גליון 2093 מתאריך 12 באוקטובר 1977

מרכזי ביום־ד,פתיחה הסיכוי להקמת מדי נה
פלסטינית ולהשתתפות פלסטינית בתה (
ליך השלום.
אלוף־המילואים הישראלי, הד״ר מתת יהו
פלד, הדגיש כי הנוקשות הישראלית
אינה המיכשול היחידי לשלום. חוץ מ העניין
הפלסטיני חייבת.־ישראל לקחת ב חשבון
גם את הניגודים הפנים־ערביים,
ואת יכולתו של המלך חוסיין להתחרות
באש״ף.
ד״ר עיסאם סארטאווי, שהיה נציג
אש״ף בסידרה של פגישות שנערכו בשנה
שעברה בפאריס עם האלוף פלד וישראלים
אחרים, אמר :״אנו מתפלאים על כך ש העולם
מצפה מאיתנו להכיר בישראל,
מבלי שישראל מכירה בנו.״

ב לי ב^־שוא זזבי ט
״העולם חזח״!6 ,יכועון החדשות הישראלי. המערכת והמינהדה :
תד־אכיב, רחוב גורדדן ,3טלפון 243386־ .03 תא־דואר 136
מען מברקי :״עולמפרס״ • מודפס כ״הדפוס החדש״ כע״ט, תל־אביב.
רה׳ כדאכיגדור. הפצה :״גד״ כע״מ. גלוסות :״צינקוגרפיה עורר העורך ::אלי תבור
כספי׳׳ כע״ם. הטורד הראשי: אורי אכנרי. העורך
עורך
*כורי• תכנית נון טוורכת כיתוב: נורית יהודאי ראש המינהלה :
אברהם סימון מה׳ המוודעות: רפי זכרוני המו״ל: העולם הזה כע״מ.

הדיווח על הסמינר שנערך בלונדון
על ״השלום והפלסטינים״ ,שפורסם בגי ליון
האחרון, בוודאי עורר אצלך שאלה.
עיתוני ישראל השתדלו ככל האפשר
להתעלם בכלל מכנם חשוב זה — הרא שון
שבו נפגשו נציגים בכירים מישראל

תם הימים ידיעות ודברי־פרשנות מלו מדים
על ״ניתוק המגע״ בין אש״ף ובין
כוחוודהשלום הישראליים. עיתוני ישראל
לא טרחו להסביר איו זה קרה כי יום
אחרי הידיעות על ״ניתוק המגע״ נפגשו
הצדדים בצורה הפומבית והגלוייה ביותר
שהיתה עד כה.
אולי כדאי לצטט כאן את הידיעה
בגא רדיאן, שפורסמה אחרי היום הראשון
של הכנס, כדי שתהיה לך האפשרות
להשוותה לסיקורו של אבנרי.

;£:5מ 2 0יז 1_ 0

ד״ר סארטאווי ביקש מן הנוכחים לשים
את עצמם במקומה ישל ההנהגה הפלסטי נית,
ושאל באיזו ישראל צריך אש״ף
להכיר — בישראל של 1948 או בישראל
של 1967י בציינו כי הקבוצות הישרא ליות,
שעימם מקיים אש״ף מגעים —
מיפלגת רק״ח המארכסיסטית והמועצה
הישראלית למען שלום ישראלי־פלסטיני—
זכו רק בשיבעה מבין 120 המקומות ב כנסת,
הוא הצביע על כך שהמודעות
לעניין הפלסטיני הגיע עתה למצב שבו
מתגלעים חילוקי־דיעות בין ישראל ואר־צות־הברית
על הבעייה היסודית של ה הכרה
בפלסטינים.
לאותו אופטימיזם מסוייג היה שותף
גם חבר־הכנסת לשעבר, אורי אבנרי, שגם
הוא השתתף בשיחות פאריס.
אולם מר אבנרי אמר כי כל תוכנית-
שלום צריכה 1להיות ברורה ומפורטת. העם
הישראלי, אמר, מוטרד ביותר על־ידי
בעיות הביטחון, גישה הנובעת מזיכרונות
השואה .״מר בגין לא יכול היה להיבחר
לשילטון, לולא פשט בישראל הייאוש מן

£ט 0 0 1 _ 1_ 0 0

8 121046068ת118168 18?36116ז1/0.14 6110116 16 41410£116 4760 168 810
־1 1215141165 )16 וז£416511111621. 5׳61416
־74111; 1*116161 011 56 1621411 14 001116
062106. £0110 £00165160 0011106 14
)< 00111131011 )16 10.1 01(60 163
> 3101113163

1465 £00£05 <16 1/1. 840140111 0211
4106 תז 65 £40 3.1. !£114141.ץ616 4££11

60101ק 6 5ץ 70 וז 6 6־ו* 0ח 0 6
11 $׳)10133)111 10. )16 16X17 ?071
)1*1171 0*816 1763 00117006111 0X11
ן)16117 1X1111 11111011116$( 16( 17101 03
30113 16 76017716 )16 1/1. 360171. 06
17167716 1*0.0.?. 0 61/601116 1171 06316

2160655116 )16 )1150115510215 412*60165
4760 1׳0.14.?. 61 )16 14 006411011
־ ו46£61ת £141 £416511211621 1ו12ן׳4
6 1411 51£211?10411? ! 14־)14211. £1111
־ 06165 465 ? 416511צ2*6562106 411ק

־84־- 146 00110)1116 01י 140214065.
06 61ג1מ162ק156 165 762140641 30 56ת
00101(06 £ 140214063 040״5401641 1
־£330־6 46 1ט1<1תמ 14 56011021 50114
־01411021 £401621161114106 £0110 14 000
4041(6 8110 16 1116206־£6041100 61100
46 14 <1 760/1670(16 4*1171 007136713113
מכתבים הצעת ייעול
אישית, אני מאחל רפואה שלימה והבראה
מהירה לראש ממשלתנו -מנחם בגין.
אבל -שהייתו הממושכת בביתיד,חולים
איכילוב והצלחתו המזהירה לנהל משם את
ענייני המדינה, מעלה במה רעיוניות ל ייעול,
חיסכון וצ״מצומים, שמן הראוי
ליישמם מיד במציאות! ,ובכך יצא ההפסד
שבאישפוזו של מר בגין בשכר המדינה
כולה.
ראשית ראוי ׳להעביר את לשכתו של
ראש־הממשלה לבית־החדלים, מעשה ש עשוי
לחסוך מתקציב משרד ראש־הממש-
לה, שכן כל ההוצאות יכוסו מתקציב
עיריית חל־יאביב ׳ולא מתקציב הממשלה.
שנית צריך לנסות לאשפז גם -שרי ממשלהאחרים, למען יוכלו ״לנוח ולעיבוד״ בעת
ובעונה אחת, כפי שעדשה ראש־הממשלה
לדברי רופאיו. דבר זה יאפשר גם עריכת
ישיבות ממשלה סדירות ותבוסות יותר,
שניתן לערכן בחדר האוכל של בית־החולים
או באחת המירפאות שלו.
קל לשער ולהעריך כמה ניתן לחסוך ב תקציב
ההוצאות הממשלתי אם במקום כל
משרדי הפאר ובנייני התלפיות שהוקמו
לשימוש שרי־הממשלה, ינהלו אלה את
ענייני המדינה ממיטותיהם בבית־החולים.

יוסף אהרון,

ירושלים

באיראן היה פעם ראש-יממשלה, טוסאדק
דומני קראו לו, שמצא שיטה בדוקה להי חלץ
מלחצים בינלאומיים שהופעלו על
ממשלתו. בכל פעם ׳שהיו מפעילים עליו
לחץ כזה, היה מתאשפז בבית־חולים ואז
איש לא היה מעז להציק לו עוד, עד
שיחלים ויתאושש. הניסיון של השבועהאחרון מלמד כי בעקבות מחלתו -של
דאש־הממשלה, הירפו אנשי גוש אמונים
את לחצם עליו, מתוך חשש לפגוע בברי אותו.
ייתכן -שגם האמריקאים חזרו בהם
ממדיניותם העויינת ומכוונות״הם ללחוץ
על ישראל באמצעית׳ סגירת הברזים ,׳נוכח
מצבו הבריאותי של בגין.
לפיכך, כדאי אולי לאמץ את שיטתו של
מוסאידק הפרסי: בכל פעם שיש לחצים
להתאפז בבית־חולים ולהגיע להישגים
מדיניים מזהירים.
גדליהו כהן, תל־אביב

בעבור כיבד להם
רציתי ׳להביע את תדהמתי ממקרה ש אירע
ליי בעת שעבדתי כקופאית ברשת ה־שופרסל
בסניף גילה בירושלים.
בשכונה מרוחקת זו, הנמצאת בשלבי
בנייה, עובדים פועלים ערבים רבים. בש עת
הפסקת עשר שלהם הם נוהגים להיכ נס
לשופרסל ולקנות חציי כיכר לחם. מכי וון
-שרשת השופרסל איננה קובעת מחיר
לחצי כיכר לחם, מצא לכך מנהל ה־שופרסל
פייתירון מזהיר .:הוא מוכר לפוע לים
הערביים את חצי כיכר הלחם שלהם,
אבל גובה מהם את המחיר עבור כיכר
לחם שלם.
נורית סופר, ירושלים

ומאש״ף פנים־אל־פנים בגלוי, ודנו ביחד
על בעיות השלום, הביטחון והעתיד המשו תף.
הדיווחים המצומצמים והמקוטעים ש פורסמו
פה ושם בעיתונות עמדו ברובם
בסתירה גמורה לדיווח הממצה של אורי
אבנרי, שפורסם בגיליון הקודם.
יכולת לשאול את עצמך: איזה דיווח
הוא הנכון — זה של אבנרי, שנכח בכנס
ומילא בו תפקיד מרכזי, או זה שפורסם
על-ידי עיתונאים שלא היו בכנס, ושרובם
גם לא טרחו כלל לשאול את הישראלים
שנכחו בון
אתה פטור מן ההכרעה, כי יש בידך
להסתייע בדיווחם של אנשים אובייקטי ביים
— עיתונאי־הצמרת האירופיים, ש נכחו
בכנסת.

תקרית חולפת

העיתון לה־מונד, למשל, פירסם את
הידיעה בהבלטה רבה, בעמוד־ידיעות מר כזי,
ברוחב של ארבעה טורים — הדגשה
בלתי־רגילה בעיתון צרפתי זה, הדוגל ב־סיגנון
של המעטה.
הכותרת של לה־מונד :״בסימפוזיון
לונדון — אש״ף מחדש את הדו־שיח עם
הציונים הישראליים המתונים.״ בגוף ה ידיעה
מובאים בהבלטה דבריהם של ד״ר
עיסאם סארטאוד, האלוף (מיל ).מתי פלד
ואורי אבנרי. בין השאר מובאים דבריו
של אבנרי שאמר על שני העמים :״חלו מו
של האחד יכול להיות הסיוט של
השני.״

הפותרת כ״גארדיאן״
״ציונים ודזברי־אשף״

וזו לשון הידיעה :
גם העיתון הלונדוני המכובד, גאר־דיאן,
בדיווחו על הכנס, רואה את העיקר
בכך ש״ציונים נפגשים עם חברי אש״ף
למען השלום״ .זוהי הכותרת, והיא כימעט
זהה לכותרת של לוז־מתד.
יש הרבה מן ההומור בעובדה שבכלי-
התיקשורת הישראליים הופיע דווקא ב אד

ישראלים ופלסטינים דנו אתמול בעתי דם
המשותף, בוויכוח הגלוי הראשון בין
ציונים ישראליים ונציגים של האירגון
לשיחרור פלסטין.
בסמינר בן יומיים, שאורגן על־ידי ה חלק
הבריטי של האגודה הפרלמנטרית
לשיתוף־פעולה אירו־ערבי, היה הנושא ה
השלום.
הפיתרון שאני מציע הוא הג בלת
הכוחות הצבאיים במיזרח התיכון —
ולא רק הגבלת החימוש.״

בעתונכם (העולם הזה )2091 הופיע קטע
״מכון היצוא מסתייג מג׳רי מליץ.״ בר צוני
לציין שמר ימליץ הייה אחראי על
תצוגת האופנה בשבוע האופנה־קיץ. בתו קף
תפקידו עסק גם בבחירת הדגמים
לתצוגה.
לדעתי, לדעת הקניינים והיצרנים הייתה
זו תצוגה מצויינת. באשר לבחירת ה דגמים
מר מליץ לא כפה את דעתו על
היצרנים. הוא המליץ וייעץ ׳להם מהם
הדגמים הנראים לו מתאימים לתצוגה.
יצרן אשר עמד על דעתו -שיש ברצונו
להציג דגמים שונים מאלה שימר מליץ
המליץ נענה. לא שמעתי תלונה מאף יצוק
על בחירת דגמים לא מתאימים לתצוגה.
באשר לתקרית יפונו לפין העיתונאית
נורית בת־יער ׳נראה לי שזו תקרית חול פת
-שנבעה מתוך מתח בעבודה.
לתשומת לבכם: תצוגת בגדי־הילדים
לא הייתה בתחום עבודתו של מר מליץ
ואין לו נגיעה בדבר.

יעד מטלון,

מנהלת מרכז האופנה,
תיל-אביב
העולם הזה 2093

חידושים גדולים
במכשירים
קט]ים

- 160ז ס

0^-303

למבקשים
א ת הטוב ביותר.

- 470ז ס
פרסום םתי 7ן /רפא 7טי ר אן

במסקנות ועדת אשר, בכך שארליך, יושב־ראש
תוועדה, נמצא בחוץ־ילארץ.

עתה משחזר ארליך, הוא החלייט שלא
להחליט, ועל ראש־המסשלה עצמו יהיה
לקכוע האם ובאיזו מידה ואופן למכל את
!מסקנות ועדת אשר.

תוגינז ״ ך

מה יקרה אם...
כהוגי הליכוד מחליפים כלהיט דיעות על
נושא המטריד את הכל: מה יקרה אם לא
יוכל מנחם כנין להמשיך בתפקיד ראש־הממשלה

עיסוק זה גכר השבוע. עם צאתו של כגין
מכית־־החולים. הסתבר כי כגין סוכל מזה
חמש שנים גם מלהץ־דס גבוה ומשכרת,
המטופלים כאופן דיאטתי. כעת שהותו
ככית־החולים ירד כנץ כמישקלו כחמישה
קילוגרם, סכל משפעת ומנזלת וכתוצאה
מכך נראה חיוור ותשוש. רופאיו
ציוו עליו ליהמנע מהתרגזויות וממתח,
העלולים להחמיר את מחלתו וכתוצאה
מכך תהיה פעילותו כעתיד מוגבלת מאור.
עד כה זזיד. מקובל בארץ כי במיקירה שיש ציורך
להחליף את ראש־הממשילה, יהיה היורש מועמד
המיפלגה הגדולה ביותר בסיעה הגדולה ביותר. לפי
עיקרון זה ד,״ה האיש שיירש את בגין איש הרות,
ולפי כל הסימנים והיד. זה עזר וייצמן, מס׳ 2
במיפלגה זו.
אולם כבר עתה ניכרת נטייה חזקה ללכת ובדרך
אחרת, ולתת לסיעת הליכוד בכנסת לבחור ברוב
קולות בראש־ד,ממשילה הבא. במיקרה כזה יהיה
לשימחה ארליך תפקיד מכריע! ,והוא יוכל לנסות לקבל
את התפקיד בעצמו, או לבחור במשה דיין. אף כי
דיין מייצג רק סיעה של איש אחד, הוא יוכל לקבל
את קולות הליברלים ולע״ם, המהווים ביחד את הרוב
בליכוד.

החלטה כזאת עשוייה לפוצץ את הדיכוד,
כיגלל ההתנגדות החריפה הצפוייה מצד
חרות.

הבריטי מתחמק
מהזמנת בגין
הממשלה הכריטית מנסה ככד כוחה להיפטר
מן הצורך להזמין את מנחם כגין ללונדון.
קאלאהאן הסכים להזמין את בגין, בעיקבות לחץ עליו
מצד ראשי האינטרנציונל הסוציאליסטי, שסברו כי
זוהי הדרך הטובה ביותר ״למתן״ את בגין. תחילה
ניסה לסדר שבגין יעבור בבריטניה בדרך לאמריקה
או חזרה, כך שזה ייראה כביקור מיקרי. לאחר מכן
עשה את הכל כדי לדחות את מועד הביקור.

כרגע לא נקבע תאריך מסויים לביקור.

תחרות על
האחריות להתנחלויות

״אל־עד״ עומדת לארגן טיול עתונאים מיוחד
לפורטוגל, אליו הוזמנו נציגים שד בד
היומונים כארץ. העתונאים יזכו לטיסת
חינם כמשך שבוע עד חשבון ״אל־על״.

הופעתו הפומבית של ׳סגן שר־הכיטחון,
מרדכי ציפורי, בנושא ההתנחלויות השבוע,
נועדה להפגין כי אין ככוונת משרו״הביטחון
לוותר עד האחריות להתנחלויות כשטחים
המוחזקים, ששר־׳החקלאות, אריק שרון,
ניסה דספחם לתחום אחריותו.
בין שר־הביטחון עזר וייצמן לבין שר־החקלאות כבר
נערך בעבר עימות בנושא זה. וייצמן זעם יעל
׳ההחלטה לחייל את המתנחלים ללא התייעצות בו, סירב
לקבלה בטענה שהיא לא התקבלה בהחלטת ממשלה.
בתגובה כינס אריק את ועדת השרים להתנחלויות,
שהחליטה רשמית על העסקת המתנחלים כעובדים
בשירות ציה״ל. אריק אף ימינה את תת־אלוף אורי
בר־און, שהופיע במקום הרביעי ברשימתו לכנסת,

שר־האוצר שמחה ארליך עומד להחזיר את
המנדט אותו קיבל מהממשלה כיושב־ראש
ועדת־השרים אשר מונתה ליישם את
מסקנות ועדת אשר, ליראש־הממשלה מנחם
בגין.
ועדת אשר המליצה על הדרכים לפתור את בעיית
ניגודי האינטרסים בין תפקידי שרים שונים לבין
עסקיהם הפרטיים. המלצות הוועדה התייחסו בעיקר
לשרים אריק שרון, יגאל הורביץ וארליך עצמו.
!ועדת השרים בראשותו של ארליך היתד. צריבה לקבוע
אם לאמץ: את מסקנות ועדת אשר כחוק או כנוהל
כללי. בינתיים הודיע אריק שרון בי הוא לא יסכים
לשום הסדר פיקטיבי בקשר לחווה החקלאית שלו,
מה שהיקשה עוד י!ותר על ארליך.
עד כה תירצו דוברי הממשלה את אי ההחלטה

למרות הטענות שהועלו בעבר כי באמצעות הענקת
טיסות־חינם מעין אלה לעיתונאים משפיעה אל־על
על עמדת העיתונות ׳בנושאים הקשורים בחברה
ובהנהלתה, אין מוסדות העתונאים מתנגדים לטיסות־חינם
קולקטיביות שמארגנת אל־ על, על רקע ערעור
מעמדו של מנכ״ל אל־על מרדכי בן־ארי והידיעות
בדבר הכוונה להחליפו נראה ט״ול־החינם שהוא מארגן
לעתונאים כניסיון נוסף ׳להשיג יאת תמיכת העתונות
לצידיו.

לו ץ כותב
י<מדר*ר למרגלים״

לקורא העוד ה 1ה״
מינהלת ״העולם הזה״ נאלצת השבוע
להעלות שוב את מחיר הגדיון,
והוא עתה 10ל״י, כולל מס־ערך־מוסף.
המינהדה החליטה להסתפק לפי
שעה בהעלאה מינימלית כשיעור שד
,11!8שאינה מדביקה את עליית עדות
הייצור, מתוך ההנחה שהקוראים מעדיפים
העלאות קטנות, תכופות יותר,
עד פני העלאות פחות תכופות אך
גדולות.

כממונה על ההתנחלויות. בתגובה מינה וייצמן את
סגנו כממונה על ההתנחלויות מטעם משרד־היביטחון
תוך הבהרה שאין הוא מוכן להניח למשרד ממשלתי
אחר לחדור לתחומו.

בר? לא יתפטר
למרות שמועות שנפוצו לאחרונה כדבר
כוונתו •טל היועץ־המישפטי לממשלה
הפרופסור אהרון ברק להתפטר כחודש
ינואר הקרוב, כמלאות שלוש שנים
לכהונתו, עומד ברק להחליט להאריך את
כהונתו.
בין יתר השיקולים של ברק שלא להתפטר היא
ההחלטה על מינויו שיל הד״ר אמנון גולדנברג
לשר המישפטים. ברק וגולדנברג הם, בני אותו מחזור
באוניברסיטה, מסלול קידומם האקדמי היה מקביל,
והם ידידים קרובים העשויים לעבוד בשיתוף־פעולה
הדוק.

ארליך יחזיר
המנדט לבגין

טיול עחחאיס
הנהלת חברת התעופה הלאומית ממשיכה במסורת
ההשפעה על העיתונות באמצעות אירגון טיולי חינם
לעתוניאים.

יש הסבורים כי נוכח אפשרות זו ימשיך מנחם בגין
בתפקיד גם אם לא יוכל למלא אותו בראוי, מבחינה
בריאותית, ויהיה מעין ראש־ממשלה־חלקי, המקבל רק
את ההחלטות העיקריות.

רקע זה מחמיר גם את ההתנגדות הגוכרת
בחרות למעשיו של משה דיין, המואשם
ככך שהוא מוליך את כגין שולל וכופה על
הליכוד עמדות המתנגדות לחלוטין
לעקרונותיו.

..אד עד״ 89 או־*1:ח

91ש 3חת ר״כמן
חחלוון עד הפישטרה
משפחתו של אלפרד רייכמן המנוח, בעל מוסך פורד
ברמת־החייל, שהתאבד לפני שבועיים ביום השנה
לנפילת בנו לאחר שהצית את מוססו: ואת ביתו,
עומדת לפנות בתלונה ליועץ־המישפטי לממשלה
הפרופסור אהרון פרק כנגד המ״שטרה.

לטענת המשפחה הדליפה המישטרה
לעתונות את בל העדות •טמסר בנו של
רייכמן אוריאל, כה היו הסכרים משפחתיים
פנימיים, ללא עניין ציבורי, למעשה
ההתאבדות.
דרישת המשפחה ־תהיה שהעניין יחקר, והמדליף יבוא
על עונשו.

וולפגאנג לוץ, המרגל הישראלי שנתפס
במצריים וששוחרר כחילופי־השכויים אחרי
מילחמת ששתרהימים, כותב עתה ספר
בשם ״מדריך למרגלים״.
לוץ בן ה־ ,56 שאשתו־שותסתו נפטרה ושנשא אשד.
רביעית! ,והעובד כזבן לציוד־דייג בחינות בל־ביו
במינכן, הביע את רוגזו על כך שאחרי שיחדירו ימן
הכלא המצרי ילא ניתן לו להמשיך !ולשירת בצה״ל.

תימשך העסקת מליץ
במרכז האופנה
מנהלת מרכז האופנה של מכון הייצוא
הבהירה בי אינה מסתייגת מעבודתו שד
האופנאי ג׳רי מליץ, הממונה על אירגון
תצוגות האופנה שד המרכז, וכי הסתייגותה
נוגעת רק לסיגנון בו נקט בתקרית שהיתה
לו עם כתכת-אופנה.
בניגוד לידיעה שפורסמה במדור זה לפני שבועיים
הודיעה יעל ׳מטלון כי ׳בכוונת מרכז האופנה לשתף
פעולה עם מליץ גם להבא.
׳תצוגת בגדי הילדים במיסגרת שבוע האופנה שבוטלה
ברגע האחרון לא אורגנה בידי מליץ, אילא בידי
השחקן יוסי גרביר. היא התבטלה משום ישד,חזרות
החלו באיחור רב ׳ומארגני התצוגה החליטו שבלתי
אפשרי להציגה.

ניירות ערן.
״סופר־משי״
של״קודאק״
דרוש הדפסה
על נייר ״סופר־ משי״ של״קודאק״
ללא תוספת במחיר

נייר ערך לדורות. כך קוראים
ב״קודאק״ לנייר ״סופר־משי״.
ויש לכך סיבה טובה. תמונה
שהודפסה על נייר ״סופר־משי״
היא בעלת משטח הנותן
חדות מקסימלית והמשקף
בבהירות כל פרט בצילום.
תמונה זו רכה יותר, צבעיה
אמינים ואינם דוהים במשך
השנים. בכלל, הופעתה נאה
וזוהרת יותר מכל תמונה אחרת.
בחו״ל משלמים 1596 יותר
לתמונה המודפסת על נייר
״סופר־משי״של״קודאק״
בישראל אין כל תוספת במחיר.
לכן, כשאתה משקיע כל כך
הרבה בצילום אל תתפשר על
הנייר. במיוחד כשאינו עולה
לך יותר. דרוש הדפסה על נייר
״סופר־משי״ של ״קודאק״

־זס*ס 00113 0

טוב ש״קודאק״בתמונה
דכיתר. ק 1לו ר

חגילבינם ון אילון ו1יצוב:זגדהאוז־איזמווט״ן גילוסוקירן

העולס הזה 2093

השגוע ונזדקק לכל
חוש הביקורת שלך.
כדי שתדע לסנן את המסעירות הידיעות
שתגענה אליך, ולהגיע
לגרעין האמיתי. צפו־ייה
לך הצלחה גדולה
בעבודה, שתגדל בעתיד
עוד יותר, א ם תלך ידיד בכיוון הנבון.
קרוב ביותר יאכזב
אותך מרה, אך הצלחתך
החברתית בעתיד תשמש לך פיצוי.

אתה עלול לעורר השבוע
את חמתם עזל
כמה מאלה הנמצאים
עימך במחיצה אחת.
וזאת מפני שאצלך מק־.
דשת המטרה את כל
האמצעים, ורגשנתיהס
של אחרים אינם נכללים
כלל בחישוביך.
אשה שתלית בה תקוות
תאכזב אותך השבוע
מעל המשוער. השמרי ממצבים מביכים.

הממונים עליך יגלו
אהדה רבה כלפיך, ו יתחילו
להתעניין במעשיך,
במייוחד בתחילת
השבוע. יהיה זה לטו בתך
אם תנהל בטקט,
ואם לא תנצל את
ההזדמנות לאזן חשבון
ישן עם חבר לעבודה.
רעיון מצויין
שיעלה במוחך יביא
רווח כספי ניכר. בת תאומים — השלימי
עם המציאות, ואל תלחמי בבלתי נמנע.
חסבי לך כאב לב, וחפשי מישהו אחר.

אל תקנא בחברך בשל הצלחתו הפתאומית.
הוא הגיע למה שהגיע בזכות עבודה קשה
וסבלנות של ברזל. אם
תשמח יחד עימו, הוא
יעזור לך לשפר באופן
רציני את מעמדך בעבודה.
מריבה בלתי
חשובה עם אדם קרוב
אליך תתפתח לריב
ממושך. אל תיקח ללב,
ואל תניח לאיש לטפס
לך על הראש. הזהר
ממציאות והזדמנות, ובדוק
היטב על מה אתה מוציא את
כספי חסכונותיך. הימנע מבילויים השבוע.

מאזניים

אתה רואה דברים בפי שהיית רוצה
שייראו,ולא בפי שהם באמת. בדרך זו
רק תחמיר את הבעיות
העומדות בפניך,
ולא תשפר את מעמדך
בשום שטח. בדאי ש תשוחח
מלב אל לב
עם אדם קרוב ונאמן,
ותשמע לעצותיו, כי
כוח השיפוט שלך אי נו
עובד בתיקונו ב11ב
אוקסובו
21 בנוב מבר
ימים אלה. בת עקרב
— את מבלה יותר מדי
זמן בבית. בלי, אפילו אם אין לך עם מי.

11 ן ן1נ

מכתבים
־?סתגלות למציאות

הכירו בכך כי סוף סוף יש שילטון סמכותי
בישראל.
אסתר נחמיאס, ירושלים

הופתעתי מעזות המצח של שר־החקלאות
אריאל שרון, שהודיע למתנחלי גוש אמונים
כי ״יש ממשלה ואת החלטות הממשלה
יש לכבד.״ אני זוכר כיצד התנהג אריק
שרון לפני שלוש שנים, בעת שאנשי גוש
אמונים ניסו להתנחל לראשונה, בניגוד
לאישור הממשלה בסבסטיה. אריק שרון
חש אז לעזרתם וכאשר נעצר על ידי קצין
צה״ל במחסום הוא נכנס עמו לוויכוח
חריף וגס שבסופו אף דחף את הקצין
וכמדומני אף סטר לו.
שיואיל האלוף הנכבד להסביר לעם
מדוע החלטות הממשלה שבראשה ניצב
יצחק רבין לא היו החלטות שיש לכבד
אותן ומדוע החלטות הממשלה שבראשה
ניצב בגין הן החלטות שיש לכבדן ולציית
להן.
צחוק הגורל הוא שדווקא אריק שרון,
האיש שכפר כמעט לכל אורך הקאריירה
שלו במרות, תובע עכשיו מאנשי -גוש
אמונים להיות צייתנים וממושמעים.
אליעזר אסטרייבר, חיפה

כאשר קראתי בדיווח על פגישה הפלס טינים
בלונדון אודות נאומו של סעיד
חמאמאי (המולס הזה ,)2092 בו הועלה
הרעיון שלאחר שתוקם המדינה הפלסטי נית
ותתקיים בשלום לצד ישראל, תוכל
לקום אחרי שנים פדרציה ביניהן —
ואילו הישראלים חששו כי רעיון זה עלול
להתפרש כחזרה לשאיפת אש״ף ל״מדינה
חילונית דמוקרטית,״ נזכרתי כי אותו
הדבר אירע גם בכיוון ההפוך. כאשר
בשנים הראשונות אחרי מילחמת ששת־הימים
העלה מחנה השלום בארץ את
רעיון הפדרציה בין מדינת ישראל למדינה
פלסטינית, הוא נאלץ לוותר עליו מתוך
חשש שהוא יתפרש אצל הערבים כמסווה
להמשך הכיבוש.
אדם קדר, תל־ אביב

למקרא קובלנתו של ראש־הממשלה
מנחם בגין כלפי אנשי גוש אמונים כי
שתו את דמו, אפשר לצטט רק את הפת
עתה,
כאשר הנשיא קארטר אילץ את
מנחם בגין להסכים להכללת פלסטינים
במשלחת ערבית מאוחדת בז׳נבה, מתלו
בגידה
כרוגית

עכשיו הזמן להקדיש את כל תשומת־לבך
ואת כל מאמציך ל עבודה.
אם לא — אתה
עלול גס להפסיד אותה
לגמרי. סוף השבוע
ובייחוד יום ד׳ מביאים
את התוכנית הגדולה
לנקודת־השיא. שלך מאז ואילך שוב לא
תוכל לשנות דבר, ולכן
} 2בנו בטבר ־
20ג ד צייג ר את שתתכנן מוטב הכל בקפידה מושלמת.

|1שו1

המחצית הראשונה של השבוע תתנהל
למישרין, בעיקר במישור החברתי, וההרהכללית
שלך גשה תהיה הרגשת הצלחה
ופעילות סוערת. במח צית
השנייה של השבוע
אתה עלול להיתקל
במכשול בלתי צפוי,
שיוציא את כל האוויר
ממפרשיך. קרוב לוודאי
21בדצמבר -
שרקע המכשול יהיה
19 בינואר
במישור המישפחתי, ו כתוצאה
ממנו תיווצר
אי הבנה שתכבול את ידיך. נוחי השבוע.

תקופת־האושר בה את
מצוייה נמשכת — אס
כי ענני־סערה קטנים
מופיעים באופק, בצורת
התחייבויות עבודה,
פגישות עם נושים או
מריבות עם ידידות טובות
במייוחד. אך אל

דאגה, עם רצון עז את
21 ביוני ־
20 ביולי
עשוייה לצאת מכל זה
?ושיריך עם קבוצת אנשים בלתי שיג־בשלום.
אם את עוסקת
רתייס, שניתן להגדירם במילים עדינות
בשני רומנים מקבילים — דעי לגמור עם
עלולים
כ״תמהונים״,
אחד מהם, או לפחות להסחת אותו כך
לסבך אותך השבוע בשלא
יגרום להתפוררות כל החבילה ולא
מצבים בלתי נעימים
תצאי קרחת מכאן ומכאן. המרי השבוע.
ובקשיים שונים. אתה

מתקשה להתרכז בעבוזהו
שבוע שמן הראוי
ד תך, חש את עצמך זר
לשים בו לב לפרטים
ומיותר בבית, ועלול
קטנים ולדחות בעיות
גדולות למועד מאוחר
לדבוק בראיונות תלו20
בינו אר ־
שים כמו בריחה מן ה יותר.
הכוונה לכל או 18
בפב רואר
מציאות. טוב תעשה
תן בעיות קטנות ו אפורות
הקשורות ב-

אס תנתק מייד את
קשריך עם אנשים אלה ותחזור לחיות את
דרך״החיים השיגדתית
חייך אתה. השבוע הרווקות בנות דלי
שלך, ואשר את פתרונן
עשויות להיות מותקפות ברומנטיות.
אתה דוחה זה חודשים
אחדים. סלק חובות
ישנים. השלם עבודות שאתה סוחב, והזמן

לביתך את האורחים שלהם אתה חייב
אירוח. כי לא יהיה לך זמן פנוי בעתיד.
אדם מסויים שעד היום לא היה לך

יחס רגשי כלפיו, ירצה לנצל את מצבך
אתם מחפשים אתגר
הנפשי כדי לבקש את
שיתן לכם את ההזדמ קירבתך.
הוא ינסה ל,י׳

נות להוכיח את עליו שכנע
אותך בי ביכולהתלהבותכם
נותכם.

לשפר את מצבך
תשרה השבוע אווירה
בכמה שטחים חשו של
התלהבות על אלה
בים. התעלם ממנו
הסובבים אותכס, כדאי
ודחה את הצעותיו, בי
להזכיר שהשנה היא
22 באוגוסט -
שנה טובה לבני מזל
הוא עושת זאת משי ?
2נספ?.ר>בר
9ובפברואר קולים
אנוכיים. אל
בתולה החושבים להי20
.במרס
נשא, לכן מוסב אולי
תהמר השבוע — צפוי
לך הפסד. שב בשקט.
להזדרז לפני שהשנה תגיע בקרוב לסיומה.

111101

גם: מי שהולך לישון עם כלבים, שלא
יתלונן כאשר הוא קם בבוקר עם פיש־פשים

אלון דרדקר, ראשון־לציוז
דומני שממשלת בגין ראויה לשבחים
ולברכת ״יישר כוח״ על החלטתה למנוע
מגוש אמונים את ההתנחלויות בשומרון
בשעה זו. העובדה שניצים לשעבר כמו
בגין, שרון וויצמן, התפכחו והגיעו למס קנה
שעם כל הברכה שיש בהתנחלויות
לקידום המפעל הציוני, הם מסכנות בשעה
זו את מעמדה המדיני של המדינה, ראויה
לשבח ולא לגנאי. ממשלת בגין היא גם
הראשונה בממשלות ישראל המוכנה ל שוחח
עם פלסטינים מבלי ״לבדוק בצי ציותיהם״
.זה מעיד על הסתגלות מהירה
למציאות אפילו אם היא עומדת בסתירה
לעקרונות.
יהושע ב,רזיו, תל-אביב

ממשלה סמכותית
כאשר ניסו אנשי גוש אמונים להתנחל
בצורה בלתי חוקית בתקופת ממשלת ה מערך׳
גררו ניסיונותיהם אלה תגובות
חריפות מצד תושבי הגדה המערבית.
לכולנו זכורים המהומות בגדה, יידוי האב נים
והצתת הצמיגים. והנה, מאז עלתה
ממשלת הליכוד לשילטון, שורר בגדה
שקט מופתי. לא נערכה אף הפגנה ואף
קבוצה של השבאב לא יידתה עד כה
אבנים בחיילי צה״ל. זה מוכיח לדעתי,
שלא ההתנחלויות הם שגרמו לליבוי היצ רים
בין תושבי הגדה ולא החשש מפני
״גזילת אדמות.״ חולשתה של ממשלת
המערך היה סופה והערבים ניצלו אותה.
ממשלת הליכוד לא חיזקה את ״אמצעי
הדיכוי״ בשטחים המשוחררים ולא הג בירה
את הלחץ על תושבי הגדה ובכל
זאת הם שותקים עתה. נראה כי גם הם

ננים בגין ואנשי ממשלתו :״אבל איך
אנחנו יכולים להאמין לערבים?״
אילו הייתי ערבי, הייתי אני שואל:
״איך ניתן לבטוח בשר־החוץ של בגין,
שבגד בחבריו הציונים בבית־הסוהר בעכו
ואשר — כשר־ביטחון — בגד בחייליו
במילחמת יום־הכיפורים וברמטכ״ל, דוד
אלעזר שנאלץ להתפטר מתפקידו בשל
שגיאותיו של הממונה עליו? איך אפשר
לבטוח באדם שבגד במאהבותיו עם אשתו
ובאשתו עם מאהבותיו! שבגד במיפלגת
העבודה ועתה הוא בוגד בדעת־הקהל היש ראלית
בהעלימו ממנה עם מי הוא נפגש
ועם מי הוא לא נפגש בלונדון או פאריס,
וממשיך לבגוד גם בהחלטת הכנסת שלא
לדון עם הפלסטינים בשום פורום?
הבגידה האחרונה היא דווקא הראשונה
בסידרה הארוכה שיש בה הגיון. יחד עם
זאת לא הייתי בוטח במשה דיין שיקח
אותי לסארקופאגים שלו, שהוא העמיד
פנים שקנה אותם מבדואים ומכר אותם
בסכומים גבוהים לממשלה. האם הייתם
אתם בוטחים בו?
יוסף שריק, תל-אביב
כל ההדלפות שפורסמו בעתונות על
פגישותיו של דיין עם שר־החוץ המצרי
פהמי, עם חסן מלך מרוקו, עם נציגו של
חאלד הסעודי וכר — מקורן בישראל. הם
נועדו למנוע כל אפשרות מהציבור ומ העיתונות
העולמית להגיע לאמת. לדעתי
נפגש דיין בחשאי עם יאסר עראפת, ראש
אש״ף. לדעתי העמיד דיין את עראפת
בפני הברירה: לעזוב מייד את דרום־לבנון
ולא — יפעל צה״ל במלוא כוחו נגד
המחבלים. דיין חזר בטיסה בהולה ליש ראל
כדי לדווח על תשובתו החיובית של
עראפת ולהודיע שאין צורך להפעיל את
צה״ל נגד המחבלים. עתה כשהמחבלים
נסוגים מדרוכדלבנון וישראל מסכימה
לייצוג אש״ף בדנבה, מוצגים דברים אלה
(המשך בעמוד )8
העולס הזה 2093

700 חוווושו
עלכל

שני

ח ד רי ם -חדר

ש לי שי חינ ם!!

ב מל אתח״י שנים לפ רץש קלי ם בת־ים מעניק לך ה מ רכז
הבינלאומי ל שטיחים ־ שטיח ב ר מל -מ קי ר-ל קי ר חינם. על
בל ר כי ש ה של שני שטיחים לסלון ול חד ר נוסף ־ תקבל
שטיח לחדר שלי שי חינם!
בולל חיתוך. הד בקה והובלה לכלר חבי הארץ.
ב מו כן המבחרהג דו ל ב * רנן שלש טי חי ם תו צרת חו ^ן־ ב־ ס /ס 3 0זול יותר מהמ חי רי ם ב תיי *!
...שוב אנו מו כי חי םשכד אי לנ סו עלבת ים ל קנו ת ש טי חי ם.

* ה מכיר ה ליחידים ב מ חי רי ם סיטונאיים אך ורק ב מ רכז
בב ת ים.

18 שנות שירות ומס חר הוגן.
פ תו ח בינוי חו ל 8.00-4 00 - 2.00-8.30בערבכולל יום גי. בי מי ש שי ע ד .3 00

ב מו צ אי שבת .11.00 - 6.30
המבצעמתק יי םבתא רי כי ם / 7 7 :ם ו / 7 7 - 4 /ם ו 5 /ו

^111111

י סי עו^ 0 ,

מכתבים
(המשך מעמוד )6
כלחץ אמריקאי מטעמי נוחיות בלבד, כדי
שאיש מהצדדים לא יואשם בבגידה בעיני
בני עמו.
אדיה וכברויט, תל־אביב

שכיתת קונים

היום יותר מתמיד, אינך יכול להרשות לעצמך לקנות
קסטות זולות וגרועות רק בעלות שם ״מפוצץ׳:
קנה קסטות יאגפא-גברט״ להקלטה והאזנה מו שלמת ברמה מקצועית.
צמידות חלקיקי תח מו צתהבחל מסודרים במבנה מיוחד (בלעדי
לאגפא־גברט) 10 וח9חץ 0ו1>91־ 6 8 1ק ! 3המאפ שרים נאמנות מוחלטת
לצלילים, מ 4-ו עד 20.000 הרץ. קופסאות מתברגות, ב שלו שה צבעים,
צהוב, כתום, סגול, למיון והפעלה קלה ומהירה.

דרוש אותן בחנויות הסטריאו,
החשמל והתקליטים,

ברשתות השקם

בבל בו שלום
ובמשביר לערכן.

בכל פעם אנו שומעים על עליית
מחירים נוספת במיצרך כלשהו. האנשים
המחליטים על כך, עושים זאת, חוששני,
על פי מצב רוחם. אני אומר זאת מפני
שאני בטוח ששר־האוצר שמחה ארליך,
או כל מי שמחליט על כך יחד עמו, אינם
חשים את המצוקה הנגרמת בעליית המחי רים.
כל אחד מהם מרוויח כמד, אלפים
טובים בחודש שבהם הוא יכול אולי לפרנס
עשר משפחות, אז מה איכפת להם להעלות
את המחירים? בלאוו־הכי הם אינם מר גישים
בכך.
אני סתם אדם שכואב לי על כך וכואב
לי לראות מדוע העם הזה אינו מגיב ורק
בוכה. ואין מדובר בעליית המחירים רק
בנושאי הבידור או התחבורה. בעניין
מיצרכי המזון יש כבר משפחות רבות
שהגיעו למצב בו אינם יכולים כבר לאכול
כמו בני־אדם. אבל האנשים ממשיכים
לקנות. מדוע, לכל הרוחות, הם שותקים?
מדוע אינם מגיבים?
לדעתי ניתן לגרום לתזוזה בתחום זה,
אבל לשם כך צריך אדם בעל כושר
מנהיגות, שיקח את העניינים בידיים. אני
בטוח שאם העם יחליט, בתגובה לעלייתהמחירים, לא ללכת לקולנוע או לא לנסוע
במוניות, יאלצו בעלי בתי־ד,קולנוע ונהגי
המוניות להוריד את המחירים.
אותו דבר גם בתחום המזון. לא יקרה
כלום אם הצרכנים יחליטו שלא לקנות
קפה או כל מיצרך אחר שאינו חיוני,
במשך תקופת זמן סבירה. זה עבד בברי טניה
ומדוע שלא נעשה זאת כאן? אם
נעשה את אותו הדבר אני בטוח שזה
יזיז משהו בממשלה לכל אלד, שחיים
על גבנו!
אכי בייטון, ערד

סי אחראי למהפך?
נדהמתי לקרוא בגליון מס׳ 2089 את
מיכתבו של מר חלמיש ובעיקר את ה-
מישפט הבא :״כיום יודע כל ילד במדינה
שרק ד״ש היא שהעלתה את הליכוד לשיל-
טון.״ באמת מר חלמיש, תמהני מי הם
הילדים שיודעים כל כך הרבה? ילדים
מבחינה כרונולוגית או שמא ילדים מבחינה
פוליטית?
מסתבר שהרבה מים יזרמו בים בטרם
יהיה אפשר לסכם את הסיבות למהפך
של וד 17 במאי. אולם אתה מר חלמיש
יודע את הסיבות וההסברים למהפך. ובכן
מר חלמיש שייבושם לך. למעשה דבריך
היו יכולים להישאר כקוריוז, אולם לצערי
הם מבטאים דיעה מסויימת בציבור מסויים,
שהתאכזב מעליית הליכוד ואשר מאשים
את ד״ש ואת הציבור באחריות למהפך.
ציבור זה מנסה ללחוץ על ד״ש שתקיים
בלוק עם המערך, אולי כדי שד״ש תכפר
על העוון של עליית הליכוד לשילטון.
יותר מכך, דבריך מבטאים את מה שקרה,
קורה ועלול לקרות במערך: התנערות
מאחריות למפלה בבחירות וזריקת כפפת
האחריות לגופים שונים ולציבור.
ולסיום מר חלמיש הנכבד, נותרו לי
השגות רבות לגבי המסקנות הבמעט פס קניות
שלך. זכותך להביען, ברם אל
לציבור, ובעיקר לציבור המקורב למערך,
להתפתות ולחפש אשמים ושעירים לעזאזל.
עליו להפיק מסקנות ולפעול בהתאם.
רוני מכרם ל,י, תל־אביב

*.ן השבוע
הגרלת הפיס
סך הפרסים
4-8מיליון ל״י
פרס ראשון

750.000ל״׳

רה למלאכים

אהיה אסיר־תודה לכם אם תביאו מיכתב
זה לידיעת קוראיכם הנכבדים.
אני אב לתשעה, שאחת מהם היא ני-
קולטה (בת 18 כיום) ,הסובלת ממום רציני
בלב. ניקולטה היא אספנית מושבעת של
מטבעות ובולים והיא הביעה באוזני את
תשוקתה לכלול באוספה גם בולים ומט בעות
ישראליים.
כראש למשפחה עניה ומרודה, שאינו
יכול להרשות לעצמו לרכוש בולים ישרא ליים,
אני פונה בזה לרצונם הטוב של
קוראיכם הנכבדים כדי שיואילו לשלוח

אספנות עם כל הלב

*למערכות סטריאו לרשותך קסטות

הטפטים המעוצבים כיצירת או מנו ת

בולים לכיקולטה

ניקולטה ג׳אמבוני

, 6x60011x01x1( 17001,5 )671 -0 0 0 3 1 3 .כ<|וזז 3ח ץ? 6170 0

מורלה

כאילו שיש חייל אחד בצה״ל המצליח
להשתחרר משירותו ללא משפט צבאי
ביגלל איזו עבירת משמעת.
לא מצא הן בעיניהם העבר הצבאי שלי.
הם רצו שאהיה מלאך, כי כנראה הקיבוץ
נוער רק למלאכים. שבעתי מחקירותיהם
והחלטתי: אינני מלאך ולכן לא אהיה
קיבוצניק.
מירון גלבוע, ירושלים

רובקס
ה מ תנ השבאו פנ ה

בעת שירותי הצבאי הינרת, קיבוצניק
ואחרי שיחות ודיונים עמו החלטתי להצ טרף
לקיבוצו (בצפון הארץ) .פניתי לקי בוץ
והם היפנו אותי למרכז הקליטה
של הקיפוצים בתל־אביב. אבל לפני זה
ערפו לי אנשי ועדת הקליטה בקיבוץ
חקירה בצורה גסה ומשפילה. נשאלתי
שאלות משאילות שונות והתבקשתי לה שיב
עליהן. איש מהם לא שאיל אותי
להשקפת עולמי. לעומת זאת הם התעניי נו
מאוד מרוע היה לי משפט בצבא —

לבתי ניקולטה סידרות בולים חדשים
שהונפקו בישראל בשנים . 1975—76—77
אני מודה מראש לכל הנדיבים שיענו
למיכתגי זה. במצורף אני שולח לכם
אישור רפואי על מחלתה הקשה של בתי
ניקולטה ואת תמונתה.
קרדו ג׳אמכוני, טאראנטו, איטליה
• קוראים המבקשים להיענות לבק שתה
של ניקולטה (ראח תמונה) ולשלוח
אליה בולים ישראליים יוכלו לעשות זאת
על פי הכתובת :
100 ! 6 3א 03x13110111

\^ 3 X 3 X 1 0

£< 11 ) 1010

13031110

74100
1 ) 3113

ביקורוג ״העולם הזח״
אני אזרח ישראלי בן ,21 תושב יפו.
לפני זמן קצר סיימתי את שלוש השנים
הראשונות מתוך שלושים וחמש השנים
של שירות צבאי בישראל ועברתי לאותה
תקופת שירות בד, החופשות ממושכות
יותר, הקרואה ״מילואים״.
הנני קורא קבוע של העולם הזה מזה
חמש שנים ועיתון זה הוא לדעתי אחת
מנקודות־האור המעטות במדינה השוקעת
לתהום השוביניזם. אחד המדורים האהו בים
עלי ביותר הוא המדור ״העולם הזה
לפני 25 שנה.״ תוך קריאת המדור ראיתי
שוב ושוב כי לפני 25 שנה הקדיש העולם
הזה מקום רב, ולעיתים אף את הכתבה
המרכזית בשבועון, למאורעות שאירעו
מחוץ לגבולות ישראל. מדוע אם כן הופסק
מינהג זה וכיום מצטמצם העיתון רק
לסקירת המאורעות הקורים במדינה? מד,
הטעם להתפאר בכך שהעולם הזה היד,
העיתון היחיד שהקדיש תשומת־לב למה פכה
המצרית, כאשר ענייני מצריים של
היום מופיעים בו הרבה פחות מאשר
בידיעות אחרונות. האם פירסום ידיעות
מן העולם הערבי, שירגילו את הקוראים
לכך שהערבים הם בני־אדם בדיוק כמוהם
(המשך בעמוד ) 12
י^ייייי׳ י^יי1 7י׳י׳י-

זה חיה £113 031113 שהן ה 3
גיליון ״העולם הזה״ שיצא לאור לפני 25 שנים בדיוק הביא
תחת הכותרת ״23—1\/—46״ שיחזור־מצולם של צוות־המערכת
להתקפת האירגון־הצכאי־הלאומי (אצ״ל) לאור היום על תחנת־המישטרה
כרמת־גן, התקפה בה נפל בשבי הבריטים גיבור־המח־תרת
דוב גרונר, שנידון מאוחר יותר למוות ולאחד שסירב להגן
על עצמו כבית־המישפט הצבאי הבריטי ניתלה בעכו. כשיחזור
השתתפו חלק ממשתתפי פעולת האצ״ל.
השבוע לפני 25 שנים עיצבה מערכת ״העולם הזה״ את
המתכונת הקיימת עד היום של מדור־המיון־השנתי ״הסרט הטוב״
לעומת ״הסרט הרע״ ,המהווים הערכה שנתית לאיכות הסרטים
שהוקרנו כמהלך השנה כארץ. במדור ״דו״ח מייודוד״ הכיאה
מערכת השבועון• סיקור עדכני של פרשת קורבן צייד־המבשפות
אלג׳אר היים, שהואשם על־ידי המועמד באותה עת למישרת סגן

נשיא אדצות־הברית מטעם המיפלגה הרפובליקנית, ריצ׳ארד
ניבסון כאשמת ״קשר קומוניסטי״ .ביו העובדות שב״דו״ח־דמייו־הד״
בולטת הקביעה •שמועמד המיפלגה הדמוקרטית למישרת
הנשיא באותה עת, עדליי סטיבנם ון, נחלץ להגנתו של היים.
בשער הגיליון: השחקנית מריליו מונרו, בצילום השער הרא שון
שלה בעיתונות העיכרית, עם קבלת תפקידה בסרט ״גברים
מעדיפים בלונדיניות״.

