גליון 2095 מתאריך 26 באוקטובר 1977

הישן של זאב דבוטינסקי, שאינו מתאים
כלל וכלל לתנועת־החרות :״אלוהים, לשיל־טון
בחרתנו!״

״העולם חזה״ ,שכוטון החדשות הישראלי * המערכת והמינהלה :
תל־אכיב, רחוב גורד־ון ,3טלסץ 243386־ .03 תא-דואר 13)5
מען מכרהי :״עולמפרס״ * מודפס ב״הדפוס החדש״ בע״מ, תל־אביס.
רה׳ כן־אכיגדור. הפצה :״גד״ בע״ם * גלופות :״צינקוגרפיה
כספי׳׳ כע״ם. העורף הראשי: אורי אכנרי. העורף: אלי תסור עורף
תכנית: יוסי שנון. עורכת כיתוב: נורית יחודאי ראש חמינהלח :

״אילו

ידענוי מראש

האמנו הופתענו לא ציפינו.״״,
אלה היו הביטויים שאיפיינו השבוע את
תגובותיהם של רבים מחברי מועצת ד״ש,
מחברי השורה שלה ומבוחריה, נוכח ההחלטה
הפתאומית שנפלה בצמרת התנועה
הדמוקרטית לשינוי להצטרף לממשלת ה ליכוד
ללא כל תנאי.
רבים, גם שאינם חברי התנועה ושלא
נתנו לה את קולם ביום הבחירות, הופ תעו
מהמהלך הציני של מנהיגי הממד
לגה, שהתיימרה להכניס סיגנון חדש ל חיים
הפוליטיים בישראל. ההצגה המבי שה
שנערכה במועצת ד״ש, שכונסה כדי
לאשר החלטה שכבר סוכמה קודם לכן
במשא־ומתן חשאי, רק הוסיפה לתדהמה.
ההתכחשות הגלויה להבטחות לבוחרים,
ההתנערות חסרת הבושה מהעקרונות, והצ ביעות
שליוותה את התירוצים שנועדו
להצדיק זאת, היו תופעות שאפילו יריבי
ד״ש שיפשפו את עיניהם למראיהם כלא
מאמינים.
לא נעים להגיד, אבל הגורם היחיד ש צפה
מראש כמעט בדייקנות את מהלכיה
הפוליטיים של ד״ש, היה עיתון זה. עם
כל אי־הנעימות הכרוכה בתוכחה מסוג
״אמרנו לכם״ ,ו״הזהרנו אתכם מראש.״״,
אי-אפשר להימנע מכך במיקרה זה. העיוד
רון הפוליטי בו הוכו רבים וטובים, שתלו
תיקוות בד״ש ותמכו בה, הוא מגוחך כל־כך,
שקשה להשתתף בצערם ואכזבתם. ה דברים
היו צפויים וברורים מראש.
שבועות מיספר אחרי הקמתה של ד״ש
פירסם העולם הזה סידרת מאמרים שנית-
חה את הצפוי לד״ש. היה זה שלושה וחצי
חודשים לפני הבחירות, תשעה חודשים
במעט לפני שד״ש החליטה להצטרף לממ שלת
הליכוד.
המאמר הראשץ בסידרה (העולם
הזה )2061 נשא את הכותרת ״אלוהים
לשילטון בחרתנו״ .הדברים שנאמרו בו
מצלצלים היום כנבואה. הם לא היו אלא
פרי תחזית פוליטית מפוכחת.
באותה כתבה נאמר, בין השאר:
״לכאורה קיימת אפשרות תיאורטית, ש איש
מראשי התנועה לא הזכירה: שהתנועה
לא תהיה בכלל בקואליציה שיל־מונית
כלשהי, אלא תישאר באופוזיציה.
לכאורה קמה התנועה מפני שהכל רקוב,
הכל מעון שינוי. מבחינה זו אימצה לעצמה
ד״ש בפשטות ובלי חוכמות, את כל
האמיתות שגובשו במשך 25 שנה בסדנת
העולם הזה.
ד״ש אינה אוסרת רק שהמערך התנוון,
ושיש לשחרר את המדינה משילטונו. היא
אומרת גם שהליכוד שותף להתנוונות זו,
שהוא רקוב לא פחות ממיפלגת״השילטון.
הנה־כי־כן, סביר היה שד״ש תכריז עתה
כי היא מתכוונת לנהל מאבק אופחיציוני
עיקבי ונמרץ, עד אשר תשיג את הכוח
הדרוש כדי לקבל לידיה את הנהגת המדינה
ותוכל להקים מישטר חדש. מאחר
שאין סיכוי שמצב זה יגיע כבר בבחירות
77־ ,תהווה התנועה בכנסת התשיעית את
סיעת־האופתיציה העיקרית, ותשתדל כ־

תוצאה ממנו לזכות באמון הבוחרים ב־
,1981 או ב־ 985ו.
אולם התנועה אינה אומרת זאת. להי־פך:
עצם המחשבה על כך מעורר בה
חלחלה.
כי תנועה זו לא קמה כדי לנהל מאבק
אופוזיציוני לשינוי פני המדינה ולשבירת
המיפלגות המימסדיות, העומדות עתה בראש
השילטון והאופוזיציה. אין לה זמן
ואין לה חשק לכך. כל הרכב הנהגתה
נוגד את האפשרות הזאת.
מבחינה זו אין ההרכב מיקרי: נמצאים
בה כל הממונים על שירותי־הביטחון מאז
קום המדינה ועד כה, שנותרו בחיים;
ראשי המישטרה, ראשי החברות הציבו־

כהמשך אותה רשימה, נשקלה ה שאלה
איזו קואליציה תעדיף ד״ש, אם
תעמוד בפני הברירה להצטרף לקואליציה
עם המערך או עם הליכוד. כבר אז לא
היה ספק בכך שמנהיגי ד״ש יעדיפו קוא ליציה
עם הליכוד, אם תוצאות הבחירות
יאפשרו זאת. כתב אז העולם הזה :
הדבר חייב להיאמר בבירור, בצורה
חדה ונוקבת, כי הוא בנפש המדינה :
אין שוס דבר ב,מצעה״ של ד״ש, בסיג״
נונה, בהרכבה ובזהות מנהיגיה, המונע
ממנה להצטרף מחר לקואליציה עם הליכוד
והמיפלגות הדתיות.
הדבר סביר לא פחות מאשר האפשרות
של הצטרפות לקואליציה עם המערך. כפי
שיסתבר בהמשך סידרה זו, הוא סביר עוד
יותר.
וזוהי הסכנה האמיתית, הנובעת מתנועת
ד״ש: שהיא תקח בטענות־שווא קולות
מן המערך ומן המרכז ותיצור בפעם הראשונה
בתולדות המדינה אפשרות ריאלית
של שילטון ימני.
אפילו תשיג ד״ש רק עשרה מנדאטים,
יכול להיות בכך די כדי ליצור רוב יציב
לקואליציה שתכלול את הליכוד ואת כל
המיפלגות הדתיות. מיפלגות אלה זכו, בבחירות
האחרונות, ב־ 54 סנדאטים. אם תקח
ד״ש לפחות שיבעה מנדאטים מהמערך,
ל״ע ור״צ — ייווצר רוב לקואליציה כזאת.
מה תהיה דמותה ז
לכל אדם שוחר־שלוס, בעל גישה הומאנית
וליברלית, יהיה זה מישטר של סיוט.
ענייני החוץ, השלום והמילחמה יהיו מסורים
בו בידי מנחם בגין. ענייני־הפניס יהיו
מסורים בידי המיפלגות הדתיות. ענייני הכלכלה
יהיו מסורים בידי האנשים העומדים
מאחרי ד״ש.

בכתפה השנייה בסידרה, שנשאה
את הכותרת ״בית ארמה״ (העולם הזח

כיצד?
ייגאל ידין מספר לציבור שהוא יעמיד
תנאי־בל־יעבור להצטרפותו לכל קואליציה
אפשרית: שינוי שיטת הבחירות.
אולם גיתן להניח, כי את אילי־ההון
האלמוניים מעניינת שיטת־הבחירות כק־ליפת־השוס.

מה יעניין אותם?
יעניין אותם שיושם סוף־סוף קץ ל״אנאר־כיה
ביחסי־העבודה״ .שיוקם ״מישטר של
סדר־ומישמעת״ במשק. שהממשלה הבאה
תפעל למען ״מוסר־עבודה גבוה,״ ותעמוד
איתנה מול ״דרישות־שכר בלתי־מוצ־דקות.״
שתהיה ״מנהיגות חזקה״ בשטח
הכלכלי. שתקום, קודס־כל ,״בוררות־חו־בה״
שתשים קץ ל״הפקרות״ של תביעות־שכר
ושביתות.
במילים פשוטות: איסור שביתות, הפעלת
בתי־המישפט והמישטרה נגד שובתים,
קביעת השכר על־ידי גופים שיל־טוניים,
ביטול ״תוספת־היוקר הגורמת לאינפלציה״
,ועוד.
כינון מישטר כזה יחסוך למעבידים הרבה
מיליארדים של לירות בשנה. כדי
להשיגו, יהיה כל מעביד נורמלי מוכן
להשקיע קצת כסף
אם תהווה התנועה את לשנן־המאזניים
למחרת הבחירות, יוכלו הבוסים האמיתיים
שלה — אלה שנתנו את הכסף —
לבחור בין שתי אפשרויות מפתות :
• לקיים את מישטר המערך, בתנאי
שהממשלה תנקום מדיניות של יד־ברזל
ביחסי־עבודה,
• להקים שילטון של הליכוד, הדתיים
וד״ש — שבו תזכה ד״ש בתיקים השולטים
על מערכות המשק והעבודה, תמורת
מטירת מדיניות־החוץ לחרות ומדיניות־הפנים
לדתיים.
ובסיומה של אותה כתבה נקבע:
מכל המיבחנים, החשוב והאמיתי ביותר
הוא מיבחן הכסף. בפוליטיקה ניתן לומר :
״גלה לי מניין בא הכסף שלך, ואדע מי
אתה״.
לגבי ד״ש זוהי הבחינה הקובעת. אך

•מינה או שמאלה ־ לאן הולכ ת ד״ווו?

,אלוהים בסויושן בחרתנו!

ה יליטיקיסית

מג ר ש אי* י׳ ה י ־
י ״ייי

״בי ימי! סמוי0 .ב״;-י. זז 1י9ז* י•

מ פזז!>**0 .וי! מגלי זעט״זז גל
י-תנמז׳ בי* ו ״יי׳׳ ד * 1מ מ רד #י מיי?
י<.צדמו!• 7זעונזיי מתר לג ז מי גסדיי!
סיז•

ן בכו 82 וד_זוזזוזוווו ו?:863—0 0 ,

וזייז

ו מי, ,לבו. בי סיגג **גז*

נייד!* .ז >ג** 8ד מו מ מי!.
גמזיגמזייי*יי
גבזזיטג
*ץ* 1רב 3י!״ס״ר :-במ*־ג
י: יז־ווותחוזזחו >1ו1חיויחוי>>>,ז11 זו*

ז כתבה כ״העולם הזה״ )2.3.77( 2061
־זרויל וחל חוהיויח תארי וחילוווו וחתרי חרלווח״

ריות הגדולות, אלופים וקצינים אחרים.
אין להעלות על הדעת את ייגאל ידין,
מאיר עמית, מאיר זורע, דן טולקובסקי,
צבי זמיר וחבריהם כחברי סיעה אופוזיציונית,
המנהלת מאבק פרלמנטרי בכנסת.
הס לא יידעו מה לעשות שם, ועצם התפקיד
ישעמם אותם עד מוות.
עשרות אישי״הצסרת של המימסד הישן,
שנהרו אל התנועה החדשה, באים
אליה כדי להיות מיניסטרים, ומבחינת האמביציות
יש בהם כדי לאייש שתי
ממשלות.
משוס כך אין איש מעלה על דעתו
שהתנועה תמלא תפקיד אופחיציוני — אף
שהדבר נובע, בעליל, סדיבוריה ומתעמר
לתה. כל זה אך מוכיח איזה ערד יש
לייחס לדיבורים ולתעמולה של ד״ש.
מנהיגי התנועה יכולים לשיר את השיר

,)2062 נותח ההרכב האישי של ראשי ד״ש
ותומכיה הנסתרים. על סמך ניתוח זה
היתד, המסקנה פסקנית וחד־משמעית:
למחרת הבחירות עשוייה תנועת ד״ש
למצוא את עצמה במצב שבו תוכל לא
רק להכריע בין ממשלה בראשות המערך
לבין ממשלה של הליכוד, אלא גס להכתיב
לכל אחד משני הגושים הגדולים
תנאים אולטיסטיבייס לקבלת השילטון.
ייתכן שלשם כך לא תצטרך אף לנחול
ניצחון כמותי גדול בקלפי. עשרה מנדא־טים
יכולים להספיק, אם שאר המנדאטים
יהיו מחולקים בצורה הנכונה בין הגושים
הגדולים.
לשיכבה של אילי־הון, החולשת על עמ־דת־כוח
כזאת, תהיה זו הזדמנות של פז,
פשוטו כמשמעו — שתהיה שווה לא עשרה
או עשרים מיליונים, אלא מיליארדים.

התנועה מסתירה בקפדנות את העובדה
המכרעת הזאת.
וכמו שאומרים בעולם העיתונות :״חו־סר־תשובה
הוא, לעיתים קרובות, התשובה
הטובה ביותר.״
הכתובת חיתה כתובה באותיות של אש
על כל קיר ונדבך בבניינה של התנועה
החדשה, שנישאה את שם השינוי לשווא1 .
רק מוכי סנוורים פוליטיים סרבו לקרוא
אותה. קינותיהם על שרומו והולכו שו לל׳
אין בהם, כפי שאומר הסלנג הצברי,
כדי ״להזיז״.

ה עו ל ם הז ה 2095

חדש!

למבקשים את הטוב ביותר
א 11י

״£חע 8 0 .3 £ד 0
סי^סוס מדן־ק/רסאי טיראן

העולם הזה 2095

ח״כי אגו״י הודיעו לכנין שלא יפרשו
כשום מיקרה, יקרה אשר יקרה. הם
מרוצים מן הממשלה הנוכחית, הממלאת
כיד נדיכה אחר כד דרישותיהם הכספיות.
מנוי וגמור עימם שלא לאפשר לנדולי־י
התורה להתכנס ולצוות עליהם לפרוש.
ת 8ר * פ ע 0ד״(!ו

אחר ג ס שד בורג

תיגו קרך

בורג הדם עדיין עד קכלת תואר שד סגן
ראש־הממשדה, ועד כן חשדו כו הכריו
שהוא מהכד מאחרי־הקלעים כצירוף ידין,
שתואר זה הוכטח לו.

רפאל יציג מועמדותו
יצחק רפאל, שחסידיז־לשעבר סילקוהו מסיעת
המפד״ל בכנסת, מתכנן את שיבתו לחיים הציבוריים.

רפאל מתכוון להציג את מועמדותו
לראשות עיריית ירושלים, מול טדי קולק.

ברק תפטר אם

למעשה מוכטחת כחירתו של טדי קולק
כראש־־העירייה הכא של ירושלים.

תהיה חניוה

האוצר *חזיר 3 0 3־ 0
למפיקי סרט־ס
ישראליים

המשא־והמתן לצירוף ד״ש לקואליציה התנהל
לא רק מאחרי גבו של ח״כ אמנון רובינשטיין,
אלא גם מאחרי גבו של השר יוסף בורג, ששהה
אף הוא בחו״ל.

הסכ ^ תי ל ^ פ רו ע ל

חברת ירדן בחמישה אחוזים (ראה ידיעה קודמת
במדור אתה והלירה).

היועץ המישפטי לממשלה, אהרון כרק,
יתפטר אם תחליט הממשלה, מניגוד
לחוות־דעתו, להכריז על חנינה כללית.

מאות אלפי ל״י יוחזרו למפיקי סרטים ישראלים,
שהוקרנו בין חודש ספטמבר 1976 לחודש ספטמבר
1977 ושמיספר הצופים בהם עלה על 300 אלף איש.
בשעתו החליט מישרד־המיסחר־וד,תעשייה להקטין
במחצית את שיעורי החזר־המס על כרטיסי קולנוע
לסרטים ישראלים עבור כל כרטיס שנמכר מעל
ל־ 300 אלף כרטיסים. הוראה זו פגעה קשה בסרטים
שזכו בהצלחה מיסחרית ומפיקי הסרטים הישראלים
ראו בד, חיסול סיכוייו של הסרט הישראלי.

עתה הצליח הממונה על הסרט הישראלי,
כועז אפדכוים, לשכנע את מישרד־האוצר
דכטל החלטה זו, שנכנסה לתוקף
כספטמכר * ,1971 רטרואקטיכית.

היא תחול רק על סרטים ישראלים שהוקרנו
החל מחודש ספטמבר . 1977 כתוצאה מכך עשויים כמה
מפיקים לזכות בהחזרי־מס נוספים בגובה של
מאות אלפי ל״י.

משכורת איש מזכירות
..אגד 19 אדן ל״י
אנשי הסיעה האופוזיציונית מיפנה בקואופרטיב אגד,
מפיצים בין חברי הקואופרטיב העתקים של תלוש
המשכורת של חבר מזכירות אגד, אברהם גולדמן,
המוכיח כי למרות שמשכורתו הרישמית ברוטו
הסתכמה ב־ 5245ל״י, הוא קיבל למעשה בחודש
ספטמבר השנה משכורת בסך 19,194ל״י.

הממשלה מעוניינת בחנינה כללית, כאליבי־בדיעבד
לחנינת יהושע בן־ציון וכאמצעי לטיהור אילי ההון
השחור. בהזדמנות זו תוכל להיפטר גם מברק.
שדבקותו בעקרונות הפכה מיטה־ לממשלה החדשה.
הפיתוי לכך יגבר עם מסירת תיק־המישפטים לד״ש.

מוגאדישו -הישג

ההדלפה -

סכום שד יותר מ־ 9,000ל ״י כמשכורת ניתן
דחכר המזכירות כתשלום עכור ״עכודה
נוספת״.

תעמולית׳ לערבים

פמישרד^הפנים

אנשי נזיפנה טוענים, בכרוז המצורף לתלוש
המשכורת של גולדמן :״מי שזו הכנסתו, לא ידאג
לנו למשכורת הוגנת ולהטבת תנאינו הסוציאליים
ולא ישמור על יום עבודה של שבע וחצי שעות.״

כחוגים יודעי־דכר מתמקד החשד
לנכי הדלפת מסקנות המישטרה כ־פריטת
פדאטדשרון כמקום אהד :
מישרד־הפנים.

מחפשים תסקיר

כניגוד לתמונה המצטיירת כישראל, הפכה
פעולת מוגאדישו ניצחץ תעמולתי לעולם
הערכי דווקא.
כלי־התיקשורת העולמיים הבליטו את העובדה
ששתי מדינות ערביות — סומאלייה ודובאיי —
היו מוכנות לשתף פעולה עם הקומאנדו הגרמני ;
ששום מדינה ערבית לא גינתה את סומאלייה
על חלקה בחילוץ ושגם אש״ף הסתייג בחריפות
ממעשה החטיפה.
הדבר התפרש כתפנית עקרונית של כל העולם
הערבי, ובכלל זה אש״ף, לוב ודרום־תימן, כלפי
הטירור האווירי.

חופש־הצכעה לדיין

קולק, שירוץ בראש רשימה עצמאית, שרק כיס/ס40
ממועמדיה יהיו אנשי המערך, כבר עשה הסכם עם
מנחם פרוש, שלפיו תתמוך בו אגודת־ישראל, כך
שיהיה לו רוב גם במועצת־העיר, אחרי שייבחר
בבחירות האישיות לראשות־העירייה.

שר-החוץ משה דיין הודיע כישיכת
הממשלה, שנערכה כיום השני השכוע, כי
הוא שומר לעצמו את חופש־ההצכעה ככל
נדטא שיועדה ככנסת, מאחר שאין הוא
שותף לשום. הסכם קואליציוני.

״הסוכן הפפודיי שיקר

הודעתו המפתיעה של דייו באה בתום דיון על ההסכם
הקואליציוני עם ד״ש, שבו ניתנה לד״ש הרשות
שלא לתמוך בממשלה בנושאי חוץ וביטחון מסויימים.
הודעת דיין הפנתה את תשומת־הלב לכך שאין
ליכוד שום הסכם קואליציוני עם שר־החיץ.

היועץ המייטפטי עומד להודיע כי סיפורו
של סמד־המישטרה, שמסר לעיתון ״הארץ׳׳
כאילו היכלו קציני־מישטרה כתוכנית
להחדירו לשורות ״הפשע המאורגן״ ,הוא
שקר מתחילתו ועד סופו.

אגו׳״ לא תפרוש

לעומת זאת יסרב היועץ להיענות לדרישת המפקח
הכללי, חיים תבורי, להעמיד את הארץ לדין
על הוצאת־דיבה נגד המישטרה בפרשה זו.
היועץ מניח כי העיתון פעל בתום־לב והאמין
לסיפורו של הסמל השקרן.

אין כל אפשרות שאגודת־ישראל תפרוש מן הקואליציה
ביגלל הצטרפות ד״ש, או מכל סיבה אחרת.
ת 1ועת

ה עו ד

הזה

במחנהש לי
ביום ג׳ ,האחד בנובמבר ,1977 בשעה , 19.00
בבית בני-ברית, רח׳ קפלן , 10ת״א, ישיבת

המועצה הארצית
על סדר היום :
.1נציגות התנועה במוסדות מחנה שלי.
. 2המצב המדיני והמגעים עם אש״ף.
חברים שטרם קיבלו הזמנה, מתבקשים
להתקשר באופן דחוף עם אדם קלר׳ מישרד
התנועה, טלפון .03-243386

שותף ישראלי דוח קידוח הנפט כאל־טור, כמימי המיפרץ,
הגיע דשיככה של נפט אמיתי כעוכי של
0צ מטר. זוהי הפעם הראשונה ששיככת־נפט
מתגלה כשטחים המוחזקים בעובי
שד יותר מחצי,מטר.
הפעם מדובר בנפט ממש, ולא בסימנים. השבוע
נערכות בדיקות גיאולוגיות כדי לקבוע אם הנפט
עלול לפרוץ בעצמו ובאיזו עוצמה, או שיהיה
צורך לשאבו.
הקידוח שייך לחברות אמריקאיות רבות, ושותפת בו
למנדלבאום מנכ״ל מישרד־המיסחר־וד,תעשייה, הד״ר משה
מנדלבאום, שוקל עתה הצעה לכהן כסגן בשכר של
יושב־ראש מועצת־המנהלים של הבנק לפיתוח
התעשייה.
אין ספק כי תפקיד זה יהווה פיחות עצום במעמדו
של מנדלבאום. יושב־הראש החדש של הבנק,
אברהם פרידמן, אינו מקבל שכר.

כמיסגרת מאמציו שד שר־המיסחר־והתעשייה
יגאל הורכיץ להעיף את
מנדדבאום, הוצע לבלנדדכאום לכהן כציר
כלכלי כניו״יורק, אולם שר־האוצר שמחה
ארליך הטיל וטו על המינוי, שנמסר כסופו
של דכר לד ״ר צכי דינשטיין.

הרב הדוהר
חוגים מישטרתיים מתלוננים כאחרונה
על ההשתוללות כדרכים של
מכונית הרכ הראשי הספרדי, הרא־שץ־לציץ
עוכדיה יוסף.
מכונית-השרד של הרכ נראית דוהרת
בפראות רכה כרחובות ירושלים,
כאשר הרב יושב בתוכה והיא נהוגה
כידי נהגו משה (״מוישל׳ה״^ שהם.
הנהג טען כמישטרה שהוא נוהג כך
על-פי הוראת הרב, הנהנה מסיגגון זה
של נהיגה, כעוד שכאשר הוא נוהג
כגפו הוא נחשב כנהג זהיר. הרב
אישר את טענת נהגו.

ר י ! 1ייי ^ י 1 ¥ 8יי״

מין ^ ן |1#

ממתינות לךה חוד ש
ב בנ ק הפועלים.
מבצע מיוחד של בנק הפועלים לרגל הודש החסכון הבין לאומי,

* כל המפקיד ב״מטמון ח״י כפליים״ ם־וורש אוקטובר
תוצמד הפקדתו למרד חודש ספטמבר.
* ^ 100 הצמדה כבר בתום 3שנים.
בנוסף, מענק בגובה ^ 10 מסכום הפקדון,רבית, הצמדה מלאה של הקרן והמענק ופטור
ממס על כל הרווחים.

נצל את חודש החסכון לטובתך.
פרטים בכל סניפי בנק הפועלים,בנק קונטיננטל לישראל, בנק אמריקאי ישראלי, בנק עין חי
ובנק מסד.
1 העולם הזה 2095

^ 1 1 0

אבסת.

אם תסמוך השבוע על האינטואיציה שלך,
ולא תהסס לקבל המלטות
חשובות במישור
הכספי, עומדים
לרשותך סיכויים רבים
לעשות עיסקה מצויינת
ולהבטיח את עתידך
לאורך ימים. אם ההחלטה
אינה בידך, הפעל
את מלוא השפעתך על
בר הסמכא, והשתדל
לשכנע אותו בדבריך.

מחווה בלתי צפוי מצד אז־ס שמעולם לא
נחשב בעיניך כדורש
טובתן /עשוי להבהיר
כמה עניינים סתומים, למקור ולשים קץ
בעיותיך. אותו אדם
יעשה למענך עוד יותר
מזה, ואם תאיר לו
פנים בסוף שבוע, הוא
עשוי לפתוח בפניך קוסמות אפשרויות
בתחום החברתי. לכן
כדאי שתחשוב שנית לפני שאתה מסרב.

שמך הטוב טוב מאד. על כן אל חשש !
אתה יכול לעשות דברים שנראים לך,
אולי, רעשניים מדי. בת
תאומים, השמלה הצבעונית
היא, השבוע דווקא
זו שתבטיח את
הצלחתך ברבים. אלה
הרגישים לאלרגיות ולמחלות
עור, מוטב
שלא יצאו השבוע למרחקים.
אלו העומדות
להינשא — מוטב להן
לדחות את תוכניתם
לזמן־מה. אין זה שבוע לבילויים.

תאוחיס

בדומה למלח מנוסה, היה נכון לזוז עם
כל רוח, העיקר — שלא תיתקע במקום
אחד, שלא תקבל התמרחיקות חייבויות לכת,
ושלא תבטיח
הבטחות. אתה עשוי
לגרום צער לאשה
מבוגרת, וגם עשוי להביא
לידי ניתוק עם
גבר השוחר את טובתך.
אין זה שבוע
21 ביוני -
20 ביו לי
רומנטיים.
לקשרים

יום ראשון הוא יום טוב במייוחד, בכל
הקשרים שלך עם המין
הגברי. תוכל להסתדר
לא רע בעסקים השבוע
אם תרסן את נטייתך
הטבעית ללחום על דברים
קטנים שאין להם ורק חשיבות יתירה,
מרגיזים אותך. השבוע,
נסה לחפש לך תחומים
חדשים לעיסוק בזמן
יש לך.
הפנוי אשר

יום שני הוא היום שלך, בן מאזניים —

סוף־סוף מותר לך
להתאהב, אך תיזהר
לא לאבד את הראש.
על תחליט החלטות
גורליות בעניינים כספיים,
ואל תיכנס לווי כוחים
מיותרים עם
חבריך לעבודה. בת
מאזניים, אם לא הספקת
לבזבז את כל
הכסף שלן במכירות
סוף העונה כדאי שתעשי זאת עכשיו.

תאזנ״ם

אם תעמוד השבוע בפני
בעייה מביכה הקשורה
בבירור מיש־פטי,
הסדרת עניין רש מי,
או מגע בלתי צפוי
עם הרשת, מוטב שלא
תדחה את הטיפול בעניין,
התחל בכו מייד,
בסיועו של אדם המת־מצא
בסבך עניינים זה.
אדם כזה עלול להבלך
שמצבו אינו מזהיר כפי שדי־וכ
תעבור תקופה ממושכת של
ואי־נעימות עד שהעניינים יסתדרו.
ה היר
מית,
מתח

חמישה חודשים בילבד אחרי הבחירות
ירקה ד״ש בפרצוף בוחריה תוך ויתור
ציני על כל עקרונותיה. המילון מגדיר את
המילה עיקרון כ״עיקר מוסרי או דיעה
מוסרית.״ לאור התנהגותה של ד״ש ב אחרונה
הייתי מציע ללשונאים שלנו ל שנות
את הגדרת המילה עיקרון, או את
הגדרת המושג ״מוסר״.
יהושע הרץ, ירושלים הנימוק השתמשה המוחלטת אליציה,

של ״שעת־הירום מדינית״ שבו
ד״ש כדי לתרץ את כניעתה
לליכוד על־מנת להצטרף לקו אינו
אלא בדיחה גרועה. כל

אל תנסה לכפות על
עצמך ועל אחרים מצבים
בלתי נוחים, אך
ורק משום שהחברה
דורשת זאת. הישמר מפני
דחפים פנימיים
למצוא פתרונות לבע־יות
שאולי אינן קיי21ב
דצמבר -
מות כלל. מישהו המו19
בינו א ר
שך בחוטים מאחורי הקלעים^
יגלה יותר ויותר
את נוכחותו בסוף החודשרמורך הלב שאתה
מגלה בנוכחות אנשים, מונע בעדך להתקדם
בעבודתך. תני יותר אהבה לאהובך.

באמצע השבוע תהיה
לך הזדמנות להרהר בדרכך
בחיים, בהשפעתה
של שיחה אינטימית
עם אדם שאתה
רוחש לו אמון. הוא
יצליח לשכנע אותן,
כי אתה מסוגל להשיג
הרבה יותר מכפי 380 שהשגת עד כה, אם
תהיה פחות עצל ותפתח
את כישרונות היצירה שבן. בן
דלי — הימנע מהחלטות נמהרות.

לרגל חגיגות השלושים של המדינה, אך
זאת רק אם ימולאו התנאים הבאים :
6חוק זה לא יחול בשום מיקרה על
יוזמי חוק החנינה.
<• החוק לא יחול על מי ששירת ב תוקף
תפקידו בקדנציה הנוכחית ו/או עד
לכניסת חוק החנינה לתוקפו כשר בממש לה׳
כחבר כנסת או כנשיא ...כל זאת —
על עבירות על חוקי הבחירות, חריגה
מסמכויות או ניצול לרעה של סמכויות
לשם טובת־הנאה אישית.
רון גרינהדט, תל-אביב

אריק, התפטר1
כל בדיקה חוקית של מיסגרת פעילותו
כשר בממשלה מביאה לתוצאה שלאריק
שרון אין כל תוקף חוקי לתפקד כשר.
המסקנה היחידה החייבת לנבוע מכך היא
התפטרותו המיידית.
ועדה אשר קבעה שעל שר בממשלה
״להתנער״ מבעלות על מפעלים וניהול
חברות מיסחריות שניהולם עומד בניגוד
אינטרסים לענייני משרדו. אריק שרון אינו
מתכוון, כפי שהצהיר, לוותר על החווה
החקלאית שלו למרות החלטת ועדת אשר.
גם הציבור הנוהה אחר אריק שרון
בעיניים עצומות חייב להבין ולהעיר את
תשומון־ליבו של מנהיגו, שעל שר לשמש
דוגמה אישית ולעמוד בדרישות ולוא ה מחמירות
ביותר, כדי שבבוא העת יוכל
לדרוש גם מצאן מרעיתו, ולא רק בעיתות
מילחמה.
דן יהג, תל־אביב

אל תיתפסי לדאגה
ולמצב רוח כשתבחיני
ביום שני בגוון החיוור
המרחף על פניך וברגישות
המוזרה שאת
חשה כלפי הסובב אותך.
דעי לן שהרגשה
זו תחלוף מהר. נסי
ג 2בנובטבר ־
ליהנות מהרגשה זו 20__ ,בדצמבר
אך שילטי בעצמך ואל
תתני לאיש לנצל את ריגשותיך האימהיים
השופעים חום ואהבה. אם היכרותכם
קצרה, דחי לכמה ימים את
החלטתך בקביעת יחסך האמיתי אליו,
למרות שהכל ברור לן ואת רוצה בו.

ן]י(1

מי האמין ולוא לרכע ף

]1ון1נ

פלירט לא־מחייב, או

רומן אהבהבים קצר
השבוע צפוייה לן פעילות קשה מן
ומרגש, צפוי לך, בת
דגים, לקראת סוף
הרגיל, וגם בלתי־שיג-
רתית, ממש כמו בהשבוע,
או בתחילת השבוע
הבא. השותף לשבוע
שעבר. יהיה
עליך לאסוף את כל
פלירט או לרומן יהיה
כוחותיך, הפיזיים וה גבר
אשר ראית בו עד
נפשיים, כדי לעמוד
כה רק ידיד ותו־לא,
19בפב רו א ר -
20במרס
ואשר בתקופת ליבלוב־במשימות
שיוטלו עליך
!חולו 11
לבצען. אם תדע להתהאהבה
שלכם נדמה
גבר על חולשות קט2ג
באוגוסט ־י
יהיה לך כי זהו האביר־על־הסוס־הלבן לו
22בספטמבר
נות שלך — תצליח,
את ממתינהכלהשנים. בשטח העסקים —
נסה לאנוס עצמך
אין חדש. ההצעה שקיבלת היא משונה,
הכלולים בה הם נכונים. היזהר.
השבוע.הפרטים
לא לבזבז כסף אך

מכתבים

פגם פאריס
שנותיה של המדינה היו שעת-חירום אחת
רצופה. מאנשים אינטליגנטים כמו אלה
הנמצאים בד״ש ניתן היה לצפות לתירוץ
מתוחכם יותר.
צכי שרוני, תל-אביב
...איני מבין את אלה הזועמים על ייגאל
ידין וחבריו על שהחליטו לוותר על עק רונות
תנועתם על־מנת לזכות בנתח מה-
שילטון. האם הם רוצים להגיד לנו שהם
האמינו, ולוא לרגע אחד, במה שהבטיחו
להם האדונים ידין, תמיר ורובינשטיין?
אם כך, משהו לקוי בשיכלם ולא אצל ה אדונים
הנכבדים מד״ש.
נחום אושרי, תל־אביב

לאפסום ׳73
בראיון ברדיו הצהיר שר־החוץ משה
דיין כי ״אם יהיו אש״פים בז׳נבה, אנחנו
בענווה נקום ונלך הביתה.״ חד וחלק וארו-
גאנטי. לשאלה :״ואז, מה יהיה?״ ענה
דיין בקיבעון האופייני לו :״לא יהיה
שום דבר.״ האיבחון: לאפסוס 73׳ כרוני.
אכרהם גחן, טירת הכרמל
לנוכח התהפוכות הרבות החלות באח רונה
במדיניות־החוץ של ישראל, רבים
השואלים מדוע בכלל הצטרף דיין לממשלה.
התשובה לכך פשוטה ביותר: דיין
מעוניין לצרף את בגין לאוסף הסארקו־פאגים
שלו.
ואם כבר דנים בשילטון החדש, יורשה
לי להביע את זעמי על הטלוויזיה הישר אלית
המציגה את הסרט על מוסוליני רק
עתה, ולא עשתה זאת לפני ה־ 17 במאי.
יופי קאופמן, גבעתיים
נראה לי שבכל מהלכיה ההפכפכים,
כביכול, של הממשלה בראשות בגין־דיין,
יש בכל־זאת איזה קו מנחה: שבכל תנאי,
תוך שימוש בכל הנוסחאות המפולפלות
ותוך מישחקי־מיל־ס בלתי־חשובים, חייבים
להגיע לז׳נבה. וכל זאת על־מנת לאפשר
לראש־הממשלה לומר אותו המישפט, שכל
ראש־ממשלה ישראלי חייב לומר לפחות
פעם אחת במהלך הקדנציה שלו :״אני
יכול להביט לעם הזה ישר בעיניים, כי
עשיתי הכל למען השלום.״ ותאמינו או
לא — אם רק נשב במושב הפתיחה של
ועידת ז׳נבה, העם הזה יאמין לו.
חזי שוסטר, צה״ל

חנינח עז־תכאי
אינני מתנגד לחקיקת חוק חנינה כללית

בכתבה על הכנס הבינלאומי למען שלום
צודק שנערך בפאריס (העולם הזה )2094
נעשה ניסיון לחלק את אש״ף לפרדמער־בים
ולפרו־סובייטים, עד לקביעת מסקנה
בלתי־נכונה לדעתי, והיא :״ליסודות ה־פרו־מערבים
משני הצדדים קל הרבה יותר
להגיע להסכם ביניהם מאשר ליסודות
הפרו־סובייטים. אנשי אש״ף הדוגלים באוריינטציה
פרו־אמריקאית׳ קרובים לשלום
הרבה יותר מעמיתיהם המשרתים את
ברית־המועצות.״
יש להבהיר שאש״ף הוא חזית רחבה של
העם הערבי הפלסטיני. הקובע הוא הקו
הרישמי של אש״ף, שנקבע במועצה ה אחרונה
שלו שהתכנסה בקאהיר. לפי קו
זה פועל אש״ף. בהחלטות המועצה מוקעת
ארצות־הברית על מדיניותה באיזור, על
אי־נכונות ממשלתה להכיר ברורות בזכות
העם הפלסטיני להקמת מדינתו העצמאית
ועל -סירוב ארצות־הברית להכיר באש״ף
כנציגו הלגיטימי של העם הפלסטיני.
ואילו ברית־המועצות זוכה בהערכה רבה
בהחלטות מועצת קאהיר, בזכות תמיכתה
בזכויות הצודקות של העם הפלסטיני. וכ ידוע,
ברית־המועצות מכירה הן בזכויות
העם הפלסטיני והן בזכויות העם הישראלי,
והיא פועלת למען הכרה הדדית בין ישראל
והמדינות הערביות.
מה, אם כן, פסול בעמדת ברית־המוע־צות?
כעת גם נוצר מצב חדש — עם
פירסום ההכרזה הסובייטית־אמריקאית.
אש״ף והממשלות הערביות מסכימים ל הצהרה
זו כבסים לכינוס ועידת ז׳נבה.
האם ייתכן שכוחות מתקדמים בישראל
יקוו לגאולה מנטיות פרו־מערביותז
ומה שנוגע לנו, בישראל. כזכור במועצה
בקאהיר הוחלט לקיים מגעים רישמיים
ופומביים עם הכוחות המתקדמים בישראל.
נציג אש״ף, עבדאללה חורני, אמר מעל
הבמה בכנס פאריס :״החלטנו לקיים פגישה
רישמית עם רק״ח לא משום הסכמתנו
לקומוניזם, אלא משום הסכמתנו למאבק
שרק״ח מנהלת נגד הכיבוש ולמען שלום
צודק באינטרס עם ישראל וכל עמי ה־איזור.
חשיבות
כנס פאריס בכך שהשתתפה בו
מישלחת רישמית מטעם אש״ף ובה, בין
השאר, שני חברי הוועד הפועל של ה־אירגון,
ונאומי נציגי אש״ף בכנס היו
בשם אש״ף ועל דעת מוסדות אש״ף.
במיפגש בלונדון הדגישו ד״ר עיסאם
סרטאווי וכן סעיד חמאמי, בכל פעם ש נאמו,
שאומנם הם חברים באש״ף אבל
דיבריהם במיפגש הם על דעת עצמם ביל-

בכנס פאריס השתתפו 60 מישלחות מכל
רחבי תבל, אולם בהכרזת הסיכום הודגשה
(המשך בעמוד )8
ה עו ל ם הזה 2095

אוקטובר-
^חודנגו
ן החסכון
1הב״נלאוח
1בד״סקונט

יתרונות נוספים
בתוכנית״יתרון ח״י כפליי
באוקטובר 1977

| ^יי אם תתחיל
בחסכון באוקטובר־^
כאילו התחלת לחסוך
בספטמבר ^ 1977

ובנוסף 1 0 0 /.-הצמדהכברב רוו ם י1
3שנו ת ח סכון

אם תפתח חשבון חסמן ־יתרון ח־׳ כפליים־ בחודש אוקטובר .1977 תהגה מהצמדה למדד
של ח1דש ספטמבר 1977 ומהצמדה של 100 כבר אחרי של1ש שווח חסמו.
בבך חהנה. לאורך כל תק1פת החסכון. ממדד מוקדם ׳!חד על הפקדווזיך
בחורש אוקטובר 1977
חוח זה היא מסף למענק של >יי0ו. להצמדה המלאה !לריבית. המצטברת בחשבעך.
והכל. הכל. פט1ר ממס!

יתרון ח־־י כ פליי ם

חסמן בתשממים חודשיים מ־ 50ל־׳ .א 1בהפקחח חר-פעמי1ת עד 36.000ל״.
נם מסכים עתיקים ירעו מיתרווזח אלה על כל ההפקחת החד־פעמיות
שבוצעו באוקטובר 1977

מכתבים
אל, של עמה וממשלתה -החדשה. בכך
אתם מעודדים את אוייבי ישראל ומבי אים
ללחץ מדיני לפתרון כפוי מהגויים.
על העם?;יהודי בארץ ובתפוצות ותוש בי
מדינת ישראל הלא-יהודים, לפעול יחד
באחווה כדי לבנות את מדינת ישראל
ולשגשגה ולפעול נגד לחץ מבחוץ לפת רון
כפוי שיביא בסופו של דבר אסונות.
רק השילטון החדש, שבראשו עומד מנחם
בגין, יכול להסדיר את בעיות השוחד
והפרוטקציה שהיו תחת שילטון המערך
ולנהוג בשוויון ולפי החוק בלי פרוטקציות.
לכן, נא להתאחד כל העם והאזרחים מבלי
הבדל דת, גזע ומין, כי מטרתנו אחת
היא: שלום, בניין ושיגשוג לעם ולמדינה.
האני פנדי, מג׳אר

היום יותר מתמיה אינך יבול להרשות לעצמך לקנות
קסטות זולות וגרועות רק בעלות שם ״מפוצץ״
קנה קסטות •אגפא-גברט* להקלטה והאזנה מושלמת ברמה מקצועית.
צמידות חלקיקי תחמוצת הברזל מסודרים במבנה מיוחד (בלעדי
לאגפא-גברט) ס1וח3חץ 6 8 1-1*9 ^ 0ק ! 3המאפשרים נאמנות מוחלטת
לצלילים,מ 16-עד 20.000 הרץ.קופסאות מתברגות, בשלושה צבעים,
צהוב, כתום, סגול, למיון והפעלה קלה ומהירה.

דרוש אותן בחנויזת הסטריאו,
החשמל והתקליטים,
בר שתות השקם

בכל בו שלום
לצרכן. ובמשביר למערבות סטריאו לרשותך קסטות

,ווז0זו)600־ו,516מ[0זון0-0־ו-ז6ץ10, 03131.ווז3חץ ם נזח6יז
רובק המתנה השימושית ביותר

מורלה הטפטים המעוצבים ביצירת אומנות

(המשך מעמוד )6
השתתפות המישלחות מהארצות הערביות,
הפלסטינית ושל שוחרי־השלום מישראל.
הכנס בפאריס הניח יסוד להמשך הפעילות
הבינלאומית למען שלום צודק בממרח-
התיכון. בעתיד יתקיימו מיפגשים נוספים
אשר יאפשרו עוד יותר מגעים, שיחות
ודיונים בין המישלחות מישראל, הארצות
הערביות והפלסטינים.
ומה שנוגע להכרזת הסיכום — היא
נתקבלה דווקא לפי תביעת המישלחת ה מצרית,
שאמרה: לא ייתכן לקיים כנס
כה גדול מבלי לסכמו בהכרזה.
הכרזה זו איננה בדיוק החלטות מועצת
אש״ף בקאהיר, וגם לא מצע הוועד היש ראלי
לשלום צודק. אולם ההישג עבורנו
שבהצהרה זו, הוא שבפעם הראשונה, ב כנס
משותף לפלסטינים וישראלים נאמר
ברורות, ש״וועידת ז׳נבה חייבת לאשר את
— הדוגמה הגרמנית
הזכויות החוקיות של כל עמי האיזור .
של העם הפלסטיני, עמי ארצות־ערב ושל
אחרי שממשלת גרמניה המערבית אימעם
ישראל״ .זו התקדמות גדולה ביחס צה את השיטה הישראלית, לפחות בתחום
לכנס בולוניה. נדמה לי, שדעת כל המש המילחמה
במירור, הוכיחו לנו הגרמנים
תתפים הישראליים בכנס, חברי המישלחת
שאנחנו יכולים גם ללמוד מהם בשטח
והמשקיפים כאחד, שהשתתפו בכנס היתד, זה. הדרך לחיסול הטירור היא חיסולם
חיובית ומועילה. ותועיל עוד יותר הש של הטירוריסטים שחבריהם מנסים לשח תתפות
שוחדי־השלום מישראל בעתיד ב רר
אותם תמורת בני-ערובה.
וועד הבינלאומי ובפעולותיו לשלום צודק
בשעתו, דומני אחרי פרשת מעלות, הוע במזרח־התיכון.
לתה
גם בארץ ההצעה להוציא להורג את
עוזי בורשטיין, חבר המישלחת המחבלים אותם ביקשו רוצחי ילדי מעלות
הישראלית בכנס פאריס, תל־אביב׳
9חבל שהקורא בורשטיין, דובר רק״ח,
אינו עומד על כמה אירועים שאירעו בכנס
הפאריסאי ׳ :
(א) נציג אש״ף, עבדאללה חורני, ש הוא
המקשר בין אש״ף ובין מוסדות קומוניסטיים,
נעדר באופן הפגנתי מן האולם
כאשר דיבר ח״כ לובה אליאב בשם המשקיפים
הציוניים בכנס.
(ב) למשקיפים הציוניים לא ניתנה
תחילה זכות־הדיבור, ורק אחרי משא־ומתן
מייגע, והחרמת מושב־הפתיחה מצי־דם,
נתקבלה דרישתם. כתוצאה מכך לא
היו המשקיפים הציוניים נוכחים בעת
שדיברו שני הנציגים הבכירים של אש״ף
במושב־הפתיחה.
(ג) קבלת הכרזה בתום הכנס היתה
בניגוד גמור להבטחות שניתנו מראש,
שלא תתקבלנה החלטות וכי הכנס יכלול
רק חילופי־דברים חופשיים בין הצדדים.
(ד) בכנס השתתפו מישלחות ערביות
ואחרות, המתנגדות עקרונית לכל שלום
בין מדינת ישראל והמדינות הערביות,
וביניהן מישלחות מעיראק ומלוב. הדבר
לשחרר. אילו היתד, הצעה זו מתקבלת
מבליט את העובדה שעליה עמד העולם
היה בכך כדי למנוע ניסיונות חטיפה
הזה, ושבלטה בכנס עצמו: שבעוד שהעמדה
הסובייטית היתה מתונה, הרי מרבית ורצח אחרים. כשאין את מי לשחרר פשוט
לא חוטפים בני־ערובה. אלא שאז יצאו
בעלי־בריתה של ברית־המועצות בעולם
כל יפי־הנפש, כולל אתם, נגד הצעה זו.
הערבי הם כיוס אנשי חזית־הסירוב.
הגרמנים הוכיחו שניתן לעשות זאת
(ה) אין אמת בטענה כאילו הודיעו
ולוא בדרך של הקלת אפשרויות ההתאב נציגי
אש״ף בלונדון שהם באו ודיברו
דות בכלא. אחר שיוודעו תוצאות הנתי בכנס
לונדון על דעתם האישית. ד׳׳ר עי־סאם
סארטאווי הודיע מעל דוכן הכנס חה של אנשי באדר מיינהוף ניתן לצפות
שהוא מופיע כראש המישלחת הרשמית שגם אצלנו ישמעו קולות שיתבעו לאמץ
של אש״ף, וכי הוא מדבר בשם אש״ף ועל את השיטה הזו. וכלום לא רמז לכך יועץ
דעת יו״ר האירגון, יאמר עראפאת. סעיד ראש־הממשלה למילחמה בטירור בעת ש התמנה
לתפקידו?
חמאמי אמר שהוא מדבר על דעת עצמו
משה אטיאם, טבריה
רק כאשר פיתח רעיון מסויים (פדרציה
בין ישראל ופלסטין ״בעוד שניים־שלושה
דורות״) שלא נתקבל על דעת אש״ף.
(ו) ד״ר עיסאם סארטאווי וסעיד חטא־ קוסמטיקה לצח״ל
מי, שני האישים הבולטים ביותר במאמקראתי
בעיון את הרשימה ״קוסמטיקה
צים למען שלום ישראלי״פלסטיני, לא
או טיפול שורש״ (העולם הזה ,)2092ש השתתפו
בכנס פאריס.
דנה בנושא אכיפת המישמעת בצה״ל. יש
(ז) עם שובו של הקורא בורשטיין ללהצטער
על כי נעשה שימוש בנושא עדין
ארץ פורסמה בשמו הודעה, שבה נאמר
כל־כך לנגח את מדיניות מישרד־הביט־כאילו
השתתפה בכנס פאריס ״מישלחת
חון והשר העומד בראשו. עובדה זו יכו מטעם
של״י״ ושזו כללה את האלוף (מיל).
לה להיות לגיטימית לולא ניזון הכותב
מתי פלד. האמת היא שמחנה של״י לא
מעובדות חלקיות, היוצרות תמונה לא
הוזמן כלל לכנס. כמה מחבריו הוזמנו על־נכונה
על עבודת המישטרה הצבאית ואכי ידי
היוזמים באופן אישי, והשתתפו בכנס
פת המשמעת בצה״ל.
כמשקיפים באופן אישי. מתי פלד, שהש תתף
בכנס לונדון, לא הוזמן לכנס ולא
הניסיון למקד את נושא אכיפת המשמ השתתף

עת דרך עונשי מחבוש בלבד לוקה ביל הערכת
העולם הזה לגבי כנס פאריס
דותיות, שנובע אולי מחוסר־ידע משלים.
הפרו״סובייטי, בהשוואה לכנס לונדון ה״
צה״ל נוקט דרכים שונות לאכיפת ה-
פרו־מערבי, הסתמכה על עובדות אלה.
מישמעת, ביניהן הסברה, הדרכה והוראות
בכתב ובעל־פה.
הבעייה אינה מתחילה בכפתור האחרון
בחולצה שאינו רכוס וגם אינה מסתיימת
כאיש אחד עם הממשלה
בכך. אותו חייל שבבוקר לא ציחצח את
אני רוצה להעיר על הכתבות המופיעות
נעליו, או ישכח לרכוס את כפתור חולצתו
בעיתונכם, שברובן המכריע מתקיפות את
בצהריים, עשוי להשתתף באימון נשק או
הממשלה החדשה ואת יושב ראשה מנחם
בתרגיל וגם שם יש כל הסיכויים שישכח
בגין הנכבד. הן בפרשת כרמיאל והחזירים
לבצע הוראות מישמעת שונות. התוצאות
והן ברוב הכתבות האחרות, אתם מזלזלים
בוודאי לא יהיו סימפאטיות — אם לא
מאד בכבודה וביוקרתה של מדינת ישר-
טראגיות במקרה הגרוע.
ה עו ל ם הז ה 2095

מכתבים

במישמעת יש דווקא מקום לקוסמטיקה.
צבא הוא חלק מסימליות מסויימת, ה מביעה
את אחדות העם ושלמותו. העובדה
שיש קצינים בכירים שהופעתם מרושלת
אינה יכולה לתרץ או להסביר הופעה מרו שלת
של חיילים פשוטים. גם ממדי התו פעה
אינם כה גדולים כפי שיכול להיווצר
הרושם מן הכתבה. יש אלפי חיילים ה לבושים
היטב שמעולם לא הוטרדו על-ידי
המישטרה הצבאית. המשמעת הרפויה —
שהסמים, הפשע והגניבות הם חלק בלתי-
נפרד ממנה — היא ביטוי לערך שנשחק
במילחמת יום־הכיפורים ושיקומו והבראתו
הם חלק מהמאמצים להפקת לקחים ב־צה״ל
כתוצאה מהמילחמה. השאיפה לשרת
ערך זה צריכה להיות שאיפה לאומית,
למרות שהטיפול בה הוא פנים־צבאי.
יהודה קונפורפט, תל־אביב

ניטרוגליצרין חובה
הקורא יוסף אהרון הציע בעתונכם (העולם
הזה )2093 לנהל את ישיבות הממ שלה
מבית־החולים איכילוב ובכך לחסוך
למדינה הוצאות מיותרות. ברצוני למחות
על העלבון הצורב שבמיכתבו הנ״ל. רא שית,
הוא היה חייב לכתוב בסוגריים כי
מיכתבו הוא פיליטון או הומורסקה ולא
הצעת־ייעול. ושנית, כיצד הוא יכול להציע
שהוצאות ישיבות הממשלה יכוסו על-ידי
עיריית תל־אביב, בו בזמן שהעיריה עצמה

החנינה ליהושע בן־ציון, כל העם היה
מריע לו בעליצות.
חייט גלס, קריית אונו

פרופורציה דרוזית

סובלת ממשיכות־יתר בבנקים למיניהם?
מר אהרון שכח להציע שייבנה גם שדה-
תעופה על גג בית־החולים איכילוב, כך
שלפעמים יוכל שר מהשרים החולים לטוס
לחו״ל לסידור בעיותיו.
אני מציע לחלק את בית־החולים לאג פים
שונים, שבהם יופרדו זה מזה הנא-
פוליאונים והג׳וזפינות באגף אחד והעצ־בנים
והאלימים באגף אחר וכן הלאה.
חוץ מזה חייבים לחוקק חוק שכל תושב
ישראלי, בלי יוצא מן הכלל, חייב לקחת
מדי יום שלושה כדורי ניטרוגליצרין:
אחד בבוקר, אחרי שהלילה עבר בשקט,
השני בצהריים לפני קריאת עיתוני הערב,
והשלישי לפני שצופים בעלי כותרת.
מ; .בון, תל־אביב

ס הקורא נבון שכח גם הוא לציין אם
כתב פיליטון או הצעת־ייעול.
אם אומנם מצב רוחו העליז והמשופר
של ראש ממשלתנו מנחם בגין נובע מהת רופות
שהוא מקבל, כפי שהתפרסם בעיתו נות,
הנה הזדמנה לממשלת הליכוד ההז דמנות
להעלות פעם אחת ולתמיד את מו ראל
העם. למה שרק מנחם בגין ייהנה
ממצב־רוח עליז כל הזמן? מה יש, לנו
לא מגיע? אנחנו משלמים מיסים בדיוק
כמוהו.
אחרי שהגלולות לשיפור המוראל נוסו
בהצלחה על־ידי בגין, מן הדין שהממש לה
תחלק אותן גם לעם. מובטחני שאם
היה עושה זאת לפני שהמליץ על הענקת

בשבוע שעבר התפרסמה בעיתונות, ב רדיו
ובטלוויזיה, חשיפת מיקרה שיתוף-
הפעולה של שני דרוזים עם אירגון מחב לים
מהגדה המערבית. כלי־התיקשורת
זעמו על המקרה כשהדגש הוא על היות
החשודים דרוזים.
בתוקף תפקידי ידועים לי מיקרים רבים
על דרוזים שנפצעים בעת היותם בשירות
צה״ל, שלא לדבר על מסירות העדה ה דרוזית
לשילטון הישראלי בכל המישו רים.
כשמדובר בסיום תרגיל צבאי, בפעו לה
מיבצעית או בהרוגים ופצועים למען
המולדת, הם יכונו תמיד ״בני מיעוטים״.
פיתאום יש דרוזים בעיתונים, וכמובן ב הקשר
של מחבלים. אף פעם לא קראתי על
קצין דרוזי, אך מחבלים דרוזים יש המון.
לדעתי זו התייחסות פוגעת, אשר אינה
מלמדת נכונה מה צריך להיות יחסנו לעדה
הדרוזית. יש לתת פרופורציה נכונה ל דברים.
רוברט
אדלר, יחיעם
היה מוזר במיקצת לקרוא את מאמרו
של העיתונאי אבי בטלהיים במעריב על
ישראלים ברישתות ריגול. המאמר היה
(המשך בעמוד )12

5 4קומות
0,000ו מטר
מדרגות נעות
מוסיקת רקע
הספקה מידית
חניה בשפע
הרצל 58ו
תל אב>ב

אף אחד לא יצול לתופף צמו אהרליה קמינסקי
חוץ מהסטריאו שלו.

