0 .*(0נ ל כולל
מסמר
2094
החדשות הישראלי. חמערכת וחסינחלה
״חעדלם חזחח״ ,שבוסון ח:
תל־אכיב, רחוב גורמן * ,3לפון 243386־ .03 תא־דואר 136
מטן מכרהי :״עולספרס״ י. מודפס כ״הדפום החדש״ בט״ם, תל־אגיב,
רה׳ כן־אכיגמר • חמה - :גד״ בן ן״ם. גלוסות יגקוגרפיח
גפיי* כע״ם י העורר הראשי: אורי א מרי. העורר: אדי תבור • קודר
תבנית: יוסי שגון. עורכת כיתוב: גורית יהודאי. ראש חמיגחדח :
--סיסון. מה׳ המו
אכרהי 1סיסץ
כשבוע שעבר הפיצו סוכנויות-הידי-
עות הבינלאומיות ברחבי העולם את ׳תמונתו
׳של הישראלי הצעיר ויקטור ציטלניק
( ,)24 שפתח לפני שלושה שבועות בשבי-
הת־רעב בפתח בניץ שגרירות ברית־ד,מועצות
בלונדון.
ויקטור עלה מבדית־המועצות לפני כשש
שינים יחד עם הוריו. לאחיו בורים לא
הותר לעלות יחד עם שאר בני המשפחה
והוא נשאר בברית־המיועצ׳ות. הוריו של
ויקטור התיישבו ׳בחיפה ואילו הוא העדיף
יאת חיי הקיבוץ, הצטרף כחבר לקיבת
שדד,־בוקר שבנגב. הוא עבד שם בפלחה,
למד עיברית, התגייס בחודש ינואר 1973
לצה״ל .׳אחרי שעבר קורס נוסף בעיברית
מטעם הצבא הוצב ויקטור לחיל-השיריון
ועבר הכשרה כאיש חרמ״ש.
באוגוסט 1973 ירדה יחידתו של ויקטור
לסיני. כאשר פרצה מילחמת יום־ד,כיפורים
נימנה ויקטור ציטלניק עם אחד הכוחות
הסדירים הראשונים ׳שהתייצבו סול החיילים
המצריים שהצליחו לחצות את תעלת-
סואץ כביר בשעות הראשונות של המיל-
חמה. יחד עם אנשי יחידתו !נשלח לבלום
אנשי קומנדו מצריים בגיזרה הצפונית של
קו התעלה.
מאוחר יותר צורף ציטלניק ליחידת
שירוץ שהוצבה בקו הקידמי מערבה יל-
סואץ, על אדמת אפריקה. הוא נשאר שם
עד להסכם הפרדת הכוחות. אחר־כך המשיך
לשרת ביחידת שיריון בסיני. את שנת
השירות הצבאי האחרונה ישלו עשה ׳ויק-
טור ציטלניק בגולן.
אני מפרט דווקא חלק זה בביוגראפיה
של ציטלניק, מפני שבאותה תקופה נוצר
הקשר בין העולה החדש מרוסיה לבין
העולם הזה.
זמן קצר אחרי שפרצה מילחמת יום-
הכיפורים פתח העולם הזה במיבצע של
אספקת גיליונות חינם לאלה מחיילי צד,״ל
בשירות קבע, סדיר או מילואים, שביקשו
לקבל את העתיץ למקום ׳שירותם. כל חייל
צה״ל ׳שירצה בכך באותה תקופה יכול היה
׳לשלוח את כתובתו הצבאית למערכת,
לזכות במנוי־חינם של העולם הזה.
ויקטור ציטלניק היה אחד מאלה שנהגו
מאותו מיבצע. למרות שהתקשה עדיין בקריאה
בעברית הוא החל קורא את העולם
הזה ׳באופן סדיר: ,ונראה שאת מינוהגו
זה לא: נטש אחרי שהסתיים המיבצע. את
ההוכחה לכך ניתן היה לקבל בעת שהחל
בשביתת־׳הרעב שלו בלונדון.
במהלך שירותו הצבאי לא הירבה ׳ויק־טור
׳לדבר אודות מישפחת׳ו. הוא שמר
נושא זה בתוכה מעטים סבץ חבריו ל יחידה
ידעו שכל תקופת המילחמה ׳ולאח ריה
היה ליבו עם אחיו בורים, שנותר ב־ברית־ד,מועצות.
;באחרונה
החליט ויקטור לנקוט דרך של
הפגנתימחאה אישית ׳במטרה לשכנע את
שילטוגות סרית־המ׳ועצות להעניק לאחיו
היתר־יציאה. הקיבוצניק משדד,־בוקר פתח
סשביתת־רעב על המידרכה שליד בניין
השגרירות הסובייטית בלונדון, הצליח למ שוך
את ׳תשוסת־לב אמצעי-התיקשורת ולעורר
את דעת־הקהל העולמית לעוול
שנגרם ׳לאחיו, שנשלח לאחרונה למחנה־עבודה
בסיביר.
כאשר צולם רקטור בשערי השגרירות
הסובייטית בלונדון הוא היה לבוש ב״דו־בון״
,מעיל חורף הנפוץ יבין חיילי ׳המילואים
יש׳ל צה״׳ל, כדי להגן עליו מפני הצינה.
בידו הוא החזיק עיתון עברי. רק עיון
מדוקדק בעיתון שבידו עשר היד. לגלות
כי הוא מחזיק בגיליון העולם הזה, כש
גשר אחד רחוק מדי: בארץ נתנה עילה
לבנימץ עמידרור, הפרשן הצבאי של
העולם הזה, לנתח ביסודיות את לקחיו
של יאחד הקרבות המפורסמים שנערכו בשלהי
מילחסת העולם השניה — הקרב על
הריין ליד ארנהיים, שבו עוסק הסרט.
ביוון שמדובר ׳במיבצע הצנחה הסוני של
פותות בעלות־הברית מעבר לקווי הצבא
הגרמני1 ,שהיה מיבצע־ההצנחה האחרון ב־מילחמת־העולם
השנייה, ניסה עמידרור
ליישם את לקחיו גם לגבי התפיסה המקופלת
של השימוש בחיל־והצנחנים ב־צה״ל.
בשבוע
׳שעבר הזמינו עורכי: תוכנית הטלוויזיה
עלי כותרת את בנימין עמידרור
׳להשמיע: את דיעותיו בתוכניתם. עמ״דרור
רואיין בידי יואל אסתרון, שהצליח במסגרת
הזמן המצומצמת שעמדה לרשותו להעלות
על יקצה המזלג כמה מכפירות״ו של
עמידרור ׳בתיאוריות המקודשות על צה׳׳יל
בנושא הצנחנים. למריבה התמיהה גיסה
׳אסתרון ׳להציג את עמידרור בפני הצופים
כתגלית שיל עלי כותרת.
עמידרור הוצג כ״פרשן צבאי״ אלמוני,
סבלי לציין כי הוא הפרשן הצבאי של
העולם הזה, כאילו מדובר באישיות בלתי־מוכרת,
שהתיאוריות שלה בנושא צבא ר
מ״לחמה מוסתרות בחדרי חדרים ואינן
זוכות בפירסום ותהודה•
אסתריון התעלם לחלוטין מסידרת ׳רשימותיו
האחרונה ישל עמידרור בהעולס הזה,
׳שהתייחסה ישירות לסרט, לקרביות ה׳מתו־
:ארים בו ולהשלכות שיש ללקחיהם על
צה״ל .׳ההקבלה בין הקרבות ששוחזרו ב
מנתבים
דיעה
שלילית,
הופתעתי לקרוא את המישפט הבא ש הופיע
׳במאמר הפתיחה לשנה החדשה של
אורי אבנרי (העולם הזה : )2088״...לכל
׳אדם בעל ידיעות חיוביות.״ העורך דן
בשיחתו עם שד־השיכץ המנוח, אברהם
עופר ,׳ובמהלך המאמר הוא מכנה ומגדיר
אנשים בעלי דיעו׳ת דומות לשלו כאנשים
בעלי ידיעות חיוביות. כיצד יכול אבנרי
׳להחליט מיהו בעל הדיעיות החיוביות,
הנכונות והצודקות?
בטוחני שזוהי פליטת־קולטוס. אך לעיתון
כמו העולם הזה ופמיייוחד לעורכו הראשי,
הלוחמים נגד צורה זו של תפיסת
העולם הפוליטי, כדאי להיזהר.
משיה פיגטו, רחובות
מחלת הפרוכינציאליות
מימי נעורי אני זוכר את האווירה ששרדה
בפולץ שבץ שיתי מילזזמות הער
לס, תחת ש״לטונו של המרשל פילדסודסקי
ויורשיו חלא-יוצלחים, שסללו את הדרך
לכיבוש הנאצי. אחד המרכיבים המובהקים
שיל האקלים התרבותי בתקופה זו היה
הפרובי׳נציאלייות, ראיית כל העולם מנקד
דת־ראות מקומית צרה, שהתבטאה׳ בנושא
לסחיבת חיבור שניתן לתלמידים הפול נים
:״הפיל ׳והבעיה הפולנית.״
לצערי, האווירה במדינת־ישראל בשנים
האחרונות מזכירה יותר !ויותר אווירה זו,
׳ולא רק מפני שראש־הממשלה הנוכחי נולד
והתחנך ׳באותה פולין. גם העולם הזה
מקדיש את עיקר עמודי׳ו לענייני הפנים
של ישראל ונוגע בענייני־הוץ רק כאשר
קיים בהם גם ההיבט הישראלי (לדוגמה:
הכתבה על תסיבסוך ׳באתיופיה, ישבה הודגש
׳בעיקר חלקה של ישראל כשבכל ז׳את
היא אינה עיקר הסיכסוך ; או עניין חטי פת
התעשיין שלאייר בגרמניה, שהוזכר
אצלכם רק בגלל קשריו עם הליכוד.
וניתן להמשיך עוד בדוגמות רבות, וכילו
מוכיחות אותה העובדה: העולם הזה
נגוע גם הואי במחלת הפדובינציאליות.
לדעתי, כדי שהעיתון יוכל למלא היטב
את התפקיד שנטל על עצמו, כעיתץ לוחם
לשפיות־דעת לאומית, נגד תפיסת
״העולם כולו נגדנו״ וו״תספ״כי מצדד,״
למיניהם, על העולם הזה ׳לחדש את המדודים
בעולם ובמרחב! ,ולפרסם בהם גם כתבות
על עניינים שאינם נוגעים ישירות
לישראל.
או סקרכ הן ־ כ רג ר, תל-ליטווינסקי
תרומתו של ״פפה״
שוכת־רעב ציטדניק כפתח שגרירות כריח־המועצות, כדונדון
מזון רוחני
העמוד הפתוח לפניו הוא מדורה של רחל
המירחלת.
נראה כי בעת ציום המחאה שלו, בעת
׳שגזר על עצמו התנזרות מרצון ממזון,
היה העולם הזה חלק מהמזון הרוחני שסייע
לו להחזיק מעמד ולד,׳משיך במאבקו.
השבוע הסתבר כי לא היה די בכך.
כוחותיו ישל ויקטור צ׳יטלניק לא עמדו
לו והוא הובא מחוסר-הכרה לבית-חולים.
בירכת עידוד ׳ותמיכה במאבקו, מהמע רכת
ומקוראי העיתון ׳שלוחה לו בדרך זו
מתוך תיקווה שזו הדרך המהירה ׳וגם המבטיחה
ביותר שהיא אכן תגיע אליו.
הקרנתו של סרט המילחמד, המעולה
׳סרט ילבין המציאות הצה׳׳לית הוצגה כרעיון
מקורי של עלי כותרת.
במיקחה זה היתד, ההתעלמות הרבה יותר
מאשר סתם רישעות. כיוון שכל מי שמתעניין
בנושא קורא ומכיר את רשימותיו
של עמידרור בהעולם ׳הזה, שרבות מהן
משמשות, נושא לדיונים צבאיים רציניים,
היתד, הצגתו ישל בנימין עמיד׳ר׳ור כפרשן
צבאי אלמוני גם בגדר טיפשות.
מצאתי את שמי נזכר בכתבה תרגיל של
רמאות (העולם הזה )2092 שם יוחסה לי
פגישה עם ״פפה״ רוקנשטיין ובעקבותיה
— מסקנות. ברצוני לתקן את האמור ו־
׳לציין כי אני אישית לא נפגשתי עמו,
אם כי ראיתיו •פעם אחת בלבד במסדרון
המטה הארצי! ,ותו לא.
ייתכן כי פעם נוספת מדובר בקצין בעל
אותו שם ׳ודרגה, אך לצערי אנו בעלי
סיגנונות עבודה !ומלחמה שונים. מאחר
שבימים אלו הוא נמצא בטיול פרטי ב־חו״ל,
נבצר מאתנו לוודא זאת.
״לבושתי״ אני חייב לציין כי אני קורא
לראשיה את כל העלילה בגיירסתכם, ואני
רוצה לקוות כי פפה אכן לא מסר דבר,
כי הדבר החמור מכל הוא שמישהו מעז
לתת פרסום או מסייע ׳לחשוף מקור מידע.
אני מניח (לפי סיפורכם לפחות) ,כי
״תרומתו״ של פפה, אם אומנם הייתה,
קשורה. אך ורק ל׳בובותיו להצהיר ולאשר
את השמועות הרבות שהילכו בקרב הציבור,
ולא היד, בהן חידוש לאיש. אין
זה הוגן לפסול מראש הקשבה ל״פושע
סוכר וותיק״ .ברור לכ׳ל כי שם הנגישות
הטובה ל״חומר״ החשוב, אם כי ללא ספק
דורשת כל פיסת מידע בדיקה מדוקדקת
:והערכה נבובה, אפל לא רק שם.
ס מי נ ח מי א ס, ירושלים
• פפה רוקנשטיין לא נתז רק ״אישור
לשמועות שהילכו בציבור״ .הוא מסר תצהיר
על פיו ראה במו עיניו עיסקה פלילית
בבית־קפה. הצהרתו זו התגלתה נשקר.
מפליא שקצין המודיעין לשעבר של ה־מישטרה
אינו מודע לעובדה שעדותו של
פפה בנושא דה היא מפוקפקת לא רק בשל
היותו ״פושע מוסר וותיק״ ,אלא משום
שיש לו אינטרס ברור לנקום באדם שבגללו
הוא נדון לשנות מאסר ארוכות בבלא.
מפליא גס שנחמיאס מציע להעניק חסינות
ל״מקור מידע״ כזה, שהמידע שלו הופרך.
ה עו ל ם הז ה 2094
חידושים גדולים במכשירים קטנים
-160 קס׳
ססס־קס
למבקשים
א ת הטוב ביותר
£זנ 3 ^ 8 0ד מ ״
-470 זס
פרסום מ7ני 7ן/רם א 7טיראן
תו גוו
יזין ף
ד ״ ש תוותרי ע ל
שינו שי טתהבחירות
המיכשול העיקרי בדרך להצטרפותה של ד״ש
לקואליציה עשוי ליפול עם חידוש המשא־ומתן בין
מנהיג ד״ש, הפרופסור ייגאל ידין לבין מנהיג
הליכוד, מנחם בגין.
ד ״ש תמצא דרך לניסוח שיצדיק את
ויתורה עד עיקרון יטינוי שיטת־הכחירות,
שהיה עכורה עד כה כבחינת ״ייהרג וכל
יעבור״ .הוויתור עד העקרון, שהיה
אהד הגורמים להקמתה שד ד״ש, יוסכר
כ״שעת החירום הלאומית״ המחייבת
הסכמה לדחיית ביצוע שינוי שיטת־הכחידדת.
בינתיים
יוקפא שינוי השיטה בדרך של הסכמה
מצד ראשי ד״ש להקמת ועדה שתמליץ על מיספר
אמורי הבחירה.
גם המיכשול השני, שמנע עד כה את צירופה של
ד״ש לממשלת־הליכוד — ההתנגדות להתנחלויות
בגדה המערבית — נפל. עתה, כאשר התנחלויות
גוש־אמונים הפכו כבר עובדה קיימת, יוכל מנחם בגין
להבטיח לד״ש שבעתיד הנראה לעין לא יוקמו
התנחלויות נוספות של גוש־אמונים.
ראשי ד״ש יסבירו את ויתורם כנקודה
זו ככך שאץ טעם להתנגד להתנחלויות
שהמימשד האמריקאי עצמו הסכים עימן
כדיעכד.
״ ח חו ל ש חו רי׳ בין
ו ״ צ מן ל ש רון
היחסים המתוחים ששררו במשך שנים בין אלוף (מיל).
עזר וייצמן לבין אלוף (מיל ).אריק שרון הוחרפו
עתה עוד יותר, בעיקבות החלטתו של שר־הביטחון
ליישם מייד את מסקנות היועץ־המישפטי״לממשלה
בנוגע לאי־חוקיות שירותו של שר־החקלאות כמפקד
במילואים.
החלטת היועץ־המישפטי ניתנה על־פי בקשתו
המפורשת של עזר וייצמן להנחייה מישפטית
בסוגיה זו. זריזותו של וייצמן ליישם את ההמלצה
מייד נראית בעיני מקורביו של אריק שרון
כניסיון מכות לפגוע בו.
כשעתו טען אריק כי השירות כמילואים
כצה״ד חשוב לו יותר מכל תפקיד פוליטי
והוא אף נימק את פרישתו מהכנסת
השמינית ככך שהוא מעדיה את השירות
כמילואים. עתה, גרם וייצמן בעקיפין לכך
שכאשר הוצכ אריק כפני הברירה
להמשיך כיטירדת מילואים או לכהן כשר
כממשלת, הוא העדיף. את השירות.
למרות תמיכתו המוצהרת בנשיא קארטר שוררת
ביו השניים מתיחות, אחרי שקארטר ביטל ברגע
האחרון את מינויו של צ׳רץ׳ כסגן־הנשיא והעדיף
על פניו את הסנאטור וולטר מאנדייל.
על רקע זה עלול צ׳רץ׳ להציב קשיים
כדרך לאישור החלטות של הנשיא שלא
ייראו לידידי ישראל בקונגרס, הטעונות
אישורה שד ועדת החוץ שהוא יעמוד
כראשה.
דחו ליו
מנכ ״ ל ד!תי
אל מישרד־החוץ בירושלים הגיעו תלונות חריפות
ביותר מצד ראשי הקהילה היהודית במכסיקו כנגד
שגריר ישראל במכסיקו־סיטי, שאול רוזוליו.
ל מי ש די ד ה חיוו ר
לפי השמועה המהלכת במישרד־החינוך, ספורים ימיו
של אליעזר שמואלי בתפקיד מנכ״ל מישרד־החינוך
והתרבות בפועל והוא יועבר לתפקיד אחר —
הנהלת המזכירות הפדגוגית.
לשר החינוך אין גם כל כוונה להחזיר לתפקידו
את המנכ״ל של מישרד החינוך הנמצא בחופשת
לימודים בארצות־הברית — אלוף (מיל ).אלעד פלד,
שיחזור לארץ בעוד כמה חודשים.
המנכ״ל הכא יהיה, כנראה, דתי: אליהו
כר-המא, שניהל את מחוז הצפון __
מו ס ולי!״
מ עו רררוגז
בקרב עסקני הליכוד במליאת רשות־השידור הושמעה
הדרישה לחקור כיצד זה קרה שהטלוויזיה מקרינה
דווקא עכשיו סידרה תעודית על עלייתו ונפילתו
של בניטו מוסוליני.
כמה עסקני־חרות מאמינים כי הדבר נעשה
כזדון, כדי לעורר כקרב הצופים
אסוציאציה לשילטון הליכוד כארץ.
מיו חלה תווונ ה
ראשי הקהילה טוענים כי רוזוליו מזלזל בהם
עד במעט בדי חרם מוחלט ומקדיש
את כל זמנו לטכסים ולכיבודים שונים.
אחד מראשי הקהילה היהודית במכסיקו אשר ביקר
בשבוע שעבד בארץ, מסר לראשי מישרדחזחוץ
את הדרישה — שהועברה כבר לשר־החוץ משה דיין —
להחליף את רוזוליו, מי שהיה מפכ״ל המישטרה
לפני שמונה כשגריר ישראל במכסיקו.
״ אסרעל עי תונ אי ם
ל ס חו ר ב בו רסה
בעיקבות פניה של הנהלת הבורסה התל־אביבית
לניירות ערד אל אגודת העיתונאים, עשויה אגודת
מי צעדוכ בי
ד מ ען ישראל
שחקן־הקולנוע האמריקאי ג׳ון ויין
והזמר פראנק סינטרה יהיו כוכבי
מיצעד הצדעה לישראל שייערך כ-
דו״ ח מו מ חי ם
מסקנות דו״ח מומחים שהוזמן על־ידי מינהל התעופה
האזרחית לגבי כדאיות שיפוץ שדה־החעופה באילת
במיקומו הנוכחי במרכז העיר, נגנזו על־ידי המינהל.
עוד קודם שהושלם הדו״ח של הפרופסורים קומורניק,
צייטלין וורדי, החל ראש פרוייקט השיפוץ, יצחק
ורדי לתבוע עובדות מוגמרות והזמין עבודות תיכנון
לגבי שיפוץ השדה.
דו״ח הפרופסורים קבע שהקרקע בשדה־התעופה
אינה מתאימה להרחבתו ולהכשרתו לנחיתת
מטוסי־ענק ויש להביא אדמה ממקומות אחרים או
להשקיע באדמה גושי בטון — מיבצע שיעלה כ־60
מיליון ל״י.
אך מינהל התעופה מתעלם מקביעות אלה
ומסתיר מהציבור ומהממשלה את התחזית
שעל פיה יעלה שיפוץ שדה־התעופה
באילת ב״ט 15 מיליון ד״י ולא טע מיליץ ל״י,
כפי שטוענים אנשי המינהל.
קיימת אפשרות שהמינהל יתעלם מקביעות הדו״ח
ויבצע את השיפוצים על הקרקע בשדה. כתוצאה
י ת חז קמעמדישראל
מעמדה של ישראל בקונגרס האמריקאי יתחזק
באורח ניכר בעת שהסנטור הדמוקרטי, פראנק
צ׳רץ׳ ,ייכנס בעוד שבועות אחדים לתפקידו כיושב־ראש
ועדת החוץ של הסינאט. צ׳ו־ץ׳ הוא כיום
אחד הבולטים שבידידי ישראל בקונגרס ובאחרונה
היה אף אחד משלושה סנאטורים שנענו מבין כל
חברי הסינאט שהוזמנו להזמנת שגריר ישראל
בוושינגטון, שמחה דיניץ, למסיבה שערך בביתו.
מבק שי החלפת
ח אז ר חי ח גוז
מקורביו של אריק טוענים כי לא היה כל צורך
לקבל את המלצת היזעץ־המישפטי, וכי ניתן היה
לדון בה ולמשוך את יישומה כפי שנעשה הדבר לגבי
המלצות ועדת־אשר שקבעה ששרים חייבים
להעביר את עיסקיהם אם הם בתחום שבו עוסקים
מישרדיהם. אם יתקבלו גם המלצות ועדת אשר,
עלול אריק שרון למצוא את עצמו קרח מכאן ומכאן.
בקווגדסהאמ רי ק אי
מכך עלול להיווצר סיכון ביטחוני למטוסים
שינחתו שם.
העיתונאים לאסור על הכתבים הכלכליים לסחור
במניות בבורסה.
כאחרונה הועלו טענות כי כמה כתכים
כלכליים מפרסמים ידיעות שיש כהם בדי
לגרום לעליית שערי מניות מסויימות
והם עצמם סוחרים במניות אלה בכורסה,
כאמצעות הכנקים או כרוקדים פרטיים.
אם תחליט אגודת העיתונאים לאסור זאת, תהיה
זו הנחייה בלבד, ללא שיניים, כיוון שתמיד
יכולים אותם עיתונאים להמשיך במסחר במניות
בבורסה בצורה אנונימית או באמצעות קרובי-
מישפחתם.
תחנת מוניו ת
בוטלה אי סו רהפו לי ט י
שי רו תהרמטכ ״ ל
בג לי צ ה״ ל
תחנת־קשד אלחוטית של תחנת מוניות
תל-אכיכית שימשה השבוע
לתיקשורת עם הרמטכ״ל. כיום השני
השכוע נתקעה מכוניתו של דוכר
צה״ל, אלוף־מישנה יצחק גולן, שהיה
כדרכו לפגישה עם הרמטכ״ל.
בגלל הפקקים שנוצרו כעקבות הגשמים
הסתכר לגולן בי יגיע לפגישה
כאיחור רב, .הדוכר גילה תושיה,
עצר מונית, ביקש מנהגה
להתקשר באלחוט עם המרכזת שלו
ולהודיע משם טלפונית ללישכת
הרמטכ״ל כי הוא נתקע כדרך.
מאוחר יותר, כאשר הדביק גולן את
נהג !המונית כשיירה הארוכה שהז־דחלה
במבואות תל-אכיב, דיווח לו
נהג. המוניות :״בוצע
שר־הכיטחון עזר וייצמן ביטל את
הנחיותיו על פיהן נאסר לראיין אישים
פוליטיים, כולל שרים וח״כים, כתחנת
השידור: הצבאית, גלי־צה״ל.
מפקד גלי־צה״ל מרדכי נאור נפגש השבוע עם
שר־הביטחון על־מנת לקבל ממנו הבהרות להנחייתו.
בינתיים הופעלו על עזר לחצים מצד הקצונה
הבכירה, שהבהירה לשר כי לא ניתן לנהל
תחנת־שידור צבאית כאשר יש צורך באישור השר
לכל תוכנית.
כתוצאה מכך ביטל וייצמן את האיסור והבהיר כי
אין גם בדעתו לצמצם את מיספר העובדים ושעות
השידור בתחנה הצבאית, אחרי שהפירסומים
על כוונתו זו עוררו תסיסה ביו העובדים. נראה כי
וייצמן שוכנע כי תקציב גלי־צה״ל בסך 15 מיליון ל״י
בשנה אין בו כדי לפגוע בהוצאות מישרד־הביטחון.
£88888* #88 888$ £8( *5
על מה
מי קי ב ר קו בי ץ:
״כיל מ ס טי קסלד
״מסטיק עלית מלווה אותי לאורך כל הדרך״
אומר מיקי ברקוביץ שחזר מבלגיה,
עם הנבחרת עטורת ההישגים
ויצא מיד עם מכבי תל-אביב למדריד,
למשחקי הגביע הביניבשתי.
״לקחתי מסטיק בכמות כזאת
שתספיק לכל הנבחרת,
אינני אומר שמסטיק עלית
הוא הוא שגרם לנו לנצח,
אבל, לפני ואחרי המשחקים
הוא היה חשוב ביותר:׳
מבצע מיקיברקוביץ
עם מסטיק עלית״
״הוצפתי במכתבים להארין
ל לן
0 1 1 ^ 11 1את המבצע ויחד עם
הנהלת עלית הוחלט י להאריך את מבצע מיקי ברקוביץ
עם מסטיק עלית בחדש עד ה־16.11.77
שאז תתקיים ההגרלה הגדולה.
הפרם הראשון: טיסה לאירופה לאחד ממשחקי הגמר
ועוד הרבה הרבה פרסים.
מלאו את התלוש במודעה ו&זלחו אותו אלי
במעטפה עם עשרת העטיפות החיצוניות
של מסטיק עלית׳: לכבוד מיקי ברקוביץ • ת.ד .3468 .תל־אביב
שמי __־
כתובתי_
אני אוהב ביותר מסטיק.
טוב ל עם חם ט*ק
אתה בטוח שאתה מסוגל לעמוד לבדך
בלחץ: אין זו אלא אשלייה. אריה או
שור עשוי לעזור לך —
אבל אם תסרב להראות
לו את המצב
לאמיתו, זה אבוד. יום
א׳ ו־ב׳ בתחילת השבוע,
יביאו לך שפע
של הזדמנויות. צריך
רק לעשות מאמץ קטן
— אבל לעשות אותו
באמת. אחרת תישאר
קירח מכאן ומכאן.
הדרך בה נקלטת היא בהחלט לרוחך
ועל־אף הפחים הזרועים
על פניה — היא
אשר תוביל אותו למה
שאתה רוצה להשיג
ולמה שאתה צריך
לעשות. זכור כי עליך
לסמוך, קודם כל, על
עצמך. אבל נסה גם
להתחשב באחרים, עד
| 3811,. 1.161.1כמה שרק אפשר. מתן
תגובותיך. מיקרה נעים
ובלתי״צפוי עשוי להתגלות, אם לא
תיזהר כתגלית של איבה אישית שלך.
דווקא משום שאת חופשייה בחשקפתך,
ובלתי-קשורה במעשייך, קל מאוד לתפוס
אותך במלכודת
או לחייב אותך לעשות
מה שאינך רוצה. זה
מביא, אומנם, לאוז־לת-ידולאפס-מעשה
מצידך
— אבל מי רוצה
בכל הצרות הללו?
לכן, מוטב שתחשבי
יחד איתו מה אתם רוצים
באמת, מתוך ויתור
הדדי או לפחות
אי הסכמה הדדית. דברים ברורים יחסכו
לכם צרות. הישמרי מצננת. לבשי תכלת.
תאומיס
זה לא יהיה נוח במייו־חד,
אבל אם אתה רוצה,
אתה יכול להסתכן.
כאב־הראש הריגעי, הצרות
בטווח־קצר, הפגישות
עם שונאיך —
כל אלה שקולים, אם רק
תדע להתמיד על־ידי
ההישגים הרציניים ו־
; 2בספטמבר ־
22ב או ק טו ב ר
כוח־רורצון שתפתח ע״י
עצם התפנית בחייך.
בת מאזניים אל תראי לו שאת נפ־געת,
העמידי פנים של לא־איכפתיות.
מאזניים
אחרי מסע ארוך ומפרך,
אתה חוור למצב
של רגיעה. השלווה
תחדור, אט״אט, לתוך
חייך ותמצא עצמך
כוח. של בעמדה
עקרב: אל תהסס
להתפטר, אם הבוס
עושה לך צרות במי22ב
או ק טו ב ר ־
22 בנו במבר
שור האישי. זה לא
כרוך בחוזה״העבודה.
בן עקרב: יום ה׳ ו״ו׳ לא נועדו לזינוק
בתחום העיסקי. דע לשמור על היש.
עקת
איני מכיר הרבה שבועות טובים יותר
למצוא מרגוע בטבע, באנשים חדשים,
ובדברים יפים. זהו
שבוע שצריך להיות
מוקדש חצי״חצי: לעבודה
ולבילוי, בייחוד
להסתכלות, ביקור
בתערוכות וכיוצא
בזה. אם תשקיע את
כל הזמן לאחד משני
התחומים — תינזק.
אם תמשיך לדאוג— ,
ינזקו הזקוקים לך.
תתפלא על שכל־כך הרבה אנשים מתקשים
להבינך. הצרה איתך, שאתה נמנה
על ה״זאבים הבודדים״
ואינך מרבה לשתף ל^
אחרונה את הקרובים
לך בבעיות המעיקות
עליך באמת. צפוייה לך
9 1השבוע פעילות הקשורה
בעבודת־כפיים. מעשהו
!1111111
של אדם יקר לך, למ22ב
אוגוסט - -
רות שלא התכוון לכך.
22בספטמבר
תצטרכי לעודד את בן־
זוגו בפעילות, שבסופו
של דבר תהיו מאושרים. עיסקי בספורט.
מיהו פזסטיגי
מאז עלז־ ,מנחם בגין לשילטון הוא מנסר,
ליש מנע את העולם פולו כי איין פלסטינים.
זהו גם אחד מעקרוניות־והיסיוד שיל מדיניות
מדיניות ממשלתו, כפי שבאו לידי ביטוי
ב״הנחיותיו״ של יועץ ראש־הממשלה להסברה.
והנד״ חזר שר־החוץ משה דיין
מארצות־הברית והביא עמו נייר־עבודה,
בו מוסכם עם ממשלת ארצות־הברית כי
:בוועידת דגבה ישתתפו במיסגרת המייש־לחת
הערבית המאוחדת גם ״ערבים פלסטינים״
.עכשיו צריך מר בגין להסביר
לעם איך אפשר להסכים לשיתופם של
ערבים־פלסטינים שאינם קיימים. ואם הם
אינם קיימים אייך אפשר לשבת ולדבר
איתם?
יהושע גרוס, נתניה
מה שמתרחש: במדינה הופך כפר ל פארסה.
בגין -ודיין צריכים להסביר ול שכנע
מדוע הסכימו להכללתם של פלסטינים
בוועידת ז׳נבה והמערך, שבתוכו
רצונך העז והכנה לשמור
בסוד את המתרחש
בחייך ובחיי זולתך, בעיקר
בתחום האישי,
אינו צריך להביא לכן
שתנתקי את עצמך לחלוטין
מן המחשבות על
העבר. היזהרי כמו־כן
גם מנטייה מוגזמת ל}
2בנו במבר ־
20בדצמבר
השמעת שקרים קטנים,
אשר כידוע סופם להתגלות•
בת קשת: חיי את ההווה, מבלי
להגות יותר מדי בעבר. לבשי צבע כחול.
ש11
הצעתך שהועלתה בפורום מצומצם ונבחר
— נדחתה. הנימוקים
לדחייה לא שיכנעו
אותך, אך אין כל ברירה:
החלטה היא החלטה.
נסה למצוא דרך
אחרת, או פיתרון שונה
למצב. בת סרטן: הוא
קוסם לך, ואין כל פלא
בכך. תיפסי אותו חזק,
בטרם ייעלם מאופק
חייו. ליבש י צבע אדום.
וובזזבים
צפוי לכם שבוע מעניין
וסוער, הן מבחינה פיננסית
והן מבחינה
רומנטית. אפשר שתעשו
כסף בעזרת או כתוצאה
מקשר רומנטי
ואפשר שהרפתקה רו־1
מנטית
תעלה לכם בכסף
רב. השתדל לא
21בדצמבר -
10 בינו אר
להמר ולא לסכן כספן
שלא לצורך, כי אתה
עלול להיגרר להוצאות כספיות מיותרות.
עבודתך הנוכחית הינה
קשה וחסרת תוצאות
כאחד. דבר זח מחייב
שינוי הגישה מחד, ויתררצינות מצידך לנושא
בכללו, מאידך. גס שינוי
של סידרי חייך
יביא לכך ש מצבך ישתפר.
בשטח הרומנטי.
20 בינו א ר -
18 בפ ברו אר
עוד לא היה שבוע מוצ׳־<
יותר עבורך, בן
דלי, מעט יוזמה והכיבושים יקנו לך שם
של זאב נוראי הקטן את קצב עבודתך.
אם כי יש כל הסיכויים
שתרצה לנצל
את החופש החדש
שלך׳ אל תעשה זאת:
גם הנסיעות מסוכנות
השבוע, לבני טלה, וגם
שינויי־הפתע טומנים
ויני 8
בחובם כל מיני סכנות
פסיכולוגיות. כדאי, ל19
בפברואר -
20 במרס
עומת זאת, להכיר אנשים
חדשים, ולהתעניין
בתחומים חדשים בזהירות. עיס-
קה טובה מזדמנת בדרכן, קחה בידיך.
נמצאת גם מפ״ם, מרעיש עולמות נגד
זה. אתם בטוחים שלא רימו אותנו ושבאמת
היה מהפך במדינה?
כ. נחום, תלא־ביב
באחד מראיונותיו בעבר חיווה משה
דיץ את דעתו ש״המילחמה היא משהו
המעלה את המוראל של העם, מדרבן
אותו למאמץ עליון, לאחוות אחים ולפעילות
נמרצת.״ ועתה, למישמע הכרזותיו
של שר־התוץ הנוכחי אנו יכולים להיווכח
שיש לגו סיכוי סביר ביותר שמצב זה
של מילחמה כוללת ונימרצת יהיה מנת
גורלנו בעתיד הלא כל כך רחוק.
לא רבים יודעים כיום שלא למען מניעת
מ״לחמה אנו משתדלים ופועלים בקדחתניות,
אלא למען הכנת הרקע הפסיכולוגי
לה ׳והבטחת תמיכה מוסרית וחומרית מצד
גורמים בעלי השפעה בעולם לישראל.
במצב סו ישראל מכריזה מראש שהיא
לא !תשב לשולחן עם הנציגות ׳הממשית
של העם הערבי—פלסטיני (אש״ף) ,אץ
שום ;תועלת יוטעם לכנס את ועידת הנבה.
ואם בכל זאת, אחרי הרפה פירפורים
אקרובטיים ותכסיסי־סרק מפולפלים ומתוחכמים
היא תכוינס, הרי היא תפוצץ או
׳תפוזר במהרה ופל צד יחזור הביתה כדי
להשלים את הכנותיו למילחמה. כל זמן
שאנחנו מסרבים להכיר ביריבינו המקוריים
והישירים (אלה הערבים הפלסטינים
ש אי ת ם יש לנו ריב על הארץ הזאת)
אין ולא תהיה שיום אפשרות להימנע
מהמשך שרשרת המילהמות.
שלום זמיר, אמירים
צנזורה עד הוגנ״ד
בעזרת השם, הנשק והכסף.
בימים טרופים אלה, שיל הפרעות מדיניות
הרות גורל, ושל תהפוכות פנימיות
העלולות לשנות את פני ההיסטוריה,
תקופה בה נמצאים על סף התחדשות
ותחיה של הגזעהיהודיהמובחר ,
וכאשר ניגשים לחדש את החינוך היהודי
הלאומני, חייבים לסנן מן היתנ״ך את כל
התופעות השליליות, המקנות תדמית רוחה
לגזעהיהודיהעליון. כיצד אפשר
להקנות חינוך לאהבת הארץ ולהגנתה
כאשר מלמדים בביה״ס על הנביא ירמיהו
שהיה מוחה תמיד על ״עושק וגזל״ כב
יבול,
ובכך היה פוגע במורל הלאומי של
עם סגולההנילחםעלקיומו .
ירמיהו, ישעיהו ונביאים אחרים, תקפו
תמיד את העשירים אשר עשו חייל במלאכתם!
,האשימום בשקר, עושק, מירמה
וניצול, וכל זה תוך גידופים והשמצות
נגד בחירהעמים, אשר היה בשיאו
של מסע התנחלויות, כיבוש הארץ והש מדת
העמים הנחותים, הגויים הטמאים.
ירמיהו נידון מיספר פעמים לעונשי מאסר
על שקריו המרזבים, ובשל כך שהיה
מרפה את ידי הלוחמים העומדים על
החומה. גם אליהו הנביא, עוכר ישראל,
שהתנגד למעשיו של ׳המלך אחאב, על
שהתנחל בכרמו של נבות היזרעלי. מע שיהם
של ירמיהו ואליהו, ונביאים אחרים,
עוכרי ישראל, תבוסיתנים ושונאי עצמם,
אינם ראויים לחינוך הנוער להקרבה עצ מית
ולהגנה על המולדת, בכך שפוגעים 1
במוסר הלוחמים, ומשמיצים את המוב חר
שבעמיםוהטהורשבגזעים .
דברי הבלע שלהם, כנגד בחירה ־
עמים, אישיר!בשקר יסודם, עומדים בניגוד
גמור לעםסגולה, ממיטים קלון על
בחירהגזעים ופוגמים בטוהר
הגזעהיהודיהעליון. הנביאים
הנ״ל, ביצעו עבירה בכך שפורסמו חומר
שעלול לגרום לפחד ובהלה, יואילו היו
חיים אייתנו היום, היו מואשמים לפי
סעיף )1(62 לפקודת חוק הפלילי .1956
לא די בחינוך יהודי ולאומני בלבד.
צריך גם לחנך את הנוער לייעוד חייו,
והוא: השירותהצבאי. יש להתחיל
במייצוה חשובה זאת מגיל הגן,
בעריכת מיסדרים, מיצעדים וכו׳ ,תרגילי
סדר וטכסים צבאיים. לצורך משימה קדושה
ואדירה זיו, חייבים להקדיש את כל המש אבים
והמרץ. אם ירצה השם, כל זה
יתגשם, במהרה בימינו אמן, במצדה שניה,
מצדה אטומית. יש לכנס מייד את מועצת
גדולי התורה, אשיר ידונו בכובד ראש
בתוכנית קדושה זו לפרטיה, זיפה שעה׳
אחת קודם.
שבתאי(.לוי) צכי, רמת-גן
כשורת המצורע
בעקבות מסעי משה דיץ בארצות הגולה
והצלחתו היחסית (כפי שהוגדרה ע״י
אמצעי התיקשורת) נזכרנו בשיר של
המשוררת !רחל שלימדנו בימי בית־הספר:בשכבר הימים האוייב הנורא /את
שומרון הביא במצור ; /ארבעה מצורעים
לה בישרו בשורת /לה בישרו בשורת
הדרור.
כשומרון במצור כל הארץ כולה / ,וכבד
הרעב מנשוא / .אך אני לא אובה בשורת
גאולה /אם מפי מצורע היא תבוא.
הטהור יכשר יגאל הטהור /ואס ידו
לא תמצא לגאול — /אור ליום הבשורה
הגדול.
יזהר ואתי בן־שלמה,
עמיעד, חבל כורזים
חמור בקהיר
במדור אור ירוק בשידורי-ישראל, רואיין
הישמע עיתונאי הולנדי בשם אלי סונדרפן
שביקר לאחרונה במצריים וסיפר למאזינים
על ״רשמי תחבורה מקהיר.״ בין ׳תיאר
ריז היה גם תיאור כיצד אין נהגי המוניות
בקהיר חסים על חיי הולכי־הרגל ובכל
פעם שהם מתקרבים להולך־רגל החוצה
את הכביש, במקום ללחוץ על דוושת המעצור
דם לוחצים על דוושת הדלק, כדי
להגביר את המהירות.
לעומת זאת, סיפר אותו עיתונאי, כאשר
רואים נהגי קהיר חמור מטייל ברחוב,
הם נזהרים מאוד שלא לפגוע ביו. מיוסר
ההשכל, ששודר בשידורי־ישראל :״חמור
עולה בקהיר 33ל״י, אבל חיי אדם אינם
שווים הרבה בקהיר.״
הייתי רוצה ליראות מה הה־ כותבים
עתוני ישראל לוא שודרו דברים מעץ
אלה ברדיו קהיר למשל, במיסגרת ״רשמי
ביקור בתל־אביב.״ העתוינות הישראלית
היתר. ודאי זועקת לשמיים, מצטטת את
הדברים כהוכחה לכך שהמצרים אינם
רוצים בשלום, שערבי נשאר ערבי וש־הופר
הסכם הביניים שחייב את המצרים
באי ניהול תעמולה עויינת נגד ישראל.
אבל אצלנו הכל מותר, אפילו קינטור
אינפנטילי מסוג זה.
צ בי ק מינ פ קי, תל־אביב
ה עו ל ם הז ה 2094
מסגרות גויה חודרות
לשוק העולמי
״מ2£ו*1ס £0״ -מוסיקה במימד חדש
גיוטון מציגה מכשיר חדיש ו מ הפכני לסטריאו
טמנם ישל הופכי מוסיקה
איכותית ,׳לעקוב אחר י0ל התפתחות
או חידוש יפתחום האמצעים
חטסניים, ובעיקר ה־סטריאופוניים!
,המשפרים את
ההנאה !המוסיקלית. ונכון, כי
הגיישה המקובלת ׳והתאווה חינה
לבחור מערכת ישמע: מקצועית
׳ומעולה מה שייויתר ; אך גם
לאלה ובמיוחד לכל מערכת
שהיא, פותח מפשיר חדיש
״משוויה ׳תדרים״ ,הנודע בשמו
הלועזי 0311261״ .ה״אקו־לייזר״
בא לשפר ולהעלות את
אימת המוסיקה לדחגיות מלתי־מוכתת.
מכשיר
מקצועי כזה פגשנו
׳בסוכנות ״ניוטון״ שברחוב
שיינקין 34 בתל־אביב. ידוע,
כי בסוסנות ־ זו •ניתן להשיג
מערכות סטריאופוניות, על
מרכיביהן השונים, מתוצירות
מעולות ביותר, דוגמת ״פישר״,
״יהמה״ ,״סנסוי״ ,״הרמן־קר־דון׳¥
0 /ן, וכן!חמקולים, מעולים
מהיתוצרוות ״8635״ ,״קו־חאל״
— המתאימים להיספקים
העולים על ,! 100\¥״מרנץ״,
״160860״ :אמריקאיים ועוד.
המערכות הסטיריאופוניות ה מקצועיות
מופייעות בקוטבינצ־יות
שונות :״׳אמפליפיירים,
רסיוורים, פטיפונים, טייפ־רקורדרים
ורמקולים — ׳בשילוב
או ביחידות נפרדות — הכל
לפי הדרישה המקצועית של כל
לקוח.
באמור ,׳למערכות הנ״ל ישב־
״ניוטון״ ,וגם לעממיות שבהן,
מומלץ להוסיף את ה 03-״
״ 11261:מתוצרת ״ ס ס שביכולתו
להפוך כל מערכת
שהיא לסופר־מקצועית.
מה בעצם נותן ה־ £<1113-״
1126 המיסשיר, שהוא ׳מכשיר
עזר, בא לתקן עיוותים
של כל מערכת סטריאופונית
(ולו גם !הפשוטה ביותר !) עד
לרמה של אפס־עיוותים ביחס
לתדר שבו היא ממוקמת.
טסשייר זה יכול להתחבר גם
לשידור מונו — ולהפכו ל־
׳סטריאו סל האמור מתבצע
!בטכניקה המפרידה בין
המרכיבים של היצירה המוסי קלית:
הפרדה בין כלי התז־מזירת
השוגים: הדגשתם או
הדגשת הזמרים ; להדגיש צלילים
מסויימים או לבטלם ומשמש
כתחליף דול־בי לטייס.
ההבדל האיכותי שבשמ״עת
יצירה משופרת ב״־11261ב£<!11״
לבין זו המושמעת באמצעים
רגילים הוא מדהים ממש.
׳המכשיר המקצועי מתוצרת
״ 0ם \1״ והמשווק ב״ניוטוך
נחישב יבין הטובים בעולם, והוא
משווק בשני דגמים.
׳המחיר הנוח הוא גם פרי
חבות ו רו מן ניתחה מטען חוש לעזות חשמלאי־התב
המטען תוכנן בתיאום עם גורמי בטחון לשימוש בצה״ל, ישווק אף בשוק האזרחי
חברת רד״ופון שהינה החברה
הגדולה בישראל למערכות תקשורת
פנים, ומערכות כריזה
מתוחה !מתחרה ושראלי רצעי
וח״די ליצרניות מערכות אלו,
ובפרט במערכות כריזה בעליות
הספק גיבור, בעולם כולו, הן
בטיב המוצר והן במחירו.
החברה שהוקמה לפני כ־20
ישנה חתמה על הסכם שותפות
לפני כ־ 4שנים עם קיבוץ פרוד
ובמפעל החדש רד״ופון־פרוד
מיוצרים כיום סל מוצרי יחדיו־פון,
כאשר בחדיופון המקורית
מתבצע פיתוח המוצר, שיווקו
ומתן השידות ללקוחות החברה.
הסכם שותפות זה פתח בפני
החבירה דרך להרחבת מגוון
המוצרים, הרחבת הייצור, מתן
שירות נאות ללקוח, פיתוח ו־תיכנון
המוצר כועילות מ״ר־בית
ושיווקו תוך הקפדה על
מחמם מי ם מ הפכני מ שווק
בי מי םאלהע״י חב ר ת ״א שמור״.
זהו מחמם המים המיידי של
חברת ״אטמור״ שיצא לאחרונה
לשוק ונמכר. באלפים. מכשיר
חסכוני ממנו בשטחו לא קיים.
כוונתי והיא, בחסכון יבמים,
חשמל וזמן שהוא משמעותי
׳ביותר. לדוגמא: במקלחת בת
5דקות ׳החסכון. במים וחשמל
הוא יבב-ס.80?/
ס/ס 80 חיסכון נשמע מוגזם ז
ובכן, ע״י שימוש במערבת זו
אינך צריך להפעיל את דוד
החשמל של 120 ליטר במשך
4שעות מראש, וברור שאינך
צייך לחמם 120 ליטר מים
״׳המדיניות״ של סוכנות ״ניו טון״
,המוסרת מוצרים במחי־דים
שהם בתחום היכולת הכספית
העממית, גם בזכות תנאי
התשלום הנוחים.
כך או יכך, אם הנך עומד
לבצע רכישה של מערכת סטריאופונית,
או חלק ממנה, או
גם אם ברשותך מערכת מושלמת,
כדאי ממש לבקר ב״ניו־טון״
שברחוב שיונקיו 34 בתל־אביב
(טל .)282516 .יש!בהחלט
ממה להתרשם, וגם לקנות.
מכשיר האקולייזר החדיש המשפר
את איכות מערכת הסטריאו.
מחמם מי מי די
״עם פתיחת ברז הימים מופעלת
מערכת חשמלית ׳המחממת
!מיידית את המים הקרים העוברים
דרכה לטמפרטיוירד, הרצויה
לך״ (יעד 0ס .)60 זרימת ׳המים
החמים הוא ללא הגבלה ועם
סגירת הברז נפסקת צריכת החשמל.
אותן
מסגרות אלומיניום שנתגלו
בתחילה ע״י מוסדות האמנות
והציירים השונים, חדרו
אף לשוק החפשי בשנה האח־רונה
וסבר ניתן להבחין בהן
בבתים פרטיים רבים. יצרני
המסגרות ״גויה״ הגבירו את
יוצור המסגרות ויאף חל שיפור
׳בייצור עם הכנסתן של
:מסגירות ״גויה״ .להרכבה עצמית
כחלק אינטגרלי בייצור. מסגרות
גויה להרכבה עצמית הנן
פשוטות ביותר ומסתבר כי אף
ילדים יכולים להרכיבן בעצמם
(יראה תמונה) .מסגרות ״וגויה״
להרכבה עצמית מיוצרות ב־18
גדלים שונים החיל מ־ 20ס״מ
אורך ויעד ל־ 105ס״מ כאשר-
הגדלים משתנים ביחס עולה
ב־ 5ס״מ לגודל. קיימים שלושה
צבעים למסגרות האלומיניום
המגולוון ׳בעליות הפרופיל האל גנטי
והם: מסגירת כסף־מט,
זהב־מט יאו שחור־מט. מחירן
של מסגירות אלו !נמוך יחסית
למסגרות העץ וזו הסיבה שכה
רבים מעדיפים מסגרות אליו־
מיוניום יעל מסגרות העץ.
יצרני מסגרות ״גויה״ (דח׳
המלך ג׳יוחג׳ ,101 טל׳ )233522
החילו לייצא ממסגרותיהם אף
לארה״ב ולאנגליה. לתשומת
ליבכם בעלי החינויות המעויג־יינים
להפיץ אותן הריהי כתובתו
של המפיץ הראשי ״צעצועי
דורון״ ירח׳ וולפסון 70ת״א,
טל׳ .827920
כאשר אתר, צורך למקלחת רק
15 ליטר.
ומכאן, בולט החסכון יבמים,
ד,הספון בחשמל, והחשוב מכל
חסכון בזמן .׳הזמן היקר לך
ההולך לאיבוד ׳(׳ההמתנה במשך
4שעות, שכל כימות המים
שבדוד תחומם, נחסך לך
ע״י השימוש במערכת ׳המספקת
ילך מים מידית עם פתיחת
ברז המים).
מחמם המים המיידי של
״אטמור״ גיתין להרסבה בכל
מקום, במקלחת, מעל לכיור
(או מתחתיו) ,במטבח, במפעלים,
לספרות, משרדים ויסנ״ל
המחמם דקורטיבי והתקנתו
פשוטה ביותר.
ניתן להשיגו בחיברת ״אט־מור״
מזוג אויר בע״מ בתל־אביב
רח׳ יצחק ישדר 38 ,טל׳
228166 ,263981 ,37798 ובחנו יות
החשמל ברחבי הארץ.
איכותו וביקורת עליו בשוק
הצרכנים.
צוות המהנדסים ברדיוסון
הבקיא ׳בשטחים ׳שוגים ומגוונים
בענפי האלקטרוניקה מתמחה
בפרט במערכות כריזה
בהספקים עד ׳!ג 400 הפועלות
בשיטת קו־ מתח (־ 000
,)51:301: ¥011386 £106 דבר
המאפשר חיסכון ונוחות בהתקנה,
להבדיל ממערכות הפועלות
בשיטת התאמת עכבות),
והמיועדות ל־,£011116 7\,<11-655
במערכות יפנים (איינטריקום).
וטלפון אינטרקום. כיל המוצרים
המוזכרים ׳לעייל, בנויים
בשיטות טכנולוגיות חדישות
כיותר הכוללות מעגלים אינטגרליים
ורכיבים חדישים אחרים
׳תוך חיקפדד, יעל מסנה
פונקציונלי של ד,זיווד ומלט־דים
קטנים. בנוסף ׳מתמחה הצוות
בתכנונם: ופיתוחם, של
׳הזמנות שונות לפי דרישות
הלקוח, ב״ניחם ציוד במגוון
רחב המוזמן ע״י מערכות חבט־יחון
(ציוד העומד בדרישות
צבאיות).
בחדיופיון מערכת הבטחת אי־יסות
המבקרת סל שלב ושלוב
החל מרכישת חומרי !הגלם וכליה
במוצרים המוגמרים.
ומה חדש כרדיופון־ן
בימים אלה יצאה החברה
במערכת מיסשור אלקטרוני לעזרת
חשמלאי הרכב. והמדובר
הוא במטען למציברי עופרת
לשימוש ברסב. המטען תוכנו
ונבנה ׳בתיאום עם גזזחמי הבט־חון.
לבקשתם
של גורמים אלד,
תוכנן המטען להכיל שתי מערכות,
האחת מערכת ׳אוטומטית
לטעינה מהירה: ,והשנייה
מערכת לטעינה איטית.
המטען מיועד להטענת מצברים.
מגדלים שונים עד 200
אמפר שעד, בעלי מתח שונה
התל מ־ 6¥עד .24¥מטען זד,
מיועד להפעלה במוסכים קבועים
או ארעיים ובתנאי שדה
באשר בזכות: ניידותו ניתן להביאו
לקרבת הרכב ולבצע את
ההטענה ללא פירוק המצבר מ תוכו.
למטען מערכות הגנה שונות:
הגנה בפני קוטביות הפוכה
הגנה מפני קצר, והגנה מפני
.חיבור המטען למצבר לא מתאים,
סאשר כל ומערכות ההגנה
משותפות לטעינה סמר,״וזה והאיטית
כאחד.
רדיופון בע״מ — משרד ראשי
— שיווק, התקנות וישירות.
בני־יברק, הירקון ,55 טלפון :
.03/787112/3מפעיל: רדיופון־
פרוד, קיבוץ פרוד, ד.נ. בקעת
בית־הפרם, טל.067/39086 .
קל־וי בטחון אישי מאד
אקד חי ם אי שיים עם 35 שנות מו מ חיו ת בנ שק,
מציג יו ס ף קיל שון בקל-ו* מ שחד בע״מ __
בשנת 1937 נפגיש מר יוסף
קיילישון עם בלי ׳תנשק הראשון
שלו. מאז, עבר פרקים מרתקים,
שבכולם היה המכינה המשותף
— עיסוק בנשק. וכך צבר
לו אט אט את מומחיותו בכלי
נשק. בחייל ׳בצבא הבריטי, ומשם,
כקצין חימוש בצה״ל,
בודק ינשק של צד,״ל, ופעילות
במשרד והבטחון, בל אליה סללו
באופן טבעי יאת דרכו של מר
יוסף קילשון, לפתיחת הברת
קל־וי מסחר בע״מ — יבואני
נישק קל, אביזרים למיניהם
ויצרני כלי ניקוי, נרתיקים ו אביזרים
שונים לנשק.
כמי שחי את הנשק, אומר
מר קילשון, בי ״כלי הנשק
האידיאלי בשטח בנוי, יהינו
אקדח חצי אוטומטי. התופי
ינוח ביותר להפעלה מהירה והוא
ממש קלאסי לנוהג בר־סב״
.יתרונותיו של התופי
מתבטאים בעיקר בזמן ׳הקצר
הדרוש להפעלת האקדח, תוך
פדי ׳נהיגה, ואין צורך להטעינו
מחדש, בזמן תקלות או כדורים
עקרים. אולם, בקל־וי,
סנוסף לתופי לסוגיו, ניתן למצוא
את כל ׳סוגי הנשק הקל.
קל־ד משווקת אקדחים ודובים
המיובאים מחברות שונות ב״
אירופה ׳ובאמריקה, לחבות אב
יזרים
שוגים להגנה עצמית,
ציוד אופטי ותחמושת• קל״ וי
משמשת נציג בלעדי >של חב־
תת חוץ המייצרות ומשווקות
ינשק. בצד התצוגה המרתקת
ישל בלי ינשק תמצאו בקל־וי,
גם אביזרי לוואי חבים לנשק.
נרתיקים לסוגיהם. כלי ניקוי
לתחמושת ובמעט כל דבר שיעשה
אתכם בטוחים יותר. ב־קל־וי
מסחר בע״מ, ז׳בוטיינסקי
,133 רמת־יגן, נותנים גם אח ריות
מלאה למוצריהם.
מכתבים
אץ ::פי! 8
אסור לבוא בטענות ל״גוש אמונים״.
תגידו מה שתגידו, אבל הם הצליחוליצור סיגנון חדש בציבור, שדבק בכל
בלי־התיקשורת. כל מעשיהם הבלתי חו־
.קיים הוגדרו על ידי כולם כ״מעשים ללא
תיאום עם הממשלה.״ לאו:ר זאת אני מציע
להשמיט מהלקסיקון שלנו את המילים
״גנב״ ,״רמאי״ או ״פושע״ .במשפטו המחודש
של יהושע בן־צ״ון, למשל, הוא
לא יואשם בגניבה, אלא ב״פעולה שלא
תואמה עם המ״שטרז!.״ כל גנב אחרשיועמד לדין יואשם ב״אי־תיאום בעליהבית.״
הצלחה מסחררת אחרת של ״גוש אמו־נים״
היא התופעה בד, הופכים הנבחרים
נכס פרטי של בוחריהם .״גרש אמונים״רואה בבגין נכס פרטי של-ו — הם הרי
בחרו בו והעלו אותו לשילטון, לכן כאשר
נאמר למתנחלי יריחו כי יפנו אותם -בכוח,
היתד, תגובתם :״לא ייתכן שממשלת בגין
תתן הוראה כזאת!״ק. יהודה, תל־אביב
היום יותר מתנייה אינך יכול להרשות לעעמך לקנות
קסטות זולות וגרועות רק בעלות שם ״מפוצץ״
קנה קסטות •אגפא-גברט־׳ להקלטה והאזנה מושלמת ברמה מקצועית.
צמידות חלקיקי תחמוצת הב חל מסודרים במבנה מווחד (בלעדי
לאגפא-גברט) 10 וח3חץ ס ו91ו1־ 6 8 1ק 73 המאפשרים נאמנות מוחלטת
לצלילים,מ 16-עד 20.000 הרץ. קופסאות מתברגות, בשלושה צבעים,
צהוב, בתום, סגול, למיון והפעלה קלה ומהירה.
דרוש אותן בחנויות הסטריאו,
החשמל והתקליטים,
ברשתות השקם
בכל בו שלום
לצרכן.
ובמשביר
* למערכות סטריאו לרשותך קסטות
פוליטיקה זה לא העסק שלי. אני משוכנע
שגפ אני הייתי נהנה בחברתו.וכמו למר היטלר, כך גם לאדונים
הנוכחיים של• צ׳ילה. אני מאוד מקנא
בטלכת־חבל רינה מור שניפגשה איתם
וסיפרה לי בעיתונכם כמה הם נחמדים.
ואני מאמין גם לזה. אני מאמין שהם
אנשים טובים ואוהבים וסר. כי אני
אידיוט מושבע ובן־אדם לא נחמד, שלא
מתעניין בפוליטיקה. את זה אני משאיר
לאנשים נחמדים, כמו למר היטלר...
רולאנד יאנץ, ברדפורד, בריטניה
הצבעה באזיקים
אינני מאמין בי ה״ב פלאטו -שרון יתגלגלאומנם למרתפי בתי־הכלא בארץ, על פי
האפשרות שהעליתם בגיליונכם האחרון
(העולם הזה .)2093 גם אם, חלילה וחס,
יעמידו אותו לדין ובית־המישפט ירשיע
אותו, הדי לא -אלמן ישראל. שכחתם כי
אנו היים במדינה שבראשה עומד אדם
דחום וחנון. אם הוא המליץ על חנינה
מסתבר כי במהלך הדיונים בץ ראש־הממשלה
לבין נציגי ״גוש אמונים״ ,לפני
שנמצאה הנוסחה הגואלת בדבר חיולם של
מתנחלי ״גוש אמונים״ ,גיסה מנחם בגין
להשפיע על המתנחלים בנימוקים רבי-
מישקיל שכללו גם חשיפת סודות מדיניים
כמוסים ביותר בפניהם. הסודות היי כל
כך כמוסים שאנשי ״גרש אמונים״ ,שיצאו
מההתייעצות עם בגץ לא היז מוכנים
לגלותם לנציגי אמצעי־התיקשודת או העם.
כך הצליח מנחם בגין לקבוע סטנדרטים
׳חדשים לגבי גילוי ודות־המדינה: לעבריינים
בפוטנציה מותר לגלות סודות
צבאיים -ומדיניים. מי שמפעיל עליז שיטות
לחץ וסידור, יוכל להוציא מפיו דברים
שאסור לגלות לפשוטי־עם. מכאן שאסור
לגלות סודות המדינה למנחם בגין עצמו,
שסה קל להוציא אותם מפיו.
מנחם יריב, הוד־השרון
הזירות אינטלקטואלית
,חזסן ו 6001ז , 316 תז 0־וו -0-0וז 6ק31.־ 10, 031ו1ז 3חץ 0סזיזסי)
הגמישות האינטלקטואלית אכן מאפשרת
לתקוף את תושבי כרמיאל על אי רצונם
בערבים ולקרוא -ל״רעיוך׳ ייהוד הגליל
״גזענות״ (העולם הזה )20§2העייפות האינטלקטואלית
אינה מבחינה -במצב מעניין,
בו משפחות ערביות שירצו להצטרף לקיבוץ
(אולי לכרם-שלום, למשל) יידחו!
אז וד-אי לא יהיה בשיקולי -חדחיה משום
גזענות, אלא, מניעים חברתייס-אידיאו־לוגיים
טהורים.
הגמישות האינטלקטואלית מרשה לעצמה
לצאת, בעת ובעונה אחת, נגד יהודים
הרוצים להתיישב בעדים ערביות, כגון
חברון ושכם, ורואה במניעי ההתנגדות
•של התושבים הערבים של ערים אלח,
מניעים טחורים ללא סממן של גזענות.
אכן, רק אינטלקטואל יגע, שראייתו
מיטשטשת- ,יכול להבחין באופן כה בדור
בין שני חזירים תאומים. נדמה לי שהאת־איזם
של העורך ש״חגג״ במשך עשרות
שנים, וודאי ימשיך ל״חגזג״ ברננה, לא
ד-,שכיל לתת את התשובות, הביטחון
וההגנה להמונים, באותה יעילות שהשכילה
הדת. לטעמי זה עדיף על תרבות
הפאנק ולכן איני מבין על מה הבהלה.
גד גזית, תל־אביב
לגנב כמו יהושע בן־ציון, שלקח את כספי
הציבור, על אחת כמד. וכמה ראוי לחנינה
בעיניו אדם במו סמי פלאטו שרון, החשוד
כי חילק כסף לציבור.
אבל בואו לא נשתעשע בחלומות ב־אספמיח.
פלאטו לא יגיע אפילו למי־שפט.
ואינני מאמין שהכנסת ד״זאת תסיר את
חסינותו. על כל פנים, הקואליציה לא
תתמוך בכך. היא זקוקה לקולו ולא יכולהלהרשות לעצמה לוותר עליו. חוץ מזה זהו
תקדים מסוכן ביותר — להסיר חסינותשל מי שהמישטרה חושדת בו שביצע
עבירות פליליות. מתחילים עם פלאטו ומי
יודע במי יגמרו?
ייוסך* אוהב־ציון, תל־אביב
...החוק מאפשר לשלוח לכלא חבר-
כנסת מבלי לפטר אותו טבית-חנבחדים.
אבל החוק לא אומר דבר לגבי זכויותיו.
נכון שבאשר הוא יושב במאסר נמנע
ממנו מלהשתתף בדיונים אד בהצבעות.
אבל, אם למשל, יקבל חופשה מהכלא.
הוא עלול, להגיע לכנסת ולהשתתף בהצבעת.
אמון לממשלה. איש לא יופל למנ-וע
זאת ממנו.
שמעון שטיין, חיפה
היטדר. הנחמד
וקירותוא
ר 1מ 1
מוי דלתות
רו בקס
המתנה השימושית ביותר
אדולף היטלר אהב ילדים וכלבים. גם
אני אוהב אותם. היטלר היה, כנראה, בן־
אדם נחמד. לא מזמן נעשה סרט בשם
״וידוייח של ודניפרד וואגנר״ ,בו מספחת
ידידת ד,אדון הנ״ל איך היא חיבבה אותו.