ח־־כ דוב שילנסק* עם פצצה במישוד־החוץ * שירי אהבה
של רירי מנוסי * שיו׳ מילחמו! שר 1ז״ונו גווי *
יגא וו לומולהכיןוא1ז אוץ ־ י 111ראל

העם
אצב עו ת ׳ .גיי.
! א צב עו ת טי־אנ־טי
שסועות החגים הם ׳תקופה מתל, לעי־ותתאים
.׳ממערכות העייותונים השמיים יש בו
כתבים ועורכים, פיהקו בשקט וקיללו
את עצמם בקול ירם. ייבול הבצל בגואטמלה
וצייד השפנים באוסטרליה ניהאו המועמ דים
הרציניים והיחידים לתפוס את הכות רות
הראשיות.
לפתע השתנה הכל. בחלל הידהדו שני
קולות. הקול הראשון היה צילצולה של
סטירת־לחי פוליטית, פרי התנגשות חזה
יבין אצבעות יידו של דויד בדגור״ון ולחייה
הימניית של הסתדרות הציונים הכלליים
(כיום הפיפלגה הליברלית, המרכיבות
״הליכוד״) .הקול השני היה רעם התפו צצות
של 15 אצבעות טי־אנ־טי שלא הת פוצצו.
הייה
יקשר הדוק בין שני הקולות. הרא שון
סימל עובדה פישוטה אך מכרעת: לא
׳קיימת בישראל כיל אופוזיציה, אמיתית
ודמוקרטית, לא מימין ולא משמאל, פירט
למחנה הקומאינ&ורמי * המונהג על־ידי
משה סנה. כל שאר המיפלגות, הסיעות יוה־אירגוינים,
החל מן האגף ״הימני״ של מפ״ם
וכלה באגף הקולני שיל תנועת החרות
אינן, למעשה, אלא בני־מישפחה אתית ש ירבו
יעים אבא.
הקול-השני סימל את התוצאה המחוייבת
עיל־ידי המציאות: מתנגדי המי׳שיטר, ה בודדים
ותבלתי־ימאורגנים, ששוב אינם
רואים לעצמם אפיק פוליטי טיבעי למאבק.
ממהומות מרד־היימאים, דרך הפצצה בבי תו
של השר פנקס ועד הפצצה במשרד-
החת הישראלי מובילה דרך אחת. אין
עוד בארץ אווירה ציבורית המאפשרת את
התהוותן של מחתרות גדוילות. אולם יחד
עם זאת איין ספק שגוברת והולכת הנטייה
בפינות השונות שיל הנוער לפנות לאמצ עים
ישל אלימות ולהתארגן במחתרות זעי רות,
שכל אחת מהן מורכבת ממים פר
צעירים.

מודפס יפה על נייר משרדי דק. כתב
הבוקר שבתאי נוי (פורטנוי) ,מוותיקי הכתבים
הפליליים בארץ, טען לעומת זאת
שהמיישטרה קיבלה הודעה ממודיע מיש־טרחי
וחיכתה לבעלי הפצצה.
כשבא-האיש היה מישרד־החוץ גדוש
שוטרים בלבוש אזרחי. גיידות מישיטירה
שוטטו ביקידבת מקום. בכיל־זאת עלה ה צעיר
לאהד הטישרדים הפחות חישובים
של מישרד־החיוץ, ונעצר כשבתיקו פצצת־זימן
ישל 3ק״ג המכוונת לפיצוץ ׳תוך 45
דקות (ולא 6דקות כהודעתד, הראשונה
של המשטרה) .כמות הומרה־,נפץ היתד,
מספקת, לפי דיעה אחת, לחבל קשה ב קירות
ובריהוט אד לא להרוס את הבניין
עצמו.
״אבא ילד רע!״ .ימייך עם קבלת
הידיעה, השתררה במוסדות ׳רבים, ובכלל
זה במיישטרה, מתיחות רבה. גרמה לכך
•ההשערה ביי הפעם עומדת מאחרי המע שה
מחתרת רצינית. השעירה זו התבססה
על זהותו של העציר, שלא דמה בלל
לצעיר חמום־מוח.
דוב בדיוסף שיילנסקי הוא בעל קוימה
למטה מבינוני• ,פנים עגלגלים, כמעט
ביעל־יבתייס, הגוקואים לרוב ה״זוך סימ פאטי.
שיליסקי, בן ה־ 31 נולד בליטא,
יעבר שורת ׳ מחינות־ריכוז והשמדה נא ציים,
ונימנה עם אלה שהתגייסו עם
תום הימילחמה לאצ״ל, נשא אשה ועלה
ארצה כחייל באוניה אלטלנה.
מאז עלייתו ארצה לא הראה סימני
פעילות מיפלגתית, שירת במפקד פלוגה
קרבית במיל׳חמה, נכנס כשותף בחברה
אחר־כך פקיד
מוזאיקה ׳והפך לייצור בחברה קבלנית, בנו בכורו בן •שלוש
ואשתו ׳בהריון. כשהתעורר עניין השילו־ •
מים מגרמניה הסתבך דוב שילנסקי בפ עולה
מישטרתית, והיה בין האנשים
שנעצרו בדרכם חזרה מירושלים אחרי ולה והצל
ההפגנה כשערי הכנסת, וישב 10 ימים
על הדלית היד ,׳תלוי שלט ״:מסיבה פר במעצר.
טית״
.הכוונה היתד, לאריוחתיהצהריים ש כששמעה
אישתו על מעצר בעלה, נדערך
ראש־הממשלה דויד בן-גיוריון לכבוד
המה אך שמרה על קור רוחה. יוסף
הרב אירווינג מילד, נשיאה החדש והציר־הקטן
לא הבין ופלט :״אבא ילד רע.
ינייד,כלליי ישל הסתדרות ציוני אמריקה, ה׳

אבא ילא יבא לאכול ארוחת צהריים. אבא
לא יהיה גדול״.
״האדם המסוכן ביותר!״ .ייתכן
׳שהמישטירד, היתד, באמת ניגשת למאסר
פעילים של תנועת״הח׳ירות — לולא
סירב העצור לפתוח את פיו. אפילו יהודה
פראג, ראש האגף הפלילי, לא הצליח
הפעם להוציא דבר מן העצור, פרט
להודעה ׳שימסור הצהרה אחדי שידבר
עם עורך־הדין שלו.
בתירת עורך־הדין עניינה את המיש־טרה
:׳שמואל תמיר, מאנשי האופוזיציה
ביתנועת-היחרות, היה, בעל שם פוליטי נוסף
על שמו המיקציועי.
׳תוצאת שיחתו של ׳שילינסקי עם עורך־
הדין היתד, סירוב ׳למסור את ההודעה
שהבטיח. פראג העיר כי לא יסד, היה
לשלות דווקא אותו, יבעל לאישה תרה,
׳לפעולה כזאת, והוסיף :״אלה ששילחו אותך
לא יתמכו בך עכשיו!״ אולם יחמיר הבטיח,
בחיוך לגלגני, כי ״המחתרת שאור־גנה
על־ידי ׳תנועת-החרות ׳תשלם למיש-
פחתו 250ל״י לחודש.״
מי, מה, איך זי. השאלה הגדולה ש עניינה
יאת הציבור הייתה, כמובן — מי
עומד מאחרי המעשה. השאלה השנייה:
מה רצו להשיג 1
המישטרה עצמה טרם הודיעה ימה כוו נתה
הסופית. ובינתיים האשימה את שי־לנסקי
ביום המעצר, לפי סעיף ( 66א)(ב)
של פקודת יד,׳חוק הפלילי, המדבר על החז קת
חומר־נפץ בלבד. העונש המי׳חבי 20 :
שינות, מאסר.

עיחונוח

פצצות
מ־ספר 2
בשעתו חששה המשטרה כי מישהז
יבצע מעשה אלימות נגד שר־התהבודה
המנוח, דויד צבי פנקס, ווהעמידה שני
שוטרים בפתח ביתו. הפצצה התפוצצה,
שניים נעצרו, הועמדו למייישפט וזוכו ב־פסק־דין
מהדהד.
גודלה של פצצה מייספר 2היה שונה.
המש טרד, טוענת ׳שקיבלה הודעה במ׳יכיתב
* הקונזאינפורם היה אירגון־הגג של
המיפלגות הקומוניסטיות בעולם, תחת
עינו הפקוחה של מטאלין. למרות שמרבית
מנהיגי מפ״ס לא נכללו במיסגרת זו
הם נהגו כבעלי זכויות הקומאינפורם ה־בילעדיים
במדינת ישראל, והערצתם ל־ברית־המועצות
לא נפלה מזו של ׳אנ שי
מק״י.

שישוו

לוחמי האצ״ל משחזרים את ההתקפה שבוצעה ב־ 23 בחודש אפריל
1946 על מישטרת רמת־גן, במטרה לשדנד את מחסני הנשק של
המישטרה הבריטית המנדטורית. בתמונה: הלוחמים משחזרים את היציאה מהבניין. .

״העולם הזיה״ 0א7
תאריך 9.10.52 :
גוף בעל ההשפעה הגדולה ביותר ביהדות
׳ארצותיהיברית. בפרוזדורים היו רק עיתיו־גאים
מעטים וצלם אחד.
בחירת מלון השרון למטרה זו לא
היתד, מיקרית, כיוון שבן־גוריון מבלה בו
את חופשת החגים שלו בעוד אשתו פולה
דואגת שלא יטרידוהו יתר על המידה.
היתה זו פולה בן־גוריון שאירחה את
המוזמנים שבאו לסעודה בלי נשותיהם.
כאשר קם צלם העיתונות, ניגש אל
אבא אבן ומשה שפירא שר־הפנים, שיש בו
בפרוזדור ושוחחו ביניהם לפני תחי לת
הארוחה, וביקש באדיבות רשות לצ למם׳
קרבה אליו אשת ראש־הממשלה,
כשחפיסת שוקולד־ייצוא תחת זרועה, ו ציוותי׳
עליו להימנע מכל צילומים שהם.
הצלם ניסה להסביר, הושתק ביד רמה
ונאלץ לפנות את המקום. פולה בן־גוריון
ניצחה את העיתונות.
מכתבים הגדני׳ע
הגדנ״ע והמגמה הצבאית הם תולדות
של חינוך מיליטאריסטי כפי שהיה קיים
בספרטה ובגרמניה, וכפי שקיים היום
בברית־ד,מועצות. הגדנ״ע והמגמה הצב אית
נותנים חינוך לאומני מובהק. הם
קרש־הקפיצה הטוב ביותר להשתלטות
קבוצת אנשים בעלי שאיפות דיקטטוריות
על המדינה. במדינות צבאיות כמו גר מנית׳
לשעבר, נמצא הצבא מעל לכל בי קורת
ציבורית ...המגמה הצבאית היא
הפיכת הנוער לבורג בתוך המכונה הנק ראת
צבא. תפקידה הוא להכין את הנוער
לקראת חיים במדינה לאומנית.
דן מרגדית, תל־אביב

אנשים
׳ 6ספר שיריו השלישי תוך שבתיים של
דירי (ידידיה) מנוסי, מ״מ בפלמ״ח בן
25 שהפך סטודנט לסיפרות, ביכורי בוקר,
המוקדש להוריו, יצא השבוע. הטובים
בין 37 שיריו הם שירי האהבה הציוריים.
דוגמה: האשד כבד שערה כחריש
הראשון וכמוהו מלא ורטוב ...אפל בית
שחיה כפתחי מערות וכמותם מסורג ב־אזוב.ם
..חזיה כפרח רוטט ואיתן ...בטנה
אימהית וגדושה כתלתן
• בספר השביעי של סידרת הסמבה
שיצא השבוע, חסמבה באיזור המסוכן,
שוב לא הסתפק יגאל מוסינזזן בהערות
לימודיות כמו הסברת תורת טביעות ה אצבעות,
הסנייפרסקופ (רובה הצלפים) ו תולדות
העיר עזה: מלבד טבח הצוללת
המיסתורית ממוצא סיני, צ׳יאנג, משתתף
בעלילות הסמבה גם המשורר חיים
(פרחי אש) ׳גורי שאחד מאנשי החבורה
מדקלם בשבי ארבעה בתים משירו ה מפורסם
תפילה — לבחורי ישראל לפני
צאתם לקרב.
• יגאל אלון החליט כי אדם שנעדר
מן הארץ משך שנתיים״ חייב ללומדה
מחדש. המסקנה: השבוע יצא בלוויית
ישראל גלילי, נתן אלתרמן ושלישו
ירוחם כהן למסע-היכרות של כמה
ימים, שהתחיל בגליל־ד,עליון ויגיע עד
לנגב.
* אלון נעדר מהארץ שנתיים לרגל לימודיו
באנגליה.

שרב :

איכות מעולה

ההנאה בכל מקום

הניידת של שרפ היא טלויזיה מעולה
אמינה ונוחה לתפעול. אפילו הילדינה

יוכלו להפעילה בקלות

ולהגות מתמונה
חדה להפליא
ומצליל ברור ונקי

ואם תרצי להמת בעצמך מהניידת של שרפ.
פש 1ט הרימי 1שאי א 1ח ה( מ שקל ה 7ק־נ בלבד)
לחדר השינה. למטבח. לסלון או למרפסת.
תוכלי לקחתה אפילו לפיקניק או לנופש.
בכל מקום תהני מקליטה מצוינת
וכמובן גם מצורתה הנאה.
אח הטלויזיה הניירת ואת כל מוצרי האיכות של שרפ
תוכלי לראות. לשמוע ולקנות בשקים. במשכיר המרכז
בכל בו שלום. במשכיר לצרכן בש.א ל.
ובחנויות מובחרות למוצרי חשמל
הניידת של שרפ -בקרוב גם אצלך

שרפ. שקהאלקטחרקהמ״בן
היבואן: אסמנו בע״מ ירושלים טלפון 02- 533817 :הפצה: סלון טוקיו. אלנבי 53 תיא. טל 03-283770 .הפצה בי־ם: אור, יבוא והפצה, דרך בית לחם .60 טל 02-719447 .

ה ו קונצרן ״נילית׳
המדינהדורשתהחזרתרכוש בקשיים כספיים
אחד ההסכמים המוזרים ביותר בתולדות פרקליטות המדינה נחשף במהלך
דיון בבית־המישפט המחוזי בירושלים לפני השופט ד״ר יעקב בזק. השופט דן
לפני זמן מה למאסר ולקנס כספי עובד במישלחת חפירות הכותל, שהורשע בגניבת
מטמון שיקלי״כסף שנמצא במקום. במהלך החקירה. התגלה כי אחד הסוחרים
!הגדולים בארץ, יואב ששון, קנה את השקלים הגנובים, ויחד עם עובד מוזיאון
ישראל רפי בראון ניסו להעלים מן המישטרה את מציאתם. כאשר ראש מישלחת
חפירות הכותל, מאיר בן״דב, התעקש לדווח למישטרה, התערב בפרשה הפרופסור
יגאל ידיו שטרח להיפגש עם מי שהיה אז שודהחינוך״והתרבות אהרון ידלין,
שפנה למפכ״ל המישטרה שאול רוזוליו בבקשה שיטפל טיפול מיוחד בפרשה.
על המיקרה הוצב שוטר מיוחד במינו, יצחק רוזן, שמנע כל הרחבת החקירה
מעבר לגנב עצמו, ונמנע מבדיקת קוני הרכוש הגנוב והקשרים בינם לבין יגאל
ידיו ואחרים. נראה כי כחלק מהיחס שהובטח אז הוסכם להחזיר לקונה הרכוש
הגנוב יואב ששון את השקלים שקנה בתור גנובים !
עתה פנה פרקליטו של ששון, עורך^הדין ארנולד שפאר לשופט בזק כי יצווה
להחזיר א ת !השקלים הגנובים לששון. להפתעת הכל הופיע בבית־המישפט מאיר
בן־דב, שתבע כי השקלים ׳הגנובים יוחזרו לבעליהם החוקי, מישלחת הכותל.
בבית-המישפט הצהיר שפאר כי בידו מיכתב מפרקליט מחוז ירושלים המתחייב
לגרום לכך שהשקלים יחזרו אליו. בן־דב הצהיר בבית-המישפט כי הרכישה מצביעה
שזו קנייה של רכוש גנוב. הוא מערער על ההסכם בין הפרקליטות לששון, וטוען
כי למדינה לא היתה רשות לעשות הסכם כזה. הסוחרים קנו רכוש גנוב ואין לתת
פרס לאדם שקנה רכוש גנוב ויודע על כך.
בדיברי תשובתו גיסה עורך־הדין שפאר להוכיח כי אין לשקלים עורך היסטורי
וטען כי גם מטבעות מצדה לא פורסמו עד היום.

את מ׳ מייצג בוטה שביט?
נשיא התעשיינים בומה שביט קיבל
לחלוטין א ת דעת האוצר לגבי מימון ה תעשייה!
.הוא הסכים ל הפסק ת האשראי
המכוון לתעשייה וכי התעשיינים יממנו
את עצמם מפידיון מילוות. זוהי פגיעה
חמורה בתעשיין, שכן הריבית על הלוואותיו
לאוצר היתה הוצאה מוכרת בעוד
פידיון המילוות הוא הכנסה נקיה. שביט
גם מסכים למדיניות האוצר כי התעשיינים
יגייסו הון בבורסה במקום ליהנות
מאשראים ממשלתיים לסוגיהם.
התאחדות התעשיינים, ששביט צריך
להגן על חבריה, מייצגת א ת סקטור ה פירמות
המישפחתיות בישראל. את הרוב
המכריע של התעשיינים מהוות חברות

שלב שבו בעלי הפירמות המשפחתיות
במערב צברו רכוש הם פנו לבורסה, הפכו
לחברת מניות ועל״ידי הנפקות מניות
הוציאו רווחים מן החברה לעצמם וכן
גייסו כספים לחברות. גורם נוסף להזדקקו
ת בעלי הפירמות במערב אירופה
לגיוס הון בבורסה הוא התעצמות האיגו דים
המיקצועיים המונעים ניצול העוב דים
וצבירת כסף כתוצאה מכך.
בישראל לא יכלו בעלי הפירמות לצבור
את הכסף כמו במערב אירופה מניצול
עבודה בלבד, אם כי במקוטעין קיימת
גם תופעה זו בהעסקת עובדים ערבים
זולים על-ידי כמה פירמות.
הגורם שמימן את הפירמות בשלושים

קונצרן חוטי״הטכסטיל הסינתטיים,
״נילית״ ,נמצא בקשיים כספיים. הקונצרן
הוק ם בגליל על״ידי מישפחת אג-
ריקו לוי מאיטליה שהשקיעה חלק
קטן מההשקעה. מרבית ההשקעה, יותר
מ־ 300 מיליון לירות, באה מכספי ממ שלת
ישראל. התומך הנלהב בזמנו בהקמת
המיפעל היה שר״המיסחר״וה-
תעשייה חיים בר-לג, שאישר אותו
למרות התנגדות עזה של גורמים בענף.
מזה כמה שבועות מנסים שלושת ה בנקים
הגדולים, שהילוו כספים רבים
ל״נילית״ וכן הבנק לפיתוח התעשייה
שהשקיע את כספי הממשלה, למצוא
מקורות מימון נוספים. המיפעל עובד
כשנה, ומאזניו מראים על יתרת הפסד
של 60 מיליון לירות! אחת הבעיות
של המיפעל היא הלוואות והתחייבויות
כולל של הבעלים, הצמודות לדולר.
מדינת ישראל נתנה בשעתו ערבות
מדינה לכספי הבנק לפיתוח התעשייה.
שאר המימון של הבנקים הגדולים עלול
לרדת לטימיון אם המיפעל ייסגר.

גועונות נזירות
חמורי בבנקים
אחרי תקופה קצרה של עודפי כספים
סובלים הבנקים מגירעונות נזילות חדשים.
הדבר הביא את כל הבנקים להח לטה
על מתן אשראי בריבית אחידה של
* 33 מראש, על־מנת להפנות את הלקוחות
למקורות אחרים לכסף, כמו חברות
הביטוח.
אחד הגורמים להחרפת הנזילות הוא
הגיאות המחודשת בבורסה שבה משקי עים
הלקוחות כסף במקום בחשבונות
בבנקים. סיבה אחרת היא ההוראה ה חדשה
של האוצר ובנק־ישראל לפיה על
הבנקים להפקיד בבנק ישראל * 13מ מימון
הייצוא שהם עושים מחשבונות
פת״ח (פקדון תושבי חוץ) .עד כה מימנו
הבנקים את היצואנים מכספי בנק-יש-
ראל, מהם היו חייבים להפקיד *15
חזרה בבנק־ישראל. אולם אם עשו את
המימון מפקדונות פת״ח שלהם, היו
משוחררים מחובת ההפקדה.
עתה שונתה ההוראה, והדבר גרם לגירעון
של 300 מיליון לירות לפחות בכל
הבנקים.

1מכרה מח צי ת
א ל־ מאצ״ו
איש־העסקים אמנון אבני, רכש *49
ממועדון החברים ״אל-מאצ׳ו״ ביפו ב־חצי-מיליון
לירות. אבני הוא בעל קפה
״נאווה״ ברחוב אבן־גבירול בתל״אביב ולשעבר
איש צבא־הקבע (סגן-אלוף).
אבני מקווה לכסות את השקעתו מ הנפקת
כרטיסי״חבר חדשים למועדון לשנה
הקרובה במחיר של 600 לירות ה כרטיס.

הבורסה

שים
עין עד
מינעו׳ ׳ם־העלח

יר כל

מיפעלי
ים־המלח יצאו לחלוטין
הקשיים !הזמניים. חוזים למכירת
תוצרת המיפעל נחתמו. המיפעלים
וויחו השנה כסף רב תודות למכירת
האשלג ותודות להתחלת הייצור
חברות״הבת, בעיקר מיפעלי הברום.
הנהלת מיפעלי ים־המלח וכן חברת-
הגג לכימיקלים ,״כימיקלים לישראל״,
החליטו לגייס בשנה הקרובה כמיליארד
לירות בבורסה מהנפקות של מניות. חלק
מן הכסף יגוייס מהנפקות של מיפעלי
ים־המלח וחלק מהנפקת מניות חדשות
של חברה ריווחית אחרת של הקונצרן
הכימי ואולי אף של חברת״הגג עצמה.
כך או כך, שווי מניות ים־המלח יעלה
בקרוב וכדאי לרכשן.

מיזווו׳ מנהל
משא~ו(1תן

ורכישת בית א״־בי־אם
בנק ״המיזדחי״ מנהל משא״ומתן מתקדם
לרכישת בית איי־בי-אם ברחוב ל>נ-
קולן בתל־אביב. איי־בי־אם עוברת בקרוב
לביתה החדש ליד היכל המשפט, והיא
דרשה מן הבנק 11 מיליון לירות תמורת
שלוש קומות מישרדים .״המיזרחי״ מוכן
לשלם 10.5מיליון לירות.

החוקיות עול
מינוי פאגלין
הייעץ י־וזדש לשייר, עמיחיפאגליו,
הוא בעל הרשעה פלילית, אחרי שנידון
למאסר על תנאי על פרשת הניסיון להבריח
נשק לחו״ל. עתה הפך עובד מדי נה
כיועץ ראיש־הממשלה לטרור. האם יש
כללים להעסקת בעלי עבר פלילי בשירות
המדינה !
חוק עובדי מדינה (מילואים) ,סעיף
,46 קובע :״רשאי נציב שירות המדינה
שלא למנות אך ן< לשרות המדינה שהוא
בעל עבר פלילי״ .החוק מתיר גם לנציב,
במיקרה שמונה אדם כזה, לבטל את
המינוי. בשני המיקרים, של הסירוב למ נות
או של הביטול, על ׳הנציב לקבל א ת
אישור ועדת השירות הבינמשרדית.
החוק, א ם כן, אינו אוסר על העסקת
בעלי הרשעות פליליות.

נשיא התעשיינים שביט
על מי הוא מגן
מישפחתיות פרטיות, ורק חלק מהן הפכו
ציבוריות. בצד הפירמות המישפחתיות
קיים בישראל הסקטור הציבורי, הממ לכתי
או ההסתדרותי, שרק חלקו רשום
בבורסה ונזקק לה לגיוס הון.
מיבנה זה של המשק הוא טיבעי,
וכמוהו המיבנה התעשייתי של שאר ה ארצות
שהגיעו בדור הזה לעצמאות ול בניית
מדינה.
בארצות המערב היה הצבר ההון ה־מישפחתי
הראשון מניצול עבודה זולה.
כך היה באירופה וארצות״הברית במאה
השנים האחרונות. אחרי שהסתיים ה
השנים
האחרונות ואיפשר לבעליהן צבי רת
הון היה הממשלה, שבאמצעות שו נים
הזרימה הון לאומי לפירמות פר־טיות.
אבי השיטה היה פינחס ספיר,
והיא שבנתה את הפירמות המישפחתיות
הפרטיות שניצלו מימון ממלכתי ותודות
לאיפוק מרבית הבעלים והשקעת ההון
במיפעל צברו הון ראשוני כמו במערב.
כך גדלו בישראל פירמות כ״גיבור״ ,״פול־גת״
ו״עלית״.
פירמות אלה, אחרי שצברו די הון
עצמי, פנו לבורסה כדי להוציא רווחים
מן הפירמה לכיסם הפרטי. אולם רק

חלק קטן מן הפירמות המישפחתיות
הגיע כבר לשלב זה. בוטה שביט צריך
לייצג לא רק מיעוט של פירמות אלה
שכבר צברו די ׳הון אלא גם את כלל
הפירמות שטרם צברו די הון ועדיין תלויות
בהזדמנות חון לאומי באמצעים שונים.
עתה
מסכים שביט להפסק ת המימון
הממלכתי, ובכך הוא גורם פגיעה הרס נית
במרבית הפירמות שהוא צריך לייצג.
האוצר נתן לו סוכריה, קרן של 75 מיל יון
לירות שהוא רשאי לחלקה לכל מי
שירצה. כדי לקבל הרגשת כוח אפסית
זו הוא הסכים לפגיעה הרסנית בכלל
התעשייה הפרטית שהוא מופקד עליה.

יון ןץ פאגדין
סעיף 46

מכתבים
(המשך מעמוד )8
אינו חלק מהמאבק לשלום ממש כמו
פירסום מאמרים הקוראים ממש לשלום ז
אם ניתן היה למצוא מקום למאמרים
כאלה ב־ 16 עמודי העיתון שלפני 25 שנה,
בוודאי שאפשר וצריך למצוא להם מקום
ב־ 56 העמודים של היום.

דוד פרנקפורטר,

יפו

העולם הזה שלום. שבוע אחרי שבוע
אני לוקחת את הגיליון שלך ליד ומתקשה
להחליט. קשה לי להחליט אם אתה השבו עון
שמה שמאפיין אותו הוא השער הראשי,
או השער האחורי. בצד האחד אני רואה
את חופש הדיבור בהתגלמותו. אני מוצאת
את ה״ללא משוא פנים״ ואני שוב ושוב
מבינה את החשיבות שבעיתונות חופשית
למען יצירת חברה טובה יותר. ואז אני
קוראת את כל המאמרים של אורי אבנרי,
ועל אף שאיני מסכימה עם דיעותיו אני
מתלהבת מהעומק שבהם. אני קוראת את
הפרשנויות הצבאיות, את הכתבות על
גילויי השחיתויות, את המדור הסאטירי
המצויין של קובי ניב, את המדור הספרותי
ואני מרגישה, איך אומרים, שקראתי עיתון
חזק.
אבל בצד השני של השער אני מוצאת
את הרע שבחופש הדיבור. את הרדיפה
אחרי שערוריות. אני מוצאת כתבות שהיו
מתאימות יותר לעיתונים כמו להימון או
וזדשווז המישטרה. אני לא מבינה איך
לצד חומר מצויץ כמו שהזכרתי יכולים
להתפרסם דברים כאלה. זהו, עיתון. אם
יש לך יתרונות אז תלך איתם עד הסוף
ואל תחשוב (גם) על איד למשוך עוד
קוראים. אני — ואני בטוחה שגם רוב
קוראיד — מאמינים בחלק הראשון שלך.
!ה. רותם, הרצליה

לא נותנים לישון

111*1)13 § 0 0 )1
זדל אני מעשן סיגריות אמריקאיות.
חבל שאין שם 1\ 1£ר.
בהחלט שווה באיכותה כי למיטב הסיגריות האמריקאיות.
:חול לבן[

כשמעון החושף פרשיות שחיתות ונל חם
למען הצדק ־נראה לי שראוי שיתפרס־סו
את התנהגותו של נציב קבילות החיי לים,
רב־אלזף (מיל ).חיים לסקוב.
בשנים 1975—1976 שיריתתי בצה״ל ב־יחידת־שדה
בצפון! .בעת שירותי ;במקום
נמנעה מפניי קבלת מקום שינה קבוע.
הדבר נעשה בשיטת הנפילה בין הכם־
אות: מפקדים היקצו לי מקומות שינה
אך פיקודיהם לא איפשרו לי להגיע אלי הם.
איש מהם לא נתן את הדין על כך.
בתקופה זו !נדרשתי, לעומת זאת, לשרת
כחייל, במאת האחוזים בשעות היום. כ אשד
׳סירבתי, בתגובה, לבצע פקודות,
נשפטתי וצברתי ארבעה ימי תקופה בל תי
נמנים, שעלי להחזירם בתום השירות.
קבלתי בפיני נציב התלונות של צה״ל
אך קבילתי נדחתה בנימוק שאני בלתי
מסודר. אינני מבץ נקמיוק מעין זה. לא
נשפטתי על עבירה מסוג זה. ערערתי על
החלטתו של נצב הקבילות והתשובה ש קיבלתי
הייתה: החקירה הסתיימה, התיק
נסגר. בכך הכיר למעשה נציב הקבילות
בחוקיות מניעת מקיום שינה מחייל והת עלמות
מפקדים מביצוע עבירה זו. אני
פונה אליכם בעקבות העובדה שכל פניו תיי
בנושא זה במיסגדת הצבא נכשלו. או לי
פירסום בעתונכם יועיל.
אהוד רכים, קיבוץ דורות

כניכה במחתרת

1£א 7 1
3וזזו**0וס

בקשר לתשקיף שהופיע בעתונכם (העולם
הזה )2091 בדבר המחסור בכרטיסי־חניה
בת׳ל-אביב, אני ירוצה להפנות את
׳תשומת־ילבכם לכך שהעירי הפסיקה בכלל
להפיץ ולשווק כרטיסי חגיה לחצי שעה,
כפי שהיה מקובל עד כה. היא מפיצה
מעתה דק כרטיסי חניה לישעיה שלימה/
שמחירם כמובן כפול ממחירי כרטיסי ה חניה
לחצי •שיעה. כך, בעזרת החלטה שרי רותית
״שאינני יודע מי החלים עליה, פשוט
העלתה עיריית תל-אביב את מחירי ה חניה
ב־ס/״סס! ,כי גם מי שרוצה לחנות
במיקום חניה רשמי לעשר דקות בלבד,
ניאלץ מעתה !לשלם עבור חניה של שעה
ולא עבור חצי ישעה, כפי שהיה עד כה.
דומני שעתונכם חייב להתריע נגד גזי-
לה זו ״של הציבור. בעלי המכוניות אינם
חייבים לממן את מבצעי הפירסומת של
ראשיהעיר ואם הוא ירוצה להעלות את
מחיר כרטיסי החניה, שיעשו זאת בגלוי
ולא כגנבים ׳במחתרת.
מאיר רוזן, תל-אביב
העולם הזה 2093

הא יש שיטה בשיגעון הזה י

1 0 1 1 1ו 1 1י 111111ן

^ כל דומה

למין ריקוד מטורף, חסד

י 1הגיית.
משה דיין וסיירוס ואנס, ג׳ימי
ויאסר עראפאת, חאפז אל־אסד
בגין, עיסמיעא׳יל פאהמי !ואנדרה
— כולם נעים בצורה מוזרה,
קדומה ואחורה, ימינה ושמאלה,
באוויר ודורכים במקום.
אין זה ריקוד מתואם. כל אחד מהם
רוקד לבדו.
קארטר ומנחם גרומיקז פוסעים
קופצים

אי־אפשר לנחש את הצעד הכא
של איש מהם. כי למראית־ עין אין
כתנועותיהם כל היגיון שהוא.

ך י נה משה דיין

דאדונו. מה ההיגיון

בין אנשי אש״ף ידועים ולא־ידועים, ריש־מיים
ולא־רישמיים?

ממשלת כגין פועלת נגד כד יעדיה
האמיתיים. מדועץ

ף• תנהגותם -ל הערבים תמוהה לא
י 1פחות. גם הם רוקדים ריקוד מוזר.
הערבים מוותרים ומוותרים• .פעם אמר
אנוואר אל־סאדאת שרק בדור הבא אפ שר
לדבר על יחסים דיפלומטיים ומים־
חריים עם ישראל. אחר כך אמר שהדבר
ייתכן כבר ביתום יחמש שינים אחרי חתימת
חחה־השלזם.
עכשיו, באה ההודעה האמריקאית־סוב־ייטיית,
ומדברת על כינון ״יחסי שלום

ינהל שם משא־ומתן? עם בגץ, הסבור
ש״פלסטיך היא מילה גסה? עם דיין,
שאינו חולם להחזיר אף מילימטר מרובע
אחד בגדה או.ברצועה? עם ממשלת ישר אל,
המצהירה כי לעולם לא תסכים ל מדינה
פלסטינית ולא תכיר באש״ף, גם
אם יניף ייאסר עיראפאת את הדגל הכחול־לבן
וישיר את התיקווה?

וכפאתי מיזרח, קדימה עין ל־ז
׳נכה צופיה...

*ץ וכרה להיות היגיון כלשהו ב-
)4ריקודים משונים אלה. מוכרחה להיות
שיטה כלשהי בשיגעון הזה.

מה ההיגיון?

לכן הקפיצות, התמתנות, הפסיעות קדי מה
ואחורה.

זהו שם המישיחק.
ימי

*ץ ה ההיגיון ככל זה?
* ) לשם מה הנסיגות הרצופות האלה,
מצד ׳ממשלה המתגאה בנוקשותה?

כדי להגיע לוועידת־ז׳נכה. כדי
להגיע לז׳נכה, מוכרחים לוותר פה
ושם.

אבל הרי לממשלה הזאת לא יכול להיות
שום עניין להגיע לדגמה! בדניבה ידברו
על החזרת שטחים בגדה וברצועה, בהת אם
להחלטת מועצת־הביטחון .242 מנחם
בגין התנגד בשעתו להחלטת ממשלת־אש־כול
לקבל, לפחות בחצי־פה, את .242
איזה עניין יכול להיות לו בוועידה, שב מרכזה
יעמדו שני,נושאים: החזרת השט חים
המוחזקים !והקמת מדינה פלסטינית?
ואם הוא רוצה למנוע בכל מתיר את
העלאת הנושא של המדינה הפלסטינית,
מדוע הסכים להשתתפות פלסטינים, שזוהי
מטרתם היחידה? !ומבחינה זו, מה ההבדל

ץ 1יי

דיין הציע. כגין אישר. הממשלה
החליטה.

זאת אומרת, יישכו עם פלסטינים
אכל לא עם פלסטינים. וידונו
עימם על הכל, אך על שום־דכר.

קארטר משחק את המישחק

הזה.

הוא הבטיח שלא ללחוץ על ישראל. הוא
לא יפסיק את הסיוע הכלכלי ׳ו/יאו הצבאי.
הוא יתאבד לפני שיפקיר את ישראל.

ולפתע — צעד אחד ״אחורה״ .מוכנים
לשבת עם פלסטינים בימושב־הפתיחה של
ז ׳נ בה מחודשת, במיסגרת מישלחת ערבית
מאוחדת, יאך לא לדבר עימם על שום
דבר. מדברים רק עם נציגי המדינות
השכנות.
אילו פלסטינים? לא בודקים בציציות.
אבל הם צריכים להיות חברים במישלחת
של מדינה ערבית. ואסור שיהיו חברים
ידועים של אש״ף. והם לא ישתתפו בשום
ישיבה אחרי הפתיחה. המישלחת הערבית
צריכה להתפרק בתום ישיבת־ד,פתיחה.

כן, אומר דיין. בהחלט. סליחה, זאת
הייתה טעות. הדברים סולפו על־ידי העי תונאים.
לאי, אומר דיין, בהחלט לא.
וכשנראה שיש הסכם, שולף בגין מן
הכובע תנאי חדש: לישראל צריכה להיות
זכות וטו על קביעת הנציגים הפלסטיניים.

אכל כד צד רוצה להיראות כעיני
׳העולם כמי שעשה את הכל
כדי לכנס את ז׳נכה, כמי שהלך
אל קצה גכול היכולת לוותר.
אף אחד מן הצדדים אינו רוצה
להיתפס 3ם צכ כזה.

שלושת הלאווים של חרטום ה ירושלמית.

כן. האם מותר להם להיות
אנשי־אש״ף כלתי־ידועים? אנשים
שהיו עד כה במחתרת? או
אנשים •טייצגו את אש״ף מכלי
להיות הכרים כו רישמית ז

* הו ההיגיון הנסתר, הטמון ברי !
קודים הדיפלומטיים המוזרים. זוהי
השיטה בימה שנראה כשיגעון.
איש מן הצדדים אייניו מאמין כי ועידת־ז׳נבה
יכולה להביא לתוצאה חיובית כל שהי
— אלא אם כן יחול שיינוי מהותי
בעמדת הממשלה הישראלית או בעמדת
העולם הערבי כולו.
אחרי מעשהו של הבוחר הישראלי ב־17
במאי , 1977 אין לאיש שמץ של תיקווה
לכד•

כל צד מעוניין שהצד השיני יהיה זה
שיגיד, בפעם הראשונה ,״לא!״

י 1במעשיהם?
הם הכריזו כי לעולם־לעולם לא יישבו
עם הפלסטינים, כי אין להם על מה לדבר
עם הפלסטינים. לעולם לא משא־ומתן עם
אש״ף. לעולם לא מדינה פלסטיניות. לעולם
לא הכרה באש״ף.

אבל האמריקאים לא הסכימו לתנאים.
החלה התגוששות. באה ההודעה האמרי־קאית־סובייטית.
והנה,
שוב צעד אחד לאחור.
מופנים לשבת עם פלסטינים גם אחרי
מושב־הפתיחה, במיסגדת !ועדות שיטפלו
בבעיות הגדה המערבית ורצועת־עזה. אבל
אסור שיהיו אנשי־אש״ף ידועים.

לטובת ׳המדיניות של ממשלת כגין,
ולרעת הצד הערכי. כי הממשלה
הישראלית היא המעוניינת כקיום
׳הסטאטוס קוו. הרפיית הלחצים והפסקת
יתעניין העולמי כמיזרח התיכון
יהיה לטוכתה.

קאריקטורה של פלאנטו ג״לה ממד״
נורמליים״ לאלתר, כחלק מהסכפ-השלום.
סאידאת לא מחיה על כך. להייפך ,׳נראה
כי נתן לדבר את בירכתו. לשם מה?

כדי לאפשר את חידוש ועידת
ז ׳נכה.

עם מי?
עם מנחם בגין. זה שאינו חולם להחזיר
את הגדה והרצועה. שאינו ׳מוכן בישום
פנים להכיר באש״ף. בגין אייש־חרטום.
האם סאדאית יכול להגיע לפשרה עם
טמשלת־ישראל על בסים כז הו בוודאי
שלא. האם הוא יודע זאת? בוודאי שכן.

אם כן, מה הטעם ככינוס ועידת־ז׳נכה?
וכעיקר — מדוע הצהיר
מראש על ויתורים מפליגים, כדי
לאפשר את כיו״וסה של ועידה שאין
לה שמץ של סיכוי לשאת פרי?

ןימה שנכון לגבי סאדאת, נכון לגבי
| ייאסר עראפאת.

גם הוא פוסע אחורה.

הוא הודיע לשדרנית האמריקאית ה*
ציונית־הניצית, בארבאריה וולטרס, שהוא
מוכן לקבל את עקרונות 242 בתוספת
ההכרה ׳בעם הפלסטיני, אם יביא הדבר
לשילוב אש״ף בז׳נבה. הוא מוכן גם
להכיר ׳בישראל, כדי להביא להקמת מדיונה
פלסטינית לצידה. אבל ההזמנה לז׳נבה
צריכה להגיע לידי אש״ף, כגורם עצמאי.
וכעבור כמה ימים, השבוע, עוד צעד
לאחור. דובר של אש״ף בביירות הודיע
שבעצם לא כיל־כך יחשוב אם יופיעו בשם
הפלסטינים בז׳נבד. אנשי־אש״ף ידועים.
אש״ף מוכן למנות אנשים שאינם הברים
ידועים. העיקר שייצגו את אש״ף.
זהו ויתור עצום. תמורת מה?

תמורת התיקווה שאש״ת יוזמן
לז׳נכה.
מה יש לאש״ף לעשות בדנבה? עם מי

לפני כמה ימים ישבתי בלונדון, בחברת
ישראלים, פלסטינים וערביים אחרים, ו שמעתי
הרצאה קצרה שיל הוגה־דיעות
מדייני מרשים ביותר: קיית קייל, מן ה מומחים
הגדולים של המכון המלכותי ליחסים
בינלאומיים.
קיייל, גבר גבה־קומה, רזה, בעל הופעה
של נביא צפוני, פנה איל כולנו. היה לו
מסר לישראלים, לפלסטינים לכל הערבים.
הוא אמר לנו כך:
העולם חוצה בדיגבה. ז׳נבר, הפכה סמל
ליתיקווה עולמית — התייקווה שייושם קץ
לסיכסזך היישראלי-ערביי, המאיים להמיט
שואה על כלכלת העולם וביטחונו.

מי שייראה כעיני ׳העולם כמי
שמסכל תיקווה זו — העולם יסודו
יקום עליו.
אם ייראה כאילו הישראלים הם המהווים
את אבך הנגף בדרך לשלום, תפנה דעת־הקהל
העולמית ׳נגדה. התוצאות עשויות
להיות הירות־שואה לישראל, כי באווירה
כזאת ׳״ופעלו נגדה כיל הלחצים האפש ריים
,׳דמום כיוח לא יעזור לה אז.
׳לעומת זאת, אם יתקבל הרושם כאילו
הערבים ביכיליל, או הפלסטינים בפירט, הם
המונעים את כינוס דעידת־ז׳נבה, ביגלל
׳נוקשותם, יתפנה דיעת־הקהיל העולמית נג דם.
הדבר יחזק לאין־שיעור את ישראל,
יחסן יאותה מפני הלחצים האפשריים, יב טיח
ילה את המשך הסיוע האמריקאי ׳במלוא
הקצב.
יש גם אפשרות שלישיית. העולם יכול
לקבל את הרושם ששיני הצדדים הם גוק-
שיים יבלתי־סנירים, שאיש ׳מהם אינו
מוכן לוותר די הצורך. במיקרה כזה עלול
כל העניין להימאס על דעת־הקהל סעו־לימית.
התגובה יכולה לחיות, כדברי הדוכס
במחזה רומיאו ויוליה ,״מארה על שניכם !״

תגוכה כזאת, אמר קייל, תהיה

אכל הוא אומר לדיין: ראה,
חכיכי, העולם מכיר ככעייה ה פלסטינית.
אם לא תעשו שום ויתור
כעניין זה, תופיעו כעיני העולם
כמי שמנע את ׳הוועידה. זה
לא יהיה נעים. לגמרי לא נעים.

דיין התרוצץ חזר לבגין, התייעץ, הביא
לאמריקה ׳ויתור טאקטי. מוכנים לקבל
פלסטינים למישלחת הערבים דימאוחדת ב־מושב־הפתיחה.
אך להסכמה זיו הצמיד
דיין ׳תנאים, שחוקנו יאותה מתוכן. הוא
קיווה כי הפלסטינים יושאר הערבים לא
יוכלו לקבל את התנאים האלה. במיקרה
כזה היה ׳נוצר מצב אידיאלי: ישראל
היתד .׳נראית כמי שוויתרה, הערבים היו
נראים במי שאמרו ״לא!״
אולם קארטר תפס את המהלך באמצע.
!ואינם הודיע פומבית שלא הוסכם על תנ אים
כאלה. דיין ׳נתבקש להתייעץ עוד
פעם.

השגריר האמריקני הלך דכגין,
ובגין הדך דכית־החולים.

התוצאה: עוד נסיגה טאקטית. מובנים
לדון עם הפלסטינים גם על דברים מהו תיים,
בוועדות. אפל הצמידו לזה ׳תנאים.
פלסטינים כאלה ,׳ולא כאלה. התיקווה
הייתה ישוב: ישראל ׳תופיע כצד המוותר,
הערבים יצטרכו לסרב לעיני כל.
אך הרמזים האחרונים מביירות מלמדים
שגם הצד השני מכיר את שם המישהק.
אש״ף הוכיח גמישות ומוכן לוויתורים.
הערבים מופיעים בכל כלי־התיקשורת כ חבורה
של אנשים מתונים, מציאותיים,
ותרנים, שותרי-׳שלום. כל איחד מהם מועמד
לאזרחחת־כבוד של ז׳ניבה העיד.

וכך נמשך המישחק.

* הד מישחק מרתק. אבל זהו מיש !
יחק בילבד. וההיסטוריה אינה מישחק,
וגם לא ריקוד מינואט.
דיין יכיול לרקד במו נוראיייב, לבצע
להטוטים עוצרי־ינישימה. בסופו שיל דבר,
אהרי כמה פסיעות נוספות אחורה, הוא
יגיע אל קיר־הברזל של חרטום הישראלית,
ולא יוכל עוד לנוע אחורה.

זה יבול להיות לפגי ז׳גכה. ב־מיקרה
הטום כיותר, זה יהיה אחרי
התחלת ז׳גכה.

ואז ייגמר לפתע המישחק. המוסיקה
תיעצר. הריקוד ייפסק.

ויתחיל מהוד אחר לגמרי —
מחול המוות, לקוד תיזמורת הפגזים.

רוצים לנסוע ל ס־יוו־ ה מו ע צו רו?

אפ שר להירש א צל ח״כ צ׳רלי ביטון

לאנשים

הנכונים!

777
הברנדי הלאומי שהוא בינלאומי.

8בראיון שהעניק ח״כ
צ׳רלי ביטון לשבועון הירו שלמי
ירושלטון אחרי שחזר
ממסעו בברית־המועצות כחבר
מישלהת מוזמנים, סיפר כי
הדבר שהרשים אותו במייוחד
במלון שבו התגורר במוסקבה
היה הריהוט בסיגנון לואי
ה־. 16

! 8עוד סיפר ביטון, כי פגש
בפעיל־עלייה יהודי שאינו רו צה
לעלות לישראל. לדבריו
אמר לאותו פעיל שאם ברצונו
לעלות ארצה, ידאג אישית
לאפשר לו זאת. כשנשאל בי טון
מדוע אותו פעיל שאיננו
מעוניין לעלות, עוסק בפעילות
למען העלייה, השיב :״באמת
שאני לא יודע !״
׳ 8כשהטיל הכתב אילן
ככר ספק בדבריו של ביטון,
אמר לו הח״ב :״אתה יודע
מה? אם תרצה, אני מבטיח
לך שבמישלחת הבאה שתצא
לברית־המועצות אתה תשתתף.
זה יקח בין חודש לחודשיים,
ועל חשבון חברי הוועד ה סובייטי
לשלום.״ כששוב הטיל
הכתב ספק הגיב ביטון :״מה
זה? אתה רוצה שאחתום לך?
בבקשה !״
8בקפה מעמון בירושלים
חגגו את שובו של ח״כ ביטון
ממוסקבה בשירה אדירה של
האינטר(ציונאל. אמר חבר ד״ש,

אפריים זוהר הוכיח הבמה
גם בן
הספר

(משמאל) ,בנו בכורו של אורי זוהרי הולך בדרכי אביו בבל התחומים.
לא זה בילבד שהוא חובש כיפה, לובש ציציות ולומד בישיבה, הוא גם
בפסטיבל הפופ, שהתקיים בנואיבה, כי התפוח אינו נופל רחוק מהעץ. בזמן שאביו בידר על
ביחד עם הזמר דורי בן־זאב, הצטרף אליהם אפריים בשירה ובריקודים, מייד אחריו עלה לבמה
זקוניו של אורי זוהר, אבשלום (״אבשיק״) (מימין) ,שהביא אתו חבר. אבשיק, הלומד בבית
תל-נורדאו, הלן גם עם ציציות׳ א ן הילדים משכו בהן, והוא החליט בינתיים לוותר עליהן.

חיים בנאי למרדכי קופ,

חבר גוש־אמונים ובעל טעמון :
״פעם הם היו שרים את האינטרנציונאל
וצועקים, לחם ו עבודה
!׳ היום הם צועקים :
,תביא עוד ויסקי׳!״
81ח״כ הליכוד מנחם
סכידור אינו סומך, ככל
הנראה, על חריצותם של ה עיתונאים.
כדי שלא יתעלמו
מפעילותו הברוכה בכנסת, הוא
נוהג לשלוח למערכות העיתו נים
קומוניקאטים, ובהם דיוו חים
על מסעותיו והרצאותיו.
אולם על־מנת שלא ייראה
נעשה ביוזמתו, שהפירסום מנסח סבידור את הקומוני-
קאטים שלו לעיתונות בנוסח :
״ח״ח מבידור אמר לסופרנו...״
! 8אגב, סבידור, שהיה ב שעתו
מנהל רכבת ישראל,
והטוען לתפקיד שר־התחבורה
בממשלת הליכוד, הוא גם נגן־

בללייקה מעולה. במסיבות חב רתיות
הוא נוהג לעלות על
כסא, לפרוט על הבללייקה,
כשלעיתים מצטרפת אליו גם
אשתו ומפגינה את יכולתה
בזימרה.
! 8בתמיכה ממקור בלתי־צפוי
במועמדותו לממשלה זכה
מנחם סבידור דווקא משר
הליכוד דויד לוי, הטוען כי
סבידור עשוי להיות שר יותר
טוב משני המועמדים האחרים,
סגן ראש עיריית תל-אביב
דויד שיפמן וח״כ פסח
(״פסי״) נרופר, איש עתלית.
ליצני הכנסת טוענים כי לוי
מעוניין שסבידור יהיה בממ שלה
כדי שיפסיקו לספר בדי חות
עליו, ויתחילו לספר בדי חות
על סבידור.
81 הבדיחה האחרונה על
שר־הקליטה דויד לוי :״באו

אליו עובדי מישרדו ואמרו
לו שצריך לפטר את אחד
העובדים במישרד־הקליטה, מ כיוון
שהוא נוסע ביאגואר.
השיב השר :״נוסע ביאגואר,
יחזור בפברואר, מה יש?״

81 שר-הביטחון עזר וייצ־מן
הסכים לא מכבר לאפשר
לכתב מעריב אלי לנדאו
להיכנס לתחום לבנון, לסייר
במובלעת הנוצרית שם. בעת
שהיה לנדאו בדרכו לצפון,
נודע על כך לכתבים הצבאיים
של העיתונות היומית. הם מחו
לפני שר־הביטחון על שאישר
כניסה ללבנון ללנדאו, בעוד
שלהם לא ניתן אישור כזה.
וייצמן השתכנע, הורה לעצור
את לנדאו בגבול .״זה יעלה
לך 200 לירות!״ הודיע לנדאו
הנרגז לווייצמן טלפונית ,״מחיר
הדלק שעלה לי להגיע לכאן.״

עכשיו מצפד, לנדאו לראות אם
מישרד־הביטחון אכן יפצה אותו
בסכום של 200ל״י, הוצאות
נסיעת־השווא שלו לגבול לב נון.

8את דעתו על חברו ל ממשלה
שר־החוץ משה דיין
הביע בשבוע שעבר שר־הפנים
הד״ר יופף בדרג כשטען :
״משה דיין הוא הארכיאולוג
הטוב ביותר בעולם. הוא ה ארכיאולוג
היחידי שהצליח ל חפור
ולהוציא את עצמו מה קבר.״

8כרוך לשם, מי שהיה
עוזרו של שר־המישטרה ל שעבר
שלמה הילל, והת גייס
למישטרה בדרגת סגן-
ניצב כראש אגף ההסברה
במטה הארצי, לקח בכל הרצי נות
את העובדה שהוא שוטר.
לשם אמנם אינו לובש מדים,
אך הוא קיבל מכונית מיש-
טרתית עם מיספר אדום, ועבר
להתגורר בבית השוטר ב ירושלים.

8שר-הבריאות אליעזר
שוסטק לקח לעצמו חופשה
בת כמה ימים, ובילה אותה
במלון הרצליה בצפת. בשבת
הוצע לשר סיור באיזור הגליל
ובכפרים הערביים. השר סירב
והסביר כי הוא יהודי שומר-
מסורת שאינו נוסע, אינו כותב
ואינו מעשן בשבת.
8פנינה זזרצוג, אלמנתו

של מי שהיה מגכ״ל מישרד
ראש־הממשלד, הד״ר יעקב
הרצוג, ערכה לכבוד רעיית
ראש-הממשלה, עליזה (״אלה״)
כנין, פגישת־היכרות עם נשות-
ירושלים החשובות, בביתה ש ברחביה.
בפגישה נכחו עיתו נאיות,
נשות הסגל הדיפלומטי,
ת מי קילק, רעייתו של
ראש העיר ונדי, שושנה
כורג, רעייתו של שר־הפנים,
יוסף בורג, אכיכה הזז,
רעייתו של הסופר המנוח

חיים הזז, וצכיה שמיר,
מזרחי כרמל $
מ׳קב• ראשון לציו! הגרזן יעקב;

רעייתו של ח״כ משה שמיר.