אהרל׳ ה ק מינ ס קי יודע מ הו ביצוע מושלם.
כ מי שנ מנה על
צמרת נגני הג׳אז
והפופ,יודעאהרל׳ה
כמה נסיון, ידע
ומ אמץ דרושי
כדי להגיע לשלמות
מו סי ק לי ת שאפשר
ל ה תג או ת בה.

וכ ש אהרל׳ה ק מינ ס קי מ אזין לאהרל׳ ה ק מינ ס קי׳
במערכת הסט רי או 5 .0 . 2080 של נשיונל, אפ שר
ל היו ת ב טו ח שהביצוע י הי ה מו שלם.
1131101131 צעד קדימה אל המחר.

״כאיש מ ק צו ע׳ /או מ ר אהרל׳ה ,״ אני מעדיף א ת
מערכת הסט רי או 5 .0 . 2080 של נשיונל. אני מ אזין
ל מו סי קהמתקדמת מכל העולם, מתק לי טי ם
ומקס טו ת, וחשוב לי ב מיו חד ל שמוע א ת הביצוע
ה מ דוי ק, ממשכ מו בהופעה חיה.
כשאני רוצה להתרכז בכלי מ סוי ם בתזמורת, או
ב ת חו ם מ סוי ם של צלילי ם — א ני מכוון אתה־ 8 55
וה 711£8££ -י ״ משחק״ קצתב־ 0 £א ^ ,8 /

אריאל,

מו סי ף 7/[£נ 0£1׳\ ואז אני מרגיש כ אילו ה תז מו ר ת
מנגנת ממש בתוך החדר שלי״.
אהרל׳ ה ק מינ ס קי יודע בדיוק כיצד צריכה לה ש מע
מו סי ק ה טובה. א חרי הכל, הו א ״עו שה״ או תהב מו
ידיו.

.סוז;1א£1טור 51,5ז^״ס65 חז3ח(*ז3ז(01 ון ן6ז<;53 חו:1אז()ה3סותס 35ת3ק31 חס,ו^3

רדיוס?ז4ז?.1/ ^ 1 5

״ מגבר 108 וואט י פטיפון אוטומטי •

טייפ קסטות סטריאופוני עם ״ץ 0 1 8ס זוג רמקולים י>8ט\ 2משוברוים

ה עו ל ם הזה 2095

1ר חיה העוו! ס הז ה שחיה
גיליון ״העולם הזה״ שיצא לאור לפני 25 שנים כדיוק
הקדיש חמישה עמודים (מתור ,16 כולל שני שערים) לסיקור
״מישפט ציכורי״ שערכה מערכת השבועון לנוער הישראלי.
כמדור ״מיפלגות״ הוכא דיוקנו של איש־השער ואיש־החודש
ח״כ פרץ כרנשטיין, ממנהיגי מיפלגת הציונים־הכלליים שפת חה,
השכוע לפני 25 שנים, כמשא־ומתן עם ראש־הממשלה
דויד כן־גוריון מתיר כוונה להצטרף לממשלה. צלם המערכת,
פול גולדמן, הכיא תחת הכותרת ״חיים חדשים״ סידרת תמונות
אכסקלוסיכיות שצילם בעיצומו של ניתוח קיסרי בכית־ההגלים
״הדסה״ כתל־אכיב. התמונות הן הראשונות מסוג זה שראו אור
בעיתונות העכרית.
ציוותי הכתבים של ״העולם הזה״ השכוע לפני 25 שנים
סיקרו את המשכר כענף המוניות, את השביתה כמפעלי המלט
״שמשון״ בהר-טוב (כית־שמיט) ,את מישפטו של דוב שילנסקי

שניסה לפגוע כמישרד־החוץ הישראלי בפצצה, חילופי תפקי דים
בצמרת מישטרת ישראל ואת הופעתה של ריטה הייוורת
בפירמה ״זה קרה בטרינידאד״ .״סיפור החודש״ מאת ורדה
אפרת, תהת הכותרת ״מרוב אהבה״ ,עסק בהווי שחקני התי אטרון
״הקאמרי״.
כשער הגיליון: איש־החודש פו״ן ברנשטיין. השער עצמו,
ראשון שערי ״העולם הזה״ כמתכונת של טכניקה־מעורבת
ציור+צידום.

הנוער הישראלי 1952 על עצמו: אשם! * העדים ־ מידד
שיו: רמה תרבותית גבוהה, ח״ם הנר: נועד בלי השראה,
יהודה גבאי: בתי־סבר בלי סטרט, אפויים ויינו: מיבלגתיות
בימי הפלמ״ח. אני ירוצה גם לציין ני
תקופת הגבורה שיל הפילמ״ח לא היתל, ב־קרב.כי
אם בחיי העבודה שקדמו לימילחמה.
אותו הצורך בהתנדבות לחיי עבודה ויישוב
גבולות קיים גם ביזם...״
יהודה גבאי (ספורטאי נבון ש רמתו
הספורטיבית של הנוער ירודה. אך
האשם ׳תלוי בבתי־הספר. בעוד שבחוץ־
לארץ מוקם ביית־ספר על ישטח -של 50
דהנאם! ,מצטמצם, בניין דומה בארץ לכמה
מאות מטרים בלבד. לתלמיד אין איפד,
לעסוק בספורט...״
אפרים ריינר (בן ,29 שליח השומר־הצעיד
בתל-אביב דיברו כאן על נוער
שהוא יעבד המיפלגות, הנשלח על־ידי ה־מי&לגות
להדביק כרוזים ברחובות. אולם
אסור לשכוח כי מיפלגיתייות היא גם יישוב
בגבולות, קיבוצים והתנדבות בכל השט חים
...מאז קום המדינה התחזקו הכוחות
הנגדיים שפעלו כל הזמן נגד תנועות הנוער.
בך, למשל, אין, תנועות הנוער החלוציות
מופרות על־ידי הממשלה ׳ואסור להן
לפעול בבתי־הספר. התוצאה: בית־הססר
היסודי בעיר אינו מוציא כמעט בכלל
צעירים חלוציים. וכשההתנדבות להתייש בות
יורדת, יורדת ההתנדבות בבל שאר
השטחים...״
לאחר פרק העדויות, בא יתורו של
הנאשם לעליות לדוכן־העדים:
הנאשם :״המדינה הזאת ׳קיימת תודות
לנוער שהקריב דם (הנאשם עצמו שירת
ביחידה קרבית בגבעתי) .אני יודע כי עתה
מוקפת מדיניה זו אוייבים מבחוץ. לכן איני
קם להפילה מבפנים על־ידי -הפיכות ...אך
אם ד״ר שמוראק לא יבול היה למגר את
המושחתים אזי על אחת כימה וכמה שהנוער
אינו יבול ...אבל, איליו נוצר חס וחלילה
אותו ׳מצב ״שהניע אותנו להתנדב ב״,1947
הנוער היה מתנדב שוב...״

״העולם הזה״ צ78
תאריך 23.10.52 :
ועכשיו הגיע יתור הסיכומים:
קטיגוריהג סיכומו של עורך־הדין שמואל
תמיר היה למעשה ׳רחוק מלהיות קיט־רוג.
בל המישפט הזה, אמד, ,בא כדי לתת
לנוער חומר מחשיבה, לתבוע ממנו שיתנער
מאדיישיותיו, יתחיל לפעול .״הנוער חייב
להכיר בעובדת שהוא יבול לפעול. אני
אומר שהנוער היד, בסדר, אינו בסדר כיום,
אולם הוא יבול להיות בסדר״.
סניגוריה: הגנתו של אליעזר לייבסון
התרכזה בעיקר בעובדה — -שהתנאים הקיימים
כיום והמשימות שהם מטילים על
הנוער שונים בתכלית מכיל מה שהיה עד
בה .״הן ירק לפגי זימן קצר עשה הנוער
מהפכה ׳אדירה. הוא לא יבוא כעת להפוך
את תוצאותיה. דברים חבים שנעשו עד
כה בהתנדבות הפכו עכשיו תפקידי־הובה
מובנים מאליהם. בחור אשד עשה •פעם
גדולות והתנדב לשינת שיירות ייודע עתה כי
בין כה וכה ייקרא לשימת שנתיים

פסק־ הדין: השופט אליעזר מלחי יפנה
אל השופטיסיד־,מושבעים והסביר להם את
תפקידם, ואת האחריות הרובצת עליהם
לפסוק אם הנוער אשם או זכאי .״אינכם
מוגבלים למה ששמעתם וראיתם כאין הערב.
עליכם לתת אית התשובות לפי מיטב
ידיעותיכם ומצפונכם. אתם גם רשאים
להימנע מלפסוק...״
כעבור חמש דקות ניתן פסק־יהדיז הטלא :
הנוער ׳נמצא חייב (ברוב של שמונה נגד
אחד, ושלושה נמנעים) לפי הפירוט הפא :
בחוסר־נכונות להתנדבות בחיי החברה
והמדינה ז חיייב (ברוב של שמונה נגד
ארבעה) בהעדר חוש צקבורי. רק בהאשמה
השלישית — רמח תרבותית ירודה — ניצל
כבודו ,׳והוא, נהנה מן הספק (חמישה נגד
חמישה; ,עם שניים נמנעים).
היד, זה פסק־דץ קטלני 12 .האנשים
שפסקו אותו היו סולם צעימם, ונבחרו
מתוך אותו הנוער שההאשמה כוונה אליו.
המישפט־הציבורי על הנוער־העברי תם.
פרט מעניין: למידות מיספר המ״שתתפים
הגדול במקום, לא היה עיתון עב:מ שמצא
לנחיוץ לכתוב על המישפט הציבורי. לעומת
זאת נתן לו קריין רדיו דמשק בעיברית
פיירסומית ירבה, בפריסמו באיחור ישל יום את
המקום שבו נערך המישפט הציבומ.

ביום השישי מגרב , 18.10.52 ,נערך באולם
קולנוע גן רינה ביתל־אביב מישפט
ציבורי לנוער! ,בהשתתפות פאות נוכחים
ובסדר מופתי. המישפט הקודם שנערך ל נוער
הישראלי היה גם הוא בתל ־אביב,
בראשותו של חיים גחמן ביאליק. השופטים
היו יצחק צ׳יזיק, אליעזר פלחי ואורי
אבנרי. הפרקליט אליעזר ליבסון סינגר
על הגוער! ,והקטיגור היה עורך־הדין שמו אל
תמיר. נוסף על חבר־השופטים נבחרו
גם שופטים־מושבעים וביניהם הצייר משה
ברנשטיין, העיתונאית מירח אברך. ואחרים.
התכ־האישום :״חיים פלד, אתה נאשם
כי הנך נופל מן הדור הקודם בחוסר
נכונות להתנדבות בחיי המדינה והחברה,
בהיעדר חוש ציבורי וברמה תרבותית
ירודה. האם אתה מודה י״ לאחר מישפט־חטא
קטן הוחלט להסיר את ההשוואה עם
הדור הקודם. עדי הקטיגור״ה החלו להש מיע
את עדותם.
בנימין נחשון(יבן ,24 חניך בית-הספר
הדראמתי -של הקאמרי, לשעבר איש פל-
מ״ח אין כל ספק כי רמתו של הנוער
ירדה. שוב אין אותה רוח התנדבות, אדם
המצליח למעול בכספים הוא חבד׳המן,
הרפה התרבותית ירודה, הגישה לבחורות
!חדלה להיות !רומנטית !ועדינה, הפכה גישה
ישר לעניין...״
שולמית גלברד (בת ,23 פקידה ממ שלתית,
לשעבר חיילת בפלמ״ח וחברת
קיבוץ אני מכירה היטב את אותם החוגים
המסתובבים בקפה כסית בתל־אביב
ועטרה בירושלים. ואב רוצה לומר עליהם
כמה מילים. הסופרים הצעירים המתהלכים
ב״מיפנסיים אמריקאיים !ולובשים סוודר
גם במזג־אוויר חם, חושבים שזו גבורה

להיראות עם חצי־תדיסר צעירות בפרט־יירה
! הם מצאו להם אופנה חדשה בגידול
זקנים ושפמים — אך מעולם לא יצאו
למעברות לשוחח עם העולים החדשים.
הסטודנטים יודעים רק להילחם בעד שסר־לימוד
׳נסוך ואינם מתעניינים במי׳לחימד,
בשחיתות או בשוק־השחוד. הנוער כפוף
למיפלגות !ונותן לזקנים להחליט ולקבוע
כרצונם...״
רב־ חובל אירמה הלפרין :״׳ממני,
הנוער באמת הטביע את חותמו על כל
החיים. היום הוא עבד !נרצע של המיפל־גות
...הנוער של היום אינו אשם במצבו.
האשמה בעיקר בנו, שחינבגו אותו, וב־מיפלגות
— בכל המיפלגות — האנטי-
פטריוטיות *הרקובות
עד כאן עדי הקטגוריה.
מידד שין? :״הרמה התרבותית כאן
היא הגבוהה שבעולם ! הראיה: באולם זה
יושבים כמה אלפי צעירים שבאו באן רק
מתוך התעניינות בנושא רציני ...הנה,
לדוגמה, מיאמי-פיץ /עיר בגודל ישל יתל־אביב.
אין שם אף חינות־ספרים אחת ! אם
רוצים ספר קונים אותו בבית־מדקחת
(דראג־סטור) .ורק ספר קל...״
רפאל מושיוב (חבר מועצת פועלי
תל־אביב מטעם מפא״י שכר-ר,לימוד
הנדרש מתלמיד בית־ספר תיכון כיום הופך
את הלימודים למותרות שלא רבים יכולים
להרשות לעצמם. בכל זאת צירים בתי־הספר
מלהכיל את כל המבקשים. זה מעיד
על -שאיפה לתרבות, גם של הנוער וגם
של הוריו...״
עד כאן עדי הסניגורית, ומכאן עדים
שבאו מתוך הקהל:
חיים חפר (פיזמונאי) :״גם בפלמ״ח
היו מידות שונות של התנדבות: תמיד
הצטיינו אנשי ההכשרות ותנועות־הנוער.
בו־בזימן -שמתוכם הוקמו 32 יישובים יסדו
אנשי הפלמ״ת שלא השתייכו לתנועות
פחות נקודות ...השירים שיאני מחבר עתה
דנים בנושאים אחרים מאלה -שחיברתי

* ריינר ימשמש כיום כמנכ״ל חברת־ה׳
עובדים של ההסתדרות.

מירד שין?

אפריים ריינר

חיים חפר

חיים פלד

התעניינות בנושא רציני

גס יישוב הגבולות

הצורך בהתנדבות

תודות לנוער

מער
מי שפט ציבור*

מכתבים
(המשך מעמוד )9
כל־כך דומה למאמרים בעיתונות הסוביי טית,
עד שלרגע שאלתי את עצמי: איפה
אני?
איני מתייחם למעשיהם הפליליים של
אלה שכבר נשפטו, אלא לגישת הכותב ל זכויות
הפרט. בסוגיה זו אנו מתעלמים
מכך שאין מסירת מידע לסוכן זר מהווה
עבירה על-פי חוק העונשין לביטחון ה מדינה
אלא אך ורק בנסיבות מסויימות:
ביודעין שהמידע נמסר לסוכן זר, ביודעין
שזה היה מידע ביטחוני ושהמידע הגיע
אל המוסר בתוקף תפקידו.
לא כן בארצנו. בארץ התפשט שיגעון
הריגול. איני שולל את האפשרות שאלה
העומדים לדין באשמת ריגול — אומנם
מרגלים, אך אני שולל את זכותו של בעל
המאמר להגיע למסקנה זו על סמך העוב דות
שהוא מביא במאמר. אני מתנגד
להבעת דיעה בלתי־מבוססת לפני הכרעת
הדין, כפי שהוא עשה. פגע בי פירסום
מאמר זה המטיל ספק בדמות מדינתי, ב קיום
הזכויות האנושיות הבסיסיות בה ו מזכיר
לי אווירה שמאחרי מסד הברזל.
אהרון כ ,.חיפה

מה פיודאום?
ברשימה שפורסמה במדור אתה והלירה
(העולם הזה ,)2091 הדנה ביחסים בין
מישרד האוצר למישרד התעשייה, מסופר
כי יעקב שביט התמנה כיועץ לענייני
סרטים במישרד התעשייה והמיסחר, ומן
הנאמר עשוי להתעורר הרושם כאילו
מדובר במישרה כלשהי.
מעורבותי בענייני סרטים במישרד הצ טמצמה
בהגשת תזכיר חד־פעמי לשר על
מצבו של ענף הקולנוע, ללא תמורה כל שהי.
מניין, איפוא, לקח הכתב הנכבד את
הסיפור על מישרה וכדומה?
לא פחות מובן לי מניין נטל הכותב
את תוארי ״פונקציונר מפלגתי״ ,שעה ש אינני
חבר מיפלגה כלשהי ובוודאי שלא
נשאתי ואינני נושא בשום מישרה מיפלג־תית
מדרג כלשהו. גם הניסיון לכרוך בין
אחד הספרים שחיברתי לבין התזכיר ה נדון
מופרכת, שהרי הכתב הכלכלי בוודאי
לא קרא את הספר ואינו יודע מה תוכנו
ומהי עמדתו. לא פחות מכך, אין לו ידיעה
מוקדמת כלשהי באשר להבנתי או חוסר
הבנתי בענייני סרטים.
יוצא מכך שכל הנאמר בשתי השורות
הנוגעות לענייני בדוי ומסולף מתחילתו
ועד סופו. אני רק מקווה ששאר הפרטים
בכתבה מהימנים יותר.
ד״ר יעקב שכיט, תל־אביב

טלפלא האידיוט

ד־דייעעבהע
9ר.ק1ם

רפש רב כבר הושלך בטלוויזיה שלנו
על תוכניוודהבידור שלה. בידי עתה חו־פן־בוץ
נוסף, ואני מכוונת אותו בזעם אל
תוכניות הילדים בטלוויזיה. אני מקווה ש אני
פוגעת היטב בעינו השמאלית המדול דלת
של אותו אדיוט הקרוי טלפלא.
כשתוכנית לילדים היא טיפשית, יש לי
האפשרות לכבות את המכשיר ולפנות
לדרכי. אך הילדים אוהבים את הטלא הזה,
וזה מה שהכי עצוב. זה כמו לקנות לילד
המתחיל לנגן פסנתר לא־מכוון, כי הרי
ממילא עדיין אינו יודע לנגן ואחר־כך,
כשיגדל, לא יבחין עוד מהו צליל נקי
ומהו צליל מזוייף.
התבשרנו שהתנועה הזאת תגיע אלינו
בלבוש חדש, וכבר שמחתי. נו. אולי קר-
מיט, הצפרדע מרחוב ההפתעות, הזיז
משהו במוחם ובליבם של אנשי טלפלא.
אך הדבר שהצליח להרשים אותי בין שפע
השחקנים שכירכרו סביב טלפלא — ותודה
לאל הסתירו אותו מהעין — היה השכנה
הקוסמת.
הנה היא יוצאת מהחדר ושוכחת בו את
סל־הקניות שלה וכבר הילדים ואני,
מתורגלים בסיפורי מתח, חושבים: איפה
העוקץ? הנה, הנה, תחזור הנודניקית לק חת
את הסל. והופ ! הפלא ופלא טלפלא :
התמונה נסגרת על הסל הנשכח ובזו ש לאחריה
השכנה דופקת בדלת. היא חוזרת
מהקניות וסל הקניות בידה. זה כבר לא
עניין של חוסר תקציב — אלא של חוסר
מחשבה ותשומת־לב מינימלית.
משום מה נדמה לי, שבעשייתם סרט
לילדים הם עוסקים בהכנת סרט למפגרים.
סרט טוב, כמו ספר טוב, הוא טוב ומהנה
גם למבוגרים. כי הטוב הוא טוב לכל ה גילים.
אלונה
גול] ,עומר, באר־שבע
ה עו ל ם הזה 2095

ד״ש מכרה אותו, בשם שהמפד״ל מכרה
בשעתו את העיקרון המקודש •טלה, וכאותה
שיטה כדיוק :׳מונתה ועדה.
ועדה שתגבש הצעות לשינוי שיטת־הבחירות. ועדה
שתסיים את עבודתה תוך כך־וכך חודשים. ועדה שגורלה
יהיה כגורל קודמתה.
ךיככן, ההר הוליד עכבר.
1הר שגיא. הר של אידיאלים, של ״עקרונות״ ,של
דיבורים רמים, של הבטחות.
עכבר מבחיל. עכבר של קנוניות, של סחר־מכר, של
קארייריזם אישי.

,ההבדל הזה כץ ההבטחה וההגשמה —
הוא המטביע את חותמו על הבגידה הגדולה
של ד ״ש.

המעשה עצמו אינו חריג. כל מיפלגות המימסד הישן
והרקוב נהגו בעבר על-פי שיטה בדוקה זו. לפני הבחי רות:
משיכת קולותיהם של בוחרים תמימים בעזרת
מליצות על אלוהים, מולדת, צדק ומה עוד. אחרי הבחי רות
מכירת ההישג האלקטורלי תמורת כסאות למנהי גים,
ג׳ובים לעסקנים, כסף למיפלגה, השתתפות בחלוקת
השלל.
ד״ש נהגה בדיוק כמו שנהגו לפניה המפד״ל ואגודת־ישראל,
מפ״ם והליברלים. אותם המעשים, אותם התירו צים,
אותן התאוות. אלא שד״ש כולה קמה, כביכול, כדי
לשים קץ לשיטה הזאת.

כאשר קם ייגאל ידין לראשונה והניח את המלכודת
ללכידת התנועה־לשינוי, הוא הניף עליה דגל אחד:
״מדינה יהודית דמוקרטית״.
הוא הסביר כי מדינה המספחת את השטחים המוח זקים,
לא תוכל להיות גם יהודית וגם דמוקרטית. אם
תהיה דמוקרטית, יהיו בה 1.8מיליון אזרחים ערבים
והיא לא תהיה מדינה יהודית. אם תהיה מדינה יהודית,
פירוש הדבר שיותר משליש מתושביה יהיו בה משוללים
זכויות אזרחיות, כך שלא תוכל להיות דמוקרטית.

המסקנה -החזרת השטחים המאוכלסים
של הגדה המערבית ורצועת עזה.

עתה שולט במדינה מנהיג־יחיד הפוסל לחלוטין, ועל
הסף, את עצם האפשרות של החזרת שעל אחד מאדמת

מאז קום המדינה לא היה עוד שיא בזה
של ציניות מתחסדת, של התחסדות צינית.
השיגה שיא נוסף:

י י שיא המהירות.

כדרך כדל דרושים שלושה דורות —
לפחות — בדי להביא לניוונו שד כוח פוליטי
מצליח.

הדור הראשון הוא דורם של המייסדים, האידיאליס טים,
האנשים המוכנים להקריב — הרבה או מעט —
למען רעיון שהם מאמינים בו.
הדור השני הוא זה של האופורטוניסטים, הקאריירים־
טים המפוכחים, ה״ביצועיסטים״ צמאי־השילטון, המנצלים
את המיפלגה כדי להגיע אל המקום המיוחל בצמרת.
הדור השלישי: דור התנים והצבועים, אוכלי־הנבלות
למיניהם. הם מגיעים אל המיפלגה כאשר זו כבר נרקבת
מבפנים. ריח השחיתות מושך אותם כשם שריח הפגר
מושך את העיט.
היו דרושים שלושה דורות כדי להעביר את מיפלגת־העבודה
מידי ברל כצנלסון ודויד בן-גוריון דרך ידי
פינחס ספיר ומשה דיין, אל ידיהם של שימעון פרס ואשר
ידלין.

מאמנון רובינשטיין וחבריו, אשר האמינו במה שהא מינו
ואשר יצרו יש מאין; דרך ייגאל ידין, האגו־מאניאק
צמא־השילטון אל שמואל תמיר, הפוליטישן המ סוגל
לכל, האיש המחליף את דיעותיו כמו גרביים משו משות,
מין ריצ׳ארד ניכסון במיני־מהדורה ישראלית.

מרוכינשטיין לתמיד — כשלוש שנים :

* א ם יש טעם בניתוח התירוצים העלובים, שבאו
לטהר את השרצים?
הדבר דרוש — לא כדי להפריכם, אלא כדי לעמוד
על מידת הצביעות הטמונה בהם.

התירוץ העיקרי הוא: יש שעת־חירום. קיים
עימות חמור כץ ישראל וארצות־הברית. יש
להרחיב את הממשלה בדי לחזקה לקראת עימות

האם זה מזכיר משהו?
לפני ארבע שנים אסרו הרבנים על המפד״ל להיכנס
לממשלה, ביגלל השאלה העקרונית של ״מיהו יהודי״.
המפד״ל נשארה בחוץ, וליבה נחמץ בקירבה. כמה חודשים
באופוזיציה כימעט הטריפו את דעתה.
ואז ביים מישהו מתיחות כלשהי בגבול הסורי. המפד״ל
עטה על מתיחות זו כעל מציאה גדולה. ביגלל ״שעת
החירום״ לא יכלה עוד המפד״ל לעמוד מנגד. המצפון לא
הניח לה. היא הצטרפה לממשלה כל עוד רוחה בה
ושקעה בביצה החמימה של כסאות ותקציבים, שהיא
ההאביטאט הטבעי שלה.

עכשיו באה ד״ש וחוזרת עד אותו תרגיל
עצמו. באותן המילים. כאותן הכעות מייד
סרות של קדושה מעונה. כאותן עיניים המתגלגלות
כלפי מעדה.
בלי בושה.

^ נימוק של ״שעת החירום״ — אילו היה אמיתי,
1 1צריך היה להוביל את ד״ש בכיוון ההפוך בדיוק.

כאן ואילך, מוטב שאנשי ד״ש ישימו לב היטב
• 1למיצוות הדת היהודית ולאיסוריה.

.התנועד-,לשינוי הוקמה על־ידי אחדים מן הלוחמים
העיקביים ביותר נגד הכפייה הדתית במדינה. אלה נדר שים
עתה להצביע בכנסת בעד כמה מן הגילויים הקיצו ניים
ביותר של הכפייה הדתית המוגברת.
מי היה מעלה על דעתו שאנשי ד״ש ירצו ״לחזק את
הממשלה״ אשר שר־החינוך שלה הוא עסקן דתי, המכניס
את החינוך לכותונת־ד,כפייה של לאומנות דתית נוסח גוש-
אמונים ; ממשלה המזרימה עשרות מיליונים נוספים לתוך
מערכודהחינוך של אגודת־ישראלו שלא לדבר על תיקון
חוק־השבות לפי דרישת האורתודוכסים, שערוריית שיח־רורן
של הבנות ה״דתיות״ משירות צבאי, צימצום המחקר
הרפואי בעיקבות תיקון חוק הפאתולוגיה, איסור מחודש
של הפלות מלאכותיות, כפיית חוקי־עזר עירוניים דתיים
על האיים החילוניים שעוד נותרו — והרשימה מתארכת
והולכת.

ה נותר מכל עקרונות ד״ש, שלמענם נתנו 202,265
1אזרחים את קולם למיפלגה זו? איזה שטר משטרות
ד״ש לא נקרע בידי חותמיו?

מעולם לא נוצל הרצון הטוב של כה רבים, בצורה
כה מחפירה, למען ההנאה הפרטית של כה מעטים.

והנה, ד״ש עברה את כל הדרך הארוכה
הזאת כשלוש שנים קצרצרות.

מכיוון שהדתיים רואים בכל הצעד, שיהיה לה אף
דימיון רחוק לעקרונותיה של ד״ש, סכנה לקיומם, הרי
יועדה זו מתה עוד לפני שנולדה.
הבחירות הבאות תיערכנה על־פי אותה השיטה כמו
הבחירות האחרונות. בקודש־הקדשים שלה, עברה ד״ש
על האיסור התנ״כי :״לא תביא אתנך זונה ומחיר־כלב
בית ה׳ אלוהיך לכל נדר, כי תועבת ה, אלוהיך גם
שניהם.״

שהרי הם הפכו חדק מן הממשלה הדתית
כיותר ששלטה אי־פעם כישראל.

גודל הבגידה שד ד״ש אינו נובע מן השיפ־לות
ודטיגרתית של המעשה, אלא מעוצמת
השקר המלווה אותו.

ך• תנועה הדמוקרטית לשינוי

ידוע לי — ואני אחראי למידע זה — שמנחם
בגין הבטיח לשותפיו הדתיים כעל-פה,
כהן־צדק אישי, שלעולם לא יצביע כעד שינוי
שהם יראו בו סכנה לקיומם.

רווחה ץ שום ממשלה, מאז קום המדינה,
לא היתה רחוקה יותר מגישה סוציאלית כלשהי
מממשלה זו, ששר־הסעד האמיתי,שלה הוא
שימחה ארליך.
מילחמה בשחיתות? זוהי הממשלה ששיחררה את
יהושע בן־ציון; המתכננת חנינה כללית לפושעים כלכ ליים.
נגד כמד, מחברי ממשלה זו מתנהלות עתה חקי רות
פליליות.

קאריקטורה של זאב ב,,הארץ״
״יהודה ושומרון״ ורצועודעזה. עמדה עקרונית זו של
ממשלת־בגין מכתיבה לה את כל מהלכיה — ביחס
לוועידת־ז׳נבה, לפלסטינים, להתנחלות. לכן קיימת סכנה
של עימות עם ארצות־הברית.
כלומר :״שעת־החירום״ שייגאל ידין מברבר עליה
באה מפני שממשלת־בגין נוקטת קו המנוגד ניגוד מוח לט
לרעיון הבסיסי של ד״ש.

,עכשיו,מנצל ידין אותה שעת-חירום עצמה
כתירוץ לצרף את ד״יט לקואליציה, וזאת כדי
״לחזק את הממשלה״ לקראת העימות 1

תמימותם של בוחרי ד״ש, שהצביעו נגד מדיניות־הסיפוח
של הליכוד, מנוצלת כדי לחזק את ממשלת־הלי-
כוד כדי שזו תגשים את מדיניות־ד,סיפוח המובילה לעי מות
הרד,־ד,אסון עם ארצות־הברית.

רק אדם המכור לתאוות־השילטון יכול להמציא
תירוץ גרוטסקי יותר לבגידה פוליטית.

ך• אשר מכרה המפד״ל את דרישתה בעניין ״מיהו
יהודי״ תמורת כסאות בממשלת רבין, ניתן לעיסקה
הכיסוי הרגיל: מונתה ועידה.

עד ליום שבו נפחה ממשלת רבץ את ניש
מתה, יותר משנתיים לאחר־מבן, לא סיימה
הוועדה את עבודתה.

הממשלה מינתה אז ועדה לבדיקת דרישות-המפד״ל
ולגיבוש הצעה לתיקון החוק. נקבע לה גבול של זמן.
כל בעלי הכיסאות ליד שולחן הממשלה היו מעוניינים,
כמובן, שהוועדה תתפגר בשקט. שהרי כל מסקנה שלה
היתה עלולה לפוצץ את האידיליה הקואליציונית.

עכשיו קוריה כדיוק אותו הדבר לגכי העישיטת

שינוי
כיותר של

קרון ח מקו
הבחירות.

לא חשוב כרגע אם עיקרון זה נכון או מוטעה, נבון
או אווילי, מועיל או מסוכן. חשוב רק שבעיני התנועה-
לשינוי וד״ש היה זה תמיד קודש־ד,קדשים.

אך מעכר לבל העקרונות שגרמסו כעפר,
בולט הקבר שכו טמון הרעיון המדיני היסודי
שהביא להקמת התגועה-לשינוי.
אמנון רובינשטיין הסביר אותו ב־ , 1974 כך: הימין
הישראלי שבוי בידי מנחם בגין, ד,לאומן הקנאי. זהו
אסון היסטורי. כדי להחזיר למדינה איזון שפוי יש
לשחרר את הימין המתון, היוני, מחיבוק־הדוב של תנועת-
החרות.
לשם כך הקים רובינשטיין את תנועתו, שהיוותה
לאחר־מכן את הגרעין לד״ש.
והתוצאות? ד״ש שברה את מיפלגת העבודה ובכך
הביאה לעלייתו של מנחם בגין לשילטון. עכשיו היא
מחזקת את הממשלה, שאדם אחד ויחידי קובע בה את
כל המהלכים המדיניים — לחיים ולמוות, למילחמד, ולש לום
— מנחם בגין. בממשלה זו כפופים הליברלים לבגין
יותר משהיו אי־פעם, ואנשי ד״ש יהיו כפופים לו אף הם.

דרכה של ד״ש זרועה קברים של עקרונות
וכוונות — עד לקיכרה של ד״ש עצמה. 11 סתבר כי קברני העקרונות אינם יכולים אף הם
לפעול בלא עקרונות. משום כך המציאו השבוע עיק רון
לקבורת העקרונות.
בראיון מביך — כימעט מעורר־רחמים — נשאל ייגאל
ידין בטלוויזיה השבוע על הבטחותיו מן העבר, שכולן
כאחת הופרו על-ידו. ידין השיב כי הוא עומד על כל
מה שאמר בעבר. ואז יצק עיקרון חדש . :כל אחד מן
הדברים שאמר והבטיח היה נכון — בשלב של ו. כאשר
משתנים הזמנים — משתנים גם העקרונות.

עד עיקרון כזה לא חלם אף ניקולא מאקי־אוולי.
זהו האליבי המושלם, העקרוני, המוסרי
— להפרת כל הבטחה, לשכירת בד חוזה,
לאי־פרעון כל שטר, להצדקת בל בגידה.

ף* מחול העירטול של ד״ש נפלו כל הצעיפים בזה
*אחר זה. עתה נפל הצעיף האחרון.

לא נותרה אלא המציאות העירומה: ה־קארייריזם
המשתולל, הציני, המופקר, של קומץ
דודפי-כיסאות,.

11א ת

ח״ם יבין שיחק כקסצת הפועל ירושלים
!..השיניים של המדינה־ מנגן ב,,על* כותרת״
לאנשים הנכונים!

777
הברנדי הלאומי שהוא בינלאומי.

טלי!גיורגי סאבאלס

הסידרה הפופולרית קוג׳אק, הסתבר כי במישאלי דעת קהל באר־צות״הברית
ירדה הפופולאריות של הסידרה פלאים. אולם לא זוהי
הסיבה למצב־רוחו השפוף באחרונה של גיבור הסידרה, טלי סאווא־לאס.
חברת״ההפקה החליטה לצלם את המשך הסידרה באולפן הוליבודי
במקום ברחובות ניו־יורק מטעמי חיסכון בתקציב. באולפן
הוקמה תיפאורה ניו־יורקית וסאוואלאס׳ הידוע כניו־יורקי מושבע,

אינו מרוצה. בתמונה: טלי סאוואלאס עם אחיו ג׳ורג׳ (״סטאברוס״)
בגיל , 20 ועל שפת ימה של קאן בריוויירה הצרפתית החודש.

0אחד מחברי מישלחת
חברי־חכנסת באו״ם סיפר ב־מיזנון
הכנסת, כי כינויו של
שר-החקלאות אריאל שרון
בפי׳ פקידי־ממשלה אמריקאיים,
הוא ״אידי שרון דאדא״.

ענים, כי הסיבה האמיתית ל הצטרפותה
של ד״ש לסמשלה
היא שייגאל ידין רצה לשמור
על המועמד להיות שר־המיש-
פטים מטעם הליכוד, אמנון
גולדנברג, כעל פרקליטו האישי,
כיוון שזה מייצג אותו
בכמה מישפטים התלויים ועומדים.

מחזה השבוע התחיל
בסצנה שרק עיתונאים חדי-
מבט הבחינו בה. הפרופסור
ייגאל ידין עמד לחזור מ-
חו״ל, והעיתונאים התקבצו ב־בית־הנתיבות
של נמל־התעופה
כדי להקביל את פניו. כעשר
דקות לפני נחיתת המטוס ניר אה
שמואל תמיר ממהר אל
מסלול־הנחיתה, מבעד לפתח
אולם ביקורת־הדרכונים. כע בור
חמש דקות ניראה אמנון
רובינשטיין יוצא בחופזה
אל המסלול, דרך פתח אולם-
המכס. כשירד ידין מן המטוס
נצמדו אליו שני ח״כים, משני
צדדיו, והחלו מטיפים לאוזניו
את דיבריהם עד הגיעו אל
העיתונאים.

כרמל $מזרחי
מיקבי רא׳*ח לציון יזנריו י עיז ב

01ח״כ שמואל תמיר
אינו נמנה עם הח״כים האהו דים
ביותר בכנסת. לפני הח לטת
ד״ש להיכנס לממשלה,
כשרצו להרגיז אותו, היו ניגשים
אליו ושואלים אותו:
״סליחה, אולי ראית במיקרה
את השר אליעזר שוסטק?״
שוסטק ותמיר היו ראשי המרכז
החופשי עד שנפרדו דרכי הם
בריב סוער. ייתכן כי עקיצות
אלה הן שדירבנו את
תמיר לחתור להיכנס לממשלה 01 מחיר.
בכל
01 ליצני קפה אכסודום טו-

! 0הסנסציה האחרונה ב כנסת
היא מזכירה בלונדית
חטובת־אברים, היושבת דרך-
קבע במיזנון הכנסת. זוהי מז כירתם
של שני הח״כים הצעירים
יצחק יצחקי ויוני
מילוא, שהחליטו לא להש תמש
בשירותי המזכירות של
סיעתם, הליכוד, ושכרו להם
מזכירה פרטית משלהם.

0העיתונאי צבי טימור
פגש

בשר־התיירות,

המיסחר

והתעשייה יגאל הורביץ ו
אמר
לו :״מאז הקמת רפ״י
תמיד היו לכם שני שרים בממשלה.
פעם היו אלה משה
דיין ושימעון פרס, בפעם
אחרת פרם וגד יעקכי, וכעת
— אתה ודיין. אז בעצם,
שום דבר לא השתנה.״

מנשקה קדישמו

לשם כן נכנס למישטר של דיאטה חריפה. הוא קם מדי בוקר בשעה
מוקדמת ועושה התעמלות עם ראשוני המתרחצים בחוף גורדון,
אוכל דגים ואינו נוגע בלחם. קדישמן, הנוהג לקבל את אורחיו
בלבוש הנראה בתמונה, החליט להצטלם לפני הדיאטה הגדולה
כדי שיהיה עם מה להשוות אחרי שיפחית ממישקלו.

שר-האוצר
כשחזר 0 שימחה אדליד מנסיעתו ל-
ארצות־הברית, אמר :״אחרי
שביליתי כל-כך הרבה זמן עם
נגיד בנק ישראל ארנון גפני
ועם מנכ״ל מישרדי עמירם
סיוץ, כימעט שחזרתי ארצה

כיהושע רבינוביץ.

01 בלישכתו של ארליך
שונתה הדקורציה הפנימית. את
ה עו ל ם הזה 2095

א 1שי ם
חדרו של ארליך מקשטת עתה
תמונת־קיטש של ירושלים ש׳
אותה צייר מנהל מוזיאון המי׳
סים, ואילו בחדר־ההמתנה ציי רו
לוח שח־מת. את תמונותיהם
של שרי האוצר המנוחים,

שבוע כי יש לו יחס מיוחד —
אישי — לכדורגל. כשנשאל
מדוע, סיפר כי בצעירותו שי חק
כדורגל בקבוצת הפועל
ירושלים, בעת שזו היתד, ב ליגה
הלאומית.

שמו בתוך המיסגרות השחורות
ואילו את תמונותיהם של שרי-
ייגדלו־לחיים־ארוכים האוצר יהושע רבינוביץ ושימחה אר ליך,
נתנו במיסגרות אדומות.

עובדי הטלוויזיה מכנים
את עמי פרנקל, הגיטא-
ריסט בעל השיניים הבולטות
המופיע בתיזמורת המלווה את
עלי כותרת ,״השיניים של ה מדינה.״

לוי
אשכול ופינחס ספיר,

־ 1את קבלת־הפנים הרא שונה
שלה כאשת ראש־המנד
שלה קיימה עליזה כנין לכ בוד
נשות אירגון הנשים האקדמאיות,
לרגל בחירתה של
מרים כן־פורת כשופטת
עליונה. כשהגיעו הנשים לקב־לת־הפנים
בבית ראש־הממש־לה
בירושלים הן ישבו כמו
בקולנוע, שורות־שורות. הגב רת
בגין השתדלה שלא להתבלט,
ישבה בקח־זווית ולא
נשאה דברי ברכה. מי שבלטה
מאד באותה הזדמנות היתד,
אחת המפורסמות שבפעילות

נשמע בקפה טעמון ב 1
ירושלים:
כשביקר ראשיו!סם־
שלה, מנחם כנין בימית, הוא
נשא שם נאום חוצב־להבות.
בין השאר אמר :״אנחנו עם
גדול, עם סגולה, עם הספר, אמבולנס

כתב העיתון הבריטי

דיילי טלגרף בישראל, גיא
רייס, כימעט שהסתבך עם
שילטונות־המכם בלונדון. רייס,
כרבים מהכתבים הזרים, נושא
שני שעונים על שתי ידיו:
בצד ימין שעון המראה את

אשר1דדן

לבוש מדי אסירים חומים, הובא בשבוע שעבר במכונית שירות בתי״הסוהר
לבית־חמישפט העליון בירושלים, כדי לשמוע את דחיית עירעורו על חומרת
עונש המאסר של חמש שנים שהוטל עליו אחרי שהורשע בעבירות שוחד ומירמה. הסוהרים שליוו אותו
אל אולם בית־המישפט נצמדו אליו לא מחשש שייטלט מידיהם׳ אלא כדי להיות מונצחים במצלמות.

אל בית־המישפט העליון בירושלים הגיעו גם כל בני מישפחתו של אשר ידלין. בתמונה
מימין נראית ידידתו של ידלין, עורכת־הדין טליה לבני כשהיא מלווה בידי עומרי, בנו
של אשר. בפני העיתונאים הכריזה טלי׳ כי ״נשארתי נאמנה לאשר.״ במרכז נראית
מיפלגת־ד,עבודה

אסתר מילוא.

בירושלים,

1בישיבה מייוחדת שקיימו
שר־האוצר שימחה ארליך
ושר־הבריאות אליעזר שוסטק,
לדון על גרעון קופת־חולים,
אמר ארליך :״בכל משא־ומתן
עם קופת־חולים יש מי שמקבל
בסופו של דבר את המשא,
ויש גם מי שמקבל את
המתן.״

! 8הכתב הפרלמנטרי של
הטלוויזיה, אלימלך רם, נע דר
השבוע מעל המסך הקטן
ואת מקומו תפס הכתב המדיני
יעקוב אחימאיר. הסתבר
כי רם נטל חופשה בת שבוע
כדי להשיא את בנו, צכיקה,
שנשא לאשה בבית סוקולוב
בתל־אביב את חברתו אנקה.
החתונה היתד, אמורה להתקיים
בגן הבית, אך הגשם גרם
לכך שתתקיים באחד האו למות
המיועדים בדרך כלל ל-
מסיבות-העיתונאים.
! 8קריין הטלוויזיה הפו פולארי
חיים יכין גילה ההעולם
הזה 2095

ד,זמן לפי שעון ישראל, וביד
שמאל שעון ובו הזמן לפי
שעון בריטניה. שילטונות המכס
חשדו ברייס כי הוא מנסה
להבריח את השעונים. רק אח רי
שהראה להם תעודת-עיתו-
נאי, האמינו להסברו והניחו לו
להיכנס ללונדון.
81 כתבת מעריב בז׳נבה,
שרי רו כ ר, משמשת גם כסגן
יו״ר אגודת כתבי־החוץ
המואמנים אצל מוסדות ה-
או״ם שם. בתוקף תפקידה עו רכת
שרי ארוחות־ערב חגי גיות
לאנשים כמו מזכיר ה-
או״ם קורט ודדהיים או
נציג ארצות הברית באו״ם
אנדרו יאנג. באחרונה נאל צה,
בתוקף תפקידה, לקבל ל שורות
האגודה עיתונאי לובי.
כששמע זה כי הגברת, שתמליץ
עליו בפני מוסדות האדם
בז׳נבה היא ישראלית, ביקש
לקבל את אישור לישכודהעי-
תונות של ממשלתו. האישור
ניתן לו, ושרי לקחה אותו לסיור
במוסדות האדם וערכה
לו היכרות עם האנשים הנכו נים

אשתו דליה, כשפניה נפולים אחרי דחיית ערעורו של בעלה. דליה חיבקה ונישקה
את בעלה ראשונה, הניחה לטלי לנשקו אחריה. בתמונה משמאל נראה אשר ידלין
יוצא את בית־ההישפט כשחיוך מר נסוך על פניו, בתום הקראת פסק״הדין.

! 8אחת המיסעדות שבאופנה
היא מיסעדה יפאנית ש ביפו
העתיקה. באחד הערבים
הגיעו למיסעדה נער־הזוהר
פוקח הירש, מנהל מלון
הילטוך אדי פלוריין, הזמר
מייק בורשטיין ואשתו ה-
ג׳ינג׳ית עדות, ובני הצמד ל שעבר
חדווה ודויד. כטוב
ליבם ביין החלו חדווה ודויד
לשיר את שירה של תרצח
אתר ז״ל ,״אני חולם על נע מי״
,שהפך פופולארי מאוד ב יפאן
בעיקבות זכייתו בפרס
ראשון בפסטיבל טוקיו. עוב דיה
היפאנים של המיפעדה
הצטרפו, כשהם שרים את ה שיר
ביפאנית.
האמריקאית
81 הסופרת
ג ׳ודי גולד מן, שכתבה ספר
בשם תמציתה של ירושליס,
שהוא מעין ספר־הדרכה לתיי רים
שהפך רב־מכר, עומדת
עתה לכתוב ספר על העיר
תל־אביב, שייקרא תמציתה של
תל־אניב. לשם כך היא חורשת
את העיר, מחפשת מקומות
מעניינים ובלתי-שיגרתיים ל כתוב
עליהם בסיפרה.

״עד סוף ימי אחיה בהרגשה שנעשה לי עוול,״ אמר אשר ידלין,
מי שהיה בעבר יו״ר מרכז קופת־חולים. אחרי דחיית ערעורו. הוא
הובל בידי סוהריו חזרה אל מכונית האסירים שהחזירה אותו
לכלא .״אין דבר, בקרוב תהיה חנינה,״ ניסו לעודדו עוברי אורח.

בעד
ה ת חבו רהה צי בו רי ת

ילך כן ארמן, מרטין קונספה
מגן כריגיטיה שבפרנקפורט, חט!ז
הבוקר נזלת והוא דורש כופר של
2מיליון מארק, נוסף על שיחדור
חבריו מן הגן.
בידיעות ראשוניות נמסר כי המיק־דה
אירע הבוקר •בסביובות השעה
תשע. כשעת אחרי שנפתחו שערי הגן
וכל הילדים נכנסו לחדרים, קם לפתע
קונס פה מבין הקוביות שאיתן שיחק,
והודיע לגננת הראשית ביריגיטת ש הוא
חטף נזלת.
הגננת הראשית לא התבלבלה וגיל תה
קור־רוח, כיאה לגננת ותיקה.
היא ביקשה מכל הילדים להירגע
ולהמשיך לשחק כרגיל, והודיעה ל־קונספה
שהיא מוכנה לדון איתו על
כל תביעותיו.
כפי שנודע דורש קו׳נספה את שיח דור
כל חבריו הכלואים בגן וכופר בגו בה
של 2מיליון מארק, תמורת שיח דור
הנזלת החטופה.
כתבים מוסרים מפרנקפורט כי ככל
הנראה עומדת הגננת להיכנע לכל
תביעותיו של החוטף, אך טרם נודע
מהי עמדת ממשלת גרמניה בפרשה.

מדי פעם, כשאין לאנשים מה לעשות אחרי-הצהריים, הם
יורדים על אגד ועולים על דן. זה תמיד קל. זה תמיד טוב. זה תמיד
הולך. זה תמיד פופולארי.
כי זה הקונצנזוס הישראלי האמיתי — כולם, ללא הבדל השקפה
פוליטית, שונאים את אגד ואת דן.
מידת הרצינות של הטענות נגד אגד ודן מודגמת היטב ב2-
טענות עיקריות המושמעות ע״י המאשימים. מצד אחד מאשימים
את החברות בנסיעה איטית מדי (״האוטובוסים לא מגיעים בזמן״),
ובאותה נשימה מאשימים אותם בנסיעה מהירה מדי (״הם חוצים
צמתים באור צהוב״) .נו, באמת.
גם טענות אחרות המועלות נגד נהגי האוטובוסים הן מגוחכות.
מאשימים אותם בהתנהגות לא־נאותה ובנהיגה לא בטוחה. אבל
התנהגותם ונהיגתם של נהגי האוטובוסים אינה שונה מהנורמות
הנהוגות בארץ, ואולי אפילו עולה עליהן, בשני התחומים.
בכלל, כל ״הויכוח״ הזה מוסטה מן העיקר• המאבק הוא לא
בין הנוסעים לבין הנהגים — הקרב הוא בין האוטובוסים הציבוריים
לבין המכוניות הפרטיות.
ולצורך זה צריך תמיד לזכור כי אוטובוס אחד מסיע 50 אנשים
ומעלה, ואילו מכונית פרטית מסיעה איש אחד ואשתו.
לאור העובדה הזאת אפילו הטענה (החמורה מאוד כשלעצמה)
שהאוטובוסים פולטים הרבה עשן ומזהמים את האויר, אינה רצינית
— כמה עשן פולטות 50 או אפילו 20 מכוניות, שמסיעות אותו
מספר אנשים!
לכן צריך ציבור האזרחים הנוסעים באוטובוסים ציבוריים (ולא
ציבור העיתונאים הנוסעים במכוניות פרטיות) להאבק בעד התח בורה
הציבורית (ולא נגד הנהגים).
להאבק בעד מניעת תחבורה פרטית במרכזי הערים, בייחוד
בשעות העומס.
להאבק בעד הנהגת מסלולים נפרדים לאוטובוסים ציבוריים
בלבד.
להאבק בעד הנהגת נסיעה חינם באוטובוסים ציבוריים (לפחות
בתוך הערים) בלי ביזבוז זמן מיותר ובירוקרטיה מסובכת של כרטי סים׳
כשכל האזרחים (ובכללם בעלי המכוניות הפרטיות) מממנים
את נסיעות-החינם במיסיהם.
ואחרי שכל זה יסתדר — אז נגמור את החשבון׳ אם יהיה,
עם הנהגים.