בקטע אחד אומרת חגב׳ וואגנר :״אילו
היה חיטלר גכנס עכשיו לחדרי, הייתישמחה כתמיד לראות אותו.״
גם דיאנח מיטפודד, אשתו של מנהיג
הפאשיסטים הבריטי, א-וסוואלד מוסלי.
סיפרה באוטובי׳אוגדפיח ישלה איך היה
היטלר ׳ בן־אדם נחמד ,״נכון שהיה לו
צד אפל, אבל זה לא ענייו אותי, חיבבתי
אותו וזהו זה.״
ואני מאמין להן, לנשים הידידותיות
האלה. אני מאמין שהיטלר היה עדין נפש
ונחמד, ואוהב וידיד טוב וחכם וליבראל
.אמותי וכד. לא מעניץ אותי נטה אנשים
-הוא רצח — אם בכלל רצח אנשים. כי
אין ראייה
קצת מפתיע היה לקרוא את כתבתו של
יגאל לביב על ״ד,קרן הרבלונית של יצחק
מודעי״ (העולם הזה )2091 שבועות מספר
אחרי שהעולם הזה תקף קשות את תופעת
האולמרטיזם. חצ-בתו של יצחק מודעי בשער
הגיליון וסיגנונה של הכתבה, גיסו
ליצור את הרושם פי היה בהתנהגותו של
ח״כ מודעי דביר בלתי חוקי. אפשר שכך
הוא- .בכתבה, על כל פנים, לא הובאה
•שום הוכחה כי חבר־הכנסת מודעי פעל
שלא כשורה.
לביב טוען כי דבריו של מודעי מדברים
בעד עצמם ורומז כי הדיווח ״רק עכשיו״
יעל סכומים שהצטברו במשך שנים בחו׳׳יל
יש בו משום פגם. מבחינה חוקית אין
הדבר כך. אם נאמין לדברי מודעי, כפי
שלביג מציע, הרי שקבלתם של הסכומים
מכתבים
חוסנה בפרישה לפנסיה אחרי תקופת
שירות מוגדרת. משמע ׳שם כומים אלה לא
יופרו כהכנסה (הן לצרכי מס־הפנסח וחוקי
מטבע־חוץ) עד להעברתם פיסית לידי
מודעי. אין איפוא בעיתוי הדיווח כל
אינדיקציה למעשה בלתי חוקי. דרישתו
של לביב לחקירה ממצה בלא שהביא נל
ראיה המצדיקה חקירה. כזו, היא מגוחכת.
יאיר אורבן* ,שיקאגו, אוצות־הברית
• ואף־על־פי־כן, בודק עתה היועץ־
הנוישפטי לממשלה את חוקיות עינזקות
המטבע של השר מודעי.
מי השפוי?
,למרות שגם בעבר לא נמניתי עם
אוהדיכם מבחינה פוליטית- ,נהניתי לקרוא
דברים על העיתון לאחר המהפך. הפאניקה
את השבועון. לצערי לא אוכל לומר אותם
ו״ההתנפלות״ על המישטר החדש, וחלוקת
הציבור לשפויים ולא ••שפויים, הגדישו, לגבי
את הסאה.
אני רואה את עצמי בלא מפלגתי ובכל
זאת -מאחל למר בגין -וממשלתו הצלחה
בחילוץ המדינה מהמצב אליו הגיעה ערב
הבחירות. דבר זה הופך גם אותי ללא
שפוי בעיניכם.
נתן תמרי, לונדון, בריטניה
איפה השיניים?
איך זה אף פעם לא נשמעות כאן נהמות
נגד הנמר־של־גייר שלבם, דן עוטר? האם
אתם משתיקים אותן באיבן בגלל חוסר
ערכן הספרותי? הנה אני רוצה לאתגר
לו אתגר: האם אתה, דן עומר׳ ח באומר
את היצירות רק בצלם יוצרן, וכל מה
שמייצרים אנשי הקליקות הטובות — טוב,
ואנשי הרעות — רע, חד וחלק?
אם לא, בוא נראה אותך חורץ ולוא
שורה אחת על יצירה שאינך מכיר את
אביה־יאמה -ואינך יודע, לאיזו קליקה חם
שייכים, אם בכלל! הלוא שלחתי לך שני
רומנים — את קונצ׳רטו לנער צורם ותזמורת
לפני שנתיים, ואת דופקים לפני
ארבעה חודשים: ולא נכתבו כיום כל כך
הרבה יצירות שעוסקות בבעיות החברה
והתרבות שלנו, שאין מקום לשוירח אחר! .
אם הן -ראויות ישיתעלמו מהן, בוא נראה
אותך כותב זאת, ואם לא, אז בוא !תלקק
אותן או תטהוף אותן, לעזאזל, כראוי
לנמר ! אמנם שלחתי את הספרים גם
לשאר מבקרי ישראל -ומבקרותיו, וגם
פוצים־לא־פוצים פח, אפל להם אץ מדיור
של שלושה עמודים שבועיים בעיתון שהסמל
•שלו אריה שואג!
ריקי קלר, תל־אביב
מורשת בבל
נודה לכם מאד אם -תיאותו לסייע בידינו
להוציא -לפועל מטרה חשובה, ותביאו לידיעת הציבור הרחב את דבר הקמתה של
ועדה אקדמית במרכז-טורשודיהדות־-בבל.
הדבר חשוב לנו מאחר שמרכז מורשת־ידד
דות־בבל מתחיל בימים אלה בעבודה מק-
פת של איסוף נתונים על יהדות־בבל וריכוזם
פו למטרת שימור ומחקר.
מרכז מורשת-יחדות־בבל, העתיד להיפתח
באור-יחודה יבחר בימים אלה בוועדה־אקדמאית
המורכבת מ־ 22 אנשי •אקדמיה
הנמנים עם הסגל האקדמאי של פלל המוסדות
האוניברסיטאים בארץ. פרופ׳ שמואל
מורה מהאוניברסיטה ד-עיברית נבחר
ביו״ר הוועדה.
הוועדה תפעל בהקדם -האפשרי להפיכת
המרכז כמקור לריכוז חומר אינפורמטיבילמטרות מחקר -ושימור. לשם כך בבר נבחרו
ישיש וועדות שתפעלנה כל אחת בתחום
התמחותה למען קידום המטרד. הנ׳׳־ל. אי־
לכך אנו מבקשים מכלל הציבור של העדה־הבבלית
בישראל -להעמיד לטויב-ת -המרכז
כל חומר -תיעודי, סיפרותי או פולקלורי
המצוי בידם. המרכז יעיין בחומר וי-תעד
אותו פמיסגרתו במידה שהמוסר מוכן לתרום
אותו, במידה שלא, יצלם המרכז את
ה חריבו-ומוישת
החומר -וישיבו לבעליו.
המרכז יהיה מוכן גם לקב-ל חפצים שיש
בהם נגיעה לפולקלור הבבלי!והדבר אמור
בחלקי לביוש- ,תשמישי קדושה !ופו.,
רות תע,אר, מזכירה
אקדמאית, אור־יהודה
6כתובת המרכז למורשת יהדות בבלי:
רחוב בוגרשוב 5״ תל־אביב.
שגילוי נחשלו-תם וכישלונותיהם עולה
1אחר־כך בדם. הפולשים הורם את המזטי-
באציה. מי שמושפל, לא יעשה דבר ללא
השגחה ופיקוח. הוא ישנא את הקצין יותר
מאשר את האדיב ובצדק. הרי החולצה
קרובה יותר מאשר המעיל, מלמדים אותנו.
המקור ההיסטורי של הבולשיט היא ההברה
הפיאודלית. האם באמת חושבים
כיום שכך אפשר לנהוג בבעלי־מקצוע
מעולים -וצברים בני ימינו, כימו בפלחים
נפחדים?
הסיבה הנוכחית של •פעולות אלה ש־
אישפוז קבוע
ביום בז אושפז ראש־המ-משלח מנחם
בגין בפית־החזלים, הודיעו -רופאיו כי
מצ-פו ״מצויץ״ .אחריי שני ימי •אישפיוז
מסרו כי מצבו ״טוב״ .חלפו עוד יומיים
והם מסרו כי ראש־הממשלה מרגיש
״בסדר״ .למחרת -נמסר כי ״מצבו משתפר
!!ה׳ולך.״ על מנת שמצבו של ראש־הממ־שלח
לא יורע, כדאי אולי לשחררו מיד
מבית־הח-ולים.
אסחד פורת, רמת־גן
בולשיט בבה״7
מה עושה הבולשיט לצה״ל?
הוא פוגע בכוח הגברא של החיילים
וכן בכושר לחימתם. בכל מחנה טירונים
בעולם יש סיפורים (כוזבים) על במם
או סודה שמסניסים בקפה ״-נגד היצר״.
הטירונים מרגישים -בפגיעה ומתים כמ-ו
זבובים אם הם נשלחים לקרב.
משימת הבולשיט מאפשרת לקצינים
גרועים להחזיק מעמד בימי שלום, כך
הונהגו בצה״ל על פי הוראת שר־הביטהזן.
היא שחצנות מעמדית• .שר־הביטחון הוא
אומנם לוחם, אבל התגייס לצה״ל כקצין
ולא עבר בעצמו -את ההשפלות הקשורותבשיטת הבולשיט. כותב שוהות אלה עבר
את גיל ה־ 55 הו הפעם הראשונה שהוא
שמה בכך. התמרדתי נגד ״גילוח חובה״
בהגנה בגיל 16 יואילו הייתי עכשיו מגויים
ודאי היותי מגיב בשיטה שהיתר. מובילה
אותי למאסר עולם.
פנחס כהן, בנימינה
•ביאמ*׳
גרשון קוסר0 .ר#ו0
העול ם הזה 2094
מה קורה ב תו ר אש״ף? פ׳ חומר ב הנ הגה 711
מ תנג ד דה? 71 דוע פועל עו־אפאת כפי שהוא פו עלי
אילו לחצים מופעלים על הארגון מבחוץ ו מבפני ם?
^ אשר השיגו האמריקאים הסכמה להפסקת־אש בין
~ צה״ל וכוחות אש״ף בדרום־לבנון, נוצר מצב שאין
לו תקדים במישפט הבינלאומי: שני כוחות, שאינם מכירים
איש בקיום רעהו, הסכימו להפסיק את האש ביניהם, כשכל
אחד מהם מתעלם מן השני.
בזירה המדינית מנסים האמריקאים (עם או בלי עזרת
הסובייטים; להתגבר על בעייה דומה: איך לחושיב יחד
בוועידת־השלום בזנבה את ישראל ואש״ף, למרות ש ישראל
הודיעה שלעולם לא הנהל משא־ומתן עם אש״ף,
ולמרות שאש״ף אינה מכירה עדיין בישראל.
דרכיהם של ישראל ואש״ף מצטלבות עתה במישורים
רבים אך מנוי וגמור עם ממשלת ישראל שלא להכיר
בקיום הדבר שמנחם בגין מתעקש לכנותו בשם ״האירגון
המתקרא פי־אל־או״ ,ושהתעמולה הרשמית קוראת לו
בשם־הצופן ״אירגון המרצחים״ או ״המחבלים״.
כמוקדם או במאוחר (וקרוב לוודאי: כמוקדם)
תצטרך• ממשלת־ישראל להשלים עם
קיומו של הגוף־שאינו־קיים. אש״ף הוא מציאות.
איך
נראית מציאות זו כעת ו מה כוחו של אש״ף?
כיצד הוא פועל, ומדוע הוא פועל כך?
4שותפים
^ שלב הנוכחי בהתפתחות אש״ף התחיל במאורע
י 1המטביע עד היום את חותמו על כל מערכות אש״ף:
מילחמת־האזרחים הלבנונית.
היו למילחמה זו סיכות רבות אך כעיקר
הזדמנות לחסל את האירגון שהפריע לכינון הסדר אמריקאי
במיזרח התיכון. בעיניו היתה זאת גם הזדמנות
למשוך את סוריה מתוך המחנה הסובייטי אל תוך
המחנה האמריקאי.
הימין הנוצרי הלבנוני רצה לשמור על הסטאטוס-קוו
בלבנון. על־ידי חיסול אש״ף רצו אירגוני הימין לחסל
את כל הכוחות השמאליים והמוסלמיים במדינה, שאיימו
על זכויות־היתר של המעמד השליט.
הסורים ראו כמילחמה הזדמנות היסטורית
להתקדם לקראת היעד הלאומי שלהם: בינון
אור אסר
סוריה רבתי, הכוללת את סוריה דהיום, לכנון,
ירדן. ופלסטין. הם כיקשו לנצל את המילחמה
כדי לחסל את עצמאותה של לבנון מצד אחד,
וכדי להטיל את חסותם על המחנה הלאומי
הפלסטיני, בך שהמדינה הפלסטינית, שתקום
כעתיד, תהיה חלק מן הממלכה הסורית.
לממשלת ישראל (אז בהנהגת יצחק רבץ) היתה מטרה
פשוטה ביותר: לחסל את אש״ף, כדי להחניק באיבו את
הנסיון להקים מדינה פלסטינית בגדה וברצועה, שיכריח
את ישראל להחזיר את השטחים המוחזקים על־ידה.
האינטרס המשותף של כל ארכעת השות־
לפתע, בקיץ ,1976 עמד אש״ף לפני הסכנה החמורה
ביותר לקיומו. הצבא הסורי הסדיר עלה על כוחותיו.
ברית הכוחות הנוצריים והסוריים, בעזרת ישראל וב-
בירכת ארצות־הברית, עמדה לכבוש את האיזורים המוס למיים
של לבנון — הבסיס הטריטוריאלי האחרון שנותר
לאש״ף, אחרי גירושו מלבנון בספטמבר השחור (.)1970
הסכנה היתה חמורה. אילו הצליחה המזימה,
היה אש״ף נשאר ללא קיום עצמאי כשטח
כלשהו. עצמאותו היתה נשכרת, כוחו היה
מתפזר כרהכי העולם הערכי. סוריה היתה
משתלטת. על שרידי האירגון, וכופה עליהם
הנהגה של סוכנים סוריים, מאנשי אל־צעיקה.
התנועה הפלסטינית כולה היתה חוזרת לנקודת־המוצא
שלה, כל ההישגים שנצברו מאז 1964 היו נמוגים.
מאקיאווד׳ מאונס
^ ה שקרה באותם שבועות קריטיים קובע עכשיו
י את כוחו ואת מיגבלותיו של אש״ף.
כוחות אש״ף, שכבר הפכו אז לצבא כימעט־סדיר, עצרו
את הצבא הסורי. קשה לדעת אם אכן היד, זה ניצחון
מפואר בשדה־הקרב, מול אוייב חזק לאין־שיעור, כפי
שטוענים ראשי אש״ף, או שפעלו כאן גורמים אחרים.
על כל פנים: הסורים לא הצליחו לשבור את אש״ף
בשדה־הקרב.
בוועידת ריאד, שכונסה אחרי שמלו סעודיה הגיש
לחאפז אל־אסד משהו הדומה מאד לאולטימטום, הושגה
פשרה .״צבא־ההרתעה הערבי״(קרי: הצבא הסורי) השתלט
על כל לבנון, מילבד הרצועה שליד הגבול הישראלי.
אולם אש״ף נשאר על כנו, תחת הנהגתו של יאסר
עראפאת, ככוח מדיני עצמאי. צבא־אש״ף לא פורק.
הבסיס הטריטוריאלי של אש״ף נשמר. למעשה ניתנה
ערובה סעודית לקיומו של אש״ף.
פשרה זו יוצרת מעין דו־קידם עדין כיותר :
הסורים נאלצו להשלים עם המשך קיומו של
אש״ף כגוף פלסטיני עצמאי, ולא הצליחו
לכפות עליו את סוכניהם. אולם אש״ף חי
כארץ הכפופה למעשה לכיכוש סורי.
לשון אחרת: אש״ף נשאר גורם מדיני עצמאי, אך יש
לסורים מעין כוח־וטו על מעשיו. אין אש״ף יכול להסתכן
בהתמודדות עם ממשלת סוריה, כשם שאין ממשלת
סוריה יכולה לכפות את רצונה על אש״ף.
מצב דו־משמעי זה מסביר במידה רבה את מעשיו
ומחדליו של אש״ף מאז, את מה שנראה כמדיניות בלתי-
מגובשת או כמנהיגות הססנית מדי.
היעד העיקרי של סוריה לגבי אש״ף נשאר מה שהיה :
חיסול עצמאותו ושילוב התנועה הפלסטינית במערכת
הלאומית הסורית, תוך הפיכת אש״ף לזרוע־עזר של
המדיניות הסורית.
נוכע מכך שיש לסוריה אינטרס כדור למנוע
כל דיפלומטיה פלסטינית עצמאית, לחכל כבל
מגעים ישירים בין אש ״ף וכין גורמים זרים,
יובכללם ישראליים.
לכן נאלצת ההנהגה, בראשותו של יאסר עראפאת,
לנהל במישור המדיני החיצוני מישחק הגובל בלוליינות.
כדי לשמור על מדיניותו העצמאית, הוא מתמרן בין סוריה
וסעודיה, מצריים ולוב, תוך כדי איזון הלחצים ההדדיים,
התקדמות בתזוזות קלות בכיוון הרצוי לו והימנעות
מצעדים פרובוקטיביים.
מאקיאוולי היה נהנה ממישחק זה.
הסוכנות הפלס טינית
הטראומה הלבנונית
על־ידי הצייר הפלסטיני איסמעאיל שאנזוט, ששנב בבית־
היתה זאת התקפת־מחץ על אש״ף, כמגמה
לחסלו.
לנסיון זה היו ארבעה שותפים עיקריים:
0ארצות־הברית,
• הימין הנוצרי הלבנוני,
•:סוריה,
>• ישראל.
ארצות־הברית, בהנהגת הנרי קיסינג׳ר, ראתה לפניה
החוליס במחנה תל־אל־זעתר בביירות, ברב נפילתו של
מחנה־הפליטים. שהיה מימיי כוחות אש״ף בשיא מילחנזת־האזרחים.
התל הפך מאז סמל לאומי במיתוס של אש״ף.
פיס היה חיסול אש״ף כגורם לאומי עצמאי.
הנהגת אש״ף ראתה את הסכנה בעוד מועד. היא עשתה
את הכל כדי שלא להיגרר אל תוך המערבולת. בשלב
הראשון של המילחמה הופיע יאסר עראפאת כמתווך,
פעל כמיטב יכולתו לסיום המילחמה בשלב מוקדם.
בכל זאת נגרר אש״ף לתוך המילחמה — אם מאונס,
כפי שטוענים ראשי האירגון; אם מתוך פזיזות וחוסר-
זהירות, כפי שטוענים יריביהם.
>> ולם הבעיות החיצוניות של אש״ף הן כאין
י וכאפס לעומת הבעיות הפנימיות.
ד״ר יעקב הרצוג המנוח, מי שהיה מנכ״ל מישרד
ראש־הממשלה (ואחיו החכם של השגריר חיים הרצוג)
פיתח פעם באוזני תיאוריה על היחס בין מדיניות החוץ
והפנים. הוא טען: רוב ההיסטוריונים אינם מסוגלים
להבין את מדיניות הממשלות, מפני שאינם מתחשבים
בצורכי מדיניות־הפנים.
למשל: מוסכם כי המלך הבריטי ג׳ורג׳ ה־ 3ניהל
באמריקה הצפונית מדיניות אווילית להפליא, וגרם ל פרישת
13 המושבות שהקימו את ארצות־הברית. אולם
כדי להבין את התנהגותו של המלך וממשלתו, צריכים
לחקור מה נעשה אז בתוך בריטניה. מי היו חברי הפרלמנט?
מה שמעו חברי־הפרלמנט מבוחריהם, כאשר
נסעו הביתה לאיזורי־חבחירה שלהם? אילו לחצים פנימיים
פעלו עליהם?
זה נכון לגבי כל ממשלה, בכל תקופה, וביכלל זה
גם ממשלת מנחם בגין. למדיניות־הפנים יש השפעה
מכרעת על עיצוב מדיניות־החוץ. אין כימעט ממשלה או
שליט בעולם, היכולים לקבוע את מדיניות־החוץ שלהם
מבלי להתחשב בכוחות הפנימיים, בפסיכולוגיה של הציבור,
ב״דעת הקהל״.
אם נבון הדבר לגבי ׳מדינה רגילה, הרי
זה גבון שיבעוניים לגבי אש״ף.
ההנהגה הפלסטינית מייצגת (או מבקשת לייצג) עם
מפוזר, בדומה לסוכנות היהודית לפני קום המדינה. כמח צית
העם הפלסטיני נמצא תחת שילטון ישראלי. חלק
גדול אחר נתון תחת שילטון דיקטטורי ירדני וסורי.
חלק אחר מפוזר בארצות המיפרץ הפרסי (או ״הערבי״),
ברחבי העולם הערבי, באירופה ובאמריקה. החלק החי
בלבנון נמצא בתנאי־לחץ קשים.
יאסר עראפאת ועמיתיו אינם יכולים לכפות את רצונם
ואת השקפותיהם על עם מפוזר זה בכוח. הם מוכרחים
להסתמך על קונסנזוס לאומי, אם אינם רוצים לאבד
את הקשר עם המוניהם, ובמילא גם את יכולתם להנהיג.
על רקע זה צריכים לראות את הכעייה
המרכזית העומדת לפני הנהגת אש״ה: כיצד
להנהיג את העם הפלסטיני לקראת פשרה
כלתי־גמנעת.
מהפכה נפשית
* 1ניגוד לתמונה המצויירת על-ידי התעמולה הישראלית,
עומדת בראש אש״ף הנהגה ריאליסטית מאד.
הנהגה זו יודעת כי אסור לה להחמיץ את ההזדמנות
שמה קץ לאמונה ולטיעון של שלושה דורות.
מי שמזלזל בכך, מתעלם מן הנתונים היסודיים של
המצב.
נראה כי ההנהגה הפלסטינית מאמינה עתה בכוחה
לבצע מהפכה זו, אם הנסיבות יהיו לטובתה. ליאסר
עראפאת יש יוקרה עצומה בקרב עמו. הוא המנהיג
הלאומי הבלתי־מעורער, ואין לו מתחרה. העם כולו
מכיר בהנהגת אש״ף, ואין הנהגה אלטרנטיבית בשטח.
רבים וטובים בעם הפלסטיני יודעים כי העמדה הקיצונית
הקודמת הובילה לאסון, וכי יש להשלים עם המציאות.
גישה זו חזקה בייחוד בשטחים המוחזקים, כי לתושביהם
יש עניין חיוני להשתחרר במהירות המירבית מן הכיבוש
הישראלי ולהוות את הגרעין החי של מדינה פלסטינית
עצמאית חדשה.
אולם בחלקים אחרים של העם הפלסטיני קיימות בעיות
חמורות יותר. פליט מעכו, החי במחנד,־פליטים בביירות,
נמשך פחות על־ידי חזון המבטיח לו ׳חיים לאומיים עצמאיים
ושיקום בשכם, אך לא בעיר־מולדתו. קיימים ספקות,
שרידים של קנאות, נוסטאלגיה אידיאולוגית.
מסויימים בשטחים המוחזקים, המשתדלים להפוך לקוויז־לינגים
של השילטון הישראלי.
הנימוק השני מעשי יותר. הוא לקוח דווקא מן ההיסטוריה
הישראלית הקרובה.
דויד בן־גוריון לא חיסל את אצ״ל ולח״י אלא אחרי
שקמה מדינת-ישראל. רק אחרי שהמדיניות שלו הוכחה
כנכונה, ואחרי שהציבור העברי הפגין את הסכמתו למדיניות
זו, ניצל בן־גוריון את פרשות אלטלינה ורצח
ברנאדוט כדי לדכא בכוח את אצ״ל (ביוני )1948 ואת
לח״י (בספטמבר .)1948
עראפאת יכול לטעון, במידה מסויימת של סבירות,
כי תהיה זאת איוולת מצידו להיכנס להתמודדות מזויינת
עם אירגוני הסירוב, כאשר אין הוא יכול להצביע אף
על הישג ממשי אחד של מדיניותו הפשרנית. מה תהיה
עמדת ההמונים במצב כזה.
אך המצב יהיה שונה לגמרי אם תיערך
עד בל אדה צריכה ההנהגה הפלסטיניוג
להתגבר, בדי להגיע אל הפיתרון בשורות מלוכדות.
אא״ל
הפלסטיני
י הם הכוחות הנגדיים בקרב העם הפלסטיני?
**ו מדובר הרבה על ״חזית הסירוב״ ,המורכבת מכמה
גופים קטנים, שהעיקרי בהם הוא החזית העממית לשיח־רור
פלסטין של ג׳ורג׳ חבש.
כוחם הממשי של אירגונים אלה קטן כיום. ערכם הלך
והתבטל בימי מילחמת־האזרחים הלבנונית, כאשר התברר
קאריקטורה של פלאנטו
!!111ו! | 1 1 7 1 11ר ה
בלה־מונד. יונת־השלום
1 1 / 1 11 1111 11
הכבולה עם עלה זית במקורה עומדת על השלט ״פלסטין״.
5011161 107163, £71167771# £6600071 16 110$0110מ 1 00/7$ 1ז!< 1זץ6 £־47 6 6 ^*1
*166 €677311071$ £7-0771 166 3/05/67713 - 07141 0071 *1 ,456 346 !0 §?6(0601 £601 .
החודש שהכריע
ללבנון, כדי למגר את צבא אש״ף. קאריקטורה זו של
אוליפנט, שפורסמה בעיתונים אמריקאיים רבים, אומרת :
ההיסטורית, כפי שעשתה הנהגה פלסטינית קודמת, ב־
.1947 עליה להשיג את הניתן להשיג עתה: כינון מדינה
פלסטינית בגדה המערבית וברצועת־עזה. הדבר יתכן רק
תוך הסדר עם ישראל, ובעזרת ארצות־הברית.
הכעייה המרכזית, היא: איך להביא את
המוני העם הפלסטיני המפוזר לידי בך שיקבל
הכרעה זו?
מי שרואה את הדבר כמעשה ״טאקטי״ ,אינו יודע
מה הוא שח.
במשך שלושה דורות נקט העם הפלסטיני, על כל
גילגוליו, עמדה עקרונית בלתי־משתנה כלפי המיפעל
הציוני ומדינת־ישראל: שלילה טוטאלית של חוקיותם.
היהודים אינם אלא פולש זר, קולוניאלי ואימפריאליסטי,
שפלש לארץ שהיתר, ערבית במשך 1300 שנה. הצהרת
בלפור, המנדאט הבריטי, החלטת האו״ם משנת 1947 וכל
שאר המיסמכים הבינלאומיים שהעניקו לגיטימיות לציונות,
בטלים ומבוטלים, מאחר שנתקבלו על־ידי גופים
קולוניאליים, בניגוד לרצון העם בארץ.
דבקות טוטאלית זו בעיקרון קיצוני בלתי־משתנה
המיטה אסונות נוראיים על העם הפלסטיני. אך בכל
אסונותיה ינק העם הפלסטיני מעין תחושת־ביטחון מן
האמונה בצידקתו המוחלטת. מי שרוצה, יכול לראות
הקבלה בין דבקות פאתטית זו ובין דבקותו של העם
היהודי בחזון ארץ־ישראל. לא לחינם הושוותה התנועה
הלאומית הפלסטינית פעמים כה רבות לתנועה הציונית,
גם על־ידי הפלסטינים עצמם.
הסכמה שד הנהגת אש״ף להסתפק כמדינה
בחדק מן הארץ, להכיר בקיומה של מדינת
ישראל ולהעניק דה לגיטימיות כלשהי —
ותהיה ההנמקה האידיאולוגית לכך כאשר
תהיה — היא מהפכה נפשית היסטורית. היא
״אלה הם נוחות סוריים. בטאנקים סוביינוייס, החודרים
ללבנון כדי להציל את הנוצרים מידי המוסלמים — ואל
תבקש ממני לחזור על־כך.״ הדמות הקטנה בצד אומרת
״ברשותה של מדינת ישראל, עלינו להוסיף.״
כי רק הכוחות הסדירים־למחצה של אירגון פתח מסוגלים
להילחם כחיל-שדה. קרה לחבש ולחבריו מה שקרה
ביישוב העברי בחודשים הראשונים של , 1948 כאשר
נסתבר כי רק ההגנה מסוגלת לעמוד במילחמה אמיתית,
וכ אצ״ל ולח״י הפכו בן־לילה לאנאכרוניזם.
אודם למרות דלותם האירגונית, מהווים
גופים אלה איום על הנהגת אש״ף ביגדל יכולתם
לשלהב את ההמונים כנסיבות מסויימות, אם
תנקוט ההנהגה במדיניות שאינה נתפסת על־ידי
הציבור.
גם בקרב האירגון המרכזי והקובע, פתח, ישנם חוגים
הדוגלים באידיאולוגיה של הסירוב. חוגים אלה מהווים
שם מיעוט, והשפעתם על המנהיגות מועטה. אך אי־אפשר
להתעלם מהם. עראפאת צריך לשכנע אותם, ואת הציבור
הפלסטיני כולו, שדרכו היא הנכונה. מלאכה זו אינה
נעשית ביום אחד.
לא פעם נשאלת השאלה חסרת־הסבלנות: מדוע אין
עראפאת כופה את רצונו בכוח? מדוע אינו משתמש
בכוח־הנשק כדי לחסל את אירגוני־הסירוב? מדוע אינו
מנצל את יתרון־הכוח הגדול של פתח כדי להשיג הכרעה,
אחת ולתמיד?
יש לעראפאת, מן הסתם, שני נימוקים נגד
גישה כזאת.
הראשון נעוץ בטראומה היסטורית. בימי ״המרד הערבי״
של 1936 עד 1939 ערך המנהיג הפלסטיני הבכיר
של אז, המופתי הירושלמי חדג׳ אמין אל־הוסייני, מרחץ־
דמים בקרב יריביו מבני־עמו. הוא קטל רבים מטובי
העילית הפלסטינית, וגרם לנזק שלא תוקן עד היום.
לקח זה זכור היטב לפלסטינים, והוא גורם לרתיעה
מכל שימוש באלימות נגד יריבים פנימיים. הדבר מסביר,
אגב, את הסובלנות המפליאה של אש״ף כלפי עסקנים
קאריקטורה שוודית מראה
§ 1 1 1 *1 1 1 1 1
את כוחות אש״ף וישראל,
#ן וו־כשהם
לוחמים על לבנון הנאנקת תחת רגליהם.
התמודדות זו אחרי שהעולם הביר באש״ף,
ואחרי שהובטחה לעם הפלסטיני מדינה לאומית
עצמאית משלו.
במצב שייווצר אז עשוי להיעלם עצם הצורך בהתמודדות
גדולה, והדבר יכול לעבור בזעזועים קלים־יחסית,
כפי שאכן קרה עם הקמתה של מדינת־ישראל.
קדי מ ה ואחורנית
ל רקע זה התנהלה המדיניות של אש״ף בארבע
,(/השנים האחרונות, ובייחוד בשנה ורבע האחרונות.
בנובמבר 1973 פירסם סעיד חמאמי לראשונה, מעל
עמודי טיימס הלונדוני את דעתו שיש להקים מדינה
פלסטינית לצד ישראל. במארס ׳ 75 פירסם חמאמי על
דעתו של יאסר עראפאת את תוכניתו המפורטת.
לפני כן, ביוני 1974 באה החלטת המועצה הפלסטינית
בדבר כינון ״שילטון פלסטיני״ בכל שטח של
ארץ ״שישוחרר מידי ישראל.״ לאחר מכן באה ההודעה
הפלסטינית־סובייטית בעת ביקורו של עראפאת במוסקבה,
שדיברה בשפה ברורה על הצורך לכונן מדינה לאומית
פלסטינית. בראשית 1977 התכנסה המועצה הפלסטינית
שוב, ופתחה את הדרך להשתתפות אש״ף בוועידת־ז׳נבה.
וכך הלאה, עד לרמזים הגלויים של יאסר עראפאת על
;המשך בעמוד )32
אף אחד לא יכול לשיר כמו מיכל טל.
חוץ מהסטריאו שלה.
מיכל טל אוהבת מוסיקה טובה. קל לנחש זאת.
קל גם לנחש שלגבי
מיכל טל פירוש הדבר
הנאה כפולה:
כזמרת מצליחה בעלת
קול מיוחד ונעים אוהבת
מיכל גם לשמוע וגם
להשמיע את השירים
האהובים עליה.
״כשאני רוצה לדעת כיצד שומע אותי הקהל באולם
אני מעדיפה להאזין במערכת הסטריאו 8.0.2650
של נשיונל. אני פשוט מכניסה קסטה לטייפ
הסטריאופוני, לוחצת על כפתור ובבת אחת אני
שומעת את עצמי שרה בקול צלול, ברור; וחד בדיוק
כפי שהוא נשמע בהופעה חיה״.
אולם, מיכל טל איננה מאזינה רק לעצמה.
כזמרת מקצועית היא אוהבת שירי עם ובלדות
מכל העולם.
״עם נשיונל״ ,אומרת מיכל, אני מאזינה למוסיקה
הנפלאה הזאת ומרגישה כאילו קאט סטיבנס, דון
מקלין או לון באז נמצאים בחדר האורחים שלי״.
וכדי לארח את מיכל טל בחדר האורחים בבית
צריך לעשות בדיוק מה שמיכל עושה בעצמה.
להאזין לה במערכת הסטריאו 5.0 . 2650 של נשיונל.
113110)131
צעד קדימה אל המחר.
י 60 וואט• רדיו 60ז516
טייפ-דק סטראופוני עם תא קסטות הידראולי.
10.ז)3£1601 ורי5ט650!1^1315 רח3ח01ח3זנ 01ו^ז6ז023 וחוו0!60ח03 זח 350ח3ק^3110031
העולם הזה 2094
חוד11
האיש המסובן ביחזר בממשלה הוא זבולון המר
מי תקפ הנ ג די ח
ך י סכנה החמורה כיותר העומדת
י 1לפני מדעת ישראל אינה מיילחימה
חדשה.
האיש המסוכן ׳ביותר בממשלת־יהמהפך
אינו מנחם בגין.
הסכנה החמורה כיותר היא טירוף
•חדשת הלאומית.
האיש המסוכן כיותר הוא זכו־לון
המר.
אחרי מילחמה, גם כשהיא איומה ונוראה,
אפשר להחלים: .אפשר להתפכח. אפשר
לבחור בדרך חדשה.
אך אומה שרוחה נטרפה עליה
— איזו תיקווה נותרת לה ץ
ן* מהפך דא הוליד את הסכנה הגדו־לה,
המאיימת על רוח העם. המהפך
עצמו הוא תולדת המנסה הזאת.
כפר ציטטנו לא פעם את אימרתו המפורסמת
של וילינגטון, המצביא הבריטי,
שאמר :״הניצחון ׳בקרב של ומחלו הושג
במיגרשי-המיישחקים של בית־הספר איטון.״
אימון היא הסדנה החינוכית של המעמד
העליון הבריטי. וולינגטון סבר כי תכונות־האופי,
שנטע בית־ספר זה בלב חניכיו,
הן שאיפשרו לקציניו להחזיק מעמד בקרב
האכזרי -שהכריע את גודל העולם.
או כאיטיות. אך אין היא יכולה
לסטות מן הפסים.
אם הפסים מוביילים אל התהום — סופה
של !הרכבת להגיע לשם.
ההיסטוריה היהודית מדגימה זאת בצורה
ברורה ומפחידה. רוח הקנאים, שהשתלטה
על דורו של הורדוס, הייתה מוכרחה להוביל
אל הטירוף של המרד הגדול: ,ולחורבן
הבית השני. הרוח שהצמיחה את רבי עקיבא
ושימעון בר־כוסיבא, היא שהובילה
!אל קבר־האחים של ביתר ואל חיסול
הקהיליה הישראלית בארץ, לאלפיים שנה.
עתה נמסרו מכשירי-העכודה
הרוחניים לחורכן הכית השלישי.
יייי מיתקפה הרוחנית הגדולה של
1 1זבולון המר ושות׳ כבר החלה. עשרות
מוחות רדודים, שלא הכינו מה
מתרחש סכיכם, מדכרים על מערכה
כין ״דתיים״ ו״חילוניים״ .זוהי
הגדרה כוזכת לחלוטין.
הדת היהודית, כמו כל דת, פנים רבות
ליה. יש הבדלים עצומים בין הדת של
•שמואל הנביא, טובח הנשים והילדים, ובין
הדת שיל הילל הזקן ! בין ספר יהושע וספר
יונה ! בין יהודה צבי קוק ומארטין ב׳ובר !
בין ׳אברהם לוויינגר וישעיהו ליבוביץ !
בין נטורי קרתא ׳וגוש אמונים.
,הרוח של המהפך, התרכות של
פלוגת־הסער, אינה ״הדת היהודית״.
זהו
בליל של עבודת־אלילים כנענית ולאומנות
מודרנית, פולחן יהודי פרימיטיבי
׳ונחלנות קולוניאלית, דתיות מעוותת ו
הלאומנות
׳שלוחת־הרסן וצרח־האופק, השלטת
פגני־הילדים ובבתי־הספר, עיצבה
את הדור הצעיר מאז קום המדינה, שנתון
אתרי שנתון. שנתונים אלה פרצו את הסכר
ב־ 17 במאי .1977
אולם זה היה כאין וכאפס לעומת
מה שצפוי עכשיו.
הוא המפקד של פלוגת-סער רוחנית.
הקמת ממשלת-המהפך הוא קיבל לידיו
את הפיקוד על המערכה הרוחנית,
שמטרתה היא לשבור כל שריד וזכר של
רוח נאורה ומתקדמת בציבור הישראלי,
ולכפות עליו את הדוח החדשה של המהפך.
נמסרה לידיו הדיקטטורה של
כלי החינוך, התרכות והתיקשורת
הממלכתית. שילוכ הכלים האלה
כמערכת מקובצת אחת של לוחמה
רוחנית!מעניקה לכעליה עוצמה
מפחידה.
מיליארדים של לירות לשנה, רבבות
של מישרות, מיגוון עצום של מפשירי-כוח
גלויים ומוסווים מעניקים למערכת זו פוטנציאל
ישל שטיפת־מוח, שאינה נופלת
מיכולתו של מישיטר דסוקרטי-עממי.
פוטנציאל זה כידי קבוצה של
אנשים נחושי־החלטה, החדורים
רוח טוטאי,י!-רית, מהווה סכנה.
*ץ* עטים מאד מבינים את טיפה לחוט־
1ר תה של סכנה זו.
מקובל לחשוב כי ענייני־רוח רחוקים
מן החיים המעשיים, שהם נחלתם של ״אג־שי־רוח״
תלושים.
אין טעות גדולה זו.
עולמו הרוחני של כל ציבור מהווה את
מיסגרת מעשיו ׳ומחדליו. מושגיו, אסוני־תיו,
אידיאליו, ידיעותיו הקדומות, הדפוסים
התרבותיים, תדמיתו העצמית, הדברים ׳שלמד
בבית־הספר, שירוו !וסמליו — :אלה
קובעים, בסופו של דבר, כיצד יגיב הציפור
בכל מצב שהוא.
דפוסי הרוח דומים לפסי-רככת.
הפוליטיקה נעה על פסים אלה.
הרככת יכולה להתקדם כמהירות
ך* חינוך אינו מתחיל ואיינו נגמר
1י בבית־יהספר.
כידי סישטר של טוטאליטריות
רוחנית, כל מילה היא כלי־נשק.
היו שצחקו למיקרא המיסמך של שמואל
כץ ,״הנחיות למסבירים״ .הצחוק בריא,
אך העניין אינו מצחיק כליל.
למילים יש השפעה עצומה על
עולמו הרוחני של אדם. וזה קובע
את התנהגותו.
שכם שוכנת בגדה ׳המערבית של הירדן,
בחבל-אירץ ׳שנקרא כתקופות שונות כנען,
ישראל, השומרון, פליסטין, ארץ־הקודש.
כל השמות האלה ״נגיוגים״ — אך מה עצום
ההבדל הריגשי ביניהם! מי •שמדבר על
״הגדה ׳המערבית״ ,מדבר על שטח ירדני
בבוש. ימי שמדבר על ״שומרון״ ,כבר סיפח
אותה ברוחו למדינת־ישראל. מי שמדבר
על ״פלסטין״ ,פילם דרך רוחנית לפיתרון
אחר.
אפשר לקרוא לגדה הימיזרחית של הירדן
בשמות שונים. יאך כאשר ידביר מנחם בגין
על ״ארץ-ישראל המיזרחית״ ,או כאשר
יצווה שמואל כץ לדבר על ״הגילעד״ ,נדע
שהגיע שלב חדש בריצת־האמוק הלאומנית.
ראיתי פעם כיצד נתקף פסיכולוג מפורסם
בייאוש, כאשר שמע ברדיו שיר מתק תק
על שארם־אל־שייך. הוא אמר :״זה
אפוד. אין מחזירים מרצון מקום שכותבים
עליו שירים.״
כאותה מידה של צדק ניתן
לומר: הניצחון של מיפלגות־המהפך
ככחירות האחרונות הושג
ככית־הספר הישראלי, הממלכתי
כללי חהממלכתי־דתי.
כולון המד אינו אינטלקטואל, ולא
הוגרדדיעות.
גם בו תלד אם יקום אדם ישראלי מאוזן,
המוכשר לתפוס את מקומו בחברה המודרנית,
המבין: את הרפגויניוית המרהיבה
של תרבותו הלאומית ׳והאנושית, את מורכבות
שרישייו במולדת ובמרחב, את ריבוי
קשריו עם כל התרבויות השמיות וכל ה עמים
השכנים.
נהרות של דם נשפכו ביגלל מילה,
כיגלל שם, כיגלל שיר!
שר־החינוך: עוצמה מ קו בצתל לו חמה רו חני ת
פריטים מעידים על יכך מדי יום.
הופעת רבנים בבתי-ספר ״חילוניים״,
״הנחיות למסבירים״ ,הפעלת לחצים סמויים
לשינוי תוכניות בטלוויזיה וברדיו, מהם־
כות־זזצר קטנות באוניברסיטות, חוברות
חדשות של ״המזכירות הפדגוגית״ ,החלפת
אנשים בעמדות־מפתח לכל רוחב המערכת
— כל אלה הם סימנים קטנים, אך ברורים.
פלוגית־היסער הרוחנית מתגנבת אל ינקו־דות־הזינוק
!בלאט, בשקט. הברגים מתהדקים
באיטיות של מחוגי השעון. הכל נעשה
בעדינות, בפיקחות, בעורמה, בלי זעזועים.
משרתי המישטר הקודם נשארו עדיין במקומם.
כוא המועד.
אנחנו מכירים את התהליך מארצות !אחריות,
ממישט׳רים אחרים.
כהדרגה יגכר יהקצכ. הגלגלים
יגכירו את תאוצתם. עד שתגיע
המיתקפה לממדים של הסתערות
גלויייה, מוחצת, לאורך כל החזית.
אנשים יוחלפו בסיטונות! !נאמני הרוח
החדשה יתפסו את כיל עמדות השליטה וההשפעה!
כלי־התיקשורת יהפכו לקסרקטינים
רוחניים ובית-הספר יהפוך לבית־חרושת
לקנאים.
ן * יילחמת־התרכות, מילחמת־הרוח,
•יו כבד החלה. אין מנוס ממניה.
הכה ניערך מול פני המיתקפה.
הכה נקכץ את כל כוחות ההתנגדות,
כדי לצאת למיתקפה נגדית.
מכיל המערכות על עתיד המדינה, עתיד
עמנו !וארצנו — יתכן שזיו המכרעת.
קודם כל, הבה נגדיר את החזיתות.
חילוניות מוסווית. זוהי פאגניות החובשת
כיפה סרוגה, והמחזיקה בידה יאת פגיון
הסיקריקין. זהו הטירוף הקדוש של מצדה
וביתר, במהדורת הבית השלישי. זוהי רוח
הגטו המתבדיל ,׳המסתגר ׳והמתנכר.
דגל ההתנגדות הרזחנית אינו
דגל אנטי־דתי או אנטי־לאומי. זהו
דגל היהדות השפוייה, הלאומיות
השפוייה, הישראליות השפוייה,
הציונות השפוייה. דגל הומאניסטי,
דגל אוניברסלי, דגל ההצטרפות
אל המיצעד האנושי.
ך • יכן שדות־הקרב שיל מילחמה
1 1זו?
ככל כיתה, ככל עיתון, ככל שידור,
ככל הצגת-תיאטרון, ככל
מקום שיש כו תיקשורת אנושית.
1שדד,־הקרב המכריע, לאורך ימים, הוא
בבית-יהספר — למן היום הראשון בגו־הילדים
ועד ליום האחרית באוניברסיטה.
בכל שיעור ישבו נלמד התנ״ך, מתוארת
ההיסטוריה, מוסברת האזרחות, נקרא שיר.
ימי שמלמד את תולדות כייבוש־פנעו
כמירשם לרצח־עם, מי שמעלה על נם
או מרד הקנאים כמעשה לאומי חיובי,
מי שמתאר יאת ההיסטוריה העולמית כרצף
של פוגרומים, מי שמלמד את תולדות היישוב
החדש בהתנגשות בין מתיישבים
שוחרי-ישלום ובין פראי־אדם צמאים־לדם
— הרי הוא מעצב את דמותו של קנאי
מעוות, שלא יצלח אלא למצדד, שנייה.
הקרם על דמות ההיסטוריה אינו
מאכק על האתמול, אלא על
המחר.
נ - 7א ת
אך מילים יכולות גם לחסוך דם. שירים
יכולים לחסוך דמעות. ב׳מילחמית-התרבות,
הם כלי־הנישק לטוב או לרע.
כמילחמה תונאים הם
והמשוררים
אב ואם הם
זו, המחנכים והעיחיל-החלוץ,
הסופרים
הם אנשי־קומנדו, וכל
לוחמים כחזית.
ף* מילחמה כזאת, נידמה תמיד כי יש
* יתרון עצום לאנשי פלוגת־המחץ ה־טוטאליטרית.
להם
יש תורה אחת, אמונה אחת, ודאות
אחת ,׳מעירכת־סמלים אחת. הם צועדים ביסך,
יומגפ״הם הרוחניים רוקעים בקצב אחיד.
יואילו הכוחות השפויים, מטבע מהותם,
דוגלים במיגוון של דיעות ׳ואמונות, בחדותו
של כיל פרט להאזין למנגינה אחרת
וללכת בקצב משלו.
כאשר נתונים כלי־השיילטון בידי ה־קלגסים
של רוח טוטאליטרית, גדל יתרונם
שיבעתיים. עוצמתם ׳נראית ככוחו של ענק.
אולם ענק זה עומד על כרעי־תרנגולת.
ההיסטוריה הוכיחה שוכ
ושום כי רוח האדם החופשי יכולה
לגכור על כל שטיפת-מוח.
השאלה היא: אילו אסונות לאומיים עלולים
להתרחש עד אז ז
י• והי קריאה לקרם. אין להתחמק
| ממנה.
המיתקפה התרכותית הגדולה
החלה, והיא מאיימת על כל היקר
והיפה כעינינד.
כוחות ׳ההתנגדות קיימים. אך הם פזורים,
מדוכאים, ורוחם רפוייה.
יש להרים את הדגל, לאסוף את
הכוחות, ולתת את האות למית־קפת־הנגד.
מה שאוכלים במיונו} הטלחיזיר בירושלים
ואיך תתאפ שר ישיבה משזתפת עם אש״ ף בז נבה
לאנשים הנכונים!
777
הברנדי הלאומי • שהוא בינלאומי.
חסיה מילוא
בתו הנשואה של ראש־הממשלה מנחם בגין,
באה בשבוע שעבר לבית״החולים איבילוב
בתל־אביב כרי לתמון באביה עת שוחרר ממיטת חוליו. בצאתם מבית
יועץ
ראש־הממשלה
לענייני
הסברה, שמואל כץ,
טילפן למישרדו של שר־החוץ
משה דיין, וביקש לקבוע
איתו פגישה. אחרי שנועצה
בדיין, הודיעה לו המזכירה כי
עליו להסדיר את הפגישה דרך
מנהל מחלקת ההסברה במיש־רד־החוץ.
כץ בלע את העלבון,
הסדיר לעצמו פגישה עם דיין,
אך בעל הכאריזמה לא הסתפק
בכך — הניח לכץ להמתין
לו בחדר־ההמתנה שעה
ארוכה לפני שהתפנה לקבלו.
בישיבת הכנסת התערב
ח״כ פסח גרופר ללא-הרף
בדבריו של ח״כ שמעון פרם
ולא הניח לו לסיים מישפט
שלם אחד. אמר לו פרס :״אין
דבר, ח״כ גרופה אני לא מתרגש.
עוד מעט אולי תהיה שר,
ואז תירגע סוף־סוף וגם אני
אוכל לדבר בשקט.״
שר הקליטה דויד לוי
קיבל לעבודה במישרדו כמה
אנשים חברי הליכוד. אחרי שנפגש
עימם וסיכם על תפקידים,
נשלחו האנשים למנהל
אגף כוח־אדם במישרד הקליטה.
המנהל סירב לקבלם. כשנשאל
מדוע הוא עוקף את השר,
השיב :״שר הולד ושר
בא, אבל אני תמיד נשאר כאן.״
! בנאומו בכנס על דמות
השלום, במכון ע־ליר בירושלים׳
הגיע יצחק רכין למילה
״תעשייתית״ — ופיתאום
לא יכול לבטאה. הוא ניסה
כמה פעמים, ולבסוף אמר :
״עליתי על מוקש״ — והמשיך
הלאה.
יו״ר
הנהלת
1ריפל גם טוען, כי את
פלאטו־שרון צריך להעמיד
אומנם לדין על גניבת קולות,
אך את שר־החקלאות אריאל
(״אריק״) שרץ, מנהיג רשי מת
שלומציון, צריך להעמיד
לדין על ביזבוז קולות.
מאות תצעד גם חוליית חוקרי
מס־הכנסה.
המנחה מני פאר אירח
את אשף המטבח אורי
גוטמן בתוכנית הרדיו שלו
ממני מני. כשעלה גוטמן אל
הבמה והתיישב על כיסאו,
אמר מני :״רבותי, אנחנו עושים
היסטוריה. זוהי הפעם הראשונה
שאנחנו יושבים עם
אשף.״
1עוד אמר מני, כי על-
מנת למנוע מישראל את הצורך
לשבת עם אש״ף בז׳נבה
החליטה ארצות־הברית להוציא
את הכיסאות מהאולם שבו ית קיימו
הישיבות.
! 8סוחרי תל-אביב החליטו
להחזיר מנה אחת אפיים ל-
ראש-העירייה שלמה (״צ׳יצ״),
להט, על פירסום שמות עברייני
המטאטא. הם החליטו ל בוא
באחד מימי השבוע לבניין
העירייה בשעה 9.20 בבוקר ולפרסם
את שמותיהם של כל
הפקידים שלא יימצאו בבניין.
ובאותו ענייו: רשות
השידור החליטה לפרסם רשימה
של כל התושבים שלא
שילמו אגרת רדיו וטלוויזיה.
> כינוי חדש הפך באח רונה
פופולארי בחברת־התעו־פה
הלאומית אל־על. כל אותם
המתנגדים לוועדה שבראשה
עמד שר־השיכון והבינוי גד עון
פ ת, מכונים: אנטי־פת.
1ויכוח קולני התקיים
השבוע בין שני עורכי חדשות
במיזנון הטלוויזיה בירושלים,
כשנכנס למיזנון המפיק מרד כי
(״מוטי״) קירשנגאום
והגיב :״מי צריך בכלל מיז-
נון ן ממילא אוכלים פה אחד
את השני!״
ח״כ צייארלי ביטון
ניגש אל ראש-הממשלה מנ ו!
ם בגין ואמר לו :״למה
קראת לי צ׳ארלס? אתה יודע
ששמי צ׳ארלי.״ השיב לו בגין :
״הייתי באמריקה, וכל הצ׳ארלם
שפגשתי קראו להם צ׳ארלי,
אז התרגלתי.״ ביטון לא נש אר
חייב :״אדוני ראש־המנד
שלה,״ אמר ,״כל המנחם שאני
מכיר נקראים מני, אז גם אני
יכול להתחיל להתרגל.״׳
הברת
החשמל, הד״ר יעקוב ארנון,
מזווזי כרמל
מיקב• ואשת לזנייו וזניח׳/קג
עורו־הדין יואל רי פד
טוען, כי כששמע ח״כ
שמואל פלאטו־שרון שעומדים
להעמידו לדין, החליט
שמה שבטוח בטוח — ותרם
לקרן תל־חי.
החולים התייצבו מנחם בגין, רופאו חד״ר שלמה לניאדו (במרכז)
וחסיה, מול המיקרופונים. אבל בעת שאביה מטר הודעה שיגרתית
לעיתונות, חרצה חסיה לפתע לשון לעבר הצלמים הנדהמים.
מי שהיה מנכ״ל האוצר, שם
סוכרזית בתוך הקפה. כאשר
הוזהר כי לפי הפירסומים
עלול הממתיק לגרום סרטן,
אמר ארנון :״כל תפילתי היא
שאספיק למות מסוכרזית.״
בשולחנות האופוזיציה 1 במיזנון הכנסת סיפרו השבוע,
כי הממונה על חגיגות יום העצמאות
ה־ ,30 יצחק (״אי־ז׳ו״)
רגר, הכחיש כי במיצעד
המחתרת שיתקיים ביום העצ-
בנימיו זיגל
(מימין) ראש מחלקת החקירות של
המישטרה בא לתערוכתה של הציירת
פנינה זליבנסקי (באמצע) שהתקיימה באחת הגלריות בתל״אביב.
פשנשאל זיגל למעשיו במקום׳ השיב :״אני מתעניין גם באמנות
ולא רק בפשע הכלכלי׳ אם כי בזמן האחרון — כדי להיות פושע
צריך להיות אמן. חוץ מזה, אני בן־דודה של הציירת.״
ה עו ל ם הז ה 2094
אנ שים
ליצני תל״אביב טוענים כי
מישרה הפנים ביקש את הרשימה
כדי לחסוך לו מיפקד
תושבים.
עיתונאי־עמית פגש ב־ 1 מיזנון בית סוקולוב בעיתונאי
הוותיק כרו;ים לכ דב לוין
ובירך אותו לרגל יום הולדתו
ה־ ,71 כשהוא מציין כי לוין
״אינו נראה זקן כל־כך״ .השיב
לו לוין :״ייתכן שאינני נראה
כך ואינני נוהג כך, אבל הצרה
היא שידידי החלו לאחל
לי באחרונה ליל־מנוחה במקום
לילה טוב.״
! 0מלכת המים תלי ביי נו היתה אורחת תוכנית הרדיו
האדם השלישי שבה ניסה
צוות לזהותה מבין שלוש נשים.
תוך דקות אחדות עלה הצוות
על העובדה כי אחת מכפילו־תיה
של תלי היא אשת יחסי־הציבור
מירי זכרוני• חבר־הצוות,
השחקן אדרי לוי, ביקש
ממיספר ,2שהיתר. מלכת
המים, לענות לו אם אומנם
מיספר 1היא מירי זכרוני.
השיבה תלי :״לא״ .העיר לה
על כך מאחרי הקלעים המנחה
משה טימוו, ותלי הנדהמת
הגיבה :״מה, צריך להגיד פה
את האמת?״
עורכת*הדין אתי (לשעבר
פייארשטיין) ,עדיין לא יושבו
חילוקי־הדיעות בקשר עם שם
בנם התינוק. יצחק מתעקש
לקרוא לו בשם אברהם, על
שם אביו. ואילו אשתו רוצה
לקרוא לו בשם רמי. הבן בן
השנה עצמו אדיש עדיין לשני
השמות כאחד.
8סיפור השבוע של דירי
מנוסי ארוך במיקצת. מעשה
בישראלית שהלכה לערוך קניות
בכל־בו הענק הניו־יורקי,
נזייסי. בדרך לשם נכנסה ל־בית־מירקחת,
קנתה תכשיר
קוסמטי. בהסתובבה בכל־בו,
ראתה את אותו התכשיר,
הוציאה את השפופרת שקנתה
מתיקה כדי להשוות את המחיר.
בלש הכל-בו תפס אותה
כשהיא מחזירה את התכשיר
לתיקה, הוביל אותה לחדר-
חקירות והאשים אותה בגניבה.
כשסירבה להודות בגניבה, הוזעקה
המישטרה. זו חקרה ב־בית־המירקחת
וגילתה שהזבן
שם זוכר את האשד. שקנתה
את התכשיר אצלו. המישטרה
התנצלה, וגם בלשי הכל-בו
עשו כן. אבל הצעירה לא
התפייסה. לבסוף הציעה לה
הנהלת הכל־בו :״בחרי באיזה
פריט שהוא מהכל-בו, כפיצוי.״
סופיה לוון
הופיעה בתצוגת אופנה של פריסטיאן דיור בתיסרוקת אפרו חדשה. כוכבת-
הקולנוע האיטלקית שינתה את תיסרוקתה לצורך הופעה בסרט מסע מייוחד
שבו היא מגלמת את דמותה של כושית אינטלקטואלית, קורבן הפאשיזם. באותה הזדמנות סירבה סופיה
להגיב לידיעות שאחותה מריה, הנשואה לבנו של מוסוליני, עומדת להתגרש כדי להינשא לרופא איראני.
חוששים שבעיקבות הצהרות
דיין־הבן תבוטל קבלת הפנים
הצפוייה ל־ 15 הישראלים, העובדים
בסרט, שעמדה להיערך
מטעם השגרירות.
01 ליצני קבוצת הכדורסל
מכבי תל־אביב מתלוצצים כי
אם לא יחתום אולסי פרי
על חוזה מחודש עם הקבוצה,
תיאלץ הנהלת הקבוצה להל-
חים יחד שני תימנים.
! 0תוכנית השידוכים הרדיופונית
גבר ואשה נשאה
פירות. אלמנת צד,״ל, אם לבת
בשם לילי, שהתארחה בתב־
^ 0השחקן דודו טופז טוען
כי אינו מבין מדוע צריך
היה לחון את יהושוע בן־
ציץ בגלל מצב בריאותו.
אומר דודו :״הכי טוב בשבילו
היה להישאר בנזעשוהו. הרי כל
הנהלת קופת־חולים נמצאת
שם י״
01 חברת־הכנסת לשעבר
אסתר הרליץ הודתה בראיון
רדיופוני כי ״מאד, מאד,
מאד, מאד הייתי רוצה להיות
שוב חברת־כנסת.״ בינתיים,
עד לבחירות הבאות, עומדת
הרליץ לפרסם בצהרון ידיעות
אחרונות מדור בשם תן חיוך,
מלכת המים לשעבר שהפכה דוגמנית מצליחה, השתתפה בתצוגת״האופנה לרגל
י פתיחת מיפעל הפרוות של מישפחת ויגוצקי בראשון״לציון. היא זכתה בהצלחה
גצומה אצל הפועלים הערבים של המיפעל, שבתום התצוגה הקיפו אותה, ביקשו אוטוגרפים וצילומים.
מולי חידה
! באותה
תוכנית
תתף
גם החקיין מו טי גלעדי
בין הנעלמים. אנשי הצוות לא
הצליחו לזהותו.
! מפיקת התוכנית בתיה
שוושני עומדת על סף לידת
ילדה הראשון. ליתר ביטחון
החליטה לקיים את התוכנית
הנודדת, בדרך-כלל, בין בסיסי
צה״ל בתל-אביב, במיקרה
שתזדקק להגיע לחדר־הלידה.
! לדן בן־ אמוץ היתה
בעייה. הוא גר לייד הים ביפו,
ומחלונו נשקף הנוף המקסים
של הנמל הישן. במשך זמן
רב לא יכול היד, להתרכז.
מדי פעם הסתכל בנוף, ושכח
את העבודה. עד שמצא, לדבריו,
פיתרון: הוא סובב את
שולחן־העבודה שלו, כך שהוא
יושב כשגבו אל הנוף.
1בין יצחק ליפני,
מנכ״ל רשות־ד,שידור ואשתו,
ה עו ל ס הז ה 2094
הלכה האשד, ונטלה את הפריט
היקר ביותר בכל־בו: מעיל־פרווה
של מינק לבן. הנהלת
הכל־בו סירבה, אך כשאיימה
הצעירה בתביעה מישפטית על
מעצר בלתי־חוקי, העלבה וכר,
נעתרה ההנהלה. כאשר הגיעה
האשד, ארצה, פתח בעלה את
המיזוודה שלה ומצא את מעיל־ר,מינק
היקר .״מה זה?״ שאל.
ואז סיפרה לו האשד, את
הסיפור הזה...
עוזרו של
היה שר־המישפטים
צדוק, יחיאל (״חיליק״)
גוטמן, מתלונן כי חוסמים
את דרכו במישרד־המישפטים,
שבו הוא נשאר בינתיים עובד.
״בהתחלה לקחו את צדוק,
אז לא היה לי עוד עם מי
לדבר,״ טען חיליק ,״אחר־בך
הקימה יהודית ביגון, ראש-
ד,לישנה, מחיצת־עץ סביב השולחן
שלה, אז אין לי גם
על מי להסתכל.״ ביגון הורתה
להקים מחיצה דקורטיבית סביב
חיים
השולחן שלה, כדי שעיתונאים
ואורחים, המסתובבים בלישכת
שר־המישפטים, לא יוכלו לראות
את המיכתבים והחומר
המונח על שולחנה.
! 0השחקן אפי דיין, המשתתף
בסרט קשר האורניום
של מגחם גולן, עושה כותרות
באמסטרדאם, שם מצולם
הסרט. עיתונאים המגיעים לבמת
ההסרטה שואלים את
בנו של שר־החוץ משה דיין
מה דעתו על הקו המדיני שבו
נוקט אביו המפורסם. אסי,
שהוא איש מחנה שלי, שלל
כמובן בכל הראיונות את די-
עותיו הפוליטיות ואת גישתו
של אביו. דבריו פורסמו בהבלטה
בכל עיתוני הולנד, ואילו
מישלחת מטעם הקהילה היהודית
התייצבה בשגרירות יש ראל
בהאג וטענה באוזני השגריר
שם, כי הצהרותיו של
דיין הבן גורמות נזק לישראל.
01 אנשי־הצוות הישראליים
המנצח ומנהל התיזמורת הקא־
מרית (משמאל) פגש במנהל קרן
| #1111
התרבות אמריקה־ישראל גדעון פז במסיבה שהתקיימה עם פתיחת
עונת הקונצרטים של התיזמורת, והכחיש באוזני פז בי נרכשה
עבורו דירה בשווי מיליון לירות. הוא סיפר כי הדירה היא בשכר
חודשי, וכי הוא מצידו מוכן לעבור לדירה צנועה יותר אלא
שהעירייה מתעקשת לשכן אותו בדירה במיגדלי״דויד המפוארים.
נית, עומדת להינשא בשבוע
הבא לנהג דן אלי נדי (,)42
גרוש ואב לילד, שהכירה ב־מיסגרת
התכנית. השניים יינש או
בבית החייל בתל-אביב,
ואת החגיגה העניקה להם התחנה
הצבאית גלי צה״ל כמתנת
נישואין.
שבו תדגיש, לדבריה,
הצדדים החיוביים שבחיים.
01 שבועיים לפני פתיחת
תערוכת־ציוריו הראשונה, פרצו
גנבים לביתו היפואי של הצייר
גידי לוי וגנבו ארבע תמונות.
התמונות לא היו מבוטחות.
לפני איזה שבוע־ושבועיים פתחתי את העיתונים
ובמשך איזה שבוע־שבויעיים מצאתי בהם כל מיני
ידיעות כגון זאת שהופיעה בעמוד דיראישון:
ראש הממשלה לבש פיג׳מה
ולמחרת שוב בעמוד הראשון:
ראש הממשלה הלד במסדרון
כמה ימים אחרי זה בעמוד ,2בסגרת :
ראש הממשלה שתה מים
יומיים לאחר מכן בעמוד ,3עם תמונה:
ראש הממשלה חיבק ילד
וביום שאחריו בעמוד האחרון :
ואין שם פעמון.
אז מה? אז אם ראש הממשלה עושה את זה,
זה הופר ל״חדשות?״
בכל קורם חאנטארישי לעיתונאות לומדים בשי עור
הראשון שהידיעה
כלב נשר אדם
איננה ידיעה, אבל הידיעה
אדם נשר כלב
היא כן ידיעה. אז אפילו לפי הכלל הפשוט הזה,
הרי שהידיעות
ראש הממשלה לבש פיג׳מה
ראש הממשלה נשק לאשתו
ראש הממשלה ציחצח שיניים
אינן ידיעות, מ מד שהידיעות
וכעבור כמה ימים בעמוד הראשון :
ויום אחרי זה שוב בעמוד הראשון, במסגרת:
ראש הממשלה דפק בדלת
ולאט לאט, במשך איזה שבוע־שבועיים, זה
התחיל להדאיג אותי. לא שבריאותו הגופנית של
ראש הממשלה הדאיגה אותי חם וחלילה, אלא
בריאותנו הנפשית שלנו, העם שלו, היא שהדאיגה
אותי.
