גליון 2096 מתאריך 2 בנובמבר 1977

הספר הביקורתי שכתב.
במודעות־הפירסומת האמריקאיית לסינד
רו ישל סבלה התפרסמה מה שאמורה להיות
מובאה מכתבת העולם הזה על סבלה.
נאמד סד, כאילו טען העולם הזה כי ״׳סבלה
הוא ציוני אמיתי האוהב יאת עמנו
יותר מאשר כיל הציונים הרישמיים...״
חיפשנו בכל מיה -שפורסם בהעולם הזה
יעל ספלה ציטטה זו- ,ולא מצאנוה. לא
שאנחנו מסתייגים -מטה שיוחס לנו, אבל
אם לדייק, ניתן יהיה למצוא בפירסומי
העולם הזה על פרשת סבלה דברים חריפים
— וגם מדוייקים יותר.

״ה עול ם הז ה ״ ,ש בו עון החד שו ת הי שרא לי : .המע רכ תוה מינ חדה :
ת ל־ א כי ב, ר חו בגור מן ,3טל פון 243386־ .03ת א־ דו א ר 136
מ ען מבר קי :״ עו למפרם ״ .מו דפסב״ ה ד פו סהחדש ״ ג ע ״ מ, תל־א
בי ב, ר ה׳ בן־ א כיג דו ר. הפצה :״ג ד ״ כ ע ״ מיג לו פו ת: צינ קוג ר פי ה
כ ס פי ״ כ ע ״ מ ה עו רךהרא שי: או רי א כנ רי. ה עו ר ך: א לי ת בו ר עו רף
ת כ ני ת: יו סי •טנון עו רכת כי תו ב: גו רי ת י הו ד אי ראשה מינ הלה :
אברהם סי טון ב ה׳ ד-״ ד עו ת: ר פי ז כ רוני ה מו״ ל: ה עול ם הז הבע ״ מ.

ך* כרתה שי כון של ד,סוכנות ר,יד,ין
1דית, דיור לעולה, חרדה כנראה מאד
לשעה הטוב: .משום כך היא מיהרה להגיב
על הכתבה שהתפרסמה בהעולם הזה, שבד,
הוטל ספק אם כל פעילות החברה אומנם
קשורה אך־ורק במטרה הוקמה: בניית
ואחזקת דירות לעולים חדשים.
לפני שלושה שבועות גילה העולם הזה
( )2093 כי בין שאר פעילויותיה הענפות,
דאגה חברת דיור לעולה גם -לשיפוץ דירתו
התל־אביבית של גיזבר הסוכנות היהודית,
אריה דולצ׳ין, שהוא המועמד
הוודאי למישרת יו״־ר הנהלת הסוכנות היהודית!
,וזאת למרות שקיים ספק סביר
לגבי מעמדו של דולצ׳ין כעולה חדש הזכאי
לשירותיה של החברה.
הכתבה, שנשאה את הסותרת ״דולצ׳ין
:ויטה,״ ,תיארה: בפרוטרוט את עבודות השיפוץ
שנעשו בדירתו של דולצ׳ין בחודש
מאי השגה, וגם את הסבריו של ימנכ״ל
חברת דיור לעולה, חיים לייכטמן. כך, למשל,
תירץ ליכטמן -את העובדה שאריה
דולצ׳ין טרם פרע יאת חשבונות עבודות
השיפוץ שבוצעו: בדירתו הפרטית בטענה
שדולצ׳ין ביקש להשהות את פרעונם ב־מיספר
חודשים, על־מנת שיוכל להיווכח
אם אין נזילה ׳מהצנרת החדשה שהוחלפה
בביתו.
ליכטמן לא הכחיש כלל את העובדות
שפורטו באותה כתפה, ורק טען כי חברת
דיור לעולה מצאה לנכון לבצע את
עבודות השיפוצים בדירת גיז-בר הסוכנות
משום ״׳שאחרי הפל, דולצ׳ין הוא חבר
הנהלה שלנו.״
אף עיתון אחד לא טרח להתייחס
לגילויים שנחשפו בהעולס הזה בפרשהזו, או להגיב עליהם. לעומת זאת, כאשר
שיגרה חברת דיור לעולה הכחישה לעתו־
!נים, מיהרו רובם -להדפיסה כלשונה, מפלי
לבדוק כלל את העובדות הקשורות פה.
כך הופיעה ביומונים -רבים הכותרת
״חברת דיור לעולה לא ביצעה שיפוצים,״
כשמתחתיה ההכחשה -בנוסח הבא:
״בקשר לכתבה ׳שפורסמה בשבועון העולם
הזה מודיעה הנהלת חברת דיור לעולה:
חפרת דיור לעולה בע״ם לא ביצעה
כל עבודות ׳שיפוצים בדירתו של מר אריה
דולצ׳ין. החברה כיוונה לביתו של מר
דולצ׳ין בעלי־מקצוע עצמאיים. לתיקון
פגמים בצנרת המים ׳שבדירה: והקשור בכך.
בעליי המיקצוע הגישו באמצעות החברה
חשבונות לכל העבודות ׳שבוצעו ׳והחשבונות
הועברו למר דולצ׳ין לתשלום.״
הקורא התמים, שקרא ידיעה זו: בעיתונות
היומית, עלול היד, להתרשם כי הנהלת
דיור לעולה מנסה להפריך את, תוכן
הכתבה שפורסמה בהעולם הזה. למעשה
היתד, זז ׳אחיזת-עיניים. ישכן ההודעה ׳אישרה
את תובן יאותה -כתפה. באותה -כתבה
!נכתב ׳במפורש שדיור לעולה הפנתה לדירתו
של דולצ׳ין בעלי־מיקצוע עצמאיים,
׳וזאת !מהסיבה הפשוטה שהחברה אונה
מעסיקה בעלי־מיקצוע כאלה כשכירים.
ההודעה מאשרת את שנאמר, בכתבה, כי
החברה ריכזה את ׳חשבונות בעלי־המיק-

צוע ד,עצמאיים ׳והעבירה אותם לדולצ׳ין,
אולם מתעלמת מהעובדה שדולצ׳ין טרם
פרע חשבונות אלה. ההודעה גם אינה מתייחמת
לעובדה -שמנהל־עבודה של דיור
לעולה פיקח על ביצוע העבודות בבית
דולצ׳ין ושתמורת עבודות אנשי החברה
לא הוגש כל חשבון לגייזביר הסוכנות היהודית.
אין
בהודעת הבהלת חברת דיור לעולה
כדי להסביר או להצדיק את חומדת: הגילוי
שלפיו ׳ביצעה חברה סוכנותית ,המופקדת
על בניית -דירות לעולים, עבודות
בביתו של גיזבר הסוכנות, באמצעות בע-
לי־מיקצוע עצמאיים הקשורים עימד.,
אבל פרט זה לא הטריד כלל את עיתוני
ישראל. הם פירסמו את ההכ-חשה המפוב־רקת
׳והמטעה, מפלי לבדוק יאותה כלל.

שם ״ ה עול ם ׳הזה״ הוזכר בשבוע שעבר
גם בשורה ישיל עיתונים אמריקאיים
1 כגי ליון האח רון (העולם הזה )2095
פורסמה כתבה בילעדית על חקיר-ת המיש־טרד,
בפרשת בית־הפגישות של קציני ה־מישטרד,
הבכירים ׳במחוז הצפון. החקירההמ״שטרתי׳ת נפתחה בעקביות, תלונות של
שוטרות כי ר,יתמנו לראיונות אישיים עם
קציני מישטרה בכירים בווילה פרטית ב־נהיריה,
ישם הוצעו -להן הצעיות בלתי־מו־סריות
על־ידי אותם קצינים. על המשך
אותה הפרשה תוכל לקרוא בגיליון זה.
מבלי ׳להתייחס לאמיתות התלונות ול האשמות
הכלולות -בהן, יאשר ׳שימשו ח ד
מר לחקירה, יש לפרשה היבט ציבורי
אחד המחייב מסקנות מיידיות: העובדה
שהמישטרה -שוב -משתמשת פשיטה הפסולה
של חקירת עצמה, תוך פתיחת פתח
לחיפוי וטישטוש האשמות חמורות ביותר
׳המוטחות נגד קציניו־ ,הבכירים.
לאור זאת ימצאנו ׳לנכון לשגר השבוע
את המכתב, הבא ליועץ־ד,משפטי לממשלה : לכבוד הפרופסור אהרון ברק
היועץ המישפטי לממשלה
משרד המישפטים
ירושלים
לא מכביר התבטאת כי אין זה מן הדין
שהמישטרה תחקור את עצמה בהאשמות
המועלות נגד אנשיה. ליאור עמדתך זאת,
אני מוצא לנכון להפנות את תשומת-ליבד
לכתבה שהתפרסמה -בגיליון העולם הזה
מהשבוע שעבר (העולם הזה ,2095 מיום
.)26.10.77 בכתבה ״ביתיר,פגי־שות של הקצינים״
המתפרסמת בעמודים 34—35 שיל
גיליון זה נחשפות עובדות חמורות ביותר
באשר לדרך החקירה העצמית של
המישטירה. על־פי עובדות אלה מסתבר, כי

)<11**1101? 0־

י1זמ *0ל 3

סין

$ץ*אי 116 .

ג מזיי

121

־3,1 *111

£<!1x0 ,111011$.ץ410\*3ג)

ה צי טו ט ס ״ ה עו ל ם, הזה״ ב מו דעת ־ ה פי ר סו מתל פי פ רו של סכלה
דברים שלא נאמרו
נפוצים! ,בהם פורסמו מודעות פירסומת
לספר חדש שיצא לאור באדצות-הברית.הספר, היי שלום ישראל! ,הוא פרי עטו
של פמאי־יד־,קולנוע הרוסי לשעבר, אפרים
סבילה- ,שעלה ׳ליפני -שש שניים -לארץ אחרי
שנימנה עם קבוצת 24 היהודים שהעזו
לראשונה לצאת למאבק גלוי על זכותם
לעלות לישראל, פתחו בשביתודשבת בפתח בניין הסובייט העליון במוסקבה.
סבלה ,׳שבמשך -תקופה מסויימת הפך
סמל ׳למאבקם של יהודי ברית-המיועצות
על זכותם לעלות לישראל, לא הצליח
להיקלט בארץ, החליט לרדת לארצות־הברית
ישם זיכו ספריו בתפוצה מכובדת.
ערב ירידתו חיבר יספר נוסף, המסביר יאת
מניעי עזיבתו את הארץ. זהו ספר ביקורתי
חריף מאד על החברה הישראלית
והמישטר במדינה, המסכם את ׳ניסיונו המר -של סבילה למצוא לו כאן ביית יחדש.
העולם הזה היה העיתון הישראלי היחידי
שפירסס יאת סיפור אכזבתו של סבלה
מישראל (״הסמל שהתנפץ״ ,העולם הזה
,)2066 הוא היה גם העיתון היחידי ש,איפ־ישר
לסבילה להגיב על ההשמצות שפור״
סמו עליז ועל תיאורו כעוכר ישראלי יבשל

לא לחינם !ביקשה אחת מחברות ד״ש
להחליף את שם ד״ש למפד״ש — הדימיון
בין כניסת ד״ש לממשלה ילבין כיניסת ה־מפז־״ל
׳לממשלת רבין ׳פולט. גם יאז קמה
תחילה ממשלה בעלת רוב מצומצם מאד
בכנסת ,׳שנזקקה -למיפלגד, נוספת לביסוס
שילטונה גם אז נמשך המו״מ חודשים
ארוכים, כאשר הצדדים מתקרבים ומתרחקים
חליפות.
גם א 1החליטה המיפלגד׳ המצטרפת לוותר
על עקרונותיה ׳בגליל ״׳שעת חירום
לאומית״ ,׳וגם אז היה הוויתור בצורת הסכמה
להקמת ועדת ישירים לעניין שעמד
במרכז המחלוקת. לא נותר לי אלא לקוות,
כאדם -המתנגד לשינוי שיטת הבחירות,
שגורלה של ועדת השרים שתוקם לבדיקת
שינוי שיטת הבחירות יהיה כגורל ׳ועדת
השרים לעניו הגיור כהלכה ׳בממשלת רבין,
שכזכור -לא התכנסה מעולם.
אדם קדר, תל־אביב
החברה־להגנת־הטבע צריכה להגיש תביעת
פיצויים נגד התנועה הדמוקרטית ל שינוי.
בעוון קטיפת פרחים. למה פרחים ו

רובה -של תנועת שינוי הרצינית ,׳שהבטיחה
כה ׳רבות לציפור ׳בוחריה, נבלע
על־ידי ׳תומכי ידין שהפך ״אדם חדש״,
כדברי ראש־הממשלה מנחם בגין. הנימוק
העיקרי בפי הפרופסור להצדקת הצטרפותו
לממשלה היה ״מצב החירום״ .נו־כחנו
-לדעת שהשירדה קוסמית גם להם, כדי
לחוות חיי מיותרות על ח־שביון העם הקטן
שמשניורר בעולם ללאיהרף יועיל מנת להעמיד
שרים, סגנים ׳וסתם כלי־קודש במיש־רות
רמות. לייבי לייבי לבוחרים שיל שינוי.
הם מכים כעת על יחטא, אולם מאוחד
מדי.
באשה פו ר מן־ הלפ רין, גיבעתיים

פרח כד״ ש

מרוב תלישת עלי כותרת -והיסוסים כן, לא,
כן, לא, נדמה שלא נותרו עוד פרחים
במדינה.
או די ליי, ניר־ עוז

מכת בי ם

•תלונות יעיל התנהגותם שיל קציני מישטרה
בכירים במחוז הצפון נמסרו לבדיקה שיל
׳ועדת חקירה שהורכבה ממפקדיהם הישירים
׳שיל הקצינים שנגדם הוגשו התלונות.
״קיים חשש סביר כי פירטי החקירה
הובאו לידיעתם ׳שיל הנחקרים, שדאגו
בעוד מועד להכין לעצמם אליבי !ולנקוט
פעולות ׳תגמול נגד פקודיהם שהעזו למסור
לחוקר עדויות מרשיעות ׳נגידם.
״מן התיאורים !המתפרסמים, בכתבה
עלול ׳להיווצר הרושם כאילו התלונות לא
זכו בבירור הולם, נקי מכל פניות ׳אישיות
או אחרות. אי לזאת, ובהסתמך על הודעתך
בקשר לחקירה העצמית ישל הימיש־טרה
הריני סבור כי הצדק והסדר הציבורי
התקין מחייבים את התערבותך, על־מנת
שהתלונות נגד הקצינים הנ״ל יזכו
בבידור הוגן ואובייקטיבי.״
אלי תבור, עורך

>400

הצטרפותה ׳שיל ד״ש ׳לממשלה היתה
צפויה. למרות הסירתון האידיאי ׳והעקרוני
ולמרות הלי׳גלוג ׳והבוז לבוחרים, זהו לדעתי
הדבר החיובי ביותר שנעשה במהלכים
המדיניים הפנימיים בזמן האחרון. ארבעה
השרים שיל ד״ש בממשלה !1־ 15 קולות.
נוספים בקואליציה יוכלו ׳בהחלט לעצור
ולמתן את הדתיים בתוך הממשלה,
המהווים סכנה חמורה לכל אדם חופשי .
הדיבר הראשון שמנחם בגין צריך לעשות
עם צירוף ׳אנשי ד״ש לממשלה, הוא
להיפטר מאנשי אגודת ישראל ומתלותו
המשפילה ברבנים. ברגע שמעל ראשיו לא
׳תהיה תלויה חרבם עטופת הטלית של
רבני: אגודת״ישראל, ייהפכו מהליכי מדיניות
היפנים שלו הגיוניים יותר !ומסוכנים
פחיות ,׳ובוודאי תהיה •לכך השפעה גם על
מדיניות החוץ.
יו סי ורטר, תל־אביב

לד״ש כמיפלגה פוליטית לא היה כל
ציביון וצבע של מיפלגה פוליטית כפי
שהורגלנו למושג זה! עד היום. אם היתה
זכות ׳קיום לגוף יזה, היא עמדה ילו יבשל
העקרונות ׳והאישים ׳שעמדו בראשו ׳והבטיחו
את טהור האווירה החברתית יוה־
׳פוליטית במדינה.
כאשר איבדה התנועה את האפשרות
(המשך בעמודי )6
העו ל ם הזה 2096

פרסום מדך ק/רפאלנוירא1

מהכנסת את הסרת חסינותו של פלאטו, מתגבש בקרב
חברי ועדת הכנסת רוב של מתנגדים להסרת
החסינות, במקרה שהיועץ־המישפסי יבקש זאת.

יוגדלו משכורותיהם בהשוואה לבעלי דרגות מקבילות
בעיתונים אחרים.

עובדי הצהרונים עומדים גם לתבוע הקמת
סקציה נפרדת במיסגרת אגודת העיתונאים.

חברי !הוועדה גיבשו את עמדתם טל סמך
דו׳׳ח החקירה המישטרתי שפורסם
בעיתונות, אשר לדעתם אץ החומר הבודד
בו מצדיק את העמדת פדאטו לדין, כיוון
שגם רשימות אחרות ניסו להשפיע עד
בוחרים באותם האמצעים שבהם
השתמש פלאטו.

תו! *נן ל ך
מיר א!- 2 0 0 0 ,
לי שראל ולגגצר••
השבועון האמריקאי ״ביזנס וויה״ טוען
כי מיפעלי ״דאסד׳ בצרפת מנהלים משא
ומתן עם ישראל על מכירת מטום־הקרב
״מידאז ׳־2000״, ,הנמצא עדיין בשלב
התיכנון — בעודם מנהלים משא־ומתן
מקביל עם מצריים להרכבת המטוס הזה שם.

1חקר ח פר שת
ש חי תו ת תרשוה

ה הו ת מי ם הי ל כו שלל

כ מי שטרה

חסיות -לשם אלי בי

א תיופי ה
חוגים ישראלים העוקבים מקרוב אחר
המתרחש ב״קרן אפריקה״ ,מאמינים
כי לאחרונה חד מיפנה צבאי לטובת
אתיופיה, במילחמתה כסומאליה.
עיתונים בינלאומיים חשובים ממשיכים לטעון כי
באתיופיה פועלים יועצים של צה״ל לצד אנשי־צבא
מברית־המועצות, קובה ולוב, כשהמטרה היא למנוע
את הפיכת ים־סוף לים ערבי.

שני מו ע מדי םלתפקיד
דו ברראש ־ הממשלה
תפקיד דובר מישרד ראש־הממשלה, שנשאר מיותם
מאז פרישתו של דן פתיר, הוצע לשני עיתונאים
בכירים, שניהם חברי מערכת ידיעות אחרונות,
המקורבים למנחם בגין באופן אישי.

המועמד המועדף על־ידי כגין הוא הכתב
המדיני של ״ידיעות אחרונות״ ,שדמה
נקדימון, שבגלל סיבות מישפחתיות אינו
יכול לקבל את התפקיד עד עצמו
בזמן הקרוב.
על נקדימון יהיה להחליט אם ייענה להצעה, ואם
ישיב בחיוב, יוקפא התפקיד עבורו עד לתחילת
חודש אפריל בשנה הבאה.
אם ישיב נקדימון בשלילה, יקבל את התפקיד ככל
הנראה העיתונאי הוותיק אביעזר גולן, העוסק עתה
בחיבור ביוגראפיה מקיפה על מנחם בגין.

הסרת חסינו תו ש ל
פלא טו -בספק
למרות שהיועץ־המישפטי־לממשלה, הפרופסור אהרון
ברק, עדיין לא השלים את בדיקת תיק חקירת
המישטרה על פרשיות קניית הקולות במסע הבחירות
של ח״ב פלאטו־שרון, וטרם החליט אם לבקש

מודעה, שהופיעה בעיתונות בחתימת ראשי החוג
לכלכלה של אוניברסיטת תל־אביב, טענה כי הם
תומכים בניוד הלירה כצעד חיובי שיבריא את המשק.
ערב קודם־לכן הופיעו חלק מן התומכים בדיון פומבי,
שבו תקף את התוכנית הכלכלית הממשלתית.
(ראה במדינה).

צוות חוקרים מייוחד של המטה הארצי של המישטרה
עוסק עתה בחקירת פרשיית שחיתות נוספת, שבה
מעורבים שוטרים רבים ממישטרת מרחב דן.
לפרשה אין קשר עם פרשיית השחיתות של שוטרי
מרחב הירקון שנחשפה לא מכבר.

טירח־לח לחפיר

מיבנ הלטובת

כל עובדי המדינה בדרגות י״ז ומעלה
יקבלו תעודת־ימפקח מטעם שילטונות־המם,
כדי שיוכלו לטפל בעברייני מם־ערך־מום ף.
הדבר נעשה במטרה לתגבר את המיספר הזעום של
מפקחי המכס, שאינם מצליחים להשתלט על המיספר
הניכר של עסקים שאינם משלמים מם־ערך־מוסף כחוק.

לדיברי היזם המצרי, אשרף מארוואן, חתנו בן ה־33
של גמאל עבד־אל־נאצר, הוא מנהל את המשא־והמתן
במישרין עם ממשלת צרפת, ולא עם החברה.

אנשי האו״ם חוששים שמא מגישה ישראל
תלונות אדה בסיטונות רק כדי להכין
תיק עבה, שניתן יהיה לשלפו באליבי
אם תחליט ישראל לפתוח במילהמה בדרום.

עלמס ־ עררק מו ס ך

אם לא יתגלו עובדות חדשות, שלא נכללו עד כה
בפירסומים, ספק אם בקשת חסרת החסינות תוגש
בכלל לכנסת, שכן חברי הוועדה עשויים לייעץ
ליועץ־המישפטי שלא לבקש את הסרת החסינות,
על־מנת לא להביכו בדחייתה.

עד כה נחקרו בפרשה זו, כחשודים,
יותר מ* 15 שוטרים.

בחוגי האו״ם מתייחסים בתמיהה לתלונות הרבות
של ישראל על הפרות מצריות של הסכם־ההפרדה.
התלונות האלה מתייחסות להגדלה זמנית של מיספר
החיילים המצריים באיזור הדילול, לרגל החלפת
יחידות, ועל כן אין להן משמעות.

עו ב די ^ ה מ דיו ה פקחו

לדיבריהם, חתמו על: מישפט שהוצג להם
כשאלה תיאורטית, אם הם בעד ניוד
הדירה כפיתרון משקי, והם הוסיפו למישפט
כי הניוד !חייב להיות מדווה בצעדים
נוספים. תוספת זו!הושמטה מן המודעה.

ראש־הממשלה מנחם בגין ביקש מן היועץ־המישפטי־לממשלה
להמשיך להשתתף בישיבות הממשלה,
ולהעניק לד. את ייעוצו המישפטי במהלך ישיבותיה.
צעד זה מתפרש כסטירת־לחי לשר־המישפטים החדש,
שמואל תמיר.
בהיעדר שר־מישפטים בממשלת הליכוד, הזמין בגין
את ברק להשתתף בישיבות הממשלה באופן סדיר.

אחרי מינויו של שמואל תמיר כשר־המישפטים,
היה צפוי כי בגין יבקש את
הייעוץ המישפטי בישיבות הממשלה ממנו,
כפי שהיה נהוג ככל הממשלות עד פה,
שזימנו את היועץ־המישפטי רק במיקרים
מייוחדים.
אבל בגין עמד על כך שברק ימשיך להשתתף
בישיבות הממשלה כשהוא יושב בסמוך לו, ורק
המזכירה מפרידה ביניהם.

יתב עו ס ק צי העצמ אי ת
ש ל עיתונאי תצהר אי ם
ועדי העובדים של שני הצהרונים, ידיעות אחרונות
ומעריב, עומדים לערוך בפעם הראשונה בתולדות
העיתונות במדינה אסיפה כללית משותפת של עובדי
שני העיתונים המתחרים, לקראת חתימת הסבמי-השכר
החדשים עם העיתונאים בחודש מארס בשנה הבאה.
עובדי שני העיתונים הגדולים במדינה עומדים
לנהל מערכה משותפת נגד המו״לים של עיתוניהם,
כדי לקבוע דירוג מייוחד לעובדי הצהרונים, שעל פיו

לקור א*

ה עוו!

גלי־ונ ה׳יל
טי י שרי ם קו
תחנת־השידור הצבאית, גלי־צהי׳ד, עומדת
לשלב בתוכנית הפרשנות היומית שדה,
״שלושה לפני אחת״: ,המשודרת בשעות
הצהדיים, שלושה פרשנים חדשים שכולם
מקורבים לתנועת החרות.
השלושה שנוספו על צוות הפרשנים חקבוע הם
יצחק (איז׳ו) רגר, מי שמוזכר כמועמד הליכוד
לתפקיד מנכ״ל דשות־השידור ; הפרופסור ראובן ירון,
שהוא מועמד הליכוד לתפקיד יו״ר רשות־השידור
ושלמה נקדימון, הכתב המדיני של ידיעות אחרונות.

הו ד

״מי שי׳ ל פי דו חיה מו דו
כמו
פל המיפעליס בארץ׳ אין ״העולם
הזה״ יודע בשעה זו מ הו שיעור העלייה
ב מחירו, שיידרש בעיקבות ה ״ מ הפן ״ של
השבוע, המעלה אתמ חיר הנייר, מס״העיך־
המוסף ושאר הוצאות־הייצור של העיתון.
לפי שעה ה חלי טהה מינ הל ה להעלות א ת
המחיר ב 20 כולל מס־ערך־מוסף.

ל עיריית ר חו בו ת
מיכאל (״מיש״) דפידות, מי שכיהן כעבר
כמזכיר סיעת מפא ״י בכנסת וכמנהל
לישכתו של אבא אבן בתקופת כהונתו
כשר־חוץ, יהיה מועמד מיפדגת העבודה
לראשות עיריית רחובות.

מיש, שהוא מנהל דפוס ברחובות, נבחר לא־מכבר
ללישכת מיפלגת העבודה כנציג מחוז רחובות
הכולל 12 סניפים. תפקידו הממלכתי האחרון היה
הממונה על העיתונות וההסברה בשגרירות ישראל
בבון.

כסף ז ה דבר רציני
מאד, ואת זה אפילו
א ת יודעת. אלא מהז
אינך יודעת ליישם א ת
המישפט הזה בחייך.
מגיפת חביזבוז שפקדה
אותך ב א חרונה, תביא,
בסופו־של־דבר, לתוצאו
ת הרות״אסון עבורך ׳ 21במרס -
א ם לא תרסני עצמך 20 ! .באפ רי ל
לכן הימנעי השבוע מ קניו
ת מיותרות, ושיקלי פעמיים בל דבר
לפני פותחך א ת הארנק. מצבך ישתפר.

חילוקי ריעות סוערים
יגרמו לך למפח־נפש.
אין דבר: שיחה לאור
ירח, באמצע השבוע,
תשפר את המצב עד
אין־הכר. ייתכן אפילו

שזה יגרום להתלקחות שוו הקשר לממדים רציניים
ביותר. קנייה אשר
1 21 נאפריל -
0׳ 7במאי
תעשי ביום שישי עשו״
ייה להוביל אותך להיכרות
חדשה. הישמרי מרכילות ידידותייך.

חרבה מזל מ חכ ה לך
סוף השבוע.
לקראת
א הב ה,
מ תנו ת, גילויי
כסף, והצלח ה עם בני
מזל עקרב. אך מכל
אלו לא תצמך לך, בסופו
של דבר׳ שום טו בת
הנאה ל טוו ח ארוך.
המזל הזה ייגמר כ תו ם
השבוע. גישה רצינית
ועמוק ה לבעיות הנפשיות
ה מ טרידות תועיל לך ל טווח ארוך,
לך בצורה
זילזול בבעיות אלו יזיק
חפוזה.
עליך להימנע מנסיעה
רצינית.

אם חשבת לנסוע ביום ב׳ — ייתכו שחת־אכזב.
אבל גם אס עלה הדבר בידך, זכור

שדווקא ימי ה׳ עד שבת
הם קשים ומסוכנים ב־מייוחד.
על־כן מוטב-
שתרכז בהם דברים הקשורים
בביתך. ואם
אתה חייב לנסוע, י נהג
בעצמך. פגישה מיקרית
הופכת לרומן של קבע. חאזנ״ס
הצלחה, בה זכית לאח ( 2בספטמבר ־
22 באוקטובר
רונה, מתגלה כעלייה.
בת מאזניים לבשי לבן.

החוכמה, השגוע, היא לסג ת לתוך קלי-
פתך׳ להתבונן בעולם
מ אחורי קיר של חלו מו
ת ושל זכוכית, ולא
להתח שב בהשפעות ה שליליות,
ובכוונות״זדון
ובדברי הרכילות שי עוטו
עליך מכל עבר.
זה מצריך, כמובן, הי מנעות
מו חל ט ת מכל
* 21א ו ׳׳זטונ; ו -
//רניג מנו
ה חל ט ה עסקי ת, אי כלכלית. או שית

ע]1)1

נסיעה קצרה ושיג-
רתית לכאורה, בעניי נים
הנוגעים לעבודתך
או לבעייה מי שפחתית
כל״שהיא, ע שוייהלזמן
לך פגישה מרגשת עד
מאד. אםאתה רווק,
אתה עשוי לפגוש ה שבוע,
לגמרי ב מיקר ה,
21 ביולי -
21 באוגוסט .
את אשתך לעתיד. עם
זאת, אל ת תפ תהל האריך
א ת שהותך ב מ קו ם, מכיוון שרק
הפתעה ת ק סו ם לה. פעל במרץ רב.

האתגרים שנטלת על ץ עצמך יהיו קשים לביצוע.
רק כוח רצון חזק
יעזור לך להתגבר עליהם
— וגם זה לא
בהצלחה מלאה כפי ש ציפית.
אל תאשימי את
ידידו על כי הוא קר
ואדיש כלפייך. זה בגללך.
היי סבלנית כלפיו
ואל תדחקי את
הקץ. צפי לגילוי חיבה מפתיע מצד הבוס
שלך. גילוי זה צופן בחובו סכנה, הוא אדם
ערמומי. היזהרי ממנו. דחי אותו בעדינות;

העבודה בוערת ו ה תו צ או ת מפ תיעו ת ל טובה•
המשך המאמץ כדאי. בסופו של
חשבון העבודה הנו __ את הגוזלת
ספת,
שעות
הבילוי, תצדיק
א ת עצמה. תבוא על
שכרך בעין יפה. נסיעה השבוע לטיול בסוף
תביא הפתעות רומאנ טיו
ת משעשעות ב חב 21
בדצמבר -
רת מישהו שזה זמן רב
סו בינואר
כבר חפצת בו. ק מ-
צנותך, היא נ חל ת רוב
בני מישפחתך, אינ ה מוסיפ ה לך כבוד רב.

אל תבזבז יותר מכפי שאתה יכול להרשות
לעצמך. אורחים בלתי
צפויים יפתיעו אותך.
אלה עשויים להיות בני
משפחה שישהו בביתך
יותר מכפי שתרצה. יש
איום כלשהו בנזק לפריט
מסרים ברכושך
העלול לגרום לך צער.
20 בינואר• -
משהו הקשור בביגוד
18 בפברואר
יגזול מזמנך ומחשבותיך
בסוף השבוע הזה.

(המשך מעמוד )2
להוות ״לשון מאזניים״ ,היה ברור לכל
שאין ילה תפקיד !בקשת הפוליטית היש־ראלית.
עם הצטרפותה לממשלת הליכוד
ברור כי תהליך הטמיעה וההתבטלות לא
יאחר לבוא.
דן יהב, תל־אביב

סיירת אמונים
הרעיון להקים סיירת של גוש־אמיונים
במישמר־הגט׳ל דווקא נראה1לי. בבר מזמן
למדו חכמים שהחתול הוא השומר הטוב
׳ביותר על השמנת. ואם במישטדת ׳תיל-
אביב נתנו לגנבים להיות אנשי יחידת דד
׳סיור והביילוש ,׳שתפקידם לתפוס ׳פורצים,
ילמד, שלא ינהגו כד גם !בחברון?
אליעזר שטרן, בת־ים
מעניין שבחורי ישיבות ״מתנדבים״ פית־אום
לשרת ׳במישמר־הגיבול, מבלי ׳שזה
יפריע להם בתלמוד התורה שלהם. לעומת

מחזור העיסוקים החדש מתחיל ברגל ימין.
קח עצמך בידיים: הימנע מחולמנות־יתר
ומדיכאון חסר־תכלית,
ותמצא שאתה יוצא בהדרגה
מן הבוץ, אף
מבלי שתצטרך לקבל
החלטות גורליות כלשהן.
הפגישה אליה נכספת,
תתקיים, אך תתאכזב.
לעומת זאת צפה
לנויפנה רומאנטי. בת
; :בנו ב ל; ב ר -
20בדדרינד
קשת, השתדלי להכיר
ידידים חדשים השבוע.

כולנו יודעים שאתה
בטוח שבכוחך לפתור
את בעיותיהם של כל
אלה הפונים אליך.
אבל השבוע — בחייך,
אל תתן עצות. אתה
עשוי לסבך אחרים,
מתוך שזה שאתה חושב
שכולם בנויים
כמוך. התנאים אינם
שווים לכל אחד, וזה
נתון שעלול לסבך אותך, בייחוד כאשר
אתה אינך רואה את נקודות הזולת. בעיקר
אתה עשוי לגרוס לשיברון־לב לבת שור.

מכתבים

כושר״השיפוט שלך יתערפל השבוע לחלו טין׳
כתוצאה מפגישה עם גורמים שאת
טיבם אינך מצליח
לקלו ט. אתבת דגים,
ה הומור
תני לחוש
שלך חופש. צ חקי׳ הב-
חיקי ונצלי בל רגע.
כי האושר שלך הוא
רק זמני, בסופו של
דבר. חוץ מזה, צפויה
לך בשבוע זה פעילות
19 בפברואר
20 בחרה
בלתי רגילה ומועילה,
שאינה תלויה ב מין
השני. הצלחו ת פיננסיות נכונו לך.

זאת, לצד,״ל אין הם מופנים להתגייס כדי
לא להשבית את תלמוד ׳תורה. כדאי היה
לבדוק אם אנשי יחידת מישמר־הגביול
שיל גיוש־אמיונים ׳ביחברוון שירתו קודם ב־צד,״ל,
או ישמא זד,ם מופנים להגן רק על
׳אנשיהם ולא על סל ישראל.
אברהם נרקיס, ירושלים

ד״ש מד״ש
קראתי לפני זמן רב מאמר של ׳איורי
אבניריי על ייגאל ידיין, שביו טען כי לידיו
ולאחרים הייתה כוונה בשעתו ׳להשתלט
על המדינה באמצעים דמוקרטיים. חישבתי
אז שצריך לשלוח את אבינרי לאישיסוז.
בעיקבות הבחירות האחרונות עקבתי בסקרנות
אחיר התפתחות המו״מ בין הלי־יסוד
לד״ש. הייתה בי הרגשה סתומה ישיש
פה מישיחק כלשהו, אם סי לא הבנתי
מדוע אני מרגיש כך. עתה נמצאתי חושב
בערך אותן מחשבות על ידין. הם גם
אני זקוק לאישפוז?
מדוע הכריז ייגאל ידין עירב מיילחמת
ששודד,״מים ואחריה, כיל העת ,׳שאין לו
שאיפות פוליטיות ופתאום, זמן־מה אחרי
כניסת רביו לתפקידו, יש לופיתאום שאי פות?
ערב יאותר, מיילחמד, שייכנע ידין
.את אשכול למינות יאת משה דיין כישר־הביטחון,
וכחבר בוועדת אגרינט החליט לא
׳להאשים את דיין באחריות. האם זה :׳צירוף־
מיקרים בלבד?
המהלך הפוליטי האחרון של ד״ש או־מר
דשני לגבי שאילות אילה.
רב גורן חולט
יש לנו שיבער, עקרונות /השם ׳שילינו
ידוע ,״ד״יש״ /לא מוותרים אפילו על
קצה אות /או מניעי גם לנו ללקת קצת
דבש.
אילן כרמי, חיפה

על ראש חננב
בדף ׳תשקיף (העולם הזה )2094 נכתב
כי אישים בליכוד רוגזים על כך ׳שדווקא
עתה מוקרן בטלוויזיה הסרט התיעודי על
המנהיג הפאשיסטי האיטלקי בניטו סוסו־לעי.
אני ממש מתפקע מציחיוק. בתור
בדיחה זה לגמרי לא ירע. אם הדבר נעשה
במתכוון, ודאי יאמר נציג הליכוד בהנהלת
רשות השידור כי הטלוויזיה נש
לטת
עיל־ידי המאפיר, השמאלנית. אם העיתוי
היה מקרי, הרי המישיפט ״על ראש
הגנב בוער הכובע״ קולע כאן בול.
איליו היו משדרים !את הסרט לפניי הבחירות
,׳ודאי היו נציגי הליכוד טוענים כי
הדבר נעשה במתכוון כדי שלא יצביעו
בעד הליכוד מפחיד מוסוליני.
נציג הליכוד עוד עלול לטעון שהגשם
שירד ׳באחרונה הורד גם כן על־ידי ה־מאפיה
השמאלנית, שהרי גרם למחלתם
׳שיל ילדים מיסכנים של אנשי גיויש־יאמו־נים,
הגרים ׳בתנאיי דיור גרועים.
ירמי שפיר, ניר עת

מי אנחנו?
ביום יבהיר יאחד, אך קודר ׳למדי, קראתי
באחד העיתונים האחידים והממוש מעים
שלנו, שאנו לא רק מדינה דמוקרטית
אלא גם ׳פלוראליסטית. הדבר חיכה
אותי בתדהמה, כי לא עלה על דעתי רעיון
משונה ומוזר כזה .׳אני, למשל, סבור
הייתי כי יאנו לא טובים יותר מכימה ובימה
מדינות גדולות וחשובות. גם לנו תשתית
אידיאולוגית המהווה בסים לעתיד ׳טיוב
יותר לנו, לשכנינו ולכל עמי תבל; אידיאה
שורשית, מקורית זעתיקת־יומין ;
ביטוי למורשת העתיקה ולחזון הנביאים.
בקיצור, הציונות, אשר אם נלך בה בלי
לסטות ימינה או שמאלה, מבלי להרשות
למוגי־לב ותבוסתנים לפגוע ברוח עמנו,
נקיים את הבלתי אפשרי בימינו — מדינה
יהודית־ציונית טהורה.
המדינה העיבריית הראשונה בעידן הח דש
דאגה לשמור על ציביונה, המסורת
וטהרת הגזע שלה בכל האמצעים זד-,
מכשירים המונופוליסטיים שלה. בהכרעה
דמוקרטית ופידלמנטרית צרופה שולטים
150/0של הקלריקלים על 850/0של החילו־ניים.
המנהיגות הצליחה לרכז וללכד סבי-
בה ;את יהודי הארץ לפי ההלכה ותחת דגל
יאחד — חוץ, כמובן, מאנשי רק״ה ואי-
אילה בוגדים בתוכנו, יאשר מהיום והלאה
ייקרא שמם אנטישמים.
מפחד לזכיות בכינוי הבזוי, בחר רוב
העם לשיתוק ׳ולהיצמד לעם הנבחר וגם
להצהיר בגאווה: כולנו ציונים, כולנו
׳שייכים לגזע הנבחר עיל־ידי ההשגחה ה-
עליונה והטוב שבגויים הרוג. העם זיכה
לליכוד מקיר איל קיר.
אם כך נראה המצב, אזי ׳נשארתי במיעוט
משווע. בגיל קרוב לשיבעים עילי
ללמוד, להבין ולהאמין, שאכן: אני יחי
במדינה דמוקרטית ולא תיאיוקרטית, פלו-
ראליסטייית ולא -שיובעסטית. יוצא שעלי
׳לחזור על עיקבותי, לעשות חשבון נפש
מחדש ולמצוא תשובה לשאלה: מי אנחנו?
אליעזר סופרנץ, נהייה

ניגוח ככל מחיר

נראה כי רצונכם לנגח את שמעיון פרס
מעביר אתכם על דעתכם, ואתם עושים
לו *ד!ל*!ל*
מיגיע !לוי
ישזה לא ;מגיזזי
ב!מהום יעזז!ד2
כלל,
זאת גם במקום
ברשימה ׳שהתפרסמה בעיתיונכם במדור
אתה והלידה (העולם הזה )2095 אתם מסתמכים
על דברים שהתפרסמו ׳בעיתון האמריקאי
לום אע׳לס טיימס, בקשר לסרט
ישל מנחם גולן עיל מיבצע אנטבה, מיבצע
יהונתן, בעוד שניתן לברר ;את הדברים
בארץ ולהיווכח ישכיל מה שנאמר בעיתון
זה הוא שטות מוחלטת. הרוצה לשקר —
ירחיק עדותו.
הטענה כאילו נתן משרד הביטחון למ פיקי
הסרט חיילים ׳ללא תשלום היא בדיחה׳
ישכן יידוע לכל !ואתם בעצמכם פיר-
סמתם זאת בהעולס הזה בעת ׳שהסרט הוס רט׳
ישאף חייל של צד,״ל לא השתתף ב-
הסרטה, וכי את ׳תפקידי חיילי צה״ל ב סרט׳
מילאו חיילים משוחררים. ממילא לא
מגיע למישרד־הביטחון גרוש עבור הש תתפותם
בסרט ובטח לא ״מיליוני דולארים״
כפי שאתם טוענים כיד ההגזמה הטובה
עליכם.
יותר מזאת, האיש שכתב את הכתבה
אצלכם כנראה לא ראה את הסרט ובבל 1
כי ״שימעון ״
זאת יש לו החוצפה לטעון: י
פרם הוא גיבור הסרט.״ כיל מי שיראה את
הסרט המוגמר יבויל להעיד כי דווקא ראש-
הממשלה יצחק יריביו הוא גיבור הסרט,
ולא פרס ,׳שכביכול הפד איותו לסרט תע מולה
לעצמו. אני מבין שחיפשתם כל
הזדמנות להשמיץ יאת פרס כאשר היה ב-
שיילטון. יאבל מדוע להעליל עליז סתם
עלילות כאשר הוא באופוזיציה?
יורם לוי, תל-אביב

העול ם הזה 2096

אף אחד לא יכול לשיר כמו מיכל טל.
חוץ מהטטריאו שלוז.

מיכל טל אוהבת מוסיקה טובה. קל לנחש זאת.
קל גם לנחש שלגבי
מיכל טל פירוש הדבר
הנאה כפולה:
כזמרת מצליחה בעלת
קול מיוחד ונעים אוהבת
מיכל גם לשמוע וגם
להשמיע את השירים
האהובים עליה.

^ 13X1011211
צעד קדי מהאל המחר.

״כשאני רוצה לדעת כיצד שומע אותי הקהל באולם
אני מעדיפה להאזין במערכת הסטריאו 3.0.2650
של נשיונל. אני פשוט מכניסה קס טה לטייפ
הסטריאופוני, לוחצת על כפתור ובבת אחת אני
שומעת את עצמי שרה בקול צלול, ברור; וחד בדיוק
כפי שהוא נשמע בהופעה חיה״.
אולם, מיכל טל איננו /מאזינה רק לעצמה.
כזמרת מקצועית היא אוהבת שירי עם ובלדות
מכל העולם.
״עם נשיונל״ ,אומרת מיכל, אני מאזינה למוסיקה
הנפלאה הזאת ומרגישה כאילו קאט סטיבנס, דון
מקלין או ג׳ון באז נמצאים בחדר האורחים שלי״.
וכדי לארח את מיכל טל בחדר האורחים בבית
צריך לעשות בדיוק מה שמיכל עושה בעצמה.
להאזין לה במערכת הסטריאו 3.0.2650 של נשיונל.
פטיפון או טו מ טי• זוג ר מ קו לי ם

מ שוב חי ם.

6 5 01 ^ 13150511113 £.160100 .רח 3 0 )5 0 3זכ 1ו 617ז 0 760110105 3ח 0 3וח 3 5 0ח 3כ713110031 1

העולם הזה 2096

מכתבים
בגץ ואחרון פדו 05
במאמרו של מר אורי אבניי( ,העולם
הזה .)2088 המוקדש לדרך חייו של ראש
הממשלה מר מנחם ׳בגין, יש אי־דייוקים
עובדתיים ׳ועיוותים אחרים. גלוי לעין כל
מי שהיה ׳בתוך העניינים בתנועת בית״ר
בשנים ההן שמר אבנרי הוטעה כהרבה
מקרים על-ידי מקורות בילתי־מוסמכים.
אבל החתום מטה רוצה להתייחס לקטע
אחד בילבד בסיפורו של המחבר — הקטע
הנוגע לאהרן פרופס, נציב בית״ר פולניה
לשעבר ואחד ממייסדי התנועה הרוויזיוניסטית
(ומנהל הפסטיבל הישראלי במשך
הרבה שנים
אני כיהנתי במזכיר פללי של שילטון
בית״׳ר (ההנהלה העולמית של התנועה)
בלונדון, יתהת ראש בית׳׳ר זאב ז׳בד
טינסקי בשנים 1936—1940 ובתפקידי זה
הייתי מעורב ישירות בהנהלת ענייני התנועה,
בכלל זה מינויו של מנחם בגין כנציב
בית״ר פולניה ב־ 1939 במקום פרופס.
יותר לי, איפוא, להעמיד את הדברים שנזכרים
במאמר על דיוקם.
#עיוות גמור הוא להגיד ש״באשר
הסכים ז׳בוטינסקי להדיח את פרופם מתפקידו,
מינה במקומו את אייזיק רסבה״
וכר. ראשית, ז׳בוטינסקי מעולם •לא הדיח
את פרויפס מתפקידו; שנית, אייזיק רמבה

עד היום הזה. כל ו־תיקי בית״ר מתגאים
במנחם בגין על שהגיעי לאן שהגיע, אבל
״ותר מסולם גאה פרופס בהישגיו של
קצין הנציבות ישלו מהימים ההם.
מרדכי כ״ץ, תל-אביב
י• ההערכות בכתבה התבססו על עדותם
של כמה מראשי התנועה בימים ההם,
ונראה כי קיימת סתירה בין דעתם לבין
דעתו של הקורא כ״ץ.

כמה זמן מאפר?
אנו קבוצת הברים באגודת אמנסטי מהולנד,
שאימצנו אסיר בשם עבדאללה אל
באיראת אל באיה, הנתון במעצר מינהלי
ברמאללה מאז ה־ 14 במאי 1974 כחשוד
בפעילות טרוריסטית• הוא מוחזק במאסר
על פי סעיף 78 של אמנת ז׳נבה הרבי עית
; סעיף 87 של תקנות הביטחון וסעיף
111 של תקנות ההגנה לשעת חירום .1945
אם פעילויותיו הטרוריסטיות ניתנות ל הוכחה,
מדוע אין שופטים אותו לתקופת
מאסר מוגדרת 7ואם לא יניחן להוכיח
זאת, יש לשחררו. בשעה זו מופיע עב-
דאללה אחת לשישה חודשים בפני יועדה
שעד כה החליטה להמשיך את מעצרו.
יראה לנו אנושי ומתקבל על הדעת ש אסיר
יידע סטה זמן יימשך מעצרו. זה לא

אהרץ פרופם כין ז׳כוטינסקי ובגין
האיש הגאה ביותר

קבלת מודעות
לצל ה עי תוני ם
במחירי חמערצת

סירסו אידיאל
יפז גפידזל 110 תל־אפיב
(סינת אנטוקולסקי)
8ל 6מ 12711* -237117

ימיה חופשית

ביו רי ת מו ס
(השעון הביולוגי)
מעתה תוכל לקבל את תרשימי
הביוריתמוס שלף מנותחים ע״י מחשב,
(המחירים כוללים מ.ע.מ. ומשלוח)
• מחיר נתוח ל־ 3חדשים — 56.ל׳׳י
• מחיר נתוח לחצי שנה — 80.ל׳׳י
— 152.ל׳׳י
• מחיר נתוח לשנח
שלח/י את תאריך הלידה שלך וצרף
שיק על הסכום המתאים לפקודת
ג.ד.י שרותי פרסום, ת.ד 39799 .ת״א

דיל כיהן מספר ישנים כמישנה לנציב
בית״ר פולניה, אף פעם לא היה נציב
ומ־ 1936 יועד לפרוץ המילחמה העולמית
כיהן כחבר ׳שילטון בית״ר בלונדון ומשם
עלה ארצה.
. #אין זה נבוז ש״למן הרגע הראשון
היה ברור שהוא (בגין) שואף אל המ קום
הראשון (ונציב בית״ר פולניה)״ .האמת
היא, כשהוצע לבגין ׳תפקיד הנציב
בסוף שנת 1938 הוא מיאן בתחילה לקבל
אותו, והיה עלי לעמול קשה במשך חודשים
אחדים כדי לשכנעו לקבל את המינוי
ישל ראש בית״ר (דבוטינסקי הקפיד שלא
׳לאכוף תפקידים על אנשים נגד רצונם
אפילו בבית״ר).
! 9שיחתרו — לא הדחתו — של
פרופס מתפקידו כנציב בית״ר פולניה
נעשה במידה רבה לפי בקשתי הוא. פרופס
כיהן בתפקיד יותר מעשר שנים (מאז
,)1928 ורצח באתגר חדש — ארצות-
הברית. הוא אומנם נתמנה לתפקיד ב-
אחה״ב והצליח ליצור תנועת ביתיר גדר
לה ׳במדינה שתנועת דבוטינסקי לא הש כילה
להכות בה שיורשים עד אז,
י• להגיד ש״פרופס לא הצליח להתמודד
עם ממדי התנועה שגדלה •במהירות,
עם הפיכת בית״ר לתנועת נוער המונית,
בעלת רבבות רבות של חברים ב רחבי
המדינה״ — הרי זה לומר דבר והי-
׳פוכר. כי הרי היה זה בהנהגתו ובהשראתו
של פרופס שהתנועה בפולניה גדלה והפכה
תנועת נוער המונית!
!• נכון בהחלט שפישרונותיו וכישר
ריו של מנחם בגין כמנהיג ולוחם נתגלו
בבר ;אז, כשעדיין היה קצץ נציבות צעיר
וצנוע, ואהרן פרופס היה הראשון להכיר
בכך. אבל לא פחות העריך מנחם בגין את
פועלו והישגיו של פרופס בפולניה. אין
תימה שהיחסים בין השניים היו ונשאת
יחסים של הוקרה וחיבה הדדית עמוקת

נעשה במיקרה של עבדאללה, הנמצא זד.
שלוש שנים במאסר מבלי שיהיה לו מר
שג כמה זמן יימשך מאסרו. אם שילטונית
ישראל מאפשרים מצב זה, זה עומד בסתירה
לאמנת זכויות האדם של האו״ם.
נראה לנו הגיוני שתהיה קיימת תקנה
שתגביל את תקופת המעצר המינהלי לתקופה
שלא יתעלה על שנתיים. אם תקנת
כזאת אינה קיימת, ניתן להשתמש לרעה
במעצר מי נהלי ואדם יכול להישאר למשך
כל ימי חייו במעצר כזה.
אנו מקווים שעבדאללה יזכה במישפט
הונן או שישוחרר ממעצרו.

קבוצת אימוץ ,95מ. ואן דר מאר,
הנגלו, הולנד

רוח־לחימח
לפני בשנה ראיתי בטלוויזיה את מר
אורי אבנרי כאשר עמד בעימות עם הצנזור
לסרטים ומחזות. כאשר הצנזור
הביא לדוגמה את הטלוויזיה הקנדית, המקרינה
סרטים ללא צנזורה שבהם צר
פים גם ילדים קטנים, ענה אבנרי בת־
־שובר — .יפה לדעתי — שהוא מתייחם
לבתי־הקולנוע ולתיאטרון שבחם יכול
המבוגר לבחור ולהחליט אם ברצונו לר־אות
את המוצג בהם.
הייתי מצפה מכים שכשם שאתם נאבקים
על חופש הבחירה של המבוגר בקולנוע
ובתיאטרון, תגלו רוח־לחימה ומאבק רצוף
ליצירת דעת־קהל למען סינון סרטי תועבת
האלימות מהטלוויזיה. אל יאמרו לנו
בי מי שלא רוצה לראות, שיסגור את המכשיר.
מי שטוען כך מעיד על עצמו
שאין לו מושג בעוצמתו המפתה של מכשיר

משה רז, תד-אביב
העול ם הזה 2096

1ה היה 031119 הז ה שהיה
גיליון ״העולם הזה׳׳ שיצא לאוי לפני 25 שנים בדיוק,
הקדיש כתכת־דו״ח תחת הכותרת ״האמריקאים״ שהלכו השפוע
לפני 25 שנים לקלפי, וכחרו כגנרל ( 5כוככים) דוויים אייזנהאור
כנשיא ארצות־הכרית. ארכעה עמודי כתכת־הדו״ח היו ניסיון
עיתונאי ראשון כמינו לסקר את ארצות־הכרית, מאכקי־הכוחות
הפוליטיים והגיזעיים שכה, ותהליך תיפקוד הדמוקרטיה האמרי קאית.
תחת הכותרת ״אפלה על כפר אוריאל״ הכיאו כתכי השכו־עון
את סיפורו של כפר אוריאל, שתושכיו עיוורים.
ככתכה ״המעכרות גועשות — הקרכ כעמק חפר״ הכיאה מערכת
השכועון, לפגי 25 שגים, את כיפור התפרעות תושכי מעכרת
עמק־חפר, שהתפרצו אחרי שאחת מכנות המעכרה נושכה על־ידי
כלכ-שמירה של אחד מפרדכי הככיכה. כתוצאה מאותן מהומות
נעצרו 35 מתושכי המעכרה. תחת הכותרת ״חידון מוכיקאלי״
פתח ״העולם הזה״ השבוע לפני 25 שנים ככידרת חידונים כשטח

המוסיקה. ככותרת ״מוות אורב בכית״ הביאו כתכי השכועון את
אי־מודעותו של הישראלי לסכנות הטמוגות כמקורות חשמל גלויים
כביתו. כמדור ״תיאטרון״ סוקרה הצגת-הבכורה של המחזה
״כדלתיים סגורות״ מאת ז׳אן פול סארטר, בתיאטרון ״זירה״ בבי מויו
של מיכאל אלמז. כשער האחורי של הגיליון הובאו שש
תמונות מתור האופרטה ״הלנה היפה״ מאת ז׳ק אופנבך שהוצגה
בעברית.
כשער הגיליון: יהודית כן־אמוץ ואדי לניו, ממשתתפי
ההצגה ״הלנה היפה״ שהוצגה על־ידי התיאטרון המוסיקאלי.

!*תקנת צרצרים ווו תד אני ב ^ מה עושה סטאדיו בששת
הבנאי שלו? * לוי־יצחק הירושלמי מציע הקמת,.בית־לורדינר

העם
לי ל מנו ח ה
אם להאמין לסופר הארץ, סובלת תל-
אציב מצרה חדשה שאינה מניחה לאזרחיה
לישון שנת ישרים. מיליוני צרצרים מתעו פפים
בחלל העיר (או בדימיון הסופר)
בלילות, מקימים בחיכוך כנפיהם, שאון
מחריש אוזניים. מזויין במקלות ולבוש
פיג׳מות יצא צבא האזרחים להכות באוייב
ולהיאבק על שנתו.
אולם הצרצרים לא היו היחידים שהדירו
שינה מעיני האזרח המודאג. לא פחות
הדאיגו אותו השמועות שנפוצו לפתע ב אלף
מקומות שונים, כאילו עומדת הממ שלה
להחרים ס/״ 40 מכספי האזרח. היו
רק כמה הסברים למבול פתאומי זה של
שמועות אחידות( :א) הן נכונות( ,ב) הן
הופצו על ידי ממשלת חשוק־השחור, כדי
להניע את האזרחים לבזבז מייד את כספם
המזומן, ולהעלות בכך את מחיר הזהב
שירד פלאים בחצי השנה האחרון וגרם
הפסדים עצומים למחזיקיו.
לשאר האזרחים, שאין להם כסף בבנק
או זהב בארון, ואשר גם מכת הצרצרים
המסתוריים פסחה עליהם, היה מיבחר גדול
נוסף של דאגות, לפי הטעם והנטייה האישית:
מבול האסונות בכל רחבי הארץ,
התנפלות העולים החדשים על המישטרה
ליד חדרה והפגנות עולים בכל רחבי המדינה,
הריב הפנימי בשתי מפלגות חשובות
(מפ״ס והפועל המזרחי) והיעדרה של ממשלה
בעלת רוב.
אם בכל-זאת ישן האזרח שינה מתוקה
(ומרבית האזרחים מתמידים בכך כנראה),
יש לזקוף את הדבר לחוזק עצביו.