ד״שבץ
מאוזן — .1מה שאתם רוצים ; .4כל דבר
בעולם ; .6מה שלא יהיה ; .8מת שבא לבם ;
.9כל מה שתרצו ; .11 לא חשוב מה ; .12 מה
שנכנס ; .13 מה שמתחשק לכם ; .14 קידומת
הולנדית ; .15 מה שעולה לכם בראש ; .16 כל
דבר שנראה לכם מתאים ; .18 מה שהיד שלכם
רושמת 19 מה שיש לכם ; .22 משהו, העיקר
שיהיה משהו; .24 כל מה שנראה לכם.
מאונך — .1הכל הולך ; .2כל מה שמם-
תדר ; .3מה שאתם רוצים ; .5כל דבר שנשמע
טוב ; .7חופשי־חופשי ; .10 תכניסו מה
שאתם רק רוצים ; .12 מה שלא יהיה ; .13
העיקר שיהיה משהו ; .15 כל דבר ; .16 משהו;
.17 לא חשוב מה ; .20 מה שבא לכם ; .21
כל דבר בעולם ; .23 לא חשוב מה ;
העיקר — שד״ש תיכנס לממשלה.

! £1י !1 1 1

3רטיסרגיל די׳וו קי •? מ ס ׳

493008

כהגרלה הרגילה של מפעל
הפיס מס׳ 42/77 שהתקיימה
כ־ 20.10.77 זכו הכרטיסים ה*
כאים :
בסך — 750,000.ל״י זכה
המספר .493995 :

887ספתח
מ־ 3 /4מי תון
השבוע הרגשתי ,׳סוף־סוף, שהנר,
אני מתקרב בצעדי ענק אל העושר
:המיוחל.
׳יום אחד אני יושב ובנחת באיזה
מזנון ואוכל לי פת־צהריים, והנה נכנס
איש מוזר !ובידיו כרטיסי הגרלה של
מפעל הפיס הלאומי, והוא מבקש מן
הסועדים לקנות את מזלם תמורת עשר
ול״י ובלבד.
׳כמד, מן הסועדים, המורגלים שבהם
׳כנראה, הוציאו את ידיהם הטמונות מן
הצלחות המהבילות ומשכו להם, מי ב עיניים
פקוחות ומי בסגורות, את כר טיסי
מזלם.
הוצאתי אף אני א ת ידי הטמונה
בצלחת הטחינה ומשכתי לי במהירות
כרטיס המסתיים ׳בספרות הכמעט־מזליות
•008 ידעתי ש־ 007 זה הרבה
יותר מזלי, אבל לרוע מזלי מישהו אחר
ידע זאת לפני.
הקיצור, ביום שישי, בדרכי לקנות
את חלות ועיתוני השבת, עברתי ליד
דוכן פיס, ומשנזכרתי כי ׳קום קודם לכן
התקיימה ההגרלה, עצרתי ׳ושלפתי את
׳כרטיס מזלי מן הארנק.
ואז אחזה אותי התדהמה :
המספר שזכה ב־ססס 750,ל״י היד,
,493995 ואילו מספר הכרטיס שבידי
היה .493008
,רק 887 ספרות הפרידו ביני ובין
העושר, בקני ובין ׳חוסר הצורך לכתוב
את הקטע הזה ׳כדי להתפרנס.
אבל אין דבר — אני בדרך הנ כונ ה
אם מדי שבוע יתקרב אילי המזל ב עוד
סיפרה אחת בלבד, הרי שבעוד 17
ימנים הריני חשוב ׳כעשיר כקודח.

כדורגליזציה
הרבה פעמים מועלית ההאשמה החריפה כאילו
יש פוליטיזציה של הכדורגל, אבל אף פעם לא הועל תה
ההאשמה החביבה כאילו יש כדורגליזציה של
הפוליטיקה.
אז אם אף אחד לא עשה את זה עד היום, אז
הנה אני עושה את זה היום —
יש כדורגליזציה של הפוליטיקה.
מדינת ישראל, נדמה לעיתים, משחקת בפולי טיקה
העולמית כמו קבוצת כדורגל מחורבנת מליגה

כך נתפסת הפוליטיקה בראשי הפוליטיקאים
הבכירים שלנו — כמו שנתפס הכדורגל ברגלי הכ דורגלנים
בצ׳חונה שלנו.
הכל ניראה כמו משחק כדורגל. בריה״ט מספקת
כל הזמן כדורים נגדנו מן האגף השמאלי. ארה״ב
תומכת נגדנו בכדורים מאגף ימין. השלישיה הפו׳
רצת קארטר, ואנס ובז׳יז׳נסקי לוחצת אותנו במרכז.
אש״ף מפעיל נגדנו את הקיצונים. רצי השוק־האירו־פי
דוחפים כדורים להתקפה נגדנו. מגיני העולם
השלישי מגיחים להתפרצויות נגדנו. החלוצים הער בים
בועטים לשערנו מכל מצב. הלובים משחקים
נגדנו קסח. הסעודים מרימים נגדנו כדורים. הסטייט־דיפרטמנט
עושה לנו משולשים. הנפט הערבי עושה
לנו בוץ במגרש. האו״ם עולה עלינו מתפקיד הבלם
למטרות תקיפה. ובכלל — המצב חמור.
אסטרטגית המשחק הישראלית, על כן, היא להרוויח
זמן ע״י ביזבוזו, או כפי שזה נקרא בעגה המקצועית
״ישראל משחקת על זמן״.
בין כל מאמני הכדורגל, הפרשנים והמשקיפים
שוררת תמימות־דעים מוחלטת באשר לצורך ״לשחק
על זמן״ .אך חילוקי־דיעות מהותיים קיימים באשר
לדרך הטאקטית של ביזבוז הזמן לצורך המטרה
האיסטרטגית של הניסיון להרוויח זמן.
ארבע האסכולות היסודיות לגבי טאקטיקת ה משחק
שעל ישראל לנקוט הן:

הפוליטיקה

. 1טאקטיקת החזקת הכדור — ביזבוז זמן ע״י
החזקת הכדור ברגלי שחקנינו, בידי השוער וב־שטחנו
זמן רב ככל האפשר.

הלקהד1| 7 # 7 5 2 -.

העדים

י ו 8ר ^ י

הודפוו

מוקוי ,

.2טאקטיקת הרחקת הכדור — ביזבוז זמן ע״י
הרחקת הכדור משטחנו אל שטח האויב ומחוץ לקוי
המגרש במהירות האפשרית.
.3טאקטיקת הפציעות המדומות — ביזבוז זמן
ע״י ביום פציעות של שחקנינו, דבר הגורם מיידית
להפסקת המשחק.
.4תאקטיקת ההסברה ביציעים — טאקטיקה זו
שונה מהאחרות בכך שהיא אינה מייחסת כל חשי בות
למתרחש במגרש, ומטילה את כל כובד המש קל
לשיכנוע הצופים בצידקת משחקנו.
המחלוקות הפוליטיות בישראל הס על הדגש.
כולם מסכימים בצורך להרוויח זמן. כולם מסכימים
בצורך לבזבז זמן. כולם מסכימים בצורך לנקוט
בכל הטאקטיקות האפשריות לצרכים אלו. אך לכל
פוליטיקאי יש דגש משלו באשר לטאקטיקה העיק רית
— זה שם את הדגש על החזקת הכדור בידי
השוער, זה שם את הדגש על מסירות קצרות בין
שחקנינו לבין עצמם, זה שם את הדגש על הרחקת
הכדור משטחנו, זה שם את הדגש על החזקת הכדור
בשטחנו, זה שם את הדגש על חלוקת כרוזים בכני סה
לאיצטדיון.

חאלד היה חלוד
ישראל — סעודיה .)0:1( 1:2שערים — ל ישראל:
מלמיליאן והרצוג. לסעודיה: בארודי.

כ״ץ קיצץ כהגנת היריב
ישראל — דעת הקהל .)0:0( 0:1שערים —
לישראל: כ״ץ.

יש ידין ויש דיין
ישראל — ארה״ב .)0:1( 0:2שערים — לישר אל:
ידין ודיין.

חאפז נחפז והורוביץ הרביץ
ישראל — סוריה .)1:0( 1:3שערים — ליש ראל:
הורוביץ 3לסוריה: אסאד.

יכול להיות שהם צודקים.

אריק שאג — מי לא ירה ץ

יכול להיות שאם נרוויח זמן יהיה לנו מספיק
זמן לבזבז, כדי להרוויח זמן, ואם נבזבז זמן יכול
להיות שנרוויח זמן, כדי שנוכל לבזבז אותו, על
מנת להרוויח זמן, לצורכי ביזבוזי זמן, שיביאו לרווח
זמן.

ישראל — העולם .)0:1( 0:1שערים — לישראל:
שרון.

ישראל ערפה את עראפת
ישראל — אש״ף .)2:2( 2:7שערים — לישראל:
גור 2שומרון, פרס, רבץ, ווייצמן ובגין.
לאש״ף: חבש וחדאד.

אין הסיגות לחוסיין

אבל בינתיים, בזמן שהורווח או בוזבז, מקבלים
אזרחי ישראל, תמורת מיטב כספם, כדורגל מחורבן,
שאינו שווה את המגרש שעליו הוא משוחק.

ישראל ב׳ — ירדן .)0:2( 0:4שערים — ליש ראל:
ארליך, שוסטק, סבידור ושמיר.

ניצחון בגין מנחם

אז אם לא יחול שינוי מיידי, אני שוקל בהחלט
את הרעיון לעבור לקריקט. מה יש?

ישראל — מצרים .)2:1( 2:3שערים — ליש ראל:
בגין 3למצרים: סאדאת (.)2

זימזזזסר

תזדוזזדוו

ה^ילם

שיטות
המישחק העיקריות

וו ח 1ו תז
111111111

א — שיטת הבונקר ()10—1

כ — שיטת הציפור ()1—9—1

בשיטה זו מגוננים כל עשרה שחקני
השדה על השער ומונעים את הבקעתו.
הם מסודרים בשלושה קווי הגנה צפופים,
כשכל אחד מהם ניתן לעיבוי
מיידי — למשל על־ידי נסיגה של שני
הקיצונים ( 7ו־ )11 לאחור.
ביזבוז הזמן נעשה על־ידי מסירות
ארוכות בין שחקני השדה לשוער ולהי־פך,
מסירות קצרות בין שחקני השדה
לבין עצמם, והרחקת הכדור הרחק אל
שטח האוייב או אל מעבר לקווי
המגרש, על־ידי שחקני קו ההגנה הרא שון.
ביזבוז
נוסף של זמן מתבצע על־ידי
כך שהשוער מחזיק בידיו בכדור ככל
האפשר, וכל השחקנים משחקים כ־
״פצועים״ או ״נפגעים״ לפי הוראות
המאמן.

בשיטה זו מגוננים תישעה משחקני
השדה על השער ומונעים את הבקעתו.
הם מסודרים במעין ״מניפת
הגנה״ ניידת המאפשרת סתימה מיי דית
של כל פירצה — למשל על-ידי
תנועת המקשרים ( 8ו־ )10 לפנים,
לאחור ולצדדים.
ביזבוז הזמן מתבצע על-ידי החזרת
כל כדור אל השוער, האוחז בו בידיו
ככל האפשר ובועט אותו עמוק לתוך
שטח האוייב, מתוך כוונה שהחלוץ ה מרכזי
9המשחק בתפקיד ״הציפור״
,יחזיק בכדור זמן רב ככל האפ שר
ואף -יטריד את הגנת האוייב.
ביזבוז זמן נוסף נעשה על-ידי הת חזות
השחקנים כ״פצועים״ ,לפי הוראות
המאמן.

ג — שיטת הפריצה (—1א—צ)
בשיטה זו מגוננים שמונה משחקני
השדה על השער ומונעים את הבקעתו.
הם מסודרים בשלושה קווי הגנה מדורגים,
המאפשרים ניידות מירבית לעבר
כל איזור סכנה — למשל על־ידי תנועו:
קדימה של המגינים ( 2ו־ )3לעי-
בוי הקו הראשון.
ביזבוז הזמן נעשה על־ידי הרחקת
כל כדור מרגלי שחקני ההגנה אל
תוך שטח האדיב, שם נמצאים שני
הקיצונים הפורצים ( 7ו־ ,)11 שתפקידם
להחזיק בכדור זמן רב ככל האפשר,
אם על-ידי תנועה איתו ואם על-ידי ביצוע
מסירות ארוכות בינם לבין עצמם.
ביזבוז זמן נוסף מתבצע בשיטת
הפציעות המדומות, לפי הוראות ה מאמן.

הרמטב״ל, דויד אלעזר, במסוק מעל לשטח הכבוש באפריקה

הממשלה. המטביל ומיפקדת פיקוד־הדרום אשמים במהלך שהבטיח
לסאדאת את הניצחון האסטרטב׳ :ההתקפה דרומה. במקום צפונה

גמה וא אומיה 7 2
לפני קצת פחות משנה התקרבנו לסוף סיפור מיל־חמת
יום־הכיפורים בדרום, וכבר סקרנו (״העולם הזה׳/
)2052 ,2049 , 2048 את הרקע לצליחת התעלה על״ידי
כוחות חזית הדרום, במיבצע ״אבירי-לב״ .מפני סיבות
טכניות שונות נקטע המשך הופעתה בדפוס של סקירת
אותה מיתקפה, אשר הביאה לנו ניצחון צבאי מרשים
— מה שגרר מייד, וכרגיל, את סיום המילחמה. אבל,
כידוע, לא הוכו המצרים כמו ב־ ,1967 ובעת שנכנסה
לתוקף הפסקת-האש הכפוייה, החזיקו בידיהם שטחים
ניכרים שכבשו מצה״ל ולא עלה בידינו להדפם מהם.
לכן נחשבה המילחמה, על פי קוד-המוסבמות המייוחד־במינו
לסיכסוך ישראל־ערב ,״ניצחון״ מצרי.
יום־השנה הרביעי לסיום המילחמה יוצר !הזדמנות
נאותה להשלים את החסר — ומה גם שאיזכור המיל־חמה
ומהלכיה יועיל להשיב את הפרספקטיבה שאולי
קצת ניטשטשה, ולשוב ולהבהיר כי ״נייר העבודה״
ושאר המאורעות המסעירים אותנו כעת, לא באו מעצמם,
מחלל ריק.

בדי שסקירה זו לא תיראה תלושה, נחזור בריפרוף
כוללני על האירועים בדרום !עד הצליחה> ועל עיקרי
מה שכבר כתבנו בנושא הצליחה :
בימים הראשונים 6 ,ו״ 7באוקטובר ,1973 שילמו
כוחות צח״ל בדרום את מחיר ״קו בר־לב״ ,אשר,
בקונספציה וכתוכנית מיבצעית מייושמת, גילם את
״הטימטום הצבאי״ באחד משיאיו.
למירע המזל, הופקד אז ניהול המיבצעים ברמות
האיסטרטגית והטאקטית, בידי מפקדים בעלי יכולת

היעד ס מן למיתקפת
..אבירי הלב״ היה
חאומיה השנייה, ולא
האחדה השלישית
מיקצועית בלתי־מספקת לחלוטין, אשר לא היו מסוגלים
להבחין מה מעוללת הקונספציה המיבצעית, ובוודאי
שלא יכלו לתקן את המעוות. מסיבה זו נשחקו כוחות
״אוגדת סיני״ ובוזבזו, בלא שיפריעו כימעט את הגשמת
הצליחה המצרית לפי התוכנית — למרות שעוצמת
אותה אוגדה, בידי מפקדים היודעים מלאכתם, יכלה
להספיק לפחות לשם גרימת שיבושים חמורים למיתקפה
המצרית, בשחיקה מזערית של כוחותינו.
אילו היה צה״ל מגוייס, כולו או בחלקו, ומקדם

כך את המיתקפה !המצרית, ודאי שהיתה נכשלת. זהו
המקור לתירוציהם של אינשי־הצבא, שהטילו את אשמת
הכישלון על ״המחדל המדיני״ — ולכאורה בצדק. אך
רק לכאורה: יחסי-הכוחות ההם, בנסיבות כפי שהיו,
ענו בהחלט על הדרישות האלמנטריות של משימת
״הבלימה״ !המינימליסטית, כך שהצלחת הגשמתה של
משימה זו נעשתה תלוייה רק באיכותו המיקצועית
של צה״לן ואיכות זו לא הספיקה, מפני רמתו של
הפיקוד: הגבוה, שהיתה כה נמוכה, עד אשר העדיפות
היחסית הגבוהה והקבועה של צה״ל, בדרגים הנמוכים
והבינוניים, לא היה בה — זו הפעם — די כשלעצמה.
אמת זו נחשפה והוכחה, מעל לכל ספק, ביום ״ה״8

בנימין וומ ידר 1ר
בחודש״ ,בו נולדה הטראומה, אשר הטביעה את חותמה
על הטילחמה, ועל השלכותיה עלינו ולגבינו. באותה עת
כבר היו הכוחות מגוייסים, והשפעת ״ההפתעה״ נפוגה,
בוודאי לצרכי המיבצעים הקונקרטיים ברמות האופרטיבית
והטאקטית. ראשי-הגשר המצריים עדיין היו
רדודים ביותר ויחסי-הכוחות — ובעיקר אופיים, כאשר
שלנו משוריינים בתכלית (אם כי עדיין סובלים מכמה
מחסורים חריפים, במייוחד בארטילריה) — מבטיחים
לנו, לפחות, אי-נחיתות כמותית בקנה־מידה כל-חזיתי
(בסיני גופא) ; ויכולת פוטנציאלית טובה משל האוייב,
ליצור ״נקודות־כובד״ עם עדיפות כמותית מקומית,
באיזור ובזמן שנבחר.
יתרה מזאת, כדי שיסתיים היום בנצחון לנו, לא
נדרש מן הדרג הקובע — כלומר, ממפקד פיקוד״חדרום
— אלא רק זאת, שלא יעשה שגיאות חמורות מדי ;
ולמעשה, שלא יעשה דבר, אלא יניח את שלוש אוגדותיו
במקומן, כמות שהן, ללא כל תזוזה. מעולם לא נדרש
ממפקד שיעשה כה מעט, כדי שישיג כה הרבה. אז,
סמוך לשעה ,10.00 עשה האלוף גונן את השגיאה
הנוראה — וחסרת״הפשר — ביותר האפשרית: הוא
הורה את אוגדת שרון, שניצבה ערוכה בגיזרה ״המר-
כזית״ (בין איסמאעיליה לאגם ;המר) לצאת מעמדותיה
אחורה ולנוע דרומה, לתקוף את ארמיה ( 3העולם הזה
— 2007״ — 8.10 שער עצמי״).
כך נשלפה אחורה !והוצאה לגמרי מן ״המילחמה,
במקום ובזמן הקריטיים ביותר — לנו ולמצרים כאחד
— האוגדה הגדולה, החזקה והרעננה ביותר של צה״ל,
שבראשה המפקד הטאקטי המעולה שלרשותנו. את
הישועה בדרום, באותו יום, הצמיחה עמידתה העיקשת
של אוגדת ברן, בסיוע הרבה מזל (שהמצרים דבקו
בתיכנונם המקורי ותקפו מן האגם המר כלפי צפון-

מיזרח, לא מיזרחה כלפי טאסה, שהיתה צומת״החיים
של החזית שם, אבל כימעט ללא כוחות בינה ובין
התעלה).
אילו רק נשאר שרון בעמדותיו המקוריות, היה
הניסיון של ארמיה 2לאחד את ראשי-הגשר שלה
ולהרחיבם עד לעומק סביר נכשל — ובאבידות כבדות.
במקום ראש״גשר ארמיוני מאוחד ועמוק דיו, בעיקר
בדרומו, היתה ארמיה 2מצליחה, לבל היותר, ליצור
ולקיים כמה ראשי גשר קטנים בודדים, מנותקים,
רדודיס״להחריד (מנקודת הראות המצרית) ונישלטים
ביעילות רבה ומטווח קרוב על־ידי כוחותינו, הערוכים
בתוואים הגבוהים ׳והנוחים של ״קו-הגבעות״ :״נוזל״,
״מכשיר״ ,״צידני״ .חיסול אלה על־ידינו, לאחר מבן,
היה עניו פשוט ובטוח.
שרון שב לגיזרתו בערב ה 8-לחודש, ולמחרת החל
דוחף ומגשש לכיוון קו־המים. קראנו ושמענו על הגילוי
הדרמתי של ״התפר״ בין שתי הארמיות המצריות,
שאירע (בך נטען) ב״ 11 באוקטובר. אבל כבר ב״ 9לחודש
נמצא שרון עצמו במרחק של כ״ 3ק״מ מן התעלה
(בצומת ״נחלה״) ,ואחת מיחידותיו בילתה לילה שלם
על חוף והאגם המר. פיקוד־הדרום, מוכה ההלם של
היום הקודם, הורה לשרון לסגת.
לאחר כמה ימי־מילחמה סטאטית באופייה —
שבהם הביא פיקוד״הצפון לידי סיום מוצלח את ׳הבלימה
בחזית הגולן והמשיך ופלש לתוך סוריה (מה שאיפקר
גם לשחרר את חיל-האוויר לטובת הדרום) — הוחלט
לתקוף ולהכריע א ת הצבא המצרי, באמצעות צליחת

הממשלה ה*ת!ה צריכה
לקנוס את סילוק
הצבא המצוי מסין׳
במשימת המיתקפה
התעלה, תוך ניצול ה״תפר״ החשוף בדוורסואר שבחיבור
בצפוני של התעלה עם: האגם המר הגדול. אז הגיעו
ידיעות כי מתרגשת מיתקפה מצרית ונחלקו הדיעות אם
לצלוח מייד, בדרישת כמה מפקדים ובתוכם שרון, או
להביס קודם את המיתקפה המצרית. שני הטיעונים
היו סבירים. אך, לפחות בראיה לאחור, טוב שהוחלט
להמתין, מפני שב 14-לחודש אכן תקפו אוגדות השריון
המצריות, הוכו אחור באבידות כבדות לעצמן ומזעריות
לנו — והותירו את ״אפריקה״ מרוקנת־כימעט מכוחות
ובשלה למיתקפח מצידנו.

בדיוק כפי שטענו כל: הדוברים חרשמיים, כתבי ה-
רפורטז׳ות והמפקדים הנוגעים עצמם, אכן בוצעה הבליחה
״שלא כמתוכנן״; אך לא במשמעות שביקשו כל
אלה לתת לביטוי, אלא בזו ההפוכה לגמרי. כי אפילו
בחלומותיהם הוורודים ביותר לא יכלו מפקדי צה״ל
ליצור מצב טוב ומבטיח-ניצחון יותר מזה שנוצר בפועל,
ב״ 1$באוקטובר: הגדה חמיזרחית אמנם לא נמצאה
כולה בידינו, אך בגיזרה שנבחרה הניחו המצרים, ב-
״תפר״ הריק, גישה ישירה אל נקודת-הצליחה ב״מצמד״
וכן אל חוף האגם המר, בחציו הצפוני.
גישה זו כללה כביש תקין, נקי מנוכחות פיסית של
אוייב (״עכביש״ הידוע) וכן עוד כמה נתיבי״מישנה.
אלה ניתנו בהחלט לניצול אבל לא נוצלו׳ מפני שצה״ל
— לפחות עד — 1973 חטר היה, בכל הדרגים, כושר

וק אזור שזבתיחה
חג יתקנה החל אריק
שחו חרש את
הפניית התאמץ צפתה
תיכנון מיקצועי ברמה מתקבלת על הדעת, והסתפק
ב״אילתור״ ,שהוא תחליף גרוע, יקר וקשה ל״תיכנון״.
אך השפעתו של שינוי זה, לשלילה, בטלה״בשישים
מול השינוי לחיוב: במקום שתכיל את כל הצבא ה מצרי
/העומד נכון וערוך לקדם צליחה ישראלית, היתה
הגדה המערבית של התעלה, ביום הצליחה הישראלית,
עירומה ומרוקנת מכוחות כימעט לגמרי. חלקים גדולים
ממנה, כולל מול הצליחה בדוורסואר, היו נקיים וחשופים
לחלוטין. חשוב עוד יותר — הפיקוד המצרי,
הן האופרטיבי (הארמיות) והן העליון׳ לא היה מוכן
כלל, בחשיבתו ובהערכותיו, לכך שלפתע יקום צ ה ״ל
ויצלח את התעלה אל עומק מצרים. אצבע אלוהים
והפיקוד המצרי חברו יחד לזמן לנו, הפעם לטובתנו:
הפתעה מוחלטת — ההפתעה הצבאית הגדולה האמיתית
של המילחמה כולה — ומרחב חשוף מכוחות.
כל שנדרש כדי להפיק מצירוף זה מפלה מצרית
מוחצת וניצחון צבאי ישראלי אדיר, גדול אף מזה של
67׳ ,היה הבנה טאקטית טובה (אפילו לא ״מעולה״),
עם נכונות ליטול סיכונים מחושבים (ולא מופרזים),
ויכולת אלמנטרית לקרוא את הקרב ואת: השטח ולהבחין
בהזדמנויות — ואפילו רק באלה, שממש דוקרות
עיניים.
אבל גם כושר-מצביאות כזה, ברמה של ״בינוני-
פלוס״ ,חסרה לפיקוד הגבוה של צה״ל; כלומר, ל-
רמטכ״ל ולמפקד חזית-הדרום. החמצה זו עמדה במרכז
שלושת מאמרינו הקודמים שנושאם מיבצע ״אבירי״לב״,

חזיתות הארמיוניות (כחלוקה המצרית) ,כחלק
מהותי וחיוני כיותר של ה״משימה״ האים-
טרטגית אשר הוצכה למיתקפת חזית־הדרום.
גם ׳אם התכוונה הממשלה שמיתקפד, זיו לא תהיה
מוגבלת לסיני, ותשיג שטחים נוספים ממערב התעלה,
לצרכי משא־ומתן ,׳בכל זאת חייבת היתד׳ להבחין בכך,
שהמטרה הצנועה־פביכול יותר, של שיבה לקיו הישן,
חשובה הרבה יותר מכיבושים חדשים; וכי רק לאחר —
ומאחר — שתושג מטרה ״מינימליסטית״ זו מותר לקבוע
את תוספת השטחים במשימת המאמץ הצבאי העיקרי.
ואילו פעלה הממשלה כך, היה על צה״ל לתכנן את
המיתקפה באופן, שהצליחה ופעולת הכוחות באפריקה לא
ייעשו עיקר; ובוודאי לא, כפי שהיו למעשה, שכל
המיתקפד, תצטמצם אך ורק לאפריקה, כאשר ממיזרח
לתעלה, בסיני, נעשה !מאמץ מיישני — נכון יותר, שלישי-
במעלה — יוכל תכליתו איננה יותר מאשר סיוע להרחבת
ואבטחת ראש־הגשר ׳והגישות אלייו.
בנסיבות אחרות, ני״תן היה לתלות במחדל זה של
הממשלה, אשר הוליד את היעדרה של מטרה איסטרטגית
מוגדרת, ברורה ובת־ביצוע למיתקפה הצבאית, יאת קולר
הטעות ביעד ובכיוון של המאמץ העיקרי בדרום; ובכל
מיקרה מוטב שהדרג המדיני ילמד את הלקח — בעיקר
כשלנגד עיניו הדוגמה של סאדאית, אשד השכיל לקבוע
לעצמו ולצבאו מטרה כזו ׳ודבקותו העיקשת י בה היא
שאיפשרה לו ליטול. את הסיכונים הגדולים ביותר ב החליטו,
גם בישעת המשבר החמור ביותר עבורו, ולמרות
המלצת הרמטכ״ל שלו, לא להשיב את צבאותיו מסיני
למצרים. בכך הציל סאדאת יאת ההישג האיסטרטגי־המדיני
מצפורני הכישלון הצבאי ׳שינחלו כוחותיו בשדה־הקרב!
ובמלים אחריות: הציל, בעבור מצרים, יאת המילחמה כולה.

המחדד הצבא
ף פרשה זו אין׳מחדל הדרג המדיני יכול לשמש
! 4נימוק או תירוץ לדרג הצבאי.
ראשית, גם אילו תיפקד כיאות, לא היה הדרג המדיני
צריך, ואו יכול, לקבוע לצה״ל איזו משתי הארמיות
יתקוף, אלא השיקול לכך היה מסור כולו לפיקוד הגבוה.
שניית ,׳בנסיבות אישר שררו שם ואז, נ׳מצאו כשלושה־רבעים
מכוחות צה״ל בחזית הדרום פרוסים מול ארמיד׳ .2
הנסיבות הלוגיסטיות העדיפו גם הן, באופן בולט, לצורך
מייתקפה, את הגיזרה המרכזית (קנטרה־דווארסואר) על
פני הדרומית. רביעית ,׳נראה בעליל מן התיאורים השונים,
כי התפיסה המיבצעית לפני המילחמה גרסה שאת צליחת
התעלה יבצע צה״ל בנקודה, או בנקודות, אשר יימצאו
בגזרות המרכז או הצפון של התעלה; ולא רק שנעשתה
עבודת־תיכנון מוקדמת רבה ותפיסה זו איתה מוכרת
היטב למפקדים, אלא שגם ההכנות הפיסיות בשטח נעשו
בהתאם. חמישית ואחרונה, בעיית המצרים לעניין תיגבור
המרחב העורפי מן הכוחות הממיסכים את קהיר היתר.

הופכת קשה יותר ומגבירה את הססנותם. ברור, אם כן,
כי שם ואז היתד. בחירת יעד המיתק׳פ׳ה• ,לפי השיקול
הצבאי, צריכה ליפול באורח הכרחי על ארמיה — 2
וכאשר המאמץ העיקרי מכוון להשמדת כוחותיה בסיני,
ממיזרח התעלה. כל פיקפוק בעניין זה צריך היה להיעלם,
עם שנפלה ההחלטה לצלוח בדווארסואר. מאותו רגע גם
הפכה ההחלטה השוגה מלכתחילה, להפנות את המאמץ
העיקרי אל ארמיה ,3לעוד פחות מוצלחת, מכפי שהיתר.
מלכתחילה. מעניין — ומתמיה הדבר כי, לפחות ככל
שמלמדים הפירסומים, לא הוצעה ובוודאי לא נשקלה באופן
רציני, לפ יניתחילית ״ אבירי ־ ל ב״ ,האפשרות
של הפנייות מאמץ המיתקפה העיקרי כלפי ארמיה — 2
ובמיייוחד ׳לא ביצועו ממיזרח התעלה, במקום ממערבה.

רק לאחר שנפתחה המיתקפה החל שרון

האיום על קאהיר
החיש את ההתערבות
הסובייטית ־ וגם
את האמריקאית
דורש — כתוקף גוכר והולך — הפניית מאמץ
ניכר יותר צפונה, ונראה כי כשלב מסויים
אף זכה לתמיכת כר-לב.
אבל גם עניין זה נאכל מהרה באש מי׳לחמ׳ות־הגנדלים,
והשאלה שעמדה כבר לא היתד. האם צדק ׳שרון או לא,
אלא איזה רווח אישי יכול היד. לצמוח לשרון אילו ניתן
לאוגדת׳ו להתקדם צפונה כפי שביקש ; או, איזה חשבון
פרסונלי פרע בר־ילב כשסירב לשרון ; או ,׳מה היה ׳חשבונו
האישי של דיין, שביגללו תמך בדר״שת ׳שרון וכייו״ב.
מכל מקום, דומה כי הפעם הזאת, כיוצא מן הכלל, החטיא
גם שרון, יועלה על הדרך הנכונה מאוחר (אם כי לא
מאוחר מדי) ורק באופן ׳חלקי.
כיוון שדומני כי בנושא ,״׳למה ׳לא ארמיה?2״ אנו
חודשים קרקע-׳בתולה, וכן ביג׳לל חשיבות לקחי העניין
עצמם ,׳והעניין המיייוחד שניתן למצוא בו כ״תדג״ל״ ב טאקטיקה
ובהערכת־מצב ,׳נחוץ ׳וגם כדאי להתעמק יותר
בפרטים וגם לנמק ׳ולבסס יותר יאת הקביעות שנקבעו
עד כאן.

צפונה או ורומה?
ך תחיל כנימוק

שהבאנו אחרון — ההחלטה לצלוח

91 בדוורסואר.
(המשך בעמוד )36

המחדל המדיני
ן* יום מיל תמת יום־הכיפורים מצא את כוחות הזית־
^ הדרום באפריקה, שולטים על המרחב שבין החיץ
החקלאי הצפוני (:תעלת המים הטתוקים דלתא־איסמעאיל־יה)
ובין נמל עדאבייה וג׳בל־עתקה. בכד ׳ניתקו את
״ארמית־השדה מס׳ 3״ ,היא הדרומית משתי הארמיות
ישל הצבא המצרי (שהן, במינוח המערבי ,״קורפוסים״ או
״גייסות״).
היה זה ניצחון צבאי יברור אבל בלתי־מספק מבחינה
איסטרטגית ומדינית. כפי שניסינו להראות בשתי הסקירות
הקודמות, לא כוח עליון גרם לאי־מספיקות ההישג, אלא
׳רמת המצביאות הירודה של הפיקוד־הגבוה בדרום, כפי
שנתגלעה בשני כשלוניותי׳ו הבסיסיים האחרים, שכבר
ניתחנו — באי־הבנת משמעות ההפתעה הטוטאלית אשר
נוצחה עם הנחתת מיבצע־הצליחה (״אבירי־לב ובאי־הבחנת
ההכרח שבניצולה, באמצעות הזרמית כוחות לאפ ריקה,
בכמות ובקצב מירביים.
על שתי ואלה יש להוסיף שגיאה בסיסית נוספת, שגם
היא ראוייה לתואר ״חמורה״ — לא רק מפני שנעשתה,
אלא עוד יותר בגלל הסיבות שגרמו אותה ,׳והעובדה
שעד יכה לא הובחנה כליל כשגיאה.

כוונתי לרד, שהיעד זזנכוד למיתקפת ״אכי-
רי־־לב״ היה ארמיה ,2לא ארמיה : 3כאשר
המאמץ הפיסי העיקרי צריך היה להתנהל כסיני,
ממיזרח לתעלה, לא כאפריקה, ממערכה.

כמו במיקרים אחרים שהזכרנו במהלך הסידרה, גם בזה
שלפנינו ניתן לקבוע, כי פל אחד משלושת הדרגים ה קובעים
— הממשלה, המטכ״-ל ומיפקדת־החזית — נושא,
ברמתו שלו, באחריות מלאה לשגיאה, אשר אחריות
האחרים איננה יכולה להפחית ממנה.
הדרג המדיני אחראי בכך, שלא הבחין כי ״׳מטרת-
המילחמה״ הצבאית של סאדאת היא היאחזות, בכל
מחיר יועד סוף חהמילחמה, בשטח שכבש צבאו בסיני —
מת שיאפשר ליו להיחשב, פסיכולוגית ומדינית ,״הצד
המנצח״ ,׳ולא חשוב מה ישיג צה״ל! וכי, באופן זה,
סאדאת הוא שהכתיב ,׳באורח אוטומטי ׳והכרחי, את מטרת־המ״לחמר׳
הצבאית של צה״ל בדרום, כ״שלילת הישגי
המצרים״ ,על־ידי השלכתם חזרה למערב התעלה —
ועדיף, חיסולם (כצבא) במיזרח התעלה — יתוך שבסיום
המילחמה נמצא צה״ל לפחות על קו־המים, יובכך מוכיח
לכולי עלמא ובעיקר למצרים, על פי אמות־המידד׳
ש להם, כי אין נשקף להם כל סיכוי, לפחות עתה ובעתיד
הנראה־לעין, להשיג יתרונות מדיניים באמצעות מילחמה.

לכד, צריכה היתה הממשלה לקבוע את סילוק
המצרים מסיני, לפחות כאחת משתי ה

17173*.רן
די 7ט ק

\ע(!וד י ז ^
א־קטדעג׳ז/י
\ ע-קר-יח-

המיתקבה כני שהיזוה ברינה והתבומו; ״אבירי לב ,2משובר

סוך־סוף, בית או 13ה לגברי בלבד
מו ק ד אופנ תי לגבר, מיו חד במינו נפ ת ח בארץ — בכוונ תו להח די ר תודעת ה או פנ ה לגבר הי שראלי ,
חדש לגבר הישראלי;
לא, אין זו חנות ואף לא בו טיק,
כי אם בית אופנה ענק,
במלא המשמעות במובן ״בית
אופנה לגבר״ .וכוונתי היא ל בית
האופנה החדש שנפתח
מזה ימים מספר ע״י האופנאי
זהר ענברי לשעבר מנהלו של
בוטיק פייר־קארדן התל־אבי־בי.
זהר,
העוסק באופנת הגברים
מזה 15 שנה, טוען ובצדק, ש
דימה,
בואו וננהג כפי שזהר
ענברי נוהג מזה שנים. אני
מקנא בו, הוא מתלבש נהדר!!

אופנאי המחדיר
אופנה עולמית
ובכן, זהר בא לעזרתנו, זהר
מציע לנו 200מ״ר של אופנת
נכרים ללכד, נהדרת, החל מ הביגוד
התחתון ועד לבגד המ הודר
והאופנתי ביותר. כמו
51; 17־ £55א 51ס ,8או חליפה
לערב, או אפילו כל׳הלי־

זהר ענברי — למת לא להתלבש יפה ן
כאשר אנו רואים בטלוויזיה,
את אותם גברים הלבושים ב משך
כל היום בחליפות וש יהיה
עיסוקם אשר יהיה, אנו
חושבים לעצמנו, אכן זה נאה
אך לא בשבילנו.
אני שואל, למה לא בשבי לנו
ו למה שלא נתחיל לד,ע־ריר
את האנשים הבאים איתנו
במגע, או את עצמנו בפרט,
למה לא להתלבש יפה? אמנם
בפעמים הראשונות כאשר נופיע
לבושים חליפה בחברת
אנשי העסקים אתם אנו באים
במגע, יאמרו הם שהגזמנו, אך
היום זה אני, מחר אתה, ולב סוף
כולם, כולם ילבשו חלי פות,
אם לעסקים, אם לישי בה
בבית־קפה, או בכלל ! ק

להרגשה טובה. זהר רוצה
להחדיר את האופנה לגבר ה ישראלי,
בואו נעזור לו בכך.
לדעתי, מכריו של זהר משכבר
הימים. מי שהם חברי־כנסת,
חברי ממשלה, ואנשים יפים
אחרים, ימשיכו בקשריו עימו,
בעסק הפרטי שפתח. אותם
מכרים, זוכרים לזהר חסד
נעורים, זהר האדיב וההוגן,
אותו זהר היודע לתת שירות
טוב ללקוחותיו. אך אל לכם
להיתפס ליאוש, אמנם זה בית
אופנה ענק הן בגודלו (כאמור
200מ״ר) הן בייחודו, והן ב מיקומו,
אך זהר מעוניין להל ביש
את כולנו באופנה האח רונה,
לכן העמיד את מחיריו
בגבולות ההיגיון.

1.11/1.סטריאו נמצא בקומה ב,
חברה 1 1. ,סטריאו נמצא
בקומה ב׳ אמנם היגעתם ל רחוב
בוגרשוב 22 פינת שלום
עליכם וראיתם את השלט. אך
מה הבעיה לעלות שתי קומות?
מאז כתבתי לפני כשבועיים,
על סוכנות זו למערכות
סטריאו פנו אלי, קוראים שונים
בטענה, שלא מצאו את
המקום. ובכן היה מצויין במ פורש
קומה ב׳ .שם תמצאו
את כל מבוקשכם, במערכות
ובאביזרי סטריאו מעולים.
כידוע לכם, ניתן להשיג ב־
1 .^ 1.סטריאו קיטים להרכבה
עצמית כמו: טלווקם,3 .0 . ,
יוניק, ספקטרה 5 . ,ועוד.
כאשר קיטים אלו, ניתן לשל בם
בטיונרים, של אותם יצר נים.
פרט
לזאת ב־1.״ן £.סטריאו
תמצאו פטיפונים ( 0 £ 0וגם
להרכבה עצמית) ,8.3.11. ,או
רמקולים של פירלס ואלקטרו
אקוסטיקס, או ראשים מגנ טיים
מסוג אמפייר. בקיצור,

הכל בכל, מכל היצרנים המ עולים.
כמו
כן, תוכלו להתרשם ב מקום,
ממערכת הדגמה של
המגברים להשוואה מיידית.
כך, שמיד תבחינו, במשמעותה
האמיתית של מערכת סטריאו
איכותית ומיכולתם של קי טים״
,לתפקד כמערכות סטרי או
לכל דבר, מבלי לפגום

הצליל. באיכות סטריאו מתאימים מערכות לתקציב,
היו בטוחים שאם תי כנסו
ל 1.סטריאו בכוונה
לקנות, ידאגו הם למלא את
מבוקשכם לפי תקציביכם, ותוך
סיפוק מירבי של רצון הלקוח,
זוהי עובדה.
ובכן, עלו שתי קומות לבוג־רשוב
22 טל 286349 .ותיווכחו
בעצמכם. הכל בתנאי שתבואו
בין השעות 10.00 ,בבוקר ועד
8.00 בערב, וביום שישי מ־
10.00 בבוקר עד 3.00 בצה־ריים.
פשוט מאד, כי בשעות
אחרות סגור שם, להתראות.

כל פרט ופרט נלקח בחשבון,
בתיכנונו של ״סוסייטי״ (זהו
שמו של בית האופנה) .ואתחיל
במיקומו — כיכר המדינה,
ה׳ באייר .20 כאן חשב זהר על
הנוחות בחנייה ללקוחותיו. הרי
לגברים לרוב אין זמן ! לכן,
במקומו הנוכחי, ניתן להחנות
את הרכב (אם יש לך כמובן),
ממש מול ״סוסייטי״ .לקנות
ולחזור אליו ללא כל בעיות
בחנייה. גם לגודלה של ״סו־סייטי״
ניתנה תשומת לב
רבה. שתי הקומות ו־ 200מ״ר
של בית האופנה לגברים בל בד,
מאפשרת קנייה ללא צפי פות
ומתן השירות האדיב וה־אינדיבדואלי
ביותר ללקוח,
מסורת שהינחתה את זהר, ב בוטיק.
פייר קארדן במשך ה שנים
אותו ניהל. ומה לגבי

חלו של שיען מטבחי איגור הוא צעיר, ונחמד בעל
חוש אסטטי ויד אומן. הבחור
הינו בעליו של מפעל המייצר
שיש למטבחים כאשר כל סנטימטר
מעובד על־ידו להפליא.
איגור, הקונה את השיש מאי טליה
מברזיל או מכל מדינה
אחרת אשר לה שיש בצבעים
יפהפיים, לא מסתפק במילוי
דרישת הלקוח לעיצוב הדוג מא
כרצונו אלא מוסיף לו את
הנופך המיוחד לו בעיבוד ואכן
איגור, העוסק באומנותו זו,
ברח קיבוץ גלויות ,116 טלפון :
838643 יציג בפניך מבחר או מנותי
בשיש למטבחים במגוון
צבעים. כדאי לבקר.

השם? הלא הוא ״סוסייטי״,
שם מפוצץ לכל הדעות, אולם,
משמעותו פשוטה וב״סוסייטי״
הכוונה היא ובכנות לאוכלו־סיה
מהרמה הבינונית ומעלה.
כאן תתעורר שוב השאלה, ה אם
אני מסוגל לעמוד במחי רים?
ובכן, בבית האופנה ל גבר
ב״סוסייטי״ ,אשר כל בגד
ובגד בו מיובא מחדל, המחי רים
כמחיר תוצרת הארץ. לא
יאומן? אז הנה דוגמא, ישנם
יצרני סוודרים או חולצות מ קומיים,
הדורשים עבור תוצר תם
400—500ל״י, לעומת זאת,
מציע זהר ב״סוסייטי״ ,עבור
תוצרת חוץ ואני מדגיש, תו צרת
אנגליה, גרמניה או הו לנד.
זהר מציע אותם במחיר
זהה, לאותם המוצרים המיו צרים
בארץ. ובכן, זה כבר
נתון לשיקולכם.

אני שוכנעתי ושמחתי לדעת
שיש הדואגים לנו הגברים.
זהר, יודע שהגברים בארץ, לא
יוציאו סכומים גבוהים לבי גוד
לכן, דאג שמחיריו יהיו
נוחים לכל. בזכות עברו העשיר
בענף, בזכות רצונו החזק,
בהחדרת תודעה אפנתית לגב רים,
בזכות האווירה והשי רות
שהם ברמה אירופאית
גבוהה, משוכנע אני שעם פתי חתו
של בית האופנה לגבר
״סוסייטי״ (בכיכר המדינה ה׳
באייר )20 יחול שינוי בהופ עתו
של הגבר הישראלי. הח לטתם?
ובכן, ניתן להשיג
אצל זהר, מבחר עצום של
חליפות נהדרות, תוצרת אנג ליה,
איטליה או הולנד. זאת,
בנוסף למבחר העצום, של
אביזרי אופנה שונים לגברים.
זהו, איך אומרים? היו יפים.

היכן כדאי לקנות גע, סטריאו
האם בכוונ ת ״א שמור״ לשבור אתה שוק ן
במסגרת ביקורי בחנויות ה סטריאו
השונות, ניתקלתי ב אחת
שרואה אני חובה לעצמי
להעביר לידיעתכם ולו רק בגין
המחיר הנמוך מאוד של מוצרי
הסטריאו אותם היא מציעה.
חנות זו, פועלת בשיטת ה שיווק
הישיר ומוצרי הסטריאו
בה, נמכרים לצרכן במחירים
סיטונאים ולפעמים אף במחיר
מוזל מאשר לסיטונאים. בכל
מקרה הפרש המחירים הוא
נמוך בעשרות אחוזים בכל ה מוצרים
בענף הסטריאו.
וכוונתי היא לחנות הסטריאו
״אסמור״ שבבעלותו של מר
מרדכי מזרחי כיצד מצליח מר דכי
להחזיק מעמד במחירים
כה נמוכים? ובכן, מרדכי קו נה
בכמויות עצומות וכאמור
עובד בשיטת השיווק הישיר.
לדעתו של מרדכי מוטב למ כור
הרבה ובמחיר נמוך מאשר
לא למכור כלל. ואמנם, ב־
״אסמור״ (רח׳ העליה 25 טל.
824910ת״א) .תנועת הקונים

ערה ביותר וההצלחה משיטה
זו נראית לעין.
מה ניתן להשיג ב״אסמור״ ?
ובכן, זוג רמקולים ( 25\ ¥כו לל
תיבות) במחיר 950ל״י
במקום 1,900ל״י (במקום
אחר) ,טייפ +רדיו (חשמל ו סוללות)
ב־ 850ל״י במקום
1.350ל״י, מגבר £ 1

1.350ל״י במקום 2,900ל״י,
זוג רמקולים דיינבוקס 35\ ¥
^.¥ז 3כולל תיבות בעי צוב
נהדר) 1,950ל״י במקום
,3,900 אזניות סטריאו — 85
ל״י במקום 180ל״י. עוד כהנה
וכהנה מוצרים, במחירים ללא
תקדים.
ראו אתם ושיפטו האם בכוו נת
״אסמור״ לשבור את ה שוק?
אולי, אך לבטח שב מחירים
אלה מכירותיהם גדו לות
ביותר, ושוב לתזכורת
״אסמור״ ייצור יבוא והפצה
רח׳ העליה 25 טל 824910 .

יו 3ל ד?ו1צרן *¥11£0
— 33 מפעלי החברהו סו כני ה ם בארץ ״גולדן מ־גול״ חוגגי ם
בי מי םאלה יובל להקמתם.
וילדה, וילדה ושוב וילדה מי
לא שמע על מטליות האיכות
וילדה, שאל כל עקרת בית
ותאמר ״וילדה? אכן זו מט לית
העוזרת לי בניקוי הבית״.
אולם אין ברצוני לשוב ולספר
לכם על איכות המטליות, מט רתן
וכדומה, אלא לעשות הכ רה
עם אותו קונצרן ענק המ ייצר
מטליות אלו בשם וילדה,
ועל נציגיהם בארץ ,״גולדן־
יאנגול״.
חברות גולדן־יאנגול( ,בבע לות
משפחת גולדשטיין) המ חולקות
לשניים, גולדן בע״מ
שמשרדיה בחיפה ויאנגול ב־ע״מ
שמשרדיה ברח׳ קיבוץ
גלויות 79 בת״א הן הסוכנות
והמפיצות הבעלדיות של כל
מוצרי וילדה בארץ, ומהם קי בלתי
פרטים אלה.

חב׳ וילדה הינד, קונצרן ה כולל
בתוכו 33 מפעלים, כא שר
32 מפעלים, עוסקים ב ייצור
מטליות ״וילדה״ מעור
צבי סינטטי ומפעל אחד, מיי צר
את המפות היפהפיות וה צבעוניות
הנקראות ״וילדן״.
המיוחד במפות אלו שאינן
סופגות כתמים ואין צורך לגה־צן,
כלומר — מתלכלך? שוט פים
במים ומחזירים לשולחן.
עד היום נמכרו כמיליון מפות,
מכל 8הגדלים השונים מהן
הן מיוצרות. בימים אלה חו גגת
וילדה יובל להקמתה, ל רגל
יובל זה, יצאה החברה
בשני מוצרי איכות נוספים ו הם:
מטליות ״וילדה״ לבובות
וצלחות, ומטלית ה־״1718.-׳ 5
1״ — המיועדת לניקוי כל

פריט ופריט בדירה, כשניתן
להשתמש בה במצב יבש או
לח. מטליות אלו מצטרפות ל שאר
מוצרי האיכות של וילדה
כמו: סקור — פד עם ספוג —
המשמש כתחליף לצמר הפלדה
המיושן, וילדה בפונג׳ — ל הברקה
וניקוי פורמאיקה, ויל דה
לבית, וילדה רצפה, וילדה
לחלונות, וילדה למבונית ועוד
כהנה וכהנה מוצרים המיועדים
לעזרת עקרת הבית לשימושיה
השונים והמגוונים.
ואמנם, אומרים ב״גולדן־יאנ-
גול״ ,״אם וילדה קנית — ב ניקיון
זכית!״ .את כל מוצרי
וילדה ניתן להשיג כספורמר־קטים
סופרסלים, חנויות ה-
שק״ם, חנויות לחומרי ניקוי
ובחנויות המכולת.

״ה מי לחמה הלאי־נכונה, במק 1

הלא־נכון, נגד

ה אויי

ץ והי ויאט־ נאם של ישראל,״ אמר
/ /י לא מכבר פקיד אמריקאי בכיר ספק
בצער, ספק בשימחה־לאיה בעת דיון על
המצב בדרום־לבנון.
עד כה בזו רבים לאמריקאים על ההס תבכות
באותה ארץ מיזרח־אסיאתית. איך
שקעה מעצמה כבירה בהרפתקה אומללה,
שהפכה טראומה לדור שלם?
עכשיו באה השאלה ׳ על תשובתה. כל
ישראלי המעונייו בכך יכול ללמוד מה קרה
לאמריקאים — כי י כימעט אותו הדבר
בדיוק קרה לישראל עצמה בגבולה ה צפוני.

ל א ־ נ כו ך

חדש שיתגבר אותו. התיגבורת
לבוא רק מצה״ל.

יכולה

כך יצאה שוב קריאת אם־או־אס.
הפעם: להתערבות ישירה של
צה״ל.זה היה סמוך למהפך הפוליטי בישראל.
שר-הביטחון החדש, עזר וייצמן, החליט
שאין מנוס מהתערבות ישירה. הוא נתן
לנוצרים את האור הירוק לכיבוש תל
חשוב אהד החולש על השטח, ושיגר
כוחות ישראליים למשימה.

כך הושלם התהליך הוויאט־נא־מי:
אהרי הסיוע באו היועצים,
אחרי היועצים באו בוהות אמריקאיים,
ואחרי הכוחות הראשונים
באה התערבות מאסיכית.

״המילחסה הלא-נכונה, כמקום
הלא־נכץ, נגד האוייב יהלא־נכון,״
כך הוגדרה ההתערבות האמריקאית
כוויאט־נאם על־ידי יריביה
מבית. הגדרה זו טובה גם להתערבות
הישראלית כדרום-לבנון.

ומעשים ושקרים
*5ש דימיון נוסף בין דרום ויאט-נאם
לדרום־לבנון: השקרנות המלווה את
ההתערבות.

ובין לא רצה

עד שבא מנחם בגין לשילטון,
אסור היה להזכיר את ההתערבות
הישראלית אף בלהש 1 .היא

מו ההרפתקה האמריקאית בדרום
ויאט־נאם, החלה גם ההרפתקה היש־

ואטנאם הישראלית

באה בהיחבא. כל מטח שד תותחים
ישראליים היה. מלווה כמטה
של הכחשות ישראליות.

ראלית בדרום־לבנון בלא מחשבה יתרה.
״זה פשוט קרה.״

כאשר פלשו הסורים ללבנון, כמהלך
מילהמת־האחים שם, היה
יצחק רבץ משוכנע כי כדאי לאפשר
להם לתפוס את איזור הגבול
עם ישראל.