התחלתי לחשוב לעצמי מדוע מפרסמים אצלנו
ידיעות כאלו בעמודים הראשונים. מה מיוחד בזה
שראש הממשלה לבש פיג׳מה? מה מעניין בזה
שראש הממשלה שתה מים? מה ״חדשות״ בזה ש ראש
הממשלה ציחצח שיניים י
הרי אלו פעולות הכי נורמאליות והכי באנאליות
שעושה כל בן־אדם, לא?
כל בן־אדם לובש פיג׳מה, בעיקר בחורף, וביי חוד
אם הוא בבית־חולים. כל בן־אדם הולך במסד רון,
אם אין לו ברירה. כל בן־אדם שותה מים, או
תה, או קפה, או קווינס. כל בן־אדם מחבק ילדים,
בעיקר אם הוא פוליטיקאי. כיל בן־אדם נושק לפע מים
לאשתו, בייחוד אם הוא נשוי. כל בן־אדם מצח צח
•סיניים, אם הוא לא רוצה שהם יירקבו. כל בן־
אדם דופק בדלת, אם הוא רוצה להיכנס לאיזה מקום,
ראש הממשלה ציחצח שיניים
כלב לבש פיג׳מה
ראש הממשלה נשק לאשתו
אינה ידיעה כלל ועיקר, אבל לעומת זאת הידיעה
כלב נשק לאשת ראש הממשלה
ראש הממשלה שתה מים
איננה ידיעה. ובמקרה זה גם הידיעה
כלב שתה מיים
איננה ידיעה. וכמוהן כל הידיעות
הן דווקא ידיעות חשובות ומעניינות מאד.
אז אני באמת לא מבין מה הולך זה. אבל ברור
לי שמשהו לא בסדר, שמשהו מסריח. ולא בגלל
שראש הממשלה לא ציתצח שיניים. להיפך — הוא
כן ציחצח שיניים.
אז מה?
ככל •מאני מצליח לחשוב אני מעלה בראשי
שלוש אפשרויות לפתרון הבעיה —
האפשרות הראשונה היא שראש הממשלה הוא
אלוהים, או לפחות מלאך. לכן כל פעולה אנושית
שהוא עושה נוגעת לליבם1של אזרחי המדינה ועיתו נאיה,
שכן הידיעה
ונהדר
כלב ציחצח שיניים
הינד. ידיעה ידי מעניינת. ולפי זה גם הידיעה
ראש הממשלה דפק ילד
אלוהים לבש פיג׳ימה
או עשויות להיות ידיעות פיקאנטיזת, במסגרת.
הידיעה
סיג׳מות[
ארח לבוש מיג׳סה
מראה כמה שאלוהים הוא אנושי ונפלא
ואוהב אותנו ובכלל.
האפשרות השמיד. היא שראש הממשלה הוא
השטן בכבודו ובעצמו, או לפחות שד איום ונורא.
ולכן כל פעולה אנושית שליו מפתיעה את עיתונאי
המדינה ואזרחיה, שכן הידיעה
השטן ציחצח שיניים
מוכיחה שהשד אינו בורא כל כך, והנה הוא מצחצה
שיניים כאחד ׳האדם, ואין מה לפחד והכל יהיה
בסדר.
והאפשרות השלישית, האחרונה וכנראה הנכונה,
היא שאני כאן הלא־נורמאלי, שכן כל מה שאני
חושב כנורמאלי אינו נורמאלי בכלל. ולכן אם אומר
למישהו
ראש הממשלה חיבק ילד
ראש הממשלה הלו במסדרון
ראש הממשלה דפק בדלת
ראש הממשלה שתה מסדרון
ראש הממשלה חיבק דלת
ראש הממשלח הלך על מים
יאשפזיו אותי וילבישו אותי פיג׳מה לנצח.
לכן, מהיום והלאה, אני נזהר בעניינים האלו.
וגם אתה, אזרח־חייל, לטובתך — היזהר !
אינן ידיעות. אך לעומת זאת כל הידיעות
שלום ילדים,
לפניכם שבע דוגמאות של פיג׳מות שאותן לובש ראש הממשלה
במשך שיבעת ימי השבוע.
התאימו בל פיג׳מה ליום שבו לובש אותה ראש הממשלה
(לדוגמה: יום א׳ — פיג׳מה ,5יום ב׳ — פיג׳מה 3ובן הלאה)
ציחצחתי שיניים
לבשתי פיג׳מה
ושילחו את התשובות אל מערכות העיתונים.
בין הפותרים נבונה יוגרלו פרסי פיג׳מות, הליכה במסדרון,
מים, חיבוקים מראש־הממשלה, נשיקות מאשתו, ציחצוחי שיניים
ודפיקות בדלת.
בהצלחה !
פרר, נוסף 2ו 3לילו/ 1
גיג/ר סיד רתה^ /מי^ ס
76 אחוז תומכים
בהחלטת הממשלה
68 אחוז סבורים כי הממשלה
תצדק אם תשנה החלטתה
רוב גדול של האובלוסיה הבוגרת 76.30/0
סכור כי הממשלה צדקה בהחלטתה. לעומת זאת
סבורים — 68.40/0רוב גדול של האובלוסיה הבו גרת
— בי הממשלה תצדק אם תשנה את החלטתה.
נתונים אלה מתבררים מסקר דעת קהל שנערך
השבוע על־ידי מכון בור״י לחקר דיעות וקהלים.
בסקר רואיינו 1200 איש על־פי מידגם מדעי כלל־ארצי.
להלן
השאלות והתשובות במלואו —
.1האם צדקה הממשלה בהחליטה כשורה כפי
שהחליטה ן כן — ,76.30/0לא — ,4.70/0אין דעה —
ס/ס.19.0
.2אם תתכנס מחר הממשלה ותחליט בצדק
לשנות את החלטתה — האם תצדק? כ 68.40/0
לא — ס ,7.10/אין דעה — .24.50/0
ממכון בור״י נמסר לכתבנו, כי בין 1200 המרו איינים
נמצאו 0.8 0/0שהוגדרו כ״בלתי־יציבים״
לאחר שהגיבו בשאלות משונות כגון ״איזו החל טה?״
,״איפה ממשלה איזו ממשלה איפה׳
החלטה?״ וכר. אנשים אלה הוצאו, כמובן, מן ה־מירגם
ולא נכללו בתוצאותיו.
אריק שרון יקבל
תיק מזג־האוויר
האגדה
א עי ח.
הגיצ׳א<^ גיראו; ש ד ״ ן הוא 9ח ד 1האגדה
דין גנו אלגי ר. ג׳|
אוצרת* שדי״ן
הפגזיפ הצרלם יצציס וצחלי גסולחה הוראות
ב חי צון ובדייגש ין/לית -ביצד לנגי ש (י
א.נללהגגיע להשציד אח-
.גלציא ^/צ 0ת*גר
פחדן !• 1
השר אריאל שרון נענה להצעת ראש־הממשלה
ויקבל על עצמו, נוסף על תיק החקלאות, גם את
תיק מזג-האוויר.
מר בגין הציע למר שרון את תיק מזג־ האוויר
לאור הצלחת נאומו של שר החקלאות בנושא זה
במיסגרת הדיון על ההתנחלויות שהיה בשבוע ש עבר
בכנסת.
לכתבנו המדיני נודע, כי במייוחד נגעה לליבו
של ראש־הממשלה הפיסקה ״והנה כבר ירד הגשם
והרוח שורקת בהרים״ ,שהיתר, כלולה בנאומו של
שר־החקלאות, והיא שהניעה את מר בגין להציע
את התפקיד הבכיר של ניהול מזג־ האוויר למר שרון.
דובר מישרד־החקלאות מסר כי מעתה ייקרא
מישרדו בשם ״מישרד החקלאות, המזג והאוויר.״
7גיר
.גין
ה פגזי ם
שדיין
זוחצ
שפוף גצו
י י -ל א -ל ח 3.חג)נ*ם
ז 1״ ך ד 3אגי?י• ,יי׳י יי 00
נ ^יך ל סגת, להעע*
ה א /ע. ב ן זה ר.״ן. .בצלחצס 11( .ו\\1ע־ געית
במדייןפחד לעל׳ת* ליצת, הגולן. בך זה היה
* .ל ל ום־הניפידס בע 1צייגיפחד די י |
״יעץ״ ]היא גס פחד לזגיב פהידה[ לסגח. צ• זר
,היג ר. ג ן זה גי ו. עג״ו־ו ג /ג וי ין ר. נ ״ י י ״ ן
פחד 30 הן גבאוג 1ר ע 1הוא חמס על הגב .
1א ג ~ גג פ 0ח״זד ו<1ו 11ד יא׳ע ז׳יס עואב אצגוי־ך
צרו.בפחד עוד יורה
עוגיי.ג
לסגת. צ ^ אי ״ שג ע 1ן צ^^^-ג,ויה ! צ עזלעה
ן להעב״צי. נת״ל-אגע. בי אב, צם חד צדיין הפחדן.
לכל רו כ ש
מ !ן ר רי תי ־י ר אן -ס קוו ההצלחה
מ כ תו ת כ בי סהסימוסד ^ ד ־
מ 1נן ת ד ״ ר אן ההס כן
מהלםטלו * ,
מ ק פי א ת די ר אן הסשונמ
הנענו לשיא במכירות !
תוך 9חדשים מכרנו את כמות המוצרים שתכננו
למכור משך שנה שלמה. אנו משתפים
אתכם בהצלחתנו ! כל הרוכש אחו ממוצרי תדיראן
המפורטים לעיל, בתקופת המבצע (0.77ו5.ו2.77-ו 5ו)
( מיו ב אי ם. תו צרתגר מני הובאח ריו ת ת די ר אן )
ישתתף בהגרלת הפרסים ה ענ קי ת -פרס ראשון:
50 אלף לירות במזומנים ועוד 20 כרטיסי טיסה
לאירופה ומלל מס נ סי״ו ת בלבד)* בנוסף לכך יקבל כל
קונה שובר המזכה בהנחה של 5070 ממחיר כרטיס
טיסה ת־א-אילת-ת״א במטוסי ארקיע**
ההגרלה תיערך בראשית חודש מואר
ותוצאותיה יפורסמו בעתונות
פרטים בשניפיוו ובחנויות המפיצים ברחבי האר׳ץ
ת די ר אן -אי כו ת. מ הי מנו ת,
ש רו ת ו מוני טין בינ ל או מי.
ה עו ל ם הז ה 2094
• ח עונ ס
ד ״ז ק
י שר אל י שר אל
כשהחלו ימי הביניים, ב״ 17 במאי׳ היה ישראל ישראלי׳
מאזוכיסט ידוע, עסוק באחד מתרגיליו המופלאים,
שבהם שימש הוא עצמו מענה ומעונה — כאחד.
הוא ריחרת מלוא ריאותיו את אד האנאלפאביתיות
העומד באוויר וחשב על מאתיים וחמישים אלף אחיו
ואחיותיו, בני עט״הספר, שאינם יודעים צוררת אות
מהי ואמר: היום אתחיל בסימון חדש.
עכשיו החל מטפל במכשיר׳ שהוא מעין לוחצן מוברג
והמייועד לשמירת הכושר. גופו המאולף ידע להתאים
עצמו אל כל כללי ההתברגות במכשיר.
לישראלי היו כמה תכונות משונות — ואולי המשונה
שבהן היתה זו של כינויי-חיבה שבהם היה מכנה את
מדפי הלחץ בכלי אשר בנה לו.
יחס מייוחד גילה כלפי מדפו-חביבו, שכינויו: בי־טחון.
בהתמדה ובמסירות היה מבריגו, לוחצו ומשחררו.
מחמת פיזור הנפש׳ שלעיתים לקה בו, יש והיה
מחליף את מדף הפוליטיקה׳ זה המייועד לחיסול סופי
של כאבים בחוליות-הצוואר — ומבלבל בינו לבין מדפי
הדת והמדינה.
רבים טוענים כי דיבורו המשונה של ישראלי, דרך
הליכתו, כחולה במחלת הנכפה — וכן עיוותים שונים,
באו לו משימוש מיותר ומבולבל בשלושת המדפים
הנ״ל.
1 עיסה משונה ודביקה זו של דת, פוליטיקה ומדינה
היתה ניגרת מן המלחציים כל אימת שישראלי שם
את מדף מיהו יהודי במכשירו. לא פעם נראה היה
כאחד ממוקיוני הקירקס שעוגת-קרם הותזה אל פרצופו,
למרבית שמחתם של הצופים הצוהלים.
המדף שבו היה מכופף את יד-ימינו ומעוותח עד
שכימעט אי-אפשר היה להכירה׳ נקרא בלשון חיבו-
ביו: כלכלה.
עוני, בערות, פשע, מדפים חביבים כשלעצמם והקשורים
זה לזה בעבותות, היו עומדים בקביעות לשירותו.
אכן, מלאכת מחשבת. מלחצה לתפארת שאביזריה
ללא דופי.
וכן ב־ 17 במאי׳ החליט ידידנו לעשות את תרגיל
חייו. הוא הכניס למברגה את מיטב מדפיו והחל מתברג.
התרגיל היה מושלם — מדף המילחמה התקרב למדף
הכלכלה עד כדי ריסוק מוחלט של צלעותיו. הבערות
עלתה למעלה וגרמה לשבר פתוח באגן הירכיים.
הלחיצה היתה לפי מיטב הכללים וישראלי המחרחר
עוד הספיק להשמיע: העיקר ה סי מו ן...
כשנשמעה האזעקה הראשונה עוד היה ישראלי
המאזוכיסט בין החיים, עדיין נשם. אחר-כן, כשנפלו
הפצצות, הוא כבר לא שמע והצטרף לשורה ארוכה של
ידידים מנוער.
כיום מאוכסן המכשיר במחלקה לחקר ימי״הבי-
ים, ומלומדים, בעלי שערות שיבה, עוסקים בו.
דן קדר ,
חל־ אב־ב
• חעונ ם
מה בין קוד שלחולי
״הוועדה להיתרי עבודה בשבת החליטה אתמול
לבטל את ההיתר שניתן בשעתו להעביד יהודים בבתי
חרושת למלט ביוס״הכיפורים.״ זו היתה הודעתה הלא קונית
של לישכת העיתונות הממשלתית, אשר התפרסמה
בערב יום הכיפורים ונועדה לביצוע כעבור יומיים.
אילמלא חומרת המעשה והנזק בן המיליונים שצו זה
עלול חיה לגרום למשק הישראלי — נראה הדבר כמו
סיפור מסידרת סיפורי חלם. סגן־השר הכל״יכול, יורם
ארידור, החליט במחי יד על השבתת הכיבשנים העובדים
ללא־הרף, וכל זאת מתון שיקול אחד ויחידי :
היענות למימסד הדתי׳ שבחסדיו תלויה הקואליציה.
נראה שהגענו לעידן חדש של פוסקים בתורת ישראל
— עידן בורג—אבו-חצירה. כדורגל בשבת — מותר;
נסיעת שר־החוץ הישראלי במטוס של חברת־התעופה
הלאומית בשבת — מותר ; מישחק״כדורסל של הנבחרת
הלאומית נגד בולגריה בשבת — מותר ; צילומים לטלוויזיה
של ירי קטיושות בגיבעת עלמה ביום־הכיפורים —
מותר ; עבודה חיונית בשבת וביוס״כיפור — לא ולא,
והנזק הכלכלי במדינה עשירה כשלנו באמת שאיננו
נקודה לשיקול דעת.
ומתקבל הרושם כי זהו הקו השליט. כיוון שאת
ממשלת הליכוד העלו לשילטון ״העניים והמאמינים״ —
הרי בהם אסור לפגוע. יש לספק להם שעשועים בשבת
לבל יתרגזו, יש להראות להם כמה נוראים חם האויי-
בים היורים קטיושות ביום־כיפור, למען יראו ויידעו
בדיוק את שיברי הזכוכיות של מיקרה נורא זה. בשר-
החוץ משה דיין כמובן אסור לפגוע כלל, משום שהוא
בן חסדיו של ראש־הממשלה — אך בכלכלת ישראל —
למי באמת איכפת!
אכן, ימים טובים באים עלינו. הפוסקים החדשים
יחליטו מה מותר ומה אסור, ומה שאסור ליהודים
מותר כמובן לערבים׳ שהם הגויים של שבת של דו רנו
— ולכן כדאי ורצוי גם להמשין ולהחזיק ביהודה
ושומרון למען יהיו מספיק מהם, כן שלא תיפגע
הכלכלה.
ומה הפלא י ! כאשר אגודת ישראל מחזיקה בראשות
ועדת הכספים, כאשר המפד״ל לוטשת עיניה לרא שות
ועדת החוץ והביטחון וכאשר החוק הישראלי כה
פרוץ ומאפשר לממשלה לעשות כמעט כרצונה באמצעות
צווים אדמיניסטרטיביים — אין זה פלא כי הממשלה
האמיתית מצויה בקרב מועצת גדולי תורה —
ואין פוצה פה ומצפצף.
בן־־ציוו שירה ,
ח ל־ א בי
בתקופה בה אנו חיים הצטמצמו עד מאוד
אפשרויות ההכרות ביו גברים ונשים. בני אדם מר בים
להסתגר בחוגים מצומצמים שלהם, המושתתים
רובם ככולם על מכנה משותף מקצועי, או השכלתי,
ואינם פותחים לרוב פתח לכיוונים חברתיים נוספים.
מכאן חשיבותו הרבה של מכון ההכרויות באמצעי יעיל ליצור
מיגוון אפשרויות לקשרים כין נכרים ונשים. משרד להכרויות
״רעים״ ,צעיר ודינאמי זוקף לזכותו אלפי הכרויות מוצלחות
ונישואים מאושרים, מנהל אותו דוד גל העומד כראש צוות עוזרים
מקצועי מעולה. פיפ*רו של ״רעים״ הוא סיפור הצלחה.
מאת: אי לנ ה בר
חדש דוד גל :״טיפול אישי בכל לקוח״
יהודית היא ופתוחה !סאה, כת .32״רעים״ ממוקם אמנם במרכז תל־אביב,
עובדת כמזכירה ככירה !בהברה גדולה, ברחוב בן־״הודה ( 58 טלפון )282932
הספיקה לגמור !תואר ראשון באוני־ אך מצוי ׳במערכת ׳חדרים צדדית ו־ברסיטה,
מתגוררת בדירה שכורה, בתל־
!אביב ג״יבודדה. למרות הופעתה הנאה אחורית. הכניסה בנדה אבן ירושלמית,
וכישוריה, מנהלת יהודית חיים אפורים. ומעוטרת בירק. מיקומו של המכון
הולכת לעבודה בבוקר, וכשד,יא חוז במקום מרכזי, אך הכנייסה המוצנעת
רת, מסתגרת ׳בין ׳ארבעת הכתלים ו מן העין, באו להקל על הפונים אליו.
מנסה להעביר את הזמן כקריאה, באופן טבעי, מבקשים אגשים הפונים
שמיעת תקליטים, טלביזיה ...אך ה בדידות
חונקת .׳כל •חברותיה נישאו, למכון להכרויות לשמור על דיסקרטיות
והיא פשוט אינה מוצואת את בן הזוג בשל האופי המיוחד של הנושא.
׳המתאים לה. .מדי פעם מתקשר מישהו
שקיבל את מספר הטלפון ושלה מידידים
או מקרובים .׳מודאגים. אך בכל
פעם מתאכזבת יהודית מחדש. לפעמים
׳אלה סתם בחורים החומרים לצון, לא
׳אחת זהו גבר נשר המחפש החפת־קאה
...ולאחרונה חדלה יהודית גם
להענות לקריאות אלה. הזמן עובר,
יהודית אינה הופכת צעירה יותר, ו־
׳במשרדו המרווח פגשתי את דוד יגל,
׳כמעט השלימה עם העובדה שתישאר
מנהל מכון ״רעים״ .איכפת לו לדוד
בודדה כל הייה.
גל להחדיר לתודעת הציבור הישראלי
כמה ״יהודיות״ כאלה מסתובבות את חשיבותו והתועלת הרבה שמכון
בינינו י ואולי את הקוראה, או אפילו ההכרויות שלו מביא להתפתחות האתה
הקורא, מזהים א׳ת עצמכם עם חברה הישראלית, דוד גל — צעיר
יהודית? האם ידעתם ׳כי ־עשרות אלפי נמרץ, בעל ׳הופעה נאה, מתגלה באדם
גברים ונשים בישראל מחפשים בני שאפתן, ודינמי. הוא ׳התחנך בקיבוץ
זוג?
אפיקים בעמק הירדן ומשרת עד היום
ביחידה קרבית. דוד מתגלה כאיש
״שיחה נעים מעניין והוא מציג לפני
צוות עוזרים מקצועי ומעולה :
רותי — בוגרת אוניברסיטת תל־אביב.
בינה
— בעלת עבר עשיר של עובדת
סוציאלית ,׳ניחנה ביכולת הקשבה ו הבנה
לכל בעי״ה בה היא נתקלת.
רותי — בעלת נסיון של 10 שנים
הוזמנתי ע״י מכון ״רעים״ ,הנכנס ׳בשטח ההכרויות.
׳בימים אלה ׳לשנת הפעילות ה־ 13 ישלו,
חנן בר־ נוי — עובד סוציאלי עשיר
לבוא למשרד הראשי בתל־׳אביב ו־ ׳בנסיון של ישנים ׳רבות, המוצא לשון
להתרישם מעבודת ׳המכון הענפה .׳משרד משותפת עם בחורים ובחורות המצלי־
צורת צעיר
ודינמי
12 שנות
פעילות ענפה
חים גם ללא עזרת ״רעים״ ,אך מצטר פים
לכרטסת הסודית ׳בעזרתו . .חנן
נמצא בקשר מתמיד עם קיבוצים,
׳מושבים ׳ואוניברסיטאות.
צוות צעיר, דינמי ומוכשר, העובד
מ־ 20.00—9.00 ללא הפסקה( .גם ב־
״שבת) ומשקיע ׳מאמצים ריבים והרבה
אהבת אנוש כדי להביא ׳אושר לפונים
׳אליהם. ואינו מרפה. בערבים יושבים
אנשי הצוות ומתקשרים !ביוזמתם ל בחורים
רווקים משכילים ונאים, ול־
׳בחורות נאות ומשכילו׳ת ו״מארגנים״
אותם למכון...
ודיסקרטיות. לכן — אומר דוד גל —
קצב ׳הפונים אלינו הולד וגדל.
שלוחות
ב בל הארץ
׳בחיפה ׳מצוי סניף שני גדול מאוד
״של ״רעים״ (רח׳ ירושלים 16א׳ טל.
)667348 שם, נרשמים לקוחות ׳מאזורי
הקריות, נהריה, הצפון ׳והעמקים. ועוד
היד נטויה. ל״רעים״ שלוחות מסועפות
׳וקשרים הדוקים בכל ׳קצווי ׳הארץ. גם
מצוי כאן פוטנציאל עצום של בעלי אם אינך ׳תושב אחת הערים הגדולות,
!אמצעים ׳ועמדה: ביניהם אנשי עסקים, תוכל תמיד לפנות ל״רעים״ למצוא
רופאים, מהנדסים ;ועורכי דין. נשים אוזן קשבת ולקבל את העזרה המקסי מלית
במציאת ׳בן הזוג.
מטופחות, אלגנטיות ומשכילות. מסת־ב״,רעים״
רשומים מכל ׳הגילים ׳ואם
׳בר שלמרות הופעתם ׳וכישוריהם איין
אינך נשוי ומעונין להנשא ולהכיר
ולהם פשוט היכן להפגש. אנשים אלה, בחורה נאה ורצינית להלן הטלפונים
מסביר דוד, אינם נכנעים לדעות ה־ ׳של ״רעים״ :
קדומות, ומחפשים את שירותיו של
מכון ״׳רעים״ .תמצאי אצלנו, אומר דוד,
לא רק רווקים אלא גם אלמנים וגדושים
משני המינים הרוצים לפתוח דף חדש
בחייהם ואנו משתדלים ככל יכולתנו
לעזור להם בכך! .ויעידו אלפי מקרי
ההצלחות ,׳בהם הפגשנו בני זוג ,׳הבאנו
אותם לנישואין ׳והוצאנו אותם מבדי דותם.
חוד
גל וצוות עוזריו מקפידים
להעניק שרות אישי לכל לקוח ולקוח.
׳תמיד ׳בשיחה אינטימית בארבע עיניים
בהקשבה והבנה מלאה לבעיותיו •של
כל אחד, וכל זאת בהקפדה על סודיות
תל-אביב 03-282932 :
חיפה 667348 :־04
ה עו ל ם הז ה 2094
אנשי חדות והמעדר מאשימים: ד ״ן ה כניס את המדינות למלכודת.
או* אלה וגם אלו לא תבינומה 11יאוומלכודת
חחונודח חאחיחיח
* 6פתע מצא משה דיין את עצמו חשוף
/בצריח.
מנחם בגין ״נח״ בביתו, ויצא כימעט מן
המישחק. אנשי חרות תקפו אותו בארסיות,
בייחוד מאחרי הקלעים, כסום טרויאני
מפא״יי בתוך ממשלת הליכוד. חבריו־לשעבר,
אנשי מיפלגת־העבודה, גינוהו כמי
שמכר עניינים חיוניים של המדינה תמורת
נזיד־העדשים של הישג דיפלומטי אישי.
נדמה כאילו נאחז דיין פאניקה,
ועשה צעדים כלתי־מחושכים.
תחילה, בוויכוח במליאת הכנסת, גילה
דיין את נוסח ״נייר־העבודה״ האמריקאי־ישראלי,
שנשמר עד כה בסוד. יתכן ש הדבר
הרגיז את האמריקאים, והוכיח להם
מחדש שאי־אפשר לסמוך על דיץ. אך הם
התאפקו ושתקו.
אחר-כך התגונן דיין בישיבה סגורה, שתוכנה
הודלף מייד, ואמר כי שיחתו עם
הנשיא ג׳ימי קארטר היתה ״ברוטאלית״.
קארטר, סיפר דיין, אמר לו שאם ישראל
לא תקבל את נייר־העבודה, יהיה פירוש
הדבר שהיא מפוצצת את ועידת־ז׳נבה עוד
לפני היכנסו ,.ודעת־הקהל העולמית תאשים
אותה* .
הפעם רגזו האמריקאים באמת. הנשיא
עצמו הורה לדוברו לפרסם הכחשה, וכך
עשה גם מישרד־החוץ האמריקאי. השיחה,
כך נאמר, היתד. ידידותית וקונסטרוקטיבית.
דיין הורה לשגרירו בוושינגטון, שימחה
דיניץ, להתנצל.
אותה שעה הודיע דיין בכנסת כי קיים
הסכם בינו ובין האמריקאים על כך שלא
ישותף בוועידת ז׳נבה שום פלסטיני המזדהה
עם אש״ף, ושלא יעלה כלל נושא
המדינה הפלסטינית. האמריקאים, שמכרו
לערבים לוקש אחר לגמרי, הכחישו זאת
מייד בפנים סמוקות. אך דיין לא נכנע:
הוא הורה להדליף לכתבים שקיים מיסמך
בכתב, שבו אישרו האמריקאים כי יהיה
מותר לישראל בז׳נבה להתנגד להשתתפות
אנשי אש״ף ולהעלאת הנושא.
הפעם יצאו האמריקאים מכליהם ממש.
הנשיא קארטר העביר לראשי המדינות
הערביות שדר אישי, שבו הכחיש את
דברי דיין. האמריקאים, כך הודיע, אינם
שותפים לעמדה ישראלית זו. דובר מיש־רד־ר,חוץ
בירושלים נאלץ להכחיש את
קיומו של המיסמך.
בוושינגטון האמינו הבד בי תע
דודיו שד דיין אינם אלא פרובוקציות,
שנועדו להביא את הערכים
לכך שהם יפוצצו את ההבנות
לז׳נכה, אחרי שישראל עשתה,
ככיבוד, ויתורים מפליגים.
אולם אנוואר אל-סאדאת לא התרגש.
הוא מצץ את מיקטרתו, יעץ לעיתונים
הערביים שלא להתרגש נוכח מטר ההודעות
של מנהיגים ישראלים. אחרי הכל,
אמר לעיתונאים ולקוראיהם, מצריים אינה
מנהלת משא־ומתן עם ישראל, אלא עם
ארצות־הברית.
כצורה זו הפך סאראת את ישראל
לגורם מישני. השלום, כך מסתבר
מדכריו, יקום כין העולם ה ערכי
וארצות־הכרית, וזו תכפה
עד ישראל את ההסדר שיושג.
היתד זאת השלמה לגישתה של ממשלת
ישראל, המתנהגת גם היא כאילו השלום
הוא בעייה התלוייה ועומדת רק בין יש ראל
וארצות־הברית, בעוד שהערבים אינם
שייכים כימעט לעניין.
ניצה וזוג יונים
^ וויכוח הפנימי עלתה טענה, שהם־
כה סיסמת השבוע:
,,משה דיין הכניס את המדינה
למלכודת.״
המערך גייס את התותח הכבד ביותר
* הדבר תאס את ההסבר שנתן העולם
הזה ( )2093 למעשיו של דיין. במאמר ״שס
המישחק״.
שלו, גולדה מאיר, כדי להשמיע טענה
זו. גולדה הופיעה בטלוויזיה כסלע איתן.
,שאינו מוותר לעולם, לעומת הרכרוכיות
של ממשלת־הליכוד.
מול הניצה הגדולה, נראו בגין
ודיין כזוג יונים.
הליכוד והמערך התחרו ביניהם על כתר
הנוקשות והקיצוניות. את הוויכוח ביניהם
ניתן לתמצת כך :
הליכוד נ אין משמעות להשתתפות
פלסטינים בז׳נבה, כי הם לא יהיה מזוהים
בצורה כל שהיא עם אש״ף, ולא
ישותפו בשום דיון חשוב.
המערך: זוהי אשלייה. ברגע שהס־כמתם
להופעת פלסטינים כלשהם, פתחתם
את הדלת לפני אש״ף. לא תוכלו למנוע
דיון על הקמת מדינה פלסטינית.
הליכוד: יש לנו הסכם עם האמריקאים,
שאיננו צריכים להשלים עם זה.
המערך: מה תעשו אם מישהו מן
הפלסטינים המוזמנים יקום באמצע הוועידה
ויכריז: אני מייצג את אש״ף, ואני
דוגל בהקמת מדינה פלסטינית ז
הליכוד ד פשוט מאד, נקום ונטרוק
את הדלת.
המערך: זה לא כל-כך פשוט. תהיה
קיימת אז הסכמה בין כל הערבים, אשרף,
ארצות־הברית וברית־המועצות. אם תפר
צצו את הוועידה במצב זה, תעמדו מול
דעת־הקהל המאוחדת של העולם כולו.
מוטב לפוצץ את הוועידה לפני כינוסה,
כפי שעשינו אנחנו.
הליכוד: למה לנו לפוצץ אותה מראש?-אולי
לא נגיע למצב חמור כזה.
נשחק אותה.
המערך: אתם נכנסים למלכודת.
קל לנחש מה היה אומר מנחם בגין,
אילו היה המצב הפוך, ואילו הסכים משה
דיין ל״נייר העבודה״ בעודו שר־החוץ של
המערך. מישחק השבוע, שכמה עיתונאים
עסקו בו, היה לנסח את נאומו של בגין,
ראש־האופוזיציה, נגד מדיניות־החוץ ה מופקרת,
התבוסתנית, הוותרנית של משה
דיין — אילו פעל בשם ממשלת־המערך.
מעבר לתעלולים מזדקרים הנתונים
הבסיסיים, ששום התחכמות לא תשנה
אותם.
ארצות־הברית רוצה בכינוס ועידת־ז׳ג-
בה, והיא יודעת שהדבר אינו אפשרי בלי
הסכמת המישטרים הערביים. אלה אינם
יכולים ללכת לז׳נבה בלי הסכמה —
גלוייה או מוסווית — של אש״ף.
ארצות*,הכרית חותרת להסדר
הסיכסוך, והיא מכיגה שאין ערך
להסדר כלי הסכמת הפלסטינים.
פירוש הדבר הסכמת אש״ף.
ציט־וע מכאן ומכאן
ארצות־הברית יודעת כי ממשלת ישראל
לא תסכים לנהל משא־ומתן עם
אש״ף, אם לא יופעל עליה לחץ כביר
(או אחרי מילחמה נוספת) .קארטר אינו
מוכן עדיין להפעיל לחץ כזה.
משום־כך הומצאו נוסחות־הפשרה השונות,
שאחת מהן נמצאת ב״נייר־העבודה״.
השאלה היא כיצד לאכול את העוגה
(לשתף את אש״ף) ולהשאיר את העוגה
שלמה (לאפשר לישראל לטעון כי לא
ניהלה משא-ומתן עם אש״ף).
הפיתרון המוצע הוא: לשתף כוועידה
כפועל את אנשי אש״ף, אך
בהרכב ובצורה שיאפשר לישראל
לטעון את ההיפך.
למשל: ראשי־עיריות ואישי-ציבור, ש יקבלו
יפוי-כוח מאש״ף לנהל משא־ומתן
בשמו, אך שישראל תטען כי אינם אלא
״נציגיהם של תושבי השטחים״.
עם כל ההתחכמויות והפילפול, זהו עניין
מהותי. אם אש״ף לא יקבל את הנציגים
האלה כבאי־כוהו, אין להם ערך. ערבים
חסרי־השפעה, שיתמנו על-ידי המושל הצבאי
הישראלי ו/או המלך חוסיין, יהוו
קישוט חסר־ערך. השתתפותם תחטיא את
המטרה המבוקשת: לשתף את אש״ף בעקיפין
בוועידה ובהסדר שיושג, כדי לחסל
את התנגדות הגורם המרכזי הזה לוועידה
עצמה, ולהסדר שיתגבש בה. יש טעם
רק בהשתתפות אנשים שיהיו מקובלים
על אש״ף. על ישראל לבלוע את הצפרדע.
משה דיין מכין זאת, כמוכן,
היטב. כאשר הוא מעמיד פנים
כאילו מדובר כאנשים שאינם
מזוהים ככל צורה שהיא עם
אש״ף — הריהו פשוט משקר. מכי
הינה זו צודק, המערך: דיין מסכך
את הממשלה כמהלך שאין היא
רוצה כו, ושלא תובל לצאת ממנו
ככוא העת מכלי להמיט אסון על
מעמדה של ישראל כעולם.
מאידך, קשה גם לאש״ף לבלוע את
הצפרדע. לאירגון הפלסטיני, שזכה בהכרה
בינלאומית כנציג הבילעדי של העם
הפלסטיני, קשה להסכים לייצוג ו בהחבא,
באמצעות אנשים צדדיים. הדבר מחריף את
כל הלחצים השליליים, הפנימיים והחיצוניים,
על האירגון (ראה עמודים .)10—11
יתכן כי דיין מקווה כי אש״ף עצמו ימנע,
משום כך, את כינוס הוועידה.
ברגע זה מופעלים לחצים כבדים על
אש״ף, כדי שיסכים לייצוג עקיף זה.
מצריים וסעודיה מבטיחות לאש״ף שבמים-
גרת זו יובלט מעמדו הרשמי של אש״ף.
יתכן כי הסובייטים כבר הבטיחו לאש״ף
שהיו״ר הסובייטי של הוועידה (אנדרה
גרומיקו) ינצל את מעמדו כדי להכריז
על הפלסטינים שיהיו נוכחים בוועידה כעל
נציגי אש״ף. ואילו לישראל מבטיחים
האמריקאים כי האישים הפלסטיניים שישתתפו
לא יוכרו כנציגות של אש״ף.
בגיסה בלא תשלום
^ ך אין ז* המלכודת העיקרית.
היחס האי־ רציונלי של ראשי
המדינה בלפי אש ״ף — יחס שהוא
משותף לליכוד ולמערך — מכה
אותם כסגוורים. אין הם רואים את
הסכנה הגדולה כיותר, הרובצת
לפיתחס.
אין שמץ של ספק בכד שכל פלסטיני,
שישותף בז׳נבה, יפעל כנציג אש״ף ועל-
פי הוראות האירגון. פשוט איו בנמצא
גוף או איש פלסטיני, שיעז ללכת לז׳נבה
שלא בהסכמת אש״ף.
הנסיונות של המושלים הצבאיים היש ראליים
בגדה המערבית, לגייס ״נציגים״
שאינם אנשי אש״ף, הם תרגילים פא-
תטיים, המזכירים את הנסיונות המגוחכים
(המשך בעמוד )22
יי המלכוד ת האמיתית
(המשך מעמוד )21
ביותר של מושלים קולוניאליים בארצות
אחרות בימים עברו.
אם יהיה נציג פלסטיני כז׳נכה,
הוא יהיה נציג שד אש ״ף — כצורה
זו או אחרת.
הישגעצוםז ׳הניתן
לאש ״ףכחינם .
כאשר תבע אורי אבנרי לראשונה לשתף
את אש״ף בוועידת ז׳נבה, כשותף שווה־זכויות,
היתה ההצעה קשורה בתנאי: הכרה
דה־פאקטו של אש״ף בישראל.
בדצמבר 1975 העביר אבנרי לראש־הממשלה
דאז, יצחק רבץ, הודעה מוסמכת
שהנהגת אש״ף תסכים לתנאי זה, אם
תוזמן.
במגעים שנתקיימו לאחר מכן בין המד
עצה הישראלית למען שלום ישראלי—
פלסטיני ונציגות אש״ף, דובר על בך שוב
ושוב. לא היה ספק כי אש״ף מוכנה
לשלם מחיר זה תמורת הישג זה.
עתה, כיגלד סירובה שד מכו*
•טדת ישראל דהיטדיס עם המציאות
ולהכניס את אש׳׳ף כדלת
הראשית, עלול להיווצר מצכ חמור
כיותר: אש״ף ייכנס כדלת האחורית,
מכלי שייאלץ דיטלם את דמי
הכניסה.
אם יופיעו בז׳נבה נציגים פלסטיניים
״שאינם תופסים עמדות בכירות באש״ף״,
ייווצר המצב הבא:
<• נציגים אלה יפעלו כנציגי הקו של
אש״ף, ויקבלו הוראות מאירגון זה.
ש רי ס וחבר פוסחמ שי בי סעד
השאלה:
אס אוו
הרופאים
עד בגין
לפרוש ־
זז* מלא <וח
נ 7ח 1נ 1ו?
ך |\ 1ן ״ראו, ראו — מצאתי את
\ 1י 1הזכויות החוקיות של העם
הפלסטיני !״ אומר ג׳ימי קארטר בקארי־קטורה
זו של פולקסקראנט ההולנדי.
• האירגון ימשיך לטעון כי אינו משתתף
בז׳נבה, ועל כן אינו מכיר בוועידה.
• כמידה שעצם ההשתתפות
כז׳נכה מהווה הכרה חה־פאקטו
כישראל וכרצון לחיות עימה כשלום,
ניתן לאש״! 6להתחמק מכף.
• אש״ף יהיה פטור ממתן הצהרה
כלשהי על הכרה כישראל,
כגון קכלת ההחלטה צ4צ, או הכרה
דה-פאקטו כדרך אחרת.
• שום סיכום שיושג כוועידה
לא יחיים את אש״ף.
!• אם אכן יושג בז׳נבה הסדר־שלום,
הוא יהיה בין ישראל ובין המדינות הערביות.
אש״ף יוכל לטעון כי הסדר זה אינו
סופי, ושיש צורך במשא־ומתו נוסף ונפרד,
הפעם עם אש״ף עצמו, כדי להגשים
את ״הזכויות החוקיות של העם הפלסטיני״.
לשון
אחרת: אש״ף ייכנס לוועידה בלי
כל סיכון משלו, ובלי כל תשלום, כשכל
האופציות תהיינה פתוחות לפניו. ירצה —
יקבל את התוצאות: ירצה — יפסול אותן.
ירצה — יטען כי השתתף ; ירצה — יטען
כי לא השתתף.
זוהי תית .
המלכודת
האמי אולם
מנחם בגין וגולדה מאיר, משה
דיין ויצחק רבץ, אינם מסוגלים כלל לראות
אותה. אחרי שציירו על הקיר דמותו
של שד נוראי — הופעת אש״ף בז׳נבה —
הם מסתכלים בו כמהופנטים, ואינם מסוגלים
להבחין בסכנה האמיתית — ניצחון
אש״ף ב לי הכרה בישראל, הסדר שלא
יביא עימו שלום.
ך • שה היה למנוע את התהליד ה-
\ /טיבעי. לאחר הדאגה האמיתית של
מקורביו ושל יריביו בא גל הבדיחות על
מצב בריאותו של ראש הממשלה מנחם
בגין. עוד הבדיחות נמשכות ׳והשרים, חברי
הכנסת והבוחישים מאחרי הקלעים החלו
להציב את השאלה: מי יהיה היורש במידה
שמנחם בגין ייאלץ לשמוט מידו
את רסן הישילטץ בגלל מצב בריאותו.
השאלה נשאלה בתחילה בלחש, בחדרי-
חדרים כדי שעצם שיטעה לא יגיע לאוזניו
של ברן או לאוזני האנשים המקורבים
אליו. אולם אט-אט היא פרצה ׳לפגישות
נרחבות יותר, אל מזנון־הכנסת ובצורה
מרומזת גם אל דפי העיתונות.
מאז צאתו של בגין מביית־החולים •ניגלו
מיספר סימנים, זעירים אומנם, אך למביני
דבר או לאלה הרוצים לבחוש בקלחת,
משמעותיים ביותר, שהעידו על כך שהנושא
החדש החשוב ביותר -במישור המפלגתי
בישראל הוא בחירת היורש. חברי-
כנסת מסויימים, ולא רק מסיעת האופוזיציה,
טעינו בשבוע האחרון כי יש צורך
להכין את היורש— ולעשות זאת במהירות.
ההודעות השיקריות של רופאיו, הפרוס׳
אליהו לוריא והד״ר שלמה לניאדו הפכו
בדיחה, אך הוסיפו שמן למדורת ההתלחשויות.
ברכתו של ראש האופוזיציה
שיימעון פרס, מעל במת הכנסת בשבוע
שעיבר להחלמת ראש הממשלה, אחרי שראש
הממשלה כבר הופיע בכנסת ולפי ה־גיירסה
הרישמית היד. בריא לחלוטין, היתה
יותר מרמז עבה לכך שבגין עדיין חולה.
העובדה שראש לישכתו של -בגין, יחיאל
קדישאי, מסרב לקבוע לראש הממשלה
פגישות -אפילו הן חשובות ביותר, ובקשת
שומרי ראשו ,״הגורילות״ ,מכל אדם שנפגש
עימו לקצר בפגישה ולהשתדל שלא
לעייף את ראש הממשלה ,׳נודעו לציבור
הפוליטיקאים ׳והעסקנים והדליקו אצלם
יותיר מנורה -אדומה אחת.
ה מר א ה החיצוני
של בגין
64 מדדת שכגין יישב בראש ישיבת
/הממשלה בשבוע שעבר (שנדחתה
בגלל מחלתו ׳מהיום הראשון בשבוע ליום
חמישי) ואף ביקר בכנסת באותו שבוע,
לא ינכה בגין בישיבת ׳הממשלה שנערכה
השבוע. גם עובדה זו הוסיפה לגל הדאגה
או ה״דאגה״ למצב בריאותו, וחידדה עוד
יותר את שאלת היורש.
על כל הסימנים האמיתיים או המדומים
האלה נוסף גם מראהו החיצוני שיל בגין.
המדינה כולה צפתה בבגין בטלוויזיה
כאשר עזב את בית החולים בשבוע שעיבר.
היה זה איש חיוור, חלש וינתמך על־ידי
עוזריו. גם בגין של הימים האחרונים
נראה רע ,׳והיה מי שהגדיר אותיו השבוע
כ״צל שיל עצמו.״
הפירסום בשבועון האמריקאי רב היוקרה
ניוזוויק על מציב בריאותו הרעוע של ראש
ממשלת ישראל הוכחש במהירות על-ידי
רופאו האישי, הד״ר לגיאדו• אולם הציבור
אינו מאמין יותר להודעותיו של ליניאדו
בדבר מצבו של ראש הממשלה ואישי המדינה,
היודעים -פרטים מפרטים ׳שיונים
על התנהגותו ועל אורח חייו של מנחם
בגין נוטים להאמין לדו״ח האמריקאי.
היו שהישוו השבוע את המדינה ׳בהנהגתו
שיל בגין לאיראן !בהנהגתו של מוחמד
מוצאדק, בתחילת-שנות החמישים. מיוצא-
דק, מי שערך את ההפיכה המפורסמת באיראן
ניהל את ענייני המדינה ממיטתו
כשהוא לבוש פיג׳מה.
ה ס חי ט ה
של בגין
^ ך מלבד ההשוואה הפיקנטית הזיו,
י אין ספק שלמצבו של בגין השפעה
מכרעת על -אופן וצורת ניהול ענייני המדינה.
ישרים, חברי-יכנסת ושאר אנשי
שיליטון אינם רוצים להרגיז -את ראש הממשלה
שמא תינזק בריאותו! ,ואין ספק
שבגין מנצל זאת היטב. קשה ׳להאמין ש אישור
מיסמך דיץ־וואנס היה עובר בישיבת
הממשלה האחרונה פה אחד בכל עת
אחרת, שבה היה בגין בריא ושריו מוכנים
להשמיע דיברי ביקורת מבוקרים או הת
נגדויות.
קשה להאמין שלפחות אריק שרון
לא היה מביע התנגדות נזעמת למיסמך
ומצביע בממשלה נגד אישורו.
אולם זה לא קרה. הממשלה כיוליה הצביעה על פי דרישת בגין, כשהקו המנחה
אותה אינו ענייני אלא השאיפה שלא להרגיז
את ראש הממשלה החולה.
סיגיניץ עבודה חדש זה מתקיים לא רק
בישיבות הממשלה. עוזריו של בגין אינם
מעבירים לו מיסמכים שלדעתם עלולים
להרגיז אותו, וגם לא שיחות טלפון ״מסוכנות״
.ערב הדיון בכנסת השבוע, על
מיצעד המחתרות שיבוא תחת מיצעד צה״ל
ביום העצמאות, התבקשו כל הנואמים שלא
להרגיז יאת -בגין ׳בנאומיהם !בנושא הרגיש
כל-כך אצלו. ואומנם, לאחר גיס״ון־סרק
׳להוריד את ההצעה מעל סדר היום דיברו
כל הנואמים, גם המתנגדים החריפים ביותר
לרעיון המיצעדים של בגין, בנימה מתונה
ביותר, למחות שבגין עצמו לא נכח באולם
המליאה. רק נואם אחד! ,ודווקא מהליכוד,
מנחם סבידור, תקף בחריפות את
הצעת הממשלה לערוך את מיצעד המחתרות
ואף הצביע נגד סיעתו. סבידור לא
קיבל את המסר, כיוון שיחזר מחוץ־ילארץ
ערב ההצבעה.
גם הקרובים ביותר לבגין, מאלה שליווהו
כל השנים במידבר הפוליטי, מודים
כי צורה זו -של ניהול ענייני המדינה
אינה בריאה — ולא רק לבגין. אך הם
טוענים שזהו מצב זמני וכי בגין מגלה
סימני התאוששות מהירים -ויחזור ליאייתנו,
הפעם באמת, בתקופה הקרובה ביותר.
במישאל שעיד העולם הזה בין שרים
וחברי כנסת בתחילת השבוע, סירבו מרביתם
להשיב על השאלה :״אם רופאיו
של מנחם בגין יאסרו עליו ליהמשיד לכהן
כראש־ממשלה, במי היית אתה רוצה כ־ראש־ממשלה?״
מרבית המסרבים היו מוכנים
לנקוב בשם המועמד שלהם רק ב־שיחה
•שלא לפיירסיום.
שר החקלאות אריק שרון, ממקורביו של
בגין, השיב :״׳לא יכול להיות דבר כזה.
בשום אופן לא יכול להיות שהרופאים
יגידו לבגיו לא להיות ראש־ממשלה.״ שר
המיסחר, התעשייה ׳והתיירות יגאל והוחביץ
סירב להציע את המועמד הבימעט־ברור
שליו ,׳משה דיין, באומרו :״אני לא יודע.״
שר־הדתות אהרון אבו־חצירא הגיב :״אל
יתשאל ׳אותי, אני לא יודע ולא רוצה לדעת
דברים כאלה.״
ארליך —
א סון למדינה
ין אדה שהסכימו לנקוב בשם
* מסויים יהיה סגן שר־הביטחון תת־אלוף
(מיל ).מרדכי ציפורי, שאמר :״עזר
וייצמן, ללא ספק. הוא המועמד היחידי.״
ציפורי זכה ׳בתמיכה משני מקורות בלתי-
צפויים: האחד — .איש הימיפלגה הליברלית
מנחם ׳מבידור, שלא הציע: את מנהיג
המיפלגה שלו שהוא אחד המועמדים ה טבעיים,
שר האוצר שימחה ארליך, אלא
את עזר וייצמן בנמקו :״על פי הסכם הליכוד
יהיה ראש־הממשלה איש חרות,
!ומסכם זה יש לכבד. המועמד הבא של
חרות הוא וייצמן, והוא מועמד טוב.״
אחר שתמך בווייצמן היה יח״כ שמואל
פלאטו-׳שרון, שנימק :״הברירה עכשיו היא
בין וייצמן לארליך ,׳ואם אדלייך יהיה ראש־הממשלה
זה יהיה אסון למדינה.״
סגן ׳שר־המיסחר-והתעשייה מדימונה,
יצחק פרץ, שאינו נמנה עם חטיבתו של
בגין בליכוד וידוע כאחד מאנשי לעם הנאמנים
ביותר, ענה על השאלה :״בגין
יישאר בריא עד .120 מה שיקרה אחרי
זה, לא חשוב.״ את המיספר 120 ציין גם
יושב ראש הנהלת הסיעה האופוזיציונית
הגדולה ביותר, המערך, ח״כ משה שחל,
שכמו רבים מחבריו לסיעת עדיין ילא התרגל
לכך שהוא באופוזיציה וכי ראש הממשלה
אינו שייך לסיעתו. שחל השיב:
״אני מאחל לבגין ׳להיות ראש־ממשלה עד
.120״ לאחר־מכן, הציע שחל, יש לערוך
בחירות חדשות כדי לקבוע ימי יעמוד ב־ראש־הממשלה.
הצעה
ברוח דומה היתר, גם בפיו של
איש מערך אחר, ח״כ ז׳אק אמיר. לדעתו
ייווצר מצב שלפיו לא יהיה מינוס מעריכת
בחירות חדשות. אולם אם לא ׳תהיינה בחירות
חדשות הציע אמיר :״שהמערך יעשה
קואליציה בראשות שימעון פרס עם כל
אחד, אפילו עם המפד״ל.״
ח״כ אחר מהמערך, מיכה חריש, ראה
כאפשרות ריאלית ביותר את מועמדותו
של שמעון פרס, כאשר יחדל בגין לכהן
כראש־המטשלה :״כאשר בגין יילד תהיה
בליכוד מילחמת ירושה שתביא שם למפולת
מוחלטת. שילטון הליכוד כיום מבוסס על
אוטוריטה מוחלטת של בגין, וכשזו תיעלם
ותפרוץ המילחמה הפנימית ׳תשתנה כל
המפה ואז יוכל פרם להקים קואליציה עם
ד״ש, ועם חלקים מהליכוד.״
מפוכח יותר היה חברו לסיעה של חריש,
יוסי שריד ,׳שאמד :״אני רוצה את פרם
אבל במתכונת הנוכחית, בשהליכיוד יפשיל-
טון, הייתי רוצה לראות את עזר וייצמן
כראש הממשלה.״ כאשר נשאל שמעון
פרס עצמו על־ידי כתב העולם הזה את מי
היה רוצה לראות כיורש של בגין יאם רופאיו
של דאש־הממשלה יאסרו עליו להמשיך
בכהונתו, השיב :״אני לא משתתף
במישאל הזה.״
מכו ת
לאשה
***-י חסרי־ כנסת הגדירו את המצב
*/שייווצר כמסובך, וסירבו לקבוע את
המועמד שלהם: ח״כ יגאל כהן מחטיבת
לעם שבליכוד וח״נ פסח (״פסי״) גרופר,
איש הליברלים. ח״כ אחר מחרות, חיים
קורפו, השיב :״העניין לא נראה ילי אקטר
אלי מהבחינה המחשבתית.״
1אמנון לין הודיע :״אין ילי תגובה בשלב
זה. מה שנוגע לרופאים, יש לי שני יפנים
רופאים ׳בפיית, והם הרופאים היחידים ש מעניינים
אותי.״ סירוב מוחלט לענות על
השאלה הביע גם יושב ראש ועדת הכנסת,
איש הליברלים ח״כ ועורך־הדין יצחק
ברמן.
איש האופוזיציה ח״כ עקיבא נוף מד״ש
אמר כי ״אין לי הצעות, אבל כולם יודעים
מי המועמד שלי,״ יואילו ח״כ הלל
זיידל מחטיבת אחדות בליכוד התחמק באופן.
אלגנטי מלענות על השאילה :״הבן
אדם (הכוונה לבגין) עוד חי. אני עוד חדש
בליכוד, לכן אני לא יכול להגיב.״
ח״כ המפד״ל דויד גלס השיב בשאלה
נגדית :״הפסקת להכות את אשתך, אז
אתה מכה אותי?״ ולגופו של עניין השיב :
״אני לא ייודע.״ ואילו חיברו לסיעה, ח״כ
אברהם מלמד, השיב :״אני לא יכול
לעשיות את זה לבגין ולענות על השאלה
הזיו.״
בשיחות שלא לפירסום אמרו השרים וחברי
הכנסת ׳שרואיינו ושרים !וחברי כנסת
׳אחרים דברים ברורים יותר. אין כימעט
אישיות פוליטית שאין ׳לה מועמד משלה.
אנשי האופוזיציה מהמערך העריכו כי יהיה
שביב מיסיויים של !תיקווה לשמעון פרס
במידה שיסתלק בגין מעל הבמה הפוליטית,
יאולם הם הודו שיש להכין ממלא־מקום
למועמדות פרס מבין אנשי הממשלה
הנוכחית. המועמדים שלהם הם עזר וייצמן
ומשה דיין, אם כי כמה מהם טענו כי
המציאות הפוליטית ׳שתיווצר בתוך הליכוד
תעלה את שימחה ארליך למישירה הרמה.
אנשי ד״ש שבאופוזיצי׳ה טענו כי המצב
שייווצר יביא ׳לפחיות להעלאת שמו של
ייגאל ידין, כמועמד־ביניים או כמועמד ישל
פשרה ,׳שאו שהליכוד ׳יתמוך פו כדי למנוע
קואליציה אחרית ביו ד״ש למערך, או
שהמערך יתמוך יפו כדי להפיל את הליכוד.
אולם גם הם ריאלים, והצביעו על אחד
משלושת השמות: ארליך-וייצמדדיין.
׳בשיחות שלא לפ״ריס׳ום בחרו מרבית
אנשי חרות בעזר וייצימן, אם כי כמה מהם
ציינו את שימיו ׳של דיין או שם של מועמד
שמחוץ ׳לממשלה הנוכחית. אנשי ליעם ברובם
תומכים ׳נלהבים של משה דיין, ואילו
הליברלים שסועים בין השלושה כאשר
לארליך יש רוב זעום בין משתתפי המי׳ש־אל
מקרב המיפלגה הליברלית.
יש כאלה, בעיקר מאנשי חרות,
המנסים להרהר בקול רם במי היה
בגין רוצה כיורשו .׳לכולם ברור כי בגין
לא הייה בוחר בעזר וייצמן. כולם מביעים
את הדעה יכי בגין היד. בוחר באריק שרון,
שאיש מבין הנשאלים לא רצה יפו כראש־
מו עמדו״וג מן
מו עמדאדליד
מו עמד דיין
ממשלה, או במשה דיין. אנשי חרות בעיקר,
גם אליה שאינם מוכנים לקפל את
וייצמן, פוסלים את מועמדותם של שני
שמות אלה, שריון ׳ודיין, הן מתוך ניסו־קים
ענייניים, הפוסלים ׳לדעתם את שני
האישים האלה והן מתוך זה שאין שרון
׳ודיין אנשי חרות ,׳והמישרה מגיעה לחרות.
הסיגגון הווייצמני
ן* ראה כי אילו היה צריך להחליט ה־
4שבוע מי ימלא את מקומו של מנחם
בגין כראש־הממשלה, היו באים בחשבון
רק שלושה שמות: שר־הביטחון עזר וייצ־מן,
שר־האוצר שימחה ארליך ושר־החוץ
משה דיין.
לכאורה נראית מועמדותו של ׳וייצמן
בטוחה ביותר. הוא ניצב במקום השני
ברשימה, הוא איש מיפלגת חרות ורוחשים
לו אהדה ׳אישית, אפילו מרבית המתנגדים
ליו. אין ספק גם כי העבודה הרצינית שהוא
משקיע במישרד־הביטחון מקנה לו הערכה
רבה ומצליחה להפקיע את תווית השובבות
וחוסר האחריות שדבקה פו במשך השנים.
,אולם לווייצמן יש מתנגדים רבים בחרות,
בעיקר בקרב ״המיישפחה הלוחמת״
ואנשי חירות רואים ׳בו נטע זר בתוכם.
לא עומדת לו העובדה שהוא עמד בראש
מערכת הבחירות שהביאה את בגין לשיל-
טון ואת חרות לבכורה. גם בגין עצמו לא
יהיה רוצה לראות, את וייצמן כיורשו! ,דל*
נימוק זה יש השפעה גדולה ׳בחרות ותהיה
לו השפעה גם אחרי הסתלקותו של בגין.
בגין אינו יכול לשכוח ליווייצמן עד היום
את פרישתו בטריקת־דלת לפני שנים אחדות:
,ואת הדברים שהוא אמר על בגין
בסגנון הווייצמני הטיפוסי, דברים שהגיעו
לאזיניו של בגין.
וייצמן לא יוותר כמובן על הבכורה, בוודאי
לא לעסקנים מדרגה ב׳ שרק אחד
מהם יכול להיות האלטרנטיבה לו, אם
יעמדו על כך שאיש חרות יעמוד בראש
הממשלה.
מילחמת הירושה בתוך חרות עשוייה
להביא לניסיון למצוא מועמדי פשרה, כשהראשון
בהם יהיה מנהיג הילברלים שימחה
ארליך. קיימת האפשריות ׳שאנשים מחרות
יציעו את התפקיד לאריליך באורח זמני,
עד שיוכרע מי ״היה הנבחר של חרות
יועד שתסתיים המילחמה על הירושה. ה־היסטיורוה
הקצרה של ראשי־ממשלות בישראל
מלמדת כי גם כאשר נדמה היה
שראש הממשלה יכהן רק תקופה קצרה,
כמו במיקרים שיל לוי אשכול וגולדה מאיר,
הפכו: אלה ראשי ממשלה קבועים ביותר
ולעובדה בשטח שבועיות אחדים אחרי שנבחרו,
מבלי שאיש העלה בדעתו להחליפם.
גם אם ׳תחליט חרות, לאור הנסיבות,
להציע ׳את התפקיד לארליך, עדיין יקומו
לו מתנגדים בתוך מיפלגתו שלו. ארליך
אינו בגין של הליברלים. אין לו אותה
האוטוריטה כסו לבגין בחרות ׳ויש לו מת־נגדים
רבים (׳למרות נצחונו השבוע במרכז
מיפלגתו — ראה במדינה) .רבים ממושכי
החוטים כליברלים יבכרו מועמד של חרות
מסוגו ׳של וייצמן על פני מנהיגם שלהם
מתוך אחת משתי הסיבות: התנגדות אישית
לארליך או קו פוליטי ניצי המתאים ייויתר
לאיש חרות מאשר למנהיג הליברלים.
שם נוסף המוזכר כיורש הוא זה של
שר־החוץ משה דיין. גם אלה היודעים
כי ״העם לא יקפל את ידיין ולא ישכח
את מילחמת יום־הכיפורים״ מביאים את
מועמדותו ישל דיין בחשבון כאפשרות ממשית
ביותר. רבים טוענים כי אם תצטרך
להיות הבחירה !ביורש בעוד חצי שינה
או שנה, יהיו סיכוייו של דיין גדולים
הרבה יותר. דיין היום הוא השר הבכיר
ביותר בממשלה, בעל השפעה עצומה על
בגין מה שנותן לו כוח רב אצל חסידי
ראש הממשלה, ובעל השפעה ממתנת על
בגין לפחות על פני השטח — מה שנותן
לו עוצמה רבה אצל המתונים ייותר ב־מיפלגות
הקואליציה.
זה שבועות רבים עוברית מפה לאוזן
התוכנית להעלאת דיין לשילטון על־ידי
קואליציה של חסידיו המובהקים ובליכוד,
אנשי לעם, הגורמים המתונים יותר בחרות,
חלק ניכר מהלייברלים ואנשי המערך בראשותו
שיל שמעון פרס או אף ללא
בירכתו אל אלה יצטרפו, לדעת חסידי
דיין, גם לפחות שניים מהמפד״יל, שיני
היונים גלס ׳ומלמד. על הנייר יכול אומנם
דיין להרכיב קואליציה כזו, אפילו נגד
בגין, אך למעשה סיכוייו בשלב זה קלושים.
אם תעמוד שאלת יורש ליבגין, ואם גם
בגין יתן את תמיכתו לדיץ, יהפוך דיין
סיום בעל סיכויים כמעט שווים, למרות
מ״לחמת יום־הכיסורים, במירוץ המשולש
לראשות הממשלה.
מ יש נחח ו ש 7וסו
סיפור עדייו ת יו ישי
ל־שנסק תובעת 11 מחם
ה א יש שהפך אח ד
בגין
ו ה עני 3יו
משני עור׳ ה גרד ום
קנו
ג ; 11ו ם
הראשונים שר היישוב
מדוע היה זינו !
111(1הנמ שו חמישים
שנה עדיד חמימסד
שואשיו ניסשו ו הוגו?
אשווהד! 3דיש
וו ונסאישעוב
האגו ׳ את סינוו?
מה גוםושינאה
התהומית נין ח צנוי ם
הואשוניס ונין החרוצים
האס וצח לישוסק
את אבשלום פ״נבוג?
היה הקמתה של רשת מודיעין וריגול ש **
לדיו של איש ניל״י שנתלה בדמשק,
נועדה לספק מידע צבאי לכוחות הבריטיים,
יוסף לישגסקי, דרשו להעביר את עצמותיו
מבית־היעלמיו בראשון־לציון למקום -שמרכזם היה בקאהור, כדי לזרז את כיבוש
קבורתם ישל חיילי צה״ל בהר־הרצל בית־ הארץ מידי התורכים.
חדרו של יווסף לישנסקי, שפיקח באותם
ישלים, כדי להעניק רהביליטציה גמורה
לשמו. בתו ובנו של לישנסקי, עבריה ימים על השמירה במושבות באר־טוביר,
לישנסקי־רום וטוביה לישנסקי, פנו בכתב ורוחמה, היה במושבה רוחמה. אורחיו היו
למנחם בגין וביקשו שהממשלה תכריז לרוב בדואים, שבעת ביקוריהם היו עוק שאביהם
!נפל על מיזבח שאיפותיו הלאו בים במבטים מלאי־התפעלות אחר עורות
מיות של העם. הם טוענים כי יש עתי, החיות שנפלו מכדורי חובהו של לישבסקי,
בהרפתקות־ציד מופלאות. עורות אלה ישימ־להוציא
לאור את הצדק של פרשה, שאירעה
לפני 60 שנה, כאשר הועלה אביהם, שו. בעיני אנשי־המידבד עדות לכך שבעל
יחד עם נעמו בלקינד, לגרדום בכיכר מרג׳ החדר הוא גיבור־ציד ואמיץ־לב, ושידי־דוחו
היא לכבוד להם. גם הקפה התדיף
בדמשק, ביום ה־ 16 בדצמבר .1917
מי היה האיש, ומהו סיפור חייו ותלייתו? ׳ והמעולה שבישל להם, בקיאותו בעגת
הדיזסחר הערבית של הבדואים, והמתנות
היקרות שהעניק להם באדיבותו הרבה,
הביאו אותם לשטח לפניו את מערכי הצבא
התורכי- ,שהגיעו בראשית המילחמה עד
לי וטף ל׳ש;סקי נולד במתובד״ ברא לתעלת סואץ. מתוך שיחות עם הבדואים
שית העשור האחרון של המאה שעברה. היה לישנסקי מרכז ידיעות מדוייקות, ו-
בדומה לשאר בניה של מושבה צעירה זו, מעבירן באמצעות שליחו, נעמן בלקינד
נמשך לשמורה יותר מאשר למחרשה. מ איש ראשודלציון, אל אבשלום פיינבדג
נעוריו יצר קשרים עם דרוזים, מתואלים, ושרה אהרונסון, שישהו בתחנת־הנסיונות
צ׳רקסים ומוסלמים. עם סוסתו הלבנה עבד בעתלית, משם המשיכו, בעזרת אוניה
בגיל צעיר כישזמר. בהתחלה הוא *שירת בריטית שהיתה אתית לכמה זמן מופיעה
באירגון השומר, ומאוחר יותר הקים איר־ מול עתלית, אל אהרון אהרונסון, שריכז
גון־שמירה של בני־המושבזת בשם המטר, בקהיר את ענייני ניל״י.
