גליון 2092 מתאריך 6 באוקטובר 1977

הצג PDF מעבר לתצוגת תמונות עוד משנת 1977

עמוד 1

עמוד 2

:ועץ החדשות הישראלי. המערכת והמינהלה :
״העולם חזח״ ,מכו׳
גורמן ,3טלפון 243386־ .03 תא-דואר 136
תל־אכים, רחוב גדורוך
מען מכרמי :״עולמפדס״
מודפס כ״הדפוס החדש״ כע״ט,
נה :״גד״ בע״מ י גלופות :״צינקוגרפיה
אכיב. רח׳ כף אכיגמר. זהפצה
כספי״ כע״ם י חזעורף הראשי: אורי אכנרי. העורף: אלי תבור עורף
תכנית: יוסי שיינון. עורכת ביתוכ: נורית יהודאי ראש המינהלח :
אברהם סיטץ * מה
המו:ודעות: רפי זכרוני. המו״ל: העולם הזה כע״מ.

כחודש יוני השביה שידרה הטלוויזיה
הישראלית את סירסו של גדעון גנני,
להיות מלכה, שהוקדש לאורלי חידה,
מלכת המים 76׳ .הסרט צולם ברובו במהלך
התחרות, המאורגנת מדי שנה על־ידי
העולם הזה, זכה בהדים רבים ׳ובביקורות
מעורבות.
כמה מבקרים, וביחיוד מבקרת־טלוויזיה
אחת, עיקמו את אפם אחרי שצפו בסרט.
אולם באחרונה התפרסמה ביקורת מסוג
אחר על אותו סרט טלוויזיה. היתד. זו
רשימתו של אורי קליין, מרצה בחוג ל קולנוע
בפקולטה לאמנות של אוניברסיטת
תל־אביב. הרשימה ,״דיוקנה הנדיב
של המלכה״ ,פורסמה בקולנוע ,77 ריבעון
לאמנות הקולנוע המוצא לאור על־ידי
המכון הישראלי לקולנוע.

לנו סיפור זה ושנית, דרכו ישל גנני לטפל
בנושא ובסיפור באופן שהדראמה הפרטית,
הדמות, המציאות המתוארת ייצגו לא רק
את עצמן, אלא את המציאות החברתית
הישראלית שהולידה אותן...

״להיות מלכיה״ הוא מאותם סרטים
דוקומנטאריים המנסים ליצור דיוקן של
דמות, עוקבים במשך תקופה אחר השי-
!גויים ׳והיתטורות החלים בחייו של סרט
מסויים, מערבים אותנו בגורלו וחושפים
לעינינו יאת פניו, אישיותו, נשמתו. זה
סיפורה של אורלי חידה, נעירה שגדלה

הרי לפחות בקולנוע המנציח אותה. סרטים
דוקומנטאריים רבים נכשלים מפני שהדמות
העומדת במרכזם אינה מצדיקה את הדיוקן
הקולנועי המוקדש לה. ילא כך הדבר
בלהיות מלכה. מכל המועמדות לתואר
״נסיבת ים־סוף״ השכיל גינני לבחור לא
רק באותה נערה -שתיבחר לבסוף כסגנית
שניה ל״נסיכת ים־סוף״ ,ומאוחר יותר
ל״מלכת המים״ ׳וזה מעצים הרבה את
אפשרויות הדראמה הכלולות בסיפורה, אלא
בעיקר בנערה הנגלית לנו במהלך הסרט
כאישיות קולנועית מובהקת כ״אחד הכיש־דיונות
הטבעיים ביותר״ שנתגלו על־ידי
מצלמת הקולנוע בארץ בשנים האחרונות.
ונגני יודע כיצד לקלוט דמות זיו על כל
מיגווניה; כיצד להבליט את הפער שבין
אותה אורלי חידד. המתראיינת על־ידו
?׳החושפת את עצמה בתבונה ופיכחץ ויבין
אותה אורלי חידה הניצבת באור הזרקורים,
על בימת תחרות היופי כמנצחת, על מסלול
הדוגמנות, או על בימית הצילומים של
מבצע יהונתן.
הוא מראה לגו מה קורה לפניה, כאשר
שאפתנותה המוצדקת כל־כך ׳שיל אורלי
חידה מסלקת מהן את הרוך וההומור
המאפיינים אותן והן נהפכות למסכה אלימה,
חייתית כמעט, בשעה שהיא מחכה לתוצאות
השופטים בתחרות יופי, או מחליפה בגדים
בתצוגת אופנה. הוא יודע לקלוט אותו
רגע שבו חוזרת אורלי חידה להיות ״עוד
בחורה אחת״ ,כתום תצוגת האופנה כאשר
היא מוכרת שמלות בבוטיק, כאשר היא
יושבת בדירתה השכורה ומספרת על כל
ההבטחות שלא התמלאו.
במשך כחמישים הדקות ישל הסרט אנו
למדים להכיר את אורלי חידה כפי שאנו
למדים להכיר מעט דמויות בסרטים עלילתיים,
וזאת ילא רק משום התבונה המאפיינת
את עצם העשייה של הסרט, הבימוי,
הצילום, העריכה, אלא בעיקר מפני שזהו
אחד הסרטים הנדיבים ביותר שראיתי
באחרונה. גינני אינו נופל אף לאחת מן

להלן קטעים מתוף רשימתו:
הסרט הישראלי היסה והמעניין ביותר
יישל השנים האחרונות הוקרן בחודש יוני
על מסך הטלוויזיה ולא על מסך הקולנוע.
שמו: להיות מלכה והוא סרט דוקומנטארי
ולא עלילתי. הוא סוים על־יידי גדעון גנני
והוקרן לו סתם כך, ביום חמישי בשבוע,
במסגרת סרטי ״תעודה״ ,אחרי ״כלסוטק״
ולפני ״תיקי רוקפורד״.
טבעי הדבר שכאשר אנו דגים בקולנוע
הישראלי מתרכז עיקר דיוננו בסרט העלילתי
הארוך, זה המופיע לו לעיתים קרובות
יותר ויותר על מסכינו, מלווה לעיתים
בזעקות שבר על נחשלותו התרבותית שיל
הקולנוע הישראלי ולעיתים בהבעת תקווה
להתחדשותו ועלייתו מנבכי המשבר שסו
הוא נתון זה כמה שנים...
אם אפשר בכלל לדבר על ״מחשבה
קולנועית״ בהקשר לסרט הישראלי המצוי,
הרי יש לחפש את סימניה בסרט הישראלי
הקצר או בטלוויזיה ולא בסרט־העלילה ה ישראלי
הארוך, שבו היא ניכרת לעיתים
נדידות למדי. ויותר מזאת, עיקר המחשבה
הקולנועית ניכרת בארץ בתחום הסרט
הדוקומנטארי, זה הנוצר בשביל הטלוויזיה :
בכתבה המתארת את הנעשה בגבול לבנון
ומשודרת במסגרת ״מבט שני״ ,בצמד
סרטים העוסקים בבעיית העוני בפרברי
תל־אביב או בסרט על אורלי חידה, הנערה
שנבחרה להיות ״מלכת המים״ של ישראל.
נכון שסרטים אלה הם נדירים למדי ;
רוב הסרטים הדוקומנטאריים הנעשים לטלוויזיה
הם בהחלט מוצרים שוליים וחסרי
כל חשיבות, אולם כאשר אחד מהם מצליח
לבטא משהו מהמחשבה הקולנועית המלווה
אותו, או המציאות הישראלית המיוצגת
סו, הרי התוצאה מרתקת פי־כמה ממה
שנעשה בתחום הסרט העלילתי הארוך.
זה נכון בוודאי לגבי פרטו של גדעון
גנני, להיות מלכה. סרטו שיל גנני עומד
לא רק בהשוואה עם שאר הסרטים הדוקו־מנטאריים
הנוצרים לטלוויזיה, או הקול-
ינוע הישראלי בכללותו, אלא בעיקר בזכות
היותו יצירה עצמאית, נבונה, מרגשת:
סרט דוקומנטארי אשר אם גם יש פו
פגמים מיזעריים, יתפוס מקום מכובד במכלול
הזכרונות שיש לי מסרטים דוקר
סניטאריים — ומן הקולנוע בכלל. וזאת
מכמה טעמים: ראשית, הנושא עצמו,
הסיפור שמספר הסרט ובחירתה המוצלחת
כל־יכך של אותה אורלי חידה המביאה
מכתבים שווים ושווים יותר
בראיון שהעניק ראש הממשלה לטלוויזיה
ערב ראש־השנה, נשאל בין השאר לגבי
פרשת שחרורו של העבריין יהושע בן־ציון.
הוא הביא כדוגמה למחווה הומניטארי אחר
שנעשה על־ידו את שחרורה שיל הגברת
מסעודה מויעטו ממושב קדימה, אלמנה המטופלת
בילדים רבים, שכיל חטאה הסתכם
במעשה פזיז שעשתה ברגע של הלם ואי*
בוד־עשתוינית, מעשה שאילולא עשתה אותו
היה מוטל כתם כבד על מישפחתה.
במשך כמעט ׳שנתיים של התייסרות בכלא,
אחרי כל הצער, הבושה, עוגמת־הנפש
׳והסביל הנפשי והפיזי שנגרם ליל1 -
דיה האומללים, ילא אבה אף איש־ציבור
או גוף ציבורי כלשהו לפעול למען שח דורה.
אלה שפעלו למענה היו בעיקר
אנשים לא מוכרים בציבור, שנאבקו חודשים
רבים למען שייחידורה אך כל בק־שזתיהם
׳נידהו. פניות לשרים הנוגעים
בדבר, לראש־הממשלה ולנשיא, נ״דח׳ו ב ילך־וש׳ויב•

אחרי המהפך הפוליטי במדינה המ שיכו
להגיע אל הנוגעים בדבר פניות
ובקשות לחנינת האשד״ אך הן הושבו
ריקם עד למיקרה הטראגי שבו ׳ניספח
בנה הצעיר בתאונת־דרכים. כשנודע הדבר
נתיניו לה רק שעות ספורות כדי למש־תתף
בהלוויית יבנה, כשהיא מלווה על־ידי
סוהרות חמושות, יורק כעבור זמן
אושרה חנינתה.
לאשר, אומללה זו, שכל עולמה חרב
עליה, לא יהיו חשביונות־בנק שמינים, לא
היו לה קשרים מסועפים עם אנישי־ציבור,
עסקנים למיניהם ואנשי החברה הגבוהה;
משפחתה דלת־האמצעים לא יכילה לממן
עבורה צוות פרקליטים מובחר. את בק שות
החנינה אפשר היה לדחות בלא כל
חשש מזעק׳ה ציבורית. לא קם •שום ועד
יועד ציבורי למען שיחרורה או שיקום
משפחתה.
מר בגין הזכיר באותו ראיון טלוויזיה
שכאשר נועצו עמיו בקשר לחני׳ניתה ישל
הגברת מועטו (שלא להזכיר שבכל פעם
שהזכיר את ישטה ביטא׳ אותו בצורה לא־נכונה)
היא שוחררה. תוך 24 שעות מה רגע
שפיו אליו. אך ראש־המוטשלה הנכבד
לא הזכיר את העובדה שהיא שוחררה
רק אחרי מותו הטראגי ישל סנה, בעוד
׳שבכל הפגיות שהופנו. איליו ואל הנשיא
לפני כן נידויו.
אדרי נחום, חיפה
ממשלית בגידדיידארליך ובעלי דרגות
אחרות מצדיעה לאיש רביד,פעלים יהושע
בן־ציון: אחרייך למצחינים ! (סליחה) ל מנצחים

רן מילר, חיפה

דמאי גנני עם מלבת־המים 76׳ אורלי חידה
.״אחד הכישרונות הטיבעיים ביותר שנתגלו בארץ״
באחת משכונות העוני, בילתה זמן קצר
בקיבוץ, והיא יודעת כי נקודת־יהמוצא
שלה בחברה הישראלית כאילו אינה מאס-
ישרת לה אלא גודל אחד ומסלויל־חיים
מסויים וקבוע.
היא מחליטה להיאבק בקביעה זיו, לא
במלחמה בחברה היוצרת דפוסי־חיים קבועים
מראש אלה, אלא בהבילטת ייחודה־היא
בהדגשת השוני שבינה ובין יתר
הנערות השותפות לריקעה וגורלה. ייחודה
של אורלי חידה היא יופיה ,׳והיא משתמשת
בו כדי להתפרסם, כדי להגיע לתודעתו
של אותו חלק בחברה הישראלית שלדידו
נערות כמו אורלי יחידה הן גוף אלמוני,
חסר ציודה וייעוד. סיפורה הוא סיפורם
ישל ׳מאבק וכשלון ,׳ניצול והשפלה, גלוי
הפער הקיים בין החלום ומימושו, דעם
זאת, זה סיפור מלא תקווה, מפני שבדרכה
המבולבלת והלאימוגדרת אורלי חידה היא
אחת המהפכניות היחידות ׳שאת דיוקנן
תיאר הקולנוע הישראלי עד היום.
אורלי חידה מוצאת עצמה במלכודת
שפה מאבקה מוגדר במושגים שייוצרו על-
ידי החברה שבה היא נאבקת, אולם עצם
המאבק ׳והשאיפה גואלים בסופדישל־דבר
•את אורלי חידה, אם לא במציאות עצמה,

המלכודות המוצעות לו על־־ידי נושאו של
הסרט: וכימה קל להיתפש לציניות ולהת חכמות
קלה כאשר מדובר ׳בתחרויות יופי,
דוגמניות, פוכבנייות ההולמות על קאריירה
כשחקנים.
אין בסרט הזיה אף רגע אחד של התנש אות
מצידו של גנני, יאף ייסוד העשוי
למנוע ׳ממני השתתפות מילאה ׳בסיפורה
וגורלה של גיבורת סרטו. אילו הייה הסרט
מנצל את אורלי יחידה, איליו הייתה נופלת
טרף ליוצריו, יהיה הסריט נעשה לא רק
חסר־משמעות, אלא בלתי־טוסרי בהחלט.
כפי שהוא ׳נוצר בידי גדעת גינני הוא
מעמיד את עצמו כאלטרנטיבה לסיפור
הכולל בתוכו ניצול והקרבה; דרך הקול־נוע
נהפך סיפור התסודדותה שיל אורלי
חידה לסיפורה שיל הצלחה — יותר מכיל
הטכסים שבהם היא משתתפת, מגיעה כאן
אישיותה למימושה המלא, מכאן יתחיל
אולי סיפורה האמיתי.

הנשיא אשם
החנינה שהעניק נשיא המדינה לגנב יהושע
בן־ציון היתה סטירת לחי למערכת ה משפטית
של המדינה. יש אומרים שהעם
זוכה במנהיגים המבטאים את צרכיו הריג־שיים.
ואומנם, יכך הדבר. העם זקוק לאידי״
שקייט (תודעה יהודית) .וזה בא ליידי
ביטוי במעשהו הרחמן של ראש־הממשליה.
אך אין אני בא בטענות למר בגין. נזכור
נא שלא ראש־רממשלה ואף לא ישר־המישפטים
חונן אסירים. זה תפקידה היחיד
של האישיות שנבחרה לשיבת שמונה שנים
בביניין המפואר שעלה לאוצר המדיינית
העניוה הזאת מיליוני לירות: הנשיא.
לפני שבועיים נתן אדם זה תשובה
לשאלה ״איזה תפקיד יבחר לשחק?״ הוא
•שיחק את תפקיד הבובה שהועידה לו
בעבר האידישע־מאמע, ראש ממשלית יש־ראל
וראש מופלגת העבודה׳ ,גולדה מאייר.
יוכרו נא זאת הח״כים של מיפלגת העבד
דה, אשיר הוקיעו בציניות את שחרורו שיל
בן־ציון. כי הריי בקולותיהם נבחר אפרים
קציר כנשיא. הנשיא הוא חניך תנועת
העבודה הישראלית, והוא ישהבייא בושה
למדינה ויצר תקדים מסוכן ביותר בשחררו
מן הכלא אדם -שאפילו בית־המשפט העליון
ראה לנכון להשאירו שם.

משה בר־עמי,

תד־אביב

העולם הדה 2092

עמוד 3

פתח כ-PDF פתח כתמונה $העולם הזה - גליון 2092 - 6 באוקטובר 1977 - עמוד 3 | מגבר 70 וואט הספקק יז מאי אוטומט, עם רא ש מגנט, טיונר א\/1.ז^ו*/ו^וז סטריאו ט״ס קסטות ״׳ץ 0 1 6ם״ זוג רמקולים 1250־ 4 0 ,5 5וואט סרקזם מ לגי ק /רפאל טיראו$

מגבר 70 וואט הספקק יז
מאי אוטומט,
עם רא ש מגנט,
טיונר א\/1.ז^ו*/ו^וז סטריאו
ט״ס קסטות ״׳ץ 0 1 6ם״
זוג רמקולים 1250־ 4 0 ,5 5וואט

סרקזם מ לגי ק /רפאל טיראו

העולם הזה 2092

עמוד 4

פתח כ-PDF פתח כתמונה

יצחק רבין, הממשיך לעבוד עם בגין.

היועץ המדיני, אלי מיזרחי, חלה האחרונה
כמחלת־דם ופעילותו הצטמצמה למינימום.
נם תת־אדוף פורן עומד כפל הנראה
לפרוש מתפקידו הסוף השנה.

א שייף טוען: ישו־ א ל

תיתכן הארכת
כ הונ תהרמטכ ״ל
לא מן הנמנע ששר־הביטחון עזר וייצמן יחליט
להאריך את תקופת כהונתו של הרמטכ״ל הנוכחי,
רב־אלוף מרדכי (״מוטה״) גור בכמה חודשים,
אם התנאים המדיניים והביטחוניים יחייבו זאת.
הרמטכ״ל עומד להתחלף בסוף השנה האזרחית
הנוכחית.

אם, למשל, יחליט שר־הכיטחון למנות
תחתיו את ראש אג״ם שהתמנה לתפקיד
זה לפני מיספר שבועות, האלוף רפאל
(״רפול״) איתן, שהוא אהד מאלה ששמם
הוזכר כמועמדים לרשת את תפקידו
של מוטה, יהיה הדבר כרוך החילופים
משמעותיים נוספים הצמרת צה״ל, כגון
מינוי ראש אג״ם חדש וחילופים נוספים.
על רקע החמרת המצב המדיני והאפשרות שלא ניתן
יהיה לכנס את ועידת ז׳נבה, לא מן הנמנע שתיווצר
הערכה שעל־פיה תגדל הסבירות של פריצת
מילחמה חדשה. במקרה כזה, ייתכן שאחד השיקולים
יהיה שאין זה רצוי שצה״ל יתייצב בפני אפשרות
של מילחמה חדשה קודם שהספיקה צמרת הפיקוד
העליון שלו להתבסס בתפקידיה, ואז יוצע להאריך
את כהונת הרמטכ״ל הנוכחי.

דוברי אש״ף בביירות טענו השבוע כי ישראל הכינה
מיתקפה צבאית גדולה על עמדותיהם בדרום לבנון
ובפתחלנד כדי להקל את הלחץ הצבאי מעל כוחות
הנוצרים שם.

וג ד הכתב הצבא ״

לטענת דוברי אש״ף ככר ריכזה ישראל
לאורך הגבול עם לבנון כוחות גדולים
ורק האולטימטום האמריקאי, שהועבר
לישראל, הו נדרשה לפנות את כוחותיה
מלבנון, הוא שסיכל תוכנית זו.

לוחצים ד מינוי דגר
ב מו בדל

ר שות״ 1ה שידוד
כהוגי הליכוד מופעלים לאחרונה לחצים
ונערך מסע של שתדלנות כדי לגייס
תמיכה להצעה למנות את יצחק (״אידו״)
רגר, כמנכ״ל ״רשות־השידור״ כמקומו
של יצחק ליכני.
רגר היה בעבר עורכו של היום, היומון הכושל
של תנועת החרות, ומכהן כיום כיושב־ראש הוועדה
להכנת חגיגות 30 השנה למדינה.
נראה כי בשלב זה אין נטייה לקבל את התביעה.
מקורביו של רגר טוענים, מאידך, כי התפקיד
אומנם הוצע לו, אך הוא סירב לקבלו בשל היעדר
סמכויות מספיקות.

באר? שרו!

ל ולחו ה רב!

לנזיפה זו אין כל קשר להצבעתו של אריק בממשלה
לפני שבוע, כשהיה השר היחידי שהתנגד להצעתו
של בגין לקבל את הנוסחה האמריקאית בקשר לשיתוף
פלסטינים במישלחת ערבית מאוחדת לוועידת
ז׳נבה. אריק הצביע נגד ההצעה, משום שראה בה
תכסיס של אחיזת־עיניים, שפירושו למעשה משא־ומתן
עם אש״ף מבלי להודות בכך.

מחפ שי ורש
דדן פ תי ר
במישרד ראש־הממשלה מחפשים אחר מועמד
מתאים לתפקיד דובר מישרד ראש־הממשלה כדי
להחליף את דן פתיר, העומד לפרוש בשבועות
הקרובים מתפקידו כדי להיכנס לתפקיד מנהל
מחלקת החדשות של שידורי־ישראל, בו זכה במיכרז.

עד כה לא הצליחו למצוא מועמד מתאים
לתפקיד. ההצעה למנות לתפקיד זה את
הכתה המדיני שד ״ידיעות אחרונות״,
שדמה נקדימון, הידוע כקירכתו לראש־הממשלה
מנחם בגין, נפדה כשד סירובו
של נקדימון.
תוך חיפוש אחר מועמדים מתאימים הסתבר, כי מתוך
רשימה של מאות עיתונאים לא נמצא אפילו מועמד
מתאים אחד שיהיה קרוב בדיעותיו לליכוד.
לא מן הנמנע כי בהיעדר מועמד יוטל התפקיד
זמנית על מזכיר הממשלה, אריה נאור, שהפך בינתיים
גם דובר הממשלה.
עם פרישתו של פתיר נותר רק יועצו הצבאי
של ראש־הממשלה, תת־אלוף אפרים (״פרויקה״) פורן,
מאנשי לישכתו של ראש־הממשלה הקודם,

בדרישתו של לין תומך סגן שר־האוצר יחזקאל
פלומין, שהוא ידידו הקרוב של לין.

הכיוה (?תוקפה

בג! נו ף

לפני שנפל הגין למושכה נזף האריק
כשיחה אישית כמילים כוטות כיותר,
הקשר להתבטאויותיו והצהרותיו כנושאי
ההתנחלות והנושאים מדיניים אחרים.
היתה זאת הפעם הראשונה מאז שובו
של אריק לשורות הליכוד שכה התבטא
כלפיו כגין הצורה כה חמורה.

לין טוען כי החשה הבדלי גיורא (״ג׳זרי״)
גזית והן־עמי צוקרמן, הממונה על התיכנון
ושוק ההון, קיבלו אף הם תנאים של מנכ״ל,
לכן מגיע הדהר גם לו.

עיתונאים מגו״

שריד מצטרך

היחסים בין ראש־הממשלה מנחם בגין לבץ שר־החקלאות
אריאל (״אריק״) שרון נעשו מתוחים
לאחרונה.

משום דרישתו של לין לתת לו תנאי שכר והטבות
כמו של מנכ״ל.

ערב נסיעתו לביקור בסטייט־דיפרטמנט נפגש ח״כ
יוסי שריד עם ראש־הממשלה לשעבר יצחק רבין
לשורה של שיחות שבה החליטו השניים על פעולה
משותפת פנים־מיפלגתית עם שובו של שריד מחו״ל.

שריד היה ידוע כאחד מנאמניו של שמעון
פרם כמאבק פרס־רכין וכיריכו הגדול
של רכין, אך האחרונה הכיע את דעתו
כי יש לסלק את פרם מראשות המיפלגה.

לין דור ש
מעמד מנ כ״ ל
אישור מינויו של עסקן המיפלגה הליברלית ומי
שהיה מעורכי היומון היום הזה, אוריאל (״אורי״) לין
(״אסולין״) כראש רשות החברות הממשלתיות, מתעכב

סיכסור דיפלו מ טי
בשל 1ונה י שראלית
לטענת העיתון הצרפתי הפוליטי־סאטירי
״לה קאנאר אנשנה״(״הברווז
הכבול״) ,הידוע כשד המידע המוסמך
שהוא מפרסם, גרמה סמלת צה״ל
לשעבד למשבר דיפלומטי כין
ממשלות צרפת ואיראן.
לדיברי העיתון העמידה ממשלת צר פת
זונת צמרת לרשות ראש ממשלת
איראן בעת ביקורו בצרפת. יצאנית
זו, אחת מקבוצה שד מארחות המשרתות
את אורחיה הרישמיים שד
ממשלת צרפת, זוהתה כסמלת־לשע־כר
כצה״ד. היא תבעה סכום שד 1000
דודאר מראש־הממשדה האיראני, אך
זה סירב לשלם א ת האתנן כטענה
שהממשלה הצרפתית צריכה לפרוע

מועצת העיתונות תיקרא לדון בבעייתם של עיתונאים
המשרתים במילואים הטוענים כי נמנע מהם לפרסם
מידע וכתבות על נושאים הקשורים בשירותם הצבאי,
בשל התנגדותם של הכתבים הצבאיים בעיתונות
הרואים בכך פלישה לתחומם.

הפעייה התעוררה אחרי שהכתה הפלילי
של ״מעריה״ ,יגאל לה, היקש לפרסם כתבה
על רישמי כיקור המובלעת הנוצרית
כדרום הלבנון, שם שירת כחייל כמילואים.
דוהר צה״ל עיכב את פירסום כתבתו
כשאחד הנימוקים לכך הוא פגיעה אפשרית
ככתכים הצבאיים שלהם לא אופשר עד אז
לבקר כמובלעת.
כששוחררה הכתבה לפירסום מחו על כך נציגי
הכתבים הצבאיים בפגישה עם שר־הביטחון, ותבעו
איסור פירסום כתבות בנושאים צבאיים בידי מי
שאינם מאומנים על־ידי צה״ל ככתבים צבאיים.
קבוצת עיתונאים המשרתים במילואים מבקשת
שמועצת העיתונות תכריע בנושא זה.

אישים פוליטיים
בגלי״ צה׳יד
על־פי הוראת שד־הכיטחון עזר וייצמן
לא ירואיינו עוד אישים פוליטיים
כנושאים פוליטיים כתחנת השידור
הצבאית ,״גלי־צה״ל״.ההודאה מקשה
המייוהד על יומני־ההדשות של התחנה
הצבאית, שהתחרו החדשות שד
״שידורי־ ישראל״.
כימים הקרובים עומדות להתפרסם
גם מסקנות ועדה מייוחדת שהקים
השעתו שר־הביטחון הקודם, שמעון
פרס, כרי דדץ כאופיה וצורת פעולתה
של תחנת־השידור הצבאית.
קרוה לוודאי שמסקנות אדה יעמדו
כסתירה דדיעותיו של עזר וייצמד על
ייעודה שד התחנה הצבאית ודא
יתקבלו על־ידו.

רוב ב391״
לפרישהמ׳הומערר
לקראת ועידת מפ״ם שתיערך כחודש
דצמבר, הולך ומתגבש גוש גדול למען
פרישה מן המערך. גוש זה כולל עתה
רכים שהתנגדו כעבר בחריפות לצעד כזה.
הנימוק ששיכנע אותם: ההשתתפות במערך שוב
אינה מבטיחה למפ״ם ולמיפעליה שום יתרונות,
מאחר שהתקציב הממשלתי שוב אינו מסור בידי
המערך. אנשי מפ״ם סבורים שבתור סיעה עצמאית
יהיה להם יותר קל להשיג יתרונות, בייחוד
בהסתדרות, שם תהיה מיפלגת-העבודה תלוייה בכל
הצבעה בעמדתה של מפ״ם.

צורפו ד שדי חו ח
בעיות סביב שליחותו שד הד״ד צבי
דינשטיץ בציר בלבלי לארצות־ הברית
כדרגת שגריר. דינשטיין דרש כי יצטרפו
אליו ראש לישכתו ונהגו האישי מתפקידו
הקודם. רק לאחר התלבטויות רבות
נענתה דרישתו והוחלט כי השניים יעבדו
בעובדים מקומיים בארצות־הכרית.
לכך לא הסכים דינשטיין. הוא דורש עתה כי
ההחלטה תשונה וכי השניים יחשבו כשליחים, וזאת
כדי להבטיח להם כרטיסי־טיסה לארץ ובחזרה
בכל חופשה.

עמוד 5

פתח כ-PDF פתח כתמונה

א לנני מוצטת.
משנה ת3ג1שב 11
יותר1י1תו.

מרצפות,מרצפות שיש,

מדרגות,מדרגות שיש,בלוקים.

י ׳״ 4י

חיים אלוני בעייח, מפעלי מדצפותי בלוקים ומד
חיים אלוני ובניו יבו^שווק והפצה של חומרי בו

משדד ואולם׳ תצוגה: תל אביב,רחי שפירא 11 אי(פי 1ת רחי דיתגוף )40 נול 280764.
תיפה,דח׳ הרצל 63 טל 644958,662376.
המפטל:חיפה,דררבד-יהודה(חימ {4.5טל)04( 221159,224179.

עמוד 6

פתח כ-PDF פתח כתמונה

זח לא שאינן חייג
לעשות את זה: אבל
מוטב שתדע בדיוק מה
ואיך אתה עושה. בייחוד
עליך לגלות
תבונה וכושר־החלטה
ביום ה׳ בתחילת הש11

בוע, וביום א /בסופו.
דואר מחו״ל יכאיב 21 1במרס ־
לן ויגרום לן לשקול | 20באפ רי ל
מחדש את המצב בו
אתה נתון. אל תהסס לשבור מיסגרות
שיגרתיות, בתנאי שאינן מקבל עול כבד.

אחד מבני מישפחתך
עומד להפתיע אוחד
ולקלקל לך את תוכניותיו
לשבוע זה. היה
נועז והסבר לו שלא
יטרידך. בנוסף לאורח
הבלתי־צפוי ייתכן גס
סיכסוך שכנים, או פנים
מישפחתי, שיסבך אותך
( 2ב אפריל -
20ב מ אי
בצרות. לבת מזל שור
ישחק השבוע קלף לא

נורמלי, במידה והיא משחקת גם ...קלפיס.

נסה לראות את הדמנקודת
ברים

מבטם של האחרים,
ואל תעשה מעשים
הגורמים לאדם הק רוב
אלין עוגמת נפש.
גלח רצון טוב כלפי
חבריך לעבודה. נסיעה
קצרה בסוף השבוע
21ב מ אי ־
20 בי תי

תביא לן את השלווה
המיוחלת /ותסייע לן
לפתור בעייה מעיקה. השבוע לא ממתינה
לן שום הצלחה חברתית בולטת, כן שכדאי
לן לנצל את הזמן למנוחה וליוסי.

למאזניים זה שבוע של שיחרור מלחצים
מעיקים, בעיקר פיזיים. הלבטים אם להי*
ענות
או לסרב, ייפתרו
אס תפגשי בן מזל שור
בסוף השבוע. אל תסרבי.
בן מאזניים, שזכה
להצלחה בשבוע שעבר,
עלול למצוא עצמו מבודד.
גלי יותר עורמה
בעסקים ותצליחי להתגבר
על כמה מיכשולים
; 2בספטמבר ־
22ב או ק טו ב ר
המטרידים אותך. בת
מאזניים, הרבי להמר .־׳

אומנם אתה בן בתולה
— אבל זו לא סיבה
להגזים! קח את
עצמך לידיים: אינך
צריך לאכול כל־כך,
לעבוד כל־כך, או אפילו
לקבוע שורה כה
ארוכה של מיפגשים
ס* ז גו ס ס -
רומנטיים, על הסרט־ב
ספס מבר
הנע. בת בתולה, אס
את חושבת שאת יכולה
להגיד לו את הכל, בתקיפות כזאת — את
טועה. במהרה עלול הקרע לבוא. היזהרי.

]11(111

׳הלוחמים כמומוניזם
שר־החוץ השנוי־במחלוקת של ממשלת־ישראל,
משה דיין, חוזר ומדגיש את השי רות
הטוב של ממשלתו לעם ישראל וגם
לעם האמריקאי בעמידתו על המישמר
מפני סכנת התפשטותו של הקומוניזם.
ראש־הממשלה הנאציונאל־סוציאליסטית,
אדולף היטלר, הבטיח לעמו ולעמי תבל
שהוא יעקור מן השורש את המגיפה הקו מוניסטית,
המסכנת את האומה הגרמנית
ואת שלום העולם כולו.
התוצאה: בעזרת היטלר הצליחו הסוב־

שבוע נפלא מחכה לן. בייחוד ביחסיך
ההולכים ומשתפרים עם בת״זוגתן, שהחליטה
להיות בסדר
איתן. קבל אותה בזרועות
פתוחות. במישור
הפיננסי הכל מתנהל
כשורה. חמשין
לבזבז׳ אתה בין כה
וכה עומד לזכות גבת-
אחת בסכום ניכר של
כסף. המשן לעבוד ב-
22ב או ק טו ר ר •
22נ גו ].מור
__ נאמנות ובמסירות. ה בוסים
שלן מעריכים
את זה. לן בת עקרב, מצפה שבוע
שכולו רצוף תענוגות. דעי לנצל את זה.

מחלה קלה ממנה סבלת, חלפה. כל זאת
הודות לטיפולה המסור של בת־זוגן. זה
מוכיח לן עד כמה
אתה חשוב לח ומה
רבה אהבתה אלין.
התייחס אליה קצת
יותר בעדינות. זה מגיע
לה. לן, בת גדי —
תבוא הישועה מכיוון
לגמרי לא צפוי. התעוררי
וקחי את החיים
ברצינות. לא
תמיד יהיה מי שיו-
ציאן מהבוץ בו את שוקעת. לבשי בהיר.

די. עכשיו הכל שונה -ובכל זאת אינך
מוצא את שוולתך. נסה
לא להימלט אל תוך
רחמנות עצמית, אתה
מסוגל לזה, אם עצלותך
הענקית לא תסכל את
כוונות מוחך. ביום א׳,
בסוף השבוע, מוטב ש תיזהר
מתאונות — .בייחוד
אם אתה בקיר־
20 בינו אר ־
שם י מד _ ו;ז ! פ ב רו א ר
בת מקום,
צאים מקורות מים.

הנטייה שלן להסס ברוב הדברים גורמת
לן להפסיד עיסקה שמנה, בן־דגים, אבל
אם אתה מעיז, תקפוץ
מבלי לשקול יותר
מדי, או תדע לתכנן
הרפתקה באומץ-
לב — תראה את הברכה
ותגיע אל הנח לה.
נשים, במייוחד,
נתונות השבוע לקיס-
מך — אן בתנאי ש19
בפברו אר -
20ב מר ק
תדע לגרוף אותן בסערה
ולא בצעדי-צב.

ייטים לנצח את המיפלצת הנאצית, לכבוש
שטחים נרחבים באירופה ולהגביר את
כוחם. שום אדם לא עשה שירות טוב
יותר לקומוניזם כמו זולל הקומוניזם וה לוחם
הנמרץ בו.
מדיניות ההתפשטות של משה דיין
וניסיונותיו לרכוש את ליבם של האמרי קאים
בעזרת הסיסמה האנטי־קומוניסטית
רק יגבירו את עויינותם והתנגדותם של
עמי ערב ויחישו פרוץ מילחמות חדשות
באיזור, שיהיו אסון לכולנו והזדמנות פז
לחדירה קומוניסטית למיזרח־התיכון ה נחלש
והמעורער. משה דיין הוא סיכוי
טוב לקומוניזם.
אליעזר פומרגץ, נהייה

ן ני0

לא נ׳גטלפון מושלם
כדרכי בקודש רכשתי את גיליון העולם
הזה ,2089 וכפי שציפיתי, הקדשתם את
השער הקדמי של הגיליון לצעדו של ראש-
הממשלה בפרשת יהושע בן־ציון. משום
מה בחרתם להדפיס בשער תצלום של
בן־ציון בעודו נראה טוב ומחייך, שעה
שבעת שחרורו יכול היה כל צופה טלוויזיה
לראות עד כמה רע ומדוכדך היה האיש
מחמת המחלות הרבות שבהן חלה. גם
אם אתם מתנגדים לשחרור זה, שלדעתכם
היה ״צעד פוליטי״ ,הרי אם הייתם הוגנים
הייתם צריכים לפרסם תצלום של בן־ציון
בעת שיחרורו, כשניכר היה שהאיש עומד
על סף חידלון.
ד. ישראלי, ירושלים

זחילה מואצת
הייתי מציע לממשלת הליכוד להסב את
השם ״הפיחות הזוחל״ ל״פיחות הדוהר״.
במאה ימי שילטונה כבר ערכה ממשלת
הליכוד חמישה פיחותים זוחלים כאלה
והפגינה כי היא דואגת טוב מאד ליצואנים
ולבעלי־ההון. בייחוד לאלה השומרים את
כספם במטבע זר. צודק, לכן, שר-האוצר
שמחה ארליך בטענתו שיש לקצץ אח

מחילה לדיין
מנחם בגין בחר במשה דיין כשר־החוץ
בממשלתו, למרות אחריותו למחדל ההיס טורי׳
משום שהעריך את כישוריו וערמו מיותו
הדיפלומטית. דיין הריהו רב־אמן
באמירת דבר והיפוכו, בהולכת שולל וב-
אחיזת־עיניים, בהסתייגות מדברים שאמר
ובהתכחשות להצהרות שהשמיע. בקיצור :
נחש אמיתי. זה האיש, חשב בגין, שיצליח
לתעתע עבורו בגויים, להעמיד פני רודף-
שלוט ולמנוע את השגת השלום בכל
מחיר — כיוון ששלום פירושו ויתור על
שטחים.
והנה, האיש הראשון שהצליח משה דיין
לסדר הוא מנחם בגין עצמו. הוא הוליך
אותו שולל והיטעה אותו להאמין שהאמריקאים
אומנם מתכוונים רק להשתתפות
מישלחת ערבית מאוחדת בז׳נבה לצורכי
טכס. בגין אכל את הפיתיון, וסיבך את
יחסי ממשלתו עם האמריקאים. דומני
שעל כולנו להכות על חטא ולבקש ממשה
דיין סליחה ומחילה.
כשהצטרף לממשלת הליכוד הוא לא
הלך שבי אחרי בגין. הוא בסך־הכל נכנס
לשם כגייס חמישי של מפלגת העבודה
כדי לסבך את בגין ולהפילו במהירות
האפשרית.
אכגר לוי, תל־אביב
...מה הפלא שהעולם כולו מתלהב ממשה
דיין ומאמץ אותו כגיבור בינלאומי? הרי
משה דיין הוא הערובה הבטוחה היחידה
שגם במילחמה הבאה יהיה מחדל בישראל.
הוא אפילו אינו משנה את הסיגנון:
״בשנה הקרובה לא תפרוץ מילחמה
״אנו קרובים עתה לשלום יותר מאשר
אי־פעם מדינות־ערב רוצות ב שלום...״
.אם פעם נהגו היהודים לומר

״עוילם־גוילם״ ,הרי עתה יכולים הגויים
לומר זאת על היהודים.
ע. דויד, ירושלים

אינני מבינה למה חושבים על מנחם
בגין כעל ג׳נטלמן מושלם, איש מוסר וכר.
לא רק עניין שיחרור יהושע בן־ציון הוא
מה שמצביע על ההיפך. לפני פרשת בן-
ציון היו עוד עניינים לא־כל-כך מוסריים
שמנחם בגין נתן להם את ידו. היתד,
פרשת חוק באדר־עופר. היתד, הקנוניה
עם המערך בעניין ההלוואה הממשלתית
כדי לחסל את חובות חרות. לא, מנחם
בגין אינו כליל השלמות. ואם להוסיף
לכך שהוא מינה כשר־החוץ את משה דיין,
הרב-מחדלניק ממילחמת יום־ד,כיפורים, ה ידוע
בגניבת העתיקות שלו, האמת ברורה.

מרפד כורוכסקי, תל־אביב

יחסים רומנטיים אינטימיים עשויים להאפיל
השבוע על כל התרחשות אחרת בחייך.
אם אתה חושב
שהגיע הזמן להתייחס
ברצינות רבה יותר לעתידך,
ולקשור את
עצמך לחיי־מישפחה,
זה השבוע המתאים
לעשות זאת. אל תמתין
רגע נוסף, טוב ליבך
עלול להיות לך לרועץ.
השתדל להרגיע את עצביך
המתוחים בשבוע
זה. בידור לא יזיק לו, למרות ההוצאה
הכספית הגדולה. שמור על בריאותך.

כושר השיפוט שלך ית־ערפל
השבוע לחלוטין,
כתוצאה מפגישה עם
גורמים שאת טיבם אינך
מצליח לקלוט. את,
בת סרטן, תני לחוש
ההומור שלך חופש.
צחקי, הצחיקי ונצלי כל
רגע, כי האושר שלך
הוא רק זמני בסופו
של דבר. חוץ מזה,
צפויה לך בשבוע זה פעילות בלתי־רגילה,
שאינה תלויה במין השני. רק בך.

על אף נסיגות קלות,
אתה נמצא על פרשת
דרכים — ובכיוון ח-
נכון, בסופו של דבר,
צפוייה לן פגישה מאכזבת
— ורבת-הפתעות.
זהו שבוע טוב לקשירת

קשרים חדשים והתכתבויות.
יום א׳ טוב
;)1ביולי -
21ב או גו ס ס
למחשבה שקטה ולשמיעת
מוסיקה. הקשר
שנותק יחודש. אל תרבה לצאת על מנת
לבלות. בן אריה — הקדש זמן למנוחה.

מכתבים

קיצבאות הילדים לילד הראשון והשני,
משום שגם העשירים נהנים מהן.
ממשלת הליכוד דואגת דיה לעשירים,
כך שאין טעם שהם ייהנו פעמיים. אני
מציע לשר-האוצר להטיל קנסות על הורים
לילדים, כדי שניתן יהיה לממן תמריצים
נוספים לעשירי ישראל,
אליעזר גולן, תל-אביב

עיוות דין
ברצוני לברך אתכם על אומץ־ליבכם
להמשיך ולהיאבק על מה שנראה לכם,
ולי, כחשוב ועומד מעל לכל: זכויות-
האזרח. ידוע כי העיתונות היומית ב ישראל
היא חלק מן המימסד, של ה-
מימסד ולמען המימסד. והנה פיתאום אנו
רואים גילויים של ״אופוזיציה״ ,ועיתון
ממוסד כמו הארץ נלחם במישטרה, בזמן
שלהעולס הזה, הידוע כעיתון לוחם אופו-
זיציוני מובהק, המתאמץ לחשוף שחי תויות,
אין מה להגיד בנושא זה?
אני נזכר בפרשת סאקו וונצאטי ש אירעה
לפני חמישים שנה, שרק לאחרונה
(המשך בעמוד )8
העולם הזה 2092

עמוד 7

פתח כ-PDF פתח כתמונה

יתרונות נוספים

בתוכנית״יתרון ח״י כפליים
באוקטובר 1977

^־ 1אם תתחיל
בחסכון באוקטובר־כאילו
התחלת לחסוך

בספטמבר 1977
ובנוסף 1007.-הצמדה כבר ב תו ם/
3שנות חסכון

אם חפחח חשבון חסכון׳יתרון ח־י כפליים־ בחודש אזקטוכד ,1977 תהנה מהצמדה לסדר
של חודש ספטמבר 1977 ומהצמדה של 100 כבר אחרי שלוש שנות חסכון,
בכך תהנה, לאורך כל תקופת החסכון, ממדד מוקדם יותר נ 1ל הפקחתיך
בחודש אוקטובר׳ 1977
דוות זה הוא נוסף למשק של 10 להצמדה המלאה ולריביח, המצטברת בוושבזוך.
נהכל, הכל, פטור ממס!

יתרון ח״ י כפליים
חסכון בתשלומים חודשיים מ־ 50ל־י, אן בהפקדות חד-פעמיות עד 36,000ל־י.
גם חוסכים וותיקים יהנ 1מיתרונות אלה על כל ההפקדות החד־פעמיות

שבוצש באנקטובר .1977

עמוד 8

פתח כ-PDF פתח כתמונה

מכתבים
(המשך מעמוד )6
הסתבר כי הוצאו להורג כשהם חפים-
מפשע. זמן רב שאלתי את עצמי אם דבר
דומה יכול לקרות גם בימינו, בישראל.
האם לישראל של שנות השיבעים יש
אמצעי־הגנה עצמיים נוקשים למדי, למנוע
מישפטים פוליטיים? בצרפת ,״אם
האמנציפציה״ ,התחוללה פרשת דרייפום.
לא חסרים מיקרים נוספים, ברבות מן
הארצות הדמוקרטיות הנאורות ביותר, ודי

הזה ,)2090 אינו חידוש כה גדול כפי
שפירסמתם. אילו לא הייתם מתעצלים
והולכים לפעמים לצפות בתחרויות השחייה
הנערכות בארץ, הייתם נוכחים שגם כמה
מהשחיינות הישראליות כבר משתמשות
בבגד־הים הקל והשקוף, המקל עליהן
להשיג שיאים טובים יותר בבריכה. נדמה
לי שאתם בעצמכם פירסמתם בתקופת
המכביה את תמונתה של השחיינית ענת
פרקש בתילבושת דומה. כדאי גם לציין

היום יותר מתמיד, אינך יבול להרשות לעצמך לקנות
קסטות זולות ׳וגרועות רק בעלות שם ״מפוצץ״.
קנה קסטות אגפא-גברנר להקלטה והאזנה מושלמת ברמה מקצועית.
צמידות חלקיקי תחמוצת הברזל מסודרים במבנה מיוחד (בלעדי
לאגפא-גברט) 10 ודו3חץ 6 8 1419110ק ! 3המאפשרים נאמנות מוחלטת
לצלילים,מ6-ו עד 20.000 הרץ.קופסאות מתברגות, בשלושה צבעים,
צהוב, כתום, סגול, למיון והפעלה קלה ומהירה.

דרוש אותן בחנויות הסטריאו,
החשמל והתקליטים,
ברשתות השקם

בכל בו שלום

ובמשביר לצרכן.

* למערבות סטריאו לרשותך קסטות

.וז 101ו)0, 0313). ?6110-011010 ,3 )61600 וווו3חץ ם 0־?611

אולריקה ריכטר וענת סרקש בכגדי־ים שקופים
שיאים חדשים
אם נזכיר את פרשת הזוג אתל ומורים
רוזנברג שהוצאו להורג בארה״ב ואת
מעללי ריצ׳ארד ניכסון.
כל המיקרים האלה אירעו במדינות ש בהן
משתדלים לקיים את עקרון הפרדת
הרשויות ובכל זאת, המשותף לכולן הוא
כי נעשה שימוש לרעה, פלילי וכיתתי,
בכוח המדינה. בימים אלה קיבלתי
תשובה לשאלתי אם זה יכול לקרות ב ארץ:
כן, זה יכול בהחלט לקרות.
משה כר־נם, קיבוץ ביתיהעמק

שהשחיין היהודי האולימפי מרק ספיץ הוא
בעל הזיכיון לייצור או שיווק בגדי־הים
מהחומר הפלסטי המייוחד הזה.
בכל אופן, אני סבור כי אם כל השחיי ניות
ילבשו בגדי־ים כמו ריכטר ופרקש,
עשוי הדבר לגרום להגברת התעניינות
חובבי הספורט בענף השחייה.
ישראל עם־שלם, בת־ים

תוספת מהכוכבים

נ חי רהפומבית
ספרו המשגע של

דני סנד ר סון ה מ שוג ע
(״ספורי פוגי צפוף באוזן״)

אין

כמוהו שי לחג
1־ 34.55ל״י

קובעים יותר מכל
מרכיב אחר, את
איכות המערכת

רמקולי

סוווים •נ;״ •170, : 8׳< ,ידיוזוווג * 1מ י 1781 .ט—**

מרב! ללמוד• נהיגה
(דבל וגי הדנב)

בהנהלת אמ(1ן
בית כלל דת׳ דוויאנוב ,5ת-א
טל 03-295261 :

מלכ ת המי 1 9 7 7
לומדת

נהיגה

במר כז ל לי מו די נהיג ה בת״א

העירום כגורם שולי
לא יכולתי שלא להגיב על הקטע ״אלי מות
על שרגא״ שהופיע במדורה של רחל
המרחלת (העולם הזה .)2089 ראיתי את
המחזה אקוום פעמיים. פעם בחיפה ופעם ואני בתל־אביב,
יכול לומר בלב
שקט כי הלכתי לר אות
את המחזה ב פעם
השנייה, הן
בגלל המחזה והן השחקנית בגלל
אמירה פולן, שאח ריה
אני עוקב מאז
ראיתי אותה בעלי־סה
בארץ הפלאות.
שיהיה ברור: לא סולן התאהבתי בה ואני
לא מכיר אותה.
איך שלא יהיה. לפי דעתי ולפי דעת
רוב חברי היא בהחלט גנבה את ההצגה.
לכן, קצת משונה שכיניתם אותה בתואר
״שחקנית־העירום של הקאמרי״ .לפי דעתי
צריך להעניק לה את התואר ״השחקנית
המוכשרת של השנה.״ אומנם גם העירום
שלה היד קולוסאלי ביופיו, אבל כשיש
משחק מרתק של שני אנשים צעירים
כמו יפתח קצור ואמירה פולן, העירום
מהווה בו גורם שולי בלבד אבל אינטגרלי
מאד למחזה. לכן, לקרוא לאמירה ״שח־קנית־העירום
של השנה״ זה בערך כמו
לקרוא לבגין ״מים תבל.״
יגאל דוכנוכ, חיפה

תודעה ספורטאית
בגד־הים השקוף שלובשת השחקנית
המיזרח־גרמניה אולריקה ריכטר (העולם

בהמשך לתחזית האסטרולוגית לשנת
תשל״ח, כפי שפורסמה בגליון ראש־השנה
של העולם הזה, ברצוני להוסיף קטע אשר,
לפי תחזיותי, עתיד להיות בין האירועים
הבולטים בשנת תשל״ח. התחזית מתייחסת
לברית־המועצות׳ ,ובשנה הקרובה אני צופה
שינוי קיצוני ברוסיה הכולל חילופי מנ היגים
ושינוי תפיסת עולם מקצה אל קצה.
השינוי שעתיד לחול בברית־המועצות,
יהיה הגדול ביותר שחל בה מאז ימי
המהפכה הרוסית הגדולה.
אני צופה שם נטייה חזקה לכיוון המערב׳
גישה הרבה יותר ליבראלית. וכמו
כן היתר לעליית יהודי ברית־המועצות
וגישה הרבה יותר הומאנית לזכויות
האדם.
כמו בן, ברצוני לציין שחלק מתחזיותי
לגבי ראשית השנה כבר התממשו. ראשית
צפיתי לבנין ימים קשים בחודש ספטמבר,
והוא אכן עמד במרכזה של פרשיה מסעירה
עם שיחרורו של בן־ציון. היתד זו הפעם שיצאו הראשונה
נגדו באופן גלוי
ואף היתה ירידה
בפופולאריות שלו.
דבר שני שניב אתי
והתממש, היה
מצב ביטחוני מ תוח,
התנחלויות ובעיות
עם מחבלים.
פרט פיקנטי נוסף באותה שניבאתי
הזדמנות, אף כי ליפשיץ הוא אינו מתייחם
לשנת תשל״ח היה
כי נשיא ארצות־הברית ג׳ימי קארטר ייב חר
לתקופת כהונה נוספת וכי הוא יסיים
את תפקידו באורח טראגי לפני סיום ה קדנציה.
הרצי
ליפשיץ, אסטרולוג תל־אביב
העולם הזה 2092

עמוד 9

פתח כ-PDF פתח כתמונה

1ה היה הוווגס מזה שהיה
בליון ״העולם הזה״ שיצא לאור לפני 25 שנים בדיוק, הקדיש
כתבה מצולמת תחת הכותרת ״פלמ״ח — מדורתו לא תבכה״
לכינוס הפלמ״ח שנעיד כקיבוץ גיכעת־ברנר, לזכר מפקדו ומ ייסדו
של הפלמ״ח האלוף יצחק שדה. ככינום השתתפו כ־12
אלף חכרי פלמ״ח. בתכה מצולמת נוספת היתה ״דגל ישראל
כמוסקכה״ ותיארה את מסע ניכחרת הכדורעף הישראלית ל־מוסקכה,
למישחקי אליפות אירופה ככדורעף שכה זבתה הניב־חרת
כמקום שלפני האחרון.
כמדור ״איש החודש״ הובא דיוקנו של שאלתיאל כן־יאיר,
שותפו של עמוס קינן כמישפט הטלת רימון־היד לדירתו של
השר פינקם, שכונה ״מישפט הכנענים״ .הדיוקן ״כן הקוזקים
לא התרגש״ תיאר את דמותו של בן־יאיר, כן למישפחת קוז־קים
לא־יהודית (השתייכה לבת הסוכוטניקית) שעלתה ארצהעל־מנת למלא ייעוד דתי. שאלתיאל בן־יאיר נולד באוהל כמו שבה
מטולה, הי והתגורר כמקומות שונים באדן והפך צבר
לבל דבר. הוא עכר קורם מפקדי מחלקות כפלמ״ח ועבר לשרת
כאצ״ל. עם פרוץ מילחמת־העולם השנייה התנדב לצבא הבריטי,

1*1 6 2 5 2 0 /
ליחידת הקומנדו המהוללת פ.פ.א( .צפאו הפרטי של פופוכסקי).
כאשר נחשד בהברחת נשק עכור האצ״ל ערק מן הצבא הברי טי,
והשתתף כסידרת פעולות כאצ״ל, ביניהן פיצוץ מלון ״המלך
דויד״ בירושלים. אחר פרש מן האצ׳׳ל, והצטרף ללח״י. את
מילחמת השיחרור עכר כן־יאיר במפקד מחלקת חיילי לה״י
בחטיפתו המהוללת של האלוף יצחק שדה, וביחידתו פגש ברב־טוראי
כשם עמום קינן *.
מדור ״כמרחב״ ניתח את האפשרויות של הלאמת הנפט באיראן,
ובגורלה של המלכה המצרית לשעבר פרידה. כשער
הגליון: דיקלה כנעני, כת ,19 ילידת פתח־תיקווה, מורה ומד ריכה
למחול כהדרה.

סינוי־ניס מממנים את שגויוות אוצות־הנוית נתראניב *
סינוו אחנה נוסח וקאמרון * שום ו־החוש המשותף
שר דוו י ים אייזנהואר וד ו יד ב ן־ג 1ר י 11
העם אשמנו, בגדנו 3 ,שע 1ו
החודש הוד, קל ׳להבחין במעמדו של
כל ;אזרח בישראל.
אם אמר בי השגה נופלים החגים בצורה
טובה — משמע שהיה נותן־עבודה,
יצרן או קבלן. כי שלושה ימי חג חלו
השנה בשבתות; ,ולא גרמו אובדן ימי-
עבודה רבים.
אם אמר, לעומת זאת, כי החגים נופלים
השנה בציורה רעה — משמע שהוא
פקיד או פועל העובד לפי חיחה־עפודה
נוח, ומקבל שכר־עבודה גם בשעה ׳שהוא
ישן במיטתו.
אולם איש לא שאל אם לוח חודש תש רי
תישי״ג טוב או רע למדינה. כי במדי נה
שבה ׳מרחפים בחלל מיספרים של מאות
מיליונים — ׳שילומים מוסכמים, שילומים
אפשריים, מגביות, הענקות, מילוות, איג־רות־חזב
— שוב אין האזרח מתאר לעצ מו
שיש קשר כלשהו בין מצבו הכלכלי
לבין ׳אובדן כמה מיליוני שעות עבודה
למשק הלאומי. וכשהיכה על חזהו ;והכ ריז,
ביום הכיפורים ,״אשמנו, בגדנו,
פשענו לא עלה בדעתו לכלול בווידוי
זה את האשמה העיקרית: מאמץ גופני
׳ונפשי המספיקים לאדם המתרחץ באמב טיה,
אינם מספיקים לאדם השוהה נגד
זרם אדיר, ועלול לטבוע בכל רגע.

במקום הראשון ברשימה נמצאת הוצאת
קרואל־קולייר ,׳•שליה הוקצבו קרוב ל־60
אלף דול׳ארים.
הממשלה דרוש: בי ח־ חידי ם
תיימרוניו של בן-גוריון נמשכו השבוע
בעצלתיים. הוא זרק רמז לאחד, שוחח
שיחה בלתי־מחייבת עם השיני, קרץ בעינו
ל־שלישי, יונתן לכולם את ההרגשה ש עוד
מעט יאבדו את עולמם ובן־גוריון
יקים ׳ממשלה בלעדיהם.

הח״כים את הישיבה בבניין הכנסת.
אמר חבר״בנסית בכבד, שעבר בבניין
הכנסת בחופשתו: מוטב יהיה להקים
במקום גם בית־חולים.
הקוריוז הגדול במצב החדש שנוצר,
הוא, בלי ספק, מעמדם המפתיע של דויד
ליבשיץ וחנה למדן. השניים טעו בשעתו
בכל החשבונות שערכו ב׳התפלגם ממפ״ם,
ולא הצליחו לקחת עימם אף חלק זעיר
מן האופוזיציה שבתוך המיפלגה. ספק
גדול אם יהיו מסוגלים להכניס את עצמם
כחברים לכנסת השלישית, אילו הכריזו
השבוע על בחירות חדשות* .אולם מאחר
שהם כ׳בר נמצאים בכנסת וכל קול
חשוב, עלולים השניים לשחק ׳ עתה תפקיד
׳המתאים למיפלגה שמאחריה כמה
רבבות בוחרים.

״העולם הזה״ 779
תאריך 2.10.52 :
המעשה הוא בפלאח ערבי צעיר, באחד
מכפרי המשולש, קרובו של אחד מחברי-
הכנסת הערביים. הצעיר התאהב בבתו
השנייה של אחד מנכבדי כפרו, אולם ה נכבד
סירב לתיתה לו לאשח .״קודם כל
אני צריך להשיא את הבכורה,״ השיב
לכל ההפצרות .״אולי תיקח אותה?״
אולם אהבתו של הצעיר לא נהגה לפי
סדר הגיל, ודבקה דווקא בצעירה. הוא
פרש לקרן־זווית, זמם מזימה לכבוש את
בחירת-ליבו. ולבסוף מצא מוצא.
היתה זו העונה שבה ישנו גברי הכפר
על הגרנות, מחשש לגניבות. הצעיד ני גש
לאחת מנשות הכפר שבעלה ישן
בחוץ; ,וביקש את עזרתה. ההצעה היתה
שהאשה ׳תזמין לביתה את בתו הצעירה
של הנכבד, ובאמצע הלילה יתפרץ הצעיר
ויאנסה; .ואז יצטרך אביה לתיתה לו
לאשה כדי לכסות על החרפה.
האשד, הסכימה. היא ניגשה לפת הצעי רה,
וקבלה באוזניה שהיא חוששת לישון
לבדה, ביקשה ממנה שתבלה את ה לילה
יחד איתה. הצעירה הסכימה, בילתה
את הלילה בבית האשה. אולם שום דבר
לא קחה.
למחרת היום התחלפו שתי הבנות, וה פעם
בילתה הבכורה בבית האשה. באותו
לילה התפרץ הצעיר, שלא ידע על הסי דור
החדש, אנס את הנערה בחושך. האשד,
חיכתה עד לתום המלאכה, ואז פר צה
החוצה בצעקה גדולה והודיעה שמישהו
התפרץ לבותה וגם גנב את תכשיטיה.
עקב תלונה אחרונה זו ׳נקראה המיש־טרה,
שפתחה בחקירה, וגילתה חיש מהר
את כל העניין.
אולם יותר מסל פרט מישפטי עניין
את חוקרי המשטרה פרט אישי בהחלט:
האם עשתה האשד, יד אחת עם אבי הנע רות
כדי להפיל את הצעיר בפח, או ישכל
העניין היה מיקרה ביילבד?

אנשים
כל לירה שישית דסי פרות
לפני׳ שלושה״*״ חודשים~״נחתם הסכם
מתורבת ביותר בין ממשלת ארצות-הברית
לממשלת־ישראל, ותוכנו; :אוצר ארצות*
הברית התחייב לכסות בדיולארים אמריק-
יאים את מחיריהם של ספרים וכיתבי־עת
אמריקאיים ׳שיימכרו בישראל בלירות
ישראליות.
לאוצר האמריקאי היה שימוש מועיל
למדי ללירות הישראליות שהועמדו לרשותו
בישראל תמורת הדולארים ששילם
להוצאיותיהספרים וכ״תבי־העת בארצות־הברית:
כיסוי חלק מהוצאות השגרירות
האמריקאית בתל־אביב.
השבוע פורסמה רשימת הספרים הרא־שונה,
במחיר */י מיליון לירות, שאותם
אישרה ממשלת־ישראל כחשובים וראויים
להיכלל במיסגרת ההסכם.
חלוקת הסכום בלירות היתה: כל לירד,
שנייה לספר (:או לכתב־עת) מדעי,
טכני או מיקצועי. כיל לירה שלישית ל*
שבועונים ולירחונים מצויירים. כל ׳לירה
׳שישית לסיפרות יפה — בהוצאות הזולות
אך המשובחות של סיפרי־הכייס ל מיניהם.

בן־יאיר שימש בשנים שאחוי־כן
סוכן בכיר בשירותי־הביטחון, ואחרי פרישתו
מהשירות עבר להתגורר בקנדה, שם
נפטר לפני כמה שנים ממחלה ממארת.

עשרה חברי נבחרת הכדורעף של ישראל

1 1 1 1ך { 1 | 1ה
מצולמים על רקע טנק סובייטי, הניצב
11 .1 1 1 1 1 1 | 7 11111 7 . 1 . 1
כמצבת־זיכרון במוסקבה. באוקטובר 1952 השתתפה נבחרת הכדורעף הישראלית במשחקי
אליפות העולם שנערכו במוסקבה; הנבחרת הישראלית זכתה אז במקום הלפני־אחרון
בדירוג, אחרי שניצחה רק שתי קבוצות: נבחרת פינלנד ונבחרת לבנון, ששחקניה הסכימו
להתמודד עם הישראלים, אך סירבו ללחוץ את ידיהם ולקבל פרחים מראש־הקבוצה.
אותה שעה חדרו פועלים בביגדי-עבודה
לבניין הכנסת, הרסו קירות. תפקידם :
להרחיב את מיז׳נון הכנסת* תוך צימציום
סניף הדואר ומישרד הכרטיסים בבניין.
היה זה צעד חשוב מאד: אם ישאיר בן־
ג׳וריון את המצב האלקטוראלי הנוכחי (60
קולות נגד 60 קולות) ,או אם יצרף לקואליציה
!את שני צירי סיעת לייבשיץ-
למת, ייילצו כל חברי הכנסת ;להיות נוכחים
בכל שעות המליאה, מתוך ציפייה
להצבעה שבה עלול היעדר ציר אחד או
שניים להפיל את הממשלה. קיומו של
מיזנ׳ון מורחב יהיה עשוי להנעים על
• הכנסת שכנה בבניין פרומין במרכז
ירושלים, במקום שבו שוכן כיום מישרר־התיירות.

