייחוד
כאשר מצא לנכון להגיע להתייעצות עם ראש־הממשלה
בטיסה שנערכה בשבת. כלפי המפד״ל
הוטחה ביקורת על שעברה בשתיקה על חילול
השבת של דיין, בעוד שבממשלת רבין שימש חילול
השבה בטכס קבלת פני מטוס האפ־ 15 עילה למשבר
ממשלתי, ייתכן ששרי המפד״ל, ימתינו עד לשובו של
דיין מביקורו בארצות־הברית כדי להביע את
מחאתם בפניו.

ה מי שטרה חו קרת

מפ״ם עומדת לכנס בחודש דצמבר הקרוב מועצה
אירגונית שבסיומה יתקבלו מיספר החלטות שיחוללו
תמורה במיבנה מוסדות המיפלגה. במטרה לייעל
את העבודה האירגונית והפוליטית בתוככי מפ״ם
ולקצר את תהליך קבלת ההחלטות בה, יצומצם
ככל הנראה מיספר המוסדות.
כך, למשל, תבוטל הוועדה המדינית של מפ״ם
או מזכירות המיפלגה. כן יבוטל ריכוז מפ״ם
ובמקומו יוקם הרכב אחר להתייעצויות.
המועצה האירגונית תבחר, ככל הנראה, בשר־הבריאות
לשעבר ויקטור שם־טוב לתפקיד המזכיר
המדיני של מפ״ם.

מליץ היה ממונה עד כה על בחירת הדגמים
שיוצגו בתצוגות אלה ועל ביום התצוגות, אולם
בשבוע האופנה האחרון שנערך בחודש שעבר
התקבלו נגדו במרכז האופנה תלונות מצד יצרנים
ועיתונאים.

דו״ח מבקר המדינה על מימצאי הבדיקה של
מישרדו במועצה המקומית ברמת־השרון, שהכיל
ביקורת חריפה על ראש־המועצה פסח בלקין,
אינו בבחינת סוף פסוק. במקביל לחקירת מבקר־המדינה
נפתחה גם חקירה מישטרתית בפרשיות
שונות הקשורות עם עבודת המועצה וראשיה,
וחקירה זו טרם הגיעה לסיומה.
כישלון ניסיון ההדחה של פסח בלקין, שנעשה
.בשבוע שעבר, עדיין אינו מבטיח את המשך
כהונתו עד לסיום הקדנציה הנוכחית.

המישטרה עושה מאמצים לסיים את
חקירותיה כרמת־השדון עוד לפני מועד
הכחירות המוניציפאליות, כדי שהבחירות
המקומיות שם ייערכו אחרי שיהיה ברור
אם יש או אין יסוד לתלונות שעל פיהן
החלה החקירה.

הגיליון הבא
של ״העולם הזה״ יופיע, ביגלל
שמחת-תורה, באיחור של 24 שעות.
הוא ייצא לאור ביום הרביעי, כ״ג
בתשרי 5 ,באוקטובר, ויהיה מצוי
למכירה ברחובות תל-אביב בשעות
הערב של יום רביעי ואילו בשאר
חלקי הארץ למחרת, יום חמישי,
ה 6-באוקטובר.

תצוגת־אופנה של ביגדי־ילדים שעמדה להיערך
במיסגרת שבוע האופנה בוטלה אחרי שכמה ילדים
התעלפו, והוריהם האשימו כי מליץ מנע מהם שתיה
בחום הכבד ששרר במלון השרון.
על אלה נוספה תקרית בין מליץ לביו עיתונאית־אופנה
בכירה, כשמליץ רץ אחריה במיסדרונות

י ה לו ם ינן ר
3מיפרץ אי ל ת

מאות צוללנים יצללו כחודש נובמבר
הקרוב כמיפרץ אילת כמטרה לשלות
ממעמקיו יהלום כשווי של 25 אלף
ל״י. הצוללן שיצליח למצוא את
היהלום יזכה בו בפרס. המיכצע יערך
כמיסגרת מסע הפירסום לסרט
״התהום״ שמפיצה חכרת ״סרטי
מטלוך בארץ. סיפור הסרט נכתב
כידי פיטר כנצ׳לי, הסופר שכתב את
״מלתעות״ והוא עוסק כצוללנים ה מנסים
לגלות אוצר באונייה טבועה.
כפרט, שצולם כולו מתחת למים, מו•
־ פיעה שורת כוכבים בינלאומיים ובראשם
רוכרט שאו, כוכב ״מלתעות״.
צוללנים מכל רחבי הארץ יוזמנו
להשתתף כמיבצע שייערך תחת פי־י
קוח רפואי ובליווי תא־צלילה. על־פי
:ההערכה ינסו כ 250-צוללנים לגלות
את היהלום שיוטל לים כיטטח סגור.
מלון השרון וכינה אותה בכינויי־גנאי מעליבים.
בעיקבות תלונות אלה עומדת מנהלת מרכז האופנה
במכון־הייצוא, יעל מטלון, להודיע למליץ כי לא
יוכל עוד לביים את תצוגות המרכז. במיכתב־התנצלות
ששיגרה יעל מטלון לעיתונאית שמליץ
העליבה כתבה :״אני מסתייגת בכל לשון של
הסתייגות מהתנהגותו של מליץ ומאופן דיבורו,
והבהרתי לו זאת באורח חד־משמעי.״

מ ח סו רבכר טי ס ״

׳ שלאל -

חניה בחל ־ אביב

מ כ שי רלשבירת

בעלי מכוניות פרטיות בתל־אביב התלוננו בחודש
החגים כי הם מתקשים ברכישת כרטיסי־חנייה
לצורכי חנייה בעיר. סניפי בנקים רבים שעסקו בעבר
במכירת כרטיסי־החנייה הפסיקו את מכירתם,
ואילו בקיוסקים המוכרים כרטיסים אלה נוצר
מחסור בכרטיסים, במייוחד של אלה המיועדים
לחצי שעת חנייה.

החרםעל דר אי ם
אנשי־העסקים הדרוסלאפריקאיים רואים
כקשר הישראלי סיכוי היסטורי לארצם
לחדור אל השוק האירופי המשותף,
המחרים אותה.
הם מקווים לנצל את מעמדה של ישראל, כמדינה
הקשורה עם השוק, כדי לשווק סחורות שיגיעו מנמל
דרבאן לאילת ושייוצאו לאירופה אחרי עיבוד בארץ.
בשלב השני מקווים אנשי־העסקים האלה לחדור
בדרך זו גם לשוק האמריקאי.
מסעו של שר־האוצר, שימחה ארליך, נועד, בין
השאר, לפתה אפשרויות אלה.

כד־ככד הגבירה עיריית תל־אכיב,
באמצעות פקחיה, את רישום הדו״חות
על חנייה ללא כרטיסים, וזאת כשל לחצה
של הכרת ״טלפרק״ ,שהיא בעלת
הפאטנט העולמי של כרטיסים אלה
ועוסקת בייצורם ובהפצתם כישראל תמורת
אחוז קבוע מההכנסה ממכירות אלה.
המחסור שנוצר מוסבר בהפצה בלתי־סדירה של
כרטיסי־החנייה, כתוצאה מהחגים.

העולם הזה 2091

כמו בשבועות האחרונים,
הבעיות המרכזיות
שלד חן: חוטר-כסף
ושיעמום. במישור הפיננסי.
איו רגיעה. מוטב
שתתחיל לחשוב על
חריגה קיצונית מעיסוקן
— או אי-עי-
סוקיך — הרגילים.
21במרס -
20באפ רי ל
אם לא תשנה את המצב,
אתה עשוי להיתקע
לצמיתות. במישור הרומנטי, גת
טלה, אין עוד טעם לרומנים הקצרים.

המצב נזעורפל ביותר;
אל תמשיך לגשש באפלה
— אלא דרוש
הסברים, ותבע ביצוע
החלטות שיעזרו לך
ולסובבים אותך לצאת
סן הסבך. אם אתה
ממונה על אחרים —
נ אפריל -
מוטב שהשבוע תהיה
:ב ט אי
פחות קשוח, ויותר
נש, גם צעד מסוג זה
יגרום לתזוזה מועילה לעניינך. בת שזר —
הזנחת לאחרונה את נושא הופעתך. את
ודאי אינך יודעת, שהופעתך היא כרטיס־הביקור
שלך. אס את יפה — נצלי זאת !

שווו

לא. הדרך הנכונה אינה
להגיד את הכל בפרצוף.
אף לא למקו-
רבות אליך ביותר.
עם חברות את חייבת
לנהוג דיפלומטיה. על״
אף שזה שנוא על בני-
תאומים, שינאת־מוות.
גם עם זרים: בייחוד
21ב מ אי ־
20 ביוני והמספקים הבוסים
עבודות חייבים להבין
לרוחך, ולעדנת־חושיין — את צריכה
להבינם. בת תאומים — עיסקי בספורט.

שב בשקט, בייחוד ביום א׳ זה לא כדאי
להסתבך בגלל רצונך הטבעי לבלוט. גם
הפירסומים האחרונים *,
לא עשו לך דווקא טובה.
מוטב שתתרכז בענייני
הלב ובענייני־כספך.
במישור היצירה
— אתה ממשיך
לחוש בבצורת מסויי־מת,
אך השינוי תלוי
בך. אס את. רוצה בהיז
2בספטמבר ־
22ב או ק טו ב ר
שגים, דחי זאת לכשתר־אי
מצב בן־זוגך. בן
מאזניים — כדאי לו להמר השבוע.

יהיה עליך לרסן יצר
מסויים על מנת ל הגיב
כראוי על מילים
או מעשים של אח רים.
אל תידבק בחלומות
אבודים —
אתה מבזבז את זמנן
ללא תועלת. יהיה
עליך ליטול אחריות
במצבו של בן־מיש-
פחה קשיש. קצת יותר
גמישות לא תזיק לך, במייוחד כשתצטרך
לעסוק ביותר מפעולה אחת ביחד.

העבודה בוערת ויש
. די אפילו תוצאות
לעבודתך, מפתיעות אבל ההמולה שאתה
מקים סביבך, מחשידה
אותך שאתה מדב^ יותר
על העבודה מאשר 1111111 מבצע אותה. הדבר הי-
.גזן1ג; 1; 1׳ -
חידי שבולם ומרסן
2׳ .נ סד י;נג׳
אותך היא בעצם שו־תפתך
המצביעה בפני
כל הזמן על נקודות התורפה שלך. יש הרבה
הגיון בדבריה. בן בתולה — צא לנופש.

השבוע צפוייה לן פעילות קשה מן הרגיל,
וגם בלתי״שיגרתית, ממש כמו בשבוע
שעבר• יהיה עליך
לאסוף את כל כוחותיך,
הפיזיים והנפשיים,
כדי לעמוד במשימות
שיוטל עליך
לבצען. אם תדע להתגבר
על חולשות
קטנות שלן — תצליח.
נסה השבוע לא נוס
עצמך לא לבזבז.

חשדות מכוערים שהשמיעו באוזניו שכניך
הצעירים, אינם מבוססים, ומצוי בהם
גרעין עלוב מאד של
אמת. אך הנזק כבר
נגרם ; עשה מאמץ עליון
לתקנו, בטרם המצב
יהיה אבוד לחלוטין.
זה ילמד אותך
להבא לקח, שלא להאמין
לכל בדותה המושמעת
באוזניך, ולטרוח
לאמתם, בטרם תגיב.
בת קשת האדם המדבר
הרבה אינו מתאים לך כלל, עזבי אותו.

הבעייה העומדת במרכז
השבוע, בן סרטן, היא
בריאותך. כל אשר תעשה
לשיפורה — מצויין.
כל אשר תעשה העלול
לפגוע בה — מסוכן מן
הרגיל. גש לרופא, לבדיקה
שיגרתית, ואל
תזניח את פוליסת־הביטוח
בגלל הצלחתך
העיסקית והאמנותית.
נכונו לך הפתעות גם במישור הפיננסי.

יום א׳ פותח פרק חדש במאבק חמיק-
צועי או האישי. אם אתה תדע להסתכל
מסביב לפני שתקפוץ,
לשקול את כל
האפשרויות ולא להי כנס
להתנגשויות עקרות
— יש לך סיכויים
מצויינים להרחיק
לכת. פגישה עם
נערה בהירת־שיער תוביל
אותן לבחירה
מביכה. תצטרך להחליט,
ומהר: אחרת גדולה רומנטית הזדמנות תפסיד
מאד. בת גדי— לבשי צבע בהיר.

איני מכיר הרבה שבועות טובים יותר
למצוא מרגוע בטבע, באנשים חדשים,
ובדברים יפים. זהו
שבוע׳ שצריך להיות
מוקדש חצי־חצי: לעבודה
ולבילוי, בייחוד
להסתכלות, ביקור בתערוכות
וכיוצא בזה.
אס תשקיע את כל הזמן
לאחד משני התחומים
— תינזק. אם תמשיך
לדאוג — תגרום
לזקוקים לך.
נזק

אתה נמצא שוב בנקודה שאתה שונא
— אבל לה אתה זקוק כדי לפעול כמו
בקו-הגנה.
בן־אדם :
תוקפים אותך חזק,
וחזקה שתדע כיצד
לפעול כדי להשיב
מילחמה־שערה או למנוע
את פני הרעה. בת
דגים — חברת קנאית
עלולה לקחת אותו
ממך. אן אם הוא
9ו בפ ברו אר -
20 ננז ר ס
חשוב לך באמת ואת
מעדיפה אותו, הפעילי
את שיכלך ותזכי לברנש מתוק.

זני ט
מכתבים דמוהרטייה נופח סוריה
יורשה לי לתמוה במקצת על השבחים
שהרעיף עורך מדור הקולנוע של עיתוג־בם
על הסרט הסורי מר קידמה (העולם
הזה .)2087 אם חיפש המבקר הנכבד
הוכחה לחופש היצירה בסוריה, הרי בחר
בדוגמה בלתי־מוצלחת.
מתקציר העלילה, כפי שהובא במאמר,
קל מאוד להסיק כי הסרט עוסק למעשה
או בתקופת 1943—1949 או בתקופת
,1961—1963 שבהן שלטו בסוריה מישט-
רים דמוקרטיים. באותם הימים היתה הפוליטיקה
הסורית מפורסמת לשימצה ב-
חוסר־יציבות, בנפילת ממשלות ובבחירות
חדשות כל שני וחמישי, ובהשפעה הגדולה
שרכשו להם פיאודלים איזוריים או
סוחרים עשירים על המדיניות.
אבסורד הוא לחשוב שאירועים כמו
מערכודבחירות, כינון קואליציה לממשלתית
ושיחוד פוליטיקאים, המתוארים ב סרט,
יכלו להתרחש בתקופת המישטר
הצבאי בסוריה הנמשך עד היום. בסרט
לא מצאתי שום רמז על התערבות הצבא
בפוליטיקה, והוא מגנה למעשה את ה-
מישטר הדמוקרטי הרופף בסוריה שלפני
עשור או שנים. זו זכותו, כמובן, אך
חשוד מאד שבכך הוא משרת את האידיאולוגיה
של המפלגה השלטת בסוריה
כיום, הבעת׳ ,הטוענת כי לא חיסלה את
ניצני הדמוקרטיה בסוריה אלא סילקה
מישטר של עשירים מושחתים לטובת
העם.
חוששני שאת מבקר-הקולנוע הנכבד
הכשיל הרצון להוכיח שדווקא בסוריה
יש חופש יצירה ובישראל אין. אם זו
התיזה שלו, יואיל נא להביא דוגמות משכנעות
יותר.
דורון אדני, תל-אביב

המלצה זו עומדת בסתירה מוחלטת להצהרותיו
הרבות של ראש־ד,ממשלה כי
ייאבק בכל כוחו נגד תופעות הפשע והאלימות
המתרבות באחרונה בישראל. אומנם
החנינה ניתנה ערב הימים הנוראים,
אך כנראה נשכח ממר בגין שבימים אלה
תפקידו של הקדוש ברוך הוא לכפר לבני-
אדם על עוונותיהם, וכי לתפקיד זד, עדיין
לא קיבל מר בגין מנדט מהעם.
יעקב טימור, נין־יוו־ק
במאמרו ״השחיתות החדשה״ (העולם
הזה )2089 עושה מר אורי אבנרי שטיפת־מוח
לתאבי נקמה כי ״רבה רעת האדם,
וכל יצר מחשבות ליבו רק רע כל היום.״
אולי לא כדאי להצדיק את המישטר יחד
עם המערכת השיפוטית שלו, ההורס את
המדינה פשוטו כמשמעו( .מודה אני, כי
איני מסוגל להיות אובייקטיבי למישפטים
בישראל, שאין הצדק נר לרגליהם אלא
הגנת הסדר של מדינת השוד של האזרח
החלש) .כדאי לעצור ולנתח דברי חכמים:
״לא עכברא גנב, אלא חורא גנב.״
אינג׳ינר אלכסנדר זרחין, תל-אביב
מייד עם היוודע דבר שיחרורו של יהושע
בן־ציון ראיתי חובה לעצמי שלא לש-
תוק ושלא לעבור על העניין לסדר היום.
נראה לי שמחובתו של כל אזרח, שגורל
המדינה יקר לו ושלמילים כמו ״צדק״,
״מולדת״ ,״כבוד האדם״ ו״דמוקרטיה״ יש

בדידות מזהירה
משה דיין כשר־הביטחון הצליח לנפץ
את אגדת היותנו בלתי־מנוצחים, במיל-
חמת יום־הכיפורים. משה דיין כשר־החוץ,
מנפץ את האגדה כאילו תתייצב ארצות-
הברית לעד מאחרי ישראל וזאת באמצעות
חוזר-,ד,שלום המגוחך שלו ושל מר
בגין, שאותו הביא לאמריקה.
דיין ובגין הצליחו להביא את ישראל
בזמן הקצר ביותר למצב של הבדידות
המזהירה ביותר שבה היתד, אומה כלשהי
נתונה אי-פעם. תודות לכאריזמה בת
שלוש העיניים של מנחם ומשה, תוכל
ישראל להכריז כמו גרטה גארבו בשעתה:
סוף־סוף — לבד!״.
יוסף שריק, תל-אביב

סוד השיטה
האם לא חשבתם על אפשרות נוספת,
מדוע חזר משה דיין במפתיע לארץ 1אולי
הוא שלח את אשתו לארצות־הברית לפניו,
ושב לארץ כדי לפגוש מישהי, ללא ידיעת
אשתו ז
א. הדר, רמת־גן

הסכנה חלסה
שר-המישפטים מנחם בגין מתבקש להמליץ
בפני נשיא המדינה להקל אח עונשו
של ראש־הממשלה, מנחם בגין, עקב
מחלת־לב קשה וגיל מתקדם, ולפסוק לו
ארבעה חודשים בלבד במקום ארבע שנים,
מטעמים הומאניטאריים ומתוך מניעים
טהורים, כמובן.
דידי וסם, ומת־השרון
פניה דחופה אל הראש של הממשלה:
בבדיקה רפואית שנערכה לי זה לא כבר,
התברר לי ש 57-מיליון דולאר יעלו את
תוחלת החיים שלי במידה סבירה.
א. גנור, נזה־ מגן
החלטתו הנועזת של ראש־הממשלה,
שר־המישפטים, שר־הרווחה, התחבורה ו־התיקשורת
להמליץ בפני נשיא המדינה
לשחרר ממאסר את אסיר ציון יהושע
בן־ציון, אחד מבניה של התנועה למען
ארץ־ישראל השלמה, מפלה בצורה חמורה
את שאר בני־ציון היושבים בבתי-כלא
בישראל בשל מעשים דומים, ואשר לא
ראו את הנולד מבעוד מועד ולא נימנו
עם הרבדים הפוליטיים המרכיבים את
הממשלה כיום.

משמעות בעיניו, לעשות כמיטב יכולתו
להוקיע ולעורר את הרוב הדומם מתרדמתו.
מדיניות־החוץ
של מר בגין אולי זקפה
קומתו של כל אזרח ישראלי גאה, אבל
במדינה יש גם מדיניות־פנים שהיא לא
פחות חשובה, ובמדיניות הפנים נכשל מר
בגין לכל אורך הדרך מהיום הראשון
לשילטונו. יש להוקיע את מעשיו ואת
זילזול האיש הנבחר בבוחריו.
אליעזר פישלר, קרית־שפוינצק, חיפה אמרו על מר בגין, שאחת הסכנות שבו
היא יושרו המוחלט. אני סבור שסכנה זו
חלפה.
חיים טזרחי, תל-אביב
נודע לנו פזל כי אידי אמין דדה עומד
לשלוח את תילבושת הפילמדרשאל שלו,
על כל המדליות וסמל הצנחנים הישראלי
לירושלים, לשימוש חד-פעמי על-ידי מי
שיקבל את פני צעדת הלוחמים. אין זו
פעולה פוליטית, אלא מחווה הומאנית. אם
התילבושת מעט גדולה, הרי האיש שילבש
אותה יודע כיצד להתנפח לממדים שונים.
עמרם גרנות, בוסטון, ארה״ב
ה עו ל ס הז ה 2091

25096 זאת לא
סטטיסטי!7ה יבשה!

4,8.77

על המש מג

כשמדובר באבדן חיי אדם תהיה זו
אכזריות לקרוא לזה ס ט טי ס טי ק ה יבשה
ותהיה זו איוולת להתעלם מן הנתונים.
עובדה: כשאתה נוסע באגד
סיכוייך להגיע בשלום גדולים
מאשר בכל רכב אחר על הכביש.

^ מסעדת ציון
בכר
ה ת ׳171

רח׳ פדויים 18ת״א, טל 58714 ,57323 .

המסעדה הפופולרית והמובחרת ביותר בישראל
זכתה 6שנים ברציפות בתואר
בית העסק הנבחר והקניה הטובה
מברכת את לקוחותיה ועובדיה המסורים

בגמר חתימה טובה

בזודן ד־ האלקטרוניקה

תל־אביב
ככר המדינה

0לפ 2572 2 9:|1־ 03

למרות שאנו ב כי כ ר המדינה,
אצלנו המחירים הזולים בעיר!!
תבוא ותווכח!

שנה טובה עם
רובקס העו ל ם הזה 2091

מכתבים

אל תסתפק
ב״סתם ק ס| ן|
דרוש קסטרז<
(היא אינה עו?

גילויים סנסציוניים
אני מתייחס לידיעה שהופיעו, ב״דף
תשקיף״ (העולם הזה )2083 פה סופר כי:
בלישכת ראש־הממשלה מדברים אידיש״בעיקר על־מבת שהיועץ המדיני אלי מיז־רחי,
לא יבין. ברצוני לספק לכם עוד מספר
גילויים סנסציזניים בתה זו (וזאת ללא
תשלום):
0כי.ג׳י ז״ל גהג לדבר לעיתים אנגלית
עם פולה, כדי למנוע שאחרים יבינו
׳סודות שפת שקספיר.
י 9לוי אשכול ז״ל נהג לשרבב בדיוני
ממשלתו פנינים באידיש על־מנת
שהשרים הספרדים לא יבינו•
9גולדה הרבתה לדבר עם דיניץ
עיברית בסיסית לפי הסיסמה -זר לא
יבין זאת.״
9אבא אבן דיבר במשרד־החיוץ ומחיצה
לו עברית ואנגלית, על־מנת שאיש
לא יבין במה מדובר.
משה אייזנברג, חדרה

העובדים במיפעלים של הקיבוצים הוא
יחס של תעשיינים, ואפילו יותר גרוע.
הקיבוצניקים דהיום מביטים מגבוה על
הפועלים העובדים בקיבוצים, ומתנהגים
כאריסטוקראטים, בעוד הפועלים מהעיירות
מקבלים יחס של פלביים.
הקיבוצים של היום, ללא הבדלי זרמים,
לא רוצים להתערבב חלילה עם עמך מהעיירות,
ומונעים זאת על־ידי אי־שיתוף
במיסגרות־לימודים זהות. צעיר שרוצה
היום להצטרף לקיבוץ אינו צריך הרבה
אידיאולוגיה, כי האידיאולוגיה היחידה היום
בקיבוץ היא לחיות טוב ולשלם פחות
מיסים — הוא צריך להיות בריא בגופו
ולעבוד.
לעומת זאת הוא צריך לעמר טסט
גרפולוגי. כדי להתקבל לקיבוץ צריך
היום לקבל את האו״קיי של גרפולוג.
עצוב, אבל אמת. לא אידיאולוגיה, אלא
גרפולוגיה.
יורס כר־מנחם, הרצליה

האלו6 ,רעג?{1
יש תיקווה ;

היום יותר מתמיד, אינך יכול להרשות לעצמך לקנות
קסטות זיולות וגרועות רק בעלות שם ״מפוצץ״,

סיפורכם על תמרות השתיה שנערכה בין
ח״כ דב שילנסקי לבין העיתונאי אהרון
בכר (העולם הזה ,)2090 הפיח בליבי תיקווה
חדשה, אחרי שכבר כמעט התייאשתי מעתיד
היחסים בין השמאל והימין במדינה.
אולי זה הפיתיון: להשקות את כל חברי
הכנסת במשקאות חריפים לפני שהם
נכנסים לדיונים באולם המליאה, ואז ית־

קנה קסטות׳אגפא-גברט* להקלטה והאזנה מושלמת ברמה מקצועית.
צמידות חלקיקי תחמוצת הב חל מסודרים במבנה מיוחד (בלעדי
לאגפא-גברט) 10 וזז3חץ>ם רי 119־י 0 8ק ! 3המאפשרים נאמנות מוחלטת
לצלילים,מ־ 6ו עד 20.000 הרץ. קופסאות מתברגות, בשלושה צבעים,
צהוב, כתום, סגול, למיון והפעלה קלה ומהירה.

דרוש אותן בחנויות הסטריאו,
החשמל והתקליטים,
ברשתות השקם
בכל בו שלום
ובמשביר לצרכן.

* למערכות סטריאו לרשותך קסטות
.וחנז,ו6001־ז,5 *6וח0־0-0 *11־1־1<:, 03131,?61 וזז3חע?6170 0

כמהפע מי ם
נ סי תלהסטר

מהם-

ולא הצלחת? ?

ח״כ שילנסקי
לשתות לפני שמתווכחים

אנחנו נח7זל את הז׳ו7ף ם!
נסי פעם אחת את הדרך המודרנית והבטוחה
להשמדת הדוקים
לאחר חיטוי שלנו(שעורף כ־ג/י שעה) את מקבלת
תעודת אחריות לשנה. לא יהיו יותר דוקים בביתר נ
ר״ג, טודיעיו ,18 טל6 .־5־ • 790114 אילת: טל 3012 ,־059
היתר מש׳ הבריאות .21 :רש׳ עפק .481/75

ל י ^1 1 11
רובקס המתנה לחגים

6^ 111 /מ? ^ 5
מורלה המפטיב מטעוצכים כיצירת אומנות

ברר להם שחילוקי הדיעות ביניהם אינם
כה נוראים כפי שהם נראים. לדעתי זה
עשוי גם לשפר את רמת הנאומים בכנסת.
אשר לובטקין, גבעתיים

מוטיב בסיפרות הריהו חוט המקשר
לאורך הסיפור, וזהו המוטיב של קובי
ניב שאליו התייחס הקורא חיים שיבי
(העולם תזה .)2085 ובכן, מר שיבי הנכבד,
עיניו הרואות שהפרענקים כיום מהווים
את הדוב במדינה, אך לרוע המזל עיניך
הרואות אינן רואות את מצב המוטיבים
לאשורו.
בסיפור מדינת ישראל והיושבים בה
מהווים הפרענקים את המטיב המרכזי,
הם הרוב.
יושב לו אדם בירושלים, שמדי פעם
מגיח גם למילואים, ומוצא את עצמו מוקף
באמת במוטיבים המרכזיים שבה׳ ומה גם
שעיתונאי הוא ובעל טור סטירי. דריהו
מרגיש שמחובתו היא לדווח על האמת
העובדתית שרואות עיניו, בדרכו הזא,
וכמוהו כמובן גם העיתון שבו הוא כותב,
אשר מציג את השדכנית המודה שקיבלה
דבר אהד טוב בחיים, שם אשכנזי —
״הללויה״.
הרשה לי לומר לך, מוטיב נכבד (אינני
יודע לאיזה זרם של מוטיבים אתר, משתייר)
;שכמי שמשתייך למוטיב הפרענקים,
הנני גאה מאד במוטיבי ומעריך אותו
עד לפאז״מאד.
ואם עיניך שאינן רואות את האמת
מבעד לשורות האובייקטיביות (וקובי ניב
הוא לדעתי אובייקטיבי) ומטעות אותך
לביית הסובייקטיביות, והנך מרגיש עצמך
דפוק, מתחזה ושונא ערבים.
את האמת קשה תמיד לקבל, כי היא
אמית. אז אולי כדאי •להחליף מוטיב, או
את העיניים. ני לא מוטיב זה הוא מה
שיוציא אותנו מהבוץ.
אמץ שור, נתניה

מאיפה הכוח;
האם שמתם לב ששר־האוצר שמחה אדליד
נעדר כבר קרוב לחודש מהארץ, ובכל
זאת ממשיכים כל ענייני האוצר והמשק
להתנהל כרגיל ן
בהחלט מגיעה לשר חופשה של חודש,

גרם ולוגיח במקום אידיאולוגיה
חשוב שהציפור יידע: לא נכון שפעילותם
של הקיפוצים היא שהביאה לניצחון
המערך בהסתדרות בבחירות האחרונות.
קיבוצניקים שהתמלאו בשומן אינם יכולים
להוות דוגמה לפועלים. אני ורבים מחברי
נתנו את קולותינו לליכוד או לד״ש לכנסת,
ורצינו שבהסתדרדת לא ישלטו אלה ששולטים
בכנסת, פשוט ככה, כדי שלא בכל
מקום ישלטו אנשי הקואליציה ליכוד־דתיים.
לא עשינו זאת בי ככה רצו או
אירגנו אנשי הקיבוצים, עשינו זאת כי
כך רצינו אנו. אין אנו מאמינים לא
לליכוד ולא למערך, אבל בחרנו ברע
במיעוטו: הממשלה של הליכוד — אז
ההסתדרות של המערך. כך עשו ת ב היהודים,
וטוב שעשו כך.
כדאי שיידעו כולם שהקיבוצים של היום
רחוקים מלהוות דוגמה לעם. אין זה סוד
שהיחס של הקיבוצים לפועלים השכירים

אחרי שני חודשי כהונה בממשלה. כשיחזור
ארליך הביתה, אחרי שיאסוף כוח באמריקה,
יהיה לו ודאי הכוח להחליט
ה עו ל ם הז ה 2091

מכתבים

שנה סוכה לכל בית ישראל מבית״וולה

שוב על ביטול שארית הסובסידיות לאלה
שאינם יכולים להרשות לעצמם להתאוורר
בחו״ל.
שולמית ינץ, רמלה

דמות תלתרממרית
קובלת בתודה את המאמר בהעולס הזה
שבו מוסר אודותי. לומדות ההסתייגוידת
ושרדו לי בתחילה, הרי פרט לאי־אלו אי־הבנות
בסרטים אושיים משקף המאמר,
לעניות דעתי, תמונה היה !בעלת שלושה
!ממדים !ולא ,׳כפי שפחדתי! ,מאסר שיטתי
עם אי׳שיות דורממדית כפי שהיא ׳נראית
בתמונות. יישר ׳כוחכם.
אריח זיינפלד, גבעתיים
• סיפוח של עווך־הדין אריזז זייו־פלד,
רס״ן מילואים בחיל־ההנדסה, שנפצע
קשה בעת שעלה טל מוקש ואיבד
את שתי רגליו את שמיעתו, את ראייתו
ואס כפות־רגליו ולמרות זאת הצליח לסיים
תואר ׳שני במישפטיס, פורסם בסדור
במדינה (העולם הזה .)2081

ססקוח0ו^-3־ו81116ז)1
00 גן וזז8ו*581$־^61
€5לז6ר< 1עו9 3ח!00 קחז3יג

גבול לאבסורד
מזה כמה שבועות שאינכם מרפים משר-
החקלאות אריק שרון ומבקרים אותו על
שהוא ממשיך להחזיק, יחד עם אשתו
לילי, בחווה החקלאית שלו בדרום. לחשוד
באריק שרון שהוא עלול להחליט במים־
גרת מישרדו החלטות שיגדילו את רווחי
החווה החקלאית שלו, זה יותר ממגוחך.
על פי אותו היגיון, למשל, אסור למנות

השמפו המיוחד ^

*71/בסיס צמחי קומטו
מרוכז, יעיו!חסכוני! \
^ מזין, מחזק ומבריא
את השיער
יע7־ חובב נעות ישואז-1977 ,

דרשו את המרריך החדש דשמוש נכון בתכשירי ־הלוז״ בפרפומריות. בתי מרקחת, חנויות כל-בו ושקי ם
או שלחו גלויה לחברת אינטרקוסמא וולה בע ימ. ת״ ד .1365 ירושלים. ותקבלו את המדריך לביתכם בדאר.

אריק ולילי שרץ
יותר ממגוחך

כשר־ביטחון מי שיש לו בן המשרת ב־צה״ל.
הוא עוד עלול, רחמנא ליצלן,
לנהל את המילחמה בצורה שתאפשר לו
לשמור על חיי בנו. אם הבן משרת בחזית
הדרום, הוא עלול אולי להחליט לתקוף
דווקא את ירדן, כדי לא לסכן את הבן.
יש גבול גם לאבסורד.
עמי גולדשמידט, חיפה

שערי נדחעדן הנעולים

במאמרבם על הסיפרון של הסכסולוג
החובב כץ (העולם הזה )2083 אתם מזכירים
שהוא נקב במיספר תא־דואר, כדי
שהמעוניינים יוכלו לקנות את סיפרו.
אבל מה עשיתם? אלה שלא ראו את
הפיפרון אינם יודעים, איפוא, מהו מיספר
תא הדואר, וזה קצת מזכיר את סיפורי הלם.
אודה לכם אם תנקבו במיספר תאח*,דואר,
כדי שאני ואחרים נוכל להתרשם
ממה שמצפה לנו ׳בגן־העדן של הסכסו־לוג

שלמה אברכנאל, רמת-גן
• הקוד לפתיחת שערי גן־העדן טמון
בתא־דואר 2512 רמת־גן.
העול ם הזה 2091

ר 1בל! ס
;טנה טובה עם רוכקיפ

ש השבוע ^
הגרלת הפיס
סך הפרסים

4.8מיליון ל״ י
׳ פרס ראשון
7 5 0 .0 0 0ל י

ק בי ת מודעות
לכל העיתונים
במחירי המערכת

פירסום אידיאל
אבן גבירול 110 תל־אביב
(פינת אנטוקולסקי)
טלפון 227118 .227117

חניה חופשית
מורלה הטפטים המעוצבים כיצירת אומנות

מכתבים צעיר נצחי
ברשימה ״׳אישיותו:של שר״ (העולם הזה
* )2088 ויין בהעחת־שוליים כאילו אמו של
׳משה דיין מתה בנעוריו. העובדה ׳הזאת
איננה נבונה. בזמן שדיבורה דיין ז״ל נפטרה
היה ׳משה דיין נשוי, אב לילדים,
בערך בגיל .35 בשנת 1933 עבדתי כ־הכשרתיסט
אצל שכן ׳שיל משפחת דיין
בנדלל. כשלא היותה ׳אפשרות במשך במה
שבועות לשכן אותי הזמינה אותי דבורה
דיין זיל לצריפם ולנתי במיטתו ׳שיל משה,
שהיה אז בן 17 ועבד בבניין בתל־אביב.
השתתפתי במסע. ההלוויה של דבורה דיין,
שיצא מבניין תנועת המושבים ברחוב ריינס
בתל־אביב לנהלל. משה דיין היה אז
קצין בדרגה גבוהה ולבש מדים. אבקש
לתקן את מאמרכם הנ״ל.
ד״י יהודה זיק ס, גן השומרון
• לגבי אדם כמו משה דיין, שגם בשנות
השישים לחייו עדיין נחשב צעיר, שנות
השלושים כמוהן בנעורים. יחד עם זאת,
ברור שהיתה זו טעות לציין כי אמו של
דיין ״נפטרה בנעוריו״.

בת הסנדלר
למרות כיל הרצון והכוונות הטובות ליצור
ארץ ישל קובוץ גלויות ולממש את מיזוג
הגלויות במדי׳נודישראל, יש כאלה •שקשה
להם ׳להשתחרר מכל מיני דימויים הקשורים
במיקצועות יאו. בתכונות של פרט זה או
אחר. בגליון ראש־השנה של העולם הזה
פורסמה כתבה על בחירת מלכת ים־סוף.
הכותרת היתה :״יפה כהן, בת הסנדלר
מחיפה, נבחרה בנשף המוני כינסיכת ים־
סוף יואייל־נא מישהו להסביר לי מה
הקשר בין עיסוקו של אבי המלכה, לבין
בחירתה. אילו היה עיסוקיו פקיד־דואר או
סוחר־בדים, האם גם יאז היו מזכירים זאת
בכותרתן האם לעד נחיה במדינה שבה
הסנדלרים, הפועלים והחייטים הם תושבי
ישראל השנייה? גיישה זו אינה ׳תואמת
במיוחד את עיתונכם, היודע בלוחם למען
זכויות הפרט ושיווי׳ון בסל התחומים.
יהודה קונפורטס, חל־אביב

סיפור הצלחה?

בשורה אחת
עם הסיגריות
המפורסמות ביותר בעולם.
סופרקינגסייז)?.
תערובת אמריקאית?.
תוצרת דובק.

בשאר היצרנים שהשתתפו בשבוע האופנה,
לא נותר לנו אלא לחייך באירוניה
למיקרא כתבתה של מיכל אדר על ׳שסוע
האופנה (העולם הזה ,)2088 האמת בכתבה
זו היא ׳שהדוגמניות הנחמדות והיצרנים
העליזים הסתובבו בחום המיסדרונות, ש־
׳מארגנות השבוע השתדלו לבצע הכל על
הצד הטיוב ביותר וש׳הק׳ניינים הנלהבים שחו
בבריכה או טיילו בארץ.
ההסתעחחת הגדולה של יפני משפחה,
קרובים וס׳וכני-מכיירות שהציעו שירותיהם
ליצרנים אומנם יצרה ׳אווירה של האפנינג
אמיתי. אולם את היצרנים שביצעו עיסקות *
׳מוצלחות (:לדעתם) אפשר לספור על אצבעות
ייד אחת (בשבוע השתתפו למעלה מ־80
יצרנים) .ואם יזו הצלחה — יבושם ׳למיכל.

רחל וחיים נועם,

נועמיוז בע״ם, ראשון־לציון

תודה אישית

100ס ^ 0מ 8
1 €(113.1113ג 311011ו1־ 161ו11

אני רוצה להודות באמצעותכם לצוות
האחים והאחיות מ׳בי׳תן 37 בבי׳תעז׳חולים
אסף הרופא, ובמייוחד למנהל בית־החולים
הד״ר ישראל קליין, על הטיפול המסור
והיחס הלבבי שהעניקו לי בעת ׳שהותי שם.
פטר סטפנסקי, תל־אביב

טעות לעולם צודקת
רובק מייצרת כזיגריות איכות למעלה מ־ 40 שנה

,את הקטע הבא מצאתי בעיתון הארץ.

פרסום דיר יעעבסון

לסי ממצאי מחקר שערך ״ניו•
יורק טיימס״ החלוקה הדתית ש?
המצביעים בגיו־יורק היא 1/3יהודים
1/3חתולים והשאר בני דתוה
אחרות.
ישראל פ. כרמי, ראשון־לציט
י• ועל זה ניתן רק להוסיף: הכומר
אמר ״מיאו !״

ה עו ל ם הז ה 2091

האם יפר שו ארבע ת המוסקטרים המזוקנים בוהקזאליציה?

לינורח הבשד

*}נחם בגין עצמו בישר זאת לאנשיו
שיו: הממשלה הנוכחית עלולה ליפול
ביגלל הוק־השבות.
בהרכבה הנוכחי, תלוייה הממשלה בתמיכתם
של ארבעת חברי־הכנסת של אגו-
דת־ישראל. ארבעה אלה הם סוחרים ממולחים.
אך בעניינים עקרוניים, הם כפופים
לחלוטין למועצת גדולי־התורה, שחבריה
אינם מתעניינים במיסחר מיפלגתי.
המועצה הסכימה לתמוך בממשלת־בגין
תמורת ליטרת־בשר תיקון חוק־השבות.

אם יתברר כי אין ראש־הממ־שלה
יכול לעמוד!בהבטחתו להשיג
תיקון זה, אין יטמץ של ספק בכך
שמועצת גדולי־־התורה תצווה על
ארבעת המוסקטרים הפרלמנטריים
שלה לפרוש מן הקואליציה.
אם לא יעלה אז בידי הליכוד לקנות,
לשחד, לרכוש או לשכור שלושה חברי-
כנסת אחרים, משורות המערך או ד״ש,
תיפול הממשלה.

הדבר יגדיל את השיא הארצי
(ואודי העולמי) שבו מחזיק חדרך
השבות זה מכבר. מבין בל הוקי
ישראל, הוא האלוה הכלתי־מעור*
ער כהפלת-ממשלות ובגרימת משברים
ממשלתיים.

חוק־האזרחות וחוק מירשם־התושבים.
פעם הוצאו הנחיות שהסעירו את הדתיים.
הם נתקבלו מפני שנציג הממד
לגה הדתית, משה שפירא, נימנם בעת
הדיון, או לא הבין על מה מדובר. הסערה
נמשכה כמה שנים. נערך מישאל אצל
חכמי־התורה. הוצאו הנחיות חדשות, על
פי רוח הדתיים. במישפטו המפורסם של
רב־סרן בנימין שליט, שאשתו הסקוטית
סירבה להתגייר, פסל בית־המישפט את
ההנחיות. נוצר משבר חדש.
בעיקבות משבר זה נוצר הנוסח הנוכחי
של חוק-השבות. הוא נתקבל במארס
,1970 אחרי ויכוח ממושך וסוער מאד.
במהלך הוויכוח הגשתי הצעת אי־אמון
בממשלה, סולקתי בכוח מאולם מליאת-
הכנסת, מנחם פרוש זרק סידור*תפילה
רפורמי על הארץ וירק אליו, ונאמרו דב רים
בוטים.

פעיף־המפתח שד החוק המתוקן
הוא הטעיה 4כ׳; ,האומר :״לעניין
חוק זה, ,יהודי׳ — מי שנולד לאם

כה״ הכרה בגיור רפורמי וקונסרבטיבי,
בעוד שהנוסח הנוכחי מחייב הכרה כזאת.

הדבר מוכיח שגדולי״התורה
מכינים אמנם בהלכה — אך אינם
מכינים. דבר כחוק.
האם הנוסח הנוכחי מחייב הכרה בגיור
רפורמי או קונסרבטיבי? נכון, חיים צדוק
הבטיח זאת בדיון בכנסת. אך הבטחה
כזאת — אין לה שום ערך מישפטי. לגבי
השופט, לא חשוב כלל מה נאמר בכנסת
בעת הדיון על הצעת־חוק. קובע רק נוסח
החוק עצמו.

יתכן שאם תתקבל דרישת
גדולי־התורה, והמידה ״כהלכה״
תתווסף דחוק, ל א ישיגו בכך את
מבוקשם.

גר רפורמי יוכל לגשת לבית-המישפט-
הגבוה־לצדק ולטעון שיש להכיר בגיור
שלו, מאחר שגם הגיור הרפורמי נעשה
כהלכה. אם ישוכנעו השופטים כי אכן
הגיור הרפורמי תואם את ההלכה, יצוו
על הממשלה להכיר בו.

ך• ל המשברים האלה, בעבר ובע-
^ תיד, יש להם תכונה משותפת אחת :
הם גובלים בגיחוך. מבחינה מעשית, הם
בחזקת ״רוב מהומה על לא מאומה.״

וזה מתחיל מן ההתחלה.

חוק־השבות המקורי נחקק ב־,1950
שנתיים בילבד אחרי הקמת המדינה. הוא
מבטיח לכל ״יהודי״ את האפשרות לבוא
ארצה, בזכות ולא בחסד.
כאשר התכונן דויד בן־גוריון לחוקק
חוק זה, שאל לדעת היועץ המישפטי ל ממשלה,
יעקוב שימשון שפירא.

אולי מותר באן לגלות לראשונה
״סקופ״ היסטורי: יש״ש החכם
יעץ לו לוותר עד הרעיון. הוא קבע
כי חוק־השסות מייותר לחלוטין.

כל עוד תומך הרוב במדינה בעיקרון
שיש להניח לכל יהודי לבוא לארץ, אין
כל צורך בחוק המאשר זאת. מדיניות-
י ההגירה נתונה, בכל מדינה, בידי הממשלה.
ממשלת־ישראל יכולה להכניס למדינה
כל אדם כראות עיניה, על פי הקריטריונים
שלה.
כיום אין להעלות על הדעת שתקום
בישראל ממשלה שלא תדגול בעלייה חופשית
והמונית של יהודים. אם באורח־פלא
ישתנה מצב זה, והרוב במדינה יתנגד
לעלייה כזאת, הוא יוכל בלי כל קושי
לשנות או לבטל את חוק-השבות. כך או
כך, זהו חוק שתוכנו המעשי — אפס.

כך נתקבלה הגדרה דתית מובהקת.
סעיף זה עבר רק מפני שהדובר הראשי
של המערך, חיים צדוק, הכריז מעל דוכן
הכנסת, ב־ 10 בפברואר ,1970 כי ״מי
שעבר תהליך של גיור בקהילה יהודית
כל-שהיא בעולם, אין בודקין בציציותיו,
והוא נחשב יהודי.״

אילו קיבל בן־גוריון את עצתו של
שפירא, היו נחסמת לממשלות ישראל
צרות בלא-ספור. אולם בן־גוריון העקשן
לא קיבל את העצה. הוא ראה בחקיקת
חוק־השבות אקט סימלי, הפגנתי, התגל מות
הדוקטרינה הציונית של מדינת-
היהודים.

זהו הסטאטוס-קוו, שאותו הבטיח מר
בגין לשנות.

ך • אולטימטום של גדולי-התורה האגו־
1ודאיים מחייב את בגין להוסיף לסעיף
זה את המילה ״כהלכה״ .לאמור :״יהודי
— מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר

אולם, ניבא שפירא, החוק יפתח
תיבת־פאנדורה. מכיוון שהוא
* מבטיח זכויות מייוהדות ד״יהו־דים״
,לא יהיה, מנוס מלהשיב על
שאלוה שאין לה תשובה :״מיהו
יהודי ץ״

היתה דו וליורשיז שהות רבה

להתחרט עד בך כשנים שלאחר
מבן, כאשר הממשלות הזדעזעו,
פעם אחרי פעם, כיגלל החוק הזה.

יהו יהודי? הממשלה הוציאה ד,נ־
׳י חיות כדי להפעיל את שלושת החוקים
הקשורים זה בזה — חוק-השבות,

בך הובטח, באורח חד-משמעי,
כי גיור רפורמי וקונסרבטיבי כ
חו״ל הופך אדם ליהודי על פי
חוק זה.

על חודה שד מילה אחת זאת
תעמוד או תיפול ממשלת בגין —
עם בל ההשלכות ההיסטוריות
שיש בכך כלפי עתיד האומה,
הארץ, ואולי העולם בולו. י
זה מצחיק — אבל זוהי עובדה.

זה מצחיק — מפני שמבחינה
מעשית, אין כזה בל ממש.
לדעת גדולי־התורה, תמנע המילה ״כהל
(כדאי
לשים לב לאבסורד שנוצר במדינה
ביגלל אי־ההפרדה בין הדת והמדינה:
בית־המישפט החילוני, שכמה מחבריו
הם אתיאיסטים גמורים, והעשוי לכלול
מחר שופט נוצרי או מוסלמי, ייקרא
לפסוק מה קובעת ההלכה היהודית).

כמיל,רה זה יצטרך מר

אך תהיה ההכרעה, כסוף, באשר
תהיה — הסכנה ככר מרחפת עד
הממשלה. בל חבריה מודעים לה
היטב. האפשרות, שחוק־זחשבות
יפיל עוד ממשלה כישראל, קיימת
בהחלט.

משלת בגין היא הממשלה הלאו^
) מנית ביותר שקמה אי־פעם במדינת־ישראל.
עצם האפשרות — גם אם היא
רחוקה — שממשלה זו תיפול ביגלל חוק-
השבות נראית כבדיחה — אחת הבדיחות
הפרטיות שבהן משתעשע שר־ההיסטוריה.