הקיסר והאמ־ 3י 1ר
בשילהי ימי הביניים פרץ מאבק איתנים
בין הקיסר הגרמני והאפיפיור הרומי. האפיפיור,
נציגו האישי של המשולש האלוהי
(האב, הבן ורוח הקודש) עלי־אד־מות,
דרש לעצמו את הזכות לשלוט גם
במלכים. הקיסר סבר אחרת: לדעתו היה
צורך להפריד בין קודש לחול, בין עיסקי
הגוף ועיסקי הנשמה. תוצאות המאבק שיי כות
להיסטוריה, ונתקבלו כחוק בל-יעבור
כמעט בכל מדינות העולם: הפרדה מוחלטת
בין המדינה לכנסיה.
כשנוסדה התנועה הציונית וניגשה להקים
מדינה משלה, לא יכלה ליהנות מפרי
המאבק של הזולת. היה עליה ללחום שוב
בקרב בין שמיים לארץ. אלא שבהיעדר
מלך ואפיפיור לבש הקרב צורה פרוזאית
יותר, והפך מאבק בין מיפלגות.
לא היה זה קרב מלאכותי. מצד אחד
התגבש בארץ ציבור גדל והולך שראה
בדת לכל היותר משמו ששמר על קיום
העם בפזורה, והפך מיותר עם הקמת המדינה.
נגד מחנה זה התייצב הציבור הדתי,
שניזון בעיקר מן הפזורה וסבר שאין
בכלל טעם במדינה יהודית אם אינה מש משת
להאדרת הדת היהודית.
ניצחון הכופרים וכסף דתי. המאבק
התנהל כמעט בכל שטח ושטח, והוכיח
כי מפרידה תהום בין אדם מאמין השומר
על עשרות מצוות, לבין הכופר. המאבק
בתחום זה מוביל ממנוחת השבת, דרך
חינוך הילדים ועד למחנות־הצבא. היה

ברור כי תמיד היתד, קיימת סכנה חמורה
שתפרוץ מילחמה גלויה בין שתי התפיסות,
מילחמה שהיתה מסתיימת בלי ספק
בניצחון הכופרים — ובניתוק זרם הכסף
מן היהודים הדתיים בחוץ־לארץ אל המדינה
הכופרת.
אם לא פרצה מילחמת־הדתות עד היום
והושגה פשרה כלשהי, מגיעה התודה לתנועה
המגלמת בעצמה את הפשרה: תנועת
הפועל המיזרחי. היא פרשה מתנועת האם
(המיזרחי) מתוך דיעה שאין להביא את
הדת אל היישוב אם הדתיים עצמם מסתגרים
בבית־המידרש. היא השתדלה לצאת
אל היישוב.
תוך כדי כך הפך הפועל הנויזרחי תנועה
מרכזית במדינה, בעל שמונה נציגים בכנסת
ויותר מ־ 40,000 חברים, המחזיקים ב־60
נקודות התיישבות. שום ממשלה לא תיתכן
ללא השתתפות חבריה (אלא־אם־כן יכניס
בן־גוריון לקואליציה את מפ״ם או את
הציונים הכלליים) .אם אומנם לא הצליח
הפועל המיזרחי להפוך את המדינה לדתית,
הרי הוא מתגאה — ובצדק — שהצליח
בכל זאת למנוע את מעשי-הכפירה האיומים
ביותר, כגון קבלת חוקה בלתי־דתית,
והכנים את הנוהג הדתי לכל מוסדות הממ שלה,
כולל צבא ההגנה לישראל.
כוביע מול כובע. אולם הפועל המיז-
רחי סובל ממחלה פנימית המאפילה על
ההנאה מן ההישגים. מילחמת הסיעות המתרוצצות
בקיבתו גרועה מכל מילחמה
דומה במדינה, להוציא את המאבק בתוך
מפ״ס
המחרה באה עם הגידול. במרוצת הזמן
הצטרפו לתנועה יסודות בורגניים וזעיר-
בורגניים, חנוונים ויצרנים, שטישטשו את
האופי הפועלי של הפועל המיזרחי* .ה סיסמה
תורה ועבודה התחלקה לשניים, כשסיעה
השמאל (למיפנה) שמה את הדגש
על העבודה ואילו סיעת־הימין, בעלת ה•
תהליך שנמשך משך 25 שנה כיורשתה
של הפועל המיזרחי — המיפלגה הדתית
לאומית (מפד׳ל) והוביל אותה לנקיטת
עמדות ימניות־לאומניות קיצוניות.
רוב, מעדיפה את התורה. שתי הסיעות

מאשימות זו את זו בכל הפשעים והחטאים
האפשריים, החל מרדיפה אחר כיסאות
בממשלה וכלה בהברחות השוק־השחור.
השבוע נפרש צעיף אהבודרעים על כל
ההשמצות ההדדיות, ונתכנסו בני כל ה סיעות
כדי לשוחח בסיגנון פרלמנטרי.
המאורע: הוועידה הארצית הי״א של הפועל
המיזרחי. באולם הישיבות ברחוב ריינם
בתל־אביב, ובקפה בוסתן הסמוך ניראו
בצוותא כובעי מיגבעת (המסמלים את האגף
הימני) וכובעי מצחייה (המסמלים את
בני הקיבוצים).
אך חשובים יותר היו חובשי הכיפות
התימניות ושאר כיסויי־הראש המיזרחיים.
כי המקור העיקרי לגיוס כוחות מילואים
לתנועת הפועל המיזרחי אינו הנוער הישראלי,
אלא מחנה העולים החדשים ש גודלו
בהווי דתי בחוץ־לארץ, ונדהמו למצוא
בארץ ציבור גויי.

היסטוריה

״העולם הזה״ 783
תאריך 30.10.52 :
מהתוכנית לשיפור שפת־הים, תוכנית ש כללה
בין השאר גם את הכחדת בניין
המרחצאות החמים והקרים, גם הן נקודות
נוף מפורסמות. במקום הבניינים הצנועים
נמתחה טיילת ארוכה ונייבנו בנייני פאר.
הים הזדהם.
עכשיו חזר הקאזינו התל-אביבי לחדשות:
קבוצת בעלי־הון הגישה בקשה ל-
מישרד המיסחר והתעשייה, שירשה לה להקים
מחדש את בניין הקאזינו בתוך ימה
של תל־אביב. ידיעה זו תזכיר נשכחות
לרבים, ותשמח מעטים. הסיבה: הפעם יהיה
זה קאזינו ראוי לשמו — ומישחקי־הגורל
יהיו בו חוקיים, ומטרתו לשרת תיירים
עמוסי דולרים. ולסחוט מהם מטבע זר
לקופת המדינה.
בעוד שכלכלנים רבים ראו בהפיכת יש ראל
למונטה-קארלו מיזרחית רעיון חיובי,
עיקם שר־החינוו־והתרבות את חוטמו, ופסק
שהדבר יביא לשחיתות. הגיב על
כך עיתונאי אחד :״לפחות תהיה זו שחיתות
גלוייה, ללא שמץ של צביעות.״

מכחכים

בניין עלהסל עי
היום, הדבר כמעט שלא־ייאמן. אבל
תל-אביב היתד, לפני לא יותר מעשרים
שנה עיר קטנה, נחמדה ותמימה מאד.
וכאשר רצו להביע בציור או בתמונה נושא
שיסמל אותה היו לרוב בוחרים בבניין
מוזר וירקרק, שנתמך על עמודים גבוהים
הבנויים על גבי סלע שעל חוף הים,
בקצהו המערבי של רחוב אלנבי. מעין
גשר הוביל מן הרחוב אל הבניין שהיה
קרוי ״הקאזינו״.
למרות השם לא היה זה קאזינו אמיתי.
לא שיחקו בו בקלפים או בגלגל-מזלות:
נהגו ללגום בו את התה של שבת אחר-
הצהריים, כשתיזמורת־מיתרים זעירה מנעימה
את בילויים של האורחים.
היה זה יום שחור, בייחוד לילדי תל־אביב
שהתרגלו למקום ואהבו לצוד סרטנים
בין עמודיו, כאשר יום אחד החלו
הורסים את הביודהירוק. היה זה חלק

הנ9יש 9טעל הנועד
בקשר למישפט על הנוער ברצוני להעיר:
הירושה שלנו בשטח החינוך לאז רחות
איננה מצטיינת בפאר רב. מרבית
ימינו, ומרבית חיי אומתנו, חונכנו לעבור
על החוק מאחר שהחוק היה חוק זר, חוק
עויין, ואותן פעולות שאנו מרימים על נס,
כמו ׳ההעפלה׳ ו׳ההגנה׳ היו בשעתן ׳עבי רה
על החוק׳ .ועתה, כשאנו בונים את
מדינתנו ומחוללים מהפכה כבירה, עדיין
יש כוחות הבולמים התפתחות זו, ותופעות
של חוסר חוש ציבורי הן כשרואים בשוטר
— אדם עויין ולא מגן.
יגאל לוסץ * ,חיפה

אנשים
י• עיתון שווייצי־מצוייר שפירסם את
זיכרונותיו של בן־אחיו של יוסף ואסירי-
נוביץ דז׳וגאשווילי, המכונה סטאדין,
גילה כמה פרטים מלבבים על חייו של
האיש רב־הכוח ביותר בעולם: בשעות
הפנאי שלו עוסק סטאלין במלאכת סנדל רות
בבית־מלאכה קטן שהקים לעצמו ליד
הדאצ׳ה (מעון קיץ) שלו בקירבת מוסקבה.
עיסוק זה ממריץ את מלאכת המחש׳בה
שלו, ואת סיסמתו המפורסמת ״סוציאליזם
בארץ אחת״ המציא שעה שעסק בו. באותו
בית יש לו גם חדר־חושך, שבו הוא
מפת את תצלומיו ככל צלם־חובב אחר.
!• עיסוק מעניין (ואולי אפילו יעיל)
מצאו לעצמם השבוע משה כן־אפדים,
איש קול־ישראל ויצחק לוי*,״ סופר הדור
בירושלים: ביושבם בקפה עטרה, החלו
עורכים רשימה של אישים שכדאי היה
לייסד עבורם בית־עליון בדומה לבית־ה-
לורדים האנגלי. תוך חמש דקות אספו 67
מועמדים. השניים טוענים :״בית־עליון
עלול להציל את המצב בארץ, בזה ש יאפשר
הוצאת זקנים מחיי המדינה בלי
לפגוע בכבודם.״

וורה גדר (במרכז) מלכת המים 1952 וסגניותיה
החלק השני והעיקרי

• לוסין, משמש כיוס כאחד
הטלוויזיה הישראלית.
•• כיום יצחק לוי הירושלמי,
מערכת מעריב.
מבכירי חפר

אפריק ה: תעלת ה מי םהמ תו קי ם ליד אי סמע אילי ה

הפרשן הצבאי של ..העולם הזה ממשיך בניתוח השאלה: למה לא
הופנתה המיתקפה נגד הארמיה השניה-ומשרטט תוכנית אלטרנטיבית

.א בי ריו!
על ומעבר לכל היתרונות אשר מניינו עד כה
• ז בבחירת יהארמיה השניה כיעד המיתקפד, האמורה-
להכריע בדרום, עומד יתרונה׳ ׳לצורכי מילוי מטרת ה-
מילחמה הצבאית (ביישום המטרה המדינית הנכונה ׳וההכר חית)
,של ״השמדת כוחות האוייב תוך חזרה. אל קו־המים״
— ישני האלמנטים אשיר נעשו החיוניים. וההכרחיים ביותר
לנו, מ׳שהפכד ,״מטרת־המילחמה״ שלנו, לאחר ההצלחה
המצרית בשלב־הפתיחה, לרצוננו או שלא לרצוננו ,״שלי לת
מטרת־המילחסה המצרית, באמצעות ביטול, ומוחלט
או לפחות ניכר ביותר, של הישגם הצבאי״.
•למעשה, ד,יתד, מטרה זו צריכה להיחשב מיובנת־מאליה
ובלתי־נמנעת: הרי לא יכולנו ללחום ,׳במטרה להנציח
הישגים צבאיים מצריים — ולא רצינו ללחום למען כיבו־שים
טריטוריאליים נוספים, שאין בהם ערך, או צורך.
מטרה זיו (של הישארות על קו המים) — ועוד בצורה
הקיצונית ביותר האפשרית — היא שגרמה את ישיבת
צה״ל בסיני, עד המילחמה, ב״קו בר־ילב״ ,שמהותו הגינה
ק״שחת, ללא ויתור, ימן הסנטימטר הראשון ישל גירת־התעלה.
וזוהי גם המטרה אשר הוצבה למיתקפתו הראשונה
של צה״ל בדרום, ב־ ,8בחודש.

לכן, אין לראות כד חידוש בטענה, שצריך
הייה לתקוף, לנצח, להשמיד (או להדוף) את
המצרים בסיני — כאשר מאמץ זה הוא
העיקרי (כמו כ־ 8באוקטובר) .החידוש העקרוני
נעוץ דווקא בכך, שמתוכנית ״אבירי־דב״
— כתוכנית מערכתית — כפי שנהגתה וגם
כוצעה, נעלם למעשה, לפתע ולראשונה, המאמץ
להבסת המצרים כסיני, דאת הכד תלו עתה
בצליחה דבכיתור במערב התעלה.

השארות תגנויווות של
הגילחמה לא נחנו
כלי -לא רבני
המיתקפה ודא אחריה
חידוש זה דורש הסביר מיוחד מעושיו, מפני כמה סיבות.
׳ראשית,
אין. כל סיבה להניח, או ראיה, כי ״המטרד,״
הקבועד-,הייעודית המסורתית של ׳חזית־הדרום ׳ובסדר-
העדיפויות המסורתי שלה — כפיי •שהובנו יתמיד על־ידי
צה״ל — השתנתה לעומת ח־ 8בחודש (אך אף לעומת
תקופת קדם־הימילחמה).
שנית, הסתמכות על כיתור לבדו היא דרך מאד
מפוקפקת להשגת ׳מטרה של השמדת האיוייב! מסתרים
את האדיב ואחר יושבים וממתינים עד אשר ייפול לחיקנו
הממתין. ללא מאמץ נוסף .׳ בנסיבותינו, כאשר

1 1 0 -

מ שו פ ר

״שעון־החול״ היא עובדת־חיים מרכזית, זהו חלום־באס־פמיה,
תלוש ונלעג.
שלישית, אפילו ניתוח צבאי-מיבצעי טהור של ״הגורמים
המשפיעים״ ,כיפי שהיו, צריך היה •להוביל את הפיקוד
הגבוה לכך, שהמאמץ העיקרי שילה ייעשה בסיני, כאשר
מיבצע־ד,צליחה וההתקדמות באפריקה מהווים מאמץ מושגי
— אמנם חרובי להצלחה, אך במאמץ־עזר למאמץ־העיקרי.

! 101 הנוח
לץ גורם־ המשפיע הראשון שהכתיב עשיית המאמץ חי
התקפי בסיני— ומול ארמיה —2היה היערכות הכוחות.
עיון במפה יראה לנו מיד שעיקר כוחו של צה״ל בדרום
היה ערוך, מתחילת המילח׳מה, יבין צפון האגמים לפית׳חת-
קנטרה. ערב ״אבירי־׳לב״ הגיע שיעור הכוח שם, כפי

מאח

בנימין 11מ1־ 1־11־
שניתן להסיקו ומן הפירסומים, לכרי כשלושה ׳רבעים
מעוצמתנו •בחזית הדרום.

הדרך האחת והיהירה להביא בוהות אלה
לידי ביטוי מירכי ובו־זמני לשם הבסת ה־אוייב,
היתה בתקיפת אדמיה — 2בעיקר
בסיני, תוך סיוע שד חדירה לעורפה, על־ידי
כוח צולח.
כל דרך אחרית — בגון זו שננקטה — הייתה כרוכה
בביזבוז העוצמה, כאשר חלקה בטל וחלקה רק במגע
הגנתי פאסיבי. יתר־על־כן, אפילו נתכוון הפיקוד הגבוה,
בכל מחיר, להסתמך על צליחה וכיתור באפריקה, בכל
זאת לא היתד. כל ברירה בידו לעשות זאת, בעיקר משבחר
לצלוח בדוורסואר, אלא על־ידי שיתקוף, קודם -כ ל את
ארמיד 2 ,בסיני.
חוסר־ברידה זה צמח מכך, ש״התפר״ המפורסם עצמו
אמנם היה ריק מכוחות, אבל בטווח קצר מציר־ז־,צליחה
העיקרי (״עכביש״) ופיסית, עיל הציר השני (״טי׳רטור״)
׳נערכו להגנה כוחות !מצריים ניכרים, וביניהם אלמנטים
של שריון־וחרמ״׳ש, המסוגלים לנוע או להלום, בן־רגע,
דרומה. כל הנתונים הללו היו ידועים ונהירים — ולא, מן
ההגיון הייה שיניחום — לפחות בעיקרם, לפיקוד הגבוה
שלנו.
כוחות מצריים אלה, שכללו את דביזית החי״ר 16
המתוגיברת וריביזית הטנקים (״המשוריינת״) 21׳נפרסו
׳והתחפרו במד, שהיד, במערך המצרי העמוק והחזק בסיני.
ביתקיפתם, תקף צר,״ל את הגוף העיקרי של ארמיה 2
בסיני ( :ולמעשה, שיל הצבא המצרי) .בסופו של ידבר, אכן
השתתפו בהתקפה על ׳אחמיר 2 ,כל הכוחות אשר נמצאו
מולה — אוגדות שרון ׳וברן ו״כוח ששון״ .אבל הם תקפו
בנפרד, בחלקים־חלקים, במועדים, בכיוונים ובמקומות שונים.
אילו היו יכל הכוחות היללו מופעלים במייסגרת מאמץ

כל־חזיתי אחר! ,באותו זמן, על-פי תוכנית-׳מייתקפה. מובנה־מראש
ומתואמת ובשליטה מרכזית הדוקה, וראי שהיד,
בידם לרסק לרסיסים בזמן קצר, את ארמיה .2יאכיל המאמץ
ההתקפי המתוכנן והרצוי בוון ובוצע רק ׳במערב התעלה
ועוד דרומה. לכן כל ההתקפות אל ארמיה 2שממזרח
לתעלה, נעשו רק כמאמץ מישני, מחוסר ׳ברירה, במשימה
המיגנתית־באופיה של אבטחת הצליחה ובכפוף ילה, כאשר
כל. כ׳וח־משנה — אוגרות• ,חטיבות, גרודים — מוטל לקרב
הזה לרוב בפני עצמו, בלא שייעשה כל נסיון לאתר נקו-
דות-תורפד, מצריות, או לנצלן •משנוצרו. התמונה הכללית
מראה, כי מיליבר עוצבה אחת — חטיבת טוביה — כל
כוחדת־המישנה של ושרון ובדן יעברו בחזיתה הדרומית של
אירמיה ,2״הכניסו אגרוף״ שטחי, קצר או ממושך, שבו
יופנו משם וצלמו למערב.
תופעה שלא הושם אליה לב היא• ,שבגיזרה ההיא עלה
בידי כוחותינו — למרות שפעלו לרוב בנפרד ובחוסר
תיאום מספיק — להביא את דיביזיה חי״ר 16 ודיביזיה
טנקים ( 21 או מה שנותר מימנה אחריי התקפות־הנפל
המצריות ב 14-בחודש) ,לכלל התפוררות. עמן נטחנו שם,
בעיקר עיל־ידי מאמציהן העיקשים־להפליא של חטיבות,
אמנון וטוביה (בתוספת גירוד יאמיר מאוגדת ברן) ,גם
יחידות ועוצמות מצדיות נוספות, של טנקים וחרמ״ש,
אשר היוו את עיקר עוצמת העתודה של אחמיר 2 ,והוחשיו
על-ירד, למניעת התפרקות האגף הדרומי שלה ולסתימת
חפירצה. אנו ׳רגילים לחשוב. על ״התשה״ ד״שחיקה״
כדברים לא־ינעיטים שגורמים הערביים ליהודים. אבל ׳בגיז-
חד, ההיא, עוצבות ויחידות הטנקים של צד,״׳ל הן אשר
שחקו את המצרים, עד שתש ׳כוחם וינטשו את מיתחמיהם,
ב״חווד, הסינית״ ועד חצי ״מיסורי״ ,בעיקר מאפיסת-
כוחות.

למה הארמייה השלישית
ולא הא ומיה השניה?
למה באפריקה,
ולא בסיני עצמה?
למרות זיוף הפרופורציות אשר גרמה טראומת
ה־ 8באוקטובר, עדיין היתיה התקפה
מושפלתומרוכזת שלאוגדת־שיריון ישראלית,
כגדר מפה חזקה דיה, לפורר ולהביס
כל מה שיבלו המצרים להעמיד מולה.

.,נוחות ש־ ״ם ,
ומה כי יש יסוד מספיק להנחה, שאת סיבת הימ!נ-
* עות הפיקוד הגבוה מתיכנון־מראש של הנחתת
מייתקפיות, מאסיביות שתכליתן איננה ״בלימה״ או ״לחץ״

גרידא, יש לחפש בעוברה, שצמרת צד,״ל לא ידעה ולא
הבינה לאשורו, מה באמת קרה ב־ 8בחודש, ובמיקרים
אחרים. נראה כי כך גבה בתודעת הפיקוד הגמד— .
בעיקר מפקדת הזית הדרום — מעין ״מחסום־פחד״ ,שבגינו
כבר לא האמינו ביכולת כוחות צה״ל להתגבר ,׳בהתקפה
יזומה רגילה — ובוודאי כשכיוונה הכללי חזיתי — על
קטע ממערך ההגנה המוכן ישל הארמיות המצריות, וגם
להבקיעו למלוא עומקו; ,וכל זאת בלא לשלם מחיר בלתי-
נסבל. כצפוי וכרגיל, מחירה של ״זהירות״ מעין זז כבד
ומיותר, כפי שעוד ;ניווכח׳ בסקירת הצליחה, כהתארעותה.
העובדה שבפועל נמצא הפיקוד הגבוה מחייב ומאיץ
בתוקף, בשרון וגם בבדן, שיתקפו מיתחמים מצריים
ב״חווה הסינית״ וב״מיסורי״ ,איננה סותרת את ;ההנחה
שלעיל. מפקדת החזית ראתה התקפות אלו כנובעות
מהכרח שנוצר בשטח, לשם הדיפת האוייב צפונה כדי
להרחיקו מראש־הגשר, אבל בשום פנים לא כחלק ממאמץ
התקפי מערכתי כולל יזום, שתכליתו איננה ״דחיפת״
המצרים בילבד, אלא הבקעת המערך ד; .ארמיוני כיבושו;
,והשמדת אחמיר 2 ,בסיני.

כיוון שהוחלט כי המאמץ העיקרי ־ ־
וממילא ריכוז רוב ;הכוח — ייעשו באפריקה,
תוך הימנעות מכוונת מ^הסתככות״ עם הכוחות
המצריים העיקריים כסיני, לא נוצל ריכוז-
הכוח מול ארמיה 2כאופן מלא וכו־זמני.
קודם כל, היה צריך שרון. להידחק ב״תפר״ ,כאשר
ברן ערוך ;מאח יריו, ממתין לתורו לצלוח. מיפקדת
החזית דאגה שיהיה ברן ״טרי״ ,לצורך הלחימה באפריקה
;ולכן נערך להתארגן מאחרי קו החזית .״כוח שישון״,
שנעשה אחראי לבדו על דוב גיזרת ארמיר ,2 .ניאלץ להת פזר
לכל אורך חזותו, עד הים־התיכון. הגם שהיו אי-אלו
מחשבות לעניין ניצולו למ״תקפה. ,נראה שלא היו רציניות.
כך נגזר מראש שיבוזמז ההזדמנויות אישר נוצרו אחר־כך
בפועל בגיזרתו של כוח ששון, ומילבד ״לחץ״ לא תרם
כל ׳תרומה מועילה. הכוח האחר שהשתתף במיתקפה הוא
״אוגדת סיני״ (מוקטנת ,׳ועתה בפיקוד קלטו מגן ז״ל,
לאחר נפילת אלברט מנדלר) המתין גם הוא במקומו,
בגיזרה הדרומית, באפם מעשה של ממש, עד שיגיע תורו
לצלוח.

וביעילות המירביים, מול אירמיד ,2 .באחת או יותר
מגזרות אותה חזיית.

ך* יערכוה עיקר עוצמת חזיודהדרום בקו דוורסואר
י — 1קנטרה נגרמה לא רק מפני סיבות מיבצעיות.
הגורם העיקרי היה דווקא לוגיסטי.
ממיזרח לקו זה נמצאו שני המרכזים הלוגיסטיים העיק ריים
של צה״׳ל בחזיית סיני — אמור דפידים ואמור —
בלוזה־רומני. משניהם נמשכו אחורה שני עורקי־התחבורה
הראשיים שהזינו את סיני — ואלה חיו, כמובן, גם צירי־

ההיבט הלוגיסט, לא
זכה •בניסוח, בהערכה
!בהשפעה הנכונים בניהול
המ יל חמות של ונחיל
התנועה החשובים, הנוהים והקצרים ביותר, שהוליכו מסיני
אל מרכז ישראל. לכן, מצד אחד, חדירה מצרית עמוקה
בגזרות אלו היתד. פחות-נססלת מאשר במקומות אחרים ;
ומצד שני, האפשרות לקיים כוחות גדולים בהן היתד.
טובה וקלה יותר, וגם משך הזמן שנחוץ להגעת כוחות
מלב ישראל, קצר יותר.
מסיבות אלה, וכן ביגלל גורמים אחרים — כמו, אופי
השטח ממערב התעלה וכן התפיסות והנתונים המיבצעיים
שהתקיימו לפני המילהמה וכפי שפורשו והובנו אז —
נטד. צה״ל, לפני יום־הכיפורים, לראות את האפשרות
הסבירה. והעדיפה לצליחת התעלה, ימיסגרת המאמץ
ההתקפי העיקרי שלנו, בבמה מקומות שבמחצית הצפו־

שד אבירי־הלב. המפה מראה את הכוחות
של ששון, שרון, ברן, וקלמן, את
כיוון התקפתם, את העתודה האיסטרטגית המצרית ואת עתודות הארמיות.

הביצוע בפועל

קל לשער את התוצאה שהיתה נגרמת,
אילו הלכה חזית הדרוס בדרכה שד חזית
הצפון. שם לא נשמרו בוהות ״רעננים״ ובטלים
להמתין לתורם לתקוף: אלא, כאשר עכר פי־קוד־יהצפון
למיתקפה, הטיל לקרב כו-זמנית את
כד כוחותיו האפשריים — ונזכור כי כולם
השתתפו כבלימה ; ובצפון היה פסק־הזמן כין
כלימה למיתקפה קצר הרכה מ מיני.
מ אפילו המצרים יפלו בקושי להחשות לעצמם את
הלוכסוס המסוכן, של החזקת עתודות גדולות־ביחם, בלתי־מרותקות,
כדי שתהיינה שמורות ״טריות״ לשלב הבא.

לנכי צה״ל. ,מיתה זו איוולת, שקשה להסבירה
ואילאפשר בלל להצדיקה.
באוימרי שהיערבות הכוחות צריכה היתר. להטות את
הפיקוד הגבוה לכיוון התקפת ארמקד 2 .בסיני — לאור
השאיפה הטבעית וההכרחית לניצולם המירבי ולמניעת
התבזבזותם; לשם מילוי המשימה של ״השמדת האויב״
ו״שלילת הישגיו״ ; ובהתאם •להשפעה ההכרחית של גיורם־
הזמן(המיבצעי-האובייקטיבי, בחיזוק משמעותי של ׳תופעת
״שעון החול״ ׳שלנו) — אין כוונתי לומר, שכל כוח חייב
הקד. לתקוף בגיזרתו, ומול פניו. אלא, שהיערביות זו
איפשרד. ריכוז עוצמה מכרעת למיתקפר — ,ושריכוז זה
אכן ׳ניתן היה לביצוע וחייב היה להתבצע, במהירות

כאלה לא עמדו לרשותו בכל חלק אחר של החזות, בסיני
או באפריקה. מצב לוגיסטי כזד. הוא בגדר נכס מיבצעי
רציני ביותר, שאיפשר לנצל, באופן יעיל, כל הזדמנות
אשר היתד. נוצרת במרחב — ובכך גם. הזמין יצירת
אפשרויות כאלו.

.אופייני הדבר ומצער — מהיותו סימפטום
מובהק שד אי־מיקצועיות מוכחת ועמוקה —
שההיכט הלוגיסטי לא זכה כניתוח, כהערכה
וכהשפעה הנכונים כניהול המילחמות והמערכות
על־ידי צה״ל.

׳לכל איש־צבא היודע את מלאכתו היו הנסיבות הלוגיסטיות
מכתיבות, כימעט אוטומטית, העדפת תקיפת
ארימיד ! 2 .וזה היד, המובו־טאליו הראשוני, אשר כדי
לערעריו ולצרכי העדפת דרך-פעולח אחרת, נחוץ היה,
שיכנוע קשה (או, כמובן, הכוונר,־שוללת מפורשת מלמעלה)
.הפליאה תיגבר לנוכח העובדה, שצח״ל עצמו בחר
להשיג הכרעה בדרום ׳באמצעות וחדירה עמוקה לעורף
האוייב; כלומר, באמצעות התנקה וניתוק של צינורות־החיים
הלוגיסטיים המצריים — ועוד, כאמור, תוך הסתמ כות
מופרזת ובלבדית־למעשה על כך- ,תוך ׳הימנעות
מכוונת (שוגה) מהכרעה בדרך של התנגשות בחלק מסויים
מן;הכוחות העיקריים של האוייב.

הלוגיסטיקה, מסתבר, נתפסת בגורם בעל
השפעה מכרעת אצל האוייב, אף לא אצלנו
ועד מכצעינו.

נקוות מיבצע
•ם שם כיכום־כהמחשה של מסקנתנו, שאת המית/קפח
נחוץ ונכון היה להנחית על ארמיה ,2תוך
ביצוע המאמץ העיקרי המתרה התעלה, ננסה להציע
ולתאר כאן את ״המיתקפה הנבונה״ ,שראוי לכנותה
אבירי־לב ,2משופר.
סעיף ״המשימה״ (או ״הכוונה״) בפקודית־המיבצע ה־
״משופרת״ יורה, כי מטרת המיבצע היא ״השמדת ארמיה
,2על-ידי ביתורר .׳במערב התעלה והתקפית כוחותיה
הערוכים בשטח סיני.״ מאפייני ״השיטה״ יהיו:
!• ביצוע צליחה כ״מצמד״ (דרוורסואר) ,אבל

הכוחות במיבצע כפי שהיה, בין
המאמץ העיקרי (דרומה) והמאמץ
להרחבת ראש־הגשר ואבטחתו שהופנה כלפי צפון.

פיצול

•ביית ישל החזית( .בין הים-ד.תיכון לדוורסואר) .עובדה זו
אוזכרה וגם הוסברה בפירוט בפירסומים שונים וגם
בסקירותינו ולכן לא נרחיב בר, פה. מכלול הסיבות
והגורמים הללו הביא לכך, שבחלק זר, של החזית — בו
נמצאו הגזרות ״הצפונית״ ו״המרכזית״ שלנו — •תיבנה
ותפעל מערכת יעילה וצפופה-יחסית של דרכי אורך

בגסיסת המ״זחדות שלנו,
בעולל שעזחוחול הפולים׳,
לא די בניסור האו״ב
ובחמשה עד שינוי לחיקנו
ורוחב וכן שבאן ימוקמו שני ריכוזי ציור־הגישור —
האחד, באיזור רפידים (עם ״׳שלוחה״ לכיוון טאסה ומער־סד
).ומשני, בבלוזה־רומני.
כך ,׳בחזית ארמיר 2 ,׳נמצאו לצד,״ל ׳תשתית וגיבוי
לוגיסטיים טובים לשם ביצוע תנועות, ריפוזי־כוחות,
אספקתם ואחזקתם — במהירות ובקנדי-מידה גדול. תנאים

ריכוז

הכוחות כפי שהיה צריך להיות
כתוצאה מאיחוד המאמצים. המאמץ
העיקרי גס מרחיב ומאבטח את ראש־הגשר.

ניצולה יהיה מידי וכיוונו צפונה וצפון־טערב, כדי: להרחיב
•את ראש־הגשר ולהעמיקו ; לנקות את הגרה המער בית
יעד איסמעאייליר״ במגמה לנתק ממעריב אית הגוש
העיקרי של ארמיר( 2 ,דיביזיות חי״ר 16 ומשוריינת ,21
עם כוחות נוספים) ; לסייע •מן הרמפות המצריות השול טות,
שבגדה המערבית, לכוחותינו המתקדמים במקביל,
בגדה המיזרח״ת ; ללכוד את מעברי •תעלות המים המתו קים(
,החיץ החקלאי) מדרום לאיסמעיאיליר, וממערב לד,
(לכיוון קאהיר) ,עד אבו־צוויר ; לתפוס ציור גישור מצרי
ולנצלו, במידת האפשר ! לביים איום לכיוון קאהיר לשם
הסחת וריתוק עתודות האוייב! וכמובן — לפשוט על
בסיסי טילי הג״מ במרחב ולהשמידם! .משימות אלו אינן
מפריעות האחת. את רעותיה, כיוון שכולן מבוצעות תוו
התקדמות באותו •כיוון כללי. המהירות היא מעל לקודם
לכל. כל התנגדות תיעקף, בעיקר באמצעות יציאה מאי-
זורי־החיץ המעובדים אל השטח המידברי הפתוח שממער-
בם, וחדירה משם פנימה (כלפי מיזרח) ,עד התעלה, במקומות
הנוחים. בשלב הראשון יצלחו חטיבת טנקים ׳וחטיבת
חיר״ט, עם מיפקדת אוגדה.

• ניקוי איזור ראש-הגשר בגדה המיז
רחיה עד 10—5ק״מ מ״מצמד״ ; ומייד המשך החדירה

לאורך ״לקסיקון״ ,צפונה •ולצפון־מיזרח, בתיאום ובסיוע
הדדי עם הכוח שממערב התעלה. למשימות אלו יוקצה
(המשך בעמוד )12

בדיקת תצדוכת דלק
בדיקת כיוון והצתה
הרכבת חלפים כנדרש
י 975-י

מגור — חברת שרו תי דרך הג דו להוהפ עי ל ה ביו ת ר.
שנב חר ה שלוש שנים ב ר צי פו ת, כחברהה טו ב ה ביו ת ר
( מ שאלי דעתקהל ״ ה מו צ ר הנ בחר ״ ו ״ ה קני ה
ה טו ב ה ביו תר ״)

שרות חינ םלב די קתמער כו תהחשמלבמ כוני ת, ב עז ר ת מיכ שור
אלקט רוני. ח ל פי ם, ציו דוא בז רי ב טי חו ת ל חו ר ף יי מ כ רו ב מ קו ם.
המבצע ייע רך מ־ 24.10 עד , 18.11.77 פר ט לי מי ם שבת ור א שון,
מ 10 -ל פנ ה ״ צעד 15.30 -אחה ״ צ.
| ת ל ־ א בי ב

.ה ב די ק ה ^ י

1נח ה ין

י* 6 6 1

ת ק • 1 1£צ
^ ^ ס דו דו ^ תהסנ? £

ממס

ת?51

ח 1פז £
ס0ס
3 6 8 £ 15

דו -תי* £ 5ק
=| •רו4

בן3

2ש 17מ

י! יז 2ת

דו 1 .

מוקד־מגור
רח׳ הבריכה —
קרית שאול
(ליד הכני סה
לבית העלמין)

חי פ ה

ירו שלים

באר־שבע

מוקד־מגור
דרך בר־ייהודה 33
(מול מ ח סני דובק)

מכון ״ אוטוצ׳ק״
(לשעבר מ.מ.מ)
אזור התע שיה
תלפיות

מוסך ״שרד״
דרך חברון
בימים ד׳—ה׳׳
16,17 / 11/77

^([0 0 0א צלנו אתה גדול כי אנו הגדולים

לפר טי ם נו ס פי ם — 03-482121
02-221188 7 / 04-664378

1נ 5י יג

יו 55 5655

כי ס כי *3
י* יו
11י!

^ ,בן ש 3

ש|1 1
ס ־ ן ל9 £ 5
חאם 8

ש|ש* 6

ך׳ שק ג־*ס יס 3ש?

אין מ 1וסמפילוגד׳׳ ש. ומההלאה?

^ מנון רובינשטיין עבר את המיבוזן העליון שפו־ליטיקאי
ישראלי יכול לעמוד בו.

זז היתה שעתו היפה.

הוא היה יכול בנקל להיות עתה שר בממשלה. לשם
כך חיה צריך רק להתפשר במיקצת עם עקרונותיו, לדבר
על ״שעת חירום״ ,על ״החובה העליונה למדינה״ ,וכר וכר.

הוא סירב.

אחרי שייגאל ידיו, שמואל תמיר, מאיר עמית ושות׳
ביצעו חאראקירי מוסרי, נשאר רובינשטיין עומד על
רגליו.
בחיים הפוליטיים הישראליים זוהי תופעה כל־כך נדירה,
עד שאי־אפשר שלא להתרשם ממנה.
עולמו הפוליטי של אמנון רובינשטיין התמוטט. אולם
הוא יצא מן ההתמוטטות בריא ושלם.

0 1 -1 0

אל ״ף ז ״לקבל את דין התנועה״ ,על־פי הנוסח הציני
המקובל בביצה הפוליטית הישראלית, ולהצביע בכנסת
בעד ההצטרפות לממשלה. כך עשה אחד משלושת חברי־הכנסת
של קבוצת־שינוי בד״ש, סטף ורטהיימר. היתד.
זו כניעה מבישה. אך לפחות היתד, זאת הכרעה ברורה.
כ י ״ ת: להצביע נגד. הצבעה כזו היתד, מהווה,
למעשה, פילוג של ד״ש. מבחינה מוסרית ומעשית, אין
חבר־כנסת יכול להביע אי־אמון לממשלה, שמיפלגתו
חברה בו. עם הצבעת רובינשטיין נגד הממשלה היו
עסקניה, חבריה ואוהדיה של ד״ש צריכים לבחור בין
הפלג שנכנס לממשלה ובין הפלג שנשאר בחוץ. ההצבעה
היתד, שורפת את הגשר בין שני פלגים אלה.
גימ״ל: להימנע מן ההצבעה. בהכרעה מסוג זה,

לפניו התחלה חדשה. מהי 5

^ אשר יצא רובינשטיין לדרכו הפוליטית, לפני שלוש
^ שנים, עמדו לנגד עיניו מערכת־עקרונות ואסטראטגיה
פוליטית.
העקרונות החזיקו מעמד. ליתר דיוק: הוא החזיק
מעמד. הוא נשאר נאמן להם. שאר ראשי ד״ש התייחסו
אל העקרונות האלה כאל ערוותם, וכאל קרדום לחפור בו.

ך* יעד המרכזי של האיסטראטגיה הרובינשטיינית
י 1היה להקים מיפלגה ימנית מתונה, שפוייה ויונית.
הימין הקנאי, בהנהגת מנחם בגין, השתלט ב־1965
על הימין המתון. במחנה גח״ל נפגשו שני כוחות שונים
מאד: חרות הלאומנית־מיסטית־דתנית והליברלים המפר־כחים־אינטרסנטיים.
חרות בלעה את הליברלים, ולא נודע
כי באו בקירבה.

^ ין כל ספק: רובינשטיין יצטרך לפלג את ד״ש.
ככל שימהר לעשות זאת, כן ייטב לו. עם כל חודש
שיעבור, יקטן מחנה הנאמנים. רבים יתקלקלו ויסתאבו.
אחרים יפרשו באופן פרטי, מתוך גועל שלא יהיה ניתן
לכבשו.
השאלה היא: מה יעשה רובינשטיין לאחר־מכן?
האם יפרוש מן הזירה הפוליטית, או שיפתח ביוזמה
חדשה?

מטרתו של רובינשטיין היתה לערוך מעין
פשיטת־קומנדז לתוך המחנה הזה, לנתק את
הליברלים מחרות, לשחרר אותם מחיבוקו של
בגין ולהחזיר למערכת הפוליטית הישראלית
כוח ימני מתון.

זה יהיה המיבחן הבא שלו. ייתכן שיהיה
קשה מן המיבחן שהיה.
אמנון רובינשטיין: לאן פניך מועדות, אדון !
אין הבדל רב בין ההימנעות ובין ההצבעה נגד. ייתכן
שהפילוג היד, מתבצע בצורה יותר איטית, פחות חדה.
אך ההימנעות היתד, מהווה צעד מודע ראשון בדרך
לפילוג.

רובינשטיין בחר כאפשרות רביעית. הוא
לא הופיע כלל להצבעה. הוא הצביע ברגליים.

לזכותו ייאמר כי ירד מן הדרך ברגע האחרון,
כאשר ראה לאן.היא מובילה. חבריו המשיכו
כה עד הסוף, והקימו לעצמם גן־עדן
פרטי בגיהנום הלאומי.

^ ניגוד לעמדתו עד לאותו מועד, אין מעשה (או
* י מחדל) זה יכול לעורר כבוד רב.
תחילה נמסר כי רובינשטיין לא יצביע בכנסת בעד
צירוף שרי ד״ש. לאחר־מכן נמסר במהדורות החדשות
כי חברי־הכנסת אמנון רובינשטיין ומרדכי וירשובסקי
לא הופיעו כלל בכנסת. אחר־כך נמסר, כנראה על פי
בקשתו של רובינשטיין עצמו, שסיבת אי־הופעתו נעוצה
במחלה שלקה בה.

** תה יש להפנות אל רובינשטיין את השאלה שהציג
> פטרום השליח לישוע, בספר המפורסם: קוו ואדים,
דומינו! ? לאן מועדות פניך, אדון ו
פרק פוליטי אחד בחייו הפוליטיים של רובינשטיין
תם. הוא נסתיים בעוגמת־נפש, בתיסכול עמוק, אולי
בתחושה של ייאוש.

ואם החליטו השניים מראש שלא להשתתף בישיבה
ובהצבעה, לשם מה הודיע רובינשטיין על המחלה?
אולם אין להגזים בחשיבותה של פרשה זו. יש לראות
בה ביטוי למבוכה מובנת, מול פני הכרעה קשה ומכאיבה.

אבל זהו רק פרק. עכשיו יכול רובינשטיין
לפתוח דה חדש, להתחיל בפרק ב/

שורות הראשונות בפרק זה לא היו מפוארות
1 1ביותר.
אחרי ההכרעה הצינית של מועצת ד״ש, נמסר כי
רובינשטיין לא יצביע בכנסת בעד הודעת־הממשלה על
הצטרפות שרי ד״ש אליה.
לפני רובינשטיין ונאמניו עמדו שלוש אפשרויות:

על חורבות ד״ש קמה מיפלגה מימסדית שיגרתית,
דמויית־מפא״י או דמויית־ליברלים. מיפלגה כזאת, לא
ניתן כלל לכבשה מבפנים. הכרה זאת היתד, אחת מאבני־היסוד
של בניין ד״ש. רק משום כך קמה ד״ש( .מותר
להזכיר שזהו אחד החוקים הפוליטיים שגובשו בסדנת
העולם הזה, ושד״ש אימצה אותם לעצמה).
ד״ש החדשה, שניתן לקרוא לה פסבדו־ד״ש, ניאו־ד״ש
או אנטי־ד״ש, היא מיפלגה הנשלטת מלמעלה על־ידי
קבוצת־עסקנים, שאינה תלוייה בחברים או באוהדים.

כל אלה ידברו על ״לכבוש מבפנים״ ,״מאבק
על עקרונות״ ,״החזרת ד״ש המקורית״.
מעתה והלאה, יהיו אלה סיסמות של אליבי
למחזיקים בקרנות המיזכח.

האיסטראטגיה שלו, לעומת זאת, נכשלה
לחלוטין.

רובינשטיין אינו אשם בכך. קרה לו מה שקורה לעיתים
קרובות בפוליטיקה: התוצאות שונות מאד מן הכוונות.
הכוונות הטובות ריצפו את הדרך לגיהנום.

ד״ש מתה. נקודה.

מיפלגה כזאת מוכרחה להתנוון במהירות עצומה. היא
תהיה בהכרח זירה לאינטריגות, למילחמות על השלל,
להתגוששות של קבוצות־לחץ. כל אדם טוב ייגעל מן
המישחק, ויפרוש בהמשך הדרך. יישארו רק הציניקאים,
המושחתים. חסרי־האידיאלים, רודפי הכבוד והכסאות.

לא כן רובינשטיין. בניגוד לשאר ראשי ד״ש, שהפליגו
על מבול הדיבורים על ״עקרונות״ אל חוף־המיבטחים
הפרטי שלהם, יכול רובינשטיין להמשיך לדבר על עקרו״

נותיו, מבלי להתבייש.

ד״ש, יותר מכל גורם אחר בארץ, העלתה
את בגין לשילטץ. עכשיו הנחילה לבגין את
הבסיס הפרלמנטרי הרחב, ההופך אותו לדיקטטור
בכל השאלות הקובעות את גורל המדינה.

התנועה
הדמוקרטית לשינוי, שקמה לפני הבחירות,
מתה בשבוע שעבר. אין זה מוות־על־תנאי, מוות־הלקי,
מוות־זמני. ד״ש נפחה את נישמתה, שבקה חיים לכל חי,
החזירה את נישמתה לבוראיה, הלכה לעולם שכולו שקר.

ההנהגה משתתפת בחלוקת-השלל הממלכתית,
ויש בכוחה לשחד המוני מיני-עסקנים
בג׳ובים, בכסף, בכיבודים, בשליחויות, בטו-
בות־הנאה מכל הסוגים.

העקרונות היו בעיניהם שלביט בסולם, שבו
טיפסו אל מרומי הביסאות המיניסטריאליים.
ברגע שהגיעו אל הכיסאות, הפילו את הסולם.

היו שסברו מראש כי זוהי משימה בלתי־אפשרית.
מסתבר כי אלה צדקו.
יוזמתו של רובינשטיין הולידה את תנועת־שינוי,
שצמחה לתוך ד״ש (או נבלעה על־ידה) .בשבוע שעבר
הצטרפה ד״ש לממשלה שאינה אלא חותמת־גומי בידי
שילטון לאומני־דתני קיצוני. תחת לשחרר את הליברלים
מחיבוקו של בגין, נכנסה ד״ש עצמה לחיבוק זיז•__

לנסות להפיל את ההנהגה הקיימת.

אם קיימת מחשבה כזאת, הריהי אשליה
גמורה. יותר מכן: זוהי שטות.

אם אכן לקה רובינשטיין בדלקת־ריאות, נשאלת
השאלה: במה חלה חברו, וירשובסקי?
מדוע לא הגיע הוא להצבעה ך

הכרעה זו נדחתה, אך לא לזמן רב. אי־,אפשר
להתחמק ממנה, גם אילו רצו בכך.

במוקדם או קצת־פחות־במוקדם (אך לא במאוחר) יהיה
על אמנון רובינשטיין להחליט בבירור:

להיכנע לפיראטים שהשתלטו על ד ״ש, לפרוש
מן החיים הפוליטיים, או לפלג את ד״ש.

^ תכן מאד שמישהו דוגל באפשרות רביעית: להישאר,
״לפעול מבפנים״ ,להקים אופוזיציה בתוך המיפלגה,

:ונ׳נ אי־י ^

כדי להתחיל מחדש, יהיה עליו לבחון מחדש את
העקרונות שהיו, ואת האסטראטגיה שהיתר .,כמה מן
העקרונות התבדו( .כך, למשל, נדמה לי שאירועי זד 17
במאי 1977 מחייבים את רובינשטיין לבדוק אם התיאוריות
על שיטת־הבחירות עמדו במיבחן המציאות).

יש מציאות חדשה במדינה. יש היערכות
חדשה. יש סולפ-עדיפויות חדש של בעיות.

ין בעיות חשובות יותר מאשר בעיית השלום־
י * והמילחמה, השטחים המוחזקים, הבעייד, הפלסטינית,
כל מה שנקרא בסלאנג הישראלי ״בעיות חוץ וביטחון״.
יש ממשלה המובילה בכיוון מסויים. כיוון זה מוליך
לאסון לאומי. התפקיד העיקרי של תנועודאופוזיציה הוא
להצביע על אלטרנטיבה ברורה לדרך זו, ולהיאבק עליה.
לממשלה זו יש גישה סוציאלית (או אנטי־סוציאלית)
המובילה לאסון *נימי. תנועת־אופוזיציה צריכה לגבש
לה אלטרנטיבה מעשית.

אני טוען כי המושגים המקובלים והשיג
דתיים של שמאל״ ו״ימין״ אינם אומרים דבר
וחצר־דבר על בעיות אמיתיות אלה של המציאות
הישראלית החדשה.
אני מציע לאמנון רובינשטיין לבדוק אם החלוקה
השיגרתית בין ״שמאל״ ו״ימיך, שגם הוא נפל לה קורבן
כאשר יצא לדרכו לפני שלוש שנים, אינה מטעה במציאות
הקיימת.

אם יעשה כן, יתכן כי יגיע למסקנה כי עליו
להשתתף בליכוד מחנה אופוזיציוני לוחם, שיפעל
להצלת המדינה מן האסון החיצוני והפנימי
המאיים עליה, תוך שמירה על פלורליזם
רעיוני.
דרוש הרבה אומץ־לב כדי להתגבר על מושגים של
אתמול. דרוש כוח־התמדה רב כדי לצאת לדרך חדשה,
אחרי שהדרך הקודמת נסתיימה בביצה של בגידה מבחילה.

אני מאחל לאמנון רובינשטיין שיעמוד גם
במיבחן זה.

אזו מיבתב־הברבה הראשון לשמואל תמיר. על
לאנשים הנכונים!

777
הברנדי הלאומי שהוא בינלאומי.

התמנותו כשריהמישפטים. כתב שמואל פלאטוישרו!
8לפני שנכנס שר־האוצר
למסיבת־העתונאים שכינס, לרגל
התוכנית הכלכלית החדשה,
ניגש אל העיתונאי צבי טי־מדר
ואמר לו :״איך דפקנו
אתכם? הייתם עסוקים כל
השבוע בהעלאת מחירי לחם
קימל \״

8סגן שר־האוצר יחז־

השיב :״האדיב הגדול מכולם,
העיתונאים.״

כאשר יצא מי שהיה

מנכ״ל האוצר, הד״ר יעקב
ארכון, מהתייעצות ״צל נגיד
בנק ישראל ארנון גפני, עם
היוודע פרטי התוכנית הכלכלית
החדשה, אמר :״אני
אוהב פוקר. אבל שר־האוצר

׳ 8כאשר אירח ארליך את

שר־האוצר האמריקאי- ,מייקל
בלומנטל, בלישכתו בירוש
לים,
נשא דברים בשפה האנגלית.
ההלצה אומרת כי אחד
מעוזריו של בלומנטל ניגש
למנכ״ל מישרד־ההוץ אפריים
(״אפי״) עברון, ולחש באוזנו :
״אתה יכול לספק לי, בבקשה,

שאל אותם עברון כיצד בילו
ואיך התרשמו מהארץ, השיבו
כולם פה־אחד כי הדבר שממנו
התרשמו במייוחד לרעה היה
האירוח המפואר שבו זכו מטעם
מישרד־החוץ, שכלל שתי ארו־חות־פאר
ביום ואירוח בבתי-
מלון מפוארים. אמר אחד הסנטורים
גם בלי לאכול
פעמיים ביום סטייק ברוטב

נטעלי ירי!

ב תם ב ת השנה וחצי של ה שחקן יוסי
ידיו ואשתו ה או ס טרי ת הדי (באמצע)
היתה צעירת ה או ר חו תבמ סיב ת־ קו ק טייל לרגל החג הלאומי .
האוס טרי. מימין רגאטה מו סי, רעיית השגריר ד״ר אינגו מוסי.

האנס פילים

מפקד כו חו ת או״ ם בגולן בא ל מ סיב ה
מדמ שק. בחוגי הממ שלה נפוצו שמו עות
כי הוא עומד להת מנו ת ל תפקיד רמטכ״ל כו חו ת ה או״ ם בעולם.

בלט ב מ סיב ה ה או ס טרי ת, כרגיל
ב קו מ תו הגבוהה. כאשר עמד ליד
שר החינוך ו ה תרבו ת לשעבר, אהרון ידלין, הגיע זה עד ל חז הו
של מוסינזון, הטוען כי ירש א ת קו מ תו מאביו, הסופר יגאל מוסינזון.

הפסל הי ה הבוהמי של מ סי ב ת־ ה קו ק־טייל.
הוא בא לבוש חולצה מ רו ק אי ת
ונעול נעלי־בד לבנות. אלול מחלקאת זמנו בין ישראל ווינה.
אפרי ם קישון. הסופר חיה
אחרבמ סי ב ה
אורח ידוע

מהמר על כל הבנק, כשכולם
יודעים שאין לו קלפים.״
9 :שימחה ארליף אינו
מאמין באיש. על דלת לישכתו
במישרד־האוצר בירושלים התקין
השר מנעול רב־בריח.

פיטריות אנחנו פרדישראלים.
קשה לי להבין איך מדינה
עניה כישראל מרשה לעצמה
אירוח כה יקר.
9הזמר יהורם גאון הח ליט
לפתוח מועדון בשם כובע

אביטל וגוסיחוו

מזרק קחי כרמל רדקני רא שיו לזניון וזכרו! י ע

ל,אל פלומין נשאל מדוע
הקדימו את העלאת מחירי־הדלק
ביום אחד, ולא ביצעו
אותה יחד עם שאר העלאות.
״כדי לבלבל את האדיב,״
השיב. כשנשאל איזה אוייב,

תרגום לאנגלית של דיברי שר־האוצר?״

מישלחת הסנטורים מ־ארצות־הברית,
שהתארחה באחרונה
בארץ, נפגשה לשיחה
עם מנכ״ל מישרד־החוץ. כש־

העו ל ם הזה 2096

אנשים
גרב בפונדק מוצא, שבכניסה
לירושלים. אלא שתושבי מוצא
מתנגדים לכך בכל תוקף והנושא
הגיע לערכאות. בינתיים
החליפו יהורם ואשתו הצעירה
אורנה דירה. הם עברו מדי-
רת־הרווקים בת שני החדרים
של יהורם לווילה ברמת־השרון.
1שגריר צרפת בישראל
פנה למישרד־החוץ בבקשה שיאפשר
לו להביא מדרום־הלבנון
עוזרת, שתשמש גם כטבחית.
השגריר התלונן כי הישראלים
אינם מצטיינים במייוחד כאנשי־שירותים.