המעמד
השלישי
דקאמר1ן, המשך
״קראת פעם את
צ׳יוו״ שאל קצין
כשענה הלה בחיוב,
חקירה .״קרא ׳את
המשך !״

דקאמוון של בוקא-
מישטרה את רעהו.
הגיש לד הקצין תיק־זד״״
אמר ״זהו ה

בבחירות כנסת השלישית לא הגישו
למדן וליבשיץ מועמדותם כרשימה עצמאית,
ונבחרו כמועמדי מפא״י שאליה
הצטרפו.

י• אלמוני טילפן למערכות העיתונים
ביום הבחירות לוועד איגוד עובדי המדינה,
והודיע כי ישרת העבודה גול ד ה
מאירסון (מאיר) עומדת בשער מישרדה,
ומטיפת למצביעים לבחור במפא״י. כאשר
חשו אנשי החדשות למקום, נוכחו לדעת
כי נפלו קורבן לבדיחה: שרת העבודה
ישבה בלישכתה, שקועה בעבודתה ה רגילה.

כרטיסי־הברכה לשנה החדשה שנע
ר מו על שולחדכתייבתו של שאול קול״
כי, המנהל בפועל של המחלקה לענייני
העדות, הנוצריות במישרד־הדתות הכילו,
בין השאר: כרטיס-׳ברכד, כתוב עיברית
ממיסדר־היישועים, בישראל וכרטיס-ברכה
מהכמורה הרוסית בארץ שאיחלה ״ישנת
עבודה ויצירה.״
• רפאל הלפרין מפתח הגופות
ומר־ישראל, השוהה בארציות-הברית להופעות
זירה וטלוויזיה, לא דיקדק בצנע
וסיפר •שם כי אושיות כוחו נובעות, מיל־
׳בד מאימון גופני, מאכילת שלוש ארוחות
ליום בתוספת 30—40 סוסות חלב.
• אנטישמים אמריקאים גילו השבוע
נימוק השמצה ;נוסף נגד דווייט אייזג־הואר
ז שומר־׳ראשו היהודי של הגנרל
האמריקאי, ל ואים סודי (מתחרז עם צבי)
שוטר־חרש משיקאגו, בן ,41 שגובהו 183
ס״מ ומישקלו 115ק״ג ששמר בישנה ש עברה
על דויד גן־גודיון בעת מסעו
של זה בארצות־הברית.

עמוד 10

פתח כ-PDF פתח כתמונה

מכתבים
ד״ש היא תדעה פוליטית.
במדור אנשים בעיתונכם האחרון ()2090
פורסמה ידיעה שיוחסה לי, וצוטטה כאילו
מפי :״חיים בנאי — אני לא חבר בשום
תנועה פוליטית, אני חבר בד״ש״.
יכול להיות שכמה, חברים כועסים עלי
כי הפסקתי את תמיכתי בתנועת העולם
הזה — כוח חדש,
אבל לדעתי אין
בדבר זה כדי ל הצדיק
פרסום דב רים
בלתי־אמיתיים
עלי.
העניין : לעצם אני כן חבר בתנועה
פוליטית, אני
חבר בד״ש. הסי בות
להצטרפותי ל־ד״ש
הן: האפשרות
להביא לשינוי ב מדינה
באמצעות תנועה זו, הצורך
להפסיק החלוקה לישראל ראשונה ושנייה
וההתחייבות של התנועה לשתף בהכרעותיה
את כל חבריה. דברים אלה מדברים,
לדעתי, בעד עצמם. היות שכך, מגוחך
לשים בפי ״בדיחות״ מהסוג הנ״ל.
חיים בנאי, ירושלים
• כשכבר יש לחיים בנאי בדיחה
מוצלחת, חבל שהוא מנער חוצנו ממנה.

המיילד של סמגטה
בהמשך לכתפה הגדולה שהקדשתם ב־גילית
ערב ראש־השנה (העולם הזה )2088
למיבצע הוצאתו של אלפום הפאר של צי-
לומיה התת־מימיים של סמנטה, שנעשו ב ידי
הצלם דוד פילוסוף, הופתעתי — כמי
שעקב מקרוב אחר חפלי לידתו של אלבום
זה — כי נגרע־נשמט חלקו של מעצב
האלבום, משה עמר. משה עמר החא מבכירי
המעצבים בארץ והוא עשה ימים בלילות
במשך למעלה משגה לעיצוב האלבום, הבאתו
לדפוס והשלמתו הסופית.
יונתן קציר, ראשון־לצית
• העולם הזה שמח לתקן את המעוות,
ולציין את חלקו של הגרפיקאי משה עמר
בעיצוב האלבום יוצא־הדופן.

אזרח למופת
ביום השישי, ה־ 16 בספטמבר, אבד לי
תיק מיסמכים חיוניים ביותר. כשעתיים
אחרי שגיליתי כי התיק אבד לי ולאחר
שהספקתי כבר להודיע למישטרה על
אובדנו, הופיע אלמוני בביתי עם תיק
המיסמכים בידו ואני, מרוב התרגשות,
שכחתי לשאול אותו לשמו.
אני מודה לאלמוני (תושב גיבעתיים)
על החזרת האבידה בשלמותה ומקווה
באמצעותכם לעשות פירסום למעשה הנאה
שלו. בזמנים אלה, כאשר בעיתונים מו פיעות
ידיעות המבליטות את הצד השלילי
שבנו, ברצוני לציין שיש בינינו אזרחים,
שבזכותם נעים לחיות בארץ.
אורן אוריאל, גיבעתייס

זה מה שייחלתם?
בפרוס השנה החדשה עלינו לטובה שוא לים
רבים מאיתנו, ובמיוחד תומכי הממ שלה
החדשה: האם הציפיות שתלו בה
לא הכזיבו? האם אין היא ממשיכה במדי ניות
המערך ואולי עוד עולה עליו (במובן
השלילי) ?
נתחיל בתחום הפוליטי: אין תזוזה ל שלום.
אנו מבודדים יותר ויותר בק אומות
העולם. שרינו מוסיפים להכריז על דברים
שאינם בתחומם. הביזבוז גדל. משלחות
מנופחות יוצאות לחו״ל. עדיין לא נמצא
שר בממשלה זו שירצה לשמש דוגמא
לאזרח בוותרו על חיי המותרות שלו.
יוקר המחייה מרקיע שחקים. הפקרות
שוררת במחירים ואין מושיע. האינפלציה
משתוללת והיד עדיין נטויה. ובתחום החי נוך:
התחילו את השנה ברגל שמאל.
שביתות לעשרות, אינטגרציה, רפורמה
וכר. והשר שהבטיח לנו כה הרבה עומד
חסר אונים מול פריקת העול בתחום
החינוך ואיש הישר בעיניו יעשה. השאלה
הנוקבת לממשלת בגין היא: האם אחרי
29 שנות ציפיה לשילטון, זה מה שייחלתם

מאשה פורמן, רמח־גן

העולנז הזה 2092

עמוד 11

פתח כ-PDF פתח כתמונה

1 1 1 1117

ה ח 1 ׳ 1י 0
¥ה קרר! בברית־ד,מועצות. כמובן.
1כרמינגראה עיירה השוכנות במרחק
•מל מאה קילומטרים ממיזרח למוסקבה,
הכריזה שהיא רוצה לשמור על צביונה
הרוסי.

,,אין אצלנו מקום ליהודים!״
הכריז מזכיר !המיפלגה הקומוניסטית
כמקום. למוסדות העירוניים
ניתנו הודאות תמורות למנוע השכרת
דירות ליהודים.

על פי חוק־עזר עירוני, נאסרה מכירת
מצות בתחומי העיר.
הסניף המקומי שיל הקתזסומול הודיע
כי אחת לשבוע יעבדו מכונוותיו ברחובות
העיר, וישדרו ברמקולים שירים קו מוניסטיים,
המגנים את האימפריאליזם
והצוונות.
כאשר ׳נודע הדבר בעולם, התארגנה
תנועת־מחאה ספונטאנית שהקיפה ארצות
רבות. ליד הכותל המערבי ערכו מנהיגי-
המדינה אסיפת־מתאה. בניו־יורק הסתערו
צעירים על מישרדי חברות־הנסיעות ה-
סובייטיזת. בפאריס הופסקה הופעה ־של
תיאטרון הבולש וי בפצצות־סירחיון. בבריסל
•נערך קונגרס יהודי עולמי בגנות העיירה.

כ ר מי א ל

״כרמיאל היא עיירה יהודית,״
הכריז יושב־ראש המועצה המקומית,
ברוד וגנר .״יש להדגיש את
הייהוד הזה. לא ייתכן שעיר יהודית
חדשה תהיה מזוהה עם עיר
של גויים.״

נדמה לי שפרשת־החזירים של כרמיאל
אופיינית להתפתחות המדינה לא
פחות מאשר המהפכה הפוליטית של זד 17
במאי.
כאשר רצה סורג׳ אורוול לתאר את
הצפוי לאנושות, הוא כתב ספר על חוות-
חיות שעליה משתלטים החזירים.
כאשר רוצים לדעת מה צפוי למדינת־ישראל,
כדאי לבחון מה קורה בכרמיאל,
שבה השתלטו האנטי־חזירים.

לכן החליטה המועצה המקומית על שתי
פעולות :
׳ • להשמיע ניגון־שבת מתיבת־נגינה,
שתעבור בחוצות העיירה מדי שבוע, לפני
כניסת השבת.
• 1לחוקק חוק־עזד עירוני, שיאסור
מכירת בשר־חזיר בכרמיאל.
החלטות אלה באו אחרי פעולה נמרצת

זאת לדעת: מה שקרה בכרמיאל
אינו התעוררות דתית.
לעיירה כרמיאל לא קרה מד, שקרה
לאורי זוהר. היא לא עברה מחשיש לדת,

הברית. לא באפריקה הדרומית.

זה קרה כעיירה כרמיאל.

אבות העיר הכריזו בשבוע שעבר כי
כרמיאל היא ״עיר יהודית״.

מה שקורה עתה בכרמיאל,
עלול לקרות מחר כמדינה כולה.

״אבותינו הפרוטסטנטים לא
הקימו עיר זו כדי שתשמש מיש־כן
ליהודים, צולבי ישדע המשיח,״
הכריז ראש-הראש.

^ ין זה מיקרה שהטומאה החדשה
\ £מגיעה לביטוייה השחצני והגלוי ביותר
בכרמיאל. כי עיר זו נולדה בטומאה.

כרמיאל שוכנת על אדמה שהופקעה
במירמה מאזרחים ערביים.
נאמר שהקרקעות דרושות כשטח
צבאי. המטרה האמיתית היתה,
כמובן ,״לייהד״ את הגליל.

מיועצת־העירייה אסרה קיום מיסעדות
כשרות ושחיטה כשרה בעיר. העיתונות
הודיעה כי ביו בעלי־הבתים יוד,קבלנים
בעיר קיים קשר אילם שלא להשכיר או
למכור דירות ליהודים. מנהל הבנק המ קומי
הכריז בטלוויזיה :״יש לי הזכות
לגור עם מי שאני רוצה. אני לא רוצה
לגור בקירבת יהודים. זוהי דעתם של
רוב תושבי עירנו. ובמישטר הדמוקרטי
שלנו קובע הרוב, חודה לאל!״

״נילחם בתורת־הגזע ביד רמה
ובזרוע נטוייה,״ הכריז ראש-הממ׳י
שלה ,״לא נשקוט ולא ננוח עד
שאחרוני השרידים של האפלייה
* ,הלאומנית והדתית ייעל־ני
כדור־הארץ!״

,בישראל.
בבריתיהמועציות.

בארצות זוהי
דת שנועדה להבטיח את
העליונות של בעליה, לספק תירוץ
לנישול ולדיכוי שיל הזולת,
לשמש תשתית אידיאולוגית לזכו-
יות־היתר של גזע-אדונים.

אך זוהי גם דתם של אנשי גוש־אמונים.
וזוהי התורה הפסבדו
דתית שהשר זבולץ המר מתכוון
לשטוף בה את מוח הדור הבא
במערכת החינוך שהופקדה בידיו.

¥ה קרה בארצות־הברית.
1נידבארמל, עיר קטנה במדינת קיונטי-
קאט, החליטה להכריז על עצמה כעל ״עיר
נוצרית לבנה.״

כאשד נודע הדבר ברחבי 1ארצות-
הברית, הזדעזעה הקהילה היהודית. הליגה
נגד ההשמצה הודיעה שתפנה לבית ר,מישפט
העליון. של ארצות־הברית כדי
שיבטיח את זכותם של היהודים, על פי
החוקה, להתגורר בניו־כארמל ולאכול
בה מזון כשר על־סי דתם. היא גם תבעה
לאסור את השמעת ׳שירי־הדת בפרהסיה,
על-פי הסעיף בחוקה המבטיח את הפ רדת
הדת מן המדינה.
הליגה להגנה יהודית הכריזה כי לא
תסתפק במחאות מילוליות, וכי תביא ל־נירכארמל
כמה אלפים מחבריה .״יישפך
דם!״ הבטיח הרב מאיר כהנא.
רבני שלושת הזרמים היהודיים הודיעו
על עריכת מיצעד לוושינגטון, כדי להז עיק
יאת דעת־הקהל. ראשי כל העדות
הנוצריות הודיעו כי ישתתפו במיפגן זה.
:בכנסת הוגשו שימונה הצעות דחופות
לסדר־היום. ראש-הממשלה, מר מנחם
בגץ, הבטיח בתשובתו כי ממשלת־ישר־אל
לא תישאר אדישה וכי יעורר את
העניין בפגישתו הקרובה עם הנשיא
קארטר.

בכרמיאל פתוחה בריכת־ד,שחייה בש בת.
היא סגורה רק לפני ערבים — בכל
שיבעת ימי השבוע.
כרמיאל קרובה מאד למרכז גידול־החזי-
רים של מדיגת־ישראל, הנמצא בגליל ה מערבי.
לא אתפלא אם בין המארגנים והמממנים
ישל עסקי־חזירים מצויים כמה
מתושבי כרמיאל.
הדת של ראשי כרמיאל היא דגל לאומני,
מין פולחן של שבט המתאים, מבחי נת
התוכן והרמה, לתקופה הפגאנית של
הכנענים, שישבו על אדמה זיו לפני 4000
שנים.

זוהי קאריקטורה: נוראה של הדת ד,״הר
דית, אשר הולידה מתוכה כמה מגדולי
ההומאניסטים של כל הדודות, מיישעיהו
הנביא עד שפינתה, מהילל הזקן ועד מאר*
טין בובר. זוהי בגידה במורשה הלאומית,
שאיפשרה לעם היהודי לתרום תרומה
כה כבירה לתרבות האנושית. זהו עיוות
מיפלצתי. זיוהי טומאה.

מנחם בגין, שהגיע לשם בימייו*
חד, הכריז :״מילחמה לינו בנאצים
האדומים. רוחותיהם של היט
לר וסטאלץ מהלכות אימים בעיירה
ארורה זו.״

כדי לחזק יאת הציביון הנוצרי
של ׳העיר עוברות בה בחגים ובימי
א׳ מכוניות-רמקול, המשדרות שי־רי־כנסייה.

ביטאו את דת אברהם. אין
להם קשר עם: הדת של מועצת
גדולי התורה, או של הרב סולו
בייצ׳יק.

למניעת מגוריהם שיל ערבים בכרמיאל.
כאשר נודעה פעולה זו ברבים, הופיע
אחד מראשי העיירה בטלוויזיה, והצדיק
איותה בפה מלא.

״כרמיאל הוקמה כדי לייהד את
הגליל,״ אמר באוזני מאות אלפי
הצופים ,״היא לא הוקמה כדי
שיגורו בה ערבים.״

ך י• ידיעה על ההחלטות החדשות פור-
־ן 1סמה על-ידי כתב הארץ, יהודה ארי אל,
בהערצה ׳גלוי״ה. זה היה ב־ 20 בספטמבר.
חיכיתי
שבועיים לתגובה הציבורית.

היא לא באה.

הארץ לא הסתייג ממעשי כרמיאל אף
במילה אחת. שיום עיתון אחר במדינה לא
מצא לנכון להגיב עליהם.

מסתבר כי כישראל של 1977
אין דבר טיבעי יותר מאשר החלטה
של ראשי־עיר להכריז על עירם
כעל ״עיר יהודית״ ,למנוע את
מגוריהם של ליא-יהודים בה,
לאסור מכירת כשר-חזיד למי שמעוניין
לקנותו, ולנגן שירי-דת
ברחובות.
פל-כך ׳טיבעי, עד כי לא עלה בדעת
איש שיש להסתייג ממעישי־כרמיאל, ולא
כל שכן למחות נגדם.

ייתכן כי חופר־התגובה מזעזע
יותר מאשר המעשים עצמם.

ולא תפסה טריפ אלוהי. היא לא לבשה
ארבע־כנפות ולא חבשה כיפה.

כרמיאל היא עיירה חילונית
מאד־מאד. במועצה המקדמית שלה
אין שום ייצוג למיפלגות הדתיות
— תופעה חריגה למדי כישראל
של ימינו.
ההחלטות לא נתקבלו כדי לפייס מי עוט
דתי, שקולותיו דרושים למיפלגה
כלשהי.
.הן התקבלו על רקע אחר לגמרי.
בכרמיאל יש התעוררות לאומנית. העיירה
רואה יאת עצמה כמיבצר של העם
היהודי, המוקף ערבים.
היא רוצה לסגור את שעריה לפני הער בים.
לא מפני שהם מוסלמים או נוצרים
או דרוזים. לא מפני שהם מאמינים באללה,
בישו או בבודהא. אלא מפני שהם
ערבים.

ההבחנה היא לאומנית. אפשר
גם לקרוא ליה גזענית.

אין רוצים שיבעיר יגורו בני עם אחר.
כל השאר נובע מאי־רצון זה.

דת היהודית, אשר לד,גינתה, נזע־
1 1קים ראשי העיר כרמיאל, נועדה ל צורכי
הסוואה בילבד.
גם זוהי תופעה שמן הדין לתת את
הדעת עליה. גם מבחינה זיו משמשת כר מיאל
ביטוי וחיל־חלוץ למגמה המתפתחת
במדינה.

מעשי-כרמיאל אינם מבטאים
את דת ישראל, כשם שמעיטי־סדום

מטרד, זו היתר, ברורה לגמרי. טובי הצעירים
ואנשי־הרוח, בהנהגת איורי זוהר
— כן, איותו אורי זוהר — הפגינה בשעתו
נגד העוולה.
קשה להאשים את אנשי כרמיאל על כי
הם מתייחסים ברצינות ל״ייהוד הגליל״ —
הסיסמה שבשמד, הוקמה עיירתם. כרמי אל
לא נועדה לפיתוח הגליל, ולא לקי דום
האחווה בין תושביו. היא נועדה בפי רוש
לייחודו.
״ייהוד״ הוא דעיון־לאומני־גיזעני מוב הק,
אין לו קשר עם דת. מי ׳שבא לייהד
אינו בודק־ בציציות היהודים, כדי לוודא
שהאנשים הם יהודים כשרים על-פי ההל כה
או חוק־השבות ,׳שנולדו לאם יהודיה
או שגויירו על־ידי רב אורתודוכסי.

״יי!הוד״ :הוא המושג -העברי המקביל
למושג הגרמני ״אריזציה״
— מושג שנועד להבטיח כי ערי
גרמניה תהיינה ״יודן־דיין״ ,נקיות
מיהודים. כרמיאל צריכה להיות
״ערבר־ריין״ או ״גויים־ריין״ ,וכמו ן גם ״חזירים־ריין״.
האם זו מגמה חריגה? בוודאי לא מאז
ה־ 17 במאי ,׳ואולי גם לא מקודם. אחרי
הכל, אנשי דויד בדגורי־ון הם שהקימו
את כרמיאל, יוד,ם שהמציאו את סיסמת
הייהוד. לאחר־מכן, מטעמים •של תעמולה
בינלאומית, החליפו את הסיסמה במילית־צופן
:״פיתוח״.

עכשיו בא סגן־השר של הליכוד
ומחזיר את העטרה לידטנה. לפני
כמה ימים הכריז בפה מלא שאין
הוא חושש מלהשתמש במיל׳ה
״ייהוד״ — כי זוהי הכוונה.
האם צדק הניאו־ינאצי הבריטי, שאמר
לפני שבוע לכתב הטלוויזיה הישראלית,
כי הציונים מטיפים לכל העולם סובלנות
גיזעית, אך מקימים בעצמם מישטר גזעני?

האם יהיו תלויים בכרמיאל שלטים
בנוסח :״לחזירים ולגויים הכניסה
אסורה״ ז

עמוד 12

פתח כ-PDF פתח כתמונה

להשתמש בטמפון, הכוונה.
חשבת שזה יהיה מסובך לשים אותו
בתנוחה הנכונה?
אולי גם את חשבת שאין דרך
פשוטה וטובה באמת?
אם כך הרי שלא ניסית עדיין
את טמפוני טמפקס. כל טמפון
של טמפקס נתון במיכל החדרה
פשוט ונוח והודות לו הטמפון
תמיד מוצא את דרכו אל
המקום הנכון,

ולידיעתך-טמפוגי טמפקס
מתרחבים גם לאורכם כך שאינך
חשה בהם כלל.
מיכל ההחדרה אינו מייקר את
הטמפון. טמפוני טמפקס אינם
יקרים יותר מן האחרים-למרות
היותם פשוטים ונוחים יותר
לשימוש.

טמפוני טמפקס עם מיכל ה ה חד ר ה-כדי שלא יהיה קשה גם במצבים רגישים.

י ״לכבוד
׳1איבווסט אימפקס בע״מ(יבואני טמפקס)
ת.ד 6080 .תל-אביב.
בא לשלוח לי חומר הסברה על השימוש בטמפוני טמפקס.

כתובת

עמוד 13

פתח כ-PDF פתח כתמונה

העוגה הזה
מ׳ מפחד מהאמת?
בתגובה למאמרו של הרב נוח ויינברג שפורסם ב-
״מעריב״ ,שבו הוא מציע לפטל יגאל תוטרקין ולחבריו
האתאיסטים לבוא ולהתווכח, נעניתי לאתגר ותיאמתי
עם הרב מועד לשיחה שהתקיימה כמה ימים לאחר־מכן
בישיבת ״אש התורה״ שבירושלים. כיוון שסברתי שלא
אני ולא הרב נצליח לשכנע זה את זה בטיעוניניו, ביקשתי
לקיים את השיחה בפורום שיכלול גם תלמידים
מהישיבה. הרב לא ניאות בתחילה, באומרו ״שרן יותר
יאה״ (לשוחח בארבע עיניים) ,אולם אחרי שהמשכתי
ללחוץ בכיוון זה נשארו כמה מורים של הישיבה בשיחה.
בהתאם למאמרו פנה אלי, כאתאיסט, בבקשה
שאוכיח לו את אי״קיומו של האל. למרות שעל־פי
המקובל חלה חובת ההוכחה על הטוען בדבר קיומו
של דבר כלשהו! ,הסכמתי להתייחס לכד באמצעות
שתי תשובות שהיו באמתחתי.
דומני שאין טעם להיכנס לפירטי השיחה, שארכה
יותר מארבע שעות, אן הסתבר לי שהיו הרבה פרצות
בטיעוניו של הרב, שעליהן ניסה לחפות (לפחות פעמיים)
באמצעות הרמות קול שלא העידו על זהות בין שמו
של הרב (נוח) לבין מיזגו...

הוויכוח בין יהודי דתי לבין יהודי ציוני־חילוני יכול,
לדעתי, להתקיים בשני מישורים:
• שאלת קיומו או אי״קיומו של האל, שתגלויש
לתחומים פילוסופיים (מטאפיסיים ותיאולוגיים) מרח בים
עד מאד. על שאלה זו אין תשובה חד-משמעית
המיוסדת על הוכחות אמפיריות או לוגיות מחד, ומאייד
ניתן להסיק מן ההתפתחות ההיסטורית שהמדע,
בהתפתחותו, הצליח לענות על שאלות רבות באופן
המגדיל את סבירות הטיעון השולל את קיומו של האל.
• המישור הקונקרטי והיהודי, שלפיו ניתן לנסות
לראות את קיום האל על״פי התערבותו ותרומתו לעם
ישראל — מהתבוננות במהלן ההיסטוריה היהודית. אני
מתרשם שדווקא בתקופות גורליות וקשות בקיומו של
העם לא הורגשו הנוכחות וההשפעה של מה שמוגדר
כ״ההשגחה העליונה״ .איש״דת יהודי יכול להסביר את
משמעותו השונה של כל מונח המתייחס לאלוהות:
אלוהים, אדוני ,׳הבורא, השם, יהווה, ההשגחה העליונה,
השכינה, הקב״ה, ה׳ וכיו״ב, אן לדעתי: מדובר במילים
ערטילאיות ואבסטרקטיות המחוסרות תוכן רלוואנטי
למציאות ושאינן מביעות כלום.
נוכחות האל לא הורגשה לאורך ההיסטוריה רצופת
התלאות של עם ישראל, החל בחורבן בית שגי עבור
דרך מסעי הצלב, האינקוויזיציה, הפוגרומים ולבסוף —
השואה של המאה ה־.20
הטיעון הדתי שלפיו אירועים אלו יזומים ומכוונים
על־ידי ׳האל במטרה לנסות את ׳העם אינו יכול, לדעתי,
להיות מובן, מקובל ומוסכם על אנשים החושבים באופן
ביקורתי ודיאלקטי בשליש האחרון ישל המאה ה־,20
כאשר האדם כבר מתהלך על הירח. דברים שנכתבו
ונאמרו בתקופות שונות על״ידי גדולי״רוח והוגי-דעות

שחס

שונים כמשה ומתן תורה בסיני, ההלכה, הרמב״ם,
שולחן־ערוך, קביעת תוכנה של השבת ועוד ועוד, יכולים
להיות מובנים אך ורק כפרי־רוחם של אנשים בשר-ודם.
מותר להניח שההנחיות והתכתיבים ההתנהגותיים-
המוסריים הללו היו רלוואנטיים והגיוניים לתקופתם
ולזמנם, אך לא כן היום. כשאני בוחן את השבת,
לדוגמה, אני רואה בה הישג סוציאלי ממדרגה ראשוניה
שהתקבל על-ידי כל האנושות.
זו גדולתה, ותו לא.
הישג דומה לזה הוא יום העבודה בן שמונה שעות,
וההבדל היחידי בין השניים הוא שהשבת היא פרי
רוחו של עם ישראל וההישג השני נזקף לזכות הגויים.
אם כן, מה הרבותא? במה קדושתה המייוחדת של
השבת ז

יהודי דתי שומר-מיצוות אינו חדל מלהתפלל, ומובן
שזכותו של אדם מאמין לפנות לאלוהיו. בתקופת שהותו
של העם בגלות (להבדיל מהפזורה של ימינו) היוו קיום
המיצוות וההקפדה על התפילות (שחלקן מתייחס לכמיהה
לשיבה לאר״ישראל) — גורם פונקציונלי לקיומו
של העם ולהישרדותו, מעין בלם לכוחות הא׳טישמיות
ולפיתוי ההתבוללות ׳שהיוו חלק מהמצב הבלתי־טיבעי
והמסוכן של הגלות.
היום, עבור אנשים ראציונלים בעולם מודרני החיים
במדינתם העצמאית, איבד גורם זה את מישקלו. משם
למה הדבר דומה ז את הגלות ניתן להמשיל לביצה, את
האנטישמיות לקדחת ואת קיום המיצוות לכינין. עם
הגשמתו של החזון הציוני וקום המדינה קיבל העם
ערבות וביטחונות לקיומו הלאומי במולדת, ולכן אין
אנו זקוקים עוד לכינין.
אני מודה שדברי נראים אולי פשוטים למדי, אולם
הם פשוטים וגלויים כאמת עצמה. לכן, האם היהדות
מורכבת רק מערכי ׳הדת לפי גירסת הדתיים, ערכים כמו
תורה מסיני, שולחן־ערוך, הרמב״ם, הרבי מגור או
מלובאוויץ ז ומה בדבר אלמנטים אחרים כמו אלה של
הציונות: הרצל, וייצמן, ז׳בוטינסקי, ביאליק, בן־גוריוו?
האם אין הציונות חלק אינטגרלי מהיהדות ז מדוע אין
מלמדים זאת בישיבות ז
היבט נוסף המאפיין את אופי אורח המחשבה הדתי
הוא ההתייחסות המתמדת אל העבר בנושאי הלימוד,
בתחומי ההתעניינות, בדפוסי ההתנהגות — כל אליה
לקוחים ממה שנהגה, נכתב ונאמר לפני ,1000 , 2000
500 או 200 שנה. האם דרך מחשבה כזו מסוגלת לקדם
אותנו? מה בדבר הצפייה קדימה י מהתבוננות בחיים
הפוליטיים בישראל כיום ניתן ללמוד כיצד משמשת
הדת קרדום לחפור בו לרבים ,-אמצעי לצבירת שלטון,
׳עוצמה, השפעה ולא לשם שמיים.
לכך מתקשרת העובדה המתמיהה שלפיה חלקים
ניכרים ׳מהיהדות הדתית בארץ מצדדים ב״ארץ־ישראל
השלמה״ אך מתנגדים לגיוס כל תלמידי הישיבות (שלא
לדבר על גיוס בנות, רחמנא ליצלן) .כלום נגזרה עלינו

חלוקת תפקידים ישבה יהם יתפללו ואנחנו נשרת, אם
להביא את הדברים לידי אבסורדים?
1י 1
מילה אחת על סמים. כותב הרב ויינברג (אגב, לא
:הוא עצמו כתב את המאמר הנ״ל, אלא אחד מעוזריו-
מוריו) :״חינכו אותם שדת היא אופיום, דחפו צעירים
בעלי אידיאליזם ורגש לשביל הסמים והדגל האדום״
(סוף ציטוט) .לא יותר ולא פחות — בנשימה אחת
סמים ודגל אדום !
• האימרה ״נעשה ומשמע״ ,״אדוני נתן — אדוני
לקח״ לחנך אמונים להאמין בדבר שלא קיים (אלוהים)
״ככתוב״ (מתי כתבו?) ״הכל משמיים״ ,״ההשגחה העליונה״
,כל זה הוא אופיום, כי כל זה המפריע ללמוד
ולהכיר את המציאות באופן דיאלקטי ודינאמי, לרצות
לשנותה בהתאם לצרכי החיים של ׳היום (ההלכה הרי
זה ״ייהרג ובל יעבור״...
• אין כאן רצון למאבק, לשינוי רדיקאלי, לתפיסות
ואסכולות חדשות וטובות יותר, אלא נבירה בלתי־פוסקת
בעבר ואך־ורק בעבר. זה הרדמה, זה השלמה,
זה אופיום.
• ״שביל ׳הסמים והדגל האדום״ .מה זה, בורות
או דמגוגיה ז ! ז ...כל ילד יודע שבארצות ׳שבהן שולט
הדגל האדום, השימוש בסמים כמעט שלא קיים. ולהבדיל,
אצלנו. מה והמצב בקיבוצים, בהתיישבות העובדת?
הנוער נקי ממכה זו (חוץ ממיספר מתנדבים,
ה״קליינטים״ של הישיבה ״אש התורה״).
אני פונה ומבקש מאנשי רוח, מחנכים, מורים, חברי
קיבוצים ואחרים המזדהים או קרובים לרוח דברי,
לצאת להסברה רבתי ולהדוף את גל ה״חוזרים בתשובה״.

יעקב

?!שנם הזה

תל־ אב״ב

התמוטטות החברה הבדואית
הסטודנטים הבדואים בוגרי האוניברסיטאות סובלים
מבעיות, ובעיקר מאי-יישום שיטותיהם באותם
בתי־ספר שבהם ילמדו בשיבטי הבדואים .׳השייכים של
אותם שבטים מסרבים להכניס את בני השבט שלמדו
לבתי־הספר בשיבטיהם ולהכיר בהם כבמורים.
סטודנטים אלה רכשו תוך לימודיהם באוניברסיטאות
ידע רב, ולמדו שיטות חינוך שבאמצעותן ניתן להתגבר
על הפיגור בבתי-הספר הבדואים ולנסות להתמודד עם
הבעיות הקיימות בהם.
השנה ניגשו כ~ 60 תלמידים בדואים לבחינות-הבגרות
של מיישרד החינוך, אבל רק ארבעה קיבלו תעודות־בגרות.
אחד מהארבעה הצליח להתקבל לאוניברסיטה,
ואילו השאר הלכו לשבת עם בני״שיבטים ולחיות בצורה
שבה חיו אבותינו. מי שהיה יותר פיקח הצליח להכנס
לסמינר למורים. אך זה אחוז קטן מאד 10 .מתוך ה״60
שניגשו לבחינות־הבגרות הצליחו להסתדר בעזרת ה־פרוטקציה
של השייכים. ועכשיו נשאלת השאלה: מדוע
עוזר השייך לאלה שנכשלו בבחינות־הבגרות ולא לנו,
הבדואים בוגרי האוניברסיטאות?

כאן מתעוררת הבעייה של הממונים על החינוך
הערבי במחוז הדרום של מישרד״החינוך, כמו השייך
חמאד אבו-רביע ומחמוד דיאב. אלה הם אנשים שאין
להם הסמכה בתחום החינוך אבל נמצאים בתפקידים
חשובים וכל טעות קטנה שהם עושים יש לה קורבנות
רבים. בין הבדואים יש מלומדים ומשכילים שיכלו
לנהל תפקידים אלה טוב יותר, אבל השילטונות מעדיפים
את האחרים. המפקח דיאב, למשל, משמש כבר
כמה שנים בתפקיד המפקח של בת״הספר הבדואים
אבל רק לפני כעשרה חודשים קיבל את התואר שלו
בחינוך.
עד היום אין ערך בשבטי ׳הבדואים בדרום להשכלה
או לתואר אקדמאי. ימה שחשוב הוא מי אביך ומהי

הפרוטקציה שלך. מה צריך לעשות בחור כמוני, הלומד
כבר שלוש שנים באוניברסיטת בן־גוריון בנגב חינוך
וסיפרות עברית? הגשתי בקשה להתקבל כמורה בבית־הספר
בשיבטי, אבל נדחיתי מסיבות בלתי-ידועות. למרות
שאני בן השבט וסטודנט שסיים את לימודיו באוני ברסיטת
הנגב, קיבלו במקומי מורה מרמאללה ומורה
מערד. אני למדתי כדי לחזור לשבט וללמד שם, אבל
העדיפו על פני ׳מורים מהגדה המערבית ומערד.
בשל מצב זה אנחנו רואים את המצב החמור בבתי־הספר
שבשיבטי הבדואים. התלמידים הניגשים לבחינות־הבגרות
נכשלים כישלון מוחלט. נדמה לי שיש איזו יד
מכוונת שאינה רוצה את טובת החברה הבדואית אלא
רוצה לראות בהתמוטטותה ובאי-השתלבותה בחברה
מתקדמת ומודרנית. יד זו אינה מרוצה מכך שיש
בדואים שסיימו לימודים באוניברסיטאות ומונעת מהם
לחזור לשיבטיהם כמורים.
ממה חוששים השייכים? מדוע הם פוחדים מהמורים
׳האקדמאים? האם הם חושבים שאנו נחולל
מהפכה בשבט? הרי זו בדיוק אותה שיטה כמו בערב
הסעודית. אין נותנים לנו דריסת־רגל בבתי־הספר בשבטים
שמהם יצאנו, משום שחוששים מאיתנו, בגלל
היותנו אקדמאים, העלולים עוד להתחצף ולא לקבל
את מרות השייך.

מה שיוצא מכך הוא שהרבה מורים בשבטים הבדואים
נתפסים כיום כשהם כותבים בשגיאות־כתיב על
הלוח, אבל המפקחים עוצמים עין ומתעלמים מכך,
משום שבערב הם מוזמנים אל השייך לסעודה של בשר״
כבש. אז איפה החינוך ואיפה המאה״העשרים?
הרבה !שואלים אותנו למה אנחנו, האקדמאים הבדואים,
עוזבים את שבטנו. התשובה ברורה ומובנת
מאליה. אני יכול רק להוסיף שאנחנו עוזבים בגלל זה

שמביאים אלינו מורים מהגדה המערבית, שמה שמעניין
אותם יותר מללמד זה תלוש המשכורת בסוף החודש.
כל מי שחי את המצב הנוכחי לא יכול להמשיך לחיות
בשבט.
לכן אני וחברי מתכננים נסיעה לחוץ־לארץ כדי ללמוד
שם לקראת תואר מ.א. בסוף שנת הלימודים הבאה.
אם נחזור לארץ ולשבטים שלנו אחרי סיום לימודינו
בחו״ל, זאת תהיה הפתעה.
לפני שזה קורה אני רוצה לשאול: האם החברה
הבדואית, שאני רואה בה את והחברה שלי, אינה
מפסידה כשאינה צריכה אותי ואת חברי?

ס לי םאבו ־ רביע ,

ב אר־ שבע

עמוד 14

פתח כ-PDF פתח כתמונה

לאנשים
מכונים!
777 הברנדי הלאומי שהוא
בינלאומי
מזרחי כרמל $
מילוני ראשון לזניון1זכריו •׳ניזק

רשמי! של חייב צ־ארלי ביטזן מייבגני ייכטושנק!
ומה שאסור לצייר מ שה ברנ שטיין
! 0בנין הכנסת שרוי ב אבל,
אחת הדמויות המיוחדות
ששהו בארבע השנים האחרו נות
בין כתליו, הכתבת הפר למנטרית
של שידורי ישראל
יונה אנגל, הלכה לעולמה
אחרי מחלה ממארת. יונה,
שנפטרה בגיל 42 נחשבה ה כתבת
הפרלמנטרית החרוצה
והמצטיינת מכולם. היא מעולם
לא התבטלה במיזנון הכנסת,
ישבה שעות ביציע הכתבים
ובחדרה שבאגף העיתונות. מכל
120 הח״כים ששיחרו לפתחה
בימי חייה באו להלווייתה
שניים בלבד: ח״ב אורה
נמיר ושר-הבינוי גדעון פת.
0לפני חודשיים פגש ביונה
הכתב הפרלמנטרי של
הטלוויזיה אלימלך רם ושאל
אותה דרך שיגרה ״מה נש מע?״
יונה השיבה לו מבלי
להניד עפעף :״יש לי סרטן
ואני הולכת למות,״ ופנתה
לדרכה.
0ח״כ צ׳ארלי ביטון
הזר מלא התפעלות מסיורו
בברית־המועצות, הוא ישב ב קפה
הבוהמה הירושלמי מעמון,
ריכז סביבו אנשי שמאל וסיפר
להם מנפלאותיה של אמא־רוסיה.
בין השאר סיפר צ׳ארלי
כי פגש באיש בשם יביגני
יכטושנקו והסביר לחבר׳ה:
״אתם יודעים, הוא משורר
חשוב מאד שם.״
ס אשתו של ביטון, ל ב נח,
סיפרה כי כשהושבע
בעלה כח״כ באה עימו, כמקובל,
אל בית הנשיא. כולם
קיבלו אותה שם בכל הכבוד
הראוי, פרט למנהלת משק
הבית .״היא לא יכלה לתפוס
איך זה שהבחורה שעבדה
אצלה כפועלת בשטיפת רצפות
שנה קודם־לכן, חוזרת אל
בית הנשיא כאשתו של חבר-
כנסת,״ הסבירה לבנה.
0עוזר שר־האוצר סמי
טודיג ניצל את העובדה שהשר
שלו שמחה ארליך, נסע
בשליחות לארצות־הברית, ו בילה
חופשה במועדון הים
התיכון באילת. אלא שסמי,
שציפה לשוודיות, חתיכות ובילויים,
נחל אכזבה מרה
כאשר גילה בבואו לכפר כי
המקום מלא מישפחות ישרא
ארדה
נסאו

ליות וכי את מקום החתיכות
השוודיות חשופות־החזה תפסו
ילדים וכלבים. כשנשאל סמי
מדוע לא הצטרף לשר בנסי עתו
לארצות־הברית, הסביר
כי עשה זאת מטעמי ״היגיינה
ציבורית.״
! 0כשחזר לתל־אביב נת קלו
עיניו של סמי בידיעה
במעריב, שסיפרה כי ערך
הפתעה לשר שלו, שיפץ את
לישכתו ותלה בה תמונה של
ירושלים. עוד סיפרה הידיעה
כי הוא הזהיר את ארליך שלא
יחזור בשבת כדי שלא להרגיז
מנ ח ם
את ראש-הממשלה
בגין סמי הנזעם הכחיש את
הידיעה. לדבריו בוצעו העבו דות
בלישכח השר, שהיתה
מעוצבת על־פי טעמו של שר-
האוצר הקודם י.ו!ו ^ רבי״
נוכי ץ, לפי הוראת מנהל
התחזוקה של מישרד־האוצר,
וכי הוא עצמו מעולם לא
הזהיר את ארליך מפני בגין.
סמי התייחס לעניין ברצינות,
מתכוון לפרסם מייד עם שובו
לעבודה הכחשה רישמית ב נדון.

9סגן שר־האוצר יחז
קאל
פדומין טוען, כי מאז
נסע השר שלו לארצות־הברית
אין הוא יודע אם להרגיש כמו
יתום או כמו עצמאי בשטח.
סיפר פלומין :״קשה לי מאד
לעבוד עם ארליך כשהוא בניו-
יורק ואני בארץ. בכל פעם
שהוא מסיים את יום עבודתו
בשעה שש בערב על־פי שעון
ניו־יורק הוא מטלפן אלי, ולא
חושב על זה שהשעה בארץ
היא 01.00 בלילה. יום אחד
טילפנתי אליו בשעה 12.00
בצהריים מהמישרד למלונו ב־ניו־יורק.
אומר לי ארליך :
,אתה לא שם לב שהשעה היא
05.00 בבוקר 1׳ עניתי לו :
,לא, כי השעה עכשיו בתל-
אביב היא 12 בצהריים.׳ אר ליך
הבין את הרמז, והתחיל
להתקשר אלי מניו־יורק בשעות
הצהריים על-פי השעון שם,
וכעת אני מקבל את שיחותיו
בשעות הערב על־פי שעון
ישראל.״
י באותה הזדמנות נזכר
פלומין בסיפור הנודע על דני
הלפרין, מי שהיה עוזרו

מרה קאלאס

זמרת האופרה האגדתית, שנפטרה
לפני שלושה שבועות מהתקף־לב,
היתה בסוף ימיה אשה בודדה וגלמודה, שהופעתה החיצונית היתה
רחוקה מאוד מהמראה הזוהר בו הופיעה בתקופה בה היתה ידידתם
הנערצת של אילי״הספנות היווניים. מריה חיתה בדירתה ברובע
טרוקדרו בפאריס לבדה, הפסיקה להתאפר ולא הקפידה על לבושה.

הזמרת התורפיה הפכה ההצלחה בה״א הידיעה של מופעי הבידור בארץ,
כשכל הכרטיסים למופעיה של הזמרת נמכרו חודשיים מראש. הזמרת
היפהפייה הלהיבה את הקהל שמילא את היכל התרבות. בין עיכוס לעיכוס גם שרה ובין שיר לשיר
דיברה אל הקהל בתורכית כאילו היא נמצאת באיסטנבול. היא ירדה מהבמה ושרה במייוחד לנכה צח״ל.

של שר־האוצר המנוח פנחס
ספיר; שנהג לעבוד 24 שעות
ביממה. דני היה מקבל מדי
שבת בשעה 07.00 בבוקר טל פון
מספיר. בוקר אחד צילצל
הטלפון כרגיל בשבת בבוקר
בביתו. מ י הרים את הטלפון
ואמר ישר לתוך השפופרת:
״שלום, ספיר.״ השיב לו השר
בהפתעה :״איך ידעת שזה
אני?״ ענה דני :״מי עוד יכול
לטלפן בשבת בשבע בבוקר?״
ספיר הבין את הרמז וחדל
לצלצל אליו בשבתות.
01 אחד האורחים בתוכנית
הרדיו של גלי צה״ל תרגיל
בחמש אצבעות היד, הסופר
הסאריטיקאי אפריים קישון.
בתוכנית זו עוברים האורחים
מיבחן גרפולוגי על-ידי הגר־פולוגית
חנה קורן׳ קישון
טען שקשה לבדוק את אופיו
על־פי כתב־ידו כיוון שבמקור
למד לכתוב הונגרית משמאל
לימין, ואילו בעברית הוא
מאלץ עצמו לכתוב מימין
לשמאל. העיר לו מנחה ה תוכנית
מני פאר ז ״קישון,
מה זה משנה? אתה כותב
שמאלה, אבל חושב ימינה.״
! 0באותה תוכנית ניסתה
העולם הזה 2092

עמוד 15

פתח כ-PDF פתח כתמונה

מנחם בגין מחזיר את המד י נה
הגרפולוגית לנחש מיהם אורחי
התוכנית על־פי כתב־ידם. היא
טענה כי אפריים קישון הוא
הקריטוריסט ק ריאל (״דוש״)
ו״רדוש, הסאטיריקאי ־בעל ה־דיעות
הימניות מאיר עוזיאל
הוא הסאטיריקאי בעל הדיעות
השמאלניות יונתן גפן,
ואת כתב־ידו של ח״כ שלי
לובה אליאב שייכה ל־ראש־הממשלה
לשעבר יצהלו

רבין.

לשווא, היתה מזכירתו של סגן
ראש עיריית ירושלים יהושע
מצא, מירי יאג׳י. מירי
החליטה לנקום בצדקיהו, שלחה
מכתב נרגש להוריו בצירוף
ההזמנה הכוזבת ששיגר לה
לחתונתו. במכתב כתבה מירי:
״אני כלתכם אבל הייות •ואנו
לא מכירים, הסה ניפגש כדי
להסדיר את יחסי המשפתות.״
הוריו של צדקיהו, שלא ידעו
על דבר המתיחה, נדהמו. לבנם

מני פאר

שהמחה את תחרות מלכת המים, הצטרף
לשירתה של המועמדת יהודית קליין־בהן,
שסיפרה כי ברצונה להיות זמרת. העיר לה מני :״שנינו שרים
שירי לכת. כשאנחנו מתחילים לשיר — הקהל מתחיל ללכת״.

(מימיו) מי שהיה דובר מישטרת
11/111ח
מחוז תל־אביב וקודם לכן עיתונאי
1\ ! 11\ 111/111
וסופר׳ מציג את תערוכתו הראשונה בגלריה ״ספראי״ בתל־אביב,
אחד האורחים היה מי שהיה מפקד מישטרת מחוז תל״אביב,
דויד עופר, שבירך את אריכא ואת אשתו (באמצע) על התערוכה
המוצלחת ואמר לו :״אנחנו שנינו שוטרים בדימוס, אבל אני מוכ־רח
להודות שאתה הרבה יותר פרודוקטיבי ממני.״ מאז פרישתו
מהמישטרה עובד עופר עם אחיו, איש־העסקים החיפאי יולי עופר.
י ללובה אליאב ניבאה
חנה קורן משבר אישי הקשור
בשדה הפוליטיקה.
| | ואילו על הצייר מ שה
ברנשטיין קטן הקומה אמרה
חנה קורן, מבלי שתדע במי
המדובר, כי האותיות שהוא
כותב פורצות לשורה שמעלי הן,
וזה מראה כי הוא שואף
להיות גבוה. על כך העיר
המנחה :״יש לו אמונה תפלה,
לברנשטיין. הוא אף פעם לא
עובר מתחת לחתול שחור.״
המתיחה

שערך

כתב

שידורי ישראל שאול צד״
קיזזו לחבריו, כאשר הזמין

אותם למסיבת כלולותיו עם
חברתו, רחל גלבוע (העולם
הזה )2087 כמעט ועלתה לו
במשרתו. אחת המוזמנות ל מסיבה,
שלא היתה מוכנה ל סלוח
לצדקיהו כי מתח אותה
העולם הזה 2092

נדרשו מאמצי שיכנוע רבים כדי
להסביר להם מדוע ילא הזמינם
לחתונתו שלא היתד, ולא נבראה.

ח״כ שמואל פלאטו
שרון בילה את חופשת החגים
שלו באילת. באחד הערבים
יצא לבלות בפאב החדש הו־רוסקופ,
שנפתח במקום, שתה
שני כוסות משקה וביקש חש בון.
הגישו לו חשבון על סד
85.50ל״י. בלי היסום שלף
פלאטו שני שטרות של 500
ל״י, שילם עבור המשקה וויתר
על העודף, בסברו שביקשו
ממנו 855ל״י עבור המשקאות.
״אדוני, המקום הזה לא למכי רה,״
אמר לו הבארמן ,״למרות
שאתה מוכן לשלם בעדו ב מזומן.״
פלאטו, שרק אז הבחין
בטעותו, התנצל :״אני אף פעם
לא נוהג לשלם בעד המשקאות
שלי, אני לא יודע את המחי רים.״

מר 5

רמחתות * איך לחנו 130 מק״טע׳
עיתונים

* מנידה כללית של סיני

צבא גו שי ס טי לי שראל
בגין מחזיר למדינה את המחתרת, במלאות
לה שלושים שנה. כך קובע נחום ברנע, המגיב
על ההחלטה לשכן מתנחלים של גוש־אמונים
במחנות צה״ל.
״תחפושת או לא תחפושת, חברי ח׳גוש׳ יהיו
חיילים לבל דבר. כניגוד לשאר חיילי צה״ל,
הכפופים למפקדיהם היישירים ולמפקדי־מפקדי־הם
עד לרמטכ״ל, יהיו חברי גוש־אמוגים כפופים
למיפקדח שלהם, מזכירות גוש־אמונים.
״זה יהיה האירגון הצבאי הלאומי, צבא הפור שים׳
חזית הסיפוח, נחל פורת. מאז שפורקו
המטות הנפרדים של אצ״ל לח״י ושל הפלמ״ח
לא התברכנו כצבא כזה.
״תמונה מתוך חלום־כלהות: חיילי גוש״אמו־נים
במדי צה״ל וכפיפות סרוגות מסתערים בק ריאות
קרב על גבעה המאויישת כידי חיילי
צה״ל כמותם, אד ללא כיפות. כתוף המהומה
עומד אריק שרון, עצבני ומזיע ומפקד, ככת אחת,
על שני המחנות. כגין קורא לשני הצדדים לצאת
להגן על הנוצרים כדרום לבנון. אורי זוהר וזבו לון
המר יוצאים כמחול מול מצלמות הטלוויזיה.
בררררר...
״מי שיחפש כמעשיו של ראש הממשלה חש-
בוע את התבונה העילאית המיוחסת לו על־ידי
(דבר)
חסידיו, יצטרך לחפש הרכה.״
שלום רוזנפלד מחייב את ההתנחלויות בשט חים,
אבל רק כאשר הן מתבצעות מתוך שיקולים
מדיניים וחישובים ״הגיוניים״ של הממשלה.
הוא מעיר על הוויכוח הציבורי בשאלת גוש־אמונים,
ההתנחלות והפרת החוק :
״כשם שאבישי, עלי או מנו מעין־שמר רואים
את מעשיהם של חנן פורת וצבי סלונים כאותות
המבשרים את החורבן כד, מן הסתם, לעולם לא
יתפסו אנשי גרעיני יריחו ודותן את נכונותם
של אחדים מבני עין־שמר ללכת לבית־הסוהר
(משמע, להתנגש בחוק ושוטריו) על עיקרי הא מונה
שלהם.
״גם הפנתר השחור מירושלים, הגונב את כק־כוקי
החלב מתנובה כדי לחלקם לעניי שכונת
מורשה כטוח שמעשה־החסד שעשה עם נצרכים
עומד מעל לחוק, והוא נוטל לעצמו את ההיתר
המוסרי אף לפגוע כשוטר חשומר על החוק,
אם בא להפריע לו במעשהו.
״ולא נפליג לאחור לימים שסופרים, משו ררים
ואמנים מן המחנה חקרוי ׳מתקדם׳ קראו
כגלוי להפרת חוקי המדינה כשטח 9ובשטחים
מוחזקים והיו בהם — אומנם בודדים — שאף
הירהרו כאי־מילוי חובת שירות בצה״ל.
״אי־כיכוד סמכותה של ממשלה נכחדת —
ואחת היא באיזה מישור וכשם איזה אידיאל־מיליד
לאנארכיה. שום גילגול־עיניים כלפי שמיים
לא ישנה את האמת הזאת. עירעור סמכותה של
הרשות הנבחרת והתנכלות לחוק הם ראשית הקץ
(מעריב)
של הדמוקרטיה.״

גו רל םשל
עי תוני ם 1שני ם
הביקורת שפורסמה בהעולם הזה על סיפרו של
העיתונאי אריה אבנרי המפולת (מפולת של כזבים,
העולם הזה )2090 לא נותרה בודדה, השבוע
פורסמה ביקורתו של אמיר אורן על הספר והוא
כותב, בין השאר:
״כתיבתו הרדודה והמרושלת של אכנרי משווה
חן מיוחד להמפולת ומגוונת את הקריאה ברצף
זה של גיזרי עיתונים משלוש השנים האחרונות.
מי שתהה על גורלם של העיתונים הישנים,
הנכלעים בלועות הכתומים של תיבות הוועד
למען חחייל, ישמח לדעת שאבנרי אסף את
כולם ומיחזר אותם ככריכה רכה וכחולה, שפר צופו
כאחוריה...
״המפולת היה ספר רע, אילו היה ספר, לא
בשל אהדתו הבולטת של המחבר לאחד הצדדים
כעלילה (מנחם כגין ומפלגתו) אלא משום שהוא
משקף תקן נחות להדהים של כתיבה ועריכה...
בשיתייצב הקורא כפני דיין דייני הדייגים יתקשה
להצדיק, אפילו כעידן האינפלציוני הנוכחי, הו צאת
80ל״י לרכישת המפולת. כתחליף, מוצעת
כזאת הכנת ספרו הכא של אבנר כשיטת ׳עשה
זאת בעצמך: אסוף יופ-יום את העיתונים, הצ טייד
במספריים וכתותח־דבק והמתן למילחמה.
(דבר)
או למפולת.״

חצי האי מחפשאבא
בעיצומם של המגעים לקראת כינוס ועידת
ז׳נבה מתריע צבי שילוח נגד ״מכירתו״ של

חצי־האי סיני. לדעתו, ההצהרות על נכונות
לוויתורים בסיני מוכיחות שהממשלה אינה מודעת
לחיוניותו של השטח לקיומה של ישראל.
״והרי כסיני לא קיימת הכעייה הדמוגרפית.
סיני גם אינו ׳ לכ הסכסוד׳ כפי שטוענים הפלש תינאים
כאשר ליהודה, שומרון ורצועת עזה.
קשה לומר שמדבר סיני חיוני למצרים, או
שלמצרים זיקה היסטורית מיוחדת לאיזור. זיקתה
של מצרים לסיני היא אחת ויחידה: הכנת כסיס
למילחמה חדשה כישראל.
״מכחינה ציבורית אין לחצי האי סיני ׳אכא׳
אצלנו. יהודה ושומרון הן ככת־עינן של חרות
ומפד״ל — והגולן של הקיכוץ־המאוחד, ואילו
45 אלף הקילומטרים חרכועים של סיני נחשבים
בעינינו כקליפת־השום.
״כאחרונה נוצר הרושם, שאת מקומה של
׳המכירה הכללית׳ של המעיד מתחילה לתפוס
בליכוד ׳מכירת׳ סיני. שלום לא ייצא מזה,
(ידיעות אחרונות)
כמוכן.״

מאז! מא ת
הימים הרא שוני ם
ב־ 29 בחודש ספטמבר מלאו מאד, ימים לפעי לותה
של ממשלת הליכוד. עוזי בנזימן כותב
״סקירה לא מחייבת״ של מאה הימים הראשונים,
המקובלים כקריטריון למדידת הישגים, או כיש לונות,
של ממשלה.
״כהשוואה לממשלה הקודמת גילתה החדשה,
כמאה הימים הראשונים לשילטונה, ענייניות
ומסירות גדולות יותר לתפקידה. חשרים החדשים
מתגלים כמי שלהוטים להצליח בתפקידיהם וכמי
ששיפוטם ענייני, יחסית, ונעדר את השיקול
האישי הקטנוני שפח איפיין את פעילותם של
חכרי הממשלה הקודמת.
׳״הליכוד הפנימי כתור הממשלה, הסתגלות חבריה
למעמד שייחד להם מר בגין, קכלתם את
מנהיגותו ונכונותם להיענות להוראותיו — אינם
מצדיקים הסחת תשומת-חלכ מאיים של מחלוקת
אישית גם בממשלה זו, ומי שמעוניין כחצלחתה
של ממשלה זו, מוטב שיתפלל לבריאותו של
ראש הממשלה וליכולתו להוסיף ולשלוט כשריו
ביד רמה.
״היו לממשלה כוונות לשנות את המציאות ה פנימית
מן היסוד׳ אד הכרזותיה בעניין זה לא
עמדו כמיבחן המציאות — אם משום שחסרה
כוח מנהיגות כדי להוציא את הצהרותיה אל
הפועל ואם מ׳טום שלא היתה ערה דיה לקושי
האובייקטיבי שכהסטת המדיניות מן המסלול
שהותווה לה כמשד שלושים שנה.
״בתחום אחד, במישור מדיניות הפנים, גילתה
הממשלה גישח חדשה: כהדרגה ובשיטתיות חיא
מפתחת מגמה של השתלטות על המידע ועל

הדעת.
״חממונים החדשים על מישרד החינוך חותרים
להנהיג תרבות לאומנית וחד־צדדית, הממשלה
מבקשת לשכר את העם בחגיגות, ובאירועים
שאינם עומדים בשום יחם למצבה של המדינה
ולעילה הרשמית לצהלה (יוכל השלושים).״
(הארץ)

פסוקי ה שבוע
• שר־החוץ משה דיין על הסכמתה של
ישראל להצעת ארצות־הברית לכלול פלסטינים
במישלחת הערבית המאוחדת לוועידת ז׳נבה :
״כאשר גבר אינו יכול להשיג את האשד, שהוא
אוהב, הוא אוהב את האשה שהוא יכול להשיג.״
• הסופר יגאל גלאי על המיסתורין סביב
בואו לארץ של משה דיין, ערב יציאתו לארצות־הברית
:״משה דיין, כמו כל הישראלים, גומר
מהר כדי לרוץ לספר לחבר׳ד.,״
• אלוף (מיל ).מאיר עמית על מדיניות
ממשלת בגין :״ההר החזוי הוליד עכבר מצוי.״

מנהיג גוש־אמונים

חנן

פורת:

״אמרנו לבגין: אם הבחירה היא בינך לבין
ארץ־ישראל, אזי ארץ־ישראל עדיפה עליך.״
• צגי סלונים, דובר גוש־אמונים :״בגין
מייחס חשיבות רבה מדי לדעת האמריקאים.״

• מנכל משרד דאש־הממשלה, אליהו
כן־אלישר, על מנחם בגין :״לפעמים נדמה

במהלך שיחה איתו, שהוא בנוי כעין מחשב
שאתה רק מספק לו את הנתונים ומייד קופץ
החוצה הכרטיס עם ניתוח תוצאות.״
• הפיזמונאי דידי מנוסי על הצהרתו
של מנחם בגין שעל־פיה הוא עומד להצטרף,
עם פרישתו מתפקידו, למושב בסיני :״הנה
עוד סיבה טובה אחת מדוע צריך להחזיר את
השטתים ! ״

עמוד 16

פתח כ-PDF פתח כתמונה

דיין: גברו
הסיכויים לכינוס
ועידת ג׳נבה

ד״ן: אפסו
הסיכויים לכינוס
ועידת דנווה

(יו־אופ) שר החוץ מר כדמה דיין אמר אמש בניו־ יורק
כי בעקבות הצגת העמדות הישראליות המעודכנות בפגי
מזכיר המדינה •מל ארה״ב גברו הסיכויים לחידושה של
ועידת ג׳נכה עוד השנה.
!בצאתו משיחת העבודה הרביעית1עם: מר ואניס אמר מד
דיין ״!י־שחאל עשתה הכל יעל־מנת להביא ולחידוש הוועידה,
׳ואכן הצלחנו,בכך. לדעתי הדרך לג׳סבה פתוחה, ועיתה במתין
לתשובות העוזבים, כפי שיימסרו למזכיר המדינה.״
מר דיין נשאל על ־׳ידי כתבים יאם הוא ׳אופטימי באשר
לחידוש שיחות השלום יושר החח השיב בחיוב.
בתשובה לשאלת עיתונאי אם שר החוץ פסימי באשר
לאפשרות חידוש ועידת ג׳נבה ענה מר דיין בשלילה.
ישר החוץ הוסיף ואמר כי ״׳כבר לפני בואי לארה״ב
אמדתי שאין כל מניעה לחידוש הוועידה. אמרתי בפירוש
כי עלינו על דרך. המשא ׳ומתן המדיני ולא נרד ממנה.״
״מתי: תחודש הוועידה י״ שאל אהד העיתונאים, ושר
החח אמר יכי בעקיבות העמדות ׳הערביות האחרונות שהוצגו
בפניו על־ ידי מזכיר המדינה של ארה״ב אפסו הסיכויים
לחידוש ועידת ג׳נבה.
״הערבים עשו הפל על־מנת לחבל בחידוש הוועידה,
ואכן הצליחו בכך. לדעתי הדרך לג׳נבה סגורה, אלא אם
ישנו הערבים את עמדותיהם הנוקשות,״ אמר מר דיין.

(יו־פס) שר החוץ מר גדשה דיין אמר אמש בניו־יורק
כי כעקבות העמדות הערכיות האחרונות שהוצגו
כפניו על ידי מזכיר המדינה של ארה״ב אפסו הסיכויים
לחידוש ועידת ז׳נווה.
ובצאתו ׳משיחת העבודה הרביעית עם מר ׳ואנס אמר ישר
החוץ ״הערבים עשו הכל על־מנת לחבל בחידוש ועידת
ז׳נווה, יואיכן הצליחו בכך. ולדעתי הדרך ל זע ווה סגורה,
אלא אם ישנו הערביים את עמדותיהם הקשוחות.״
שר־החוץ נשאל על־ידי ׳סתבים אם הוא ׳פסימי ׳באשר
לאפשרות חידוש שיחות השלום ומר ידיין ענה בחיוב.
בתשובה לשאלת עיתונאי אם מר דיין אופטימי באשר
לחידוש ׳ועידת דנווה השיב שר החוץ בשלילה.
שר החוץ הוסיף ואמר יכי ״יעוד טרם בואי לאריה״ב
אמרתי שאם ילא יגלו הצדדים גמישות מספקת תהיה הדרך
לז׳׳נווה זרועת חתחתים ׳ומוקשים.״
^,מתי תחודש הוועידה?״ ,שאל אחד העיתונאים, ומר
דיין אמר יפי ובעקבות הצגת העמדות הישראליות המעודכנות
בפני מזכיר המדינה של ארה״יב גברו הסיכויים לחידושה
של ועידת ז׳נווה עוד השנה.
״ישראל עשתה הסל על־ מנית ׳להביא לחידוש הוועידה,
ואכן הצלחנו בכך. לדעתי הדרך לד׳נווה פתוחה, ועתה
׳נמתין לתשובות הערבים,״ אמר שר החוץ.