בי כוויכוח זה מייצג מנחם בגין
את הקו ה אנ טי -ל או מי ו ה אג־ט
י-ציוני הקיצוני כיותר׳ .
אין זה מיקרה שאגודת־ישראל וקודמיה
לחמו בציונות בשצף־קצף, מאז ימי הרצל
ועד ליום הקמת המדינה. הם הבחינו,
בצדק, שהציונות מגלמת עיקרון לאומי,
הנוגד את העיקרון ההלכתי.
העליתי נקודה זו עוד בעת הוויכוח על
נוסח־החוק הנוכחי בכנסת (כאשר מנחם
בגין היה חבר ממשלת־הליכוד־הלאומי
ותמך בנוסח זה):
״זה מול זה עומדות כאן שתי תפיסות :
גישה תיאוקרטית מול גישה לאומית. גישה
מן המאה שעברה, במיזרח אירופה,
מול גישה של סוף המאה העשרים, במדי-
נת־ישראל הריבונית. גישה אכסקלוסיבית
מול גישה אינקלוסיבית. גישה האומרת
,קשים גרים לישראל כספחת׳ מול גישה
האומרת, כל הרוצה לבוא אלינו — ברוך
הבא !׳.
״הגישה האחת אומרת שאנחנו קהילה
יהודית ותו לא, עוד פזורה אחת מן
הפזורות, ואין הבדל מהותי בין יהודי
כאן לבין יהודי בברוקלין, בין קהילה
כאן ובין קהילה בברוקלין, בבואנוס־איירס,
בפאריס ובכל מקום אחר.
״הגישה השנייה אומרת שברגע שחזרנו
להיות לאום בארץ הזאת, והקמנו את
מדינתנו בארץ הזאת, קרה משהו, חלה
מוטאציה בעם הזה, כל צורות־הקשר בינינו
השתנו במהותן, וכאשר אדם בא
הנה — שום הלכה לא תקבע את הצטרפותו
או אי־הצטרפותו. הוא בא אל הלאום,
והלאום מקבל את פניו

״רבותי, שיבלנו שישה מיליון
יהודים׳ איבדנו שליש מן העם
היהודי 1האם אנחנו נבוא היום
ונדחה מאיתנו בל אותם הרוצים
לבוא אלינו, מפני שאינם כשרים
לפי ההלכה?״

בגין ופרוש: בן־גוריון יצחק !
יהודיה או שנתגייר, והוא אינו כן
דת אחרת.״

לים המתוקות של מנחם בגין, שיקרא
להתכחש להם ״למען עמנו וארצנו״?

בגין,

ך ישתו •טל מנחם בגין נובעת מהש־
^,קפת־עולמו הדתית ומצרכיו המיפלג־תיים־הטאקטיים.

אולם
כאורח פאראדוכפלי, היא
נוגדת לחלוטין את צורכי מדיניותו.

תחת
לחץ גדולי-התורה, לשנות
הנקודה הארכימדית של מדיניות זו היא
את, החוק שוב, ולהוסיף כי רק יהדות אמריקה. ארכימדם ז״ל אמר :״תנו
כארץ ־־־
הרבנים האורתודוכסיים
יק־ לי נקודה איתנה לעמוד עליה, ואני אזיז

כעו אם גיור כלשהו הוא תקף את העולם (במנוף).״ בגין יבל״א אומר:
מבחינת ההלכה.
״תנו לי את יהדות אמריקה כבסים איתן,
ואני אסכל את כל תוכניותיו של ג׳ימי
קארטר.״
יהדות אמריקה מורכבת מארבעה חל ^
שאלה הגדולה היא אם יש בכנסת
1 1התשיעית רוב לביצוע ניתוחים תי־ קים. החלק הראשון, שהכל נוטים להתעלם
ממנו, מורכב מרוב היהודים, שאינם
אוקראטיים כאלה בגוף החוק.
בגין עצמו מפקפק, בנראה, בסי לוקחים חלק בשום פעילות קהילתית
כוייו. אחרת לא היה מעדה אתי ושישראל מעניינת אותם כקליפת־השום.
האפשרות שממשלתו תיפול על שלושת החלקים האחרים, השווים זה לזה
כימעט בגודלם, הם הרפורמי, הקונסרמזכה

בטיבי והאורתודוכסי.
מניין נובע חשש זה?
אם יתמיד בגין בניסיונותיו להוציא את
שותפי הליכוד בקואליציה — המפד״ל
ואגודת־ישראל — בוודאי יצביעו בעד כל הרפורמים והקונסרבטיבים אל מחוץ לחוק
תיקון אורתודוכסי. מסתבר, איפוא, כי ה הישראלי, הוא יסתכן בכך שיישאר, בסופו
של דבר, כשרק חלק אחד — והקטן ביוסכנה
צפוייה מבית. הליברלים, ואולי גם
רסיסי לע״ם, עשויים להצביע נגד התיקו תר — מבין הארבעה יתמוך בו. זה לא
יבחיל אף את העכברים בבית הלבן.
נים, הנוגדים את השקפתם המוצהרת.
כך או כך, חוק־השכות. עלול
ציניקאים מושבעים עלולים לפקפק בכך.
מה ערכם של השקפות־עולם ואידי להרוס את בגין. דויד כן־גוריון
אלים לעומת ההנאות של השילטון והמי -בוודאי צוחק לד אי־שם כשמיים.

11*611

השם: הדס בן אמיר
הגיל 4 :חוד שי ם
מקום הלידה: פילו ,304 במושב האחורי
ב א חד מימי חוד ש אפריל 77׳ חשה הגב• מריח בן אדיר
מירושלים בצירי לידה.
בעלה, מד בו אמיר לא ה סס לרגע. הוא סייע לרעיתו
להתרווח בנוחיות במושב האחורי של הפיג־ו 304
שלו ויצא במהירות לבית החולים הדסה.
אולם הדס הפעוטה היתה מהירה יותר.
צירי הלידה תכפו והלכו ומר בו אמיר
עצר את המכונית וסייע לאשתו להביא
לאויר העולם את הרך הנולד -
על המושב הרך של ה־304
הלידה התנהלה ללא כל תקלות. אחדי הכל,
הדס התינוקת. אשר התרגלה לתשעה חוד שי
נוחות ורכות בבטן אימה הרגישה מיד
־כמו בבית׳ במושב ה א חו רי...

לרופאי בית החולים לא נותר אלא להעביר את הדס
הקטנה לחדר ה תינו קות ו את הא ם המאו שרת
למנוחה ב מ חל ק ת היולדות.
עד כאן העובדות.
באשר ל מ סקנו ת. נוכל רק לציין
כי א ח די ם מביצועיה המפתיעים
של ה־ 304 אינם מופיעים
בהוראות היצדו.
והדס בן אמיר מירושלים
היא הוכחה חיה לכך.

העול ם הזה 2091

ו ה בי ר ה

מצב מי לחמה בין
ה או צ ר לבז
בין שני המישרדים הכלכליים המרכזיים
במשק, האוצר ומיסחר ותעשייה,
שוררת מילחמה של ממש. השרים אינם
מדברים זה עם זה, מחרימים זה את זה.
שר המיטהר והתעשייה יגאל הורגיץ
מגייס לעזרתו את ראשי חרות נגד מיש-
רד האוצר, שבשליטת הליברלים. הורביץ
אינו מהסס לנפח את מנגנון המישרד, מוסיף
עובדים בכמויות — כולם אנשי מיפ-
לגה מובהקים חסרי כישורים לתפקידיהם•
זאת הוא עושה שעה שהוא מכריז

שר־אוצר ארליך
טריקת טלפון
במיספר

במסיבות״עיתונאים על קיצוץ
העובדים במישרדיו.
כן׳ למשל, מינה פונקציונר מיפלגתי,
שכתב ספר על הסיזון, בשם יעקוב

הנ סי עו ת עוד
בגין והבין
נסיעת ראש-הממשלה מנחם בגין ופמלייתו
לאמריקה, לפני כמה שבועות,
עלתה לאוצר המדינה 500 אלף לירות.
הנסיעה הקודמת של ראש הממשלה יצ חק
רביו ופמלייתו לאמריקה עלתה רק
400 אלף לירות. הגידול בהוצאות של
״/״ 25 נובע לא מההתייקרות הטבעית, אלא
מניפוח הפמליה של בגין, המופיע בישראל
כמצניע לכת.
הכיסוי התקציבי לנסיעת בגין בא מהעברה
מסעיף הרזרווה הכללי במישרד-
האוצר לתקציב מישרד ראש״הממשלה.

הצרחה ומסח!
..קיטר
המישלוח הראשון של מכוניות ״קיטן״
(״חתלתול״) האנגליות נחטף כולו׳ כך
מסר היבואן דן ירושלמי. בארץ משווקים
שלושה דגמים שלה: האחד מיסח-
רי, השני סטיישן והשלישי פרטי. המחירים
נעים מ־ 74 עד 83 אלף לירות למכונית,
שעליה נאמר כי היא עושה 24
קילומטר לליטר.
ירושלמי מסר כי ״כור״ החליטה לפתח
מכונית חשמלית על בסיס הקיטן,
וכי כמה חברות להשכרת רכב החליטו
?ירכוש את הקיטן עבור לקוחותיהן.

ותע שיי ה
שביט, כיועץ לסרטים. את ישראל סח-
רוב מינה כיועץ מיוחד לשר. לישכתו,
שנוהלה בעת כהונת השר הקודם על-ידי
אדם אחד, מאוכלסת עתה על״ידי שלושה:
אריה גולדשטיין, שהיה דובר
הליכוד בבחירות, הוא יועצו המדיני של
השר? שמואל בן־טובים מונה עוזר
לשר אחרי שהיה מזכיר סיעת הליכוד
בכנסת ורחל שולביץ, בתו של מי
שהיה ח״כ דב מילמן, מונתה ראש
לישכת השר. מינוי פוליטי נוסף הוא זה
של חיים חכם, מפעילי ע״מ כיועץ ל-
איכלוס הגליל נוסף על סגן השר לענייני
עיירות פיתוח, יצחק פרץ. הורביץ
מנסה עתה למנות את משה עמיר,
מנהל התאחדות המלונאים, כיועץ לתיירות.
בניגוד
מוחלט למינויים פוליטיים אלה
של לא״מתאימים־לתפקידם מקפיד מיש-
רד־האוצר, מצידו, על מינויים לפי כישורים
בילבד, תוך ידיעה שענייני המשק
חשובים מכדי לתיתם בידי עסקנים. לכן
לא היסס שר האוצר, שימחה ארליך,
להעלות ולקדם עובדים באוצר הידועים
בהשתייכותם למערך. דן הלפרין, שה יה
מקורבו של השר הקודם וממונה על
הלוחמה בחרם, מונה עתה סמנכ״ל לעניינים
בינלאומיים. הממונה על משק
ההון, בן־עמי צוקרמן, והחשב הכללי
גיורא גזית, קיבלו מעמד של מנכ״ל
לצרכי אחזקות רכב ונהג, בהוראה אישית
של ארליך. שר״האוצר גם לוחץ על מג-
כ״לו, עמירם סיוון, להישאר בתפקיד
למרות היותו מראשי מיפלגת העבודה
בירושלים.
אגב. אחרי מינויו של הלפרין טילפן
שר־החוץ משה דיין לארליך, ושאלו
מדוע מינה סמנכ״ל לעניינים בינלאומיים
בלא להתייעץ עימו. ארליך השיב כי גם
דיין אינו מתייעץ עימו במינוייו הכלכליים
במישרד־החוץ וטרק את הטלפון.
טלפון אחר של דיין, לשר-הביטחון עזר
וייצמן, בענייו מינויו של דן מרגלית,
הביא לביטול המינוי. מקורביו של ארליך
מציינים כי הוא היחידי בממשלה
המעז להתייצב מול בגין, שלא לדבר על
זילזולו המוחלט בדיין ובאריק שרון.

שי פ מן -
ין״ ר
ס ו כימיה
צבי שיפמן התמנה יושב״ראש מוע-
צת-המנהלים של קבוצת כור-כימיה, המ נוהלת
על-ידי צבי צור שבנו, דן צור,
מנהל את מיפעל ״פלנטקס״ השייך לקבוצה.
עתה לא יהיו עוד יחסי עובד
ומעביד בין האב לבנו.

מנכ״ל קונצרן ״כור״ ,נפתלי בלומג| -
טל, היה באחרונה בביקור״בזק באירופה י
וסיכם עם בעלי המניות של ״סולתם״ את [
פירטי סידרי ניהול החברה. יעקוב לי אור
מהתעשייה הצבאית, שהיה מועמד1
לניהול ״סולתם״ ,ביטל את מינויו מסיבות
אישיות ובעלי המניות החליטו כי
המנהל הנוכחי, משה בלה, ימשיך ן
בתפקידו. בוטלה גם התוכנית לחטיבת־על
המושתתת על ״סולתם״ ,שאותה היה
ליאור צריך לנהל. עתה יישאר המצב כמ־1
קודם, ואורי יוליש ינהל את מפעלי
״וולקן יציקה״ ו״רפאל״ ויהיה כפוף למ| -
נהל קבוצת המתכת שייקה גביש.

הבורסה

,.אליאנס״ מתכננת הנפקה -

ק וב ע ו רכישת ..סונור״
חברת־הצמיגים ״אליאנס״ בודקת אפשרות להנפקת מניות לציבור בישראל.
המניע העיקרי להחלטה הוא הרצון לגייס כסף זול שאינו עולה ריבית ולהקטין
את הוצאות המימון של החברה. בהנהלה המרכזית של ״כור״ קיימת התנגדות
לתוכנית. ההתנגדות מנומקת בטענה כי הגאות בבורסה אינה צריכה להיות סיבה
להנפקה, וכי יש לבדוק אם לחברה צורך בכסף. אולם נראה כי מאחרי ההתנגדות
מסתתרת סיבה אחרת .״כור״ רוכשת כל העת בשקט מניות של ״אליאנס״ כדי להגדיל
את שליטתה בחברה. הגדלת הון החברה תחייב את ״כור״ להשקיע סכומים נוספים
ברכישת מניות נוספות.
בחברת ״ירדן״ קיימת מתיחות מול ניסיון הבנקים ״דיסקונט״ ו״הפועלים״
לרכוש את חברת ״סונול״ ,כאשר ״ירדן״ נמצאת בשלבים הסופיים של המשא-והמתן.
גורמים מישקיים ציינו כי אם ״ירדן״ לא סיכמה סופית את הרכישה, תימכר
״סונול״ לכל המרבה במחיר. אם יקנו הבנקים את ״סונול״ יהיה כאן ניגוד
אינטרסים, שכן הם גם בעלי חברת ״דלק״ ,המתחרה ב״סונול״.
בינתיים עושים שני הבנקים כל שבידם כדי למנוע את אישור תשקיף ״ירדן״
בבורסה. עתה דורשת הנהלת הבורסה, הנמצאת בשליטת הבנקים הגדולים, כי
״ירדן״ תגלה את זהות רוכשי המניות בתשקיף המיוצגים בידי חברות שונות
לנאמנות .״ירדן״ מסרבת לדרישה, שלא היתה כמוה, אולם נראה שלהנהלת הבורסה
לא איכפת שהעניין יימשך עד אין קץ.
הנוקריטות שפיגר ומרום
לפני שש שנים נעצרו האחים הקבלנים
מאיר ושימעון שפיגל על עבירות מס-
הכנסה. שניהם קבלנים ידועים, בעלי
מלון ״באזל״ בתל-אביב ומלון ״סיטי״,
ולפני כמה חודשים קנו את מלון ״טל״
בתל-אביב. שימעון שפיגל עבד ברכוש
הנטוש כקבלן־תיקונים, ונפתחו נגדו כמה
תיקים על איום בנשק. הוא היה קשור
עם רומק גרינברג. מאיר עסק בקבלנות
ועלה לגדולה.
אחרי המעצר התגלה לחוקרים כי בפרשת
מאיר שפיגל מעורבים שמות גדולים.
נגד
שימעון שפיגל הוגש כתב-אישום
בירושלים מזמן, הוא הורשע וסיים את
ריצוי עונשו מזמן. נגד מאיר שפיגל טרם
הוגש כתב אישום, שש שנים אחרי המע-

פרקליט המדינה
וחקירת
עו ב ד בן־עמי
בקשר עם הכתבה תחת כותרת זו
שהופיעה במדור זה בגליון האחרון,
העביר אלי יחיאל גוטמן, יועץ שר־המישפטים
ודובר המשרד, תגובה ריש-
מי ת.

צר. לפגי שלושה שבועות פניתי לפרקליטות
מחוז תל־אביב בשאלה בדבר התיק.
לא ידעו שם על מציאותו של תיק כזה.
פניתי לפרקליט המדינה גבריאל בך,
ואחרי כמה ימים נעניתי כי תוך חודש
יוגש כתב״אישום נגד מאיר שפיגל. מזל
טוב.
תיק אחר, הגסחב בפרקליטות מחוז
תל-אביב, הוא תיקו של מרדכי מרום,
בעל חברת ״מרום״ לציוד משרדי. מרום
נתפס לפני שלוש שנים על הברחות ציוד
לארץ באמצעות קציני חיל״האוויר ששי חד.
קציני חיל-האוויר עמדו לדין, נידונו
לשנה וחצי מאסר, ישבו ושוחררו. פרקליטו
של מרום הוא עורך״הדין שמואל
תמיר, העסוק מאד. וכך נראה התיק
של מרום בבית־המישפט :
ביום 26 במאי 1974 הוגש כתב-אישום
נגד מרום בתיק .596/74
ביום 22 בספטמבר 1974 החליט בית־המישפט,
בהתנגדות התביעה, להפריד בין
מרום לנאשם שני.
ביום 16 באוקטובר 1974 הוגש כתב־אישום
שני נגד מרום בתיק .1119/74
מאז היו בתיק זה שלוש הקראות, ה אחרונה
ב״ 30 בינואר .1975 בהקראה זו
נרשמה כפירה.
מאז לא קרה בתיק דבר. בית״המיש-
פט קבע תיזכורת ב־ 5באוקטובר השנה,
שלוש שנים אחרי ההקראה האחרונה.
פרקליט המדינה, שנשאל מדוע מאפשרת
הפרקליטות לנאשם ולסניגורו להתחמק
מדין על״ידי סחבת וליהנות אולי
מן החנינה הצפויה. השיב כי בכל הפעמים
שבהן ביקש הסניגור דחיה, התנגדה
לכך הפרקליטות אך בית-המישפט
לא קיבל את דעתה.
תיקי שפיגל ומרום מלמדים מה קורה
כאשר המישטרה ומס-ההכנסה מצליחים
להעמיד מישהו לדין. הסחבת בפרקליטות
ובבית־המישפט שמה ללעג ולקלס את
מאמציהן•*.

אחת מהתלונות, לגבי חלק מהתלונות
ניתן היה לקבוע מסקנות סופיות.
וזו ל ש ונ ה :
כך קבעה הוועדה ביחס לתוכן הכתבה
הטענות שהובאו ב״העולם הזה״ של מר לביב שהטעמת בדבר ההנאה
( )2090 מיום 21.9.77 תחת הכותרת
שהפיק מר בן־עמי מעיסקי מקרקעין
״פרקליט המדינה וחקירת עובד בן־עמי״
מתייחסות לעיסקאות שנעשו בשנת 1955
מופרכות מעיקרן. להלן העובדות לובסמוך
לשנה זו, כך שחלה התיישנות
אשורן :
מזמן, וכי העובדות הנטענות הן גם
• בשגת 1974 הוגשו תלונות מסו-
מורכבות ובלתי ברורות ואינן מאפשרות
יימות נגד מר בן-עמי על״ידי ד״ר בר-
ומצדיקות כעת עריכת חקירה.
מנחם שכיהן כראש עיריית נתניה לאחר
גם ביחס לתלונות אחדות שהתייחסו
בן־עמי.
בעיקר לפעולות הקשורות בחברת נ.צ.ב.
• בתאריך 17.11.74 ביקש היועץ — נתניה בע״מ, נאמר בדו״ח הוועדה
המשפטי לממשלה דאז מאיר שמגר שמאחר והתברר שהנושאים האמורים
מפרקליט המדינה גבריאל בך ומהיועץ
נמצאים בבדיקת מבקר המדינה הרי
מומלץ להמתין עד לקבלת דו״ח המבקר
המשפטי של משרד-הפנים (לא המנכ״ל
כפי שכתוב בכתבתכם) מר א. שפט לבדוק לפני שיוחלט אם יש מקום לפעולה
את התלונות האלה ״כדי לעמוד על כך נוספת. דו״ח מבקר המדינה בעניין החברה
הנ״ל פורסם ביולי ,1977 והיועץ
מחם כיווני החקירה המתבקשים בנסיהמישפטי
(הנוכחי) ופרקליט המדינה
בות העניין״.
• לאחר מכן פורסמה כתבה של מר
מעיינים בו עתה.
• אין אמת בטענה כאילו אני אמרלביב
ב״העולם־הזה״ ואז ביקש היועץ
המישפטי שוועדה זו תתייחס בדו״ח
תי למר לביב שוועדת הבירור למעשה
שלה גם לעניין זח.
לא החלה בעבודתה.
• מר בך ומר שפט עיינו בתלונות
• היועץ המישפטי קיבל בשעתו את
ובחומר חרלוואנטי אשר הובא בפניהם
המלצותיהם הנ״ל ישל מר בך ומר שפט
ועל כן הטענות בדבר ״מחדל״ ,״שערו־על
פי הוראתו ואחרי קיום מיספר התריה״
— ״סטירת לחי ליועץ המישפטי
ייעצויות הגישו בתאריך 19.5.75 דו״ח
לממשלה״ — הינן לעז ומשוללות כל
ליועץ המישפטי.
• דו״ח זה כלל המלצות ביחס לכל יסוד.

לאנשים
הנבונים!

777
הברנדי הלאומי שהוא בינלאומי.

מה אומרת עליזה למנח
כאשר ה לבד בביתי
9במיסדרונות הכנסת מספרים
את הבדיחה המפורסמת
על הגנרל שארד דה־גול,
בהסבה ישראלית. הפעם, גיבור
הבדיחה הוא, כמובן, ראש-
הממשלה: מנחם כגין ואש תו
עליזה (״אלה״) נכנסים
לביתם אחרי סעודה חגיגית
ומתמשכת. אומרת עליזה :
״אלוהים, כמה שאני עייפה!״
משיב לה בעלה :״באמת,
אלה, כשאנחנו לבד את יכולה
לקרוא לי מנחם!״
91 ראש־הממשלה לשעבר,
יצחק רכין, ניראה במושב-
הפגרה של הכנסת, ביום השני,
יושב לבד במיזנון. ל-
אחר־מכן ניראה בודד על
ספסלי סיעתו במליאה. מאוחר
יותר הסתובב לבד במיסדרו-
נות־הכנסת. משום־כך זכה בפי
העיתונאים לכינוי :״רבין, האיש
הבודד בכנסת.״
9ח״כ אורה נמיר החליטה
לבטל את השתתפותה
במישילחת הכנסת בטענה כי
המישלחת הגדולה היא ביזבוז.
היא לא הסתפקה בכך, אלא
פנתה גם אל שני חבריה לסיעה,
ח״כ עדי אמוראי
וח״כ גד יעקוכי, שיוותרו
גם הם על הנסיעה. הגיב על
כך אמוראי :״אם את התנדבת
לוותר על הנסיעה, שיבושם

לך, אני ויעקובי יא שייכים
לשורת המתנדבים.״
! 9סימני המהפך נותנים
את אותותיהם גם בחברי-
הכנסת שאינם שייכים למיפלגה
השלטת. רבים מהם החלו לצטט
פסוקים מהתנ״ך. כשנשאל ח״כ
אבא אכן אם ידוע לו מה
אומר עליו ח״כ משה שחד,
השיב :״כתוב בתנ״ך: על
שחל ופתן תדרוך.״

! 9שר־הבריאות אליעזר

׳,-פטל! נשאל אם לדעתו
תהיה מילחמה בשנה החדשה,
ומי יגרום לה. השיב השר:
״רק שני אנשים במדינת ישראל
יכולים לעשות מילחמה,
עמיתי שר־החקלאות א רי ק
שרון והכתב הכלכלי של
הארץ, איתן ליפשיץ.״

1נהגו של שר־הבריאות,
יוסף דואק, הוא חובב מושבע
של מוסיקה ערבית. באחד
הימים נכנם השר למכונית,
בזמן שהנהג הקשיב ללחן
האהוב עליו. הנהג לא סגר
את הרדיו והסביר :״השר
המנוח ישראל ברזילי אהב
נורא לשמוע מוסיקה ערבית.
אז גם אני התרגלתי אליה.״

^ 91 צלם־הטלוויזיה אריח
רוזנפלד מגיע מדי יום רא
שון
ללישכת ראש־הממשלה
כדי לצלם שם את ישיבות-

^ 111־ 11ה ך החליט להיות יוצא־דופן עד הסוף. במקום
11111 לערוך בכורה חגיגית כמקובל לסירטו הצילו
\1׳11
את המציל, ערך הקרנה מיוחדת ביום השישי שעבר אחר־הצהריים
לחברים בילבד. כשהגיע לאולם הקולנוע שבו הוצג הסרט, פגש בו
הכוכב השני של הסרט, גבי עמרני.,ונשא אותו על כפיים באותה
פוזה בה מצולמים השניים בכרזת הפרסומת של הסרט. למטה: אורי
זוהר לוחץ בחמימות את ידו של יהודה עזרא, המכונה ג׳דע, העובד
כאיש־אביזרים בסרטים. ג׳דע, שהיה ידוע באורח״חייו ההיפי, הפך
גם הוא חוזר בתשובה, החל חובש כיפה והולך לבית״הכנסת, וסיפר
לאורי כי השנה, לראשונה מזה שנים רבות, צם ביום*הכיפורים.
מזרחי כרמל $
מיקבי רא׳*זן לציו! זזט־ה יעקב

הממשלה. מתחילת הישיבה ועד
לסיומה יש לרוזנפלד זמן
חופשי. באחרונה הביא עימו
לוח שש־בש, והוא מעביר את
זמנו במישחק עם נהגו של
ראש־הטמשלה.

! 9העיתונאי דניאל בלוד
פגש בסגן־השר יורם ארי־דור
ואמר לו :״תראו לאיזה
מצב הגעתם ! בתחילה דיברתם
על תפקיד של שר־על, ולבסוף
הגעתם לתפקיד של סגן־שר.״

9שד-המסחר־דהתעשיייה ל שעבר,
חיים בר־לב, ידוע
כחובב־סוסים מושבע, שהקים
בארץ את אגודת ירידי הסוס.
חובב מושבע אחר הוא ראש
עיריית רמת־גן, הד״ר ישראל
פלד. השניים אירגנו קבוצת
חובבי־רכיבה, ורכבו במשך 10
ימים מקיבוץ יראון שבגליל
העליון עד לירושלים, כשאת
הלילות הם מבלים בתוך שקי-
שינה באוויר הצח.
! 9עם גל הברכות שהציף
את לישכתו לקראת השנה החדשה,
נזכר מזכ״ל מיפלגת־העבודה
מאיר זרמי כי בשנה
שעברה הגיעה אליו ברכה
לפי הכתובת :״מאיר זרמי,
רחוב הירקון , ,110 תל־אביב.״
הדוור החזיר את הברכה לשולחה,
כשעל המעטפה כתוב:
״לא מוכר — לא ידוע.״ רחוב

הירקון 110 הוא בניין מרכז
מיפלגת־העבודה.
9 :ויוויאן דיניץ, רעייתו
של שגריר ישראל ב־ארצות־הברית
שימחה די־ניץ,
ערכה קניות בחנות
ידועה. היא בחרה בשימלה
מייוחדת־במינה, בסיגנון מיז-
רחי. כאשר נארזה השימלה
אמרה לה הזבנית :״את יודעת,
את אותה שימלה בדיוק בחרה
פאלי ואנס, רעייתו של
שר-החוץ (האמריקאי) סיירוס
ואנס.״ ויוויאן מיהרה להחליף
את השימלה.

91 השדרן אלי ישראלי
היה מנחה פסטיבל-הפוס שהתקיים
ערב ראש־השנה במדינת-
אכזיב. באותו פסטיבל, שכינד
עט הסתיים באסון כאשר ה-
תאורן, בני סולסקי, נדקר
בסכין, נגנב תיק-הצד של אלי
שהכיל 2000 לירות ומיסמכים
אישיים. אלי פנה, במיסגרת
תוכנית־הרדיו שלו בפנייה נרגשת
אל הגנבים, להשיב לו
לפחות את המיסמכים אם לא
את הכסף. הגנבים האזינו
לקריאתו, ותוך שבוע הגיעו
אליו פינקס־הצ׳קים, רישיון־
הנהיגה וכן פינקם קופת־חולים.
הם נשלחו אל ביתו בדואר.
! 9הטלפון האדום של גלי
צה״ל ממשיך בהצלחתו ה-
בלתי־רגילה. עורך ומגיש ה-

אחת שלא האמינה בסיפורים על אורי זוהר עד שראתה את התופעה
במו־עיניה היתה השחקנית ומנהלת התיאטרון לילדים ולנוער אורנה
פורת (בתמונה למעלה משמאל) ,שאמרה לאורי כשהיא אוחזת בציציותיו
:״אז זה אמיתי, כל מה שמספרים עליך ז \״ לעומתה לחצה
אשתו של השחקן שמוליק סגל (באמצע) את ידו של אורי בחמימות.
למטה: אורי משוחח בכובד ראש עם עוד חוזר בתשובה שחיה צלם
קולנוע והעומד לצלם עם אורי את סרט הטלוויזיה על החוזרים
בתשובה בישיבת אור־שמח. אורי לא נשאר להקרנת הסרט, מחשש
של חילול שבת. הוא ניגש אל מרבית ידידיו האמנים, לחץ את ידיהם
וביקש את סליחתם בדיעבד אם אי־פעם בעבר גרם להם רעה כלשהי.

חדשות העיתונאי צכו רימון
קיבל פנייה ממישפחה של
נבה־צה״ל עיוור, שביקשה להחזיר
את כלבתו של העיוור,
שנגנבה. רימון היה נתון בין
הפטיש והסדו. מצד אחד לא
רצה לפרסם ידיעה שאינה
בבחינת חדשה, מצד שני לא
יכול לסרב לפנייה. לבסוף
מצא פשרה, ביקש מהשדרן
רם תדמור שישדר את בקשת
המישפחה בתוכניתו. עד
לסיום התוכנית הודיעה המיש־פחה
לרימון כי הכלבה נמצאה,
1דקות ספורות אחרי
שהתחילה הפגזת־הקטידשזת על
צפת, טילפן האזרח ;בי סבג
לטלפון האדום, והתחנה הצב אית
היתד, הראשונה ששידרה
את הידיעה על ההפגזה.
! רות אלון, אשתו של
שר־החוץ לשעבר ח״כ י;אל
אלון, עבדה עד לאחרונה
כמנהלת בית־ההארחה של קיבוצם,
גינוסר. אולם עובדת
היותה אשת שר־החוץ־לשעבר
גרמה לכך שהפכה אטרקציה.
הדבר נמאס עליה, והיא עזבה
את עבודתה, עברה לעבוד
כמזכירת מיפעל האלקטרוניקה
של המשק, שבו עובד גם
בעלה.
! 8בסוכות עומד להיפתח
שבוע של הדפסים אמנותיים.
שאותו מארגנת עיריית צפת
במלאות 400 שנה לדפוס רד
עיברי בארץ־ישראל. משתתפת-
הכבוד תהיה הציירת אנה
טי בו, שעברה את גיל התשעים,
והמציירת עדיין מדי
יום ביומו.
1לעורו-הדין יואל רי־פד
היו כמה ברכות, שאותן
שיגר לפני יום־הכיפורים: ל־ניבחרת
ישראל בכדורסל, המשתתפת
באליפות אירופה :
חצי גמר חתימה טובה. לזמר
יהורם נאזן ג גמר חתונה
טובה. ליהושע מן־ציון:
גמר חנינה טובה. לחבר שלו,
השחקן דודו טופז: גמר
חתיכה טובה.
! עוד חוכמה משל ריפל :
איך קוראים לחילופי-גברי בממשלה?
בא-שר-טרי.
1העיתונאי, דודו הלוי,
כתב השבועון האמריקאי טיים
בישראל, מחזיק בביתו כלב-
שמירה. באחד הלילות לנו
בני-מישפחתו של הלוי מחוץ
לביתם ולקחו עימם גם את
הכלב. באותו לילה נערכה
פריצה בדירה, ונגנבו מתוכה
סכום־כסף גדול ותכשיטים.
1מנכ״ל הרכבת, מרדכי
צפרירי נשאל השבוע :״נו,
מה נשמע ברכבת?״ והשיב:
״הרכבת היא הדבר היחידי
בארץ שעדיין לא ירד מהפסים.״
1בפגישה
שהתקיימה בין
איגוד־המלונאים לבין שר-
התיירות, המיסחר והתעשייה,
יגאל הורביץ, ביקש המלו-
נאי הירושלמי חיים שיף מן
השר שיבטל את המס על
הוויסקי. התערב העיתונאי יו״
סן! פריאל :״ובאותה הזדמנות
כדאי לבטל גם את המם
על הגבינה הצרפתית המייו־באת.״
הורביץ לא נשאר אדיש
לבקשתו של שיף :״אני מכיר
כמה אנשים טובים שנפלו
בזמן האחרון על הראש.״
הממציא אלכסנדר
זרחין, אבי השיטה ישל הת־פלת-מים
באמצעות הקפאה,
גילה כי המישטר החדש אינו
ישונה כל-כך מן ר״מישטר הישן.
גם ׳בסישטר החדש אי-אפשר

להיפגש עם ראשיהממשלה, יו־המיכתבים
!נענים על־ידי מזכי רות
אדישות. כדי להוכיח ש אפילו
ברוסיה הצארית היתה
קיימת שיטה אחרת, מספר זרחין
על מעשה שהיה ב־ : 1915ה־
׳שילטוט־ת סירסו לתת לו דרכון,
בטענה שעל היהודים לשאת
שמות יהודיים, ואילו אלכסנדר
אינו שם יהודי. זרחין תבע
להיפגש עם ׳שריהמישפטים ,׳והוזמן
לפגישה עימו בפטרוגראד
(לנינגראד) .כשהופיע זרחין,
קיבל את המספר ,67 ונתבקש
להמתין. בשעה הקבועה הופיע
השר, בלוויית שני מזכירים,
באולם־ההמתנה הגדול. המוז מנים
הועמדו בשורה, על פי
המיספרים! ,והשר הקדיש לכל
אחד מהם כמה דקות, כשהוא
מחליט בו במקום בכל עניין
!ומצווה על המזכירים מה לעשות.
כאשר הגיע תורו של
זרחין, אמר לו השר כי אינו
יכול ׳לעזור לו, מפני שחוק
הוא חוק, וליהודי צריך להיות
ישם יהודי. אמר לו זרחין:

71111 נבחר בפעם הראשונה מזה שבע שנים, כזמר השנה על־ידי רשת ג /שבועון
1|#י !י | /הפופ להיטון וגלי״צה״ל. התחנה הצבאית העניקה לו גם את תו־הזהב,
בטכס חגיגי שהתקיים בהיכל התרבות. אלא שצביקה לא התרשם מכל המהומה שהתרחשה סביבו.
חצי שעה לפני עלותו לבמה, הסתגר בחדר ההלבשה. על הדלת שמרו חיילי גלי צה״ל מפני המעריצים.

יהודית וביץ

הזמרת המצויינת נבחרה כתגלית ה שנה.
יהודית גת ה״ 22 לא התרגשה
מהזכייה, ישבה רוב הזמן מאחרי הקלעים עם המלחין מתי כספי,
שנבחר כמלחין השנה. שניהם הודו לקהל במישפטים קצרים.
כשמתי — במקום לשיר — אומר :״תודה, להתראות ושנה טובה.״

גיוזי כץ

זכתה גם היא בתו־הזהב, שבא לציין ולסכם את
שנת הפיזמונים תשל״ז. ג׳וזי הניחה את התו
על עינה, ואמרה :״מעניין איך מרגיש משה דיין עם עין
אחת.״ אחר״כך אמרה שהתו ישמש לילדיה, שם ובן, כמישחק.

כבוד הישר, לפני 2500 שינד,
היה ׳ליהודים סלך בשם אלכסנדר
(הכוונה לאלכסנדר ינאי).
השר הסמיק ׳והודיע שיגיש לסנאט
הצעת־היחילטה לתיקון
העניין. מסכם זרחין: באמצע
מילחמת־העולם עסק הסנאט
בשאלה זיו, וזה מסביר מדוע
התמוטט המישטר הצ׳ארי. אגב,
לזרחין, כיהודי, היה בכלל אסור
לה״ות בפטריוגראד. כששאל אותו
המזכיר בנוכחות השר איך
הגיע לפטרוגראד, בניגוד לחוק,
אמר הישר :״סר זרחין הוא
בחור צעיר, ואל יתלמד אותו
לשקר.״
מעמדה החדש של ד״ש
כמפלגה ׳אופוזיציונית מציק ככל
הנראה למנהיג התנועה, הפרופסור
ייגאל ידין. אחרי שה־
׳תנועה העבידה את מרכזה ל-
׳בניין חדש ׳בירושלים ,׳הודיע

ידין לחבריו :״אין זה מספיק
שהבניין החדש יהיה מרכז העצבים
ישיל התנועה. לאור מצבנו
׳כיום הוא חייב קודם כל
להיות מרכז העצבים החזקים.״
ראש אגף ההסברה של
ד״ש, העתונאי א לי אייל,
סבור כי סוף סוף יש משהו
משותף לד״ש ולאגודת-יישדאיל :
״׳אלה שתי המפלגות היחידות
שמרכזיהן ׳נמצאים בירושלים
הבירה.״
81 תעשיין המטוסים הקשי״!
,יוסף שידלוכסקי
( ,)81 בעל מפעלי מנועי המטוסים
בצרפת ובבית־שמש, אינו
מוטרד לאחרונה מעסקי מפעליו.
מרבית הזמן הוא מבלה
בביתו שבקיסריה ,׳נוסע מדי
בוקר על אופניים לרחוץ בים.
כדי שייקל לו לסחוב את אופניו,
רכשו עבורו אופניים מיוחדים

מהמתכת הקלה טיטאניום שמחירם
כ־ 15 יאלף ל״י. שיד־ליובסקי
גם חזר לאחרונה לחיק
היהדות ומרבה לעסוק בענייני

! 8בפגישה שערכו חברי
משלחת ועד־השלום הישראלי
במוסקבה, עם עורך העתזן הספרותי
הרוסי ליטראטורנאיה
גאזטה, אלכסנדר צ׳קזכם
קי, שהוא ותודי במוצאו, ביקש
צ׳ק׳ובסקי מהמשורר הישראלי
יונה (״יבי״) בן־יהודה ל השאיר
לו שלושה טשיריו ל־פירסום
בעיתונו. יבי בחר בשלושה
שירים עבריים שתורגמו
על ידי מתרגמי היעתון לרוסית
ויפורסמו ׳באחד הג״ליוגות הק רובים
ישלו. צ׳קובסקי הוא האיש
שכתב יאת הספר לניד
גראד במצור, שתורגם בשעתו
לעברית והופיע בהוצאת פועלים.

8בהקלטת תוכנית הרדיו
בידה ומצב-רוח, שנועדה לשידור
לערב ראש-יהשנה, בירך
מנחה התוכנית, יעקב אגמון,
את המאזינים ׳ואת עם ישראל
כולו לרגיל השגה החדשה. בין
השאר ישלח ברכה מייוחדת ל־ממשלת־ישראל
על הרגישות
המיוחדת שגילתה לנקיון־כפיים
וטוהריהמידות, שהתבטאה בשני
אירועים: שיחרורו של הבנקאי

יהושע בן־ציון ממאסר והחזרת
החפתים בשווי של חמש
ל״י שניתנו ׳במתנה על ידי
חברת כלל לשר השיכון גדעון
פ ת. אבל ברכה זו לא שודרה.
עורכת התוכנית, דרורה בן־
אבי, צינזרה אותה.
׳ 8יושבת־ראש איגוד המפרסמים
בישראל, טובה
ישעיה רכשה לא מכבר מכונית
חדשה מדגם אודי, בצבע
אדום לוהט. יומיים אחרי ש קיבלה
את המכונית לידיה,
נעלמה המכונית מפתח ביתה.
טובה הזעיקה את המישטרה
כדי לחפש את האבידה. ואומנם,
המישטרה גילתה הפעם
יעילות למופת. המכונית נמצאה
כעבור זמן קצר. אלא
שטובה לא יכלה להשתמש בה
לטיולים בחגים. המכונית נמצאה
כשהיא הרוסה לגמרי.
; 8לפתיחת מסעדתו החדשה
של דפי שאולי מנדים׳
צ׳ריס הובאו שתי פרות ש שימשו
כאורחות כבוד. אחת
הפרות התמרדה והחלה לרוץ
לאורך שדרות בן־גוריון כש־אנשיו
של שאולי רצים בעקבותיה.
לבסוף נתפסה הפרה,
שהיא אלופת ישראל בתנובת
חלב, ונדחפה בכוח למשאית
שהובילה אותה בחזרה אל
הרפת.

חולדות

ה שקר

פרק א׳ :נביא השקר — השקר
איו לו רגליים

נביא השקר היה מסתובב בארץ על אופניים,
עוצר, עולה על ארגז, ומבשר לעם שהשקר חי.
״אזרחים טובים״ ,היה נביא השקר אומר תמיד
לארבעת האנשים שהתאספו ,״השקר חי. השקר לא
מת. כל עוד בלבב פעימה — השקר חי כנפש
הומיה. כל עוד נשמה ׳באף ׳אדם — השקר חי וקיים.
האדם חי ׳והולך, ואחר־כך הולר לעולמו. אבל השקר
לא. השקר יחי לנצח. פי השקר אין לו רגליים.
השקר עף. השקר הוא מעוף, מעוף לבניית תאומה.
יחי השקר!״
כשהיה נביא השקר יורד מהארגז היו ארבעת
האנשים מגיבים. אחד היה צועק בכעס ״לך לעבוד,
תרח זקן!״ .שני היה מגחך ״בכמה אתה מוכר את
הארגז?״ .שלישי, הצעיר בחבורה, היה בדרך־כלל
מתריס ״השקר מת, סבא, חשקו־ מת.״ רביעי היה
מסתכל רגע, מושך !בכתפיים וממשיך ׳לדרכו.
וגם נביא השקר היה ממשיך בדרכו.

פרק ב׳ :לשון השקר — השקר
עושה בנפשות
״כולם מדברים על השקר״ ,אמר פעם מי שאמר,
״אבל אף־אחד לא עושה שום דבר להגשימו״.
״לרדפך״ ,ענה לו מי שענה ,״כולם מגשימים
את השקר, ורק אתה מדבר״.
״אתם מכניסים את השקר למרפאות!״ ,האשים
מי שהאשים.
״מילים, מילים, מילים״ ,קבע מי שקבע ,״מה
שקובע זה העשיר ,.ולא הדיבורים״.
״אתם מסתירים את השקר מן העם!״ ,צרח מי
שצרח.
״שטויות״ ,סיכם מי שסיכם ,״עבור בארץ ותראה.
רבבות שקרנים עושים ייום וליל במלאכת השקר.
בעיר ובכפר, בשדה ׳ובחרושת, במ״שמר ׳ובמשמרת !״
״יאבל״ ,ניסה מי ישניסה ,״הם לא מבו׳נים את
גודל המעשה, הם לא יודעים את האמת על השקר !״
״שטויות ׳במיץ עגבניות!״ ,סגר מי שסגר את
העניין .״׳בעצם המלאכה עושה זדשקר בנפשות, ואל
תבלבל את המוח !״

פרק ג׳ :דובר השקר — אם
תרצו איו זו האמת

הכלבים נבחו, הפרות געו, הג׳ירפות שתקו —
אך שיירת השקר הלכה וכבישה אית ההר.
״אם תירצו אין זו האמת״ ,היתד. הסיסמה על
הקיר. איש לא זכר אותה, אך איש לא שכח איותה.
משקט המעישה ובלהט ׳העשייה נעשה הישקר לנחלת
הכלל. לאט ובטוח עבדו הפל את השקר.
הם לא דיברו על השקר. הם שרו עליו.
דיברו הפטישים, דיבר המסוש, דיברה הזיעה.
השקר היסה שורשים. עמוק באדמה — עמוק
בלבבות.

פרק ד: עד השקר — השקר
המתועב

ואז קרם הכל.
השקר נפל ארצה בקול דממה דקה והתנפץ.
שקט ירד על הארץ והאוויר התמלא חלל.
הדממה היתד. מעיקה והמועקה דוממת.
״השקר חי!״ ,צייץ לפתיל ילד אחד, עירום, מביך
ההריסות.
״יודשקר לא מת.״ ,ליחששו ההורים המארשרים,
״!השקר חי״.
״יחי השקר!״ ,צווחה המשפחה בגיל.
״הושקר חי, השקר חי!״ עברה, הבשורה כחץ
מקשת ,״השקר חי!״

״יחי השקר!״ ,קרא הכרוז בכיכר .״יחי! יחי!
יחי !״ ענו המפגיבים ובשאגה.
״חשקה השקר המתועב, חי הי וקיים! השקר,
השקר.המתועב, חי חי וקיים ! השקר, השקר המתועב,
חי תי וקיים שרו בולם ורקדו והתחבקו והתנשקו
ובכו בחדווה.
ומול עיניהם הנדשתאות קם השקר לתחיה והוא
חזק כאבן ויציב כסלע ואיתן ככותל.

פרק ה׳ :משיח השקר י.-השקר
והכזב

נביא השקר טס על אופניו, ועצר, ועלה, ונאם,
ובכה, ורעד .׳והקהל: הגדול עצר, ושמע, ועלה,
והתעלה, ובכה, ורקד.
אבל הקהל רצה עוד.
הקהל סבר לא הסתפק ׳בנביא זקן על אופניים.
הקהל הקדוש דרש משיח צעיר על חמור.
וכשמדברים על החמור — החמור בא.
ואיכן, משיח ׳השקר יבוא. צעיר וזך ויפה וטהור.
והחמור נשאו על אולפני הטלוויזיה לשדר לעם אית
הבשורה.
״!אזרחים !נפלאים״ ,הרטיט משיח תשקר את לב
תאומה ,״השקר חי .׳השקר לא מת. אך לא על השקר
לבדו יחיד! .האדם. השקר לבדו הוא שקר. אין שקר
ללא כזב. השקר הולך עם הכזב, והכזב הולך עם
השקר. מן השמיים ירדו אלינו השקר ׳והכזב יחדיו.
והי״לכו שניים יחדיו!בלתי יאם נועדו? לא, אזרחים
נפלאים. כן, אזרחים, נפלאים — אין שקר מבלעדי
הכזב, ואני משיחם. אמן.״
;,אמן ואמן סלה״ ,החרתה־החזיקה אחריו האומה
בכל סאלוניה.

פרק ר: לחם השקר — מן
השקר אל השקר
הגפרור ניצת והצית לבבות.
הארץ כולה עלתה בלהבות תחיית השקר ואמונת
הכזב.
״אנחנו שקרנים״ ,קראו האנשים בגאווה .״ראינו
את השקר״ ,הודיעו האנשים כשעיניהם להבה.
״גילמו את הכזב״ ,הריעו האנשים בתאווה ,״אנחנו
כוזבים חזרה״.
ההר נכבש, ואחריו הרכס, ואחריו שלשלת ההרים
פולה. .
״תיראו״ ,גיסה מיי שניסר״ ״אפשר גם לחיות את
השקר מבלי הכזב״.
״שטויות״ ,ענו כולם ,״אין שקר מבלעדי הכזב,
שקר בלי כזב הוא שקר״.
״אבל יש גם שקר אחר״ ,ניסה ישוב מי שניסה
שוב.
״אין׳ שיקר !אחר״ ,גיחכו כולם ,״יש ריק שקר
אחד, והוא השקר והכזב״.
״השקר שלכם מטורף והכזב שלכם משוגע״,
ניסר. עוד פעם מי ׳שניסה עוד פעם ,״הבה ונחזור
אל השקר השפוי!״
״שטויות ׳בתחת״ ,ביטלו כולם ,״׳אנחנו לא, רוצים
ישקר שפוי. אנחנו חוצים שקר משוגע, כזב מטורף,
שקר נהדר, כזב אלוהי. לך קיב״נימאט עם השפיות
׳שלו, תתיכת משוגע!״

פרק ד: ה־שידקוף־ריש —
השקר יופי, ההבל חן.
ומי ־שניסה יסע לו אל ארצות הקיבינימאט, ולא
יפריע לבנות את ארץ השין־קוף־רייש.
כי השקר יופי והחבל חן. ואשרי המאמין. ולא
כל הנוצץ זתב הוא .׳ואין עישן בלי אש. והיה העקוב
למישור. יואל, תדרוך על הדשא. ושנה טופח. וחג
שמח. וכל טוב• ואיל תיישתו מים אחרי פירות.

הממשלה התכנסה דנה והחריטה
יום הכיפורים החשבון והנפש
וכוי וכוי
הצום — עוצמה.
הצום — צימצום .׳
הסעודה לא מספקת.
לא עוד.
הסעודה מפסקת רגליה.
עת לסעודה מפסקת.
החשבון והנפש.
החשבון בנפשנו הוא.
חשבון עולמי קר.
נפש יהודי הומיה.
ארבע שנים אחרי.
ארבע חזיתות.
ארבעה לוחמים.
ארבע אמהות.
ארבעה דורות.
ארבע שנים לפני.
הבי פורים הכיפורים?
היכן טעינו י -
ומה הלאה?
ונתנה תוקח — ממילים למעשים.
ונתנה תוקף לארץ־ישראל.
לא תפילה תפלה.
מכופרים למכפרים.
מכופרים בעיקר לאיכרים בכפר.
מכיפורים לכפתורים.
צום טוב — הבל טוב.

לכתבנו המדיני נודע בדרכים חש איות,
כי הממשלה התכנסה ביום א׳,
דנה בכמה נושאים וקיבלה מיספר
החלטות.
בישיבה סקרו השרים הנוגעים ב דבר
עניינים חשובים ומסרו הערכות
שונות על מצבים מסויימים העשויים
להתפתח כתוצאה ממהלכים חשובים
בשטחים שונים שבתחומי אחריותם
המסויימים.
אחד השרים סקר את ענייני מיש־רדו
והציע כמה הצעות לפעולה, ש נתקבלו
פה־אחד על־ידי השרים האחרים.

אחר, הממלא תפקידו של שר
בכיר הנמצא כרגע במקום מסויים,
ביקש וקיבל את אישור הממשלה ל צעד
נוסף במיסגרת הערכות מישרדו
בהתאם להחלטות הממשלה הקודמות.
שר התיקשורת, ששמו לא נמסר
לפירסום, מסר על תוצאות מחקר סו די
שערך מישרד־חקירות, בקיסר ל מחסור
באביזרים המשמשיים לקיום
שיחות דרך חוטים. ובעיקבות כך, הח ליטה
הממשלה לנקוט צעדים דחופים
לשיפור המצב.