שפרש את רשתו על המושבות הקטנות
בשלב מסויים ניתק המגע בין אנשי
בדרום הארץ.
ניל״י לבץ אההונסון ואנשיו בקהיר, אבאחרי
פרוץ מילחמת־העולם הראשונה, שלום פיינברג, ביחד עם יוסף לישנסקי,
כאשר הקים אהרון אהרונסון, האגרונום החליטו לגנוב את הקווים התורכיים בומנהל
תחנת־הבסיונות החקלאית האמרי סיני- ,שהתרחקו מגדות הסואץ. ביחד עם
קאית בעתלית, ביחד עם אבשלום •פיינברג, מכר!בדואי, כשש יידם לבושים בבגדי בדואירגון
בעל מטרות פוליטיות וצבאיות בשם אים עשירים, מסורתיים, ורוכבים על גמנילי
* ,היה יוסף לישנסקי אחד מראשוני לים, הצליחו לעבור לאחר תלאות את קווי
החברים באירגון זה ישביקש להמיר את התורכים. בשחר ה־ 21 בינואר ,1917 כאשר
השילטון התורכי באדץ־י־שראל בשילטוו קרבו לקווים הבריטיים, הגיחה לקראתם
בריטי. אחד האמצעים לזירוז תהליך זה מגבעות המידבר להקת בדואים מזויינים,
כ־ 30 במיספר, ופתחה ביריות מרובים.
* ראשי־התיבות של ״נצח ישראל לא לקול היריות פנה מלוום הבדואי ורץ לעבר
ישקר״.
התוקפים. אבשלום, שראה בכך אות־בגידה,
..מחנו נשתוק וסג.״
שנאומו 1סיה?
ירה בבדואי והפילו מעל לגמלו.
שני הצעירים ניהלו קרב אכזרי עם
אנשי. הכנופיה, כדוריהם של אנשי ניל״י
הפילו איש אחד איש מבין הבדואים, עד
שאחד מכדורי הבדואים פגע באבשלום
פגיעה קשה. כך מת האיש, שכמה שנים
קודם לכן חיבר שיר בצרפתית, שבו נאמר,
בין השאר ולו גם תיתן ליבנו טרף
למייט ולעורב /השחור המקנן בהר
חורב ומתנו בשחוק־לעג, בנשיקה
מלאת זיו / ,ומלאה הארץ לנצח אהבה
ואביב בטרם מת, שילח את יוסף, להמשיך
במשימה ולעבור את המידבר, ולהגיע
לבריטים.
ממש אור לאותו יום הגיע אהרון אהרוג־סון
באוניה לחוף עתלית, כדי לפגוש ב־אחותו
שרה, וגילה כי אבשלום ויוסף יצאו
לקראתו דרך המידבר. כעבור כמה ימים,
עם שובו לקהיר, נודע לו שבבית־חולים
צבאי שוכב אסיר או שסוי־פצוע, כפי
הנראה יהודי מארץ־ישראל, שמזכיר בל
הזמן את השמות פי״נברג ואהריונסון. הוא
מיהר לבית־החולים. התברר לו שהפצוע
הוא יוסף לישנסקי, שנמצא על־ידי סיור
בריטי, שותת דם יבין שתי החזיתות, סמוך
לשייך־זוויד.
מלישנסקי ,׳שנפגע מכמה קליעי־רובה
שחדרו לגופו, נודע לאהרון על מות אב־
׳שלום׳ למרות שיוסף פלט בסד, פעמים
בהזיותיו ״מי יודע, אפשר אבשלום עוד
חי אהרון דאג שהבריטים ישלתו סיור
נוסף למקום, אלא שזה שב בידיים ריקות.
בין יהודי יארץ־ישיראל, שהוגלו או גלו
למצריים, התחילה אגדת רצח אבשלום
פיינברג בידי יוסף לישנסקי, ורק כיבוש
חצייהאי סיני בידי צה״ל במילחמת ששת-
הימים הביא למציאת קיברו של אבשלום.
כך הוכח שהוא לא נרצח בידי יוסף, אלא
נורה באותו קרב עם בני־הכנופיה הבדואית.
כאשר
החלים יוסף לישנסקי מ פציעותיו,
שב בהוראת אהרון אהרוג־
סון לעתלית באוניה הבריטית, וירש למעשה
את מקומו של אבשלום, בריכוז המידע
הצבאי על הצבא התורכי בארץ. מאתר
והתורכים הכבידו את עולם על הישוב
היהודי, החרימו את יבוליו והות״רוהו רעב,
נטלו אנשי נייל״י על עצמם תפקיד נוסף:
אספקת מטבעות־זהב שגוייסו במצריים, ש־איפשרו
את המשך קיומם של המגורשים
והרעבים בארץ־ישראל.
״רמות גווש1 (1א׳.־•
£4שם הרחכת חוג המסייעים ל /ניל״י,
התקשר לישנסקי עם הסתדרות
הפועלים החקלאיים בארץ־ישראל. בוועידתה
בעין־גנים, ליד פתח־תקווה, הירציה
לפניהם במשך שעתיים על המטרות ה־מדיניות
של ניל״י, מתוך כוונה לספחה.
הוועידה החליטה שלא להסתפח לניל״י,
למהות שכמה מחבריה ועסקניה סייעו במסירת
מידע על תנועות הצבא התורכי,
ועסקו בחלוקת כספי העזרה, שאנשי ניל״י
קיבלו באוניה הבריטית שהגיעה אחת ל שבועיים
לעתלית.
לישנסקי הבדשיד לטווח את הרשת, לשוטט
ברחבי הארץ. לעיתים נעזר בדרכון
הספרדי שברשותו, והתקירא בשם יוסף
טובין ,׳באחד מסיודחו הצליח, בעזרת אייתן
בלקינד, להשיג את תיק־הצופן של מערכת
קשר־האלחוט התורכית. בעזרת קצין תורכי,
בן למישפחה שבתאית נודעת באיזמיר,
עברה שרה אהדונסון להתגורר תקופת-
מה בירושלים, שם השתלבה בחוגי השיל־טון
ורכשה ליה ידידים רבים בחוגי הצבא
התורכי והגרמני. היא השתתפה בנשפיהם,
השיגה ידיעות על תנועות הצבא ותוכניות
המצביאים. את סיקוריד, העבירה ליוסף
לישינסקי או לנעמן בלקינד, שהגיעו לשם
חליפות. המידע הועבר לעתלית, ומשם
באוניה למצריים.
באחת מעגינותיה של הספינה עלו עליה
יוסף ושרה אהרונסון, והפליגו בה למצ ריים׳
כדי לקבל במשל כמה שבועות שי עורים
מעשיים באירגון פעולות־ריגול.
בקאהיר פגשה ישחה: בסגן־האלוף האגדי
לורנס ״איש־ערב״ ,שלדעת רבים הקדיש
לה את ספר־זיכרוגותיו, שבעת עמודי ה(
8 .שרה אה־חוכמה,
בראשי־התיבות
רונסון).
עם שובם של שרה ויוסף לישנסקי לפעילותם
בעתלית, קיפלו הוראה לברר מהו
המיגזר החלש שבקו החזית בדרום. בל־קינד
הצליח למצוא קצין תורכי ממוצא
אלפני, שהכין מפה של החזית כולה מעזה
ועד לבאר־שבע. הקצין החליט לערוק
ולמסור את המפה, תמורת הוברחה באוניה
הבריטית.
באחד מנסיונותיהם הנועזים ביותר, נסעו
שרה ויוסף לחיפה, כאשר נודע להם
שנמצא שם אברהם קרי-ניצי * ,שפיקח
באותה עת על מיפעל •שסיפק פגזים ל-
תותחים התורכיים. הם פנו אליו בבית-
ה מלון הגרמני, במטרה שיספר להם את
הפרטים המייוחלים. קריניצי שילח אותם
כמצורעים. כוונתם היתה לאתר את מקומו
•של המיפעל, להזמין את הפצצתו על-ידי
מטוסים בריטיים.
בינתיים פקדו את ניל״י כמה אסונות.
אחת היונים, שבעזרתן •שמרו על קשר
עם קאהיר, ירדה בקיסריה והובאה, ביחד
עם הפיתקה שהיתה קשורה לרגליה, למו־דיר
(מושל) התורכי. אלא שמתוך ד,פית-
קה ,׳שהיתר, מוצפנת כהלכה, לא היה ׳ניתן
להבין דבר. האסון השני היה מאסת של
נעמן בלקינד.
למישמע המאסר נזעק יוסף מייד לבאר-
שבע. הוא חשש שמא לא ישפטוהו התורכים
ויוציאוהו להורג. תוכניתו היתד. לבחור
בשישה מחברי ניל׳׳י, להלבישם כ־דנדרמים
•(.שוטרים) תורכיים, להיכנס בשליחות
ר־שמית לכלא בבאר־שבע ולשה־ררו.
אלא •שפעולה זו לא יצאה אל הפועל.
למרות היותו חולה, הצליח לישנסקי
לשכנע גרמני בשם סוס, שנמנה על ספקי
הצבא התורכי, וזה שיכנע את הקצינים
בבאר־ישבע ן שליא להוציא את נעמו להורג.
את מסעו מבאר־טוביה צפונה לעתלית
עשה יוסף, כשהוא קודח בחום של
41 מעלות.
גם סיבות לכידתו של נעמו בלקיונד הן
תמוהות. מסתבר •שהוא החליט לנתק את
מגעיו עם •שרה ויוסף, להגיע בכוחות עצמו
למצריים. על גופו נמצאו מיסמכים
ותעודות, שהיה בכוחם להפלילו. תמורת
שלמונים עלה בידי לישנסקי להביא את
אחד הקצינים התורכיים להשמיד את התעודות
והניירות של איתן. אלא שאיתן
!פלקיינד נשבר מאותר יותר. בניגוד לרבים
אחרים •שנשברו אצל התורכים, לא
התמוטט כתוצאה מעינויי־גוף, אלא באמצעות
היפנוזה, שבמהלכה הזכיר ופירט
את פעלם •של לי־שנסקי ובני מיישפיחת
אהרונסון.
בחג־הסוכות 1917 קרבו למושבה זיב־רון־יעקב
פרשים תורכיים, ובראשם ה־קאימאקאם
(סגן־המושל) החיפאי. הם
הקיפו את המקום, ואז ניכנס הקאימאקאם
בראש כמה מחייליו לתוך המושבה. הם
׳ניגשו ישר אל בית מישפחת אהרונסון,
־שם קרא הקאימאקאם בקול רם :״היכן
יוסף ליש,בסקי?״ משלא ׳נענה• ,שלח את
חייליו לערוך חיפוש בבניין. אלא ש־לישנסקי
הצליח להימלט, למצוא עצמו
מיסתור בשיחים שבפאתי המושבה.
בכעסו הורה הקאימאקאם להכות את
פישל אהרונסון הזקן. החיילים היו מת חלפים,
בשל ידיהם שהתעייפו לאחוז בשוט,
ואילו הזקן מילמל ״שמע ישראל״.
הוא לא השמיע הגה מילבד זאת שרה,
פתו, שהובאה אליו, לחשה לו :״אבא,
זכויר שרק שיים ספורות נותרו לך, אז
מוטב. למות כחשמונאי וכנכד החשמונאים
״מוטב לו
לשלוח יו בנפשו...
יום אחר יום המשיכו התורכים לענות
את פישל אהרונסון, עד שנדמה היד! כי
מטרת המילחמה של הקיסרות העותמאנית
כולה לא היתד, אלא !תפיסתם של ל״שינס־קי
וחבריו. הקאימיאקאם הכביד עולו על
המושבה כולד, והחל לענותה, עד •שיום
אחד הגיע למקום אחד מפני המושבה,
ששימש כקצין בצבא התורכי והיה עטור
עיטורים. הוא מיתן את סיבלה של הטוש־בה
תחת זרועו שיל הקאימאקאם.
* מאוחר יותר, ראש עיריית רמת־גן.
הקאימאקאם הורה לענות את שרה אה־ אקדחו ושבר את רעבונו. בצאתו מבית ״יוסף נחמני • חלק על שניהם , :אם
רונסון. אחרי אדבעד, ימי עינויים• ,ש האיכר •שמע קול חישוקייעגלה. הוא הס יפול לישגסקי לידי הריצות, יפיל את
במהלכם הסתערו עליה החיילים התורכיים תתר, וממקום המיסתור גילה בעגלה זו כולנו. לא יעמדו לו כוחות־נפשו, שלא
בכל המצאות השטן, התאבדה שרה ב שיניים מחברי השומר שהיו ידידיו בעבד,
לנתר את כולנו אל התהום. מצווים אט
יריית אקדח.
ועוד צעיר פלתי־ידוע לו. השומרים היו לאמץ את כוחנו החברתי־מופרי ולקבל
בינתיים, בעזרת המידע שסופק על־ידי צבי נדב ושמואליק, והשלישי — קצין
עלינו את האחרהת לחייו, שאם לא נוכל
תורכי יהודי ב־שם פינחס ריקליס בעגלה
לשמור עליו, או אם יתמסר לידי הרשו־ניל׳׳י,
ערכו הבריטים מיתקפח שמוטטה
יות כעצמו — כפי שבדעת• לעשות, לפי
את קווי התורכים בדתם, ובעזרת מהל היה מיטען מטבעות זהב וכסף, מהמטבכים
צבאיים מהירים הם התקדמו צפונה. עות הבריטיות שהובאו בזמניו לאירץ על־דבריו
— אין לו תיקווה להישאר כחיים.
בו בעת הפכה •שאיפת התורכים למצוא ידי ניל׳׳י. אלא שחסרונו של המטבעות
כמצב הגדוע ביותר נבהיר ללישנסקי שאת
לישנסקי לפסיכוזה. תחת לעצור את הוד, בכך ש-שנת־הד,טיבעה •שהופיעה עליהן
מוטב לו לשלוח יד כנפשו׳ ואם לא יעמהמיתקפד,
הבריטית, כך היד, נדמה, היה כל היתה .1915 לישינסקי ביקש מהם •שיעבידו
לו כוחותיו — נעזור לו!״
רוהו לגליל, והם נעתרו לו. צבי נדב
״אל נקבל אחריות לחיי אדם,״ הגיב
ולישנסקי פסעו רגלי לפייתחת ואדי־ערה,
חיים שטורמן לא צריכים היו לאסוף
שעה ששמואליק וריקליס החביאו את אותו לעגלה, אך כיוון שאפפוהו, עלינו
אוצר המטבעות (משך שנים נחשד ריק-
להגן עליו. עלינו לשמור על חיי אדם...״
ליס בכך שנטל כעבור זמן לעצמו את
על רגישויתיה ישלה עצמה אמרה רחל־המטבעות
מן המחבוא, מאחד ואנשי השומר
ינאית !בן־צבי. ,אותו דיון :״זה עתה
מצאוהו מרוקן).
נשאנו נפשנו לעמוד כמיבחן חילופי-
דרך ואדי־ערה ועמק־יזדעאל הגיעו ל־ השילטון, ולהגן על זכותנו במולדת עד
להקרבה עצמית, ועתה לפתע־פתאזם, נמתיל״עדש
,׳שהיתר, אחד ממרכזי השומר
באותם ימים• .שם •שרפו את בגדי תיפארתו צא בל, השומר׳ על עברי פי-פחת —
להיאסר כעוון ריגול אשר לו התנגדנו•,
של ייוסף ליישנסקי, ד״עקאל׳ המוזהב,
כפיית־המשי ומגפי־ה עור ישלו, והלבישוהו
והוא נוגד את מצפוננו
בנגדי־עבורה, ונעלו לרגליו סנדלים קרובערב
התחיל צבי נדב בהעברת לישנסקי
עים.
לגלייל. בגבול סוריה פגשו השיניים את
שעה שיוסף היה ביתליעדש, נערכה ב ייוסף נחמני עם שתי סוסות ואקדח מאוזר.
סוריה ישיבת מרכז השומר שעסקה בגור הייה עליהם לעקוף את טבריה, שהוקפה
לו. מספר !עליה צבי:נדב דעת רחכרים בצבא ׳תורכי באותו הלילה. ייוסף עדיין
היתה, ובעיקר חגרי הגליל, להרוג אותו החזיק ׳בידיו את הבראונינג ישלו. הם הצו
את דרך־המלך. לקראת צד,דיים הם חלפו
את ראש־פינה, ואחר־הצהריים הגיעו סמוך
לתל־חי_.צבי נדב נטשם, והחל לרכב בחזרה.
נחמני
ולישנסקי שהו בחמרה. לילישנסקי
היד, ברור שאסור ליו לבטוח ׳בחבר״ו־שיונ-
איו. כאשר אלד, יבטלו ממנו את לירות־ה־זהב
שהיו טמונות בחגורתו, הפכו היסוסיו
׳לוודאיים, והוא הבין שהם החליטו להרגו.
הוא הודיע להם מיד ישיש ׳ברצונו ללכת
לישנסקי הפצוע(בשובו מהמידבר)
אל הדרוזים, שיש לו ידידים ׳ביניהם, והם
נירדף
לא התנגדו לכך. הם הוליכו אותו לעבר
מפל ״התנור״ שליד מתולה, העמידוהו
במורד הגיא ואמרו לו להמתין עד שיבוא
חיבר אחר, לבחון אם הדרך נקייה מחיילים
תורכיים. אחד המלווים ירה כדור במטרה
להרוג את לישבסקי, אך החטיא ׳ופגע בזרועו.
לישנסקי המנוסה נפל, זחל והתחבא
באחד הנקיקים עד ערב.
רעב ותשוש הגיע לאחד הבתים שהכיר
במתוילר, מילדותו. בעל-יהביית חמל עליו ו־ניתן
לו לחם, גבינה ומחבוא ׳בעליית־הגג,
מבלי שבני־מישיפחיתו ידעו על כך. לישינסקי
ינח יומיים במקום .׳בינתיים ׳נודע במקום
שלישינסקי שוהה בסביבה, והקרקע שוב
התחממה מתחת לרגליו. המארח נתן ל־לישינסקי
צידה לדרך ׳ובירך אותו.
לישנסקי נזכר שב־ 12 בחודש עמדה
שרה אהרונסון
לעגון האויניה הבריטית בחוף עתלית. הוא התאבדה נזכר במילים -שאמר לו מארחו, עיל שהוא
!נחשיב לחיית־יבר •מהכל מציווים על תפיסתה
או עיל השמדתה. הוא אזר את ׳שארית
כוחותיו, למרות שגופו ׳נחלש מאובדן רב
שיל דם. לאחר מסע מאומץ ודב־נדודים
הגיע ׳להרי הכרמל, כשהוא מציג את עצמו
לבדואים כמשתמט מהצבא התורכי.
במאמץ על־אנושי הגיע בליל ה־ 12באוקטובר
לחוף עתלית. הוא טיפס ונכשל
על הסלעים, ובשארית כוחותיו הגיע אל
החוף. בעבדו את ראש הגיבעד, ד,אחרונה
ראה זיק אור ׳נדלק וכבה לרגע על פני
מישור המים, וא׳חר-כך הבחין ׳בגוש הזז
ממיקומו, ונוסע ׳במהירות קצובה דרומה.
זו היתד, הספינה.
הוא חזר למורדות הכרמל, לאחד המטאבשלום
פיינכרג
מונים שאת דבר קיומם גילה לאנשי השונעלם
יומצא בי יאלד, אותם אשר ירו בו
הספיקו כבר לרוקן מטמון זה. הוא ניגש
הצבא התורכי בארץ עסוק בחיפושים
למטמון נוסף, לאה רחק, והוציא משם כמה
אחרי יוסף לישגסקי. כך גם הוכבד העול
מטבעות-זהב. הוא החליט לחתור דרומה.
על שאריות הישוב היהודי. רבים בישוב
לפגות ביוקר עביר כביר את גיבעת־עדד״
החלו חושפים שאם ייתפסו את לישינסקי,
למדות פציעתו. במחנה בדואי ׳שבסביבות
׳תתגלגל להם הזכות להציל את הישוב
כרכור קנה לעצמו סוסה לבנה, והחל רוכב
היהודי, וגם לקבל את הפרם־הגסוה שה־עליה
דרומה, לפתח־׳תקווה.
נ?ן מן בלקינד
ממשלה, התורכית הבטיחה למי שיביא
בהגיעו ליעדו הנייח את הסוסד, באחד ניתלה אותו חי או מת.
הפרדסים. בלאט נכנם למושיבה, התדפק
על ׳שערי בית מישפחת פאסקל. האם והבת
שעה שהשונאים הפוליטיים של ניל׳׳י
(השומר, מאיר דיזנגוף) החלו להרים ראש, כמקום. והנימוקים היו׳ שאין כל הצדקה
(המשך בעמוד )25
ואותם •שנחשבו כתומכים ברעיונות המדי לסכן את נפשגו, את קיום הישוב כגלל
יניים •של ניל״י התהלכו כמצורעים מנודים מרגל בזוי, המשפיל ככוד העם העברי
* אחוי־כן׳ משך ״שנים רבות המפקח
בישוב, לא היד, איש מוכן לאספם לביתו, ומסכן את הישוב. חברי הגליל נימקו
את על רכישות האדמה של הקרן־הקיימת־לדבריהם,
אפילו לתת להם פת־לחם, למרות שה ההצבעה כמה שלישנפקי הוא,
ושפל־רדח ואם יפול לישראל בגליל־העליון והתחתון.
ישוב אכל מפרי אותם כספים שאנשי מטבע ברייתו, פחדן
** הראשון בשושלת, שבניה נפלו ב־ניל״י
הסתכנו בהבירחתם ארצה. רק בית לידי הממשלה (התורכית) חי — יפיל, מערכות־ישראל, והפכו לסמל של גבורה
אחד היד, נכון לפתוח את •שעריו בפני
קודם־כל את, השומר׳ מכעסו עליו ויסכן וסובלנות.
את הישוב...״
לישנסקי וחבריו: בית־הסוהר.
*** במשך השנים שבהן שימשה רחל
הוחסיפד ,׳רחל ינאית בן־צבי ב ינאית כאשת נשיא־המדינה, היא עיכבה
לישנסקי נעלם. אחרי תקופה שבה המשיך
להסתתר במערות ליד זיכרון־יעקב, סיפוח אנו מודים, על אותו דיון: את השמעת פס־הקול של תוכנית הרדיו
מירדף בעריכתו של יוסי גודאר, המתארת
אזל מזונו. בעזרת עגלה של ערבים הגיע
את תלאותיו של לישנסקי, ואת חלקה,
* אביו של המיליונר הישראלי־לשע׳
למושבה כרכור, ליד חדרה, שם נכנס
וחלק חבריה ברדיפה אחר לישנסקי.
לביתו של איכר יהודי, כונן לעברו את בר, משולם ריקליס.
ה אי ששנרדףל מוו ת
(המשך מעמוד )25
(האב פעל עם ;אהרון אדיתנסון בקהיר)
רחצו אותו, הלבישוהו בגדים אחרים, האכילוהו
והוליכוהו למחסן שבחצר.
׳שלושה ימים הסתתר במחסן! .וכאשר
!נפוצה בסביבה השמועה שהוא לישנסקי,
הועבר לאחד המחסנים המרוחקים בפרדסי
המושבה. יזם אחד גילהו במחסן מנהל־עבודה
בשם חיים בורנשטיין, שהחל מיד
לשתף פעולה עם האם ובתה. כאשר הוכבד
העול על פתח־תקווה, רכשה האם ׳תלבושת
ערבית עבור לישנסקי. הוא סיפר ׳להם
בינתיים על חברי השומר שבגדו ים ו.
בלילה יצא לישנסקי לדרכו ועבר כיבדת־דרך.
ארוכה. למחרת לפני־הצהריים מצא
גמל יבודד רועה בשדה ליד נבי־רובץ.
הוא טיפס עליו• !נער ראה אותו והזעיק
עשרות בדואים שתפסו אותו, הפשיטו מעליו
את בגדיו: והסגירוהו לידי המודיר
ברמלה.
..צנאנס נוות
ננלב מונה
רמלה הועבר לישנסקי ברכבת ל-
— י ירושלים. מאוחר יותר הגיעו לשם עוד
שני אסירים חברי ניל״י: איתן בלקינד
ואבשלום פיין. ביחד עם מאות אסירים נוספים,
ברובם יהודים, הועברו השלושה
לדמשק, לכלא האן־אל־באשה. בכלא עצמו
היה רעב. האסירים היהודיים מארץ־ישראל
נאלצו לרכוש מזונותיהם בכספים שהומצ־או
להם למטרה זו מ״ועד ההגירה״ שנוהל
בידי מאיר דיזנגוף, ורק שלושה אסירים
לא היה להם חלק ונחלה במזון ובממון
שנשלח לאסירים היהודיים: לישנס־קי!והאחים
בלקיינד.
לאחר ימים רבים של צפייה נחרד איתן
בלקינד בוקר אחד ב־ 4לפנות־בוקר, וב־הציצו
למיסדדון הכלא, הבחין פלישנסקי
הפוסע ביחד עם אחיו נעמן. השניים ירדו
.במדרגות לחצר, כשרגליהם כבולות. כאשר
איתן החל לצעוק ישיש ברצונו ליר־אית
שוב את אחיו, זיעמן קרא כן מן החצר,
פיה יוסף לישנסקי לעבר הקצין התורני:
ואמר :״צריך להניח לאיתן בל־קייד
להיפרד מאחיו.״ כעבור כמה זמן
הירד איתן. שני האחים נפרדו בבכי איש
מעל צוואר אחיו, וגם יוסף נפרד והתחבק.
אייתן פנה ליוסף, ושאלו :״ייוסף, אמור
לי בפעם האחרונה, מה קרה לאבשלום :״
תשובת יוסף היתד אם תחיה, תדע !״
אחיר־כך הוסיף :״אני מאושר שאינך הולך
אייתנו.״ הוא הרפה מהאחים ופנה ללכת
לעבר השער. נעמו שוב נפל על צוואר
אחיו ופרץ בבכי. יוסף פניה אל חיילי ה־מישמיר
התורכי ׳ואמר :״בואו, כבר צריך
ללכת.״
אחרי השער פסעו נעמן ויוסף בין החיילים
מכודגי־הרובים דרך הרה׳ובות הדוממים
באפליה עד שהגיעו לכיכר מרג׳,
הסמוכה לקסרקטיני הצבא. לאור הפנסים
עמלו שם נגרים להתקין שתי פרימידות
משולשות של עץ. החכם (הרב) הספרדי.
נתנאל הכוהן תראב, ניצב לידם. הוא נצטווה
מטעם השילטונות לקיים ׳לשניים את
הפולחן הדתי שלפני המיתה, וידוי וצוואה
ורשימת מיקרה־המוות בשביל ספר־המיתים
של הקהילה־היהודית. כשהציע להם החכם
להתוודות, השיב יוסף ״אין צורך...״
נעמן ירשם צוואה. יוסף לא כתב, מאחר
וכמה ימים קודם לכן מסר לרופא צבאי,
שהיה כלוא לידו, צוואה בעל־פה. כשגמר
נעמן לכתחב את צוואתו אמד לו יוסף:
.,עד עתה התייחסת אלי ברוגז. לא נשאיר
לנו הרבה זמן לחיות על האדמה, הבה
נתפייס לפני מותנו.״
״אם ׳תגיד לי יוסף, איפה השארת את
אבשלום ומה קרה לו, אתפיים אתך״ השיב
נעמן בתקיפות.
השיב תוסף :״אם יקרה בס טיפשי כזה,
שנישאר בחיים, אז תדע האמת, ואם גורלנו
למות, מה !תועיל לך ידיעת האמת לזמן
קצרי מוטב שאקח עמי סודי זה לקבר.״
בינתיים הביא חייל את בגדיו הטובים
של יוסף. הוא לבשם, כשהוא מדקדק ב קשירת
עניבתו, כהולך לנשף חגיגי. הקצין
התורכי הציע לשניהם סיגריות והם
נענו לו.
הנגרים סיימו מלאכתם. למקום הגיעו
התליין־יהטומחה וראש־ד,׳שופטים. הקצין
פגה לקהל הערבי שהתאסף במקום, וקרא ;
״עתה הביטו וראו — ככה ייעשה לאנשים
שבגדו במולדתם...״
יוסף פניה וביקש רשוית־דייבור, ויקרא
בערבית לקצין התורכי ולהמון :״איננו
בוגדים. כנידה אפשרית רק אם קדמה
לה אהכה. אכל אנחנו לא אהכנו מעולם
את השילטון הפאלאקות והבאקשישים,
את שילטון תלייני העם הארמני. תכלית
השינאה שנאנו אותו. לא בגדנו כו,
אלא מאסנו כו מתור שאט־נפש. ככל מאמצינו
כרינו לו קכר ...כן, אנו, הכרי
ניל״י׳ ובראשנו היהודי הגדול, אהרון
אהרונסון, הפרנו קכר עמוק לקיסדות ה־עותמנית
והתקשרנו כצבא האנגלי הכא
לשחרר אותה ולמוסרה לנו. כשעה זו,
שאתם עסוקים כנו, כשאתם מוליכים או תנו
לתליה, ניכנסים צבאות בריטניה לירושלים
וצכאכם כורח ככלב מוכה בלי
התנגדות...״
הקצין התורכי ציווה ׳להחריש את דיברי
לישנסקי !פתרועת־חצוצדות, ואילו ייוסף
המשיך וה־סיף :״תורכיה הארורה,
אני מוסיף לד את קללותי על קללות הארמנים,
שנפלו ביד מרצחיך, וברגעים
האחרונים להיי שמה על סופך המתקרב
כאין מעצור...״
כאשר ׳ניגשו שני עוזרי התליין להעלותו
על כיסא התלייה, הדף אותם הצידה׳
באמת ״אני ייודע בעצמי את הדרך״,
עילה על הכיסא, והניח צווארו בתוך הלולאה•
כמוהו עשה גם גילמן בלקינד, דת־הליין
הידק את הלולאות. קריאתו ד,אחריו-
יבה ישל ינעמו היתד רעיה ! עוזי !״ ובש־הפיל
התליין את הכיסא מתחת ללישנסקי,
היא עוד הספיק לקרוא בקול צלול וירם:
״שרה ! ׳ביל״י ! ניל״י !״
להזיהם של שיני המתים הוצמדו טבלות
קטניות, ועל כל אחת מהן היה כיתוב בתורכית
שימו ופשעו של התלוי. בשעה תשע
בבוקר באה מפונית צבאית שחורה, והוביל
את המתים לקבורה.
1.חיה צדיק אחד בסחוד 6פני שכע שנים בדיוק, בראיון שהע-
/ניק לעיתונאי, סיפר איתן בלקינד, שניצל
מחביל־התליה !בדמשק, ואסר :״די־
זנגוף, זה שעל שמו יש רחוב בתל־אם יכ,
האיש שרכב על הסום הלבן כערליארות
העליזות — היה נבל י
״את יוסף לישנפקי ואת אהי נעמן ניתן
היה להציל מחבל־התליה, אילו הסכים
ליטלם כופר. אצל התורכים, עם שוחר
אפשר היה להפריד כל הכר. אכל דיזנ־גוף
לא נתן. לערכי מיפו, עיסה אל־עיסה,
עורף העיתון האגטישמי, פלסטין׳ — הוא
נתן, ואף התפאר ככף, .לבוגדים לא אתן,׳
הוא אמר.
״שאר מנהיגי הישוב כאותה תקופה
לא היו יותר טופים. הם חתמו על צווים
להסגיר את אנשי ניל״י לתורכים, חיים
א־ מתים. בצלאל יפה, אשר זמן־מה לפני
מעצרי הכאתי לו כמו־ידי שקיות מלאות
כזהם (שהו ב-ה ממצרים על־ידי אניטי
ניל״י) לא רצה אחר־כך לתת אפילו פרוטה,
כדי ׳להציל אותי מתליה. וכיצד רצחו
אנשי, השומר׳ את יוסף לישנסקי — זה
ציפור ידוע.
״אכל סיפור לא ידוע הוא זה הקשור
עם היים מרגלית קלווירפקי׳ מי שהיה
מנהל פיק״א כראש־פינה ואחד מניככדי־הישוב.
קלווירסקי זה הצליח לשררה ממאסר
הברים רכים של, השומה׳ ,אחרי
שעה עיסקה עם ג׳מאל פהה, והציע לו
כתמורה הסגרת אנשי ני״לי.
״היה רק צדוק אהד כסדום זו של מנ היגי
הישוב כראשית המאה. זה היה אברהם
הרצפלד, גם הוא איש תנועת הפוע לים,
ששנא את ניל״י שינאת מוות —
אכל איש הגון, יהודי עם נשמה ! חריג
כלתי־רגיל כאותה הנהגה, שהטיפה להסגיר
את מתנגדיה לידי האינקוויזיציה התורכית.
כזכותו של הרצפלד, אני חי...״
דן עומר
במדינה העם
אונס ברוטאלי
?א פרור אם
משה דיץ נאנס.
אך מישהי אחרת
אבן נאנסה
״!נייר־יהעם ודד,״ ישל משה דיין ׳המשיך
לחלך אימים במדינה ,׳לרתק אליו את מירב
׳תשומית־זזלב הפוליטית (ראה עמוד .)21
לא ברור עדיין איזה פרי יישא, למי הוא
יועיל ולימי הוא יזיק.
משה דיין טען כי ג׳יימי קארטר. אנס
אותו בשיחה ״ברוטאלית״ .יש המטילים
ספק בכך. ש שודד,חוץ אמנם נאנס. אך אין
ספק ׳שמישהי אחרת אכן !נאנסה: השפה
העברית.
על אונס באמצעות ״׳נייר־עבודה״ עמד
הבלשן יעקוב רבי, איש על המישמר, זמן
רב לפני אותו ליל-שימורים מסעיר.
כיתכ דכי* :
נייר־עבודה הוא תירגום מילולי מדוייק
מאנגלית, זט>ך(3ך§01-1410׳\ו. וזהו תרגום
י קלוקל, משום ׳שלמילה !העברות נייר אין
אותו. מישקיל, אותו ״רום־מעמד״ ׳ואותה
הסתעפות־משמעית שיש למילה האנגלית
תשק3נן. אתה אומר ׳נייר ׳ואתה משווה ׳נגד
עיניך חומר מסויים, הנועד לתכיליות מע־
׳שיות מוגדרות: לכתיבה, לאריזה, לציפוי
איו לשימושים ביתיים שונים, החל במיטבה
׳וכליה בחדרי-יהנוחות .׳חומר בילה, קריע
זנוח להישרף.
ואילו זטתגין האנגלי הוא יותר מנך:
לא חומר ביליבד ׳אלא גם ״רוח״; כגון
עיתון (קיצור מן ז<:ק 3ק5׳\\טת) ,איגרת,
מאמר ׳למדיני או הרצאה ׳בכינוס אקדמי. כל
.אלה הם — *זטקגק, יומי ׳שמשמיע או
כותב את המילה. כבר אינו רואה את
הדימוי של מוצר חומרי המותקן מתאי׳ת
(צלולוזה) ,מסמרטוטים וכ״ו״ב. מישקלז
הסגולי של זשק 3ס — רב, כימעט כמיש־קלו
של ^( 1(001 ספר) .ואכן ממשלת ברי טניה
נוהגת ׳לפרסם מפעם לפעם זטקגק
שיש בו התוויית מדיניות ׳בתחום מסויים.
לנו זכורים לדיראון ה־צזסקגק 0ז 1
של 1 1930 1939 ואיו קראנו להם
בעברית? ספר לבן, ספרים לבנים, לא
״ניירות לבנים״ .העברים הארצישראליים
של ישנ׳ותהד,שלושים עוד נזהרו שלא לתרגם
לעז כצורתו.
כל יודע- כשאומרים אנגלית מן השורד. יודע במה מדובר, אך
כשאומרים ״ניי׳ר־עבודה״ ,ימה יחשוב
״האדם ברחוב״ העבירי, הישראלי? אולי
ידמה ׳בנפשו שמתכוונים ׳לנייר המשמש
כהומר־עזר במיסהר; ,בייצור !תעשייתי, בבניין
או במשק־הב״ת. משום שהנייר העבירי
— לעולם נייר הוא, מין דבר כזה שנראה
לעין ושאפשר ל׳משש׳ו בידיים. יש נייר
״הראוי לצוד על-פי צלוחית״ ,שימוש עלוב
׳למדי.
...מה הרע בראשי־פרקיס? מדוע אי־אפשר
לומר ולכתוב כך במחצית השנייה
של שנוית־ד,־שבעים? לחלופין: הצעת לבירור,
הצעת־תוכנית, טיוטת־מצע— ,
׳ולא יקשה למצוא מונחים אחרים, אולי
מוצלחים יותר. ירק לא ״נייד־עבודד,״.
עד כאן דבריו ישל רבי. ואילו הקארי-
קטוריסטים, שיש להם, כנראה, אוזן טובה
יותר לשפה העיברית מאשר לשר־החוץ
שנולד בדגניה, תירגמו את המושג מייד
לשפית־הציור .״נייר־העבודה״ הפך אצלם
לנייר בית־שימוש.
מי פ ל גו ת
0171 שד 1יסי 0
יושב־ראש מרכז!הליברזיס
התעלם מפפק־דין ש?
סית־דין המיפלכה
והסיא לגחירתד של משה גיסים
הרוחות בישיבת מרכז המיפלגד, הליברלית
שנערכה ביום הראשון האחרון
היו סוערות במייוחד. בפעם השנייה בחודשים
האחרונים קמו מערערים על שיל-
טונו של מנהיג חמיפלגה שמחה ארליך,
* בסיפרו ״שיחות על עברית״ ,ספריית
פועלים.
והוא עמד בפני מפלה מוחצת.
הנושא שעמד על הפרק היה: מי ייבחר
כמועמד המיפלגה לתיק נוסף בממשלת
בגין. ארליך רצה את מקורבו ועושה דברו
ח״כ משה ניסים. ניסים אשר בעבר הצהיר
כי לא יסכים לקבל שום תיק מלבד
תיק־המישפטים, שכח את הצהרתו והיה
מוכן לקבל את תיק התחבורה אשר הוע-
מד־לא־הועמד לרשות המיפלגה הליברלית.
נגדו, ובעצם נגד ארליך, התייצבו ארבעה
חברי מרכז אחרים: שני חברי כנסת
פסח (״פסי״) גרופר, איש עתלית, ומנחם
סבידור ולידם סגן ראש עיריית תל-
אביב ומחזיק תיק התחבורה בעירייה דויד
שיפמן וח״ב לשעבר ידידיה בארי.
כבר בתחילת המירוץ חיה ברור כי
מועמדותם של שניים היא בדיחה. לסבי-
דור ולבארי לא היד, כל סיכוי להתמודד
כנגד שני הצמדים ארליך—ניסים ושיפ־מן—גרופר.
לגבי שני המועמדים האחרונים׳
נראה היה כי לכל אחד מהם היה
סיכוי טוב להבים את ניסים. גרופר, עסקן
ותיק במיפלגח הליברלית, ערך חריש עמוק
בין חברי המרכז ונדמה היה כי הוא
הצליח להשיג לעצמו רוב. גם שיפמן עשה
שר־ מיועד נסים
בעזרת השם
עבודת־שדה רצינית, הצליח לגייס תמיכה
משני מצבורי־כוח רציניים ביותר ב־מיפלגה
הליברלית: המחוז הגדול ביותר,
מחוז תל־אביב ואיגוד העובדים, בראשו
עומד ראש עיריית רחובות, שמואל רכטמן.
ארליך שחשש מתוצאות הבחירות, ניסה
להשפיע על שני המועמדים הריאליים
להסיר את מועמדותם, גרופר נשבר והסיר
את מועמדותו, בעיקר אחרי שהובטח לו
תפקיד סגן־שר התחבורה. שיפמן התעקש
ורבים מתומכי גרופר לשעבר עברו
אליו. כאשר הבין גרופר כי שיפמן לא
נכנע ללחצו של ארליך, הוא חזר בו
והציב בשנית את מועמדותו.
עתה היה ברור כי שיפמן מהווה את
הסכנה החמורה ביותר לבחירתו של ני-
סים. לשיפמן חיה קלף רציני בידו. הוא
ידוע כאחד ממומחי התחבורה הפעילים
ביותר בארץ, ותפקיד שר־ד,תחבורה נראה
כתפור ממש עליו.
התעלמות מהמישפטן. ארליך, שועל
פוליטי ותיק, מצא דרך כדי לנטרל
את הקלף חזה של שיפמן. הוא הודיע
כי המרכז לא ידון על המועמד לתפקיד
שר־התחבורה אלא על מועמד לממשלה,
כשהוא מגיע עם ראש־הממשלד, להסכם
שהשר הנוסף של הליברלים לא יקבל
תיק ואת תיק־ד,תחבורה יצרף אליו שר ד,אנרגיה
והתשתית, יצחק מודעי.
היתה זו מכה רצינית לסיכוייו של שים-
מן. אנשיו רצו לבית־הדין של המיפלגד,
והצליחו להוציא, שעות ספורות לפני
תחילת הישיבה, פסק־דין שקבע כי יש לבחור
בשר־תחבורד, ולא בשר־ללא־תיק.
כשד,חלד, הישיבה היה ברור בי היושב-
ראש שלה, גזבר הסוכנות אריה דולצ׳ין,
אינו מתכוון כלל להישמע לפסק־הדין
של בית־הדין של מיפלגתו. שיפמן השיג
עוד בניסיון נואש 20 חתימות של חברי
המרכז, המספיקות לפי התקנון לקיים הצ בעה
חשאית ודרש כי המרכז יחליט באופן
חשאי אם נושא הישיבה יהיר, בחירת שר־תחבורה
או שר בכלל. על פי הנחיות אדליד
ניסה דולצ׳ין לצאת גם ממוקש זד,
בשלום. הוא הזעיק את מישפטן המיפלגה,
העולם הזה 2094
הח״ב לשעבר הנם קלינגהופר, אך זה קבע,
כי יש לקבל את עמדת שיפמן.
להפתעת הכל החליט דולצ׳ין להתעלם
גם מהחלטתו של קלינגהופר. במהירות
רבה חידש פסח גרופר את ההסכם שלו עם
ארליך והסיר את מועמדותו תמורת הבטחה
לסגנות שר־ד,תחבורה. נדמה היה ש-
שיפמן ימשיך להילחם, אך גם הוא ויתר
לפתע על מועמדותו.
רק אחר־כך הסתבר מדוע ויתר שיפמן
ברגע האחרון. לידידיו סיפר כי קיבל
מידע מאנשי ד״ש, האומר כי ידין עומד
להסכים לכל תנאיו׳ של בגין ולהיכנס
עם ד״ש לממשלה. כניסת ד״ש לממשלה
מבטלת בכל מיקרה הענקת מישרת
שר נוסף לליברלים .״בגלל מאבק יוקרה,
לא כדאי לי להרוס את שלמות די-
מיפלגה,״ טען שיפמן.
משה ניסים, מי שעלה לגדולה במים־
לגה הליברלית בעזרת שני שמות, בעזרת
השם ובעזרת שמו של אביו המנוח, מי
שהיה הרב הראשי לישראל, יצטרך עתה
לגייס עוד ועוד שמות מסוג אלה כדי
שיקרה לו נס וד״ש בכל זאת לא תיכנס
לממשלה.
כינו סי ם
רומור
מוי דלתות וקירות
ס נ 11ר ט
מו סי ק ה
ל מ סי בו ת
השב!ע
פ ר סי ענק
מינימום הפרס !!ראשון
בבתים ואולמות
כולל תקליטים, תאורה
ומערכות סטריאו .״קנווד״
אבדגבירול ,15ת״א,
טל 476179 ,473672 :
1 .6 0 0 .0 0 0ר
(כולל העברה)
רובקס
מינימום כלל וופרסיס
המתנה השימושית ביותר
*!1י ן
העברה) 2 .י
(. 0 0 0כולל7 5 0
קצו־ בפאריס
הסובייטים היו מהוגים,
אך גרוריהם הם
אגשי הסירוב
רק שעה אחת של טיסה מפרידה בין
לונדון ופאריס — אך המרחק בין שני
הכינוסים, שהתקיימו בשתי הערים תוך
שבועיים, היה עצום.
בלונדון נפגשו אנשי אש״ף ואישים יש ראליים
לדיון ענייני בבעיות השלום
(העולם הזה .)2092 האווירה היתה טובה.
הרקע הכללי היה פדו־מערבי. הנציגים
שבאו מישראל (מתי פלד, אורי אבנרי
ואחרים) ונציגי אש״ף (עיסאם סארטא־ווי,
סעיד חמאמי ואחרים) הבינו היטב
איש את בעיות רעהו, ואת המשימה המשותפת:
להכשיר את הקרקע למשא־ומתן
בין ישראל ואש״ף.
בפאריס נפגשו השבוע אנשי אש״ף ואישים
מישראל על רקע שונה לגמרי. המארחים
היו קומוניסטים ופרדסובייטים.
מצד אש״ף לא באו הדיפלומטים הבקיאים
בענייני ישראל, כמו סארטאווי וחמא־מי,
אלא אנשי השמאל הפרו־סובייטי.
והמגמה היתה לתמוך במדיניות הסובייטית.
האווירה היתד, עויינת לישראל.
ישיבה בביסטרו. המארחים לא הזמינו
שום גוף ציוני — לא את מחנה
שלי ולא את המועצה הישראלית למען
שלום ישראלי־פלסטיני. הם הזמינו באופן
אישי שלושה מחברי הגופים האלה —
לובה אליאב, מאיר פעיל ונעמי קיס, יחד
עם שימחה פלאפן, עורך ניו־אוטלוק ואיש
מפ״ם, והעיתונאי ויקטור ציגלמן. מיש־לחת
גדולה יותר באה מרק״ח והגופים
הקשורים עימה.
המשבר בא מייד. לובה אליאב וחבריו
החליטו להשתתף בכנס רק במשקי־סים.
כשנודע זאת למארחים, סירבו להניח
להם לדבר במושב־ד,פתיחה. המישלחת הודיעה
שתחרים את הכנס.
בשעה 16.00.ביום השישי נפתח הכנס
— בהיעדר המוזמנים הציוניים מיש ראל.
אלה ישבו למטה, בביסטרו. במשך
שלוש שעות נמשכה התרוצצות מאחרי
הקלעים, עד שהמארחים נכנעו. ללובה
אליאב ניתנה הזכות להשמיע נאום.
ערבי ממסמיה. נאומו של אליאב
נתקל בצורה נזעמת מצד חלק מהנוכחים,
שלא היו מוכנים לשמוע נאום־
הגנה נלהב על הציונות. לובה הביע את
הרעיונות שפירט בסיפרו הידוע, ארץ
הצבי. לגבי ז׳נבה קרא את מינשר המועצה
הישראלית, שנוסח לפני שנה וחצי,
המדבר במונחים כלליים על האפשרות של
הזמנת אש״ף למשא־ומתן לשלום.
׳המישלחת העיראקית נטשה את האולם
לובה מדבר. עבדאללד, חו־
״ף, הממונה
יום חמישי המועד האחרון
למסירת הטפסים.
טרמפ לחייל
עכשיו ! לאחד ארבע שוי
מה היא !וכד ת?
גרשהש די ם מ סי 2
הכ!פד
ווז5ס.מ 0ץ[
לינדה בל״ר
לואיז לטשו
ריצירד ברטון
מקט פון סידוב
פול הנריד י קיטי וויו
גי״מס ארל גיווס
שבוע — 2״תל-אביב״ — ת״א ,״אורנע״ — ירושלים ,״ סבוי״ — חיפה
ממוצ״ש — 22.10.77״הדר״ — גבעתיים ,״ א מ פי״ — חיפה ,״עצמאות״ — בת-ים
סמינר בריאות
הרצאות יסוד ברפואה סינית,
יוגה, וטכניקת אלכסנדר
ביוריתמוס
החומר יכלול גם עבודה מעשית. בקשר לפרטים להתקשר
לד״ר הראל טלפון 473031־ .03 מספר המקומות מוגבל.
(השעון הביולוגי)
רמקולי
ם#ר#י 8יג;)ים :
!קובעים יותר מכל
מרכיב אחד, את
איכות ה מערכ ת
*דלווורזג 1 18י 51 .ז** 1י0*-
מעתה תוכל לקבל את תרשימי
הביוריתמום שלד מנותחים ע״י מחשב.
(המחירים כוללים מ.ע.מ. ומשלוח)
• מחיר נתוח ל־ 3חדשים — 56.ל״י
• מחיר נתוח לחצי שנה — 89.ל״י
— 152.ל״י
• מחיר כתוח לשנח
שלח/י את תאריך הלידה שלך וצרף
שיק על הסכום המתאים לפקודת
ג.ד.י. שרותי פרסום, ת.ד 39799 .ת״א
האם חוג נתנאל קרסויצקי את אשתו
התשובה תלויה בעדויותיהן שר שתי 1
מתי שיקו־ה
ד 1 \ 1¥1מספרת בתה היפה של הנרצחת .״ידעתי
\ 1 1\ #18\ 1 1 111 1\>>11 שלאמא יש מאהב בירושלים,״ אמרה,
״אבל איד יכולתי לדרוש מחנה שתחזור הביתה אחרי כל מה שעבר עליה אצלו?״
שתי גופות בותוב
״שמענו שלוש יריות וראינו
את פאולה ואת ידידה, כשהם
שוכבים ללא רוח חיים באמצע הכביש,״ סיפרו השכנים המזועזעים
( 1ך 1ן 1י ך 1ךךן 1 ^ 1ןוו ן ן נתנאל קרסניצקי, הנאשם ברצח אשתו
1י 1* #111#1\ 1ומאהבה, ממתין לפני שמיעת עדותה המכ־
רעת של כלתו טלי קרסניצקי, שיש בה כדי לאמת את טענת המישטרה, שהוא ביצע
את הרצח הכפול בירושלים. נתנאל טוען בלהט שהוא אינו אשם ברצח הכפול.
לי קרסניצקי 1״ הרעים קולו של
עורך־הדין שאול מרקו בבית-
המישפט המחוזי בירושלים .״האם את
מודעת לעובדה שעדותך עלולה לשלוח
אדם חף־מפשע למאסר עולם? האם את
:מבונה היטב נקודה חשובה זז? האם
חשבת על הנזק שתגרמי, אם ׳תתני כאן
היום עדות שקר?״
הצעירה הנאה שניצבה על דוכן העדים
שלחה מבט חטוף לעבר ספסל הנאשמים.
שם, בין שני שוטרים, כשהוא רכון קינד
עה ניכחו, ישב חותנה, נתנאל קרסניצקי,
הנאשם ברצח אשתו פאולה ומאהבה ע ד
בדיה שדלז. אווירה מתוחה שררה באולם
בית־המישפט, כולו.
״האדם מורכב לא רק מעור ועצמות,״
נשמע לבסוף קולה של טלי .״יש לו גם
מצפון. לכן שיניתי את עדותי, כי מצפוני
הציק לי. החלטתי לבוא לכאן ולומר את
האמת, למרות שאמת זו קשה ועלולה לשלוח
אדם קרוב ׳אלי למאסר עולם...״
בנימה שקטה ניסתה עדת המפתח ב-
מיישפט הרצח לעמוד בחקירתו הצולבת
של עורך־הדין מרקוס ולהבהיר לבית־המישפט,
מה באמת אירע באותו לילה
טראגי שרישומו בוודאי לא יימחה מזכרד
נה זמן רב.
מששבך רעם צרור היריות שהידהד
ברחוב יהואש הקטן במושבה הגרמנית בירושלים,
ונדמה חריקת צמיגי המכונית
שנמלטה במהירות מן המקום,
כז הרחוב השלו שתי גופות
חיים. פאולה קרסניצקי
שדלז, שחזרו מהצגת
ייחסו חשיבות מייוחדת
שחנתה ליד ביתה של
המכונית את תשומת ליבב
מאוחר מדי לגביהם. האל
אחרי המכונית כיוון
פאולד. המופתעת,
שהגיעו לזירת הרצח
בעדותה בבית־המישפו
לביתה של אשתו
לחייה. ידידה, עובדיה שדלז, ניסה להיכנס למכוניתו
ולהימלט מן המקום, אך האלמוני היה
זריז ממנו. הוא הדביקו במהירות, ומטווח קצר
ירה בו ׳שתי יריות נוספות. שלוש היריות הקט-
לנוות הללו הן שהביאו בימים אלה לבית־המשפט
המחוזי בירושלים את נתנאל קרסניצקי,
הנאשם ברצח אשתו פאולה ומאהבה, עובדיה
שדלז.
כשהגיעו אנשי המישטרה לביתו של נתנאל
בבאר״שבע זמן קצר אחרי ביצוע הרצח בירושלים,
מצאו במקום את טלי זלינגר, חברתו של
בנו אלון. לאחר חקירה קצרה מסרה להם טלי
את גירסתה לגבי מה שאירע באותו ערב :
״ביום הרצח אלון היה בבית. .בערב נסענו
אני, אלון ונתנאל לכיוון המחנה הצבאי של
*ת המאהב שרה?
ויוות -בתו וכלתו
שניות מעטות אחרי שנורו היראות הקטלניות.
סיפרה טלי כי נסעה עס חתנה נתנאל לירושלים
!ולה וגס (!)מעה את היריות שנורו לעברה.
*לוו. אחרי שהורדנו אותו שם ממשכנו לניוון
ירושלים והגענו לרחוב יהדאש, לביתה של
!אולה קרסניצקי. נתנאל ירד מן המכונית, וכעבור
דקות אחדות שמעתי מכונית מגיעה. הוא
:יגש אלי למכונית, חייך ואמר, :טלי, הם
זגיעו,׳ ושוב הלך. שמעתי יריות. הוא חזר ל*
!כונית, התניע יאותה ונסענו. לפני שנסענו
טמעתי אותו זורק משהו. חשבתי שהוא ירה
:מכונית של הברה של אשתו פאולה. בדרך
׳,באר-שבע אמר לי, :טלי, תשמרי על אלון,
:י אין לו עכשיו אף אחד. תשמרי עליו כמו
*מא. הבטיחי לי במילת כבוד שלא תעזבי אותו.
כשהגענו לבאר־ישבע ביקש ממני נתנאל
להתקשר לעורך־דין שלו, ומייד ׳אחרי זה באה
זמישטרה.״
שמעתי את היריות ^
בעדותה הראשונה במישטרה. לאחר־מכן שינתה את עדותה :
:בשנים האחרונות לא שררה שלווה בבית
מישפחת קרסניצקי בבאו״שבע. נתנאל,
שהוא, בעל מוסך גדול נתנאל בע״מ ויי־״ר
אגודת הכדורגל של בית״ר באר־שבע,
מירר את חייה של אשתו פאולה עד שהחליטה
לעוזבו, ולעבור לגור בירושלים
אצל אמה.
מי ירה באשה
ובמאהב הז
ן אמר נתנאל קרסניצקי בהגיעו לבית״
המישפט, בתחילתו של המישפט המרתק,
בבירה בשנים האחרונות .״בליל הרצח הבאתי
־שבע. אהבתי את אשתי ורציתי שתחזור אלי.״
יז 32
; לי ח סי ם בין אבי לאמי לא היו תקי-
>/י ינים,״ סיפרה מעל הדוכן שמואלה
קרסניצקי, בתו של נתנאל! ,תוך שהיא
נמנעת מלהביט בפניו של אביה שיושב
על ספסל הנאשמים, ואילו הוא מעיו•
לעברה מבטים חטופים מבלי שפניו החתומים
יגלו את המתרחש בלבו .״מאז אותו
לילה גורלי,״ סיפרה ,״אני לא יכולה
להסתכל עליו. נכון שהוא עדיין,אבי, אבל
איך אפשר •לדרוש ממני לאהוב את מי
שחשוד בגרימת מותה של אמין
״למרות שבמשך כל התקופה האחרונה
אבי לא היה נאמן לאמי, הוא בכל־זאת
הירשה לעצמו להיות קנאי בצורה לא-
•רגילה, ולא התבייש לסגור •אותה בבית
לכמה ימים או להטעימה מנחת זרועו,
״לא יכולתי לראות את אלון בעלי, המאשים אותי בהרשעתו של
אביו.״ לאחר שינוי העדות. הובאה טלי לפני שופט שציווה לעצרה
ל־ 48 שעות. לאחר המעצר שינתה שוב את עדותה, ודבקה בעדותה.
משום שהיה נדמה לו שהיא בוגדת בו עם
גברים אחרים. חייה של אמי הפכו גהי־נום.
אסור היה לה לצאת מהבית •וללכת
לאן שרצתה, והיו ימים שהייתי תאה אותה
!מסתובבת בבית פצועה וחבולה• ,וכולה
סימנים כחולים ממכות שקיבלה ממנו.״
אחרי שעזבה פאולה את ביתד, בבאר־ישבע,
ועברה לגור בירושלים, בבית אמה,
החלה מבלה בחברת ידיד חדש, עובדיה
שדלז. שכניה ברחוב יהואש יודעים לספר
שעם הגיעה לירושלים סבלה מדיכאון•
,אך דיכאונה חלף אחרי שהכירה את
ידידה החדש.
״יום אחד פגשתי אותה ברחוב, יוצאת
ממכונית אאודי אדומה,״ סיפר אחד השב־
•נים .״היא נראתה מאד־מאד מאושרת. ניגשתי
אליה ואיחלתי לה מזל טוב שסוף
סוף חזרה, אל בעלה• ,והיא אמרה לי שזה
לא בעילה ׳אלא ידיד שילה. מאז •ראינו
אותם הרבה ביחד, אבל מעולם לא ידענו
•ההיא לא סיפרה •לנו מי הוא ׳בדיוק...״
הפרידה מאשתו לא שיככה את קנאתו של
נתנאל ,׳שנהג לעלות לירושלים ולנסות
להחזירה אליו .״פעם אחת הוא אפילו תפס
אותה באמצע הרחוב,״ סיפרה שסואלה,
״ורצה שתספר לו עם מי היא יוצאת •ומה
היא עושה כל הזמן, ולמה שלא: תחזור
אליו לבאר־שבע, ושתבטל את התביעה
לגירושין שהגישה. אבל זה כנראה לא
עזר לה.״
גייסה רודפת גייסה
ך* טרגדיה במישפחת קרסניצקי
י 1החריפה •אחרי הרצח, כאשר ילדיהם
של בנייד,זוג התייצבו משיני עבריי המיתרס.
״אבא תמיד ידע איך להחזיק את אלון.
הוא עשה זאת טוב מאד בעזרת הכסף
שלו, ישאף פעם לא חסר לו. כשאני חושבת
,׳המנסה למצוא את הסיבה למר, אלון
׳ממשיך להאמין •בניתנאל עד היום ולהפ גין
את תמיכתו בו• ,אני יודעת •שזה בגלל
הכסף שהוא הבטיח לו,״ אומרת שמואלה
קרסניצקי .״כשפגשתי את אבי •בישיבה
הראשונה של בית־המיישפט, הוא לא רצה
בכלל לדבר אתי והתחיל לצעוק עלי, בתזונה!׳
לפני כל האנשים שהיו כאן. אני
לא יכולה ׳להסתכל עליו, מבלי לחשוב על
אמא שלי, ואיפה היא נמצאת עכשיו.״
כשהגיע תורה של שמואלד, להעיד היא,
•שטחה בפני בית־ד״מיישפט את כל פרישת
יחסו של •נתנאל לאמה, כשהיא מבליטה
היטב את עדינותה כלפי האיש שישב על
(המשך בעמוד )30
5מ תי שי קרהתכלה *
(המשך מעמוד )29
ספסל הנאשמים, אביה. כל זאת׳ לעומת
תשומת־הלב שהקדיש אחיה לאביהם. אך
כל הנוכחים בבית־המישפט הבחיני שהמפתח
לפתרון הבעייה נמצא במידה רבה
בידיה של טלי קרסניצקי, אשתו הצעירה
של אלון.
״הסתירות בעדותה של טלי רבות. העדות
שמסחר. למ״שטרה בליל הרצח
מלאה בהן. אני מאמין שאוכל לשכנע את
ב״ת־המישפט, שאין לקפל את עדותה,
משום שבליל הרצח, היא כלל לא הייתה
בירושלים עם נתנאל,״ אמר עורך-הדין
מרקוס לפני שטלי עלתה על דוכן העדים.
״אני בטוח שאוכל לשכנע את בית־המיש־פט
שמאחרי עדותה יש מניעים אחרים,
שאינם קישורים פלל למקרה הרצת.״
״אני לא מקנא באותה טלי,״ פלט אחד
מאנשי המשטרה שנכחו באולם, שעה ש-
טלי עשתה את דרכה אל דוכן העדים,
לשאת את עדותה המכרעת נגד חותנה.
״כל החיים תלווה אותה ואת בעלה ההרגשה
שהיא, למעשה, הכניסה אותו לפלא
בעדותה.״
ואכן, נראה היה שאותה בעיה הציקה
לטלי לא מעט מאז ליל הרצח, לפני ארבעה
חודשים. גדולה היתד. ההפתעה כאשר
החלה טלי, הנראית מבוגרת מכפי 18
שנותיה, נושאת את עדותה בבית המ״שפט.
״את משקרת !״ צעק התובע, עוררי
הדין יואל פלגי, כשאינו מאמץ למישמע
אוזניו .״את משקרת במצח נחושה בבית־המיישפט,״
הגיב שוב אחרי שטלי הודיעה
כי באותו ערב לא היתד, כלל בירושלים,
ובעדויתה הראשונה שיקרה ביודעין.
״נסענו להביא את ׳אלון לטחנה הצבאי
שלו,״ אמרה .״הגענו לשם ונפרדנו ממנו,
וחזרנו לבאר־ש׳בע. באותו ערב לא הייתי
כלל בירושלים. שיקרתי במשטרה, כי
רציתי לנקום בנתנאל. היו לי סיבות אישות
לכך. הוא רצה להפריד ביני לבין
אלון.״
כשיצאה טלי מביחרהמישפט כשהיא
מלווה בשני שוטרים, בדרכה לחדר המעצר,
ניתן היה להבחץ בחיוך מהיר שחלף
על שפתיו של נתנאל, החיוך הראשון מאז
הושב על ספסל הנאשמים.
אך יומיים לאחר־מכן, אחרי ששבה טלי
ועלתה על דוכן העדים, ינעלם החוור מעל
פניו של נתנאל קרסניצקי. אחרי שישבה
יומיים בכלא החליטה טלי לשוב לגירסה
הראשונה ושוב, הפעם מול האשמותץ של
עורו־הדיו מרקוס, חזרה ותמכה בגירסתה
הקודמת.
״הייתי במצב כזד״״ אמרה טלי ,״ראיתי
את אלון בעלי, שהוא הולך ותה מאז
תחילת המישפט, וכל המיישפחה שלו כולם
במעט שיצאו מדעתם, והחלטתי על דעת
עצמי לשנות את העדות ולשקר בבית־המישפט,
אפילו אם זה יעלה לי במאסר.
אבל כשהייתי במעצר חשבתי על כל מה
שהיה בלי שהיו עלי לחצים, והחלטתי
שוב לספר את האמת.״
טראגדיה יוונית
ך* שעזבה טלי את אולם בית־המיש-
^ פט המתין לה בעלה אלץ בחוץ, וניתן
היה להבחין במתרחש בליבו .״כשהיא
יצאה בפעם הקודמת מהאולם,״ העיר יאחד
הצופים במחזה ,״הוא מיהר לחבק אותר,
ולנשק ילה. הפעם הוא רק אחז בידה ולא
ניסה לומר דבר. יכול להיות שהוא הפסיד
את אביו עכשיו, אבל הוא הרוויח
את אשתו, ורק הזמן יראה לו מה יותר
חשוב בשביליו.״
באולם בית־המישפט נותר נתנאל קרם־
ניצקי שהוא כיובש את מבטו בשולחן שלפניו.
פרקליטו ניסר, לסתור את עדותו של
מומחה המשטרה, שהעיד על סימני אבק-
שריפה ׳שנותרו על חולצתו של נתנאל.
אך נראה היד, שהנאשם שקוע בעולם אחר,
ואינו מקדיש תשומת־לב לנאמר בבית-
המישפט.
״אפילו שקספיר עצמו לא היה יכול
לכתוב טראגדיה כל-כך משולמת,״ אמר
אחד מעורכי־הדץ שנכחו באולם .״נראה
כאילו יד מיסתורית עושה כרצונה בגורלם
של הגיבורים בעלילה מרתקת זו,
ולאף אחד אין בעצם שליטה עליה. זו
הקללה שרובצת על המישפחה. האב רצח
את האם והבן צריך לחיות עם האשה
שחשפה את המעשה ושלחה יאת אביו
לכלא. ואולי בצורה טראגית זו הוא ייאלץ
לכפר על פישעו של אביו.
אלא שסיפורה העגום של מישפחת קרם־
ניצקי לא התרחש על בימת התיאטרון.