ההיגיון היה פשוט: הסורים באו כאויי-
בי אש״ף. במקום שבו שולטים הסורים,
אין פעולה פלסטינית בלתי־מבוקרת. ול ראייה:
אין פעולת־פידאיון ברמת־הגולן.
אילו הגיעו הסורים לגבול הישראלי־לבנו־ני,
היה שורר שם שקט. יתר על כן, רבין
היה בטוח שכל פיזור נוסף של הצבא
הסורי, והארכת קו־העימות בינו ובין יש ראל,
יהיו לטובת האינטרס האסטרטגי של
צה״ל.
אולם רבין עמד באותם הימים במיל־חמה
לחיים־ולמוות עם שימעון פרס. הוא
לא יכול להרשות לעצמו לעמוד על דעתו,
או אף לבטא אותה בגלוי. הוא חשש שמא
יטענו נגדו שהוא ותרן, נכנע, רכרוכי.
איכשהו נולד המושג האומלל ״הקו הא דום״
.זה היה הקו הדימיוני שבו היה
על הצבא הסורי השנוא להיעצר. אם
הסורים יעברו אותו, כך נאמר, תצטרך
ישראל לפלוש ללבנון ולסלקם. אף שהקו
מעולם לא הוגדר במפורש, נוצר הרושם
שהכוונה היא לקו הנהר ליטאני, המקביל
לגבול הישראלי.
הסורים קיבלו את הדין, נעצרו ליד הקו
האדום. כך נוצר חלל ריק בין הצבא הסורי
לבין הגבול הישראלי. לתוך החלל הריק
הזה יכול היה להיכנס רק הכוח היחידי
שהיה קיים בשטח — הברית המוסלמית-
שמאלית־אש״פית. ולמעשה: הצבא הם*
דיר-למחצה של אש״ף, שמצא שם את
הבסיס הטריטוריאלי החופשי שנשלל ממנו
בשאר חלקי לבנון.

כך, במידה רכה כיגדל הסיב־סוך
האומלל בין פרס ורבץ והמצב
הפנימי העגום שנוצר ביגללו,
החלה הרפתקה שככר הפילה
ביניהם כמה
מאות קורבנות
הרוגים של צה״ל.

אל תוך הבוץ
ף* התערבות האמריקאית בוויאט-
• נאם היתה בעלת תאוצה עצמית, שלא
היתה תלוייה ברצונו של איש. אחרי ש החלה,
לא ניתן עוד לעצור בעדה. כל שלב
הכריח את האמריקאים להרחיב את ההת ערבות
ולהיגרר לתוך שלב חמור עוד
יותר.

כך כדיוק קרה לישראל כלבנון.

האמריקאים התערבו בוויאט-נאם ביגלל
גורם אי־רציונלי, הנראה בדיעבד כהתק פה
של שיגעון לאומי זמני. נפילת סין

בלבנון פועלת העיתונות העולמית ב אופן
חופשי. שליחיה, שהגיעו מדי פעם
לאיזור־הקרבות, דיווחו בהרחבה — ופה
אחד — על ההתערבות הישראלית: החל
בהפגזות וכלה בהימצאות כוחות ישרא ליים
בשטח. ישראל הכחישה.

כמו כוויאט״נאם, נטלו כימעט
כל כלי-התיקשורת !הישראליים —
בהתנדבות וכשימחה — חלק כמסע
שד שקרים שנועד לחרדים
את דעת־הקהד.
עיתונים מכובדים ופרשנים צבאיים הפכו
את עצמם למכשירי המדיניות חריש-
מית, העלימו ושיקרו במצח נחושה, יום
אחר יום, למען ״ביטחון המדינה״.
חברי־הכנסת נהגו כך גם הם. איש לא
העז להעלות בכנסת השמינית או התשי עית
את נך שא ההתערבות הישראלית ב־דרום־לבנון.

קרה כישראל מה שקרד! כ־ארצות־הכרית:
הממשלה פתחה
כמידחמה ממשית מבדי לקבל על
כך אישור פרלמנטרי תקין (של
הקונגרס, שד הכנסת) ,ומכלי לגדות
את הדבר לציבור.

האדירה בידי הקומוניסטים גרמה טראומה.
נוצר קונסנזוס לאומי שאסור להכיר בסין
ולהשלים עימה. כל דבר שנגע לסין יצא
מכלל החישובים הרציונליים. ויאט־נאם
היתד, שכנתה של סין, וכל אנשי הצמרת
האמריקאית דאז הסכימו שאסור שתיפול
בידי סין.
כיום מוסכם על הכל שהיה זה שיקול
אווילי. הו צ׳י־מין מעולם לא היה גרור
של סין. כימעט ההיפך היה הנכון.

ישראל סובלת כיום מהתקפה
דומה של שיגעון לאומי לגבי
אש״ף. נוצר קוסנזוס לאומי שאסור
להכיר באש״ף או להשלים
עימו. כל דבר הנוגע לאש ״ף עומד
מעבר לכל שיקול רציונלי. כדרום
לבנון שלט אש ״ף, ועל בן
נראתה ההתערבות כדבר מובן
מאליו.

ההתערבות הישראלית החלה כניסיון
כימעט-תמים להרחיק את כוחות אש״ף
מן הגבול הישראלי, לפחות באותם שלו שה
מקומות שבהם מצוי על הגבול ריכוז
של כפרים נוצריים, כך נולד הרעיון של
״הגדר הטובה״.
פתיחת הגדר הוצגה כמחווה הומאנית
שתכליתה להגיש לנוצרים המנותקים ב דרום
סעד אנושי. למעשה לא היה ההומא־ניזם
אלא מסווה לסעד מסוג אחר. ישראל
עזרה להקים מעין צבא פרטי מקומי,

המורכב משרידי הצבא הלבנוני הנוצרי
שנקלעו לדרום ומבני-המקום. את הכוח
הזה ציידה ישראל בציוד קרבי.

זה היה השלב הראשון. אך חיש
מהרה התברר שאין בו די. הכוחות
הפלסטיניים־המוסלמיים, שהיו
גדולים הרבה יותר, החלו לוחצים
על הכוח המקומי הקטן. לישראל
הגיעו קריאות אם־או־אס.
מתוך הגיץ המצב שנוצר נגררה
ישראל לשלב השני: סיוע ארטילרי
מאסיכי.
תותחי צה״ל הפכו גורם חשוב במצב.
הם הפגיזו את העמדות הפלסטיניות כדי
להגן על כפרי המובלעות, לחפות על הת קפות
של הכוח הנוצרי, לשתק את האר טילריה
היריבה.
התוצאה היתה כמצופה. הסורים, שעוד
אתמול היו אוייבים־בנפש של אש״ף, ראו
בהתערבות הישראלית סכנה לעצמם. הם
חששו שמא יוצר לעצמו צה״ל שטח-
זינוק שאותו ירחיב בבוא העת צפונה, כדי
להסתער על דמשק ממערב. הכוחות הפלס טיניים
הפרו-סורייס (אל־צאעיקה) ,ואולי
גם יסודות של הצבא הסורי, החלו מסייעים
לכוחות אש״ף מול פני ישראל.
מול לחץ מוגבר זה עמדו הנוצרים ב חולשה
גוברת. לכוח זה אין עתודה. כאשר
הוא מתעייף או סובל אבידות, אין כוח

שיתוף־הפעולה מצד העיתונות והכנסת
איפשר לממשלה לעמוד במצב, שלא היה
אפשרי אחרת: מדי פעם אושר מה שהוכ חש
אתמול, מבלי שאיש פצה פה.
תחילה הוכחש שישראל מציידת את ה כוחות
הנוצריים. לאחר־מכן אושר הדבר,
אך הוכחש שתותחי ישראל מש תתפים
בלוחמה. לאחר־מכן אושר הדבר,
אך הוכחש שכוחות־קרקע ישראליים מש תתפים
בקרבות. רק אחרי שבגין הגיע
לשילטון, אושר גם דבר זה.
בשבוע שעבר יכלו צופי הטלוויזיה ה ישראלית
לראות ולשמוע מה שידוע זה
מכבר לכל קורא עיתון רציני בעולם :
ששר־הביטחון הישראלי אישר את הש תתפות
כוחות צה״ל בכיבוש תל אל-
שריקי! שההתערבות הישראלית ישירה,
מתמדת ומאסיבית; שהכוח הנוצרי הקטן
לא היה יכול להחזיק מעמד אף יום אחד
בלי התערבות צה״לית זו.

יש רק הבדל אחד כין ויאט־נאם
ודרום־דכנון. כשעת מיל חמה וי
אט-נאם קמה כארצות-הברית
תנועה מוסרית •טל התנגדות, שגדלה
בהדרגה ושניצחה לכסוף.
כישראל אין זכר לתנועה כזאת.

ותנוס דוג
ה הלאה! גם על כך אין להשיג
— י דבר־אמת משום דובר ממשלתי.
(המשך בעמוד )36

111.11.1 .חו

במדינה

ימפודט
העם הגרומדם ה טו בי ס
מי. היה, מאמין
שישראלים יריעו לכבוד
יעילותם של חיילי
קומגדו גרמניים?
בחורים בלונדיים, גבוהי־קומה. פקודה?
מקוטעות בגרמנית חדה. הסתערות בסדר
מופתי. אש.
מה זה מזכירו
אילו זה היה סרט הוליוודי ישן, זה
היה מזכיר מיבצע־השמדה של האם־אס.
הצופה הישראלי היה מתמלא, אינסטינקטיבית,
שינאה בלא־גבול. כל צליל, כל
תנועה היו מעוררים בו סלידה.
אבל זה לא היה סרט־קולנוע ישן,
אלא כתבת־טלוויזיה חדשה. הבחורים לא
היו אנשי אס־אס, אלא אנשי הקומנדו של
מישמר־הגבול הפדרלי, מג״מ־ .9הצופה
הישראלי התמלא אינסטינקטיבית אהדה

סמ י נר בריאות
הרצאות יסוד ברפואה סינית,
יוגה, וטכניקת אלכסנדר
החומר יכלול גם עבודה מעשית. בקשר לפרטים להתקשר
לד״ר הראל טלפון 473031־ .03 מספר המקומות מוגבל.

בלא־גבול. כל צליל, כל תנועה, עוררו
בו חיבה והערכה.
חבריו של יונתן. אילו ניבא מישהו
לפני 25 שנים בילבד כי קהל ישראלי
יריע לכבוד מיבצע צבאי גרמני, שיש ראלים
יפליגו בשבח כושר־ההסתערות
ודיוק-הירי של חיילים גרמניים, היה ה דבר
נראה כחלום באספמיה, או כסיוט.
אולם זה קרה. נסיבות חדשות, רקע
חדש, הולידו גישות חדשות.
ההסתערות של אנשי מישמר־הגבול ה גרמני
על חוטפי המטוס של חברת לופט־האנזה
במוגאדישו עוררה בישראל אהדה
כללית. המיבצע ניראה כהמשך ישיר
זחיובי של מיבצע צה״ל באנטבה. הבחורים
הגרמניים ניראו כאחים־לנשק של
יונתן וחבריו. הידיעה שהמפקד הגרמני
למד שיטות ישראליות מילאה את הלב
הישראלי גאווה גלוייה.
לעומת זאת עוררו הטרוריסטים הגר מנים
שינאה כללית בישראל. איש לא
הצטער על מותו בכלא של אנדריאס בא דר,
ראש-הכנופייה. הוא וחבריו ניראו
כאחים־לפשע של הטרוריסטים הפלסטי ניים.
רציחת התעשיין הגרמני האנס־מאר־טין
שלייאר עוררה סלידה כללית ביש ראל.
קצין
ה ס ״ס. כל זה ניראה טבעי —
לכאורה. אך למעשה באו השבוע לביטוי
תהליכים נפשיים מסובכים למדי.
למשל: האנם־מארטין שלייאר היה קצין
בכיר באס־אס, נציג טיפוסי ביותר של דור
אושוויץ. אילו נרצח לפני 25 שנה, בוודאי
היתד. דעודהקהל הישראלית מגלה אהדה
לבאדר ולחבריו, בעלי האידיאולוגיה ה-
אנטי־פאשיסטית.
בגרמניה סולקו השבוע כמה צוערים

משורות הצבא, ביגלל גילויים ניאדנא־ציים
חמורים, כגון שריפת בובות של
יהודים. לפני דור היד. הדבר מתקבל ביש ראל
כהוכחה נחרצת לכך שכל הדור הגר מני
הצעיר הוא אנטי-שמי, וכי כל החיילים
הגרמניים, וביכלל זה אנשי הקומנדו של
מישמר־הגבול, הם יורשיהם של קלגסי
האס־אם.
דווקא השבוע פירסמה הטלוויזיה היש ראלית,
ללא הסתייגות, צעיר מקומי, ש־תיכנן
את חטיפתם של דיפלומטים גר מניים
בארץ, תוך י איום בהוצאתם להורג,
כדי להכריח את ממשלת גרמניה
להעמיד לדין פושעי־מילחמה נאציים (ראה
מדור שידור).
כני ח פושעים. מי שרוצה, יכול
להסיק ממאורעות השבוע כי עם־ישראל
שוכח לגרמנים מהר מדי, מוחל מהר מדי.
אך יכולה ־ להיות גם מסקנה אחרת :
היחסים בין עמים אינם דורכים במקום.
האויבים של אתמול הם הידידים של היום.
בני הפושעים מאתמול הם המצילים של
היום.
32 שנים הספיקו כדי שהארץ, שביצ עה
נגד היהודים את הפשע הגדול ביותר

האנושית,

תהיה

לידידה
בהיסטוריה רצוייה.
אם קרה כך בין ישראלים וגרמנים,
בוודאי יכול הדבר לקרות, עוד ביתר
קלות, בין ישראלים ופלסטינים. נסיבות
חדשות, אוייבים חדשים, מצב חדש, יכולים
לשנות את הגישות הישנות בין שני
העמים במהירות גדולה הרבה יותר. מכפי
שנדמה כעת, בעוד המילחמה ביניהם נמ שכת.
ייתכן
כי בעוד כמה שנים יריעו היש ראלים
לכבוד חיילי-קומנדו פלסטי נים,
שיסתערו על טרוריסטים ויצילו
נשים וילדים. אם נראית מחשבה זו מו זרה,
די להסתכל שוב בתמונות הבחורים
הבלונדיים במוגאדישו.

ה מ הפך
פדוגח־״סער בתב דון
הפזמ״ח פורק. תחתיו
קמה עתה פזונת-סער
ממדבתית ש 7גוש״אמוגים,
המדרבבת מקנאים מובחרים
ברגע הראשון ניראה הדבר כהמצאה
דימיונית של קבוצת שמאלנים. התנועה
לציונות אחרת טענה כי בקריית-ארבע,
מיבצרם ומעוזם של אנשי גוש־אמונים,
קם צבא מיפלגתי פרטי, בהכשר ממשל תי.
התגובה היתד. אי-אמון.
כאשר אושרה הידיעה ע״י דובר נבוך של
המישטרה, חפכה התגובה לתדהמה. תדהמה
זו גברה עוד יותר כאשר הסתבר
העול ם הזה 2095

כי מאישור ניחן על-ידי שר־המישטרה
של המערך, שלמד! הילל.
מכשיר מזדיין. שום דבר אינו מגלה
את ההתפרקות המהירה של מדינת־החוק,
ואת ההידרדרות לתוך תהומות הלאומנות
המטורפת, כמו הפרשה הקטנה של פלו-
גת־הסער ד,הברונית.
זוהי יחידה של מישמר־הגבול — צבא-
השכירים המיקצועי היחידי במדינה. ה יחידה
הוקמה על מהרת אנשי־המיפלגה
של גוש־אמונים, העוברים לפני קבלתם
מיבחנים אידיאולוגיים מדוקדקים. לרא שונה
מאז קום המדינה נוצרה יחידה
צבאית מיפלגתית, תחת פיקוד מיפלגתי
מעשי, לשם ביצוע פעולות מיפלגתיות.
המיפלגה, שזכתה במכשיר־כוח מזויין זה,

צד,״ל. החדרת יחידה מיפלגתית לתוך ה מחנות,
זיהוי הצבא עם מיפלגה לאומנית-
קיצונית זו וחשיפת החיילים המגוייסים
להטפה היומיומית של הקנאים — כל אלה
מעידים על כיוון ההתפתחות של המדינה.
היה זה סיבעי שראשי קריית־ארבע
ביקשו לנצל את האווירה החדשה לשם
הרחבת צבאם הפרטי, להפיכת הכיתה
הבודדת ליחידה גדולה.

מדווח כתם ״העולם הזה״ :
״אני לא יודע מה אעשה, אם ישלחו
אותי מחר לפזר הפגנה של גוש־אמו-
נים!״ תהה אחד מאנשי יחידת מישמר־הגבול
בקריית־ארבע .״קשה לדרוש ממני
שאפעל בדרך הנוגדת באופן מוחלט את

ביתת גוש־ אמונים במישמר־ הגבול
וגס איתור מקומות להתנחלות

מפכ״ל חמישטרה חיים תבודי מסייר כיחידת קריית ארבע
הנזישטרה לא ידעה
היא מיפלגת־הפורשים שהתנגשה אך לפ ני
שנים מעטות עם צה״ל, שהטיפה בגלוי
להפרת־תוק, והמהווה עתה את בת־הטי-
פוחים של ממשלת בגין—תמיר^-המר.
הענקת מעמד צבאי לפלוגות־סער מיפ־לגתיות,
לאומניות־קנאיות, אינה חידוש
ישראלי. ההיסטוריה של המאה ה* 20 מכי רה
כמה דוגמות כאלה — וכולן מעוררות
חלחלה. זהו סימדההיכר של סוג
מסויים של מישטרים.
פלס״ח ימני. פרשת פלוגת־הסער
מקריית־ארבע החלה בהסוואה תמימה, ב ממדים
זעירים. כמו בכל השטחים, כן גם
בשטח זה, הכשירה ממשלת־המערך את
הקרקע להתעצמות המהפך הלאומני.
ההכשר שניתן על־ידי שלמה הילל ליחי דה
זו, ובירכתו של המפכ״ל חיים ת מ רי,
מוכיחים כי המערך התמוטט מבחינה
עקרונית זמן רב לפני שנשמטה מתח תיו
הקרקע הפוליטית.
תופעת הצבא הפרטי של קריית־ארבע
מצטרפת לתופעה אחרת, החותרת אף היא
תחת קיומו של צבא ממלכתי בלתי־פו־ליטי:
ההחלטה הרת־האסון להקים את
התנחלויות גוש-אמונים בתוך מחנות-

מצפוני, אפילו אם מדובר כאן בפקודה
צבאית רגילה שאני, בתור חייל פשוט,
חייב לבצע
אחד מבנייניה החדשים של קריית־אר-
בע קיבל לאחרונה ייעוד חדש, שספק רב
אם יועד לו מלכתחילה, אך בבניין 28
הוקם בסיס־הקבע של יחידת מישמר־הגבול
של קריית־ארבע.
14 חיילים כילבד .״לפני יותר מ שנה,״
הסביר משה מייבסקי, ראש מיני
הלת הקרייה, האחראי לפירסום מודעות-
הגיוס ליחידה ,״יזם מאיר אינדור, מפק דה
הנוכחי של היחידה, הקמת יחידת
מישמר־הגבול בקרייה, שתשלב עבודה
ביטחונית עם לימוד תורה ותשב באופן
קבוע בקריית־ארבע. ראינו בתוכנית אפ שרות
טובה להעלות את הרמה האנושית
במישמר־הגבול, ובמקביל לנסות לגייס

היחידה, הוגבל מיספר חייליה ל־ 14 איש
בלבד. אך מיספר זה לא הספיק כפי הנר אה
למאיר אינדור ולרב צבי אידלס,
העומדים מאחרי סיפורה של היחידה. שני
אלה, על דעת עצמם, וללא תיאום עם
הגורמים האחראים עליהם, החליטו להג דיל
את מיספר חייליהם וערכו מיבצע־גיוס
פרטי לשורות מישטרת־ישראל. מודעות,
שפורסמו בעיתונים קראו לבחורים
דתיים, הרוצים לשלב עבודה ביטחונית
עם לימוד תורה, להתקשר ללא דיחוי ל-
מיספרי־טלפון בתל-אביב ובירושלים. ל מועמדים
המתאימים הובטחו מגורים ב מקום.
״כאשר
המישטרה מחליטה לגייס אנשים
חדשים לשורותיה, הנהלים ברורים
וידועים,״ פירט קצין־מישטרה בכיר, ש הופתע
אף הוא לשמע המתרחש בקרייה.
״המגויים החדש מופנה לראיון עם קצין-
הגיוס במקום שבו הוא רוצה לשרת, וקצין-
הגיוס מחליט אם כדאי לקבלו לשורות
המישטרה או לדחותו. מעולם לא שמעתי
שהגיוס מתנהל באיזשהו שלב על-ידי אנ שים
שאינם קשורים למישטרת־ישראל...״
מיץ ראשון. אך בקריית־ארבע יש

צע>ר>ם דת>>ם
בעלי בו שר גופני גבו ה
המבקשים לשלב

לענוד תורה
עבודה בג\זזונ>ת כנענעת באיזור יהודה ושומרון

יפנו בה קד ם לת.ד. פ 35•/ייי ס לי ס או לטלפן

—971905 !03
—950427 !03
ל־803011

לבעלי נ״ז פ חיה תנתו עודה גדיור באיזור הי עי לו ת
רפויים בוגרי ישיבות תיגמיית ו״הסדר״.

ה מועמדי ם יפטרכו לעבור תקופ ת הכעורה

לתגדף דם• __

מודעת הגיוס
— אחר־כך ראיון במישטרה

ראש־־מינהל מייבסקי
— אחר־כו בדיקה צבאית —

סרן אינדור
תחילה בדיקה של הרב —
העולם הזה 2095

אנשים שיתנדבו לבוא לקריית-ארבע, ייש בו
בה, יגנו עליה וילמדו תורה. זו היתה
התוכנית הראשונה, שקיבלה את אישורה
זבירכתה של מישטרת ישראל
מסתבר שתהליכי-הגיוס ליחידה ופרטים
חשובים נוספים, הקשורים בפעילותה,
נעלמו או הועלמו מידיעתו של מייבסקי.
כשהחליטה המישטרה לאשר את הקמת

תקדים, שהפתיע אנשי צבא ומישטרה לא־מעטים.
את המיון הראשוני ליחידה לא
מבצע קצין־מישטרה, כמקובל, אלא הרב
צבי אידלס, הידוע כאחד מפעילי גוש-
אמונים. אנשים שנענו למודעות שפורסמו
בעיתונים, ושהוזמנו לראיון עם מפקד-
היחידה, הופתעו כאשר הראיון נערך על־ידי
רב היחידה, שהעדיף לחקור את די-
עותיהם הפוליטיות של המגוייסים תחת
את כישוריהם הצבאיים.
גם סרן אינדור, מפקדה הצבאי של
היחידה, ידוע כאחד מפעילי גוש-אמונים.
גם בעיניו חשובות הדיעות הפוליטיות לא
פחות מהידע הצבאי .״מאיר יודע שאת
הראיונות ליחידה עושה הרב אידלם,״ או מרת
בת־שבע אינדור, אשתו של המפקד.
״התפקיד שלו הוא לבדוק אם האנשים

המגיעים מתאימים ליחידה מבחינה חברתית,
או לא. אם הרב מחליט שהאנשים
יכולים לשרת בקריית־ארבע, הוא מעביר
את האנשים אל מאיר, שבודק את יכול תם
הצבאית ומפנה אותם לקצין־הגיוס של
מישטרת ישראל
מה קורה אם מגיע ליחידה חייל דתי,
שאינו מזדהה עם האידיאולוגיה שאותה
מייצגים מאיר אינדור והרב צבי אידלס?
האם במיקרה הזה תוותר יחידת קריית־ארבע
על שירותיו, או שהוא יגוייס כמו
כל אחד אחר?
הרב אידלם מסרב לשוחח עם עיתו נאים
ולפרט מהם הקריטריונים לגיוס אנ שים
חדשים ליחידה. אומנם; דובר המיש־טרה,
ניצב־מישנה שמואל צחי, טוען כי
״במישטרת־ישראל ובמישמר־הגבול יש
דיעה חיובית על אנשי היחידה, שיש בהם
כדי לגוון ולהעלות את הרמה האנושית
של מישמר הגבול.״ אחרי הפירסומים על
דרכי-הגיוס ליחידה נבהל, כנראה, המטה
מן התגובה הציבורית, והבטיח לדאוג אם
אכן יש מקום ליחידה שכזו, ואם מעורבו תה
הפוליטית לא תפריע לה בביצוע משי מות
שונות .״אם מחר תקבל היחידה הו ראה
לפזר הפגנה של אוהדי גוש־אמונים,
או לסייע בפינוי מתנחלים, האם ימלא אותו
איש ישיבה את החובה המוטלת עליו,״
שואל קצין־מישטרה בכיר ,״האם תגבר
חובתו לצבי אידלם, שקיבלו ליחידה, על־פני
חובתו לבצע את תפקידו?״
מילחמה כערכים .״בדקנו היטב את
פעילותה של היחידה בשבועות האחרונים,״
סיפר אחד מראשי התנועה לציונות
אחרת ,״וגילינו שפעילותה מתבטאת לא
רק בפעילות ביטחונית שוטפת, כפי שזה
מוצג כלפי חוץ, אלא יש לה עוד כמה
תחומי-יפעילות מעניינים מאד. במיסגרת
תפקידה מאתרת היחידה שטחים להתנחלות
עבור גוש־אמונים, ומונעת דריסודרגל של
תושבים ערבים באותם שטחים. לפני שבועות
אחדים, בעת אחת ההפגנות שקיימנו
נגד אנשי הגוש, איימו עלינו חיילי
מישמר־הגבול שיפנו אותנו בכוח אם לא
נפסיק את ההפגנה, בעוד שנגד אנשי ה גוש
לא נעשה דבר
משה מייבסקי מודע לעובדה שאנשי
קריית־ארבע ניסו לעקוף את המישטרה
ולבצע פעולת־גיום פרטית, שמטרתה להע מיד
את המישטרה לפני עובדה מוגמרת.
״הגענו למסקנה שזו יחידה טובה, שאנ שיה
עושים את המוטל עליהם. לכן רצי נו
לזרז את התהליך. פעלנו על דעת עצ מנו,
ללא תיאום מוקדם עם קצין־הגיום
של מישטרת ישראל משה מייבסקי לא
ידע, לדבריו, על כל הפרטים הקשורים
בהליכי־הגיום והופתע לשמוע על חלקו
של הרב צבי אידלם בכל הפרשה.
גם במישטרת־ישראל ״הופתעו״ לשמוע,
שקריית-ארבע מקיימת מיבצע־גיוס פרטי
לשורות המישטרה מבלי לעבור את התה ליך
הרגיל. מייד אחרי הפידסומים הורה
מפכ״ל המישטרה לעכב את תהליכי ה גיוס
שבהם הוחל ללא ידיעתו, ולברר
מחדש אם יש מקום להמשך פעולתה של
היחידה .״אם ניתן ליחידת קריית-ארבע
לפעול למרות כל מה שנעשה,״ אמר איש
בכיר במישטרה ,״לא אתפלא אם יהיה זה
הסדק הראשון במיבנה שלנו. מי יודע מה
יבוא לנו אחריו

במדינה
צה״ל
סוף !האנרגיה
מאסרים בפועל, מאסר
על־תנאי ואישפוז בבית
חולי״רוח, היו התוצאות
של האורגיה הראשונה בצה״ל

ק 1פד
מציע טיול
עול 27 יום

דנזזדח הדחוק
יפן. פידיפיני ם. ה1נג7-ן ונג
סינגפנר ת אי לנ ד
נפאל הודו
16.900.* 416.- 4-

ליי כולל נו.ע.נו
בלבד

כולל את טיול
הנמשך 5ימים רצופים.
תמורת — $98.נוספים, לרשותך
טיולים מקומיים (פרוט בפרוספקט).
לפי שער ׳המטבע ומס הנסיעות המעודכנים
ביותר — .17.10.77
* מועדי יציאה 25 ,1 :לנובמבר.
20 ,6לינואר 3 .׳ 17 לפברואר.
31 ,17 , 3למרץ.
* 10 תשלומים (— 900.ל״י רבית)
על__ 10,000ל״י מהמחיר.
]* 15£א811

הנפלא

~״החצר רחבת הידיים של המחנה בו נמ צא
בית־הדין המחוזי של פיקוד המרכז,
המתה מהמוני קצינים וחיילים .״מה קורה
כאן,״ שאל אחד השופטים שהגיע במכו נית
הצבאית שלו אל שער הבסיס ולא
יכול היה להחנותה בגלל הקהל הרב.
״המישפם של האורגייה,״ היתה התשובה.
ביום החמישי האחרון נפתח מישפטם
של משתתפי האורגיה הראשונה בתולדות
צה״ל (העולם הזה .)2094 שלושת השופ טים
שנבחרו לשבת בדין זה יכלו לתפוס
את מקומם רק לאחר שהצהירו כי לא
קראו את הכתבה בהעולם הזה. תפקידם
הראשון במישפט היה להורות לשוטרים
הצבאיים שניצבו במקום שלא להכניס ל אולם
אף אחד שדרגתו מתחת לסגן־אלוף.
״יש המון קהל ולקצינים בכירים מגיע יותר
לשמוע את המישפט,״ הסביר אחד מהם
את ההחלטה.
שני החיילים ניצבו בפני הרכב אחד של
שופטים. חיילת נישפטה בפני הרכב אחר.
החיילת הרביעית, זו שהתלוננה כנגד חב ריה
שהשתתפו עימה באורגיה והלשינה
עליהם, לא הועמדה כלל לדין. היא זכתה
בפרס עבור הלשנתה. אולם גם אם היו
מעמידים אותה לדין, היא לא היתד, מו פיעה
למישפט. באותה שעה בה התקיים
הדיון היתר. החיילת מאושפזת בבית תו לים
לחולי־רוח.
לא התגבר על היצר. פרקליטיהם
של שני החיילים, הסניגורית הצבאית רב-
סרן נילי פלד ועורך־הדיו האזרחי שלמה
כהן-צידון הצליחו להגיע ערב המישפט
להסכם עם התביעה בדבר הסרת הסעיף
של מעשה מגונה בכוח. בתחילה היתה
הכוונה להאשים את החיילים במעשה מגונה
בכוח, משום שלפי טענת החיילת שפו־

קאיר (.סיעות

רחוב פרישמן 14 תל־אביב, טלפון 246121

פרטים והרשמה בכל סניפי ״קופל״ :ת ל־ אגי ג: הירקון , 122
הירקון ,252ט שרניחובסקי ; 4רמת-גן: ביאליק ; 77 ירו שלים :
הנשיא ; 133 קריה
הלל ; 6נתני ה: ככר העצמאות ; 10 חיפה
ביאליק: שד׳ ירושלים ; 15 אשקלון: מרכז מסחרי: כ״ש: הרצל 77

שער ״העולם הזה״ 20!!4

נביעות 1^ 6ז8¥10ח
מ רכז צ לי ל ה
כסך נופ ש ^

(!01019(0$ ,

0ו\וו׳ו\ו 0

נביעות חאר אי לתל4£;<359-3667,6191 :ז 0ך וק ז 05ק £11^1ז 0ו1£\/א

הר,ודפים יפתחו מדי יום א׳ כשבוע הראשון והשלישי של כד חודש כמושך כל השנה.
ספארי צלילה .1 :ראם אבו גלום .2 .ראם מוחמד.
סיורים מלהיבים כני 7ימים מלאים לאורך מפרץ ים סוף.
הסיורים מתחילים מדי יום א׳ בשבוע השני והרביעי של בל חודש.

סיורי מדבר .1 :עין פורטגה .2 ,פנטה־ל,מרינה. צ .שארם־א־שייך.
לשרותכם: בפר נופש — חדרים ממוזגים, שייט סירות, מגרשי טניס, מתקני ספורט.
בדבר פרטים נוספים נא לפנות בכתב לנביעות, מרכז צלילה, דואר אילת.
ייגוחיותכם: אפשרות לקבלת אינפורמציה גם בתל־אביב, טלפון( ,443168 ,452111 :מוישלה).

בפועל ועל־תנאי
צצה את הפרשה, העובדה שהיא היתה
תחת השפעת סם, ברמה העלולה לעשות
מעשים שהיא לא היתר. עושה בדרך בלל.
תמורת הסרת סעיף חמור זה, הסכימו ה חיילים
להודות בהתנהגות שאינה הולמת
איש צה״ל. הסיפא לסעיף סיפר כי ה שניים
עישנו יחד עם שתי החיילות סמים
וערכו איתן אורגיה מינית בתחום מחנה
צבאי.
שני הנאשמים, אנשי־קבע וחיילים מעו לים
ביחידתם, טענו להקלה בעונש. מנות
החשיש היו קטנות, טען ״לקוחה״ של נילי
פלד, אם כי הודה בכך שהשתתף באורגיה
ונדמה היה אף כי הוא היוזם שלה. עונ שו
היה שנת מאסר ממנה ארבעה חודשים
בפועל.
״מה יכול היה לעשות הלקוח שלי?״
שאל כהן־צידזן את השופטים ,״כאשר מול
העיניים שלו שתי בחורות צעירות ויפות
עושות אהבה עם החבר שלו. יצרו גבר
(המשך בעמוד )26
ה עו ל ם הזה 2095

לפי החוק האמריקאי. שבן, למעשה קיבל מודעי את
שכרו לא מן החברה שהעסיקה אותו ,״רבלון ישראל״,
אלא בצורות מוסוות, בלתי״חוקיות, מחוץ לישראל. מר
רואבדו לא רצה להיות אחראי למעשים כאלה, בעיקר
על רקע פרשיות ״לוקהיד״ ו״יונייטד בראנדס״ .הוא
הגיע ארצה, ולאחר ויכוח קשה עם מר מודעי הופסק
הסדר״התשלומים הבלתי־חוקי׳ לאחר שנמשך כך כחמש
שנים.
סמוך לתחילת החקירה של היועץ המישפטי אמר לי
השר מודעי כי אכן קיבל תמורה כספית מ״רבלון־אינ״
טרנשיונאל״ בחמש השנים שבהן כיהן כחבר״כנסת.
הוא אמר כי קיבל הפרשות מייוחדות לזכותו מקרן
רבלונית מייוחדת, שהוקמה על־ידי ״רבלוף׳ למנוע
פרישת בכירים בחברה. קרן׳ זו אינה רשומה באנגליה,
ואין הוא יודע היכן היא רשומה, או פועלת. זכויות
אלה, שהופרשו לטובתו, סולקו על־ידו, עת התמנה לשר
בממשלה לפני כחודשיים, ואז ערך סיכום חשבונות
סופי עם ״רבלון״.
שיחה שקיימתי בסוף אוקטובר עם סטנלי שיינר,
סגן נשיא של ״רבלון־אינטרנשיונאל״ במישרדי החברה
בניו־יורק, וניסיון להיפגש עם בכירים נוספים בחברה
בקשר לתשלומים למר מודעי, הביאה למסקנה כי
״רבלון״ אינה רוצה להשיב על שאלות׳ שמחובתה
כחברה ציבורית להשיב עליהן. מר שיינר הסכים לומר
רק כי לא ידוע לו על קרן רבלונית מייוחדת, המשלמת
תשלומים מייוחדים לבכירים בחו״ל. גם הוא וגם
החשב הכללי, מר ויליאם מגאזין, סירבו להשיב על
שאלות הנוגעות לתשלומים ששולמו למר מודעי, בניגוד
לחוק בישראל.
במצב דברים זה, ומכיוון שחברת ״רבלון״ רשומה
בבורסה האמריקאית ונתונה ליפיקוחכם, אני מבקש כי
תשיבו לי: האם החברה שילמה בחמש השנים האח-
רונות תשלומים כלשהם ליו״ר מועצת המנהלים שלה,
מר יצחק מודעי ; כיצד שולמו תשלומים אלה, לאיזה
חשבון״בנק הם הוכנסו בחו״ל, אם שולם עליהם מס
הכנסה כחוק ן האם דיווח נשיא ״רבלון־אינטרנשיו״
נאל״ ,מר דויד רואבדו, לשילטונות המוסמכים, עת
גילה כי נעשו תשלומים בניגוד לחוק, ומדוע לא עשה כן.
אודה לכם מאד על תשובה מהירה.
יגאל לביב׳ עיתונאי,
מערכת ״העולם הזה״ ,תיבת דואר , 136 תל־אביב.

נתב ״השלם הזה
חקו את מנהל
חבות . .ובלון־ בשלוש
אוצות -והם הכחישו
את ובו״י השו
מודעי :1׳ קיימת
קוו למען הבכירים

^ קומה 47*1של בניין ג׳נראל מוטווס בשדרה
החמישית במנהטן נידייורק, התנוסס שלט המכריז
כי כאן מישרדי המערכת הכספית של חברת רבלון
האמריקאית.
מול המעליות, במיסדרון שהוביל לקומת המישרדים,
אחת מחמש הקומות שתופסת הנהלת רבלון, ישבה פקי-
דת־מודיעין הנראית כדוגמגית־צמרת ישראלית, ושאלה
לחפצי.
היתד, זיו שעת צהריים בניו־יורק, בחוץ גשם וקר (5
מעלות צלסיוס) .מישרדי רבלון ריקים ברובם, ביגלל
כנס כלשהו של עובדי החברה בפורו־ריקו. כעבור כמה
דקות יצאה מן המישרדים מזכירה, וביקשה ממני להילוות
אליה אל הבוס שלה, סטנלי שיינר, סגן נשיא ובלון
לענייני שיווק, העוסק גם ברבלון בישראל.

אף אחד
אינו מדבר

דיווח
3ומס ״ ה ה 33ס ה

^ געתי לניו״יורק אחרי שמנהלי רבלון אינטרנשיו־י
1נאל בלונדון ובפאריס סירבו לומר מילה על פרשת השר
מודעי בישראל. באופן לא־רשמי אמרו כי אינם מבינים
מדוע רוצים הישראלים לסבך את חברתם ההגונה במא בקים
פנימיים. לא הספיקו לכם הפרשיות שהיו לכם
עד כה? אתם רוצים להפוך אותנו ללוקהיד שנייה?
אלה היו הדברים ששמעתי בפגישה לא־רשמית עם עובד
בכיר בובלון בפאריס, שם מנהלים את עיסקי החברה
בישראל. הנשיא החדש של ובלון אינטרנשיונאל, דויד
רואבדו, סירב בעקשנות לכל פגישה. כך הגעתי להנהלה
הראשית בניו־יורק, בתיקווח כי שם יהיו מוכנים יו תר
לדבר.

^ ישראל החל בינתיים היועץ המישפטי של מיש ״
רד־האוצר, עורך־הדין אבנר קסוטו, לבדוק את הת לונה
שהגשתי ליועץ המישפטי לממשלה בעניין מודעי.
התלונה החשידה אותו כי בשנים שבהן כיהן כחבר-
כנסת, המשיך לקבל משכורת מחברת רבלון, בסך של
כ־ 50 אלף דולאר לשנה. כיוון שאסור לח״ס לפי החוק,
לקבל משכורת, שולמה המשכורת בהו״ל. הסדר זה הופ סק
כאשר נכנס לתפקידו הנשיא החדש של רבלון־אינט־נשיונאל,
דויד רואבדו, שסירב לכל תשלום בלתי־חוקי.

רואבדו עצמו כא ארצה, והיה כאן ויכוח
הריף כיותר עם מודעי כעניין זה, שבו שותפו

חחון אעח חמת
כשישבתי מול סטנלי שיינר, וסיפרתי לו את מבו קשי,
ראיתי כי הדברים אינם חדשים לגביו. ביקשתי
לדעת אם החברה שילמה לנשיאה הקודם בישראל, יצחק
מודעי, משכורת בשעה שהיה חבר־כנסת, והסברתי כי
הדבר עומד בניגוד לחוק בישראל. לכן היה על מודעי,
לפי החשד, להסדיר כי תשלום זה ייעשה בחו״ל.
שיינר שאל מה אמר לי מודעי, וסיפרתי כי מודעי
טען שקיבל תשלומי זכויות מקרן מייוחדת של רבלון
לפיצוי בכירים בחו״ל, כדי שלא יפרשו.

כאן ככר היה שיינר מוכן לדכר, ואמר כי
לא ידוע לו על שום קרן כזו, ואילו היתה קיימת
ודאי שהיה עליה דיווח לכעלי הימניות של
החכרה.

יותר מכך לא היה מוכן לומר, והציע לי לנסות לדבר
עם החשב הכללי של החברה, ויליאם מגאזין, שלו יס ביר
את הפרשה.
כיוון שמגאזין לא היה במישרדו, התקשרתי כעבור
כמה שעות עם מזכירתו, שהסבירה לי כי הבוס שלה
לא יהיה פנוי לכל שאלות לתקופה ארוכה. אוכל, כמובן,
לכתוב אליו מיכתב. בזאת ננעלה הדרך לקבלת
מידע נוסף מהנהלת רבלון בחו״ל.

הדרך היחידה להכריחה להשיב הוא באמצעות
״ועדת ניירות הערך״ האמריקאית.

ובלון היא חברה ציבורית, ובאמריקה קיימים חוקי־ניירות-הערך
החמורים ביותר. על שמירתם מופקדת ועדת־נייוות־הטרך.
היא החוקרת את פרשיות תשלומי השוחד
בחו״ל של החברות הגדולות כלוקהיד, יונייטד בראנדס,
ואחרות. היא גם הגוף היכול לאלץ את ובלון להשיב
לשאלות אם שילמה ליצחק מודעי, בניגוד לחוק, תשלומים
כלשהם בשנים האחרונות.
כיוון שהנהלת ובלון סירבה להשיב, לא נותר לי אלא

לפנות לוועדת נייוות העוך ולבקשה להשיב על השאלות,
שחברת ובלון סירבה להשיב עליהן.

להלן הנוסח תמלא של הפניה לוועדת ניי־רדת־הערך
האמריקאית :
לכבוד ועדת ניירות הערך האמריקאית,
פדראל פלאזה , 26 ניו״יורק.
העתק: הציר הכלכלי של ארצות־הברית בישראל.
רבותי,
לפני כחודש הורה היועץ המישפטי לממשלת־ישראל
לפתוח בחקירה רישמית של תלונה שקיבל נגד שר-
האנרגיה־והתשתית, מר יצחק מודעי, על עניינים הקשורים
בתשלומים שקיבל מחברת ״רבלון״אינטרנשיונאל״,
חברה בת של חברת ״רבלון״׳ שמישרדיה בבית ״ג׳נראל
מוטורס״ ,בשדרה החמישית בניו־יורק, והיא חברה ציבורית
הרשומה בבורסה האמריקאית.
התלונה אמרה כי כאשר נבחר מר יצחק מודעי
כחבר־כנסת, ערך הסדרים מייוחדים עם חברת ״רבלון־
אינטרנשיונאל״ ,שהעסיקה אותו כנשיא חברת ״רבלון״
בישראל. לפי החוק בישראל אסור לחבר״כנסת לקבל
שכר מכל גוף, להוציא את הכנסת. מודעי המשיך לכהן
בתפקיד יו״ר מועצת המנהלים של ״רבלון״ בישראל,
וקיבל מן החברה תשלום מלא לכל הוצאותיו. התלונה
מסרה כי עשה הסכם עם ״רבלון־אינטרנשיונאל״ כי
ימשיך לקבל משכורת כמקודם והיא תשולם לו בחו״ל,
יחד עם ההטבות השונות המגיעות לו כראש החברה
בישראל.
לפני שמונה חודשים התמנה נשיא חדש ל״רבלון•
אינטרנשיונאל״ ,מר דויד רואבדו. הוא הורה להפסיק
מייד את הסדרי״התשלום למר מודעי, שחם בלתי-
חוקיים בישראל, כיוון שחשש כי הם בלתי־חוקיים גם

גם רואה־החשכון שד החכרה, עמוס
ועורך־דינה, רחמני וולפסון.

פרושן,

יצחק מודעי טען כי אכן קיבל תשלומי־ם בחו״ל, אך
היו אלה הפרשות מקרן רבלונית מייוחדת, על חשבון
פיצויים ופנסיה בעתיד.

במה מישפטנים, שראו דכרים אלה, העירו
כי מכחינת, החוק ספק אם יש הכדל כין תשלומים
לקרן פנסיה לשכר, שכן גם תשלומים
אלה הם שכר, כמוכן החוק, ולכן היה אסור לו
לקבלם כחכר־כנסת.

שאלה מרכזית אחרת היא מתי דיווח מודעי למס־ההכנסה
על התשלומים האלה. הוא עצמו אמר כי כאשר
התמנה לשר עשה סיכום חשבונות עם רבלון, ואז דיווח
למס-ההכנסה. מישפטנים סבורים כי היה עליו לדווח על
תשלומים אלה בסוף כל שנודמס, ולא כעבור חמש שנים.

שאלה היא גם אם דיווח לפני או אחר
י הפניות שלי אדיו.

שאלות אלה נחקרות עתה על-ידי היועץ המישפטי של
האוצר, המגלה איטיות מדהימה. כאשר פורסמו בעיתו נות
החשדות לגבי יצחק רבץ ואבא אבן, נחפז האוצר,
לחקור מיוזמתו. במיקרה של מודעי הודיע האוצר כי לא
יחקור על־סמך פירסומים. אחרי שהגשתי את התלונה
הרישמית, מנהל היועץ המישפטי של האוצר את החקירה
בעצלתיים.

נראה כי כרכר אחד נכדד שר־האוצר החרש,
שימחה ארליך, מקודמיו מן המערך. אין
הוא מגלה אותו אומץ־לב בחקירת חשדות שד
שחיתות שד חכרי מיפלגתו. ככל השאר אינו
נכדד מקודמיו במאומה.
יגאל לביב !

במדינה
(המשך מעמוד )24
עליו והוא הצטרף אליהם.״ טענתו של
נהן־צידון הצילה את הנאשם. הוא קיבל
חצי שנה מאסר, ממנה רק חודשיים בפועל.
בעוד מישפטם של שני החיילים מס תיים
בשעת בוקר מוקדמת, למגינת ליבם
של הצופים הסקרניים מדרגת סגן־אלוף
ומעלה, נמשך מישפטה של החיילת עד
השעה שבע בערב. הצעירה התמירה, בעלת
הגוף החטוב והפנים הנאות לא הסכימה
להודות בשום פנים ואופן בשימוש ב חשיש
לצורכי האורגיה שלה.
רק לאחר שמיעת העדויות קיבל בית-
הדין את טענתה והרשיע אותה רק בהת נהגות
שאינה הולמת לובש מדים — הש תתפות
באורגיה בתוך מחנה צבאי. השופ טים
היו רחמנים במקרה זה. החיילת שוק-
ררה ליחידתה כשעונשה הוא רק שלושה
חודשי מאסר על־תנאי.

בי ת ־ ספרדקדדות

גם מאלה המתנגדים למתנחלים, שלא יכלו
שלא לרחם עליהם.
אולם כמה עשרות קצינים וחיילים, של
יחידה סמוכה לאלון מורה, שם יושב בינ תיים
גרעין קרני שומרון של גוש אמונים,
לא יכלו שלא לצחוק צחוק מר, כשקראו
בעתון את דברי השר הממונה על ההתיישבות
ואלוף המילואים של צה״ל.
כשהוחלט כי גרעין קרני שומרון יתיי שב
באופן זמני בבסיס צה״ל, הועמד לר שות
אנשי הגרעין מאהל, הקרוי בפי החיי לים
״המאהל הזרוק.״ תוך מספר שעות
הפך המאהל ממאהל צבאי ומסודר כהלכה
למשהו שהוגדר על־ידי אחד החיילים כ־
״אחוריים של קרקס נודד.״ אנשי קרני
שומרון הסתפקו במאהל שענה על צרכיהם,
כל עוד זרחה השמש. כשהחלו ביום הרא שון
שעבר לרדת גשמי זלעפות, נזעקו
המתנחלים. הם הזעיקו את כלי התיקשורת
ופנו אל אריק שרון בקריאה ״להציל את
בריאות ילדינו.״
הציוד היקר הושלו החוצה. תוך
מספר שעות הגיעה הוראה משר הבטחון

דרכי אדם
!׳אט־נא בחל ־ אביס
זוג הפליטים מן
הסירה הודיאט־גאמית
מקווה להוליד צכריט
כשהגיע היין צ׳אן־ואן על תקן של פליט
לישראל, בחברת אשתו מו בת ה־ 30 שני
אחיה וגיסה קין סט־צ׳ו בן ה־ ,39 לא העלה
בדעתו כי יעסוק בארץ במיקצוע הרחוק
ממנו מרחק רב — בישול. בסייגון מולדתו
היה היין טכנאי רדיו וטלוויזיה, ואילו
אשתו מו היתד, אחות מוסמכת.
כשהגיעה המישפחה לאופקים אחרי ש ניצלה
יחד עם פליטים ויאט־נאמים נוס פים,
על־ידי אוניה ישראלית, נשלחה מייד
לאולפן כדי ללמוד עברית. מכל בני המיש־פחה
התגלתה מו, הנראית צעירה מכפי
גילה, ככישרונית ביותר בלימוד השפה

״דיברי 733ח .-הארץ
תקיא אותו ...פושע
ישראל ...אפיקורס מוחלט...״
הרב מנחם פרוש, חבר־הכנסת מטעם
אגודת־ישראל, אינו רגיל לנצור את לשונו.
בין המקללים בכנסת הוא מועמד
לתואר האלוף, מאז ירק על סידור־תפי-
לה רפורמי בעת נאום במליאה.
כאשר שפך בשבוע, שעבר את חמתו
על הרב הראשי האשכנזי, שלמה גורן,
בוודאי ידע מה מצפה לו. השבוע זכה ב מנה
הנגדית הראוייה. זו באה בצורת
מודעה־בתשלום בעיתונים, בחתימת הכהן
הגדול של גוש־אמונים, הרב הקשיש צבי
יהודה הכהן קוק*.
״מותר לשנאותו״ .כתב הרב-הגאון
בעל־הזקן, משיחם של אנשי ארץ־ישראל
השלמה :
״נזדעזעתי לראות דברי־הנבלה של אותו
החצוף( ,אשר לפי דברי חז״ל (במסכת
תענית צדף ד) מותר לקרורתו רשע ומותר
לשנאותו( ,ובפירש״י שם אע״ג דכ־תיב
ואהבת לרעך כמוך, והרי זה יוצא
מהכלל) ,אשר ביזה ברבים בשעתו מרן
אבא הרב זצ״ל, ואשר לפיכך הרב ר׳
איסר זלמן מלצר זצ״ל עזב בית־הכנסת
הזה, ואשר הוא כמו נציג של אנשי ה־
״אגודה״ הידועה, שהם כיבו אורו־של-
עולם, שפכו דמיו וקיצרו חייו של מרן
אבא הרב זצ״ל, אשר אמר על ״מנהיגם״
הידוע כי הארץ תקיא אותו, וזה נתקיים
במלואו בצאת נשמתו בחוץ־לארץ בדרך
נסיעתו בשליחות ה״אגודה״ ובצילו של
אותו־האיש הידוע, הנקרא בדברי חז״ל
(גיטין נ״ז) פושע־ישראל, שעשאוהו נכרים
עבודה־זרה, כלשון קדשו של אדמו״ר
הרב זצ״ל.
״והרי דינו של המבזה תלמיד־חכם
ברור ומוחלט ומפורש בהלכה הפסוקה,
בסיסן רמג, שהוא מנודה ומוחרם ורבצה
הו האלה והקללה, דכתיבתא בספרא דאורייתא׳
והרי הוא אפיקורס מוחלט, כמפורש
צבדחז״ל בגמרא ובפוסקים וכנ״ל.
״וידועים דברי חז״ל שהקפיד הקב״ה
על כבודם של צדיקים יותר מאשר על
כבודו בעצמו. ואין מקיפין בחילול־השם.
ויזכנו השם-יתברך להרבות קידוש־השם
ולהגדיל תורה ולהאדירה, ולזכות כל יש ראל
בריבוי תורה ומיצוותיה.״

התנחלות
מי הירי ר טז ב *
פעור ה מתגחלים זועקים
?רחמים, פוגו קצינים
מחדריהם שהועמדו
?רשות המתנחלים
כשעמד שר החקלאות אריק שרון מעל
דוכן הנואמים בכנסת ותאר את גשם הזל עפות
המכה במתנחלים המסכנים היושבים
באוהלים זמניים, מרטיב נשים הרות ופוגע
בבריאותם של ילדים רכים, היו רבים,
* הרב הראשי האשכנזי הראשון, אברהם
יצחק קוק, אביו של צבי יהודה, ש נרדף
כל חייו על־ידי הרבנים החרדים.