1כשנבחר
ח״כ משה ני
סיס כמועמד לתפקיד שר־בלי־תיק,
ניגש אליו ח״כ גיד״
ע ץ האוזנר, בירכו ואמר לו :
״מחכה לך תקופה לא־נעימה.
אתה עוד תראה מה זה שר־בלי־תיק.״
אחר־כך סיפר כי
כשמונה הוא כשר־בלי־תיק,
ניגשה אליו גולדה מאיר ואמרה
לו :״מה יש, מה אתה כל־כך
עצוב? אנשים גדולים ממך היו
שרים־בלי־תיק. למשל ׳,ישראל
גלילי.״ השיב לה האוזנר :
״גולדה, תלוי בלי איזה
תיק !״
העיתונאי דן עופרי,
שעוכב על־ידי מישטרת־הגבול
ההונגרית, כשעמד לצאת מהונגריה
יחד עם חברי מישלחת
של עיתונאי־תעופה ישראלים
שהשתתפו שם בקונגרס, עבר
במשך כל ימי הקונגרס תקופה
קשה מאד. מרבית העיתונאים
נסעו לקונגרס עם נשותיהם,
מילבד־ עופרי והעיתונאי דויד
מושאיוב. עופרי, שהוא יליד
הונגריה, כתב ספר בשפה ה הונגרית
על מילחמת יום־הכי-
פורים, ומשדר באופן קבוע
בקול ציון לגולה, לכן, כשהגיעו
חברי המישלחת לבתי־מלון,
התעקש עופרי לישון בחדר
אחד עם מושאיוב כיוון שפחד
לישון לבדו. בתחילה סירבו
ההונגרים לאפשר לו זאת בטענה
שהוזמן עבורו חדר נפרד
אך הוא התעקש, ובכל מקום
חזרה על עצמה אותה סצינה :
עופרי מתעקש לישון עם מוש־איוב
בחדר אחד, והפקיד ה הונגרי
הנדהם י קורץ בעינו
ואומר בטון של יודע־דבר:
״אה ...אני מבין!״

פוק, אך לבסוף קרא לעבר
ח״כ ביטון :״מה אתה צועק?
את הספר של קאדל שאדכם
כבר קראת?״ ביטון לא נשאר
חייב, השיב לראש־הממשלה :
״ואתה את הספר של בוזגלו
קראת?״
! רק עתה נודע סיפור
הקשור בנסיעתו של ראש־הממשלה
מנחם בגין לארצות
הברית. כללי הפרוטוקול חייבו
כי אשת ראש־הממשלה עליזה
בגין תיקח עמה לנסיעה בת
לוויה. מכיוון שעליזה בגין
אינה מחזיקה בהזכירה החליטה
לקחת עמה את אסתר קדי־ש
אי, רעייתו של ראש לשכתו
של בגין, יחיאל קדישאי.
כאשר חזרח הפמלייה לארץ,
העבירה אסתר קדישאי את דמי
הכרטיס ששולמו עבורה לאוצר
המדינה וכיסתה בעצמה את
הוצאות הנסיעה.
1הקורבן התורני של בד-
חני הכנסת היא עליזה בגין,
רעיית ראש־הממשלה. בדיחה
אחת מספרת כי הגברת בגין,
שהיא חובבת נלהבת של סידרת
הטלוויזיה עני ועשיר ביקשה
מבעלה שיסדר לה נסיעה
מיוחדת לסנאט האמריקאי כדי
לפגוש באופן אישי את רודי
ג׳ורדאש, בדיחה שניה מספרת
שבעקבות ישיבתה במעצר בית
של יובנקה טיטו, אשתו של
המנהיג היוגוסלאבי שהואשמה
במינוי קצינים גבוהים, הכחישה
הגברת בגין כל קשר למינויו
של מפקד חיל האוויר
החדש אלוף דוד עיברי.
1עורדהדין יואל ריפל
טוען כי בעיקבות המדיניות ה כלכלית
החדשה פתח חשבון
חסכון בבנק לצורך נסיעות
מחוץ לעיר.
1לדעתו של הסופר

1 1 1 1 ) 1 7 1 1 1 1 1הי תהאחת משתי הנשים הנרגשות ביותר בכנס ד״ש, שנערך בשבוע שעבר ב תלי
111 1111 אביב. זיווה היא א חו ת ה של מזכירתו הנאמנ ה של שר״המישפטים החדש, שמואל
תמיר, ונחלצה לעזרת א חו ת ה בפעילותה למען תמיר בערב הבחירו ת בד״ש. מרוב התרגשות הלי ט ה
זיווה א ת פניה בידי ה, כאשר הו קר או תוצאות ההצבעה בתנועה כאילו היא מתפללת, וא חרי שהוכרז
כי תמיר גבר על יריבו, היא פרשה ידיה בהתלה בו ת כאילו הניצחון היה שלה עצמה. א חו ת ה, הדומ ה
לה ל הפליא, אשר שימשה במשך שנים כמזכירתו הפרטי ת של תמיר, נ ת מנ תהכ מנ הל ת לישכתו.

עמום עוז קיים בציונות,
מאז ימיה הראשונים, מאבק
בין הרוסים לבין הפולנים.
עתה, עם עליית מנחם בגין
לשילטון, ניצחו הפולנים את
הרוסים. בגין אומנם נולד בעיר
ברסט־ליטובסק, על גבול רוסיה,
אך גדל בתקופה הפולנית
של העיר, ואילו דויד בין־
גיוריץ, שנולד בעיר הפולנית
פלונסק, גדל בתקופה שזו
היתד, רוסית. עוז עצמו טוען
כי הוא מומחה לנושא — אביו
היה רוסי, ואילו אמו פולניה.
0לא די בצרות שיש ל־

מנכ״ל רשות השידור, יצחק
ליכני. אשתו עורכת־הדין

שרון.

1אנשי הליכוד, שאינם
אוהבים במיוחד את שר־המיש־פטים
החדש, מכנים אותו
״שמיל״.

ה עו ל ם הזה 2096

זמר־עם האמריקאי

ג ׳וני קאש שוהה בארץ לצורך
צילומי סרט על המקומות
הקדושים. קאש, שהוא נוצרי
אדוק, ידוע כמעניק־טיפים נדיב.
באחד הימים ביקש קאש, המתגורר
במלון אינטר־קונטיננ־טל
בירושלים המיזרחית, מנהגו
הישראלי לרכוש עבורו זוג
נעליים. כשחזר הנהג עם הנע ליים,
העניק לו קאש טיפ
בסך 100 דולאר. הנהג סירב
ואמר בתדהמה :״אדון קאש,
זה פי־ארבע ממחיר הנעליים !״
השיב לו קאש :״אתה האדם
הראשון שאני פוגש מזה שנים
רבות המסרב לקבל מענק מידי.
לעולם לא אשכח אותך!״
! 8שר־המישטרה לשעבר,
שלמה הילל, פגש במיזנון
הכנסת את ח״כ ד״ש מ אי ר
(״זרו״) זורע ואמר לו :״הצלחתם
להפיל ממשלה אחת.
אינכם צריכים לטרוח להפיל
את הנוכחית.״ שאל אותו זרו:
״למה אתה מתכוון?״ השיב
הילל במשל :״אדם אחד בא
לרופא־מין ואומר לו , :דוקטור,
יש לי סיפיליס, אני רוצה
שתחתוך לי.׳ משיב הרופא :
,אין צורך, זה יפול לבד.״׳

! מיכתב־הברכה הראשון
שהגיע לשמואל תמיר עם
היבחרו כשר־המישפטים היה
של ח״כ שמדאל פדאטו־

( ביום שבו מונה הפרופסור
ייג אלי דיו לתפקיד
סגך ראש־הממשלה גנבו אלמונים
את שני מגבי מכוניתו
בעת שחנתה ליד ביתו שבש דרות
מיימון בירושלים.
הסאטיריקאי י ע קו ב
(״יענקל׳ה״) דו ט כ לי ט טוען
כי הוא יודע מדוע מונה ידין
כסגדראש־הממשלה. לדבריו :
״בגין יוביל אותנו למצדה,
ואז יחליף אותו ידין, כי הוא
מתמצא בשטח.״
1דו-קרב מילולי חריף
התנהל במועצת העובדים הסוציאליים
שהתקיימה בירוש לים,
בין ראש-הממשלה מגחס
בגין לבין ח״כ צ׳ארלי בי טון,
שעמד בראש קבוצת פג-
תרים שהפגינה במקום. ראש־הממשלה
הגיב בתחילה באי
אתי,
טיפלה בילדם בן השנה
ושפכה על עצמה קערה מלאת
מים רותחים. יצחק הוביל את
אשתו בלילה לבית־החולים.
אולם כבר כעבור כמה ימים
הופיעה אתי, זורחת כרגיל, במסיבה.

8סדרני־הכנסת החליטו
לערוך מגבית ולרכוש חולצה
חדשה כמתנה לזרו. לדיבריהם
הוא לובש תמיד חולצות
מקומטות וישנות התלויות מחוץ
למכנסיים, והופעתו הכללית
מרושלת.

׳ 8העיתונאי רב גולד שטיין
ביקר השבוע בכנסת.
כשנכנס למיזנון עמד בכניסה
ונשא ידו לשלום לעבר מכר
שעימו נדבר להיפגש. כבמטה
קסם, הרימו כל חברי־הכנסת
את ידיהם לשלום, בתשובה
לגולדשטיין. הגיב העיתונאי
אליהו עמיקם :״כשגולד־

מירון מדזיג

מי שהיה מנהל לי שכת־העיתונות

הממ שלתית, הוחלף מייד עם חילופי
השילטון במדינה. בינ תיי ם לא שובץ מדזיני ב תפקיד חדש, ו הוא
מקבל משכורת כעובד־מדינה, אף כי אינו עובד. למרות זאת,
ב מ סיב ת־ קו ק טיי ל שבה צולם השבוע, לא נראה מדזיני מאושר.

שיין מרים את ידו, כל נבחרי-
האומה מצביעים.״
! 8כשהכתבת לענייני מיס־לגות
של הרדיו, ישרה פרנ

נכנסה למיזנון הכנסת,
התערב כתב הצופה ישאיל
שי(ל עם חבריו העיתונאים
על כוס־ויסקי כי בתוך שתי
דקות מרגע היכנסה של פרנקל
למיזנון היא תנושק על־ידי
ראש־הממשלה, מנחם בגין. שיף
זכה בהתערבות.
8הבוהימה החליטה להתבגר
רשמית, אחרי השחקן
יוסי ורגז׳:סקי משלימה כעת
את בחינות הבגרות נורית
ג פן תחקירנית בטלוויזיה ורעייתו
של יהונתן גפן.
[ 8דרך מקורית לחגוג בה
את יום הולדתו השני של נכדו
היחיד דניאל מצא ספן השלום
אייבי נתן. הוא הגיע
לגן הילדים של דניאל ביחד
עם בתו שרונה ובעלה תפי
אורן הטלוויזיה איציק אל־בלק
חילק לכל אחד מילדי
הגן טרקטור צעצוע או אופניים
במתנה.
! 8עורך־הדין התל־אביבי
צכי לידסקי הוזמן להרצות
לפני קורם קצינים של שירות
בתי־הסוהר. כיוון שמועד ההרצאה
נקבע לשעות הצהריים,
כשלידסקי עמד לסיים הופעה
בבית־המישפט. הוא קבע עם
מארחיו שיבואו לאספו מהיכל
המישפט בתל־אביב. לשירות
בתי־הסוהר לא היתה מכונית
פרטית פנויה, לכן שלחו מכונית
אסירים לקחתו להרצאה.
לבוש בחליפה כהה ועניבה
שחורה ישב לידסקי במכונית
האסירים ליד הנהג, והובל
למקום ההרצאה. בדרך הבחינו
בו לקוחות שלו שנסעו במכונית
אחרת, נעצרו לידו ברמזור
וצעקו לעברו :״אפשר לשחרר
אותך בערבות?״ ״אל דאגה!״
הרגיע אותם לידסקי ,״אני
אצא בעצמי.״
! 8מדי שנה, עט בוא
החגים, פושטים האמנים העושים
שירות מילואים בצה״ל
על יחידות הצבא בכל רחבי
הארץ המורחבת ומופיעים בפניהם.
השנה, שלא כבשנים
הקודמות, נעדרה יוזמת הי
מיבצע, הזמרת יפה ירקוני,
מההופעות. הסתבר כי יפה
מסוכסכת עם קצין חינוך ראשי
על רקע הופעותיה לפני הצבא,
ולכן סירבה להופיע השנה
בפני החיילים, למרות צערה
על כך.

מי מייצא?
מי מקבל שילומים?
ל מי יש דוד ב א מריקה?
ומי אכל אותה?
לאט לאט, יכי אני די אטום, אבי
מתחיל להבין שסער חברתי אצלנו זה
כמו מזג אוויר אצל האנגלים.
״!מזג אוויר נאה, האין זאת?״ ,פותח
האנגלי כל שיחה.
״פער חברתי חמור, האין זאת?״,
פותח הישראלי כל שיחה.
!אצלם מרבים ׳לדבר על מזג האודר,
אבל אף אהד לא עושה דבר לשנותו.
אצלנו !מדברים המון על הפער ה חברתי,
אבל לאף אחד זה לא מזיז
שערה ירוקה בישבנו האדמדם.
כי, כימו שכולנו יודעים, מזג אוויר
ופער חברתי באים היישר מן השמיים
!ואין מה לעשות. כלומר, בני אדם לא
יכולים ׳לעשות ׳כלום ׳׳בעניינים האלו.
רק אלוהים והמלאכים.
מה שנשאר לבני האדם לעשות זה
׳להתבונן ולהתגונן.
לכן יוציא האנגלי כל בוקר מן הבית
עם מטריה ׳וכובע ומעיל, על כל צרה
שלא תבוא.
ולכן ציריך הישראלי ׳לצאת יכל בוקר
מן הבית עם ואליום וסיגריות ואספי־רין׳
על כל צרה שכן תבוא.

אז לימיה בכל זאת אני מבלבל לכם
את המוח?
סתם.
מה יש? זה נושא טיוב, לא ו וגם
אני צריך למלא שבי עמודים ׳כדי
שגם אני אוכל לרוץ ׳לקנות את קרטון
הסיגריות שלי, וחוץ מזה ,׳ביתור עיתונאי
שעטו על דופק העם, זה ייפה
מאד מצידי שאני מתייחס ׳בהרחבה
לתוכנית הכלכלית החדישה ולהשפעתה
האפשרית על הפער החברתי, צימצומו,
חיסולו ,׳וביחבוירו.
ובכן, הלאה :
לפני שנים ריבות החליטה מדינת
ישראל לקבל שילומים, או פיצויים, או
דמי שתיקה, יאו איך שתירצו לקרוא
לזה, מגרמניה. לא רק המדינה קיבלה,
אלא גם אזרחיה שנפגעו משלטון ה נאצים.

הייה בשניות החמישים. המצב ה כלכלי
הלאומי היה די חמור, והמצב
הכלכלי הפרטי היה ילא יפחות חמור
מטנו. השילומים הלאומיים עזרו ל מדינה
לצאת מן הבוץ הכלכלי שליה,
יואילו הפיצויים האישיים עזרו לאנשים

לצאת ימן הבוץ הכלכלי שלהם.
אלא, שבמקרה, היו יכל אלו -שזכו
בכסף אשכנזים, כי רק הם סבלו מה נאצים,
ואילו הספרדים, שלא זכיו לכך,
לא קיבלו פרוטה.
וכך נזרע הזרע ׳הגידול של הפער
החברתי. אלו, האשכנזים, יצאו מן
הביוץ ואליו, הספרדים, ישקיעו עמוק יותיר
׳בביוץ ׳המעברות.
אבל בזה לא נגמר העניין. מאז ועד
היום נשמר הפער בקפדנות ׳ובאדיקות,
יוכל צימצום כלשהו בסער ׳הביא, איכשהו,
צעדים כלכליים חדשים — לטובת
המשק, המדינה, עם ׳ישראל, אלוהים
יוכל שאר הדברים הטובים.
יומה שקרה ביזם שישי האחרון היה
אולי צעד קטן לפיתוח המשק הלאומי,
אבל הוא ׳ודאי היה צעד גדול להרחבת
הפער החברתי. צעד קטן ׳לממשלה האשכנזית
— צעד גידול לאזרחים ה אשכנזים.

יבואו ניראה מה קירה :
ימי ישעבד כמו יחמור שנה שלמר. כדי
לחסוך למשהו, עבד ארבעה חודשים
סתם. סתם הוא קם מוקדם כל יבוקר,

יוסף (יצואן) :זהו
צעד נכון ונכון. העם
צריף לגלות בגרות
ותכונה ויהיה טוב
למדינה. זה טוב
למדינה, אפילו שאגי
אישית אצטרף לשלם
יותר עבור הסיגרים
שלי. בל הבכור.

כדאי אפילו לבטל אצלנו את תחזית
ימזג האוויר, שבמילא לא מדאיג יאף
אחד, ולפרסם במקומו את תחזית הפער
החברתי, שגם הוא לא מעניין אף אחד.
אבל אז, לפחות, זה ייראה כאילו.
וגם מי שצריך יוכל לצפות בתחזית
הפער החברתי בלווי שקופיות ולדעת
אם •יהיה יפער נמוך או גבוה בשפלת
החוף, ואיזה כדורי הרגעה צריך לקחת
מי שמתגורר בשפלה הפנימית.
איני באמת מצטער שאני מבלבל לכם
עכשיו את המוח ,׳באמצע כל ההתייק־רויות,
עם יכל השטויות האלו. ובאמת,
אם אתם מטהרים לקנות משהו לפני
שיעלו !המחירים, עזבו את השטויות
ורוצו, לפניי שיהיה מאוחר.
הפער יד,חברת־ לא יבריח. אתם יכולים
בשקט לרוץ לקניות קרטון סיגריות
׳במחיר הישן. אין לכם בכלל מה לדאוג.

יצהר! (פועל) :לא
נורא. בגין איש טוב
וכל מה שהוא עושה
זה טוב. העיקר שיהיה
טוב ליהודים, זה מה
שחשוב. צריף לתת
צ׳אנם לממשלה. יהיה
טוב, בטח שיהיה טוב.

פ׳ ועו ,

3 <>00

י 3ו/י

א ^ 8ב ר

113

!רי 3י ן

1^19׳

3£00

או/>71

סתם הוא נדחף לאוטובוס, סתם הוא
עשה את עבודתו, סתם הוא נדחף שוב
׳לאוטובוס. סתם, הכל סתם. הפל הלך
ולאיבוד.
יאבל מי שלא נסע באוטובוס. מי שיש
לו אוטו, הרוויח כמה עשרות לירות
ובמסה. מי שיש לו אוטו יהיה ילו אוטו,
אבל מי ישאין לו אוטו לא יחוד. לו
אוטו עוד הרבה זמן.
ולזה בדיוק קוראים פער חברתי. זה
׳כמו מזג האוויר. מי שאין ילו כסף
׳לקינות מעיל נרטב ובגשם בתור ל אוטובוס
בדרכיו ׳לעבודה כדי לחסוך
ולקנות מעיל, אבל עד שהוא מצליח
לחסוך ׳כסף לקנות כמיל הכל מתייקר
והכסף בקושי מספיק ׳לנסוע באוטובוס
לעבודה כדי לחסוך לקנות מעיל והוא
שחב ׳נרטב. לעומת זאת, מי שיש לו
׳כסף לקנות מעיל לא ציריך מעיל כי
בתוך האוטו שלו לא יורד גשם ׳.הד,־הה.
הקיצור, הפער החברתי חוגג השבוע
את נצחונו — מי שהיה לו הוא מי
שיהיה לו ומי שלא היד, ליו הוא מי שלא
יהיה ליו והשמש לעולם עומדת.
ואיך מוחי החולני מצליח לקשר הכל

1ויי <)

יו ועי \1 501• -ו 3ין׳ו

יעם אשכנזים וספרדים, אני באימת לא
ייודע. ימה זה קשור, לעזאזל? מה,
אין ספרדים עם אוטואים? מה זה,
הדמגוגיה העילובה הזאת?
׳״ש ספרדים עם אוטיחאים, מה לעשיות.
וגם ספרדים יצואנים, ואפילו יצואנים
ספרדים מצטיינים יש סבר, קיבינימאט.
יאבל מי ירוויח מהמדיניות הכלכלות
החדשה?
מי שמיוצא.
ומי שמקבל שילומים.
ומי שייש לו דויד באמריקה.
יומי זה?
ניכון.
יומי אכל אותה?
ניכון מאיד. שיתי נקודות. תרשום להט
׳שתי נקודות, ייוסף, תוסיף אותם למדד,
שניתן להם איזה פיצוי, שלא יבכו,
אגקיי יוסף, שתי נקודות, כן.

מ׳ מייצג את מי
מייצג את מיי
יכול מאד להיות שלמרות הפיתות ולמרות העלאת מס-ערך־מוסף ׳ולמרות
הקיצוץ בסובסידיות, בכל זאת נאלץ ללכת לוועידת ז׳נווה, שאנו כה רוצים
בה וכה מייחלים לשלום הנכסף, כי מי כמונו, העם היהודי למוד הסבל והמל חמות,
נכסף לשלום המיוחל, אבל, אין ברירה, מוכרחים ללכת לז׳נווה.
והבעיה המרכזית שטרם מצאה יפתרון היא בעיית הייצוג — מי ייצג את מיי
הערבים, בשינאתם לישראל, מתעקשים על כך שהם ייצגו את עצמם.
באיבתם לעם היהודי רוצים הערבים שמצרים תייצג את מצרים, וסוריה את
סוריה, וירדן את ירדן, ואש״ף. את הפלסתינאים — ואילו אנחנו נאלץ לייצג
את עצמנו.
לכך לא יכולה ישראל להסכים בשום פנים ואופן. עצם עקרון הייצוג
העצמי עומד בסתירה לעצם קיומנו, ולכך לא ניתן את ידנו המושטת לשלום
הנכסף שאליו אנו כה מייחלים, כי מי כמונו׳ העם היהודי למוד הסבל והמילחמות,
נכסף לשלום המיוחל.
כי במקרה כזה אין לנו עם מי לדבר ואין לנו על מה לדבר.
לא נדבר על השמדת ישראל עם הסורים השואפים להשמידנו. לא נדבר
על הריסת ישראל עם המצרים הכמהים להורסנו. לא נדבר על הכחדת ישראל
עם פושעי אש״ף המתפללים להכחדתנו. הרי זה נאציזם חדש !
לפיכך, ועל מנת לא למנוע את כינוסה של ועידת ז׳נווה, שאנו כה רוצים
בה וכה מייחלים לשלום הנכסף, כי מי כמונו, העם היהודי למוד הסבל והמיל-
חמות, נכסף לשלום המיוחל, עלינו להציע הצעת פשרה, שהיא הקו האדום של
גמישותנו האמיצה ונכונותנו הכנה לשלום המיוחל שאנו כה נכספים אליו, כי
מי כמונו, העם היהודי למוד הסבל והמילחמות, מייחל לשלום הנכסף.
לפי הצעת הפשרה הזאת מצריים תייצג את לבנון שאותה תייצג סוריה
שאותה תייצג ירדן שתייצג את הפלסתינאים שאותם ייצג בגין שאותו ייצג דיין.
וכך נפתחות כמה וכמה אפשרויות למשא־ומתן, ללא תנאים מוקדמים, בין
ישראל ומדינות ערב —
שיחות בין בגין לדיין, בין דיין לבגין, בין בגין לבגין, בין בגין ודיין
לבגין, בין דיין לבגין ודיין ובין דיין לדיין.
אין ספק כי אכן הצעה זיו היא הדרך הנכונה אל השלום המיוחל שאליו
אנו כה נכספים, כי מי כמונו, העם היהודי למוד הסבל והמילחמות ופר וכר.

קובי ניב גנע־ו•!!,
שנניח השמש
לידי כתבנו הגיע מיס מך סודי של מישרד ה ח קל או ת ובו מפרט
השר, מר אריאל שרון, את תמצית התיכנון המייוחד שהכין לחמש
השנים הקרובות. אנו מפרסמים אתה מיס מך כלשונו :
פקידים !
מאז ימי שלטון הרומאים האכזר ועד לסוף ימי שלטון המערך
המושחת היתה ח קל או תו של העם היהודי נתונה תחת שוט ושבט
ועקרבים ופיקוח.
מהיום בטלים ה איסורים ומבוטלים הייסורים.
לא עוד תהיה ח קל או תו של עם ישראל נתונה תחת תיכנון ופי קוח.
לא עוד!
זהו יום גדול לישראל ויום ענק לעם היהודי. כמוהו כיום נצחון
המכבים על הרומאים, כנצחון בני-האור על בני-החושך — יום נצחון
העגבניה הבשלה על הבירוקרטיה הרקובה.
לתוכנית החומש שלנו 3עקרונות עיקריים :
.1שוק חופשי ב חקל או ת, לפי היצע וביקוש בשוק, ולא לפי
תיכנון שרירותי — כי יחי החופש !
. 2עליה יציבה ומתמדת ברמת המחיר לצרכן — כי בעליה
כוחנו !
. 3השוואת המחירים לנהוג ב או מו תהמ תו קנו ת שבהן(לידיעת כם:
בשוודיה עולה קילוגרם עגבניות כ 30-לירות ישראליות) — כי
נאורים אנו !
חופש השוק וחירות האדם, עליה חופשית ונאורות מתוך חי רות
— הםהם חלב הפרה שלעורו תדהר עגלתנו אל מחר טוב
יותר, רחוק יותר, גבוה יותר.
ולסיום שלוש פעמים כיפאק :
כיפאק — היי ! כיפאק — היי ! כיפאק — היי ! היי ! היי !

האלוף שרון
שר ה ח קל או ת והמזון

תובגיו^ ! זחוג!ש
ה ב וגלחיז
השר אי ״ 1״י׳1
] הבל גו סי־ה{:

מבעד ל מסך ה א טו ם
הסחיר 31ל!
8לי•

ביקורת קונ ס ט רו ק טי בי ת
10 לי־

הופעתו של קריין חדש על המסך
הקטן מהווה תמיד מעין הפתעה עבור
הצופים. כל ״פרצוף חדש״ זוכה מיד
לגל של הערכה ביקורתית — יש
המשבחים יפי פניה, יש המהללים
חיתוך דיבורו, יש המגנים גיזרת חולצתה,
יש המסתייגים מגובה קולו. אך
תמיד־תימיד עולה ״הפרצוף החדש״ ל כותרות
הקטנות של שיחות הסלון ב לילות
השבת.
לכן כה שמחנו לראות את קריין
החדשות החדש, מנחם בגין שמו כמי
דום נו, שביחד עם דניאל פאר החביב
הגיש לנו את מהדורת החדשות במוצ אי
שבת.

אבן, זהו קריין מסוג חדש, שלא
פונקנו ביו, ולדעתנו אף עולה בגין
בכישוריו על ״הכוכב״ יבין.
זהו קריין המדבר אליך כאיילה מתוך
ליבו, קריין היוצר את הרושם שהוא
מזדהה ומאמין בטקסט שהוא קורא,
קריין שאינו בוש להשתמש בידיו על
מנת להביע את הרעיון שהוא קורא —
קריין חם, לבבי, אנושי, ממש קריין
של בית אבא־אמא, ולא עוד קריין
רשמי וקר בנוסח יבין או אורגה
נקווה, אכן, שנשוב ונראה את בגין
קורא חדשות לעיתים מזומנות, ומצי-
דנו אף נמליץ עליו בכל פה להיות
המגיש של ״כלבוטק״.

16 לי
11 לי-
ג לי

השנה

מבצע תדיראו

שי א ב

כל א חד זנכה
ב הנ ח ה עול 5096
ממחיר ה טי ס ה
ת״א־אילת־ת״א

לאירופה

טי ס ה ונופ ש ב אי ל ת

לכד ד1בעו

מקרר תדידאן -סקור ההצלחה
הבונות בביסה סיהוס ד׳״׳
מוגן תו־ידאן החסבן
מקלט סוו חי ה
מקפיא תדיראן המשובלל
(תוצרת הקונצרן הגרמני
ובאחריות תדיראן)

(מיובאים. תוצרת גרמניה ובאחריות תדיראן)

ישתתף בהגרלת הפרסים הענקית -פרס ראשון :
הגענו לשיא במכירות !
50 אלף לירות במזומנים ועוד 20 כרטיסי טיסה
תוך 9חדשים מכרנו את כמות המוצרים שתכננו
לאירופה וסלד מסנ סי סו ת בלבד<* בנוסף לכך יקבל כל
למכור משך שנה שלמה. אנו משתפים
אתכם בהצלחתנו ! כל הרוכש אחד ממוצרי תדיראן ׳ קונה שובר המזכה בהנחה של>/0י 50 ממחיר כרטיס
המפורטים לעיל. בתקופת המבצע (0.77ו5.ו2.77-ו5.ו< טיסה ת־א-אילת-ת״א במטוסי ארקיע**

ינר טי ס טי ס ה ליוו! באחתמה טי סו תהק בו צ תיו ת עובי! ינואר

לאפ רי ל .78

ב מו ס די נ פי שי ק ב סו וי פו ר ס מו 71/ידינו.

ההגרלה תיערך בראשית חודש ינואר
ותוצאותיה יפורסמו בעתונות.
פר סים בסניפיו! ובח מיו תהמ פי צי םברח בי הארץ.

ת די ר אן־ אי כז ת, מ הי מנו ת,
עורות ומוניטין בינל או מי.

ב כ פו ף ל תנ אי חברת ״ א רקיס־ > 7א כז 77מ.ס.מ).

ביתיהמישפט העילי!! הרשיע
רואה־ח שסן שהעלים
מידע מבעלי־מניות

פסק־דין עקרוני חשוב נתן בית־׳המישפט העליון לפני זמן, ובו הרשיע א ת רואה־החשבון
איטר הוברמן ממישרד עוזי שטיינברג ב ה תנ הגו ת שאינה הולמת א ת
כבוד המיקצוע, על שהעלים מבעלי־המניות א ת שידע על הונ או ת של מיכאל צור
בחברה-לישראל.
בעיקבות ה ס תבכו ת החברה־לישראל הפנתה הרשות־לניירות־ערך א ת תשומת־לב
פרקליטו ת המדינה לחוות־הדע ת של מישרד רואי־החשבון עוזי שטיינברג על החברה-
לישראל. בשנת 1975 הגישה פרקלי טו ת המדינה למועצת רואי־החשבון תלונה נגד
מישרד רואי־יהחשבון, נגד עוזי שטיינברג ונגד שותפו אי ס ר הוברמן. מועצת רואי-
החשבון פסקה כי לא ׳הובא חו מר ר איו ת לכך כי מי שהו מן הנא שמים אשם ב ה תנ הגו ת
שאינה הול מתאת כבוד המיקצוע. על זיכויי מישרד רואי־החשבון ו איסר הוברמן
הגישה פרקלי טו ת המדינה עירעור לבית המישפט העליון. נגד עוזי שטיינברג לא הוגש
עירעור, כיוון שלא ׳הוכח שהוא טיפל באופן אישי בבי קו ר ת סיפרי החברה״לישראל.
בית־המישפט העליון דחה א ת העירעור לגבי מישרד רואי״החשבון, בקובעו כי
אין ליזו ם הליכים מישמעתיים נגד חברה של רואי־חשבון אלא נגד רואה-חשבון יחיד
או רואי״חשבון יחידים, אך קיבל א ת העירעור לגבי זיכויו של אי ס ר הוברימן.
העירעור נסב על טיפולו של רואה״החשבון ב עי סקת החברה״לישראל וחברת
״איפט״ .לפי ה עי סקה רכשה החברה־לישראל מ״איפט״ חו מרי ם וציוד ב־ 2.6מיליון
דולר ושילמה ת מו רתם 2.5מיליון דולר מראש. בינואר ומאי 1974 אישרה ״איפט״
לחברה־לישראל כי היא מ חזי ק ה עבורה א ת החו מרי ם והציוד שנרכשו.
כאשר ביקש הוברמן לר או ת רשימות של החו מרי ם שנרכשו ואישור של המאח סן
שלהם, נ מ סר לו בעל-פה מפי פקיד בכיר בחברה־לישראיל כי ״איפט״ לא רכשה
דבר .״איפט״ השיבה כי אין היא חייב ת להמציא א ת מאזנה. מנכ״ל החברה״לישראל,
מיכאל צור, כתב להוברמן כי ״איפט״ היא חברה שאפשר ל ס מוך עליה שתבצע א ת
הוראות החברה־לישראל.
רואה־החשבון לא רשם בחוות־הדעת שלו על מאזן החברה־לישראל לסוף
, 1973 שהופיע ב אוגוס ט , 1974 כל הס תייגו ת מפרט כלשהו במאזן.
מועצת רואי״ההשבון קבעה כי הוברמן יהיה רשאי ל הני ח, על ס מך הצהרות
ראשי החברה־לישראל, שהעיסקה תואר ה בצורה נ או ת ה במאזן החברה ולכן הוא
נהג בנושא זה בזהירו ת וב מו מ חיו ת הראויות.
בית״המישפט העליון (השופטים יצחק כהן, מרים בן־פורת ושעמה אשר)
ה תיי ח ס לפסק־דין אנגלי נודע משנת ( 1896 פרשת קינגסטון) ,שבו הושווה תפקיד
רואה־החשבון לכלב־שמירה ולא לכלב־צייד. בית־המי שפט העליון לא קיבל קביעה זו,
ואמר :״כלב השמירה צריך לפעמים לנבוח, ואםב הריחו מסביב הוא מוצא עקבות
שמשהו אינו כשורה, עליו ללכת אחר עקבות אל ה ולפ קו חאת עיניו וגם להשתמש
בחוש^הריח שלו.״
לעצם ׳העניין קבע בית״הטישפט :״ניתן היה לצפות שחששותיו של המשיב
יגדלו בהרבה, כשהתברר למשיב שבניגוד להת חייבויו תי ה של ״איפיט״ בהסכם ובניגוד
לאישורה, שהיה בידיעת המשיב, לא רכשה ״איפיט״ כל טובין שהם ...הסירוב של
איפיט לגלות כל דבר על מצבה הכספי, יחד עם העובדה הנ׳׳ל של מתן אישור
כוזב על-ידה והפרת ההת חייבו ת העיקרית שלה בהסכם, היו חייבים לעורר חשד
רציני אצל המשיב שמשהו אינו כשורה ב עיסק ה זו, ו שקיים חשש פן הניחוד״החברה
סכו ם של יותר מ״ 2.5מיליון דולר על קרן הצבי.
״למרבה הפלא, ב מ קו ם להמשיך ול ח קו ר בעניין הסתפק המשיב ב מכתבו של
המנכ״ל מיכאל צור שבו נאמר שאפשר ל ס מוך על ״איפיט אסור היה למשיב
להס תנוו ר ממעמדו יהרם של המנכ״ל, בשעה שתפקידו כרואה-ח שבון של החברה
היה לבדוק ולבקר א ת פעולותיו של המנכ״ל ול מ סור דו״ח על תוצאות ביקור תו
לבעלי המניות.״
בית־המישפט העליון המשיך וקבע כי ״בכך הפר ׳המשיב א ת חובתו של רואה״
החשבון לבדוק בקפדנו ת כל עניין, כשמתעורר חשש שעיסקה אינ ה תקינה ...חובתו
ה מיני מלית של המשיב הי ת ה לציין בדו״ח ׳הכספי ש״איפיט״ לא רכשה אתהס חו רו ת
כפי שהתחייבה ב ה סכ ם, שהיא סירבה ל מ סור כל פרטים על מצבה הכספי וכי אין
בידי רואה־הח שבון כל חו מר ה מר אהש״איפיט״ תוכל ל קיי םאתהת חייבו ת ה כלפי
החברה .׳המינעותו של המשיב מלהביא עובדות אל ה לידיעת בעלי־המניות של החברה,
מהווה שירות שלא לפי מיטב שיקול הדעת ועל כן מ הוו ה ה תנ הגו ת שאינה הול מ ת
א ת כבוד המיקצוע״.
בית״המישפט קבע כי הוגו־מן עבר גם על סעיף אחרבת קנו ת רואי־החשבון, בכך
שלא רשם הס תייגו ת ל עי סק ה והפר א ת הסעיף ׳המחייב לרשום הס תייגו ת, כשאין
בדו״ח הכספי גילוי נאו ת של עניין הדרוש כדי לשקף בצורה נ או תהאת מצב
ה עס קי ם של המבוקר.
בית״המישפט לא קיבל א ת טענת המשיב שוועדת המאזן של החברה שבה
מ שתתפים מנ הלי ם בעלי מעמד בכיר בעולם העס קי ם, לא הק שתה קו שיות בקשר
ל עי סקת ״איפיט״ .אין בית״המישפט דן בשאלה א ם מילאו הדירק טורי םאת תפקידם
כראוי.
׳אחרי פסק־ הדין ה חלי ט ה מועצת רואייהחשבון שלא ל ה טי ל על חוברמן כל
סנקציה, ולהסתפק בקביעה כי הוא אשם ב ה תנ הגו תהא מור ה.
נ מ סר כי בדעת מועצת רואי״החשבון לשנות אתה חו ק, כך שהפרתו לא תגרור
הרשעה או טו מ טי ת לגבי ה תנהגו ת שאינה הול מתאת כבוד המיקצוע.

״כנפיים״ יופק בכספי המדיש
שלושים

׳הוועדה המ שלתית לחגיגות
השנים למדינה ברא שות יצחק רגר,
ה חלי ט ה כי הסר ט ״כנפיים״ יהיה הסר ט
הייצוגי של החגיגות. ה מפיק החדש יהיה
מקס יונגסטן, מי שהיה לפני 15 שנים
סגן נשיא של מ־ג׳־מ ופנסיונר זה שנים
רבות. לצורך ז ה הוא י ת מנ ה יועץ ראש-
הממ שלה ל סר טי ם. יונגסטן ה תפרנס בשנים
ה א חרונו ת מכתיב ת אי שורים לצורכי
מס״הכנסה על שווי הכנ סו ת עתידיות
מסר טי ם, ושימש כעין מעריך סר טי ם. זה

שנים רבות שאינו קשור בהפ קו ת סר טי ם
באופן פעיל.
הסר ט ״כנפיים״ הופק ובויים בידי
אמנון ברנזון, והושקעו בו יותר מ2-
מיליון לירות. הסרט זכה בשיתוף־פעולה
הדוק ביו תר מצד חיל -ה אוויר הישראלי.
לכך אין קשר לעובדה שקרוב מ שפחה של
ברנזון הוא מראשי חיל האוויר. הפ ק ת
הסר ט הו פסקה באמצע בגלל קשיי ת ק ציב,
והדבר עורר זעם רב בין המ שקיעים,
שמרביתם מ מי א מי.

הסכם ומניעת
| ח ״ םקר סו
נחקרבמכס מיש נט רובינשטיין
חיים

בעל חברת ״בני משה קר סו״,
קרסי /מב על ״ ה מניו ת של בנק ״דיס-
קונט״ ,נחקר בשבוע האחרון על־ידי
מחלקתהח קי רו ת שיל המכס בחשד כי
מ סר פרטים לא-נכונים למכס ובכך הרוויח
1000 ליר,ות נוספו ת על כל מכונית שמכר
.״בני משה ק ר סו ״ היא יבואנית של
מיספר ניכר של מכוניות, ביניהן-״רנו״.
ה ח קיר ההחלה לפני ארבעה שבועות,
וחיי םקר סו בילה אז יום א חד עד שעות
הערב ׳המאוחרו תבח קי ר ה נמרצת. מאז
הוא נ חקר לעתים מזומנות. הח שדות נגדו
ח ם כי ניצל א ת שינויי ה מ חי רי ם במכו ניות
בניגוד ל חו ק. לפי ה חו ק, על כל
יבואן ל שלם מס״קנייה בשיעור 45$על כל
מכונית נמכרת, כאשר המס משולם ממחיר
המכונית. הפי חו תי ם הזו חלי ם ושינויים
המטבע גורמים שינויים רבים ב מחירי
המכוניות לצרכן. המכס חושד כי בעוד
שקרסו גבה מן הצרכן מחיר מו תאם
חדש, הוא שילם מ ס קני ה לפי ה מ חיר
שקדם ל ה על אתהמ חירי ם האחרונה.
ה חקיר ה העלתה כי מיספר ניכר של
מכוניות נמכר בצורה כזו, והו תיר רווח
נוסף של 1000 לירו ת למכונית. ק ר סו
עצמו טען כי א ם קרו מיקרי ם כ אל ה,
הרי היו תוצאה של טעויות ברישום ולא
של ניסיון ל הונו תאת המכס. הוא משתף
פעולה עם ה חו ק רי ם.
דובר המכס סירב להגיב, וכ מוהו גם
חיי םקר סו עצמו.

נוקמים ביוסף אפשטיין
שירות ב תי -ה סו ה ר הור הלה חזי קאת
יוסף אפשטיין בכלא שאטה. אפשטיין
נידון לארבע וחצי שנות מ אסר על חל קו
בפרשת כ ס פו ת בנק ״ברקליס-די סק מ ט ״

מנהל מחלקתהח קירו ת של מס־הכנ
ס ה, זבולון הנד 5ר, המליץ לפני
היועץ־המישפטי־לממשלה הפרופסור א ה רון
ברק על פשרה בפרשת ח קי ר ת
מ ס -ה ה כנ ס ה נגד הקבלן אהרון רובינשטיין
ובנו מרדכי. לפי הפשרה
ישלם אהרון רובינשטיין כופר, ואילו בנו
יודה ויורשע ללא צורך במישפט ממושך.
׳הקבלן רובינשטיין ובנו נעצרו בשעתו
בחשד של ה חז ק ת חשבונות מטבע זר

קבלן רובינשטיין
ממתינים לאישור
בשווייץ וביצוע פעולות כ ספיו ת בסכו מי ם
גדולים בחו״ל. בידי מ ס־ ה ה כנ ס ה מיס-
מכים ה מוכי חי ם חשדות אל ה. הבעייה
היא שכדי להציג אתה מי ס מ כי ם בבית־המישפט
י הי ה צורך בח שיפת דרך ק בל ת ם
ובהסגרת מו ס ר המידע לידי שילטונות
שווייץ. כדי למנוע זאת היו אנשי מס־ה
הכנ ס ה מוכנים לפשרה.

.,סרון מ תז״ בוחזו
סניו בניו־יודק
בעלי ומנ הל ״סלון מרכזי״ בישראל,
טוביהנדב, סיי ם משא ומתן לפ תי ח ת
סניף בניו־יורק של רשת ״סלון מרכזי״
הישראלית. בסניף ת הי ה תצוגה של מוצרי
חשמל, וישראלים ׳הרוצים לקבל בישראל
מוצרים אליה יוכלו לבחור דגם ב אול ם
התצוגה, לשלם ב מ קו ם ולקבל א ת המוצר
תוך שבועיים מרשת ה חנויו ת בישראל.

אסיר אפשטיין
העברה לשאטה
ברמת־גן. לפי הכללים, מי שנידון לחמ ש
שנות מאסר לפחות, מ קו מו בכלא מע־שיהו.
נראה כי בכוונ ת המי שטרה ללחוץ
על אפשטיין שיגלה מי היו מבצעי שוד
הכספו ת הגדול. חשדות המי שטרה, שכוונו
ל א חי ם (יינגרטן, הופרכו, ועתה אין ה-
מישטרה יודעת עוד במי לחשוד.

יזם נדב
סניפים באמריקה

..מלון קסם״ נתבע להחזיר הלוואה
מלון ״ קסם ״ ברחוב בן־יהודה בתל־אביב נדרש ל ה חזיר את. ה הלוו אהה ממ שלתית
שקיבל לצורך הקמ תו — תוך זמן קצר. המועד יגיע בי מי ם הקרובי ם, ואם
לא תו חז ר! ה ה לוו א ה יתבק ש בית״המישפט ל מנו ת כונס״נכסים למלון.
ה הלוו א ה ניתנה על-ידי החברה־לפיתוח-מיפעלי-תיירות, שאף דרשה אתה חזר ת ה.
הסיב ה לדרישה היא העובדה שבעלי המלון מפעילים או תו כבית-מישרדים, מכרו
והשכירו א ת מרביתו למי שרדים בניגוד לתנאי ה הלוו א ה שניתנה לצורך הקמת בי ת
מלון. ה הלוו א ה היא בריבית נו ח ה, ולא צמודה.
זהו מיקר ה ראשון שבו פועלת החברה ׳הממשלתית למיפעלי־תיירות נגד הפרת
תנאי חוז ההה לוו או ת שלה, ה או ס ר שימוש ב מלונו ת לצרכים אחרי ם.

מ דו ע הו פתע

רנ ב רי ח

בכל בו טלך
כ׳ עם עובדות קשה להתחכח.
ועתה הבה נבדוק את העובדות לאשורן:
״רב זרועות׳ מספק ללקוחותיו מנעול
בטחון עם צילינדר מתוחכם ללא תוספת
מחיר. לעזמת זאת, רב בריח משווק את
מנעוליז עם צילינדר רגיל, ותמורת
צילינדר מתוחכם גובה תשלום גבוה יותר1
יתרה מזאת: את צילינדר !<£50 המיובא
שמתקין רב בריח, מתקין גם רב זרועות
לכל המעונין -אך בהבדל אחד. המחיר1
והנתונים בטבלה זו מדברים בעד עצמם:

״רב ז רו עו ת ״ ״רב בתרו׳
עם צילינדר רגיל לא משווק עם
7 2 0ל ״י
צילינדר רגיל
לא הצליח
עם ״קודקוד ו200״ 7 5 0ר *
להשיג!

עבו *£36

* ברב זרועות לא יועלה מחיר המנעולים
בחודש הבא1

מדוע עברנו
ל׳׳קודקוד 2001״?

יותר בטחון
-ל א יותר כסף!

כחברה המתמחה במוצרי בטחון. בדקנו
שיטות נעילה שונות במטרה לשפר
ולשכלל את הצילינדר המקובל.
והתוצאה :״קודקוד 2001״ מתוצרת
ישראל ־ הצילינדר המתוחכם שמתחרה
בהצלחה גם במנעולים דומים מתוצרת
חוץ. והראיה: מנעולי קודקוד 2001״
מיוצאים כבר כיום לארה״״ב. אנגליה.
צרפת. גרמניה -ועוד היד נטויה.

מנעול בטחון ״רב זרועות״ מצויד בניצרת
בטחון ובמנגנון בלעדי. הנועל את הדלת
ב־ 3סיבובי מפתת -כך שההתגברות על
הצילינדר קשה פ׳ שלושה מאשר
במנעולים אחרים.
כל בריח ב״ רב זרועות״ פועל באופן
עצמאי ופריצת אחד המוטות אינה
משפיעה על שלושת הבריחים הנוספים.
מנעול ״רב זרועות׳ עמד בהצלחה

בהפעלת 100.000 פתיחות וסגירות.
שנערכה עי ׳ מכון התקנים הישראלי.
רב זרועות מעניק לך תעודת אחריות
ל 5שנים1
השילוב של מנעול בטחון אמין וצילינדר
מתוחכם מעניק לך יותר בטחון -
אך אינו עולה יותר כסף ו
וזה בדיוק מה שמרגיז את רב בריח1

רב זרועות״-ביטחון מאחורי הדלת.

״רב זרועות״ ־ מנעולי בטחון

משרדרא שי ת־אוהמר כז: שדי ירושלים .3ר״לטל 03-748089.03-778607 .
חי פהוהצ פון: רח בי א לי לן .13 טל 04-642523,04-662029 .
בארשבעוהד רו ם: רח׳ הדסה .25 פינת טחספלחל. מד 057-73781 .
רא של־צ.:כל״בו מפתח. רה״ הרצל .94 טל 03-995961 .
א ש דו ד: מרכז ססתר׳ א״ טל . 055-24762 .אשק לון והס בי ב ה: טל 051-27706 .
אי ר ח: ט ל 4301 059חדרהוהס בי ב ה: טל . 063-79428 .ע פו להוהס בי ב ה: טל 23555 .־ 065

שושני — מ פונו ת כ תי ב ה
רמקול

קובעים •ותר מכל
מרכיב אחר, א ת
איכות המערכת

מ 8ר <8־ 8נני, ם :״ צ לו ם״ ,א ר לוזו רו ב , 15ת״א, פול 03-221751 .

* מכונו ת כ תיב החש מליות וחישוב

* מכירת, ח שאלח

¥שימת תיקונים
* רחיצות
ו אוברולים
מורלה הטפטים המעוצבים כיצירת אומנות

* שי מ ת חודשי
* מחימם נו חי ם
לילינבלום ( 40 פינת נחלת בנימין)

טלפון 55772 :

העו ל ם הזה 2096

להמוני השכירים

לא צולת הממון

במדינה, פיר וש

במד ינה, פירוש

המהפך של ש ו

שימחה ארליך

האוצר(מימי!) הוא:

המהפו

( משמאל ) הוא:

התעשרות נוספת,

פי חו ת מוסווה,

לגי טי מ צי ה של

התייקרות (רצונית

הברתת

אבטלה המונית,

הלבנה של ההון

וידירה דראסט ית

השחור, הקטנת

של רמת־מח״תו-

שנד־העבודה

נל זה במסווה של
תופש תדש

ההון,

הריאלי, ו הגדל ת
שולי הרווחים

תינחן הסחת? סוב הנהנו, ניקו שימחה אודיו במס׳בזדקוקט״ר שד תשגויוות האוסטרית, השתעע
^ מילחמה היא המשך המדיניות באמצעים אחרים,״ אמר הגנרל הגרמני.
1 1 / /על ״׳המדיניות הכלכלית החדשה״ של שימחה ארליך יני.תן לומר :״המהפך
הוא המשך מדעיזזת המערך באמצעים אחרים.״

השינוי שחל השבוע קטן לאין־שיעור מכפי שנדמה, ומכפי שהוכרז
בקולי־קולות.
אולם הסממנים הפסיכולוגיים והתעמולתיים, המתלווים לשינוי מינימלי זה, הם
מכסימליים. ממשלת הליכוד מתכוונת להשיג, בעזרתם, את אשר לא הצליח המערך

להשיג .־

היעדים המרכזיים של המדיניות לא השתנו. השתנו רק דרכי הביצוע
— ואולי גם יעילותו.

ואלה היעדים:
• להוריד באופן דראסטי את דמת־המחי״ה של הציבור הרחב, המורכב בעיקרו
משכירים•
• לצמצם על־״די כך את הביקוש המקומי, בתיקווה שהדבר יגדיל את הייצוא.

ייתכן מאה שאחרי השיכרון הראשון של החופש, תהיה תופעה זו
מינימלית, ותשפיע אך מעט.
לעומת זאת, ל א חל שינוי מהותי בעסקות הגדולות ׳במטבע! .גם עד עכשיו היה ביל
משקיע זר יכול להוציא את המטבע הזר שלו מן הארץ בכל עת, בתוספת הרווחים
שצבר. גם עד עתה יכלו אזרחי ישראל לסחור בארץ במטבע זר — באמצעות ד,נייר
שנקרא נודד. ומאידך — גם ׳להבא יהיה פיקוח על הוצאת מטבע מן הארץ בסכום
שמעיל ל־ 3000 דולר. הצורך ברשיונות־הייפוא בוטל, והדבר !משחרר את אנשי־המישק
מכבלים ביורוקראטיים מייותרים. אך מכיוון שיהיו גם להבא זקוקים לדישיונו׳ת לבי צוע
עיסקות־מטבע, יש בכך רק הפשטה ישל תהליך הפיקוח, ולא ביטולו.

,כסך־הכל . :השיטה הקודמת נמשכת, אך כדרכים מתוחכמות יותר.

אחד הי עדי ם: הו בראה

ממשלת המערך נכשלה בביצוע ניתוח זה. ממשלת־הליכוד מקווה
להצליח בו, באמצעות נרקח,ה: יצירת האשלייה •טל הענקת חירות
לאזרחים, ושיחרורם מעול הכפייה והביורוקרטיה.

ף• עכר לא הצליחה ממשלודהמערך להפיק מן הצעדים שנקטה את התועלת
— שרצתה להפיק: הורדת רמת־המחייה.
הייתה לכך סיבה פוליטית. ברגע ׳שהפיחות והאינפלציה הביאו להורדה אמיתית של
השכר הריאלי, נוצר לחץ עצום מצד העובדים לתיקון השכר. במידה שתוספת־היוקר לא
הספיקה (בייחוד אחרי עיקורה החלקי, ו׳ביגלל האיחור בתשלום) חלה עלייה זוחלת של
השכר עצמו. המעבידים הפרטיים, הציבוריים ׳והממלכתיים, לא וכלו לעמוד בילהץ
המוצדק של העובדים, בתנאים של תעסוקה מלאה, ומחסור עובדים. ובסופו של דבר
הדביק השכר את האינפלציה.
כדי לשבור ההליך זה חלמו כלכלנים ומעבידים! ,וגם ׳שימחה ארליך, על יצידת
אבטלה חלקית ו״מבוקרת״ ,שתפחיד את העובדים ותשבור, את בוח־הלחץ שלהם. זוהי
׳תוכניתו של הכלכלן מילטיון פרידמן, שהובא על־ידי אדליד ארצה. השבוע התכחש לו
ארליך ׳בלהט קולני חשוד.

* ש דרכים רבות לספיגת בסף מן הציבור, לשם צימצום סוזדהקנייה והביקוש.
הדרך הגלוייה והאמיצד. ביותר היא הטלת מוסים. בדרך זו ביתן לקבוע מי ישלם,
ובמה. הדרך המוסווית ׳וד,פחדנית ביותר היא יצירת אינפלציה. כפי שאמד מילטון
פרידמן, האליל הכלכלי של המישטר הקיים: האינפלציה היא מם מוסווה.
הדרך הפשוטה ביותר להגברת האינפלציה היא ביצוע פיחות.
המעדך הלך בדרך זו. בנובמבר 1974 ביצע פיחות של .407,בשנים האחרונות
ביצע ״פיחות זוחל״ מתמיד.
כאשר מורידים את כל הקישוטים מן ה״מהפך״ של השבוע, מסתבר שזהו עיקריו:

עד סוף 1977 צסוייה עלייה בשיעור 10—1570 של מדד יוקריד,מחייה( .טגן־הישיר
יחזקאל פלוימין לא קלט, כנראה; ,את דיברי הכלכלנים שיל האוצר והכריז שתהיה עלייה
־של > 107״עד סוף שנת־התקצ״ב״ .זוהי טעות. הכלכלנים ישלו מנבאים עלייה זו תוך
חודשיים, עד סוף דצמבר.).
במקביל ייווצר — מלמטה — לחץ ספונטאני של ציבורי עובדים, שירצו לשמור
על שכרם הריאלי על־ידי עליית־שכד ותוספת־יוקר.

השאלה הגדולה היא: האם תחזיק הנרקוזה מעמד? האם יצליח הסם המשכר של
אשליית־החופש להחזיק את הציבור במצב של טריפ, כך שישלים עם ירידה גדולה
ברמת־המחייה שלוו

התשובה על שאלה זו אינה כלכלית אלא פסיכולוגית, פוליטית,
תעמולתית.
יעברו חודשים עד שהתברר התשובה.

ה עי ק ר: פי חו ת

שימחה ארליך כיצע פיחות של כ־^ט.4

אין הבדל מהותי בין פיחות זה לבין הפיחות הקודם. ההבדל הוא רק בשיטה.
עד כה !נקבע שיעור הפיחות בצו שרירותי. היה קיים פיקוח גלוי ומלא על
המטבע, והממשלה קבעה את השער הרישמי.
עכשיו בוטל הפיקוח המלא -והגלוי, והוכרז ״ניוד״ .להלכה נקבע שער המטבע
על־ידי ״׳תנודות השוק״ ,ההיצע והביקוש. אולם זוהי אשלייה ב״לבד.

ממשלת ישראל, כאמצעות ״כנה ישראל׳׳ ,היא הקונה והמוכרת
העיקרית של המטכע. כל עוד יש בדדיה די דולרים לזרוק לשוק !כשעת*
הצורך, היא יכולה לקכוע כבל עת את שער המטבע.

