גליון 2097 מתאריך 9 בנובמבר 1977

הארון היה עטוף שחורים ומקושט שרשרת
עלי גפן מוזהבים. מעל לארון התנשאה
כיפה תכולה ענקית, שסרטים שחורים שזו רים
בה, תלויה בשרשרות מתכת שהיו
קשורות לארבעה עמודים עטופים באותו
בד, מקושטים במגיני-דוד מוזהבים. אלפים

פדים והמאמרים שהתפרסמו בעתונות עם
מותו לא היו שונים מאלה שראו אור
השבוע, כשמלאו 25 שנים להסתלקותו.
כנערים, שקראו בחשאי את הסולם הזה
מתחת לספסלים בגימנסיה, ציפינו להופעתו
של הגיליון הבא כדי לקבל הערכה
חיה ומעודכנת לאישיותו של וייצמן ותרו מתו
למהלך המאורעות אותם חיינו בשנים
ההן.
העולם הזה היה אז האורים והתומים
על פיו נקבעה התיחסותה של שכבה
שלימה בנוער הישראלי לאישים ומאורעות
שהתרחשו ביישוב. משום מה, נחרת ב-
זכרוני גיליון האבל על וייצמן של העולם
הזה, יותר מגיליונות אחרים באותה תקופה.
כמד, מהתמונות שפורסמו בו עומדות
מול עיני עד עצם היום הזה.
כשעלעלנו השבוע באותו גיליון (העולם
הזה )785 שהתפרסם לפני 25 שנים, ניתן
היה גם להבין מדוע. דומני שזה היה העתו!
הישראלי היחיד שהופיע באותה תקופה
שכיסה את מותו של וייצמן וטכס הלווייתו
בצורה עתונאית צרופה, נעדרת מליצות
ומשוחררת מהרגשנות שאיפיינה את סיג־נון
העתונות הישראלית באותם ימים. ניתן
למצוא בדיווח של העולם הזה על טכס
ההלוויה הממלכתי, פרטים ששום עתון
ישראלי לא העז אז לפרסמם, כדי לא
לפגוע בכבוד המת, כמו, למשל, הקטע
הבא:
הדת היהודית קובעת כי רגלי הנפטר
תהיינה לצד ירושלים בעת קבורתו, למען
יוכל המת לראות בעיניו את עיר הקודש.
חיים וייצמן, שמימיו לא חיבב טכסיס
דתיים, קבע את ההיפר בצוואתו: כי יונח
בקבר כשרגליו אל חלון חדרו (בו חסרה

חלפו בדממה על פני הארון. יחד עם
קבוצת נערים, חלפנו בחרדת־קודש על
פני הארון. אחר־כך התגנבנו שוב לקצה
התור כדי לצעוד בשנית מסביב לכיפה
שתלתה מעל הארון. נדמה היה לנו באותם
רגעים כי אנו חשים את משק כנפי
ההיסטוריה.
וייצמן היה שייך כבר אז לעולם שחלף.
למדנו על חייו ופועלו בשיעורי תולדות
הציונות, בדיוק כמו שלומדים כיום. ההס
רשת
המגן בצד אחד, כדי לאפשר לנשיא
להאכיל את הצפרים) ,בכיוון ההפוך בדיוק.
מארגני הטכס, במבוכתם, מצאו פשרה :
הקבר נחפר כך שהרגליים פונות צפונה.

אף לא רק הדיווח העתונאי הוא
שייחד את כתבת העולם הזה על וייצמן
(שבפעם הראשונה והיחידה בתולדות העולם
הזה הודפסה ראשיתה על השער הקדמי)
.הערכתו של האיש והתפקיד אותו

״העולם הזה״ ,שכועון החדשות הישראלי. המערבת והמינהלד! :
תל־אביב, רהוט גורדה ,3טלפון 243386־ .03 תא־־דואר * 136
מען מברקי :״עולמפרס״ י מודפס ב״הדפוס החדש״ גע״מ, תל־אביב,
רה׳ גן־אגיגדור. הפצה :״גד״ גע״מ. גלופות: צינקוגרפיה
כספי״ גע״ס. העורך הראשי: אורו אבנרי. העורף: אלי תגור עורך
תכנית: יוסי שנון * עורכת כיתוב: גורית יהודאי. ראש המינהלה :
אכרהם סיטון. מהי ה-י.״ דעות: רפי זכרוני. המו״ל: העולם הזה כע״מ.

זמן קצר לפני עלות השחר ביום
הראשון, השמיני בנובמבר ,1952 צילצל
הפעמון בחדרו של שלמה קצ׳ירגנסקי, נהגו
של הד״ר חיים וייצמן, נשיאה הראשון
של מדינת־ישראל. צילצול הפעמון הזעיק
את הנהג אל חדר־השינה של הנשיא.
שם מצא את רופאו הפרטי של וייצמן,
ד״ר יואל, שישן כל לילה בחדר סמוך.
הרופא ביקש ממנו להחליף את מיכל החמצן
שלרגלי המיטה המיוחדת לחולים, עליה
שכב הנשיא.
היתה זו התקפה רגילה, אחת מרבות
שהנשיא סבל מהן מאז הורע מצב בריאותו
באופן פיתאומי כשנה קודם לכן, מאחר
שהיה חולה־לב במשך שנים רבות. הפעם
היתה זו ההתקפה האחרונה. כעבור שעה
קלה, ב־ 5.55 בדיוק, נפח חיים וייצמן
את נשמתו מבלי שהכרתו תשוב אליו.
רופאו הראשי, פרופסור הרמן צונדק, ש הוזעק
מיד עם תחילת ההתקפה על ידי
הד״ר יואל, יכול היה רק לקבוע כי הלב
חדל לפעום.
תוך רגעים נמסרה הידיעה לממשלה
ולקרובי המשפחה. המנגנון המיוחד שהו קם
שנה קודם לכן כדי להכין הלוויה
ממלכתית לנשיא, הופעל מיד כדי לבצע
את המיבצע שכונה בשם נזיבצע יוסף.
תחנה מישטרת רחובות המתה ככוורת
משוטרים אזרחיים ושוטרים צבאיים. חיי לים
שנשלחו מבסיסיהם לבושים בגדי
מיסדר, רובים מכודנים בידיהם, הוצבו
לאורך כל הדרכים המובילות לארמון הנשיא
ברחובות.
הידיעה על מותו של וייצמן התפשטה
אותו בוקר במהירות, עוד בטרם הספיקו
העתונים לפרסמה בגיליונות האבל ש הוכנו
שנה מראש. במעברות וביישובי
העולים, בהם שוכנו מאות אלפי עולים
חדשים, גברה ההתרגשות. בעיני תושביהם
היה חיים וייצמן לא רק נשיא המדינה!
הם למדו את שמו יחד עם האגדות על
הרצל והעבר הרחוק שהוליד את המדינה.
ביישובי העולים לא היה כמעט בית שלא
תלו בו את דגל הלאום ענוד שחורים.
בערים הגדולות של היישוב הוותיק היתה
הידיעה סימן לתחילתו של חשבון נפש,
סיכום של תקופה. היתה תחושה שהנה,
פרק בהיסטוריה היהודית, שכבר הגיע
לקיצו, נחתם סופית עם הסתלקותו של
האיש, שסימל אותו יותר מכל אדם אחר.
השבוע מלאו 25 שנה לחתימתו של
אותו פרק.

כיום גו מת חיים וייצמן הייתי תלמיד
בגימנסיה הרצליה בתל־אביב. הלימודים
התבטלו. אך במקום לחזור הביתה, נמשכנו,
כמו על-ידי כוח מגנטי, לכיוון אחד: רחובות.
ניסינו לעקוף את משמרות השוטרים
שחסמו את דרכי הגישה לארמון הנשיא
והצטופפנו ליד השער עד לשעות הערב,
בעת שהותר לקהל הרחב לחלוף על פני
גופת הנשיא.
ארונו של וייצמן היה מונח על גבי
במה שחורה גבוהה ברחבה שליד הארמון.

מילא בהיסטוריה של התנועה הציונית,
כפי שהתפרסמה אז בה עולם הזה, היתד,
שונה ויוצאת־דופן מכל מה שהתפרסם
במקומות אחרים. קטע מ תומי, תופס •לגבי
האיש גם היזם כשהוא מנותח מזוויות
הראיה הייחודית •של העולם הזה :
...הצרפתים, האיטלקים, הרוסים — כולם
ראו בציונות, משך דור שלם, סוכנות
של האימפריאליזם הבריטי. אולם וייצמן
עצמו דחה את ההאשמה בשאט נפש. עד
יומו האחרון האמין כי החזון הציוני הוא
שכבש את המדינאים היבשים, וכי התועלת
לאימפריה הבריטית, עד לאישור המנדט
כעבור שנים, היתה מקרית בלבד.
בעיני ההיסטוריה לא יכול להיות ספק
שהציונות מילאה בפרק זמן זה תפקיד
של כוח עזר לאימפריאליזם הבריטי, וכי
וייצמן היה, בהכרה או שלא בהכרה, השושבין.
אולם שאלה שונה לחלוטין היתה
אם הדבר היה כדאי. קשה היה לראות
כיצד היתה הציונות יכולה להגיע בדרך
אחרת להקמת ישוב שיהיה מעוגל ליצור
מדינה.
היתה ברירה אחת — בתיאוריה. היא
לא היתה קיימת, למעשה, כי היתה לחלוטין
מחוץ לעולמם הנפשי של וייצמן ובני־דורו.
היא היתה קשורה בשיחרור המרחב
כולו, גירוש ההשפעות הזרות ושיתוף היהודים
והערבים באיזור עצמאי.
אחת הפרשות המוזרות ביותר היא שלא
הרצל, לא וייצמן ולא כל מנהיג ציוני
אחר התעניין מענלס בקיומם של שש מאות
אלף ערבים בארץ בה ביקשו להקים בית
לאומי יהודי, ובקיומם של מיליוני ערבים
נוספים במרחב אשר ארץ זו השתייכה
אליו. עוד פחות עניין אותם קיומה של
תנועה לאומית ערבית, תרבותית ופוליטית,
שנולדה כמעט יחד עם הציונות.
רק שבועות מעטים לפני מתן הכרזת
בלפור נזכר קיומם של הערבים בפעם
הראשונה. המזכיר היה סר מארקס סייקס,
אותו מדינאי אנגלי שחתם את ההסכם
הסודי עם הצרפתים * והפך ציוני כדי לחסלו.
הזהיר סייקס לדברי וייצמן :״תוך
דור אחד תשיג התנועה (הערבית לאומית)
את שלה, כי לערבים יש אינטליגנציה,
חיוניות ואחדות לשונית סייקס יעץ
לבוא במגע עם האמיר פייצל, המנהיג
הבולט ביותר של הערבים.
השאלה התעוררה שנית כשהגיע וייצמן,
אחרי מתן הצהרת בלפור, לארץ. הגנרל
אלנבי יעץ לו להיפגש עם פייצל. כתוצאה
מפגישה זו שהתקיימה בעמאן הושג מה
שנקרא ״הסכם וייצמן־פייצל״ .במכתב ש נשלח
על ידי הנסיך הערבי לשופט פליכם
פראנקפורטר נאמר :
״...אנו מרגישים כי הערבים והיהודים
הם דודנים, בני גזע אחד ...שתי תנועותינו
משלימות זו את זו. התנועה היהודית
היא לאומנית, לא אימפריאליסטית. התנועה
שלנו היא לאומנית, לא אימפריאליסטית.
יש מקום בסוריה לשנינו. אכן, סבורני כי
איש מאיתנו לא יוכל להצליח הצלחה של י ממש בלעדי השני...״
קשה לדעת מה היה מתרחש לו היו
היהודים והערבים עושים באמת מאמץ
רציני בכיוון זה. אולם תוקפו של ההסכם
פג כשפייצל גורש מדמשק על ידי התותחים
הצרפתים. והיהודים, שהדבר נכפה
עליהם מן החוץ, לא הבינו מעולם את
העולם הערבי, שאיפותיו ותקוותיו. יחסם
אל הערבי היה, פחות או יותר, כיחסם
של יהודי המערב אל יהודי המזרח: היחס
אל משהו שכדאי להתרחק ממנו ככל
האפשר.
לא היתה זו החלטה ברורה. היה זה
עניין של רגש, והרגש הוא שקבע. וייצמן *
מודה בעצמו שלא יכול היה לחדור אל
ליבו של הערבי, להבינו :״לערבי יש
כישרון עצום לבטא דעות מנוגדות לחלוטין
לדעותיך, באדיבות כה עדינה ועקיפה
שנדמה לך כי הוא מסכים איתך ...שיחות
ומשא־ומתן עם ערבים דומים לרדיפה אחרי
פאטא־מורגנה במידבר: מלאת הבטחה וטובה
למראה, אלא שאינה עלולה להוביל
אותך לכל דבר פרט למוות בצמא.״
היתה זו דעה מקובלת בין אירופאים.
אולם לגבי מדינאי שבא לחרוץ גורלם של י
עמים, היתה זו דעה שטחית מאוד.
ולא צריך להמשיך ולצטט כדי להגיע
למסקנה שכמעט מאום לא השתנה בתחום
זה ב־ 25 השנים שחלפו מאז.

* הסכם סייקס־פיקו.

ג די גי ס ס -ס׳י ״5

.נדוגיח^ססס״״^5

!,אז מיי׳

,כי>נ1ר

זו״? 00*?#0ע ^

ן ץ^00

| 1י £י5׳

פד 117ם מ /י ני ^ /ו פ אי טיראן

ב מסי
תוגונזיף קציני שפר שו
חוזרי ם ד חי ל תז אוזי ר
עם פרישתו של מפקד חיל־האוויר,
האלוף בנימין פלד, מתפקידו, עומדים
לחזור לשורות החיל קצינים רכים שפרשו
משירות־הקכע כחיל־האוויר כתקופת
כהונתו של פלד.
הסיבות לעזיבתם של קצינים אלה היו יחסי־האנוש
המעורערים ששררו בחיל בעת שבני פלד היה
מפקדו. עתה הגישו רבים מהקצינים שנטשו את
חיל־ד,אוויר בקשות להתגייס אליו מחדש.

חו ברתל או מני ת נגנז ה
מנכ״ל מישרד־החינוך, אליעזר שמזאלי,
הורה לגנוז את ׳החוכרת ״מה אני
מוכרח לדעת על ישראל״ ,שהוצאה
על־־ידי המזכירות הפדגוגית של מישרדו.
שמואלי לא ידע כלל על הוצאת החוברת, שהיא
בעלת תוכן לאומני־קיצוני, ואשר נשלחה
לבתי־הספר בכמויות גדולות. אחרי שאורי אבנרי
העיר את תשומת־ליבו אליה, הודיע השבוע
לאבנרי כי הורה להפסיק את הפצתה לאלתר.
כבר קודם־לכן החליטו כמה מנהלי בתי־ספר,
על דעת עצמם, להשליך את החוברת לפח.

דן פ תי ר חוור למשרד
ראש־ הממ של ה
דובר מישרד ראש־הממשלה לשעבר, דן פתיר,
שזכה במיכרז כמנהל חטיבת החדשות בשידורי
ישראל ויצא לחופשה לפני כניסתו לתפקידו החדש,
יחזור ככל הנראה לתפקידו כדובר מישרד
ראש־הממשלה באופן זמני. מנחם בגין ביקש
מפתיר שיתלווה אליו לביקורו הממלכתי בבריטניה.

נראה כי פתיר יתבקש לשמש כדובר
ה מישדד עד לחודש אפריל א,197
כעת שהכתב המדיני של ״ידיעות
אחרונות״ ,שלמה נקדימדן, יוכל
להשתחרר ולקבל על עצמו מינוי זה.

סמי נחמיא 1ה ל
שירות עז רהבר טי
קצין־ה,מודיעין לשעבר של מישטרת
ישראל, סמי נהמיאס, עומד לעכור
לשוק הפרטי. נחמלאם דחה לא־מככר
הצעה להשתלב בעורך־תוכניות ברדיו.
לעומת זאת נראה בי הוא יקבל
על עצמו את אירגונה של חכרה חדשה,
שתציע לציבור שירותי עזרה
ראשונה כתחומים שונים. כין השאר
מתכוונת החכרה להקים גם שירות
כבאים פרטי שאזרחים יוכלו להזעיקו
לכיבוי שריפות, וכן שירותי עזרה
ראשונה רפואית.

של קארטר

השגרירות הישראלית בוושינגטון מפעילה רשת
של התנגדות לנשיא ארצות הברית, ג׳ימי קארטר.
הניסיון האחרון נעשה בלוס־אנג׳לס כאשר
מושל קליפורניה ערך ארוחת־ערב חגיגית, במחיר
100 דולאר הכרטיס, לנשיא האורח.

המימסד היהודי המקומי, כעצה אחת
עם השגרירות, עשה הכל כדי להכשיל
את האירוע, אך נכשל. שיחות טלפוניות
אישיות נערכו עם כוכבים, כמאים,
תסריטאים ואישי־כלכלה שונים
מקליפורניה, כדי להניאם מלהשתתף
כארוחה לכבוד הנשיא, אולם לא העלו
תוצאות ממשיות.

קו פ א קרייו מו ירוץ
ב ר שי מ ה ריבה
למערך*
ראש עיריית גבעתיים, קובא קרייזמן, עורך
באחרונה גישושים עם אנשי הליכוד וד״ש בעירו,
במטרה לברר אם יסכימו לתמוך — בבחירות
לראשות העיר — ברשימה שהוא יעמוד בראשה.
קרייזמן כבר הודיע על כוונתו לרוץ ברשימה
פרטית בבחירות לראשות העיר, אחרי שסניף
מיפלגת העבודה בגיבעתיים החליט כי לא יעמוד
בראש רשימת המערך בעיר.

עתה מנסה קרייזמן ללכד את כל מתנגדי
המערך כעיר סביבו, כמטרה להוציא את
השילטון מידי המערך כעיר הנחשבת
כמיבצרו.

מיקרה בולט הוא זה של המיסעדה באבא, שבשנים
האחרונות הפכה מקום־מיפגש לילי לעשרות
שוטרים ואנשי היחידה המרכזית, שבאו לסעוד
בה בשעות עבודתם. במשך שנים פעלה המיסעדה
24 שעות ביממה, מבלי שבעליה נקנסו אף לא
פעם אחת. באחרונה התחלפה ההנהלה, והבעלים
החדשים סירבו להאכיל שוטרים חינם אין כסף.
עתה הם סופגים דו״חות בקצב של כעשרה בחודש.

יותר יבו א
מכוניו ת מ שו מ שו ת
במישרדי האוצר והתחבורה נערכים עתה בירורים
בדבר האפשרות להתיר ליבואני רכב לייבא לארץ
מכוניות משומשות. עד כה היה מותר לייבא
לארץ רק מכוניות חדישות, וגם זאת רק אחרי
שמישרד התחבורה בדק את סוג המכונית ואת
החברה והוציא להן אישור בטיחותי.

עתה, המגמה היא להתיר ייבוא מכוניות
משומשות כנות שלוש עד ארבע שנים,
ולהוריד את המיסים והמכסים עליהן
כהתאם.
גם כאשר יותר יבוא מכוניות משומשות, תעבור
כל אחת מהן בדיקה באחד המכונים המורשים,
כדי לדעת אם היא עונה על תקני הבטיחות
הנהוגים בארץ, נוסף על בדיקת הרישוי שלה.

הופיע ספרעד
פי פצע פוג א די שו
כדומה למה שהתחולל כישראל אחרי

שסוע מקפ רי סין
3־ • 1750 דירות
חברת־ד,תעופה כנף פותחת בעוד שלושה שבועות
קו טיסות קבוע לקפריסין ולרודוס. מחיר הטיסה
הלוך־ושוב לקפריסין יהיה 999 לירות ומשך
הטיסה משדה־דב 45 דקות. מחיר הטיסה לרודוס
יהיה 1450 לירות ומשך הטיסה שתי שעות ורבע.

החכרה גם תספק לבל נוסע חדר כמלץ
טוב כמחיר של 7תלר ליום, כולל
ארוחת־כוקר. שבוע בקפריסין יעלה
לישראלי, כולל המלון וארוחת־כוקר 1750 ,
לירות. החכרה תציע מלונות כאיזורי
הסקי כהרי קפריסין.

מחיר טיסה וזלוך־ושוב לאילת כיום גם הוא 1000
לירות, אך יום במלון עולה כ־ 500 לירות לאדם,
פי־חמישה מאשר בקפריסין או ברודוס.

צפוי ההכחשה

ל תו כני ת ה חנינ ה
חוגי מישרד־המישפטים עומדים להצהיר כי לא
תהיה חנינה כללית וזאת כדי למנוע את גל
הפשיעה האחרון אשר, לדעת מישפטנים, נובע
מהשמועות על החנינה.

למרות זאת תאשר כנראה הממשלה
את החנינה עוד כחג החנוכה הקרוב,
עת ייפתחו חגיגות ׳השלושים
כאופן רישמי.

אנשי מישרד המישפטים טוענים כי עניין החנינה
הוא כמו פיחות, שבו מותר לשקר לפני החנינה,
כדי שלא לגרום נזקים.

גבוה, את כל סירטי ההקלטה שעליהם
הקליט את השיחות שהתנהלו
עם המטוס החטוף באלחוט, החל מזמן
קצר אחרי חטיפתו. כל התיש־דורות
האלה מתפרסמות כספר כס־ 2
לואן.
3ן ן וווקן ון יץ ך״ם^י^י — —

ס 1יך ת ל־ א פי ב
די שי ב דו. או ר שפחיי
ישיבת אור שמח בירושלים, שסביבה
מתרכז החוג הגדול של החוזרים־בתשובה, בעיקר
מקרב אנשי הבוהמה, עומדת לפתוח סניף בתל־אביב.

כשל ריבוי הפונים לישיבה הירושלמית,
תקים הישיכה סניף כשדרות רוטשילד 92
כתל־אכיב, שירכז את הפונים החדשים
לישיכה מאזור תל־אכיכ.

המהפך הי סהאס
אלופת אי רו פ ה

קנ סו ת ל פי ס ע דווו
שהפ סי קו
לשחד שוטרים
כעיקכות האיסורים החמורים שהוטלו
לאחרונה על אנשי-מישטרה שנהגו לסעוד
חינם, או תמורת תשלום סימלי,
כמיסערות תל-אכיכיות וכתמורה השלימו

ביטול הפיקוח על המטבע הזר גרם גירעון מיידי בסך
2מיליון ל״י בקופת קבוצת הכדורסל של מכבי
תל־אביב, אלופת אירופה.

מככי תל-אכיב ׳משלמת לחלק מבדורסלניה
משכורת הצמודה לשער הדולר. עליית
•שער הדולר תגדיל את ההוצאות לשבר
השחקנים ככ־ 50 אחוזים.
העובדה שהשנה תשחק מכבי רק במישחקי הגמר
בגביע אירופה לאלופות, ולא תתמודד בשלב
המישחקים המוקדמים, הקטינה ממילא את ההכנסות
הצפויות לאגודה ממישחקי הקבוצה השנה. בהנהלת
ה 3רר?יד. מחת -די ח?זתד• ז• י• דיי יי

יייי ״יי

\{יייו

.ייי !

העולם הזה 2097

כדאי לך להגביר את
שיתוף הפעולה בינך
לביו שותפיך. בשורות
טובות יגיעו אליך באמצעות
אנשים זרים.
בעיות שנראו לך כמ-
חמולות יצופו ויעלו
מרחש. תצטרך לתת
את דעתך במייוחד לעניינים
פינאנסיים שאינם
קשורים ישירות
לעסקיך. התבלטות יתר לא תזיק לך.

ללזי*

יהיה זה עבורך שבוע
טוב לחתימה על נויס־מכסי.
לאנשים בעלי
סמכות תהיה השפעה
חיובית ביותר על חייך.
אם תישמע לעצותיהם,
יהיו הצעדים שתנקוט
: 1 21 אפריל -
הצעדים הנכונים. ההס;20ב
מ אי
דר שאת חותרת אליו
הוא הסדר זמני העלול
להתפוצץ. מוטב שתתחרי להגיע להסדר של
קבע. אל תהססי להוציא כספים על לבושך.

שוו

המון פעילות חברתית,
המון מאורעות
משפחתיים משמחים,
המון חגיגות, מסיבות
וביקורים. בסופו של
דבר תצא תשוש מכל
אלה. אבל אל תפסח
על אף אחד מהאירועים
אליהם הוזמנת,
אפילו נפשך נקעה
כבר מכל אלה. השתדל לשלוט ברוחך
למריבות הקטנות אליהן אתה נקלע.

דיעותיך יזכו להדים חיוביים ביותר. הלהט
הפנימי שלך המלווה את הדברים שאתה
מאמין בהם יעורר אמון יותר מכפי שאתה

מצפה. הקסם האישי
שלך מבוזבז על קשרים
אישיים שלא ישאו שום
פירות. יהיה עליך לקבל
השבוע כמה החלטות
חשובות. אל תהססי ואל
תדחי דברים למוסד
מאוחר יותר. תיעזרי באדם
מבוגר ממך בהח23ב
ספטמבר -
22ב או ק טו ב ר
לטות מכריעות. התרחק
מאנשים המתכעסים בקלות.
אתה עלול למצוא את עצמך בריב
שלא היה לך כל חשק להיות מעורב בו.

11 אזני[1,

קרוב לוודאי שתיתקל בהתנגדות להרבה
מצעדיך. הרבה אנשים אינם מקבלים
אותך ברצינות
שאתה סבור שהיתה
מגיעה לך. יהיה עליך
להשתדל להיות טיב-
עי וגמיש יותר ביח-
סיך עם הממונים
עליך בעבודה. הרפת.
קאות
האהבים שלך
: 1 22 או ק טו ב ר -עלולות לסבך אותך
;22 בנו ב מ בר
__ בצרות. תוצאות חיוביות
יותר יהיו לענייני
הכספים שלך• אל תהמר, לך רלן
על בטוח. חשוב יותר על בחירת ידידים.

סת 11

להיות צריך זה עבורך שבוע מצחיק
סידרה של
מאד.
מאורעות משעשעים,
פגישות במצב רוח
מרומם, בדיחות בין
חברים והנאה מבידור,
תאפיין את מזלך
השבוע. אבל בתוך
שפע הצחוק וההומור
יהיה עליך לזכור ולא להזניח עניין
בריאותי שאתה מנסה להרחיקו ממך.

בחון היטב את הכרזותיו
והצהרותיך. אויי־ביך
מבקשים להמעידך.
היזהר מניסוחיס בלתי־אחראיים.
ותרנותך בעניינים
מסויימים עלולה
לעלות לך ביוקר.
11ב או גו ס ט -
קצת תקיפות לא תזיק
22בספטמבר
לך לטווח־ רחוק. מיב־תביס
שתקבל יעודדו
את רוחך. הי שליווה — החשדות שאת תו־לה
באדם היקר לך אינם מוצדקים.

111111ו!

אוקמובר !השחור1

ד״ש לבנין

על המהפך הכלכלי של שר־האוצר שימחה
ארליך: זו תוכנית כלכלית חדשה ן
זה אוקטובר ה שמד! ואני מקווה שצרת
אתרבים תהיה חצי לוחמה !
עזרא לוי, חיפח

טענותיו •של ח״כ אמנון רובינשטיין כ אילו
חבריו בד״ש הוליכו אותו שולל
ובהיעדרו מן הארץ ניהלו מאתרי גבו,
ובלי ידיעתו, את המו״ט על הצטרפות
ד״ש לקואליציה, ממש נוגעות ללב. אבל
גם אמנון רובינשטיין מקבל את ״דין
התנועה,״ ואחרי שהחוב בה אישר את
ההצטרפות לממשלה, הוא מקבל עליז את
ההכרעה הדמוקרטית.
השאלה היא: אם עדיין, יש מקום ל דמוקרטיה
בתנועה שעל״פי עדות אמנון
רובינשטיין עצמו• ,ראשיה פועלים בשי טות
אנטי־דמוקרטיות כדי להעמיד את
חבריה בפגי עובדות מוגמרות?
יואב שפיץ, תל־אביב

אני רוצה לנצל את דפי עיתונכם כדי
לשבח את ממשלתנו הנכונה, שהוכיחה
שוב כי כל צעדיה מתוכננים. אכן, מר
ארליך הגה רעיון מבריק בהחלט לפרסם
את גזירותיו הכלכליות דווקא ביים
השישי, שעה שטורי הסאטירה של ה שבועונים
כבר הוגשו לדפוס וטורי הסא טירה
של השבוע הבא כד, רחוקים, שבוו דאי
יימצא לסאטירקונים במשך השבוע
חומר חדש ומרענן יותר, שלא חסר תחת
שילטוננו הנערץ.
יוסי קאופמן, גיבעתיים
לדעתי צריך לחרוט באבן את תימצותו

מה אתים מתמרמרים על הצטרפות ד״ש
לקואליציה?
כאשר ביקר ייגאל ידיו בארצו׳ת־הברית,
הוא נפגש עם הנשיא ג׳ימי קארטר. בסיום
שיחתם ביקש קארטר מידיו למסדר

עקת

יהיה עליך להקדיש תשומת״לב מרובה יותר
בכל הקשור ליחסים בתוך מישפחתך. תהיה
לך הצלחה במגעים עם
פקידי־רשות. הביישנות
וההססנות שנתקפת בהם
לאחרונה יחלפו בעזרתה
של ידידה ש תבין
לרוחך. הישמרי
מכניעה ליצריך. סימכי
יותר על תבונתך. המאבק
בין היצר והתבונה
23 גנו ב לו ב ר -
.20 בדצרזבר

מוליך בך אומנם קוני
פליקט עסוק, אולם
תוכלי להתגבר עליו אם תפזרי את פעילותך
על פני שטחים רבים. המר השבוע.

אין לך פנאי לקריאת
וללימודים, וזאת אחת
השגיאות הבולטות ביותר
שלך. השתדל לש נות
את סדר ניצול זמנך
החופשי בצורה קיצונית
ותראה כי הדבר ישא
פירות. יהיה עליך להפ;21
בי 1נ י -
כ) 2ביילי
עיל את ביטחונך העצמי
כדי לקדם עניין התקוע
כבר זמן רב. גייס את כל משאביך הנפשיים,
התגבר על כל המעצורים שבדרכך.

מכתבים

יוקרתך עשוייה להגיע לשיאה בעיני
אנשים שאתה מיחס חשיבות לדעתם.
מאמצים שהשקעת בזמן
האחרון יתנו תוצאות
חיוביות ביותר
השבוע. כל פעילות
שתהיה לך בשטח ה יצירה
תשתלם ביותר.
הימנע מלדבר על ידידים
מאחורי גבם. זו
תקופה טובה לצאת
ולמסעות. לטיולים קצת פעילות גופנית,
אותה הזנחת לאחרונה, לא תזיק לך.
ביקור בל6י צפוי ירבה את מצב-רוחך.

שבוע של מתח ועצבים מצפה לך אס לא
תדע להבליג על רגשותיך. הכבוד העצמי

שלך ורגישותו מסבכים
אותך במריבות שטות,
שאתה מחריפס שלא לצורך.
יהיה עליך להיות
רך וחם יותר כלפי בת־זוגך.
בעיות כספיות
יעיקו עליך. תאוותך לנסיעות
תתגבר עליו השבוע.
גלה זהירות מפ20
ביגו א ר -
18 בפ ברו אר
ני אנשים חדשים שתפ״י
גוש
והפעל את השכר
הישר ט)לך בשפטך אותם. בהיקלעך לוויכוח
תיאורטי, נסה לחדור למשמעויות הדברים.

תחליט פעם אחת: להיות בן־אדם מעשי
או לעסוק בהזיות, יפות כשלעצמן,
__ א ך שאין בצידם תועלת
מרובה. חוש דר-
מאטי הוא במקומו
אך ורק כשהוא מצומ צם
למיקרים בהם יש
להפעיל רושם. הפסיקי
לשחק באנשים, כולם
רגישים לפחות כמוך
19 בפ ב רו א ר ־
ויש גם להם זכות
20במרס
לאמת משלהם. הצהוב
יהלום אותך ביותר.
תעמדי השבוע במרכז של ביקורת חריפה
ביותר, בה יהיה עליך להגן על צעדייך
בעתיד. זלילת יתר תהיה מסוכנת השבוע.

של אותו עיתונאי שאמר ביומן השבוע
ברדיו, בעת שדיאיין את סגן שר־האוצר
יחזקאל פלומין בקשר לתוכנית הכלכלית
החדשה :״אתם רוצים להפוך את ישראל
לוואדוץ !״
שלום אסולין, קריית־אתא
יהושע בן־ציון שוחרר מהכלא, הדולאר
שוחרר גם כן. עכשיו צריו עוד להמתין
ששר־האוצר ישחרר גם את ההון השחור,
וישראל תהפוך גן־עדן לספקוילאנטים.
מיכאל ש;׳ ר, תל־ אביב

שקרים לכל עבר
הופיעו לפני האומה כדי להסביר לה
את הצעדים הכלכליים שהחליט לנקוט,
הצהיר שר־האוצר שימחה ארליך חגיגית
כי גם הממשלה תהדק את החגורה, וכי בל
המיישירדים הממשלתיים ייאלצו לספוג ב שנת
התקציב הנוכחית את ההתייקרויות
הנובעות משינוי שער הלירה. והנה, לא
חלף שבוע ימים מיום השמעת דברים אלה,
ונבר התבשרנו כי מישרד־האוצר מכין
תקציב נוסף לשנת התקציב הנוכחית וכי
בסופו של דב רלא יגיע הקיצוץ כתק ציב
הממשלה אלא לשלושה אחוזים לכל
היותר.
את השקרים •שפיזר לכל עבר לפגי ביטול
הפיקוח על המטבע, תירץ ארליך
בכך שחובתו של שר־האוצר לשקר, על-
מנת למנוע כפוקלצ״ות. אבל למר יש
צורך לשקר, אחרי ביצוע התוכנית? אולי
כדאי לבלבל •את הציבור שנתבע לשאת
בעול, לפזר עשן בעיניו כדי ליצור רושם
מסולף כאילו גם הממשלה מקצצת בהר
צאות?
יהושע רזניק, רמת-גן
...עכשיו צריך רק להמתין ולראות מתי
יחליטו חברי־הכנסית הנכבדים, שאישרו
את התוכנית הכלכלית של הממשלה, להע לות
את משכורותיהם. ניסיון העבר מלמד
כי תמיד, מייד אחרי שהטיפו לעם כמה
חיוני להוריד את רטת־החיים ולא לשלם
תוספת־יוקר, מיהרו חברי הכנסת להעלות
לעצמם את המשכורות וגם את הוצאות
הרכב. סזף־סוף, הם לא חייבים לסבול
מהגזירות שהם גוזרים על העם. הרי העם
בחר אותם כדי שיחליטו מה טוב בשבילו !
דבורה מילמן, ראשון־לצידן

ד״יש לבנין. אז הוא מסר אותה. לא הוא
אשם. קארטר אשם.
יוסף מיכאלי, ירושלים
מי אמר שישראל אינה ארץ האפשרויות
הבלתי־מוגבלות? די להסתכל על שולחן
הממשלה החדשה, ולראות כיצד יושבים
סביב שולחן אהד שמואל תמיר ומאיר
עמית, שהשמיצו זה את זח בפרשת אוטו־קארט,
או משה דיין ומי שהיה צריך
להיות חוקר מחדליו בוועדת אגרנט, ה פרופסור
ידיו• אנשי ׳תנועת שינוי בכנסת
תומכים כממשילה שבד, יושב המחדלטור
משה דיין, שבגלל מחדליו קמה תנועת
שינוי, ואחר־כך חם עוד תובעים מאיתניו
להאמין שזאת ממשלה רצינית.
אלי אוחיון, באר־שבע

שיה נהגים
בעיתונכם פורסמו דברים (העולם הזית
)2095 יוחסו לי, אודות נסיעה מטורפת
ברחובות ירושלים. ברצוני להבהיר את
העובדות הבאות:
שמי הוא !מאיר סיבוני ולא משה שהם.
משה שהם הוא נהגו של הרב הראשי
שלמה גוית, ואילו אני נהגו של הרב הראשי
הספרדי, הריאשון־לציף ון הרב עו בדיה
יוסף.
מעולם לא נעצרתי עיל-ידי שוטר בקשר
לנסיעה מטורפת, ומעולם לא נאמר לשו טר
מיפי כי ״הרב הראשי נהנה מנסיעה
מחירה.״ חלילה לחשוד בהרשאל״צ צנוע
ההליכות בדרישה מוזרה כזו, המתאימה
לדעתי לאישיות אחרת.
יש^לי היסוד לחשוד כי אכן משה שוהם,
נהגו של הרב גורן, אמר לשוטרים
ששאלוהו על נסיעתו המטורפת, כי הוא
ינהגו של הרב עובדיה שדרש ממנו לנסוע

אם נסוגה השערתי זו, הרי זג גובל
בשערורייה שאין כדוגמתה.
מאיר סיכוני, ירושלים

עמידרור — לצה״ל !
בנימין עמידרור הוא, לדעתי, הפרשן
הצבאי הטוב ביותר בארץ. אין לי ספק
שהוא כיום ״לידל האירט הישראלי״ .דק
באחרונה נהייתי לקרוא את מאמריו על
חהצנחיות בארניחיים במ״׳לחמת־חעולם ה־
(המשך בעמוד )8
העו ל ם הז ה 2097

אכף 3״ בכי
רי בי תכטגה,

הצמדה,

משתחררת מצהיל, ורמי כבר ה ח חיי ב...
תהיה לוו תתווה בקרוב. ותהיה לנו דירה.
מבנק דיסקונט קבלנו היום 60 אלף
לירות הלוואה, ללא הצמדה, ב-־ 90/ריבית1
זו המתנה של בנק ריסקונט לחתונה.
בכל מה שנוגע לבנק דיסקונט, אנחנו תמיר ראשונים.
הוריה של שרית לוי חסכו עבורה במשך חמש שנים 30,000 ליי. על סכום זה הצטברו
לזכותה ריבית נהפרשי הצמרה בסך 55,380 ליי. הסכום הכולל השמד לרשותה״ביחד עם
ההלוואה של בנק דיסקונט,ם גיע ל 145,380 :די. וכל זאת מחסכון של 30,000 ליי,בתשלומים
חודשיים, במשך 5שנים בלבד.

בנק

! ס קונ ט

מכתבים
(המשך מעמוד )6
שנייד. במיבצע גן השוק. קריאת סיפרו
של רייאן וראיית הסרט על חמיבצע רק
חיזקו את דעתי שפל הערותיו של עטי־דרור
כנדון היו נכונות.
איני מפיר את הנ״ל, אישית, אולם לדע תי
יש להצטער על כך שמנתח מזהיר זה
אינו פועל •בשירות צר,׳׳ל ושלא עושים
שימוש בכישדונותיו. כמי שאוהב לקת,א
סיפרות היסטורית צבאית וכמי שאינו
רוצה שפרשת המחדל תחוור במהדורה
נוספת: ,אין לי אלא לקוות שמר עמידרוד
יוזמן לתרום את •תרומתו לתיאוריה ה צבאית
בצה״ל.
אוריה כאר, תל־אביב

ממשלה חדת
לדעתי, חובה לציין את התפיסה המהי רה
וחדות־העין של שר־המישפטים שמו אל
•תמיר ושר־החינודיוהתרבות זבולון
המר, בפי שהתגלו בעת שהממשלה החד־שת
כולל ד״ש, הוצגה בפני נשיא המ דינה,
אפרים קציר.
על־פי התמונות שצולמו באותה פגישה
היסטורית קל להיווכח כי רק שני שרים

השרים שמואל תמיר וזכולון המר מתכוננים כייגאל ידץ בכית •הנשיא
היכן הפירוש הרעיוני?
אלה, מכל שדי הממשלה, הבחינו בפוזה
המוזרה שבה התיישב סגן ראש־הטמשלה,
הפרופסור ייגאל ידיו, ליד נשיא המדינה,

במעמד חגיגי זה. זבולון המר אפילו לא
יכול לכבוש את צחוקו למראה התנועה
המיזרחית המסוייטת של הפרופסור ידין.

ואשר לפירוש הרעיוני של הפוזה של ידיו,
זאת אני כבר משאיר לכם.
יגאל כית־הלחמי, תל־אביב

פ ד סו םפלדמשהסמר. נורברט.

אחהמטלסבסף ומקבל
15* 110־11־ 1־ 1-131 כז בוני ר! ר־נו *זרזנרז 0 *161111 בד״יד־ור! ו בז דן ב ל כז בו ני ת 1-1611ר־ בהזהב !
ה רז ש דן ט רז ב דנו הי *והכדאיתהבטוחהוה 1בובזרתביותרי
קנה עוד היום -זו הקניה הטובה ביותר!
״רנו ״ 14 היא המכונית שבה הושקעו
כל הידע והפיתוח המת קד ם ביותר.
היא נותנת לך :
יותר נוחות. יותר יציבות
יותר אמינות יותר בטיחות
היא מאפשרת לך: א חז קתבפ חו ת
הוצאות על דלק ושרות,
ב״רנו 14״ המנוע רוחבי, ההינע קדמי,
ארבעת הגלגלים עצמאיים, מערכת
הבלמים כפולה, רדיוס ההיגוי מושלם.

זהב

תא המטען מאפשר 4מצבים: שני
שמושים משפחתיים עם או בלי מדף
אחורי, שני מצבי סטיי שן עם מושב
אחורי מקופל או לא מקופל.
ל״רנו 14״ קו ייצור של 2,5מיליון•
מכוניות.
,,רנו״ — מ קו ם ראשון ב מכירו ת ב שוק
ה אירופ אי המ שותף.

לרשותכם כל דגמי ״ונו ״ 1978

עול בי בוניו־נ

גני נו ש ה קרסו*
חליאביב; רוו ריב־ל 26־,22 טל 33241.
*׳,ייי ל ״י 4הט ,4טל.126491 .
•י חי 6ח :״רכב חיפה״ .יפו .32 טל.
> .510296 תגיח 4סנרולוב, ה רגל
,54 טל .25652 .ג איי טנג: עמיגל
בע״מ, החלוץ , 124 טל.14535 .
ראייון־לגיון: נרגיגק׳ ,הרגל ,32
טל .941006 .וגרזן: סיטר א מ אן,
אזור התעטיה (גרת, טל. 56861 .
אטקלון: מו טו פאר, סרנו מטהרי׳
אפרידר, טל .22745 .ימתיגן: רגו
י״ג — קיבל, וינוטינטקי ,111 טל.
.798474 קרית״גת: מוסך (ליגור,
אזור החעטיה, טל.91195 .
קייודטמיגה: מוסך הגליל העליון,
טל .40715 .י

וה היה ו שוג חו ה שהיה
/ס ע 25

ניליון ״העולם הזה״ שיצא לאור לפני 25 שנים בדיוק, הניע׳
לקוראיו ״דו״ח־מייוחד״ תחת הכותרת ״מילחנות־העולם נדהתה -
השלום הקר התחיל״ ,שכה סקרה המערבת בהערכותיה את הנחות•
היסוד שהניח מנהיג כרית־המועצות, יוסף ויסאריונוביץ׳ סטא־לין,
כפתח ועידת המיפלנה הקומוניסטית של כרית־המועצות.
ה״דו״ח־המייוחד״ עימת אלה מול אלה את עמדות המזרח והמערב,
כאשר מסקנת המערכת היא ״הנצחת המילחמה־הקרה״ ,מצב שאכן
התייצב מאז ועד לראשית שנות ה־סז׳ ,עם חתימת הסכמי הדטאנט
וועידות הלסינקי. כתכה נוספת היתה ״העולם הזה מבקר כממ לכת
היין״ שבה נכחן ערכם של היינות הישראליים, סוקרו תול דותיהם
ותואר תהליד הפקתם.
תחת הכותרת ״אפריקה: מוות לאיש הלבן״ ,תוארה ראשית
התסיסה של ילידי יבשת אפריקה נגד שילטון בני הגזע הלכן.

עיקר הכתבה דן כמאבקו של ג׳ומו קניאטה, כיוס נשיאה של
קניה, שניצב לפני 25 שנים בראש אירגון ה״מאו־מאו״ שהיה
הראשון ביו אירגוני־הגרילה האפריקאיים ונלחם כנגד השילטון
הבריטי שם. בשער האחורי של החוכרת הובא ״חידון תצלומים״
המבוסם על הגדלות מצולמות של עצמים זעירים מעשה־ידי צלם
המערכת. כשער הגיליון: הבימאית חנה יצחקי לוגמת כוסית
מיין הנשיא.

בן־גודיון נוגש מגב את הבוגוים במורות

מנחם בגין:

״שו־החוץ המפא ..וונטית ובנות גשו וגרמניח!1 ,ועל שוות
ה אנו ו שנתי הא ם ע 1ו ן>נוריב 1קי שוו
העם אינטרמצו עומיץ מי
במשך דקות מיספר נשאו אזרחי המדינה
את עיניהם השמיימה, התלהבו למראה
להקות המטוסים שחגו במרומים, וחגגו כך
את יום השנה של חיל־האוויר. היו זוגות
עיניים שמלאו דימעות גיל למראה המפציצים,
אולם היו גם כאלה שרעד ההתפוצצויות
הרטיט במקצת את ליבם, והז כיר
להם משהו.
אחרי אינטרמצו שמיימי זה שבו המבטים
אל האדמה. האוטובוס היה פרוזאי
ואיטי הרבה יותר מן המטוס. אלא שלאז רחי
ישראל נדמה היה שמחירו דומה
לפחות מבחינה אחת לאווירון: היתה לו
נטייה טבעית לעלות לשחקים.
האזרה שהתרגל לכל הסתפק באנחה,
חפר בכיסו ושילם את התוספת המבו קשת
למחיר כרטיס האוטובוס.

הכנסת
ה ת שו ב ה: ש תי ק ה
לעיתים קרובות דומה הכנסת לתיאט רו
ן בובות אשר שחקניו מבצעים תנועות
מסובכות כדי להגיע לבסוף אל הסיום
הקבוע מראש. הבעת האמון של הכנסת
בממשלה דמתה למחזה זה.
איש לא התרגש ביותר. אחרי מנוחה
ארוכה, טיולים בחוץ־לארץ וחופשה כללית,
התכנסו שוב הח״כים בירושלים הקרירה,
כשכימעט כולם לובשים מעילים ועונבים
עניבות. עד לנאום התשובה של ראש-
הממשלה לא היו קריאות־ביניים, ואפילו
בשעת נאומו של מאיר וילנר, איש מק״י,
לא פרצו שום סערות. הח״כים הסתפקו
ביציאה מן האולם, לגמו תה במיזנון
הכנסת החדש עד עבור זעם הנאום.