כמו־כן החליטה הממשלה על הק מת
ועדת שרים מייוחדת לבדיקת ענ יין
לאומי ראשון במעלה. בראש* הוועדה
יעמוד חיסר אבידרור וחבריה
יהיו השר אבירם, השר עמיצור, גונ דר
עמיאל וראש קבוצה אביחי.

מזכיר הממשלה סירב להכחיש או
לאשר את הידיעות על כינוס הממ שלה,
דיוניה וההחלטות שנתקבלו, ודוברו
מסר באמצעות מזכירתו שאמ רה
לשליח ללחוש לכתבנו ש״אין
תגובה״.

ראש הממשלה, כמה מהשרים, יועץ ומנכ״ל משוחחים לפני תהילת
ישיבת הממשלה.

(צילום, ריטוש ופיתוח: לישכת העיתונות הממשלתית)

נ ו ]יראה 111 בחגיגות 11־30

*4עס
סיגנון חוש־נושן
לפני במה ימים, הקשבתי לחדשות של ״שידורי ישראל״
מירושלים. שיפרו על ארה״ב והתנחלויות ואש״ף
ודיין ומחירי־הירקות ובגין ושוד-גנק ובין־בסה-לעשור וברגיל.
אחר־בן באה ידיעה במין נוסח בזה — ״חייל צה״ל
נפצע בעיר עזה מדקירת סביו. החייל וחבריו, שהיו בסיור
שיגרתי, פתחו באש על התוקף והרגוהו.
כמו-בן נפצע תושב מקומי שהיה במקום והוא מת מפצעיו.
בחקירה ראשונית הוברר שהתוקף היה נתון בטיפול
פסיכיאטרי.״ ואחרי זה המשיכו החדשות על הניקיון־־במידרכות
והרפורמה־בחיניד והמזג-באוויר וזהו זה.
והסימון החדש הזה, של חשיבות פציעת החייל, לעומת
הזוטא שבהריגת איש והפך־הקטן שבהריגת עוד אדם, הזכיר
לי סימון ישן־נושן, מוכר וחביב, הסימון החדש.

מיניסטריון־ה שי מחה מב ש ר:
ה שנה אנו היגגים ל׳ שנות־קוממיות.

שמחה ונצהלה!
בך ניראה כולנו ב חנינו ת ה־

לראשינו כובע־טמבל כהו־לבן
נושא דינלון־מ שונן בחו לב!•
נהייכה
זנצחקה !
חולצותינו ו/או הצאיותינו
דגל־עצמאות כחולבן. מיבנסי־נו
ו/או חולצותינו כחולבן.
נעלוזה ונרקודה !
נעלינו כחולבן.
ינעל אביה ם!
בידנו האחת דיגלון עצמאות
כהולבן. בידנו ה שני ת־ מ צד ה־דגל־
שיבעת־בוב־לא־תיפול
בים
בחולבן.
נסתבבה ונכייפה !
צו שמח !

שעת השי״ן: הצנחת הצנחנים במיבצע ״גן השוק כפי שצולם בסרט

הפר שן הצבא, של ,.הע 1ל ם הזה״ מנתח את ההיבטים הצבא ״ ם
האקטואליים של המיבצע המתואר בסו־ט ״ו.שר א חד רחוק מדי״

היהססשווא משם

,ף* אינו!! האנכי העמוק״ -כלומר, תימרון
/ /י י כוחוודיבשה אל עומק שטח האוייב, מעבר לאיזור־החזית,
בהנחתה מן האוויר — כפאטנט בעל פוטנציאל
הכרעה מערכתית ואף אסטרטגית, הוא אחד המיתוסים
המסרבים למות על אף ליקחי ניסיונות העבר, ההיגיון
המיקצועי והמציאות השוררת בפועל.
כשאר המהפכים הגדולים האחרים, ששינו את פני
המילחמה והלחימה הקונוונציונליות במילחמת־העולם השנייה,
ואחריה לוחמת־השיריון ועוצמת־האוויר (אש) ה־איסטרטגית,
הטקטית והמושטת — גם האיגוף־האנכי-
העמוק הופיע ונתבשר כבר במילחמת־העולם הראשונה:
קולונל בילי מיטצ׳ל, אז מפקד כוח־האוויר של ״צבא-
המישלוח האמריקאי״ (ואחר כך נביא-הזעם של עוצמת-
האוויר, שהגזים והפך עצמו קדוש-מעונה שלא לצורך)
הציע לכבוש את מיבצר מאץ באמצעות הצנחת דיביזיית
חי״ר ממפציצים, השאולים מן הבריטים.

בנימיו עמיד רו ר

רק העובדה, שהתברר כי בכל זאת עשויים להיווצר
מצבים מיוחדים — ונדירים — שבהם האיגוף־האנכי-

רועים והמסוכנים כיותר, מפני שהם מהקשים
למלא סמל חיצוני כתוכן המשמעותי, אשר
המיהחנים המציאותיים הם שרוקנוהו ממנו.
המנוחכים כין האחרונים הם אותם צנחנים
״מחפשי־זהות׳ ,המצויים הצה״ל, שהו — שלא
כהצכאות אחרים — אכן הונהגה הצנחנות,
האופן מודע ומוצהר, כסמל של עילית וכתמריץ
לדוח־יחידה עיליתיסטית; כך, תוכנה המהותי
הממשי איננו ״אהוד״ ,משום שמעולם לא היה.

אך שעה ששאר המהפכים־המתכשרים אכן
התממשו והוכחו כמכשירים מכריעים־־ככוח
המילחמה או הלחימה, הרי האיגוך־האנכי
העמוק — העיקר היישומו שהיה, כ״מוצנדו״ —
זכה למשך־חיים יעיל, שהחל הראשית מיל
חמת־העולם השנייה ונסתיים עוד קודם סופה ;
ותוך פרק־זמן קצר זה הספיק לעכור את כל
המרחק, שהץ חדשנות מהפכנית־לכאורה וכץ
חזץ כושל, שהפך אנאכרוניזם.

..האיגוד תאונני העמוק־הפך
אנאנחניזס כבר
במילחמת־הועלם חשנ״ה
העמוק מציע את הפיתרון הנכון והכדאי, היא לבדה
מצילה את הרעיון מהגדרתו כמיקסם־שווא.
אכן בעייתו ומיגרעתו הבסיסית של האיגוף־האנכי־העמוק
נעוצה במידת כדאיותו, לעומת אלטרנטיבות אחרות׳
שהיתר, והינה נמוכה ביחס — בוודאי בחשבון כללי
וסופי, וגם ברוב הגדול של המיקרים הפרטיים, כל אחד
ואחד לגופו.
השקפה זו מקובלת על כל הצבאות — בפועל. אולם
הרעיון שמת־במעשה ממשיך בחיים־כביכול בתוך קליפה
חלולה של מיתוס מיקרי: הצנחנים הפכו חיל־עילית,

אשר סימלו כנפי-הצניחה. באופן זה נשאר בגוף הצבא
מעין־יתד, עליו יכלו מיני ״חדשנים״ ,וכאלה שאינם
מסוגלים להבין או להשלים עם המציאות, שבה כנפי-
הצנחן הם סימן גרידא, ריק מתוכן, כמו הדרבנות (ששרדו
גם אחרי שחיל־הפרשים נעלם) לשוב ולהטרידנו בחלומות
האינפנטיליים של גנרל הנרי (״האפ/׳) ארנולד (ראש
כוחות־האוויר האמריקאיים במילחמת-העולם השנייה),
שראה בחזונו ארמיות מוטסות שלמות נוחתות בלב ארץ
האוייב ומביאות — עם עוצמת־האוויר ולמעשה כסרח-
עודף שלה — את המילחמה לידי סיום מוחץ, מהיר וזול.

״מחפשי הזהות הממשית האהודה״ הם הג־

קבו בכרתים
ך• מרשימים במיכצעי חאיגוף־חאנכ-חעמוק נערס
1 1על־ידי הכוחות המוטסים הגרמניים. הם הופעלו בכיבוש
דנמרק ובנורווגיה, אך מיבצעיהם בתחילת מיל-
חמת־העולם השנייה. היעילים באלה, מבחינת תרומתם
להכרעה האופרטיבית והאיסטרטגית, היו הנחיתות ה-
מוצנחות ונישאות־הדאונים על נקודות־מפתח — שדות-
תעופה, גשרים — שנועדו למוטט את ההתנגדות
הבלגית וההולנדית, וגם להבטיח את מעברם המהיר של
הכוחות הגרמניים -העיקריים לכיבוש ארצות־השפלה, החרוצות
במיכשולי־מים.

אולם הקאריירה של הגייסות המוטסים הגרמניים
היתה קצרה כיותר — שיאה, כיהוש האי
כרתים האמצעות איגוף־אנכי־־עמוק כילכד, הפך
גם מקום קהורתה מפני שהוכרר כי מחיר
המיכצעים המוטסים, גם כשהם מוצלחים, גכוה
מדי.

אבל בנות־הברית ראו רק את ההצלחות הגרמניות!
וכיבוש כרתים, שאצל הגרמנים גרם להורדתם־מדהבמה
של הגייסות המוטסים ושל האיגוף־האנכי-העמוק, דחף
את הבריטים והאמריקאים בכיוון ההפוך, והמריצם להשקיע
באלה מישנה אמונה, מאמצים ומשאבים.
המיבצע המוטס הגדול הראשון של בנות-הברית נערך
במיסגרת הפלישה לסיציליה. יחידות מוצנחות ומובלות-
דאונים הונחתו בלילה, בפיזור עצום ובאבירות כבדות,
על גשרים ומיצרים, שנועדו לבודד את איזורי הנחיתה
האמפיבית, לחסום מעבר תיגבורות גרמניות ואיטלקיות
לחופים ולהבטיח לכוחות הפולשים את המבואות לפנים
הארץ.
המיבצע הגדול המוטס השני היה מאורגן ומוצלח
יותר, ובו נחתו על אדמת נורמנדיה — שוב בלילה —
שלוש דיוויזיות מוטסות, כדי להבטיח את הנחיתה האמפיבית
הגדולה והחשובה בהיסטוריה. כוח מוטס מקובץ
בסדר־גודל של דיוויזיה ״רזה״ מילא תפקיד דומה, מול
התנגדות אפסית, במאמץ הפלישה המישני מן הדרום של
בנות־הברית לצרפת.
בספטמבר 1944 בוצע גן־השוק שכבר תיארנוהו
(והוא גם נושא הסרט, גשר אחד רחוק מדי) .באפריל
,1945 כאשר חצו בנות־הברית את הריין, הופעל פעם
נוספת גייס מוטס (במיבצע וארסיטי) ,כאשר שתי דיוויז־יות
מוטסות, אמריקאית ובריטית, נחתו מעבר לנהר,
בגיזרודהצליחה של מונטגומרי ,״בתוך טווח התותחים״.
בשנים 1943ו* 1944 תיכנו אורד וינגייט וניהל בבורמה
שתי ״חדירות עמוקות־טווח״ ,שהיו במהותן איגוף־אנכי-

הרעיון שמת מ1מן
ממשיך לחיות נתון
עדינה שר מיתוס
עמוק, משום שהכוחות לחמו בתוך עורפו הרחוק של
האוייב וקו־התחבורה הלוגיסטי וכן סיוע-האש הכבד היו
אוויריים. חדירתו הראשונה היתה בעוצמה כוללת של
חטיבה, ונעשתה בהסתננות מאסאם, אל צפון־בורמה,
מכוסה הג׳ונגלים. לחדירה השניה הוקם כוח בן שש
• תיקון טעות: במאמר הקודם (העולם הזה )2089 נכתב
שהחלק המוטס של מיבצע גן השוק נקרא ״גן״ .זוהי
טעות. היה זה ״שוק״.
** העולם הזה .2089

חטיבות מוגברות — כלומר, נגייס מוקטן — עם חיל-
אוויר מושלם משלו. חמש חטיבות חדרו בפועל, מחן אחת
בהסתננות וארבע בדרך האוויר (החלוץ בדאונים, והשאר
במטוסים שנחתו בשדות, אשר הוכנו בקרחות ג׳ונגל, בלב
השטח היפאני) .מפני אופי השטח, גודלו, קיום היכולת
לתיספוק וסיוע אוויריים קבועים ויעילים, ומיעוט ודלילות
כוחות האוייב, יכלו עוצבות אלו, שנקראו ״צ׳ינדיטים״,
לפעול ברציפות עד חמישה חודשים. בכך נבדלו ממאמצי
איגוף־אנכי-עמוק (וכן קומנדו למינהו) בזירות אחרות,

ממדד תשבו להעביר
לזירתנו את..החדירות
העמוקות״ של וינג״ט
שנסיבותיהן איפשרו פעולה רצופה במשך שעות או
ימים ספורים בילבד.

דבר שלא ייאמן הוא — ונשמע כבדיחה —
שלפני שנים. רבות חשב צה״ל ברצינות מדאה
להעתיק את ״החדירות־עמוקות-הטווה״ של
וינגייט בבכורמה, לזירתנו.

צניחה חסחדחיגיון
64 אחר מילחמת־העולם השנייה שקע שימושו
/של האיגוף־האנכי־העמוק. למרות שהיה בידם כוח
מוטס מאורגן ומאומן היטב בן כמה דיביזיות, לא מצאו
האמריקאים לבצע בקוריאה אלא שני מיבצעים מוטסים,
כל אחד בגודל של חטיבה, ושניהם כאיגופים־אנכיים
קרובים — כלומר, לא כמאמצים עצמאיים, אלא כמאמץ־
מישנה של מאמץ קרקעי טאקטי, כאשר האיגוף האנכי
נוחת לא מאחרי חזית האוייב ובעומק שיטחו, אלא בתוך
איזור הלחימה ובטווחי זמן־ומרחב של שעות וקילומטרים
בודדים מן הכוחות הקרקעיים, המתחברים.
הצרפתים, שטיפחו עוצמה מוצנחת משמעותית, גם
הם לא הביאוה לידי ביטוי של ממש במילחמת הודו־סין.
אחרי הצלחה מסויימת באיגוף־אנכי־קרוב, שבוצע
בעורף הוויאט־מין (שמה דאז של ״הישות״ הוויאט־נאמית־קומוניסטית)
שתקפו איזור מסויים ונאלצו לסגת,
הגה הפיקוד הצרפתי גירסה מורחבת של הצלחתו, בצורת
הקמתו, עמוק בתוך שטח האוייב, של מיתחם מבוצר
מנותק יבשתית. הרעיון היה ליצור אתגר לוויאט־מין,
שיראו במיתחם מנותק זה טרף נוח, ירכזו כוחות גדולים
להתקפתו ויובסו באמצעות היתרון הצרפתי בעוצמת־האש,
הקרקעית והאווירית.

־ המיתחם הוקם ליד גבול לאוס, בעמק הקרוי
דיאן־ביאן־פו.
סוף הסיפור ידוע. קרב זה הפך מפלה צרפתית
צורבת ומשפילה, שהטביעה חותמה עד
המשא-והמתן אשר התנהל אז בז׳נבה.

מנקודת־הראות המיקצועית, נגרמה המפלה מפני שהרעיון
הצרפתי גילם את האיגוף־האנכי־העמוק באחד
משיאי עיוותו: החזקה סטאטית של איזור מוגבל קבוע,
לזמן ממושך, הרחק מעבר לטווח יכולת הסיוע והחבירה
של כוחות־קרקע רגילים, באמצעות תיספוק אווירי בילבד
הוא מן הדברים הבלתי־אפשריים, בין מפני שהמפלה
הבלתי־נמנעת היא עניין של זמן בילבד! ואפילו אם
אפשר למנעה, המחיר תמיד כבד מאד ביחס.
תרומת צה״ל לאיגוף־העמוק היתה, כמובן, הצניחה
במיתלה, בפתיחת מיבצע-קדש .1956

כפי שעוד נראה, הרי כמעשה־לחימה, מייו
חדת פעולה זו בהיותה חסרת-הפשר ומחוסרת•
ההיגיון שכבד האיגופים־האנביים־העמוקים.

חיילים אמריקאיים של הטור הקרקעי חוצים נזור בהחקדמוהס
הנחיתות הממוסקות שבוצעו בששת־חימים — באום-
כתף, בעיקר, וגם ברמה — וכן זו על החרמון (הסורי)
ביום־הכיפורים, הן בגדר איגוף־אנכי-קרוב, שהוא, כאמור,
תמרון טאקטי שנעשה בתוך איזור הלחימה לגמרי והשונה
בייעודו ובמאפייניו מן האיגוף־האנכי-העמוק. הבדל זה
אינו דק וטכני, אלא רחב מאד ומהותי — למרות שדומה
כי בעיני רבים מדי, בעיקר שדווקא הם בין אותם הצרי־כים
לדעת ולהבין (והם אנשי הכוחות המוטסים! כלומר
הצנחנים) זהה כל ״איגוף־אנכי״ למישנהו. אין הם מבינים
שהמשמעות האמיתית נקבעת דווקא על-ידי התואר,
״עמוק״ או ״קרוב״ ,המציין שני דברים שהם אמנם
״איגוף אנכי״ ,אבל נפרדים ושונים לגמרי.

בע״ה שר בסן
^ ולשתו הבסיסית והקבועה ־של האיגוף־האנכי-
1 1העמוק נובעת, באורח בלתי־נמנע, מהיותו מאמץ
עצמאי, הנוצר וחמקוייסי בעומק שסח האוייב (המקיף
אותו מכל עבר) ,תוך תלות מוחלטת ביכולת הלוגיסטית
האווירית — כשזו צריכה להתיישם מעל טריטוריה עויי־נת,
כלפי יעדים הכרחיים ודאיים, שהם סטאטיים לגמרי,
או כימעט-לגמרי. תוצר־הלוואי הגרוע ביותר ממכלול-
מאפיינים זה הוא, היעדר היכולת המעשית להנחית
ולקיים באיגוף־אנכי־עמוק עוצבות אופטימיליות.
העוצבות המונחתות מן האוויר הן קלות וחלשות
בהרבה מן העוצבות הרגילות, ובוודא מאלה שהיו מובאות
ומופעלות במקום המוטסות, אילו היה הדבר אפשרי.
כך, אוגדה מוטסת של מילחמת־העולם השנייה היתד.
חסרה, בתקן האורגני, את כל האמצעים הכבדים —
ובעיקר הארטילריה והרכב — של דיביזית החי״ר הרגילה.
לכן, עוצמת־האש, כושר־התנועה והתימרון, היכולת
לגבור על מיכשולים וכיוצא־באלה, של העוצבות המוט־סות,
היו נחותים ביותר לעומת כל עוצבת־רגלים רגילה
— ומה גם שהאחרונה היתד, נהנית, באופן קבוע וכמובן
מאליו, מתיגבור של אלמנטי-טנקים, ארטילריה נוספת
כבדה יותר ואמצעים נוספים לפי הצרכים. כושר הביצוע
של עוצבת חי״ר רגילה עלה, מכל הבחינות האפשריות,
במידה ניכרת או מכרעת על זה של מקבילתה המוטסת!
ובוודאי כך כושר הביצוע של עוצבות משוריינות
לדגמיהן.

לכן, עוצכות־יכשה רגילות, אף סוג כ׳ או
ג׳ (כין שנכנו ככאלו, או שהשתייכו לסוג א׳,
אכל הפכו תשושות דמדולדלות) הוכחו היטב
ככגות־תחרות — ואם נמצאו ברשותן טנקים
וארטילריה גם כעדיפות — גם על עוצבות מוטסות,
עד אף שהללו אויישו כשמנת כוח-האדם,
היו מאומנות ומחושמת למופת וכעדות מוראל
יוצא דופן.

א״זחמאו זאתולד בימי המעונה

הצירוף של עוצמת־אש נחותה, היעדר יכולת לתיפד
רון ממונע והיעדר היכולת להקים ולקיים מערך לוגיסטי
אורגאני, המתאים לצרכים, וכן ״בטן״ משמעותית צמודה
וקבועה של הספקה, מוליד, מחוץ לחולשות החמורות
הטמונות בו כבר כשלעצמו, עוד שרשרת של מיגבלות
ומיגרעות נוספות. אחת מאלה — אולי ראשונה להן —
היא התלות במקום המוגדר, אליו מוטלות או מוטסות
ההספקה והתיגבורות, הקרוי ״שטח הטלה״ .בזירות
הרלבנטיות לנו (להבדיל מזירת בורמה, למשל) היעדר
מינוע פירושו לחימה סטאטית. אז גם ״שטחי ההטלה״
הם סטאטיים. בהיותם מסופי צינור־החיים ,״שטחי
ההטלה״ הם תמיד, בהכרח, גם ״יעדים חיוניים״ לכוח
המונחת והוא חייב בהבטחתם, לכל משך זמן הזדקקותו
להם. אם היעד, שלהשגתו הונחתו הכוחות, מרוחק מ״שטח
ההטלה״ ,נוצרת כפילות־למעשה של המשימה ונגרם
פיצול הכוח והמאמץ — תוך שרק חלקם מנוצל באורח
מועיל וחלקם מרותק ומבוזבז באבטחת ״שטח־ההטלה.״
למניעת אלה מתאפיינים מיבצעי האיגוף־האנכי-

העמוק, הכרוכים בהשתלטות יעד ובהחזקתו משך פרק-
זמן מול התקפות, בקירוב מירבי של שטח־ההטלה (או
ההנחתה) אל היעד, עד כדי איחודם הפיסי, אם ניתן.

אולם ככד עושים את מלאכת-האויים קדה,
משום שגם עליו אץ לפצל את כוחו, והמאמץ
שהוא מפעיל כלפי הכוחות המונחתים, ממילא
גם מופנה ומועיל לניטרוד המסוף הלוגסטי
שלהם ולפגיעה כמאמץ הלוגיסטי האווירי
המופנה אליו.

הצרה היא, שלעיתים איזור היעד הוא שטח גרוע
להטלה! וכן, לעיתים השטח הנחוץ או האפשרי להחזקה
יעילה הוא קטן ביחס, ואז נוצר הכרח להרחיבו באופן
מלאכותי ואף בניגוד לשיקולים המיבצעיים — על כל
המשתמע מכך — רק כדי שייכלל בו נתח־קרקע המתאים
להטלה ! או אפילו רק על מנת להבטיח ששטח-
ההטלה יהיה גדול דיו, לאפשר הטלה יעילה.
על אחת כמה וכמה כך, כאשר אין די בהטלה, אלא
נחוץ להנחית כלי־טים ויש להכין ולהחזיק שדה מתאים,
שהוא בעייתי וכובל הרבה יותר משטח להטלה בילבד.

עקב אנירס
ף* ארנהיים יכלו יחידות המוטסים הבריטיים להח־
* זיק מעמד מול־־עו$מה עדיפה, רק בגלל שהתמקמו
בשטחים הבנויים או הסגורים, שבתוך העיירה ובסביבתה,
ונערכו במיתחמים קטנים ביחס, שהיקנו מוצקות מירבית.
בעשותם כך ביטלו מלכתחילה (אם נתעלם מן הנ״מ)
את עצם הסיכוי לתיגבור על־ידי הצנחה לתוך השטח
המוגן, או על-ידי דאונים (שרק באמצעותם ניתן היה
אז לספק אמצעי־לחימה יותר כבדים, וכן כמויות מרוכזות
של אספקה. נחיתות מטוסים בוודאי שלא באו כלל
בחשבון).
הבעיות החמורות — והעשויות להחמיר וללכת בהתמדה
— שגורמת התלות בשטחי-הטלה והמשתמע ממנה,
יצטמצמו, אפשר עד ביטול-למעשה, רק אם מדובר בפשיטה,
המונחתת בהפתעה ובמקום המרוחק מכוחות משמעותיים
של האוייב ומסתיימת עוד טרם שיעלה בידי האוייב
לארגן ולהפעיל תגובה נאותה — ורק בתנאי שהפינוי לא

כנפי־הצשנים הן
סימן ויק מסוכן,
נמו הדוובנות שנותרו
מימי חידוופושים
יותנה בחבירת כוחות נוספים שלנו, או אפילו בהשגת
המשימה.

מוכן כי אורח־פעולה כזה מאפיין. מיבצע,
אשר איננו מאמץ־עיקרי איסטרטגי, מערכתי
וכררך־כלד אף לא טאקטי, וגם איננו מאמץ•
מישנה השום כתוך מאמץ־עיקרי כזה.

התלות במסוף הלוגיסטי, שהיא מוחלטת ומיידית
הרבה יותר מזו של כוחות־קרקע רגילים בימבצעים
רגילים, וכן היות המסוף הזה — כשטח־הטלה או כשדה-
נחיתה — יעד חיוני בפני עצמו הדורש אבטחה באותה
דרגת חשיבות וקדימות עקרונית כמו היעד המיבצעי
(או ״המועיל״) ,יוצרים עקב־אכילס בלתי־נמנע בכל
מיבצע איגוף־אנכי-עמוק. תכופות יכוון האוייב את מאמציו
נגד אותו איגוף לא כלפי הכוחות עצמם, או אפילו
(המשך בעמוד )36

ערך כספךה מופ קד ב׳ טפחות׳ עולה עם השנים ע ד
שמגיע הרגע ליהנות ממנו, ממ ש כמו יין ביקב מ שובח.
הפקר את כספך אצל המומחים. לכל מטרה ולכל זמן
ל״ טפחות״ יש תכנית המציעה לך תנאים טובים יותר:
חסכון לדיור
חסכון בחוי ל
חסכון לכל מטרה
״טפחות ״90,000
התכנית הדולרי ת ׳׳טפחות ח״י כפליי ם
התכנית היחידה בארץ
הנותנת לך בנוסף לכסף
(הרבה כסף!) גם זכות
קדימה ברכישת דירה
נהנתה ממשית של אלפי
לירות ממחירה.

תכנית חסכון. בלעדית
ל״טפחוח״ .המאפשרת
לישראלים בחו־ל ולתושבי
חוץ לבנות בית בישראל.

תכנית החסכון המעניקה לך
עד ם 6 0/ו מענק מיידי;
5.760 ליי לשמת 3,600 לי־י
בתכניות האחרות.

פרטים נוספים על תכניות החסכון ב״טפחות״ תקבל בסניפי
הבנק או בדרך הדואר. שלח את החלוש המצי־ב. לקבלת
פרטים וטפסי הרשמה בלא כל התחייבות מצידך. סמן בחלוש
את התכניות בהן הינף מעונין.

טבחות
בנ קמש כנ ת או ת די שראלבע ״נז

ב ק רן מייודידת
שד ח ב׳ ר ב לון
הצטב רו ב חו ״ ל
ת שלו מי 11 בו ר
השר מודעי -
גכש הי ה
חבר־ כנסת

ההון הו־בגוו־ת שג
הועד •וגחק מודעי
ן -מישרדי חברת רבלון בתי־אביב
מתנהלים העסקים כרגיל. העובדה כי
במחצית הישנה האחרונה באד ארצה לבי־קורים
!תכופים כל המי־ומי של רבלון־
אינטרנשונאל לא עוררה תשומת־לב

מיוחדת. אחרי הכל, ישראל היא מוקד-
ביקורים מאז ומעולם לדאשי־חברות, הבאים
לכאן על חשבון החברה.
אולם כמה מן הביקורים הללו משכו
בכל זאת תשדמת־לב של חדי־עין בצמרת

החברה בישראל. הם שמו לב, למשל,
לכך שבביקוריהם שיל נשיאה החדש של
רבלון־אינטרנשונאל, דייוויד רוא־בידו,
או של סגנו, מישל ברתה־בונדה, לא נפגשו
הללו עם איש מראשי החברה בישראל

מילבד שלושה: הנשיא הקודם -של רבלון
ישראל, השר לאנרגיה ותשתית כיום,
יצחק מודעי! רואז־דהחשבון ישל החברה,
עמוס פרושן, ועורך־דינה רחמני וולפמון
ממישרד צליוק בחיפה.

הם שמו דב גם לכך שבתום הפגישות
לא: שאר אף נייר אחד
על השולחן. כאשר רצה מי מן
הזרים להכין העתקים למיסמכים,
טרח לעשות את הצילומים כעצמו,
ולא מסרם לאיש מילכדו.
חדי־אוזן שמעז גם מישפטים מפיו של
רוא־בידו, כמו :״הפרשה יכולה ליפגוע ב־מישרד
הראשי של החברה בניו־״ורק, אם
יחיד. סירחון,״ או כי ״העסק כולו מסריח
מאי־חוקיות.״ הם שמעו גם את ח־א־בידו
אזמר למנהל הכללי של רבלון ישראל,
יוסף שטיינר, שהתמנה לתפקידו לפני
חודשים מספר :״אתה אל תתערב ! זה
עניינה של החברה בחו״ל, ואתה עשה את
עבודתך \״
בקצרה, הפרשה כולה הוצאה לחלוטין
מידיעתה או מ טי פולה ישיל רבלון־ישראל,
וכולה היתה בידי הצמרת של ובלון־
אינטרנשונאל ויצחק מודעי. גם כשהגיע
ארצה לפני חודש לערך דיואדדחישבון מייד
חד של הטיישרד הראשי בניד־מרק וערך
כאן עשרת ימי בדיקות, הן לא נודעו
לצמרת החברה הישראלית.

הו צ או ת
לח״כ

ביחוועל הו ערצחקמודע

בהרצ לי ה פיתוח

*ץ חילה היתה סברה כי התגלתה
4 1מעילה בחברה. אולם זזיש־קל התברר
כי לדבר אין בסיס. רבלון נוהלה מזה
15 שיה על-ידי יצחק מודעי, שהקפיד על
גידול שנתי בהיקף הפעילות בשיעור של
250^,עד ס/ס ,30 למרות שעובדים בכירים
סבורים כי החברה יכולה להכפיל את
מכירותיה צל שנה. מודעי הירבה ביחסיי־ציבור,
תוך פירסיום מירבי של היותו
סגן־אלוף במילואים, ורץ לראשות עיריית
הרצליה נגד ראש העיריד. יוסף נבו.

ה ק רן הרבל 11 וו
(המשך מעמוד )21
ברבלון זזיה מקובל לשלם למודעי את
כל הוצאותיו, גם מאז נבחר לכנסת.

הוא הפך אז יושב־ראש מוע*
צת־המנהדים של ׳החכרה, שלא
כשכר, אך הוצאותיו היו גבוהות,

נראה כי הבעיות של מודעי ושל רב־לון־ישואל
החלו לפני כחצי שגיא עת
נבחר רוא־בידו כאחראי גם על רבלון
באירופה וישראל. קודם לכן היה אחראי
רק על דרום־אמריקיה. רוא־בידו, שהוא
ממוצא מעורב, בריטי־צרפתי, ידוע בהק־פדה
על נוחלים נוקשים. נראה כי ההסדרים
שהיו קיימים שנים רבות בין מודעי
לרבלון אינטרנשונאל לא מצאו חן
בעיניו, והוא החליט לשנותם.

;/איו

שום*״
ף* ה מצא רוא־בידו, והאם הורה
1להפסיק הסדרי־תשלומים, קשה לברר.
כאשר פניתי אליו בשאלה האם נכון
שהורה להפסיק׳ הסדרי־תשל׳ומים מיוחדים
למודעי בעת שהיה חבר־כנסת, השיב
דוא־בידו :״מצטער, אין לי בל ידיעה
בקשר למה שאתה אומר. אולי תכתוב לי.
איני יודע מי אתה בטלפון, אני מאוד מצטער,
אשמח ׳לראות אותך או להשיב ל־מיכתב
שלך.״

למרות תשוכתו של רוא־כידו

כרור למעלה מכד ספק, כי כארבע
השנים שכהן כיהן מודעי כה
כר־כנפת, הי!ה הסדר תשלומים
מייוחד כינו דכין ״רכלוך. לפי ה הסדר
הוא קיכל סכומים רכים ושונים,
ולטענתו אדה הם תשלומים
מייוחדים במיסגרת קרן רב־לונית
שנועדה למנוע מבכירי־החכרה
לפרוש.
תשלומים אלה, לדבריו, לא היו משכורת,
והוא דיווח עליהם כחוק. מפאת
חשיבות הפרשה, הנוגעת לשד בממשלה,
אני מביא את הנוסח המלא ישל הראיון
עם שר האנרגיה והתשתית יצחק מודעי.
הדברים מדברים בעד עצמם:
ל ביכ: בא אלי עובד בכיר בחברה
שלך, ובלון, וסיפר כי בעיני רוא-ביידו
לא מצאו חן הסדרי־התשלום שהיד קיימים
לגביך ,׳בארבע השניים שיקדמו לכניסתו
לתפקיד. הוא החליט להפסיק אותם...
הוא לא חוצה לקיים אותם, גם את הקצאת
המניות וגם את המשכורת והבונוסיס שקיבלת.
היה פה ו׳ימח גדול, והוא נפגש
עם רואי-החישבון דעורכי־הדין ישל ובלון.
השר מודעי נ זה הכל קישקוש. אין
אף מילה אמת בזה, האיש (העובד הבכיר)
אמר !ויש לי גם מיכתב של אחד העובדים,
וכל זה מפני שלא המלצתי עליו להיות
מנהל ההברה...
לכיכז אתה מתכוון לקצמן?
השד מודעי: כן, קצמן, שהוא יהרוס
אותי ביגלל זה, ריש לי אישור מאחד

הישר מודעי (עם אשתו מיכל והעיתונאי אריה אכנרי)
דגש על יחסי־ציבזר

1ה האיש

צחק מודעי, שר האנרגיה והתשתית, נושא עימו שפע של תארים ותפקידים
מהתקופה שקדמה להיבחרו פשר בממשלת־ישראל. מודעי הצבר נולד בתל״אביב
ב־ .1926 הוא בוגר בית״השפר העממי ״תחכמוני״ ובית״השפר 1התיכון למיסחר ולכלכלה
״גאולה״ בתליאביב. את לימודיו הגבוהים החל בטכניון חעיברי בחיפה,
שם למד הנדסה כימית ולאחר־מכן יצא את הארץ ללימודים באנגליה, בבית־הספר
לכלכלה שבאוניברסיטת לונדון. כששב ארצה הוסמך במישפטים באוניגרסיטת תל־אביב.

שירותו הצבאי החל בהגנה, ולאחר־מכן שירת בצה״ל כמג״ד בחיל־חרגלים.
היה נספח צבאי בשגרירות ישראל בלונדון, ויושב ראש ועדות שביתת הנשק. דרגתו
בצה״ל: סגן־אלוף במילואים.
בשנים 1960—61 היה יושב־ראש אגודת מוסמכי הטכניון, ומאז סיים את תפקידו
זה ועד לשנת 1965 שימש כיושב־ראש צעירי הליברלים. כעבור שנה הפן חבר הנהלת
חמיפלגה הליברלית, ובתפקיד זה שימש עד לשנת .1968
אחרי שהשתחרר משירותו בצח״ל בדרגת סגן־אלוף, תצליח ליצור לעצמו תדמית
של, בונה מיפעלים׳ .מאז שיחרורו, ב־ , 1953 שימש במשך שנתיים במהנדס הקמה
במפעל האמוניאק ״דשנים וחומרים כימיים״ בחיפה.
בשנת 1962 היה מועמד גח״ל לראשות עיריית הרצליה, אך לא זכה בבחירות.
משנה זו ועד 1969 שימש כמנהלה הכללי של חברת ״רבלון״ לתמרוקים.
ב־ 196$הצטרף מודעי למפלגה הליברלית במיסגרת קבוצה שנקראה ״הכוח
השלישי״ .עד מהרה התגלה כמרדן שאינו יודע פשרות. כאשר הפך יושב־ראש צעירי
הליברלים, תבע ללא הרף להתאחד עם חרות, וטען בי כדי להפוך אלטרנטיבה יש
לפעול כגוף מלוכד.
מ־ ,1966 במשך תקופה של שנתיים, היה מודעי חבר הנהלת המפלגה הליברלית•
מ־ 1967 ועד 1969 היה חבר הנהלת איגוד המפרסמים. ב״ 1969 שימש כחבר
הוועד הפועל של התאחדות בעלי התעשייה, ובאותה שנה התמנה חבר הנהלת
לישכת המיסתר והתעשייה ישראל— אמריקה.
בשל מרדנותו ותביעותיו לפעולה שונה במיפלגה, מנעו ממנו אז ראשי הטפ־לנה
את כניסתו לפנטת הקודמת. התוצאה: מודעי הפן אחד מראשי האופוזיציה
במיפלגה. באחת ההזדמנויות אמר :״קוצר״הראות של המנהיגות במיפלגה נובע מן
הרצון לשמור על החנות הקטנה. אי״אפשר לגדול אם חוששים מעלייתם של אנשים
חדשים.״
בבחירות האחרונות הצליח מודעי להגיע לפיסנת שאיפותיו, והפך שר בממשלה
החדשה — שר האנרגיה והתשתית. מישרד חדש שלא היה קיים בימי כהונת
הממשלה הקודמת.
השר מודעי נשוי למיכל הראל, מלכת היופי השניה של ישראל, שהיא היום
גננת ויושכת״ראש ויצ״ו בישראל. לזוג שלושה ילדים.

הוא שולט בחמש שפות: עברית, ערבית, אנגלית, צרפתית ואידיש.

— 2 2וו-ו ו

העובדים בכתב ׳ומאחרים בעל־פה• אין
שיום שמץ. בסך.הכד יש איזה סידור של
העברת זכויות, מימוש זכויות, שנעשה
עם מינויי לשר, מוצהר מהצהרות שלי ל מס,
ואין שום! כל היתר זה בי׳לבולים
שלא נולדו...
ל כי ב: מה זה ״מימוש זכויות?״ של
מניות?
השר מודעי: לא, לא ! זה מימוש
זכויות של פנסיה וחיסכון.
לכיב: בדרך כלל מנהלי רבלון מקבלים
כל שנד, הקצאת מניות.
השר מודעי: לא, קיבלו בפעם האחרונה
לפני 11 שנה, והאופציה שלי לא
היתד, טובה !ולא מימשתי אותה...
לכיכ: לגבי המשך ׳תשלום המשכורת
שלך בארבע השנים האחרונות״.
השר מודיעי: אין שום ׳תשלומים של
משכורות, קיבלתי פיצוי יפה כשעזבתי
את טועצת־המנהלים, כשמונייתי לשר, ושיום
משכורת.
לכיכ: לפני זה קובלת רק כיסוי
הוצאות, ושום משכורות?
מודעי: שום משכורת ! זה הקופות,
קופת הפנסיה־חייסכון שלי נמשיכה.
לכיכ: קופת פנסיה? מה זאת אומרת,
בארץ או בחו״ל?
מודעי: לא, זו קרן הסלונית, והמימוש
אני קיבלתי ...אני אקבל אותו בדולרים
והצהרתי עליו.
לכיב: עכשיו?
מודעי: כן, ודאי, לא עכשיו, בגמר
שירותי ,־ כשנעשיתי שר בממשלה.
לכיכ: הקרן הזו, בל שנה מפרישים

מודעי: כן.
לכיכ: סכום קבוע?
מודעי: יש על זה הודעות ויש על

לכיכ: סכום קבוע?
מודעי: סכומים משתנים, לא סכום
קבדע. יש לכל מייני עובדים כל מיני סכומים,
כי מייני שנים. זה בא מפני שרבלון
הייתה מאבדת את הבכירים שילה. קח למשל
יהודי שעבד, כמוני, מ׳נכ״ל, כל־כך
הרסה זמן. ישי לה: עוד. אך אחת הצרות
שלה שאיסדה את ה״אוסרסיז־טזפ פרסו־נל״
(הסגל הגבוה מעסר לים) .אז היתד,
עושה כל מיני סידורים. תגיע לפנסיה,
תקבל. תעבוד 25 שנה, תקבל.
לכיכ: כמה הם מקצים לשנה, היום?
מודעי: אני אפילו לא יודע ,׳תאמץ
לי, היו כל מייני הצטסרויות, אבל בכל
אופן גמרתי עימם את כל הזזשבונות.
ל.כיכ: דקרן הזו היא ובלונדון; ב־רבלון־אינטרנשונאל?

מודעי:

לכיכ: אז איפה?
מודעי: אני לא יודע.
דכיכ: אבל היא סחיו״ל?
מודעי: כן. יש לי ביקשה אחת. אני
אראה לך את המיכיתב ששלח לי אחד העובדים
לפני ׳חודשיים, שיסו כתב ש״לא
השוס ימה ׳אמרת, שקר,״ הוא יהרוס׳ אותי.
איך העזתי לא להמליץ עליו.
לכיכ: גסדר, שנה טו׳סה.
מודעי: שינה טוסה.

דרו שה

חקירה
יךי ינוסח מעלה כמד, שאלות.
׳י י מה שיוצא מדברי מודעי בבירור :

י• לרבלון אינטרנשתאל ה״תה שיטה ,
של ודשלוימים ׳והסדרי־תשלום מייוחדים
למנהלים בכירים. השיטה היתר, באמצעות
קרן מייוחדת, שלא ׳נוהלה במיסגרת רב־לון
אינטרנשואל ׳בלונדון, אלא במיקום
אחר. אין זה הכרחי כמובן, אבל קרנות
כאלה ניתן לנהלב שווייץ או במדינות
אחרות שבהן מקובל לנהלן.
י• הקרן עשתה הם דר־תשיל׳ומים מייו־חד
גם עם יצחק מודעי וגם בעת שהיה
חבר־כנסת. התשלומים לזכותו הצטברו
בחיו״ל.
׳ • מודעי מאשר כי דיווח עליתם רק
עכשיו, כאשר התמנה לשר ,׳וההסדרים
עם הקרן נפסקו.

אין ספק, כי דרושה באן חקירה
ממצח. ראשית בל כישראל,
כדוגמת החקירה שנוהלה כעניין
החשבונות של יצחק רכין ואבא
אכן. על היועץ המישפטי לממשלה
לקבל מ״רכלון־אינטרנשונאל״
את פל המיסמכים הנוגעים לתשלומים
שהצטברו לזכות יצחק מודעי
בחו״ל, ולבחון אם קויימו לגביהם
הוראות מטכע-החוץ ומס-
ההכנסה.
יגאל לביב
במדינה העם
ג״מ ומנחם
וברט ויהושע
שותפות-הגורל של שני
האישים, השונים סל־כך,
מצאה ביטוי נוסף :
פריטת לאגם וכן־ציון
קשה להעלות על הדעת שני אנשים
׳שונים זה ׳מזה יוותר מג׳ימי קארטר ומנחם
בגין. אך מבחינה. חיצונית, קיימת מקבילות
מוזרה בין קורותיהם.
׳שניהם הגיעו לשילטון באופן בלתי־צפוי,
במערכות-בתירות מפתיעות. ישנה
לפני היבחרם, לא האמין כי׳מעט ׳איש כי
מגדל־הבוטנים מג׳ורג׳קד! ,ומפקד האצ״ל
לשעבר יקבילו. לידיהם את הנהגת עמיהם.
שניהם טריים ולגמרי בתפקידיהם. כפי
שציין קארטר לא פעם, מנחם בגין הוא
כימעט ראש־הישילטון היחידי בעולם שהגיע
למעמדו של קאירטר.
לשניהם היד, ירח־דבש ממושך אתרי
הגיעם לשילטון. פופולריותס הלבה וגדלה.
ולשניהם
קרה החודש אותו הדבר: הם
הסתבכו בפרשות שהעיבו מאד על זוהרם.
ירח־הדבש הכפול ׳נגמר,
סוף המטאטא. באמריקה היתד, זו
פרשתו ׳של ברט לאנס, ידידו, בן־יחסותו
ואיש־׳אמונו ׳של קארטר, בנקאי מג׳׳ור־ג׳יד.,
הוא
מונה לתפקיד מנהל התקציב,
המקביל במידה מסויימת לתפקיד שר־האוצר
בישראל. הוא עמד להיות איש־מפתח
בממשלת קארטר, ביג׳לל יחסיו הנד
ייוחדים עם הנשיא.
אולם אחרי שכבר יאושר לתפקידו על-
ידי הסנאט, נתברר כי שיקר למוסד זה.
העבודה השקדנית של העיתונות, שהזכירה
את פרשת ווטרגייט, חשפה שפע של
עובדות שהפכו את מעמדו לבלתי־אפ־שרי.
קארטר
הגן עליו בחירוף־נפש, ובכך
הרס יאת שטו הטוב, כמי שעומד לשים |
קץ לשחיתות ולטאטא את וושינגטון. לב־ \
סוף גם זה לא עזר: קארטר הורד, ללאנס
להתפטר, התוצאה: מעמדו הפוליטי של
הנשיא נפגע מאד, והוא זקוק באופן קדח תני
לשיפוץ (ראה עמודים .)24— 25
אין דרך חזרה. למנחם בגץ קרה
דבר שונה, אך דומה.
מסיבות השמורות עימו, הוא העניק
חנינה ליהושע בן־ציון. הוא לא העלה על
דעתו מר, תהוד, התוצאה: נחשול ספונטאני,
סלתי־צפוי בעוצמתו ,׳של התנגדות ואכזבה
ציבורית.
חנינת בך ציון הנחיתה את המכה הגדולה
הראשונה על ש״לטון־׳בגין. רבים ממצ־גיעייו
הסתייגו ממנו בפד, מלא ,׳ואחדים
מהים אף החילו משמיצים אותו. הדבר פגע *,
ביוקרתו ישל בגין, כאיש טהור־מידות ושו־מר־מוסר,
יותר מכל דבר שעשה עד כה.
מבחינה ׳אחת, היה מצבו של בגין קשה
ממצבו של קארטר. קארטר חזר בו ממתן
החיפוי ללאנם, הכריח אותו להתפטר.
בגין לא יכול היה לחזור בד, ממתן הח נינה,
להחזיר את בן־ציון לפלא.
אין ספק שהפרשה תישכח, במרוצת
הזמן. אך הנזק כביר נעשה, ואינו ׳ניתן
לתיקון.

מדיניות

א*11 יח ח רו תו ת
האם הורה משה דיין
?תקוף אוניה אמריקאית
ביודעין וככווגה תחילה ץ
קבלת־פנים כשל גיבור לאומי הקבילה
את פני שר־החוץ משד, דיין עם הגיעו
לוושינגטון. אמצעי־חתיקשורת האמריקאים׳
שהיו נלהבים עדיין מניסיונות *
חשיפת תעלומת פגישותיו המיסתוריות
באירופה שקדמו,לביקורו בארצות־הברית,
העמידו אותו במרכז התעניינותם. מקבלי
פניו לא חסכו ממנו שבחים ומחמאות,
סיפרו בפניו את מעלותיו עד שדיין עצמו
נסחף בפסטיבל השבחים, טפח לעצמו על
השכם תוך ציון העובדה שהוא האדם
(המשך בעמוד )31
העולם הזה 2091

מנחם בגין הנוי! 011 עלייתו לשילט 11נ:י ״אין יוותו התונחלויוו 1בלוזי־חוקיות
בא ו ץ ־*שואל־ 1גוש־אמונים ו וגיוע השבוע את השטר לינועו !

סביו בגב השוטות
ך* שעה בה ישבו, בליל הרביעי
י• האחרון, ראשי גוש אמונים עם ראש־הממשלה
ואריק שרון, בביתו של ראש־הממשלה
בירושלים, עסק שמואל פרומר
בניהול ישיבה אחרת.
חנן פורת, ח״כ חיים דרוקמן, מנחם
בגין ואריק שרון ניסחו בביתו של ראש־הממשלה
ברחוב בלפור בירושלים ביניהם
את ההסכם הכמעט־סופי אשר דחה את
ההתנחלויות של גוש אמונים. שמואל
פלדמן, מזכיר גרעין יריחו חילק בחדר
האוכל של מעלה האדומים לשייקה, יגאל
זוהר ו־ 40 מתנחלים אחרים את ההוראות
האחרונות.
בחצות וחצי התפזרה הישיבה בבית
ראש־הממשלה. ראשי גוש אמונים ואריק
שרון שיצאו מהבית זכו לקיטונות של בוז
מקומץ בן 100 מפגינים שהמתין להם בלילה
ירושלמי צח.
בשעה אחת אחר חצות נכנס שמואל
פרומר למכונית הוולוו החדשה קולו. בעקבותיו
נכנסו למכונית ארבעת ילדיו, שהקטן
בהם בן שש והבוגר בן .10 הוולח
החלה בנסיעה איטית לכיוון יריחו. אחריה
נסעו אוטובוס של אגד ובו 20 ילדים
ונערים, שלוש משאיות מק גדולות עמוסות
ציוד, גנרטור, צריפים טרומיים וטרקטור,
שני טנדרים וחיפושית אחת. היה
זה כוח הפורשים מגוש אמונים, שסרב
לקבל את מרות מזכירות הגוש והממשלה,
החליט להתנחל בכל מחיר.
מושל יריחו, סגן־אלוף זיו שהיה באו־תר,־עת
במעלה האדומים, מיהר בג׳ים,
כשאחריו נוסעת מכונית הכרמל שלו עם
נהגו לעבר יריחו.
כשהגיעה השיירה למבואות עיר-ד,תמ רים
ראה שמואל פרומר מרחוק ג׳יפ מיש־טרה
צבאית ממתין על הדרך. הוא עצר
את רכבו והמתין לשיירה שתתקבץ מאחריו.
כשהחל הג׳יפ לנסוע לעברו, פרצה
השיירה במהירות קדימה. על ארבעת השוטרים
הצבאיים שברים היה לעצור
ולהסתובב ולהפסיד זמן יקר. פרומר הרוויח
את הקרב הראשון.
השיירה חצתה במרוצה את יריחו. ליד
מחנה חנן, בית המימשל ביריחו, המתין
כוח בן כ־ 70 חיילי-מילואים בפיקודו של
המושל, אשר ניסה לעצור את השיירה.
מרבית השיירה הצליחה לעבור במהירות,
כשהחיילים קופאים על מקומם. רק שתי
המשאיות שהזדנבוב סופה, נעצרו.