מסובץבית 1ה
ן* ול נפץ עז החריד את השלווה
\ /היפואית, ומייד אחריו נשמע רעש
של התמוטטות ישל קירות וזעקות אשד.,
השעה הייתה בסביבות 11 בלילה, והמקום
— ביית מיספר 83 בשדרות ירושלים ביפו
— ביתם של רינה ושמואל קטלן. לניידות
המישטרה וד,בולשת ששעטו ׳למקום לא
נותר ׳אלא לחלץ מבין הריסות דירת־הגג
׳באותו בניין, את גופתה ר,שסוער, של רינה
אשכנזי בית ר,־ ,19 שהיתה ללא רוח־זזיים,
להעביד את דינה קטלן הפצועה אל בית-
החולים ולזקוף לחובתם כישלון חמור
במתן הגנה לעדים מרכזיים במישפט
חשוב.
כיל זה התחולל סליל ד,־ 15 באפריל ,1977
יומיים לפני המועד ישבו יד,ץ צריכים בני
הזוג קטלן להופיע בבית־המישפט המחוזי
ולתת עדות מרכזית במישפטו של יעקוב
סולמי, שנאשם בסהר בסמים מסוכנים יד
היה צפוי, אם יורשע בדין, להישלח לתקופת
מאסר ממושכת.
ידידות נעורים
קודם־דכן, באפריל 1976 עצרה
/המישטרה ברחוב לבנדר, בחל-׳אבייב
שני סוחרי סמים — אברהם רשתי ואברהם
ישרם. בחקירתם הובילו השניים את
חוקרי מחלק הסמים יאל מי שסיפקו להם,
לדיבריהם, את הסם — עדי שמש ויעקוב
סולמי. כמה ימים לאחר־מכן ערפה המיש־טרה
פשיטה על גג הבית מיספר 83
בשדרות ירושלים ביפו ותפסה בדירת בניד,זוג
קטלן, כמות של ׳אופוום יארוז בחבילות וכן כמות של דינרים ירדניים. הבעל,
׳שמואל קטלן, נעצר אף הוא.
שמואל קטלן היה יחברו מילדות ישל
יעקוב סולמי. השניים גדלו ייחד באחת
משכונות דרום יתל-אב״ב ולמדו יחד בבית
הספר היסודי. קשריהם נמשכו גם כישבגרו,
למרות שדרכיהם נפרדו — שמואל קטלן
נישא, עבר להתגורר ביפו !והחל לעבוד
בדפוס ואילו יעקוב עבד כימאי בצי-יהסוחר.
בחקירתו סיפר קטלן שהחביא את החבילה
תמורת תשלום חודשי שקיבל מ־סולמי,
אך לא הייה ליו כל קישר עם תוכנה.
בני הזוג נישפטו ונידונו לעונש קל אך
הביעו נכונות להעיד נגד סולמי ושמש.
הקטלנים הספיקו להעיד במישפטו של
שמש, והוא הורשע על סמך עדותם זו
ונידון לחמש שניות מאסר בפועל * .שותפו,
יעקוב סולמי, נעלם !ונעצר על־ידי המייש־טרה
רק בפברואר השנה ׳ואז החל גם
מישפטו להתברר.
המישטרה עשתה מאמץ עצום לדאוג
לכך שהקטלנים יגיעו בשלום אל בית־המיישפט
ויתנו את עדותם. חוקרי היחידה
המרכזית היו מודעים לכך שעובדת היותם
של בני הזוג קטלן עדים מרכזיים במישפט
סמים הופכת: אותם מטרה לפיגועי׳אפשרי,
לפיכך עימדו הקטלנים בקשר מתמיד עם
אנשי היחידה המרכזית ויבמייוחד עם המפקח
דני מרח ממחלק התישאול של היחידה,
שהיה הקצין שניהל את החקירה
בפרשת סולמי.
אלא שרעם הפיצוץ, יומיים לפני מתן
העדות, הוכיח שוב ׳שלמישטרת ישראל
אין היכולת להגן על עדי: תביעה במיש-
פטים פליליים חשובים. שוב התגלה מה
שתמיד מנסים ׳לטשטש — בישראל לא
כדאי למסור עדות במישפט, ומי שחייו
יקרים לו אל ׳״שים מיבטחו ׳בהגנה של
חוקרי המישטרה.
היה הרבה מן האירוניה באותו פיצוץ
קטלני, שכן שעות ספורות קודם-
לכן ביקרו במקום חוקרי המיישטרה שהוזעקו
על־ידי רינה קטלן. הבעל, שמואל,
שירת יאותה !תקופה !במילואים ברמת הגולן
וכדי שלא תיאלץ לישון לבדה הזמינה
אישתו את חברתה רינה אשכנזי לישון
אצלה. כשהגיעו השתיים אל הבית בשעות
הערב, מצאו אותו פרוץ. בפנים שרר אי-
סדר מוחלט, אולם למריבה ההפתעה לא
בית המישפט העליון הפחית את
עונשו והעמידו על 4שנים.
נגנב מאומה בפריצה. חוקרי המישטרה ש הגיעו
לדירה גפו עדות ׳והסתלקו. רינה לא
נרגעה וטילפנה יאל המפקח דני מריה וזה
הרגיע יאותה ׳והבטיח שהכל בסדר ואין לה
מה לדאוג. אותה שעה יפם ר היה מונח
רימון ממולכד במיטת בני הזוג. כשנכנסה
רינה אשכנזי למיטה על-ימנת לישון בה
התפוצץ הרימון ,׳והרגה. רינה קטלן נפצעה
מרסיסים ואיבדה את הכרתה. שלושת
ילדיהם של ביני הזוג קטלן, שיישנו אף
הם בבית — לא נפגעו. עוד !באותו לילה
עצירה המ״שטרה את שני אחיו של יעקוב
סולמי, עמוס ( )24 ונועם ( )22 כחשודים
במעשה.
ה א חי ם
לבית סו ל מי
^ ינה ושמואל קטלן הועברו על־ידי
1אנשי מחלק הסמים של המישטרה למקום
סתר, ומישמר כבד של שוטרים בלבוש
אזרחי שומר עליהם במשך 24 שעות
ביממה. המישטרה למדה את הלקח, אבל
רק לאחר יש קופחו חיי אדם.
רינה, שחייתה .׳שרויה בהלם עוד ימים
רבים אחרי הפיצוץ, נחקרה על־ידי המפקח
מרה ומסרה ארבע עדויות לגבי מה שאירע
בימים שלפני הפיצוץ בינה לבין האחים
סולמי.
נועם סולמי שוחרר שבוע אחרי שנעצר,
מחוסר ראיות. חוקרי המישטרה סבורים
שעמוס סולמי ושימעון כהן הם המפתח
לפיצוץ.
עמוס ונועם הם שניים מתוך תישעה
אחים במישפחת סולמי. נועם התחנך
שנתיים במוסד החינוכי ישל קיבוץ שסיים.
בתום שתי שנות לימוד ׳בתיכון עזב את
הקיבוץ, חזר לתל־אביב, והחל משתלם כ-
לוטש-יד,לומים.
בהיותו בן 18 התגייס לצה״ל, ולפני
כשנה השתחרר בתום שלוש שנות שירות.
אחיו עמום עבד בעבר כקבלן־מישנה בהרכבת
׳מיקרות אקוסטיות. מאוחר יותר
רכש טרקטור ,׳והעסיק אותו בעביודיות־עפר
שוניות. למישפחת סולמי יש ייצוג מתמיד
במועדון הכדורגל ישל קבוצת בגי-יהודה.
האח הגידול יעקוב סולמי ( )28 הוא ימאי
מזה 14 שנה. מייד עם טיום בית־הספר
היסודי החל מפליג ׳בצי הסוחר. ובמשך השנים
הקיף במסעותיו יאת מירביית ארצות
תבל. מישפטו של יעקוב סולמי מסתיים
בימים אליה. בני הזוג קטלן מסריו, חרף
הפיצוץ, את עדותם המרשיעה ופסק הדין
יינתן בקרוב.
הדיון בתיק של עמוס סולמי החל מתברר
בחודש יולי השנה ׳והוא אוחד עם
הדיון בתיק ישל שיימעון כהן, ליפני השופט
המחוזי איתמר פילפל. סברין התביעה, שיוצגה על־ידי
שרטר, סגן בכיר של פרקליט מחוז
תל־אביב, האשימה את עמוס סולמי בהשפעה
והטרדה בקשר לעדות וניסיון להניע
׳באיומים ׳אדם להעיד עדות ישקר
׳ולסתור את הודעתו במישטרה. כמו־כן
הואשמו עמום ושימעון שיחד קשת קשר
לביצוע הפיצוץ ׳בבית מישפחת קטלן .׳חוק־ירי
המישטרה שעסקו בפרישה, ובראשם
המפקח דני מרח, היו משוכנעים ׳שבידם
חומר ראיות מספיק עיל־מנת להרשיע יאת
סולמי ׳וכהן, שעליהם הגנו עורכי הדין
משיה אלוני ׳ואברהם רכטמן.
התביעה התבססה על שתי עדוייות-מפתח,
האחת של החוקר דני מחוז ממחלק התיש־אול
והשניה ישל עבריין בשם יוסף החוש.
התש, יבעל העבר הפלילי העשיר, ידוע
במישטירת מחוז תיליאביב כמודיע מייש־טרתי.
הוא השתחרר לפני כשנתיים מכלא
שאטה שם ריצה שלוש ישנות מאסיר בעוון
התפרצויות ׳וביום הוא יעצור ומואשם בתיק
רצח במיש׳פט המתברר בהרכב של שלושה
שופטים. באותו תיק מייחסת לו התביעה
את תיסנון וביצוע רצח בן־דודו יוסף
שמאי בחוליות ראשון־לציון לפני כשינה על
רקע של סחר בסמים•
באותו תיק רצח היה התש אמור לקבל
חסינות ולשמש עד מדינה נגד ׳שאר השותפים
לרצח ׳ואף חתם הסכם ברוח זו
עם התביעה. אלא שחסינות זיו בוטלה לפני
מיספר חודשים, אחרי ׳שהתברר שהחוש
שיקר ובהודעותיו הן סמישטרה והן בבית־המישפט.
כן התברר באותו מישפט שיוסף
התש נהג למסור במתכוון מידע מטעה
לקציני מיישטרה, ולחוב היו ידיעותיו מבד
ססות על שקרים ובדותות.
דני מרת
מעיד
^ רקליטיהם שד כהן וסולמי כפ ת
באישומים. קו ההגנה ישל עורכי הדין
אלוני זרכטמן התבסס על הניסיון להוכיח
את אי-קבילות ההודעות שניגבו משיני ה־
׳נאשמים במישטרה וכן על ׳סתירת עדות
המפתח של התש תוך ׳ניסיון להוכיח 1ש היינו
שקרן מועד.
עדותו של מפקח דני מחוז הייתה דרמא־תית.
הוא עלה על דוכן העדים באוגוסט.
מפקח מחוז, שהוא מישפטן במיקצועו,
פירט: את הדרכים שבהן גבה את עדותו
ישל יעמוס סולמי. הוא הציג את העדות
שנגבתה מסוילמי כחוק• בה הכחיש הנאשם
כל קישר שליו למעשה. לאיחר-מכן
׳הגיש מחוז לבחת-׳המישפט דו״ח זיכרון־
דברים !שרשם ׳תוך פדי שיחה עם סולמי,
ללא ידיעתו ישל הנאשם. באותה שיחה
יניסה מחוז ליצור אווירה ידידותית בינו
לבין הנאשם ׳ולא יאמר לו שהדברים נרש־מים.
כדי להעלות את עיקרי השיחה על
הכתב סיפר מחוז ׳שנהג לביים שיחות טלפון
שלא היץ ׳ולא נבראו, ובאותם רגעים
שביהם השים עצמו כמקביל שיחה היה
רושם על דף את זיכרון הדברים כאילו
הוא רושם דברים מפי ׳אייש-שיחו בטלפון.
לטענת מחוז הצליח בדירך זו להביא את
׳סולמי לידי יכך שיפליל את עצמו ויודה
בשליחת שליחים בשכיר לביצוע הפיצוץ.
אלא ׳שעורך־הדין אלוני התנגד בחריפות
להגשת המיסמך וטען מיספר טעיניוית מיש־סטיות
בקשר לכך. לדברי הפרקליט ניגבתי
ההודעה מפי הנאשם בניגוד לרצונו החופשי,
מבלי שהוזהר כחוק ותוך הפעלת לחצים
פיסיים. לדברי אלוני היה סולמי יממן
אותה חקירה, יעצור כבר שעות יריבות ו נחקר
חקירת ׳שתי וערב מבלי שניתן לו
לאכול. כמו־יכן ציין אלוני את תחבולת
הטלפון ישבה השתמש החוקר עיל־מנת
להוציא את ההודעה.
עדותו של עד־המפתח הרוש נש *
לפני גביית עדות מחשוד במעשה
פלילי חייב החוקר להזהירו שכל מה שימסור
עלול לשמש ינגדו כראייה בבית־המישפס.
כן חייב החוקר לומר לנחקר
שזכותו לשתוק.
מעה במשך חודש ספטמבר ובתחילת
אוקטובר, והעמידה בספק את הבסיס ׳שעליו
הושתתה התביעה• יוסף החוש בן
ה־ 32 הוא צבעי־רפב במיקצועו והתגורר
באותו בניין ישבו גרו הקטלנים, קיומה. אחת
מתחת למקום הפיצוץ. החוש שהוא קרוב
מישיפחה שיל רב־פקד איזיידויר סלוק, ראש
מחלק הסמים ביחידה המרכזית ישל מיש-
טרת תל־אביב עלה ארצה ממצרים והוא
גם קריוב־ימישפחה של ריוברט דסה מנידויני
מישפט קהיר* .אחרי ׳שהשתחרר החוש
מהכלא סידר ליו רב־פקד סלוק מקיום
עבודה במוסך סרן ביפו במטרה לשקמו.
לדברי החוש הצליח סל׳וק בעזרת ׳קשריו
לסדר ליו ׳בנוסף גם תנאי-ישכירות טובים
באותו מוסך.
.בעדיות ׳שמסח החוש במישטדה ,׳שבועיים
אחדי הפיצוץ בבית קטלן, סיפח :״אני
נעצדתי כחשוד בדצח של יוסף שמאי ב־
11/4/77 ואני נזכח ששפועיים לפני־כן פנה
אלי שימעיון כהן ובא אלי למוסך שידות
אופל ביפו — מוסך סרן. שימעיון כהן
בא עם בחור בשם עמוס סולמי שאותו
אני מכיר מהתקופה בה אני הייתי אסיר
עבודה בכלא אבדכביר *״ ושם פגשתי אותו.
שימעון כהן רצה להכיר לי את עמוס
סולמי והציגו כאחיו של יעקוב סולמי. אמרתי
לו שאני מכיר אותו ושימעון אמד לי:
,הוא בחור ׳בסדר, זה אח ישלו /׳ואנחנו
חוצים לשוחח אתך בענין השכינה שלך
שנתפס אצלה ׳אופיום ...התחלנו לדבר
מחוץ למישריד ,׳ושימעון כהן אמיר לי ׳ש הוא
הבטיח ליעקוב סולמי לעזור לו יו־שימעון
הסתמך עלי ׳שגם אני אגיש לו
יאת העזרה בעניין זה .׳שימעון יאמר ילי
במיילים אלה , :אני ירוצה לשחק ילה איותה/
מהמילים האלה הבנתי מייד שרוצים להתנקם
בזוג קטלן.״
עוד סיפר החוש באותה היודעה במיש־טרה,
שהוא ביקש מסהן שלא לפוצץ את
הבית אלא להשתמש באקדח יאו יתת־מיקלע
לביצוע הפעולה. הנימוק בפיו היה
שילדי הזוג עלולים להיפגע יאף הם. מייד
לאחר יאותה שיחה יפנה החוש, לפי גייירסיתו,
אל חינה קטלן ורמז לה ׳שאם היא מתכוונת
להעיד ׳נגד יעקוב סולמי עליה להיזהר.
׳באותו יום הוא גם פנה לדבריו יאל חב־פקד
סלוק וקבע עימו פגישה במלית עמי
בתיל-אביב• בפגישה הוא סיפר לסליוק על
כוונתם של כהן ויסולמי, כיל זה לפי יאותה
גירסה — כחודש לפני הפיצוץ הקטלני.
בבית־המישפט חזר העד הדוש על
אותה גירסה בחקירה הראשית. אולם
מייד כשהחל להילחץ בשאלות הסנגוריה
בחקירה הנגדית, התלונן ׳שהוא חיש
ברע וטען שמישהו בבית־המעצר ניסה
להרעילו.
הישובה הופסקה ׳והחוש הובהל אל בית-
החולים איכילוב הסמוך ׳והיה אסור לישוב
אל דוכן העדים לאחר שתיערך לו שטיפת
נאשם שימעון כהן
מומחה /לחבלה?
קיבה. אלא שהוא לא ישב באותו יום וגם
לא למחרת.
* המישפט של אנשי רשת המודיעין
והחבלה הישראלית שנערך בקהיר ב־1954
ובו נידונו שניים מחברי הרשת לתליה
והאחרים לתקופות מאסר ממושכות. גילוי
הרשת הביא להתפוצצות, פרשת לבון״.
אסירי הרשת הגיעו לישראל בחשאי לאחר
מילחמת ששת הימים.
** שרות בתי הסוהר מחזיק מיספר
אסירים שפוטים בבית המעצר באבו־כביר
לצורך ביצוע עבודות שרותים. מעמד זה
נחשב כפריוילגיה לאסירים והס נהנים
שם מחופש יחסי.
כאשר שב אחרי שלושה ימים, מלווה
בכוח מתוגבר שיל בלשי מחליק הסמים אל
דוכן העדים, סירב הרויש להמשיך בעדותו.
״כבוד השופט, אני חלש, לא אכיליתי ימשך
שלושה ימים, יניסו ׳להרעיל אותי. אני
מבקש לדחיות את הימשך עדותי כי קשה
לי לדבר,״ אמיר לשופט ׳איתמר פ״לפל.
התביעה ביקשה אף היא לדחות. את הדיון
אלא שהפרקליט אלוני התנגד בתוקף.
״העד הוא שקרן מיועד !ומזה שבוע ימים
שהוא משטה בבית המישפט,״ טען אלוני.
״כל ־אימת שהוא ׳נלחץ אל הקיר בחקירה
הנגדית הוא ממציא סיפורים שלא היו ׳ולא
!נבראו .׳כעת, לאחר שלושה ימי בדיקות
מביאה אותו המישטרה, ללא כיל ׳אסמכתא
רפואית, ומבקשת שוב דחייה. זהו ביזיון
בית־הדין.״ השופט פ״לפל החליף כמה
מילים עם העד החוש וניסה לשכנעו ׳להמשיך
בעדותו. לבסוף פסק :״׳בית המישפט
ייצא להפסקה קצרה, העד יקבל: תה ולח־מיניה
ולאיחר-ימכן ימשיך בעדותו.״ שלושה
שוטרים גברתנים אצו יאל המיזניון ׳והביאו
ליוסף החוש ספל יתה הם .״תבדקו קודם
שאין בזה רעל,״ צעק להם כליגלוג עמום
סולמי מדוכן הנאשמים.
גם אנשי התביעה החלו לאבד את סבל נותם
נוכיח התמוטטות עד־התביעה הראשי.
ע׳ל־מינת למנוע ככל האפשר יאת פירסום
הדברים הוציא התובע סברין ש׳רטר עוד
בתחילת עדותו של החוש, את כל היעית׳ד
׳נאים מאולם המישפט !ודרש שהדיון יתקיים
בדלתיים סגורות וזאת ״למען ביטחון
העד.״ לאחר חידוש המישפט הוחלף שרטר
בתובע יאחר מפרקליטות מחוז תל-אביב,
עורך־הדין אברהם אלג׳ם, שחזר על הדריכו
תיו
איל הדוש בנושא מישפט הרצח שבו
הוא מואשם. הוא יניסה להוכיח שהחיש
שיקר ,׳ובדה את הסיפור על ביקורם של
כהן וסולמי במוסך וזאת על־ימנת לזכית
במעמד של עד מדינה !בתיק הרצח שתלוי
ועומד נגדו.
אולם עדותו של רב־פקד סלוק סתרה
לחלוטין את שתי הגירסאות, של המפקח
מרוז ושל הרוש.
נאשם יעקוב סולמי
סחר בסמים?
סלוק אישר שנפגיש עם יוסף חרוש במלון
עמי יושם ׳נודע לו מפי החוש על
ביקורו של שימעון כהן במוסך• ״אולם,״
טען סליוק ,״באותה פגישה לא הוזכר כילל
עמוס סולמי כמי שהתלווה אל כהן. אילו
הייתי שומע אז את השם ׳סולמי הייתי
קופץ,״ הוסיף סלוק ,״הרי אנחנו חיפשנו
אותו !בגדות.״ סליוק גם ׳סתר את גירסת
החוש לגבי מועד אותה פגישה וציין ש-
׳נערכה שגה לפני הפיצוץ (ולא ׳חודש כ־גירסת
חרוש) ,״לא הייתי ישן!ואוכל אילו
שמעתי על הפיצוץ חודש לפני שארע ולא
נקטתי כל צעד למנעו,״ הדגיש סל׳וק.
עדותם של
ק טלן ו סו ל מי
נאשם עמום סולמי
הפללה עצמית?
שה. אלא שעורך־דין אלוני התנגד :
״יש עניין רב לכך שהציבור ידע את ׳תעלוליו
של העד הדוש. אם מדובר על ביטחון
העד הרי אנשיי המישטרה היושבים
באולם בלבוש אזרחי מפחידים את העד
לא פחיות ,׳ואנו דורשים להרחיקם,״ טען.
השופט החליט ׳לבסוף להתיר את ׳נוכחותם
שיל עיתונאים ובני מי׳שפחיות הנאשמים
׳באולם יוכן ציווה שבאולם לא יהיו ׳נוכחים
בלשי מישטרה ״מעל לכמות הדרושה.״
החוש הייה ׳חיוור ועצבני כאשד נאלץ
לשוב ולעמוד ׳בחקירה נגדית על דבריו.
הוא התפתל ׳והתחמק משאלות עיורך־הדין
אלוני, השיב שלא לעניין, לרוב בקול רפה
יכך שהשופט לא ׳יצליח לשמעו. החקירה
הנגדית אירסה חמש ׳שעות בקירוב ׳והיא
לוותה ׳בחילופי דברים עוקצניים בין התובע
אלג׳ם ׳לפרקליט אלוני. השופט פילפל לא
השכיל לאפשר להגנה חקירה דינאמית של
העד החוש ׳ועצר את הדיון בכל שאלה
ושאלה. בכך: ניתנה להרוש שהות מספקית
לחישוב על תשובותיו. לא פעם הוא ענה
!תשובה מבולבלת ׳במתכוון, השופט לא יהיה
קולט את הדברים !והיד. מבקשיו לחזור עליהם.
החוש היה חוזר על התשובה ׳בשינוי
פרטים ועובדות.
השופט הירבה לשכתב: את דבירי העד
׳ולא רשם אותם כלשונם ׳והדבר הביא לא
׳אחת ׳להתפרצויות נריגזות מצד באי-׳כוח
ההגנה. החוש עצמו ׳נהנה לעמוד על הדוכן
ולהשקיף מהציד במהומה שהצליח לחולל
׳באולם. באחת הפעמים שבהן ׳שיינה השופט
באופן בולט את דבירי העד, לא עצר עמוס
סולמי והתפרץ כלפי השופט בקריאה׳
״׳אבל את, זה הוא לא אמר קודם!״ בהתכוונו
לדברים שהכתיב השופט לקצרנית
מפי העד כביכול .״אתה תשתוק!״ קרא
לעברו השופט פילפל .״זה החופש שלי,
מה ׳אני אשתוק?!״ ענה סולמי בכאב.
עוירך-הדיו אלוני כיוון את עיקר שאלו
חת העדויות האחרונות של התביעה
י היתה של רינה קטלן. היא הובאה לאולם
על־ידי מישמר כבד של בלשים חמו-
ישים, ממקום הסתר בו שהתה. רינה הצנומה
ושיחורת־השיער תיארה את פרישת
הטרדותיו שיל עמוס סולמי. היא ׳סיפרה
שסולמיי !נהג לבוא אל מיקום עבודתו שיל
בעלה בבית הדפום יואל מקום עבודתה
במיזנון בניין הרבנות בתל־אביב.
׳באחת הפגישות האחרונות עם עמום,
פגישה שנערכה ברחוב יהודה הימית ביפו
יאמיר לה עמום, לדבריה, שהוא לא
יעשה דיבר !בעצמו אלא ישלח שליחים
שיפגעו בה בשעה שהוא ישב עם מחוז
(מהמישטחה) ביבית-קפה וייצור לעצמו אליבי
.״אני שאלתי מי יהיה מוכן לעשות
את זה ׳ההוא אמר , :בשביל הכסף הם ימכרו
את האמא שלהם/״ סיפרה יריבה. אחר
הדברים האלה עזבה אותו, לדבריה, בכעס.
אחריה העיד עמום סולמי שטען שהפגישות
איתה ועם בעלה היו ביוזמת שמואל
קטלן, שמצפונו העיק עליו בגלל העדות
שעמד למסור נגד חברו מילדות — יעקוב
סולמי.
יעמוס חזר !והדגיש ׳בעדותו שאת שימעון
כהן לא הכיר מעולם עד ׳שנעצרו ביחד
בתיק הפיצוץ .״בשבילי הוא נולד רק
:כעת, לפני כן לא הייה קיים ולא הייה מוכר
לי,״ אמר סולמי. עוד התברר מעדותו של
סולמי שלראשונה הוא ישב במעצר ׳בבית-
המעצר באבו־כביר רק ׳בדצמבר ,1975דהיינו
כתקופה שיוסף חרוש לא היה יחבוש
שם כביר כאסיר עבודה.
על נסיבות מעצרו ׳וחקירתו בידי מפקח
דני מירח העיד סולמי שמייד בתחילת
החקירה יאמרו לו חוקריו :״:אתה הרוצח
!ואנחנו:נוכיח יאת זה שמי לא דבי מריח
אם השם שילך לא יופיע כנאשם על והתיק
הזה,״ יאמר מרח, לדיברי סולמי. עוד אמיר
מריח לאחים סולמי :״:אתם מי׳שפחה סיציל יאנית
!ואני אושיב את כולכם ׳בבית־הסו-
הר. יאם אוכל, אכניס גם את האחות הקטנה
שלכם לפלא.״
בשבוע הבא יפסוק השופט פילפל,
האם צדק החוקר מרוז בקביעתו או שמא
היתד. זיו קביעה ׳נמהרת.
ב תוככי אש״ף
(המשך מעמוד )11
נכונותו להכיר בהחלטה 242 ובעקיפין
בקיום ישראל) תמורת הזמנת אנשי אש״ף
לדנבה.
היתד, זאת התקדמות איטית, הדרגתית,
אך מתמדת ועיקבית. לרוב נאמרו הדברים
בשפה בלתי-מתפשרת. מבחוץ זה נראה
כמו שיטה של ״שני צעדים קדימה, צעד
אחד אחורנית,״
החלטת אש״ף, באמצע ,1976 להיכנס לשיחות
רשמיות אך סודיות עם המועצה
הישראלית למען שלום ישראלי־פלסטיני.
יתכן שלא כל אנשי אש״ף, שהחליטו על
כך, הבינו תחילה כי זהו גוף ציוני מובהק.
אך הם ידעו כי צמרת המועצה כוללת
אישים שמילאו תפקידים בכירים במדינה
(אלוף בצה״ל, חברי כנסת בהווה
ובעבר, פקידים בכירים ביותר ועוד),
והמקיימים מגעים עם ראש־הממשלה
(רביו) ושריו.
מבהיגת אש״ף, היה זה נפיץ
ישיר ונמרץ לבוא במגע עם ממשלת
ישראל, כלא מתווכים זרים.
המסר שנמסר לרכין באמצעותנו
היה: הכרה דה־פאהטו של אש״ף
כישראל, תמורת הזמנת אש ״ף
לז׳נכה.
לאנשי המועצה הישראלית היתד״ כמובן,
מטרה אחרת במגעים אלה. הם ביקשו
לשכנע את אש״ף לעשות מחוות גלויות
ומרשימות, שישכנעו את דעת־הקהל
הישראלית שאש״ף מוכן להשלים עם
ישראל ולחיות בשלום עימה.
בסופו של דבר לא השיגו שני הצדדים
את מבוקשם בשלב זה של המגעים,
מאז קיץ 1976 ועד עליית בגין לשיל-
טון. למרות שיחות רבות שקיימנו עם
יצחק רבץ, לא הצלחנו לשכנע אותו לזוז
אף במילימטר אחד מעמדתו האנטי-פלנד
טינית הטוטאלית. אש״ף, מצידו, לא היה
מסוגל לספק לנו מחוות מרחיקות־לכת,
מאחר שלא יכולנו להציע לו תמורה
כלשהי.
טל מייסדי ראש־פינה. מימין: יעקב מייסטר.,
מנהל בנק, העומד בראש קבוצת המתנגדים לחברי
קבוצת עימנואל. מייסטר טוען כי יש לנקוט צעדים אלימים נגד
מאמיני ישוע. משמאל: אבי רוטנברג, ט מ אי׳ במיקצועו
הטוען כי יש להשיב באלימות על אלימות רוחנית,
וכי היהודים באו לארץ כדי להיות חזקים מהנוצרים.
ככל זאת היוו מגעים אלה שלב
חשוב סהתל״־סות הפוליטית והפסיכולוגית
של אש״ף. הם הכשירו
את הקרקע לפגישות גלויות ופומביות
עם ישראלים ציוניים.
הופעת נציגים בכירים של אש״ף, וביניהם
לפחות איש אחד המקורב לחוגי
הסירוב בפתח, לצד נציגים ציוניים מיש ראל,
בכנס שנערך בסוף ספטמבר 1977
בלונדץ, הוא צעד נוסף קדימה בדרך זו.
רגע האמת
** תה מתקרב אש ״ף לרגע-האמת
שלו: ועידת ז׳נבה.
אין שמץ של ספק בכך שאילו
היה אש״ת מוזמן לוועידה כגורם
עצמאי שווה-זכויות, היה מקבל
את ההזמנה בשתי ידיו, ומשלם
תמורתה כקבלת ההחלטה צ24
(תוך דרישה להוסיף עליה את ההכרה
כזכויות הפלסטינים).
נראה כי ארצות־הברית הגיעה, אחרי
כישלון הנסיון לשבור את אש״ף במיל-
חמת לבנון, למסקנה שאי-אפשר עוד להתעלם
מקיום האירגון, ויש לשלבו במאמצי-
חשלום. מול ההתנגדות של ממשלת ישראל
והלובי היהודי באמריקה, משתדל
ג׳ימי קארטר להגיע אל יעד זה בצעדים
זהירים, ובשיטות עקיפות המזכירות לא-
מעט את שיטותיו של עראפאת.
על אש״ף מופעלים עתה לחצים כבירים
— בעיקר מצד סעודיה, בעלת־החסות
הערבית העיקרית על האירגון — ללכת
לז׳נבה גם בתנאים הרחוקים מהכרה מלאה
באירגון. קשה לדעת באיזה כיוון פועל
הלחץ הסורי, ואילו מבפנים פועלים כל
הלחצים של אנשי הסירוב, המתנגדים ל-
ז׳נבה.
דבר אחד בטוח. אש״ף אינו בוטח אף
באחת מן הממשלות הערביות. אנשיו בטוחים
שאם יוכלו מנהיגי ערב למכור אותם,
הם יעשו זאת. אולם הוא בטוח גם
כי בסופו של דבר — יקרה אשר יק רה
— לא יוכל איש להתעלם מכוחו של
העם הפלסטיני, כגורם שבילעדיו לא יקום
שום מצב יציב במרחב.
כפי שאמר לי לא מכבר מנהיג פלסטיני,
במרירות כלשהי :״אם הם רוצים
ללכת לז׳נבה בלעדינו — שיילכו! נראה
איזה מין שלום הם יצליחו להקים בל עדינו
הסיסמה של אש״ף יכלה להיות,
פמו סיסמת הציונים בשעתו :״אם
אין אני לי, מי לי ץ״
^ יך אתם לא מתביישים לעמוד
/ /י במקום הקדוש הזה? אתם לא רואים
שישוע מסתובב פה? מה אתם לא
רואים אותו? גם אני לא רואה אותו, אני
דורש ממך, ישוע, לבוא הנה תיכף ומייד
ולהתייצב בפני, ולא אני אירק עליך!״
איש שמן, קרח ומזוקן עמד באמצע מעגל
מוקף באנשים והצחיק את החבר׳ה.
איש ושמו דב, המעז להתגאות בכך שהוא
נצר למייסדי ראש־פינה.
צריך היה לשפשף את העיניים חזק מאד
בשבת האחרונה, ברחובה הראשי של המושבה
הגלילית, כדי להאמין שהמחזה
המביש הזה אכן מתרחש במדינת ישראל
הדמוקרטית של .1977
קבוצה גדולה של תושביה הוותיקים של
ראש־פינה באה להפגין נגד חבורה המתגוררת
בביתו של המוסיקאי נועם זייד,
אחיה של הזמרת אסתר עופרים בתנאי
שכירות חודשית, והמכנה את ביתה ״עימנואל״.
היתה
זו הפעם השלישית במשך שבוע
אחד שבה הוטרדו יושבי הבית, רובם
יהודים המאמינים בישוע, על־ידי התושבים
הנזעמים. בפעם הראשונה פרצו
צעירים חובשי כיפות לביתם של אנשי
עימנואל, שברו את הרהיטים ואת תכולת
הבית ואף ניתצו, לדיברי אנשי הקבוצה,
כלים המשמשים להם בעבודת אלוהיהם,
היכום ללא־רחם והסתלקו. בפעם השנייה,
כאשר ניסו אנשי הקבוצה לשמור על ביתם,
הוכו בידי ביריונים. ובפעם השלישית
החליטו תושבי ראש־פינה המתנגדים
להם לערוך הפגנה ליד ביתם.
בדיוק בשעה חמש אחר־הצהריים הגיע
למקום מפקח ליאון אזולאי, מפקד מישט־רת
ראש פינה. הוא לחץ את ידי אנשי
קבוצת עימנואל וביקשם לשמור על ריש־קש
ולא לאבד את קור־הרוח. כן הבטיח
לדאוג להרגעת הרוחות.
מייד אחריו הגיע למקום הצייר אריה
אקשטיין, תושב שכונת האמנים אשר
״למעלה״ .אקשטיין נשא בידו שלט גדול
שהכריז: בריונים של אלוהים הביתה!
הוא, בניגוד לרוב התושבים נמנה עם
אלה שבני עימנואל אינם מפריעים להם
והוא הסביר בקולו הנמרץ :״בחלומות הכי
איומים שלי לא הייתי מאמין שתקום מדינה
של יהודים שבה הבן־אדם יפחד להא-
הצייר אריה אקשטיין, המתגורר בשכונת האמנים, טוען כי לא חלס
שיחיה במדינת ישראל שבה לא יינתן לאדם להאמין לפי דרכו.
אקשטיין הוא בעד אנשי עימנואל, ולו רק בגלל שהוא לוחם בעד חופש הביטוי.
את דעותיו יצא להפגין לבדו לעומת אנשי ראש־פינה שבאו גס הם להפגין נגד הקבוצה.
הליברל
..אני אנטישמי הפוך!״
א מ יד
מנהל -בנק
בואש ־ פי נ ה,
פוגרום
הצדיק
דתי שנועד
לק״ם ״ 1תשבה
מי ח ד
מין על פי דרכו, בתור כותלי ביתו שלו.
אני בעד שמירת חופש הביטוי בכל מחיר !
אנטי שמיות
הפוכה
* £תוך דבריו מתפרץ גבר נאה בסבי-
/בות שנות השלושים לחייו, שבלוריתו
הסמיכה מתנפנפת ברוח ושפם מכסה את
שפתו העליונה .״צבר טיפוסי.״ זהו יעקב
מייסטר, מנהל בנק, נצר למייסדי ראש־פינה
העומד בראש המתנגדים לשהייה של
קבוצת עימנואל במקום :״נראה אותך גר
לידם ושומע כל היום הללויה! נראה מה
היית עושה אז!״
אקשטיין :״וקודם, כשגר פה נועם זייד
ושמעת כל היום מוסיקת פופ רועשת ו־
לצנינים
בעיני בני המייסדים הם היהודים המאמינים
בישוע כבמשיח והמכונים בני־עימנואל. מימין :
בנימין ברגר, שהיה תלמיד ישיבה ואדריכל במיקצועו, עד שנגלה
אליו אלוהים תוך כדי קריאת עיתון, משמאל: שמואל פורון,
שהיה מורה.עד שראה את ישוע הצלוב וגילה את האמת. השניים,
אמריקאים במוצאם, הגיעו לראש־פינה בעקבות ישוע.
רים או מוסלמים ליהודים במקום אחר בעולם,
היה העולם היהודי מרעיד את אמות
הסיפים ויוצא בכותרות מפוצצות בעמודים
הראשונים של העיתונים. אך בראש־פינה
הנידחת, השייכת למדינת־ישראל, מותר
לשנוא נוצרים, להכות אותם ובוודאי גם
לגרשם. היהודים, עם לבדד ישכון, אינם
מוכנים לקבל בתוכם אנשים שאמונתם
שונה.
המגוחך בכל הפרשה הוא שאנשי ראש-
פינה, המתנגדים לאנשי עימנואל, אינם
מבינים כלל מיהם האנשים, מה מניעיהם, י מניין באו ומה הם רוצים.
כל עת שהתקיימה ההפגנה הצעקנית
בחוץ הסתגרו אנשי עימנואל בשני הבתים
שבהם הם מתגוררים, ברחוב הראשי.
בבית עימנואל הסתגרו שרון האמריק אית,
שהיא נוצריה המאמינה באלוהי היהודים
ובישוע המשיח, יחד עם ראובן
דידיה־ברגר בן ה־ ,32 בנימידיוחנן ברגר
בן ה־ 36 ושמואל פורון בן ה .32-בבית
הסמוך הסתגר אריה קליין עם אשתו מרי
ובתם הקטנה שרה, ויחד איתם היתה קבוצה
גדולה של יהודים המאמינים בישוע.
הללו הסתתרו בתוך המיקדש כשהם שרים
הללויה לקול צלילי גיטארה, מחבקים זה
את זה ומתחזקים בתפילות.
(המשך בעמוד )34
הפגיט^פניי^ת־עי מנואל 0071 בשבת אחר־הצהריים. התושבים שמו ללעג את שמו של ישוע
בחורות הלכו ובאו, גם אז חיה לך מה
להגיד !״
מייסטר, המתגורר מרחק מטרים רבים
מביתם של בני עימנואל, לא נשאר חייב :
״קודם, לפחות היה מה לראות.״
הוויכוח עבר לפסים לא־רציניים.
אולם כשהסתבר למנהל הבנק, המנהל
מילחמת־חורמה במאמיני ישוע המדיחים,
לדבריו, רחמנא ליצלן, את עמך ישראל
אל הנצרות, כי במקום נמצאת עתונאית
לבש ארשת רצינית ואמר :״האנשים האלה
גרים בראש־פינה שנתיים. כל זמן
שלא ניסו להעביר תושבים לנצרות זה
היה בסדר, אבל ברגע שהם התחילו לע־בור
מבית לבית ולשכנע אנשים שלא
צריך לעבוד וצריד להאמין בישוע, זה
כבר סיפור אחר. אני יכול להביא לכם
מישפחה שהם משלמים לה 4אלפים לירות
לחודש כדי שתאמין בישוע. הנה,
אני יודע שהם באו לבית.מישפחת פרידמן
והציעו להם מיליון וחצי לירות בתנאי
שיעברו לנצרות.״
כשאנשי העיתונות ביקשו להיפגש עם
אותה מישפחה שמקבלת כביכול סך 4000
וטענו כי אנשי הקבוצה מדיחים לעבור לנצרות. כולם צידדו
באלימות, והצדיקו את ניתוץ כלי־הקודש שלהם. מעט מתושבי
ראש־פינה רובם תושבי שכונת האמנים היו בעדם.
ל״י לחודש, הוא התחמק ולא מסר את
שמה. גם מישפחת פרידמן, שוויתרה על
מיליון וחצי לירות טבין ותקילין, לא
היתד, בשטח ומייסטר היה עסוק בלהפגין
ולא התפנה לכוון את העיתונות לבית ה-
מישפחה שוויתרה על הממון ונשארה,
ברוך השם, בחיק היהדות.
לעומת זאת המשיר מייסטר ואמר :״החשש
שלנו הוא שיקרה פה מה שקרה
בזיכרון־יעקב, ואין לנו עניין שזה יקרה
במקום הזה. אני דור חמישי בראש־פינה,
ואני רוצה לשמור על המקום הזה טהור.״
כשהוא נשאל אם, לדעתו, הדרך לכך
היא בפריצה לבתים ובנקיטת אמצעים
אלימים נגד אנשי עימנואל, השיב :״אני,
אישית, לא רואה בזה כל פסול! צריך
לנקוט כל דרך שהיא! ולא איכפת לי ש יקראו
לזה אנטישמיות הפוכה. בשביל זה
היהודים באו לישראל, בשביל לא להיטמע
בקרב הגויים, הנוצרים לא יישארו
בראש פינה!״
אבי רוטנברג גבה־הקומה, טכנאי במקצועו
הטוען אף הוא לתואר נין למייסדי
ראש־פינה, התערב בשיחה :״אני לא רו
שיגררו משפחות מעוטות יכולת לנצ רות,
בהצעות מפתות.״
כשהוא נשאל מה דעתו על האמצעים
האלימים שננקטו גד אנשי עימנואל,
משיב :״אני נגד אלימות, אבל הנוצרים
נוקטים נגדנו אלימות רוחנית ואנחנו נח זיר
מילחמה שערה, מכיוון שאלימות רוחנית
גרועה בעיני מכל אלימות! חוץ מזה,
היהודים החרדים לא נגעו בהם לרעה.
הם נכנסו בסך־הכל אליהם הביתה ונית־צו...״
כאן הוא נעצר בהיסוס. וכשנשאל
״ניתצו מה ז״ השיב ״טוב, אז השמידו
להם דברים שהם מאמינים בהם, אז מה?״
המיקד ש
הסודי
^ מו מייסטר ורוטנברג מסתובבים
^ בשטח עוד נינים ונצרים שונים של
המייסדים, מין אצולה ישראלית שפשטה
את הרגל, אצולה המביישת את ראשוניה.
אילו
נאמרו דברים אלוי על-ידי נוצ
אנשי
עימנואל, המכנים
ה א תי ס
עצמם אחים (משמאל)
שמואל סורול, בנימין ברגר, שרון שהיא
נוצריה, מאמינה מתל־אביב בשם ציפורה.
פו ג רו םבראש ־ פינה
(המשך מעמוד )33
המיקדש הוא המקום הסודי של אנשי
הכת. איש אינו יודע את מיקומו, זר מעולם
לא נכנס אליו. לשם הועברו שרידי
כלי הקודש שניצלו מהתקפת החרדים.
כל עת ההפגנה לא הוציא איש מן
העימנואלים את אפו ולו כדי להציץ בעד
החלון. לדיבריהם נועצו באלוהיהם, והוא
הורה להם להתפלל ולהתעלם מן המתרחש
בחוץ. בבית מישפחת קליין הכינו תוכנית
בריחה, כיוון שהיו ביניהם גם ילדים.
חזון
מן ה שמיים
*ץ רוו־דהם של בני עימנואל החלו
ביום שמחת תורה האחרון . ,כאשר
כרוזים שהכריזו עליהם כעל מיסיונרים
שותי דם יהודים ניתלו על לוחות־המו־דעות
של ראש־פינה.
עד אז חיו אנשי הקבוצה, המונים כל!
איש, אשה וילד, בשקט ובשלווה.
צריך מידה רבה של כבוד וסבלנות על
מנת להקשיב לסיפוריהם של חברי הקבוצה
על הדרך שבה הגיעו אל אמונתם.
ראובן, בנימין, שמואל ואריה, כולם
יהודים שגדלו בבתי דתיים. ראובן ובנימין
למדו בישיבה עד מלאות להם 18
שנים. הם באים ממישפחה חרדית מאד,
וכולם חוץ מאריה אינם נשואים ואין להם
ילדים. לדבריהם לוקח מהם האלוהים את
כל זמנם, ולכן אינם יכולים להעסיק עצמם
בהקמת משפחה.
לפני שהיו מוכנים לדבר עם כתבת
העולם הזה הסבירו שאלוהים הורה להם
שלא לדבר על עצמם, סיפרו כי היו בביתם
אנשי הטלוויזיה והם סירבו לדבר עימם
על פי הוראת אלוהיהם. לפתע אורו
פניו של ראובן, והוא אמר כי קיבל סימן
מאלוהים. הוא ושמואל יצאו מהחדר לשוחח
איתו ולקבל את רשותו לדבר. אלוהים
אישר, והם הסכימו לספר על עצמם.
ראובן :״הייתי תלמיד־ישיבה דתי מאד,
חבשתי כיפה ולבשתי ציציות, אך זה
מעולם לא סיפק אותי. בגיל 27 הייתי
סטודנט לקולנוע וחיפשתי אחר האמת.
התחלתי לקרוא בתנ״ך, וגיליתי שה־תנ״ך
מדבר על המשיח שיבוא. הבנתי
שהתנ״ך מדבר על ישוע שהיהודים קוראים
לו ישו, שפירושו ראשי תיבות של
״ימח שמו וזכרו.״ בספר ישעיהו פרק
נ״ג גיליתי שישוע הוא המשיח שאלוהים
הבטיח לבני ישראל. ידוע לי גם ש משום
כך הפרק הזה אינו נלמד בחוגים
היהודים ובישיבות מתעלמים ממנו לגמרי.״
שמואל, ג׳ינג׳י גבה קומה שפניו מעוטרים
זקן נראה כסגפן. כשהוא מספר על
אמונתו קורנות פניו וידיו נישאות למעלה
כבתפילה. בניו־יורק, שם נולד, היה
שמו סטיוארט. הוא מספר :״מזמן הבר־מצווה
ועד שהייתי בן 27 הלכתי בלי
אלוהים. לעומת זאת רציתי כל חיי לדעת
מיהו יהודי. התחלתי לקרוא בברית החדשה,
והנה שלח לי אבינו שבשמיים חזון.
צלב ועליו כתוב, :ישוע מלך היהודים.׳
ראיתי את זה לנגד עיני שלוש פעמים. פתאום
התחלתי לבכות וראיתי בלבי שהוא
המשיח. עזבתי את מיקצועי על פי הוראת
אלוהים, שלא עזב אותי מאז, והלכתי ב-
עיקבות המשיח.
בנימיו הוא המבוגר שבחבורה, בן
,36 אדריכל במיקצועו. גם אליו ניגלה,
לדבריו, האלוהים והפגיש אותו עם
ישוע המשיח. כמוהו כראובן, ששמו מהבית
הוא רג״ינלד, ושמואל, שלושתם
שומעים דברי אלוהים חיים, שלושתם נועצים
באלוהים על כל צעד ושעל ומקבלים
ממנו הדרכה ישירה ללא תיווך.
״אלוהים דיבר אתי. לא שמעתי את זה
באוזניים אלא בתוכי. הוא אמר לי שהוא
אוהב אותי. הרגשתי אליו כאילו
הכרתי אותו פעם אבל שכחתי. הוא הבהיר
לי שהוא אלוהי ישראל. בכיתי, ופתאום
נכנס לתוכי שמו של ישוע. ראיתי
את ישוע לנגד עיני והבנתי שזו האמת.״
לישראל עלו כל השלושה כעולים חדשים,
וקיבלו כאן את כל התנאים הניתנים
ליהודים במיסגרת חוק השבות, שירתו
בצבא ואף משרתים במילואים. אלא שבניגוד
ליהודים אחרים העדיפו השלושה
להתגורר בכפר-הערבי תל-עזריה. חמש
שנים התגוררו בכפר, עד שחברם, ער־בי-מוסלמי,
שגילה גם הוא את אלוהי
היהודים ושראה לננד עיניו את ישוע, הסתבך
עם החוק והמישטרה גילתה כי ידידיו
הם תושבים ישראלים המתגוררים ללא
אישור בשטח מוחזק ואסרה עליהם את
הישיבה במקום.
כאן התחיל סיפור ראש־פינה. שלושת
הצעירים לא הגיעו לשם במיקרה. אמר
בנימין :״אלוהים אמר לנו ללכת לראש-
פינה. ימים רבים ראיתי לנגד עיני את
המשפט, אבן מאסו הבונים היתה לראש
פינה׳ מספר תהילים, מישפט שישוע אדונו
השתמש בו רבות.
״גם לשני אחי הורה האלוהים ללכת
לראש־פינה. הגענו לכאן, שכרנו את הבית
וקראנו לביתנו עימנואל, שהוא אחד משמותיו
של ישוע ושפירושו עמנו אל.״
אנשי ראש־פינה טענו שהם עוסקים ב שליחות
מיסיונרית וכי הם מפיצים את
תורתם מבית לבית. הסביר בנימין :״זה
לא נכון שאנחנו הולכים מבית לבית
ומפיצים את תורתנו. הקשר שלנו עם
התושבים הוא כשכנים ובשומרים במיש־מר
האזרחי.״
שכן אחד, לפחות, אכן הושפע על־ידי
אנשי עימנואל. זהו אריה קליין, המתגורר
בבית הסמוך לבית עימנואל. קליין,
יליד אנגליה, נשוי ואב לבת, היה טרק-
טוריסט במיקצועו וחלם על פתיחת נפ־חיה.
יום אחד נכנסו, לדבריו, שכנים שק טים
להתגורר בביתו של נועם זייד.
מירי, אשתו של אריה נטתה להאמין ב־ישוע
כבמשיח האלוהים עוד קודם־לכן. רד
עימנואלים הדליקו את אמונתה מחדש והיא
הפכה פנאטית באמונתה. אריה התרגז,
ואסר עליה לבקר את העימנואלים.
יום אחד פוטר אריה מעבודתו ב-
טרקטוריסט. באותם ימים מלאו לבתו שנה,
נחוג יום־הולדתה ואריה ואשתו ישבו בחדר
האורחים. האשה אמרה לו, לדבריו:
״תגיד לי משהו טוב,״ והוא ענה לה:
״מה אם אגיד לך שאני מאמין בישוע
המשיח?״ לדבריו פשוט ״יצא״ לו להגיד
את הדברים. הוא לא התכוון אליהם. מאז
הוא נימנה עם בני עימנואל.
״ אלו הי ם
שלח צ׳ק״
ך* שערים בכית הגדול נעולים על
י 1׳מנעול ׳ובריח, וכל זר מתקבל בחשדנות.
העימינואלים מודעים ל׳שינאה. המופגנת
לפיהם מצד מרבית תושבי ראש־פינה
ואומרים :״׳משהו גדול ונורא ואיום
ייקרה! אלוהינו הזהירנו מפניו אך יחד
עם זאת ציוונו להישאר במקום.״
הם מכחישים מכל וכל את העובדה שמוסדות
המיסיון תומכים בהם. מסביר
שמואל :״הכסף שלנו אינו מגיע מהמיסיון,
אין יאנו תלויים באיש ואיננו מקבלים
כסף מאף אירגון. שגרנו בתל-עזריה,
אלוהים ציווה עלינו לא ליצור לעולם
קשר עם בני־אדם בשביל כסף.״
איך, אם כך, מקיימת יאת עצמה הקבוצה,
מאחר שאלוהיך. ציווה עליה לעבוד אותו
בלבד? גם לכך יש לאנשי עימנואל תשובה.
מסביר ׳ראובן :
״ישנה שלמה עבדנו והתחלנו להרגיש
שאלוהים קורא לנו אליו לתת ליו יותר
זמן. אלוהים אמר לנו שיש עבודה בש בילנו.
אני ראיתי במו עיני יאת הפסוק
שאלוהים שילח לי בני לך ועבוד בכרמי.׳
הבנתי ׳שהוא דורש ממיני להאמין ליו בכל.
הוא הבטיח לבו ׳שיקרו ניסים ושאנו נחווה
אותם, וכי הוא ידאג לנו. הורה לנו להפסיק
לקבל כסף מהסוכנות.
״בערב שפת, לא היה לנו כסף לסעודה.
אלוהים דיבר אלי ׳ואמר לי, :אל תדאג,
בני, יהיה ינס.׳ ביום שישי בבוקר, בחודש
ינואר, הייתה לנו לירה ישראלית אחת.
והגה, אחותנו שרון ניגשה למגירה לחפש
משהיו ופתאום נפל ארנק ובו 17 ליחות.
היה זה ארנקו שיל בנימין שנשכח ממנו
ימים רבים ׳קודם־לכן. וכך היה לנו כסף
לסעודה. יום אחד הלכנו לדואר והנה נשלחה
על שמנו המחאת דואר מירושלים
על סך 400 לירות בלי שם ובלי כתובת.
״אחרי כמה ימים בא אחיינו מחיפה, שהוא
רוקח במקצועו, ואמר לנו :״ימים
חבים אני רואה לנגיד עיני את פניו של
שמואל, ואלוהים אמיר לי לתת לו את זה׳
והגיש לשמואל 12 אלף לירות. וכך, בכל
פעם ׳אבינו שבשמים עושה לנו נס אחר.״
אנשי עימנואל יודעים לספר כי אלוהים
הזהירם מפני הפורענות הממשמשת יובאה.
בנימין מוכן להישבע כי יום לפני התנפלות
החרדים על אנשי הקבוצה באה שרון ׳וסיפרה
כי קיבלה נבואה שאמרה :״האוייב
יבוא בחצי הלילה.״
הם מכחישים פל קשר לעבודה מיסיונרית
ואומרים :״׳ברגע שמישהו בא לבית
ויושב פה, אנחנו מלמדים אותו את אמונתנו.
כשיש משהיו ׳טיוב בנשמה חוצים לחלק
זאת, בשבילינו זה טיבעי לדבר על ישיוע.
בסך הכל אנחנו רוצים לשרת את האלוהים
ואנחנו מאמינים כיי האמינה שישיוע
המשיח הוא שליחיו של אלוהי היהודים
היא היהדות האמיתית.״
במדינה
(המשך ממעוד )27
לתקוף את המימסד הציוני ולהבליט את
ההבדל בין הציונות של בגין לבין הציונות
שלו.״
טענה שנייה: הנוכחים הבינו כאילו
רוצה אליאב שאש״ף יוזמן לז׳נבה רק
כחלק ממישלחת פלסטניית, ולא כנציגה
בילעדית של העם הפלסטיני. אש״ף דוחה,
כמובן, עמדה כזאת מכל וכל.
הנואמים שבאו אחריו תקפו את אליאב
קשות, גינו בחריפות את הציונות .״אני
ערבי בן הכפר מסמייה,״ הודיע חורני,
שחזר לאולם .״אני מכיר את הציונות!
היא גירשה אותי מביתי!״
״אתה לא ציוני ״:בתום ערב-הס-
תיחה שרר מצב־רוח קשה.
בשובו לבית־יהמלון שלו, נתקל מאיר
פעיל באולם־הכניסה בחורני, שגר באותו
מקום. הוא ניגש אליו, טפח על שיכמו
ואמר לו :״אני ציוני. לחמתי ב־,1948
אבל אני בעד הזמנת אש״ף לז׳ניבה ובעד
הקמת מדינה פלסטינית בגדה וברצועה !״
״אתה לא יכול להיות ציוני!״ השיב
חורני.
בנוכחות כמה מאנשי אש״ף התנהל במקום
ויכוח ספונטאני, כשפעיל עוקץ את
חורני בסיגנונו המחוספס, וחורני משיב
לו כגמולו.
״מה אתה חושב, שבז׳נבה תיפגש עם
אנשים כמוני?״ שאל פעיל .״אם תוזמנו
לז׳נבה, תיפגשו עם דיין! איתו תצ טרך
לנהל משא־ומתן ! אז מה הטעם
להטיף נגד הציונות?״
שלושה מחנות. נראה כי השיחה,
והלחצים מאחרי הקלעים, השפיעו. למח רת
היום התפצל הכנס לשלוש ועדות —
לענייני השלום, פלסטין וז׳נבה — והדיונים
היו הרבה יותר ענייניים.
אולם כמו כל כנס פרדקומוניסטי ב שנים
האחרונות, בלט גם בו הפאראדוכס
של מצב הסובייטים במרחב. נציגי ברית־המועצות
היו מתונים, דיברו על הכרה
בישראל בגבולות 67׳ ועל שלום בין
ישראל ומדינה פלסטינית. אך רוב הידידים
שנותרו לברית־המועצות במרחב הם
אנשי חזית־הסירוב, ובראשם עיראקים
ולובים, המדברים בשפה אחרת לגמרי.
כך התחלק הכנס לשלושה מחנות עיקריים
#אנשי הסירוב, שכללו את העיראקים,
הלובים, קבוצות השמאל הקיצוני המטורף
מאירופה ומישלחות מתנועות־שיח־רור
אמריקאיות ואסיאתיות, השונאים את
ישראל כבעלת־בריתן של ממשלות דרום-
אפריקה ורוחיה.
• 1.הסובייטים ובעלי־בריתם, שנקטו
עמדה מתונה. מחנה זה כלל את כל הנצי גים
המצריים, וביניהם חאלד מוחי־אל־דין
ואחמד חמרוש, אנשי השמאל מקאהיר,
שדיברו בשפה מתונה ביותר.
>• המישלחת הישראלית וכמה מן ה נציגים
האירופיים, שדיברו על דו־קיום
ושלום במונחים מעשיים.
טובי לטובת הציונות. לפני עריכת
הכנס הוסכם שלא יתקבלו בו החלטות.
אך כמו בוועידת בולוניה משנת ,1973 עקפו
המארחים הקומוניסטיים את ההסכם
הזה. הם קיבלו מיסמך של ״סיכום״.
מיסמד זה חזר על העמדה הסובייטית
הנוכחית. הוא השמיט את ההחלטה ,242
לא פירט את המיקום המדוייק של המדינה
הפלסטינית שצריכה לקום. אולם בהשפעת
הישראלים נמנעו הניסוחים היותר־קיצוניים.
היה זה דווקא תופיק טובי
ששיכנע את המארגנים כי אסור לכלול
בסיכום סעיף המשווה את הציונות ל-
גזענית.
המסקנה הנובעת מהשוואת הכנסים בלונדון
ובפריס: ליסודות הפרו־מערביים
משני הצדדים קל הרבה יותר להגיע להס כם
ביניהם מאשר ליסודות הפרו־סוביי-
טייס. אנשי אש״ף הדוגלים באוריינטציה
פרו־אמריקאית קרובים לשלום הרבה יותר
מעמיתיהם, המשרתים את ברית״המועצות.
לפי שעה אין ערך לפעולות שלום הנע שות
בחסות קומוניסטית.
ד ר כי חיי ם
אסקו ט בסביון
תושבי סביון עירבו
מירוץ סוסים בדי
?יצור ״תדמית חקלאית״ ליישובם
הסוסיאדה בעפולה היא מיפעל עממי
מסורתי, משתתפים בו בעיקר איכרים,
בני המושבות והקיבוצים ובדואים. משום
כך כאשר החליטו גם תושבי סביון לערוך
מירוץ סוסים מסורתי משלהם, היה
זה רק טבעי שהפעם מדובר במיפעל לאצילים,
אם לא לפי הייחוס המישפחתי, הרי
לפחות לפי ערך הממון.
אולם כאשר נערך השבוע האסקוט של
סביון, לא היה שום דמיון בינו לבין
מירוץ הסוסים השנתי של האצולה הבריטית,
המפורסם יותר בתלבושות הנשים הצופות
בו מאשר בסוסים המתחרים בו.
כובעים ססגוניים ושמלות־נשף לא נראו
שם, והג׳ינס והמגפיים שלטו בכיפה בדיוק
כמו בעפולה.
למעשה נועד המירוץ של סביון ליצור
פרש בתחרות בסביון
בג׳ינס, לא בשמלות־ערב
תדמית חדשה למקום .״מירוצי הסוסים
שאנו מקיימים מדגישים את האופי הכפרי
והחקלאי של המקום,״ אמר טוביה לשם,
יושב־ראש הוועד המקומי בסביון. ואומנם,
כלי הרכב השונים, מטרקטודים ועד טנדרים
ומכוניות־אשפה, שיוו למקום אופי
חקלאי, אולם הם לא היו שייכים למקום,
הם שימשו להובלת הסוסים.
הרוכלים הרבים ששוטטו במקום היו אולי
היחידים שתרמו תרומה לאווירת הקרנבל
במירוץ.
שלוש תקריות בכיכובם של שלושה
סוסים מהירים, כמעט ושמו קץ למאמץ
שהשקיעו אנשי סביון בעריכת המירוץ
וכמעט גרמו לביטול המירוץ.
בעת אחת התחרויות, שעה שכמה סוסים
שעטו אל קו הסיום, החליק רוכב
צעיר מסוסו, נפגע בקרקע ונחבל בעי נו.
הסוס המשיך בדהירה היישר אל תוך
קהל הצופים המבוהל.
׳בפעם השנייה פרץ סוס אחר בקו הזינוק
יחד עם שאר המתחרים ללא רוכב
עליו. הוא שעט במהירות וכמעט הגיע
ראשון אל קו הסיום.
בשלב זה החלו קציני המישטרה הרבים
שהיו במקום לשקול אם לא הגיע הזמן
להפסיק את המירוץ ולשלוח את הקהל
לביתו מטעמי בטיחות. אלא שאז הורו
המארגנים, ובראשם מארגן התחרות אביג דור
אופיר, מהנדס טייס, במיקצועו, לקהל
לסגת. רק כשהסדר הושב על כנו, ניתן
היה להמשיך בתחרויות.
מי שפט
הונאה דסניח
רב. ומורה בישיבה באשדוד
מפזר שיקים ללא ביסוי
החגיגה היתר. בעיצומה. התזמורת ניגנה,
המוזמנים נהרו אל האולם כשבידיהם מתנות
והזוג המאושר עמד להיכנס אל מתחת
לחופה.
הכל היה יכול להסתיים בכי טוב לולא
נזכר לפתע בעל אולם השמחות, היכל
הפאר בתל־אביב, בו התקיימה החתונה,
בחוב שחייבים לו בעלי השימחה.
החוב בסכום של 8,605 לירות, הטריד
(המשך בעמוד )49
שרית ישי !
העול ם הז ה 2094
כרקריטות הצבא
נחוקת־השינום
הגישה נתנאישום
הצבאי אין סעיו
האוסו מגע מיני
;גד שני ח״רים
ושת ח״ד1ת
החשודיס נ׳ ביצעו
](שחקי־אהבה
ברביעייה
^ צינ הבצבא ארצוית־הבריית 1ותם סד.
לפני מספר חודשים, כשהיא מקיימת
יחסים עם אשה אחרת. שלטונות צבא
יארצות־הברית החליטו לפטר מיד את הקצינה.
אך לא לזמן רב. היא פנתר, אל
בית־הדין האמריקאי הגבהה לצדק, התלי־גנה
על התערבות שלטונות הצבא בחייה
הפרטיים וביקשה צו שיורה לצבא ה־
1אמריקאי להחזירה לשחות.
הצו ניתן. ארצרתרהברית וצבא ארצות־הברית
חגנו שוב את ניצחון הדמוקרטיה
ואת ההקפדה על חופש הפרט.
אין להניח כי שני החיילים ושתי החיילות
שיועמדו לדין בסוף השבוע בפני
בית־הדין של פקוד מרכז יזכו לאותה מידה
של ליבראליות כמו הקצינה האמריקאית.
לראשונה בתולדות צה״ל מואשמים חיילים
בהשתתפות באורגיה, כשהמילה אורגיה
מופיעה במסמך צה׳׳לי רשמי, בכתב־האישום.
שגי
חיולים ושתי חיילות השתתפו, על
פי כתיב-האישום, באורגיה בתוך מחנה
צבאי במרכז הארץ, כשהם לובשים מדים.
על פי התיאורים בכתנדה,׳אישום ניתן היה
גם ללמוד מה הפירוש שנותנת הפרקליטות
הצביאת למונח ״אוריגיה״.
הפרשה כולה החלה כאשר חיילת באותו
בסיס התלוננה בפני מפקדה כי ישני חיילים
מהבסים בצרוף עוד חיילית השתתפו עמה
באורגיה. המפקד הנדהם הזעיק את ה־משטרה־ה,צבאית
אשיר גבתה עדויות מה־ארבעה
ומחיילים נוספים והעבירה את החומר
לפרקילטות הצבאית.
צד,״ל התייחס בחומרה רבה למעשה הזימה,
החליט להעמיד את החיילים בפני
בית־דין, ולא בפני דין משמעתי. בית-
הדין, שלא כדין־המשמעתי רשאי לשמוע
עדים והעונשים אשר הוא יכול להטיל
כבדים הרבה יותר מהעונשים של דין
משמעתי.
החיילת סיפרה בעדותה, ואחר כך לחבריה
בבסיס כי היא הוזמנה על ידי חברה־חיילת
שילה מאותו בסים והחבר של אותה
חברה לאחד מחדרי המשרדים בבסיס
המתפקד בנושאי תחזוקה. במקום היה עוד
חייל אחד מהבסים שהיה מוכר לחיילת,
אם כי לא היה חבר שלה.