פליטים־טכחים היין צ׳אן־ואן ואשתו מו
״ישראל טוב, האנשים טובים
למפקד הבסיס הצבאי להכניס את המתנח לים
אל תוך הבסיס עצמו. המפקד נשמע
במהירות להוראות, פינה את מגורי החיי לים
ואיפשר למתנחלים על נשיהם וטפם
להיכנס למאהל החיילים המסודר והמוגן
בפני הגשם.
במקום להודות למפקד ולחיילים שפינו
את המאהל סירבו ראשי הגרעין להיכנס
לתוכו. הם דרשו לקבל תנאי מגורים כשל
המשרתים בקבע ולהתגורר בבנייני אבן.
בניין האבן היחיד באותו בסיס הוא מיבנה
דו־קומתי בו מתגוררים קציני היחידה
ומשרתי הקבע שלה וכן שוכנים בו חדרי
הרצאות ולימוד ומועדון סגל היחידה.
מפקד היחידה סירב לבקשת המתנחלים,
אלה לא טרחו כלל להתווכח איתו. שוב
הופעלו הקשרים ובשעת אחר־הצהריים
הגיעו ההוראה לה ייחלו המתנחלים. קצי נים,
ביניהם כאלה המתגוררים במקום כ־4
שנים קיבלו הוראה לעזוב בחופזה את
חדריהם ולהעמידם לרשות המתנחלים. ב מקרים
רבים עמדו משפחות של מתנחלים
ליד דלת החדרים, כשהם מזרזים את הק צינים
לארוז במהירות את חפציהם ולהס תלק
מהחדר.
החדרים שפונו לא הספיקו למתנחלים.
הם גילו עוד שני חדרים, בהם היה ציוד
תחזוקה יקר ערך אליהם היתה הכניסה
מחוץ לתחום גם לחיילי היחידה שלא היו
בתפקיד. הם דרשו ממפקד הבסיס לפנות
גם חדרים אלה. המפקד סירב. רק שאיימו
עליו המתנחלים כי יפנו שוב אל החלונות
הגבוהים הפרטיים שלהם בממשלה, הסכים
והורה לפנות את הציוד היקר ולהניחו
מחוץ לבניין. אל החדרים פלשו כמה נשים
עליזות של גרעין קרני שומרון.
אחד הקצינים הצעירים המשרתים במקום
פרץ בבכי של עלבון. שני קצינים
אחרים הגישו בקשת העברה מהיחידה בה
שרתו מספר שנים. החיילים והקצינים
האחרים עסקו במציאת מסתור מהגשם
ומהסופה.

וכיום היא דוברת עברית שאפשר בהחלט
להבינה.
מו וצ׳אן־ואן נולדו בסייגון, אולם מוצא
מישפחתם מסין. השניים נישאו זמן קצר
לפני שגנבו את הגבול מוויאט־נאם השסו עה,
ועדיין אין להם ילדים. אחרי ששהו
שלושה חודשים באופקים באו בני הזוג
עם הגיס ועם שני האחים לביקור בתל־אביב.
כאן פגשו בבני הקהיליה הסינית
העובדים במיסעדות הסיניות בתל-אביב
והמתגוררים בקומונה ברחוב דיזנגוף, וה ביעו
את רצונם לעבוד. בדיוק באותה
תקופה עמדה סלינה הנדל, צעירה סינית
החיה בנפרד מבעלה הישראלי, אבי שני
ילדיה, לפתוח מיסעדה סינית, והיד, דרוש
לה צוות עובדים. כשהסתבר לה, לדבריה,
שהוויאט־נאמיים זקוקים למקום. עבודה,
החליטה בו־במקום לפתוח מיסעדה ויאט*
נאמית, הראשונה מסוגה בישראל.
שני אחיה של מו קיבלו עבודה במיסע-
דתו של רפי שאולי מנד׳יס צ׳רי ואילו מו,
בעלה והגיס, שהוא טבח במיקצועו, הת קבלו
לעבודה במיסעדתה החדשה של סלי-

מים שווים זהב. מו היא בחורה עלי זה•
את תפקידיה היא מגדירה כעוזרת-
טבח וכאחראית על הניקיון, והיא מסבירה
בעיברית העילגת שרכשה באולפן :״אני
מבינה קצת עיברית, לא הרבה. לומדת באולפן•
עד עכשיו אני באופקים, עכשיו
אני בתל-אביב. פלינה דואג. אני גר עם
מישפחה וסינים בדירה בדיזנגוף.״
מדוע עזבה המישפחה את אופקים? ״ב אופקים
אין עבודה, רק לומדים. חודשיים
יש קצת כסף מקבלים מראש מועצה באו פקים׳
כסף נגמר — צריך לחפש עבודה.״
הוויאט־נאמים מסבירים בשפתם כי לא
הביאו איתם כסף ממולדתם. הם מספרים
על מטילי־הזהב שנרכשו במשותף על־ידי
הפליטים הנמצאים אצל לה דן־קוואי, מנ היג
חבורת הפליטים. אומרת מו :״לא
(המשך בעמוד )30

תסגיר כבש
את דין ,
אח ד ״ ש
ואת הכסא
^ דר האישים החשובים ביותר בנמל
ג ו התעופה בן־גוריון שימש כבר להרבה
אירועים היסטוריים. אך נראה כי הישיבה
שנערכה בו לפני כ־ 10 ימים, היתד, אחת
הישיבות הגורליות ביותר בתחום מדי ניות
הפנים הישראלית.
כשהגיע הפרופסור ייגאל ידין חזרה
לארץ מסיוריו בארצות־הברית, באו לקבל
את פניו שניים. האיש החזק היום בתנו

הדמוקרטית לשינוי, שמואל תמיר,
ומיספר שניים ברשימת התנועה לכנסת,
אמנון רובינשטיין.
השלושה הסתגרו לשיחה בה היה ראש
הדוברים תמיר. תמיד תיאר בפני ידין
את מצבו הבריאותי של ראש־הממשלה
מנחם בגין. לפי דברי תמיר, קשה היה
להבין כלל כיצד ממשיך בגין לחיות.
הוא סיפר לידין כי בגין לקה כבר שלוש
פעמים בהתקפי לב חמורים, פירט בפניו
את התרופות אותן מקבל בגין ואת ההש לכות
החמורות של אותן תרופות על מחלת
הסכרת של בגין ועל לחץ הדם הגבוה שלו.
רובינשטיין שנכח בשיחה נדהם. הוא
ניסה לסתור את הדיאגנוזה הרפואית של
תמיר, טען כי בגין לקה רק פעם אחת
בליבו וכי התיאור של הסברת ולחץ הדם
הם מוגזמים ביותר. תמיר לא ויתר לרו בינשטיין
.״לו היינו נכנסים לממשלה לפני
שלושה חודשים, אתה כבר מזמן היית
ראש־ממשלה בפועל,״ הוא אמר לידין.
באותו רגע הוטל הפור. ידין החליט כי
הוא נכנס לממשלה. היה צריך רק עוד
לברר אם אמנם יקבל ידיו את התואר
הנוסף של ממלא מקום ראש־ד,ממשלה בעת
היעדרו. כאן שלף תמיר קלף נוסף משר וולו.
בעת שידין היה בארצות־הברית, ערך
תמיר משא־ומתן פרטי משלו עם הלי כוד.
בין הדברים אותם סיכם תמיר עם
הליכוד היה הבטחת התואר הנוסף לידין.
הסיפור על הפגישה ועל התפקיד הרפואי
של תמיר דלף החוצה. בין היתר הוא
הגיע אל שלושת העיתונים הגדולים הארץ,
מעריב וידיעות אחרונות. תמיר נזעק ל מערכות
העיתונים ׳והצליח לשכנע את
עורכי שלושתם שלא לפרסם את הסי פור.
נימוקו של תמיר היה לדאגה הפת אומית
לראש־ד,ממשלה ולמוראל העם. לכל
אחד מעורכי העיתונים הוא סיפר כי שני
העורבים האחרים כבר נעתרו לבקשתו.
אולם הסיפור הגיע גם אל כמה מחב רי
ד״ש. מיספר שעות לפני ישיבת מר כז
ד״ש שנערכה ביום החמישי האחרון,
ישיבה בה הצליחו ידין ותמיר לשכנע
את המועצה להצטרף לממשלה, נערכה
ישיבה של מזכירות ד״ש וסיעתה בכנסת.
ח״כ מרדכי וירשובסקי גילה לחברי הכ נסת
וחברי המזכירות הנדהמים, כיצד הצ ליח
תמיר לשכנע את ידין להיכנס לממשלה.
גם בישיבת המרכז שנערכה בערב,
רמז הפרופסור מרדכי ארדון על הפגישה
בלוד.
אולם כל אלה לא הועילו. ידין, מוסת
על־ידי תמיר, הטיל את מלוא השפעתו על
חברי המועצה למען יצביעו בעד הכניסה
לממשלה. הוא הכריז על מצב חרום לאו מי,
וגילה תנאי שמיני סודי, בנוסף ל שבעת
תנאי ד״ש להצטרפות לקואליציה.
אף אחד מהתנאים המפורסמים של ד״ש
להצטרפות לא נענה על־ידי בגין, אך ידין
שלף את התנאי השמיני האומר לדבריו,

המצב הוא שידין אינו עושה צעד מבלי
להתייעץ או לקבל אח אישורו של תמיר,
ואף דואג להפגין את ידידותו והערכתו ל-
תמיר בכל פורום אפשרי.
לתמיר היתד. מטרת־חיים אחת: להיבחר
לשר בממשלה. בכל אחת מסימטאות דרכו
הפוליטית הוא עשה כל מאמץ לרמוז ל מערך
שהיה בשילטון, כי הוא מוכן לכל
ויתור ולכל שינוי בדעה חמורת מישרת
שר, ואין זה משנה איזה שר.
ד״ש היתד, לגביו ההזדמנות המי-יודע-
כמה לנסות ולתפוס כסא של שר. ההבדל
היחיד בין ד״ש לבין כל מסגרת אחרת
בה היה תמיר חבר, הוא שבמסגרות האחרות
התמודד תמיר עם פוליטיקאים
משופשפים שהכירו את אופיו. בד״ש הוא
היה בין הבודדים שהכירו את כל נפתולי
העסקנות המיפלגתית וחברי ד״ש
גם לא הכירו את כל צדדיו של תמיר.
ידין נפל בשבי קיסמו האישי של תמיר
ובפחים הקטנים שתמיר טמן לו. פסק
הזמן שידין נתן לתמיר, בעת שנסע ל-
חוץ־לארץ, איפשרו לשר־המישפטים ה חדש
לקבוע עובדות בשטח, לבנות את
הסיפור על מצב בריאותו של בגין, ולנגן
על המיתר החבוי בליבו של ידין —
השאיפה לראשות הממשלה, לפחות בפועל.
כי טובת המדינה עדיפה על פני טובת
התנועה שלו.
בעזרת צבא עסקנים ושלל מזכירות
נאות מילא תמיר את חלקו במסע ההש פעה
על צירי ד״ש. אלה עברו מאחד
לאחד, הבטיחו, הסבירו, רמזו במיטב ה שיטות
התמידיות המפורסמות. כנגד מכבש
אדיר כזה לא יכלו מרבית מ־ 135 חב רי
מועצת ד״ש, טירונים בכל הנוגע
לעסקנות מיפלגתית, לעמוד. המועצה החליטה
כי ד״ש מצטרפת לקואליציה.
בו במקום נקבעו שני מיפגשים. האחד,
ישיבת מועצה נוספת ליום הראשון ה שבוע,
בו תיבחר המועצה את נציגיה
לממשלה. המיפגש השני היה פנימי וסודי.
אמנון רובינשטיין הזמין לביתו שבתל-
ברוך כמה מוותיקי ד״ש לישיבה בה היה
צריך להחליט: האם תפרוש שינוי מד״ש.
בישיבה שנערכה בביתו של רובינשטיין
השתתפו כמה מהמקורבים לו ביותר. רו בינשטיין
לחץ על פרישה. היחיד שהתנגד
לו היה ח״כ שמואל טולידאנו, יועץ ראש־הממשלה
לענייני ערבים לשעבר, אך גם
טולידאנו הודיע כי יקבל את החלטת הרוב
בשינוי. סטף וורטהיימר לא נכח בפגישה
והיה באותה עת בביתו בנהריה.
בישיבה הוחלט על פרישה. למחרת בבוקר
שוחחו רובינשטיין ווורטהיימר בטלפון
וורטהיימר הצטרף להחלטה. נראה היה
כי שינוי תצליח לטרפד את כניסת ד״ש
לקואליציה. חמישה מחברי הכנסת שלה
הסכימו כבר על פרישה. רובינשטיין,
וורטהיימד, וירשובסקי, טולידאנו והח״כ
הדרוזי זיידאן עטאשי. שיחת טלפון לאד-

צות־הברית, בה מבקר עתה ח״כ נוסף
של ד״ש, דויד (״דודיק״) גולומב, הוסיפה
את גולומב לרשימה.
אין ספק כי עם נדוניה של 9חברי
כנסת במקום 15 לא היה עומד הליכוד
בהבטחותיו לד״ש ולפחות תיק אחד
ומיספר ניכר של הטבות היו נשללות
ממנו. לידין לא היתה נותרת אז ברירה
והוא היה מוכרח לוותר על ההצטרפות.
אולם ההפתעה נפלה בשבת בערב. וורט־היימר
טילפן לרובינשטיין והודיע לו כי
הוא נסוג מהחלטתו לפרוש. לרובינשטיין
העייף היד, ברור כי המרידה בידין חוס לה.
הוא הודיע ליתר חבריו על התפנית
בעמדת וורטהיימר, תפנית שלא הובנה
עד כה על־ידי איש, וביקש מדן ביברו
להתמודד בשם שינוי על תפקיד שר
הרווחה.

הגנרל והמהפכה

*ץ* ולמית אלוני, מי שהיתר, תקופת
מה שותפתו הפוליטית של אמנון רר
בינשטיין סיפרה השבוע, כי רובינשטיין
התבטא פעם :״תנו לי גנרל ואני אעשה
מהפכה.״ ״נתנו לרובינשטיין גנרל,״ הו סיפה
אלוני בחיוך ״והוא באמת עשה מהפכה.״
ואמנם, כדי להבין את מה שקרה
בשתי המועצות של ד״ש שהתקיימו תוך
שלושה ימים ואשר תוצאתם היתד, הש בעת
ארבעה שרים ממיפלגה זו, יש להבין
את מערך הכוחות החדש בתוך ד״ש.

מייד לאחר שהוקמה ד״ש על-ידי ׳ייגאל
ידין, ביקש שמואל תמיר להצטרף אליה.
ידין שהכיר את תמיר לא רצה בו. מאו חר
יותר סיפר ידין למקורביו :״שמנו
בפני תמיר את התנאים המשפילים ביותר
להצטרפות. היה ברור לנו, שלו רק בגלל
הכבוד העצמי, הוא יסרב לקבל אותם.
אך תמיר הסכים לכל. הערמנו עליו עוד
קשיים, משפילים עוד יותר, אך הוא
הסכים גם להם, אפילו בחיוך.״ לידין לא
היתה ברירה והוא הכניס את תמיר והמרכז
החופשי שלו לתנועה הדמוקרטית.
מאותו רגע החל תמיר להפגין את כיש־דונו
הגדול. מאות ואלפים כאלה שלא שמ עו
אף פעם את שם המרכז החופשי או את
שם ד״ש, נרשמו כחברי ד״ש, שילמו את
מם החבר וזכו בזכות הצבעה למועצת
התנועה ולמוסדותיה. פעיליו של תמיר
החלו לחרוש את השטח ולספח אליהם
אנשים מקבוצת ידין, שינוי והבלתי מזו הים
של ד״ש. תוצאות הבחירות הפנימיות
בד״ש הוכיחו כי תמיר עדיין במלוא אונו,
בכל הנוגע לעסקנות מיפלגתית. ניצחונו
היה מוחץ.
עתה עמד בפני תמיר אתגר נוסף.
לתקוע תדיז בין רובינשטיין, שלמרות ש הוא
מעורה בפוליטיקה הפנימית כבר
שלוש שנים, עדיין נחשב כטירון פולי טי,
לבין ידיו, שאף הוא אינו, או לפחות
לא היה עד כה, מומחה לענייני אינטרי גות
פנימיות.
שלב אחר שלב וצעד אחר צעד הצ ליח
תמיר להבאיש את ריחו של רובינ שטיין
בעיני ידין ולתפוס את מקומו. כיום

נגד >דין

*י בודתס שר מתנגדי ההצטרפות
י ע לקואליציה בישיבת מרכז ד״ש הרא שונה
היתד, קלה. כל אשר הם עשו היה
לצטט את התבטאויותיו של ידין עצמו, עד
לפני שבועיים, כנגד ההצטרפות לממשלה.
ידין לא הצליח לשכנע בנסותו לתלות את
השינוי בדעתו בהמצאת מצב חרום לאומי
-,אולם תמיר הצליח לשכנע בעבודת
השדה שעשה.
כשהחלה הישיבה השנייה של מועצת
ד״ש בבית סוקולוב בתל־אביב, לא הופיע
אליה אמנון רובינשטיין. כמה מ חסידיו
גילו אותו יושב בתוך מכונית
קטנה, יחד עם אשתו רוני, מהעבר השני
של רחוב קפלן, ליד הבניין. רק לאחר
שצלם עיתונות גילה אותו וצילם אותו
במכונית, מיהר רובינשטיין לעלות לחדר
בו התכנסה המועצה. אולם גם עתה הו כיח
רובינשטיין כי ההבנה הפוליטית שלו
מוגבלת ביותר. במקום להורות לחסידיו,
להם כ־ 40 אחוז במועצה להצביע בעד
הד״ר בנימין הלוי, ולנסות להפיל בכך
את תמיר, הוא הציע להם להימנע מהצ בעה.
האווירה
הסוערת של המועצה הראשו נה
פינתה מקומה לאווירה חגיגית כלשהו
של המועצה השנייה, כאשר לאט לאט היה
ברור לנאספים כי תמיר הביס את רו בינשטיין.

״לו? דמוקרטיה, ד א שיוו,,
! אולי גלאת 1ועה...״
ף* ארבעה טורים על לוח הגיר היו
^ רשומים שמות כל המועמדים. בשניים
מהם היו שמות של יותר מאיש אחד:
בטור של תיק הרווחה, ארבעה שמות וב טור
של תיק המישפטים שני שמות :
הד״ר בנימין הלוי ושמואל תמיר.
אוריאל רייכמן קרא את התוצאות: בנ ימין
הלוי 26 קולות, שמואל תמיר .78
ייגאל ידין זינק ממקומו, בין הקהל באמצע
האולם, נופף לתמיד בידו בשימחה
גלויה. מחיאות כפיים סוערות נשמעו
בעיקר מריכוזי אוהדים של תמיר. מישהו
קפץ לעבר הלוח הירוק ומחק את שמ,
של הלוי. ליאורה, בתו הסטודנטית של
תמיר התנפלה בנשיקות על נורית חפץ,
מזכירתו הנאמנה, ומי שתהיה ראש ליש-
כת שר־המישפטים.
כאשר קיבלו מנהיגי ד״ש את תוצאות
ההצבעה לגבי בחירת שר הרווחה נפלו
פניהם. דן ביברו, סמנכ״ל סטוק וטועם־
יין בחיים האזרחיים, ומאנשי אמנון רובינשטיין
בחיים התנועתיים, קיבל את מר בית
הקולות. אחריו צעד המועמד שלהם
הד״ר ישראל כץ, אחריו מאיר (״זרו״)
זורע ואחריהם בהפרש גדול מי שהיה
מנכ״ל מישרד התחבורה, דמון הראל.

כיוון שביברו לא זכה ברוב שה 50
אחוזים מהקולות, כפי שדרש התקנון,
נערכה הצבעה חוזרת, הפעם רק בין שני
המועמדים הראשונים, ביברו וכץ.
שוב אפשר היה לראות את המכונה
המשומנת עוברת ומתגלגלת בין שודות
האולם הגדול של בית סוקולוב. עתה
התגייסו כל מרכיביה של המכונה למען
איש אחד: הד״ד ישראל כץ. ידיו שלח
שליחים לחברי מועצה רבים ככל שהזמן
איפשר לו, והזמין אותם אליו לשיחה.
שמואל תמיר עבר בין המתקהלים במים־
דרון הצד ובמעברים.
התוצאה היתר! בלתי נמנעת: כץ, שנראה
בשעה זו של הלילה, שעה אחת אחר
חצות, מסורק בקפידה, רענן כאילו זה
עתה קם משינה עמוקה, זכה ביתרון של
10 קולות על פני ביברו.

מ סי ב ה
ב מ קו ם מ שימה
ץ ה סימן טוב אמרה אסתר פדל ׳
/ /מוטר, צעירה תמירה, מזכירת סניף
רמת־גן של ד״ש ,״ידיו כבר פוליטיקאי
אמיתי, הוא מבין בכל הליכלוכים של ה־

צהלה פרועה על פניו של יזין גו
על פניו של רובינשטיין ־ הרגע הדו

; עצב ההתבנחות
(אתי של ההצבעה

פוליטיקה.״ ״אני קצת דאגתי,״ אמר ידין
עצמו לשמואל תמיר כשפניו קורנות מאושר
,״אבל הכל עבר בשלום.״
השרים החדשים והמועמדים שנפלו נקראו
כולם אל הבמה שהיתר. עמוסת עי תונאים,
צלמים ומברכים. זרו, לבוש חול צה
משובצת מבצבצת מעל למכנסי חאקי
כחולים, שלף מאי־שם בקבוק שמפניה יש ראלית
וכוסות מפלסטיק. הוא חילק את
הכוסות לנבחרים ובעצמו לגם מבקבוק.
השמפניה של זרו, העייפות והמתח הש פיעו
על ידץ. כאשר ברך בנאום הסי כום
שלו את המועמדים שלא נבחרו,
כלל בתוכם את מאיר עמית, למרות ש עמית
נבחר ברוב גדול. כאשד רצה לט עון
בפני המועצה כי השרים החדשים לא
יוכלו לסיים את המשימה ללא עזרת חבריהם
מהמועצה, אמר :״לא נוכל לסיים
את המסיבה ללא עזרת כל חברי המועצה.״
למרות שידין עצמו היה המועמד ה יחיד
לתפקיד סגן ראש־הממשלה ,״וממלא
מקום קבוע לראש־הממשלה,״ כפי שהק פידו
כל חברי ד״ש לציין בכל פעם שהוז כר
התואר החדש של מנהיגם, חשובות
היו לגביו תוצאות ההצבעה. שלושה ימים
קודם לכן, ביום החמישי שעבר, נשמעה
בכיוון ידין ביקורת לה לא ציפה כלל,
ביקורת כה כבדה שהיה בה יותר מאשר
אי־אמון. לידין אף הגיעו שמועות על כך
שאחד מראשי שינוי לשעבר, התעשיין
מנהריה, סטף וורטהיימר, עומד להציע מוע מד
משלו לתפקיד סגן ראש־הממשלה, רק
כדי להמחיש את מורת הרוח ממנהיגותו
של ידין. הצעת אי־אמון במזכירות ובמג-
היגותו של ידין, הועלתה לראשונה מאז
הקמתה של ד״ש, אם בי הדיון וההכרעה
בה נידחו לשבוע הבא.
לידין היה חשוב להיבחר ברוב גדול,
ברוב שיוכיח כי הוא עדיין המנהיג הבל תי
מעורער. בהתערבות שערך עם בינה
ברזל, אחת העיתונאיות שכיסתה את הערב,
ניבא ידין לפני ההצבעה כי הוא יזכה
ב־ 75 אחוזים. כשהוא מועמד יחיד, היתד.

זו יכולה להיות סטירת לחי גלויה לידין.
ברזל התערבה כי ידין יקבל 95 אחוזים.
ברזל צדקה ופני ידין קרנו.

__ הצפרדעיס
של רובינשטיין
מנון רובינשטיין, מי שהפסיד ב-
מערכה, אם כי לא השתתף בקרב
נקרא לבמה החגיגית. רובינשטיין כבר לא׳
היה באולם .״הוא אכל משהו לא טוב
במזנון למטה והיה מוכרח לרוץ הביתה,״
הסביר ידין לקהל החוגג ,״הוא אכל צפרדעים
ולא במזנון,״ קרא לעברו מישהו.
מאיר עמית, בחולצת תכלת חלקה, ללא
מקטורן, עיניו חצי עצומות מעייפות או
מהתרגשות קרא :״חבדה, באמת תפסיקו
עם זה כבר.״
דובר ד״ש עבר בין העיתונאים והז מינם
למסיבת עיתונאים מאולתרת באחד
מחדרי בית סוקולוב, מסיבת עיתונאים
שלאחר חצות עם ארבעת השרים החדשים.
ידץ במרכז, משבח את העיתונאים

ומכניס אותם ל״מישפחת ד״ש,״ תמיר
לשמאלו, פניו נפולות מעייפות ועיניו
מחייכות מאושר, עמית מצידו האחד של
ידין, עייף, תשוש וחסר סבלנות, ולידו
כץ, מקטרתו פולטת עשן והוא קורץ לכל
עבד.
בעוד בחדר המסיבות מסביר ידין ש עדיין
לא החליטו אילו תמונות לתלות על
קירות לישכות השרים החדשות ומספר כי
עדיין לא דנו עם ראש־הממשלה לגבי
אפשרויות העישון בתוך ישיבות הממ שלה,
ערכו פליטי שינוי ישיבה פרטיזנית
משלהם, בקצה האחר של בית סוקולוב,
הם דנים כבר הלילה במיפקד ובבחירות
שיערכו בד״ש בחודש מרץ בשנה ה באה
.״אנחנו הרוב בד״ש. החברים שלנו
הם היחידים שהקפידו לשלם את המיסים
כהלכה. במרץ נפיל את ידין ותמיר ונכ ריח
אותם לצאת מהממשלה.״
חיים בנאי, השחקן ואחיהם של יוסי
וגברי בנאי שהוא פוליטיקאי מזה חודשים
אחדים, עובר עם קופסאות הקלפי הרי קות
במסדרונות הכמעט ריקים. הוא נכ נס
לתוך מסיבת העיתונאים וכשהוא מנו

בקופסת הקרטון הוא קורא :״פאלפל,
פאלפל.״ אולי לא מתאים למעמד של
שרים, אבל מצחיק.
הכל מסתיים. בבית סוקולוב מכבים את
האורות. ידין, עמית וכץ עוזבים את הבניין
ונכנסים כל אחד למכוניתו ונוסעים
הביתה. רק לתמיר ממתינה קבוצה של
אוהדים, נורית חפץ שהביאה עימה לעז רה
את אחותה, היפה לא פחות ממנה,
כמה צעירים נאים הלבושים בקפידה. הם
עדיין ממשיכים לחגוג עם המנהיג הפרטי
שלהם.
ובצדק. המנצח היחיד באותו ערב הוא
שמואל תמיר. האיש שרמז רמיזות, קרץ
קריצות, החליף דעות ושינה עמדות, לכיוון
השילטון, כל שילטון, האיש שחלום חייו
היחיד היד, להיבחר כשר. האיש שפעמים
רבות, כשהאחרונה בהן היתה אך לפני
שנה בלבד, נחשב כפגר פוליטי, כבעל
סיכויים אפסיים אפילו להיבחר לכנסת.
האיש שהחליף יותר מכל חבר כנסת אחר
מיפלגות, תנועות ומסגרות פוליטיות —
האיש הזה הגיע סוף־סוף למטרתו, אל
הכסא ליד שולחן הממשלה.

4מדליות ל״ כרמל מזרח״
באולימפיאדת המשקאות
החריפים ־ לובליאוה וד\9
חב׳ כרמל מזרחי זיכתה בימים אלה את מדינת ישראל במוניטין בינלאומיים
לאחר שמשקאותיה החריפים והיינות מתוצרתה עוטרו ב־ 4מדליות
זהב וב־ 5מדליות כסף באולימפיאדת המשקאות החריפים — לובליאנה
,1977 יוגוסלביה.
בתחרות השתתפו יצרני יין ומשקאות חריפים מ־ 28 מדינות, מהן ארצות
בעלות תעשיית יין -מפותחת כמו צרפת, איטליה, ארה״ב ואחרות.
למרות שהתחרות נערכה במדינה עימה אין לישראל קשרים דיפלומטיים,
גמר חבר השופטים א ת ההלל על המשקאות שהציגה ״כרמל מזרחי״ בתחרות.
לפי -החלטת חבר השופטים, בו נטלו חלק מיטב המומחים בעולם, זכו
במדליות זהב המשקאות הבאים :
ברנדי 777 הוכתר בתואר ״ברנדי של זהב״ ,ומנהלי ״כרמל מזרחי״
רואים במדלית הזהב שהוענקה לברנדי 777 את המדליה החשובה ביותר
בה זכתה החברה. מדלית זהב זו העמידה את ה־ 777 בשורה הראשונה של
הברנדי בעולם. ביתר מדליות הזהב זכו — :יין קברנה סובניון אדום,
יין ״שטו ראשון״ לבן, יין קדמון מתוק.
ב־ 5מדליות הכסף זכו: גראנש רווה, שנין בלן, אדום עתיק, יין הנשיא
(שמפניה) וכרמל הוק.
מנכ״ל ״כרמל מזרחי״ ,ד״ר א. אוסטשינסקי, אמר כי הישג זה בתחרות
לובליאנה העמיד את ישראל בשורה הראשונה של יצרניות המשקאות
החריפים בעולם. ד״ר אוסטשינסקי הוסיף, כי משקאות ״כרמל מזרחי״
כבר זכו בעבר במדליות בתחרויות בינלאומיות בלונדון, טורינו וברלין,
אולם ההישג הנוכחי סייע, לדבריו, להגביר עוד יותר א ת יצוא המשקאות
החריפים מתוצרת ״כרמל מזרחי״ לשולחנם של אניני הטעם ברחבי תבל.
ד״ר אוסטשינסקי רואה במדליות הזהב שהושגו בלובליאנה מתנה לראש
השנה׳ לא רק לעובדי החברה הראויים להישג, אלא גם לכל עם ישראל
הראוי ליין טוב.
משקאות ״כרמל מזרחי״ מיוצאים כבר עתה ל־ 96 ארצות ומדינות ברחבי
העולם. בשנת 1976 הסתכם יצוא המשקאות מתוצרת החברה ב־3,130,000
דולר.

במדינה

(המשך מעמוד )26
יודעת מה קרה לזהב, אני לא מישפחד,
של לה דן־קווי.״
הם מספרים כי מלחי הספינה שניצלו
יחד איתם הנמצאים כיום באופקים, מנעו
מהם מים במשך הנסיעה ודרשו מהם לש לם
תמורת כל כוס מים ששתו. כשהם
מתבקשים לציין את שמות המלחים, הם
נרתעים. מו מסבירה כי הם פוחדים שיג רמו
להם צרות .״אני לא יודע שום דבר
על אחרים,״ היא אומרת.
״ישראל מצויץ.״ הם מאושרים ביש ראל,
בניגוד לוויאט־נאמים אחרים אין
להם כל תוכניות לחפש מולדת אחרת.
טוב להם והם רוצים להישאר בארץ כאז רחים
ישראלים לכל דבר. מו :״אני לא
רוצה אמריקה, אני אין דודים באמריקה.
אני רוצה פה בישראל מכינה ארוחה בבו קר
בערב. אני עושה ארוחה -ויאטנאמית
טובה בשביל אנשים טובים מישראל.״
היא מספרת כי היא מרבה לתרגל את
העברית שלה עם לקוחות המיסעדה. בע לה,
צ׳אן־ואן, מוסיף מדי פעם מילה בעב רית.
הגיס, לעומת זאת, שותק ומחייך
בשיני־זהב. הוא, מכל בני המישפחה, ה יחידי
שלא היה מסוגל לקלוט את השפה.
מו גם מודעת לעובדה שאינה יכולה
עדיין לעבוד במיקצוע האחות, והיא מסבי רה
כי הבעיה נובעת מכך שהיא עדיין
אינה כותבת וקוראת היטב עיברית. יש
לה ספרים, וברגע שתדע לקרוא ולכתוב
די הצורך, תנסה לקבל עבודה במיקצועה.
גם בעלה רוצה לעבוד במיקצועו. הם מבק שים
שיתנו להם קצת זמן להתארגן בעיר
הגדולה. יש להם תוכניות להביא לעולם
ילדים צברים. בגאווה הם שולפים את
תעודות־הזהות הזמניות שלהם ומספרים
כי הובטח להם שתוך שנה יקבלו תעודות־זהות
קבועות, ככל אזרח מן השורה.
צ׳אן־ואן, לסיכום :״ישראל טוב, יש ראל
מצויין, האנשים טובים אלינו.״

רא ש־הממ שלה
ת״א: בן־יהודה 58א׳
טל׳ 282932־03
חיפה: רח׳ ירושלים 16
טל׳ 667348־04

הנוטר שהרג בלשפר! שר
המשטרה הועבר למקדם ״ 7א
רגיש״ :ביתו ש 7ראש הממשלה
לפני חודשים אחדים נשמע קול יריד,
מתוך בית אגרון בירושלים, הבית בו שו כנת
לשכת שר המשטרה, לשכת העתונות
הממשלתית, הצנזורה הצבאית. פקידים
בכירים ושוטרים מיהרו לקומת הקרקע
של הבית והבחינו בנוטר צבי (״צביקה״)

מכון ארצי להכרות
ב הנ הלת דוד גל

^ זר ברכות ואיחולים
^7לזוגות הצעירים
שהכירו באמצעותנו
ונרשמו לנישואין
7בחודש ספטמבר
נוטר בנדלגרץ
מאקדח לאקדח
בנדלגרין כשהוא אוחז באקדח השירות
שלו, ועל ידו צעיר מתבוסס בדמו.
חקירה שנערכה הצביעה על כך שהנוטר
הותקף על־ידי אדם שהיה ידוע כחולה־רוח,
ירה בו והרגו מתוך התגוננות עצ מית.
המשטרה החליטה שלא להעמיד את
בנדלגרין לדין, אך הוחלט להעביר אותו
מלשרת באתר כה רגיש.
,השבוע התגלה הנוטר צבי בנדלגרין
כשהוא הנוטר הניצב בפתח ביתו של
ראש הממשלה מנחם בגין ברחוב בלפור
בירושלים. צביקה עצמו המבין את הגי חוך
שבהעברתו מהמקום הרגיש בבית
אגרון למקום ה״בלתי רגיש״ בבית ראש
הממשלה מיהר להסביר :״הכל בסדר,
כעת.״

י רואה עצמי אחראי במאה
; ו י * אחוז לשידור הידיעה על פעולת
הקומנדו הגרמני במוגאדישו. אני יודע
ששגיתי בפירסום הידיעה. בפעם הבאה
אתנהג אחרת!״
מיכאל גורדום, העיתונאי הישראלי ש-
פירסם את הסקופ הבינלאומי על בואה
של יחידת־הקומנדו הגרמנית מג״מ־ 9למו-
גאדישו, היה האיש השנוי ביותר במחלוקת
בארץ בשבוע האחרון. הידיעה הסנסציונית
שפירסם היתד, ידיעה עיתונאית ממדרגה
ראשונה, אולם מייד לאחר התדהמה ש־בפירסום
החלו מנקרים הספקות. האומנם
צריך היה לפרסם את הידיעה, ולסכן בכך
את הצלחת הפעולה?

ס קו פי ם
ב סי טונו ת
ץ. ורדום מזהה כי שגה בשידור הידי-
עה, למרות שהביאה לו פירסום ותהי לה.
מיהו העיתונאי שתושבי ישראל הת רגלו
לשמוע את שמו בצירוף התואר
הייחודי ״קשבנו״ ,ששמו מזנק אל מרכזן
של ידיעות רבות הקשורות במאורעות
החשובים ביותר בעולם?
מיכאל גורדום, המכונה מיקי, הוא צעיר
בן ,32 בנו של העיתונאי המנוח נתן גור-
דום, מי שהיה מנהל סוכנות הידיעות
הצרפתית בישראל. היד, זה האב שהחל
לעסוק בהאזנה לרדיו לצרכי עיתונות עוד
בשנות העשרים, כשהיה כתב של עיתון
בריטי במיזרח אירופה. נתן גורדום היה
נכה רתוק לכיסא-גלגלים, וההאזנה האל חוטית
התאימה לו במיוחד.
כשהוא מתבקש להגדיר את עבודתו
העיתונאית, אומר מיכאל :״לכל עיתונאי
יש מקורות־מידע משלו. לעיתונאי מדיני
יש מקורות במישרדי ראש-הממשלה, ה חוץ
והביטחון. לכתב לענייני מישטרה
יש המודיעים שלו, ומהלכים שלו בתוך
המישטרה עצמה. מקורות־המידע שלי הם
מכשירי הרדיו, המצויים בדירתי והמאפ שרים
לי להאזין כימעט לכל תחנת־רדיו
בעולם. למשל, לשידורי ישראל אין אפש רות
לשלוח כתב לארצות־ערב או למוס קבה.
אני הכתב של הרשות במקומות
אלה, בעזרת המידע שאני מאזין לו ומע ביר
אותו מייד לשידורי ישראל.״
בדירתו שבשדרות ח״ן בתל-אביב מוק דש
חדר אחד לעבודתו. תחת מכונודהב-
תיבה, הנמצאת בדרך־כלל על שולחן־
עבודתו של כל עיתונאי, נמצאים על שול חנו
של מיקי שיבער, מקלטים, חמישה רש-
מי־קול, שני קווי-טלפון וקו.שידור ישיר
לשידורי ישראל.
מיקי אוהב את עבודתו. לדבריו מקיפים
תדרי־הרדיו עולם ומלואו. הוא קולט הכל,
החל בשיחות־רדיו בינלאומיות, וכלה ב

..שגית בבירסו הידיעה. בפע הבאה אנהג אחרת!״ אומר מיק גורדום,
הא יש שפירס את הס קופ
שידורי רדיו־טלפון. קיימים, לדבריו; אין-
סוף תדרים ומיספרים. במשך השנים אסף
מידע רב, המכיל כמות חשובה של ידע
על מיקומם של תדרים ועל מספרי תחנות־השידור
בכל מקום בעולם. המידע מסודר
בכרטיסיות וזהו, לדיברי מיקי ,״הדבר
הכי שווה־ערך אצלי.״
הוא עובד בילעדית עבור שידורי יש ראל.
קודם־לכן עבד גם עבור סוכנות
הידיעות הצרפתית. הסקופים שלו מועתקים
אוטומטית על־ידי כל סוכנויות־הידי-
עות בעולם, אחרי ששודרו ברדיו או בטלוויזיה
הישראלים.
בתוך הכרטיסיות של מיקי גורדום יש
מידע האומר לו היכן הוא יכול לקלוט
את האינפורמציה הטובה ביותר לגבי ההתרחשויות
בעולם. כך, למשל, הוא אומר כי
התחנות הערביות אינן מקור אידיאלי ל קבלת
מידע על הנעשה בארצות־ערב. את
המידע הטוב הוא קולט, בדרך־כלל, משי

יום,
ניתח הסטייט־דיפארטמנט את פס־הקול
וכשהסתבר כי זהו אכן קולו של
מאקאריוס, אורגן מיבצע להצלתו והוא
הוברח לאי מלטה. בו־זמנית ביטלה אר־צות־הברית
את תוכניתה להכיר במישטר
החדש בקפריסין.
סקופ אחר שלי הוא משנת .1970 הייתי
העיתונאי הראשון שגילה לעולם על הקשר
האווירי הגדול בין מוסקבה לקאהיר, ש כלל
מישלוח נשק וטילי סאם. הידיעות
שלי היו מדוייקות עד כדי כך ששידרתי
לעולם כמה מטוסים בדיוק הגיעו למצריים
מברית־המועצות.״

ה חו ט פי ם
לא שמעו
ך{ רשת! מטוס לופטהאנזה החטוף הח־
^ לה לגבי מיכאל גורדום רגעים ספו
הקומנדו

הגרמני

שמעתי
את מטוס־הקומנדו הגרמני שטם
בעיקבותיו. בערב נחת המטוס במוגא-
דישו. מייד העברתי את הידיעה כי מטוס
הקומנדו נחת במוגאדישו, וכי עומדת
להתבצע פעולת חילוץ.
״אני רוצה שיהיה ברור: עקבתי הרבה
מאד אחרי החטיפה, ואין שלב בה ש החמצתי.
היה ברור לי במאה אחוז שאין
לחוטפים שום י קשר עם העולם החיצון,
פרט למה שהם מסוגלים לקלוט ממיגדל
הפיקוח. המטוס החטוף היה מדגם בואינג
,737 המיועד לטיסות קצרות שמכשירין
מיועדים לתיקשורת מקומית בילבד.״
ככל עיתונאי טוב העביר את הידיעה
לעורך מבט, חיים יבין. לדבריו התקיים
.דיון והוחלט לשדר את הידיעה, למרות
הסיכון הכרוך בכך (ראה מדור שידור).
מה התרחש אחרי פירסום הידיעה?
סוכנויות־הידיעות בכל רחבי העולם מיהרו
לשדר אותה, ובעיקבות הפירסום פנה

הסקופ המר
דורים של כתבי־החוץ היושבים בארצות-
ערב. כשהודיע על פרוץ המילחמה בזאיר,
והאזין לשידורי הבי־בי־סי לאפריקה, לא
הסתפק בהודעותיו של רדיו זאיר.
הוא שולט בשפות רבות — בהן עיברית,
אנגלית, צרפתית, רוסית, פולנית וערבית.
אין לו שעות־עבודה קבועות, והוא עובד
על־פי האירועים המתרחשים בעולם. יש
לו מהדורות־חדשות קבועות שלהן הוא
מאזין, ועל פיהן הוא מתעדכן. אך בדרך-
כלל יכול מיקי גורדוס להגיד כי סדר־יומו
תלוי בהחלט במתרחש בעולם.

אל מיכאל גורדוס מתחנת השידור הצבאית
גלי צה״ל ופנו אליו שיתארח באחת ה תוכניות,
בתור :״האיש המושמץ ביותר
במדינה.״
גורדוס לא נעלב מההגדרה, סירב ב אלגנטיות
וביקש מהפונים לפנות אל ה ממונים
עליו .״כי להם יש יותר ממני מה
להגיד בעניין הזה.״
מי שסובלת יותר מכל, מהמצב שנוצר,
היא אמו של גורדום, הגרה קומה אחת
מתחתיו. אלמנתו של נתן גורדוס המבקשת
מכל המטלפנים אליה ומבקשים את מספר
הטלפון של בנה לא להטריד אותו ולא
לכתוב עליו דבר וחצי דבר עד שלא ישו חחו
עמו באופן אישי.
מיקי עצמו טוען כי שוחח עם עיתונאים
רבים מאז פירסום הידיעה, לדבריו פרט
לעיתונאי אחד אמרו לו כל היתר כי היו
מפרסמים את הידיעה למרות הסיכון ללא
כל היסום.
המוזר בכל הפרשה היא כי הוויכוח על
פירסום או אי-פירסום הידיעה התעורר
בארץ הן בין עיתונאים לבין עצמם והן
בקרב הציבור שהגיב במכתבים למערכת.
לעומת זאת עיתונאי חדל שדיווחו על העיתונאי
הישראלי בעל הסקופ לא התעכבו
כלל על הבעייה שהעסיקה כל-כך את מי כאל
גורדוס והן את עמיתיו בישראל.
אותו ציבור ששלח מכתבים למערכת
בהם הביע את הזדעזעותו מעצם פירסום
הידיעה, שהיתר. גורמת לכישלון המבצע
כולו, לא תקף את גורדוס אלא את הממו־נים
עליו ברשות השידור.
גרמנית קרירה
ך* יה זה שוב גורדוס שהודיע לעולם
י 1בפעם הראשונה על הצלחת מיבצע
מוגאדישו.
״שמעתי את כל הפעולה מפיו של אחד
מאנשי הקומנדו, שדיווח ממוגאדישו אל
מטה ׳השולחן העגול׳ שהוקם לצורך הפ עולה.
״הוא
נשמע כאילו הוא מספר סיפור.
זה היה ממש מדהים — לא התלהבות,
לא התרגשות. הבן־אדם סיפר בגרמנית
טיפוסית, יעילה וקרירה, על הצלחת המיב־צע,
ומהעבר השני לא נשמעה אפילו
ברכה אחת לרפואה.
״בזמן הפעולה כבר לא עבדו בשידורי
ישראל. מייד העברתי את הידיעה על
הצלחת הפעולה לבי־בי־סי ולסוכנות הידיעות
הצרפתית שאנשיהם ישבו אצלי. ה ידיעה
הראשונה על הפעולה המוצלחת
יחידי בעולם
^ גיד 22 החל מיקי את עבודתו באופן
*י סדיר ברשות־השידור. הוא דרש ש יינתן
לו כינוי שונה מ״כתב״ ,כיוון שאינו
כתב רגיל. הוא ניהל מלחמה עם הרשות,
ובסופו של דבר היה זה הקריין נקדימון
רוגל שהחל לכנותו ״קשבנד, והשתמש
בכינוי החדש עוד לפני שלמיקי היה מה
לומר בעניין. התואר תפס, ומיקי מרוצה.
לדבריו, הוא העיתונאי היחידי בעולם
העוסק בסוג כזה של עיתונות. כשנשאל
מדוע אינו משתף עיתונאים אחרים בעבודתו
ענה :״היו אלי פניות של עיתונאים
צעירים, שרצו ללמוד את העבודה, והיה
אפילו עיתונאי אחד שיצא לפנסיה ורצד
לעסוק בהקשבה כפנסיונר. אבל אני לא
מסוגל ללמד, ולא מסוגל לעבוד עם איש.
אני אוהב לעבוד לבד.״
מיקי גורדוס הוא בעלה של ירדנה,
מורה במיקצועה. הוא מספר כי אשתו
שונאת את מכשירי־ההאזנה, כיוון שהוא
מבלה לידם יותר מאשר איתה.
באמתחתו של מיקי סקופים בינלאומיים
רבים. הוא מספר :״בכל מיקרי חטיפות-
המטוסים הייתי המקור היחידי של העולם
בהעברת ידיעות, אחרי מיקרה לופטהאנזה
היתה עלי התנפלות לא־אנושית של ציוותי
רדיו וטלוויזיה. הענקתי יותר ממאה ראיו־נות
במשך שלושה ימים.
״הסקופ הגדול ביותר שלי שייך למיל-
חמה בקפריסין. למעשה הייתי המקור ה-
כימעט־יחידי לגבי מה שקרה שם, גם
בתקופת ההפיכה וגם במילחמה. בתקופת
ההפיכה נמלט הנשיא מאקאריום מניקוסיה
לעיירה פאפוס בדרום קפריסין. רדיו ני-
קוסיה, שנכבש על-ידי מארגני ההפיכה,
הודיע כי מאקאריום מת. אני קלטתי משדר
קטן מהעיירה שמשם שידר מאקאריוס
לאומה והודיע שהוא חי, ומבקש עזרה.
ידעתי שזה סקופ גדול, אך לא הבנתי
את המשמעות שלו. עד שלפני כמה חודשים
פגשתי עיתונאי, שסיפר כי מאקאריום
אמר לו כי הוא חב לי את חייו. הסתבר
כי כששודרה הידיעה בקולו של מאקאר-

במוגאדישו

של יק ש ב11
רים לאחר חטיפת המטוס. חדר החדשות
הודיע לו כי נחטף מטוס שהיה בדרכו
ממאיורקה לפרנקפורט. מספר מיקי :״הסתכלתי
בכרטיסיות, כדי לבדוק היכן אני
יכול לקבל מידע מכסימלי. כעבור כמה
דקות קלטתי את המטוס בעת נחיתתו ב רומא.
שמעתי להיכן הוא טס. שמעתי את
קולותיהם של החוטפים. היה להם מיבטא
ערבי בולט מאד, במיוחד לחוטף שכינה
עצמו קפטן מחמוד. הוא דיבר מעט מאד,
והשתתף באופן ישיר בשיחות הקשורות
בטיסה עצמה.
״בדובאי שמעתי אותו נושא ונותן עם
השילטונות המקומיים. בעיקבות המעקב
קלטתי את מטוס הקומנדו הגרמני, יום
לפני שבוצעה הפעולה, כשהוא היה עדיין
בתורכיה. הגרמנים דיברו על הפעולה
בגלוי, ולא ניסו להסוות את המתרחש.
״עוד לפני שאני העברתי את הידיעה,
שידרו כתבים מלרנאקה בקפריסין כי יחי-
דת־קומנדו נחתה ליד המטוס. מאוחר יותר
הסתבר שהיתר. זו יחידת־קומנדו אנגלית.
״למחרת, כשהמטוס החטוף המריא מעדן,

דובר ממשלת־גרמניה אל כל כלי־התיק־שורת
העולמיים בבקשה שלא לשדר עדיין
דבר וחצי דבר בנושא פעולת החילוץ. סוכ נויות
הידיעות, כולל שידורי ישראל, נעתרו
לבקשה מייד.
אולם מטה־החירום של חברת לופט־האנזה
לא הסתפק בבקשתו של דובר
ממשלת גרמניה. הוא פנה אל מנכ״ל החב רה
בישראל, שפנה ישירות אל מיקי גור-
דום ואמר לו, לדיברי מיקי, חד וחלק:
״אנחנו מבקשים ממך שלא לשדר יותר
אף מילה על הפעולה, אחרת תפוצץ את
כל העניין״ .גורדוס הסכים מייד.
מיקי גורדום מסרב להשתתף בדיונים
פומביים בנושא פירסום או אי פירסום ה ידיעה
שהפכה לסקופ בינלאומי. מאז פורסמה
הידיעה הוזמן להופיע מעל בימות
שונות ׳וסירב בכל תוקף. הוא גם סירב
להתראיין בתוכנית הטלוויזיה עלי כותרת.
עורכי התוכנית חיזרו אחריו במרץ, אך
לא הצליחו לשכנעו למרות :״שירון לונ דון
הוא חבר טוב מאוד שלי.״
בעת מתן הראיון להמולם הזה התקשרו

התפרסמה בעולם כידיעה מטעם שירות
ההאזנה של שידורי ישראל.״
האמנם שווה היה לשדר את הסקופ
ולסכן בכך היי־אדם? מיקי גורדום אינו
ממהר להשיב. הוא מהסם, חוזר ומדגיש כי
היה ברור לו מעבר לכל צל של ספק שה-
חוטפים במטוס לא יכלו לשמוע את הידי עה
המשודרת.
אחר־כך :״אני עיתונאי. העברתי את
הידיעה והתקיים עליה דיון שבסופו הוחלט
לשדרה. אינני רשאי למסור פרטים נוספים.
יש לפנות אל דובר רשות־השידור.
״אני מוכן לספר שהייתי במתח לא-
נורמלי בעיקבות השידור. ישבתי ליד ה מכשירים
ורק התפללתי ששום דבר לא
יידפק, שהפעולה תצליח, שהכל יהיה ב סדר.
ידעתי שאפילו אם משהו היה מת קלקל
שלא באשמתנו, היו מאשימים את
שידורי ישראל שבגלל שידור הידיעה נד פק
המיבצע. אני עצמי הייתי נשאר כל
חיי עם ההרגשה שביגללי נהרגו מאה בני-
אדם.״
שרית ישי ! ש

במדינה נוישטרוז פגיעה נפ שית וגופנית
שגי החשודים ששוחררו
תובעים פיצויים
מ3מישמדח ומחמדיגה
מישטרת ישראל היא הנתבעת בתביעת
נזיקין אזרחית חסרת־תקדים שהוגשה ב ימים
אלה לבית המישפט המחוזי בתל-
אביב. הרקע לתביעה — מעצרם של שני
חשודים בפרשת הפצת בחינות הבגרות,
פרשה שפוצצה על־ידי חבר הכנסת צ׳דלי
ביטון והסעירה את המדינה לפני חודשים
כמו בכל סערה ציבורית אחרת,
אחדים.
כך גם עתה, נזעקה המי׳שטרה, הקימה צוות
חקירה מייוחד, העמידה בראשו קצין חקי-

תובעים יאלכס ונוח מאורית פטרוב, מה חוקר
רז וממדינת ישראל, פיצויים בגובה
100 אלף לירות בתביעה אזרחות שהגישו.
אותה תביעה מהווה תקדים שלא היה
כמותו בישראל, שלפיו המישטרה והמדינה,
אחראיות עליה באחריות שיילוחית לנזק
שנגרם לאזרח שנעצר במעצר שווא *.
שיטות פסולות. בין השאר נטען ב כתב
התביעה :״ביום ה־ 8/8/77 נגבתה מפי
הנתבעת( 1/אורית פטירוב) במישטחת יש ראל
על־ידי נתבע (׳ 2מפקח רז) ,הודעה
שלפיה טענה הנתבעת ׳שאדם בשם יצחק
פיין (אחיו של התובע נוח פיין) סיפק לה
בהזדמנויות מסויימות, כפי שפורט בהודעה,
את השאלות של בחינת הבגרות ש עמדה
להתקיים. מן ההודעה עלה החשד׳
שהמדובר באדם אשר עסק בהפצת שאלוני
בחינות בגרות, ואשר היה היוזם של המגע
ביינו לבין הנתבעת 1למטרה זו...
״ביום ה־ 11/8/77 נגבתה הודעה נוספת
מפי הנתבעת ,1שוב על־יידי הנתבע ,2
ובה נרשם מפיה כי את הבחינה בכלכלה
היא קיבלה, דרכם /כשהכוונה ליצחק פיין
ולשני התובעים. ישוב נרשם בהודעה זיו כי
הנתבעת 1פוחדת, כביכול, מן האנשים
הנ״ל ועל כן משתמע מן ההודעה שהיו
לנתבעת 1סיבות ונימוקים לכך שהיא
תפחד מפני התובעים.
״...התובעים יטענו כי דבריה של הנתבעת
1כפי שנמסרו בהודעותיה אינם אמת.
התובעים׳ יטענו כי בשעת מסירתם ו/או
רישומם של הדברים הנ״ל במישטרה ידעה
הנתבעת 1כי אינם אמת ולא היו לה
כל סיבות או נימוקים לחשוב שהם אמת...