דיין אופטימי

דיין פסימי

׳בתשובה לשאלת עיתונאי אם ״מר דיין פסימי באשר
׳לאפשרות ׳חידוש שיחות השלום השיב מר דיין בחיוב.
ישר החוץ ׳נשאל על־ידי כתבים אם ההא אופטימי באשר
להידרש !ועידת ג׳׳נביה ומר ידיין יענה בשלילה.
מר דיין הוסיף ׳ואמר כי ״עוד לפני בויאי לארה״ב
אמרתי ישאם ילא יגילו הצדדים גמישות מספקת תהיה הדרך
לג׳ונבה זרועת מוקשים וחתחתים.״
״אין ספק ישכך יהיה,״ סיכם שר החוץ ,״הכל פתוח.״
כרגע האחרון נמסר מניו־יורק בי כל הסימנים מורים
כי ועידת ז׳נווה אמנם לא תבונם, כפי שצפה מר דיין.

:בתשובה. לשאלות כתבים אם שר החוץ אופטימי באושר
לחידוש שיחות השלום ענה מר דיין בחיוב.
שר החוץ נשאל על־ידי כתבים אם הוא פסימי באשר
לאפשרות חידוש ועידת ז׳נווה ושר החוץ השיב בשלילה.
שיר החוץ, הוסיף ואמר כי ״סבר לפני ׳בואי לארה״ב
אמרתי שאיין כל מניעה לחיד׳דש הוועידה. אמרתי,בפירוש
כי ׳עלינו על דרך המשא ומתן ולא נרד ממנה.״
״׳הפל פתוח,״ סיכם מר ידיין ,״אין ספק שיכך יהיה.״
ברגע האהרון נמסר מניו־יורק כי כל הסימנים מורים
שאבן ועידת ג׳נכה תסונם עוד השנה, בפי שחזה שר החוץ.

קובי ניב
בוש אוחטק
בזמן האחרון נפלה תופעה זרה
ומוזרה על ראשינו — ״כושים עבריים״.
מדי
פעם יורדים השחורים הללו
מן העצים ובאים להתיישב בארצנו
הקטנטונת בתואנה המגוחכת
שהם יהודים, דטלפי היותם ״יהודים״
חל עליהם חוק השבות,
והוכה עלינו ,״אחיהם הלבנים״,
לקלוט אותם אל תופנו.
יפה עושים, על פן, מישרד-הפ-
נים ומישטרת-ישראל בגרשם מן
הארץ ללא־כושה את הכושים השחורים,
וכהחזירם אותם בבושת•
פנים אל מקומם הטבעי ביערות
הג׳ונגלים.

רוד הג ״ 01 שותה קווינס?

ווו ההשמדה והתקוונח
אונו ניצה אחת ליממה
מוגש על־ידי מו עצתה לו לבמ שרד החקלאות
ב שיתוף מ ר כז ההסברהבמ שרד ראש־ הממשלה

אלא שלמרבית הפליאה מסתבר
שישנם בכר בארצנו למעלה מ
אלן בושים עבריים״ שכאלו,
החיים כינינו כאילו היו יהודים
שביהודים.
והמחזה הזה חייב להיפסק.
כי דאינו פכר כעולם תופעות
שונות ומשונות, אכל על יהודים
שחורים לא שמענו מעולם.
שהרי מבחינת חוקי-הטבע יהודי
שהוד זה כמו ג׳ירף מעופף,
ואין חיה בזאת.

עמוד 17

פתח כ-PDF פתח כתמונה

איד לא תהיה
המלחמה הבאה
המילחמה הבאה לא תהיה. המילחמה הבאה לא תתנהל —
לא בים, לא באוויר ולא ביבשה. המילחמה הבאה לא תפרוץ.
המילחמה הבאה לא תתרחש — לא בחזית המצרית, לא בחזית
הירדנית, לא בחזית הסורית וודאי שלא בחזית הלבנונית.
המילחמה הבאה לא תפרוץ, לא תתנהל ולא
המילחמה הבאה פשוט לא תהיה.

תתרחש —

׳מדינת ישראל
בשיתוף עם

מיכה / 77ג
ממשלת ישראל הבטיחה שלא תהיה מילחמה ולכן המילחמה
הבאה לא תהיה ויהי מה.
המילחמה הבאה לא תפרוץ, לא תתרחש, לא תתנהל והיה
לא תהיה. יהיה רק הסכם הפסקת־אש. זה מה שיהיה. אבל מיל־חמה
לא תהיה. ברוך השם.

אשקרה

־ממשלת רשריאיל מבקשת בזוה ׳הצעות ׳לביצוע המשימות והפאות:
.1התנחלות רבתי ביהודה ושומרון, מבלי להתנחל פלל ביהודה
ושומרון.
ההצעה צריכה לסלול פירוט מדוייק של דרך ביצוע ההתנחלויות,
כך ׳שכלפי פנים ׳ייווצר הרושם שאכן יש התנחלות רבתי ,־בעוד שכלפי
חוץ ייווצר ׳הרושם שאכן אין התנחלות כלל.
.2חיול אנשי ג׳וש־יאמונים, מבלי לחייל את ואינשי גוש־אמונים.
ההצעה צריכה ׳לכלול פירוט מדוייק ישל דרך ביצוע החיול, כך
שאנשי בחש־ואמונים יחיו ׳בתוך מחנות צפא ויהיו ׳חיילים לסל דבר,
מבלי שיגוייסו ׳בכל דרך שהיא לצבא.
.3אכילת עוגות, מבלי לאכול עוגות.
ההצעה צריכה לכלול פירוט מדוייק של דרך אכילת עוגות, כך שהן
תישארנה שלמות, למרות שנאסלו.
אין הממשלה מתחייבת לקבל את ההצעות המטומטמות ביותר,
אבל היא תשתדל.

חידה / 77ג
ממשלת ישראל שואלת בזאת א ת השאלה הבאה :
כיצד ניתן לשתף בוועידת ז׳נווה נציגים של ערביי ארץ־
ישראל, כחלק ממ שלחת ירדנית, כך שהם יהוו מ שלחת עצמ אי ת
של פלסתינאים, למרות שאין פלסתינאים, בך ש ת הי ה נציגות
פלם תינאית, מבלי שערביי ארץ־ישראל ייוצגו על־ידי האירגון
המתקרא אש״ף, אלא על־ידי ראשי העיריות ביהודה ושומרון,
שאינם מוכרים כתומכי אירגון הטרור ה מ תכנה בלע״ז פי.אל.או,
אבל קיבלו א ת אישורו של אירגון המרצחים הנ״ל, שאיתו לא
נדבר לעולם, לייצג א ת העם הפלסתינאי, שאינו קיים, ו שאירגוני
החבלה אינם מייצגים אותו, אלא הוא מיוצג על־ידי מי שישראל
תמצא לנבון שייצג אותם, בתנאי שלא יהיו פלשתינאים בוועידת
ז׳נווה, ושיהוו מי שלחת מוסמכת •מל האירגון שאיננו מכירים
בו, ונבהל איתם משא־ומתן, מבלי לנהל בשום פנים ואופן משא־ומתן
איתם, אלא רק עם אנשים שייבחרו על ידם, ושהם, ולא
הטרוריסטים, מייצגים א ת ערביי ארץ־ישראל, שאינם פלסתי־נאים,
אלא חלק בלתי נפרד מארץ־ישראל, ועליהם להיות, לכן,
חלק ממ שלחת ירדנית, ובכך להבטיח השת תפו ת פלשתינאית
בוועידה, כ שמהירות הרוח היא 40 קשר, ורב־החובל בן? 42
בין הפותרים נכונה יוגרלו כרטיסי טיסה לוועידת ז׳נווה
כנציגי העם הפלפתינאי.

/ 77ג
ממשלת ישראל מכריזה כזאת כי הודעתם המשותפת של
האירגון המכונה בלע״ז יו.אם.אי. ואירגץ האנטישמים המתקרא
כריה״ס פוסלת את השניים מלהיות מדינות ומוציאה אותם ממשפחת
העמים.
לפיכך מכריזה כזאת ישראל על פוס.

מו דעה זו פו רסמהאשקרהב ״ הארץ ״ מ־ 26.9.77

עמוד 18

פתח כ-PDF פתח כתמונה

*** דה־הקרב המכריע של מנחם
בגין הוא הרחוב ד,יהודי בארצות־הברית.
הדבר
היה ברור למן הרגע הראשון של
עליית הליכוד לשילטון. אחד המעשים ה־הראשונים
שעשה בגין היה לשגר אל
הזירה הזאת את איש-ד.תעמולה הראשי
ישלו, שמואל כץ.
לאחר־מכן הגיע לשם בגין עצמו, במים־
גרת ביקורו אצל ג׳ימי קארטר. הוא הקדיש
חלק ניכר מזמנו וממירצו ליהודים, וחזר
במצב־רוח מרומם.
ואכן, נראה כי כץ1ובגין הצליחו להלהיב
את יהודי;אמריקה, שנידהמו תחילה למראה
המהפכה הלאומנית בישראל. העסקנים
המיקצועיים והרבנים הפכו חסידיו של
מנהיג הליכוד (״כל רב רואה את עצמו
עכשיו ׳בחלומותיו כנוהג בטאנק!״ אמרה
פרשנית יהודיה ).הרב מרדכי שינדלר,
יו״ר ועידת־הנשיאים שיל האירגונים היהו דיים,
שהיה עד אתמול יונה ציונית מדופלמת,
התפלש בעפר לרגלי בגין, כדי לזכות
בתקופת־כהונה נוספת.

אך כשבועות האחרונים החדו
מצטברים בהדרגה פימני־־אזיהרה
המודים. הם הועלמו ברובם בעיתוני
ישראל — הן ביגלל הבורות
של הכתבים הישראליים, שאינם
מבחינים אלא באירועים הבולטים
והגלויים ביותר, הן במתכוון, על
פי הנחיות השגרירות בוושינגטון
הטאר זרועות־התעמולה.
״את עיתוני ישראל צריכים לכיתוב בכתב
ברייל,״ אמר אלכם מסים, מפיק-הסרטים
הישראלי היושב מזה כמה שנים בנידיורק,
במסגרת עסקיו ,״ד,מ כתובים בידי עיוורים
למען עיוורים.״
מה הם הסיכויים האמיתיים בקרב המ משמש
ובא?
על-פי דיווחים מהימנים, הקים הו

נשיא ג׳ימי קארטר מטה סודי כדי
לטפל בבעיית היהודים. כשלב ראשון הוא
ציווה לערוך סקר דעת־קהל יסודי, כדי
לוודא מה תהיה עמדת היהודים במיקרה
של עימות גלוי בין ישראל וארצות־הברית
(העולם הזה .)2090
כי קארטר נמצא במצוקה גדולה.

כנשיא ארצות־הברית, הוא
מופקד על שמירת האינטרסים של
ארצות־הברית. אינטרסים אלה, ב
מידה
שהם מעורבים בסיכסוך ה*
ישראלי־־ערכי, הם חד־משמעיים.
הם מוכרחים להוביל לעימות עם
ממשלת בגין.

הופט מעל לכד
,ך* אינטרס העליון הוא בתחום הנפט.
התלות של ארצות־הברית בנפט הערבי
הולכת וגוברת, ובעוד כמה שנים היא

יי י

תהיה קריטית. היתלות של ״העולם החופשי״
כולו — אירופה המערבית, יפאן ועוד
— בנפט הערבי היא קריטית עוד
יותר• אין ערוך לנזק — כלכלי, ביטחוני,
מדיני — שייגרם לעולם המערבי, אם
תחול הפרעה משמעותית בזרם החופשי
של הנפט הערבי ׳אליו. יש המנבאים אית
שקיעת המערב ואת השתלטות הקומוניזם
באירופה על רקע זה.
סיבות דומות — גידול הצרכים בקצב
מסחרר — עומדות להפוך בעשור הקרוב
את ברית־הימועצות ממייצאת־נפט _ למיי-
באתינפט. גם לעולם הקומוניסטי יהיה
אינטרס היוני להגיע יאל הנפט הערבי —
וכך ׳תיווצר תחרות ׳נואשת, שבה תבקשנה
שתי מעצמות־העל לרכוש את לב הערבים.
אין ספק כי מונחות במגירות הפנטאגון
תוכניות שונות להשתלטות צבאית על
מקורוודהנפט ,׳במיבצעים עצמאיים ו/או
בעזרת ישראל ו/או איראן. אך בארצות-
הברית קיים ש״לטיון שפוי, ואין להניח
כי יתפתה למיבצעים הרפתקניים, אלא
במיקרי־חירום קיצוניים ביותר. לפני־כן
בוודאי ייעשה הכל כדי להשיג את המטרה
באמצעים מדיניים.
מבחינת האינטרס הלאומי האמריקאי,
היעדים ברורים:
• בטווח הארוך, לקיים במרחב
הערבי ממשלות פרו־אמריקאייות, כידי ל החזיק,
את כל ארצות־הנפט הערביות ב מחנה
המערבי,
• כטווה הקציר, למנוע מילחמה
העלולה להביא להפסקת זרם־הנפט ; ול הבטיח
שאם בכל זאת תפרוץ מיילחמה —
לא ׳תהייה פעולה ערבית, יזומה או ספונ טאנית,
שתביא להפסקת הזרימה.
מעבר לאינטרס הנפט, קיים האינטרס
הכלכלי הרחב. במרחב הערבי מתרכזת
עתה עוצמה כלכלית כבידה. אם תופנה
עוצמה זו נגד ארצות־הברית, תהיינה התו־

עמוד 19

פתח כ-PDF פתח כתמונה

צאות הרסניות. ואילו שילוב הכסף הערבי
במעדכות-הכלכלה המערביות יחזק את ה גוש
האמריקאי.
בטווח הקצר, יש לארצות־הברית עניין
חיוני לקבל בחזרה חלק מן הדולארים
הזורמים לארצוית־הנפט, על־ידי מכירת
כמויות כבירות של נישק לממשלויתיהן.
משום־כך ברור לגמרי מהו תפקידו של
נשיא ארצות־הברית — כפי שג׳ימי קארטר
ויועציו רואים אותו: להביא להסדר ב-
מרחב, בתנאים שהעולם הערבי מסוגל
לקבלם: החזרת כימעט כל השטחים המוח זקים
לעמי־ערב, הקמת מדינה פלסטינית
בצורה זו או אחרת, ובשלב הראשון —1
שילוב הפלסטינים בפעולה להשגת ההסדר.

כד המטרות האלה מתנגשות
חזיתית עם המגמות שד ממשלת
הליכוד כישראל (וכמידה פחותה,
אך חריפה למדי, גם עם המגמות
של ממשדות-המערך, שקדמו דה).

אג רו ף מ שוריין

האיסטראטגיה שד מנחם כניו
מבוססת על ההנחה שיש כיכולתו
להפוך את הכוח הפוטנציאלי הזה
לכוח מגויים, ממושמע ולוחם. הוא
מאמין שהוא יוכל לגייסו, להטילו
לקרב ולפקד עדיו כמו עד אוגדות-
המילואים של צה׳׳ל.
אם יקבל הנשיא קארטר את הדיעה כי
הערכה זו של בגין נכונה, הוא יצטרך
לשקול זה מול זה את האינטרס הלאומי
האמריקאי ואת האינטרס האישי־המפלגתי
שלו. במיקרה זה יתכן כי יעדיף את
האינטרס האישי, כמקובל אצל פוליטי קאים
מיקצועיים מן המניין. כך יימנע
העימות האמריקאי־ישראלי. הסיוע האמ ריקאי
יימשך, ומנחם בגין יוכל להקדיש
את כל כוחו ומירצו לשידה־הקרב הבא —
העימות הצבאי עם מדינות־ערב.
אם, לעומת ואת, ישתכנע הנשיא קארטר
כי מנחם !בגין משלה את עצמו, וכי אין
חשש מפני מרד יהודי ארצות־הברית נגד
הבית הלבן, צפוי לחץ אמריקאי כביר על
ישראל. לפני בגין תעמוד אז הברירה
בין כניעה לאמריקאים ובין מיבצעי-
התאבדות לאומיים.

לכן הפכו יהודי אדצות־הברית

יצחק רביו עם ילדים יהודיים באמריקה
למצב העלול להיווצר בעתיד הוא עמדת
יהודי ארצות־הברית בימי השואה, במיל־חמת־העולם
השניה.

עובדה היסטורית היא שיהודי

ך*׳ ול תפקידו של ג׳ימי קארטר הנשיא
ז עומדים האינטרסים של ג׳ימי קארטר
הפוליטיקאי, ראישיהמיפלגה.

ההנהגה היהודית, וגם ההנהגה
הציונית, חיבלה ככל פעולה כזאת.
היא שיכנעה את הנשיא רוזוודט
שלא לקבל מישדחת שרצתה לתבוע
ממנו פעולה נגד ההשמדה.

מול עוצמת־הנפט של ממשלות-
ערב עומדת עוצמת־הלחץ של
ממשלת ישראל. מול ״הזהב השחור״
שד הערכים ,״הזהב היהודי״
של ישראל. מול הפטרו-דולא-
ריס שד הערבים, האלקטו־דודא־ריס
שד היהודים.
הסיכוי היחיד של מנחם בגין למנוע
עימות הרה־אסון עם ארצות־הברית טמון
ביכולתו לקמץ את יהדות ארצות־הברית
כאגרוף משוריין מול הבית הלבן, תחילה
כאיום ולאחר מכן, אם יהיה צורך בכך,
כנשק פעיל.
הכוח היהודי הפוטנציאלי יכול לפעול
במישורים שונים. בין השאר —
• כלפי הקונגרס: רבים מן הם-
נאטורים ומן הצירים בבית־הנבחרים תלויים
בקולות יהודיים, העשויים להכריע
בבחירות באיזורי־הבחירה שלהם. אותם
הפוליטיקאים, וגם אחרים, תלויים בתרומות
של איירגונים ואילי־הון יהודיים, ל מימון
מסע־הבחירות שלהם.
• כדפי הנשיא: על פי השיטה
הקיימת, תלוייה בחירתו של הנשיא בניצחונו
במדינות־מפתח מסויימות, החשד
בות בגלל גודלן. דווקא במדינות אלה
יכולים הקולות היהודיים להוות את לשון-
המאזניים, דבר המבטיח להם כוח־השפעד,
מחוץ לכל פרופורציה לכוחם המיספרי.
(כוח-השפעה דומה יש למחנה הדתי המאורגן
בישראל).
•י כלפי הציבור: ליהודים יש הש פעה
עצומה בכלי־התיקשורת. העיתונים
הדמיים, גם החשובים ביותר, תלויים
במודעות היצרנים והסוחרים המקומיים,
שרבים מאד מהם הם והודים. בקרב סגל־הניהול.
והעיתונאים בכל פלי־היתיקשורת
יש ליהודים ייצוג שהוא בלי שום יחס
לאיחוזם באוכלוסייה הרלליית.

בארץ־ישראל, בהנהגת הילל קוק (שקרא
לעצמו אז בשם ״פיטר ברגסוך) ,שמואל
מרלין ואחרים. היא הקימה שורה של
אירגונים, שמטרתם היתד, לעורר את יהודי
אמריקה כדי להפעיל לחץ על הבית הלבן
בקשר עם השואה. למרות הכישרון הרב
שהושקע בפעולה, ותמיכת אישים אמריקאיים
חשובים (כמו הסופר בן הכט)
שנרתמו למיבצע, לא עלה בידי קוק
וחבריו להפעיל את יהודי אמריקה.

יהדות אמריקה עמדה כל העת מנגד.
היא חששה להתבלט, יסמא יביא הדבר
לגל חדש יסל אנטישמיות ברחבי ארצות־הברית.
אחרי שארצות־הברית נכנסה למל חמה,
חששו היהודים מפני הרושם שמא
קיים הבדל בין האינטרס הכל-אמריקאי
ובין האינטרס היהודי.

משום כך עזר המימסד היהודי
להשתיק את הידיעות על השואה,
מנע כל פעולה מדינית או תעמולתית
מצד הציבור היהודי, ועשה
את הכל כדי לשתק ולהשתיק את
המעטים שקמו ותבעו פעולה.

אין פירוש הדבר שיהדות אמריקה תנהג
כך שנית, במיקרה של עימות. אפשר
לטעון את ההיפך: שהתנהגותר, אז גרמה
לטראומה וליסורי-מצפון כה עמוקים, עד
כי דור שלם של יהודים אמריקאיים עבר
אחרי המילחמה לקיצוניות שיניה, והעניק
למדינית־יישראיל תמיכה ם לתי־מסוייגת ו־חסרת-ביקורת,
עד עצם היום הזה.

אך עובדה היא שתמיכה זו לא
עמדה אף פעם אחת כמיכחן של
עימות ישראלי־אמריקאי. אם יבוא
עימות כזה — איך ינהגו היהודים?

כפתור לכבוד בגין המופץ בארה־־ב* האס היהודים ערג!!?
שדה־קרב המכריע של מנחם בגין.
מהם סיכוייו כשדה־קרב זה?
האמת הפשוטה היא שהדבר לא
נוסה מעולם, ולכן אין כימעט כל אפשרות
לקבוע הלכה מוחלטת מראש.
המצב היחידי בעבר שניתן להשוותו

בגין בעת ביקורו בקונגרס האמורא׳

ארצות־ הברית לא נקפו אז אצבע
כדי להציל את יהודי אירופה
מהשמדה גופנית.

המחדל הוו ר א
ו בנ שי א האמריקאי דאז, פראנקלין
י י דלאנו רוזוולט, קיבל דיווחים על ההש מדה,
אך החליט שלא לפעול להפסקת
ההשמדה. הוא סבר שהוא נוהג בהתאם
לאינטרס הלאומי האמריקאי.
כפי שגילה יועצו וידידו הקרוב ביותר
באותם הימים, הארי הופקינס, אכן עלה
הנושא בדיונים בין רחוולט והבריטים,
ובראשם שר־החוץ הבריטי אגתוני אידן.
הבריטים התנגדו לכל פעולה נגד ההש מדה
— פעולה צבאית (הפצצת מחנות־ההשמדה
והרכבות שהובילו אליהם) ,פעולה
מדינית (הפעלת לחץ על האוייב באמצעות
פעולה דיפלומטית סודית) או פעולה פסיכולוגית
(איום אמין בעונשים) .ריוזוולט
קיבל את העמדה הבריטית.
הבריטים חששו, כמובן, מפני הצורך
לקלוט עולים יהודיים, ניצולי אירופה,
בארץ־ישראל, בניגוד למדיניותם. הם
חששו מפני איבוד התמיכה הערבית.
תזוולט עצמונועד עם המלך איבן־סעוד
מסעודיה, וחשב כביר אז על חשיבות
הנפט הערבי. הוא חשש גם מפני התעמולה
הנאצית, חובקת־העולם, שטענה כי ממשלת
ארצות-הברית ״מכורה ליהודים״.
באותם הימים פעלה בארצות־הבריית
מישילחת שיל האירגון הצבאי הלאומי
* הסיסמות :
שלנו״.

שעל״

ו״ישראל

^ חד המומחים, שדעתו פסימית ב־
\ £יותר, הוא הילל קוק עצמו — שהת נסה
בנסיונות כה מרים בפעם הקודמת.

לקוק יש דיעה נחרצת כעניין
זה .״עד היום תמכו היהודים כישראל,
מפני שזה היה נוח להם.

״מי שתומך בישראל, אינו מפסיד דביר.
להיפך, הדבר מעלה את קרנו ברחוב
האמריקאי. זה מכובד לתמוך בישראל. זה
פטריוטי, כי מקובל באמריקה לחשוב
שהאינטרסים של ארצות־הברית ושל ישראל
הם זהים.
״ישראל נתנה ליהודי־אמדיקה את האפשרות
להרים ראש. מכיוון שלכל האמריקאים
יש זיקה ל׳ארץ-ד,אם /ל׳מולדת
הישנה׳ ,גרמה ישראל לנורמליזציה יסל
מצב היהודים. גם להם יש ארץ־אם ומולדת.
״אולם המצב יהיה שונה לגמרי אם
להק רי ב
היהודי האמריקאי יצטרך
משהו, מילבד תרומה, על מיזבח התמיכה
בישראל.״

לדעת קוק, לא יעמדו יהודי אד*
צות־הכרית כמיכחן, אם ייווצר
כציבור הרושם שקיים ניגוד
כין האינטרס האמריקאי והאינטרס
הישראלי. הם יחששו מפני
התגברות האנטי-שמיות, ומפני
האישום •טהם תומכים כמדינה
זרה, נגד ארצות-הכרית.

קוק מעריך כי גם אז יהיה מיעוט קטן,
בעל־הכרה, שימשיך לתמוך בישראל,
למרות הכל. אך המוני היהודים לא יתגייסו
לשום פעילות בולטת. ובעיקר — רוב
היהודים, שהתרחקו מזמן מכל פעילות
קהילתית, שאינם שייכים לשום אירגיון
(המשך בעמוד )38

עמוד 20

פתח כ-PDF פתח כתמונה

ערך כ ס פך המופקד ב״ טפחות״ עולה עם השנים עד
שמגיע הרו.ע ליהנות ממנו. ממש כמו יין ביקב משובח.
הפקד את כספך אצל המומחים. לכל מטרה ולכל זמן
ל״טפתות״ יש תכנית המציעה לך תנאים טובים יותר:
חסכון לדיור
חסכון לכל מטרה
חסכון בחו״ל
״טפחות?0,000״
התכנית הדולרית ״טפחות ח״י כפליים
החכרת היחידה בארץ
המתות לך מוסף לבסף
והרבה כסף <1ו.ם ומת
קריסה ברבישח דירה
והנחה ממשית של אלפי
לירות ממחירה.

תכנית חסכון, בלעדית
תכנית החסכון המעניקה לך
ל״טפחווד, המאפשרת
עד 160/0מענק מיידי;
לישראלי בחול ולחושבי 5,760ל״י לעומת 3,600ל״י
חוץ לבנות בית בישראל.
בתכניות האחרות.

פרטים נוספים על תכניות החסכון ב־טפחות״ תקבל בסניפי
הבנק או בדרך הדואר. שלח את התלוש המצי־ב, לקבלת
פרטים וטפסי הרשמה בלא כל התחייבות מצירך. סמן בתלוש
את התכניות בהן הינך מעונין.

8 ^ 8 88? ?8

טבחות

בנק משכנתאות דישראלבע״נז

עמוד 21

פתח כ-PDF פתח כתמונה

ההתחכמות שר

תונו ההצהרה:

ד״ו גומה

רחץ בורים׳

ותוצאות תבונות.

מאס׳ב׳ עד

היא הוגיוה

בגין ועואבאת

את תאמויקאים

ההתשרות שד

ההודעה המוקדמת

גוש אמונים

נגעה קשה

שבנה שמן

במצב בריאותו

ו 1ד המחרה

של בגין

קאוטו תחריט :

הרומן המדומה

מניוון שנוצר

בין בגין

קיפאון איו
מנוס משיתוו

1גיימי קארטר

הסובייטית במאמץ

הגיעו לסיומו

^ יתאדם, ככת אחת, יצא האוויר מן הבאלון.
</הר ההתחכמויות, הפעלולים והתכסיסים של משה
דיין הוליד עכבר. והעכבר היה הוא עצמו, שהתרוצץ
בארצות־הברית בבהלה.
נאמר לו בצורה חד־משמעית: עברו הימים שבהם
יכולה היתה ממשלודישראל להתל בנשיא האמריקאי, וזה
היה נאלץ לחרוק שיניים ולשתוק.

ה ש 3ןשלד!
/ך* תעלול האחרון של דיין היה ״הצעת־הפשרה״
י י המפורסמת, שהוא כתב באישור רשמי מטעם ממשלת
ישראל.
זה היה לפני שבועיים. הממשלה האמריקאית דרשה
החלטית שישראל תסכים למישלחת ערבית מאוחדת, לפחות
בפתיחת ועידת־ז׳נבה. נוסחה זו נועדה לאפשר את שיתוף
אש״ף. נאמר לישראל כי אמריקה רואה בכינוס מושב-
פתיחה של הוועידה ב־ 1977 אינטרס אמריקאי חיוני.
׳ מנחם בגין עמד לדחות את ההצעה, בהתאם לעמדתו
המוצהרת. ואז חש דיין בחזרה, מאמצע הדרך, כדי

להציע לבגין התחכמות דיינית אופיינית: לא להגיד ״לא״
אלא ״כן״ — אך בצורה שזה יביא ל״לא״.
כך נולדה ה״פשרה״ .ישראל ביצעה נסיגה טאקטית
והסכימה להשתתפות פלסטינים במישלחת ערבית מאוחדת
במושב־הפתיחה (העולם הזה — )2091 אולם בתנאי שלא
יהיו אלה אנשי־אש״ף ידועים, ושהם יהוו חלק ממיש־לחת
של מדינה ערבית.
משה דיין ידע, כמובן, שתנאים אלה אינם יכולים
להתקבל על־ידי הערבים — שהרי כל מטרת ההצעה האמ ריקאית
המקורית היתר, לאפשר את שיתוף אש״ף בוועידה.
המטרות האמיתיות של הצעות דיין היו, על כן:
>• להכשיל את ההצעה האמריקאית,
#לעשות זאת כך שיתקבל בכלי־התיקשורת הרושם
שהערבים הפשילו הצעה ישראלית מתונה,
!• ליצור בדרך זו אקלים של דעת-קהל, שיימנע עי מות
אמריקאי-ישראלי.
בגין קיבל את הרעיון, ודיין טס סוף־סוף לאמריקה
כקוסם הנושא עימו את השפן שלו.
אולם הוא מצא בוושינגטון אווירה שונה מאד מזו
שהוא ציפה לה.

ממשלת קארטר הגיבה מייד, ופומבית, על ההצעה היש ראלית.
היא חשפה במפורש את אופייה האמיתי: מלכודת
שנועדה להכשיל את כינוס הוועידה.
בו־זמנית הודיעו הממשלות הערביות לקארטר שהן
לא תוכלנה ללחוץ על אש״ף מעבר לנקודה מסויימת.

ש לו שצפרד עי ם
^ אשר ניסה דיין לדבר על ״טיוטת חוזה השלום״
שלו, נתקל בתגובה זועמת. בחדרי-חדרים נאמר לו
שיפסיק להתל ויתחיל בדיון רציני. יש רק בעייה אחת
העומדת על הפרק: שיתוף אש״ף בוועידת ז׳נבה.
אך על נושא זה לא היה לדיין מה לומר. פיו היה
נעול וידיו כבולות.
כך נוצר קיפאון, שעלול היה להיות קטלני. במצב
זה החליט ג׳ימי קארטר החלטה בעלת חשיבות מרחיקת־לכת:
שדרושה עזרה סובייטית לשבירת הקיפאון. אר־צות-הברית
לבדה נכשלה במאמץ לכפות פשרה על יש ראל
והערבים.
על רקע זה נולד המיסמך, שחישמל השבוע את העו-

עמוד 22

פתח כ-PDF פתח כתמונה

סו ף ה רו מן
(המשך מעמוד )21
לם !ושגרם לדיכאון תהומי בקרב ממשלת
הליכוד והעיתונות המגוייסת בישראל:
הצהרת ואנס־גרומיקו.
זוהי הצהרת־כוונות משותפת האומרת
•ששתי המעצמות ישתפו פעולה כדי להפ עיל
להץ על ישראל ועל אש״ף כאחד.
ישראל נדרשת לקבל את אש״ף בז׳גבה —
ובסופו של דבר תוכרח להשלים עם כי נון
מדינה פלסטינית בגדה וברצועה.
א-ש״ף יוכרח להשלים עם מצב של דו־קיום
ישדאלי־פלסטייני, המבוסס על הכרה
הדדית.
לשם כך כוללת ההצהרה שלושה עקרונות
מרכזיים, הקשורים זה בזה:
י• •שלום אמיתי, ברוח הדרישות של
ישראל, עד כדי נורמליזציה גמורה של
היחסים בין ישראל והערבים. זוהי צפרדע
שעראפאת נדרש לבלעה.
׳ 6שיתוף נציגות פלסטינית בז׳נבה.
הכוונה היא בבירור לאיש״ף, אף כי השם
לא הוזכר, ליפי דרישת האמריקאים.
$הכרה בזכויות החוקיות של העם
הפלסטיני — נוסחה המקובלת כיום כ מכוונת
להקמת מדינה פלסטינית ברצועה
ובגדה.
אלה הן שתי הצפרדעים שבגץ נדרש
לבלוע.
יש רק הבדל קטן אחד בין הצדדים:
עראפאת כבר הסכים חלקית להצעה, בגין
מתנגד לה לחלוטין.

סכין בגב?
ן חוץ״לארץ לא עוררה ההצהרה
* 1האמריקאיודסובייטית התרגשות רבה.
משתתפי הסמינר על ״השלום והפלסטינים״
בלונדון, שכללו כמאה מטובי המומ חים
לענייני המרחב (ראה עמודים 27־)26
קיפלו את הידיעה בשעת כינוסם, ואיש
לא ראר, בה מימנה היסטורי. היא הייתה,
בעיניהם, לכל היותר צעד קטן נוסף לק ראת
הפלסטינים. אנשי אש״ף, שהשתתפו
בכנס, לא התרגשו.
המשתתפים הישראליים בסמינר הופתעו,
בשובם למחרת היום ארצה, להיווכח
שבארץ נתקבלה ההצהרה, בהיסטריה ש גבלה
בפאניקה, כאילו נעצה ארצות-
הברית סכין בגבה •שיל ישראל. תגובותי הם
•של עסקני האופוזיציה, לא פחות

פתו לחישוב שיש בכך עניין אישי, שקאר־טר
׳נפל בשבי בגין ,־שהוקסם על־יידו.
אך הסיבה היתד, הרבה יותר פרוזאית.
בחירת בגין טרפה את קלפיו של קארטד.
מדיניותו עלתה על שירטון. קאירטר חשש
שמא יאשימו אותו בפשיטת־רגל, בייחוד
לאור חלקו שלו בהפלת רבץ. לכן היה
,קארטר מעוניין להעמיד פנים כאילו לא
השתנה דבר, ושאולי, להיפך, חל שיפור.
שיקול שני היה, אולי, חשוב עוד יותר.
קאטד לא ידע דבר על בגין. כמו רוב
מעצבי המדיניות בארצות־הברית ובאירופה,
היתד, דעתו הראשונה כי בגין הוא
דמגוג ימני, שהשתמש ברגישות הלאונד
גייס ישל האספסוף כדי להגיע לשילטון.
כפי שאמר מדינאי אירופי בכיר :״אנחנו
מכירים דמגוגים כאלה. אחרי •שהם מגי עים
לשילטון, הם משנים את הטון. הם
•שוכחים את נאומיהם הקנאיים, ומשלימים
עם המציאות. ניכסון רדדף־ד,קומוניסטים
עשה דטאנט עם ברית־המועצות וכונן יחסים
עם סין. דד,־גול האולטרו־,־לאומני
הוציא את צרפת מאלג׳יריה. בגין יעשה
את אותו הדבר. לכן אסור לעשות לו
פרובוקציות. אסור לדחוק אותו לפינה.
צריכים לפייס אותו, לקבל אותו יפה,
להחניף לו. כך הוא יתרכך.״
האירופים קיבלו דיעה זו, וסידרו לבגין
את ההזמנות לרומניה ולבריטניה. קארטר
החליט אף הוא למצות ־שיטה זיו! ,ולהעניק
לבגין את קבלת־הפנים הידידותית ביותר.
אולם בשבועות שלאחר מכן נאלץ היה
קארטר להסיק שהיתה זאת טעות טאק-
טית חמורה בגין ניצל את קבלת־הפניס
עד קצה גבול היכולת. הוא דיבר על
״היחסים החמים״ ועל ״ה,קירבה האישית״
שנוצרו בינו ובין קארטר. בעזרת העיתו נות
המגוייסת, העומדת לרשותו, שיכנע
את דעת־הקהל הישראלית שהוא נחל ניצ חון
אישי כביר ,׳ובכך חיסל את הפיק-
פרקים והחששות שכירסמו בלב רבים
למחרת הבחירות.
גם את יהודי ארצות־הברית כבש בגין
בשיטה זו. היהודים, שחששו פן תביא
בחידת בגין לעימות אמריקאי־ישראלי
׳שיעמיד אותם במצב בלתי־אפשרי, הת מוגגו
מרוב הקלה כאשר נסתבר להם ש־קארטר
הוקסם על־ידי ראש־הממשלה ה ישראלי
החדש.
אולם רק כסיל ־יכול היה להאמין כי
מדיניותה של מעצמה כבירה, בעלת

סגן שר־־הכיטחון ציפורי מקדם את פני המתנחלים
סטירת־לחי לקאדסר
גם לגבי ידיד קרוב. מי שמתייחס למילים
כאלה ברצינות, נוחל אכזבה מהירה.
אין הן אלא מטבעות-לשון שיגדתי׳ות.
נראה כי לא בגין ולא דעת־הקהל שטו־פת־המוח
הבינו את המוטיבציה של קאר־טר,
ואת חוסר־התוכן של המחמאות. לא
רק קוראי עיתזני־הערב, אלא גם אנשים
רציניים החלו מאמינים כי בין קארטר
ובגץ הושגה תמימות־דעים כל־שהי.
מד, שקרה השבוע סילק אישלייה זו —
גרם על כן להלם, שאין לו סיבה.
״יש לנו אינטרס לאומי חיוני בשלום
שיקום בסוסו של דבר במיזרח התיכון,״
אמר קארטיר השבוע, במסיבת־הע״תונאים
שלו .׳מאז עלותו לשילטון התבססה גיש תו
לענייני המרחב על ד־ו״ח נזמן ברר
קינגס, שמחבריו הפכו פקידים בכירים
בממשלתו. דו״ח זה קורא בפירוש לשילוב
הפלסטינים במאמצי השלום, לוקח בחש בון
את הקמתה של מדינה פלסטינית ו־מתח
את הדלת לפני אש״ף.
׳קארטר עצמו דיבר על יעדיו אלה פעמים
רבות. דיבוריו על ״מולדת לפלסטי נים,״
הסכמתו להיכנס בדו־שיח עם אש״ף
אם זה יקבל את החלטת 242 תוך הס תייגות
מן הסעיף הנוגע ל״פלייטים״ (ש אינו
מזכיר את העם הפלסטיני וזכויו תיו)
— כל אילה היו סימנים ברורים של
כיוון מדיניותו.
השבוע, בהצהרת ואנס־גרומיקו, פסע
קארטר צעד קטן נוסף קדימה, באותה
דרך, תמורת צעד סובייטי בכיוון ההפוך.
קארטר הרחיק לכת ייויתר מקודם לכן,
בהכירו ב״זכויות החוקיות של העם הפלסטיני״
ובצורך להביא לדנבה את
״נציגי העם הפלסטיני״• .תמורת זאת הסכימו
הסובייטים •שיש להגיע ל״יחסי שלום
נורמליים״ — נוסחה מרח-יקה־ליכית ,ש אונה
מופיעה בהחלטה — 242 ולא עמדו
על איזכור מפורש ישל א־ש״ף.
זיוהי מעיין עיסקת־חבילה. ארצות־הברית
לא היתד, צריכה לקבל את הסכמתה שיל
ממשלת ישראל לכך, גם לא להילכד״ אחרי
שמנחם בגין עצמו פטר אותה מן הצורך
הזה בעת ביקורו, כאשר ויתר על ״התי אום
המוקדם של העמדות.״
הדבר ניראה אז כהישג גדול של בגין.
עכישיי׳ו ברור כי הייתה זאת מלכודת לעצ מו,
כפי שניבאו משקיפים מפוכחים כבר
אז. נבואות אלה טבעו אז בהמולת ההער צה
של עיתונאי־חצר.

מו ק שי־ו עד
מתנחלי שומרון כסוכה כמחנה צה״ל
מוקש בדרך לדנבה
מתגובות השילטון, גבלו בגיחוך.
מה מקורה של התרגשות סוערת זו י
במידה רבה, היא נובעת ממסע־הרי־מום
שערכה העיתונות הישראלית לפני
שלושה חודשים לביקור האמריקאי של
מנחם בגץ, בעזרתם האדיבה של בגין
וקארטר עצמם.
קארטר פרינו אז את השטיח האדום
לרגלי בגין, קיבל אותו בכבוד־מלכים.
אחרי סטירת־הלחי שהעניק קארטר ליצחק
רבין, באביב ה שנ ה, נראתה החמימות ש בה
נתקבל בגין בקיץ כהתחלה של רומן
פוליטי.
אז תמהו רבים מה הביא את קארטר
להפגנה כזו של אהדה לבגין• היו שחת

אינטרסים
עולמיים מורכבים, תושפע על-
ידי גורם כה שולי כמו יחסו האישי של
נשיא לראש־ממשלה זר. ישראל מלאה
כסילים כאלה.

מ ל כו ד ת עצמית
ך* ישראלים, הרגילים לסיגנון הבריטי
1 1המאופק ולסיגנון הצרפתי הקר, אינם
מיטיבים להביו את הסיגנון האמריקאי.
בארצות־הברית רגילים גם בני־אדם פשו טים
להמטיר על זרים מחמאות מופרזות —
״אתה אישיות מרגשת אתר, נהדר!״
— שאנגלי לא היה מעלה אותן על שפתיו

י תבן כי קארטר היה מתחשב קצת
יותר בצרכיו האישיים שיל בגין, איל מלא
היה נרגז עד למעמקי ינפשו ביגליל
פרשית ההתנחלויות.
בעיני קארטר, כל התנחלות היא סטי-
רת־לחי לו, חבלה מכוונת במדיניותו;
מכיוון שכינוס ועידת-ז׳נבה השנה היא
צורך חיוני לממשלתו, הזקוקה להישג
מדיני כלשהו, הרי כל מוקש ׳נדרך לרננה
פוגע בו אישית. כל התנחלות היא מוקש־נעל
בדרכו.
קארטר אינו יכול, להאמין אף לרגע
שגוש־אמונים מורד באמת בבגין. כל
הפרשה נראית כהצגה מבויימת מטעם
בגין — בדיוק כמו ההתחכמויות הדיפלו מטיות
של דיין.
בגין ודיין עצמם סיפקו בשבוע שעבר
הוכחה לאמריקאים כי הם מנסים להערים
על קארטר.

אנשי גוש אמונים הגישו ערב חג הסוכות
לבגין את השטר שחתם עליו לפר־עון.
הם תבעו ממנו, בצורה הברוטלית
ביותר, לממש את הבטחתו להתיר להם
להתנחל ״בכל שטחי ארץ־ישראל.״ תח נוניו
של בגין, בהם ניסה להבהיר להם
כי זו השעה הפחות מתאימה לאישור
ההתנחלויות וכי כל התנחלות בימים אלה
תראה כהתגרות מפורשת בקארטר, נפלו
על אוזניים אטומות.
על רקע זה נולד אחד ממיבצעי ההונאה
הגדולים ביותר של ממשלת בגין.
הרעיון היה כולו של משה דיין. בדיווחיו
מארצות־הברית הוא ד,יטעה את בגין להא מין
כי אם ההתנחלויות החדשות ישאו
אופי צבאי למחצה, משהו בדומה להיאח־זויות
הנח״ל, ייאלץ קארטר להשלים עימן.
הפיתרון של דיין היה אופייני לו: להל ביש
את אנשי גוש אמונים במדים, לחיי לם
על נשיהם וטפם ולאפשר להם להת נחל
במסווה של היאחזויות חצי צבאיות.
המתנחלים ראו בהצעה לחיילם פגיעה
בתדמיתם .״זה קרקס,״ התבטאו כמה מהם.
אבל בפגישה נוספת עם שר־החקלאות
אריאל שרון, הציג בפניהם אריק אפ שרות
אחת בלבד, אותה הציג כהחלטת
הממשלה: לחיילם ולהושיבם באופן ארעי
במחנות צר,״ל בשומרון, עד שיתאפשר
להעבירם ליישובי הקבע שלהם.
החלטה זו עוררה את זעמו של שרד,ביטחון
עזר וייצמן, שלא נועצו בו כלל
בעניין הנוגע ישירות לתחום מישרדו. כל
הרעיון נראה לו כשטות מגוחכת, המבזה
את צה״ל והוא הצטרף לאנשי גוש אמו נים
בהתנגדותם לחיול.
כך נולד הפיתרון של היועץ המיש־פטי
לממשלה, הפרופסור אהרון ברק ש מצא
פשרה: המתנחלים ישוכנו במחנות
צד,״ל בשומרון לא כחיילים, אלא במעמד
של ״עובדים בשליחות הצבא.״ כעבור
ימים מיספר כבר התנחלו ״העובדים בש ליחות
הצבא״ במחנה שומרון של צד,״ל.
גרעינים נוספים ציפו לתורם.
אלא שבהחלטתה זו רימתה ממשלת יש ראל
רק את עצמה, לא את האמריקאים.
נוכח מדיניות ההתנחלות של בגין נפל
גם המחסום האחרון של התחשבות ב ישראל.

כ רי־נו ע ם
^ הרי הסערה ההיסטרית שקמה
בישראל, שהפתיעה את האמריקאים
בעוצמתה, עשה הנשיא קארטר מאמץ
מכוון להרגיע את הרוחות על־ידי דברי־נועם.
אולם למעשר, לא שינו דברי הנשיא
בעצרת האו״ם דבר.
דוברים ישראליים ניסו להעמיד פנים
כאילו חל •שינוי, מאחר שהנשיא ״לא
דיבר מאז חודש מארס בצורה כה מפור טת
על מהות השילום.״ בטענה זיו אין ממש
— ההודעה האסדיקאית־סובייטית דיב רה
בפירוש על ״יחסי־׳־שלום נורמליים״
— הגדרה מירחיקה־׳לבת, שאין טעם וצורך
להוסיף עליה.
לעומת זאת לא חזר בו קארטר מן ה דיבור
על ״הזכויות החוקיות של הפלס־טייים״
— וזהו העיקר.
כאשר בתום סידרת פגישות דרמתיות
שנערכו בראשית השבוע בין קארטר, ואנס
ודיין נמסר כי נמצאה אולי נוסחה ש תאפשר
את כינוס ועידת ז׳נבה לא היה
ברור אם היה זה עוד תכסיס הטעייה של
דיין או כניעה משמעותית ללחץ האמ ריקאי.

עמוד 23

פתח כ-PDF פתח כתמונה

במדינה העם אידו ת*1ע 911 וו

מנחם בגין אמר
על גוש אמונים:

זאזרחיב 7א ירויה
מגוס — הם יחככו,
ועוד איך:
החל בחג־׳החנוכה הקרב ועד זלחג שימי
ח ת־שורה בשנה הבאה, יצטרך עם יש ראל
לחגוג. ממשלה שלמה החליטה כי
העם יחגוג, ושני אנשים הופקדו על איר-
גון ההגינות: שר האנרגיה התשתית והסמלים
יצחק מודעי 1ועובד רשות־השידור,
ומי שטוען למנכ״ליות הרשות (ראה תש קיף)
יצחק (״אידו״) רגר, אשר מונה כ-
יו״ר הוועדה לאירגון חגיגות יובל-ה־.30
הגדרת יובל, או שנת־יובל מתייחסת
בכל מילון ל־ 50 שנה. יש היסטוריונים,
וחוקרי־תנ״ך הטוענים כי יובל הוא 25
שנה בילבד. הפיכת המיספר 30 ליובל
הוא המצאה בילעדית של ראש־הממשלה.

חזכג רכר
להפקיע את בן־גוריון
בגין נסוג באלגנטיות רבה מרעיון ה־מיצעד
הצבאי ביום־העצמאות, ובמקומו
הוחלט יעל המצעד של ׳ותיקי המחתרות.
אך נראה כי אפילו המתנגדים החריפים
ביותר למיצעד הצבאי היד תומכים יבו
במלוא הפה אילו היה ידוע ׳להם אז, בעת
הזעקה, כי ימה שיבוא ״במקום״ יעלה
40 מיליוני ילידות נוספות.
800 שופרות. פתיחת החגיגות תי ערך
בעוד כחודשיים, ליד האנדרטה של
האדריכל ישראל גודוביץ בימית.
סיומן של החגיגות יהיה מיצעד שופרות.
כל קהילה יהודית בעולם תשלח
לישראל מיש׳לחית !בית אחד עד 1000 צי רים,
כשהתנאי היחידי יהיה שלפחות אחד
מחברי המישילחת יהיה תוקע מיקצועי
בשופר. המשלחת תערוך מיצעד רגלי מה שפלה
לירושלים, וכאשר תגיע לכותל,
תיערך תקיעה משותפת ב־ 600 עד 800
שופרות.
בערב יום־העצמאות יוקמו מאות במות
קטנות, שוב לפי העיקרון של פיזור ה־שימחה,
ועליהן יופיעו אמנים חובבים.
״כל מי שאי־פעם למד לנגן על אקורדיון
או מנדולינה, ישעשע את אלה שאף פעם
לא למדו לנגן.״
ל צ בו ע את הארץ. אבל יהיה גם
טכס מרכזי אחד, ליחידי־סגולה. על פי
החלטתו של ראשיהטמשלה עצמו יופקע
דויד בדגוריון מידיהם של אנשי מפא״י
ורפ״יילשעבר. בשדה־בוקר תערך עצרת
מרכזית, שבה ישתתפו אורחים נכבדים
ואלפי גדנ״יעים, כשהאישיות המרכזית ו-
הנואם היחידי יהיה מנחם בגין.
.רגר מכחיש בכל תוקף את הידיעות,
שלדבריו הן ״זדוניות״ ,על כוונית הוועדה
שלו להכריח את כל המדינה לאכול מתכונים
מייויחדים לשנות השלושים, ללבוש
מדים מייוחדים לשנות השלושים ולצבוע
את הארץ כולה בכחול-לבן .״אומנם היו
,רעיונות לערוך ׳תחרויות למתכונים ותל בושות,
ולהכניס בעזרת 20 אלף לירות
את ׳תודעת הכחול-לבן, אבל זה לא מש מעותי.״
העולם
הזה 2092

ן* שעה שתיים לפנות-בוקר (לפי
^ שעון ישראל) אור ליום הראשון ה שבוע,
החלו לזרום הידיעות לישראל על
מה שנראה היה כאחד המיפנים הדרמתיים
ביותר בתולדות המדינה.
בשעה זיו פורסמה בוושינגטון ההודעה
האמריקנאית־סובייטית המשותפת על הדרכים
׳להשגת הסדר במזרח־התיכון, ש־
,נראתה ׳מייד כתפנית בכיוון של פיתרון
כפוי וכהתכחשות של הנשיא ג׳ימי קאר־טר
להתחייבויותיו הקודמות לישראל.
היה צורך בהתייעצויות דחופות בקשר
לתגובות המתבקשות מצד ישראל. שר־החוץ
משה דיין ביקש לדבר בדחיפות עם
ריאש־הממשלה כדי להחליט על המהלכים
הבאים שעליו לנקוט. האורות האדומים
נדלקו בכיל המערכת.
היה ברור שיש לדווח ׳במהירות על ההצהרה
המדאיגה לאיש המרכז בידיו ל-
ימעשה את כל ההחלטות המדיניות: ראש-
הממשלה מנחם בגין. בגין אומנם ידע
מראש על ההצהרה העומדת להתפרסם,
מדיווח שנמסר לו בפגישה אישית עם
׳שגריר ארציות־הברית בישראל, סטהאל לו־אים,
עוד ביום השישי האחרון, אולם בנן-
גיישה זו יניסה בגץ להניא את האמריקאים
מפירסום ׳ההצהרה שבה ראה סכנה חמורה
לישראל. היה צורך להודיע לו בדחיפות
כי האמריקאים לא התחשבו בדעתו.
אלא שאותה שעה שכיב ראש־הממשלה
׳מנחם בגין במיטת חוליו בחדר הטיפול
הנפרץ בבית־החולים איכילוב בתל־אביב.
עוזריו ,׳שקיבלו את השדרים הדחופים
מארצות־הברית עמדו לפני דילמה: האם
להעיר את ראש-הממשילה בשעת ליילה
מאוחדת זו, כאשר רופאיו ציוו עליו ׳מנוחה
מוחלט? האם ילא יזיק הדבר לברי אותו?
ומצד ישני, האם ניתן לעכב את
הדיווח עד !שיתעורר בבוקר?
הפעם גברה הדאגה לבריאותו של ראש-
הממשלה. הדיווח על השדרים מוושינגטון
עוכב ׳במספר שעות, .לא ׳נגרם בכך כל
נזק לאינטרסים חיוניים של המדינה .׳אולם
עצם הדילמה !בה היו ׳נתונים עוזריו של
ראש־הממשלה מצביעה על מצב מעורר-
דאגה שבו עלול מצב בריאותו של מנחם
בגין, שהוא בעל סמכויות צנטרליסטיות
יותיר מאשר כיל ראש-ממשלה שקדם לו
בישראל, לפגוע בעניייני-המדינה.
נקל לשער מצב, מדיני או בטחוני, בו
דרושה התערבותו המהירה של ׳ראש־הממ־שלה
יופו יהיה עליו ׳לקיים והתייעצויות
שאינן סובלות דיחוי בדי ׳לקבל הכרעות
גורליות מהירות. אם במצב כזה תגרום
הדאגה לשלומו של ראש־הממשלה לדחייה
של שעות, או אפילו רגעים, של ׳תהליך
קבלת ההחלטות, עלולות לנבוע מכך תוצאות
הרות־אסון.

בגין נתמך על־ ידי בתו כעת סיורו בסיגי
״לא רוצה לחבוש. כובע!״
נוכח: הניסיון הלא־סימפטי של השבוע בוש כובע־טמבל שהוגש לו כדי ׳שלא
הועלתה לראשונה בקרב צמרת הליכוד !יצלמוהו כך. הוא גם נמנע משתייה. מלוויו
האפשרות שאם יחמיר מצב בריאותו שלן ואומנם הגישו לו כל העת בקבוקי מש-
׳מנחם, בגין יהיה עליו אולי להתפטר בשלן |קאות קלים, יאבל הם לא הבחינו שהוא
כך מתפקידו ולו רק כדי לא להגיע למצבן ולגם בכל פעם לגימה קלה והניח את .
שביו יהיה צורך להעמיד במיבחן את ה;-ן ]הבקבוק, בעיקר משום שהיו אלה מש-
עימות בין הדאגה לשלומו לבין הדאגה ! ]קאיות ממותקים !והוא נמנע משתיית סוכר.
לגורל האומה.
צירוף גורמים אלה הביא להתמוטטותו
שנראתה תחילה בתשישות. בדיקות הלב
הסקופשל ¥שנעשו לו לא העלו כיל מימצאים. רק ביום
הראשון בלילה, כאשר הגיעו תוצאות
בדיקות־הדם שנערכו לו (הנמשכות 48
ה ט לוויזי ה
שעות) הסתבר שהוא נתקף שוב בדלקת
ך* אשר הובהל מניחם בגין ביום ה-
קרום־הלב, מחלה סימפטיומטית למחלימים
מהתקף־לב שבגין כבר לקה בה.
ישישי לבית־החולים איכילוב לא אובזוהי
מחלה שניתן להתגבר עליה בטיחנו
אצלו רופאיו כל סימנים למחלה הק פול
בעזרת תרופות, אולם קיימת סכנה
שורה בהתקף־הלב שממנו החלים. הוא
של הצטברות נוזלים בין קרום הלב ל-
חש חולשה וסחרחורת ׳ועייפות. בדיקת
שריד־הלב, העלול לגרום לסיבוכים.
החום העלתה בי חומו גבוה מעט (37.5
כאשר אובחנה המחלה ניצבו מקורביו
מעליות) .הרופאים נטו לייחס את הרגשתו
של בגין בפני דילמה שניה. ב׳מישך כל
הרעה ׳למאמץ הגופני הכבד שבו עמד
במשך השבוע האחרון, ובו הפר בפעם
יום ראשון דווח לאמצעי־התיקשז׳רת ש מצבו
של בגין מצ׳ויין וכי הוא מרגיש
הראשונה את הוראותיהם.
״יוצא מהכלל״ ומבקש ללכת הביתה.
זה הייה השבוע שבו ניהל מנחם בגין
(אגב, הסקופ הראשון על אישפוזו של
משא־ומתן מתיש עם אנשי גוש־אמונים
בגין היה שיל הטלוויזיה. הוא הגיע לראש
בשאלת ההתנחלויות, ערך סיור מפרך
מחלקת החדשות, ח שילון, מאמו, ש בסיני
,׳נשא !בו שישה נאומים וניצב שעות
ביקרה אצל אביו המאושפז גם כן ב-
בשמש ללא כיס׳ד ראש, ובו ניהל — בבוקר
יום השישי — את הפגישה המתוחה
איכילוב).
בעיקבות פירסומים אלה תששו מקור עם
השגריר האמריקאי.
ביו של בגין כי הודעה מפי רופאיו על
כל אחת מהתנסויות אלה היתד, עלולה
מחלתו תערער את אמינות ההודעות ה למוטט
גם אדם בריא וחסון. העיפוה עם
ראשונות ותעורר ספקות בציבור לגבי
גוש־אמונים, שנמשך שעות ארוכות אל
׳תוך הלילה, פגע במנחם בגין מבחינה הדיווחים הרפואיים! .ואומנם, כאשר בעיק-
נפשית בצורה החמורה ביותר. בגין, ש ביות ההודעות הראשוניות על מצבו ״ד,מ־צויין״
של בגין התפרסמו ביום השני ידי-
איים במהלך המגיעים עם נציגי הגוש להעות
כי ׳מצבו ״טוב״ בלבד, החלה כבר
גי׳ש יאת התפטרותו לנשיא, אם לא יחדלו
חרושת השמועות לפעול. אנשי לישכ׳תו
מלחציהם עליו, קיבל בצורה קשה את
ורעייתו, לא ששו למסירת מידע מלא
ההתקפות המעליבות ישל דוברי הגוש ש לציבור
על השינוי במצבו. אבל, בגין עצמו
הופנו אליו אישית. בבית־החולים התבטא
תבע לכנס מסיבת-עיתונאים ולהודיע על
במרירות בפני בני־מישפחתו :״הם שתו
כך. נראה כי גם הפעם יצליח בגין, להתבמשך
׳ארבעה ימים את דמי ולבסוף קיבלו
גבר שוב על המחלה שפקדה אותו.
את ההצעה שהצעתי להם מלכתחילה.״
אולם עצם הידיעה כי אין בל ערובה
אל המתח הנפשי, שהוגבר בעקבות ה שהוא
לא ייקלע גם בעתיד למצב דומה,
שיחה עם השגריר האמריקאי, נוספה התעלולה
להעלות את השאלה שבגין עצמו,
שישות הגופנית. במהלך סיורו הארוך בכמנהיג
אחראי, יהיה חייב להרהר בה:
ימית וביישובי צפון סיני דחה בגין את
האם לא ייאלץ להתפטר, במיקרה שמצב
הצעות מלוויו לחבוש כובע .״יש צלמים,״
בריאותו יחמיר?
הפטיר, ונראה היה כי אינו רוצה לח־

עמוד 24

פתח כ-PDF פתח כתמונה

צבא נלחם כמו שהוא מתכונן ומתארו !.לפני המילחמה! .כ שמ תברר ת
הטעות בתוך הא ש -כבר מאוחר מדי £ו למה ל ה שלי ך אגעוים טובים
בומט 1סינ 1טובים. כ שהם יבולים להיות דרו שים ב תפקידי ם אחרי ם?

נמה חי 1צ1ה1י0ל
ן * כין סוגי־החיל החדישים, ילידי הטכנולוגיה
יי! הצבאית של המאה העשרים, מיוחד חיל־הצנחנים
בכך שבמשך דור אחד — או, למען הדיוק, לא יותר
מאשר חמש שנים של היים פעילים במילחמה — הפך
מ״נשק סודי״ ,בעל פוטנציאל מקווה של הכרעת מערכות
ומילחמות, לאנאכרוניזם גמור ולכישלון מוכח. התועלת
הממשית והנמשכת היחידה שהופקה מסוג־חיל זה הצטמצמה
לכך שהמיצנח־המכונף, לגירסותיו השונות בצבאות,
הפך מוקד של רוח־יחידה רמה ועיליתיסטית, כטיכד
לה של ״נבחרת״ .ואפילו תועלת זו מפוקפקת, בצבאות
שבם שכר היתרון הזה יוצא, בחשבון סופי, בהפסד נזקיו
עקב השקעות בלתי־פרופורציונליות מאותו משאב נדיר,
המצוי תמיד בצימצום והמוגדר כ״כוח־אדם מאיכות
מעולה״.
כיוון שנושאנו המיוחד כאן הוא הכוח עצמו נבהיר
כמה מונחים בהקשר זה, בסקירת מיבצע ״גן־השוק״
(העולם הזה )2090—2091 תיארנו את הכוחות האנגלו־תואר
זה כלל
אמריקאיים כ״ מוטסים״ ( 11£ז6011

צהי׳ל הוא צבא שדוב
התיר נו הם צנחנים
שלא ׳צנחו בקוב
גייסות ״מוצנחים״ (או ״צנחנים״) וכן גייסות אחרים,
״נישאי דאונים״ ( 1^311)11118ז.)^.1
אצל הגרמנים והאמריקאים היו גם אלה האחרונים
צנחנים לכל דבר. אבל אצל הבריטים היו היחידות
נישאות־הדאונים מורכבות מגדודי חי״ר רגילים — וגם
רבים מן הגדודים המוצנחים נוצרו על-ידי הסבה של

גדודי חי״ר שלמים (בניכוי הבלתי-כשירים) .כך, למעשה,
היו רוב הגייסות המוטסים הבריטים — כולל רוב הדיוויזיה
המוטסת ה־ 1שלחמה בארנהיים — בנויים מגדודי חי״ר
רגילים מוסבים, עם דילול ותיגבור.

מפני שרק באמצעות דאונים ניתן היה להנחית יחידות
שלמות, עם ציוד ואמצעי־לחימה יחידתיים, ממש על
היעדים וכבר בגל הראשון. בטווחים הארוכים עדיין אין
לחוסר זה תקנה, משום טווחו הקצר של המסוק (טווח
הדאון ארוך, כטווח המטוס הגורר).