התנחלות ניידת

חברי התנחלנת יריחג של גוש אמנניס, המכנים את
ישובס עיר התמרים, מעמיסים צריף טרומי על גבי
משאית, שעה קלה לפניי שיצאו להתנחלות הבלתי מאושרת ביריחו. מתנחלים אלה נעצרו
בידי צה״ל ונכלאו, אחרי שלא קיבלו אישור להתנחלותם ממזכירות גוש אמונים.

ג׳יפ המישטרה הצבאית המשיך במירדף
אחר השיירה. כ־ 300 מטר אחרי בניין ה־מימשל
הפנה פרומר את השיירה לדרך
צדדית. הג׳יפ לא הצליח לעקוף את השיי רה.
בכל. פעם שהשוטרים־הצבאיים ניסו
לעקוף מכונית, נחסמה דרכם, נדמה היה
כי השיירה תצליח להגיע עד למנזר ה־קרנטל,
המקום המייועד להיאחזות החדשה
,״עיר התמרים״.
כשלוש מאות מטרים לפני אתר ההתנחלות
הצליחו השוטרים הצבאיים לעקוף
את השיירה, ומעל גשרון צר החנו את
כלי רכבם לרוחב הדרך. פרומר זינק
ממכוניתו והורה ל־ 40 המתנחלים :״לרוץ
להרים.״
כאשר הגיע המושל מאוחר יותר עם
אנשי המילואים שלו היו חברי ההתנחלות
פזורים על רכסי ההרים והגבעות שמסביב.
מיספר עסקנים של המתנחלים שהמתינו

למושל נכנסו למשא־ומתן מהסוג המוכר
מההתנחלויות הקודמות :״אתם עושים מע שה
בלתי חוקי!״ לעומת ״אתם פוגעים
בחוקי הנצח של עם ישראל.״
זיו, קצין צעיר בלונדי ובריא גוף, היה
תקיף :״קיבלתי הוראה מגבוה, מאד גבוה,
לפנות אתכם אפילו בכוח.״ ״זה לא
ייתכן,״ טען נגדו אחד המתנחלים ,״ממשלת
בגין לא תיתן הוראה כזו.״
לאחר דין ודברים מייגע הוסכם כי המתנחלים
יעברו ״להתנחל״ בבניין נטוש
ליד המימשל ״עד שתגענה הוראות חדשות
מירושלים.״ 20 הבוגרים שבין המתנחלים
עלו על האוטובוס והנערים והילדים
על קומנדקרים צבאיים.
כאן הוכיח סגן־אלוף זיו כי גם הוא בעל
יוזמה. נהגי ד,קומנדקרים קיבלו הוראה
לשעוט לעבר חצר המימשל, ולא לעבר
המבנה בו היו צריכים לערוך התנחלות

זמנית. בחצר המימשל ניצבה סוכה מקושטת
ומעוטרת. הצעירים הוכנסו לתוכה
וכשנכנס האחרון שבהם, נסגרה עליהם
הדלת וקצין בדרגת סגן הוצב לשמור
עליהם .״אתם במעצר,״ הודיע להם זיו.
מד, שלא העז צה״ל לעשות בתקופת ממשלת
רבין, הוא עשר, בהוראת ממשלת
בגין.
המבוגרים שהבחינו ״בתרגיל״ של זיו
סרבו להיכנס. שניים מהם עמדו לפני גלגלי
המשאיות וסירבו להתיר לנהגיהן
להישמע להוראות המושל ולהכניסן לחצר
המימשל. זיו ניגש אליהם ודחף אותם
בידיו. היה זה המגע הפיסי היחיד בין
המתנחלים לכוחות הצבא שפינו אותם,
בכל אותה פרשת התנחלות אומללה.
רק אחרי שהובא שוטר אזרחי ממיש-
טרת יריחו, אשר החל לחלק דו״חות תנועה
למכוניות שסירבו להיכנס לשטח ה־מימשל
ורק אחרי שחיילים הוציאו את
האוויר מאחד הטנדרים, הסכימו הנהגים
להכניס את מכוניותיהם לחצר.
באותו רגע הבין פרומר כי ההתנחלות
הפרטית שלו הסתיימה. כשפנה אליו זיו
ואמר לו :״בושה שהערבים יתעוררו בבוקר
ויראו אותכם ככה בחוץ,״ החליט פרו־מר
להיכנע והורה לאנשיו להיכנס לסר־כה־מכלאה
ולהצטרף אל הצעירים שהיו
בה כבר. עוד לפני שנסגרה עליהם הדלת
הודיע לו זיו :״אתם כולכם עצורים.״

כותית בדיך

** ל אותו זמן, עד השעה חמש וחצי
^ לפנות בוקר, ישבו חברי מזכירות
גוש אמונים ודנו בנוסחה הסופית להסכם
עם הממשלה. בין סעיף לסעיף החלו
להגיע ההודעות על ארבעה נסיונות התנחלות,
אשר לדברי חנן פורת ״לא היה
ידוע לנו עליהם,״ המתבצעות או עומדות
להתבצע.
ההתנחלות הראשונה היתד, של גרעין
גבעון, אשר עמד להתנחל במחנה הצבאי
הירדני הנטוש לא הרחק מנווה־יעקוב,
פרבר מרוחק של ירושלים. רחל ענבר,
אשה בת ,50 נמוכח קומה ובעלת מיבטא
עילג, מנהיגת הגרעין, התרוצצה משך כל
הערב באוטובוס ואספה את חברי הגר־
(המשך בעמוד )34

118ה א מד ץ ו״ב ץ זג!
ה * ב עי

או* •י#י*

עלמה...
זמי* 1ז .

ג מעלי< ללן
-לאכ*

0 1 1 1 7 1 0 *11 מתנחלות גרעין יריחו של גוש אמונים עולות על קומנדקר
11 1 1צבאי, בו סולקו לירושלים, אחרי שהתנחלותן סוכלה בידי אנשי
צה׳׳ל. החיילים נזהרו שלא להשתמש נגדן בכוח הזרוע, אולם פעלו בתקיפות ובהחלטיות.

של חברי תנועת ציונות אחרת, שנערכה ביום הרביעי
1ו 1י ^ 1 ^ 711 1 1
בלילה מול ביתו של ראשיהממשלה מנחם בגין
111\ 11#1 1111 11
בירושלים, בו נערכו כל הלילה התייעצויות בין ראש־הממשלה לאנשי מזכירות גוש אמונים.

111 סיגו!

** רפל פמיר של אי־ודאות הסתיר
^ את שדה־המערכה. דיווחים כוזבים
או מטעים של כלי־התיקשורת, המשרתים
את התעמולה הרשמית, טישטשו את
המתרחש. היה גרור כי הכוחות נעים
בשטח, מתנגשים, מתקדמים ונסוגים. אך
לא היה ברור מה מתרחש, בעצם.
כך נראה בימים האחרונים השדה הדיפלומטי.
משה דיין ניהל משא־ומתן בוושינגטון.
ממשלת ישראל החליטה מה שהח ליטה.
הקרבות בדרום־לבנון ותוכניות
גוש-אמונים עירפלו את המצב עוד יותר.
הודעות של שר־החוץ המצרי ויו״ר אש״ף
הוסיפו אל המבוכה. היה ברור שמתרחשים
דברים חשובים.
אך גם קורא־עיתונים ישראלי חרוץ לא
יכול היה לדעת מה בדיוק.

פינוי עמדות
ך* מושגים צבאיים, מה שהתרחש
4הוא זה:

תחת לחץ בבד של היריב (האמריקאי)
ביצעה ממשלת בגין
נסיגה טאקטית. עמדות קידמיות
פונד, בדי לרכז את הבוהות בקו־ההגנה
העיקרי.
ביצוע הנסיגה הוטל על אשף־התרמית,
משה דיין, כדי להטעות את היריב עד
כמה שאפשר, לבלבל את היוצרות, ובעיקר
— להסתיר את המתרחש מעיני הציבור.
בעיקבות הנסיגה הטאקטית של כוחותינו,
התקדמו כוחות היריב (האמריקאי)
בחזית רחבה. גם הכוחות הערביים, ובעיקר
כוחות אש״ף, ביצעו תזוזה משמעותית.

הפעולה
בולה אינה משפיעה
בהרבה על התמונה הכללית של
הקרב. ההתנגשות החזיתית עדיין
לא החלה. תודות לתימרוניס של
כוח־דיין, היא נדחתה.

נגמרו ה חו כ מו ת
• 6קראת כואו של משה דיין לארצות/הברית
גבר הלחץ של ממשלת־קארטר
באופן דרמאתי.

לא היו לכך סימנים חיצוניים.
הדבר נעשות כצורה מתוחכמת,

בדי שלא להקשות על ממשלת
בגין. אבל והבשורה היתה חד־מש
מעית: על בגין לסגת, כדי לאפשר
את כינוס ועידת־ז׳נכה. הוועידה
חייכת להתכנס עוד השגה,
ויהי מה.
לא היה קשה לנחש את סיבת הדחיפות.
ג׳ימי קארטר נחל תבוסה פוליטית מוחצת
בענייני־פנים — התבוסה הגדולה הראשונה
בתקופת־כהונתו. ידידו ובן־חסותו,
ברט לאנס, נאלץ להתפטר מתפקידו כמנהל
התקציב הממלכתי, תוך כדי שערורייה
שהחלה מזכירה את פרשת־ווטרגייט (ראה
במדינה).
גם בחזית אחרת נתון הנשיא קארטר
בצרות. הוא חתם על הסכם למסירת
תעלת־פנאמה לידי המדינה הפנאמית, וכל
כוחות הימין הלאומני האמריקאי התגייסו
כדי לסכל הסכם זה. קארטר מקווה לנצח
בקרב זה, ואף גייס לשם כך את מנחם
בגין, שהזמין את נשיא פנאמה לביקור
הפגנתי בישראל. אך מעמדו של קארטר
חלש, והוא זקוק להישג מהיר, גדול ומרשים.
הישג
כזה יכול לבוא רק בזירה אחת:
הזירה הישראלית—ערבית.
לכן תקיף
מות:
ז׳נכה

הועבר לדיין רמז שקט אך
מאד: די: נגמרו החוב
המיכשולים לכינוס ועידת
צריכים להיעלם מייד:

הקשר הגורד
ך ימיכ שול העיקרי לכינוס הוועידה
י • היה נושא הייצוג הפלסטיני.
שום מדינה ערבית אינה יכולה ללכת
לז׳נבה נגד רצון אש״ף. כוח־הווטו של
אש״ף אינו תלוי בכוחו הממשי של
האירגון ברגע זה, אלא בכוח־הנפץ הפסיכולוגי
העצום של העניין הפלסטיני. פשוט
לא תיתכן הליכה לז׳נבה אם יהיה ברור
וגלוי שהדבר מהווה בגידה בעם הפלסטיני.
כאן נוצרה תסבוכת כללית:
* ממשלת בגין ( כ מו ממשלת רבין
לפניה) הודיעה כי לא תסכים לשיתוף
אש״ף בז׳נבה בשום צורה ואופן. היא
תסכים רק להשתתפות ״פלסטינים״ ב־מישלחת
הירדנית — אמנם ״מבלי לבדוק
בציציותיהם״ ,אך בתנאי שלא יהיו אלה
בעלי-תפקידים מוכרים באש״ף.

• ממשלות ערב הודיעו כי לא
ילכו לז׳נבה אם לא יהיה ייצוג לאש״ף.
• ארצות־הכרית אמרה כי יש
צורך ב״ייצוג פלסטיני״ ,אך שהיא לא
תנהל משא־ומתן רשמי עם אש״ף כל עוד
לא הכיר האירגון בהחלטה .242ג׳ימי
קארטר אמר שהכרה זו של אש״ף ב242-
יכולה להיות מותנית בדרישה להכרה
בזכויות הלאומיות הפלסטיניות, שההחלטה
התעלמה מהם.
• א ש ״ ף אמר שהוא רוצה ללכת
לז׳נבה, אך אינו מוכן להכיר ב־ 242 כל
עוד אין ההחלטה מזכירה את זכויות
הפלסטינים.

את התיסכוכת הזאת נדרש
ג׳ימי קארטר לחתוך, כפי שחתך
אלכסנדר מוקדון את הקשר ה
גורדי *.

לבלוע אח ה צפרדע
ך -הצעה האמריקאית היתד׳ מסד
1 1בכת לא פחות מן הקשר, שאותו היא
נועדה להתיר. עיקריה:

• במושב-הפתיחה של הוועידה
תופיע מישלחת ערכית אחת
— כניגוד לעמדת ישראל, שהתנגדה
לבך כאופן מוחלט( .ההצעה
הועלתה, במקורה, על-ידי נשיא
סוריה, חאפז אל-אסד.).
• המישלהת המאוחדת תכלול
מישלחת מטעם אש״ף. הרכב
הנציגות האש״פית יהיה כזה שממשלת
בגין תוכל לבלוע את ה צפרדע.
למשל: ראשי־ערים מן
הגדה, המזדהים כפה מלא עם
אש״ף, ושאש״ף יכריז עליהם כעל
מישלחת של איט׳יף, כעוד שישראל
תטען שזוהי מי׳טלחת של
״ערביי ארץ־ישראל״.
• אחרי מושב־הפתיחה תתפצל הוועידה
לוועדות־מישנה לפי המדינות (סוריה,
ירדן, מצריים, וכר) כך שהנציגות רד
אש״פית תיעלם — או תהפוך חלק מן
המישלחת הירדנית.
• כדי לאפשר זאת, ימסור אש״ף
הצהרה על נכונותו להכיר ב־.242

צריכים לקפו ץ *
ן* שבוע קרו שני דברים: גם ישראל
1 1וגם אש״ף מילאו את החלק שלהם
בהצעה.

מצד אש״ף באה ההצהרה בצורת ראיון
שהעניק יאסר עראפאת לשדרנית האמריקאית
בארבארה וולטרם. אשת־הטלוויזיה
המפורסמת, שגרמה סנסציה כאשר פורסם
בשעתו שחתמה על חוזה המעניק לה את
המשכורת האסטרונומית של מיליון דולאר
לשנה, היא יהודיה, מעריצת־דיין ונץ
(ישראלי) מושבע.

דווקא באוזניה ׳הודיע מנהיג
אש״ה כי אירגונו מובן ״בהחלט״
להכיר כ־ 242 ובקיום ישראל, כ תנאי
שמועצת־הכיטחון תכיר גם
בזכויות הפלסטינים ״לשוב למולדת
ולהקים מדינה״ .הדרך המוצעת:
מועצת־יהכיטחון תקבל
החלטה חדשה, שתכלול את ההחלטה
242 במלואה, יחד עם סעיף
חדש על הנושא הפלסטיני.
זוהי הצהרה היסטורית מצד עראפאת
— אותה ״פריצת־דרך היסטורית״ ,שלמענה
עמלו גורמים רבים (וביניהם המועצה
הישראלית למען שלום ישראלי—
פלסטיני) בשנים האחרונות. פירושה הכרה
פלסטינית במדינת ישראל ונכונות לכונן
מדינה לצידה*.
רצינותה של הצהרת־עראפאת הודגשה
מייד על־ידי חזית־הסירוב הערבית. ג׳ורר
חבש יצא בהודעת־גינוי חריפה נגד ערא־פאת,
והאשים אותו בהפרת ההחלטות של
המועצה הלאומית הפלסטינית( .לאישום
זה אין שחר: במושב האחרון בקאהיר
הסמיכה המועצה הלאומית את עראפאת
לקבל את ההחלטות הדרושות).
הצהרת עראפאת היתד. תוצאה של פעולה
דיפלומטית ממושכת. מצד אחד הופעל על
אש״ף לחץ כבד ביותר מצד סעודיה,
המממנת את האירגון והמהווה את פטרונו.
הסעודים הודיעו לאש״ף בפירוש: הגיע
הזמן, עכשיו צריכים לקפוץ.
מצד שני ביקר אצל עראפאת נציג בכיר
ביותר של ממשלת־קארטר (אך לא חבר
או פקיד ממשלתי, כך שלא הופרה ההבטחה
של קארטר לממשלת־ישראל שלא
לנהל משא־ומתן עם אש״ף עד שזה יכיר
ב־.)242

כשיחותיה של אותה אי,שיות
עם עראפאת נכחו, זו הפעם הראשונה,
ראשי שני האגפים היריבים
•טל פתח: פארוק אד-קדומי,
ראש המחלקה המדינית של
אש״ף, וראש האגף הנוקשה, וד״ר
עיסאם אל-סארטאווי, ראש האגף
המתון, האיש שניהל את השיחות

* בהתפתחות נפרדת, קיבל השבוע גס
* באגדה היוונית חתך אלכסנדר את
מועמר קזאפי, שליט לוב, את הרעיון הזה,
הקשר הגורדי במכת־חרב, אחרי שהנבואה • אך הוסיף הערה פרובוקטיבית — שהמאמרה
כי מי שיצליח להתיר את הקשר דינה הפלסטינית תמשיך לנהל מילחמה
המסובך יהפוך שליט־העולם.
י*״ נגד הציונות.

מם האלוף (מיל ).מתי פלד, לובה
אליאב, אורי ואבנרי ואחרים.
כך הובטח איחוד המחנה. השבוע מסר
גם פארוק בפאריס הצהרה דומה לזו של
עראפאת.

נסיגה לש מיל חמה
ך* אשר נ א דיין לארצות־הברית, מצא
—/את עצמו מול פני ברירה פשוטה:
לקבל את התכתיב האמריקאי או להיכנס
מייד לעימות טוטאלי עם ג׳ימי קארטר.

היו נימוקים כבדי־מישקל בעד
ונגד קבלתה של ההצעה האמריקאית.
הנימוקים
נגד :

• זוהי נסיגה חד־משסעית
ש 7ממשלת־בגין — הן מבחינת
ההסכמה למיש/חת ערבית מאוח דת,
הן מבחינת הכללת אנשי
אש״ף, גלויים או מוסווים, במיש־לחת.

עוזרת
להסיח את דעת נאמניו של בגין
מן הנסיגה שלו בוושינגטון.
על רקע זה קיבלה הממשלה השבוע
את ההחלטה שהוכתבה לה על־ידי בגין.
תוכנה: קבלת מישלחת מאוחדת של הערבים
במושב־ר,פתיחה ! אי־הופעת מנהיגי
אש״ף במישלחת (אך ״מבלי לבדוק בציציות
אי־ניהול משא־ומתן עם מיש-
לחת פלסטינית, פיצול הוועידה לוועדות
בין־מדינתיות מייד לאחר הפתיחה, כך
שלא יהיה פורום לדיון בעניין הפלסטיני!
אי־תיקון ההחלטה .242
השאלה היא: האם אלה הם תנאים של
ממש — או שהן, מישאלות חסודות, שלא
יוכלו להחזיק מעמד בוועידה?

האם הוועידה שתתכנס, כתנאים
אלה, נועדה מראש לפיצוץ ץ

אש׳יף בפתיחה
ך יתן לנחש במידת־מה את
>4להתרחש בז׳נבה, כלהלן:

העומד

במושכ-הפתיחה תופיע מישל־
• ניתן להסוות ולטשטש נסיגה זו־בעזרת
אמנות־הכזב של דיין ומערכת חת ערכית מאוחדת, וכה הטיסה
שטיפת־מוח של ״הכתבים המדיניים״ שק פלסטינית. הפלסטינים יהיו, כמוכלי־התיקשורת,
המשרתים את הממשלה. כן, חסידי אש״ף מוצהרים, אך לא
אך עם התכנס הוועידה יתפזר הערפל, כעלי-תפקידים רשמיים באיש׳׳ף.
ויהיה ברור שחלה נסיגה משמעותית מצד למשל: ראשי-הערים מהגדה, שהזדהו
לפני כחירתם כחסידי
ממשלת־ישראל.
• הדבר חושף את הממשלה להתקפה אש״ף, והנהנים מתמיכת אש״ף.
מצד הנהגת המערך, ההופכת בהדרגה
״אופוזיציה ימנית״ לליכוד. ואכן, בסוף
השבוע תקפו גם שימעון פרם וגם יצחק
רבץ את ממשלת־בגין, מתוך עמדות ים-
ניות־קיצוניות, והאשימו אותה בכניעה
לאמריקאים ולאש״ף.
הנימוקים בעד :
• דחיית ההצעה היתד! מביאה לעימות
חזיתי עם ממשלת ארצוודהברית לאלתר,
על עניין המוגדר כ״נוהלי״ .נראה כי בגין
ודיין סבורים כי בעימות כזה לא תהנה
ממשלת־ישראל מתמיכה כללית ונמרצת
של יהדות ארצות־הברית. הם לא האמינו
כי ניתן יהיה לגייס את היהודים למרד
נגד השילטון (האמריקאי) על רקע זה.

• כיגלל מצבו הפוליטי הקשה,
חשוב לקארטר שהוועידה
תתכנס השנה, ושייערך מושב־פתיחה
ראוותני, אשר יפגין את
הצלחת מדיניותו. לא איכפת לו
כל-כך מה יקרה לאחר מכן. לכן
כדאי לישראל להעתיק את המאבק
מן העמדה הקידמית >הרכב
המישלחות בפתיחה) אל החזית
העיקרית (הוועידה עצמה) .ניתן
יהיה לחבל בוועידה בבוא העת,
ולפוצץ אותה מבפנים, כך שהאיט־מה
על פיצוץ הוועידה לא תיפול
על ממשלת־ישראל.
• תמורת ההסכמה להצעה האמריקאית,
החשובה כל־כך לקארטר, ניתן
לסחוט כמה ויתורים נגדיים חשובים.
למשל: הטלת וטו אמריקאי על תוספת
להחלטה 242 במועצת־הביטחון, התנגדות
אמריקאית למישלחת גלוייה של אש״ף
במהלך ועידת דנבה, ועוד.

ו עי דהלשם פי צו ץ?
ך * יין הציע לבגין לקבל את ההצעה
1ולבצע את הנסיגה הטאקטית. בגין
הסכים.
הדבר עורר זעם עמוק בניבכי־הנשמה
של תנועת־החרות. ח״כ משה ארנס, יו״ר
ועדת החוץ־וביטחון של הכנסת, מתח
בראיון במעריב ביקורת חריפה ביותר על
דיין. היתה זאת התקפה עקיפה על בגין
עצמו. אין ספק כי בחלק מצמרת חרות
תעורר הנסיגה התנגדות עזה, אם כי רק
אריק שרון העז להצביע נגדה בממשלה.
היתד, זאת דווקא הצבעה מתמיהה, כי
אריק הכריז לא פעם שהוא בעד משא-
ומתן רשמי עם אש״ף.
אך בגין יודע איך למשול באנשיו. הוא
יכול לפרוש את חסות הממשלה על כמה
ממיבצעי גוש־אמונים. התנחלויות של גוש*
אמונים בשעה זו עלולים לגרום לקשיים
בארצות־הברית, להחמיר את מצבה של
ישראל בעצרת האו״ם ולהרגיז את הנשיא
קארטר. אך הם יסיחו א ת׳דעת חסידיו
של בגין ממה שמתרחש בוושינגטון.
יתכן שהנשיא קארטר ימתן את התנגדותו
החריפה לביצוע התנחלות אחת או
שתיים, תמורת הסכמתו של בגין להצעתו
בעניין ז׳נבה.
גם מילחמת-לבנון, שבה ממלאה ישראל
כעת בגלוי תפקיד מרכזי (ראה עמוד ,)23

מועמדים אפשריים: כרים חלף ברמאללה,
פאר,ד אל-קוואסמה בחברון, באסם
אל־שכעה בשכם, חילמי חנון בטולכרם
— כולם אנשי אש״ף נאמנים ומוצהרים,
ואנשים בעלי־רמה.
במיקרה זה תעמיד ישראל פנים.כאילו
אינם אלא אישים מקרב ״ערביי ארץ-
ישראל״ ,בעוד שכלפי הצד הערבי תופיע
מישלחת כזאת כנציגות מוסמכת של
אש״ף.
ישראל לא תוכל למנוע ממישלחת כזאת
להבליט את אש״פיותה כאוות־נפשה. היא
תוכל למסור הכרזה אש״פית במושב־הפתיחה,
לקבל בגלוי הוראות ממטה מדיני
שאש״ף עשוי להקימו בז׳נבה, ולהתנהג
מכל הבחינות כנציגות דיפלומטית מואמנת
של אש״ף.

עצם הופעתה של מישדחת כזאת
כז׳נכה, תהווה סימן־דרד
היסטורי בנתיבי־היסודים של העם
הפלסטיני. זוהי ראשית ההכרה
הבינלאומית כמדינה פלסטינית —
וכל הצדדים מכינים •זאת.
אחרי הנסיגה הטאקטית שלה השבוע,
תצטרך ממשלת־בגין לבלוע גם צפרדע
זו. לא יהיה כדאי לה לפוצץ את הוועידה
כבר במושב־ד,פתיחה — כי הדבר לא
ייסלח לה על-ידי קארטר, שמעמד זה
יהווה את ניצחונו.

השאלה• היא: מה יקדה הלאה ץ

ראש־ג ש ר פלסטיני
ך* דור כי מבחינת אש״ף, מבחינת
הערבים ומבחינת הממשלה האמריקאית,
הופעת אנשי אש״ף הפלסטינים

דיין עם ואנס כוושינגטון
לבצע נסיגה טאקטית
במושב־הפתיחה מהווה פריצה של החזית
הישראלית ויצירת ראש־גשר פלסטיני
בצד הישראלי.
ברור גם כי מבחינתו של בגין, אין
הדבר כך, וכל חדירה נוספת של הפלסטינים
בז׳נבה תיבלם בכל הכוח.

אם כן, מה יקדה?
על פי והמוסכם ,׳תתפרק מליאת הוועידה
אחרי הפתיחה! ,ויקומו !ועדות דדצדדייות
(ישראל—מצריים, ישראל—סוריה, ישראל—ירדן)
לדיון בבעיות הממשיות•
׳לדעת בגין, יחסום הדבר כל אפשריות
של שיתוף. אש״ף בדיונים.

יתכן שהוא טועה.
הערבים יופלו ׳לטעון כי הוועדות האלה
מורכבות לפי החזיתות! ,ולא ׳לפי המדינות.
כלומר: ועדה לחזית הצפון, יועדה
לחזית הממרח, ועדה לחזית הדרום.
לפי תפיסה זו, יוכלו הערבים להרכיב
מישלחית לחזית המיזרחיית, בשיתוף הפלס־טינים
שימונו על־ידי אש״ף. מבחינה
פגים־ערבית, תהיה זאת מישילחת ירדנית־אש״פ״ת.
מבחינה ישראלית, תהיה זאת
מישליחת ירדנית, בהשתתפות ״פלסטינים
שאין בודקים בציציותהם״.

אם תיווצר מציאות זו, פירושה
יהיה הרחכת ראש־הגשר הפלסטיני,
ושיתוף אש ״ף בדיונים, למעטה.

ישראל לא מקבל רעיון זה — תתפוצץ
דנובה כבר בשלב זה. אם תקבל אד

תו, או רעיון דומה, יתחיל הדיון המהותי
— ויעלה בלי כיל ספק רעיון המדינה הפלסטינית
בגדה וברצועה.

כך או כך, שעת-האמת קרוכה.

סכר של חוד
ץ י* יין סכור שבדנבה יהיה קיים שי(
תוף־פעולה ישראלי—ירדני נגד אש״ף.
יתכן מאד שהוא משילה את עצמו, כפי
שעשה זאת בעבר כל אימת שדובר על
ירדן.

על ירדן יופעל לחץ ערכי ככיר
להצטרף לקונסנזוס הערכי (והעולמי)
,למען הקמת מדינה פלסטינית
כגדה וברצועה, תוך קיום
קשר כלשהו כינה ובין ירדן.
אין שמץ שיל סיכוי שירדן ׳תוכל לעמוד
מול ילחץ זה. כדי ׳לשמור על עצמה
ועל קיומה ,׳תצטרך להצטרף.

כמו כל ההנהגות הישראליות
עד כה, לוקה גם ההנהגה של כגין
כליקוי אהד יסודי: אין היא מסוגלת
להכין את הדינאמיות של ההתפתחות
הערכית הפנימית.
ברגע שאש״ף יעילה בצעדים נמרצים
על דרך ההברה ב־ 242 והינכיונות להכיר
בישראל ולהקים מדינה לצידה, תשתנה
המציאות הפוליטית, הדיפלומט״ת יוד,פסי־פולוגיית
תכלית שינוי. עמדות טאקטייות
עשוייות להיסחף, כמו סכר ישל חול מפני
מבול. הדינאמיות של ההתפתחות תיצור
מציאות חדשה.
׳ממשלת בגין סבורה כי תוכל לביליום
ולעכב את ההתפתחות הזאת. היא מקווה
כי אחרי סילוקו של. איש״ף מז׳נבה, באמצעות
הקמת הוועדות הבין־מדינתייות,
תגיע הוועידה לקיפאירך, יופל ׳הצדדים יסכימו
לעליות על דרך של הסכמי־ביניים
חדשים, במקום הסדר כולל. כך, מקווה
בגין, תיכנס הבעייה הפלסטינית למקרר,
הגדה והרצועה לא יעמדו ׳לדיון ,׳והכל
יתרכזו בענייני הגולן ׳וסיני, שבהם מוכן
בגין להיות גמיש.
אך ייתכן מאד שממשלת קיארטר התנגד
לכך באופן נמרץ ׳ותחתור להסדר כולל,
ברוח רעיונותיו של הנשיא ג׳ימי קארטר
עצמו.
במיקרה כזה, יגיע היום שפו תצטרך
ממשלת בגין להחליט אם ׳לקבל את רעיון
הנסיגה לגבולות 1967״בשינויים קטנים״,
והקמת ׳מדינה פלסטינית ׳בגדה וברצועה.

׳מוכן שכגין יתנ״ד לכך כאופן
מוחלט.
אז ׳תתפוצץ ׳ועידית ז׳נבה ,׳וייערך הקרב
האמיתי — העימות המדייני האמריקאי—ישראלי
ו/או העימות הצבאי היש ראלי—ערבי.

הנסיגה
הטאקטית שבוצעה השבוע
נועדה לשמור על הכוחות
לקראת הקרב המכריע הזה.

״ויי

רחמים בדדה גוסס במאסר ־ אך לו איו ש תדלני םומי ־ דוג
שישפיעו על מנחם בגין להמליץ על חנינתו מטעמים הומניטריים

** די בוקר נעצר אמבולנס לבן ש
עליו השלט ״שירות בתי־הסוהר״
לפני שער בית־החולים אסף הרופא ב־צריפין.
השער נפתח והמכונית חומקת
פנימה במהירות. המחזה חוזר ומתרחש
בכל בוקר בשעה קבועה. בשעות הצהריים
יוצא האמבולנס המישטרתי וחוזר אל
בית־הכלא ברמלה.
מדי בוקר מביא עימו האמבולנס לבית־החולים
קבוצת אסירים מהכלא, כולם
שמות אלמונים, שפוטים לתקופות מאסר
ארוכות וחולים במחלות קשות. המאחד

אותה קבוצת עבריינים הוא העובדה שהם
לא הצליחו ליצור לעצמם את הקשרים
הנכונים בחוגי צמרת השילטון והחברה
בישראל, ולפיכך אין מי שיתרוצץ וישתדל
בעבורם במקומות הנכונים וישיג. את
שיחרורם מסיבות רפואיות.
מיספרם המדוייק של החולים האנושים
בקרב אסירי כלא רמלה אינו ניתן לפיר־סום.
שילטונות הכלא, בשיתוף עם צוות
בית־החולים אסף הרופא, עושים את מירב
המאמצים להסתיר ולטשטש את עובדת
קיומם של אסירים כאלה. אולם בכלא

רמלה יושבים יותר מתריסר אסירים הנמצאים
בטיפול קבוע בבית־החולים. אר-
בעה־חמישה חולים מאושפזים דרך־קבע
בביתנים שונים של בית־החולים, בעיקר
במחלקות המחלות הפנימיות. לפחות שני
אסירים הובאו לבית־החולים בחשד לגידולים
ממאירים, וכמיספר הזה זקוקים
לטיהור שבועי קבוע של גופם באמצעות
כלייה מלאכותית. אחד המיקרים הקשים
הוא זה של יעקוב כהן, שללא דיאליזה
(טיהור באמצעות הכלייה המלאכותית)
שלוש פעמים בשבוע — ימות.
כל האסירים החולים הגישו בקשות
לשיחרור מוקדם עקב סיבות רפואיות,
כולם נידחו — והם ימשיכו לרצות את
עונשם עד תום. חלקם הולכים ודועכים
לעיני חבריהם האסירים, הם מוטלים בצמחים
בתאיהם ומובאים לבית־החולים רק
כשמצבם הופך קריטי.
האחיות בבית־החולים אסף הרופא הוז הרו
בשבוע האחרון על־ידי ההנהלה שלא
יעזו לדבר עם עיתונאים על אודות אסירים
המובאים לטיפול שם. אך חרף האי—
סור סיפרו אחדות מהן שלא אחת הובאו
אסירים החולים במחלות כרוניות אל בית-
החולים, כשהיו כבר על סף הגסיסה
וחייהם ניצלו בנס. אלא שחייהם של אלה
הולכים ומתקצרים. כהן, בוזגלו, אבוטבול
ואוחיון נידונו לדעיכה איטית בין כותלי
כלא רמלה, בין טיפול אחד למישנהו.

אסיר גוסס
בשקט

האמבולנס של הכלא

מכונית המיניבוס של שירות בת,־־
הסוהר, המשמשת באמבולנס, מגיעה
אל שער בית־החוליס אסף הרופא על־מנת להביא אליו אסיר החולה במחלה אנושה
לטיפול בכליה המלאכותית. האסיר, יעקוב כהן, מובא לכליה שלוש פעמים בשבוע.
ישיבתו בכלא ללא תנאים אלמנטריים, מסכנת את חייו ומקצרת את תוחלתם.

ך מיקרה הטראכי ביותר מבין
1 1אסירי רמלה הוא זה של רחמים (רמי)
ברדה, המאושפז מזה חמישה חודשים
בביתן 14 באסף הרופא.
בתיקו הרפואי של בדדה כתוב בשפה
רפואית יבשה שהוא סובל מאי־ספיקת־כליות
כרונית, שעבר ארבעה ניתוחים
להרחקת אבנים מדרכי השתן. עוד מוסבר
שקיימת אצלו תופעה של החזרת השתן
לגוף, הוא סובל מזיהום בדרכי השתן,
מצבו הכללי ירוד, עור יבש עם התקלפות,
סובל מצמרמורות ומטישטוש שנגרם על-
ידי השתן, זקוק לניתוח, אולם עקב זיהום

1ן 1!^1רחמים בררה כפועל בבית־
#111-111 אריזה לפרי לפני שנכלא.
הוא ניסה לשקם את עצמו, ואז שלח אותו
השופט לשלוש שנות מאסר, בעוון קטטה.
אין אפשרות לבצעו כרגע. עלול היה
להגיע למצב של אי־ספיקת הלב. בנוסף
סובל ברדה מאיבוד כושר הדיבור ולמעשה
הוא אילם.
מאחרי המונחים הרפואיים מסתתרת
טראגדיה אנושית של האיש ושל מיש-
פחתו, ההולכת ונהרסת עימו.
רמי ברדה הוא כיום בן ,36 שפוט
לשלוש שנות מאסר שמתוכן ריצה כבר
יותר משנתיים. הוא עלה מלוב, עם מיש-
פחתו, המונה יחד עם ההורים 10 נפשות,
בשנת .1949 הם שוכנו במעברת פרדסיה
שם עברה עליו נערותו. מאוחר יותר

מתחלה. לפני כחצי שנה, כשנשקפת כבר
סכנה לחייו, הועבר לכלא מעשייהו, משם
הובהל שלוש פעמים לבית־החולים אסף
הרופא. בכל פעם הגיע כשהיה כמעט על
סף המוות. מפי אחיות בית־החולים ניתן
היה ללמוד שכאשר הובא בפעם• האחרונה,
חששו שילטונות בית-הסוהר שהג־דישו
את הסאה, ולכן טילפנו כמה שעות
אחרי שאושפז וביקשו מן הצוות הרפואי
שידאג שהוריו של רמי יובאו מהר אל
בית־החולים ויראו אותו ,״כדי שלא יגידו
אחר־כך שהרגו אותו בבית־הסוהר.״
״הוא אסיר לדוגמה,״ מספר האב .״כל
הסוהרים אוהבים אותו אבל את השליש
(ההפחתה של שליש מהעונש על התנהגות
טובה) לא נתנו לו. אמרו שזה לא הפעם
הראשונה שלו. אין שום רחמנות. עשר
שנים שהוא הרוס ואנחנו הרוסים. כבר
הגיע המצב שהיה הולך בכלא מקופל

לגמרי, בקושי עומד על הרגליים. באנו
למנהל של הכלא, בכינו לו, התחננו —
שום דבר לא עזר. לא רצו לתת לו שיחרור
מוקדם. עשיתי שתיים בקשות לנשיא של
המדינה. קיבלתי תשובה פעם ראשונה
שהעניין בטיפול, אחרי זה באה התשובה :
,הבן שלך לא משתחרר.׳
״זה הנשיא של המדינה אין לו בכלל
רחמנות בלב שלו. רמי היה חולה הרבה
לפני בן־ציון מה שקיבל שיחדור מוקדם.
אבל מי מסתכל עלינו בכלל?״
אחותו של רמי ברדה סיפרה שפנתה
לעורך־דין כדי שיטפל בשיחרורו של
האח מטעמים רפואיים, אלא שהסכום
שדרש הפרקליט — 3000 לירות — לא
היה בהישג־ידה ולכן לא טופל העניין.
באוקטובר ,1974 לפני מעצרו, עמד
רחמים להתארס לחברתו. בני־המישפחה
תלו תיקוות רבות בכך שיינשא ויפתח

ה 7111 רחל בררה, אמו של רחמים,
יייי ״ י חלתה אנושות עקב מצבו של
בנה בכלא, וכיום היא על סף העיוורון.

אברהם בררה, עלה מלוב עם
אשתו ושמונה ילדיו. המשפחה
נהרסה בעיקבות הטרגדיה שפקדה את הבן.

עברה המישפחה לשיכון סלע בנתניה, שם
היא דחוסה עד היום בצפיפות בשני החדרים
הזעירים של הדירה. הסתבכותו הרא שונה
עם החוק אירעה לפני כ־ 10 שנים,
עת נשפט לשלושה חודשי מאסר בפועל.
מאז נידון רחמים ברדה לעוד שלוש
תקופות מאסר, אחת של שנה ושתיים
של שלוש שנים. על הסתבכותו האחרונה
עם החוק סיפר השבוע אביו, אברהם
ברדה :״הוא היה עובד שומר באיזור
התעשייה. החליט לשקם את עצמו ולצאת
מכל העניינים עם המישטרה. בא אליו
יום אחד חבר שלו מצרפת, אמר לו , :רמי,
תעשה לי טובה תבוא אתי לקנות טבעת,.
כמו שהלכו, לא באו ישר לחנות של
התכשיטים, עברו קודם לשתות קצת. שתו
ונהיו שיכורים. כשבאו לחנות של הטבעות
ורצו לראות טבעת, החליט המוכר שהם
באו לגנוב. רמי התקוטט איתו ובאה
ניידת. רמי היה שיכור וגם התקוטט עם
השוטרים, לקחו ועצרו אותו בכוח.
״אחרי שבועיים התחיל המישפט. אמרו
לו אתה מודה? אמר, :לא מודה וגם יש
לי עד.׳ דחו את המישפט. בינתיים הלך
העד שלו בחזרה לצרפת. כשהמשיכו את
המישפט בא התובע ואמר לרמי, :אתה
משקר! אין לד עד ואין לד כלום.׳ רמי
אמר לשופט את הסיפור שלו והשופט,
שהיה סגלסון, אמר לו, :לד תעשה לך
עורך-דיך. אבל רמי לא רצה.לקחת עורך-
דין. הוא אמר לי, :אני לא גנבתי ולא
התכוונתי לגנוב. אם אביא להם עורך-
דין, יחשבו שאני אשם.׳״

פרק חדש בחייו. אלא שהנערה לא ששה
להינשא בטרם יהיה להם בית לגור בו.
רחמים כתב אז מיכתב נרגש אל ממלא-
מקום ראש עיריית נתניה, בן־ציון רובין,
ובו פירט את הצפיפות השוררת בבית
ואת מצבו הבריאותי.
״היה לי עבר פלילי עשיר ותודה לאל
נאבקתי וחזרתי למוטב,״ כתב באותו
מיכתב ,״תמיד קיוויתי שפעם אזכה לדיור
משלי, אבל לצערי הרב עד היום אני
מצפה עם אותה תיקווה ...אני חי עם
חברה והיא מתנגדת בכל תוקף להתחתן
עמי עד קבלת הדיור כי היא פוחדת
להישאר ללא קורת־גג. כל בקשתי היא
לאפשר לי פעם אחת ולתמיד דיור, שיהיה
לי מקום קבע.״ את התשובה לא זכה רמי
לקבל, כי בינתיים נשפט וזכה למקום
מגורים של קבע — בכלא. מי שעתידה
היתד. להיות אשתו לא חיכתה לו. היא
נישאה לאחר.

איו
ר ח מנו ת
£פני שנתיים דן שופט־השלום ה/נתנייתי
אריה סגלסון את רחמים
ברדה לשלוש שנות מאסר .״זה היה ערב
חג הפסת,״ נזכר האב .״רמי אמר לשופט :
,תן לי לפחות לעשות אח החג בבית עם
המישפחה,׳ אבל השופט אמר לו, :אין
חג! אתה הולך ישר לבית־הסוהר.׳ גם
בבריאות שלו לא התחשב.״
האם, רחל, לא עצרה בעצמה ופרצה
בבכי מר. מאז הורע מצבו של בנה בכלא
חלתה גם היא. באחרונה החמיר מצבה
והיא עתה על סף העיוורון. היא אינה
יודעת מה רוצים ממנו. לקחו אותו לכלא
שאטה שם הרסו אותו לגמרי .״הוא היה
בחור יפה,״ היא מייבבת ,״היה כמו שחקן
קולנוע והיום אי-אפשר להכיר אותו מה
שנהיה ממנו. היה מדבר יפה כמו עורך-
דין והיום נהיה אילם.״
את כושר הדיבור שלו איבד רמי ברדה
בעת מרד האסירים שהתחולל בכלא שאטה
לפני כשנה. שילטונות הכלא לא התייחסו
ברצינות למצבו הבריאותי וחשבו שהוא

סי פו רו
של החבר

על עוש ווו,

מוטל האסיר רחמים (רמי) בדדה בן ה־ ,36 אחד החולים
הקשים ביותר מבין אסירי כלא מעשיהו. הוא שפוט
לשלוש שנים בעוון קטטה. עבר ארבעה ניתוחים בכליות, כליה אחת הוצאה מגופו
ומצבו הוגדר כקשה מאד. למרות זאת דחה נשיא המדינה בקשת חנינה עבורו.

*ץ ת מצבו. העגום של ברדה תיאר
צעיר שהשתחרר בימים אלה מהכלא
וביקש לשמור על עילום שמו :״הוא
בקושי היה קם מהמיטה. הייתי מביא לו
את האוכל והשתייה למיטה. הוא לא
אכל כמעט, ואילמלא הייתי תומך בו כבר
היה גמור מזמן. אפילו את הכביסה הייתי
עושה למענו. הוא כולו היה מלא ניתוחים,
חתוך כולו. הוא כמו חתיכת בשר
עם שתי עיניים, לא יכול להזיק לזבוב.
על התהליך של הוצאת אסיר לטיפול
דחוף סיפר האסיר המשוחרר :״זה פרוצדורה
ארוכה שלוקחת מינימום חצי שעה,
אם לא יותר. אם זה בלילה אחרי הספירה,
אז זה עוד יותר מסובך. האסירים האחרים
בתא צועקים לסוהר התורן. הוא הולך
למפקד התורן, וזה הולך למנהל. הם מזעיקים
תיגבורת של סוהרים, כי תמיד
יש חשד שזו הצגה בשביל מרד או משהו
דומה. ככה הבך אדם יכול למות בינתיים
בשקט.
״פעם אחת היה צריך אפילו לעשות
שביתת־רעב בשביל שיוציאו את רמי
לטיפול בבית־החולים,״ הוסיף.
בינתיים מוטל רחמים ברדה במצב אנוש
בחדר המבודד באסף הרופא ודועך. לבד
מבני מישפחתו המבקרים אצלו אין איש
מתעניין בו. מנהל בית־החולים, הד״ר
ישראל קליין, עושה מאמץ אדיר להסתיר
את עובדת קיומו של ברדה ולשם כך הוא
מסתתר מאחרי המסווה של הסודיות הרפואית.
לרחמים ברדה אין חברים בצמרת.
הוא לא גנב מיליוני דולרים והוא לא חבר
בתנועה למען ארץ־ישראל השלמה.

עופר קוד !

_ 717 יו

הנבחרת

המועמדות הסופיות בתחרות, לבושות ביגדי ים משל גוטקס,
וסנדלים של גלי, ניצבות בפעם האחרונה במיסגרת התחרויות
לפני הקהל בהיכל־התרבות. היתה זו נבחרת בנות יפות־תואר שגילו חברות הדדית.

אורל חדה. גיבורת סרט
המלרה
הטלוויזיה על מלכת־המיס,
11 11^ #111#
באה לבחירה בחברת בעלה הטרי, אבישי הראל. אורלי, בשיסלה
ורודה שזורה חוטי־זהב, זכתה במחיאות כפיים סוערות מהקהל,
והודתה כי שנת מלכותה היתה השנה החשובה ביותר בחייה.

האמא והחתיכות 5״,י : :
מתנת חברתו של בנה למועמדות הסופיות בתחרות מלכת־המיס.
המועמדות קיבלו את המתנות מיד לאחר תצוגת־אופנה מרהיבה
של דגמי אנהבלי משל מתכננת האופנה הידועה ניצה שוחט.

לעי!י 3000
המין ם 1977

מנוחת

אלימור זילבר1זן, יפה כהן ותלי
ביינר, המלכה ושתי סגניותיה,
דקות ספורות לפני שנודע להן כי זכו בתארים הראשיים בתחרות

מלכת־המיס. השלוש תפסו מנוחה על הספסל שמאחרי־הקלעים,
ניסו להפיג את המתח בעזרת בדיחות ומחמאות הדדיות. היה
ברור מראש ׳כי הקהל הרב בהיכל התרבות מעדיף את שלושתן.
צופי ויפה

ך * י 0להתר בו ת ביתל־אביב המד. מפה!
! 1לפה. אנשים רבים ישבו במעברים, הקופות
נסגרו מוקדם1 .שלושת אלפים אי׳ש ואשר. באו
לחזות בטכס הסופי של ׳תחרויות מלכת המים,
שבו עמדה להיבחר האחת והיחידה שתכהן
כמלכת־המים לשנת .1977
בעוד הקהל החגיגי ממלא את האולם הגדול
•של ההיכל היה המתח מאחרי הקלעים עצום.
15 המועמדות הסופיות לתואר מלכת־המים
ערכו את ההכנות האחרונות לקראת הרגע
הגדול. הניסיון יבן שלוש התחרויות שהספיקו
הבנות לרכוש לא עמד להן. הן היו נרגשות,
עשו את ׳המכסימום כדי ׳להיראות במיטבן
בערב מיוחד זה, שכל אחת מהן תזכור אותו
כחוויית בלתי־נשכחת כל ימי חייה•
הבנות, שהספיקו להכיר ולהעריך זו יאת זיו
במשך התחרויות הקודמות ידעו כי התחרות

שרית ברוך, שזהתה
בתואר חביבת

הקהל, זכתה בכינוי ״אילנית״ כשהוכיחה
שלא רק ניחנה במראה דומה של הזמרת.

פאר זוכה המועמדת מאירה
זמר למחמאות. מני הוכיח
את עצמו כמנחה מלוטש ומהוקצע, הצחיק
את הקהל עד דמעות בדברי הקישור שלו.

ת ע לפני

עלייתן לבמה הקיפו המועמדות את הגברת לאה פלטשר (במרכז),
שהדריכה אותן בהליכה נכונה על הבמה. מלכת־המים לשנת 1976
אורלי חידה (שנייה משמאל) באה אל מאחרי הקלעים לעודד ולתת עצות אחרונות.

נו נבחרו תלי ביינו (מרכז) כמלכת
כהן ואלימוו זילברמן כסגניותיה
הקשה על התואר הנכסף תחיה יבין ארבע
מועמדות .׳שרית ברוך, צעירת ;המשתתפות
שניחנה בקול ערב, נבחרה כסגנית ראשונה
לנסיכת הים חתיכית, והצליחה להקסים את
הקהל פשפצחה בשיר בכל ׳תחרות. יפה כהן
טזיפה, שניחנה ביופי עדין ׳וכובש, זכתה
בתואר. נסיבת ים־סוף. ואל ימוד זילברמן תלמידת
התיכון, המועמדת שזביתד, בתארים סגנית
שניה ישל ׳נסיכת הים התיכון ונסיכת הכינרת
׳תלי, בייינר, הגימנזיסטית בת ה־ 17 וחצי ש סערה
הבלונדי גולש עיל כתפיה ושזכתה כבר
בתואר נסיכת הים התיכון יוסגנקת שנייה ׳לנסיכת
ים־סוף. אך יחד עם זאת התייחסו כמעט
:ל הבנות לתחרות באורח ספורטיבי, והחליטו
זה אחד להופיע במיטבן.
גם בהיכל־התובות, כמו בשאר המקומות,
זתגלו מחוות נפלאות של חברות ועזרה הד
דית.
הבנות ייפו זו את זו, יעצו זו לזיו ואיחלו
לעצמן ולחברותיהן הצלחה. בהיכל־התרבות
נוספה תיגבורת למועמדות. קרובי־פישפחה וידידים
יבאו אל מאחרי הקלעים ועודדו אותן.
הזמר יהורם גאון עבר מאחת לשנייה !ואמר
לאשתו אורנה, שנלוותה אליו :״רק לשטוף
את העיניים, רק לשטוף את העיניים.״ ואילו
קרני, אשתו של המנחה מני פאר העיפה מבט
אחד במועמדות ואמרה לבעלה :״יופי של
עבודה יש לך עם כל החתיכות האלה מסביב,
ואתה עוד מתלונן שאתה עובד קשה.״
האמרגן אלי לופו, ממנהלי תיאטרון פסגות,
נמרץ כדרכו, עסק בסידורים אחרונים. המארגנים,
מירי ורפי זכרוני שהם גיסים על־פי
ייחוסם המישפחתי, עברו ממועמדת למועמדת
ובדקו שהכל יהיה על מקומו.