כאשר ייווצר •ביקוש בלתי־רצוי לדולרים, ומסור הבנק את הדולרים ישלו עד
שהביקוש יחוסל !והשער יידד לנקודה הרצוייה לו. כאשר ייווצר היצע בלתי־רצוי של
דולרים, הוא יקנה את הדולרים עד שההיצע יחוסל, והשער יעלה לנקודה הרצוייה.

עומדת ממשלת־הליכוד לפני אותה הפעייה שכה נבשל המערך.

עכשיו

מנוי וגמור עם שימחה ארליך שלא לתקן את השבר — שהרי ירידת
השכר,הריאלי היא המטרה העיקרית של התרגיל כולו. .

על־ידי ירידת־השכר, מבקש ארליך להשיג את היעדים הבאים :
ן #להגביר אית כושר־־התהר׳ות של הסחורה הישראלית בחו״ל. יצואן שיקבל מעתה
יותר לירות עבור הדולרים שלו, יוכל להקטין את מחיר המוצר בחו״ל.
• על-ידי הוזלת תוצרת־הארץ בשוק המקומי, לעומת עליית מחיר סחורות הייבוא,
תינתן לתוצרת־הארץ ההזדמנות לתפוס את מקום הסחורה המייובאת.
• על-ידי הורדת השבר הריאלי יוקטן גם הביקוש המקומי, יצטמצם הייצור
ותיווצר אבטלה ״מבוקרת״ נוסח מ״לטיון פרידמן, וזו מצידה תמנע את עליית השכר
הריאלי של המועסקים.
זהו התהליך הנקרא בפי אנשי הליכוד (וגם ׳אנשי המערך, בעבר) ״׳הבראה״ .הוא

תהיה הרגשה של חופש. יינתן בר נרחב לספקולנטים. המוני
כית־ישראל, שיש להם בסך כלשהו, יוכלו לשחק כקניית דולרים ובמכירתם.
אולם ״כנק ישראל״ ישלוט כמצב שליטה מוחלטת, ככל רגע.

הדבר הודגם יפה בתרגיל של השבוע. כאשר הודיע ארליך על המהפך, הוא רצה
לבצע פיחות ישל .4070 הדבר היה דרוש לו כדי לספק תמריץ לייצוא (אחרי ביטול
תשלומי־התמריץ ,״שהיו נהוגים עד בה) ,וכדי לגרום התייקרות והורדת רמת־המחייה.
אילו הושאר הכל למיש׳חק חופשי, ייתכן שהדוולר לא היה מגיע השבוע ל־15
לירות. אולם ארליך הבטיח זאת בדרך פשוטה: בנק ישראל הודיע על ״שער התחלתי״,
ארליך !ואנשיו דיברו על כך בלי הרף במשך יומיים, והשער אכן עלה על 15ל״י.

הפיחות כוצע, בל המחירים דהרו כלפי מעלה. היעד הראשון הושג.

פי קו חהמטבע.־ לאבוטל
ף* תעמולה ׳הקולנית הכריזה השבוע ׳כי ״בוטל הפיקוח״ על המטבע הזר. אולם
י 1החוזר ששלחה הממשלה למוסדות העוסקים ׳במטבע, נשא כותרת צנועה הרבה
יוחד :״צימצום הפיקוח על המטבע הזר״.

כי למעשה, לא חל כפיקוח שינוי משמעותי.

השינוי העיקרי הוא שאזרחי ישראל יופלו מעתה להחזיק 3000 דולר בחו״׳ל או בבית.
מבחינה פסיכולוגית, יש לבך השיבות רבה מאד. עצם הידיעה שהדבר אפשרי,
ושאינו כרוך עוד בחפרודחוק, מעניק לאזרח הרגישה של ׳שיחדור.
אך המשמעות הכלכלית ׳של צעד זה היא מינימאלית. אומנם. ,איליו החזיקו עתה
שלושה מיליון ישראלים 3000 דולר לנפש בחו״ל, היתה עלולה להיווצר בעייה.
3,000,000,000 דולרים אינם הולכים ברגל! .אולם כמה אזרחים יכולים להרשות לעצמם
לוכסום כזה? מישפחת בוזגלו, שלה עישרה ילדים, יכולה להחזיק עכ״שייו 36,000 דולר
בחיד׳ל — !אך מניין תקח הצי מיליון ליחות? יומי ישיש ליו לירות —,למה ישקיע אותן
דווקא בדולרים, שיהיו מוחזקים בבנק בחו׳׳ל ׳בריבת נמוכה, תחת לתת לכסף לעבוד
בארץ, לסחור בבורסה, לקנות רכוש?

מילטון פרידמן כארץ
הכחשות חשודות

במדינה
העם
ה ת תז־ חהתמ1מש!ה
הכוכבים ניבאו מראש
את המהפך הכלכלי
שהתחולל השבוע

בשיחה, בגרמנית פחה, עס הנספחת ברברה מאופר
נועד להביא להגברת הייצוא ,׳להקטנת מייבוא, לחיסול !הפער במאזן-המיסהרי (ההפרש
!בין הייבוא !והייצוא) ,להשגת העצמאות הכלכלית.

אולם כל חלק מחלקי התהליך מוטל בספק חמור מאד.

מדיניו ת או טי־ סו אי א לי ת

ן* ודם כל, שאלה גדולה היא אם הליכוד אכן יחזיק !מעמד מול ילחץ העובדים.
\ /השבוע עדיין לא הגיע לחץ זה לממדים שיכלו להדאיג את. ארליך. הוא ייחס את
הצהרותיו התקיפות של ירוחם משל לעיתוי: כינוס !וע״דת־ההסתדריות ;בשבוע הבא.הוא בטוח ׳שלמחרת הוועידה יירגע משל, כפי שנרגע בעבר.
יתר על כן, הממשלה השיגה הישג פסיכולוגי חשוב! ,בשני ׳מישורים :
• על־ידי ביצוע ״המהפך״ העניקה לעצמה ׳תדמית של הנהגה קשוחה, המסוגלת
׳לקבל החלטות ושיש לה אומץ־לב לבצע אותן.

מי •שצפה. מראש את אשר התחולל השבוע
בתחום הכלכלי במדי׳נת־ישראל, היה
גרמי השמיים. ומי שידע לצפות בהם
ולהסיק את המסקנות הנכונות, היה יכול
להכין עצמו מראש לעתיד להתחולל.
יאחד מאלה היה האסטרולוג הישראלי
הרצל ליפשיץ. לקראת ראש־השנה תש׳ל״ח
ערך הרצל מיפוי אסטרולוגי •של מדינת
ישראל !בשנה החדשה. ,ניסה ללמוד על פיי
את הצפוי למדינה ולתושביה במרוצת
השנה בתחומים שונים. את מסקנותיו לא
שמר הרצל לעצמו. הם פורטו בתחזית
שפורסמה בג-״ליוו השבה האחרון ישל העולם הזה 2088 שיראה אור בדיוק לפני
חודשיים.
קבע אז האסטרולוג ליפשיץ :״בחודש
נובמבר ׳ 77 ובחודשים יוני, יולי ואוגוסט
1978 יש לצפות למימוש תוכניות כלכליות
מהפכניות, שכמותן לא ידענו בעבר•
דברים רבים •שהקו חשובים בתחום
הכלכלי יאבדו את ערכם. השינויים יגרמו
תפנית חיובית עצומה ושיפור משמעות•
בכלכלה ,׳בהיקף שלא ידענו. עם זאת, ה־

הדרך לכך חיתח פתוחה בביצוע כמה
צעדים שממשלת המערך היססה לנקוט
בהם: החזרת עקורי בירעם ואיקרית לכפריהם,
מינוי סגן שר־חוץ ערבי ושיחרורו
של הארכיבישוף הילריון קאפוצ׳י, הכלוא
בישראל, אחרי שהורשע על סיוע לפעילות
הבלנית עדינת.
סגן שר־החוץ ערבי לא הצליחה ממשלת
הליכוד למצוא. הוועדה שמונתה כדי
להחליט בפרשת איקרית ובירעם התכנסה
לשתי ישיבות בילבד ודחתה את החלטתה.
אבל הילאריון קאפוצ׳י עמד על סף דד
שיחרור. מועד שיחרורו היד, תלד רק במחיר
המדיני שהוותיקן יהיה מוכן לשלם
תמורתו.
ד,מו״מ על כך התנהל עוד בתחילת השנה,
בימי כהונתו של יצחק רבין כראש-
ממשלה. אלא שממשלת המערך חששה
לשחרר את קאפוצ׳י בעיקר. מפחד התגובה
הנזעמת שד,יתד, צפויה מצד האופוזיציה
הימנית.
כאשר כוננה הממשלה החדשה, המשיכו
נציגי האפיפיור ללחוץ ולבקש את שיח־רורו.
מי שתמך בכד ראשון היה דווקא
שר-הדתות אהרון אבו־חצירא. יועציו הבטיחו
לו כי אם יצליח לשחרר את קאפוצ׳י
עשוי האפיפיור לקבל אותו לראיון רשמי
ולהודות לו אישית על השיחרור. אקט
שהיה בו כדי להפוך את השר הצעיר ודד
בילתי מוכר לאישיות בינלאומית**•.
חרטה בכלא. שר־הדתות קיבל בנו
תדמית
זו מחזקת את הממשלה כקרב הציבור, מגבירה את נכונות
הציבור להישמע ולקבל את הנזרות.

,• 1השימוש במונחים כמו ״ליבראליזציה״ ו״׳ליבראליזם״ הוא פו׳פו׳לארי. הסמ׳מ־
׳נים החיצוניים של חופש — ההיתר לקנות דולרים באופן חופשי, להוציא מהארץ
כ־ 3000 דולרים לנפש, סירוק חלק מן הפיק׳וחים הבי׳ורוקראטיים — כל אלה הם צעדים
פופולאריים. חם יוצרים. אשלייה של הרות, העשוייה לטשטש ׳בעיני רבים את הרעת
מצבם.
אך ייתכן ׳מאד שהשפעה פסיכולוגית זו תפוג בטהרה. מול פני המציאות. כאשר
יבחינו העובדים ׳בעוצמת ההתייקרות ובירידת שכרם הריאלי, ייווצרו הלחצים הנגדיים.
לחצים אלה יכולים ללבוש צורות שונות — החל יבזחילת-שבר במיפעלים פרטיים,
׳תגייעות־׳שכר של צי׳בורים גדולים בסקטור הממלכתי והציבורי, התקוממות של גופים
בתוך הליכוד עצמו, הקרובים יותר לציבורי השכירים, מאבק פנימי בקרב הליכוד ועוד.

שום מיפלגה פוליטית אינה יכולה להתעלם מלחצים כאלה. כל
ממשלה המורכבת ממיפלנות רגישה להם. ספק רם אם הליכוד יוכל
לעמוד כלחצים כאלה יותר מאשר המערך — מה גם שצידקתם של
העובדים תהיה גלוייה לכל, כאשר השכבות האחרות של האוכלוסיה
תהיינה נתונות כפולמוס של התעשרות וספקולציה.

האופי האנטי־סוציאלי של המדיניות החדשה בא לידי ביטוי בעובדה פשוטה :
בעוד ששכר־העבודה מוקפא בינתיים, ועל תוספת־היוקר (שתבוא באיחור רב) יהיה
מוטל מס־הבנסה, אין כל מס מוטל על הרווחים העצומים ׳הנובעים טספסר׳ות במטבע,
בניירות־ערך !ושאר שיטות של התעשרות מהירה במישט׳ר החדש. מילבד ההיטל על
המלאי, לא הוטל ׳שום מס על ההון. ספקולנט זריז יובל מעתה לעשות הון־עתק בספסרות
בדולרים, מבלי לשלם על כך אף ׳אגורה אחת של מס.

דונמה קטנה של השבוע: הממשלה הוציאה לשוק איגרות צמודות
כסך 150 מיליון לירות. היא הנפיקה אותן לבנקים, ואלה מכרו אותן
לציכור כרווח גדול. כל ההפרש כערכם, מרגע ההנפקה עד לרגע מכירתם
— מיליונים רכים של לירות — ניתן לבנקים כמתנה, תחת להז־רימו
לקופת המדינה.
באווירה ז׳ו, כאשר העובדים הם החלק היחידי ׳של האופלוסיה שעליו מוטל בל•
העול, יד,״ד. כימעט בלתי-אפשרי לדכא יאת תביעות־השכר !שלהם! .וברגע ׳שהשבר הריאלי
יעלה לרמתו הקודמת, יתרוקן ״המהפך״ מעיקר תוכנו.

ו א דו ץ־ רבה: לאמ צי או תי

*** אלה גדולה אחרת היא אם תתממש תיקוות הממשלה למשוך הון זר, ובעיקר
(14 הון יהודי, לארץ.
צימצום הפיקוח על המטבע והניוד הפורמלי של הלירה היו צריכים, בתנאים רגי-
לים, להביא לתוצאה זז.

יש החולמים על הפיכת ישראל למין ואדוץ ענקית ליהודי העולם,
מרכז ההון,השחור היהודי. זוהי ציונות כת־זמננו — למשוך לארץ הון
יהודי, כמקום יהודים.

אם יירד השכר הריאלי בארץ, בוודאי ישפיע הדבר לרעה על ד,עליה. אך יש
בעולם כמה ארצות, שבהן חיים היהודים העשירים בחרדה מתמדת לגורלם. יהודים
אלה מבריחים את ההון שלהם בדרכים שונות לארצות במו ׳שווייץ, ליכטנשטיין, איי
בהאמה !ובר. המדיניות הכלכלית החדישה מתיימרת למשוך חלק גדול מהון שחור זה
לארץ.

לדעת דכים, זוהי תיקוות־שווא.

עם בל אהדתם לישראל, דואגים יהודים אלה קודם כל לכספם. בשווייץ מובטח
כסף זה. מעטים מאד מהם יאמינו בי בישראל יהיה הכסף מובטח באותה המידה.
כי ישראל חיה במצב של מילח׳מה. נבואות על המי׳לחמד, הקרובה. מנסרות תמיד
בחלל. מילחמד, מביאה עימד, התמוטטות כלכלית. איש אינו יכול להאמין כי במצב
של מילחימה !תובל הממשלה לשמור על מדיניות ״ליבראלית״ לגבי הברחת הון. כל
אדם יחשוש כי סמיקרה כזה יוחזר, מאונס, פיקוח קפדני על המטבע( .הפקוח שצומצם
השבוע הונהג אף הוא, במקורו, ביג׳לל פרוץ מילחמת־העולם, ב־.).1939

משום בך קשה להאמין בי המדיניות החדשה תמשוך ארצה כמויות
גדולות של הון יהודי, לכן או שחור, שלא כא עד פה. משיבה זו,
שמילאה תמיד תפקיד השום בעולמו הרוחני •טל הליכוד היא מישאלה
חסודה יותר מאשר מציאות כלכלית.

(המשך בעמוד )34

״מי שהצביע בב חי רו ת בעד הליכוד, שיעזוב אתה הפגנ ה 1״
שינויים יגרמו מיקרים די מכאיבים ובחלקם
אפילו!מזעזעים. תקופה זו ׳תהיח טובה
להשקעות לטווח ארוך. הפעילות הכלכלית
תימשך תוך דבקות במטרה בצורה
יסודית ׳ביותר.״
מחלת כנין. אגב, לא היתה זו התחזית
היחידה !במיפוי האסטרזל׳וגי של הרצל
ליפשיץ, שכבר התממשה. בין השאר הוא
קבע באותה תחזית :״בחודש ספטמבר
הקרוב יעברו על ראש־הממשלד, מנחם
בנין עשרה ימים קשים של מתח נפשי
גבוה, העלדלים להיווצר בתוצאה ממצב
בריאותי. תופעה דומה תעבור עליו גם
,בחודשים ׳אפריל ומאי. יאבל הוא ייצא מ־
׳מצבים אלה בשלום ׳ואין סיבה לדאגה.״
אלה המאמינים באסטרולוגיה ישאבו אולי
עידוד מהתגשמות תחזיתו של האסטרולוג•
אם תחזיות הכוכבים יוסיפו להתאמת
בצורה זו, אולי יהיה עוד צורך
לפרסם בצד שערי המניות היומיים גם
לוח אסטרולוגי לייעוץ למשקיעים.

י ח סי־ חוץ
מחיר הנווזחדור
פירסום מוקדם הוריד
את המחיר שניתן
היה לכבות מחוותיקן
עכור שיחדור קאפוציי
בימים הראשונים לכינונה חרדה ממש לת
הליכוד לתדמית שנוצרה לה גדעת־הקהל
העולמית, בממשלה ניצית קיצונית.
ראשיה ביקשו למתן ולרכך תדמית זו
בכל דרך אפשרית. לשם כך תוכנן מסע
הסברה נמרץ ונהגו רעיונות לנקיטת כמה
מחוות, שיסייעו להציג את הממשלה בעיני
דעת־הקהל העולמית כממשלה שקולה ושו-
חרודשלום.

שא זד, את תמיכתו של שר־החוץ משה
דיין. כדי להצדיק את השיחרור יוצא-
הדופן, מבלי שיראה ככניעה ללחצי הוותיקן,
הוסבר כי שיחרורו של קאפוצ׳י
יעשה מטעמים הומאניטאריים, בדומה ל-
שיחרורו של יהושע בן־ציון. עוד הוסבר
כי קאפוצ׳י הביע כבר חרטה על מעשיו
בעקבות סיועה של ממשלת ישראל לנוצ רים
בדרום לבנון, שחלקם הגדול נמנה עם
בני עדתו.
אולם האפיפיור סרב לשלם את המחיר
הגבוה שנתבע ממנו עבור שיחדור קא-
פוצ׳י. לשם כך נשמרה ההחלטה העקרונית
החיובית שהתקבלה בממשלה על שיח דור
הארכיבישוף בסוד כמום. ידיעה רא שונה
על השיחרור הצפוי עמדה להתפרסם
בגיליון הקודם של העולם הזה, אך נפסלה
בידי הצנזורה•* .כעבור ארבעה ימים
פוצץ הכתב המדיני של מעריב, יוסף חריף,
את הידיעה בעיתונו מבלי להגישה לצנזורה.
כתוצאה
מכך נאלצה הממשלה להודות
בכוונתה לשחרר את קאפוצ׳י בטרם סוכמה
תמורת הוותיקן. נראה היד, כי בשל
הפירסום המוקדם יסתפק הוותיקן בתמורה
סמלית בלבד: מכתב בקשה שיופנה ל-
נשיא־המדינה בירושלים, שניתן יהיה
להסתמך עליו כהכרה של הוותיקן בירו שלים
כבירת ישראל, מבלי שהאפיפיור
יצהיר על כך רשמית.
* רמז ראשון על כך הופיע בתחילת
חודש יולי השנה בד,עולם הזד )2080( ,בו
נכתב :״ממשלת הליכוד עשויה לנקוט
כמה צעדי־ראווה הפגנתיים כמו, למשל,
שיחרורו של הארכיבישוף קאפוצי ממאסרו.״

הידיעה נועדה להתפרסם במקום בו
הופיע הכתם הלבן בראש מדור תשקיף
בגיליון העולם הזד, הקודם (.)2095

יצחק שואל סוקר

תקדים השסע:
שגעון הדיסקו
במדינה מדיניות
מ מרזמה?
משח דיין המציא
שוב שעיר־לעזאזל,
מדי לחפות?;?
מחד 7חדש שלו

נראה לי שמכל תקליטי הדיסקו המציפים
את השוק וערוכים בשיטת סלט־הלהיטים,
ניתן להרכיב תקליט אחד שוב. השוק
מוצף היום בתקליטים שהכותרת שלהם
״האוסטרים רימו אותנו!״ טען משה
היא פשוט מוסיקת דיסקו וקשה לי להמליץ
במה לבחור. כל תקליט מכיל מבחר אחר דיין. הוא הודיע בכנסת כי המישלחת
של להיטים, כולם בנויים סביב להיט האוסטרית באו״ם, אשר יזמה את העלאת
בעיית הטרור התעופתי על סדר־היום של
אחד גדול, כך שכל מאזין יוכל לבחור
את הלהיטים האהובים עליו. למרות זאת עצרת־האו״ם, מנעה — בתחבולות שר
נות — את צירופה של ישראל ל־ 42 בע־לא
הייתי מעז היום להזמין חברים למסילות־היוזמה
של ההצעה.
בת ריקודים מבלי לצייד. את התקליטיה
הדוברים הרישמיים והעיתונאים, הפושלי
בתקליטים הללו.
עלים כתועמלני מישרד־החוץ, טענו כי
הבולטים והטובים ביניהם שיצאו לאחהאוסטרים
העלימו מישראל במזיד את
רונה לשוק הם :
״בן אדוני, אני יכולה לעשות בוני״ ,אחד דבר ההחתמה, ולאחר־מכן הוליכו את הדיפלומטים
הישראליים שולל ביחס למובתקליט
חיקויים ואחד בתקליט עם ביצועד
האחרון של החתימה.
עים מקוריים שנקרא :״סופר־היטס״ אורשגריר
מרוגז. האיש הנרגז ביותר
גינל .״מאני״ ,״סטנד דיסקו״ — המכיל
להיטי דיסקוטקים במקצבים דרום־אמרי־ לנוכח טענות אלה היה ראש מישלחת
קאיים. ו״מה ננה״ ,זהו קציר החודש אוסטריה באו״ם, סטר ינקוביץ, הידוע כידיד
מובהק של ישראל ושביקר בארץ
האחרון. איש איש יבחר לפי טעמו האישי.
ג׳ון פיטרסון ג׳ט פלייד מם׳ — 3תק ,לפני זמן לא רב.
לטענת האוסטרים, קרה ההיפך: אוסליט
קצבי בביצועים מקוריים אשר לא
טריה יזמה את הגשת ההצעה מפני שהיא
מצליח לפגוע בהאזנה.
עם הלהיט טיסת ג׳ט מס׳ 3שוב תקליט מכהנת כעת כראש הקבוצה האירופית ב־או״ם,
ואולי גם מפני שמזכיר־האו״ם הוא
תחת הסיסמה לרוקדים הידד. לבריאות.
כוני מ. מה בייקד — להיט הענקים אוסטרי.
אחרי שהוחלט על כך, הניחה אוסטריה
של הלהקה, עושה את שלו ואוהדי סג את
טיוטודההצעה במקום פומבי במרכז
נונה ודאי לא יכעסו אם לא ימצאו בתקהאו״ם,
כדי שכל המעוניין יוכל לחתום
ליט להיטים נוספים, אך מקצב דיסקו
עליה. נמסר מראש מהו המועד האחרון
הסוחף יפצה אותם על אי־הנעימות.
סרג׳ו מנדס ולהקת ברזיל — 77 היכרות לחתימה. היה צורך להגיש את ההצעה
נעימה עם להקתו החדשה של מנדס. אני בהקדם, כדי למנוע שביתת־טייסים עולמית.
באופן
אישי אוהב מאד את הצליל המיועד
המועד הקבוע לא חתמה מישלחת
חד שלו ומשוכנעני שאוהדיו לא יחמיצו
ישראל. אוסטריה הגישה את ההצעה בגם
תקליט זה שלו המכיל בין היתר ביצוע
מענין מאד ללהיטים של להקת שם 42 מדינות.
הרב סולובייצ׳יל,
לאחר־מכן פנו ׳כמה מדינות — וביניהן
שיקגו ״אם תעזבי אותי עכשיו״ .פרט
״לא היה עוד בעולם מישהו שקיבל כל מה שרצה
מענין, על עטיפת התקליט, מצולם עם ישראל — אל המישלחת האוסטרית וביקסרג׳ו
מנדס כוכב הכדורגל פלה, אשר שו לחתום. האוסטרים הודיעו לכולם כי
איחרו את המועד.
בייצ׳יק הוא אחד מקומץ אנשיקהרוח אסון זטראגדיר״ פוליטית ורוחנית.
עומד לחדור בקרוב לעולם המוסיקה ולהושר
מרוגז. מה קרה מאחרי הקלעים? הגדולים ביהדות האורתודוכסית, ולדעת
גם מטעם זה אני דוגל ביותר הבנה
ציא תקליט ביחד עם להקתו של מגדס.
מהלך כי מנחשים דיפלומטיים בחוגים
רבים הוא כעת ראש־וראשון בעולם. עם ארצות-הברי׳ת אפילו יחייב הדבר
ארבע העונות — הליקון — משב רוח
הדברים היה כזה:
מרענן בגל הדיסקו, הרמונייה קולית, ה הוא
סירב בשעתו לכהן כרב ראשי ב פחות שטחים — כמובן, תוך שמירה קפדכאשר
דובר על הגשת ההצעה, שררה ישראל, מסתפק בעמדת־כוח רוחנית שאין נית על ביטחונה של ישראל.
אופיינית כל כך לארבע העונות בתק באדם
דיעה כללית שלא כדאי ששמה של לה שום סממנים חיצוניים: הוא מחנך
ליט הכולל חמישה להיטים גדולים ומעיד
כבר עכשיו אני רואה סימנים -של
על סגנון הרבה יותר בשל ובוגר של
ישראל יופיע עליה, משום שהדבר היה (בי״שיבה־אוניברס׳יטה1 ,״ו-י!1רק) ,הוגה -מבוכה פנימית בקרב יהודי אמריקה, ואץ
הלהקה.
עלול להביא את הערבים לנקיטת עמדה דיעות, בעל־ספרים.
צורך להגביר את הסבך. ש מעוניינים היו הכל
להצעה.
עויינת

אומר איש זה על ההתפתחות האחקרוסכי
סטילס ונאש — הפעם בלי הצלע
!• הירושלמי: מד, המוצא מהסבך?
הערבים יתמכו בה, מה גם שבאחרונה ני רונה בישראל ז
הרביעית של הלקה ניל יאנג, אך עם
! 9סולובייצ׳יק: לקיים דברי אנשי דד
כרת בעולם הערבי גישה השוללת את
הלהיט הגדול ״רק שיר לפני שאני עוזב״
״עם חכם ונכון״ .השבוע פירסם כנסת הגדולה: הוו מתונים בדין. לא היה
ומהאזנה לתקליט אפשר להבין שהם מסהטרור
האווירי, כשגם אש״ף ומדינות כמו מעריב ראיון נחר שהעניק הרב לעיתונאי
עוד בעולם מישהו שקיבל כל מה שרצה.
לוב ועיראק מצטרפים לשוללים.
תדרים יפה גם ללא עזרתו של יאנג. או ׳ישראלי
— ליי יצחק הירושלמי. הירושל•
הירושלמי: האם כבוד הרב אופטימי
הדי הלהקה האוהבים את סגנונם המוכר
נראה כי ראש המישלחת הישראלית, מי, מי שהיה דובר ההסתדרות ועוזרו של לגבי הסדר במיזדח־התיסון, תוך הבנה עם
לא יתאכזבו גם מתקליט זה.
חיים הרצוג, קיבל גישה זו — אם על ׳פינחס לבון, שאל אותו שאלות פשוטות ארצות־הברית?
איכון אלימן — ״אהוב אותי״ כולל להידעת
עצמו, אם לפי הוראת משה דיין. לעניין: מה דעתו על גרש״אטונים?
! 9סולובייצ׳יק: אני אופטימי, כי אני
משום כך לא חתם על ההצעה.
טים ענקים כמו ״הלו זר״ ,״אינני יכולה
בתשובתו נתגלה סולובייצ׳יק כדוברה מאמין ׳שעם־ישראל הוא עם חכם ונבון,
להוציא אותך ממחשבתי״ ועוד — זנן רת
אולם אחרי שההצעה הוגשה, והדבר -של יהדות שפוייה. בניגוד למיסטיקה ה ויעשה מה שהמציאות ההיסטורית תחייב.
בעלת קול חם המצליחה.להתחבב משמיעה
פורסם ברבים .,התעורר במישרד־החוץ לאומנית: של הרבי מלובאפיץ ,,שבידך על
• הירושלמי: יומה היא מחייבת?
ראשונה.
הירהור שני. ייתכן שדיין רגז על הרצוג, הצטרפות ד״ש לממשלת־בג׳ין בוודקה וב •
סולובייצ׳יק: מדינה, יהודית חזקה
אורכי גדין — ״השועל״ — לאוהדי הג׳אז
וייתכן שמנחם בגין רגז על דיין, או שכו עוגה׳ נקט סוליובייצ׳יק עמדה הנוגדת ני מבחינה אסטדאטגית ורוחנית, עם רוב
ולאלה הנרתעים מהמושג ג׳אז כאחד, תקלם
גם־יחד נבהלו מביקורתה של העי גוד חותך את הקו של ממשלת־בגין.
יהודי מובהק, והשגת שלום -שלמענו צריתונות
הישראלית. על כל פנים, הוחלט
ליט של נעימות בעיבוד ג׳אז על גבול
השיב סולוכייצ׳יק לשאלותיו של כים לפעול בשכל ובבינה, ובמקום שצריך
הפופ, עם נגינתו המלטפת של אורבי גרין במאוחר להצטרף ליוזמה — וכשהדבר הירושלמי כנושא זה :
— גם להתפשר.
לא היה עוד אפשרי, נבחרה אוסטריה
על הטרומבון. תקליט נעים למוסיקת רקע.
9 :הירושלמי: נמסד לי, שכבוד הרב
! 9הירושלמי: לפני זמן קצר נפגש
כשעיר־לעזאזל.
לאלה המבקשים להשמיע מוסיקה קצת
חזר באחרונה לתנועת המיזרחי. האם פי ראש־הממשלה, מר מנחם בגין. עם כבוד
יותר מתוחכמת, אך מבלי לחרוג ־מהמק־צלילים
גבוהים. הדבר היה נוח, רוש הדבר, כי גם בתהום המדיני מזדהה הרב. האם בשיחה זו הועלו ונ חנו ענייביגלל
היחס השלילי של דעת־הקהל הצבים
הרוגעים והנעימים של הג׳אז.
ראש־ממ־ כבודו עם הקו ישל המפד״ל, שהוא — נים מדיניים? האם ביקש ראש הממשלה
לאומנית כלפי ברונו קרייסקי,
ג׳ימם לוין — פקוט ג׳ופלין, תקליט חדש
בעצם — קרוב מאוד ל״גוש אמונים?״ לשמוע דעתו, או עצתו, של הרב בתחושיצא
לשוק על גל מקצב הרגאי של שלת אוסטריה. כאשר מאשימים את אוס׳
6סולובייצ׳יק אין פירוש הדבר ש מים אלה?
ראשית המאה, שהתעורר לתחיה בארה״ב.
טריה בניהול תחבולות נגד ישראל, מי אני מסכים לכל האידיאולוגיה של ״גוש
׳ 9סולובייצ׳יק: לא ! ראש הממשלה
יילד לבדוק את האמת
רעיונותיו של סקוט ג׳ופלין המוכרות מאד
של י כל הפרשה היה אמונים״ ! בפירוש לא. אני מעריך מסי -לא ישאל ולא ביקש עצה — ובדרכי,
הקורבן האמיתי
לקהל הישראלי מהסרט ״העוקץ״ ,אלה
רות־,נפש של כל יהודי. אפל פיקוח-
אינני נותן עצה למי -שאיננו מעוניין בה.
ואחתת, הפעם בביצוע פסנתרן. של ג׳ימס
שר־המיסחר האוסטרי, שנמצא במיקרה ב נפש הוא׳למעלה ממסירות־נפש.
!• הירושלמי: על מה שיוחתתם, איפוא?
לוין המוסיקאי המחונן המנהל היום את ארץ בביקור-נימוסים. ביום השישי הת;
9סולובייצ׳יק: ברובד, של השיחה —
! 9הירושלמי: האם ׳ניתן להבין מכאן,
ראה עם בגין, ובין השניים
המטרופוליטן אופרה של ניו־יורק. לאוהתפתח
דין -שכבודו מצדד כהתפשרות עם האמריל־ על בדיסק *.
ודברים שהגיע לטונים גבוהים.
הבי נגינת פסנתר ומקצב הרגאי — מוב אים?
טחת
הנאה.
9סולו׳בייצ׳יק: אני בעד הסכם עם
לוס אינדיוס טבהרום — ״נוסטלגיה״ —
האמריקאים תוך ויתורים הדחים. אני רי
תקליטם האחרון של צמד המוסיקאים
של הפר* 3ק 1רי ם נג ד ה^גלשלד.
אליסט. אמריקה היא הידיד היחיח
הדרום אמריקאים אשר הצליחו להתחבב השפוי היהודי
מדינת ישראל — והיא ידיד גדול. לולא
מאד בסגנונם הרגוע המיוחד, אם כי לפי
המדיגידת, החדשה
״היו מתוגים 1״ קורא אמריקה, טי יודע מה הרה מצבנו. קיום
עדותה של ידידתי, אותה הוא דווקא מצהרסגית,
לא יעילה
יחסי ידידות והבנה עם ארצי׳ת־הברית
ליח להסעיר. אז אם אתם מחפשים סערות
גרו? הרבגים האורתודוכסיים, הוא׳ הדבר היותר חשוב מבחינת ישראל.
אצל ידידותיכס, אתם מוזמנים לנסות. אצופוגעת
רק בשפיריס
צריכים גם להתחשב במצבם של יהודי
לי זה עבד. .
לגוש־אמוגים המתנגד אמריקה. מתיחות — או, חלילה, משבר
״רק לפני כמד, ימים שמענו כי המדי חוץ
מזה מכיל התקליט עיבודים יפהפיים
במשך 42 ישנים לא ביקר הרב יוסף ח ב — בין ישראל לארצות־הברית יכניסו את
נה במצב חירום. במצב כזה מחמירים את
למיספר להיטים ידועים ובאווירה המשטולובייצ׳יק
בארץ. אולם מנהיגי ישראל יהודי אמריקה למבוך פוליטי ורוחני. התוללת
היום בארץ זהו לדעתי תקליט
— מדויד 1בך גוריון עד מנחם בגין — יהודים באמריקה רואים עצמם אטר׳יקאים
* שמה היהודי של העיר הפולנית
מומלץ.
עלו אליזו לרגל לארצות־הבדית. כי סולו־ לכיל דבר. היווצרותו -של קונפליקט תהווה
ברסט־ליטובסק, שפה נולד וגדל בגין.
(מוגש מטעם חברות ה תקלי טי ם)

כלכלה

העו ל ם הז ה 2096

ההגבלות, לא מסירים אותן. עושים ד,כל
כדי להבטיח חלוקה צודקת של ההכנסה
להגברת הסולידריות של העם.״ כך פתח
את דבריו דויד פינם, ראש החוג לכלכלה
באוניברסיטת תל-אביב. בדיון שערכו
ראשי החוג ביום הראשון השבוע על
המדיניות הכלכלית החדשה. משיבעה הדוברים
מתחו חמישה ביקורת קטלנית על
הצעדים האחרונים של הממשלה, אחד תמך
בהם בהתלהבות ואחד תמך תוך הסתייגויות.
הד״ר
פינס קבע, כי ההודעה שיהיה
מישחק חופשי בשערי הלירה אינה נכונה.
בנק ישראל יקבע את השערים, וימנע
ירידה מתחת ל־ 15 לירות הדולאר או עלייה
מעל ל־ 17 לירות. מה שנעשה הוא פיחות,
כפי שנעשה בעבר, בתוספת האלמנט של
הורדת הפיקוח. אלה שעשו זאת אינם
יודעים אם הדבר יביא הון לארץ, או יבריח
הון ממנה. התאחדות התעשיינים כבר
ערכה חישובים, המראים כי היצוא יקטן
כתוצאה משער הלירה החדש.
השאלה החשובה ביותר היא השאלה
החברתית. גם אם המדיניות תצליח, יזרום
הון לארץ ויהיה שער אחיד, הכנסת
מחצית האוכלוסייה תרד באופן דראסטי,
והשאלה היא אם המחיר כדאי.
לחלק את הנטל. גישת הליכוד היא
חיסול העוני ומילחמה בו, אך לא מניעת
התעשרות של שיכבה אחת על חשבון
האחרת. שימחה ארליך ומנחם בגין
דיברו על פיצוי למעוטי יכולת. יורם ארי-
דור התקדם, והציע פיצוי לשלושים אחוזים
של השכירים המשתכרים מעט. כל
השאר, לפי הליכוד, צריכים להסתדר לבד.
הבעייה העיקרית של ישראל כיום, לדעת
הד״ר פינם, היא כיצד לחלק בצורה צודקת
את הנטל ביו ס! 700 מן האוכלוסייה
שגורלם לא איכפת לשילטון, לבין השאר
שירוויחו.
ד״ר אפרים צדקא אמר, כי ביטלו את
הסובסידיות בגלל הגישה המפוקפקת של
מתן סובסידיה לנצרך ולא למיצרך. השקפה
כזו צריכה לגרום ביטול מס החב-

נים, ולא בגלל מיעוט הרווח ליצואן. מכאן
שהפיחות לא יוכל לתרום להגברת הייצוא
אלא להגדלת הרווח של היצואן.
הפיחות לא יביא השקעות, וגם לא הניוד.
ההשקעות אינן מגיעות בגלל מחסור
בתוכניות השקעה. יש זרם של כסף
להשקעות הבא לארץ, אך לממשלה אין
מה להציע ליזמים.
הפיחות גם מגדיל את ההגנה האפקטיבית
על תוצרת הארץ בניגוד להכרזות
על חשיפת המשק לתחרות. ניוד הלירה
יהיה יעיל רק בצירוף קיצוץ במכסי המגן
והכנת תוכניות השקעה. בלי כל אלה,
כמוהו כזריית חול בעיניים.
ד״ר פישלזון טען, כי ביטול הסובסידיות
נוצל לייקור בלתי־מוצדק. הועלו מחירי
הסוכר והבשר הקפוא, שאינם מסובסדים
כלל והממשלה הרוויחה עליהם עד
כה. הוא הציע לשנות את המדד הקיים,
האחיד לכולם, ולהנהיג מדדים שונים
לשכבות אוכלוסייה שונות, כך שכל שיכבה
תפוצה לפי המגיע לה.
ד״ר אריה לימן תמך בהתלהבות בצעדים
שננקטו, וטען כי אלה הן הדרכים
המומלצות על־ידי הפרופסור מילטון
פרדימן. הוא הביע תיקווה שהממשלה
תמשיך להגשים את המודלים הלקוחים
מן הספרים — במציאות.
שמשה תנאים. פרופסור מיכאל פזנר
טען כי משמעותם הסופית של כל הצעדים
היא מה שקורה לכוח הקנייה הריאלי
של הכנסות כל שיכבה. בישראל נפגעים
השכירים ביותר. הוא שאל עד מתי
תהיה שיכבה זו מוכנה לספוג מהלומות
אחת לכמה חודשים.
ד״ר אשר טישלר אמר כי הוא מסכים
לתוכנית, אך בכמה תנאים. ראשית, עדיין

לדבריו, מרבית המיפעלים בערי הפיתוח
צפויים לסגירה, ובעיקר מיפעלי ה טכסטיל,
במקביל יש לתת פיצוי מיידי
למעוטי יכולת, ולרדת על העצמאיים במשק.
לדעתו, מטרה התוכנית היא להקטין
את הצריכה ב־ 6עד 8ביליון לירות,
והבעייה היא מי יצרוך פחות. לדעתו,
בלא שלושה התנאים הללו לא תצלח
התוכנית, ואין לו ספק כי הממשלה
לא תבצע את התנאים.
בנקים הסבק;!לנטי נגדה בנ ק
האם גיסתה בגופייה
ש 7ספקולגטים להשתלט עד
מניות בנק הפועלים ץ
ביום הרביעי שעבר דומה היה לאנשי
בנק הפועלים, שישבו בבורסה, כי הכל
אבוד. במשך השעה הראשונה של המיסחר
סיפקו לכל דורש את מניות־למוכ״ז של
הבנק ואף הציעו מעל לביקוש, בניסיון
לגרום ירידת שער כשם שעשו יום קודם-
לכן. מולם ניתכו פקודות לקנייה־בכל־מהיר
של הברוקרים (סוכני־המניות בבורסה)
השונים, ונדמה היה כי הנה התגבר
הבנק על הדורשים את מניותיו.
אך לפתע נשמע קולו של נציג בנק
לאומי, שבמשך עשרה הימים האחרונים
שבהם התנהלה המילחמה בין בנק הפועלים
לבין הספקולנטים, עמד מן הצד כשאר
הבנקים ולא התערב. נציג בל״ל הודיע
כי הוא מבקש לקנות מניות של בנק הפועלים
בכמה מיליוני לירות. מול מהלומה

ראש־ חוג פינם

כעשרה ימים קודם לכן, כאשר המשקי־יעים
בבורסה הפנו את תשומת־ליבם למניות
הפיננסיות. תחילה פנו, כדרך הטבע, ל מניות
בנק לאומי ודיסקונט —אי־די־בי.
כאשר העלו את שערי מניות אלה החל
חלק מן המשקיעים מממש את השקעתו,
ואז חלה ירידה בשערי המניות. מניות
אי־די־בי ירדו חזק יותר בסיוע הבנק
עצמו, שביקש למנוע העלאת שער המניה
בגלל הנפקה צפוייה של זכויות שהוא מתכנן.
ככל שמחיר המניה קטן יותר, צריך
הבנק לחלק פחות כסף לבעלי המניות כדי
שיקבלו מתנה נאה בצורת אמיסיית זכויות.
הירידה שחלה בשערי שני הבנקים
הפנתה את תשומת־הלב למניות הבנק ה שלישי,
בנק הפועלים. בנק זה חילק כל
השנים לבעלי המניות רווחים כשאר ה בנקים.
בניגוד לשני הגדולים האחרים,
בחמש השנים האחרונות לא ירדו שערי
מניותיו אף לא פעם אחת.
ת קי פתל מו כ״ז. המשקיעים התמימים,
וגם הספקולנטים, ראו כי לפניהם
השקעה שבה אי-אפשר להפסיד, והרווח
הוא ודאי. הסיבה לוודאות הרווח היא
שלבנק הפועלים מניות בידי הציבור מסוג
למוכ״ז בכמות של 250 מיליון לירות ערך
נקוב (המחיר שבו הונפקה המניה בשעתו).
מניית־למוכ״ז (למוסר־כתב-זה) היא מניה
שניתן לסחור בה בלי שרוכשה או מוכרה
חייב להירשם בבורסה או בבנק. מניית
על־שם חייבת ברישום. לפני כשנתיים תוקן
חוק ניירות־הערך, ונאסרה הנפקת
מניות למוכ״ז. מכאן שכמות מניות־למוכ״ז
בידי הציבור לא ניתנת להגדלה עוד, וככל
מוצר שייצורו נפסק עולה הערך עם
הביקוש.
הספקולנטים בחרו לתקוף את מניות־למוכ״ז
של בנק הפועלים, אחרי שבשעתו
הצליחו להעלות את שערי מניות בנק
איגוד, המיזרחי, כור וסולל־בונה. כמויות
הכסף החופשיות להשקעה בבורסה אדירות,
ופרשת מניות בנק הפועלים מלמדת
על כמות הכסף החופשי — השחור ברובו
— הזה. משהחלה הסתערות על מניות-

מרצה פישדזון

להחמיר, לא להסיר

לבלבל את כולם

נסה. שכן אומרים שצריך לבטל סובסידיה
ללחם אחיד, כיוון שגם העשיר
אוכל ממנו. אך גם העשיר משלם מס־הכנסה
על הסכום השווה להכנסת השכיר
הקטן, ורק על הכנסה גבוהה מזו הוא
משלם יותר. מכאן שגם מס-ההכנסה חל
בצורה אחידה על העשיר והעני, ולכן
צריך לבטלו. ד״ר צדקא סבור כי עדיף
להעלות את מס־ההכנסה מאשר את מס
ערך מוסף מ0-ץ< 8ל .12?/0-לדעתו, היעילות
שתושג מביטול הפיקוח אינה עומדת
מול העול שיוטל על שיכבה אחת
של שכירים.
הד״ר גדעון פישלזון אמר בדיון כי
העיתונות והטלוויזיה כימעט שהצליחו
לבלבל את כולם. ביטול הגבלת המטבע
הוא כמו ברית־מילה, הסביר. חלק אוכלים
עוגות, ולרוב יקצצו. והניוד, לדעת
הכל, כולל ״נגיד בנק ישראל״ מילטון
פרידמן, לא ברור מה יביא. איש אינו
יודע, עד היום, אם שער נייד עדיף על
שער קבוע.
מדדיום שונים. לדעת ד״ר פישלזון,
עושים פיחות כדי לתת זריקה לייצוא
ולשפר את מאזן התשלומים. במשק הישראלי
קיים מחסור בעובדים. המיפעלים
עובדים במישמרת אחת, והייצוא אינו
גדל בגלל מחסור בכוח אדם לייצור, איכות
המוצרים פגומה וחוסר שירותים לקו
למוכ״ז
של בנק הפועלים, ניסה תחילה
הבנק לספק את הביקוש־ כדי למנוע השתלטות
על המניה והאמרת שעריה לשחקים.
במשך שבוע ימים נסחרו בבורסה
מניות כאלה בערך נקוב של 5עד 7
מיליון לירות, שהם 30־ 15 מיליון לירות
ממשיות.
אולם אין זהו השיעור האמיתי של
המיסחר במניות אלה. שיטת המיסחר במניות
היא כזו: מדי בוקר מקבל כל
ברוקר פקודות קנייה ומכירה מלקוחותיו.
הוא מקזז את הביקושים וההיצעים בין
הלקוחות, ורק אם יש לו עודף ביקוש
או היצע הוא מודיע על כך לבורסה בשעה
12 בצהריים. למשל: אם חמישה לקוחות
שלו מבקשים מניות בנק הפועלים
במיליון לירות, ושני לקוחות רוצים למ כור
מניות אלה בשני מיליון לירות, הוא
מוכר תחילה מיליון לירות מניות ללקוחות
שלו, ומודיע לבורסה על ביקוש שלו
למיליון לירות מניות של בנק הפועלים.
הבורסה מקבלת מכל הברוקרים את בק שותיהם,
ותוך כדי הקראת הביקושים
וההיצעים מספקת לכל דורש את מבוקשו.
מכאן שאם מודיעים על ביקוש בבורסה
למניות בנק הפועלים, או על מחזור
של חמישה מיליון לירות, קרוב לוודאי
(המשך בעמוד )26

העו ל ם הז ה 2096

מרצה לימן (מימין) נואם כבנס
תמיכה נלהבת
קיים עודף יבוא של 1.8ביליון דולאר
שיש לחסלו בשנה הקרובה. שנית, כ־125
ביליון לירות בצורת פז״ק ותמ״מ נמצאים
בבנקים. עד כה החזיקו הישראלים את
כספם בדולארים בצורה כזו, כי היתה זו
הדרך היחידה להחזיק כסף בדולארים. עתה
יש לתת להם ריבית גבוהה כדי שימשיכו
להחזיק את כספם בפיקדונות אלה
ולא יעבירו אותם לחו״ל. שלישית, יש
למנוע את סגירת המיפעלים בערי הפיתוח.

הרים נציג בנק הפועלים ידיים, והניח
לשער המניה לעלות בלא לספק מניות.
באותו יום עלו שערי המניות של הבנק
ב־ 20 נקודות. כעבור חצי שעה הגיע תור
המיסחר במניות בנק לאומי, ואז נקמו
נציגי בנק הפועלים את נקמתם. הם הודיעו
על ביקוש של כמה מיליוני לירות
למניות -בל״ל, צפו בשימחה בשער העולה
אל על.
יום זה היה אולי הקשה ביותר עבור
בנק הפועלים. הביקוש למניות הבנק החל

במדינה
(המשך מעמוד )25
שהביקוש האמיתי שלא הגיע לבורסה היזו
כפול לפחות.
במשך שבוע ימים היה ביקוש למניות
אלו בסכום של 30 עד 60 מיליון לירות
ליום. חלק מכסף זה בא ממכירות של
מניות בנק לאומי ודיסקונט, כפי שמוכיחים
נתוני המחזור בבורסה, המראים כי המחזור
במיסחר במניות בל״ל ודיסקונט ירד
במחצית כאשר היו הביקושים לבנק הפועלים.
ביום
השני בשבוע שעבר החליט בנק
הפועלים ללמד את הספקולנטים לקח. הוא
גייס את כל מניותיו ממוסדות ההסתדרות
השונים, ואף ביקש וקיבל מניות שלו מן
הבנקים האחרים. ביום השני הוא החל
מציע מניות שלו בכמויות אדירות, גרם
את ירידת שערי מניות הבנק לראשונה
בשנים האחרונות. הירידה היתד. של שבע
נקודות. ביום השלישי גרם ירידה נוספת,
של חמש נקודות.
ההסתערות. תחילה הוכו הספקולנטים
בתדהמה. הופעת מניות בכמות כזו בידי
הבנק היתה בלתי־צסויה. דבר דומה אירע
חמישה חודשים קודם־לכן, כאשר הסתערו
על מניות בנק המיזוחי. הבנק נשאר אז
ללא מניות, ודומה היה כי הספקולנטים
יצליחו להרים את השער ל־ 300 נקודות,
ואז לפתע זרק הבנק לשוק מניות בשיבעה
מיליון לירות, שבר את הביקוש והוציא
את הספקולנטים מהמישחק. כעבור זמן
התברר כי הבנק רכש מן האוצר מניות יגבר על מי. אולם כאן נפלה המדיניות
הכלכלית החדשה, והפנתה את תשומת הלב
של עצמו שהאוצר קנה בשעתו, וכמות
למישחק גדול בהרבה — המישחק על
זו עמדה לו ברגע האחרון.
קופת המדינה.
כאשר חזר בנק הפועלים על התרגיל,
לא איבדו המסתערים את עשתונותיהם,
ביודעם כי כמות המניות מוגבלת ל״250
מיליון לירות נקוב. ביום הרביעי הם המשיכו
בהסתערות, וכאן הצטרף בנק לאומי ה פגנו ת עול יחסי־ציבזר
לביקוש.
הפסגות ההסתדרות,הביאה
הביקוש של בנק לאומי גרם תדהמה
בצמרת בנק הפועלים. ניתוח של הביקו7בך
שהמחאה ע7
שים שנערך מדי יום הראה כי הם בא־ם
המהפד הכ 7ב 7י
במפוזר, ממאות סניפים ברחבי הארץ, וכי
לא ייתכן שהיה גורם אחד שעמד מאחהפסה?שרשרת

ריהם. קרוב לוודאי שהביקוש בא מספקו־הפגנות
ע!7־בות
לנטים שגררו אחריהם משקיעים תמימים.
הבנק לא ייחס כל חשיבות לגירסה שקיים
תגובת ההסתדרות ותגובות הפועלים
גורם המנסה להשתלט עליו, מן הסיבה
היו סימליות לתגובה הכללית, בעקבות
הפשוטה שמניות־למוכ״ז אינן מקנות את המהפך הכלכלי .״לא ידענו איך לאכול
השליטה גם אם יחזיק מישהו בכולן. הר את זה,״ אמר אחד מראשי הוועד־הפועל.
כישה היתד. רק ניסיון להעלות שערים ״לא ידענו אם זה טוב או רע,״ הגיב אחד
למטרת רווח מהיר. בנק הפועלים סבר כי מראשי ועדי העובדים באזור התעשייה באם
יוריד בכוונה את שערי מניותיו ויש חולון.
בור את אגדת המניות הנעות רק כלפי
אי הבהירות הכללית השפיעה גם על
מעלה, ייצאו הספקולנטים מן המישחק. התגובה. בפני ההסתדרות עמדו מיספר אפמכניסת
בנק לאומי הוא לא הודאג.
שרויות תגובה. היא בחרה בקלה מכולן,
שיחה טלפונית עם ארנסט יפת, יו״ר
בהססנית שבהן.
הנהלת בנק לאומי, שיכנעה את יו״ר הנבעקבות
התבטאויותיו הנמרצות של מזהלת
בנק הפועלים יעקב לוינסון, כי ה כיר ההסתדרות ירוחם משל והתקפותיו על
רכישה היתה ניסיון של איש הבורסה לע שר־האוצר שימחה ארליך, נדמה כי תגושות
רווח בלא ידיעת הממונים עליו. ב בת ההסתדרות תהיה חד-ימשמעית. היו
שיחה טלפונית זו הובטחה יציאת בנק שדיברו על שביתה כללית ומיידית ש־לאומי
מן המישחק, ובנק הפועלים הח תשתק את הארץ כולה.
ליט על טאקטיקה חדשה: הוא יעלה את
אולם ועדי העובדים ומועצות הפועלים
שערי המניות לרמה הגבוהה של לפני
שהמתינו להנחיות, הוראות או הצעות מ10
ימים, כדי לפתות את הספקולנטים
שוב בניין הוודע־הפועל, התאכזבו. ועד עובדי-
למכור ולהוריד את השערים,
ובעתידלשוק התנועה בדואר תל-אביב היה זה שנתן את
לא יבטיח הבנק את שעריו ויניח
הכיוון להסתדרות עצמה 300 .מעובדיו
לקבוע אותם.
צעדו כבר ביום הראשון השבוע בצעדת
ביום החמישי היה המיסחר שקט, הבנק מחאה ראשונה כנגד המדיניות הכלכלית
העלה את שעריו בכמה נקודות, והכל ציפו מדרומה של תל-אביב לעבר בניין הוועד־לפתיחת
המיסחר השבוע כדי לראות מי הפועל.

ההס תדרו ת

ה מיס חר בבורסה ביום הראשון שאחרי המהפך ה תנ הל
בהתאם למצופה. שערי הצמודים עלו ב־ 6—8אחוזי ם, שערי
איגרות־החוב חדולריות ירדו ב־ , 10£לא חר שבעליהם הרוויחו
א ת תוספ ת הפיחו ת ורצו לממשה. המניות נס חרו
באווירת התחמ מו ת כששערי מניות רבות קופצות תוך
דקות במאה נקודות ויותר.
מה שקרה בבורס ה מוכיח בי ציבור המ שקיעים למד
שאחר כל פי חו ת עולות ה מניו ת עד שחן משיגות א ת
תוספת הפיחות.
ה חוכ מ ה היא לרכוש מניו ת ששעריהן יעלו מ הר יותר.
מניות של חברות שנכסיהן הן במטבע זר טובות יותר.
בן למשל מניות בנק איגוד, ה עוסק בעיקר ב מי מון היהלו מנים,
צפויות לעלייה מהירה משערי שאר המניות ה-
פינאנסיות. שערי איגוד עולים גם כי הבנק מכין הנפק ה
גדולה של זכויות וגם של מניות רגילות עם העדפה לבעלי
המניות ה קיי מי ם.
מניות אי.די.בי. עלו בגלל ציפיות ל הנפק ה מתוכננת של
הבנק. אולם בגלל הפי חו ת ביטל הבנק אתה הנ פקהו

טוב או רע
רק אז התעורר המוסד הגדול. הוקם מטה
חירום בראשותו של גדעון בן־ישראל,
הוועדה המרכזת ערכה מיספד ישיבות חירום
שצולמו על־ידי הטלוויזיה. מועצת פועלי
חיפה, מועצת הפועלים הגדולה בארץ,
ערכה ישיבה בה לא החליטה מאומה, אולם
הקימה ועד מחאה פרטי משלה. מזכיר
מועצת פועלי חיפה, משה ורטמן מיהר
לבשר לעיתונות כי קיבל איום טלפוני
אנונימי.
כלי בריקאדות. המערכת הגדולה
של יחסי־הציבור של ההסתדרות החלה בפעולה,
שהיתה אולי הפעולה המוצלחת
היחידה השבוע. מיספר עשרות מפועלי
אשדוד ערכו הפגנה ליד מישכן הכנסת,
ושומרי הכנסת ידעו למסור כי היתד, זו
אחת ההפגנות העלובות ביותר שנראו ליד
שער פולומבו .״אשדוד כולה שובתת,״
קראו ההודעות לעיתונות, אך האמת היתה
שליבה של אשדוד, הנמל, לא שבת.
התירוץ הרשמי לכך היה שוועד פועלי
נמל אשדוד נעלב שלא התייעצו בו לפני
השביתה. הסיבה האמיתית היתה שפועלי
אשדוד חששו שמא יעבירו עוד אוניות מ נמל
אשדוד לנמל חיפה.
עובדי התחזוקה באל־ על פתחו בשביתה
ששיתקה את החברה ליממה.׳ אפשר
היה אולי לקשור את השביתה עם התוכנית
הכלכלית החדשה של הממשלה, אולם
דובר ההסתדרות מיהר להודיע כי השביתה
של אל־על ״אינה קשורה לכל העניין.״
1500 פועלי אופקים ערכו אסיפה בת
שעה וחצי ובנתניה נערכה גם כן אסיפה
קצרה. התעשיין־,־האווירית איימה לשבות,
אך הסתפקה באסיפת עובדים. משלחת
מצומצמת של עובדי צד,״ל הגיעה לוועד-
הפועל ובישרה על הזדהותה.
ביום השלישי האחרון נדמה היה כי מצב
ההפגנות והשביתות משתפר. בבני־ברק
נערכו שביתות ואסיפות באזור התעשייה.
עובדי עיריית חולון פתחו בשביתה, למרות
שבעיר הוחלט רק על אסיפות מחאה.