עוכדות החיים. פחות מכולם התרגש

דויד בן־גוריון. לבוש חליפה אפודה, שנר אתה
כחדשה, עונב עניבה סגולה בולטת,
המתין כימעט בסבלנות עד שכל הנואמים
יסיימו לחזור על דבריהם הרגילים,
המוכרים להם עצמם, לחבריהם בבית
ולעיתונאים.
סיבת שלוותו של בי־ג׳י היתד, פשו טה,
והוא הודה בה בפה מלא, בקובעו
שלוש עובדות (נכונות) שהן אבני-יסוד
של המציאות בכנסת :
(א) שום מיפלגד( ,כולל מפא״י) אינה
מסוגלת להקים לבדה ממשלה (מאחר ש אינה
נהנית מרוב).
(ב) איש לא יוכל להקים ממשלה בלי
מפא״י (מאחר שהאופוזיציה מחולקת כמעגן
שווה בשווה בין הימין והשמאל).
ו(ג) שום מיפלגה אינה יכולה למנוע
הקמתה של ממשלה (אם מפא״י רוצה בה).
שינאה משותפת. האיש שקיומו שי מש
עילה למחזה כולו ישב אותה שעה
בקצה השורה הראשונה של הח״כים
כשפניו, המביעים הדד, שקטים ושלווים,
היה זה הרב מרוק* שירש חלק מעזבון
חבר מיפלגתו המנוח, דויד צבי פנקס,
והתמנה כשר־הדואר. החלק השני של ה עיזבון
— ענייני התחבורה, כולל הטיפול
בקואופראטיבים הגדולים לתחבורה — נש אר
לפי שעה בידי ראש־ד,ממשלה עצמו.
העיר פרץ ברנשטיין (ציונים־כלליים) :
״אין לנו דואר עצום כמו באמריקה, ואין
לנו תחבורה ענקית כמו ברוסיה הסוביי טית
— לשם מה להקים שני מישרדים
נפרדים?״ ליגלג על כך בן־אהרון המפ״מי:
״איש התורה יהיה עתה אחראי למישרד
הממשלתי העומד בראש מחללי השבת ב מדינה

אולם לא היה ערך כלשהו לנאומים.
התוצאה היתד, ברורה מראש, גם אילמלא
נמנעו הפרוגרסיבים פועלי אגודת־יש-
ראל והסיעונת למדן—ליבשיץ מההצבעה.
צדק בן־גוריון בזורקו לאולם את השאלה :
מה מאחד את משה סנה ופרץ ברנשטיין,
וילנר ובגין? מה אם לא השינאה המשו־איש
תנועת המיזודזי,
כיום מיפלגת הליברלים העצמאים.

תפת? האם מסוגלים הם להקים ממשלה
אחרת?
התשובה היתה, כמובן, שתיקה.

לפני בן —
!• שמעה הכנסת מפי אסתר רזיאל-
נאור החרותית את נאומה הקצר ביותר:
״המשבר הוא רציני. המישחק במשבר אי נו
רציני. איננו רוצים להשתתף במישחק.
לכן לא נשתתף בוויכוח.״
• שמעה מפי יצחק בן־אהרון תמונה
מילולית מייוחדת במינה :״מה עשיתם
אתם (מפא״י) כדי להצעיד את אונייתנו
קדימה?״.
!• האזינה לחליפת הדברים הבאה:
בן־גוריון (תוך נאום תשובתו הבעייה
המרכזית היא העצמאות הכלכלית..״
סרלין (ציונים־כלליים) :״את זה כבר
אמרנו לפני שלוש שנים.״
בן־גוריון :״את הכל אתם אמרתם. אבל
כשירדתי השבוע לנגב וראיתי את בוני
העצמאות, לא מצאתי אתכם שם.״
בן-אהרון :״אבל אותנו, את סוכני הקו־מאינפורסם
* ,את הבוגדים במולדת, מצאת

בן־גוריון :״כל זמן שעשיתם הייתם
בסדר, אבל אני יודע לאן מובילה דר ככם...״
בן-אהרון
:״דרומה!״
בן-גוריון המשיך בנאום.

31111 1 1 3 1 8 1
ח מר בגין
היו אנשים שחששו כי אחרי סיור מקיף
באמריקה הדרומית, וחוסר ההתעניינות של
הציבור הישראלי בעניין השילומים, תצ טנן
התלהבותו של מנחם בגין.
חששות אלד, פוזרו מייד עם עלותו, ה שבוע,
על במת מוג רבי התל־אביבית, מוקף
קבוצת בית״רים לבושי חולצות כחו לות.
כמה שעות לפני־כן התנהל על אותה
במה המישפט הציבורי בנושא הסרט ה בלשי.
דבריו של מנחם בגין היו סוערים
יותר מאלימותם של חצי־תריסר נושאי אק דחים
הוליוודיים. דוגמות:
״שר־החוץ המפא״יי הבטיח לבנות גשר
לגרמניה, מעל שדות אפר, מעל גופות חרו כות,
מעל ענני גאזים ...לאותם אלפי
אס־אס-מנים הצועדים בחוצות גרמניה
ובפיהם שירי הסכין שממנו נוטף הדם
היהודי ...גשר בין היתומים לבין רוצחי
אבותיהם, בין השכולים לבין משמידי יל דיהם

הקהל הריע במשך 10 דקות רצופות,
וכדברי היומון חרות, צעק :״יחי מר בגין!״

סטא טיס ט״קהלא מו ס רי ח
עקומת העבירות המיניות עלתה עלייה
מסחררת מאז קום המדינה, והגיעה מ־63
מיקרים ב־ 1948ל 322-ב־ 1951 ולאותו מיס־פר
בדיוק ב־ 1952 שנת העלייה הגדולה,

אליהו אילת

חבוש צלינדר ולבוש נזיכנסי־פסים אפורים נכנס אליהו
אילת, מי שכיהן כציר ישראל בבריטניה, למרכבה
למלכה, לטכס הגשת כתב־האמנתו החדש כשגריר ישראל.

* אירגון־על של המיפלגות הקומוניסטיות
בעולם.

״העולם הזה״ 4א7
תאריך6.11.52 :
, 1949 היתד, גם שנת עלייה רבתי במיס^ר
עבירות המין — 270 מקרים, שהם יותר
מפי־ארבעד, מאשר בשנה הקודמת (שאומ נם
היתד, שנת מילחמה) .בשנים 1950—51
יוצבה דמות היישוב בישראל, והגיעה גם
למצב יציב בשטח זה. הסטטיסטיקה מראה
שמרבית מעשים אלה נעשו בנקודות יישוב
של העולים החדשים ובני המיעוטים כגון
רמלה, לוד, יפו ועכו. בישראל של שנת
1952 כמעט שלא עובר יום ללא עבירה
מינית — בין אם זה אונס, פיתוי נערה
צעירה, או מעשה מגונה בגופו של ילד.

קולנוע
טו ב הוא טו ב ורע !הוא רזו
מאות אנשים שנאספו באחד מימי השבוע
שעבר באולם קולנוע מוגרבי בתל־אביב
כדי לשמוע את חוות דעתם של מומחים
על הסרט הפלילי, ולחזות בהתנצחות מרד,
בין שולליו למחייביו, ראו מחזה מוזר.
גם הקטיגור — ישראל טרמו, וגם הסניגור
— ש. טוביה ״ הסכימו כי סרט פלילי
טוב הוא טוב ,׳וסרט פלילי דע הוא רע.
ולעדים לא נותר אלא לאשר מסקנה הגיונית
זו: וכך עשו גם השופטים, שופט־השלום
יוסף בן־חנוך, הבמאי יוסף מילוא
והמבקר בנימין תמוז.
נקודה העלולה להדאיג כל בעל טעם טוב
היתה הסעיף ב״פסק־הדין״ הדורש מן המועצה
לביקורת סרטים ומחזות שליד מיש־רד־הפנים
(הצנזורה) להרבות בפסילת סרטים
פליליים ״לא טובים״ .גוף זה, שיוצג
במישפט על-ידי קצין־מישטרה לשעבר
שלא הראה כל סימני בקיאות קולנועית או
טעם טוב, ואשר גם שאר חבריו הם בעלי
יומרות אמנותיות, נוטל לעצמו מפעם בפעם
סמכויות רחבות יותר, ומהוות סכנה חמו רה
של השתלטות הביורוקרטיה על התיאטרון
והקולנוע.
אמר אחד העיתונאים שהיה במקום:
״במקום לקרוא, מוות לצנזורה !׳ נותן לה
יוסף מילוא את תמיכתו, אף על פי שבידה
הכוח למנוע מתיאטרונו הצגת כל מחזה
נועז מאיזו בחינה שהיא.״

אנשים
י• אפרים (חד גדיא) קישון, איש
מעריב, הופיע בטכס פתיחתו של האולפן
ללימוד עיברית בירושלים כתלמיד למופת
של המוסד בעבר, ונשא נאום שלו הק שיב
שר־ד,חינוך והתרבות, פרופסור כן*
צי,ץ דינבורג (דינור) .אמר קישון:
״העיברית היא שפת־האם היחידה בעולם
שאותה לומדת האם מפי בנה.״
!• השמש ההוליוודית קרנה השבוע על
חיים חפר בצורת חוזה בעל כמה עש רות
סעיפים. התוכן: חברת קולומביה קנ תה
מחפר את הזכות להשתמש בשירו הי
דרומה לאילת, בסרט עושה הלהטים**.
קרן־אור שנייה פגעה במלחין מרדכי
זעירא, אשר שירו סובבונו יושר באותו
סרט.
* שמו הסיפרותי של טוביה (טוביק)
שלונסקי, משורר צעיר באותה עת וקרובו
של המשורר אברהם שלונסקי. כיוס משמש
טוביה שלונסקי כמרצה באוניברסיטה העברית
בירושלים.
•* בכיכובו של השחקן קירק דאגלס.

מכתבים
התל היפה

11111(11

ז*ו 0י=)1

•ותר־ אי כו ת ^ 1־ 1׳ ^ 1תדעצמה
י 1תדצלילי ( 5חסנן - 1165ץ €ח 0סן €׳וז)
פחות עיוותי ( ח-*10ו 310ו ם)

ממטו נקטתם את עמדת הארביטקז,
אלישע גת, ליא:מור :׳במקום כיכר דיז1־
גוף בוינה העי׳דיה ״תל־דיזנגוף״ ! לכל
המסתכל מרחוב דיזנגוף לכיס הכיכר ית גלו
מנסרות שחורות ואפלות הנכנסות
לתוך תל.
הוויכוח מעל דפי עיתונכם ובטלוויזיה
העמיד זה מול זה: ארכיטקט ׳מדופלם מול
״עסקך׳ שהפך שר־היתחבורה של עיריית
תליאביב. היום, לאחר מעשה׳ ניתן לר־אית
שרחוב דיזנגזף ניראה יפה על שני
צדדיו משיני ציידי הכיכר. אן זכר לאותן
מנהרות שחורות !ואפלות. יתר על כן, יכל
המיבנה ניראה יותר אוורירי מאשר ״תיל״.
כל ילד יכול לריאות כיום שהתנועה ב כיכר
הפכה פשוטה. יש הפרדה יפה בין
הולכי־הרגל לבין כלי־הרכב, יכן כבר
אפשר לראות שהכיכר תהיה פינה יפה
יותיר משהיתה לפני־כן. אם אלישע גת
לא יכול היה לראות את הדבר מראש,
ואם הוא ראה רק את הצד האפל, הרי
איי !מהרהר מי: בעצם הסמיך אותו כ־ארכיטקט.
יצריו
דורון, מהנדס, תל־אביב

הכחשה סופית

רא ש

אוזניות

מגנטי

^ 61 שז 8
פטפונים

השישאים וכל מום

מגבר -מקלט
ח ס וסו 0 1 3 1 1 /־ 1 1 3 1

מכירה לשולים חדשים ופטורי מס, אפשרות רכישה גם בלירות ישראליות.

שו שני — מכונותבתיבה
* מכונות כתיבח חשמליות וחישוב

* מכירח, חשאלוז
* שירות תיקונים
עווו ±ונ >
+רחיצות
ואוברוליס
* שירות חודשי

* מחירים נוחים
לילינבלום ( 40 פינת נחלת בנימין)
טלפון 55772 :

בעיתונכם (העולם הזה )2095 הופיעה
רשימה על ייוסף לישינסקי בימים שנרדף
על־ידי היישוב, זמן־מוה לפני שהועלה על
הגרדום, במיקרה נפל לדי גיליון זה, ונדהמתי
למקרא הקטע הבא, שאין בו אף
שמץ שיל אמת ונודף ממנו ריח של עלי לה
שפלה :
״צבי. נדב ולישנסקי פסעו רגלי לפית־חת
ואדי ערה שעד, ששמואליק וריקליס
החביאו את אוצר המטבעות. במשך שנים
נודשיד ריקליס בכך שניטל בעבור זמן לעצ מו
את המטבעות מן המחבוא, מאחר ש אנשי
השוטר מצאוהו מרוקן.״
כל הסיפור הזה, מתחילתו עד סוסו, הוא
שיקר גמור. אני דורש כי תפרסמו בכל
ההקדם הכחשה !נמרצת והתנצלות על
הפגיעה בכבודי.
פינ ח ס רי ק די ס, תל־אביב
י• העולם הזה שמח על כי סוף־סוף
מוכחש הסיפור על אודות ריקליס, שהרמזים
אודותיו הופיעו בפירסומים רבים
בעבר על פרשת לישנסקי.

קובעיס
מרכיב

רמקולי

מפרטים טכניים :׳

איס

ותר

מבל

אחר ,

ערב

״פלוס״ ,או לוזו רו ג , 15ת״א, צל 03-221751 .

א ר 1מ 1ר

מורלה

צפוי דלתות וקירות

הטפטים המעוצבים כיצירת אומנות

המשומדים השמאלנים מקנאים בנו על
אמונתנו האיתנה ולכן ד,ם שונאים אותנו
וימחזותיהם וכתביהם דומים לכתביי שטריי־כר
וגבלם. והם קוראים לעצמם ציונים
שפויים. ומנהיגם, זה י. זז. ברגר שלימד,
כי הגויים הטופחים הם צדיקים ואילו
היהודים הטבוחים הם הרשעים האשמים.
וסנה פרוס׳ הלמוט אוסטרמן !נולד באש כנז
!ויברח לארץ כנען וכאן חיל בנפשו הי פוך
שיקורין: מטאמורסוזה ונקרא שמו:
אורי אבנרי, והוא לחם ונפצע כשדות
פלשת וכיום הוא ממשיך ב״מסודת״ ברנר
ונבלם ומסית !נגד דת ישראל ונוטריה,
מאידך גיסא׳ הוא מסביר ומשנן, כי מנ היג
הרוצחים יאסר עראפאת הוא צדיק
אוהב שלום, וגם הנוצרים המדיחים הונם
״קדושים״ בעיני השמירמר הכנעני.
!ואחדים מכותבי העתים החילונים ודד
שטירמר הכנעני חברו יחדיו וכתבו והפיצו
שטנה נגד יהושע בן־צוון, שיצא ל חרות
!ואני אומר: הסו לנו מאזניים ועל
כף אחת. נשים אית המיליונים של יהושע
בז־ציון ועל הכף השנית נשים את פשעי
החילונים השמאלנים. ואני מעז להאשימם
ברצח עם שיקוריין: ג׳נוסייד. שר התיירות
לשעבר, מר קול־קולודני רצח אלפי אל פים
נשמות ילדי ישראל, שהעבירם לש מד,
לידי גלחי הייבסקציא של השווה״צ,
ואלה גידלו !והצמיחו מהים גדודים של
ארסים וחשיישאים ושודדים ורוצחים וכל
מום !רע. והמיליונים שיל בן־צ״ון חינם כמו
בנדורות של ילדים, לעומת ירצח הנשמות
בידי קול־קולודני זגלחי השיוה״צ.

הקורא מתבקש לתרום הרסה בשביל
הדף, כי הכותב יפשיט כביר את הרגל. ומי
שקולט באותו גל ושואב עונג מקריאת
דף זה, מתבקש לשלם שכר סופרים ל כותב,
ויזכה לראות בנקמה ובנחמה.
חיים צכי קורניק, תל־אביב
העו ל ם הזה 2097

בגין
מויחמד סיד־אחמד הוא אחד מהוגי־יהדיעיות
החשובים ביותיר בעיחלם !הערבי. אחרי מילחמת
יום־הכייפורים פירסם ספר •שבו דגל בכריתת
שלום עם ישראל• ,ותיאר את השינויים שיחול׳ו
במרחב !עם •היווצרות מציאות השלום. סיד״אחמד,
בן קאהיר, הוא אחד והעורכים הבכירים של
״אל^אהראם״ ,העייתון החשוב ביותר במצריים
ובעולם הערבי.
את •הדברים •הבאים •הגיש סיד־יאחמד לכנס־הדיון
על בעיית ״השלום •והפלסטינים״ ,שהתקיים
לא מכבר בלונדון• ,שבמהלכו נרקמו יחסים ידידותיים
ביותר בינו וובין האלוף (מיל ).מתי פלד
!ואורי אבנ׳רי.
במדינות״המפתח הערביות, המטפלות בסיכסוך ה־ערבי״ישראלי,
התפתח אינטרס מהותי חדש לגבי השגת
יציבות במרחב.
מבחינת היציבות, יהיה זה רע שלא לעשות שלום
עם ישראל.
מבחינת היציבות, יהיה זה רע לעשות שלום עם
ישראל על-פי התנאים שמעמידה ישראל.
שתי המיגבלות האלה, הפועלות מכיוונים שונים,
מהוות את המיסגרת הקובעת את גבול הנסיגה של הצדדים
הערביים מן התנאים שעליהם הצהירו, הגבול
שמעבר לו אין הם יכולים לוותר.
יש להגדיר בבירור את האינטרס המהותי החדש
הזה בהשגת יציבות, אשר ממשלת קארטר תיארה אותו
כ״אחדות גדולה יותר בקרב כוחות״השלום במרחב״,
וכהזדמנות שאין להחמיצה. הדבר דרוש כדי למדוד
בדייקנות את השפעתו על המשא-והמתן לשלום. זהו
הבסיס לדברי הבאים.
1 החיפוש אחר היציבות התפתח עם העמדה הננקטת
על״ידי המדינות מפיקות״הנפט השמרניות בעולם הערבי,
בייחוד ערב הסעודית אשר, להוציא את אלה שבתוכה
הרוצים במילחמה — שאינה סבירה בתנאים הקיימים
— היא המדינה הערבית העיקרית המסוגלת להפעיל
לחץ. עמדה זו מתבססת על :
• ראשית, חשיבותו החיונית של הנפט הערבי לגבי
בעיות האנרגיה של המערב. דבר זה מאפשר לארצות
ערב להרחיק את ארצות-הברית מעמדתה הקודמת,
שגרסה תמיכה בלא תנאי במדינת ישראל.
• שנית, מאגר הנפט הענקי שצברו כתוצאה מ-
מילחמת אוקטובר, המהווה — לגבי הערבים — נידבך
חשוב נוסף בעמדת המיקוח שלהם.
במקביל מאפשר הדבר למפיקות״הנפט הערביות
העיקריות למלא תפקיד מכריע בעיצוב האסטרטגיה
של מדינות־העימות הערביות, הרואות בהכנסות מן
הנפט גורם חיוני להבראת כלכלתן ולהאדרת מאגרי-
הנשק שלהן.
אולם, התנאים לייצוב המיבנים החברתיים והכלכליים
באיזור, מבחינת ההגנה על הון הנפט החדש, אינם
תואמים בהכרח את תנאיהם הכלליים של הערבים
לגבי השגת זכויותיהם הלאומיות מידי ישראל. מאידך,
הקרבת זכויות לאומיות אלה מעבר לנקודה מסויימת
תסכן יציבות זו.
מישור ההתייחסות היסודי להסכם במיזרח-התיכון
נשאר החלטות מועצת-הביטחון 242ו.338-
בסעיפיחן של החלטות אלה, שנרשמו תוך פזילה
להשגת אחדות-דעים, מצוי לפחות כפל-משמעות נודע-
לשימצה אחד, הם נתונים לפרשנויות שונות ונחשבים
עתה, לא רק על-ידי מדינות ערב אלא למעשה על-ידי
הקהיליה הבינלאומית כולה — להוציא את ישראל
לבדה — כבלתי-מספקים בכל הנוגע למרכיב יסודי אחד
של הסכם המיזרח״התיכון, היינו זכותם של הפלסטינים
למולדת משלהם, כפי שהוגדרה בהחלטות 3236ו3375-
שנתקבלו באו״ם באחרונה.
נוצר צורך דחוק וחיוני ביצירת קוויס-מנחים מדויי-
קים יותר — מבחינת התוכן וההליכים גם־יחד — במטרה
להבטיח התקדמות של תהליך המשא-והמתן.
ארצות־הברית, המקובלת עתה על בל הצדדים כמעצמה
ההולמת ביותר לשמש בתפקיד המתווך, הציעה
קווים־מנחים שאינם מספקים את ארצות ערב או את
ישראל. הנשיא קארטר עמד על כך שקווים־מנחים אלה
אינם תוכנית אמריקאית, וכי יש לעבד את תנאי ה הסכם
בדרך של משא״ומתן בין הצדדים עצמם.
אולם קווי״הנחיה אלה יעילים בכל-זאת, ולו רק לשם
•הגדרת התחומים שבהם יש לבקש ויתורים אצל כל
אחד מן הצדדים.
1 1 1
מבחינת התוכן, המחסום העיקרי הוא אי-ההכרה
בזכותם של הפלסטינים להגדרה-עצמית כפי שהוא מופיע
בהחלטה .242
מחסום זה מורה על •ההנחה שהוויכוח ביסודו
מתנחל בין ישראל לבין מדינות ערב, ולא לבין הפלסטינים.
אם אכן שוקלים כיום צורה כלשהי של הכרה
בהם — אלאיאם־כן תשונה החלטה — 242 אין זה
במונחים של הענקת זכויות מלאות של זהות עצמאית,
אלא כפיתיון שתכליתו להרתיעם מהשגת הסכם מהיר,
ובמיקרה של כישלונו — להאשימם בכך.

והסע

כל תהליך של משא-ומתן ללא פריצת-דרך בנושא
עיקרי זה, שבעיני הערבים הוא לב העניין כולו, כאילו
לא הוחל כלל. מאידך, ההכרה בזכותם של הפלסטינים
למדינה בגדה המערבית ובעזה תאפשר למדינות ערב
להיות גמישות יותר בנושאים רגישים אחרים.
הנשיא קארטר הכיר בזכותם של הפלסטינים ל-
״מולדת״ ,אך הוא מסרב לקיים מגעים עם אש״ף ומתנגד
להשתתפותו של האירגון בתהליך המשא־והמתן — כל
עוד לא קיבל את החלטה 242 כהודעה בזכותה של
מדינת ישראל להתקיים. אשר לפסטינים, קבלת החלטה
242 כמוה כהודאה לא רק בזכותה של ישראל להתקיים
אלא גם בהורדת מעמדם לזה של פליטים — בניגוד
׳מוחלט להעלאתם למעמד של צד עצמאי שווה״זכויות
במשא״ובטתן. לכך אין הם יכולים להסכים.
ברית״המועצות, השותפה לכס היו״ר בוועידת ז׳נבה,
הודיעה באחרונה כי הוועידה לא תתכנס ללא השתתפות
אש״ף כצד עצמאי ושווח־זכויות. כיצד מיישבים בין
זכויותיהם הלאומית של הפלסטינים לבין ההיצמדות
להחלטה 242ן
אחד הפתרונות שצריך יהיה להתקבל על״ידי הצדדים
הלא-ערבים הנוגעים בדבר יהיה ניסוח מעודכן
ומחודש של ההחלטה שיכלול בה את המרכיב הפלסטיני
הלאומי, כפי שנעשה למשל בהצהרת השוק המשותף
מן ה 29-ביוני .1977 להוציא צעד מעין זה, המרכיב
הפלסטיני יוכל להיכלל בתהליך ההסכם רק באופן
בלתי -ישיר, על״ידי אחד משלושה אמצעים אפשריים

• תחת פיקוח ישראלי ;
• תחת חסות האו״ם ;
• בתוך מיסגרת ארצות ערב.
כל האופציות הללו, במידה זו או אחרת — בנפרד
או בצירופים שונים — נוטות לחבל ביישות הפלסטינית
העצמאית :
• האופציה הראשונה, המשתמעת מתוכנית-אלון,
מן התוכנית שהיתווה משה דיין באחרונה או ממודלים
אחרים של יישום האוטונומיה הפלסטינית בשלבים, אינה
מתקבלת על דעת הערבים כנקודת״התחלה. היא מניחה
הכרה ערבית בלגיטימיות של שילטון ישראלי בפלסטין
כולה ; היא תידחה בכל רחבי העולם הערבי ככניעה
לעמדה הקיצונית של הליכוד, ומאחר שישראל דוחה
לחלוטין כל אפשרות של דו־שיח •עם אש״ף, היא
מניחה גם נסיגה מהחלטת ועידת רבאט שקבעה את
אש״ף כנציגו היחידי של העם הפלסטיני.
• האופציה השנייה, דהיינו צורה כלשהי של
חסות של האו״ם על פלסטין הערבית, מניחה אי-הכרה
בכושרם של הפלסטינים לממשל-עצמי ן היא דוחה גם
אפשרות של מעמד שווה״ערך והדדי לשני העמים החיים
בפלסטין ומשהה את פתרון הנושא שאותו רואים
הערבים כלב הסיכסוך — מחסום העתיד להפריע
לשגת פתרון סופי בהיבטים אחרים שלו.
• האופציה השלישית הותוותה כבר בגירסות
שונות על״ידי מדינות ערביות שונות: קשר מוסדי
שיחבר את היישות הפלסטינית לירדן, כפי שהוצע
על-ידי מצרים ; קונפדרציה רופפת ורחבה יותר שתכלול
את פלסטין, סוריה, ירדן ולבנון, כפי שנרמז על-ידי
סוריה — מישלחת ערבית מאוחדת לז׳נבה. הצעות מעין
אלה, המכוונות לעקוף את התנגדותה של ישראל לייצוג
אש״פי נפרד, עתידות לעורר חיכוכים בתוך צוות המשא-
והמתן הערבי ולהחליש את עמדת המיקוח הכוללת שלו.
ו שטחים. החלטה 242 קובעת שהגבולות הסופיים
חייבים להיות בטוחים, אך היא קובעת גם שעליהם
׳להיות מוכריםאהדדי. בניגוד לישראל, שמעולם
לא היו לה גבולות מוצהרים, אלה של מצרים
וסוריה הוכרו באופן בינלאומי עוד לפני קום מדינת
ישראל.
ס שום מנהיג ערבי לא יוכל להסכים לוותר על
שטח ריבוני למען ביטחונה של ישראל. משום
כך לא יוכל להסכים גם לקביעת קו שני של ״גבולות
הגנה״ סופי •מוגדר (כפי שיכול להשתמע מהצעתו של
הנשיא קארטר בהקשר זה) ,שישתרע בתוך שטח ערבי
מעבר לקווי״הגבול הקבועים הסופיים של ישראל.
• שום מדינה ערבית לא תוכל להשלים עם כך שביטחונה
של ישראל יתבסס על סיפוח שטחים בכוח.
ההסכמים שהשיגה ישראל בסיני, בגולן, בגדה המערבית
ובעזה לא יוכלו להתקבל על-ידי מדינות ערב כגבולות
דה-פאקטו שבהם יהא עליהן להכיר. תיקונים קלים
בקווים שלפני ׳67 יוכלו להתקבל רק כרציונאליזציה
של גבולות, ללא זכייה בשטחים מצד ישראל וללא
התרחבות אל מעבר לגבולות ההיסטוריים של פלסטין.
• מדינות ערב מסכימות שלשם הבטחת הסכמי
השלום נחוץ לקבוע איזורים מפורזים, עמדות קדומניות,
אמצעים אלקטרוניים וכו׳ מעבר לגבולות שייקבעו
סופית. אולם, על-מנת שערובות ביטחון אלה תהלומנה
את הריבונות הערבית ואת צורכי הביטחון, עליהן למלא
אחר התנאים הבאים: א) הדדיות; אחריות ליישום
ערובות אלה על״ידי צד שלישי מקובל אהדדי, תחת
חסות האו״ם; ג) הפיכות — כלומר, אל להן להוות
מיכשול מתמיד מפני יישום הריבונות; בהסכמי השלום
יש לכלול תנאים לקיצוץ הדרגתי באמצעי־ערובה אלה,

סיו־אחמד(בין פזז ואבנר־ בלונדון!
שבהם יסכימו כל הצדדים על נקיטת צעדים לקראת
נורמליזציה של היחסים.

שלום. עניין מהותהשלום אינו מייחד את
הישראלים לבדם. עד לזמן האחרון סירבו כל מדינות
ערב לשקול הסכם של שלום שירחיק מעבר לסיום מצב
הלוחמה ולערובות בינלאומיות להבטחת אי-חידוש מעשי-
איבה.
התנאים לשלום שעליהם עמדה ישראל תמיד ואשר
עליהם מכריז הנשיא קארטר כיום (גבולות פתוחים,
יחסים דיפלומטיים, מיסחר וחילופי תיירים ותרבות)
נחשבים בעיני •הערבים בלתי״מהותיים לגבי ההכרה
בישראל והחתימה על הסכם־שלום איתה. למעשה, עלפי
החוק הבינלאומי, פוגעים התנאים שמציבה ישראל
בזכויות הריבוניות של הערבים, וכפי שהאירופים עצמם
חזו על בשרם אחרי מילחמת-העולם השנייה: כשכופים
על אחד הצדדים בסיכסוך ״נורמליזציה״ של יחסיו עם
צד אחר על-פי תנאיו של זה, ההשפלה שבכך הופכת
מצב של כניעה.
למרות כל זאת •הרחיק הנשיא סאדאת לכת עד
כדי רמיזה לממשל קארטר שניתן יהיה להגיע לידי
נורמליזציה מלאה חמש שניט אחרי חתימת ההסכם,
אך הדבר עדיין כרוך בניתוק של פער-זמן בין הנורמליזציה
המוחלטת לבין תהליך נסיגתה של ישראל —
ומשום כך •הוא שולל מכוונות השלום של הערבים את
כושרן הפוטנציאלית להשיג את הנסיגה שהם מבקשים.
הנושאיט״והנותנים הערבים יחזקו את עמדת המיקוח
שלהם במידה ניכרת אם לא ידחו כליל את רעיון השלום
המוחלט עם ישראל — ותהיה הצדקתם לכך גדולה ככל
שתהיה — ואם יתנו אותו בתנאים.
בכך יעניקו לעצמם ארגומנט חזק ביותר לעומת
ניסיונה של ישראל — •המוצלח עד כה — לאכול את
העוגה וגם לשמור עליה, ללחוץ לנורמליזציה מלאה
ובעת־ובעונה-אחת לעמוד בתוקף על קבלת ערובות־ביטחון
בלתי-מאוזנות על חשבון זכויותיהם היסודיות של
הערבים והפלסטינים.
במילים פשוטות: אם השלום, לגבי הגברת גולדה
מאיר, פירושו שהיא תוכל לנסוע לקאהיר לערוך שם
קניות, הרי אותו השלום חייב לאפשר גם ליאסר
עראפאת לנסוע לתל״אביב באין־מפריע. הנורמליזציה
המלאה של יחסים עם מדינת ישראל חייבת להתרחש
בד-בבד עם סיפוק כל •התביעות הערביות, כולל אלה
של הפלסטינים.
1 ירושלים. נושא ריגשי עמוק לגבי מאמיני שלוש
הדתות, והוא חשוב עוד יותר מאז נטלו הליכוד וערב
הסעודית את הבכורה — כל אחד בצידו. את פתרון
בעיית ירושלים יש להשאיר לשלב מאוחר של המשא־והמתן,
אחרי שתושג הכרעה בנושאים מרכזיים אחרים.
מה שמדינות ערב לא יסכימו לו הוא שירושלים כולה
תישאר תחת ריבונות ישראלית. אם יובטחו ריבונות
מחולקת בין ישראל ומדינה ערבית, או בינאום של
העיר, מדינות ערב לא יתנגדו לתנועה וגישה חופשיות
לכל המקומות הקדושים, שכל אחד מהם יימצא תחת
אפוטרופסות הדת שעליה הוא משתייך.

הליכים. דו״ח מכון ברוקינגס, שעל־פיו הותוו קווי־ההנחיה
של הנשיא קארטר, מגדיר את ההסכם ביסודו
(המשך בעמוד )12

מוחמד

סיד ־ אחמד, קאה־ר

י בין בגין והסע1ד*

(המשך מעמ1ד )11
כחילופים מוסכמים לאחר מו״מ בין
דרישתה של ישראל לשלום ולביטחון לבין
דרישת הערבים לפינוי השטחים שנכבשו
ב״ 1967 ולהגדרה״עצמית של הפלסטינים.״
הסכם זה יש ליישם ״בשלבים שיוגדרו
בבירור בהסכמי השלום ...יישום־בשלבים
זה יאפשר לכל אחד מן הצדדים להבטיח
לעצמו, קודם שיעבור לשלב הבא, כי הצד
האחר קיים במלואם את התנאים שהוסכמו
והוגדרו בשלב שקדם לו״.
פירושו של דבר: כל נתח מן השטחים
הערביים שיוחזר יישקל כנגד התחייבויות
גדלות והולכות מצד הערבים לקראת
שלום כולל עם מדינת ישראל. מכאן מתעוררים
נושאים אחדים:

• התחייבויות הדדיות מאוזנות:
במעשה, פירושה של גישה זו

בבדיקה של מס! <10 ^ 1601 חס.1\ 1מרכז בינלאומי לבדיקת איכויות בבריסל,
זכתה \1£וו 1במדלית זהב לשבת 1977 על איכותה המעולה.
הענקת המדליה ל• \ 1£ו ז בץ שאר סיגריות ידועות בעולם
מאשרת את הישגי תוצרת ישראל
ואת החמה הבינלאומית של תוצרת חיבק .
ם ז^זו־ד היא הסיגריה המובודתוהמבוק שתביותר
גם לפי תוצאות הסקרים של ״ידיעות אחרונות״ דימבט־ בעגת .1977
אין פלא שכאן וגם שם אוהבים

הוא שמרבית דרישותיה של ישראל לשלום
(שימת קץ ל״תעמולה ופעולות
עוינות, כולל חדירות מזויינות״; סילוק
״מיכשלוים בדרן תנועתם החופשית של
ספינות, סחורות ובני׳אדם״; פיתוח יח סים
פוליטיים וכלכליים תקינים ושיתוף-
פעולה) תקויימנה קודם שתתבצע ה נסיגה
המוחלטת. זאת, שעה שבדיוק באותם
שלבים סופיים של נסיגת יתעוררו
השאלות המכריעות של יישובים ישראליים
ותיקוני-גבול קלים עבור הערבים.
בנקודה זו ייטה עניין החילופין לטובת
ישראל באורח ניכר ביותר.
אם ערכו השלבים לקראת נורמליזציה
במקביל לשלבי הנסיגה (עד כה הודה
רק מנהיג ערבי אחד בעקרון הנורמליזציה,
וגם אז רקאחרי נסיגה מלאה),
יש לצפות שמדינות ערב לא יוכלו אלא
לעמוד על כך שרק עם יישום שלביה
האחרונים והסופיים של הנסיגה מן השטחים
הערביים — כולל הגדה המע-
רבית ועזה — יוכלו מדינות ערב לשקול
שינוי מדיניותן היסודית בכיוון של נור־מליזציה
של היחסים עם ישראל.
!משום כך, בניגוד לתזה הישראלית,
ככל שהמרכיב הפלסטיני לובש ביטוי
ברור ומוגדר יותר — דהיינו לובש צורה
של מדינה פלסטינית מוכרת ועצמאית —
כן יהיו הצעדים האחרים לקראת נסיגה
ונורמליזציה גם-יחד קלים ומהירים יותר.
^ גב(ל( 71 הגגר* ״גבולות ההגנה״
יוכלו להתקבל על דעת מדינות
ערב ר ק במידה שיפרידו בין השטחים
הכבושים על״ידי ישראל לבין המדינות
הערביות בשלבי־הביניים, שבמהלכם יבוצע
תהליך הנסיגה ולפני שיוסכם על גבולות.
• גורם זמן: הנשיא קארטר עומד
על כך שהתהליך לקראת שלום מלא חייב
להיות מופעל עתה, אך הוא עומד גם על
כך שהוא ינוהל בקצב איטי מאד העלול
להתמשך גם על-פני עשור שנים, על״מנת
לאפשר לצדדים להתגבר על התנגדותם
ההדדית זה לזה. עיכוב שכזה בהחזרת
זכויות הערבים עלול לחבל ביציבות המצב
הכולל בעולם הערבי.
על-פי דיווחים בעיתונות האמריקאית
מתייחס הקצב לתקופת החסד, תקופת
מחירי הנפט ה״יציבים״ שאותה הבטיחה
ערב הסעודית — על-פי השמועה _
למערב. יחיו תחזיותיה של סעודיה אשר
יהיו, יישום ההסכם על-פני תקופת זמן
כה ממושכת יחבל בתהליך השגת השלום
יותר משיבטיח את הצלחתו.

לחיה. גורם חדחיה אינו מוגבל למדינות
!הערביות שאינן גובלות בישראל,
ואשר עניין היציבות אינו כה חיוני לגביהן
מאחר שאינן דנות עימה על שטחים.
זוהי האווירה השוררת ברחבי ׳העולם
הערבי, והיא משקפת את תחושת ה-
תיסכו-ל הערבית הלגיטימית, שלא תיעלם
אלא״אם״כן יסופקו הדרישות הערביות ה לאומיות,
כולל אלה של הפלסטינים.
כושרה של הדחיה הערבית לסכל הסכם
לא יחיה תלוי בעקרון יישוב הסיכסוך
כמו בתנאים שעליהם יתבסס הסכם זח,
האופן שבו ייושם ומשך״הזמן שיידרש
לשם יישומו.
אם לא יסופק אף אחד מגורמים אלה,
תהיה התוצאה אפקטיבית לגבי המדינות
הערביות שתיראינה כאילו מכרו את
שאיפותיהם הלאומיות של הערבים תמו-
רת ייצוב זכויות הנפט, עוד יותר מאשר
לגבי ישראל עצמה, .

:מוחמד ס־ד־־אוזמד, ק א הי ר
בעל־פה הוסיף סיד־אוזנזד כי הסכנה
הגדולה ביותר למרחב, אם ייכשל המשא־והמתן
לשלום, אינה מילחמה חדשה אלא
סידרה של מהפכות במדינות הערביות,
והיווצרות מצב של תוהו ובוהו בעולס
הערבי. הדבר עלול לנתק את זרם הנפט,
לסכן את ישראל ואת העולם כולו.
העולם הזה 2097

ך* דאי להביט ארוכות בתצלום זה.
^ הוא אומר הרבה.
הוא מראה את דב בן־מאיר, מזכיר
מועצת פועלי תל אביב, נואם לפני רבבות
העובדים שבאו להפגין בכיכר מלכי־ישר־אל
בתל אביב נגד המדיניות הכלכלית
של ממשלת בגין.
פניו של בן־מאיר קורנים מאושר, אגרופו
הקמוץ מורם אל־על.

מי שאינו מביר את כן־מאיר,
יבול לדמות כנפשו כי זוהי תמונתו
של מהפכן. הצועד אל הקרב כראש
ההמונים. בדי להפיל את
מישטר העריצות ולכבוש את ה־שילטון
כדם ואש.
אבל בן־מאיר הוא עסקן מפא״יי ותיק
ושיגרתי, ביורוקראט טיפוסי של המנגנון
המיפלגתי. הוא רחוק ממהפכה כשם שהרבי
מלובאביץ רחוק מסטייק לבן.

אם כן, מה מקור האושר הזה׳.

ושר זה כא

ה אי ש ה צו ח ח
נוצרת מעין קואליציה שד מיליונרים
ומיקרי־סעד.

מעוררת התמונה של המהפכן דב בן-
מאיר רגשות כה מעורבים.

באמצע נשאר המעמד הבינוני, פועלי
החרושת, עובדי הצווארון־הלבן. הם יהיו
הקורבנות של המדיניות ה״חדשה״ ,ש אינה
אלא הקצנה של המדיניות הקודמת.

או ניקח את דוגמתו של המנהיג
גדעון כן־ישראד.

כך נוצר הרקע לעימות אמיתי.

עימות שיש בכוחו להפיל, במוקדם או
במאוחר, את מישטר הליכוד־ד״ש. עימות
העשוי להציל את המדינה מן התוצאות
הרות־האסון של מישטר זה לא׳ רק בשטח
החברתי, אלא — ואולי בעיקר — גם
בשטח הלאומי.

לו ממיפגש עם פוע־

ץ* לים.

כל חייו היה רב כן־מאיר פקיד
של מיפלגת־פועלים, של הסתד־רות-פועלים,
ובעקיפין גם של מכד
שלת־פועלים. אך מעולם לא ראה
פועלים.

ימות בזה יכול להתרחש. אין
2הוא מוכרח להתרחש.

בן־ישראל הוא עסקן ותיק של רפ״י.
בתוך רפ״י, היה שייך לצד הימני. הוא
היה פקיד במישרד־העבודה של יוסף אל מוגי.
במוסדות העליונים של ההסתדרות
הטיף במשך שנים להנהגת בוררות, ולא
היה מי שיתקוף כמותו כל ניסיון של
ציבור־עובדים לנהל מאבק מיקצועי עצ מאי.
ייתכן שהיה הביורוקראט האנטי-
פועלי ביותר בצמרת ההסתדרות.
בכלל, מיקרה הוא שגדעון בן־ישראל
שייך היום לצמרת ההסתדרות, ולא לצמ רת
ממשלת־ד,ליכוד. הוא יכול היה ללכת
עם חבריו, יגאל הורוביץ ושווד, אל תוך

כל מנגנוני־הפועלים האלה עסקו בפוע לים
כשם שטחנת־קמח עוסקת בגרעיני־חיטה.
הפועלים היו הומר־גלם. הם היו
אובייקטים, חפצים. צריך היה להוביל
אותם, לדבר בשמם, לסתום להם את הפה
כשצעקו, לאיים עליהם בגירוש מן ההס תדרות,
ובמיקרים הקיצוניים לסלקם מבניין
הוועד־הפועל בעזרת המישטרה.

לכן הוא מאושר. לכן הוא מנופף ב אגרוף.
משום כך הוא מוכן לקרוא לפוע לים
לעלות על באריקדות — כימעט.

ואינך יודע איך להגיב על תצלום
זה. כחיוך ץ בתיקווה 7ברחמים
7כשימחה 7

עכשיו קם הגולם על יוצרו.
כ 17-כמאי תפס ההון השחור
את השילטון. כאמצעות הליכוד
וד״ש. העוצמה הבלבדית החדיטה
קיכלה לידיה גם את השילטון המדיני.

אחרי
שאילי-ההוך השחור בגדו בהם,
נאלצים עתה דב בן־מאיר וחבריו לחזור
אל הטיפוסים הנשכחים שהעלו׳ אותם ל־שילטון
לפני הרבה שנים: הפועלים.

ך* מדיניות של ממשלת-הליכוד מב-
( 1טאת את הפסיכולוגיה של הספסר
היהודי הקלאסי. הארץ כולה הפכה בורסה
ענקית. האביונים עוקבים בדריכות אחר
שערי המטבע, כשם שעקבו עד כה אחרי
שערי הכדורגל. שחקני במה ושחקני כדורסל
רצים בהפסקות לעיין בטבלות ניירות־הערך.
הספקולנט המצליח בבורסה תופס
את מקומו של האלוף המצליח בצה״ל,
כאליל התורני.
מבחינה חברתית מייצגת מדיניות־הלי-
כוד את האינטרסים של העילית הכלכלית.
ברוב תבונתה, מוכנה עילית זו לזרוק
פירורים לשיכבת־התחתית.

מוסד שד שיטור, של מישמוע,
שד דיכוי.
הוועדה־המרכזת והוועד־הפועל מורכבים
ברובם המכריע מעסקנים מיקצועיים, ש זיקתם
לעובדים ולמקומות-עבודה אינה
אלא סימלית. הממשלה קבעה מדיניות,
ההסתדרות קפצה לדום וביצעה. לפעמים,
כחלק מן ההצגה, ביימה ההסתדרות הת נגדות,
עמדה על המקח, זכתה בכמה
פירורים והטילה את מרות הממשלה על
העובדים.

האם מוסד זה מסוגל עתה להנהיג

ף| אופטימיסטים יגידו: כן. המהפך,
י י הם יאמרו, הופך גם את מצבה של
ההסתדרות.
כל זמן ששלטה בהסתדרות המיפלגה
שהחזיקה גם בממשלה — כך יטענו —
לא היד, מנוס משיעבוד ההסתדרות לרצונות
הממשלה. מכיוון שהממשלה שירתה
את הספסרים ואילי ההון השחור, נאלצה
גם ההסתדרות לשרתם. פינחס ספיר מינה
את ירוחם משל, משל נאלץ לשרת את
ספיר ויורשו.

אך עתה חל המהפך. הממשלה
מצרייה כידיים עויינות. האינטרס
המיפלגתי של עסקני העבודה ידרבן
אותם להפוך ראש-חץ כמאבק
נגד ממשלת־כגין .״מנהיגי הפועלים״
יכולים עתה להוריד מעצמם
את המדכאות.

עכשיו פוגש בן,מאיר כפעם הראשונה
כפועלים הרוצים שהוא
ינהיג אותם, המוכנים להקשיב לדבריו
מכלי להיאנס לכך.

ך • פיתוי הראשון הוא להסתפק ב ן
1חיוך רחמני. דב בן־מאיר, בפוזה
של טריבון מהפכני, נראה כהתגלמות הי-
עיניות.
במשך שנים ארוכות הרסו בן־מאיר
וחבריו, הכדאיניקים של מישטר המערך,
את יסודות תנועת־העבודה. הם הפכו את
״ארץ־ישראל העובדת״ לעיי מפולת.
במשך דור שלם, בהנהגת דויד בן־גוריון,
לוי אשכול, פינחס ספיר ויהושע רבינוביץ,
הם הכינו בשקדנות את התשתית לממשלת
הליכוד. הם החריפו את הפער החברתי.
הם גידלו בחממה מעמד חדש של ספסרים
ופרוטקציונרים. הם רדפו עד חורמה כל
מנהיג־פועלים עצמאי, שהעז לפתוח את
הפה. הם שברו בלהט כל שביתה אותנטית.
הם המציאו מערכת חוקים ומיסיים שהיתה
כל־כולה מכונה ליצירת הון שחור.

דים, להשתיקם או לדכאם, לפי הצורך.

מכאן הבעת־האושר שעל פני האיש
בתצלום.

ך* ייתי יכול להצטרף לאופטימיות זו,
י 1לולא היה האיש בתצלום דב בן-
מאיר. ולולא היו מופקדים על המאבק
ירוחם משל, גדעון בן-ישראל ועמיתיהם.
אין לי דבר נגד אנשים טובים אלה.
הם חביבים מאד.

אך איני מאמין כי כושי יהפוך
את עורו, חתול-כית יהפוך נמר,
מטאטא יהפוך תותח.
אילו היתר, נוצרת מנהיגות חדשה במים־
לגה ו/או בהסתדרות, הייתי מסוגל לדמיין
לעצמי שינוי של ממש, מאבק אמיתי,
עימות רציני.

לצערי, איני רואה כרגע מנהיגות
כזאת אך באופק הרחוק.
בניגוד לדעתם של המארכסיסטים (וביי חוד
היותר שיטחיים) שום דבר אינו
״מוכרח״ לקרות בהיסטוריה, ובוודאי לא
בטווחי־זמן קצרים. הדברים יכולים להת פתח
גם אחרת.