נוטות למלכה

העורך הראשי של העולם חזה, אורי אבנרי, מניח טל
ראשה היפה של תלי ביינר, מלכת־המיס ,1977 אח
כתר המלכות מעשה ידי התכשיטנית רחל גרא. את השרביט העניק לה אברהם גינדי.

29״י

מיכאל בראוו, מנכ״ל וולה ישראל מכתיר
את הסגנית השנייה, אלימור זילברמן.
חברת וולה העניקה -לכל הזוכות חבילות
שי ממיטב מוצריה לטיפול בשיער.

יהושע נאמן, נציג חברת דובק, יצרנית סיגריות סטייל, מניח
את הכתר על ראשה של שרית ברוך, שנבחרה כחביבת הקהל,
אחרי שכבשה את לב הנוכחים בקולה היפה, כששרה בליווי
התיזמורת את שירה הידוע של אילנית לכל אדם כוכב.

אברהם גינדי, בעל חברת־הבנייה הגדולה בראשון־לציון, רחובות ופתח־תקווה, מעניק
למלכה שי 25 אלף ל״י הנחה לקניית דירה בחברה שלו. תלי הבטיחה לג״נדי כי אם
תינשא, תנצל את המתנה. אברהם גינדי העניק גס לשאר המתמודדות מתנות יקרות.

זאב קיס, מנכ״ל חברת התעופה היוונית אוליימפיק בישראל, מעניק
למלכת המים תלי ביינר כרטיס־טיסה לאתונה ורודוס מתנת החברה.
תלי תנצל את הכרטיס מייד עס תחילת חופשת הסוכות בבית סיפרה,
תצא לטיול באיי יוון וברודוס במטוסי חברת התעופה אולימפיק.

הרמין גוטליב, מנכ״ל חברת גוטקס, מכתיר את הסגנית הראשונה יפה כהן. המועמדות
הסופיות בתחרות מלכת־המיס קיבלו במתנה ביקיני של גיוטקם בסיגנון בדואי ובגד־חוף
מבד שקוף ופירחוני. כן קיבלו כל המועמדות סנדלים גבוהי עקב של חברת גלי.

אמנון רחביה, מנכ״ל מרכדלימודי־נהיגה בתל־אביב,
מעניק למלכת־תמים תלי ביינר מעטפה
ובה מיכתב המקנה לה שעורי נהיגה במיספר
בלתי־מוגבל עד להוצאת רישיון הנהיגה ץ)1לה.
(המשך מעמוד )29
הרגע הגדול הגיע. להקת תנועתטרון
מרמת־השרון, בהדרכתה של דורית שימ-
רון, עלתה על הבמה וביצעה קיטעי
ריקוד מהנים. אחריה עלה על הבמה
המנחה מני פאר, במיכנסיים וחולצה חומים
ומעיל עליון לבן, מהוקצע ומלוטש כדרכו,
והודה לחברות שהשתתפו בתחרות.

מיצעד
של יופי

** ייד לאחר־מכן עבר לסידרת בדי-
)4חות שהשכיבה את הקהל, ובין השאר
סיפר כי שאלו את שר־החוץ המצרי, אים־
מעיל פהמי, מדוע חזר שר־החוץ הישראלי
לישראל. ופהמי השיב :״אולי הוא שכח
משהו.״ אחר־כך הוסיף כי כאשר משה
דיין הגיע סגר הנשיא ג׳ימי קארטר את
כל נמלי התעופה של ארצות־הברית, כדי

הפירסומאי יורם ברננב נציג מלון בלוד פאלאס בברן שבשווייץ,
מעניק למלכה אישור לשהייה בת שבוע ימים במלון המפואר
ביותר בבירת שווייץ. נוסף לשהייה במלון בן 5הכוכבים תסייר
תלי בכל רחבי שווייץ המוריקה, בהדרכת בעל בלווי פאלאס.

שדיין לא יוכל לברוח לישראל.
ורק אחרי שהצליח להפיג את אווירת
המתח באולם, הציג מני את המועמדות
שעלו לבמה. בתחילה כולן ביחד׳ ואחר־כך
אחת אחת. לבושות בביגדי־ים של גוטקס
ועל רקע הבמה המקושטת בפרחים ססגו ניים
ובענפי דקל, ניראו המועמדות כנערות
אכסוטיות שבאו מאי מרוחק. בלוג-
דיות ושחורות, קצוצות וארוכות שיער,
אחת אחת יפות להפליא הן צעדו בסך,
והציגו עצמן לפני הקהל.
אחר־כן• העלה מני על הבמה את דליה
אשר, פקידת בנק שהתמזל מזלה ובכל
התחרויות היתד, הראשונה שהוצגה לפני
הקהל. אחריה הוצגה זהבה שוחט, המושבניקית
שעברה לגור בעיר הגדולה.
מייד אחריה עלתה זהובודהתלתלים מאירה
זמר, שזכתה בעבר בתואר מלכת תל-
אביב. בעיקבותיה עלתה אלימור זילברמן
והקהל התעורר לחיים, כשסיפרה כי הסופר
האהוב עליה הוא דוסטוייבסקי. רותי

חיים זליחובסקי, חבר הנהלת ארקיע, מעניק למלכת
המיס 1977 כרטיס־טיסה במטוס־הסילון החדש של החברה
לאילת ובחזרה. תלי הוזמנה על־ידי מנכ׳׳ל חברת מלון
מלכת שבא, יעקב מזרחי, להתארח במלונו המשופץ.

שיטרית המתולתלת הרביצה, כמו בתחרויות
הקודמות, ריקוד ג׳ז. רותי זכתה
בתואר סגנית ראשונה לנסיכת ים־סוף
בתחרות שהתקיימה באילת. רחלי חיימיאן
הצחיקה את הקהל בחיקויי המיבטאים
שלה, ואילו דינה קהלני זכתה במחיאות
כפיים סוערות כשסיפרה שוב שהיא פעילה
בפנתרים השחורים. נאווה חלימי, בת
השוטר מחולון, קראה שיר. נאווה זכתה
בתואר סגנית ראשונה לנסיכת הכינרת.
זהבה ורדי, סגנית שנייה לנסיכת הכי נרת׳
סיפרה כי היא מעריצה את מיכל-
אנג׳לו. יהודית קליידכהן החליטה, במקום
לקרוא בכף־היד כמו שעשתה בתחרויות
הקודמות לשיר, מני פאר הצטרף אליה
והזיוף היה מחריש-אוזניים. את הרושם
תיקנה שרית ברוך, הצעירה במשתתפות,
ששרה את שירה של אילנית לכל אדם
כוכב בקול ערב וצלול. שרית נבחרה
כבר כסגנית ראשונה לנסיכת הים־התיכון.
גרציאלה קפלון סיפרה כי נולדה בארגנ
טינה,
ויעל שחר סיפרה כי מוצאה מחיפה.
אולם שתי המועמדות האחרונות, תלי
ביינר ויפה כהן, זכו במחיאות־הכפיים
הסוערות ביותר. היה ברור, כבר בשלב
זה של התחרות, כי שתיהן המועמדות
העיקריות לתואר החשוב מכולם.
מייד אחרי שהוצגו אחת אחת, עלו הבנות
לבמה בביגדי חוף של גוטקס וסנדלים של
גלי. אחריהן עלו שוב בנות תנועטרון,
ואז הכריז מני פאר על הפסקה.
הקהל התבקש לזרוק את תלוש הבחירה
לקלפיות מייוחדות שהוצבו באולמי המבוא
של ההיכל, דיילות חינניות אספו את
הקלפיות והביאו אותם אל מאחרי הקלעים,
שם חיכו השופטים. היו אלה אסתר גינדי
אמו של הקבלן אברהם גינדי, גבי אורון
מנכ״ל סנדלי גלי, יורם ברנע נציג מלון
בלווי פאלאס שבברן שווייץ, אמנון רחביה
מנהל מרכז־לימודי-נהיגה, לאה פלטשר
מדריכת המועמדות, רחל גרא התכשיטנית
(המשך בעמוד )32

במדינה
(המשך מעמוד )22
היחידי שיוכל לשאת ולתת עם הערבים
על שלום.
אולם בעוד שבישראל נראה היה כי
רק עניין ההתנחלויות ביהודה ושומרון
מעיב על הצלחתו של דיין לשכנע את
מנחם בגין להסכים למשלחת ערבית מאוחדת
בז׳נבה, שתכלול למעשה גם אנשי
אש״ף (ראה עמודים ,)24—25 העסיק נושא
כאוב יותר את דעת־הקהל האמריקאית.
האזרח האמריקאי הממוצע לא התעניין
כל־כך במה שמתחולל בדרום לבנון, או
במה שעתיד להתרחש בז׳נבה. הטרידה
אותו יותר השאלה אם הגנראל הישראלי
שתום־העין אחראי למותם של 34 חיילים
אמריקאים.
נזק ממשי. הפרשה אינה חדשה. היא
התעוררה עוד לפני עשר שנים, מייד
אחרי מילחמת ששת־הימים, בעת שדיין
נישא על גלי התהילה הבינלאומית.
בשעות אחר־הצהריים של ה־ 8ביוני
1967 תקפו מטוסי חיל־האוויר הישראלי
את אוניית־הביון האמריקאית ליברטי,
שעגנה מול חופי אל־עריש. המטוסים ירו
באונייה מתותחיהם, הרגו 1כמה מאנשי
ציוותה אך לא הצליחו להטביעה.
זמן קצר לאחר-מכן הסתערו על האונייה
האמריקאית שלוש ספינות־טורפדו ישרא ליות,
שיגרו בה פצצות טורפדו. אחת
הפצצות פגעה במרכז האונייה, פערה
בתחתיתה חור גדול שאיים להטביעה.
בהתקפות אלה נהרגו על ספון הליברטי
34 אנשי־צי אמריקאים ו־ 75 נפצעו. בעיק-
בות קריאות־העזרה מהאונייה הפגועה
מחתה שגרירות ארצוודהברית בישראל
על תקיפת הליברטי. רק אז,׳ לטענת ה-
מטכ״ל, התבררה הטעות. ישראל מיהרה
להתנצל, הסבירה כי האונייה הופצצה
בטעות מאחר שנחשבה כספינת־אוייב.
ספינות חיל־הים הוזנקו לעזרתה אולם
האמריקאים דחו כל עזרה ישראלית, נחלצו
בכוחות עצמם. הליברטי הצליחה לשוט
אל מחוץ לאיזור הקרבות.
בתום המילחמה שיגרה ממשלת־ישראל
התנצלות רישמית לאמריקאים, שילמה
עשרות מיליוני דולארים כפיצויים למיש-
פחות הנפגעים.
במרוצת השנים התפרסמו כמה מחקרים
ומאמרים על הפרשה, כולל כאלה של
סוכני סוכנות־הביון האמריקאית לשעבר.
התיזה המרכזית בהם היתה כי תקיפת
הליברטי לא היתר. טעות וכי ישראל תקפה
ביודעין את ספינת־הביון האמריקאית מתוך
רצון לשמור על ערפל הקרב גם מידיעת
המודיעין של צבא ארצות־הברית.
עיתוי לא־מיקרי. כל הפירסומים
ניראו עד היום כפרשנות בלתי־מבוססת,
שאיי לה על מה להסתמך. השבוע נחשפו
המיסמכים שהיה בהם כדי לבסס את
האשמה. היו אלה מיסמכים סודיים של
סוכנוודהביון האמריקאית, שחלקם היו
שדרים של סוכני הסוכנות בישראל ובהם
נאמר כי משה דיין, שכיהן באותה תקופה
כשר־הביטחון, הורה אישית על תקיפת
הליבדטי מתוך ידיעה ברורה שמטוסי חיל-
האוויר תוקפים אונייה אמריקאית.
יתירה מזו: אחד המיסמכים כלל דו״ח
על ויכוח שנערך במטכ״ל קודם לתקיפת
האונייה, ובו התנגדו מיספר קצינים בכירים
לתקיפת הליברטי מתוך הנימוק ש פגיעה
בה עלולה לשבש את היחסים בין
ישראל לארצות־הברית.
עיתוי פירסומם של מיסמכים חשאיים
אלה לא היה מיקרי. הוא כוון למועד
ביקורו הראשון של משה דיין בארצות־הברית
כשר־החוץ בממשלתו של בגין.
הוא נעשה בידי הוועדה האמריקאית—
פלסטינית, המשמשת כלובי של אש״ף
בוושינגטון. אולם למרות האינטרס השקוף
שהיה לגוף זה לחבל במסעו של דיין
בארצות־הברית, אי-אפשר היה להתעלם
מן המיסמכים שמסרה הוועדה לפירסום.
אלה היו מיסמכים אותנטיים של סוכנות-
הביון.
אנשי הלובי של אש״ף לא נזקקו לאמצעים
מתוחכמים כדי להשיג את המיס־מכים.
על־פי חוק חופש המידע שנחקק
בארצות־הברית בעיקבות פרשת ווטרגייט,
זכאי כל אזרח אמריקאי לתבוע ממוסדות
ממלכתיים מיסמכים ותעודות, אפילו אלה
מוגדרים כחסויים ביותר ויש בהם כדי
לשבש יחסים עם מדינות אחרות.
נוסף על המיסמך שבו נמסר על החלטתו
האישית של דיין להפציץ את הליברטי,
בידיעה שהיא אונייה אמריקאית, פורסם
תוכנו של מיסמך אחר שעל פיו מסתבר
כי ממשלח ישראל ידעה על זהותה של
העול ם הזה 2091

הקאטיושות ששתו על עו׳ הצפון חשנו רואשונה
את מעורבותו הנעילה של צה״ל נקובות בווום׳לבטן

משא ומתן עם אשף
משך במה שעות, בסוף השבוע
/שעבר, נראה היה כי המילחמה על
דרום לבנון עומדת בשער.
כוחות שיריון ישראליים חצו את הגבול
עם לבנון, נכנסו עמוק לתוך תחום המובלעת
הנוצרית שמול מטולה, בפתח ביקעת
הלבנון. בעוד שלאזרחי ישראל נדמה היה,
בשל הצנזורה הצבאית שהופעלה על הידיעות
על המתרחש בלבנון, כי מעורבותו
של צה״ל בקרבות מוגבלת כפי
שהיתר. בעבר, מסתכמת בסיוע ארטילרי
לכוחות הנוצרים ובפטרולים לאורך הגבול,
היתד, תמונת המצב בשטח שונה
לחלוטין.
אמצעי התיקשורת הזרים, שדיווחו על
הנעשה מתחום לבנון, הביאו עדויות כתובות
ומצולמות על מעורבותו של צה״ל
בקרבות שניטשו סביב הכפר המוסלמי הנצור
אל חיאם. לא נותר עוד ספק כי
טנקים ונגמ״שים של צה״ל נמצאים בדרום
לבנון, משתתפים באופן פעיל בקרבות הנערכים
עם כוחות השמאל המוסלמי,
עשויים להכריע את הקרב לטובת הפלאג-
גות הנוצריות.
היתה זו שאלה של זמן בלבד כדי שכוחות
שיריון סוריים, החונים מצפון ללי-
טאני, יחלו לנוע דרומה, לחוש לעזרת
הפידאיון שהרעישו עולמות באזעקות
עזרה.
במצב זה נכנסו האמריקאים לפעולה
תוך הפעלת מלוא כובד מישקלם. לממ־שלת־ישראל
הוגש אולטימטום אמריקאי
חד־משמעי: לפנות מייד וללא כל תנאי
את כל כוחות צד,״ל שנכנסו ללבנון. האול טימטום
נמסר בוושינגטון ובירושלים. לא
נותר מקום לספק כי אין זה צעד דיפ לומטי
גרידא כדי לצאת ידי חובה וכי
דחיית האולטימטום האמריקאי כמוה כעימות
ישיר עם נשיא ארצות־הברית.
אלא שממשלודישראל, למרות הלחצים

הכבדים שהופעלו עליה והאיומים המוסווים
שהתלוו אליהם, לא יכלה לקבל את
האולטימטום ללא כל תנאי. הצהרתו הגלויה
של ראש־הממשלה מנחם בגין לפני
כחודש, בד, התחייב שישראל תתייצב עד
הסוף לצד הנוצרים הלוחמים בדרום
לבנון, לא תאפשר את הכנעתם, דחקה
את הממשלה לעמדה של מילכוד: כניעה
לאולטימטום תערער את אמינותה.
דחייתו עלולה לגרום להתלקחות, תביא
את היחסים עם ארצות־חברית אל סף
משבר.
במצב זה לא נותרה לממשלת בגין אלא
אפשרות אחת: משא־ומתן עם אש״ף על
הפסקת הקרבות.

נגד

לו ח מי ם!
ך ך נקלעה ממשלת הליכוד למצב
^ בו היה עליה לנקוט בצעד שנראה,
על פי הצהרותיה, המור אפילו יותר ממיל-
חמה גלוייה: משא־ומתן עם האירגון המכונה
בפיה ״אירגון מרצחים״ שהיא אינה
מוכנה להודות אפילו בקיומו.
במגעים שהתנהלו עם ממשלת לבנון,
באמצעות השגריר האמריקאי בביירות,
ריצ׳ארד פארקר, ניסתה תחילה הממשלה
להתעלם מקיומו של אש״ף, כאירגון שכוחות
המוסלמים בלבנון נמצאים תחת שליטתו,
תוך הבהרה שאין היא יכולה להרשות
את הוצאת כוחותיה מדרום לבנון
ללא כל תנאי, ביקשה ישראל שממשלת
לבנון תפעל להפסקת האש בין כוחות
הנוצרים והמוסלמים. האמריקאים שחששו
פן הסלמה בפעולות הקרביות באזור
תסכן את מאמצי השלום שלהם, תוביל
למילחמה כוללת, הפעילו לחצים על סוריה
כדי שזו תפעיל את השפעתה על יאסר

שיריוני צד!״ל חוזרים מלבנון
האוייב אינו קיים
הליבוטי כבר שש שעות לפני הפצצתה.
משה דיין התבקש להגיב על הפירסום
ופטר אותו כלאחר־יד, בהסברים ד,ריש־מיים
שלא שיכנעו. נבוך יותר היה דובר
סוכנות־הביון, שהתבקש להגיב על מהימנות
המיסמכים ועל תוכנם. כיוון שסוב־נותרה,ביון
מעולם לא פירסמה ביוזמתה
את תוכן המידע שזרם אליה מסוכניה
בפרשה זו, הוצגה הסוכנות כמי שהסתירה
מידע במתכוון במטרה שלא לקלקל את
היחסים עם ישראל.
דובר סוכנות-הביון טען שהמיסמכים
שייכים לחומר ״בלתי־מוערך״ ,שלא היו

נתונים מספיקים להעריך את אמינותו.
יחד עם זאת הודלף תוכנו של מיסמך
מודיעין אחר, שכלל הערכה כי ההתקפה
על הליברטי נעשתה באמת בשוגג, כיוון
שבמרחק לא רב ממנה שטה אוניית־משא
מצרית.
הדים כעולם. הפרשה לא הסתיימה
בפגיעה החמורה בתדמיתו של דיין.
בעוד שיוזמי הפירסום יעדו אותו למית־קפה
על דיין ומדינת־ישראל, הוא הפך
כלי-נשק במערכה המתמשכת נגד סוכנות-
הביון האמריקאית ופעולותיה. עתה מבקשים
גורמים שונים, ציבוריים ופרטיים,

עראפת להסכמה להפסקת־אש, אולם הסורים
טענו כי אין להם השפעה על הפי-
דאיון וכי אין ביכולתם לאלץ אותם להפסיק
את האש כל זמן שאין מותירים להם
להיכנס בפועל לשטח — דבר שישראל
רואה בו סיבה למילחמה.
במצב זה היה על ארגוני הפידאיון להבהיר
כי לא ייתכן כל הסכם בלעדיהם. הם
הבהירו זאת באמצעות הרעשות הקאטיו־שות
על ערי הצפון. במשך שלושה ימים
ניתכו מטחי קאטיושות על קריית־שמו־נה,
צפת ונהריה. במשך שעות ארוכות
ישבו תושבי ערים אלה במיקלטים ורק
המזל העיוור מנע קורבנות בנפש.
הפעם נלחצה הממשלה אל הקיר. הברירה
שעמדה בפניה היתה תגובה מאסיבית
על הפגזות הקאטיושות שפירושה פלישה
גלויה ונרחבת לאזור הפתחלנד, או הס כמה
לניהול משא־ומתן עקיף עם אש״ף.
למרות שלא הודתה בכך וקרוב לוודאי
שלא תאשר זאת בעתיד הנראה לעין, הרי
מה שעשתה ממשלת הליכוד הוא דבר ששום
ממשלה ישראלית קודמת לא היר-
שתה לעצמה: הסכם עם אש״ף.
לכאורה התנהלו המגעים לשם השגת
הפסקת־אש עם האמריקאים והלבנונים
ובאמצעותם גם עם הסורים, אולם היתד,
זו אחיזת־עיניים בלבד, שכן בשטח לא
ניצבו חיילי צה״ל לא מול חיילים אמריקאיים
וגם לא מול חיילים סורים או
לבנונים. הם לחמו באנשי אש״ף, כדי
שאלה יפסיקו את האש ויהיו מוכנים
לסטאטוס קוו במובלעת הנוצרית בפיתחת
ביקעת הלבנון, היה צורך להשיג הסכם
עימם.
לפידאיון לא היתה שום סיבה נראית
לעין בגללה יהיה עליהם להפסיק את האש
— גם לא סכנת החיסול שנשקפה
לכוחותיהם הנצורים באל־חיאם. הם נקלעו
לעמדת המיקוח הנוחה ביותר, בה לא
יכול שום כוח לאלץ אותם להפסיק את
האש, אלא אם כן יקבלו משהוב תמורה.
והם קיבלו את התמורה, לא מידי ישראל
אלא מידי האמריקאים. הפרטים ה־מדוייקים
על הדרך בה הושג הסכם הפי
סקת־האש אינם ניתנים עדיין לפירסום.
כל הצדדים מעדיפים לשמור בשלב זה
בסודיות על פרטי המגעים מחשש לביקורת
בקרב מחנותיהם דווקא, אולם דבר אחד
ברור: נציגים אמריקאיים בביירות נפגשו
עם מנהיגי אש״ף, נתנו להם ערבויות
והבטחות תמורת נכונות להפסיק את האש.
מבחינה מעשית השיגו אנשי אש״ף
הישג נכבד: הם זכו להכרה מעשית מצד
ממשלת ארצות־הברית שנוכחה שלא ניתן
להשיג באזור כל הסכם בלעדיהם.
כיוון שהאמריקאים, בשותפות עם ממשלת
לבנון, ניהלו את המגעים עם אנשי
אש״ף מצד אחד ועם ממשלת ישראל
מצד שני, היתד, משמעותה של הפסקת
האש, משא־ומתן עקיף עם אש״ף, למרות
שלכאורה אין הוא צד בהסכם. זאת היתד,
פריצת דרך חשובה ומשמעותית מאד
למנהיגי הפידאיון: שכן אם ניתן לנהל
עימם משא־ומתן עקיף בלבנון, אין כל
סיבה מדוע לא יתנהל עימם משא־ומתן
דומה בז׳נבה.

לחשוף את כל המידע שנאגר בידי סוכנות-
הביון בפרשת הליברטי ולפרסם ברבים
את כל המיסמכים המצויים בתיקיה.
בכל רחבי העולם, מלבד בישראל, עורר
פירסום המיסמכים הדים נרחבים ביותר.
בעתיד הקרוב צפוי מיספר פירסומים
נוספים בפרשה, העלולים להציג את יש ראל
כמדינה הנוקטת מדיניות מאקיאוולית
ואינה מהססת לפגוע אף בבני-בריתה. אולם
הנזק נגרם כבר עתה, בדעת-הקהל האמריקאי.
משה דיין מוחזק עתה בעיני
אמריקאים רבים כמי שאחראי למותם של
34 חיילים אמריקאים.

1 0הג בי ע הוא שלח די

( ) 6המראה הגברי
חלוקי הבית והפידמות של 110x1הם בגדי
אירוח מושלמים. לבחירתך מבחר דגמים, לכל
טעם ולכל גיל, מכותנה, פוליאמיד או צמר.
להשיג בכל חנויות ההלבשה המובחרות.

^0ס =0 0ש

מציע ו פיזיו ת
לילדים ולנוער
מגיל 4
עי 16

11111/22.,מציעה טוב •ותר

(המשך מעמוד )30
מיפו העתיקה ודב אודנס, מנכ״ל מלון
רמאדה קונטיננטל. הם ספרו את הקולות.
ובינתיים חזר מני פאר אל הבמה
והזמין את הזמרת לוליטה פונזה להנ עים
לקהל. בעוד השופטים מסיימים את
מניית הקולות הופיעו הבנות בתצוגת-
אופנה מרהיבה מדגמיה המייוחדית של
האופנאית ניצה שוחט עבור אנהבלי.
מייד לאחר־מכן ערך מני פאר הגרלה
בקהל, והמאושרים זכו בשני כרטיסי־טיסה
לאילת מתנת חברת ארקיע. אחר־כך
הוזמנה לבימה הילדה נטלי אונגר, בתה
בת ה־ 12 של אחת מנציגות חברת גוטקם
שהגדילה בקהל חמישה ביגדי־ים. אילנה
פרטוק מוולה הגרילה עבור הקהל מוצרי
זולה.
אז הוזמן לבמה הזמר יהורם גאון,
הקלפי התלוש הגורלי
במדינה הכנסת
הכובע סער

האס מוהר 7ח״3
שהוא עו״ד לעסוק בפרקטיקה
פרטית בין כותלי הכנסת ץ
״מנסים לחסל אותי! משדלים אנשים
למסור נגדי חומר!״ הזדעק ח״ב אהוד
אולמרט ערב ראש־השנה, בראיון פומבי.
אזרחי ישראל לא יכלו לנחש איזה חומר
ניתן לאסוף נגד הח״כ שהמציא את
הפשע המאורגן בישראל. אולם היו מיספר
אנשים, המזוהים כפעילי הליכוד, שידעו
כנראה במה המדובר. אלה ניסו לשכנע,
באמצעים ידידותיים, אנשים שונים שלאי
כדאי להם לספר על הניסיונות שהיו להם
עם ח״כ אהוד אולמרט.
סימון אוזן ,26 ,הוא פועל בניין מבאר-
שבע. בשנת 1969 השתחרר אוזן מצה״ל
בגלל פרופיל רפואי נמוך. בשנת 1972
הועלה הפרופיל הרפואי שלו והוא גוייס
לשירות מילואים. במילחמת יום הכיפורים
שירת אוזן כנהג זחל״ם.
בידיו של אוזן נמצא רישיון־נהיגה ברכב
פרטי. לא מכבר ביקש אוזן להסב
את מיקצועו ולהיות נהג אוטובוס. לשם
כך היה עליו להוציא רישיון נהיגה מתאים•
הוא פנה למישרד הרישוי ושם
יעצו לו לע בוד קורס נהיגה באוטובוס.
פגי ש ה כמיזנון~׳.אוזו למד נהיגה
באוטובוס במשך חודשיים וחצי באגד.
הוא עבר את המיבחן בתיאוריה. אולם
כשהגיעה שעתו לעבור את המיבחן המע:
שי, קיבל מיכתב ממישרד הרישוי בו נאמר
לו, כי בגלל כושרו הגופני הנמוך לא
יוכל לעבור מיבחן־נהיגה באוטובוס.
בצר לו פנה אוזן לעובד הקהילתי ויק-
טור אלוש. אלוש בן ד 44-,ואב ל־ 15 ילדים,
הוא דמות ידועה בבאר-שבע. מאז

תיאטרון פסגות בע״מ מציג :

תלי כין אביה וידידה
נשיקה משני הגברים שבחייה

תל־אגיב ״היכל התרבות״
בשעה 9.45 בערב
יום ג׳ 11.10
כרטיסים בהפצה ראשית ״ד,דרז״ טל 248844 .־03
וביתר המשרדים בעיר.
ירושיים ״בגיני האומה״
מוצ״ש 8.10ב־9.00
מכירת כרטיסים מוקדמת:
״כה נ א״ ו״כן־נאים״

חיפה ״ארמון״ יום ה׳
( 29.9סוכות) ב־9.30
מכירת כרטיסים מוקדמת:
״קופת־חיפר,״ טל 662244 .

באר־שבע ״קרן״ יום ו׳ ( 30.9סוכות),־ ב־9.30
טבריה ״חון השקט״ מופאי־שבת ( 1.10 סוכות) ב־9.30
אילת־רשחר ״יד לראשונים״ יום א׳ 2.10ב־9.30
חולון ״סנוי״ יום ב׳ 3.10ב־10.30
קרית־נת ״העשור״ יום ג׳ 4.10ב־9.30

שריתק בקולו החם. הקהל דרש עוד ועוד
ויהורם נתן ככל יכולתו. אחרי שסיים
את הופעתו עלה שוב מני פאר. המתח
גבר. מני הזמין את יהושע נאמן, נציג
חברת דובק, להכתיר את חביבת הקהל
שרית ברוך. אחר־כך הוזמן מיכאל בראון,
מנכ״ל וולה ישראל, והכתיר את הסגנית
השנייה אלימור זילברמן. כדי להכתיר את
הסגנית הראשונה הוזמן הרמין גוטליב,
מנכ״ל חברת גוטקס. הקהל היה במתח.
היה ברור כי כעת קיימות רק שתי אפשרויות.
אחרי הפסקה ארוכה הזמין מני
לבמה את יפה כהן היפהפייה מחיפה, ואז
ידעו הכל כי המלכה החדשה תהיה תלי
ביינר, תלמידת־התיכון מרמת־השרון, ש עמדה
מאחרי הקלעים וכססה ציפורניים.
היה זה העורך הראשי של העולם הזה,
אורי אבנרי, שהוזמן להכתיר את המלכה
יחד עם הקבלן אברהם גינדי.
שלוש המאושרות עמדו על דוכן המנצ חות
כשהן מחייכות באושר. שרית ברוך
הצטרפה, והתיישבה למרגלותיהן. המלכה
היוצאת, אורלי חידה הוזמנה להגיד את
דברה, בירכה את המלכות החדשות ואמרה
בכל נרגש כי שנת מלכותה, שהסתיימה
היתר, השנה היפה בחייה. הקהל מחא
כפיים, המלכה החדשה, תלי, החלה מולכת.

עלה לארץ בשנת 1950 עבד בכמה מיק-
צועות. הקים את סניף תנועת הפנתרים
השחורים בבאר־שבע כשזו נוסדה. בבחירות
של שנת 1973 נבחר מטעם הפנתרים
למועצת פועלי באר־שבע.
כאשר פנה סימון אוזן לאלוש בבקשה
שיסייע לו להוציא רישיון־נהיגה לאוטובוס,
לא היתד, לאלוש כתובת לפנות אליה.
זה היה בחודש פברואר השנה .״פתאום
נזכרתי בח״כ אהוד אולמרט,״ מספר אלוש.
״לא הכרתי אותו אישית, אבל קראתי
עליו הרבה בעיתונים כמי שנלחם נגד
הביורוקרטיה. אמרתי לאוזן: בוא ניסע
אל אולמרט כדי שיטפל בבעייתך.״
באותו זמן לערך שלחו סניף הפנתרים
בעכו צעיר בשם חיים דוק אל אלוש.
גם כאן סבר אלוש כי עזרתו של חבר-
כנסת תהיה יעילה יותר. כיוון שממילא
עמד לעלות עם אוזן לירושלים, צירף
אליו גם את דוק.

״חח״כ הבטיח טיפול חיוכי״.

מספר ויקטור אלוש :״נסענו לירושלים
מבלי לקבוע פגישה מוקדמת. הלכנו ל משרדו
אמרו לנו שם שהוא איננו
וכי הוא יושב באיזו ועדה בכנסת. אבל
בינתיים המזכירה שלו דיברה איתו בטלפון
ואמרה לו שאנחנו מחכים לו. הוא הזמין
ה עו ל ם הז ה 2091

אותנו לבוא אליו כעבור שעה לכנסת.״
הפגישה בין אהוד אולמרט לבין אלוש
אוזן ודוק נערכה במזנון הכללי של הכנסת,
לשם הגיעו על פי הזמנתו של אולמרט.
אולמרט שמע את בעיותיהם של דוק ואוזן.
בו במקום מסר לדוק כי בעייתו מסובכת
וכי לא יוכל לטפל בה. לעומת זאת הביע
נכונות לטפל בעניינו של אוזן.
״חשבתי שבזה העניו נגמר,״ מספר אלוש,
״אלא שאז אמר אולמרט לאוזן :׳זה יעלה
לך אלף וחמש מאות ל״י. אוזן לא ציפה
לזה. הוא לא הביא עמו כסף. הוא רק
שאל :׳אם אביא לך את הכסף הטיפול
יהיה חיובי?׳ ואולמרט ׳השיב :׳בוודאי
שהטיפול יהיה חיובי.׳ אז נקבעה פגישה
נוספת ועד כמה שידוע לי נסע אוזן
והביא לאולמרט את הכסף שביקש.״

אסאתה מעונין להיות סיפור ה ה צל ח ה
שלעצמך...
בוא אלינו ב 1-בנוב מב ר.
אםאתה מו כן להש קי עמאמץ וז מן ל שם רכי שת
מ ק צו ע מ עניין ומלאא תגרי ם, בו תוכל לעבוד
כעצמאי, לה שיג סי פו ק רב ולשפר א ת מצבך
הכלכ לי — הצטרף ל קו ר ס סו כני בי טו ח חיי ם
ו אל מנ טרי, ברמה מקצועית גבוהה ביותר.
ה קו רסיפתח בחוד ש נובמבר 1977ב תל־ אביב.
ל ק בי עתר איון :
נא להתקשרלטל פון )03(290811מחלקת הד רכ ה,
בין ה שעות , 09.00 — 14.00 או לכ תו בלמחלקת
הדרכה ת.ד 1888 .תל־אביב.

פנתר אלוש
טעם לפגם

אלוש סבר כי בזה הסתיים חלקו שלו
בפרשה. אלא שמאז אותה פגישה בכנסת
החל אוזן להטרידו מדי שבוע. הוא התלונן
לאלוש כי למרות ששילם לעו״ד־ח״ב את
,שכר־טירחתו אין הוא רואה שום טיפול
בעניינו. כשחלפו שלושה חודשים ואוזן
המשיך לפנות אל אלוש, יעץ לו אלוש
לפנות לאולמרט ולתבוע את כספו.
פרקטיקה פרטית בכנסת. בחודש
] מאי השנה, אחרי שביררו מראש מתי
שוהה אולמרט במצודת זאב בתל־אביב,
יצאואוזן ואלוש לפגוש אותו. אוזן נכנס
! לבדו לפגוש את אולמרט, מחה בפניו על
הזנחת הטיפול בעניינו, תבע ממנו את
כספו בחזרה. לדבריו החזיר לו אולמרט
אלף ל״י בצ׳ק, טען שמגיעות לו 500
ל״י עבור טירחתו.
הפרשה יכלה להישכח לולא מצא אול-
מרט את עצמו כעבור כמה חודשים במר כזה
של סערה ציבורית שהוא עצמו יזם.
ט כאשר הגיע לידי עימות עם הפנתרים
השחורים, טען שמנסים לאסוף נגדו חומר
מרשיע. אז נזכר, או שהזכירו לו, את
פגישתו עם אוזן ואלוש.
בעיסקה זו היה טעם לפגם, גם אם
מדובר בפגם אסתטי. אולמרט קיבל מאוזן
סכום של 1500ל״י כדמי־טירחה מבלי
שמסר לו קבלה, כטענת אוזן. אם עשה
זאת כעורד־דין, יש פגם בכך שקיבל
לקוח במזנון הכנסת, עסק שם בפרקטיקה
פרטית. אם הבטיח לטפל בבעייתו כח״כ,
לשם מה ביקש תשלום?
כד או כך, נמצאו מי שחששו שפירסום
פרשת אוזן־אולמרט עלול להזיק לאולמרט.
מספר אלוש :״יום אחד בא אלי איש
ידוע מהליכוד בבאר־שבע ואמר לי :
׳אולמרט כועס עליך. הוא חושש שאתה
עומד למסור עדות נגדו.׳ אמרתי לו :׳מה
יש לי נגדו? לא גנבנו יחד ולא אנסנו
יחד!׳ אז אמר לי האיש מהליכוד: זה
העניין של אוזן. הוא התחיל לעבוד עלי
שהנה הליכוד עלה לשלטון ואני אוכל
להשתלב אצלם בפעילות. אמרתי לו :׳אני
מהפכן באופיי, תמיד נגד המימסד׳.״
גם על אוזן הופעלו לחצים. היה מי

שרמז לו כי אם יפצה פה בפרשת הטיפול
של ח״כ אולמרט בעניינו, לא יקבל לעולם
רישיון־נהיגה באוטובוס. אוזן, שבשיא
ההיסטריה הציבורית שעורר אולמרט בפרשת
״הפשע המאורגן״ עמד להתראיין
בטלוויזיה ולספר את סיפור הניסיון שהיה
לו עם אולמרט חזר בו .״אני מפחד,״ אמר,
״אם ימשיכו כד אצטרך לעזוב את הארץ.״
המולם הזה 2091

מגדל־בנין
בראש הביטוח בישראל
24 שעות צי לו ם
ב עזר תפלאש!
המצלמה הטובה ביותר מוגבלת ללא
פלאש.
המצלמה הפשוטה ביותר טובה גם
לצילומי חדר בעזת פלאש !
! ¥מיטהר פלאשים גדול אצל
״פוטו ברנד״.
¥מקרני שיקופיות ומקרני סרט
אצל ״פוטו בתר״.
¥תמונות צבע׳ ״אגפא״ אצל ״אגפא׳
/״קודק״ אצל ״קודק״!1
¥צילומי זיהוי — בין רגע.

3י 1 1 1 2 1ד 1 3
ח־רה,רחזב היזדוגן זב

ד מ קגל

מפרטים טכניים :״מלוט״ ,ארלוזורוב 15ו*״א. טל 03—221751 .

למרות הבלו
מחיר הפירסום שלע מוד

אולפן גרג (בר־קמא)
קצרוות עברית ז/או אנגלית.
קורס חדש כ״.10.77ט1
הצלחה מובטחת ! הרשמה :

ק5כע* • 0ותר מכל
ומרכיב אתר, א ת
!א 3מתהמערכת

09003 חו ג

היא

3,840ל״

ת״א: וייצמן ,22 טל.254826 .
חיפה: בי״ס ״במעלה״.
רובקס המהנה שבאופנה

טרמפ לחייל

אשה משוחררת להיות אשה משוחררת זו אינה סיסמה כאשר
מדובר בטמפוני או־גה.
טמפון. נ . 1ס, הטמפון הקטן והבטוח בעולם,
נותן לר הרגשה משוחררת וחפשית
365 ימיט בשנה. תוכלי ללבוש מכנסונים קצרים
והדוקים, חצאית מיני או ביקיני. תוכלי לרקוד,
לטייל, לטבול באמבט ולרחוץ בים בבטחון מלא.
טמפון.נ! .ס. קטן משפתון
ולכן, קל ונוח לשאתו בארנק.

שישה מי ליון ל״י
ל ״ ה חז ר הו צ או ת ״

טמפוני 0,13.בעלי כושר ספיגה ענק.
להשיג ב־ 3גדלים :
נורמל: למרבית הנשים
אקסטרה: לנשים עם דימום רב
והחידוש העולמי האחרון :
טמפוני מיני לנערות, לבתולות ולנשים
עם דימום מועט.

חדש ! אריזה חסכונית של 40 טמפונים

365 ימים חפשיים בשנה

נרסוים מלניק

היי יפה וחלקה ללא כאב
שתי שיטות מהפכניות
במכון הותיק — עור חלק
השמדת שורש השערה לצמיתות
בשיטה אלקטרונית
מהחדישות בעולם
מומלץ ע״י רופאים.

לפנים וכל חלקי הגוף
שיטה חשמלית(גלים קצרים)

ו\וו 0 0ח<ווו/ח

שיטה אלקטרונית ללא כאב וסימן

עו 0אז 1 4וק£ס
רק ב .-עוד חלק

המכון הותיק והמהימן
המשלב שתי שיטות מהפכניות ויעילות
להרחקת שערות לצמיתות
צוות מעולה, דיפלומות בין־לאומיות

ייעוץ חינם

ת״א — אילוזורוב 18 טל 220745 :
ראשל״צ — ביאליק . 2קומה א׳ -

סכין בגב הממ שלה
(המשך מעמוד )23
עין שלה. בשעה תשע בערב היו כולם
מרוכזים בביתה של רחל מוכנים לתזוזה.
כתב הטלוויזיה יגאל גורן שידר את ה ידיעה
על ההתנחלות הצפוייה במהדורת
מבט. עד שהמתנחלים הנדהמים החליטו
כיצד לעכל את העובדה שסודם נתגלה
ברבים, הגיע רץ ממזכירות הגוש ובידו
הוראה חד־משמעית: לא לצאת.
חברי גרעין דותן החיפאי, הרגישו עצ מם
חופשיים לעשות ככל העולה על רוחם.
הם היו מרוחקים מירושלים והחלטות
המזכירות לא נגעו להם. הם יצאו
בחצות הלילה להתיישב במישטרת סגור,
ליד ג׳נין. כוח צה״ל שהוזעק למקום פינה
אותם במהירות, ללא אלימות.

ף* יום הרגיעי בשעה שבע בבוקר
^ הגיעה משלחת של גוש אמונים לביתו
של ראש־הממשלה .״לא רצינו לקבל את
ההצעה של מר בגין, כי המתנחלים ילבשו
מדי צה״ל וכד יתנחלו,״ אמר צבי סלונים,
דובר הגוש, בשיחה פרטית .״זו היתה
בושה גדולה לעם ישראל ולא רציתי לספר
על זה כדי לא לבייש את בגין בפני כל
הציבור.״
הרעיון לגייס את אנשי גוש אמונים,
להלבישם מדים ולשלם להם משכורת באמצעות
משרד-הביטחון, עלה בפגישה שקיימו
אנשי גוש אמונים ערב חג הסוכות. בגין,
שלא ידע כיצד לחזור בו מהצהרתו כי
״איו יותר התנחלויות בלתי חוקיות בארץ-
ישראל,״ ראה אותו כמוצא שיתקבל גם
ע״י האמריקאים. שכן אלה לא התנגדו
בעבר להקמת היאחזויות צבאיות בגדה.
אבל הפעם התנגדו לרעיון גם האמריקאים
וגם אנשי גוש אמונים.
גם הניסיון לקנות את אנשי גוש אמונים
בכסף לא עלה יפה. למרות הבטחתה של
הממשלה לשלם לגוש אמונים 6מיליון
ל״י, כהחזר הוצאות ההתנחלויות באלון־
מורה ובעופרה, לפני שאלה אושרו בהתנחלויות
חוקיות, לא שיכנעד, את אנשי
הגוש. הם דרשו את פרעון השטר־ עליו
חתם בגין עוד בשבתו באופוזיציה.
אולם להצעת פשרה אחרת הסכימו רא שי
הגוש: שתיים מההתנחלויות יעלו על
הקרקע בשבוע הבא .״יש לנו הרגשה ש בגין
עמד על השבוע הזה כדי לא לבייש
את דיין השוהה בארצות-הברית,״ הסביר
הרב ח״כ חיים דרוקמן ,״אז דחינו את
ההתנחלויות בשבוע,״ יתר ההתנחלויות יתחילו
לעלות על הקרקע בעוד כחודשיים.
״השבוע לא יהיו התנחלויות, אני מבטיח,״
אמר גרשון שפט, המזכיר המדיני
של גוש־אמונים לעיתונאים.
דקות אחרי שעזבה המשלחת יצא גם
בגין מביתו. בגין נראה כמעט כמו באותו
יום בו יצא מגית־החולים לאחר התקף־
הלב. פניו חיוורים באורח מסוכן, שקיות
שחורות תחת עיניו ושלא כמינהגו, הוא
לא העיף מבט לעבר העיתונאים.
״גוש אמונים תקע סכין בליבו של
בגין,״ אמר אחד ממקורביו.
אם אכן יקיימו חברי גוש אמונים את
הבטחתם ולא ינסו להתנחל בשבוע הקרוב,
הצליח בגין לחמוק מהפח העמוק ביותר
שנטמן לו מאז נבחר כראש־הממשלה.
בשלב זה נענו אנשי גוש אמונים להצעת
הפשרה על פיה ימוקמו שלושה מתוך 11
גרעיני ההתנחלויות שלהם בישובים הקיימים
בשומרון: אלון־מורה, עופרה ומסחה ;
ימתינו שם עד לאישור. אולם פתרון זה
הכניס את בגין בין הפטיש והסדן.
מהצד האחד, הוא הבטיח התנחלויות
״כמעט״ חופשיות לאנשי גוש אמונים.
מהצד האחר הגיעו אליו מסרים דחופים
בזה אחר זה, משני שרי-החוץ שבוושינגטון,
הישראלי והאמריקאי, המזהירים מפני
השואה העומדת להתחולל בעיקבות ההתנחלויות.
מהצד
האחד הודיע בגין לאנשי גוש
אמונים כי עליהם להתנחל רק לאחר קבלת
אישור מהממשלה, כשהוא מותיר לאריק
שרון לאיים בפינוי המתנחלים בכוח, על-
ידי צה״ל. מהצד האחר, מזועזע בגין מהרעיון
שהוא יצטרך להורות לחיילי צה״ל
לפנות בכוח את אנשי גוש אמונים, שהיה
עד כה גוש אמונו.
אפשר היה השבוע לשמוח לאידם של
אנשי הליכוד, שגילו גבורה רבה באופוזיציה׳
עת תקפו את ממשלת רביו על
מדיניות ההתנחלות שלה ועתה נאלצו לנ קוט
באותה מדיניות עצמה. מה שקילקל
את השמחה היא הידיעה שאת החשבון
יצטרף לפרוע כל עם ישראל.

חתי ם עזבה
את הארץ כסגנית
מלכת־היופ׳ וחזרה
נמידונדית
ך י מטוס הפרטי הקטן הבקיע דרכו
1 1בשמי הלילה השחורים. בנמל־ד,תעופה
היתרו בלונדון נרשם יעד הטיסה: תל-
אביב.
מלקולם ברגר, גבוה ושזוף ושערו הלבן
מבהיק באור העמום, נשען על באר-
המשקאות העמום כשהוא אוחז בידו גביע
ובו שמפניה ורודה ומביט אל אורחיו:
ידידים ואנשי־עסקים ממולחים ומצליחים
כמותו, שהסכימו להצטרף למסע־ד,כלולות
שלו.
עיניו של מלקולם בחנו את רותי(לשעבר
פלוצקי) ,היפהפיה הג׳ינג׳ית שלצידו, שהיתר,
עד לפני שש שנים נערה תל־אביבית
יפה אך אפורה. בעוד שעות אחדות עתידה
היתד, להפוך לאשתו, הגברת ברנר.

חוג הסילון

שניים מידידי־הס
של רותי
פז ומלקולם ברנר, שבאו במייוחד מלונדון
לחתונה: סם ובקי הם, חברי חוג
הסילון הבינלאומי. ג׳קי היא מעצבת תכשיטים
לונדונית ידועה וסם הוא בעל
כפול .1
מועדוני־ההימוריסהידועים

״לחיי מלקולם ורותי!״ נשמעה הקריאה,
ועשרות כוסיות משקה הורמו אל-על
ונופצו, ריקות, על דפנות המטוס המצופים
קטיפה. שירת הבדדנגילה אדירה פרצה
במטוס כשניגלו אורותיה הצהובים של
תל־אביב מתחת. דריכות וציפיה ניכרו
בפניה של רותי בגעת גלגלי המטוס
בקרקע. לרגע ניצבה על כבש המטוס
זוהרת ומנצנצת בברק יהלומיה, ומייד
היתד, בזרועותיהם של אבא־אמא פלוצקי,
שהמתינו נרגשים למרגלות המטוס. בשיירת
מכוניות ארוכה יצאה החבורה לעבר
מלון רמדה קתטיננטל בתל־אביב ושם,
לקול קריאות ״מזל־טוב״ הודיע מלקולם
כי באו לחוג כאן את טכס כלולותיהם.
כך יכול היד, להתחיל או להסתיים סיפור
סינדרלה מודרני, בגירסה כחול-לבן.