בתדאביב: אלכס עס חניתה צנטנו

תוכע ויינגרטן
מנאשם למאשים
רות שאפתני לגילוי מקור הדלפת שאלוני
הבחינות ולמציאת מפיציהם• אנשי הצוות
חקרו תלמידים בכל חלקי הארץ, הבטיחו
חסינות וסודיות לאלה שיבואו למסור מידע
ועצרו חשודים.
המפקח יעקוב רז ממחלקת התישאול ב יחידה
המרכזית של מישטרת מחוז תל-
אביב היה האיש שניצח על החקירה והיה
זה הוא שעצר את ארבעת החשודים בפרשה
שני האחים התאומים ויינגרטן ושני
האחים פיין. מאוחר יותר נעצר חשוד נוסף
בפרשה, צעיר בשם אמיר רוטהולץ.
עיסקי מישפחה. האחים התאומים
יהושע (שוקי) ואלכסנדר (אלכס) ויינגרטן
התפרסמו בשעתו שעה שנעצרו כחשודים
בפרשת שוד הכספות הגדול בבנק ברקליס־דיסקונט
ברמת־גן. הם בעלי בית-המלון
הוותיק נחמני השוכן ברחוב זה בתל-אביב
ועוסקים בייצור ובשיווק בגדי ג׳ינס. ה אחים
יצחק (איציק) ונוח פיין נודעו בעבר
כסוחרי מכוניות מישומישות, וכיום הם קשו רים
יחד עם האחים ויינגרטן בעיסקי ה־דינם.
המישטרה
עצרה׳ על סמך עדותה של
תלמידת ׳תיכון בת ,18 אורית פטרוב וידידה,
תלמיד לשעבר בבית ספר מישל״ב,
עוז שפירא, את אלכס ויינגרטן ואת ה־אחים
פיין. שוקי ויינגרטן נעצר מאוחר
יותר, כחשוד באיומים על העדה פטרוב.
גם אלכם וגם נוח שוחררו ממעצרם. איציק
פיין היה היחידי מבין הארבעה שנגדו
הוגש מישפט בגין הדלפת ישאלוני בחינות
בגרות.
אלא שאלכס ויינגרטן ונוח פיין לא הס־תפקו
בכך שהמישטרה ׳שיחררה אותם מחוסר
ראיות הקושרות אותם למיקרה. הם
החליטו לדרוש פיצויים על הנזק שגרם
׳להם המעצר, שלטענתם הייה מיותר ונגרם
כתוצאה מרשלנות ושאפתנות-יתר של ה תלמידים
מוסרי ההודעות ושל החוקרים —
מקבליהן. באמצעות עורך־הדין משה רום

נתבע רז
ממאשים לנאשם
התובעים יטענו שגם אחרי שידעה הנת בעת
( 1אורית פטרוב) כי דבריה אלה
גרמו או סייעו למעצרם של התובעים ו למניעת
שיחרורם. היא ילא עשתה דבר או
לא עשתה די לתקן את המעוות ...התובעים
יטענו כי התובעת מסרה את הדברים הנ״ל
בהודעותיה בזדון, מתוך מטרה להיטיב
עם עצמה או להגן על עצמה, או מתוך לחץ
ואיומים ושיטות חקירה פסולות שהופעלו
עליה בידי חוקריה במישטרה.
״התובעים יטענו כי מעצרם ביום ה־
8/8/77 על־ידי המ״שטירה היה שלא כדין,
נעשה שלא בתום לב והיה ללא עילה
חוקית. במעצרם של התובעים חרגו אנשי
המישטרה מסמכויותיהם והם ביצעו את
המעצר בידיעה מראש שאין בידיהם כל
חומר לגיטימי שיצדיק את המעצר ...כש הופיע
הנתבע (מפקח רז) לפני בתי ה-
מישפט בבקשה להארכת מעצרם של התובעים
ובערר שהגישו התובעים לבית
המישפט המחוזי, הצהיר הצהרות בלתי׳-
נכונות, ביודעו שהן כאלה...״
עבר פלילי. כתב התביעה מפרט את
שיטות החקירה הפסולות שנקט המפקח רז
לגביית העדויות מהתלמידים: בין השאר,
נטען, איים רז ׳שידאג לפסילת בחינות
הבגרות של העדים אם לא ימסרו הודעות
במישטרה, והבטיח שהבחינות שלהם ייחש-
(המשך בעמוד )34
* גם יורם בימנסקי, שנעצר ושוחרר
בפרשת רצח רחל הלר, שוקל תביעה דומה
אך היא לא הוגשה עדיין לבית־המישפט
אלא רק ליועץ־המישפטי־לממשלה.

ף* וא יושב בלונדון מזה שש שיים,
י * מצילם אופנה עיבור הארפרס, בזאר
ווג, מיטב עיתוני האופנה בעולם. הוא
משמש כצלם אישי של אליל הפופ אילטון
ג׳ון ושל הזמר הנודע ליאונרד כהן, מצלם
עטיפות תקליטים עבור מיטב להקות הפום
!והזמרים בבריטניה ואינו עושה מזה עניין.
אלכס אגור אינו פנים חדשות בשדה
הצילום בישראל. כבניו של הצילם הנודע
יעקב אגור, ירש מאביו את כשרון הצילום.
האב, יעקב -אף טוען בתוקף כי יבנו עולה
עליו בכיישרונו. הוא בן 29 כיום, לבוש
כמעט תמיד בחליפת ג׳ינס וזקנקן מעטר
את ׳פניו. כשהוא נשאל ממתי הוא מצלם,
הוא משיב בלי היסוס :״מגיל שש.״
׳להתפרנס ממקצוע הצילום החל בגיל , 11
כשצילם טיולים -שנתיים של הכיתה ומכר
את התמונות לחבריו. בגיל 12 החל אביו
יעקב, הידוע נוסף לעבודתו כצלם עיתונות
גם כצלם תיאטרון מעילה, לקחת את
אלכם לתיאטרון. הוא צילם יחד עם אביו
הצגות רבות ומישחקי כדורגל. בגיל 14
החל מצילם בעצמו ללא עזרתו של אביו.
שנתיים לפני מועד גיוסו הודיעו ליו של טונות
הצבא כי את שירותיו ייעשה כצלם
במחנה. וכך הייה. עם שיחירורו הציג תע רוכת
צילומים ראשונה, ובאותה תקופח
ביקר בארץ הזמר ג׳ויני קאש. אלכס בן
ה־ 20 צילם את קאש במשך כל מסעו וכן
את עטיפת התקליט שיעשה על מסעו בארץ
הקודש. כאן, למעשה, החלה הקאריירה הבינלאומית
של אלכם אגור.
הוא נבחר לייצג את ישראל בביאנלה
שהתקיימה בפאריס והיה הצלם הראשון
׳והאחרון שייצג יאת ישראל מאז, להוציא
את יעקב ריוזנבליט המייצג את ישראל
בביאנלה הנוכחית. גם בביאנלה היה צעיר
המשתתפים. באותה הזדמנות תפס טרמפ
על נסיעה לאירופה, החליט ללמוד קולנוע
בלונדון.

בבית של
ג׳ון וייקי
^ שהגיע אלפס אגור ללונדון נפגש
* שם עם הבמאי המינוח נפתלי יבין.
הוא צילם עבורו את הצגותיו, ויבין הכיר
לו קיבוצית אנשים שעבדה בבית תרביות
הקרוי מ 110,118 תס .0בבית זה החלה
כל תנועת המחתרת באמנות הבריטית.
אחד מאותם צעירים שפעלו בבית היה
גרהו פוירד והוא, עם קבוצה נוספת של
צעירים, החליט להוציא לאור שבועון בי-

\ 1ו ג׳ון, זמר הפופ הפופולארי,
\ י | 1 0 #צולם ננל־ידי אלכם אגור
לצורך פוסטר של מועדון המעריצים שלו.
דור שיעסוק בכל הקורה בלונדון בתיחום
זה. השבועון נקרא 0411ס1ת ׳11 ואלכס
יכול להעיד כי הוא נמנה עם ראשויניו. זהו
השבועון הפופולארי ביותר בלונדון כיום
ונמכר במאות אלפי עותקים בשבוע.
במסגרת עבודתו ב־זטיס מרת 1ז נשלח
אלכס אגור, חבר מערכת השבועון, לצלם
את החיפושית לשעבר ג׳ון לנון ואשתו
היפאנית יוקו אונו, בביתם שליד אסקוט.
והוא מספר :״הגעתי ליבית של ג׳ון וירקו
והמתנתי להם עד שיהיו מוכנים לצילום.
ישבתי בחדר אורחים לבן כולו, כולל ה רהיטים,
הפסנתר, השטיחים והתמונות על
הקיר. בחורות יפאניוית הגישו לי קפה
ועוגה, שאליו אם זה מוצא חן בעיני.
אמרתי כן וביקשתי עוד. היה לזה טעם
של שקדים. עד !שג׳יון ו״וקו הגיעו כבר
לא ידעתי מה אתי. אמריו לי שהצילומים
יצאו בסדר .׳אני לא זוכר מה הם אמרו לי,
איך צילמתי אותם ואיך חזרתי ללונדון.
נדמה לי שעד שהגעתי הביתה ירדתי מ הכביש
חמש פעמים. רק כשהתפכתתי הס-

הצלם הישראלי אונ ס
זמרי הפופ בלו רווו
וצלם־האופנה מצליח
תבר ילי שח עוגיות חיו עוגיות חשיש,
ושאני פשוט הייתי מסטול בלי חכרה.״
אחת התמונות המפורסמות ביותר בעולם,
זו של כוכבת סרטיו של אנדי וורהול,
ויוה. צולמה על-ידי אלכס אגור• זוהי התמונה
שבה נראית ויוה מחזיקה בידיה את
התינוקת שלה. ויוה אוהבת מאד את
התמזגה, ובראיון שנתנה לעיתון אמריקני
סיפרה כי זוהי התמונה הטובה ביותר שלה.

״גיון לנון סימם אותיר
את החיפושית לשעבר ואת

אשתו

היפאנית

עית ראשונה עבור אחד מחשובי עיתוני
האופנה בעולם, הארפרס באזאר. כיום הוא
מצלם באופן קבוע לווג איטליה ולחג לונדון,
שלא לדבר על עיתוני הגשים למיניהם,
שבהם מתפרסמות מדי שבוע כתבות
אופנה שאלכס מצלם.
עם חיוג לקוחותיו הקבוע נמנות חברות

עבור

שבועון

בתמונה שני צילומי׳ אופנה
הבידור הלונדוני 0171
של אלכם אגור. האחד, משמאל, לאופנת דור האופנועים, והשנייה
לאופנת דור הקונקורד, הדוגמנית מצולמת על רקע גלגל המטוס.

אלית, והפעם בשביל ׳שבועון הנשים ה בריטי
¥011111011 היוצא במיליון עותקים
לשבוע. לצורך זה הגיע לישראל עם שני
עיתונאים, עורך צילום וארבע דוגמניות.
הצוות חרש, את הארץ לאורכה ולרוחבה,
צילם אופנה בריטית בנופים ישראלים ואופ נה
ישראלית הניתנת לרכישה בלונדון.

אל״ף המקפיד על איכות ודמה. אמנון
מצלם עירום כאילו הוא מוכר גוף של
אשד, כדי שגברים יקהו את העיתון וייאוננו
בבית שימוש. אני לא מסוגל לצלם ככה.
אצלי, כאשר אשד, עירומה, היא נראית
כאילו היא לובשת את השימלה הכי יפה
בעולם.״

בקצב הקונקורד
ענק כמו חברת הג׳ינס ליוייס, חברת ה פרוות
הידועה צוורן וחברות אחרות. הוא
מצלם גם עבור עיתונים יומיים כמו גא רדיאן
ועבור עיתון זה הכין כתבה על
אופנה ישראל.
בימים אלה הוא שוב מצלם אופנה ישר
הוא
מסרב לצלם עירום לצורך פרנסה
והוא מספר על צלם ישראלי נוסף שהצלת
בלונדון אמנון פר־טור, שהיה הצלם הראשי
של ירחון העירום פנטהאוז :״כש הגעתי
ללונדון, אמנון הציע לי לעשות
עירום לפנטהאוז. סירבתי. אני צלם סוג

בינתיים הוא מרוצה מאד מהצלחתו באנגליה.
מובן לו שאין לו מה לחפש בישראל
אך לעומת זאת הוא רומז כי
אמריקה קוראת לו, אך הוא מתכון להגיע
לארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות כבר
כצלם ידוע, ולא כמי שבא להתחיל מחדש.

|111־ 1כוכבת סרטיו של אנדי וורהול,
סיפרה בראיון שנתנה לעיתון
י 111
אמריקאי כי תמונתה זו, שצולמה
על־ידי אלכם, חביבה עליה במייוחד.
עוד צילם אלכם את דייב מייסון וג׳ק
ברום, ראשי להקת הפופ המפורסמת הקצפת,
וכן את המוסיקאי הנודע אוסקאר
פיטרסזן.
כתום שנה ב־1ט 711110 0החל אלכס
עובד עבור עיתונים גרמניים כמו שפיגל,
שטרן יו־קוויק. במיסגרת עבודתו זו הגיע
לאיזור הקרבות בצפון אירלנד, הצטרף
ליחידת קומאנדו בריטית שלחמה בבל-
פאסט ובלונדון דארי. בתנועת המחתרת
הצסון־איר״ת. על אותה !תקופה הוא מספר :
״הייתי נוסע הרבה במוניות, וצריך הייתי
להיזהר שלא לנסוע עם !נהג מונית קאתולי
לשטח פרוטסטנטי ולהיפך. הם נהגו לשאול
אותי מאיזה מוצא אני. אמרתי שאני יהו די,
וכמעט תמיד באה השאלה :״יהודי
קאתולי או יהודי פרוטסטנטי?״
אלכם אגור התפרסם בלונדון כצלם של
להקות פופ. הוא צילם פוסטר עבור מועדון
המעריצים של אלטון ג׳ון וכך התוודע אל
הזמר המפורסם, הפך צלמו האישי.
כן צילם את העטיפות לתקליטיהם של
להקת סלייד, הזמר דורד מוסטאקי, גלדים
נייט והפיפס ופראנק זאפא, שעליו הוא
אומר :״הוא הכי גדול, ה־א גאון. אין יותר
מטורף ממנו בעולם ד,פופ. הוא האליל
שלי. אני מעריץ כל !תנועה שלו על ה במה.״
גם לזמרת קיקי די ערך סידרת
צילומים. באחרונה צילם זמר איטלקי ה מצליח
מאד באיטליה וגם בבריטניה, רי־י
צ׳ארד
קוצ׳אנטה.
למדות שהוא מצלם אלילי פופ רבים
ומעורה בחברתם, אומר אלכס שהוא מצלם
אותם רק בשביל הכיף. האהבה האמיתית
שלו נתונה לאופנה.
את עבודתו הראשונה כצלם אופנה
החל כשיצר קשר עם סוכנות דוג מניות.
תוך זמן קצר עשה עבודה מיקצו־

״לא גונו גוו של אשה!
אוסר אלכם
אגור, שסירב לצדם עירום עבור הפנטהאוז. בתמונה: אלכם מצלם

את הדוגמנית הישראלית חניתה צנטנר עבור כתבת אופנה. הוא
מצלם אופנה לחשובי העיתונים בעולם כמו הווג וההארפס, מק
דיש לעבודתו תשומת לב רבה כשהוא מקפיד על איכות גבוהה.

—ס 33

ב מדינ ה
(המשך מעמוד )32
בו אם הם כן ימסרו הודעות מפורטות.
הוא איים עליהם במעצר ובשליחתם לחברת
פושעים ועבריינים ובמיקוד. אחד גם איים
על עד לפגוע בעתידו הצבאי. הלקן של
עובדות אלה נתגלה בחקירות הנגדיות
של התלמידים על דוכן העדים במישפטו
של יצחק פיין ואת שאר הטענות יהיה
על התובעים להוכיח אם וכאשר תידון
תביעת הנזיקין האזרחית.
העד עוז שפירא בן ה־ 18 מפתח־תיקווה,
לשעבר תלמיד במישל״ב ׳העיד המפקח
רז לחץ עלי למסור עדות כפי שהוא רוצה
שתימסר ותובא וכל זאת בניגוד לרצוני
מאחר שפחדתי, כי אף פעם לא הייתי
במעצר ופחדתי שהשם שלי יופיע בעיתון
אם יעצרו אותי וזה יפגע בי ובמישפחתי.
לכן חתמתי על העדות נגד שוקי. במהלך
מסירת העדות ולפניה הזכיר וסיפר המפקח
רז וחוקר נוסף ממושקף בשם יוסי, את
עברם הפלילי של האחים ויינגרטן. הם
אמרו לי שרק במידה •שאבהיר לשופט
שאני מפחד משוקי ויינגרטן יבין השופט
את מצבי1,ולא אצטרך להעיד נגדם. עדות
זו אינה נכונה, כיוון שאיני פוחד משוקי
ויינגרטן ולמעשה הוא חבר שלי מהים,
ועדות זו נכפתה עלי תחת לחץ.״
בקטע אחר מעדותו סיפר עוז שפירא:
״אני חושב שאני קצת חושש מאנשי
המישטרה כי קצת לחצו עלי בחקירה זו.
אמרו לי שיכולים לפגוע בשירות הצבאי
שלי אם לא אדבר, שיגרמו לכך שאהיה
ש.ג. ולא אוכל ללכת לאן שאני רוצה

פרקליט רום
״אם אראה לשופט שאני מפחד

בצבא. זה אמר לי המפקח רז. הייתי מאוד
נרגש והלחץ הוסיף להתרגשותי ...אני
זוכר ׳שאמרו לי שאם אראה לשופט שאני
מפחד, לא אצטרך להעיד.״
;אורית פטרוב העידה במישטרה שקיבלה
בחינת בגרות בסיפרות מיצחק פיין• אולם
במהלך עדותה שירפבה גם את שמות שני
התובעים, נוח — אחיו של יצחק פיין —
ואלכם ויינגדטן. יבבות המ״שפט התברר,
מאוחר יותר, שמעורבותם של שניים אלה
הסתכמה רק בכך שהיא ביקשה מהם את
מיספר הטלפון של איציק פיין על־מנת
׳להתקשר עימו ולבקשו •שישיג עבורה את
טופס הבחינה. עוד התברר מעדותה בבית
המישפט, כי היתד. זו היא שלחצה על
איציק פיין, שישיג עבורה אותה הבחינה,
זאת ׳אחרי ׳שהוא רמז לה בפגישותיהם
על שפת הים שי׳ש באפשרותו להשיג טופ סי
בחינה לפני המועד.
״...כתוצאה מדיבריהם וממעשיהם של
הנתבעים מתביישים התובעים בפני הבריות,
ויחסם של מכריהם וחבריהם אליהם
השתנה לרעה ...שהותם של התובעים ב מעצר
•במשך 12 ימים בתנאים קשים ו־בלתי-אנושיים,
בחברת עצורים ועבריינים
מוכרים ובלתי־מוכרים, הסבה לתובעים
צער עמוק ופגעה בהם מהבחינה הנפשית
והגופנית.״ הנזק ,׳שפורט בסוף כתב ה תביעה,
מסתכם במאה אלף לירות.
׳בית המישפט שישב לדון בתביעה חס־רת־תקדים
זו, יקבע ציון־דרך חשוב באחת
השאלות היסודיות הנוגעות לזכויות הפרט
בישראל.

המישמוה חוקות
את טענתה שר
שוטות נ, מנקז
המותג הציע רה
לבוא עמו במגע
נבית־נגישות סוד׳
שד קצינים בכירים
והתנקם בה באשו
סיובה להיענות רו
* ושני נהייה סבירים *ה הביס.
1נ מזה זמן רב מתהלכות עליו אגדות
ושמועות. עכשיו הוא עומד במרכז חקירה
מישטרתית, שיחות טלפוניות אנונימיות
למערכות העיתונים ותלונה לשר־הסנים
הדתי, הד״ר יוסף בורג.
תושבים מכוונים את השואלים אל מי קומו
המדוייק: גיבע׳ת אוסישקין, איזור־הווילות
הישן של ׳נהריה, רחוב החרמון
מס׳ .1שם עומדת וילה הדורה עם חצר
גדולה המוקפת גדר־שיחים דיסקרטית. ל ווילה
׳שתי כניסות. האחת מייועדת למער כת
הדרים גדולה ומרווחת, שבה גרים
בעלי־הבית. השניה, פנימית יותר ומוס תרת,
מובילה לחדר גדול, מיטבח ושירו תים,
סשהבל מרוהט בטוב טעם. החלק
הזה של הווילה מייועד להשכרה.
השכנים של הבית קוראים למקום :״ה בית
של השוטרים״ .השכנה שהצביעה עליו

המחיל ונו ח: סמלת רחל ש ושיה
שליד תהנת אגד בנהריד, שבבעלות נתן
שלמה. חבית הושכר !תמורת 500 לירות
לחודש. המקום עמד ריק חודש ימים, ורק
לפני שבועיים הושכר מחדש — הפעם
ל א לקציני־מישטרה בכירים.

לה שמיד
כל מי שיפרסם*
^ אותם ימים הגיע מיכתב תלונה
ל׳שר־הפנים, ד״ר יוסף בורג, עם עותק
למפקח הכללי ׳של המי׳שטרה, רב־גיצב
חיים תמרי. המיכתב נשלח ע׳ל־ידי לאה
דויטש, אשתו של קצין־מישטרה בכיר
באיזור הצפון. ב׳תלונתה כללה מיספר סעי פים,
וביניהם: ניצול מעמד מי׳שטרתי ל-
׳שימוש בשירותי מלונות ומועדוני־לילה ;
קבלת טובות־הנאה; ניצול שוטרות למטרות
ב׳לתי-מוסר״ות, בעיקר על־ידי ניצב־מישנה
דויד פרנקו, מפקד מרחב הגליל.
לטענתה, מזמן ׳ניצב־מ״שנד, פדנקו שוטרות
מן המרחב שלו לראיון אישי, ככיסוי
להצעות מגונ׳ות. ב׳מיקרים אחרים הוא עד

לאותו רגע במילה אחת ׳את מפקדו, מפקד
המרחב ניצב-מי׳שגד. דויד פרנק׳ו.
מה קרה בבית הזח המיסתורי? מי
הן הנשים שהובאו אליו? מד, הביא
אותן לשם, ומד, הובטח להן? אלה השא לות
שעליהן ׳תצטרך להשיב ועדת־החקירה
חמישטר׳תית, בראשותו ׳של סגן מפקד
המחוז הצפוני, תת־ניצב רחמים חדד —
שהוא גם מפקדו הישיר של מפקד־המרחב,
ניצב־מישנה דויד פרנקו. לוועדת־החקירד,
הוזמנו, בין השאר, שוטרות המרחב שבפיקודו
של פר׳נקו.
אחת השוטרות, רחל שושנה, העידה באוגוסט
השנה. שבועיים אחרי מתן עדותה
פוטרה מעבודתה כשוטרת במישטרת ישר אל.
פגישה בליל
סו פ ה
ף* נוכמכר ,1974 אחרי ארבעה חודשי
שירות במישטרת עכו תחת פיקודו של
פרנקו, הוצבה הסמלת רחל שושנה במחסום

* 1ו ז 1ז 1י ג, ו 8וווז

שב ן! ה ציג•ם
סיפרה :״היו ימים שיכולת לראות מול
הבית שלוש מכוניות אסקורט עם מיספר
מישטרתי ביחד. אני לא יודעת איך הם
הצליחו ׳להסתדר עם החניה אבל תמיד,
כשהיו ובאים, היו באים בערב, ועם בחו רות,
ועושים ישם חגיגה...״
דובבת אופניים ,׳תלמידה בת 16 שעברה
במקום, סיפרה גם היא על בית השוטרים
בהרחבה רבה, ואפילו ידעה לתאר נמה
אנשים מבאי המקום .״פעם רצינו להציץ
בהם,״ ידעה לספר ,״יאבל הבנים פחדו...״
בעל־הבית עומד בשומר בפתח הכניסה
הראשית. הוא מביט בחשדנות, ואינה רוצה
לדבר עם אנשים לא-מוכרים. אחר־כד
אמר :״הבית לא להשכרה. אני צריך אותו
בשבילי. כבר הרבה זמן ,׳חודשים רבים,
שלא השכרתי אותו.״
זה לא כ׳ל־כך מדוייק. קצידמישטרה שכר
את המקום ,׳והפסיק ׳את השכירות רק לפני
חודשיים, באמצע ׳חודש אוגוסט — תאריך
כינוסה של ועדת־חקירד, מישטרתית שב־מרכזה
עומד אותו בית.
הבית הושכר לקצין־המי׳שטרה באמצעות
מתווך, מי׳שרד לפי׳רסום ותיווך נהר־טון

שה זאת ללא כל ניסוי. בכתב־התלונה
שלה, האשימה גם את מפקד מישטרת
צפת, פקד שלמר, רויף, וקצינים בכירים
אחרים.
לאה דויטש, המטפלת במירפאה לאס
ולתינוק שבצפת, מתגוררת בבניין תחנת-
המישטרה שם, בדי׳רד, מישטרתית. לדבריה,
אחת לנמר, ימים יוצאים קצינים בכירים
לנהריד, עם שוטרות או ׳נשים אחרות,
ומבלים את הלילה בדירה מסויימת.
כאשר נשאל מפקד ת׳חנ׳ת־המישטרה של
נהריה, פקד אליהו בן־יעקב, על ״בית
השוטרים״ ,איים כי ישמיד כל מי שיפרסם
משהו ׳בנושא הזה. כשנרגע מאיומיו,י הכ חיש
׳בכל מכל כי ידוע לו על מקום כזה
בכלל. בד־בבד עם הכחשותיו הנמרצות
מיהר לתחנודהמישטרה וצי׳לצל אל מפק דו,
ניצב־מישגד, דויד פרנקו. כעבור רבע-
שעה חזר!והודיע שפרנקו אינו יבול להגיע,
כיוון שהוא נמצא בהלווייה. בדיעקב שכח
שאותו יזם היה שבת, והלוויייות, כדת משה
וישראל, נערכות רק בימי חול. יותר מכך :
איש לא שאל או ביקש או אף הזכיר עד

מישטרתי בין נהריה לעכו, החל בשעה
11 בלילה.
מזג־ד,אוויר בחודש זה ישל השנה, במייו־חד
בצפון, אי׳נו מן הנעימים. הקור המקפיא
ד-,ה מלווה ברוחות עזות וכסופות גשמים.
בדרך-כלל אין מציבים שוטרות בתפקיד
זה, בשעה זו של הלילה במזג־אוויר כזה.
לכן ;אפשר להבין את פליאתה 90 .דקות
של קור ורטיבות עברו עליה ׳תוך בדי
עבודה שיגרתית.
לקראת השעה 01.00 אחר חצות התחיל
חמיפנה בשהותה של רחל שו׳שנה נמיש־טרח
ישראל .׳ניצב-מישסה דויד פר׳נקו עצר
את רבב-המי׳שטהה ׳שלו, אסקווט לבנה,
ליד המחסום שבו עמדה ,׳ואותת לה באצ בעו
לגשת אליו.
הגשם המשיך לרדת. פר׳נקו פתח את
החלון כדי סדק, ושאל אותה בנעס אבהי-
בימעט מה מעשיה במקום הזה, ובמייוחד
כשעת לילד, כזו. רחל הסבירה שהיא ב־מישמרת
.״לא ייתכן,״ אמר המפקד ,״לא
ייתכן שתמשיכי לעבוד בתנאים באלה!״
יוד,כנים אותה למכוניתו, תוך כדי שליחת
הודאות מתאימות לממלא־מקומו.

המישטרה חוקרת שוב את עצמה: מפקד המחוז
עומד׳ לקבוע א נכונה תלונתה של אשת הקצין
הבכיר, הטוענת ב* המפקדים קיימו חסי ע שוטרות
התגובה הראשונה ישל רחל היתד. זזכרת־תודה
עמוקה. המפקד גדל־הממדים ועב-
הבשר התגלה כאביר דואג החושב כל
הזמן על פקודיו.
אך לדבריה, עד מהרד, עברה אהבתו זו
לפסים אחרים.
׳סיפרה רחל לוועדה: המכונית נסעה
׳בכביש הראשי לכיוון כפר־אתא. הגשם
המשיך לרדת. שתי דקות של שקט הופסקו

התריעה על הדלפת פרטי החקירה לניצב־מישנה
פרניקיו. לטענתה :״נוצר מצב שכיל
מי שהעיד ואישר את הדברים כנכונים,
דבריו הודלפו לשני האנשים — ניצב־מישנה
ינקו ופקד רויף — ואלה דאגו
להכין לעצמם מייד אליבי שדיו לפזר
אבק סביב. הניזוקים היחידים הם אותם
סמלים ושוטרים, שקצו במעשי השחיתות.״
רחל שושנה סיפרה לוועדת־החקירה לא

העלולים ׳לערער את. אמת האזרח במי
שהופקד לשמור על שלומו וביטחונו.
פדנקו ניצל מנגנון זה כדי להביא את
השוטרת החל שושנה למישפטים רבים
בכל האפשר, דבר שהיה יכול לעזור לו,
לאחר־מכן, לסלקה מן השיירות במישטרת
ישראל.
רחל הואשמה בשיחה טלפונית בוטה עם
קצין מן המרחב. למרות שראש המישמרת

בתחתית הסולם .׳לאחר מאמצים רבים עילה
בידה לחזור חזרה לראש־פינה. הוגש נגדה
מישפט על הפרעה לנהג־אוטובוס בשעת
נהיגה. רחל ביקשה לחקור את הנהג.
הדבר לא ניתן לה.
נהג אוטובוס ישני שנכח בשעת המיקרה,
נקרא על־ידה להעיד. הנהג יישב כיל היום
בתחנת־המישטירה, קיבל ישכר עבור יום־
עבודה, אבל כשביקשה לשמוע את עדותיו,
לא ניתן ילה הדבר. היא הורשעה.

פיטורים
למחרת העדות
¥מן קצר אחר־כך נישאה והרתה לבע־
! לה, סטודנט הלומד טכנאות־שיניים.
כאשה הרה, ביקשה לעבור למשטרת
עפולה, שם התגוררה. גם זה לא ניתן לה.
רחל ההרה נסעה מדי בוקר שעה וחצי
למקום־עבודתה. רק כשהייתה בחודש השישי
׳להריונה הסכימו להעבירה לתחנת־המיש־טרה
בעפולה. היא ילדה בת, יצאה לח׳ופ-
שת־לידה ׳וכשחזרה ,׳נקראה להעיד בוועדת
החקירה. זה היה ב־.28.8.77
שבועיים לאחר־מכן פוטרה מעבודתה.
בראיון יאציל סגן־ימפקד המחוז, תת־ניצב
רחמים חדד, ביקשה ׳לחזור ולשרת, איו
שלפחות יסבירו לה מדוע פוטרה. לדבריה
הציע לה חדד להגיש בקשה לראש אגף-
כוח־אדם ״אבל,״ הוסיף ,״אני לא מאמין
שזה יעזור...״

בשאלה שחיממה את רחל :״תגידי, איזה
סוג של גברים את אוהבת?״
,רחל ניסתה לחייך. פרנקיו המשיך, לדב ריה
:״גברים כמוני הם הגברים האמיתיים.
ביכלל, אני אוהב מאד נשים, במייוחד
כשהן שוכבות אתי.״
אז החלה רחל לדבריה, לראות את מע־שה־ההצלה
שיל האביר כמישחק אשר בויים
היטב ׳ותוכנן עוד. מקודם. היא העדיפה
לשתוק, ולא להגיב, אבל ניצב-המישנה לא
הירפה. לאחר שראה כי רחל אינה מגיבה
על רמזיו העדינים, ולא אומרת מה דעתה
עליו, אמר בציורה גילוייה ועניינית מאד:
״יש לי דירה בנהרייה. אנחנו יכולים ללכת
לשם ,׳ולבלות את חלילה.״
רחל המשיכה לשתוק, אפילו חששה
׳לענות לו בשלילה. כשנוכח בכך, ניסה
דרך ׳אחרת :״אנחנו יכולים ללכת לחדר
במלון ׳גינתון. הוא לא עולה לי הרבה
כסף.״ כשגם אז לא ענתה לו, היפנה את
המכונית חזרה לכיוון עכו, הוריד אותה
פתחנת־המישטרה ישם .״׳תצטרכי לעבור
מפה,״ אמר לה ,״כדאי לך לעשות את זה.״

מי שפטים
והרשעות
ף* חל סיפרה סיפור זה לוועדת-החקי-
׳ 1רה. בוועדה ישב תת־ניצב רחמים
חדד וחוקר מן המטה הארצי. עד לחקירה
חששה לספר את סיפוריה. היא הסבירה
לחוקרים שהיא חוששת מנקמתו של מפקד
המרחב. אך אנשי הוועדה הרגיעו אותה,
ואמרו שלא יקרה ילה דבר.
במיכתב ביוסף, ששלחה לאה דויטש,
למפקד הכללי של המישטרה, רב־ניצב
חיים תבורי, עם העתק לשר־הפנים, היא

הבית והאיש: בית־הפגישות (מאתוח וניצב־מישנה נתקו
רק מה אירע בליל-הגשם. היה בפיה סי שלה ,׳ויקטיור ללוש, נכח באותו אירוע
פור נוסף: מה שאירע לה אחרי שסירבה ,׳והכחיש את דיברי הקצין, הייא הורשעה.
לאחר!-מכן הועברה מתחנת-המישטדה בעכו
לדבריה, לבלות לילה עם המפקד.
לרשותו של ניצב־מישנה פירנקו עמד לתחנית־המישטרה בראש-יפיינה. פרנקיו, במנגנון
השיפוט הפנימי שיל המישטרה. מנ שיחה איישי׳ת, אמיר, לדבריה :״איין מקיום
לשנינו באותה תחנה.״ מראש־פינה הועברה
גנון כזה ׳תכליתו לייעל את עבודת השוטרים,
לאפשר פיקוח ׳ולשמור מפני חריגים לשרית בשכם, שמבחינת יתנאי-השירות היא

רחל שושנה עובדת היום כפקידה בביית־החולים
בעפולה.
האם •לא היה זיה היועץ-המישפטי-ילממ־שלה,
פרופסור ׳אהרון בירק, יאשר אמר כי
אנשי המיישטרה אינם יכולים לחקור את
אנשיהם ז

רינו צרור י

יי זיאט־נאם היעור אלי ח יי

למה לא ארמיה 2י
(המשך מעמוד )19
כזכור, נטען נגד דרישתו (המאוחרת)
של שרון לפנות מראש־הגשר שמעבר
התעלה כלפי צפון, כי קודם־כל עליו לאבטח
את איזור הצליחה ואת מבואותיו בצד
סיני ; ושנית, שגם אז, הפנייה צפונה מש מעה
פיצול הכוח והמאמץ — טענה נכו־נה־לכאורה,
אך רק בהיות כיתור ארמיה 3
תכלית המיתקפה.
אבל כיוון שנקודת־החציה (״מצמד״) נמ צאה
ממש על שפת האגם המר, ובהיעדר
כל כוונה (ובשלב ההוא, גם יכולת) להעביר
את הכוחות למערב ולתספקתם דרך
האגמים, ודאי כי הרחבת ראש״הגשר באה
בחשבון רק כלפי צפון.

כלומר: מידכד ובצד הצורך
להעמיק את ראש-הגשר לכיוון
מערב — אשר היה מתעורר ככד
נקודת־חציה שהיא כגיזרה המרכזית
או הדרומית — הרי שבחירת
דוורסואר חייכה פניה אוטומטית,
מיידית וככוח גדול ימינה, לכיוון
איסמעאיליה ולתוך ׳המרחב העורפי
של ארמיה .2

כיוון הכרחי זה למאמץ־האבטחה
של ראש־הגשר צריך היה לעורר
את השאלה, למה לא יופנה עימו
המאמץ המיתקפתי כולו: רק
באופן זה, ניתן היה להבטיח את
שילובם ורציפותם של שגי המאמצים,
כך שיתגברו האחד את ה שני
ויתאפשר לבצעם בהמשכיות
אחת. הפרדתם לשני כיוונים שו נים
גרמה, ששני המאמצים יפרי עו
ויחלישו האחד את השני, על-
ידי שהכתיבו הקצאת כוחות נפ רדים
לכל מאמץ, ואלה הקטינו את
העוצמה שפעלה בכל אחד מהם
וגם פגמה בקצב וברציפות המיב־צעים.
תביעת ניהול מאמצי אב טחת
ראש-הגשר והמיתקפה על
ובהמשך אותו קו־התקדמות
וזאת אומרת, רק צפונה — צריכה
היתד. להיות חזקה ומשפיעה במייר
חד ב״אבירי־לב״ ,כמיבצעו של
צבא אשר איננו משופע בכמויות,
וגם מסתמך מירבית על קצב־מיבצעים
מהיר ועל גמישות בהפעלת
הכוחות.
הצורך לאבטח היטב את צידו
המיזרחי של ראש־הגשר — שאת
נכונותו העקרונית אסור שתערפל
פסילת זהירותם המוגזמת של
מיפקדת־החזית והרמטכ״ל — לא
גרע מתוקף התביעה הטבעית להת קדם
צפונה במערב התעלה, אלא
עוד חיזקה. כפי שנוכל להיווכח׳
כבר בהצצה ראשונה בקווי הפסקת-
האש, הרחיקה הקדמות כוחות צה״לבס יג
י והגיעה מדוורסואר צפונה, עד הקו ה כללי
שאליו הגיעו הכוחות שהתקדמו צפונה,
במקביל, בצידה המערבי של התע לה.
כיוון שהכוח המצרי אשר עבר לסיני
היה רב, חזק וערוך־להגנה יותר מן הכוח
אשר נשאר מאחריו באפריקה. הרמפות ש בצד
המצרי, וכן היותו מכוסה צמחיה,
איפשרו תצפית וסיוע-באש ממערב התע לה
אל תוך סיני, שהיו יעילים יותר מאשר
בכיוון ההפוך. כן הושפעו המצרים שבסיני
מהופעת כוחות ודגלים ציוניים בולטים
על אדמה מצרית ובמרומי הרמפות המצריות,
השולטות היטב על עורפם.
לכן, יש להפוך נגד משמיעיה את טע נת
פיצול״הכוח־והמאמץ, שהועלתה לשם
שלילת הפניה מדוורסואר צפונה.

מרחב איסמעאיליה־קנטרה — ובמייוחד אל
מעבר לחיץ החקלאי הצפוני — הייתה
גורמת לחשיפת איזור הבירה כלפי הת קפה
ממיזרח.
תנועת כוחותינו כלפי עורף ארמיה 3
גרמה לקיצור המרחק בינם ובין התגבורות
אשר שיגר האוייב מכיוון קאהיר — מה
שהקל על האוייב, וגם קיצר את משך
הזמן שחלף בין החלטת השיגור ובין
ההיתקלות בכוחותינו. בניגוד לכך, היתה
התקדמות מראש־הגשר לכיוון צפון מגדילה
בהתמדה את מרחק כוחותינו מקא־היר
! מקשה יותר על כוח אשר היה
נזעק משם ! ודוחה את מועד יצירת המגע.
מותר להניח שאילו היינו פונים צפונה,
הרי האוייב, משאך היה מבחין כי צליחה
מאסיבית מול פניו, לא היה כלל מקדם
מיזרחה את ריכוז הכוח הניכר שהגן על
קאהיר: או היה מקדם ממנו חלקים קטנים.

כנסיבות אלו, וכעיקר כהניחנו
כי כוחותינו אכן יהיו משכילים
לנצל את ההפתעה שנחלו המצרים,
דשם התקדמות מהירה, לא

חזית המערכה בסיני
הפרובלמטיקה שבהתערבות מעצמווז־העל

היתה כידי הפיקוד המצרי כדירה,
אלא להגן על עורף ארמיה 2
באמצעות הקצאה מאסיכית מכוחותיה
שלה — אשר עמדו לרשותה
רק כסיני והיו חייכים אז להיקרא,
בבהילות, חזרה למערב.
אכל אפילו כך, ייתכן מאד שככר
היה מאוחר מדי כעכור המצרים,
מאחר שכוחותינו — דו רק היו
פועלים כקצב מכיר (כלומר, אפי לו
תת־״גרמני ככר היו
עשויים להגיע, בנקל ובעוצמה
מספקת, עד שולי איזור הימות
והביצות אשד, ממערב לקנטרה.
ככך היו מנתקים, למעשה, את אר־מיה

מהיותה מאמץ הכרחי וגם הדחוף
כיותר, הרי לא ההתקדמות
לכיוון איסמעאידיה היא שגרמה
את הפיצול, אלא דווקא ההחלטה
לרדת דרומה, לכיוון מיפרץ סואץ.
בחינת ד!היכט הפסיכולוגי־הפולי־הפיצול
— שהוא רע גם כשחיכו — י טי — או, קני-חמידה החורצים, לאחר
הכרחי — היה טכוע מן ההתחלה
המילחמה, מיהו שנחל ״נצחוך — היתד.
כעצם הרעיון של צליחה כצפון האלטרנטיבה שלד. פנייה אל עורף ארמיד,
האגם המר, לשם הפכיית המאמץ 2עדיפה על זו של ארמיה ,3מפני שהי העיקרי
משם אל עורף ארמיה .3תר. גוררת סיכויים טובים להשתלטות על

האיום ער קאהיו

בחינת ״דרכי-הפעולה של האוייב״ ,תי טה
גם היא להעדיף את הכוונת המאמץ
העיקרי של מיבצע הצליחה, ממערב התע לה,
לניתוק ארמיה .2כזכור, היה הריכוז
העיקרי של כוח מצרי מחוץ לסיני מצוי אז
באיזור קאהיר. פניית המאמץ העיקרי
מדוורסואר דרומה איפשרה למצרים להניע,
בשלמות או בחלקים, את רוב הכוחות
מקאהיר בכיוון כללי מיזרחה, כך שיכלו
לפעול נגד אגף ימין של התקדמות צה״ל,
כשבאותו זמן הם נשארים חוצצים בין
כוחותינו ובין קאהיר. אבל הטיית המא מץ
מדוורסואר צפונה היתה מעמידה את
הפיקוד המצרי בפני דילמה חמורה, כי
הנעת כוחות החיפוי של קאהיר לכיוון

—וזזז

עיר מצרית ראשית — איסמעאיליה —
במועד מוקדם בהרבה משהיה אפשרי לגבי
סואץ, העיר האלטרנטיבית, שמרחקה מ־דוורסואר
גדול כמעט פי ארבעה (חציית
החיץ החקלאי בדרך לאיסמעאיליה לא
היתה, בתנאי ההפתעה, כלל בגדר בעיה.
הרי גם בפועל, למרות העיכובים מצד
המטכ״ל ומיפקדת הפיקוד והאטת התנו עה
צפונה, עקב התנהלותה בתוך השטח
המעובד הצמוד לתעלה, בכל זאת הגי עו
כוחותינו עד מבואות איסמעאיליה ב22-
בחודש, שעה שלסואץ, אליה חתר המא מץ
העיקרי, הגיעו רק ב.)24-
עצם האיום על איסמעאיליה היה יוצר
דילמה חמורה נוספת לפיקודה מצרי —

אשר ממילא היה אז קרוע בין דילמות קוד מות,
כלליות ומקומיות — על-ידי השאלה,
האם חשיבות הגנת העיר קודמת לזו של
הגנת המרחב העורפי של ארמיה 2בכל
לו, או להיפך.
היבט מדיני מרכזי אחר היד. החשש
(המצרי והסובייטי) של איום על קאהיר.
האופציה הצפונית משמעה התרחקות
מקאהיר, לעומת ההתקרבות אליה, שהי תר.
כרוכה הכרחית בהתקדמות דרומה־ממרחה,
אל עורפה של ארמיה .3בתנאים
ובזמן ההם, עמדה ודאות המעורבות ה רוסית,
על כל הכרוך בה גם מצד הת ערבות
ארצות־הברית למניעת התנגשות
עם הסובייטים בין היתר — אם לא בראש
ובראשונה — ביחס ישר למיידיות האיום
הפיזי מצד ישראל כלפי דמשק וקאהיר.

האופציה שד ארמיה 3גררה,
אוטומטית וכאורח כדתי־נמנע, גידול
עצום של סיכויי התממשות —
וממשות — האיום הרוסי והמעורבות
האמריקאית.

הטעות בבחירת היעד והכיוון הנכונים
של המאמץ במערב התעלה גרמה
אם כן, לשורת תוצאות שליליות,
שהיו נמנעות או מופחתות אילו
פנינו אל עורף ארמיה : 2
!• נוצרו אכן הפרדה וניגוד בין
מאמץ אבטחת והרחבת ראש־הגשר
ובין המאמץ ההתקפי העיקרי, ש גרמו
פיצול הכוחות בשני המא מצים,
והחלשתם ההדדית.
• 1כוחות החיפוי של קאהיר
אכן קודמו כימעט כולם מיזרחה,
תוך שהם מאיימים על אגף כוחו תינו,
בעודם נמצאים בחציצה בינם
ובין קאהיר, ובכך ממלאים משימתם
החדשה, בלא לפגוע מדי בישנה.
מועד המגע עם כוחותינו קוצר, כל
שהאחרונים התקדמו.
!• תחת שייתקלו רק באחד
משלושת הריכוזים העורפיים המצ ריים
— והוא זה שמאחרי גיזרת
ארמיה — 2אכן נתקלו כוחות
חזית הדרום והסתבכו בקרב, עם
כל שלושת הריכוזים המצריים
שממערב התעלה! דהיינו, מחוץ
לצפוני, גם עם הכוחות אשר קודמו
מקאהיר וגם עם הריכוז הגדול
והחזק בשלושה, שהצטבר בעו רף
ארמיד( 3 ,ואשר היה מגיע
לכלל התנגשות בכוחותינו, אילו
התקדמו צפונה, רק באיחור רב,
במרחב פאיד—אבו־צוויר ומערבה!
שם נשקף לו סיכוי סביר, ש גורלו
יהיה כגורל חטיבת הטנ קים
,25 אשר בתנועתה מאיזור
ארמיה 3צפונה ב־ 15 בחודש, נל כדה
במארב והושמדה, במיזרח ה אגם
המר, כימעט ללא אבידות לכוחותינו).
• הוחמץ הסיכוי להישג פוליטי-פסי-
כולוגי ממדרגה ראשונה, על-ידי כיבוש
מהיר, מפתיע וקל של איסמעאיליה הקרובה,
והבלתי-מוכנה להתקפה כזו, כאשר
הגיעו כוחותינו לסואץ האלטרנטיבית,
כבר נפוגה מזמן ההפתעה והעיר תוג ברה
והוכנה להגנה.
• התקדמות כוחותינו לתוך עורף אר־מיד
3 ,קירבתם בהתמדה לקאהיר! ועל
כל פנים, התקדמותם בכיוון ובקו המאפ שרים
זינוק מהיר וישיר אל הבירה המצ רית.
כך הוגברו באורח חמור ביותר, בל־תי־נמנע
— ורק לרעתנו — הסיכוי וד,פרובלמטיקה
שבמעורבות מעצמות־העל.

לעומת כל אלה, אין למצוא
אפילו יתרון־יחסי רציגי אהד להעדפת
ההתקדמות אל עורף ארמיה
— 3גם לא יתרון ״השטח הפתוח״.

בקבלנו כנתון כי ההפתעה אשר נגרמה
למצרים היתד, נוצרת בכל מיקרה, הרי
העובדה, כי לשם האלטרנטיבה הצפונית
נדרשה חציית תעלות החיץ הצפוני וגם
כניסה לשטח המעובד עד איסמעאיליה, מא בדת
כל משמעות שלילית מעשית. בתחי לה,
כשהיו איזורים אלה ריקים, יכלו הכוחות
להתקדם גם בתוכם בקצב מהיר ביו תר.
חשוב מכך, החיץ הוא איזור צר,
ולא היה כל קושי להרוג ממנו למידבר
הפתוח שממערבו, ומשם לשוב ולפנות
לתוך הרצועה החקלאית הצרה, בכל מקום
וזמן שייבחרו. אמנם שרון התקדם בפועל
צפונה בתוך השטח המעובד של החיץ,
והדבר ראוי לבחינה והסבר מתאימים.
אבל אין להיגרר אחרי עובדה זו, כי היא
נגרמה בגלל אילוץ, ואולי שגיאה. מכל
מקום, שטות היא להיתפס לרושם כאילו
ההתקדמות צפונה משמעה תנועה הכי
רחית בתוך שטח מעובד, מבותר תעלות
וקשה, וכאילו רק הפנייה דרומה היא ש-
איפשרה פיתוח ״לוחמת שיריוך במרחבים.

(החלק השני של
ה כתפה — כגיליון הכא)

(המשך מעמוד )21
האמריקאים הכתיבו הפסקת־אש, כדי
לבצע את ההסכם שהושג בין הצדדים
בלבנון. זהו הסכם רופף. על פיו, צריך
הצבא הלבנוני הכללי לתפוס את השטח —
אך צבא זה אינו קיים למעשה. מרבית
כוחות אש״ף צריכים להתרחק מגבול יש ראל.
ישראל צריכה לצאת מן השטח
כליל.

אך הפסקת־האש הופרה ברציפות.
על־ידי
מי? כלי התיקשורת הישראליים
הודיעו, כדבר מובן מאליו: על-ידי ״המ חבלים״
.הכוחות ״הלבנוניים״ (קרי: הכוח
הנוצרי המקומי) רק השיב אש.
בעיני עיתונאים זרים, וביכללם כתב
לה־מונד שביקר בשבוע שעבר בשטח וש-
דיווח על כך, המצב שונה לחלוטין: יש ראל
הפרה את הפסקת־האש כדי למנוע
את תפיסת־השטח על־ידי הצבא הלבנוני.
כוחות צד,״ל עדיין נמצאו בשטח, לפחות
בעמדות־תצפית ובנקודות־ביקורת.
נדמה כי בדרום־לבנון, כמו בדרום ויאט-
נאם, תופסת עדיין הבדיחה היהודית הע תיקה
על היהודי הצועק לאשתו :״תפסתי
דוב !״
״עזוב אותו ובוא הביתה לאכול!״ צו עקת
לו האשה.
״אני רוצה לעזוב אותו, אבל הוא לא
עוזב אותי!״ משיב הבעל.

הרכה יותר קל להיכנס להרפתקה
מסוג זה, מאשר לצאת
ממנה. ההגיון הפנימי של התהליך
חזק מדי. כי היענות להפ־סקת־האש
פירושה: הפקרת הכפרים
הנוצרים שהתפתו להשתתף
כהרפתקה זו.
ומאידך: כדי לשמור עליהם תצטרך
ישראל לא רק להמשיך במעורבותה, אלא
אף להגביר אותה. הדבר עלול לסבך אותה
בעימות גדול הרבה יותר, וקודם כל עם
ארצות־הברית.
מבחינה זו יש הבדל חשוב אחד בין
ויאט־נאם ולבנון: בוויאט־נאם לא יכול
היה איש להכתיב משהו לממשלת ארצות-
הברית, מילבד דעת־הקהל האמריקאית
עצמה. ואילו במיקרה הלבנוני יש מי
שיכול להכתיב לישראל את הפסקת מעו רבותה:
ארצות־הברית.
אם יקרה כדבר הזה, לא יעזרו כל
הדיבורים הרבים על ״הגנת העם הלבנוני
הנוצרי״ מפני ״רצח עם״ .אין איש בעולם
המתייחס ברצינות לדיבורים אלה. כי זוהי
אחת העובדות התמוהות ביותר בפרשה
כולה: הציבור הנוצרי בלבנון, שיש לו
צבא פרטי גדול במרכז המדינה, ל א הת ערב
במילחמה בדרום. הוא לא חש להגנת
אחיו בכפרים הגובלים בישראל.

גם הוא מתייחס לפרשה כולה
כאד הרפתקה ישראלית, שאינה
שייכת דמאכק המרכזי עד עתיד
הלבנון.
מפקד הכוח המקומי, רב־רן חדאד, סירב
לפרק את כוחו או לסגת, בטענה שכוח זה
מהווה חלק מן הצבא הלבנוני שעליו הוטל
על־פי ההסכם, לתפוס את השטח. טענה
זו נדחתה אף על־ידי הנוצרים בביירות.
כי הצבא הלבנוני החדש נועד להיות רב-
עדתי, כדי לשמור על אחדות המדינה. .
ואילו הכוח של חדאד הוא כוח עדתי
קיצוני.

סוד טראגי
וף ההרפתקה בוויאט־נאם ידוע.
האמריקאים הסתלקו הביתה, והפקירו
לגורלם את מאות אלפי בני־הארץ שהא מינו
להם. שרידים אומללים עדיין מיטל טלים
בין גלי הים. אף אוניה אחת אינה
מוכנה לאסוף אותם, כיוון שגם ארצות-
הברית נעלה את שעריה לפניהם.
לפני שבוע הפגינו בני כפרי־המובלעת
ליד ״הגדר הטובה״ .רב־סרן חדאד השמיע
הצהרה פאתטית, שהצביעה על המחוייבות
המוסרית הישראלית שלא לנטוש אותו
ואת אנשיו.