סיפרה החיילת :״׳בהתחלה זה היה נחמד
ובצחוק. שתינו קצת, פלירטטנו קצת, עד
שאחד החיילים נדב* הציע שנעשה אורגיה.
אני ידעתי מה זה אורגיה אך אף
פעם לא עשיתי את זה. אחר כך שלף
נדב ממגרה בשולחן שהיה במישרד קצת
חשיש. אני אף פעם לא לקחתי חשיש
והחלטתי לנסות. האווירה היתה כזו ש הייתי
מוכנה לנסות כל דבר.
״אחרי שעישנתי. חשיש, ואולי גם בגלל
מצב־הרוח שהיה במקום, הרגשתי שהראש
* שם בדוי.
מסתובב לי. שגי החיילים הורידו את החולצות
שלהם ופתחו את המכנסיים. החיילת
החברה שלי פתחה את הכפתורים
של החולצה.
״שכבנו שם על מזרונים שהיו חלק בלתי
נפרד מהמישרד הזה. הרגשתי שמתחילים
להפשיט אותי והרגשתי הטון ידיים. היו
גופות על ידי, אני לא יודעת של מי,
של החיילים או של החיילת. מיזמזו אותי
ודי נהניתי מזה, זה היה נחמד. חדש כזה.
אחד כך גם הרגשתי שמישהו נכנס בי.
מזה לא סל כך נהניתי, הייתי בעירפול
של חושים.״
״לא היו
ך• גירשה שד אחד החיילים שהש-
ו י יתיתפו באורגיה, כפי שסופרה לכתב
העולם הזה על ידי אחד מבני משפחתו
היתד, שונה לגמרי .״הבחור הזה יש לו
אותו לא רצה אותה, היא הלכה והלשינה
עליו והלבישה עליו ועל החייל השני ועל
החברה שלה את העניין של האורגיה.״
לחיילת המתלוננת יש גירסא משלה מדוע
היא התלוננה למחרת בבוקר .״אני ידעתי
שעשינו משהו לא בסדר, אפל לא ידעתי
מה אני עושה. חוץ מזה פחדתי שהחבר׳ה
יספרו בבסיס מר, שהיה.״ טענתה של
החיילת היא שלמרות שלא הופעל עליה
כח פיסי אילצו אותה השלושה האחרים
להשתתף באורגיה בכך שנתנו לה סמים
והיא איבדה כל רצון עצמי בהשפעתם.
תגובותיהם של שני החיילים וד,חיילת
האחרת בעת החקירה, היו שונות לגמרי.
תחילה הם הכחישו את העניין כולו. אחר-
כך הודו החיילים בעצם מעשה האהבה
אותו עשו ברביעיה, אך טענו ועד כה
עדיין עומדים בטענתם, כי הדבר נעשה
בהסכמת כל הצדדים. את עניין הסמים
הם הכחישו לחלוטין, אם כי ייתכן וב־מישפט
שייפתח בסוף השבוע יחליטו כולם
להודות באשמה ולהימנע משמיעת
1דא, !\1\\11 בצוזו.,־
כבר הרבה זמן חברה בבסיס והם הולכים
בכלל ולהתחתן. הם לא תמיד משתמשים
בחופשות שלהם כדי לבוא הביתה, כי הם
לא יכולים להיות לבד •בבית לא אצלה
ולא אצלו, אז הם נשארים בבסיס•
״לחייל, שעבר לאחרונה אסון כאשר
אחיו נהרג בתאונה, יש עוד חבר חייל
בבסיס ולחיילת יש חיברה. הם נפגשו באחד
המשרדים שבבסיס, התחילו לשתות ולעשות
שמח. היחסים האינטימיים בין בן המשפחה
שלי לבין החברה שלו ידועים בבסיס כבר
הרבה זמן, גם למפקדים. אף אחד לא
הסתכל על זה בעין שלילית, להיפך —
כולם ידעו שהם מתחתנים והבסיס, כולל
המפקדים ישלו היו כאילו שושבינים של
הרומן.
״אני לא מאמין שבן המשפחה שלי
השתתף באורגיה. הוא יותר מידי אוהב את
החברה שלו !והיא ייותר מדי אוהבת אותו
כדי שהם יעשו דברים כאלה. אבל אפילו
אם יכן, אז מה האסון. היו שני זוגות
שעשו אהבה בנפרד, פשוט לא היה להם
מקום אחר קבסיס אז הם עשו את זה
באותו חדר. הם לא לקחיו סמים. הוסיפו את
ענין הסמים לכיתב-יהאישום, כדי שיהיה
על מה להעמיד אותם לדין.
״בכליל כל העניין היה ובגלל הקינאה של
החיילת שהתלוננה. היא מאוהבת בבן-
המשפחה •שלנו למרות שהיא חברה של
החברה שלו, ועשתה כבר הרבה פעמים
נסיוינוית לקחת אותו אליה. גם באותו ערב
היא ניסתה להתעסק עם בן המשפחה שלנו,
למרות שהחברה שלו הייתה שם, ולמרות
שהיה שם עוד חייל שירצה אותה. אולי
בגלל זה שהיא רצתה להתעסק עם בן
המשפחה שלנו והוא •רצה את החברה שלו
והחייל השני רצה אותה, נדמה היה לה
שזה אורגיה.
״כאשר היא ראתה שהחייל שהיא רצתה
עדויות לא־נעימות.
החוק הצבאי מורכב משלושה סוגי חוקים
או סמי־חוקים. קיימת החוקה הצבאית
הטהורה, החש״צ, חוק השיפום־הצבאי, ל פיו
שופטים קציני שיפוט ובתי־דין צבאיים.
בית־הדין הצבאי מאמץ לו גם את סדר
הדין הפלילי האזרחי ויכול לשפוט לפיו.
יש גם חוקה צבאית שאינה כתובה, עבירות
שאינן מצויינות בחוקה כעבירות,
אולם הפכו בצה״ל לאיסורים.
אין חו ק
נגד מין
ך* אשר רוצים להעמיד לדין על
~ אותם חוקים־לא-׳חיוקים משתמשים
בחוגים כלליים ביותר הקבועים בחש״צ
ומתאימים אותם לעבירה .״ש בצד,״ל גם
נוהגים שאינם קבועים כילל בחוק ועליהם
מענישים ללא משפט, כמו מיקרים של
חיילות הנכנסות להריון ועושות הפלה.
אין חוק האוסר זאת, אך הנוהג בצה״ל
הוא להעניש את אותה חיילת ולפטור אותה
מהצבא.
האורגיה שנחשפה במחנה הצבאי כה
זיעזעה את שלטונות השיפוט בצה״ל, עד
שהוחלט להעמיד •את החיילים לדין, למתת
שהמחוקק הצבאי לא חשב מעודו כי יתכן
מצב כזה בצה״׳ל.
אין חוק בצה״ל האוסר על חייל וחיילת
לקיים ביניהם מגע מיני בשטח צבאי, אם
כי ידוע ומקובל כי הדבר אסור. כאשר
נתפסים חיילים במעשים כאלה ומחליטים
להעמידם לדין, מנצלים את אחד משני
הסעיפים הקיימים ביחיש״צ. הסעיף האחד
האוסר על חיילת להכנס למגורי חיילים
או האוסר על חיילים להכנם למגורי חיי לות
הנמצאים לגביהם מחיוץ־׳לתחום. בדרך
בין ח״ריס
ולנינו הם
יואשמו ב התנהגות
שאינה הולמת״
כלל נתפסים הזוגות האוהבים במגורים
של אחד משני. המינים, מגורים האסורים
בכניסה לבני המין השני.
אולם כאשר המגע המיני נערך שלא
בשטח שמחוץ־לתחום מלבישים עליהם את
הסעיף הכללי של ״התנהגות שאקנה הולמת.״
כאשר המדובר בקצין, קיים סעיף
מייוחד המאשים קצין בהתנהגות שאינה
הולמת קצין. לגבי חיילים קיים הסעיף
של ״התנהגות שאינה הולמת חייל צה׳ל.״
העונשים הקבועים בחוקה הצבאית להתנהגות
שאינה הולמת הם חמורים ביותר
ומגיעים עד 7שנות מאסר. על פי סעיפים
אלה הועמדו לדין חיילירהאורגיה.
במקרה של האורגיה הנוכחית מואשמים
החיילים שהשתתפו בה, גם בעישון סמים.
גם כאן אין בחוקה הצבאית סעיף מפורש
האוסר שימוש בסמים והפרקליטות משתמשת
בסעיף של ״התנהגות שאינה הולמת.״
בנוסף לזאת משתמשים במקרה זה בסדר־הדץ
הפלילי האזרחי בו קיימים סעיפים
ברורים ובייותר כנגד שימוש ואחזקת סמים.
טענתה של החיילת כי היא לא ידעה
מה היא עושה, בהשפעת הסם החמירה
עוד יותר את מצבם ישל החיילים הנאשמים
והחיילת, ידידתה של המתלוננת.
בסדר־הידין הפלילי, המאומץ על־ידי החוקה
הצבאית, קיים סעיף של אינוס או
מעשה מגונה בכוח, גם כאשר המשתתפת
הסכימה בתחילה לכך. גם אם המעשה
נעשה תחילה ברצון וסופו באילוץ, יאשם
המשתתף ביו במעשה מגונה. על פי טענתה
של החיילת היא אמנם הסכימה לעשן
סמים ואף הסכימה לקיים משיחקי־אהבה
בתחילתה של ההדפתקאה במדים. אך לאחר
מכן, כיוון •שהיתה מטושטשת, לא
ידעה מה עושים לה והמעשים נעשו בה
בכוח ובאילוץ.
צבא פוריטני
ן ך עובדה שחיילת אחת נבהלה מן
1לילה ישל אהבה ברביעיה הביאה לכך
כי צה״ל יכול לרשום רשמית בהיסטוריה
שלו את האורגיה הראשונה בתולדותיו.
אם אמנם יורשעו החיילים הנאשמים,
על פי הודאתם או לאחר מישפט בו יוגשו
לבית־הדין הצבאי מיספר עדויות פי קנטיות,
הם עלולים להיענש בעונשים
כבדים כדי ישכל חיילי צה״ל ידעו שאסור
לעשות אהבה במדים ובתוך בסיס צה״לי.
משפטם של החיילים, אשיר לפחות שניים
מהם ידועים ביחידתם כחיילים מעולים
עשוי להיות משפט לדוגמה, שישמש אות
אזהרה לכל חייל וחיילת לגבי קיום יחסי
מין בכל צורה שהיא במסגרת הישרות הצבאי.
עופי
קיד :
ווווו חוווחש1
על כל שני חדרים ־ חדר שלישי חינם!!
במלאת ח״י שנים לפרץ שקלים בת־ים מעניק לך המרכז
הבינלאומי לשטיחים ־ שטיח כרמל־מקיר־לקיר חינם. על
כל רכישה של שני שטיחים לסלון ולחדר נוסף ־ תקבל
שטיח לחדר שלישי חינם!
כולל חיתוך׳ הדבקה והובלה לכל רחבי הארץ.
כמו כן המבחר הגדול בארק של שטיחי תוצרת חו ק-ב־ ס/ס 30 זול יותר מהמחירים בתייא!
...שו ב אגו מוכיחים שכדאי לנסוע לבת ים לקנות שטיחים.
* המכירה ליחידים במחירים סיטונאיים אך ורק במרכז
בבת ים.
שנו ת שי רו תומסחר הוגן.
פתוח בי מי חול 8.30־ 8.00 4 00 - 2.00בערב כו ל ל יום
בימי ש שי ע ד .3 00
במוצאי שבת 6.30־.11.00
המבצע
מ ת קיי ם
בתא רי כי
4/10/77
25/10/77
פוץ שקליס
רחבל פו ר 5פבת ים טל 8 8 0 2 4 4
ר ; א סי רלקהבמחלת
:ל יו תבהיותובכלא
וו נגזר עליו ל הי ש אר כ לו א
*: 7מרות מחלתובמשך
שני נוספו ת, כ ש הו א
תלוי בכל״יה המלא בו תי ת
ף* עוד ימים ספורים יעמדו עקרונותיו
ההומניים של ראש הממשלד. מנחם
בגין גמיבחן המציאות. השאלה הגדולה
שמרחפת מעל פרשת שיהרורו של יהושוע
בן־ציון תבוא על פיתרונה — האם
היה שיחרורו של אי׳ל הבנקאות בעל הדי־עות
הלאומניות הקיצוניות, על רקע פוליטי
מעמדי, או שמא היה זה שיחדור
מטעמים !אנושיים מובהקים?
מיבחן זה ייבוא לידי ביטוי כאשר תצטרך
ועדת השיחרורים של כלא רמלה
להכריע בשאלה אם ׳להקדים את שיחתרו
של האסיר יעקוב כהן השפוט ל־ 18 שנות
מאסר, או להשאירו בכלא ובכך לחרוץ
את גורלו לשבט.
כשנכלא הוד. בהן יבריא לחלוטין ולא
ספל משום מחלה. חמש שנים הוא ישב
בתוך בתלי הכלא שתנאי השהיה בו מזכירים
יותר בתי־כלא מימי הביניים או
מחנות אסירים במשטרים טוטאליטריים
מאשר כלא במדינה דמוקראטית בסוף המאה
ה־.20
על הנסיבות שבהן ילקה במחלתו סיפר
כהן לכתב העולם הזה :״בחודש יבואר
1977 התלוננתי על כאבים כלליים !וחולשה
.׳במשך !שלושה חודשים טענו הרופאים
׳בית הכלא שפל התנהגותי היא הצגה
אחת גדולה. מדי פעם האכילו אותי
בכמות גדולה של כדורים בלי כל קשר
למחלתי הנוכחית• אחרי הפצרות ובקשות
כי יעקוב כהן 31 הוא כייום אחד
משני החולים האנושים ביותר בפלא רמלה.
סיפות של האסיר החולה האנוש
השני -רחמים ברדה, פורסם בהרחבה בגלית
העולם הזה לפני שבועיים (״׳האסיר
שאינו בן־צייוך העולם הזה .)2091
אין־ספדר, שבהן ביקשתי להביא רופא
פרטי שיבדוק אותי ,׳ביקשה הנהלת הכלא
ממני למלא טפסים שונים. רק אישור מתאים
מנציבות בית־הסוהר יכול היה לאפשר
לי יאת ביקור הרופא הפרטי. בינתיים
המשכתי ׳לגסוס לאט, לעיניהם ישל רופאי
הכלא.״
בלילות התפתל כהן על מישכבו בכאבי
תופת ובימים היה מתייסר, לא אכל ולא
היה מסוגל לבצע כל פעילות. לבסוף
נאות הד״ר פלדמן, רופא הכלא, לאשפזו
בבית־החולים שיל הכלא לסידרת בדיקות.
אבחנותיו של הד״ר פלדמן היו מבול־
ייסורי תופת
ן* עקוב כהן, שנשפט לפני כשש שנים
ל־ 18 שנות מאסר אחרי שהורשע בהש-
אין ח1י 1ה
ליעקוב כהן!
׳תתפות בשוד ׳בנק ברמת־גן ,׳אמור לתש־תחדד
ממאסרו בשנת .1990 אולם קרוב
׳לוודאי !שהוא לא 1״שוחרר במועד זה גם
אם ׳תדחה, ועדת השיחרורים את בקשתו
לשיחרור מוקדם.
מצב בריאותו הרופף ומחלתו האנושה,
יחד עם תנאי הכלא הקשים, יכריעו אותו
ללא ספק עוד זמן ירב קודם־׳לכן.
בלות. למעשר. הוא איבחן אצל כהן את
כל המחלות האפשריות: אנמיה, צהבת,
פגמים במערכת העיכול, דלקת בגרון ועוד
אבחנות שונות ומשונות שהמשותף
לכולן הוא שלא כללו את מחלתו האמיתית
של האסיר: אי־ספיקת הכליות.
בעיקבות כל אחת מהאבחנות דללו הזינו
שיילטזנות הכלא את כהן בכמות עצו־
חלום ותוצאה
יעקוב כהן ואישתו שימחה בתמונה שצולמה לאחר נישואיהם.
כהן נידון לפני שש שנים ל־ 18 שנות מאסר על
חלקו בשוד בנק. לפני כשנה חלה במחלת־כליות חשובת־מרפא ומאז הוא מובל שלמם•
הרופא.
פעמים בשבוע לטיהור בכלייה מלאכותית בבית־החוליס אסף
בתמונה למעלה: יעקוב כהן באמבולנס של כלא רמלה בדרכו לטיפול רפואי
כ לי אהצ מו ד ה
צ״פע ץ
רה ל הרכב ה עונ תי ת
תערוכת
מתמדת
עשה זאת בעצמו
וחיטים להרכבה עצמית
שולחן עגול מעץ אורן 4 +כסאות מגולפים
1335.ל״ימזנון מודולרי גובה 72ס״מ אורך 243
1859.ל״ימזנון מודולרי 8מגירות רחבות 350ס״מ אורך
5491.ל״ימזנון שיא הפאר — דלתות זכוכית
גוף צפוי פורמאיקה — 7100.ל״י
מיטת נוער +מיטת תחתית +ארגז מצעים
990.ל״ישולחן מעץ אורן 120x60 + 4כסאות
1380.ל״י— 160ל״י
כיסא בר גבוה מעץ אורן
״ציפעץ״ יש רק אחד. ציפי עץ, דומה עץ, יש עץ,
אין עץ, לי עץ וכולו הם רק חיקויים מתיימרים.
המחירים אינם כוללים מ.ע.מ.
1000מ׳ של תצוגה מרהיבה — .חניה במקום.
שימו לב במוצ״ש פתוח מ 22.00—18.00-בלילה.
(המשך מעמוד )37
!מה של תרופות והריקות עד שהיה מסומם
לחלוטין! ,ואף אובד את הכרתו לסירוגין.
למדות מצבו הקשה החליט הד״ד
פלדמן להחזירו 1לאגף הרגיל של הכלא.
״בשובי לאגף,״ מספר כהן ,״חשתי
כאבים רציניים. המשכתי להתלונן על
כאבי תופת והתכווצויות שהקו תוקפות
אותי לעיתים ׳תכופות. בעיקבות התקפות
הכאבים שהיו תוקפות אותי בחדר האוכל
או בחצר היו האסירים האחרים מביאים
אותי למירפאה, ומשם הייתי מוחזר לתאי.
שיגרה מחרידה זו נמשכה עד ליום שבו
שלחו אותי לבדיקות באסף הרופא.״
שיל טמות
הכלא זילזלו
עות אחדות אחרי שהוהזר מה־
* /בדיקה בצריפין, הגיעו תוצאותיה
לכלא. כהן הובהל במהירות בחזרה לאסף
הרופא ׳ואושפז שם. הבדיקות העלו
שמזה זמן ממושך שתי כליותיו אינן מתפקדות.
הוא: אושפז למשך חודש ונעשו
ניסיונות לטהר את גופו מהפסולת שהצ טברה
בו. במשך כל אותה תקופה היה
כהן שרוי בהזיות .״היו ימים שלא ידעתי
מי אני ומה שמי,״ הוא מספר.
כשנסתיים הטיפול בו הוא הוחזר לכלא,
אולם נקבע ששלוש פעמים בשבוע יצטרך
לשוב אל בית־החולים. לצורך דיאליזה
(התחברות לכלייה מלאכותית) .בנו:
סף נקבעה לכהן דיאטה הטורה ,׳ההוא
הוייב להקפיד לאכול מזון מסויים בילבד
ולשמור על סטריליות. רופאיו באסף הרופא
הסבירו לו שבזה יבטיח את המשך
חייו.
אולם הנהלת ביית הכלא התעלמה מאותן
הוראות רפואיות, וקציני־הרפדאה שיל
שימת בתי־הסוהר זילזלו בטיפול שהיה
אמור לקבל .״כדי להגיש את הטיפול
המתאים לפי דרישות בית החולים אסף
הרופא צריך ׳תקציב מייוהד, וזה לא קיים
בתהום הכלא,״ טענו שילטונות הכלא לפ-
>919ה פ טי ש 4
119
נ ״ א הרצל 125
טל 821795.
מרכז ללמודי עזיגה
(לני סוגי הרכב)
בהנהלת אמנון
ב־ת כלל-וחי דרויאנוב ,5ת-א
טל 03-295261 :
מלכתה מי 1977
לומדת
נהיגה
בגו רבזל לי מ ו די נ הי גהבת ״ א
דפוס נוה שאנן
עכר לרחוב
יסור
המעלה 15
ממשיך לשרת את לקוחותיו לפי מיטב המסורת והידע בעבודות דפוס .
שירות מיוחד לבתי דפוס
אתם יכולים להשיג משכורת יותר גבוהה ומעמד בכיר
על־ידי לימוד תוך זמן קצר ובהצלחה מובטחת של
קצרנות עברית
י /או
אנגלית
ב״אולפן גרג״ בהנהלת מר חיים בר-קמא. הירשמו מיד לקורס הקרוב ! פרטים :
תל־אביב: רה׳ וייצמן ,22 טל.254826 .
__חיפה: ני״ס ״במעלה / ,שמריהו לוין ,30 טל__ .664922 .
אסיר בהן ואשתו
סופו של חלום
ני כהן. כך אירע לא אחת שאישתו •׳שימחה,
שלא משה ממיטתו בזמן אישפוזו
!ומבקרת אצלו שלוש פעמים בשבוע כש הוא
מובא לטיפול בכלייה המלאכותית,
נאלצה לא פעם לקנות עבות הרוסות
חיוניות בכספי ׳תמיכת הסעד שהיא מק בלת.
בוגרי שבוג
ת־ה תיקוו ה
^ הן ה כי ר את אשתו שימחה בשבו^
נת התיקווה, שם גדלו שניהם. הוא
היד, יליד השכונה, סיים ביד, את ביתר,ספר
היסודי ויצא לעבוד. בין השאר עבד
כטרקטוריסט. לא היה לו עבר פלילי לבד
מהרשעה אחת על גניבת אופנוע ׳בנע-
רותו. מיש פח תה של שימהר, עלתה !מעיראק
כששימחר, הייתה ׳תינוקת בית שנתיים,
והתיישבה בשכונה. אביה נפטר כשהייתה
ילרה ועול פרנסת המישפהה, שכללה שישה
בנים ובנות, נפל על שכם האם —
ג׳מילה אליהו,
יעקוב ושימחה התיידדו, ונישאו ב-
.1965 שימחה, שהיא כיום בת 28 היתר,
אז נערה בת 16 ואילו יעקוב היד, בן .19
הם עברו להתגורר ביבנה, שם נולד
כעבור זמן קצר בנם הבכור .״יעקוב החל
לעבוד אז כמו,ביל פימת וירקות מיהודה
׳ושומרון לשוק התחנה המרכזית בתל-
אביב,״ מספרת ׳שימחה, ומוסיפה :״ומבחינה
כלכלית ילא חסר לנו כסף, יעקוב
הרוויח יפה וחיינו טוב.״
שנתיים לאחר נישואיו נשפט יעקוב
כהן לחצי שנד, מאסר בפועל בעוון תקיפת
שוטר. או לבד מזאת לא התנגש עם
החוק. ער לשנת .1972 הוא היה כבר אב
לשלושה בנים שהקטן מביניהם רק נולד,
כאשר ׳נעצר ׳והואשם בהשתתפות בשוד
הבנק ברמת־גן.
״׳למעשר״״ אומרת שומחה ,״הוא לא
השתתף בשוד ׳באופן פעיל. באו אליו
חברים שלו ורצו שיעשה עבורם הובלה,
הוא חשב שמדובר במים. הם קבעו מקום,
ושם הוא חיכה ילהם עם הטנדר. הם הופיעו
במכונית גנובה עם שליל של כסף
שאותו שדדו דקות אחדות לפני כן מבנק,
וציוו על יעקוב, באיומי נשק, להוביל את
הכסף למקום כלשהו. שניים מהשודדים
נמלטו בדרך אחרת: והשלישי נסע עם
יעקוב .׳בדרך התפתח מירדף בינם לבין
ניידות מישטרה, השודד השני ניהל קרב
יריות עם השוטרים זלסבוף נתפסו שניהם•
השני נידון ל־ 20 שנות מאסר ואילו
יעקוב כפר באשמה.
״עורד־הדין נתן קנת, שייצג את יעקוב,
לא הצליח לשכנע את בית המישפט באמיתות
גירסתו בדבר מעורבותו השולית
בשוד ובדבר הנסיבות שבהן אולץ יעקוב
להשתתף ׳בהובלת הכסף השדוד. בגזר-
הדין שלתו אותו השופטים ל־ 18 שנות
מאסר.״ שני השודדים האחרים ילא נתפסו
עד היום.
הבן גודש
מבי ת־ ה ספר
ף* די לשלם את שכר טידחת עורך-
^ הדץ מכרה שימחה את ׳הבית ביבנה
וחזרה לגור בבית אמה בשכונת התיקווה.
היא עבדה במיקצועה בספרית, וניסתה
לנהל חיי-מישפחד, נורמליים בתנאים ש היו
רחוקים מלהיות נורמליים.
יחד עם שלושת ילדיה בני ה־ ,12ה10-
והשמונה שנים, נדחקה שימחה בדירה
צרת־המידו׳ת בסימטה שיל שכונת העוני
התל־אביבית, שממנה הצליחה להיחלץ
שנים אחדות קודם-לכן. אמה ג׳מילה, ש לא
עמדה במתח, לקתה בלחץ־דם גבוה
והפסיקה ׳לעיבוד. בבית מתגורר גם אחיד,
של שימחה החולד, במחלת נפש, ובלילה
נאלצים שימחה ושלושת ילדיה להידחק
בשתי מיטות, שני אנשים בכל מיטה.
המתח של גידול הילדים לבד, ללא
בעל, העוול של פרנסת המשפחון וה דאגה
לבעל הכלוא לשנים רבות, נתנו
כשימחה את אותותיה והיא לקתה לפני
כשנה !בהתמוטטות עצבים, עברה טיפול
פסיכיאטרי וחדלה לעבוד. מאז היא מתקיימת
מקיצבת הסעד בסך 1400 לירות
לחודש.
כשחלה הבעל יעקוב והיא החלה לבלות
שלושה מימי השבוע ליד מיטתו
בבית החולים הידרדרו הילדים. הצעיר ז
שבהם סולק השנה ׳מבית-הספד היסודי*
והוא מתגלגל ברחובות. מצב שני אחיו
אינו טוב בהרבה משלו.
״מה־ 1400 לירות של הסעד אני !מביאה
ליעקוב כל שבוע אוכל לבית-ההולים,
קונה לו סיגריות ולעיתים גם תרופות ש הוא
לא מקבל בכלא,״ מספרת שימחה.
על פרשת שיהרורו של עמיתו מהכלא
יהושע בן־ציון מעיד יעקוב כהן :״עיני
אינה צרה בו. אדרבא, אני שמח בכל
פעם שמתברר ׳שאדם מנתק עצמו מאותר,
מיסגרית נאלחת שאני שוהה בה, שהייתי
מכנה אותה, שבייל הריקבון /כאן מרקי־ *
בים את הבן־אדם לאנדילאט בשיטה, המהפכנית׳
,שאותה ניתן לסייג בדרגה העל יונה
בסולם האכזריות וההתעללות באדם.״
הרופאים קבעו שעל יעקוב כהן להימצא
ב״מיסגרת סטרילית״ ,מאחר ׳שגיוסו איבד
את כושר התנגדותו לחיידקים ודי בזיהום
קטן כדי להחמיר את מצבו. אולם שילטו-
נות הכלא מסרבים לאשפזו בביתיהחולים,
והוא ממשיך לשהות, בתנאי הזוהמה ויה־טחב
שיל בית־הכ׳לא.
בימים הקרובים עומדת ועדת השיחרו־ .
רים להכריע בגורל בקשת השיחדור ה ^1
מוקדם שהגיש כהן. אז גם יתברר ב או׳^ .
חד-משמעי כיצד רצוי יותר לשרוד בינק :
באמצעות נשק מבחוץ — או באמצעות
פשעים כלכליים מתוחכמים — מבפנים.
1עופר קוד
* הנושא הובא לידיעתו של שר הסעד
זבולון המר, והוא הבטיח לטפל בו אישית.
ה עו ל ם הז ה 2094
ס כו עוגת גבינה גובה מטר
הסיפור דלהלן ואופן הכנתו מוקדש באהבה ואחוות אמת
לגזע המטורף אחר מורטים גבוהים מגבינה — כאלה שכל ביס
מפוצץ בהם אלפי בועות אוויר. נימוחים בטעם עוד.
לאף עוגה אין מיפלגה כה ענקית של תקופי בולמוס נאמנים —
כמו לטורט הגבינה הנימוח. זיהויו של בן המיפלגה קל מאין*
כמוהו.
זה האדם ההולך לתומו ברחוב, שבע עד הגרון, עובר ליד
קונדיטוריה אדיש לחלוטין — שכן ביטנו מתפקעת. בדרך־
כלל, אחרי בדיוק 20 מטר מסורתיים של שיוויון־נפש הוא
חוזר על עיקבותיו.
״מאתיים גרם עוגת גבינה,״ הוא מזמין בבהילות, מתאמץ
שלא להגיר תוך כך את הריר. זה האדם המחפש מתכונים אווריריים
של עוגתדאהובתו בהיסטריה, ותמיד נופל מחדש על סוגי
מתכונים לעוגות כבדות כמו באך.
זה האדם המבין גוני־גונים של טעם מרוב התעסקות בנושא
— ולמרות זאת, עוגה חייבת להיות מעופשת לחלוטין כדי
לקפח לו את התענוג.
מה יש לדבר, עמית.
חצי חיים הייתי מוכנה לתת עבור מירשם לעוגה שתצליח
״כמו בקונדיטוריה״ .בעל קונדיטוריה אחד אפילו הסביר לי
פעם שהעסק לא עובד כיוון שהוא כרוך בתנורים בעלי ויסות
חום מייוחד, ותעלות מים סביב המאפה — בלגן בלתי־אפשרי
בתנאים ביתיים.
ובכן, יגעת ומצאת — תאמין. גם בתנור ביתי רגיל ניתן
להצלת תבשיל
מכל ספר הדרכה של עצות שימושיות
לבית לא נעדרת העצה השימושית המטו פשת׳
העוברת מאתיים שנה, כחוט השני
הבלתי-״ע״ל מדור לדור .״אם הקדחת את
התבשיל והמלחת אותו יותר מדי״ — כתוב
שם בצדקנות גדולה — ״שימי לתוכו תפוח
אדמה ,׳וזה יספוג את הסליחות.״ אי־דייוק
מחפיר ,׳שלא לומר שקר גס.
׳בשחר ״ימי הבשלניים, לפני שלמדתי
להמליח בהדרגה ותבשילים התמלחו לי
בקצב, האמנתי מאד למילה המודפסת.
הייתי תמיד מחדש האדם המופתע ביותר
בעולם סאשר התחוור לי, שהספר רימה.
פעולת הכנסת תפוח־אדסה וקצת מים
לתבשיל לא דק שהותירה את המליחות
בעיינה, אלא הותירה גם את תפוח־האדמה
בעינו. זאת אומרת: תפל כפי שהוכנס.
בקיצור, יום אחד מלוח, בייאוש רב,
הד,לסתי להמר על זר פטרוזיליה גדול
שהיה מונח לידי, לפני שהכלב זוכה בברה
לאפות הר גבינה אוורירי. תודה כל החיים למימי חברתי שסיפקה
את המירשם הבסיסי — משם הפלגנו בניסויים עד התוצאה
דלהלן :
בתבנית פיירקס עגולה קוטר תחתית 19ס״מ, לוחצים־מו־עכים
לשיכבה פחות או יותר אחידה 10 עוגיות אגוזיח של פרו־מין.
הן עשויות ממילא בצק פריך, טעימות שיגעון, וחוסכות הכנת
ואפיית בסיס בצק מייוחד כפי שהעוגה1מצריכה( ,כל עוגיות מבצק
פריך תצלחנה. לא בישקוטים) לא משמנים את התבנית.
בחרתי בסיר פיירקס, כי העוגה מכפילה את גובהה בזמן
האפייה, ולפיירקס דפנות גבוהות שגם אותן מצפים מבפנים
ב״דופך נייר כסף, ברוחב 16ס״מ, ליצוב ותמיכת המאפה. מובן
שאפשר להשתמש בתבנית פיירקס גדולה יותר, אבל בכל מיקרה
המאפה זקוק לתמיכה. הטירחה כולה נועדה ליצור׳עוגה גבוהה,
אשר תישאר כזו גם לאחר הוצאתה מהתנור.
נא לדייק, ולא לגרוע אף חלבון מכמות החלבונים.
ובכן. בסיר קטן מערבבים 1מיכל גבינת דפנה ( 500 גרם) +
1שמנת רגילה (לא מתוקה) 4 +חלמונים של ביצים +ג 1/כוס
קמח רגיל (לא תופח) +ג 1/בום קורנפלור (עמילן תירם) +
כפית 1גרד לימון +קורט מלח. מערבבים היטב בעזרת כף.
מתקבלת עיסה הלקה דלילה למדי.
בקערת המיקסר להקציף לקצף נוקשה עד־אימה 7חלבונים
+כוס 1סוכר( .נכון, נותרים 3חלמונים שאותם אסור
להכניס לעוגה, ואשר ירגישו די בנוח בתוך מיכל הגבינה
הריק — לשם יוכנסו, יכוסו במים נגד התייבשות, ויחכו לתורם
— להברקת מאפה או משהו).
לקצף הביצים כדאי להוסיף בסוף חצי כפית קרם־אוף־טרטר
(במחלקת התבלינים) שכתוב עליו כי הוא מקדיש חלבונים. כמה
חזק הוא מקדיש, אינני יודעת — מצד שני, הוא אף פעם עוד
לא המיס לי אותם. מה שנכון. לוקחים את בלילת הגבינה —
ושופכים הכל לתוך הקצף (שפעולת הקצפתו הופסקה) .כעת מתחיל
סוד העוגה.
א. מערבבים את הקצף ועיסת הגבינה בעזרת כף, בתנועות
קיפול עדינות ואיטיות עד שהכל מעורבב, בצורה שלא תשבור
את הקצף.
ב. שופכים לתבנית, ועל־ידי נעיצת ידית של כף במרכז
התלולית שעל פני העוגה ועירבולה, התנועות שטוחות, שבלוליות,
סיבוביות מהמרכז החוצה, ומהחוץ כלפי פנים, מיישרים את פני
העוגה.
ג. מחממים את התנור לחום בינונינמוךמאד (100
מעלות 110 ,בעשרים דקות אחרונות של אפייה ).עקרון אפיית
העוגה הוא עקרון אפיית־הקרשת החלבונים. חום נמוך מהמקובל,
שהוא בחלקו אפייה, בחלקו ייבוש איטי. בתנורים בעלי סקאלה
מ־ 1עד — 8שמים על מיספר .2
ד. מכניסים את העוגה לשליש התחתון של התנור (להגנה
מפני חום מופרז, שכן חום עולה למעלה, והשליש התחתון הוא
היותר צונן באופן יחסי).
ה. אופים במשך שעתיים בחום נמוך, כאמור. אחרי שעה
וארבעים דקות מגבירים מעט את החום, אם הקרום המבוקע של
תוך העוגה עדיין נראה ״רטוב״ ונוצץ מדי.
ו. העוגה מוכנה כאשר הקרום על פניה הופך חום בהיר.
לא להוציא מהתנור עם גמר האפייה. להניח לה להצטנן בפנים
כשהדלת נשארת פתוחה מעט (בעזרת קופסת גפרורים תקועה
בצד, אם איו סידור אחר) במשך עוד חצי שעה. נפיחות העוגה
יורדת מעט — אך עדיין זה נשאר משהו גבוה כמו החלומות.
להשאיר תמיד מכוסה בניילון כלשהו נגד התייבשות. אין צורך
להוציא מהתבנית. פורסים בעזרת סכין למריחת חמאה.
ז. רושמים את העוגה דחוף לתחרות מלכת היופי, לא לפני
שכל החברים מתפעלים מהאטרקציה.
פי נתהמד ליו
הגוון הטטסם
ציוד פקל בארון כלי המשחית של עקדת
הבית הוא הסכין שתמונתו מצורפת לעיל.
אין כמוהו נהדר לניקוי טיפות צבע —
אפילו עתיקות — מזכוכית החלון, בייחוד
סביב למיסגרות. הסכין מקרצף כל דבר
שגובהו בולט ;ביותר ממיקרון. הוא נעשה
יעיל לתר דווקא כאשר סכין הגילוח המיוחד
התקוע בו מתקהה בימיקצת, ואינו
נתקע בשל יכך בכל סומר חלק. יאת הסכין
מחליפים בעזרת פלאייר ודחיפה אל מישטח
קשה. לבקש הדגמת ההחלפה, וסט סכינים
דו־צדדיים בחנות. קונים בחנויות חומרי-
בניין, או בחנויות שמוכרות ציוד לניקיון
מיקצועי (בכיכר המדינה).
גבשושיות כיתמי שומן, דבק יבש וכל
שלא מן׳המניין. קצצתי, זרקתי פנימה,
והפלא קם והיה: נאלצתי להוסיף עוד
קמצוץ מלח.
פתחתי את הספר החכם שלי, ורשמתי
לדורות :״פטרוזיליה קצוצה בשפע, מצילה
תבשיל ממולח.״ איך בכל זאת נעמה
הארוחה, זאת כבר אופירה אחרת.
חומר מתגרד שבעולם — ״מתקלפים״ תחת
מטה׳ הקסמים המגלח. תוצאות טובות משיגים
אם עובדים בתנועות שטוחות ככל
האפשר.
׳לשמור הרחק מהישג־ידם של האזרחים
הנוהגים לעשות ניסיונות באצבעותיהם —
ומודיעים לך אחר־כך ״אמא, יש לי דם !״
בריאות
המצאה לאוזניים
אוגדות מיס
האם מיי מכם נמנה עם חלק האנושות
הנכנס למייקווה מים, משתולל, שמח, מתיז,
צולל, וכאשר הוא יוצא החוצה — יוצאות
אייתו וממאגות להיפרד מאוזניו גם שתי
בריכות פרטיות שניקוו שם בלהט האקשן?
מי שסובל מהתופעה מכייר את הסיפור.
בתחילה כולם אומרים לשכב על הצד —
והמים ״ייצאו״ .שכיבה ללא תזוזה במשך
שעה מוציאה את הבן־אדם מדעתו — אך
אבא של הפטנטים
לא את המים מאוזניו. אלה מעידים מששון
על קיומם ברעשים איומים שהם יוצרים
ישם ׳בתוך התעלות. גם קירטוע היסטרי על
רגיל אחת, בראש מיוטה ,׳והכאה מאסיבית
וקצובה על האוזן בכף־היד פרושה —
היא פעילות יוצאת מן הכלל יעילה נגד
הטאיירים, אך לא נגד המים. לפעמים*
לפעמים, לחיצות קצובות ליצירת ואקום
בעזרת שורש איזור כף־חיד שמתחת ל זרת,
עוזרות. כך. או כך, הדבר מאד לא
נעים.
בשנים האחרונות ניתן לקנות בבית־המיידקתת
׳פקקי גומי קטנים מעוצבים בלי
היגיון, הניתפסים ובתוך האוזן בעזרת לחץ
!ואקום. המצחיק הוא שאנשים הזקוקים
לפטנט הזה יותר מפל — דווקא הם אינם
יכולים להשתמש בו, בשל אוזניהם הרגישות
לעצמים קשים ועל כן כואבות.
הפטנט הכי נהדר הגיע אלינו מגרמניה
ונמכר בבתי המרקחת. אלה כדורי צמר-
גפן קטנים, ודודים, מעודנים, ספוגים מין
דונג פלסטליני — אשר ניתן לגזור אותם
לגודל!רצוי, לתקעם באוזניים — כישהצמר
גפן מקבל את עיצובם האנטומי האינדי ווידואלי
המדוייק, בהתאמה מכסימלית. הם
לא מכאיבים, יעילים נגד רעש, נגד מים,
ניתנים לשימושים חוזרים — בקיצור,
פטנט מושלם 011110 שמם, והם
עולים !4ל״י.
כדאי מאד לשאת אותם תמיד בארנק.
לעולם אין לדעת מתי יתחשק פתאום לע צום
את האוזניים.
בתנועות שטוחות כבל האפשר
ף* ק אד תכתבו שאני יכול להוד
ליף את ירון לונדון, כי אני לא
יכול! למד,ו כי לדעתי אני לא מתאים
להנחות תוכנית כמו עלי כותרת. אין
לי אופי של מראיין, אני מאבד עניין
בשיחה עם אנשים. אחרי שתיים־שלוש
שאלות הם מפסיקים לעניין אותי. לא,
בשום פנים ואופן לא! אני חושב שירון
לונדון יכול בשקט להמשיך להנחות את
התוכנית. הוא עושה את זה טוב מאד.״
מאיר שלו, האיש המצחיק את כל המדינה
לפחות פעמיים בשבוע במסגרת הקוריוזים
שהוא מביא לתוכנית הטלוויזיה
עלי כותרת, הוא צעיר נאה בן ,29 נשוי
לרינה ואב לזוהר, בת השנה וחצי. הוא
מתגורר בדירה שכורה בשכונת ימין־משה
בירושלים, ועל דלת הדירה שלט :״פרופסור
בן־ציון דינור.״ הדירה היתד, שיי כת
לפרופסור המנוח, ומאיר רואה בשלט
אלמנט היסטורי.
בבית והיא יכולה לשוחח אתו חופשי לפני
השינה בעזרתו של אביה, הדוחף אל
ראשו של הייצור המוזר חביב הילדים
את היד ומניע אותו על פי הצורך.
מאיר שלו מנסח את דבריו בעיברית
רהוטה ומדבר לעניין. הוא נשוי מזה
ארבע וחצי שנים לרינה גירון, בתו של
פרקליט מחוז תל-אביב •יקיר גירון, שהיא
דיילת במקצועה. בזמן שרינה שוהה בחו״ל
מטפל מאיר בילדתם הקטנה, ולדבריו:
״זה הדבר היחידי שאני עושה טוב, כל
השאר זה חלטורות.״ במסגרת מה שהוא
קורא חלטורות הוא גם מצייר, עורך
עבור הטלוויזיה חידון בשם ״משולש יוצא
אחד״ ,עורך מחקרים, נפגש עם מומחים
ויועצים וטוען כי החלטורה הגדולה היא
״הופעתי בעלי כותרת.״
״אני איש
די שמרן״
טלפלא אוריגינל
בבית
ך* וא קם מכסאד המרווח שבחדר
1 1המגורים בדירתו, ומביא את אבן-
השעשועים המפורסמת שאותה הציג בעלי
כותרת ואומר :״זוהי האבן שעשתה או־תי!
אשתי הביאה אותה מניו־יורק. היא
עורכת עבורי מחקר בחו״ל, מה יש להגיד,
לאבן הזו יש נוכחות טלוויזיונית,
עובדה שעד היום איש לא שכח אותה.
בדרך־כלל אני מרגיש די טוב במיסגרת
החלטורה הזו. פרט לפעם אחת שבה הרגש־
ת פירסומו המפתיע הוא מקבל ב-
שלווה ועם חיוך. הטלוויזיה עושה לו
שירות מצויין. במציאות הוא מאבד משהו
מן השובבות המאפיינת אותו כל־כך על
המסך.
מאז נכנס אל הסאלון של עמך ישראל
כליצן התורן, השתנו חייו של מאיר שלו
ללא־הכר. עד לאותה תוכנית גורלית שבה
מאיר שלו, ה שו ב ב התורן של הטלוויזיה, כמעט חו ר
בתשובהאךח 1רבוכשהענ ״ ןהפךלאופות
תי רע כי זה באמת לא אני, להופיע עם
חתיכות ולעשות תצוגת אופנה.
״מצד שני, אף אחד לא מכריח אותי.
אז אם אני מופיע, סימן שאני אוהב את
זה. רק חבל לי שמכירים אותי כמוקיון
בלבד. קרה לי שעמדתי בסופרמרקט ובחרתי
עגבניות, הסתכלה עלי זקנה ואמרה
לי, :ליצן אחד.׳ טוב, זו היתד, זקנה.
מצד שני, אני מאד נהנה כשבחורות עושות
לי עיניים. היה מיקרה לא נעים עם
בחורה ששמעה שיש לי ערבים פנויים, כי
אשתי דיילת, ובאה אלי לטלוויזיה עם הצעות
מאד מפורטות. אמרתי לה שזה לא
הסיגנון שלי. נבוכותי מאד, אני איש די
שמרן.״
י מינה
מ ה מרכז
מאיר שלו עם אשתו רינה ובתו זוהר־
״אם אני מופיע סינון שאני אוהב את זה״
הוכיח קבל עם ועדה, כי אפילו ירון לונדון
ולא רק רפאל הלפרין יכול לשבור
אבנים באופן חופשי, הספיק מאיר הממושקף
להיוולד בנהלל לאמו המורה בתיה
ולאביו המחנך והמשורר יצחק שלו, לל מוד
בבית־הספר התיכון שליד האוניבר סיטה,
לשרת כרב״ט בגולני, להיפצע ב-
מילחמת ההתשה בגפיו התחתונים ולשכב
חודשים ארוכים בבית־החולים .״ובזכות
1 4 0
זד״״ הוא אומר ,״יש לנו מכונית בלי מיסיס.״
לעשות תואר בי.איי. בפסיכולוגיה,
לעבוד כנהג אמבולנס ואפילו ליילד פעמיים,
עד היום הוא ממשיך בעבודה זו מיספר
פעמים בחודש בהתנדבות. הספיק לעבור
קורם כתבי חדשות בטלוויזיה ולהיכנס
אל תוך קן הצרעות של בניין היהלומים
ברגל ימין, תחילה כעוזר וככותב תסריט
של התוכנית סימני דרך ולאחר־מכן אול
נודד. אחר־כך כתחקירן וכותב חידה
למחפשים את המטמון (הוא מתגאה כי
חידה אחת משום לא נפתרה).
הוא גם עשה סרט בן חצי שעה על
ילדים, שזכה בתגובות רבות, בשם ״עצ מאות
זה דבר שעושים לבד״ .חוץ מזה
הוא כותב תסריטים לתוכנית הילדים הפופולרית
טלפלא ובתו זוהר היא הילדה
היחידה בארץ שיש לה טלפלא אוריגינל
וליטיקד! לא מעניינת אותו. הוא
^ טוען, כי אינו קורא עיתונים ואינו
מעורב בחיים הפוליטיים. משום כך לא
מימש את לימודיו בקורס כתבי חדשות
והפך לכתב. לדבריו :״מאז המאגנא-
קארתא לא היו חדשות, וחדשות מסוג של
רכבת דרסה פרה ליד חיפה לא מעניינות
אותי.״ לעומת זאת הוא קורא הרבה ספרי
ילדים. יש לו אוסף של ספרים יקרי-ערך,
וספרים עתיקים בתירגום ישן. הוא מתגאה
כי הוא קורא יותר מ־ 1000 מילים בדקה.
חוץ מסיפורים לילדים הוא כותב יומן
גידול של זוהר, שאותו הוא אינו מראה
לאיש, אוסף סיפרי ניקוד ישנים, מתמחה
בניקוד ועסק בהוראת ניקוד בעבר, אומר:
״אני מעדיף שיכירו אותי מהסיפורים ב-
הארץ שלנו מאשר מהופעותי בעלי כותרת.
ועוד דבר, אם למישהו יש מחשבות
שאני מהמאפיה השמאלנית אז אני רוצה
להכחיש! אני בהחלט נמצא במחשבותי
הפוליטיות ימינה מהמרכז. אגב, כמעט
שחזרתי בתשובה, אך האופנה החברתית
מנעה ממני לעשות את הצעד הזה. יש
לי הרבה מאד כבוד ואהבה למסורת יש ראל,
ואני חוזר על מדרש רבא ושולחן
ערוך. נמשכתי אל הדת וכמעט הפכתי
בן־אדם דתי, אבל האופנה הזו של החז רה
בתשובה נראית לי כפיחות של העניין.״
שידור
ט לוויזי ה
צו קרמו רוצה דהיוח מנכ״ל
מנוזל הטלוויזיה ארנון צוקדמן״סיפר
באחרונה לידידיו כי הוא עומד להתחרות
על תפקיד מנכ״ל רשות השידור, עם פרי שתו
הקרובה — לדעתו של צדקרמן —
של המנכ״ל הנוכחי יצחק ליפני
צוקרמן טוען כי תקום סערה ציבורית
גדולה כאשר יתברר שהממשלה מתכוונת
להצניח את יצחק (״־אידו״) דגר לתפקיד
המנכ״ל, סערה אשר די בה כדי לפסול
את מועמדותו של רגר, אך היא ־תספיק
כדי להעיף את ליבני.
לדעת צוקרמן רבים סיכוייו לזכות בתפקיד,
מאחר שמנכ״ל רשות השידור
נבחר בעיקבות מיכרז ורק אחר־כן־ מקבל
את מינויו מהממשלה.
חומ שה לי דהא רוכ ה
״תחזור או לא תחזור״ זו השאלה כיום
במחלקת ההגשה של הטלוויזיה והיא: מתייחסת
לקריינית הרצף כדוריה זימרון.
ברוריה יצאה לחופשת לידה לפני כמעט
ש:נה- .ולמרות שהיתה צריכה כבר לשוב
חוזרת —
לעבודה לא נראות פניה לא על פני המסך
הקטן ולא בבניין הטלוויזיה.
נראה כי בעלה של ברוריה מתנגד לכך
שהיא תשוב לעבודה ועד שיוחלט בבית,
ידו של מי על העליונה, נשארת סתריה
בבי־ת לחופשת לידה.
מהא די םדמסגרים
מי שתחל בעתיד הקרוב ביותר בהגשה
כקריינית־רצף היא רינת רז, פנים חדשות
לצופי הטלוויזיה הפותחים את המקלטים
רק בשעה 8בערב.
רינת מגישה כבר תקופה מסויימת את
החדשות המייוחדות לילדים במסגרת התוכניות
לילדים !ולנוער וזוכה שם להצלחה
רבה. למרות שהוצע לה כבר תפקיד
,בשידורים, בערב עדיין מהססת רינת וזאת
משום ש״אני אוהבת את המאמין לנוער,״
וכן משום שרינת עומדת להינשא בקרוב,
ולדעתה מקומה ־של האשד, בשעות הערב
הוא בבית ליד הבעל.
בו־ם ונלדז מוסוות בטלוויזיה
בעל חברה פרטית לייצור ומכירת כלי
נגינה אורי זומרפלד פנה בתלונה לטלוויזיה
על הכנסת פרסומת מסחרית
לטלוויזיה, בדלת האחורית.
לדברי זומרפלד מופיע שם של פירמה
מתחרה לו, חלילית, על התופים של התזמורת
המלווה את התוכנית עלי כותרת,
ומדי פעם אף מתעכבת המצלמה על השם.
לדבריו מביאים צילומים אלה פירסום רב
לחלילית ופוגעים, או עלולים לפגוע ב״
עסקים שלו עצמו.
לפני מספר שנים הגיש זומרפלד לשר
החינוך דאז אהרון ידלין את אותה
תלונה לגבי פרסום חלילית בתוכנית אח רת,
וניתנה הוראה להוריד את השלט
מהתופים. עתה מקווה זומרפלד כי ההוראה
תינתן בשנית.
שתי אחיות בטלוו*!*ה
אחת הבעיות הגדולות !ביותר שהטרידה
העולם הזה 2094
] 0ג!1
הנפתוו החוברת החדורה שהופקד, על-ידי רשות
השידור תחת הכותרת תיכנון מישרדי הרדיו
לשנה הבאה, כוללת בתוכה כמד,
הפתעות לטובה, כמה ״איומים״ וכמה פנינים
מסוג שרק רשות השידור יכולה לספק.
בין ההבטחות החשובות ביותר: רשת
ב /המשדרת עתה רק עד השעה אתת אחר
חצות תוסיף שעת שידור, ואילו רשת ג׳
המשדרת אף היא עד חצות תשדר, כך
מקווים קברניטי הרדיו 24 ,שעות ביממה.
לרשת א׳ אומנם לא מוסיפים שעות •שידור,
ד,שידורים נפסקים בשעת חצות, אך מנהליה
מבטיחים להפוך אותה לרשת סטריאופונית
— יותר שידורים בסטריאו.
!נוספת למוסיקה הקלאסית ולתוכניות ה־
״כבדות״ ,מ־שודרות ברשת א׳ התוכניות
לילדים ולנוער. בתחום זה, שני חידושים
מפליגים: תוכניות הילדים -והנוער ידבקו
אף הן במחלה הממארת של הרדיו הישראלי
ויחלו לשדר תוכניות טלפוניות. כמו
כמעט כל תוכנית שניה ברדיו, יתקשרו
עתר, עוללים וישמעו וישמיעו את קולם
דרך הטלפון.
החידוש השני הוא סידרה בת 32 שעורי
ערבית לילדים ולנוער בגיל !בתייר,ספר
היסודיים.
הדראמה והתסכיתים בשידורי דשת א׳
יקבלו השנה זריקת־עידוד. תחת הכותרת
של יובל ה־ 30 למדינה ונוסף על התיכנון
הרגיל, ישדר הרדיו את היצירות הבאות,
שלדיברי עורכיו הן שתרמו להתפתחות
המחזה הישראלי והיתה להן השפעה על
חיי התיאטרון והקהל בארץ. היצירות ש־תעובדנה
לרדיו ותשיודרנה הן: בעלת ההרמון
של לאה גולדברג, הוא הלך בשדות
של משה שמיר, אכזר מכל המלך
של גיסים אלוני, ליל העצמאות של ישראל
70 משל אברהם אלירז, כינרת כינרת
של נתן אדתרמן, סילווססר 72 של
יהושע פובול, אנשים קשים משל ראו בן
בר־יוסף, טיפולים אחרונים של א.
ב. יהושע והיצירה הגדולה מכולן, שש
כנפיים לאחד של חנוך ברטוב.
הרדיו גם קובע ברשת א׳ מה היו תשע
ההחלטות הגורליות ביותר במשך קיומה,
של מדינת ישראל. סתוכ-נית אוזן קשבת
המשודרת מדי שבת יהיה פרק על החלטות
גורליות בעריכת אורה תמרי. לדעת
תמרי היו תשע ההחלטות הגורליות: פעולת
סמוע. הקמת עבר הירדן, קיסינג׳ר,
את בניין רשות השידור היתר, בעיית האחיות:
עדנה חפץ, מזכירתו של דובר
רשות השידור משה עמירם !ואחותה
ריקי. ריקי, התקבלה אף היא לעבוד במחלקת
הדובר, והדבר עורר את חמתם
של כמד, פקידים קטנים אשר חושבים שהם
מקבלים משכורת כדי לפשפש במעשי אחרים
׳ולהתלונן.
מישהו מצא הוראה בתקשי״ר כי אסור
לשני בני־מ״שפחה קרובים לעבוד באותו
מישרד ממשלתי, ובעיית שתי הפקידות
הפכה נושא קריטי.
לא מזמן נפתרה סוף־סוף הבעייה: עדנה
נשארה בלשכת הדובר, אשר בה היא הרוח
החיה, יואילו ריקי עברה להיות אחת מ־מזכיריותיו
של מנהל הטלוויזיה ארנץ
מנהל־ הרדיו פינסקר
ישן־חדש
חוזה ורסאי, החדרת הנשק הגרעיני למיז־רח־התיכון,
הסכם מינכן, ההפצצות בעומק
מצרים, הספר הלבן -וההתערבות בקוריאה.
גם ברשת ב׳ יחולו כמה שיניויים בתיב־נון
החדש. מגאזין החדשות הבוקר הזה
מתרחב, יתחיל בשעה 6בבוקר (במקום
ב־ 7כיום) ויסתיים ב־( 8במקום ב־7.30
היום) .אל המהדורות המתלוות אל החדשות
ד,יום, כמו מהדורות החוק !והמשפט, ענייני
דתות ובדומה, יצורפו !מהדורות בנושאים
חדשים: בריאות !ותזונה, מדע וטכנולוגיה,
ע״ור וארכיטקטורה, תחבורה ונשים.
בין התוכניות החדשות- ,תוכנית הומוריסטית
שבועית ש-ל דלית אורמיאן
ודודו דו תן בשל לצון נופל על לצון
(מדי שבת ב־ 9בבוקר) שתכלול, לפי הבטחת
הרדיו, כל דבר מצחיק.
לתיבנון החדש יש גם בשורה הגובלת
בנם ממש. יעקוב בן־הרצל, מי שקיבל
שנים רבות משכורת מרשות השידור מבלי
לעשות דביר, מתחיל להצדיק את עצמו.
בן־הרצל מחזיר את ׳תוכניותיו הישנה בית
המשפט המעלה !מנייה משפטית בתסכית
מבויים כאילו המדובר בביית״מישפט של
ממש. בין חמישפטים של בן־הרצל: רצח
בגלל עיסקת סמים, רצח מתוך רחמים,
סיוע להתאבדות, שוחד או הלוואה, מתי
חייב הנהג לצפור ז ומה בין ספק-אונס ל־ספק־רצון.
משה
(״מ-ושיק״) טיימור, הידוע מתוכניתו
במקצב יוצר, יגיש •מדי יום ה׳ תוכ
רוברטסון
בתפקידו שיל ויליאם מרטין,
ראש ד׳סי־אי־איי. המגלה ׳שורה של הפרות
חוק מצד נשיא ארצות הברית וחבר עוזריו
ואת תיק פרימולה, התיק של התוכניות
האמריקאיות להתנקשות ׳בחיי אנשים מחוץ
לארצות-הברית.
אין זו הפעם הראשונה שרוברטסץ מג-
צוקרמן.
סגהטרכדח של ד *,ד,
השחקן קליף רוכרטסון המופיע -ב־סידרה
החדשה וושינגטון מאחורי הקלעים
(החל מיום השישי הקרוב) ,הפך השחקן
המתמחה בבית הלבן. בסידרה זו משחק
מזכירה חפץ
— או עוזבת
נית חדשה בשם שאלה של פנאי אשר תציע
עיסוקים ותחביבים לשעות הפנאי. אישיותו
הרדיופונית של טימור מבטיחה כי תוכנית
זיו תהיד, מעניינת.
תוכנית ישנד. שתחודש אף היא, תוכניתו
של רמי דרומי על אי בודד. אישים
שיונים ״יישלחו״ לאי בודד ויצטרכו לפשר
למאזינים מה היו לוקחים איתם לאי, או
שמא את מה או מי ל א היו לוקחים
אי-תם — -ומד, יעשו באי.
אחת התוכניות שהיו בזמנו -פופולאריות
ביותר, בית אבא, חוזרת אל גלי האתר
בעריכתו של רפאל אמיר. האישים שיהיו
כוכבי התוכנית במשך השנה הם :
ראובן (״דובקד לוויתן, הידוע לכל
באי בית סוקולוב בתל-אביב כאיש דובר
צד,״ל וכעיורך־לי-לד, בעל המישמר. לווייתן
יספר על קובנא שבליטא ועל שירותו
בדיווחיה הליטאית של הצבא האדום>
עיתונאי מעריב לוי יצחק הירושלמי,
המפגיש בעיתונו אחת לשבוע שלושה דורות׳
יספר על שכונת מאד,־שעדים שבה
גדל׳ על: אביו ועל סבו; הברתיהכנסת
לשעבר, מטיולדה גז, מי שקיבלה עיטור
גבורה ממלך טוניס: מנכ״ל משרד החינוך
והתרבות אליעזר שמואלי יספר על בית
אביו בלאריסה שביוון !ובירושלים של
תקופת המנדט: פרופסור דויד סמואל,
נכדו של הנציב העליון הבריטי הראשון
בארץ הרברט סמואל, יספר על שני
הבתים, שבארץ־ישראל ובבריטניה, שמו אל
כץ, או כפי שהוא מפונה בחוברת
התוכניות של הרדיו ״שמואל המסביר״,
יספר על בית הוריו בדתס-אפריקה — ומי
שהיד, הרמטכ״ל השלישי של צה״ל, מר־דכי(״מוטקד,״)
מקלף, אשר הוריו נרצחו
לנגד עיניו בהיותו ילד, יספר על בית
הוריו שבמוצא, ליד ירושלים.
לאלה שאינם אוהבים לקום בשעת בוקר
מוקדמת רק כדי לעשות מספר תרגילי
התעמלות בהדרכת הרדיו, מבטיח הרדיו
את התוכנית חמש: דקות של התעמלות
במיסגרת התוכנית כאן בבית, בהדרכת
נעמי רותם, בסביבות השעה 10 בבוקר.
עוד תוכניית החוזרת לגילים- ,ונראה כי
מרבית החידושים של התיכנון החדש הם
תוכניות חוזרות, היא -תוכניתם של עדנהפמואל ויצחק אריה תשואות ראשונות,
אשד לטענת עורכיה הצליחה ביגילגולה
הקודם לגליות אמנים רבים בשטח הבידור
הקל.
גם רשת ב׳ אינה מוותרת על השיתתסות
בפסטיבל של שנות ה־ .30 לדעת רשת זו
היו האירועים שעיצבו את דמותה את
דמותה של המדינה כולם בשנות הח-מיישים,
ואלד, הם: השילומים מגרמניה, הקרב על
התעלה באוקטובר ,1956 שביתת הימאים,
מישפט קול העם, הצנע, היחסים עם ברית־המועצות
וניתוקם, העלייה מ-מארוקו והמעברות.
על כל הנושאים האלה ייערכו
תוכניות־רדיו במשך השנה.
גם מקומו של הספורט לא נפקד מהתיכנון
החדש. נוסף על התוכניות הקיימות, יומני
הספורט ושירים ושערים, יכין גדעון הוד
תוכניות של ספורט -לעומק בנושאים :
אלימות בספורט, לאן נעלמה החיובבנות,
מצב הכדורגל •ופוליטיזציה -בספורט במיש-
חקים האולימפיים.
ואם בבל אלה -לא די, קיימות התוכניות
ששודרו עד עתה, רובן לא על רמה מיק-
צועית מספקת וחלקן אף באלה שגרמו
לסובב את הכפתור ימינה — עד לאייבי
נתן.
לם תפקידים הקשורים בבית הלבן. הוא
נבחר -אישית על-ידי -נשיא ארצותשזברית
המנוח ג־יץ פיצ׳ג׳רלד קנדי לגלם את
דמותו של הנשיא בסרט טרפדת .109
הסידרה שתוקרן מבוססת, בפרק הראשון
והאחרון שלה, עיל סיפרו של עוזר הנשיא
ריצ׳ארד גיפסון, ג׳ון ארליכמן החבורה,
ושאר הפרקים השראתם אף היא
באד. מסיפר-ו של אריליכמן בפרט, ומפרשת
ווטרגייט בכלל.
ד,סידרה מספרת על נשיא ארצות־הבריית
המודיע על פרישה להוותו באורגן ומעורר
בכך מחול-שדים של אינטריגות, שחיתויות
וגילויים במיד״ניוית הפנימית בבית הלבן.
נוסף לריוברטסון משחקים -סד, ג׳ייסון
רובארדס (המגלם את דמותו של ריצ׳ארד
מונקטון, סנטור שאפתן המגיע לכהונת
נשיא ארצות־הברית) המוכר מהסרטים
עדין הוא הלילה, אלף הליצנים •והבלדה
על קייבל הוג; רוברט ווהן (המגלם את
תפקיד פראנק פלאהארטי, עוזרו של מוג־קטון)
הזכור מהסרטים שיבעת המופלאים
ובני פילידלפיה הצעירים והשחקנית סט־פאני פאוארס, המגלמת את סאלו ווילן,
אלמנה יפהפייה ואהובתו של מארטין.
יחמם אותך בח 1רף
נ שי ם
הא שה של הנלתר
״׳אני בטוחה שהייתם ממלאים את האולם
גם אילו הוצג ביו סרט יאחר. אפל איני
חייבת ליהודיות שזיו הנאה גדולה ליראות
אולם מלא מפה לפה בערב הפתיחה, וזד,
כביוד מיוחד לי ׳להיות הבמאית שיל הסרט
הפותח את הפסטיבל.״
הדוס־ת היא במאית הקולנוע אניאם ׳ורדה,
וההזדמנות, ערב ׳הפתיחה של פסטיבל
הסרטים סניידי׳ורק ,׳אירוע המרכז מזה
שנים את הפנינים הקולנועיות שיל יכל שנה
ושגה ׳ומציג אותן, לקראת סופה, בלינקולן־
סנטר. מארגן הפסטיבל, ריצ׳ארד ראוד,
מבקר־קולנוע ידוע (דווקא אנגלי ולא אמריקאי)
,חור־ש את כל הפסטיבילים החשו־בים
ומלקט מהם כל סד, שנראה ׳בולט בעיניו
.׳אומנם הוא אינו יכול להתגאות,
כשאר הפסטיבלים, בבכורות עולמיות, יאך
מציד שני מעטים מאד הפסטיבלים ׳שבהם
מציגים יבזה אחר זה את סרטיהם החדשים
של טריפו ובויניואל ,׳ברסון ופאזולייני (הכוונה
ל 120 ימי נזדוס שטרם הזקרו ב אמריקה)
,קלוד גיורטד, וברנרידז ברטולוצ׳י.