ס גני ת
מלכת היו פי
י שרואה היום את רותי פלוצקי-
פז היפה והבוטחת, בעלת העיניים
הבורקות, הפוסעת בביטתץ בץ עשירי
עולם, מתקשה לד,אמין בסיפור ההצלחה
שמאחוריה. לפני שבע שנים התייצבה,
כנערה קטנה עם חלומות גדולים, בפיק-
ברכיים על בימת היכל־התרבות, בתחרות
על התואר מלכת-היופי הישראלית.
התואר הנכסף, המבטיח פתח לעולם של
זוהר ותהילה, היה קרוב־קרוב אלא שזכתה

בו אז היפהפייה התל־אביבית חוה לוי.
רותי הסתפקה בתואר סגנית ראשונה,
תואר שאומנם מעניק הרבה כבוד אך
אינו נותן דבר מבחינה מעשית.
עם מיזוודה קטנה ובעידודם של ההורים
טסה רותי ללונדון, וכמו מרבית הנערות
היפות החליטה לפנות לדוגמנות. לאחר
ניסיונות אחדים לחדור למיקצוע הבינה
כי יש מתאימות ממנה, ובלי תיסכול
וייאוש פנתה לחפש את פרנסתה כזבנית
בחנות כל־בו גדולה.
רותי הנמרצת והבטוחה התבלטה מייד
מבין חברותיה הזבניות. היא הוכיחה
תושיה, חריצות וטעם אישי יוצאים־מגדר-
הרגיל. מנהלי החנות הורגלו לראות מתרוצצת
בין הדוכנים, מייעצת ומיישרת

וסגנון אישי מעולים נוסף על יחסי־ציבור
מפותחים, הם המפתח להצלחה.
הבוטיק הקטן התפתח במהירות, והפך
כל־בו ענקי הכולל בו הכל חוץ ממוצרי
מזון.
ההצלחה הגדולה של הכל־בו הראשון
הביאה להולדתם של בתי כל־בו נוספים.
רשת בתי הכל־בו, הנקראת ספנרייט, מונה
כיום עשרה — מהם שישה בלונדון וארבעה
מחוצה לה. רותי פלוצקי, הישראלית
הצעירה, הפכה מולטי־מיליונרית בקנה־מידה
בינלאומי.
בתוך סיפור ההצלחה המהיר לא נפקד
גם מקומה של האהבה. מספרת רותי :
״באחד ממסעות הקנייה שלי נקלעתי ל־

סינדו־דה

חוצותהארץ
׳•יזוז! יי ...

הדורים .״נערת אש ולהבה״ כינו אותה,
והעניקו לה את. התפקיד של קניינית
לביגדי־נשים.
כל נערה או אשה אחרת היתה רואה
בתפקיד זה את פיסגת חלומותיה, אך לא
רותי .״תהליך ההצלחה שלי היה כל־כך
קצר ואינטנסיבי, מזבנית קטנה ועד קניי נית
גדולה,״ היא מספרת ,״עד שהתחלתי
להסתכל על ההצלחה בפרספקטיבה אחרת.
אם בתי הכל־בו הגדולים האלה נהנים
מטעמי ומשיקול דעתי, למה שלא אצליח
כעצמאית?״
את צעדיה הראשונים כעצמאית. החלה
בפתיחת בוטיק קטן בסוהו. גם כאן הוכיחה,
כמו בפעמים הקודמות, שטעם

בית־חרושת שעמד על סף פשיטת רגל.
בעודי מפשפשת בערימות הסחורה חשתי
בזוג עיניים שסקר אותי בסקרנות. הרמתי
את עיני והן נתקלו בגבר המרשים ביותר
שראיתי בחיי. גבוה, שזוף, עם שיער
מכסיף, בקיצור, גבר חלומותי. הגבר פסע
לעברי והציג את עצמו כמלקולם ברנר,
כונס־הנכסיס של המפעל. שנינו חשנו,
באותו רגע מופלא, שמשהו התרחש בינינו.
ואכן, מאז הפגישה שהיתר. לפני שלוש
שנים לא נפרדנו עוד. וזה לא היה קל,
שכן מלקולם היה נשוי אז כ־ 13 שנים
ואב לשתי בנות גדולות. מלקולם הוא
בעל החברה אנז אנד אל בונר, ובתוקף
תפקידו כרוכש חברות לפני פירוק ומכי-

עוגת הכלולות

מתי פז וחתנה, איש־העסקים הבריטי מלקולם ברנד,
מאחרי עוגת־הכלולות בת שתי הקומות שהוכנה עבורם
במסיבת הכלולות המייוחדת שערכו בארץ לידידיהם, אותם הטיסו לטכס נישואיהם מכל
רחבי הען לם. מאחרי בובת החתן והכלה בראש העוגה מתנוססים דגלי ישראל ובריטניה.
רתן, או מכירת החברות לאחר שיקומן,
היה עליו לנסוע לעיתים תכופות. גם אני,
כאשת־עסקים . ,התרוצצתי ימים ארוכים.
בכל־זאת בנינו לנו בית־חלומות, קן אהבה,
והתגוררנו בו יחד. מלקולם קיבל את
הגט רק לפני חצי שנה, ואנו נשבענו
להורי שנבוא לחוג את נישואינו כאן
בישראל״.
במטוס שנחת בלוד עם לילה הגיעו
אורחים מאמריקה, פינלנד, לונדון ופאריס,
שמנה וסלתה של אצולת הממון, חבריהם
וידידיהם הקרובים של החתן והכלה. חתונת
העילית הקטנה התקיימה ערב חג
הסוכות בבריכה שבמלון רמדה קונטינטל
ואת החתן והכלה קידש הרב ישראל לאו,
שהוא גם ידיד קרוב של המשפחה.

מלקולם פולמן, ידידו הטוב של החתן,
שניצב לצידו בטכס הנישואין שלו שנערך
השבוע במלון רמדה קונטיננטל. בולמן ידוע כמשקס חברות
הנתונות במשברים כלכליים, והוא בעליה של חברת מיסחר בנשק.

מתחת לחופה

מלקולם ברנר עונד את הטבעת
על אצבעה של רותי פז, שש
שנים אחרי שזכתה בכתר סגנית מלכת־היופי. רותי, שטסה
במייוחד לארץ כדי לערוך את טכס נישואיה, היא כיוס מיליונרית.

ה ציוני

דתי מדכרו! ככר עיברית במיבטא
ז אנגלי ומודה שהיא מבכרת את השפה
האנגלית על-פני העיברית. לא, היא לא
ניתקה את הקשר עם הארץ, יש לה כאן
ידידים רבים, היא אומרת. היא מארחת
אצלה באופן קבוע את שייקה אופיר,
אפרים קישון ועוד ישראלים רבים בבואם
ללונדון, וגם מקפידה לבוא ארצה לביקורים
לפחות ארבע פעמים בשנה.
היא לא חושבת שתשוב ארצה, ובטח
לא בשנים הקרובות, כי כל עיסוקיה
וידידיה הקרובים נמצאים בלונדון. אבל
אל הארץ יש לה קשר ריגשי חזק, עובדה
שהיא באה להינשא כאן.
מתנות הנישואים שהגישו בני-הזוג זה
לזה משקפות את מעמדם. הכלה נתנה
לחתן מכונית רולס־רויס מפוארת שתצטרף
לצי המכוניות הקיים שלו, ואילו הוא
קנה לכלתו היפה קוטג׳ בכפר ומכונית
וינטג׳ משנת . 1920 מלקולם, רותי וידידיהם
חוזרים השבוע ללונדון. אחרי החופה
הצהירה רותי :״העולם גדול ונפלא ומלא
הפתעות. הוא מחכה רק לאלה שיידעו
איך לקחת.״ והיא — ידעה ועוד איך.

אולי גל

^ 1מיקסם־ע1נ 1א
(המשך מעמוד )19
להגנת היעד שאותו הם תוקפים, אלא בעיקר
נגד המסוף הלוגיסטי והפעילות
הלוגיסטי׳ת הממוקדת בו.

:־ כרגע ששלטו הגרמנים עד
כל שטחי״ההטדיזז האפשריים כ־איזור
ארנהיים ומגעו תיפפול,
אווירי של הכוח הכריטי, נחרץ
גורל המיכצע וגם גורד אותו כוח
— והעובדה שעדיין החזיק כגשר,
שהיה יעדו המיכצעי, לא י שינתה משהו.
עקב אכילס זה ראוי לראותו וגם להבינו•
כחלק מן התורפה הבסיסית ביותר של
האיגוף־האנכי-העמוק — -תלותו המוחלטת
בעוצמת־האוויר (הגורמת- ,ניתן לומר, יש־יהיה
תלד באוויר, תרתי־משמע) .לענייננו,
בעייתה העיקרית של עוצמת־האוויר מתבטאת
במיגבלות הטכניות שי אמצעי-
התובלה האוויריים — במיוחד ארוכי-
הטווח! וכן בפגיעותם.

מן הצד השני, התלות כעוצמת
האוויר יוצרת מעצמה דרישות מן
חמימה, האירגון, האיזור הפנימי,
הפעולה וסדרי־הקדימויות שד
עוצמת־האוויר, שיש כה ם משום
.הכפפתה למיכצעים יכשתיים וד־צרכי
כוחות יבשתיים מובהקים,
תוך ניגוד או אי־הסכמה הכרחיים
עם הללו שמכתיבים הייעודים הטבעיים
והראשוניים של עוצמת

אוויר.
_ בהקשר זה חשוב — ומועיל מאד —
לעמוד על תופעת־רקע מעניינת. לכאורה,
היו השפעות אלו צריכות לגרום לכך,
שהאוויראים הם אשר יעמדו בראש ה מתנגדים
לרעיון האיגוף תזאנכי־העמוק.
אך במציאות אירע ההיפך, והאוויראים הם
אשר עודדו — לרוב אף יזמו — את
החדרת הרעיון והיו הראשונים והראשיים
במאמץ מכירתו וקידומו.
הסיבה לכך אנושית, אד לא בהכרח
מחניפה: הרי היה ברור, שאיו אפשרות
לוותר על עוצמת־האוויר בכל תיפקודיה
הייעודיים. לכן, הקניית היכולת לבצע
איגופים־אנכיים-עמוקים בקנה־מידה גדול
ובתכיפות, כרוכה בהקצאת משאבים
עצומים נוספים — מה שיגדיל את האיבד
פריה, החשיבות והמישקל־היחסי. כאשר
קחצ״ר מסויים מצטט את חזונו של ראש
כוחות־האוויר האמריקאיים במ-להמת־העולם
השנייה הגנרל ארנולד, בדבר
ארמיה מוטסת שיתנחת ליד ברלין, מן הראוי
שיבין, כי כדי לממש חזון זה, היה
נחוץ קודם להקנות לעוצמת־האוויר האמריקאית
מעמד של בכירות וקדימות
מכריעות בהקצאת משאבים וגם בתיכנון
וניהול המילחמה. בעבור הטייסים, הכוחות
המוטסים צריכים להיות מעין ״מא-
רינס אוויריים״ — כלומר, להיות לחיל-
האוויר, מה שהמארינס הם לחיל־הים•
זוהי, כמובן, אנלוגיה מעניינת אך
חסרת־בסים, כי לעניין זה אץ המימד הימי
דומה לאווירי. אבל כאן -תימצא התשובה,
עיקרה או חלקה׳ למי שיבקש לדעת, איך
זה הכוחות המוטסים הגרמניים במילחמת־העולם
השנייה, שנחשפו — בצדק —
השאור בעיסת כוחוית־היבשה, השתייכו
עד סופה ל״לופטוופה״ וראשם ומפקדם,
הגנרל -שטודנט, היה קצין חיל־האודר!
אז היאך קרה שמינו כמפקד הארמיה
המוטסת של בנות־הברית את גנרל ברר-
טון מחיל־האוויר האמריקאי, אשר —
בניגוד לשטודנט — לא היה ולא התיימר
להיות מומחה גדול בלוחמת יבשה, למרות
שתחת פיקודו נמצאו עוצמוית־העילית המוצהרות
— היחידות -שהוגדרו ככאלו —
-של עוצמת־היבשה האנגלו־אמריקאית.

?;ג; י הוראות ברמקול ,״;י
הוראות במגבר הקול לרוכב העיוור ארז ביטון 35 בעזרת

הרמקול יכול המדריך להזהיר את הרוכב העיוור מפני מיכשול
הנקרה בדרכו או לתת הוראות מתאימות לסוס בשעת הצורך.
הרוכבים העיוורים מגלים מיומנות גבוהה ושליטה מעולה בסוסים.

עיחרים ע( ח010
( * ך לרטת הפרשים קרבו בדהרה
קלילה, רכובים על סוסי־מירוץ אצילים.
הם ביצעו שורת תרגילים, מהם כאלה
המצריכים מייומנות גבוהה ושליטה

מעולה בסוס. באמצעות פקודות חדות
שנתנו לסוסים, עברו מהליכה איטית לריצה
קלה ומריצה לדהירה מהירה. מן הצד
השקיף עליהם בקפדנות מדריך הרכיבה

קו מץמ שוג עי ם
ל ד בי

כפועל, יצאו מן השידוד הזה כד
הנוגעים נפסדים; וכעיקר כוחות-
היבשה ומיכצעיהם.

ביזבוז חידחאוויר
ך* תנאי המיבצעי הראשוני לביצוע
1 1איגוף־אנכי־עמוק הוא עליונות אווירית
מוחלטת, שניתן ליישמה לשליטה
אווירית מקומית מוחלטת, במרחבים האוויריים
שמעל בסיסי־היציאה בשטחנו,
מעל אזורייהנחיתה, והלחימה של הכוח
המאגף, ולאורך נתיבי־הטיסה לשם. שלי טה
מקומית מוחלטת משמעה לא רק מניעת
הופעת מטזסי־אוייב, אלא גם ניטרול
מערכי הנ״מ הקרקעיים, אשר מציויים כ־מיטווחי־פגיעה
יעילה. זו בעיה חמורה
מאין כמותה, כי יעד המטוסים קבוע והב־
(המשך בעמוד )42

של המועדון, העיר הערות וחילק להם
הוראות מיקציועיות. לכאורה־ הם לא ניר־או
שונים מקבוצות רוכבים אחתת המרפות
להתאמן באותו- .שדה ירוק סמוך לקיבוץ
עין־שמר. עוד קבוצת רוכבים -של
אחד ממועדוני־הרכיבה הצצים לאחרונה
בישראל, בהיבט מאופנה -חברתית מתפש טת.

כשהתקרבו ניתן היה להבחין שאין
זה כך. השלושה היו עיוורים, חלק מקבוצה
גדול יותר של נכי צה״ל המתאמנת
כיום במועדון הרכיבה של עין־שמר ומוכיחה,
שבכוח הרצון ניתן להתגבר על כל
מיכ-שול — גם לדהור במהירות שיגעונית
על סוס־מירוצים מבלי לראות כלל את

הדרך.
לידתו -של הרעיון בעין־״שמר, והגה
אותו חבר הקיבוץ, עוזי מור, סגך אלוף
במילואים שאיבד את מאור עי-ניר -במילח־מת
יזם־הכיפורים.

בלי עיניים בלי ידיים

קותי גרשוני, קצין־הנדסה לשעבר, שאיבד
שתי עיניים ושתי ידיים בהתפוצצות
מיטען־חבלה בביקעת־הירדן ב־ ,1969 הוא מן הבולטים ברוכבי חוג העיוורים של מוע־דון
קיבוץ עין־שמר, הוא אוחז במושכות בעזרת וו מיוחד, המשמש לו תחת כף יד.

ץ },ועדוך־ה רכיכה של עיו״שמר הו־קם
לפני כתשע ישנים, ונחשב כיום
אחד המיקצועיים והטובים בענף ספורט
זה, שבאירופה הוא עתיק־יזסין ובישראל
נמצא עדיין בחיתוליו ולרוב הוא נחלתם
של -בני השכבות העשירות. בתחילה היד.
זה שיגעון פרטי -של כמה מחברי המשק,
בהם ברוך שיינפלד ועוזי מור. הם ״אימנו״
כמה סוסים, טיפלו בהם, התאמנו ברכיבה
תחרותית ואף העזו לנסות את כוחם.בכמה
מירוצים. התוצאות חיו מאכזבות. במשק
צחקו לאידם וליגלגו על הישגיהם
המפוקפקים. אך הם לא -נואשו. תוך
שנים אחדות רכשו כמה׳ סוסי־מירוץ מעולים, צברו ניסיון שעימז גבר הביטחון.
צעירי המשיק נדלקו לרעיון, ובמהרה החלה.
נבחרת מועדון עין־׳שמר קוצרת ניצ חונות,
ושלל הגביעים והמדליות שבצריף
המועדון יתפח והתעשר.
במי־לחמת יום־ד,כיפורים נפצע עוזי מור
והתעוור. גדוד הטנקים שבפיקודו היה
מהכוחות הראשונים שהגיעו לרמת־הגולו
במוצאי יום־הכיפורים. הוא הוביל את הכוח
הדל לקראת בוח סורי בואכה ציר
הנפט- ,ובקרב שהתפתח -נפגעו מרבית ה־טנקים,
בתוכם גם הטנק -של עוזי. הוא
חולץ, פצוע קשה, בידי אנשי ציוותו, ופונה
לבית־ז!חולים רמב״ם.
יכולת־הראייה
כ-ששוחרר, הסתכמה
שלו רק באפשרות להבחין בין אור לחו שך•
אך הנכות לא הרתיעה את עוזי ש היה
אז בן ,39 אב לארבעה ילדים ומורה

מועוון הוניבה ה 8״ו חו בעץ־שמו
משמש הוכחה נוספת לניצחונו של הרצון
׳לחינוך גופני במיקצועו. החלטתו לשוב
לחיים תקינים בכל האפשר ולהשתחרר
מכל תחושה של מוגבלות — היתד .׳נחושה.
הוא החליט לחזור אל התחביב ה אהוב
עליו עוד קודם הפציעה — הרכיבה.
בתחילה חשבו הכיל שהוא משוגע. מי
הולד לעלות על סוס כשאינו יכול לראות
את הדרך ז אלא ׳שבמרוצת הזמן הוכיח
עוזי את סהיפך. הואי לא רק רכב, אלא
החליט לשתף. בהנאה גם עיוורים אחרים.
ויכה כאשר התמנה עתי מור לתפקיד רכז

כו הרבה אמביציה לעיוורים לעסוק בהם
ובכך יהיה גם איזשהו מומנט שיל שייקום
נפשי. להשתלט על סוס ולדהור במרחבים׳
זהו אתגר עצום לעיוור. וככל שהאתגר
יותר, כך גדל גם הסיפוק כשעומ דים

מישירד הביטחון נענה לרעיון, רכש
שלושה סוסים והפקירם בידיהם המסורות
של שאול וחבריו ממועדון הרכיבה•
כך הוקם החוג לרכובה לעיוורים.
תוך זמן קצר החל הרעיון מניב את

דהירה באפלה

יקזתיאל (קותי) גרשוני, לשעבר רב־סרן במיל־הנד־מה,
קטוע שתי ידיים ועיוור, הוא אחד התופעות
המופלאות של החוג. הוא דוהר ללא חשש על סוסים, רוכב על אופניים לאילת, עוסק
בסקי בחרמון ובקיץ האחרון השתתף בצעדה בהולנד יחד עם עוד שלושה מחבריו לחוג.

עיניו בעת ששירת כטנקיסט בקו התעלה ב־ ,1969 כאשר הופגז המעוז שלו בגיורת
הדרומית. הוא רוכב בחוג מועדון־הרכיבה של קיבוץ עין־שמר, מזה שנה וחצי.
אחת הדוגמות הבולטות להצלחה, היה
בחור חיפאי בשם דן צימרמן, שאיבד
את ראייתו במלחמת השיחרור. ומאז איבד
בל עניין בחייו. הוא מיה יוצא לעבודתו
כמנהל המעבדות לחקר הגומי והפלסטיק
בטכניון בחיפה, וכשהיה מסיים את
העבודה ׳הסתגר בבית ולמעשה חדל לתפקד.
איש לא הראה לו שאפשר גם אחרת
ושניתן להתגבר על המיגסלד, הגופנית.
״ בא החוג, ושינה את כל עולמו. כיזם

עוסק צימרמן מילבד ברכיבה גם בסקי.
ארז ביטון ( )35 איבד את מאור עיניו
בהיותו נער בן ,11 כשהתפוצץ מוקש בשדה
שבו שיחק בלוד. ההא איבד יד
ואת ראייתו. מזה ישנה וחצי שהוא רוכב
במועדון ׳עין־שמר. מספיר ארז :״זיהו
ספורט נהדר, נותן ביטחון, משחרר ומו ציא
אנרגיה. בתחילה חששתי נורא, יישבתי
מכווץ יעל הסוס, לא נעתי וכל הזמין
(המשך בעמוד • )41

| ׳11 !״111ן 1|1 :ה עוזי מור 42 סגן־אלוף במילואים, שנפצע במילחמת יוםהכיפורים
בקרב שיריון ברמת־הגולן, הוא הרוח החיה של

חוג הרכיבה לעיוורים. בנוסף יזם עוזי חוגים לסקי בשלג, לשיט חיפושיות ולרכיבה
על אופניים זוגיות לנפגעי עיניים. החוגים מתנהלים בהשתתפות חיובית ובהצלחה.

יי 1

הספורט של נפגעי עיניים באידגון נכי
צת״ל, מעלה את מרעית .״ד,כוונה מדתה,״
הוא !מסביר ,״לעסוק בענפי ספורט שלא
רק מצריכים בושר גופני והתמודדות עם
בעיות גופניות, אלא לפתח-ענפים שיצרי־

הפיח־ית הרצויים. עיוורים החלו להגיע,
ולרכב. בתחילה בהסתייגיות־מח, בחשש.
עם הזמן פינה הפחד את מקומו לסיפוק
והגאה מהספורט וליצירת ביטחון עצמי
בליבות המשתתפים.

התגברות ער מינשולים

חברי החוג חוצים נחל בדרכם אל
מחלול החיווצים שבשדות קיבוץ
עין־שמר, ממוך לחדרה. בראש דובב החדר 1ך ואחריו ארז ביטון — עיוור מגיל .11
ליד ארז רוכב אחד מזאטוטי הקיבוץ. עיקר הטיפול בסוסים מופקד בידי ילדי המשק.

מחזאות שמת מודד ת עם בעיות י שראליות מובהקות ^
האם יוצב הציור־ ״1נירניקה״״ ב מו עצת־ ה בי ט חון ^ מ שו ר ר זקן
כליצןבחצרמשוררי ום צעירים
^ א 1לוףללאאזיבים
,אמנות

תיאטרון
מחזמקורי עונת התיאטרון תשל״ז הוכיחה, מעבר
לכל ספק, שהמחזאות המקורית קיימת
׳ומותירה את רישומה בתרבות הישראלית.
אומנם אין להשוות את המחזאות המקורית
למחזאות הנכתבת בבירות התיאטרון
במערב, אד יחד עם זאת אין להתעלם מן
העובדה שמרבית המחזאים המקומיים מתמודדים
עם בעיות ישראליות מובהקות —
ולעיתים בהצלחה.
המחזאי הלל מיטלפונקט הציג השנה
את מי תהום (הבימה) .המחזה עוסק בתת-
אנשים החיים להם בתחתית החבית של
המוצא החברתי, בדרומה של תל-אביב.
הוא העלה גלריה של דמויות השוכנות
בצחנה חברתית. קורבנות של חברה מצ ליחה,
דמויות הממיינות את אובדנן תוך
שהן משוללות כוח ועוצמה להטיל אצבע
מאשימה בחברה הישראלית.
אחרי כמה שנים שבהן היה מרכז וראשית
למגמה של תיאטרון ריאליסטי נוקב,
עסק השנה המחזאי יהושע סובול בקריזה
(תיאטרון חיפה) ,מחזה שעיצב יחד עם
איציק ויינגרטן בסיגנון של מחזמר בעל
רקע סנסציוני למדי,׳ בנושא ניגודי העדות
בישראל. מחזהו האחרון של יהושע סובול
לשנת תשל״ז גוג ומגוג שו, הוא תיאט־

גרניקה
ב־ 26 באפריל 1937 הטיל חיל-האוויר
הגרמני 50,000 טון פצצות על עיר־השוק
הקטנה גרניקה, השוכנת בחבל־הבאסקים
בספרד הרפובליקאית דאז. ההפצצה גרמה
את חורבן העיר כולה והריגת כ־2000
בני-אדם.
מעשה זה הביא מייד לידי ריגשה אט-
נותית את האמן הספרדי פאבלו פיקאסו,
שאחרי יותר מ 100-סקיצות ראשוניות
השלים את ציורו גרניקה שהוצג בתערוכה
הבינלאומית שנערכה אותה שנה בפאריס,
ונועד לעזור בגיוס תרומות למען
נפגעי מילחמת-האזרחים בספרד.
כשניצח הגנראליסימו פראנקו במיל-
חמת־האזרחים, הפקיד פאבלו פיקאסו את
גרניקה שלו במוזיאון לאמנות מודרנית
בניו־יורק, עם הוראות מדוייקות שאין
להביא ציור זה לתחומי ספרד קודם שתשוב
זו להיות רפובליקה.
עם מותו של הרודן הספרדי, הכתרתו
של חואן קארלום למלך והשבת הדמוקרטיה
לחצי־האי האיברי, מוסכם כיום
בין אנשי השמאל והמרכז בספרד ומיש-
פחת פיקאסו ופרקליטיה, שפיקאסו לא
התכוון לרפובליקה לעומת מונארכיה, אלא
לדמוקראטיה לעומת דיקטאטורה. ואחרי
הבחירות החופשיות שנערכו בספרד ביוני
השנה ציפו רוב הספרדים שגרניקה של

חון במרכז האו״ם בניו־יורק. אותם אישים
ספרדיים טוענים :״׳גרניקה׳ אינה
מייצגת את מילחמת־האזרחים בספרד
בלבד. היא מייצגת יותר מזה. זוהי מחאה
נגד בל אלימות ומילחמה באשר הן —
החל ממילחמות העולם הראשונה והשנייה,
דרף וייט־נאם ועד ביאפרה.״
סביר להניח שנוסחת־פשרה זו תתקבל
על דעת כל הצדדים, וכי בעתיד הלא-
רחוק יתנהלו דיוני מועצת-הביטחון, וביניהם
הדיונים על משברי המיזרח־התיכון,
בצילה של תמונת הגרניקה.

1973ל־ 19 בינואר : 1974״גבעה מול
גבעה / .סלע מול סלע / .נד מול גולן/ .
נד מול נד. גולני /מתחיל. הגולני /
מתחיל. הגולני /העלו את הדגל על
המוצב / .אמרו לנו תודה רכה״ /
— ״אין בעד מה
אם אורי־צבי גרינברג חיבר פעם את
״קוטב העיצבון״ והגיע לגבהים של שירה,

שירה

קוטב החיצפון
״...מוחמד, הבית מלא מוזיקגטים/ ,
הם מנגנים כצינורות בשטטיל קראם-
ניטוו /מבריגים תווים כפארבוגן, פאר-
כוגט ומעייפים את מאמע / .בך אמר /
בן הגר / .איסמעיל פאהמי /בן המצרית
/ ,וחיזר אחרי מאמע דיקלה / ,וכשל,
ואמר /הלכת לד פרלוירן געגאנגן לאי בוד
/כולד בלונדית יהודו־פוילנית /
ועל-כן אחי הערבים /גם אני הלכתי
מפוילין פלסטין של אלף שנים /ועדיין
אבות ישורון
העיכרית שלי חפ לפ ומדברת הפלפות
אידיש, פולנית וערבית
ושטויות /ולבן שאלתי :׳למה אתם ממהרים?׳
/ענו :׳מידארף גאייף. צריכים
ללסת. רוח מן־הון דגימה שירית מ הרי בשירתו של פרלמוטר/ישורון מצויים
כל ניגעי השירה העברית ב־ 30 שנות
תוף שירים רבים).
המדינה, ודומה כי מרבית שירי קובץ זה ב התבלט ולא התגורר
בשנות
ד,־40׳
ראויים לכותרת ״קוטב החיצפוך.
קרב קהיליית המשוררים העבריים בתל-
אביב משורר בשם יחיאל פרלמוטר, ש־פירסם
קובץ דק הקרוי ״על חוכמת דרכים״
ואף קנה לו מעט מעריצים. עם קום
המדינה הסב פרלמוטר את שמו לאבות
ישורון, והמשיך שלא לבלוט בקרב מר עיו
המשוררים. את עיקר המוניטין שלו החווייה הישראלית
כמשורר מצא פרלמוטר/ישורון בכד שהיה
ממיין ומתעד את שיריו, תוך הקפדה
על התאריכים העבריים והלועזיים בתחתיתם.
המאפיין
את שיריו של פרלמוטר/ישו־רון
הוא העובדה שהם הכל — רק לא
סיפרי־זיכרון לזכר לוחמים, בכוחם להשירה
בעברית. זוהי תירכובת מילולית
המשעטנזת בליל של אידיש־פולנית, מ יות דבר דוחה עד למאד, ובעיקר כאשר
הולה במילים ערביות, הבולטת בהיותה הם עוסקים בהרכבת דמות על־אנושית.
משוללת משמעות שירית כלשהי. מזלו ספר־הזיכרון לאלוף קלמן מגן, שנפטר
של פרלמוטר/ישורון לא שפר עליו ועל בסיני מהתקף־לב במארס ,1974 הוא סישירתו
במשך שנים רבות, ולמעשה איש פור של בן־אדם, של אנטי־גיבור, של
בולדוזר אנושי שמד,לכי העם הזה מיקמו
לא החשיבם במיוחד.
אלא שיום אחד אירע לו נס. ממעמקי אותו בצה״ל מבלי שהדבר יפגע בו ובתהומות
הנשייה של השירה העברית דל אישיותו כהוא זה.
תה קבוצת משוררים צעירים את מילותיו
קלמן מגן* אינו דמות אופיינית של
המחוברות במתכונת של שירים, רוממה קצין בכיר בצה״ל, וסיפורו אינו סיפור
אותו, וכתרה לראשו כתר של קרטון אמ מאפיין של בני־דורו. הוא נולד בווינה,
ריקאי יקר בפורמאט מהודר* .כך הפ אוסטריה, בשם קורט מנגל, ובהגיעו ל כוהו
לליצן בחצר המשוררים הצעירים.
פלסטינה (א״י) ,אמרת הגננת :״קורט
מרוממיו של פרלמוטר/ישורון, המסתו אינו שם עברי -נקרא לד קלטן.״ קלמן
פפים סביב כתב־העת ס/קריאה, מתעלמים לא הפך כעבור שנים את שמו ליואב,
די במודע ודי במתכוון מכך ששירתו בועז או יורם, וזה חלק מסיפור איכויותיו
נצרפה מסייגי שירתם של אורי־צבי גרינ של אלוף, אשר מתוך הסיפורים עליו
ברג, יונתן רטוש ואדם מיצקביץ׳ ,שעל מתבהרת לה דמות של בן־אדם.
שאריותיהם מקים אחרון בני דורם של
הספר הוא גלריה של תיאורים על
אלתרמן, שלונסקי ואלכסנדר פן שיכוני
שירה עממיים, בעלי גגות רעפים לאו דמותו, מפי מיטב קציני השדה והפיקוד
מיים ביותר — שירה ד,משתבחת בטיעו של צד,״ל, תיאורים שאחד החוזרים וה נים
שאינם פוליטיים וגם לא שיריים. נשנים בהם הוא העובדה שקלמן מגן היה
הריגשה הלאומית־שירית של פרלמוטר /קצין בכיר בצה״ל שלא גרר אחריו כת
ישורון ניתנת להמחשה בעזרת השיר
״מוצב החרמון״ ,שחובר בין אוקטובר
* ״קלמן מגן״ ,בעריכת אלי לנדאו,
* ״קפלה קולות״ מאת אבות ישורון, זאב שיף וישעיהו תדמור, ללא ציון שם
סיפרי ״סימן קריאה״ 116 ,עמודים.
ההוצאה־לאור.

קלמן

גרגיר,ה
מילחמת־זונוא בינלאומית
רון־פוליטי תוקפני, העוסק בפועלי־במה
המונעים זמר אווילי מלהתחזות כמשיח
(תיאטרון חיפה +צוותא) .מחזה המעיד
על חזרה לעידן-הסאטירה של התיאטרון-
הישראלי, כנראה בתגובה על התהפוכות
הפוליטיות שעברו על הרחוב הישראלי.
אם למצות כיוון ותהליך שחלו בעונת-
התיאטרון תשל״ז, הרי אלה המחישו את
התעצמותו של המחזה המקורי בעל הגוון
הריאליסטי-חברתי-פוליטי, והעידו על
שקיעתו של הזרם־האבסורדי-חלומי ש שלט
בכיפה בשנים קודמות של המחזאות
המקורית. מחזות אלה שהועלו על בימות
התיאטרון הציבורי מעידים על תום עידן-
ההתעלמות מהדראמה המקורית, ועל הפיכתה
של בימת התיאטרון למקום שבו
דוברים עברית מדוברת ולא בליל של
עגות מיזרח־אירופיות. גם מחוותיהם־ של
מתי רגב ויוסף מונדי, שהועלו על בימות-
קטנות, מעידם על מגמתו היציבה של
המחזה הריאליסטי־חברתי-פוליטי, ועל
שקיעה סופית של המגמות הסימבוליס־טיות
בדראמה העברית המקורית.
3 6ווו ...

פיקאסו תשוב לספרד. אך לא כד התגלגלו
העניינים.
אוצרי המוזיאון לאמנות מודרנית בניו-
יורק, שאינם חפצים כי הציור יעזוב את
תחומי ארצות־הברית, טוענים שהוא במצב
רעוע ואינו מסוגל להחזיק מעמד
בתנאים אחרים. נציגי חבל־הבאסקים בספרד
טוענים שהגר ניקה שייכת להם מא חר
שיש בכוונתם להציגה במוזיאון העיר
גרניקה, האוצר את כל המיסמכים והעדויות
הקשורים בהפצצתה. פרקליטיו של
פיקאסו טוענים כי בצוואתו של האמן
צויין כי מישבנה הספרדי של הגרניקה
יהיה במוזיאון הפואדו במאדריד. כך מלך
והקצין המאבק על ציורו הנודע של פי-
קאסו, והפך מילחמת־זוטא בינלאומית בין
ארצות־הברית לספרד.
נוסחת־פשרה בלתי־צפוייה, שהוצעה
על־ידי כמר, אישים ספרדיים ושמטרתה
לספק את האמריקאים ואת הספרדים ואת
כני־מישפחתו של פיקאסו, מציעה שה ציור
יועבר לבעלות ממשלת ספרד אך
יוצב לתצוגת־קבע באולם מועצת־הביט־

של עיתונאים ואנשי יווסי־ציבור שתפקידם
לרוממו ולשבחו — כמקובל בשנים
האחרונות בדרגים הגבוהים.
הגדרות שונות קיימות בספר לדמותו,
ובולטת בהן זו של אלוף (מיל ).ישראל
טל :״גיסה לגלות הכנה בכל מיקרה
ולצאת מההנחה שהצדק, אולי, עם הזו לת.
גם אם היה ויכוח, או נפלו חילוקי־ריעות
; וגם כאשר פגעו כו והוא הרגיש
את עצמו נפגע הוא, כגלל חעדיגות שלו,
מעולם לא נטר ולא שנא. איני אומר
שזה לא היה איכפת לו. אבל יותר איכפת
היה לו לא להעליב אחרים ולא לגרום
עוגמת־נפש לאחרים ולא לעכור לפסים
של חיכוך...״
סיפור נוסף המעיד על איכויותיו של
אלוף קלמן מגן הוא זה של הפרופסור
צבי יעבץ :״קלמן למד גם כאוניכרסי־טח.
שם היה מופיע תמיד כבגדים אזרחיים.
הוא חיה נוהג ממש באחד העם,

הוא היה האיש אשר עזר לי לשכור
תופעה חמורה, שלא הצלחתי להתגבר
עליה למרות מאמצי. קלמן ראה קצין
אחד, שהגיע לשיעור אוניברסיטאי מלווה
כמזכירה. הקצין עישן פייפ והמזכירה
רשמה. קלמן ממש נבעת מן התופעה.
הוא חיסל זאת במקום, פשוט — על־ידי
פקודה גם הסופר ס. יזהר, שהשתייך
במהלך מילחמת יום־הכיפורים לקבוצת
סופרים שהזדנבה בעיקבות כוחותיו
של מגן, מספר על כנס־מפקדים שנערך
לאחר הפרדת־הכוחות :״ניירות
עפו בכמויות על פני כל השטח, נתקעו
כגדרות והתעופפו סביב ובכל מקום. הרגשתי
שקלטן סובל מכך .׳האם גם אצל
המצרים יש אשפה מעופפת כזו?׳ שאל
מישהו. וקלמן השיב :׳לא. ואסור לחיות

ביום שבו נקבר קלמן מגן, אמר תת־אלוף
דני מט בפתח בית־ד,קברות :״היום
מת אדם ללא אדיבים.״

לובה אליאב, אורי בן־אדי וקלמן מגן
מת אדם ללא אדיבים

,על־פי הניסיונות של מה שקרוי. פרוזאיקונים עבריים־ לתאר למשל
תשמי שי־מיטה באמ צעו ת שפה של ת שמי שי קדו שה. אפ שר ל ח שו ב
שבא׳־י נולדים ילדים מ מיפנ ש שמיימי בין דוק העיניים והוות ה נובט...״

אינטלקטואליים״

״..,בושמנים

מה זה בעצם סיפרות? לפעמים נדמה לי שכל
התופעה הזו, בימינו, שאנשים יושבים ליד השולחן וכותבים
סיפורי מעשיות ואנשים אחרים קוראים סיפורי
מעשיות, זה כמו יחסים בין בני-זוג, שעומדים ומאוננים
אחד מול השני. לא שאוננות הדדית אינה יכולה להלהיב
לפעמים, אבל איפושהו, אם בכל עיסוק אתה מחפש איזו
תכל׳ם — ולא ברור לי איזו — משהו חסר כאן. בעולם
של היום, כשכל רגע תוחבים לגרונך נתחים לוהטים של
״ניוז״ שהם סיפרותיים יותר מכל סיפרות שאני מכיר —
מה כבר כמה סיפורי מעשיות מצועצעים ככל שיהיו
יכולים להוסיף?
בכלל, העולם כולו איבד את צורתו הכדורית והפך
למרובע כחלחל המהבהב בין הכורסא והמיטה. אני יודע
שיש מחקרים מלומדים עם ביבליוגרפיה עשירה, ומסות
עתירות רגש בדבר ערכה הסגולי של הסיפרות בימינו —
אבל שום דבר לא יכסה על ההרגשה, שכל הלוקשים
המצוייצים הקרויים: סיפורים, שירים, רומנים, ציורים,
פסלים, איבדו את ד,״קסם״ וה״השפעה״ שהיו להם עד
לתקופת התפוצצות המידע. בכלל, תחשוב על הפוזה
המצחיקה הזו: יושב בן־אדם וטוחן משהו לתוך ניירות,
משהו כמו, אני יודע מה :״ריחות הפריחה הרעננה
נתערבבו אצל אורי בסערת רוחו. לא ! גמר אומר כנפשו
הדוויה, לא אתן להם וכיוצא באלה פיטומי־מילים,
כמובן עם משמעות אנושית כללית, וכוונות חברתיות
חודרות, וניסוחים הנקשרים בציציות ופתילים ושזירות...
אלוהים, איזה בולשיט ! אבל מה: זה עובד ! אוכלים
את זה, ועוד מספרים לך משהו מעורפל על יצירתיות,
אלוהיות. טוב, נו, זה מהדברים שקל להאמין בהם, מה
גם שברמה מסויימת שבה נפגשים המספר וקהלו יש
לכל העסק הזה גם פיצוי חומרי שמקנה יתר אמינות
לכל העסק.
י• יכול להיות שכיום עונה הסיפרות על בעייה
רוטינית של הרגלים מעמדיים, כלומר, יש מסורת סיפ־רותית
והיא איננה נכחדת באחת אלא נמוגה דרך מיל-
חמות־מבקרים בעמודי תשלום־המס של כלי־התיקשורת
לרגש-הנחיתות התרבותי שלהם עצמם.
• יש אולי ניסיון בסיפרות לתפוס באורח כולל
משמעות אופני התנהגות אישיים על רקע מגמות חברתיות,
אבל חשיבה מסוג זה ניתנת להיתפס ביתר בהירות
על־ידי מתודות פסיכולוגיות, סוציולוגיות, וה״רבגו־ניות
האינסופית״ של החיים, שהסיפרות אמורה לייצגה —
הרי לכל מי שעיניו בראשו היא מושלכת סביבו, ובתוכו,
במישפחתו, בחברתו, בעמו, בעולמו, השד יודע מה —
למה דווקא כפר?
• הרגל? ריחוק? קומפאקטיות? אולי.
• כל העסק הזה של ״להיות סופר״ ,אני חושש —
לא תפור עלי במידות המקובלות. אני, אישית, לא
סובל את צחנת המכובדות הנודפת ממנו, ואין לי שום
קירבה רוחנית או פיזית ל״חוגי הסיפרות״ ,זאת אומרת
לכל הבושמנים האינטלקטואלים שמנהלים בג׳וגגל הפרטי
שלהם מילחמות נוראיות על קוצו של יו״ד שאיננו

רן אדליסט 33 נולד בעפולה, חבר קיבוץ עין-
שטר. שימש ככתב״צבאי ב״מעריב״ ובטלוויזיה הישרא לית.
ספריו :״ציידים״ (ספריית פועלים — )1968ן
״הפרוטוקולים של צעירי ציון״ (ספריית פועלים — )1972
ו״חוט הרימה״ (תוצאת פלג 1976 בסיפוריו מתאר
רן אדליסט חיים ודילמות של דור צעיר לגדות המידבר,
את הווי סיירות צה״ל בשנות ה״60׳ המאוחרות, ארץ
של מירדפים, בשפה תת״תיקנית המצליחה לתאר
חוויית חיים שלמה שהסיפרות העיברית ניכשלה עד כה
בתיאורה. כיום הוא עובד חמישה ימים בשבוע כרפתן
בקיבוצו, ויומיים עוסק בכתיבה. את השקפותיו על
הסיפרות העיברית, ועל חייו כסופר בקיבוץ גולל
בתשובה לשאלות ״העולם חזה״:

אפילו קוצו של תחת. אני מציץ לפעמים במוספי־הסים-
רות, ובין פיהוק לגירוד אוזן אני מבחין בכל מיני פולחנים
חברתיים בעלי אופי סיפרותי, שכל מי שקרוי סופר
במקומותינו צריך כאילו להשתתף בהם.

״כאילו הוא נתלש מהמולת הרחוב״
• מסתובבים באוויר כל מיני שמות של מכשפים
גדולים וכוהנים שכדאי להכיר אותם, ואני לפעמים חושב

שאולי כדי לגרום נחת לאשתי, אולי כדאי לדחוף איזו
יד ורגל באחד הטרקלינים — אבל המחשבה שלשם כך
אצטרך להקדיש יותר שעות שולחן, וגרוע מכך לקרוא
מישהו מהמעורבים, גורמת לכך שהרצון הזה יתאדה
ממני במהירות שיא. בכלל, כל הניסיונות שלי למצוא
עניין אמת במה שקרוי סיפרות עיברית — עלו בתוהו,
ואני מוכן — מתוך אבירות — להסכים לכך שזה אולי
מתוך מוגבלות שלי. כל גריסת החצץ הקרויוה סיגנון
במרבית הספרים שאני מציץ בהם — לא עוברת אצלי
את הראמפה. זה לא עניין להסבר, זה פשוט לא תופס.
על-פי הניסיונות של מה שקרוי ״פרוזאיקונים עבריים״
לתאר למשל תשמישי־מיטד, באמצעות שפה של תשמישי־קדושה,
אפשר לחשוב שבארץ־ישראל נולדים ילדים
ממיפגש שמיימי בין דוק העיניים והזות המבט.
• כן, יכול להיות שגם מה שאני כותב זה קיש-
קוש בריבוע — אבל מכיוון שעדיין לא החלטתי שהכתיבה
חסיפרותית תהיה — איך לומר — שיפחתי וגבי-
רתי׳ או הראי שדרכו אציץ בי וסביבתי — הרי אני
שווה־נפש הן למיטען הצבור במילים שאני זורק והן
להדים שזה מעורר. לא שאני צווח מרחמים עצמיים כשאני
קורא על עצמי דברים טובים או רעים, אבל במצבי
הנוכחי אני יכול להבחין בין ניפוח האגו שלי לבין
המשמעות הכוללת של הדברים שאני כותב. אני רק
יכול להצטער או לשמוח, אבל אני באמת לא טריבון
באופיי. הסיפורים שכתבתי עד עכשיו היו צעצוע פרטי
שאני משתעשע בו, יותר סבלנות פחות סבלנות, וכשזה
נגמר אני מדפים, כורך, עושה ספר וסוגר עניין. הוצאת
ספר מבחינתי היא, כמו שאמרתי, ליטוף לאגו ולא
בשורה חברתית. אם מישהו, בעיקבות קריאת סיפרי,
יתחיל להעביר זקנות בכבישים, אני כמובן אשמח מאד,
אבל לומר שמשום כך אני כותב, זה יהיה גם יומרה
וגם בלוף.
י• הייתי רוצה שקטע שאני כותב ייראה ויישמע
כאילו הוא נתלש מהמולת הרחוב. בהמולת רחוב במובן
שאני מתכוון יש הכל, גם ציקון לחש וגם שיח חנוונים,
גם אקשן וגם אהבה. הסיפרות היא כמו ציור, מבחינה
זו. אני לא מאמין בציור מופשט שאיננו מסוגל לרשום
את המציאות כמות שהיא. רק מי שמסוגל לצייר ציור
ריאליסטי פיגוראטיבי, יכול על בסים יכולת זו לתאר
מציאות מומחשת באמצעים שהם מעל לתבניות מקובלות,
או לגשר על-פני רעיון מופשט באמצעות צבע
וצורה. כך גם בסיפרות. מי שאיננו מכיר את המציאות
שהוא חי בה ואינו מודע לתהליכים הקורים בה, איננו
רואה דברים שקורים מתחת אפו, או שמבכר לא לראות
אותם, ואינו יכול לקפוץ ולעסוק ישר בספירות אנושיות
נעלות — ומנותקות. כדי שלא ייראה כאילו אני
רומז על-כך שהסיפרות העיברית מנותקת מהמציאות-
העיברית, אז אני אומר את זה ישר.

״אין לי מעורבות קיבוצית
וחטוטרת אידיאולוגית״
י• בחלוקה המקובלת אני רשום ברובריקה של סופר

מקיבוץ. מבחינתי יש לכך משמעות טכנית בלבד. אני
חי בכפר, כלומר, בקיבוץ, אבל בסופו של דבר כל
הארץ היא שכונה אחת, קיוסק. מד. שגורם לכך שיתהוו
הבדלים בין אנשים וחברות איננו המתכונת הטכנית,
או צורת החיים, אלא הריבוד הסוציולוגי. גם התנועה הקיבוצית
אינה מיקשה אחת. יש שוני מהותי, למשל בין אנשי
ארץ-ישראל השלמה לבין יונים למהדרין נוסח של״י. אומנם
יש ניסיון רב־שנים של המנגנון הפוליטי לרתום את
כל העדר הזה לעגלה אחת, ובמידה מרובה זה הצליח,
אבל הצלחה זו איננה הישג אידיאולוגי, כי אם הישג
של רוטציה מנטאלית, אם אפשר לקרוא לזה כך.
• גם בין הקיבוצים עצמם יש שוני ופערים בגישות.
יש קיבוצים שהם מין עיירות קטנות נידחות
השקועות עד צוואר בקירקור העצמי שהן מייצרות,
והיתר מתקבל כמו האבסה מלאכותית מכלי-התיקשורת
וההנחיות התנועתיות. ויש קיבוצים שהם שמורות־טבע
כמו משמר־העמק, שכמה מהביזונים המפוארים המסתובבים
שם הם חברי הטובים — והם בטוחים עד עצם
היום הזה שקו־המשווה עובר אי-שם בין חדר־האוכל

• אני לא חושש לצאת חוצץ נגד הקיבוץ מבחינת
מה יאמרו — כך אני רואה את הסיפור הזה. והקיבוץ
כיום, כמו החברה הישראלית, נאור דיו כדי לספוג דיבורים
כאלה מבלי שזה יזיז לו. מזכיר לך פרה, הא?
ממה שאני באמת חושש זה מהפוזה הבנאלית של מורד.
אני יותר מדי עצל ורודף נוחיות מכדי לגרור את עצמי
למילחמות אינפנטיליות בין ״אמן״ ו״חברה״ .אין לי
מעורבות קיבוצית וחטוטרת אידיאולוגית (מזמין יבבה
צדקנית, לא?) ואני לא מרגיש מחוייבות לשום דבר פרט
לחשבון הטוב והרע הפרטי שלי ולנורמות — פחות או
יותר — שאני חי בהן. בקיבוץ אני עושה זאת עם קציצה
פולנית, ובשכונה בולגרית ביפו אני מניח שהייתי עושה
זאת עם בורקאם. בסופו של דבר קיבוץ זה כפר, ולכפרים
בכל העולם יש חוקיות, מין דינאמיקה חברתית משלהם.
אנשים מתבשלים כל ימיהם איש במיץ של רעהו, ובסופו
השוד ליטוגרפיה של רוי ליכטנשטיין
של דבר לומדים את הטכניקה של חייה ותן לחיות, ומש קיעים
בכך כמות עצומה של זמן ואנרגיה — כמו בפרנסה
ובדאגות פרנסה בחוץ. במשך הזמן גם קו האפק שלהם
מקבל צורה של גדר המשק, והנטייה להסתגר גוברת
והולכת. מבחינה היסטורית, ותקומת הארץ, ואחוזי פשיעה
ואיכות החברה, לתנועה הקיבוצית יש מאזן חברתי מרשים.
אבל מה לעשות, מבחינתי האישית אני חייב להודות:
אורח החיים הנוכחי בתנועה־הקיבוצית הוא פשוט
משעמם. אני יכול לערום פה תל של מישפטים אינטליגנטיים,
וכמה רעיונות מהפכניים שאולי גם עלולים להיות
נכונים פה ושם, אבל בוא נניח לזה ונסתפק במונח
״משעמם״ העונה, מבחינתי, גם על ההיבטים החברתיים
והפוליטיים והתרבותיים.
* אני חושב שאני מכיר את הפרופיל של העם הזה,
וגם ב׳אנפאס׳ לא הייתי אומר שהוא נראה כמו אשת-
חלומותי.