מה לעשות?

הבורס ה

מפגינים מאשדוד מול בניין הכנסת

ה ס תפ קבח לו ק ת זכויות.
חברות ה עו ס קו ת בסחר״חוץ, כמו מיפעלי י ם־ ה מל ח
כד איו ת אף חן לרכישה. י ם־ ה מל חחתם בשבוע שעבר חוז ה
א רון למכירת רבע מכלל תפוק תו לארצות״הברית. כדאי
גם לקנו ת מניות של חברות העומדות לפני הנפק ה חדשה
של מניות כמו כלל תעשיות, ה מ תכוונ תלחלק בקרוב זכויות
נאו ת ביותר.
סוכריה צפוייה גם לבעלי מניות ירדן. א מי סיי ת הזכויות
שפורסמה בי מי ם אל ה נותנת למעשה שתי אופציות ב חינ ם.
החברה לא מדוו ח ת משום מה על גילוי שבבת נפט ב קידו ח
שלה בא״ טור: הופקו חמש חביו ת מ איכו ת טובה לשם
בדיקה, ועתה ממשיכים ב קי דו ח לפי התיבנון ב מ קו ם בו
מצפים לגלות שכבת נפט עשירה ביותר. א ם לא י ת קלו בה
יחזרו לשאוב מן השיבבה שהתגלתה עתה.
אשר לצמודים: המ שקיע הנבון ימכור או ת ם עתה
בעוד שעריהם בשיא׳ לפני הירידה הצפוייח, כשיתברר בי
הממשלה לא תיתן למדד לעלות ביותר מ 10 עד סוף
חודש מ א רס הקרוב.

באשקלון ובהרצליה איימו. ועדי עובדים
בשביתות.
מטה החירום שהקים הוועד־הפועל, התרכז
במיבצע ההפגנתי הגדול המייועד ל יום
החמישי השבוע. לפי התוכנית יצעדו
רבבות פועלים, אליהם יצטרפו בני קיבוצים
שיובאו באוטובוסים ובמשאיות, מכיכר מל-
כי-ישראל בתל־אביב עד למישרד־האוצר
שבקריה. הוועד־הפועל שם את יוקרתו על
הפגנה זו ועושה כל מאמץ אירגוני כדי
שהיא תצליח.
האפשרות למחאה אמיתית של מרבית
הפועלים בארץ הוחמצה. ההססנית של
ההסתדרות שלוותה בתירוץ האומלל האומר
״רצינו כי ההתעוררות תבוא מלמטה
ולא מגבוה,״ גרמה לכך שהממשלה יכלה
לספוק כפיים בהנאה. הפועלים לא יצאו
לרחובות ולא עלו על בריקאדות, קשה היה
להם למחות נגד מדיניות הממשלה שרובם
בחר בה.

ח מו משלה

ידיו ו ה גו ד׳ ל ה
הדרישה הראשונה ש? ידין
עם בגיסתו לממשלה
היתה לקבל שמירה אישית. צמודה
כששידרה הטלוויזיה הישראלית את הידיעה
שלפיה הוצמד שומר־ראש לשר-
האוצר, לא יכלו ידידיו של שימחה ארליך
שלא לתמוה. אפשר להאשים את ארליך
בכל מיני דברים, אך לא בפחדנות —
ולא בדרישה לגינוני כבוד מהסוג של
הגורילות המפורסמות.
אולם רק מעטים במישרד־ראש-הממשלה,
שאליו כפופה יחידת שומרי־הראש של
האישים בישראל, ידעו את האמת: לשר-
האוצר שימחה ארליך הוצמד שומר־ראש
רק אחרי שסגן־ראש־ד,ממשלה ייגאל ידין
דרש וקיבל שומר־ראש צמוד לעצמו.
עד כה היה נהוג שרק את ראש־הממ־שלה
ושר־הביטחון מלווים שומרי־ראש.
הנוהג נבע מן הצורך הברור לשמור על
חייו של דויד בן־גוריון המנוח. גם כא שר
פרש בן־גוריון עדיין היה בתוקף הצורך
לשמור על חייו, ואז הוחלט כי גם
לראשי ממשלה ושרי־ביטחון לשעבר יש
להצמיד שמירה אישית של אנשי היחידה
המייוחדת הזו.
במשך השנים גדלה היחידה ותפחה.
נשיא המדינה קיבל אף הוא שומר־ראש.
שרים בכירים היוצאים אל מחוץ
לגבולות המדינה זוכים אף הם בשמירה
אישית צמודה, אך כאשר הם נוחתים
בנמל-ד,תעופה בן־גוריון, מוסרת מהם השמירה.
כיום
יש בארץ חמישה אישים שלהם
שמירה צמודה: ראש־הממשלה מנחם בגין,
שר־הביטחון עזר וייצמן, שר־החוץ משה
דיין (בגלל העובדה שהוא היה שר־ביט־חון)
,שר־ד,ביטחון לשעבר שימעון פרם
וראש־ד,ממשלה לשעבר גולדה מאיר.
האגו של ישעיהו. לפני כשנתיים
דרש יושב־ראש הכנסת דאז, ישראל ישע-
ה עו ל ם הז ה 2096

סנסויס הרוויחו מיליוני מהידיעה המוקדמת -נוסך ער
המיליארדים שהרוויחו ספסרים א תו׳ שבוצע המה פו

הדריו את הסוו?

ך* עובדות הן חד־משמעיות: כמשך כל הימים
1 1שקדמו להודעה על המהפך הכלכלי, היה הביקוש
לנת״ד מצומצם ביזויתר. במרבית הזמן היה היצע עודף של
נת״ד, ושערו ירד מדי יום. העובדה שלא היה כל ביקוש
לנת״ד הוכיחה, כי לפחות עד היום הרביעי לא דלף הסוד
של המהפך.

אולם כיוס החמישי, יום לפני פירסום
המחפר, חל מהפך גם כמחירי הנת״ד. בכורסה
לניירות־ערך כתל־אכיב התנהל מיסחר ער כיותר
כנת״ד, והביקוש הגיע לסך של מיליץ
דולאר: שער הנת״ד עלה כאותו יום כ־15
אגורות, והגיע ל־ 11.64 לירות.

עליה זו היתד, חסרת־תקדים בבורסה, ולמרות שניסו
להסבירה בדיברי שר־האוצר, שימחה ארליך כי עלולים
להיות כמה פיחותים זוחלים, היה ברור כי יביגילל פחות
זוחל בעתיד לא־מוגדר איש לא יקנה נית״ד. שכן בפיחות
זוחל מרוויחים שני אחוזים בעוד מחיר הכסף להש קעה
בנת״ד! ,בריבית בנקאית מקובלת, הוא יותר משלושה
אחוזים לחודש והסיכון רב על הסיכוי.

נוידרפר, הממונה על שוק ההון ברעמי צוקרמן, הממונה
על התקציבים שר־שלום שירן, החשב הכללי גיורא גזית,
היועץ המישפטי אבנר קסוטו, היועץ הכלכלי אפרים דוברת
׳וסמנכ״ל המי־שרד לעניינים בינלאומיים דן הלפרין.
על אלה נוספו שר־המיסחר־והתעשייה יגאל הורביץ,
שר־יהביטחון עזר וייצמן, שר־החקלאות אריאל שרון, שר־האנרגיה
יצחק מודעי, סגן־ראש־ד,ממשלה יגאל ידין, ושר־המישפטים
שמואל ׳תמיר.

מכאן שלפחות 22 אנשדמפתח ידעו
סוד המהפך מבעוד מועד.

אין -לדעת אם לא דיווחו על סוד זה ליועציהם או
לעוזריהם הקרובים, או לנשותיהם או ידידותיהם או סתם
פלטו רמז לחבר טוב. די היה ברמז מצד אחד מבין 22
יודעי סוד המהפך, כדי להסביר את הביקוש הפתאומי
לנת״ד בבורסה. את החוקרים, שיצטרכו לחקור בפרשה,

ההיקף העצום של הביקוש לנת״ד כיום
החמישי מלמד כי סוד המהפך דלף באותו יום
החוצה. כניגוד מוחלט למסע ההתפארות של
השרים, כי הצליחו לשמור על הסוד וכי מנעד
הפעם הדלפות, מה שקרה בכורסה כיום החמישי
מהווה הוכחה ניצחת להיפוך המוחלט.

יש להביא בחשבון כי התנהל מיסחר ער בנת״ד גם
ביום השישי1,אולם מיסחר זה התנהל בתוך הבנקים, ולא
דווח עליו בבורסה. סמינכ״ל הבורסה־לניירות־ערך, כתן
שילה, השיב כי אכן הבחינו בבורסה בביקוש העצום,
אולם ניסו לבדוק מה מקורו — ;אם הוא ביקוש של
בודדים או של ציבור רחב. בדיקה זו ניתנת לעריסה
בנקל ,׳ודומה כי הפיתאומיות של הביקוש הענקי של
היום החמישי, ובוודאי המיסחר התנהל ביום השישי,
מחייבים שמ״שרד־האוצר יורה על בדיקה בבורסה וב בנקים,
ועל זיהוי מבקשי הנת״ד !והקשרים בינם לבין
אלה שידעו על המהפך מראש.

22 איש
ידעו!
י שסבור כי סוד המהפך היה ידוע למיספר אנ־י
שים מצומצם בילבד, טועה. פירסומים שונים ישל
אנשי-האוצר, שביקשו להתפאר בכך שידעו על המהפך
שנשמר בסוד כה כמוס, מראים כי עשרות אנשים ידעו
על מה שצפוי.
6שר־האוצר וראש־הממשלה היו ראשוני המחליטים.
אליהם צורפו כבר לפני כמה חודשים סגן שר־האוצר
יחזקאל פלומין, מנכ״ל האוצר עמירם סיוון, נגיד בנק
ישראל ארנון גפני והיועץ המישפטי לממשלה, אהרון
ברק. בחודש ספטמבר שוחח ארליך על התוכנית עם אנשי
קרן המטבע הבינלאומית. בקרן עובדים כמה ישראלים,
שקרוב לוודאי שמעו אף הם על התוכנית. עם שובו של
ארליך לארץ סיפרו את העניין לאנשי בנק ישראל, צבי
זיוסמן ואליעזר שפר ועימם גם למפקח על המטבע חזר
באוצר, דב קנטרוביץ, הממונה על הכנסות המדינה משה
יד,ו, שמירה אישית של גורילות מהיחידה
המייוחדת. הוא נתקל בסירוב, ואחד
ממפקדיה של אותה יחידה אמר אז :
״העניין יעלה יותר מדי כסף למדינת יש ראל,
והאגו של ישעיהו לא מספיק חשוב
בשביל זה.״
אך נראה כי האגו של ייגאל ידין כן
חשוב דיו. דרישתו הראשונה, לפני שהעלה
כל דרישה אחרת, ברגע שבו התמנה
כסגן־ראש-ד,ממשלה, היתד, להקצות לו
שומר־ראש אישי. בגין, השר האחראי על
היחידה, הסכים מייד, אך כדי לשמור על
איזון בתוך הממשלה הורה לתת שומר-
ראש אישי גם לשר־האוצר.
נראה כי המחלה העיקרית הפוקדת עתה
את ייגאל ידין היא מחלת ד,שיבחה. אחרי
ששכח את שבעת העקרונות המפורסמים
של ד״ש ונכנס לממשלה, אחרי ששכח
את הבטחותיו לבוחריו, לפני ואחרי הבחירות,
לאחר ששכח את הצהרותיו מלפני
שלושה שבועות נגד כניסת ד״ש לממשלה,
שכח ידין גם את אחד העיקרים
הראשיים בתורת ד״ש: צימצום, מניעת
ניפוח תקציבים וביזבוז כספי המדינה. כל
זאת, כדי להיכנס למועדון האכסקלוסיבי
העולם הז ה 2096

יש לצייד. במידע שיאפשר להם לזהות בין הקונים של
הנודד אישים הקשורים במישהו מרשימה ד 22-,שידעו.

הדלפה זו היתה משתדמת ביותר. מי שקנה
דולאר נת״ד ביום חמישי או השישי כשבוע
שעבר, הרוויח תוך 48 שעות קרוב לחמש לירות
לדולאר, או קרוב לחמישים אחוזים על
השקעתו. על מיליון דולאר הנת״ד שניקנו ביום
החמישי בכורסה היו מי שהרוויחו חמישה מיליון
לירות בקירוב. רווח זה פטור מכל מס.

רווח זה מסמל יאת המהפך. מדייניות כלכלית זו, כל
עיקרה להעשיר שיכבה מצומצמת ולמנוע כל. אפשרות
של פגיעה כהתעשרות גם אם נעשתה תוך עבירות. מייד

אחרי המהפך הכריז שר־האוצר על הנהגת חנינה כללית
למבריחים ולמעלימי־מס. מייד עם ההודעה כי לכל ישראלי
מותר לרכוש רק 3000 דולר, הכריז האוצר כי
הורה לבנקים שלא לבדוק כמה פעמים קונה כל ישראלי
כמות זו, וכן הורה שלא לחפש אצל היוצאים לחדל,
העלולים לקחת עימם מיליוני דולרים בניגוד לחוק. הוראה
זו כמוה כהזמנה גלויה לכל לעבור גם על התקנות
החדשות ללא חשש.

60 מיליארד
— שחור
,ך* זמנה גלוייה נוספת לעבור על החוק היא הגדלת
י י מם-הערך-המוסף. האוצר כבר הודה שלא יותר ממחצית
.המס שהיה צריך להגיע אליו, אכן נמסר ליו. מה שקורה
בפועל הוא שחלק ניכר מספקי השירותים ׳והסחורות ׳אינו
גיובד, מם, או שגובה אותו מן הצרכן ואיינו מעביר אותו
לאוצר. על־ידי הגדלת המס יל־ 12 אחוזים, מגדילים את
התמריץ לגניבת המס הנגבה.
בעוד שברור וגלוי כי ציבוריהשכירים ׳נפגע מן המהפך,
בעלי ההון השחור יעשו רווחים נאים• .דוגמה לעידוד
התעשרות ׳שחוחה ׳תוך עבירות על החוק, היא מס
המלאי. האוצר הודיע כי יטיל מם מלאי כדי להרגיע את
השכירים. בפועל הודיע כי מיותר שלא לשלם מם על
מלאי בשווי 40 אלף לירות ראשונות, וכי רק על סחורה
בשווי העולה על 40 אלף הלירות הראשונות ישולם מס.
מכאן ישכיל אחד מרוויח קודם כל 40 אלף לירות. את
המס על התוספת ישלמו ב* 10 תשלומים ללא ריבית. לביצוע
חציו ד,יקצה האוצר 500 איש ,׳שיספיקו אך בקושי
לבדוק ס/ס 50 מכמות המלאי בארץ.
חישובים שיונים מראים כי ׳המהפך יגדיל את ההון
השיחור ב־ 18 מיליארד לירות לערך, והוא יגיע ל־ 58 מיליארד
לירות. מעריכים כי יש בארץ 0־ 10 מיליארד
לירות שחורות בנת״ד וצמודים. בעלי הנת׳׳ד ירוויחו עד
40 אחוזים, ובעלי הצמודים ירוויחו 10 אחוזים. רק הרווח
הכולל של המשקיע השחור באלה יחוא שני מיליארד
ליריות.
מעריכים כי קיים מלאי־סחוריות שחור של 10 מיליארד
לירות. ערך מלאי זה יגדל ב־ 4מיליארד לירות
בערך, שיצטרפו לשני ׳המיליארדים הקודמים. לאלה יצטרף
ההון השיחור המושקע במטבע זר.
לדיברי -שימחה ארליך, מחזיקים ישראלים ב־ 3מיליארד
דולר בבנקים בחיו״ל, כולם שחורים. שווי פיקדונות
אלה יגדל ב־ 4לירות לדולר, והתוספת השחורה ישווה
ל־ 12 מיליארד דולר.

הסך הכולל שד !הכסף השחור שהרוויחו
כעלי הכסף ה־טחור, מגיע ל־ 18 מיליארד לירות,
וסך ההון השחור כארץ יהיה עתה קרוב ד־60
מיליארד לירות י
במסיביות־העיתונאים של ראשי האוצר, אחרי המהפך,
חייו לעיתונאים המוני שאלות. איש לא שאל את השאלות
הנוגעות לנושאים שהעליתי כאן. אולי מפני שגם מרבית
העיתונאים משתתפים במי׳שחק החדש של הליכוד, מיש-
חק ההתעשרות המהירה.

יגאל לכיב

של האישים המלווים תמיד על־ידי גורילה
צמודה.

פ שעים
חלבחמ טנ ר ף
האיש •טדקיס אגדרטה
7ח77 יס, כימעט שהוסיף
חללים זאגדרטה

סגן־ראש־ממשדה ידין
לא ינום שומר ישראל — על חשבון מי?

הידיעה שפורסמה בכל העיתונים היכתה
את הקוראים בתדהמה. אזרח חדר לבסיס
שבו הוא משרת כחייל מילואים, עם כלב
הדוברמן שלו, מבלי שאיש ינסה לעצור
בעדו ולבקש ממנו צו המאשר כניסתו
כאזרח לבסיס צבאי. האזרח תפס שני
חיילים כבני־ערובה התעלל בהם קשות
תוך כדי איום בנשק אגב ליטוף כלבו.
אחד החיילים הצליח להימלט בעוד האחר,
שהוכה על־ידי המטורף עד זוב דם, איבד
הכרתו. החוטף דרש ששר־ד,ביטחון עזר
וייצמן יובא למקום. וסירב להניח את
נשקו ולחדול מהתעללותו בחייל. לבסוף
(המשך בעמוד )35

עמוס קדברה מדגים לפני האורחים שנכחו במקום כיצד אשתו, נורית,

קושרת אותו בשלשלות עם מנעולים, כשידיו מאחרי גבו. נורית, הנמצאת

בחודשי הריון מתקדמים, היתה שלווה במשך המופע כולו. השניים נישאו

רק לפני חצי שנה. לדיברי עמוס, זו לו הפעם הראשונה שהוא מנסה את הקסם הזה במים.

בקיסריה

אפילו גברתנים רציניס התקשו לגרור את התיבה אל שפת הבריכה, ולזרוק
אותה פנימה. עמום הקשור נמצא בפנים, ולפי דבריו הוא מפחד פחד מוות,
כשנשאל מדוע בחר בדן קיסריה, אמר :״פה התחלתי, ואולי פה גס יהיה סופי.״

** י שחשב ששיפחה ארליך גנב את
• 1ההצגה, כיראה לא גבה בהצגה האמיתית
שנערכה השבוע, במלון דן קיסריה
שביק־סריה.
הכל החל כשהוחלט לפתוח בארץ מועדון
קוסמים, שיהיה סניף ישל המועדון הבינלאומי.
הוזמנו דטכסיהפתיחה בקיסריה
קוסמים ומכשפים מכל העולם, וכל אחד
מהם התבקש ׳לתת את ההופעה הטובה ביותר
שלו שבה הוא מצטיין.
קוסם ישראלי צעיר, רמת־גני, עמוס
קדברה, החליט שהוא יהיה הסטאר האמיתי
של האירוע הזה. הוא עבד שנה
שלמה על התרגיל, אבל הוא הצליח. ומי
ישראה את יכל הקוסמים הנודעים שנכחו

קהל מתנדבים עזר לנורית ולעוזרתו הצמודה של עמוס להכניסו לתוך קיטבג

ענק, לקושרו בעשרות מנעולים ושרשרות ולהכניסו לתוך התיבה. התיבה,
שהיא מיזוודה כחולה גדולה, היתה מצויירת גם היא במנעולים ובבריחים רבים.
אנשים רבים שהיו במקום ביקשו לבדוק בעצמם את המנעולים, ועשו זאת ביסודיות רבה.

במקום, אחרי הצלחתו של התרגיל, כשהם
עומדים פעורי־פה, היה משתכנע גם הוא
שהודיני הגדול קם לתחיה.
הודיני האגדי, שכידוע אין אף קוסם
בעולם שהגיע לרמתו, עד היום, היה אחד
הקוסמים המעטים •בעולם שהגיע לשלמות
בכל הופעותיו. הוא אומנם מצא את
מותו תוך כדי מופע אבל ההונגרי היהודי,
שהיגר לאמריקה בצעירותו, עדיין
נחשב אליל הקסמים. להודיגי, שהיה
היחידי שהצליח לצאת חי מתרגילי הק שירה
מתחת למים, לא קם יורש. במשך
40 השנים מאז מותו לא קם בעולם קוסם
שהצליח לחזור על הישגו.
(המשך בעמוד )30

התיבה צפה שניות מעטות, לפני שצללה במי הבריכה, שהיו שקופים
מאד עד לרגע שאנשיו של עמוס השליכו לתוכם כמויות אדירות של
צבע כחול־כהה שהעכיר את המיס מייד. כולם מחו, אבל נראה
שהעניין נעשה פשוט כדי שלא לאפשר לראות כיצד משתחרר הוריני הישראלי מהתיבה-׳9׳^?5.

עמוס קדברה, הנחשב אחד הקוסמים הטובים ביותר בארץ, מנסה לבצע
את הקסם הידוע של הודיני הגדול: להיות כבול בתוך תיבה
1סגורה מתחת למים, ולהצליח להשתחרר ממנה חי. הודיני הגדול,
שהיה בנו של רב יהודי מהונגריה, הפך אגדה עוד בימי חייו.

# 0 וכולם
החבל

עמוס יצא
15 שניות
חוסר־אמון
חזרו לבדוק
הקשור לתיבה

מהתיבה ועלה על פני המים תוך
בדיוק. המהירות העצומה עוררה
רב, ואי־הראות גס היא הוסיפה
את התיבה ומנעוליה הרבים.
שימש לצורך משייתה מהמים.

המתעלפת היא אחותו של הקוסם, תמר לנצר,
ג שן
המשמשת גס כאמרגניתו. תמר, המופיעה בהצ־ן

י ״@ גות ילדים כשהיא מנגנת על אקורדיון, שימשה
לפני שנים כגננת. היא היתה היחידה שנזקקה לשירותיו
של האמבולנס הצמוד שהוזמן למקום לצורר התרגיל.

עשרות ידיים נועלות את עמום בתיבה, בודקות היטב שוב ושוב

אם אין זה טריק, ואס כל המנעולים אכן נעולים. הודיני, ההונגרי
שהיגר לאמריקה ונחשב עד עצם היום הזה כאגדה, מצא את מותו
בתרגיל זה, למרות שיש טוענים שמת ממכת אגרוף בבטן, או פשוט ממעשה־חבלה.

רגע צאתו של הודיני המחודש מתוך המים 4 היה רגע היסטורי למאות כתבים וצלמים,

! 1שמיהרו להנציח את חידושה של ההיסטוריה.
מאז מותו של הודיני, לפני יותר מארבעים שנה,
לא היה קוסם שניסה לחזור על התרגיל הזה• .

החבל נמתח ועמוס סייע לגרור את התיבה אל מחוץ למים, וכשהוא נעזר
בעשרות מפתחות התחיל בפעולות הפתיחה. כל מפתח היה מסומן,
ואפילו כך ארך הדבר זמן רב. גם הקולגים שצפו במחזה, נשארו מופתעים.

האושר נשקף מפניה של נורית, שהיא רק בת 18 ומאוהבת עד לשיגעון
בבעלה הטרי. היא היתה קרירה ושלווה, וכשנען אלה כיצד היא מגיבה
בגבורה כזאת, השיבה :״לעמוס לא יכול לקרות כלום, הוא מצפה לילד.״

29 -י>!

הוד ב קי ס ר׳ ה

הכדורסלן הענק

(המשך מעמוד )29
עמוס קדברה, אשתו הצעירה גורית, ש היא
בחודשי הריון מתקדמים ואחותו, חסר
לנצר, היו המארחים באירוע הבינלאומי.
המטרה היתד. להוכיח לעולם שהודיני הגדול
אומנם !מת, אבל קם לו יורש בישראל.
הוזמנו כתבים רבים מן הארץ ומהעולם,
לדווח על הנם הגדול.
עמוס התפשט, נושק על־ידי אחותו ואשתו,
לבש בגד ים והפקיר עצמו לידיהם
של אלה שכבלו אותו, כשידיו מאחרי
גבו. אחד־בך נכנם: ברצון לתוך שק ענק,
וכשגם שק זה נקשר ונסגר על מנעול
ובריח, הוכנס הקוסם לתיבה גדולה כחולה
שעמדה במקום. התיבה נסגרה גם
היא על שלשלות, מנעולים ובריחים, ואז
בא ׳הרגע הגדול: הזריקה למים. רבים
כלאו את נשימתם.
אבל עוד לפני שהספיקו להבין מה בדיוק
קורה היה עמוס כבר בחוץ 15 .שניות
בילבד חלפו עד שנחלץ מהשרשרות ורד
מנעולים, ומהמים.
כיצד ז איש אינו יודע. אומנם כולם ני־

וגם קולע. אסור שזה
כסוני.
״גם העובדה ׳שזה היד.
חמת יום־הכי&ורים,
יחוד, ,תרמה ליעזייבתי את
רציתי לבקר בהודו מתוך

לא הכל ב חיי ם
ת רעיון הביקור המתוכנן בהודו
נטש דייב ניומארק על הסף. כי הוא
לא רק כדורסלן. בניגוד לספורטאים הרואים
במשחק הכדורסל את כל חייהם מגדוד
דיוב את עצסו כיצור פוליטי. הוא
בעל השקפקת עולם ודיעות בחורות על
החיים.
בתחילת שניות השישים הוא נימנה עם
היראדיייקאלים הצעירים במערב ארצות־הברית.
הוא הזדהה פוליטית עם השמאל
החדש, והיה ידוע בישל אורח־׳חייו יוצא-
הדופן.

הארוך 11 תו
הופעתו, אורח חייו והשקפותיו הפילוסופיות
מהווים צד מעניין באישיותו של
הכדורסלן ענק הממדים .״בעיות לא חסרו
לי,״ נזכר דייב .״לקראת סוף שנות
השישים, למשל, כשהתחלתי את הופעותי
כמיקצוען, הופעתי עם שיער ארוך. לגבי
כדורסלנים זה די מוזר. המאמן שלי היה
ממש ירב אתי בגלל השיער הארוך שלי.
כשהייתי שחקן, אפילו במיסגרת של
קבוצה מיקצוענית, לא אהבתי שהתייחסו
אלי כאל חייל ממושמע. ככלות הכל, זה
ספורט. צרם לי לראות כדורסלנים שמה
שיש להם בחיים זה רק ההצלחה במיגרש.
כאלה שמוכנים לוותר על הפל בחיים לבד

ל,וסם קדגרה
תחיית האגדה
סו, בדקו וחזרו ובדקו אם לתיבה אין
דפנות כפולות ואם השק היה אומנם סגור,
אבל לשווא. הכל ניראה בסדר. וכאן נולד
הודיעי חדש.
אומנם, האחות תמר התעלפה ונזקקה
לטיפולו של הרופא -שהמתין עם אמבולנס
צמוד למיקרה של תקלה, אבל הכל
עבר בשלום.
עמוס עשה היסטוריה, אך הוא טוען

שאינו מתכונן לחזור על התרגיל .״פעם
אחת התך לי מזל, מי יודע מה יהיה בפעם
השניה* למה לקחת צ׳אנס?״ הוא אומר
:״פחדתי פחד מוות, אבל רציתי
להוכיח לכולם שאני הכי גדול.״
ואכן, אפילו הקולגים שנכחו במקום
יבאו ולחצו את ידיו, ואסרו לו בפה
מלא כי הוא הגדול בכולם.
מציאות או דימיון? אחיזת־עיניים אז
כישרון מופלא 1איש לא יידע. אמני הקסמים
והיתעתוע אינם ממהרים לגלוית את
סודות המיקצוע.
למרות הבדיקות הקפדניות של כל הנוכחים
במקום, שפרקו את המזוודה וסרקו
את תוכנה ניסו לפרום את הקיטבג ולמצוא
דופי במנעולים, לא עלה בידם למצוא
פסול בתעתוע המוצלח של רב-
הקוסמים הצעיר. הוא, מצידו, ניצל את
שעות הבוקר הסתווי לקידום עסקיו בארץ
ובחו״ל, בהנחה שהכל ירצו לראות
את הודיני הישראלי, שרוחו של הודיעי
הגדול נכנסה בו, לפי דבריו ״בזכותה
של ארץ הקודש״.
הלהטוט עוצר-הנשימה שביצע עמום
קדברה היה מרתק ומפחיד. הרעיון של
כליאה בתוך תיבה נעולה,גרם צמרמורת.
מי שראה את עמוס בן השלושים כשהוא
מסתובב עם כוסות משקה בידו וחיוך מלא
ביטחון על שפתיו, התקשה להאמין שהוא
אכן מתכוון ברצינות לחזור על התרגיל,
שהפך את הודיני לקוסם הגדול ביותר
בהיסטוריה.

ניהםשל אול,די קבוצת הכדורסל
^ של הפועל תל־אביב קחנו מאושר.
״נגמרה, ההגמוניה של מכבי בכדורסל הישראלי,״
התחוננו. היה זה כאשר נודע
להם על ״הנשק הסודי״ שעומדת קבוצת״
להפעיל במישחקי העונה: דייב ניומארק,
הכדורסלן המתנשא לגובה של 216ס״מ,
יותר מכל כדורסלן אחר בישראל, שלו
הודבק התואר ״היהודי הארוך ביותר בעולם.״
הכדורסלן
היהודי-האמריקאי היה תיק־וותה
הגדולה של הפועל תל־אביב. מייד
עם השתלבותו בקבוצה הוא עורר גל
של ציפיות, וגם שיל בדיחות. אוהדי הקבוצה
התלוצצו כי לפני שהם עולים ל־מישחק,
עולה ענן אבק מחדר־ההלבשה
של כדורסלני הפועל תל-אביב. זהו עינן
הטאלק שמפזר דייב נ״ומארק הענקי בין
אצבעות רגליו, בכמות העולה על סל מה
שצורכים כל שאר כדורסלני הקבוצה גם
יחד.
אולם כאשר התפזר עגן הטאלק הסתבר
כי מלבד העלייה בכמות הבדיחות, עדיין
לא הצליח ניומארק להעלות את רמתה
של קבוצתו. במישחקייו הראשונים בליגההוא לא הצטיין במיוחד, ולא הצליח גם
לאפשר לקבוצתו לדלג מעל המיכשול
הראשון במישיחקי גביע אירופה בכדורסל
למחזיקות גביע. למחות 216 הס״מ של
נ״ומארק הפסידה הפועל תל־אביב בסי
כום
שני המישיחקים, עם ייריביתה אולינופ־יאקוס
מיוון.
אבל למחות האכזבה מוסיף ניומארק
להוות את האטרקציה העיקרית של הפו על
תל־אביב .״זהו האולסי פרי שלנו,״
מנחמים אוהדי הקבוצה את עצמם, ו מקווים
כי הוא עוד יצדיק את התיקיות
שתלו בו.
אין זו הפעם הראשונה שבה משחק דייב
במדי הפועל תל־אביב. לפני ארבע שנים
כבר הופיע עם הקבוצה ׳במשך עונה אחת.
הקבוצה הפועלית נאלצה לשלם תמורת
שיחותיו מחיר גבוה. הוא תבע אז סגורים
בווילה בהרצליה פיתוח, מכונית צמודה
ומשכורת שימנה. למחות התנאים המיויחי
דים שבהם זכה, איכזב. אבל בינתיים
חלפו שלוש שנים ועסקני הפועל, שיחזו
בהופעותיו של דייב -ששיחק בשלוש קבוצות
מיקצועי׳וית באירציות־הבריית, טענו כי
רמת מישחקו השתפרה ללא הכר.
״האמת היא שבהפועל תל־אביב לא
הבינו אותי,״ מספר דייב על מניעי פריש תו
מהקבוצה לפני שלוש. שנים .״אני מהשחקנים
מובילי הכדור שבקבוצה. בארי
לייבוביץ /שהוא גאון כדורסל גם בקנה־מידה
אמריקאי, לא שיחק אז בקבוצה.
הרגשתי שאני לא מקבל די כדורים מת חת
לסל. הרגשתי שלא מנצלים די את
קומתי ואת כושרי. במיישיחקים חבים הייתי
עושה את הסלים לבד. הייתי מכדרר

לןף 1ן בכל פעם שהוא
1141ד
1 # 1 1 1 1 1י פותח דלת, חייב
ניוסארק להיזהר שלא יחבוט את ראשו.

שצורך לקבוצת הכ ד ורסל של הפועל
הצדיק את התיקוות שתלו בקומתו
ען הד,צלחה .׳אני אימי כזר״״
מהופעותיו לפני ארבע שינים סהפועל
תל־׳אביב זוכרים אותו כצימוזוני. אהוד
ציו, עוזר המאמן בהפועל תל־אביב, מספר
שניזמאדק ריר! אוכל עריסות ישל
חסה, וכמויות גדולות של סלט. מלבד
סיבות בריאותיות לגבי היותו צימחוני

בעבר יש לענק האמריקאי יליד כרוקלין
;מענה! מיוחד בהקשר זה :״הדבר אולי
יעלה גיחוך אצל אחדים, אך היייתי צינד
חזני כיוון שריחמתי על חיות שנשחטות
לצורכי מאכל לבני־אדם,״
ניומארק נולד ארוך. הוא זוכר שב־ברוקלין,
שם גדל והתחנך כבן להורים

וזנפיל
ו רו ד י

מעל לטל

דייב ניומארק בעת אימון של קבוצתו, הפועל תל־אביב. בהרמת־יד
מסוגל ניומארק להטיל את הכדור מעל לסל פנימה. גובהו מומחש
לפי ממדי גופו של השחקן שלידו, שגם הוא מתנשא לגובה של יותר ממטר ושמונים.

מיטת סדום

דייב ניומארק שרוע על ספת הפימיו־תראפיסט
שאצלו הוא מקבל טיפול
קבוע בתום כל מישחק ואימון כדי לרפא את הפגיעות ברגליו.

ל חז -ר ח

דייב ניומארק במבט מלמטה. הוא זכה בתואר ״היהודי הגבוה ביותר
בעולם״ ,משום שלא ידוע נול כדורסלן יהודי בקבוצה כלשהי בתבל, הגבוה
ה ח ״ ו ז ווז לו וודייו

ה חו ל ה

יהודים, דרה תמיד הגבוה בכיתה, בשכונה,
ובקבוצות שבהן הופיע כשחקן־ציר.
״לי מעולם לא הפריע שהייתי גבוה
מכולם,״ הוא אומר .״ההיפך הוא הנכון.
אני רואה זאת כיתרון, ובמידה מסויימת
כמתנת אלוהים, שהעניק לי אורך גוף
בריא כזה. אם, למשל, ילדים מתפוצצים
מצחוק כשרואים אותי ברחוב, הרי אני מרוצה
ומאושר שאני עושה להם קצת שמח.״
בשלוש השנים שבהן נעדר מישראל
שיחק להנאתו בקבוצה המתחרה באשפי
ההארלם. בקיץ האחרון חשב על הצטרפות
מחודשת לקבוצה מיקצוענית .״הח לטתי
בסוף לשחק בישראל,״ הוא מסביר,
״אחרי שראיתי שיהיה לי קשה להשיג
חוזה מיקצועני בארצוית־הברית. ואני מד־

הספה, כמו המיטות שהוא נאלץ לשכב בהן, קצרה ממידתו ורגליו
משתלשלות הרבה מעבר לקצה. כבר כתלמיד תיכון התנשא דייב
לגובה של שני מטרים. צילם: שלמה סתר !

גיש שזה לא בגלל סיבות מיקצועיות,
אלא מכיוון שבגלל הסיכסוכים שלי עם
כמה מאמנים בקבוצות מיקצועניות יצא
לי שם של כדורסלן בעייתי כביכול.״
היום, ניומארק אינו צימחיוני אולם נוסף
למיקצוע הלא־רישמי — כדורסלן — הוא
עוסק במדיטציה, אוהב להשתזף, מרבה
לשחק שחמת. מדי יום -ראשון הוא לומד
עיברי׳ת באולפן, ומשלים — בלמידה עצמית
— את התואר השני בפסיכולוגיה.

״להצליח /ולמצוא
אשה מ ת אי מ ה *״
***ני גורמים עשויים, לדעתו, להשאיל
רו בישראל. האחד — הצלחת הפועל
תל־אביב, והשני — אם ימצא לו
אשר, מתאימה בארץ. לגבי תיקוותיו בה־פועל
-תל־אביב מדגיש הענק :״אם אני
משווה את הקבוצה היום לקבוצה שבה
שיחקתי לפני ארבע שנים, הדי היא הש תנתה
לאיך ערוך. יש לנו כדורסלנים מחוננים
במו הוזז, גור בן־דויד וחברי וילס,
שהגיע העונה אף הוא מארצות־הבריית.
אני משוכנע שנופל להוות יריבים שקולים
למסגי תל-׳אביב. לגבי, אין ספק שיהיה
להם קצת קשה לעצור אותי, כי אין להם
אף שהקן שמתקרב לגובה שלי.
״הבעייה שלנו תהיה שחקני-ספסל. ככל
שחזיתי במכבי תל־אביב, יש להם שחק־ני־ספסל
!מצויינים. אנחנו נצטרך להתמודד
עם חמישה־שישה שחקנים כל משחק.״
כפי -שאומר דייב, הגורם השני להישארותו
בישראל לצמיתות יהיה אם יצליח
לשאת לו אשה בארץ. לענק האמריקאי
יש סיבות טובות לחזור !ולשנן לעצמו שזו
צריכה להוות אשת שתתאים לו לא־דווקא
מבחינת ממדי גופר״ שבן הוא בבר נישא
בעבר, לגבוהת־קומה והספיק להתגרש.
עד ששתי שאיפותיו אלד, של דייב
ניומארק יתגשמו, הוא מדוכדך. האיש
גדול־הממדים קם בעשר בבוקר, ועד
לכתו לאימון בערב הוא סובל משיעמום
ובדידות. הוא אינו מהסם לומר :״אני
עוד עלול להשתגע מרוב שיעמום.״ כי
במה פעמים ביום אפשר לשמוע את ה שאלה
:״איך מזג־האוויר שם למעלה?״

כתבה שנייה ע ל
ה מ תר ח ש סני שטרת

נחו שלמה וויו, גנחו מישטות
צפת ,״חקו נעיחבות תלונות של
אזוחים ושומוים
ער התעללות
והוללות

^ ל מישרד המפקח הכללי של מישי
טרת ישראל, רב־ניצב חיים תבורי,
הגיע מיכתב משוטר המשרת במישטרת
צפת. במיכתג כתוב:
״אדון נכבד.
אני סמל מישטרה בצפת שנדרשתי
באחרונה להעיד במיקרים שונים לטובת
מפקד התחנה, מר רויף, למרות שעדותי
היא שקר. הקצין יודע שזה שקר, אבל
אמר לי שלא אדאג, שמפקד המרחב עומד
מאחוריו. מצפוני לא נקי מאז, לכן החלטתי
לספר לכם את האמת.
• 1שלח את רס״ר מאיר בן־שמעון

להביא גבינה חינם למסיבות שעשה לחבריו
במישרדו ובמועדון.
!• לוקח לגו את כספי הפרסים שקיבלנו
על עבודה שביצענו, ועם הכסף עושה
מסיבות לחבריו. לפעמים משתף גם אותנו,
כדי שלא נאמר דבר.
!• מחייב אותנו לעשות מסיבות בביתנו
למרות שזה לא מרצוננו, אבל אין
לנו ברירה. אם לא נעשה, זה יתנקם בנו.
!• מפקד התחנה היה עד לזיוף יומן
התחנה. סמלת חנה דן אף פעם לא מתייצבת
בזמן, אבל לה מותר הקל היות שהיא
ידידה טובה של מפקד התחנה. לפעמים

היא מופיעה בנעלי־בית לעבודה.
!• היה סיור תנועה שדאג לסדר תנועה
בעיר. מפקד התחנה הוריד אותו, ומשתמש
בו כזקיף לשמירה על מכוניתו ומכונית
המישטרה כשהוא מבלה במועדונים בחברת
ידידיו. הערות על כך אפשר לשמוע מפי
סמלים אזולאי ויעקב עזרא.
#1ידוע לי שהוא מנצל את מעמדו,
ושוטריו מספקים לו בירה תוצרת חוץ,
משקאות חריפים במחירים מוזלים ועוד.
לפני חודש ימים בערך הופיע מפקד המרחב
יחד עם פקד רויף, ודיברו איתנו על טוהר
מידות וניקיון כפיים.

מתלונן זמיר

פקד רויף

גילוי המעילה

״בל הבית יסבול

אדוני המפקח הכללי ! שני האנשים הללו
ועוד קצינים שדרכם רצופה בהתנהגות
בלתי־מוסרית וידיהם מלאות טובות הנאה,
ניצלו את מעמדם ודרגתם. האם הם יכולים
לשמש דוגמא כלפינו וכלפי האזרח?״

־ ה אל ה־ג שגר ה
על גוף החשוד
*ד יבתב זה, שנשלח אל המפקח
•י הכללי של המישטרה, הוא התוצאה
הראשונה של כתבה (העולם הזה * )2096
על בית הפגישות בנהריה של קציני מיש-
טרה בכירים. סיפור הבית מכה הדים.
סקרנים עומדים סביבו או מצביעים עליו
ממרחק. אולם, תוך זמן קצר הוברר שבית
הפגישות בנהריה הוא רק קצה הקרחון.
מתחת לפני המים מבצבצות ועולות עשרות
פרשיות של טובות הנאה, הדחת עדים,
סגירת תיקים פליליים והילולות אהבים.
מוקד הכתבה הנוכחית הוא מה שנראה
כמרכז לחבורת הקצינים הבכירים של
מרחב הגליל — צפת.
מישטרת צפת שוכנת במרחק רב מכל
מקום יישוב אחר. במקומות מרוחקים >
ממרכזי יישוב קיימת סכנה שאנשים בעלי
מישרות של כוח יהפכו עצמם לשליטים
שהכל מותר להם. קציני המישטרה של
צפת נמנים עם הסוג הזה. מאחר שאין
גוף מפקח או מבקר, דרכם של קציני
המישטרה קלה למדי. שוחד, הדחת עדים
לרצונם וניצול מעמד, הם מעשים של
יום־יום. מפקד תחנת המישטרה בצפת הוא
פקד שלמה רויף. בעזרת מפקדו־חברו,
מפקד המרחב ניצב־מישנה דוד פרנקו, הוא
יכול לעשות במקום ככל העולה על רוחו.
תלונות רבות של אזרחים ושוטרים, לא
נענו. התיקים נסגרו. על משהו מדרך
עבודתו של פקד רויף יעיד הסיפור הבא :
בתחילת חודש אוגוסט השנה ישב פקד
שלמה רויף עם רס״ר יעיש בן־חיים ב־מועדון־הלילה
השעות הקטנות, שבעליו
הוא שלומי גנון. השניים ישבו שם בערך
שעתיים, כשלקראת חצות עבר במקום נער
בן 17 וחצי, מרק בן־לולו. כשראה את
מכוניתו של מפקד תחנת המישטרח בצפת,
זרק עליה הנער אבן שניפצה את השמשה

הקידמית של המכונית, וברח. פקד רויף
ורס״ר בדתיים יצאו מן המועדון במהירות
ותפסו את אחד הבחורים שעבר במקום,
בדורה חדד. הם לקחו אותו לתחנת ד,מיש-
טרה כחשוד ושם, בנוכחות שני סמלי-
המישטרה מישל אלבז ומשה דדון, היכו
בו ללא־רחם כשהם נעזרים בשני קרשים,
עד שיודה בניפוץ השמשה. צעקותיו של
בדורה חדד העירו משנתן את הגברת לאה
דויטש והגברת עליזה דדון, שתיהן נשות
קצינים בכירים במישטרת צפת המתגוררות
מעל לתחנת המישטרה. כשנוכחו פקד
שלמה רויף ורס״ר יעיש בן־חיים שכדורה
חדד אינו מודה באשמה, ושצעקותיו עוררו
תשומת־לב מיוחדת, הניחו לו לנפשו. חדד
לא היסס. בדבמקום הגיש תלונה על הכאת
עצור נגד פקד רויף ורס״ר בן־חיים, וכעדים
הצביע על השוטרים שהיו במקום, הסמלים
מישל אלבז ומשה דדון.
תלונה כזו חייבת להיבדק. למפקד המרחב ניצב־מישנה דויד פרנקו לא היתד,
ברירה. הוא היה חייב למנות קצין בודק
לתלונתו של חדד. הוא מינה לכך את
נציב התלונות, פקד ליבני, הנמנה עם
פקודיו. בצורה כזו יכול הקצין הבודק
להמליץ על סגירת התיק, כשמפקד המרחב
יכול לאשר זאת. תיק התלונה נסגר.
לסיפור היה המשך. אחרי שכדורה חדד
עמד במהלומות שהיכו בו ולא הודה בניפוץ
השמשה חיפשו את האשם. הם מצאו אותו
כעבור עשרים־וארבע שעות. מרק בן־לולו
נעצר והובא לתחנת המישטרה של צפת.
בתלונתה של הגברת ־לאה דויטש נאמר
שצעקותיו של מרק בן־לולו היו צעקות
שאדם נורמלי אינו מסוגל לשמוע. הוא
הוכה באלה בכל גופו, ולדבריו אחר־כך,
בבית־המישפט, שברו אותה על גופו.
כשנוכחו הקצין והרס״ר כי העצור צועק
מדי ומעורר תשומת לב של אנשים רבים
מדי, לקחו אותו כשהוא כבול בידיו וברגליו
לניידת, ומסרו שהם מעבירים אותו מתחנת
המישטרה של צפת לתחנת המישטרה של
ראש־פינה. סיבת ההעברה לא נמסרה. רק
אחר־כך התברר מדוע. מרק הורד בדרך
לראש־פינה, ליד המיזבלה, והוכה שם שוב,
בקרשים ובאגרופים, ללא רחם. בבוקר
המחרת הודיע פקד שלמה רדף לסמל מאיר
בן־שימעון כי יש להביא את מרק בן־לולו
לבית־המישפט בנצרת, להארכת מעצרו.
כשראה השופט את העצור הורה לסמל בן-
שימעון להעבירו מייד לבדיקה מקיפה
בבית־החולים. בן־שימעון מיהר להודיע על
כך למפקדו, שלמה רויף, וזה הורה שלא
להעביר את בן־לולו לבית־החולים אלא
להחזירו לתחנת המישטרה, שם הוכה שוב,
בחפצים קשים, בראשו ובגופו, עד שהוחש
לבית-החולים כשהוא חסר־הכרה.

ניסיון
ל הדיח עד
ן* פ״ר מאיר בן־שימעון התנגד לדרך
1הטיפול במרק בן־לולו, וטרח להודיע על
כך למפקדו. היתד, זו התנגדות שנייה של
הרס״ר לפקד שלמה רויף. קדמה לה פרשיה
אחרת, שבעיקבותיה הושתקו ניסיון לרצח
והתנקשות זדונית תוך שימוש ברכב.
בצפת, ליד תערוכת הציירים הכללית,
שוכן מועדון הלילה השעות הקטנות. אצל
שלומי גנון, בעליו, מתאספת חבורת הקצינים
הבכירים של מישטרת צפת כמה פעמים
בשבוע כדי ליהנות ממשקאותיו החריפים.
לשלומי גנון גם מיסעדד. בשם פינתי ברחוב
ירושלים בצפת. מיסעדה זו שוכנת
מעל למיסעדה אחרת, יהונתן, שבעליה
הוא מאיר ביטון. בעיקבות סיכסוך שכנים
בין שני בעלי המיסעדות הגיש מאיר ביטון
תלונה נגד שלומי גנון. כששמע גנון ש ביטון
הגיש תלונה נגדו במישטרה, ניגש
אל אביו של זה ואיים עליו כי אם בנו
לא יבטל את התלונה נגדו, יהרוג אותו.
האב מיהר להזעיק את המישטרה. תוך
דקות ספורות הגיע למקום פקד שלמה
רויף, המפקד, ותחת לפתוח בחקירת הד
מיקרה הרגיע את האב באומרו :״שלומי
הוא בסך־הכל בחור עצבני...״
אך עצביו של שלומי היו כנראה חזקים
מאד, כיוון ששעתיים אחרי איומו על האב
ראה את אחיו של מאיר ביטון פוסע בצד
המידרכה ברחוב ירושלים. לעיני עדים,
שהגישו לאחר־מכן תלונות על כך, דרס
שלומי גנון את אחיו של מאיר ביטון
במכוניתו בכוונד-,תחילה. האח נלקח לבית־החולים.
עדות
זו נמסרה על-ידי שוטר מ-
מישטרת צפת, החושש מפירסום שמו,
ב־ . 12.10.77 בעדותו הוסיף השוטר וסיפר
כי היה נוכח כאשר רס״ר בן־שימעון ניסה
למחות לפני מפקדו, פקד שלמה רויף,
על דרך טיפולו בפרשה כזו. רדף לא חשב

ניצב־ מישנה פונקו
מחלומות, ניאוף, סחיטה
פעמיים. כעבור שלוש שעות משיחתם של
רס״ר בן־שימעון ופקד שלמה רדף, הגיע
מיברק דחוף ממפקד המרחב, ניצב־מישנה
דויד פרנקו, אל תחנת המישטרה בצפת.
במיברק הורה מפקד המרחב להעביר את
רס״ר בן־שימעון לשירות ברמת־הגולן.
כתגובה על העברתו הפיתאומית שלח
רס״ר בן־שימעון מיכתב למפקח הכללי
של המישטרה, רב־ניצב חיים תבורי, ובו
ביקש ראיון אישי עם המפקח הכללי.
בראיון האישי ביקש לספר על פרשיות
רבות של טובות־הנאה שהוא שימש להן
כבלדר, בפקודת מפקדו ומפקד המרחב.
הוא אולץ להעביר מיצרכים רבים, מסוגים
שונים ובמשך זמן רב, מיישובי הסביבה
למפקדיו, היה עד לפרשיות אהבים עם
שוטרות, עד לעשרות תיקים פליליים
שנסגרו בגלל משוא־פנים ולניסיונות ל הדחת
עדים.
בן־שימעון עדיין לא זומן לראיון האישי
שביקש, אבל עדותו של גבריאל זמיר
ממושב שדה־אליעזר תספיק כדי להאשים
את פקד שלמה רדף בניסיון להדיח עד,
במידה שבן־שימעון לא יוזמן לראיון.
גבריאל זמיר מתגורר בשדד-,אליעזר
שליד ראש־פינה כימעט שלושים שנה.
למושב ועד, שתפקידו לנהל את ההסדרים
הכספיים במקום. בתחילת .1977 חשד גבריאל
זמיר כי ראש ועד האגודה, משה
בן־מובחר, מעל בכספי המושב. בדיקה
שערך העלתה כי יש יסוד לחשדותיו. היו
אלה שתי קבלות שנמסרו לחברה לעבודות
בניין, גלילי את דהן, עבור סלילת דרך
לבית-ך־,קברות שבמקום.
בדיקה מעמיקה יותר של גבריאל זמיר
גילתה, לדבריו, אי־סדרים כספיים נוספים,
בקנה,־מידה גדול עוד יותר. את התלונה
הוא הגיש, כבא-כוח המושב, ב־.20.5.77
חמישה ימים לאחר־מכן הגיע פקד שלמה
רויף לביתו של גבריאל זמיר ולדבריו,
שאותם מסר בעדותו בוועדת חקירה, ניסה
פקד שלמה רדף ללחוץ עליו שיבטל את
תלונתו נגד ראש הוועד, משד, בן־מובחר.
משנוכח פקד שלמה רויף כי לא יצליח

לשכנע את המתלונן, איים בנוכחות אשתו
של זמיר כי ״כל הבית שלכם יסבול בגלל

למחרת ב־ ,26.5.77 ניסה פקד שלמה
רדף ליזום פגישה בין גבריאל זמיר לבין
משד, בן־מובחר, בנוכחותו. יחסי השניים,
בן־מובחר ושלמה רויף, היו ידועים לגבריאל
זמיר. עשרות ארגזי שזיפים שהועברו
מביתו של ראש הוועד במושב לפקד שלמה
רדף וחבריו הקצינים היו נושא לעדות
שניתנה על־ידו בתאריך ,13.10.77 ולכן
לא רצה להגיע לפגישה היזומה. מפקד
מישטרת צפת לחץ על כך .״לפחות תסדירו
את היחסים האישיים שלכם,״ אמר לגבריאל.
זמיר הסכים, בתנאי שלא ידובר
על ביטול התיק בסולחה שיעשו השניים.