קבורתו של החלום

גם כל אותם קצינים וחוגרים שהתגדבו ושירבני
מין ע מי ד רו ר
תו בבודדים בגדודי הצנחנים לא נחשבו — גם
בעיני עצמם — אלא המושאלים מגדודיהם
המקוריים, שאליהם חזרו אחרי תקופת שירות
כעוצכות המוטפות. רק כ־53ו 11 החל הצבא
הכריטי בגיום ישיר לצנחנים ורק ב־58ע 1הום
מך לקצונה הסג״ט הראשון, שהתחייל כצנחן.
נוסף ל״צנחנים״ ול״נישאי־הדאונים״ כללו העוצבות
המוטסות — ברמה הגבוהה, של גיס וארמיה גם עוצבות
מובלות־אוויר — כלומר, אוגדות־יבשה (חי״ר) רגילות
שלמות, שנועדו להגיע במטוסי־תובלה אל שדות־התעופה
שיתפסו הכוחות המוטסים כדי לתגברם ולנצל את ההצ לחה.
כך, בגיס־המוטס הגרמני שכבש את כרתים נמצאה
רק אוגדה ״מוטסת״ אחת, שנחתה ראשונה וספגה את
מרבית האבידות. השנייה, שנחתה במטוסי־תובלה (על
מסלולי שדודהתעופה השטופים אש בריטית כבדה) היתה
דיוויזיה ״הררית״ .בארנהיים, אילו הצליח המבצע, נועדה
לנחות בשדה־התעופה שמצפון לעיר דיוויזיית חי״ר (סקו טית)
שהיתר, שייכת ל״גיס המוטס״.
במילחמת־העולם השנייה הוברר כי הדאון, למרות
יתרונותיו, הינו פתרון גרוע להנחתת כוחות בעורף
האוייב. הוא הוצא מן השירות ו״המוטסים״ הפכו כולם
צנחנים. בכך נסתם למעשה הגולל על הסיכוי למיבצעים
מוטסים גדולים מול חלקים של עוצמת האוייב העיקרית,

^ יות גיטורת האיגוף־האנכי-העמוק בשורת־שווא —
1 1והקצאת משאבים גדולה לצורך זה, ביזבוז גרידא —
הומחשו במיבצע הגדול האחרון שערכו כוחות ״הארמיה
המוטסת״ של בנות־הברית, במארס . 1945 מיבצע זה —
״וארסיטי״ — נערך במיסגרת צליחת הריין ובו הושג
השיא של הפעלת אמצעים והנחתת כוחות ביום אחד
(״גדהשוק״ היה גדול יותר, אך נמשך כמה ימים).
מבחינה מיקצועית היה מיבצע זה גם שיא של שלמות

האוגדה היחידה באירופה
שלא השתתפה במידחמה
היווה אוגדת צנחנים אמריקאית
ויעילות ביצוע: במטס ענקי-להדהים אחד ויחיד הונחתו
תוך שעות ספורות ובדיוק רב 22,000 ,מוטסים (שתי
אוגדות) ,עם 700 כלי־רכב ו־ 115 כלי-ארטילריה, באמ צעות
1900 מטוסי־תובלה ו־ 1350 דאונים 900 .מטוסי-קרב
סיפקו ליווי צמוד! ו־ 3400 מפציצים (רובם כבדים) הופ עלו
ל״בידוד שדה־הקרב״.

עמוד 25

פתח כ-PDF פתח כתמונה

הפטיש העצום הזה נפל על אדמת גרמניה בגיזרת
הצליחה של מונטגומרי — אחרי שחלוצי הכוח הצולח
כבר עברו את הריין ונאחזו בגדתו השנייה: מונטגומרי
היה נחוש בהחלטתו שמיקרה ארנהיים לא יישנה, וכמעט
מייד להגיעם לקרקע יכלו הצנחנים ליהנות מסיוע ארטי לרי
ארך־טווח של כוחות הקרקע. לפי כל קריטריון
היה ״וארסיטי״ איגוף־אנכי קצר: אפילו כאשר עמדה
גרמניה על סף קריסה מוחלטת ועדיפות בעלות־הברית,
במיוחד באוויר, היתה אדירה, לא היה אף מפקד אחראי
נכון ליטול על עצמו את הסיכון שבאיגוף־אנכי־עמוק.
במובן זה יש לראות את ארנהיים כמקום קבורתו של
החלום .״וארסיטי״ היה כבר המצבה.

חשיבותו של מיבצע ״וארסיטי״ ככף שהוא
סיפק את האישור הבוטה והחד־טשמעי כיותר
לכיזכוז העצום הטבוע כעצם טיבעו של האי־גוה
האנכי — שהוא כה גדול, עד שדי בו
לבדו לבטל את הסיכוי שייעשה במאמץ־עיקרי
אסטרטגי או אופרטיבי עיקרי. למי שעוד היה
זקוק לבד, המחיש מיכצע ״וארסיטי״ גס את
פער יבולת־הכיצוע שבין עוצכות־קרקע רגילות
לבין עוצבות מוטסות ; פער, שמקורו כבך
שהעוצכות הרגילות בנויות, מאורגנות ופועלות
אופטימלית, בעוד אלו המוטסות הינן,
מבל הבחינות הללו ,״תתי־אופטימליות״.
במקביל לצליחת הריין על־ידי הבריטים נצלח הנהר,
בגיזרה אחרת ובעוצמה דומה (ארמיה) על-ידי האמרי קאים,
כאשר נתוני האוייב ושאר הגורמים הרלוואנטיים
דומים גם הם בשתי הגזרות. לשתי האוגדות המוטסות
היו ביום הראשון 500 הרוגים ו־ 1200 פצועים. ציוותי
האוויר המשתתפים איבדו — רק מאש נ״מ קרקעית, כי
הלופטוואפה חדל, למעשה, מלהתקיים — ביום אחד 200 ,
איש ו־ 150 נפצעו 80 .דאונים אבדו. ממטוסי-התובלה
הושמדו 58 ועוד 620 ניזוקו.
שתי אוגדות אמריקאיות רגילות, שחצו את הריין
בצליחודסער סבלו, ביחד 48 הרוגים ד 450 פצועים
וכמובן, לא איבדו אף כלי-טיס. למפקד האמריקאי (גנרל
פטץ׳) הוצע להנחית בחזית־הצליחה שלו כוח מוטס
זהה לזה שבגיזרה הבריטית. אך הוא העריך מראש שיוכל
להשיג אותן התוצאות באמצעות צליחת־סער מפתיעה,
באבידות פחותות, בלא שייאלץ להמתין 10—7ימים עד
שיתארגנו האוגדות ד,מוטסות ובלא שיהיה כבול להכרח
לחבור אליהן, וגם לתיאומים הרבים והמדוקדקים שמכתי בים
המיבצע המוטס וחבירת כוחות הקרקע. המציאות
הוכיחה את צידקתו של פטץ׳.

הנקודה האחרונה ראוייה דשימת־רב: מיב•
צע מוטס — במייוחד כשהוא איגוף־אנכי
עמוק, אבל גם קצר — דורש תיבנון מראש,
שהוא מפורט ומדוקדק יותר מאשר מיבצע
רגיל: ומהי שגרוע עוד יותר, הצמידות לתיב־נון
הראשוני הכרחית וגדולה כהרבה מזו המוכרת
והמתחייבת במיכצעי קרקע אחרים, מה
שהופך את המיבצע המוטס נוקשה מן הרגיל,
בוודאי כיחס למיכצעי שיריון. ממילא גם ההבנות
למיכצע מוטס דורשות פרק-זמן ממושד•
לא תתואר הנחתת אוגדה מוטסת כאתראה
של כמה שעות — דבר שהוא אפשרי וגם רגיל
בלוחמת יבשה רגילה. בלומר, הגמישות של
מיבצע מוטס קיימת, לבל היותר, כמישור ה
אסטרטגי וכשלב הראשון בלבד. אך כמישור
הטאקטי, המיבצע נוקשה כיותר — וגם מכתיב
נוקשות רבה לכל הכוחות והגורמים למשתתפים,
ובראש-וכראשונה לכוחות המתחברים.

בנפש,
כי המוטסים חייבים להסמיך את לחימתם על
החייל הפרט יותר מאשר על אמצעי־לחימה (של תימרון
ושל אש).
המיבצעים המוטסים יקרים ביותר גם באמצעים —
רק אוויריים במקום קרקעיים. כבר סיפרנו על מיבצעיהם
המוטסים המוצלחים של הגרמנים בארצות השפלה ב־
,1940 מקום שבו נתפס היריב באפתעה מוחלטת —
וקודם־כל, מבחינת הכנתו למילחמה מודרנית ובכלל זה
נגד צנחנים. למרות זאת ועל אף שהלופטוואפה טיאטא
מן השמיים את מטוסי בעלות־הברית אבדו 170 מטוסי-
תובלה גרמניים ועוד כמיספר הזה ניזוקו, מתוך 0ד״כ
של כ־ 500 מטוסי־תובלה בזירה כולה.
ניצחון המוטסים הגרמנים בכרתים, כעבור כשנה, היה

״חידוש 1זצ1יזזזת״ אינו
יותר מאשר טוחן
וקיום חסמו החיצוני
יקר עוד יותר: מתוך 500 מטוסי־תובלה הושמדו 270
ועוד רבים נפגעו. להבנת המשמעות נעיר, שבשנת
1940 יוצרו בגרמניה כ־ 400 מטוסי־תובלה בלבד. כאשר
האבירות במטוסים מצטרפות ל־ 4500 הרוגים גרמנים
שנפלו בכרתים — רובם מן הדיוויזיה המוטסת שנחתה
ראשונה (ובסך־הכל, רבע מכלל הכוחות־המוטסים הגר מנים
שבאותה תקופה); ועל כל הרוג היו בממוצע עוד
שני פצועים — מובן מדוע הפכה כרתים ״הקבר של
המוטסים הגרמנים״ .השקעה אדירה כזו באובדי חיים
וציוד חיוני המצוי בצמצום (0ה״כ יוצרו בגרמניה, בין
,1939—45כ־ 3000 מטוסי תובלה) הופכת את ההישג
ל״ניצחון פירהום״; ״ואכן, כרתים היא ההסבר היחיד
שבנמצא לשאלה מדוע לא הופעלו צנחנים גרמנים
בפלישה לרוסיה, שבאה זמן קצר לאחר־מכן, למרות שב נסיבות
ששררו שם היתה תרומתם האפשרית לקידום
המיתקפה יכולה להיות מועילה ביותר, כמו בבלגיה
ובהולנד.
חומרה נוספת להיבט האבידות נעוצה בסוגי כוח־האדם
שנפגע, והמורכב כמעט כולו מאנשים ״יקרים״,
בעלי כישורים והכשרה מיוחדים: צנחנים, טייסי־דאונים,
טייסי מטוסי תובלה ועוד.

הדרישות המייוחדות שד מיכצע מוטס לא
רק מרתקות אמצעים — וכעיר,ר טטופי־תו־כלה
ומטוסים לוחמים, לליווי ולסיוע קרקע —
אלא גס מקפיאות-למעשה את הבוהות המוטסים
עצמם. הבל מכירים את מיקרה חטיבת

אפיזודה שנכשלה
ם על כל אלה עוד נוסיף את הקזת המשאבים —
בעיקר של תובלה אווירית — מסיוע למיבצעים
רגילים אל המיבצעים המוטסים כאשר, כפי שפירטנו
במאמר הקודם, אוגדה מוטסת בודדת צורכת נפח תובלה
אווירית שמספיק לצרכיה של ארמיה — מערבית, כלומר
על-גייסית — שלמה ומשוריינת. לכן נבין מדוע ההגדרה
המציאותית והמבוססת המחניפה ביותר שניתן להשמיע
על ״הצנחנים״ ועל המיבצעים המוטסים (ובייחוד על
האיגוף־האנכי־העמוק) הוא שהם לוכסוס שולי.

אחרי מילחמת־העולם השנייה נתנה הדעת
שייעלמו הצנחנים לגמרי מן הצבאות, כאפיזודה
חולפת שנוסתה ונכשלה. מה שהצילם
מגורל הגיוני זה היה הצירוף, החזק מאין־כמו־תו,
של הכמיהה המצויה בצבאות ליחידות
ולחילות ״עילית״ — הקיימת גם ללא קשר
לצרכים האמיתיים — יחד עם השמרנות הצבאית,
כאחד מגילוייה היותר-חריפים, כשהיא
מתוגברת באינטרסים־מושקעים השואפים להנציח
את עצמם.

דווקא המסוק מערער את
הציחק זקיזם1הצנחנים
׳ותו מנד התפתחות אחות

הצנחן נשאו ער״ן
חייל בודד הינזר לסמור
וק עד מה שהוא נושא עמו

לקרום תחתיו, בידיו להפוך את השולחנות ולהטמין
לתוקף מלכודת משולשת יעילה ביותר: את הכוח המוטס
יבודד; כנגד המטוסים, המופעלים לתיספוקו ולסיועו —
כאשר יעדם הכרחי וידוע במדוייק מראש — יפעיל
מטוסי-יירוט בגיחות־פתע קצרות וכן מערכי נ״מ קרק עיים
(שיקטינו את פגיעותם על־ידי תזוזה מתמדת אבל
בלי לפגוע ביעילותם, כי ״נקודת־ד,כינון שלהם נשארת
קבועה); ועל צירי־ההתקדמות של הכוח־החובר, שגם
הם הכרחיים וניתנים לאיתור מדוייק, לפחות בחלקם
האחרון, יציב מארבים וחסימות. הפער שבין ארנהיים
ודיאן־ביא־פו רוחבו רק צעד אחד.

להפעיל עוצבות צנחנים מול אוייב מודרני (להבדיל׳
מפעולות מיוחדות לסוגיהן, שהן עניין שונה ונפרד
לחלוטין) :למה להשליך אנשים טובים ממטוסים טובים,
כאשר אלה וגם אלה יכולים, דרושים ומועילים הרבה
יותר בתפקידים אחרים, רגילים — וחשובים — יותר 1
המהפכה שעברה על התובלה האווירית מאז מילחמת־העולם
השנייה לא שינתה דבר עקרוני לעניין זה, מפני
שהצנחן עדיין נשאר חייל בודד, ד,נוחת לבדו ויכול
לסמוך בוודאות רק על מה שהוא נושא עימו. כך,
מתוך כ־ 20 חטיבות של הצבא הבריטי נותרה, מזה כמה
שנים, רק אחת ״מוצנחת״ .אצל האמריקאים החזיקו
מעמד, עד לפני זמן קצר, שתי הדיוויזיות ד,מוטסות
הוותיקות והמפורסמות שלהם. כיום הפכה ד,־( 101״הנש רים
הצורחים״) אוגדת ״סער־אוויר״ ,כלומר ״ממוסקת״,
הגם שלמען המסורת נשאר לה התואר ״מוטסת״ .מוטסת
ממש, כלומר מוצנחת, נותרה רק דד — 82 אוגדה סדירה
אחת, בסד״ב הכולל 24 אוגדות ( 16 סדירות 8 ,מילואים).
לגרמניה המערבית אוגדת צנחנים אחת, מפוצלת לחטיבות
— ומאויישות במגוייסים רגילים, לא בהתנדבות.
באופן כללי מגיע שיעור הצנחנים בצבאות העולם, בתוך
החי״ר המשמעותי — של ״קו ראשון״; או ״המעולה״,
בטרמינולוגיה הסופרלטיבית שלנו — לכדי 5עד 10
אחוזים.
(המשך בעמוד )36

השקעה אדיוה נאונד!

זוהי הדילמה: כוחות מוטסים, אם רוצים שיוכלו
לפעול במשימותיהם הייעודיות, חייבים להישמר בעורף
כשהם בנויים ומאורגנים למיבצע מוטס. אי־אפשר להפ עילם
למיבצעי-יבשה רגילים, מפני שאז יש צורך לשנות
את ציודם בעיקר כדי להוסיף ״כובד״ ,והדבר כרוך
בהכרח גם בשינויים מיבניים וארגוניים. כאשר עוצבת
צנחנים נלחמת על הקרקע כעוצבה רגילה, ניתוקה
וציודה־מחדש למיבצע מוטס הם עניין ארוך וממושך
מאד.
מסיבות אלו אין גם כל אפשרות לראות את הצנחנים
כ״עתודה״ של ממש, למרות שרגילים להציגם גם כך —
וראה מיקרה חטיבת מוטה. לכן, אך טיבעי הדבר כי
האוגדה האחת והיחידה של בעלות־הברית שנמצאה
בזירת אירופה במילחמת־העולם השנייה ולא השתתפה
בקרב, היתה אוגדת צנחנים אמריקאית (המוטסת דד.)13
זהו, כמובן, אבסורד מוחלט: אוגדה שלמה, השייכת
למיעוט הקטן שהוא השאור שבעיסת כוחות־היבשה,
יושבת בטלה משך כל המערכה באירופה ואינה יורה
אפילו כדור בודד בקרב, שעה שאוגדות שאינן ״עילית״
לוחמות ללא־הרף. יתר על כן, הבעייה החמורה ביותר
של בנות־הברית בתחום כודדהאדם התבטאה אז במחסור
חריף בחיילי חי״ר. אין המחשה ברורה יותר של מושג
״ביזבוז הכוחות״.

הדבר איננו מפריע במרבית הצבאות, שהפעילו את
הצנחנים בלחימה רגילה או — בעיקר הבריטית והצרפ תים
במילחמות שבישרו את שקיעת האימפריות שלהם —
כחיילות ״נבחרים״ ,המסוגלים וגם נכונים (אצל הצרפ תים)
ללחום באופנים ובשיטות יוצאי־דופן. ולאו־דווקא
מחמת עדינות־יתר.
כיום, אין איש־צבא רציני הרואה צורך או מקום

כאשר האוייב מתמוטט, החבירה מהירה ואינה כרוכח
בקשיים. אולם אם האוייב משיב מילחמה ואיננו ממהר

הצנחנים •טל מוטה גור, אשר כששת־הימים
יועדה לצנוח כסיני. אבד — כרגיל בהיסטוריה
של המיכצעים המוטסים — אוגדת טל
התקדמה במהירות שהפכה את המיבצע המוטס
מייותר. בבר סופר ותואר בפירוט היאך
הוזעקה החטיבה לירושלים, אך ציודה היה
מוכן וארוז להטסה. לכן הגיעה לירושלים ונכנסה
ללחימה כחופרים רציניים. אילמלא היתה
עוצבה זו ״מוצנחת״ ומאורגנת למיכצע מוטס,
והיתה ערוכה כחטיבה רגילה, לא היתה מגיעה
לירושלים כפי שהגיעה.

ך* אבירות הככדות־מאד, ביחס, הן מאפיין מוב ן
1הק אחר של כל מיבצע מוטס, הנעשה מול התנגדות.
בגלל התלות המוחלטת באוויר, ה״תת־אופטימליות״ ב־אירגון
ובעיקר בציוד ובאמצעים, והיעדר עורף בטוח
ברציפות קרקעית לחזית, יכולתם הפוטנציאלית של כוחות
מוטסים להשיג אותה משימה נתונה, נופלת בהרבה
מזו של כוחות קרקעיים רגילים דומים: והמחיר שהם
משלמים, כמו העונש שהם נושאים בו על כל כישלון
או שגיאה, כבדים יותר — בעיקר במונחים של אבידות

צ 1דו 1ימורדיממ סו ק

עמוד 26

פתח כ-PDF פתח כתמונה $העולם הזה - גליון 2092 - 6 באוקטובר 1977 - עמוד 26 | אור אבנר מדוו ח ונד כנ ס דונדון: ו1יב 11ן ב1יג\וס*\ו ! ף מאורע המרגש כיותר אירע ב • יום החמישי אחרי-הצהריים. באולם־הכניסה הגדול של מלון פנטה בלונדון ישבו ועמדו$

אור אבנר מדוו ח ונד כנ ס דונדון:

ו1יב 11ן ב1יג\וס*\ו
! ף מאורע המרגש כיותר

אירע ב

• יום החמישי אחרי-הצהריים.
באולם־הכניסה הגדול של מלון פנטה
בלונדון ישבו ועמדו עשרות אנשים. רבים
מהם היו באי הכינוס שעמד להיפתח
למחרת היום, לדיון בנושא ״השלום וה פלסטינים״.
אחד
מאלה היה ד״ר עיסאם סארטאווי,
שנתמנה מטעם יאסר עראפאת כראש
מישלחת אש״ף בכינוס.
מבעד לדלת נכנס האלוף (מיל ).מתת יהו
פלד, אחד המוזמנים הישראליים, ש בא
ישר מירושלים.

ואז קדה הדכר: סארטאווי, מי
שהיה ראש אירגון־פידאיון עצמאי
שביצע פעולות־איכה: גד ישראל,
והגמנה עתה עם הנהגת פתח, ניגש
אל האלוף הישראלי, מי שהיה
חכר המטכ״ל של צה״ל ואחד מאדריכלי
הניצחון הישראלי כמיל•
חמת ששת-הימים, וחיבק אותו ל עיני
הקהל.

כעבור כ־ 30 שעות, לקראת תום הכנס,
אמרה חברת־פרלמנט מגרמניה, לנליטה
פון־בוטמר :״לולא ראיתי במו עיני איך
ישבו כאן זה בצד זה אישים מאש״ף ומ ישראל,
ודנים ברוח טובה על בעיות
השלום, לא הייתי מאמינה. בשבילי זוהי
חוויה בלתי־נשכחת. היא שינתה לגמרי
את השקפתי על סיכויי השלום.״
בלבי שלי נחרתה סצנה בתום היום
הראשון של הדיונים. משתתפי־הכנם,
אוסף בינלאומי של אישים, הסתודדו ב־מסיבת־קוקטייל
בלתי־פורמלית, כשהם
עורכים היכרויות ומחליפים דברים. עמדתי
במרכז ההמולה עם עיסאם סארטאווי
ושוחחתי עימו, כאשר קרא לו מישהו מן
הצד.
״אנא, שמור לי רגע על התיק שלי,״
אמר סארטאווי, בהיסח־הדעת, והגיש לי
תיק־ג׳יימס-בונד. כעבור כמה דקות חזר,
והחזרתי לו את המיזוודה הקטנה. לפתע
פרץ בצחוק.

״התיק הזה מלא מיסמבים של

״יוז מהבוגדניתשלאש ״ ף ״
^ 2*313 011611115ן . 11.נ1
>[א* 0.1). 4 1*£1או
£4.,ח10 קוח0ז58, 014 8
, 5.^.7.א 0סא 10
161 589 2159

>1 , 1977ן 0ון 30111

1977־ 11,6 131.00101161ו<ת 30 5 6 !>1 .3ת ס £ 18 1161)1ח 0 6 1 1י׳ ״

68״ 1 * 1 1ח . 36מ 1 1 .ווג־

כרוז זה מטעם חזית־הסירוב הפלסטינית, בחתימת ״האגודה הכללית של
הסטודנטים הערביים בבריטניה ובאירלנד״ ,השייכת לחזית״הסירוב, הופץ בהפגנה
שנערכה בפתח מלון ״פנטה״ בלונדון, בשעה שנערך בו הסמינר.
להלן נוסח הכרוז, המזכיר במידה רבה את סיגנון חסידי ארץ־ישראל
השלמה בישראל :
ב־ 30 בספטמבר וב־ 1באוקטובר נערך מיפגש בין כמה נציגים בכירים של
האירגון לשיחרור פלסטין ונציגים של הישות הציונית. פגישה זו באה בשעה
שארצות״הברית והמישטרים הריאקציוניים הערביים עושים מאמצים רבים כדי
לכנס את ועידת־ז׳נבה, וכדי ללחוץ על הגוף המתקרא ״מדינת ישראל״ לקבל
את נציגי אש״ף בוועידה.
יש להזכיר כי בחודש מאי האחרון התקיימה בפאריס פגישה בין נציגים
בכירים של היישות הציונית וד״ר עיסאם סארטאווי, נציג אש״ף. פגישה זו
גונתה על־ידי ההמונים הערביים בכלל׳ ועל״ידי הערבים הפלסטיניים בפרט,
מפני שזהו צעד לקראת משא״ומתן כולל עם המישטר הציוני.
הפגישה הזאת (הסמינר בלונדון) מהווה את אחת היוזמות הבוגדניות
של אש״ף, כי משתתפים בה ד״ר עיסאם סארטאווי ומר חאלד אל־חסן, נציגים
בכירים של אש״ף, יחד עם נציגים אחרים של אש״ף מלונדון, מפאריס, מבריסל
ומקפריסין. כן משתתפים בפגישה זו אנשים פלסטיניים בולטים מן השטחים
הכבושים, כגון מר תופיק זיאד, ראש עיריית נצרת וראש־העירייה של רמאללה.
אישים ערביים אחרים (בפגישה) הם מר מוחמד מהדי ומר מוחמד סיד־אחמד,
עורן העיתון המצרי ״אל־אהרם״.
הנציגים הציוניים המשתתפים בפגישה זו הם הגנרל מתתיהו פלד ומר
אורי אבנרי, חברי״כנסת לשעבר. שניהם קיימו פגישה עם ד״ר עיסאם סאר-
טאווי בפאריס בחודש מאי האחרון, יחד עם שני עורכים ציוניים אחרים
של עיתון.
הפגישה של היום מסוכנת לעניין הערבי יותר מאשר הפגישות הקודמות,
שנערכו בפאריס במאי, ופגישות אחרות של המלך חסן ממארוקו והמלך
חוסיין מירדן עם נציגים ציוניים. כי המטרה שמאחרי פגישות אלה היא
לקדם את המשא-והמתן בין הערבים והציונים, כדי לאלף את ההמונים הערבים
ולשכנע אותם ולקבל את העיקרון של משא־ומתן, עיקרון שפירושו שלילת
הזכויות הלאומיות של העם הפלסטיני והכרה בגוף המתקרא ״מדינת ישראל״.
לכן אנו קוראים לכל האנשים שוחרי״החרות לעמוד איתנים ומאוחדים מול
פגישות כאלה. כי אחת המטרות שלהן היא להפוך את אש״ף מאירגון מהפכני,
הציונית־האימפריאליסטית,
המנהל מילחמת־שיחרור לאומית נגד הברית
לאירגון דיפלומטי בילבד, הפועל בשיתוף עם הציונות, האימפריאליזם והריאקציה
הערבית.
יחיו ההמונים הערביים שלנו, הדוחים פיתרונות״פשרה ! הידד לפטריוטים
הפלסטיניים! תהילה בת-אלמוות לקדושינו, שמסרו את חייהם למען עניין עמנו!
(מובן מאליו שכימעט כל הפרטים בכרוז הם בדיות מגוחכות, הסיגנון
האנגלי קלוקל, ורוב השמות משובשים).

26 1

אש״ף,״ אמר ,״אילו ראה מישהו
שנתתי אותו לשמירה דאיש ציוני
מישראל, היה הושב שהש
תגעתי ג״
עיתונאי בריטי, ששמע את הדברים,
פקח את עיניו בתדהמה .״אני לא מאמין !״
הפליט.

..עואבאת ויוניך לשלוסי•
• ה ו הדבר העיקרי ״?יו. בלונדון
— 1המיפגש הגלוי, הפומבי, של ציונים
מישראל ואישים בכירים מאש״ף.
אין זו הפעם הראשונה שאנשי אש״ף
נפגשים עם ישראלים. אני עצמי מקיים
מגעים כאלה מאז ראשית — 1974 זה
למעלה משלוש וחצי שנים.
אין זו הפעם הראשונה שנפגשות מיש-
לחות רשמיות מאש״ף ומישראל. מאז קיץ
, 1976 נערכו פגישות רבות של מישלחות
מטעם אש״ף והמועצה הישראלית למען
שלום ישראלי־פלסטיני, בצורה רשמית
אך חשאית.

אולם זוהי הפטם הראשונה שפגישה
כזאת נערכת כפומכי, כנוכחות
אישים.בינלאומיים וטוכי העיתונות
הכריטית, לשם דיון גלוי
על בעיות השלום והיחסיס כין
ישראל ואש״ף.

״ציונים נפגשים עם חברי אש״ף למען
השלום,״ הכתיר העיתון הבריטי המכובד,
גארדיאן, את ידיעתו על הכנס.
בחוץ נערכה הפגנה של סטודנטים
ערביים, מטעם חזית־הסירוב. אחד המפ גינים
נופף דגל פלסטיני ענקי. האחרים
נשאו כרזות בנוסח :״זוהי בגידה של
אש״ף ד״ר סארטאווי — אתה בוגד!״,
״עראפאת מוביל לז׳נבה ולכניעה !״ וכ דומה
(ראה מיסגרת).
באותה שעה סיפר לנו אחד הישראלים,
שטילפן ארצה כי שידורי ישראל הודיעו
על הכנס ועל השתתפותנו בו, בנימה של
גינוי.

ואילו כתוך האולם ישכו זה כצד
זה, ישראלים ופלסטינים, דנו על
בעיות השלום, התווכחו, חלקו זה
על זה, הסכימו זה עם זה, הגיכו
איש על דברי רעהו/אויבו. הם
המשיכו כוויכוח זה גם כאשר נס תיימו
הישיכות, כחדר־האוכל, כהררים
פרטיים, כמיסדרונות, במעליות.

כדי כך שסעיד חמאמי היה צריך
להזכיר לכולם :״אנחנו חושבים שה ישראלים
כאן הם אנשים נחמדים, והיש-
ראלום כאן חושבים שאנחנו אנשים נחמ דים.
אבל לא זה חשוב. אנחנו צדדים
לסיכסוד. אנחנו אויבים. דווקא מפני ש אנחנו
אויבים, אנחנו זקוקים לשלום. ידי דים
אינם זקוקים לכינון שלום ביניהם !״

סינון מחוש!
ך* שבאנו ללונדון, היו בליבנו חש *
שות לא־מעטים. מבחינתנו, הישרא לים,
היה זה סיכון מחושב.
הסמינר הלונדוני על הנושא ״שלום
והפלסטינים״ נערך מטעם גוף הקרוי החלל
הבריטי של האגודה הפרלמנטרית
לשיתוף־פעולה אירופי־ערבי. זהו, כמובן,
גוף פרו־ערבי. יכולנו לחשוש שמא יקרו
בכנס דברים שלא יהיו לרוחנו.
היה ברור לנו שטוב הדבר שהכנס ייערך
דווקא מטעם גוף מסוג זה. לגבי הנהגת
אש״ף היתד. ההשתתפות בכנס פומבי,
פנים־אל-פנים עם מישלחת ציונית מיש ראל,
צעד מהפכני קדימה. היה לה יותר
קל לעשות את הצעד הזה כשהמארח הוא
גוף פרו־ערבי.

כמשך היומיים התבדו החששות
שלנו לחלוטין. המארחים הקפידו
לשמור על איזון, לא עשו דבר שלא
היה לרוחנו, יצאו מגידרם כדי
לציין את השתתפותם של הישרא
לים
ואת חשיבות כוחות־השלום
כישראל.
הם מילאו בקפדנות את הבטחתם שלא
יתקבלו בתום הכנס שום החלטות, אלא
יהיה רק סיכום שיפרט את עמדת הצדדים.
הסיכום, שהובא על־ידי מייכל אדמם
(ראה מיסגרת) היה אובייקטיבי לחלוטין,
והגדיר נכונה את הדברים שנאמרו.
המשתתפים הישראליים, שהוזמנו אי שית.
כללו, מילבד שני חברי המועצה
הישראלית למען שלום ישראלי־פלסטעי
(מתי פלד ואני) ,את הד״ר ׳חיים דרין־
דרבקין, איש מפ״ם, ראש מועצת הירחון
ניו־אוטלוק; העיתונאי ד״ר אמנון קפל-
יוק ; וראש עיריית־נצרת, ח״כ רק״ח
תופיק זיאד. מהשטחים המוחזקים הוזמנו
ראש עיריית רמאללה, כרים חלף, ומרצה
צעיר ממיכללת ביר־זיד, ד״ר נאפז נזאל,
שהתחנך בארצות־הברית ושבלט בגישתו
השקולה והמפוכחת.
מטעם אש״ף באו ד״ר עיסאם סאר־טאווי,
חבר הנהגת פתח: סעיד חמאמי,
נציג אש״ף בלונדון ; ד״ר אליאס שופאני,
חבר המועצה הלאומית הפלסטינית, חניך
האוניברסיטה העברית (ספרות ערבית)
שעבר ללבנון והמנהל עתה את המחלקה
העברית באחד ממוסדות־המחקר של
אש״ף; וכמה אישים פחות בולטים.
אחת הדמויות המרכזיות בכנס היה,
בלי ספק, מוחמד סיד־אחמד, מעורכי אל־אהראם
הקאהירי, הוגה־דיעות שגרם לסנסציה
עולמית בסיפרו המנתח את ה מצב.שיתהווה
במרחב אחרי כינוון השלום
הישראלי-ערבי. לכמה דקות נכנס לאולם
המנהיג הפלסטיני הישיש, מוסד. עלאמי,
ידידו של דויד בן־גוריון.
רשימודהמשתתפים נראית כמו רשימת
המי-ומי בענייני המיזרח התיכון — כתרי סר
חברי־פרלמנטים מרחבי אירופה: ה גנרל
אוד בול מנורווגיה, מי שהיה ראש
משקיפי האו״ם: כחצי תריסר שגרירים
בריטיים לשעבר בארצות־ערב: משקיפים
רשמיים מטעם מישרד־החוץ הבריטי וה שגרירות
האמריקאית: המומחים לענייני
המרחב של העיתונים הבריטיים החשו בים:
ורבים מאנשי הצמרת האינטלקטו אלית
של לונדון.

הצחות סאוטאוו
חד האישים הבולטים ביותר ב־
\ £כנס היה, בלי ספק, סארטאווי. רוב
הנוכחים ראו לראשונה את האיש, שהתפרסם
בעולם כולו כאשר עמד בראש
המישלחת של אש״ף בשיחות עם המועצה
הישראלית.
סארטאווי, מנתח־לב שהחל בקאריירה
מזהירה בארצות־הברית כאשר החליט
לנטוש את הכל ולהקים אירגון־פידאיון
(שהצטרף לאחר מכן לפתח) ,הוא דמות
מרשימה. פנים• צעירות, שערות־שיבה,
אנגלית מצויינת, איש־שיחה מבריק ונואם
משכנע. הכל ידעו שהופיע בלונדון כ נציגו
האישי וכאיש־אמונו של יאסר
עראפאת. הכל ידעו גם שסיכן את חייו
כדי לפתוח בדו־שיח איתנו בפאריס (אנ שי
חזית־הסירוב הגדירוהו כבר אז כ־
״בוגד״ ,ואיימו להוציאו להורג) .לכן הק שיבו
הכל לדבריו בכבוד.

אולם סארטאווי לא הסתפק בסיסמות.
.הוא הודיע מפורשות, על
דעת הנהגת אש״ף, בי האירגון
יכיר כעקרונות ההחלטה צ4צ, כתוספת
ההכרה כזכויות הפלסטינים,
אם יובטח לו שהאירגון יוזמן
לז׳נכה.
״כיום אין מציעים לנו שום דכר
ממשי,״ אמר כצורה מפוכחת.
״רוצים שנכיר כישראל ושנשים על
השולחן את הקלף העיקרי שלנו,
וכל מה שאומרים לנו הוא שתמורת
זה מוכנים האמריקאים להיכנס
עימנו לדו-שיח לא מספיק.״
אחד הקטעים החשובים ביותר של ה־

עמוד 27

פתח כ-PDF פתח כתמונה

..מניוון שהם אוייבים, הם זקוקים לשלום...״
סיכום הדיון
לפי כקשת המשתתפים הישראליים,
לא נסתיים הסמינר כקכלת החלטות
כלשהן. תחת זאת הוטל על
אהד המשתתפים, מייכל אדמם, לסיים
את הכנס כסיכום קצר, המפרט את
מוקדי הוויכוח, עמדות המשתתפים
ונקודות ההסכמה האי־תהסכמה.
,להלן סיכום זה, כפי שרשמתיו כד
כמקום, תוך השמטת כמה קטעים
מישניים (הנוגעים ליחסי אמריקה
אירופה) :
בפתיחת הדיון — האם היה זה רק אתמול ו— -
עזר לנו חבר-הפרלמנט דניס וולטרס לזהות את יסודות
ההסדר שהיינו רוצים לראותו.
הוא הדגיש כי קיים עתה קונסנזוס עולמי, הבלול
במיסמבים ציבוריים: החלטות מועצת-הביטחון 242
ו ; 338-ההודעות המדיניות האמריקאיות וביבללן הצהרות
קארטר על הצורן ב״מולדת לפלסטינים״ והערותיו
האחרונות, שפורסמו היום, בקשר עם קבלת
אש״ף ן דו״ח הקהיליה הכלכלית האירופית, דו״ח ״מבון
ברוקינגס״ ,ועוד.
לדבריו, יש צורך לחזק ולהבהיר קונסנזוס זה, בדי
שלא תישארנה אי־הבנות.
לא יהיה שלום, אלא אם בן מוכנה ארצות־הברית
להפעיל את השפעתה על ישראל.
הוא איתר כמה בעיות מייוחדות :
• חשיבותה המרכזית של בעיית ירושלים,
• בעיית הפליטים, שהאו״ם הבטיח להם בחירה
בין שיבה ופיצויים,
• בעייות השמירה על השלום, אחרי שיושג.
כאשר פתחנו בדיון על האמצעים להשגת ההסדר,
החלו להתגבש דיעות שונות. במהלך הדיון אתמול והיום
הזדקרו כמה נושאים, שהעסיקו את המשתתפים
במייוחד :
• האם על אש״ף, בנציג הפלסטינים, ליטול את
היוזמה לידיו — והאם יכול אש״ף להרחיק לכת, מעבר
למה שעשה עד בה בדי לקדם את השלום ז
• האם מופעלת ההשפעה האמריקאית — ואם
לא, מה ניתן לעשות בענייו זה !
• האם יכולה אירופה לפעול יותר ז
• איך עשויים היחסים הישראלייס״פלסטיניים
להתפתח, במיקרה של שלום ובמיקרה של מילחמה ן
בענייו עתידו של אש״ף :
פיטר מאנספילד (סופר ואיש״שידור בריטי) ציין כי
הרגשה של זעם מוסרי אינה בסיס סביר לפעולה
מדינית. במו אחרים, הוא הכיר בהתקדמות העצומה
שחלה בנכונותו של אש״ף להתמודד עם הבעייה, אך
הוא סבור בי יש צורן ביוזמות עצמאיות נוספות של
אש״ף. על אש״ף לפעול, ולא רק להגיב. הוא היה רוצה
שתקום ממשלה פלסטינית זמנית, ותמה אם הסיבה
לאי״הקמתה אינה נעוצה בהעדר מדיניות ברורה של
אש״ף.
הוא הדגיש את הצורן לשים לב לתושבי השטחים
המוחזקים, להתחשב בדיעותיהם ולסייע להם בדי לחזק
את רצונם להישאר במקום ולעבוד במולדתם.
האלוף פלד ואורי אבנרי פנו אל אש״ף בקריאה
לפעול בדי לשכנע את דעת־הקהל ;הישראלית בנכונותו
לחיות בשלום עם ישראל, ולחזק בכן את אמינות
מחנה״השלום בישראל.

הם מופתעים ומאוכזבים נובח הדרישה הכללית, המופנית
אליהם, לשתף פעולה עוד יותר.
• מה מוצע להם תמורת ויתורים נוספים ז מה
מציעה להם ישראל ז מה מציעה להם ארצות־הברית ז
בסך הבל מציעים להם רק סיכוי לדו״שיח, בלי שום
תמורה מהותית או ממשית.
0ד״ר סארטאווי דחה את הטענה כאילו לא
הוקמה ממשלה פלסטינית זמנית ביגלל העדר מדיניות
ברורה של אש״ף. אש״ף הוא תנועה דמוקרטית. אש״ף
התקדם מרחק רב בדרן לשלום, ובמהירות רבה. אש״ף
קיבל רק מעט מאד תמורת התקדמות זו.
חוסר-אימון של הפלסטינים הגיע לידי ביטוי בדחיית
הרעיון של מישטר-נאמנות בינלאומי בגדה וברצועה,
כשלב״מעבר. קל להבין אי-אימון זה• אך המשתתפים
האירופיים הביעו את החשש שמא יחמיצו הפלסטינים
הזדמנות, בפי שהחמיצו הזדמנויות אחרות בעבר. ואילו
אנשי אש״ף סברו בי רעיון הנאמנות פוגע באש״ף בנציג
הבילעדי של העם הפלסטיני.
קשה לסכם ויכוח זה, אולם נדמה לי שנכון לאמר
בי אף אחד -מן !הצדדים לא השתכנע מעמדת רעהו :
• הנציגים המערביים סברו בי המדיניות האמיתית
של אש״ף — אם אכן התגבשה — לא הצליחה לחדור
אל דעת״הקהל העולמית.
• הנציגים ;הישראליים סברו בי הפלסטינים יכו לים
לעשות יותר בדי לחזק את מאמצי מחנה״השלום
הישראלי, במשימתו הקשה והמסוכנת.
• הפלסטינים נשארו ספקניים לגבי ההתעניינות
האמיתית של העולם בגורלם, ולגבי הרצון הטוב של
העולם כלפיהם. אחרי שהשיגו !הרבה, הם חוששים
שמא רוצות ישראל וארצות-הברית לגזול מהם את
פירות מאבקם הקשה.
• אשר לישראל, הביעו הדוברים הפלסטיניים
הערכה למאמציהם אמיצי-הלב של הישראלים שעימם
הם קיימו מגעים, אן הזכירו עם זאת שעצם החלטתו
של אש״ף לקיים מגעים אלה היתה מסוכנת עוד יותר.
(המפגיינם בחוץ אישרו זאת ).דוברי אש״ף גם ציינו כי
שני הגופים, שעימם החליט אש״ף לקיים מגעים —
,,המועצה הישראלית למען שלום ישראלי-פלסטיני״ ו־רק״ח
— זבו ביחד רק בשיבעה מתון 120 המקומות
בכנסת, בבחירות שנערכו בחודש מאי.
אשר לאחריות ארצות־הברית :
דוברים רבים חזרו על דעתו של דניס וולטרס שאין
סיכוי להשגת שלום אם ארצות-הברית לא תפעיל את
השפעתה.
הובעו דיעות שונות על השאלה מה עושה ומה
יבולה ארצות״הברית לעשות. הפלסטינים הצביעו על
הפער בין ההצהרות האמריקאיות, שבאו מפי ויליאם
קוואנט (עוזרו של בז׳ז׳ינסקי לענייני המרחב) ,סיירוס
ואנס וג׳ימי קארטר עצמו, שהן מעודדות מאד — ובין
סירוב ארצות־הברית לנקוט בעמדה אובייקטיבית בלפי
ישראל ולדבר עם אש״ף. הסמינר קיבל לידיעתו את
הידיעות על מסיבת״העיתונאים האחרונה של קארטר,
ואת הידיעות על ההצהרה האמריקאית-הסובייטית שפורסמו
הבוקר.
ד״ר סארטאווי. הביע את דעת אש״ף בי אלה הן
הצהרות קונסטרוקטיביות, אן ציין שההצעות המעשיות
המוצעות לפלסטינים הן דקיקות ומעורפלות. באשר
לקבלת ההחלטה 242 על-ידי אש״ף אמר בי אש״ף ״אינו
יכול לקבל מיסמן המוציא את הפלסטינים מן ה-
בעייה״ ,תמורת !הבטחות אמריקאיות מעורפלות על
״נכונותה לפתוח בדו־שיח עם אש״ף״*.
הוא תמה על עמדת ארצות״הברית, האומרת שאי־אפשר
להשיג שלום בלי הפלסטינים, אן שאינה מוכנה
לקבל את אש״ף כשותף לדיונים. לאחרונה סירבו האמריקאים
לתת אשרות כניסה אף לנציגים בכירים של
אש״ף, כגון סברי ג׳רייס, שאפיק אל־חות ומוחמד
דרוויש.

אחד הצדדים המועילים ביותר של הסמינר היה
טמון בהזדמנות שניתנה לנו לשמוע את דיעות הפלסטינים
— דיעות אש״ף — על החלק החיוני הזה של
הבעייה.
הפלסטינים, שהשתתפו פעמים רבות בדיון, הדגישו
את הנקודות הבאות :
• הפלסטינים מודעים להישגים שהושגו — אולם

חשיבות מייוחדת היתה לדיעותיהם של הצדדים
לסיבסון, הישראליים והפלסטינים.
דבריו של סעיד חמאמי על היחסים העתידיים בין
שני העמים בארץ העלו חזון של דו-קיום העשוי, ברבות
הימים, להביא למסגרת של חיים משותפת, עם מוסדות
נבחרים משותפים.
חזון זה ייראה לרבים כהומאני ובנשגב, אחרי בל
מה שקרה. אולם ד״ר פלד, שהביע הערכה להרצאתו
של חמאמי לפני שלוש שנים, אשר נתנה לדבריו עידוד
רב לו ולעמיתיו ושהמריצה את הקמת ״המועצה הישראלית
למען שלום ישראלי״פלסטיני״ — אמר כי
דברי חמאמי הפעם כוללים תבונות שאין הוא יבול
לקבלן. חזון זה עלול לעורר בלב ישראלים רבים את
החשש שמא זהו צעד ראשון בכיוון שיסתיים בחיסול
המדינה היהודית.

* הכוונה להחלטות המועצה הפלסטינית והצהרות
עראפאת על הנכונות ללכת לדנבה ולכונן מדינה בגדה
וברצועה, במיסגרת הסדר־שלוס.

* זהו ניסוח זהיר. למעשה הצהיר סארטאווי חד־משמעית
שאש״ף מוכן לקבל את עקרונות ,242 בתוספת
ההכרה בפלסטינים, תמורת שיתופו בדנבה.

דיון היה תיאור המצב הפנימי באש״ף,
כפי שהביא אוחו סארטאווי. התנועה
מורכבת מחלקים רבים. היא פועלת באמצעות
קונסנזוס. ההנהגה של עראפאת
רוצה בשלום שיכלול מדינה פלסטינית,
אך עליה לשכנע את ההמונים הפלסטיניים,
הפזורים עתה לאורכו ולרוחבו של

המרחב, ולהתגונן מפני הדמגוגים הלאומניים
של חזית־הסירוב. לכן תיתכן רק
התקדמות הדרגתית.
״ההחלטה של אש״ף לפתוח במגעים
רשמיים עם שני גופים ישראליים —
המועצה הישראלית למען שלום ישראלי־פלסטיני
ורק״ח — היתד, צעד מהפכני,״

מתי פלד ואורי אכנרי
״משימה קשה ומסוכנת״
אורי אבנרי הזכיר לנו שוב את הצורך להבין את
עומק הטראומה הישראלית, הנובעת מן השואה ומן
המצב הצבאי הפגיע של ישראל. ואף בי ד״ר דריו־דרבקיו
— אם הבנתיו נבונה — ראה נקודות חיוביות רבות
בחזונו של חמאמי, נותר לנו הרושם הברור שחזונו של
חמאמי מרחיק-לכת מדי מכדי לרכוש אף את תמיכת
הישראלים המשתתפים בסמינר זה, המקבלים במלואו
את עיקרון הזכויות הלאומיות של הפלסטינים, בניגוד
חותן לעמדות הנוקשות של המימסד הישראלי הנוכחי.
הוזכר לנו כי קיימת גם טראומה פלסטינית, שמקורה
במעשים של דיכוי וגירוש שלא !התחילו עם ממשלת
בגין. על כן דיברו תופיק זיאד, ראש עיריית נצרת, ברים
חלף, ראש עיריית רמאללה ומר הנרי קטאן.
ברור, איפוא, שגם בין האנשים הפועלים באומץ־הלב
ובבוח״ההתמדה למען הבנה, ושקיבלו על עצמם את
הסיכונים הכרוכים בהשתתפות במיפגש במו זה, יש
הבדלי״דיעות.
בבל הדיונים שלנו עברה כחוט־השני: האפשרות שתפרוץ
מילחמה חדשה, או שזעזועים מהפכניים יהרסו
את היציבות במדינות הערביות — אפשרות שעליה
עמד מוחמד סיד-אחמד (הוגה״הדיעות המצרי הנודע).
הייתי רוצה מאד לסיים את סיכום הסמינר בנימה
אופטימית מופלגת, אן מציאותי יותר לאמר שהחלומות
רחוקים עדיין מאד מהגשמה. דרושים יותר ימאשר
אומץ־לב וכבוד הדדי בדי להתגבר על המיכשולים העומדים
לפני ידידינו הפלסטיניים והישראליים בדרכם
אל אותה ארץ מובטחת סימלית, שהיינו רוצים לעזור
להם להגיע אליה.
כמו שאמר היום סעיד חמאמי, בהרצאה מרגשת,
מה שמפריד בין פלסטינים וישראלים אינו אי-הבנה,
אלא סיכסון. אין >הם ידידים, אלא אויבים, ומכיוון
שהם אויבים, הם זקוקים לשלום.
אולם אנו יבולים לומר בוודאות בי בהיפגשנו באן
בקבוצה הכולת ערבים ויהודים, אמריקאים ואירופים,
ציונים, לא״ציונים ואנטי״ציונים, התקדמו הנציגים הישראליים
והפלסטיניים, בעזרתכם, בפריצת דרן בסבן
אי״האימון והאיבה שבו תועים שני עמים אלה מזה
זמן כה רב.
בצאתם מבאן, הם יקחו עימם את איחולינו מקרב״
לב להצלחתם.

קבע סארטאווי. הודעה גלוייה ופומבית
זו במגעים, שהוכחשו לא־פעם על־ידי
אישים באש״ף, היתד, אף היא צעד מהפ כני.
היא מוכיחה, בין השאר, כי עראפאת
הצליח ליישב את הסיכסוך בין סארטאווי
ובין פארוק אל-קדומי, ראש המחלקה ה מדינית
של אש״ף, שהתנגד למגעים עם

המועצה הישראלית. סארטאווי הקפיד ל השמיע
בעת הדיון כמה מחמאות לקאדומי
— סימן שסולק אחד המיכשולים הגדולים
לקו המתון.
על הבעיות הפנימיות באש״ף, והדרך
להתגברות עליהם, העידה נוכחותו של
(המשך בעמוד )30

עמוד 28

פתח כ-PDF פתח כתמונה

אשתו בת ח־ 17 של
^הוום גאון ניסוה

משק־ב״ת ומשמשת
הדדיים. יש לי כמה חברות מחיפד. שבאות
לבקר אותי כשיהורם בהופעות או כשהוא
לא נמצא בבית. קצת לא נעים להן להיות
אצלי כשהוא נמצא. אף פעם — ואני
מבקשת להדגיש, אף פעם! — אני לא
יוצאת לבד. בשבוע שעבר לקחתי את אמא
שלו להופעה של הזמרת התורכיה ב־היכל־התרבות,
אבל זו היתה אחת הפע מים
הבודדות שיצאתי בלי יהורם.״
אמו של יהורם גאון היוותה לא אחת
גורם לשמועות שנפוצו על אודות הזמר
המפורסם. היחסים בינו לבין אמו הפכו
את יהורם לאבטיפוס של ״הילד הטוב של
אמא.״ אמרו שהוא לא מתחתן בגלל אמו,
אמרו שהוא אוהב את אמו יותר מכל
אשה אחרת בעולם, מהו יחסה של הכלה
הצעירה לחמותה?
אורנה :״היא נהדרת! אני נורא או הבת
אותה. לפגי שהתחתנו, הפחידו אותי
** ד שפגשה כזמר יהורם גאון היתד,
2אורנה גולדפרב תלמידת תיכון אנונימית
שבילתה בחברת צעירים בני גי לה,
הכירה את עולם הזוהר דרך שבועו־ני־הבידור,
היתה צמודה לחבר קבוע בן
עשרים וחלמה להיות אחות רחמניה. אולם
מאז חתונתה של חברתה הטובה, שבה
נחו עליה עיניו של הגאון, השתנו חייה.
מאז פורסמה תמונתה עם בחיר־ליבה
בבכורת סירסו מיבצע יונתן, הפכה אורנה
אחת הדמויות המסקרנות והמדוברות
ביותר של תשל״ז. הצעירה החיפאית גבו־הת־הקומה
ותכולת העיניים, בתם של קב לו
ובעלת־מיסעדה מעיר הכרמל, שהצליחה
לשבות את ליבו של הרווק המבוקש
ביותר בארץ, מילאה מאז עשרות טורים
במדורי החברה בעיתונים.
דוגמנית כיום, חודשיים לאחר טכס נישואיה הרעשני
— שלא ברצונה ושלא באשמתה
— מתפקדת אורנה בת ה־ 17 כעקרת־בית
צעירה ורגילה מן המניין, אבל יחד עם
זאת כבר נמאס לה — כך היא טוענת —
להיות קיימת בזכותו. של בעלה. יש לה
רצונות משלה, חלומות ותחביבים משלה,
אם כי כמעט הכל יחד קשור בדרך זו
או אחרת בבעל הטרי.
היא מתגוררת עם יהורם בדירת־הרווקים
שלו ברמת־גן. הדירה הפיצפונת
בת שני החדרים קטנה על שניהם, היא
מספרת, אך כיוון שיהורם מתכוון להגשים
חלום ישן שלו ולעבור לגור בירושלים,
הם נשארים עדיין בדירת הרווקים למרות
הצפיפות.
כשעברה לגור בדירה, תקופה קצרה
לפני נישואיה, הכניסה בה אורנה שי נויים
קלים, הוסיפה ריהוט לסאלון, פינ תה
את המרפסת שהיתר, מאוכלסת בארגזים
ובמיזוודות, הרחיבה על חשבונה
את הסאלון, שינתה את המטבח מן המסד
לטפחות, ומייד אחרי נישואיה רכשה מכו-
נת־כביסד, ותנור־אפייה.
מה עבר על הגברת גאון הצעירה מאז
אותו בוקר בהיר שבו התעוררה במלון
המלך דויד בירושלים ומצאה עצמה אשה
נשואה?
היא מספרת :״מייד התחלתי לתפקד
כמו כל צעירה רגילה שמתחתנת. יהורם
ואני נכנסנו לחיי בית, חיי מישפחה. נכון
שפיתאום עכשיו יש לי למי לדאוג ויש
לי אחריות, אבל אני אוהבת את זה.
אהבתי גם לערוך שינויים בבית, הפכתי
אותו מדירה אופיינית של רווק למשהו
יותר מישפחתי. אני מבשלת כל יום
ארוחת צהריים, מכבסת ומנקה. כשבאתי
אל יהורם הביתה בפעם הראשונה היה
במקרר לימון אחד עלוב ובקבוק מים
קרים, כמו אצל כל הרווקים. כשהתחתנו,
מייד פיטרתי את העוזרת שהיתר, לבעלי
כשהיה רווק. אני יכולה לנקות את הבית
שלי בעצמי. אם יהורם אוהב את האוכל
שלי? בינתיים הוא אוכל. כשיפסיק לאכול,
אתחיל לדאוג.״
0 המנהלת

מירי כהן, המנהלת
את מיפמל האופנה
של יהורם גאון הציעה לאורנה לעבוד
כדוגמנית־בית. מירי היתה המלבישה של
יהורם גאון כאשר פתח עבורה את המיפעל.

ואמרו לי שהיא תתערב בחיים שלנו וגם
קראתי עליה כל מיני דברים בעיתונים.
הכל שטויות ! היא אשה טובה, אנחנו
נוהגים לאכול אצלה בכל שישי ושבת,
ומכיוון שהיא גרה בשכנות, היא קופצת
לבקר אצלנו. נכון שהיא אוהבת את יהו רם
מאד, אבל אחרי הכל הוא הבן שלה,
וזה הדבר הכי טיבעי בעולם.״

//אמא
נהדרת! ״

ר אץ• התאקלמה הצעירה שגדלה
1על הכרמל בעיר הגדולה? מספרת אור נה
:״קשה להתאקלם בתל־אביב, זוהי
עיר גדולה עם הרבה רעש. חוץ מזה, אני
חיפאית, אני אוהבת את העיר שלי. אבל
החברים של בעלי הם גם החברים שלי.
כשיש לנו זמן אנחנו עורכים ביקורים

ך 11ד 1לחופה. אורנה (משמאל)
י י מלווה על־ידי אמה, אסתר,

ביום כלולותיה. למעלה: מדגימה שימלת
אחר־הצהריים, ממיפעלו של יהורם גאון,
שם היא עובדת כדוגמנית־בית של המיפעל.

עמוד 29

פתח כ-PDF פתח כתמונה

אהבה יס־וזיכונית. מירי הפכה ידידד. ב נפש
של יהורם והיא מכנה אותו בחיבה
״אחי הגדול״ .כשהסתיימה ההצגה פתח
יהורם עבור מירי את המיפעל, קרא לו
בשמה. המיפעל החל את דרכו בחדרון זעיר
שבו מכונת־תפירה יחידה והפך עם ה שנים׳
בניהולה של מירי, לעיק משגשג.

״גםלטעם

וגם ל מי ד ה ״
ך• יתד! זו מירי שהציעה לאורנה, שהש ן
1תעממה בין ארבעת כותלי דירתה, לע בוד
כדוגמנית־בית של המיפעל, ואורנה
מספרת :״העבודה הזו גורמת לי לצאת מ־השיגרה.
מודדים עלי את כל הקולקציה
ואני מדגמנת לקניינים גם במיפעל וגם
במקומות אחרים. די השתעממתי כל הזמן
בלשחק בעקרת־בית, אני צריכה שיהיה
לי גם עניין חוץ מזה. נכון שהדוגמנות
זה לא חלום־חיי, אבל בינתיים זה מספק
אותי. מייד כשנעבור לבית שלנו בירו שלים
אירשם לבית־הספר לאחיות שליד
בית־החולים הדסה בעין־כרם ואלמד את
מיקצוע האחות. אני מתה על המיקצוע
הזה. אני יודעת כמה זקוקים לאחיות ב-
בתי־חולים. בזמן המילחמה עבדתי בבתי-
חולים כמתנדבת, ואני יודעת שאני יכולה
לתרום המון.״
אורנה עצמה מתלבשת על פי צו האופנה
האחרונה. במלתחתה דגמים רבים מן
המיפעל של בעלה. יש לה אוסף גדול של
בגדים והיא מספרת שיהורם מודע לאהבתה

1א11

1119ן בדעתה להפוך את מיפי!
על האופנה של בעלה
לעסק משגשג. לדבריה, יהורם ביישן מכדי
שיקדם את העסק והיא תעשה זאת עבורו.
לפירסומו ולקידומו המסחרי של העסק.
כתבו עליה בעיתון שהיא בהריון, והיא
מתפלאת שהודיעו לה על הרחבת המיש-
פחה עוד לפני שהיא עצמה ידעה על
כך. לא, היא לא בהריון ! בינתיים. ואין
לה שום תוכניות בנדון לפחות בשלוש
השנים הקרובות. אך יחד עם זאת היא
מוסיפה מייד, בחיוך מיסתורי :״אני לא
מתחייבת. תמיד יכולים לחול שינויים של
הרגע האחרון.״

אחר־כד היא עוברת לספר בהת להבות
על עבודתה החדשה. מזה שש
שנים שבעלה הזמר הוא בעל מיפעל למו צרי
אופנה בשם מים 1המייצר דגמים
אופנתיים הנמכרים לבוטיקים ולחנויות
אופנת ׳עילית. את המיפעל מנהלת מירי
כהן, צעירה נאה מיוקנעם שהתוודעה אל
יהורם כאשר עבדה כמלבישה בתוכניתו

1ך 11 אורנה גאון טוענת ש־
* היא ויהורם עדיין נמ#1
צאים
בירח־דבש. היא מאוהבת בבעלה עד
מעל לאוזניה, לא יוצאת לבלות בלעדיו.
זו לבגדים ומביא לה מתנות רבות מנסי עותיו
לחו״ל. והוא קולע, דלבריה ,״גם
לטעם וגם למידה.״
היא מקפידה מאד בלבושה. לבכורת
מיבצע יונתן הופיעה לבושה במעיל־קטי-
פה ירוק שמתחתיו לבשה חולצת־משי
לבנה. לטכס בחירת מלכת־המים באה לבושה
בחליפודסאפארי בצבע חאקי. לעבודתה
במיפעל הלכה בבוקר הראיון לבושה בחצאית
צוענית, חולצה תואמת בגווני
כחול־לבן ומותנייה, ואמרה בגאווה :״את
זה יהורם הביא לי מלונדון וזה בול עלי.״

לאאש כנזי ה
בדם

בת ,17 כזאת היא אורנה

גאון. למרות גילה הצעיר, 1111111 היא נראית ומתנהגת כאשה בת ,30
ולדבריה תמיד העדיפה חברת מבוגרים.
מאז נישאה מקפידה אורנה על לבושה.

ן* מהשבה שנייה הודתה שאילו רק
! ^ יכלה היתה מסתובבת כל היום ב־ג׳ינס.
אלא ש״מאז שהתחתנתי אני צרי כה
להתלבש אחרת, להיראות אחרת, כי
אני נמצאת בחברה אחרת. אני לא הולכת
יותר עם החבר׳ה לקומזיץ.״
בניגוד למה שנכתב בעיתונים, אורנה
אינה אשכנזיה בדם. אמה, אמה, אסתר,
היא ממוצא סלוניקאי ואורנה אומרת :
״סבתא שלי גרה אצלנו בבית ומבשלת
לנו, וממנה למדתי לבשל מאכלים ספר דיים
כמו שיהורם אוהב. אני מבינה ספג־יולית
וגם מגמגמת קצת. נכון אומנם ש אבא
שלי פולני, אבל אני רכשתי מאמי
הרבה תכונות של אשה ספרדיה. אחרת,
אולי יהורם לא היה אוהב אותי.״
היא אינה מתכוונת לשקוט על שמריה
ולהסתפק בעובדת היותה אשתו של בע לה.
יש לה תוכניות בקשר למיפעל, למשל.
היא יודעת שיהורם ביישן, ולכן תדאג

עהך־ח־ך יח

מייד אחי ני־שואיה
נכנסה

| / 11י
אורנה לעולם של חיי בית ומישפחה, פיטרה
את העוזרת ועושה את כל עבודות
הבית ומבשלת ליהורם מאכלים ספרדיים.

_ — 219

עמוד 30

פתח כ-PDF פתח כתמונה

(המשך מעמוד )27
ד״ר אליאס שופאני. בשעתו למד שופאני
את מדעי המיזרח באוניברסיטה העברית,
לצידו של מתי פלד. לאחר מכן עבר ל-
ארצות־הברית, הצטרף לפתח וקיבל בביירות
תפקיד חשוב במוסד־מחקר, העוסק
בענייני ישראל. הוא שייך לחוגי
חזית־הסירוב שבקרב פתח.
שופאני העמיד פנים כאילו אינו יודע
עברית, הקפיד לדבר גם עימנו אנגלית.
בדיון השמיע דיעות פסימיות מאד. בוויכוח
על נאום־הפתיחה שלי אמר שישראל
היא עם של נחלנים, שלא ישתנה לעולם,
ושלא יסתפק לעולם בגבולות קבועים.
אוולם שופאני השתתף בכנס — וזהו
מעשה רב־משמעות. הוא בא לשם כך
מביירות. הוא ישב עימנו בשעת הארוחות׳
שוחח עימנו באופן חופשי, החליף
עימנו דיעות משולחן לשולחן בעת הדיו נים׳
השתתף בוויכוח הפומבי עימנו. הוא
הסתגל לסיגנון הבריטי האדיב של האי רוע׳
אנשי הסירוב, שהפגינו בחוץ, הפ גינו
גם נגדו.