שמואל בונים

במאי התיאטרון, פתח את תערוכתו השלישית בגלרייה ״ 13 וחצי״ ביפו
העתיקה. הגר׳ בתה של גילה אלמגור, באה עם אמה לפתיחה, והדביקה
נשיקה ללחיו. בתערוכה בולטים ציורי מכשפות שצויירו בהשראת מחזהו של גולדפאדן ״המכשפה״.

8כשביקשה אחת הנוכחות 1 מרעיית ראש-הממשלה טרמפ
לתל-אביב, אמרה לה עליזה
העולם הזה 2093

נ1ין, יתום תשואה, מקנר חנתיג אזזויק*׳
בגין :״הנהג לוקח אותי ל-
תחנה המרכזית, ומשם אני
נוסעת באוטובוס לתל־אביב.
כך אני רגילה.״
0באותה הזדמנות התלו ננה
עליזה בגין נגד העיתו נאית
מירה נוף, באוזני
תהילה סופר עורכת המדור
בסיגנון חיים בצהרון מעריב.
סיפרה רעיית ראש־הממשלה :
״פירה נוף באה אל הבית
הפתוח, שאנחנו מקיימים בירו שלים,
כאשתו של ח״כ עקיבא
נוף, וכולנו התייחסנו אליה
בהתאם. היא ישבה ושוחחה
אתי, מבלי שאחשוד כלל שהיא
מראיינת אותי. למחרת פורסמו

ברשאי הוא מנהלה ומנצחה,
רצו לחגוג את תחילת עונת
הקונצרטים במסיבת־קוקטייל,
שעמדה לעלות כחמשת אלפים
ל״י. ברשאי הטיל וטו והורה
לחגוג בהרמת כוסית בלבד.
111 מסיבת סיום שנת פעי לות
אמנותית שערך ברמת־גן
הצייר יגאל נמיר, אליה
הזמין כמה עשרות ידים חברים
ואספנים בלבד, הפכה תוך
דקות ל״האפנינג״ .כל אורח
הביא עימו עוד כמה זוגות,
ותוך דקות ספורות התקהלו
מאות אנשים בתוך הדירה
הצפופה, שלא לדבר על פקקי
התנועה שנוצרו ברחוב. דד

אומר׳

* אש״ך ורוצח ודיס * הבס 1למה
ללימוד־ שמאדגוה שד קפה..טעמו!״

זהיר כ 1 ,דחצז עדינו...

המאו־מאו אכלו, כפי שפורסם, את גופות אוייבי־הם,
והבריטים התדיינו איתם. האירים יורים
ללא אבחנה ובריטניה איננה אומרת , :כיוון
שאתם רוצחים לא נדון איתכם.״ ממשלת ישראל
מנהלת מו״מ עם דרום־אפריקה ונציגיה יושבים
ליד שולחן אחד עם נציגי, הדור ההוא׳ כגרמניה.
דרך אגב, ההגנה דרשה בזמנו לשמור על טוהר
הנשק ולא לפגוע בנשים ובילדים. אצ״ל לא
היה שותף לתפיסה זו. בתקופת המאורעות השליכו
אנשי, ארגון ב״ (אצ״ל) פצצות בשוקים ערביים
וירו באוטובוסים ערכים, בלי
לבדוק תחילה אם יש שם נשים
(דבר)
וילדים.״

פרשנים מכל גוני הקשת הפוליטית החלו בשבוע
שעבר לנתח את ממדיו, אופיו, השפעתו ותוצ אותיו
האפשריות של לחץ אמריקני על ישראל.
אס זו לא תעשה צעדים משמעותיים בדרך לוועי דת
ז׳נבה ולחתימת חוזה שלום באיזור. יוחנן
להב אופטימי. יד,יד, בסדר, הוא צופה.
״לא הכל אבוד עדיין. אם תדע ישראל לכלכל
את מעשיה, ספל, אם יוכלו לכ פות
עלינו שלום כנוסח ערב,
חרף הכרזותיו של סאדאת כי
״כל הקלפים כידי ארה״ב״ .ה הסברה
הישראלית אינה חייכת
לדלות את תקדים מינכן מנככי
ההיסטוריה של שנות השלושים
כדי להוכיח מה עולה כגורלה
של מדינה קטנה, המקבלת את
תכתיבי אלה הרוצים כ״שלום
ככל מחיר״ .זכר הבגידה האמ שהביאה
ריקנית
בווייטנאם,
תוך חודשים אחדים להתמו אליבא
דאורי פורת, שמו של
טטות בעלת-הברית של ארה״ב,
השמאלני המצוי הוא ״שלום
טרי עדיין בוושינגטון.
בן־שלום״ .על מישקל זה ניתן
״ישראל, בהנהגתו של בגין,
היה לכנות את הימני המצוי
חזקה ומסוגלת לעמוד בלחצים,
״מילחמה בן־מילחמה״ ,אלא ש־בניגוד
למצבה בהנהגת ממש פורת
בוהר לתאר את קווי־לת
המערך. קשה לראות דווקא
דמותו של השמאלן־המקצוען,
את מנחם בגין, יתום השואה,
אורחס של
מקשט־המסיבות,
מקבל תכתיב אמריקני שיסכן
״היפים והיפות מהצמרת.״
את המדינה היהודית כשואה
ל״אופנת צ׳ה גווארה היא להב חדשה.
סימן ההיכר של השמאלן חמי
״למרבה הצער, השבוע ש ״אלוהים,
על בגין שמור
ציו, וכשבילו השיער המגודל
הוליד את ההצהרה האמריקנית־והג׳ינס
המרופט הוא סמל המרד
הסובייטית, הביא לנו גב את
נגד החליפה הממוסדת והעניבה הבנאלית.
הבשורה המחודשת על חוליו של ראש־הממשלה.
״כפאקולטה ללימודי השמאלנות של קפה טעמו!
כחרדה ניתן להיזכר בתקדים מימי מלחמת העולם
(פאקולטה א־טר שלום בן־שלום הוא אחד מבוגריה
השניה: יוון הדפה כגבורה, על אף שסבלה
המצטיינים) ,ניתן להכיר את כל תורות המהפכה
מר בנו ת כבדים, את מכונת המלחמה של היטלר,
לסוגיהן. כל שולחן שם הוא שמאל אחר. ישנם
עד שקרם ומת ראש־ממשלתה, ג׳ורג׳ מאטבסאס.
מרכסיסטים ו/או סטליגיסטים ; והאירו־קומונים־
״אחריות כבדה מוטלת בימים אלה על רופאיו
טים, שהם עכשיו האופנה האחרונה, בזים בגלוי
של בגין, ד״ר שלמה לניאדו וד״ר אליהו לוריא.
לכל חסידי הדיקטטורה של הפרולטריון.
אנחנו מצידנו יכולים רק לתמוך בהם כתפילה :
״אין לך ביטוי שהוא לועג לו ובז לו יותר
(ידיעות אחרונות)
אלוהים, על בגין שמור ! ״
מאשר, זקיפות קומה׳ .זקיפות קומה כזאת לדעתו
אינה אלא פטריוטיזם לאומני המאפיין אותו סוג
הפרשן הכלכלי אברהם טל החל סוקר את
של חמורים, אשר בכר מזמן חלף מן העולם.
ההשפעות המשקיות שיהיו ללחצים אמריקאיים.
״כאשר האוייב הוא לא הערבים אלא בעלי־ברשימה
אחת הוא מפציר בממשלה שלא ״לשחק
ההון, שוכח שלום בן־שלום את כל דיבוריו היפים
בחרום״ ולהגדיר את יעדיה למצב־חרום בבירור.
על אחכה ואחווה, ומפציפיסט רגיש, ליברל ויפה
ברשימה אחרת הוא מוצא סתירות בין מדיניות
נפש, הוא הופך פתאום למחרחר־מדנים, שואף
האוצר למדיניות החוץ.
נקם ושש לקרב. או אז הוא גם שוכח את הביקורת
״גם אם יוצאים מן ההנחה שיש בידי הממשלה
הארסית והשנונה שלו על, זקיפות הקומה׳ ועל
תוכנית פעולה למצכ חירום כלכלי, אם חלילה
ה,איש המתקרא ראש־הממשלה׳ ,המשתחווה לדגל
יתרחש, אין זה משחרר אותה מן הצורך לפעול
הלאום. כאשר הדגל הוא אדום, מזדקף שלום
במהירות ובשיטתיות לשיפור נתוני היסוד הקרי בן־שלום
מלוא קומתו המעמדית, ובפטריוטיזם
טיים, שיקבעו את כושר עמידתנו כמצכ כזה
ספוג עוז והקרבה הוא מדקלם מתוך קריאת
לטווח ארוך. קיצוץ ממשי בהוצאות הממשלה ;
הקרב של השמאל הסוציאליסטי.
חיסול מכת האבטלה הסמויה ; ניצול מלא יותר
״ליכלך. לרגעים הוא כל־כך שיכנע, ובסוף
של כושר היצור הבלתי מנוצל של אמצעי יצור
קילקל הכל. עכשיו אפשר לומר על השמאל כל
קיימים. בכל שלושת התחומים האלה, לא זו
מה שהשמאל אומר על אורי צבי גרינברג.״
בלבד שלא חלה התקדמות בהנהגת הממשלה
(ידיעות אחרונות)
הנוכחית, אלא שאין לפי שעה סימן כי התקדמות
כזאת עומדת בפתח.
״כל אחד רשאי להעריך את מדיניותה של
ממשלת הליכוד כענייני חוץ בהתאם להשקפתו,
אך צריך להיות מוסכם כי מדיניות הלוקחת
• נשיא ארצות־הברית, ג׳ימי קאר־בחשבון
עימות עם ממשלת ארה״ב חייבת להיות
טרנ ״אעדיף להתאבד מאשר לפגוע בישראל.״
מלווה על־ידי מדיניות כלכלית הנגזרת מאפשרות
• שר־האוצר, שמחה איליד :״אינני
זו ותומכת בה. העימות קם והיה, אך המדיניות
רואה כרגע שעת־חירום לישראל באופק.״
הכלכלית המשלימה עוד לא כאה לעולם.״
• הנ״ל :״אין כוח בעולם שיוכל לפגוע
(הארץ)
בנו בצורה רצינית.״

!בל מה שרצית
לדעת על

ה שמאלנים

מלכת המים 1977׳ הלומדת בבית־ספר תיכון,
הפכה אחרי בחירתה דוגמנית מבוקשת, הו פיעה
השבוע בתצוגת״אופנה של נעלי גלי. היא דרשה וקיבלה כבר
בהופעתה הראשונה שכר של דוגמנית ו תיקה, התקבלה על״ידי
הקהל במחיאות־כפיים שועדות. לידה, בתמונה, הדוגמן פז שגיא.

תלי ביינו

כל דברי בעיתון. יותר
אתן ראיונות למעריב ! ״
! 8מאז נבחר מנחם בגין
נראש־הממשלה, חל שינוי ב התנהגותה
של רעייתו כלפי
העיתונאים. נעלמה חביבותה
ובמקומה באה ציניות וקרירות.
לעיתונאי-מכר שפגש אותה
בפרוזדור איכילוב אמרה :״אני
עכשיו כמו גרטה גארבו.״
לעיתונאית אחרת, שפנתה אליה
כ״גב׳ עליזה״ ,הזעימה פניה
ואמרה :״אני לא גברת עליזה,
אני גברת בגין.״

המנצח רודולף בר שאי
עלה לאחרונה לכותרות,
כאשר ח״כ ד״ש שמואל
טולידנו הגיש שאילתא ל כנסת
על רכישת דירה עבור
המנצח בסכום של מיליון ל״י.
חברי התזמורת הקאמרית, ש העולם
הזה 2093

מסיבה, שהיתר, משולבת בתע רוכת
ציורי־עירום, שכיסתה את
כל קירות הדירה, בסימן של
״חטיפות״ .כל המקדים, זכה.
עורך־הדין חיים קאזיס הק דים
את כולם במירוץ אחר
שני ציורים של יופי בוורוד.
משראה כי לוטשים עיניים על
הציורים שרכש, זעק ״סכנה!״
הסיר את הציורים והחביא
אותם מאחרי הכורסה. נציג
החוג, רב־פקד אלקנה אפ רתי,
בחר ביופי עירום בכחול
ותודות לעובדה שהוא גבה־קומה,
הושיט ידי כדורסלן
ו״חטף״ אותם מעל לראשי
היריבים. התקהלות היתד, סביב
ציור של אנסוטיקד, בשחור,
אך ח״כ הילל זיידל ניצל
את חסינותו, הדביק בעצמו
פתק אדום (״נמכר״) ,וצעק
״זה שלי!״

פסוקי ה שבוע

א? מה אם נ שב
עם א ש-ף?
״לשבת עם אש״ף זה לא סוף העולם,״ קובע
אהרון גבע. הסיסמאות בגנות ישיבה לשולחן
הדיונים עם האירגון הפכו מכבר למוסכמות שאינן
טעונות הוכחה. וגבע מפריך, בין השאר, את
הטיעון ה״מוסרי״ של המתנגדים למשא־ומתן עם

אש״ף.
״יש הטוענים כי אין לשבת ליד שולחן״אחד
עם רוצחי ילדים. זה נימוק תמוה מאד, הנוגד
את הניסיון ההיסטורי. לאורך כל ההיסטוריה של
הזמן החדש ביצעו תנועות מחתרת פעולות טרור
שפגעו גם בנשים ובילדים ואף על פי כן, לא
פעם ולא פעמיים ישבו איתן ליד שולחן הדיונים.

• שמואל כ״ץ, יועץ ראש־ הממשלה

לענייני הסברה ז ״מחלתו של ראש־הממשלה
אינה מוסיפה בריאות לעם.״
• ח״ב הליכוד משה ניסים בתגובה
על ההצעה שיכהן כשר־התחבורה בממשלה :
״קבלת תיק כמכשיר להיכנס לממשלה, כשאין
לך רצון ויכולת להתמודד עם בעיות אלה, היא
מעילה באמון הציבור.״

• עורף ״מעריב״ ,שלום רוזנפלד :
בימים אלה

בטיפול

״ענייני המדינה נמצאים
נמרץ.״
• ח״ב שלי, לובה אליאב :״אני כבר
רואה לנגד עיני את האיש שיופיע בטלוויזיה
ויגיד לעם , :אוי, רצינו הכל אבל הפריץ איננו
נותן

• הסופר הרוסי הגולה אנדריי סיניא־

כסקי :״ישראל היא אחד המרכזים המעניינים
ביותר בשעה זו, שבה נחרץ גורל העולם.״

ד ב ריו ש ל אור אבנר בכנס לונדון

באח 1האו״ב
כשבוע שעבר דיווחתי על הסמינר הבינלאומי שנערך בלונדון,
עד הנושא ״השלום והפלסטינים״ .כעמודים אדה מתפרסמים
כמה מן הדברים שנאמרו על־ידי כמיסנרת סמינר זה.
אף שבכנס השתתפו למעלה ממאה מטובי המומחים לענייני
המרחב מאירופה, מארצות־הכרית ומארצות־ערב, ניתנה — כהסכמה
אילמת — זכות-קדיסה לדו־שיח כין המשתתפים הישראליים
והפדסטיניים. כמחצית זמן הדיונים ( 14 שעות־נטו, כמשך יומיים)
הועמדה לרשותם. היושכי־ראש הקפידו לתת חלק גדול מן הזמן
לנציגי אש״ף מצד אהד (ובראשם ד״ר עיסאם סארטאווי וסעיד
המאמי) ,ולנציגי ״המועצה הישראלית למען שלום ישראדי־פדסטי־ני״
(האלוף מתי פלד ואני) מהצד השני. כד אהד מאיתנו דיבר
כשכע־שמונה פעמים כמיסגרת הדיונים, כשאנחנו מתווכחים זה

אדוני היושב־ראש, אני מודה לך על ההזמנה לפתוח
דיון זה.
לצערי לא הייתה לי השהות להכין את דברי בכתב.
לכן אין לי ברירה אלא לומר מיה שאני יחושב( .צחוק
באולם).
הרבה דברים חשובים כבר •נאמרו במס זה׳ ואין ספק
שעוד ייאמרו בו דברים חשובים רבים. אך ׳נדמה לישהדבר החשוב ביותר בכנס זה אינו ימה שנאמר בו,
אלא מד, שקורה בו.

אני רואה כאן לפני את מי שהיה מפקד
אירגון־פידאיון, שביצע פעולות־איכה נגד ישראל.
אני רואה כאן אלוף צה״ל, אחד מאדריכלי
הניצחון הישראלי כמידחמת ששת־הימים.
אני רואה כאן ישראלים ופלסטינים
ציונם ואנטי-ציונים.
עצם העובדה -שאנחנו יושבים כאן ביחיד, בגלוי,
בפומבי ומתווכחים בצוותא על בעיות השלום — זהו
הדבר החשוב •ביותר הקודר, כאן. זהו צעד חשוב כשלעצמו
לקראת השלום, צעד שלא היה עדיין כמותו.

עם זה ומגיבים איש על דברי רעהו/אויבו.
למרבה הצער אין כידי דבריו שד מתי פלד, שהמשיך כדרכו

מן הכנס דארצותלהכרית, שם יכלה שנת־שכתון באוניברסיטת
הארווארד. להלן ניתנים, על כן, קטעים מדברי כילבד.
במועד האחרון ממיט, כמה •טעות לפני פתיחת הסמינר, נמסר
לי כי הוטל עלי להציג את הצד הישראלי בתדת-שיח ישראלי
פלסטיני ערכי, שיפתח את אחד המושכים. כחלק זה של הסמינר
ישבו על הבמה זה לצד זה, הוגה-הדיעות המצרי הדגול מוחמד
סיד־אהמד (שהציג את הצד הכד־ערכי יטל הכעייה) ,ד״ר נאפז
נזאד, מרצה במיבדלת דיר־זיד (שהציג את הצד הפלסטיני) ואני.
לא היתה כידי שהות להבין את נוסח הרצאתי ככתב, כשאר
המרצים המרכזיים, והערתי עד כך כראשי תדברי:

וכי יש לשתף אותו בשלום, כדי שיהיה ערך לשלום.
אנחנו מאמינים כיי אש״ף מהווה למעשה את הנציג
הבילבדי של העם הפלסטיני, ושאין כל טעם לדתכח-ש
לעובדה זו.

אנחנו מאמינים בי יש להזמין את אש״ף
לוועידת־ז׳נכה בצד שווה־זכויות, בדי שיהיה
ערך לוועידה. אני, כשלעצמי, הייתי מוכן לוותר
על ועידת־ז׳נכה כולה, אילו ניתן היה להביא
את ממשלת־ישראל ואת חנהגת־אש״ף
למשא-ומתן ייטיר, פניפ-אל-פנים.
אנחנו מאמינים כי במיסגרת הסדר־השלום צריכה לקום
מדינה ׳פלסטינית עצמאות ׳בגידה המערבות וברצועת־עזה,
לצד ישראל ,׳ותוך שלום עימה.
אני עצמי מאמין כי מעבר לפיתתן זה צריכה לקום
׳בבוא העת מיסגירת מאוחדת של המיזרח התיכון —
שוק מרחבי משותף, אירגיוין־יהגינה מרחבי משותף, מיסגרת־גג מדינית משותפת, שתשלב ביחד את כל המשאבים
האנושיים ׳והטבעיים, התרבותיים •והכלכליים, החברתיים
והצבאיים של המדינות הערביות ומדינית ישראל.

איזו מעצמה בכירה זאת תהיה:

למעצמה כביר ה״

כמוה אנחנו?•

אציג מייד, בראשית דברי, את תעודת־דזיהות שלנו,
המשתתפים הישראליים בכנס זה.
אנחנו מאמינים כי העם הפלסטיני הוא צד בסיכסוך,

אחרי שאמרתי מ י
אנחנו בישראל?

פורסם במהלך דיוני הכנס הלונדוני. בניגוד לתדהמה,
שנגרמה על־ידי ההודעה המשותפת בישראל, לא עוררה
ההודעה תגובות חזקות בכנס. איש מן הנוכחים לא ראה

בה נקודת־מיפנה, אלא לכל היותר צעד קטן נוסף בהתפתחות
המדינית. קאריקטורה זו של קרונק בלה מונד
הפארימאי מראה את קארטר, העונד את הרטייה של משה
דיין, כשהוא לוחץ את ידו של ברדנייב, החובש כפייה
ערבית. הכנס הלונדוני היה בעל מגמה מערבית מובהקת.

אנחנו ,׳בוודאי תשאלו :

כמה

התשובה היא: מעט מאד או הרכה. זה
תלוי כגורמים שמייד אעמוד עדיהם.
׳נבון ציין חד״ר עיסאם סארטאווי, בדבריו הבוקר,
כי כיל כוחיות־השליום הישראליים, המוכנים לחביר בזכויות
העם ד,פלסטיני, זכו בבחירות האחרונות רק בישיבעד.
מתוך 120 המקומות בכנסת.
אבל נכון גם ׳שבשיא ׳השיחות בין נציגי אש״ף ובין
המועצה הישראלית למען שלום ישראלי־פלמטיני, כאשר
הידיעות על כך התפרסמו בא׳רצניו ובעולם, הראו סקרי
דעת־הקהל כי כימעט 40 מן הציבור הישראלי תומכים
בהקמת מדינה פלסטינית.

כוחנו עולה עם אמינותנו. בוחנו תלוי כמה
שקורה סביבנו.

אם האזרח הישראלי המצוי, שהוא יהודי ופטריוט
וציוני, משתכנע כי אבן יש סיכוי אמיתי להגיע לידי
שילום ׳ודו־יקיום עם הפלסטינים, כוחנו עולה. אם משתכנע
אותו איש טוב וחיובי כי אין סיכוי כזה, כוחנו יורד.
זוהי התורה פולה על רגל אחת.
בהקשר זה אני מוכרח להזכיר כי במהלך השיחות
׳ההיסטוריות בין נציגי אש״ף וג ץ נציגי המועצה הישר אלית-
,שנערכו בפאריס, התפרסמו בצד השני הודעות
מסוייימות ונאמרו דברים •מסוייימים ,׳שלא תרמו להצלחה*.

איני רוצה לעמוד על שגיאות העפר, אכל
צריך להיות ברור בי לדברים אלה היתה השפעה
הרסנית על דעת־הקהל הישראלית. הם
פגעו קשה כאמינות כוחות־היטלום כישראל
כזירה הפוליטית הישראלית.

ה 1ירההחשובה
הייתי ירוצה ׳לומר דבר על חשיבות הזירה הזאת.
דובר כאן הרבה על ליחץ אמריקאי ועל -שלום כפוי,
והובעו ידיעות שונות על יכולתו ויעל רצונו שיל הנשיא
•האמריקאי להשפיע על ממשלת ישראל בענייו הפלסטיני.
אולם, רביותי, מה ערכיו של שלום כפוי 7
אנחנו אומרים שאין עדך לשלום בלי הפלסטינים, כי
השלום לא יחזיק מעמיד אם המוני העם ד,פלסטיני לא
יקבלו אותו ולא י-שלימיו עימו.

אותו הדבר נכון גם לגבי המוגי העם הישראלי•
אם ייכפה שלום על ישראל, אך המוני
העם הישראלי לא יקפלו אותו, לא ישלימו עיטר,
לא יראו כו שלום טוב וצודק — איך יחזיק
שלום זה מעמד?

לכן, תהיינה הנסיבות של השגת ההסדר כאשר תהיינה,
יש ערך חיוני לדעת־הקהל הישראלית. אני מבקש מנציגי
הצד השיני לזכור זאת היטב, בכל שלב. מה -שאתם
עושים, מה ׳שאתם מדברים, משפיע במישרין יעיל דעת־הקהל
הישראלית.

אני סבור שזוהי אחת הזירות החשוכות
כיותר של המאבק עד השלום, ואודי הזירה
החשוכה כיותר.

למה בג!?•
מה קורה בזירה זיו? מדוע הגיע מנחם בנץ לישי״לטון?
בגין זכה בבחירות דמוקרטיות. כל הכרעה דמוקרטית
כזאת היא ׳תהליך מורכב ומסובל ,׳שמשתלבים בו יחד
גורמים ומרכיבים ריבים. כך זד, כאן בבריטניה, וכך זד,
גם בישראל.
בגין נבחר מפני שה-שילטון הקודם בישראל נמאס,
מפני שלא תיפקד כראוי, מפני שהייה מושחת. אבל קודם
כיל נבחר ׳מפני -שהשתרר בישראל יאוש כלילי מן השלום.

ההסכם האמויקאי־סוב״ט׳

גם אזרח שבחר ככגין כמחאה על מחדליו
ושחיתותו של המישטר הקודם, לא יכול היה
לבחור ככגין אידו האמין שיש סיכוי סביר
כלשהו להשגת שלום.
ממשלתו של יצחק רביו אשמה בכך במידה רבד.,
אין זה סוד שבמהלך השיחות שלנו עם נציגי אש״ף,
* הכוונה וזיתה להודעותיו של פארוק אל־קאדומי,
שהתנגד אז לשיחות.

בשינה שעברה ובראשית שנה זו, קיימנו מגעים גם עם
ראש־ד,ממשלה ׳שלנו ועם ישרים של ממשלתו. סיפרנו
ליצחק רבין על ׳תוכן שיחותינו. התווכחנו עיסו. ניסינו
לשכנע אותו לשנות את הקו הנוקשה שלו, ששלל כל
מישא־ומתן עם אש״ף.

לא הצלחנו ככך. מר רביד לא קיפל את
דעתנו * .ככף חרץ את דין ממשלתו.

כי בהעדר גישה חדשה לעניין הפלסטיני, לא ניתן
היה לשבור את הקיפאון הישראל־ערבי. לא ניתן היה
לשכנע. את הטוני ישראל כי אכן יש סיכוי סביר לשלום.
ואם אין סיכוי לשלום — מדוע לא לבחור בבניו? אם
הכיל מוביל למילחמה, כך אמרו לעצמם בוחרים רבים,
מוטב שאת המילחמה ינהל מנחם בגין- ,ולא יצחק רביו.

מר בגין עלה לשילטון מפני שדעת־הקהל
הישראלית לא האמינה שיש סיכוי לשלום. אם
תוכיחו לדעת־קהל זו שיש סיכוי לשלום. שהסיכוי
הזה הוא מציאותי וממשי. תיתכן הכרעה
לאומית שונה לגמרי.

טראומהטולטראו 71ה
עלי לחזור לנושא שנידון קודם לכן, נושא הביטחון.
כבר ׳נאמר לא פעם כי הסיכסוך הישיראליי־יערבי הוא
קודם כל מאבק בין שתי טראומות — הטראומה הישראלית
׳והטראומה הערבית.
כל עם מושפע מן ההיסטוריה שליו, כפי שהוא רואה
אותה. הטראומה הישראלית ׳נובעת מן החווייה הנוראה
ביותר שעברה על העם היהודי במאה הנוכחית, השואה.

סיטה העברית, ביום חבר אל־פתח והמועצה הלאומית
הפלסטינית. הוא נחשב כמקורב לאנשי חזית־הסירוב
בפתח, המהווים מיעוט באירגון זה.
שופאני אמר כי ישראל היא אומה של ״נחלנים״,
ולפן היא לא תסכים לעולם לשלום. הנחלנים ירצו
תמיד לכבוש ולהתפשט עוד.
על כך עניתי׳ בין השאר:

זבוטינסקי וה 1ח ל 1י
ד״ר שופאני בוודאי יתפלא לשמוע כי דבריו מזכירים
מאד מאמר חשוב שנכתב על־ידי זאב ז׳בוטינסקי, בשנות
ד 30 תחת הכותרת קיר הברזל.
באותו מאמר היסטורי אמר ז׳בוטינסקי: אנחנו נחלנים
לבנים. בשום מקום בעולם לאי השלימה האוכלוסיה ה ילידי,
עם התנחלות לבנה. לכן צפוייד, מילחמה בינינו
ובין ערביי פלסטין. לקראת מילחמה זו עלינו להקים
״קיר ברזל״ ,שיוכל לעמוד מול ההשתקפה הערבית ה־צפוייה.

האם
נגזר עד נחלנים להישאר ;הדגים לעולם
ועד? מתי הם הדדים להיות נחלגים, והופכים
חדק מנוף הארץ ץ
אני עומד לעיתים קרובות מאד מול קהל ישראלי,

אתם יכולים לומר שהעם הישראלי ״משוגע
לכיטחון״ .אשים על כף: יש לנו הזכות
להיות משוגעים לכיטהון. ההיסטוריה שלנו
נטעה כנו את השיגעון הזה.

לעיתים קרובות נדמה כי נימוקי הביטחון אינם אלא
תירוצים לכוונות אחרות לגמרי. ולעיתים קרובות זה
באימת כך. אבל אל ׳תתעלמו מן המציאות: הכמיהה
הישראלית לביטחון היא אמיתית. שום פי׳תרון, שייראה
בעיני הישראלים כפוגע בביטחון המדינה, לא יתקבל על-
ידם.
אנא, הסתכלו נא במפה הזאת( .על הבמה עמדה מפה
של ארץ־ישראל, שנועדה להראות את מיקום ההתנחלויות
בשטחים המוחזקים) .בין טול־ברם ושפת־הים מפרידים 12
מייל. זוהי ביעייה אמיתית. אנחנו המדינה היחידה בעולם
שאפשר לבתרה לשתיים במהלך צבאי טאקטי — לא
במהלך איסטדאטגי, אלא במהלך טאקטי. כיל ישראלי מכיר
מפה זו בעל־פה, והיא משפיעה על תודעתנו.

כפי שצולם לפני שנתיים בבנם של 9 הליברלים הצעירים בבריטניה. דבריו
#11\ #111
של חמאמי בכנס עוררו ויכוח ער והוא הדגיש כי הוא
אומר אותם על דעתו האישית. כמה מחבריו הסתייגו ממנה.

י־ט למצוא פיתרון לכעייה זו. הפיתרון המקובל
עלי הוא צימצום כללי של הכוחות במיז
רה התיכון, כתוך מיסגרת השלום. אני חוזר
ואומר: לא רק צימצום החימוש, אלא ציכד
צום הכוחות כפועל.

ה ציונו תהנוראית
ולבסוף, מילה יעל הציונות.
נאמרו כאן כמה וכמה דברים בל׳תי־נעימים על ה ציונות.

איני
כא להבריח איש לאהוב את הציונות.
אני רוצה רק להדגיש: מדינת-ישראל היא
ציונית. ועם המדינה הציונית הזאת צריכים
לעשות שלום.
שלום בין מדינות ריבוניות פירושו — הזכות של
כל מדינה לעשות בגבולותיה כאוות נפשה. כאשר תקום
המדינה הפלסטינית, לא נוכל אנחנו, הישראלים, לצוות
עליה באילו מנהיגים לבחור, באיזו אידיאולוגיה לדגול,
ואיזו מדיניות לנהל. אותה הזכות יש גם לנו.
איש אינו יכול להגיד לנו כיצד לנהל את עניינינו,
באיזו אידיאולוגיה לדגול, את מי להכניס למדינתנו ואת
מי לא. אנחנו מדינה חופשית ודמוקרטית, והדמוקרטיה
כוללת את זכותנו לבחור בממשלה הגרועה ביותר שאנחנו
מסוגלים לבחור בה (צחוק באולם).
לכן, רבותי, אני מציע לכל הנוכחים למעט בדיבורים
על הציונות. זה לא ישרת שום מטרה מועילה. אני מציע
שכולנו — ציונים, לא־ציונים ואנטי־ציונים — נמשיך
לדבוק איש־איש בהשקפתו על הציונות.
הבה נשאיר את הוויכוח הזה להיסטוריונים. הם יקבעו,
בבוא העת, מה היה טוב ומה היה רע בתנועה הגדולה
הזאת, ששמה ציונות.
אנחנו נמצאים כאן באנגליה. התעניינתי פעם בשאלה :
מה לומד ילד אנגלי על פלישת הנורמאנים בשנת? 1066
האם הוא לומד להזדהות עם הנודמאנים או עם ה־סאכסונים

נוכחתי לדעת כי בסיפרי-ההיסטוריה הבריטיים מת ייחסים
אל שני הצדדים כאל חלק מן המורשה הבריטית.
מלמדים את הילד להתגאות גם בסאכסונים וגם בנור־מאנים.
אני
חולם על היום שבו ילמדו בני שני העמים בארץ
היסטוריה כזאת ; שבו ילמדו ששני עמינו, העם ה ישראלי
והעם הפלסטיני, שייכים להיסטוריה של ארצנו.

גם לשם כך צריך לקום שלום כינינו. אני
:ואמין שהוא אפשרי.

(בניגוד למקובל בסמינר, לוו דברים אלה במחיאות־כפיים,
שבהן השתתפו גס הפלסטינים).

במהלך הוויכוח על דברים אלה דיבר גם הד״ר
אליאם שופאני, יליד כפר־יסיף בגליל, חנין האוניבר־
* בהגיבו על דברים אלה אמר ד׳׳ר עיסאם סארטאווי,
בין השאר :״מר אבנרי גילה כאן סוד חשוב מאד, שהוא
הודיע למר רבין על תוכן שיחותינו. אני רוצה להדגיש
שהוא היה רשאי לעשות כן, כי הוסכם בינינו שכל צד
יכול להשתמש במידע על השיחות כרצונו.״

מינה רשמית את ד״ר עיסאס סאר־
11 \ 1* 1 1111
טאווי כראש מישלחת אש״ף לכנס,
111 1\ 111
וכך מנע את אי־ההבנות שנתעוררו בעיקבות פגישות
קודמות של נציגי אש״ף עם אישים ישראליים.
האומר לי: הפלסטינים אינם רוצים בשילום. הם לא יסכימו
שלום ׳לעולם .׳משום כך אין טעם לנחל מישא־ומתן עם
א׳ש״ף, יאוו להכיר בו.
ואני אומר לקהל זד : ,הבה, נעמיד אותם במייבחן. נזמין
את אש״ף למישא־׳ו׳מתן. ניראה איך ייתנהג .׳מה ייש לנו
להפסיד מכך?

אני אומר דך את אותו הדבר. אתה מאמין
כי ישראל לא תסכים לעולם לשלום עם העם
הפלסטיני. העמד אותה כמיכחן: בטא כגלוי
וכפה מלא את נכונותך לחיות עימד כשלום,
ופרט את התנאים שלך. נראה מה יקרה אז:

למחרת היום פיתח-סעיד חמאמי, נציג אש״ף בלונדון,
את חזון הפדרציה הישראלית־פלסטינית שתקום,
תוך הסכמה הדדית ,״בעוד שניים־שלושה דורות״ ,אחרי
תקופה של דו־קיום של מדינת ישראל ומדינה פלסטינית.
חמאמי הדגיש כי זהו חזונו הפרטי, וכמה מחבריו
הבהירו בי אינו משקף את מדיניות אש״ף.
מתי פלד היה ראשון חדוברים בוויכוח על הרצאה
זו. הוא חלק מחמאות לחמאמי׳ על חלקו בתהליך
השלום, אך הצביע על הסכנות החמורות הטמונות
כיום בהיפרחת רעיונות כאלה, העלולים לשמש נשק
בידי אוייבי השלום ולעורר חששות וחשדות כמוסים.
לאחר מכן אמרתי בין השאר :

חלום וסיוט
גם ציני רוצה להעלות על נס זזת חלקו ד,׳היסטורי
של סעיד חימיאמי במאמצים למען השילום הישראלי־פלסיטי׳ני. הוא היה הפלסטיני הראשון שהעז לקום, ולדבר
בגליוי על הקמת מדינה פלסטינית בגדה וברצועה, ועל
דו־קייום בינה ׳ובין מדי׳נ׳ת־יש׳ראל.
אני מאמין בטוהר כוונותיו גם כיזם. הוא ירצה להציג
לפנינו חזון מתקדם.
אולם אני הייב לחזור על מה שאמרתי אתמול: ה־מילחמד,
בינינו היא מילחמד, בין שתי טראומות. הטראומה
הישראלית שיונה מאד מן הטראומה הפלסטיני׳ת. לכן יש

לא סאואטאוו׳

עיסאם סארטאווי, פורסמה במעריב ערב הכנס. אין זו
תמונתו של האיש, שכיהן כראש המישלחת של אש״ף
בכנס. מארטאווי עצמו סיפר לאבנרי כי תמונה זו צולמה
לפני שנים. כאשר כתב של ירחון גרמני בא לראיינו.
סארטאווי, המסרב תמיד להצטלם, הופיע בראיון כשפניו
מכוסות על־ידי כפייה. הצלם המאוכזב צילם את שומר־הראש
שלו ותמונה זו היא שפורסמה בגליון מעריב.
לכל צד ישפה משלו, סמלים משלו, פחדים משליו.

הדומו של האחד הוא הסיוט שד השני.
•(המשך בעמוד )26

אף אחד לא יכול לתופף כמו אהרליה קמינסקי.
חוץ מהסטריאו שלו.

א ה רל׳ ה ק מינ ס קי יודע מ הו ביצוע מושלם.
כ מי שנ מנה על
צמרת נגני הגיאז
והפופ,יודעאהרל׳ה
כמה נסיון, ידע
ומאמץ דרושים
כדי להגיע לשלמות
מו סי ק לי ת שאפשר
ל ה תג או ת בה.

וכ ש אהרל׳ה ק מינ ס קי מ אזין לאהרל׳ ה ק מי נ ט קי
ב מערכת הסט רי או 5.0.2080 של נשיונל, אפ שר
ל היו ת ב טו ח שהביצוע י הי ה מו שלם.
1131101131 צעד קדימה אל המחר.

״כאיש מקצוע״ ,או מ ר אהרל׳ה ,״אני מעדיף א ת
מערכת הסט רי או 5.0.2080 של נשיונל. אני מ אזין
ל מו סי קהמתקדמת מכל העולם, מתק לי טי ם
ומקס טו ת, וחשוב לי ב מיו חד ל שמוע א ת הביצוע
ה מ דוי ק, ממשכ מו ב הו פע ה חיה.
כשאני רוצה לה תרכז בכלי מ סוי ם בתזמורת, או
ב ת חו ם מ סוי ם של צלילי ם — א ני מכוון אתה8 ^ 55 -

מו סי ף 1£ץ!ז ¥ 0 £ £ואז אני מרגיש כ אילו ה תז מו ר ת
מנגנת ממש בתוך החדר שלי״.
אהרל׳ ה ק מינ ס קי יודע בדיוק כיצד צריכה לה שמע
מו סי ק ה טובה. א ח רי הכל, הו א ״עו שה״ או תהב מו
ידיו.

<)*;0ייופח^**6לו0ז1^ 01053

!0031 ופא ;

• מגבר 108 וואט • פטיפון אוטומטי •
רדיו 0שז 6מ
טייפ קסטות סטריאופוני •״ 0 0 1 8 09 זוג רמקולים•ופ^י ׳ 2משובזזיס

העולם הזה 2093

העיתונות הזוה
טוענת בעקשנות:
באתיופיה לוחמים
מומחים ׳שואלייס
לצד יועצים
סובייטים, סובא*
לובים ותימנים
החזית הדרומית: אנשי נוחות־הגוילה השמאליים המנצחיס

• שואליםלחלש?
^ מידחמה המוזרה ביותר הנטושה
יי 1עתה בעולם, היא זו המתחוללת עתה
על אדמת אתיופיה,
אנשי הכת הצבאית החבשית, בראשותו
של הקולונל מנגיסטו מאריס, שהדיחו
לפני שלוש שנים את קיסר חבש, מלך
מלבי המלכים היילה סי׳לאסי, נלחמים ב שתי
חזיתות: ,בצפון המדינה ובדרומה, הם
!מטילים ׳לקרב את אחרוני כוחות המיליציה
העממית הבלתי מאומנת כדי לשמור על
שטחי המדינה ההולכים ומצטמצמים מיום
ליום.
בדרום, במידבר אוגדן, נסוג צבא את יופיה
מפני הסומאליים, הטוענים לבעלות
יעל המידבר רחב הידיים, המהווה כשליש
משייטחה של המדינה. בצפון סופגים האתיופיים
מפלה אחר מפלה בהתמודדות
ארוכת השנים שלהם עם המורדים ה־אריתדאיים
הטוענים לעצמאות ארייתירייאה.
!שלוקה צבאות־מחתרת שוגים נלחמים

בגיזדה זו:בצבא אתיופיה, כשכל אחד מהם
משתלט על גיזרה אחרת בגבול הצפוני.
תוך כדי מהלכה של המילחמה המתמ שכת
התייצבו בריתות מוזרות של מדינות
התומכות בכל איחד מהצדדים הלוחמים.
עד לחודש אפריל השינה, נהנתה אתיופיה
מתמיכה אמריקאית, בעוד שסומאלי, ירי בתה,
נחשבה לגרורה סובייטית. האתיופים
קיבלו סיוע צבאי מאסיביי מארצות־הבריית,
צויידו בנשק אמריקאי חדיש, ויועצים של
צבא ארצות־הברית הדריכו את צבאם.
בעקיבות ביקורו של ישליט אתיופיה החדש,
הקולונל מנגיסטו מאריס, במוסקבה,
התהפכו היוצרות. היועצים האמריקאים
סולקו מאתיופיה. במקומם באו יועצים
סובייטים. במקום הנשק האמריקאי, שרובו
הושמד בקרבות או נפל בידי המורדים,
החלה רכבת־אוויר סובייטית להזרים נשק
רוסי לאתיופיה.
כתוצאה מכך חל •מינוי עמדות בקרב

?ימי

עוזי בידי לוחם אדיתראי: תמונה ב״שטוך

החזית הצפונית: לוחמים אויתראיים

המדינות המוחשות בקלחת האתיופית. סו מאלי
נהנית עתה מתמיכה חשאית של
האמריקאים, כשהיא זוכה בגיבוי ובסיוע
מצד מדינות כמו מצירים, סעודיה, עיראק,
איראן וצפון !תימן. אתיופיה זוכה בסיוע
מצד בר״ת־המועצות, קובה ודירום־תיימן,
השולחות אליה ינשק ויועצים צבאיים. לוב
רוקדת בשיתי החתונות, מסייעת בכספים
ובנשק לשתי המדיניות הלוחמות. גם יחד.
מעת לעת השתרבב גם שמה של ישר אל
בידיעות שהופיעו בעיתונות העולם
על המיליחמה האתיופית ומדיווחים משדות־הקרב.
היו אלה ידיעות שנראו מוזרות
ובלתי אמינות. שכן, אתיופיה ניתקה את
יחסיה הדיפלומטיים עם ישראל, יחיד עם
כל מדינות אפריקה, בעקבות מיילחמת יום-
הכיפורים. היה זה עדיין בתקופת שילטויו
של גויר אריה יהודה, היילה סילאסי, ש נהנה
;במשך ישנים רבות מסיוע צבאי ישר אלי.
הקשרים החשאיים שנשמרו בין את יופיה
לישראל גם אחרי ניתוק היחסים,
הגיעו לסופם ׳המוחלט עם עליית הכת
הצבאית המרכסיסטית לשילטון. עם ה מהפכה
ביקשו כמה מאנשי השילטון ה קודם
באתיופיה מייקלט מדיני בישראל.

אולם יותר מאשר עצם איזכיור ישמח
של ישראל מהקשר עם המילחמה האתיו פית
,׳נראה מוזיר ש״יוכה אל אחית הקויא־ליצייות
התומכות בצדדים הלוחמים. הידי עות
שהסתננו לעיתונות הזירה׳ טענו ב עקשנות
כיי י־שיראל; ,במידה. שהיא מעורבת
במילחמה, תומכת בצד האתיופי. כלומר,
היא נלחמת בחזית אחת יחד עם הדוסים,
הקובאיים, חדרום־תימנים יוהלובים, נגד
קואליציה של יועצים ממצרים, איראן,
סעודיה, צביון־תימן, עייראק וארצות־ה־בדית.

ל פי םלמטוסים
א מ רי ק אי ם
ף* דכרים נראו דמיוניים מכדי להיות
י י אמת, עד השבוע שעבר, בעת שפור סמה
ברחבי העולם עדותו של מפקד חטיבה
בצבא אתיופי,ה שערק אל כוחיות המור דים
באריתריאיה. האיש ,.קצין בדרגה הי
:מקבילה לדרגת סגן־אלוף בצה״ל, התייצב
בפני כתבים זרים, השמיע באוזניהם עדות
(המשך בעמוד )24

1 19

יעילותו שר תכשיר השיער החוש
שי/ט ־ 7איזה מוטדת עוד בספק

מערבות ל ה רכב ה עצמית ו מ ערכו ת
מו של מות ל עו ס קי ם ב מו סי ק ה

התכ שיר החדש שפותח ע״י זוג נ טו רו פ טי ם חודר לשוק
ב ה צל ח ה גדולה
לאחר שנתיים מאז הוחל ב־שווקו
של תכשיר השיער ה מהפכני
שי/ט־ ,7ניתן כבר
להווכח בהצלחתו העצומה בין
חוג צרכניו.
התכשיר פותח ע״י זוג ה־נטורופטים
אסיה וזאב פכט־הולט
לאחר מחקר מעמיק של
עשר שנים על השפעתם של
צמחים מסויימים על שרשי
השיער. זאב פכטהולט יצא
מתוך ההנחה כי אם בכוחם
של צמחים מסויימים לרפא
מחלות — כפי שהדבר נעשה
מזה אלפי שנות ההיסטוריה
האנושית — מן הדין שחייב
להיות אצור בהם גם הכח ל שרש
בעיות של שרשי השיער
שהוא חלק אורגני של הגוף
ויונק מזונו מאותם המקורות
עצמם. ואמנם המחקר על

שי/ט־ 7עשה פרי הילולים,
ממנו נהנים כיום כל צרכניו.
התכשיר שי/ט־ 7אשר הורכב
על טהרת צמחים (88־161־,) 1
מחזק שורשים, מסלק קשק שים,
מרחיק שומן־יתר ועוצר
בזמן סביר נשירת שיער. נת קבלו
אף מספר דיווחים מאת
המשתמשים ב־שי/ט־ 7כי
כאבי הראש שלהם הוקלו או
פסקו.
זאת ניתן להסביר, כנראה, לפי
השערת ממציאי התכשיר, בכך
שלשד הצמחים בתכשיר חדר
מבעד נקבוביות הקרקפת ו עשה
מה שעשה. התכשיר נב דק
ואושר ע׳׳י משרד הברי אות
הממשלתי. הנטורופטים
אסיה וזאב פכטהולט דואגים
להקפיד לציין, כי כדי להשיג
תוצאות של ממש יש להתמיד

כאמור, גידי דיל, המעצב את
אהיליו במו ידיו, לתפארת,
מייבא את חומרי אהיליו מ-
ארה״ב לדוגמא את בדי ד,שנ-
טונג, את המשי ואפילו את ה־פיברגלס
(לא שתוצרת חוץ טו בה
יותר, אלא פשוט חומרים
אלה נותנים נופך מיוחד לא-

בטפול לפי ההוראות. מומחה
לדרמטולוגיה בעל שם עולמי
בשטחו אשר חקר את התכשיר
גילה כי אנשים שסבלו מ־סיבוריאה
ונשירת שיער מגי בים
תוך זמן קצר על פעולתו
של שי/ט־ 7וזאת לאחר שלא
הגיבו כלל על טפול מכל סוג
אחר.
הערה חשוכה: זאב הכטהולט
חוזר ומדגיש כי קרחת שאיב דה
לחלוטין את שרשי שיערה
אין לה תקווה — אך לגבי
קרחת ששרשיה עדיין ״גוססים״
ונלחמים על חייהם, קיימת
סבירות גבוהה כי השי/ט־7
עשוי להועלי להם.
ניתן להשיגו בכל בתי־המר־קחת
והפרפומריות בארץ וב מרכז
המכירה ברח׳ בוקי־בן־
יגלי , 17 טל ,282486 .ת״א.

היליו של גידי) .בסיס האהיל
בנוי מנחושת, קרמיקה או עץ.
גידי שלמד אומנות זו מאביו
מרדכי דיל (בעליו של ״דיל״
שבכיכר וייצמן 10 בחולון) מב צע
גם כל אחיל שברצונו של
הלקוח אפילו מבד־וילון לא־שמיש.
ומה
לגקי המחירים 7זה ממש
צחוק, המחירים נמוכים מאד
מהסיבה הפשוטה שגידי מייצ־רם
בעצמו.
כדאי לקפוץ ל״בית האהיל של
גידי״ ולבחור מבין המבחר ה עצום,
אחד שיתאים לאופי די רתך.
כתובתו של ״בית האהיל
של גידי״ הינה ברמת־גן, רח׳
הרא״ה ( 45 פינת מודיעין),
טל.731728 .

נשק אישי הינו מן הדברים
הרגישים ביותר, הקרובים ל פרט
המשתמש בהם, לכן ב נשק
יותר מבכל דבר אחר,
חשובים מכל היעילות והאמי נות
ומשום כך האיכות ורמת
השירות.
״להב״ ,מייצגת בישראל את
מיטב יצרני כלי היריה בעו לם,
בזכות מיגוון כלי הנשק
שברשותה וטיב השירות, מסו גלת
״להב״ לספק תשובה אי דיאלית
לבטחונך האישי, כמו
גם לעיסוק בקליעה למטרה
וציד.
״להב״ לא אמרה באלה, את
המילה האחרונה וההוכחה ל כך
הינה, פתיחת מחלקה חדשה
לספורט, דייג ומחנאות.
בימים אלה ממש, נמצא בעי צומו
— מיבצע מיוחד במס גרתו
ניתנות הנחות, על קניית
נשק, תחמושת ואביזרים —
במחלקת הנשק וכן הנחות
מיוחדות על מוצרי המחלקה
החדשה. אם ״להב״ סיפקה לך
עד כה תשובות קולעות להגנה

עצמית, לציד או לקליעה ל מטרה,
מובטח לך כי לא תת אכזב
מהמחלקה החדשה, במס גרתה
תמצא את כל שרצית
בנושאי ספורט, דייג ומחנאות.

1סטראו רח׳ בוגרשוב
22 פינת שלום עליכם 21
ת״א, טל( 286349 .קומה ב׳)
פתוח רצוף 20—10 וביום שישי
. 15—10 להתראות.

על ציבור צרכני ה ש טי חי ם להכיר ב איכו ת ייצור ש טיחי ם מ קו מיי ם

מנת למשוך את תשומת
הציבור.
למה להסתכן י למה לרכוש
״שטיח־יבוא״ ללא אב 7למה
לשלם מחיר ־מופרז 7למה לצ פות
לתנאי שירות שכלל לא
קיימים 7כאשר ישנו יצרן

שטיחים ״צבר״ אפילו בשמו
כאשר על שטיחיו, מחיריהם
וטיבם חל פיקוח חמור, וכל
שנותר לו להקפיד הוא על
תנאי שירות נאותים ללקוח

הלא הוא היצרן ״שטיחי כר מל״
.נפגשתי עם מר אפריים
שטאובר לשעבר מנהל המכי רות
של ״מרבדי־כרמל״ וכיום
בעליה של ״פרוס־לי״ שברחוב
דיזינגוף .218
ב״פרוס־לי״ בה ניתן למצוא
אך ורק משטיחי כרמל ובעי קר
שטיחים מקיר לקיר, ניתן
להיווכח באמיתותם של הדב רים
אותם כתבתי בתחילת ה כתבה.
השטיחים מסוג: סאן-
רמו, צפת, קומראן, מדריד,
וינדזור, לונדון וגלבוע (המומ לץ
לחדרי ילדים ומשרדים)
וסוגים רבים שונים ונוספים
במבחר צבעים, ביניהם דגמים
בלעדיים ל״פרוס־לי״ ,כולם
מיוצרים על־ידי ״שטיחי־כר־מל״
,היא האחראית למחירי
השטיחים, וכאשר על שטיחיה

כל זאת בקומת הקרקע של
״להב״ בדרך פתח־תקווה 28
תל-אביב הפתוח ברציפות מ־
,08.00 — 18.00 ובימי שישי
.08.00 — 14.00 בילוי מהנה.