רחל לא
נכנעה ל מפ ק ד
ף*־ 13.6,77 נקרא צבי שמאי, אחד
מעובדי גלילי את דהן, להעיד

בקשר לתלונתו של גבריאל זמיר. מיכתבו
מספר על שהתרחש במקום :״ביום שני,
בתאריך 13.6.77 נתבקשתי על-ידי מר
רדף להגיע לחקירה בקשר לתלונת מושב
שדד-,אליעזר. המתנתי לחקירה במשך שעה.
כאשר נכנסתי למישרדו שאלתי אותו מדוע
אני מחכה כל־כך הרבה זמן. הוא ענה לי
כי אני גרמתי לזה, בגלל שהסכמתי להעיד.״

19.6.77 נשלח מיכתב אל קצין תלונות
הציבור במטה־הארצי בירושלים, על-ידי
ועדת הביקורת של מושב שדד,־אליעזר.
כתבו חברי הוועדה :״בתלונה על חשד
לאי־סדרים כספיים מעורב החבר משה בן-
מובחר, שכיהן כראש ועד האגודה, אשר
קשריו עם מישטרת ראש־פינה ידועים.
תלונתנו הועברה למרחב הגליל לעיון, והוחזרה
לחקירה למר רויף אשר ריכז את
החקירה בידיו. קשריו של מר רויף עם
החבר בן־מובחר ידועים לכל, ולדעתנו
אינו יכול לשמש כחוקר בלתי־תלד, מה

גם שניסה להשפיע על עד.״
כחודשיים לאחר־מכן קיבלה ועדת הביקורת
של שדה־אליעזר הודעה, כי תיק
התלונה נגד בן־מובחר נסגר.
כמו בכל המיקרים הקודמים, היתה דרך
הטיפול בתיק כזו: התלונה נגד טיפולו
של פקד רדף בתלונות ובחשדות שיוחסו
למשה בן־מובחר הועברה למפקדו של
רדף, ניצב־מישנה דויד פרנקו. מפקד המרחב
החזיר את התלונה אל פקודו רדף
בכוח הסמכויות שבידיו. פקד שלמה רויף
סגר את התיק.
רס״ר בן־שימעון היה הראשון שפתח
סדק במיבצרם של הקצינים הבכירים. עם
השמועה על העברתו לרמת־הגולן ומיכתב
בקשת הראיון ששלח למפכ״ל אזרו כמה
אנשים נוספים אומץ להתייצב מול החבורה
השלטת, ולהעיד על הקורות אותם בוועדת
החקירה.
השוטרת רחל לוי מתחנת המישטרה של
קריית־שמונה עמדה לפני ועדת החקירה
וסיפרה כיצד ניסה מפקד המרחב, ניצב-
מישנה דויד פרנקו, לשכנע אותה בשיחת-
טלפון שתבוא איתו לדירת הפגישות בנד,ריה.
פרנקו טעה בהערכתו אותה. היא
היתד, זקוקה להמלצתו באותה עת, כדי
לצאת לקורס סמלות. זמן־מה קודם לכן
צילצל לביתה, וניסה לשדל אותה לבוא
איתו לבית הפגישות אך היא סירבה. שיחת
הטלפון הסתיימה בטריקת שפופרת. לרחל
חבר, ג׳יהד תורק, שהוא שוטר במישטרת
צפת תחת פיקודו של שלמה רדף. כשנודע
לו על מעשי מפקדו חיכה לשעת־כושר.
עד מהרה מצא שעה כזו. סגן מפקד
האיזור, תת־ניצב ניסים חדד, קרא לו
לחקירה בעיקבות תלונתה של לאה דויטש,
אשת קצין בכיר במישטרת צפת ובעיקבות
עדותה של השוטרת רחל שושנה על מעשיו
של מפקד המרחב וקצינים אחרים בבית
הפגישות. תת־ניצב חדד ביקש לאמת את
סיפור המעשה עם חברתו של ג׳יהד תורק,
רחל לוי. כבדרך אגב סיפר תורק לחדד
על הילולה מטורפת שערכו כמה קצינים
בכירים בעידו־,זיתים, בחורשה של הקרן-
הקיימת.
בתאריך 8.7.77 הגיעו לעין־ד,זיתים ניצב-
מישנה דויד פרנקו, עוזרו פקד לוין, מפקד
מישטרת נהריה פקד אליהו בן־יעקב, מפקד
מישטרת צפת פקד שלמה רדף ועושה-
דברו רס״ר יעיש בן־חיים, שהיה מועמד
לקורס קצינים. כל אחד מהם הגיע למקום
במכונית אסקורט מישטרתית כשהוא מלווה
בידידות עליזות. זמן־מה קודם־לכן נשלח
סמל ג׳יהד תורק במכוניתו של פקד שלמה
רדף (מ ,)1311 .כדי להביא משם חזיר
שלם גדול מן החזיריה של קצמן בשפרעם.
בכרטיס העבודה מיספר 120026 של רכב
מישטרה מיספר 1311 רשומה נסיעתו של
ג׳יהד תורק לשפרעם בתאריך ,8.7.77
כנסיעה לצורך חקירה.
אחרי שהעיד לפני תודניצב ניסים חדד
על כל שהתרחש בעין־הזיתים, סיפר תורק
גם על ניסיונותיו של ניצב־מישנה פרנקו
לשדל את חברתו, השוטרת רחל לוי, לבוא
איתו לבית הפגישות בנהריה, בתנאי ברור
שאם היא לא תסכים לכך — לא תצא
לקורס.

להזמין א ת
בן־שימעון
ף* ם״ר מ אי ר בן־שימעון שוכב עתה ב(
ביתו, כשרגלו נתונה בגבס. בערך פעם
ביום מגיע אליו קצין בכיר, לבקש או
לדרוש ממנו שיבטל את בקשתו לראיון
אישי עם המפכ״ל, רב־ניצב חיים תבורי.
מאיר בן־שימעון עדיין לא ויתר. הוא
העד החשוב ביותר בפרשיות השחיתות
של קציני־מישטרה בכירים במרחב הגליל.
הוא האיש שנשלח להביא מחנות לקצינים
מיישובים וכפרים ערבים. רק בן־שימעון
יודע כמה פעמים חילץ את פקד שלמה
רויף וחבריו כשהם שיכורים כלוט ממועדון
השעות הקטנות, ואיך יצאו פקד שלמה
רדף ופקד יצחק דויטש, שהוא גם קצין
תביעות ראשי, לחפש להם נשים במרחב.
אם לא ייקרא בן־שימעון לראיון תוך
זמן קצר, יצליחו לשבור אותו. אחרי
שיישבר ויוותר על הראיון עם המפכ״ל
ייסגרו תיקים רבים בזה אחר זה, כיוון
שמפקד המרחב, ניצבדמישנה דויד פרנקו,
ימליץ על סגירתם בלא שיהיה מי שיתנגד
לו. שהרי במישטרת ישראל אין מתחשבים
בדיעותיו של היועץ המישפטי לממשלה,
הפרופסור אהרון ברק. חוקרים מן ד,מיש-
טרה ממשיכים לחקור מיקרים חריגים של
קציני מישטרה, כשלקצינים זכות מיוחדת
ובילעדית — לסגור את תיק החקירה
שנפתח נגדם.

רינו צרור !

— איש 111׳ ,איש ע שיר
(המשך מעמוד )23
אותו הדבר נבון לגבי ההון השחור של הישראלים בחו״ל. אין שום סיבה שהון
זה יחזור -עתה ארצה.

לכל היותר ינצלו כמה ספסרים את האווירה הסלחנית החדשה, להוציא
מן המחתרת הלק כלשהו מהונם הסמוי, כדי לספסר כו כגלוי* אך גם
תופעה זו לא תגיע, קרוב לוודאי, לממדים דרמאתיים.

הגברת הייצוא: ססבל
ף* פק גדול מרחף גם על התיקוות הוורודות להגברה דירמאתית ישל הייצוא. בעיק־
** בדת המדיניות החדשה.
בתיאוריה, פיחות גדול (כפי שבוצע השבוע׳ בהסוואה של !ניוד) ,מגביר: את כדאיות
הייצוא. אך קיים פער בין התיאוריה והפראקטיקה.
בייצוא הישראלי יש, בממוצע, ס/ס—60ס/ס 50 של חומר־גלם מיייובא. הפיחות מועיל
רק לגבי ״הערך המוסף״ — אותו חלק במוצר הסופי שלא הובא ארצה.
;באותו חלק של הייצוא, שבו הערך המוסף הוא פחות משליש — טכסטיל, יהלומים,
פלסטיק וכר — אין חשיבות מכרעת לשינוי השערים. אם הדולר עולה, עולה
גם מחיר חומר־הגלם המייובא.
שיפור יחול רק לגבי אותם מוצרי ייצוא שבהם מגיע הערך המוסף לשניישלי־שים
— אלקטרוניקה, אופנה, וסחורות שבהן חשוב המוח המקומי יותר מחומרי־הגלם.

קשה להניח כי תעשיות אלה יוכלו לגמל פי כמה וכמה, כצורה
שתחולל שינוי מהפכני כמאזן־התשלומים. מה גם שכעכר נהנו מתמ
ריצי-ייצוא, שהתכטלו עתה.

עד כה קיבלו רוב היצואנים ׳תמריצים, שנתנו להם 15.20ל״י לכל דולר. השער
של השבוע אינו !נותן להם שום עידוד נוסף.

סווקש ס ת צי בהממשלה
^ ש יעוד מוקש גדול בדרך לביצוע מדיניות ״המהפך״ .הוא טמיון בממשלה עצמה.
כדי שמדיניות זו תצליח ביעדים שהציבה לעצמה — כלומר! ,תקטין את הביקוש,
׳תרסן את האינפלציה, תיצור אבטלה ״מבוקרת״ — יהיה על הממשלה לרסן קודם כל
את עצמה. כי הממשלה היא הגורמת העיקרית ישל הזרמת כספים לציבור ׳באמצעות
תקציב המדינה.
ארליך הבטיח שהממשלה ״תספוג״ את ההתייקרויות הנובעות מן המדיניות החדשה.
אולם אין שמץ של סיכוי ישיצליח בכך.

אם ירצו מישרדי־הממשלה להישאר כתחום חתקציב שנקבע להם,
יצטרכו לצמצם כאופן דראסטי את פעולותיהם. איזה שר מוכן לכך?

זה־עתה נכנסו לממשלה שרי ד״ש. ברור עתה מדוע הייה ארליך מעוניין כל־כך

להכניסם במועד זה — כי על-ידי כך שיתף אותם ב״מהפך״ ,מבלי שאנשי ד״ש יידעו

בעל־רכב
. 1ב עקבות ה מדיניו ת הכלכלי ת החד שה יכ טו
חברו ת הבי טו ח בישראל א ת הרכב ה מ בו ט ח,
לפי ס כו מי הבי טו ח הנ קו בי ם ב פו לי סו ת, בתו ס
פ ת של עד 25א חוז.
. 2ה סדר זה נכנס ל תו ק פו החלמ־ 1בנובמבר
. 1977
. 3ה מ בו ט חי ם י קבלו מחב רו ת הבי טו ח הודעות
לת שלום עבור הרחבתה כי סוי.
.4מבו ט ח אשר לא יכבד א ת ההוד ע ה על ת שלום
ה תו ספת לפר מי ה, שתישלח אליו, רכבו י הי ה
מבו ט ח רק בהתאם לערך הנ קו ב ב פו לי ס ה אשר
תחת ידיו.

בעל

רכב

שמור על ערך מכוני תך

מה עומד להתחולל. אומנם, המדיניות החדשה תואמת בהחלט את המגמות הסוציאליות
של ד׳׳ש, שקמה כמיפלגת־ימין מובהקת ושטומנה על־ידי כמה מגדולי המיליונרים
בארץ, אך שדי ד״׳ש נראים מגוחכים למדי במציאות החדשה שלתוכה נקלעו.
שני שרי ד״ש — ייגאל ידיו עצמו וד״ר ישראל כץ — מזוהים עכשיו עם מדי-
נ״ות־ד,רווחה. במצב החדש, לא יוכל תקציב הרווחה לגדול. ליהיפך, הוא יצטרך להצטמצם
בפועל, גם אם תשלם הממשלה פיצוי לשכבות העניות ביותר.
אין ספק ששרי ד״ש יקימו צעקה ׳בממשלה, וידרשו להגדיל באופן משמעותי את
תקציבי הרווחה.
גם מאיר עמית ייתבע, בוודאי, להגדיל את ׳תקציבי התחבורה והתיקשורת. הוא לא
יסכים לצימצ׳ום דראסטי של תקציבים אלה דווקא ברגע *שהוא ׳נכנס לתפקיד.
גם כל ׳שאר שרי הממשלה יעמדו ׳במצב דומה. יהיר, לחץ כביר על אדליד לקיים
בשנה השוטפת לפחות את רמת־השיתתים הקיימת — דבר״ שיצריך תקציב נוסף גדול.
לקראת השנה התקציבית הבאה יהיה לחץ כבד עוד ייותר ־להגדיל את כל התקציבים,
להעלות את ישכר העובדים בשירות הממשלה, להגדיל את הסובסידיות• בראש התיור
יעמוד ׳שר־הביטיחון, התובע כבר עתה הגדלה משמעותית של תקציבו.

כרגע שארליך ייאלץ להיכנע ללחצים פנימיים אלה, יזרמו מיליארדים
של לירות לשוק, הכיקוש יגדל שוכ, והמדיניות החדשה תתרוקן מתוכנה.

נזהימור הגדוד
עכר לכל הבעיות והסכנות, קיימת הבעייד, המרכזית של המדיניות החדשה: האם
יו תוכל הממשלה להחזיק מעמד, מבלי שהרזרבות במטבע־חוץ תעלמנה?
• כדי לשמור על שער הדולר הרצוי ׳לממשלה, צריך בנק ישראל למסור דולארים
במידה הדרושה למניעת עליית השער. גודל ההוצאה תלוי בלחץ הציבור, וברגע זה
אין איש המסוגל לנחש או לנבא מה יהיה גודלו של ילחץ זר, בחודשים הקרובים.
בידי הממשלה יש סכום לא־קטן של מטבע־חוץ. עד סד, קיבלה הממשלה מדי ישנה
0־ 3עד 3.5מיליארד דולרים לחודש, ממקורות שונים. הדבר השאיר לה עודף שנתי
של 600 מיליון דולרים. את הסכום הזר, מסרה הממשלה לסקטור הפרטי, שהכניס גם
הוא כ־ 3עד 3.5מיליארדי דולרים לשנה: ,אך הוציא יותר.

אם תתרחש הסתערות על הדולר, עלולות הרזרכדת •טל המנדטלה
להידלדל כמהרה. פירוש הדכר: פשיטת־רגל לאומית.

אומנם, ארליך הבטיח לעצמו, כנראה, גיבוי חזק ממקורות עולמיים. יש להניח
שבעת ביקורו של !ארליך בארצותזהברית, ובעת ביקור ישר האוצר האמריקאי בארץ
לפני שבוע, הבטיחו האמריקאים לתמוך בלירה על־ידי אספקת דולרים ככל הדרוש
לשם התגברות על ד,הסתערות הראשונה: .אך זוהי ׳תרופה זמנית בי׳לבד.

מבחינה זו אכן הימר ארליך הימור גדול. הוא משחק פוקר בכלכלה
הלאומית, וגם כקאריירה האישית שלו.
׳איש אינו יכול לדעת מה תהיה התוצאה.

בגין דאה סין
* •ט לתרגיל כולו צד אחד, החורג בהרבה מן המשמעות הכלכלית, והסוציאלית.
מה שקרה השבוע הגדיל כהרבה את התלות הישראלית כארצות
הכרית, לפחות לעתיד הנראה־לעין.
גם התיקוות הוורודות ׳ביותר לקידום העצמאות הכלכלית מתבססות על תחזיות
׳לעתיד רחוק. בעתיד הקרוב גוברת התלות הישראלית בדולרים האמריקאיים.
אולם ממשלת ישראל מנהלת בזירת החוץ ׳והביטחון מדיניות המובילה לקראת
עימות עם ארציות־הברית. מדיניות זיו ׳נושאת בחובה סכנה חמורה שיל מיל׳חמה חד-
שה — שגם היא תגביר, בהכרח, את התלות הישראלית בסיוע האמריקאי.

מי שמתכונן למילחמה ו /או לעימות, מוכרח להגביר את הפיקוח
על המשאבים הלאומיים המצומצמים. מי שמקטין את הפיקוח הזה,
מהכל ביכולתה של ישראל לעמוד כמילחמה ו /או כעימות.

מנחם בגין ׳נתן גיבוי מלא למדיניותו של ארליך — אך בגין אינו כלכלן, אינו
ממעניין בכלכלה ׳ואינו מבין בה. הוא סומך על ארליך, מה גם שארליך מגשים את
אשר הבטיח הליכוד תמיד.

איגוד חבות הביטוח בישראל

אולם כרגע זה קיימת סתירה מוחלטת כין המדיניות הכלכלית של
ארליך לבין המדיניות הלאומית של בגין.

כל אחת משתי הזרועות העיקריות של הממשלה פועלת כאילו האחרת אינה
קיימת כליל.
ה עז ל ס הז ה 2096

במדינה

(המשך מעמוד )27
הצליחו להתגבר עליו. הוא נכבל באזיקים׳
והחייל הפצוע הובל לבית־החולים
במצב קשה.
עד לאותו יום הרה־אסון היה יוסי גרינ ברג
( )40 סוחר־רהיטים אמיד, ידוע באחד
מתושביה המכובדים של שכונת היוקרה
של רמת־השרון, נווה־מגן. הוא התגורר
עם אשתו שרה ובתם בת ה־ 11 בווילה
נאה באיזור מרכזי בשכונה. הווילה התלת-
מיפלסית טופחה על־ידי יוסי, שהוא איש
חזק ושרירי. הוא בנה במו־ידיו בריכת-
נוי בחצר, טיפח את המידשאה והפרחים
ועל הקיר החיצוני של הווילה תלה פסל
ענק של עכביש. ליד שער הכניסה העמיד
גזע עץ כרות, שעליו נחרט שם
המישפחה.
הצלת ישיש. יוסי גרינברג נשא את
שרה לאשה לפני שנים רבות. הוא אהב
לספר כי בתקופה שבה חיזר אחריה, עזבה
אותו למען גבר אחר, עד שיום אחד
תפס אותה במכוניתו של אותו גבר, היכר.
אותו מכות נמרצות ואיים עליה כי יהרוג
אותה אם לא תחזור אליו. שרה חזרה,
ונישאה לו. רק אחרי שנים אחדות נולדה
בתם היחידה, שהיא ילדה רגישה במיוחד.
חייו
של יוסי התנהלו במסלול רגיל
ושיגרתי. הוא עשה כסף וחיל בעסקיו,
ונחשב איש־מישפחה למופת. אך לפני
ארבע שנים לקה בהתקף־לב, ומאז הש תנו
חייו. הוא הפך אדם עצבני, נזקק
לגלולות־ארגעה וקיבל טיפול פסיכיאטרי.
בניגוד לאחרים, היה השינוי שחל ביוסי
חיובי. הוא היפנה את כל מרצו לתחביב
חדש — הצילום — נהג לצלם יותר מ־13
סירטי צילום ביום, הוציא על תחביבו
הון־תועפות. הוא גם הפך מצנאט, אסף
סביבו אנשים שנזקקו לעזרה וסייע להם
מבחינה כספית.
כשמועצת רמת־השרון ניסתה לנשל
ישיש ערירי מצריפו הרעוע, נזעק יוסי
לעזרתו, הפיץ את הסיפור בכל העיתונים.
כשהמועצה טענה כי צריפו של הזקן
מהווה מיטרד תברואתי, שיפץ את הצריף
מכיסו ואף תמך בזקן מבחינה כספית.
הערצה לאריק. יום אחד אסף טרמפיסטית
בת 16 בצומת הכפר הירוק. ב ידיה
החזיקה הטרמפיסטית צרור ציורים.
יוסי נסע איתר. לבית האמנים שברחוב
אלחריזי בתל-אביב, קנה לה צבעים ומיב־חולים
במאות לירות, סיפר לאשתו כי
החליט לעזור לנערה ללמוד ציור.
בשנים האחרונות כמעט חדל לעבוד.
אשתו שרה ניהלה את עסקיו בעוד הוא
הולך יום־יום אל החנות, לוקח את הקופה
ומסתלק. הוא נהג להסתובב עם חבילות
שטרות בנות אלפי לירות בכים ולפזר
את כספו על ימין ועל שמאל.
יוסי נהג לרדת לדרום מדי חודש, לח רוש
את הנגב במכוניתו. בערד עבד כנהג
אמבולנס מתנדב, ובאחת מנסיעותיו גילה
מצבור נשק. הדבר פורסם במעריב על־ידי
העיתונאי יוסף גיבעון. גרינברג לא שכח
לו את הדבר. נהג לבקרו בביתו בבאר-
שבע, הפך ידידו (בשעת הטירוף שאחז
בו בבסיס הצבאי, ביקש כי גיבעון יובא
למקום) .אלא שמאז אותו מיקרה טען,
בתוקף, כי קופח, וכי הגיע לו צל״ש על
גילוי הנשק.
הוא אהב את הצבא, והיה לו ״שיגעון״
מיליטאריסטי. מכיסו מימן והקים אנדרטה
לזכר חללי נווה־מגן, הציבה במקום מר כזי
בשכונה, הזמין לטכס הסרת הלוט את
ראש המועצה פסח בלקין. משבושש בלי
קין לבוא, נסע למישרדו והביאו בעצמו.
יוסי גרינברג היה פעיל בתנועת שלונד
ציון. הוא העריץ את אריק שרון. בכנס
יסוד התנועה ישב שורות אחדות מאחורי
אריק, אולם ברגע שבו עלה אל הבימה
פרופסור עזרה זוהר שישב קודם-לכן סמוך
לאריק, מיהר גרינברג לתפוס את מקומו.
הוא התיישב ליד המפקד הנערץ עליו,
לא חדל להטרידו במשך הערב כולו. אח רי
ההפסקה לא איפשרו לו הסדרנים לח זור
למקום שליד אריק שרון.
רדיפה עם סכין לפני כשנתיים נפצע
יוסי גרינברג קל בתאונודדרכים. הוא
ישב ליד הנהג, שהיה ידידו האישי, ונפצע
מרסיסי-זכוכית. כשביקש ממנו הידיד המסור
עדות במשטרה, תפס סכין גדולה
ורדף אחריו כשהוא דורש ממנו עשרת
אלפים לירות. אשתו, שרה, יעצה לידיד
לחדול מלבקרם.
העולם הזה 2096

11(1111) €0 *1 $0

הציור של גולדה

ציירת גלי

״הם נאבקו וניצחו

״ייעוד בחיים

הציור של אריק שרון
״הבדידות של המים
האשד, ניסתה בכל כוחה להעלים את
דבר מצבו הנפשי המעורער של בעלה.
היא סירבה לשוחח על המצב, טענה שהכל
בסדר וכי ״יוסי רק קצת עייף״ .ידידי
המישפחה מספרים על פעמים שבהן נאלצה
שרה להסתיר את הילדה בקומה העליונה
בווילה כדי שלא תראה את מצבו
של אביה.
מאז המיקרה בבסיס הצבאי מאושפז
יוסי גרינברג באחד מבתי-החולים לחו־לי־נפש.
אשתו עדיין לא חזרה לעבודה.
אמה באה להתגורר איתר, בווילה ולטפל
בילדה שאינה יודעת כלל על האסון שפקד
את המישפחה.

דרבי חיים
השמשכהשראה ^!?גח1ן
אריק שרון וגוררה מאיר
מבוקשיס כאורחיס
כסלוגיס ש? יהודי ארה״ב
״הבדידות של המים / ,קרני השמש
השוקעת / ,יעזרו לנו להתמקד /בנתיב
מילחמתנו וניצחוננו.״
מי שלא ידע עד עכשיו מה מקור ההשראה
ששאב האלוף (מיל ).אריק שרון ב־תיכנון
מיבצעיו הצבאיים, יוכל ללמוד זאת
עתה. הדברים חרותים על ציור שמן גדול

בו נראה שר־החקלאות בגילגולו הצבאי
הקודם, לבוש מדים, שואב השראה לניצ חון
מהבדידות של המים וקרני השמש
השוקעת.
הציור הוא פרי מיכחולה ומצלמתה של
ג׳ויס גלי, מפיקת סרטים, תסריטאית,
ציירת פורטרטים, צלמת ומעצבת־אופנה
אמריקאית, המגיעה תכופות לישראל כדי
להפיק סרטי טלוויזיה תעודתיים ולשאוב
אולי השראה מאותם מקורות.
ג׳ויס שהיא נשיאת חברת הפקה שהקימה
לצורך הפקת סרטי־תעודה על ישראל,
מתכננת עתה סרט על חיות התנ״ך. עד
אז היא עוסקת בציור פורטרטים של דמויות
ידועות על גבי חולצות טריקו ועל
רקע אמיתות־חיים שהיא מנסחת כיד המליצה
הטובה עליה.
בצעירותה היתד, ג׳ויס אופנאית, שלמדה,
לדבריה, את סודות המקצוע אצל
כריסטיאן דיור. גם כיום היא מעצבת
דגמים ויצירותיה מוצגות בחלונות הראווה
של השדרה החמישית בנידיורק. אולם ההתמחות
שלה היא בהנצחת גיבורים.
ג׳ויס משלבת צילום וציור שמן. לדמות
המצולמת היא מוסיפה ציור רקע בצבעי
שמן, בדרך כלל של נוף פאסטורלי. על
לוח הזכוכית המגן על תמונתה היא.מוסיפה
בכתב אימרה המאפיינת לדעתה את
נושא התמונה.
מסתבר כי בארצות־הברית יש ביקוש

הכת עם חולצה מצויירת
״העולם רואה
לסוג זה של אמנות. אנשים רוצים לארח
דמויות ידועות בסלון שלהם, אפילו אם
מדובר בציור בלבד. ואם בעבר?יקשו
שכוכבי קולנוע ידועים יהיו תלויים על
קירות בתיהם, האופנה האחרונה היא של
מנהיגים ישראליים.
פעם יצרה ג׳ויס גלי ציורים של כוכבים
כמו אנטוני קווין ומרלון בראנדו,
מכרה כל ציור למעריצים בסכום של 2500
דולאר, עכשיו היא מנצלת את שהותה בישראל
כדי לספק מנהיגים ישראליים לסלונים
האמריקאים.
עד כה הספיקה כבר להנציח בדרכה
המייוחדת את משה דיין, דוד אלעזר
וכמובן, את ראש־הממשלה לשעבר, גולדה
מאיר, שהמוטו המתנוסס על תמונתה הוא:
״,שנים רבות עברו עד שעמי מצא את
ארצו /הם נאבדו וניצחו — /העולם
רואה עתה בישראל מה יכול להגשים עם
בעל יעוד בחיים.״ וגם מה יכולה להגשים
ציירת בעלת חוש מיסחרי מפותח.

במדינת

לו •שזה, בערך, מה -שיק-ורר, לבחור •שיוצא
עם ותשקה. הוא הוזהר שאם יעז להמשיך
להתראות איחה, ירצחו אותו נפש.
כאשר חילף זמן והאמרגן החל דואג,
יצא לחפש את שימי -ומצאו בסימטד. מכוסה
דם, כשהוא זוחל לעבר המכונית. שימי
הובהל לבית־ד,חולים, ושם אובחנו אצלו
חבלות קשות בזרוע, בצלעות ובראש.
במשך ימים אחדים סירב לצאת מחבית,
וכמה מהופעותיו בוטלו.
בתחילה ביקש לנקום את נקמת גאוותו,
שנפצעה אף היא, אך משחלף זמן
הצטנן ונרגע, וכיום הוא מודה בפה מלא
שהוא מפחד להסתבך עם הכנופיה.
אשר לוורדשקה הגאווה — היא אינד,
מוותרת. היא ממשיכה לטלפן בעקשנות,
ושימי מתקשה להסביר ל-ה שהוא לא
מחפש צרות, ושהאהבה היא אולי דבר
סוב — אבל החיים חשובים יותר.

מי ש פט
חו רדח 3ר 31־ד
עורך־חדין זוכה כמישפט
וחוקרו ;חקר
ע? חתגהנדתו
״במיבצע מישטרתי מדהים וחסר־תק־דים,
בסיוע אלקטרוני חדיש ומתוחכם
ובשיתוף פעולה עם מיחלקי המודיעין
ברחבי הארץ, הפילה המישטרה את עודד־הדין
אבי ברדוגו ואת משה ביבם פקד
מוקי קנובלר, ראש מחלק המודיעין ב־לישנה
לתפקידים מיוחדים של מישטרת
ירושלים, מצץ את מ״קטרתו בשלווה סופי
לאה .״אין ׳ועובד״״ אמר .״על מה אתם
מדברים בכלל״ התפלא, בחיוך מנומס,
״הרי הסיפור כולו, איך נפלו ביבס ובררו־גו
למלכודת המישטרתית, עדיין ממשיך
להדהים את אנשי העולם התחתון...״
אולם, השבוע שחלף מאז החליט השופט
גולדברג בבית־המישפט־המחוזי בירושלים
לזכות את ברדוגו, מכל אשמה,
הביא שינוי מדהים בדמותו של פקד
מוקי קנובלר. קשה היה לקשר בין הקצין
הנבוך, המסרב בכל תוקף לדבר עם עיתונאים
על ד,מיקרה, לבין התיאור המלהיב
של קצין המישטרה המסור והמבריק,
הפועל •בשיטות מתוחכמות לביעור הפשע
בעיר הבירה, כפי שפורסם בהרחבה בירחון
חדשות המישטרה. מייד אחרי הפרשה.
גם שאר אנשי המישטרה, שהזדרזו להצטלם
ליד הרכוש הגנוב ולפאר את יכולתה
של המישטרה לעומת העבריין ברדוגו,
אינם נלהבים כיום לשוב ולפרט את
״שיטות העבודה המיוחדות״ של מישטרת
ירושלים, שבעזרתן נפל אבי ברדוגו בפח.
הסיכה למבוכתם של שוטרי הבירה
קשורה, לדיברי התוכחה הקשים שנשמעו
מפי השופט גולדברג בסיומו של גזר־הדין
שבהם זוכו אבי ברדוגו וידידתו ענת סר־גוסטי
:״לא כל אנשי המישטרה שהעידו
סיפרו בבית־המישפט כל מה שהיה ידוע
להם ...יש להתריע על שיתוף־הפעולה שבו
זכה העיתון מצד המישטרה ...מעשי
ידיה של המישטרה ראויים להתפאר, אך
לא על הדרך הזו תפארתה.״
השוטרים הצטדמו. ב־ 4.1.77 נעצר
אבי ברדוגו במלון הילטון בירושלים,
כח-שוד בתיווך ברכוש גנוב. יחד עימו
נעצרו משה ביבם וענת סרגוסטי, ידידתו
של ברדוגו. המיבצע שהביא לתפיסתם תואר
על־ידי כלי־התיקשורת כאחד המיבצ־עים
המסוכנים ביותר שביצעה המישטרה,
וזו היתר. גם הסיבה לגאוותם הרבה של
שוטרי ירושלים, שלא בכל יום זוכים
בתישבחות מצד העיתונאים על עבודתם
המוצלחת.
הגדיל לעשות מכולם העיתון חדשות
הנזישטרה, שזכה בשיתוף־פעולה מלא מצד
רב־פקד יעקוב רווד״ שהסכים לשחזר למ־

מזוכה כרדוגד
נולד מחדש
ען העיתון את כל מעשה התפיסה, בכיכובם
של אנשי המישטרה שנטלו חלק
במיבצע המקורי. וכך, בעיצומה של החקירה
המ״שטרתית, ועוד בטרם החל העניין
מתברר בפני השופט, יכול היה העיתון
לצטט את אנשי המישטרה, שהא

שטרה
נ״אוסיס ב מד־ ה מי ש טר ה
השוטר והשוטרת חיפשו חדרכמזון?תגור; אהבים
והניעו 7ביתרהחו7ים

זמר־מוכה תכורי
הכבוד ניקנה בדם
שימו את ברדוגו וחרצו את גזר דינו לשבט,
זמן רב לפני שהתחיל השופט בש מיעת
המישפט.
״אני מרגיש כאילו נולדתי מחדש,״
אמר אבי ברדוגו מייד אחרי זיכויו בבית-
המישפט .״שנה שלמה חיכיתי לרגע הזה.
חייתי עם ההרגשה הזו, קמתי איתה בבוקר
והלכתי לישון איתר. בלילה. אתה יודע
שאתה חף־מפשע אפל על דוכן העדים עולים,
בזה אחר זה, אנשי מישטרה, ביגיהם
קצינים בכירים, ומספרים שקרים גמורים,
ממש דברים שלא־ייאמנו. לפעמים שאלתי
את עצמי, מאיפה יש לי הכוח להמשיך
לשבת במקומי על ספסל הנאשמים,
ולא להתפרץ קדימה ולצעוק לשופט:
,אדוני, כולם כאן משקרים, כולם׳!״
מישפטן של -ברדוגו, זיכויו ודיברי התוכחה
הקשים שהושמעו -נגד קציני ה־מישטרה
מעסיקים גם היום, שבוע אחדי
המישפט, את מרבית עורכי-הדין בבירה.
״הגיע הזמן שמישהו יתחיל להתלבש חזק
על המישטרה,״ הגיב בתקיפות אחד מ־עורכי־הדין
המפורסמים בירושלים. מה
שקחה במישפט של ברדוגו, קורה בבית־המישפט
כימעט כל יום. המישטרה הגיעה
לרמת מוסר כזו, ששוטר אינו מהסס ל*ש-
קר מעל הדוכן פדי שמישהו ייכנס לכלא...״
התעללות.
אבי ברדוגו עדיין לא
תיכנן את מהלכיו הבאים, אך ברור לו
שאין הוא מתכוון לשפת בשקט אחרי
כל מה •שעוללו לו .״תנו קודם־כל לעכל
כמה ימים א-ת ההרגשה ישאג, חופשי,
ורק אחר־כך אדע מה לעשות,״ הוא אומר.
״אין כל סיבה שפקד קנובלד וסמ״ר שמעון
שרביט• ,שהתעללו בי כשהייתי חסר־הגנה
בכלא, לא יישבו גם הם על ספסל
הנאשמים, ויירעד גם להם קצת הפופיק.
אני הרגשתי את זה טוב מאד, למה שהם
לא יכירו קצת את הצד השני -של המית-

במישטרת ירושלים אומרים שהעבודה
נמשכת כרגיל׳ אבל אפשר להרגיש שהמוראל
אינו גבוה בימים האחרונים. ניצב־מישנה
יורם גונן מונה קצידחוקר בפר שת
-ניהול החקירה -נגד עורך־הדין ברדוגו,
אך ספק רב אם חקירת המישטרה תביא
לתוצאות המקוות ותוכל לשנות את המ ציאות
כיום.

דרבי־־אדם
מ חירה שלאהבה
הזמר -התאהב כמעריצתו —
אב? חבריה היכוהד
ושמו קץ?רומן
חבורת ה-אמנים ישבה כבר במכונית,
והתכוננה -לשים פעמיה חזרה לתל-אביב.
זמן קצר קודם־לכן הסתיימה ההופעה בבית
אבא חושי בחיפה ודומה היה שהסתיים
עוד ערב רגיל ושיגרתי.
אך לפתע הופיעו הצתת בדסויתם של
בחורים אחדים שניגשו למכונית וביקשו
מן הזמר -שימי תמרי שייצא -לשוחח אי-
תם רגע. היתד. זו -תחילתו של סיוט־בלהות
לגבי •שימי, שלב אחד בתמן היפה
-והמסוכן •שליווה את חייד בתקופה
האחרונה. הפעם הסתיים הדבר בבית־החולים.
הנוסחה
פעלה- .שימי -תמרי ה-וא
זמר צעיר שכוכבו החל דורך באחרונה
בשמי הזמר בארץ, ו שית לילה בלי כוכב
שזהה זד, שבועות אחדים בראש מיצעדי
הפזמונים. יש הצופים לו עתיד גדול
ומשווים אותו לטובים בזמרי ישראל. אום־
דים עליו שהוא מסלסל בקולו מסילסולי
סרוסי, משקיע רגש נוסח אבי טולידאנו.
ומה נוסחה בטוחה יותר לשבירת לבבות?
והנוסחה אכן פעלה, לפחות במיקרד.
אחד. לפגי כחודשיים הופיע שימי ערב
אחד באיזור חיפה, ושם נפל עלק־ מבטח
ש-ל גערה בת 17 ממוצא תסי, ותשקה.
השניים התאהבו ובילו יחדיו בל רגע
פנוי, שוחחו בטלפון והתכתבו ליא־הרף.
מפות נוסח רוסיה ׳.הכל התנהל על
מי-מנותות עד לאותו לילד. מר בשבוע ש עבר׳
שבו ניגשו המתונים אל המכונית
שבה ישבו שימי וחבריו, והזמינוהו
לצאת אליהם, בתואנה שברצונם להז מינו
להופיע בבסיס צבאי- .בגי ברזילי,
אמרגינו של שימי׳ ביקש לצאת אליהם
בתוקף תפקידו, אך הם טענו שיטרית
את העניין יעם -שימי לבדו.
ר,בחיותם הובילו את הזמר לסימטד.
אפלח שבסמוך, רשם התנפלו עליו והפליאו
פו -את. מכותיהם. אחר־כך הסבירו

הזעקות הרמות שבקעו מהחדר שבמלון
הזעיקו את כל דיירי הבית. כשפרצו אלה
לחדר, ניגלה לעיניהם מחזה אימים: במרכז
החדר התכתשו שני גברים שהאחד
מהם אחז בידו שבר בקבוק והשני נוסף
למולו בתעודת־שוטר. מפינת החדר השקיפו׳
על המחזה צעירה שמנמונת בפנים
חיוורים.
בעל המלון, גברתן במיכנסי ג׳ינס מזו-
חמים, ניסה להפריד בין שני הניצים
אך לשווא. הוא אץ להזעיק את המישטרה
בטרם ייהרס מקור פרנסתו והקרב יסתיים
באסון. המישטרה הגיעה למקום תוך דקות
ספורות, ורק אז הופסק הקרב.
אהבה י כשיטות א 7ימות, למחרת
נפוצה הידיעה על המיקרד, בתחנות המיש-
טרד, של מרחב הירקון ומרחב דן. התברר
שרב־הסמל שפניו נחתכו הוא דוד רופא,
איש מחלקת החקירות במישטרת רמת־גן
ואילו האשד, שנכחה בעת הקרב האלים
היתד, ידידתו, השוטרת רחל בן־דוד המש־רתת
במדור רישום פלילי בתחנת מישטרת
מרחב הירקון ברחוב הרכבת בתל־אביב.
הידיעה חיכתה בהלם שוטרים וקצינים
כאחד, ובמהרה הגיעה גם לאוזניהם של
קציני המחוז הבכירים. אלא שדובר המחוז
דאג להצניעה, והיא לא נמסרה בדיווח היומי
השוטף לכתבים הפליליים של העיתונים
היומיים. היתה לכך סיבה טובה,
שכן נסיבות ההתכתשות האלימה במלון
חביב היו מביכות ביותר.
לרס״ל רופא היו כוונות רומנטיות בהחלט
כאשר הגיע עם השוטרת בן־דוד
אל בניין המלון, אלא שכאן נכונה לו
אכזבה קטנה. חיים חביב, אחד מתישעה
האחים שלהם שייך בית־המלון, בישר לו
שכל החדרים תפוסים והוא יצטרך לוותר
לפי שעד, על כוונותיו. אלא ששוטרי מיש-
טרת ישראל אינם מוותרים בנקל, וכשעמד
רופא על דעתו לקבל חדר ולו רק לשעה
קלה, נכנע בעל המלין ויעץ לו לעלות
אל הגג ולמצוא שם את סיפוקו הרומנטי.
דוד רופא ורחל בן־דוד פנו לעלות,
אך בדרך הם נמלכו בדעתם והחליטו לנסות
לקבל חדר ״בהשאלה״ מאחד הדיירים
הקבועים בבניין. רופא נכנם אל אחד
החדרים שלף את תעודת השוטר ודרש
מד,דייר הערבי שיפנה את החדר, כשנתקל
בסירוב, ויתר ופנה לחדר הסמוך — שהיד,
ריק. דקות אחדות אחרי שנכנסו דוד רופא
וידידתו השוטרת אל אותו חדר, התפרץ
לשם דייר ערבי אחר, חברו של בעל החדר
שנעדר, ודרש מהם להסתלק. הוא חשד
שהם באו לגנוב מרכוש חברו. גם תעודת
השוטר ששלף רופא מכיסו לא עשתה
רושם על הערבי. חמתו של השוטר בערה
בו. הוא התנפל על הערבי ושבר את ידו.
אלא שהערבי התגלה כעקשן, לא נכנע,
ניפץ בקבוק והסתער על רס״ל רופא. ה המשך
היד, בלתי־נמנע.
חקירה במטה הארצי. רס״ל רופא
ניסה לטשטש את העובדות, וטען כי בא
למקום לבדוק חשד של גניבות וביקש
לערוך חיפוש אצל מיספר חשודים. הערבי
שנעצר דבק בגירסה השנייה, שלפיה לא
היד, לרופא מה לחפש בבניין זולת מקום
לתנות בו אהבים. הוא טען שהשימוש ב שבר
הבקבוק היה בבחינת הגנה עצמית
נגד השוטר האלים.
למרות שעדותו של איש המישטרד,
היתה אמורה להיות אמינה יותר — נטו
העולם הזה 2096

חוקרי המישטרה, במיקרה זה, לקבל את
גירסת הפועל הערבי ושיחררו אותו כעבור
יומיים מן המעצר שבו היה נתון.
מה שעורר את חשדם של החוקרים
בפרשה היה העובדה שרופא לא היה בתפקיד
אותה שעה, והוא לא נודע כשוטר
מצטיין עד כדי כך שיילד לערוך חקירות
בשעותיו הפנויות. גם דבר הרומן בינו
לבין השוטרת רחל בן־דוד היה ידוע עוד
זמן רב קודם־לכן לחוקרים, שכן דוד
רופא שירת בעבר כחוקר במרחב הירקון
ואז כבר החל נרקם הרומן בינו לבין רחל
בן־דוד, שהיתר. אז נשואה. היא התגרשה
למענו, אולם הוא המשיך לחלק את שעותיו
בין אשתו וילדיו המתגוררים בנתניה
לבין אהובתו.
״מה יעשה איש מישטרה במלון המעופש
הזה ביחד עם שוטרת מחוץ לשעות

מעבקוגמעימ־נותבה
של סבא וסבתא
כל מתנה לנכד היא בדרך כלל חולפת
ונשכחת.

שוטרת כן־ דויד
חקירות בזמן הפנוי
עבודתו?״ ליגלג אחד מחוקרי המישטרה
על גירסת רופא. אנחנו מכירים את המלון
כאחד המקומות המפוקפקים בעיר, ופוקחים
עליו עין,״ הוסיף אותו חוקר.
הבעלים התחמקו. מלון חביב הינו
בניין אבן ירושלמית גדול שחזותו החיצונית
מעידה עליו שהיה בעבר בניין
מרשים. הוא ניבנה על־ידי אבי המישפחה,
רפאל חביב, שעלה מלוב בעיצומה של
מילחמת־העולם השנייה. בתחילה הושכרו
הדירות בבניין בדמי־מפתח. מאוחר יותר
הפך המקום בית־מלון זול לעולים חדשים,
חיילים בחופשה וסתם אורחים שהפרוטה
לא היתד, מצויה בכיסם. מיטות הברזל
המיושנות ומיזרני הקש שרדו עוד מימי
תיפארתו של הבית. כיום הוא מוזנח ומעלה
צחנה.
בעלי המלון התחמקו מלפרט את אשר
אירע באותו ערב. האח יעקוב חביב טען
שלא היה נוכח באירוע, ואילו האח חיים
שהיה עד ראיה להתרחשות — נעלם כאילו
בלעה אותו האדמה. חיים הינו ידידו הטוב
של רופא .״לא קרה שום דבר מיוחד,״
טען יעקוב חביב ,״סתם סיכסוך פעוט
כמו שקורה לעיתים בין שכנים. בכלל,
הגיעה זמן שהמישטרה תסלק את האל-
פת״ח האלה מהמלון שלנו,״ הוסיף בהתכוונו
לדיירים הערביים שמהם באה פרנסת
המלון.
מאז התפוצצה פרשת הגניבות שבוצעו
על-ידי שוטרים במישטרת מחוז תל־אביב,
הורה המטה הארצי להעביר אליו כל תיק
על חקירה הנוגעת לאיש מישטרה. זאת,
על־מנת לדאוג שחקירה כזו תנוהל ככל
האפשר על־ידי גורמים שאין להם נגיעה
ישירה אל אותו איש מישטרה ובכך להבטיח
מיצוי מלא של הליכי החקירה. לכן
הועבר גם תיק החקירה על ההתכתשות
במלון התל-אביבי למחלקת החקירות, ש בראשה
עומד ניצב־מישנה ראובן מיג-
קובסקי.
העולם הזה 2096

אתם יכולים להעניק לנכדכם שי־חסכון
לחינוך תיכון וגבוה ב״גחלת• ־
שיאפשר לו לרכוש השכלה ויבטיח
את עתידו בחיים.
שכר־הלימוד בתיכון ובמוסדות
להשכלה גבוהה מתייקר והולך
ומסתכם באלפי לירות לשנה.

החסכון ב״גחלת״ כדאי ביותר ומעניק
לכם את התשואה הגבוהה -ריבית
נצברת ו־ * 100 הצמדה -כאשר כל
ההטבות פטורות ממס.
בנוסף להטבות אלה מעניקה ״גחלת״
לכל חסכון, שיפתחו סבא או סבתא ־
^ל שי־־זיבוי של ־־.ססו ל׳יי,
•{> 6חדשי-חיסכון, שי-זיכוי לנכד(ה<
שבהרשמתם טרם מלאו להם שנה.

למען הילד חיסכו
^ 0נ מו לחס כון ל חינו ך תיכון וג בו ה
18^ £ 0

* )0מי סו ד ה עול עירי תתל ־ א בי ב ־י פו 1411 ההר שמה-בכל לשבות המודיעין העירוניות וביגחלת־:אלנבי ו,9ת״א.

״נתן מענק־גחלת לרושמי לחסכון לתיכון
ולחינוך נכוה
את ילדיהם בגילאי חינוך טרזם־חובה (5־)3
מועצת ה מנ ה לי ם של ״גחלת״ — קו פתהח סכון לחינוך
תיכון ולחינוך גבוה, מי סו ד ה של עירית תל־אביב—יפו, ה ח לי ט ה
בי שיבתה ביום , 20.10.77לתת מענק־גחלת, בסך — 100.ל״י
לכל ילד, בעת הר שמתם בקופ ה בגילאי חינוך טרו ם־ חוב ה
( ,)3—4 , 4—5בכל אחתמ תוכניו ת ׳החסכון לחינוך תיכון או
לחינוך גבוה — ,על כך מסר מר ראובן וי סלה, יו״ר מועצת
׳המנהלים וחבר מועצת העיריה.
מר ויטל ה הטעים, כי ״מענק גחל ת לטרום־חובה״ ,ב סך
__ 100ל״י, יזקף מיד לכל ח סכון (תיכון או גבוה) ו תוו ספנ ה
על ס כו ם זה כל ה ה טבו ת, בהתאםל״ תנ אי ם הכלליים״ .כידוע,
ה ה טבו ת ב״ג חלת״ הן מ הג בו הו ת ביותר ב תוכניו תהח סכון
בארץ, דהיינו: הצמדה של ^ס 100ל שכר־הלימוד בחס כון לתי כון
ו־>ן ל 7ריבית לשנה ו״ס/ס 100 הצמדה על הקרן והריבית למדד
יוקר ה מ חי הבחס כון לחינוך גבוה, וכל אלה פטורים ממס.

הורים חוסכי ם, אשר י פ סי קו אתהח סכון, מ סי ב ה כל שהיא,
כ תו ם שלוש שנים ( תקופ ה מיני מלית הדרושה לפטור ח ס כונו ת
ממס) יוחזר להםס כו םהח סכון ב תו ספתה מענק, ב תו ספת
כל ה ה טבו ת.
הדובר הוסיף, כי מועצת ה מנ הלי ם חזר ה וציינה, כי ל או ר
ה ה צל חה יימשך גם ל הבא מיבצע ״מענק גחלת לנכדים״ ,עבור
ח סכונו ת ל חינוך תיכון או ל חינוך גבוה, שייפתחו על־ידי ס בי ם
׳ושבתות (גם עבור נכדי ה ם שהורי״הילדים גרים מחוץ לתל־אביב)
.בשנת הכספי ם ספ ט מ בר — 1976 אוגו ס ט 1977 נרשמו
ב״גחלת״ 1270ח ס כונו ת ב מסגר ת מיבצע ״מענק גחל ת
לנכדים״ והח בר ה ה עניקה — 100ל״י לכל ח סכון, דהיינו,
סכו ם של — 127,000 .ל״י.
סך הכל ה חו ס כי ם ב״גחלת״ מגיע ל־ ,52,000מחם 38,000
ח ס כונו ת לחינוך תיכון ו״ 14,000 לחינוך גבוה.

״ אבירי ־ לבפ, משופרי׳

565

(המשך מעמוד )12
לוח־הזמנים הריאלי) ללא כל !הפרעה, במרחב
׳שבין אבו־צוויר לפאיד.

הסיבוי־לכאורה -היחידי למנוע
ניתוק ארמיה 2מעורפה, טמון בשיגור
בוהות שלה עצמה, מתוק
סיני מערכה — דבר שאיננו כה
פשוט עכשיו, ונם יגרום לדילול
ההגנה במיזרח• ,טעה שהאוייב
(צה״ל) ,כנצלו א ת רשת דרכי הרוחב
והעומק שכגיזרה, יכול לרכז
במהירות, מול כל נקודה נכחדת,
עוצמה כגודל של אוגדת שיריון.

ומים חופשיים בשנה טמפון או־בה, הטמפון הקטן הנוח והבטוח ביותר
בעולם נותן לר הרגשה משוחררת וחפשית,
365 ימים בשנה.
תוכלי ללבוש מכנסונים קצרים והדוקים,
חצאית מיני, או ביקיני. תוכלי לרקוד, לטייל,
לטבול באמבט ולרחוץ בים בבטחון מלא.
טמפון. נ . 1ס קטן משפתון ולבן קל ונוח
לשאתו בארנק.

טמפוגי 0.11 .בעלי כושר ספיגה ענק —
הטוב בעולם ; להשיג ב 3:גדלים ;
נורמל: למרבית הנשים
אקסטרה: לנשים עם דימום רב.
והחידוש העולמי האחרון!

טמפוני מיני לנערות, לבתולות
ולנשים עם דימום מועט.

יש גם לזכור כי דיביזיה ׳משוריינת ,21
וכן עוצבות ויחידות הטנקים שסופחו לדי-
ביזיות החי״ר, כבר הותשו לא־מעט בהתקפות
ה־( 14.10 האמיתיות)! ומה שנותר
מהן, הורץ ונשחק נוספות, משך היממה
האחרונה.
בשלב הבא ,׳ניתן לנצל כיל הצלחה, תוך
העברת בוחיות מנקודת־כובד אהית לרעותה
ו״ימישחק״ בשני צידי־התעלה, לשם
הושבת הפיקוד המצרי על קרני דילמות
משתנות ומתחלפות — טקטיות־מקומיות,
אופרטיביות ואפילו איסטירטגיות. יש להוסיף,
כי במצב זה כבר יהיו גם מנוטרלים
אלמנטים רבים מן הארטילריה יהמצ-
ריית, אם לא רובה הגדול. באותה עת סבר
תגבר מאד יסוילת הסיוע של זז״ל-האוויר
לסוחותינו! -והארטילריה שלנו תוכל לפעול ביעילות ובריכוזים מיריביים, בנועה
בתוך סיני לאורך ציר־החת״ם, במשימות
סיוע לכוחות בימיזרח התעלה, כמו
במערבה. חלוקת ציירי-תנועה ׳נפרדים לכוחות
השונים תפשט ותקל את התחזוקה,
ותמנע היווצרות אותם פקקים נוראים
וחוינקים, שבפועל הפכו -והיו לאיום הבודד
ההימור ביותר, שסיכן את הצלחת ״אבירי-
לב״ האמיתי.

כתום 5—4ימים, לכל !המאוחר
כלומר, עד 20־ 21 כאוקטוכר -היה כף מקיץ הקץ על ארמיה .2

כיוון שרוב ״העבודה״ היתד, נעשית
ממיזרח התעלה. בסיני ותוך התרח-
קו ת ׳מקאהיר, היתר, יכולה התערבות של
המעצמות (ובעיקר רוסיה) מוגבלת מש הייתה
במציאות, בעת שרוב צה״ל בדרום
פעל על אדמת מצריים שממערב לתעלה,
תוך התקרבות מתמדת אל קאהיר —
וכאשר ארמיה 3אמנם מכותרת, אבל
עדיין שלמה מאד, ובת־כושר לחימה.

חדש ! אריזה חסכונית של 40 טמפונים +שי -
ארנקון פלסטי לנשיאת 3טמפונים בארנק

גווע נן?
ברסו נזלניק

כמה סעמים
נסית להסטר מהם־
ולא הצלחת??

אנחנו נחסל את הדולף ם!
נסי פעם אחת את הדרך המודרנית והבטוחה
להשמדת הדוקים
לאחר חיטוי שלנו(שעורר כ־נ !/שעה) את מקבלת
תעודת אחריות לשנה. לא יהיו יותר דוקים בביתך !
ר״ג, ם ודיעיז ,18 טל6 .־5־ • 790114 אילת: מל 3012 .־059
1ץ תר מש׳ הבריאות .21 :דש׳ עס>ן .481/75

1 7 7 1־ ^ 1י ה? 1ע 5 5 1 8־
רובקס המתנה השימושית ביותר

א ר 1מ 1ר
*פוי דלתות וקירות

ך* כל שניסיתי לפרט כאן, וראי שלא
^ אוכל, בסקירה אחת, ללבן במלוא
ההיקף והעומק יאת סוגיית היעד והשיטה
הנכונים ביותר, או הנכונים יותר, למית*
קפה הגדולה של צה״ל בררום, שנועדה
לסיים את המיליחמה שם — ׳ולפחות בזאת
הצליחה. אוילם ברי כי השאלות ,״למה ילא
ארמיזה? 2״ (ולדעתי ,״למה !ארמיה? 3״,
משום שארמיה 2היא שהיתר, היעד המו־
׳בן־מאליו כבר ממבט ראשון למה לא
בסיני?״ (ולדעתי ,״למה באפריקה?״ ,כי
׳נהיר היה ובירור כי ההכרעה הקובעת היא
זו יאשר תיפול בסיני גופא) — חייבות
היו עוד לפני הצליהה, ובוודאי אחריה
ולאור תוצאותיה.

העוכדה -העקרונית — •כשאלות
אלו לא נדונו כלל, מפני שלא נשאלו
כלל — כוודאי לא פרצי־נות
— חשוכה ואופיינית אף יותר
מעצם הכעייה העניינית.

תופעה זו ׳תיתכן רק באותן מיפקרות,
ואצל אותם ׳מפקדים, אשר ״הערכית־המצב״
— התהליך המוגדר הראשי והיחידי שבאמצעותו
ניתן לתכנן מיבצע צבאי (בא-
ישר שיטת־הפעוליה איננה נתונה ונמסרת
׳מלמעלה, לכל פרטי־פרטיה) — איננו
מוכר להם; או מוכר, אך אינם מבינים,
ברמה האלמגטריית ביותר, את הכרחיותו,
תכניו ו/או שימושו.

איכות נחותה זו של המצביאות,
כדמות תמטכ״ל ומיפקדת חזית
הדרום, היא גם המסבירה את הניהול
הכושל של ״אכירי־לם״ ,כמא מץ
מערכתי אשר כנינו לא השיג
את מה שיכול הייה להשיג, על
אף שהיה רק ״דרך פעולה אפשרית״
,לא ״דרך הפעולה הנם
חרת״ — את הכרעת המיל חמה
כדרום כאורח מוחץ וחד־משמעי
יותר, כזמן קצר כהרכה, כמחיר
פרות מאד ׳לנו וגכוה למצרים.