אך כסופו שד דבר דא תעמוד
דפני ממשדת ישראד אדא ברירה
אחת: דככוש את דרום הדכנץ,
דבר שיביא דעימות עם כד העו־דם
הערכי, ארצות־הכרית וכרית־המועצות
— או דהפקיר את כני
המוכדעת דגורד שהם •הביאו עד
עצמם כהרפתקה היכודה דהסתיים
רק כאופן טראגי.
העו ל ם הזה 2095

כתבה ארוכה שפורסמה ב״ 9בחודש זה ב״לוס־אנג׳לס טייימס״ חושפת שערוריה
מישרד-הביטחון, הממהר לגבות מכל מפיק מחיר מלא תמורת
מדהימה. מסתבר
השימוש בצה״ל ובציוד צבאי בסרטים, לא נהג כך לגבי הפקת הסרט של מנחם
מלן ״מיבצע יונתף׳.
בכתבה מופיע ראיון עם ארמינג ליין, מפיץ הסרט באמריקה והשותף להפקתו
בישראל. אומר שם לוין :״הסרט עלה סכום צנוע של 2.5מיליון דולאר. קיבלנו
בגין קתה אח אלון

הבורסה

ירדן וסונול
כלל תעשיות

מי שהיה סגן־ראש״ממשלה, יגאל
אלון, טס לניו״יורק בשליחות אישית
של ראש־הממשלה מנחס בגין. מטרת
השליחות: למסור את מדליית ראש-
הממשלה ליו״ר מועצת המנהלים של
חברת ״קולומביה״ ,ליאו יפה. הטכס
נערך במלון ״ולדורף־אסטוריה״.
חברת קולומביה היא חברת הסרטים
היחידה המסרבת להפיק או לממן הפקות
של סרטים בישראל. לאחרונה היא הפיקה
6סרטים במרוקו.
הנסיעה שקיבל אלון מבגין היא חלק
ממסע השיחוד של ממשלת הליכוד, ה מנצלת
את תאוות הכיבודים והנסיעות
של השליטים לשעבר וקונה את תלותם
בליכוד בחלוקת נסיעות.

שר־השיכון
דואג לשכנו

שר־כיטחזן לשעבר פרס
בלי תשלום
הכל חופשי: מטוסי ״הרקולס״ ,חיילים. כל מה ששילמנו תמורתו היה רק דברים
כמו דלק.״ המראיין שאל את לוין אם תקבל ישראל רווחים מן הסרט תמורת
עזרתה החיונית. השיב לוין :״הבט, אנו אנשי עסקים. אני השקעתי, לו לנרט
השקיע, אנו רוצים לקבל את השקעתנו בחזרה. אנו רוצים לעשות רווח נאה, ואין
לנו כל התחייבויות. אין זח סרט רישמי של ממשלת ישראל. הם נתנו לנו את
ברכתם ואת עזרתם, כי הם חשבו שהסרט צרין להיעשות. אן לנו ולהם אין כל
יחסים מיסחריים״.
המראיין המשיך לתמוה, ושאל מדוע צריכה ממשלת ישראל לתרום מה שמגיע
לסן כמה מיליוני דולארים של אנשים וציוד מבלי לקבל או לבקש דבר בחזרה.
על כך !חשיב לוין כי נראה שיש משהו שישראל צריכה עוד יותר מכסף, וזה
פירסום חיובי.
עד כאן העובדות. מדוע נתן שר הביטחון הקודם, שימעון פרס, עזרה בשווי
מיליוני דולארים ללא תמורה למפיקי הסרט ז מדוע תובעים מכל מפיק אחר תשלום
תמורת עזרה מסוג זה ן
ייתכן כי התשובה לכך מצויה בחלקה בדברי לוין, הטוען כי מה שרצו לקבל
נותני הציוד הזה פירשום חיובי. אבל לא לישראל, אלא לשר־הביטחון שימעון פרס.
כזכור, שמעון פרס הוא גיבור הסרט, מופיע בו כגיבור מיבצע אנטבה וזכה בפירסומת
חיובית ביותר עת הוקרן הסרט, שעה שנאבק עם יצחק רביו על המועמדות
לתפקיד המייועד לכס ראש הממשלה, לפני הבחירות.
׳אין מנוס מן המחשבה שפרס פשוט נתן מיליוני דולארים מכספי המדינה כמתנת
חינם למפיקי והסרט, כדי להיעזר בהם לדימום דמותו כשר״הביטחון.
לוין היה בעל מניות ונשיא של חברת ״נשיונאל ג׳נראל״ ,שנכנסה לקשיים
כספיים ועברה לידי כונס הנכסים. ידידו הטוב הוא לו לנרט, ידיד אישי של עזר
וייצמן ופלג תמיר מנכ״ל התאחדות התעשיינים. מדי בואו של לו לנרט לישראל
הוא מרבה לדבר על תרומתו למדינה.
לפני כחודש ערך אירגון נכי צה״ל מגבית בלוס״אנג׳לס. נציגיו פנו אל לוין
ולנרט וביקשו הקרנה של הסרט באסיפה של איסוף תרומות של נכי ציה ״ל. המפיקים,
שקיבלו ממישרד״הביטחון בישראל עזרה בשווי מיליוני דולארים חינם אין כסף,
דרשו מאירגון נכי צה״ל 50 אלף דולאר תמורת הקרנה אחת ויחידה של הסרט.
האירגון ויתר על ההקרנה.

הפקדות באולם הווסעים בלוד
ביום הרביעי שעבר היה עורך מדור זה
עד לאירוע הבא: אולם הנוסעים בלוד,
המקום ישבו ממתינים הנוסעים לקבלת
מיזוודות. לפי הנוהל זהו מקום סגור,
שהכניסה אליו אסורה בהחלט אלא לנוסעים
עצמם, ולבעלי אישורים מיוחדים
ממישטרת נמל״התעופה לוד, או מן המכס.
אישורים אלה היו ניתנים בעבר
ביד רחבה, אולם לפני חצי שנה יצאה
הוראה חמורה להפסיק מתן אישורים
כאלה, במטרה להילחם בנגע ההברחות
בנמליה תעופה.
לאולם הגיעו נוסעי טיסת ״אל-על״
מז׳נבה, ביניהם היהלומן וראש עיריית

נתניה לשעבר עובד בן־עמי. בדלת היציאה
הופיע נהגו, כשבידו אישור-כניסה.
הוא אסף את המיזוודות של בן־עמי,
העמיסן על עגלת מיזוודות, צעד עם הבוס
שלו לעבר הנתיב ׳הירוק. שם המתין
להם מנהל״התחנה של־המכס, לחץ בחיוך
רחב את ידיו של בן-עמי ואישית הוליכו
אל היציאה.
שאלה ראשונה: כיצד קיבל נהגו של
בן״עמי אישור-כניסה לאולם המכס ז שא לה
שנייה: מדוע סבור מנהל תחנת-
המכס כי אם הנוסע הוא יהלומן חשוב
ועשיר, יש להעבירו באופן אישי על פני
המסלול הירוק ז

י?ס**״ר^זיעוו•׳

1^11.
!ניויו

>ן ון וג

שר־השיכון גידעון פת חדש במיקצוע
השר, אך מגלה תכונות של מפא׳יניק
ותיק. כך, למשל, העסיק מישרד השיכון
בשנים האחרונות כארכיטקט של מעלה
אדומים את אדם מזור. זמן קצר אחרי
שנכנס פת לתפקידו הסתיים שלב ראשון

בדיקה העלתח כי מאחרי הביקושים
הגדולים למניות ״בנק הפועלים״ לא עמד
גורם אחד בלבד. פקודות הרכישה היו
מפוזרות בין מאות סניפים של בנקים
שונים בארץ. ניתוח ׳הראה גם כי הביקוש
למניות ״בנק !הפועלים״ בא במקביל לירידה
ב־ 50 אחוזים בביקושים למניות
של ״דיסקונט״ ו״לאומי״ .המסקנה של
ראשי הבנק היא כי אחרי שציבור המשקיעים
עבר למניות הבנקים, הוא התרכז
בשלושת הבנקים הגדולים. כעבור כשבוע
התברר כי לאומי ודיסקונט אינם מוכנים
לשמור על שער עולה בלבד, ולמנוע
ירידות. יום אחרי שהחלו ירידות קלות
בשערי ״דיסקונט״ ו״לאומי״ ,בסביבות
ה־ 18 בחודש, ירדו הביקושים למניות
אלה ב־ 50 אחוזים. לדוגמה :
ב״ 13 בחודש היה ביקוש של 1.3מיליון
לאי-די-בי, ואילו ב־ 18 בו היה ביקוש
של 720 אלף לירות בלבד. הביקוש למניות
בל״ל ירד מ״ 1.1מיליון ל 600-אלף
(בהתאמה) .ואילו ׳הביקוש למניות ״הפועלים״
,ששערן לא ירד, עלה מ 3-מיליון
ליום ל־ 7מיליון ויותר.
קוראי מדור זה הממלאים באמונה
את העצות הניתנות להן, יכולים לעשות
בחודש הקרוב רווחים נאים. ראשית,
כדאי לצאת ממניות ״ירדן״ .רשות ניירות
הערך אישרה את תשקיף החברה ובכך
חזרה זו ־למסלול העסקים הרגיל והשיג״
רתי, אולם הסיכוי לעליית שער חדה
כתוצאה מרכישת הברת ״סונול״ אפס
כמעט לחלוטין. עם כתיבת דברים אלה
ברור כי הקונים הם הבנקים ״דיסקונט״
ו״הפועלים״ בחלקים שווים .״ירדן״ תוכל
לרכוש את ״סונול״ רק אם שני הבנקים
יחליטו משום־מה שלא לבצע את הרכי שה.

תלך שולל אחרי השמועות הטוענות
כי ״דלק״ תרכוש את ״סונול״ .זהו
שקר חסר רגליים. הרוכשים יהיו, כאמור,
שני הבנקים באמצעות חברות רשומות
בחו״ל, ואין שום כוונה להעביר את
״סונול״ לידי חברת דלק אחרת. הממשלה
עומדת על כך ששלוש החברות תמשכנה
לפעול באופן עצמאי.
מניה נוספת שנראה כי תעלה היא
״כלל־תעשיות״ .בתחילת נובמבר תחלק
החברה אמיסיית זכויות במחיר שיהיה
סוכריה נאה, ולכן כדאי לרכוש את
המנייה כבר עתה.

עיקול בבית הקונסול
שר פת
דאגה לשכן
בתיכנון. פת הודיע למזור כי עליו
להפסיק לעסוק בתי כנון מעלה אדומים,
בנימוק שהוא עסוק בעבודות תיכנון אח רות
של מישרד השיכון. העבודה נמסרה
לארכיטקט טוני לייטרסדורף.
לייטרסדורף אינו נזקק סעד או עבודה.
הוא בעל בתו של משה מאיר, ויש לו
די והותר כסף ועבודות.
אין ספק שהוא בחור כישרוני. העובדה
שהווילה שלו גובלת בווילה של פת בסביון,
איפשרה לו להוכיח את כישרונו
לשר בצורה החזותית הבולטת ביותר.

קונסול חפר
לא־נעים
לדירתו ׳הפרטית בלוס-אנג׳לס של קוני
הסיטי ללא טלפונים
השטיפונות האחרונים גרמו תקלות במערכת
הטלפונים בסיטי התל-אביבי. במשך
יותר ׳משבוע ימים היו איזור לילנ־בלום,
יהודה הלוי ושדרות רוטשילד ללא
כל טלפון. התקלה גרמה נזק רציני לעשרות
אלפי האזרחים הנזקקים לשירות
המוסדות הבנקאיים ולעורכי־הדין המרוכזים
באיזור זה.

סול־התרבות של ישראל, חיים חפר,
הגיעו פקידי היהוצאה-לפועל המקומיים
והטילו עיקול על הרכוש, בגין חוב של
650 דולר לעיתון ״הוליווד רפורטר״.
חפר הנדהם טען כי מעולם לא היה
לו כל עסק עם היומון ההוליוודי, אולם
הראו לו כי לפני זמן רב פירסמו ״אולפני
הסרטה״ הרצליה מודעה בעיתון. כיוון
שמנהל האולפנים, יצחק קול, לא שיכ-
נע את העיתון שישלם אחרי פירסום המודעה,
ערב חפר לתשלום. אחרי שכל
דרישות התשלום של העיתון מן האולפנים
לא נענו, בוצע העיקול המביש.
| חפר התקשר אל קול, וזה אמר לו כי
8הגיש בקשה להעברת הכסף לעיתון.

•כאל הרסגור

עהכ רו ב׳

״בקרוב נרד לרמתה האינטלקטואלית של לוב. מבלי שיהיה לגו
הנפט שלה ...כל ההישגים שלנו. כולל צהי׳ל. נתונים בסכנה...״
פרופסור מיכאל חרסגור ( <53 נולד בבוקארשט. היה חבר הנהגת ״השומר־הצעיר״
ברומניה. בתקופה שלאחר מילחמת״העולם השנייה עסק באירגון ההעפלה, נכלא על״
ידי הבריטים בקפריסין, היה חבר קיבוץ זיקים.
פרופסור הרסגור החל את לימודיו האקדמאיים בגיל מבוגר יחסית 1960
והשלים בפאריס את עבודת הדוקטוראט שלו על ״קבוצות שליטות בצרפת בראשית

תקופת הרנסאנס 1972 משמש כיום כפרופסור״חבר בבית־הספר להיסטוריה של
אוניברסיטת תל״אביב. אשתקד ראה אור סיפרו ״המהפכה בפורטוגל״.
באחרונה נתפרסם פרופסור הרסגור בסידרת רשימות בעיתונות שבה תקף את
תהליך הסיפוח הזוחל של החינוך הדתי בסקטור החילוני. את השקפותיו על החברה
הישראלית ומערכות״החינוך שלה פירט בראיון מייוחד שערך עימו דן עומר השבוע :

להיות דוגל מצד ה
להתאבד נפיסגתה
• ימה הוציא אותך מ״השלווה. האקדמית״
שלך, והביא אותך לצאת למידחמת־תרכויות?

• מהי מעלתם של הקונסרבטיבים
רפורמים כמחשבה היהודית?

בסוף שנודהלימודים האוניברסיטאית האחרונה, בקורס
העוסק בתולדות הרנסאנס והרפורמציה, באה אלי תלמידה
לייעוץ.
הצעתי ילה לכיתוב עבודה שתעסוק בגיבוש רעיונותיו
של הרפורמאטור מרטין לותר. מסרתי לה יאת סיפרי לותר
ואת האבנגליון, כדי שתבין את הפירוש שלו לאבנגליון.
אבל התלמידה ;אמרה לי :״סלח לי, איני שמה יד על
ספר קדוש של נוצרים!״

• האב
תרבותי?

הסיפור

הזה

מאפיין

בשני הזרמים הללו מדובר על ניסיונות ברורים ל התאים
יאת היהדות לעולם המודרני, לשכלל את יכולתה
של היהדות להתמודד בבעיות העולם המודרני האמת היא
שיש סיפרות ענפה ביותר בשטחי הדת היהודית בעולם
המודרני, סיפרות עמוסת ערכים שהיא בבחינת מוקצה־מיחמת־מיאוס
במדינת ישראל ר,״מודרנית״ בגלל עוצמת
שילטונה של האורתודוכסיה׳הדתית.

• התוכל להביא המחשה לתוצאות המצב
הזה?

מצב

הקשר בינינו לבין העולם הרחיב והנאור מתנתק וב מקביל
לו מתנתקת תלותנו ההתפתחותית במדעים השונים.
למשל, עצם העובדה שאנחנו עדים בארץ מזה במה
שנים לוויכוחים על נתיחת גופות. דומה שעצם קיומו של
ויכוה מעין זה ׳מעיד על חוסר גישה מדעית לנושא. הטיעון
של המתנגדים לנתיחה הוא ״כבוד המית״ .באמת! ואם
התולעים ׳אוכלים ;את גוויית המית, זה מוסיף לכבודו?
האם האדם המצווה את גווייתו למדע, מחלל משהו? אילו
היה דור שלם של ילידי־הארץ מחונך באופן מדעי, כל
הוויכוח הזד, לא היה מתעורר, ובוודאי שלא בציורה
המבישה שבה התעורר !

כן. מצב דומה לזה עברתי כבר לפני שנים רבות,
כאשר לימדתי בתיכון עירוני ד׳ בתל־אביב. העברתי
שיעור ׳שעסק בפרה־היסטוריה, וכמה מהתלמידים נכנסו
למצב של קטסטרופה כאשר ביררתי מה העניין, הסתבר
לי ׳שהם קיבלו בבית חינוך דתי, שלפיו הפרד,־היסטוריה
אינה קיימת. נדמה לי שעולמם של אותם תלמידים
התמוטט באותו ׳שיעור.

• האם מערכת־דן חינוך הדתית מתעלמת
במתכוון מהפרה-היסטוריה?
האמת הטראגית היא שיש במערסת־החינוך בורות
בולטת ומכוונת בקשר לנושא האבולוציה של האדם.
מצויים פירסומים־דישמיים מיטעם מישרד־החינוך־וה־תרבות,
שעליהם מוטבעת ההוראה: לא ללימוד בבתי־הספר
הדתיים. וכך נוצר בעצם מצב־תרבותי לא־בריא.
מחצית התלמידים לומדים בצורה מדעית יחסית, יואילו
מהחצי האחר, הדתי, נמנע הדבר. כך נוצר פילוג של
איכויות.

• האם קיימת מגמה מכוונת שד שדידת
תרבות המערב וערכיה המדעיים ץ

...הקשו בידנו לבין השים ומאור
מתנתק ובמקביל לו מתנתקת
תחתינו ההתפתחותית
במדעים שמיס...
9 9 1
כן. יש התעלמות מכוונת מכך שעלינו ללמוד את
תרבות העולם המערבי, ולא רק בהעתקה. יש התעלמות
מכוונת מכך שיסודותיו של עולם זה הם יהודיים. אין
ויכוח על העובדה שהנצרות, ובעיקר כפי ׳שהיא קיימת
היום, ומיכלול ההשקפה המערבית, עוצבו במידה גדולה
על־ידי גאונים יהודיים: בתך שפינתה, קארל מארכם,
זיגסונד פחויד, אלברט איינשטיין ועוד רבים אחרים.

האם
נוספות?
אם אנחנו מעוניינים ורוצים להקים כאן חברה נאורה
ומדינה מתקדמת, הרי בלימוד ׳תרבות אירופה אנו מחזירים
לעצמנו יאת שלנו.
יש הטוענים כי השואה הוכיחה כיצד ניצבת התרבות
המערבית נגדנו. אך התשובה הבסיסית לטיעון זה היא
שמתכנני השואה לא היו אלא נציגיה של צורה מנוונת
שיל תרבות־המערב, צוירה שאותה הקיאה ׳תרבות זו.

• האם ההתעלמות מתרכות־המערב יכולה
להשפיע על החכרה הישראלית?
החשיבה הדויגמאטי׳ת והאנטי־מדעית, שאותה רוצים
להחדיר לילדינו ,׳תביא לכך שבקרוב נרד לרמתה האינט־
׳לקיטואלית של לוב, מבלי שיהיה לנו הנפט שלה.

• כיצד אתה מסיביר את המיכאניזם של
ההידרדרות הזאת?
יש״ בארץ עצלניות אינטלקטואלית — שאינה יהודית
כלל וכלל, ובמצב שכזה מתפתח פחד תת־הכרתי מפני
האיוריתודוכסיה־הדתית, המשמש קרקע פוריד, לצמיחתה
של צנזורה א׳ורתודוכסית־דתית. ד,אורתודוכסים רוצים
להחדיר לגו, בניגוד לרציגנו, יאת הרעיון של ב״לעדיות
היהדות שלהם, ואת הטיעון שאין יהודים ;אחרים מלבדם.

• הרושם הוא שהיהדות האורותודוב
היהודי.
הדומינאנטית כציבור
סית היא
~י^|י ^1וייי >5י;3:׳־
האמת היא שהאיורתודוכסיה הדתית היא רק חלק מתוך
מה שייצר והגה העם היהודי בתפוצותיו. היא גם אינה
החלק המפותח והמתקדם שביהדות. יתירה מזו, אותה
יהדות אורתודוכסית הטילה באן בארץ צנזורה ואיפול
לגבי הזרמים היקונסרבאטיכי יוד,רפורמי בדת היהודית. היא
הסתיירה את מהליך היווצרותם ואת ערבי אמונתם, ומצרה
את צעדיהם בארץ.

לחינוך-חסר

תופעות

כן. חינוך שאינו מכנים את הילדים לעולם המדע
ולאמיתויוית שבו, מאמלל את הילדים.

• האם החינוך הדתי פוגע בסובלנות שד
הדתיים כלפי החילוניים?
י הסובלנות ואישה מיצווית אנשים מלומדה. היא יותר
מזה, היא עמוד־התווך של ההיים־יד,מערביים .׳והחינוך
הדתי הזה, לא הרפורמי יאו הקונסרבאטיבי אלא החינוך
האורתודוכסי ישל מערכית-החיגוך הדתית בארץ, מושתת
על אי-יכולת לשאת אותה הסובלנות.

.״החינוך לקנאות עיוורת,
לשובינזת בהמית, אינו
פחות1ממית מאשר
חסמים לעישון *להורשה...

האמת היא שאינך יכול לפתח השקפה מדעית ללא
סובלנות. הרי הנחת־יסוד בשיטה מדעית היא שלא לקבל
דבר, שמדעיזותו טרם הוכחה.

• אז איזו מין חכרה אנחנו?
הברה מערבית מובהקת. יש לנו פרלמנט שלא פוזר
אף פעם על-ידי הצבא. העיתונות חופשית, פחות או יותיר.
יש אגודות מיקצועיות.
אנחנו חברה מערבית במיסגירתה. אבל האמת היא

שאנחנו דבר אחר -לגמרי. מישרד־יד,חינוך לא הבין ׳בעבר,
ואינו מבין בהווה, שאנחנו מצויים בעצם בנקודה הקריטית
ישל האנושות פולה.
כוונתי לבך ׳שבישראל !נפגשות -שתי חברות ״הודיות.
ואם ינצל״ח להפוך את המיפגש הזה לעם אחד אזי נפתור
כאן בארץ את בעיית המיפגש בין אירופה לבין העולם
השלישי אלא שזהו נושא שנבצר ממישרד־החיינוך־וה־תרבות
להתמודד אייתו.האמת המרה היא שלא נעשה ניסיון כלשהו ליצירת
אותו מיפגיש בין שתי התרבויות היהודיות, החיות במדינה.

לו במקומות אחרים, אינו ׳סם ממית יפחות מאשר הסמים
לעישון ולהזרקה. שני הסמים הללו הם אויבי האנושות.
אסור לנו לשכוח שהשר בורג טען כי החנינה שהוענקה
ליהושע בן־ציון היא בהחלט בהתאם לשולחן־ערוך. וטיעון
זה אומר החבה.

• כיצד יש להציג את ההיסטוריה היהו דית
כחינוו־החילוני ץ
פשוט מאד. נוסף על הזרמים הדתיים השונים יש
יצירה סיפרותית פנטסטית, יצירה -ששום עם אחר אי-נו
בול להצביע על דומה לה.
אביא לך בתור דוגמה את הרומנים ההיסטוריים היהודיים המעולים שחובת בידי חילוניים. כוונתי לאחי
גיבורי התהילה של הווארד -פאסט, חבניס של לי,און
פויכטוונגר או חולמי הגימו -של -ישראל זנגוויל. האחרון
הוא פנינה סיפרותית -של יאחד מאבות הציוניות, ובין
הדמויות היהודיות המודגשות בו מצוייר. זו של ב תך
שפינוזה, שהיהדות הדתית מתכחשת ליהדותו. גיבור יהודי
׳נוסף בספר זה הוא היי׳נריך היינה המומר.

• כיצד אתה מסביר את התופעה הזיאת ץ
כאשר נוסדה הסתדרות העובדים, והונחה ה תשתי ת ל-
ארץ־ישראל־העובדת, היה האידיאל החברתי פועל משכיל.
׳מהי- ,בעצם, הציונות, יאם לא ׳תהליך הפיכת הפירמידה
המעמדית, כפי שיתואחד, בודוכוב; ,או תודתו של א. ד.
גורדון? אלא שכל הערכים הללו נשכחו ונשחקו.
זהו פשע ממשי, המצב שבו מישרד־החינוך של אומה,
שפניה הם לפרודוקטיביזציה, זונח את הקשר בין החינוך
לבין הייצור ! כך נוצרת התוצאה — ניפוח הביורוקרטיה
והשירותים ,׳והפיכת החברה הישראלית לחברה לוואנטיניתמובהקת. חברה- ,שבמקום -שאנשים יחפצו להיות בה מהנדסים,
הם רוצים לדדות עודכיידין. במצב זה, דמותה של
שיכבת המשכילים טישטשה את דמותה המוסרית.

• אבל כעבר הרחוק נעשו ניסיונות חיוביים
ככיוון של יצירת חכרה בעלת דמות
מוסרית.
בימי שלוט -המערך, בראשית המדינה, עוד היתר. ה אידיאולוגיה
של ״זרם־העוב-דים״ בחינוך. אלא שאידי-

...הסיפוח הזוחל שר החינוו
החילוני ער׳ד׳ המזור חדזוי־מיסטי־אנטי־וצזנל,

המל
שד ביוני המוווו...

• האם התהליך שעובר עלינו !מזכיר לך
מצב דומה כתולדות עם אחר ץ
במערכת החינוך החילונית יש כיום חינוך מובהק ל-
פאטאליזם- ,שהוא זר לחלוטין לרוח הציונות; ,ולערכי-
היסוד של היהדות. זהו חינוך לפאסיביות חברתית.
הדוגמה הממחישה את המערכת הלוקה טמונה בשעורי-
האזרחות. תחת שהתלמיד יילמד בהם להיות אזרח -במדינה
חופשית עם כיל הכרוך יבכר, ויכיר בערך העליון של
יכולת־ההתארגנות, מלמדים בצורה מיכאנית ומתה מהם
המוסדות. מלמדים נוסחה- ,ולא את משמעותה וערכה של
האזרחות.
אמת עצובה היא שכאשר אני בוחן את תלמידי באוניברסיטה,
מסתבר -לי -כי מדי שנה אני מקבל סטודנטים
פאסיביים יותר ׳ויותר. אין הם מודעים כלל למצב שעמו
עליהם -להתמודד- ,ולא ברור להם שהפאסיביות היא מצב
משפיל שבו האדם הופך לצמח, או לחפץ.

• כיצד מתנהל תהליך הסחף הדתי כחי־נוך
ה״חופשי״ ץ
ראשית דבר, מאחרי ׳נושא ה״תודעה־היהודית״ מסת תרת
היהדות האורתודוכסית. סיפוחו הזוחל של החינוך
החילוני על־ידי החינוך הדתי־מיסטי־אנטי־רציונאלי החל
עוד בימי שרי־החינוך של המערך, שלא ידעו להגן על
מורשתה המתקדמת של היהדות מחד, ועל מורשת ההומא-
ניזם האירופי מאידך.

אולוגיד. זיו -חוסלה -ביגלל הבשורה שבן־גוריון נשא והפיץ.
בשורת הממלכתיות, שהביאה בפועל לאובדן הערכים
של ארץ־יישראל-ד,עובדת במערכתשזחינוך.
כתחליף חרתה הממלכתיות על דיגלה החינוכי את כל
הדיבור הזה על ״תודעה יהודית״ ,על יהדות אורתודוכסית
הרוצה להכניס את היהדות המסורתית למערכת־ההינוך.
על כל פנים, נושאי דגל זה רוצים להכניס למערכת׳
החינוך את האורתודוכסיה הדתית — ובוודאי -שלא את
היהדות האמיתית.

בהתעלמות מכוונת מאמיתות. בכך שמדינת־ישראל,
תחת ההנגה הרוחנית של הזרם האורתודוכסי, חוזרת ל חשכת
ה״ישטעטל״ הגלותי מימי הצאר ניקולאי עם האמונה
בניסים, בנפלאות ,׳בגילגולים, בקמיעות ובשאר ירקות.
התעלמות מן העובדה שהציונות הייתה, בין השאר, מרד
נגד בל אלה. בהתפרצותה המהפכנית נתקלה הציוניות
-באיבתם הפעילה של הרבנים ר,אורתודוכסים.

• האם חינוך חילוני אחיד הוא צורך של
החכרה הישראלית ז

כיצד ץ

שרי־החינוך הקודמים לא דאגו למערכת שבד, ירחיבו
התלמידים את אופקיהם בתהומי ההשכלה הכללית והתר בות
היהודית והאמיתית. חמור מכל: החינוך הכללי לא
דאג לפתח בדור ד,צעיר מחשבה אנאליטית, אלא דאג רק
לעיצובה של מחשבה דוגמאטית. עיל-ידי מגמד, זו החל
החינוך החילוני להידמות לחינוך הדתי, שבנוי כל־כולו
על השקפת־עולם דוגמאטית.

כסה מתבטא הדבר ץ

אם -לא יחולו שינויים דראסטיים ומרחיקי־לכת במע-
רכת־ד,חינוך, ואם יימשך הסחף־ההדרגיתי הזה, החלום
הציוני יגוז ׳ויתבזה ׳ואנחנו ׳נשוב להיות עיירה יהודיית.
כיל ההישגים שלנו, כולל צה״ל, ד,״נם בסכנה.
אני חושב שהתהליך הזה לא יקרה, מאחר שיאני בוטח
ביכולת ההתגוננות של החברה הישראלית ומאמין שיש
בה מנגנון של ותגובות ׳בריאות. אני מאמין -שהחברה ה־
״ש-ראלית למרגלות המצדה, מעדיפה את החיים על פני
התאבדות קולקטיבית על פיסגיתה.

:אמת לאמיתה. היהדות שאותה מבקשים להחדיר עכשיו
כמערכת החיינוך החילוני — מסוכנת. היא מפריידה בין
יהודי ליהודי. היא מטשטשת את התוכן הערכי של הישר־אלייות
לעומת הגלות, וכוונתי לאותה הגלות שביסודה
ובמוצאה ההיסטורי היא אנטי־צ״ונית.
קשה לעמוד מן הצד ולראות כיצד האורתודוכסיה ה דתית
משניזאד, עלינו זרמים גדולים ומכובדים של היהדות,
תוך שהיא ממלאת תפקיד של אנטישמיות פעילה.

עובדה היא שכל המדינות האירופיות שבוצרו במהלך
המאה ד 19 וכוונתי למדיינות כמו איטליה- ,בלגיה
וגרמניה הבינו שעל־מנת לגבש -אומד. עליהן להשתית
ולגבש חינוך אחיד. ואילו כאן בארץ, עם כל המלל
והדברים הרמים על .,גיבוש האומה״ ,אין בנמצא חינוך
אחיד. ולא זו בי׳ליבד, אלא שהחינוך במתכונתו הנוכחית
דואג לפ״לוגד. של -אותה האומה שהציונות המדינית התיימרה
להקימה כאן בארץ.

• עם נצחון והאורתודוכסיה היהודית,
האם אתה צופה את שקיעתנו ץ

• האם ׳מקדם,הקנאות כחכרד הישראלית
מצוי כתהליך של התנכרות ז

אותו פילוג ופיצול מערכת־הח״נוך, שנעשה בהשראתו
ובאשמתו -של דויד בן־גוריון, סילק את תנועו׳ת־הנוער
החלוציות מתוך בתי־הספר. אבל יחד עם זאת הוא השאיר
בתוך בתי־הספר הדתיים את בני־עקיבא ובית״ר — והתוצאה
היתר, אחת: התשת״ת של גיז׳ש־אמונים בחינוך
הדתי, והיעדר גוש נגדי -במערכת-יד,חינוך החילונית.

...מוי שנה אזי מקבל
סטודנטים שהם י<ת 1חתו
פאס׳נ״ם ...האדם הפאס׳ב׳
הופך רצונה או וחפץ...

כמה מתבטא הסיפוח הזוחל הזה ץ

• מה היו התוצאות הפוליטיות של מגמת
ה״ממלכתיות״ בחינוך?

.אני מלמד באוניברסיטה את ההיסטוריה של המאה
ד,־! 15 וד .16-.מעניינת מאד התופעה שזוהי התקופה -שבה
עלה המערב על המיזרח.
איני בוחן !את פשר שקיעת המיזרח הערבי- ,שהיד.
מפותח כל־כך עד לאותה תקופה בתחומי הפילוסופיה
והמדעים, ויחד עם זאת נסער עד למאד מן הבחינה
הדתית. אני רואה כי השקיעה הרוחנית של האיסלאם
והירידה שלו לעקרות מדעית טוטאלית -באו במקביל
לניצחון האורתודוכסיה האי׳סלמית בעולם הערבי.

• האם היהדות האורתודוכסית של היום
היא ימנית ז

• מושמעת טענה, המועלית ללא הרף
על־ידי האורתודוכסיה הדתית, שהחברה החילונית
היא מדגרה לפשע.
ע״שיון הסמים פורח בשכונות נחשלות, שבהן מרובים
בתי־הספר הדתיים ממוסדות־ד,חינוך של הזרם הממלכתי־כללי.
כך שמוטב להיזהר מלהסיק מסקנה המתבקשת
מבחינה -הגיונית. אסור לשכוח גם כי החינוך לקנאות
עיוורת, לשוביניות -בהמית, לד,׳שתלד,יפות פולחנית שאותו
הנהיג מי-שטרו של מויסוליני באיטליה, והמישטרים הדומים

כן. אסור לנו להתעלם מן העובדה שמהבחינה הפולי טית,
הגירסד, האורתודוכסית של היהדות היא כדרך־בלל
ימנית-קיצונית. היא מטשטשת את הבעיות ההכרתיות
ומחדירה ׳אווירה מיסט״ת־קנאית שאינה מתחשבת בלל
במציאות העולם. ד,יא מזכירה אותם הקנאים האחראים לא־במעט
לחורבן הבית השני.
אתם רוצים לדעת למה מביא החינוך הדתי״חאורתר
דוכסי 1עיקמו אחר גוש־אמונים !
אסור לנו -לשכוח את אשיר עוללו לנו הקנאים ערב
חורבנו של מביית השני. יש להיזהר מחינוך לקנאות
חשוכה ׳ודתית, הסותרת את ערכי היהדות שהיא ביסודה
פתוחה, סובלנית ואוהבת אדם.
יחד עם זאת ברור לי כי המצב שבו אנחנו נתונים
כיום הוא זמני בהחלט. כפי שאמרתי, הרצוץ להיות
למרגלות המצדה ינצח את יצר ההתאבדות הקולקטיבית
על פיסגתה.

ה ת חנ ה המ שדרת

ת חנ ת ה שידול

063£6

הפופולארית ביותר
במזרח־התיכון

קול

חצות הצגת חצות
״ 0300 לקראת שחר
0600 מוסיקה לארוחת־בוקר
0900 תוכנית הבוקר
* 1200 מוסיקה בינלאומית
1400 סייסטה
* 1500 הופעת אורח מיוחדת
1600 לנוהגים בדרך
1800 תוכנית שלום
* 1930 מוסיקה קלאסית
2100 דהרת לילה

ך י מים ב שבוע

השלוה ־ הקול

אייכי

יו ראשו!

*ז6ו)ע׳\6וח. $0
>,ז£3ח8ז18ו(8 ¥#£ז)< חו

שעות בי ממה

פיט

טוני

פריספיאן

1שני

יו שליש

• חצות עולם הג׳ז
״ 0300 לקראת שחר
0600 מוסיקה לארוחת־בוקר
0900 תוכנית הבוקר
* 1200 היו זמנים
1400 סייסטה
* 1500 להיטי השבוע
1600 מוסיקת דרכים
1800 תוכנית שלום
1930 מוסיקה קלאסית
2100 דהרת לילה

*חצות המערב הרגוע
0300 לקראת שחר
0600 מוסיקה לארוחודבוקר
0900 תוכנית הבוקר
1200 היו זמנים
״ 1400 תוכנית כבקשתך
1500 הופעת אורח
1600 מוסיקת דרכים
1800 תוכנית שלום
1930 מוסיקה קלאסית
2100 דהרת לילה

׳ 1רביע• חצות 0300
0600
״ 0800
1400
״ 1500 1800 1930
2100

הצגת חצות
לקראת שחר
מוסיקה לארוחת־בוקר
מיצעד המאה
הופעת אורח
מיצעד הפזמונים
חרדייח שלום
מוסיקה קלאסית
דהרת לילה

פירוט המ׳שדרים
החל מהראשון בחודש אוקטובר נכנסה לתוקפה תופנית הסתיו של
שידורי קול השלום. להלן פירוט של חלק מהתוכניות החדשות והמיוחדות
הנכללות בלוח השידורים החדש. גזור ושמור.

לקראת שחר

מדי בוקר, מלבד בבוקר יום השבת׳ תשודר תוכנית זו של מוסיקה ערבית.
כוכבי המישדר: אום כולתום׳ עבדול וואהב, פאריד אל אטראש ואחרים.

מוסיקה בינלאומית

120 דקות של מוסיקה חדשה מכל רחבי העולם: להיטים מתחנות
השידור וממצעדי הפזמונים של צרפת, אי טליה׳ יוון, תורכיה, הולנד ומדינות
דרום־אמריקה. סיור מוסיקלי ברחבי העולם המוגש מדי יום ראשון.

כאל,

סייסטה

חמישי

מוסיקה שלווה לשעות הרגיעה והמנוחה. תוכנית פופולארית מאד של
קול השלום, חוזרת שוב עם נעימות רוגעות בביצוע קולי וכלי.

חצות הצגת חצות
0300 לקראת שחר
0600 מוסיקה לארוחת־בוקר
0900 תוכנית הבוקר
1200 היו זמנים
1400 סייסטד.
1500 הופעת אורח
1800 תוכנית שלום
19.30 מוסיקה קלאסית
* 2100 עולם הרוק׳נרול

הופעת אורח

שמות נודעים בעולם הבידור מגישים תוכנית אישית מיוחדת עבור
מאזיני קול השלום. ביצועים מפתיעים ובלתי שיגרתיים של כוכבי זמר.

מוסיקה קלאסית

90 דקות של מוסיקה קלאסית. אחת התוכניות הפופולאריות ביותר
של קול השלום.
עו לםהג׳ ז
מאלה פיצ׳גראלד עד רביעיית הג׳ז המודרנית: נגני הצמרת וצלילי
הצמרת. מיבחר נעימות ג׳ז קלאסיות וחדשות במיבחר עשיר של ביצועים.

היו זמנים

תוכנית נוסטאלגית של 120 דקות המשודרת בימי שני, שלישי, חמישי
ושבת, המעלה מחדש צלילים מפורסמים של להיטים משנת 1940 ועד
שנת .1976

כיל

ן ען ויען>
יום שישי חצות 0300 0600 0900
1200
״ 1400 1500 1600 1800 1930
2100
״2300

הצגת חצות
לקראת שחר
מוסיקה לארוחת־בוקר
צלילי בוקר
תוכנית כבקשתך
תוכנית לילד
הופעת אורח
מוסיקת דרכים
תוכנית שלום
מוסיקה קלאסית
שירים עבריים
מסיבת לילה (דיסקו)

להיטי השבוע

40 מלהיטי מצעדי הפזמונים הבינלאומיים, ששודרו אותו שבוע במיצ-
עדי תחנות הרדיו הבינלאומיות.

המערב הרגוע

מהקניונים של קולוראדו ועד לשדות וירג׳יניה המערבית — טיסה
מוסיקלית מעל אמריקה. מוסיקת כפר אמריקאית ושירי בוקרים.

תוכנית כבקשתך

תוכנית של שירים ופזמונים עבריים בהתאם לבקשת המאזינים, משודרת
פעמיים בשבוע בימי שלישי ושישי.

מיצעד המאה

מישדר ראווה של שש שעות של השירים הפופולאריים ביותר של המאה.
תחנו מהאזנה למאות מגדולי הלהיטים של חמישים השנים האחרונות.

מיצעד הפזמונים

מייק

ארבעים מלהיטי מצעדי הפזמונים שזכו במקומות הראשונים באותו
שבוע בתחנות השידור של ארצות-הברית ובריטניה.

עולם הרוק נ׳רול

1ובת 0300 0600 0800 1100 1400 1600 1800 1930
2100

מופע אל תוך הבוקר
מוסיקה ערבית
קוקטייל להשכמה
תוכנית סוף השבוע
היו זמנים
גשמה יפה
תוכנית שלום
מוסיקה קלאסית
דהרת לילה

כ1ן ןז

מוסיקת רוק, מהעבר וההווה.

תוכנית לילד

ילדים עורכים ומגישים תוכניות מיוחדות של שירים ופזמונים לילדים.

מסיבת לילה

תוכנית המיועדת לחגיגה מתמשכת אחת, בה ירקדו על עי אותם צליין
לים בביירות ובתל־אביב, בדמשק ובירושלים׳ בחיפה ובקהיר. דיסקו מלהיב
ן הנמשך ארבע שעות רצופות.

נשמה יפה

מיבחר שירי נשמה כושיים בביצוע גדולי המבצעים של כל הזמנים.

(גזור ושמור)

שידורי ה חד שות
קול השלום משדר את החדשות בכל
שעה החל משעה 0700 ועד 1800 והחל
משעה 2200 עד חצות.

טלפונים :

פינת המודעה הקטנה — 51398
מחלקת הפירסום — 225256
פניות מאזינים — 245660
* מסמן תוכנית מיוחדת. נא עיין בפי רוט
המישדרים.

שדור
צל׳יש
למה אטור לשקר *
• לעורכיה ולמשת׳תפיה של ת׳ובנית־הטלוויזיה
מצפ מישפחתי( ,יום א׳) ה ממלאת
תפקיד חיוני בשטח שהוזנח עד
כה על-ידי הטלוויזיה — ייעוץ בחיי ה־מיש
פחה.
בתוכנית חינוכית ממדרגה ראשונה, ש התאימה
לרמה הממוצעת של ההורים, הד
כיחה התוכנית (״אצלנו לא משקרים״)
השבוע שאסור לשקר לילדים. תוכנית חי נוכית
כזאת יכולה להביא ברכה שאין
ערוך לה לרבבות מישפחות.

צל׳יג
מ גזטנרים •נחר
ההשתוללות סביב מיבצע מוגאדישו הח לה
על־ידי מי שמועמד להיות הפרשן המדיני
של הטלוויזיה, רון (״תני״) כן
ישי• למרות ש׳הפתב׳ות הישנות שליו ש שודרו
ביום המיבצע הוכיחו את עצמן,
היתד. הופעת הבכורה שלו כפרשן, בכס
המכובד לימינו של חיים יבין, אות זינוק
להשתוללות הלוואנטיניות בכל הנוגע ל־מוגאדישו
והבעייה היהודית.
בן־ישי ניסה ׳להוכיח, ב די ב ת פרשנותו,
עד כמה היה מיבצע מוגאדישו עניין קל־ערך
לעומת מיבצע יונתן המפואר של
צה״ל המפואר. כשהבין כי יש להשוות את
מוגאדישו למיבצע סבנה דווקא, הסביר
גם אז שמיבצע סבנה היה קשה יותר מפני
שללוחמים הגרמניים היו אביזרים משוכ ללים
יותר.
דבריו של בן־ישי היוו אות לכלי־התיק־
•שורת כולם. העיתונים השתוללו למחרת
בבוקר בעריכת השוואות ׳בין מ׳וגאדישו
לאנטבה וכולם, כמובן, קבעו כי מיבצע
אנטבה היה מוצלח יותר. הגדילו לעשות
אנשי התחנה הצבאית גלי צה״ר בתוכנית
שלושה לפני אחת שיבה הסבירו שני פר שנים,
ארי רמ עורך הג׳רוסלם פוסט ויצחק
טישלר מהרדיו עד כמה החוויר
מ׳וג׳אדישו לעומת גבורת הישראלים באנטבה.

ט רו רי סטה טו ב
׳• לירון לונדון, שהביא לבתיהם של
מאות אלפי אזרחים את דמותו של גיבור
חדש — האיש שתיכ׳נן את חטיפתם יבבות
הנשק של דיפלומטים גרמניים בתל־אביב,
כבני־ער׳ובה לכפיית מדיניות אנטי-נאצית
על. ממשלת בון. מתן פירס׳ום טלוויזיוני
לאיש כזה בלא כל נימה של גינוי.והס תייגות,
באווירה של שיחיה רעיונית רצי-
נית־כביכול, באותו השבוע שבו הזדעק
העולם סולו נגד מעשי חטיפה וטרור, היה
מעשה של חוסר־אחריות מונומנטלי.

טלוויזיה
מ תי חו ת ב &גתלקח החד שו ת
כבר עתה החלה מסתמנת מתיחות רבה
בישיבות מחלקת החדשות של הטלווייזה.
את המתיחות יוצרים שניים: עורך יומן
השבוע (באותן ישיבות שבהן הוא משתתף)
רם עפרון ועורך מבט שני שמעון טפ

׳לחברי מערכת החדשות ברור כי ה שניים
יארבו לכל ומעידה או נפילה ׳של

דן שילון מסלק חשבון
!ך, *,מנהל היוצא של מחלקת־החדשות,
י י דן שילון, טרח ערב עזיסתו !והכין
דין־וחשבוו ממצה על פעולותיו כמנהל
המחלקה ׳במשך שלוש השיבים האחרונות.
הדין־יוחשבון, הכולל 79 עמודים, הוגש
כמייכת׳ב אישי למנהל הטלוויזיה, ארנון

צוק רמן.

אין ספק ששילון הוא האחראי הישיר
למהפכה הגדולה שהלה ׳בשידור החדשות
בטלוויזיה הישראלית. קשה להיזכר, ללא
ליגלוג וביטול, במהדורות החדשות של
עיתונות מצולמת וגרועה שהוגשו בטל וויזיה
מדי ערב עד לפני שלוש ישנים.
בפתח הדין־ותשבון, העוסק בנובט, ה מהדורה
המסכמת, מבט שני, מוקד, מחלקת
הספורט ותוכנית הספורט לילדים, יש בין
הדברים הכלליים ביותר שמעלה שילון על
הכתב גם סקופ קטן.
בהתייחסו לריב הגדול בין צה״׳ל לבין
מחלקת החדשות, הקרב על הדיבר־ר, שבו
דרש שר־הביטחון לשעבר שיממון פרס
זכות צנזורה נוסף על הצנזורה הצבאית
על הראיון עם הרמטכ״ל רב־׳אלוף. מרדכי
(״מוטה״) נדר, מספר שילון :״משעמדה
הטלוויזיה על דעתה ולא נכנעה לדרישתו
(של פרס): ,באה ׳תקופה ארוכה של קיפאון
ביחסים עם מערכת הביטחון. לאחריה ׳נתקבלה,
על־י׳די שר־הביטח׳ון החדש עזר
וייצ׳מן* החלטה ׳שונה, המאשרת הלכה
למעשה את עמדת הטלוויזיה. ה׳דיבמר
בוטל. צה״ל נפתח לטלוויזיה.״
שילון מתייחס לטענה שהושמעה נגד
מחלקת החדשות, בעיקר על-ידי הצרחנים
של האופוזיציה לשעבר — היא הקוא-
ליציה היום — מסוגה של ח״כ גאולה
כהן על כי במבט היו יותר כתבות שלי־ליות
מחיובוות, מה ש״הוריד את מוראל
העם.״ הוא ערך בדיקה סטאטיסטית משלו
והגיע למסקנה שבמבט פורסמו ׳במשך
שלוש השנים האחרונות כתבות חיוביות
רבות משליליזת, והוא מסביר את התלו נות
בנטיה של הציבור לזכור את הכתבות
השליליות טוב יותר מאשר את החיוביות.
פה ושם ׳מופיעות בדיד׳וחשבון של שי לון
עקיצות כלפי מנכ״ל רשו׳ת-השידוד,
יצחק ליפני ,׳ושוב מבלי לנקוב בשם.
בתארו את עבודת המערכת מספר שילון
על צוות־׳החשיבה המרכזי, הקובע למעשה
את פני המחלקה ותוכן שידוריה .״לעיתים
משתתף בישיבות הצוות גם מנהל הטל וויזיה
(ארנון צוקר׳מן) ,התורם מיוזמתו ל שיפור
השידור, להכוונת הצוות !ולהדגשת
הנקודות הנראות לו עקרוניות. כמוהו גם,
לעיתים רחוקות יותר, מנכ״ל רשות השי דור.״
שילון
תוקף, שוב מבלי לנקוב בשמות,
את הנתבים מנשה רז ודיקטזר נחמי־אס
ז ״קיימת שורה של כתבים שטרם
׳נמצאה להם משימה הולמת בחדשות. כאלה
:המתקשים להסתגל למיבנה העבודה ה קיים
במחלקה אף שכישוריהם האישיים
אינם מבוטלים. או כאלה, שכישוריהם ה עיקריים
מתאימים יותר למחלקות אחדות
בטלוויזיה ולמרבה הצער אין הם מכירים
בכך.״ ושילון ממשיך :״למען שיפור האווירה
׳והעלאת מוסר העבודה, היה ראוי
כי יימצא ׳להם פתרון מעשי מחוץ למחלקת
החדשות, או לטלוויזיה.״
כאשר שילון סוקר את ר״דסקים׳ — ה*
שילון אינו מציין בדין־וחשבון שלו
שמות, אלא רק תארים.

המנהל החדש של המחלקה, חיים יכין,
כדי לגרום שתקופת כהונתו תהיה קצרה
ככל האפשר.