הממשלה עלולה להוביל לקראת
מילה,מה חדשה, שתשכיח את הצרות
הכלכליות. היא יכולה לגרום
השתוללות של אכסטאזה לאומי
נית־דתית, שתהפוך בל קורכן כלכלי
לתענוג מאזוכיסטי.
העימות יכול להימנע גם מפני שאין
לצד המותקף הנהגה הראוייה־לשמה. בכל
מאבק יש חשיבות רבה למנהיגות, לאומץ-
ליבה ולכנותה. מנהיגות כוזבת יכולה להוביל
להפלה מלאכותית של המרד. מנהי גים
ציניים יכולים למכור את המאבק
תמורת נזיד-עדשים אישי או מיפלגתי.
מנהיגים עייפים ורצוצים יכולים למנוע
את עלייתה של מנהיגות אותנטית חדשה.

אפשרויות יש הרכה. שום אפשרות
אינה ודאית. המאתימטיקה
אינה פועלת כהיסטוריה.
יטוס כך יש חשיבות כה רבה ל-
שאלת המנהיגות במאבק. ומשום כך

הליכוד. הוא יכול היה ללכת עם משה דיין
לממשלת־בגין. הוא נשאר במיפלגת־העבו-
דה רק מפני שנצמד לעמדת־מפתח שכבש
בהסתדרות.

איש זה מופקד עתה על ניהול
המאבק הארצי של העובדים נגד
מדיניות ממשלת-כגין.
האם זה מיקרה? אולי. אם כן, זהו
מיקרה האומר דרשני.

^ ייתי חכר הוועד־הפועל של ההם-
י 1תדרות בארבע השנים האחרונות.

כל דקה שביליתי בישיבותיו
היתה עינוי נפשי וגופני.
ריח הריקבון עומד בחלל ההסתדרות.
הריח המייוחד של מוסד שבגד מכבר
בתפקיד שלמענו קם. זהו ריחו של צבא
שאינו מסוגל להילחם, בית־חולים שאינו
מסוגל לרפא, אוניה שאינה מסוגלת להפליג.
בדור
האחרון הפכה ההסתדרות מעין
מישטרת־עבודה, מוסד־כפייה שלא ייצג
את העובדים, אלא שהיה מופקד מטעם
הממשלה על התפקיד להרדים את העוב־

(יייגייו

ין ספק שהפגנות העובדים מבטאות
רגש אותנטי.
אי-אפשר היה להקשיב לדיברי המפגינים
ברחוב, או במקלטי הטלוויזיה, מבלי להת רשם
מכנותם הספונטאנית. רבים מהם, ש הצביעו
בעד הליכוד, מרגישים עצמם מרומים.
האחרים מרגישים את עצמם מוכים.
מגמת המדיניות החדשה ברורה לכולם.
אילו היתד, תנועה זו מתפתחת באין
מפריע, ייתכן שהיתר, יוצרת במדינה מצי אות
חדשה — מציאות פוליטית, מציאות
חברתית.

ייתכן שהיתה כולמת לא רק את
השקיעה בבוץ של חכרה ספסרית,
אלא גם את ההידרדרות לתוך
תהום המילחמה.
זוהי תיקווה גדולה — אולי היחידה הקיימת.

לא האיש שבתצלום, בעל הפרצוף
המאושר וד,אגרוף המורם של לבלר, ינהיג
תנועה כזאת. לא הוא — ולא חבריו.

השאלה הגדולה, המרחפת עתה
על הארץ, היא: האם תקום מנהיגות
אחרת׳־ האם תקום כעוד
מועד 7

עשבי לבוץ. קרמבו למפגינים.

לאנשים הנבונים!

7 7 הברנדי
הלאומי שהוא
בינלאומי.

תרומה לשיף. חנוביה למכבים. לבן לאבינרי
סירובו של מנחם בגין
לדאוג לבריאותו עדיין גיורם
דאגה למקורביו. בגין אומנם
מקפיד על הופעתו ׳החיצונית,
יאך אדיש לגמרי לכושרו ה גופני.
בניגוד לדויד בן־
גוריון, ש״ליקיח את עצמו בידיים״
,התייעץ עם מומחים
׳והלך ארבעה קילומטרים ביום
ברגל, אין בגין מוכן לעשות
אף את המינימום לשמירה על
כושרו.
8מסכנה אחד ניצל בגין.
לפני שבועות: אחרים הופיע
אצל עוזרו הנאמן, יחיאל
קדישאי, טיבעוני מדרום־
אפריקה, שביקש לרפא את
בגין מכל חולייו על־ירי האכלתו
בחומרים טיבעיים. בין
השאר הביא עימו מירקחת
שהכין בעצמו, מעשרות עש בים
שונים. קדישאי נתן יאת
התבשיל לניסיון לגיסתו, שהיא
טייבעונ״ת .׳למחרת היום טיל-
פנה אליו הגיסה בבהלה, יאמרה
לו :״׳שלא תיתן את זה לבדן!
הקאתי כל הלילה.״
8כאשר חזרה ח״כ גאו לה
כ הן מניו״יורק, שם שה תה
במיטגרת המישלחת הסר־למנטריות
לאו״ם, באה לכנסת
׳ונבנסה לאולם־ר,מליאה. עוד
לפני ׳שהספיקה להתיישב במ קומה׳
קראה קריאוית־ביניים
לעבר ח״כ משה שחל, ש עמד
על דובך הנואימים. הגיב
ח׳^כ עוזי ברעם מסיעת המעיד
:״עכשיו אני מבין למה
בזמן האחרון היה פה כל־כך
שקט1״
כשנכנסהשבועהשר 81 הורביץ למיזיניון היגאל
כנסת,ניגש
אליו אחדהעס קנים
הצעירים ישל המערך
ואמר לו :״איך תפייס כעת
את הפועלים ז תלך ׳להפגנות
ותחלק להם קרמבו י״
י שר־הבריאות אליעזר
שוסטק עדיין לא וייתר על

׳שאיפתו להיוית שר־לעינייני־רווחה,
למרות מינויו שיל ד״ר
ישראל כ״ץ לתפקיד זה.
אמר השבוע ׳שוסטק :״אני
בטוח שבשינה הבאה: אחזיק
בתיק הרווחה. זה שד״ש קיבלה
את התיק הזה, עדיין לא

מר את דייברייהם, ציפו לכך
שגם סגן־ראש-ר,׳ממשלו־ ,יאמר
את דיברו. ואכן, היה לידין
מה להגיד: הוא סיפר בדיחה
על תקופת היותו מאוש&ז ב־ביודהחולים.
אמר ידין :״׳שא לו
את מנהל מחלקודהקבלה

עזו ויצמו

הוזמן לחתונה והגיע באיחור רב, אחרי שכל האורחים כבר עזבו. המלצרים
הורידו כבר את הצלחות מהשולחנות והחלו לסדר את האולם. עזר וייצמן התיישב
ליד אחד השולחנות, אך מייד קם ואמר לעצמו בקול רם :״מה אני יושב כאן לבד כמו שמוק ן״
מבטיח שהוא יישאר שלד! ל־

׳ 8סגן ראש־הממשלה יי נ י
אל ידין ממונה על ריכוז
נושא הרווחה. במיסגרת זו
החל, מאז מינויו, מקיים
פגישות עם המישרדים הנוג עים
בדבר. בישיבה עם אנשי
מישירדי הבריאות והעבידה־
׳והרווחה ישב ידין, י עישן את
מיקטרתו, הקשיב לדיברי אנשי
המישרדים ולא פצה את פיו.
כשסיימו נציגי המישרדים לו

בית-החיולים איך זה שבקומה
הראשונה מתים יותר
אנשים מאשר בקומה החמי שית.
השיב המנהל: את אלה
שהולכים למות אני משאיר
בקיומה הראשונה, כי עד שהם
מגיעים לחמישית הם מתים
ממילא.״ אך אייש לא צחק,
והישיבה הסתיימה כשאחד ה פקידים
הביכיירים במיישרד־הבריאות
מעיר :״זיו הייתה
הישיבה המבוזבזת ׳ביותר שבה
השתתפתי מאז שיאני עובד
במישרד־הברלאות.״
| מחלקת־החדשות של ה טלוויזיה
ערכה בחאן הירושל מי
מסיבת־פרידה רבת־משתת־פים
למנהלה הפורש, דן שי לון.
כרגיל במסיבות של
הטלוויזיה ניגן המפיק־במאי
דן כירון באקוו־דיון. אישתו,
הקרייניית שרי רז, יישבה ל ידו.
דודו(קופפרימן) ״רא,ש העיר
״ ,המפעיל טלפרינטר
במ׳חלקת-החדשות, ניגש אל
׳שילון ואמר לו :״תאמין לי,
חפל שאתה עוזב אותנו. אבל
מה: ,אני מעדיף לראות את
הפרצוף שילך משדר מניו־יורק
מאשר א׳ת הפרצוף של יורם

רונן.״
81ח״כ המפד״ל, אכרהם
מלמד ,׳אינו שלם עם הדרך

יא׳*ון $מזרחי כרמל מיקבי

לציון וזט־ון יעקב

עדה, כנראה, להוכיח כי הצליח
ללמוד עיבריית בהיפנוזה :
״ח״ב פעיל, אתה לא מבין
שום דבר בכילכילה !״ פעיל
השיב לו ימעל הדוכן :״ח״כ
פלאטיו, אני מציע שתתרום
למדינה את המיליונים שהד־

ך | *111| | 11| 1ן! 1לאחר שיחה ושתייה במשך
1| # 1 1 11111-1חמש שעות בבאר במלון
111-1
״אוקראינה״ במוסקבח, בחודש שעבר, כתב חמשורר הסובייטי את
ההקדשה הבאה של סיפרו למשורר הישראלי יונה (״יבי״) בן־
יהודה :״אל יבי היקר, הפרא, ומשום כן האדם הקרוב לי ביותר.״

שבה פועל רוב הקואליציה,
שהוא חבר יבה. הרוב מצביע
אוטומטית בעד כיל הצעה של
אחד מחברי הקואליציה .״אני
בטוח,״ מתלוצץ ח״כ מלמד,
״שאם אגיש הצעה דחופה ל־סדר־היום
לדון בהקדמת ביאת-
המשיח, גם היא תזכה ברוב
מוחלט.״
8 1בעת הדיון שנערך ב שבוע
שעבר יבסניסת בתוכנקתה
הכלכלית החדשה ישל הממשלה,
נאם ח״כ שמואל פלאטו־שרון
לא רק את נאומו ה ראשון
בכנסת, אלא גם קרא
את קריאודהביניים הראשונה
שלו. היה זה בעת ׳נאומו של
•ח״כ ׳שלי מאיר פעיל. פעיל
הספיק ׳להשמיע דק מיספר
מישפטים, ופלאטו שיסע: אותו
בקיריאת־ביניים בעיבריית שניר

ווחת כתוצאה מהפיחות!״ הת ערב
ח״ב יוסי שרייד בחי-
ל׳ופי־יהדבירים בין השניים :
״ח״כ פעיל, ח״ב שרון איננו
מבין מה שאתה אומר לו. הוא
עדיין בחצי-היפנחה !״
! 8לפני שנשא את נאומו,
שהייה כיתוב עיברית באותיות
לטעיות, הסתגר פלאטו־׳שרון
בחדריו וקריא את הנאום בקול
ירם, כשהוא פוסע אגד, ואנה.
הוא סילק מהחדר את מזכירתו
הפרטית !והעמיד אותה פשו־ימרת
ליד הדלת, כדי שתדאג
שאיש לא ייכינם בשעה שהוא
עודד הזרות.
1מנהלת לישכתו של שרי

המישפטים החדש, שמואל״
תימיר, מי שהיתה עד כה
מזכירתו האישית הנאמנה, נו רית
חפץ, בילתה את חופ-
שת־יהקיץ ישלה באירופה, ב חברת
מזכירת ועדת־הכלכלה
סמדר קליין. השיתיים חרשו
את ׳אירופה בטום־טום. כשחז רה
׳גורית ארצד״ החליטה ל עזוב
יאת תמיר ׳וללמוד באוניברסיטת
תל־אביב. תמיר הפציר
בה להישאר עי׳מו, אך היא
התעקשה לחזור ללימודים. ה שבוע
סיפרה במיזנון הכנסת :
.,אם ׳תמיר לא היה נכנס כשר
לממשלה, הייתי הולכת לאוניברסיטה.
המינוי שלו כשיר־ ז
המישפטים שינה א׳ת דעת־.
החלטתי להשאר איתו.״
! 8בעיקבות הפירסום על
משכורתו הנמוכה של איל-
המלונות חיים יטיף בהעולם
הזה, הגיע למערכת עלי כותרת
בטלוויזיה מיסתיב מאזרח תיושב
רמת־בן, ובו מטבע שיל לירה
ישראלית: אחת. האזרח תירם
את הלירה לקרן למען חיים )
שיף, הציע שכל אזרח במדינה
ישלח בעיקבות״ו לירד, אחת,
על־מנת לפתור את בעיית תש לום
דמי־המזחגות של הימלונאי
עתיר־הנבסים.
! 8למנהלה החדש של קבו צת
הכדורסל של הפועל תיל-
אביב ,׳תת-אלדף (מיל ).פינחס
(״פינייה״) להב, יש קרוב-
ה עו ל ם הז ה 2097

״מה ש^זעיגים דעתם מסרבת עדיהם״ *
״ ב ו 1וםמק 1ב ת זוצדקהי *
מעמד מיוחד ומשגשג של לקקנים

א 1111 יבו
מישפחה !המתנשא לגובה ישל
195ס״מ. ייום אחד נטל פינייה
את היא״ש לאחד ׳מאימוני הקבוצה,
הפגישו עם הגבוה
שבפדורסלניה, דייב ניד״
מארק, שגובהו 216ס״מ.
אחרי שהוצגו זר, בפני זה,
תמה קרובו של פינייד, מה מצא
זה לנכון להפגישו עם נייומארק.
הסביר לו1להב :״זה כדי שלא
תחשוב שאתה גבוה.״
| כאשר שמע הרב בני מין
צביאלי, הממונה על
תובינ״ות הדת והמסורת בטל וויזיה,
כי מישחקה הראשון
של קבוצת הכדורסל של מכבי
תל־אביב, במיסגרת מישהקי
גביע אירופה לאלופות, ייערך
ב־ 8בדצמבר, בליל הדלקת ינר
חמישי של חגוכה, עלה בדעתו
רעיון כיצד להפוך את המישחק
למאורע דתי. הוא הציע שלפני
פתיחת המישחק, שישודר ב טלוויזיה,
ידליקו המכבים נרות
של חנוכה, בטכס שיצולם כולו
בטלוויזיה. הרעיון נידחה, אח
מאז
הפסיק את עבודתו
כמנכ״ל מישרד־החוץ, ניראה
הפרופסור שלימה אכינרי
מסתופף שוב בחוגי הבוהמה,
יושב בקפה מעמון זמבלה ב־ביתיהאמנים
ובחצר הירושל מית
,׳בשבוע שעבר ניראה
אב״נרי יושב במנזה של ה־מינהלה
באוניברסיטה העיב־רית,
ואוכל לבן במזלג. י
עורך הדין יואל ריפל
טוען שיש לרשום את המהפך
הכלכלי בהיסטוריה כ״מהפכת
אוקטובר״.
במזנון הכנסת נשמעה
ההצעה הבאה: אחרי שהארכי־בישוף
הילאריון קפוצ׳י
ישוחרר מהכלא הוא יסע ל-
קרית הוואתיקן ברומא ושם
ימונה כיועץ האפיפיור לענייני
טירור. לפני שיעזוב את נמל־התעופה
בן־גוריון יפגש עם
יועץ ראש־הממשלה לענייני
טירור עמיחי פאנלין ויקבל
ממנו כמה עצות בנושא.

אורי זוהו

לא זו בילבד שחזר בתשוגה — הוא גם
חפן איש־מישפחה למופת. בשבוע שעבר הלן

בחברת אביו (מימין) לחתונה של קרובי-מישפחה דתיים בבני־ברק.
המישפחה החרדית של אורי לא היתה בקשר איתו כל זמן שהיה
חילוני. מאז שחזר בתשובה, יצרה איתו המישפחה קשר. קייב״
מישפחתו של אורי, שהוא רב בבני״ברק, אמר: המישפחה
שלנו זכתה שיהיה בתוכה צדיק אמיתי, שחזר בתשובה.״
רי שאחד מראשי הטלוויזיה
אמר לצביאלי :״השלב הבא
יהיר, שאתה תרצה שהמכבים
ירוצו על המיגרש עם לפידים !״
1נספח צד,״ל בשגרירות
ישראל בוושינגטון, אלוף־מיש־נה
(״יאלו״) ילובסקי־שביט
הגיע לארץ לביקור. בהזדמנות
זיו ערכיו לו ידידיו מסיבה
במיסעדה הסינית ג׳קי אונאסיס
בתיל־אביב. בשעת־ל־לה מאוחרת,
כישרוחם של המסובים
היתד, שוגה עליהם במשקה,
ט״לפן יאלו לשר-היביטחזן, עזר
דייצמן, הזמין אותו לבוא
להשתתף בחגיגה. וייצמן דחה
את ההזמנה בנימוס, אולם
הזמין את יאלו לבוא למחרת
ללישכיתו, כדי שיוכל להעניק
לו את דרגות תתיהאלוף ש הוחלט
לתת לו. הפעם היה זה
תורו של יאלו לסרב .״אתה
בא עוד מעט לאמריקה,״ אמר
יאליו לווייצמן ,״אז תעניק לי
את הדרגות שם.״ למחרת הס תבר
כי על-פי בקשת האמריקאים
דחה וייצמן את ביקורו
המתוכנן בארצות־הברית לחו דש
ינואר. יאלו הפסיד חודשיים
של נשיאת דרגות •תת־אלוף.

1המנחה מני פאר ריא-
יין במסגרת תוכניתו ממני מני
את ח״כ הרב חיים ד רו ק מן
ואמר לו :״אנשים רבים הרימו
גבות כשאמרת בנאומך בכנסת
שכלי נשק הם כלי קודש.״
השיב הרב דרוקמן :״השירות
בצבא הוא מצווה וכלי הנשק
טהורים.״ אמר לו מני :״מדוע
אם כך אתה מתנגד לשירות
בנות בצד,״ל?״ השיב דרוקמן :
״תנאי המגורים בצבא אינם
נוחים לבת.״ מני לא נשאר
חייב והשיב מיד :״באוהלי
גוש אמונים התנאים טובים
יותר?״
בדיחת השבוע במזנון
הטלוויזיה אחרי שהורידו את
משפחת ארצ׳י באנקר מעל המסך
באמצע החודש :״הנה עוד
משפחה שלא גמרה את ה חודש.״
לאור
ההצלחה העצומה
לה זוכה המחזה כולם היו בני
בתיאטרון הקאמרי החליטו לי צני
קפה השחקנים סולטן לה ציע
לתיאטרון לקחת את ה אחים,
יוסי, נכרי, חיים ו-
יעקב בנאי ולהעלות מחזה
בשם כולם היו בנאי.

בו ש ה נו ר אה
המודעה־בתשלום שפירסם הכהן הגדול של גוש-
אמונים, הרב הקשיש צבי יהודה הכהן קוק, שבה
.המטיר מטר של קללות (״נזדעזעתי לראות דברי־נבלה
של אותו חצוף, מותר לקרותו רשע ומותר
לשנאותו״) על ראשו של מנהיג אגודת ישראל,
ח״כ מנחם פרוש (העולם הזה ,)2095 לא נשארה
ללא תגובה. השבוע הגיב ראובן כץ, מעסקני אגו-
דת־ישראל, על מית־קפתו
של קוק על
פרוש, בצורה חריפה
לא פחות :
,,צחוק עשה לו ר׳
צכי יהודה קוק על־ידי
פירסומו של מכתב
׳מחאה׳ בעיתון הצופה,
ובו דיברי ניאוץ נגד
מנהיגי אגודת ישראל
הירושלמית הלוחמים
למען כבוד הרבנות ב ארצנו,
ובראשם נגד
הרב הגאון ר׳ משה
בלוי זצ״ל ויבל״א הרב
מנחם פרוש, שכל ה־נ״ל
נבתב על־ידי מי
שמתגאה כשומר פיו
מלדבר לשון הרע ורכילות.
״ידעתי
גם ידעת שבושה
נוראה להתייחם
למכתב הנ״ל, שפן פס קו
חז״ל ׳כל מה ש מזקינים
דעתם מטרפת
עליהם׳ ,אד למען כבוד הרב התורה ארשה לעצמי
להשתמש כאותו סיגנון
שהשתמש חנ״ל לנגח את ראשי אגו״י, כדי
לשאול את הזקן הנ״ל במחילה מכבוד ׳תורתו׳
מיפפר שאלות.
״מדוע מנסה הזקן הנ״ל לתלות את סיבת מיתו־תיהם
של ראשי אגו״י כנקמות שונות, ואינו
תולה סיבת הליכתו ערירי כל ימיו כלא כנים
באיזה סיבה? האם חנ״ל לא זילזל בחוצפה נוראה
נגד גדולי ישראל?
״מה ראה הזקן הנ״ל להתחנף בצורה מבישה
לאותו חולה כבוד שלמה גורן, אשר בו נתקיים
מאמר חז״ל ׳הרץ אחר הככוד הכבוד כורח ממנו׳
ולתארו כ׳צדיק יסוד עולם׳ ,כ׳שר התורה׳ וב־
׳קדוש׳ ף מפני מח אינו זוכר את התייחסות גדולי
התורה עליו, ובמיוחד הגאון מבריסק עד כדי
שהגאון זיע״א התבטא: שאביו (הרב קוק ז״ל)
גדול מהמהר״ל מפראג, שכן המחר״ל יצר גולם
שלא דיבר והוא יצר גולם שמדבר?
״מדוע מתנוססת בכניסת בית הזקן הנ״ל תמונה
גדולה מהרצל? האם הרצל נמצא-חן בעיניו יותר
מאביו ז״ל, שראה צויד לקשט את ביתו עם
תמונת הרצל לעומת תמונת אביו המונחת כמקום
לא בולט?
״האם חושב הזקן הנ״ל שהציבור הדתי ככלל
והחרדי בפרט מתייחסים אליו בגאון וצדיק? האם
חושב חג״ל שהציבור הספיק לשכוח את מעשהו
המגונה שהתייחד עם עתונאית ממערכת העולם
הזה * באופן מכוער ר״ל וחילול חשם שמיים
כרכים?
(המודיע)
״אוי לאוזניים שכד שומעות ! ז ! ״

המוח. הלבוה חו פ ש
מזכ״ל ההסתדרות ירוחם משל האשים את הממ שלה
ב״חוסר לב״ בהנהגת המהפך הכלכלי. הגיב
על כך העיתונאי אברהם שווייצר :״לתוכנית
אולי חסר לב, אבל תגובתו של משל מסמלת
את תחיית המוח של מפא״י ההיסטורית.״
״ככד שייט כלכלה מדינית, יש גם סוציולוגיה
מדינית. זועקי החמס של היום אינם כני השכמת
החלשות של החכרה, אלא דווקא בני השכבות
המבוססות יותר, לרבות המבוססות מאד. הם גם
היסוד הפרודוקטיבי. בניגוד למקבלי-סעד ולע שירים,
אלה הם האנשים הנושאים בעול החברה
הישראלית. מפא״י ההיסטורית ידעה להעריו זאת,
ומססה עליהם את שלטונה. כשהגיע תור המעדר,
נשכחה אמת זו — והתוצאות האלקטוראליות לא
איחרו לבוא.
״עתה חל, כנראה, שינוי: ח״כ משל, הנזעק
על הלב החסר, ממריד את השכירים, כעובדי
הבורסה והמנהלים הטכניים של אלי־על, נגד
ממשלת העושק ומדיניותה. נראה, שהמוח החד
* הכוונה לראיון שהעניק הרב צבי יהודה
הול!

העולם הזה 2097

לרחרח חזר־ורווד הדווזיוז לאשח.

של מפא״י ההיסטורית שב לפעולה תקינה.״
(הארץ)
הלשונאי יעקב רבי עומד, לרגל המהפך הכל כלי,
על משמעותה של החרות.
״נו, כאמת, מה אפשר לעשות? חוק עולם הוא:
תמיד היה החופש מתת יחידת־סגולה, יקרת־המ-
ציאות, יקרה מאד ונקנית כטבין־ותקילין — תמיד
היו כני־החורין הריאליים מעטים. הליברליזציה
של מר ארליך ושות׳ באה רק להטיל סוף־סוף
הד כגיגית את חוק החירות למעטים גם על מדינת
ישראל הסרבנית. וכל
השאר, רוב עמך ישר אל,
עמלים ושכירים
קשי יום — מה תהא
עליהם? אה, אפשר
לסמור על ׳הלב היהודי׳
שלא יפקירם לגמ רי
אלא ישליך להם פירורים
מקופת הצדקה.״
(על המישמר)
כדי להשלים את ה מהפך
ולהעניק לו מש מעות
סימבולית־מיס־טית
מציע ישראל אל־דד
להנהיג מטבע חופ שי
לגמרי — מטבע ה חרות.
״לפעמים,
כמו במצ בנו,
צריך וטוב לנייד,
ובכל־זאת יש לשמור
על נכסים שאין לניי־דם.
ניסו לנייד את
ארץ־ישראל לגלויות או
לאוגנדה, ניסו לנייד
את כירת ישראל לתל־אביב,
עכשיו מנסים
קו ק
לנייד את הר־הכית ו להורידו
לכותל המע י
3בתחליף .׳זה לא יילד׳ ,כלשון העיכרית
הישראלית. לא יילד, לא ינוייד. למדות כל
שרי אוצר שבעולם, למרות סל אוצר שבעולם.
״כבוד ראש הממשלה, השעה מחייבת, דומני,
מעשה-ממלכתי, ארץ־ישראלי, ירושלמי גדול,
מט״ח חדש, משלנו, מטח הקובע עובדות שלא
תנויידנה. מטבע חרות ביהודה, בשומרון, בירו־שלים.
וכצאתך שוב אל יהודים בעולם, אל
גויים כעולם, ומטכע זאת אתך — לא ישובו
לפקפק כאיתן בריאותך וכריאותנו.״
(ידיעות אחרונות)

הבלבגללהט לוויזי ה
— כך קובע, בהומור, הסופר־עיתונאי חנוך
ברטוב. הוא משכתב, למעשה, את המוסכמה
המקובלת שלפיה הטלוויזיה אשמה בכל הצרות
הפוקדות את המדינה.
״קודם כל: מי ככלל שוכת ומי בכלל מפגין ף
״מי שמפגין ושובת זה הטלוויזיה.
״לפעמים נדמה לנו שאילו ידענו אז לאסור
על הקמת הטלוויזיה, חיינו ככר עכשיו שווייץ
מארמית אחת גדולה, ולא היה לנו עכשיו שק
כזה של צרות.
״איך חם יודעים ׳משכתו 70 אלף בחיפה ׳י
מישהו עמד שם וספר? כלי התיקשורת המציאו
מיספר — ואז זה הפך עובדה. כמו שהמציאו
את השאלה הערבית. אם לא כל הפטפטת הזאת
של העיתונאים והסופרים, שתמיד יש להם דעה
על בל דבר, שהם מכינים ולא מכינים, וכל מה
שמונח להם בראש זה לשאת חן כעיני הגויים —
היינו נראים אחרת כעולם.״
(מעריב)

פסוק• ה שבוע
• ראש־ הממשלה מנחם בגין^על הפג נות
המחאה נגד המדיניות הכלכלית של הממ שלה
:״הצלילים הכמו־בולשביקים האלה ייעלמו
במהרה.״
• ׳׳צוות התגובות של מיפלגת העבודה על
הנ״ל :״בגין נוהג על־פי שיטה מקארתיסטית.״
• מזכ״ל ההסתדרות ירוחם משד, על
שר־המיסחר־והתעשייה יגאל הורביץ :״איזה מין
׳בטחון גדול יש לו ...סאילו: אפשר לקיים מדינה
שלימה מהגלידה שהוא מייצר. אומנם יש היום
מעמד מיוחד ומשגשג של לקקנים, אבל מזה עוד
אי־אפשר לקיים מדינה.״

• נשיא אוניברסיטת בן־גוריזן, יום!?
תקוע ג ״משה דיין הוא אולי היחידי המסוגל
להביא אותנו להסדר של שלום.״

מפה ומשם
־־,עו פכ! וכ־ נ ט בעולם הפקיד המת מיד
הפקיד חזרתה א־סטיפו מסאן־פאולו
שבבראזיל הוכיח׳ כי גס בספקולציה
ההתמדה משתלמת.
א־סטפו אגר במשך 40 שנות עבודתו
כפקיד דואר שלושה טון מהדקים, שאותם
קנה בעודפים במחיר כולל של
1500 קרוזרוס.
השבוע, כשפרש לגי מלאו ת, מכר א•
סטפו את מהדקיו לחברה גדולה במחיר
של 3.5מדליון קרוזתס.

השכל והכסף
המיליונר 1האמריקאי ג׳ורג׳ סי.
אסטפ (בתמונה) סיים השבוע עריכת
מחקר מדעי בן ארבע שנים, המוכיח

המופסובנט מהמר
בלוטו

מובטח לכל מי שיעקוב אחר גור מים
אלו, יבין אותם ויידע לשחק נכון
בזמן הנכון, כי יעשה רווחים שמנים
ביותר תוך זמן קצר.

המחשב פולט
הסתברויות גבוהות
מערכת ״זזספקולנט״ פנתה לחברת
מחשבים גדולה וביקשה ממנה לתכנת
עבורה את רמת ההסתברתות של
המיספרים והשונים לזכייה בלוטו, על
פי תוצאות הלוטו במשך השנה ה אחרונה.
ובכן,
המחשב פלט במייוחד עיור
קוראי ״הספקולנט״ את התוצאה הבאה

הסתברות

גבוהה מאד ן

22 , 13 . 7

הסתברות גבוהה

9 , 6י , 24 , 15
29 , 25י 33
הסתברות

בינונית

בבורסה אדגר אלגר אלרן אלרן אמישר
אמישר אופ׳
מרכזית י
פו השק׳

פז השק׳ מ וולפסון 1
וולפסון 10 ש וולפסון 10 ס אמפא
, השק דיסק׳ ש דיסק׳ השק׳ ם דיס׳ הש׳ או א ש
דים׳ השי אג׳ח 59
דים. הש׳ אגיח 72
דיס׳ הש־ אג׳ח 130
פוערים השה׳ ,ש

כי מה שמבדיל בין האדם העשיר לאדם
הממוצע הוא היכולת השיכלית.
המחקר, שהקיף אלפי מיליונרים
ועניים, מראיה שרמתו השיכלית של
המיליונר הממוצע עולה ב־* 27 על
רמתו השיכלית של העני הממוצע.

הקמחוה תור ה
תושבי הכפר הצרפתי סנט־פול־דה״
פול נדו במש ד שנים למר גורלו של
תושב כפרם רו ת׳ והטספ, שלא הצליח
להוציא מן הקרקע הפותה את
כמות הקמח שהוציאו הם, דבר שהביא
עליו חיי עוני ומצוקה.
והנה, השבוע, אחרי שמחיר הקמח
שולש בצו ממשלתי, הוציא הסטפ מ־מחסניו
ה״ריקים״ כ־ 100 טון קמח,
מכר אותם במחיר החדש ויצא לריוו־יירה
לקנות לו וילה ענקית שבה יבלה,
ללא עבודה, את שארית חייו.

פועלים השק׳
פועלים חש׳ אג׳ח
בל״ל השק׳ ירדן ירדן אופי 9 מזרחי השק׳
מזר־ הש׳ אגיח 8נ
חסותה ש יצוא 9 יצוא כור כלל •
כלל תעשיות
כלל תעש, אום
כלל תעש׳ אג׳ח 4
כלל תעש׳ אגיח 5
עוז .
עוז אג״ח
פמר,
פריון

הלהיט הבא _
הברות להשקעה
ניתוח אובייקטיבי ובלתי־משוחד של
המדיניות הכלכלית החדשה מורה
בוודאות ני כבר בזמן הקרוב ישתפר
מצבן של החברות להשקעה, שמנע-
תיהן נסחרות בבורסה.
איו ספק שלמצב החברות תהיה
השפעה ישירה ומהירה על מניותיהן
בבורסה, זאת מייד אחרי התייצבות
שערי הצמודים למיניהם.
כדי לשחק נכון באותן מניות, יש
לעקוב היטב אחר ארבעה גורמים
עיקריים ( :א) מצבן הכלכלי של החב רות,
ויכולת ההתמודדות שלהן, בתנ אים
החדשים( .ב) מגמות המניות
בבורסה( .ג) היקף המיסחר היומי
ומידת השפעתו על השערים( .ד)
הייעוץ הבנקאי הניתן למשקיעים.

בטוטו

עוגת הגשמים
מבשרת תיקו

כמו בכל עונת־כדורגל נכנסות עתה
הליגות השונות אל עונת־הגשמים.
עזבדית־טבע זו מבשרת יותר ויותר
מישחקים, שיסומנו במוצאי־השבת ב סימן
א, כניחוש הנכון. זאת, הן מפני
שמ״שחקים שאינם מתקיימים מהמת
הגשמים ניחושם הנכון מסומן ב -א,
והן בגלל ש׳תניאי המיגרשים בארץ
מקשים על הקבוצות לפתח מישחק
:דורגל ראוי-לשמו בתקופת החורף,
ולפיכך נותרים השערים ללא כדורים
ברי׳שתם.
אם מוסיפים לגשם ולביוץ את יחסי
הכוחות האובייקטיביים, שבלאו־הכי
הם די מאחנים . ,מתקבלת ההצעה
הבאה לטופס הטוטו:

2! x 1

1א *2

1א 2.

א י2

א 24

בפיס הגיע תור
הסדרות הנמוכות
המהמר המיקצועי הקבוע׳ ,להבדיל
מן החובב הזמני, שם בוודאי לב
שבשבועות האחרונים זכו כימעט בכל
הפרסים הגדולים דווקא מיספרים מן
הסדרות הגבוהות יותר.
ניתן, על כן, להניח, בוודאות כימעט
מוחלט, כי החל מהשבוע, או לכל
המאוחר בשבוע הבא, יהפוך המזל את
פניו ויפנה אל הסדרות הנמוכות.
לכן, מי שרוצה באמת לגרוף את
הקופח, יעבור מן הסדרות הגבוהות אל
הנמוכות.

היי את

הפפ פו כנ ט
עולם הספקולציה נחשב, משום
מה, לעולמם של גברים. אבל מעתה
יכולה גם את, עקרתלהבית החרוצה,
להיות ספקולנט, ולהוכיח לגברים
שהספקולציה אינה נחלתם הביל־עדית.
הממשלה,
מצהירה, ואין שום סיבה
שלא להאמין לה, שהיא תמשיך בקיצוץ
זוחל בסובסידיות. לכן, כל
מוצר בסיסי הניתן לאגירה, כגון
שמן או קמח, הינו אוצר ספקולטיבי
שלא יסולא בפז.
ניוד הלירה יביא בעיקבותיו גם
עלייה ניכרת במחירי כל שאר המוצרים.
לכן, אגירת כל מוצר שהוא —
סמרטוטי־ריצפה, מישהות־כלים, אב־קות״כביסה,
חומרי־ניקוי, דליים,
מטאטאים, מגבים, כוסות, צלחות,
סכו״ס, סירים, נייר״טואלט, סדינים,
שמיכות וכו׳ — המה השקעה מצו־יינת.

תהססי — קני מכל הבא ליד,
איגרי ככל שמאפשר המקום.
הוכיחי לבעלך, החושב עצמו. ל־ספקולנט
גדול, שהוא בסך־הכל
פראייר קטן על־ידך.

דבר

הפפ ופנ-ט
עשרה ימים כידכד אחדי
״המהפך הכלכלי״ מתייצב המצב
ומתבהר, שכמו ככל צעד
כלכלי לפניו ולאחריו, יצא •טוב
ציבור הספקולנטים מחוזק יותר
ועשיר יותר מן המהלך.
מי שעדיין היה זקוק להוכ חה
בי רק ספקולגטים עמיד בפגי
כל שיני השינויים, זכה
עתה כהוכחה חדה וברורה נוספת.
אנו
תיקווה שהממשלה אבן
תמשיך ותתמיד במדיניותה, ככל
השטחים — למען ההון היהודי
העולמי, למען הציונות
הקפיטליסטית, למען ארץ־יש
ראל השלמה, למען הספקולציה
המשתלמת.
כי זו הדרך, ואין אחרת :

גליון
1856

ב״ח חשוון תשל״ח

נובמבר 1977

לעשיית־רווחים
ה 3מן פכ!ווכנפ1
שלום ידדים,
כל ילד נבון, שקרא א ת מדורנו
במשך כל שנות קיומו, זכה
עתה, עם הנ הג ת המדיניות ה כלכלית
החדשה, לעשות רווחים
גדולים: בניירות־מסטיק, ב־גוגואים,
בעג׳ואים, בציורי-
חיות, בפרסים, בזהבים, בתמונות
שחקני־כדורגל ואפילו בתוכניות
החיסכון לילדים.
אלא שעתה ה שתנו כל חוקי
המישחק, ועלינו ללמוד יחדיו
מהם החוקים החדשים, שעל פי הם
יתנהל המישחק הספקולטיבי
מעתה ואילך.
בעיקבות המהפך הכלכלי הל
שינוי מהפכני במעמדו הכספי
של הילד הישראלי.
כל אזרח, ולצורך זה גם ילד
הוא אזרח, יכול מעתה להחזיק
א ת כספו במטבע־חוץ, ואף להוציא
מן הארץ שלושת אלפי
דולרים.
לכם, ילדים, מבשר השינוי
הזה — אם תדעו כיצד לנצלו
— רווח כספי גדול.
קודם כל יכולים גם אתם, כמבוגרים,
להפקיד א ת כספכם
בתוכניות־חיסכון במטבע־חוץ,
אבל יתרה מזו — הוריכם ינסו
ודאי לנצל א ת זכותכם שלכם,
כאזרחים, על־מנת להגדיל א ת
רווחיהם הכספיים שלהם — אם
על־מגת להוציא לחו״ל יותר

ה צ עי ר

הי פפר כנ ט
צוחק יהודי התאונן בפני הרב על הפסדיו
הרבים.
כמה הפשרת ז — שאל הרב.
שלושים אלף — ענה היהודי.
הון עצום — נאנח הרב.
נאנח גם הסוחר —
כן, רבי, ובהון עצום זה גם שלושת
אלפים משלי
הורוסקופ הנמפסופנט
עקרב
׳מיספר המזל שילך הוא .3המשך
להשקיע בצמידים, כי כוכבי־המזל
שילד צמודים לצימודים. אל תענה ל.הצעות
הניראות כאילו מפתות.

קשת

השבוע כדאי לד לבצע עיסקות מהי רות.
קנה בזול ומכור ביוקר. כוסביך
מסודרים בצורת ה סי פרה .9

גדי

כסף מש מותר להם לבדם, ואם
על־ידי כך שירשמו א ת הפקדותיהם
בבנקים על שמכם.
רצונם זה של ההורים מקנה
לכם יכולת תימרון רחבה ביחסיכם
הכספיים עם הוריכם.
אל תסכימו לניצול זכויותיכם
הכספיות החד שות על־ידי התורים
מבלי לקבל תמורה ישירה
מהם, ובמטבע־חוץ. ת מורת כל
עיסקה שיבצעו בשמכם, דירשו
״פיצוי זכויות״ מיידי.
ילדים, נצלו א ת זכויות-
האזרח שלכם למען עתידכם ה כלכלי

הפפסוכנט
ז׳ורז׳ט עמדה יליד החלון והביטה
ענוגות בציביעי־הזה׳ב האדמדמים
של שקיעת החמה אל ׳תוך הים ה כחול,
מאחרי החולות הזהובים.
׳אורות השקיעה העדינים חדרו
היישר אל ליזמה .״איני אוהבת את
ז׳יאן,״ השמה ,״אך כיצד נוכל ל חיות
יחדיו, כשאין לו כסף?״.
השמש הלכה ׳ונעלמה בתוך אופק
הים הנרחב והאדמה הלכה: והשחי רה.
״בלי
׳כסף לא נוכל לחיות,״ היד־הרה
דורז׳ט ,״איני אוהבת אותו,
מאד, אבל מה יהיה?״
לפתע חשה בחיבוק עדין וחם.
ז׳׳אן חזר. הוא גשק לה קלות על
עורפה! ,והיא הסתובבה איליו, חמה
ואוהבת. ז׳אן חייך. במקום פנייו ה עגמומיים
!בימים האחרונים, קרנו
עתה פניו אושר ורכות.
דורז׳ט נשקה לו על חיוכו,
תמהה.
״אני מאושר,״ ׳כאילו הבין ז׳אן

יהודי שאל את חברו :
״מתי תשלם לי את חובן ! ״
החזיר לו חברו :
״וכי מה אני בעיניך, נביא ! ״

יהודי מכר לאשת הגוי אבקה נגד
פרעושים. למחרת פגשה אותו אשת
הגוי בשוק ואמרה לו :
״יהודי, רמאי אתה. האבקה שלן
רעה מאד.״
״חס ושלום. האבקה שלי טובה
מאד, אלא שהפרעושים שלד רעים״.

ה ו 1מ ] ט י
את פליאתה ,״שנינו מאושרים. נו כל
עתה להינשא,״ חייך ונשק לה
בושיימחה..

״אבל ניסתה דוירז׳ט להסביר.
״הכל !בסדר,״ מיהר ז׳אן להרגי עה
ובקולו העמוק ,״את זוכרת את
המניות שקנינו ליום הולדתך?״
״׳כן, כשעוד היינו מלאי תיקווה,״
לחשה ז׳ורדט בחשש.
״!מצאו נפט ! ההברה הזאת מצאה
נפט״ ,קרא ז׳אן בשימחה ,״המניות
שלנו עלו ׳תוך יום אהד מ־ 80 נקודות
ל ־ .4800 מאה הדולרים שלנו
יהיו עכשיו עשרת אלפים!״
״חאן,״ לחשה דורז׳ט בהתרג שות
,״׳נוכל עכשיו להתחתן.״ היא
כיסתה את פניו בנשיקות .״ז׳אן,
אני אוהבת אותך.״
״ואני אוהב אותך, יקירתי,״ השיב
ז׳אן ׳בחיבה, דשניהם שקעו לאיטם
אל ואהבתם המתחדשת.

(המשך בשבוע הבא)

13׳הוא !הוא המיספר שיאיר לד.
מזל. שיחק בטוטו ותזפה, בתנאי שתשתף
את ידידיך במילוי הטורים.
דלי אין זה השבוע שילך ליעיסקות. הוצא
את בל כספך ׳מהבורסה והחזק אותו
בסבלנות, כי בשבוע הבא יגיע תורך
להצלחות מיסחריות.
דגים בצע השבוע עיסקות סולידיות. ה־כוכבים
מסודרגם בצורת ,25 וזה אומר
סולידיות מוחלטת. לבש בחול בעת
ביצוע היעיסק׳ות.
טלה המיספר שלך השבוע הוא .21הכוכבים
מסודרים במעין ערימה או
מחסן. אגור מלאי. תיוך פמ׳ה שבועות
יתפזר מחסן הכוכבים בזיקוקי דינור.

שור
כל,השבוע
יהיה לך !מזל, אך בסוף
השבוע יהיה לך !מזל ׳מטורף. הכוכבים ׳שולחים לך את מזלם, ומורים
על הימיספר 36 ועל סל קבוצת מיספ־רים
!שמכפלתם .36

תאומים
׳אפס הוא המיספר שלך, אבל אם
תשחק בדו!לרי!ם, תרוויח הרבה. עבוד
רב במזומן, יו:אל תתן הלוואיות בשום
פנים ואופן.
סרטן יעבור מייד לעיסקות מקרקעין. למ רות
שהכוכבים נמצאים מעבר לעננים,
עליך להועמיד רגליך חזק על האדמה.
מיספר-המול שלך הוא .12

אריה
׳מצבך עדין ביותר. המיספר ,7שהוא
׳מיספרך ׳השבוע, מורה על סיכויים
גבוהים עם סיכונים גדולים. בצע עיס־קותיך
בזהירות, אך אל תהסס.

בתולה
אם תלך על מניות פיננסיות, ישתפר,
מאד מצבד הפיננסי. מיספרך
הוא .6הקשב היטב לעצות.
מאזניים מיספר הכוכביום !המסוככים עליך
.2היכנס לשותפות, .העסק ישסשג ב־
׳מהירות ׳מסחררת.

חמשיו לווץ
קדמה !

היו ם

ת קנו

זתו

נסך

ב ״ סנ חו ת

נפדים ״ :

מענק מייד עד -י 16־ 5,760 רחת!
בנק ט פ חו תממ שי ך לרוץ ק די מ ה, ונו תן ל חו ס כיו
ה ט בו תמפ לי גו ת 16* :מ ענ ק מיי די ( ל עו מ ת * 10
ב ״ חי ״ כ פ ליי ם״ ה רגילו ת) ,רי בי תמצטברת100 * ,
הצמדהופ טו רמלאממס.
עוד לאאחרתאתהמ ענ ק הגדו ל ביו ת ר —

5,760 רחת ב״טפחות ח־־ כפרים
פנה עוד היום לסניפי בנק טפחות ברחבי הארץ, או כתוב

לת.ד ,18060 .ירושלים, לקבלת פרטים נוספים בל א כל
ה ת חיי בו ת מצידך.

בנק משכנתאות לישראל בע׳׳נז

אתה

ו החנינה ה צ פוי ה

מי הוורה לוזחזיד
ה פי קדון

בשקט־בשקט החזיר מישרד-המיסחר-
והתעשייה לחברת הסרטים ״האחים
וורנר״ את !הפיקדון שהפקידה בשעתו כהתחייבות
שתפיק בישראל את הסרט על
מיבצע אנטבה .״וורנר״ הפקידה 750 אלף
דולר, ואחרי שנסוגה מן ההפקה הודיעה
לה ממשלת ישראל, כי הפיקדון לא יוח־זר,
כיוון שהפרה את תנאי החוזה. עתה
הוחזרו לה 650 אלף דולר, ו־ססג אלף
דולר נשארו במי־שרד כקרן לעזרה לסרטים.
הממונה
על עידוד הסרט הישראלי
| נשאל מי !הורה להחזיר את הפיקדון.

רפאל, שני וכירגר
מה הקשר?