תצוגת ״להב״ בתערוכה הבינלאומית לבטחון ובטיחות
ביריד המזרח

האטת שבבירסוט ע ל שטיחי
כיום, לכל הדיעות ענף השטי חים
הינו פרוע ביותר, לציבור
אין כל שליטה בשטיחי היבוא,
אינו יודע מהו מחירו של
שטיח יבוא אמיתי, אין פיקוח
על המחירים, תנאי שירות גרו עים
ועוד כהנה וכהנה.
השטחנים למיניהם צועקים ב כותרות
פרסומת ענקיות, ש־
״הם שוברים את השוק״
ו״מחלקים שטיחים חינם״ לצי בור
(ראה פרסומים אחרונים).
לאו דווקא תמיד מתפרסמים
המחירים האמיתיים ו/או סוגי
השטיחים שכלל לא נמצאים
בידם. לשטחנים אלה כלל לא
איכפת למסור לציבור אינפור מציה
לא מדוייקת אם במחירי
השטיחים, אם בסוגיהם (שלעי תים
אף כלל לא קיימים) ואם
בתנאי השירות, וכל זאת, על

ב 1.סטראו, ידאגו ל־
״תפור״ עבורך את המערכת
המתאימה לד: בהתאם לדרי שותיך
ולאפשרויותיו השונות.
המטרה המרכזית ב 1.
סטריאו: סיפוק מירבי של רצון
הלקוח, זוהי עובדה, כדאי ש תבדוק
זאת בעצמך.

מ עת ה ג ״ להב ״ בנוס ף לנשק /גס ס פו ר ט דיג ו מ חנ או ת

בוא נאמר אהיל ! מיד יצטייר
בדמיונך אהיל כלשהו בדירה
כלשהי אהיל המאהיל על ה אור,
פשוט מאוד.

אותה דמות מוכרה בשם גידי
דיל, היינה בעליו של ״בית ה אהיל
של גידי״ שברמת־גן. או תה
פינת חמד (מודיעין פינת
הרואה )45 המעוטרת בחנותו
של גידי דיל מוסיפה מימד
חדש לעיצוב הדירה בזכות
אהיליו הנהדרים של גידי.

תמיד חלמת על מערכת סטראו
עם עצמה, עם איכות, מערכת
לעניין. אבל ...נכון, תמיד ה תקציב
שלך היה מעט מתחת
למחירי הסטראו מרקיעי הש חקים.
למי יש כיום רבבות לי רות
לשליפה מהמותן, גם כ שהמדובר
בטיפוח חיי המוסי קה.

־ 1^ .סטראו פונים אליך,
בסידרת קיטים להרכבה עצ מית,
נמנה רק מעט מדגמי ה סט־יוקרה

המצויים
ראו: טלווקס ,8 . 0 . ,יוניק,
ספקטרה ,.7^.8 . ,קיטים אלו,
כוללים גם אפשרות לשילוב
טיונרים מאותם יצרנים.
פרט לזאת מצויים ב־ 4 .ן.£.
סטראו פטיפונים ( 0 £ 0גם
להרכבה עצמית) ,8 8 8 . .גררח,
רמקולים של פירלס ואלקטרו
אקוסטיקם, וראשים מגנטיים
מסוג אמפייר, אבל למה להא
ריך
ב־^ .ן .£.סטראו תתרשם
ממערכת הדגמה של המגברים
להשוואה מיידית, וחיש מהר,
תוכל להבחין, מהי המשמעות
האמיתית של מערכות סטראו
איכותיות, ומיכולתם של ״קי טים״
לתפקד כמערכות סטראו
לכל דבר, מבלי לפגום באי כות.

ב ־..הנשק החזק ביותו שתו ־ האיכות

בי תהא הי ל
ש ל גידי
אולם בדימיוני, מצטיירת תמו נה
שונה, דמות צעירה ונאה
המעצבת אהילים פרי דימיונה,
אהילים דקורטיבים יפהפים מע שה
ידי אומן.

הוצאה נדאיח ב־ 1.א 1.סטריאו

יש ביקורת טיב איכות ושי רות.
מחירי השטיחים נעים מ־
285ל״י ועד ל־ 610ל״י למ״ר
כאשר מומחה של החברה
מייעץ מקצועית בו במקום.
דוגמא לשירות 7במיבצע
שיערך מפרסום כתבה זו ל משך
השבועיים הקרובים יזכה
כל קורא כתבה זו בהתקנה,
בהדבקה, בהובלה, ובספים חי נם
אין כסף, והמדובר בכל
חלקי הארץ. כמו־כן ימכרו ב מבצע
זה קופונים (עודפי בי צוע)
במחירים מיוחדים וכל
המזמין שטיחים לדירה שלמה
יקבל שמפונט (מכונה לשטיפה
וניקוי שטיחים בשווי 590ל״י)
מיבצע זה מקיימת כאמור
״פרוס-לי״ שברחוב דיזנגוף
218ת״א. בדבר סרטים ניתן
לפנות לטלפון .234919 / 229154

הגנרלים
של הגירים

ג׳ נדל־־* ר
כמומחים לבל סוגי הגידים
האוטומטים הכרתי את משה
סלמה וצוות עובדיו, ביניהם
שני אחיו. משה וצוות עובדיו
בג׳נרל גיר משרת את לקו חותיו
ביעילות, באדיבות ולרגל
פתיחתו של ג׳נרל־גיר אף ב מחירים
נמוכים ביותר.
ומה לגבי מהימנות? בג׳נרל
גיר מבצעים את פירוק הגיר
בנוכחות הלקוח, בצורה זו יו דע
הלקוח מיידית בו במקום
את מחיר התיקון הסופי שייא-
רך כיום־יומיים ובאחריות ל חצי
שנה או ל־ 10,000ק״מ.
בג׳נרל גיר בודקים אף את
הרכב לקראת מבחן הרישוי ה שנתי׳
או לקראת קנייה ומכירה
וכל זאת חינם אין כסף. את
משה וצוות עובדיו ניתן לפגוש
בג׳נרל-גיר שבדרך פ״ת ,62
מול סטקיית המי־ומי. טל.
.31131 להתראות.

1ונובר ברעמי1,וואיש
שד!גג רשיחווו •וווושע
1כן־ציון, גונה עדיך
מ בקו המרינה ער כי
הציע בצודה בסורה רזות
רפקיד׳מס־ההכנסה־אחוי
ששירטונות המס שנו רו
מתנה שר עשרות מיריונים

חסידת! 7111 אנו ח
3ווומד וסוד ונד השד
׳ *5ש אדם אחד במדינה ׳העומד מעבר לכל חשד.
הוא נמצא מעל לכל חקירה רגילה. הוא יכול לעשות
כי׳מעט כל מה שבדעתו, ואיש במישטרת־ישראל או ב־פרקליטות־המדינה
לא ייגע בו. הוא ׳חסין בפני החוק
בממשלת־הליכוד ובממשלת־המערך. הוא מעל החוק. הוא
סמל ההתעשרות המהירה על חשבון המדינה. הוא יכול
לומר, כלואי ה־ : 14״המדינה — זה אני !״
לפני שלוש שנים (העולם הזה ) 1924 פירסמתי את
פרשת הסדרי מס־ההכנסה של עובד בן־עמי. הכתבה פור סמה
ספוד לתלונתו של דאש־העירייה החדש של נתניה,
אברהם בר־מנחם, נגד כמה אישורי־בנייה שנתן בן־עמי
כראש־העירייה לקבלן מקומי. ההסדרים, שעשה בן־עמי

עם מס־ההכנסה, היו כה חמורים, שמישרד־המישפטים
הקים צווודבדיקה מייוחד בהשתתפות מישרד־הפנים. בידי
הצוות היה כל החומר שפורסם אז בכתבה, ושנלקה מכמה
תיקי בית־מישפט של בן־עמי.
עיקרה ׳של הפרשה ׳שתוארה ׳אז הוא כי בשנים 1968
1־ 1969 הסכימו ראשי מס־ההכנסה כי עובד בן־עמי
ישלם את חובותיו למס־ההכנסה לעשר השנים האחרונות
בתשלומים חודשיים נמוכים .,בסך 5000 לירות לחודש,
וללא ריבית. אותו הסדר קבע כי על רווחיו ממכירת
מיגרשים באשדוד (בן־עמי הוא בעל עיקרי של חברת
אשדוד) לא ישלם מס־הכנסה רגיל, ככל מוכר־מיגרשים
אחר, אלא מס־ריווחי־הון של 250/0בילבד.

כיוון שיש לו באשדוד לכד 1500 דונם, ש־שווים
היה אז 300 מיליון לירות, חדי שאילו
מכרם אז היה משלם רק 75 מיליון כמקום 150
מיליון לירות מכדהכגסה.
הסכם זה, שנתן לבן־עמי מתנת חינם של כמאה מיליון
לירות במחירי , 1968 נראה לי מוזר. בכתבה לא יכולתי
להצביע על הסיבות לנדיבות־הלב המופלגת של פקידי
מס־ההכנסה כלפי בן־עמי. אולם בתלונה שהגשתי אז
ליועץ המישפטי לממשלה, מאיר שמגר, הצבעתי על־כך
כי חברת אשדוד מכרה מיגרשים זולים לכמה מראשי
האוצר ומס־ההכנסה.
חקירה שנעשתה העלתה כי קוני־מיגרשים אלה לא היו
קשורים ישירות להסכם של בן־עמי.

ת לונו ת מו ר כ בו ת

1ו או!

ו 1ונד

ורה

ושרס

חו א

!1 x 1 1

ניו ס,

וווזי סי ס

נוו 1חוא

. 1111

19 111־1

1111 ! 1 1 1 1 1 1
כותרת

ודר ש

ב א שד
4 3 2 1
ל ( 1ולו ! ס

1)1 141 1

הכתבה ב״העולם הדה״י 17. 7 . 7 4

ובל תי־ ב רו רו ת
פני ש.כון ןיים פירסמה פרקליטות־המדינה, במדור
/אתה והלירה, את תגובתה לידיעה קודמת במדור, ב עניין
פרשת בן־ע׳מי. הפרקליטות אמרה כי העבירות
המייוחסות נוגעות לשנת 1955 או סמוך לה, ולכן חלות
עליהן התיישנות. כן נאמר כי העובדות הנטענות ב־תלונתי
הן מורכבות ובלתי-ברורות, ואינן מאפשרות
ואינן מצדיקות חקירה. ביחס לתלונות אחרות הקשורות
לחברת נצ״ב נתניה החליטה ועדודהבדיקה להמתין לתום
ביקורתו של מבקר־המדינה על חברה זו.
דו״ח מבקר־המדינה בפרשה זו התפרסם לציבור ביולי
השנה. אולם מימצאיו היו ידועים לוועדה קודם לכן.
תוכנו מלמד כי עבודת הוועדה והפרקליטות היא מחדל
חמור.
ראשית לכל, הפרקליטות טועה בטענה כי חלה הת יישנות
וכי העבירות המייוחסות לבן־עמי חלו בשנת
. 1955 ההסכם שנעשה עימו היה בשנת , 1968 והוא נעשה
על-ידי פקידים בכירים במס-ההכנסה. הדיונים עימם
׳נמשכו שנים אחדות לאחר מכן, תוך כדי עריכת
המישפטים של בן־עמי נגד מם־ההכנסה. התלונה שלי
היתה כי ההסכם האמור היווה שבירה, ויש לבדוק אם
בן־עמי נתן או הציע תמורה לעושים אותו. העבירות
נעשו, אם כן, בשנת 1968 והלאה, ואין כל התיישנות.
הדבר החמור הוא כי במשך כל אותן שלוש השנים
האחרונות היה בידי הוועדה החומר של מבקר־המדינה
לגבי חברת נצ״ב, וחומר זה מוכיח כי ברעמי אכן הציע
תמורה כספית גבוהה לפקידי מס־הכנסה. חומר זה מוכיח
כי בן־עמי עבר עבירות נוספות על החוק, בכך שהכריח
חברה עירונית שהוא הקים ׳וניהל, נצ״ב, לרכוש קרקעות
לשם בנייה, הגובלות עם קרקעות חקלאיות שלו עצמו,
ובכך להעלות את ערכן בצורה ניכרת.
על שתי האשמות אלה, המוכחות בדו״ח המבקר,
שותק פרקליט־המדינה, שותקת הוועדה האמורה, שותק
מבקר־המדיגה שנשאל על-ידי מדוע לא המליץ בדו״ח
להעביר את כל החומר לחקירה מישטרתית, אלא רק
חלק ממנו.

חקירתו של אזרח
(המשך מעמוד )21
לפני שאתאר את מימצאי מבקר־המדינה,
חיסוב לדעת כי הכתבה ב־העולם
הזה חשפה אז לראשונה כי בן־
עמי אישית וחברותיו היו ביעלי ס/ס 10 בשיתי
חברות־מקרקעין הדר-ם נתניה. חברותי אלה
נקראו דרום נתניה ולב נתניה, והן רכשו
שטח ליד בית גיולדמינץ, בגוש •7941 שו תפיו
של בן־עמי היו גדולי הקבלנים של
נתניה. הכתבה, אז תיארה כיצד כפה בן־
עמי את הקמת בית גולדמינץ ליד קר קעותיו,
כדי להעלות את ערכן.

שיכון ל פ קי די
מ ס ״ ה ה כנ ס ה
ף* מארס 1973 החליטה עיריית נתניה
— על הקמת חברה לאמנות לפעולות שו נות
בשם נצ״ב (״נכסי צאן ברזל״) נתניה.
בעלייהמניות יהיו ראש־העירייה, עובד בן-
עמי ושני סגניו, וביניהם ראש העירייה של
היום, אברהם בר־מנחם. מישרדיהפנים סי רב
לאשר את הקמתה, ובן־עמי רשם אותה
כחברה פרטית, וכך עקף את מישרד־הפנים.
שתי הפעולות הראשונות של ה חברה
היו רכישת שני שטחים להקמת
שיכון לקצינים יבשירות־קבע בני-יהמקום.
לחברה היה הון של ( 3שלוש !) ל״י —
ושלוש המניות חולקו לבן־עמי ולשני
סגניו ,״בשם העירייה״.
ראש העירייה הקים ועדה של שבעה
קצינים מבני־העיר, שהפיצה חוזרים ל רכישת
דירות בשכונות החדשות. נרשמו
מאות קצינים ונאספו כסה. מיליוני ליריות.
לפי ההסכם עם צה״ל היתד, צריכה לקום
ועדה משותפת לעיריה ולאגף כוח־אדם
פמם כ׳> לאישור המועמדים. הדבר לא
קויים.

שתוכנית השיכון, שרובם עובדי
נציגות מס־הכנסה (ושד יחידות
ממשלתיות אחרות) וכולם, פרט
לשניים, אינם תושכי נתניה.
״אמנם, התוכנית לא מוצאה לפועל, אף
על פי נן לא נראה לביקורת ני מגע מסוג
זה ׳רצוי מבחינת משמירה על טוהר מ־׳
מידות. בשים לב להיבט זה הפנה מבקר
המדינה את תשומת לב היועץ המישפטי
לממשלה לעניין.״
ישים לב: מדובר בשטחים חקלאיים, ר
ראש העירוה השתמש בנימוק של הקמת
שיכונים לקציני־צבא נדי לקבל עליהם
אישורי-יבנייד, בוועדה המקומית לתיכינון
עיר. מנהל החברה, שהוא עובד בן־עמי,
הציע לפקידים בנירים של מם־ד,הכנסה
(אותו מוסד שעיסו עשה סמוך לנ ך או
קודם־ילנן הסדרי־מס מדהימים) להשתלב
בתוכנית. המעגל סגור. מובן שאין קשר
בין שני הדברים — אך אילו היה מתעורר
חשד של שוחד, לא היה זה משנה אם
אנן ניתן: או לא. החוק אינו אומר שעל
השוחד להינתן בפועל. מספיקה הכוונה
לתיתו, הנכונות לת״תיו, כדי לעבור עבירה
פלילית. כל זאת ידוע היטב לפרקליטות
!המדינה, הלומדת עדיין — באוקטובר
1977 את מימצאי המבקר, וכיצד הם
קשורים בהסדרי־המס של בן־עמי.

חצי מי ליון
מתחתל שול חן
68 רכישת שני השטחים לשיכון פקידי
/מם־ההכנסה של בן־יעמי יש היבט נו סף,
שמבקר המדינה לא גילה אותו, מ־שום־יסה.
מסתבר כי השטחים שחברת נצ״ב
רכשה היו אף הם בגוש ,7941 אותו הגוש
שבו היו לחברות דרום נתניה ולב נתניה
שטחים חקלאיים. בן־עמי היה ישותף ב־ס/ס10
בשתי חברות אלה.

על־ ידי הקמת השיכון סמוך ל־קרקעותיו
הוא מעדה את ערכן פי
כמה.
זוהי עבירה חמורה, שכן אסור לראש־עירייה
או לנבחר־ציבור אחר לפעול ב כספי
העירייה ומנגנונה לתועלתו האישית.
נוסף לכך, אין המבקר כותב מי הן
החברות שמהן רכשה נצ״ב את השטחים
לשיכון פקידי מס־ההכנסה. האם אלה הן
שתי החברות של בן־עמי עצמו?
כאילו לא די בכל החומד שהובא עד כה,
ממשיך מבקר־המדינה להדהים. מסתבר כי
נעשו גניבות פשוטות בחברת נצ״ב.
כך, למשל, ניהל בן־עמי משא־ומתן עם
חברה מסויימת שאין המבקר מזהה אותה
(חברה ג׳) לרכישת שטח שאותו רכש בסוף
מחברה ב /משום מה לא נחתם הסכם עם
חברה ג׳ .בן־עמי נתן מכספי נצ״ב 500
אלף לירות דמי־ויתור לחברה ג׳.

מכקר־המדינה קוכע (עמוד )14
כי בפרוטוקול של ועדת־הכספים
של העירייה, שבו נידונה העיסקה,
לא הוזכר תשלום זה, ואין תיעוד
המוביה שהובא לידיעת יתר מנהלי
״נצ״ב״ :המבקר אינו מקבל את
הסבריו של בן־עמי לתשלום זה. אולם
אין הוא ממליץ להעביר לחקירת המישטרה
את הנושא. אולי מפני שאינו יודע מי הן
חברות ב׳ וג׳.

הו צ או ת
ללא אסמכת או ת
ך ן רשה תמוהה אחרת (עמ׳ )35 נוגעת
לתשלום של חב׳ נצ״ב למנהלה בן־עמי,
תשלום של 20 אלף לירות במאי , 1973
מזה 8000 במזומן. בתיקי החברה לא נמצא
כל תיעוד המסביר את ההוצאות הללו. גם
זאת אין המבקר מעביר לחקירת המישטרה.

ראש,העיר בן מנחם
״לא הוזמנתי לישיבה!״

עתה באה הפצצה הגדולה של
המבקר, כעמוד א של הדו״ה שלו :
״כמהלך הביקורת הועלתה התכתבות
כין מנהל ההכרה לבין
עוכד־מדינה בכיר, ששימש כתפקיד
של סגן נציכ מס־הכנסה, כרכר
הכללת קכוצה של 5צ אנשים

המבקר ממשיך באותו עמוד ומספר כי
נצ״ב הוציאה צ׳ק בסך 6.8מיליון לירות
לרכישת השטח מחברה ב׳ .אולם מיכתבי
החברה המוכרת מראים כי קיבלה רק 6.7
מיליון לירות. קובע המבקר :״לא התקבל
הסבר לשימוש שנעשה בסכום האמור ש שולם
לראש־העירייה, ובסכום העודף ש שולם
למתווך.״

פירוש הדכד: נעלמו 100 אלה
לירות מכספי החכרה העירונית,
ואין המבקר ממליץ להעכיר זאת
לחקירת המישטרה.
על אותו שטח שנרכש היה פרדס מניב,
והמבקר קובע כי הפרי לשגת-המכר נמכר

אף הוא לנצ״ב. המבקר קובע בי ״אין
תיעוד על הסכום ששולם עבור הפרי ועל
התמורה שנתקבלה ממכירתו.״
גם לגבי צ׳קים אחרים, בסכום כולל
של 321 אלף לירות, שהוציאה נצ״ב, קובע
המבקר :״בחשבונות החברה נרשמו רוב
סכומי־הצ׳קים בסעיף היוצאות משותפות
עם חברה ב /אולם לא נמצאו אסמכתאות
למהות התשלומים.״
מימצאי המבקר הביאו, לדברי עורך־
הדין אריה קמר, המטפל מטעם העיריה ב־נצ״ב,
לחקירה יסודית של פעולות החברה.
קמר אומר כי בקרוב תעביר העירייה ל־מישרד־הפנים
מיימצאי חקירה של מומחים
אובייקטיביים.

בן־עמי
אינו?וכר
וכד כן־עמי, שאליו פניתי בבקשת
> הסברים לדברי מבקר-המדינה, הגיב
כי אינו יכול לתת עתה תשובה על דברים
שאינו מטפל בהם, וטיפל בהם מזמן. הוא
מסר למיבקר־המדינה בדיוק את תגובותיו,
ושמורות עיסו חליפת־מיביתבים עם המבקר
בעניין. התכתבות זו, אמר בתשובה ל שאלה,
היתד, לפני פירסום הדו״יח. הוא
מסר את כל ההסברים שהיו לו, ואינו אח ראי
למה שאומרים.
ברעמי הוסיף כי הציע בזמנו לעירייה
להשלים את הפרוייקטים, אולם ראש־העירייה
הנוכחי, בר־מנחם, פחד פן התוכניות
תצלחנה, כיוון שזה ייזקף לזכותו של
בן־עמי. לכן החליט בר-ימנחם לקבור את
הפרוייקטים, שניתן היה להשלימם, ולפ תור
בעיות של קציני־צבא וחייבים. זהו
מיפעל גידול, שירד כנראה לטמיון, סיים
בן־עמי את דבריו, והדגיש כי כל פעולה
הייתה בידיעת ועדת־הכספים של העירייה.
ראש העירייה הנוכחי, בר־מנחם הגיב
אף הוא על דו״ח מבקר-יהמדינה.

תגובתו, שהומצאה ככתב באמצעות
עורך־הדין אריה קמר,
אומרת, כין השאר :
• המטרה שלשמה הוקמה חברת נצ״ב
היתד, וחינה מטרה ציבורית מובהקת, ה־עשוייה
להביא ברכה רבה לתושבי העיר,
עיל־ידי השגת שטח לבנייני ציבור כמו
בית־חוילים, שיכון קציני צבא-יהקבע, בתי-
ספר, גנים, מיגרישי משחקים וכייו״ב.
• כפי שמציין סבקר־המדינה בסעיף 5
של דו״ח הביקורת, התקיימה בחודש נובמבר
, 1973 חמן קצר לפני הבחירות ה אחרונות
למועצת העירייה, אסיפה מכוננת
של החברה, שביה נקבעו סמכויות היושב־ראש
של מועצת המנהלים, עובד בן־עמי,
ונמסרה לו זכיות־החיתימר, בישמה של ה הברה.
לאותה אסיפה מכוננת לא הוזמן
הד״ר בר־מניחם, והוא לא היה מודע להחל טות
שנתקבלו בה.
• מיד לאחר בחירתו של ראש־העירייה
הנוכחי, הד״ר בר־סנחם, לתפקידו ,׳בתחילת
שינת , 1974 החל לבחון את פעולותיה של
החברה ואת התחייבויותיה השוניות. אולם
מפאת העדר ספדי-חשבוניות מסדרים, ו העדר
דיוקומינטציה מלאה ושלמה, נבצר
מימנו לקפל תמונה מקיפה מפורטת של
המתרחש בחברה.
• בסעיף 30 של דו״ח מבקר־המדינה
נאמר כי מאז הבחירות לעירייה, בדצמבר
, 1973 חיל, מחמת גילוי הבעיות והליקויים,
קיפאון כמעט מוחלט בפעילות החברה,
אשר לא הופשר עד עתה.
!• חרף כל המאמצים המרובים שהוש קעו
על־ידי ראש העירייה הנוכחי, ועל־ידי
הנהלת העירייה, לא ניתן היה להשיג תו צאות
חיוביות, מכיוון שמיכשולים גדולים
ובלתי-צפויים עמדו בדרכם.
• יש לצפות כי בשבועות הקרובים
תושלם הכנת הצעת הפתרון לשאלות ה שד
נוית העומדות בפני הנהלת העירוה והנהלת
חברת נצ״ב נתניה בע״ם.
עד 5אן תשובת ראש־העירייה הנוכחי.
היא מתחמקת, כמובן. מן ׳הגילויים החמו רים
של מיבקר־המדינה, המתייחסים לפעו־לת
קודמיו. נראה כי אחוות ראשי-יר,עיריות
מחייבת אותם להחליק איש את מעשי רעהו
בדברי-ניועם.
במדינה העם
הקסה !המד
מי חשוב יותר —
מאות אלפי צרכנים
אך קומץ יבואנים?
הממשלה החליטה; היכואגים1 פרשה קטנה, שנחשפה השבוע, שופכת
אור בהיר מאד על סולם-הערכים של ממ שלתו,ליכוד.
במרכזה עומד ספל קפה.
אחרי עלייתם המסחררת של מחירי ה קפה
בעולם, חלד, בחודשים האחרונים
ירידה תלולה. המחיר ירד עד כדי מח ציתו.
כיל
צרכני העולם נהנו מירידה זו, כשם
שסבלו קודם לכן מן העלייה. כל הצרכנים
— מילבד הישראלים.
בארץ נשאר המחיר הגבוה על כינו — פי
ששה מחיר הקפה המייובא, בבואו ארצה.
מחיר הקפה הנמס מתוצרת הארץ משתווה
במחירו למחיר הקפד, הנמס המיובא מח׳ו״ל,
עליו מוטלים מכסים בשיעור גבוה ייותר
מאשר על גרעיני הקיפה המיובאים לתע שייה.

הראש. מד, גרם לכך? השבוע גילה
כתב הארץ את הסיבה.
לפי הסבר רשמי, עודדה הממשלה את
הייבואנים לאחסן בארץ כמות גדולה של
קפה, לכל מיקרה של יבוא. כסות זו נקנתה
במחירים הגבוהים הקודמים. כדי לשמור
על האינטרס של יבואנים אלה, הקפיאה
הממשלה את יבוא הקפה במחירים הזולים
החדשים, עד לחיסול מלאי הקפה היקר.
כיוון שהצרכנים ממעטים לרכוש את
הקפה היקר, או מעדיפים על פניו קפה
נמס מתוצרת חוץ, ממילא מתעכב חיסול
מלאי הקפד, שנרכש במחירי השיא של
השוק העולמי.
עץ או פלי. הקפה ההפוך מבטא אידי אולוגיה,
שניתן לקרוא לה ״קפיטליזם
הפוך״ ,״סוצואליזם הפוך״.
הליברליזם הקלאסי מעניק יתרונות גדו לים
ליזמים הפרטיים, אך הוא גם תובע
מהם דבר גדול: סיכון אישי. במישטר
קפיטליסטי קלאסי יודע היזם כי הוא יכול
להרוויח הרבה, אך גם להפסיד הרבה.
הוא כפוף לחוקי השוק — חוק ההיצע וה ביקוש.
המדיניות
הממשלתית פוטרת את היזמים
ר,״פרטיים״ ממחציית החוק הזה. אם מחיריו
של המלאי עולה — בעל־המילאי מרוויח.
יאם מחירו של המלאי יורד — הצרכן
מפסיד. הממשלה מתערבת בתהליכי השוק,
לפי מיטב השיטה הסוציאליסטית — אך
לא לטובת הציבור, אלא לטובת בעלי-
ההון.
נראה כי שייטה זיו תואמת את האימרה
ההיתולית הצברית :״עץ או פלי —
עץ אני מרוויח, פלי אתה מפסיד.״

בונגנו!
ש ר־ ה ב׳ ט חזן לשעבר
כם ס ן בטח?! ,
שר הכטחץ לשעבר כסיכון בטחוני
שד-החוץ סרב לשחרר פקיד
במשרדו כטענה שסודות
כודיגיים עזודים 7יפו 7לידיעתו
ש 7שמעון פרס
עד לפני חמישה חודשים היה שמעון
פרס שר־הבטחיון ובמסגרת תפקידו לא היה
סוד בטחוני, צבאי או מדיני, שלא היה
ידוע לו. באותה תקופה היה משה דיין
חבר־כינסת מן השורה, ללא תפקיד •שלטוני,
שכיל שיחותיו בכנסת הצטמצמו לשיחות
עם הח״ב הבידואי לשעבר מוחמד אבו־רביע.

הטוענים כי שמעון פרס עדיין לא
עיכל את המהפך. יותר מכל קשה לפרס
לעכל את העובדה שמשה דיין הוא אחד
השרים הבכירים, המצד בענינים והקובע
מדיניות בערד הוא חובש את ספסלי האופו זיציה
יוצריו להמתין לשיחות הרקיע וה מידע
אותן הבטיח ראש הממשלה לערוך
עיסו באופן סדיר• .שיחות מעיין אלד, נערכו
(המשך בעמוד )30

יגאל רביב 1
העולם הזה 2093

אין סיכוחו
צאה של ״כיבוש שטחים״ אלא של סירובם
של הערבים להכיר בזכותנו כעם למולדתו.
.4מסיבה זו רצוי להקפיד על תיקון
סמאנטי נוסף. אין להשתמש במונח ״שט חים
מוחזקים״ אלא לקרוא לאזורים השו נים
— כפי שכבר הוסבר לעיל — בשמו תיהם
הגיאוגרפיים המקובלסי: יהודה,
שומרון, עזה, סיני והגולן.

אין כיבוש!
אין גוה מערבית!

אין לקבל
״דיו ה עו ל ם ״

אין החזות שמחים!

ך אין להירתע טחמרכת המיתוס
י של העם הפלשתינאי שאין לו מולדת
והקייס, כביכול, בנפרד מערביי.א״י החיים
בעבר הירדן המערבי, או שהוא עם שונה
מזה החי בעבר־הירדן מזרחה. העובדה
ידועה והיא שמדינות־ערב השונות הקימו,
אימנו, חימשו, ומימנו את אירגוני המחב לים
הערביים, הקרויים בשם ״פלשתינאים״.
בעזרה מגוונת ורבת ממדים זו הצליחו
לרצוח אזרחים חסרי מגן בישראל ומחוצה
לח — כמו גם לנהל מלחמת אחים בעבר־הירדן
ומלחמה עקובה מדם נגד הנוצרים
בלבנון. פעולות אלה אינן יוצרות מכוחן
עם פלשתינאי נפרד.
אמנם, מדינות רבות בעולם מצאו —
מפחד מחסור בנפט או מהשפעת ה״פטרד
דולרים״ — שאכן קיים עם פלשתינאי,
ושהוא חסר מולדת, וכי ישראל (שאיננה

אין ברסטיגיסי
אין התנחלויות
בלתי־חוקיותי

^ מינוי הרשמי של שמואל כ״ץ הוא
1 1״יועץ ראש־הממשלה להסברת חוץ.״
אולם כיוון שעל פי הוראתו האישית של
שר־החוץ משה דיין, נמנעה עד כה מכ״ץ
כל דריסת־רגל בתחום הסברת־החוץ, שהיא
לדעתו של דיין עניינו של משרד־החוץ
בלבד, היתה פעולתו הראשונה של כ״ץ
בתחום הסברת־הפנים.
כ״ץ חיבר מיסמך הנושא את הכותרת
״הנחיות למסבירים א׳״ הכולל בתוכו את
״מושגי היסוד במדיניות ישראל״ כפי שהם
נראים בעיני כ״ץ. הנחיות אלה חולקו
בסוף החודש שעבר לכל משרדי הממשלה
ולכל המוסדות הממלכתיים, כולל המישטרה
וצה״ל, מתוך מגמה להנהיג את הסיגנון
ואת המושגים החדשים של ממשלת הליכוד.
עורכי החדשות בשידורי־ישראל דחו
את המיסמך בבוז, טענו כי אין הם מוכנים
להיות מסבירים של משרד ראש־הממשלה.
לא ידוע גם על מסבירים אחרים, במוסדות
ממלכתיים, שאימצו את קו ההסברה החדש
לפי הנחיותיו של כ״ץ. אולם המיסמך
עצמו הוא תעודה מאלפת, המעיד כיצד
מתכוון כ״ץ להפוך את תפקידו למכשיר
של שטיפת־מוח טוטאלית.

להלן הנוסה המלא של מיסמך
״ההנחיות״ של כ״ץ, שתוכנו אינו
זקוק לכל פרשנות. הוא מדבר כעד
עצמו :

א. יהודה, שומרון ועזה הם חלק מן
המורשת ההיסטורית של ישראל. גם מב חינת
החוק הבין־לאומי זכאית ישראל
לבעלות על אזורים אלה. כיבוש מערב
ארץ־ישראל ע״י ממלכת עבר־הירדן ב־
1948 היה מעשה תוקפנות, ופלישה בלתי
חוקית לשטח שלא היה לה שום שייכות
אליו. לסיפוח השטח לירדן, אין, לא היה,
ולא יכול להיות, תוקף חוקי. אין לממלכת
ירדן כל זכויות שם. ישראל כבשה את
השטח ב־ 1967 בפעולה מובהקת של הגנד
עצמית. אף מבחינה זאת בלבד יש לה בו
״זכות בעלים עדיפה״ .זכות זאת יונקת
גם ממעמד עם ישראל בארץ־ישראל שזכה
להכרה בי״ל לפי מנדט חבר הלאומים.
המנדט נוצר $ל מנת ״להקים מחדש״
את הבית הלאומי היהודי. הסוכנות היהו דית,
בתורת נציגו המוכר של עם ישראל,
היתה מוכנה, אמנם, ב־ 1947 לוותר על זכות
זאת לגבי חלק מן הארץ, לפי תכנית
החלוקה של האו״ם — אך התכנית ההיא
נדחתה על ידי הערבים (שניסו למנוע
בכוח צבאי וע״י פלישה גם את הקמת
המדינה היהודית) .הוחזר איפוא הסטטוס
קוו על פי המנדט, והוויתור של הסוכנות
היהודית התבטל מאליו.

גם הסכם שביתת הנשק של 1949 לא
העניק לירדן שום זכויות של בעלות.
יתר על כן, אף הסכם זה הופר ע״י ירדן,
כאשר התקיפה את ישראל ב־ , 1967 והוכרז
על־ידי ממשלת ישראל כבטל ומבוטל.
מאז 1967 קבעו ממשלות ישראל השונות
שמעמדה של ישראל בשטחים שנכבשו
ב־ 1967 איננו של כובש אלא של בעל
זכאות לריבונות. קביעה זאת התבטאה
בהחלטת הכנסת ביולי ( 1967 אחרי מלחמת
ששת־הימים) להחיל את משפט המדינה
על כל שטח של ארץ־ישראל שייקבע
בצוו. בהתאם לכך אוחדה ירושלים, ומזרח
העיר הוכלל במדינת ישראל.

ה ע רו ת
סמאנט יו ת
ף .1שמדת האזורים שהיו בכיבוש
• ירדן הם: יהודה ושומרון. אלה
שמותיהם ההיסטוריים של חבלי הארץ
מאז ומתמיד, מזה כשלושת אלפים שנה.
יהודה ושומרון היו ליבה של ארץ־ישראל
בכל הזמנים. כאשר כבשה ממלכת ירדן
את יהודה ושומרון וסיפחה אותם, קבעה
להם כינוי חדש: הגדה המערבית. זה
כינוי טכני גיאוגרפי, במקביל ל״גדה
המזרחית״ של הירדן. אבל כך נוצרה גם
אסוסיאציה פסיכולוגית בין ״שתי הגדות״.
תוך כדי כך עשתה ממלכת ירדן גם
למען מחיקת זיקת חבלי ארץ אלה לעם
היהודי ותולדותיו. מתוך רשלנות או
שיגרה מחשבתית נפלו יהודים רבים ב מלכודת
זאת ואף הם דיברו, ועדיין
מדברים, על ״הגדה המערבית״ .יש לשים
קץ לשימוש במונח הגדה המערבית. לחבלי
ארץ אלה יש שמות, ויש להשתמש רק
בהם: יהודה, שומרון. יש להקפיד על
כך בחוץ כלפי לא-ישראלים, לא פחות
מאשר בתוך ישראל עצמה.
יש למחוק את המונח ״סיפוח״ לגבי

הרעיון של הכללת אזורים אלה במדינת
ישראל. אפשר לספח רק אדמות השייכות
לזולת. שימוש במונח ״סיפוח״ רק מחזק
את הטיעון הסלפני והחמסני של הערבים
ושל ידידיהם לגבי בעלות העם הערבי
על א״י ואף רומז ללגיטימציה, לכאורה,
של הכיבוש הירדני.
מי שמתכוון לרעיון של הכללת יהודה,
שומרון ועזה במדינת ישראל ישתמש
במונח ״הכללה״ או החלת חוק ישראל,
הכל לפי העניין. סיפוח, בשום אופן לא!
לעיתונאים אי-אפשר להכתיב באילו מונ חים
להשתמש אך אפשר להעמידם על

טעותם. וודאי שאין להיסחף לטעותם,
חובה להקפיד על מינוח זה בכל הזדמנות.
ג . 1 .הטוענים ל״אי־חוקיות״ ההתנח לות
מסתמכים (במידה שיש להם יסוד
טיעוני כל שהו) על אמנת ג׳׳נבה ד,רביעי ת
משנת . 1949 אך אמנה זו אינה חלה על
מעמדה של ישראל בשטחים שנכבשו
ב־ ,1967 כלומר לא במערב א״י ואף לא
בגולן ובסיני. אמנה זאת מתייחסת לכובש
זר של שטחים לא שלו, והורתה ולידתה
במגמה למנוע הישנות המדיניות שנקטו
הנאצים בשטחי הכיבוש שלהם, דהיינו,
עקירת אוכלוסיה מקורית והחלפתה באוב־לוסיה
גרמנית. מדיניות דומה ננקטה
בזמנו גם ע״י ברית־המועצות לגבי חלקים
בלתי רוסיים, כגון הארצות הבאלטייות.
.2הטיעון האחר נגד ההתנחלות הוא
שהיא מפריעה לתהליך השלום, למו״ם
לשלום וכד׳ .טיעון זה מופרך מיסודו.
הוא נובע מהשקפת יסוד שערעורה חייב
להיות בראש יעדי ההסברה שלנו. על
פי השקפה זאת — שהיא ביסוד תעמולת
אוייבינו — ״מקור הסיכסוך״ בינינו לבין
הערבים הוא ה״כיבוש״ של . 1967 מכאן
שהשלום יושג ע״י ״החזרת״ שטחים
שנכבשו במלחמת ששת־הימים. הנכונות
המוצהרת של דוברים ישראליים בעבר
״להחזיר שטחים תמורת שלום״ כאילו
אישרה אח ההנחה שהשלום מתעכב בגלל
החזקתנו ב״שטחים״ .הנחה זאת עזרה ל טשטש
את האמת היסודית והטראגית על
שורש הסיכסוך, שהוא מלחמתם המתמדת
של הערבים נגד ישראל בכל שטח שהוא
ובכל הדרכים האפשריות, כוונתם לחסל
אותה ונסיונותיהם המעשיים לעשות כך
ב־ , 1948ב־ 1967 וב. 1973-
.3נכונות זאת, ועצם השימוש במונח
״החזרת שטחים״ ,סייעו לטיעון הערבי
שכאילו השטחים בהם מדובר שייכים
להם, כי הרי אין מדברים על החזרת
חפץ אלא לבעליו. מכל מקום השתרש
בתודעת רבים (ואף טובים) בעולם —
ורוב הציבור, כולל מדינאים, עיתונאים,
הרי אינם חוקרים מקצועיים וודאי לא
מורי הלכה בציונות — שאכן יהודה,
שומרון ועזה, שלא לדבר על סיני והגולן
— שייכים, למעשה, לערבים. מאחר שמו״ם
לשלום יהיה (כהבנתם) קודם כל על שט חים,
הרי שמלבד חובת ישראל להחזיר
בסופו של דבר את השטחים, נראית
בעיניהם התנחלות בתוך השטחים הללו
כפעולה מרגיזה ומיותרת. המפריד את
הטענות הללו חייב איפוא, להצטייד בעוב דות
ההיסטוריות והפוליטיות על הסיכסוך
ועל שורשיו. בקיצור: הסיכסוך אינו תו-

יכולה להטיל טרור נפט או פטרו־דולרים),
עניינה אינו צודק ועל כן עליה להיכנע
ולסכן את נפשה. אך עובדה זאת אינה
מחייבת את עם ישראל להיתמם ולקבל
את ״דין העולם״ .הפרכה נמרצת של
עצם המושג של ״עם פלשתינאי״ (ערבי)
השוכן, כביכול, בא״י המערבית (חוץ
מנציגיו המחבלים הפועלים בעיקר מחוץ
לגבולות ארץ־ישראל, הרחק מיד החוק
הישראלי) ,היא משימה הסברתית מיידית
ועליונה בחשיבותה.
בדרך כלל, הטוענים נגדנו בעניין זה
הם עויינים לנו או סתם תמימים חסרי
ידע. לעתים הם מונעים ע״י חישובים
שאין להם קשר להגיון, לעובדות או לצדק.
יהיו מעמדם וחשיבותם אשר יהיו — אין
להימנע מהרצאת העובדות והחדרתו בפני
כל חוג שהוא.
ה. שינויים טריטוריאליים, מעוגנים ב חוזי
שלום, בעקבות מלחמת מגן. יש
להסתמך על התקדימים הרבים במשפט
וכפרקטיקה הבין־לאומית (אחרי שתי
מלחמות העולם ועוד) המוכיחים, כי בעק בותיה
של מלחמת התגוננות נגד תוקפנות
חלו שינויים טריטוריאליים, אפילו רבי
היקף, וקביעת השינויים האלה הוכללה
בחוזי השלום.
במלחמת ששת־הימים השתמשה ישראל
בזכותה להגנה לאומית עצמית במשמעות
האמיתית של המושג. אוייביה שהקיפוה
בטבעת פלדה מכל עבר, איימו עליה
בגלוי, בהשמדה. הדפנום במלחמת מגן,
על פי הזכות המוכרת, הטבעית. לפי כל
כללי הצדק הבי״ל המקובלים זכאית ישראל
לעמוד על שינויים טריטוריאליים. ממשלת
ישראל תעמוד על זכותה זו.
ו. לסיכום :
. 1לישראל זכות בעלות מלאה, מכל
הבחינות, על יהודה, שומרון ועזה.
.2ההתנחלויות הן פעולה חוקית.
.3שינויים טריטוריאליים, כתוצאה מ מלחמת
מגן, מקובלים לפי החוק
הבי״ל.
.4אין לומר: הגדה המערבית או
שטחים מוחזקים, אלא — .יהודה
ושומרון.
.5אין לומר: סיפוח, אלא — ״הכללה״
או החלת חוק ישראל (לפי העניין).
.6אין לומר: החזרת שטחים, אלא -
נסיגה, וויתור.
עד כאן הנחיותיו של יועץ ראש־הממשלה
להסברה. צריך רק, להמתין
ולחכות עד שיודפסו בספרון כחול־לבן
קטן ויהפכו ל״אימרות היושב־ראש״ שכל
אזרח יהיה חייב לשנן יום יום.

י שר אלים בחבש?

(המשך מעמוד )19
מפירטת על מעירבותה של ישראל במיל־חמד.
החבשית.
״יועצים צבאיים ישראליים אימנו
את כוחות צבא אתיופיה החל מ שנת
,1975״ טען הקצין העריק ,״ולעיתים
קרובות נטלו חלק פעיל בקרבות נגד ה מורדים.
המדריכים הצבאיים הישראליים
אומנו יחידה צבאית מובחרת, שמנתה 400
חיילים, המשמשת כיוס כמשמר ראשו של
שלים חבש.
״עוד בשנה שעברה,״ הוסיף העריק ו סיפר
.״אימנו תריסר מדריכים צבאיים
ישראלים 75 מדריכים אתיופיים, שהיו
ממונים אחר־כך על אימונה ותירגולד. של
חטיבת מחץ בת עשרת־אלסים חיילים בצבא
אתיופיה היועצים הישראליים נטלו
חלק פעיל בהגנה על מחנה הצבא האתיופי
בנאקשד״ שבותר בידי המורדים הארית־ראים.״
לטענת
הקצת האתיופי סייעו המומחים
הישראלים בהצנחת אספקה לכוחות האתיופיים
הנצורים, מכת לאתיופיה נשק
שלל סובייטי ואף סיפקו לה חלפים ל מטוסי
קרב אמריקאיים, הרבה אחרי ש היחסים
הדיפלומטיים בין ארצות־הברית
ואתיופיה נותקו.
סיפורו של הקצין האתיופי העריק הוא
העדות המפורטת ביותר שפורסמה עד כד.
באשר לנוכחותם של ישראלים בחבש.
רק טבעי הוא שאחרי שעדות מעין זו
מתפרסמת גם בעיתון רציני וחשוב כמו
הוושינגטון פוסט, יתחיל גל של פרשנויות
סביב השאלה: מה בעצם עושים הישראלים
בחבש, שלוש שנים ויותר אחרי שסולקו
משם ז
על פי הסיפור שהתפרסם בוושינגטון
פוסט, שטען גם כי המישטר הצבאי של
אתיופיה עיין לאחרונה בקשירת יחסים
דיפלומטיים גלויים עם בת־בריתו החש אית,
ישראל, ניתן לשער כי אם אומנם
יש אמת בסיפורו של העריק האתיופי,
הרי הסיוע הישראלי לאתיופיה נעשה
במטרה לפרוץ פריצה חדשה ליבשת האפ ריקאית.
מאז נותקו הקשרים הגלויים עם
מדינות אפריקה, עושה ישראל מאמצים
להרחבת הקשרים הסמויים שלה עם מדי נות
אפריקאיות וחותרת לחידוש היחסים
הדיפלומטיים עמד,ם.

שת הנשים שז

נא1י אבוסיף

י שראל ו קו ב ה
ב מי טהאחת
ן 4דח־הדכש הממושך של ישראל
עם מדינות אפריקה, בתקופה שקדמה
למלחמת יום־הכיפורים היה מושתת בעי קרו
על הסיוע הצבאי והחקלאי שהושיטה
ישראל למדינות אלה. גם אחרי שנותקו
היחסים התפרסמו מעת לעת ידיעות עק שניות
בעיתונות העולמית שסיפרו על
המשך הסיוע הצבאי לכמה ממדינות אלה.
כך. למשל, בעת שזאיר נלחמה בכוח
פלישה שפלש לתחומה מאנגולה והסתייעה,
בין השאר, גם בחיילים מארוקאיים וב־יחידת
חיל־אוויר מצרי, התפרסמו ידיעות
על הימצאותם של יועצים צבאיים ישרא ליים
בצבאו של הקולונל מובוטו.
כמו הקשרים האחרים עם מדינות אפ ריקה,
הנעשים כיום בעיקרם בידי גורמים
ישראליים פרטיים, קיים גם סיוע
פרטי לכמה ממדינות אלה.

אם אומנם קיים סיוע צבאי ישראלי
לאתיופיה, אין ידיעות ברורות אם זהו
סיוע רשמי או סיוע של יועצים פרטיים.
העדויות מצביעות גם על כך שבמידה
שקיים סיוע ישראלי כזה הוא נעשה בעיקר
בחזית הצפונית, במילחמה עם המורדים
האריחריאים ולא בקרבות עם צבא סו-
מאליה.
כך או כך, שמה של ישראל נקשר
שוב ושוב למלחמה האתיופית. ידיעות
שמקורן במצריים, התומכת בסומאליה,
סיפרו כי בחמורה על הסיוע הצבאי של
ישראל העניקו שילטונות אתיופיה לישראל
שליטה באחד האיים שלהם בים־סוף, משם
ניתן לאבטח את התחבורה הימית בנתיב
זד. למיפרץ אילת.
מעורבות מעין זו, במילחמה פנימית,
עלולה להיות הרת־סכנות מבחינה מדינית.
הפתגם האנגלי טוען כי הפוליטיקה והאהבה
מזמנות יחד שותפים מוזרים במיטה אחת.
אבל שותפות יותר מוזרה מזו, בה נמצאים
ישראלים וקובאיים באותו צד של
המיתרס, קשה להעלות על הדעת.

משולש מאושר

גאזי אבו סיף יושב ב׳
שתי נשותיו, הייגר מימי
וילד בזרועותיה. הילד הקטן של משפחת אבו סיף, ופטמה משמא?
בחצר הבית שבכפר גרוסי ליד רמלה. שתי הנשים. הצעירה

פני כחודשיים נכנס אדם לתחנת-
€המישטרה ברמלה, מסר ליומנאי ה ד
דעה קצרה. היתה זו תלונה בה נאמר כי
באחד מבתי הכפר גרוסי, כפר ערבי קטן
ליד רמלה, מתגורר גבר בשם גאזי אבו-
סיף ולו שתי נשים. מספר שוטרים נשלחו
לאמת את הידיעה. אבו־סיף לא ניסה ל הכחיש
את העובדה שהוא נשוי לשתי
נשים. הוא רק ביקש לדעת מאין הגיעה
הידיעה למישטרה .״אחי אישתך,הראשונה
התלונן על כך,״ אמרו לו.
בשבוע שעבר הועמד גאזי לדין בבית-
המישפט המחוזי בתל־אביב לפני השופט
חיים דבורין. הוא הואשם בביגמיה ובריבוי
נישואין, לאחר שנשא אישה שניה, בניגוד
לחוק הישראלי, בבית־הדין השרעי שב חברון.
אלא
שסיפורו, סיפור חייו של ערבי
ישראלי מרמלה, העמיד את בית־המישפט
במבוכה.
את אשתו הראשונה, פאטמה, נשא גאזי
כשהיה בן שלוש עשרה וחצי. חצי שנה
של יחסי ריעות קדמו לנישואים אלה,
שדובר בהם בכל הכפרים הערביים בסבי בה.
הסיבה: לפאטמה מלאו באותה שנה
עשרים ואחת שנים. היא היתד. מבוגרת
בשבע שנים מבעלה.
אביו של גאזי ובני מישפחתה של פאטמה
התנגדו בכל כוחם לנישואים אלה. הם
ידעו שהפרש גילים כזה עלול להעכיר
את חיי המישפחה אחרי כמה שנים של
חיים בצוותא. אבל גאזי ופאטמה לא ויתרו
למרות שמשימה כזו באותה ימים, נחשבה

מבוגרת ׳יותר, מתחלקות בעבודות הבית בצורה שווה והוגנת
כשתפקידה הנוכחי והעיקרי של הצעירה מביניהן ( )25 הייגר,
הוא ללדת ילדים ולהגדיל את משפחתו של אדון הבית בן
הארבעים ואחת, אבו סיף גאזי, שהתחתן לראשונה כשהיה בן .13

ילדיו של אבו סיף גאזי מצטופפים סביבו

כשבין זרועותיו תינוק בן שנתיים מילדיה
11 1 # 11 1 11 1111 \ /
של הייגר. בל הילדים נהנים מטיפולם של שתי הנשים, ללא הבדל, וכולם נשמעים להן.
משפחתו של גאזי על הנכדים שכבר התווספו למשפחה, מונה היום שלושים וחמש נפשות.

בכוונה

כבלתי אפשרית. הם הסתובבו
תחילה כזוג מודרני לכל דבר.
אחרי חצי שנה נעתר אביו של גאזי
לנישואי בנו וביקש את פאטמה מבני
מישפחתה.
גאזי החל לעבוד בקרן־הקיימת־לישראל
כחוטב־עצים באיזור ירושלים. חמש עשרה
שעות ביום חטב עצים בהרים, נשאם על
גבו והעמיסם על משאיות. כעבור שנים
מעטות כבר אירגן קבוצת פועלים שהוא
היה מרכזה, זכה במיכרזים של הקרן־
הקיימת והתפרנס בכבוד.
באותם ימים בנה את ביתו ליד בית
אביו בכפר גרוסי שבקצה העיר רמלה.
היה זה בית גדול בן שמונה חדרים מרוו חים
על שטח אדמה של דונם וחצי, אותו
קיבל ממינהל־מקרקעי־ישראל. עם השנים
החל ביתו להתמלא בקולות ילדים. בכל
שנה ילדה לו פאטמה בן או בת ...כש הגיעה
פאטמה לשנתה השלושים וחמש
כבר היו לבני הזוג אחד־עשר ילדים.
כוחה של?אטמה לא עמד לה לאורך
ימים. בשנתה השלושים ושש חלתה ברו־מטיזם,
לקתה באפיסת כוחות מספר פעמים.
לא היה זה קל לשרת גבר כגאזי, שתבע
ילד נוסף בכל שנה. צרכיו המרובים,
רצונו למישפחה בת ילדים מרובים סחטו
ממנה את לשדה. גאזי עצמו היה עדיין
צעיר בן 29 במלוא אונו.