השבוע
פ תי חתמ שחקי
הליגה ה ל או מי ת

מינימום הכוס הראשון

5 0 0 .0 0 0

מינימום כלל הפרסים

אם רצה ככד ואם דאו — גם
הוא נכנס עתה לדו-שיח עם ישראל
הציונית.

מיליון י

1110.צי 11 ים ך
ן \ ם היה ל סי ש הו נ-״ס לזרות
המשתתפים הישראליים, מתי פלד
סילק אותו.
מתי היה אחת הדמויות המרכזיות וה בולטות
בכנס. הוא עורר כבוד — לא רק
מפני שהכל ידעו כי ״ג׳נרל פלד״ (כפי
שנקרא בפי כל) היה אחד הקצינים ה בכירים
ביותר בצה״ל, אלא גם ביגלל
הופעתו המאופקת אך התקיפה, היגיון-
הברזל של ניתוחיו והאנגלית המצויינת
שבפיו. בנעוריו היה מתי סטודנט (ל-
מישפטים, דווקא) בלונדון, ולאחר מכן
למד בבית־הספר לפיקוד ומטה של הצבא
הבריטי.
נוצרה אצלנו מעין שיטה. התערבנו
בכל קטע של הדיון, כאשר פעם הוא
ופעם אני ביקשנו את רשות־הדיבור, וב-
מיקרים החשובים ביותר דיברנו שנינו.
התרכזנו בעניינים המהותיים — טיב ה שלום׳
ביטחון, מדיניות אש״ף, בעיית
הפליטים — ולא הגבנו על מטבעות־לשון
שלא מצאו חן בעינינו. לא רצינו
להתווכח על מילים.
רק פעם אחת סטה מתי מכלל זה. אחרי
כמה הערות על הציונות, מפי משתתפים
אירופיים, ביקש מתי את רשות־הדיבור
והשמיע נאום־הגנה נלהב על הציונות.
הציונות, אמר, מורכבת ממגמות ומכוחות
רבים, החל בלאומניים ביותר וכלה ב-
מתונים ביותר, ואין להשתמש בה כב-
מילודגידוף.

יום חמישי המועד האחרון
למסירת הטפסים.

/!/יוה 7ן מנ ה ג ! /בוע -
ח;׳א טוטו גכד. שגו ע!
ה מו עצהלהסדרה הי מו רי םנס סו ר ס

א 41115 5 4

ותז מו ר תו

השלום יקום — אם יקום כיכלל
— כין העולם הערכי וכין, מדינה
הציונית, כי אין ישראל אחרת.
שלום נעשה כין מדינות, וכיכדדן
המדינה הפלסטינית, שכד אהת
מהן חופשית דכחור לעצמה את
האידיאולוגיה שלה, ולנהל את
ענייניה הפנימיים כאוות-נפשה.
מתי סיים את דכריו כקכעו :
״רכותי, כל המשתתפים היהודיים
,בכנס זה, שכאו מישראל, הם
ציונים ; ״

תל־אכיב ״היטל התרבווד׳
בשעה 9.45 בערב
יום ג׳ 11.10
כרטיסים בהפצה ראשית ״הדרו״ טל 248844 .־03
וביתר המשרדים בעיר.
ירושלים ״בניני האומה״
מוצ״ש 8.10ב־9.00
מכירת כרטיסים מוקדמת:
,,נהנא״ ו״בן־נאים״

חיפה ״ארמון״ יום ה,
( 29.9סוכות) ב־9.30
מכירת כרטיסים מוקדמת:
״קופת־חיפה״ טל 662244 .

אשקלון ״אסתר״ ,יום ה׳ ,6.10 בשעה 9.30
הרצליה ״דוד״ ,יום ו׳ ,7.10 בשעה 9.30
צפת ״צליל״ ,יום א׳ ,9.10 בשעה 9.30
אשדור ״אסתר״ ,יום ב׳ , 10.10 בשעה 9.30
חדרה ״חוף״ ,יום ד׳ , 12.10 בשעה 9.00

לפתע נשמע מאחור קול שאמר :״לא !״
מבלי להסתובב, הוסיף מתי :״אני
חוזר, כל המשתתפים היהודייםמ ישראל.״
שוב
נשמע הקול :״עדיין — לא!״
היה זה משה מחובר, איש מצפן, היושב
מזה שנים רבות בלונדון (איני יודע אם
הוא מגדיר את עצמו כיורד, כגולה או
כפליט) .הוא לא הוזמן לכנס, ושמו לא
הופיע ברשימת-המשתתפים. אך איכשהו
הצליח להסתנן פנימה.
לאחר מכן קיבל את רשות־הדיבור ו נשא
נאום פרובוקטיבי, שבו תמך במגמה
לחיסול ישראל ואף השתדל לייחס אותה
לפלסטינים. עלה על דעתי — ולא בפעם
הראשונה — שלולא היתה קבוצת־מצפן
קיימת, היה מנחם בגין צריו להמציא
אותה. אין לו משרתת נאמנה יותר.
לעומת זאת יש לציין את התנהגותו
המאופקת של ח״כ תופיק זיאד. הוא דיבר
מעט, אולי מפני ששלטה בכנס רוח פרו-
אמריקאית ופרו־מערבית מובהקת. הוא
מתת ביקורת על מדיניות הממשלה, ב ייחוד
בשטחים המוחזקים, או לא עבר
את הגבול הסביר.

הערה

מעניינת עד

הציונות

השמיע דווקא המצרי החכם, מו
חמד סיד־אחמד. כמשך היום הראשון
ישב כין מתי וכיני, כשאנחנו
מחליפים מדי פעם דיעות
פרטיות .״ישראל תשתחרר כהדרגה
סן הציונות,״ הוא אמר ,״אכל
זה כוודאי ייעשה כשם הציונות.״

חזונו של תו9אמ-
^ ת הוויכוח החריף ביותר בכנס
עורר סעיד חמאמי, אחד מחלוצי הקו
המתון של אש״ף. כפי שציינו הכל —
וגם אנחנו — היה חמאמי הפלסטיני הראשון
שביטא, בראשית ,1974 ותוך סיכון
עצמי רב, את רעיון הדו־קיום בין ישראל
ובין מדינה פלסטינית בגדה וברצועה.
הרצאתו של חמאמי בכנס היתה מעין
המשך להרצאתו ההיסטורית, מלפני שלוש
שנים. הוא התחיל במקום שסיים אז:
שצריכה לקום מדינה פלסטינית בגדה
וברצועה, לצד ישראל, ותוך שלום עימה.
אולם, המשיך, כדאי לחשוב גם על
מה שיכול לקרות בעוד שניים־שלושה
דורות. בהדרגה תתרככנה המיסגרות ה לאומיות
הנוקשות, בהסכמתם ועל פי
רצונם של שני העמים. יקומו מוסדות
משותפים, פדרטיביים. תיווצר אחווה
אמיתית של ישראלים ופלסטינים. בסופו
של דבר יכול לקום בארץ מעין מישטר
נוסח־שווייץ.

חמאמי הקפיד להדגיש שזהו
חזונו הפרטי, ושאינו מכיע השקפה
של אש״ף. גם אנשי־אש״ה האחרים
ככנס אישרו זאת, וקכעו
שהנהגת אש ״ף הותרת למדינה
פלסטינית, כגדה וכרצויה.
קרוב לוודאי כי חזונו של חמאמי בא
כדי לבנות גשר, שעליו יוכלו חסידי
״המדינה הדמוקרטית החילונית״ לעבור
לרעיון ״מדינת הגדה והרצועה״ .הוא בא
להמתיק את הגלולה, שהיא מרה לפלס טינים
רבים. אולם אנחנו הבינונו מייד
את הסכנה ברעיון זה, שניתן לסלפו, ולהפ כו
למכשיר־תעמולה ישראלי־לאומני.
מתי פלד נטל מייד את רשות־הדיבור.
הוא העלה על נס את התפקיד שמילא
חמאמי במאמצים לקידום השלום הישר־אלי־פלסטיני
(חלק־הארי של פרשה זו,
שבה הייתי מעורב, לא פורסם עדיין).
הוא אמר שאינו מפקפק לרגע בכנות
כוונותיו של חמאמי. אך הוא הזהיר כי
נייר כזה ינוצל על־ידי אויבי השלום
הישראלי־פלסטיני, שיסלפו את תוכנו ויציגו
אותו כהוכחה לכוונת־זדוון ולהפ עלת
שיטת־הסאלאמי( .ואכן, התעמולה ה-
רישמית, באמצעות העיתונות המגוייסת,
התרכזה בקטע קטן זה של הדיוון, וניפח
אותו לממדים מיפלצתיים).
דיברתי אחרי מתי ואמרתי :״יתכן
שבעוד כמה דורות תיעלמנה המדינות
הלאומיות מעל פני כדור־הארץ, ותקומנה
צורות־התארגנות אחרות. אם זה יקרה,
בוודאי לא נפגר. לא נהיה האחרונים.
אך אנא, על תבקשו מאיתנו, הישראלים,
להיות הראשונים.

״גם כלכי חי חזון. זהו חזון של

מרחב מאוחד, שוק מרח בי מ שותה,

מערכת־הגנה משותפת, קונפד:
רציה פוליטית. אם נשלב יחד את
כל המשאבים הכלכליים והאנושיים
של ישראל והעמים הערכיים,
נקים כיחד מעצמה עולמית ככירה.
״אך צריך להיות ברור: נשתתף ב־מיסגרות
כאלה כאומה החיה במדינתה
החופשית, העצמאית והריבונית.״

חדוס וס-ו 0
ול החזון עמד הסיוט. העלה אוחו
יי! מוחמד סיד־אחמד.
מה יקרה אם לא יקום השלום בעתיד
הקרוב ז הכל דיברו על המילחמה הבאה,
שתהיה הרסנית מכל קודמותיה. אבל
סיד־אחמד העלה אפשרות אחרת, מפחידה
עוד יותר: התמוטטות המישטרים המתו נים
בעולם הערבי, זעזועים מהפכניים,
מישטרים קיצוניים, הפסקת זרם הנפט,
משבר עולמי.
החזות הזאת הפחידה את כל הנוכחים,
ישראלים, ערבים, אירופים ואמריקאים.

הכנס נועד, כין השאר, למנוע
התפתחות הרת-שואה כזאת. הוא
היה צעד אחד קדימה לעכר שלום
של הכנה ודו־קיום. צעד אחד —
אך גם מיצעדים היסטוריים גדולים
נעשים צעד־צעד.
העולם הזה 2092

עמוד 31

פתח כ-PDF פתח כתמונה

פרשת בן־ציון
ננלא מבחינה האנושית צריך לעזור לו. בכל
פעם שביקרתי אצלו שאלתי במה אני
יכול לעזור לו בחוץ.״
׳שרציר גם בטוח כי השלטוניות ידעו על
עזרתו שלו לבן־ציזן ״לפחות.בזמן האח רון,״
ולא היה איכפת להם .״איי יודע ש לא
פל אחד יכול היה. לבקר את בן־ציון
בכלא. אותי לקח לשם ידיד שלי בשם
בנימיני, ונתנו לי גם לשבת עם בן־ציון
לבד, בכל פעם כמה זמן שרציתי.״

מי כ ת בי ם ל שרי ם
מ תו ךהכלא
^ ל שרצר הוא יהודי אמריקאי בעל
לב יחם. הוא הגייע לפני בשינה וחצי
לארץ, חתם הסכם עם מלון פאל (שרתון
לשעבר) שעל ׳פיו יקבל ארבעה חדרים
׳במלון לתקופה. בית שנתיים, שילם דמי
קדימה בסך 150,000 לירות וסכום בן
20,000 ליחות לחודש עבור הדירה, והחל
מבלה בבריכת־הישחייה של המלון, בלובי
המפואר שלו ובטיולים ברחבי הארץ.
שרצר, כפי שהוא מעיד על עצמו, היוא

ף * קעתה, לאחר ששוחרר, ברור לחלון
טין כי בן־ציון עסק במשך כל חודשי
שיבתו.מאחרי סורג ובריח בפעולה עיניפה
ביותר למען שחרורו ולמען הבטחת הכס פים
והנכסים שיש לו מחוץ לכלא. בכל
פעם שמישהו מאנשיו הקרובים, או מחב רי
הכנסת של הליכוד דרה מעוניין לשיוחח
עם בן־ציון מבלי לבקר אצלו בכלא ולמשוך
על־יידי כך תשומת לב, הוא היה ניגש
למישדדו של נציב שירות־הסיוהיר לשעבד,
אריה ניר ז״ל, וניר היה טתק־שר אישית
לכלא, בדרך־כלל בשעות הערב, ומורה
לקצין התורן ־שיל הכלא לקרוא לבן־צ״ון

בים למי שמכהן כיום כראש הממשלה,
מנחם בגין ולשר השיכון לשעבר אברהם
עופר ז״ל, החליטה המישטרה להפסיק
זאת. זיגל הדליף לבן־ציון כיי הסוהר אינו
מהימן ומעביר את המיכתבים לשילטיונות,
ובן־צ״ון ניתק את מגעיו עם הסוהר. על
פי הודאות מלמעלה׳ הועבר אותו סוהר
לתפקיד נחות יותר, מתפקיד של אח ב-
בית־החולים היחידי של נציבות ביתי-
הסוהר בכלא רמלה לתפקיד חובש בכלא
מעשיהו. כן החלו אלמונים להתנכל לאותו
סוהר ולבני מישפחתו.
כתב
בן־ציון הכחיש השבוע בפני
העולם הזה כי ישלח, איו ניסה לשלוח
מיכתבים לאי־שים אלה, וטען כי המגע
היחידי שלו עם ראש־הממשליה מנחם בגין
הייה מיכתב תודה שישלח בן־צייון לבגין
לאחר קבילת החנינה,
אין ספק כי כדי ׳להקל על ראש הממשלה
לפעול למען החנינה לבן־ציון היה
על בן־ציון לעזור לראש הממשלה. אחד
משכניו למיטה של בן־ציון בכלא רמלה,

בן מיליוני הלירות שהוטל על בן־ציון.
׳לדיברי בן־ציון אין לו רכוש כלל, מלבד
חילק זעיר מירושת חותנו נחום זאב ווייל־יאמיס,
ירושה המוקפאת עכשיו ע׳ל־פי הוראת
כונס הנכסים ־שיל בנק ארץ־ישראל—
בריטניה, וגם רכוש זה שייך לאשתו מו־ניקה.
לדיברי בן־ציון, גם אם לא הייתה
הירושה מוקפאת אין היא ־שווה אלא כ מאה
אלף לירות בלבד. אולם בחלקים רח בים
־של הארץ קיימים מגרשים בסדרי
גודל של עשרות ומאות דונמים, במקומות
יקרים ביותר, השייכים למיישפחת בן־ציון
העניפיה. ביין השאר מצויים בחיפה כמה
מגרשים בשווי ־של עשרות מיליוני לירות
הרשומים על שמות בגי מישפיחת בן־ציון,
ביניהם אשתו מיוניקה, גיסותיו גרטרוד
לנרי ושרה לוי ובעליהן הירי לנדי ונחום
לוי.
בן־צי׳ון הכחיש כיי תרם אי־פעם כספים
לחרות או לקרן תל־חי של מיפלגה זו.
״אומנם, על פי דיעיותי הייתי קרוב לתרום
כספים כאלה, אבל לא תרמתי,״ טען, גי

נוט שה ועלם מעי! ,הציבוו :
בן־ציון הוא מחותנו של ה רו י שואל
שייב ׳1ויוו מנועו של תנחם בגין,

שווה״ מ קשוו עמו במעורבות 1־ג שית
יהודי פעיל ביותר .״אני לא יכול לשבת
ב־שקט בלי לעשיות ביזנס,״ אמר השבוע
לכתב העולם הזה. את הונו הרב עשה
•שרצר לפי דבריו בעסקים שונים, ביניהם
ייבוא וייצוא לארצות שונות. את מהות
הייבוא והייצוא סירב לפרט.
מכריו של שרצר לא הצליחו להבין
כיצד יושב איש העסקים הפעלתן במשך
שינה וחצי בבית־מלון מבלי לעשות עס קים.
רק מעטים ביניהם יודעים כי שרצר
עוסק בדבר חשוב בחותר: ביהושע בך
ציון.
השמועה סיפרה כי שרציר היה האיש
של בן־ציון בחוץ, כל זמן שבן־ציון ישב
בכלא. על־פי הוראות שהיה מוסר לשרצר
בעל-פה, כאשר זה היה מבקר אצלו או
על-פי פיתקאות שהצליח ״הושע בן־ציון
להבריח מהכלא היה ־שרצר משלם לאנשים
שיונים כספים שעשויים היו לעזור לבן־
ציון במערכה הכבדה אשר ניהל מתוך
כותלי בית הכלא למען שחתרו.
בן־ציון מכחיש את הקשר העיסקי בינו
לבין שרצר .״אני מכיר את שרצר רק
שלוש שנים, הוא קרוב״מישפחה של ידיד
שלי, הוא לא עשה למעני כלום, בסך הכל
הוא ביקר אצלי בכלא פעמיים,״ טען
השבוע.
׳ש׳רצר אינו מוכן לאשר או להכחיש את
העובדה שהוא נתן שירותים לבן־ציון, אך
הגירסה שלו לגבי מהות היחסים שלו עם
בן־ציון שוינה. לחלוטין :״בן־דוד של
אשתי, שהוא הבן של הד״ר אלדד־שייב,
נשוי לבתו של בן־ציון, אז אנחנו קרובי־מישפחה.
הייתי אצלו כמה פעמים בכלא,
יותר מפעמיים, ושוחחנו ארוכות. ראיתי
כמה שהוא מיסכן. לא מעניין אותי מה
הוא עשה. אני חושב שהוא לא כזה ג׳נב
גדול כמו ־שאומרים עליו אבל הבנתי, ש
לטלפון
ולאפשר לו לדבר. ידוע לפחות
על מקרה אחד של מי ־שהיה חבר־כנסת
־של הליכוד אשר ערך שיחות טלפון כאלה
עם בן־ציון.
לפני כמה שבועות פורסם בעיתונות
כי היועץ המישפטי לשעבר, מי ש־כיום
שופט עליון, מאיר שמגר, עיכב את
ההליכים במיישפט נגד בן־צייון שבז הוא שם
בן־ציון בניסיון ל־שחד סוהר כדי ש יעביר
׳מיכתבים לאשתו של בן־ציון, בניגוד
להוראות. גירסת בן־ציון על פרשה
זיו פ־שוטה :״ביקשתי מסוד,ר שיעיטו התיידדתי
ושעשיתי לו ־שירותים, להעביר
פעמיים מיכתבים לאשתי. עשיתי זאת
משום שהגיעו אלי ידיעות שאמי זיכרונה־לברכה
שהיתה אז עדיין בחיים, חולה
אנושה ורציתי לדעת מה מצבה. נתתי
לסוהר שני פתקים, אשר עבורם היד,
צריך ל־שלם לו סך בן 200 לירות עבור
מונית מייוחדת מביתי בתל־אביב לביתו
בגיבעת־שמואל, ליד כביש גהה. זה לא
היה שוחד, אלא כיסוי הוצאות.״
אותו סוהר דיווח לממונים עליו, וכן
לנציב־מ־שנה בנימין זיגל, על המיכתבים
וקיבל הנחיות לצלמם ולהעביר אותם ל תעודתם.
אולם
מה שלא היה יידוע הוא כיי בן-
ציון שלח מיכתביים, שגם הם נתפסיו על־ידי
המישטרה וצולמו, לשורה שיל אישים
פוליטיים. לארבעה אנשי ליכוד ומפד״ל
שהם כיום ישרים נשלחו מיכתבים ובהם
הוראות ובקשות, חלקן כתוב בקוד, שנג עו
כולם לפעילות לשחרורו של בן־ציון.
אישים אלה הם השרים יגאל הורביץ ויצ חק
מודעי מהליכוד, וזבולון המר ואהרון
אבו־חצירה מהמפד״ל.
רק כאשר ביקש בן־ציון להעביר מיכת־

׳ננונז.

בן־ציון ואשתו מוניקה בכיתם
רשת של מחוייבות
המקום שבו ביילה בן־ציון את מרבית חודשי
מאסרו, הוא ד.ש( .ישמו המלא שטור
במערכת) ,הנמצא עדיין במאסר, הצהיר
השבוע כי הוא היה נותן מהישתן שלו ל־בן־ציון
כדי ־שהלה ימסור אותו לרופאים
שבדקו איותו. ד.יש. הוא חולה סכרת, ב דרגה
גבוהה ביותר של המחלה, ובבל פעם
שבן־ציון נדרש לתת מהשתן שלו לבדיקות,
היה׳ משתמש בשתן של ד.ש. אותו
אסייר אף ייודע לספר, מהי שהיה ידוע לכל
שיוכני בית־הח־ל־ם של כלא רמלה כי
בן־ציון יהיה זורק את כיל הגלולות שקיבל
מהרופאים, וזאת כדי להחמיר את מחלו תיו
ולהביא לשיתרורו המוקדם.
בן־ציון הכחיש השבוע מיכל וכל את
העדות הזו, וטען בי החובשים והאחים
היו בודקים בפיו אם בלע אית הגלולות
שהיו נותנים לו. טענה זו שלו הוכחשה
השבוע על״ידי עובדים בביית־החולים של
כלא רמלה.

ת דו מהלקין
דרך הגו פי ם

חת הכעיות ׳שיעמדו עתה לפני
השלטונות היא בעיית הקנס הכספי

סיו, הרי לנדי ונחום לוי אינם מקורבים
לחוגי ארץ־ישראל השלמה או, כפי שבן־
ציון עצמו הגדיר זאת השבוע :״הם אפילו
הפוכים בדעותיהם,״ אך למרות זאת, קיבלה
קרן תל־חי תרומות בסדר גודל של
לפחות רבע־מיליון לירות מאחד הגיסים
או משניהם. אם אכן מרוחקים אלה בדי־עותיהם
מחרות, ברור כי הכספים נתרמו
עיל־ידי בן־ציון עצמו ,׳שלא רצה כי דבר
תרומתו ייוודע אי־פעם בריבים.
ייתכן אומנם כיי החנינה ,׳שניתנה בהמלצת
ראש הממשלה מנחם בגין ליהרשע
בן־ציון נבעה מטעמים הומאניטריים גרי דא,
כפי שטוען ראש הממשלה בלהט רב,
אך ברור בהחלט כי היחסים בין בן־ציון
לבין מנחם בגין ואישים אחרים בליכוד
ויבמפד״ל היו הדוקים ביותר. זאת גם
ניתן להבין מתוך נוסח המכתבים שניסה
בן־ציון להבריח לשרי הליכוד והמפד״ל.
הנוסח מעיד לא רק על בקשה ותחינה
לעזרה, אלא גם סולל הנחיות והוראות
כיצד לפעול ועם מי לדבר.
אין ספק שבן־ציון הצליח לטוות רשת
כבדה ׳בחותר בעת שישב בבית־הכלא,
ר־ש׳ת ־של מחוייבות כלפיו, רשת כחש,
זיוף ומירמה שלא הותירה לראש הממשלה
ברירה אלא להעניק לו את החינ״נה.

עמוד 32

פתח כ-PDF פתח כתמונה

¥ה היה ערב גדוד 1ציון־דרך בתול-
1דות מוסיקת הפופ בארץ. ההמונים שרחשו
בחולות הצופים פני ים־סוף של
כפר־הנופש נביעות, הוכיחו כי יש תיקווה
לרוקנ׳רול הישראלי.
היו אלה 10 אלפי איש ואשה, כלבים
וטף שהדרימו לנואייבה בראש טוב ומתוך
רצון לבלות, ליהנות ולהפיק את המירב
מן הערב המייוחד שאירגן עבורם האמר

צבי שיסל.
איש לא שיער לעצמו את ההצלחה הבל-
תי־רגילה שינחל האירוע. עשרות המכו ניות
העמוסות לעייפה שהדרימו לנואייבה
ביום השבת וביום השישי שלפניו, עוררו
ספק ביחס להצלחת הפסטיבל. גם
האמנים וחלק מהקהל שבא לחגוג בנבי עות
חששו מהפרעות, מהתפרעויות ומפרד
בוקציות.

על חולות נואייבה. זוגות־זוגות הם רקדו, החבר׳ה,
!1 1 1 1 X 1
שלקחו דוגמה מפסטיבל וודסטוק, ישנו זה בתוך זה
!!#1111
בתוך שקי השינה והתגפפו על החול. איש לא שם לב למעשי השני, כולם באו להנות.

ןלהי 1ר ק על המוסיקה ־ כולם ב יחד, בראש אחד

עמוד 33

פתח כ-PDF פתח כתמונה

ממש נמו בוודסטוק -אבל וודסטוק היה נדב רשמת הפסטיבל בגואייבה
אולם ברגע שנפתחו שערי נביעות לפני
נחיל האדם שפלש לחולות החלה מצ טיירת
תמונה שונה לחלוטין.
הם התקבצו ובאו כשהם מביאים איתם
שמיכות ושקי־שינה, ותפסו מקום על ה חולות
בשקט ובסדר מופתי. במה גבוהה
מוארת קיבלה את פניהם ומיגדל שהזכיר
לרבים את המיגדל המפורסם מפסטיבל
וודסטוק התנוסס בתווך. שם, על המגדל,

דם־לכן החלו גם האמנים להגיע ועלו אחד
אחד, על־פי תורו, לבמה וערכו חזרות
קול עד לרגע האחרון ממש.
בשעה 11.00 בלילה היתד, כבר הרחבה
שלפני הבמה מלאה עד אפס מקום. הכל
היה מוכן לרגע האחרון ,״יש לי הרגשה
שהולך להיות על חכים כיפאק,״ אמר אחד
הנוכחים, שסיפר כי כשראה את המוני
עם ישראל נוהרים דרומה לפסטיבל היה

1 1 1 • 1 1 * 1111 תחת שק־שינה אחד. החוגגים מצאו עצמם בסופו של הלילה
במצב מאוזן. רבים מהם תפסו שלווה במקום שבו ישבו כשהיו
״ 1י * יייי •
במצב עירני, התכרבלו בשקי־השינה. חלק גדול מהחוגגים המשיך לחגוג עם תום
הפסטיבל, שנערך בשבת, נשאר בדרום עד סוף ימי החג. צילם: שלמה סתר י

ואתם רוקדים

אורי זוהר ודורי בן־זאב משתוללים על הבמה לקול צליליו
של השלאגר של דורי בן־זאב ואתם רוקדים. דורי
הוכיח שהוא אחד הזמרים הבודדים בארץ היודעים גם להרביץ הופעה על הבמה,
הצליח להטריף את קהל האלפים שהשתולל, שר איתו, צרח וביקש: עוד!

ישבו שולקה גרי מטעם הטלוויזיה היש ראלית
וטומי, אחד מבעלי אולפן ההקלטה
טריטון, והיו אחראים האחד על הקלטת
המופע, השני על איכות הקול שבקע מן
הרמקולים. היתה זו הפעם הראשונה ש־רמקולים
וציוד הקלטה בקנה־מידה כה
גדול הופעלו בארץ.
מצד ימין של הבמה ניצב מסך שעליו
עמדו להיות מוקרנים סירטי פופ משל
אלטון ג׳ון, פליטווד מק, בילי פרסטון
ואחרים. כמעט על הים ניצבה במה מו ארת
נוספת, שמשום־מה לא נמצא לה
שימוש במהלך הערב כולו.
כבר בשעות הערב המוקדמות ועוד קו־

קצת פסימי ביחס להצלחתו האפשרית.

מו סי ק ה;
ל א די בו רי ם1
ף* איחור שד שעתיים עלה המנחה
^ אורי זוהר לבמה, כולו רעש וצילצו־לים
וטונות של קסם אישי. אורי, עם כיפה
מאוזן אל אוזן וציציות ממותן עד ברך
לבש חולצה ומכנסיים קצרים לבנים. הוא
קיפץ ודילג ושר וצרח ואמר לקהל :״אני
במצב־רוח מאד מייוחד. מד, אתם רוצים
שאעשה בשבילכם?״ הקהל רעם ואפשר
(המשך בעמוד )34

החגיגה נגמות

השחר שעלה גילה מאות בקבוקי קוקה-קולה, ליכלוך
וזוהמה, גופות שרועים על החול ואחדים שלא הצליחו
להירדם. הפסטיבל נמשך עד לוריחת השמש ובסופו רצו אלה שנשארו לטבול ביס־סוף

עמוד 34

פתח כ-PDF פתח כתמונה

שיגעון בנוא״בה
(המשך מעמוד )33
היה לקלוט דברים כמו ״תוריד את הכיפה!״
אך במייוחה ״תראה את הציציות!״
אורי הרים בלי בושה את חולצתו, גילה
את הציציות שלבש על גופו העירום ללא
גופיה. הוא בירך את האורחים ואמר ש הקהל
מקיים מיצווה גדולה, מיצוות
״ושמחת בחגך.״ הקהל מחא כפיים. היתד.
זו התחלה מבטיחה.
מייד לאחר־מכן עלה לבמה הזמר ארי אל
זילבר, ושר שניים־שלושה שירים,
כשהקהל יושב ומקשיב. אחדים קמו לרקוד
לקצב רוצי שנזוליק, השלאגר ההיס טרי
מלפני שנה שעבר זמנו. הקהל לא
התלהב. אולם אז פיתאום, כמו במטה־קסם,
כשאריאל עם להקת הלווי שלו ברוש
שר את ״איך חולפות המחשבות״ ,קם כל
הקהל כאיש אחד והצטרף לשיר בשירה
ובריקודים 10 .אלף איש עמדו על הרג ליים
ורקדו, כולם יחד!

״וו ד ס טו קכלב
ל עו מ תנו !׳׳
*£חרי אריאל לקח צ׳אנס זמר חדש
\ ובלתי־ידוע, ששמו לא הופיע ברשימת
משתתפי הפסטיבל שפורסמה מבעוד יום.
היתד, זו לו הופעת־הבכורה שלו. אורי
זוהר עלה לבמה והתחיל לשיר ולזייף את
״שיר לשלום״ כשהוא מספר לקהל :״אתם
יודעים מי כתב את השיר הזה? יעקב
רוטבליט. והוא גם ישיר לכם כעת.״
רוטבליט, בליווי גיטארה אקוסטית בידי
הגיטאריסט מושיק חסון התיישב ליד המיקרופון.
את השיר, הנקרא ״בלדה
לחוזר בתשובה״ הקדיש לאורי זוהר. הקהל
השתתק. מילותיו הנוקבות של השיר,
שיענק׳לה שר אותו בקול. נעים ובהיגוי
מצויין, חדרו ללב. מישהו לוחש :״הוא
בדיוק כמו שהיה קאנטרי ג׳ו דה פיש
בוודסטוק.״
ההשוואה עם וודסטוק היתד, בלתי־נמ־נעת
ועם כל הצניעות, בהחלט לא בגדר
חוצפה. אורי זוהר אפילו צעק מעל הבמה:
״וודסטוק כלב לעומתנו!״ יענק׳לה יורד
אחרי שיר אחד, שקצר מחיאות-כפיים סוערות.
אחריו עלה אחד הכוכבים הבול טים
ביותר בתחום מוסיקת הפופ בארץ,
האיש שאורי זוהר קרא לו ״המלך״ .דורי
בן־זאב. הקהל השתולל. דורי הרביץ הו פעה
בלתי־רגילה של מצחיקן אמיתי. קפץ,
דילג, צעק, שר. ניגן בסכסופון. כשהוא
שר את ״ואתם רוקדים״ היה הקהל כבר
בהיסטריה ושר איתו בקולי-קולות.
אורי זוהר, בן־אדם אינטליגנטי ידוע,
תפס מייד את הפרינציפ. הקהל לא רו צה
לשמוע בדיחות, לא רוצה הטפות מיס יונריות,
לא רוצה הצחקות. רוצה מוסי קה,
מוסיקה, מוסיקה! אז מה עושה בן-
אדם אינטליגנטי? נותן לו מוסיקה. עומד
על הבמה בזמן שהאמנים והנגנים עסו קים
בחילופין, ושר בקולי־קולות ובזיוף
אדיר את ״אתמול״ של הביטלס. הקהל
הצטרף אליו בזימזום ובהימהום, הוא
גדול, אורי זוהר האחד והיחידי! חבל
יהיה להפסיד אותו לטובת הקדוש־ברוך-
הוא. מאחרי הקלעים ישבה בשקט אשתו,
אליה, בחולצת־טי ובמיכנסיים קצרים, היא,
כך נראה לפחות חיצונית, עדיין לא חזרה
בתשובה. אבל תיכננו הפסקה, האמרגנים הקהל לא רצה הפסקה. אז הקרינו
סרטים. הגדול מכולם, אריק איינשטיין,
לא השתתף בפסטיבל, מסיבות התלויות
אך ורק בו. מאחרי הקלעים נשמעים די בורים
כמו :״אילו הוא היה יודע מה הולך
פה, היה אוכל את עצמו שפיספם דבר
כזה.״
רוח נעימה נשבה מהים. מישפחת זוהר
שעל הבמה עדיין לא עייפה. אורי המשיך
לזמר משירי הביסלס, והילדים לרקוד.
הקהל מתאזן לנימנום, ולכולם ברור ש בשעה
שלוש לפנות־בוקר, אחרי ארבע
שעות רצופות של מוסיקה וריקודים, יכול
לעורר אותו רק אחד: שלום חנוך!
הוא עלה על הבמה בחולצת־טי לבנה,
במיכנסי ג׳ינס ובשיער שהכסיף פלאים.
הקהל מת עליו! כמו שפתח את הפה
התעוררו המוני הנרדמים. שלום החזיק
את הקהל שעה תמימה כמעט! הקהל רקד
איתו, שר איתו, לחש איתו, הימהם איתו.
״אתם שרים יפה מאד, אתם על הכיף
כיפאק!״ אמר, נרגש כמעט עד דמעות.
הקהל לא הניח לו לרדת, ביקש עוד ועוד.
ושלום נתן, כולם נתנו בערב הזה וכולם
קיבלו.

שרית ישי 1

ך * יה זה מי שהי! פוקר מושלם. ח״כ
* אהוד אולמרט. הטוען לכתר ראש־הלו־חמים
ב״פשע המאורגן״ הניח ארבעה קל פים
על השולחן. בידו הוא שמר קלף
אחד נוסף, שלא היה מוכן לגלותו.
צירוף ארבעה הקלפים שהניח על השול־חן
היה חסר ערך. לא היה בו אפילו זוג
אחד, הצירוף בעל הערך הנמוך ביותר ב־מישהק
הפוקר. אבל כמו שחקן פוקר מיק־צועי
העמיד אולמרט פנים כאילו הקלף
הנסתר שבידו עשוי להעניק לו את הני צחון
במישחק, להשלים את הקלפים שעל
השולחן לסידרת פוקר — צירוף הקלפים
בעל הערך הגבוה ביותר. בחלקלקותו
ובעורמתו הצליח אולמרט להוליך שולל
רבים ולשכנעם כי באמת מצוי פוקר בידו.
השבוע נחשף הקלף הנסתר שבידי אול־מרט.
הסתבר כי הוא חסר ערך לחלוטין,
אינו משלים את הקלפים המונחים על
השולחן. מסכת ההוכחות, כביכול, שבנה
אולמרט לגבי המידע המצוי בידו להוכחת
טענותיו בדבר קיומו של פשע מאורגן
בישראל, התמוטטה כמו בניין קלפים.
הקלף שאהוד אולמרט שיחק עליו לא
היה אס וגם לא מלך. זה היה פושע מוכר
וותיק, שבילה רבות משנות חייו מאחרי
הסורגים והנמצא גם בשעה זו בבית־הכלא:
מרדכי (״פפה״) רוקנשטיין, איש
כנופיית בת־ים המפורסמת לשימצה, הידוע
בכינויו ״החתול המטפס״.
בחודש נובמבר 1975 נעצר פפה רוקג־שטיין
על-ידי מארב מישטרתי במיגרשי־

התערוכה בצפון תל-אביב, כשבידו סכין
קפיצית, אחרי שניסה לסחוט סכום של
מיליון ל״י מהמלונאי בצלאל מזרחי. פפה
טילפן למזרחי מיספר פעמים קודם לכן,
הציג את עצמו כקצין־מישטרה שבידו
מצוי מידע על אנשי העולם־התחתון ה עומדים
לחטוף את בנו הצעיר של מזרחי
ולדרוש תמורתו כופר. תמורת מידע זה
ומידע נוסף המצוי כביכול בידי המיש־טרה,
תבע פפה סכום של מיליון ל״י, בשם
קצין המישטדה האנונימי.
שיחותיו הוקלטו. הוא הוזמן למלכודת
שהוטמנה לו כדי לקבל את הכסף. הוא
נעצר, הואשם בבית־המישפט המחוזי והור שע
על ניסיון סחיטה. הוא נידון לשש
שנות מאסר על פשע זה.
על עדותו של פושע מועד זה בנה אהוד
אולמרט את כל המסע הרעשני שלו, בדבר
מעורבותו כביכול של בצלאל מזרחי ב פשע
המאורגן ובדבר החיפוי שהעניק לו,
כביכול ידידו, אלוף (מיל ).רחבעם (״גנדי״)
זאבי. למעשה נבע כל מסעו של אולמרט,
כנגד מה שנראה בעיניו כפשע המאורגן
בישראל, מהמידע שסיפק לו פפה רוקג־שטיין.
אולמרט
נפגש עם פפה רוקנשטיין בכלא
מיספר פעמים. מצוי בידו תצהיר שניתן
לו על-ידי פפה רוקנשטיין בכלא, חתום
בידיו. בתצהיר זה טוען פפה כי היה עד-
ראיה לעיסקה שנעשתה בין מזרחי לגנדי

באחד_מבתי-הקפה_ בתל-אביב.
״באותה׳פגישה, טען~רוקנשטיין, הואראה במו עיניו כיצד מעביר מזרחי שקית
שבה היו מצויים, לפי מיטב ידיעתו, תכ שיטי
היהלומים בשווי של עשרה מיליון
ל״י שנשדדו בחודש יוני 1975 מגילה
לוי־בוכמן, אשת המיליונר היהודי־גרמני
יוסלה בוכמן.
לטענת פפה רוקנשטיין מסר מזרחי את

מרדכי (״פפה״) רוקנשטיין, איש ״כנופיית בת־ים״ ,פורץ בעל עבר

פלילי עשיר שנודע בתואר ״החתול המטפס״ ,נתפס לפני שנתיים
111111-111
אחרי שניסה לסחוט מיליון ל״י מהקבלן והמלונאי בצלאל מזרחי. הוא האיש שחתם
על תצהיר שעל־פיו ביסס חבר־הכנסת אהוד אולמרט את האשמותיו נגד מזרחי
ועדי. חקירת המישטרה העלתה כי כל סיפוריו של פפה היו שקרים ועלילות.

השקית עם היהלומים לגנדי, שכיהן אותה
תקופה כיועצו של ראש־הממשלה למיל־חמה
בטירור, כדי שזה יבריח אותם ל-
חוץ־לארץ.
בסיפורו של פפה לא היה כל הסבר
מדוע נעשתה עיסקה מעין זו לאור היום,
בבית־קפה, לעיני עוברים ושבים ולא ב מחתרת,
כפי שעיסקות מסוג זה נערכות
בדרך כלל. אבל, חוסר ההיגיון שבסיפור
לא הטריד ככל הנראה את הח״כ רודף-
הפירסומת. העובדה שפפה הסכים לחתום
על תצהיר ובו פירוט הסיפור הספיקה
לאולמרט כדי להתחיל בציד מכשפות נוסח
מקארתי.

ברגע

תקר
האח רון

א הי ת ה זו הפעם הראשונה בה
€העלה פפה רוקנשטיין סיפורי מע שיות
מסוג זה. מייד לאחר מעצרו, כאשר
הבין כי נפל במלכודת שתשלח אותו ל הרבה
שנות מאסר, הוא נקט בקו הגנה
על פיו לא הגיע למקום המיפגש עם מז רחי
במיגרשי־התערוכה כדי לקבל ממנו
שם את דמי-הכופר שתבע ממנו .״עצרתם
את האיש הלא נכון,״ אמר פפה לשוט רים.

אחר-כך ניסה לטעון כי ביקש לפגוש
את מזרחי לצורך עיסקה פלילית שעשו
במשותף. זה היה גם קדההגנה שניסה
לנקוט בעת שנערך מישפטו, עד שנשבר
והודה בפשעיו. חקירת המישטרה העלתה
כבר אז כי אין כל יסוד לטענותיו וכי
מזרחי לא רק שלא הכירו, אלא שמעולם׳
לא פגש אותו ולא ראה אותו בחייו.
אולם דמיונו הפורה של ח״כ אולמרט
קפץ על המציאה שהזדמנה לו. הוא הס
תמך
על טענותיו של פפה כדי לפתוח
במערכה נגד ״הפשע המאורגן״ .אלא ש תחילה
עשה זאת ברמזים שקופים בלבד,
מבלי לנקוב בשמות האנשים שפפה ביקש
לסבך אותם ולנקום בהם על מאסרו.
כדי שיוכל לצאת בפומבי עם האשמות
מפורשות ולנקוב בשמות שיעוררו היס טריה
ציבורית, היה אולמרט זקוק לעדות
חתומה בידי פפה. לצורך זה נפגש אול־מרט
עם פפה מיספר פעמים בכלא. בתוקף
תפקידו כחבר־כנסת היתד. לו כניסה חופ שית
לכלא והוענקה לו רשות לפגוש את
פפה. בכמה מפגישות אלה השתתף גם
הכתב הפלילי של הארץ, אבי ולנטין.
ייתכן כי אולמרט וולנטין האמינו ב־תום־לב
כי הדברים שפפה מספר להם
הם אמת. פפה מצטיין בכוח שיכנוע בל תי
רגיל ושומעיו נוטים לייחס אמון ל דבריו
בשמיעה ראשונה.
לא ברור כיצד נוצר המגע הראשוני בין
הפושע לבין הח״ב־המישפטן. לא ידוע גם
מה בדיוק הבטיח אולמרט לרוקנשטיין כדי
שיאות לבסוף לחתום על תצהיר, ובו ה סיפור
על עיסקת היהלומים הגנובים ש נעשתה,
כביכול, בין מזרחי לגנדי. אולם
כיום אין עוד כל ספק שפפה רוקנ־שטיין
לא מסר את תצהירו בשל דאגתו
לטוהר המידות או שאיפתו לחשוף את
מקורות הפשיעה בארץ. מול עיניו עמדו
שיקולים של טובות הנאה אישיות, שיכול
היה להפיק כתוצאה מהחתימה על התצהיר
שמסר בידי אולמרט.
כאשר נפתח לפני חודשיים הסיבוב ה שני
במסעו של אולמרט נגד מה שנראה
בעיניו כפשע מאורגן, היה תצהירו של
פפה המיסמך היחיד עליו הסתמך להוכחת
הטענה בדבר מעורבותו של מזרחי
בפשע המאורגן. אלא שהוא לא גילה בפומ בי
את דבר המיסמך המצוי בידיו. בין
ידידיו הוא הפיץ אומנם סיפורים כי תבע
מראש־הממשלה חקירה בעניין וכי שירות-
הביטחון הכללי כבר עוסק בחקירת הפר שה.
אולם הוא לא סיפר כי כל החקי רות
שנערכו בעיקבות הודעותיו העלו כי
מדובר בעלילה חסרת כל בסים. אנשי
השב״ב לעגו בגלוי למידע שנמסר על־ידי
אולמרט.
כאשר הגיעו השמועות שהפיץ אול־מרט
לידיעתו של גנדי, הוא פנה ביוז מתו
למפכ״ל, חיים תבורי, תבע לערוך
חקירה שתברר אם יש אמת בהאשמות
שמפיץ אולמרט אודותיו.
המישטרה בדקה את המידע עוד לפני
מיספר חודשים. קצין המודיעין של ה-
מישטרה, סמי נחמיאס, נפגש אישית עם
פפה בכלא, חקר אותו בדבר המידע ש מסר
לאולמרט. מסקנות החקירה שלו היו
כבר אז כי פפה משקר ובודה את הסיפורים
מליבו.
פירסום גירסתיו של פפה היה צריך
להיות גולת הכותרת במסעו הרעשני ה חדש
של אהוד אולמרט. תוך ׳תיאום עם
אבי ולנטין תוכנן כי אולמרט יספר את

עמוד 35

פתח כ-PDF פתח כתמונה

אהוד

אולמרט

הבטיח

חנינה

תמורת

לפושע

מסירת

ע דו תנגרבצלאל מיזרח וגאנד׳ ,שנתגלתהבחקירתה מי שטרהכשקר

סיפורו של פפה ברבים, יעניק בכך חסי נות
לדברים שיצוטטו מפיו בתוקף היותו
חבר־כנסת. אלא שכאן אירע התקר.

ע דו ת
ת מו רתהט בו ת

^ רגע האח רון, מסיבות השמורות
4עימו, נמנע אולמרט מלפרסם ברבים
את גירסתו של פפה בדבר עיסקת היהלומים
הגנובים של גילה בוכמן. אבל אבי
ולנטין פירסם חלק ממנה בסידרת הכתבות
שלו על הפשע המאורגן בישראל,
שרבים מהפרטים בה נתגלו כבר כחסרי־שחר
והארץ חזר בו והתנצל על פירסומם.
רק אחרי שאלוף (מיל ).רחבעם זאבי
הגיש נגד אולמרט את תביעת הנזיקין
האזרחית לפי חוק לשון־הרע, בו תבע
מאולמרט פיצויים בסך שני מיליון ל״י,
חזר אולמרט להסתמך על התצהיר שמסר
לו פפה.
בפגישתו עם היועץ־המישפטי, לבירור
שאלת חסינותו הפרלמנטרית במישפט די בה
אזרחי, הראה אולמרט לפרופסור אהרון
ברק את תצהירו של פפה. כאשר נשאל
מדוע לא נמסר התצהיר למישטרה כדי
שתפתח בחקירה בעניין, טען אולמרט כי
אין לו אמון שחקירת המישטרה בפרשה
תהיה אומנם אובייקטיבית.
אז נקט היועץ־המישפטי יוזמה משל
עצמו. הוא הורה למישטרה לפתוח בחקירה
מיידית לבירור ההאשמות הכלולות
בתצהירו של פפה וזאת למרות שהחקירה
הקודמת העלתה כי אין להם כל יסוד.
החקירה הוטלה על ניצב־מישנה ראובן
מינקובסקי. מינקובסקי ביקש לחקור את
פפה במאסר ולקבל אישור למידע שמסר
אולמרט ליועץ־המישפטי לממשלה. אלא
שפפה חשש לעורו, סרב לדבר, לאשר או
להפריד את המידע שמסר לאולמרט.
היו לפפה, ככל הנראה, סיבות טובות
לחשש. מגעיו עם אולמרט בכלא לא נעל מו
מעיני אסירים אחרים. בקרב כמה מהם
התעורר חשד כי הוא מלשין. פעמיים ניסו
להתנכל לחייו.
כאשר נמסרה תגובתו של פפה לאול־מרט,
הוא הבין כי הקרקע נשמטת מתחת
לרגליו. הוא ביקש שיאפשרו לו להי פגש
עם פפה בכלא כדי לשכנעו לדבר.
המישטרה הסדירה את הפגישה למרות
שלא תלתה בה תיקוות רבות. לחוקרים
היה ברור כי זהו ניסיון־סרק, שפפה לא
ידבר ולוא רק מהסיבה הפשוטה ביותר:
שאין לו מה לומר. אבל אולמרט הפתיע.
הוא יצא מהפגישה עם פפה כשפניו
קורנות :״פפה הסכים לדבר,״ הודיע לקצינים
הנדהמים.
בבירור שנערך עם פפה הוא אישר זאת.
הוא הודיע שהוא מוכן לגלות למישטרה
את כל הידוע לו על בצלאל מזרחי וגנדי
ואף לחתום על עדויות בנושא זה. אולם
הוא תבע מחיר עבוד המידע. הוא ביקש
שתמורת נכונותו לשיתוף־פעולה יינתנו
לו הקלות והטבות בכלא. בין השאר: בי קורים
נוספים ופגישות עם בני מישפחתו
וידידיו. בקשתו נענתה. החומר שמסר פפה
למינקובסקי הדהים אפילו את החוקר
הוותיק. כדי לאמת. את המידע ולהש תכנע
כי פפה אינו משקר, תבע ממנו מיג־קובסקי
להחקר במכונת־האמת, פסה סרב.

__ ש ק רי ם
ב מ כונ תהאמת
ך* אותה עת היתה פנייה נוספת לפרו ^
פסור ברק. עורך הארץ גרשום שוקן,
שנעדר מהארץ בתקופה בה פורסמה סידרת
המאמרים בעיתונו על הפשע המאור גן,
תבע מהיועץ־המישפטי להורות ל-
מישטרה לחקור עד תום את האשמותיו
של פפה, ששימשו בסים לחלק מהידיעות
£שפירסם הארץ בנושא זה.
!י ואומנם, ברק תבע מהמישטרה להשלים
ו את ־החקירה של ספה ולמסור לו מסקנות.
אז הודיע מינקובסקי לפפה כי אם יסרב
להיבדק במכונת־האמת יפסק עימו כל
המשא־והמתן. לפפה היה ברור כי פירושו
של דבר יהיה הפסקת כל ההטבות המייו־חדות
שניתנו לו בכלא, כולל הביקורים
המייוחדים שאופשרו לבני מישפחתו. פסה
סבר ככל הנראה שהוא יצליח ״לסדר״

את מכונת־האמת כשם שעשה זאת לאול-
מרט. הוא הסכים להיבדק במכונת־האמת.
הבדיקה במכונת־האמת ניפצה את מסך
השקרים של פפה. היא הוכיחה מעבר לכל
ספק כי פפה משקר בכל מילה מסיפורו
וכל מה שמסר על בצלאל מזרחי וגנדי היה
מצוץ מן האצבע, אולם המישטרה לא
הסתפקה בתוצאות הבדיקה במכונת־האמת.
האשמותיו של פפה נבדקו מכל זווית אפשרית.
המסקנה היתה פסקנית: כל האש מותיו
הם עלילה, שהומצאה בדמיונו.
מסקנות החקירה המישטרתית הועברו
ליועץ־המישפטי בצירוף הערכה לסיבות
שקריו של פפה. כאשר התגלו שקריו של
פפה הוא נשבר, גילה לחוקריו כי סיפר
מה שסיפר לאולמרט ולוולנטין משום
שהובטח לו שיפעלו כדי שתוענק לו חני נה
מידי הנשיא, כי תקופת מאסרו תקו צר
וכי יוענק לו מעמד של עד מדינה.
לטענתו הובטח לו גם כי הארץ יתייצב
להגנתו.
אנשי המישטרה מצידם העריכו כי פפה
שיקר לאולמרט משום שקיווה להשיג
באמצעותו את ההטבות בתנאי מאסרו.
רק אחרי מסקנות אלה יכול היה שר-
הפנים, הד״ר יוסף בורג לצאת בפומבי ב

אולמרט

כי לא ניתן להסיר את חסינותו ולכן לא
ניתן לתבוע אותו לדין. אולם בפגישה
שערך אולמרט עם ברק הבהיר לו האח רון,
כי בתביעת נזיקין אזרחית יצטרך
השופט לפסוק בעניין החסינות. ברק עצ מו
נמנע מלהביע בפני אולמרט את דעתו
שלו בסוגייה זו.
אילו רצה אולמרט באמת כי הפרשה
תובא לבירור מישפטי, כדי שהאשמותיו
יוכחו כאמת, הוא יכול היה לעשות זאת
בקלות. היה עליו להימנע מהעלאת הטענה
כי השמיע את טענותיו נגד גנדי במיסגרת
פעילותו הפרלמנטרית. ממילא לא היה
עניין החסינות מגיע לבירור מישפטי
והשופט לא היה צריך להכריע אם חלה
על אולמרט חסינות בעניין זה.
תמיד אומנם קיימת האפשרות שבית־המישפט
יעורר ביוזמתו את עניין החסי נות,
כיוון שאישיותו של אולמרט מוכרת
וידוע לשופטים כי הוא מכהן כחבר־כנסת.
אולם מקובל הוא שהשופטים ״אינם יור דים
לזירה״ ואינם מעוררים טענות שהצ דדים
לא העלו אותם ביוזמתם.
מצד שני ידע אולמרט כי אם יטען
לחסינות במישפט שהגיש נגדו גנדי, הוא
יוצג לעיני הציבור כפחדן ומוג-לב המת עלל
באזרחים כשהוא מסתתר מאחרי

עיתונאי ולגטין (למעלה)
הסתמכות מוטעית

גניבת דעת הציבור
הצהרה, לפני מיספר שבועות, כי בידי
המישטרה אין כל חומר העלול לפגוע
בשמו הטוב של גנדי.

הווי תו ר
שלא נב ר א
ך* רגיל הרמאות של פפה רוקנשסיין
4 1מחוויר לעומת תרגיל רמייה נוסף
שעשה ח״כ אהוד אולמרט בשבוע האח רון,
במטרה לאחז את עיני הציבור ולהוליך
אותו שולל.
כאשר הוגשה תביעת הדיבה של גנ-
די נגד אולמרט, טען אולמרט בפומבי
כי ישמח להתדיין עם גנדי בבית־המיש־פט
וכי לא יסתתר מאחרי חסינותו הפרלמנטרית,
שאיפשרה לו להטיח האשמות
חמורות ביותר בגנדי ולהכפיש את שמו.
אולמרט הירשה לעצמו לטעון זאת בסברו
כי היועץ המישפסי לממשלה יפסוק

״הנתבע הינו חבר־כנסת והיה בכל התאריכים
הרלוונטיים לכתב תביעה זה חבר
כנסת והביע דעתו ו/או עשה את המע שים
נשוא התביעה וכל אחד מהם במי לוי
תפקידו ו/או למען מילוי תפקידו
כחבר כנסת. לפיכך הפירסומים הנדונים
היו פירסומים מותרים.״
היתד, זו נסיגה צינית מהצהרותיו ה פומביות
לפיהן לא יבקש לעצמו חסינות
פרלמנטרית בבירור המישפטי עם גנדי,
אולם כדי להסוות מעשה פחדני זה הו סיף
אולמרט בככתב־ההגנה סעיף שנועד
לאחז את דעת־הקהל :״על מנת לאפשר
בירור מלא של כל העובדות והטענות שהעלה
כלפי התובע (גנדי) בציבור, הנתבע
מוותר על חסינותו הדיונית, ומסכים
לכך שבית־המישפט יברר עובדות אלה.״
אולמרט המציא כאן מושג חדש של
חסינות: חסינות דיונית, שאינו מעוגן ב שום
חוק. כלומר, הוא מבקש לוותר כביכול
על חסינותו — דבר שהוא יודע
שאינו יכול לעשות — לצורך הדיון בל בד,
מבלי להיות בר-עונשין.
כל אמצעי התיקשורת בישראל נפלו בפח
הרמיה של אולמרט, פירסמו כאילו
הוא מוותר על חסינותו, דבר שלא היה
ולא נברא. למעשה הוא תבע חסי
חסינותו.
אולמרט נקט לפיכך בתכסיס
מחוכם של אחיזודעיניים בו הוא תובע
למעשה לעצמו חסינות, אולם מופיע לעיני
הציבור כמי שמוותר עליה מרצונו,
דבר שברור לו לחלוטין שאין הוא יכול
לעשותו.
בכתב-ההגנה שהגיש אולמרט השבוע
לבית-המישפט, בתביעה שהגיש נגדו גנ רי,
הוא מבקש לעצמו בפירוש חסינות
פרלמנטרית. הוא פותח את כתב-ההגנה
שלו בטענה זו ומסיים אותו בה.
_טען_ אולמרט בסעיף 1לכתב-ההגנה:
״הנתבע ׳יטען׳כי ׳בחודש ינואר , 1976
אגב מילוי שליחותו של חבר־כנסת, לצורך
הגברת המודעות הציבורית לסכנת
התפשטות הפשע בחברה הישראלית, נתן
ראיון בתוכנית הטור השבועי בשידורי־ישדאל
בו התייחס להתגברות הפשע המאורגן
וכניסת כספים שהושגו בדרכים
בלתי חוקיות לעסקים חוקיים...״
בסעיף 12 לכתב־ההגנה הוא אומר:

נות לעצמו בעצם העלאת הטענה שאמר
מד, שאמר על גנדי בתוקף תפקידו כח״כ.
אין מושג כמו זה שהמציא ח״כ אול-
מרט כדי להונות את הציבור: חסינות
דיונית. החסינות הפרלמנטרית היא מהו תית,
פלילית ואזרחית. ברגע שח״כ מצ ליח
להוכיח כי נקט בפעולה או הביע
דיעה במיסגרת תפקידו הפרלמנטרי, חלד,
עליו החסינות אוטומטית ורק הכנסת כו לה
יכולה להסירה.
עתה, משעורר ח״כ אולמרט בכתב-
ההגנה שלו את טענת חסינותו, יוטל על
גנדי ופרקליטיו להוכיח כי מה שאול-
מרט עשה לא היה במיסגרת תפקידו כ-
ח״כ ולא למען תפקידו. רק אם בית-
המישפט יקבל טענה זו, לא תעמוד לאול-
מרט טענת החסינות שביקש לעצמו. אז
גם לא יעמוד לו הוויתור כביכול על חסי נותו
— שכן אהוד אולמרט רק הע מיד
פנים שהוא מוותר על דבר שאינו
שייך לו כלל ואינו מסור לרצונו או לשי־קול־דעתו.

עמוד 36

פתח כ-PDF פתח כתמונה

נחהחילצנחניסל
(המוען מעמוד )25
אין לתלות את התופעה בשיקולים ומניעים של
״אוייביס״־כביכול לצנחנים. בצבא ארה״ב, לדוגמה, שלטו
יוצאי הצנחנים במשך כ־ 20 שנה (רדג׳וויי, טיילור, גאבין,
ווסטמורלנד) .עוד בשנות ה־50׳ היה כל קצידיבשה
אמריקאי, בדרגת לוייטננט, חייב לעבור קורם צניחה או
קומנדו ועד 1967 עודדו קצינים שאינם צנחנים, שישיגו
כנפי-צנחן. ה״היגיוך שמאחרי תפיסה זו — שלפחות
עוד צבא אחד קנה אותה — הוא, שכדי ליפול או
להידחף ממטוס, בעיניים עצומות, חמש פעמים רצופות,
נדרש אומץ־לב לא־רגיל. כיום הועם זוהר כנפי־הצנחן,
וכנפי־הגיבור התורניות בצבא ארד,״ב הן של טייס־מסוק.

סמל חסו־חשיבות
^ ו 5על פי 5ן, עדיין קיימים צבאות שבם נמשך
\ 4הפולחן, וראשון בהם צה״ל. על התופעה המשונה,
חסרת התקדים או הפשר, של עדיפותם הכמותית והמע־מדית
של הצנחנים בחי״ר צה״ל כבר עמדנו בסידרת
הסקירות על החי״ר לפני שנה. כידוע, היו צנחנים
בצה״ל כבר במילחמת־העצמאות, אבל עד 1954 לא נחשבו
יחידה מובחרת במיוחד וכל הצניחות בעולם לא הועילו.
הישועה — והשם — צמחו רק עם צירוף הצנחנים
ליחידה 101 של אריק שרון. מה שייחד את הגוף המאו חד
— ואת הגדודים והחטיבות שלימים נולדו ממנו —
לא היה כלל הצנחנות, אלא התכונות המיוחדות של ,101

מני הצנחן אינם אלא
סמל חיצוני, חסו נ ו
חשיבות או משמעות
אשר קנתה את שמה עוד לפני שחשב מישהו על זיווגם
לצנחנים.

כמו־במיקרים־רבים־אחרים^ם־כזה־הלבה
ההתפתחות בצה״ל ככיוון הפוך לגמרי להתפתחויות
ככל הצכאות האחרים. כאלה, כראשית
היתה הצניחה והיא אשר יצרה את הילת
הייחודיות וה״נבחרת״ .כצה״ל היו הצנחנים
ללא הילה ורק מיזוגם עם יחידונת קטנה, שככר
נחשכה נכחרת וייחודית, הוא שעשה את
הצנחנים ״עילית״ .מה שנוגע ל־ 101 גופא, לא
היה נגרע ממנה דכר — כשם שלא נוסף לה
משהו — מקיומן או מהיעדרן של כנפי-הצנחן.
לאחר שפיצחה את מחסום השמרנות הצבאית והפכה
מקובלת, נעשתה הצנחנות עצמה מוסד, אשר השמרנות
היא המחזיקתו בחיים וגם דוחפת אותו להתרחבות גדולה
ככל האפשר (מה שקוראים גם ״בניית אימפריה״) ואף,
לפי אמביציות הנוגעים בדבר, לטעון לבכורה בכוחות־היבשה.
כך התעוררנו במילחמת ששת־הימים ונוכחנו
כי החי״ר הרגיל של צה״ל (״המעולה״) מורכב משלוש
חטיבות צנחנים, חטיבת נח״ל (קותי, באום־כתף) וגדלני.
אשרי הצבא שרוב החי״ר בו צנחנים שלא צנחו ולא
יצנחו בקרב.
בדיחות־הדעת נגמרת במקום שדומה כי דומיננטיות
הצנחנים בתחום חיל־הרגלים היא אחת הסיבות — אם
לא הסיבה הראשית — בו להיעדר חטיבות חי״ר ״מעולה״

נוספות, למרות שאין להבין כיצד יכולה חטיבת צנחנים
סדירה להוליד ולפרנס חטיבות־בנות במילואים, אבל
לא גולני.
מסתבר כי הצנחנים בצה״ל שכחו מניין וכיצד באו
לעולם. וכי כנפי־הצנחן אינם אלא סמל חיצוני, חסר
כל חשיבות או משמעות כשלעצמו, של העיליתיות. מזה
שנים רבות קמים ומופיעים, בזה אחר זה, קציני צנחנים
צעירים וכבדי־סבר היוצאים, איש־איש בתורו, לחיפו שים
אחר היישות הצנחנית האבודה — שמעולם לא
היתד. ולא נבראה. תכונה אנושית מאד היא לחפש זהות
ומשמעות לסמלים. אבל יש כאלה המסרבים להבין
ולקבל, ש״חידוש צניחות״ איננו יותר מאשר פולחן
לקיום הסמל החיצוני — אך המיקרי והבלתי־רלוואנטי
לגמרי, ממש כמו גרזיני־הקרב של המישמר השווייצי
בוותיקן. אי־נוחיות וחוסר־השלמה אלה מולידים מסעות
אל העבר, בחיפוש אחר השורשים באותם ימים רחוקים,
עת חזה הגנרל ארנולד נחיתת ארמיה מוטסת ליד ברלין ;
ושבם אכן היו המוני חיילים קופצים ממטוסים, בפועל
ממש, אל קרב ״על אמת״ ,דיוויזיוודדיוויזיות.