נשאל עזרא ששון, היושב עתה כנציג
מיסחרי של ישראל בלוס-אנג׳לס, הוא
הכחיש נמרצות כי היתח לו נגיעה כלשהי
להחזרת הפיקדון, והביע תדהמה על ה ידיעה
כי הוחלט להחזירו.
נשאר רק זאב בירגר כמי שהיה יכול
להורות על החזרת הפיקדון. בירגר מכהן
עתה כסגן־נשיא של חברת אי־סי-אם אירופה.
נשיא החברה הוא דויד רפאל.
אי־סי-אם אירופה היא חלק מן החברה
האמריקאית הגדולח בעולם לייצוג אמ־נים,
מפיקים ובמאים. מה לבירגר ולתפקיד
זה 1
מסתבר, כי נשיא חברת ״וורנר״ כיום,
טד אשלי, שחתם עם בירגר את החוזה
על הפקת הסרט על אנטבה, הוא גם בעל־מניות
עיקרי של אי-סט-אם והיה נשיאה
העולמי לפני שהתמנה כנשיא ״וורנר״.
החזרת 650 אלף הדולר היא בבחינת
הצלח לאשלי, שאם-לא-כן היה עליו להסביר
לבעלי המניות כיצד הפסיד סכום

אגב, דוד רפאל היה בעבר מנהל בחברם
״פוקס המאח ה־ 20״ ופוטר משם
בגלל מעורבותו באי״סדרים כספיים בסניף
האירופי של החברה .״פוקס״ הקימה
חברה משותפת בשם פוקס-לירה עם
המפיק רמין דנון. חברה זו גמצאת
עתה בפירוק, ו״פוקס״ אינה מוסרת לדנון
את הפצת סרטיה. אולם דנון מפיק עתה
את הסרט ״כל החיים לפניו״ של אז׳אר.
הפצת הסרט נמסרה ...ל״וורנר״ של אשלי,
ידידו של רפאל. דנון השקיע עתה סכום
כבד בהפקת ״הו, ג׳רוזלם״ ,ומסר את
הייצוג של הפקת הסרט לרפאל.

תשובתו היתה שהדבר נעשה לפי הוראה
של עזרא ששון, מי שהיה מנהל מרכז־הסרט
וכפוף לזאב בירגר, המישנה ל־מנכ״ל
המישרד והאחראי הכללי על התעשיות
׳הקלות וענף הסרטים. כאשר

לחנינת הון
גוו ם
ב ..םור״
מנכ״ל קונצרן ״כור״ ,נפתלי בלומנשל,
עושה בשקט בשנה האחרונה להבר

הקונצרן יותר משעשה חמנכ״ל הדברן
הקודם, מאיר עמית, במשך שבע שנים.
עמית השאיר בירושה קונצרן באפס רווחים,
במצב נזילות מחריד, השקעות של
עשרות מיליונים במיפעלי ראווה כושלים
וביזבוז מדהים ביחסי-ציבור והוצאות
צעקניות לדימום שמו.

מנכ״ל בדומנטד
תקופה חדשה

רואה-החשבון יעקב ורקד שלח לשרי
ממשלת ישראל הצעה מפורטת להלבנת
ההון הצפויה. הוא מציע שכל
אזרח יצהיר על הונו, הכולל את כל רכושו
ונכסיו, בניכוי חובותיו והתחייבויותיו לתאריך
אחיד שייקבע, ויסביר את מקו רות
ההון. כל מי שאין לו הסבר, ישלם
מס בשעור שייקבע ואפשר יהיה לקבוע
שעורים משתנים לפי גובה הסכום המול-
בן. כל מי שיגיש הצהרה מלווה בהסבר,
היא תתוייק בתיקו וניתן יהיה תמיד
לבדוק אם הצהרתו מתקבלת על הדעת.
צעד זה יש בו כדי למנוע הצטברות של
הכנסות לא מוצהרות בעתיד.
יש לקיים מעקב אחר כל אזרח שלא
הגיש הצהרת-הון עד למועד שנקבע, והוא
יועמד לדין. יש לקבוע מערכת שיפוט
מהיר וכבד, למי שלא הצהיר, וכן למי
שהעלים הכנסות בהצהרתו.

מאז נכנס בלומנטל לתפקידו הוא החל
סוגר כל מיפעל מפסיד שאין לו כדאיות
כלכלית• כך נסגרו מיפעלי התעשיות עתי־רות״המדע,
ועתה הוחל בקיצוץ בענף האלקטרוניקה.
סנונית ראשונה היא סגירת
מיפעלים כושלים של ״קרן אלקטרוניקה״
באשקלון. עתה בוחנים את כדאיות המשך
פעולת ״ציתור״.
בחטיבת סחר החוץ הוחלט, אחרי שעמוס
ברמר לא קיבל את ניהולה, כי
האחריות עליה תהיה בידי בלומנטל
ותחתיו יהיו שלושה ראשי חברות :״כור
אמריקה״ בראשות שלמה שטיינפלד,
״כור אסיה״ ,בראשות יוסף הראל ו-
״כור אירופה״ בראשות בני גאון.

מבול החנינות הצפוי יכול לעזור לך
לחסוך כסף רב. ראשית, הימנע מתשלום
דו״חות חנייה. החנינה הכללית תחול,
בהכרח, גם על עבירות תנועה.
שנית, אם יש לך הכנסות קבועות של
הון שחור, תוכל לנצל את החנינה לבעלי
הון כזה לא רק לגבי הכנסותיך השחו רות
בעבר, אלא גם בעתיד. כל מה שעליך
לעשות הוא להצהיר בעת החנינה על ההכנסות
העתידיות שלך כהכנסות שכבר
בידיך, לשלם עליהן את המס המגוחך
שיוטל וכך תוכל, במשך כמה שנים אחרי
החנינה, ליהנות ממנה כאילו קיבלת חני נה
בכל ישנה.

חנויות ל. וליקמן
חנויות סוחר חומרי״חבניין הוותיק,
ממייסדי החברה־המרכזית ,״ל. גליקמן
ובניו״ ,עברו ברובן לבעלות ״סולכור״.
העיסקה כוללת את החנויות בחיפה ובירושלים,
כולל המלאי המצוי בהן. החנות
בתל־אביב תישאר בידי מישפחת
גליקמן. העיסקה תתן בידי ״סולכור״
נקודות מכירה בערים שבהן לא היו לה
סניפי מכירה לחומרי״בניין.

הנהירה לתוכניות !
החיסכון -
אי־אמון בממשלה בניגוד להכרזות המטופשות של עיתונאים
ושרים, נהירת הציבור לרכישה
מוגברת של תוכניות חיסכון או צמודים
אינה מעידה על אמון במדיניות הממשלה,
אלא דווקא על חוסר-אמון מוחלט.
הנהירה מראיה על השאיפה להיפטר
בכל מחיר מן הלירה, ולעשות כסף מהיר
בדרך היעילה ביותר. אילו היה הציבור
מאמין כי תהיה אינפלציה של 10 אחוזים
בלבד, כהבטחות הממשלה, לא היה
צורך בהצמדה בכל מחיר של הכסף, והיה
ניתן להפקידו בבנקים בריבית בנקאית
לא צמודה.
אי־הביקוש לדולרים עתה נובע מהיכולת
להרוויח יותר ברכישת תוכניות״חיס-
כון או מניות בבורסה. ברגע שתהיה אפשרות
של שינוי רציני בשער הלירה, כתוצאה
ממאורעות חיצוניים, יחל ביקוש
לדולרים.

השופט לובננוג והעיתונות
כ־ 10 ימים אחרי החנינה שניתנה ליהושע
בן־ציון, מלאו כלי״התיקשורת
בהכרזתו של השופט המחוזי בתל״אביב
שלמה לובנגרג, כי החנינה לא ביטלה
את מעמד פשיטת״הרגל של בן-ציון, ועוד
הצהרות שמצאו חן בעיני המתנגדים לחנינה.
מאחר שהשופט לא אמר דברים
אלה בהופעה פומבית או חברתית כלשהי,
מסרו אמצעי התיקשורת כי הדברים נאמרו
במיסגרת החלטה שנתן השופט ב22-
באוקטובר, במיסגרת תיק ,347/75ולכאורה
הכל כשר.
התיק האמור נפתח לפי בקשת יהושע
בן־ציוו, שביקש לבטל את מינוי המפרק
שמונה לנכסיו, בטענה כי ׳המינוי לא נעשה
כחוק. האירוע המישפטי החשוב בנושא
זה אירע ב 28-באפריל .1976 לבית־המישפט
הוגשו תצהירים של בן־ציון, שכללו
כמה הכרזות בוטות נגד ״בנק ישראל״•
השופט החליט שלא לקבל את התצהירים,
ואמר :״ביתיהמישפט אינו

משמש במה עיתונאית ״.האירוע המישפ־טי
האחרון בתיק חל ב״ 22 ביוני , 1976
כאשר השמיעו הצדדים את סיכומיהם,
והשופט ד חה את החלטתו למועד אחר.
והנה, ב 22-באוקטובר הודיע הרדיו,
ולמחרת היום העיתונות, על החלטתו של
השופט לובנברג, שקבע :״צריך שיהיה
ברור לכל כי בן-ציון נשאר שפוט על מעשיו
הפליליים כפי שהיה, ודבר לא השת־

בי טו ל
מ ס־ הכנסח
שופט לוכנכרג
בוזה לעיתונות

פי צו
הצעת ראש״הממשלה ושר״האוצר, לפצות
את שלושת העשירונים התחתונים באמצעות
המוסד לביטוח לאומי או המעסיקים,
אינה ניתנת לביצוע ואינה
יעילה. הצעה טובה יותר היא לבטל את
מס־ההכנסה לחמישה העשירונים התחתונים,
המשתכרים עד 6000 לירות ברוטו
לחודש.
חישוב מראה, כי מס-ההכנסה שמשלמים
חמישה העשירונים חללו, המונים
כ 365-אלף משפחות, אינו עולה על 800
מיליון לירות. ביטול המס לא יגרום כל
נזק לאוצר, ויחסוך את הצורך בגביית
מס והחזרתו בצורת מענקים למיניהם,
שחלקם אינו מגיע כלל למישפחה אלא
נשאר בידי המעסיק.

נה בתיק עם שיחרורו ממאסר בפועל.״
החלטת השופט נכתבה בלישכתו, ללא
נוכחות הצדדים. הסיבה הרישמית לכתיבתה
היתה הזמנת נציג כונס־הנכסים
הרישמי והנאמנים שמונו בפשיטת״הרגל
לבית-המישפט, לשמוע את עמדתם לגבי
התביעה שהגיש בן״ציון שנתיים וחצי קו״
דם״לכן. הזמנת צד אחד לבית״המישפט
היא הליך המחייב מישלוח הזמנה באמצעים
רגילים.
הליך זה שימש בידי השופט אמתלה
להבעת דעתו בנושא החנינה. החלטתו
ניתנה בבוקר ה״ 22 באוקטובר,־ בלישכתו.
תוך שעתיים הגיעה למהדורת החדשות.
פרט לשופט ולמזכירתו לא היה איש ב־לישכה.
דומה,
כי כשקבע השופט בשעתו ש־
״בית-חמישפט אינו משמש במה עיתונאית,״
הוציא את עצמו מכלל זה.

משרדי בנק לאומי עומדים לרשותך בארץ ובשלוחות בניו יורק,שיקגו,לוס אנגילס,פריס,לונדון,ציריהדנבה ובשאר
המרכזיים הפיננסיים בעולם,סה״כ 36 משרדים ברחבי תבל.

לתושבי ישראל

בנק לאומי, הבנק הגדול והותיק במדינה,עומד לשרותכם
בייעוץ ובבצוע פעולות הקשורות במטבע חוץ:
חשבונות במטבע חוץ בישראל.
חשבונות במטבע חוץ בשלוחות בל״ל בחרל.
שרותים לנוסעים לחו״ל,כולל מכירת $3000 במזומנים .
שרות יצוא ויבוא,כולל יבוא אישי.
רכישת ניחת ערך זרים.
חשבונות במטבע חוץ ליצואנים בחרל מ סו מתמורת היצוא).
הלואות במטבע חוץ.

ארעיים לעולים ותושבים
ניהול חשבונות חפשיים במט״ח במשך 20 שנה
(במקום סו שנים עד כה).

לתושבי חוץ
ולישראלים השוהים בחרל

חשבונות במטבע חוץ בישראל.
רכישת גירות ערך ישראלים.

׳7י1/וד*ז7י בוגיימ
העו ל ם הזה 2097

במדינה ׳
העם
ום־הולדדו לכלב
בעיצומן של הפגנות־ המחאה
נגד המהפף הפ?כ 7י
נעדבה חכינה בלבית כירושלים
בכיכרות הערים הפגינו פועלים זועמים
נגד המהפך הכלכלי שאיים להוריד בצורה
קיצונית את רמת־חייהם ואת הערך ה ריאלי
של משכורותיהם. בעתונות ובטלוויזיה,
הופיעו ראיונות עם משפחות
של שכירים, שנאלצו להדק את החגורה
חרדו כי הם עלולים להגיע אל סף חרפת
הרעב או להצטרף למעגל נתמכי הסעד.
אולם צילו של המשבר הכלכלי, שאיים
להכות בציבור השכירים, טרם הורגש
בשבוע הראשון למדיניות הכלכלית ה חדשה.

אותם אזרחי ישראל שלא נסחפו
בקדחת ההימורים בבורסה ובכו על כך
שאינם יודעים כיצד לסיים את החודש
במשמרותיהם, המשיכו לחיות כמו בגן־
עדן של שוטים.
שטיח אכיל. כמה עשרות בעלי כל בים
בירושלים, קיבלו בשבוע האחרון
הזמנה למסיבה מיוחדת במינה. לאורחים,
שהתבקשו להופיע בבגדי־חג, הובטחו לבי בות,
סלט חצילים, פרוסת לחם בחמאה
עם נקניק ושתיה קרה לקינוח.
לא היה זה תפריט צנע שנועד להעיד
על הסתגלות למהפך הכלכלי. כי המסיבה
נועדה לכלבים.

מדווחת כתבת ״העולם הזה״ או לי
גל, שנכחה כמסיבה שנערכה ל כבוד
יום הולדתו הרביעי של ג׳ול
שמיר, בלב הבוקסר של הפסל עודד
שמיר ואשתו מאירה :
למקרא ההזמנה חשבתי שזאת בדיחה.
אבל אי אפשר היה שלא ללכת ולראות
מסיבה כזאת בימים הטרופים של המהפך
הכלכלי. סוף סוף, כשמנבאים לכולנו חיי
כלבים, צריך ללמוד ולדעת מה פירושם
של אלה. הסתבר שזה לא כל כך נורא
להיות כלב במצב הכלכלי הנוכחי.
ביתם של השמירים בקוטג׳ים של מע־לות־דפנה
בירושלים היה מכוסה כולו
בשטיח אכיל, מורכב ממטעמי בונזו ו־דוגמור,
הנחשבים כמעדני כלבים. בעל
השמחה, דול שמיר, הסתובב מלא גאווה
בקרב אורחיו המעטים שנענו להזמנה,
כשמדי פעם הוא משמיע נביחה רצינית
כדי להפגין מי הוא חתן ההילולה.
האורחים ינחנו הנאה מדובה, בעיקר
בגלל פסליו של הצייר עודד שמיר, ש־איפשרו
לכולם להטיל את מימיהם עליהם
ולא צריך לראות בכך ביקורת אמנותית.
לא היו אלה סתם כלבי־רחוב. כל אחד
מהם היה בעל-ייחום.
אורחת הכבוד היתה לידי נמיר, כלבתו
של עיתונאי הרדיו יואל נמיר, המתקיימת
על בונזו בלבד, ללא יומרות של כבד
קצוץ וביצים שלוקות הנדרשות לתפריטם
של כלבים אחרים.
אורח אחר במסיבה היה סטאר בן־ישי,
חבר חדש.יחסית של ז׳ול, קולי מיניאטורי
השייך לענת בן־ישי, רעייתו של במאי

רחל גרא מכתירה

את הכלב ז־׳ול ביום הולדתו והכלב סטאר זוכה

בכיבוד

כדאי לחיות חיי כלב
הטלוויזיה נחמד בן־ישי. לידו השתעשע
סכסי, הפודל המיניאטורי של גברת שוורץ
אחת, הנחשב ליפה שבכלבים בני מינו
בישראל. עובדה: יש לו שלוש תעודות
על שלושה פרסי הצטיינות בתערוכות
כלבים בינלאומיות.
הכתרה בכתר כם ך .5הפודל בעל
תספורת האריה התנהג בהתאם למעמדו.
הוא ישב באלגנטיות בפינה, צמוד לגבירתו
ואכל בשקט מידה הענוגה. הוא אינו
בררן במזונו. כל מה שאוכלת המשפחה
אוכל גם הוא, כולל אבטיח ומלפפון חמוץ.
נראה היה שהוא יסתגל במהירות למצי אות
הכלכלית החדשה.
החגיגה החלה בהכתרתו של ז׳ול בכתר
כסף אמיתי, מעשה ידיה של התכשיטאית
רחל גרא שהגיעה למסיבה עם כלב צעצוע.
אחרי ההכתרה הוגשו לז׳ול מתנות
יום־ההולדת, שכללו עצמות, שרשרות
חרוזים, כובעים מנייר ותמונה ממוסגרת
שלו מתקופת היותו עולל.
בעליו של דול, שהביאו אותו מפאריס
עם תעודות המעידות על אילן היוחסין
שלו, הסתובבו בין האורחים מדושני עונג
ואירגנו משחקי כלבים כדי ליצור אווירה
כלבית מושלמת. לז׳ול יש גם בייבי־סיטר,
הדואגת לו בעת שבעליו נעדרים מהבית.
החגיגה הסתיימה כאשר בעלי הכלבים
הרימו את בעל השמחה הכלבי חמש פע מים
כשהוא ישוב על כסא לקול נביחות
אורחיו. מצהלותיהם הבהירו כי אין כוח
בעולם, אפילו לא זה של שר־האוצר
שמחה ארליך ,׳שיפגע במעמדם של הולכי
הארבע אצל ההולכים על שתיים בישראל.
וכדי שלא יגידו שלא חושבים גם על

מפגיני שלי מול״׳ועידת ארץ־ישראל השלמה

שכבות המצוקה, נאספו כל שאריות מזון
הכלבים שנותרו במסיבה ונשלחו בשקיות
לכלבי ויא״ו הצעירה של סניף ירושלים,

אי דג תי ם
ג סי* ,היא אדץ״שו־זאל *
מישרדלהחיטד מימן
בנס שנועד ללחוץ
על ראש-הממש לה
״נתן אלתרמן ויצחק טבנקין משקיפים
בעצב, כיצד אנשי ארץ־ישראל השלימה
מובילים את מדינת ישראל למלכודת, ש ממנה
אין כל מוצא.״ כך הגדיר השבוע
אחד הצופים את התנועה למען ארץ־ישר־אה
השלמה, שחגגה עשור שנים להיווסדה,
בכנס בבנייני האומה בירושלים .״עם יש ראל
יזכור את היום הזה, שבו ניתנה
גושפנקה חוקית ללאומנות המשתוללת,
כאחד הימים השחורים ביותר בתולדותיו.״
פני משתתפי הכנס, היו פניה של שיכבת
השילטון החדשה בישראל: קיצוני הליכוד,
אנשי גוש אמונים, אנשי חוג עין־ורד
יוצאי תנועת העבודה. מורם הרוחני, ש התקבל
בכנס בתשואות היה הרב צבי
יהודה הכהן קוק.
לפני עשר שנים, בעיצומו של שיכרון
החושים שלאחר ניצחון מילחמת ששת-
הימים, התפרסמה הצהרת היסוד של הת נועה
למען ארץ־ישראל השלמה. ההצהרה,
שעליה חתמו נתן אלתרמן, רחל ינאית
בן־צבי, אורי־צבי גרינברג, זאב וילנאי,

ש״י עגנון, בני מהרשק, אלוף דן טולקוב־סקי,
אלוף אברהם יפה, משה שמיר, יהושע
בן־ציון ורבים אחרים קבעה הננו
חייבים בנאמנות לשלמות ארץ־ישראל,
כלפי עברו של העם וכלפי עתידותיו גם
יחד, ושום ממשלה בישראל אינה זכאית
לוותר על שלמות זו. גבולות ארצנו כיום
הם ערובה לביטחון ולשלום, וגם אופקים
שלא היו כמותם להתעצמות לאומית כו ללת
בחומר וברוח...״
״תחזקנה ידי בשעה שליד בנייני
האומה הפגינה קבוצה של כמה עשרות
צעירים, חברי תנועות של״י ושס״י, ונש אה
לפידים וכרזות בגנות מדיניות ההת נחלות
וסיפוח יהודה ושומרון, ההל בתוך
האולם מיצעד של נואמים. הם ניסו׳ להת חרות
איש ברעהו מי יצליח לבטא בצורה
קיצונית יותר את זכותו של עם ישראל
על ארץ־ישראל כולה.
צבי שילוח, מראשי התנועה, פתח את
הכנס בברכה :״תחזקנה ידי כל אחינו
המכוננים — מי אם לא אנשי גוש־אמו־נים.״
הקהל הרב קם על רגליו, והביע
את תודתו במחיאות־כפיים סוערות. תשו אות
רמות ליוו גם את שאר הדוברים.
משה שמיר, חנן פורת, אברהם יפה, משה
טבנקין, הרב שלמה גורן והרב נריה,
קראו בזה אחר זה לראשי־הממשלה, מנחם
בגין, שישב על בימת הכבוד, לאמץ את
עקרונות התנועה, לאפשר התנחלות חופ שית
ביהודה ובשומרון ולספחם למדינת
ישראל. חלק ניכר מדיברי הנואמים הוק דש
לחשיבותם של שיטחי חצי־האי סיני,
(המשך בעמוד )22

אורי־צכי גרינברג, הרב קוק וישראל •טייב בוועידה

״הבונים יבנו, העולים יעלו, והמתנחלים יתנחלו...״
העולם הזה 2097

במדינה
(החשך מעמוד )21
ולהחלטתה הנחושה של התנועה שלא לוותר
גם על שטחים חשובים אלה.
אנשי התנועה למען ארץ־ישראל השל מה,
נכשלו אומנם בניסיונם לגרור את
ראש הממשלה למלכודת מילולית, אך
לפחות בתחום אחד נחלו הצלחה מוחצת :
התנועה, שהוגדרה לפני עשר שנים, בתחילת
דרכה, כתנועה של משוררים וסופ רים
שאין להם מה לעשות בשעות הפנאי,
קיבלה מעמד של גוף הנהנה מבירכתה
ומתמיכתה של ממשלת ישראל שבעזרת
תקציב משרד־החינוך מימנה את הכנס
שלה.

ביטחו!
מ צבי אהמ טוס ,
מפקד חיל־האוויר היוצא,
האלוף בני פזר, היה
הצלחה ככו3ה-כוח —
כישלון במפקד
מפקד חיל־האוויר היוצא, האלוף בנימין
פלד, עזב את צה״ל בטריקת דלת טל וויזיונית.
בהופיעו בשבוע שעבר במיס־גרת
תוכנית מוקד, עם סיום תפקידו כמפקד
חיל־האוויר, היה פלד האלוף הראשון
בצה״ל שעוד בהיותו במדים מתח
ביקורת פומבית בלשון בוטה, על המטכ״ל,
על צה״ל, על העם ובצורה עקיפה גם
על שר־הביטחון.
לא היתה זו הדלת הראשונה אותה
טרק פלד עם פרישתו. כאשר נמסר לו
בשעתו על סיום כהונתו בחודש אוקטובר
השנה, דחה פלד הצעות להמשיך לשרת
בצה״ל בתפקידים אחרים, הצהיר :״אני
הולך להיות אינסטלטור.״
עבור צופי הטלוויזיה היתה ביקורתו
הנוקבת בבחינת הפתעה. אולם אלה ש הכירו
את האיש מקרוב לא הופתעו. לאו רך
כל שירותו הצבאי במשך שלושים
שנה היה פלד ידוע כבעל דעות עצמאיות
שלא היסס מעולם לבטאן בכל פורום
בתקיפות ובעקשנות מבלי להתחשב ב תגובות
עליהן. אופייני למותחי־ביקורת
חריפה מסוגו הוא שהם משוכנעים בכל
לב בצידקתם, אינם מוכנים לקבל כל
ביקורת על עצמם. והביקורת על פלד,
במיוחד בתפקידו כמפקד חיל־האוויר, הוא
קשה לא פחות מהביקורות שהוא השמיע.
טפיחה על השכם. בני פלד השאיר
אחריו בצה״ל חיל-אוויר שבעוצמתו, תיח־

ה בו רסה

אלוף >מיל ).פלד
איבה אישית לטילים

כומו, ובמודרניזציה שלו עולה פי כמה
על זה שקיבל לידיו. אולם חיל כמו חיל-
האוויר הישראלי אינו יכול להמדד לפי
מספר מטוסיו החדישים או מידת הקידמה
הטכנולוגית שלו. סקטור חשוב לא פחות
היא רוח היחידה והמנהיגות של מפקדה.
מבחינה זו היה בני פלד כישלון מוחלט.
״הוא היה מפקד מצויין של מטוסים אך
מפקד גרוע של טייסים,״ אמרו עליו.
אין חולקים על כך כי פלד הוא מה־מוחות
המבריקים ביותר שקמו אי־פעם
בצה״ל. מבחינת הכושר האנליטי שלו,
יכולת החשיבה והתיכנון, היקף הידע שלו
וכושר יישומו במציאות, היו לו רק מתחרים
מעטים. אבל על תכונות אלה הא פיל
העדר מוחלט של חוש ליחסי-אנוש.
דווקא במיסגרת צבאית כמו חיל־האוויר,
שנחשב במשך כל השנים — עד למינויו
של פלד כמפקדו — לשמורת־טבע אנושית,
שהמוטיבאציה, המוראל וגאווודהחיל
שבו נמדדו בסטנדרטים אחרים מכל מה
שהיה מקובל ביחידות אחרות של צה״ל,
יש חשיבות עליונה לתכונה זו. פלד,
שהתגלה כאישיות ארוגאנטית ואימפול סיבית,
כפר בכך במודע ניסה להשתית
בסיס אחר ליחסים האישיים בתוך היל ד,אוויר.
כמו
עיוור צבעים שאינו יודע את מהותו
של האדום, למשל, כך לא היה פלד
מסוגל לתפוס עד היום בו פרש מהשירות
את משמעות חסרונו זה.
באחת המסיבות של חיל־האוויר, ניסה
להיות חביב כלפי אשת אחד הטייסים,
טפח על שכמה במה שאמור היה להיות

תי פו לבבח !

השבוע היה הציבור עד לניסיון מדהים של ספקולנטים שניצלו את
כל אמצעי התקשורת לתועלתם הפרטית. חברת היעוץ ״נשיונאל קונסלטאס״
פירטמה מחקר לפיו צפוייה עליה גדולה בשערי הצמודים ותהיה מפולת
בשערי המניות. המחקר התבסט על עלית המדד הצפוייה שתביא אנשים
להשקעה בצמודים ובדולרים ולבריחה ממניות.
החברה שעשתה את הסקר מועסקת על ידי ״בנק לאומי לישראל״
המושקע בכמויות אדירות של צמודים .״בנק לאומי / ,כמו כמה ברוקרים
בבורסה, הניחו בטעות כי הציבור ישתטה וישקיע בצמודים, לכן הם קנו
כמויות אדירות של צמודים בימים הראשונים שאחרי הפיחות בהנחה כי
יוכלו למוכרם ברווח לציבור המשקיעים. אולם המשקיעים לא הלכו שולל
והעדיפו להרוויח 10״ 20 אחוזים בחודש במניות מאשר אותם האחוזים
במשך חצי שנה בצמודים.
הקורא הנאמן של מדור זה, שנהג לפי הדרכת המדור, וקנה לפי הייעוץ
בחודש האחרון את מניות מפעלי ים־המלח ובנק ״איגוד״ ,או את מניות
״ירדן״ ,יוכל בשבועיים הקרובים לממש רווחים גדולים ביותר.
חברת ״ירדן״ נכנסה מחדש למשא ומתן מואץ על רכישת ״סונול״ אחרי
ש״בנק־הפועלים״ ו״דיסקונט״ נסוגו מן הקנייה. מנכ״ל ״ירדן״ דוד סופר,
ייצא בשבוע הבא לארצות־הברית לחתום על הסכם הרכישה אם הבדיקה
הסופית שהוא עורך בימים אלה תצדיק א!:ת התוכנית.
מניות ״ים־המלח״ עלו לאחרונה בגלל שתי סיבות: הראשונה, הרווחיות
הגדולה של החברה כתוצאה מחוזי היצוא שעשתה ומרווחי הפיחות. אולם
הסיבה העיקרית היא אחרת.
חברת האם של ״מפעלי ים־המלח״ ״כימיקלים לישראל״ ,הפסיקה
לקבל כל מימון ממשלתי ומקור ההכנסות היחיד שלה הוא מפעלי ים־המלח.
״כימיקלים לישראל״ תצטרך לגייס ממקור זה כמיליארד לירות לשנת ה תקציב
.77-78 היא תעשה זאת על ידי מכירת מניות ״יס-המלח״ שהיא
מחזיקה ותדאג לשער גבוה ככל האפשר, על ידי הוצאת מכסימום רווחים
למפעלי ים־המלח.
יש לשים לב כי בבורסה רשומות מניות ״ים־המלח״ בערך נקוב של
31 מיליון ל״י בלבד ובידי ״כימיקלים לישראל״ נותרו רק 14 מיליון מניות.
בקצב הביקוש הנוכחי יאזלו המניות שבידי החברה, והיא תצטרך להוציא
תשקיף, תהליך הלוקח זמן רב, על מנת לספק את דרישות הציבור.
״בנק איגוד״ יהיה הלהיט של השנה. יש לצפות כל יום להודעת הבנק
על רכישה עסקית גדולה שתשלש את היקף עסקיו ותכפיל את מספר סניפיו.
הבנק הרוויח עד הפיחות * 90 על ההון ובתוספת ריווחי הפיחות יגיעו
רווחיו ליותר מ״* 150 על ההון. יש לצפות לחלוקה של מניות הטבה גשעור
של מאה אחוזים ואולי גם לספליט.

מחווה של ידיודת וחביבות. האשד, זעקה
מעוצמת הכאב, לא סלחה למפקד לעולם
על טפיחה זו. היתה זו אפיזודה שהמ חישה
כיצד כוונות טובות מצידו של פלד
עודדו את זעמם של פקודיו.
מילחמות אישיות. פלד ניהל אינ סוף
של מילחמות אישיות, רובן בנושאים
שוליים וחסרי משמעות, קנה לו צבא
שלם של יריבים. כך, למשל, ערך קרבות
עם העתונות. בעקבות כמה כתבות ביקורת
שהתפרסמו אודותיו בהעולם הזה, הטיל
חרם אישי על הכתב הצבאי של השבועון.
כאשר נודע לו כי שילטונות צה״ל זימנו
את נציג העולם הזה לטכס קבלת פני
מטוס האפ־ 15 הראשון שעמד להגיע ל ישראל,
איים פלד כי הוא עצמו יעדר
מהטכס, אם לא תבוטל ההזמנה.
באותה מידת קנאות התיחס גם לנוש אים
אחרים, חשובים יותר. כך, למשל,
הוא לא יכול היה לשכוח את עוצמת ה פגיעות
של טילי ד,נ.מ. המצרים והסורים
במטוסי חיל-ד,אוויר במילחמת יום־הכי-
פורים, שם לעצמו למטרד, לפתח שיטות
באמצעותן יוכלו מטוסי־קרב להכות בטילים.
מבקריו, שסברו כי אין זה מיעדיו
של חיל־אוויר, וכי חשוב יותר לפתח
שיטות חדשות באמצעותן יוכל חיל־ה־אוויר
להשיג את יעדיו המוגדרים, טענו
כי הוא חש איבה אנושית לטילים שפצעו
את גאוותו.
פרישתו של פלד מחיל־האוויר תאפשר
ליורשיו לחדש את מסורת טיפוח היחסים
האנושיים בתוך החיל, כדי שהאנשים
ולא הכלים הם שיקבעו את דמותו.

יחסי־חוץ
ה ח בו להה עגו מ ה
״אז מה. חדש?״
שא? השגריר הרצוג.
הוא טעה.
״אז מה חדש?״ שאל בלעג ראש מיש-
לחת־ישראל באו״ם, חיים הרצוג, יונה־לשעבר
שהפך עתה אחד המשרתים ה ראשיים
של ממשלת בגין.
הי ה משהו חדש: זו הפעם הראשונה
נשארה ישראל בודדה לחלוטין בהצבעה
בעצרת האו״ם, כאשר גם ידידותיה ה מובהקות
ביותר, כמו דנמארק והולנד,
מצביעות נגדה.
נושא ההצבעה היה גינוי ההתנחלות ה יהודית
בשטחים המוחזקים, תוך הפרת
אמנת דנבה. ארצות־הברית גינתה אף היא
את ההתנחלות בחריפות, אך נמנעה מן
ההצבעה בעיקבות לחץ יהודי אדיר.
ההצבעה היתד, בשיעור של 131 נגד
אחת — ישראל עצמה. אך ייתכן כי
החלק העגום ביותר בהצבעה היה דווקא
אוסף המדינות שנמנעו יחד עם ארצות-
הברית. היו אלה ידידותיה האחרונות של
ישראל בעולם:
י• קוסטה־ריקד״ ניקאראגואה וגואט מלה
— שלוש מדינות רודניות קטנות
באמריקה המרכזית.
#איי פיג״ ופאפואה־גיניאה — שתי
מדינות נחשלות באוקינוס השקט, המעוררות
באו״ם רק חיוך.
• 1מאלאווי — מדינה אפריקאית שחו רה,
הנחשבת בגרורה של אפריקה הדרו מית
הגזענית.
סאנקציות ראשונות. דרום־אפריקה
עצמה לא יכלה להצטרף לחבורה עגומה
זו. היא סולקה כבר מזמן מעצרת־האו״ם,
שטענה כי ממשלת המיעוט הלבן אינה
מייצגת ארץ זו, שמרבית בניה מדוכאים.
השבוע החליטה גם מועצת־ד,ביטחון לע שות
צעד חסר־תקדים: לראשונה הוטלו
סאנקציות על מדינה שהיא חברה באו״ם.
המועצה אסדה על כל חברות האו״ם
למכור נשק לדרום־אפריקה, או לשתף
עימד, פעולה בתחום הגרעיני.
יוזמי ההחלטה לא כללו בה איזכור
לישראל, מפני שרצו שגם ארצות־הברית
תצביע בעדה, כפי שאכן קרה. אבל כל
אדם באו״ם ידע כי עוקץ ההחלטה מכוון
במייוחד נגד ישראל. כל שאר ה ספקות
של המדינה הגזענית, ובראשן
צרפת וארצות־הברית, כבר הודיעו שהפסיקו
את האספקה לחלוטין.
לפני כמה שבועות הובהל העולם, כא שר
גילה לוויין סובייטי שדרום־אפריקה
מתכוננת לערוך ניסוי גרעיני במידב-
ריותיה. ארצות־הברית אישרה את נכונות
הגילוי הסובייטי, והגישה לדרום־אפריקה
אולטימטום. ממשלת פרטוריה נכנעה, וויתרה
על הניסוי.
(1*.א 1א 1<; 1( 5 *1.01.0* ^ 1( 5 *51ם 0ם

(המשך בעמוד )25

התוכנית הנלנרת
החושה התגרתה
נמירנוד אימתני:
נוגעת נשניוים,
מזיקה רתעש״נים,
משותת סנסוים,
מא״ מתל הוו ת
את משק המדינה
פתע נידו הכל כי המלך הוא עי /רום.
התוכנית הכלכלית החדשה, יש־בימיה
הראשונים קשרו לה הכל כתרים
וראו בה דרך לגאולת האומה וצעד שיכניס
את ישראל למישפחת העמים הנאו רים,
נראית כמילכוד אימתני המאיים !להוביל
את המדינה אל עברי פי פחת !ואל סף
הקטסטרופה הכלכלית.
כמו בעבר, כן גם עתה: שני מחנות
התייצבו זה מול זה: המחנה היצרני ישל
הפועלים והתעשיינים ומחנה הספסרים,
הנהנים כל השנים. ממדיניות הממשלה,
בין אם זו ממשלת המערך ובין אם זו
ממשלת הליכוד, מבחינה זו אין הבדל רב
בין יהושע רבינוביץ׳ לשימחה וארליך.
אלא שיש הבדל בין שתי הממשלות: בעוד
שממשלת המערך נאלצה: תמיד לפצות
את מחנה ׳תומכיה, השכירים המסו-
ססים, רוצה ממשלת הליכוד לפצות את
מחנה התומכים שלה, המורכב משלושה
העשירונים התחתונים של האוכלוס״ה.
בשבוע הראשון לאחר פירסום התוכנית,
כשכל העיתונים מילאו פיהם בשיב־חי ה מעשה,
הופיע נשיא התעשיינים !בטלוויזיה
והכריז על תמיכתו במהפך. הוא רק דרש
כי שער הלירה יהיה נמוך יותר מ־15
לירות — אולי 12 ואולי 13 לירות. כיום
אין ספק שגם העיתונאים וגם נשיא התע שיינים,
אברהם (״סומה״) שביט, מוכנים
לבלוע את דיבריהם בחזרה. ייתכן כי
הנשיא שביט הושפע משביט: מתעשיין,
המייבא חומרי-גלם, מרכיב !תנורים ורוצה
כי מחיר חומרי הייבוא יקטן. ייתכן גם כי
שביט חשב שעליו להמשיך במדיניות
התמיכה בממשלה, אפילו היא פוגעת ב אלה
שהוא מייצגם באמצעות גזירות אש ראי
למיניהן (ועל כך הירבה העולם הזה
לכתוב) .כיום איו ספק כי התוכנית החדשה
פוגעת פגיעה הרסנית קודם־פל בש כירים,
אך גם בייצואנים למיניהם.
׳העולם הזה, היה היחידי שכתב כל זאת
בכתבה ־שהופיעה אחרי המהפך, וציין כי
כל שער של הלירה שיהיה במוך מ־16
לירות לדולר יפגע קשות בייצואנים. עתה
ברור לכל כי הדברים הללו התאמתו.
סקר של נשיונאל קונסלסנס, יועצי בנק
לאומי, קבע כי הפיחות הנוכחי וכל הנלווה
אליו יגרום התייקרויות של ס/ס60
לפחות ב־ 14 החודשים הקרובים. קצב אינ פלציוני
זה גדול ב־ס/ס 50 מן האינפלציה
שאיפיינה את השנה האחרונה. אינפלציה
זו תגרום להורדת כוח הקנייה של הלירה
בשיעור דומה ולפגיעה בכל מי שהכנסתו
לא צמודה; כלומר: במרבית השכירים.

י שראלים
בד מו ת תיירים
ף התאם לסקר של המכון למחקר
•י• כלכלי וחברתי של ההסתדרות, הרי
38.40/),מן השכירים הישראליים משתכרים
עד 4500 לידות -,כולל ׳תוספת היוקר
החדשה. כמחצית השכירים משתכרים פחות
מ־ 5000 לידות ׳לחודש, ואילו ס/ס! 20 מבי ניהם
משתכרים פחות מ־ 3000 לירות ל חודש.
הכנסה בשיעור של 5000 עד 7000 -
לירות ילחודש יש רק ל~ס 18.60/מן השכירים.
משכורת העולה על . 7000 לירות ל חודש
נופלת ירק בחלקם של רבע מן הש כירים.

שכרם של בל אלה יקטן למעשה. כוח
הקנייה שלהם יצטמצם ב־ ס 607 בשנה ה קרובה.
האם מעלה מישהו על דעתו כי
הם ישלימו עם כך, בעיקר כאשר הכנסת
כל בעלי ההון והנכסים תגדל ובאותה עת
ב־ס/ס? 60

הפגיעה בשכירים תבוא גם מכיוון אחר
— כתוצאה מן הפגיעה ביצואנים. החי שוב
שפורסם בהעולס הזה ( )2096 אחרי
המהפך הראיה כי כדי שיצואן בעל ערך
מוסף של >־/ס 50 יקבל עתה המורה שווה
למה שקיבל שעבר, עם התמריצים, עליו
לקבל שער של 15.20 לירות ילדו׳לר. מכאן,
שיצואנים בעלי ערך מוסף נמוך
יותר, יקבלו מעתה פחות.
אילו זאת היתד. כל הבעיה, ניתן היה
לפתור אותה על-ידי פיצוי היצואנים עד
לרמה שלפני הפיחות! .וזאת על־ידי קביעת
שער של ! 16 לירות לדולר, באמצעות בנק
ישראל הקובע ממילא את השער.
אולם מסתבר כי חלק ניכר מן היצואנים
הצהיר כל הזמן על ערך מוסף לא נכון,
וקיבל תמריצים בהונאה ובניגוד לחוק.
כל אלה צריכים לקבל עתה כ־ 20׳לירות
לדולר כדי לזכות במה שקיבלו קודם לכן
בהונאה. מדובר בענפים שלמים כמו טכס טיל,
למשל. אנשי הטכסטיל משמיעים קול
זעקה מרה ומאיימים בפיטורי 20 אלף
עובדים.
ענף נוסף שאנשיו טרם הבינו את הפ גיעה
בו הוא המלונאות. העיתונות פיר-
סמה עד כה, כהרגלה, דיברי שטות באילו
עתה ירוויחו המלונאים, שכן התמריץ ש קיבלו
היה קטן ממה שיקבלו עתה לפי 15
לירות ׳לדולר. האמת היא !שמלונאים ׳רבים
הפיקו כסף רב מהונאת הממשלה, על־ידי
כך שהצהירו על ישראלים באילו הם
תיירים, וקיבלו תמריצים עבורם. עתה
תופסק שיטה זו והמלונאיות תיפגע.

__ בעיקבות
צ׳ילי וארגנטינה
ץ* ;!ז אחר שאן! הוא טרם עיכל את
את משמעות הפגיעה בו הוא ענף
היהלומים. עד כה הוא היה מושתת על

ערך מוסף שקרי, על. מימון ממשלתי זול
ועל שימוש בכסף זה לעסקים אחרים מל בר
יהלומים. כל זה ייפסק עתה. היהלומ נים
טרם הגיבו, שכן הם הרוויחו כתוצאה
מן הפיחות על המלאי המהווה >^ס 80מ-
׳מחיר ׳המוצר. רווח נוסף שלהם בא מהעלאת
מתייר יהלומי הגלם השבוע ב־.170/0
העלאה זו תביא מייד לרווח מקביל, כ
הייזכו
שניים יחדיו? שימחה או דו ויהושע ובינוב׳ץ

(קראת
תוצאה מהתייקרות מחירי היהלומים הגד
לוטשים. בעוד חודש, כאשר יצטרכו לר כוש
הקצבה נוספת ישל י׳הלומי־גלם ׳במ חיר
החדש, יתעוררו היהלומנים בקול
זעקה רמה. פגיעות אלה בתעשיית היצוא
׳תגרומנה לסגירת מיפעלים ולפיטורי עובדים
ריבים, בעיקר בעייתית הפיתוח.
,מי שחושב כי היצואנים או השכירים

ישתקו, טועה טעות מרה. קרוב לוודאי
כי הממשלה תנסה ללכת לקראת היצו אנים
ותוריד את שער הלירה. דבר זה
יגרום מייד למכירות נוספות -שיל דולרים
על-ידי מחזיקיהם בעיקר בעלי הפיצויים
מגרמניה ודומיהם, האוחזים ב־ 1.27 מיל יארד
דולר. על מכירה של 100 מיליון
דולר, יזרימו למשק 170 עד 200 מיליון

לירות. הסיחרור האינפלציוני יגבר שוב
ועימו הפגיעה בשכירים.
אין ספק כי תוך כסה חודשים תחריף
ההתמודדות ׳בין הממשלה לבין השכי רים
ותגיע לרמה שתשים בצל את מהו מות
ואדי סאליב. הממשלה תצטרך לבחור
את דרכה. דרך אחת — כניעה ל שכירים.
פיצוי השכירים ישים לאל חלק
ניכר ממטרות התוכנית הכלכלית, שעיק רה
הוא הורדת רמת החיים של השכיר
כדי להקטין 1את הצריכה במשק ולהעשיר
את בעלי ההון אותם מייצגים שרי הליכוד.
כניעה כזו תביא להודאה בכישלון התוכ נית
ולהתפטרות הממשלה או חלק משריה
האחראיים למד,פך.
דרך שניה היא התייצבות כנגד השכי רים,
אפילו באמצעות המשטרה והצבא ;
דרך זו ׳תוביל את ישראל כעקבות צ׳ילי,
שאף היא הגשימה הלכה למעשה את עיקרי
תורתו ישל מילטון פרידמן. דרך
נוספת היא הליכה בעקבות ארגנטינה, ש ניסתה
לפני שימונה חודשים את הצעות
פרידמן, הנהיגה ליברליזציה ׳בפיקוח על
המטבע, תוך דפיקת השכירים, בדיוק כמו
בישראל.
התוצאות: המטבע הזר כרוז החוצה
בקצב מוגמר, ההשקעות פחתו בגליל ה-
׳אינפלציה והמתיחות בין המוני השכירים
ילבין השלטון הצבאי גברה.
ממשלת ארגנטינה: נאלצה לסגת בה מתוכנית
פרידמן!—ארליך ולחזור לשיטת ה פיקוח
והשער הקבוע של חפזו, וזאת אחרי
שנגרמו נזקים רבים למשק .׳בארגנטינה
ניתן היה לעשות זאת בלי התפטרות ה ממשלה,
שהרי שם ׳שוררת דיקטאטורה
צבאית. בישראל קיימת דמוקרטיה פרלמנ טרית,
לכן נשקפת סכנה לשלטון הליכוד
כתוצאה מביטול התוכנית הכלכלית החדשה.
דרך
אחרונה, שאיש לא רוצה בה אך
הנראית כמוצא הטוב ביותר מן הסבך
שיתהווה ׳תוך כמד. חודשים, היא מל חמה.
סיבות חיצוניות לא יחסרו כמו,
•למשל, פיצוץ ועידת ז׳נבה. בתואנה של
מצב מלחמתי ניתן לבטל את התוכנית
ולמנוע אית התקוממות השכירים, שבמצב
הכלכלי העלול להיווצר בעור מיספר הו
דשים,
יהיו: מובנים לעלות על באריקדוית
ולהסתכן במאסרים כדי לשגות את מדיניותה
הכלכלית של הממשלה.
על כך אפשר יהיה לומר, ברוח דבריו
ישל הוגד.־הריעות הידוע, פון־קלאוזביץ :
המילחמה היא המשך המדיניות הכלכלית
— באמצעים אחרים.

יגאל לביב !

נועדים מפגיני מול פני הננסת: האם יהיו מהו מאתו׳ סווג ובריח?