מ שפחה ג ת
35 נפ שו ת
ך אזי לא רצה לוותר על אישתו ה ד*
אהובה. כבעל אוהב ומסור למישפחתו
נעדר מדי פעם מעבודתו כדי לדאוג לאיש תו
ולילדים. הוא היה יושב ליד מיטתה
שעות ארוכות, מזעיק רופא בשעת הצורך
ומניח מטלית ספוגת מים קרים על מצחה
להוריד את החום. כשלוש שנים ישב לידה
ובין בניו הקדיש את מרבית זמנו לטיפול
בה והזניח את עבודתו. עד שנותר ללא

השופט קב! :1שתי
אגורה. הרופאים הרבים שהזמין לא הועילו.
גאזי, שלא רצה לצער את אישתו, החל
לחמוק בלילות מביתו לאחר שאישתו נר דמה.
הוא היה מבקר אצל נערות־הרחוב
ברמלה ולאחר שעה שעתיים של בילויים
חזר לביתו. באחד הלילות הבחינה פאטמה
בכך. היא עצרה אותו על סף הבית, ביקשה
ממנו להיכנס ולשוחח עימה.
תחילה לא הבין גאזי על מה היא מדב רת.
אחר כך לא האמין למישמע אוזניו.
לבסוף יצא מן החדר מוטרד מאד ומבוייש.
פאטמה הציעה לו לקחת אישה נוספת,
שנייה, על פניה. היא אף הציעה שהיא
עצמה תחפש לו אישה מבנות מישפחתה
בחברון. שכן, מי כמוה יודע מהם צרכיו.
שלושה חודשים דחה גאזי את הפצרות
אישתו עד שלבסוף נתן את הסכמתו. עוד
באותו יום נסעה פאטמה לחברון, אל
מישפחתה, לבקש לו אישה. אחרי חיפושים
מרובים הגיעה לבת דודתה, הייגר, בת
עשרים ואחת, רווקה ובשלה לנישואין.
היא הציעה לה לבוא ולהינשא לבעלה.
הייגר סירבה.
פאטמה שיגרה מיברק דחוף לגאזי וביק שה
ממנו שיגיע מייד לחברון. כאשר
ראתה הייגר במי המדובר, נועצה בהוריה
ונתנה את הסכמתה לנישואין. היתר. זו
מהדורה מודרנית של סיפור שרה והגר.
חגיגת החתונה נערכה בחברון, והיתד.
זו הילולה שלא תישכח. ארבעה כבשים
נשחטו כאות וכעדות לאונו של הגבר,
כשהנשים יוצאות בריקודי־בטן ומפזזות
סביב גאזי. שלושה לילות ושלושה ימים
נמשכה חגיגת הנישואין.
כשתמה החגיגה יצאו הנשים עם הבעל
חזרה לגרוסי. שתי הנשים החלו בעבודות-
הבית תוך התחשבות ושיתוף־פעולה. כאשר
יצא גאזי עם שני בניו לעבודה ביערות
הקרן־הקיימת כדי לדאוג לפרנסה. במרוצת
הזמן הצטרף אליו אחיו ובנה את ביתו
בשכנות.
שניים מבניו של גאזי נישאו גם כן
ועד מהרה העמידו צאצאים רבים כדי לא
לבייש את שם אביהם. בשלוש השנים
האחרונות ילדה הייגר לגאזי שלושה בנים.
בסך הכל מונה כיום מישפחתו של גאזי
על הנכדים וילדי שתי הנשים, שלושים
וחמש נפשות. כדי לכלכל מישפחה שכזו
צריך משק הבית להיות מתואם וחסכני.
גאזי קנה פרה הולנדית המניבה אחד־עשר
ליטר חלב ביום, נטע עצי לימון סביב
ביתו וגפנים ליד פתח הבית. הנשים ש התחלקו
בעבודות הבית דאגו שלא יבהבז

הפרט הקטן ביותר. תפרו את הבגדים
הקרועים, אפו את הלחם בבית והתקיימו
במינימום הדרוש כשהן דואגות לכל היל דים
כאילו כל אחד מהם הוא ילדה שלה.
אלא שהיה מי שעינו היתד. צרה
פאורח חייו •ובמישפחתו העניפה של
גאזי. אחי אישתו הראשונה רב איתו
בעקבות סיכסוך עבודה. הוא התלונן
במישטרה על שתי הנשים של גאזי. חלפו
פחות מחודשיים עד שגאזי הועמד לדין
על ביגמיה. גאזי, שידע כי הוא עובר
על החוק הישראלי טרח להסביר לשופט
כי נרשם ונישא לפי החוק המוסלמי בבית־הדין
השרעי בחברון ואף נרשם כבעל
אישה שניה על-ידי הקאדי שם. טיעון זה
לא היה בו כדי למנוע את הרשעתו. היתד.
זו דווקא אישתו הראשונה, פאטמה, שהח לה
לערער את בטחונו של השופט חיים
דבורין בדבר חומרת העונש שמגיע ל נאשם.
״כולנו
נמצאים בבית אחד,״ טענה,
״אנחנו, הנשים, עובדות באותו מיטבח.
מחלקות את עבודות־הבית בינינו כשהבעל
דואג לכל מחסורנו. אני הייתי זו שהלכה
לחפש את האישה השניה לבעלי משום
שלא היה בכוחי לספק את צרכיו של
הגבר. כאשר דבר כזה קורה חייבת האשד.
למצוא לבעלה אשר. שניה כדי שלא יסתובב
ברחובות, יידבק ממחלות נשים ויצא
לתרבות־רעה.״
מייד אחריה עלה גאזי עצמו אל דוכן
העדים, הפעם ניסה להסביר לשופט כי
ליבו לא מלאו לשלוח אישה בת ארבעים
מביתו רק משום שחלתה.
״אלה הם אורחות־החיים שלנו,״ אמר
לשופט ,״את זה למדתי מאבי ומסבי ואלה
למדו את אותם הדברים מהדורות הקוד מים.
נכון שהחוק הישראלי אוסר על נישו אים
לשתי נשים, אבל איזה צדק יש בחוק
שכזה 1״
למרות הדרמה שהתחוללה באולם בית-
המישפט היפנה התובע, עו״ד משה טל־זק,
את תשומת־לב בית־המישפט למדיניות

חיות ע הנאש
הענישה של בית־המישפט־העליון בעבירות
מהסוג הזה. כל התקדימים הצביעו על כך
שבית־המישפט העליון קבע כי יש להטיל
עונש מאסר בפועל על מי שנושא אשה
שניה ללא היתר.

עונש
ס מ לי
ך• פסק־־ינו מתח השופט ביקורת
2על מדיניות הענישה המקובלת.
הוא הדגיש בהחלטתו, כי הוא נאלץ לצערו,
להטיל על גאזי עונש מאסר בפועל. אך
כדי להביע את מורת־רוחו מכך דן את
גאזי לעונש של חודשיים מאסר בלבד,
תוך המלצה שיירצה את העונש בעבודות
חוץ.
קבע השופט בהחלטתו :״נראה לי ששתי
הנשים חיות ביחד עם הנאשם באחווה
ורעות באותו הבית. אין טעם להזכיר את
הפסיקה העניפה של בית־המישפט־העליון
על עבירות מהסוג הזה. הדברים ידועים.
אני עצמי שמעתי תיקים רבים מהסוג
הזה ולא פעם דנתי אשמים כאלה למאסר.
אבל, כאשר דנתי את הנאשמים למאסר
על תנאי, התערב בית-המישפט־ד,עליון
והפך אותם למאסרים בפועל.
״לרגל הנסיבות המיוחדות של המקרה
שלפני, אני שואל את עצמי איזה עונש
להטיל, שיהיה ראוי הן לציבור והן ל נאשם
י — והנה, אם אטיל עליו מאסר
על תנאי וקנס, ממילא צריך הקנס להיות
משמעותי. אבל האם זה יהיה צודק להטיל
קנם כזה על נאשם שלו שלושה עשר
ילדים 1
״מחד גיסא סבור אני שלגבי עבירות
כאלה אין להסתפק במאסר. על תנאי בלבד.
לו אמרתי להטיל על הנאשם עונש כזה,
הדבר לא היה משמעותי לגביו, לא נראה
לי שהוא מתכוון לעבור עוד עבירות מהסוג
הזה, ומאידך גיסא לא היה בכך משום
הרתעה לעבריינים בכוח מהסוג הזה, ועלי
לציין בצער, שעבירות כאלו די נפוצות.
״לכן אינני רואה שום דרך, לצערי,
מאשר להטיל על האשם עונש של מאסר
בפועל. ברם בנסיבות אלה יהיה זה עונש
כמעט סימלי.״״
בינתיים חזר גאזי לחיק מישפחתו. הוא
ירצה את שני חודשי המאסר שהוטלו
עליו, אבל שתי נשים אוהבות, החיות
ביניהן בשלום, תמתנה לו בקוצר־רוח
בבית.

באוזני חאוייב
(חסשך מעמוד ) 15
למילים, לרעיונות• ,לסמלים יכול ׳להיות
מובן שונה לגמרי משני עברי המיתוס.
מה שנראה לחמאמי כחזון יפה וחיובי,
עלול להיראות לישראלים במזימה שחזרה.
ולגופו של עניין:
מי יודע, מר חסאמי, מה יהיו פני העולם
בעוד שניים־שלושה דורות ז מי יודע אם
בכלל עוד תהיה קיימת אז המדינה הלאו מית
כמיסגרת אנושית ז אולי יבואו במ קומה
מיסגרות •שונות לגמרי? אולי תבוא
המהפכה העולמית, שהסוציאליסטים חול מים
עליה ז אולי מהפכה אחרת לגמרי?
דבר אחד אני יכול להבטיח ילך: אם
תתקדם האנושות כולה מן המדינה הלאומית
אל צורת־התארגנות אחרת, לא נהיה האח רונים
במיצעד. אבל אנא ,׳בבקשה ממך,
אל תדרוש מאיתנו להיות הראשונים.

אחרי מה שקרה דנו במאה ה זאת,
אנחנו לא נהיה הראשונים
שנוותר עד מדינה לאומית.

בשיכוס דיון זח חזר חמאמי והדגיש
פי זהו חזונו הפרטי, ובי הוא מתייחס
למה שעשוי לקרות געוד ״•שניים־שלושה
דורות״ .תוך בדי כך אמר :״אם מתי
פלד יהיה מחר ראש ממשלת ישראל,
יקום שלום במרחב בולו.״
בנאומי האחרון לפני נעילת חבנס,
במיסגרת הוויכוח על הרצאתו של הפרופסור
קית קייל (ראה הנדון) ,אמרתי :

,צדק גסי
אני רוצה לברך את הפרופסור קייל
על ההרצאה המבריקה. אני סבור שזאת
היתר. אחת ההרצאות החשובות ביותר ׳־סל
.׳הכנס. אני מציע ׳שכולנו ׳נחשוב עליה
היטב, כשניסע הביתה, איש־איש לארצו.
,אני נזכר בדברים •שאמר לי פעם הפרו פסור
המנוח מארטין בובר• ,שהיה הומאניסט
גדול, ידיד גדול של התנועה הלאומית
׳הערבית — וציוני גדול.
הוא אמר לי: לכל רעיון פוליטי יש
רגע משלו. רגע לפני כן עדיין אי׳נו נבון,
רגע לאחר מכן כבר ־אינו נכון. הוא נכון
.ברגע •מסויים — וכל החוכמה הפוליטיות
היא לתפוס את הרגע ולהגשים את הרעיון.

מימצא חקירת המישטוה בנושת ק 1״ ת הקולות של
נלאטרשווו עשו״ס
לגזום לסילוקו
מ 1ה 1כ 1ס ת
ך* שנעצר כחודש ינואר השנה
סמואל פלאטו שרון, קמה סערה ב ארץ•
.שרון, שנעצר על־פי בקשת הסגרה
ישל שלטונות צרפת, על פשעים שביצע
לטענתם בצרפת טען כמובן לחפותו. אך
אחת הטענות המרכזיות שלו, שהוצהרה
בדראמטוות רבה היתה אז :״אחי היהו דים,
אל תיחרצו את דיני לפני שהגויים
אפילו עשו את זה. אל תתנו להסגיר
אותי לגויים. אם אעשה פשעים בארץ,
הכניסו אותי לכלא בארץ.״
פנייה זו של פלאטו מצלצלת היום כ נבואה.
האיש הבודד שרץ לכנסת כדי לז כיות
בחסינות •ולהינצל על־ידי כך מהכלא
הצרפתי, עומד עתה בפני סכנה רצינית
ביותר להכנס לכלא הישראלי ,׳והפעם בגלל
פשעים אותם ביצע לפי החשד בארץ.
אחרי •תקופה ארוכה בה הודלפו לעיתיד
נים ידיעות כאילו לא העלתה חקירת ה-
מישטרה חומר המוכיח כי פלאטו קשור
במעשי שוחד וקניית קולות בבחירות,

אני מאמין שהרגע הנוכחי כשר
להקמת מדינה פלסטינית, שתחיה
כשלום עם ישראל. אל ניתן לרגע
הזה דחלוף !

פעם, בימי המנדאט הבריטי בארצנו,
ד,״ה קיים באחד המחנות שיל הצבא הבריטי
בית־ספר צבאי לנהיגה. בכיכר המרכזית
ישל בית־הספר עמדה גרוטאה של מכונית,
שנהרסה כליל בתאונה ,׳ועליה היה תלוי
שלט :״אבל הוא צדק !״
אני •מהסס לומר מה שאני עומד לומר
עתה, כי הדבר עלול להיראות כדוגמה
טיפוסית של שחצנות ישראלית. אבל אני
סבור שהייתי משתמט מחובתי המוסרית,
אילולא •אמרתי את הדברים שעל לבי.

אני רוצה לומר למשתתפים הפלסטיניים:
יש רגע חולף כהים
טוריה •טל כל עם, כשישנה הזדמנות
היסטורית. אז צריכים לקפוץ
ולתפוס אותה.

אנחנו עשינו זאת ב־ . 1947 הציעו לנו
מדינה קטנה מאד בארץ .׳המוני עמנו,
והנהגתנו הלאומית, הסכימו לקבלה /.הם
דחו את עצתו של מנחם בגץ, שהתנגד
לכך. כך קמה מדינת־ישראל.
יש לכם עכשיו סיכוי גדול להשיג את
הדבר שנקרא בפי כמה ממשתתפי כנם
זה בשם [1 1118:100 1) 011״צדק גס״,
צדק שאינו מושלם, חלקי •.אנא, עשו זאת,
למען עמכם, למען השלום, למען כולנו.
אם תוותרו על סיכוי זה, תוך דבקות
למה שנראה לכם כצדק מושלם, כצדק
מוחלט. אתם עלולים להמיט אסון על
המרחב, על העולם, וקודם כל על העם
הפלסטיני עצמו!

מישאדית היא: דברו נדטפה
כרודה ככד האפשר. תגידו כצורה
חד-משמעית למה אתם חותרים,
ומה אתם דורשים. אימרו זאת כשפה
המוכנת להמונים, וכעיקר להמונים
כמדינת־ישראל.

אני תומך בדבריהם ׳של משתתפים אח רים
בכנס, שהציעו לכם להקים לאלתר
מדינה פלסטינית זמנית, שתוכל לדבר
באופן ברור בשם העם הפלסטיני.

אני מציע לסיים כנס זה כנימה
שד אופטימיזם. הסכנות כדורות ל כולנו,
והן איומות. אך אד נסיר
את עינינו מן הסיכויים הטוכים להשגת
השלום. הוא אפשרי. כנס
זה תרם דו את תרומתו.

נפלה השבוע ההחלטה במישטרה להמליץ
להעמיד את חבתהכנסת פלאטו לדין.
צוות החקירה, עליו היה ממונה ניצב־משנה
ראובן מיינקובסקי, אותו קצין חקי רות
אשד עצר את פלאטו עם רדתו מה מטוס
בחודש ינואר שעבר. חקר בחודשים
האחרונים 82 עדים אשר היו מעורבים
במערכת הבחירות של פלאטו. בין הנח קרים
היו פלאטו עצמו, כל אנשי מטהו,
אנשי הפרסום ויחסי־הציבור שלו, הגזבר
הראשי של •מערבת הבחירות, שתיים מה פקידות
שעבדו במטה הבחירות, פעילים
,בכל רחבי הארץ •ואנשים אשר על פי ה שמועה
קיבלו שוחד.
בץ היתר נחקר גם כתב הטלוויזיה חיים
גיל, אשר שידר •שבועות מספר לאחר
•הבחירות את הכתבה המפורסמת על מסע
קניית הקולות ופיזור ההבטחות של פלאטו
בכפר הדרוזי שמח-האל סמר.
מרבית החומר בתזכיר בן 54 העמודים
אשר הוגש השבוע ליועץ־המשפטי לממ שלה
הוא חומר רקע. המישטרה מגוללת
בו האשמות כבדות כנגד פלאטו •ואנשי
מטהו על רכישת קולות, הענקת מתנות
והבטחות שוחד, המהוות עבירה, אולם
טוענת כי למרות שברי• ,לה שהעובדות
נכונות, ספק אם ׳תוכל •להוכיח את כולן
בבית־המשפט. יחד עם זאת המלצת ה-
מישטרה היא, חד־משמעית: להעמיד לדין
פלילי את פלאטו ׳ושבעה מעוזריו.
ראש צוות החקירה של מיניקובסקי, סגן
•ניצב אלכם איש־׳שלום טוען בדין־וחשבון
בי מקבלי השוחד האמינו, וזאת בעקבות
שטיפות מוח של אנשי פלאטו, שיבולע
להם אם יעידו כנגד פלאטו •ופעיליו, ולכן
קשה •חוה לגבות מהם עדויות אמת. רבים
מהעדים חששו שאם יעידו נגד פלאטו
יפלילו גם את עצמם ובני משפחותיהם.

לעומת אלה הצליחה המישטרה לגבות
עדויות ולאסוף מיסמכים, ביניהם צילומי
צ׳קים ועו׳תקי צ׳קים ׳שהוחרמו במטה פלא-
יטו ובמטות-המישנה שלו, עדויות אשר
לדעת המישטרה די בהן כדי להעמיד את
פלאטו, שלושה מעוזריו הבכירים ועוד
ארבעה פעילים מקומיים, לדין.
ראיות המשטרה מתרכזות בשלושה נוש אים:
מתות (מלשון מתת) זהבטחות־שוחד
במסגרת המטה המרכזי של פלאטו, מתות
והבטחות שוחד בעיירה דימונה בה היתד,
לפלאטו הצלחה מסחררת ומתות והבטחות
שוחד בכפר סג׳וד.
•לדבריי דו״ח המשטרה קיימות הוכחות
חותכות על קשר בלתי •ניתן לספק בין
ראש מטה הבחירות שיל פלאטו, יעקוב
חלפון, לבין מה שנקרא בדו״ח ״פעילים
ופעילים מדומים״ ,.על פי חומר •המישטדה
אישר חלפון שכר והתחייב לשלם סכומים
נוספים (אשר עד כה לא שולמו לפעילים)
— אשר היה גדול מספר מונים מהשכר
המקובל לפעילי בחירות וברור למישטרה
כי הוא היווה שוחד. על אותם פעילים, או
מגייסי חמולות לפי לשון הדו״ח, היה
להביא לקלפי משפחות שלמות ׳שיצביעו
עבור רשימת פלאטו. תמורת זאת היו מכ ניסים
את המגוייסים לרשימת פעילים־
מדומים, אשר קיבלו שכר מבלי שעשו
מאום, מלבד לבוא עם החמולה שלהם ול הצביע.

צ או ת פי ק טי ביו ת
מנו פ חו ת
,ף משטרה דא הצליחה למצוא אף
י 1צ׳ק או הוראת תשלום בכתב של
פלאטו עצמו. מצויים בידיה פתקאות ב
כתב
ידו של חלפון(כמה מהן עם שגיאות
כתיב) ׳איו •בחתימת חלפון בכתב־יד של
אחת ממזכירותיז המורות לגזברות או
לגז׳פדויות־מישנד, ל־שלם סכומים -שונים
לפעילים עבור הוצאות, חלקן בעליות אופי
ברור וחלקן לא מזוהות.
דוגמה להוצאה מגוחכת היא של פעיל־כביכול,
אשר ברור למישטרה שהוא היה
בין נותני השוחד. אותו פעיל, שהוא קרוב־רחוק
־של אשתו של פלאטו, אנט, הגיש
קבלות וקיבל תשלום עבור הוצאות דלק
•למכונית הסוסיתא שלו בסך 2500 לירות
עבור שני ימי נסיעה. דוגמא אחרת היא
ישל סידרה בת 8קבלות בעלות מיס׳פור
עוקב ממסעדה באזור גוש דן אשר הוגשו
כהוצאות על־ידי אחד הפעילים, ואשר ה משטרה
טוענת שהן שימשו כיסוי לכספים
ששולמו כקניית קולות.
בדין־יוחישבון שלה טוענת המשטרה כי
מצויות בידה ראיות שפלאטו ידע ואישר,
אם כי לא בכתב, כל הוצאה כזו וכי ב מערכת
הבחירות שלו, כמעט ולא יצאה
אגורה אחת מ־ 8מיליוני הלירות, מבלי
שקיבלה קודם לכן את אישיות של פלאטו.
שם אחר המוזכר בדין־וחישבון ישל ה־מיישטרה
הוא של דאק בן־אודיס, איש
שידורי־ישראל בצרפתית, אשר המשטרה
ממליצה להעמיד גם אותו לדין. למתת
התארים הנכבדים ׳שבן־אודיס לקח לעצמו,
כיועץ־אישי, איש יחסי־ציבור ומעצב המדיניות
של פלאטו, טוענת המשטרה כי
בן־אודיס היה עוזר ומלווה של פלאטו
ומתורגמן. לדבריה ידע בן־אודיס על כל
הוצאה שהיחד, במערכת הבחירות ואף
ד,ירשה לעצמו לאשר הוצאות ותשלומים
עד סדר גודל מסויים גם ללא אייש־ור הבום
הגדול• ,תוך ׳תיאום עם חלפון. האירוני
הוא שבן-אודיס פוטר על־ידי פלאטו משום

שהגיש חשבונות הוצאות בסדר גודל של
20 אלף לירות לחודש בתקופה שלאחר
הבחירות.
שני *שמות נוספים המוזכרים על ידי
המשטרה הם של גדעון קוטלד, מי ׳שהיה
עד לבחירות מינהל־המשק של ביית אל־על
ובמערכות הבחירות ׳שימש כגזבר; וימקם
סן־מורי, פקיד משרד המסחר־והתעשייה,
שלקח חופשה ללא ׳תשלום כדי להיות ה־
״יועץ־הכלכלי״ ,של פלאטו.
לגבי העיירה דימונה ,׳טוענת המישטרה
בדו״ח שלה ליועץ־ד,׳משפטי לממשלה, שיש
ילה ראיות חותכות לתשלומי שוחד ול עבירות
פליליות של שורה של עסקנים
מקומיים, וכן של חלפיון יופלאטו עצמו.
על פי הוראות יעקוב חלפון ובידיעתו של
פלאטיו ,׳ובעניין זה הודה פלאטו בערותו
במישטרה, נערכה רשימה של זוגות צעי רים
בעיר המבקשים את עזרת רשימת
פליאטו בסידור הדיור שלהם. משפטני ה־מישטרה
טוענים כי במקרה זה אין מדובר
בהבטחה פוליטית־כללית, לפתור את בע יית
הזוגות הצעירים, אלא הבטחת שוחד
לול ממש, ברגע שנערכה רשימה ספציפית
ושמית ׳והובטחה העזרה. העובדה שפלאטו
לא קיים את הבטחתו ׳ולא שילם לזוגות
הצעירים שהצביעו עבורו בדירות ׳אינה
גורעת מחומרת העבירה. בעניין זה יש
למשטרה הוכחות לטענתה כי פלאטיו מעורב
ישירות, בהבטחת שיוחד לבוחריו.
גם בעניין נוסף יש לימישטרה הוכחות
לטענתה כי פלאטו מעורב באופן ישיר
בעבירות פליליות. הכוונה היא למאות
חבילות שי בעירך של 100 לירות כל אחת,
שחולקו על־ידי פעילי רשימת פלאטו ו בידיעתו
המלאה לתושבים בדימונה אישר
הבטיחו להצביע עבור רשימת פ״ש.
יבמה שנוגע לכפר הדרוזי סמר יש ׳בידי
המישטרד. עדויות והוכחות לכך כי כספים
׳בסדרי גודל שונים, ביניהם תשלומים של
עשרות לירות בלבד, שולמו במזומן לתו שבים
בכפר ביום בו ׳ביקר פלאטיו במקום.

אבקיה לו מי ם
ב צור ת פ׳׳ש

ך* דשת סיכות־היהלומים של פלא-
£ 4טו אף היא מוזכרת בדו״ח של המש טרה
כהוכחה לקניית קולות. פלאטו הפיק
סיפות־עדי משובצות אבק-ייהילוימים בצורת
האותיות פ״ש ׳בעירך של כ־ 400 לירות כל
אחת וחילק אותן לאנשים שונים. המש טרה׳
לא הצליחה לוודא כמה מאות סיכות
כאלה חולקו, אולם מהי שברור מהידו״ח
שילה שהן לא חולקו רק לידידים המקור בים
לפלאטו.
לדעת המישטרה יש בידיה חומר עובדת־מספק,
ראיות בכתב ועדויות מהימנות המספיקות
כידי להעמיד לדין את יעקב
חלסון, מי שהיה בעבר יועץ־הסתרים של
רבין, את בן־אודים, איש המטה המרכזי
ואף עוד ארבעה פעילים מן המטה המרכזי.
לגביי פלאטו עמדה׳ המישטרה בפני שיתי
בעיות, יאשר לדבריה לא יהיה קושי להת גבר
עליהן בב״ת־המשפט.
הבעיה הראשונה היא העובדה שפלאטו
מעולם לא חתם על שום צ׳ק, פיסת נייר
או מיסמך היכולים לקשור אוחו עם עבי-
ת ת על חוק־הבחירות. לעומת זאת טוענת
המשטרה כי יש לה מספיק הוכחות המיצ־ביעות
על כך שמעשים פליליים נעשו
בשליחותו ועל פי הוראתו ׳שיל פלאטיו.
הבעיה השניה, שדווקא פלאטו עצמו
עורר אותה ׳בעדותו, היא בעיית הסיכומים
ששולמו עליידי מטה־הבחירוית שליו. סכו מים
ביני מאות אלפי איו מיליוני לירות,
שהיוו בתקציב הבחירות לא שולמו למעשה
על־ידי פלאטו והוא נשאר חייב אותם.
׳ניראה׳ כי אי־יהתישליום אינו נוגע לחקירת
המישטרה בעניין השוחד, אלא שייך ל־
׳נוהגו של פלאטו לדחות תשלום חובות,
כאשר אין לוחצים עליו.
עד היום מגיעים לבית אל־על, שם שוכן
עתה משרדו של פלאטו, עשרות אנשים
התובעים את הכספים שהובטחו להם, עור כים
סקאנדאלים ולעיתים נאלצת ד,׳מיש־טרה
להתערב. בין אלה נמצאת גם מזכי רתו
האישית של חלפון, מזל, ליה חייב
לדבריה פלאטו סכום של למעלה מ־4000
לירות. עתה משתמש פלאטיו, בחובות אילה
כראייה מסיויימת לכך -שהוא לא -שילם
סכומים גדולים כפי שנטען ינגדו, אך ה־מישטירה׳
החליטה להתייחס לא ירק לכספים
שישולמו בפועל אלא אף להתחייבויות שיל
פלאטו או צוותו כאל הבטחות שיוחד לשם
קניית קולות בוחרים.
מצבו המשפטי של ח״כ פלאטו
שריון, בעקבות מימצאי חקירת המישטרה,
הוא מסובך ביותר. למעשה יש לימימצאי
המישטרה השלכות בשני מישורים, במי־

שיור המשפטי ובמישור הפרלמנטרי.
אם יגיע היועץ־המשפטי לממשלה, ה פרופסור
אהרון בריק למסקנה, כי יש ב-
מימצאי חקירת המישטרה די חומר ראיות
לכאורה על מנת להצדיק את העמדתו
של סמי פלאטו־ישרון לדין, הריי לפני ש יוכל
לנקוט בהליכים פליליים כל שהם
והיה עליו יקודם כל לבקש את הסרת
חסינותו הפרלמנטרית.

צפוי ס י לו ק
מ ה כנ ס ת
64 שם כף עליו לפניות רשמית לי ד ר
1הכנסת ולהגיש לו את המלצותיו בצי רוף
חומר הראיות. יו״ר הכנסת יעביר אז
את המלצת הייועץ־המשפטי לוועדת הכנסת
שתצטרך לעיין בחומר ולדין בו. ועדת
הכנסת תצטרך לזמן איליה את ח״כ פליאטיו־שרון
על מנת לתת ליו וליועציו המשפטיים
לענות על חומר ההאשמה נגדו. רק אם
תגיע ועדית הכנסת למסקנה שאומנם יש
בחומר שהוגש ׳נגד פילאטיו האשמות ׳פלי ליות
המצדיקות יאת הסרת חסינותו ,׳תיקרא
ישיבה מייוחדת של כל חברי הכנסת על
מנת לדון בהסרת החסינות.
יאם ׳תיענה הכנסת לבקשת היועץ־יהמש-
פטי ותסיר את חסינותו ישל ח״כ פלאטו
יוכל היועץ־המשפטי להגיש כתב־אישום
פלילי ׳בבית־יהמשפט נגד הח״כ. במקרה
זה יהיה דינו כדין כל אזרח ירגיל ואם
ב״ת־המשפט ימציא אותו חייב בדין וירישיע
אותו, עלול פלאטו שרון לשבת במאסר,
כפי שקובע החוק לגבי העבירות המיוח סות

גם אם לא תסיר הכנסת את חסינותו
׳שיל פלאטיו, או שבית-יהמשפט לא ירשיע
אותו בעבירות המיוחסות ליו, נשקפת ל־פלאטו
סכנה של סילוק מהכנסת במישור
אחר לגמרי. אילו היו ׳תוצאות הבחירות
לכנסת מאושרות־ ׳סופית לא הייתה צפויה
סכנה כזו לפלאטיו. אלא שלרוע מזלו תלוי
ועומד ינגדו עדיין ערעור על חוקיות
בחירתו ,׳שהדיון יפו בוועדודהכינסת טרם
הסתיים.
הערעור יעיל ׳בחירתו שיל פלאטו הוגש
ע״י עיוירך־הדין אריה מרינסקיי בשימם שיל
הח׳׳כיות שולמית אלוני והעתונאי ישעיהו
בן־פורית. הם טענו כי פלאטו ניבחר כתוצאה
מקניית קולות בניגוד לחוק. כן טעינו כי
עצם מועמדותו לכנסת הושגה בציורה בלתי
חוקית. יעל פי החוק רשאי ירק אזרח ישר אלי
להציג את מועמדותו לבחירה לכנסת.

ל&ליאטו יש אומנם אזרחיות ישראלית, יאבל
עו״ד מרינסקי טען כי היא הושגה במירמה
כיוון שיפלאטו שיקר במזיד בעית מילוי
הפירטים בבקשת קבילת האזרחיות. הוא
:נמנע מלציין!בבקשה זיו כי היו ליו הרשעות
פליליות בחיו״ל. כיום קיימות עדויות מפו רשות
כי מלבד העובדה שפלאטו ישב
בצרפת בכלא פעמיים תלוי ועומד נגדו
גזיר־דין -של חמש ישנות מאסר בפר־שת
הונאת חברות הביטוח הצרפתיות.
אילו הייתה ׳ועדת־כנסית מסיימת את דיו ניה
בתלונה זיו ודוחה סופית את העירעיור
על ׳בחירתו של פלאיטו לא היתד. למיימצאי
חקירת הימישטרה כל השפעה על כך. אולם
הדיון בערעור נידחה ׳ביוזמת פרקליטו של
פלאטו.
עתה יופל עורך־הדין מריינסקי להגיש
לוועדת-יהיבינסת בישיבתה הבאה אית מיימ־צאי
חקירת המישטרה במטרה לתמוך ב־
׳תלונתו לגבי אי־חוקיות בחירתו של
פלאטו. כתוצאה מכך קיימת אפשרות תי אורטית
לפחיות, שגם אס לא תאושר הסרת
חסינותו של פילאטו והוא לא יועמד למש פט
פלילי, תקבלייועדת־יהבנסת את תוצאות
חקירת המישטריה ותמליץ על פיהן לבטל
את ׳בחירתו של פילאטו כח״כ כיוון שהיתר,
בליתי חוקית.
לפלאטו צפויה אם כן סכנה של גירוש
מהכנסת. במקרה כזה לא יהיה צורך לערוך
בחירות חדשות, אלא לערוך מחדש את
חישוב תוצאות הבחירות ׳ולזכות את הסי עה
בעלת העודפים הגדולים ביותר במנדט
נוסף. אם אומנם כך יקרה, עשויה סיעת
אגודת־ייישראיל, שהיא כיום בעלת עודף
הקוליות הגידול ביותר, לזכות בחבר־כנסת
נוסף.

הונ א ה
דגת הי ק ף
* 4אומנם השכר?{ כבר פנה עורך־הדין
| אריה מרינסקי לוועדת הכנסת וליועץ
המשפטי לממשלה, והסתמך בטיעוניו על
מימצאי המישטירה כפי שפורסמו באמצעי־י
התיקשודת.

להלן
נוסח פנייתו של עורך־
הדין מרינסקי : ברום בעטיה
הנדון.
דקות,
פלאטו

19.7.77 התקיים דיון ביועדת־היכגסת
של תלונת מרשי, שהוגשה בעינין
בדיון זה, לאחר שטענתי נ־10- 5
ניתנה דשות־הדיפור לב״ב מר
שרון — עו״ד יצחק לאלו, אשר

•שטח את טענותיו בפני הוועדה ,׳והמשיך
לטעון עד אשיר הדיון הופסק ונדחה מפאת
חוסר זמן.
נאמר לי באותו מעמד, כיי עם סיום
דבריו שיל ב״כ ח״ב פלאטו ׳־שידון, תינתן
לי אפשרות להשיב על הדברים, בטרם
תחליט הועדה הנכבדה ׳ותפריע בנדון. פרו טוקול
׳ועדת הכנסת בעמי 10 עד 19 ועד
בכלל, משקף את ד,אמור לעיל. איני מרשה
לעצמי להפנות את ׳תשומת־הליב לדיברי
כפי ׳שנרשמו בפרוטוקול (עמי ,)11 לאמור :
״...במקרה הנוכחי הגשנו גם ׳תלונה ל משטרה
בשם המבקשים (שתואמת, חופפת
׳ולמעשה ׳מקבילה לערעור זה) .הסדר הטוב
וניהול חקירה משטרתית יעילה, מחייבים
לא לפרסם אח העובדות בשלב המוקדם,
׳אלא לאפשר למשטרה לחקור את חקירתה.
״זו למעשה המשאלה שלנו היום. אנחנו
מבקשים לדחיות את הדיון הזה ולקיים דיון
ממשי מהותי בעובדות עצמן לאחר שמש־טרת־יישראל
׳תסיים את חקירתה. העובדות
במלואן ׳תהיינה ידועות אז גם לועדת־הכנסת,
גם למשיבים שבודאי חייבים לד עת
אותן ללא צל של ספק. לאחר מבן ניתן
יהיה לקיים בירור, להזמין עדים ולחקור
חקירות נגדיות, על בסיס חומר החקירה
המשטרתית.״
זה עתה נודע לי על סיום החקירה המש טרתית
והעברת מלוא מימצאיה ליועץ־
המשפטי לממשלת ישראל, בנסיבות אילו,
אני מרשה לעצמי לפנות לוועדה בבקשה
ומשאלה ׳לכנס את ועדת הכנסת, כדי לאפ שר
לשני הצדדים לסיים אית טענותיהם
ולהשלים את הדיון בעניו זה.
תהיה החלטית ועידת־הכנסת בנדון אישר
תחיד״ נראה לי כי טובת הציבור וכבוד
ביית המחוקקים מחייבים הכרעה מהותית
— לכאן או ׳לכאן — יממש ׳ללא השהיות,
כי בסופו של דבר:
י• ״גרם עוול משווע לאדם שנבחר כדין
לבית המחוקקים שיל מדינה דמוקרטית אם
ייקבע כיי׳ הערעור נטול אחיזה במציאות,
או, לזזילופון :
$במוסד הריבוני העליון של המדינה
מכהן ופועל אדם ישפילם דרכיו לאותו מוסד
בעטיה של עבירה פלילית והונאה רבת
היקף•

עד כאן מכתבו של מרינסקי.

פלאטו שרון יוכל להתנחם רק בעובדה
׳אחת. גם אם תוסר חסינותו, לא ׳ניתן יהיה
עוד להסגירו לצרפת, בשל התיקון שנעשה
לאחרונה בחוק ההסגרה. אם יגזיר עלי׳ו
לשבת בכלא, יחיד, זד, בכלא ישראלי.

ח״כ כלאטדשרון עם גבריאל כף, כרקליט המדינה
יד עם, או בלי אזיקים?

בגיל 43 מוסיפה דויג״ם בארד

המאה — פלא ושמו בריג׳יט ביארדו.
אחת לשנה, כשהיא חוגגת את יום-
הולדתה, מסתערות עליה המצלמות בתאווה
פראית לחפש את הקמטים, את המבט
העייף, את שערת־השיבה הראשונה. אבל
היא כמו לועגת לכולם, מפגינה שוב ושוב
כי לזמן אין שליטה עליה וכי גם בתקופה
האמורה להיות תחילת הסתו הביולוגי

בת 18

ב״ב באחד מסרטיה ה ראשונים,
שנקרא נא־נינה,
הנערה בלי הצעיפים. היא היתה אז
אשתו של הבמאי רודה ואדים, אבל הופיעה
תחילה בסרטיהם של במאים אחרים.

שלה, היא עדיין האשה־ילדה הנצחית.
היום כבר אינה חתולת־המין של הקול נוע.
היא הפסיקה גם לספק חומר למדורי
הרכילות בשערוריות האהבים ובחילופי-
הבעלים המרתוניים שלה. אילו היתה
מתאבדת או מוצאת לעצמה מוות טראגי
אחר, בדומה לפצצות־המין הקולנועיות

בת 40

בריג׳יט בארדו בתמונה שצולמה לפני שלוש שנים, אחרי שלושה
בעלים, תריסר רומנים וניסיון התאבדות אחד, אבל מספיק בטוחה
כדי להתייצב בעירום מול המצלמות. למטה מימין: תמונה נוספת מאותה תקופה.
ך דמה שהעולם כולו, או לפחות
• עולנדהשעשועים, עומד עם סטופר ביד
וממתין: מתי כבר תקפוץ הזיקנה על אחד
הפלאים הביולוגיים הגדולים ביותר של

יציר האלוהים

של תקופתה, מרלין מוגרו וג׳יין מאנספילד,
ייתכן והיתד, כבר אגדה. והיא היתד. די
קרובה לזה, כאשר ניסתה להתאבד לפני
17 שנים. אבל היא מתעקשת לחיות
ולהפגין את חיותה והיותה בת-אנוש. גם
כיום, כשהיא מצטלמת בעירום לירחוני
הגברים, היא עדיין מאפילה על בנות

אחת התמונות הקולנועיות ה מפורסמות
ביותר של בארדו
בתחילת הקאריירה שלה, מתוך סרטו של בעלה, רודה ואדים,

ה־ 18 ההולכות בנתיב שהיא פילסה לרא שונה
לפני 25 שנה.
לפני שמונה שנים, כשמלאו לה 35
שנה, כבר התחילו להספיד אותה. המרא יינים
היו מתגרים בה ללא רחם .״אילו
היה ביכולתך לעצור את השנים,׳ ,שאל
אותה אחד מהם ,״באיזה גיל היית בוחרת

אלוהים ברא את האשד! .היא נראית בסצינה אירוטית ע ס השחקך
ג׳אן לואי טרינטיניאן, שבגללו התגרשה אחר־כך מבעלה.
המליצה שנועדה לחלצה, בכבוד משאלות עיתונאים הפכה נבואה.

להוכיח כי לומן אין שליבוה עליה
להישאר?״
״בין 25ל־ 35 שנה,״ השיבה ב״ב.
״ולא יותר צעירה?״ הוסיף המראיין
ושאל באי־אמון.
״לא !״ פסקה הבארדו החלטית ,״לבני
25 יש המון דברים שהם אינם יודעים
להעריך מספיק. אינני חוששת מגיל
מבוגר.״

בת 20

בריג׳יט בארדו בסרטו
של בעלה, האלוהים
ברא את האשה. היה זה הסרט שהעלה
אותה בבת אחת לפיסגת התהילה, היקנה
לה את המעמד של סמל מין קולנועי.

וכששאלו אותה כבר אז אם אינה חו ששת
מפני הזיקנה, השיבה :״לא. הזיקנה
היא משהו הקורה רק לנשים אחרוזי״״
אז זה צילצל כמו מליצה שנועדה לחלצה
בכבוד מהמבוכה שבהתייצבות מול לוח
השנים.
היום זה נשמע יותר כנבואה או כהחלטה.

היא חגגה לפני שבועיים את יום הולדתה
ה־ ,43 כמו תמיד, מול המצלמות. הסתו
של ב״ב, עובר עליה בכפר שם יש לה
חווה גדולה. במקום נערי־זוהר מחוג הסילון
.הבינלאומי או כוכבי־קולנוע נוצצים, היא
מצטלמת עכשיו בחברת כלבה פישנו, לצד
החמורים, הסוסים והכבשים שהיא מגדלת

בת 43

תצלומיה האחרונים של בריג׳יט בארדו, ביום הולדתה ה־ 43 שנחוג
לפני כשבועיים. בתמונה זו לובשת בארדו את אחת השמלות שהיא
מייצרת בביח־האופנה שלה. גם התמונה במרכז היא מסידרת התמונות שצולמו לאחרונה.

שם, חתולי התפנוקים שלה והגבר האחרון
של חייה: הפסל הפולני מירוסלב ברוז׳ק.
אם היא לא מתחמקת עדיין מאור הזר ׳
(המשך בעמוד )30

ך 1ז 1 ^ 1ך | בארדו בגילגולה החדש, כיצרנית אופנה, המתכננת במו ידיה
את יצירותיה ומדגימה אותן (בתמונות מימין ומשמאל) .בתמונה
למעלה נראית בארדו בגיל ,37 כשתמונות העירום שלה. היו עדיין סחורה מבוקשת

411\ 11י^\ 1י•

סתיו ש ד 66

במדינה י

קורים, זה לא רק מפני שאין לה עדיין
מה להסתיר ובמה להתבייש, אלא גם
משום שהיא הפירסומת החיה הטובה ביותר
למוצרי הגילגול השני שלה: יצירות
האופנה שהיא מתכננת בעצמה, מייצרת,
מדגימה וכמובן מוכרת בסיטונות לדור
שלם של נשים ונערות, שהשלים עם
העובדה שלא יוכל להיראות כמוה ומפצה
את עצמו בלהתלבש כמותה.

(המשך מעמוד )23
רק •פעמיים, ובצורה דלילה, מאז איבד
פרס את מקומו ליד שולחן הממשלה.
אולם אם לא היה די, בכך, באד, פרשת
הפקיד ממשה״ח כסטירת לחי לפרס. הפקיד
בן ד,־ 30 משמש בתפקיד לא־בכיר במחלקת
החקר של טשרד־החוץ. בתיווכו של חברו,
ישראל (״רוליק״) פלג, עוזר יושב־ראש
סיעת המערך בכנסת, הציע פרס לפקיד
לברא ולכהן כעוזרו האישי במפלגת הע בודה.
הפקיד
הסכים וכנהוג הגיש בקשה ל חופשה
ללא תשלום ממשדד-החוץ. איש
לא צפה שבקשתו תידחה.
כששמע על כך שר־החוץ משה דיין,
הוא סירב לשחרר את הפקיד. נימוקו של
דיין היה: לבל עוסק בעבודה בה מגיעים
לידיעתו לעיתים סודות מדיניים חשופים,
ואין זה בריא שהוא יעבור מעבודה זו
לשמש כעוזר ראש־ד,אופוזיציה, ויעביר
עימו את כל המידע שברשותו.
כששמעו פרם והפקיד את עמדת דיין
:בעניין זד, הם החליטו לא להכנע. הוא
פנה ליועץ־המשפטי ישל משרד־החיוץ בשאלה
אם רשאי השר לעכב את בקשת
החופשה־ללא-תשלום -שלו בגלל נימוקים
אלה. היועץ־ד,משפטי החליט להעביר את
הנושא כולו להחלטת ה״ועץ־המשפטי •של
הממשלה, הפרופסור אהרון ברק.
עתה ממתינים דיין, פרס והפקיד להחלטת
היועץ המשפטי לממשלה אשד פרושה
יהיה האם יש מקום לחשש שסודות מדי ניים
יפלו לידי שר־ד,ביטחון לשעבר, או
שהוא מהימן מספיק כדי לדעת אותם.

(המשך מעמוד )29

לדור שלא ידע אותה, קשה להסביר מה
היתה בארדו עם הופעתה המטאורית בקול נוע
בתחילת שנות החמישים. היא הפכה
בין־לילה למושג אוניברסלי, חלום בקנה־מידה
בינלאומי. כישרון המישחק לא היה
אז הצד החזק באישיותה. והיא גם לא
המציאה את העירום בקולנוע. הרבה הת פשטו
לפניה מול המצלמות. היו בהן

מום הכוס

6 5 0 000
ל מום
נדל הפרסים
0 0 0

500

יום חמישי המועד האחרון
למסירה הטפסים.

./1/׳וה לך מנ הג;זב 1ע ־
מלא מוטו בכל שבוע•

עסקי

ההימורים בססווס

מבח גב ש ד מז ב־ ר תפ״דו
התחרות ע 7המתכות דהצ׳קים
ש? גסבדי חיפה סין אליעזר
מולק למשה ורממן הסתיימה
שוב בנצחוגד של מולק

״בידור ממדרגה רא שונה!״
< הסרט שהלהיב אוב מבקרי
ססטיבל ברלין וילהיב ג אונכם!!

מעקב של
חצות

חתולה במגפיים

בריג׳יט בארדו באחת התצוגות האחרונות
בהן הדגימה יצירות אופנה שתיכננה עדיין
יכולה להרשות לעצמה לחשוף את רגליה.
ת ל -א בי ב

קארוי
אר ט
ופרס או סקר 11975

דמויות אירוטיות הרבה יותר ממנה, בעלות
חזות שופעים ואחוריים בולטים. אבל
היא היתד, היחידה שהצליחה ליצור את
הסמל המיני המבוקש ביותר באותה תקו פה:
האשה־ילדה בעלת הנשמה התינוקית
והגוף הבשל.

ליליתומלין

פר ס שחקנמז השנה הסובה ביותר-
פסטיבל ברל ק 1977
הפקה: רוברטאלטמן

היא נשארה כזאת כל זיקאריירה שלה.
והיום, על סף הסתיו שלה היא מאיימת
ליצור סמל מין חדש: הזקנרדהילרה.

בימוי רוברטבנג \ ו ן

שושני — מ כונו ת כ תיב ה
* מכונות כתיבה חשמליות וחישוב
מכירה, השאלה
שירות תיקונים רחיצות מיי! !
ואוברולים

שירות חודשי

מחירים נוחים
לילינבלום ( 40 פינת נחלת בנימין)

! 1±ת11±

בחורות יפהפיות 0
במסג׳ מ עו להומק צו עי

אכן־גבירול ,134 תל־אכיב
בפינה, בית בודד 4 פתוח בין 9.00—21.00

רק טבעי הוא שכל מי שפוגש את בארדו
כיום מעוניין לדעת כיצד משפיעות עליה
השנים הנערמות לחובתה. לב״ב יש תשו בות
מוכנות לכל שאלה מסוג זה.
״אני מרגישה את עצמי כיום יותר צעירה
מתמיד,״ היא טוענת ,״עובדה: אני עדיין
מושכת גברים. נכון שלפעמים, כאשר אני
רואה קמט קטן בזווית העין: אני חושבת
לעצמי: כמה חבל שכל זר, הולך להיגמר.
אבל למרות הקמטים אני יודעת שגם ל אשר,
בגיל הזה יש מעלות שאינן קיימות
אצל אשד, צעירה.״

העסקונה החיפאית כולה המתינה לראש
השנה כדי לראות כיצד ינהגו שני החו גגים
המסורתיים של חג זה, מי שהיד,
מזכיר מועצת פועלי חיפה אליעזר מולק
ומי שמכהן כיום בתפקיד זה, חבר־הבנסת
לשעבר משד, וורטמן.
משך שנים רבות נהג מולק לערוך מדי
ראש הישנה קבלת פנים בביתו לעסקני
העיר ונכבדיה. התרכובת העשירה היתד,
ממומנת על־ידי קופת מועצת הפועלים
ואילו המתנות יקרות הערך, אותן היו
מביאים העסקנים ל״בום״ היו נשארות ב ביתו
של מולק. בין היתר היה נסוג להביא
למולק מלבד בקבוקי ויסקי ובונבוניירות
יקרות, גם צ׳קים על סכומים בני שלושה
וארבע ספרות.
ורטמן, שהיה בתקופות שונות אז מזכיר
מחוז חיפה של מפלגת העבודה וחבר
כנסת, התקנא במולק והחל אף הוא לערול
קבליות פנים כביתו בערב ראש השנה.
יתכן שבגלל הוותק של מולק, או משום
שבחיפה פחדו יותר ממולק מאשר מ־וורטמן,
היו קבלות הפנים של מולק מוצ־ליחות
יותר, הצ׳קים היו שמנים יותר וה מתנות
היו רבות יותר.
שוק על ירך. ראש דשנה שנחוג
לפני כשלושה שבועות, היה החג הראשון
שביו לא מילא מולק כל תפקיד ציבורי ו אילו
ורטמן מכהן כמזכיר מועצת.פועלי
חיפה. לוורטמן היה ברור, כי הפעם הוא
יכה את מולק שוק על ירך.
כשבועיים לפני ראש השנה ערך ורטמן
בדית מילה לנכדו, אליה הופיעה כל שמנה
וסל תה של חיפה. מלבד המתינות הסטנדר טיות
שקיבל הזוג הצעיר, בתו של ורטמן
ובעלה, הם גם קיבלו מתנות״צ׳קים בסכום
שיל למעלה מ־ 50,000 לירות. לאיש לא היה
ספק, כי המתנות ניתנו לא עבור העולל
הרך ואף לא עבור הזוג הצעיר אלא נדי
למצוא חן בעייני הסבא.
הנסיון של חגיגת ברית־המ״לה עודד את
משה ורטמן, כאשר נודע לו, כי מולק
עומד לערוך קבלת פנים פרטית, למרות
שאין הוא מכהן כבר בשום תפקיד. שתי
המסיבות נערכו בערב החג, בדיוק באותה
•שעה. התוצאה היתר, מפח־נפש למזכיר
מפ״ה. בעוד שביתו של מולק שקק חיים,
והמתנות אשר משפחת מולק קיבלה מילאו
מהצית-חדר, היתד, ההענות לקבלת הפנים
של ורטמן דלה: ביותר וכפי שאמר אחד
מהאורחים הבודדים של המסיבה :״המת נות
לא כיסו אפילו את ההוצאות.״
העולס הזה 2093

..אחו׳ הנר הוא חנו ההנהלה!״ אמו מננ״ר החנוה
הסוננותית והווה לשפץ את דיות! של חסנ״ן נמחיו אפסי

ני ט ה
ך* אשר, מונה, לפני מיספר שנים,
יוסף אלמוגי כיושב־ראש ההנהלה
הציונית והסוכנות היהודית, היתה אחת
ההוראות הראשונות שלו לשפץ את ה-
לישנה שלו בירושלים, להחליף בה את
הריהוט ולהוציא על כך כ־ססס 100,לירות
מקופת־הציבור.
אריה לייב דולצ׳ין, גיזבר הסוכנות
היהודית, הוא המועמד הכימעט־וודאי
לרשת את יוסף אלמוגי בחודש ינואר
הקרוב. דולצ׳ין ירצה בוודאי לעלות על
קודמו אלמוגי, ונראה כי הוא החל ב-
מאמצי־ההצטיינות שלו עוד הרבה־הרבה
לפני שנבחר לתפקיד הרם.
את הלישכה של היושב־ראש לא יכול
דולצ׳ין לשפץ. אלמוגי עשה זאת לפניו.
לכן החליט דולצ׳ין לשפץ את ביתו הפרטי
בתל־אביב, וגייס לשם כך את שירותיה
של החברה הסוכנות,׳ ת דיור לעולה.
בחודש מאי האחרון הופיעו בביתו
של דולצ׳ין, שברחוב מאפו 11 בתל־אביב,
פועלים ואנשי־מיקצוע אשר החלו

לשבור קירות ולבנותם מחדש, החליפו את
כל צנרת המים הפנימית שבבית, עקרו
מרצפות ושמו אחרות, טייחו, צבעו, סיידו,
החליפו טפטים וערכו תיקוני־חשמל.