אבא קו בני על אזר, ז 1ה ר
הסיפרות שד מיסדו־ זיבוטתסק ,״
וישראל קניג

בכלל, לטעמי, כל מה שריח של ציבור נודף ממנו פסול
בעיני. תראה, כשנתנו לאדם אותו החלק הקרוי שאר־רוח,
נתנו לו אותה התחושה האומרת שהאדם הוא חלק
מהתהליך היוצר ולא הנוצר או המגיב בלבד. התחושה
הזאת ניתנת לכל אחד ואחד בנפרד, ובאה לידי מיצוי
וביטוי בנפרד. קוראים לכך אומנם ״הרוח האנושית״ ,אבל
ההתגלות היא איש־איש לעצמו. במזיד נוהגים לקחת את
הרוח האנושית ולהחיל אותה על ציבור שלם, חברה,
עם, קבוצה, יחידה. כאילו לחברה יש גם רוח אנושית
משלה, שהיא סכום כל הרוחות הפרטיות. זוהי הרעה-
החולה של החברה האנושית — האלהת המטרה החברתית
למדרגה שמעל לחופש־הפרט.
• מטרודחברתית יכולה לבוא רק בתחום הקלת
העומס הפיסי וחיפוש אחר דרכים נוחות יותר לחיות.
כך זה מתחיל. בדרך-כלל זה נגמר בכך שהמטרה החברתית
הופכת תורה ״מהפכנית״ ,דת, עם, מדינה. והסים־
רות, שתפקידה הוא בעצם לחדד את האבחנה הזאת —
נגררת אחר התנועות ההמוניות, או שהיא הכלב הרץ
לפני המחנה — ונובח.
• כרגע אני חולבי פרות במשק בתור פרנסה. עונש.
סנוב סימבול, והתעמלות. תוחב קצת את היד ל״פוליטי־קה״
אם אפשר לקרוא כך למישרץ הרמשים הזה, ולא
עמוק מספיק כדי להישרף. אבל צריבה מספיקה כדי
לדעת עם מי יש לי עסק. אני עושה את זה משום שאני
סבור שצריך להוריד את הליכוד. סיבות? מי שאיננו
מבין בעצמו — אין טעם להסביר לו. הדבר הרציני
האמיתי שאני מתחיל לעסוק בו עכשיו הוא דאייה בגל-
שן־רוח. אחרי שהתעסקתי כמעט בכל השטויות האפשריות,
כמו צלילה, צניחה, רכיבה, ברידג /סריגה ומה
לא — הגיע הזמן לעסוק גם בזה. ודרך־אגב, אני מלכלך
ניירות תוך כוונה להגיע לחמש־מאות עמוד. אם זה כבר
נופל למישהו על הראש — אז שיעשה משהו. איזה מין
טיפוס אני אני יודע? — קצת עצל. קצת רודף נוחיות.
קצת ציני. קצת מושחת. קצת פסימי. קצת
חבר־קיבוץ.

חיסול קרך סולזיניצץ
^ ..הזח. המוזר״ חנוך ברטוב

המבקרת. אשת־ השד רן ו ״ נערתהמקהלה ״

חוקר־הסיפרות האמריקאי ממוצא-יהודי פילים קונקווסט (שירה כדיגונזיס סוציולוגיים)
,השוהה בימים אלה בארץ, משלים מאמר תחת הכותרת בגנות השירה הפרובינציאלית,
שבו הוא מתעתד לחשוף כמה מתחלואיה של השירה העיברית. קונקווסט מבסס
את מאמרו על רשימה־השמצה מאת המשורר יאיר הורכיץ על שיריו של אשר רייך,
שפורסמה בשנתון־השירה ס/קריאה ,7ועל תגובתו של רייך למשורר הורביץ שראתה
אור בירחון־הסיפרות פרוזה .15—16 בשתי הרשימות מאשימים הורוביץ ורייך איש את
רעהו בהעתקת דימויים שיריים ממשוררים אחרים. לטענת קונקווסט, מייצגות שתי
הרשימות הללו את המאפיינים הקרתניים בשירה העיברית. מאמרו עומד להתפרסם החורף
בניו־יווק־דוויו־אוף־בוקס, וספק אם יוסיף תהילת־עולם לשירה העיברית !• בראיון
שהעניק למעריב נשאל המשורר, איש קיבוץ עין־החורש, אכא קוכנר, לדעתו על
חזרתו בתשובה של אורי זוהר. השיב קובנר, בין השאר :״אלוהי ישראל הוא חמור־סבר,
ואם אורי זוחר יצליח להעלות חיוך על שפתיו של הקדוש־ברוד־הוא — אברך
אותו. בתחום זה בכללו צריך להיזהר מפני מיסיונריות, שכה זרה היא לרוח היהדות
ההיסטורית״ • ב־ 1974 ייסד הרוסי-הרוסי הגולה אלכסנדר סולז׳ניצ׳ין קרן־סיוע
לעמיתיו הנתונים במצוקה בתוככי ברית־המועצות. בהמשך יותר משנתיים העביר
סולז׳ניצ׳ין כ־ססס 360,דולאר לקרן־הסיוע. בינואר 1976 החמירו שילטונות ברית־המוע-
צות את הפיקוח על מטבע זר, ובפברואר השנה נעצר מנהל-הקרן אלכסנדר גינזכורג.
סולדניצ׳ין החליט לגנות את גזירות המטבע החדשות וחדל להעביר כספים לקרן. תגובת
שילטונות ברית-המועצות :״אנשים שהוצאו אל מחוץ לחוק, אינם ראויים לשום עזרה
שהיא ...גם לא מחוץ־לארץ״ • מזה שנים רבות, באלמוניות יחסית, רואה אור ריבעון
האומה בהוצאת ״המיסדר על-שם זאב
ז׳כוטינסקי״ .השבוע הופיע גיליון מס׳
,51/2ובו מתפרסמים בין השאר מאמרים
מאת מנחם כנץ (דדכי המדיניות בימינו);
אכרהם הלר (בזקיפות קומה וברוח
איתנה); משה שטיינר (שילטון הרשע
בימינו לאור הדילמה של יונה הנביא).
מדור השירה בהאומה מכונה ״משירי
הרעים בהווי המיסדר״ .מן הסתם עומד
האומה לתפוס את המקום שהיה במשך
עשרות שנים שמור למולד מייסודה של
מפא״י, בעריכתו של אפרים כרוידא !•
העיתונאי חנוך כרטוס (פיצעי בגרות)
מתאר ברשימתו ״מסע בהרי הגליל עם
קניג הנוראי״ את תהליך סטייתו ההדרגתית
לנורמות המחשבתיות החדשות של
ישראל .1977 את הסיבה למסעו בגליל
מתאר במילים :״ישבתי בארכיון ציבורי
אחד ועיינתי בספר. ניגש אלי אדם אחד
ושאל אם יש לי גפרור ...שאלתי את
האיש אם הוא-הוא ישראל קניג, בעל
אותו, מיסמך. שר־הגליל הנוראי. הוא
אשי יייד
האיש וכמו ביום שבו מיסטר רולס
מאפיינים קרתניים

פגש במיסטר רויס, יצאו השניים להיווכח
באמיתות הגליל, שעה שברטוב הופך עט
לרומם ולפאר פקיד ממשלתי כך למדנו
שלפקיד קניג יש חלום בדומה לזה של
מרטין לותר קינג, והוא :״יש לי
חלום — במשך מאות בשנים היתה צפת
מרכז יהודי גדול. הייתי רוצה לראות שם
מרכז למחקר יהודי לכל גינוניו.״ חלום
המעורר את השאלה, שנעלמה מעיני ברטוב,
אם קניג הוא שלוחו של שר־החינוך
בגליל, או הממונה על תקינות החיים המוניציפאליים
שם. יחד עם זאת מודע ברטוב
לכך שתהליך הסבתו האידיאולוגי
עלול להיראות חד מדי. ועל כן הוא מוסיף
במאמרו :״דעתי היא שכמה מן הרעיונות
המובעים ב,תזכיר קניג׳ צריכים להישלל
בתכלית השלילה ואני, מכל־מקום,
רחוק מהם כרחוק מזרח ממערב. גם לא
כל מה ששמעתי מפי מר קניג במהלך
חנוך• כרטוכ
היום המרתק (דברים שאינם מובאים לידיחלס
פגש את מיס
עת הקוראים — ד.ע ).מקובל עלי ...ואולם
ברור לי עכשיו קצת יותר איך הפך פתאום
היהודי המנוסה והנבון, היושב זה 17 שנה בנצרת, לאותו, קניג הנוראי
ותשובתו הדמגוגית־מרככת של ברטוב היא :״מילחמות היהודים, חוששני פרק
נוסף בתרבות הדיבור והמחשבה של אנשי-הרוח הישראלים, בהגיעם לתיאור מישפטי
של חיי־האישות שלהם, הוצג על-ידי עיתונאית־הסיפרות יהודית אוריין כן־•הרצל,
שביקשה לאסור על בעלה יעל!כ כן־הרצל להיכנס לביתה. לדבריה, החל בעלה
״להתרועע עם אחת מנערות המקהלה אשר הופיעו בתוכניותיו. נירה גל ( )28 אם
לילדה ...מאז נתן עינו באותה נערת-מקהלה זנח בן־הרצל את הבית ואת מישפחתו...״
עוד טוענת העיתונאית כי בעלה ״מרוויח 50 אלף לירות בחודש; הוא אינו משלם לה
את מזונותיה ונוהג לזייף את חתימותיה בהשתמשו בשיקים שלה לתשלום בילויים
עם הזמרת שבועיים לפני הגשת איסור־הכניסה על בעלה לבית־המישפט, פירסמה
אוריין בן־הרצל רשימה במדור הסיפרות בידיעות אחרונות, בה נהגה מינהג של מתירנות
ותיארה את הבדלי החיזור בין אנשי הימין לאנשי השמאל, וציינה את היענות־היתר
שלה לחיזורים בנוסח השמאל כל מי שתהה לפשר, משמעות ומקום ה״פאן־
קלאב״ המסונף ל״פאן־קלאב״ העולמי, גילה הגליון האחרון של ״מאזניים״ שה״פאן-
קלאב״ הישראלי חי, קיים ופעיל, ופעילותו — ספרותית לשמה. בבית פועה וחיים
תורן נערכה מסיבה מטעם ה״פאן־קלאב״ הישראלי לכבוד ליים רדכמן לרגל הופעת
ספרו ״בצעדים סומים על פני האדמה״ .דברי הערכה השמיעו יהודה אלכרג, אריאל
ליפשיץ, רכק המרים (בתו של לייב מכמן) ,חנוך קלעי, שלום קרמר וחיים
תורן. חתן המסיבה הודה למברכיו ו״סיפר על דרכו ביצירה״.
הערת עורך המדור :״פאן־קלאב״ זו המסגרת הבינלאומית לסופרים, בעזרתה מתנהל
מאבק לחופש־יצירה, וחופש הבעת היוצר, והזדהות עם סופרים בארצות מדכאות תרבות.

עיוורים על הסוס
(המשך מעמוד )37
אמרתי לעצמי: הנה, עוד רגע אתה למטה.״
על הפחד הראשוני התגברו ארז
ביטון וחבריו למועדון בעזרת מדריך
רכיבה ארגנטיני ׳שסייע לידם משך חצי
השנה הראשונה. המדריך, אליאס קאלאס
המכונה ״פאמפאם״ על־־שם חבל מוצאו
בארגנטינה, עשה נפלאות בשטח .״הוא
היה מדריך נהדר,״ נזכר ארז• ״בתחילה
תירגל איתגו הליכה איטית (מד. שקרוי
,טרוט׳) ,ואחרי הרבה עבודה סבלנית
עבדנו לריצה (הקרויה, קנטר׳) ולדר,ירד,
של ממש (,גאלום׳) .היתד. לו סבלנות
של ברזל. הוא בעל חוות רכיבה גדולה
בארגנטינה, ובעזרתו עברנו את מחסום
הפחד והתחלנו להפיק הנאה מהספורט.״
ארז, שהוא בוגר בית־הספר לעבודה
סוציאלית בירושלים ומסיים כעת את ה־מ.א.
בפסיכולוגיה באוניברסיטת בר־אילן,
משמש גם כמדריך של עובדים סוציאליים
באור־י׳הודה ומוצא פנאי להשתלם במכון
רודי לפסיכותראפיה. הוא טוען שר,עיוו-
רון כלל אינו מגביל אותו ברכיבה .״למעשה
לא חסדה לי הראייה כשאני על הסום•
ניתן להרגיש בטוח על גבו של הסום
גם בעזרת תחושות בילבד, ומי שלא
התנסה בזה לא יודע מה זה תענוג.״
כיום מונה חוג הרוכבים מקרב נכי-
צה״ל 14 חבר׳ה. הם מחולקים לקבוצית
ישל שלושה (כמיספר הסוסים שלרשות
מישדד הביטחון) ,כשכל קבוצה׳ רוכבת
אחת לשבועיים בלוויית אחד הרוכבים
המנוסים מהמועדון. אגב, בנו של עוזי,
יפתח מור, מצטיין אף הוא ברכיבה. הוא
נדלק לרעיון בהיותו בן שבע, החל מתאמן
ומאוחר יזותר החל נמנה עם קוצרי
המדליות והגביעים במירוצים.
בין הנכים מתבלט קותי גרשוני ()34
מרמת השרת, לשעבר מ״פ הנדסה בביק־עת
הירח, שנפצע בפיגוע חבלני אחרי
מילחמת ששת־הימים ואיבד את עיניו
וידיו. הוא אוחז במושכות בעזרת שני
ווי הברזל ומפגין רכיבה כמו במערבונים.
הניסיון המוצלח במועדון הרכיבה הוליד
אצל עוזי מור רעיונות ספורטיביים
נוספים .״אם אפשר לרכב על סוס, אז
מדוע לא על אופניים? ומה עם סקי ושייט
ד׳ ראשית לכל הלך לעבור את
החווייה בעצמו, וגילה שהשד אינו נוו־א
כלל, אלא אפילו נעים ומהנה• אירגניו
כמה זוגות אופניים כפולי־מושב. לכל ת־כב
עיוור הוצמד רוכב בריא והם החלו
חורשים בשבתות את כבישי הארץ באופניים
הזוגיים. בחורף עלו לחרמון והח ליקו
בשלג, וכשרכשו ניסית יצאו למים־
גש סקי לעיוורים שנערך בחורף האחרון
בהרי נורווגיה. שלושה ישראלים, דן
צימרמן, קוקי כנעני (נפצע במילחמת־ההתשה)
ועוזי מור היוו את המישלחת
הישראלית באותו מיפגש מוזר ובלתי־שיגרתי
בסקנדינביה. ואילו בשדות-ים
מתארגן בעת חוג שיט המיפרשיות לעיוורים
כשהיוזם, האידיאולוג והמבצע הוא
גם כאן עוזי מור.

איתן גפני מציג:

חנינו מבישת
במוצאי שבת, חול המועד סוכות — 1.10.77 בשעה 21.00
מפגש אמנים בהשתתפות :
דורי בן־זאב • יהונתן גפן • אריאל זילבר • חנן יובל • מאיר ישראל • שלום
חנוך • מתי כספי • שלמה יידוב • יעל לוי • דני ליטני • שם־טוב לוי • יצחק
(צ׳רצ׳יל) קלפטר • יהודית רביץ • אריק רודין • יוני רכטר • אפרים שמיר
• אסתר שמיר
— להקות רוק על במה בים
— הופעות אמנים מחו׳׳ל ומישראל יוקרנו
מעל גבי מ סן ענק
מנחים :

או רי זו ה ר
מנהל מוסיקלי :

חנן גו לדבלט
מ תי כ ס פי

תחבורה :״אגד״ — הנוסעים לחגיגה מתבקשים לשריין מקומותיהם מראש בתחנות המרכזיות
של ״אגד״ ברחבי הארץ.
״אגד״ תעמיד אוטובוסים לרשות הנוסעים מאילת ומשאר חלקי הארץ לפי דרישה מוקדמת.
״ארקיע״ — ליורדים לחגיגה תנתן הנחה בשעור 250/0בטיסות מוזלות של חברת ״אוקיע״.
תודתנו נתונה לחברת ״אוקיע״ על עזרתה האדיבה בהטסת האמנים.
כרטיסים: הפצת כרטיסים ראשית — משרד ״פרגוד״ ,באר״שבע, טלפון 77851 :־ 057 ובמשרדי
הכרטיסים בתל־אביב, ירושלים, חיפה, אילת, באר־שבע וכן בשארם א־שייך ובנביעות.

״ אי דיו ט —
אתהלארואה !׳,
? \ י ן כל סיבה שהמיגפלה הפיסית
/ /י * תפריע לנו לעסוק בדברים שבהם
עסקנו בעבר״ מדגיש עוזי. הוא מעיד על
עצמו שהוא מעדיף להיות עצמאי, ללכת
לבד בבית ובחוץ מבלי שמישהו ילך
בעיקבותיו ומבלי שהוא יילד בעיקבות
מישהו. ידידיו מתפעלים מחוש ההתמצאות
שלו, שבעזרתו הוא מצליח לנווט
את אישתו ברחובות תל־אביב, כשהיא
נוהגת במכונית והוא יושב לצידה. כיום
משמש עוזי כמנהל־המכיירות של מיפעל
הפלסטיק והגומי בעין־שמר.
נטייתו של עוזי לעצמאות ולאי־תלות
הביאה אותו לא אחת למצבים מביכים.
״פעם,״ הוא נזכר ,״הלכתי בתל-אביב
ורציתי לחצות כביש• בדרך־כלל אני ממתין
להולכי רגל אחרים וחוצה לצידם,
הפעם החלטתי לחצות לבדי. זה היה ברחוב
אבן־גבירול, התחלתי לחצות, כש לפתע
אני שומע חריקת בלמים, קללות
עסיסיות של נהג, וקריאה, :היי, אידיוט
אתה לא רואה איך שאתה הולך?׳ רציתי
לומר לו שלפחות חלק מהמישפט נכוו —
אבל הוא ברח,״ מחייך עוזי. מיקרה אחר
אירע לו.במשק כאשר נתקל, שלא במית־כוון,
במתנדבת צעירה, שחשבה שהוא
סתם מנסה ליהנות ממגע של רגע, והעירה
לו באנגלית :״הי, חפר, צריך להסתכל
יותר טוב!״

נחירה פו מ בי ת
ספרו המשגע של

דני סנדרסזןהמשווע

זה עתה הגיע

1011$£חא£ק
155116ץ*ו -$3ו 6עוחחונ £ק

5 6 131

(״ספורי פוגי״ ,״צפוף באוזן״)

אין

כמוהו שי

לחג

ב״ 34.55ל״י
מרכז ללמוד׳ נהיגה
(ינ ל סוגי הוננ)

בהנהלת אמ1וו
בית כלל-וחי דרויאנוב ,5ת-א
טל 295261 :־03

מלכ ת המי 1977
לומדת

נהיגה

ב מרכז ללימודי נהיגה בת״א

1 £1\1\8 £8ק$£

הפצה בלעדית
סטימצק׳

עופר קיד

— מיקס ־־ שוו א !

11111 של ניי מס 1111 יקר״.
הו* עונד
ס״״קו קוורץ
דיגיטלי

0 1 1 /^ 7 1

וגס ל סו בו שי ס
*ראה בסרט׳״המרגלת שאהבה אותי״
המופץ ע״י חברת יונייסד ארסיססס

׳חדדי ־׳סילו ן
שיגר! ואוכל
פ״ת: הרצל ,29
צל .913766 ,

נמצאים למכירה
שבועונים לגבר

׳1) 115) 161

3 ¥6ח )1
111־0)0 ¥01¥ו 1ק

9 $126 חו )1

חו/^<13

להשיג בחנויות

רעים

בהנהלה צעירה ודעמית

זר ברכות ואיחולים
^ לזוגות הצעירים
שהכירו באמצעותנו

לכן, נקל לאוייכ לרכז ג״מ קרקעי,
וגם ׳לבצע שינוי מיקום תכופים,
כתוך הרדיוס היעיל מן המטרות
הוודאיות. כוודאי כך עתה,
כאשר אמצעי הג״מ גיידים כיותר
וטווחם היעיל של טילי ג״מ מגיע
לכמה עשרות קילומטרים. אם ככך
לא די, יתרי מטדסי־תוכלה, שהם
גדולים, מסורכלים ואיטיים, הינם
המטרות הנוחות והקלות כיותר,
למטוסי־יירוט וגם !לנ״מ קרקעי.
מטוסים, במייוחד כמשתתפים בלוחמת-
היבשה, הם עבדי מזג־האוויר ומצב־הראות.
מקובלת הדעה, שמכל ה״אילו״ של ״גד
השוק״ ,ובעיקר הקרב בארנהיים, הגרוע
ביותר היה זה של מזג־האוויר. כי גם אחרי
שכבר החל הקרב, והובררו השגיאות העיקריות,
עדיין ניתן היה להציל את המצב,
באמצעות ניצול העליונות האווירית המוח לטת,
גודל המשאבים האוויריים — של תובלה
ושל מתן אש מכל הסוגים — ושימוש
בעתודות הגדולות בכוח־אדם ובציוד,
המיכשול היה מזג־האוויר הגרוע, בעיקר מעל
הבסיסים באנגליה, שמשך יומיים קריטיים
ביותר מנע המראות. ביצועי המטוסים
המודרניים, המסתייעים בבקרה מתקדמת,
משופרים כמובן הרבה יותר. אבל מזג־אוויר
וראות גדועים (לילה, ערפל, אובך)
עדיין מגבילים מאד את יכולת עוצמת־האוויר
להשתתף במיבצעי קרקע, לעתים
עד כדי ניטרולה.
מחוץ למטוסי־התובלה, מרתק האיגוף־
האנבי־העמוק סיוע מטוסי־לחימה בהיקף,
באינטנסיביות ובצמידות, שבדרך כלל

מכון ארצי להכרות

(המשך מעמוד )36
דחי, וככל שלא יעקבו וישגו את נתיביהם,
אליו יגיעו.

הצניחה נמיתלה!יזוח
מחוסד זדהגיון יותוו
מלל שאו.,וזאיגופים
האנכיים העמוקים״
יעלו בהרבה על אלה שייתבעו בסיוע אווירי
לכוח־יבשתי רגיל, בגודל והמשימה דומים.
מטוסי־הלחימה הם שיבטיחו את העליונות
הכללית ואת השליטה המוחלטת
המקומית, באיזור המיבצע ובנתיבים האווי ריים
אליו. בכלל זה, הם אשר יצטרכו
לשתק את הנ״ם הנמצא שם, ולמנוע החדרת
נ״מ חדש.
כבר הזכרנו, במאמר הקודם, כי בעיית
השליטה האווירית באיזורי-היעד ובגישו־תיהם
היתה נימוק עיקרי בהחלטות לפתוח
את ״גן־השוק״ ביום ולהנחיתו היישר
צפונה (בנות־הברית שלטו טוטאלית בשמי
היום, אך לא היה בידם מענה למטוסי-
היירוט הליליים הגרמניים! והכיוון האלטרנטיבי
למיבצע, שהיה קצר יותר, הב־תיב
צליחת הריין בסמיכות לחבל הדור,
שהוא ומבואותיו הוגנו על-ידי מערך ג״מ
אדיר).

לפחות להלכה, הבעירה בימינו
חריפה יותר, משוס שיפור ביצועי
מערכות ההתראה והבקרה ואמצעי
הנ״מ: ובמייוחד באשר מדובר
בזירות מוגבלות, שבהן המערכות
והאמצעים הללו מסודרים מראש
לכל רוחב ועומק המרחב שכירי
האוייב, מקדהחזית והאהודה.
אם חיל־האוויר של האוייב לא יושמד
קודם כליל, וכל הנ״מ המצוי המקום או
בטווח הגעה לא יאותר וייהרס — וקשה
מאד להניח שאמנם יינתן להשיג הצלחות
מוחלטות כאלה — יידרשו תפקידים אלה
ריתוק קבוע של מטוסים בכמות, שתבטיח
כיסוי מלא ורצוף של איזור הנחיתה
ונתיבי הטיסה אליו ! ואסור להרשות אפילו
חור קטן — התקפת־פתע אחת על
קבוצת מטוסי־תובלה לא מוגנים, או מארב
נ״ם רציני בודד, שייתפרס בלילה ויתעורר
לפתע ביום, עשויים לגרום אבי-
רות כבדות.
כל מאמצי הסיוע הקרבי הללו מכוונים
ומיועדים למיבצע המוטס — ואין מנוס
מביצועם ומחקצאת כל העוצמה הנחוצה,
ולא חשוב מהן משימותיו האחרות של
חיל-האוויר ומהו סדר-העדיפויות הכללי
שלו.

כאשר רואים את המרחב ה אווירי
חזירתי בשלמות אחת,
יכול אילוץ זה דחיות בגדר כיז
בוז עצום, מפני שייתכן כי לשם

מילוי משימותיו. העדיפות יותר,
כראיה כל־זירתית, לא היה היד־האוויר
צייד לתקוף את מערכי
ה;״מ המפריעים את האיגוף־האג־כייהעמוק,
אלא יכול היה לעלך
פם ולרכז את מאמציו כגיזרה
אחרת, חשוכה יותר.

אלה שיקולים חיוניים וראשוניים, בעי!
קר כאשר עוצמת־האוויר מוגבלת, משימותיה
רבות, ומן מהכרח לקבוע מראש את
סדר־הקדימויות-לפעולה ואחר לדבוק בו
בעיקשות.

מימזוו התובלה
האווירית
*ץ שאב חיוכי אחר הוא מטוסי-התו-
* ) בלה עצמם. כלים אלה הם, קודם־כל,
אמצעי־תחבורה מהירים, המסוגלים להעביר
אנשים וציוד במהירות רבה, ממקום
למקום! וכשהם מטילים את מיטענם —
הם מייוחדים גם ביכולתם להביא כמויות
ניכרות של פריטים שונים כימעט לכל
נקודה ותוך פרק־זמן קצר ביותר. עם זאת,
לעולם אין מטוסי-התובלה יכולים לשנע
הכל. לכן שימושם היעיל, הכדאי והמובן-
מאליו הוא, בראש ובראשונה, לביצוע
משימוודהספקה דחופות, כהשלמה למער־

— גם כצכאות עשירים מאד,
וכוודאי ככאלה שאיכם.
בעת המערכה בצפון־מערב אירופה, היו
״הצנחנים״ ופטרוניהם לוחצים בהתמדה
למיבצעים מוטסים, ומתכננים כאלה בזה
אחר זה. טיעונם העקרוני היה, שכיוון
שהגרמנים נמצאים בנסיגה או במצב התמוטטות
(לפי המקומות והזמנים) ,הרי
הנחתת כוח מוטס גדול בעורפם, בנקודות
המתאימות, תניב פירות אופרטיביים ו־איסטרטגיים
חשובים וכדאיים.
אבל למרות שלרשות אייזנהואר עמדו
אז כ־ 2000 מטוסי־תובלה, שמישים, ולמרות
שהוא עצמו חיפש הזדמנות נאותה להפעיל
את הארמיה המוטסת שלו, היו ה־אנגלו־אמריקאים
מתקדמים, בין מחצית
יולי 1944 למחצית ספטמבר, בקצב כזה,
שהיעדים המתוכננים לתפיסה בהיטס היו
נופלים במועד מוקדם יותר בידי חודי-
החנית הקרקעיים.
ההחמצה לא היתר. כורח־המציאות, ולמרות
השגיאות בניהול האיסטרטגי, היתד
הצלחה כזו כמטחווי השגה. גם בעניין זה
קיימים כמה ״אילו״ — כלומר, כמה אירועים,
או התפתחויות, אשר אילמלא אירעו,
או שהיו פועלים בם בצורה נכונה יותר,
אפשר מאוד שבנות־הברית היו חוצות
את הריין כבר בספטמבר .1944
השבוע פתיחת משחקי הליגות
הישראליות

מ*נימו 0הפרס הראשון

5 0 0 .0 0 0ד־כולל
העברה

מינימום כלל הפרסים

1, 0 0 0 ,0 0 0

כץ מיקרי ״אילו״ אלה מוגה
לידל־האדט, כעקבות גנרל עומר
כרדאלי ואחרים, את ניטרולם המוחלט,
כמשך שישה ימים של־

מלל העכרה

יום חמישי המועד האחרון
למסירת הטפסים.

ויס*ע*ה

הרלסוחס גסמדט

רה להרבבהונצמ ״ ת
רהוט קומפלט
לדירה רק

14.400 די
סמל (ג׳יימם קאן) נושא את מפקדו (ניקולס קאמפכל)

מיטה מעץ אורן

לשם מה דרוש חיל־צנחנים?
כות אחרות ולסתימת חורים לוגיסטיים
קריטיים. אבל בפעולתם במיבצע של אי־גוף־אנכי־עמוק
אין מטוסי־התובלה מתפקדים
כך. שם אינם אמצעי־תחבורה מש לים
אלא בילבדי, והם משמשים במקום
אמצעי-התחבורה השיגרתיים והמתאימים
״ יותר — המשאיות או הרכבות — שאינם.

זוהי כהחלט ״כסטרדיזציה של
התוכלה האווירית״ ,מעין שימוש
כמטוסי־הלחימה בארטילריה
לכל דכר, רק מעופפת.

יתרה מזאת, כפי שהדעת נותנת והנסיון
המעשי מאשר באופן מלא, מיבצעי איגוף-
אנכי-עמוק אינם ניתנים לביצוע, כאשר
החזית מייוצבת והאדיב ערוך היטב בה
ומאחריה, לכל העומק. אלא, מיבצעים
כאלה מתאימים למצב שבו האדיב הוא
י* במצב של אי-מוכנות, או אובדן־איזון ! או
שנתגלה בהיערכותו חור הקורא לניצול
הזדמנות! או שמצבנו שלנו כה חמור,
עד שמותרת או נדרשת הפעלת כוחותינובאופן נועז ומסיכן מן הרגיל.

והנה, דווקא ככל המצכים הללו
תיווצר דרישה רכה, חשוכה ודחופה
מן הרגיל לתוכלה אווירית,
בתפקידיה. הייעודיים ״השיג
רתיים״ .דרישה זו תתנגש אז עם
כל נסיון לבצע איגוף־אנבי־עמוק

מים (0צ אוגוסט — 6ספטמבר)
•טל מטוסי־התופלה, כיוון שנלקחו
לשם הבנת מיכצע מוטס — כנוסח
״גן־השוק״ ,אך מוקטן — באי־זור
טורניי, מדרום לכריסל.
בראדלי התחנן להשארת המטוסים בתפקידיהם
הרגילים, כמתספקי החירום של
חודי ארמיות־השדה, וגם הודיע כי כוחותיו
יגיעו לטורניי קודם למועד המיבצע המוטס.
כך אמנם היה, או הנזק נעשה:
כדי להכין מיבצע מוטס דראוגדתי ,״נגרם
עיכוב ההספקה בהיטס לארמיות המתקדמות,
שעלה לכדי 5000 טון אספקה. בדלק
שווה הכמות למיליון וחצי גלון — אשר
די בהם לשאת שתי ארמיות עד הריין,
ללא הפסקה, שעה שהאוייב היה שרוי
עדיין בתוהו ובוהו.״

כלומר ,״צריכת״ כושר-התוכלה
האווירי היומי של מיבצעון דד
אוגדתי מוטס ערכה שווה לתיס
פוק יומי של כוח כן כ־0צ אוגדות
(מהן —4י) משוריינות) ,עם כ־
100,000 כלי־רככ, אשר יחס העוצמה
המציאותי כינו וכין שתי
אוגדות מוטסות עולה כהרכה על
היחס המיספרי של 10ל־.1

התנגשות דומה נוצרה גם בזירת בורמה,
שם חייבו התנאים הקשים הישענות רבה
(המשך בעמוד )44

2 -¥ארונות לילה +מגירה

1.000ל״י
690

5כורסאות אורן כולל רפוד קורדרוי 4.950ל״י

מזנון 2.40x1.90 כולל יחידת גר
סטריאו וספריה

2.730ל״י

ארון קיר 4דלתות

2.780ל״י

שולחן אוכל מעץ אורן ׳ 4 +כסאות 1.150ל״י
מיטת נער מעץ אורן +מיטה תחתית
1.100ל״י
+מגירה
אפשרות לרכישת כל יחידה כנפרד.
חניה ומיזוג אוויר כמקום.
סניפים: כאר-שכע, דאשון־לציץ

ת ״יאהוצל 1 2 5

^־וזדור^ד יין

13ל8 2 1 7 9 5 .

הפעל את, דימיונך ונסה למצוא
לציור שלמטה כותרת מתאימה, אשר
תסביר מה אתה רואה בו. הצעות
לכותרות יש לשלוח לפי הכתובת :
!?,שקשת׳ ,ת. ד ,136 .חל־אביב.
בין הזוכים עגרלו פרסים: שתי
מנות בשווי — 50.ל״י (חמישים לירות)
כל אחת, באחד מסניפי רשת
הפיצריות רימיני בתל־אביב.

דנשבץ

ד1.ווו! 0

2091

קשקשת 2091

מקסם ! 1113א ס

(המשך מעמוד )43
מן הרגיל על תובלה אווירית לצורכי הכוחות
הקרקעיים העיקריים. באותה שעה,
היה ל״כוח המייוחד״ של אורד וינגייט
חיל־אוויר פרטי משלו. בהיותו פועל ב-
איגוף־אנכי־עמוק, העסיק כוחו של וינגייט
מטוסי תובלה, לחימה וקישור, בכמות שדי
היה בה לספק צרכיו של כוח רגיל גדול
משלו פי כמה.

שעשועים יקוים
^ 7ת הניגוד הזה מחריף היבט ה-
\ 1שחיקה והאבירות. בפעלם במשימותיהם
השיגרתיות והפחות־זוהרות, טסים
מטוסי־התובלה מעל שטחינו ובין נקודות
שונות בהם. הסכנה שייפגעו היא מינימלית:
ומיעוט הסכנה והשפעותיה גם,
תורם ליעילות. המצב חמור יותר, האבי־דות
מתרבות והסכנות מחמירות, במשימות
תובלה המצריכות טיסה מעל שטח האוייב.

אבל את האבידות הכבדות
ביותר סובלת התובלה האווירית
בעת השתתפותה במיבצעי איגוף-
אנכי־עסוק — גם, ועל אה, שהללו
מתבצעים בתנאי שליטה
אווירית ידידותית.

קשקשת 2 087

המיבצע — נכון -יותר, קבוצת־המיב-
צעים — המטוסים הגרמניים בעת הפלישה
לבלגיה ולהולנד, בוצעו בתנאים האידיאליים
ביותר לצד הגרמני (כולל אי־מונד
נות נפשית וחומרית של האוייב) .על אף
זאת היו כרוכים באובדן 170 מטוסי־תובלה,
ובעוד כמיספר הזה שסבלו פגיעות. זאת,
מתוך מצבה התחלתית של 475 מטוס. לכיבוש
כריתים היקצה הלופטוופה 500
מטוסי־תובלה (ית?1רס־ 52 התלת־מנועי, ש שירת
עד סוף המילחמה) .במהלך תריסר
ימי־הלחימה(ובעיקר בראשונים) אבדו .270
הכוח שהונחת בכרתים היה דו־אוגדתי.
בחורף 42׳ נוצר כים גרמני בדמיאנסק
שבחזית הרוסית, ובו נמצאו שש אוגדות
שלמות 100,000 ,איש על כל ציודם הקל
והכבד. הכיס הוחזק באמצעות אספקה ב־היטם
במשך שלושה חודשים חמימים, בחורף
ובתנאי־פעולה קשים ביותר, תוך
הצקת מטוסים ונ״מ רוסיים. כלומר, נסיבות
אובייקטיביות קשות לאין־שיעור מאלה
ששררו, מנקודת־הראות הגרמנית, במיבצע
כרתים, כאשר היקף הכוחות מקבלי־השי-
רות גדול פי חמש (לפי מיספרי כוח־אדם
בילבד) ,והתחשב במיכלול הציוד, עוד
יותר; ולאורך משך זמן גדול פי ששה
לערך.

תחתונים !״
מירב הרשקוביץ, רח׳ גורדו!
, 13 רחובות
6להטוט חדש של מפ״ם: איך
ללכת ימינה בשתי נעליים שמאליות.
רחל לקס, רח׳ נתן ,19ר״ג
• איד קרה שהפישפש עלה למעלה?
שלומי
נהמיאם, וח׳ תל־חי .
,11 רמת־גן
• מעבר־חצייה בקירקס.
אשר קמיקר, רח׳ האוניברסיטה
,87 תל־אביב
!• מקק -תופס שלווה על סירת־מיפרש.
יקי
אביב (יעקובוביץ) ,רח׳
מאיר אבנר ,18 ירושלים

אכל המחיר במטוסים
בשני המיקרים.

מובן כי לא תמיד נקלעו מטוסי־תובלה,
במהלך ביצוע איגוף־אנכי-עמוק, לתוך אש
האוייב. אבל ביגלל פגיעותם היתרה, אם
הם נקלעים, שיעור אבידותיהם הוא מעל
לזה של מיבצעי־תובלה אחרים, גם קשים.

אל ייפדא, איפוא, שבעיני מפק־די־היבשה
היה כהקצאת מטוסי*
תובלה עבור מיבצעים מוטסים משום
ביזבוז חמור — וגם כדור
שבדרך בלל צדקו.

!2 2 £ 8 1 6י)

13623839
מסע דו תאיטלקיות
טל 288800 .
תל״אביב, ככר אתרים
תל־אביב, ככר מלכי ישראל ,4
טל 263987 .
תל״אניב, רח׳ אבו־גבירול , 24
טל 266177 .
טל 221681 .
תל״אגיג, דיזנגוף 93
חיפה, רבי הנגיאים , 20 טל 640201 .
טל 252654 .
חיפה, דרך תפיו
ירושלים, רח׳ יפו 43 כשר ירושלים, המלך ג׳ורג׳ 15 כשר רמלה, רח׳ הרצל 102
אילת, מרכז התיירות
החדש

חדש !! 1
בן־יהודה 262
פינת דיזנגוף
טל 453070 .

?97י

שווה,

מאוזן :

.1היפוקריטיות ! .5עיר בישראל ! .10
דגן; .11 קריאת־יגון . 13 :מיקצב אמריקאי
בשנות העשרים .14 :נושא קולו בשיר
; .15 שן־דימפתח ; .16 כלי־נשק .18 :
מכשף; •20 סילת־שלילה; .21 פרח״בר
נאה; .22 מטבע (ר״ת) ,24 :ריחפו; .25
משמש בקפיצה לגובה! .26 עליזות; .28
מאכל נוזלי; .30 אולם; .31 מותקן
מענבים;י .32 שאלו חידות; .34 מין רימון;
.35 תינוק טרי; .38 קידומת ערבית.39 :
מן הגפיים! .41 ריקבון; .42 חידלון; .43
מגיע ; .45 חלש ; .47 מילה המשמשת לזירוז
; .48 רעות-רוח ; .50 דרגה בצה״ל ;
.51ח ח רעה ; .52 לא קר ; •54 עצם ;
.57 חפר; .61 מרשת על כל אזרח; .62
נידוי; .64 מביא בבריתו של אברהם
אבינו ; .65 נהרה ; .66 קיטור ; .67 שופט;
.69 ערוץ ; .70 שינן ; •72 מיזרח ; .74למקום
ההוא; .75 תרנגול; .77 הלכו ב גלות; .78 בן־זוגו של הקנה! .80 התגוררו
.82 :עוף־טרף .84 :חייב ; .85 האפיר;,
.87 נזכר־לעיל (ר״ת); .88״אשרי ...
ביתד״ .90 :מטבע יפאני ן •92 זז; .94
גד ; .95ז״ל ; .97 קריאת־צער .99 :עוף־
טרף ; .101 כלי־קיבול ; ,102 לאן? .103
ברכה •104 :חשוך במיקצת.

מאונך :
•1כוח לוחם; .2פרי־בטן .3 :כזוהי
התרנגולת ; .4כמו 97 מאוזן ; .6זכר בבקר;
.7מפעיל המרגמה; .8באר-שבע
נר״ת 9מדינה 12 רכב גורר ; .15ח ד
יון־לי׳לה ; .16 גדה ; .17 מישבן ; .19 חבל־ארץ
בארץ; .20 פרוסה; •21 מאוהב בעצמו;
.23 מנעול פטנטי; .24 נועם; .26
תחום; .27 בת־קול; .29 מגן על העין;
.30 דתי מאד; .33 עילוי .34 :כלי־נשק;
.36ח ח רעה; .37 הרוויית הצמא; .40
אם־הפנינה ! .41 מילת־שאלה; .44מחודשי
השנה העיברית ; .46 שמא .47 :
מאור קטן; .49 מאבני החושן; .50 תמך;
.53 אשרה; ,54 תשלום; .55 ראש, בערבית
•56 :אוייב ; .58 נישא ; .59 לכאן !
.60 יודע; .62 שנון; .63 בגד־שרד; .66
ג׳״נג׳י; .68 מחורר .71 :אליגוחה! .73
הניגוד לפשט; .76 קליפת העינב; .77
זה של פראג המפורסם ביותר; .79 בוא
הנה ! •81 מזמר ; •83 תענית ; .84 כבל
דק; .86 מילה לחיוב; .89 הנשיא המנוח;
.91 להט ; .93 מחודשי השנה העיברית ;
.95 מוט דק; .96 אגו .98 :יתיז; .100
זאת ; .101 רומס .102 :מילת־ישלילה.

ככל שההזדקקות לכושר תובלה אווירי
עבור הכוחות העיקריים תהיה רבה יותר,
והפער בינה ובין המצוי רחב יותר, כן
תפחת היכולת להקצות מטוסים לשעשועים
,יקרים מסוג איגוף־אנכי־עמוק — ותהא זו
שערורייה גדולה יותר, אם אמנם יוקצו.
לקחי מילחמת־העולם השנייה יפים בעיקרם
— ובמיקרים רבים מאד גם בפרטיהם
— למילחמות (המקובלות) של ימינו.
כך גם הלקחים והכללים שעוצבו בה, או
על-ידי נסיונה, לגבי איגופים־אנכיים־עמו-
קים, אף שכיום ממיסים הרקולס במקום
דקוטה או קומנדו (אגב, קומנדו׳ ,הגורר
דאון כבד, היה מסוגל לשאת טנק קל,
כמו הלוקוסט, המוכר גם כבייבי שדמן:
או כ־ 70 חייל. הרקולס נושא כ־ 100 חייל).
גם המסוק — אם ובמידה שיופעל באיגד
פים־אנכיים־עמוקים ; ומקובל שלמטרות
כאלה עדיין שולט מטום־התובלה בכיפה —
לא ייצור אמיתות חדשות ושונות מעיקרן
לעניננו.

הנסיונות מן הלקחים תלדו עודה,
שמיבצעים כאלה בזבזניים
מאד לא רק במונחי מטוסים והשקעת
עוצמת־אוויר, אלא גם בכוח*
אדם ; ושיא הביזכוז הוא בהקמת
עוצבות מוטסות ייעודיות _ ואם
אמנם מייחסים משמעות מהותית
לייעוד זה.

לאור אמיתה זו, צפד, מאליה השאלה,
״למה חיל־צנחנים ואותה ננסה ללבן
במאמר הבא.

1ה היה 0311119

גיליון ,,העולם הזוז״ שיצא לאוד לפני 25 שנים בדיור,:
הכיא להוראיו כתבת־תחיזירה דוקומגטארית תחת הכותרת ״כמה
עולה ילד?״ ,הכתכה מתארת את מאמציה של מישפחה ישראלית
ילדלאוויר העולם כ־.1952 כמדור
טיפוסית וצעירה להכאת
צוותכתכי השכועון ככעיית״החוז ״הל,ירה
מייוחדת״ התמקד
רים״ (יורדים) ותיאר את ירידתם מהארץ של 35 עולים שהח ליטו
לשוכ לארץ מוצאם, הונגריה.
״העולם הזה״ כמתכונתו לפני 25 שנים פירסם את מיכחר
אישי־השנה שלו, שכוע אחרי גיליון ״איש השנה״ ,כגיליון
הראשון של השנה החדשה. אישי תשי״כ היו: תיאטרון — יוסף
ידין (עכור תפקידיו כ״פר גינט״ וכ״על עככרים ואנשים״),
מדע — פרופסור אהרון קצ׳לסקי* (על שיכלול תהליד הפקת
חומר פלסטי מפרי עץ הקיקיון לשם ניצול תעשייתי) ,משק —
אליעזר הופיין (שהציע הצעה כלכלית מעשית להורדת רמת־המחייה
כארץ) ,צעיר השנה — חוכל נימרוד אשל (מנהיג
מרד הימאים) ,ספורט — האצן דויד טכק (הספורטאי היחיד
שייצג את ישראל כככוד באולימפיאדה ושכר את שיאי ישראל

בריצות ל־ 100ו־ 200 מטר) ,סיפרות — הסופר מירד שיף
(שפירסם את סיפרו שמעון צהמרא, המספר על אודות כו־תערו־כת
עיכרי־ערכי הנע כין שני העמים מכלי למצוא שורשים),
מישפטים — עורד־הדין דויד גנור (על מאכקו כהחמרות הדת
כחוקי האישות) ,כנסת — ח״כ יוחנן כאדר (שליכד את סיעת
חירות אחרי כישלונה ככחירות) ,עיתונות — העיתונאי ירמיהו
שמואלי (שחשה סידרה של שחיתויות כמוסדות ציכור, ופרש
ממערכת ״על המישמר״ ושס לקיכוצו עכרון) ,רפואה — 9רופ׳
יוסף אשרמן (שפירסם דו״ח על המתרחש כנושא ההפלות).
כשער הגיליון: תצלום ילדים שנעשה על־ידי צלמת המערכת
פרנצה גרוכנר.

חתימת הסנם השידוך * חתימת ההסנם ער תוסנתהיוקו
* הא ברגוריו! שבת ביקב? * נישוא׳ו של ח״ס גור

העם
ה ב רי רו ת ב מלון הזויידים
המלאך התורן במדור מזג־האוויר, מח לקת
העונות, נטל לידיו את הלוח ונוכח
לדעת בתדהמה שכבר הגיע ראש־השנד,
היהודי. בתנועת־כנף אחת הפסיק את השרב
המחניק שהעיב על הארץ עד לראש-
השנה. כמעט מיום ליום חל שינוי מכריע
במזג־האוויר: החום חדל להעיק, הערבים
הפכו סתוויים, והמשכימים קום הבחינו
בשמיים מעוננים.
רוח חדשה נשבה על־פני הארץ, אולם
הארץ לא השתנתה. במיסדרונות המיס-
לגות נשבו רוחות יבשות ישנות־נושנות.
הרבנים שהכינו את טכסי החגים שמשכו
השנה קהל רב, בעיקר מבין הקשישים,
עסקו בין חג לחג בחישובים פוליטיים
מסובכים, בנו ופירקו קואליציות ואופו־זיציות.
כך עשו גם שאר המיפלגות.
המנצח על המלאכה היה דויד בן־גור־יון,
שבימים האחרונים של שנת תשי״ב
שוב הוכיח שאין דומה לו במישחק זה.
שתי המיפלגות הדתיות הקיצוניות, שנמאסו
עליו מזמן, התפטרו בדיוק ברגע שניראה
רצוי לו — כשהכנסת היתר, בפגרה
ופטרה בכך את הממשלה מכל צורך
לעמוד במיבחן של הצבעה, כך שנותרו
כמה שבועות שבהם יכול בי־ג׳י לעסוק
* אחיו של נשיא־המדינה, אפרים קציר,
שנהרג בנמל־התננופה לוד בהתקפת מחבלים
יפאניים.

בנוחיות בתימרונים האהובים עליו: לנצל
יריב אחד כדי להכות בו את האחר.
הברירה שניצבה בפניו, כשנח השבוע
במלון־התיירים רמת־אביב. היתה: להפחיד
את הדתיים בקיום ממושך במידבר-
האופוזיציוני הדל. לסכסך בין הדתיים עצמם,
לספק את דרישות המיזרחי והפועל
המיזרחי ולשלוט בעזרתם ללא רוב, מתוך
הנחה שהאופוזיציה המפולגת מימין ומשמאל
לא תוכל ממילא להתאחד כדי לסלקו
מן השילטון. עוד ברירה: לצרף לממשלה
את הציונים־הכלליים.
בבורסה עלו לפי־שעה המניות של. האפשרות
האחרונה. במשך החודשים האחרונים
קטן והלך המרחק בין מנהיגי מפא״י
והציוניס־הכללייס בשטח המשקי — השטח
היחידי המעניין את הציוניס־הכלליים גולדה
מאיר רמזה על דעתה שיש לבטל
את תוספת־היוקר לפועלים, התלהבותו של
דוב יוסף לעקרונות הפיקוח והקיצוב הצטננה,
ואליעזר ליבנה* מנהל זה חודשים
תעמולה גלוייה לתוכנית ציונית כללית.
ניסיון של שנים מוכיח כי יש לליבנה
כישרון בלתי-רגיל לצפות מראש את מעשיו
של ראש־ממשלתו.
פרץ ברנשטיין, המנהיג בעל ההומור של
הציוניס־הכלליים, נופש בצפת, בידעו כי
ייתכן שלא תהיה לו הזדמנות קרובה לנוח
שנית *.
• באותם ימים ח״כ מקורב לבן־גור־יון;
שהפך מאוחר יותר אחד ממייסדי
תנועת ארץ־ישראל השלמה.
* הערכת מעולם הזה הפכה תוך זמן
קצר מציאות, והציונים־הכלליים הצטרפו
לממשלת ישראל.