״ז׳קלץ לגביר״ -לבוטיק ביורדי הסירה יש מה להציע
בוטיק ״ניו לוק״ ביורדי הסירה שינה שמו ומינו כיום הינו ״בוטיק ז׳קליך לגבר האופנתי
הסהסבים את הדוגמנית בוטיק־אית,
ז׳קלין פלדמן פילוסוף, כבר
רגילים לת־פובותי׳ה היפהפיה ה זו,
ממש לא מסוגלת לשבת רגע
אחד בשקט. לא שהיא עצבנית,
אלא פשוט אוהבת שינויים. לפני
כ־ 4חודשים, פתחה ז׳קלין סניף
לבוטיק שהיה בבעלותה ,״ניו־לוק״
.אותו ״סניף־בוטיק״ שברחוב
יורדי־דסידה (הרחוב שהוא
מרכז חיי הלילה של התל־אביבים
הנוצצים) עוצב ביד
אומן ושרת בתחילה, את יפהפיות
ישראל. לא מעטות, היו לקוחו תיה
של דקלין שבאו להיוועץ
בה ולהתעדכן ב״מה הולך היום
באופנה״ י כיום, ז׳קלין ש־
״שבעה״ מלהלביש את הנשים,
החליטה ״להתלבש״ על הגברים,
ולהוצקאם תחת ידיה, מטופחים
ואופנתיים. רעיון זה, התגבש
במוחה בזמן שהותה באירופה,

בעת שביקרה בפריז. משם, מכרה
טלפונית את !בוטיק ״׳ניו־לוק״
חדיז״נגופי ואת מכונית הבאגי
שלה.
כיאה לאשת עסקים מצליחה,
יצרה מידית ,׳בו ׳במקום, קשרים
עם הברות יצרניות בפריז כמו,
פרנק מישל, פאקו רבן, ופרנק
אול״בייה. כך שכיום, מציעה
ז׳קלין לגברים שבינינו, לבד
מחיוך מקסים וכוסית וויסקי לכל
נכנם, אף מבגדי היבוא האופנ תיים,
אותם רכשה אצל יצרנים
אלה.
היא, המוכרה בטוב טעמה באו פנה,
ידעה לבחור מבין תוצרתו
של פרנק מישל, את החליפות,
המהודרות והאופנתיות ביותר.
מפקו תבן — את חולצות
הטריקו הספורטיביות, ומפרנק
אול״בייד, את החולצות האיכו תיות.
כבחירתה זו הוכיחה ז׳ק־

950ל״י ואתה בקפריסיז

יופי ובטחון בסגנון עתיק

הבל התחיל בביקורי אצל זוג
חברים בקיראון, שם שמעתי ל־ראשונה
על האחים פנחס ובני
הבוש מסגרים במקצועם.
שמעתי על עבודתם, כיצד מצ ליחים
השניים לשלב אומנות
יפה בקשיחות הברזל.
האחים דבוש, מתמחים בעיצוב
דקורטיבי נהדר של גדרות, סורגים
ושערים בסגנון עתיק, ואפי לו
סככות הרכב שלהם מיוחדות.
הנושא סיקרן אותי ביותר, לכן
החלטתי לקפוץ לביקור.
הגעתי לקיהאון לדה, ירמיהו 7

טל 755292 .ומקום עבודתם. שם
נוסחתי, באומנותם של האחים
חבוש .׳מסתבר, שבאזורי יוקרה
כגון: סביון, רמת־אפעל, צהלה,
רמת־השרון, הרצליה פיתוח
וכדומה, שגור שמם של האחים
דבוש בפי כל. וזאת מסיבה ה נראית
לעין בידפים של הגדרות
והשערים אותם עיצבו במקומות
אלה.
בעבודתם זו, משלבים האחים
הבוש את קשיחות הברזל ב אבטחת
הדיחה !מפני פורצים,
בצורה האסטטית ביותר. הת רשמתי
ביותר בביקורי אצל ה אחים
הבוש. בסיור שערכתי ב מקומות
בהן עיצבו הם גדרות,
שערים או סורגים, נוכחתי שאכן
אין מתחרה לאומנותם זו.
לדעתי כדאי לקפוץ או להזמינם
טלפונית למספר 755292 כדי להי ווכח
שאכן הם הטובים ביותר
׳סשיטיחם.

ב״אל־גה״ החליטו
מה ננעל תעונה
הם זוג צעיר המחזיק במפעל ל ייצור
נעליים ומגפיים. הזוג ה קובע
איזה מגפיים תנעלי בבוקר,
בצהריים ובערב. אלו !הם בני
הזוג אילנה ואריה. כספי בעלי
המפעל לייצור. הנעליים והמג פיים
האופנתיות בארץ, נעלי

אריה, שהוא יביאן של אופנת
ההנעלה האירופאית, מבקר מדי
חודשים מספר באיטליה יאו ב ברזיל
רוכש ומרחרח ושב אר צה
לייצר במפעלי ״אל־גה״ ,את

ב״אל־גה״ חושבים על תלייך
׳אותם נעליים ומגפיים בהן מת הדרות
לאחר מכן נעדותינו ו נשינו.
נעלי
״אל־גוה״ המשתתפים ב תצוגות
אופנה יוקרתיות בארץ
ובאירופה מציעים לנשים מגפיים
אופנתיות לבוקר — עם סוליות
טרקטור מעדר: נטה או סוליות
דמויות קרס. מגפי בוקרים

(טכסס) .מעור גס !מהרגיל ותם־
רים מודגשים( .סוליות הן מעור
טיבעי ובעלות ברק טיבעי).
לערב, מציעים נעלי ״אל־גיה״,
מגפיים המעוצבים באלגנטיות,
חרטום צר, ללא רוכסן ובעלות
מחאה רוסי. מעובדות מעורות
לאק בשילוב דרבן מתכת מוזהב
מאחור.
בדגמי המגפיים החדשים, מציעה
״אל־גד,״ ,מגף קצר, אלגנטי,
ביעל קווץ אמצעי. מגף, המותאם
למכנסי האופנה החדשים, בעלי
הסוגר בקרסול.
בזמן ׳הגשמים האחרונים שירת
עלינו לברכה, היד, הביקוש ל מגפי
״אל־גד,״ כה גדול, ש הדרישה
גברה על הייצור. ניתן
לציין שמגפי הסוקרים של ״אל־גר.״
(או ״מגפי טססם״ בפי כל),
נדרשו ביותר על ידי צעירות
חבות.
אופנה זו של ״מגפי טכסס״
קיימת באירופה מזה שנתיים ובתחילת
עדנה זיו של גשמים,
חדרו, סוף־סוף, מגפיים אלד, ל שוק
הצעירות בישראל, בתנופה
חבה.
מפעל ״אל־גר.״ מייצר אף נעליים
ספורטיביות, מוקד, סינים, ונע ליים
המתאימות לג׳ינסים בעלי
סוליות טרקטור או סוליות שטו חות.
הנעליים של ״אל־׳גד,״ מיו צרים
מעורות ובעלי צבעים טב עיים.

המגפיים של ״אל־גה״ ,ה מגפיים
לכל שעה ניתן להשיג
בחנויות המובחרות בלבד ברחבי
הארץ.

לין את בקיאותה באופנה, ו־משירותה
את הגבר הלקוח, ניתן
להבחין, שדקלין החליטה להפ נות
את בל מירצה ויזמתה ב טיפול

כעובדה לכך, מציעה ז׳קלין ב בוטיק
בעל האופי החדש, אף
מוצרי טבק׳ סיגרים או סיגריות
מתוצרת חוץ, ל״מאחרים בנשף״,
,שאין לאל ידם להשיגם, ל יורדי
רחוב של אורכו
הסיחה.
שעות פתיחת הבוטיק
מ־ 12.00 בצהרים עד 12.00ב לילה.
גים לזאת הקדישה ז׳קלין
!מחשבה מרובה בקבעה את שעות
פתיחת הבוטיק לשעות הבילוי,
בהן ניתן לגבר לבלות עם בער־
׳תו !בשילוב קנייה מוצלחת.

וישוב יוצאת ׳חברת הנסיעדת ״גור־דון
טורם״ בתבנית טיולים נה דרת
לקפריסין, ובדרכם משכבר,
גם — הפעם, במחירים עממיים
מאד: ,המאפשרים לכולנו לתנות
מתוסשת חנוכה משגעת.
ההברה, הזכורה באירגון הסמ לים
לקפרייסין, מראש־חשנה וב סוכות,
זכתה להצלתה חבה, בטיוליה
אלד, ותפוסתם היתד,
מלאה.
אי לכך, החליט מר גוהדון מנ הלה,
לחזור שוב על מבצעו זה
ולאפשר לטהססים שבינינו, בי מ
דו רלמתרחש
קור סאי השכן וסיור בו. לכן,
העמיד את מחיריו, בחמה מיניב
שוו קי ם
מלית המאפשרת לבל כיס טיול

בעריכת: כני קארו
המדובר, לטיול בן 10 ימים ל טל
241530 03ת.ד 29726 .ת״א 1קפריסין כשמתוכם /2ג 4ימי סמר
באי.
המטיילים ישהו בבתי מלון מעו־לים
מדרגה א ,,עם 2ארוחות

למם! ,ובחדרים זוגיים עם שרו־תים
צמודים.
לטיול שילווה במדריד ישראלי,
ישולב ערב בילוי מהנה במועדון
לילד, באי.
המה לגבי המחיר י 22$ליום
פלוס 950ל״י מחיר טיסה הלוך
ושוב.
לדעתי, מחיר כה נמוך לטיול
בחו״ל מהוחה תחליף זול ונהדר,
אף מהשכרת חדר, בבית מלון
בארץ למשך אותה תקופה, ב פרט
לזוגות, שזה אך נישאו
ומעוני״נים ב״ירח־דבש״ מיוחד
שייזכר לטוב.
לכם, הצעירים, הזוגות הטריים
של ״ירת־דבש״ וכל עם ישראל
המעונינים בגיוון חייהם בטיול
במחיר נמוך לחו״ל.
זוהי ההזדמנות. הקדימו והבטיחו
השתתפותכם בטיול. החשמו עוד
היום במשרדי ״גוחדון טורם״ רה׳
בן־יהודה , 184 טל,247092 .
.455758 ,241490 טמל מהנה.

בעיקבות הזכייה בתחרות ״מיס־קולסטוך
באה הכרה כלל ארצית
זה עתה חזרה ארצה משלחת שמנתה
את 8ספרי הצמרת בארץ,
מתצוגת תסרוקות בפריז, מוקד
האופנה העולמי. המשלחת, בה
נמנו אף זוג, ספרי הצמרת מ־רמת־השרון,
דוד ומרים ולג׳י.
זכתה לתשואות נלהבות והיתד,
בין הבולטות ׳בתצוגה בביצועיה
היפים.
בתצוגה זו, המתקיימת מידי שנה,
מציגות משליחות הארצות השו נות
את אופנית התסרוקות המאפיינת
את ארצות, מוצאם. בין
נציגי הארצות, ניתן היד, להתרשם
,׳מספרים ידועי שם בעולם,
ביניהם, וידאל ששון שייצג את
ארצו — אנגליה. ניתן היד, ל הבחין
אף כנציגים מארצות ערב

כגון: מצרים ולבנון.
ואולם בלטה ובמיוחד משלחת
ישראל בתצוגה מדד,׳קבה של
סרמננט !ועיצובי שיער שונים
ונפלאים.
:בני הזוג ולג׳י, זכו לפני
כ־ 4חודשים, באליפות־ ישראל
לבחירת ״מים קולסטון״ .בתחרות
זו ,׳המתקיימת מידי שנה ע״י
חברת ״וולד,״ ,מתחרים טובי ה ספרים
בארץ. כאשר בבוקר התחרות
עליהם להציג בעזרת דו גמניות
יפהפיות תספורות המבו צעות
על ראשן, ובערב, עליהם
לעצב לדוגמניות אלו את תסרו קתן.
תצוגה זו, שנערכה במלון
ה״ל׳טון בתל־אבייב, זיכתה את
הזוג דלג׳י בהכרה כלל ארצית

באומנותם כספרים ומעצבי שיער
בחמה גבוהה ביותר. חברת
״וולד,״ המכירה בערכם האומנותי
של הזוג, שבחה אס דוד לשמש
כמדריך בקורסי הספרים אותם
הקא מקיימת. ואמנם החל מה חודש
הקרוב יעלה דוד לירושלים
להדריך את הספרים החדשים
בצביעת ׳שיער, סילסול ופסים
בשיער.
זהו סלון מרים מרח׳ הסייפן ,9
טל 481953 .שברמת השרון. ה־סלון
שזכר, בהכרה הארצית ב אומנותו
לטיפוח יפייך.

דוד — בתחרות ״טיס־קולסטון״

במדינה
(המשך מעמוד )22
תוני העולם, נשנתה ידיעה אחת בעקש נות:
הפצצה הדרום־אפריקאית היא, בע צם,
פצצה ישראלית, וקיים שיתוף־פעולה
גרעיני הדוק בין שתי המדינות.

אי שים
ת ל מי דו שלפר או צי ס קז ס
!האיש ש״הלך כין
הקווים ,,פתח ביוזמה
היסטורית — אך ממשלת
ישראל פוצצה אותה
״אלוהים ...אלוהים הוא כל־יכול ...אלו הים
יכול גם להשכין שלום בין היהודים
והערבים ...אבל אלוהים רוצה שידחפו

האיש שפלט מישפטים מקוטעים אלה,
בהתלהבות של מאמין אמיתי המהולה ב הומור
טוב־לב, נופף בזרועותיו בהתלה בות.
הוא היה נמוך־קומה, ממושקף, בעל
פנים עגולים. המאזינים ישבו מוקסמים.
כי ג׳ורג׳ לה־פירה היה בעל כאריזמה
שאיש לא יכול להתגונן מפניה. הוא כבש
לבבות.
ההזדמנות: ועידה שכינס לה־פירה ב-
״ארמון הישן״ היפהפה של פירנצה, שריד
מתקופת הרנסאנס, בראשית שנות השי שים.
לה־פירה היה ראש־העירייה של בירת
טוסקאניה, והוא השתמש במישרה זו כדי
להגשים את חלום־חייו: לפעול למען הש כנת
השלום בין ״בני אברהם״ ,צאצאי יצ חק
וישמעאל.
דיכור עם ציפורים .״הפרופסור ה קטן״
,כפי שכונה מתוך חיבה בפי כל,
היה כימעט נזיר. הוא התגורר במינזר,
בחדרון שנעדר כל דבר־מותרות. הגרביים
הלבנות, שאותן לבש תמיד, היו סמל של
מיסדר דתי שחבריו לא היו אנשי כמורה.
במיפלגה הדמוקרטית־הנוצרית, שהעלתה
אותו לשילטון בפירנצה, השתייך על האגף
השמאלי המתקדם.
גיבורו של לדדפירה היה פראנציסקוס
הקדוש, בן המאה דד ,13 שעליו נאמר כי
ידע לדבר עם הציפורים ושאחת ממטרות
חייו היתד, להשכין שלום בין המוסלמים
והצלבנים. כאשר פלשו הצלבנים למצריים,
נדד פראנציסקוס בין הקווים כשהוא נערץ
על שני הצדדים, שראו באיש הצנוע קדוש
אמיתי.
במשך שנים נדד גם לה־פירה בץ ה קווים.
איש לא יכול לנעול בפניו את
הדלת. בקאהיר ובירושלים נתקבל כאורח
מכובד, והוא ניצל זאת כדי להעלות הצעות
להסדר־שלום, כשהוא שם את הדגש על
מצבם של העם הפלסטיני והפליטים.
פצצה ישראלית. המיבצע הגדול של
לה־פירה הגיע לשיאו בספטמבר ,1958
כאשר כינס את ״ועידת פירנצה״ הראשונה
— כנס שנועד, רישמית, לקדם את
״התרבות הים־תיכונית״ ,ושנועד למעשה
ליצור במה ראשונה לפגישה פומבית של
ישראלים וערבים.
בראש הוועידה ישב יורש־העצר ה־מארוקאי,
מוליי חסן, שהוא כיום מלך
מארוקו. אישים מכובדים באו מכל ארצות־ערב.
גמאל עבד־אל־נאצר שלח אישים
בכירים, אף שידע כי נשיא ההסתדרות
הציונית, הד״ר נחום גולדמן, הוא אחת
מדמויות־המפתח ביוזמה זו. עוזרו של
גולדמן, יוסף (״ג׳ו״) גולן, היה הרוח החיה
באירגון האירוע הבינלאומי, שנהנה מחסות
ממשלת איטליה ושהצטיין בכל הגינונים
של טכס ממלכתי.
הכל היה מוכן. נדמה היה כי ועידת-
פירנצה תהווה סימן־דרך בהיסטוריה של
המרחב. ואז התפוצצה הפצצה שהרסה את
הוועידה עוד בראשיתה. היתד, זו פצצה
מתוצרת ישראל.
מישראל הוזמנו כמה אנשי־רוח מכו בדים
ביותר. אולם גולדה מאיר, אז שרת־החוץ,
החליטה כי בראש המישלחת ה ישראלית
צריכה לעמוד אחת הדמויות
השנואות וו־,חשודות ביותר בעיני העולם
הערבי: ראובן שילוח ,״המומחה הערבי״
של דויד בן־גוריון, שהיה איש־מפתח ב קהיליית
המודיעין הישראלית. יחד עימו
בא גם סגן מנכ״ל מישרד־החוץ, מוריס
פישר.
תירוץ לפיצוץ. הופעתם של פקידים
ישראלים בכירים כצירי-ד,וועידה הדהימה
והרגיזה את המשתתפים הערבים. הם
ביקשו כי שילוח ועמיתיו הרישמיים יישבו
העולם הזה 2097

לה־פיחה פותח את ועידת־פירנצה 1964
״אלוהים הוא כל־יכול —

— מפרף את. כאי הוועידה
— אבל הוא רוצה שידחפו אותו!״

— כמסיבה למשתתפי הוועידה
— הוא יכול להשכין שלום בין יהודים וערבים —
ביציע-האורחים. שילוח התעקש להיות ציר
בוועידה. הערבים מנעו זאת. זה היה ה תירוץ
המייוחל: ממשלת־ישראל פקדה על
כל המוזמנים הישראלים לנטוש את ה וועידה.
רובם, גם אנשי מפ״ם, עשו זאת.
רק הפרופסור מאיר פלסנר ז״ל, מראשי
מחנו־-,השלום הישראלי, סירב להישמע ל פקודה
והשתתף בוועידה.
תקרית זו, שהבהירה באופן נחרץ, כי
ממשלת ישראל אינה מעוניינת בשום יה־מות־שלום
מצד אישים בלתי־תלויים, סת מה
למעשה את הגולל על ועידת־פירנצה.
אולם לד-,פירה היה איש־אמונה. הוא לא
התייאש. מדי שנה כונסה הוועידה מחדש.
הוזמנו אליה אישי־שלום מישראל, כגון
הפרופסור מארטין בובר, אורי אבנרי ו שימחה
פלאסן, עורך ניו־אאוטלוק. אולם
העמדה השלילית של ממשלת־ישראל רוק נה
את האירועים מתוכנם העיקרי.
הוועידה האחרונה, ב־ ,1965 נסתיימה ב משבר
כאשר שליח ממשלת־ישראל, ח״כ
דויד הכהן, סירב לקבל את החלטת הרוב
שנוסחה על-ידי אורי אבנרי, ושבה תמכו
כל הנציגים הערבים והפלסטינים.
תפילה בחברון. בינתיים כבש לה-
פירה את כותרות העיתונות העולמית,
כאשר החליט לנדוד בין הקווים בסיכסוך
אחר. הוא היד, המדינאי המערבי הראשון
שהוזמן על-ידי הו צ׳י־מין לבקר בהאנוי.
הוא ביקש אז להכשיר את הקרקע לתיווך
איטלקי בסיכסוך ויאט־נאם, אך הוכשל
על־ידי האמריקאים.
בינתיים איבד את השילטון בעיריית
פירנצה, שעברה לידי השמאל. לד-,פירה
עצמו היה יליד סיציליה (היו שהתלוצצו
שמכאן קירבתו לסיכסוך הישראלי-ערבי.
״סיציליה היא המדינה הערבית היחידה
המכירה בישראל,״ אומרת הבדיחה האי טלקית,
המזכירה את העובדה שבמשך
תקופת־מה החזיקו המוסלמים באי של רגלי
המגף האיטלקי) .אולם הוא היה
פטריוט פיורנטיני לוהט .״פירנצה וירושלים...״
היה אומר, בסיגנונו המייוחד,
* מאחור: דגל העיר פירנצה.

״שתי ערים תאומות ...ערי־אבן בראשי
הרים ...מי שבא אליהן, צריך לעלות
אליהן...״
בשנים האחרונות הקדיש את מירצו
הבלתי־נדלה לאן רגון הערים־התאומות ב עולם.
בכל פעם שהתכנסה ועידה כלשהי
שבה השתתפו שוחרי־שלום מישראל ומ ארצות
ערב, צץ כבאורח־פלא, עליז ואופ טימי
כמו תמיד, ללחוץ ידיים ולעודד.
אחרי מילחמת ששת־הימים החליט לע שות
מחווה אופיינית. הוא הזמין כמה
מידידיו — יהודים וערבים — לתפילה
משותפת במערת־המכפלה. ליד קבר אברהם
אבינו הושמעו שלוש תפילות —
יהודית, מוסלמית ונוצרית — כאשר בני
שלוש הדתות מפגינים בנוכחותם את האמונה
שהדת יכולה לאחד, תחת להפריד.
השבוע מת ג׳ורג׳ו לה־פירה. עד יומו
האחרון, המשיך ״לדחוף את אלוהים״.
מנגנון שכרו שדמש רזז ־ צי ס ר
מאמציו שד מככ״ 7משרד־החוץ
?התקרב א? ראש־ הממשלה
עוררו דחיה מצד ב:ץ
הפקידים הבכירים ביותר בממשלת ה ליכוד
הם אלה שהועברו אליה בירושה
מממשלת המערך והיו, מזוהים כאנשי
מפא״י מובהקים. אלה יוצאים מעורם כדי
להיויכיח את חריצותם, כשרונותיהם, עובדת
היותם משרתי־ציבור ובעיקר את נא מנותם
לשילטון החדש. את הפרם הראשון
בתחום זה יכול לקבל אפרים (״אפי״)
עברון, מנכ״ל משרד־החוץ.
עברון ( )57 יליד חיפה, שהחל את ה־קאריירה
שלו כמזכירו של משה שרת
בתקופת כהונתו כשר־החוץ בממשלתו ה ראשונה
של דויד בן־גוריון, כיהן משנת
1973 כמשנה למנכ״ל משרד־החוץ. כאשר
קיבל משה דיין לידיו את משרד־החוץ
באה שעתו הגדולה של עברת, שבעבר
התגלה לא פעם כנאמנו האישי של דיין,

גם כשזה היה מחוץ לממשלה. דיין מינה
אותו כמנכ״ל.
אולם עברון ידע כי בתחום הרגיש של
משרד־החוץ לא די לו בחסותו של דיין.
כיוון שהתחום המדיני הוא תחום התעניי נותו
והתעסקותו כמעט הבלעדי של ראש־הממשלה,
מנחם בגין, ביקש עברון לזכות
גם באמונו. בכל הזדמנות שנקרתה בידיו
הוא לא פסק לכרכר מסביב לראש־הממ־שלה,
כשהוא משתדל להפגין את בקיאותו
בנושאים מדיניים ולהוכיח לבגין את נא מנותו.
המומחה
הושאר בכית. לשיא הגיע
עברון בחודש יולי השנה, כאשר עמד
מנחם בגין לצאת למסעו הממלכתי ל רומניה.
על הפרק עמדה השאלה מי יהיה
היועץ־המדיני שיתלווה אל ראש־ד,ממשלה
בביקורו זה. צרופו של היועץ־המדיני ל-
ראש־הממשלה, אלי מזרחי, שגם הוא
הועבר לבגין בירושה מרבין, נמנע מראש.
למזרחי אין בקיאות בנושאים מזרח־אי-
רופאים. מלבד זאת חל פיחות במעמדו
בלשכת ראש־ד,ממשלה.
היה זה רק טבעי שאל ראש־הממשלה
יתלווה האיש הבקיא בנושא הרומני ב־משרד־החוץ,
יוסף גוברין, ראש־ד,שולחן
הרומני במחלקת מזרח־אירופה. ואומנם
נקבע כי גוברין הוא שיתלווה אל ראש-
הממשלה.
גוברין השלים את כל הכנותיו למסע
כאשר הודיע מנכ״לו, אפי עברון, כי גם
הוא עומד להצטרף לפמליית ראש־ד,ממ שלה,
בשל החשיבות המדינית של הביקור.
ברגע האחרת כמעט קבע עברון כי אין
הוא זקוק למתווכים בנושא בינו לבין
ראש־ד,ממשלה. גוברין הושאר בארץ, עב־רון
יצא לרומניה כשהוא נצמד לבגין
כמעט בכל צעד שעשה. לרומנים, שתמהו
על פשר העדרו של גוברין, נמסר כי
נבצר ממנו להצטרף למסע.
במחאה על כך יצא גוברין לחופשה
ממושכת, הפגין את מורת־רוחו מדחיקת
רגליו על ידי המנכ״ל.
עברת סבר כי הצליח לקנות את ליבו
של בגין וכי קבע עובדה כי מעתה יהיה
זד, הוא שיצטרף לראש־הממשלד, כיועץ־
מדיני בכל ביקוריו הממלכתיים בחו״ל.
כאשר הוחל בדיונים על הרכב הפמליה
שתלווה את ראש־ד,ממשלה בביקורו ה ממלכתי
הקרוב בלונדון, סבר עברון כי
בגין יספחו לפמליה. סוף סוף הוא כיהן
במשך ארבע שנים, בתחילת שנות השי-
בלונדון, מתמצא בקשרים המדיניים עם
בריטניה יותר מאשר אלה עם רומניה.
אולם כירכוריו סביב בגין היו למורת רוחו
של ראש־הממשלה, שהבהיר למקורביו כי
״נפשו נקעה״ מעברון.
השבוע הסתבר כי בגין הכין הפתעה
לעברון. הוא החלים לצרף למסע כיועצו
המדיני דווקא את אלי מ^רחי, שהיה
מאושפז במשך מספר שבועות בשל מח־לת־דם
קשה.

צעקות נגד הנשיא

בעוד אפריים קציר
נושא את דברי־הברנה
שלו מעל הדוכן, מתחת לרגליהן של 28 המדינות אשר נציגיהן
יושבים על הבמה, משסעיס אנשי הליכוד את דבריו בקריאות

פרועות. זוהי הפעם הראשונה בתולדות המדינה שדברי הנשיא
שומעו. קציר עורר את זעם חסידיו של בגין, כאשר הזכיר
את הצורך בקיום הצדק הסוציאלי במדינת ישראל, והצדיק בנאומו
את שאיפתם הצודקת של השכירים לשמור על רמת־מיחייתם.

בצעקות פרועות

ובגילו״פ של
ביר ונו ת נין[[1
א נשיי הליכו ד
ל פ 1צ ׳ 1א ת
שנשא נאום מנומס אך
תקיף, משוסע אף הוא בצעקות
אנשי הליכוד, עונה להם בזעם.

התפוצות נגדית

מנסה להשתלט על המיקרופון.

2 6 -3

ועידת ההסתדרות

עורך־הדין אבי אורן מסיעת שלי פורץ את
הבמה, כאשר ח״כ שמואל בכטמן מהליכוד
הסדרנים מרחיקים אותו, לעיני משל הנדהם.

ך שיא המדינה עמד על הבמה, מום־
4תע ונבוך. לרגע קט נעתקו המילים
מפיו. מאז קום המדינה. לא אירע דבר
כזה.
כשנכנס לאולם ועידת־ההסתדרות נתק בל
— כרגיל — בתשואות, כש־ 1501הצירים
קמים על רגליהם. כשפתח בנאום-
הברכה שלו, התכוננו הכל לדיברי־נימוס
שיגרתיים רגילים.
אולם הנשיא, שהזכיר כי היה בצעירותו
מדריך בתנועת הנוער העובד, שירבב ל נאומו
כמה מישפטים, שיכלו להיות תמי מים
— או פחות תמימים. הוא דיבר על
שאיפתם הצודקת של העובדים לשמור
על רמת־מיחייתם, על חשיבות הצדק ה סוציאלי
וכן הלאה.
הפסוקים היו עוברים בשקט, לולא פרצה
סיעת־שלי, ובעיקבותיה רבים מאנשי ה מערך
וחד״ש, במחיאות־כפיים סערות. ה-
מחיאות ליוו כל מישפט, גברו ותכפו. הן
הפכו את נאום הנשיא לביטוי של מחאה
נגד המדיניות הכלכלית החדשה.
אחרי המישפט הרביעי של הנשיא, ש לווה
ברעם של מחיאות־כפיים, התפרצו
אנשי הליכוד, שתפסו את השליש הימני
של אולם בנייני־האומה. הם פרצו בצע-
קות־מחאה נגד הנשיא — דבר חסר־תקדים,
הנוגד בהחלט את ההדר הבית״רי.
אנשי שלי וחבריהם אך חיכו להזדמנות
זו. עשרות גרונות השמיעו בקצב את
הסיסמה :״מי נמצא — בשילטון — /
בן־ציון — פלאטו־שרון!״
אנשי הליכוד השתתקו. הנשיא המשיך
בדבריו — וההצגה נשנתה: מחיאות-

אודו הביתה!

בידי המוסדות והממשלה (ראה הנדון) .לה :״ב—גין ! ב—גין ! ב—גין בקצב
כפיים סוערות של שלי, המערך וחד״ש !
שהזכיר זיכרונות עגומים ממישטרים מסו-
קריאות זעם של גוש הליכוד נגד הנשיא.
לא יכלו להיות הפתעות בוועידותיה.
הוועידה ד,־ 13 נפתחה במציאות פוליטית יימים בשנות השלושים.
תשובה במקהלה :״הליכוד החוצה! הלי כוד
החוצה ! הליכוד החוצה !״
מקצהו השני של האולם השיבה להם
חדשה לגמרי. זו הפעם הראשונה בתול מקהלה
:״ב—גין הביתה ! ב—גין הביתה !״
דותיה נמצאת ההסתדרות במצב של עימות

//ב — גיו
באמצע ישבו 841 אנשי המערך נרעשים
עם הממשלה. המיפלגה השלטת בהסתדרות
הפכה אופוזיציה במדינה. שבוע לפני ה ונדהמים. הם עדיין לא התרגלו למציאות
וועידה הכריזה הממשלה על המדיניות החדשה במדינה — לא לשחצנות שיכורת-
ב —גין !
הכלכלית החדשה, שכללה התקפת־מחץ הניצחון של הליכוד, שנשאר עדיין מיעוט
בהסתדרות, אך המרגיש כי השילטון עבר
*** ודם־ עשרה הוועידות הקודמות על ציבור השכירים, חברי ההסתדרות.
לידיו; לא לעובדה כי 17 חברי סיעת־שלי
11/של ההסתדרות נערכו במתכונת
הדבר בלט עוד בבוקר של יום־ד,וועידה,
הקטנה אומרים עתה את הדברים שהמערך
משעממת אחידה. הוועידות הראשונות היו שעות אחדות לפני הפתיחה הרישמית,
עצמו היה צריד לומר.
בימי היישוב, כאשר ההסתדרות החזיקה כאשר התכנסה הוועידה כדי להחליט על
הדבר בלט היטב כאשר נימק יאיר צבן,
בידיה את כל מכשירי־הכוח של הציבור סדר־היום שלה ולבחור במוסדותיה. דקות
נציג שלי, הצעה-לסדר־היום של סיעתו.
היהודי. לאחר־מכן התקיימו הוועידות במ מעטות אחרי הפתיחה, כאשר קיבל נציג
דבריו השקולים היו דיברי־הגנה על ההסדינת
ישראל, כאשר המיפלגה השלטת ב הליכוד את רשות־ד,דיבור כדי לנמק הצעה
תדרות מפני הסתערות הליכוד. חברי ה הסתדרות
מחזיקה גם בממשלה. בשתי
לסדר־היום (בדרישה שהוועידה תברך את
מערך השמיעו הסכמה בולטת, וגם מחאו
התקופות האלה היתד, ההסתדרות מכשיר הממשלה) ,פתחו 429 צירי־הליכוד במקה כפיים.
אך כאשר נערכה ההצבעה, הצביעו
יחד עם הליכוד נגד ההצעה שכולם היו
בעדה: לדון בהתקפה הכלכלית של ממי
שלת־ד,ליכוד על ציבור השכירים.
נבוכים ביותר היו 122 חברי סיעת-
ד״ש החדשה. הם ניראו מבולבלים לחלוטין,
לא ידעו במי לתמוך ולמי להתנגד,
מתי למחוא כפיים. הם הי; כנשמות תועות
שנפלו מכוכב אחר.
בהפסקת־הצהריים, לקראת הפתיחה רד
רישמית, כונסו נציגי הסיעות כדי להרגיע
את הרוחות. הכל הסכימו שלא יהיד, זה
נאה לערוך הצגה נוספת של צעקות ו שריקות
בנוכחות המישלחות מן האיר־גונים
הבינלאומיים, שהגיעו לוועידה.
סיבך את המצב מנחם בגין. עד השנייה
האחרונה לא היה ברור אם יופיע, אם
לאו. הליכוד דרש שהוועידה תברך את
הממשלה. ראשי ההסתדרות סירבו, אך
ירוחם משל הבטיח לומר כמה דיברי־נועם
למנחם בגין, אם יופיע.
רק כאשר התחילה הישיבה, הסתבר
כי בגין נקט, בפיקחותו הרגילה, קו מחו כם.
הוא לא בא לוועידה, ובכך מנע
מעצמו הפגנת־מחאה שעשוייה היתד, להי ערך
נגדו אילו הופיע. תחת זאת שלח
לוועידה את סגנו, ייגאל ידין, האיש ה יחידי
שהופיע ענוב עניבה אלגנטית, ש ניראה
על הבמה כדוגמן ממשלתי. הוא
שתק ועשה רושם.
האיש השנוא ביותר בוועידה, שימחה
ארליך, ישב באחת השורות הראשונות
באולם. אף הוא לא דיבר.
בטכס מרשים נכנסו הנציגים הזרים,
כאשר עם קריאת שמה של כל מדינה
קוראים במקהלה אנשי שלי, כדי להשתיק ^הורד המסך שהסתיר את דיגלה שברקע.
נושאי־דגלים צעירים הכניסו דגלים כחו-
את הליכוד. לידם: ח״ב חד״ש צ׳רלי ביטון.
לים־לבנים ואדומים — ואנשי הליכוד הוד
שלי הנהיגה את המאבק נגד הליכוד.

על מקהלת הליכוד,
11 19111
נחמני, תובע לשגר

ברכה לראש הממשלה, מנחם בגין,
ואנשיו עונים אחריו במקהלה קצובה:
״ב—גין ! ב—גין !״ הצילומים בעמודים אלה
ובשני העמודים הבאים: שלמה סתר.
אפקו אך בקושי מלהתפרץ. הם החזיקו
מעמד עד לנאומו של הנשיא.
גם נאומו של משל, שהיה מנומס אך
תקיף יחסית, הופרע בגלי־צעקות מצד ה ליכוד,
כאשר אנשי שלי ע;נים :״ארי—ליך
הביתה! אוי—ליד הביתה!״ כאשר קם
ארליך לבסוף כדי לצאת, רעמו הקריאות
הקצובות ״אר—ליך החוצה ! אוי—ליך
החוצה וארליך יצא.
כאשר נסתיים היום הראשון של הוועי דה,
היד, ברור כי קרה משהו במדינה.
נציגי המערך — רובם־ככולם עסקנים מיק-
צועיים ותיקים — לא רצו בכך. הם
לא ששו לקראת מאבק. אך המציאות כופה
אותו עליהם — והם נגררו לתוכו, בעל-
כורחם, מבלי להבין מה

בולשביזסר טסו בגין -
ההסתוחת אנסה אותם
להפגין!״ טסו הליכוד

״קיום כבוד

לילדינו!ו//

הס ואנסו?

״אתה בוגד!״ קראו המפגינים לעבר האיש שבא להפריע

תמונת השבוע: מפגין נרגש ג

נערות חינניות גוייסו
פדי להשמיע סי ס מ או ת

:יכר העירייה בתל־אביב צו-עק לשוטר :״הממשלה לקחה את הלחם מהילדים שלי
£129

במדינה
• שר אלי ם בחז״ל
אי מפר ״ חהא שר אי
השימות החריגות שגקט
המיליוגר הישראלי־אמריקאי
?התעשרותו עומדות להיבחן
בחקירה יסודית
המיליונר הישראלי־אמריקאי משולם
ריקליס ( )53 בנה אימפריית עסקים אדירה,
המבוססת כמעט רובה־ככולה על אשראי.
הוא משלם תמורת רכישותיו באיגרות-
חוב, שאותן הוא מכנה בליגלוג ״רובלים
רוסיים״ ,ובערובות, שאותן הוא מכנה
״פזוס של קאסטרו״.

הערה חשובה: הסכומים, אמרו, נתונים
לשינוי בעיקבות נזקים העלולים להיגרם
כתוצאה מן הפעולות המישפטיות.
ואכן, בשבוע שעבר מסרו מקורות ב־וועדה־לניירות-ערך
לניוזוויק * כי מחלקת-
החקירות של הוועדה עומדת לפתוח בחקי רה
.״ייתכן שיש כאן כמה בעיות,״ אמר
אחד מפקידי הוועדה ,״ואנו מעיינים בהן.״
מבחינות מסויימות, ריקלים הוא סיפור-
הצלחה גדול. הוא היגר מישראל לארצות-
הברית ב־ 1947 ועבד שנים אחדות כמורה,
כברוקר בבורסה וכסוכן־מכירות. ואז, בש נת
,1966 סיים את לימודי התואר הראשון
שלו באוניברסיטאת אוהיו ובעזרת הון
ראשוני של 25,000 דולר החל רוכש חברות
— באשראי .״מישחק רכישת החברות
פתוח לפני כולם,״ הצהיר שנה אחת בלבד
לאחר־מכן. אין ספק שכך היה הדבר לגבי
ריקליס והוא התעשר במהרה, רכש אוסף-
אמנות ותרם סכומים גדולים לצדקה.
הזדמנות להסביר. אולם, בעוד ריק-
ליס מתעשר — רבים מאלה שהשקיעו
בהברותיו הצליחו קצת פחות. ואפיד־אם־
ריקן שקועה כיום בחובות עד־כדי־כך ש הבנקים
שלה אינם מתירים לה לחלק די-
ווידנדות. החברה הראתה רווח קטן ב־
,1976 אך הפסידה כסף בכל אחת משתי
השנים שקדמו לה. אין פלא בכך שמחיר
מניותיה נפל נפילה דראסטית מן השיא
של 52.50 דולר ב ,1968-תקופת הפריחה
שלה.
מחזיקי איגרות־החוב אף הם לא הצליחו
הרבה יותר. הנפקה אחת של איגרות־חוב
של ראפיד־אמריקן נמכרה ב־ 55 סנט
לדולר לפני זמן־מה, ואיגרות אלה נחשבות
כיום מן הסיכוניות ביותר בבורסת ניירות־הערך
של ניו-יורק.
כיום אין למצוא אפילו אדם אחד
בוול־סטריט העוקב אחר גילגוליה של
ראפיד־אנזריקן .״זה מסובך מדי,״ אומר
אחד מהם, כשכוונתו לשיטת הרכישות
וגילגול ההון הסבוכה של החברה .״ואחרי
שאתה מבין זאת,״ הוא מוסיף ,״אתה
מגלה שזה י׳א שווה את המאמץ.״
שיטותיו של ריקליס הן ״חריגות״ —
אם לנקוט לשון־המעטה. אך אם החקירה
אכן תימשך, יהיו לו הזדמנויות רבות
להסביר אותן.

המצ או ת
איל־עסקים ריקליס
מי הרוויח ראשון?
אך כשמדובר בתשלומים לעצמו, נוטל
אותם ריקלים במזומנים מצלצלים — והר בה.
חברת ראפיד־אמריקן שלו — השולטת
בחברת־הוויסקי שנליי, בחנויות מק־רורי
ולרנר ובמיפעל לייצור ביגדי־גברים בו־טאני־
— 500 הפסידה כסף ב״ . 1975 אולם
מועצת־המנהלים, שבשליטת קרובי־מיש־פחתו
של ריקליס ואנשים מתוך החברה,
שילמה לו 915,000 דולר, כולל מענק בגו בה
550,000 דולר.
מכים לכיס. בשבוע שעבר נשא ריק־ליס
הכרזה מפוצצת חדשה. הוא הודיע
כי הוא מוכר את 14 אחוזי השליטה ש ברשותו
בראפיד־אמריקן, בסכום שיגיע
ל 16.5-מיליון — במזומן, לא בהתחייבויות
על נייר — במשן השנים הבאות. העוקץ
שבדבר היה, שריקליס למעשה אינו מוותר
על דבר. קונת המניות שלו בואפיד־אם־
ריקן היא חברה קטנה בשם קנטון, שאף
היא נמצאת בשליטתו.
ריקליס ומנהלים אחרים של ראפיד־אמריקן
סירבו להרחיב את הדיבור על
העיסקה, אך הכינוי ההולם ביותר את תנאיה
הוא :״נדיבים״ .ריקלים יקבל לפחות
7.50 דולר תמורת כל אחת ממניותיו ב־ראפיד־אמריקן,
והמחיר יעלה כנראה עד
15 דולר. אולם, בעת שנשא את ההכרזה
המרעישה, נמכרו המניות בשוק החופשי
ב־ 5.75 דולר האחת. ריקליס יקבל 1.4
מיליון דולר מייד, ו־ 6.8מיליונים במשך
שש השנים הבאות.
תכייעות מישפטיות. אין זו העיסקה
הראשונה של ריקליס הגורמת הרמת־גבות.
הדו״ח האחרון שהגישה ראפיד־אמריקן
לוועדה-לניירות־ערר מקדיש 21
עמודים מלאים למבוך התביעות המיש־פטיות
שהוגשו נגד משולם ריקלים בשנים
האחרונות ביתם לעיסקות שונות שעשה.
רואי־החשבון של ראפיד־אמריקן, האס־קינס
את סלם, אישרו את הדו״ח בתוספת

חו סהחשמ לי ת
,מעתה אולי אבשר יהי;1,
להתחתן רקע פילאי
.הטכניקה האלקטרוניים
כוכבים מנצנצים, תיפאורה ססגונית ו־רעמי־תותח
ילוו מעתה את עמך ישראל
המתחתנים בשעה טיובה ומוצלחת. תהיה
זו תוספת ציבעונית אלקטרונית למכוניות
הפירחיונייות זלרבע-עוף שהפכו כבר ציוד־קבע
בחתונות הזוגות הצעירים, המבק שים
להפוך את לילם הראשון כמישפחה
למאורע שייזכר לעד.

ממציא בר־נתן
כוכבים מנצנצים
* כתבה זו התפרסמה במקורה בשבועון
״ניוזוויק״ חן ה־ 7בנובמבר.

איש מישודו רשענו שר סגושו־האזצר
השתמש נשמו נרי רשננע את חוסו
מס־ההננסה והפסיק את החסידה
נגד רקות של המישור -וראש
עיריית ומת־גן ביקש מסגן־שרהאוצו
והתערב לעען סידור מס־הונוש
שר ננו־המנביה שהוא עומד נואשו

סגן הטו
והסושקציה
* ך נהלי מלון כפר המכביה שברמת־גן
*יו נשמו לרווחה. החולייה המייזחדת של
מם־ההכנסה שערכה פשיטה על המלון,
נברה בספרים ׳וחקרה מנהלים, עובדים
וספקים, הפסיקה את חקירתה עוד קודם
שסיימה אותה. השמועה עברה מפה לאוזן :
סגן־שר־האוצר יחזקאל פלומין, יאשר מיש־רד
רואי־החשב׳ון שביו היה שותף לפני
שמונה כסגן־שר הוא מישרד רואי־החשבון
של כפר המכביה, התערב אצל שילטונות
המס והורה להפסיק, את החקירה.
השמועה הוסיפה לעשיות לה כנפיים ב חוגי
המלונאות, אצל ראשי מכבי המקורבים
לכפר המכביה ובמישרד־האוצר. כעבור
כל זה יקרה אם וכאשר ייעתר מישרד-
הדתות לבקשה שהונחה לפניו בימים אלה.
לחידוש המהפכני אחראי האזרח נחמן
בר־,נתן. החידוש: חופה חשמלית, שלפי
תוכני ת^האב שליה תכלול בתוכה 365 נוודות
צבעוניות, רקיע תכלית וריצפת אר גמן,
כשבין העמודים תלויים כוכבים ש ינועו
בתנועה סיבובית מעל לראשי ה-
חתן־כלה.
בר-ניתן עדיין ילא ניגנה על־ידי מישרד־הדתות
אם החידוש המכני המנצנץ אכן
מתאים וכשר לפי ההלכה. לדעתו מפריע
להם, לרבנים, פריט, נוסף הכלול במערכת
החופה החשמלית שלו :׳תותח היורה בדיוק
ברגע שהחתן שובר את הכום למזל
טוב. לתוך התותח הזה דוחסים אלפי
פיתקות מזל שעליהן יכתבו אורחי החתונה
איחולים למיניהם לבני הזוג.
כדי להרגיע, את מיישרד־הדתות כי ה חופה
אכן כשרה לעריכת נישואין, מספר
נחמן בר־ניתן שלמעשה, החידוש הזה אי נו
חידוש כליל. עוד בתחילת מליחמת-העו-
לם הראשונה, כאשר היה בן שבע שנים,
המציאה אמו המנוחה את החופה הזו,
בעזרת חשמלאי משכניה.
״אמא חיפשה דרך להביא אופל הביתה,״
מספר נחמן ,״בגלל שאביא היה רתוק
למיטה. היא ייסדה אגודה בת שלושה אנשים
שנקראה הכנסת כלה. תפקיד ה אגודה
הזו היה לשדך בין גברים לנשים,
אלא שלא היה די בכספי השידוך לכן יש בה
וחשבה ומצאה פתרון: חופה חשמלית
שכל זוג יצטרך לשכור בכסף מלא. החופה

שבועיים שבהם לא חקר מם־ההכינסה ב כפר
המכביה, פשטה שמועה חדשה: מס-
ההכנסה חידש את החקירה שלו, וגם זאת
על־פי הוראה — אחרת — של פלומין,
אשר נבהל מכך שהידיעה על התערבותו
בעניין פשטה בציפור.
לפני כחודשיים הגיע לכפר המכביה צווית
של סוקרי מס־ההכנסה, בראשותו של אחד
החוקרים הבכירים של מחלקת החקירות
בתל־אביב, דב אגמון. למס־ההכנסה הגיעו
ידיעות על הטבות בסכומים ישל מאוית
אלפי לירות לשנה, אשר ניתנו לאישים
שונים הקשורים במיליון כפר המכביה, חברי
מועצת־ד״מנהלים שליו, עובדים בכירים ו
הזו
הועלתה באש על־ידי הנאצים יחד
עם בית־הכנסת שבו היתד.,״
נחמן בר־נתן ׳מבקש ממישרד־הדתות,
כי ימשיך במסורת של החופה הדתית לפ חות
לזכר יהדות ריגה .״חשוב מאד להקים
ולהציב חופה מעין זיו כאן בארץ,״ הוא
׳אומר ,״׳ודווקא בשנת השלושים למדינת
ישראל.