ל הפועלים פקח רכז־עבוהה־בכיר
^ של דיור לעולה פסח טישלר, ואפילו
מנכ״ל החברה, חיים ליכטמן, הטריח עצמו
לפחות פעם אחת לבניין כדי לראות איף
מתקדמת העבודה אצל הבוס.
בבניין הושקעו למעלה מ־ 70 ימי־עבודה
של בעלי־מיקצוע שונים, ביניהם אמנים
ברצפים, צבעים מדביקי־טפטים ובעלי-
מיקצוע כשרברבים, בנאים וחשמלאים,
כשהנהלת דיור לעולה מקפידה להביא
לביתו של גיזבר הסוכנות והיושב־ראש־לעתיד
שלה את מיטב הפועלים ובעלי-
המיקצוע בארץ.

חברת דיור לעולה הוקמה בשנת 1953
כדי לעסוק בהקמת מיבנים במעברות לעו לים
החדשים שהיו אז בארץ. עם חיסולן
של המעברות, הוטל על דיור לעולה לפרק
את המיבנים, למכרם או למצוא להם שי מושים
אחרים.
החברה, אשר כל מניותיה נמצאות בבע לות
הסוכנות היהודית, אשר דולצ׳ין הוא
הגיזבר שלה וחבר־הנהלתה, עוסקת מאז
בהקמת מיבני ציבור לעולים חדשים,
כמרכזי קליטה, אולמות תרבות, ויישובים
חדשים, וכן באחזקה שוטפת של למעלה
מ־ 45 אלף יחידות־דיור של חברת עסיגור,
שבהם מתגוררים עולים חדשים. החברה
דואגת לשיפוץ המיבנים, להוספת מיבני-
מישנה למיבנים אלה ואחזקתם, כאשר
התנאי היחידי לטיפולה של החברה הוא
שהמתגורר בבתים יהיו עולים חדשים או
מתיישבים ביישובים חדשים.
מנכ״ל דיור לעולה, חיים ליכטמן, הודה
השבוע באוזני כתב העולם הזה כי ״מעולם,
לפני המיקרה של דולצ׳ין, לא ערכנו
שיפוצים בדירות של אנשים שהם לא
עולים חדשים. אבל דולצ׳ין הוא חבר
הנהלת הסוכנות היהודית, אז עשינו לו
את׳ זה.״
לדברי ליכטמן לא נעשו כלל שיפוצים
בביתו של דולצ׳ין .״בסד הכל היה איזה
צינור שהתפוצץ, אז החלפנו אותו.״ רק
לאחר שהובאו בפניו ראיות אחרות, הודה
ליכטמן כי בבית הוחלפה הצנרת כולה,
נחפרו תעלות בריצפה, הוחלפו מרצפות,
שוברו קירות ונבנו אחרים במקומם.
כן הודה ליכטמן, לאחר שהוברר לו
כי בידי העולם הזה מימצאים חותכים,
כי הדירה סויידה ונצבעה, הוחלפו טפטים
בחדרי המגורים ונעשתה עבודת־בנייה
בחדר־האמבטיה. בנוסף לכל אלה נעשו
שיפוצים בחדר־המדרגות של הקומה ה שביעית,
הקומה שבה מתגורר דולצ׳ין,
ונערכו ׳תיקונים: ועבודות־צבע בבתיהם שיל
שני שכנים של דולצ׳ין: שכן אחד, הגר
באותה קומה, שנגרמו לו נזקים בעיקבות
עבודת* של פועלי דיור לעולה, ושכן אחד
בקומה הששית של אותו בניין, שנגרמו
לו נזקים בעיקבות שיטפון, שאירע בבית
דולצ׳ין תוך כדי מהלך העבודה.

א ח רי הכל
חב רהנהלה !
כי כאשר הזמין דולצ׳ין
אי* את חברת דיור לעולה לערוך את
הרמונט אצלו בבית, הוא עשה זאת ביגלל
שתי סיבות עיקריות :
• היה לו ברור כי מחיר השיפוצים
יהיה סימלי, וגם סכום זה הוא יוכל לשלם
בזמן ובצורה הנוחים לו;
• דולצ׳ין ידע כי הוא יוכל לסמוך
על חברת דיור לעולה, שתעשה עבודה
טובה בבית אחד הבוסים שלה.
אולם דולצ׳ין גם ידע כי אסור לחברת
דיור לעולה לעשות עבודות לאנשים שאינם

עולים חדשים. למרות זאת ניצל דולצ׳ין

דירתו של דודצ׳ין ברח׳ מאפו 11 בתל־ אביב
חשבון מגוחך —

את מעמדו בסוכוות היהודית, ידע שאיש
בדיור לעולה לא יעז לסרב לו.
אך השערוריה הגדולה מכל היא החשבון
שאותו הגישו אנשי דיור לעולה לגיזבר
הסוכוות היהודית, חשבון שעדיין לא נפרע.
מחודש מאי ועד לימים אלה לא הוגש
חשבון עבור העבודות. סמוך לתחילת
חקירת העולם הזה בפרשה, הגיש חיים
ליכטמן, לדבריו באופן אישי, פיסת־נייר
לבנה מודפסת, ללא כותרת איו שם של
חברת דיור לעולה, ללא חתימה, חותמת
או בול, שבה ריכוז חשבונות של קבלני־מישנה,
שאינם עובדי דיור לעולה, שהוגשו
עבור השיפוצים בביתו של דולצ׳ין.
החשבונות, המצורפים לפיסת־הנייר, הם
בעיקר על חומרים, ביניהם בולטות המר צפות
השחורות שהוזמנו על-ידי דולצ׳ין.
כל החשבונות הם על סכום של 13,672.25י
— שלוש עשרה אלף לירות, שש מאות
שבעים ושתיים לירות ו* 25 אגורות, כאשר
העבודה וההוצאות של דיור לעולה אינם
מופיעים בהם כלל.
ליכטמן מודה כי דיור לעולה לא חייב
את חשבונו של דולצ׳ין כלל עבור עבודה,
אלא רק הגיש לו חשבונות של חומרים
מספקי־מישנה. לדברי ליכטמן היה גיזבר
הסוכנות משלם אח אותם סכומים לבעלי-
המלאכה אילו היה מזמין אותם בעצמו,
ו״דיור לעולה רק עשה לו טובה.״ לגבי

גיזכר דולצ׳ץ
— למנהל תקציבי־העוק
העבודה, ההוצאות והזמן של עובדי דיור
לעולה, אשר שלחו למקום מילבד מנהלי-
עבודה גם את אחד מרכזי-העבודה הטובים
ביותר שלהם, פסח טישלר, אומר ליכטמן :
״אחרי הכל, דולצ׳ין הוא חבר ההנהלה
שלנו !״
קבלנים שאליהם פנה העולם הזה,
בצירוף הערכת גודל הדירה של דולצ׳ין
(היא למעלה מ־ 120 מטר־מרובע) ,מיספר
ימי העבודה, תיאור מהות העבודה והחו מרים
כפי שהופיעו בחשבונות שהוגשו
לדולצ׳ין, העריכו כי העבודה שווה למעלה
מ־ 70,000 לירות.

״ אנ חנו
מאמינים לו ״
ך * ולצ׳ין ע דיין ל א שילם את החשבון-
י לא־חשבון כלל. לדברי ליכטמן, המנסה
להגן על הבום שלו, ביקש דולצ׳ין לעכב
את תשלום החשבון במיספר חודשים, כדי
שיעבור זמן והוא יוכל לראות אם אין
נזילות מהצינורות החדשים, אם הקירות
אינם מתפרקים, אם המרצפות אינן נש חקות,
ואם הצבע והטפטים אינם מתקל פים.
החשבון נמצא עתה בידי מזכירתו
של דולצ׳ין בלישכת גיזבר הסוכנות בתל־אביב,
מתוייק בתיק מייוחד.
״אנחנו לא דואגים על הכסף,״ אמר
השבוע ליכטמן ,״אנחנו גם מאמינים ל־גיזבר
הסוכנות שהוא ישלם בסופו של
דבר את הכסף.״ לגבי ״העבודה הפרטית״
שערך דיור לעולה בביתו של דולצ׳ין
אומר ליכטמן :״הוא חיבר הנהלה שלנו.״
האיש שדרש להיות שר־החוץ בממשלת
בגין, מי שמנהל במשך שנים רבות את
תקציבי־הענק של הסוכנות היהודית ומי
שעומד להיות יושב־ראש ההנלה הציונית
ויושב־ראש הנהלת הסוכוות היהודית,
ניצל את מעמדו הציבורי, כפה על חברה
השייכת לסוכנות לסטות מהמטרות שעבורן
הוקמה, ולערוך עבודת־שיפוצים פרטית
אצלו בבית, נדרש לשלם ועדיין לא שילם
סכום מגוחך עבור החומרים שהושקעו
בשיפוצים בבית, ולא שילם עבור העבודה
של מנהלי ועובדי דיור לעולה.
כל זאת עוד לפני שקיבל את המינוי
של מנהיג העם היהודי.

במשך 4שבושת ישבה עדית נאנק
7ששה בנל יום 1נאחר׳ הקלעים של
הקיוקס, נדי דחיות את ח !,,ורצ״רס

ה קיד ק ס
הפרטי
שד עדית

ו11נ ^י^י<י !-8יי<י נ ^ו1וייי1ו*יו >!!ו ; 1זיי*ו<1י

ך* אורות כמאהד הקירקס כבו אט*
| ) אט. קול החצוצרות נשמע! ,ולצלילי
המארש !החגיגי וקריאות השמחה פרצו אל
הזירה ליצנים ומוקיונים בתרגילי אקרו בטיקה
מרהיבים והישירו, תוך רגעים ספו רים,
אווירה של קרנבל עליז.
בפינה׳ אפלה מאחרי הקלעים ישבה אשה
צעירה, בעלת עיניים בהולות בוירקות וזוג־צמות
שובבות, כשהיא מחזיקה בלוק ציור
וידה משוטטת במרץ על פני הדפים החל קים,
מציירת דף אחר דף בהתמכרות,
בשיבתה עצמית מוחלטת.

ו!^€*8173י / 8?48ו

״זוהי עדית פאנק,״!לחשו אנשי הקירקם.
״היא נמצאת פה ואיתניו בבר ארבעה שבו עות.
ישנה ואוכלת, איתנה מחלקת איתנו
הכל. ממש צועניה אמיתית.״
״לכל ילד יש הוויות של קירקס בילדו תו,״
אומרת עדית .״קירקס של ילדות,
קירקם של חלום, פיסת אגדה. אורות ציב־עוניים,
סוכר נפוח על מקל, ליצנים, נערות
מבריקות בביקיני־חלום שאפשר לגעת. ה־קירקס
שלי הוא אחר. הקירקס שלי הוא
מאחרי הקלעים.
״אנשים פשוטים שאוכלים ספגטי, יושעה

נערת חטואפז

ליורה מורנו, דמות ססגונית מאד בין אנשי הקירקם,
מבשלת. ביו מופע למופע ספגטי בטונות לכל אנ שי
הקירקס הרעבים. ליורה הנשואה, אמא לילדים, נראית צעירול להפליא, עמדה שעות
באותה התנוחה כדי לאפשר לעדית לציירה על רקע הקרוון הססגוני בו היא מתגוררת.

פורטרט עצמי בקיוקס

הציירת עדית פאנק ציירה את
עצמה מחבקת את ראשו של הליצן
פאפה פראטליני, שהוא דמות מרכזית בקירקם, אבל הפעם לפני האיפור. פאפה בן ה־77
שעדייו ממשיך להופיע, חי כל חייו, עם אישתו וילדיו, חיי צועני, ועובר מקירקם לקירקם.

אחר כך הם רכובים על פילים בגופות
גמישים, בחיוכים גדולים, בזוהר מלוטש.
אותי מעניינים תרגילי החימום, האיפור
לקראת המופע !והבגדים המבריקים, אני
מתה עליהם, הם עושים לי מבריק בלב.״
קטנית קומה, בעלת אברים מלאים, חיוך
משגע שמקמט את גשרון האף הקטן, שקו־לד
!ומיושבת ,׳וסולד, קסם אישי, זוהי עדית
פאנק.
דזוג פאנק מתגורר בדירת פנטהאוז מש געת
בצפונד של תל־אביב. דירה ׳חמימה
ומסודרת לדפלוא, רובד עשיויד מעץ בדד
שמשרד אווירה אינטימית וחמימה. דקירות
עמוסים תמונות פרי מכחולד של עדית.
אבי, הבעל, שהוא יפד אמיתי, גם הוא
קטן קומה עם שיעד שטני ארוך, בעל גוף

אתלטי, יושב ומסתכל באשתו במבטי הע רצה
כנה. שניהם מודים שהכי חשוב להם
הוא העובדה שדם חברים טובים, יותר
מנישואים. הם חברים ׳וידידים מצוינים,
וכאן המפתח לחייהם המאושרים.
״איך הגעתי ל קי ר ק סי ״ שואלת עדית.
״ובכן, אמן, לדעתי, חייב להתנסות בבל
מה שנקרה בדרכו. והוא חייב להמציא
התנסויות, אם דן לא ניקרות.
״הקירקס היד. בשבילי חלום ישן, וכך
ערב פרמיירה, התרגשות והחרוצות מסביב.
ביקשתי רשות להיכנס! ,ותוך שעה מצאתי
את עצמי עוזרת במ-ספור מקומות הישיבה
בהתנדבות. וקניתי לי שם את מקומי.
״במשך ארבעה שבועות, מאושרים ומטו רפים
הפכתי חלק מן הסוף בקירקם, כשבני-

הקור מושיט1את העיפרון ״ י? 5־״דג,?,,א
בן שלוש שנים בילבד, וכבר מאומן בכל תרגילי הקירקם. מאמנו, וילו ניקוליני, הוא
אחד מארבעת אחים קירקסנים. אהבתה הגדולה לתיאטרון הביאה אותה לצייר בקירקס.

מישפחתי הופכים שותפים פעילים בחווייה
זאת• בתי כת הארבע ׳ובני התינוק הרגישו
נפלא בין החיות ׳וליצני הקירקס! .ובעלי,
אבי, האהוב עלי מכל, הסתגל במהירות
׳לסדרי הבית המשתנים. כשפני מישפחתי
חווים איתי את החוויות, הן מקפלות אצלי
משמעות וצבע עמוקים הרבה יותר.
״אולם, כל חלום טוב סופו להסתיים. וכך,
יום אחד התעוררתי !והכל היה חשוך כמו
לפני ואני הדגשתי כמו להתעורר מחלום,

של חיי. אולם כשנולדה בתי, לירז, ויתרתי
על התיאטרון.
״הדמויות בקרקס הן דמויות תיאטרליות,
ולי יש ציורך עז לצייר ׳תיאטרון. התיאט רון
׳שלא עשיתי הוא המוטו שלי. החלל
שהותיר בי הצורך לשחק הוא מה שאני
עושה בציור.
במידרשה למורים לציור ואמנות הייתי
נטע זר. היו הבדלי גישות ביני לבין מורים
אחדים. אני רציתי לצייר אנשים. יש לי

כמו מיקסם־שווא. ונותרו ירק המישקע
העצום של צבע, והאור של ליצנים מאופ רים,
של נערית טראפז בביקיני כסוף וצלילי
התיזמורת ברקע. המישקע נוצר ,׳וכעת הוא
פורץ מתוכי בציור.
״עד לפני כחמש ישנים חישבתי שבעלי
אבי ׳והתיאטרון הם שתי האהבות הגדולות

צורך עצום להשפיע, לגעת באנשים, לא
רק פיסית. לגרום להם לתנועה פנימית,
להוציא מהם דברים שהם עצמם לא ידעו
שיש בהם. ללמוד אנשים, זה אוניברסיטה
לכל החיים. כיל עוד, אינני מסוגלת ׳להביא
יאת הטבע למצב ׳אנושי, לא אצייר נוף.
בשבילי, האמנות, לא היתד .׳ולא תהיה

איפור לק׳וקסנים

תמונה מפרי מכחולה של הציירת עדית פאנק,
המתארת את הערומים והכימעט־לבושים מאחורי
הווילון לפני ההצגה. אלכם מדרנו, בן בעל הקירקס, בשעת איפורו. נלי, נערת
הלוליינים, מוכנה כבר למופע. לידה בנה הקטן וילי (המופיע בתמונה במרכז) נראה כאן
גס הוא מתכונן להופעתו על הזירה, לפני שהוא חובש את הפיאה הנוכרית למופע,

גליל מוגדל ׳•של, נייר טואלט ,׳תלוי על עימוד
ברזל בשמש. על כך נלחמתי ,׳ועודני
נלחמת היום•

״ציור הו א
תי א ט רון ״
^ יימדנד ראולי קינג הייה הצייר
שפתח לפני את •שערי ההבנה. ש //י
עזר
לי לדעת להביו את מה שאני תצר.
לעשות ׳באמנות. ישבנו יחד בחדר של בית
חרושת לנעליים, מול אריאנה, וציירניו
לצלילי מוסיקה יוונית.
״הייתי אייתו כשינה ׳וחצי, ילא לפי שעות,
לא בדרך הלימוד המקובלת. הלמידה היתר,
מותנית בכושר הספיגה שלי. פשוט הייתי
בסטודיו ישלו, דיגמנתי ליו, בישלתי עבורו
דמיציתי בל מה שיכולתי מהכישריון שלי.

הייתי גאה להיות מושפעת מימנו. לעולם
לא ׳אשכח מה ׳שאמר לי קיינג לפני שעזב
את הארץ, :עד כאן ביחד, עכשיו תורך
ואני גאה בך ,.עד כמה מילות העידוד
שליו היו חשובות לי, רק אני יודעת.
״יש לי רגישות גבוהה לביקורת, לאנשים.
היה זמן שכל מילה ׳שנאמרה הייתה חשובה
לי, שלקחתי כל ביקורת ללב. איכפת היה
לי מה אומרים, למה אומרים. היום אני
אחרי זה. אומרים •שהמבקרים הם אמינים
מתוסכלים, אני לא יודעת. אני יודעת רק
שהמבקרים, כולם כאחד, עוסקים ׳באונניה
מילולית, אבל לאורגזמה אמיתית מגיע רק
האמן.
״אני יודעת גם שאנשים לא מסוגלים
לסבול שאתי בת 25 ועושה דברים שהם
ילא עשו עד גיל 50 ואולי גם לא יעשו
אף פעם. זה גורם קינאה עצומה שהגבול

האינדיאני של הנמרים

(המשך בעמוד )34

(מימין) אינו אלא אחד האחים ניקולע
שתפקידו בקירקס הוא אילוף הנמרים.
פרננדז, המשתתף גם בהצגת הטראפז וגם בהצגת הנמרים, הוא בן 21 בילבד, חי כל
חייו עס הקירקם. למעלה: כולם מחכים לרגע הגדול שלפני הכניסה לזירה

הקיר ק ם הפרט

תעלודפיוסומת או הוראת בימוי?

נוה שו ס סי סנו

(המשך טעמוד )33
בינה ילבין הצורך להרוס יאו לפגוע בתוצ אות
היצירה מטושטש למדי. הדייבורים ישל
האנשים לטוב או לרע הם אפס, לעומת
הצורך לצייר.
״כל ציור הוא לידה, הוא בם. המכירה
של הציור היא בשבילי מחיאות הכפיים
שעליהן!ויתרתי בניתוק מהתיאטרון. אנשים
שואלים ׳איך אני נפחדת מהציורים שלי.
יאבל אני יכולה למכור 1000 ציורים וכולם
נשארים ׳שלי.

אמא, אשה
ו א מני ת
שחקנית אליאן

^ ני נאה במשפחתי ובאמהות ש־
/ /י * הוענקה לי, בזכות לגדל, להאכיל,
לטפל. זה לא קל, השילוב הזה של: אמא
׳ואימנית. יאבל הילדים שלביו לומדים מהר
לחיות בקצב שלנו. לומדים לנוע, להיות
ניידים ופתוחים לשינויים .׳רוב שעות היום
מוקדש בעיקר• לטיפול בילדים. אך כל
׳לילה, כשהעיר מתחילה להחשיך, הטלפון
מפסיק לצלצל !והדלת נסגרת לכמה שעות,
אני עולה ׳לסטודיו ומתחילה לעבוד. אבי,
בעלי, אתי יתמיד. אנסנו נמצאים יותר
׳שעות יחד מכל זוג יאחד שאני מכירה.
אנחנו חיים פעמיים, פעם ׳ביום כששנינו
עסוקים — אני בגידול וכביסה, ואבי
בעבודתו בבית הלוחם בשיקום. נכי צה״ל.
ובלילה חיים •אתי השעות שלנו, כשאבי
מציירת ואבי !ממסגר את הציורים שלי.
מסגרות עץ כהות עם קטיפה רכה. הוא
מתאים כל מסגרת לאופי הציור.

שמירה על דיאטה

עומרי ניצן במטבח ״תדמור״
טבחים לא !

רפי תבור
עיסה של אננס

חיים חובה
הדפדפת לא הצליחה

יעקב אשכנזי
עשן בלי צ׳ייפס

,ך* ל העולם מטבח וכל תושביו טב־
^ חים, כך חשב וכתב המחזאי הבריטי
הנודע אד!נולד ווסקר, שמחזהו המצליח
ביותר המטבח הטביע את שסו על אסכולה׳שליטה במחזאות האנגלית של שנות ה שישים
״-מחזאות המטבח״.
הבמאי הישראלי עומרי ניצן, שנפגש
לפי חודש עם ווסקר בלודון, עומד להע לות
את המטבח בהביטה. אולם לפני
שיעלו על הפסה- ,נטל !ניצן את 29 תפרי
האנסמבל המשחקים במחזה׳ לפית־הספר
למלונאות תדמור שם עברו השבוע קורם
מזורז בטפחות ובמלצרות.
חדשנותו של ניצן אינה רעיון מקורי.
בכל מקום בו הוצג המחזה התקיימו הלק
מהחזרות במטבח אוטנטי. לא ברור אם
לכלי מקום הוזמנו גם נציגי העיתונות
כדי לדווח על ׳שחקני התיארון המבשלים
יאח המחזה: במטבח. אפל אם כבר אפשר
לנצל עובדה זו בתעלול פירסיומת, מדוע

׳שחקני הבימה עצמם התיחסו למלאכה
בישוא הרצונות. מדי בוקר התיצבו במט־
,בהו שיל בית־הספר למלונאות, בילו ישם
עד שעות הצהריים.
:במשך שבוע הימים בו למדו לבשל
׳הלכה למעשה הוכתר השתקן אסי הנגבי
כטבח הכשרוני ביותר. אסי הכין ביום
השלישי ללימודים סטייק ברוטב פטריות,
מנהל בית־הספר טעם מטנו והודיע; לו
חד וחלק :״עפרת את הבחינות. אתה
ייבול לקבל דיפלומה.״ מה שאסי לא גילה
למנהל ׳ולא לחבריו השחקנים הוא בי
שלוש שינים מימי בחרותו עברו עליו
מאחורי הגריל של סיטקיית קרוסל עלית
השלום יכך שהוא יבא אל המטבח עם
מומחיות מהבית.
בין הסירים והמיחבתיות הסתובבה באופן
חופשי יונה אליאן, המשחקת בהצגה מל־צריית.
במטבח היא פרח. בולם רוצים
שדווקא היא: תטעם מהמעדנים שהכינו.
יונה סירבה באלגנטיות, היא שומרת על
הגיזירה.
אביבה מרכס שבתוקף זכייתה בתואר
סגנית דונה אידיאלה אמורה להיות מומ חיות
לבישול, הסתובבה בין תנורי דד
בישול והכיריים וחילקה עצות חינם.
ימה שנראה תוך כדי עשייה פמעחני
מלכים מתגלה אחר כך על י׳ד שולחן-
האוכל בסי העתונאים שהתבקשו לטעום
את ׳ארוחת השחקנים, כתרגיל לא מוצלח
בבישול. ימה אפשר לעשיות? מרק הבצל
דליל מדי, הסטייק חצי קשה וחצי ישרוף.
׳והדג, מעשה ידיו של אסי הנגבי, שהיה
המנה ׳המוצלחת היחידה, נחטף על ידי
ההגהלה. טעמו ׳שיל הסלט שהכין עזרא
דגן לא רע. אך עוגת הנפויליאון נראית
כמו עיסה של אננס וקצפת שלא הוקצפה
כראוי .׳לעומת זאת עוגת שוקולד ׳שהכינו
השחקנים חיים חובה ואלכס קלצ׳קין

שחקנים אולי !

״אולי זה בנאלי, אבל המיסגרוח של אבי
הן:בשבילי סמל ׳לחיים שליבו, היכולת שלו
׳לשמור עלי. לתחום יאת ההתפרצויות שלי,
והוא תמיד אתי, אבל הזק וותר, יציב
יותיר ואיני כל-כך ׳אוהבת אותו.
״מטרידה אותי מאד בעיית הממדים שלי.
עם כל ההומור ׳שאגי משווה ׳לבעיה, הרי
להיות שימנה זה יתמיד להיות היווצא־דופן.
אבי פיתח תיאוריה על הנושא. הוא אוסר
לי שאלוהים ישב עם ״עוגה״ גדולה ׳ופרס
אותה, וכל אדם הוא פרוסה, וכשאלוהים
הגיע אלי, הוא פרס פרוסה גדולה תרתי-
׳משמע.
״יש ימים של התלבטויות ודכאונות. בימים

טינה לוינשטיין
זה אוכל זה?

איפור לליצן
כל ציור — לידה
כאלה, כשהיד הימנית שלי במו משותקת
אבל הכוח היוצר דורש פורקן, אני כותבת.
בינתיים לעצמי, אוספת מיילים. עדיין לא
כורכת ׳אותן, אבל נהנית לפלרטט עם העט
׳והנייר.

״נהנית לקום בבוקר עם אבי ולדעת
שאת חלק ממנו והוא חלק ממך.
״נהנית מחתלות וכותבת את מרבית המי-
לים ׳בגללו ואליו.
״׳בלילה /סגרו שפתותיו /עיל מילים
שילא אמרתי לך /דשפתותייך סגרו על
שלי. היום ידעתי /פעימותייך מכתיבות
•את קצב דמי /ימתן ביי ׳באת /ואל תוכי
תלך /ואנוכי רק היום ידעתי.

אביבה מרכס כסיר
סיר הסירים
זכתה להצלתה עצומה. טבחים לא יצאו
מהקורס הזה, אבל אולי יצאו מימנו שח קנים.

״חבר
׳טיוב שלי, גם הוא אמן, אמר לי
פעם מילים שרשמתי ׳בגדול ימעל ׳שולחן
העבודה שלי, .גם בלי להיכנס להיסטוריה,׳
אמר לי, ,את יכולה לחיות חיים יפים
יותר בזכות הציור.׳ ואני אכן חיה.״

אולי גל 1

שרית ישי 1

העולם הזה 2093

האיש שזכ ה עתה בחנינה מטעמים של ר ח מי ס -ה תנג ד
למתן חנינת־רחמים ל הו רג אביו, ותבע להוציאו ל הו רג

יאר\זם\
שפוט בן־ציון
וי 6מעלה מעשרים שנה חלפו
מאז אותו רגע, שבו ראיתי את
שמואל בן־ציון שוכב בשלולית־דם לפני.
״השנים עשו את שלהן. אני השתדלתי
למחוק מזיכרוני את אותה תקופה בחיי.
אבל כששמעתי, לפני חודש, שיהושע בן־
ציון, בנו של שמואל, השתחרר מהכלא
לאחר שישב רק שנתיים מתוך שתים-
עשרה השנים שקיבל, חזרו אלי כל אותם
זיכרונות רחוקים.
״אני ישבתי שתים־עשרה שנה, רק
משום שיהושע בן־ציון התנגד בכל תוקף
שאקבל חנינה מנשיא־המדינה, והפעיל
את כל השפעתו והקשרים של מישפחתו
כדי שאותה חנינה לא תינתן לי. זה אותו
יהושע בן־ציון, שמהרגע שהורשע בבית-
המישפט לא הפסיק להתחנן שיקבל חנינה,
אותה חנינה שלפני עשרים שנה מנע
ממני באכזריות...״
כך אמר השבוע שאול נחמיה.
כשנפתחו שערי הכלא לפני יהושע ב ך
ציון, והחל הפולמוס הציבורי על השאלה
האם היו נשיא־המדינה וראש־הממשלה
צריכים לחון את האדם שהוגדר כגנב
הלאומי של מדינת ישראל, ניסו אנשים
רבים לפרוט על רגש הרחמים. הם טענו
שלאור מצב־בריאותו של בן־ציון, יש
מידה רבה של אכזריות בהמשך החזקתו
בכלא, ללא טיפול רפואי נאות. אך כאשר
היוצרות היו הפוכות, ויהושע בן־ציון ניצב
בעמדה שבה היתר. לו השפעה על גורלם
של אנשים אחרים, הוא לא הפגין את
מידת־הרחמים וקבע בצורה חד־משמעית:
אין חנינה!

״ שי הי ה

ף ־ 20 באוקטובר 5 4ע 1נרצח ב יי
ירושלים שמואל בן־ציון, אביו של
יהושע בן־ציון. האב, שהיה אחד מעשירי
ירושלים ובעל מיספר בתים ברחבי העיר,
השכיר את דירותיו, והיה ידוע בקשיחותו
כלפי שוכרי הדירות,
״שמואל בן־ציון,״ נזכר השבוע אחד
מעורכי־הדין בעיר ,״היה ממש חונק את
הדיירים שלו, כדי לקבל כל פרוטה שהם
,היו חייבים לו. משיחות עם אנשים ש הכרתי
באותם הימים, ושהיו דיירים שלו,״
אני יכול לומר בפה מלא שזו לא היתד.י

חווייה נעימה ליפול לידיו של אבא בן-

על רקע סיכסוך כספי עם אחד מדייריו,
שאול נחמיה, אירע המיקרה הטראגי.
שאול, שמייד לאחר המעשה טען שלא
התכוון להרוג את בן־ציון, אלא רק לחטוף
אותו, הודה באשמה, ויחד עם שני שותפיו,
אלברט סיטון ומרדכי גוזלן, נידוך למאסר־עולם.
היה
זה שלב נוסף בטראגדיה של שאול
נחמיה, שאיבד את רגלו השמאלית בתאו-
נת־דרכים בהיותו בן , 16 ושניסה במשך
שנים ארוכות לשקם את חייו.
אך נכותו של שאול נחמיה לא השפיעה
במייוחד על יהושע בן־ציון. עקב מחלת
אביו, ניהל יהושע תקופה ארוכה את עסקי
המישפחה. הוא שניהל ביד קשה את
תהליכי-הפינוי נגד שאול נחמיה, שהביאו
למשבר שבהמשכו עשה שאול את מעשהו
הנואש.

לדון או ת י
ל מוו ת
אחר שנחמיה פיגר בתשלומיו למי־
• שפחת בן־ציון, החליט יהושע בן־ציון
לתבעו לדין, ולהכריחו לפנות את הדירה.
כל תחנוניו של נחמיה, שימתין קצת עד
שיתאושש מבחינה כלכלית ויוכל להמשיך
ולשלם את חובותיו, לא השפיעו על
יהושע.
ב־ , 14.10.53 לאחר שקיבל התראה נוספת
שעליו לעזוב את הדירה, שלח נחמיה
ליהושע בן־ציון מיכתב מרגש, שבו ביקש
לרחם עליו ולהתחשב במצבו .״אני קי בלתי
הזמנה לבית־המישפט. זה מאד הדהים
אותי, וגם נודע לי מההזמנה כי עלי לקחת
עורך־דין להגנתי.
״אני רוצה לומר לך מה שהיה אתי.
אני סבלתי קשות מהרגל, ושכבתי בבית
והחזקתי את החנות פתוחה למיספר שעות
ביום, כי לא יכולתי לעבוד ולא היה
באפשרותי לשלם את שכר־הדירה.
״אמנם זה הכל לא מעניין אותך, אבל
אני מאד מקווה שאתה תבין אותי, ואני
מבקש ממך שתבטל את המישפט נגדי,
כי אני לא יכול לעמוד בהוצאות המישפט,
ואני מקווה להבא לשלם כל חודש בחודשו.
״אדון בן־ציון, אני פשוט מתחנן לפניו
שיהיה לך לב לאדם כמוני.
״אילו היה באפשרותי, לא הייתי גר
עם שלושה ילדים בחדר אחד ושוב אני
מבקש ממך, שאתה תעשה את כל מה
שיש באפשרותך לעזור לי, ואני בטוח
שלהבא העניינים יהיו בסדר גמור. אני
בטוח שיש לך לב רחמן כמו האבא שלך,
אני אהיה אסיר־תודה לך מקרב לב...״
הפנייה הנרגשת לא שיכנעה את יהושע
בן־ציון לנהוג במידת־הרחמים. שאול נחמיה
נאלץ לנטוש את דירתו, באמצע החורף
הירושלמי הקר, ולחפש מקום אחר לו
ולמישפחתו.

עוד בזמן המישפט ניסה יהושע בן-
ציון להפעיל את השפעתו, שסעיף ה אשמה
יהיה רצח ולא הריגה, כפי שהוסכם
בין התביעה לבין ההגנה. אך גס זה לא
הספיק ליהושע. במשך התקופה שבה
התנהל המישפט, יזם פניות לא־מעטות
לחברי־כנסת ולאישי־ציבור אחרים, כדי
שיחקקו חוק מייוחד שאפשר יהיה לדו!
אותי ואת שני שותפי למוות על מה ש עשינו

״ שלא אז 3ה
לאותםדח מי ם
י 6אחר המישפיט, גיסה פרקליט-
מחוז ירושלים, עמנואל הדיה, להת חשב
בנסותי וליזום פנייה אל נשיא-המדינה,
יצחק בן־צבי, כדי שיחון אותי ויבטל את
עונש המאסר, ביגלל מצב בריאותי. אך
שוב התערב יהושע בן־ציון, שהפעיל את
השפעתו, והנסיון לחנון אותי ירד מהפרק.
״אף אחד לא מסוגל להבין מה האיש
הזה רצה ממני. עשיתי טעות גורלית,
ברגע שלא שלטתי בעצמי, כי הייתי בדב־און
מהסבל שנגרם לי על-ידי שמואל בן־
ציון. היתר. כוונה כנה לעזור לי להשתקם,
להתחשב במצבי ובנכותי ולא לשלוח אותי
לכלא. אך אותו בן־ציון, שלפני חודש קיבל
חנינה ויצא מהכלא, עשה את הכל כדי
שאני, שאול נחמיה, לא אזכה לאותם
רחמים שהוא זכה בהם עתה...״
בעדותו במישפטו של נחמיה אמר יהושע
בן־ציון :
״אינני זוכר את סכום ההוצאות שהיה
על שאול נחמיה לשלם עקב מישפט־הפינוי
שלו. אני לא מתעניין בהוצאות...
אבי היה אדם עשיר, הסכום של 18 לירות,
שנחמיה היה חייב לאבי, לא השפיע על
רמת־החיים של אבי, והסכום לא היה נחוץ
לו ...שאול נחמיה ציפצף על החוק, הוא
חשב שהוא החוק...״
דברים אלה, בחקירתו הנגדית על־ידי
עורך־דין יעקב הגל ה ממחישים יותר מכל
את מצב העניינים, כפי שהיה. מצד אחד
— בנו של אחד מעשירי ירושלים, ומצד
שני — אדם נכה, מחוסר־עבודה, אב
לשלושה ילדים, שהתגורר בדירודחדר
קטנה, ושהתחנן לפני בעל־הבית שיתן לו
הזדמנות נוספת, בטרם ישליכו החוצה.
עושרו המופלג ישל בן־ציון לא הושפע
מהתשלום הפעוט של שאול נחמיה, אך
האדם שהציף את הארץ בבקשתו לרחמים,
לא הסכים להתחשב במצבו הנואש של
נחמיה.
רק ׳לאחר שישב 1נחמיה למעלה מעשר
שנים בכלא, הוא זכה לקבל חנינה
* נראה כי עניין עונש־המוות הוא עניין
כפייתי אצל יהושע בן־ציון. כאשר כיהן
כשופט צבאי (במילואים) ,גזר דין־מוות
על פידאי, למורת־רוחו של צה״ל ובניגנד
לדרישת התובע הצבאי. הרמטכ״ל מיהר
לבטל את גזר־הדין.

שפוט נחמיה
מנשיא־המדינה. גם אז ניסה יהושע בן-
ציון לעכב את מתן החנינה. אך הנשיא
זלמן שזר החליט להתעלם ממיכתבו האישי,
ולשחרר את נחמיה, אחרי שריצה שתים־
עשרה שנה ממאסר-עולם שהוטל עליו.

״ חי ה
רעה״
^ ני מכיר. טו ב את יהושע בן־ציון.
/ /י י הוא יותר גרוע מחיה ירעה. מי ש נופל
לידיים שלו ,׳אין ליו סיכוי לצאת ב שלום.
והוא ישתה את הדם שלו עד שימות
לגמרי.
״זהו אותו יהושע בן־ציון, כמו שאני
הכרתי אותו, וחבל שאלה שהזדרזו לתת
לו חנינה, לא הכירו אותו כל-כך טוב
כמוני...
״השתחררתי מהכלא, ולא נשאר י לי
גרוש על הנשמה. קיבלתי קיוסק קטן
למכירת משקאות קלים וסיגריות, וחודשים
שלמים התקיימתי רק מפיתות ופלפל, כי
לא היה לי משהו אחר. עבדתי כמו חמור,
והצלחתי להגיע למשהו. יש לי שוב מיש-
פחה, הילדים שלי גדלו, הגעתי לדירה
ולמכונית משלי, לכל מה שבן־אדם יכול
לשאוף, אחרי שעובר עליו מה שעבר עלי.
אני שילמתי את החוב שלי על מה שעשי תי.
אבל אוכל אותי חזק שבן־ציון לא
קיבל אפילו חלק קטן ממה שהיה מגיע
לו באמת...״
קשה למנות את מיספר הבקשות לחנינה,
בכתב ובעל־פה, שהגיש יהושע בן־ציון
בתקופה שבה ישב בכלא. קשה למנות,
את אותן סיבות בריאותיות שהביא כדי
לחזק את בקשותיו. אך ספק רב אם זכר,
בין בקשת־חנינה אחת לשניה, את הנכה
מירושלים, שאול נחמיה, ואת בקשות־החנינה
שלו, שלא הוציאו אותו מהכלא,
משום שגורלו לא. שפר עליו, והוא לא
הכיר את כל האנשים החשובים במדינה,
וכל בקשותיו נתקלו בלאוו מוחלט של
יהושע בן־ציון.

לפני 23 שנים, במהלך מיש^טו של
שאול נחמיה, הקדיש העולם הזה ()882
שני עמודים ליומנו האישי של הנאשם.
בעמודים הגאים מתפרסמת כתבה זו
בדיוק כפי שהופיעה בשעתו, ללא שינוי
כלשהו.

הכתבה, ש פו רסמהל פני 23 שנים מעל
העולס הזה״ ,מתפרסמת כאן שנית ב צו רתה המקורית

היריות אשר הפילו את שמואל כן־ציון כשדירחרהתרזות, אשר כקרית־משה ירושלים ופצעו את
חתנו, גדעון ריינר, הוסיפו להסעיר את דעת־הקהל.
אחדים ראו כזה רק פשע נוסה. אחרים —־־נקמה על רקע דרמתי. אולם כמעט כולם הבחינו
בפלא חדש איטר לא היה ידוע בישראל עד כה — ״חרב להשכיר״.
עד כה בוצעו הפשעים על ידי הפושעים עצמם. במקרה זה שכר שאול נחמיה שני צעירים,
שנועדו, לפי דבריו, לחטוף את בן־ציון ולהכותו. המישטרה הקדישה תשומת־לב מרובה למעשה.
משפחת הנרצח לא הסתפקה בהודאתו של נחמיה, היא דרשה חקירה מדוקדקת של הגורמים,
אשר הביאו, לדעתה, לפשע: החזרת נשקו של נחמיה לידיו, לאחר שהוחרם על־ידי המישטרה,
בעקבות איומיו המתמידים. בנילהמשפחה אף הרחיקו לכת עד כדי דרייטה לשוב ולהנהיג את
עונש־המוות.
רקע הפשע היה מסוגל להטריד את מנוחתם של בעלי־כתים רבים: נחמיה ירה בכן־ציון,
כנראה בגלל סילוקו מביתו של האחרון לאחר שלא שילם את שכר־הדירה הזעום בסך 0ל״י
לחודש משך שנים.
בה בשעה שבני־משפחת הנרצח טענו כי זה היה מעשה־רצה בכוונה תחילה ובדם קר,
קיבל עורך־הדין יעקב הגלר על עצמו את תפקיד הסניגור: הוא האמין כי זו היתה רק הריגה,
לא רצח זדוני.
״העולם הזה״ פנה אל משפחת נחמיה, ביקש הומר על הרקע של הנאשם ויחסיו עם בן־ציון.
אחותו של נחמיה, אסתר, מסרה ל״העולם הזה׳׳ תעודה אנושית מדהימה, כתובה בכתב־ידו •טל
הנאשם, המתפרסמת להלן במלואה וכלשונה, ללא שום שינוי או כיתוב.

בעל היומן נחמיה
אני שאול נחמיה נולדתי בירושלים מו ם .20.11.24
בהיותי בגיל 6התחלתי את לימודי בביה״ס העממי. את
חוק לימודי גמרתי בהיותי בן 13 שנה, ובגיל 14 שנה
החילותי לומד מקצוע בנגרות אצל מר אפלנד את גמפלבי
שברחוב יפו מול מושב־זקנים. בגיל 16 קרתה לי תאונת־דרכים
קשה, וכתוצאה מאותה תאונה נאלצו הרופאים של
הז סה בהר־הצופים לקטוע: את רגלי השמאלית, מחוסר כל
תקוה וסיכוי לרפאויתה.
במישך כל אותו הזמן עד ישנת 1934 למדתי קורסים
לפקידות כגון: הנהלת־פנקסים, תקתוק, במכונה וקורס •של
מרכזיית־טלפונים. אולם העבודה בפקידות לא היתה לרוחי.
תמיד •שאפתי להיות עצמאי. בשנות 44־ 1943 נשאתי אישה
•שילדה 3ילדים• ,שני בנים ובת אחת. בשנת 1946 הקמתי
לעצמי קיוסק על מגרש ולוו ע״י בית־ההסתדרות, ובאותו
הזמן עזבתי את בית הורי מסיבות ידועות, והעתקתי את
מגורי לאחת מדירות בן־ציון.
שכרתי אצל בן־ציון דירה בת חדר אחד עם כל הנוחיות
בקומת קרקע — בשכר •של 6ל״י לחודש. כדמי־מפתח
שילמתי 250ל״י. במזומן 1שילמתי 150ל״י, ואת השאר
בשטרות, או 100ל״י במזומן ו־ 150ל״•י בשטרות, איני
זוכר בדיוק. את השטר הראשון פרעתי. ,אולם את יתר
השטרות לא פרעתי, מאחר •שנודע לי מהשכנים שעמר
אותה הדירה שולמו אן־ ורק 100ל״י כדמי מפתח.

נגדות גמורה מצדי, והזהרתי את בן־ציון, שיאם הצו יוצא
לפועל. ,אז ארסק לו את העצמיות. זכורני •שבאמצעות אותם
האנשים, השכנים ואתם פקידי בית המשפט, השלמנו בו
במקום, ובן־צוון ביטל את הצו, ברור שלא מרצונו הטוב.
אולם למורת רוחו חודש החוזה בנוכחות האנשים שהזו
במחזה זה, וחתמתי על 12 שטרות ביעד השנה המקבילה,
ומאז היחסים בינינו החריפו ונטר לי טינה בליבו.
חלפו שנים ויבן־ציון בנה לו קומה ׳נוספת מיעל אותו
הבניין שגרתי בו, וביקש אותי ואת כל השכנים שנפרק את
אנטנות הרדיו ימעל גג הבנק כדי לאפשר לו בניית הקומה
הנוספת. בדור •שלא היתד, לי ולאף אחד מהשכנים כל סיבה
שלא להיעתר לדרישה צודקת זו. הוא הבטיח לפני פירוק
האנטנות •שעם השלמת הבנייה תזחזרנה כל האנטנות לקד מותן
על חשבונו הוא. במקרים כאלה ההסכמים תמיד היו
בע״פ ׳ולא בכתב, אני יוכל השכנים סמכנו יעל הבטחתו •של
בן־ציון, אשר עם השלטת הבניה סרב למלא את ההבטחה.
פניתי אליו בהצעת פשרה, שאתקין את האנטנה על
חשבוני אני, ושוב דחה את ההצעה. ואז נבצר ממני להזהירו
אזהרה בזו הלשון: שיאם יוסיף לסרב, אפרוץ את הדלת
•שעל הגג ואתקין את האנטנה לבד. אז קיבלתי ממינו
הבטחה שבסוף אותו השבוע (ביום ששי) הוא יאפשר די
אית התקנת האנטנה .׳קיבלתי על עצמי את ההבטחה והא מנתי
שהוא יתיר לי את התקנת האנטנה. ושוב דחה
אותי הוא ואישתו ׳בגסות ובסערה. הם טעינו שהכביסה שלחם
על הגג תתלכלך, ואז בקשתי מהם •שאכנס מהכניסה
הישגיה, אולם הבקשה נתקלה :׳בסירוב ובטענה •שזה שבוע
•שנגמרה מריחת־האספלט על הגג, וזה עלול להתקלקל
כתוצאה מדריכה יעל הגג.
אמרתי לו שאלה טענות ותירוצים בעלמא. הזהרתי
איותו בפעם האלף, חזרתי והזהרתיו• ,שיאם לא ימסור לי
את מפתחות־הדלת, איאלץ לפרוץ אותה ולהתקק את
האנטנה. בשמעו אזהרה זו, סגר בחזקה ובגסות את דלית
דירתו בפני.
ירדתי למטה וללא כל היסום, עליתי בכניסה השניה,
ופרצתי את הדלת באמצעות גרזן שהיה ברשותי, והתחלתי
להתקין את האנטנה. משראוני ׳למעלה יעל הגג עוסק ב התקנת
האנטנה, עלה אלי חתנו גדעון ריינר, ואמר לי
לרדת ברגע זה, ואם לא — אז הוא ישליך אותי מעל
הגג. אמרתי לו שהוא לא יעיז לעשות זאת מפני ישאדסקו
עם הגרזן שבידי.
בינתיים הגיעה המשטרה ,׳ובתוכם היה השוטר מנשה
מלמד (כיום סמל ב׳ במשטרת ישראל) .המשטרה שאלה
לפרטי־הסכסוך .׳אני אמרתי לה •שתבוא ׳ותראה. בעל־הבית
בא והראה למ-שטרה את פריצת־הדלת, ואת הגרזן שבו
ביצעתי את הפריצה. המשטרה ביקשה אותי ליבוא לתחינה
והלכתי ללא כיל התנגדות מצדי.
הגענו לתחנת המשטרה וספרתי להם את כל העניו.
השוטר •שגבה ממני את העדות היה הסמל קזרה יצחק.
העניין הגיע לידי הקצין פליציק, וזכורני היטב שהקצץ
יחד עם הסמלים הפצירו ׳בבן־צידן ,׳וביקשו ממנו ודרשו
ממנו בתוקף נמרץ שאני אוכל להחזיר את האנטנה, וכי
אין לבן־ציון כל זכות מבחינה חוקית ומוסרית להתנגד.
אז עליתי על הגג על אפו וחמתו ׳והשלמתי את התקנת
האנטנה ,׳ובעקבותיו יהלכו ישאנך השכנים.

משבר ראיד
הי ח סי ם הרודיסו
כזכור, שאר השטרות לא רציתי לפרוע ובן־ציון •תביע
אותי לפנות יאת הדידה. בבית־המשפט לא, הופעתי בשעתו
מפאת ההפגזה על ירושלים ובינתים השיג צו־פינוי נגדי
מבית־הטשפט ,׳ואז הופיעו פקידים ושוטרים מטעם ביח ד,משפט
׳ורצו להוציא את ׳הצו לפועל, אולם נתקלו בהת
בשנת
, 1950 החליטו בעל הקרקע, אשד עליו הקימותי
את הקיוסק שלי, לבנות חנויות על מגרשו. הוא פנה אלי
בבקשה •שאפנה את הקיוסק בכדי שיוכל לבנות. הוסכם
בינינו שכאשר ישלים את הבניה. אקבל את הפיגה המוכרת
בכל העיד תמורת 1500ל״י כדמי־מפתח. סידור הקיוסק
עלה לי. במאמצים רבים, ובעיקר בהשגת הכספים, והודות
פנייתי ילמד מישר. בר־עם, מזכיר מועצת פועלי ירושלים,

•שעזר לי בהשגת סכומים ׳ניכרים. היה עלי לעבוד יומם
ולילה לסילוק־החובוית, ועד מכירת החנות הייתי עוד
שקוע בחובות די ניכרים. אט־אט התגברתי על כל הקשיים
וסידרתי את החנות ללא עזרת איש.
בשנית 54־ 1953 עבר עלי,.מושבר חזק שלא יכולתי
לעמוד בפניו. המצב הכלכלי היה ירוד ,׳ולא יכולתי לעמוד
בהתחייבויותי, ולפרוע 2שטרות אישיר היה עלי לפרעם
לפקידת בעל הבית בן־ציון 6( .ל״י כל שטר) .בחוד־ש
השלישי •שלחתי את בני עם 18ל״י כדי לשלם לבן־צייון
איו לבא־בחו. אולם הם דחו אותו. בא בני וסיפר לי כי
בן־ציון מסרב לקבל את הכסף. הלכתי אני בגפי ושאלתי
לסיבת סירובם, מדוע אינם רוצים לקבל את הכסף?
הם עינו לי ׳שאשלם בבית־יהמשסט, כיי כבר תביעו אותי
למשפט, מכ״ון ׳שאיחרתי בפרעון־השטרות.
כעבור שבועות מספר קיבלתי הזמינה לבית־היטשפט.
עליתי שוב לבא־כחו של גז־ציון, גדעת ריינר, והראיתי
לו את ההזמנה של ביתרהמישפט. הסברתי לו כי אין ברצוני
ואץ לי את הסבלנות להופיע בבתי־המשפט בעינץ הסכסוך
הג׳׳ל. ,ושוב הצעתי את שכר־הדירה אולם הוא עמד
בסירובי. לא עלה בדעתי כי אפשר להכניס את הכסף
לבנק או לדואר לחשבונו.

ערב־ אי מי ם
בסופו •של דבר השיג את צו־הפיגוי ימים מספר לפני
חג־הפסח. פניתי לבית־המשפט ובקשתי לדחות את צו־

דהו סיפורושל
הנאש בהריגת
ה בי ת הירושלמי
אחר* סי כ סו ך
שרבי מסוגו

הנבה
ב עלי ־
בן־־ציון
ד״רים
באר ץ.