והנה, למתת בל הרשימה המזהירה הזאת,
הסרט שנבחר לפתוח את הפסטיבל
בערב הגיגי עם כל היטכסיות המתבקשת
מן המעמד, הוא סרט נעדר כוכבים לחלוטין,
טרט שיצא אל השוק בצרפת מולדתו
בציינעית, סרט ׳שבפסט״בלי הסרטים שיל
קאן, השוק הגדול ביותר של הקולנוע בעולם,
צריך יהיה לחפש אותו היטב בדי
למוצאו בתוך מבול ישל סרטים צרפתיים.
שמו של הסרט אחת שרה, השניה לא,
ובזכותו תצליח אולי הבימאית אניאס ורדה,
אחרי קאריידה שנמשכת כבר זותר ׳מ־20
תל־אביב 450017 ;425111 ;52341 :־רי של׳9 :־0־5 :527177־ 533354 חיפה ** 0101 ;) 47212 :ב אר־ שב ש 7712* :77 0 3 1 :75775
24 שעות צילום
בעזרת פלש
המצלמה הטובה ביותר
מוגבלת ללא פלש.
המצלמה הפשוטה ביותר
טובח גם לצילומי חדר
בעזרת פלש.
מבחר פלשים גדול אצל
״פוטו ברגר״
מקרני שקופיות ומקרני טרט
אצל ״פוטו ברנר״
תמונות צבע, אגפא אצל אגפא,
קודק אצל קודק
צילומי זהוי — בן־רגע !
ש הי*בל מן ת 31ד פו חיכ ה רווור
קבעת מודעות
לכל העיתונים
במחירי המערכת
ס סירסו אידיאל
אבן גנירול 110 תל־אביב
(פינת אנסוקולסקי)
סלסח 22711• .227117
ומיה דווממית
ר 1בקס
חדרי ־ סלו ן
שיגוז ואוכל 0
פ״ת: הרצל ,29
טל .913766 ,
המתנה היפה ביותר
שושני — מ כונו ת כ תיב ה
¥מכונות כתיבה חשמליות וחישוב
* מכירה, השאלה
* שירות תיקונים
* רחיצות
ואוברולים
+שירות חודשי
מחירים נוחים
לילינבלום ( 40 פינת נחלת בנימין)
המנוי
קי בלת חשבון,
אנ א, פרע או תו
בהקדם .
מחלקת המחיים
בחורות יפהפיות
במסג׳ מעולה ומקצועי
אבן־יגסירול ,134 תל־אכיב
בפינה, בית בודד
פתוח בין 9.00—21.00
שחקניות מארס וליוטר
ומרות שוטות
שנה, לתפוס את מקיומה בשורה הראשונה
של יוצרי הסרטים גם מחוץ למולדתה.
׳מאכל! ההפליות. מה שמשך בראש־ובראשונה
תשומת לב אל הסרט הזה היה
העובדה שזהו סרט ישל יאשר״ על מצבן
שיל •נשים, כאשר שתי הדמויות הראשיות
בסרט הן ׳נשים המתמודדות עם מצבן.
האחת הופכת סודדית במימסד וזימירת-מה-
אה. השניה, יושבית־בית ומסוגרת. אבל כל
אהת, בדרכה, נלחמת על זכויותיה, משתתפת
במאבק לאישור חוק ההפליות המלא* ,
סות״ות, מגדלת ילד מחוץ למיסגרת הנישואין.
שתיהן ׳מעזות לעמוד על ישלחן
בתור נשים עצמאיות, ולאו דווקא בנינות־זוג
ישל גברים.
׳אומנם הפמיניסטיות האמיתיות: ,אליה הדוגלות
עדיין בשריפת הזיות בפומבי וב הקמת
בריקדות סבורות שהסרט פשרני
מדי, שהוא מגסה מדי להבין את הטבע
האנושי ונצמד פחות מדי למטרה המקו דשת של שייחרור האשה. אבל אניאם אינה
יכולה להשלים עם הקאריקאטורות של ה־ 1
סרטים, המיליטאנטיים .״׳הסרט ־שלי אינו
מיליטאנטי,״ היא מסבירה .״יוצר סרטים
צריך להיות עד למצב החברתי, הפוליטי,
האנושי סביבו ולהיראות את בני האדם
כשהם מתמודדים על המציאות על יכל צדדיה.
נכון שאי-אפשר להתעלם מן העובדה
שאת מה שאת, אבל אסור להתעלם גם
מכל העובדות האחרות הסובבות אותך.״
האשה של מחי. אניאס ורדה יכולה
ה עו ל ם הז ה 2094
׳בהחלט לראות את עצמה כ ״א שח של
מחר״ ,המקדימה את דוהה. כשהיא החלה
לעסוק בביטוי סרטים ׳נחשב הדבר עדיין
תופעה חריגה. סירסה העלילתי הראשון,
קליאו מ־ 5עד ,7היה כבר מבחינות רבות
׳סרט פמיניסטי שתיאר את התמ׳ודדותיד, של
זמרת מפונקת, החיה בגפה, עם הסכנה
של מחלת הסרטן. זה היד. יאחד הסרטים
הבולטים ביותר שיצאו מצרפת ובתקופת
הגל החדש ,׳והוא פתח לפניה פתח לעבודה
סדירה. מאז ׳המשיכה לעשות סרטים, כש היא
מתעלמת ׳בשיטתיות מן הסיכויים המסחריים
־ומתרכזת בעיקר יבמה שנראה
ילה חשוב לומר. למשל, בסרט כמו האושר,
שבו תיארה וריאציה מוזרה ׳של המשולש
הנצחי בו גבר מוצא את אושרו המושלם
בין אשה ומאהבת ואינו יכול בדיוק להבין
מדוע הן אינן מסוגלות להיות מאושרות
כמוהו.
מזה 20 שנה חיה אניאס ורדה עם
במאי הקולנוע ז׳אק דמי(מטריות שרבורג).
היא הביאה עימו ילדים לעולם, אבל עדיין
לא טרחה להעביר את מערכת היחסים
הזאת דרו חופה וקידושין. למתת שהייתה
תמיד בעלת השקפות פמיניסטיות, היא
מעידה על עצמה שהיא אוהבת ״לבשל
קצת, לתפור קצת, לטפל קצת בגינה, ו־
׳לטפל קצת בתינוק.״ ואומנם, למרות גילה
(היא כיום בגיל ,)49 היא ילדה תינו#ן לפני
כשלוש שנים ׳ואת התקופה שבה רותקה
אל הבית ׳ניצלה בדי לעשות סרט תע׳ודי
בשם דאגרוטיפים — מישחק־מילים שכוונתו,
מצד אחד, לטיפוסים מרחוב דאגר
(הרחוב שבו היא מתגוררת) ומצד שני
לדי׳וקני אנשים כפי שקראו להם במאה
שעברה (לואי דאג׳ר, על שטו נקרא הרחוב,
היה אחד מממציאי הצילום).
במאית ועקרת־כית. לכאורה, סרט
תעודי שיגרתי על אוסף מיקרי של אנשים
שגרים יחד באחד הרבעים הפחות־זוהרים
שיל פריז, ברחוב שבו הבית הציבעוני ׳והמקושט
היחידי הוא ביתם של הזוג ורדה־דמי
שמתגורר בתוך שתי חנויות שחוברו
יחד, ואשר הפכו בית ומישרד גם יחד וקושטו
בצבעים עזים. למעשה זהו סרט
על עולמה של אשה, מעין ׳תיאור מפורט
שיל קווי האופק בחייה של עקרתחבי׳ת רגילה
כפי שהייתה אניאס באותה תקופה קצ רה
•שמיתה מרותקת לביתה .׳ומבלי לפלוט
שום הכרזה ׳פמי׳ניסטית הייה המבט הקפדני
אבל האנושי שהיא שלחה באוסף הטיפוסים
שבשכנותה, גם תיאור לעומק של
׳נשמה צרפתית מסויימת וגם תיאור של
האופקים הצרים שבהם סגורה אשה רגילה
תמיד.
״גבון שאני מרגישה עצמי פעילה בתנו־ער.
לזכויות האשד״ ושאני במאית קולנוע.
אין ׳ניגוד בין השניים, יאבל איני סבורה
׳שחייבת ׳להיות זהות ביניהם. אין צורך
דווקא לבזבז מיליון דולר כדי להוכיח
את הנאמנות לתנועה, או להועיל לה,
והרי סרט כיום עולה בערך כסכום הזה. מי
ריצ׳רד ברטון ולינדה פלייר ב״הכופר״
הנל בגלל הילדים
שרוצה לעזור לנשים, יכול להתחיל בכך
שיחנך את הקצב שבפינת הרחוב.״
אמהות וזונות. מצד ישני, הדרך שבה
מציגים נשים בקולנוע אינה משביעה את
רצונה .״מתי ראייתם לאחרונה אשר. נבונה
על המסך?״ היא שואלת .״כל השנים
האחרונות מראים לנו סיפורי ידידות מופלאים
בין גברים ,׳כמו גיוסו ורדפורד,
אבל לנשים עדיין מייעדים שני ׳תפקידים
בלבד :׳אמהות וזונות.״
ומדוע? משום שהסרטים נעשים עיל-ידי
המעמד השליט. וכאן אין מנוס מן השפה
המיליטאנטית של הליגה .״הגברים הם
הבורגנות ,׳והנשים המעמד העובד,״ אומרת
אחת הדמויות בסירטה האחרון של ורדה.
״׳ואף אחד אינו שואל את המעמד העובד
מה הוא רוצה לראות.״
ורדה ׳נתקלה בגישה השרירותית אל האשד
,.גם כאשר ליהקה את סירסה. לאחד
התפקידים הראשיים סו רצתה כשחקנית
צעירה שהיא יבזום באופנה בצרפת. שמיה
ואלרי מארם, פניה היו בלתי־מוברים עד
לפני כמה חודשים אולם באחרונה אפשר
היה לראות את הבעתה הקונדסית, את
תלתליה הבלונדיים הפרועים ואת מיגהגיה
החופשיים בכמה מן הסרטים של הדור
החדש בצרפת. אולם באשד באה אנייאס
איל מפיקיה ואמרה להם שואלת היא השחקנית
שתגלם את זמרת־המחאה, נאמר
לה מייד :״הבלונדית המצחיקה הזאת יכולה
לגלם רק נערות שוטות.״ אניאם התעקשה,
ולבסוף נשאה העקשנות פרי. לא
זו בלבד שואלרי מארס זכתה בתפקיד,
אלא שיחד עם חרז ליוטר (עוד אלמונית
׳שהתגלתה בסרט זה) ,הצליחה לזכות בפרס
המשחק בפסטיבל תאורמינה (החישוב ביותר
באיטליה כיום) ,נוסף על הפריס שהוענק
לסרט עצמו.
אחת שרה, השניה לא הוא בהחלט סרט
יבעל שליחות. עקרונית, זהו מסוג הסרטים
שצריכים להפסיד כסף. אניאס ורדה התנסתה
בכך כבר לא פעם. ככל שהייתה
בסרטיה שליחות גדולה יותר, בן ירדה
הכנסתם בקופה. הרי הכל יודעים שסמואל
גולדווין, שהיה מומחה גדול לטעם הקהל,
אמר פעם לעובדיו :״אם יש לכם שליחות,
׳תשלחו אותה בדואר, לא בסרט.״ אבל הזמנים
משתנים — אחת שרה והשניה לא
מוצג ׳בפאריס כבר יותר משישה חודשים.
או שהקהל התבגר — או שהדואר חדל
לעבוד.
למופרעינו בילבד
עולם מוזר (מקסים, תל־אביב,
איטליה) — אין צורך להיות
מופרע כדי ליהנות מסרט זה,
אבל זה עוזר. ואם כי אין חוק שמחייב אדם לצום לפני
שהוא הולך לקולנוע, כדאי היה לחוקק אותו לקראת
הסרט הזה, כדי למנוע מבעלי הקיבות החזקות את הסיכון
של ישיבה בתוך הקיא של בעלי הקיבות החלשות.
בלשון פירסומת חלקלקה סרט זה נקרא בוודאי סרט
״חינוכי״ שמוריד את המטכה מעל פני העולם הברברי
שבו חיים הכל. אבל, מוטב לקרוא לרן המפלצתי הנולד
בשמו. עולם מוזר הוא אוסף של זוועות, מחליאות יותר
ומחליאות פחות, שהודבקו יחד בחוסר״טעם ובמיקריות
נדירים. המטרה היא לנצל את הסקרנות החולנית של
אותם אנשים שאינם יכולים להתאפק מלהציץ לבית״תשי*
מוש של השכן, והמלקקים שפתותיהם בהנאה בכל פעם
שמזדמן להם לראות איזו גופה מרוטשת אחרי תאונת־דרכים.
שנמנה עם סוג זה של צופים, ודאי יזכה בטרט זה
בסידרה של אורגזמים דוהרים, בזה אחר זה. איזו הנאה
עילאית ניתן לשאוב ממראה אדם החותך לעצמו את
הלשון מול המצלמה׳ ממראה שאריות גופה של אשח אחרי
שעברה דרך מערבת העיכול של כריש, או מגולגולת
מפוצחת של קורבן רעידת אדמה בגואטמלה ! וכיצד אפשר
שלא להתגרות למראה אינדיאנים בדרום־אמריקה,
השופכים זרעם לאבר המין של שבויה, בפעולה שנראית
יותר כהורקת עודפים מן הגוף מאשר כיחסי-מין ז
יהלומים בישבן של פרה — עולם יפה !
מובן שיש בסרט גם דברים אחרים: כפר שהקשר היחידי
שלו עם האנושות הוא כבל התלוי מעל תהום, מבריחים
מחביאים יהלומים בישבני 1פרות, אינדיאנים המקשטים
גופם בקשקשים זוהרים של דגים לפני עונת ההזדווגות,
או זוגות בריטיים המשתחררים ממעצוריהם הנפשיים
והמיניים בעזרת ניבולי״פה, והחלפת מהלומות׳ בהשגחת
רופא. מה לעשות, אפילו הצוות החרוץ שעבד כאן, לא
הצליח למצוא 90 דקות רצופות של זוועות, או שמא הם
שמרו חלק מן האסופה לסרט הבא. אז בהנאה, למי שמסוגל.
סיבב*
שחקו למודות רצון!
ריצ׳רד ברטון הוא דמות ציבורית דד
מעסיקה את טורי הרכילות כל־בך הרסה,
עד שכמעט נוטים לשכוח כי האיש הוא
אחד השחקנים הגדולים של הדור ושילבד
מן הקניות שעשר, עמר אליז׳בת טי״לור
או העובדה שלקח את אשתו של אלוף
מירוצי־מכוניות ונשא אותר, לאשת (למתת
שהיא צעירה ממנו 0־ 22׳שינים) ,הוא גם
׳אחת הדמויות -המחשמלות ביותר שיש
לבמה ולקולנוע הדוברים אנגלית.
הנ׳טיה לשכוח ונובעת אולי מיחסו ה־מייוחד
של ברטון למיקצ׳ועו. ככל שעוקבים
אחר דראיונות שהוא מעניק, מתקבל
הרושם כי ׳האיש הוא שחקן למרות
רצונו ,׳ולאו דווקא מתוך ייעוד .״בימים
שהייתי שהקן תיאטרון מן השורה, נמלטתי
מן התיאטרון בכל יום חופש שהיה
לי. יש לי חברים טובים, כמו ג״לגוד או
אוליבייד, או סקופילד, ובאשר הם מדברים
על ׳תיאטרון אני מרגיע שעמרם זה עניין
מקודש, אבל אני יפשוט איני מבין במה
מדובר.״
למתת זאת, כאשר הוא משווה את דרכו
בתיאטרון ובקולנוע, מורגשת גאווה גידולה
הרבה יותר בקשר להישגיו על הבמה.
״הופעתי ביותר ממאה מחזות ונכשלתי רק
פעם ׳אחת,״ הוא מציין ,״׳במחזה בשם אגדת
האוהבים של אנואי,״ אבל ככל הנוגע
לקולנוע ,״אמת לי שהופעתי ב־ 61 סרטים,
אבל איני חושב שראיתי ׳״ותר משיבער,
מהם. ומכל הסרטים חללו, אולי חיו עשרה
׳שדרשו ממני השקעת מאמץ ׳והתעמקות
בתפקיד. סרטים כמו הבט אחורה בזעם,
מי מפחד מווירג׳יניה וולף או בקט. ואפשר
אולי לצרף לרשימה את הגירסה המיוסרטת
ישל אקווס שבד, הופעתי באחרונה.״
חופשה, ממושכת. סרט אחד שבוודאי
אינו נכלל בין החביבים עליו הוא מגרש
השדים מס׳ — 2הכופר. תסריט נחשב אחד
הכישלונות הצורבים ביותר בשנים האח־תנות,
ובישראל למשל עמדו המפיצים על
כך שהסרט לא יוצג ׳בפני אף עיתונאי
לפני הקרנת הבכורה שלו, כדי שיאי-אפשר
יהיה לספר לקהל מה צפוי לו.
״הסכמתי להופיע בסרט בגלל הילדים
׳שלי ,׳שהתלהבו מאד מן החלק הראשון
של מגרש השדים. לא היה לי דבר יותר
מעניין לעשות באות* .עת, הסרטת אקוום
נועדה להתחיל רק ׳בעוד כמר. חודשים,
והחלטתי שאץ שום סיבה לסרב להצעה.
היום נדמה לי שמוטב חוד, אילו נטלתי
לעצמי חופשה ממושכת.״
׳אחד התנאים הראשונים שהעמיד להום־
יעה בסרט היד, שינוי חטוף .״אני פשוט
איני מבין מד, קורה בסוף שלכם,״ הסביר
למפיקים. נראה שגם הם לא הבינו בדיוק,
׳ומשום בך אומנם לא שינו את הסוף אלא
(המשך בעמוד )44
קולנוע
הפעל את דימיונו ונסה למצוא
לציור שלמטה כותרת מתאימה, אשר
תסביר מה אתה רואה בו. הצעות
לכותרות יש לשלוח לפי הכתובת :
,קשקשת* ,ת. ד ,136 .תל־אביב.
בין הזוכים יוגרלו פרסים: שתי
מנות בשווי — 50ל״י (חמישים לירות)
כל אחת, באחד מסניפי רשת
הפיצריות רימיני בתל־אביב.
(המשך מעמוד )43
הכינו, לדברי ברטון, כעשרה סופים אל טרנטיביים
,״שאת אף אחד מהם לא הבנתי.״
יאבל להט השמש ׳וריח הערפיח ה־קליפורני
הכניעו ׳אותו בסופו של דבר.
״אמרתי ׳להם שאני סומך על טעמם המעודן
׳ועל הבנתם העמוקה בנושא ,׳ושהם יבחרו
את הסוף המתאים לסרט.״
את אחד הסופים אינו יבויל לשכוח .״אני
בבית, בתוך מיטה עם ליינדה בלייר, כש הגג
מתמוטט ,׳ואנו מחליקים לתוך תהום
יו ...את ׳השאר איני מסוגל לתאר בפרוטרוט.״
אלף ליום. אחת התוכניות חקרו־בות
ללבו, יאבל הרחוקות מאד למימוש,
היא הופעה בגירסה קולנועית שיל מתחת
להר־הגעש, סיפרו המפורסם של מאלקולם
לאורי, על החיים בצל הר־געש במכסיקו.
״המתנתי בסבלנות כדי להגיע לגיל המתאים
לתפקיד אבל עכשיו, כשאני בגיל
המתאים, מסתבר לי ׳שהזכויות על הספר
הן נושא למאבק מי׳שפטי ואיש אינו יודע
למי הן שייכות באמת.״
בינתיים, כדי ׳להתנחם או להעביר את
הזמן (אצלו יאי אפשר לדעת) ,הוא עומד
קשקשת 2094
קשקשת 2092
• זה מה שראה איש נמוך כשעבר
מתחת לטלפון.
יגאל בן־אהרץ, רח׳
מודיעין ,181 רמת־גן
• ״רבינוביץ, אפשר כבר לצאת
מתחת לשולחן, ארליך ובגין הלכו!״
אלי שריד, ת.ד ,11449 ..תל־אביב
• שתי פיצות נשלפות מהתנור.
כרטון מסתדר, ל״שחקנים״
דרורה גרינוולד,
שתוי או פיכח?
רח׳ הנביאים , 17 תל־אביב
• ״לא, חמודי, אין לך ראש מרובע
ואוזניים גדולות
מירב הרשקוביץ,
רח׳ גורדון ,13 רחובות
י• אוזניים לכותל.
ישראל לסינגר, רח׳ אילת
,19 רמת־יוסף, בודים
מאוזן :
מסעדות אי ט ל קיו ת
תל־אביב, ככר אתרים טל 218100 .
תל־אביג; ככר מלכי ישראל ,4
טל 263987 .
תל״אניב, רח׳ אבן־גבירול ,24
טל 266177 .
טל 221681 .
תל־א1י ,1דיזנגוף 93
חיפח, רבי הנפיאים , 20 טל 640201 .
טל 232654 .
תיפח, דרך רופין
ירושלים, רח׳ יפו 43
ירושלים, המלך ג׳ורג׳ 15
רמלח, רח׳ חרעל 102
אילת, מרכז התיירות
החדש
חדש 111
בך יתודח 262
פינת דיזנגוף
טל 455070 .
)1היא שארם־א־שייך! )5משאירה
רושם; ) 10 בילבד; )11 שקט! )13 תנועה
בים ; )14 אות בא״ב האנגלי ; )15 אחורי
הגוף; )16 כלי־נשק קדום; )18 לשד
העצמות! )20 שים עצמך על כיסא!
)21 נתח ; )22 סופו של עוד ; )24 חיית־בית;
)25 אדמה המצויה בנגב; )26 גוף
הנדסי; )28 שוק; )30 פגם; )31 סוג;
)32 עצם ; )34 תפר ! )35 משמש לאריגה ;
)38 מחוטי האריג! )39 מילת חיוב; )41
סחוב! )42 בוץ; )43 קוסם; )45 קול
הכנפיים המעופפות ; )47 דורון )38 :כלי
המשמש לשתיה; )50 עיר גדולה)51 :
שמא ; )52 בתוכו ; )54׳ואקום ; )57 נבל ;
)61 מקולות הגבירים; )62 בהמה דקה;
)64׳מתגורר; )65 אסורים; )66 ובתוכן;
)61 דגל ; )69 הקדש מוסלמי ; )70 שלרש
המכות הראשונות (ר״ת 72 מאוחר בלילה;
)74 שקד; )75 מן הבקר; )77
סיום ; )78 שמן האדמה )80 :זוהר ; )82
מונח בתורת החשמל ; )84 כן, בספרדית ;
)84 אריג המשמש לבובעים; )87 מילת
קריאה; )88 פגעים; )90 מצבודזיכרון:
)92 בת־קול ; )94 עיר גדולה ; )95 עכוז ;
)97 מילת שלילה ; )99 מילת בקשה 01
מימלא־מק׳ום (ר״־ת 102 אחיו ; )103 חרק
יפהפה ,׳נמצא בקרבת מים ; )104 מיז מאפה
קטן.
מאוגד :
)1הציב אמבוש ; )2שוק בלי התחלה ;
)3מעמסה ; )4׳ראש, בערבית ; )6רמת־גן
(ר״ת 7שאונו מחולק לחלקים ; )8
מהלך בשחמת; )9מידת־ילח קדומה)12 :
אחיו של הבל; )15 קש; )16 וו)17 :
תרגילי-סדר חמושים (ר״ת); )19 מסימני
הניקוד ; )20 שייך ל־ )21 :מין דג ; )23
מספיק ! )24 כיסא־כפוד ; )26 משלם כגמולו;
)27 בהשאלה: מרכז )29 :בהש אלה:
עלוב־ינפש )30 :ארוכה ; )33 סליל
חוטים; )34 פדח־נוי; )36 סנידוויץ׳)37 :
חגיגה גדולה; )40 ישן; )41 כלי-קי׳בזל
גדול ; )44 תאריך בחודש שבט ; )46 מי ניסטר
; )47 מרנן ; )49 היסוס ; )50 מעירה
קטינה ; )53 בהשאלה: מטומטם ; )54 ענק :
)55 כן, באנגלית ; )56 חודש בשינה העיב־דית
)58 :מכשף )59 :חרוך )60 :סערה:
)62 ככה ; )63 עצם בפה ! )66 המכה האחרונה;
)68 אחת כזאת אינה מבשרת
את האביב; )71 פסל; )73 מלאך; )76
נעלם )77 :גופה 79 :מזל; )81 מכינויי
האלוהות )3 :פודרה; )84 כסות)86 :
ענף צעיר )89 :רדה דבש ; )91 נכנס
לתחום שאינו שלו ; )93 משהו ; )96 חפר ;
)98 כעם גדול; )100 מכינויי האלוהות;
)101 לא קר (יהפוך) )102 :כיוון ש־.
לגילם שכיר־חדב באפריקה בסרט בשם
אווזי־הבר. הוא יגלם את הצייר גוגו ב־גירסה
חדשה של הפרוטה והירח, וזאת
אחדי שהשלים את הקריינות לתקליט־רוק
חדש בשם מלחמת העולמות (לפי סיפרו
שיל ווילס) .״הקול שלי מקשר בין אלטון
ג׳ון לדויד אסכם,״ הוא מסביר .״מה לעשיות,
פשוט לא יכולתי לסרב ל־ 50 אלף
דולר תמורת יום עבודה אחד.״ .
אפל התוכנית המעניינת ׳אותו יותר מכל
היא בכל־זאת סיפרו שיל לאורי. אולי
משום שהוא חש רגש של הזדהות עם הסופר
שהתאבד, אשר הקד! אחד השתיינים הכרוניים
החמורים ׳ביותר בתולדות ה0יפ-
רות. ברטון עצמו נודע כמי שהטיפה המרה
לעולם אינה רחוקה ממרפקיו, אם כי
האט את הקציב המטורף שיהיה מקובל
עליו עד אמצע שנות הארבעים לחייו(הוא
כיום בן .)51״הייתי פעם שתוי ברציפות
במשך חמש שנים רצופות, שתוי עד עומק
הנשמה, עד כדי כך שייש כמה סרטים
שאיני זוכר פלל שעשיתי,״ הוא מתוודה.
שתוי א* פיכח! .ואיך אפשר שלא
׳לסיים בהתערבות המפורסמת ביותר שליו ז
זה הייה בימים שבהם הופיע בברודוויי,
כמלך ארתור במחזמר קאנולוט, ולצידו
ג׳׳ולי אנדדיה-.יבאחד הימים, התערב פרטיון
עם ידידיו שיוכל לגמור בקבוק וודקה ינקי
בהצגה היומית, ובקבוק שני בהצגת הערב
׳ולהישאר עומד על רגליו. ג׳ולי אנדריוז,
מבלי לדעת זאת, היתר -צריכה !להיות
השופטת לפיכחותו. כל הבוהימה הניו־יור-
קית השתתפה בהתערבות וברטון לגם במרץ
רב, כשבכל יציאה מן הבמה, מזג
לעצמו עוד כוסית. בסוף הצגת הערב,
׳אחרי ישקדו יאת הקירות הרגילות לפני
הקהל, עבר ברטון דרך ׳חדר־ההלפשה של
ג׳ולי ושאל אותה בתמימות :״איך הייתי
היום?״ ״בעצם, קצת יותר טוב מן הרגיל,״
השיבה לו. ברטון זכה בהתערבות, אפל
מאז איותו ערב הפחית מכמות הוודקה.
אולי משום שפחד כי ׳ברטון שתוי כישרויני
יותר מברטון פיכח.
ה עו ל ם הז ה 2094
ו הבי ר ה
התע שייה ה אווירי ת
כמי שרד נ סי עו ת
תביעה למתן פיצוי על חפרת חוזה
נגד ראשי התעשיה־האווירית הגיש אליהו
בן שמואל, מי שהיה ראש האופוזיציה
בתעשיה״האווירית ונלחם בקבוצה השלטת
של אל שווימר, אשר בן־יושף ושמואל
מג!הל שווימר
כרטיס מוזל
השינוי ה צ פויי ם
ב או צ ר
הממונה על התקציבים שר־שלום שירן,
יפרוש בשבועות הקרובים משרות המדינה
ויעבור לתפקיד אחר. טרם נקבע לו
ממלא מקום ולא ידוע לאן יעבור.
בצמרת האוצר נמתחת ביקורת חריפה
על הממונה החדש על המבט, יחזקאל
אבולעפיה, שאינו מבין את עבודתו. שני
סגניו, הממונה על מס־ערך-מוסף, מרדכי
קישלס. התביעה הוגשה באמצעות עורך-
הדין משה נ ח שון/.
בתביעה נאמר כי בפברואר 1977 התקיימה
ישיבה בהשתתפות אל שווימר,
אשר בן״יוסף, אריה אוסטרינסקי ח-
סמנכ״ל לכח אדם וכן נציג ההסתדרות
שמעון גילמן. בישיבה סוכם עם בן״שמואל
שאם יסכים לנסוע להשתלם בארצות-
חברית במפעל ״אוסטין״ ,השייך לאחד
קראוס השותף עם התעשיה־האווירית
במפעל הישראלי פ.מ.ל ,.יקבל תנאים
כעובדי התעשיה־האווירית בקנדה. כן
הובטחו לו כרטיסי טיסה הלוך ושוב
לאמריקה, הובלת המטען, מענק סידור
ראשון של 4000 דולאר ועוד. ימים אחדים
לאחר מכן טס לארה״ב בכרטיסי טיסה
של חברת התעופה אקואדור שניתנו לו
על ידי התעשיה-האווירית, וכן הובילו
את מטענו באמצעות חברת ״ישראם
הובלות״.
כאשר החל לעבוד ב״אוסטין״ התגלה
כי שם חושבים שנשלח לעבוד ולא ללמוד,
וכן כי המשכורות שהוא מקבל אינן
חוקיות. הוא קיבל שני שליש מהמשכורות
במזומן בלי תשלום מס על כך.
הוא כתב על כך לאריה אוסטרינסקי
שהבטיחו טיפול. ביוני השנה הגיע אל
שווימר והורה ל״אוסטין״ לפטרו, ולא
לתת לו כרטיסי שיבה ארצה.
לתביעה מצורפים כרטיסי הטיסה של
החברה מאקואדור, שסופקו על ידי ה-
תעשיודהאווירית, תלושי משכורות על
החלק ששולם כחוק, טופסי משלוח
המטען, וקבלות על הוצאותיו.
השאלה המעניינת היא כיצד יכולה
התעשיה־האווירית לחלק כרטיסי-טיסה
של חברה לא פעילה ולא מוכרת בישראל.
על הכרטיס כתוב כי מספר סוכן הנסיעות
שהנפיק את הכרטיס הוא ״אן״ 11״.
הכרטיס שולם במטבע אקודורי וכתוב
עליו כי ניתן לנסוע עמו רק עם חברת
רוות חדו נמסום
הוסטל ב בנו,
ועדת בניין ערים של תל־אביב אישרה
את בקשת חברת ״שיכון עובדים״ לבנות
ברחוב בבלי 17 בניין של 6קומות של
דירות חדר 48 ,דירות בסך הכל, במקום
הוסטל שהיה צריך לקום לפי התכנית
המקורית .״שיכון עובדים״ הבטיחה ל-
לנסות למכור את הדירות לתושבי־חוץ.
ממונה נוידרפד
איו להיפטר?
ברקת, וגובה־המכס תל-אביב, שמואל
תהילה, יצאו בגלוי בדרישה להחלפתו.
עובדים רבים אחרים של המבט שוקלים
פרישה מתפקידם אם אבולעפיה יישאר
בתפקידו. צמרת האוצר נמצאת במבוכה
בגלל סירובו של הממונה על הכנסות-
המדינה, משה נוידרפר, לעזוב את תפקידו.
היתה כוונה למנותו ציר כלכלי בניו־יורק
אולם הוא דחה את ההצעה. מחוסר
ברירה שוקלים עתה את ביטול התפקיד
של הממונה על הכנסות-המדינה כדי
להיפטר ממנו.
בצמרת האוצר ערים גם לצורך להחליף
בעתיד את מנכ״ל האוצר, עמירם
סיוון, זאת למרות הלויאליות המלאה
בה בה הוא ממלא את תפקידו. היותו
פעיל פוליטי מובהק של המערך עושה
את המשך עבודתו לבלתי אפשרית, בעיני
אנשי הליכוד.
האם כדאי לגי* ס הון בבורסה?
אחד העיקרים של ראשי האוצר החדשים
הוא ;הפניית התעשיה לגיוס הון
בבורסה במקום להזדקק למימון ממשלתי.
סגן שר האוצר, יחזקאל פלומין,
הוא מראשי הדוברים למדיניות חדשה
זו, תוך הנמקה כי גיוס ההון בבורסה
הוא הזול והכדאי ביותר.
חישובים שערכו גורמים משקיים ב״חב-
רת העובדים״ העלו כי גיוס הון בבורסה
הוא היקר ביותר לבעל החברה. נכון כי
בעת ההנפקה מקבל המנפיק את התמורה
בחינם. אולם חישוב למספר שנים מגלה
תמונה שונה לחלוטין. כדי למנוע מבעלי
המניות את מכירתן בגלל חוסר הכנסה
מספקת מהחזקתן, על מנפיק המניות
לחלק כל שנה סכום רווחי במידה נאותה,
ולפחות * 12.5דיבידנד במזומן ועוד *20
מניות הטבה, בתנאים של היום.
חלוקה זו מפצה את רוכש המניות על
הפסדי האינפלציה ונותנת לו פיצוי על
החזקת המניות, כאשר הרווח הנוסף שלו
הוא מעליית שערי המניות, אם תהיה.
הצרה היא שעל מניות ההטבה המתחלקות
צריך גם בשנה הבאה לחלק שוב
דיבידנד במזומן ועוד מניות הטבה, כך
שכל שנה גדלה כמות הכספים שיש לחלק
לבעלי המניות בטור גיאומטרי.
תוך כמה שנים גדלה כמות הכסף שיש
לחלק לממדים כאלה שעלות גיוס ההון
בממוצע שנתי, בתחום של 25 שנה, היא
כ״* 50 לשנה.
כיום משלמים לבנקים על חריגות
סגן־שר פלומין
כדאי או לא?
חח״ד (אובר-דראפט עם קנס נזילות
בחשבון חוזר דביטורי, עליו משלמים לבנק
את הרבית הגבוהה ביותר) * 45 לשנה,
פחות מאשר תעלה לשנה קבלת כסף,
כאילו בחינם, באמצעות הבורסה.
שינויי
ניגוד אינטרסים
בכיכראת רי ם
בחברה הממשלתית
ועדת בניין־ערים של תל-אביב אישרה
את בקשת ״כיכר אתרים״ לשינוי יעודם
של 1200מ״ר ותוספת שטח בנוי נוסף
של 663מ״ר. השטח הבנוי המאושר קודם
לכן היה 33.4אלף מ״ר. השטח הבנוי
הנוסף מיועד למודיעין עירוני ושרותים
ציבוריים, מחסנים ליד תחנת הדלק,
ותוספת יציע ב״דראגסטור שלום״.
התכנית החדשה מאפשרת שימוש במקומות
החניה של המלון למחסנים של
המלון.
פעילות ישראלית -
עגנה בניגריה
ישראלים רבים עושים כיום עסקים
בניגריה. הקבלן יצחק צוקרמן, שותפו
של הקבלן אליהו יצחק במלון ״סיני״
למדליות מזכיר ״בנק־ישראל״ ,שמואל פלד, התמנה
מ״מ מנהל החברה הממשלתית
למדליות במקומו של יצחק אבני, שיצא
לחופשה בגלל משפטו. מינויו הוא תוצאה
של שני גורמים. האחד, רצונו של הנגיד
החדש׳ ארנון גפני, להיפטר מפלד, והשני,
רצון ״בנק־ישראל״ לרכוש את החברה.
הבנק אף הצליח להעביר החלטה ברוח
זו בוועדת השרים הכלכליים.
משרד האוצר מתנגד למגמה זו, רוצה
כי המנהל החדש יהיה איש האוצר,
אמנון שי.
המינוי של פלד יוצר ניגוד אינטרסים
לא בריא. פלד אחראי ב״בנק״ישראל״ על
מחלקת ההנפקה של המדליות והמטבעות,
מייצג את המחלקה במשא־ומתן
עם החברה למדליות הרוכשת את המדליות
מ״בנק־ישראל״ .עתה ינהל משא
ומתן שמואל פלד עם שמואל פלד, ואחד
משני הגופים אותם הוא מייצג, יינזק.
בזק בגשם
טי סות ־ שכר
קומוע ומת־אביב?
מ מינ הלאילת
עירית תל-אביב סירבה לאשר את הצעת
בעלי קולנוע ״רמת־אביב״ להפיכתו לבנק.
הוועדה החליטה לדחות את הבקשה,
שכן לפי יעודי השטח אסור להקים עליו
בנק. הבקשה הוגשה בשם שתי חברות,
״חצובה״ ו״בניין ונכסי רזים ונכסים
והשקעות״ של רפי ברוורמן.
מ לון חדש
ב ר חו בוס־ ציונ ה
ועדת בניין ערים של תל־אביב אישרה
את התוכנית להקמת מלון בן חמש קומות
מעל לקומת-הקרקע ברחוב נס-ציונה
.8המלון יהיה בן 60 חדרים ובדרגת
3כוכבים. הוא יחיה דומה למלון הסמוך,
ברחוב נס־ציונה מיספר .6הוועדה הח ליטה
לשוב ולדון בתוכנית לאחר פירסו-
פעילות באפריחה
ב־ 2בנובמבר תגיע לאילת טיסת״השכר
הראשונה של ״קופל־טורס״ מווינה. אחת
לשבועיים יגיע מטוסי די־סי״ 9ובו 107
נוסעים ישירות לאילת. הטיסות תימשכנה
עד ה 28-באפריל.
מנכ״ל ״קופל־טורס״ ,שמואל פי״
לובסקי, שמסר פרטים אלה, הוסיף,
כי הקונצרן לא החליט לפתוח סניף בלוס־אנג׳לס
וכי היוזמות של דני לרנר בעניין
זה הן על דעתו הפרטית.
בתל־אביב, בונה כמה מאות דירות ב-
לאגוס, הבירה. מרדכי אליסון מפרשת
ידלין ושותפו אלישע כהן מפעילים שם
חברה לבניה בשם ר.סי.סי ,.הסוללת גם
כבישים ומתחרה בהצלחה רבה ב״סולל-
בונה״ אותה ניהלו השניים לפני כמה
שנים.
״סולל-בונה״ קיבלה עתה חוזה של 48
מיליון דולאר לסלילת כבישים והקמת
בתי־מלון בניגריה. חברות יצוא ישראליות
כ״אלדא״ ,פעילות ביבוא מוצרים ישרא לים,
בעיקר מוצרי ״תדיראן״ ,״מוטורו־לה״
ו״אסיא־צרי״ ,וכן מוצרי ״אטקור״.
גם חברת ״צים״ ,המפעילה את קו ה-
״סטאר-ליין״ ליפאן פעילה ביותר במדינה
מדי שבוע באים לניגריה ישראלים נוספים
המנסים לגרוף כספים במהירות,
ולרוב הם מצליחים בכך.
מנהל אליסון
כמה פאראזיטים מועסקים בתיאטרונים המסובסדים?
^ הצייר המבקש בי יקפצו על עבודותיו ^ המו״דשורר המנציח
את עצמו }$ר הצביעו תוהפח דנו ת של מ עני קי ״ פרס נובל״ אמנות תיאטרון
ציור לדריכה
סוף־המישחק
הידיעה שפורסמה בעיתונות ד,יומית,
היתה תמימה !ופשוטה ,׳והיא בישרה :
״שלושת התיאטרונים הציבוריים הגדולים
הבימה. הקאמרי והתיאטרון העירוני חיפה,
לא שילמו החודש משכורות לעובדים —
שהקנים, במאים, עובדי־במה ועובדי־מינהיל,
כ־ 500 איש...״
ידיעת־ברוניקה קצרה זו, עלולה היתד,
להביא לקוראים את התחושה ששלושת
התיאטרונים הציבוריים הגדולים מחזיקים
קרוב ל־ 500 שחקנים, אליהם ניספחים
כמה במאים, עובדי־במד, ועובדי־מ״נהל.
׳אלא שתמונה מרומימת־נפש זו של ה־תיאטרון־העיברי,
אינה נכונה.
ב״דו״ח ׳ועדת לוינסקי •להקצבות לחי-
אטרוינים״ ׳אותו פירסמה המועצה לתרבות
ולאמנות לפני קרוב לשנה, מצוי ״!ניספח
1״ המכיל טבלה המפרטת את מיספר האנשים
המועסקים כסגל־טכני וסגל־מינהלי
לעונת־ד,תיאטרון 1975/6בתיאטרונים
אלה, היד 223 ,איש! .לעומתם, מיספר השחקנים
שהועסקו בעונת 1975/6בתיאטרונים
האלה, היד 138 ,שחקנים.
במילים אחרות: קרוב ל־ 2פונקציונ־רים
על כל שחקן.
תיאטרונים ציבוריים ומסובסדים ד,׳מפרנסים
2אנשים על כל שחקן, ומעלים
רפרטואר דליל, ויושבים כעלוקה על גב
הציבור המממן אותם, הרי מוטב להם,
שיטרחו בימים אלה, ויציגו את ״סוף-
המישחק״ שלהם, יתפזרו, ויגרמו למות
התיאטרון המסובסד וראשיתו של תיאטרון
המתמודד עם קהל, ולא עם סובסידיה.
תיאטרון רזה הוא תיאטרון גמיש,
תיאטרון שמן חי מזכתנות״ו מהתקופה
בה היה תיאטרון רזה.
יובל יריב, אמן ישראלי צעיר, הציג
בימים 15—14 באוקטובר כשדרות בן־
גוריון, על־יד הקיוסק הניצב בכניסה ל־כיכו־אתרים,
את עבודתו ״קלאם־ישראלי
מם׳ 1״ .לדברי יובל יריב, הרי שמטרת
עבודתו הנוכחית היא ״להרחיב את גבולו
של הציור כאמצעי קומוניקטיבי ומסר
סוציו־פוליטי.״
״קלאס ישראלי מם׳ 1״ כשמו כן הוא.
יריב הביא למקום מירצפות מידרגה מצוירות,
כשהוא מזמין את הצופים בתערוכה,
ואת עוברי־האורח להלן־ ולקפץ מעליהם.
טענתו של יובל יריב בדבר המיקום
ואופי התערוכה היא, שהיא ״מאפשרת
להפגיש ציבור הדש עם תפיסה חד
של ביטוי ריגשי וצורגי עם הקשרים
אקטואליים.״
כעיקרון, דומה שעבודתו הנוכחית של
יריב היא ישראלית ומציאותית, יותר
מעבודותיהם של מרבית האמנים הישראלים,
העסוקים זה שנים, בתרגום של
מונחי אמנות לחוויה־הישראלית וניכש-
לים, מתוך שאינם ניחנים בכישרון להתבונן
מסביבם. ציורי המידרכה של יריב,
ודילוגי הקלאס עליהם, הם התבגרותה
האמנותית של חוויות הילדות הארצישראלית.
תולעי
תרבות
יעוז קסטפוביה
איתמר יע׳וז־קסט הוא מורד, לסיפורת,
בעל פרטנזיות סיפרותיות, שלשם קידומם
הקים במוצאי שנות ה־50׳ ביחד עם
אחותו מריסה ריוטמן, בית חוצאת־ספרים
שהמאפיין אותו הוא הקיטש מהבחינה
הטכסטית ,׳ובעיקר מהבחינה הקליגראפית,
ובהוצאה זאת ראו־אויר ספריו: מלאך
ללא כנפיים, נוף בעשן, פרקי ברגן־בלזן,
ירושת עיניים, למורד ביתה ועוד רבים.
הוצאת־ספרים זו, עקד * ,שתרומתה ל קידום
היסיפרות העברית טרם הובהרה,
לא הביאה לתוצאות המיוחלות מצד קסט
ליד,פך לגורו של שירה, אם כי מאז ועד
עתה הוא נוהג להחזיק בחצרו חניכי-
שירה, להם הוא מעניק את הכיבוד לתרגם
לעברית קלוקלת משירי פרנס׳וא ויון,
קואז׳ימידו, ז׳אן קוקטו, רוברט פרוסט
ועוד רבים, העלולים ליצור בציבור את
ההרגשה שמיפעל חיים רב מוניטין מסתתר
אחרי השם עקד.
מאחר ויועוז-קסט, למד תוך תקופה קצרה,
כי בעיית הקידום בסיפריות-זזעברית
היא הכמות ולא האיכות, הרי שבגסיון
לגבש דעת־קהל אוהדת, הוא ייסד ״זרם-
סיפרותי״ בכותרת ״שירה ניאו־ציונית״.
בתקופה בד, התנהל בארץ מאבק־ציסורי
׳נגד נישול אדמות הכפר הערבי דיר־אל-
אסד, והקמת העיירה כרמיאל, כאשר ב ראש
המתנגדים ניצבו הפולטים באנשי-
הרוח שבראשית ישנות ה־60׳ ,הרי שיעוז־קסט
בישר קבל־עם ועדת־סיפרות, כי
סופרי עקד יעברו להגשים. את ״השירה
הניאו־ציונית״ בכרמיאל. המציאות היא
שתושבי העיירה כרמיאל ממתינים עד
הרום לבואם של יעוז־קסט ומשודריו.
במהלך 15 השנים שחלפו מאז גסיון-
הנפל בכרמיאל, מראה מצבו של קסט
פסיפרות־העברית את הכלל ״מה שלא
עושה הכישירון — עושה הזמן״ .ובהדר-
גד, הפך קסט לפיגורה לאומית, למקבל
ולמעניק פרסים, ואין זה מן הנמנע שיזכה
בשנת 1990ב״פרס־ישראל״ עבור התמדתו
בנסיונות״ו להיות ״משורר עברי״.
כשכוע׳ שעבר פירסם יעוז־קסט, בתגובה
למערכותיו של מבקר הסיפרות והשירה
ד״ר גבריאל מוקד, על מאזן ״דור
המדינה״ רשימה יומרנית ושחצנית, בכר
יתרת ״מה, באמת, דור־המדינד, בסי׳פרות-
נו?״ (ידיעות אחרונות )7.10.77 ,בד, הוא
כופר בקיומו ישל ״דור־ד,מדינה״ בסיפרות
העברית, ומנסה להוכיח בעקשנות.כי הדור
האמיתי והעכשווי בסיפרות ובשירה
בארץ הם הסופרים והמשוררים שילדותם
עברה עליהם בניכר. במילים אחרות :
יעוז־קסט מנסה להחזיר את ההיסטוריה
50 שנה לאחור, לסרס מהעברית של היום
את ד,צבריות שלה ,׳ולהזריק ׳לה הורמונים
גלותיים.
׳בניגוד למבקרים אחרים, שיש להם
השגות לגבי המינוח ״דור־המדינה״ הרי
שקסט, אינו מסתיר כלל את !מניעיו. מא׳-
חר !ולפני בשנתיים פירסם ספרון בכותרת
דו־שורש, הירי ׳שהוא !מנסה לדלות ׳מכותרת
זו, מגמה !וזרם, וכותב ברהב רב על
״התופעה של יוצרים דו־׳שורשיים״ עליז;
הוא מונה פיגורות סיפרותיות שחוקות
ומהויות כ: הזוג סנד, בין ציון ׳תומר,
שימאי גולן, מנפרוד וינקלר ועוד רבים
שרישומם אינו ניכר כילל בסיפרות העברית.
ברוב רחבו, הוא ממשיך וקובע :
״בחינת ארצות־המוצא של היוצרים הדו-
שורשיים מעלה, פי ברוב המכריע של
המקרים — מקור היניקה הבסיסי של תרבותם
אינו הפיפרות האנגלו-פכפית, אלא
פיפרותה של מרכז־אירופה ומזרחה
צניעותו האתית של יעוז־קסט אינה
יודעת גבולות, והוא ממשיך וקובע :״בע יית
משכר־הזהות של עולה צעיר בארץ
ניצבת גם כמרכז הרומן של כותב שורות
אלו , :אחיזה של חול
אחרי שהנחתום העיד בעוז על קסטו,
* במקביל מחזיקה הוצאת ״עקד״ גם
הוצאת־בת, בשם ״טרקלין״ שעיקר עיסוקה
הוא בהוצאה־לאור של ספרי שירה
פרי עטם של תלמידי־תיכון,־ או פנסיונרים,
תמורת תשלום.
הרי שכמנהג נמושות-שירד, בארץ הקו דש,
הוא מוכיח כי למד שבכל טענה תר בותית
בארץ יש להיתלות באילנות גבוהים.
על כן הוא ניתלה :״יוצרים דו־שורשיים
מובהקים ביצחק למדן או בלאה
גולדברג.״ לאה גולדברג, שהיתר, נודעת
כמרצה וכמבקרת, מעודה לא הטילה
אי תמרי עוז -קסש
׳*•וים1״•זים גנווזי.
דו־שורש
כפול שניים
טיפת דיו, חיובית או שלילית, לעברו
של קסט, ולעבר הנוהים אחריו. אלא
שבארץ טרם חוקקו את החוק נגד הוצאת
מתים מקבריהם, והתעללות בהם בפומבי.
כך שיעוז־קסט יוצא נהנה מן ההפקר.
על כל פנים, כך מתנהלת לה האודיסיאה
היעוז־קסטית של אותיות ומילים
שאינן שלו, אודיסיאה שכל מטרתה לדאוג
למניות הבלתי ניסחרות שלו, ושל
אחותו מריסה רוטמן, בבורסת הנצח של
הסיפרות העברית.
בעולם
״חדר־העבודה של אדונים אלו. הוא
מופלא במידותיו. כורסאות נוחות מסודרות
מסביב לשולחן ישר־זוויות. כמה
רהיטים העשויים עץ ורדין, וילאות של
סאטין לאורך החלונות קטני־הזגוגיות
כך תיאר עד־ראייה את המקום בו נחרצות
מאז שנת 1901 החלטות האקדמיה
השוודית בדבר הענקת פרס נובל מייסודו
של ממציא ד,דינמיט אלפרד ברנרד נובל.
בשבוע שעבר החליטה האקדמיה השוודית
על הענקת הפרס השנתי בסיפרות,
בסך 700 אלף קרונות ( 145 אלף דולר)
למשורר הספרדי ויסנטה אלחנדרה. בין
שאר נימוקי חבר־השופטים, נקבע ש־אלחנדרה
:״גילה יכולת גדולה להחזיק
מעמד בהתנכרו על מחלות, זוועות מלח־מת־האזרהים
ובדידות תחת מי׳טטר
פראנקו.״
קביעה תמוהה זו, שמועטה בה ההער־כה־הסיפרותית,
אופיינית לניסוחי האקדמיה
השוודית, שבד,ודעתה הוסיפה וציינה
כי אלחנדרה השתייך לקבוצת סופרים
ומשוררים ספרדיים שקיבלו את הכינוי
״דור 1927״ ,שמנהיגה היה המשורר והמחזאי
פדריקו גראסיה לורקה, שנירצח
בידי קלגסיו של פראנקו במהלך מלח־מת־האזרחים,
בשנת .1936
הענקת פרס נובל למשורר ספרדי, חברו
של לורקה 41 ,שנים לאחר הירצחו,
מעידה על הלך המחשבה המכתיב את
1הענקת הפרסים, בהתאם להנחיות מש־רד־החוץ
השוודי: שנד. אחת לסופר
שהבריח כתבים מברית־המועצות ; שנה
אחרי־כן למשורר חבר המפלגה הקומוניסטית
הצ׳יליאנית — וכאשר קיים קיפאון
במטוטלת הבינגושית, הרי שמצוי
תמיד משולר איטלקי או צרפתי שנמצא
ראוי לפרס. וכאשר מוצאים סופר ישראלי
כש״י עגנון ראוי לפרס, הרי שמזוו־גים
לו משוררת יהודיה גרמניה בשם נלי
ויסנטה ארחנדרה
במקום לורקה
זק״ש — ומעניקים להם את הפרם עבור
״שימור המסורת היהודית.״
בשבוע שעבר פרעה האקדמיה השוודית
חוב להיסטוריה. חוב להענקת הפרס
בשנת ,1935 שלא הוענק לאיש. אחד המועמדים
באותה שנה, היה פדריקו גרא־סיה
לורקה, אלא שהדבר לא הומלץ על־ידי
הגורמים הממליצים. באותה שנה
החלה ספרד לעלות בלהבות ולהיאבק על
חירותה, ובראש מגעיה ניצב לורקה.
הפרס שעל הענקתו הוכרז בשבוע שעבר,
אינו מעמיד את האקדמיה השוודית
באור־חיובי. במשך כ־ 40 שנה שלט
הקאודיליו פראנקו בספרד ללא עוררין,
ובמשך 40 שנה לא נמצא ויסנטה אל־
חנדרה ראוי לפרס. רק אחרי מותו של
הרודן הספרדי הוא נמצא ראוי לו. ועוד
הוסיף לארם גילנשטיין, מזכיר האקדמיה
השוודית :״אין לראות כזוכה כפרס נוכל
את הסופר הגדול כיותר כעולם כרגע זה.
היה רוכ גדול כאקדמיה להענקת הפרם
לאלחגדרה
על־כל־פנים, זו השנה השניה, שבין
משתתפי־מעגל המועמדות מצוי משורר
ישראלי, שהומלץ לכך על־ידי פא״ן קלוב
העולמי, ולא על־ידי אגודת־הסופרים העבריים.
וסיכוייו -לזכות בפרס בשנים
הקרובות קלושים ביותר מפאת המצב המדיני,
שמכתיב את שיקוליה האמנותיים
של האקדמיה השוודית ההססנית.
בל צליל של מלחין ישראלי הוא צליל מסובסד ...עסקני־המוסיקה
אינם מתעניינים; באיכות ו בערך האמנותי ...ישנם בעשרה מולחינים
המהווים
השקעהנ 1ש א רנ פירות
לטווח
זמ ן
קצר.
ומשמשים מע יןאיגרות ־ח ! בממשלתיותלסוסיקה
צלילי ם נ?סובסדים
״לא ל קנו ת, שמית,,,
6הגעתי בן 4לפתח־תקווה. הגענו מאפיקים באוטובוס
מסורג. הדבר הראשון שראיתי היה יהודי דתי
לבוש בכפתן. ב־ 29 בנובמבר חגגו את יום־ד,הולדת שלי.
חגגו והקשיבו למקלט־הדאד״ו. אמרו לי ״׳שלום״ וכולם
הלכו לרקוד. אני עליתי לגג •לראות את פסטיבל ה־29
בנובמבר. אבא שלי היה רופא. עד 1947 הוא היה
האסיסטנט של פרופסור הלר. את מלחמת־השיחרור הוא
׳ עבר כרופא בנגב־הנצור, הוא ישב בקיבוץ ניר־עם. הוא
הוטס ממקום למקום בפייפר. הטייס שלו היה עזר וייצמן.
אחר־כך התמנה אבא להיות מנהל המחלקה הפנימית ב־בית־החולים
״השרון״.
<! 6בילדות אבי אמר לי דבר אחד: שלא ׳תהיה ע ד
רך־דיו או פקיד. וכאשר התחלתי להתעניין במוסיקה,
הדבר מאוד מצא חן בעיניו. היא היה חובב מוסיקה, היה
לו ׳אוסף עצום של תקליטים, ונידמה לי למען האמת
שהוא קצת קינא בי. הוא ואמי עודדו אותי מאוד: קנו
לי פרטיטורות, תקליטים ופסנתר. עידוד כזה עוזר עד
למאוד.
@ •למדתי אצל מורה זקן למוסיקה, דויד יסר. מסתבר
שהוא היה המורה האידיאלי עבורי. לא ניגנתי סולמות
ותרגילים, רק בטהובן, ברהאמס, שיומאן יופו׳ .בבית,הספר
התיסון סבלתי מאוד •והייתי די פרובלמטי• .אבל
הייתי מנגן 5עד 6שעות ליום. התחלתי לחבר מוסיקה
י בגיל .16 באותה תקופה הביא הרדיו סידדת־הרצאות של
יוסף טל על המוסיקה של ארנולד שנברג, סידרה שהש פיעה
עלי עד למאוד, וחסכה לי •את השלבים הראשונים
של מוסיקה בנוסח בראהמס, בטהובן וצ׳ייקובסקי — שמחברי
מוסיקה צעירים נוטים להתחיל כתיבתם עליהם.
כך שהתחלתי על מודרני. כאשר איי מתבונן היום על
פרטיטורות שכתבתי אז — •והן מלאות •בשטויות — אני
נידהם מעזות המצח שהיתה קיימת בהן. כתבתי אז בפר!
אות בלתי־רגילה, חיברתי יצירות עם אומץ מחול בבורות.
ובדרך כזאת אתה יכול להגיע מאוד רחוק. את כל זה
עשיתי ללא מורה• ,וללא מדריך.
< מסיבות־בריאות לא הסכימו לגייס אותי לצבא.
! כך שמיד עם סיום בית־הספר התיכון נירשמתי ללמוד
פילוסופיה באוניברסיטת תל־אביב 1962 ובמקביל התן
חלתי ללמוד •אצל מורה־פרטי, כהכנה ללימודי האקדמיה
למוסיקה. ב־ 1963 התחלתי ללמוד •באקדמיה, והתמחותי
היתה בקומפוזיציה, תיאוריה וניצוח — והבנתי מהר
מאוד שהניצוח אינו בשבילי. האקדמיה למוסיקה בתקופה
שקדמה למלחמת שישת־הימים — היתה קטנה. למדנו
היטב, ולמורים היה חשק ללמד. המנהל היה מוסיקאי
דגול — ללא מדכאות — עדן פרטוש. ויש לי את ההרגשה
שכל ר״קוליגות׳!נשמו לרווחה כאשר הוא מת. היתה
לו לשון־חריפה והוא לא נהג לשמור את דיעותיו לעצמו.
כושר הביקורת וההבנה המוסיקאלית שלו הביאו לכך
שדבר לא נעלם מעיניו. כאשר נערכו בארץ החזרות
ל״מיזמורי צ׳יצ׳יסטאר״ של ליאונארד ברנשטיין, שמעתי
אריק שפירא 34 נולד בקיבוץ אפיקים. בשנת
1947 עברה משפחתו לפתח״תקווה. למד לנגן על פסנתר,
סיים בית־ספר תיכון, השלים תואר־ראשון בפילוסופיה
( )1965 ולמד במקביל באקדמיה למוסיקה ע״ש
רובין (ת״א) ,וקומפוזיציה אצל המלחין עדן פרטוש.
יצירותיו שהושמעו :״רביעיית מיתרים 1968ן
״שלושה קטעים לפסנתר 1969ן ״חמישיה לכלי נשיפה״
1969״שתי יצירות לגיטארה״ (3־ )1972 ועוד.
אריק שפירא מתפרנס מהוראת מוסיקה.
את פרטוש אומר בהונגרית־עברית העילגת שלו :״מוסיקה
לא מעניין, אף מנגינה לא מעניין ובאקדמיה,
למדתי אצלו שלא לקנות שמות כפי שקונים התול בשק.
<• בשיעורי־קומפוזיציה פרטוש היה שוקל את המחברת,
ושואל אם כתבת לפחות 10 עמודים של מוסיקה.
הוא היה מיד מנגן את זה על הפסנתר, ואומר :״מענ יין.״״
או ״לא מעניין וזה היה כל השיעור. הוא סבל
גם מעודף של חוש־הומור. אהב להתלוצץ על פוליטיקאים,
על ארצו הונגריה. הוא לא נתן לי שום דבר,
אבל יחד עם זאת הרגיל אותי לעבוד הרבה וקשה. ואת
הכלל: כל יום לכתוב לפחות תו אחד. פרטוש הכניס
לי את האסכולה, ואת המישמעת של בלה בארטוק :
מחוייבות כלפי המוטיב, אם יש לך מוטיב — אתה חייב
למצות אותו. זו כמובן גישה מיושנת, שאינה מתאימה
לאופי שלי — וברבות השנים הייתי נאלץ להתמודד עם
זה, ולהשתחרר •מזה. יחד עם זאת כאשר היו קטעים
שניראו לו, הרי שהוא היה דואג לביצועים ליצירות של
תלמידיו.
י• בשנתיים הראשונות לאחר שסיימתי את האקדמיה
כתבתי בערך שמונה יצירות והרגשתי שזה לא זה.
זייפתי, ליכלכתי, רימיתי את עצמי — מה שאתה רוצה.
בין השנים 70 עד 74 שתקתי. חשבתי מהו מישפט מוסיקאלי?
מהו מיבנה ו מה פתאום מוטיב ז מה זה דינאמיקה
(חזק — חלש) ? מה זה לארגן? הטלתי ספק
בכל מה שלמדתי. לא הסתכלתי החוצה. בכלל לא התעניינתי
מה עושים בעולם המוסיקאלי הרחב. כפיתי על
עצמי בדידות והסתגרות כמעט נזיריים, ולא באתי כלל
בחברת ה,קוליגות׳ שלי, ונידמה לי שהם בכלל שכחו
אותי. רק אמרתי לעצמי: שכל תשובה עלי למצוא
בתוכי — אחרת אין טעם שאכתוב מוסיקה. וכיום ברור
לי שמצאתי את התשובות האישיות שלי, כמלחין, לבעיות
המוסיקה, כפי שהן נראות לי. הגעתי למסקנה, בניגוד
למלחינים ישראליים אחרים — שאין מנוס מעצמאות
יצירתית. אין בכוונתי להשתחץ, אבל אחרי כל
אחד מד״קוליגות׳ שלי מיסתתר מישהו.
מ״ אב א יאגא״
ל״ אוי אנג ארד י שראלי״
י• מה קורה אצל הקולגים — יוצרי המוסיקה? ישנן
בארץ שלוש אסכולות־יסוד של ״דור־הכדיסדים״ .הראשונה
היא שלי פאול בן־חיים, אריך ואלטר שטרנברג.
נציגה של האסכולה, בן־חיים יוצק תבניות של פאול
הנידמית בנופת־צופים של סילסולים תימניים. האסכולה
השניה, האסכולה ההעגרית, זו של עדן פרטוש ואלכסנדר
אוריה בוסקוביץ. פרטוש טיפל טיפול אינטליגנטי
יותר בנעימות מסורתיות תוך שימוש במתודות מודרניות,
שאימץ בבית־מדרשם של בלה בארטוק וזולטאן
קודאי, שהיה מורהו הישיר.
!• קבוצה שלישית, היא הדור־השני של המלחינים־
הישראליים, בני החמישים כיום: בן־ציון אורגד, צבי
אבני, נועם שריף, עמי מעיני וכר. הם חיברו את יצירותיהם
בטכניקות־מערביות שהורבצו בהם על־ידי מוריהם,
וגם השתמשו במלודיות/מוטיבים של עדות מיזרח
שונות, וגם בטעמי־המיקרא. במילים אחרות, גם הם היו
קורבנות של תסביך־היסוד במוסיקה־הישראלית שהוא
סינטזה של טכניקה־מערבית כלשהי שתופסת טרמפ על
סילסולים מיזרחיים. אבל חלק מהמלחינים האלה המירו
את דתם במחציול שנות ה־60׳ ,והתחילו לייבא תחת שמם
טכניקות חדשות של מוסיקה. את השפה המוסיקאלית
של כריסטוף פנדרצקי, לוצ׳יאנו בריו, קרלהיינץ שטוק־האוזן,
פייר בולז ואחרים שביססו לעצמם מעמד באותה
תקופה במוסיקה העולמית.
י• המרה של מוסיקה־ימתיכוגית לאוונגארד זה או
אחר נראית תמוהה, ומעידה על חוסר עצמאות טוטאלי,
ייבוא והתהדרות בנוצות מוסיקאליות של אחרים. מלחמת
ששת־הימים הוסיפה לתהליך הזה, ובעיקר תהליך
האמריקניזציה של החברה הישראלית. במקביל עלו ארצה
כמה מלחינים מחוצלארץ, והמרחק הוא שכמה מהם
היו מלחינים שעלו מברית־המועצות, שם הם חיברו מוסיקה
בנוסח ״באבא יאגא״ ותוך שבוע הם עברו הסבה
מקצועית ב״מרכז הקליטה״ והחלו ליצור ״אוונגארד ישראלי״
.המלחין ליאון שידלובסקי שעלה מצ׳ילה, והיה
בעל הישגים מוסיקאליים בהיקף בינלאומי, הגיע גם הוא
והשפיע יחסית באופן חיובי. על כל פנים, נותרו כמה
מזדנבים מאחרי המחנה, שההסבה־המקצועית למוסיקה־מודרנית,
או התגלות כלשהי — לא פעלו עליהם.