ד ר כי אדם
!ההר הו לי ד י 1ל 3ר
הזמר ליאור ייני מבחיש
שברח מן הארץ,
ומבטיח חנינית:
״אחזיר אוז כל חובדתי:״
הידיעה שהתפרסמה בעמוד הראשון של
גליון ידיעות אחרונות ביום חמישי בשבוע
שעבר, היכתה רבים בתדהמה. הזמר ליאור
ייני, כך נכתב בידיעה, ברח מהארץ והו תיר
אחריו חובות רבים.
הכותרת השמנה בלטה עד־כדי־כך שרבים
לא טרחו לקרוא כלל את גוף הכתבה.
אילו טרחו, היו מבינים כי מדובר בידיעה
בלתי־ברורה ומאד לא־מדוייקת, שסיפרה
כי הזמר ליאור ייני עזב את הארץ כש טלפון
אחד שלו מנותק והשני אינו עונה,
וכי נשאר חייב סכומים המסתכמים בכמה
אלפי לירות לנושים, בעיקבות הצגתו
קאלינקה שנכשלה.
העו ל ם הז ה 2097

שכירים בעלי עמדה.
עבור הטבות אלה ,״שהיה מי שדאג ל־הסוותן
היטב בספרים, לא שולם המס המגיע.
כן היה ידוע לראשי האוצר, כי
כפר המכביה לא שילם סכומי־עתק לשיל־טוגות
מס־הרכוש, בתואנה כי המלון הוא
מוסד ספורט בלתי־ריווחי שאינו חייב במס־רכוש.

ס ט רי ה
במלון
ך* שהגיעו אגמון והצוות ישלו לכפר
• * המכביה, פרצה במלון היסטריה כללית.
מנהל־ר,חשבונות אברהם מילנר סירב לתת
להם הומר, עד שיקבל הוראות מתאימות
מיושב־ראש מועצת-המייהלים ״של הכפר,
שהוא גם — במיקרה — ראש־עיריית רמת־גן
ד״ר ישראל פלד. עד ש&לד אותר
וניגש לטלפון, היה מי שדאג לטלפן ל־מישרד
תאי-החישסון של הכפר.
אחד מראשי המישרד הורה לאישי הכפר
שלא לשתף פעולה עם חוליית מס־ההכגסה.
בשיחה שערך עם אגמון הוא גם ״גילה״
את אוזנו, לדברי זה. כי שותף־לשעבר ב־מישרד
הוא בעצם ה״בוס״ שלו, סגן־שר־האוצר
יחזקאל פלומין, שידאג לכך שתורד
הוראה מתאימה אשר תפסיק את החקירה.
1אגמון לא נבהל. הוא דרש ממנהל-
החשבונות של הכפר שישתף עיסו פעולה
כפי שדורש החוק, ויפתח לפניו את הספרים.
מילנר נהג בקשיחות -רבה. הוא
הושיב את חוקרי מס־ההפנסה ליד שולחן

ראש־ עירייה פלד
הוא ביקש פרוטקציה

בירור קצר העלה כי ליאור ייני נסע
לפאריס בחברת אשתו, אביבה אורשלום,
לצורך ניתוח דחוף בראש שהיה על אביבה
לעבור. מדוע נסעו לפאריס? מדוע לא
נותחה אביבה בארץ? מסביר ידיד קרוב
של השניים, הרוצה בעילום־שמו :״ליאור
ואביבה הם אנשים מיוחדים מאד, הקשורים
זה לזה בצורה בלתי־רגילה. יש להם
אמונות משלהם בשמש ובירח. בפאריס
גם יושב הגורו שלהם. נוסף על העובדה
שהם מאמינים בריפוי רוחני, יש לאביבה
קרוב־מישפחה שהוא רופא מנתח ידוע
בפאריס, והוא שלח לה את הכרטיסים
והבטיח לנתח אותה.״
כגרים זהים ליאור ייני נשא את כשמונה אביבה אורשלום לאשר, לפני
שנים. קודם־לכן היה נשוי לנעמי פולני,
שהיתר, הבמאית שלו כאשר היה חבר
בלהקת התרנגולים. לליאור ולנעמי שני
ילדים, המתגוררים עם אמם באפיקים,
הקיבוץ שבו נולד ליאור.
מאז נשא את אביבה הפך ליאור ייני
אדם מוזר ביותר. הוא החל, יחד עם
אשתו, סוגד לשמש ולפרחים, לבש כמוה
בגדים לבנים, נועץ בה בכל.
היתד, זו היא שכתבה את כל תמלילי
השירים החדשים ששר, והיא שבחרה
עבורו את הבגדים שלבש בהופעותיו.
היא היתד, זו שייעצה לו כאשר חתם על
חוזים חדשים. אביבה אורשלום גם הח ליטה
כי ליאור צריך לצאת בתוכנית
חדשה של שירים רוסיים, בשם קאלינקה.
בהצגת־הבכורה היתה היא הכוכבת ה העולם
הזה 2097

בחוץ, לא נתן להם שום מיסמך או תיק
אלא רק אחרי ויכוחים רבים, והערים
קשיים על חקירתם• רק כאשר נמשכה
חקירת החוליה התברר פשר קשיחותו של
מילנר. הוא נעלם, לא הופיע יותר לעבודתו
והודיע למנהלי כפר המכביה על הת פטרותו
מהתפקיד.

600מ עויי ס
חינם
ן * ה, כעצם, חקרו אגמון ואנשיו
י /בכפר המכביה? ספר המכביה, הנמצא
בבעלות הסתדרויות מכבי עולמי, משפחת
נתנאל וממשלת ישראל היא, לאמיתו של
דבר, למרות שמו, מלון בן שלושה כוכבים
לכל דבר. אל המלון מגיעות קבוצות של
תיירים ואורחים בודדים, וכן נערכים ביו
כינוסים ואירועים לרוב. אין כל קישר בין
המכירות של המלון לבין הגוון הפוליטי
של בעליו — מכבי המקורבת למפלגה
הליברלית. לפני כשנתיים נערך בכפר
המכביה הכינוס הארצי של ריכוז מפ״ם
ולעוטת־זאת, לפג־ כמה חודשים נערך
במקום הכנס הראשון של במה, לתמיכה
במשה דיין.
בקייץ !נערכות כמעט מדי יום ביומו על
הדשאים של כפר המכביה חתונות, מסי בות
בל-ימיצווה !וטכסי ברית־מילה המכני־סים
הון רב לקופת המלון.
לשלטונות מ׳ס־ההכנסה נודע כי אישים
סגן־שר פלומין (משמאל, עם ח״כ שריר)
שונים ממכבי עולמי ומהנהלת המלון, וכן
״השתמשו בשמי בלי ידיעתי!״
אחרים המקורבים אליהם, קיבלו מתנות
בעלות ערך כספי רב, מפלי שהדבר הוצהר
ומפלי שהם הוייביו במס־הפנסה כחוק. בין
אכן פליומין התערב. פלומין עצמו מכחיש פה מסוייימת על ״אש קטנה״.
היתר הגיעו לשלטונות המס מיסמכים ״ש־כי
ידע משהו על החקירה. למרות ש לאחר
התערבותו של פלומין החלה
העידו על נסיעות לחוץ-ילארץ של אישים
הוא כי בפניו הכחישו לשעבר במשרדו שוב החקירה במלוא המרץ. פקידים
שונים אשר מומנו מקופת המלון, מבלי מס שלטונות בפגי לרעה
שמו
את ניצל
בכירים
במשרד שביו היה פלומין שותף,
שלאישים אלה היתד, נגיעה ישירה בעבודת מי אכן כי להאמין
פליו־מין
נטה
הר,כנסיה,
עד שמונה ׳כסיגן־שר, גם לא ידעו להסביר
המלון. על אירועים בחתונות ומסיבות סר־מיצווה
אשר נערכו במחירים מתחת לעלות שהו שם גרם לכך כי החקירה הופסקו, השבוע כיצד קרה שריואי־החשבון של ה תוך
ניצול שמיו.
כפר לא גילו את השחיתות לפיני יששלטו־שלהם,
או חינם, מבלי שההוצאה הריאלית
״איש לא פנה אלי מעולם בעניין כפר
נות מס־יהיזכנסה עלו עליה.
שלהם נרשמה כמתת המחוייב במס. בין
פלו- השבוע אמר
ומס־יהד,כינסה,״ המכביה טען השבוע אחד ימיהם בפני כתב העולם
היתר נודע לשלטונות מם־ההכנסה שה־מקרה
זוכר
״איי
הזה. העולם לכתב מין הזה
:״ייתכן ואנשי הכפר הצליחו לרמיות
קאונסרי־קלאב הצמוד למלון, אם כי נימצא
שראש עיריית רמת־גן פלד פניה אלי כדי את הפקידים הזוטרים שלנו, שהם בעצם
בהנהלה נפרדת, העניק 600 מינויים שנ עם למלון ישיש
:בבעיות
ולכפר לו לעזור
אלה
שעובדים בשטח, ולמרוח אותם בכרתיים
חינם, בערך שיל למעלה ממיליון
מס־רכוש, אבל סירבתי ואמרתי לו שאני טיסי כניסה לקאונטרי קלאב או בהזמנות
לירות, מבלי שהדבר דווח לשלטונות המס. לא מוכן לטפל בזה.״
לארוחות ולכן לא ידעו אלה שחתמו על
בד בבד עם פתיחת החקירה של מס״
האח ריו ת המאזנים כי יש שם מעשי רמאות ושחי ההכנסה
החלה גם מחלקת ההונאה במטה

הארצי שיל המשטרה, המחלקה של בנימין
של פלומין
אין ספק כי נגרם עוול לסגן שר־האיוצר
זיגל, לחקור את פרשת כפר המכביה. בין
כתוצאה מחרושת השמועות סביב פרשת
היתר בודקים שלמויות מס־ד,׳הכנסה ון
אומנם, מהרגע שנודע לפלומין על כפר הנזכביה. אשמתו של פליומין נעוצה
המשטרה טובות הנאה שקיבלו אישים
בכירים׳ מאד, מראשי עיריית רמת־גן ו 1הפרשה הוא התקשר לנציב מס־ד,ד,כ בכך, שבעת שהיה שותף במשרד רואי-
נסה אליעזר שילוני כדי לברר אם שורבב החשבון לא דאג שיוטל פיקוח קפדני על
המפלגה הליברלית.
שסו. שילויגי, לאחר בדיקה אישר, כי תיק כפר המכביד״ למרות שהוא לא היה
פלד ביקש
אכן התנהלה חקירה בעניין כפר המכביה, הממונה עליו. כן היה על פלומין להזהיר
וכי החקירה עדיין נמשכת. הן אגמון והן את שותפיו ואת עובדי המשרד, כשקיבל
שילוני לא ידעו להסביר את פשר ההפסקה את המינוי הממשלתי, לבל יעזו להשתמש התערבות שהיתר, בחקירה. אגמון סירב להגיב ואילו בשמו כשהם ׳מתדייינים ומתמקחים עם
6אחר שאגמץ הפסיק את חקירתו, שי׳לוני הסביר לפלומין כי החקירה לא משרד האוצר, או עם כיל משרד ממשלתי
אחר.
/היה בחור לכל המעורבים בפרשה, כי הופסקה לאמיתו של דבר אלא היתה תקו
אמיתית:
לבושה בבגדים זהים לבגדיו
של ליאור קיבלה את פני האורחים החשובים,
שבהם היו גם שר־החקלאות אריאל
שרון ואשתו לילי. אביבה ניסתה גם לארגן
עבור ליאור את יחסי־ד־,ציבורי, אך כשלא
הצליחה להשתלט על תחום זה העבירה
את העבודה לידי אשת יחסי-ציבור מיק-
צועית.
מירי בן־יוסף היא אחת מאלה שליאור
נותר חייב להם כסף. כשהתבקשה להגיב
על הידיעה שהתפרסמה בידיעות אחרתות
השיבה :״הוא חייב לי רק כסף קטן.
אני בכלל לא חוששת שלא יחזיר לי את
הכסף. ליאור נסע לפאריס לפני כשלושה
חודשים. בערך באותה תקופה התקשרו אלי
ממישרדו, והודיעו לי שהוא נוסע אך
יסדיר את חובו לי מייד כשיחזור. נכון
אומנם שצ׳ק שהוא נתן לי חזר, אבל
בעיסקי שעשועים זה יכול לקרות, ואין
לי צל של ספק שכשיחזור יחזיר את הכסף
עד הפרוטה האחרונה. הוא ידוע כאדם
הגון וישר, ובכלל לא בראש שלו להתעסק
במעשי תרמית.״
הכסף יוחזר למרות כל המאמצים,
התוכנית נכשלה ולבסוף ירדה. ליאור ייני
נותר חייב כסף לבעלי אולמות, וגם לנהגו
חמד רודיק, שהסיעו ממקום למקום. כל
נושיו מסרו כי מדובר בסכומים של כמה
אלפי לירות בלבד, וכי אינם מתכוונים
לתבוע את הזמר למישפט.
ידיעות אחרונות עצמו, אחרי שפירסם
את הכתבה בעמודו הראשון(בניגוד לדעתו
של הכתב שהביא את הידיעה, יוסי בר),

ביקש מכתבו בפאריס אדווין איתן לאתר
את ייני, ולבקש את תגובתו. ליאור הכ חיש,
סירב להיכנס לפרטים בעניין מחלתה
של אשתו, אמר כי נראה שיש מי שרוצה
להתנכל לו בארץ. הוא הבטיח שכשיחזור,
יפרע את כל חובותיו.

ס ט טי ס טי ק ה
ע ד אנשי ונ׳ר־ספר,
המארוקאיס —
קבוצת האוכמסיה
הגדולה כארץ
המישפחה הישראלית הממוצעת מנתה
בשנת 3.7 1976 נפשות, לעומת 3.8בשנת
1974ו־ 3.9בשנת . 1965 בקרב היהודים
היה הגודל הממוצע של מישפחה 3.5
נפשות בשנה האחרונה, ובקרב הלא־יהו־דים
6.4נפשות. פרטים אלה ראו אור
עם פירסומו של השנתוו־הסטאטיסטי-ליש-
ראל החדש, בשבוע שעבר.
פרטים נוספים מלמדים על העובדות
הבאות: בשנת 1976 נערכו בישראל
29,507 נישואים לעומת כ־ 32,300 בשנה
שקדמה לה. בכך נרשמה ירידה של 90/0
לערך במיספר הזוגות שנישאו בארץ. יחד
עם זאת עלה באותה שנה ב־ 90/0מספר
הזוגות שהתגרשו.
מבין 3,020,000 יהודים שישבו בארץ
בסוף השנה האחרונה, היו 428 אלף יוצאי
מארוקו וטנג׳יר (כולל 205 אלף ילידי

ישראל, שהוריהם נולדו באותן הארצות).
יוצאי פולין מנו 346 אלף נפש (כולל 156
אלף שנולדו בארץ) ,יוצאי רומניה —
290 אלף; יוצאי עיראק — 256 אלף!
יוצאי ברית־המועצות — 248 אלף נפש.
333 אלף ילידי ישראל הם ילידי הארץ
דור שני או יותר .
הרוגים. פרטים אחרים הרואים
אור בשנתון הסטאטיסטי: מיספר הישרא לים
שירדו מהארץ מאז קום המדינה ועד
סוף שנת 1976 הוא 230,000 איש. בסוף
1976 היו רשומים בארץ 432,500 כלי־רכב,
בהם 292,400 כלי־רכב פרטיים. ממוצע
הקילומטראז׳ השנתי של המכוניות הפר טיות
ירד ל־ 17,700 לעומת 20,400 בשנת
. 1972 כלי־רכב אלה היו מעורבים ב־14,322
תאונות־דרכים שבהן נפגעו 20,920 איש
מתוכם נהרגו .602
מיספר תושבי־המדינה הגיע בשנה ש חלפה
ל־ ,3,575,400 שמתוכם 3,020,400
יהודים 24,012 .תושבים נפטרו, ו־74,751
נולדו. תושבי המדינה צרכו 8,759 מיליון
קילווט חשמל, ולמגוריהם נוספו 32,020
דירות ובהן 118,200 חדרים. אזרחי המדינה
צרכו מזון בסכום של 2,449.8מיליון לירות,
טכסטיל והלבשה ב־ 668 מיליון לירות,
הנעלה ב־ 75 מיליון לרות, רהיטים ומכשי־רי־חשמל
ב־ 517 מיליון לירות, ודלק ב־
3,787 מיליון לירות.
21,074 מכוניות חדשות נרכשו על־ידי
תושבי המדינה 70,136 ,מכשירי-טלוויזיה
2,327 פסנתרים 65,532 ,מקררים חשמליים
ו־ 61,657 ממנות־כביסה.

השוטר׳ םגרה
את מפקדיהם
השיכורים ומכוניות
והס יע ואותם
הב יתה, אחר י
מס יבה פרועה

ך* יומגאי התורן במטה המישטרה של
1 1מרחב חיפה לא האמין למישמע אוז ניו.
אחד ממפקדיו הבכירים טילפן אליו,
ודרש ממנו לשלוח כמה שוטרים כדי
לעזור לקציני־מישטרה בכירים הנמצאים
״במצב לא נעים.״
היה זה בערב ראש־השנה האחרון, בש עת
אחר־צהריים. היומנאי שזיהה את קולו
של הקצין הבכיר, מיהר לשלוח שוטרים
כנדרש. לא היה עליהם להרחיק לכת כדי
לחלץ את מפקדיהם מן המצב הבלתי-
נעים. כל שהיה עליהם לעשות היה לחצות
את הכביש הראשי של העיר התחתית
בחיפה, דרך העצמאות, ולגשת לחנות ל־מימכר
כלי נשק וספורט זיניוק את מיכלין
שם המתינו להם מפקדיהם.
העיר חיפה כולה יודעת על המסיבות
הנערכות לעתים מזומנות בחנותו של
יעקוב זיניוק, מעשירי חיפה ומי שנחשב
כאחד מאנשי החברה הגבוהה בעיר הנמל.
ידועה תקופה שבה, מדי יום שישי, היו
מתקבצים בה בשעת הצהריים, אחרי סגירת
החנות, חברי־כנסת, פקידים בכירים וקצי־ני־מישטרה
חיפאיים ומקבלים שם את פני
השבת בשתייה כדת.
נוהג זה הופסק לפני כשנתיים, אחרי

שהעולם הזה גילה כי למסיבות המפורס מות
הללו היה קצין־מישטרה בכיר מביא
חיילות חיב״ה שהיו תחת פיקודו. הוריהן
המודאגים של החיילות התלוננו על ה־
״אורגיות״ הנערכות אצל זיניוק כביכול
על־פי פקודה, והאצולה החיפאית החליטה
לחדול, לזמן־מה מקבלות־השבת המיוחדות
שלה.
השמועות בעיר הכרמל על כך שהמסי בות
נמשכות בהסתר החלו מתעוררות ב חודשים
האחרונים. אולם משתתפיה, אם
אומנם היו כאלה, היו זהירים, לפחות
עד לראש השנה האחרון. זיניוק הזמין את
כל החבורה של הימים הטובים ההם להרים
כוסית לקראת החג, ותירוץ זה היווה
לגביהם הכשר מלא לחידוש המסיבות.

רק א חד
שתה מיץ
ף* ין הראשונים שהופיעו, בשעת צה-
—י ריים מוקדמת, היו יושב־ראש הנהלת
הסוכנות־היהודית ומי שהיה ראש עיריית
חיפה, יוסף אלמוגי, ומזכיר מחוז חיפה
של מיפלגת העבודה אורי אגמי. אלמוגי,

כמינהגו ישנים האחרונות, חיסל כחצי
בקבוק קוניאק ואילו אגמי, שכימעט אינו
נוגע באלכוהול, הסתפק במיץ.
אולם אגמי לא שימש דוגמה לאלה
שבאו אחריו. אישים שונים, פקידים בכי רים
בעירייה, תעשיינים, סוחרים ואנשי
מישטרה, התדפקו בזה אחר זה על דלת
החנות של זיניוק והצטרפו לחינגה. בין
הדמויות הסוערות ביותר באותה נישפיית־אחר־הצהריים
היה מזכיר מועצת פועלי
חיפה ומי שהיה יושב ראש הנהלת סיעת
המערך בכנסת, ח״כ-לשעבר משה (״מוי-
שה״) ורטמן.
אל אלה הצטרפו לפחות שלושה קציני־מישטרה
בכירים ביותר: ניצב מרדכי
(״מוטקה״) רון מפקד המחוז הצפוני של
המישטרה: ניצב־מישנה חיים פרנקל מפקד
מרחב חיפה, וסגן־ניצב אשר גולדנברג,
מפקד מישטרת זבולון, קריית־חיים וסביבותיה.
שלושה
אלה הם דמויות ידועות בחיפה.
רון היה מן המשתתפים הפעילים ביותר
במסיבות של זיניוק במהדורתן הקודמת,
והשתתף אף באותה מסיבה מפורסמת ש נערכה
עם חיילות החיב״ה. בתקופה שבה
שימש רון מפקד מרחב חיפה, ועוד קודם-

לכן כששימש מפקד היחידה הימית של
המישטרה, התערה בחיי החברה של חיפה
ולא היתה אף מסיבה ראויה־לשמה או
ארוחה חגיגית במיסעדה מפוארת בעיר,
שבה לא השתתף.
ניצב־מישנה חיים פרנקל, העומד לפרוש
מתפקידו ב־ 1בינואר, אף הוא דמות-
מפתח חיפאית. פרנקל היה מקורב ביותר
לראשי העיר ולעסקני מיפלגת העבודה
בה, בן־בית אצל ראשי מפא״י ובמידה
גדולה נוח מאד עבורם. למרות שפרנקל
משמש מפקד מרחב־חיפה רק תקופה קצ רה,
וקודם־לכן היה ראש אגף החקירות
במרחב, הוא היה איש המישטרה היחידי
שזכה בתואר יקיר־חיפה מטעם העירייה.
סגן-ניצב אשר גולדנברג אף הוא ידוע
היטב בחיפה, למרות שמקום מושבו בתח נת
קריית־חיים. גולדנברג, תושב חיפה,
ידוע כחובב הטיפה המרה, ולא פעם ניראה
במקומות ציבוריים כשהוא שיכור כלוט.
כיום מועמד גולדנברג לתפקיד סגן־מפקד
מישטרה מרחב חיפה.

לא נרשם
ביומן
ף* ניצוחו של ורטמן לגמו כל הנוכחים
* במסיבה, כולל אנשי המישטרה, כמו יות
עצומות של משקאות חריפים, עד שהיה
ברור כי הם לא יצליחו לנהוג עד לבתיהם.
בשלב זה הוזעקו השוטרים. הם עזרו
למפקדיהם ולאישים נכבדים אחרים להגיע
למכוניותיהם ובחלק מהמיקרים אף הסיעו
אותם במכוניותיהם הפרטיות לבתיהם, מא חר
שהללו היו כה שיכורים עד שלא היו
מסוגלים כלל לנהוג. האירוע לא נרשם
ביומן תחנת המישטרה.
הסיפור עשה לו כנפיים בחיפה, והגיע
עד למטה הארצי בירושלים, אל המפכ״ל
רב־ניצב חיים תבורי. זה, שהחליט להיל חם
עד־חורמה בכל סטיה מדרך הישר
המתגלה אצל קציני־מישטרה, בירר את
העניין אצל מפקד המחוז הצפוני, רון.
רון היתמם ונשבע לפני תבורי כי הוא
לא השתתף כלל באותה מסיבה וכי אינו
יודע עליה דבר .״אם יפרסמו זאת, אגיש
מישפט דיבה,״ אמר רון. אך רון השתתף
גם השתתף באותה מסיבה וקיימים לכך
עדים רבים, הן ממשתתפיה, והן מקרב
אזרחים חיפאיים שצפו מבחוץ בניסיונו-
תיהם של האורחים להיכנס למכוניותיהם.

ח א פלו ת
אצל דרוזים

אחדעלה, אחד עף: אבדה תו רג׳ מן וצב

ף* אותו רג ע החלה נעה בחיפה מע-
״י רכה־רבה למען חילופי-גברי בתוך

מפקד המחוז דרש להביא לעיר מישהו מבחוץ 13 ,למנוע
או 1מסירת הפיקו!ו לאוו[ שאינו 11 מאנשיו -והסגן א׳וגן
לעצמו ..לובי׳ 111 ול עסקני!) (1קומיים שיתמנ 1:במינויו
מישטרת חיפה. במערכה זו מעורבים חב-
רי־כנסת, עסקנים פוליטיים ואישי ציבור.

לא שייז

* ל״קליק ה ״
זכיר מועצת פועלי חיפה משה ורט-
1מן, הבטיח למפקד המרחב הפורש,
חיים פרנקל, עבודה במועצת הפועלים.
פרנקל עדיין לא נתן לו תשובה, אך נראה
כי אם לא תוצע לו מישרה טובה יותר,
הוא ייענה להצעה.
המועמד הטיבעי ביותר לרשת את מקומו

תות שבהם התארחו קציני־מישטרה בכירים
בכפרים דרוזיים וקיבלו מתנות מאת ה דרוזים.
למרות
כל אלה החליט תבורי להיענות
לבקשת מפקד־המחוז, רון. הוא מיהר להו דיע
על מינויו של איש ירושלים, תת-
ניצב אברהם תורג׳מן, כמפקד מרחב חיפה.
ללין הוא תירץ זאת בכוונתו להחליף
את כל הפיקוד החיפאי באנשים מבחוץ,
במטרה לחסל את ניצני ההסתאבות ב-
מישטרת חיפה בעודם באיבם.
כאשר שמע רון על שיחתם של לין
ושחל עם תבורי, רתח מזעם. הוא ידע
שלא יוכל לעשות דבר לשני חברי־הכנסת,

עיר החל אוסף חומר על קציני־מישטרה
בכירים, בעיקר על אורח־חייהם מחוץ ל שעות
העבודה. חוקרים פרטיים עוקבים
אחר קצינים למן הרגע שבו הם מסיימים
את עבודתם ועד לשעות המאוחרות של
הלילה.

חו ק רי ם פר טיי ם
א חרי הקציני ם
6מרית שתכירי קיבל את הכחשתו
/הנמרצת של רון על השתתפותו
במסיבה המפורסמת של ערב ראש־השנה,

ג ש לו ש ה אלה היו ב מ סי ב ה

רא שי המערךב חי פ ה: יוסף א ל מוגי, אור אג מי וורטמן
של פרנקל הוא סגנו, ניצב־מישנה צבי
שדה, שאינו מקובל ביותר על מפקד
המחוז, רון. שדה אינו נוטה לצורת הבילוי
החביבה על מפקדי מישטרת חיפה, ומעולם
לא השתייך על ה׳קליקה׳ של רון.
רון דרש מתבורי להביא לחיפה מישהו
מבחוץ, כדי למנוע את מסירת הפיקוד
לשדה. באותה עת אירגן לו שדה ׳לובי׳
של עסקנים חיפאיים שיתמכו במינויו.
שני חברי־כנסת, אמנון לין מהליכוד ומשה
שחל מהמערך, נפגשו עם חבורי כדי
לשכנע אותו שטובת חיפה דורשת ששדה
יקבל את המינוי. במהלך הפגישה רמז לין
לתבורי על המסיבה שנערכה בראש־השנה.
כן סיפר לו על מיקרים הגובלים בשחי־

אך החליט להתנקם עד הסוף בשולחם,
ניצב־מישנה צבי שדה. הוא דרש. למנות
לתורג׳מן סגן אחר במקומו של שדה —
את ידידו -ומי שעימו נהג לבלות באירועים
חברתיים רבים, מפקד תחנת זבולון,
סגן־ניצב גולדנברג. אם לא יחול שינוי
של הרגע האחרון, ימונה גולדנברג ב־1
בינואר כסגנו של תורגימן.
שדה, שהשלים עם הגלולה המרה של
אי־קבלת תפקיד מפקד המרחב, נדהם
לחלוטין כאשר נודע לו כי המגמה היא
לשלול ממנו גם את תפקידו הנוכחי, כסגן
המפקד. הוא איים להתפטר מהמישטרה.
אך בינתיים החלו קורים בחיפה דברים
מוזרים ביותר. מישרד־חקירות פרטי ב-

הגיע אליו עתה חומר המעיד על ההיפך
מכך בעיקבות זאת הטיל תבורי על קצין
מהמטה הארצי לבדוק את הפרשה עד
תומה.
למרות השינויים הצפויים במצבת כוח-
האדם של הפיקוד הבכיר במישטרת מרחב
חיפה, אין ספק כי מרחב זה אינו מתפקד
בימים אלה כלל. הקצינים של מישטרת
חיפה ושל מטה המחוז היושב בנצרת והאחראי
על עיר הנמל, עסוקים בדבר אחד
ויחידי: יצירת קבוצות לחץ והשפעה,
אשר תקבענה מי יהיו המפקדים החדשים
של המישטרה, מי יעוף ומי יישאר, איזה
חומר יגיע לידי המפכ״ל ואיזה חומר יום־
תר מידיעתו.

צפת: דיל הסכינים הארוכות
ף* המשך ישיר לסידרת הכתבות שהופיעה בגיליונות
1״העולם הזה״ של השבועיים האחרונים — על שחיתות,
קבלת טובות־הנאה וניאופים של קצינים בכירים
במישטרת מחוז הצפון — החליטו אותם קצינים לפתוח
במיתקפה על פקודיהם שהעזו להתלונן.
ביום השני ה״ 6בנובמבר כונסו כל שוטרי ראש״פינה
וצפת בתחנת־המישטרה של צפת, לשמיעת תידרוך מפי
מפקד המחוז הצפוני, ניצב מרדכי רון, ומפקד מרחב הגליל
ניצב־מישנה דויד פרנקו. השניים, יחד עם מפקד מישטרת
צפת, פקד שלמה רויף, כיוונו את התדריך לאפיק אחד
ויחידי: אזהרה נחרצת לכל מי שיתלונן או יספר בכל
צורה שהיא — מיפתב עלוס״שם, שיחת טלפון או פגישה
בארבע עיניים — משהו שבמשחו לאנשים מן החוץ. כל
מי שייחשד בהדלפה מסוג זח יישלח עוד באותו היום
לבדיקה בגלאי־השקר (פוליגרף) ,ואם יתברר כי סיפר משהו
על הממונים עליו, יועמד למישפט.
במיסגרת אותה השיחה טרח מפקד המחוז, ניצב רון,
להסביר לשוטרים כי אין בפירסומים שנעשו על קציני
המישטרה הבכירים אמת כלשהי, וכי הוא עצמו, מפקד
המחוז, נותן להם גיבוי לכל מעשיהם.
במיסגרת מסע ההפחדה לשינוי עדויות הגיעה אל רס״ר
מאיר נן״שימעון, שהוא עד״מפתח בכל פרשות השוחד
והניאופים של קציני המחוז, הודעה חד-משמעית באמצעות
אדם שלישי, כי אם יעיד על מיקרה כלשהו מאלה שנודעו

לו או שהיה שותף בהם כשליח, יבולע לו ולמישפחתו.
ההודעה כללה גם סוכריה: אם יבטל את בקשתו לראיון
אצל המפקח הכללי של המישטרה, רב־ניצב חיים תבורי,
ויחזור בו מעדותו, יקבל הטבות ניכרות במיסגרת תפקידו.
רס״ר מאיר בן־שימעון עזב את צפת כתוצאה מן הלחץ
הכבד, ועבר לימים אחדים לדרום הארץ.
סמלת־המישטרה רחל לוי, שאף היא עדת״מפתח, בפרשת
דירת הפגישות של הקצינים הבכירים בנהריה, הועלתה
בדרגה בשבוע האחרון. רחל לוי — סמלת ראשונה היום —
אשר סירבה לשכב עם ניצב״מישנה דויד פרנקו ואשר סיפרה
על מעשיו לחברה, סמל־המישטרה ג׳יהד תורק, עדייו לא
העידה לפני ועדת־חקירה.
שוטרים רבים שהיו מוכנים להעיד ולהצביע על קצינים
בכירים שקיבלו טובות־הנאה בנוכחותם, שותקים היום.
הם חוששים לגורלם. אותם שוטרים, ששבועיים קודם־לכן
ביקשו שמירה על עילום־שמם או אבטחת מישפחתם תמורת
מסירת שמותיהם של הקצינים הבכירים שקיבלו שוחד
ונאפו, אינם מוכנים חיום לומר אף מילה לחוקרי ה-
מישטרה.
אם לא תתמנה עכשיו, ומייד, ועדת־חקירה ובה אנשים
מחוץ למטה הארצי ביכלל ומחוץ להשפעתם של קציני
המחוז הצפוני, לא יהיה איש מוכן עוד להעיד
התיקים הפליליים הנוגעים לפרשה ייסגרו. אולם, הגרוע
מכל הוא מה שיהיה צפוי לאלה שהתלוננו על מפקדיהם
או היפנו מיכתבים למפכ״ל ולכלי״התיקשורת.

במדינה
צה״ל
מ •חן א ח חד•!?־
שיחרורה ש 7יחידת
מיזדאים ש?מה עוכב
בכ 77 סיסת־נייר אבודה
״צד,״ל לא השתנה ׳מאז המחדל ...הכל
נשאר אותו חרא ...עושים צחוק מהעבו־ידד
כך צעקו עשרות חחיילים הממור־מרים
שהתגודדו סול לישכת המפקד .״אותו
אוסף של מטומטמים ממשיך לנהל את
ענייני הצבא,״ התמרמרו החיילים הנר גזים:
,אנשי יחידת סיור במילואים.
היתד, להם ׳סיבה טובה להתמרמר, שכן
מזה שעות יארוסות התעכב שיחרורם
משירות: המילואים, בגלל סידרי מינהלה
כושלים: בבסיס שסו עשו את •שירותם,
בסיס הדרכה מרכזי בדרום הארץ.
על כל המהומה ניצח סמל־ד,מחלקה של
יחידת המילואים, עמי שקולניק. הוא
התווכח •בלהט עם קצין קבע בדרגת סגן־
אלוף, מפקד אותו בסיס, וניסה להסביר
לו על מה סוערות הרוחות .
הרישיון בעדם. אנשי יחידת הסיור
הגיעו לבסיס ההדרכה שבוע קודס־לכן,
לתקופת־אימון קצרה. הם עברו את שלבי
החיול השיגרתיים, חתמו על ציוד, קיבלו
את ג׳יפי הסיור שלהם ויצאו לשיטחי־האימונים.
עם תום: תקופת האימון הם
חזרו לאותו בסיס על־מנת •להחזיר את
הציוד ואת הג׳יפים, לקבל את טופס הזיכוי
ולשוב לחיים האזרחיים.
אלא שכאן נכונה להם הפתעה. רס״ר
הרכב סירב לזכות אותם על הג׳יפים,
בטענה שאיבדו את רישיונות הרכב .״עד
שלא תעמדו לדין בגין אובדן הרישיונות,
לא אשחרר אתכם,״ בישר למילואימניקים
הנדהמים, שהביטו י זה בזה ולא הבינו על
מה מדבר הרס״ר המצוחצח.
מאוחר יותר התברר שמלבד כרטיס
העבודה * שקיבלו עם הג׳יפים, הם היו
אמורים גם לקבל כרטיס, ירוק הקרוי
״רישיון רכב״ .בירור פנימי קצר שערכיו
בינם לבין עצמם גילה לאנשי המילואים
כי מעולם לא קיבלו את הרישיון שהיה
אמור •להוות צמוד לכרטיסי העבודה. יתירה
מזו, גם שאר יחידות המילויים שהתאמנו
באותו בסיס לא קיבלו את הכרטיס.
מי יתן את הדין. רישיון הרכב
מונפק על־ידי המחשב במרכז ישל צה״ל,
ויחידה אינה יכולה לקבל רישייון חדש
מבלי שתציג •מיסמכים המאשרים כי הישן
אבד ומישהו נתן על כך את הדין. רכב
שנתפס על־ידי המישטדד, הצבאית ללא
•ריישיון הרכב — מוחרם: ,ונלקח מהיחידה
עד לבירור העניין .״מישהו ביחידת הרכב
עשה פאשלה •ואיבד׳ את דישיוניות הרכב,
וכעת מנסים לתקן את הטעות על גבינו,״
טען סמל יחידת המילואים עמי שקולניק
לפני מם־פא המיפקדה של הבסיס, רס״ן
י. אלא שהרס״ן הצעיר חייך אל שקולניק,
משך בכתפיו באי־איכפתיות •והסתלק.
שקולניק 41 מושבניק מבית־הלוי
שבעמק־חפר, רתח מזעם. הוא משרת
במילואים כבר 20 שנה בצנחנים וזיכרונותיו
מהשירות הצבאי מגיעים עד לתקופה
שבה היה אריק שרון מם־פא צעיר, רפול
(אלוף רפאל איתן) •ומוטה (גור) מפקדי
מחלקות.
״אם, אנחנו: נצטרך לעמוד לדין• ,אדאג
שהנושא יגיע לבית-דין צבאי ולא ייגמר
כאן בבסיס,״ הטיח שקולניק בפני סא״ל
נ ,.מפקד מיתקן האימונים. הוא גיסה
להסביר •לקצין, שלא יייתכן שעשרות אנשי
מילואים יאבדו אותו הפריט עצמו וכולם
יטענו שלא קיבלוהו מעולם. אלא שהקצין
הבכיר פרש זרועותיו לצדדים ;בחוסר־אונים
,׳והבהיר :״אם הוחיתמתם על ריש־יונות
•הרכב, ,בפירמה או שלא במירמה,
תצטרכו לעמוד לדין.״
השיחרור נידחה. וכך, אחרי 20
ישנות שירות נקיות מישפט צבאי, חבש
עמי שקולניק את הסומתד, השחורה והה-
(המשך בעמוד )44
* כרטיס שעליו נרשמות כל הנסיעות
הנעשות ברכב צה״לי.

השבוע
בבוו כוו־ 1
׳070

4/2מיליון ל״י 1
למיליון ל״י
מיגימוכו פרס ראשון

סלל העברה.

חמישה ימים מתוקים במאי״
(שפר המתח של ארנון הדר)

הודות להתנפלות הלקוחות על המדפים בגלל חששם
מהעלאת מחירים. נותרה כמות מצומצמת של ספרים
בכריכה קשה• פנה להוצאת תמוז או לחנויות הספרים
המובחרות ותובל ליהנות מספר מתח משובח (ומקורי).

באותה הזדמנות תובל להשיג את שאר ספריו של ארנון
הדר — ובמחירים של לפני יום השישי המפורסם —
להזכירן :״הפלגה״ -״שניים״ -״טבעת של שתיקה״ —
״זאב בודד בחצר עוינת״

הוצאתת מו זמאחלת לך קריאהנעימה

מינימום כלל הפרסים

רובקס

מורלה

המתנה שבהישג ידן־

הטפטים המעוצבים כיצירת אומנות

כולל העברה.

*ובלבד שהסכום שיקנל זונה בסזפס אחד נפרד ראסי! לא יעלה י>ל מיליז! ל״י.

\ המועצה להסדר ההימורים בימווע

תן 7ורמפל חי י ל

גילוי דעת של הוועד לשלום צודק בין ישראל והארצות הערביות ז
לסיכום הכנס הכינלאונל שהתקיים
בפריס

מזכירות הוועד התכנסה ב־ 30.10.77 על מנת לשמוע דו״ח מחברי
המשלחת הישראלית שהשתתפו בכנס הבינלאומי לשלום
צודק במזרח־התיכוו, שהתקיים בפרים ביו ,14— 16.10.77 כנס
בו השתתפו משלחות מ־ 60 ארצות ובו מ־ 20 אירגונים
בינלאומיים.
המזכירות מעריכה שכנס זה היה בעל חשיבות גדולה והיא
מאשרת את פעולות המשלחת הישראלית שהשתתפה בכנס
מטעם הוועד לשלום צודק ביו ישראל והארצות הערביות.
כנם זה איפשר לכל חבר במשלחת הישראלית להביא את
דבריו בפני מליאת הכנס ובוועדות, והיווה הזדמנות טובה
למגעים ישירים ולשיחות ביו חברי המשלחת הישראלית
לביו חברי המשלחת הפלשתינאית והמשלחות מהארצות
הערביות, דבר שתרם ליתר הבנה ביו שוחרי השלום
מהארצות הערביות והעם הפלשתינאי לביו שוחרי השלום
מישראל.
ראוי לציין, כי בהצהרה שהתקבלה פה אהד בסיכום הכנס
נאמר, ביו היתר, ש״וועידת ז׳נבה חייבת להבטיח את
הזכויות הלגיטימיות של כל העמים באזור י— העם הפלש תינאי,
העמים הערביים ועם ישראל״
הננו מעריכים כחיובי את העובדה, שביוזמת הוועד שלנו
הוזמנו והשתתפו בכנס הבינלאומי כמשקיפים, חברים
מהמועצה הישראלית לשלום ישראל־פלשתיו וממערכת ״ניד
אוטלוק״.
השתתפות כזו מישראל וההבנה ששררה ביו כל ההמשתתפים
מישראל בזמן הכנס, הביא אותנו לקרוא לכל שוחרי השלום
בישראל לשיתוף פעולה מוגבר בפעילות נגד מדיניות המלחמה
של ממשלת בגידדייו, נגד ההתנחלויות והכיבוש למען
שלום צודק ויציב לטובת כל עמי האזור.
יהיה זה הישג חשוב ביותר, שכתוצאה מההבנה ששררה
ביו כל המשתתפים מישראל בכנס הבינלאומי, יוגבר שיתוף
הפעולה ביו כל שוחרי השלום מישראל.

מזכי רו ת הוו עדלש לו ם צו ד ק
בין ישראלוהאר צו תהער ביו ת
ת״ד ,4964 רחוב פי נס קר ,4תל־אכיב
תל־אביב6.11.77 ,

טלפון 297654 :

.,כתבת חסו־וו ידע והשכלה ...בחבה ]?רוחה
כרנת בו ה עי תונ אי תהאחתעלהאחרת -
ודבריה עמדו

במרכז

ץ והי הפעם העני׳,ה שד 1נ ח 1הדה בושם
/ /י מתחמקת מלהופיע במישפט. אם אומנם היא חולה
כפי שטוען עמיתי המלומד, אני דורש לראות תעודת־מחלה

עורך־הדין הצעיר יהודה רסלר נשמע נרגש ביותר,
כאשר פנה אל שופט־השלום שאול אלוני, הדן במישפט־

דו ־ קרב תישפט׳

שהמישפט עשוי להיות מעניין. כעת אני מבין שהוא
יהיה הרבה יותר מזה!״
כך הסתיימה ביום החמישי המערכה הראשונה ב־מישפט־הדיבה
בין שתי העיתונאיות הידועות. המישפט
נידחה עקב מחלתה של בושם. בישיבה הבאה תתחיל,
כפי הנראה, ההצגה הגדולה, כיוון ששני הצדדים הכינו,
כל אחד מצידו, סוללת־עדים. ברשימת העדים כלולים
שמותיהם של כמה מהידועים והמפורסמים שבעולם ה עיתונות
הישראלית.

״יש לי
ה שכלה!״

עיתו 1איוו ־ 1תבעתהדהבושם
הדיבה שהגישה העיתונאית נילי טל נגד העיתונאית-
המבקרת הדה בושם.
השופט התרגש קצת פחות, והציע לעורך־הדין שלמה
ליבליך, המייצג את הדה בושם, לגמור את המישפט,
עוד לפני שהחל, בהתנצלות. ליבליך סירב. רסלד חזר׳
ודרש תעודת־מחלה. השופט לא ראה בכך צורי•
אז הבחין עורך־הדין ליבליך בכתבת העולם הזה,
שנכחה באולם .,וקרא לעבר השופט :״התביעה הזמינה
עיתונאים ! זאת שערוריה !״ השופט לא ראה בהופעת
העיתונאים שערוריה, אך אמר בינו לבין עצמו :״חשבתי

^ ל מה הגישה נילי טל מישפט נגד מבקרת ׳׳
^ הטלוויזיה הדה בושם?
בחודש דצמבר שעבר הוצגה בטלוויזיה הישראלית,
במיסגרת יומן השבוע, כתבה בת 22 דקות של נילי טל
על ילדים אוטיסטים. בכתבה ניראו שלשה ילדים והוריהם,
ששוחחו על בעיית הילד האוטיסטי, ועל הניסיונות
שנעשו לפותרה.
כעבור כמה ימים התפרסמה בהא רץ ביקורת של הדה
בושם, שקטלה את הכתבה הטלוויזיונית מכל וכל.
טל :״לדעתי, הביקורת לא כוונה נגד הכתבה שלי,
כי אם נגדי אישית. עבדתי על הכתבה תקופה ארוכה.
שלושה חודשים עסקתי במחקר, שישה ימים בצילום,
ושבועיים בעריכה.
״לדעתי האירה הכתבה את בעיית הילדים האוטיסטים
מכל זוויותיה, והנה התפרסמה ביקורתה של הדה בושם
בהארץ, שפגעה הן בשמי הטוב, והן בי כעיתונאית.״
שלוש הפיסקות בכתבה שהרגיזו אותה :
״ההורים, בתמימותם, לא ידעו בידי מי הופקרו. איך
מעזה נילי טל, כתבת חסרת ידע והשכלה, להביא
כתבה מרוחה, הבנוייה לפי גל ר.נוסחות המקובלות וה משומשות,
מבלי שתבין ותחוש שכאן יצורי־אנוש מיו־חדינדבמינם,
שרמת המישכל שלהם גבוהה אולי משלה,
איש לא טרה לעשות מחקר ולעמוד על הקושי בחינוכם !״
על כך, טל :״אני טוענת שזוהי הוצאת־דיבה. נפגעתי
מהביקורת הלא־נכונה והלא־מדוייקת. איך מעזה הדה
לכנות אותי חסרת ידע והשכלה? יש לי השכלה רישמית !
אני בוגרת אוניברסיטה !
״נכון, אני מודה שאין לי כל השכלה במתימטיקה,
אך על הילדים האוטיסטים ערכתי מחקר של שלושה
חודשים, ויש לי תילי־תילים של כתב־יד שכתבתי על
זה. אני אביא את הורי הילדים, שיעידו אם ידעו בידי
מי הופקרו אם לאו. אין לי שום דבר נגד ביקורת,
אך במיקרה הזה היתה, לדעתי, חריגה. אני לא רק
דורשת התנצלות מהגברת בושס, אני גם תובעת פיצוי
בסך 50 אלף לירות!״

ה חלפ ת שלום
ב מיסדרון

ך ידי טל רזה, תמירה, שחרחורת, היא עיתונאית
ותיקה, שהתפרסמה בכתבות שהאירו בעיות אקטו-
אליות. במשך שנים עבדה ככתבת שלא מן המניין במוסף
הארץ. אחת הכתבות המפורסמות שלה היתד על שכונת־העושר
נווה־אביבים ועל ה״נובו ריש״ המאכלסים אותה.