הפינוי עד אחדי החגים, בתקנ׳ה שאוכל להספיק להתפשר
עם בעל־תבית.
ימים מספד לאחר החגים הופיעו בבית שוטרים ופקידי
ההוצאה־לפועל, וביקשו ׳לפנותי בכוח. הסברתי לאנשי־המשטרה
•שאני מוכן לשלם את הכל, ואף את הוצאות
המשפט יוכל הוצאות אחרות, המשטרה ופקידי ההוצאה
לפועל התערבו לטובתי אצל בן־ציון, אולם ללא הועיל.
התארגנה קבוצה של •שכנים ובראשה סר צבי כספי אף
הוא •שכן, אשר ביקשה להתערב לטובתי ואף התקשרה
עם כל ימיני אנשים אשר יש בידם לעזור, ואף עם השופט
עצמו (זד. שהוציא את צדד,פינוי) .כל אלה התקשרו עם
בעל הבית טלפונית בתקוה להשפיע עליו לחזור בו
מהחלטתו ולבטל את צו־הפינדי, וגם אז לא עזר במאומה.
הי תד* הצעת מצידה של בתו •של בן־ציון •שאם אהיה
מוכן לשלם סד •של — 110ל״י עבור אותו לילה נוסף,
אז הם יסכימו להשאיר אותי בדירה עד למחרת^ .בלי
ברירה •שילמתי את הסכום המבוקש עבור אותו לילד ,׳נוסף.
זה הרגיז את הנוכחים וחמתם בערה בהם• .שאלוני למה
הסכמתי לשלם סכום כה מפולפל ז בסופו של דבר •שילמתי
את הסכום הנ״ל ונשארתי לילה נוסף, והבטחתי למשטרה
כי למחרת בשעה 8בבוקר אתחיל לפנות את הדירה
בלי כל לחץ.
למחרת בשער, קרוב ל־ 11 לפנה״צ ביקרה אצלי המשטרה
ובראשם הקצין אפשטיין וראה •שעמדתי בדיבורי, ובשעה
12 בדיוק פיניתי את הדירה ממש עם כל חפצי ומסרתי את
המפתחות במו ידי לידי בתו של בן־ציון הגברת ריינר.
שמתי פעמי לכפר־סבא אצל חמותי, המתגוררת בצריף
רעוע וסדוק מכל עבר, ומשפחתי פחדה ללון באותו הצריף
מחמת ד•,שרצים והנחשים המצויים לרוב באותה הסביבה.
באותו הלילה הראשון קמתי לאחר־חצות כמובה־סנווריס
אל בית־השימרש. עדיין לא האמנתי שאני מפונה מהדירה
׳והלסתי ׳בכיוון שאליו התרגלתי שנים, אולם בדרך
הליכתי ׳נפלתי פלוא־קימתי כשנתקלתי בלא־יודעין בקיר.
מיד נזעקה אשתי ושאלה אותי סד, רצוני. עניתי •שאני
חפץ לגשת לבית־ד,שימוש. היא: אמרה לי שבית־השימוש
נמצא בחצר, קמתי ובעזרת אשתי יצאתי החוצה על־מנת
ללכת לביית־ה־שימוש, אך הפעם נכשלתי בצינור המים
ונפלתי על פני. את הלילה הזה לא א-שבח לעולם, את זד,
קל לקבוע בתיאוריה, אך עמוד נא אתד, בנסיון, יתווכח

,.הוא לע 1אז־ 1בוז**ם״
שבבתי על החדל כמוזומם ולא יכולתי לקום בגפי,
ובעזרת אשתי קמתי:והחילותי לקלל את בן־ציון על העוול
שעולל לי והבטחתי לעצמי בהן־צדקי כי אסע לירושלים

ואגמור את החיים שיל בן־צוון! .טעיתי לירושלים לפי
ההבטחה וניסיתי להתנקש בבן-ציון ע״י האקדח שדדה
ברשותי(ע״י מוסד חינוך עוורים) ,אולם !כשלתי והחטאתי
את !המטרה. הייתי בטוח ׳שהכדורים שיריתי לעברו פגעו
סו, וכי בן־ציון אינו עוד בחיים. במהירות רבה הסתלקתי
מהמקום תוך בטחון גמור שבן־ציון חוסל. באתי לכביש
תיל־אביב ע״יי בית־סיפר לפניה ונסעתי ׳באמצעות טירמ9
במכונית •פרטית של הסוכנות היהודית. תוך כדי נסיעה
בק״מ 4—5מירושלים השלכתי את האקדח מהחלון.
הגעתי בערב לכפר־סבא ולמחרת קניתי עיתונים בתקוה
כי אוכל לראות הודעה על התנקשות בבן־ציון. אולם שום
הודעה בנוגע זה לא פורסמה.
לאחר ימים מספר באתי *שוב לירושלים ונודע לי כי
בן־ציון חי וקיים, ובאותו יום חזרתי לכפר־סבא. מבלי
לעזוב את הבית במשך ״שבוע שלם, הרהרתי בכל מה
שנעשה, ובפרט בבישילוני. כעבור ימים מספר חשיבתי בלבי
כי טוב שנכשלתי במזימותי. התחלתי להרהר מחדש ב מקרה
ואט־אט השלמתי עם ׳המציאות הקיימת והמצב בו
נתונה משפחתי. בתחילה חשבתי לשכור דירה בכפר־סבא,
או בסביבה. אולם לאחר הרהורים רבים נמנעתי מכך,
כי הכסף אישר יהיה ברשותי אוזל מיום וגם לא יספיק
לדירה וגם להסתדר בעסק כלשהו. החלטתי לא לשכור
דירה ולסבול בצריף הנ״ל, עד שתחלוף הגזירה. התחלתי
לנסוע יום־יום לת״א כדי למצוא עסק שיתאים לי.
מצאתי מקום מתאים בתחנה המרכזית ששם יש אפש רות
לבנית קיוסק. התעניינתי ברצינות ונודע לי שהמקום
שייך לעיריית ת״א. חשבתי, אם אגש לעייריה בלי ׳המלצות

,.הווול הזה ׳ מפרס
סיפור 1הדלהצביע
עלבעיהאנושית וסו־ציאליח
א שר החברה
חייבת לתת עליה דעתה
לא תצמח לי כל תועלת, ואז החלטתי לנסוע לירושלים
ולפנות למר משה בר־יעם מזכיר מועצת-פועלי-יירושלים.
גוללתי בפניו את כל הפרשה. מר בר־עם נתן לי את
ההמלצות המבוקשות לעיריית ת״א ולראיש־העיר וגם העתק
לחבר מועצת העיריה מר שכטר. חשבתי לקבל עוד
המלצה מאישיות יותיר גבוהה• .נצץ בי הרעיון שמוטב
לפנות לנשיא־המד״נה, אולי אפשר יהיה לקבל ממנו
המלצה. פנייתי לבנו ישל הנשיא עמרם, אותו אני מכיר
יפה ,׳וסיפרתי •לו את צרותי וכל אשר קירה אותי. הוא
הסבים לקבוע לי ראיון עם אמו ובאותה ההזדמנות יספר
גם על מצבי וגם כל אשר קרה אותי.
כעבור מספר ימים באתי שוב לבנו של הנשיא, ונודע
לי כי את ההמלצה לא אוכל לקפל כרגע מפאת מחלתו
של הנשיא ,׳ובאין ברירה ׳נסעתי •בחזרה לבפר־סבא למר
סדרקיס, כי גם לפני זה פניתי אליו בתקוה שאוכל לקבל
הדרכה ממנו. הוא ענה לי שהעבודה בכפר אפשרית רק
לאדם יבריא, ולפי דעתו לא אוכל להסתדר שם, וגם העיר
לי שאם אצטרך לעזרתו הוא יסכים לעזור לי במידה
האפשרית.
בסופו ישל דביר קיבלתי ממינו את ההמלצה לעיריית
ת״א !וראש העיר מר לבנון, וגם העתק ההמלצה ילמד
•שכטר.

אבי, מבלי לעזוב, את פתח הבית למשך ימים. לביסוף לא
יכולתי לשבת בבית באפס־מעשה. התחלתי לתכנן כל מיני
תכניות ולחישוב על איזה שהוא עסק חדש. יצאה שמועה
עלי בעיר ששיחקתי קלפים ׳והפסדתי מרבית הכספים אשר
היו לי. הידיעה הזאת שסרה את רוחי, ולא היה לי יותר
חשק לחשוב על שום דבר •איחד מלבד על בן־ציון, כי
הוא הוא הגורם ששינה מהילד חיי התקינים. התחלתי
לחפש כיל מייני תכניות איך אוכל לדרוש ממנו את כיל
ההפסדים והסבל אישר קריה לי באשמתו.

הסיחהח טי פ ה
באחד הימים פגישתי את המכר מרדכי גוזלן והזמניתיו
לביתי וגוללתי בפניו את קורותי עם בן־ציון כתוצאה
משרירות לבו. סיפרתי בין הישאר על ״!תכניתי״ ושאלתי
את דעתו אם יסכים להצטרף אלי. הוא הסכים ׳כשאלו
אותי על •פרטי התכנית. הסברתי לו כי בדעתי לחטוף את
חיתנו שיל בן־ציון ולאלצו לישלם לי את ההפסדים ופיצוי
לספל שסבלתי עם כל משפחתי. ישבנו יחד, תיכננו תכניות
והגענו לבליל מסקנה כי נכתוב ״פתק״ יבזה הלשון :״הנך
עצור בידי למשך 10 רגעים, ובאם תתנגד למיעצרך הנני
יורה בך במקום.״
הייה עלינו לעיקוב אחריי תנועותיו כדי שיזדמן לנו
בעת שהוא בא הביתה בערב מן •העבודה, ואז היה על
מרדכי גוזלן לגשת אליו, אל גדעון ריינר, להגיש לו את
הפתק: ולשאלו היכן הכתובת הכתובה ׳בפתק. בזמן שהוא
יעיין בפתק ,׳נאלצו ע״י איום באקדח לבוא אתנו למחסן
אצל אבי אשיר שם גרתי.
תצפיותיינו איחר עקבותיו ׳שיל רייינר לא נשיאו פרי.
כי אף פעם לא הזדמן לנו לראותו לבד .׳ביטלנו את
התכנית וניגשנו לתכנית אחרת. ישבנו מחדש ותיכננו
תכנית חדשה. בסופו של דבר החלטנו כי דרוש לנו עוד
אדם. אני אמרתי לגוזלו ׳שאוכל להשיג עוד אדם, אולם
אינני ייודע בודאות אם יסכים לקבל !את •ההצעה. ניסינו
לחפש את אלברט סיטיון. לאחר חיפושים •נודעה לנו
כתובתו. פנינו שינינו אליו והזמנו אותו אלי הביתה.
סיפרתי לסיטון ימה׳ יש בדעתנו לעשות ושאלנו ל הסכמתו!
,ואם נצליח בחטיפה יקבל כל אחד מהם סכום
מסוים שלא קבענו אותו מראש. ניגשנו מיד לעניו. התחלתי
לספר להם יאית פרטי התכנית. וגם סיפרתי להם עיל הנשק
שיש ׳ברשותי! ,ועלי להשיג עוד אקדח למען ׳נהיה שלושתנו
מזויינים.
עקבנו עוד מספר ימים אחר תנועותיו של רייינר, וראינו
שכל ערב־שיבת הוא הולך לבית־הכנסת שבשכונת קרית־משה
מונטיפ״ורי בין השעות .7.00—6.45 הוחלט בינינו
סופית כי בערב־ישבת, תאריך ,20.8.54 נבצע את החטיפה
ויהי מה.
הנני לפירט את פרטי התכנית: היה עלינו להכין את
המקום הנ״ל אשר סו היה עלינו להחזיק את הנחטף. ביום
שלישי 17.8.54 ניגשתי ביחד עם אילבירט סיטון לרחוב
ממילא, ושם פגשנו את משה עדיקה. שאלנו אותו אם הוא
מסכים להשכיר לנו את מכוניתו ליום יששי בערב בתאריך
.20.8.54 קיבלנו תשובתו החיובית, והוסכם בינינו ובין

סחבתוא כז בו ת
פניתי אל העיריה עם ההמלצות שהיו לי, אולם הם
הפנו אותי לחבר מועצת העיריה מר מנחם כהן. האחרון
אמר ליי שלא אשלה את עצמי וכי לא אוכל לקפל קרקע
מנכס עירוני לבניית קיוסק, אלא אם אוכל להשיג מגרש
באחד המקומות בת״א, אז הוא ילחץ על העיריה שתתן
לי את הרשיון המבוקש.
מקומות כאלה מצאתי בת״א, אולם בעלי־בתים כאלה
דר־ש ׳וסכומים דמיוניים בעד הסכמתם. המשכתי •עוד לחפש
עד ׳שמצאתי מקום מתאים ברחוב אלנבי פינת שדרות־רוטשילד.
כתובתו של בעל־היקרקע נודעה לי מאחד ה מתווכים
ששמו הפרטי הוא עמרם• .פניתי אל עמרם זה,
התעניינתי וגם הצעתי לו שיגיש אל בעל הקרקע בהצעה
מעשית: כי אני מוכן לשלם 5000ל״י כדמי מפתח בעד
הסכמתו ובעד כל הוצאות הפניה שיתחולנה עלי, וגם
200ל״י שכר חדשי. ההצעה נתקבלה בעיני עמרם כ הגיונית
ופנה לבעל־הקרקע ששמו מיקם ׳מלון כהן שיסכים,
אולם מר מקם לא ירצה אפילו לשמוע את ההצעה עד
תומה וגם דחה אותו. לאחר כיל ההתרוצצויות, ומבלי
כל סיכוי באופק החלטתי לחזור לירושלים.
באתי יחד עם כל המשפחה וגרתי באחד החדרים אצל

החתןגדעון ריינר

בעלהביתההרוגש. בן ־צי ון
הנהג כי נקבל את המכונית בשעה 7.00—7.30 בערב
תמורת 18 לירות.
תיכף שילמתי 10ל״י, ואת השאר הבטחתי לאחר החזרת
המכונית. על אלברט וגיוזלן היה להשתלט על בן־ציון ו חותנו
ריינר, להמם את שיניהם בקתי־האקדחים, ועלי
היה לד,שאר בתוך: המכונית עם הטומי.

הטומי רה >מעצ 101
אם כן, הכל מוכן, ועלינו לגשת ישר לעצם הענין.
על אלברט סיטון היה להביא את המכונית בשעה 7.45
בדיוק !ולחכות ע״י בית החרושת למצות, עלי יועיל מרדכי
גוזלן היה להיפגש בביתי ׳בשעה .7.30 מרדכי הופיע בזמן
והתחלנו להכין תוך 15 רגעים את הבל: טומיי עם 2
מחסניות 2 ,אקדחים חבל-קשירה ותחבושת לסתימת־הפה.
נפגשנו בדיוק בזמן המוסכם (אגיב: ימים מספר לפני
הפעולה הזהרתי את 2האגישים כי אין לפתוח באש חיה,
אחרת אני אהרוג אותם במקום).
מיד עלינו למכונית. באזהרה נוספת, הזהרתי וחזרתי
והזהרתי, ש״באם תפתהו באש, איני אירה בכם במקום
על ימנית להרגכם״ .המכונית התחילה לזוז. נסענו והגענו
לסוף השדרות ׳בכיוון לבית בן־ציון.
חיכינו רגעים ספורים: והם הגיעו, אולם הם נטו ימינה
לעבר השיכונים. לפי השערתנו היו צריכים ליעביור על־ידינו
תיכף ומיד. התחלנו לנסוע מסביב לשכונית הפועל־המזרחי
ועצרנו בהצטלבות-הישבילים סמוך לביתו של
בן־צ״ון. כעיבור רגע אחד הם באו ועבדו ממש ע״י
המכונית.
מיד קפצו מן המכונית אלברט סיטון ומרדכי גוזלן, וכל
אחד השתלט על אחד. בן־ציון וחותנו התחילו לצעוק
ומיד גם אני קפצתי מן המכונית לעבר המותקפים עם
הטומי שהיה מכוון אל המתקיפים וצעקתי לא לפתוח באש.
בו ברגע נפלטו כדורים מהטופי שהחזקתי, ומתוך אי־יצויב
משקלי ומהתרגשות וסתבלבלות.
הישאר יידוע למש טרה וגם לכולם.
קפצנו למכונית ונמלטנו לגביעת-שאול. ביקשתי שיורידו
אותי ע״י בייח״ר פרומין. עליהם היה לקחת את הנשק
לבית־מזמיל אצל מרדכי גוזלן, ועל סיטון היה להחזיר
את המכונית לבעליה. בשיער 9.30 ,הופיעה המשטרה בביתי
וביקשה כי אתלבש ואבוא אתם. התלבשתי והלכתי אתם
למשטרה.
הקצין גרנות !ומר מיבר התחילו לחקור אותי והציגו
בפני מספר שאלות: אם שכרתי היום מכונית ואם איני
מכייר את משה עדיקה. ביקשתי מהם מנוחה של חצי שעת
בערך, ובינתיים הזמינו אותי לקפה וסיגריות. כעבור חצי
שיעה סיפרתי במשטרה את כל האמת. ובזר, הנני לסיים
את רקע מעשי .׳וכמו־כן הנני מודה ׳במעשים, ולא באשמה.
הנני לציין כי נמצאה: ברשותי פתקה בזמן היכנסי
לביית הכליא. ניסיתי לקרעה אולם השוטר העיר לי כיי אין
לזרוק יכל הפץ, ויש להניח הכל על השולחן.
והנה תוכן הפתקה :
״הנך עצור בידי למשך 10 רגעים ובאם תתנגד למעצרך
הנני יורה-בך ׳במקום.״

$ 3 0ק> !07( 7חרוע7

ת צ פיו תלעברהס תיו והחורף

הנ ד
הנו

הווו !
מחא! ,

סודר גדול מעל חותלות בילבו, לנועזות
אפשר להסתובב עם חצאיות ארוסות, ובמשך.היום
משתנים האורכים מאחרי הב רך
ועד למיני.
לכל הנשים הרומנטיות, בשורות טו בות.
המראה הרומנטי שריר וקיים. השמ לות
עדיין רכות ועשירות בבד. מעל ל שמלות
וחצאיות רחבות אלה נלבש סווד-

חוותו־נת שונה עור הנו ״ ז ו
עם התקרב הסתיו והימים שוב קצרים
יותר, מתעוררת השאלה הנשית הנצחית:
ימה נלבש בחורף???

ברכיים. הנועזות תעזנה לצאת עם סוודרים
אלה מעל לחותלות צמיר עבות בתוך זוג
מגפיים. מזכיר את אופנית המיני???

בעונות האחרונות היו התשובות לשאלה
מביכה זו די מוגדרות. אולם השנה קשה
להגדיר בדיוק מה נלבש׳ כיוון שנלבש
הפל. זוהי הזדמנות לטפס לפוידם ולהוציא
בשם את כיל מה שיצא מהאופנה, כי ה שנה
הכל הוזר.

לעומת המראה הפרחתי קמעה מאזן
את המצב המראה הרציני המאופק. ה-
אופנאים מבשרים את שובם בתשובה של
הבלייזר והחליפה הקטנה. הבלייזר ב־גיזרתו
הקלאסית שוב יילביש מעל ל חולצות
כותנה או משי. אין זה משנה
אם הוא חילק, מקווקו או מנוקד, כל עוד
הוא שומר על קווים של בלייזר. את ו בלייזר
אפשר ללבוש עם מיכנסיים או
חצאית, וגם כאן אין העונד. מיגבלות
מיוחדות. עדיין אופנתיות החצאיות הר־חסות
-ולעומת זאת חזרה גם החצאית
הצרה.

המראה הדומיננטי יהיה, לדעת המומתים,
המראה הכליל. ובמה דברים אמורים?
השמלות והחולצות גולשות בחופשיות עם
הרבה וולאנים ותחרות. ולמי מאיתנו אין
איזו חולצת תחרה ישנה? ובכן בחורף
הקרוב דאגי ללבשה !מתחה לסוודר רך.
הסוודרים יהיו אמנם רכים בסריגתם או לם
גדולים, עבים ונופלים עד קרוב ל
׳לגבי
האורכים שוב אין טאבו. בערב

רים עם או!בלי שרוולים בשמד,ם מבצבצות
חולצות-תחרה. אפילו הסוודרים יהוו סרו גים
החורף בצורת תחרה, ומצמר עדין
ורך. ואם את אוהבת להיות סרוגה כולך,
הרי השנה גם המיכנסיים יהיו סרוגים
וצמודים ׳ויסתיימו בתוך מגף או מקופלים

עד הברך.

אווירה לונדונית בבוטיק בתל-אביב נפתח בוטיק מיוחד במינו בשם פורטובלו.
׳בעלות הבוטיק הן שתי יפהפיות ׳לא-ימקזמיות, המציעות מיבחר-יבגדים אופנתי,
בעל טעם משובח.
ונדי מאנגליה ושרה מגרמניה ובונות את האוסף בבוטיק על־פי טעמן הבילעדי.
חלק מהדגמים מיובא מאנגליה, גרמניה והמיזרח־הרחוק. וחלקם נרכש בשוקי-פישסשים
ברחבי העולם.
הדגמים הנתפרים בארץ מעוצבים על־ידי השתיים ומשקפים את טעמן.
בערב־הפתיחה של הבוטיק נכחו דוגמניות צמרת תל-אביביות, שבאו לחפש דגמים
חדשים ומקוריים.
המקום עצמו יתוכנן על-ידי ארכיטקט, ידיד של השתיים, שהצליח להשרות בבוטיק
אווירה לונדונית טיפוסית.

חובב ומיקצועית: דביר והדוגמנית ברעמי

האם ממודיס
תצ א המודה

לפני שבועות ׳מספר נערך מיפגש־אופנד. נוסף ׳במלון רמאדה תחת משם מודים.
רבים האנשים הקשורים לעולם האופנה בארץ מרימו גבות, היות יסרק מספר שבועות
קיודם־לכן סיימו לבחור לקינות ׳ולהציג את אוסנת חורף 78/77 במפגש פלאש.
מסתבר שיש דברים בגו. סיפר לי צבי דביר, מתכנן ומבצע האירוע, כי למעשה אין
לי כוונה להתחרות בשבוע פלאש, הנערך פעמיים בשנה על־ידי חברת־פירסום תל־אביבית
ידועה.
הוא קיבץ סביבו מספר יצרנים אשיר נשרו מפלאש מסיבות הידועות רק להם,
והתקבצו תחת השם מודים. מושבם נקבע לשלושה ימים בבית־מלון, שם הציגו את
אוספיהם בחדרים ׳ובתצוגת מסלול .׳לדבריו של צבי דביר הצליח המבצע מאד, דבר
המשתקף בהזמנות, שנערכו.
רוב המבקרים יהיו קניינים ׳ שהוזמנו על־ידי המארגן הנלהב. לשאלתי בקשר
לכישוריו באירגון האירועים השיב צבי דביר כי הדבר אצלו במיסגרת תחביב .״איני
מתחרה בשבוע פלאש כיוון שאני מארגן את המיבצע למטרות רווח וכולנו רוצים
שהמתכונת של המיפגש תשאר קטנה, שמונה יצרנים בלבד,״ אמר. מיצרנים אחרים
הבנתי שאין בדעתם להחליף את מתכונת התצוגה של פלאש והם מרוצים מאד מהאירגון,
כך שילמודיס אין בירירה.
קנייני הרשתות הגדולות יאלצו עתה שוב לכתת רגליהם ממיפגש למיפגש כדי
לערוך קניותיהם, וזאת אחרי שמיפגש פלאש הצליח לקבץ תחת קורת־גג אחת את
רוב יצרני האופנה בארץ.
דובי שטיר, מארגן מיפגש פלאש, לא היה מעוניין כלל להגיב בעניין זה, בגלל

דוגמנית שלומית אמיר בתצוגת ..מוד׳ס׳
עיסוקיו הרבים. ברגע פנוי אמר כי הוא מייצג חברת־פירסום גדולה עם אפשרויות
וידע בשטח הפרסום, וכי חברתו תורמת ליצרנים המשתתפים במפגש הרבה וותר
מבחינה פירסומית מאשר מיפגש המאורגן בציורה בילתי־ימקצועית. כן קשור המייפגש
בקשר שוטף במשך כל השינה עם חנויות קטנות ימת ועד איילת, ובעליהן עולים לרגל
למיפגש זה פעמיים בשנה, שם הם מסכמים את קניותיהם.

.כדאי לדוות: על מישקפי־שמש ונשים
כל אופנאי ׳בינלאומי המכבד את עצמו
מוציא מדי שנה ומובחר חדש של מישקפי-
שמש .׳מסתבר ׳שומיישקפי־השפיש הפכו אבי זר
אופנתי לכל דבר, ובלעדיהם אוי ל עיניים
שכך נראות.

ידי קליטה של קרניים בהירות יותר מבלי
להשפיע על טיב הראיה.

שימי לב: על העדשות להיות מלוטשות
היסב, אחרת עלול להיגרם באב ראש. ב־

המובחר עצום ויהסיגנ׳וינות שיונים, לכן
הבחירה כה קשה. בארץ תפסו משקפי ה שמש
של דיור מקום כבוד, יוכל אשה המ כבדת
את עצמה מאכסנית בארנקה זוג
זה יבין אם הוא הולם אותה או לאו.
השוק מוצף נם במשקפי שמש מפלסטיק
בעילות ציוריות מפתות. אולם הנשים שו כחות
׳לעיתים קרובות כי תפקידם העיקרי
שיל המשקפיים הוא לחנן על העיניים מפני
השמש.

הדוגמניות מקפידות להרכיב משקפי
שמש כדי למנוע מיצמוצי־עפעפיים, מיו תרים
דבר חגורם לקמטים באיזיור שמתחת
*׳ לעיניים.
את זגוגיות המשקפיים יש לבחור
בקפדניות. ההנחה שזכוכית כהה יעילה
יותיר אינה נכונה כלל וכלל. אין לערבב
בין זכוכית פילטר מסננת לבין זכוכית
מוצלת. זכוכיות פילטר מכילות חומר מסנן
המגן על העין מקרניים אולטררדסנול
ואינפרא אדום וכך מגינות מסינוור על-

מ יש קפינ ורל
ארצות הים התיכון גוון העדשות המומלץ
הוא ידוק יאו אפור, ויש להמנע מצבעים
כמו ורוד או ׳כחול.

מישקפי־שמש חדשים של ״דיור

׳מישקפיים גדולים מדי, נוסח משקפי-
הפרפר של דיור, משאירים סימנים על
הלחיים. עדשות שצבען הולך והממיר כלפי
מטה מקניות מבט מיסתוירי יותר.

שיחר

ה ט לוויזי ה ה מי ס ח רי ת 5 :מו ע מ די
טלוויזיה אין צורר מ כ רז
עוד לפני המירכז -לתפקיד מנהל מח לקת
החדשות בטלוויזיה כבר ברור לגמרי
מר. יהיו ׳תוצאותיו. עד כדי כך ברור עד
שנדמה כי איש לא יגיש את מועמדותו,
לפחות לא באופן רציני, מלבד חיים

יבין.

את ׳מקומו של יבין כיום יתפוס ד,פרשן
המדיני שיל הטלוויזיה יעקוב אחימאיר,
אשר יקבל גם תואר רישמי של סגן מנהל
מחלקת החדשות.

ההח רו תעל וז ב ח המדיני

כאשר יקבל יעקוב אחימאיר את
תפקיד סגן מנהל ׳מחלקת החדשות ויורשו
של חיים יכין כרכז מערבת החדשות
יתחרו שלושה על מקומו כפרשן !מדיני.
המועמד הטבעי ביותר לתפקיד זה הוא
דן רכיב, הכתב לענייני מפלגות של
הטלוויזיה וראש מערכת תל־אבי׳ב אולם
ספק יאם רביב יקבל על עצמו את התפקיד.
רכיב יודע כי בתפקיד כתב מדיני הז׳א
יהיה מוגבל וותר מאשר בתפקידו ככתב
לענייני ׳מפלגות במסירת מידע ולא קו סמת
ליו גם הדרישה לרוץ כמעט יום יום
׳מתל־אביב לירושלים.
מועמד יאחר הוא אלימלך רם, הכתב
הפרלמנטרי של הטלוויזיה אולם ׳נראה כי
רם מאוהב בתפקידו בכנסת ולא יסכים
לוותר עליו עיבור תואר -של פרשן מדיני.
׳לרם גם ברור כי בנושאים מסוייימים הוא
יביא פרשנויות מדיניות כתוקף ׳תפקידו
ככתב פרלמנטרי.
המועמד השלישי אשיר בוודאי ישמח
לקבל על עצמו תפקיד זח הוא יורם
רוכן, החוזר בשבועות ד,קרובים מארצות
הבריח.
אין להוציא מכלל ׳האפשרות בל על
יבין יופעל לחץ פוליטי למניות איש המ ק רב לראש הממשלה, אשר אינו איש
טלוויזיה כיום, אך ׳נראה כי להצנחה כזו
מבחוץ יגרמו קשיים בגלל התנגדות
עובדי ועתונאי מחלקת החדשות.

חוגי הטלוויזיה ׳והעסקים בארץ. מני חים
כי בבר, במושב הבא של הכנסת
תעבור הצעת החוק שיל שני חברי־הכינסת
עורכי הדין מהליכוד יצחק כדמן ורוני
מילוא לפיה, אפשר יהיה ׳להקים תחינות
טלוויזיה מסחריות בארץ, אשר תתחרינה
בתחנה הממשלתית.
גם במצע הליכוד היה פרק שהציע
זאת, ולפחות עד שהליכוד עליה לשלטון
היה ראש הממשלה מנחם כנין מחסידי
ההצעה להפקיע את המונופול על השידורים
מהממשלה.
מספר גורמים החלו כבר להכין באופן
רציני ׳תשתית כלכלית, ותכניתית להקמת
טלוויזיה מסחרית בארץ, ואם אכן יממשו
כולם את התוכניות שלהם, יזכו הצופים,
במעט מייד עם אישורו של החוק, בשישה
ערוצים, אחד של הטלוויזיה הישראלית
וחמישה חדשים.
התוכנית הוותיקה ביותר היא ישל ה־מניכ״ל
הנמרץ של אולפני הסרטה הרצליה
יצחק (״איציק״) קול. עוד בתקופת ה ממשלה
הקודמת הגיש קול תזכיר מפורט
לראש הממשלה דאז יצחק יכין בו
ההצעה ׳להקים טלוויזיה מסחרית שתהיה
בת פיקוח ממשלתי וציבורי. לפי התזכיר
של קול יממנו את הטלוויזיה, מלבד ה גורמים
המסחריים שיתנו ליה מודעות, גם
משקיעים: מחוץ־לאירץ והמו״לים של העתר
נים הקיימים, בארץ (על פי השיטה הנהוגה
באנגליה ).קול הוכיח ביתזכייחו כי הטל וויזיה
׳תוכל לכסות את ההשקעה תוך
כשינה מהיום הראשון ׳להפעלתה.
הגורם השני העובד ברצינות על הקמת
תחנת טלוויזיה היא מפלגת העבודה. כא-
ישר החלו הדיונים במפלגה זו על הקמת

טסלר יצא שו ב ל חו פשה
שינוי נוסף שיחדל כפי הנראה לאחר
מינויו של חיים יכין כראש מערכת
החדשות יהיה הפקעת מבט שני מידיו
של שמעון טסלר.
בין טסלר ליבין עיבר חתול שחור לפני
מספר שנים, כאשר יבין חזר מחוץ־לארץ,
ומאז השניים אינם מחליפים מילה זה
עם זה. משך כל תקופת מבס שני טוען
ייבין כי התוכניות גרועה וכי יש צורך
לגוון את עורכיה-מגישיח. עד כה לא
הסכים דן שילון לשינויים, בעיקר כדי
לא לעורר ׳תסיסה ׳נוספת ׳במחלקה, אך אין
ספק כי כאשר ימונה יבין כמנהל המח לקה,
אחד הדברים הראשונים שהוא יעשה
יהיה להפקיע את הבלעדיות של טסלר
מהתוכנית.
טסלר לא יסכים לכך וייצא, קרוב לוו

דאי, ישוב לחופשה ארוכה שסד, ימשיך
לקבל משכורת ולא לעשות דבר.

התגרה הי תיר ה ה תנ ח לו ת
י תלונה המתבררת עתה במשרד החי נוך,
הממונה על הטלוויזיה, היא ׳תלונה
שהגישו מספר חברי גיוש־אסונים כנגד
כתב מערכת החדשות מנשה (״מנשקה״)

בעת

כיסוי

התנחלויות-הסרק

מלפני

פדא טו

מיל צ׳ן

יומון או שבועון העלה פרס את ההצעה
להכין תשתית לתחנת טלוויזיה שתהיה
שייכת למפלגת העבודה ותקום על בסים
מסחרי .׳בעקביות הצעתו זו של פרס, ש זפתה
להדים חיוביים במפלגה, נפל ה רעיון
להוציאילאור שבועון או יומת והו קם
צוות אשיר ׳תפקידו להגיש ל׳מזסל
המפלגה תוכניית יאב להקמת ׳תחנה מס חרית
של מפלגת העבודה.
על הצוות למסור לפרס את תוכניתו,
׳לאחר עריכת מחקרי-שווקים ומחקרים
אחרים ׳תוך שלושה חודשים, וכן הוקצב
סכום כסף לעבודת הצוות. פרם הודיע
לחברי מפלגתו כי הוא עומד בקשרים עם
משקיעי-חוץ אשר הבטיחו ליו לממן את
ההשקעה הראשונית לפרוייקט זה.
מלבד שיתי תוכניות רציניות לכאורה
אלה, זרקו ׳שלושה גורמים נוספים הב טחות
איו ראיונות להקמת טלוויזיה מס חרית.
הראשון בהם הוא איש העסקים
הישראלי הצעיר שפנה לאחרונה להפקת
סרטי קולנוע בהיקף בי׳נלאומי, ארנון
מי ל צ׳ן. מילצ׳ן בודק עתה את הכיוונים
המסחריים של הקמת תחנת טלוויזיה בארץ,
אולם נראה כי לנגד עיניו עומדים
שיקולים ׳נוספים מלבד השיקול המס חרי.
מילצץ, השוהה מרבית הזמן בחוץ-
לארץ, מודאג מהריחוק שנוצר בינו לבץ
ישראל ומחפש פרוייקטים שגם יהיו ריוו־חיים,
גם מעניינים וגם יק שת אותו יותר
לארץ.
ה״יאיום״ בהקמת תחינת טלוויזיה עוד
לפני שנודע על החוק של בדמן ימילוא
נשמע מספר פעמים מכיוונו שיל ספן ה שלום
ובעל תחנת הרדיו הפיראטית איידי

ג תו• אייבי התכוון לפתוח בשידורי טל וויזיה
עוד בחודש ספטמבר השנה ׳אולם
לא הצליח ׳בכך. כוונתו של אויבי היתה
לשדר סרטים ופירסומות בלבד, מחוץ
לתוכניות השילום שליו כמובן. עתה ולא
יצטרך איייבי לשדר בציורה פיראטית אלא
יוכל להקים, את הטלוויזיה שלו באופן
חוקי.
כמו כמעט בכל רעיון שצץ ושעליו
הוא קופץ, גם בעניין זה, מיהר ח״ב
שמואל פלאטו־־שרון להודיע למספר
ידידים מקורבים שליו כי הם יכולים לבשר
לציבור כי עומדים מאחריו מספיר מש קיעים
זרים יאשר א״תם ביחד הוא עומד
לפתוח תחנת טלוויזיה ביום -בו יאושר
החוק. שירון אף הודיע כי בתחינה שלו
יהיו שידורים מיייוחדים לעולים חדשים,
!בעיקר מקרב עולי ברית־המועצות.
בינתיים ניראה כי התוכנית הרצינית ב יותר
היא שיל יצחק קול, אשר כבר גייס
משקיעים לעניין זה. למרות הבטחתו של
פרס יקשה להאמין כי מפלגת העבודה
במצבה הנוכחי תצליח להרים פרוייקט
ענק כזח. מיילצץ עדיין בודק את הנושא,
אולם אין ספק שאם הוא יחליט בחיוב
הוא ייגש מיד לביצוע, ולמילצ׳ן יש את
האמצעים הכספיים להרים את הפרוייקט.
יתכן כי אייכי ניתן ייאלץ לסגת מה-
רעיון ברגיע שיאושר החוק, משום שהוא
לא יוכל להתחרות בתחנות מסחריות
אחרות. אך ׳אייבי מתכוון לקבוע עובדות
׳בשטח עוד לפגי אישור החזק וכך לזבוח
בוותק, לעומת התחנות האחרות. לגבי
פלאטוישרזן, יתכן והוא מתכוון להפעיל
אית התחינה שלו מסיפון הפראנס.

שבועיים ׳ביקש ירז ׳לצלם ׳במעלה האדומים
את ההבנות של גרעין עיר־התמדים ל־ליציאה
ליריחו. חברי הגרעין סרבו כתחילה
לתת לו לד,כנס למעלה־האדומים ׳ובמקום
התנהלו חילופי דברים שהפכו אחר כך גם
לתגרה.
יבין היתר עשה רז מה שאסור לעיתונאי
׳לעשות ונכנס לוויכוח פוליטי עם אנשי
גוש־אמונים כישבלהט הוויכוח הוא מכנה
אותם ״פאישיסטים״.
איש התאורה בצוות של רז, שינסער
אף הוא ומד,וויכוח, חטף מכות ׳מאחד מ השומרים
של מעלה־יאדומים והיה היחיד
בכל מערכת ההתנחלויות האחרונות ש הורמה
עליו יד.

צל״ ש ליאיר אלוני
אחד הדסקים במערכת החדשות של
הטלוויזיה בו -שוררת רוח צווית מעולה
הוא דס-ק הפנים בראשו עומד יאיר
אלוני. רוח זיו, הנדירה בטלוויזיה, נוצרה
בעיקר בגלל התנהגותו של אלוני כלפי
הכתיבים שלו והדאגה הרבה שהוא מגילה
לאנשיו שבשטח.
במיבצע הגדול של מעדכת־חפנים בעת
כיסוי ההתנחלויות הסתובב אלוני בין
הצוותים שלו שהיו פזורים במספר אתריים
כשהוא מתעניין, שיואל, מציע עזרה ואף
דואג לכריכים, משקד,־חם וסיגיריות ל־אנשים
ישעבדו משך לילד, שלם ללא שיינה.
׳למרות שאלוני לא היה מייועד לצאת
לשטיח הוא הסתובב ימשך כיל הלילה יבין
הצוותים, קיבל דיווחים והוריד הנחיות.

מ ירש א ח אנ ג ל
כתבים רונן ואחימאיר
אוי לעיניים

למרות שהכנסת בפגרה כבר מיהר ה

תב ת אנגל ז ״ל

רדיו למינות כתב פרלמנטרי -במיקומה -של

הכתבת הפרלמנטרית הוותיקה יונה אנגל

שנפטרה בשיסוע שעבר.

את מקומה של אנגל יתפוס עמוס גורן,

מיי -שהיה רכז מערכת החדשות בחיפה
והובא לירושלים כדי להיות מזכיר מע רכת
החדשות.
במחלקת החדשות התעוררה ׳תסיסה׳ ׳נגד
׳מינויו של גיורן כמזכיד־מערכת והמינוי,
שביינתיים הוא זמני, ככתב ׳בכנסת, פתר
מספר ׳בעיות רציניות ׳שהיו עלולות להת עורר
׳במחלקה רגישה זיו.
העולם הזה 2093

יו לי הבלירומי או
״היות שסומיאו מת ואין מה
לחפש אותו,״ משלימה (,)1/93
החושבת את עצמה ליוליה, עם
המציאות. היא מוכנה להסתפק
גם בבחור נאה ונחמד, שרצוי
שיהיה חיפאי ושג״לו ינוע בין
23ל־ .30 היא לא מבטיחה
למות איתו ביחד, אסל לעומת
זאת היא בעצמה חיפאית. זה
לא אותו ד ב רו
בת .24 נחמדה ונאה — כמו בן
לא לפי עדות עצמה אלא
על סמך מה שאומרים עליה.
162ס״מ גובה. אבל יש לה גם
עקבים.

אהבהבכומתהש חו ר ה
( )2/93 הוא קצין שיריון,
בן 178 ,21ס״מ, עם שימחת
חיים ואהבה לחיים, ש״אוהב
בילויים שקטים ומדי פעם מש־תוללויות
חמודות. אוהב טנקים
וסגות.״
אז מה הפלא שהוא מקונן:
״האהבה, האהבה. תמיד נז הרתי
ממנה כמפני אש מאכלת
והרבה מנסים לשכנע אותי ש־זה
הדבר הנהדר ביותר שיש
בעולם.״ טנקים יש לו, ככל
הנראה. בנות, לא כל כך. הוא
מחפש מתנדבת שתזיז לו את
הלב בכיוון הכללי שהוא מפחד
ממנו.
סוג הבנות שהוא מעוניין
בהן :״רכות, חמימות, עם נש מה
יתדה. לא גבוהות במייו־חד,
אבל עם יופי מלאכי
עדין.״ ואז הוא ישכנע אותן
אולי לאהוב גם טנקים.

מי ס תו רי ומצעף

״בין כל המדורים על השתי-
חותיות — המדור שלך מרענן
ומאוורר, כל הכבוד מחמיאה
לי ( )3/93 וזו כשלעצמה סיבה
טובה לקדם אותה בתור ה מצפות
לפירסום.
״אני רווקה בת ,29 אקד מאית,
אחת שכולם שואלים
אותה, :איך זה שאת עדיין
פנויה?׳ ולכן, מי שישאל אותי
שאלה זו נפסל מראש כסתם
מרובע.
״פסול גם מי שישאל במיכ־תב
או בטלפון, איך את נר אית?׳
על־פי הביקורות אין
לי מה להתבייש בצורתי החי צונית,
אך אני מעדיפה כאלה
המתעניינים קודם כל באופיי.
אני נגד פגישות עיוורות, ב אופן
עקרוני, אך יש לי אמון
בך ובקוראי מדורך ואקווה
שלא אתאכזב.
״על עצמי לספר ידעתי,
שאני אוהבת קולנוע, ספרים,
ים (הרבה בכמויות) ,טיולים
והיתר די גמיש. אומרים שעל
אשה להשאיר משהו מיסתורי,
מצעף, ולכן אפסיק בנקודה
זו. הכדור שלכם.״

נקודותז כו ת
אין לו הרבה מילים, אבל
לעומת זאת יש ל( )4/93 המון

נקודות, כפי שתווכחו בעצ מכן
:״פשוט חייל המתקרב
לשנתו ה ...20-המריח את
הסתיו ...ומחפש את זו שתצ טרף
אליו לריצות מטורפות
על שפת־הים, בזמן סערה.
ותתלהב מחבצלת־שתריח
החוף
...ומהאוויר ...בפירוש
לא משועמם ...שרוצה לתת

היא רצתה אולי שזה ייצא
שיר. אבל זה לא כל כך יצא
לה. רק משהו כמו:
״בסך הכל חיילונת נחמו-
דת /שרוצה להכיר בחור
נחמדון /שידע להיות רציני
ואוהב /ושלא יהיה עוד
חיילון /ושלא יחשוב עלי
כעל מסכנה /הקורצת לו
מהעתון /ההיפך הוא הנכון.
״אך לפעמים קורה, שדווקא
דרך הנייר /מוצאים את

מי במבסרס
גבר שהוא גם חיה
למרות העונדה שנזמן האחרון קמות לי כל מיני מתחרות,
המייסדות מועדוני״היכרויות ומבטיחות רק היכרויות עם ״אנשי
צמרת אקסקלוסיביים׳ /אקדמאיים, רציניים ואשכנזים, לא הייתי
אומרת שהתחרות שלהן מורגשת בתיבת״הדואר שלי. שזה לא יישמע
לכם כמו פירסומת עצמית׳ אבל איני סבורה שהסיבה לכך נובעת
רק מכך שאצלי לא צריך להפקיד כמה אלפי לירות דמי־רישום.
בין השאר, הייתי אומרת׳ שאחת כמו ( )5/93 לא תמצאו באף
מועדון־היכרויות או זיווגים.
״אני בחורה בת , 22 גבוהה, חזקה ופראית. מחפשת את
הגבר שיידע להכניע אותי, להשקיט אותי ולספק אותי.
״מתעבת יפי־נפש, אינטלקטואלים, נברנים־פסיכולוגיים ומתקני-
עולם. רוצה גבר שמרגיש שהוא גם חיה ולא מכונה מקולקלת
וחורקת. לגבר כזה אני מבטיחה בת״זוג ״חתיכה״ (ויותר ממה
שאפשר להאמין) ,נאמנה וקשוחה.
״אין לי ולא היו לי בעיות של חוסר מחזרים, אך נמאס לי
מהכלבלבים הילדותיים המרשרשים לי בזנבם כדי לזכות במבט.
״דבר נוסף: אידיאליסטים, פאטריוטים ופריקים למיניהם,
מוטב שלא יטרחו לענות למכתבי היות ואין לי פנאי לשטויות
ולניפוחי־שכל. מקווה שיצור כזה עדיין קיים וקורא גם עיתונים
לפעמים.״

מנתב פרס מזכה את שולחו בשי, מתנת חברת התמרוקים הדס,
חבילת מוצרי יופי בשווי של 200ל״י מתוצרת החברה. הפרסים
נשלחים לזוכים בדואר.
ולקבל ...רוצה בך ...החושבת
ומרגישה אותי ...בכל גיל...
ולשנינו כדאי...״
נקודות לא יחסרו לכם.

הנסתר — שלא כל כך מוכר /
אז אם אתה רציני וחמוד /
כתוב לי חצי עמוד /אני.״
תוכלו לחבר מנגינות לשי רים
שלה, אם תציינו על
המעטפה את המספר (.)7/93

( )6/93 כותב מתוך ״ייאוש,
תיקווה וריח הרפתקנות. הגיל :
31 סתווים, בלונדי עם עיניים

ר מז ק טן

גם ס פוג ד ה

מיכתבים לפירסום במדור זה
יש לשלוח לפי הכתובת: מיכ־תביס
לציפי, ת.ד -136 .תל־אביב.
מיכתבים למכותבים במדור
זה יש לשלוח במעטפה
כפולה. על המעטפה החיצונית
יש לרשום את הכתובת הנ״ל
ועל הפניתיח — המבויילת בבול
של 65 אגורות — את מיס-
פרו של המכותב בלבד. מיב־חבים
בלתי מבויילים לא יישלחו
לתעודתם.
כחולות־אפרפרות, נעים הלי כות,
עניו ושובבי שעיסוקו
באחד מענפי האמנות.״
הוא מצפה לך בתנאי שאת
״בלונדית כמו השמש הטבעית,
אוהבת כמו ב .0!7ז 6 5עגב,1
מבינה ומוכנה להבין ושעיסוקך
בשטח הצילום, הארכיטקטורה,
הגראפיקה או כל שטח אחר
בתחום האמנות הפלאסטית.״
לעומת זאת הוא היה מעריך
אם היית יודעת לעשות גם
ספונג׳ה ברוח טובה. ושלא

ושלא תחשבו שהמוזות נמ צאות
רק אצל המין החלש,
מנסה גם ( )8/93 את כוחו
בשיר, שהוא מכתיר אותו
בכותרת ״דברים קטנים״.
״נערה קטנה, תמה עדיין /
קריצה קטנה בקצה העין /
חיוך קטן, פגישה קטנה /
בשעת אשמורת אחרונה/ .
שבועה קטנה לא לגלות /
חדרון קטן במעונות /שאון
לא רב, כיסא מוסט /שיער
חלק נפרע אט אט.
״משקה קטן, ליטוף של
חן /שאלה קטנה, תשובה של
כן /חולצה קטנה קמוטה
בצד /חזה קטן מוסתר ביד /
מגע קטן כך בגניבה /מיסתר
קט ורעדה ערבה /פיתוי קטן,
גירוי קטנטן /הגוף חשוף
כה מעודן.
״תחתונים קטנים של תח רים
/סומק קט על הפנים /
צללים קלים של האורות /
מיטה קטנה, שמיכות צחו רות
/התעלסות קטנה בתוך
הצל /אנחנו בשקט האפל /
זוג שפתיים חם ולח /לחש
קט מהר כל כך...״

יש עוד כמה בתים של
המשך, אבל אני מאמינה ש אתם
מספיק מבוגרים כדי להש לים
את השאר בדמיון. מה
שאני לא הצלחתי להבין הוא
אם השימוש החוזר בביטיי
״קטן״ מנסה לרמז על משהו.
ש״כל הזכויות שמורות״ ,כך
על כל פנים הוא טרח לציין
שלא יעלה בדעתכם להעתיק
ולהציג את היצירה כשלכם.
הוא מוסיף שאם יש מישהי
עם נטיה ל״דברים קטנים״,
רצוי מאיזור חיפה והצפון
,היבש׳ ,שתודיע לו על כך.

ד רו ש:

טיי ס

נכון ששנת הלימודים התחילה
כבר ונכון שהשמינית
היא כתה קשה עם המון שיעו רים
ובחינות והכנות לבחינות-
הבגרות. אבל צריך לחשוב
גם על העתיד. וזאת מה שעושה
( ,)9/93 תלמידת שמינית ריא לית,
בת 17 וחצי ,״בלונדית
עם עיניים ירוקות.״
היא מבקשת למצוא אחד
שיהיה א) טייס בחיל-האוויר!
ב) בגיל ! 25—30ג) מאיזור
אשדוד, רצוי עם רכב (מפציץ
קטן, למשל).
היא יודעת שבייחוד הבקשה
הראשונה שלה תיראה מוזרה,
אבל היא מבטיחה הנמקות
והסברים לזה שיבחר לענות
לה והיא תבחר להשיב לו.
לא יודעת אם המדור הזה
פופולארי בחיל-האוויר. אבל

מודי במינהל־עסקים באוניבר סיטה
העיברית בירושלים וב דעתי
לשאת אשה לקראת ה חורף
הבא. מעולם לא טרחתי
לבלות בחברת בנות המין
השני. אינני מבין אותן ואף
אין לי כל כוונה לנסות להבינן,
אך היות ואני מעוניין בילדים,
אני רואה לעצמי חובה נעימה
׳למלא יאת תפקיד הגבר בתא ה־מישפחתי,
החלטתי לשאת אשה
.ולשלב את המהנה ׳והמועיל.
״חברי טוענים כי אני אדם
קר ומחושב (אם כי נאה
ומוכשר) .דרישותי מבת־זוגי
הינן: נאמנה, שומרת־מסורת,
חרוצה ובעלת נכונות להקדיש
את עיקר זמנה לגידול ילדים.
הצורה אינה חשובה, הבריאות
דווקא כן. גילי 29 ואינני מוכן
להתקשר עם בחורות שגילן
עולה על — 22 כדי למנוע
כל ספק בנוגע ל,מיהו הגבר
במישפחה׳ ?״
יש לי גם עדות חתומה
שהוא מתחייב למלא את כל
חובותיו כגבר ולדאוג גם ל-
צרכי הפרנסה. אז מה צריך
יותר מזה?

ה צ׳ אנסהאח רו ן
שתי גימנזיסטיות ניצלו את
החופש הגדול כדי לשגר אלי
את בשורתן. זה אולי יישמע
אנכרוניסטי, אבל בכל זאת
מסקרן :״לפני שאנו יוצאים
מתוך הגלים ושוקעות בים
הספרים והמחברות, ניתן לכם

עיסוי תאי
״חזרתי זה עתה מסיור מאורגן
במזרח הרחוק,״ כותב
אלי 12/93״ומכל פלאי
המזרח אני מוכרח לציין ששום
דבר לא שבה את ליבי כמו
המוסד הקרוי, עיסוי תאיי׳.
שמו של הטיפול הזה ודאי
מוכר לרבים, אבל אי אפשר
לתאר את שבחיו למי שלא
התנסה בו בגופו. העיקרון .
הוא פשוט מאוד: עיסוי באמצעות
קצף סבון ריחני, הנעשה
בידי יפהפיה תאילנדית. אלא
שלמען יעילות העיסוי אין
המעסה מסתפקת רק בידיה,
אלא משתמשת בכל חלקי גופה.
״אני סבור שכדי להגביר
את תודעת ניקיון הגוף בארץ,
כדאי לאמץ שיטת סיבון. תאית
זו. אם יש מישהי שמתנדבת
להיות חלוצת העיסוי התאיי
בארץ, עזרתי מובטחת לה, לא
רק כאובייקט לטיפול אלא גס
בהדרכה יסודית עד להשתלמות
ובקיאות כללית. על סמך הניסיון
האישי שלי אני בטוח שאם
תופץ השיטה התאיית בארץ,
יהיו גברי ישראל לא רק יותר
נקיים, אלא יותר מאושרים.״

אם יש לכם מישהו שם, תפנו
את תשומת־ליבו.

חו בהנ עי מ ה
אם גם אח נסחפת בטירוף
ההימורים בבורסה ויש לך
צורך ביועץ נאמן, ייתכן
ש( )10/93 הוא הפיתרון עבורך,
למרות שהוא מתכוון לדברים
אחרים.
״הרי מסיים השנה את לי

הצ׳אנס לפגוש אותנו ובטוח
שלא תתאכזבו (והרבה יותר
מזה) .כל מה שעליכם לעשות
הוא לענות על הדרישות ה באות:
להיות בלתי קונבנציו נאליים,
גבוהים, חתיכים וחז קים,
כאלה שאוהבים במיוחד
ויכולים להרשות לעצמם ל טייל
ולבלות כשמאחריהם 24
קייצים משגעים.״ למה לי
להתעלל בהן. תעשו זאת ב עצמכם
(.)11/93

אף אחד לא מכיר את פניך כמוך

מ א תני ־

]תכ ש ^ יו פ י לזו מםבמחך;

קולנוע

כמה פעמים
נסית להסטר מהם־
ולא הצלחת??