כיוון שרחוק הסיכוי לחידוש תיפארת זו כ־מציאות
הנוכחית, יש שפיצו עצמם כתחליף,
והתלכשו על המסוק ועל הלחימה הממוסקת.
לא כאן המקום להרחיכ כנושא חשוכ זה, אכל
נציין כמה נקודות כהקשר נושאנו. אין כל
קשר הכרחי שהוא, ולו הרופף כיותר, כין הצנ
הנות והצנחנים לכין המסוק והלחימה המושתת
עליו.
אם לבחון את הדבר במונחי־שייכות חייליים כיום,
הרי מסוק־ד,תקיפה הייעודי (כגון הקוברה) הוא האקווי-
וולנט הממוסק של הטנק; המסוק החמוש — הנושא
רגלים וגם חימוש — הוא ״נגמ״ש״ ; ומסוק־התובלד, הוא
״משאית״ ו״נגמ״ש לא־חמוש״ .אפשר גם לראות את
התכונה המאפיינת של מסוק-התקיפה כ״אש ארוכת־טווח,
בעלת אפקט של אש־עקיפה״ ,ואז מסוק זה הוא ״ארטי לריה״
.לכן, לא במסוקים יכולים הצנחנים למצוא צידוק
ממשי ועדכני לקיומם החילי הנפרד והייחודי — ואוי
לאותו צבא שהמסוק ייתפס ויופעל בו כ״אמצעי של
הצנחנים״.
גם הטיעון ״אנטבה״ ,כמצדיק או אף מחייב לקיים
״חיל צנחנים״ ,משולל בסים או טעם. הכוח המחלץ הגיע
לאנטבה בטיסה, לא בצניחה — מפני שנחיתה כזו עדיפה
על צניחה, לכל הצרכים ובכל הנסיבות ותמיד תבוכר,
בתנאי שתהיה אפשרית. התכונה הפחות רלוואנטית של
הלוחמים באנטבה היתד, צנחנותם: אפילו לא היה איש
מהם רואה מיצנח מימיו, לא היה נגרע כחוט־השערה
מיכולתו ומביצועיו. כבר עמדתי, בפירוט רב, על הסכנה
הגדולה שבבניית והכנת כוחות למלחמה על־פי ולצורך
פעולות כגון אנטבה, משום שאין דבר משותף בינן
לבין לחימה בשדה־הקרב! ומי שמצליח באנטבה יכול
לנחול כישלון מוחלט בחווה הסינית, או להיפך. אבל
אנטבה איננה משה מפיות הקחצ״רים למיניהם — וה-
תיקווה היא, שדיבריהם אינם מעידים על מעשיהם.

חיסול גם להלנה
י< הו החשש: צכא נלחם כמו שהוא מתכונן ומת!
ארגן לפני המלחמה. כאשר מתבררת הטעות בתוך
האש, כבר מאוחר מדי — בוודאי כאשר המילחמה מגיעה
לשיאה כעבור דקות ספורות מפריצתה, וכל מישכה נמדד

בימים.

אם יתפתה צה״ל להאמין בי במילחמה הכאה
יש לבצע איגוף־אנכי־עמוק, מפני שככר ״ית
מוטט״
האוייב: ואם אכן ישוכנעו האחראיים
שצריך לנסות מהלך בזה וגם יורו לארגן,
נאמר 3—2 ,חטיבות כמייוחד לאותה מטרה,
כי־אז אפשר מאד שבשלבים הקריטיים כיותר
של המילחמה תושארנה כעורף אותן 3—2
הטיבות על בל ציודן: וגם כשיוציאו ממיב־צעים
שוטפים ויכינו כמייוחד עבור כוח זה
חלק משמעותי מעוצמת התובלה האווירית
שלנו — וזאת יטעה שבאחת הגזרות הקריטיות
עשוי אפילו חלק מעתודה מכוזכזת זו
להספיק בדי להפוך מפלה־אפשרית לניצחון
ודאי וחיוני.
אפשרי שרק יעוותו את מיבנה ואירגון הכוחות ואת
סידרי הקצאתם והפעלתם כדי ליצור ולקיים, בתוך הסד״ב
הכולל ,״יכולת״ מסויימת לאיגוף־אנכי־עמוק ,״אם יזדמן״!
ואולי אפילו — מי יודע? — למיבצע מוטס משלנו.
רעה זו יכולה להפוך חמורה ביותר, אם יוחלט, למשל,
שכל עוצבת צנחנים צריך שתהיה מסוגלת, מלכתחילה,
״גם״ למיבצעים מוטסים; וכי בניינה, אירגונה, ציודה
ואימונה צריך שיותאמו לכך. הגשמת רעיון זה תפגום,
באופן הכרחי וניכר, בהתאמתה וביכולתה של כל עוצבה
כזו ליטול חלק בלוחמת־היבשה הקרקעית הרגילה ; ולגבי
צבא כצה״ל, זוהי מיגבלה שאין להרשותה.
ההיבט המעניין של התלבשות הצנחנים על המסוק
היא, שדווקא המסוק מערער, יותר מכל התפתחות אחרת,
את עצם הצידוק לקיום הצנחנים, כיישות חיילית מוגדרת
נפרדת. המסוק, כמו הדאון הצבאי שעבר מן העולם,

מספיק להשתעשע נ 1זנ7ותות
׳של איגונינדאננ״ס־עמוקים
ומיבצעים מוטסים
מיועד ובנוי להוביל יחידות שלמות, על מירב ציודן, כדי
שבהגיעו לקרקע יוכלו לפעול מייד כיחידות קרקעיות
רגילות. אין כל צורך או היגיון בחיל מיוחד, משום שכיום
כל יחידת רגלים היא מועמדת קבועה להטסה במסוק.
כך התבשרנו — ולא התפלאנו — כי יחידות גולני, באי־מוניהן,
מוטסות במסוקים, במשימות קרביות ולא רק
במיסגרת תובלה מינהלתית של כוחות. אין גם לתמוה,
שהאוגדה הראשונה בצבא ארה״ב אשר הפכה אוגדת
״סער־אוויר״ (או ״יבילת־אוויר״ 11€נ01 וזז־ז 1היתד,
אוגדת חי״ר רגילה ,״דיוויזיית הפרשים ה־1״ (פעם אכן
היתד, רכובה, והשם נשאר. בגללה נדמה היד, כי כינוי
היחידות הללו הוא ״פרשי־אוויר״).
דומני כי גם מעט דברים אלה שהועלו פה, די בם
להראות כי השאלה ״למה חיל־צנחנים״ אינה אקדמאית
גרידא — בוודאי לא אצלנו.

אם לא ישכילו האחראיים לרכז את מלוא
תשומת-ליכם כלוחמת החי״ר הרגילה, כמים
גרת עוצבת הקרקע הרגילה, אלא ימשיכו
להשתעשע כהבלותות של ״איגופים־אנביים־
עמוקים״ ומיכצעים מוטסים ; או כלחימה שו־לית
עכור צה״ל ועיקר כוחותיו — מסוג אנטבה,
ייתכן שהתרופה תימצא רק בהסבת
הגלגל לאחור לראשית שנות ה־50׳ ,תוך חיסול
״חיל הצנחנים״ :ולא רק חיסול-למעשה,
שהתחייב מלכתחילה ובוודאי, מתחייב כיום,
אלא גם להלכה וכשם.

עמוד 37

פתח כ-PDF פתח כתמונה

והגירה

ב ״ א פו תי ק א • ״

עלים, הבודקי ם עתה הגדלת הייצור ב-
400 אלף טונו ת נוספו ת לשנה.
על-מנת לאפשר הובלה מסודר ת לייצוא
מיפעלי הכימי ה ה קי מו מיפעלי י ם־ ה מל ח
וחברת הפו ספ טי ם חברה ל הובל ת כימי ק
לי ם ב אוניו ת בשם ״סי-פרט״ .מנהל ה חברה
הוא רב״החובל נמרוד אשל ו נרכשה
כבר אונייה ראשונה בשם ״אר נון״
.החברה תוביל כרבע מכלל הייצוא
על־ידי רכישת ו חכיר ת אוניות נוספו ת.
מקלף הוסיף כי המיפעל החדש לכלור
בסדו ם החל בהרצה, ויאפשר א ת הגדלת
ייצור הברום ל״ 50 אלף טון בעוד שנה.
ליד מיפעל זה הו ק ם ברמת״חובב מיפעל
חדש לתירכובות ברום שיתחיל לייצר ב
מנהל
מקלן!
הכימיה עולה —
המיפעל הסגור. במיפעל החדש־ישן ישקיעו
הגרמנים 14 מיליון מ ארק ( 70 מיליון
לירות) ויקבלו שני־שלישים מן ה מניות.
המיפעל ייצר חומצה זר ח תי ת מן
הפוספ טי ם במישור רותם על ב סי ס חומ צה
גופריתנית שתייוצר ב מ קו ם. זאת הודיע
מנכ״ל ״כימיקלי ם לישראל״ ,מרדכי
מקלף, בביטאון מיפעלי יס״המלח.
מקלף א מר כי ייצוא חברות הכימיה
יגדל מ״ 2מיליארד לירות כיום ל״ 4מיליארד
לירות בשנת , 1982 תוך הו ספ ת
2000 עובדים בדרום, הקמת מיפעלים
חדשים ופ תי ח ת תי׳שלובת ערד ומיפעל
הנחו שת בתימנע מחדש. במיפעלי ים־
ה מל ח יו ק ם מי תקן גילעון נוסף ו״* 40
מהייצור יהיו מגולענים. הייצוא בשנה
הקרובה יהי ה 1.2מיליון טון אשלג,
מזה הרבע לחברות א מריק איו ת. ה חוזי ם
עם ה חברו תהא מרי ק איו תנחת מו ב מסע
נמרץ על־ידי מנכ״ל מיפעלי ים־ה מל ח
אריה שחר, וה ם חי סלו א ת כל עודפי
האשלג שהצטברו בשנה שעברה במיפ״

שינויים במיבנה התאחדות התעשיינים
התא חדו ת התעשיינים הודיעה בחוזר
לחבריה על שינוי אירגוני במיבנה המחלק
ה לנושאי עבודה ומשאבי אנוש. החוזר
מפרט כי יהיו שלוש מחל קו ת, האחת לני״
?#ל תעשייתי בראשות ה מ הנ דסיוסף
מו׳ ^ מן, השנייה לתנאי עבודה וסביב ה
בראשות דויד דרור, והשלישית למישפט
עבודה בראשות מאיר נחתומי. בחוזר
מודיע כי שלוש המחל קו ת החד שות תחיי נה
כפופות לסגן מנהל המחלקה לעבודה
ומשאבי אנוש, ואף מו סר א ת מיספר
הטלפון של סגן המנהל. אול ם לא מופיע
בו שמו של סגן המנהל, שאליו, צריך
לטלפן.

ה בו רסה
רווחי ש מני

ש 1ת ו \דמ 1בנה מחוש
תישדובת ערד -מיפער תימנע
יונעו שוב
אחת החברו ת הכי מיו ת הגדולות בגר־מניה
נכנסה לשותפות עם חברת״הגג ״פי
מיקלי ם לישראל״ ,וביחד יפ תחו מחדש
את תישלובת ערד ב מ קו ם שבו עומד

הר שות בפ תה
רי אורעיזצי ה

אםאתהמ חזי ק ב מניו ת ״בנק אפותי־קאי״
אל תמכרו. א ם אין ל ן מניות
אלה, נסה להשיגן. בנ ק מ שכנתאות זה,
השייך לקבוצת ״בנק לאומי״ ,סובל מ או
תההמ חל ה של בנק ״ טפ חו ת״ —
ההכרח לחלק השנה א ת ריווחי ההצמדה
שלו.
ריווחי הבנק, הכוללים א ת ההצמדה
השנה, עולים על * ,120ו הבנק יחלק
לבעלי־המניות לפחו ת 50ה ה חל ט ה על
מועדי ה ח לו ק ה תיפול עם שובו לישראל
של ארנסט יפת, יושב-ראש מועצת-
המנ הלים של ״בנק לאו מי לישראל׳.,

אולדססוביל־ל
שימעון פרס
בעוד מיפלגת העבודה עורכת מגבית
חירום לת שלום חובו תי ה, הורה יושב־ראש
המיפלגה שימעון פרס להחליף
א ת מכונית ה״וולוו״ שבה נסע עד כ ה
במכונית ״אולדסמוביל״ יקר ה. המכונית,
שציבעה לבן, חונה לפני בי ת מיפלגת
הפועלים ו מנ קר תאת עיני הב אי ם לבניין.
שימעון פרס ממשיך ל ה תנ הג כשר-ביט-
חון שאין עליו הגבלות תקציביות. נוסף
על מכונית־הפאר ׳שרכש בכספי המיפלגה
הוא ה קי ם לעצמו גם לישכת עשירים.
בלישכתו זו מו ע ס קי ם שתי מזכירות, דובר
חדש של המיפלגה בשם יוסף בן, דובר
ישן בשם ישראל פלד, עוזר אישי בשם
אלון לבל וכן נחג. נוסף על אל ה מחפשים
עתה מנהל לישכה.
אכן, מופת למיפלגה ה חייב ת עדיין 50
מיליון לירות מ ת קו פ ת בחירו ת.

ה ב עיו תשל
מינוי שמגר

מנהל שחר
— מד דרך המלך

מאיר

שנה הבאה וכן הו חל בהרצת המיפעל
החדש בהולנד.
ייצוא הפו ספ טי ם יגדל בשנת 1978ל־2
מיליון טון לעומת מיליון א חד השנה,
תודות למיפעל החדש בנחל צין. במישור
רו תםה תגל ת ה שכבת פוספ טי ם חדשה
בטיב מעולה (* 33 זרחן) ואותרו ב מ קו ם
12 עד 14 מיליון טון פו ספ טי ם מסוג זה.
במיסגר ת תוכניות הפי תוח, שבהן יוש קעו
בשנה הב א ה 2מיליארד לירות י הי ה
בשנה הבאה ייצוא של 260 מיליון דולר
ובשנה שלאחריה ב ס כו ם כפול. החבר ה
ת קי ם ליד תימנע מיפעל לייצור טיטאנ־יום
ב׳ או ק סיד, וחומרי ה פ סו ל ת שלו
ינוצלו לחידוש חלקי של ייצור הנחו שת
בתימנע ללא הפסדים.

א ם יו סכ ם כי השופט העליון
שמגר יכהן כשר־המישפטים, הוא לא
יוכל להת חי ל ב תפקידו אלא כעבור 100
ימים מ ה תפ טרו תו מ תפקידו כשופט. ה סיבה
היא ה תיקון שהוכנס ל חו ק: י סוד
הממשלה אחרי הצטרפות עזר וייצמן
לממשלה ישירות מצה״ל. ה תיקון קובע
כי דיין, שופט וקצין־צבא יכהנו כשרים
רק כ תו ם 100י מים מאז ה תפ ט רו ת ם
מ תפ קי די ה ם הקוד מי ם.
מכאן שתיק המי שפטים יישאר ללא
שר לפ חו ת שלושה חודשים ויותר אחרי
ששמגר יתפ טר מ תפקידו. ז הו משך זמן
ממושך, שבו יכולה הממ שלה ליפול ואז
יישאר שמגר קר ח משני הצדדים.

יו״ר טאוב
נגד בל׳׳ל
בל א חרי פסק״הדין בק שה של ״בנק
ל או מי״ ל הנפ ק ה חדשה, ו ה חבר ה-לנא מ-
נות הי ת ה צריכה ל היו תאחד הגופים של
הבנק, שיחתום על התשקיף. טאוב סירב
לאשר א ת החבר ה־לנ א מנות כחתם לפני
עריכת שינויים דר א ס טיי ם בניהול החברה
בעיקבות פסק -הדין.
דובר ״בנק ל או מי״ הגיב כי הי ת ה
חליפת מיכ תבים בין יו״ר הרשות לניי רות
ערך יצחק טאוב לבין מנכ״ל ״בנק
ל או מי״ יעקב מאכט בנושא זה. הבנק
מארגן א ת החברה בצורה שתבטיח שלא
תישנה ת קרי ת כמו זו ה מ תו ארת על-ידי
בית־המי שפט, ואשר אין צורתה מני ח ה
א ת דעתו של טאוב.

שינונים עד
שטח נית־הקבוות
הוועדה לבניין ערים של תל-אביב איש רה
א ת בק שת ראש העדה המרונית ביפו
לשנות א ת ייעוד מרבית שטח בי ת־הקב-
רות ביפו לבנייה לזוגות צעירים בני ה עדה.
לפי ה תוכני ת יו ק טן שטח בי ת ה קברות
מ״ 3.3דונם ל 600-מ״ר בלבד,
ואליו יצורף דונם נוסף של העדה הצמוד
לבית״הקברות. על ה שטח ה מ או ח ד ייבנו
50 יחידו ת דיור לבני העדה.

ב מי תו מ ב רו
מיהם בעלי בתי־הקפה?

ה עי ריי ה?

דיונים של ועדת השומה של עיריית
תל״אביב לב תי־קפה ו מיסעדו ת מגלים
מי ה ם הבעלים של ה מ קו מו ת הללו. בעלי
״קאנדיסטור ״ הם רפי שאולי ו א חיו
טדי, י חד עם מנדי שאולי, אליעזר

בראוו, גילעד ליברמן, שמואל
זמיר ואריה הרשליקוגיץ.
״לה-קרפרי״ ה ם חיים כלב ועופר
הרתאן. בעלי ״פיאנו דה״קאפרי״ בר חוב
הירקון 165ה ם דני טופז וסחאי
וראג׳ .בעלי ״ מילקי שופ׳׳ ברחוב אבן-
גבירול 54ה ם רן שביט ויורם ירזון.

רשות ניירות הערך כפ ת ה על החברה-
לנ אמנו ת של ״בנק ל או מי״ ריאורגניזציה
ב הנ הל ת החברה. תביעת הרשות באה
לא חר מתן פס ק -הדין בעניינו של אפרי ם
אברון, שבו א מר בית־המי שפט דברים
חריפים ביו תר על ה ח בר ה-לנ א מנו ת שדאגה
לעצמה ב מ קו םלל קו חו ת שייצגה.
יושב״ראש הרשות, יצחק טאוב, קי-

בעלי

שופט שמגר
מאה ימים

ועדת״הכספים של עיריית תל־אביב הח ליטה
להקציב, כמינהגה, סכו מי-כס ף נכבדים
לשורה של מו סדו ת שונים ומשונים.
כך, למשל, הוקצבו לאירגון העס קני ם
הציונים מרומניה 1000 לירו ת ; לברית
ראשונים — 1000 לירות ; לאגודת העי תונ
אים — 9000 לירות ן למועדון חמ שת
ה או תו ת — 5000 לירות ולפדרציה ה עולמית
של יהודי פולין — 1000 לירות.
לעומת זאתה חלי ט ה הוועדה לבטל
אתה הק צבה למלר״ז, דחתה בק שות ל-
הקצבה לנוער העובד ולקרן מילגות לנפ געי
צה״ל. הוועדה דנה בבק שת עיתון
הסיפרות ״פרוזה״ ל הק צב ה, וד חתהאת
הבק שה כדי לבדוק א ם העיתון קיי ם.

עמוד 38

פתח כ-PDF פתח כתמונה

שדה הקרב
הפעל את דימיונך ונסה למצוא
לציור שלמטה כותרת מתאימה. אשר
תסביר מה אתה רואה בו. הצעות
לכותרות יש לשלוח לפי הכתובת:
.קשקשת׳ ,ת. ד .136 .תל־אביב.
בין הזוכים יוגרלו פרסים: שתי
מנות בשווי — 50ל״י (חמישים לירות)
כל אחת, באחד מסניפי רשת
הפיצריות רימיני בתל־אביב.

(המשך ממעוד )19
יהודי, אך המובנים כיום לגלות אהדה
כלשהי לישראל, ייעלמו אז מן השטח.

מכיוון שהדבר מעולם לא הועמד
כסיבחן, קשה לדעת אם הערכות
אדה נכונות. אך תהיה זאת
איוולת להתעלם מהן. האויפוריה
היהודית •טל מנה ם בגין עלולה
להתגלות כטעותו הגדולה ביותר.

קשקשת 2092

ש ב חו ק
!ך* ינתיים נראות באופק כמה התפת־
* תרות, המחזקות מאד את הדיעה
הפסימית על כוחה או רצונה של יהדות
ארצות־הברית להתגייס לעזרת ממשלת־ישראל.

הדבר
הראשון עומד לקרות
ככר כחודשים הקרובים: כארצות
הברית יתקבל חוק למימון הבהירות
לסנאט ולכיתיהנבהרים.

חוק זה, בדומה לחוק הקיים בישראל,
יעניק סכומים ניכרים למועמדים לשני
בתי הקונגרס, ומטיל סייגים חמורים מאד
על קבלת תרומות.
ברגע שיתקבל החוק החדש, תקטן
בהרבה ההשפעה של הציבור היהודי על
המועמדים לקונגרס. אלה שוב לא יהיו
תלויים בנותני־תרומים — שביניהם בלטו
היהודים. ה״לובי״ היהודי, שנהג להעביר
המחאות למועמדים מסויימים, תמורת התחייבותם
לתמוך בעניין הישראלי, יאבד
חלק ניכר מכוח־הבפייה שלו.

אם יתקבל החוק בינואר הקרוב.
יביא הדבר לתוצאות מיידיות. בנובמבר
15(78 עומדים להיבחר,
כמו בכל שנתיים, שליש מחברי
הסנאט וכל חברי בית-הנבחרים.
אם לא יהיו המועמדים תלויים
בתרומות יהודיות, ואסור יהיה
להם לקבלן, תקטן בהרבה המהו־ייבות
שלהם כלפי הלובי היהודי.

הדבר עשוי להשפיע על כוח הלובי
היהודי בבית־הנבחרים ובסנאט כבר בקרוב.

זוהי אחת ההתפתחויות החשובות,
שהעיתונות הישראלית המודרכת
אינה מקדישה להן תשו-
מת-לב, כך שהציבור הישראלי אינו
ער להן.

• זכוכית מגדלת המשמשת למציאת
הפשע המאורגן.
אברהם טל, טין כרמל
• נשמע בפורסט־הילס :״שופט,
השתגעתם? זו רקטה לפינג־פונג!״
דדי תבלי] ,רח׳ גזר , 6תלא־ביב
• סיר או מחבת — זו השאלה.
ישראל דסינגד, רח׳ אילת ,19
רמת־י1סף, בת־ים
• המגש מחכה לפיצה.
נילי סלפה, רח׳ טורצ׳ינר ,3
רמת־אביב, תל־אביב
• הלבנת כסף שחור במאפיה.
ניד ד י רח׳ ירושלים
פינת ביד׳ו, כפר־סבא

מסע דו תאיטלקיות
טל 211) 00 .
תל־אביב, ככר א ת רי ם
תל־ אניב, ככר מלכי ישראל ,4
טל 263917 .
תל־אגיג, רח׳ אבן־גבירול , 24
טל 266177 .
טל 221681 .
תל־אגיג, דיזגגוף 93
חיפה, רבי תנ*יאים , 20 טל 640201 .
טל 252654 .
חיפה, דרן רופין
ירושלים, רח׳ יפו 43
ירושלים׳ המלך ג׳ורג׳ 15
רמלה, רח׳ הרצל 102
איל ת, מרכז ה תיירו ת
החדש

חדש ! !1
בן״יחודח 262
פינת דיזנגוף
טל 455070 .

שינו בחוקה
לץ תפתחות •טניה, חשובה עוד יותר,
י * קשורה בשינוי המוצע לחוקה האמרי קאית.

הוא
נוגע במישרין לחששות
הנשיא האמריקאי מפני הקולות
היהודיים.

מאוזן :
.1עיר גדולה! .2רמת״גו (ר״ת); .3
תקופה! •4תרגילי־סדר (ר״ת)! .6נהר
באפריקה! .7לא רטוב! .8קידומת הולנדית!
.9דקל! .12 חירות! .15 עוף מדבר!
. 16 אמצע! . 17 דיאלקט! . 19 כלל המכשירים!
•20 נוסף! .21 מחלה כלבית! .23
עלה בספר! .24 מכשיר־עינויים; .26 מתן
•שהות! .27 מאור קטן! .29 מול! .30 מין
אקדח! .33 משהו; .34 צמח-יתבלין! .36
נגב! •37 אלופת אירופה בכדורסל בעונה
שעברה; .40 גבוה מאד; .41 נלווה אל כל
עצם; .44 בילבד! .46 נמאס לו; .47 עבר!
.49 תעלת־שופכין; .50 גוויל! .53 מציוד
הכוהן הגדול; .54 משמש לעבודה בשדה;
.5שמח מאד! 56 אחורי הגוף; .58 מכשף;
.59 חי ימי; .60 ניחא! .62 אוייב; .63
מטבע יפאני; .66 צומת בשרון; .68 יישוב
ליד חיפה; .71 מאוחר בלילה; .73 מן
האמהות! •76 תוויות! •77 שילטון; .79
זועף! .82 בגד־שרד! .83 פרפרת שוקולד;
.84 ספינת המידבר! .86 מושח בשמן! .89
ננס; .91 כרזה גדולה! .93 מאכל מירקות!
.95 הם!! .96 רעדה! •98 שנשמה באפו;
.100 מילת־זירוז! .101 לאן? . 102 בתוכו.

מאונך :
.1חלחולת! .5אוד׳לות גמורהץ; . 10 מיק־צב
בשנות ה־ 20 באמריקהץ! .11 דגל!
•13 משאבת הגוף; . 14 ישן! .15 משקה!
.16 תזוז הצידה! . 18 שליח־ציבור (ר״ת);
.20 גוף; •21 נובית! .22 מן הגפיים! .24
נתן מישען; .55 עבורך! .26 דרך; .28
שם מתקינים את היין! .30 צמח־מאכל;
•31 ברקס! .32 פנים; .34 מדרגה! .35
פיקוד־הדרכה (ר״ת)! .38 רדו דבש; .39
מסייר; .41 ארמדה; .42 סוס צעיר! .43
אדון! .45 מוט דק! .47 פקודה! .48 ריקבון;
.50 מיזרח; .51 יישות! •52 גיבעה קטנה;
.54 תנועת רוח; .57 משמש לאריגה! .61
בוא לכאן 62 מסמל את המהירות;
.64 שוקל; .65 רגוע! .66 תבואה! .67
נביאים כתובים (ר״ת); •69 יעלוץ! .70
הצאצא שלי; .72 רוכב! .74 מחוטי הארג;
.75 חודש! .77 מרושע! .78 זיהום! .80
סיום! .82 מיקווה־מים ענק; .84 שם דור כים
את הענבים! .85 מסג׳! .87 מתגורר;
•88 מופת! .90 סופו של תוך! .92 דממה
גמורה; .94 דרגה בצה״ל! .95 אם הפנינה!
.97 רטוב במיקצת! .99 מבלה את הלילה!
.101 מילת־תנאי! .102 צאצאה! . 103 כסילות!
. 104 חריפות.

לפי הנוסח הקיים של החוקה, אין נשיא
׳ארצות־הברית נבחר בבחירות ישירות
ושוות. הוא נבחר על־ידי גוף, המורכב
מנציגי־בוחרים (״אלקטורים״).
כל אחת מ־ 50 המדינות של ארצות־הברית
בוחרת בנפרד באלקטורים שלה.
השיטה היא שהמיפלגה, שזכתה ברוב
באותה מדינה, זוכה בבחירות כ ל האלק-
טורים שלה. כלומר: כמה מאות בוחרים
במדינת ניו־יורק, למשל, יכולים להכריע
את הכף לגבי כל האלקטורים של אותה
מדינה — ואלה עשויים להכריע בבחירות
לנשיאות.
לשיטה זו יש כמה תוצאות אנאכרוניסטיות,
שנמאסו מזמן על הציבור האמ ריקאי
המתקדם. למשל: אדם שקיפל רק
מיעוט של הקולות ברחבי ארצות־הברית
יכול לזכות בכס־הגשיאות, בעוד שבעל
רוב־הקולות מפסיד בבחירות. הדבר קרה
לא פעם — למשל ב־ , 1968 כאשר יוברט
האמפרי זכה ברוב הקולות אך הפסיד
בבחירות, בעוד שניכסון, שהיה במיעוט,
ניצח בבחירות.
:תוצאה אחרת, חשובה יותר לעניין הישראלי:
מי שרוצה לנצח בבחירות, צריך
לרכז את מאמציו באותן מדינוית־מפתח
שיש להם אלקטורים רבים * ,ושבהן
יכולה ההפרעה ליפול על חודו של קול.
דווקא במדינות אלה קיימים ציבורים
יהודיים חשובים (בגלל ריכוז היהודים
בערים הגדולות).
הנשיא קארטר משתדל להעביר עוד
בתקופת־הכהונה הראשונה שלו את התיקוב•
לחוקה, שיבטל כליל את קיום שי 55ת-
האלקטורים. אם יתקבל התיקון — -עיהיא.
* מיספר האלקטוריס של כל מדינה
נקבע בהתאם לגודל האוכלוסייה שלה.
משוס כך יש מיספר גדול מאד למדינות
כמו ניו־יורק, קאליפורני׳ה וניו־ג׳רסי, וכל
אחת מהן יכולה להכריע את הכף.
העולם הזה 2092

עמוד 39

פתח כ-PDF פתח כתמונה

אגב! ,היפוכם של רעי׳ונות ד״ש !בארץ —
ייבחר הנשיא ׳להבא בבחירות יחסיות,
ישירות !ושוות• כלומר: יזכה ׳בפס־חנשיאות
האיש שיקבל את רוב הקולות !ברחבי
ארצות־הברית, בלי קשר לחלוקת הקולות
בין המדינות. קולו !של יהודי בברוקלין
!לא יהיה שווה יותר מאשר קולו של
כושי באלאבאמה ,׳וערכם של כל הקולות
היהודיים ביחד יהיה בדיוק כערכם באחו־חים
בציבור־הבוחרים.

כאשר מנחם בגין נאלץ, בתוקף ההסכם
הקואליציוני עם אגיודת־ישראל, לפעול גם
׳להגברת הקיפוח של הזרמים !הרפורמיים
והקונסדבטיביים בישראל (ראה הנדון,
העולם הזה )2091 ניתנת דחיפה נוספת
ליהודים רבים, חברי הזרמים האלה, להס תייג
מן הממשלה ׳ולהתעלם בבוא היזם
מקריאתה להתגייסות.

שי לגי ה ו הג מדי ס

!כהשוואה למצב הקיים, יביא
הדבר לפיחות גדול ככוח היהודי.

גם על התפתחות זז מדווחת העיתונות
הישראלית בצימצום, בלי להזכיר את האספקט
היהודי.
התפתחות מסוג אחר לגמרי הולכת ומתקדמת
בשטח הכלכלי.
הכסף הערבי ממלא תפקיד הגדל והולד
בכלכלה האמריקאית. הדבר אינו מתבטא
רק באספקת כמויות גדולות של נשק
לסעוד״ה !ולארצות ערביות אחיות, אלא
גם בכל שאר שטחי הפעילות הכלכלית.
חלק ניכר ממיליארדי הדולארים, הזור מים
מדי שנה לארצות־הנפט הערביות,
חוזר לאמריקה בצורות שונות: החל בהז־מנות־ציוד
וכלה בהעסקת עובדים אמרי קאים
במיפרץ הפרסי. הערבים מזמינים
באמריקה הכל מפל — בתי־הולים וסתי־חרושת
שלמים, קווי־ייציור ומכונות, עבודות
תיכנון וביצוע. הם מעסיקים אלפי
אמריקאים, החל בפרופסורים באוניבר סיטות
הערביות החדשות וכלה במהנדסים
להתקנת מערכות של מיזוג־אויר.

ך*;גד כל הגורמים האלה עומד,
כמובן, גורם ״׳אימפונדרבילי״ ,שאינו
!ניתן למדידה: הגורם הריגישי.
ליהודי אמריקה ייש זיקה עמוקה למדינת
ישראל. התעמולה הלאומנית של מנחם
׳בגין עשוייה ׳להגביר זיקה זו אצל רבים.
ולפגוע בה אצל אחרים. אין כל אפשרות
׳להעריך מראש איד יתאזנו השפעות אליה.

ריצ׳ארד גיכסון עם גולדה מאיר
במיקרה של עימות עם ארצות־הברית

הדודארים האלה אינם זורמים
לכיסים יהודיים.
מצב זה פוגע !בכיס היהודי במידה
הבולטת יותר ויותר. חברות יהודיות אינן
מקבלות הזמנות .׳מומחים יהודיים אינם
מוזמנים. בעלי-תפקידים יהודיים אינם יכו לים
להתקדם כראוי בחברות, שיש להם
עסקים נרחבים עם העולם הערבי.

ככל שנמשך ההליך זה, כך גדליה
הפגיעה כמעמדם הכלכלי של היהודים,
כיחידים וכבעלי הכרות.
הדכר עלול להקטין כה רכה את
ההתלהבות של תמיכתם כמדיניות
ממשלת־כגין, המרחיקה את
סיכויי ההסדר במרחב, וממילא גם
את סיומו של החרם הערכי.

בל השיקולים, הבעיות וההערכות
האלה מוכנסים עתה למחשב
האלקטרוני של ג׳ימי קארטר. כ-
סוה יישאל המחשב :״האם יתמכו
יהודי ׳ארצות־הכרית כממשלת־ישראל
נגד הכית הלבן, במיקרה
של עימות?״
׳באגדה שאלה המלכה הרעה את הראי
מי האשד, היפה ביותר בארץ. תשובת
הראי חרצה את גורלה של שילגיה.

׳התשובה שיקבל ג׳יימי קארטר
מן המחשב עלולה לחרוץ את דין
מדיניותה של ממשלת-כגין. מכלי
ששיבעה גמדים יחושו לעזרתו.

עמוד 40

פתח כ-PDF פתח כתמונה

במדינה
אורחי ם

* 1השבוע
הגרלתהפ>7ז
סד הפרסים
4 $מיליון ל״׳
׳ פרס ראשון

בריחה אל החופש

הקרב בין הניספח הצגאי
הפיליפיגי ד,כין עוזרודהבית שרו
הסתיים בניצחון העוזרת,

750.000ל׳

כמהפע מי ם
נ סי תלהסטר

מהם־

ולא הצלחת? ?

אנחנו נחסל את הדוקים!
נסי פעם אחת את הדרך המודרנית והבטוחה
להשמדת הדוקים
לאחר חיטוי שלנו(שעורך כ־ !/2שעה) את מקבלת
תעודת אחריות לשנה. לא יהיו יותר דוקים בביתך !
ר׳׳ג, מודיעין ,18 טל6 .־5־ • 790114 אילת: טל 3012 .־059
היתר מש׳ הבריאות .21 :רש׳ עם? .481/75

מזיזים1

קיטים לסטריאו*מבצע הנחות מיוחד
חעם

{ זוג אוזניות ולוח שנה מהודר
ב מי בצע: מבחר עצום של מגברים, טיונרי ם,
ר מ קו לי ם ופ טיפוני ם להרכבה.

אלתח מי צו הז ד מנו ת נ די ר ה
ה ק די מו ע ליו תהמ חי רי םהצ פויו ת
בו או עוד היו םלר או ת, ל שמוע ו ל קנו ת
— אפ שרות ת שלומים ללא ריבית —

ל.מ. מערבות ס טרי או
רח׳ בוגרשום ,22 תל־אכיב, גיל׳ 286349
קו מהב׳ — ה כני ס ה מר ח׳ שלום עליכם ( 21 ליד בית אל על)

פתוח רצוף , 20—10 ביום שישי 15—10

במשך יותר מחודש ימים היתד, אבלינה
דוראדו כחיה נרדפת. חרב הגירוש מישראל
היתה מונחת על צווארה. אבל
הצעירה הפיליפינית, שהובאה ארצד, לפני
כשנה כדי לשמש כעוזרת־בית בביתו של
הניספח הצבאי בשגרירות הפיליפינים
בישראל, נשבעה כי לא תחזור עוד לחיים
של עוני משווע והשפלה שחיה במו לדת.
היא העדיפה לשים קץ לחייה במו-
ידיה ובילבד שלא לחזור לארצה.
לפני כחודש וחצי נמלטה אבלינה מ ביתו
של הנספח הצבאי הפיליפיני, אום־
קאר קאנאלאם, למרות קירבת-המישפחה
שלה אליו, לא יכלה להמשיך לחיות ב ביתו
כעוזרת־בית. היא האשימה את קא-
נאלאם כי הוא נוהג בה באכזריות, מכה
אותו באגרופיו, מורט את שערותיה.
ניסיונותיו של הנספח הצבאי להחזיר
את אבלינה לביתו עלו בתוהו. אז בוטל
דרכונה הפיליפיני של אבלינה. השגרי רות
הפיליפינית הודיעה למישרד-החוץ
הישראלי על סיום עבודתה של אבלינה
בישראל. מישרד־החוץ הפיליפיני דרש את
שובה.
אלא שבינתיים השתנו פני הדברים.
פרשת מילחמתו הפרטית של הנספח ה צבאי
הפיליפיני בעוזרת־הבית שלו פור סמה
מעל דפי העולם הזה 2087 הדב רים
הובאו לידיעתה של אשת שר פילי פיני
חשוב ששהתה בישראל. בתום בי קורה
בארץ היא נטלה עמה מיספר גיל יונות
שבהם פורסמה הכתבה. לא היה
זה מסוג הכתבות שיש בהן כדי להוסיף
כבוד ללויטנאנט-קולונל בצבא הפיליפי ני.
גם השגרירה הפיליפינית בישראל, ה־ד״ר
רפאליטה סוריאנו, שלחה שדר דחוף
למישרד־החוץ הפיליפיני ובו ביקשה לב טל
את תביעתה הקודמת להחזרתה של
אבלינה למאנילה. אולם תשובת מישרד־החוץ
הפיליפיני בוששה לבוא. בינתיים
לחץ הניספח הצבאי קאנאלאס על מיש-
רד־החוץ בירושלים להחיש את התהליכים
לגירושה של אבלינה מישראל.
שלוש בדיחות. למזלה של אבלינה
נמצאו משפחות טובות־לב שהיו מוכנות
להעניק לה מחסה. שלוש נשים פיליפיניות
ובעליהן הישראלים התייצבו לצידה, עו דדו
אותה ונתנו לה מיקלט.
כאשר ברחה אבלינה לראשונה מביתו
של קאנאלאס היא מצאה מיקלט אצל
לילה פדיליה אוטרמן, ילידת הפיליפינים,
העובדת כפסיכולוגית בביחדהחולים תל־השומר
והנשואה לאסטרופיסיקאי יוסף
(״ג׳ו״) אוטרמן.
בבריחתה השנייה הסתתרה אבלינה ב כיתה
של מונטי סיסון סלפטר, ילידת הפי ליפינים
הנשואה לקצין בצבא־הקבע. כאשר
כלו כל הקיצין והמישטרה החלה
מחפשת אחרי אבלינה כדי להפעיל נגדה
את צדד,גירוש שהוצא נגדה על-ידי מיש־רד־הפנים,
נמלטה אבלינד, מביתו של ה יהלומן
אבי גולדברג, שם שימשה כמטפלת
בילדיו, מצאה מיסתור אצל ליזי
פוליון מוצקין, עיתונאית וסופרת־ילדים
הנשואה לד״ר אריה מוצקין, מרצה לפי לוסופיה.
ליזי
ובעלה ניסו להפעיל את קישריהם
כדי להשיג עבור אבלינה רישיון־שהייה
בארץ, אך כל מאמציהם היו לשווא. ה חבל
התהדק סביב צווארה של הצעירה
הפיליפינית.
המישטרה הגיעה לביתו של אבי גולד ברג
ברמת־חן. גולדברג נבהל, מסר ל שוטרים
את מקום מחבואה של אבלינה
אצל מישפחת מוצקין.
סיפר הד״ר מוצקין :״הייתי בטוח כל
הזמן שבסופו של דבר ניתן יהיה להשאיר
את אבלינה כאן. ניסיתי להסביר לכולם
שאני מנסה רק לד,רוויה זמן. אי־אפשר
סתם לתפוס נערה בשערות ולזרוק אותה
מהארץ. ידעתי שבקשתה המנומקת של
השגרירה לביטול צו ההחזרה של אב־לינה
תיענה בחיוב.״
ואומנם, כעבור מיספר ימים הגיע המיב-
רק המיוחל ממאנילה לשגרירות הפיליפי
נית
בישראל :״אין התנגדות להוציא ל-
אבלינה דוראדו דרכון רגיל,״ נאמר ב-
מיברק. היה זה חבל־ההצלה שיאפשר את
המשך שהותה של אבלינה בישראל, או
לפחות את יציאתה למדינה אחרת שבה
לא יוכל קאנאלאס להתנכל לה.
״היה לו יום־כיפור שחור,״ התלוצצו

עוזרת־בית דוראדו
רווח של זמן
בחוגי השגרירות הפיליפינית. ונראה כי
עדיין אין זה סוף פסוק. ניצחונה של
עוזרת־הבית על הנספח הצבאי ישפיע,
ככל הניראה, גם על המשך הקאריירה
הדיפלומטית שלו.

צה״ל
קוסמטיקה
או טיפוד־ שור ש

שר־חביטחון החליט
שהחיילים יתלבשו יפה —
ולהשליט מישמעת בכל מחיר
אך משנכנס׳ שר-הביטחון עזר וייצמן
לכהן בתפקידו, מיהר להכריז כי יעשה
הכל לשיפור רמת המישמעת הירודה ב־צד,״ל.
היו שקיוו כי השר החדש יוציא
לאור את כל התופעות המכוערות שנו הגים
לטאטא בצבא אל מתחת לשטיח,
כגון הפשיעה הגוברת והולכת בקרב חיי לים,
כולל דמי חסות, גניבת נשק, שימוש
בסמים וכיוצא באלה. אולם לשר וייצמן
אין, כנראה, מידע מספיק על הנעשה ב צבאו.
הוא נחרד מן התצלומים שהופיעו
בעיתונות, שבהם נראים חיילים וחיילות
בלבוש מרושל ללא הקפדה על הכללים.
נחרד — והחליט לפעול.
את תוצאות הפעולה ניתן לראות ב ימים
אלה בכניסה למחנות הגדולים, כמו
הקריה, בקו״ם בתל־השומר, צריפין וזד
שלישות הראשית ברמת־גן. בשערי המח נות
מוצבות חוליות מייוחדות של ״מיבצע
מלביש״ שמעטים זוכרים כמותו לחומרה
בשנים האחרונות. כל חוליה כזאת מורכבת
מקצין בדרגת רב־סרן, נגד־מישמעת,
שוטרים צבאיים ונהגים.
מדי בוקר יוצאות חוליות ה״מלבישים״
לצוד את טרפן: חייל שלא רכם את ה כפתור
האחרון בחולצה, חיילת שלא הסי רה
את הטבעות, העגילים או הלכה ה אדומה
מן הציפורניים או עבריינים מסו כנים
של ממש: חיילים ללא כומתה או
גומיות במיכנסיהם הצבאיים. את כל אלה
עוצרים למישפט מהיר, שבסיומו מוטלים
על החייל עבריין־המישמעת קנס או מאסר,
לפי ראות עיניהם של הלוכדים. לחייל
שניסה להיכנס למחנה צריפין ללא כובע
בכותפת פסקו, משום־מה, ארבעה־עשר
ימי מחבוש בפועל. קשה להבין את
הקריטריונים שלפיהם פועלים המלבי-
שים, אך סביר להניח שאפשר לשכנעם —
אם רוחם טובה עליהם — להטיל קנס
(עד שליש ממשכורתו של חייל סדיר,
שהוא 90ל״י) במקום לפסוק חד־מש־מעית
:״לכלא״.
לסגור ולנשום. המלבישים מטילים

להתראות !
העולם הזה 2092

עמוד 41

פתח כ-PDF פתח כתמונה

את חיתיתם גם על המשרתים בקבע והם
רשאים לשפוט כל חייל או קצין, עד
לדרגת סרן, מתוך הנחה שבעליה דרגות
הבכירות מקפידים על מיצוות לבוש קלות
כחמורות ומהווים מה שקרוי ״דוגמה אי שית״
לפקודיהם. המציאות, כרגיל, מפריכה
הנחה זאת. לא אחת ניתן לראות
קצינים בכירים שאינם נושאים כובע ב כותפת,
ושמתוך נעליהם מבצבצות גרביים
בכל צבעי הקשת, שלא להזכיר את
הכפתור האחרון בחולצה, שקשה מאד לס גור
אותו בחודשי הקיץ החמים וגם לנשום.
מדוע, בעצם, החיילים כה מרושלים
בהופעתם? תחילה סברו בצה״ל כי המדו בר
ביחידות־שירותים בלצד, שבהן המש מעת
ממילא אינה מעולה. אלא שבאח רונה
פשטה התופעה גם ביחידות מוב חרות.
נראה שהסיבה לאופנת המדים ה מרושלת
נעוצה בלבושם של אנשי המי לואים,
שבדרך־כלל אינם מצויידים בכל
האביזרים התקניים. המילואמיניקים הביאו
לצה״ל את אופנת נעלי הפלאדיוס במקום
הנעליים הצבאיות המגושמות, את השעט נז
בין ביגדי-עבודה ל״בגדי א׳״ וכיוצא
באלה חידושים והמצאות. אבל את איש־המילואים
המרושל לא משליכים לכלא
הצבאי בגלל הופעתו. פשוט סולחים לו,
ולא מנסים לתקן את המצב ולספק לו את
הגומיה, הכובע ותג-היחידה שבלעדיהם,
כנראה, חייל אינו חייל.
עניין הכובע הפך זה מכבר בדיחה בצד,״ל.
הכומתה — לנשים ולגברים —
למעשה חסרת-שימוש מלבד על מיגרש
המיסדרים, כאשר מניפים את הדגל.
במייוחד מגוחכת כומתת החיילות. זהו מין
חצי־כובע, שריד משונה משנות הארבעים,
שלא ניתן לחבוש אותו על הראש מפאת
צורתו המוזרה, הוא אינו מתאים למידות
הראש וכדי שלא ייפול יש להדקו בסי כות
לרוב. בחורף אינו מחמם אלא נר טב,
ובקיץ הוא מחמם. הפתרון של נשי את
הכומתה בכותפת, המקובל בצבא מזה
שנים, אינו מניח כנראה את דעתם של
הדרגים הבכירים. בחודשיים האחרונים
מהלכת במרבית יחידות צה״ל שמועה עי קשת
שלפיה, החל מחודש אוקטובר יחרי בו
החיילים לחבוש את כובעיהם בשהו־תם
מחוץ לתחום הבסיס. יש אף המזכי רים
חוזרים מינהליים בנדון, אלא שאיש
אינו יודע מה מקור השמועה ומה מידת
האמת שבח. אם אכן תוכח כנכונה —
תתוסף ההוראה בדבר הכובע לאנומאליות
אחרות בתחום המשמעת הצבאית.
האיזור המסוכן. מיבצעי-מלביש, עם
התועלת (המפוקפקת) שבהם, מהווים הוצאה
כספית לא־מבוטלת והקצאת כוח
אדם חיוני של המישטרה למיבצע מיותר.
שר־הביטחון החליט לטפל בקוסמטיקה —
ולא לתקוף את הבעיות הקשות באמת.
כיצד מטפלים בצה״ל בבעייה כמו עישון
>0מים למשל? בנושא רגיש כזה אין שי־סוס
מהיר, והסח בת חוגגת
־״חייל שידוע למפקדו ~כ׳מי״ שיעישן סמים
בתהום הבסיס או מחוצה לו, יוכל להם־
•שיך לעשות כן ללא הפרעה במשך שבועות
ארוכים. במשך זמן זה עשוי המפקד
לדווח למצ״ח (מישטרה צבאית חוקרת)
על החייל, ואלה יבדקו אם יש לו קשר
לספקי־סמים המוכרים למישטרת ישראל,
במטרה לחסל את הנגע מן השורש. בדי קה
כזאת תארך עוד שבועות מיספר, ואם
לא יימצאו קשרים בין חייל לספק
עשויים אנשי מצ״ח להזמינו לחקירה, או
לערוך פשיטה על מגוריו בבסיס בניסיון
לתפוס אותו על חם. אם ייכשל ניסיון
כזה, יכול החייל להמשיך ולהשתמש בסם.
מצבת כוח האדם של מצ״ח המטפלת ב נושא
זה אינה מתקרבת אפילו לזו של
המלבישים.
מיבצעי-מלביש יימשכו ככל הנראה כמה
חודשים. עתה פותחים אנשי פיקוד מרש״ל
במיתקפה על החייל המרושל, ואחריהם
יבואו בוודאי רוב היחידות בצה״ל. המיב-
צע יימשך, החיילים יתלבשו יפה, והמיש־מעת
— כך מאמין שר־הביטחון — תר־קיע
שחקים. אולי. בינתיים, מתלוצצים
החיילים, האיזור המסוכן ביותר לשרת בו
הוא — השטח שבין רמת־גן לצריפין.

חקל או ת
לא על השו״נלפם לו ס־ו

גאיזו; מגסיס
97 תח חקדאות־ים
כתנאים מלאכותיים
מחלות הלב ועליית שיעורי הכולסטרול
העולם הזה 2092
אני זרוק.

אי אפשר שלא להבחין בו, מסורבל גוף, שיער ארוך המס תלסל
ומעטר את פניו וחיוך רחב מתוח מאוזן לאוזן. נא להכיר :
זאב קורץ, המכונה ״וופקה״ :
רק בן 29 וכבר מיואש מהחיים ,״אכלתי אותה בהאוונטה,״
הוא אומר ,״כל מה שעשיתי וניסיתי לעשות, לא הלך לי.״

מספר וופקה :
חוץ מהתקופה של פעם, נו באמת, אז היה טוב, אתם זוכרים
את הזקנה המדליקה והמפורסמת מרגוט קלאוזנר נשמתה עדן?
כן, אתם בטח זוכרים. אז איתה היה לי הכי טוב. אני הייתי
הנהג שלה והשומר ראש שלה במשך ארבע שנים. שנינו היינו
בראש אחד, היא עם הרוחות ואני עם, נו, אתם כבר יודעים,
עם מה. היא היתד. שיגעון, איזה מותק של זקנה. היא היתה
יושבת בסיאנסים ומדברת עם אנשי העולם ההוא, ואני הייתי
יושב על ידה, תופס ראש טוב והיה מעניין לאללה. רק חבל
שפיתאום הסתלקה לה. בטח היתה לה איזושהי פגישה עם איזה
רוח, וכך נשארתי בלי עבודה.
זה קצת קשה, לאחד שנראה זרוק כמוני, והמקום היחידי
ששם נראיתי די נורמאלי זה באולפן, שם במילא כולם זרוקים.
אז התחלתי לעבוד בתור סאונד-מאן, על הכיפק, כל היום
מוסיקה, אקשן, שיגעון, את זה אני אוהב. עבדתי בהרבה סרטים,
כמו למשל ישן כוכב עליון, ניקמת דם ועוד המון. אני
לא זוכר שמות. המוח שלי דפוק בכל מה שקשור בזיכרון, אבל
חוץ מזה אני מתפקד על הכיף־כיפק.
יש לי גם המון חברים, שחקנים מפורסמים, כמו הרע לי
ואן־קליף, מהטוב הרע והמכוער, העניין הוא שבאמת הוא לא
רע בכלל, בתור חגיגה, היינו מעשנים יחד ועושים חיים נפלאים,

זאב (״וופקה״) קורץ
רמונט בנשמה
בדם, מיקדו את תשומת־הלב במאכלי-ים
העשירים בחלבונים ודלי שומן.
הרגלי אכילת הדגים ־של הישראלי זד
ממוצע, מצביעים על כמות של קילו דג
ים לעומת קילו דג מבריכות מים מתו קים
,׳שהיא אוכל במשך השנה. כדי לספק
את צרכי האוכלוסיה בדגי-ים מייבאת
היום ישראל בין חמישה לעשרת אלפים
טון דגי־ים.
גידול הדגים בבריכות מים מתוקים
הפך לתענוג יקר ביגלל מחירי המים.
בריכות דגים רבות במשקי הצפון, יובשו
והפכו לשדות כותנה.
על מנית להגדיל את כמות הדגים ואת
אפשרויות הניצול של חקלאות ימית,
שוקדת ׳קבוצת מחקר בראשותו של אלוף
(מיל ).יוחאי בן־נון על יצור ידע שיאפ שר
גידול של ״פירות ים,״ כגץ דגים,

ועוד כל מיני שחקנים תוצרת הארץ. אבל הם פשוט לא פונקציה,
חושבים שהם מי יודע מה.
וככה, מה אגיד לך, יום אחד פשוט נשבר לי מהסרטים, אז
עזבתי והלכתי לעבוד בעיר המכוניות. מהירות אני נורא אוהב,
זה מדליק אותי, ובייחוד אני אוהב מכוניות אמריקאיות גדולות,
שתופסות מהירות ואפשר ממש להרגיש שממריאים. אבל איפה
הכיף אם הם לא שלי?
כשנשבר לי מעיר המכוניות, התחלתי לעשות כל מיני דב רים,
מכל הבא ליד. וכשאין, אז יושבים בבית (אני גר בדירה
שכורה, זרוקה, אבל יפה, הכל בפנים אני עשיתי לבד. אני מת
על הבית שלי. זה הארמון שלי. לכל אחד יש ארמון סוג שונה,
שלי זרוק, אבל הוא שלי).
הבנאדם פותח את המערכת פול־ווליום, שומע מוסיקה פרי קית,
ממלא את הראש עד שיסתדרו לו שם כל הרהיטים, ואז
הוא מרגיש על הכף־כיפק.
בזמן האחרון עבדתי שוב בתור סאונד-מאן בברזיל טרופיקל,
ובסולה טולה. מה אגיד, הכושים האלה הם טעם החיים, ולא
קוקה קולה. איזה טיפוסים, ממש שיגעון! איזה קצב! איזה אווירה
! אבל מה, אני לא מתחייב. ,מי יודע מתי יישבר לי, ומה
יבוא לי לעשות מחר? אני זרוק, לא?
אז מותר לי לקבל שיגעון ולעשות מה שבא לי, מתי שבא
לי. אני לא מזיק לאף אחד, חי את חיי, למה לא? אמא שלי סו בלת
ממני, היתה רוצה לראות וופקה מייושב, ואבל מה קרה
לה? הבנאדם מבסוט ככה, אז למה להשתנות?
תראי, הספקתי לעבור כבר שלוש מילחמות, ואיזה דברים
ראיתי, שלא נדע ! יצאתי חי בנס, אז עשיתי לעצמי את החש בון.
אני חי רק פעם אחת, אז למה לא לחיות איך שאני רוצה,
ולעשות מה שעושה לי טוב? אני מצפצף על כולם, אני חי
בשביל וופקה!
עד כאן וופקה.

אל תסתכלו עליו ככה, איך שהוא נראה, כזה גדול ומפחיד.
יש לו נשמה של ציפור, אם חבר צריך טובה, וופקה הוא
הכתובת, ולא משנה מתי, אפילו באמצע הלילה. אם לחבר אין
איפה לישון, הבית של וופקה תמיד פתוח, נקי ומסודר, ויש אוכל
טוב, ואפילו עוגות דליקאטם .״זה עוד נשאר לי מהתקופה שהייתי
קונדיטור,״ הוא אומר ,״כן, כן, גם את זה כבר הספקתי לעשות,
ודווקא אהבתי מאד לאפות עוגות, בייחוד כשיכולתי לאכול אותן
כל הזמן.
״מה שאני באמת מחפש זה אחת שתביא לי את המזל בחיים,
שתעשה לי רמונט בנשמה. אז אם יש אחת כזאת, אני מחכה
לה, עם נרות דלוקים, אווירה טובה, מוסיקה משגעת, ומצב־רוח
מסודר. הכל חופשי חופשי. חיים רק פעם אחת, לא?
במה שנקרא

צדפות, חסילונים ואצות,
תנאי-שבי.
הדג הראשון שיצא לשוק אחרי ״שגודל
בים בתנאים מלאכותיים הוא דג הדנים,
הנקרא גם חרט, הנמצא ׳בשפע בימת
בארדאווייל, דג זה מיוצא היום לחו״ל
ונמכר בסכום גבוה של עשרה דולאר לקי לו.
הדג מצטיין בטעם משובח, הוא עשיר
בחלבונים ויש לו שוק עולמי מצויץ. אחרי
ארבע שנות מחקר הצליחו לסגור את
מעגל החיים של הדג ׳ולייצר אותו בצורה
מלאכותיות תוך מעקב אחרי שלבי גידו לו
מרגע שיצא למי העולם ועד גידולו
לגודל של מנת אכילה (במישקל שבין
300ל 400-גרם).
האחראי על הפרוייקט, הד״ר ג׳ורג׳ קי־סל,
יודע לספר כי אחד המקומות הנלק חים:
בחשבון לפיתוח חקלאות ימית היא

התעלה ׳המתוכננת בין הים־התיכון לים
המלח .״במים האלה, שיזרמו בין המפל סים,
ינפתח סוגים שונים של פיחות ים
אשר נייצא לחו״ל. המחקר שלנו מספק
היום ידע על זירוז תהליך הגידול של ה דגים
על־ידי אספקת מזון מיוחד ותנאי
גידול ימאי דופן. היום, כשהמחקר עומד
לקראת סיומו, אנו יכולים לבשר, כי
בקרוב יצא לשוק דג נוסף טעים ועשיר,״
אומר קיסל.
יצוא אחר שפותח למומרים בעלי משמעות
הם החסילונים .״את תוצרת החסילו נים
אנחנו מייעדים ליצוא, היות וזהו מאכל
לא כשר, אך מכניס למדינה מטבע
זר רב.״ טוען קיסל. ואם הישראלים עדיני
החק סובלים ממחסור בשרימפס, הם יכולים
להתנחם: בכך שהם תורמים ברעבונם לקו פת
הדולארים של המדינה.

עמוד 42

פתח כ-PDF פתח כתמונה $העולם הזה - גליון 2092 - 6 באוקטובר 1977 - עמוד 42 | (!) המראה הגברי חלוקי הבית והפיז׳מות של 140\ 1הם בגדי־אירוח מושלמים. לבחירתך מבחר דגמים, לכל טעם ולכל גיל, מכותנה, פוליאמיד או צמר. להשיג בכל חנויות ההלבשה$

(!) המראה הגברי
חלוקי הבית והפיז׳מות של 140\ 1הם בגדי־אירוח
מושלמים. לבחירתך מבחר דגמים, לכל טעם ולכל
גיל, מכותנה, פוליאמיד או צמר. להשיג בכל חנויות
ההלבשה המובחרות.

במדינה
ת ״ רז ת
ספינת־ו־״שעשזעים
ישראלי־חוזד משוודיה
מבטיח להעלות את אילת
על מפת התעגוכות הבינלאומית

יונו, אבל היכן אפשר למצוא היום ספינות
כאלה חוץ מבסרטיסו
150 כמקום •4 0 0חיפש וחיפש, עד
שמצא בצי השוודי את האונייה האח רונה
מדגם זה שנקרא בלטיק־סקנוור,
שנבנתה בשנת 1917 עבור הצי. אורכה
35 מטר, רוחבה שמונה מטרים ומשקלה

״מד, שיהרוס את אילת, זד, רק דבר
אחד: חוסר האפשרות שלה לספק מיבחר
בילויים די מגוון לתיירים הרבים המגי עים
אליה.״ כך כתב אחד מחשובי העי תונאים
בסקנדינביה, אשר ביקר באחרונה
בפנינה הדרומית של ישראל. אבל האונייה
הגדולה עתיקת־היומין, העוגנת אחר
כבוד במארינה של אילת ומושכת תשו־מת־לב
כללית, הגיעה לישראל בזכות או תה
תחזית פסימית.
האונייה בעלת שלושה התרנים הענקיים
תפתח את קרביה למבקרים בשבוע הבא,
ותשמש אחת האטרקציות של העיר ל־תייריה
בעונה הקרובה. האונייה, שטוק־הולם,
שהיתר, לפני 60 שנה ספינת הפאר
של הצי השוודי, הפכה בגילגולה היש ראלי
לדיסקוטק ולמועדון־לילה צף, שיר־קיד
מדי ערב כ־ 150 נופשים בתוך מה
שהיה פעם חדר־המכונות.
השטח הזה ספון היום בעץ סקנידנבי, בכורסות בתיפאורה מעולם הימאות,
מרווחות ובבאר משקאות עשיר. אבל מי
שנפשו הרומנטית חשקה לתפוס פינה
חשוכה של הסיפון ולהתבונן בירח, באי לת
ואפילו בעקבה, יוכל לעשות זאת באין
מפריע ואפילו לאכול ארוחה מלאה ב־מיסעדה
שבסיפון העליון. שלא לדבר על
השייט בשעות היום, שיספק ציוד צלי
יאבטאי
כהן
שילוב אלג׳ירי־שוודי

מציע חלוקים
ופיז׳מות לילדים
ולנוער מגיל 4עד •16

^שסס־ס
:.מ/וחד7מצי

עהטוב יו ת ר

טיילו בארץ חנו במדליה!
100 טיולים לבודדים, קבוצות וצופים.
כל טיול על דף הדרכה נפרד — ,מפה, צלום.
עלון הסברה חיכם תקבלו מ
,,ט 50״ — טיול חמישים המסלולים

!״שטוקהולם״ עוגנת כמיפרץ אילת

ת.ד — 4768 .חיפה.

מועדון־לילה צף

ם י1ל חמישים המסלולים
ת.ד ,4768 .חיפה 31040

לה ודיג וכל מה שצריך הבן־אדם המנסה
לשכוח את הצרות.