ם ק 1פ או ח״ אדם

עורך עפרון מארבים העולם הזה 2095

רבות עוד ידובר בהחלטה לשדר את.
הסקופ של הקשב מיכאל (״׳מיקי״) גור*
דוס במהדורת מבט ערב מיבצע טוגא־דישו.
הסערה. הציבורית הטוענת כי היה
זה הוסר־אחריות לשדר את הידיעה על
נחיתת המטוס עם היחידה הגרמנית בנמל־התעופה
בסומליה, נמצאת רק בראשיתה.
הראשון שנבהל היה מנכ״׳ל רשות ה־
׳שידור יצחק לפני, שביקש ממנהל הטלוויזיה
ארנון צוקרמן למצוא את האחראי
לשידור הידיעה. צוקרמן השיב לו
כי האחראי הוא המנהל החדש של מחלקת
החדשות, חיים יכין שערך את המהדורה
באותו ערב. ליבני נבהל אחרי שהגיעו
למישרדו תלונות רבות מצד אישי מדינה,

פורש שידון עם אשתו, שרי
מי טוב ומי רע
מחלקות השונות במחלקת החדשות — הוא
חולק מחמאות לאישים מסויימים ונמנע
מלחלקן לאחרים, עד כי בדור כי באלה
הוא נוזף. אחרי שהוא משבח את הדסק
המדיני בכללו כותב ׳שילון על ראש הדסק
יעקוב אחימאיר, מי שעומד להיות סגן
מנהל מחלקת החדשות :״לראש הדסק כי־שורים
ייחודיים! ,ניסיון רב ויכולת אישית
מן הגבוהות בטלוויזיה כולה.״ לגבי שני
הכתבים האחרים באותו דסק, הכתב ה־פרלמנטרי
אלימלך רם ׳והכתב ׳לענייני
מפלגות דן רביב, כותב שילון :״הם
נמנים עם המעולים והוותיקים בעובדי הטלוויזיה.״
׳בסכמו:
את עבודת הדסק הצבאי מותח
שילון ביקורת חריפה על שילטונות צה״ל,
שהערימו קשיים על דרכה של הטלוויזיה
וטוען כי ״מידת יכולתנו לדווח על ענייני
צבא וביטחון היתה לערך כמידת בהירותה
של תמונה המצולמת מבעד לחור המנעול.״
שילון גם מסביר את פשר חילופי־הגברי
שנעשו בדסק הזה :״בלא כל קשר למע רכת
היחסים בין הטלוויזיה-ומערכת הביטחון,
נעשה באחרונה חילוף בראשות
הדסק הצבאי. הכתב הצבאי היוצא נחמן
שי, שסיים את תפקידו בהצטיינות, זכה
במילגה ויצא ׳להשתלמות בחו״ל. הכתב
הנכנס, ע׳מירם ניר, קיבל את התפקיד
לאחר ניסיון קודם ומוצלח בתחומים אח רים
במחלקת החדשות.״

יש מ קו ם
לשיפור
ף} חמאדת רבות חולק שילון לכתבי
י הדסק הכלכלי בראשותו של אברהם
(״כושי״) קושניר. לדיברי שילון, קוש׳ניר
״נימנה עם המעולים באנשי החדשות. לזכותו
רשם שורה של הישגים עיתונאיים
חשובים ובהם חשיפת מידע ראשוני, כושר
העמקה ותחקיר ויכולת הערכות למיבצעי
סיקור מייוחדים בתחום הכלכלה.״
בדברו על דסק חדשות החוץ מותח
שילון ביקורת על יצחק ריב׳ני. לדיברי
שילון, המצב שפו אין הפרדה בין הרדיו

בהם ראש עיריית ׳ירושלים טדי קולק,
ישמחו על שידור הידיעה בטענה כי שידורה
היה עלול לסכן את המיבצע ואת חייהם
של החטופים.
יבין עצמו ערך דיון ענייני בנושא בישיבת
הבוקר של המערכת שלו למחרת
היזום. הוא הסביר את שיקוליו לגבי שידור
הידיעה ונכנס לשאלה ״עד כמה מצדיק
סקופ סיכון פעולות או חיי אדם.״ בין אלה
שהתנגדו לקו של יבין היו מי שעומד
כפי הנראה להרות סגנו יעקוב אחי
מאיר ומי שעומד אולי להיות הפרשן
המדיני רון כן־ישי. אולם הדיון לא היה
באווירה של התקפה על ההחלטה או הגינה
עליה, אלא ניסיון להפיק לקחים ולקבוע
מדיניות.
באותה ישיבה נמסר כי הרדיו קפל את
הידיעה של מיקי גורד׳ום כבר בשעה 7
.בערב, אולם עורכי החדשות החליטו לגנוז
אותה מתוך דאגה שמא תגיע לידיעת

לטלוויזיה בכל הנוגע לכתבים בחוץ-לא׳רץ,
הוא בלתי-גסבל מבחינת הטלוויזיה בעיקר
משום שהכתבים כפופים לרדיו. כותב שי-
ילון :״הצעה מעשית ומפורטת שעיקרה
הפרדה בין כתבי הרדיו בח׳וץ־׳לארץ לבין
כתבי הטלוויזיה, מפלי להוסיף על כוח
האדם הקיים, כלל לא הובאה לדיון. ב פורום
החדשות השבועי שמקיים מנכ״ל
דשות השידור, נידחה הדיון מבלי ׳שייקבע
מועד לקיומו.״
שי׳לון *מועך אף ׳נגד העובדה שאין ל טלוויזיה
כתב בדרום הארץ, כך שמרבות
הכתבות מגיעות ממרכז הארץ ומצפונה.
כמו־כן הוא מתריע נגד הפיגור הטכנולוגי
של מבט :״׳ההקרנה האחורית של השיקו־פיות
ברקע הקריינים נראית-׳לא-נראית,
איכות התמונה המופקת באולפן אינה טוש־
׳למת, התאורה לקויה וממדי האולפן עצמם
צרים ומעיקים.״
את המהדורה המסכמת הקצרה בסיום
השידורים מדי יום מגדיר שילון ככישלון,
אך הוא מלא תישבחות ליומן השבוע, הזוכה
לדבריו בקהל הצופים הגדול ביותר
בכל שידורי הטלוויזיה ולע׳ו׳רך־מגיש של
התוכנית, רם עפרון. לא כן דעתו של
שילון על התוכנית מבט שני, בעריכתו
של •טימעון טפל ר, וטוען כי ״יש מקום
לשפרה.״
ביקורתו של שילון על מוקד, שלה הוא
חולק שבחים רבים, היא רק בפרט אחד:
״מוקד לא הצליחה בניסיונות להרחיב את
קשת נושאיה ומדואייניה.״
שבחים רבים במייוחד הוא מעניק למדור
הספורט שבראשותו של אלכם גידעדי.
כזכור היה שילון עצמו ראש מדור זה,
׳לפני שמונה כראש מחלקת החדשות. כן
הוא מהלל את המבצעים המייוחדים של
מחלקת החדשות, ובראשם תחזית הבחירות
וסיקורן, פירסום דו״ח ועדת אגרנט, סיקור
התקפת המחבלים על מלון מבוי, החזרתם
של חטופי אנטבה לארץ, סיקור הבחירות
לנשיאות ארצות־הברית, ההתמודדות הפנימית
במיפלגית העבודה והשידור הישיר
בין שמונה השעות מהצגת הממשלה החדשה
בכנסת התשיעית.

החוטפים ושידרוד, רק אחרי שהטלוויזיה
שידחה את הידיעה.
רדיו פירסומוז ונצמית
של וזמנכ״ד

רוב חדש נין מנהל הרדיו חני פינסקר
ילבין מנכ״ל הרשות יצחק ליבני. פינסקר
זועם על כך שלי׳בני ניצל את שהותו ב לונדון
כדי לפרסם את התיכנון החדש
של הרדיו ׳וליטול לעצמו את התהילה
והפירס׳ום הכרוכים בכך, למרות שעל-פי
מד, שנקבע מראש היה הפירסום צריך
להיות רק אחרי ישובו של פינסקר לארץ.
בשיחות א״שייו׳ת אמר פינסקר כי יש לו
״הרגישה שפל התיכנ׳ון החדש נעשה במים־
גרת הפעולה העצמית של ליבני להאדרת
שמו.״

,צח בשלג
שיפוץ
חדרי מדרגות מבנים פנים וחוץ
בשפריץ סינטטי.

ניקיון יסודי
+פולי ש.
טל.202427 .

־ * מבצע מיוחד * י
שד מוצרי ץ א$0
קולנוע במאים
ה ארו טי ק ה !המידור

ב״ אלפי״ ירושלים

לואיס בוניואל נולד יחד עם המאה
העשרים, בשנת 1900 גם הוא, כמו המאה
העשרים, שבע זוועות, נואש מאמונות,
מפקפק באידיאלים. הוא הגיע לגיל שבו
הוא יכול להרשות לעצמו להשקיף על
העולם מנקודת המבט של מי ששיגיונות
הזולת אינם יכולים להזיק לו עוד. מאחר
שאין לו צורך לשאוב עידוד מן העבר,
כי ממילא אינו מאמין בעתיד, הוא אינו
רואה חובה לעצמו להמתיק את הגלולות
שהוא מגיש לצופי הקולנוע כשהן מתו בלות
בתיקווה. לא שהוא מאמין בייעוד
המקודש של חשיפת האמת, אלא שכמו
בשיטות הרפואה של ימי הביניים הוא
נוהג להקיז קצת דם, מפעם לפעם, כדי

טייס רדיו 0? 303י— 2,420.ל׳׳י
פטיפון אוטומט 2,575.—1 1150ל״י
(לא כולל מ.ע.מ).
וקירותואצפויר1דלתותמ1 שושני
— מ כונו ת ב תיב ה
* מכונות כתיבה חשמליות וחישוב
* מכירת, השאלה
* שירות תיקונים עווע * •1

* רחיצות
ואוברולים
* שידות חודשי

מחירים נוחים
לילינבלום ( 40 פינת נחלת בנימין)
טלפון 55772 :

גיטרות אקורדיונים
כלי־נשיפה * אורגנים תופים מיתרים
השאלה +מכירה 4
תיקונים

גינזבווג מוסיפה
אלנבי ( 48 ליד רח׳ גאולה) ת״א,
טל 57773 :־03
נוסד ב־940ת

הצעות ללהקות, מועדונים ומוסדות
מבחר של מערכות הגברה, רמקולים,
הורנים, ו,מיקרופונים מסוגים שונים
״אלפי״ — הנדסת קול, רה׳ הגידם ,1ירושלים,
טלפון 232106 :

הופיע סבר

תרגום חדש

הברית החדשה
בתרגום עברי חדש
במחיר 15.-ל״י (כולל מ.ע,.מ. ודמי משלוח)
המעוניין כרכישת הכפר יכתוב כצירוף התשלום,
והספר יישלח אליו מייד !
בוניואל מדריד את מולינה

הכתוכת: ת.ד ,7089 .ירושלים.

חושנית בתולית ושטנית

תעריפון המנויים של ה1וה! 0דוה
החל ם־10.10.77
לשנה בלירות
מחיר הוצאות
העתוו משלוח

דמי המנוי בארץ
לבל ארצות תבל בדואר רגיל

35 + 317
95 + 317

לחצי שנה

380 = 28 +
3 33 +ב 445

205 235

דמי ח מנוי ל ארצו ת חוץ בדואר אוויר

לאירופה לארה״ב, קגדה
לאוגנדה, ניגריה, תאילנד למקסיקו לדרום־אפריקה, ונצואלה
לברזיל, יפן, אוסטרליה
לפנמה
317 317 317 317 317 317
317

130 +
217 .+
229 +
223 +
299 +
391 +
343 +

483 576 590 583 665 765
713
255 305 315 310 350 400
370

לשחרר את הלחץ ולסלק את הרעלים מן
הגוף. דם זה הופך צלולואיד הנושא שמות
כמו סוד הקסם הבורגני או רוח החופש
או כמו בסרט שיעלה בקרוב על בדי
הארץ, התשוקה האפלה.
יינות גורדו. מזה שנים מתגורר
לואיס בוניואל במכסיקו, והוא עוזב את
ביתו שם רק כשהוא נעתר לחיזורי ידידו
המפיק סרד זילברמן ובא לפאריס כדי
לכתוב ולביים סרט. פעם בשנתיים מספי קה
לו בהחלט. ידידיו המכסיקאים מספ רים
עליו שהוא אוהב לדבר על כל נושא
שבעולם, בעיקר על אוסף כלי הנשק שלו
ועל כישרונו המיוחד להתקנת משקאות
מארטיני. יותר מכל הוא אוהב את יינות
בורדו. לשתות אותם עוד ועוד, לדבר
עליהם, לפרט את מעלותיהם ולשבח את
איכותם. כל מי שאינו שותה חשוד ב עיניו
כאוייב הציבור, כבור, גס ועם הארץ.
התרבות האמיתית, לדעתו, טמונה בעסיס
העינב האציל.
על קולנוע הוא שונא לדבר. הוא כמעט
שאינו הולך לראות סרטים, מד, גם שראיי תו
נחלשת והולכת והוא חי כבר כמה
שנים בדממה כמעט מוחלטת, מאז איבד
את חוש השמיעה כמעט כליל. אבל גם
אילו שמע וראה כמו איש צעיר, עדיין
קשה היה להלאיב אותו בנושא זה. מה
יש בכלל לדבר על קולנוע ז לעיתונאי
מכסיקאי ששאל אותו איך יצא התשוקה
האפלה, השיב ביובש :״ארוך ומיושן.״
להתרחק מן$יתו;איס. ועוד: הוא
אינו אוהב ראיונות. במיוחד משום שהעי תונאים
מתעקשים לדבר על קולנוע. הזעם
האנארכיסטי של נעוריו, שרעם בסרטיו
המוקדמים, פינה מקומו לסרקאזם. הסורי-
אליסט ששאף למהפכה חברתית ותרבותית
הגיע למסקנה שהאדם, כמו הזאב,
יכול להחליף את עורו אך לא את מנה גיו
.״חוץ מזח, אין עוד צורך היום ב סוריאליזם,״
הוא אומר .״בזמנו חשבנו
שאנו משנים את פני העולם, וכל מד
שהצלחנו היה לארגן הפיכה קטנה בתחום
ה עו ל ם הז ה 2095

הצר של האמנות. הניסיון הסוריאליסטי
האחרון נעשה במאי 68׳ .אבל הזמנים
השתנו. חמישים משוררים הפועלים בצור
תא — זה נהדר; 500 משוררים — זה
פנטסטי. אבל 50 אלף משוררים — זו
כבר אינפלציה.״
התשוקה האפלה הוא העיבוד הפרטי והמיוחד
של לואיס בוניואל לסיפור של
הסופר הצרפתי מן המאה ה־ ,19 פייר לואי.
שמו של הסיפור המקורי האשה והבובה,
כאשר הכוונה היא לבובה ממין זכר. גיבורו
הוא גבר בגיל העמידה הנופל קורבן לקסמיה
של נערה ספק־בתולה ספק־יצאנית,
המוציאה אותו מדעתו כשהיא מפתה ודוחה
אותו לסירוגין. זהו המפורסם בכתבי לואי,
אשר נחשב הכהן הגדול של החושניות
המסוגננת בסיפרות הצרפתית של סוף המאה,
והוא זכה בשלושה עיבודים קולנועיים
קודמים לפחות, אחד מהם אילם
(של ז׳אק דה־בארנוסלי, אביו של מי
ששימש במשך שנים רבות כמבקר הקולנוע
של לה מונד) .השני, בגירסה אמרי קאית
בשם השטן הוא אשה, עם מארלן
דיטריך בתפקיד הראשי (הבמאי היה ג׳וזף
ם ון־שטרנברג, שתירגל קודם־לכן נושא
דומה בהנזלאך הכחול) ולבסוף, גירסה
מאוחרת יחסית שהשתמשה בשם המקורי
של לואי, עם בריז׳יט בארדו כחתולודהמין
הקטלנית.
׳חושניות עמוקה. בוניואל עצמו מדבר
זה יותר מעשרים שנה על אפשרות
שגם הוא יצטרף לרשימת מעבדי לואי,
אבל כבר מן ההתחלה הוא הכריז :״אעשה
את הסרט רק כאשר אמצא שחקנית ש מסוגלת
לגלם את התפקיד הראשי: חוש נית,
בתולית ושטנית. הארוטיות החיצו ניות
של פייר לואי אינה מעניינת אותי
כלל, למרות שהיא היום באופנה. לראייה
— כל המישגלים והעירטולים בסרטים
של ימינו. זה מביר אותי, גורם לי להסמיק.
אני רוצה להבליט חושניות עמוקה הרבה
יותר, חושניות נוראה שמאכלת את הכל.
זה צריך יהיה להיות דיוקן של השחיתות
הנשית בהתגלמותה דברים אלה אמר
בוניואל בראיון לפני 21 שנים.
הפצרותיו של המפיק, זילברמן, והטעו
האחרון בפאריס שכנעו את בוניואל ש הגיעה
השעה לעשות את הסרט, ועם מריה
שניידר בתפקיד הראשי. היא המתאימה —
כך התרשם.
השחקנית פוטרה. הרושם החזיק
מעמד בדווק ארבעה ימי צילום, ואז הסתבר
לבוניואל שזה לא יכול להיות הפתרון.
בנימוס האופייני לו האשים את עצמו
על שלא הבחין מראש כי לא יוכל למצוא
שפד, משותפת עם השחקנית הפרובלמטית
(שכבר פוטרה השנה משני סרטים אחרים),

אננ׳לה טווינה -
החצי החושני —
וההסרטה כמעט שעלתה על שירטון —
תופעה נדירה בסירטי בוניואל שהוא אחד
הבמאים הקפדנים ביותר בקיום תוכניות
העבודה שלו.
והנה, לפתע, תקר. זילברמן מצא עצמו
בתוך פרוייקט שכבר עלה לא מעט כסף
וסכנה ריחפה על המשכו. בוניואל, סמל
האחריות המקצועית (הוא ביקש בסרט זה
מבנו, חואן־לואיס, במאי בזכות עצמו,
לשמש לו עוזר כדי שימשיך בעבודה אם
יקרה לו משהו) ,לא יכול להותיר את
ידידו בבוץ. ומה הפתרון הטבעי ביותר
לסוריאליסט ותיק, כאשר השחקנית הראשית
שלו מאכזבת? להחליף אותה בשתי
שחקניות פחות ידועות.
הצרפתיה קרול בוקה והספרדיה אנג׳לה
מולינה נכנסו לתמונה. אלמוניות החייבות
ל״אל סופרמו״ (״העילאי״ ,כינוי שהוענק

וקרול כוקה כ״תשוקה אפלה״
— והחצי הבתולי של אותה הגיבורה

לבוניואל על־ידי חבריו לעבודה ומעריציו
הרבים) את ההזדמנות הגדולה שלהן. שתיהן
מגלמות יחדיו את דמותה של קונצ׳יטה.
זו משעבדת איש-עסקים מתבגר (פרננדו
ריי, שותפו הוותיק של בוניואל מאז
וירידיאנה) ,מבטיחה לו מדי יום להיות פי לגשו
— מחרתיים, רוקדת פלאמנקו במע רומיה
בסביליה אבל מונעת ממנו את הב עילה
משום ש״יש לך שערותי, שפתי ושדי,
ואם בזה לא די, סימן שאינך אוהב
אותי, אלא את מה שאיני נותנת לך.״
שונא גשים. במבט ראשון, עם כל
הסטיות האדירות של בוניואל מן המקור
של לואי, כמעט שאפשר לומר שהמטרה
של השניים זהה: להראות שיעבודו של
אדם לתשוקה, ולהציג את הגבר כקורבן
האשה הנצחית שהיא זונה וקדושה גם-
יחד.

העובדה ששתי שחקניות מגלמות דמות
אשד, אחת עוזרת עוד יותר להדגיש את
הדו־צדדיות של אופיה, והעובדה שהסיפור
אינו מתרחש רק בספרד, כבמקור, אלא
על כל אירופה, כשהמאהב המזדקן צרפתי
והנאהבת ספרדיה, מוסיפה לאקטואליות.

׳האלימות
שגספורט פול ניומן וחבורתו (אלגבי,
תל־אביב, ארצות־הברית) — שם
צולע זה עשוי לגרום רושם באילו
מדובר בסרט תעודי על חייו הפרטיים של פול ניומן. ולא
בן הוא. זהו סיפור על קבוצת הוקי־קרח בושלה, שפול
ביומן מגלם את מאמנה המתאמץ בבל בוחו להעלות את
רמת המישחק כדי למנוע פירוק הקבוצה. שמו המקורי
של הסרט הוא ״מכה אסורה׳ /אולם מאחר שמישחק הוקי
הקרח אינו מוכר בישראל, אבל לעומת זאת פול ניומן
מובר מאד׳ הוחלט לשנות גם את השם בהתאם.
הוקי הקרח נחשב הספורט הקבוצתי האלים ביותר
ביום, הן בשל המהירות העצומה שבה נעים השחקנים
על מישטח הקרח הן בשל חוקה ותרנית המתירה לשח ק
י ם במעט בל עבירה ומענישה אותם עונשים קלים
בלבד. תבונה זו של חמישחק מנוצלת על־ידי המאמן הנו־אש,
המגייס לעזרתו אחים בריונים בעלי נתונים אינטלקטו־אליים
של ילד בגיל הגן וכושר פיסי של שור משתולל.
השלושה הופכים כל מישחק לאורגיה של אלימות, מכות
אסורות מכוונות ומהלומות חדווה. היריבים יוצאים מן
הבלים, במקום לשחק הוקי הם משיבים מילחמה שערה
והקבוצה הכושלת מנצלת את עצבנות הצד השני, מבקיעה
שערים ומטפסת בטבלת הליגה.
עוללות השחקנים על המגרש אינן אלא רקע לסרט,
שעיקרו אורח החיים שמאחד שחקנים אלה׳ ניתוקם מכל
אפשרות של חיי״מישפחה והפיכתם לגלדיאטורים בשבר,
השופכים את דמם להנאת הקהל הרחב. האלימות המילולית
המתלווה לאלימות הפיסית נדירה אפילו בימים אלה,
וקשה לזבור סרט אמריקאי גדוש בל״בך הרבה ניבולי פה
מכל הסוגים והצבעים.
אין ספק שגם הבמאי, ג׳ורג׳ רוי היל׳ וגם פול ניומן

העולם הזה 2095

פרננדו דיי וקרדל בוקה
נקמה בגברים

]יומן ואסטקין: ניבולי פה
מצאו בסרט הקבלה מסויימת בין עולם הספורט לעולם
הסרטים והצגת הקהל במיפלצת צדקנית, המעקמת את
חוטמה מול האלימות, אבל קונה כרטיסים בהמונים כדי
לצפות בה, עוררה בהם הירהורים נוגים ביחס לעיסוקם
האישי. גם העובדה שהספורט המיקצועני הוא עסק שהצלחתו
הממשית והמשך קיומו אינם קשורים ביכולת השח קנים
והמאמן לבדה אלא בעיקר בקאפריזות של בעלי
הממון, יבולה למצוא השלכה על עולם הסרטים.
אולם בין אם מדובר בעולם הספורט או עולם הבד,
ברור שההזדהות של היל מיומן מלאה (ניומן מגלם מאמן
החושש כי חקאריירה שלו הגיעה לקיצה בגלל הגיל׳ וחשב
כנראה באותה עת על גילו שלו) והמסקנות של השניים,
למרות בל הצחוקים המתעוררים בדרך, עגומות.

״אני שונא־נשים זקן,״ הוא אומר, כאשר
אומרים לו כי הסרט עשוי למצוא חן
בעיני אותן הפמיניסטיות הצמאות לנקמה
בגברים. ומשום שהוא שונא־נשים זקן
הוא שם בפי משרתו של גיבור הסרט
בתחילת הסיפור את הציטטה של ניטשה:
״בלכתך אל האשד״ קח עמך שוט.״ ואילו
בסוף הסרט מגדיר אותו המשרת את
האשד, כ״שק צואה״ .בשני המקרים הוא
מתנצל בנימוס :״אני רק מצטט, לא
אני אמרתי זאת.״
העולם שד .׳ 77 אלא שמעבר לסיפור
האהבה המרכזי כביכול, תשוקה אפלה
הוא תמונה של עולם — העולם של .1977
היחסים בין המאהב המזדקן והנערה הצ עירה
הם חלק בלתי־נפרד ממערכת העי מותים
בין אלה שהחיים עדיין לפניהם,
לבין אלה שמנסים לחטוף זריחות אחרו נות
לפני השקיעה הסופית. לכל אחד מוסר
משלו, לכל אחד סדר עדיפויות משלו, וכל
אחד מאמין עד עומק נשמתו שרק דרכו
שלו היא הנכונה.
מסביב לדמויות הראשיות משתוללים
הטרוריסטים. הם מפוצצים מכוניות, מת נקשים
בבני-אדם, חוטפים מוניות, מאיי מים
באקדחים ומכים על ראשים. אולם
(המשך בעמוד )44

קבעת מודעות
לפל העיתונים
במחירי המערפת

קולנוע

היי יפה וחלקה ללא כאב
שתי שיטות מהפכניות
במכון הותיק — עור חלק

(המשך מעמוד )43
הבורגני המכובד, כאשר מאיימים על בטנו
בסכין ומרוקנים את כיסיו, ממשיך ללכת
כאילו לא קרה לו כלום, כי הרי מה שיש
בכיסיו אינו אלא מזעיר מכל הרכוש שבידיו.
וכאשר מתחת לחלונות ביתו רוצחים
בדם קר, כל מה שמטריד אותו הוא כיצד
להשכיב את משאת תשוקותיו. וכאשר ה מונית
שבה הוא נוסע נחטפת על־ידי טרוריסטים
הוא מרים ידיו, מתרחק מן המ קום,
שקוע בדאבון־ליבו הפרטי. הוא מת כופף
ברוח וממשיך ללכת. כמו בתמונה
האחרונה של סוד הקסם הבורגני.
מפיפימחאה. הטרור כולו חסר מט רה,
מעין מעשה אבירי של מחאה קולנית.
״היום עוסקים בטרור מתוך כמיהה לסכ נה.״
ואחת הדמויות בסרט מוסיפה :״עוד
מעט ידווחו על מעשי טירור מעל עמודי
הספורט בעיתונים.״ ושוב בוניואל :״העו לם
עומד בפני שואה אקולוגית, וכל מה
שהם עושים הוא להקים המוני גופיפי
מחאה.
״אני משתדל להימנע בסרטי מדברים
מבזים ומדברים מרגיעים,״ אמר פעם ל טריפה
לפני שנים רבות. והוא עדיין מש תדל
.״הכל אבסורדי בסרט הזה: התשוקה,
הנסיעה ברכבת, הטרוריסטים ...משום כך
רציתי לקרוא לו הספר מסביליה. זהו שם
משעשע, לא כן?״ שאל בוניואל את אלדו
טאסונה (עיתונאי איטלקי שהציג בזמנו
את סרטיו הראשונים של פליני בסינמטק

השמדת שורש השערה לצמיתות

פירסו אידיאל
בשיטה אלקטרונית
מהחדישות בעולם ±
מומלץ ע״י רופאים. ץ

אבן גבירול 110 תל־אביב
(סינת אנסוקולסקי)
0ל6יז 227111 .227117

חני ח חופ שי ת

לפנים וכל חלקי הגוף
שיטה חשמלית(גלים קצרים)

ו\וו 00ח<ו₪
וץ ו₪ז14 וק0£

שיטה אלקטרונית ללא כאב ו סי מן
רקב .-ע 1רחללן המכון הותיק והמהימן
המשלב שתי שיטות מהפכניות ויעילות
להרחקת שערות לצמיתות
צוות מעולה, דיפלומות בין־לאומיות
ייעוץ חינם

ת״א — ארלוזורוב 18 טל 220745 :
ראשל״צ — בי אלי ק . 2קו מהא׳

חדרי־סלון
שינה ואוכל
פ ״ ת 1ה ר צל ,29
טל׳ .913766

קובעים •ותר מכל
מרכיב אחד, את
איכות המערכ ת

רמקולי
#8ר*ים •גויי :

בחורות

•ריוזורוג 11א*א• .י 41 -ז 1מ
יפהפיות במסג׳ מעולה ומקצועי

ר 1בקס

אפן־גפירול , 134ת ל־ א פי ב

בפינה, בית גודד

ר 1בקס

המתנה שבהישג ידך

המתנה היפה ביותר

פתוח גין 9.00—21.00

?111־ -

בעלזרכב

אגג׳ דה מו דינ ה ב ״ ת שו קהאפדה ״
חושניות נוראה

הקפד על רצ יפ ות
ביטוח חובה לרכבך
א ם בי טוחהחובה שלך התחילב חו ד ש יו לי וחולק
ל שני ת ש לו מי ם — ע לי ךלשלםאתהתש לו ם ה שני
ב חו ד ש נו במברל פני גמר תו קףת עו דתהביטוח
הרא שונ ה.

בדוק א ת מועד גמר תוקף התעודה הרא שונה שבידך,
שלם והחתם בבנק — עד או תו מועד — א ת התעודה
השניה שקיבלת.
א ם תעודה שניה אינה נמצ את בידך — פנה אל
ה מב טח שלך.

שמור על רצ יפ ות

הביטוח!

איגוד

אבנר

חברות הביטוח
בישראל

איגוד לביטוח
נפגעי־רכב בע״מ

תל־אביב) .ואכן, בתחילת הסרט עובר
פרננדו ריי מתחת לכרזה המודיעה על
העלאת האופרה של רוסיי בעיר סביליה.
״אני משוכנע שהאנשים, בצאתם מן ה סרט׳
היו שואלים את עצמם מה יש לסרט
הזה לספר, בדיוק כפי ששאלו בזמנו מה
הקשר שבין סרטי האשון, הכלב האנדלחי
לבין כלבים ואנדלהיה.״
מה ל מ סו ר ל אנו שו ת. אולי כמחווה
לאותם הימים מתנהל חלק מעלילת סרטו
החדש באנדלוזיה. וכדי להזכיר את בכורת
אותו הסרט, שלוותה במנגינות ואגנר ש נוגנו
מעל גבי גראמופון, מסתיים סרט זה
בדואט האהבה מתוך ואלקיריה (העובדה
שהאוהבים שם הם אח ואחות יכולה רק
לעורר שימחה בלבו של האנארכיסט הזקן,
שונא החוקים והמחיצות).
.האם פירוש הדבר שהמעגל נסגר? האם
בוניואל, המתקרב עתה לגיל ,78 אכן יניח
הפעם לבימוי סופית, כפי שאיים פעמים
כה רבות בעבר? הגיונית, זה מתקבל
על הדעת. בריאותו רופפת, וכפי שהוא
אומר בעצמו :״אין לי שום דבר בוער
למסור לאנושות.״ אבל למרות זאת, לאנושות
בוער לשמוע מה שיש לו למסור
ולכן, למרות הכל, יש לקוות שבעוד שנ תיים
יצליח שוב סרד זילברמן לשכנע
את ״העילאי״ לשוב לפאריס, למלון הקבוע
שלו במונפארנאם, שם הוא מתאכסן זה
שנים כשהוא בא לעבוד בבירת צרפת,
(ז׳אן־קלוד קרייר טוען שלאיכות הבר ב מלון
יש מישקל גדול בבחירתו) כדי לע שות
שם את הסרט הבא. כי לואיס בוניו-
אל הוא אחד בדורו.
העו ל ם הז ה 2095

במדינה
ת ל־אוב י ב

תשבץ הו1ו1 0 !1נוה

מעמדר־עגמיי לי ם
עיריית תל-אביב
ייבשה את הים
אך שכחה לציין זאת ם מפות
במעגן הסירות שיל המרינה, על חוף יטה
של ת׳ל-אביב, שררה אווירה של עליצות.
בעלי העסקים המנהלים את עיסקיהם ב־בניין
המרינה, השוכן ליד המעגן, חייכו
בשביעות־רצון. הם הצליחו להפריד את
טענות העירייה נגדם על ניהול עסקים ללא
רישיון על שטח המצוי יפתחום שיפוטה
של עיריית תל-׳אב״ב. העירייה, שהיא מטבע
הדברים אוי״בתם הגדולה של בעלי
עסקים ללא רישיון, מיהרה להיכנע במא בקה
המישפטי נגדם.
הגכויל המערכי. עיריית תל-אביב
תבעה לדין את: פעלי החנות לצורכי שייט,
המיזנון, המיסעדה ושאר השירותים ב מדינה
בטענה של ניהול עסק ללא רישיץ.
יאך בבית־הדין העירוני, ישיבו הוגשו ה תביעות,
התברר שאין שחר 1לתביעות ה עירוה:
הקרקע ׳שעליה ניבנה ׳בניין המרינה
שבו מצויים העסקים הללו, היא מחת
לתחום שיפוטה של עיריית תל-אביב.
הסתבר כיי איזור המרינה, הנמצא בלב
ליבו של אתור הפיתוח העירוני ושעליו
גאוות העירייה, אינו מופיע כלל במפות
המסמנות את תחום שיפוט העיר. בשל
אחלת־יד: והזנחה לא נקבעו מעולם גבולות
מערביים לעיר תל־אביב. לפרנסי העיר
היה יברור ומובן מאז ומתמיד שגבולה
המערבי של העיר הוא הים, אלא שהדבר
לא קיבל: מעולם מעמד רישמי בחוק.
באשר החל בירור המ״שפט טען פרק ליטם
של הנתבעים, עורך-ה׳דין בועז רווה,
כי השטח שעליו נבנתה המרינה הוא שטח
קרקע שיובש מהים, משמע, שטח אדמה
ש,סופח׳ ׳באמצעות ייבוש לתחום שיפוטה
של העירייה. במפות המסמנות את ׳תחום
השיפוט מופיע שטח המרינה כמי־ים, מש סע
׳מים. והרי בעירת* ,סברו שהמים מהווים
את גבולה המערבי של העיר.
איש לא העלה בדעתו לטעון לבעלות
על האדמות שמתחת לפניי המים .׳תנופת
פיתוח אתרי התיירות באחור היתר. בכיות
מערב — הים — ׳תוך השקעת ממון רב
ב׳תיכנון ובביצוע הפרוייקט. בכך ביצעה
העירייה חריגה מתחום שיפוטה המוגדר
:במפות כקו החוף.
השר לא חתם. גבולות השיפוט של
עיריה או רשות י כלשהי נקבעים על־ידי
שר הפנים בהכרזה חתומה. לכל רשות
יש שטחים הנקראים ״שטח תחום תיכנית״,
הם השטחים שעליהם מתכננת העירייה
ביצוע פרוייקטים שונים. גבולות העיר חל-
אביב: נקבעו באחרונה על־ידי לזר־הפנים
ב־ , 1968 במפה. מאז לא שורטטה מפה חד־שה.
איש לא דאג להחתים את השיר על
מפות חדשות אחרי שהשטח יובש, ב־, 1969
והפך קרקע מוצקה המייועדת לבנייה.
ב־ 1969 החלו מייבשים את השטח ש ממערב
לבריכת !חל־אביב (גורדון) שעל
שפת הים. הוקם שובר-גלים גדול כדי
לסייע בפעולות הייבוש ולמנוע את הפעו־
!לה החוזרת של גלי הים החזקים הנוגסים
ללא הרף בחוף. ההשקעה בשובר הגליים
היתד, אדירה.
כשלב שני החלו מגלים טפח ועוד טפח
מהקרקע שמתחת לפני המים, עד שהשטח
יובש לחלוטין. גודלו של השטח שיובש
לצורך הקמת המרינה היה ב־ 500 מטרים
בקו צפון־דרום וכ 300-־ 400 מטרים בקו
מיזרח־ימערב. שטח גדול, לכל הדייעות,
בהתחשב בעובדה שהוא לא היה קיים
אלא צריך היה לייבשו מתוך הים. העירייה
שילמד, אז סכומי עתק להכשרת השטח
שמתחת למים לצורכי בנייה, שעה שהשטח
האמור כלל לא היה בתחום שיפוטה.
פאראדוכס מגוחך. עיריית תל־אביב
וחברת אתרים ניגשו לבצע את פיתוח ה-
אחור במישנה מרץ. במקום בוצעו פרוייק טים
גדולים ׳ורבים כחלק: מהתוכנית לפי-
תוח אתר התיירות ש׳ל כיכר אתרים. אחרי
שנפתחה המרינה על בל השירותים שבה
לציבור, החלה העירייה מתנכלת לבעלי־העסקים
במקום. במשך הישנים הערימה
תלאות אץ־ספור על דרכם ישל אנשיי המרינה,
מצב שיצר פאראדוכס מגוחך. מצד
אחד השקיעה העירייה, סכומים עצומים
בפיתוח, ומאידך עשתה כמיטב יכולתה
(המשך בעמוד )49
העולם הזח 2095

תפעל את דימיונך ונסח למצוא
לציור שלמטה כותרת מתאימה, אשר
תסביר מה אתה רואה בו. הצעות
לכותרות יש לשלוח לפי הכתובת :
״קשקשת׳* ,ת. ד ,136 .תל־אביב.
בין הזוכים יוגרלו פרסים: ש׳תי
מנות בשווי — 50ל״י (חמישים לי רות)
כל אחת, באחד מסניפי רשת
הפיצריות וימיני בתל־אביב.

קשקשת 2095

קשקשת 2093

ו• מגנט נרקיסיסטי.
א לי ש רי ד, ת.ד ,11449 .תל־אביב
ו• נקניקיה בתהליך הידברות עצ מית.

טיכי, מישכנות, רכסים
׳• הבו גודל לצבת הכלכלה.
הדר גלברט, רם, המייסדים
,10 כפר־יונה
י• טבעת לגרושים.
ישראל לסינגר, רח׳ אילת
,19 רסת־יוסף, בת־ים
!• הלוקש שתאכל ישראל בוועידת
ז׳נבה.
מאיר טירוני, ת.ד ,36034 .תל־אביב

|#א? 122£
מאוזן :
.1ציפור ססגונית ; .5שם מרפדים רהי טים;
. 10 צאצאה; . 11 מחלקי הראש!
. 13 מידת שטח ; .14 הדרך הקצרה בין
שתי נקודות; .15 כיתה דתית! . 16 לבוש;
. 18 יהיר! .20 אם הפנינה; .21 מחלקי
העין; .22 מילת־שלילה; .24 התגוררו;
.25 מונח בתורת החשמל; .26 בתוך הצוואר
; .28 קטף ענבים ! .30 תקופת זמן ;
.31 תעלת־שופכין ; .32 דמו בנפשכם !
.34 משמשת לקיבוע האוהל ; .35 עובד בגינון!
.38 נתקל ב־; .39 בת־קול; .41
תווית; .42 ציפור־שיר קטנה; .43 רצועה;
.45 כופר בעיקר! .47 חס־וחלילה (ר״ת);
.48 עזוב ! .50 טס ; .51 אילו ! .52 קריאת
הבקר; .54 דין־ודברים; .57 בננה! .61
קידומת הולנדית; .62 סיום; .64 משאבת
הגוף; .65 מימטר; .66 הבל; .67 פקודה
מפורשת! .69 מחול אצילי; .70 בוץ; .72
קל מאד; .74 רב־ערך! .75 מוט! .77
קריאה טלפונית; .78 צמית; .80 ספינת
המידבר! .82 ידית; .84 חודש עיברי;
.85 חלק בראש ; .87 מטבע צרפתי ; .88
יונק מפריס פרסה; .90 ועוד, בתוספת;
.92 ריקבון ; .94 הוא הארנבת ; .95 מזמר ;
.97 בהמת־עבודה טיבטית; .99 נוח ונעים!
. 101 פרוסה ; .102 בוא הלום 103 עיסת-
שקדים ; .104ג׳ינג׳י.

מאונך :
.1המגיפה השחורה; .2סיומת לרבות;
.3מבני נוח; .4במקום הזה; .6ראש
אגף (ר״ת 7פרח־בר אדום ! .8כמו 97
מאוזן 10 נכסים ; .12 בן־צבע 15 ירק־גינה;
. 16 מוצג בקולנוע; . 17 זכר בעיזים;
. 19 כנף העוף ! .20 מתגורר ; .21 מילחמת
שוורים! .23 בשבילו; .24 מחוספס; .26
.גן לפעוטים ; .27 דגל ! .29 כלי-עבודה ;
.30 בצדיה; .33 אסקופה; .34 אבן יקרה;
.36 זנוח! .37 רצרצי גלים; .40 נוזל ה חיים
.41 :חי לילי ; .44 כועס ; .46 מצבת־זיכרון;
.47 מועד; .49 יובל; .50 פגם;
.53 תורה רוחנית במיזרח! .54 נוטר; .55
מטבע יפאני; .56 מיקווזדמים ענקי; .58
נהר באפריקה .59 :בית ; .60 בהמת בית !
.62 מזל> .63 מכלי השחמת ! .66 שש־בש;
.68 עיר בקנדה; .71 בעל-החיים הגדול
ביותר; .73 שבחים; .76 מיכסה הבית!
.77 לכאן! .79 כלי־עבודה; .81 מושת על
כל אזרח ; .83 חי לילי ; .84 כוח ; .86
תרופה; .89 אשד; .91 נוזל חיוני; .93
כלומר ; .95 ציר הדלת ; .96 בד דק יקר ;
.98 לא חם 100 מן הסכו״ם ! .101 ענף :
. 102 בוסתן.

מסע דו ת אי ט ל קיו ת
טל2X800 .
תל״אביב, כבר אחרים
תל־אביב. כבר מלבי ישראל ,4
טל 263987 .
תל-אביב, רח׳ אבן־גבירול , 24
טל 266177 .
טל 221681 .
תל־אביב, דיזנגוף 93
חיפה, רבי הנביאים , 20 טל 640201 .
טל 252634 .
חיפה, דרך רופיו בשר ירושלים, רה׳ יפו 43 כשר ירושלים. המלך ג׳ורג׳ 15
רמלה, רה׳ הרצל 102
אילת, מרבז התיירות
חחדש

חדש 11ן
בך* חודה 262
פינת דיזנגוף
טל 455070 .

האמן שפועלי! פושעים ובטלנים וצריכים ״לעבוד
לפחות 14 ימים בשבועי
ללמד על ה״סיזון״?

התעשיין ההוגה
עמי שביט הוא תעשיימן־תעשייו וגם
אמן. הוא משלב יתעניוג עם כסף, וזיעה
עם אמנות. כשהוא מסיים את -ניהול פ ד
עלץ ובבית־החריושת הוא עוטה ארשת-
פנים הומאנית ונכנס למעבדת המאה ה־21
שלו יוד,ופד בדל״ת אמות לאדם ההוגה.
כותלי המעבדה שלו מבודדים את האמן
שבו מאותה זיעה פרולטארית שריחה נ ד
דף במיפעל שלו. בין צבעים זוהרים, קס־

עמי שכ-יט
פרזיטים, בוגדים
דות חלל ושאר מיכשורים שאין ידו של
האמן הישראלי הממוצע משגת לרוכשם
מתנתק עמי שביט מבעיות תוספת־היוקר
ומתביעות שבוע העבודה המקוצר של
פועליו.
על עובדיו של עמי שביט, התובעים
לעצמו שבוע עבודה מקוצר, כדי ׳שגם הם
יוכלו לצייר, ואולי גם להגות, מאיים
שוטו של אחי האמן וראש התעשיינים,
הצווח לעברם :״פאראזיטים ! הם רוצים
להרוס את המשק ! בוגדים, העלולים לה־היד
מיפגע ביטחוני ! ״
מאחר שעמי שביט הוא תעשיין, הוא
מרבה לצאת לחוץ־לארץ (על חשבון
שבוע העבודה הארוך של פועליו, שאי נם
שותפים ברווחים) .הוא הפך אמן
איש־העולם־הרחב. הוא למד כיצד מטז־טזים
בעיני מיליוני צופים של הטלוויזיה,
כיצד מתנהגים האמנים הגדולים אזרחי־העולם.
משום כך הוא הרהיב ונשא את
״בשורתו האמנותית״ בתוכנית נזולטיוויזיה
לפועליו, וקבע :״האדן היא פרובינציה,
והתיקשורת רעה. בשהייתי באמריקה...
כשהייתי כאמריקה ...כשהייתי...״
במולטיוויזיה המחיש לנו עמי שביט את
אמונתו, שהיא חבישת קסדה לבנה המש מיעה
מוסיקה שאותה חיבר עמי שביט.
הוא לא סיפר בטלוויזיה אם הוא מחלק
לפועליו קסדות כאלה, שתגנה על רא שיהם
ותשמענה להם מוסיקה שתגן על
עור־התוף של אוזניהם. אבל התעשיין
ההוגה הבהיר שבקרוב הוא ינפיק קסדות
צבעוניות שתשמענה את המוסיקה שלו.
ויש מי שחושש כי בינות לצלילים שהל חין
עמי יישמעו גם דבריו של אחיו־שותפו
בומה שביט, שיאשים את הפוע לים
כפושעים וכבטלנים ויוסיף :״שבוע
עבודה קצר זה כמו להרוג את המדינה...

אנטישמיות ב״צחתא׳

האם זה חינוכי

^ חתן ״פרס נובל־ מואשם בפלאגיאם

על הפועלים לעבוד לרגל המצב הביטחוני
והכלכלי 14 ימים בשבוע...״
בכלל, אמנות זה רק בשביל תעשיינים.
פעם הם רק קנו אותה. עכשיו הם מתחילים
גם לייצר אותה. והפועלים יעבדו
14 ימים בשבוע כדי שיהיה להם די כסף
לרכוש את האמנות של בעלי המיפעלים
שלהם. אמנות זה לא בשביל הפועלים.

סבל ממוסחר
בתל,-אביב קיים מוסד להפצת תרבות
מתקדמת בשם צוותא שהוא שלוחה תר בותית
של מפלגית-הפועלים־המאוחדת
(מפ״ם) יוהקיבוץ-הארצי של הישומר־הצ־עיר.
שלוחה תרבותית זיו שנועדה לקהל
עירוני זעיר־בורגני ,׳ומיתה סלקטיבית
למדי בתקופה שבה הייתה מפ״ם מוברגית
וימבוייתת על השילטון, ,אימצה לעצמה בימים
שלוחי־רסן אלה הצגת תיאטרון ד ר
קומנטארית המושתתת על הצגת ׳תיאטרון
דוקומנטארית מלפני כמה שנים, שנודעה
בשם סטאטוס־קוו־ואדיס ׳ועסקה בשעתו
בסבל שהממשלה, שמפ״ם היתד, חתומה על
קווי־היסוד שלה, העניקה ׳לכמה אזרחים
שיהדותם הוטלה בספק ולשאר קורבנות
של דיני אישיות יהודים.
צוותא לתרבות מתקדמת מתייחסת לה פקה
זו כפי שקיבוצי הקיבוץ־הארצי מתייחסים
מהבחינה הכלכלית לשאר ׳תוצרתם,
והנהלת המקום החליטה לפעול לפי כללי
הפירסומת המתקדמת ועל פי הכלל: כדי
למכור כשר פופים — אפשר להשתמש
גם כפום טרויאני...
ההצגה שמעלה בימת צוותא קרויה חזרה
בתשובה והיא תואמת את חזרתם־
בתשובה לחיק האלוהים של אורי זוהר

תוכנית ״חזרה כתשובה״
״נוכחותך בהצגה — אינה תגותך ! :י׳
ועיוד כמד, בדרגים אלוהיים. מגמה זו, עם
המהפך הפוליטי שהפך את בעלי-המקיום
לאופוזיציה, הסבו אמרגני ״התרבות המת קדמת״
לכותרת ״בימת צוותא מגיבה״:
וזאת מעל לציור אנטישמי במידת־מה
ישבו מגיח ראש של יהודי שומר־מיצוות
מתוך ינעל גבוהה ובמודגש ׳נאמר לידו:
״נוכחותו כהצגה — היא תגובתו״ ומתחת
לסוליית אותה נעל חרדית והכותרת
״חזרה בתשובה״ נאמר ״תעורר היתולית״.
פירסומת אווילית ודמאגוגית זו העל

בי את התחושה המבחילה שאם לא
אלך לחזות באותה ״תעודה היתולית״ הרי
אני עלול לפסוע ברחוב שעה שעשרות
עיניים יינעצו בי וישאלו: מה, עוד לא
הגבת על עניין החזרה־בתשובה ן
האמת היא שנוכחותו של איש באולם
צוותא אין 1בכוחה להיות תגובה לדבר.
לכל היותר זו יכולה להייות עייסקה וזר-
בותית־כלכיליית בין מוסד כלכלי-תרבותי
לבין צרבך תרבות זעיר־כורגני, עיסקר, על
אספקת ״יתעודד,־היתולית״ במסווה של
אידיאולוגיה מהוהה. כך שעל־כל־פנים
״נובחותד בהצגה — אינה תגובתך״ ל דבר.
ואם מישהו יאמר לך זאת, אז לך
ספר זאת לצוותא שלו.

שטיפת מוח

זרע הפורענות
בקרקע־הבור שיל מערכת החינוך הי׳ש־ראליית
נטמן לפני כשבועיים זרע הפור ענות
ביום־עיון למורים לסיפריות ׳שנערך
׳בכיית בני־ברית בתל־אביב. נושא יום־
העיון היה להדגיש בשנת ה־ 30 לקום
המדינה את נושא ׳תקומת־י״שראל בימיסג־רת
הלימודים על בל ההיבטים ישבו:׳ה העפלה,
מיילחימת־השיחריור, הקמת יישובים
ועוד. בל זאת, במסגרת שעורי הסים-
רות ובאמצעות הסיפורת ומשירה לילדים.
יוזמו של יום־העיון הוא גרשון ברג־סון,
מנהל מחוז ירושלים במישרד החי נוך
והתרבות, שהציג את השאלה :״במה
נזין את הילדים של היום?״ והיוזם וה־מזין
המחיש ותיאר כיצד פעם ״הילדים
התגייסו למחתרת אד הסתירו זאת מהו ריהם,
בעוד שההורים ידעו גם ידעו לאן
מועדות פני הנוער, אף לא עצרו כעדו.
במו שאמר האב בשיפור על ה״הגנה״
מתיר ״יחי האומץ״ למנחם תלמי, :תנו
לו כגדי חאקי, שיהיה במו כולם׳״.״
בהמשך דבריו החינוכיים הציע גרשון
ברגסון בין השאר :״להדגיש מוטיבים
שהם מאותות התקופה ההיא , :דיר בור מה׳,
,הסליק׳, ,השבת השחורה׳, ,ההשבעה
למחתרת׳ ,האימונים, הדבקת הכרו זים
כלילות, הרצים של, ההגנה׳ ,ולהד גיש
כפני הילדים של היום כי הילדים
של אז חיו באווירת מעשה. איש לא ישב
אז כחיכוק־ידיים וקיטר כמה רע. קמו
ועשו כדי שיהיה טוב יותר, עשו מפגי
שבולם ידעו שאין היד אחרת כמה
מרתק לשמוע את גרשון ברגסון, מנהל
מחוז במשרד החינוך, מתעלם מה״סיזון״
וממכות בין בני נוער בית״רי לנוער של
ארץ־ישראל־העובדת, ומהעובדה שרבים
לא טרחו ולא, קמו ועשו כדי שיהיה טוב
יותר׳.
מסתבר שיוזימו של יום־העיון הכין את
שעורי-יהביית שליו היטב ,׳והיטהפך הישילטד
ני הביא ואיותו לחטט !בין טוגות רבות שיל
סיפרי־זימיה־חינוכית לילדים עד שהצליח
למצוא סיפרון העוסק בפעולות הלח״י
בשם נערי המחתרת מאת מחברת אלמד
גית בשם אסתר שטירקיורצל. ברוב טיר־חתו
מצא גרשון ברגסון עוד גברת מתוך
גלריית היגרפומינ״ות־המליחמתייות, מנוחה
גלבוע, שחיברה ספר הקירוי שביל החמורים
׳וביו מסופר, לדבריו, על מי׳בצע שהו טל
על הנערות :״לנפץ את פנסי הרחוב
בדי לגרום לעלטה שבחסותה יוכלו לפ עול
חברי המחתרת בלילה...״
תורמים נוספים להטמנת זרע הפורע נות
החינוכי בילדים באותו יום־עיון היו
הגברת לאה חובב והפסיכולוג ד״ר רמי
בר־גיורא. הראשונה טענה כי ״למרבית
הצער יש מעט מאוד שירים בנושא אה

ציון ותקומת המדינה לגיל הרד״.״׳
והסברה המצוי עימה הוא :״אולי משום
שבאותה תקופה לא כתבו למען ילדים,
ומשוררים רבים חששו לגלוש למיליטא־היזם,
שהיה בהברה חלק מהווי התקופה.״׳
גישה מקורית פרשנית והדישה הביא
ביום־העיון הפסיכולוג ד״ר רמי בר־גיו־רא
(לא קרוב של שמעון בר־גיורא)
שיעץ למורים עצות ״פסיכולוגיות״:׳
״לעורר את סקרנות הילד על־ידי הכרים:
הקרוכים לליכו ולליבנו. הנופטלגיה סוחפת
את הקורא, היבולת להיזכר ולהעלות
הכרים מן העבר היא מישהק כ,להיות בן־
אלמוות טוען הפסיכולוג, וממשיך
ומזהיר :״ילדי הכיתות הגבוהות של
בית־הספר היסודי הם כשלב ההתבגרות
שיש בו הרבה מן ההתנגדות והמרד נגד
ההורים, ועלולים הדברים להישמע הירו־איים
וסטיריאוטיפיים וליצור התנגדות.״״
במילים אחרות, יש מי שמופקד על
נישמתם הרכה של צברינו החמודים וה־עוקצניים,
על הזרקת הפטריוטיזם העי וור
והבלתי־מבוקר למוהותיהם — והכל
בעבור משכורת ממשלתית, ללא סנקציות
ושביתת תוספת רכב. וזה שוקד גם על
עריכת ימי־עיון שנועדו להדגיש את ה יפה
והחד־צדדי, תוך התעלמות מתפקי דיו
של החינוך להביא תמונה מקיפה של
מצב היסטורי. הוי דורכי ענבים ומושכי
זרע־הפורענות.

שערוריה

פלאגיאט?
לפני שנה בדוק, זכר, הסופר האמריקאי
ממוצאי יהודי, סול בלו, בפרס נובל לסים־
רות. סיפרו האחרון, שראה אור זמן קצר
לפני זכירתו בפרס, תשורת הומבולדט,
מתייחס לסופר פון־היומבולדט פליישר
המוריש עם מותו סתב־יד ׳לידידו ׳תמורת
חיוב שהוא חב לו. בתב־היד מכיל יאת
סיפוריו של סופר מצליח ׳שבידייו מצוי
כתב־יד שביו הוא מתאר מסע בילויים ועי נוגים
עם פילגשו, ופירסום כתוב־היד עלול
לנפץ את נישואיו ישל הסופר ליפלתיו 0; ,ונ-
נו הסיפריותי שיל הסופר מציע ליו לשחזר
את המסע יחד עם אישתו. הסופר עושה
כן, הספר רואה אור ואישת הסופר תשה
כשיחזור ונוטשת ׳אותו.
אחרי שזכה בלו בפרס נובל גילה שח־קן־הקולניוע
האיטלקי מארצ׳לו מסטריויאני
עניין בסיפור, ותוך כימה היורשים אורגנה
חברת־הפקה בשם דייר״פילס שנועדה ל צלם
את הסרט ׳בכיכובו. עם פירסום הדבר
היורה בסאי־הקולנוע האיטלקי ליואיג׳י
׳קומנצ׳ייני לפרקליטו לפרסם אזהרה שה סיפור
הוא ישלו, וכי רשם אותו ב*1964
במישרד הפטנטים האיטלקי .׳בירור קצר
העלה כי אכן קומנצ׳יני רשם סיפור ה דומה
בתוכנו לתשורת הומבולדט.
פניות דחופות לסופר סול בלו, המתגורר
בשיקאגו, הביאו לבסוף לתגובתו
להאשימה, ובה יאמר יבין השאר כי ישמע
את הסיפור מידיד ׳איטלקי, פאיו׳ליו מילא-
יבו, מבקריו הסיפריותי של ׳שביועודיהיחדשות
ל׳אספרסו, ואף ביקש את ׳רשותו להש תמש
בו ונענה בחיוב.
כשנשאל פאולו מילאנו על כך, הוא
׳אישר אית העובדה ׳שסיפר את הסיפור
לסול בילו ולעוד עשרות סופרים ותסדי־טאים,
במשך בעשרים שנה, ביני״הס ליו־איג׳י
קומנצ׳ייני.
בימים אליה עומד להיפתח באיטליה
מאבק מי׳שפטי ,׳שנועד להכריע למי מגי עים
תמלוגי תשורת הונזבולדט. קיימת