ך 1של לידה שצולם בחדר־יולדות בארץ, התפרסם בגיליון
העולם הזה ,778 בכתבת־תחקיר ״כמה עולה ילד ׳ 7
1 1 / 1
הצילום, שנעשה בידי הצלם הוותיק פול גולדמן נעשה שתי שניות אחרי הלידה, כשאחות
מוקפת רופאים ואחיות, מחזיקה בתינוק המייבב הקשור עדיין בטבורו אל רחם אמו.

שילומים
ה שודדים ו ה שו טדיס
כשאך החלו הציפורים הפוליטיות לשרוק
בעצי ישראל על שילומים, גולל בעל
מדור עוזי ושות׳ בהארץ תוכנית ארוכת-
טווח למימון המדינה. אחרי הגרמנים, טען,
יש לדרוש שילומים מרוסיה (פוגרום קי־שינב)
,אחר־כך מספרד (גירוש היהודים),
ולבסוף ממצריים (פיתום ורעמסס) .השבוע
ניראה כי תוכנית זו החלה מתגשמת:
אחרי שגרמניה המערבית חתמה על הסכם
שילומים, וכלכלני המדינה עיכלו כבר
את מאות מיליוני המארקים שטרם הגיעו

״העולם הזה״ 778
תאריך 25.9.52 :
גלוי. השאלה היתה אם הפסיכולוגיה של
גרמניה המיזרחית, עריסת הפרוסים, מסוגלת
לקלוט זאת ל.
בינתיים הצטברו בארץ תגובות בלתי-
אוהדות של עיתונות העולם על טכס החתימה
על הסכם השילומים, שנערך ב־לוכסמבורג.
כתב הניו־יורק הראלד טריב־יון,
אחד משני העיתונים החשובים באר-
צות-הבדית דיווח:
״...רק קומץ של כתבים ...הורשה לחיות
עד לטכס החתימה, ואמצעי-הזהירות המסובכים
העלו אווירה של שוטרים וגנבים.
מקום טכס החתימה לא פורסם מראש.
הכתבים הוזמנו בסודיות המזכירה מיש-
חק-ילדים
״...איש לא לחץ בפומבי את יד רעהו.
קציני־עיתונות (גרמנים) אמרו שד״ר קו-
נארד אדנאור ומר משה שרת לחצו ידיים
באופן ידידותי בפגישה שקדמה לטכס החתימה

״...המיסמכים מהווים הכרה הדדית בין
שתי הממשלות ..הפקידים הסבירו כי אנד
צעי־הזהירות היו תוצאה מחשש ישראלי
מפני התנקשות אפשרית בחיי מר שרת
מצד קבוצות מסויימות בישראל שהתנגדו
במרירות לכל חוזה עם הגרמנים.״

מכחכים
בי־ג מחסל שביתר.

היא היתה כשנת צ 195 נערת
השער שד ״העולם תזה״ ,אחרי
שצולמה כאופן מיקרי עד חור־הים.
כגיליון ,778 שהופיע פע־כור
מיספר שבועות, היא הפכה
ככר גיכורת כתכה מצולמת
שנשאה את הכותרת :״כמה
עודה ילד 7״ אולם היא נשארה
אלמונית. כל מה שידוע הוא
ששמה הפרטי ׳הוא יהודית,
שהיתה עולה חדשה מהונגריה
ושעכדה כאותה שנה כציירת
ככית״חרושת לשמלות וכמשר־טטת־מפות
כמהל קת המדידות
העירונית. כל מי שמכיר את
יהודית, או יודע מה עכר עליה
כמהלך 5צ השנים שחלפו מאז
התפרסמו תמונותיה, מתכקש
להתקשר דפי כתוכת המערכת
ולמסור את המידע הידוע לו.
לידיהם, נשמעה הפתיחה לסימפוניית השילומים
גם בגרמניח־המזרחית.
כשהודיע שר־החקלאות המיזרח־גרמני
כי ממשלתו אינה מתנגדת לנהל מו״מ
על נושא זה, המריץ אותו נימוק פשוט:
קונראד אדנאור נחל ניצחון מוסרי מהדהד
עם חתימת ההסכם שלו עם ישראל,
והנחית מכה על אותם שניסו להכתים את
ממשלתו כניאו־נאצית.
הבעייה עם המיזרודגרמנים היתד, שהם
סברו כי כל הרוצה מהם כסף חייב, לפחות,
להגיש בקשה. ואילו ממשלת ישראל
רצתה להימנע מכך, מטעמים פני מיים.
היא היתה מעוניינת שההצעה תבוא
מאליה, מבלי שתצטרך לנקוף אצבע ב־

בעיתונות חובבת הסנסציה נזכרת שוב
ושוב בדיה, ומשם התגלגלה גם להעולס
הזה 772״פועלי היקב היו בעלי הכרה
מעמדית. אף אירגנו שביתה מפורסמת
שבראשה עמד צעיר שזה מקרוב עלה ארצה,
דויד גדין ששינה לאחר מכן את שמו
לבדגוריון.״
למען האמת ההיסטורית, היכולה להיות
רק אחת, ומתוך ידיעה אישית וברורה כפועל
ותיק שעבד ביקב ראשודלציון בשנים
תרס״ז—תרפ״א ( )1921—1907 הנני קובע
לחלוטין: להד״ם: אף פעם לא השתתף
הח׳ בן־גוריון — פשיטא דויד גדין —
בשביתות פועלי היקב, מלבד בשביתה
בתר״פ שבדגוריוו פעל לחיסולה כחבר
הוועד־הפועל של אחדות העבודה ומזכי רה.
מר אליהו ויגוצקי מראשון־לציון ומר
נחום לוין מכינרת, מאשרים את דברי.
אריה אחיאל, ירושלים

אנשים
• כשנשאל לרשמיו מבית־הסוהר
השיב עמוס קינן בדיברי פושע מועד,
חברו למאסר, שאמר :״המאסר עצמו אינו
עונש. העונש הוא — מי אוסר אותך ועם
מי אתה אסור.״
• ותיקי הפלמ״ח שנפגשו באחרונה
ליד קיברו של יצחק שדה, התראו
בשבוע שעבר בנסיבות שמחות יותר —
משורר הפלמ״ח חיים (עד עלות השחר)
גורי נשא לאשה את עליזה כקר, ידידתו
מאז נפגשו בגדוד פלמ״חי בנגב, כמוהו
סטודנטית למדעי־הרוח באוניברסיטה
העיברית.
* עד כה לא שילמה מיזרח־גרמניה שילומים,
למרות שבשנים האחרונות הפעילה
ישראל לחץ רב בנושא זה.

קזנובה (איטליה)

מארש הניצחון (איטליה)

הסרט הטוב תשדיז * הסו־נ
^ יך אפשר לסכם את שנת תשל״ז 1
אם שואלים את אנשי ענף הקולנוע,
הם ישיגו שהסיכום פשוט מאד: ההכנסות
ירדו, ההוצאות עלו. הענף במשבר, השואה
מתקרבת. הם ענו כך גם לפני שנה, וגם
לפני שנתיים. בינתיים העלו מחירים, זכו
בהפחתה מסויימת במיסים, אבל המצב לא
הוטב. אולי משום שנוסף למחירים ול־מיסים
יש דבר נוסף שמפרנס אותם:
הסרטים. ובקשר לזה לא נעשה מאומה.
הם בוחרים להציג אותם הדברים שהציגו
בעבר, באותם האולמות ששימשו אותם
במשך כל השנים, אינם מנסים ללמוד
מן הקורה בעולם, והאטימות שבה הם
מתמידים בדרכם נראית כמעט כמו התאבדות
קולקטיבית. אם ימשיכו כך עוד קצת,
ייוותרו פתוחים רק כמה בתי-קולנוע בודדים
בעריה הגדולות, שיציגו אותו התריסר
של להיטים בטוחים היוצאים לאור מדי
שנה. ואילו כל האחרים יצטרכו למצוא
לעצמם פרנסה אחרת, שבה הם מתמצאים
יותר.
מובן שאפשר היה לנסות משהו שונה:
פיצול אולמות גדולים, שקשה למלא, לאולמות
קטנים שבהם אפשר להציג סרטים
קצת יותר מעניינים> חינוך הדרגתי של
שמתעניינים בו, ולא משום שזהו בידור

46 1

שחקן

השגת:

שחקנית

השגה:

סידווסטר סטאלונה

מארי־כריסטין בארו

״ייקי״

״זוגות נשואים״

ליפסטיק (ארצות־הברית)

הקהל ויצירת חוג קבוע שמוכן להתייחס
לקולנוע כאל משהו שהולכים לראות משום
זול מן האחרים! מאמץ להשיג תמיכה
מן הרשויות, להצגת סרטי איכות שלא
זו בלבד שאינם נופלים בערכם האמנותי
מן התיאטרון, המשוחרר בארץ ממיסים,
אלא אף עולים עליו בהרבה והבאת סרטים
שמלבד היותם מיצרך צריכה לבטן, הם
גם מיצרך גירוי למחשבה.
על תחפעה אחת יש בכל־זאת לברך:
מוזיאון תל־אביב החליט להפוך את אחד
מאולמותיו לאולם־קולנוע שיציג דרך-קבע
סרטי קולנוע. הסרט הראשון המוצג בו,
רחוב המטר, נחשב רק בארצות נחשלות
מבחינה קולנועית כמו ישראל כסרט אמנות,
קשה ומסובך הזקוק לטיפול מיוחד.
בכל מקום אחר בעולם הוא מוצג בצורה
נורמלית, בהחלט והקהל אינו זקוק לזריקת
עידוד כדי ללכת לראותו. נותר רק לקוות
שלאחר כמה שנות פעילות אפשר יהיה
לראות באולם זה סרטים מורכבים, מסובכים
ויוצאי־דופן באופן מייוחד, שעה
שבתי־הקולנוע האחרים ישמחו למצוא
סרטים כמו רחוב הסטר. חזון אחרית
הימים 1
ומעניין לעניין, באותו עניין. לגבי מי
שהסרטים אינם פרנסתו אלא הנאתו,

הפבוד האבוד של קתרינה בלום (גרמניה)

בארי למדון (אנגליה)

נאשוויל (ארצות־הברית)

1הטוב תשד׳׳ז * הסרט הטוו
תשל״ז היתה שנה פחות ממבורכת. ראשית,
משום שיותר מבכל שנה אחרת
נדמה שבין מה שקרה על מסכי הארץ
לבין מה שקרה על מסכי העולם הקשר
רופף בלבד. מבין הסרטים הטובים יותר
שהוקרנו היו שהמתינו חודשים ולעתים
אף שנים עד שנמצא להם הגואל. למשל :
החברים של מוניצ׳לי, נאשוויל של אלטמן,
ההזמנה של גורטה או אדם אינו ציפור
של מאקאבייב (שהשיג שיא מיוחד, מאחר
שהגיע לארץ תריסר שנים אחרי שיצא
לאור העולם).
סרטים אחרים התחסלו עוד בטרם יצאו
אל המסכים, כאשר בחירת בית־הקולנוע
שבו הוצגו והדרו שבה הוצעו הבטיחו
מראש קהל מינימלי. לדוגמה: הדרך הטובה
בה הלכנו שהוצג בקולנוע גדול
מדי ורחוק מדי או מארש הניצחון שעשה
רושם, לפחות בעיני מי שהתבונן על לוח
המודעות שהוצב בפני בית הקולנוע, כסרט
פורנו־מאזדסאדיסטי שהגיע בטעות מכיכר-
המושבות לכיכר דיזנגוף.
ואילו סרטים אחרים שזכו בכל הכבוד,
היקר, הרעש והמהומה שמערכת יחסי-
הציבור ומחברי הכתבות יכלו לארגן ביחד,
הסתברו בסופו של דבר כמכונות חסרות
נשמה ורגש, טפלות ומנופחות למרות כל

התהילה. למשל: איש המאראתון — הסרט
הסאדיסטי של השנה, או חמישה בלשים
לקינוח — הבדיחה התפלה של השנה.

הז ד מנו ת
נ די ר ה

ש ח קן־ מ ישנ ה

השנת:

שסקנית ־ מישגה השנה:

ברוט דרן

ברברה האריס

״מזימות״ ,״יום א׳ השחור״

״מזימות׳ /״נאשוויל״

לחיות מחדש (צרפת)

ך* שימת האכזבות של השנה ארו-
׳ 1ככה ומצערת. החל מאיליה קאזאן
שהציג פעמיים את נסיגתו מן הגדולה
(פעם באורחים ופעם בטייקון האחרון)
ועד לפגז ההערצה העצמית המושאל מכל
המקורות האפשריים שנשא את השם כוכב
נולד רק כהסוואה לשם ההולם אותו ב אמת
— ״ברברה סטרייסנד משתעשעת
עם עצמה.״
אם כבר, תשל״ז יכולה לרשום לזכותה
הישג אחד: במהלכה פרץ הסרט הפוליטי
ורכש לעצמו מקום על בדי ישראל, במובן
הטוב והרע גם־יחד. מצד אחד, כל אנשי
הנשיא הציג את העיתונות כמכשיר חיוני
לשמירת הדמוקרטיה, ומצד שני השתדל
הכבוד האבוד של קתרינה בלום להראות
את העיתונות כמכשיר זדוני מסוכן. המועמד
התכוון לחשוף את האמת שמאחרי
(המשך בעמוד )48

מהומה באיצטדיון (ארצות־הברית)

המיפלצת האנושית מכולן

ריצ׳רד קייל וברברה באק ב״המרגלת שאהבה אותי״
המיפלצת המבדרת מכולן
(המשך מעמוד )47
המערכת הפוליטית במישטר דמוקרטי,
ומר קליין ניסה להסביר שאין מנוס מנקיטת
עמדה פוליטית. מארש הניצחון עקב
אחר הדרך שבה כופה חברה על יוצאי-
הדופן שבה להידמות לכלל ההמון האטום,
וגשם יורד בצ׳ילה ניסה להסביר כיצד
ההמון האטום החמיץ את ההזדמנות לנתק
את כבליו, ושיתף פעולה עם שונאיו הגדולים
ביותר.
עצם מעובדה שלפחות חלק מסרטים אלה
מצא אוזן קשבת אצל הקהל הוא כבר
הישג נכבד משום שקהל זה, לפחות, הוכיח
שהוא מוכן ללכת לקולנוע לא רק
כדי שידגדגו אותו בבית־השחי או יסחטו
בצל מתחת לאפו עד שיזלו הדמעות.
מסתבר שיש בכל־זאת גם נכונות לחשוב.
תשל״ז היתר, גם השנה שבה ההצגות
החוזרות של סרטים ישנים הוכיחו עצמן
כמשתלמות, מכל מקום לא פחות מהצגת
סרטים חדשים ומפוקפקים. רוחו של אר-
נסט לוביטש, שעשתה היסטוריה בתשל״ו
כשלהיות או לא להיות הוקרן במשך 32
שבועות רצופים בתל־אביב, המשיכה השנה
להראות כוחה בהקרנה חוזרת של
נינוצ׳קה. חלף עם הרוח הוקרן בפעם
המי־יודע־כמה, ואף־על־פי-כן החזיק מעמד
קיץ שלם על בד תל־אביבי. בין
ההצגות החוזרות האחרות שכדאי להזכיר:
הפרקליט, הגיס והכיס של בילי
ויילדר, סרט שלא איבד מאום מארסיותו
בכל השנים שחלפו מאז הצגתו הראשונה!
יאנקי דודל דאנדי, הזדמנות נדירה היום
ליהנות מכישרונו של אחד הכוכבים הג דולים
ביותר שהיו להוליווד אי־פעם,
ג׳יימס קאגני.

הג דו לי ם
ה ל כו ל עו למם
של ״ז היונה השנה שבה הלכו
2 1לעולם כמה מגדולי הבד שהותירו

חותמם עמוק בתולדות הקולנוע: גראוצ׳ו
מארקס, הרוח האנארכית הפרועה ביותר
שידע הסרט המדבר וז׳אן גאבן, האישיות
האיתנה והמוצקה ביותר שהיתה לקולנוע
הצרפתי אי־פעם ! פיטר פינץ׳ ,השחקן
הבריטי המעולה שרק בשנתו האחרונה
החל זוכה בהכרה שלה היה ראוי כל
הזמן, ופרס האוסקר הראשון שלו ניתן לו
אחרי מותו (עבור רשת שידור); ג׳ון
קרופורד אחת הכוכבות הזוהרות של שנות
השלושים, שהפכה שחקנית־אופי של שנות
הארבעים והחמישים ובעלת פפסי־קולה
בשנות השישים והשיבעים ! אלוויס פרס-
לי, שתרם אולי מעט מאד לקולנוע בעצמו,
אבל הפך סמל של תקופה שהורגשה גם
על המסכים ! ומעל לכולם רוברטו רוסלי-
ני, האיש שהיה הרוח החיה מאחרי הניאו-
ריאליזם האיטלקי, אחת התנועות החשובות
ביותר שהיו בקולנוע, יוצר שמעולם
לא שבע נחת מהישגיו והלך תמיד קדימה
גם כאשר איש לא הבין לרוחו. האיש
שהוכיח בפועלו ובכתביו כי היה אחד
מהוגי־הדיעות המעטים שבהם התברכה
האמנות השביעית.
ובכל הנוגע לסרט הישראלי, תשל״ז
היתה השנה בה הוצאה אל הפועל ההפקה
היקרה ביותר בתולדותיו, מיבצע יונתן
של מנחם גולן. זאת היתה השנה שבה
המירשמים הקופתיים הבדוקים ביותר נכשלו
בקופה והגניבו ספק כבד לליבם
של מממני הסרטים בארץ בכל הנוגע
לטעמו של הקהל המקומי. כי אם זאב
רווח בגונב מגנב פטור ומייק ברושטיין
בהרשלה ויהודה ברקן וראובן בר־יותם
בבוא נפוצץ מיליון לא הביאו צופים ל קולנוע,
אז מה הם כבר רוצים, המפונקים
האלה? וזאת גם השנה שבה שני במאים
העזו לצאת מן השיגרה ולתקוף את המציאות
הישראלית התקפה חזיתית: מסט
האלונקות של יהודה נאמן התייחס אל
צה״ל כאל גוף המורכב מבני-אדם ולא
מקדושים עטופי חאקי כפי שמקובל היה
בעבר, ואברהם הפנר הראה לעולם את

דמותה של היהדות האשכנזית, בלי איפור
ובלי געפילטע פיש, בסרט בשם דודה
קלרה, שהיה הסרט הישראלי הטוב ביותר
של השנה.
ועוד פרט אחד שנוגע לתעשייה הישראלית•
ובעיקר למחלקה העומדת בראשה
והשייכת למישרד המיסחר והתעשייה.
במהלך שנה זו הוכיחה המחלקה את עצמת
כגוף חלמאי מאין כמוהו, בכל מה
שנוגע ליחסים עם חברות הוליוודיות ש רצו
להפיק בארץ סרט על מיבצע אנטבה
ולהתחייב, תמורת עזרה מתאימה, על הפקת
סרטים נוספים. הדרך שבה טיפלו
אנשי מישרד המיסחר והתעשייה בעניין
גבלה בגיחוך, הציגה אותנו לפני אנשי
התעשייה האמריקאית כקרתנים חסרי כל
הבנה ויוזמה, ובסופו של דבר טירפדה
את המבצע כולו.
אין טעם להאשים פרט זה או אחר
באיוולת! הטעות היא בשיטה עצמה, המעניקה
לאנשים שאין להם מושג במיק-
צוע שליטה על ענף שאפילו מבחינה תעשייתית
(אם מתעקשים לראות בקולנוע
רק העשייה) דורש הבנה וכישורים. מזה
שנים מתחלפים האחראים על עידוד הסרט
הישראלי זה בזה, אבל דבר אחד משותף
לכולם: הסמכות היחידה שיש להם לטפל
בנושא היא עצם ישיבתם על הכיסא ה נכון׳
עד שיסור חינם מעיני השר התורן.
אז למה להתפלא שהסרט הישראלי נראה
כפי שהוא נראה?

ס ר טי ם
שמר מי ם נז ק
ויזהו הרגע לעבור לנושא הבא: ארו
בע הקטאסטרופות הבכירות של השנה•
והבחירה, במקרה זה, נעשתה לא
רק על סמך האיכות האמנותית של הסרטים,
אחרת אי-אפשר היה בשום פנים
ואופן להסתפק בארבעה בלבד, אלא גם
על־פי מידת הנזק שסרטים אלה מסוגלים
לגרום.
משום כך, מקום כבוד ראשון במעלה
שמור להכבוד האבוד של קתרינה בלום.
בסרט, על סמך סיפרו של היינריך בל,
שבו חיסל הסופר חשבונות פרטיים עם
העיתון הגרמני בילד צייטונג, עשה הבמאי
פולקר שלנדורף סרט צבוע ומת-
חסד, שנראה לכל המתוסכלים המכים על
חטא והמתייסרים בכל פעם שהם מעזים
להביע דיעה כשיא של תיחכום והבקרה.
מה שהסרט אמר, בצורה מתומצתת, הוא
שהאסון הגדול ביותר של הדמוקרטיה הוא
העיתונות. בגללה יש בעולם מישטרה
מושחתת, ועושים בעולם עוול לכל מיני
פושעים חמודים וסימפטיים ובכלל היא
שליחת כוחות האופל ונציגת השטן עלי
אדמות. להבדיל מסיפרו של בל, העוטה
עטיפה של מחקר תיעודי כביכול (הטומן
בחובו סכנות אחרות) ,חיזר הסרט בכל
צילום וצילום אחר צופיו, ניסה לרכוש
את אהדתם לדמויות לא בזכות מה שהן
אלא בגלל הדרך שבה הן נראות, והתוצאה:
אחיזת־עיניים מסוכנת. לולא עסק
בנושא כאוב כל־כך, יכול היה הסרט להיות
מלודראמה מן השורה. אבל דווקא
הנושא, והעובדה שהוא הצליח לבלבל כל
מיני סנובים שהתרשמו משמו של בל,
הם־הם שמזכים את הסרט במקום כבוד
בן הקטאסטרופות של השנה.
מבין סירטי האסון גדולי-הממדים למי
ניהם׳
אותם סרטים שבהם נועלים המון
במרחב תחום ומאיימים עליו בשואה גדולה׳
ראוי השנה לציין לשימצה מיוחדת
את מהומה באיצטדיון של לארי פירם,
תרגיל מיותר בהחלט בהפעלת כוכבים
דועכים והמונים עייפים בסרט שהאימה
בו מלאכותית והדמויות שטוחות עוד יותר
מן המקובל.
מכל הרקיחות הממוסחרות שרקח קלוד
ללוש במשך השנים רזיה סירטו לחיות
מחדש הרקיחה היותר נמרחת, דייסה
מתקתקה שנמרחה על הבד גם מבחינה
עלילתית וגם מבחינה חזותית. ללוש גייס
לטובתו את כל תעלולי המצלמה שהוא
מכיר והשתמש בהם לראווה, למען יידעו
הכל שאין כמוהו אסתטיקן העושה קילומטרים
עם מצלמה ביד או המכוון את
עדשתו נגד השמש מבלי שיהיה בכך כל
צורך. הסיפור, על נערה שילדה ילד
בכלא והתעקשה לקבל אותו חזרה לידיה
לאחר שהשתחררה 15 ,שנה מאוחר יותר,
מזכיר רומנים למשרתות, ועם כל ההנאה
הצרופה שבמראיהן של קתרין דנב ואנוק
אמה, ולא חשוב מה הן עושות, מוטב היה
— לטובתן — אילו בחרו להן תעסוקה
מוצלחת יותר.
הקאטאסטרופה הרביעית שייכת כולה
לדוגמנית שרצתה בכל מאודה להיות כוכבת,
הלא היא מארגו המינגווי. סירטה,
ליפסטיק, שהתהדר כמינשר חשוב למען
זכויות האשה הנאנסת נכתב כרומן זול,
בויים כלאחר-יד, ואשר לכישרונותיה ה־דרמאתיים,
הם עומדים ביחס הפוך לממדי
גופה המרשימים. ואם כבר מדובר בממדי
גופה צריך לזכור שהגברת מתנשאת לגובה
של יותר משישה רגל ( 1.80 מטר)
ומוטב היה למצוא אנס משכנע ומאיים
יותר מכרים סאראנדון כדי להציבו מול
יצירה ארכיטקטונית שכזו.
ומנגד, הסרטים הטובים של השנה, והבחירה
אינה קלה. זו היתה השנה של אחד
הסרטים הטובים ביותר על עיתונות (כל
אנשי הנשיא) ושל אחד הסרטים הטובים
ביותר על מילחמה (גשר אחד רחוק מדי).
זו היתד, השנה שבה אפשר היה, סוף-
סוף, להכיר על בד הקולנוע את המציאות
השווייצית על גווניה הרבים (ההזמנה)
ואת יוגוסלביה שאינה מיועדת לתיירים
(אדם אינו ציפור) .המיתום האמריקאי
הותקף בחריפות באפלו ביל והאינדיאנים)
וימי מק-קארתי זכו בראשונה להו-
קעה קולנועית (החזית) .החוטים המפעילים
את הבובות בתוך הקופסה הקטנה של
הטלוויזיה נחשפו באורח דרמאתי (רשת
שידור) ,והתעלולים המפעילים את הבובות
על המסך הגדול הצחיקו עולם ומלואו
(סרט אילם) .אלפרד היצ׳קוק לעג לכל
מעריציו ועשה סרט משעשע יותר ממו-
תח, בו אפשר למצוא את הפילוסופיות
שהדביקו לו בעבר (מזימות) מריו מוני-
צ׳לי גילה הבנה רבה לחמישיית גברים
מסרבים להתבגר למרות הטון הלעגני בתסריט
של פיאטרו ג׳רמי המנוח (החברים)
.וודי אלן הגיש את הקומדיה המגובשת
הרצינית ועם זאת המצחיקה ביותר
שלו (הרומן שלי עם אנני) שבה הוא
חושף את עצמו יותר מאי־פעם.

עו צמהחזותית
__ א די ר ה
1£בלארבעתד,סרטים הבולטים
של השנה התעלו על כל אלה. אין

ספק שלפחות לגבי שניים מהם ניטש
ויכוח עז׳ אבל ייתכן שדווקא ויכוח זה
הוא הוכחה נוספת לערכם.
השניים עוסקים, בסיגנון שונה ובדרכים
שונות, בנושא דומה: המאה ה־18
כסמל לעדנה, תרבות וקידמה המסתירים
כל־כך הרבה ריקבון וטינופת, עד שאין
מנוס ממהפכה כדי לשטוף את הזוהמה.
וההשאלה לתקופה הנוכחית ברורה בהח לט.
הראשון
הוא בארי לינדון, אולי הביטוי
הנאמן ביותר מבחינה סיגנונית לרומן
ויקטוריאני על מסר הקולנוע. סרט מופלא
ביופיו החזותי, אפילו בהשוואה לסרטיו
הקודמים של אותו במאי, סטאנלי קובריק.
עיקרו של הסרט בכך שאינו מנסה לרכוש
את אהדת הקהל לגיבורו, אלא מוכיח
בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים כי
אם הוא ריקא, נבל וחדל-אישים, האשמים
העיקרי בכך הם התקופה והעולם
שבהם חי.
הסרט השני, קזנובה של פליני, מנפץ
את המתוס של המאהב הלאטיני הכל-
יכול, הופך את ג׳אקומו האגדי למכונת־מישגלים
שגם היא קורבן התקופה. המסרבת
לראות בו או לקבלו בתור שונה
מוויבראטור אנושי. כבמיקרה של קובריק,
העוצמה החזותית האדירה של פליני עו־צרת־נשימה.
לעומת קובריק, שרצה לש קף
את התקופה על פרטיה, פליני המציא
אותה מחדש בתוך אולפן, אבל שניהם
הגיעו לאותה המסקנה: עולם כזה אינו
יכול להמשיך להתקיים בלא זעזוע.
נאשוויל של רוברט אלטמן המתין שנה
וחצי עד שמצא לו בית־קולנוע שיסכים
להקרינו. אבל תקופת ההמתנה לא הפחיתה
במאומה מן החדשנות בסגנונו של

רוכרט אלטמן
במאי השנה

הבמאי האמריקאי, שבמקום עלילה אחת
-.השתמש ב 24-עלילות, עקב במקביל אחר
כולן ויצר מן השילוב תמונה מרתקת לא
רק של עיר־האולפנים והפזמונים נאשוויל
אלא של ארצות־הברית כולה. העושר העצום
בצליל ובתמונה בילבל צופים רבים,
וייתכן שיידרש עוד זמן רב עד שיתרגלו
הכל לצורה זו (אלטמן עצמו מתקשה להתרגל
אליה, אם לשפוט לפי סרטו החדש,
_ שלוש נשים).
מארש הניצחון של מארקו בלוקיו היה
אזלד הסרטים החריפים ביותר של השנה,
הבוטים והאכזריים ביותר. הוא תיאר לכאורה
חוויות של טירון בצבא האיטלקי,
אבל לא היה זה סרט אנטי־צבאי אלא
באורח חיצוני. כי בלוקיו תקף בו את
כל הערכים המסולפים של האיטלקי הממוצע,
ואת יחסו המעוות כלפי כל מי
שאינו דומה לו. העובדה שטירון תמים,
איסטניס ומפונק מן הבית הופך מתחילת
הסרט עד סופו לברנש קשוח ואלים
בדיוק כמחנכיו, יכולה להיחשב בעיני אחדים
בהתבגרות, ובעיני אחרים לשבירת
ערכי הפרט והפיכתו לסתם יחידה אחת
מני רבות.

מסמרותחד שי ס
בהתפת חו ת
ח קני ם. אי לו היה צריך לבחור
את הגילום המעמיק ביותר של דד

ויקטור לאנו

גאנקארלו ג׳אכיני

כבוד

גרוטסקה

אישיות

שנה היה ויליאם הולדן, שהופיע בדמות
מפיק הטלוויזיה המזדקן ברשת שידור,
תפקיד שדורש איפוק וגווני מישחק דקים
הרבה יותר מאשר התפקידים הזוהרים
יותר באותו סרט, היה המועמד הראשי
לכך. אילו היתה הצניעות יכולה להביא
לפרס, כדאי היה לקחת ב-חשבון את רו־ברט
רדפורד ואת דאסטין הופמן, שעשו
כמיטב יכולתם כדי לטשטש את הילת
הכוכבות שלהם בכל אנשי הנשיא לטובת
שלמותו של הסרט. ואם גרוטסקה
ראויה לפרס, הרי שאין טוב מג׳אנקארלו
ג׳אניני למטרה זו, אחר שהפך בסידרת
סרטיה של הבמאית לינה ורטמילר (אהבה
ואנארכיה, סחף חושים ושבע יפהפיות)
לאב־טיפום של האון הגברי האיטלקי,
שמקרקר בקול תרנגול בתחילת הסרט,
וגונח מובס בסופו (כשבת־זוגו הקבועה
מייצגת את האם־הזונה — היורה מן המותן
— מאריאנג׳לה מלאטו! ועוד צריך
לציין את הארווי קייטל, שהיה הדמות
המרכזית ברחובות זועמים. את פול ניומן,
שהכניס הרבה מאישיותו שלו לתפקיד
באפלו ביל, בסרט של אלטמן או את
ויקטור לאנו, המחזאי-שחקן שהפך בתחילה
השנה לכוכב בזוגות נשואים וכבר
זכה בעמדה של כבוד בסוף השנה ב־רווקים,
נשואים ובוגדים.
אבל מאחר שמישחק ותדמית בקולנוע
היו מאז ומתמיד ערכים מתחלפים, ומאחר
שדמות חזקה חדשה על המסך שקולה
לעיתים כנגד השחקן המזהיר ביותר, אין
מנוס מן הקביעה ששחקן השנה, האיש
שהשנה כולה שייכת לו, הוא סילווסטר
סטאלונה. מאלמוני שאיש לא ידע על
קיומו הוא הפך תוך סרט אחד, רוקי,
הכוכב המבוקש ביותר בארצות-הברית
איש הקאריירח הקולנועית, והחיים הפרטיים
שלו זכו בכיסוי העיתונאי הנרחב
ביותר בתריסר החודשים האחרונים. וגם
אם יסתבר בעוד זמן־מה שתחילתו תהי-
לת־סרק בלבד, הוא כבר הספיק לקבוע
מסמרות חדשים בכיוון ההתפתחות של
הקולנוע האמריקאי.
בעיקבות רוקי (שאותו הוא גם כתב)
חזרו לאופנה הסרטים האופטימיים על
הסוף המאושר, והוליווד ממהרת להוציא
מן הנפטלין את המושגים הישנים שהדריכו
אותה פעם, שקבעו כי המוצר העי קרי
בעיר הוא תעשייה של חלומות, והחלומות
המשתלמים ביותר הם בצבע ורוד
עם ביטנת כסף.
למרות הטענה שהיובש בתפקידי נשים
הולך לחלוף, המצב השנה היה עדיין רחוק
ממזהיר. אפשר לציין, למשל, שתי שחקניות
אמריקניות צעירות שמבטיחות
מאד ! סיסי ספייסק, שהפכה מברווזון
מכוער לברבור ענוג ואחר־כך לערפד
מסמר-שיער בקארי; ואת טליך, שייר,
עוד ברווזון שהפך ברבור מטופח, ברוקי.
שתיהן קופחו בחלוקת פרסי האוסקר,
אולי מתוך הנחה שבהיותן בתחילת רד
קאריירה, עוד תהיה להן הזדמנות לחטוף
את הפסל המוזהב. שחקנית אמריקאית
שלישית, ידועה ומוכרת מן השתיים, הגישה
השנה את מישחקה הטוב ביותר. הכוונה
היא לדיאן קיטון, ששימשה בעבר
השותף השקט שבעזרתו הבריקו בדיחותיו
וודי אלן. בהרומן שלי עם אנני היא הר
כיחה שמעבר להיותה מצחיקה היא גם
מסוגלת לחדור לעומקה של דמות ולרמוז,
בין גלי הצחוק, לשבריריות שבה ולחוסר
הביטחון שאינה מסוגלת להתגבר עליו.

ואם מדובר בהופעה הנועזת ביותר,
זו שייכת כולה לקארול לור (נערה ושמה
נורמנד) .עם זאת, ההופעה הבשלה ביותר
של השנה, הדמות השלמה, המבוגרת והענוגה
ביותר שראו מסכי הארץ בתשל״ז
היתד, זו של מארי־כריסטין בארו, אחיי ניתו
בהירת־השיער של בכיר שחקני התיאטרון
הצרפתי. בזוגות נשואים היא
עיצבה אולי את הדמות המשכנעת ביותר
מכל הגל האימתני של סירטי שחרור האשד״
המשכנעת ביותר משום שהיא מתפתחת
ומשתחררת לעיני הצופים, כאשר
הכל קורה בתוכה פנימה לא לצורך ראווה׳
לא לצורך פוליטיקה אלא למטרה
מוגדרת ומובנת בהחלט — חיפוש אחר
האושר הפרטי והאישי שלה. עברה הקולנועי
זעיר (היא הופיעה ביצירת־מופת
קולנועית בשם הלילה שדי אצל נווד
שמעולם לא הוצג בארץ) ,עיקר ניסיונה
בתיאטרון, ולמרות זאת קשה לתאר מיש-
חק קולנועי מאופק ומופנם יותר מזה
שלה, בזוגות נשואים.
כמה מסירטי השנה סיפקו עושר עצום
של שחקני־מישנה, מבלי שיהיה להם אפילו
שחקן ראשי אחד. כך, למשל, נאשוויל,
שבו הצטיינו בין השאר נד ביטי (שהופיע
בצורה מרשימה גם ברשת שידור
כמיליונר שהפך את ממונו לדת) ,מייקל
מרפי (שהיה גם סופר הזקוק לחזית ב־החזית)
או אלן גארפילד.
ובכל זאת, נדמה שהמלאכה הקשה ביו-
תר נפלה בחלקו של ברום דרן, המגלם
טייס שדעתו נטרפה עליו אחרי שבי ממושך
בצפון ויאט-נאם והמשתף פעולה עם
אירגוני-החבלה הערבים ביום א׳ השחור.
מקובל לחשוב שדרן הוא אחד השחקנים
המחוננים ביותר היום בהוליווד, ושנה
שבה הציג את כישרונו הקומי במזימות
ולעומת זאת הפגין את יכולתו הדרמא־תית
ביום א׳ השחור בהחלט מצדיקה את
ההערכה שבה זכה.
כדי לבחור את שחקנית־המישנה של
השנה צריך לשוב לאותו מיצבור
ענק של תפקידי-מישנה, נאשוויל, כדי
למצוא בין לילי טומלין, כריסטינה ריינס,
גוון וולט, רוני בלייקלי וקארן בלאק את
דמותה של ברברה האריס, אולי הדמות
הסמלית ביותר של הסרט כולו, דמות
האשד, הרודפת זוהר הנבנית מן האסון
של הזולת, המתאוששת כאשר כולם נתונים
בחרדה ומסיימת את הסרט בשיר
בשם ״אין זה מדאיג אותי״ .היא היתד״
ללא ספק, הדמות המישנית של השנה,
זאת מבלי להתעלם מן התפקיד הראשי
העסיסי שגם בו נראתה במהלך השנה
במזימות (גם שם הופיעה יחד עם קארן
בלאק).

משיכמו ומעלה מעל פולם, היה זה רוברט
אלטמן. מזה שנים הוא מרגיז את הוליווד
בסרטיו האנטי־מסורתיים, שבהם הנטייה
לעשות את ההיפך מן המקובל גוברת
לעיתים על המשמעות של הסרט עצמו.
אולם השנה, בנאשוויל ובבאפלו ביל והאינדיאנים
יצר מצד אחד סיגנון קולנועי
חדש ומהפכני, כשהוא עוקב בעת ובעונה
אחת אחר סידרה שלמה של דמויות החשובות
במידה שווה, וניצב כאיש בעל
המבט המעמיק ביותר בנוף האנושי האמריקאי,
בין כשמדובר באקטואליה (כמו
בנאשוויל) בין בערכי היסוד של האומה
כולה (כמו בבאפלו ביל והאינדיאנים).
ולבסוף, אולי כדי לאפיין את השנה
ואולי משום שאופנת האסונות והאימים
מקובלת כל-כך בזמן האחרון, חובה לבחור
גם במיפלצות השנה. היותר אנושית
והפחות מיפלצתית מכולן היתד, הגורילה
קינג־קוניג, שצויידה בעושר הבעות שלא
היה מבייש תלמיד באולפנא של איליה
קאזאן. אימתנית ומפחידה ממנה היתד,
שירלי סטולר, מפקדת מחנה־הריכוז הענקית
משבע היפהפיות שבין רגליה ניראה
ג׳אניני המיסכן כתולעת עלובה שאין בה
תועלת. ואילו המיפלצת המבדרת מכולן
היתד, שחקן ענק בעל שיני פלדה וחיוך
מעורר חלחלה. שמו ריצ׳ארד קייל, והוא
היה הכוכב האמיתי של המרגלת שאהבה
אותי (המצחיק בסידרת סרטי בונד) וסיפק
את רגעי האבסורד האמיתיים היחידים
בקומדיה של ארתור הילר קו הכסף.

פול ניומן

מי פלצת כל־ 3ך
נחמדה
^ שד לבמאים שהפכו השנה שם־
דבר בארץ בעיקבות סרטיהם, אפשר
לציין מייד שמות כמו לינה ורטמילר,
האשד, המתארת את האנושות כשגיאה
הגסה והמקוממת ביותר בבריאה, מארטין
סקורוזה שהופך את אימת הרחוב האמ ריקני
לשירת זוועה ובריאן די-פאלמה,
המחקה מאמנות ובמומחיות את יוצרי
הקולנוע הגמלים (לראייה ההזדמננת השנייה,
קארי) עד שלצופה כבר כימעט
לא איכפת שמאחרי החיקוי אין דבר.
אולם אם היה במאי אחד שבלט השנה

מאריאנג׳לה מלאטו
הרעשנית

49ך

!האיש שחזר

011111111] 1111111110101

לקלוע

הבעל החדש של זיוה רודן
יש לי העונג להציג לפניכם השבוע
בהצגת־בכוריה את בעליה החדש של זיווה
שפיר־רודן. כן, אני יודעת שקמו דוריות
חדשים במדינה הזאת שהשם הזה
לא אומר להם הרבה. אז כדי שלא יהיה
להם חור בהשכלה אולי כדאי לרענן להם
את הזיכרון ולהזכיר שזיווה (בלכמן בשם-
מישפחתד, המקורי) היא נערת־הזוהר האמיתית
הראשונה שקמה למדינת־ישראל
— ויש אומרים, בעקשנות ראוייה לציון,
גם האחרונה.
היא החלה את הקאריירה שלה, כמלכת־היין
באמצע שנות החמישים, ומובן מאליו
שגילתה ימהר מאד כי הארץ קטנה
עליה ויצאה ׳לחפש את עתידה במוקד ה־

אבא
ע ם תעודה
יתמיד ׳תמהתי מדוע זוג יפים כמו השחקן
יוסי ורז׳נפקי והפיזמונאית־בוטי-
קאיית שיטרית אור, אינם מנצלים את
המתנות שהעניק להם אלוהים כדי ליצור
גם דגם משותף משל שניהם. אבל בענייניים
כאלה לא שואלים ׳שאלות, אתם יודעים.
סוף־סוף, היתד, לזוג ילדה בבית:
יערה, בתה שיל שימריית מנישואיה הראשונים
לעיתונאי ורדי בן־יע קב.
והנה, עכשיו הסתפר לי מדוע הם המתינו
עד כה. יוסי, שהוא הגבר בעל העיניים
הכי גדולות והכי כחולות שאגי
מכירה, החליט בגיל 38 לעשות מעשה
חריג ולהשלים באיחור את שהחסיר בתחום
ההשכלה שלו. הוא ישב ולמד ושקד
לעבוד את בחינות־הבגרות שלו וכשהגיע
הרגע הגורלי הוא עבר אותן בהצלחה.
אני
לא יודעת אם זה היה התנאי של
•שיטרית ׳ואם היא הותר, זקוקה לתעודות־בגרות
ר-שמית של הבעל, שעיסו היא
•נשואה באושר מאד, כדי להעמיד צאצאים.
אפל פאקט: רק קיבל יוסי את
תעודת־הבגרות שלו וכבר הוא עומד להיות,
בקרוב_מאד, אבא.
נכון שאני״ מכירה כימה אבות, ודווקא

משיכה לכל נערות־הזוהר: הוליווד.
׳בניגוד לרבבות אחרות *שגיסו ונכשלו,
היא דווקא הצליחה להתברג לכמה סרטים׳
כמו האחים קרמזוב למשל, ואפילו
לאחד מסירטי אלביס פרסלי. נכון ש את
פירסומה הגדול ביותר היא קנתה
כשהיתה הישראלית הראשונה שתמונות־העירום
ישלה התפרסמו בעיתיוני־העולם,
יאבל היום זה כבר לא כזה ביג־דיל, ואני
בטוחה ׳שאתם ילא מבינים מה יהיה בשעתו
כל הרעש סביב זה.
ובכן זיווה, שנשארה ישראלית שרופה
בנפשה, כפי שהיא מעידה על עצימה, השתקעה
בקריית־מליאכי (הלא היא לום־אנ־ג׳לם)
,וזה היה גם המקום שבו החליפה

פריחה

יוסי ורז ׳נפקי ושימרית אור
מיבחן לאבהות
מוצלחים למדי, שאין להם תעודות־בגהות,
אבל אבא עם תעודה זה תמיד יתרון.
לאבא כזה קל יותר לשכנע את הילד
כמה חשוב ללמוד ולעשות חעודת-בגרות,
מפני שהיופי והכישרון אינם הכל בחיים
כידוע.
יוסי כבר מתאמן בלהיות אבא על חש בונה
•של יערה׳ בת העשר, שכבר כיום
מגלה סימנים ברורים שהיא הולכת בעק בות
אמה בכל הקשור ליופי. ומה -שבמוח
הוא שהצאצא הטרי של יוסי ושימרית
לא יפול הרחק משני העצים האלה, אם
לא בלימודים אז לפחות ביופי.

כולם יודעים שלהיות ג׳ינג׳י זה או
טבע או צבע. אבל במקרה שלנו זה טבע
אשקרה .׳ואפשר להיווכח בכך על פי
המרץ. אני מתכוונת כמובן לציפי רום,
אשתי-לשעיבר שיל !הכדורגלן דני (״שמילר׳)
שמולכיץ׳־רום.
מאז •שהם •נ&רדיו עזב דני את חיפה
וגם נפרד מהכדורגל, והוא כעת מדריך
טניס בתל־אביב. ציפי הג׳יינג׳״ת נסעה
לארה״ב כידי לראות את העולם הגדול,
ואז ׳נפקחו ליה העיניים והיא החליטה ש הכי
טוב היה לה בחיפה. רק מ הן צריך
קצת לפתח אותה. את חיפה, אני מתכוונת.
בשביל התחלת הפיתוח היא התכוונה
לפתוח את המועדון בדניה שעל הכרמל,
בניסיון נוסף להציל את חיפה מעוצר-
הלילה הקבוע המוטל עליה. אבל בדיוק
אז היא מצאה בתיבת־הדואר שלה כרטיס־טיסה
לפאריס.
את הכרטיס שיגר אליה אחד, שלא
אפרט את ישמו כיוון שהוא נשוי ידאב
לילדים. אבל אגלה לכם שהוא צרפתי
•וחתיך, ושבשביל ציפי היה מוכן להגיע
לארץ פעם בחודש אפילו אם זה כרוך
בשהייה בעיר־פויעלים לשעבר כמו חיפה.
לפני שהחליטה לעלות על המטוס שיקה

את הבעלים האחרונים שלה( .תהרגו אותי
אם אני זוכרת כמה כבר היו לה).
המאושר האחרון, שלו נישאה לפני
מיספר ׳חודשים, הוא פרד מיד, גרוש
בן חמישים פלוס אבל לעומת זאת די
מיליונר. מאז ׳נישאו עסוקה זיווה בריהוט
ביתם החדש הענקי. היא עושה זאת
לבד, לא מפני שאינה יכולה להרשות
לעצמה אדרייכל־פנים. לידיעתכם: זיווה
עבריה הסבה מקצועית והיא כיום מעצבת־פנים
מבוקשת מאד בלוס־אנג׳לס. אבל
הקליינטים ייאלצו להמתין, עד שהיא
תסיים את עיצוב ביתה שלה.
ואם בעתיד אדווח להם על מה שקורה
לזיווה, מיד, שתזכרו במי המדובר.
טלפונית אותה אליו לפאריס, צילצלה ציפי להגיד
שלום לחבר שלה לשעבר, אכי פלד מן
בן העשדים־ושש: .ואז קרה דבר נפלא.

עבריו עלינו כמה חודשים שיל מתח
וכסיסת־ציפורניים, תוך ניחוש ׳מתמיד אם
הוא יחזור או לא. אני מתכוונת לאיש
עם שטח־העור־השזוף הגדול ביותר שהיה
לנו בארץ בישנים האחרונות, יומי זה יכול
להיות אם לא הכדורסלן אולסי פרי,
שהעילה את נס הכדורסל הישראלי בעמים?
׳ובכן, הוא חזר. וזו תהיה ודאי הפתעה
לרבות מכן, ששכחו •שהוא בכלל לא מפה
ושבעצם יש לו אפילו אשד, בגיו־ג׳רסי
ביארצוית־הברית. אולסי, חייכני כמו יתמיד,
גילה לי שיהיה ליו בעצם נהדר בחיק מיש־פחתו
אפל הוא נורא שמח לחזור, גם
בגלל מכבי תל־אביב וגם בגלל כל מה
שמסביב.כששאלתי אותו מיי הולכת להיות החברה
הקבועה שלו העונה בארץ, אולסי
הסמיק. נכון שלא יכולתי לראות, אבל
׳ניחשתי. הוא ניתן לי הרצאה של רבע
שעה כימה שהוא לא אוהב שמתערבים
לו בחיים הפרטיים שלו ושהוא מוכן רק
שיכתיבו עליו בכל מה שנוגע לכדורסל.
אפל בסוף הוא היה מוכן להפליט (הוד
עידוד לא מועט מצידי, אני מוכרחה
להודות) ,שאומנם היתד, לו ידידה קרובה
בארץ }שימו־לב, ידידה, לא יתפרה!).
זו היתד, הדוגמנית גבוהת הקומה תמי
כן־עמי, מי ׳שהייתה בזמניו מלכת־המים.
כששאלתי אותו מדוע היא אינה בחברתו,
גילה לי אוילסי ששום דבר לא קדה
ביניהם. תמי פשוט: מסתובבת עכשיו קצת
באירופה. בעצם ומים אלה היא צריכה
להיות בפאריס -אבל לו יש סבלניות. הוא
מחכה לה.
אז מי שחלמה על הזדמנות, הנה היא
פתוחה בשבילה: אולסי בודד, מסתובב
בגפו וקצת משועמם. מי •שמעוניינת -שהוא
יחתום אצלנו קבע •ואולי יעזור לגו לז־י
כות בעוד כמה •תארי אליפות, צריכה לתרום
את ׳תרומתה למאמץ הלאומי. אם
לא הייתי נשואה, הייתי עושה זאת ב־
־שימהר, בעצמי.