מרצ פו ת
ה ש בו ע יריד ירו של
דאה מודעה בעמוד 5
1 0 1

למרזח ה כל1
מחיר הפירסזס וטל ע מוד
ב־ 05111:1הזר.
הוא

3,840ל״׳

בניית יאכטות. מי שהביא את בשו רת
השעשועים הזאת הוא ישראלי לשעבר
בשם אלי כהן שעלה לישראל מאל-
ז׳יריה, עשה חיל בשוודיה והפך שם סי־פור־הצלחה
בשיטת עשה־במו־ידיך. הוא
בעל סוכנות אלפא רומיאו בשטוקהולם,
ובעל מיסעדה גדולה ומפוארת בשם נימבס,
המעסיקה כשלושים עובדים .״הרעיון לבנות
ספינת-שעשועים בא לי לפני שלוש
שנים,״ נזכר אלי ,״הנושא תמיד קסם לי,
והמטרה שלי היתה לשרת תיירים באיי
יוון, בחופי איטליה, באיים הקריביים או
משהו בכיוון הזה, ופשוט לגרוף כסף.״
אלא שברגע האחרון חל מיפנה. הוריו
של אלי, המתגוררים באשקלון, הפצירו בו
לבוא לישראל ולעגון באילת.
״אמרו לי, תבוא לאילת ותראה מה הולד
שם. לא חשבתי הרבה, עליתי על
מטוס ונחתתי בעיר,״ אומר אלי בהתלה בות
האופיינית לו. לאחר סידרת פגישות
עם גורמי תיירות ועם הנהלת העיר הובטחה
לו כל העזרה שתידרש, ואם עכשיו
יילד הכל חלק ובלי בעיות, מבטיח אלי
להקים באילת את המיפעל הראשון ביש ראל
לבניית יאכטות.
מרגע שעלה הרעיון להקמת אוניית־תע-
נוגות לתיירים, חיפש אלי ספינה שתת אים
לשמש כדיסקוטק וליציאה להפלגות,
ושתהיה ציורית כדי למשוך אליה תשו-
מת־לב, האוניות העתיקות בעלות המיפ־רשים
המתנופפים שילהבו תמיד את דמ־

141 טון. כשנודע דבר מכירתה של ה־שטוקהולם,
זכה הדבר בכיסוי נרחב בעי תוני
שוודיה, שהביעו צער על שד,אונייה
האחרונה מסוג זה עוזבת אותם, אבל אצל
אלי אין סנטימנטים .״היו אומנם עוד
כמה מתחרים על הקנייה, אבל אנחנו רצינו
אותה, לכן גם קנינו אותה. בכמה 7
אני לא אוהב להגיד מיספרים, אבל הסכום
הכללי שהשקענו בה עד היום מגיע לארבעה
מיליון לירות.״
ב־ 18 ביוני, עזבה שטוקהולס את חופי
שוודיה והגיעה לישראל דרך שבעה נמ לים
ולאחר שחצתה את תעלת־סואץ .״דמי
המעבר בתעלה נקבעים כמו בשוק,״ מספר
אלי .״בהתחלה הם דרשו מאיתנו לשלם
400 דולאר, התחלנו לעמוד על המקח ואח רי
ויכוחים גמרנו איתם על 150 דו־לאר.
חתמנו שלא ניכנס לשום נמל יש ראלי
ועברנו בשלום.״
הפעם כבר הביא איתו אלי את אישתו
השוודית מוניקה ואת שני ילדיו היפהפים
יהויכין וגבריאלה, שהם שילוב אלז׳ירי-
שוודי מוצלח. לדברי מוניקה, חלוקת התפקידים
בבית ברורה :״אני לא מת ערבת
לאלי בעסקים. אני מטפלת רק ב בית.
אלי הוא טיפוס שרגיל להצליח,
ואי-אפשר לעצור אותו. מצד שני, אני
לא מנסה להפריע לו. למרות שאנחנו רגי לים
לחיות בשוודיה ברמה מאד גבוהה,
אני מסתפקת במועט ורואה את החיים
כאן כחופשה. עם זאת, אני משוכנעת
שישראל היא ארץ נהדרת לגדל בה ילדים.
בשוודיה יש להם יותר מדי חופש.״
העולם הזה 2092

עמוד 43

פתח כ-PDF פתח כתמונה

לא לגברים! לא לגברים! לא לגברים! לא לגברים! לא

סרט־חסה מארץ הנפלאזת
סלט חסה ראוי לשמו הוא אמנות בפני
עצמה. טכס־ההכנה דורש הקפדה לאורך
כל שלגי היצירה — עד לרגע האגדי
ישבו עלעלים ירוקים מצופים ברוטב מטרף
״׳נשברים״ ׳בפה ,׳ומציפים את בעל הדבר
בטעם גו־עדו.
אזהרה: גם למאכל זה רצוי להצטייד
באותו ישכן הזכור לטוב מן ה״פרנץ׳
טוסט׳ /אשר יעמוד הכן עם הנבוט להנחתה
מדוייקת, בתור אמצעי אחרון להפסקת
הבולמוס.
סדר ההכנה: לוקחים ראש חסה בגודל
בינוני בתכלית. תולשים את העלים אחד-
אחד מהגזע. שוטפים ׳תחת הברז בהרבה
מים, ומנערים היטב מהטיפות. בצרפת
׳נהוג להשתמש בסלסילת רשת גדולה,
עגולה, בעלת ידיות, לשם מכניסים את
העלים הרחוצים, ובתנופות יד גדולות
סיבוביות כשל פרופלור מותווית טיפות

מלח אם יש צורך, אולם לא ״לעייף״ את
הסלט בעירביול מיותר. מוטב להכין כימות
כפולה ׳שיל רוטב, ולא לשפוך את כולו —
מאשר שיחסר. כל הסוד הוא בהצפה נכונה
של רוטב מכל צדדי העלעלים.
טכס האכילה: כל סועד מקפל לצלחתו
סלט ,׳ואוכל איותו בעזרת סכין ומזלג,
כאשר כלי יאחד מייצב — מצמיד את עלה
החסה לצלחת ,׳וכלי שני ״מקפל״ אותו
עם הרוטב למצב מוצמד, כך לסרוגץ
עד אשר העלה מקופל לגודל קטן למדי,
אוצר נוזלי רוטב בין קיפוליו (הדומים
לקיפולי מפיית) וניתן לאוכלו מבלי ללכלך
את סביבות הפה .׳בנקודה זו הייתי ׳אומרת
בתאבון, אלמלא יידעתי כמה מיותרות ברכה
זו כאשר בין כה וכה, מרגע הרחת הסלט
יועד לחיסולו המוחלט — עוברת אלפית
השניה.

רצועת ארנק..דבוקה׳ לבתו

פטנטים

במיקרים מסויימים ניתן לאבחן מישלח־יד
של ב׳ני-אדם לפי הפי׳סיונ׳ומיה של
גופם. יד אדירים, בייחוד אם היא מופיעה
לצד יד לא כל כך אי־אי־אי — מורה
כמעט תמיד על ׳שחקן מטקות נלהב.
אולם אין לפשט את התורה ולעשות בה
׳שימוש פזיז. אותה יד אדירים, ואותה יד
לא־ב׳ל-כך, המופיעות בצרוף עם כיס כבד,
נותנות כבר תוצאות ׳שונות לגמרי. זה

אל סרט אחר העשוי כשמיכת אקרילן.
לוקחים את סס הקרסים הפלסטיים הזעי רים,
ומדביקים אותו בדבק־מגע אל אמצע
רצועת הארנק, ימן הצד הפנימי הנושק
לכתף. זהו. הקרסים ״יידבקו״ וייצמדו אל
כל סוג של בד החולצה ,׳והרצועה לא
תחליק וויתר. יש רק להיזהר בבדי בנלון
עדינים — הקרסים הללו ״מוציאים״ חוטים.
הרצועה תיפרד מהכתף במשיכה אחת. במשך

עיצוב פמם

מיטבח בטעם נ כו
אחד הדברים הנחמדים במיטבח כפרי
הוא סלסילת ביצים תלויה. במיטבח כפרי
׳אמיתי. אוספים את הביצים מהלול, יישר
לסלסילה. הבישולים התכופים וכמותם הגדולה
מסדירים לבד את תחלופת הביצים
בעסק. במיטבח המודרני, אשר עקרת הבית
מבשלת פו לפי הקריזה, ונוסף על כך גם
הביצים הן לא בדיוק תינוקות של בית-
רבן, לא מומלץ לאחסין בסלסילה. מה
עושים י יש !
לוקחים סלסילת מתכת כלשהי (להשיג
בשוק העיד העתיקה בירושלים, בדניש

עלול להיות למשל דופא-השייניים. כתף
אחת גב׳וה׳ה וכתף אחת ׳נמוכה בלי ייוצא
מן הכלל, בכל המיקרים מעידה על מישלח־יד
פופולרי. המקצוע: נושאת ארנקים.
זוהי מכה שאינה כתובה בתורה — ממש
בשום מקום. רצועת הכיתף תמיד נופלת
ולאט־׳לאט עולה כתף אחת, בעיוות אורטופדי
הדרגתי — בניסיון נואש לשמש מעצור
לרצועה המרדנית. ובכן — יש פטנט.
הולכים לחנות סידקיית מובחרת, ומבק שים
פס באורך 0 7״מ של סרט פלסטי
יבעל קרסים זערוריים המודבק בלחיצה

אופן קי פו להחסה
המים בכוח הצנטריפוגה, והעלים מוכנים
לסלט. בהתחשב בבילעסוסטיות היהודיות,
הסובלות באופן כרוני ממחסור בגזע המ־
׳שרתים ;והמוכנות על כן לכל שערוריה
היסטרית ובלבד שלא יהיו ׳טיפות על
הריצפה — אין כל סיכוי שהמינהג יתרווח.
;אין בכך גם ׳שום צורך, כיון שקיים הפטנט
הבין לאומי הבא:
קורעים את העלים בידיים לפיסות בגודל
הרצוי. זו ההזדמנות ׳לאזכר, שעלי חסה
׳לעיתים קרובות מרים מאד. הדבר קורה
כאשר הירק גדל ללא השקיי׳ה מספקת,
אולם ידיעת הסיבה עדיין אינה ממתיקה
את העלים. מה שכן ׳ניתן לעשות, ונא
לרשש עוד פטנט־ביניים בחינם: קורעים
את העלים משני צידי העורק הלבן
המרכזי — שאותו זורקים. פעולה זו
מפחיתה את המרירות באופן משמעותי
שכן העורק הלבן נושא את מי׳רבה .״הלב״
של החסה, העלים הרכים הקטנים המר כזיים,
בחסה מרה, מרים עוד יותר ומוטב
להרחיקם.
ובכן, קורעים את העלים לפיסות בגודל
הרצוי .׳שמים את קירעי החסה בשקית
ניילון גדולה של אשפה, וסוגרים את הפתח
בקיפול כלשהו. מכניסים לשלוש שעות
במקרר. פעולת הצינון הזו, בצרוף טיפות
הלחות של העלים הרחוצים ,״מזקיפה״
את העלים ונותנת להם פריכות שלא מן
המציאות.
את הרוטב, שאותו מכינים לחוד בתוך
ספל אדירים, שופכים ממש לפני ההגשה.
וזאת ׳נוסחת הרוטב המשגע:
לוקחים כף ׳אדירה חרדל תסקססק ץ0־!§
ואם אין להשיג, ומובן שאין, מסתבר
שתוצאות טעימות במיוחד משיגים בעזרת
חרדל ״פיאר׳ יפשוט ׳שמשיגים בסופר־סל,
ואיינו מריר ומלוח כשאר החרדלים.
׳ובכן, מערבבים כף הגונה חרדל ״פיאו״
+שלוש כפות שמן זית +כף אחת
חומץ תפוחים +ארבעה שיני שיום גדולים
מאד מרוסקים פנימה +קצת פחות מחצי
כפית שטוחה מלח. מערבבים היטב, ו משהים
חצר ישעה עד שכל מרכיבי הרוטב
יספיגו את טעמם אחד בשניי. שמים את
העלים בקערה, ושופכים את הרוטב. מער בבים
עד שכיל העלים יהיו מוצפים מצופים
בישיכב׳ת רוטב צהבהב •שמנוני. להוסיף

אופן הדבקת הרצועה לכתף
הזמן מתמלאים קרסים אלה במוך, אך אין
זה גורע מיעילותם.
בימי הקיץ, כאשר מרבים ללכת בכתפיים
חשופות, עלולים הקרסים להכאיב לעור
רגיש. גם העדר רעמת חיתולים סבוכה
על הכתפיים אינה מקילה על הקרסים
יהללו למצוא להם ׳נקודת־יאחיזה. לכן, רק
לארנקים אשר רצועתם נישאת על כתפיים
חשופות רצוי להדביק את פס הלבד, הנישא
בארנק, באופן קבוע, ז״לנעול״ את הקרסים.
טוב לסגור את הקרסים ׳בפס הלבד גם
כאשר לובשים בדים עדינים העלולים
להינזק.

עוד מעט קט, בהתחשב בכרוז מפאריס, יהדסו החתיכות על מדרכות ארצנו
נקודות ברודות ומפוספסות לאלפים. שכן, שימדלב, שימו־לב! — הטייגר הגיע!
המגמה האקסטרוואגנטית באופנה העולמית לא מוצתה עד תום. החל בלהט
הספרדי בשחור-אדום שכיכב בראש מיצעד התילבושות, דרך הג׳ינס המסומר, הדפוק
בניטים לאלפים, עובר השיגעון המזרחי-ערבי עם הרבה זהב בכל פיסה היישר מארד
חת־הבוקר — עד זאת: קילומטרים של בד בהדפס נמרי משכנע יעטפו בקרוב גווים
שזופים. אופנה סכסית משכנעת אשר אפשר כבר מעתה להגיר עליה דימעה בצער־אמת,
על שיעוללו לה את אשר מעוללים לשיר יפה כמו חלום — בהשמעה אינסופית,
לובשים התגרות מודפסת זו בכל הצורות, עם הרבה שחור ושושנים אדומות.
הדוגמנית שלנו בתמונות, המדגימה את דגמיה של אביבה פיבקו, היא טאניד
פלד, העושה צעדים ראשונים בעולם הדוגמנות, אחרי שהתגלתה באופן מיקרי לגמרי
כפוטוגנית מדהימה. הגברת, אם זה דווקא מעניין אתכם, הספיקה כבר חוץ מלהיות
מנומרת, להינשא, ללדת ילדה משגעת ולעשות תואר מאסטר בהיסטוריה, אנגלית
וצרפתית.
פלוס או בחנויות כלי־בית, שם קונים סיר
צ׳יפס ,׳ומשתמשים ׳ברשת הפנימית שליו).
ממלאים את הרשת ביצים ככל קובלה,
מוציאים אותן ומניחים בצד. בעזרת מסמר
בקוטר שלושה מילימטר דוקרים את הביצה
בשיני הקטבים ומתחילים לינשוף את התוך
בלחץ לתוך קערה. הקלה קטנטנה מושגת
אם הביצים אינן קרוח. הקלה עצומה
מושגת יאם מעבירים יאת ד,גץ ב למישהו
אחר.
שוטפים יאת הביצים היריקות, ומשהים
על השיש עד גמר ספיחי הטיפטוף. מסדרים
בסלסילה באופן מתוכנן ׳וקפדני כך
שיהחיורים ייראו במינימום. תולים על רקע
כהה כלשהו, גבוה מידיים סקרניות ושוב רות,
או מניחים על כוננית.
אשר לחומר הלוואי המתקבל מיצירת
ביצי ההסוואה — מוסיפים רבע טון חמאה,
מטגנים בסייר תוך עירביוב וקוראים לכל
הזללנים ליבוא מהר.

תיקון טעות: ככ תבה ״עיכול
תלד נפלה־ טעות דפוס. צ.ל.
ת 3.ז 3.11 8כמקום ג <:0תגז •3.11 8

אודטוז דנין

עמוד 44

פתח כ-PDF פתח כתמונה

?!ולנוע

שלוש פנ>ם לחווה שלוש נשים (סטודיו, תל־אביב׳
ארצות־הברית) — אפשר
מ ה תיי ח סו ת ישירה
לה שתמט
לסרט זה ולומר, כמו הבמאי רוברט אל ט מן, שמדובר ב חלו ם,
או אולי ב סיו ט, וכל אחד רשאי להבין או תו לפי רוחו.
או, אפשר להפוך א ת היוצרות ולומר — שוב׳ כפי שעושה
זאת אל טמן — שזהו בעצם סרט פשוט ביו ת ר: שתי נערות
מטכסס נפגשות בעיירה מידברית בחוף המערבי, חלומותיהן
על החיי ם הטובי ם מתמזגים זה בזה והן עוברות
תהליך של שינוי אישיות.
אול םהאמת היא שהצופה שיילך לראות א ת סיר טו
החדש של רוברט אל ט מן, לא יוכל להסתפקבה סב רי ם
טלגראפיים אלה• זהו סר ט מורכב מאד, מסובך ו ס תו ם,
שבו נערה אחת ממש גונבת א ת אי שיותה של הנערה
ה א חר ת ושתיהן יחד מוכות הל ם ברגע של משבר ה תוק ף
אשה שלישית׳ ו מ סיי מו תאת הסר ט בשילוב מוזר של או ת ה
האישיות המתחלקת כביכול בין כולן.
כל זה צריך, בסופו של דבר, לשמש כת מונה של מצב
האשה ה א מריקני ת בעיניו של אל ט מן: אשה שהתרגלה
ל היו ת פונקציה של הגברים סביבה, אשה שכל חלומ ה
ל היו תזהה בדיוק לגיבורות הנמכרות לה מעל דפי העי תונות
ומסכי ה טלוויזיה והקולנוע.
הסר ט מנ סהל הר או ת כיצד אב טיפוס נשי זה ( ה מ תחלק
למעשה בין שלוש הדמויות הנשיות שבסרט) שלי
דובל׳ סי סי ס פיי ס ק וג׳ניס רול עובר תהליך של התבגרות
שבסופו הוא מגיע למצב של עצמאות, אי־תלות ב

טי ם
אשתו של טרזן

חבל וספייסק — אשה בלי שורשים
איש ובדבר.
החלק המוצלח ביותר ב סר ט כולו הוא תחו שת ה ח לו ם,
ה סיו ט השורה עליו מן הרגע הראשון ועד האחרון. ככל
הנוגע לתרגילי הפסיכואנליז ה הנשית — הם מעניינים
יותר, בעיקרון, מאשר בדרך שבה מעלה או ת ם אל ט מן
על ה מ סך, מאחר שדמויותיו ח ס רו תאת העומק הדרוש
כדי שיהיה למישהו איכפ תמה קור ה להן. ו ה סי מ ליו ת
כפויה מכדי שלא ל הר הר כי הבמאי עצמו מעדיף א ת
כפייתיות חלו מו תיו על״פני ה תמודדו ת עם המציאות.

י ו. י ו

הגי בוו עז שבצל הכפילים הנועזים (בן־יהודה,

ארצות־הברית)
תל־אביב,
הקולנוע, אשר שוכנע על״ידי אט־צעי־התיקשורת
בח שיבות עצמו, החל מקדיש ב א חרונ ה
סר טי ם רבים לו ולכל אל ה הפועלים בעשייתו מא חרי
הקלעים. וסר ט זה עוסק בפרק חשוב ונכבד ביותר —
תרומ ת ם של הכפילים ליצירת אשליית ה הרפ תקה והגבורה
העילאית על ה מסך.
ואכן, כל מה שקשור לעבודת הכפילים בסר טזה,
מוצג בצורה מרתקתב אמ ת, בעיקר משום שלא רק רואים
כיצד מכונית מ ת הפכ ת כמ ה פעמים על הכביש עם
הנהג ב תוכה, או אד ם נופל מראש מיגדל של 30 מטר, או
מכונית מנ תר ת דרך קרונוע, או אד ם יוצא כלפיד חי מצריף
העולה בלהבו ת׳ אלא גם משום שהסרט מר אה בצורה
מפורטת איך מכינים כל אחד מן התעלולים הללו כדי
למנוע סכנ ה מייותרת מן הכפילים המבצעים או תםל עיני
המצלמה.
מה שמשכנע פחות הוא סיפור המשמש תירוץ להצצה
זו לסודו ת של תעשיית הקולנוע. העלילה מ ספר ת על אתר-
צילומים שבו נרצחים הכפילים בזה אחר זה. א חיו של
א חד הקורבנות בא ל תפוס א ת מקו מו, כדי למצוא א ת
האחראי למעשי הרצח. תוך כדי כך מ תנ הל ניסיון מסור־

אדם כלפיד חי

ג׳יין נשארת ג׳יין, סרט שנעשה בתק ציב
זעום ביותר על-ידי הבמאי ולטר
בוקמאייר וזכה בפרס העיתונות בפסטיבל
לוקארנו, מאיר את בעיית הזיקנה מזווית
שונה במקצת.
הסרט מתחיל בצורה שיגרתית בהחלט.
אשה כסופת־שיער ובריאת־בשר נכנסת
לבית־אבות, עוברת את ההליכים הביורוק רטיים
המקובלים ומקבלת חדר נאה שבו
תתגורר לבדה.
אולם אשה זו אינה מתכוננת להיות
אחת מן העדר. היא ממלאת את חדרה
בעציצים טרופיים עד שהוא נראה כפינה
מתוך הג׳ונגל, והיא מסתובבת בו לבושה
בבגד־ים עשוי עור ברדלס. את ימיה היא
מבלה בגן־החיות בשיחות ארוכות עם הקופים
והאריות, וכשהיא מצוננת היא
מסרבת לקבל טיפול של רופא ומחפשת
נואשות אחר מכשף. כל זאת, משום שהיא
משוכנעת כי אינה אלא ג׳יין, רעייתו
של טרזן מלך הג׳ונגל.
לחזור לאפריקה. עיתונאי מקומי
מתחיל להתעניין בתופעה המוזרה, הוא
בא לבית־האבות כדי לצלם את האשד׳
ובכך מעורר מייד את קינאת הזקנים
האחרים, המרגישים עצמם קצת פחות זוהרים
ומעניינים מג׳יין. הם מתחילים ל התעלל
בה, כשבראשם ניצבת מי שהיתה
עד לפני זמן קצר ה״ואמפ״ של בית-
האבות, שאינה יכולה לסבול את חלוקת
אורות הזרקורים עם מישהי אחרת.
ג׳יין אינה מבינה את ההתנגדות של
הסביבה אליה, את ההתנכלויות לצמחים
שבחדרה. היא מתנחמת בפגישותיה עם
הקופים והחיות שבגן, וכאשר יורדים ל חייה
יותר מכפי שהיא מסוגלת לסבול,
היא מוציאה את כל חסכונותיה וקונה
כרטיס לאפריקה, כדי לשוב לחיות יחד
עם בעלה בממלכתם.
עד כאן הסרט, שאינו מפרט מה יקרה
לה לג׳יין באפריקה.
אולם מה שבוקמאייר רצה לומר, ברור
בהחלט: החברה שלנו שונאת יוצאי־דופן
עד־כדי־כך שאינה מוכנה לעשות את ה מאמץ
הקטן ביותר כדי להבין אותם,
או להצטייד במידת הסובלנות הקטנה
ביותר כדי להניח לכל אחד להתנהג כר-
אות־עיניו. וככל שמתבגרים יותר, הופ כים
סובלניים פחות.
כשיש מה לזמר. הסרט כולו עשוי
כמעט ככתבת־טלוויזיה תיעודית. הוא מת-

-סיכונים גדולים

בל ובלתי־משכנע להציג ס א טיר ה על מפיקי ס ר טי ם וכו כביהם,
ו ה תיי מרו ת שיטחית לרדת לעומק המניעים המו-
בילים א ת הכפילים ליטול על עצמם סיכוני ם גדולים כל י
ו ׳ ת מור ת שכר צנוע י ח סי ת (כוכב בינוני משתכר יותר
מהם).

ע>נ>> 0גדולות לגוציגן הצילו א ת המציל ( א ס תר,
תל־אביב, ישראל) — מציצים הז דווג
עם עיניים גדולות, הרך ה נולד
טובל בגיגית גדולה של מים מקוד שים שכתוב עליה
״טעם ה ק הל ״ ,ושמו בישראל היום הצילו א ת המציל.
הסיפור צריך ל היו ת כבר מוכר לכל: פורמן, זה שהיו
לו עיניים גדולות, הפך ממאמן״כדורסל למציל בים של
״גוטא״ .הוא הביא עימו א ת בעיויתיו של הישראלי הרוצה
לבלוע יותר מכפי שהוא מסוגל לעכל ו מי ק ם או תן בתוך
או תו עולם חסר־ אחריו ת ומלא צבע, שהיה קי ס מו העיקרי
של מציצים.
התוצאה היא קו מדי ה שעתידה׳ כנראה, לזכות בהצלחה
מי ס ח רי ת נכבדה. קו מדי ה על מציל (אורי זוהר) הנשוי
לאשה נאה (גילה אלמגור) ,אבל ב מ קו ם לי הנו ת מכל הי תרונות
שאביה העשיר יכול להציע, הוא מעדיף אתה״בוט-
ק ה ״ בחוף תל־אביב. הוא או הב אתא שתו, אבל אינו יכול
ל הסיר עיניו מכל בגד-ים נשי ממולא כראוי, ו הוא מרגיע
א ת מצפונו בשאלה החוזר ת על עצמה: למי, בעצם׳ הוא
עושה רע כשהוא פוזל הצידה ז
העובדה שאורי זוהר דש כאן בדייס ה שבישל כבר לפני
שנים, אינ ה מפריעה אלא למעטים. אישיותו, אחת המעטות
על הבד הישראלי שבאמת מצליחות להגיע אל הצופה ולא

יוהנה קינג כ״ג׳יין נ שארת ג׳יין״
אורח־החייס בגרמניה

לסלו וזוהר — מסרבים להתבגר
להישאר בגדר סתם צל מתנדנד, וכישרונו כבמאי שמסוגל
אפילו בסר ט כזה ליצור עניין בדרך שבה הוא רואה דברים,
הוכנסו כאן ל״ניוטרל״ .וזהו השלב שלפני העצירה או
המעבר למהלך אחר. לא נותר אל א ל חכו ת ולראות.

ייי

ייחם ברצינות הגמורה ביותר לג׳יין (ה שחקנית
יוהנה קניג, שקודם לכן הו פיעה
רק בסירטי פירסומת) ,אין בו אפילו
הרמת גבה אחת אירונית כלפיה. אבל
מצד שני, יש בו ליגלוג וביקורת על אורח
החיים בגרמניה (הסרט מתרחש כולו בעיר
קלן) ,ועל מערכת האי-סובלנות השורה
שם, שבה כל מיסגרת דוחה מתוכה את
יוצאי-ד׳דופן, והחזקים יותר מתעללים
תמיד בחלשים — והרבים, בבודדים.
העובדה שהסרט נעשה בפרוטות ולמ רות
זאת עורר תשומת־לב בינלאומית
וזכה בפרס יכולה לשמש לקח לקולנוע
הישראלי: כשיש מה לומר, אפשר לומר
זאת גם באמצעים מועטים. כשאין מה
לומר — כל האמצעים שבעולם לא יו שיעו.

העולם
הזה 2092

עמוד 45

פתח כ-PDF פתח כתמונה

שחקנית הקולנוע הנודעת ריב
אולמן מתחת אוהו רשומה המימי
בביוגואניה מקסימה שניוסמה

חיפושאחו* הילדות האבודה
לאות שברגמן יודע להניע לפני המצ למה
באורח פלאי, ושאין איש מלבדו
היכול להניען כמותו. היא הופיעה בזה
אחר זה בבושה, שעת הזאבים, ותשוקה
דרשה, בשושלת הברגמנית, כוכבות קודמות
כמו אווה דאהלבק, אינגריד טולין
וביבי אנדרסון (אחת מחברותיה הטובות
ביותר).
כל קודמותיה התקשו למצוא את מקומן
הנכון, ברגע שעברו אצל ברגמן מתפ קידים
ראשיים לתפקידי־מישנה. ליב, להב דיל
מהן, היא זו שהעזה לעזוב את ברגמן.
היא צעדה בהוליווד בצעדים מאוששים,
עשתה מישגים רבים בבחירת תפ קידים
(״לצערי הרב איני יודעת לומר
לא,״ היא מתוודה בספר) ,מן הפיספום
המונומנטאלי של האופק האבוד ועד ל-
מותחן מפחיד ומביך בשם אורחי הלילה.
אבל מבעד לכל אלה הצליחה לשכנע את
הצופים בכישרונה. באפוס שוודי בן שני
חלקים (המהגרים והארץ החדשה) גילמה
בת שוודיה מן המאה הקודמת, המתבגרת
ך ערה צעירה שופנת בתוכי
/ /ומסרבת למות,״ כתבה פעם הסופרת
הדנית טווה דיטלוסן. ציטוט זה עובר
כחוט השני לאורך האוטוביוגראפית של
השחקנית הנורווגית ליב אולמן, להשתנות,
שהופיעה השנה בארצות־הברית והיכתה
גלים בעולם כולו בכנותה ובעומק ההת בוננות
הפנימית שבה.
״אני חיה, מתענגת או סובלת. אני מת אמצת
בכל כוחי להתבגר. אבל מדי יום,
כשאני עושה משהו שמציק לי, אני שומעת
את קולה של הנערה הצעירה שבתוכי.״
כך כותבת ליב אולמן.
״כל חיי אני מנסה להשתנות, משום
שאני יודעת שיש בעולם הרבה יותר מן
הדברים שהכרתי עד עתה. הייתי רוצה
להיות בדרך אל מקום שבו אמצא את
השלווה, את השקט שיאפשר לי להקשיב
בנחת למה שבתוכי: לא להיות מוטרדת.״
זאת אומרת ליב אולמן, על הסיבה ש הניעה
אותה לכתוב את הספר. ברוח זו
קראה לו: להשתנות.
דומה שאין צורך להסביר מיהי ליב
אולמן. מאז הופיעה לפני 11 שנים בסיר-
טו של אינגמר ברגמן פרסונה, היא נח שבת
אחת משחקניות הקולנוע והתיאטרון
המעולות ביותר. יש הסוברים כי כשהיא
מופיעה תחת שרביטו של ברגמן, אין
אחרת שתשווה לה. ההבנה שביניהם היא
דבר החורג בהרבה מגדר היחסים שבין
במאי-שחקן, וזה לא מפליא כלל, בהת חשב
בעובדה שליב חיה עימו במשך
חמש שנים רצופות וילדה לו בת, אם כי
לא נישאה לו מעולם כדין.
במשך שנים נחשבה אחת מצווח השח קנים
הקבועים של ברגמן. העולם התייחס
אליה כאל אחת מאותן הבובות המוס־

תמונות הילדות

שתי תמונות מאלבומה הפרטי של ליב אולמן, שצולמו
בעת שהתגוררה בטורונטו בקנדה, שם שירת אביה
כמהנדס־טייס בחיל־האוויר הנורווגי. בתמונה העליונה נראית ליב (משמאל) עם אחותה
המבוגרת ממנה, ביטן. אביה של ליב נפטר בהיותה בת שש (בתמונה למעלה משמאל).

מול המצלמה מגיל 16 ועד לשיבה טובה,
וההתפעלות ממנה היתה גדולה כל־כך ש הוליווד
הסכימה להכניסה לרשימת מוע מדי
האוסקר למרות שהסרט• לא היה אמ ריקאי.
כאשר הופיעה בניו־יורק על במת
התיאטרון, בבית הבובות, נמכרו כל הכר טיסים
זמן רב לפני הבכורה והביקורת
חסרי־תקדים.
המטירה עליה שבחים
וכאשר הופיעה באנה כריסטי, שוב על
הבמה, חזרה הפרשה על עצמה.
מעמדה של ליב אולמן היום, בעולם
התיאטרון והקולנוע, הוא מן המכובדים
ביותר, והיא עדיין לא הגיעה לגיל 40
(גילה הרישמי הוא .)37 מה, אם כן, פיתה
אותה לכתוב אוטוביוגראפיה?
למען האמת, אין זו אוטיביוגראפיה
במלוא מובן המילה. מי שירצה לעקוב
לפי ספר זה אחרי מהלך חייה של השח־

עמוד 46

פתח כ-PDF פתח כתמונה

(המשך מעמוד )45
קנית, לגלות את כל הפכים הקטנים ואת
כל הסודות מן החדר הקשורים בהפקות
סרטיו של ברגמן או בקשריה עם הוליווד,
יתאכזב. מה גם שבמיקרים רבים היא אי נה
מציינת שמות של אנשים כדי שלא
לפגוע בהם. הספר הוא יותר בבחינת התבוננות
פנימית של אשה, שהגיעה להצ לחה
מיקצועית נכבדה ועושה חשבון־נפש
לעצמה כשחקנית, כאדם, כבת המין ה נשי
ובעיקר כאם. היא אינה חסה על עצ מה
אף באחד מן המישורים הללו, והתוצאה
המתקבלת היא דיוקן מרשים, משום
שהוא מאוזן ואמיתי כל־כך, של אשד. בת
התקופה המנסה להתמודד עם כל האתגרים׳
המכשולים והבעיות של התקופה,

להיות אדם עצמאי מבלי להתכחש לריג־שותיה,
והמכינה שהיא בעצם בתהליך
של שינוי בלתי־פוסק.

״ אבא של
ליב שיכור״
לכתיבה החלה כמיל,רה .״לפני
1 1שנתיים צילצל אלי עיתונאי ושאל מה
מעשי. במקום להודות שהייתי מובטלת,
באותו רגע, וכדי למנוע למחרת כותרת
בנוסח, סופה של קאריירה,׳ העדפתי לספר
לו שאני כותבת ספר,״ אמרה.
התגובה לא איחרה לבוא .״כולם החלו
לשאול על הספר. מו״לים מכל העולם הת־

עניינו והודיעו לי שהם רוצים לקנות את
הספר, מבלי שיהיה להם צל של מו׳שג
מה אני מקשקשת. ועתה, אני יושבת כאן
מפוחדת, חרדה נוכח החוזה שעלי למלא,
יראה מפני ההבטחות שהבטחתי בחצי פה.״
כך מתוודה ליב, תוך כדי כתיבה, בפני
עצמה.
הספר עצמו מחולק לארבעה חלקים:
״נורווגיה״ ,״יושבי האי״ ,״נצנץ, כוכב
קטן״ ו״מסיכות״ .הראשון מוקדש בעיקר
לשנות נעוריה בנורווגיה. השני, לחייה עם
ברגמן, על האי פארו. השלישי, לקאריירה
הבינלאומית שלה ככוכבת במלוא מובן
המילה. הרביעי — הורדת מסיכות וחשיפה
עצמית.
זה מתחיל כטיול בלתי-פוסק בין עבר
והווה. מצד אחד יושבת ליב וכותבת במרתף
ביתה, מוטרדת בלי־הרף על-ידי טל פונים,
על-ידי ריגשי אשמה על שאינה מק דישה
די תשומת לב לבתה הקטנה לין,
על שהכתיבה מתקדמת לאט והיא אינה
ממלאת את הצפיות שמצפים ממנה. מצד
שני, הזיכרונות, הילדות, השנים הרא שונות.
אלה שעיצבו את הנערה הקטנה
המסרבת למות.
ליב לא נולדה בנורווגיה, אלא בטוקיו.
אביה היה מהנדס־טייס שעזב את יפאן
עם פרוץ מילחמת-העולם השנייה ועבר
לארצות־הברית. כשהיתה הילדה בת שש
נפגע בתאונת־מטוס מוזרה (הוא צעד ל תוך
מדחף מסתובב) ונפטר זמן קצר לאחר-
מכן. ליב, אחותה הבכירה ואמה שבו ל-
נורווגיה, אבל הילדה מעולם לא התגברה
על היעדר האב .״החלל שאבי הותיר אח ריו
הפך בתוכי למעין תהום שלתוכה
יצקתי את כל חוויותי המאוחרות יותר,״
היא כותבת. ויום אחד, כשהלכה לבקר את
קיברו, קברה לידו את כל בובותיה .״לא
רציתי שישכב שם בודד. גנבתי פרחים
מן הקברים האחרים וקישסתי את קיברו
כדי לשמח את אבא ואת הבובות. כשאמא
שמעה זאת היא כעסה מאד, וסיפרה לי
על המוות בלשון כזו, שהוא הפך בעיני
יפה כמו האהבה. קיוויתי שאמות בקרוב.״
את בית־הספר היא זוכרת כתקופת ייסורים,
שבה ״העדפתי להעמיד פנים שאני
עסוקה ומעדיפה להיות בגפי,״ כדי שלא
תסבול מן העובדה שהאחרים לא שמו לי בם
אליה.
״הייתי קטנה ורזה ופראית, אבל היחי דה
שהיתה מסוגלת לעשות עמידת ידיים
על הכידון של האופניים. יום אחד העבר תי
פיתקה בכיתה ועליה היה כתוב, :אבא
של ליב שיכור .,קיוויתי שכולם ירחמו
עלי וינסו לגלות מי היה יכול להיות
שפל עד כדי לכתוב פתק כזה.״
כבר אז החלה מגלה סימנים ראשונים
של התעניינות במישחק .״בכל יום שבת
אירגנתי הצגת־תיאטרון באולם־ההתעכד
לות. כתבתי את ההצגות בעצמי, ומובן
שדאגתי שאקבל את התפקידים השמנים
ביותר.״
בית־הספר, המישמעת, זעם המורים
והקפדנות צרת־העין שלהם הטילו עליה
מרה שחורה. יום אחד שפכה מים רות חים
על רגלה כדי שיניחו לח ללכת
הביתה. אחר־כך החלה להמציא סיבות,
כאבי בטן, כאבי ראש, הכל כדי להי שאר
בבית .״חשבתי שאמי מאמינה לי,
עד שיום בהיר אחד נכנסה לחדרי עם
פסיכולוג לילדים ועם אחות. אמא התייפחה
בפינה, האחות הלבישה אותי, הרו פא
פיטפט שטויות בקול רך ולקח אותי
לבית־חולים.
״שם, בתוך מחלקה מלאה ילדים חו לים
באמת — מחלות לב, ניתוחי מוח
והפרעות תורשתיות — הוצגתי לראווה
קבל עולם ומלואו כמעמידת־פנים. ה אחיות
ליגלגו ללחיים הוורודות והבריאות
שלי, עד שיום אחד קפצתי מן החלון,
התרוצצתי בחצר לבושה בפיג׳מה בלבד,
חיבקתי רופא שישב על ספסל ושאלתי
אותו בדמעות בעיני אם יהיה מוכן להיות
אבי. הצגה נוגעת־ללב זו השיגה מייד
תוצאות: הועברתי לחדר פרטי והוגדר-
תי רישמית כחולה.״

; /ק דו בי ס
כאחוא חו ת ״

עם הבת

ליב אולמן עם בתה בת העשר, לין, פרי אהבתה לבמאי הקולנוע
אינגמר ברגמן. ליב טוענת כי היא חשה ריגשות אשמה כבדים
כלפי בתה משוס שהיא משאירה אותה לעיתים כה קרובות לבדה בשל התחייבויותיה.

י ^ הכת הכיכורים שלה עלתה על
\ $שירטון. ידידה, יאנם, הודיע לד, בח גיגיות
שאינו יכול להרשות לעצמו לבזבז
זמן על בתולה, מה גם שקרא במקום
כלשהו כי מסוכן לגבר מתפתח להימנע
מיחסי-מין .״במשך החודשים שלאחר־מכן
אהבתי רק את ג׳יימם סטיוארט,״ היא
מספרת .״הוא היה המישענת של נעורי,
תמיד מוכן לקבל את אהבתי. כאשר
פגשתי אותו, שנים לאחר־מכן, אישית,
הסמקתי כולי. כאילו חששתי שיוכל להב
חין
בי בכל ההרפתקות שחלקתי עימו
בחלומותי.
״כשהייתי בת , 17 סירבתי לשוב לבית
הספר. אמי לקחה אותי ממנהל בית־הספר
לפסיכולוג, אבל זה לא עזר. לא יכולתי
עוד לעמוד בשיעמום שבכיתה.״
חודש לאחר־מכן יצאה לאנגליה, ספק
כדי ללמוד אנגלית, ספק כדי להשתלם
בדראמה. במשך שנה למדה אצל שחקנית
בשם איירין ברנט, ואז שבה לנורווגיה
וניסתה להתקבל לתיאטרון באוסלו. הבוח נים
דחו אותה בטענה שהיא חסרת־כיש־רון.
היא עברה לשחק בעיר צפונית יותר.
סטאוואנגר. כמה שנים לאחר־מכן שמח
התיאטרון בבירה לקבלה בין שחקניו.
״תפקידי הראשון היה אנה פראנק. אחרי
הבכורה, המבקרים כתבו שאני הייתי אנה.
איני חושבת שפירוש הדבר שחיי, או
הופעתי החיצונית, היו בהם הקבלה כלשהי
לגיבורת המחזה, אבל למשך שעתיים
שאלתי את נישמתה של אנה פראנק, ואנה
גילמה את אנה. שנים ארוכות חלפו קודם
שהרגשתי שוב זהות גדולה כזו עם תפקיד.
זה לא היה מישחק עבורי, זה היה חלק
מן המציאות.״
היא היתה עדיין צעירה מאד כשנישאה
לפסיכיאטר צעיר. נישואים מאושרים ל גמרי,
לכאורה .״הרגשנו קרובים זה לזו
כאח ואחות. לשנינו היה רקע דומה. היינו
מרוצים מעצמנו, ניהלנו את חיינו בהתאם
לכל המוסכמות וחרגנו רק לעיתים רחוקות
מן השיגרה. מזמן לזמן שתינו כוס יין
אדום, ותיכננו תוכניות יומרניות לעתיד.
הייתי ילדה ולא מחיתי אף פעם, כשהת ייחס
אלי בהתאם. הוא לא דיבר אתי יום
שלם כאשר העזתי לומר שאני רוצה

1י 1ז >1 0ליב אולמן בתפקיד הדר!
0 1 1 -מאתי הראשון שקיבלה
בתיאטרון של עיר קטנה, אחרי שסיימה
בית־ספר דרמאתי .״חשבתי אז שאני
יודעת הכל ומסוגלת לכל,״ אמרה אולמן.
רשיון-נהיגה. הוא היה משוכנע שאיני
מסוגלת לשאת באחריות. הייתי תלויה בו,
ומאושרת על שהוא היה חזק ומוכן להש גיח
עלי. לעיתים חשנו שינאה עזה זה
לזו, משום שנתקלנו במיגבלה שלא יכולנו
להבינה. נישואינו נמשכו חמש שנים. ל עולם
לא אוכל עוד להיות כה צעירה
בחברת מישהו אחר.״
את אינגמר ברגמן הכירה במיקרה, כש טיילה
ברחוב עם ידידתה ביבי אנדרסון
והן פגשו בבמאי. ביבי הכירה ביניהם.
ואינגמר שאל אם תיאות להופיע בסרט
משלו. היא השיבה בחיוב ושנה לאחר־מכן
הוזמנה לבוא לאי פארו, כדי להופיע עם
ביבי בפרסונה.
היתד, זו תחילת מערכת יחסים שנמשכה
חמש שנים, ושהעניקה לליב את היצור
הקרוב אליה ביותר, בתה לין. אבל היו
אלה יחסים שנועדו כנראה לכישלון למן
ההתחלה.
״נכנסנו זה לחיי זו מאוחר מדי, או
מוקדם מדי,״ היא אומרת.

עמוד 47

פתח כ-PDF פתח כתמונה

״אני חיפשתי ביטחון, מישהו שיגן עלי.
הרגשתי צורך עצום להשתייך. הוא רצה
אם, זרועות שייפתחו לקראתו, בחמימות
וללא סיבוכים. אולי היה מקור אהבתנו
בבדידות שבה התנסינו קודם־לכן. חלומו
היה אשה העשויה מיקשה אחת. ואילו
אני התפרקתי לאלפי חתיכות קטנות בכל
פעם שלא שם לב אלי. כשנפרדנו, ראינו
בבירור את השגיאות שעשינו.״
ההתחלה, ככל ההתחלות, היתד. מאושרת.
שמש, רוח ים, עבודה בצילו של גאון.
״הרגשתי כאילו אני חיה בתוך חומות
רכות של זוהר שמש ואושר.״ האיש
שהעריצה מרחוק הפך לה חבר לחיים.
אולם בהדרגה החלו להכיר זה את זה
טוב יותר .״איש לא יכול לכעוס כמו
אינגמר. חוץ ממני, אולי. פעם נבהלתי
כל כך מפני זעמו, שנעלתי עצמי באמ בטיה.
הוא ניצב בחוץ, הולם ובועט בדלת
כדי שאפתח. לפתע, לחרדתי, ראיתי את
כל רגלו עוברת מבעד לדלת כמו פגז
של תותח, משאירה מאחוריה חור גדול
— ועוצמת הבעיטה היתד, חזקה כל כך
שנעל־הבית שלו התעופפה אל תוך האסלה.

שלובות, פליני באדרת גדולה ודרמאטית,
אינגמר עם הברט הקטן שלו ובמעיל-
חורף ישן.

//ני כ סון
מ עו ר ר -ר ח מי ס ״
ף* ארוחת־ הערב, אצל פליני, אינגמר
ישב ליד ג׳וליאטה, אשתו, והיא הת גברה
על ביישנותה והחלה לשיר. בקול
גבוה ונקי, כשל ילדה. ואז ניצב פליני
בדלת והכריז :׳איני יכול לעזוב את החדר
לשניה מבלי שאשתי תשתטה.,״
כשנפרדו, היה זה צריך להיות זמני
בלבד. אבל שניהם ידעו שזה הסוף.
פגישותיה הראשונות של ליב עם הולי ווד
היו מוזרות. מפיק אחד, שאינה נוקבת
בשמו (הכוונה כנראה לרום האנטר) הציע
מיד שתשנה את הלבוש, תקצר את השע רות,
תוסיף לאיפור, תלבש זוהר ואז תהיה
יורשת של אינגריד ברגמן. היא סירבה.
מדי ערב דילגה בחברה הזוהרת. היא היתד,
בת־לווייתו של הנרי קיסינג׳ר מיספר פע־

1117111 11 *1 • 1111ך׳ !11 ״1 1 1את הפיכתה לשחקנית־הקולנוע הרצינית
1י והמעולה ביותר בעולם הקולנוע הבינלאומי,
\ 1#11 11 # 1111י!1
יכולה ליב אולמן הנורבגית לייחס לבמאי־הקולנוע השוודי אינגמר ברגמן. כאז היא
נראית עימו בעת הופעתה באחד מסרטיו הראשונים. עד כה שיחקה בעשרה מסרטיו.
באוסלו. אותם נאומים חסרי-משמעות, ומילים
והבטחות שאינן אומרות מאומה.״
היא מסבירה מדוע בית הבובות הוא
מחזה כה חשוב בעיניה, והתעוררותה של
נורד, מתרדמת החורף שלה, כאשר היא
מבינה כי עליה לחדול להיות בובת־המיש־חקים
של בעלה ולהפוך יצור אנושי בזכות
עצמו, בעלת משמעות גדולה כל-כך בעי ניה.
היא מסרבת להיות פעילה באירגוני־נשים,
אבל אין זה אומר שאינה מזדהה
עימם .״אני מסרבת לקבל הזמנות למקומות
שבהם הנשים אינן אלא קישוט לצד
הגברים, ושבהם אני נחשבת כאפס משום
שאני אשה עצמאית. אבל אין זה מרגיז
אותי עוד. אני פשוט יכולה להסתדר גם
בלי הפגישות הללו עם הזולת.״

הרוסית, בעת ביקורו של ברז׳נייב באר־צות־הברית.
היא מספרת:
״אני יושבת בין השגריר הרוסי וקי-
סינג׳ר. מופתעת מכל הקורה סביבי, אני
מנסה לפענח את הקלישאות שמחליפים
ביניהם המסובים לשולחן. אני נמצאת ב לבד,
של אחווה גברית, וחשה כמו בימי
בית-הספר כשהבנים התיידדו ביניהם ואילו
אני התקשיתי להאמין שאכן התכוונו ברצי נות
למה שאמרו במבטים החשובים ובני סוחים
הכבודים שלהם.
״גרומיקו חיוור, יושב בפינה, גבו כפוף,
פיו מכווץ ועצוב. הוא מזכיר לי דוד
מלנכולי שראיתי בחתונתי. אבל יש גם
הומור בעיניו. בכל פעם שמזכירים את
שמו, הוא מסמיק.
״ברז׳נייב עושה רושם יהיר, אבל אני
״ מ ל כו ת א בו ד ה
מחבבת אותו מייד, כשהוא נוטל את ידי
בין שתי כפות ידיו ואומר לי שאהב את
של י ל דו תי ״
המהגרים. אני מודה לאלוהים שאין לי
השפעה פוליטית, כי אני מתפתה מהר מדי
^ ,י א מספרת על מיקצוזזה, על
לחנופה. ניכסון יושב, ובישיבה הוא נראה
1 \ 1ן 1״ ח 11 * 1111 ליב אולמן(משמאל) עם ביבי אנדרסן בסצנה מתוך סרט של
זעיר במידותיו. חזהו כמעט יותר קטן 1י י הפגישה המחודשת עם ברגמן לאחר
אינגמר ברגמן פרסונה, שעלילתו עסקה באהבת נשים.
1 1 ^ 1111 יי 111
מראשו. האיפור החל נופל על פניו ואני הפרידה האישית, על מערכת־היחסים ה את
ברגמן הכירה במקרה, בעת שטיילה ברחוב עם ידידתה ביבי אנדרסון והן פגשו בו. מרוצה, למענו, שהצלמים עזבו כבר את חדשה ביניהם, ועל יחסיה עם המצלמה,
אולי האינטימיים ביותר שקיימים היום
המקום. אני חשה רחמים על פנים אלה,
כשהאיסור השחור מתחיל להימרח סביב בקולנוע. היא אומרת :״אני אוהבת קלוז-
״כל עוד חיינו על האי, צריו היה להביא מים, והיא מספרת בהומור רב על שבעת
העיניים. הוא היה יכול לגלם דמות טרא אפים. הם אתגר בעיני. ככל שהמצלמה
בחשבון את כל הבעיות המעשיות שהיו
מדורי הביקורת הבטחונית לפני היציאה,
מתקרבת, אני מוכנה יותר לחשוף את פני,
גית יוצאת מן הכלל בסרט של ברגמן.
כרוכות בעזיבה אחרי מריבה. זה היה על קומתו הנמוכה כל־כך עד שהצטערה
להראות כל מה שמסתתר מתחת לעור,
מסובך מאד למי שרצה לעזוב, וזו הייתי כי נעלה נעליים על עקבים ועל העיתונאי אילו רק היה שחקו טוב יותר.
״חשד נורא מתגנב לליבי, שהרצינות את העיניים, מה שקורה בתוך הראש
תמיד אני.
הנורווגי שרצה בכל מחיר לקבל מידע
אינטימי על בילוי הערב, כי בא במיוחד שבה מדווחים העיתונאים על פגישותיהם פנימה. להראות כיצד נרקמות בו המח ״ראשית,
צריך היה להיכנס למכונית
של אנשים אלה היא חלק של מישחק או שבות. כשאני עובדת עם אינגמר אני חשד,
להוליווד רק לשם כך.
ולנסוע דרך שלושה או ארבעה שערים,
כמו במסע שבו אני עורכת היכרות עם
ואת כל אחד מהם צריך היה לפתוח ולסאחת
ההזדמנויות הרישמיות שבהן הת עיוות מכוון של העובדות. לי זה נראה
גור: כלומר — לעצור בכל פעם את לוותה לקיסינג׳ר, היתד, סעודה בשגרירות בדיוק כמו מסיבה לאחר בכורה בתיאטרון עצמי. אני מתחילה להגשים את כל החלו מות
שהיו לנערה שבתוכי, להסיר את ה המכונית
לפני השער, לפתוח אותו, לעבור,
מסיבה ולהראות מה שמאחריה. המצלמה
לעצור שוב ולסגור אותו מאחוריך, וחוזר
מתקרבת והיא קולטת את כל-כולי, אני
חלילה בשער הבא. ואז מגיעים למעבורת.
קרובה אל הצופה יותר מאשר בכל מדיום
זו חצתה את פיסת הים מן האי אל היבשת
אחר. אני חשופה בפניה יותר מאשר בפני
פעם בשעה, אבל המריבות שלנו לא תאמו
המאהב הקרוב אלי ביותר. גם כשאני
אף פעם את לוח־הזמנים שלה. וכשהיא
מנסה לשכנע את עצמי שאני מגלמת
כבר הגיעה, והגעתי לצד השני, צריך היה
תפקיד, איני מצליחה להסתיר באמת את
לנסוע עוד שעה אחת נוספת עד לשדה־עצמי.
משום כך הצופה רואה על המסך
התעופה. כשהגעתי לשם, כבר חלף הרוגז
אדם, לא שחקן.״
לגמרי, וחזרתי לאי. לפעמים הוא היה
היא מרבה לספר על בתה. היא מספרת
ממתין לי ליד אחד השערים.
עליה והיא מדברת אליה, והיא מסבירה
״פעם, כשרתחנו זה על זו עד כדי כך
לה אולי יותר מאשר לכל אדם אחר.
שהחלטנו כי לא נוכל לסכן את הכעס
ואת הפרק האחרון בספר היא מקדישה
בכל השלבים השונים הכרוכים ביציאה מן
לה. היא מנסה להסביר לה כיצד גדלה
האי, הוא הזמין מטוס שבור קטן שינחת
מנערה שעשתה הכל כדי למצוא חן בעיני
בנמל־המעבורת ויקח אותי משם. כדי שלא
הזולת לאשה שאינה חוששת להשיג מד,
אבוא במבוכה אם אשב ליד הטייס והוא
שהיא רוצה. אבל כשהיא עושה לעצמה
יבחין בדמעות שבעיני, הסביר אינגמר
חשבון-נפש וסוקרת כל מה שהשיגה אין
בטלפון שעלי לעזוב את האי בדחיפות
היא יודעת, בעצם, אם כל הריצות, החיים
ולנסוע אל סבתי, שחלתה לפתע. התחלתי
המטורפים בין מטוס למכונית, בין במת
לארוז והוא ישב על כיסא והתבונן בי
צילומים לבמת תיאטרון, היו באמת הדרך
באותו חיוך קטן שלו בזווית הפה. השלמנו
הנכונה.
שם, ליד המזוודות. כשנזכרנו במטוס, הוא
וכך היא מסיימת את ספרה :״האם את
צילצל וביטל את ההזמנה בהסבירו שסבתי
מבינה, לין יקירתי — את, המשחקת עדיין
שבה לפתע לאיתנה.״
עם ילדים וצוחקת עימם ונהנית מן הגוונים
הסדקים ניבעו בהדרגה, בזה אחר זה.
והצבעים של עולם השייך לך עדיין —
ועימם, תחושתה של ליב כי אינה יכולה
האם את מבינה שאין לי בעצם שום סיבה
להיות רק פונקציה של יצור אנושי אחר.
טובה שלא לרוץ לקראתך ולחיות עמך
״כשאינגמר ופליני נפגשו לראשונה,״ היא
את חייו? כי זו, אולי, אותה מלכות
נזכרת ,״הם הפכו בן־רגע לאחים. התחבקו
ליב אולמן זוכה בנשיקה מפי אמה. התהילה וחיי־הזוהר לא
אבודה של ילדותי שאותה אני מחפשת
וצחקו יחדיו כאילו הכירו כל חייהם. הם
סיפקו את הצורך החיוני שהיא חשה לחוס ולאהבה.
צעדו לאורך הרחובות האפלים בזרועות
בגיל שש נפגע אביה, שהיה מהנדס־טייס, בתאונת מטוס ונפטר זמן קצר לאחר מכן. תמיד.״

עם האם

417

עמוד 48

פתח כ-PDF פתח כתמונה

ההבדל בין 11לאד, מ ,ר מ אי א קו ב ס קי ל א1ר צ בי
ג רי נברג ^ פ ס טי ב ל סי ר! סשקס פיו ־ ב ״ קאמ רי מבקר
אלי בבר ורטיבות האצבע
ז קן מגדלמבקרצעיר
אמנות

כחולבץ
ב־ 15 במארס 1918 פירסס ולאדימיר
מאיאקובסקי יחד עם אמנים נוספים את
״צו מם׳ 1על הדמוקרטיזציה של האמנות
(פיפרות הגדרות וציור כפיכר)״ תחת
הכותרת ״הפוטוריזם הקומוניסטי״ .בצו
זה נכתב, בין השאר :״ככל גווני־הקשת
יתחלפו תמונות (צבעים) כרחוכות וכי
כיכרות מכית אל כית, ישמחו, יאצילו
את עינו (טעמו) של עוכר-אורח.
״הציירים והסופרים חייכים לקחת ללא
שהייה סירים מלאי־צכעים, ובמפחולי

צייר כחול־ לגן
לשנת ה־ 30 למדינה
אמנותם להאיר ולקשט את כל הצלעות,
המצחים והחזות של הערים, של תחנות־הרככת
ועדרי קרונות מסילות־הכרזל
הרצים לעולם.
״יהי מעתה, שאזרח העוכר כרחוב
יתענג ככל רגע ורגע על עומק המחשכה
של כני־הזמן הגדולים, יתכונן ככוהק
הצבעוני של השימחה היפה היום, יקשיב
למוסיקה — מלודיה, רעימה, שאון —
של מלחינים נהדרים כסל אתר, ויהיו
הרחובות לחג האמנות לכל.״
בספטמבר 1977 פירסמה ועדת חגיגות
30 השנה לייסוד המדינה, הצעה לצבוע
את הבניינים ברחובות תל־אביב המר כזיים
בציבעי כחול־לבן, שיסמלו את
ציבעי הלאום. ומטבע השילטון החדש,
מן הראוי יהיה שהמשורר הלאומני אורי־צבי
גרינברג, יפנה. אל הציבור, ויקבע
קבל עם ועדה :״הציירים והסופרים חייבים
לקחת ללא שהייה סירים מלאי־צבעים,
ובמכחולי אמנותם להאיר ול קשט.״״
ועל־מנת לעורר אותם אולי
יטריח גרינברג את עצמו, ויחבר מאניפסט
אמנותי סיפחתי תחת הכותרת ״הפוטו ריזם
הרוויזיוניסטי״ שיתאר את ״הבוהק
הצבעוני של השימחה היפה היום.״״
מאניפסט שבו יקבע לציירים ערך ציורי
חדש: צייר כחול־לבן.

תיאטרון

״מול סולטן״
מול קפה־מיסעדה סולטן בתל־אביב מצוי
אולם תיאטרון המתכנה התיאטרון הקאמרי
העירוני של תל־אביב, אולם שפעילותו
האמנותית ממומנת ב־ 6מיליון לירות
ישראליות לשנה על־ידי אזרחי ישראל
(דרך המועצה־לתרבות־ולאמנות) ובעוד

י 48

יותר ממיליון ל״י על-ידי אזרחי תל־אביב
(דרך עיריית תל־אביב) .בראש תיאטרון
זה אין מנהל אמנותי בדומה להבימה,
תיאטרון חיפה והחאן הירושלמי, אלא
אדמיניסטראטור בתואר מנכ״ל בשם אורי
עופר, המולך כסולטן על רפרטואר התי אטרון
הקאמרי.
עם פתיחת עונת התיאטרון תשל״ח
פירסם עופר את הרפרטואר של תיאטרונו,
ומסתבר שהוא אינו מתעלה מעל לקלישות
ולמיסחור של רפרטואר השנים האחרונות.
פתיחת עונת תשל״ח עם שני מחזות שקם־
פיריים עלולה ליצור אשלייה של פסטיבל
שיקספיר בתיאטרון הקאמרי — אלא ששתי
ההצגות הן בבחינת פסטיבל סירוס שקם־
פיר.
אילוף הסוררת מאת יוסף מילוא על־פי
ויליאם שקספיר ויוליוס קיסר מאת פיטר
ג׳יימס על־פי ויליאם שקספיר והמירפסת
לדאן ז׳אנה, מזכירים את הבדיחה ״ויליאם
שקספיר נולד בסטרטפורד על נהר אבון
ומת בתיאטרון העיברי.״
בין על־פי שקספיר אחד למישנהו,
מועלית עם פתיחת עונה זו כולם היו בני
לארתור מילר זו העונה השלישית. שלישיית
מחזות זו מייצגת במלואה את הרי קנות
הרפרטוארית שתיאטרון זה מאכיל
את צופיו.
אורי עופר, האיש כל־יכול בקאמרי
מודע לכך, שעל־מנת להמשיך ולקבל
תמיכה כספית ציבורית עליו להעלות

אדרי עופר
אדמינסטרטור במקום מנהל אמנותי
מחזה מקורי כלשהו, ויחד עם זאת אינו
מוכן כלל להסתכן הסתכנות ראויה לשמה,
לפחות ברמת ההסתכנות של הרפרטואר
בתיאטרון חיפה. והוא מעלה במקביל
לשלושה המחזות הפותחים את העונה
גם את גירסתו של יורם פאלק לסיפורו
של ש״י עגנון והיה העקוב למישור שהופק
על חשבון הפסטיבל הישראלי ולמענו, כדי
למלא אותה הפונקציה של ״מחזה מקורי״.
עם רפרטואר־פתיחה שכזה לעונת
תשל״ח, התיאטרון הקאמרי העירוני של
תל־אביב אינו תיאטרון, אינו קאמרי, אינו
עירוגי ואינו גם תל־אביבי, ומוטב ל-
מישרד־החינוך־והתרבות ולעיריית תל-
אביב להעביר את תיפעולו לידי אמרגן
פרטי שיעלה על במתו, במתח־רווחים מניח
את הדעת, את שקספיר ואת ארתור מילר,
ויחסוך כ־ 7וחצי מיליון לירות ישראליות
שניתן יהיה להקדיש לטיפוח התיאטרון
המקורי במדינת ישראל.