עי תונ אי ת־ תו בנו ת

נילי

בשעת בימוי ועריכת הכתבה על הילדים האוטיסטים
היתר, טל, שהיא נשואה ואם לשני בנים, כתבת שלא
מן המניין בטלוויזיה. כיום היא כתבת קבועה, ועובדת
במחלקת הסרטים התיעודיים.
הדה בושם, קטנה וג׳ינג׳ית, היא אחת העיתונאיות
הידועות ביותר בארץ. היא נחשבת כמבקרת מחמירה,
ובעלת טור קבוע במוסף הארץ בשם במחיצתן של המוזות.
את מרבית המבוקרים על-ידה היא שופטת לשבט. מעטים
מאד זוכים בחסד. במיסגרת עבודתה כמבקרת־טלוויזיז!
היא מבלה ערב-ערב מול המקלט, מנתקת בשעות אלה
את הטלפון וכותבת את ביקורתה עוד באותו הלילה.
כאשר עבדה נילי טל במוסף הארץ, היתד פוגשת
במיסדרונות המערכת בהדה בושם. שתיהן אומרות כי
מילבד החלפת שלום סתמית לא היה ביניהן כל קשר.
הדה בושם, בטלפון ממיטת חולייה :״אין לי כל
התייחסות אישית לנילי טל. כתבתי ביקורת על מה
שנילי טל עשתה כעבודה עיתונאית לטלוויזיה, ואני
עומדת מאחרי כל מילה שכתבתי. אחרת לא הייתי
מגיעה למישפט.
״עומד כאן למישפט עיקרון חשוב מאד, חופש הבי קורת!
וביכלל, איפה נשמע שעיתונאי תובע עיתונאי?
הרי בכך הוא כורת את הענף שעליו הוא יושב ! הביקורת
שכתבתי היתד לגיטימית, ולא היתד פה כל התייחסות
אישית. לא כתבתי אף מילה אחת על חייה הפרטיים
של נילי טל. אני מודה, קורה שמבקר טועה. זה מאד
אנושי. אך במיקרה של הביקורת על כתבתה של נילי
טל לא טעיתי, ואני חוזרת ומסכימה עם כל מילה
שכתבתי.״

כי ס או ת
מי שפטיים
68 פני שנה כתבה נילי בהארץ כתבה בשם נדנדה,
€שדנה בישראלים היורדים החוזרים, הנהנים מהטבות
בארץ ויורדים שוב. אחת המרואיינות היתר תלמה מכנם,
שהיתה ידועה לפני שנים אחדות כדוגמנית וכנערת־זוהר.
אחרי שהתפרסמה הכתבה, תבעה תלמה מכנם את
נילי טל על הוצאת־דיבה, בטענה כי הדברים שנכתבו
אינם נכונים ובשקר יסודם. את נילי טל ייצג באותה
תביעה עורך-הדין שלמה ליבליך, פרקליטו הקבוע של
הארץ. את תלמה מכנס ייצג עורך־הדין יהודה רסלר.
תלמה מכנס זכתה במישפט, ובסיכומו פורסמה ״הבהרה״
מטעם נילי טל ועיתון הארץ.
מספרת נילי טל :״רסלר הצטיין כל כך כפרקליטה
של תלמה נגדי, שהחלטתי להעסיקו הפעם כפרקליטי
שלי. ועכשיו מופיע נגדי עורר־הדין ליבליך, המייצג
הפעם את הדה בושס, מטעם הארץ.״ הגלגל התהפך.

ביבניאל וארבעה מנוסעיו נפצעו קשה.
כך או כך, גורלי היה נחרץ. אילמלא הייתי
מעורב בתאונת הדרכים, הייתי מעורב ב וודאי
בתאונת המטוס.״

כמו למי שהו

ף* צבם של שני הפצועים הוגדר כ ! אנוש. כל הצד השמאלי של גופו של
משה גת שותק, כולל ידו השמאלית, שהיא
האבר החשוב לו ביותר כצייר (הוא איטר).
עינו השמאלית נפגעה קשה והוא היה
חסר הכרה זמן רב.
אשר לאלישע גת: הצד הימני של פניו
נפגע קשה ביותר. הלסת והעצמות נשברו,
מערכת השיניים ניתקה ממקומה. דלרך

ולהניח בשלב זה לראשו. עשרות חברים
עברו לידו ולא זיהו אותו. שוכב בן-
אדם אחר מאוד ולא מגיב כלל לדברי
הברכה של המבקרים. הדו״ח הרפו אי
מאותה תקופה אומר :״הפצוע מדבר
בלי שום קשר לתוכן הדברים בתערובת
של שפות.״ כיום אני יודע שכל זמן שאדם
חי, הוא איננו מאבד את הזיכרון, הוא
כמו מחשב שומר על תאי הזיכרון למרות
שאינם בני שימוש יומיומי. תאים אלה
אינם הולכים לאיבוד, פעולת לחץ בלתי־רגילה
מפעילה אותם שנית. ובכן אני,
בתור ילד בתל-אביב, הכרתי ילדים עולים
חדשים שהגיעו מתרבויות שונות, וכפי
הנראה קלטתי את שפתם והדברים נשארו
לי בראש.
משה גת :״שכבתי בלי הכרה שיבעה
ימים רצופים. חודשיים אחרי הפציעה
הזיבדוו משה גת
ר ופייט אחרי פרוץ מילחמה יום-
הכיפורים נכנס הצייר משה גת ל מכוניתו,
ב־מ־וו ,3000 היחידה מסוגה ב ארץ,
ונסע ליחידתו שחנתה אי-שם.
ב־ 18 באפריל 1976 נסע האדריכל ומתכ נן
הערים אלישע גת בחברת ידידו, מי
שהיה סגן־פרקליט־המדינה גדעון חסיד,
לחיפה, שם עמד ללון על־מנת להמשיך
השכם בבוקר המחרת לראש־פינה, לפגישת
עבודה.
שניהם — גם הצייר וגם האדריכל —
לא הגיעו ליעדיהם המקוריים. בדרך אל
מחוז חפצם התערב הגורל בתוכניותיהם.
הם נפצעו קשה בתאונות־דרכים והובהלו
לבית־החולים במצב אנוש.
מד, אירע למשה גת? הוא אינו זוכר.
כל מה שידוע לו על התאונה נמסר לו
על־ידי רופאיו וקרובי־משפחתו. הוא מספר
:״אמרו לי שהתאונה אירעה ליד
עתלית. זו היתה, כפי הנראה, התנגשות
ביני לבין קומנדקאר צבאי. איש אינו יודע
היכן הקומנדקאר, ונהגו לא נמצא עד היום.
היתד, מילחמה והיה תוהו־ובוהו, לאיש לא
היה ראש לעסוק בפתרון תעלומת תאונת-
הדרכים שלי. אני עצמי בטוח שהייתי
האשם בתאונה. אני יודע איזה פרא-אדם
הייתי ליד ההגה. מכל מקום, עד היום
אינני זוכר מה התרחש מיומיים לפני ה תאונה
ושלושה חודשים אחריה.״
ומה אירע לאלישע גת? אלישע זוכר,
והוא מספר :״נסעתי עם ידידי, גדעון
חסיד, לחיפה במכונית. היינו קשורים ב־חגורות־ביטחון.
אני זוכר שליד גשר אלכ סנדר
שאלתי את עצמי מהו הדבר הגדול
הזה עומד באמצע הכביש. יותר אינני
זוכר — עד בערך שלושה חודשים אחרי
התאונה. כאשר הייתי מסוגל שוב לקלוט,
סיפרו לי שהדבר הגדול ההוא היה מש אית
ענקית שעמדה לרוחב הכביש ללא
אורות, ואנחנו פשוט נכנסנו בה. את מצבי
הגדירו כך, :זעזוע מוח בצורה החמורה
ביותר ואיבוד הכרה.׳ הרופאים הודיעו באופן
חד־משמעי שלא ברור להם מה יהיה
מצבי כאשר אחזור להכרתי, אם בכלל.״
משה גת ואלישע גת רואים בתאונות
שאירעו להם אות משמיים, גורל, מעשה
מכוון שהיה חייב להתרחש.

מספר משה גת :״תמיד היתד, לי התנגדות
אדירה למכוניות גרמניות. למרות שאגי
צבר בן צברים ואין לי קשר ממשי עם
מה שהתרחש בשואה. לא ברור לי איך
קניתי את הב־מ־וו. הקנייה היתד, בהחלט
מנוגדת לריגשותי, אבל אני זוכר שלא
חשבתי כשקניתי. הדחקתי בי את הרגשות.
זמן קצר ביותר אחרי שרכשתי את המכו נית
אירעה התאונה, כאילו מישהו החליט
להעניש אותי.״
אומר אלישע גת :״יום אחד קיבלתי
מיברק מוזר, שהזמין אותי ל
נתקעה
באגן, חלק גופו השמאלי שותק ו הוא
היה חסר־הכרה.
מאז התאונה מסתגר הצייר משה גת
בסטודיו שלו, ממעט לראות אנשים. הוא
מדבר על התאונה כאילו אירעה למישהו
אחר, ללא רגשות, ללא רגשנות, מספר
את סיפורו כשהוא מדגיש שלא איכפת
לו לספר או לשתוק. רופאיו חוזרים ואומ רים
לו כי עבר הלם רציני בעיקבות ה תאונה,
אך הוא טוען שלא.
אלישע גת טוען כי הוא ״בן שנה וחצי״,
כלומר נולד מחדש אחרי התאונה. הוא
מדבר על עצמו בגוף שלישי, מנתח את
התאונה באופן אובייקטיבי וכמעט מדעי.
אלישע וגם משה חזרו במידת מה אל
אורח חייהם הקודם, אחרי שהחלימו ממה
שנראה כמצב אבוד ובלתי ניתן לתיקון.
~~״מה׳~״קורה לאדם״ המאבד את זכרונו
לזמן ממושך, איך נראה בעיניו העולם?
כיצד הוא מקבל או רואה את קרובי
משפחתו, את ידידיו, את חייו, עבודתו,
את העולם סביב לו. מבין 5פגועי תאונות
דרכים שהיו במצב אנוש אך החלימו,
ניאותו רק שניים לפתוח את סגור ליבם
ולספר את שהתרחש בגופם ובראשם ב עקבות
התאונה. אלישע גת ומשה גת.
כל היתר סירבו בטענה כי אינם מסוגלים
לדבר על החוויה הקשה שפקדה אותם.
היו בהם כאלה שעברו את התאונה לפני
10 שנים כמו אשה צעירה בשם הילד.
קופרברג שלא הסכימה בשום פנים ואופן
לחשוף את מה שעבר עליה בטענה ״שאת
מי זד, מעניין״ .וכמו הסופר עמוס עוז
שנפצע לפני כשנה ואמר :״אינני מוכן

אחד יצא רמיוחמה, ואחד
לענווה, ש1יח 0דא ח>יעו.
זינוונם אנו וחשו חודשים
אדונים. מה חדה והם?
בוא ב־ 18 באפריל בשעה 8.30 בבוקר
לפגישה במושבה ראש־פינה. חשבתי ל עצמי,
:מה פתאום 8.30 בבוקר? איך הם
חושבים שאגיע?׳ החלטתי לטוס בארקיס,
ואמרו לי שיש טיסה רק בשעה 10.30
בבוקר. בערב הקודם היתה לי פגישה עם
חבורה שלמה, ובתוכה ידידי, גדעון חסיד.
נזכרתי שהוא חיפאי ויחזור בוודאי לביתו,
והחלטתי שאישן בחיפה ואצא לגליל בבוקר.
וכך היה. כמובן, לראש־פינה לא
הגעתי. רק אחרי הרבה מאד זמן נודע
לי שאותו מטוס שבו התכוונתי לטוס
היה מעורב בתאונה, ביצע נחיתת־אונס

לדבר על התאונה בשלב זה.״
רשות הדיבור אם כך לשני הגתים
אלישע ומשה שאין ביניהם כל קירבה
משפחתית.
אלישע גת :״הפרצוף הנה כמו שאת
רואה אותו היום נראה פעם אחרת, בעק בות
התאונה זקנו גולח, שערו נשר,
פרצופו התרחב בצורה בלתי רגילה כאשר
הפרצוף הזה נפצע לא ידעו הרופאים
אם יהיה צמח או לא. האיש הפצוע הזה
שתי בחוסר הכרה מוחלט והתחיל להש מיע
קולות בלי שום קשר. הוחלט להעניק
לו טיפול במקומות אחרים בהם נפגע

עדיין לא הבנתי מה הולך סביבי ״.כש נכנסה
אלי לביקור גילה אלמגור, שהיא
שכנה שלי, אמרתי לה , :שלום, גילה׳.
ברגע שהיא יצאה אמרה אשתי, :יפה
מצידה שהיא באה לבקר.׳ שאלתי אותה :
,מיי׳ היא ענתה לי, :משה, מה אתך?
גילה! היא הרי כרגע היתה כאן!׳ אבל
אני לא זכרתי שהיא היתד״ לא זכרתי
כלום. אינני זוכר איך התעוררתי מחוסר
ההכרה. מספרים לי שהייתי חודש ימים
בבית־החולים רמב״ם בחיפה, וחודש ימים
בבית לווינשסיין ברעננה, אבל אינני זוכר
כלום. באו הרבה חברים לבקר, הייתי
מדבר עם מישהו מהם, מפנה את הגב
והזיכרון היה נעלם. ניסו להחזיר לי את
זיכרוני על-ידי פגישות עם האשה והיל דים.
לא זכרתי אותם. אשתי סיפרה לי
שהפציעה אירעה ביום הולדתי ה־ .41 גם
את זה אינני זוכר.״
לעשות יותר לאט

תבל

^ לישע ג ת :״הרבה זמן אחרי שהת־עוררתי
לא זכרתי שום דבר. גם את
אמא שלי לא הכרתי. תופעות כמו קריאת
שעון היו זרות לי. כל המערכות הפיסיות
שלי היו כמו של תינוק שנולד. לא ידעתי
להדליק חשמל, להפעיל רדיו .,כתב־ידי
היה ילדותי וחסר כל קשר. כדי ליצור
קשר עם אנשים הייתי חייב לכתוב, כי
לסתי היתד, שבורה. היו לי שגיאות. הייתי
מדבר בכתיבה. אם האיש שדיברתי איתו
היד, עוזב את החדר וחוזר כעבור דקה,
לא הכרתיו.
״התופעה הראשונה הזכורה לי אחרי
הפציעה קרתה זמן רב מאד אחר־כך.
שכבתי כשרגלי תלוייה באוויר ופיתאום
ראיתי שיש לי גרב ושהיא לא לטעמי
וגם לא שייכת לי. והנה ראיתי שהאיש
המדבר אתי הוא החבר שלי, גדעון. אמרתי
לו, :יש לי שתי שאלות לשאול אותך.
האחת של מי הגרב הזו, והשנייה מתי
אנחנו ממשיכים בנסיעה לחיפה. גדעון
אמר, :אלישע, בחייו תפסיק!׳ שאלתי
אותו, :מה אני עושה פה? למה אני
שוכב פה? ,הוא אמר, :אחרי התאונה...׳
ואני , :איזו תאונה? על מה אתה מדבר י !׳
״הוא נבוך מאד, והסביר לי שקרתה
תאונה, ושנינו נפצענו. הוא החלים, ואני
עדיין שוכב. אחר־כך הוא הבטיח לי שכש־תסתיים
הפרשה, נמשיך בנסיעה. כששמע תי
זאת קיבלתי זעזוע, ומאותו רגע הת חלתי
להיזכר לאט־לאט. פתחו את הטל וויזיה,
והיתה התרגשות. אני זוכר את
אנטבה. רק הרבה זמן אחרי זה זכרתי מי
הייתי קודם. עד שלא הזכרת לי כעת,
לא זכרתי כלל שהייתי פעם מועמד ל ראשות
עיריית תל-אביב.״
משה גת :״אינני זוכר את התקופות
שבהן שהיתי בבית־ד,חולים, אך נאמר לי
שהייתי הפציינט הנורא ביותר והקשה
ביותר. היתד, תקופה שבה הייתי מאד
ארוטי בנושא האחיות. שום אחות לא
העזה לבוא אלי לבד. הייתי מייד מלטף
אותה ודוחף את הידיים מתחת לחצאית.
היו באות שתי אחיות, אחת היתה מחזיקה
לי את הידיים והשנייה נותנת לי את
התרופות. אני כמובן אינני זוכר את זה.״

אחת התקופות המעניינות ביותר בשלבי
החלמתם של שני הפצועים היתה זו בה
החלו לנסות לתפקד מחדש, התקופה בה
ירדו לראשונה מהמיטה.
אלישע גת :״התחלתי, בשלב ראשון,
ללמוד ללכת על קביים. אחר־כך למדתי
לנסוע על כיסא גלגלים. קראו לי איירונ־סייד,
לא זכרתי מיהו איירונסייד. כש התחיל
הזיכרון לחזור אלי, הסבירו לי
דבר פשוט: עליך לחזור לפעילות פיסית
וחברתית מסודרת כמה שאפשר יותר מהר.
סע, נוע, עשה הכל, אבל יותר לאט. קרא
עתונים מה שיותר, שמע רדיו, הסתכל
בטלוויזיה. לאט־לאט תחזור למצבך ה קודם.
יהיו הפרעות, אבל שאל, התייעץ,
התאמץ — לא יותר מדי, לא פחות מדי.
״הייתי עסוק בטיפול, בתרגילי פיסיו־תראפיה,
תרגילי יוגה, למדתי לשאול שא לות
ולא להתבייש. למדתי לעשות הכל
יותר לאט, כי היה לי זמן.״
משה גת :״כששלחו אותי הביתה, בא
אחד הרופאים והסביר לאשתי איך להתנהג
אתי מבחינה מינית. הוא אמר לה , :במיק-
רה כזה הוא יכול להיות לא בסדר, יכול
להיכנס למצב של פחד ואימפוטנציד״׳ הוא
אמר לה שעליה להיזהר מאד.״
׳ -אלישע גת :״בערך לפני שנה הסבירו
לי הנאורולוגים כי אצל כל נפגעי הראש
שהחלימו מבחינה גופנית החלו להתרחש
תופעות מוזרות. הם החלו להתרגש בצורה
בלתי־רגילה, ולצעוק. כשבדקו את העניין,

מה אומרים החברים על השינוי שחל
בשני הפגועים אחרי התאונה, איך מתנ הגים
בני המישפחה, איך זה להתחיל לחיות
מחדש?
אלישע גת :״אנשים אומרים: עכשיו
אתה יודע מה זה מוות ואתה יודע מה זה
חיים. אבל זה לא נכון. אינני זוכר כלום,
אינני זוכר כאב. כשיצאתי לרחוב להתחיל
בחיים חדשים, עברתי בשכונת ילדותי
ולוח־הזמנים התבלבל לי. אם הייתי פוגש
מכר, הייתי קורא לו בכינוי ילדותו. רופאי
אמרו לי, :אל תקרא ספרים, אל תלך
לקולנוע. אתה, במצב שלך, תחיה את
הספר או את הסרט בצורה מוגזמת.׳ היתד,
לי בעייה בראייה, ראיתי הכל כפול. כש הסתכלתי
לצד השני של הכביש ראיתי
אנשים כפולים, ראיתי חתיכות עם ארבע
עיניים, ארבע שדיים, ארבע רגליים וארבע
ידיים.
״עברתי ניתוחים פלסטיים, יישרו לי
את העין. מאז התאונה, תהליך הקליטה
שלי יותר איטי. כעת אני מבין את ההבדל
בין שומע, מקשיב ומאזין.
״לפני התאונה לא יכולתי להבין איך
אנשים יושבים בבתי־קפה למרות הרעש.
היום יש אצלי תופעה הפוכה. אני עושה
הפסק־מערכת. ההאזנה יורדת למינימום,
הרעש לא מפריע לי. יש לי שליטה על
הדברים כמו שלא היתד, לי קודם.
״למרות איסורם של הרופאים, אמרתי

הסתבר שבעצם לא רצו לצעוק, הצעקה
היתד, תגובה בלתי-רצונית. מובן שקיימות
גם תופעות של נואשות או דיפרסיה, אבל
כשבודקים את הסיבה והמניעים לא מוצ אים
אותם. שאלו אותי אם יש לי תופעה
כזו, אמרתי, לא.׳
״אני לא בוכה, לא מיילל, לא מדוכא.
הרופאים הזהירו אותי שאודיע להם על
כל תופעה כזו. אמרתי להם שאצלי יש
תופעה הפוכה, הנקראת בשפה המיקצועית
,אאופוריה .,זאת אומרת, הבן אדם כאילו
שתוי ועליז הוא מתחיל לחיות כמו בטריפ
של סמים, אורך רוחו גדל לאין שיעור,
הערכת הזמן מיטשטשת והוא מסטול בלי
סמים.״

בליבי: אקרא ספר שהוא קצת סיפרותי
ועוסק בנושא שאני מכיר אותו והוא אינו
חדש לי. והנה אני הולד ברחוב ופוגש
חבר נעורים, עיתונאי וסופר, ואינני זוכר
את שמו. התביישתי לשאול אותו. ישבנו
בקפה בדיזנגוף, ואני חושב בליבי: אני
יודע שהוא כתב ספר והספר עומד לצאת
לאור, ואני אומר, :רוצה לפגוש בך,
איפה אתה גר?׳ ואני חושב: אם יכתוב
לי את מיספר הטלפון שלו בפינקסי, אדע
את שמו. ואז אני אומר, להפתעתי הרבה :
,שטרנבך, כתוב את שמך.׳ והוא מביט בי
בתימהון גדול, ושותק. לבסוף הוא מחייך
ואומר לי , :תראה, אלישע, אנחנו מכירים
מילדות. למה אתה מספר לי שיש לך
בעיות עם הזיכרון? הרי אתה אחד האנשים
הבודדים הזוכרים את שמי מילדות.׳
ואני אומר לו, :היינריך, תפסיק לבלבל
את המוח.׳ והוא צוחק, וכותב לי בפינקס
שטרנבך, והולך.
״ארבעה ימים הייתי במבוכה ושברתי
לי את הראש מיהו היינריך שטרנבך.
שאלתי כל אחד, ואיש לא ידע. ואז אני
פותח יום אחד עיתון־בוקר, וקורא שב קיבוץ
אילון היתד, שריפה ואני אומר ל עצמי
, :שאני אשכח את שמו של עמום
אילון? זה באמת מוזר.׳ הילד הופיע עם
הוריו מגרמניה ושמו היה היינריך שטרג־בך.
הוא רצה לקרוא לעצמו בשם העיברי
אורי אבל היה ילד אחד יותר גדול
והילד הזה, יוסף הלמוט אוסטרמן, אמר
לו, :אורי זה אני. אתה תקרא לעצמך
עמום ׳.ומאז, הילד הגדול מפורסם כעיתונאי
אורי אבנרי, והילד הקטן כעיתו נאי
עמוס אילון.
״אז גם נולד רעיון במוחי אמרתי ל עצמי,
:אקרא את סיפרו של עמום על
הרצל, זה הרי לא חדש בשבילי, גדלתי
על זה.׳ וכך התחלתי לקרוא 30 עמוד
ביום והתחילו לקרות לי דברים מוזרים
מאד־מאד. ישבתי בקפה, ופיתאום אני
אומר את המילים הבאות, :חוסר־תרבות
לא-נורמלי. מה זה, אין פד, מאפרות מאבן
או מקריסטל? מדוע אין פה מוסיקת־רקע
מתאימה?׳ אמרו לי, :יש מקומות כאלה,
אבל לא בארץ.׳ ואני אומר , :יש בית קפה
שמה בא כל לילה גוסטב מאהלר ומנגן
על הפסנתר.׳ צחקו, ואני התעקשתי וחזרתי
ואמרתי שמאהלר בא כל יום ומנגן. אמרו
לי, :אלישע, היית אצל הפסיכיאטר?׳ ו אני,
:מול בית־הקפה שבו מאהלר מנגן
גר למעלה זיגמונד פרויד׳ אולי אלך ואבקר
אצלו.׳
״אני פשוט ציטטתי את סיפרו של אילון,

ל חיו תאת
הקמת הציונות
ף* שה גת :״כשיצאתי מבית-החו-
1*1לים רציתי לחזור לעצמי בכל, רציתי
לתפקד כמו לפני התאונה, לנהוג לסטודיו,
לצייר. לא הצלחתי. הייתי מיואש, רציתי
להתאבד. לא היתד, לי קואורדינציה, לא
הצלחתי לצייר והרי זה הדבר היחידי שאני
יודע לעשות בחיים שלי. אם אני לא יכול
לצייר, אין לי מה וממה לחיות. אשתי
היתד, מטלפנת לפסיכיאטר, והוא היה בא
אלי ומסביר לי בכל פעם מחדש שנפגעתי
בתא האחראי על הקואורדינציה ושהיא
תחזור עם הזמן.
״הייתי מנסה לכוון את המכחול למקום
שאליו רציתי להגיע, ולא הייתי מצליח.
זה הבהיל אותי מאד. הייתי מיואש, מדו כא,
רציתי למות. הפסיכיאטר היה בא אלי
הביתה לעודד אותי, אחרת לא הייתי
מחזיק מעמד. לאט־לאט חזרה אלי ה קואורדינציה.
השתלטתי על תנועותי יותר
ויותר. יחד עם זאת היו לי פחדים איו מים,
והפסקתי בכלל לצייר. אחרי זמן־מה
חזרתי לצייר מחדש, והפעם בהתלהבות
עצומה. זה גרם לי אושר ושימחה. הייתי
יוצא לבית קברות למכוניות וממלא בלוקים
שלמים של סקיצות וקומפוזיציות. התר גשתי
נורא. הבנתי שקרה לי נם, ומאז
אני מאמין בניסים.״
אלישע גת :״אני מקבל שלושה סוגי
תרופות: האחת: לא אלכוהול; השנייה:
לא לנהוג, השלישית: כדור אחד ביום,
המונע חוסר שיווי־מישקל.״
משה גת :״אני מקבל המון כדורים:
נגד אפילפסיה, עצבנות, להרגעה, לריכוז
ולשקט נפשי.״

א לי שעגת
חייתי את הספר. הרצל היה בא לקפה
אחד בווינה, מאהלר ניגן שם ופרויד גר
ממול. כך חייתי את כל הקמת הציונות.
הרופא שלי אמר לי, :מזל שלא קראת
ספר של אגאתה כריסטי, אחרת היה יכול
לקרות דבר עוד יותר חמור. הלכתי לראות
את הסרט בארי לינדון וחייתי את המאה
השמונה,־עשרה, התחלתי לדבר אנגלית.
לאט-לאט זה עבר לי, והתחלתי פחות
או יותר לתפקד כרגיל.״

צעקו לי
״ איירונסייד!״
שה גת :״תמיד הייתי איש ה-
*ז נתון בתוך עצמו, מסתגר וחי בשקט
ובצינעה. יש הסבורים שאני מגזים כיום
בהסתגרות שלי כתוצאה מהתאונה, שאני
מבלה מדי זמן לבדי. אני מגיע לסטודיו
שלי ביפו, ונמצא בו לבד 12 שעות. אני
מאושר עם זה גם כשאני לא מצייר. יש
לי כאן הספרייה שלי, המוסיקה שלי, כל
מה שאני אוהב. לפני התאונה לא יכולתי
לסבול את הסטודיו. כשלא ציירתי, הייתי
רץ לבתי־הקפה. ידידים טובים שלי מא מינים
שהתאונה השפיעה עלי לטובה.
כשהתחלתי שוב לצייר עסקתי בציור גרו טאות,
זה הכניס ממד חדש לציור שלי.
״חיפשתי את המכונית-גרוטאה שלי ב־מיגרשים
בכל רחבי הארץ, ועד היום לא
מצאתיה. היה חשוב לי מאד לנהוג מייד
ורכשתי מכונית. הרופא שלי אמד לאשתי :
,זה ימיט עליו אסון.׳ לא יכולתי לראות
אלא ישר, לא הייתי מסוגל להביט ימינה
או שמאלה. האינסטינקטים שלי לא פעלו,
הייתי חסד שיווי-מישקל אבל התעקשתי.
רופאי נהג אתי אל מחוץ לעיר. הייתי מלא
ביטחון עצמי מוגזם ובכל-זאת נהגתי כה לכה.
״ידידים
טובים שלי טוענים שהפגיעה
גרמה לי לצייר טוב יותר. אני לא חושב,
לא מאמין. היד, פה ידיד שאמר לי:
,משה, פחדתי להיכנס אליך, פחדתי לראות
אותך.׳ הוא היה בטוח שיראה שבר-כלי.

כשהגעתי הביתה מבית־החולים, הילדים
דחפו את העגלה שלי וצעקו לי, איירונ-
סייד !׳ רופאי הפכו ידידי, והם היום מבאי-
ביתי. הם סיפרו לי שכשהייתי בבית לוויג־שטיין
סירבתי לאכול, וביקשתי שיביאו
לי אך־ורק שוקולד מסוג טובלרון. כל ה זמן
אכלתי שוקולד ותו־לא. היו לי פחדים
מאוכל, היה צורך להאכיל אותי.
״לא אהבתי כשאשתי היתה חותכת לי
את השניצל לקוביות ומאכילה אותי. אולי
הבושה גרמה לי להפסיק לאכול. עובדה,
כשחזרתי הביתה התחלתי להיות בסדר עם
האוכל. מי שסבל מכל המצב שלי היה
אשתי. אני לא סבלתי. זו היא שישבה
וחיכתה שאתעורר, היא שהתפללה ל אלוהים.
לי לא היו בעיות של אמונה,
אני לא עברתי את החוויות האלה. אני
אפיקורס מוחלט ואני די מצטער שאין בי
כל אמונה. אחותי מאמינה שסבתנו עליה-
השלום, התפללה למעני.
״אינני זוכר, לא את מיטתי, לא את
חלוני ולא את שכני בבית־ר,חולים.
״הייתי חייב לחזור לחיים מלאים. תארי
לעצמך איזה ביזיון 26 ,שנים של תערוכות
בארץ ובעולם, ואני לא מסוגל יותר לצייר

ומה עם אלישע גת? ״אני בתהליכי
שיפוץ,״ הוא אומר ,״משפצים אותי. אני
נמצא בבתי־חולים לעיתים תכופות. הפכתי
אדם זהיר מאד, פיתחתי לעצמי חוש הס תכלות
ענייני. אני מסיק מסקנות תוך
זהירות והתבוננות. לדעתי, כיום אני יסודי
יותר משהייתי בעבר. באופן יחסי, לא-
כל-כך חזרתי לחיים חברתיים. לא חזרתי
לעבודתי?גד היום, אני לא רוצה.
״כיום אני מקפיד לדבר בצורה מדו־ייקת
ביותר ולהוכיח בעובדות. אני לא
צריך לעבוד יותר, חברות הביטוח יעשירו
אותי. יש לי התחייבויות שהופסקו כתוצאה
מהתאונה, ועלי לעמוד בהן, אולם אינני
מתחיל שום דבר חדש. קשה לי, וגם אינני
מעוניין. החיים ניתנו לי במתנה לפני שנה
וחצי, ועד יומי האחרון אני מתכוון לנצל
כל שניה מהם.״

שרית ישי !

מיכה ושוש נבון
1י—י ! -1

ווו

11—1.1זר

)?ימצו עשוות דדים
וידדות כדי לשקמם -
ושנויה במושב עשו

אחת

בדי

לסלקם מן המהום

ן * ודייה ש: שישה שוטרים, מלווים
1 1בכלב־גישיוש ענק, התדפקה ־על הדלת.
,תושבי מושב בית־נחמיה מכירים את
הבית היטב. הם אלה שקראו למ״שטרה.
השוטרים, שהוו מצויידים בצו חיפוש,
הגיעו למקום כדי לתפוס, על חם׳ את
מיכה ושוש ב׳ב!וך.
אנשי המושב סיפחו למישטרה סיפורים
מסמרי־שיער על המתרחש, כביכול! ,בבית
מישפחת נבון! ,והשוטרים באו לתפוס את
בני הבית כשהם, כביכול, סוחרים בסמים
ומשתמשים בהם !ואולי אף מנהלים בית־מושת.
מיכה
פתח את הדלת. נבוך, נדהם
ומבוייש התור לחוליית המ״שטחה להיכנס
ולערוך חיפוש בבית. השוטרים לא מצאו
דבר, והסתלקו כלעומת שבאו. מיכה ושוש
לא ישכחו יאת הביקור לעולם.
הייתה זו אך חולייה נוספת בשרשרת
של התנכלויות למישפחת נבון מצד שכניה
בבית־נחמיה שליד לוד. מיכה ( )54 ואשתו,
ילידי הארץ, מהווים חריג במושב, ועל
כן יצא עליהם קיצפם ישל השכינם. כניגוד
לשאר אנשי המקום, המתקיימים על גידולי
חקלאות שונים, התפרנסו הנבונים מניהול
חוות סוסים לרכיבה וקמפינג, וממשכורתה
של שוש, העובדת כמורה למלאכת־יד ב־בית־ספר
מעפילים בחולון. הגורם שבעז רתו
ביקשו אנשי המושב למרר את חיי
המישפחה היה העיסוק העיקרי שלה בתשע
השנים האחרונות: טיפול בילדים ממיש-
פחות בעייתיות.

הבית שימש
לאימוץ
ן * יכה ושוש !הגיעו לביתחנחמיה
1אחדי מילחמת ששת־הימים. הם עזבו
את אזור, שם התגוררו, והתיישבו !במקום
חדש. עד שהחליטו לחפש להם דרך חדשה
בחיים היה מיכה איש־צבא. הוא שירית
בצה״ל ובגופים שקדמו לו עוד !לפני קום
המדיינה.
זוג הצברים הוא בעל שורשים עמוקים
בארץ. הורי שניהם היו פעילים בחיי
היישוב, קשורים בכל הפעילויות הצבאיות
של המדינה שבדרך. כך חונכו גם הבנים.
עד עצם היום הזה, למרות ששוחרר כבר
משירותו בצה״ל, נקרא. מיכה ׳תכופות
לסייע בטיפול !בבעיות ביטחוניות שונות.
מיכה ושוש אינם נישואים, למרות שהם
חיים יחדיו כבר ביימעט שתי עשרות שנים.
יש להם ארבעה ילדים: שניים מהם משד
חפים להם ואילו את שני האחרים הביא
ג 3 8

היו ׳שולחים אלינו ׳אנשים לביקורת. יתמיד
היו להם טענות !והערות. אומר מיכה :״׳זה
שמצאנו !לילדים המיסכינים האלה בית,
זה לא חשוב. מה שמשנה זה ׳שאצלנו יש
רק חדו״׳שירותים אחד, או ׳שהבית לא
צבוע במאת האחוזים. הרי זד. בית, לא
מוסד.״

הילדים ידעו
שיש כ תו ב ת

עזובה בבית

ביתם של מיכה ושוש נבון במושב בית־נחנזיה איננו
מטופל, ואיש אינו דואג למתרחש בו• .ההזנחה הרבה
שולטת בכל כיוון שהזוג נשבר מיחס המושב אליו ועומד לעזוב את המקום. התנכלות
השכנים המתנגדים לרעיון האימוץ של המשפחה הביאה אותם למצב של חוסר־אוניס.

כל אחד מן ההורים מנישואיו הקודמים.
כשמיכה הגיע לבית־נחמיה, הוא מצא
שם מקום ־שכוח־יאל, אך החליט שזה
המקום בשבילו. אנשי המקום שמחו
לבואו .״הוא יופל לתרום לפיתוח המקום,״
אמרו המתיישבים הוותיקים. מיכה קנה
חלקת־־אדמה !ושיני מיבנים, והחל בדרכיו
החדשה .׳תחילה ניסה את כוחו בגידול
אווזים וכבשים, אך כעבור זמן נוכח שה עסק
אינו משתלם. הוא החליט לחסל את
שיני הענפים ואז עלה ביו רעיון יוציא-דופן.
הוא ביקש ׳להפוך את השטח שברשותו
לאתר מחנאות שבצידו חוות־סוסים. אמר
— ׳ועשה.
הוא רכש סוסים לחווה !והתקין צייוד
לקמפינג, יוד,׳מקום החל מתבסס. אז אמרה
שוש בליבה שאם כבר־ יש בידיהם מקום
משלהם, יוכלו לנצלו למטרה נוספת. היא
החליטה שאת הבית !והחווה תחלוק עם
׳תלמידים מכייתיתה שהיו על סף ההידרדרות
לפשע. היא עקבה בדאגה אחר המתרחש
!אצל ׳תלמידים מסויימים בכייתה ובבית־הספר
בכלל, והחליטה להעניק להם• בית
ואהבה שכמותם לא יידעו עד אז. בני הזוג
׳נבון האמינו שיאם יימצאו במישקם עיסוק
הולם לנערים ולנערות הבעייתיים, יצליחו

אולי להצילם מהידרדרות.
שוש החלה מזמינה את הצעירים לבייתה
בלי׳לות־ישבת, שם נמצאו להם עיסוק
מעניין ,׳אוזן ׳קשבת !והמון אהבה! .רעיון
האימוץ קרם עור וגידים. התלמידים שבאו
סיפרו לחבריהם, ואלה לאחרים, והמישפחה
גדלה.
בשנים הראשוניות היו מיכה זישוש מבי אים
לביתם ילדים בכוחות עצמם ומטפלים
בהם ללא סיוע המוסדות הרישמיים. הם
היו שומעים על יילד בעייתי במקום כלשהו,
יוצרים עיסו קשר ׳ומשכנעים אותו לנסות
דרך אחרת, בביתם. כשעשה לו המקום
שם, היו אנשים -שונים מפנים אליהם
צעירים וצעירות כאלה. בשלב מאוחר
יותר החל גם מישידד־הסעד מתעניין בהם.
קודם שפנה אליהם מ״שרד־הסעד נייסד.
הזוג ליצור קישר עם המוסדות כדי שהם
יפנו אליהם את הנזקקים. אולם הסחבת
והאדישות הרבה ׳מצד המוסדות אילצו
אותם לפעול לבדם. כשהחל מישרד־הסעד
שולח אליהם מיספר מצומצם שיל נערים
הזקוקים לבית, סודר גם נושא הסיוע
החומרי והזוג היה מקפל כסף תמורת כל
יילד שנשלח אליו. אולם מישרז״הסעד ידע
גם להערים קשיים על דרכם. מדי פעם

^ ך את ׳הילדים לא יעניין ימישירד־י
הסעד. הם ידעו ישיש כתובית, חיפשו
יאת הכתובת ויבאו. ה,׳קיבוץ׳ — או ה,׳מועדון
— ,לא נשא חן בעיני השכנים,
׳וחרושת של שמועות זדוניות על המתרחש
בבית נבון החלה. כישיהוו מגיעים אנשים
למקום כידי לרכיב על סוסיו של מיפה ׳ההיו
שואלים את שכניו לכתובתו, היו הללו
עוניים :״לבית־הזונוית אתם צריכים? ל מחששה?״
ולכל מי ׳שביקש לדעת היו
מספרים סיפורים מרתקים ומצוצים מן
האצבע על המתרחש יאציל מישפחת נבון.
הסיפורים לא יתרמו לשמם הטוב של מיכה
ושוש. אך הילדים המשיכו לבוא.
הגיע צעיר אחד, דתי ובידו שיקית עם
מטבעות. הוא חסך זמן רב כדי שיוכל
לרכב. הזוג הבחין שהצעיר, למרות היותו
דתי, עושה מאמצים מכוונים לאחר את
כניסת השבת. הסתבר שהוא מאחר במת כוון,
כדיי שלא לשוב לבית הוריו. הוא
העדיף להישאר שם .׳ואחריו באו נוספים.
דרך־קבע שהיו במקום 25—30 צעירים
וצעירות.
״אינני יודע למה עשינו את זה,״ אומר
מיכה .״׳ואם היה בא כלב רעב, לא היה
מקבל אופל ומקום לישון? לא כל ישכן
ילדים.״ ה,קיבוץ׳ המיייוחד־בימינו עורר
את חמת השכנים! ,והמאבק נמשך כבר
שניים. דרום עומד מיכה בפני עובדה
מוגמרת. הוא אינו יכול להמשיך לקיים
את ־עצמו ואת המקום, ובוודאי גם לא
את, ילדיו׳ הרבים. הלא יעזוב את בית־נחמיה.
״ישברו
אותי,״ הוא אומר. הוא גם שוקל
׳ירידה, וכעצמו !תמה כיצד הגיע המצב
לידי כך שיהרחר בעזיבת הארץ.
״יש לי הרגשה שקיבלתי בעיטה בתחת,״
הוא אומר .״׳חדשים לא באים ,׳וגם הוותי קים
ממעטים לבוא.״ המושב תביע יאת
מיכה לדין על קיום מייטרד בתחומי המושב,
רעש, חבלה ברכוש בגלל הסוסים! ,והצפת
המקום במבקרים ובנופשים. קודם להגשת
התביעה היו מתנכלים למישפחה פיסית,

משליכים ׳אבנים על מיכה יועיל סוסיו,
מאיימים על הנערים ׳והנערות ששהו בביימו,
מתירים את הסוסים ואחר־כד מא שימים
אותו בחיוסר־אחרייות. הגיע המצב
לידי כך שאחד השבנים ירה על יאחד
הנערים שרכב על סוס בוואדי הסמוך,
ורק בנם ילא נפגע איש.

ה סוו א ה
לבית-בושת?
יד הכית! ,מעבר לכביש, הקימו
/מיכה ׳וישוש מחנה קמפינג. אז, לדיברי
מיכה, החלו השכנים — בעידוד המושב
סולו — מספרים ישהקמפינג הוא בעצם
הסוואה ׳לבי׳ודבושת, ושהמראות הנראים
באוהלים ובמ״בנה נלקחו כאילו מסירטי
הפורנוגרפיה הנועזים ביותר. המושב כולו
ידע לספר שהבית והקמפינג שלידו הם
מיחישישיה מסוכנת, ושהסימים שם הם עניין
שבשיגרה, שלא לדבר׳ על האורגיות הפרועות
של בעלי הבית והצעירים אורחיהם.
מסביר מיכה :״השכן דיה רואה אותי
מחזיר במכונית את אחת הנערות לביתה
באמצע הלילה, בכל פעם בחורה אחרת,
והדימייון הפרוע התחיל ׳לעבוד, .הזונות׳
של מיכה. השכנים שיכנעו את עצמם שאגי
שוכב בכל ערב עם בחורה אחרת בתוך
הבית שלי, ליד אשתי. היתה אצלנו תופעה
יוציאת־דופן ואנשי המיושב, שהם כולם
פרסים וטונייסאים שמרנים, לא העלז ב־

שקיבלוה כהוקרה על פעולתם בתחומי
הביטחון השונים בארץ. אז אותי הם
מאשימים בסחר בסמים, ושולחים אלי
שוטרים עם כלב כדי לתפוס אותי משתמש
בסמים ! 7״
את הילדים שאצל מיכה האשימו ה שכנים
בכך שהם ״פושעים צעירים״
בציוד וברכוש, ואף
המחבלים בזדון
מאיימים על חייהם של אנשי המושב.
היום מסודרים מרבית הילדים הללו במקומות
עבודה ובצבא, וחורה לו למיכה
שמעלילים עליהם עלילות. אחרי שביקרה
אצלו המישטירה, הוא נשבר ׳לחלוטין.
היום הוא פוחד משוטרים. כיל ניידת ישבה
הוא ניתקל בדרך מעבירה בו צמרמורת.
אולם השכנים לא אמריו די. אחרי שנסגר
הקמפינג ונמכרו כימעט כל הסוסים, הח ליטו
השכנים להמשיך. הם הזעיקו את
אנשי צער בעלי חיים׳ ,שיבואו ויראו עד
כמה רזים ומוזנחים הסוסים. והסוסים אכן
היו כחושים. שוש סיפרה כי ׳בימי מיילחמת
יום־הכיפורים, בשעה שכל הגברים נעדרו
מהבית !והיא נותרה לבדה, לא בא איש מן
השכנים להציע עזרה או מעט מזית לסוסים.
כעבור זמן שב מיכה משירותו הצבאי
לחופשה, וגילה חוליה של אנשים חמושים
ליד סוסיו. יהיו אלה אנשי אגודת צער־בעלי־חיים,
שבאו לחסל את סוסיו בגלל
מצבם הגופני •הירוד. מיסה פרץ מן הבית
עם תת־מיקלע ואיים שאם ייפגע ולו כוס
אחד, הוא ישתמש בנשקו. האיום עזר,
והחוליה עזבה. מיכה נלקח לאחד־מכן

הבת הקטנה, מירב, חוששת ללכת לבדה
לבית־הספר האיזורי .׳בהסעה המשותפת
לילדי המושיב באוטובוס, מדי יום, מתעללים
בה .״חשישניקית, זונה בת־זיונה!״
יהן קללות יש׳ל שיגרה שבהן זוכה הילדה,
שגם כך אין לד, חברים במושב. לא פעם
מכים אותה, יורקים עליה וקורעים את
בגדיה. מיכה אסר עליה לנסוע עם ׳שאר
הילדים בהסעה המאורגנת והוא מביא
איותה לבית־הם פר במכוניתו.
״עברתי הרבה בחיים, אבל שם של
סוחר סמים ובעל ביית־זונוית עוד לא
היד, לי,״ אומר מיכה .״הם אמרו ש אנחנו
מביאים ערבים מהכפר פודרוס
הביתה כדי ׳שישכיבו עם הבחורות ׳שאצלנו,
בגלל שהערבים משלמים יותר עבור שי־

גם אהרון ברכה הוא בן־בית אציל מיכה
מזה זמן רב. בן ,17 תלמידה של שוש
שהיה על סף ההידרדרות וניצל. הוא
מספר :״היא ׳הזמינה אותי הביתה כדי
שלא אידרדר באיזור שבו גרתי. קיבלתי
כאן כל סד, שרציתי, והתייחסו אלי כימו
אל בן. בעיות שלא פתרתי בבית, פתרתי
כאן. אי־אפשר בכלל להגדיר כמה טיוב
יחיד, לי כאן.״
מעבר לכביש, בבית שממול, מתגורר
צעיר בן המיושב, דויד אוהב־צייון, בן .25
״אני יודע שמיכה לקח בחורה בת , 17,
מאלה שהיו אצלו! ,וה,יוריד יאותה לזנות
בכפר הערבי השכן,״ הוא אומר .״׳היא
היתד, שיא התמימות ,׳ותוך חודשיים הפכה
זונה. כל החבר׳ה שכיבו איתה, לפי •התיור.

ועם בעיניים

שכניו של מיכה נבון, שלדבריו מתנכלים בשיטתיות לו
ולבני־מישפחתו, לילדים המאומצים ולסוסיו. מיכה סיפר
שהאב (מימין) ושני בניו הפיצו שמועות זדוניות על כך שהוא מקיים בביתו
בית־בושת ועוסק בסמים. מיכה סיפר שהשכן ירה פעם ברובהו באחד מסוסיו.

אידיליה מישפחתיח

סיכה נבון (משופם) ואשתו שוש יושבים
בביתם עם הצעירים והצעירות שאימצו
במשך השנים האחרונות. נערים אלה מצאו בבית מישפחת נבון מיקלט ואוזן קשבת
לבעיותיהם. כשיעזוב הזוג את המקום, לא תהיה להם עוד כתובת לבוא אליה.