את הכיסוי לקביעה זו ננסה לספק במאמר
הבא,

עיר יי תתדא בי ב
הפקיעה וכוש של
מיליונים, או ׳אין רה
כסף לשלם עבורו
***תים־עשרה דקירות סכין ננעצו
/בגופו של שריף שנטי. שלושה רוצחים
המתינו לו בחדר־המדרגות האפל של ביתו,
בשדרות רוטשילד 111 בתל־אביב. כאשר
שב בשעת ערב לדירתו, הסתערו עליו
השלושה ודקרו אותו בשלוש סכינים שונות.
שריף שנטי, שזכה בכינוי ״הערבי הציוני״
ושקורות חייו הם פרק בפני עצמו בתולדות
היישוב העברי בארץ, מת כעבור דקות
ספורות.
הרצח המתועב בוצע בחודש ינואר .1965
רוצחיו של שנטי לא ד,יתגלו עד עצם היום
הזה ומותו נותר בבחינת תעלומה שמיש־טרת־ישראל
לא הצליחה לפענחה. אבל
כ־ 13 שנים אחרי מותו, שבד׳ דמותו של
האיש שגאל את אדמות ארץ־ישראל עבור
היהודים ומרחפת מעל פרשה חדשה —
פרשה של כפיות טובה, בה מנסים להתעלם
ולשכוח את פועלו של שריף שנטי ולגזול
את מה שהשאיר אחריו במותו.
קרוב לחמש־עשרד, שנה מנסה עיריית
תל־אביב להשתלט על פיסת קרקע גדולה,
בשטח של 24 דונאם, הנמצאת בגבולה
הדרומי של העיר. זהו מיגרש ענק הנמצא
בשכונת תל־גיבורים שליד חולון והגובל
בתחום משרד־הרישוי שבחולון.
שנים רבות נאלצה עיריית תל־אביב
להתמודד בערכאות שונות על זכותה להפקיע
את הקרקע לצרכי ציבור. פרקליטיה
לחמו בחירוף נפש כמעט כדי לשכנע את
השופטים עד כמה חיונית קרקע זו לביצזע
תוכניות הפיתוח של תל־אביב במיסגרת
תוכנית נתיבי איילון. השופטים השתכנעו.
אחרי שנים של דיונים דחו את כל ההתנגדויות
ואישרו לעיריה את זכות הפקעת
הקרקע, תמורת פיצוי בסכום מבוטל לעומת
שוויו הריאלי של השטח.
והנה, כאשר קיבלה עיריית תל־אביב
סוף סוף את הזכות להפקיע את השטח
לצרכי ציבור ואף עשתה זאת כחוק,
הסתבר שבעצם היא איננה זקוקה לו. כי
לעיריית תל־אביב, שלחמה שנים כה רבות
כדי לזכות בקרקע, איו פשוט האמצעים
כדי לשלם אפילו את תמורתה המינימאלית.
הפרשה נראית כסיפור חלמאי, כהמחשה
קלאסית של הביורוקראטיה בפעולתה.
אולם מעבר לסיפור היבש הטובע בסבך
של סעיפי חוק ורישומי־קרקעות, מסתתרת
דראמה אנושית מרתקת ומיוחדת במינה,
עם נופך לא מבוטל של מיסתורין.

עוזרו של
יהושע חגקין
*** טח הקרקע ׳המשתרע ליד מיש-
רד־ד,רישוי בחולון, שהוא אחת מתרבות
הקרקע הפנויות המעטות שנותרו
בתחום תל־אביב, היד, שייך בשעתו לערבי
מוסלמי בשם סקיג׳ה ונקנה ממנו ע״י שריף
שנטי ובנו היהודי יוסף.
שריף שנטי היה בן למשפחה ערבית
לאומנית ותיקה, שבניה ניצבו תמיד במרכז
המאורעות הסוערים של ערביי ארץ־ישראל.
אביו של שריף שנטי הוצא להורג על ידי
התורכים במילחמת העולם הראשונה. אחיו
נרצח בכדורי אנשי המופתי. בן־דודו נרצח
בתחילת מילחמת העצמאות. שריף שנטי
עצמו היה מטרד, למיספר התנקשויות, בהן
ניסו לחסלו.
שריף יפר,־התואר היה סוחר קרקעות.
בנעוריו הכיר את אווה קרוכמל, שהיתר,
אחת מיפהפיות תל־אביב הקטנה. עם אביה,
בעל בתי־קולנוע וקרקעות מפולין, היו
לשריף מספר עיסקות. שריף הפך בן־בית
בביתו של העולה הדתי מפולין, שלא היסס
להשיא לו את בתו הצעירה. וכך היד, שריף
שנטי, בתחילת שנות ד,־ ,30 הערבי היחיד
שהתגורר בעיר העברית הראשונה.
עובדה זו הפכה לסמל אורח־החיים של
הערבי העשיר מיפו, שבתקופת המנדט
הלך שמו לפניו כאחד העשירים שבערביי
ישראל. הוא החל לבצע עיסקות קרקע
שד,יקנו לו מאות ידידים בין יהודי ארץ-
ישראל וראשי היישוב ואדיבים במיספר
לא פחות מקרב ערביי ארץ־ישראל. שריף
שנטי הפך לרוכש הקרקעות הראשי של

ה 1X1(11 כך כונה שריף שאנטי, סוחר־הקרקעות הערבי

האמיד, שנרצח בחודש ינואר 1965 בתל־אביב, על

״ .4 11111
רקע עיסקות של העברת קרקעות שהיו שייכות לוואקף המוסלמי לרשות יהודים. עם
שריף שאנטי נראית בתמונה אשתו היהודיה, אווה קרוכטל, אמו של ג׳ו שאנטי.

האב גרצח
הבן קופח
:11*11

אדמות ערביי ארץ־ישראל עבור הקרן
הקיימת לישראל.
שנטי החל לעבוד כמתמחה במשרדו של
״גואל האדמות״ יהושע חנקין וביצע עבורו
עשרות עיסקות בהן נעקפו תקנות הספר־הלבן,
שהגבילו רכישת קרקעות בידי יהודים.
בתחילת שנות השלושים ביצע שנטי
עם מרדכי עליאש — מי שהיה שגרירה
הראשון של ישראל בלונדון — את העיסקה
העצומה של רכישת כל קרקעות קיסריה.
אחר־כך היו שותפיו בעיסקי הקרקעות
גד מכנס, מורים פישר, וצבי לבון, מייסד
חברת שיכון עובדים. בשעתו אמר צבי
לבון על שריף שנטי :״אני מתפלא מדוע
לא רשמו אותו בספר הזהב של הקרן
הקיימת. הדבר מגיע לו, הרבה יותר מאשר
ליהודים אחרים הרשומים שם.״
המופתי הירושלמי, חאג׳ אמין אל חו־סייני,
הכריז על שריף שנטי כעל בוגד
בעמו. על ראשו הוקצב פרס בסך אלף
לירות פלסטיניות. יותר מחמש פעמים יצא
שריף שנטי בשלום מהתנקשויות בחייו

שנעשו בידי אנשי המופתי. כאשר פרצה
מילחמת העצמאות החליט לצאת לפאריס.
אולם המטוס נחת בביירות, שם הורדו
שריף, אשתו אווה ובנו יוסף. שריף נשלח
לכלא. רק במאמצים רבים ובפעולות שיחוד
הצליחו לחלצו משם.
כאשר חזר שריף שנטי לישראל בשנת
1950 הוא נאלץ להתחיל את עסקיו
מבראשית. תוך שנים ספורות הפך שריף
שנטי שוב לאיש־מפתח בעיסקות הקרקעות
בישראל. הוא ניצל את הניסיון העשיר
שלו, ידע להתייצב מאחרי מישפטים -על
רקע ירושות, ומלבד השירותים שהמשיך
לעשות עבור המדינה ומוסדות שונים —
כולל שליחויות עבור שירותי־הביטחון —
רכש גם לעצמו רכוש רב.
את השירות הגדול ביותר שלו עשה
שנטי בשנים אלה עבור עיריית תל־אביב
ומינהל־מקרקעי־ישראל. גופים אלה ביקשו
לרכוש את שטח בית־הקברות המוסלמי
שהשתרע על גבעות הכורכר בצפון תל־אביב,
כדי להכשיר את השטח לפארק

ה י | 118*1ג׳ו שאנטי, איש־העסקים, שירש מאביו קרקעות רבות באיזנר קריית!
8•* 11 1שלום. עיריית תל־אביב הפקיעה קרקעות אלה לצורך ביצוע תוכנית
נתיבי־איילון, אולם אחרי מאבק מישפטי ממושך הסתבר כי אין לעירייה כל צורך באדמות
אלה ואין היא יכולה גם לשלם תמורתן את הסכומים שנקבעו על־ידי השמאים שלה.
ולבניית מלון הילטון. על רקע מכירת
בית־הקברות והעברת עצמות הקבורים בו,
פרצה מחלוקת בקרב ערביי יפו שהקרקע
היתד. שייכת להקדש המוסלמי שלהם. כמה
מהם אף פנו לבג״ץ כדי לבטל העיסקה.
שריף שנטי הוא שפעל למען השקטת
סערת הרוחות והסרת ההתנגדות לעיסקה.
הוא תרם לערביי יפו תוספת קומה לבית־הספר
שלהם, הקים עבורם מועדון נוער
ורכש מכונית להלוויות. כך שככר. הסערה.

קרק ע שאין
ל ה הופכין

עברייניס־לשעבר ניסו לתפוס חזקה על קרקעותיו

^ 1 1של שאנטי שהופקעו על־ידיי העירייה, העמידו עלי11111
111 111 11
הם גדוטאות של מכוניות כדי לזכות בבוא היום בפיצויי פינוי. במשך שנים נאלץ
ג׳ו שאנטי להגן על הקרקע שהופקעה לצורכי העירייה מפני החמסנים.

^ אשר נרצח שריף שנטי בשנת
^ ,1965 ניסתה המישטרה לייחס את
הרצח לפרשת מכירת בית־הקברות המוסלמי.
חוקרי המישטרד. טענו כי זהות הרוצחים
ידועה להם אך אין בידיהם הראיות
שיאפשרו את העמדתם לדין.
שריף שנטי עצמו לא נהנה מהעיסקה.
שכן כשנתיים לפני מותו פורסמה תוכנית
בניין ערים חדשה של תל־אביב בה נקבע
כי המיגרש של 24 הדונאמים שלו בתל-
גיבורים, מיועד להפקעה, לצרכי ביצוע
תוכנית נתיבי איילון. במצב כזד. לא ניתן
היה למכור אותו או להחכירו.
אחרי הירצחו של שריף עברה הקרקע
לבעלות אשתו אווה ובנה יוסף (״ג׳ו״)

שנטי. ג׳ו 45 יליד תל־אביב, שהוא מזיגה
מיוחדת של ערבי יפואי ויהודיה מפולין,
חי בארצות־הברית עד לרצח אביו. בעל
תארים אקדמיים בכלכלה ובמיסחר בינלאומי,
עסק ג׳ו בקליפורניה בייצוג חב־רות־אופנה
צרפתיות ובייצוג חברה שוויי־צית
להפקת סרטי קולנוע וטלוויזיה. הוא
עצמו היה עוזר למפיק לסרט הישראלי
על חיי בך גוריון.
מאז חזר לישראל כדי להשתתף בהלוויית
אביו נשאר ג׳ו שנטי בארץ. אולם כאשר
ניסה לממש, אחרי פטירת אמו, את הירושה
שהותיר לו אביו, הסתבר כי השטח בן 24
הדונאמים, הוא אבן שאין לה הופכין.
הוא לא יכול היה למכור את הקרקע או
לבנות עליה. רכוש של מיליונים הוקפא
למשך שנים רבות. כיוון שהעיריה לא
הפקיעה את הקרקע אלא רק ייעדה אותו
להפקעה, היא לא היתה חייבת לשלם לו
פיצוי כלשהו. כך נותר ג׳ו שנטי בעל
רכוש, שהיה עליו לשלם עבורו מיסים,
ולהגן עליו מפני פולשים ומסיגי־גבול,
מבלי שיוכל להפיק ממנו כל תועלת.
ג׳ו ניסה לשכנע את עיריית תל־אביב
ואת מנהלי חברת נתיבי איילון להניח
לקרקע שלו. הוא הסתמך על הזכויות
שהיו לאביו ברכישת קרקעות עבור היישוב
היהודי ועבור עיריית תל-אביב עצמה.
הוא ניסה לשדל את פרנסי העיר להעתיק
(המשך בעמוד )40

טווח ׳שואדי מקווי נחזוום תמנעורים :

קו ד קו ד - 4001 צי לינ דרמ תו חכם
המונע בלאפש רו ת פ רי צ ה ליביזו
לנוכח גל הפריצות המתוחכמות לבתים פרטיים, פיתחה לאחרונה חברת
״רב זרועות״ צילינדר מתוחכם — ״קודקוד 2001״ — הבנוי בשיטה

שאינה מאפשרת לפורצים להתגבר עליו.
״קודקוד 2001״ היא מערכת הנעילה (מפתח +צילינדר) העתידה לתפוס
את מקומה של מערכת הנעילה המקובלת כיום. המערכת כוללת צילינדר
כפול ומתוחכם ו־ 5מפתחות אורגינליים.
גם המפתח שונה מהרגיל. יש בו שתי שורות קדחים והוא אינו ניתן
לחיקוי. לכל ׳מפתח קוד ספרתי בלעדי ׳וניתן לשכפלו רק אצל היצרן
באמצעות הסוכנים המורשים.
יתרונות אלו עושים את ״קודקוד 2001״ למערכת נעילה בדרגת בטיחות
גבוהה ביותר .״קודקוד 2001״ פותח על״ידי ״רב זרועות״ יחד עם
חברת ׳1י 1101ז המפעל הוותיק לייצור צילינדרים.
המערכת החדשה כבר עוררה ענין רב בחו״ל והתקבלו הזמנות בעשרות
אלפי דולרים מארה״ב׳ אנגליה, בלגיה, צרפת, גרמניה, פרס ו־ונצואלה.
לדברי משה פדלון, ממנהלי ׳החברה ,״רב זרועות״ הוא מנעול הבטחון
היחיד בישראל המצוייר ב״קודקוד 2001״ .ל״׳רב זרועות 2001״ מנגנון
בלעדי הנועל את הדלת ב־ 4כיוונים, בשלושה סיבובי •מפתח, כאשר המנגנון
כולל גם ניצרת בטחון מיוחדת המונעת כל אפשרות של פריצה.
השילוב של מנעול בטחון ומערכת נעילה מתוחכמת יוצר מסגרת של
״בטחון מוצק״ שאינו קיים באף מנעול אחר.
״רב זרועות 2001״ עמד בהצלחה בהפעלת 100,000 פתיחות וסגירות שערן
מכון התקנים הישראלי.
מחיר המערכת כולל התקנה ואחריות ל־ 5שנים — 750ל״י למנעול
מרכזי ו־— 800.ל״י למנעול צד.
לקוחות שבבתיהם כבר מותקן מנעול בטחון של ״רב זרועות״ יוכלו להחליף
את מערכת הנעילה הקיימת ל״קודקוד 2001״ במחיר מיוחד.
ל״רב זרועות״ סוכנים בכל ישוב בארץ, ואלה מעניקים ללקוחות החברה
שרות של 24 שעות ביממה.
הרזיה אינה כבר בעיה
בשיטת הרזיה אישית המשלבת תרנילי-גוף,עיסוי ודיאטה
את מורידה יותר משקל
בפחות מאמ׳\ ומוסיפה

האב נרצח

הופיע מדריד

הנהיות ונישואין
הקץ לשדכנים

הופיע מדריד הכולל שמוח כתובות
ומספרי טלפון של כ־ 3,000 נשים
וגברים הרוצים להכירך. מבל הגילים
( )60—17 ומכל המקצועות.
ברצונכם לקבל את המדריך:
שלח/י 100ל״י לפרסומים, ת.ד652 .
תל־אביב. סודיות מובטחת.

ר 1בקס
המתנה היפה ביותר

האב גדצח
הבן קו פ ח

זה עתה הגיע

11011$£ח£1ק
01 ) 01(61׳ 7 7 155116

־ 1116 ¥631 61 0

\ 411 0£ץ 4ץ ¥ 1 1 6
? 316811111311
•1101116131101 105116 1 ( 60111
16\¥ 1101,61 ין
— ? 0011ק? 11111
<1ת 1§ 13ז £ 6 111 £ס 0 1 1

סתס^ת!* 86x7 !,

הפצה בלעדית
סטינזצקי

בריאות, חן
ובטחון עצמי
ת !ו 6 0יום
גם מ ש קלן יראה 15ק״ג ס חו ת

מ ורד ה
הטפטים המעוצבים כיצירת אומנות

פי תו ח חז ה
ועיצובו
ב שיטה
טבעית
הנ חו ת לחיילות ולס טודנ טיות

נוכון הבריאות
)<ב|ריה)דה •73ת״א • טל 238063 :
ע־ ש עו ת ר.ך.דוצוחר1 0 .0 0 - 1 8 .0 0 :.

ב״אולפן גרג״(בר־קמא) תלמדו במהירות ובהצלחה מובטחת

ק צ רנו תעב רי ת /1א! אנ ג לי ת
פרטים :

זמרים, שחקנים
תזמורות, חגמניות
ואמנים אחרים
בקרוב יצא לאור מדריך מסווג שיכלול
את כל תחומי הבידור ושרותי בידור
ובמה שיופץ בין מוסדות, ארגונים,
קיבוצים, מושבים ומקומות נוספים.
הצטרף אל מאות האמנים שכבר הז מינו
מקום במדריך.
פרטים .837071 :ת.ד ,652 .תל־אביב.

ר 1ב ק 0
המתנה שבהישג ידך

ת ״ א: רה׳ וייצמן ,22 טל.254826 .
חיפה 1בי״ם ״במעלה״ ,רה׳ שמריהו לוין ,30 טל.664922 .

קורס חדש מתחיל ב. 1977-ג8.1

תן טרמפלחייל
בחורות יפהפיות
במסג׳ מעולה ומקצועי

אכן־־גפירול ,134 תל־אביב * 1 בפינה, בית בודד
פתוח בין 9.00—21.00

(המשך מעמוד )39
את הפרוייקט שתיכננו. על אדמותיו לשטח
סמוך של 80 דונאם, הגובל בשטחו והשייך
למינהל־מקרקעי־ישראל ולאפוטרופוס על
נכסי נפקדים. אבל דבר לא עזר. שבטי
הבן נאלץ להגיש התנגדות לוועדת בניין-
ערים על תוכנית ההפקעה של רכושו.
רק בשנת ,1970 שבע שנים אחרי שפורסמה
תוכנית ההפקעה, נאמר לו ע״י
הוועדה המחוזית לתיכנון בניין ערים כי
יהיה זכאי לקבל קרקע אחרת, כשיגיע
מועד הפקעת אדמותיו.
ג׳ו שנטי המתין בסבלנות שלוש שנים.
השנים חלפו ומאום לא התרחש. איש לא
התכוון עדיין להפקיע את הקרקע כחוק,
על מנת שניתן יהיה לפצות את בעליה.
כל התרוצצויותיו של ג׳ו בקרב ראשי
העיר לא העלו דבר. דחו אותו בלו ושוב.

ך /ו שנטי החליט אז לבקש את
^ סיוע ביודהמישפט. הוא הגיש תביעה
לביטול תוכנית בניידהערים, בה יועדה
האדמה שלו להפקעה. הוא תבע את עיריית
תל־אביב. על שלא פעלה בהתאם להחלטות
ועדת בניין־הערים המחוזית. תביעתו
נדחתה.
לבסוף, באוקטובר ,1976 הופקעה הקרקע
של ג׳ו שנטי כדין. על פי הוראות בית-
המישפט. משנעשה אקט זה היתד, העיריד.
חייבת לשלם עבור ההפקעה. ראש־העיר,
שלמה (״צ׳יצ״׳) להט, עמו נפגש שנסי,
הבטיח ש״משפחת שנטי לא תקופח ותקבל
הכל לפי החוק ומייד.״ במציאות החלה
סחבת הנמשכת עד עצם היום הזה.
תחילה היתד, מחלוקת על שווי הקרקע.
השמאי של שנטי קבע כי ערך הקרקע
הוא 11 מיליון ו־ 350 אלף ל״י. שמאי
העיריה העריך את הקרקע במחצית5 :
מיליון ו־ 670 אלף ל״י. שנטי הבין כי
אם ייכנס למריבות עם העיריה על שווי
נכסיו יימשך הוויכוח שנים רבות. הוא
היה מוכן לקבל את קביעת שמאי העיריה
ובלבד שהכסף ישולם לו מייד. אלא
שעיריית תל־אביב לא שילמה לו אפילו
אגורה שחוקה אחת. כאשר הגיעה שעת
התשלום הסתבר שהעיריה בעצם אינה
זקוקה כל כך לקרקע שעל הפקעתה נלחמה
שנים כה רבות. למעשה היתד, העיריה
זקוקה לשליש מהשטח שהופקע. ביתרת
השטח, טוען שנטי, התכוונה העיריה להשתמש
בצורה מסחרית ולהינות מעליית ערך
הקרקע.
בינתיים נאלץ שנטי במשך השנים להילחם
בגופו כדי להגן על הקרקע שה־עיריה
הפקיעה לצרכיה. מדי פעם ניסו
אנשים אחרים לפלוש לשטח החשוף ולקנות
בו חזקה. הם ידעו שכאשר תגיע
השעה והעיריה תרצה לפנותם, יהיה עליה
לפצותם עבור הפינוי. שנטי ידע שכל
פיצוי כזד, יהיה על חשבונו.
לפני כשנה הסתבר שרועים בדואים
נאחזו בקרקע, הקימו עליה התנחלות.
כשניסה ש נטי לפנותם היכו אותו והוא
אושפז למשך שבועיים .״אני נאלץ לעשות
את העבודה השחורה עבור העיריה מפני
שהיא הפקיעה את אדמותי ללא תמורה,״
טוען שנטי .״אני חייב לשמור על הקרקע
ריקה עבור העיריה שאינה עושה מאומה
כדי להגן על הקרקעות שלה.״
אין כל מחלוקת בין העיריה לבין ג׳ו
שמגיע לו פיצוי עבור הקרקע שהופקעה
ממנו. אבל העיריה פשוט אינה משלמת
לו גם את שווי הקרקע כפי שהוערך על
ידה. במצב זה לא נותרה לשנטי הברירה.
הוא הגיש את התביעה הגדולה ביותר
שהוגשה אי־פעם נגד עיריית תל־אביב,
תבע ממנה לפצותו בסכום של כ־ 11 וחצי
מיליון ל״י, על האדמה שנלקחה ממנו.
שוב הוא נאלץ להשקיע מאות אלפי לירות
במילחמה נגד אטימות והתעלמות ביו-
רוקראטית.
בינתיים, בגלל ירידת ערך הלירה ועליית
מחירי הקרקעות, נעשתה גם שומת העיריד,
לגבי ערך הקרקע, בלתי ריאלית. היא היתה
יפה לאוקטובר .76 בשנה שחלפה מאז
קפץ מחיר הקרקע כמעט פי שניים. העיריה
נאחזת עד היום בשומה הישנה וגם אותה
אינה מוכנה לשלם.
״אני יודע שאני יוצא לדרך ארוכה,
קשה ויקרה מאד,״ הסביר שנטי ,״אבל
הצדק חייב להיעשות. אינני חושב שמגיע
לי יחס. כזה, אחרי כל מה שפעל אבי
למען המדינה, היישוב והעיריה.״

דגי גוב י

העו ל ם הז ה 2096

ל א לגבר•! ל א לגבר•! ל * לגבר•! ל א לגברים! ל א
ב>שול>ם

מקרוני רומוי
הגשם החורפי תביא לי את טעם ר.מק־מנים.
ואם מקרוני — אז רק בנוסח מ מגי.
אלא מה.
ביום חורף קר, כשנשאמט תיקועים ב־מיטה
עם ספר טיוב, ובל פעילויות המשק
נדחות עד הודעה חדשה, אין במו מקרוני
לעזרה ראשונה.
ראשית זה טעים נורא. שנית — זה
משביע וסותם פלאים. שלישית — זה
מונע מעמדים מבינים, אשר בהם צריך
לענות מהר תשובה מתקבלת על הדעת,
לעדר רעב המתעניין אם ״זה הכל מה
שיש לאכול״ .העדר ל א יהיה רעב עוד,
ולא יתעניין אם זה הכל מה שיש לאי
כול, לממת שזה כל פה שיהיה לאכול.
רביעית — אם ייוותת באורח פלא קצת
מקרוני בסיר, תוקעים אותם במקרר. למח־רת
מטגנים אותם ללא פיכסה וללא שומן
על מחבת טפלון, עד יצירת קרום קמצי

קוסמטיקה

פי ליוג

חו צרח־ בי ח
בתנאי בית, ללא עזרת קוסמטיקאית,
ללא שימוש בכימיקלים כלשהם ובנוחיות
גמורה, אפשר גם אפשר לקבל עור יחלק
בפנים, נטול פיצעונים, גטול גבשושיות
למרות חיספוסיו, ולמרות גבשושיותיו.
רוב החיספוסים בפנים נגרמים עקר

משגע( ,קריצי — על שם ה״קריץ״ שזה
משמיע בזמן האכילה) וזאת עוד חגיגה
בפני עצמה.
איך מכינים הממנים מקרונים ן — באמנות

ראשית, את הפסטה. בניגוד לאיטלקים
— הם מבשלים באופן הגיוני. שום איטריה
קשה לא תימצא בסיר רומני. הם מבדילים
במקדם־קשיות מוגדר מאד לענפי
עץ, ולאיטריות. איטריות זה איטריות, ועץ
זה עץ. שנית, הם מסננים, שוטפים, מחזירים
לסיר, וכאן מתחילה הסימפוניה.
לחבילה של 350 גרם מקרוני מבושלים
במי־מלח, מעורבבים מדי •פעם נגד
הידבקות ומסוננים, מוסיפים 100 :גרם
(חבילה) חמאה( ,לא מרגרינה 2כפות
גבינה לבנה חלקה! 100 גרם גבינה צהובה
(גוש חלב)! 100 גרם גבינת רוקפור
ישראלית (תוצרת דניה מטרללית יותר,
אך קדמית מדי לגימר).
מגדרים את הגבינות גם. מוסיפים מלח
לפי הטעם (המלח בתבשיל זה מביא ל״
״פריחת״ כל הטעמים ).מגישים בצלחת
גדולה מקושטת בעילה חסה גדול, עם
צלוחיות גבינה מגוררת להוספה אישית,
וכמה זיתים שחורים מפוזרים.
אגב, שילוב יוצא מהכלל טוב הוא מעט
חסה טר״ה קצוצה לרצועות של 0׳^מ רוחב,
מעורבבת עם המקרוני, בתוך צלחת
הסועד. מגישים בצלוחיות נפרדות חסה
קצוצה, לשירות עצמי.
שילוב טעם החסה הסריה והאיטריות
הממשלות זה משהו אגדי.
כדאי להכין כמות כפולה — כדי ש יישאר
מה להגיח במקרר למנוחת לילה,
ומה לטגן לחגיגת יום.
נטימיון זכויות
האע 1ה
בדוד־לחץ ק טן — חדר המחלקה
האורטופדית בבי ת חולי ם /שסכו דמויו ת
רפאים תלויו ת על גלגילות, מי יו תר מי
פ חו ת, ו ה תוו כ חוו על שיוויון זכויות ל אשה.
שהיתי ליד חול ה, לבדי בפרץ בין
גברים, ולחץ־הדם עלה לי באופן פראי
למשמע ה שטויות ה או תנ טיו ת שהשמיעו
לי אנשים ה חיי ם אל נכון במאה״העש-
רים.
בסוף החדר שכב עבדאיית אי מי ם,
בעל חזו ת זכרי ת שחומה אשר א ם רק
היה פו תחגם הוא א ת הפ ה /חיה
מותיר לי א ת האפ שרות ל התפקע, לצאת
מ תון עורי, ולהגיד שלום. ואכן, אשר
יגורתי בא.
״אצלנו,״ פתח בבס עמוק ,״הגבר בבי
ת או מראתה מיל ה הא חרונ ה.״
בשלב זה כבר עברתי ל א רס תת״קר-
קעי .״ באמת ,״ שפן עוד ,״אני תמיד או מר:
כן, מותק״ .

ספוג מוריד תאים
אין דומה לו
׳תאי העור המתים היבשים שקונים להם
שביתה על העור וממאנים לרדת בקצב
הרצוי. ובכן, עוזרים להם.
קונים ספוג מסג׳ מיוחד ,׳שתמונתו
מצורפת לעיל, ומשתמשים בו פעמיים בשבוע
בלבד, בצירוף סבון ומים חמים
לקירצוף הפנים.
חיספוסו המיאד מיייוחד של הספוג מגרד
את שיכבת התאים המתים של העור, ומאפשר
לו לנקז את שומניו בחופשיות,
עובדה המונעת גבשושיות ופיצעונים. יתמנו
בולט, כיוון שבניגוד לקרם הפי־לינג
— אין הוא מכייל שום כימיקלים,
והשימוש בו מבני מעיקרו.

עור ירגיש ( אין לעור רגיש שום
ק-שר עם דרגת שומגיותו. הוא מאובחן
על־ידי צביטה קטנה. אדמומית וגירוי ה:
נשארים זמן רב יחסית, מורים על עור
רני־ש) לא מקרצפים יותר מפעם בשבוע.
עור עם קופרוזים (פיצועי נימים קטנטנים)
לא מקרצפים בכלל.
אחרי הטיפול בספוג המיייוחד מורחים
קרם לחות קל מאד. להשתדל ביותר לא
להגזים בטיפול ולא לגרות את העור. אפשר
׳להיווכח ביעילות הטיפול באופן אינדיווידואלי.
מותר להגדיל את •תדירות השימוש
בתנאי שהעור מגיב טוב, אינו
מגורה. ואינו פצוע אלא בוהק בבריאות
וחפשיות תאיו.
לא צריך אבל להגזים כמו חברתי השמנמנה.
סיפרתי לה על הפטנט בבוקר,
ומששבתי אליה אחר־הצהריים — עוד
מצאתיה מקרצפת בדבקות .״מה את עושה?״
נבהלתי .״הספוג הזה מוריד תאים,
מהי ובכן, יש ליי סבלניות!״

פסנסים

ניחוחות מ הנ על

מי אמר שהנשים הן גזע מדוכא? בכל סרט המראה חיזור קלאסי ראוי לשמו, מתעקשים
הקוואלרים לשתות שמפניה מתוך נעלה המעודנת של הגברת. אילו היו מספרים
למישהו את הסיפור בסיטואציה הפוכה — ראשית היה מתחלחל, שנית היה מברר
מאיזה סטלג הוא לקוח.
ג׳נטלמנים שכאלה פסו מן הארץ, ולכן אין שום צורך לחכות לאיזה צמח כזה,
תקוף בולמוס הרגיש למיקדובים — כדי לארגן נעליים ללא הניחוח המקובל. זה ממש
נעים גם לסתם יום־יום.
הפטנט הבא ניתן לביצוע בכל סוגי הנעליים, ותוצאות הלוואי הנלוות לתהליך חליצתן
יפסיקו להיות משהו רק לאנשים בעלי לב חזק.

געד ודוגמת הסקאי לצירה
סקאי נגד צ׳יז
ובכן. תולשים בלי רחמנות את הרפידה הפנימית הדקיקה העשויה לעיתים מבד,
ולרוב מעור לא־כל־כך משובח.
רפידה זו היא לרוב הרעה החולה בכל הנעל. חום ולחות הזעה משחררים ממנה
את כל הכישרונות. דבר שני שעושים זה, פותחים דפי זהב, ומחפשים תחת הסעיף
״פלסטיק ומוצריו״ ,חנויות המוכררות סקאי לריפוד וכל מיני תחליפי עוד סינתטיים.
קונים יריעת סקאי (לא דמוי לכה מקומטת. אם כבר, אלא רק חלק ונוקשה) ומקפידים
שצידה השמאלי של היריעה יהיה מבד סרוג או ארוג כלשהו, כי צריך להדביק כל
זאת לנעל, ודבק־מגע רגיל לא־כל־כך מדביק פלסטיק למרות שמובטח על האריזה.
מישטח האריגה מבטיח הידבקות מכסימלית, לתמיד. חוזרים הביתה עם השלל.
מניחים את רפידת. העור המקורית התלושה בתור גיזרה על צידו השמאלי של הסקאי,
מציירים וגוזרים בקו נקי, תוך הקפדה על גיזרת ימין וגיזרת שמאל. מודדים בנעל
״על יבש״ אם הכל תואם ואין צורך בתיקוני גיזרה. מורחים דבק־מגע על צידה
השמאלי של רפידת הפלסטיק, בעזרת אורכו של מברג כלשהו — בלי למרוח גם
את פנים הנעל.
מצמידים היטב תוך לחיצות, מתיחות והתאמות. אי־מריחת שיכבה שנייה של דבק
מגע בתוך הנעל מאפשרת ״מישחק״ של הרפידה עד התאמתה למקומה המדוייק.
זהו. שום ליכלוך לא יתמקם יותר ברפידה האטומה, וניגוב מדי פעם במטלית לחה,
יפתור את כל הבעיות. יקפוץ המקשן ויקשה :״אבל הנעל לא נושמת!״
ובכן, זה טיבעי לחלוטין. מרגע שפשטו את עורה של הנבלה המיסכנה — הכל
הפסיק שם לנשום. באחריות.

כיצד מרחיבין
כאשר קו סגירת הכפתורים יוצר מחשוף
נקניקיות, תנועת הכתפיים נתונה
במאסר ולבעל־הבית פיתאום, באופן בל־תי־מומבר,
מאד מאד צפוף בפנים —
אות הוא וסימן ברור שבעילת ה־ביח קיבלה
מפונית כביסה חדשה — וכל התופי
עותיהנ״ל הן תוצאות־לוואי בלתי־נמינעות
לאכספרימנטים שהיא עורכת במרץ, על
חולצותיו האהובות של בעלה.
מה עדשים במיקרה שזר,־עתה נהרסה
ללא תקנה חולצתו האהובה של הבעל
— זו אישר עליה מושתתת כל אישיותו?
׳מרחיבים אותה, כמובן. סיפור פשוט מאין־
כמוהו, כאשר יש עודף בד בצדדים, אבל
אף פילם אין.
לכן, מפשפשים בסטוק האוצרות הפרטי,
או הולכים לחנות ובוחרים רצועת
ביד תואם שצריך לחפוף לבד לחולצה בנקודות
הבאות: עובי בד, סוג סיב, כיוון
סיבים וכמובן צבע ודיגום. הנחיה מנחה
אחרת: האפקט הסופי צריך להיראות כמו
משהו שהתכוונו אליו מלכתחילה — ולא
כטלאי חסר־בריורה. מכבסים אריג נבחר
זה לפני התפירה והחיבור, כדי למנוע
חורבן שני.
מחשבים בכמה סנטימטרים חסרים מס־תמת
השואה, ומחלקים לשניים — כדי
לפזר סינטומרים אלה בצורה סימטרית
מצד ימין ומצד שמאל. פותחים אית ה־עניין
בניתוח אמיץ החל מהשרוולים, לכל

אורך התפרים הצדדיים.
׳תופרים בהקפדה, ומחברים משני הצדדים
רצועות דקות גזורות אלה, והשלום
על ישראל.

אופן חהרחכה
פטנט צדדי

<זודטה דני!

קולנוע
ילדה
ב מ צוק ה
אודרי רוז (אורלי, תל־אביב,
ארצות־הברית) — רב־המכר של
פראנק דה״פליטה (שעליו מ גו ס ס
הסר ט) ,מספר שנישמתה של ילדה בשם אודרי רוז, הנשרפת
חיי םבת אונ ת מכונית, עוברת ברגע מו ת ה אל גופה
של ילדה שנולדה ב או תו הרגע. שנים לאחר״מפן פוגש אביה
של אודרי רוז ה מקורי ת בילדה הנו שאת א ת נישמת בתו
המנוחה. האב, איש משכיל שבעיקבות ה הל ם של או ת ה
התאונה ה תע מק בתורו ת המיזרח, מז ה ה מייד אתה תופעה
הנדירה, ופונה אל הורי הילדה החד שה׳ כדי ל ה תחלק
עימם בתגליתו ולהסביר להם שללא טיפול בילדה
מתוך התח שבות ב כן ששתי נשמות נ אב קו ת בתוכה, עלול
לבוא עליה א סון גדול.
רוברט וייז, שהיה מאז ומת מיד ב מ אי מיקצועי מאד,
מגייס לעזרתו א ת כל תכסיסי המיקצוע, משתדל, בסצנות
א חדו ת לשמור על כל ה אלי מו ת של מגרש השדים (אם כי
בגירסה מעודנת) ,מ איט א ת התנועה בריגעי שיא כדי
לתת לה יתר תוקף, ומנצל עד תו םאת התיפאור ה הפנימית
הע תיקה המפתיעה של דירה מודרנית בניו־יורק.
אלא שכל ה ת חבולו ת הללו פועלות רק על מי שרוצה
מאד להאמין. להבדיל מרומן פולנסקי שמצליח — בצילום

כוכ בי ם
חי לדה .,ממישחק־ם אסוד׳ם״

סוויפט והופקינם — הנשמה נודדת
הפשוט ביותר — להפיח חרדה המחריד האת הצופה
משלוותו, אודרי רוז מצליח ל הר או ת רק שכמה אנ שים
עבדו בפרק כדי לשכנע א ח רי ם כי מ ה שהם מציגים אינו
בלתי־אפשרי.

״במשך שנים נאלצתי להיאבק בילדה
הקטנה ממישחקים אסורים כדי לשנות את
התדמית שלי.״ הדוברת היא נערה בלונדית
ששערותיה בגון הדבש, תמירה, נאה,
התגלמות מושלמת של החן הנשי הצרפתי
המטופח, המעודן והבטוח בעצמו.
שמה בריז׳יט פוסי, ובקרוב אפשר יהיה
לראותה על הבד בישראל, בסירטו החדש
של פרנסואה טריפו, האיש שאהב נשים.
היא מגלמת בו תפקיד מפתח, כהתגלמות
האשה החדשה, העצמאית והחזקה האחראית
להדפסת סיפרו של ברטראן מוראן (שארל
דנר) שהוא האיש שאהב נשים. בהלווייה
של מוראן, שבה נפתח הסרט, קולה של
בריז׳יט פוסי הוא המציג בפני הצופים
את הגיבור המנוח והמעיר, למראה כל
הנשים שבאו להלווייה (אין בה אפילו גבר
אחד) :״הוא היה נהנה מן ההלווייה שלו.״
מאוחר יותר, כאשר המצלמה סוקרת
בהתפעלות את הרגליים החטובות של הגב רות
מנקודת מבטו של המת שבארון, היא
מצטטת אותו :״רגלי הנשים הן מחוגות

נעג>א
ב מצוק ה
הפשיטה על בסיס -טילים
מיספר ( 3תל־אביב, תל-אביב,
ארצות^הברית) — סיר טו החדש
של רוברט אולדריץ׳ סובל מכ מ ה בעיות. הוא יזכיר לאח דים
א ת דוק טור סטריינמלאב ולא ל טוב ת אולדרי ץ /ואילו
המחפ שים א ת המשמעות הפוליטית מאחרי הסיפור יישארו
רעבים ל הס בר של ממש.
גנרל שסולק מ חיל־ה אוויר ה א מריק אי והושלך לכלא,
מצליח לברוח עם שניים מחבריו למא סר, מ שתלט עימם
על ב סי ס טילים המצויידים בראשי־חץ גרעיניים, ו מ איי ם
על ממשלת ארצות־הברית שישלח אתה טילים א ם לא
ייצא הנשיא בהצהרה שתגלה א ת כל ה שחיתות שגרמה
א ת מי לחמת וי א ט-נאם (שבה היה שבוי בידי הצפוניים).
מכאן ברורים מהלכי המתח הכרוכים בסיפור מ סוג
זה, מהלכי ם הק שורים בטכנולוגיה המודרנית, בכנ סי ם סו דיים
של מועצות־בטחון של המימשל ה א מריק אי (מאז
ווטרגייט זה הפך אופנה שפשטה גם בטלוויזיה) בעימות
שבין הגורם האנושי לגורם המכאני, ובין אינ טרס הפרט
לאינטרס הכלל.
ה חלק המרשים ביותר בסרט הוא צורתו ה חזותי ת.
אולדריץ׳ עושה שימוש מרשים ב חלו קו ת שונות של המסך
כדי ליצור תחושה דינמית של מתח. הוא מלביש א ת
התיפאורה (שצרי־ך היה לבנות, משום שצבא ארצות־הב-

לאנקסטר ודרנינג — הנשיא נחטף
רית ׳סירב לשתף פעולה) ב או ת ם גוונים מ תכ תיי ם ק שים
שיהלמו א ת שנת ( 1981 שבה מתרח שת העלילה) .צוות
שחקנים גדול, הכולל שמות כמו ברט ל אנ קסטר, ריצ׳רד
וידמארק ומלווין דאגלס, מספק לאולדריץ׳ דמויות שנקל
לזהותן מתוך היכרות מ סר טי ם קוד מי ם, כאשר עיקר נטל
המי שחק נופל על צ׳ארלס דרנינג, בד מו ת הנשיא ב מ צוק ה.

כוכבים
ב מ צוק ה
הת הו ם (דקל ואופיר• ,תל־אביב,
ארצות־הברית) — הפרק
החדש הזה בסיפריה, רבת־ההכ־נסו
ת, של פיטר בנצ׳לי (מלתעות) מצטיין בד מויו ת שטו חו
ת ושיגרתיות להפליא. כדי להס תי ר עובדה מעציבה זו
מניע הבמאי, פיטר ייטס( ,שבוליט עדיין נזכר לזכותו) א ת
המכונה הטכנולוגית של הקולנוע במלוא הקיטור. כך יוכלו
חסידי הדייג והצילום התת־מימי להתפעל מן המיבצעים
הנדירים של ה שחקנים ושל צוות ההפקה, שבילה א ת רוב
זמנו מתחתל מי ם ; חובבי ה אלי מו ת הקולנועית יבואו על
סיפוק ם ל מראה מיני גופות מעוותות ואיברים מעוכים,
ב תו ספ ת טכסי וודו מ סור תיי ם, ל העלא ת המוראל. וייתכן
מאד שעובדי ה אלילים העשויים צלולויד לא יבקשו עוד
דבר אחרי שיראו אתז׳אקלין בי ס ט, אולי היפה בכוכבות
הוליווד היום, עטופה (פחות או יותר) בביקיני זעיר או
בחולצת טריקו רטובה שמשאירה מעט מאד לדמיון, ואת
ניק נולט, החבר החדש ב אולי מפוס של ״גברי השנה״ (הוא
חיה האח הטוב־הרע של רודי ג׳ורדאש) ,חושף א ת חזהו
הגברי שוב ושוב.
למי שמתעקש בכל זא ת לדעת נמה המדובר: נולט וביס ט
מבלים חופשה נ איי ם הק אריביי ם ומחפ שים אוצר זהב
אבוד על קרקעי ת הים. האוצר נמצא ב תוך ספינ ה ספרדית
שטובעה לפני מ או ת נ שנים, עליה נחה בינתיים אוניית-
קרב א מ רי ק אי ת ע מוס ה אוצר מסוג א חר, עשרות-אלפי א מפולות
של מורפיום. ה מו מחההמ קו מי של חיפושי האוצרות
(רוברט שאו) משתכנע לעזור לזוג בחיפושי הזהב ; מלך עו-

ביסט ונולט — הדימיון שובת
לם התח תון ה מ קו מי (לו גוס ט) ,מאלץ או ת ם לדלות קו ד ם
א ת המורפיום למענו ; ה אוניו ת במצולות שורצות כל מיני
מפלצות י מיו ת חמודו ת, וחן נ חו ת על פי ת הו ם ע מוק ה
בתוך הים, וכל תנועה פזיזה עשויה ל ה טיל ם ב תוך ה ת הו ם.
מכאן ואילך מובטח שכל צופה בעל אינטליגנציה ממוצעת
מסוגל לחבר תס רי ט שיחיה לא פ חו ת טוב מזה המשמש
א ת הסר ט. אל א שכשהולכים לסר ט כזה, משאירים א ת
האינטליגנציה בני ת.

שחקנית בריג׳יט פוסיי
לנשום בין הסרטים
הנעות על פני כדור הארץ, בכל הכיוונים,
ומעניקות לו את שיווי־המישקל וההרמוניה
שלו.״
אם במאי מנוסה כמו טריפו, מפקיד
בידי שחקנית תפקיד כזה, ודורש ממנה
לומר שורות ההולמות אשד, בשלה ובוגרת,
אות הוא שבריז׳יט פוסי הצליחה במאבקה.
כי אכן, במשך שנים, בכל פעם שהזכירו
את שמה, היתד, מייד מתלווה גם ההערה :
״הו, כן, הילדה ממישחקים אסורים.״ ואומנם
תפקיד זה, שגילמה בגיל חמש, בסירטו
הקלאסי של רנה קלמן על הדרך שבד,
משחיתה המילחמה את טהרת נשמותיהם
של ילדים, היה במשך שנים רבות גולת
הכותרת של הקאריירה שלה.
יכולת להתמודד. עד גיל 10 הספיקה
להופיע בכמה הצגות וסרטים, ללא הדים
גדולים, אחר־כך חזרה לעיירת מולדתה,
שם עסק אביה בהוראת אנגלית וגרמנית,
ועברה את כל שלבי החינוך של נערה
בורגנית מכובדת. היא עשתה תואר בפי לוסופיה,
ונסעה לז׳נבה ללמוד תרגום
סימולטאני. שם מצא אותה במאי בשם
ז׳אן־גבריאל אלביקוקו והציע לה תפקיד
רומנטי בסרט מלא ערפילים, רגשנות ותוגה
ציבעונית בשם מולן הגדול, המבוסס על
ספר מפורסם מתחילת המאה.
הסרט זכה בהצלחה לא־מבוטלת, וברי־ז׳יט
הניחה לתרגום הסימולטאני כדי ל חזור
למישחק. היא הופיעה על הבמה בכמה
מחזות אוואנגארד, זכתה בתפקיד ראשי
במק־בת של יונסקו ויצרה לעצמה במהירות
שם של שחקנית בעלת יכולת מגוונת
להתמודד עם חומר מכל הסוגים.
אומנם כשד,יתד, נערה, נהגה עדיין לומר :
״אני מאושרת מאד בבית ואין לי כל רצון
להיות שחקנית קולנוע, כל רצוני ללכת
לבית־הספר ושיהיו לי חיים נורמליים.״
אבל בינתיים — הקולנוע לא הניח לה.
היא הופיעה בשלום לידיד לצד אלן דילון
ה עו ל ם הז ה 2096

וצ׳רלס ברונסון (שזינק משם לתהילה
הגדולה שלו ככוכב) ,ומייד לאחר־מכן
נישאה לבמאי של סירטה הבא, ז׳אן־
פרנסואה אדם (הם התגרשו בינתיים, ובתם
המשותפת חיה עם אמה).
בהדרגה החלה נראית יותר ויותר בסרטים
צרפתיים, בעיקר סרטי במאים צעירים

החדש של ז׳אן־שארל טאקלה (במאי זוגות
נשואים).
לכאורה, עסוקה מאד. למעשה, היא
מתגאה בכך שאינה מזניחה אף פעם את
מנוחתה הפיסית והנפשית .״אני מסוגלת
בהחלט להיות מאושרת גם כשאיני עובדת,
אני אוהבת לנשום בין הסרטים, לטייל,

לינה גאסמוני ופרנקו נרו ב״סקאנדלו״
נער חשקן רוצה באשה בשלה —

לינה גאפטוני -הרוקחת הבורגנית נענשת
נקמה ערומה וסאדיסטית
כלל וכלל ושהיא בעצם זו המבשרת לגיבור
של טריפו, כי היחסים בין המינים שהיו
מקובלים, כאשר הגבר הוא החלק הדומי ננטי,
הופכים נחלת העבר.
״מה שמצא חן בתפקיד שלי, הוא דווקא
הכפילות שבו, היכולת להיות משוחררת,
ויחד עם זאת לאהוב גבר,״ היא אומרת.
״יש נשים שהחירות מגרה אותן, אבל
רגישותן עדיין לא למדה להתגבר על
הבעיות המתלוות לחירות זו, ולכן הן
נופלות כולן בתוך אותם הפחים הישנים
בכל פעם שהן פוגשות גבר.״
״כתבנו את האיש שאהב נשים מתוך
הערכה והערצה לשחקן שארל דנר,״ סיפר
טריפו לעיתונאים בתום הסרט. מי יודע
אם בריז׳יט פוסי תתמיד בדרכה, ותעמוד
על אופיה. ייתכן שבעוד כמה שנים, יעשה
טריפו למענה סרט, ואולי הוא ייקרא
האשה שאהבה את החיים.
מין מין כ שי רו תהמהפכה

פרנקו נרו ואנדריאה פראול כ״סקאנדלד׳
ומתבלבל בינה לבין הפועלת

המנסים למצוא צורות ביטוי חדשות.
פירחי הדבש, שירת היוצאים לדרך וילדים
מן הארון הם רק כמה דוגמות לסרטים
המוכרים היטב למי שמתעניין בקולנוע
הצרפתי החדש, אם כי רישתות השיווק
המיסחריות מחוץ לצרפת עדיין נזהרות
מהם.
אהבת הדירות* במישור פופולארי
יותר היא הופיעה, למשל, בהטוב והרעים
של קלוד ללוש, או בהארץ הכחולה, סירטו
העולם הזה 2096

לרקוד, לבקר בתערוכות, ואני יודעת היטב
איך לא לעשות שום דבר,״ היא מוסיפה
בהלצה.
בין השאר, היא קנאית מאד לחרותה.
היא חיה מזה שנים אחדות עם במאי תיאטרון
שאינה רוצה לנקוב בשמו ואין לה
כל תוכניות להינשא לו. וכאשר היא נשאלת
איך הסכימה להופיע בסרט של טריפו,
שבו מוצגות הנשים לרוב בתפקידים פא*
סיביים. היא מציינת שתפקידה אינו פאסיבי

אילו חי דוקטור זיגסונד פרויד בימים
אלה! ,ואילו התעניין בקולנוע, סביר להניח
-שלא היה קורא לתסביך הנפישי דד
מכורסם של !תשוקת בן לאמו ושנאת האב
״תסביך אדיפוס״ ,אלא ״תסביך סאמפרי״.
זאת עד שימו של במאי-קולנוע איטלקי
כבן 34 שעשה את סירטו הראשון לפני
10 שנים, ומאז הוא חוזר עליו בכל מיני
גידסות שונות. לאותו הסרט קראו דודתי
אהובתי, ובו !נאלצה אשה בישלה ומלאת־חמיוקים
להיכנע למישחקי־המין המטורפים
של אחיינה, שהעמיד פגי נכה כדי להתגבר
על מעצזריה.
מאז הילך סאמפרי ׳וחידד את כלי־הבי-
טוי שלו מסרט לסרט. פעם הפשיט עוז־רת־בית
עגלגלה (לאורה אנטונלי) והפך
אותה לקורבן תעתועי־המין של נער מת-
׳בגר, צעיר ממנה בהרבה! אחר־כך הפך
את העוזרת לגיסה אבל לא שינה את חוקי

המישחק, מאחר שהיא המשימה לשמש
את תשוקותיו המופרעות של אחי־בעלה
הקטין. העיקר — צעיר מתעלל באשה
מבוגרת סמנו, משום שאינו ״ודע כיצד
לעשות משהו יעיל יותר.
למי שלא תפס עדיין את העיקרון, הרי
חוקי המישחק: ינער חשקן רוצה מאד
באשה, אבל הוא ירוק מכדי לדעת כיצד
להשיגה בטכניקות החיזור המקובלות.
אשד, .בשלה חושקת מאד בנער, אבל מתקשה
להתגבר על מעצוריה המוסריים כי
הרי לא יאה לפתות קטינים לדיברי זימה.
הנער מתעלל •באישה, האשה מעמידה פני
מתענה, יאבל מדי יידוע לכל מי שהיה פעם
בחייו פסיכולוג חובב שבעינוי-עצמי יש
לא מעט מן ההנאה המינית. והקהל? מלקק
את שפתיו בהנאה גילויה שיל מציץ־ברשות,
ויתורם את כספו, להמשך תעלוליו של
סילוואטיורה סאימפרי.
ה׳טם המרטיט ביותר. הפרק האחרון,
בינתיים, במישחקי תמיישגל הכפוי
ינוסח פאימפרי עומד לעלות על הבד הישראלי
בקירוב. ישמו ישל הסרט סקאנדלו
— שערוריה, ולדיטרי סאמפרי, הוא בחר
בשם ״מישיום שזה השם המרטיט ביותר
בלכסיקון המודרני.״
מה שמבדיל את הסרט החדש מקודמיו
הוא העובדה שגילם של כל המשתתפים
במישחק נמצא בשלבי עלייה. הרי סאמס־רי
עצמו מתבגר, וכמוהו גם גיבוריו. הוא
חזיר לשחקנית הראשית מדודתי אהובתי,
לינה גאסטוני (שהיא כיום בשניות הארבעים
הראשונות לחייה) ,צירף אליה דימוי
של פר־הרבעה מן הסוג המפיל חללים
בספדי׳ו של ד״ה. לוירנס (בימיקרה זה, השחקן
פראנקו יניחו) ,וכדי להוכיח כי לימד
במשך השנים שמין אינו מישחק לשניים
בלבד, הוא מוסיף צלע •שלישית: השמנה
הארוטית מהזלילח הגדולה, אנדריאה
פראול.
כמי שיידו על דופק טעמו של. הציבור,
ידע מאפרי גם בעבר כי המרכיב הפו־
(המשך בעמוד )44

2וומ 1ע
יש חדש בהגרלת הלוסו של מפעל הפיס .
בתכנית החדשה, החל מהשבוע,יהיו בין היתר:
פרס ראשון מינימאלי ־ 750 אלף לירות .
הצסברות בלתי מוגבלת של הפרס הראשון.
בהגרלה אחת סובה,תוכל לזכות במיליון לירות,אפילו אם לא תהיה
הזוכה היחיד בפרס הראשון.
מחיר מילוי הסור(שתי סבלאות! ־ 75ג ל״י
מלא עוד היום א ת סופס הלוטו החדש
אולי השבוע הזכיה היא שלך.

מפעל הפיס

(המשך מעמוד )43
לימי חשוב להצדקת הנפתולים ממעיים.
עוד בסירטו הראשון היד, האחיין שחת״
עלל בדודה סמל לדור הצעיר הנוקם ב־דור
הקודם, מה־גם שהנער לא חדל בין
התפרצות טאדיסטית אחת למשגה־״ להזכיר
את זוועות מלחמת ויאט־נאם ועיוותי
הצדק הסוציאלי באיטליה עצמה.
התשוקות המתייבשות. גסבסקאז־דלו
זוקפת המשמעות הפוליטית את רא־שה
ומכריזה בקול גדול, כי בשורה בסיד
: ,הבורגנות נרקבת בחוסר־ד,אונים
שלה, במוסר המזוייף שהיא מכתיבה לעצמה,
וסופה להיכחד. המעמדות המנוצלים,
שסוזו והושפלו עד עפר, ינקמו את
נקמתם האיומה. וכדי להמחיש עוד יותר
את סופה של התרבות המערבית הקלוקלת,
במקביל לעלילת המין שבמרכז הסרט,
נכבשת צרפת על־ידי הנאצים. או
שמא פירוש הדבר שהחיה משתלטת על
האדם?
זה, בעצם, לא־כל-כך חשוב. כי העיקר
בסרט הוא השתעבדותה של רוקחת נאה
(ליזה גאסטוני) לפועל־הניק״ון שלה (פרג־קו
׳נרו) ,המחבק אותה ערב אחד בטעות
כשהוא מתבלבל בינה לבין הפועלת בריאת
הבשר, בת העם הפשוט, ההגיונית,
החזקה והאיתנה כמוהו (אנדריאה פראול).
הגברת מוצאת באונו של פועל-הניקיון
את התשובה לכל תשוקותיה הסמויות, המתייבשות
ללא תשובה ליד בעל שעוסק
בעתיקות ׳תחת שידאג לבשר הרוטט לצי־דו.
הפועל,
שכימעט פוטר קודם־לכן מעבודתו,
מוצא הזדמנות לנקום במעמד השליט.
הוא משפיל את האשה האומללה,
שמתפלשת כעבד נרצע בפניו, מכריח אותה
לשכב עימו מאחרי הדלפק שעה. ש לקוחות
נכנסים לבית־המרקחת, משתף
אותה במישחקי־המין שלו עם הפועלת
הדשנה, מאלץ אותה לפשוט בגדיה על
המידרכה שלפני בית־המירקחת ואחר־כך
נועל אותה בחוץ, מדכא אותה עד שהיא
בוגדת אפילו בתפקידה כאם, הפל כדי
שהגבר הצעיר ממנה בכמה שנים טובות,
לא יזנח אותה לאנחות.
כמאדם בובארי. כל זר, מתרחש ב צרפת,
עם פרוץ מילחמת־העולם השנייה.
מדוע? ״כי רק לצרפתים יש סיפרות רומנטית
אמיתית התואמת את צרכי,״ מסביר
סאמפרי הבמאי. והוא מזכיר את
מדאם בובארי ואת סנטדאל. מומחים ל־סיפרוח
עשויים לחלוק על השקפה זו,
ואילו מומחים לקולנוע יתמהו בוודאי מד,
מניע במאי איטלקי, וכוכבים איטלקים,
לעשיות באולפן איטלקי סרט המשחזר את
צרפת! ,ומדבר צרפתית, כאשר נוח הרבה
וותר להשתמש ברחוב האיטלקי (״שנראה
טוב יותר מכל תיפאורד״״ כתב פעם המבקר
הצרפתי אנדרה באזן) ובדמויות איטלקיות
הדוברות איטלקית, ואז היה הכל
מתקבל טיבעי הרבה יותר.
אבל אצל סאמפרי אי־אפשר לדעת.
אולי דווקא העובדה שהתיפאורד, נראית
כמו תיפאורה, והשחקנים אינם מדברים
בקולותיהם הי״א חלק מן המישחק — כי
הרי מדובר כאן בערכים מזוייפים, הלא

״זהו הסרט האלים ביותר שעשיתי עד
כר״״ הוא קובע בסיפוק, כאילו כדי להס ביר
שבכך הביא את התיזה שלו לשיאה.
אין עוררין על כך שקביעתו מדוייקת.
מד, גם שהוא מסיים את הסרט במעין
״סוף העולם״ בזעיר־אנפין, כך שלקראת
הסרט הבא יצטרך להתחיל בבניית עולם
טוב יוותר. אפל מתקבל החושם שאפילו
לגבי סאמפדי, זוהי משימה קשה מדי.