״קו טף פירות מעץ־העיתוגות״
#בשנת 1961 כאשר נערך משפטו של אדולף אייכ־מן
מצאתי את עצמי מרותק לנושא. נאום־הפתיחה של
גדעון האוזנר נשמע לי מזוייף וצבוע. הצגה לשמה.
למרות זאת עקבתי אחרי הדיונים. הקשבתי למשפט ב־ראדיו,
והתחלתי ללמוד את הנושא בצורה יסודית: על
אנטישמים, נאציזם, וכל מה שאפשר ללמוד על גרמ ניה,
סיפרות־גרמנית, היסטוריה־גרמנית ופילוסופיה־גרמנית.
את המוסיקה הגרמנית כבר הכרתי. הלכתי ללמוד
באוניברסיטה מתוך כוונה אחת ויחידה: ללמוד
פילוסופיה גרמנית. למדתי קאנט ושופנהאור, הגל ו־מארכס,
וניטשה. ואז שאלתי את עצמי שאלה: מדוע
מלחינים ישראליים שכותבים על השואה נופלים בפח י
מדוע היצירות־הישראליות הדנות בשואה מלאות בקיטש?
אז הבנתי כי השואה כנושא — אינה מעניינת,
והיא אינה סיבה לטיפול אמנותי. אם מישהו עושה זאת,
הרי שהוא יוצר לבסוף איזו אופרטה. לא מעניין אותי
מדוע יש אנטישמיות? ברור לי שאושוויץ היתה גיהנום
עלי־אדמות. מה שמעניין אותי היא ההתבהמות שלנו —
היהודים בישראל — ה״קורבן״ ומה שקרה לו — מעניין
אותי יותר מהשואה. המיסחור של השואה והפיכתה למכשיר
פוליטי, או הזיוף של השואה לצרכים פוליטיים.
למשל: משפט אייכמן עצמו. הרי ההיסטוריה דנה אותו
לפני בית־המשפט הישראלי — ופתאום אתה שולף או־
מתוך ״תחליפים״ — ד־ 2כינורות ותיזמורת
אישור לשידור אם כי לא לביצוע
תו. או השאלה: איך אנחנו בתור קורבנות תובעים
לעצמנו זכויות־יתר, למשל: שואה זה רק עסק של יהודים.
או: כפר־קאסם זה לא שואה. אומרים ש־ססס6.000,
זה לא .49 אבל הרי היהודים אומרים: דין פרוטה כדין
מאה. אנחנו מתווכחים כאן בארץ על מיספרים ולא על
מצבים.
אני עובד בפועל כשלוש שנים על יצירה־מוסי־קאלית,
בה אני דן בשאלה: מה קרה לנו? בעיוות
המוסרי שקורה לנו. האופן בו אנחנו מרמים את עצמנו
מבחינה היסטורית. כיצד שאנחנו משכתבים בעצם אח
ההיסטוריה? טכניקת־העבודה שלי היא כזאת: הנאום
של גדעון האוזנר זה הפיזמון הפופולארי, מעין להיט.
קטעים של אלי ויזל, ופרופסור זה או אחר משמשים לי
תוך ציטוט. זה הקולאז׳ האישי של הדוקומנטציה המוסרית
שלנו כישראלים כפי שהיא נראית לי, וכיצד ה חברה
שלנו כולה נראית בעיני, לנוכח המידע שמקורו
בשואה. עלי לציין, כי בימים טרופים אלה, מאז ה־17
במאי ש.ז ,.יש כבר מי שעושה בשבילי את העבודה :
״הסיגנון החדש״ ,ו״נאום ההכתרה״ של בגון. כל מה
שנותר לי לעשות זה לקטוף פירות מעץ־העיתונות. למדתי
שיש לנו זגוגיות כאלה שדרכן אנו רואים את הכל
דרך השואה, והראש שלנו מנופח מזה. אבל אני מרגיש
חובה להתעסק בשואה המתרחשת כאן- ,ולא בשואת יהודי
אירופה.
״אלגיה ל אוג ד ת -ה פל ד ה״
• כל צליל שמשמיע מלחין ישראלי בארץ, הוא
האם ביקשה ״המידרשר הלאומית״ שעמוס ע 1ז ישלול את
המדינה?
קיימת אפשרות ש..הפסטיבל הישראלי הבא לא יתקיים
בגלליציר וז המצי .1ה
משה
צליל מסובסד — וזאת בעיית־היסוד של המוסיקה־היש־ראלית
המקורית. אם מלחין קורא ליצירה שלו ״מיל״
חמת יום־כיפור״ או ״י״א מצבות״ הרי שהיד המאכילה
מאכילה את המלחין לשובע. זה ההיגיון המוסיקאלי המסובסד
של מדינת־ישראל. איכות אמנותית איננה קריטריון
שמעניין את המימסד המוסיקאלי.
!• בעייתו של המלחין הישראלי היא ביצן ע עבודותיו.
המבצעים הינם גופים שמזרימים כספים, בעזרת
המועצה לתרבות ולאמנות, קרן תל־אביב, ורשות־השי־דור.
ההחלטה על קבלת ביצועים בכל מיסגרת נקבעת
על פי עסקניה היא, ועסקני המוסיקה האלה אינם מתעניינים
באייכות ובערך־האמנותי. הם מונחים על־ידי
אותם העקרונות שהינחו משך למעלה מעשרים שנה את
מיכרות הנחושת בתמנע ״העיקר שתהיה לנו נחושת תוצרת
הארץ.״ והעיקרון שלהם הוא ״מוסיקה מודרנית
בכל מחיר — אחרת מה יאמרו הגויים.״ ובמציאות
העכורה הזאת ישנם כ־ 10 מלחינים שמהווים השקעה
נושאת פירות לטווח זמן קצר, ומשמשים מעין איגרות־חוב
ממשלתיות למוסיקה.
!• כאשר מגיע מלחין צעיר, הם בוחנים אותו כפי
שבוחנים מניה חדשה שהונפקה בבורסה. ה״מומחים״
שואלים ״אם שווה לשים עליו כסף י״ כך נוצר מצב
לא־בריא, בו מציעים מלחינים צעירים עבודות לביצוע,
עבודות השעונות על הנורמות המוסיקאליות והמיקצו־עיות,
אפילו של אותן הוועדות. אך יחד עם זאת, חסרונן
של העבודות המוגשות הוא בכך שהן חסרות את
הליטוש ה״פטריוטי״ (הכוונה לשם מעורר אסוציאציה)
או את ה״ייחוס״ או את ״עלה־התאנה האוונגארדי״.
כאשר הצעתי לאחרונה יצירה בכותרת הפטריוטית המלהיבה
״מוסיקה קאמרית לקלרניט וכלי מיתר״ בת 12
דקות לרשות-השידור, נעניתי שהיצירה ״נמצאה ראוייה
לשידור״ אבל ״לא לביצוע.״ והסיבה היא פשוטה מאוד :
איני עולה חדש מרוסיה, לא בן לעדות־המיזרח, לא מפקח
ללימוד מוסיקה, לא מנהל אקדמיה וגם לא סתם לקקן.
מלחין־ידיד הציע לי לכנות את אותה יצירה בכותרת
״אלגיה לאוגדת הפלדה״ ואז היא תושמע על גלי האתר.
!• מאות אלפי לירות מתחלקות מדי שנה בין קבוצת
מלחינים ניבחרת מטעם עצמה, בסיגנון של פרוס
לי ואפרים לך. את אותם שמות שניתן היה למצוא כמבצעים
יצירות לרגל שנת ה־ 200 של ארצות־הברית, יהיה
ניתן למצוא השנה כיוצרי ״יצירות״ לשנת ה־ 30 של
מדינת־ישראל. בניגוד לכל העולם, המוסיקה בארץ מפג רת
אחרי הסיפרות. לסיפרות היה ש״י עגנון שזכה בפרס
נובל, ולפיסול היה יצחק דנציגר. אבל למוסיקה הישר אלית
היו עד כה רק מבצעים שהצליחו, ולא מלחינים
מעל לממוצע. ככה זה לא יילד הלאה.
דור
מכריז1
מלחסה
האגודה לקידום אמנות לעם ,׳והמדור לאמנויות פלאסטיות, פירסמו רשימת תערוכות
לעונת 1977/8הניתנות להזמנה בכתב. יבין התערוכות המוצעות ישנן תערוכות
של האמנים: דן כן־אמוץ, עודד פיינגרש, טוביה כארי ויגאד תומרי,ין.
בנוסף לכך, ישנן במאגר האגודה תערוכות על נושאים מוגדרים של אמנות • לפני
זמן לא רב התקשרה מזכירת ״המידרשה הלאומית״ ע״ש אריה כן אליעזר אל הסופר
עמום עוז וביקשה ממנו להתמודד בווי*
כוח עם ד׳׳ר ייטראל אלדד שייכ.
מטרת הוויכוח, לדברי אותה מזכירה, היתה
שהד״ר אלדד ידבר בעד המדינה, ואילו
עמוס עוז ידבר נגדה. ברור שעוז סירב
להשתתף בדיון שכזה • הנהלת ״הפסטיבל
הישראלי״ הזמינה יצירה אצל גדול
מלחיני פולין כריסטוף פנדרצקי בכותרת
״שירת הים״ ,אך מאחר והמלחין
ידוע כאחד שאינו נוטה לעמוד בהתחייבויותיו,
חוששים אנשי הפסטיבל שפנד*
רצקי יציע להם לביצוע את היצירה אותה
הוא משלים בימים אלה ״גן העדן האבוד״
על־פי מילטון. הסיבה לחששות, דברים
שאמר פנדרצקי על יצירה זו בהלסינקי
עמוס עוז
ישראל אלדד
שבפינלנד :״מעסיקה אותי מאוד בעיית בעד נגד
הופעתו של אלוהים על הבמה, ובמיוחד
בעיית החומר המוסיקאלי לתפקיד זה,
שעליו להיות שונה מהחומר המוסיקאלי
לתפקיד אלוהים. רוב המילים שיל ׳אלוהים יושרו בעברית, בניגוד לדמויות האחרות
שישירו נשפה האנגלית כמובן השאלה שנשאלה היא: כיצד יגיבו זבולון המר
ויועצי החינוך ישלו למראה אלוהים השר על !במה בהטרפוניה שומרונית ובמילים עבריות׳
!והאם האפשרות שיצירה זו תועלה בארץ, בכוחה להביא לביטולו שיל הפסטיבל
הישראלי? • 1העיתונאית כעמי כל פירסמה רשימה, בה הביאה כמה עובדות תמו-
אלוהים
הבס ה
ברפש׳ הסיפרותי
1כארץ
הות לגבי מחירם של ספרי-כיס המיובאים לארץ !מאנגליה ומארצות־הברית. מסתבר
מרשימתה כי מוכרי־ספרים שמייבאים ספרים בעצמם, שלא דרך סוכנים, מחשבים דולר
בכ־ 12.5ל״י, ומוסיפים 8אחוזים מ.ע.מ. כך שהמחיר מסתכם ב־ 13.50ל״י. אלא שאותם
ספרים המיובאים ארצה בידי סוכנות סטימצקי מתושבים על-פי דולר = 16.90ל״י.
בסיום רשימתה מצטטת גל את אחד מייבואני הספרים, שאמר לה :״ספרים זה לא לחם
או חלב, ירצו יקראו — לא ירצו לא יקראו״ • העיתונאי וניספח־הסיפרות לשעבר
של ישראל בשגרירות בלונדון, משה
דור חזר ארצה, ובשבוע שעבר פירסם
שלוש רשימות באותו גליון של מעריב,
כאשר בשתיים מתוך השלוש, הוא מזכיר
את הכבוד שנפל בחלקו לשמש כניספח־תרבות
בלונדון. באחת הרשימות הוא מספר
כיצד הביא לו המשורר יאיר הורוביץ
במתנה 2כרכים של כתב־העת ט/קריאה.
דור מספר כי עד מהרה שב ולמד את
האלימות של חיי-הרוח בארץ :״יש לנו
פגיונאים המבקשים את הגב הנאות כדי
לנעוץ בו את המאכלת, וגם נעיצת הפגיון
איננה מלאכה נקייה: בלהב קהה הם
משתמשים, על־מנת להרבות מכאוב, ומסובבים
הם את הלהב בפצע כדי שיתרחב
וכדי שהקורבן יהא זועק ביסוריו אגב,
אם מדובר באלימות־תרבותית ופגיונאות,
הרי שזכורה האנתולוגיה לשירה וסיפרות
ישראלית, שהופיעה בלונדון במהלך שירותו
של דור, הוא הוצג כנציג השירה
0811 1301
העיברית
;עמי גד
כמו שיהודה עמיחי, דדיה רכיקוכיץ
כמה שווה דולאר?
ואחרים הם כאין וכאפס ליד שירת הניספח.
במדינה
(המשך מעמוד )37
את מנוחתו של אותו בעל אולם עד
שהחליט לגשת אל קרובי בני הזוג ולתבוע
את כספו. הוא אף איים שאם לא יקבל
את יתרת החוב מיד יורה למלצרים להפסיק
את חלוקת הכיבוד והשתיה, וכל בר
דעת הרי יודע, שחתונד. ללא רבע עוף
ושניצל — אינה נחשבת בישראל.
הרג שילם. סופיוב זבולון, אחיה של
כלת השימחה, שרה רוזין, הוא רב במיק־צועו
ומלמד בישיבת עטרת צבי באשדוד.
בהיותו בקיא בחוקי התורה ובמיצוותיה,
ידע סופיוב שהאל ציוה לשמוח, והוא לא
התכוון לאפשר לבעל האולם לקלקל את
שימחת החתונה בגלל ענין של מה בכך.
הוא לא היסס לרגע ׳,שלף את פינקס
השיקים שלו, ובו במקום מילא המחאה
על הסכום המבוקש, מסר אותה לידי בעל
האולם, משה קמרסקי.
בעלי היכל הפאר אינם נוהגים לקבל
שיקים מלקוחות. אולם כשראה קמרסקי
מי האיש שחתם על השיק הסכים לקבלו.
סוף כל סוף היה מדובר ברב בישראל.
התקרית הקטנה הסתיימה ונשכחה. המל צרים
המשיכו להגיש את הארוחה, האורחים
סעדו, שתו, שבעו והלכו הביתה שמחים
וטובי־לב.
אלא שליבו של בעל האולם לא היה
טוב, כשהלך למחרת לפדות את השיק
בסניף בנק דיסקונט ברחוב סלמה בתל-
אביב. חרף העובדה שהתנוססה עליו חתימתו
של רב ירא שמיים, סירב הבנק לכבד
את השיק. הוא לא היה שווה יותר מערך
הנייר עליו נכתב. להמחאה לא היה כיסוי.
תרמית מחוכמת. הרב סופיוב לא
הסתפק במתן השיק חסר הכיסוי. בבוקר
שלאחר החתונה כאשר באה אחותו, בעלת
השימחה, לשלם את החשבון בהמחאה
בנקאית, לקח ממנה סופיוב את ההמחאה
בטענה שהוא כבר הסדיר את החשבונות
עם בעלי האולם.
כשנתגלתה התרמית פנו בעלי אולם
השמחות אל המשטרה וזו עצרה את הרב
לחקירה. הוא סירב לשתף פעולה עם
החוקרים, נעצר ל 48-שעות ושוחרר בערבות.
הוגש נגדו כתב-אישום על קבלת
דבר במירמה (עבירות מרמה, סחיטה ועושק)
ומשיכת שיק ללא כיסוי. בישיבה
הראשונה לא הופיע הרב ולכן הוצא נגדו
צו־הבאה.
זבולון סופיוב כפר באשמות וטען שהוא
ביטל את השיק בגלל סיכסוך עם בעל
האולם .״מנה ראשונה בכלל לא נתן בעל
האולם בטענה שעלו המחירים. היתר. אמנם
מנה ראשונה אבל בלי בורקס תיאר
הנאשם את שורשי המחלוקת .״למחרת
נתתי הוראה לבנק שלא לשלם את השי-
קים.״ בעל האולם טען אחרת. לדבריו לא
היה כל בסיס לסיפורו של הרב. גם מנהל
סניף הבנק של הנאשם העיד שלא ידע
על כל הוראת ביטול של הרב והשיקים
הוחזרו מחוסר כיסוי.
״איני מאמין לנאשם ואילו היו טענותיו
מבוססות מדוע לא סיפר זאת בהודעתו
הראשונה במישטרה שחתם עליה ואין לו
כל טענות נגדה?״ קבע השופט בבית-
מישפט השלום בתל-אביב, שעה שהרשיע
את הרב לאחר דיון מישפטי שנמשך
שנתיים.
בינתיים התברר שהרב, המרביץ תלמוד
תורה בתלמידיו, לא רק שאינו מכיר
בדיברות ״לא תגנוב״ ו״לא תשקר״ ,אלא
גם מיצוות ״ואהבת לרעך כמוך״ נשתכחה
מזכרונו. גליון הרשעותיו הקודמות כולל
תקיפה, גרימת נזק והעלבת עובד־ציבור.
כמו כן יש בפרקליטות מחוז תל־אביב
מיספר תיקים אחרים נגדו בגין משיכת
שיקים ללא כיסוי. תיקים אלה אינם מוגשים
בגלל חוסר ראיות מספיקות אך נשקלת
האפשרות לאחדם ולהביאם לפני שופט.
השופט גזר על הרב קנם בסך 1500
לירות וכן ארבעה חודשי מאסר על־תנאי
למשך שלוש שנים, מתוך תיקווה שאם
מורא חוקי־השם לא נפל עליו, אולי מורא
חוקי בשר ודם — יעשה עליו רושם חזק
יותר.
סלי ח ה * טעות ב עיבוד
איד גערם
מכשיר טלוויזיה
מבית, הדוגמניות 1
אנשי ההוצאה-לפועל עמדו מופתעים.
מזה זמן רב שלא נזדמן להם שלל כה רב
העולם הזה 2094
כפי שנגלה בדירה הצפון תל־אביבית אליה
הגיעו עם צו־העיקול. היתד, זו דירתה של
הדוגמנית המצליחה קארן דונסקי ברחוב
קדש ברנע. קארן, שהיא חובבת ריהוט
עתיק, ליקטה משך שנים חפצי אמנות
וכלי־בית בסיגנונות עתיקים שונים, אירופאיים
ומיזרחיים כאחד.
היא לא נכחה בבית שעה שאנשי ה־הוצאה־לפועל
הגיעו לשם. הם נטלו מכשיר
טלוויזיה וציור שמן, עתיק והסתלקו.
הבעל הסתכך כחובות. רות־קארן
דונסקי התגרשה לפני שלושה חודשים.
הסכם־הגירושין בינה לבין בעלה, שלמה,
נחתם בסוף חודש יוני השנה והם חילקו
בו את רכושם המשותף. אלא שבעלה של
0.9 .הטמפון
בעל כושר הספיגה
הטוב בעולם
לטמפון או־קה, העשוי צמר גפן כבוש,
כושר ספיגה ענק שאיו לאף טמפון אחר.
לעומת טמפונים אחרים המתארכים עם הספיגה,
טמפון 0.8 .מתרחב עם הספיגה. לכן׳,ככל שהוא
סופג יותר כן הוא אוטם טוב יותר את
פתח הנרתיק ומונע.כל תזוזה או דליפה. טבלי
טמפון 0 .8 .וטמפו! אחר בשתי כוסות מים
נפרדות ותווכחי בכושר הספיגה המצויין
של 0.8 .
טמפון , 0.8 .הנוח והבטוח ביותר בעולם,
נותן לך הרגשה משוחררת וחופשית
365 ימים בשנה. תוכלי ללבוש מכנסונים
קצרים והדוקים, חצאית מיני או ביקיני.
תוכלי לרקוד, לטייל, לטבול באמבט ולרחוץ בים
בבטחון מלא.
להשיג ב־ב גדלים :
_ נורמל: למרבית הנשים
אקסטרה: לנשים עם דימום ר ב
והחידוש העולמי האחרון !
טמפוני מיני לנערות, לבתולות ולנשים
עם דימום מועט..
חדש ! אריזה חסכונית של 40 טמפונים +שי —
ארנקון פלסטי לנשיאת 3טמפונים בארנק.
או־המיני
טמפון שיש לו גם מיגי
דוגמנית דונסקי
מוזיאון פרטי בדירה
קארן הסתבך בחוב לאדם בשם אפרים פלד
והלה, באמצעות עורך־הדין אמיר דוידוב,
הוציא צו לעיקול מטלטלין נגד הבעל.
כששבה קארן אל ביתה הופתעה לגלות
שמישהו ערך בו ביקור בהיעדרה, נטל את
מכשיר הטלוויזיה ואת ציור השמן היקר.
היא פנתה בבהלה אל עורך־דינה, אשר
וייסברג, וזה גילה את דבר העיקול. אלא
שאת הנעשה אין להשיב. פרקליטו של
הנושה סירב להחזיר את הרכוש שעוקל
וקארן שחששה כי הציור עלול להינזק
במחסני ההוצאה־לפועל, אצה ושילמה את
חובו של בעלה בסך 7,200 לירות. במקביל
הגיש פרקליטה בקשה דחופה לביטול העיקול,
לבית־מישפט השלום בתל־אביב.
״במשך שנות עבודתה רכשה המבקשת
מכספה, שבא לד. מעבודתה כדוגמנית וכמורה
בבית־ספר לדוגמנות, את כל המטל-
טלין והם רכושה הבילעדי,״ טען פרקליטה
של קארן. הוא אף צירף לבקשה העתק
מתצהירו של הבעל לשעבר, שלמה דונסקי,
למם־ההכנסה בו הוצהר שכל הרכוש בדירה
שייך לגרושתו.
מוזי און פ ר טי .״שולחן שפנדייל
אנגלי, כיסא נדנדה בסיגנון אנטואנט,
שטיח בלוטשי, מנורת פורצלן, ספה בסיגנון
אנטואנט, מראה בסיגנון ספרדי, ציור
דורטי אורגינל, ארגז תכשיטים סיני עתיק,
וילונות קרושה באמבטיה, כריות עתיקות
בלוצ׳י, שטיח מרוקני אלה הם רק חלק
מתוך 76 הפריטים אותם מנתה קארן בדיי קנות
כשייכים לה, ברשימה שהגישה לבית־המישפט.
הרשימה נראתה יותר כלקוחה
מקטלוג של מוזיאון לאומנות קלאסית מאשר
רשימת מטלטלין של בית תל־אביבי.
השופט בורים רפפורט שדן בבקשה הדחופה
החליט שאין כל מניעה לביטול צוד,עיקול
בהתאם לנימוקים שהעלתה הדוגמנית
לפניו. לפיכך ביטל את העיקול וקארן
קיבלה את ההמחאה אותה שילמה-לנושה —
בחזרה.
היא תוכל להמשיך ולהתענג, ללא כל
חשש, עם כלי ביתה העתיקים.
כמה פעמים
נסית להפטר מה ם-
ולא הצלחת??
אנחם נחקל את הדוקים!
נסי פעם אחת את הדרך המודרנית והבטוחה
להשמדת הדוקים
לאחר חיטוי שלנו(שעורף כ שעה) את מקבלת
תעודת אחריות לשנה. לא יהיו יותר דוקים בביתך!
ר״ג, טודיעין ,18 טל6 .־5־ • 790114 אי2ית: טל 3012 .־059
מיתר מש׳ הבריאות .21 :רש׳ עפק .481/75
מזיזי ם
רובקס
המתנה שבהישג ידף
מורלה הטפטים המעוצבים ביצירת אומנות
011111117 ( 4 / 7 ( 0 7 0 7
| ה צל ח ה 311
היו כבר חכמים גדולים סמני שאמרו כי אין דבר מצליח
יותר מאשר ההצלחה. ומי מאי תנו לא אוהב לשמוע על סיפורי
הצלחה?
ובכן, יש לי בשבילכם סיפור שכזה. המדובר בבחורה
שחרחורת העונה לשם שרה להב, ובשואה באופן מאד סולידי
לבחירה ליבה אפי שהוא כלכלן בתעשיה־ד,אווירית. הזוג הנחמד
הזה מגדל שני ילדים• ,וחי לו על מי־מנוחות בלי הרבה בעיות:
אין עליות, אין ירידות, ואין גלים גועשים. רק שקט ושלווה
נחלתם.
שרה שעבדה כל השניים בתור: טורה: ,ניצלה את שעות
הפנאי, בין הכיור לבין הכביסה, כדי לצייר, ככה סתם להנאתם
הפרטית שלה ושל בעלה. אבל מלמעלה הועידו כנראה לשרה
עתיד אחר.
דולף איסטרן -שהוא מיליונר גם בקגה־מידד. אמריקאי
מטכסאס, הוזמן על ידי ידידים לדירת הזוג להב. שם הוא
התבלבל לגמרי למראה יצירותיה של שרה הקטנה ובו במקום
הציע לה הצעה, שאפילו בעלה הכלכלן לא יכול היד, לסרב לה :
על המקום רכש 30 מעבודותיה, כדי לקחת אותן איתו לטכסאס.
מסתבר שבץ כל העסקים שיש לו שם, ישנה גם גלריה אקסקלוסיבית
-שמאד מכבדת את עצמה, והוא רוצה לארגן לשרה שבועיים
של תערוכת־יחיד. את שאר העבודות היא כבר !תביא א״תה.
זה מפני שהוולף הזה לא מסתפק במועט ומייד סיפק כרטיס
טיסה הלוך ושוב לטכסאס, לשרה ואפי.
השניים -שהיו המומים נדהמו עוד יותר ברגע שהמילייונר
הזה הפציץ אותם בעוד הצעה: הוא רוצה ׳ששרה תצייר לו
ציור קיר בחווה שלו, על קיר ענק, והכל בסגנון סוריאליסטי
שהיא כל כך בקיאה סו. כמובן שזו היתה הצעה שקשה לדחותה,
בייחוד שהוא הציע סכומי עתק כאלה שרק משוגע ינסה לדחות
אותם. אפל שרה ואפי בכלל לא משוגעים. ד,ם קפצו מייד על
ההצעה. נותרה רק בעיה אחת , :מה יהיה על הילדים, מי ישאר
איתם, ומי יטפל בהם? וכאן הראש במישפחה אמר לאמנית
סיפור אהבה
דוגמנית הצמרת מיכל כן־שימעון,
היתד, אחת מהדוגמניות הטובות שהיו לנו.
אבל היפה הזאת עובה אותנו, ולפי ה־תיכנת
אז זה פור גוד. מיכל, שהיתי,
בת הזוג הקבועה של הלי גולדנכרג,
עשתה לה כאב לב אמיתי, כשהחליטה
שהאהבה יותר חשובה לד, מהקאריירה.
השתים היו מופיעות באופן קבוע יחדיו
על מסלול הדוגמנות, והיוו קונטרסט
מקסים: תלי הנערית והשובבה מול מיכל
האלגנטית הזוהרת.
בקיצור, הסיפור שהתחיל לפני כשנה
וחצי, נגמר בימים אלה כשמיכל החליטה
סופית להצטרף לבחיר ליבה הגרוש במקום
מישבנו — פאריס, ומי האיש? הסכיתו,
ושימעו.
דן שורר הוא ישראלי שהי שנים
רבות בחו״ל והגיע ארצה לביים סרט
לפני כשנה. באותה ההזדמנות גם ביקש
1הלי גולדנכרג ומיכל כן־שימעץ
50 * 1
בודדה על המסלול ־
סוף צפוי
סוף ׳סוף מגיע הסוף, סמח חבל, אבל
צפוי. הכוונה היא לנשואיהם •שיל הסופר־שחקן
עמוס טל־שיר ולאשתו בנפרד
הזמרת ירדנה ארזי.
ירדנה נמצאת במסע הופעות בגרמניה
עם שלישיית שוקולד מנטה מסטיק, ועמוס
המשחק בימים אלה בתיאטרון הקאמרי,
פירסם לא מזמן ספר שהוא שלאגר אמיתי.
בקיצור, זד, שאצל הזוג הנחמד הזה היו
בעיות רציניות אני לא צריכה לספר
לכם, זה כבר סיפור ישן נושן, אבל השנים
המשיכו להתגורר יחדיו בדירתם
ישבאפקה, סטייל ידידים, עד שכנראה גם
זה נגמר. לפני נסיעתה קנתה ירדנה דירה
בתל־אביב, ועמוס נשאר בדירה שבאפקה.
שרה ואפי דהכ
הצעה שאי־אפשר לסרב לה
במישפחה, בואי נטלגרף לאמה שלך שתבוא מייד. ואל תחשבו
שהם ט#ר6ו לחיפה או לאילת. הם טלגרפו לזקנה החביבה
לארצות־זיברית: ,והיא, בילית בריח־״ אורזת בימים אלה את
מיטלטליו־ ,׳ובקרוב תנחת: בארץ, כרי לאפשר לזוג להב למצוא
את עושרם בטכסאם. זהו שאמרתי: צריך ׳רק לארח מיליונרים
בבית. השאר בפר בא לבד.
לקחת את הבער משדה־התעופה
אני מצטערת שאני עוד פעם צריכה
לכתוב על סמי טוויג, אחרי שהבחור
הזה מציף את עומדי החדשות בבל העיתונים
ועוד מתפלח גזל פעם לטלוויזיה, אבל
מד, אני יכולה לעשות? האיש הזה הוא
מדור?4כילות מהלך על שניים.
הסיפור הנוכחי על סמי, שכל הארץ
יודעת שהוא העוזר הכי ראשי של שר־האוצר
שמחה ארליך, הוא על כחודה
שאני לא יבולה לגלות לכם את שמה,
ומהמשך הסיפור תבינו למה.
הבחורה האלמונית הזז היא אמא לשני
ילדים, אחת החתיכות הרציניות ביותר
בתל-אכיב, שמד, שמייחד אותה הוא שלמרות
שהיא חתיכה היא לא בוגדת בבעלה.
הגבורה שלה היא עוד יותר גדולה משום
לקבל גט מאשתו. אלא שבשלב זד, עשתה
לו אשתו דאז תרגיל, והוציאה נגדו צו־עיכוב
יציאה מהארץ. וכך מצא דן את עצמו
תקוע בארץ למעלה משנה.
מה עושה מתוסכל שמשעמם לו? מחפש
בילויים וחתיכות. מעולם לא עלה על
•דעתו שייתפ-ש בסיפור אהבה מהסרטים.
אבל זה: בדיוק מה שקרה לו ולמוכל.
השניים התאהבו אד,בד, עזה, ועברו לגור
!ביחד, עד שסוף סוף בא הגט והבחור
היה צריך לחזור חזרה כדי להרוויח את
לחמו. סוף סוף הוא די מוכר בפאריס.
אבל איד עושים דבר כזה ומתנתקים
מהחברה האוהבת ז וכאן: נמצא פיתרון:
דן נסע, השיג על ידי קשריו הרבים מקום
עבודה מצויץ למיכל, ושלח לה מייד
כרטיס כדי שתצטרף אליו. כאן בא המשבר:
ההורים התנגדו והבכי היה רב.
אבל הקשר החזק ביותר בעולם ניצח.
מיכל עזבה כאן הכל, כולל את כל הצעות
העבודה שהיו לד, ולשותפתה תלי, וטסה
לפאריס לאהובה המצפה בכיליון עיניים.
הלי שמצאה את עצמה פתאום בדד,
מקיימת קשר טלפוני מתמיד עם מיכל
.בתקווה שלזו יישבר ואולי תחזור במהרה,
אבל לפי סיפוריה היא מאד מצליחה, ונורא
טוב לה. היא עובדת כיום בבית־אופגה
ידוע בתור דוגמנית. ראשית. אני משוכנעת
שלא יעברו ימים ריבים והיא התחיל
להתגעגע להורים, לחברים בארץ, לאווירה,
ולחלי שבינתיים נאלצת לדגמן סולו.
סמי טוויג
טלפונים מבוזבזים
שבעלה נותן לה הרבה הזדמנויות לבלות
בגלל נסיעותיו התכופות ליחוצלאירץ, במסגרת
העבודה שלו.
ירדנה ארזי ועמום טד־שיר
ניסיון או סיום?
השאלה היא רק מדוע מתבושש הגט
׳ולא מגיע? האם יש שם בעיוות, או שאולי
הם רק החליטו לנסות לחיות לחוד ואולי
יראו שאי־אפשר ויחזרו?
לי זה לא כל כך נראה, מפני שעמום -
נראה מסתובב בימים סתוויים אלה עם
צעירה יסד,פיח שחרחורת העונה־ לשם
רווזי גכיזון, העובדת בתור אחראית על
המארחות בלובי בשרוזון החדש. יכול ל הוות
•שזאת אפיזודה חולפת בלבד, וש בעצם
כל העניין נועד להוציא לעצמו את
ירדנה מהראש. אבל אם לא, אז אשריהם
סמי לא ידע שהיא לא מאילה, ראה
אותה יום אחד ונידלק. הוא טילפן, חיזר
במאמץ ;רב, התחנחן והתחנן ״רק לפגי-שח ;
אחת על כוס קפה, ואולי גם לקולנוע.״
הטלפון הראשון היה אליה הביתה
והתוצאה: אפס. הטלפון השני היה ל־עבודה
שלה ובדיוק אותה תוצאה. השלישי
היד, שוב הביתה, והפעם בחצות הלילה.
וכששאלה אותו עלמת־החן אם הוא לא
פחד שבעלה יענה בשעה כזו, ענה לה
סמי :״אני יודע שבעלך בחוצלארץ.״
ככה הלכו הטלפוניים, וככל שסמי נתקל
ביותר סירוסים כך הוא התעקש יותר.
עד שיום אחד הוא לא ר,אמץ למשמע
אוזניו :״בסדר אני מוכנה להיפגש איתך.״
אחדי שתי דקות תמימות של תדהמה
שאל אותה סמי :״ולאו את חוצה שאני
אקה אוחד?״ התשובה היתד, קצרה וקו־ י
לעת :״לשדה־התעופה, לקחת את בעלי.״
מאז סמי לא מטלפן יותר.
לשרית איטר היד, הכל בחיים. היא היתד, חתיכה משגעת, אם בי קצת מליאה.
היא היתד, גבוהה ופלונדית, בת להורים עשירים, שנתנו לד, אפילו מכונית פונטיאק
ארוכה ומרשימה. והדבר הכי חשוב: היא היתד, בסד הפל בת .18
אבל שרית החליטה שהיא מוכרחה שינוי בחיים. ראשית היא רזתה בהרבה קילוגרמים
׳והפכה להיות עוד יותר חתיכה ;מאשר יקודם. שנית היא נרשמה לתחרות סלבת־היופי
והיתר, יחד עם אורלי חידה אחת משיתי המועמדות הבטוחות שסולם ניבאו את בחירתן
לפני התחרות. שלישית היא מצאה לעצמו, בתור, תייר, עולד־חדש: בפוטנציה מגרמניה,
בשם סמי בן להורים ישראליים שירדו להמבורג, והחליטה להתחתן איתו.
אבל מסתבר כי לא כיל התוכניות מסתדרות בחיים. שרית לא זכתה בתואר הנכסף
ויחד עם, אורלי היתד, מאוכזבת נורא. אז היא פתאום גם הבינה כי סמי זה לא בדיוק
בשבילה, ואפילו מכונית הפונטיאק כבר לא עשתה לד, את ה״רעד״ שד,יתד, עושה
לה פעם. מי שהרוויח מכך היה מוטה גור.
היא עזבה את הכל ׳והלכה לצבא. היום יש כאלה בצה״ל הנשבעים כי שרית היא
החיילת הכי יפה ששירתה פעם בצבא.
מלכת המים
נהנית כפליים ע ם
וזוצ
עכשיו, אחרי כל רגעי המתח
וההתרגשות, מגיע תור הברכות,
המתנות וההנאות...
וזהו הרגע שלו!וחצ•
עכשיו אפשר להנות מהרגשת הנצחון־
ומן הנועם שלו1חזנ.
ו1וחצ -סיגריה לאנשים שיודעים להנות.
מלכת המים יודעת:
היא נהנית כפליים ע ם 1וחחצ !
מזקד6 /ום5
11 וז ת צ
פחות ניקוטין-
יותר טע ם!
את חושבת שזה ״הראש״?
יש טמפונים בעלי ראש מעוגל, זאת כדי להקל
על החדרתם, בהיותם נוקשים קמעה.
אכן, זהו צעד בכיוון הנכון,אך יש רק
טמפון אחד שעשה את כל הדרך כדי לעזור לך. ץ
זהו טמפון טמפקס.
וכדי להקל עליך הוא נתון במיכל 7 החדרה, אשר תמיד מביא אותו אל
המקום הנכון.
לידיעתך, הטמפונים של טמפקס ן מתרחבים גם לאורכם ולכן אינך
1חשה בהם כלל.
נסי והיווכחי בעצמך בהבדל.
לכבוד איבווסט אימפקם בע״מ(יבואני טמפקס)
ת.ד 6080 .תל־אביב.
נא לשלוח לי חומר הסברה על השימוש בטמפוני טמפקס
כתובת .
טמפקס־ הטמפון הרך עם מיכל ההחדרה-הוא ראש וראשון.
העולם הזה 2094
המוחנופן
המצייר
אכי פא רץ הוא דמות ידועה בחוגי
המוסיקאים בעולם. הוא המתופף הקבוע
של ארים סאן מזה זמן רב, ובכל פעם
שהוא מגיע ארצה לסיבוב הופעות, יש
לו הצלחה עצומה אצל בנות ׳המין היפה.
הפעם הבחור החליט להוות מקורי. הוא
גם מצייר, ופל חתיכה מעריצה שהסתובבה
סביב הלהקה הוא חטף בתירוץ ישל ״בואי
אני אצייר אותך.״
׳ובך אמנם היה, הוו השניים ׳עולים לחדר,
מזמינים רום־סרווים ומסתגרים עד לצאת
החמה למחרת. אומנם הבחורה הייתה יוצאת
עם ציור ביד. אבל את האוריגינל קיבל
אבי. הוא טוען ׳שכשהוא ׳נמצא בארץ
שורה עליו המוזה! ,ואין יפות כמו היפות
יש׳ל ארץ הקודש.
וכך נמשך הסיפור עם הציורים כחודש
/ 77( 0777/(/77ע( ](והשום
א הב המעברדי
תמיד ידעתי שלמלחים ולדיילים יש אשיר,
׳בכל ׳נמל, אבל זה שהעניין קיים גם אצל
זמירים היה חדש בשבילי! ,ואני !משוכנעת
שגם בשבילכם. הפעם מדובר בזמר אריס
סאן, לבחור יש מזה כמה שינים !נחמדה
זיפה אחת ׳שעונה: לשם שרה! ,והבחורה
יושבת ׳ומחפה ׳לאהובה שיחזור ׳ולא זזה
מהבית, סטייל נאמנה אמיתית, ומפעם לפעם
היא מקבלת פירור בצורת כרטיס-
טיסה לביקור אצל בחי!ר ׳ליבה! ,וליהנות
קצת מהחיים אצלו ישם במועדון־הלילה ה־
!מצליח ישלו. ואריס. אומנם מעריך מאד
את שרה !ולא עושה לה פוזות, יוכל זמן
שהוא ׳בארץ הוא ׳נאמן לה לא פחות מאשר
היא: נאמנה לו כשהוא אוננו.
אריס, שהוא היום מיליונר של ממש ברימה
בינלאומית, הכיר את שרה ׳כשהי׳תד.
עדיין חיילית והוא בא להופיע ׳בתור מתנדב
יום אחד, במילחמת ייום־הכיפורים.
ארים, שהוא פטריוט מו׳שלם, היה יאחד
הראשונים שהגיע. ארצה ׳להופיע בפני חיילים
בחזיתות יושם, תוך כדי שירה ומיל-
חמה התחילה ילד. פרשית אהבים שנמשכת
זה קרוב לארבע שנים. אני ירק לא מבינה :
אם האהבה כל־כך חזקה! ,ובדרך-כלל גם
!מנצחת, למה לא ׳לוקח לו אריים את ישרה
שתהיה איתו שם?
ארים פאן
נאמנות.מקומית
מה יהיה הסוף של הזוג המוזר הזה עוד
לא: ברור. אני רק בטוחה שהרבה ׳בחורים
חתונה סיפרותית
״העיקר להיות לבד״ .זה הטוטו ׳ש׳ל
הקבלן הירושלמי המיליונר ניסים לוי.
אכי פארץ
הסבר לאשה
ימים, החשבון ישל הרום־סרוויס הרקיע
שחקים, והמתופף הכישרוני שדומה בהד
פעת׳ו החיצונית לוו אן גלד, אבל יעם שתי
אוזניים שלמות! ,ואולי קיווה שהכישרון
של הצייר הגאון ידבק גם בו, יצא את
הארץ עם אוסף עצום שיל. תמונות, ולא
חס וחלילה מהנוף הארץ־יש׳ראלי ׳אלא
ממיטב אופנת החתיכות הדיזנגופיות. אש-
ריחו וטוב לו.
׳אני רק שואלת את עצמי מה יגיד לאשתו
רונית וילדיו כשיחזור הביתה עם
פק הציורים הזה. איך בדיוק הוא יסביר
׳להם איפה ומתי הוא צייר כל כך הרבה
בחורות, ולמה ירק. בחורות? אפל ימה: אני
דואגת? הבחור מספיק גדול כדי לדאוג
לעצמו.
הנ״ל חוץ מזה שכל מה שהוא עושה
בחיים זה ליהנות ולגלות, ממש חולה על
תוץ־לארץ ונוסע לשם בממוצע שמונה
פעמים בשנה יאם לא יותר. אבל מה ׳הטעם
לנסוע לחו״ל עם האשד, י הרי כל הכיף
עובר. יאז מה עושים כדי לשכנע אותה
להישאר בבית ולטפל בילדים, בכל פעם
מחדשי נו! ,וכאן בא המוח ופעל בכיוון
הנכון .׳לוי פשוט פיתח לו אלרגיה מגמתית
לטיסות. בכל פעם ׳שהוא מתכנן נסיעה
הוא בוכה שבועיים מראש כמה ילא טוב
בחוגי הספרות ׳בארץ מכירים היטב את
ילד הפלא של שנות השישים, מנחם
יכן. ובכן, לפלא הזה מגיע מזל טוב.
הנ״׳ל התחתן השבוע עם בחירת ליבו ה־שנייה
אחרי ׳שהראשונה עזבה אותו לפני
כשנתיים לטובתו ׳של יגאל אר;ם, בנו
שיל חבר הכנסת ׳של הליכוד ימש.ה ארי
נם. השניים ההם גרים כיום בנידיורק
׳ונהנים מהחיים.
בן, שהיה העורך הסיפרותי שיל העיתון
היום הזה, עזב הכל יועבר להיוית סופר
ומשורר בפועל. נראה שהבחור הוא נמרץ
אמיתי, וההספק שליו גדול !ועצום. עובדה :
הוא הספיק להוציא הרבה ספרים, גם
׳להיות מבוקש עיל-יידי הרבה נשים יפות,
וגם לגדל ילדה (מנישואיו הראשונים) ש היא
כיום בת ארבע.
ניראה ׳שנישבר לו להסתובב חופשי ,׳וכך
החליט סוף־סוף לכבול ׳את עצמו ישוב ב כבלי
הנישואין בשנייה, למרות האכזבה
מנישואיו הראשונים.
אשתו החדשה היא שלומית רן, שהיא
בטח משוררת או סופרת, ואם עוד לא
שמעתם עליה, אז !אחרי שבן יכתוב עליה
ביקורת — בטח עוד ׳תשמעו.
שדום
ל שולי
נע׳רת־הזוהר שולי חנני ׳ממשיכה להפתיע.
עוד לא הספקנו ׳להתאושש מלוח־הזמנים
הדחוס שלה שבו היא קובעת תורים
למחזרים הרבים, וכבר סיפור חדש.
אז ׳ככה ,׳שולי רק הספיקה לסיים רומן
מלבב עם יצרן־הטכסטיל שלמעון שוורץ
המפונה ״׳דוקטור״ ,בגלל אשפיותו בקלפים,
:והבחור לא מתייאש. השניים ׳אומנם נראים
צמודים סטייל ידידים־אוהבים, יאבל לגבי
שולי הרומן כביר גמור.
הדוקטור, מצידו, ממשיך ׳לבוא בגפו לכל
המקומות ששולי נמצאת ׳בהם, ביתיקווה
שהיא ׳תחזור אייתו. ככה זה לפחות נראה
מבחוץ, אם כי ׳שימעון עצמו, כמובן,
מכחיש את העניין .׳מהון להון החליטה
חייו קופצים ברצון על המציאה ,׳וההפסד
הפעם הוא כולו שלה.
התנצלות לסנדרה עודה
שולי הנני
ביי־ביי לדוקטור
שולי, כמו ׳שהיא עושה תמיד במצבים
כאלה, לא ׳לתת לעניינים ׳לסחוף אותה
יותר מדי, היא אומרת לכולם שלום, ובעוד
שבועיים נוסעת ליוהנסבורג לביקור אצל
ידידים. אלינו היא תחזור רק כשיירגעו
הרוחות סביבה.
אז מה אני אגיד? הרעיון סוב, העניין
הזה עם הנסיעה לחופשה. הצרה היא רק
שלא כיל אחת יכולה לעשות את זה• אבל
נא לא לשכוח ששולי היא בהחלט לא כיל
אחת.
ניפים לוי
אם בכתבתי מהשבוע שעבר השתמעה פרוע דינדון
העובדה שאת גרה עם מוני מושינוב
בסטייל חברים, אני מבקשת סליחה,
לנסוע ,׳וכמה ירע לו לטוס: ,וכמה משעמם ׳ הכוונה היתה שאתם גרים ביחד במיסגרת
הפרוייקט, ושכחתי לציין שעוד דייר בדילהיות
לבד, וכמה הוא היה מעדיף להישאר
רה הוא שלמה בר־אבא, שגם הוא
בבית יוכר יוכר.
אחד משחקני הפרוייקט, כך שאם הבנתם
וכך !נוסע לו הקבלן המצליח ׳לבד לחדל
אותי לא נכון, הנה התנצלותי הכנה,
כבר שנים, עד לפני שבוע — כשביקרו
ואיתכם הסליחה.
הזוג לוי במסיבה גדולה, שאי׳רגן בחור
לא פחות מפורסם העוסק גם הוא בבניין,
ג׳קי בדאון.
למסיבה המפוארת היו מוזמנים יכל המי
יומי שבירושלים כולל יהורם גאון:ואשתו
הטרייה אורנה ,׳וכטוב ׳לב הקרואים ביין
ובמישתה, התחיל לוי להוציא סודות מי
החדר, ופל הסודות הוו בענייני הנסיעות
התכופות שלו ׳ואיך הוא יתמיד מסתדר
לנסוע לבד. אבל כאן קמה אשתו, תיקי,
!ואמרה :״־עד כאן! מהיום והלאה אתה
נשאר עם הילדים פה בארץ ׳ואני נוסעת
לי לחיו״ל לבד: .ועל יכל פעם שנסעת לבד
עד היום, אני אסע פעמיים לבד.״
׳אתם מבינים בוודאי ׳שעניין הכסף לא
משחק תפקיד אצל המשפחה הזאת.
מה יהיה סוף הסיפור אני אל יודעת,
!ואיך !ניסים ייצא מזה בכבוד עוד לא
יברור, יאבל נדמה לי שהוא יזדקק בעתיד
׳לדימיון פרוע כדי להמשיך לנסוע בתנאים
החביבים עליו.
אוצר הסליס עול
האמריקאי ההחסנע
מבוסס על
900 משפטים סודיים
גס אתה מדע אוגלית
סהר,בקלות ובבטחון
בעויסת 111011511900
השיטה המדעית הסובה וה1ן לה בעולס
בית הספר הטוב ביותר
1 1 6 0נ או ץ לאנגלית תדוברת
א 611$א £
מתחיליםמ^ ^ 6 0
בי נו ניי ם
* מתקדמים * קורסיעזר
לתלמידי בית-ספר יסודי ותיכון
* קורסי הפנה לבגרות לתיכוניס-
טים ואקסטרנים.
תנאי לימוד נוחים ביותר י• צוות מורים
אנגלוסקסי אקדמאי מעולה ומנוסה. ייעוץ
׳מלא. ללא תשלום.
תנאים מיוחדים לכוחות הבטחיון ולועדי
מספר המקומות מוגבל.
עובדים.
שיטת £>101,1511 900 היא שיטה
ח 1ד ש חי 1
181 9 9־ ייצרי פרסים נע
נפת חי ם קו ר סי ערב
ו בו קרבכלהר מו ת :
אודיו-לינגואלית, מדעית, שהוכיחה
עצמה ברחבי העולם כשיטה הקל ה
והבטוח ה ביותר ללימוד אנגלית
כשפה שניה. שיטת 900מ 0 3מ א £
התקבלהכסטנדרט בי נלאומיוהיא
מורכבת מסדרות קבועות של קורסים
קצרים ה מו ת א מי ם במיוחד
לכל רמה.
שיטת £>101,1514 900 הופכת א ת
לימוד האנגלית להגיוני, קל ומעניין.
מאות אלפי אנשים, ברחבי העולם למדו
בהצלחה אנגלית בשיטת 0 £ 1 5 900ז>£
ואתה תצליח בדיוק כמוהם.
אל תהסס. ידיעת האנגלית תקדם אותן
בחיים !
לכד הוו עו ם ל קו רסשלס !
אנגלית מתהילה ב1186 -
תל־אביב: ריח׳ הירקון ( 210 מול, הילטון) טל 233621 .
פתח־תקווה: ריח׳ בר כיוכבא ,1ק׳ ,7חדר ,66 טל 904686 .
רמ ת־גן: רח׳ מעלה הצב־ ( 4פינת ב־אליק ,)69 טל 721275 .
אני מעוניין ללמוד אנגלית ב־ 8 0ו./
חולון; רח ׳ סוקול ן ב 64
רחובות: רח׳ בילו ( 42 מול התחנה המרכזית) י שמי .
בפר ״סב א: רח׳ בוסל ( 11 מול ה״ווימפי״) 1כתובתי
פרי פקט
מפירטי
— 7אחה׳־צ
שעש הקבלה:נימים א־ביה־• 1152-920 ופנה״ צ,נימים א׳ 1לד׳׳11
ה עו ל ם הז ה 2094
זה היה 00111:1גוה שהיה
כליון ״העולם הזה״ שיצא לאור לפני 25 שנים כדיוק,
הביא כתבה מפורטת, המתארת את מאסת של דוב שילנסקי,
שהואשם כנסיון לפוצץ את מישרד־החוץ, בקריה. הכתבה מתארת
עוד כמה חשודים שנעצת כהקשר זה. כמדור ״נשים״ הוכא
סיקור על הקונגרס של הברית הבינלאומית לנשים, כו פגשה
נציגת ישראל, הגב׳ תהילה מטמון, כנציגה המצתת, ד״ר
דוריה שאפיק, ממנהיגות התנועה לשיחתר האשה כמצרים.
בכותרת ״שופרים כקטמון״ הובאה כתבה מצולמת, שתיארה
את מעמד ״הקהל״ של סוכות, במיגרש הכדורגל בקטמון. חידוש
מעמד ״הקהל״ נעשה על ידי ר״ד שמואל זנוויל בהנא, שהתפרסם
כייצור תחליפים למקומות קדושים, ליהודים, בתוקף תפקידו
במשרד־הדתות.
כתכת־תחקיר של צוות תחקיראי־השכועון, בכותרת ״המעבדה
ליד הארמון״ מיקרה את ״מבון וייצמן למדע, השוכן ליד ארמון
נשיא המדינה״ ד״ר חיים וייצמן. כנוף הכתבה כ״העולם הזה״
נראה תצלומו של נשיא המדינה הנוכחי, פתפ׳ אפרים קציר
(אז ד״ר אפרים קצ׳לסקי) במעבדתו. כשער האחורי של הגליון,
הוכא שיר סאטירי מאת יעקב דווידון, ככותרת ״מפלגת הבהמות״.
בשער הגליון: אריאלה קורי, חניכת קיבוץ גיכעת־בתר,
ותושבת תל־אביב.
האיש שפיסל את אריה תדחי * כיצד נתן אלתומן ויגאל
מוסינזוון נמעטתוגמו 1שמ וח י הו 1לעבר*ו* 11
גרשוםשוקן מס וברהעסי1ן או 1׳ 11מ 1ס11*1( 1
העם
נ קוד החל עו ה 0 *731
!אחת למספר חדשים טתמלא !משרד-
החוץ הישראלי מרץ חדש סמו סוס יעייף
המריח את קיחבת האורווה בקץ יום מייגע,
והוא יפותח בדהרה עליזה. אלא שבמקום
אורווה מריח ומשרז״החוץ את עצרת ה־אומות־המאוחדות•
העצרת
בניו־יורק היא יתמיד מאורע —
לפחות לדיפל׳ומאטיד. הישראלית. לקראתה
מתקבצים בכל רחבי הארץ מיטב המוחות
של המשרד ומיטב המחשבות.
הציד הקומי ישל הענין הוא כי דווקא
ההיסטוריה הקצרה של מדינת ישראל
מוכיחה שהשפעת האדם על מאורעות
היא אפסית. ישראל הפרה כמעט בבל
מעשיה את הוראות או״ם. היא כבשה את
רוב שטחיה הכבושים והחזיקה בירושלים
בירתה על אף חמתו של האירגון* .יחסה
* לפי החלטת האו״ם היה על ירושלים
להיות עיר בינלאומית, דבר שממשלת
ישראל התעלמה ממנו, והעבירה
לירושלים את משרדי הממשלה.
אפיית קצילסקי
קציר, נשיא־המדינה, בתמונה שפורסמה
לפני 25 שנה בכתבה על מכון וייצמן
בהעולם הזה. קצ׳לסקי היה או מנהל המחלקה
לביופיסיקה של מכון וייצמן.
לאדם דומה ליחסה של גברת לבחיר
לבה הראשזן: יחרף סל הפריסות נשארת
בשבילו ׳נקודה חלשה בלב.
אין, כמובן, כל רע בדבר. כדאי1למדינה
להופיע הוסעה נאה ׳בעצרת האומות, ל התגונן
סמייטב הכישרון מפני ׳נאומי מת-
קיפוד״ !ואף לשחרר מיליון לי״ש של
פיקדונות ערביים כדי להשקיט את ה-
אלים הקנאיים. האסון הוא רק שמשדד-
החוץ, שזבח ,׳תוך כדי כך, שיש לו
גם תפקיד אחר: לנהל את מדיניות־החוץ
של מדינית ישראל.
הם דורשים את ביטול כל הפיקוח, אך
אך מוציאים מכלל זה צרכי מזח חיוניים
וסחורות ייבוא. ייתכן שהצטמצם המרחק
יבין דרישה זיו ובין עמדת דוב יוסף,
ונשארה רק השאלה: האם !מספיק המרתק
בץ שתי העמדות למעבר של זבוב
או של פיל ן
ן עז ח ח
ללא יוצאים ומן הכלל
הממשלה
או כיל או זסס
לו נשאל אזרח יפן הרחוב לפני שנה
כיצד היה מתאר לעצמו איש שיהיה מעין
סינטזה בין השטן לבין ייוסף סטאלין,
היה מעלה את דמותו של דוב יוסף. שיבתו
לכס שר המסחר-והתעש״ה הוציאה אז
אנחה ׳מלב רבים. אולם בשהתייצב הש בוע
׳לפני העיתונאים, כשהוא לבוש חלי פה
חומה ועניבה אדומה, ענוד סמל מגיני
ירושלים (בד, שימש מושל צבאי בימי
המלחמה) ,ריחף על פניו מעין חדד של
טוב־ילב. כי לא היה ספק שדוב יוסף יצא
מנצח ימן המערכה: הוא חדל!להוות נושא
אידיאלי להתקפות עיתונאיות. אחדי כיש לונם
החרוץ של מתחריו, ביניהם פנחס
לבון, הפך כמעט דמות מקובלת.
מתוך תיק עור שחור ׳ועצום, שהובא
לפניו ׳לחדר, הוציא ערימד, משכנעת של
ניידת שבאר, להעיד על הישגיו. אולם
את דבריו המעניינים ׳ביותר השמיע כאשר
הניח את הניירות !מידיו, הוציא מן השרוול
את המטפחת הלבנה האופיינית לו
וגילה כמה מדיעותיו הנוכחיות. היו אלה
דיעות שהפתיעו רבים.
אנשים מתים ברעב. משטר של
קיצוב דומה לרובה: הוא יכול לקלוע במטרה
טובה או רעה. אין הוא מטרה ל־
׳משק, אלא מכשיר לביצוע משימות —
העברת חומדי-גלם וכוח עיבודה מבתי-
חרושת המייצרים שוקולודה לבתי־חרו-
שית המייצרים מכונות. שום אדם רציני
לא שלל את. מישטר הצנע כשלעצמו. הוא
שלל את הפיקוח שהסך מטרה בפני עצמה,
ללא קשר עם ׳תכנית כלכלית שהיא,
וגרם לשוק שחור עצום.
עתה הפך דוב יוסף נציג עיקרי של
דיעה זיו .״הפיקוח אינו ׳נושא לעבודה
אלילים״ הודיע. וכעדות לתיכנון כלכלי
חדש הביא שיורה של מיספרים על יוזמתו
בשטחים ׳רבים — הדרכת משקיעים
זרים (שכבר הקימו 461 מפעלים) עידוד
ענף התיירות, ומתן הקלות למיפעלים
המייצרים ׳לשם ייצוא.
העיתונאים חידדו ׳אוזניהם ,׳וציפו למילים
שתאשרנה את השמועות באילו התקרב
דוב יוסף (וחבריו במפלגה) לנקודת
ההשקפה של הציונים־הכ׳לליים. ואומנם,
הוא הפליט כימה ׳מילים, אשר הארץ הפך
אותן למחרת היום לכותרת ראשית: ייתכן
שברמה שטחים יוסר הפיקוח. אלא
שהייתה זו הודעה מסוייגת. אמד השר:
אין ילי צל של ספק, שלוא ביטלנו את
הפיקוח על המזון, הוו אנשים מתים
ברעב.״
הציונים הכללים מסכימים לדיעה זו.
לשת נוצרה מאלוה. חוקי השפה אינם
מתוכננים, ומכילים יוצאים מן הכלל רבים
ההופכים אותה לרוב למסובכת יותר, אף
על פי שיש סד. תמיד הגיון מסויים. הדרך
הנוחה ביותר ללמוד לשח היא להש תמש
בה משחר הילדות.
יאץ פלא ,׳איפוא, כי האדם שאף מאז
׳ומתמיד להמציא לשיח קלד״ פשוטה, ויחד
עם זאת עשירה, שפה שתשמש את האנושות
כולה. עשירות רבות של שפות מלאכותיות
הומצאו בהיטוריה, רובן מסוף
המאה התשע-העשרה. אולם רק אחת מהן,
אספרנטו, שיוצרה היה ד״ר ל.ל. זאמנ-
הוף, בלשן יהודי פולני, זכתה להצלחת
מה. הדיקדוק שלה הוא פשוט, אינו מכיל
כל יוצאים מן הכלל. השפה היא קלה
ללימוד ,׳ונשמעת כמו איטלקית. למתת
הכיל לא ׳נפוצה הלשון בעולם ,׳ונשארה
שיגעונם של מעטים. בשבוע שעפר התכנסו
כמה מאות ״משוגעים״ ישראליים
כאלה ׳לוועידה ארצית ׳בחיפה. ברכת העולם
הזה לוועידה בלשון האספרנטו, היא:
( <16ס1ס;1אל 0<13ז §31101 153] 13ש1.3. 1
111135־ 1ק13 5613( 116 1010 . 171 7/026(1 65
13ס( — 36111ז)1510 <16 15ת 3־ 61 קג 31 £
1 13־ 1ק ( 311 01-31111011ת ס 1ז 161ק 111311
01:320 <16 13 3 = 3 15011161-60010 130)13
113.ז 3־61 נן <16 13 13 1!§0 £5
תרגום: קוראי ׳ועורכי השביעח העולם
הזה מביעים לדוברי האספרנטו בישראל
את מייטב: ברכותיהם לרגל הייעידה הארצית
השלשי׳ת של הליגה האספרנטית.
בריטניה
אלחתר 1ם י זח ר
׳אברהם מלניקוב הוא פסל שעבודתו
ידועה למרבית תושבי ישראל, ביחוד הצעירים.
מרבית הצעירים יוכלו בוודאי
׳לזהות יאת עבודותיו. הוא האיש שפסל
את המצבה בתל־חי.
מחוץ ליצירתו זו, המפורסמת ביותר,
הרי שמלניקוב פסל דיוקנאות ישל אישים
כמו גנרל אלגבי, ווינסטון צ׳רצ׳יל, ארנסט
בווין ואחרים. עתה סיים מלניק׳ויב המתגורר
בריטניה ליצור את פסלו של אליהו
אליאש, מי שהיה עד יום מותו ציר ישראל,
באנגליה.
הפסל, הנמצא בבית הצירות הישראלית!
,ברחוב בכיכר מנצ׳טר, לונדח .׳הוא
חלק ממפעל שהוקם על-ידי השבועון היהודי
הבריטי ג׳ואיש כרוניקל, שקוראיו
נתבקשו לתרום למטרה זו סכום שלא
יעלה על חמישה שילינגים.
שיטה זו של קביעת סכום קטן מכסי־מאלי,
גורמת למניעת אפליה בין עשיר
״העולם הזה״ 781
תאריך 16.10.52
לעני, הבטיחה היענות רבה. הסכום הצ נוע
אליו שאפה מגבית זיו 300 ,לירות
שטרלינג, הושג בקלות.
קולנוע
;.מצפונו עול עיתונאי״
את נזצפונר של ׳עיתונאי ביים נילי
ווילדר שנתן לנו את שדרת סנסט. כמו
הסרט הקודם, שבא לגליות טפחיים מן
המכוער אשר הוליווד, גם כאן נעשה
ונסיח לחשוף את האמת מצד אחד של
מקצוע העיתונאות. אין להגיד שוויילדר
(שהשתתף גם בכתיבת התסריט) רואה
מקצוע זה יבעח יסד. בוותר, עד כמה ש הדבר
מתבטא בעיצוב הדמות המרכזית,
של עיתונאי מר־נפש (קירק דאגלס).
כאשר מגלה העיתונאי כי רוכל דרכים
ניקבר למחצה במפולת במעירח, הוא מחליט
להפיק מבל העניין תועלת ׳לעצמו, ומשהד.
כמתכוון את פעולות ההצלה1 ,והופך את
האסון ׳למאורע כל ארצי.
אנשים לא חביבים. כעוד האיש
קבור ׳באדמה, וגוסס לאיטו, מתנה העיתונאי
אהבים עם אשתו (ג׳אן סטרלינג)
,ייצור לא פחות מתועב ממנו. לפני
פתח המערה בינתיים ,׳נערך יריד שלם.
עשרות אנשים מתפרנסים עכשיו מאס׳ונו
של האיש הקבור למחצה ׳בבטן האדמה,
ואשר שיר מיוחד חובר ׳לכבודו. תמונות
אלו נותנות לבמאי וויילדר את ׳האפשרות
לתאר דמויות של אנשים לא חביבים,
כדרכו. זאת הוא מיטיב !לעשות ומצפונו
של עיתונאי מתקבל כסרט חזק הן עקב
׳תוכנו!ותסריטו, והן בגלל משחקו המשוובח
ישל קיירק דאגלם.
אנשים אחרי שחזר מטי׳ולו עם ינאל אלון
(ריאה העולם הזה )780 הגיע נוגן אלתרמן
לכלל מסקנה שהגיעה שעתו לשנות את
שמו לעברי. ההצעה המושכת אותו, לפי
שעה, ביותר: ניתן אתר.
כשנפוצה ידיעה זו, רכש לו אליתרמן
!מיד ׳תלמיד: ינאל (״חימבה״) מוסינ*
זין החליט יללכת ׳בעקבותיו. אולם ליגאל
היה קשה יותר להחליט על שם חדש.
ההצעה שמצאה חן בעיניו יותר — מגידו
— נפסלה על-ידו. הנימוק: סל אחד
יחשוב שהוא בעל בית-המלון החיפאי.
בניגוד ׳להשערות קודמות הודיע השבוע
עמום קינן, שעירעיור על זיכויו יועיל
זיכוי חברו שאלתיאל כן־יאיר עומד
להיות מוגש על ידי התביעה לבית־המש-
פט העליון. יחד עם זאת אמר קינן שיש
ברצונו לחזור לעבודה במערכת הארץ,
׳למדורו עוזי ושות׳ .אלא שישנה מניעה:
התנגדותו המוחלטת של עורך ׳ובעל ה־עיתח
גרשום שוקן.
בשיחו בקול ישראל הסביר השיפוע
רפאל קלצ׳קין כיצד הצליח לגלם רמזת
של חתול במחזה הציפור הכחולה: הוא
שוטט בלילות, עקב אחרי חתולי הרחוב,
למד את תנועותיהם. והליכותיהם. הקושי
העיקרי: השחקן לא הצליח ׳לעמוד יעל
סוד ׳תנועות רגליו של החיתול.
* בתו, תרצה אתר, שנפטרה לפני חודש
בנמיבות טראגיות, אימצה שם משפחה
1 55
ד, מ די ר
יד 9.10.77 ,ג
! 0.00ל״י (כולל .0ע.מ<.