תולעי תרבות

נון. קוף.
״דור דור ומשורריו, מספריו ומכקריו...״
כותב המבקר הדגול ב.י. מיכלי שמעודו
לא התבלט בביקורת כלשהי. ושמאזניים,
בטאון אגודת הסופרים שבעריכתו, זה
שנים שלא גילה תגלית כלשהי בסיפרות
או בשירה העיבריים. מובאה זו משל
ב.י. מיכלי לקוחה מתוך מאמרו ״על ניסים
קלדרון״ שפורסם במאזניים.
את מאמרו פותח מיכלי בהודעה :״ה־

מכקר דנן טרם הוציא לאור את סיפרו
הראשון״ ,ובהמשך המאמר אנו למדים כי
למרות שניסים קלדרון טרם הוציא לאור
וכר, מיכלי טורח ומכנהו בראשי־תיבות
שמו, וכותב: נ.ק. בהמשך קובע מיכלי
כי נ.ק. הוא ״הכולט כין המכקרים כני-
דורו״ ומייד מוסיף :״לפי שעה לא הקים
כנייגי־כיקורת מפוארים.״״ וכך נשאלת
השאלה כיצד נ.ק. שטרם ״הקים בנייני-
כיקורת מפוארים״ הופך ה״כולט כין
המכקרים כגי־דורו״ .מיכלי ממתיק סוד
עם קוראיו ומבשר בצינעה שייתכן כי
נ.ק, .״היעלמויותיו׳ ו,שתיקותיו׳ מנוצלות
לאיזו עכודה גדולה״ ,והקורא החשדן
עלול להתפתות ולחשוב שנ.ק. בהיעלמו־יותיו
ושתיקותיו מחבר איזו עבודה גדולה
על תרומתו של המבקר ב.י. מיכלי לסיפ־רות
העיברית )לביקורתה.
בהמשך. רשימתו על נ.ק. מביא י.ב.
מיכלי רשימת מובאות מחצי־תריסר ביקו רות
שפירסם עד כה ״הכולט כין המבק רים
בני־דורו״ ,וביניהך בליטות כגון
״נ.ק. יודע: כדרף־כלל נוטה המבקר
לתפיסת מצבה הסטאטי של היצירה, דכר
הפוטרו מן המאמץ שמטיל עליו הדינאמי
הכפוף לתמורות״.״ והקורא שאינו עוקב
אחר גדולתו של נ.ק. הרי סנדקו, ב.י.
מיכלי, ממשיך ומביא מובאות מכתבי
נ.ק מצרף דכרים מתוך עימות אנאלוגי
של סיטואציות אנושיות רכות ושונות,
אך גם כעלות קווים משותפים של בעיית־יסוד
אחת. מתוף כך מופנית תשומת־הלב
אל קשת רחבה של אפשרויות־התייהסות
אל אותה כעיית־יסוד ומי שאינו יכול
לפתח את ״העימות האנאלוגי של סיטו אציות
אנושיות״.״ ופו׳ ,מזדרז ב.י. מיכלי

ומפרש :״נ.ק. אינו משתמש כמפתח
סטאנדארטי הפותח כביכול את כל השע רים.
כדומה לעולם־היוצר, שהוא חד־פעמי,
כך גם מנעולו של השער המוליד
אליו. חד־פעמיותו זו מחייכת התקנתו של
מפתח מיוחד.״״ במילים אחרות, מסתבר
מתוך תיאורו של ב.י. מיכלי כי נ.ק. הוא
מפתחן, שכאשר הוא מצליח לפתוח ניתן
לצטט אותו :״שום פנימיות נפש אינה
מתגלה כמלוא תוקפה קודם שהיא נתקלת
כקיר של חיצוניות.״״
וכך מגבב המבקר הזקן, שמעודו לא
גילה סופר או משורר עיברי כלשהו, ומצרף
צירופי גאולה שונים מתוך קטעים בחצי
תריסר הביקורות של נ.ק. תוך שהוא
מגלה מבקר עיברי חדש. וכאשר תוהה
הקורא האלמוני של מאזניים (בדו״חות
מאזניים בוועידת אגודת־ד,סופרים מעולם
אין מפרסמים את מיספרי תפוצתו של
כתב-עת זה) לסיבה המביאה את ב.י. מיכלי
לגלות את נ.ק ,.הוא אינו מסתיר זאת
ומציין לקראת סיום רשימתו :״הוא (נ.ק).
שייף ליחידים, שאומנם ידועה זיקתם
ליצירה החדישה אכל אינם נלווים אל
חבריהם כדרכם הפרשנית. הוא לא נככש
ל,מדע־הסיפרות׳ היודע־כל וכל־יודע...
נ.ק. מוותר על השמור לו בגנזיו: מפת־חות-פלא
לפתיחת כל מנעול מורככ,
איזמליס משוכללים לחיתוך אוויר, אמ צעים
בדוקים ומנוסים ללכידת גמלים
שפורחים כאוויר וכו׳.״״
וכאן מתחילה להתבהר לה התמונה,
ואם להיעזר במפתחות כלשהן עלול להי ווצר
הרושם כי המבקר הוותיק ב.י. מיכלי
מטיל מימיו מסביב לשתיל הרך של
״הכולט כין המכקרים בני־דורו״ ומטפחו
כ״יורש״ במאזניים, יורש שמעלתו היא
״שאומנם ידועה זיקתו ליצירה החדשה...״
ודומה שב.י• מיכלי כמו מפטיר אל מתחת
לפימתו עלי כסל מאזניים, ומבהיר :
דור דור ומיכליו.

שירה

חיים־נחמן בכר
נא לדמיין שיר מאת המשורר חיים־
נחמן ביאליק, בנוסח :״שלום רב שובל
ציפורה נחמודת / ,מארצות החום אל
חיים־נהמן — /אל־קולך כי ערב מה
נפש כיאליק כלתה / ,בחורף בעזבד חיים
נחמן״.״ וכו׳ וכו׳ .נסו לדמיין לעצמכם
את ביאליק פורץ• בשיר שכזה לפנתיאון
השירה העיברית.
אלא שחיים נחמן ביאליק כתב שירים
מבלי לציין את שמו בגופם, והעז להצניע י
את שמו לנוכח אותיות השירה העיברית,
יוכן עשו גם משוררים רבים בעיקבותיו
של ביאליק.
ממש בימים אלה, פורסם בדו־ירחון
הסיפרות עיתון ,77 בעריכתו של יעקב
בסר, שיר מאת משורר־חונך בשם אלי .
בכר תחת הכותרת ״ניספח בגרות״ .בשיר־חניכה
זה מצויות בין השאר גם שורות
אלה :״אלי ככר מעשן טיפות של זעתר.״
אלי ככר מרצין כשמדובר בציפורניים

מתוקות ...אלי ככר רוקד טאנגו וכזרו־עותיו
לינדה ...אלי ככר משלים עם הרטי בות
כאצבעות״.״
באמת שאלי בכר אינו ביאליק, הוא
גם אינו שלונסקי ולא אבידן. הוא רק
אלי בכר המשלים עם הרטיבות באצבעות.
וכאשר ביאליק הילד הרטיב אצבעות,
בא המלמד והניח לו קמצוץ של טבק על־מנת
שלא ירטיב אצבעות. אבל ביאליק
לא השלים עם הרטבת אצבעות והכנסתן
לתחת של השירה העיברית.

עמוד 49

פתח כ-PDF פתח כתמונה

ה פי לו סו פי םהחד שי ם־ שלצרפת קו ר אי םתו.ר עלהשמאל
הקומוניסטי ! הסוציאליסט 1ועלהים וין הפאשיסטי
וקובעים :״ המארבסיזםה 1א א 1פ י 1נ1
להמו ונ* ם

אלוהית גת, מאונס גת

£פני עונה איש לא הכיר אותם. היום הם הצעקה האחרונה של המחשבה־החברתית
/בצרפת, ובשאר ארצות המערב. היום הם מכונים בפי כל בשם ״הפילוסופים
החדשים״ ,ספריהם נמכרים במאות אלפי עותקים, והם גוררים בעיקבותיהם את מרבית
הצעירים שהיו חברים באירגוני־השמאל המהפכניים. שבועון־החדשות האמריקאי טייס
הקדיש להם כתבת-שער תחת הכותרת ״מארכס מת״.
מי הם ״הפילוסופים החדשים״?
אלה הם כעשרה אינטלקטואלים, מרצים לפילוסופיה, מרביתם יהודים שמאחדת אותם
המסקנה האחת: שלילת כל האידיאולוגיות הפוליטיות — ובעיקר הפ1ארכם יזם. כיתביהם
מלאי־מרירות, שמקורה הטענה שבסוציאליזם ובקומוניזם טמונים גרעיני הטוטאלי־טריזם,
מרירות זו, והמחשבה הליברלית, הביאו אותם לתקוף את הסוציאליזם והקו מוניזם
בצורותיהם השונות. הם תוקפים את עולם־הערכים השמאלי, ששימש כאבן המו שכת
את האינטליגנציה המערבית מאז מילחמת־העולם הראשונה. עולם־ערכים שהביא
להמתת מיליונים, עולם שחופש־הפרט אינו מהמפורסמות בו.
אנדרה גלוקסמן ( )40 וברנארד־הנרי לוי 28 הבולטים שבין ״הפילוסופים החד שים״
,ויהודים במוצאם, פירסמו ספרים שהגיעו בשבועות האחרונים לרשימת רבי-
המכר בצרפת. הם יצאו להתכתשויות טלוויזיוניות מול נאמני המארכסיזם, ויכלו להם.
נשיא צרפת ואלרי ז׳יסקאר־ד׳אסטן הזמינם לבקר בארמון האליזה, ומנהיג החזית
הסוציאליסטית־קומוניסטית, פראנסואה מיטאראן, הגדירם כ״חשובים למדי״ והבטיח
להגיב בכתב על מיכלול דיעותיהם והשקפותיהם.
לפירסומם הלאומי הגיעו ״הפילוסופים־החדשים״ כאשר ביקר בפאריס, ביוני השנה,
ליאוניד ברז׳נייב, מזכיר המיפלגה הקומוניסטית הסובייטית. אנדרה גלוקסמן היה הרוח
החיה באירגון קבלת־פנים מקבילה לאנשי־רוח צרפתיים, בו-זמנית לקבלת־פנים שערך
עבורם ברז׳נייב. שעה שבקבלת־הפנים של ברז׳נייב נכחו אנשי-רוח מחברי המיפלגה
הקומוניסטית הצרפתית, הרי שבקבלת־הפנים של גלוקסמן נוכחו הפילוסוף הקשיש ז׳אן־
פול סארטר, ידידתו סימון דה־בובואר, האנתרופולוג מישל פוקו ורבים אחרים. אירוע
זה היה בבחינת אבן־דרך למחאה, שהמחישה כי ברית־המועצות וסין־העממית איבדו
מכוח־המשיכה המהפכני שלהן והן נראות בעיני הצעירים והאינטלקטואלים בצרפת
ובאירופה כביורוקרטיוודטוטאליטאריות.
גיבושה של מחשבה חדשה זו הוא תוצאה מצטברת של שנים רבות של אכזבה.
החל במישפטי-מוסקבה של שנות ה־30׳ ,מחנות־הדיכוז הסובייטיים, דיכוי ההתקוממו-
יות במיזרח־ברלין, בודאפשט ופראג. ההכרה המאחדת את ״הפילוסופים הצעירים״ היא
שתוכניות ותיכנונים סוציאליסטיים לא יביאו אוטופיה חדשה, או שיוויון חברתי
כפי שקובעות מיפלגות השמאל המערב־אירופי על דגליהן. יחד עם זאת אין הם מוכנים
ליפול במלכודות של מטבעות־הלשון החדשות של אירופה, אודות ה״אירו־קומוניזם״
וה״אירו־סוציאליזם״ י. הם אינם מאמינים עוד בסיסמות. הם מודעים לכך שבבחירות
הבאות בצרפת, וגם באיטליה, יש ביכולת הברית הקומוניסטית־סוציאליסטית לנצח,
ולהביא לדיקטטורה־עקיפה ולאובדן זכויות־הפרט.
יחד עם זאת שוללים ״הפילוסופים החדשים״ את האידיאולוגיות הנוכחיות השולטות
במערב־אירופה, ובעיקר את הקפיטליזם, ומוסכם ביניהם שכל האידיאולוגיות
המערביות הקיימות מהוות סכנה לחברה ולפרט.
אחד מהמאפיינים את ״הפילוסופים החדשים״ הוא גילם הצעיר ( 28 עד ,)40 והעובדה
שכולם היו פעילים במאי 1968ב״מהפיכה הצרפתית״ ,שכימעט והביאה להפלת שילטונו
של שארל דה־גול. הכרתם בסכנות הטמונות בסוציאליזם החלו להתפתח כאשר נסיון
המהפיכה של הסטודנטים והפועלים נבגד בידי המיפלגה הקומוניסטית הצרפתית. גם
ספריו של הסופר הרוסי הגולה, אלכסנדר סולזניצ׳ין, תיארו בפניהם את• האפשרויות
הטמונות ב״גן־העדן הסוציאליסטי״ ואת אימי ד״גולאגים׳ הרוסיים. גם מי שנטה להאמין
במאואיזם גילה את שיטות־הדיכוי הנהוגות בסין העממית.
גורמים אלה, ויתרונותיה של חברת־הסעד שבה הם חיים, הביאו אותם לצאת
להרתפקה של נסיון הגדרה חברתי חדש, שבו הפרט משמש כערך עליון.

..נאואבויזם בעל פרצוף הומאני־
^ נדרה גלול,סמן, אחד המרכזיים שבין ״הפילוסופים החדשים״ נולד להורים שנמ־לטו
מגרמניה לצרפת ב־ . 1936 בגיל 14 השתייך כבר לאירגון־הנוער של המיפלגה
* השקפות שבהן דוגלות המיפלגות הקומוניסטיות והסוציאליסטיות במערב־אירופה,
שלפיהן מטרתן היא ניצחון בבחירות, ולא במהפכה, תוך שמירת ערכי הדמוקרטיה
המערבית.

הקומוניסטית, ואחר-כך הפך למאואיסט. הוא חיבר עד כה ארבעה ספרים, שבהם הוא
מתאר את מסלול חייו בין האידיאות השמאליות. החשוב שביניהם הוא הטבח וטורף־
האנשים, שבו הוא מעלה את הטענה שהדבר החשוב ביותר בספריו של סולזניצ׳ין אינו
כלל תיאור הגולאגים, אלא יכולת־ההתמודדות של בני-אדם, כפרטים, מול שיטה פו ליטית.
הוא טוען שהמבקרים הראשונים של הקומוניזם הרוסי התמודדו עם תחושות
המנהיגות, כמו ארתור קסטלר בסיפרו אפלה בצהריים, שבו הוא מנסה לבחון את
המתרחש במוחו של מנהיג כלוא. לדעת גלוקסמן מרשימה עשרת מונים יכולת ההת מודדות
של האנשים הפשוטים.
טענתו היסודית של גלוקסמן היא שהמארכסיזם מעך את ההמונים בברוטאליות
פאשיסטית. בספר אחר שלו, אמני המחשבה מחפש גלוקסמן את השורשים לעוולה,
והוא מאשים את הפילוסופים של המאה ה־ — 19 פיכטה, הגל, מארכם וניטשה —
באחריות לקונספציה של, המדע־האנושי״ ,שבו נעזרות ושולטות המדינות המודרניות
באזרחיה! ,ושוטפות את מוחותיהם בסיסמות חלולות על אודות ״אומץ״ ו״מחר חדש״.
גלוקסמן רואה אות מבשר בהתארגנויות ספונטאניות שלא על בסיס אידיאולוגי,
בצרפת ובארצות מערביות אחרות, על נושאים חברתיים וקיומיים של התנגדויות
לתחנות־חשמל גרעיניות, ומאבקים של מיעוטים ליתר אוטונומיה. לדעתו, מעידות
התארגנויות אלה על רצון אינסטנקטיבי של אנשים לשוב ולחיות במיסגרות קהילתיות
קטנות, ולחיות חיים בעלי משמעות שורשית ומאחדת.
הוגה־דיעות נוסף הוא ברנרד־הנרי לוי, שסיפרו בארבאריזם בעל פרצוף הומאני
מתאר את הסוציאליזם האירופי בפארפארזה: מארכסיזם הוא אופיום להמונים. שעה
שהוא מביע את החשש מפני עליית הסוציאליזם האירופי לשילטון במערב־אירופה, הוא
טוען. שבאותה מידה שבה הפגינו בשנות ה־50׳ נגד השגרירויות של ארצות־הברית
במערב־אירופה, חייבים כיום להפגין נגד שגרירויות ברית־המועצות. לוי מתקומם
בעיקרון נגד מנהיגים ורעיונות המתיימרים להביא ״אור לאנושות״ .לדעתו, יש לצפות
לטובה רק ממנהיגים מקומיים, שיש בכוחם להתמודד עם בעיות מקומיות מסויימות,
כמו זכויות לבני־מיעוטים, שיחרור־האשה וכר. לדעת לוי, האופוזיציה המשמעותית
היחידה, הקיימת כיום בעולם, היא זו המארגנת קבוצות של מיעוטים, ואלה אינם
מגינים על אידיאולוגיות — אלא על עצמם, ועל המוסר שלהם.
הפרופסור הפאריסאי לפילוסופיה, דאן־פול דול, קובע כי ״עמי־המערב מצויים
בעיצומו של תהליך של מעקב — כהגדרת פרידריך ניטשה — אחר מותו של אלוהים.

מה אומרים ..הפילוסופי החדש״?
אנדרה ג לו ק ס מן :

״מדאיגה או תי ה א מונ ה ב מי תו ס של ה מ הפיכ ה,
המאפשרת לסט אליני ם ולברז׳נייביס לבצע בשמה פש־עים,
ולמנוע מהאנ שי םלהת קו מ ם נגדם.״
״איני יושב ליד ה מיכ תב ה וחושב כיצד להושיע א ת
החברה כולה״.

ברנארד־הנרי הוי :
״הוכח שההמצאה החשובה ביותר של המאהה־20
היתה מחנות־הריכוז״.

מישל ל ה -ברי ס :

״אי״אפשר ל מ סד א ת האושר״.
״בין הב ארבאריות של ה ק אפי ט אליז ם, ה מו תאמת
ל ת קו פ ה שלנו, ובין הב ארבאריות של הסוציאליז ם שאי נה
מו תאמת — אני בו חר בזו של הקאפי טאליז ם״ .

״אלו הי םמת, מ ארכס מת, ואני בעצמי איני חש

ז׳אן־ מארי ב אנוי ס :

גיי ל ארד או :

״אנו ח שים ב ה תנגדות בני־האדם כנגד מיסגרות נר חבו
ת, והדבר כולל א ת האידיאולוגיות הפוליטיות.״
״אנחנו המיזבלה שנותרה מ חלו ם־ ה בל הו ת של ג׳ורג׳
אורוול ב 1984

״אם אתה מצביע בבחירות שמאל או ימין — עשה
זאת ללא א שליות. יש להוקיע א ת המח שבה שיש בכוחה
של שיטה כלשהי להושיע.״

עמוד 50

פתח כ-PDF פתח כתמונה

במקום האלוהים של הדת, קידשנו את הקיז־מה הטכנולוגית. ועכשיו נקלענו לחוסר-
מוצא היסטורי, שבו מגלה המדע שאין בכוחו ליהפך לא ל
עמדתו של פרופסור דול היא ש״אנחנו חיים כיום בתקופה סוקראטית. מביסטרו
לביסטרו שואלים אנשים את השאלות החשובות ביותר של הקיום. כמו: איזו מעלה
יש לכור אטומי? מה זהותה האמיתית של האשד ולכן אנחנו חיים לדעתו של
דול ב״עולם של מיפלצות גורדות־שחקים ואוטוסטראדות, שהאטו את התקדמות
האדם ואת הסיבה להאטת התקדמות המין האנושי הוא מונה בכוחות־הפוליטיים
הקיימים, העוצרים בעד התפתחויות הכלכלה, התרבות והפוליטיקה.

״דיסכוהנים שו ועיונות־־
ך י לארדראו ( )30 שגם הוא משמש כפרופסור לפילוסופיה, חיבר ספר אנטי-מארב-
\*סים טי בכותרת קוף הזהב (ראוה אור ב־ ) 1974 ועוד ספר בשם המלאך (בשיתוף
עם כריסטיאן ז׳מבה) .לדבריו של לארדראו, השפעת ״הפילוסופים החדשים״ בצרפת
מקורה שהאנשים בגרו ולמדו כי ״בכל מימסד שבו מקווים למצוא קורטוב של לי ברליות,
מוצאים במקום זאת רו דנו ת
הקומוניסטים והסוציאליסטים הצרפתיים לא יכלו לעבור לסדר־היום על האשמותיהם
של ״הפילוסופים החדשים״ .תגובתם היא בחלקה אלימה ובחלקה אידיאולוגית. לוי
טוען כי הותקף פעמים מיספר באלימות על־ידי אנשי שמאל, ולדבריו מנהלים הקומוניסטים
״ציד־מכשפות״ נגד חברי־הקבוצה. גם היומון הסוציאליסטי לה מאטין
מגדיר אותם כ״סוטים מיניים״ .דבר־המערכת בשבועון המכובד של השמאל כינה אותם
כ״דיסכוהנים של רעיונות״ במאמר שנימתו רחוקה מלהיות אוהדת. שניים ממנהיגי
המיפלגה הקומוניסטית הצרפתית חיברו ספר בשם נגד הפילוסופים החדשים, ובו קבעו
שהם ממציאים את ״הימין החדש״.
להגנתם של ״הפילוסופים החדשים״ נחלץ הוגה־הדיעות ז׳אן־פראנסואה רוול (מחבר
ללא מאתוס או ישוע והמדוח הסוטאליטארי) ,שטען כי הם מייצגים את הקצר האידי אולוגי,
ואי־האמון שנוצרו בין אנשי השמאל הצרפתי לבין מנהיגיהם.
עיתונאים הבוחנים בקפידה את הופעתם והשפעתם של ״הפילוסופים החדשים״ והש פעתם
הגדלה על האינטליגנציה והצעירים בצרפת, טוענים שעלייתו לשילטון של ג׳ימי
קארטר בארצות־הברית המחישה לרבים את התמורה המתחוללת בעולם, תמורה שהביאה
את ההמונים שלא להתעניין עוד בבעיות פוליטיות רחבות וחובקות־עולם, אלא בבעיות
לא־פוליטיות, מקומיות ומצומצמות, ושאלות על נושאים מוסריים, חופש־הפרם, כוח-
אטומי וסיעוד.
מכנה משותף נוסף ל״פילוסופים החדשים״ היא ההתנגדות לסיגנון שבו כל

גלוקסמן

נחמן

ה״נוחדל״ הסיפרותי

האם שיסה זיבזטינסק, את אוד צבי גרינברג מחיים

ביא ליק

שיחדור

הפרופסור האוסטרלי לסיפרות עיברית יוסי גמזו מאוניברסיטת סידניי פירסם
בחותם, שבועון על המשמר, שיר על מילחמת יום־הכיפורים תחת הכותרת ״אחרי ארבע
שנים״ שאותו סיים במילים :״והיא יודעת שמילים גסות /זה טאנקים / ,באזוקות/ ,
הוקים 1המשורר דויד אגידן(״מולטיוויזיה״) שב אחרי ראש־השנה מטיול בחוץ-
לארץ, ועומד להקרין את השלישית בסידרת תוכניותיו בטלוויזיה • כרעם ביום בהיר
נפלה על המתמצאים במונחי ביקורת השירה העיברית רשימתו של המבקר גבריאל
מוקד ,״המשבר של שנות השבעים״ .התרגשות חסרת־פשר אחזקה ביושבי בית-קפה
וחצי של פירחי־שירה, כאשר הבחינו בשתי הגדרות מסתייגות של מוקד מדויד אבידן,
והן )1( :כי בניגוד לידידי דויד אבידן,
אינני חושב שסמאנטיקה היא תמיד ממשות
פוליטית )2 מי שהיה ממחוללי המהפכה
הראשונה שלה: דויד אביה, אף כי תרומתו
היא לא פעם יותר רעיונית ממע-
שית המדקדקים בקוצו־של-יוד טוע נים
כי מוקד מעודו לא התייחס, בביקו־רותיו,
באורח שכזה לדויד אבידן, והם
רואים בכך ראשיתה של הסתכסכות בין
השניים. מה גם, שמרחק של שיבעה רקי עים
בין שירתו של אבידן לבין שירת
המשוררות והמשוררים שמוקד מרומם ב רשימתו
זו: א .דורית, מאיה בז׳רא־

נו, ר .סומק, פ .בנאי ואשר דייר,

שרישומם אינו ניכר כלל בשירה העיב־רית
• לפי עדותו של המוציא-לאור

דויד אכידן
יותר ועיוני ממעשי

דיין

מדינאי מבטיח במצעו ״קידמה חברתית״ .לטענתם, הבטחות שכאלה סוללות את הדרך
למחנות־ריכוז של סטאלין. הם קובעים כי המאה ה־ / 20 למרות הקידמה־הטכנולוגית,
היא אחת התקופות האלימות ביותר בתולדות המין האנושי. בעיניהם הקידמה־הטכנו־לוגית,
ושיפור תנאי־החיים של המעמדות המנוצלים, אינם שוללים או מונעים אלימות זו.
טיעון נוסף, שעליו חוזרים ״הפילוסופים החדשים״ ,הוא כלפי אירגוני-הגרילה
והאנארכיסטים הנעזרים באלימות, ואינם חסים על חיי-אדם, דוגמת הפעילויות המהפכניות
שלהם בגרמניה ובאיטליה. אירגונים אלה, לדעת ״הפילוסופים החדשים״ ,אינם
שונים מהמיסגרות הטוטאליטריות של המדינות שבהן נאבקים אירגונים אלה.
״הפילוסופים החדשים״ נוטעים את זרעי מחשבתם על קרקע פוריה. רבים סבורים
שהמארכסיזם הוא רע וניכשל, ושהסוציאליזם היה מאז ומעולם טוטאליטארי. גם סין-
העממית נכשלה, וכל אלה שעה שארצות־הברית אינה כל־כך רעה. תורתם והשקפותיהם
מעידים על־כך שמיסוד המארכסיזם הביא למותו, תוך שהוא איבד במוות זה את סוד
הקסם המהפכני, שהיה בו לאנשים צעירים במשך שנים כה רבות.
השאלה הישראלית הנישאלת לנוכח עליית ״הפילוסופים החדשים״ היא אם על
חורבותיו של המישטר הסוציאליסטי הישראלי, שחיי-הפרט מעולם לא היו הערך העל יון
שלו, יקומו ״הפילוסופים החדשים״ עזל ישראל, שיביאו לגיבושה של השקפת־עולם
חדשה, שבה ערך חיי הפרט וסביבתו הם הערך העליון והמקודש היחידי.

האם אבידן ומוקד מסהבסב? ,
במ 1סקבה

דו ל
גולדה בשירות השלזס

בצלאל צ׳ריקובר, שהשתתף ביריד-
הספרים הבינלאומי במוסקבה, דומה ש שמע
״מחדל״ יום־הכיפורים טרם הגיע
אל קהילה יהודית זו :״שני הספרים הפופולאריים
ביותר בין מבקרי התערוכה היו
סיפרי האוטוביוגראפיה של (משה) דיין
(אבני־דדך) ושל גולדה מאיר (חיי).
צעירים יהודים עמדו וקראו בקול, כאשר
ידיהם רוטטות, קטעים מתוך ספרים אלה
ואחרים סיסמת היריד במוסקבה היתה:
״הספר בשירות השלום״ אגב, אבני־דרך
של דיין, למרות הפירסומת הרבה, מר בית
המהדורה הראשונה שלו עדיין מאכלסת
את מחסני הוצאת־הספרים שהוציאה

הסופרת

הערבייה

אותו לאור בעיברית !ס במאמר־ביקורת
שפירסם במעריב הסופר נתן כיסטריצ־קי
(מחבר ימים ולילות) על תירגום סיפ רו
של זאב ז׳כוטינסקי שמשון בנוסח
עיברי חדש, מספר ביסטריצקי על חיכו כים
שהיו בין חיים־ נחמן כיאליק
לז׳בוטינסקי. הוא מצטט את זה האחרון
שהגדיר את ביאליק, בנוסח ״כמו שהגיד
פעם מי שהיה המשורר הלאומי הסי בה
שהביאה את דבוטינסקי להסיר את
כתר־השירה מביאליק היתה תמיכתו של
זה בחיים וייצמן נגד ז׳בוטינסקי.
ביסטריצקי מתעלם מכך שנוסח זה של
המנהיג הרוויזיוניסטי מסביר, למעשה, את
קטע ההשמצה על ביאליק בשירו של ה-
משורר-הלאומני אורי צבי גרינברג
״כלב בית״ ,שבו החרה אחר משיחו וכתב:
״גם ביאליק, גאון השירה הזועמת/ ,
מי שהיה נבוזראדן בפיו /ומי שניבו
כמו פתן נשך /את חלב הלב ! ,בנה לו
ארמון ויהי למגיד /משלים, פסוקים,
סיפורי מעשיות ! /בכל אסיפה ובכל חתו אורי־צכי
גרינברג
נה /ובכל לוויה הסופרת הסורית
כלב בית
סלאמי שלאש אמרה בראיון בשבועון
המצרי אאח׳ר סאעה :״הסירו ידיכם מן
האשה הערבית. היא אינה זקוקה לאופטרופסות של איש, אלא לשיתוף פעולה מצד
החברה סלאמי שלאש מגנה בראיון שנערך עימה את המשוררים והסופרים הערביים
המתיימרים לייצג את האשה ותובעים עבורה חופש ועצמאות. היא מסרבת לקבל את
החופש שלה מידי הגבר, ולטענתה ״החירות נרכשת ולא מוענקת ולכן, אשה המצפה
שהגבר יעניק לה את חירותה אינה ראוייה כלל לקבל חירות ...הסופרים מנסים להציג
את האשד, כיצור חלש ופאסיבי שהנשק היחידי שלו הוא הדמעות, אך לא כך הם פני
הדברים האשה המזרחית אינה חלשה, אינה נרדפת ואינה עשוקה — אבל מופעלים עליה
לחצים חברתיים כבדים ועליה להילחם בהם קוראים האמונים על תרבות הקי סרות
האוסטרו־הונגרית (קאקאניה) מילאו פיהם שחוק, ביום השישי שעבר, שעה שקראו
את סיקורו של עורך הדף־הספרותי במעריב, חיים נגיד על הסופר יליד בודאפסט,
וחניך וינה, פליקס זולטאן ( )1869—1945 שספר הילדים שלו (במבי) ראה אור בתר גום
חדש לעיברית של צבי ארד. נגיד מוסיף כי זולטאן, שהיה ידידו של הד״ר
תיאודור -הרצל, ביקר בארץ ישראל בשנות ה־ 20 ופירסם ספר נלהב תחת הכותרת
״אנשים חדשים בארץ ישנה 1925 בסיקורו, המועתק כמעט מילה במילה מלכסיקון
סיפרות העולם של יוחנן טגדסקי, שוכח נגיד לציין את הרומן של זולטאן, שמשון,
שבו מוצג שמשון הגיבור בתיזה אנטי־ז׳בוטינסקאית, אנטי־הירואיסטית — שהם
מלהזכירה במעריב. בנוסף מתעלם נגיד בסיקורו מסידרת ספרים בעלי רקע פורנוגרפי
שפירסם ״ידידו של הרצל״ ,ואשר עוררה בתרבות הגרמנית תגובה דומה לזו של
ספריו של הי ד הרבר ט ( ה ה ).לורנ בתרבות האנגלו-סאכסית.

עמוד 51

פתח כ-PDF פתח כתמונה

סלו פונה אליכם; עזרו לנו לעזור להם ותהנו גם אתם.

מבצע

כולנו נהנים!

הביאז את מ^׳כס כ(./הנק״ם< למרכזי האיסוף
של ׳׳ויצר. ותקבל! בתמזרה ס במקום שזבד׳ י׳ דר׳* ל 5מ ^ 3נ

רשת בתי אופות
עבור

10 ימי איסוף ע׳׳י ״ויצו״
נו 9 -באוקטובר

19 באוקגוובר
מרכזי האיסוף
תורוי 0:0ו־ו 4־ .7
ובדיזנגוף 128
סו עד 10 בלילה.
תל־אביב:
תקבל.
רחוב דיזנגוף • 128
שדרות דוד המלך 58
רחוב המלך ג׳ורג׳ 55
בשזברי קניה
רחוב ארלוזרוב ססו
( 20ל־ייא ) 7
יד אליהו :
רחוב הגבור האלמוני ו

זקנו

ב ש 1ב1ך י קניה
2 0 ( 1ל״י* 0ז)

עבור

140 בשובלי.קניה

חולצה1

סוודר1

י סז :

חצא״ ת[
תקבל 40 .ל׳

שדרות ירושלים 22
היסה;
רחוב מוריה 50
רחוב הגפן 9ו
ירושלים:
רחוב מאפו ו
בית הכרם, רחוב החלוץ 47
רחוב הלל 1ו
רמת אשבול, בכר זלמן ארן
נתניה :
רחוב מק־דונלד 15
דמת גז:
רחוב נתן 16
ראשיז לציון:
רחוב זיידל 5
רמת יצח? :
רחוב עוזיאל 22

בשוברי קניו! ( 20 ליי 02 * .

_ הזכות שמקנים לך שנברי הקניה* של ויצי1
/וכיצד להשתמש כשוכרי הקניה אצל
בקנותך

בקנותך

ממיל

חליפת

בקנותך
ח 1לצה

,בקנותך

ש מלה

בקנותך

1קוו

ועל

בקנותך

בל מוצר בודד צחד

תוכל לשלם
סוודד תוכל לשלם תוכל לשלם או לשלם תוכל קניה בשוברי קניה בשוברי בשוברי קניה
ברשת בתי יוצצית קניה בשוברי לסך

עד לסך
עד לסך
אפנה שנידמן
תוכל לשלם
לסך עד לשלם תוכל תוכל לשלם
2 0 0 .ל ״ י 2 0 0 . -ל ״ י בשוברי קניה ־ 120.ל ״י 140.-ל״י בשובריקניה בשוברקקניה
עד לסר
עד לסך
עד לסך
1 11

40.-ל״י

* שובר הקניה שווה את ערכו הנקנב דק בעת קניה ב ל בד ו עד 30.11.77

לאחר תאריך זה; פג תוקפו ובטל ערכו הנקוב.

דיזנגוף 128ת״א
3קוחווז אוסנר.

דיזנגוף 125ת״א
הבוטיק לגבר

דיזנגוף 120ת״א
:אדגקים

זלונר.וף 2 5ת״א
בנדיזמעו ועוד

אילת השחר
הילטון ירושלים

עמוד 52

פתח כ-PDF פתח כתמונה

נשיונל מוכרת יותר טלויזיות ניידות מכל המתחרות יחד

מס קנ ה: נשיונל הקני ה הטובה ביותר
מן המס קנ ה שבכותרת אתה יכול
ל ה סי קמס קנ ה נוספת:
כדאי גם לך לרכוש טלויזיה ניידוז של
נשיונל
; 1ניידות של נשיונל מיוצרות על פי
טכנולוגיה מתקדמת ביותר, בקו ייצו
חדיש ובביקורת איכו ת קפדנית.

עיבדה זו מ ב טי ח ה לך ל א רק ת מן ו ה
חד ה וברורה ביותר, אל א גם שכלולים
רבים או תםלאת מצ א בטלויזיות אחרות.
מסך מיוחד לווי סות האור
( ,)111111:1! 011188מ ת קן מיוחד לסינון
הפרעות ח שמל ועוד.

א ם גם אתה רוצה להיות בתמורה
בוא לראות א ת מבחר הדגמים ושללהצבעים של הויידוה של נשיונל
באולמי התצוגה ברחי א בן גבירול 18ת״ א
ובחוויות המובחרות.
א ח רי הכל כשמדובר בטלויזיה -
התמורה קובעת.

צעד קדימה אל המחר.
13 £190100 וו 51ע65 0 31$ו ח 3ח <3ס 3־ו 0

0 790 ^ 0105ת 0350010 3הק 13110001

העולם הזה 2092

עמוד 53

פתח כ-PDF פתח כתמונה

סליחה,
שד רדין לוין
בגיליון הקודם (העולם הזה )2091 סי פרתי
לכם במדור זה את הסיפור על ״מיש-
פחת שומרון המאוחדת,״ שתיארה את דד
אידיליה המחודשת בת תת-אלוף דן שומ רון,
לגרושתו, מירי שומרון.
בין השאר ׳נכללו !באותו סיפור כסה
פרטים הנוגעים לעורך־הדין א בי ת ר לוין,
שהיו עלולים לפגוע בו. כדי להעמיד דב רים
על דיוקם ,׳אני1שמחה לתקן את הפרט
הבלתי •נכון: כאשר נפגש עורך־הדין אב יתר
לוין עם מירי ׳שומרון לראשונה, היא
היתד. אז כבר גרושה יותר משנתיים ו ממילא
הוא לא יכול היה ׳להיות הסיבה
לגירושיה מדן.
אני מצטערת על עוגמת הנפש שנגרמה
לאביתר !ומבהירה יכי ילא היתר. לי שום
כוונה לפגוע ביו! ,ועיסו הסליחה.

77ע מ7ן 0 (/ע( מ/קע/גס
עוזבים
1מרתמ או הבת
יש זמרים וזמרות שנעלמים מהשטיח וזה
אפילו לא מורגש, אפל כשאחת כיסו גאווה

גירושי!
אחרי הבחירות
על ׳שלושה דברים עמד עולמו ישל שאול
בן־שמחון, חפר הוועדה־המרכזת של דד
וועד־הפועל !ואיש ;אשדוד: הערצתו לדויד
בן־גוריון המנוח, על העדה המרוקאית
׳שהוא ממנהיגיה הפולטים ׳ועל אישתו ה יפהפייה
ז׳קלין.
אז יתראו מה ׳שקורה לבן־אדם .׳בהתחלה
נפטר ׳בדגוריץ!ובך שמחון!נשאיר ללא אבא,
האיש שהיה תיקוות מפא״י־הצעידה ׳ואיחר
כך רפ״י־יהצעירה התגלה כיתום. פיתאום
אין יותר הבטחות לחברות בכינסת, פייתאום
אין יותר שליחויות ׳לחוצילארץ, פייתאום
כיפר לא צעיר מבטיח.
׳אחריכן־ הסתבר כי גם המרוקאים הם
לא בדווק חסידים ׳שוטים שלו. הוא אומנם
הצליח להעמיד עצמו בראש אירגון כלל-
עולמי ישל ׳ווצאי מרוקו, אבל ׳בבל פעם
שביקש את תמיכת בני עדתו בתפקידי
״תפלס״ ,כלומר שיעזרו לו להיבחר ל כנסת,
לראשות עיריית אשדוד או לכל
מיני ׳רובים מהסוג הזה, הם ישכחו שהוא
מנהיג של מרוקאים.
יאך המכה האחרונה באה בשבועות ה־אחרונים.
עוד ׳לפני הבחירות התגלע קרע
בין שאול לאשתו ז׳קלין. באשדוד יודעים
׳לספר כי הגברית, שהיתה לכל הדיעות

שאור בן־שמחון
מהפך פרטי
האשה הכי יפה באשדוד, החליטה לעבור
לאשקלון, שם פרחה אהבה בונה לבין בן
עדה אחר.
אפל ז׳קלין החליטה להוות הוגנת עד
הסוף. היא הסכימה להמתין עם הגט עד
לאחר הבחירות להסתדרות כדי ׳שלא לפגוע
בסיכויים הפוליטיים של מי שעומד להיות
האקס שלה.

נאווה ברוכין
לאהבה אין כנפיים

מע שה יפה
אי שי יפים
׳לשחקן דודו טופז ,׳שיכולנו מכירים
יפה, היה רעיון גאוני, הוא יפשוט החליט
להוות בחור טוב ולעשות מעשה צדקה
יפה מאין־כטוהו! ,וסיפור ׳שיהיה כד היה.
לפני שבוע ערך בשותפות עם שדי
(אורי) ריכנפלד מסיבת יום־הולדת לתפ ארת,
שנערכה על גג הגלריה ריבנפלד
ביפו .׳שניהם, פני מזל בתולה, הזמינו יאת
יכל !חבריהם למסיבה שיבה הגישו יינות בלי
סוף ׳ואת כיל סוגי הגבינות האפשריות, אבל
לא !בזה הסיפור. העניין הוא שהם הודיעו
לכל ׳חבריהם ,׳שבמקום!שיביאו להם מתנות,
׳שיביאו !מתינות לילדים, האורחים המופתעים
לא התווכחו והביאו צעצועים משג עים
לילדים! ,ואם אתם לא יודעים, אז רק
להשכלה כללית: לדודו, ולשדי אין ילדים,
השניים אפילו לא נשואים.
אז בשביל ימה צעצועים לילדים? יאו,
פד, סוף־סוף, אני מגיעה למעשיה ההומא־ניטרי.
הם פשוט מתכוונים לתית את ה־צעצועים
האלה למחלקת ילידים בבתי-
חולים במו הדסה, איכילוב, או תל־השומר,
והם מחכים לחנוכה. ואז דודו גם יציג ל ילדים
החולים איזו הצגה קטנה, ושדי יחלק
את המתנות, ושלא תחשבו שהן מעטות.
ייש יותר ממאתיים, יוכל אחת גדולה, יפה,
׳ויקרה. ואתן לכם דוגמה למשל: הזמר
שלמה ארצי הגיע למסיבה עם ׳אשתו
מיידכה יועם דב ענק־יממדים .׳שילמה ׳ארצי
!נוסע ׳כידוע על יוספה! ,והשאלה שלי מייד
הייתה איד הצליח ׳להעמיס, את מילכה !ואת
הדובי על הווספה ׳והוא אמר :״כשיש רצת
— יש מקום.״
!ועוד דוגמה: אומנם לי הו ד ה בריקן
אין !וספה, להיפך יש ליו אוטו שיגעת,
אבל בכל זאת הוא הביא איתו מתנה יפה־פיה.
יהודה, ונילי אשתו באו כששניהם

הבחירות בהסתדרות אומנם לא דרו מה פך,
כמו הבחירות לכנסת ,׳איך עבור ׳שאול
בן־שמחון הן היו ׳מהפך פרטי, לא פחות
הטור ׳מהמהפך הציבורי שקרה לאחד מ ידידיך
הקרובים ביותר, שימעון פרס.

ברוכין ׳נעלמת זה יכפר לא צחוק. הבלונ דית
החינניות לא נעלמה, היא פשוט מסת תרת.
מאז שנגמר הרומן שילה עם דן כנר,
שדרן הטלוויזיה, ונגמר הרומן שלה עם
שלישיית הנשמות הטהורות גם כן, אנחנו
רק שומעים לפעמים פשמשדרים יאת ׳שיריח
הישנים.
יאבל עכשיו אני גם יודעת ילמד, לא
שומעים ׳ממנה לאחרונה! ,נאווה פשוט מאו הבת!
,ותפעם !בחתיך שיגעת, צעיר, שחרחר,
גבוה ויפה ששמו דיייוויד דיים־דיי־דויד,
נבון! ,אחיה הקטן של ׳מנדי דיים־
דייוויס.
האנגלי היפה בא לארץ לביקור, ומאז
הוא ממש חותם קבע, חברת אל־ על עושה
ממנו ממת יריב מרוב טיסותיו הלוך ושוב
קו לונדודלוד. גו, מד, לעשות, לאהבה
אומנם אין כנפיים אבל כשיש כסף יש
כרטיסי־טיסה.
נאוה ,׳שלכבוד ואהובה החדש ׳התאמצה
והפחיתה ׳ת״שעד, ק״ג ממשקלה, נראית
נפלא ולא עוזבת את בחיד-ליפד! ,ולו ׳לרגע
קט. השניים צמודים זד, לזה יומם ולילה.
רק ׳נראה מה יילד יום. אמא של נאווה,
שרה כרוכץ, יושבת־ראש מועצת המנ הלים
ישל הברון רוטשילד, נראית מאושרת
מהשידור.
השאלה רק איזו ארץ תנצח !ותקפל !את
שיני היפים האלה, אנגליה יאו ישראל. או
שנפסיד סופית זימרת ב״שרונית, ,או שנרוויח
את האח של מנדי.

סוחבים קופסת-קרטון ענקית וביה רכבת
חשמלית אמיתית עם רמזורים, גשרים ,׳תח ינות
!ועוד, אביזרים למיניהם, .אשרי הילדים
שיזכו במתנות הללו, רק שיהיו בריאים.

את הבית
הפל לי שאני צריכה תמיד לבשר לכם
בשורות ׳שבאלה, אבל אין מד, לעשות,
זה התפקיד שלי !ואני משתדלת לעשות
כמיטב יכולתי ׳ולעדכן אתכם יבמה שיותר
ימהר !בכל-המתרחש.
ינו! ,אז הפעם עוד אחת שעזבה א׳ת חבית,
והפעם זו ילידי חנוך, אשתו הבלונדית
של המלחין!והזמר המוכשר שלום חנוך.
למה אל תשאלו אותי, אני רק יודעת
שיום בהיר אחד לקחה איתה את הילדה
ועברה לגיור בירושלים עם אלי דנקר,

לידי ושלום חנוך
עד יעבור זעם
שמוכר לנו מתוכנית הטלוויזיה עוד להיט,
שאותה הוא ד,ינחה כנראה לא בהצלחה
עצומה, יכי הריי עובדה היא ׳שהחליפו אותו,

בדורי כן־ זאב.
ימה קורה לנשים היום? האם באמת
יאפשר ׳בכזאת קלות פשוט ׳לקום ׳ולעזוב
את הבית?
יועד יעבור זעם ,׳שלום מסתובב קצוץ-
שיער לבדו! .ובעניין קצוצי השיער, נראה
שזה הפך מאד אופנתי, מפני ׳שרוב האמנים
׳שלנו ׳ש׳מחיש״בים את עצמם קיצצו יאת
שערם. כמו למשל ששי קשת, יהודה:
ברקן, אריה מוסקונה ועוד טובים ו רבים
כמותם.
יאכל יש !כאלה ׳ששיער זה יכל ימה שיש
להם! ,והם ילא ומוכנים להיפרד מימנו, סטו
למשל צכיקה פיק. אז הוא לא ׳ויתר.

דודו טופז
לילדים החולים

החרמת אוויריות בנואייבה ייש כאלה שאוהבים נורא יאת עידנה
ברנד ויש כאלה שרק מעריצים יאותה.
מה שברור הוא ׳שהשופטים בתחרות היופי
העולמית לדיילות אוויר ׳שנערכה לפני ישנה
וחצי, ביוהנסבורג גם אהבו את עדנה וגם
העריצו אותה: הם העניקו לד, את התואר
של סגנית ראשונה של מלכת היופי ישל
פל הדיילות בבל העולם.
יאחד ׳שלא ישמע על ההצלחה וביוהנסבורג
היה החבר הכמעט-יקב׳וע של עדנה, בחור
צעיר בלונדי ויפה כזה, שאני בשום פנים
,ואופן לא יכולה לגליות לבם את ישמו,
׳שהחליט לנצל יאת יום־ד,כיפורים האחרון
׳ולקחת את עדנה לארבעה ימי ״סופש מש גע,״
כפי שהוא הבטיח ילה, בנואייבה.
אחרי שהם הקימו יאת האוהל הם הוד

יישבו על החול ׳והמתינו עד שהשמש חדד,
כדי שיובלו להיות ביחד ולבד ׳בתוך האוהל
ועל החול.
בין ׳מבטים ׳אוהבים זה לעביר זה ׳ומבטים
לכיוון השמש ״שתרד בבר,״ הבחין עלם
החמודות בצעירה צרפתיה !בעלת גוויה
משגעת שעברה ילה, ככה סתם, לידם.
הוא זינק ממקומו, ניצל את כל המילון
הצרפתי שלו כדי לשכנע יאת הצרפתיה
שברק האהפה־ממבט-ראשון פגע בו!ואחר-
כך ניצל את פל ׳המילית העבירי ישלו ,׳ותא*
מינו לי שזה היד, וותר קשה, כדי ׳לשכנע
את עדנה ׳שאין ילה יותר מקיום באוהל
המשותף שלהם.
עדנה נעלמה לכיוון הדיונות. לעיתים
היו רואים מרחוק את השער הבלונדי
המתנפנף שילה, אבל לעלם החמודות יל־התיבה
הצרפתיה ׳שנשאה את השם המעורר
פטריצייה, לא היד, איכפת — הם היו
שקועים עמוק ׳בברק של האהבה מהמבט
הראשית.
יאבל אתם יבולים ׳להפסיק ׳להזיל דמעות
על גודלה ישל הדי״לת־המלסה. היא לא
הסתובבה הרפה זמן לבדה בדיונות. רופא
צעיר !ולו אלפא־רומאו חדישה גילה אותה,
!והיה מי ׳שסיפר לי שגם עדנה נהנתה בסופו
ישל דבר מההחלפות.

עמוד 54

פתח כ-PDF פתח כתמונה

החדשה

עס מנוע 1124 סח״ק
המכונית שזכתה בתחרות חסכו! בדלק.
במחירה המיוחד של ה־ 104 16

109.575 לי*

אתה מקבל גם את היתרונות של ה 204 -

אל תמתץ לעלית המחירים
הצפויה בקרוב.

הארי שבחבורה

המפיץ הבלעדי: דוד לובינסקי בע׳־מ, תל*אביב:רחי שונצינו , 16 טל6 33214 ירושלים: רח׳ הס ,3טל 228888 ,222666 .
סוכנויות: ירושלים: מוסך גסור, איזור התעשיה טל .523221 *2 .חיפה: אוריאל כהן, רח׳ אלנבי ,51 טל ,536822 ,523363 .רכב הצפוי בע׳מ, שדרות הכרמל ,8טל.538228 .
נצרת: מישל וזוהיר סרוגיי, מרכז התעשיה החדש, טל .56860 — 54053 .חדרה: קל־נע שיווק רכב בע*מ, הרברט סמואל ,25 טל . 26689 .שכם: עומר כליפא, רחי פייסל, טל 1864 .
רמאללה: מכון. אל מ צרי׳ אל בירה, איזור התעשיה, טל .3657 .נאר״שבע: מוסך אכספרס, איזור התעישיה, טל .78292 .אשנב הננב, דרך חברון ,3טל.77021 .
ראשון לציון: מוסך • שרתון׳ רח׳ הרצל ,41 טל .949481 .א שקלון: אלבי ושית׳ סוכנות לרכב פינ׳ו רח׳ צוז״ל , 16 טל .5305 .כפ ר־ סבא: מו ס ך פוספלדיטל.201* 1 .

עמוד 55

פתח כ-PDF פתח כתמונה

לרפואה
לג רו שי ם
יש מי שעוד זוכר את סיפור הגירושין
הסוער בין רונה דובינר לבין הרוקח
בני וולברגר הידוע בכינויו ״פני בית-
מרקחת״ ? נכון ׳שזה היה מזמן, אפל כדי
לסגור את המעגל ולדעת שאין אפס ב חיים,
כדאי גם לספר את סופו של הסיפור.
ובכן, אחרי שהתגרשו, המשיך בני למכור
תרופות ולבלות בחברת היפות של
העיר. דונה, ביתו של ׳המיליונר פם דו״
בינר, עברה להתגורר בבית אביה ונעלמה
מהאופק. אבל למחלת הנישואין יש
טבע שכזה ,׳שמי שנדבק בה פעם: אחת
ממשיך להיות חולה, אפילו אם יש ליו
בית־מרקחת ישלם.
ביני, שיצא תקופה ארוכה עם אביבה
ירושלמי, זאת ממישפחת חבלי ירושלמי,
נשיא אותה בסוף לאשה. חבריה של
דונה ניסו לנחמה, אבל היא ידעה להת נחם
גם באופן עצמאי. באחרונה, בך נודע
לי, היא נישאה בארצות־הבירית. ה בעל
הוא, כמובן, כפי שמספרת המישס־חה,
מיליונר. ואיך יכול להיות אחרת?
יאבל גם לדונה ילא תחסרנה ׳תרופות. כי
בעלה החדש, גם אם אינו רוקח, ייודע
לרשום מירשמי תרופות. הוא רופא מפור סם:
מאד שהפאציינטים שלו ׳איפשרו לו
לבנות וילה מהודרת. שאלה שביקרו בה
מתפעלים כי, וילה כזאת רואים רק בסר בריכת־׳שחיה,
עשרות חדרים,
טים :
משרתים בלי סוף, בקיצור: שיגעון.
וכדי שלא תגידו שאין הבנה ׳ושיתוף
פעולה בין הזוג לשעבר, הגיעו בני ׳ודונה
לידי הסכמה בקשר לצאצאיהם המשותפים,
היא לקחה עימת לארציות־הברית
ילד אחד ואילו השני נשאר עם בני.
אחותה של דונה, דכי, שביקרה אצלה
באחרונה בניו־ג׳רסי, חזרה משם מלאת
חוויות. היא מספרת שלא מספיק להי וולד
בת של מיליונר. צריך גם מזל ב חיים.
ועכשיו יש לדונה סוף־סוף מזל,
בתור דונה צ׳אריס.

המיסתווי של איריס
אם השאלה ״לאן ׳נעלמה אי רי ס
דווידסקד?״ הטרידה אתכם בזמן ה אחרון.
הייה התשובה. היא חיה וקיימת
ומסתתרת בתל־אביב, פלי חופשות דבלי
בילויים. היא פשוט מאוהבת.
נכון שהיא היתה תמיד, אבל אז זה
היה באורי *דר, מכופף המזלגות ש הצליח
לכופף ילה גם את הלב להרבה
ישנים, עד שבא, אחד חזק יותר מימנו והצ ליח
ליישר לה איותו. עד כדי כך שהיא
יושבת בל היום בבית עם בחיריליביה
החדש, כותבת לו ישירים, מציירת לו ציורים
ומכינה לדפוס ספר ייוסף על ספר ד,שיריים
ישלה שייצא לא־מכייבר לאור.
בעצם, זה לא יהיה ספר אלא אלבום,
שיכיל צילומים ישל איריס מכל תקופת

אירים דודידסרו
שירים פרטיים

]01111111
1011 אני יודעת ששוב תאשימו אותי שאני עושה פירסומת לשדכנית
הלנה עם־רם, כאילו שלא די במודעות שהיא מפרסמת.
אבל לפני שבוע היתד, לי הזדמנות לעקוב מקרוב אחר פעילותה
ואני לא יכולה להתאפק. מוכרחה לשתף אתכם בחוויות שלי.
אז ככה. הופתעתי לגלות את הלנה בין הצופים בטכס בחירת
מלכת־המים. אחרי שבכתה לי שהיא מתמוטטת מרוב עבודה,
לא הבנתי איך היא יכולה להרשות לעצמה לצאת לבלות.
אבל לא לקח לי הרבה זמן כדי להבין שגם במאורעות כאלה
נמצאת הלנה בעבודה.
היא ויתרה על החלק האמנותי שבמופע, ובמקום זה ניס תה
להתלבש על כל מי שהזדמן בדרכה מאחרי הקלעים ובמים-
דרון. הראשונה בשורה היתה אורלי חידה, מלכת־המים של
השנה שעברה, שהזכירה להלנה שהיא בעצם היתה קליינטית
שלה באותה תקופה והלנה כמעט שהצליחה למצוא לה שידוך,
אלא שאז מצאה את בחיר ליבה בעצמה.
אבל הלנה, כך הסתבר לי, לא התרשמה ביותר מנשואיה
של אורלי. .גיא המשיכה לשלוח לה מחזרים בלי־סוף, עד שבעלה
תפס יוזמה וביקש להפסיק עם העניין הזה, מפני שהם מתכוונים
להמשיך להישאר נשואים.
אחרי שאיבדה את מלכת־המים דאשתקד, עטה הלנה על
סלכת־המים החדשה, תלי כיינר, אבל לא, גם היא לא זקוקה
לשידוכים. יש לה מחזרים מעל ומעבר וגם חבר קבוע בשם
עופר זאקש, שמציף אותה ביהלומים. אבל אם לא בשביל
עצמה, היה בשביל מי לעשות שידוך במישפחה.
תלי התייתמה מאמה לפני שנה וביקשה מד,לנה לנסות
לחפש עבור אביה שידוך טוב. הלנה הסכימה על המקום ואפילו
היתד, מספיק נדיבה כדי להבטיח לתלי שאם תיבחר, זאת תהיה
מתנה ממנה למצוא לה אמא חדשה, שרק לא תגידו שהעסקים
לא דופקים שגעון.
אחר-כך מצאה הלנה עוד גרושה אחת. היתה זאת התכשי־טאית
רחל גרא, שהחליטה שהגיע גם זמנה למצוא מיושב
אמיתי, שיסדר לה את החיים. לא שהחיים שלה אינם מסודרים
חס־וחלילה, אבל השאיפה לשלמות היא תמיד מעלה. היא הציעה
להלנה שאם תמצא לה בעל, תקבל תמורתו את אחד התכשיטים
המהבהבים שהיא מייצרת.
עכשיו, אל תחשבו שלהתקבל אצל הלנה הולך ברגל. במו-
אוזני שמעתי מקולגה שלי למיקצוע, ודווקא צעירה ומצליחה,
שבאה אל הלנה למטרות מיקצועיות והלנה חד־וחלק אמרה לה
שהיא לא מספיק יפה כדי להיות קליינטית שלה.
הפגישה הבאה של הלנה היתד, עם המנחה מני פ אי. מייד
פרץ ביניהם ויכוח סוער מי מהם הצליח כבר לחתן יותר זוגות,
מני במיסגרת תוכנית־הרדיו שלו גבר ואשה או הלנה. אני לא

נישואין
על שירטון

הלנה עם־ רם וכעדה
המכבש המוזתן
בטוחה שהם הגיעו לכלל הסכמה, אבל שמעתי אותם מזמינים
כל אחד את השני לחתונה שהם סידרו. ממש כמו שני ילדים
קטנים סטייל: אבא שלי יותר חזק, ואבא שלי שוטר וכד.
כאשר נכנסה הציירת מרים כרנהרד ט אל מאחרי הקלעים
התנפלה עליה הלנה, שכבר היתה בטראנס של שידוכים והבטיחה
למצוא לה צ׳יק־צ׳אק בעל. מרים הנדהמת טענה בחצי־פה:
״אבל יש לי כבר אחד וגם זה יותר מדי בשבילי.״ זה לא עשה
רושם על הלנה שהבטיחה :״אל תדאגי, נמצא לך אחד אחר.״
עכשיו אני מבינה למה ברבנות יש תורים כל-כך ארוכים.
אם הלנה תמשיך בקצב הזה היא עוד עלולה לפתוח מישרד
רבנות עצמאי, פרטי משלה. הכל הולך אצלה צ׳יק צ׳אק: תבואי,
תכירי, תחליטי, תתחתני, הכל ביום אחד ומכסימום, אם תגלי
למחרת שזה לא בדיוק מה שרצית, תבואי אל הלנה, היא כבר
תדאג שתתגרשי במהירות, לא יודעת איך אתם, אני עוד בהלם.

קיד המנהל־הכללי שיל המפעל. יורם בניה
לרעייתו צריף שוודי אמיתי, יפה ומק סים,
בחצר בית־ד״ויריז שפשייבון דן. ה צריף
המפואר עמד בצילה של הוילה
המפוארת. טליה גם ילדה ליורם יורש.
הכיל •ניראה כאילו הגיעה טליה אל דימינו־

תמיד זה כפה ׳בחיים ,׳שמי שיש ילו הכל
אף פעם ילי מבסוט. זה מה שקריה כנראה
גם לשחקנית טידיה שפירא ,׳שבשנים
האחרונות עשתה קארייריה בקולנוע היש ראלי
והופיעה בסרטים כמו חגיגה לעיניים,
עיניים גדולות וסרט וארוחת־בוקר.
הקארייריה שילה אומנם התקדמה מאד,
אבל בחייה הפרטיים היו ליה בעיות. טליה
נשואה לאיש־ד•,עסקים המצליח יורם כן־
טיוכים, שהוא יבינו שיל אחד מבעלי בית ד,חרושת
׳לתרופות אביק: וגם מכהן בתפ־חייה
הקצרים כך שנוכל לעקוב גם בעי־
:ניים אחרי התפתחותה המופלאה. היא מבטיחה
לכלול באלבום הזה לא ריק את
התמונות הזוהרות שילה, אלא גם את כיל
החברים שהיו ליה ולספר על הזמנים ׳הטובים
והקשיים, העליות והירידות, משהו
סטייל עלייתה ושקיעתה שיל האימפריה
הרומית.
אפל בינתיים, גם בחוריה יפה ומאוהבת
צריפה ׳להתפרנס ממישהו. אז כדי למלא
את החשבון בבנק חזרה איריים אל מסלול
הדוגמנות. היא רק: מקווה שזה לא יפריע
לה להמשיך לנהל את החיים השקטים ש ניהלה
בזמן האחרון.
יומי אשם בכל הטוב הזה? אסור לנקוב
בשימו. הוא חייב ׳להישאר אנונימי. לא
מפני שהוא נשוי, גרוש או אלמן. הוא
פשוט ״עמך״ ,כמו שאומרת אירים, והיא
רוצה שהוא ימשיך להישאר כזה׳ ושלא
ידבק לו הכיסוי ״החבר שיל איריס.״ היא
מוכנה רק להודות שהוא מקסים. אז אם
הוא הצליח להכניס את איריס לשלווה
כזאת, למה לקלקל להם את האידיליה?

טליה שפירא
להשתחרר מהלחץ
חה ואל הנחלה וחייה מתנהלים עיל מי־מנוחות.
הבעייה
היתד. רק החיכוכים ביו טליה
להורי בעלה. היו יפה פאולים בלי־סוף.
פישוט ׳בעיות של קומוניקציה ׳מההתחלה.
וכימה שניתן ימשני הכיוונים ׳לייישר את
ההדורים, הפל היה לשווא.
עד שיום אחד קמה טליה בת ד,־,32
אמרה יפה שלום ליורם בן ה־ ,33 ופשוט
עזבה את הבית כידי להתרענן קצת ולצאת
מהלחץ. איפה היא מתבודדת אני ילא יבולה
לספר לכם ,׳מטעמים השימורים עמי,
אבל אני מייעצת לכם להחזיק לה אצבעות.
טליה זקוקה לזה מאד בתקופה האח רונה
.׳אני מקווה שהיא עוד ׳תרד מהשיר-
טון שעליו יעלו חיי הנישואין שלה אפל
אם לא, היא בטח יודעת מה ׳שהיא עושה.

היחסים שהתחילו לפני כשניה זחצי ב־ניו־יורק,
יסתיימו בקירוב בארץ. אבל
הפעם הם יסתיימו טוב. הרומן בין דיילת
אל-על ספי דכגי לבין בעליו של מוע-
דון אל־מאצ׳ו אבי אלון, נולד בחנות
שהיתה לאבי במלון לבסינגטון שהוא,
כידוע, המלון ישבו מאכסנת חברת אל־על
את ציוותי־ר,אוויר ישלה כשהם נמצאים
בארצוח־הברית.
לאני היתד, ישם חנות מצליחה מאד
שמכרה הכל, משרוך נעל עד ׳למערכות
סטריאו, טלוויזיות ציבעיוניות, כיסויי מיטה,
אופנה, הנעלה, ואפי׳לו ׳שימורים.
אבי, שהוא בחור יפה לכל הריעות יצא,
׳לדבריי, עם ׳תשעים ותישעיה אחוז מדיי־ליות
החברה. וגם יתמיד אמר שאם פעם
יתחתן ״היה רק עם דיילת. הצרה היתה
שהבחירה היתד, קשה, ואז הופיעה דבי
וכבישה את אב־ מימש בסערה.
׳ואז, כשסוף־סוף נפלה הבחירה, נשם
אבי־ לרווחה יוכל חבריו גם כן. היחידות
שכנראה סבלו, היו שאר הדיילות.
החתונה תתקיים בימים הקרובים במו עדון,
ותאמינו לי, שאם אני קוראת את
אבי נכון, זאת ׳תהיה החונה שתיכנס ל היסטוריה.
הבחור עושה הכיל !משובח־משובח.
שותפיו לשעבר במועדון, חגי
שחר, שהיד, דוגמן מצליח והכיר את אבי
גם הוא בניו־יורק בחנות שבלכסינגטון,
נפרד כידוע מחברתו הקבועה חלי גול־דנכרג,
שהיא דוגמנית מצליחה ומככבת
כיום בסרט להקה צבאית. חגי, שמסתובב
בתל־אביב במכונית ב־מ־וו שחורה מבהי קה,
ניראה כשליצדו בכל יום פצצה אחרת.
יאבל אני בטיוחה שזה יעבור גם לו,
וגם הוא יפול לבסוף ברשת, כימו שותיפד
ידידו.

עמוד 56

פתח כ-PDF פתח כתמונה