ת ד רי ך

דפוסנוהשא 1ן
עכר לרחוב

יסוד

בעיות ולבטים
בחיי המין

המעלה 15
0א ת
חד״ר

מרדכי זידמן

תוצאת רשפים

תל״ אביב — הרומן שלי עם אנני,
רחוב המטר, גשר אחד רחוק מדי, תשוקה
אפלה, המיסתורין של קאספר האוזר.
ירושלים — מרד הנעורים.
חיפה — חלף עם הרוח, גשר אחד
רחוק מדי.

תל־אביב

ממשיך לשרת את לקוחותיו לפי מיטב המסורת והידע בעבודות דפוס

שירות מיוחד לבתי דפוס

חובה לראות:

תשוקה אפלה (צפון, צרפת)
— סיפור תשוקתו של איש מבוגר
לנערה צעירה שדוחה ומפתה אותו לסי רוגין׳
הופך בידי לואיס בוניואל לסאטירה
עוקצנית, נבונה ומפוכחת על הבורגנות
וערכיה ועל העולם וצרותיו, עם
פרנאנדו דיי.
העול ם הז ה 2096

במדינה
ם יש פ ט

דנשבץ

דנוו לסומה

ה צג ת־ ה קו לנז עהאח רונ ה
בנ 150 77 זירות ישב !החשוד
60 יום במעצר
כשיצא ג׳ורג׳ אטיאס לראות הצגת קולנוע
בדרייב־אין, לא יכל להעלות בדעתו
שישוב לביתו רק כעבור 60 יום. אבל
עובדה: הסרט שראה אטיאס הוקרן באחד
מימי סוף אוגוסט, ורק בימים אלה —
אחרי ששלוש ערכאות מישפטיות וארבעה
שופטים דנו בעניינו, הוא חזר לביתו.
אטיאם ( )31 נגר במיקצועו, היה אחד
מאותם רבים שהושפעו ממותו של כוכב
הזמר אלוויס פרסלי ונסחפו בגל הנוסטאל גיה
שבא לאחר־מכן. יחד עם בן־דודו יצא
מקרית־גת לחזות בהקרנת אחד מסרטיו
הפופולריים של אלוויס — אהביני ברכות
— באחד מימי סוף חודש אוגוסט. יחד עם
צופים רבים אחרים התאכזבו הדודנים
אטיאם לגלות קצת באיחור, שהסרט המוקרן
אינו זה שציפו לראות אלא סרט אחר,
ישן יותר, בשחור־לבן, ששמו אהבה ועדנה.

הכסף. יחד עם מאות מאוכזבים
צופים אחרים פנה אטיאם אל מישרדי ה-
דרייב־אין, ודרש לקבל את כספו בחזרה
היות שלדבריו, הוטעה ובא לחינם. הוא
נרגז מהפסד הערב, מן הנסיעה הארוכה
שעשה עד לקולנוע התל־אביבי ומן ההיקוות
שנכזבו, ועמד על כך שבעלי בית
הקולנוע יפצו אותו על הנזק הכספי שנגרם
לו, לטענתו. אטיאס פגש באבינועם לרנר
( ,)30 אחד מבעלי הדרייב־אין ובין השניים
התפתח ויכוח שבסופו שלף לרנר סך 150
לירות ומסרו לאטיאם.
למחרת פירסם דובר מישטרת מחוז תל-
אביב, בין שאר ידיעות הכרוניקה המיש-
טרתית, גם ידיעה על מעצרו של חשוד
בסחיטת דמי חסות מבעלי הדרייב־אין.
אטיאם הובא לפני שופט־מעצרים. המיש־טרה
טענה שאיים על בעלי בית־הקולנוע
במטרה לסחוט דמי חסות, הציגה גיליון
הרשעות קודמות שהוכיח, כביכול, כי
אטיאס הוא ברנש אלים בעל עבר עשיר.
השופט שלח אותו למעצר.
העירעור נידחה. פרקליטיו של
אטיאס, עורכי־הדין מנחם רובינשטיין ויורם
(שפי) שפטל החלו מטפלים בתיק,
ונחרדו.
העבר הפלילי כביכול של אטיאם, שבו
נפנפה המישטרה בבקשת המעצר שלה,
היה קשור רק בסיכסוכים מישפחתיים עם
אשתו, שהוא חי בנפרד ממנה.
עוד התברר, שבליל המיקרה עזבו את
הקולנוע כשליש מכלל 2000 הצופים שבאו
להקרנת סירטו של אלווים, ולמרביתם נתן
לרנר הזמנה לסרט אחר באותו בית־קולנוע.
השופט
המחוזי דבורין, שדן בערר ש הוגש
על-ידי פרקליטיו של אטיאם, לא
ראה כל סיבה לשיחרורו של אטיאס וקבע:
״...כיוון שמדובר בשמיעת ארבעה עדי
תביעה בלבד, שמתוכם שניים הם כנראה
עדים טכניים מטעם המישטרה, נראה לי
כי הטיפול בתיק זה יוכל להסתיים עד
מהרה. לפיכך ייעצר המשיב עד לגמר
ההליכים.״
אטיאם נשלח להמתין למישפטו בכלא.
פרקליטיו לא ויתרו בנקל על מה שניר אה
בעיניהם כפגיעה יסודית בחופש הפרט,
ופנו לבית־המישפט העליון. אלא שהשופט
אלפרד ויתקון דתה אף הוא את הערר.
שיחדור בערכות. המישפט החל מתברר
לפני השופט המחוזי מנחם אילן. עדי
התביעה, ובראשם בעלי הדרייב־אין, טענו
שאכן הרקע לאירוע היה אי־שביעות־רצון
מהסרט שהוקרן, אך סיפרו שאטיאס השתמש
באיומים כדי לשכנעם לתת לו את
המגיע לו לדעתו. כשנסתיימה עדותם פנו
עורכי־הדין רובינשטיין ושפטל בבקשה חוזרת
לשיחרורו של אטיאס בערבות, והשבוע
נעתר השופט המחוזי טל, גם לבקשה
וקבע עכשיו, כשהדיון מתנהל
ותגובת בית המישפט צפוייה מייד
בסיום ההליכים, יש לשקול זו כנגד זו
את הצורך החברתי בתגובה ובהרתעה,
לעומת העוול האפשרי לנאשם במידה
שיזוכה — וזוהי, כמובן, הנחה בשלב זה.
״לאור זאת אני קובע, שהעבירה אינה
מחייבת החזקתו במעצר עד תום ההליכים,
שהחשש להשפעה על עדים חלף
ושאופיו של הנאשם, המתגלה מהרשעו-
תיו הקודמות — ניתן לניטרול בדרך של
התחייבות להתנהגות טובה.״
העולם הזה 2096

חפטל את דימיונך ונסה למצוא
לציור שלמטה כותרת מתאימה, אשר
תסביר מה אתת רואה בו. הצעות
לכותרות יש לשלוח לפי הכתובת :
״קשקשת״ ,ת. ד ,135 .תל־אביב.
בין הזוכים יוגרלו פרסים: שיתי
מנות בשווי — 50.ל״י (חמישים לירות)
כל אחת, באחד מסניפי רשת
הפיצריות וימיני בתל־אביב.

ק שק שת 2096

קשקשת 2094

• ״אמרתי לך לא להזמין את אורי
גלר למסיבה !״
דדי תבלין /רח׳ מר ,6תל־אביב
• תרגיל היצמדות בחלל הפוליטי :
ד״ש—ליכוד.
שאול יהישלום, רח׳
אורלנסקי ,7פתח־תיקווה
י• קומקום דו־מישפחתי.
מירב הרשקוכיץ, רח׳
גורדון ,13 רחובות
• כוס נישואין לכלה בהריון.
שמעיה שהון, רח׳ הגיבור
האלמוני ,10 תל־אביב
• מישדר־שירות בטלוויזיה: שני
חלקי האגרה.
רוברט הופנר, רח׳ חטיבת
כרמלי ,2503/3אשדוד

מאוזן:

.1מן •המזלות ; .5הירהוריס ! .10 אבחון ;
.11 מעבד את הבצק; .13 שופט; .14
ישן; .15 לשד העצמות; .16 רוכב.18 :
כן, באנגלית 20 תבואה ! .21 קטיעה ;
.22 בהמת־משא טיבטית; .24 צח; .25
ראש אגף (ר״ת); .26 סור 28 תמימות;
.30 מקל עבה; .31 חוק! .32 מסג׳! .34
צמרת ; .35 צמית ; .38 צמד ! .39 מילת
שלילה; .41 יעלה בספר! .42 פדדדנוי;
.43 מונח בתורת •החשמל ! .45 בבדידות ;
.47 מועד; .48 בית הפחות; .50 מאבות
המזון; .51 בתוכו; .52 מילת ברירה׳
.54 שנותיו של אדם ; .57 מין מעיל ;
.61 רשע! .62 מין פרי; .64 בגד״שרד;
.65 גוון אדום! .66 ריקבון! •67 קיץ ;
.69 ריקוד אצילי; .70 פנצ׳ר; .72 מין
מתכת קשה; .74 לא־־יאמת ! .75 ערימת
גרעינים ; .77 סיידו; .78 אליגדריה; .80
יפעה; .82 מאור קטן; .84 שייך ל!-
• .85 תרנגול! .87 מספיק!! .88 ישים
למשל ; .90 שישה סידרי מישנה (ר״ת) ;
.92 אפם כוחו ; .94 נטע ; .95 בן־אדם !
.97 עכוז ; .99 פרוסה ! .101 שרוי בתעניות !
• .102 תנועה. בים ! .103 גרמי השמיים :
.104מ? עץ.

מאונך :
.1בהשאלה: ישיש ; .2להבה ; .3תבלין
נפוץ ; .4הודיה ; .6לא קהה ; .7בא אחרי
הראשון; .8קידומת הולנדית! .9משיקה
עשוי דבש ! 1 .12י הי ר ; .15 שפכטל ;
.16 פלתי־מתורבת ; .17 דמם ; .19 חלום־
בלהות; .20 סופרת אמריקאית (״האדמה
הטובה 21 עייר בגליל! .23 לא חם;
.24 דגל ! .26 סבור ; .27 משאבת הגוף ;
.29 ערוץ; .30 טרמינל; .33 אוכל:
• .34 רגיל, מקובל .36 :בולע משקה ;
.37 נירים ; .40 אלוהים ; .41 בלוטת־הנקה ;
.44 ילדים; .46 מילת תחינה! .47 נזם
באף הפר .49 :יקום .50 :שקד .53 :
סובייקט ; .54 אבנים מסותתות לבניין :
.55 מיצבת־זיכחון ! .56 מחוספס.58 :
מיקווה־מים ענקי .59 :יחידה צבאית :
• ,60 תפילה •נוצרית; .62 כילי־קיבול גדול;
.63 גבבה ; .66 ממציא הרדיו ; .68 יישוב
בארץ; .71 חיל בצבא; .73 אריה; .76
נעלם; .77 תג .79 :פרי־בטן ; .81 מן
הגפיים ; .83 גחלים לוחשות; .84 עץ קטן ;
.86 מקולות הגברים; .89 יצהר.91 :
מימטד .93 :יבקע .95 :גנגרנה .96 :כוכב
הכדורגל הברזילאי; .98 חדר באוניה:
.100 גוף .101 :פקודה מפורשת 102 :
שביב.

מסע דו ת אי ט ל קיו ת
של 288800 .
תל־ אניב, ככר א ת רי ם
תל־אביב, ככר מלכי ישראל , 4
טל 263987 .
תל־אביב, רח׳ אגן־גבירול , 24
טל 266177 .
טל 221681 .
תל״אביב, דיזנגוף 93
חיפה, רבי הנבי אים , 20 טל 640201 .
טל 252654 .
חיפה, דרך רופיו כשר ירושלים, רח׳ יפו 43 כשר ירושלים, המלך ג׳ורג׳ 15
רמלח, רח׳ הרצל 102
איל ת, מרכז ה תיירו ת
החדש

ח דש 111
בן־יתודח 262
פינת דיוגגוף
טל 455070 .

?977

טראגי־ קומדיה של קיש!! משנות ה־ 50 הופכת בסוף

תיאטרון

פחיצ׳קין חוזר
לפני 24 שנים בדיוק העלה תיאטרון
הבימה טראגי־קומדיה בשם שמו הולך
לפניו, פרי-עטו של מחבר אלמוני בשם
אפריים קישון. את התפקיד המרכזי בהצגה,
צבי פרוצ׳קין, שיחק שלמה בר-
שביט. שמו הולך לפניו חתך באיזמל סאטירי
את אורחות־החיים של ישראל בשנותיה
הראשונות, והביא עד לגיחוך כמעט
אבסורדי את ניגעי הפרוטקציוניזם והביורוקרטיה
של המדינה שבדרך.
הטראגי-קומדיה של אפרים קישון הפכה
הצגת העונה, והוציאה את מחברה
מן האלמוניות של עולה חדש שבה היה
מצוי. שמו הולך לפניו הביא את אפרים
קישון לסיפור השער בגיליון העולם הזה
.827 למרות הצלחתו של המחזה, איש לא
ראה בו ציון־דרו בתולדות התיאטרון העברי,
למרות החיוניות הרבה שלו, שתאמה
אותם ימים.
מנהלו האמנותי העכשווי של התיאטרון
הלאומי הבימה, וכוכב שמו הולך לפניו
בגירסת ,1953 שלמה בר־שביט, החליט
לפתוח את עונת־התיאטרון 1977/8בהצ לחתו
הבימתית הגדולה מן העבר, והעלה
את המחזה על קרשי־הבמה הלאומית עבור
קהל צרכני התרבות הנוכחי. שיקוליו ה־אמנותיים־אישיים
של המנהל-האמנותי
מתעלמים מן העובדה שהטראגי-קומדיה
המיושנת של קישון נראית לקהל סוף
שנות ה־סד, שהורגל בינתיים לסאטירה

להיווצר תרבות. פשיטת־רגל רפרטוארית
זו מעידה על היעדר מגמה, מחשבה ורעיון
כלשהם בהנהלת התיאטרון הלאומי, מצב
המעורר געגועים למנהלו האמנותי הקודם
של התיאטרון, יוסי יזרעאלי.

אמנות
שירציוד בימים אלה מוצגת בגלריה ג׳ולי מ.
בתל־אביב תערוכת תקרינים משל המשורר
דויד אבידן. התקרינים עוסקים בהצגת
״צופנים״ ,״סימונים״ ו״שידורים״ קוויים,
המהווים ניסיון של הצגת ״סמיוטיקה חזותית״
או, במילים אחרות, כפי שמגדיר
זאת דויד אבידן ״הרחבת מערכת־הסימו־נים
החזותית־לשונית״.
בניסיון להרחיב את הגדרת פעולותיו
בממד השירבוט מוסיף אבידן ואומר :

הזמר החסידי, המתחולל כפורענות אחת
לשנה בהיכל־התרבות, ולמרות שכל קשר
בינו לבין תרבות הוא מקרי בהחלט, דואגת
הטלוויזיה הישראלית לביית אותו בכל
בית ובית בישראל.
פז״ח הוא במה המייצגת ברפרטואר שלה
את אי-הסובלנות הדתית, בכך שזמרים
חילונים נאלצים לחבוש בה כיפות מעל
לרעמות השיער החילוניות שלהם. התוצאה:
מחזה ייסורים דתי, שבו ניתן להבחין
בזמרים כצביקה פיק, צביקה אס וג׳ימי
לויד החובשים כיפות, ובזמרות רוחמה,
נוחמה ולוחמה המתייצבות לנוכח הקהל
בשרוול ארוך.
רפרטואר השירים של פז״ח מצליח ליצור
לא־ייאמן־תרבותי, והכוונה לרמת שירה
וביצוע נחותים משל פסטיבל הזמר
הישראלי הלא־חסידי והלא-מיזרחי. אלה
הם שירים הגזורים ממישפטים הלקוחים
מהמסורה, שכל קשך בינם לבין החסידות
מיקרי בהחלט, ובכוחם להביא את הבעל
שם־טוב וחסידים אחרים להתנער בקבריהם.
בפז״ח יש כותרות שירים כמו: לא-
דושם כואבת השן: הוא ישב לא באכזב תו!
אני רוצה להיות פתק בכותל! ארץ
אלפי לאומים, ועוד תמלילים כהנה וכהנה
המורכבים על מיקצבים שיגרתיים של רוק
ישראלי. שעובד במראה־מעוות של הרוק
האמריקאי.
תופעת הפז״ח היא מאפיינת טיפוסית
לתהליך השקיעה וההידרדרות של התרבות
הישראלית, והיא מעידה על מגמת
השתלטותה של תרבות־החול היהודית-
גלותית של מזרח־אירופה, שעברה הסבה
מקצועית, לתווים מוסיקאליים של תקופתנו.

לחשוב שבשנות השלושים והארבעים
נעשו בארץ נסיונות ליצירת תשתית
של זמר־ישראלי בעלי משמעויות מקומיות,
וקשר לנופים הארציאשראליים, הרי
נסיון הכלאה־תרבותי זה של פז״ח, מצ טלצל
באזניים כמצבודקבר על הנסיונות
שנעשו בשדה הזמר הישראלי.
בלטו בהיעדרם מאירוע תת-תרבותי זה
מייסד החסידות הבעש״ט, הבדרן האלוהי
אורי זוהר, ונפקדה בירכת הכוהן הגדול.
להקת הגח״ל הפליאה בביצועיה.

דויד אבירן

כונס נכסים לתיאטרון לאומי
של ציפור־הנפש 200 ,הארץ וניקוי ראש
— כבדיחה תפלה ועקרה.
עובדה מסקרנת למדי היא תת־כותרת
המחזה, שהיתר. ב 1953-״טראגי-קומדיה״
ובנוסח העכשווי הפכה ל״קומדיה״ סתם.
שינוי תמוה, שכמו מבשר כי במהלך יותר
מעשרים שנים איבדו החיים הישראליים
את ה״טראגיות״ שבהם, והם מסתפקים
כיום ב״קומדיה״ בלבד.
על כל פנים, תיאטרון לאומי שנוטל
מחזה שכזה ככרטים־ביקור לעונת התיאטרון
החדשה, מעיד על פשיטת־רגל רפר-
טוארית וכידוע, פושטי-רגל מקומם אצל
כונם־הנכסים ולא באולמות שבהם צריכה
11 11 4 6 -י ...ווו

שירה

אלף שנים
אלף שנים הוא ביטוי לשוני בעל משמעות
פוליטית־תרבותית חד־מובנית. בתרבות
איטליה הפאשיסטית, וגרמניה ה נאצית,
היה בניסיון הטבעת ביטוי זה ניסיון
של יצירת מיתוס עתידי ורוד ומעורר-
תיקווה לאומה שלמה.
אחרי מפלת הרייך השלישי בגרמניה
כתב המחזאי והמשורר ברוטלד ברכט את
המילים הבאות:
״קרתגו הגדולה ניהלת שלוש מלחמות
גדולות.
אחרי הראשונה עדיין היתה רבת עוצמה,
אחרי השניה עדיין אפשר היה לחיות

אחרי השלישית יותר לא מצאוה.״

עדות

״אני משרבט במובן הרחב של המילה״

קישון ו״שמו הולך לפניו״

רוח גדולה באה יצא-לאור במהדורתו
הראשונה ב־ ,1946 כשרב בו הוא הכסוי
על הגלוי. ובפרקים רבים הוא מתאר ומעלים
אירועים והתרחשויות, ומזכיר סרט
תיעודי שהציגה הטלוויזיה הישראלית לפני
שנתיים על השמדת יהדות הונגריה, סרט
שנעשה על-פי תסריט של העיתונאי׳ יוסף
לפיד שהעדיף להתחמק מאיזכור הפרשה
המכונה ״פרשת קסטנר״.
למרות שלמהדורה החדשה של הספר
מצורפת אחרית־דבר, שבה מתאר פלגי
מעט מנימוקיו להסתיר את מעשיו של
ד״ר קסטנר, הרי המהדורה החדשה היתד,
אמינה יותר אילו סיפח לה כמה פרוטוקולים
מתוך מישפט ישראל קסטנר נגד
מלכיאל גרינוואלד, שפילג בראשית שנות
ד50-,׳ את מדינת ישראל, והביא להפלת
הממשלה, אחרי שהשופט בנימין הלוי
קבע בגזר־דינו כי ״קסטנר מבר את
נישמתו לשטף׳.
מלבד מגרעותיו של הספר ניחן כושר
תיאורו של יואל פלגי ביכולת תיאורית,
המביאה תמונת חיים אותנטית מאירופה
הלכודה בשבי הנאציזם, בכושר שיש בכוחו
לעורר קינאתם של סופרים רבים.

״השירה היא נקודת־מוצא אידיאלית לא
רק לכל אמנות אחרת, אלא לכל דכר.
להגיע משירה לאמנות פלסטית — אין
זו אלא תנועה מהירה אחת ...איני יוצר
תקרינים — אני מסית אותם להיווצר,
בהתערבותי המסויימת מאד ...אני משרבט
במובן הרחב של המילה — משרבט את
עצם התהליך, כלומר: מטיל אותו אל
החלל המשורבט...״
המחשה לאופן עבודתו האמנותית של
אבידן, שאותה ביצע בתוכנית מולטיוויזיה
האחרונה בתהליך ידני־אלקטרוני, ניתן
למצוא בכמה מעבודותיו המוצגות בתערוכה
זו, המאפיינת את השקפתו האמנו-
תית של המשורר.

:ההודיה הישראלית:

פז״ח
פז״ח אינו כותרת לתוכנית כלכלית כלשהי,
או למיבצע חסכון של אחד מהבנקים.
פז״ח הם ראשי-התיבות לפסטיבל

שואה 1
בדצמבר 1943 גויים יואל פלגי לצנוח
באירופה הכבושה בידי הנאצים, במטרה
ליצור קשר עם הנהגת יהודי הונגריה,
ולפעול למען הצלתה. פלגי השתייך ליחי-
דת־עלית ארצישראלית, שעמה נימנו 32
צנחנים נוספים. ספר זיכרונותיו של פל גי
* ,המתאר גלריית דמויות וביניהם חנה
סנש, אנצו סירני ואחרים מחבריו הצנחנים,
מביא את סיפור צניחתו מעל ליוגוסלביה,
משם חדר להונגריה וייצר את
הקשר עם ד״ר רודולף ישראל קסטנר,
שעם הידוק טבעת החיפושים הנאצית הציע
לפלגי ולחבריו להתמסר לידיהם של הגרמנים.
הספר
הינו פרק אישי ובלתי-שלם ב תולדות
השואה, המתאר את המכאניזם
העצמאי של השמדת יהדות הונגריה כפי
שהשתקף בעיניו של יואל פלגי, שהיה
עד־ראייה לכמה מהשלבים בהם שיתפו
מנהיגי יהדות וציונות הונגריה פעולה עם
הנאצים בהשמדתם.
• ״רוח גדולה באה״ 251 ,עמודים, ספריית
״אופקים״ ,הוצאת ״עם עובד״.

אמיר גילבוע
״אלף שנים צעירות ל פניו
היסטוריה עקובת־דמים הוכיחה שאגדת
אלף השנים לא עמדה במיבחן המציאות
לגבי עמים החיים במאה ה־.20
אלא שהלקח וההבנה ההיסטוריים קצ רים
ומטשטשים ומשוררים רבים, באר צות
שונות, משתמשים בדימויים חיים ל-

מולדת ולעם, תוך שהם מזריקים חיים
מדומים והזיות כוזבות, ותועים במבוכי-
מילים שלא הוכשרו כלל לפסיעות השירה
של המאה ה־ .20 יחד עם זאת, התרבויות
שבהן חיים ויוצרים המשוררים הללו, מרביתן
עדיין לא סיגלו לעצמם כלים לבחון
שירה שכזאת, ואת נימי המוות וההרס
ונגיפי החורבן ששירים אלה נושאים ב־קירבם.
מגיפת
משוררי מיתוס אלף השנים לא
פסחה על השירה העיברית החדשה.
בימים אלה חוגג המשורר אמיר גלבוע

שי! 0 3ק 1

את יום־הולדתו ה־ ,60 תוך שהוא הופך
לנכס צאן ברזל שפירחי משוררים וחנזירי
מבקרים מעלים לו קטורת. אווירת הפולחן
השירי שאלה נוסכים מסביבו מעלה תחושה
שלא ירחק היום שבו יקריבו לזרועות אלת
השירה של גלבוע ילדים רכים כקורבן,
כמו הפך המשורר מולו של שירה.
אלא שאמיר גלבוע הינו משורר־לאומן
מקומי, שכל קשר בין שירוו למסורת השירה
היהודית ההומאניסטית, הוא מיקרי
בהחלט. ואם להתעלם מהמכאניות הלשונית
של שיריו, שתמליליהם נופלים בתח־בירים
מישנאיים בין לשון תקופת־ההשכ־

0קר

לה לבין פקודוודיום־צה״ליות — הרי ערכה
האחד והיחיד של שירת אמיר גלבוע
הוא צמאון הדמים והלאומנות שבה.
כמה מפתיחות שיריו הנודעים מעידות
על עיסתו השירית, מעצם משמעותן :
״מדיבור היא נושאת הגבורה, מדיבור של
חכר לחבר או ,״בל האצבעות שלחנו
להיות חזקות בירי ובלחיצת ידיים פתיחות
המציגות תמונת־מצב של שירה שעדיין
לא הפיקה לקחים מאגדת אלף
השנים.
שירו הנודע ביותר של אמיר גלבוע,

״שיר בבוקר בבוקר״ ,שזכה והפך להיט
בפי זמרים ומצעדי־הפיזמונים, מציג את
העם הזה בדימוי הבנאלי ״פתאום קם אדם
בקוקר ומרגיש כי הוא עם ומתחיל ל לכת...״
ומסלולו של אותו אדם שמרגיש
כי הוא עם, הוא אחד ויחידי :״אלף שנים
צעירות לפניו ראה: אנתולוגיה ישראלית)
.מסתבר שהשירה העברית פוסעת
יד ביד עם הפוליטיקה הישראלית, וה שניים
חולמים אודות ״הוד אלף שנים מפ כות
במיסתרים,״ ומוליכים את ישראל
לגורלה של קרתגו, כפי שניסח זאת בר־טולד
ברכט.

אנתולוגיה ישראלית

מאת אסיר גילבוע

שיר בבקר בבקר

!־נכלמות משתסוות. המלחמות אפים
להוד אלף שנים מפכות במפתרים.

פתאם לן ם אך ם 3לקר ומרגיש כי הוא עם ומתחיל ללכת

אלף שנים צעירות לפניו —

ולכל הנפ$ש?דרכו קורא הוא שלום.

?פלג צי3ן.

ך$נים לולים מול פניו מלין הריצי המך רכת

?שיר רועים.

!־?יחוחות לראשו מדיפים עצי אזך ר?ת.
קפללים רופפים והרים רבוא קרבלם -הם יולידו חפת־שמש לכלולותיו.

?ת&ם?ם אך ם 3בקר ומך*יש כי הוא עם ומתחיל ללכת

והוא צוחק גבורת דורות מן ההרים

ן רואה כי חזר האביב כמו הוריק שוב אילן מן השלכת.

״ספל קפה עם החוקר שלי מאת הסופד הצכוסלובאקי הנודע לורוויו.

ואצזליקף

שהוברח למערב. מתפרסם לראשונה בועיבדית כ..העו לם

הזה־ ומתאר את ריבוי מחברי ״אמנה 77־ שכמה מחבריה נידונו למאסר

מבור

א ם לא עברת בעצמך אתה חוויי ה הז א ת, לא
תאמין עד במהק שה להימנע מלענות ל שאלות מנו מ
סו ת. לא זו בלבד שזה נוגד א ת הרצון שלא לענות,
אלא שזה מעיק גם על האוזניים. המת חי ל מוצא מצב
< ז ה בלתי-אפשרי. ונורא מכל הוא שמצב ז ה אינו תורם
בלל לי ח סי ם הטובים בין תביעותיה של המיפלגה, לבין
התחו שה שאין להתגבר על תביעותיו? — נושא שבכוונתי ,
לכתוב עליו.
כשהוא מופעל על״ידי דחף ז ה, נוהג הלוטננט״קולונל
נוגא לו מר מדי בו ק ר :״בלינצ׳קה, תביני בבק שה א ת
הניירות שלך״ .מזכירתו, הגברת בלנק ה, נו טל ת נייר חלק,
מ ת אי מ ה לו נייר-פחם ו מכני ס ה או ת ם לגליל מכונת-
הכתיבה שלה׳ כאשר אצבעותיה מ מ תינו ת על מסו ף
המקו שים, כשהיא מפנה א ת פניה לעבר הבוס שלה.
הוא הי ס ס שעה שברר א ת שאלתו, פנה אלי ושאל
״ האםאתה מוכן ל שתות ספל קפ ה ה חל ט תי להיענות
בחיוב להצעתו.
לוטננט״קולונל נוגא הוא גבר נמוך, מוצק, בעל

גון ושיער כ הי ם. במוצאו הוא פועל״תעשייה. התנ הגו תו
ואופן חי תוך הדיבור שלו מעידים על בך שבילה שנים
רבות בנוף א חר. הצ׳בית שלו נבונה, ויחד עם זאת קיי ם
במיב טאו דבר־מה המזכיר שפה ס ל אבי ת א חר ת.
״ובבן, מר ואצוליק. הב ה ונצא מ תוך ה הנ ח ה שבהת־נהגותך
לא עברת על ה חו ק. הבה ונניח שאתה צודק.״
הוא הי ה גאה בני סו חיו׳ והמשיך :״ א ם כך,
מדוע אינך מ ספר לי על בך ז״
״צר לי, לו טננט״קולונל,״ עניתי ,״באמת איני חושב
שיש ביכולתי לעבור שוב א ת כל העניין הזה.״
״אינך חושב שביכולתך לעבור שוב א ת בל העניין

הזה ז איז ה מין דיבורים ה ם אל ה ! מדוע אינך מפרט
א ת כוונ תך — הרי זה הפרו ט קול שלך: ואני מסרב
להסתפק בו

• סיפרו חזירי־הים ראה אור בשנה שעברה בהו
צאת עם עובד.

קפקאי

לודוויג ואצוליק
הגברת בלנ ק ה נעצה בי מבט שהעלה על פני הבעת
בושה, והיא תי קתקהאתה מילי ם :
״מתי תחזירו לי א ת רכושי !״ שאלתי, והוריתי באצ

בע על שתי מיזוודות שהיו מונ חו ת בצד השולחן.
״אל תשנה א ת הנושא. יש לי שאלה נו ספת —
בלינצ׳קה, מי ח קי זא ת. מ ה דעתך ...על האופן שבו
העיתונות המערבית ...מסקרתאת כל הפרשה ...ומ שרתת
אתמ טרו תי ה בנגד צ׳בוסלובקי ה ן״
הכ תב תי א ת תשובתי :״אשיב על שאלה זו מייד
א חרי שיאפשרו לי לקרו אמה שכותבת העי תונו ת המערבית
על הנושא הזה.״
״ אתהמתחכם !״ השיב לי בחמת״זעם. ק ם ויצא
מן החדר׳ ושב מייד עם תי ק-קר טון מל א קי טעי עי תונות
חוץ, ו ה טיל או תו על כיסוי ה שולחן הכהה
שממולי.
ביק שתי מהגברת בלנ ק ה לכ תוב :״באשר אני מציין
שיש ברצוני לקרו א עיתונות-חוץ, אני מתכוון לכך
שיאפשרו לי לרכוש או ת ה בדובני־העיתונים.״
ב מ הלך השבוע שאני נ ח קר, איפשרו לי מי ספר פעמים
להביא דיעות שבאלה ל תוך ה הצ הרה שלי, ואיש לא
התנגד.
ערב אחד נותרנו רק שנינו, היו ת שהגברת בלנ ק ה
עזבה א ת המישרד וחזרה לביתה בשעה ארבע. הוא
ישב על הכיס א שלה, גילגל א ת גליל הגומי של מכונת-
הכתיבה שלה׳ ו א מר :״ הנ ח אנחנו ביחד כבר כל היו ם,
ומילאנו רק שבעה דפים מ תו ק ת קי ם. זה לא הרבה,
לא כן ! ״
״לא יהיו דפים נוספים,״ השבתי.
״באמת ז יהיו, ואתה יודע ז את.״
״טוב, אז ספר לי משהו על ח קירו ת ליליות.״
הוא נעץ מבט בשעונו .״ או מנ ם כבר שבע ו ח צי!
בך שזו עדיין אינ ה ח קי ר ה לילית.״
״ א ם יש בכוונתך עכשיו ל א סו ר או תי, או לשלח
אותי הבי ת ה, ק ח או תי קו ד ם כל לחדר-ה שירותים.״
״או׳ אל תדאג, איננו או ס רי ם עדים. מייד אקח
אותך לשירותים. יש לך פי ס ת נייר! ״
לא היה לי נייר. בך שהוא נטל שני גליונות נייר,
קי פל םומסרם לי. אחר-כך הוא המ תין מחוץ לשירותים.

גליונות הנייר לא היו רפים.
פיום השני ל ח קיר ה הופהר לי פי ה מדוגר יותר
במצור מאשר פ חקיר ה. הוא שב וחזר על התנגדותי
הראשונית, כך שבעצם לא נותר לנו הרבה מה לעשות.
הלוטננט־קולונל שלי נהג לצאת מ תוך החדר למשבי-
זמן ארוכים, ובפרצוף נפול. ב או תו הזמן ני סתה מזכירתו,
הגברת בלנ ק ה, לשכנע אותי.
״מדוע אינן מוכן ל ה עי רו איש אינו נאשם על
הבעת דיעותיו. אתה יכול לשמוע א ת תלונותינו על
הקנ טינ ה של המי שרד!״
״כן, אבל דמייני לעצמך א ת היו ם שבו יאצילו
למנהל ה קנ טינ האתהס מכו ת לעצור א ת כולכם !״
״אבל זה הרי אבסורדי ״ 1
״את באמת חושבת כך ו אז נסי לדמיין לעצמך
שזה מה שקורה ל או מ ה שלמה״.
למישמע דברים אל ה היא הנידה א ת ראשה׳ וחייכה
כנערה שנתפסה בקלקלתה. ואז אמרה :״אבל כאן
מכבדים אתה חו ק, אתה יודע, מאפשרים כאן ל א סי רי ם
לטייל. אתה יכול להתבונן היא הפנתה או תי ל ה סתכל
מבעד לחלון.
היא דיברה אמת: למטח בחצר, על ריצפת בטון
ערומה, יכולתי להב חין ב א סי רי ם לבושים בתלבו שת
חו מ ה כשהם פוסעים בזוגות, מ שו ח חי ם ולעיתים מצח ק
קי ם.
מדי צהריים ליווה או תי לו טננ ט -קולונל נוגא לחדר-
ההמ תנ ה הק טן, שהיה מרו ה ט כמועדון. נתנו לי שם
נקני קיו ת פרנקפורטר. בדרך לשם הייתי פוגש לעיתים
בוואצרלב האבל או בפרופסור פ א טו כ ה * ,ועיתים נהגתי
לאכול עם ד״ר ז׳ירי האז׳ק המגישה, שהיתח
אשה צעירה וידידותית, נהגה לשאול או תי תמיד ב סלוב
א קי ה ״תרצה קפה אחרי ה ארו חהז״
יום אחד נאלצה הגברת בלנק ה לעזוב אותנו מוק דם
על-מנת לקבל זריק ת -חיסון. הלוטננט-קולונל ו אני
נותרנו לנפשנו. הוא פסע על-פני מישרדו, ידיו שלו בות
לאחור, ו היה ברור לי שיש בכוונתו לומר דבר-מה.
״עכשיו, כשהנערה הלכה, אדבר אליך כגבר א ל
גבר.״ נקפ תי א ת אוזני ו הוא א מר ״הרפואה המודרנית
היא פסיכולוגיה וסכסולוגיה פרצופו התעוות ,״והם
דבקים בה שקפה ...שבכל הנוגע לי ח סי ם בין גבר לאשה...
דבר אינו מתפקד״...
״מממ הנהנתי בראשי. הוא העניק חיוך לעברי,
והורה באצבע שהעידה מן הסתם על חו ש־ההומור
שלו .״אבל לך, באמת מגיעות כמ ה חב טו ת ממני...״
במצב שכזה רצוי ביותר ל שתוק, ולנסו ת להבין ל ק ראת
מה חותר האיש.
הוא נטל מתוך תי קו שני תפוחי״עץ אדו מי םומסר
לי אחדמהם. שאלתי מ איזה זן הם, ו הוא השיב לי,
אל א ששכחתי א ת תשובתו. יותר מכך עניינה או תי

העובדה שהתפוחים צמחו על עץ בן חמש שנים בלבד,
ושיש לו כמה קילוגר מי ם של תפוחי-עץ. מ אוד ריגשה
או תי העובדה שהוא נתן לי אחדמהם. לכן סיפרתי
לו על כל סוגי עצי-התפוח שיש לי בדובוריצ׳וביץ.
״אם א חזור לכאן,״ אמר תי ,״ואם יאפשרו לי לגשת
לשם ביו ם אל״ף, אביא לך כמהמהת פו חי ם שלי.״
״ומדוע שלא יאפשרו ל ך! ״ שאל.
ל מ חר ת, ב מ קו ם לבוא עם תיק״העבודה שלי, לקח תי
סל״קניות גדול ו מיל א תי או תי בחפצים אישיים
ובא ספ קהק טנ ה.
״באת עם תי קאחר ,״ הבחין ואמר.
״נכון. או שאעזוב או תך חיו ם כאזרח חופשי׳ או
שתכלאו או תי ב תא כלשהו.״
הוא נדהם .״מדוע זקרהמ שתו ! ״
״או מר לך מ ה קר ה. אתה נוהג בי כאן בני מוס
שכזה ובחוץ׳ ברחוב, ה אלי מו ת מ שתל טת לה. האם
שמעת מ ה שקרה ל קו הו טי ם * ן״
״שמעתי דבר״מה...״
״כך שאתה יכול להמ שיך בני מו סיו היפי ם. אבל
תאפשר לי לומר לך דבר-מה שלא אמר תי קודם־לכן :
כאשר הביאו או תי לכאן בפעם הראשונה, אז מרטי-
נו בסקי הודיע לי שאני נתון במאסר, ו שלקחו מ מנו א ת
מפ ת חו ת ביתי, ושיש בכוונ ת ם להמ שיך בחיפו שים. מ ה
אתה או מ ר על כל זה ן״
״הוא א מר שאתה נתון במאסר, ו שלקחו א ת מפ-
תחו תיך !״

״אני חושב שהוא טעה.״
״ א ם כך, ה חזירו לי א ת כל חפצי״.
הוא ה תרווח מ א חרי מכ תב תו, שתק׳ כאשר אר שת
פניו מו טרדת. גברת ב לנ ק ה נר אתהה מו מ ה. ואז פנה
אלי לוטננט״קולונל נוגא ושאל :״רוצה קפ ה ! ״
״לא, אני לא רוצה,״ עניתי לו.
איני זוכר כל שנאמר בעדות־הבוקר שלי. בצהריים
הוא ביקש לקחת או תי כמינהגו לאכול, ואילו אני סי רבתי.
הוא התבונן בי, וא מר ״ אתה כועס מ אד. באמת
שאתה כועס, לא כן ז אבל מדוע אתה כועס עלי 1
האם לא הר אי תי רצון טו ב! ״
״לא, ל א הראית, ואם היי ת רוצה, לפ חו ת חיי ת מח זיר
לי כמה מכתבי-היד שלי.״
גבות-עיניו הצטופפו. הו אקם ויצא מחדר״המישרד,
ושב מייד ו ה טיל תי ק קר טון מלא על השולחן ״ ק ח
לך ! ועכשיו בוא א תי ל אכול.״
אחר-צהריים חורפי א חד, הלוטננט-קולונל שלי ניצב
ליד ה חלון, ידיו שלובות מ א חור, ו מ הח צר נשמעו קו לו ת
של נשים, קו לו ת של א סי רו ת שהוצאו לה תאוורר.
״ראה, מר ו אצוליק,״ א מר, ואילו אני הב חנ תי
בחיוך שהיה נ סוך על שפתיו ,״אני יודע שאתה ת ת אר
א ת כל זהב תוך אחד ממאמרייך...״

* המחזאי האבל ופרופסור יאן פאטוכה, פעלו בדוברי
אמנה ,77 פרופסור פאטוכה נפטר ב־ 13 במארס
השנה, ואילו האבל נשפט בשבוע שעבר למעצר.
•• ד׳׳ר דירי האדק כיהן בעת הפלישה. הסובייטית
לצ׳בוסלובקיה כטר־החוץ.

* המחזאי פאוול קוהוט ואשתו טופלו באלימות נ1ל־ידי
המישטרה כאשר נאסרו לחקירה בקשר לחלקם
באמנה .77 בזמנו הוצג בארץ מחזהו של קוהוט אהבה
שכזאת.

״כך אני מ קוו ה, א ם רק תינתן לי ה הזד מנו ת.״
הוא שתק מעט, ואז הוסי ף וא מר ״ אתה תקרא
למא מר, ספ ל קפ ה עם ה חו ק ר שלי׳״.
כמעט שספלתי מעל לכיס אי. ז ה הי החסר־ ת קוו ה —
ה ם יודעים הכל.
ל מ חר ת — ביום שישי — הי ת ה לי הפתעה: ח ם
החזירו לי 53 כרכים של ״פירסומי פ א דלו ק ולא
עלה בידי ל ד חו ס או תםל מזווד ה. ליו טננ ט־ קולונל נוג,א
הביא קו פסה׳ וארז בעצמו אתה ספ רי ם, קשר א ת הקופס
ה בחבל, ואפילו סידר עבורי ידית״גשיאה.
ביום אל״ף נסעתי לדובוריצ׳וביץ ל הבי א תפוחי־עץ.
הכנתי שקית מל א ה דוגמות מ סוגי ם שונים של תפוחים
...אבל ביו ם שני, חל שינוי רבתי !
״התיי שב,״ פנה אלי בקרירו ת. גברת בלנ ק ה ישבה
מוכנה ליד מכונת״הכתיבה, ונהגה כמו אינ ה מכירה
או תי כלל. הלוטננט״קולונל שלי הירהר מעט, ושאל :
״ האם שינית אתה שקפותיך במה לך סוף־השבוע ! ״

הוא ק ם ויצא מן החדר. אחר-כך חזר, ושאל :
״ אתה רוצה ל שתות קפה ! ״
לא היה לי ח שק לקפה, אבל השבתי ״כן
הוא שוב יצא מ החדר. אולי להזמין קפה, אלא שנעדר
למשך זמן רב. הכל נראה לי לפתע חשוד למדי, כולל
העובדה שהם החזירו לי אתה ספ רי ם. גברת בלנ ק ה
ישבה דו ממת. מהחצר נשמעו קו לו ת של גברים. אפילו
קו לו ת צי חקוק. הת א מצ תי להאזין, התאמצ תי לשמוע א ת
ז׳ירי לדרר אולי הוא מצחקק שם למטה, או א ת
פרנטישק פבילצ׳ק או ואצלב האבל.
לעזאזל, א מר תי לפתע לעצמי.
הוא שב לחדר, התיישב ליד מכ תב תו ופנה לעברי :
״ האםאתה מכיר אתז׳ירי לדרר! ״

״ האםמסרת לו אתהמא מר שלך לפירסו ם בחוץ-
לארץ ז״
״שמע, לוטננט-קולונל, בוא ונבהיר אחת ולתמיד א ת
הנושא. כבר עברו שנתיים מאז שחיברתי אתהמא מרי ם
הללו. האםכ תיב ת ם הי ת ה פשע ! א ם לא, הרי שזה גם
לא היה פשע לשלוח או תך לחוץ־לארץ. אני או מ ר לך
זאת באופן אישי. התשובה לפרו טו קול ה ח קי ר ה היא
אחת: אני מסרב להעיד.״
כאשר הגענו ל א רו ח ת הצהריים׳ ז׳ירי ה אז׳ קהמ תין
לנו. אכלנו שוב א ת נקניקיו ת -הפרנקפור טר שלנו.
במעלית, שעה שהלוטננט״קולונל ליווה או תי לעבר
היציאה׳ עדיין חככתי בדעתי בדבר תפוחי-העץ שהבאתי
ב שקית. אבל לבסוף דבק תי בסירובי ל מסור לו או ת ם,
ו קילל תי. הדבר היה ק שה מאד עלי, אבל לא הי ת ה לי
ברירה.
הע תק נשלח ללו טננ ט -קולונל נוגא

* כינוי שגור לפירסומים־אסווים המופצים ברחבי
צ׳כוסלובקיה בפורמאט מתוקתק, ומועברים ומוע־תקים
מייד ליד.
** דירי לדר.ר ופבילצ׳ק, עיתונאים שגם הם נימנו
עם יחמי אמנה .77

האם מחרים ז 1בין מהמה את המוסיקה הישראלית? ^ כיצד
מינה הנער ט. כדמי מ שורר לתפ קי ד רו ברטפ רו סטה עי ב רי
במלאות 28 שנה להיכל־התרבות בתל־אביג, התקיים קונצרט חגיגי בניצוחו של המנצח
ממוצא הודי, זוכין מהטה, בהשתתפות הכנר אייזיק שטרן ובנוכחות הפסנתרן
הישיש ארתור רובינשטיין. כמה מהנוכחים בקונצרט החגיגי, שנכחו בקונצרט
חנוכת היכל־התרבות לפני 20 שנה, נזכרו כי הועלתה אז היצירה אקדמות למועד מאת
המלחין הישראלי נועם שריף. היעדרה של יצירה־מקורית בקונצרט 20 השנה להיכל,
מדגיש שוב אה התעלמותו של מהטה מיוצרים וממבצעים ישראליים במערכת תיכ־נוניו
המוסיקאליים • המשורר העיברי־לשעבר יופי גמזו, המתגורר בסידניי, אוסטרליה,
פירסם בימים אלה את ספר ביכוריו באידיש ״טיף אין דאר נאכט, טיף אין ירושלים״
(עמוק בלילה, עמוק בירושלים) י• בראיון שהעניק לעורכו הסיפרותי של ידיעות אחרונות,
פיפר המשורר האמריקאי הכותב עברית, גבריאל פרייל (פרייל־מדונה) בין השאר:
״המאמר הראשון עלי נדפס לפני שנים רבות בניב, ירחון הנוער חעיברי בארצות־הברית.
כתב את המאמר ט(שרני) כרמי, בהיותו בן
.17 הוא הישווה אותי לרוברט פרוסט. האין
זה משונה שני הסופרים המצרים
הנודעים ביותר תאופיס אל־ חבים
(יומנו של תובס) ונגיב מחפוז (סימטה
בקאהיר) נפגשים מזה שנים, מדי יום
ביומו, בבית-הקפה פטרו שבעירם אלכסנדריה.
פגישתם מושכת למקום רבים ממעריציהם.
בעל בית-קפה מתחרה בשם מי־ראסר
התקנא, והחליט למשוך אליו את שני
הסופרים. הוא הציע לספק להם ולאורחיה*
ללא תשלום, כל משקה שיזמינו, בתנאי
שיעתיקו את מקום מושבם לבית-הקפה
שלו • בירחון־הסיפרות פרחה העומד לראות
אור בקרוב, מתפרסם נוסח מלא של
מחזה־המחאה על דור תש״ח מאת המחזאי
המנוח יורם מטמור. המחזה, שכותרתו
מחזה רגיל שהוצג בסוף ,1956 העלה בזמנו
את חמתם של משה שמיר, לאה
פורת ורבים אחרים שחרדו מהצגת אותו
יורם מטמוח
הדור כמות שחוא • קרן חדשה בת מילדור
תש״ח ללא צויפור

יון לירות ישראליות עומזית להפריש, מהשנה
הבאה, אחת לשנה מענק-יצירה שנתי
בסך 100,000 לירות ישראליות לסופר המשפיע
בצורה ממשית על הסיפרות העבי-
רית • במלאות 40 שנה להפצצת העיר
הבאסקית גרניקה על־ידי מטוסי חיל-האוויר
הגרמני, הציעה ממשלת מערב־גרמניה
״מחווה סימלי״ כפיצוי לעיר, שאת חורבנה
הנציח הצייר פאבלו פיקאסו •
קרע עומד להתחולל באיגוד המיקצועי של
הסופרים במערב־גרמניה, עקב רציחתם/
התאבדותם של מנהיגיי כנופיית באדר־מיינהוף
בכלאם. משני צידי המיתרם ניצבים
הסופר היינריף בל, המצדד בשלילתם
של האנרכיסטים הגרמניים את ערכיה
של החברה המערב־גרמנית, ומהעבר השני
הסופר גינתר גראם, הדבק באמונתו ב-

שילטון קסוציאל־דמוקראטי הגרמני
שגריר ישראל בארצות-הבדית שימחה
דיני? תיאר את תחושתו אחרי ביקור
במחזמר גולדה :״כשאן באנקרופט קראה
על הבמה, :שימחה כמעט שצעקתי
— הנני על התקפתו חסרת־התק-
דים של ד״ר וולטר איתן, יו״ר רשות השידור על תוכניודהרדיו העוסקת באסטרולוגיה
״לכל אדם כוכב״ במליאת רשות־השידור, הגיב אחד מעובדי הרשות :״נראה שוואל-
טר איתן קרא בכוכבים את סיכוייו להמשיך לכהן כיו״ר הרשות״ • מרכז הפצת
התרבות האמריקאי הפועל בירושלים, מציג בימים אלה תערוכת צילומי עבודותיו של
הפסל יגאל תומרקין שהוצבו בניו־יורק • כספים שיועדו מטעם המועצה לתרבות
ולאמנות כמענקים לסופרים, עומדים להיות מועברים בחלקם לקרן לכתיבה־תורנית,
שאותה תובעים ראשי מישרד-החינוך להקים. מטרת הקרן החדשה: לטפח את הכתיבה-
התורנית ותיאור מורשת ישראל. העברת הכספים לקרן זו עלולה לדלל כמה ממקורות
ההכנסה הקבועים של סופרים ומשוררים רבים, הנוהגים לקבל סכומים נכבדים מהמועצה.

__ שידור

רדיו

החלטה בענ״־ןעל -כו תו ־ו ו

לאן נ על הנ הג ץ׳

ישיבת מועצת ד״ש שבד. עמדה ליפול 1 ההכרעה אם להצטרף לקואליציה או לאו,
:היתד, אמורה מראש להיות ישיבה סוערת.
אנשי מחלקת החדשות של שידורי ישראל
— מחלקה המתנהלת מעצמה מאחר שאין
ראש לחטיבה ואין ראש למחלקה —
ביקשו להעביר קטעים מהישיבה בשידור
חי. לשם כך הזמינו, כמקובל, מראש את
ניידת השידור, ממנה ביקשו לשדר ישירות
מבית־סוקולוב בתל־אביב, שם התכנסה
מועצת ד״ש.
אולם כאשר ביקשה הכתבת המדינית
של שידורי ישראל לצאת לישיבת המועצה,
הסתבר כי אין לה ניידת שידור. ליתר
דיוק, הניידת היתד, וניצבה בחצר התחנה
התל־אביבית של שידורי־ישראל אבל נהגה
לא היה, למרות שנמסרה לו הודעה על
כך יום מראש.
ברגע האחרון הצליחו לאלתר ולהציב
בבית־סוקולוב מכשיר שידור המכונה
״ההולנדי״ ,שטווח השידור שלו קצר והמשמש
תחליף לניידת השידור בעת צרה.
אילו נערכה מועצת ד״ש ׳במקום מרוחק
יותר, לא היד, ניתן להשתמש ב״הולנדי״
כתחליף.
אנשי מחלקת החדשות התל־אביבית,
בראשותו של אמנון נדב, רתחו מזעם
על התקלה כאשד ניסו לברר את תעלומת
נהג ניידת השידור •שנעלם הסתבר כי
לנהג אומנם נמסרה הודעה, אך ברגע
האחרון הוא גויים למשימה חשובה יותר :
להסיע את מנכ׳ל רישות השידור יצחק

ליבני.

הפרשה עוררה מגז רב בקרב אנשי
החדשות ברדיו, והם מתכוונים להעלותה
בפורום של מנהלי החטיבות ברשות־השידור
בדוגמה לסדר העדיפויות הלקוי
ברשות.

טלוויזיה
ח קי ר ה ונד שו ח ד
ברשות השידור נערפת בימת אלד,
חקירה פנימית אשר תועבר כנראה למשטרה.
המדובר במיקרו־ ,ראשון שהתגלה
מאז קיומה של הטלוויזיה: נטילת שוהד
מאנשים המבקשים להתראיין ולהופיע על
המסך הקטן.
החשד מופנה כלפי אחד מכתבי מחלקת
החדשות הערבית אשר קיבל, לפי הטענה,
שלמונים מאחד האישים בגדה המערבית
המרבה להתראיין בטלוויזיה.
ברשות מציינים, כי בתקופת שילטון
ירדן בגדה המערבית היד, שכיח למדי
1שאישים שילמו כסף לבתבי הטלוויזיזז
הירדנית כדי שיראיינו אותם.

לאזה וד אזה
נראח כי עומדת ליפול הפתעה מרעישה
לגבי המיכדז ׳למנהל השידורים בערבית
שנסגר השבוע. כזכור עוררה ההפרדה בין
השידורים בעברית לערבית סערה ׳ברשות

ההחלטה בדבר המנחים הקבועים של
התוכנית עלי כותרת עומדת ליפול בימים
הקרובים. ירון לונדון ימשיך להיות המגיש
העיקרי של התוכנית. משום מה
החליטו ברשות השידור ש״אין לו מחליף.״
בין •שלושה ד,מגישים ש׳נוסו עד כד, עבר
את המיבחן רק אחד: גדעון לב-ארי,
מפיק כל־בו טק ואיש הרדיו. יואל אם־
תדון ויואב טוקר נפסלו.
לא מן הנמנע שהטלוויזיה תנסה מגישים
נוספים, אם כי בינתיים עדיין לא הציע
איש את עצמו לתפקיד זה.