כוכבים
כי שרון עם רגד ״ ס א ^וסת

אנחנו נחסל את הז׳ולוים!
נ סי פעםאחתאתהדרךה מו ד רני תוהב טו ח ה
להשמדתה דו קי ם
לאחרחי טו ישלנו ( שעוררכ־ !/2שעה) אתמקבלת
תעודתאחריותל שנ ה. לאי היו יותרדוקיםבביתר !

• אילה: טל 3012 .־059

ר״ג, טידיעיו ,18 טל6 .־790114*5
מיהר פש׳ דעדיאהז .21 :רש׳ עש? .481/75

מי שד,ולך לראות את שלוש נשים של
ריוברט אלטמן ותוהה יעל ההזדהות המוזרה
ישיש לשלוש השחקניות עם התפקידים
שלהן, למדות המ׳״סתוריזת החלומית וה סתומה
ישל כיל אחת משלוש הדמויות שהן
מגלמות, יוכל אולי לרדת לשורש התעלו מה
אם יתעכב על המקרה של שלי דובל,
אחת מן השלוש, שזכתה בפרס השחקנית ה מצטיינת
;בפסטיבל הסרטים האחרון בקאן.
בסרט מגלמת העלמה רובל ׳תפקיד של
בת טכסס! ,בסוף ישנות העשרים שלה, ה עובדת
בלוס־אנג׳לס ונושאית שם־מישפחה
ביעל צליל צרפתי — לאמורו. ולא ;במקרה.
שלי היא בעצמה בת טכסס, גילה ,28
יושם מישפחתד, הוא בהחלט בעל צליל
צרפתי. ואם כל מה שהיא אומרת בסרט

יירה של אחד מידידיה, צייר מתחיל, וערב
אחד עזרה לו לערוך תערוכה בתוך בי!ת
קפה. שניים מהנוכחים במקום סיפרו שהם
אנשי־קולנוע העסוקים בהסדטה יבעיר יוס טון,
והם משוכנעים שאם ׳תביא כמה מן
הציורים לבימת הצילומים, יימצאו שם
אנשים -שיירצו לרכוש כסה מהם ואולי אף
להושיט יד עוזרת לקאריירה של האמן
הצעיר. למחרת העמיסה שלי 30 ציורים
במכוניתה ונסעה ליוסטון. האיש שביים
את אותו הסרט, ריוברט אילטמן, התבונן
בציורים קבע שהם נחמדים מאד ושאל
את שלי :״ומה דעתך להופיע בסרט שלי 1״
שלי הסבירה שאינה שחקנית ואינה ׳חוש קת
בקאריירה מן הסוג הזה, והסתלקה מן
המקום כשהיא חושדת -שנפלה קורבן ל מתיחה.
רק כאשר מפיק הסרט התקשר,
מאוחר יותר, לאוניברסיטה שבה למדה,
והודיע לה שהוא שולח מפונית להביאה
אל בימית הצילומים כדי לעבור את המיב*

מזתדם

דיוקנה של שלי דוגל כמילי לאמורו

נשים״

עיניים גדולות —

א־גזבד

הסלון המלכותי לכלות וחתנים
תל-אביב, דח׳ בן־יהודה ( 64 פינת רח־ מנדלי)
טל 245100 ,226692 .

ר 1בקס

חן טרמפ לחייל

המתנהשב הי שגידר

בעיות ולבטים
בחיי המץ
מאת

חד״ר מרדכי זידמן
הוצאת ושנים

זז מנוי

קיבלת חשבון,
אנא, פרע אותו
בהקדם.
מחלקתה מנויי ם

נשמע טיבעי יוכן במייוחד, אין זה רק עניין
שיל כשירון דרמאתי יוצא דופן — יחיא
פישוט כתבה 80 אחוז מן הדיאלוג שלד,
בעצמה, ומשום כך ייתכן -שהיא מכירה׳ את
הדמות שהיא ;מגלמת אולי טוב יותר מן
הבמאי שהגה אותה.
״טילי לאמורו היא השתקפות של חלק
נכבד מאישיותי, אותו חלק שאיני מרוצה
טמנו,״ הסבירה שלי .״גם לי יש די׳מיון
פורה ביותר ואילולא ריסנתי אותו מזמן
לזמן, הייתי הופכת מיתוסאנית, בדיוק כמו
גיבורת הסרט.״ וכדי לעזור לאלה שתו־הים
עדיין עיל משמעות הסרט :״מיילי
לאמות,״ אומרת שלי ,״היא נעירה ש מסרבת
להכיר את עצמה. היא הסיבה,
נחמדה למראה, אפילו מוכשרת לעבודה,
אבל היא חיה ׳בתוך כיל האשליות שהיא
סופגת מאמצעי התקשורת. בייתה נראה
פסו מודעה בביטאדני הרהיטים, היא אוס פת
מירשמים מעיתוני נשיים ומקטלגת
אותם לפי הזמן הדרוש להכנתם. היא אינה
מפסיקה לקשקש, מן הבוקר עד הערב,
מפלי לומר, בעצם מאומה; ,וכל הייה מסו דרים
;ומאורגנים להפליא משום, שהיא מס רבת
׳להתמודד עם המציאות כפי שהיא.
היא מתגאה -שאין כמוה להכנת ארוחות
ערב ,׳ושוכחת שאין, איש שמוכן לבקר
אצלה. היא טוענת ישלא תצא בחברת גבר
מסויים עד •שלא ייפטר מהצטננותו, אבל
שוכחת שהוא אינו מוכן לצאת בחברתה,
לא •כשהוא בריא !ולא כשהוא מעונן.״
מסירות מיוחדת. ההזדהות המוח לטת
הזאת עם התפקיד והדרור שניתן לח
לעשות בו כבתוך שלה, הם תוצאה של
שיתוף הפעולה הארוך בינה לבין הבמאי
רויבירט אלטמן. היא הופיעה עד עתר,
בשישה מסרטיו, שלא לדבר על עצם העובדה
שהוא הוציא אותה מאלטוני׳ותד,
הפך אותה, להפתעתה הגדולה, לכוכבת
קולנוע.
זה היה לפני שבע שנים, כאשר שלי
היתיה עדיין סטודנטית בטכסס. באותה
תקופה היתד, שלי מסורה במייוחד לקאד
דוכל
וקאראדין כ״גנבים שכמונו״
רגליים שאינן נגמרות לעולם
הנים הדרושים, השתכנעה. וכך זכתה
לעלות לראשונה על הבד בסרט בשם
ברומטר מקלאוד (סרט שאלטמן טוען כי
הוא מן החביבים עליו ביותר, אבל לא
הוצג מעולם בישראל).
מאז היתד, יצאנית מתחילה בהקלפן ו־היצאנית,
גערתו של שהד בסרט גנבים
שכמונו (עוד אחד מסירטי אלטמן שלא
הוצג בארץ) ,היפית תמהונית ורודסת כו כבים
בנאשוויל, רעייתו של נישיא ארצות-
הבירית בבאפלו ביל והאינדיאנים, וכמובן
אחת משלוש נשים. כולם, סרטים של
ריוברט אלטמן.
נראה שד,יא פורטת על מיתיר מייוחד
.בימינו בנפשו של במאי זה, מיתר שנעדר
מנפשם של במאים אחרים, משום שאחרי
העולם הזה 2093

להופיע מחוץ למישפחת אלטמן, אותה
מישפחח מפורסמת ישל שחקנים המאמינים
בבמאי בלב ונפש, ומוכנים להופיע תמיד
בסרטיו אפילו ללא תמורה, ובתפקידים
הקטנים ביותר.
הרחבת אופקים. ואפשר אולי להבין
את הסיבה לכד, כשמתבוננים בה ומש ווים
אותה לקני המידה הקלאסי של כוכ בת
הסרטים ההוליוודית: היא גבוהה, תמי רה:
מאד, דקה עד כדי שקיפות כמעט,
חזה •שטוח ורגליה ארוכות עד שנדמה
כאילו אינן !נגמרות לעולם. שתי עמיה
הגדולות שולחות אל המצלמה מין מבט
שלא מן העולם הזה, מבט של מי שמס תכלת מסביב רק כדי שלא תחליק על
המדרכה, שעה שהיא חיה את כל חייה,
כל שניה מתוכם, בתוכה פנימה. כל ה דמויות
שהעלתה על המסך היו כאלה,
ושלי אינה מסתירה את העובדה שהיא
שואבת את ההשראה מתוך עצמה. אישר
לבוב אלטמן, הוא אמר כבר מזמן כי הוא
בחנה דמויות לפי מידות השחקנים ולא
להיפך, ומשום כך מרגישה שלי בנוח כל-
כך במחיצתו.
באחרונה, בעיקבות הפרס בקאן ובעיק-
פות ההדים שעוררו סרטיו האחרונים של
אלטימן, הצליחה בכל זאת להרחיב את
אופקיה. היא הופיעה בסרט טלוויזיה של
ג׳ואן סילוור מיקלין (במאית רחוב הסטר)
וגילמה את עיתונאית ד,פופ התמהונית
בהרומן שלי עם אנני.
תפקיד זה, ליד וודי אלן, הוא במידה
רבד, פארודיה על עצמה. אלא שזה לא
מפריע ילה סלל .״איני תדפת תהילה ואיני
שואפת במייוחד להיות כוכבת זוהרת,״
היא טוענת .״אני מעדיפה להיות לשחק־נית־אופי
שהמישחק, ולא ההופעה, הוא
העיקר אצלה. קורה לא •פעם שאני מתבו ננת
בעצמי על המסך ואיני מרוצח כלל
ממה שאני רואה, פשוט משום שלדעתי
איני יפה במייוחד. יש לי רגליים ארוכות
אבל קצת עקומות, פטו לכל בחורה נור מלית.
אז מה?״

סרטים
מ׳ מברוד מקאספרה אוז ר י

איולם־ההקירנה שבו הוצג סרט חדש בשם
תעלומת קאספר האוזר היה מלא מפה
לפה. ישבו בו עיתונאי צמרת, כאלה שבין
אם הם אוהבים קולנוע או לאו מרבים
לראותו כל ימות השנה, בתוקף עבודתם.
אלא שברוב מבוכתם, כאשד כבז האורות
!ועל המסד החלו לטייל תמונות שלא היה
ביניהן קשר הגיוני מיידי, וקול של זמר
השמיע, מעל גבי הקליט יישן גושן, אריה
מתוך חליל הקיסם, החלו הנוכחים תופסים
שאין זה מסוג הסרטים שהתרגלנו לראות
בעבר. אחד העיר של״זמרת״ יש קול גאה
במי״וחד״ האחרים נעז בכיסאותיהם בעצבנות.
הסיפור מתחיל.
איטי, שיטתי, מסודר להפליא. פרשה
היסטורית שמסופרת, לכאורה, לפי כל
החוקים והמוסכמות. רק ׳שהפירוט גדול
מן הרגיל. פס־הקול משמיע עתה קאנון
של פאהלבל, מלחין גרמני בן תקופתו של
שוב*

באך. ושוב — תמונות הס ת ת קשר
רות: את הרציפות על המסך. שדה קמה
מתנפנף ברוח, שעון במיגדל כנסיה, גגות
של בתים. ושוב חוזר הסיפור ומתפתח
לאיטו. ואז, לאנחת ההקלה של הצו&ים,
באה׳ הפסקת חשמל גואלת .״גרעינים, גר עינים׳״
מתלוצץ אחד מהם, וכשמסתבר
כי הפסקת החשמל תימשך עוד זמן רב,
קמים הכל ברווחה גדולה, ויוצאים החוצה.
איש לא יחרד לדעת מה קורה בחצי השני
של הסרט, שטרם הספיק לראות.
מבוכה. מה הביך כיל־כך את. אנשיי-
המייקצוע היללו? הרי בסופו של דבר מדו בר
בסרט שזכה בפרס הביפר בפסטיבל
הסרטים בקאן לפגי שנתיים. הבמאי שלו,
וורנר ררצוג, הוא מעבר לכל ספק אחד
היוצרים החשובים של הקולנוע הגרמני
הצעיר! .והפרשה המתוארת בסרט היא
פרשה היסטורית ידועה שעליה •נכתבו כבר
נ־ 1000 ספרים שונים, ביניהם רומן של
יעקב (פרשת מאוריציוס) ורסמן, שיר של
ורלן ומחזה של פיטר האנדקה (שעורר
שערוריח בארץ, כאשר אמנות לעם סירב
להציגו בישובי עולים ובעיירות פיתוח).
אחת התשובות למבוכה •נמצאת אולי,
בסרט עצמו. להבדיל מן הגישות הרבות
שננקטו לפני כן בקשר לסיפורו של קאס־פר
האוזר, האסופי המסתורי שנמצא ב כיכר
העיר נירנברג בשנת 1828 כשאינו
יודע קרוא וכתוב, ואפילו אינו יודע לדבר
או ללכת, ושנרצח באורה מסתורי המש
העולם הזה 93כ2

מה הי ה קור ה
!לבוגארט?
מעקב של חצות (פאר, תל־אביב,
א רצו ת־ הברית) — ספרות
המתח האמריקאית הטובה היוותה
תמיד הזדמנות למחבריה להציג באמצעות עלילה
בלשית, חתך של האוכלוסיה האמריקאית על בל הדחפים,
התשוקות והתאוות המפעילים אותה. ומאחר שמיטב ספרות
המתח הזו ממוקם בחוף המערבי (לראייה חאמט, צ׳אנדלר
מאקדונלד) ,גם האובלוסיה המייוצגת אופיינית לחלק
זה של ארצות חברית.
אחת הדוגמות המאלפות ביותר לחידוש האופנה היא
סרט זה של רוברט בנטון (שותף לתסריט של בוני וקלייד),
שמציג את הבלש הפרטי׳ הגיבור תנצחי של סיגנון קולנועי
זה, בהתגלמותו המבוגרת, באילו רצה להלאות מה
היה קורה לבוגארט אילו התבגר והגיע לתקופה זו. מאחר
שבוגארט מת, תופס את מקומו ארט קארני (שזכה באוסקר
עבור הארי וטיונטו) ,אשר מגלם בלש בדימוס, סובל מכיב
קיבה, צולע ובעל שמיעה לקויה. אולם ערכי המוסר שהיו
תמיד נר לרגלי קודמיו הצעירים יותר, ממשיכים להדריך
גם אותו. מתחילת הסרט ועד סופו הוא מחפש את האח ראים
למות שותפו, ושום דבר לא יכול להסיח את דעתו
מן העניין, אף לא הצעות השוחד הקוסמות ביותר.
את סיפור החקירה מקשט בנטון בדמויות עסיסיות
ומרתקות בזכות עצמן, בין אם זו שחקנית שהפכה אמר־גנית,
פטפטנית חסרת־תקנה ותמהונית מושלמת (תפקיד
מזהיר של לילי טומלין) ,סוחר ברכוש גנוב, או ספסר המוכן

טומלין וקארני — מוזיאון הכוכבים
למכור הכל כדי להצליח פעם אחת בחייו, בעיסקה אחת
טובה. ומעל לכל מפוזר לכל אורך הסיפור מעין גוון
נוסטאלגי לעולם שעבר, רמזים לגיבורים הקלאסיים של
עולם הקולנוע, לסרטים הקלאסיים מהם שאב מעקב של
חצות את השראתו, כאשר אפילו שמו המקורי של הסרט
הצגת חצות, רומז לזמן שבו מציגים סרטים קלאסיים אלה
בטלוויזיה האמריקאית.

קולנו ע ב־5
פרו טו ת בלבד!
ניקלאודיאון (גת, תל־אביב,
ארצות״הברית) — זהו אחד מאו תם
הסרטים שמכניסים מבקרים
למבוכה. ראשית משום שמדובר בסרט שנושאו תולדות
הקולנוע, והוא מעורר משום כך, בכל מי שמכיר את ה נושא,
הירהורים נוסטאלגיים, שנית, משום שהוא נעשה
על־ידי אדם שמכיר, ללא כל ספק את התקופה, ורוכש
לה חיבה רבה. שלישית, משום שהסרט הוא מחווה לבל
מה שנחשב לערבי צאן ברזל בקולנוע הואילם.
אבן, מי שיילד לראות את סירטו של פיטר בוגדא•
נוביץ׳ יובל לעמוד בצורה נאמנה למדי על הדרך שבה
הפך הקולנוע מתעשיית בידור מקרית לירידים ולאולמות
מאולתרים (שקראו לעצמם ניקולאודיאונים משום
שהכניסה עלתה בהם ניקל — חמישה סנט) .כנופיות
גנגסטרים ומהמרים מקצועיים היו עדיין בין המממנים
העיקריים של העסק, פרקליט היה יבול להפוך תסריטאי,
ותסריטאי היה יכול להפוך במאי, ובוקר היה יבול להפוך
כוכב, בל זה בין לילה, מאחר וממילא לא שם איש לבו
לזהותם. בימת צילומים היתה בל מקום שבו הניחו לצוות
להשתולל כאוות נפשו, ואולם קולנוע היה כל מקום שבו
אפשר היה להקרין תמונה כלשהי על קיר, ועצם העובדה
שהדמויות בתמונה נעו, הספיקה לצופים, שהיו אדישים

שנים לאחר־ימכו, בוחר הירצוג לתת לאיסיופי
חמיסתיורי שליחות משליו. הוא רואה ב סיפור
כולו אמתלה כדי להוקיע את סי רובו
של העולם לקבל כל נטע זר לו,
שאינו מוכן להיכנע למישמעת הרוחנית
,ויה,גופנית שיל הרוב השולט. זה בערך מה
שניסר, גם ניקולם רג לומד בסרטו האיש
שנפל מכוכב אחר, אלא שהרצוג לא זו

או׳ניל וארניל — אב ובתו בע״נז
לגמרי להיגיון ולהמשכיות האפשרית בסיפורים.
הבעיה של בוגדאנוביץ׳ היא שאין לו הכישרון המיוחד
במינו להפיק מן הסיטואציות אותן הברקות נדירות שציינו
את יוצרי הסרט האילם. ולבן, ההצחקות החזותיות
שנלקחו ברובן מן הקומדיות של מק סנט והאל רוץ׳
ניראות כאן מגושמות וחסרות ספונטאניות, ובמקום ההומור
הפרוע בסרט האילם, יש באן הומור כבד.

בלבד -מעשה את סירסו קודם־לכן, הוא
הביע את מחשבותיו בצורה הרבה יותר
מרוכזת• ,מסודרת !ומובנת (ההקבלה באורח
המחשבה של השניים בולטת בטייוחד
כאשר הרצוג מתאר את גיבור סירטו כ־
״יצור אנושי •במצבו המושלם, כאילו אדם
שנפל, בבגרותו, לארץ, מכוכב איחר״).
מן הרגע הראשון זורע האוזר מבוכה בתוך

קאספר האוזר (כרונוקי) לראשונה, בחוץ
כל אזזד לעצמו — ואלוהים נגד כולם

החברה הקולטת את האסופי־המיסתורי ד
אשר אינה מוכנה ׳לעמוד בפני יצור שניחן
אומנם בכל התכונות האנושיות, אבל חסר
את כל הדעות הקדומות והאמונות המוש רשות
שהן הבסיס למוסכמות שלפיהן נהוג
לחיות בחברה המערבית הבורגנית. ויתכן
שמבוכה זו הדביקה גם את נציגי אותה
החברה שייטבו באולם החשוך.
הכל בא בקושי. הרצוג מפתח את
נושאו בקפדנות רבד״ כשאינו משאיר שום
מעשיה ׳ללא סמליות ומשמעות מי״וחדת.
נשימותיו ושל קספר האוזר, כאשר מתו־דעים
אליו לראשונה, בכלא שבו הוחזק
עד הגיעו לבגרות, מזכירות נשימות של
חיד ,׳בכלוב, כדי שלא יהיה ספק בקשר
למצבו הנפשי. המילה הראשונה שאת
משמעותה,.הוא לומד היא המילה ״ריק״.
קצין המינפנף בחרב לפני עיניו אינו משיג
שיום תגובה מימנו, כי אינו מודע למושג
״סננה״ .להבת נר המתקרבת לעיניו אינה
מעוררת בו כל חרדה, אולם כאשר הוא
נוגע בה באצבעותיו וניכווה, מתעוררת
כמובן התגובה הטבעית של הכאב, ומבלי
שפניו •יביעו בכי• ,כי אינו יודע ימה זה,
זולגות הדמעות מעיניו.
ככל שחינוכו משפר את דרכי ההתקש רות
בינו לבין סביבתו, הוא פשוט לומד
לדבר ׳ולהתבטא, מקבלים מושגים רגילים
ורגשות שיגרתיים מובן חדש גפיו .״זה
(המשך בעמוד )44

קולנוע

(המשך מעמוד )43
הולם בי בחזה, המוסיקה..הולמת בי
בהזיה,״ הוא אומר למשמע. נגינתו
פסנתרן עיוור .״מדוע הכל בא לי
בך בקושי י מדוע איני יכול לנגן
שאני נושם?״

חזק

כל כמו

ההיגיון
האנושי המקובל אינו חל עליו.
מורו ומחנכו, פרופסור האומר, מפיל ה&וח
מידיו, וקאכיפר אומר לו :״הנה נא ל תפוחים.
הם עייפים ורוצים לישון.״ המורה
מנסה להסביר לו שילתפוה אין נשמה ואיינו
יכול להיות עייף, וכדוגמא הוא מטיל תפוח
ארצה כדיי להראות שייעצר במקום שייפול.
אבל התפוח ממשיך להתגלגל לתוך העשב.
״התפוח התחבא בדשא,״ קובע קאספר.
המוחה מגסה להסביר שוב כי אין זה אפ שרי:
,והוא משליך תפוח ׳נוסף .״תראה
שהוא יפגע ברגלו של הכומר וייעצר,״
אומר המורה. אבל התפוח מתגלגל, מדלג
מעל לרגל וממשיך להתגלגל הלאה .״זה
תפוח ׳נבון,״ מגיב קאספר.

קאספר האוזר (כרונוקי) בכלא
איש שנפל מכוכב אחר

המלומד ,״אבל בכיל זאת, נשמע.״
״אני הייתי שואל אותו אם הוא צפרדע
ירוקה,״ אומר קאספר .״השקרן ישיב שיכן,
ואז אדע שהוא ישקה.״ וכאן יבאה ׳תגובתו
של העולם המלומד החכם והנבון, על
א רו ך מ די. מלומד ימן העיר בא לבדוק
מויסכימותיו וחוקיו :״זאת שאלה בלתי
את היכולת של קאספר לחשוב בצורה
מיתקפלת על הדעת,״ כך משיב המלומד.
הגיונית. הוא -שואל אותו שאלה :״אתה
״אין לזה שום קשר עם ההיגיון. תפקידו
פוגש: בשיני איכרים. יאחד בא מכפר של
של ההיגיון ׳אינו להבין, אלא להסיק
שקרנים, השני מכפר ישל דוברי אמת.
מטקות.״
מותר ילך לשאול רק שאלה אחת כדי לדעת
קאספר, שלא חלם מעולם בכילאו, מת מי
בא מאיזה כפר. מה היא השאלה ן״
חיל לחלום חלומיות לקראת סוף חייו.
קאיספר שותק ,׳והמלומד מסביר בידענות
חלום אחד על המונים שמטפסים במעלה
רבד :.״אם יתשאל את זה שבא מכפר
הר ערפילי, אל הפסגה שעליה ניצב המוות
דוברי האמת, אם הוא בא משם יענה ב !וממתין להם: .והחזון האחרון, זהו סיפור
חיוב• אבל אם תשאל את האיכר מכפר
שקאספר חיבר בראשו אבל את סופו אינו
השקרנים אם הוא יבא מכפר דוברי האמת,
יודע ,׳סיפור על שיירה במדבר סהרה ש גם
הוא יענה: בחיוב, כי הוא הירי שקרן.
בראשה מדריך זקן ׳ועיוור שלפי טעם
לכן השאלה היחידה שבה אפשר לגלות
החול: מסביר לאנשיו כי ההרים ברקע
את האמת היא השאלה הבאה ׳שאותה יש
אינם אלא מיקסם שווא, ועליהם להמשיך
לשאול את האיכר: אם היית בא מן הכפר
צפונה כדי להגיע לעיר הגדולה. אפל
השני, האם היית עוגה בשלילה אילו
מח שיקרה לחם ישם, בעיר הגדולה, זאת
שאלתי אותך אם אתה בא מכפר השק־^י אין קאספר יודע.
דנים 1״ קאספר מקישיב ולפתע מודיע / :
מעל לערכים. שם המיישנח. ישל חסירט
״לי יש שאלה אחרת.״ ״לא ייתכן,״ טוען *

הזה, כי יש לו גם שם־מישנה, הוא ״כל
אחד לעצמו: ,ואלוהים ׳נגד בולם״ .מקורו
של השם במשפט ששמע הרציוג בסרט
מאקונאעוה (סרט ברזילאי מפורסם על גו אל
אנושות שיוצא לאוויר העולם, כשהוא
כבר מבוגר, בלומר, לא פל־־כך שונה
מקאספר) .הרצוג אף הכניס סצנה בסרט
שבה הוסבר השם. קאספר, בשיחה עם
כמרים, אומר ילחם :״כשאני!מתבונן סביבי
ואני רואה את מצבם של האנשים, יש לי
הרגשה שאלהים נוטר לחם איבה ״.ה סצנה
נשרה פשוט משום שהסרט חיה ארוך
מדי והיה ציורך לקצר אותו. אולם ה משמעות
בחורה: באחת הסצינות מזכירים
את מיקרי המוות הרבים בסביבה, ב סצנות
אחרות מודגשת שביעות הרצון
העצמית העצומה שיל העולם ההופך חרי גים
למוצגים מוזיאונים פשוט משום ש אינו
מסוגל להתמודד עמם כתופעות יאנו־שיות,
ודמותו של הנוטריון העוקב כל
הזמן אחרי צעדיו של קאספר ורושם דין
וחשבון מפורט מבלי להחמיץ טילה, מצ ביע
על רצונו העיקש של העולם לשמור
על חוק וסדר מעל ומעבר לכל ערך
אנושי.

כי קאספר האוזר יכול להיות סמל לכל
מה; שתרצו. מן הגישה שיל הסופרת אנאיס
נין שסברה כי הוא התגלמות מחודשת
של ישו שנדחה על ׳ידי בני האדם (הרצוג
עצמו אינו מסתייג לגמרי ימן הגישה ה זאת,
אם לשפוט מן העובדה שהוא מצביע
על פצעים דמויי צלקות של מסמרים בידיו
וברגליו, אס כי איין הדבר נאמר
במפורש)!ועד להשקפה שאומרת כיי האוזר
אינו אלא סמל לכל אותם העמים הפרימי טיביים
,׳שהעולם המערבי משחית את ער כיהם
היסודיים, על־ירי הקניה בכוח של
חוקיים ומוסר המקובל עליו חוקים ומוסר
שהם במצב של פשיטת רגל אם לשפוט
לפי מצבו של עולם מערבי זה.
פשייטת־רגל זיו היא הנושא האמיתי
של הרצוג .״נפילתי בעולם הזה היתה מכה
קישר״״ אומר קאספר האוזר למורו, והוא
מתכוון לא רק למכה שהוא קיבל, אלא
גם למכה שקיבל העולם. על קאספר האוזר
בחייו, התגברו על-ידי חיסולו. יאבל ניראה
שהזכרת עובדת קיומו מסוגלת עדיין
להביא אנשים למבוכה. ואולי זה מוסר
יד,השכל החשוב ביותר שיל הסרט סולו.

לבעלי בוטיקים!

היי יפה וחלקה ללא כאג
שתי שיטות מהפכניות
במכון הותיק — עור חלק
השמדת שורש השערה לצמיתות בשיטה אלקטרונית
מהחדישות בעולם
מומלץ ע״י רופאים.

אכן, כאשר הרופאים עורכים ניתוח
שלאחר המוות בגופתו של קאסיפר ומש־חריליים
למצוא הוכחות להיותו אנורמלי
>כי אם היד. נורמלי, הדי שפיותם 1שלהם
מוטלת בספק) ,יוצא הנוטריון החוצה,
מאושר ומוקסם מעצם העובדה שהכל בא
עתה על מקומו בשלום, ההפרעה׳ של ה סדר
הטיוב חלפה, ובמקומה יהיה רו״ח
מושלם, מאורגן וערוך להפליא. החריג חו סל,
עכשיו לא יהיה אלא הרו״ח.
פשיטת• רגל. השוואה אחת שהרגיזה
את הרציוג בקשר לסרטו, הייתה זיו שטין
קאספר האוזר לילד הפרא של טריפו,
״סריסו דיבר על ילד שהיו לו מינהגי
זאבים: ואשר ניסו להכניס בו מיונהגי ארם,
ואילו קאספר האחד הוא דף ריק לחלו טין.״
׳והדרך ישבר, מנסה האנושות למלא
דף ריק זה, בסרט של חרצוג, מעמידה
כמובן בסימן שאלה גדול את ערכיה של
האנושות עצמה.

הגיעי דגמי חורף 77/78
תוצרת חוץ :
1 ,א £ס מ ^ 1ו? . 1וווסג, א 1 0ו811
0 ,א\ 111ז 18 ס 0ע
.א 110ס £א א 0 0

״פיפלי״ 1ע״מ

יבואני אופנה

45 ¥38111011נ 0נן ןז1*0 1 *1,1 1411. 11
תל־אביב, רחוב מאפו 25
טלפונים :

227784 ,231143׳ 250334

לפנים וכל חלקי הגוף
שיטה חשמלית(גלים קצרים)

ו\ווס ₪ 0ו/1וו
ו\ו 8 0ז 1 4וק£ס
רק ב ״ עוד חלק

שיטה אלקטרונית ללא כאב וסימן

המכון הותיק והמהימן
המשלב שתי שיטות מהפכניות ויעילות
להרחקת שערות לצמיתות
צוות מעולה, דיפלומות בין־לאומיות
ייעוץ חינם

רמקולי ן

ת״א — ארלוזורוב 18 טל 220745 :
ראשל״צ — ביאליק . 2קומה א׳

*6ד#י פניי :

״ עוץ מקצועי לבעיות ו!\יער

ניתן ע׳י מר

הי עו ץללאתש לו ם!

אסף קוסטיו

יועץ מ ק צו עי של חברת ״זולה״

קובעים יוחד מכל
מדביב אחר, א ת
אי מתהמערכת.
*ריזזויז* 11 יו׳יא• •י 17־־*י

בימי ראשון ורביעי
בשעות 12—10 לפצה״צ
בסטודיו ״וולה ,׳ מל־אביב1
רח׳ יסוד המעלה ;21
(ליד התחנה המרכזית)

העולם הזה 2093

במדינה
צהי־ל

¥ 1 1 *111

העול חוה

2093

הסו־ןהא די ם

החובש רצה לקנות בשק״ם
ובתגובה שפר הקצין את
קרסולו והסד אותו 7גכה

הפעל את דימיונך ונסה למצוא
לציור שלמטה כותרת מתאימה, אשר
תסביר מה אתה רואה בו. הצעות
לכותרות יש לשלוח לפי הכתובת:
״קשקשת״ ,ת. ד , 136 .תל־אביב.
בין הזוכים יוגרלו פרסים: שיתי
מנות בשווי — 50.ל׳׳י (חמישים לי רות)
כל אחת, באחד מסניפי רשת
הפיצריות וימיני בתל-אביב.

קשקשת 2093

״החזיקו אותו ! הוא יהרוג אותו ! הוא
השתגע!״ קבוצת החיילים המבוהלת הת רוצצה
בחוסר־אונים סביב הסמג״ד (סגן
מפקד־גדוד) ,סרן בריא־גוף שחבט בלא-
רחם בחייל הכחוש. החייל המוכה זעק
בחוסר־אונים אך ד.ם וץ שניראה כאילו איבד
את השליטה בעצמו, המשיר לחבוט באג רופיו
בפניו שטופי־הדם של החייל, שהת נודד
כשיכור עד שקרם תחתיו.
דראמה זו לא התרחשה בסרט, אלא ב בסיס
שיריון של צה״ל ברמת־הגולן, בחו-

קשקשת 2091

9הציץ ונפגע.

י,וסף הרשטיק,

ת.ד ,753 .בת־ ים

• קיקלופ מבוהל אימים.

כת־ שבע שיפל,

יח׳ יוספטל ,25 קריית־אתא
9הפזילה הקבועה של ד״ש לעבר
הקואליציה.

מאיר מירוני,

מוכה אצילי

ת.ד ,36034 .תל־אביב
• מסעותיו של דיין — בעינו שלו.

פה מלא דם
דש מאי השנה. המוכה היה חייל־מילואים
אפור בשם אליהו אצילי, והחובט בריא-
הגוף היה קצין בדרגת סרן, בנו של אחד
הקצינים הידועים ביותר בצה״ל, ששמו
נישא במשך שנים כאגדה.
עימות מילולי. כשיצא אליהו (אלי)
אצילי ( )25ל־ 30 ימי מילואים ברמוד
הגולן, היה הפרופיל הרפואי שלו ,97
ללא שום סעיף ליקוי. הוא לא שיער
אף בחלומותיו הגרועים ביותר, שבתום
30 ימי המילואים יחזור הביתה על אלונ קה,
נכה בגפיו, כתוצאה ממכות שיספוג
מחייל אחר — או ליתר דיוק מקצין בכיר
בשירות הקבע.
אצילי, שבמיקצועו האזרחי הוא משמש
כאח בבית־החולים דונולו ביפו, שירת
כחובש וסופח ליחידה סדירה שעסקה ב פעילות
מיבצעית באחד ממעוזי קו־הגבול
עם סוריה.
מדי כמה ימים נהג לרדת מהמעוז
ולנסוע למירפאה המרכזית ששכנה ב אחת
המיפקדות העורפיות על־מנת להצ טייד
בתרופות, ובציוד רפואי אחר או
לקבל ייעוץ מהרופא היחידתי. אותן יצי אות
לעורף נהג לנצל גם כדי לקנות כמה
פריטים בקנטינת השק״ם של יחידת ה שירית
הסמוכה, שאנשיה היו אנשי מי לואים.

עשה גם בליל ה־ 18 במאי. הוא
סיים את ענייניו במירפאה, וקודם שישוב
למוצב שלו יצא לרכוש כמה בקבוקי מש קה
בקנטינה הסמוכה. הוא לא ידע שאו תה
יחידת שיריון־מילואים הוחלפה בינ תיים
ובמקומה הוצבה במקום יחידת שיר תן
סדירה. לכן הופתע כאשר פגש במים־
דרון בקצין בלתי־מוכר לו, שעצר אותו.
הקצין דרש ממנו להסתלק מהמקום, תוך
שהוא מתבטא בגסות וביוהרה .״כשהת חיל
לנבל את הפה ולצרוח עלי ביקשתי
ממנו שידבר בשקט כמו שמדברים אל
(המשך בעמוד )49
העולם הזה 2093

יוסי זגל,

רח׳ עין־גניס ,40 פתח־תקווה
׳ 9אחד ששם עינו בכוס.

אברהם טל,

מאוזן :

ציור מפורסם של פיקאסו.

. 1וכך־ובד! .5אדוקה בדתה! . 10
עבורך! . 11 בלוטת־הנקה 13 קליפת
העינב 14 עצם בפה 15 ככה 16
לענה! . 18 כינוי! .20 פקודה מפורשת!
.21 סביון! .22 אפס כוחו! .24 מפירקי
הגוף! .25 קרס! .26 שניתן לחלקו ל שניים
! .28 התייפח ! .30 טמגלי־עולם !
.31 הוטה ל־ (הפוך)! .32 זכר בבקר!
.34 יפחה! .35 קוץ! .38 יהיר! .39
בירה אירופית ! .41 ימן המצעים ! .42 כבל
דק! .43 עבורי! .45 כאב! .47 יחידה
בסולם הצלילים ! .48 הם, סיפרזתית ! .50
חרב! .51 קידומת הולנדית! .52 גוף!
.54 ארטיסט! .57 נוזל חיוני 61 בת־קול
! .62 מלך עמלק ! .64 ומאותתת הא״ב
העיברי ! .65 וולף! .66 תבלין לק*־!,
.67 שם דורכים את היין! .69 פרח־נוי!
.70 קיטור ! .72 למקום ההוא ! .74 מיבנה
עצימות הגוף! .75 עשר ׳עשרות! .77
אנחנו! .78 כומז בלי ראש! .80 בור
לשאיבת מים! .82 מצבת־זיכרון! .84
גדול בתורה! .85 מסג׳! .87 קוסם! .88
נטילת כסף על־ימנת להחזירו! .90 כן,
באנגלית! .92 רשע! .94 מענית! .95
:אדון! .97 זז! .99 מיקווה־מים ענקי!
. 101 אם הפנינה! . 102 בוא מלמעלה
למטה! . 103 !.קרוביו של נפטר! . 104

. 1׳מונרך! .2לא קשה! .3השליך
אבנים! .4אות בא״ב האנגלי! .6בזמן
ההוא! .7טס! .8אדם! .9למקום הזה!.
. 12׳תנור! . 15 גרם־ש׳מיים! . 16 שיתו די
צורכם! . 17 מין מחצב קשה! . 19 מן
הטעמים ! .20 אוייב ! .21 מדינה ׳באירופה !
.23 שוטר גדודי (ר״ת 24 מלחין גרמני !
.26 כינוי לה׳! .27 הוויה! .29 מערה!
.30 כובל! .33 סיפור־מעש״ח ! .34 פא ניקה!
.36 מפורר, עדור! .37 גירוש מן
המולדת! .40 מזל! .41 כיוון ש־! .44
ירושלים ! .46 מונח בתורת החשמל .47 :
גיבעה קטנה! .49 כסף רב! .50 ירק
המשמש לתבלין! .53 שיקרי! .54 תיבה
עסוקה ! .55 בגד־שרד ! .56 חי ימי ! .58
מכינויי האלוהות! .59 משהו! .60 אשת
הדוד! ,62 אלוהות! .63 מיכסה הבית!
.66 קריאת ינצחון דתית! .68 ציה! .71
תבל-ארץ בעבר־הירדן! .73 אבן יקרה!
.76 אחורי הגוף ! .77 תיבה ! .79 תבואת !
.81 מן ההודים! .83 שער זי״ביות! .84
חי מיקראי גדול ! .97 מזיק_ לבגדים !
.89 תינוק ׳בן-ייוסו! .91 מוחשי! .93
בית הכבשים! .95 בינוי לגדול בתורה!
.96 ניר! .98 סחוב 100 מילת-שאלה
לזיהוי! . 101׳מתגורר! . 102 בלבד.

מאונך :

עין־כרמל

מסע דו תאיטלקיות
טל 288800 .
תל״אביב, ככר אתרים
תל־אביב, ככר מלכי ישראל ,4
טל 263987 .
תל״אביב, רח׳ אבן-גנירול , 24
טל 266177 .
טל 221681 .
תל־אביב, דיזנגוף 93
חיפה, רבי הנביאים , 20 טל 640201 .
טל 252654 .
חיפה, דרך רופין כשר ירושלים, רח׳ יפו 43 כשר ירושלים, המלך ג׳ורג׳ 15
רמלה, רח׳ הרצל 102 אילת, מרכז התיירות
החדש

חדש 111
בן־יחודח 262
פינת דיזנגוף
טל 455070 .

האמן הי שרא לי שהש פי עעל לי אוו ר דו ד ה־וינ צי
ה מ שו ררשבא מן ה כ פו ר־ ה ל שוני

^ האם יפ סי ק זבולון המראת

לי מו ד קו פ רני קו ס ו צי ארלסדאדו וי ןבב תי ־ הספר
ליאונרדו ירון: צופים יקרים, נמצא איתנו ב אולפן
האמן הצעיר ליאונרדו דה־וינצ׳י,
ששב לאחרונה מסיבוב של הופעות אופ טיות
בארצות־הברית, שם קצר הצלחה
רבה. בימים אלה פתח ליאונרדו תערוכת
פריזמות בביתן־הפריזמאים.
ליאונרדו: שלום לך ירון!
י רון: בתערוכה הפריזמטית שלך, דומה
שאתה מגלם את רוח החקרנות העדשתית,
ואת הגניוס האילהיוני של הצופים. ההת־

חצי מיליון צופים הטיפשות רשמות המיקודית שלי היא שאחרי שהצ לחת
להשלים במכחוליך, בתקופה הקדם-
פריזמטית, את פיענוח גוף־האדם, והוספת
על כך את תגליותיך בתחומי הפיסיולוגיה
של העין, הגעת לציור האין־הפריזמטי.
אמור לי, ליאונרדו, האם זה ציור או
אשלייה?
ליאונרדו: טוב, זו אשלייה שבתוכה
אני מצליח לגלם את המיסתורים החזותיים
של החיים הפריזמטיים הפנימיים, את
פריזמת רוך־הבשר, תוך היעזרות בטכ ניקה
שלמדתי ליישם מידיעותי במדעי
הפיסיקה והטבע, הביולוגיה, המיכאניקה,
יחסי־הציבור, טיפשות הצופים — ובעיקר
האופטיקה התת־מבטית.
ירון: אני ממש המום מיצירותיו. הנה
הלפתי בעדן, הלוך ושוב, והן לא הותירו
בי עקבות כלשהם. אמור לי, האם השפיע
אמן כלשהו על אופן חשיבתך האמנותית,
ועל הביצועים האופטיים־פריזמטיים שהד-
גמת זה עתה לנוכח חצי מיליון צופים?
ליאונרדו: אם לומר את האמת, נדמה
לי שהושפעתי במיקצת מהאמן בוקי שוורץ.
ירון: תודה רבה לך ליאונרדו דה־וינצ׳י,
ולכם הצופים, אנחנו נתראה שוב
ביום השלישי הקרוב, בתוכנית עלי כותרת.
ערב טוב.

תיאטרון

מנוי(קים)
מדי

י 46

שנה בשנה,

עם פתיחת

עונת
התיאטרון,
מבשרים בקול תרועה התיאט ראות
המסובסדים על הצעות מפתות לצי בור
לרכישת כרטיסי־מנוי לעונת־התיאטרון
הבאר לטובה על התיאטראות.
סח ות־מנויים אלה הן בבחינת חתול־בשק,
עיסקה שממנה יוצאים נשכרים
גיזברי־התיאטראות ולא טעם הקהל. רא שית:
אין התיאטראות מפרסמים פירוט
מלא של ההצגות שיש בכוונתם להעלות,
לא את אפשרויות הבחירה של המנויים,
וגם לא את הליהוק לאותן הצגות. סדרות-
המנויים הן בבחינת הונאה הנעשית לאור-
השמש, תוך ניצול גלוי של כוונותיהם
הטובות של קהל צופי התיאטרון, המשלם
את מחיר סדרות־המנויים וזוכה בתמורה
שאינה הולמת את כספו.
יחד עם זאת מהווה ציבור המנויים,
שפן־ניסיון של התיאטראות לניסויי בימוי
ורפרטואר קלוקלים, שבמהלכם ־ מחליפים
בשרירות־מינהלית את הליהוק מה״כונד
בים״ של הצגות־הבכורה למבקרים, לשח-
קנים־מתחילים או גרועים בהצגות־המנויים.
הרפרטואר של תיאטראות אלה, הנת מכים
ומסובסדים, אינו מצדיק תמיכה
ציבורית כלשהי. רפרטואר דומה לשלהם
בארצות אחרות הינו המדד האחד ויחיד
לתמיכה־הציבורית. ותמיכה זו נעשית ערב
ערב, בהצבעה ברגליים של הצופים. הצגות
רעות נופלות מהר. מן הראוי לציין כאן,
שאין ממשלת ארצות־הברית תומכת תמיכה
כלשהי בהצגות המסחריות המועלות ב-
ברודוויי, כפי שהמועצה לתרבות ולאמנות
הבריטית אינה תומכת בהצגות המועלות
בווסט-אנד בלונדון.
מלבד אחיזת־העיניים, סדרות־המנויים
בארץ, נועדו ליצור תמונת־מצב מעוותת
של תיאטראות תוססים, בעלי מגע עם
קהל רחב, מערכת שבה מהווה קהל רוכשי
המנויים עלה־תאנה שערוות התיאטרון
הישראלי נכפית עליו.
האמת היא שקחל שוחרי התיאטרון
בארץ ראוי לתיאטרון טוב יותר, ויש
בכוחו להביא — על־ידי שביתת־מנויים
יצירת לחץ על התיאטראות ואילוצם לעלות לפחות לאיכות בינונית בנורמות
הבינלאומיות. גם ביטול הקצבות הממשלה
לתיאטראות יביא אותם לידי תחרות חופ שית
שתוכל לספק את דרישות הצופים.

שנוצרה בארץ־ישראל. עם עליית חיים
נחמן ביאליק ושאול טשרניחובסקי לארץ־
ישראל הם הפכוה למטרופולין השירה
העיברית, וזרעו את ניצני המחר על
קרקע זו.
זלמן שניאור חש צורך, עם הקמת
מדינת ישראל, לעקור רגליו מאמריקה
ולעלות ארצה, דבר שנמנע מגבריאל פרייל
אך לא מנע את שיריו מלעלות ארצה׳
ולהתפרסם בכל במה ועל כל עץ רענן
כאן. השנים הפכו אותו לתקן של פר־קדוש,
ועורכים־סיפרותיים זריזים התעלמו
במתכוון, או שלא במתכוון, מכך ששירתו
היא שירה המנותקת ממשמע האוזן של
השפה העיברית.
על־מנת לבחון תחום זו, בין שירת
פרייל לבין השירה-העיברית המתהווה,
מן הראוי לבחון שני עמודים מתוך חוברת
שנתון עכשיו .29/30 בעמוד 9מופיע שם
שירו של המשורר דויד אבידן ״מנת־קרב״
,הנפתח במילים ״לשתות מים כפ רים
/לנשום חיל־אוויר צח /ללבוש
מדים ומועדים /לנצח את המנוצח...״
שיר התואם עד מאד את השפה העיברית
העכשווית, ושמיעותה של הלשון היא
נחרצת. בעמוד 10 מצוי שירו של פרייל
״זמן אחר״ ,הנפתח במילים :״אין מנוס
מן הזמן שלי / .הוא ליטא, הוא אמריקה,
הוא אדץ־ישראל / .אני העתק מיוחד של
ארצות אלו / :אכישהו הן קלטו ממזג י
אווירי זהו צירוף מילולי משולל יכולת
שמיעות כלשהי, ומעיד על החסר בו,
לעומת פתיחת שירו של אבידן.
גבריאל פרייל יודע עיברית, יודע מילים
עיבריות, יודע ניקוד, יודע פיסוק. ,יודע
תחביר, יודע הכל. אבל השירים שלו
אינם עיבריים, אלא עיברו־יד,ודיים. אולי
הם שירים אמריקאים, שמפאת קושי־לשוני
כלשהו, נוסטאלגי או יומרני מצורפים
באותיות עיבריות ולא לטיניות. גם חומרי־השירה
שלו הם משם, ולעיתים בכוחם
להיראות לקורא השירה העיברי כשירים
של גילגמש שעברו במינהרת־הזמן, ועור כים
ניסיון של חבירה בלשונו השירית

פרייל־מאדונה
למרות ששירת וסיפרות תקופת־ההשכלה
תמו, ניתן למצוא את שרידיהן בכל מוספי
ושנתוני הסיפרות הישראליים, החל ב-
שמאל-הקיצוני וכלה בימין הלאומני. כות־רת־הקבע
המתנוססת מעל לשרידי-ההש-
כלה היא אחת ויחידה: גבריאל פרייל.
גבריאל פרייל, משורר יהודי—אמריקאי
הכותב זה שנות־דור בלשון העיברית,
המפרסם את נהר שיריו בבולמוס של
פירסום בסיפרותונים הישראלים, ונוהג
כאילו אמריקה היא פרובינציה של התרבות
הישראלית. העיברית השגורה בשיריו של
פרייל היא לשון סינתטית, המושתתת על
עיברית של עין ולא עיברית של אוזן
והנוצקת על אימומים שיריים שאחריהם
מחפש המשורר בשוק-הפישפשים של
השירה־האמריקאית.
פרייל הוא סחיש למשוררים כותבי
עיברית באמריקה, שהגדול בהם היה זלמן
שניאור, משוררים שרגליהם היו בתקופת-
ההשכלה וראשם במדינת־ישראל. יכולתם
האמנותית של משוררים אלה היתה בכך
שבתקופתם, היה בכוח שירתם לבצר ל עצמה
מעמד שווה בצד השירה העיברית

ה חו פ שיי ם?

אזרח ישראלי מהבחינה התרכותית
אם להתעלם מכך ששר־ההיסטוריה מחפש
את המשורר שאיש לא השפיע עליו,
ולבלוע את הפגיעה בכבודה של ירושלים,
נשאלת השאלה אם גבריאל פרייל הוא
אזרח בתרבותם של סמיח אל־קאסם,
סיהאם דאוד ועוד משוררים ערביים ביש ראל,
או שהוא חי באשלייה ש״הבחינה
התרבותית״ שלנו היא אחרת.
על כל פנים, בתרבות שבה משוררים
בגיל־הביניים מחפשים אחר משוררים
זקנים להיתלות בהם, תיתכן גם עיסקה
של היתלות באילנו של פרייל, שיבוא
וילטף משוררים אלה בשערם המקריח
והנידף, ואולי אלה ידאגו שהוא יקבל
איזה מענק יצירה מראש־הממשלה, ואולי
אפילו את פרס ביאליק או משהו.
האמת הטראגית היא שאם הדור הקודם
היה ראוי לזלמן שניאור, הרי גבריאל
פרייל ראוי לדור משוררי המדינה. הוא
יכול להתחיל לשחק עכשיו בארץ תפקיד
של פרייל — מאדונה לשירה.

מלחמת תרבויות

שתטן) החינוך
תחת הכותרת ״מי מפחד מחינוך יהודי 1״
פירסם שר־ד,חינוך זבולון המר רשימה
בידיעות אחרונות של ראש־השנד״ ובה
הציג את ה״אני־מאמיך שלו לגבי האופן
שבו הוא רואה את מערכת החינוך שהופקד
עליה ואת ייעודיה.

זבולון המר
אני מאמין

גבריאל פרייל
...״יוושליס עיירה קטנה״
של משורר אוניברסיטאות אמריקאי כל שהו.
גבריאל
פרייל מבקר בימים אלה בארץ,
בוחן את התפתחות נתיניו. עורכת מדור־הסיפרות
בראדיו, שאוזנה אינה קשובה
כלל לפעמי השירה העיברית, והשינויים
המתרחשים בה בשנים האחרונות, מצאה
לנכון להקדיש לאורח זמן־שידור מכובד.
כמה מפניניו של האורח באותו שידור
היו :״איני רואה מישהו שהשפיע עלי...
אני רואה כירושלים עיירה קטנה ...אני

פרופסור מיכאל הרסגור נבהל מתוק־פנותו־ד,רעיונית
של שר־החינוך, והגיב
במאמר תחת הכותרת ״אני מפחד מחינוך
יהודי״ ,ונימק את עצמו בין השאר ב מילים
:״ובכן, מי עשוי כמדינת היהודים
לפחד מחינוך יהודי? האם האיטלקים
כאיטליה מפחדים מחינוך איטלקי? (אם
כי, כמובן, מי • שקצת מתמצא בענייני
איטליה ייזכר מייד שקיים חינוך איטלקי
הומניסטי, השואב את השראתו מתרכות
הרנסנס, וההשכלה, ממסורת אביב העמים
והמאבק האנטי־פשיסטי, וחינוך איטלקי
פשיסטי, אותו הנהיגו (בניטו) מוסוליני
ומרעיו, חינוך כנוי על ניפוח הלאומנות,
על פולחן גרוטסקי של רומי העתיקה
ועל הכשרה למלחמה אשר כל אחד יודע
כיצד נסתיימה לגבי איטליה...״
הרסגור נבעת מטענת־היסוד ה״פלורא־ליסטית״
של שר־החינוך, שכ תב :״היתה
זאת שגיאה להתבטל כפני תורות וחוסמות
זרות,״ והנחת־היסוד שלו שמטרת החינוך
היא ״לחנך לבכות כנותינו וכנינו שידעו