דעתם שזה יכול להיות אחרת. הם אינם
מאמינים ׳שמישהו מסוגל לעשיות משהו
ללא ׳תמורה. התמורה שלי היתד, הידידות
עם הילדים.״ !ומוסיפה שוש :״השכנים
קטנוניים ,׳קנאים !ומטופשים.״
בביית־המישפט תבעו השכנים את מיכה
על כך ׳שסוסייו עוברים בחצרות בתי
המיושב, מתבלים בגידולים וברכוש, והאנ שים
הבאים לרכיב צופרים ׳במכוניותיהם
ומקימים מהומה. הם גם סיפרו לשופט
׳שהסוסים דורסים ילידים קטנים, ובי לא
אחת קרה שהם הצילו יילד ירך מתחת לרגלי
סוס פרוע. מיכה קיבל עליו את הדין,
והשכרת הסוסים לרכיבה הוגבלה לשעות
מסויימות ביום. עתה, לאחר המאבק ה-
מישפטי והלחץ הכבד מצד שכניו, קטנה
החוויה ובמקום 26 סוסים נותר בה רק סוס
אחד לפליטה.
״אני מרגיש כאן כאילו מנסים לדפוק
את הלבנים,״ אומר מיכה .״ביבית־המישפט
לא ידעו השכנים היקרים שלי לספר כמה
סוסים יש לי, ושמחינה הקמפינג סגור
כבר שינה שלטה.״

באו להרוג
אתה סו סי ם
ף שבנים החליטו לשים קץ לפעולת
1 1המישפחה המאמצת, בכל מחיר. הם יד עו
שאת הילדים שבביתו מכלכל מיכה מן
הכספים הנכנסים ׳מהשכרת ׳הסוסים, יוסגרו
את החווה. אח׳ר־כך יבא תור הקמפינג,
והיום הוא נותיר בלא־כלום. הוא נשבר.
״אני ׳אדם מקופל בחוגי המישטירה והצבא,״
הוא אומר .״אני בעל תעודד, של, חמשת
האותיות׳ וכמוני יש רק בודדים ׳בארץ,

לתחינת המיישטרה, ונפתח נגדו תיק פלילי.
לא בגלל שמנע את הפגיעה ׳בסוסים,
אלא בגלל רזונם. נלקחו מטנו עדויות
וטביעות־יאצבעות, בטעינה שסוס ת ה הוא
עניין פלילי.
כשנזקק מיסה לשירותיו של עורך־דין
כדי לעמוד למישפט, לא יהיה לאל־ידו
לממן את ההוצאה הגדולה. הוא ניאלץ
לשלם סך 5000 לירות ועוד 500 לירות
עכור כיל ישיבת יבית־מישפט נוספת. מיכה
ואשתו היו אובדי־עציות, ונאלצו למסור
׳חפצים עתיקים ׳שקיבלו בירושה. כיוון
שהוצאות המישפט היו רבות ומיכה לא
יכול לעמוד יכהן, נחלצו ״ילדיו״ לעזור לו.
הם אספו ביניהם סכום של 3500 לירות,
׳שבא לו כמתת־שמיים .״זה הייה הבית
׳׳שלנו תמיד! ,ולא רצינו לאבד ׳אותו. הש־
׳תתפנו כשהכל היד, טוב ושקט, נשתתף
גם כשרע,״ אמרו.
הפרט המפתיע !בפרשת ה׳מישפט הוא
שמיכה בעצם !נאלץ לממן מכיסיו את ה־מישפט
נגד עצמו .׳שהרי הוא חבר במושב
ומשלם מיסים שונים, את הוצאות המושב
התובע מממנים מכספי המיושב, וכך קורה
שמיכה מסייע כספית לתובעים אותו,
מבלי שיוכל לעשיות דבר לשינוי המצב.
היום הוא מבקש למכור את המשק,
המקום ששימש ׳בית חם לצעירים כה
רבים. אולם הוא חושש שלא יוכל למוכרו,
כיוון שוועד המושב הוא המאשר את
הקונה החדש, ומיכה מאמין שאנשי המקום
יערימו עליו קשיים בזדון. הוא משוכנע
ששכניו ייעשו הכל כדי להשפילו ולשבור
אותו באופן מוחלט .״זה לא נעים, אפל
רק הערבים מהסביבה אומרים לי כאן
שלום ומדברים ׳אתי. במושב, איש אינו
מתייחס ;אלי,״ הוא אומר.

הצעירים גגתזגדיס

צעירי מושב בית־נחמיה, הגרים בשכנות
לביתו של מיכה, מתנגדים לרעיון האימוץ
ומספרים שילדיו המאומצים היו מחבלים ברכושם. דורון תפוחי (במרכז) מאשים את
מיכה בכך שלא ריסן את הצעירים שבביתו והניח להם להשתולל ולאיים על אנשי המושב.

ריו׳תיה שיל זונה. לימי אני יכול לפנות
היום? הגעתי בבר לקצה הדרך שלי בחיים.
אני בן .54 לאן אלך עכשיו?״
מספר דוד ׳שמואל 25 אחד הצעירים
׳שגדלו ׳בביתו של מיכה, היום נהג משאית :
״הייתי צעיר, ובבית היו קצת בעיות.
קראתי על מיכה בעיתון, היה כתוב שנות נים
אצלו חיום ׳ואהבה. חיפשתי באטלס
איפה זה בית־נחמיה! ,ובאתי. זה היה שונה
לגמרי סהמנטאלי׳ות של ההורים ׳בבית.
נדלקתי, ומאז אני בא קבוע.״
לידו עוזר דוד עזריה 25 פקיד בנק
מלוד :״כל הדברים הקטנים שלי ,׳להורי,
לא הייתי מסוגל לספר. אהבות, יחסי־מין,
עבודה, בגלל ׳שלא היו מקפלים את זה
בדרך הנכונה, כאן קיבלו הפל. נתנו לי
הרגישה טובה. יש לי אייתם יחסים שאין
לי עם אף יחבר.״

הזוג הזה מזלזל בנו, חברי המיושב הוותי קים.
הם ׳חושבים שהם מיוחסים! ,והם מת״
ייחסים אלינו כאל נחותים, תה מרגיז.״
צעירי המושב מלאים טענות כנגד בני
הזוג נבון, שלדעתם מהווים נטע זר ׳ומוזר
בקירבם.
מספר דורון תפוחי 25 שכנו של מיכה :
״הייתי רואה גברים ׳ונשים שוכבים באו־יחלים
של הקמפינג טול הבית שלי. לא
איכפת לי, שיעשו מה שהם רוצים, אבל
אשתי לא צריכה לראות את זה. או שהיו
יוצאים מהאוהל, ומשתינים לי בחצר. היל דים
׳שהחזיק בביתו יהיו בפירוש פושעים,
ולא פעם איימו עלי !וחיבלו ׳ברכוש שלי.
בחיי הכפר זה יוצא־דופן מה שקורה שם.
יש לנו סיגנון חיים שונה משלהם, ולגבי
הנוער שלנו — מה שהתרחש שם היה
מחריד.״

שיחר

דימוי ׳שהושג בעיקר ע׳ל־ידי מסע יחסי

ציבור פנימי של עורך התוכנית ירון
לונדון, אינו עומד במבחן המציאות על

טלוויזי ה
עו ועשיר סוף
השבוע מסתיימת תקופה בחיי הטלוויזיה
הישראלית !ובחיי הציבור בכלל. הסדרה
עני ועשיר. ששיתקה את המדינה מדי
יום חמישי החל מהשעה 10 בערב, יורדת
סופית מהמסך הקטן, ללא כל תקווה ש תשוב,
פשוט כיוון שאין סרטים נוספים
מסדרה זיו.
את טירוף הצפיד. שאחז במדינה בעקבות
האגדה לבית פורסייט הסבירו בזמנו
בכך שהיתה זו הסדרה הראשונה שהוקרנה
בטלוויזיה הישראלית ,׳והיוותה חידוש בתרביות
הצפיה. את פסטיבל רודי ג׳ור־דאש
ויתר משתתפי עני ועשיר אפשר
להסביר רק כתופעה על־טבעי׳ת ישראלית
׳ובטיב המעולה ישל הסדרה.
בניגוד להחלטה הקודמת של הטלוויזיה
להקרין לאחר עני ועשיר את הסדרה על
פי הספר מה יפית עמק נוי, הוחלט ב ימים
אלה כי הסדרה עזה כמוות האהבה
על פי הרומן ישל פרינוויד טניסון
ג׳ סה, אחיינית המשורר טניסון, יחליף
את עני ועשיר. בסדרה ארבעה פרקים
והסיפור ׳נסרב על מקרה אמיתי שהסעיר
את לונדון 55 שנה. אדית תומפסון
ומאהבה כיווטריס נידונו למוות באשמת
רצח בעלה של תומפסון.
השחקנים רובם כסולם בלתי ידועים
לצופים הישראלים. פראנצ׳סקה אניס
הופיעה במחזהו-של הנרי מילר מראה
מעל הגשר, וכליידי מקבת בסרטו של
רומן פולנסקי. כרנאריד ׳המפטון ו-
ג׳ון דאטיין עוד ידועים פחות ממנה.

•בין מו ת ח אוו אח״מאיר
עדייו לא ברור מעמדו של יעקב
אחימאיר בעקבות השינויים הפרסונא-
ליים שחלו במחלקת החדשות.

לאחימאיר הציעו שניים את ׳תפקיד סגן
מנהל המחלקה. מנהל הטלוויזיה ארנון
צדקרימן ומנכ״׳ל רשות השידור יצחק
ליבני. אולם מי שהיה צריך להציע לו
יאת התפקיד, חיים יכין, עדיין מהסס.
יבין היה צריך להודיע )ביום חששי
האחרון את מי הוא בוחר כסגנו אך הוא
נמנע מצעד זה ודחה את המינוי עד לסוף
השבוע הזה.
מרבית עובדי המחלקה תומכים במינויו
של אחימאיר אולם יבין מתלבט ביינו לבין
שלושה עובדים אחרים: אבריהם ׳(״סושי״)
קושניר, רון (״דוני״) בן־ ישי ויורם

רונן•
פ ס טי ב ל שילון

פרידה לשיליון בחאן הירושלמי. מסמר
המסיבה היה סרט אותו הכין איש הקיול
כני ליס, אשר גרם לצופים בו להתגלגל
על הרצפה מרוב צחוק. לים פתח את סרטו
בצילומים של בניין הטלוויזיה מאחרי גדרות
תייל, אשר הראו את המיטה כבית־סוהר
או כמחנה־ריכוז. אחר כך ׳תיאר לים
כיצד אסור לראיין. הוא הביא שאלה של
כתב המחלקה בוושינגטון אלי ניסן לח״ס
אכא אכן, שאלה אשר אורכה היה כ־10
דקות ואשר ״הסבירה״ לאבן מה עליו
לענות. אחר כך לעג ליס לסגנון ה׳ראיונות
של הכתבים השונים, בעיקר של כתבי
מערכת תל־אביב ניסים משעל וחיים

פי סקר שערך עבור רשות השידור המכון
למחקר חברתי שימושי.
על פי ׳סקרים קודמים ברור למעלה מכל
ספק כי נוהגם של צופי הטלוויזיה בארץ
הוא ׳לצפות בכל תכנית בה החילו לצפות
עד יתומה, אפילו אם התכנית לא כל־כך
מצ׳אה-יחן בעיניהם. לא כן המציב ׳בעלי
כותרת, זו ששודרה ב־ 2באוקטובר, תכנית
׳תכנית זו צופים בה עד תומה.א
ירק 20 אחוז מצופי הטלוויזיה ד24
:אחוזים מצופי התכנית, הכריזו כי התכנית
מוצאת חן בעיניהם מאוד. כשנערכה בדי קה
ספציפית לגבי ׳תכנית אתת יש־ל עלי
׳כותרת, זו ששודרה ב־ 2לאוקטובר, תכנית
שנבחרה באקראי וכמידגם בלבד, התברר
כי 66 אחוזים מצופי הטלוויזיה לא ראו
כלל את התכנית.
כהשוואה, מעניינת תוצאת אותו סקר
לגבי הסדרה הקנויה האחים. למרות הקושי
שבצפיה רצופה בסדרה מתמשכת, צפו
בכל הפרקים בסדרה זיו או ברובם 46 ,
:אחוזים מקרב צופי הטלוויזיה 34 .אחיוזים
מקרב צופי הטלוויזיה נהנים מימנה מאיד.
כאשר נערך מיבדק ספציפי לגבי פרק

פלטנר.

היום חששי האחרון היה יום של חגיגות
במחלקת החדשות. בשעה 11 בבוקר נקראו
סל עובדי המחלקה לישיבה חגיגיית מייו־חדת
לכבודו של דן שילון. לאחר ׳שהיו
צריכים לסבול ארבעה נאומים בהם הח מיאו
מנהל המחלקה הפורש דן שילון
למנהל הטלוויזיה ארנון צוק דמן זה לזה
ומנכ״ל הרשות יצחק ליכני והמנהל
החדש חיים יכין נשאו נאומים מימיים,
הרימו כל הנאספים סוסות לכבוד דן
שילון.
בערב ערכה מחלקת החדשות מסיבת

הגשש החיוור וטוכיה צפיר היו
החלק האמנויתי של המסיבה ולשילון הוגשו
שתי מתנות. אחת של המחלקה כולה:
שלוש ליטוגראפיות של הצייר יוסל
כיגנר ואחת פרטית ישל אלבס גילעדי,
מנהל מחלקת הספורט, אשר הגיש לשילון
מפת העולם עלייה צויינו באותיות זהב
וכסף האתרים מיהם ׳שידרה מחלקת הספורט
בשידורים ישירים ולא־ישירים.

עד כמה פו פו ל א רי ל 11 דון
הדימוי של עלי כותרת, כאילו היא התוכנית
הפופולארית ביותר ׳בטלוויזיה,

מקופחת חפץ

מ האיש שסודו נוקע 88 קרט הוד!,
והגורס למאזינים לנוע לקצב חשק?
ישראלי אלי ישראלי
יין בבראזיל
איש גבוה ומלא־גוף קם ובקול בס חם
הציג את עצמו :״אני אלי ישראלי.
״מה אני מחפש בחיים? קודם כל יחס
חם, ברצינות.״ יחס חם הוא מקבל בבית
אצל אשתו, בתיה, שאותה נשא לפני שש
שנים. בתיה, שהיתה אחות בבית־חולים
לחולי-נפש, מיישמת כמה מסודות המיק-
צוע על בעלה .״אני מאוהב בה עד שיג עון,״
מעיד אלי על עצמו ,״ממש מעריץ
אותה.״ היא ושתי הבנות החמודות, ונוסף
עליהן הכלבה שהמליטה באחרונה שגר
של נקבות, הפכו אותו אבו־אל-׳בנאת.
״אני נהנה מהחיים, ומהדברים שאני עו שה,״
אומר אלי .״נהנה לגור בצפון תל-
אביב, ולדהור בקונטסה טרנטה שלי ברחובות
העיר. אוהב לצאת ולפגוש אנשים
יפים. אני, בניגוד לרבים, טוען שהיופי
הוא לא רק חיצוני, לרוב הוא גם פנימי.
״מבחינה מיקצועית אני חש שהיום,
בגיל ,35 אני נמצא בפיסגת הקאריידה
שלי. הרדיו הוא אהבתי הגדולה, זה האגו-
טריפ שלי, ההזדמנות שלי לומר לאנשים
כל מה שאני רוצה, להעניק למאזינים
קצת יחס חם. אם הדבר יהיה תלוי בי, לא
אעזוב אף פעם את המדיום הזה.״

אך מסתבר, שרק מאהבת המיקצוע אי־אפשר
לחיות. אלי מתעסק גם בחאלטורות
שונות .״מצחיק לשבת בבית ולשמוע את
עצמי משדר איזו סיסמת־פירסומת, או
לשבת באולם־קולנוע ולראות את עצמי,
כמו שאני כזה גדול, מדגים איזה מוצר
בסירטון פירסומת. היום נוצר מין סטייל
של הנחיות־מוסיקה, ואני מוצא את עצמי
מועסק פול־טיים־ג׳וב. מופיע בערבי-
הרקדה, עורך מוסיקה לערבי־הרקדה, ועו שה
מוסיקת־ריקודים ומוסיקת־רקע לעורכי
מצב־רוח. אני מרקיד באופן קבוע את
הסטודנטים שלנו באוניברסיטות בר־אילן
ותל-אביב.
״ההנחייה שלי היא רלוואנטית לשיר.
אני אוהב להכניס את הקהל לקצב, לא ווירה.
אני שונא לספר בדיחות. זה לא
בשבילי. אני מרגיש שאני מגושם מדי
בשביל זה.
״אני מת על הצגות רדיופוניות ויזו אליות.
חבל שהן לא מזדמנות לעתים
יותר תכופות. הנה, באחרונה הינחיתי את
מופע הרוק של השנה, מאראתון גדול של
זמר שנערך בגני-התערוכה. בשבילי זו
היתה הזדמנות גדולה לפגוש שורה ארו כה
של זמרים שעם תקליטיהם יש לי
פגישות קבועות. סופר־שלאגרים כמו אריאל
זילבר, שלום חנוך, דורי בן־זאב, יהודית
רביץ, דני ליטני, חיים קריו, גרי
אפשטיין ועוד רבים רבים אחרים. ממש
כיף לא-נורמלי.״
אלי הוא יינן, מומחה אמיתי ליין. את

הדיפלומה שלו רכש אחרי לימודים של
שלוש שנים, בדרום־אפריקה. בסיומם, קיבל
את הציון הכימעט־הכי-גבוה. הדיפלו מה
תלויה היום על קיר בסלון, אך אלי
אוהב להפתיע את ידידיו במסיבות בבקי אותו
ביין. הוא נהנה לייעץ להם בבחירת
המשקאות המתאימים לכל אירוע, מה הולך
עם מה, ולאיזה קלאסה שייך. מתוך כיף
הוא משמש, מדי פעם, גם יועץ לענייני
שיווק, בתחום היין כמובן.
אך אלי הוא גם בוגר החוג לתיאטרון
ולאמנות באוניברסיטת תל־אביב, וגם של
החוג לעיתונאות.
הבחור הגבוה והמגושם הוא גם מורה
מוסמך. הוא מספר :״את הקאריירה שלי
בתור מורה התחלתי בבראזיל. הורי היו
אז בשליחות שם. לימדתי אז בסמינר למו רות
לעברית. משם התגלגלתי דרך הרבה
בתי־ספר, כשבכולם עסקתי בהוראת רד
מיקצועות ההומניים. זה לא הכיף הכי
גדול, תאמינו לי. לא ליקקתי דבש. וה משכורת?
נו, מה יש לדבר, להיות שדרן
ברדיו הרבה יותר משתלם.
״אני יודע שביום מן הימים אגיע לנקודה
בחיים, שלאנשים יימאס לשמוע אותי,
ויגיע זמנם של הצעירים לשדר. יש לי
אומנם כל מיני רעיונות בראש, ואנן מתכ נן
כל מיני דברים, אבל נניח לזה בינתיים.
ניתן לזמן לדבר.״
ובינתיים, הוא מדבר בעצמו.

בלי דרגה
מהסדרה ששודר ב־ 5באוקטובר, התברר
כי 58 אחוזים מצופי הטלוויזיה צפו בו.

אין חשכלה אין דרגה
הטלוויזיה נלחמת בתוכניות שונות שלה
כנגד עוולות שעושה המיימסד לאזרחים
וניצול עובדים על־ידי מעסיקים. קשה לכן
להבין את העוול •שעושה רשות השידור
עצמה לאחת מעיובדותיה.
עדנה חפץ ידועה לכל עיתונאי המכסה
את הטלוויזיה איו שהיה זקוק אי־פעם
לשירותי רישות השידוד. תפקידה
הרשמי הוא הממונה על יחסי־צבור בלש כת
דובר הטלוויזיה. במסגרת תפקידה
ממונה חפץ על שלושה עובדים, על מח לקת
התרגומים בכתב של לשכת הדובר
ועל מחלקת הצילומים של לשכה זו.
הדובר משה עמיו־כ מעיד כי חפץ
היא אחת העובדות הטובות ביותר בבניין
חוטי ירושלים בו יושבת הנהלת רשות
השידור וכי מסירותה יכולה לשמש אות
׳ומופת.
חפץ יושבת על דרגה י״ג שהיא דרגת
שכיר של פקידה זוטרה ומתחילה. כל
נסיונותייו של עמירב לקדם איותה בדרגה
עלו בתוהו. יש לכך שיני מתנגדים :
סמנכ״ל רשות השידור י לענייני מיינהל
שדמה עכאדי ומנהל מחלקת כוח אדם
מאיר כקלינק. מזכירתו של עבאדי,
;אויה כהן, שאין להשוות כלל את
עבודתה לזו של חפץ, אם כי אין לערוך
כלל השוואה זו כיוון שתפקידיה של כיהן
הם תפקידי פקידה בלבד, יושבת אף היא
על דרגה י״ג. מזכירתו של בקלינק,
שרה חי, יאשר אפילו לדברי הבום שלה -
היא רק מזכירה מתחילה וארעית, יושבת
על דרגה י״ב.
נימוקם של עבאדי את בקלינק שלא
לתת לחפץ את הדרגה ההולמת את תפ קידה,
כישוריה ותרומתה לטלוויזיה הם

אולי גל :
העו ל ם הזה 2097

תוסר ההשכלה האקדמאית שילה. במצב
ההשכלה של הטלוויזיה נימוק זה הוא
יותר ממיוזר. קשה למצוא רבים בהנהלת
הטלוויזיה ואפילו מבין ׳אלה העורכים
תוכניות והמגישים אותם, ישר,שכלתם
אקדמאית.
חבל יהיה אם חפץ: תאולץ לעזוב את
עבודתה או אם היא תהפוך להיות עוד
עובד במסגרת הרחבה של העובדים ה מקבלים
שכיר ולא עושים מאומה בטל וויזיה,
רק בגלל עקשנותם של הסמנכ״ל
ומנהל כוח האדם.
ספורט הוא

לינוליאום ב מקו שטיח
עובדי הטלוויזיה הסובלים בדרך כלל
מחוסר ׳תקציב ׳להפקת תכניות או שידורים

מנחה לונדון
פופולארי?
רתחו מזעם כאשר נודע להם כי בבניין
הטלוויזיה ,׳במסדרונות ובמדרגות, עומדים
להניח שטיחים מקיר אל קיר.
התלונות שהגיעו אל מנכ״ל רשות
השידור יצחק ליכני הביאי לכך שליביני
שינה את הוראתו של הסגן שליו לענייני
כספים ומינהל שלמיה עכאדי ׳והיורה
להניח במקום השטיחים, משטחי ליגוליאום
שהוא זול הרבה יותר.

בהיר לאבטלה סמויה
סוף טוב הכל טוב. מלחמה ׳שניטשה
׳בשינה האחרונה בין דובר דשות השידיר
משה עמירכ לבין עובדת לישכיתו
רבקה בהירי, מי שהייתה ממונה על
קשרי־הציבור בלשכת הדובר, הסתיימה
בינצחונו שיל עמירב.
עמירב טען, מייד עם היכנסו לתפקידו,
כי יש להעביר את בהירי מתפקידה מאחר
ואין היא עושה ביו מאומה. טענתו זו
נתמכה על־ידי עיתונאים רבים שהיו צרי כים
לקבל ולא קיבלו, שירותים מיבהירי.
בהירי, שהיא ותיקה ברשות !ובעלת יחסים
עם ראשיה, נלחמה ׳בשיניים ובצ־פי׳רניים
כנגד העברתה.
השבוע ,׳בעת שבהירי שהתה בטיול
פרטי בחוץ־ילארץ, הוחלט על יצירת תפקיד
חדש עבורה, שלא ׳במסגרת לשכת הדובר :
הממונה יעיל ענייני פנים ברשות השידוד.

פסטיבל הכדורסל השנתי של הטלוויזיה
יעלה השנה לרשות־השידור סכום עתק.
שינוי שער הלירה הישראלית בעיקבות
המהפך הכלכלי עלול להקפיץ את ההוצ אות
לשידור מישחקיה של קבוצת מכבי
תל-אביב, במיסגרת גביע אירופה לאלופות
בכדורסל, לסכום של כחצי־מיליון לירות
לפחות, ושעות השידור שבהן תצפה המ דינה
כולה בניסיונה של מכבי להגן על
תוארה כאלופת אירופה, יהיו ככל הנראה
שעות השידור היקרות ביותר בלוח התוכ י
ניות
של הטלוויזיה.
בשל זכייתה בשנה שעברה באליפות,
נכנסת מכבי תל-אביב השנה למעגל ה־מישחקים
רק בשלב טורניר הגמר. במיס־גרת
זה תתמודד מכבי, החל מה־ 8בחודש
דצמבר הקרוב, עם חמש קבוצות אילו־פיות,
שני מישחקים עם כל קבוצה, מישחק
אחד בבית ואחד בחוץ.
השידורים החיים של המישחקים הביתיים
אינם מהווים בעייה. אולם ההעברה החיה
של מישחקי החוץ של הקבוצה יקרה ביו תר.
העברת כל מישחק כזה בלוויין עולה
4000 דולר. מלבד זאת תובעות הקבוצות
המארחות תשלום מיוחד עבור זכויות העברת
המישחק. ריאל מדריד, למשל, דורשת
סך 5000 דולר תמורת הזכויות. אם להו סיף
על זה את הוצאות שיגורו של קריין
מחלקת הספורט של הטלוויזיה, לשם תיאור
מהלך המשחק, המסתכמות בכאלף דולר,
הרי שהעברת מישחקה של מכבי תל־אביב
במדריד תעלה לטלוויזיה 150 אלף ל״י
לפחות, שלא לדבר על הוצאות שידור
הרדיו של המישחק.
קבוצות אירופיות אחרות תובעות אומנם
סכומים צנועים יותר מריאל מדריד עבור
זכויות שידור מישחקיהן, אולם אם ייכללו
בבית הגמר השנה שתיים או יותר קבוצות
בהירי תעסוק באירגיון מסיבות פרידה
לפורשים לגימלאות מקרב עובדי הרשות,
בהכנת שי לחגים לעובדים, פרסי חניכה
וכדומה. דוגמה ׳נוספת לאבטלה הסמויה
ברשות השידור.

ראן חו ל ם בו ש
!תעלומה אופפת את היעלמותו של
שמואל ג! -ם, מי שהיה מנהל מחלקת
הגבייה של רשות השידור. אל מחלקתו
שיל ביושם היו מופנות ׳תלונות רביות של
אזרחים שינידרשו לשלם אגרה כפולה,
אולם ברשות השידור היה ברוד כי לולא
עבודתו הנמרצת, לא היה משלם אפילו

משתתפת קציר (עם בעליה) שידור העולם הזה 2097

מנהל גילעדי (כא&צע)
כמה תעלה מכבי
מיזרח־אירופיות, שתסרבנה — כמו בשנה
שעברה — לשחק בישראל, יהיה על הטל וויזיה
להעביר את שידור שני מישחקיה
של מכבי תל-אביב עימן מחו״ל, כך שתי אורטית
תיאלץ הטלוויזיה השנה לשדר
מחו״ל שיבעה מישחקים, ורק שלושה מהם
מהארץ.
היהודים יתבקשו לארח. הבעייה
יכלה להיפתר וההוצאות היו עשויות להצ טמצם,
אילו ביקשו יריבותיה של מכבי
תל-אביב להעביר בשידורים חיים למדינו־תיהן
את מישחקיהן עם מכבי בתל-אביב.
אבל שיגעון הכדורסל אינו מפותח באירו פה
כמו בישראל. לריאל מדריד, למשל,
אין כל עניין להעביר בשידור חי את
מישחקה עם מכבי בתל-אביב לספרד. כך
שהטלוויזיה הישראלית אינה יכולה לאזן
את תקציבה בתביעת סכום של 5000 דולר
עבור זכויות השידור מהספרדים, כשם
שתובעים הספרדים ממנה.
הוצאות שידור פסטיבל הכדורסל עלולות
לגדול עוד יותר, אם תשיג מכבי תל-
אביב גם השנה את אחד משני המקומות
הראשונים בבית הגמר ותתמודד שוב על
תואר האליפות. אז יהיה צורך לשדר
מישחק נוסף לשבעה הנראים באופק.
אם לא די בכך שפסטיבל הכדורסל מא
׳אחוז
קטן שיל האוכלוסיה את אגירת הרדיו
!והטלוויזיה.
לפתע הוא הועף מתפקידו. גורמים
רשמיים ברשות מסריו כי בושם יצא
לגימלאות !והוא עצמו אומר :״׳מוניתי
למבקר, אני לא יודע מבקר של ימה.״
כשנשאל ביושם מדוע הוא פוטר מתפקידו
השיב :״לא הייתי מוכן לחייך כל בוקר
׳ולאמר פעמיים ׳ביום, אדוני׳ לסמנכ״ל
הרשות של מ ה עכאדי.׳׳

30 שעות שידור
מי שעדיין לא התנסה בחווייה של הי צמדות למקלט הטלוויזיה שלו למשך 30
שעות שידור רצופות, יוכל לעשות זאת
ביום העצמאות הבא, בעת שהטלוויזיה
תקרין מישדר מיוחד לרגל יום־ההולדת
ה־ 30 של המדינה.
בשבוע שעבר החליטה הנהלת הטלוויזיה
להקים מטה מיוחד לתיכנון המישדר הא רוך
ביותר בתולדותיה, שיחל בערב יום
העצמאות ויימשך עד הלילה שלאחריו.
בראש המטה יוצב, ככל הנראה, אלכם
גלעדי שהגיש להנהלה עוד לפני מיספר
חודשים תזכיר עם הצעות ללוח מישדרי
יום־העצמאות.
לפני שנתיים, כאשר נערכו חגיגות ה-
200 של ארצות־הברית, שהה אלכס גלעדי
באמריקה, עקב אחרי תוכניות הטלוויזיה
ששודרו במהלך החגיגות. על סמך ניסיון
זה התגבשו אצלו כמה רעיונות, שעל-
פיהם חיבר את תזכירו. עתה קיבלה הנ הלת
הטלוויזיה את הרעיון הכלא, ומנסה
למלאו תוכן.
עדיין לא ברור מה יכלול המישדר,
אולם הכיוון הכללי שואף לשלב בו מכסי מום
של שידורים חיים מכל פינות הארץ.
בטלוויזיה מעריכים כי יהיה זה מיבצע
מסובך לא פחות מזה של מישדרי יום
הבחירות האחרון.

יים לרוקן את קופת הטלוויזיה, מצפה
השנה למחלקת הספורט מיבצע יקר לא
פחות: מישחקי אליפות העולם בכדורגל
שייערכו בחודש מאי 1978 בארגנטינה.
זאת תהיה חגיגה אמיתית. במשך כחודש
ימים תעביר הטלוויזיה אחת ליומיים, החל
בשעה תשע וחצי בערב, שידור חי של
מישחק מרכזי, במיסגרת מישחקי האלי פות,
עם אפשרות של הוספת קטעים חיים
ממישחקים חשובים אחרים. ביום, שבו
לא יתקיים שידור חי, יוקרנו קטעים שלא
שודרו ממישחקי יום אתמול.
צוות מבט ספורט בראשותו של מנהל
המחלקה, אלכם גלעדי, שיסקר מישחקים
אלה, יכלול כעשרה איש. כיוון שבתי-
המלון בארגנטינה העלו את מחירי האיב-
סון לתקופת האליפות ל־ 90 דולר ליום
(במקום 20 דולר כיום) עלולות הוצאות
האיכסון של הצוות במשך כחודש ימים
לבדן להסתכם בכ־ 400 אלף ל״י.
כדי לחסוך לטלוויזיה לפחות סכום זה,
עומד אלכם גלעדי לצאת בקרוב לארגנ טינה
כדי לנסות לחפש שם סידורי אמד
סון, אלטרנאטיביים, אולי בבתי אנשי ה קהילות
היהודיות בערים שבהן ייערכו
המישחקים.
רדיו חוש ה ה 1מור שלאשת הנ שיא
מאזיני גלי־צה״ל הופתעו ביום הרביעי
בשבוע שעבר לשמוע את קולה של הגב׳
נינה קציר, רעייתו של נשיא המדינה,
בשידור חי בשעה שבע ושלושים בבוקר.
הגברת קצין טילפנה אל אולפן גלי־צה״ל
במהלך שידור התוכנית שבע אפם שבע,
תוכנית בוקר המשלבת פיזמונים, קיטעי
עיתונות יומית ואימרות-שפר של המגיש
אלכם אנסקי. באותו בוקר סיפר אנסקי
למאזיניו מהו מחירה של ארוחת־בוקר
אחרי המהפך הכלכלי.
הגברת קציר, שהתגלתה כמאזינה קבועה
של התוכנית, פתחה ואמרה :״בוקר טוב,
מר אנסקי. שתדע כי גם לי יש חושי
הומור.״ אנסקי השיב :״אדרבא, נשמע.״
הגברת הראשונה :״אבל אני אשה נשו אה.״
אנסקי :״אני יודע נינה קציר:
״אז אני לא יכולה להרשות לעצמי ...אתה
נשוי?״ אנסקי (לאחר דממת־רדיו קצרה
שבה שקל אם כדאי להשיב על השאלה)
״לא, אני לא נשוי.״ ״טוב, אז יש לנו
בת ענתה הגב׳ קציר, ובנקודה זו הח ליט
השדרן להבהיר לה כי דבריה נשמעים
בשידור חי, באוזני האומה. התברר
כי הגברת הראשונה לא ידעה זאת כלל,
וסברה כי היא מנהלת עם אנסקי שיחת-
חוליו פרטית לגמרי. משאמר לה כי דבריה
משודרים, שאלה ״למה? מה פיתאום?״
הוא הציע להפסיק את השיחה, להשמיע
תקליט ולהמשיך בשיחה אבל לא בשידור.
התברר כי נינה קציר היא מאזינה קבו עה
של תוכניתו ורצתה להכירו אישית,
וטילפנה^כדי להזמינו לארוחת־ערב חגי גית
בבית הנשיא לכבודו של הרולד ויל־סון.
אגב־אורחה ובשל אי־הבנה, זכו גם
המאזינים לעמוד על חוש־ההומור המיוחד
של הגברת הראשונה.

קולנוע
סרטים
ק ומד״השלכאב
קשה להאמין, אבל הסרט שעליו ניטשה
באחרונה המילחמה הנחרצת ביותר בין
מפיצי הסרטים בישראל, אינו הפקת־ענק
מהוליווד, ואפילו לא סרט עמוס כוכבים
זוהרים מאירופה. הוא נעשה באוסטרליה,
ארץ הידועה במיוחד בעדרי כבשים, בלה קות
קנגורו, בשחקני־טנים או בשחיינים
אבל ודאי שלא בסרטיה ואין בו אפילו
כוכב אחד גדול לרפואה. ואף על פי כן,
לפחות שני מפיצים החליטו ממבט ראשון
שהסרט שווה מאמץ, ושניהם רכשו אותו.
התוצאה: מאבק מישפטי שנמשך חודשים,
עד שהגיע בשבוע האחרון לסיומו.
שם הסרט: המסיבה של דון. בפסטיבל
הסרטים בקאן הוא הוצג במיסגרת שוק
הסרטים (הסרט אומנם הוצע לתחרות,

אבל משום־מה לא נתקבל, והאוסטרלים
רמזו שלא רק גורמי איכות קבעו בפר שה)
.שם ראה אותו יורם פלמן, שותף
בדרייב־אין התל־אביבי, שהחליט לרכוש
אותו, ואכן, הוא חתם על חוזה עם הסוכ נת
האירופית של התעשייה האוסטרלית.
חודשיים לאחר־מכן הוצג הסרט, הפעם
במיסגרת רשמית, בפסטיבל הסרטים בברלין.
כאן ראו אותו אנשי סירטי נוח
(החברה של מנחם גולן ויורם גלובוס),
וגם בעיניהם הוא מצא חן. מבלי לדעת
על הרכישה הקודמת פנו אל המפיק, ורכ שו
לעצמם את הזכויות.
מאז ניטש קרב עז: זה אומר כולו שלי
וזה אומר כולו שלי. הפשרה הושגה בפס טיבל
בינלאומי שלישי או, ליתר דיוק,
בשוק בינלאומי גדול, הנערך מדי חודש
אוקטובר ביריד של מילאנו. שני הניצים
נפגשו שם והחליטו כי מוטב להתחלק
בבעלות שווה בשווה. אולי הגיעו גם הם

סייווסטו ססאלווח:

לכולם י
אוסקו-מווע

אין?״

ר סילווסטר סטאדונה מעוצבן.
יו אומנם הוא סיפור ההצלחה הגדול של
השנה בהוליווד* סינדרלה ממין זכר, שהפך
תוך שנה אחת׳ מאלמוני לכוכב שאין נוק בים
עוד בשכרו המדוייק, כדי שלא להרגיז
את המתחרים; אבל בכל זאת, הוא כועס.
״בזאת אני מסיים את חיי הציבוריים,״
הכריז באחרונה בעיר דוביוק, עיר־שדה
קטנה שבה צולם סירטו החדש פ.י.ם.ט.
(ראשי־תיבות של אירגון־עבודה דמיוני
שפירושן, יחדיו, אגרוף) .״המעריצים הללו
רוצים יותר ממה שאני יכול להעניק להם.
בהתחלה הם רוצים לגעת, אחר־כך להח זיק,
ואני מתחיל להרגיש כבר כמו חפץ,
לא כאדם. אולי נהניתי מתשומת־הלב ב התחלה,
אבל היום אני מתחיל לסבול
מפאראנויה (שגעון רדיפה).
״בכל פעם שנוגעים בי, ידי מתאגרפת
אוטומטית. אני חושש שבאחד הימים עוד
אתקל במישהו עם סכין בידו. לכן אני
מעדיף להישאר בחדר המלון שלי ולצייר.
אני אוהב להיות לבד, הייתי יכול להיות
נזיר שתקני מושלם.״
אם המינזר שבלאטרון הוא אכן מקום
המישכן האידיאלי של סטאלונה או לאו,
זה עדיין עניין לוויכוח. אולם בדבר אחד
אין להטיל ספק. הוא באמת הפך קורבן
למעריציו הרבים מספור .״מימי לא ראיתי
המונים הנטרפים עד־כדי־כך אחר כוכב
קולנוע כלשהו,״ הודה נורמן ג׳ואיסון,
במאי סירטו החדש של סטאלונה, למרות
שהוא כבר עבד בעבר עם כוכבים גדו לים
כמו קרי גראנט, ג׳יימס קאן וסידני
פואטייה .״בין אלף לאלפיים איש התקבצו
מדי ערב מסביב לבימת הצילומים, בתיק-
ווה שיזכו לפחות בהצצה אחת בו.״
אכן, עניין המעריצים הפך לטורח, אבל
חוץ מזה אין לו, לסילווסטר סטאלונה
סיבות רבות להתלונן. ג׳ימי קארטר, מלא
הערצה לרוקי, הזמינו לסעוד בבית הלבן.
ספר שהוא כתב באחרונה, סימטת גן־
העדן, יוצא החודש לאור ברעש ובהמולה
גדולה. ואילו פוסטרים עם דיוקנו בתפקיד
רוקי בלבואה, מסכנים אפילו את עמדת
מלכת הפוסטרים הנוכחית באמריקה, פארה
פוסט־מייג׳רם. וזה לא-כל-כך רע, לגבי
בחור שנולד בפרבר העני ביותר של ניד
יורק ושהיה במשך 30 שנה אלמוני חסר-
תיקווה.

סר ט עם שליחות טאלונה אינו משלה את עצמו.
הוא יודע שהצלחת רוקי היא שהביאה

סילווסטר סטאלונה (בכיגדי סיוף) עם אשתו סאשה
אני מתחיל לסבול מפאראנויה
שלא הסכימו לראותו בתפקיד הראשי.

את כל השאר .״אילולא רוקי, לא היה איש
חולם אפילו לפרסם את סיפרי. היום הם
מוכנים להוציא לאור אפילו את דו״חות
החנייה שלי,״ הוא אומר. הספר, כמו
הסרט, נושא משהו מן השליחות האישית.
רוכב שנית
הוא מתרחש בפרבר העוני שבו נולד
* אם בכר מ דו ב ר ברוקי, סטאלונה
סטאלונה, ומזכיר לא במעט את האווירה
של רוקי ושל נעוריו הפרטיים מאד .״זהו 1עדיין מתמרמר שמכל השותפים לשיט־סיפור
על חבורה של צעירים שחייה מת חד, היה הוא היחיד שלא זכה בפיסלון
מוזהב מטעם האקדמיה .״לבמאי יש אוס רכזים
סביב מועדון השכונה. יש שם
ברנש בשם קוזימו קארבוני שחושב את קר, למפיק יש אוסקר, מדוע לא יכלו
עצמו לאישיות המבטיחה ביותר בשכונה, לתת גם לי העתק? אפילו בלי שם ובלי
וחולם על חנות. טבק. אחיו, בעל ממדי -כתובת. הצדק לא יצא לאור,״ הוא קובע
ענק, מוכר קרח ואח אחר הוא קברן. בפסקנות. הוא־ יכול, כמובן, להתנחם בכך
כל זה מתרחש ב־ ,1946 אחרי מילחמת־ שרק שני אנשים לפניו זכו בכבוד הנדיר
העולם השנייה, כשהגיבורים חוזרים הביתה
להיות מועמדים על משחק ותסריט בעת
מן הקרב והופכים קורבנות החברה.״
ובעונה אחת: צ׳ארלי צ׳אפלין ואורסון
בינתיים, הדאגה המיידית של סטאלונה וולס. חברה מכובדת בהחלט.
היא דיאטה חריפה. בתפקידו האחרון נדבימים
אלה הוא טרוד מאד בתרגילי
רש להשמין ב־ 12 קילוגרמים במהלך ה התעמלות ובסיף עם אשתו, סאשה, להו הסרטה,
ולהתבגר ב־ 25 שנים. כי פ.י.ס.ט. רדת הקילוגרמים המיותרים, ובהירהורים
הוא סיפור על מנהיג איגוד־פועלים קשוח, על הצורה שתהיה לרוקי מם׳ ,2שחייב
שמסתבך בסופו של דבר עם החוק. הסיפור כמובן לבוא .״לא נכון שהוא יהיה מועמד
מזכיר לרבים את פרשת ג׳ימי הופה, מנהיג לראשות עיריית פילדלפיה בסרט הבא,״
איגוד נהגי המשאיות, שנכלא על-ידי ר ד מצטחק סטאלונה ,״זאת רק בדיחה פרטית
ברט קנדי בשל פעולותיו הבלתי־חוקיות שלי. אני חושב שבהמשך הוא ינסה לצאת
וקשריו עם העולם התחתון, ונעלם באורח
מאורח החיים שלו כמתאגרף ויגלה שאינו
מיסתורי לפני שנה אחרי שיחרורו, ותע יודע לעשות דבר חוץ מזה. זה יהיה סיפור
לומת סופו לא נפתרה עד עצם היום הזה. של הצלחה — כישלון — הצלחה, יהיו
הסרט עלה כ־ 8מילון דולר, הוכחה בו מרכיב דתי והפתעה בסוף, ואני חושב
ניצחת לאמון שנותנים היום בשמו. בניגוד שלהומור יהיה בו חלק חשוב ביותר.״
ומתי יקרה הנס הגדול הזה 1״מדצמבר,
גמור למה שקרה כאשר הציע את רוקי
ונתקל בסירוב אחר סירוב מצד מפיקים בעוד שנה,״ הוא מבשר.

^ 1222--

למסקנה שכדיברי אחד מבעלי הקולנוע
שניסה לגשר ביניהם, אשר טען באוזניהם
כי ״יין משתבח עם הזמן, לא כן נשים
וסרטים.״ במקום לריב, כדאי להציג.
תחייה איטית. כאן המקום להדגיש
שהסרט זכה בשבחים לא רק מצד שני
המפיצים הישראלים הללו, אלא גם מצד
מרבית הנוכחים בפסטיבל ברלין, שראו
בו הוכחה נוספת לכך שאוסטרליה אכן
מפתחת תעשיית קולנוע, גם אם נוכחותה
לא הורגשה במיוחד עד היום. זוהי תחייה
איטית, הדרגתית אבל בטוחה. לפני כמה
שנים היה זה סרט בשם יום ראשון רחוק |
מדי, מעין מערבון על גוזלי כבשים,
שהיפנה את תשומת־הלב ליבשת החמי שית.
אחר־כך באו סרטים כמו פיקניק בצל
ההר (שעדיין ממתין להקרנתו בארץ, אחרי
שכמעט הוצג לפני כמה חודשים) ,כלב
שוטה ובמיוחד שמורת השטן (סרט על
המוסר והמידות בפנימיה קאתולית) שעו ררו
התעניינות גדולה.
שמורת השטן זכה במרבית פרסי האי כות
שמחלקת התעשייה האוסטרלית מדי
שנה כדי לעודד את היצירה. היורש שלו,
שנה יותר מאוחר, היה המסיבה של דון,
אשר זכה בשישה מכלל 14 הפרסים ש חולקו.
המסיבה
של דון הוא עיבוד קולנועי
למחזה של דייוודי ויליאמסון, שהיה אחד
הלהיטים הגדולים של הבמה האוסטרלית.
ויליאמסון, מרצה לתדמודינמיקה ולפסי כולוגיה
חברתית, הפך לפני שבע שנים
למחזאי, ומאז זכה בשורה ארוכה של
הצלחות, שבחלקן אף הוסרטו. ואם המסיבה
של דון יכול להיראות בעיני מבקר־תיאט-
רון מנוסה כתרגיל שנוצל כבר בהזדמנו יות
רבות אחרות — תרגיל ששמו: סגור
אותם בחדר, השקה אותם יין ואז ייצא
סוד — הרי מעלתו העיקרית בכך ש! -
וויליאמסון מצייר בצורה ברורה ביותר
את הרקע האוסטרלי, ובמיוחד את התקו פה.
הסרט כולו מתרחש בליל הבחירות
של שנת ,1969 כאשר היה נדמה לרגע
שמפלגת העבודה תוריד מן השלטון את
המפלגה הליברלית, ורק ברגע האחרון
הסתבר שהליברלים בכל־זאת ניצחו (ה תמורה
התרחשה רק כמה שנים לאחר־מכן).
תיסכודים אישיים. דון הוא מורה
שמאלני, והוא מזמין את חבריו, בעלי
נטיות פוליטיות דומות לשלו, לליל שתיה
כדת וכדין כדי לחגוג, יחד עם בנות־זוגם
החוקיות (או הזמניות) ,את הניצחון הגדול
של מיפלגת העבודה — שבסופו של דבר

אינו מתממש.
ויליאמסון, בעל עין חדה בתפיסת אופי
גיבוריו, עוקב בשקדנות אחר הדרך שבה
מותר הרסן מן הלשון ומן הבגדים, ככל
שפחיות הבירה ובקבוקי הוויסקי והג׳ין
מתרוקנים. האידיאולוגיה הפוליטית מפנה
מקומה לתיסכולים האישיים, ואוסף זה
של גברים 1ונשים, הנראה ממבט ראשון
בורגני, מהוגן ומיושב בדעתו, פושט את
ההסוואות ולא רק בדרך המליצה.
וכך מסתבר שהפסיכולוג, שחלם על
קאריירה פוליטית, מוטרד בעיקר מגודל
אבר המין שלו ומכישלונותיו הרומנטיים.
דון, המארח, דורך בביצת בינוניותו אחרי
שהשלים עם העובדה כי לא יכתוב עוד
את הספר הגדול של חייו וכי ימשיך לה יות
מורה עד שייצא לגימלאות. מאק,
הבעל שנעזב לאנחות, מודה שדחף את
אשתו לזרועות ידידיו כדי לראות אם היא
זוכה במחיצתם בהנאה שאינה מוצאת
אצלו וצילם אותה בתנוחות פורנוגרפיות,
לבד ובחברה. וכן הלאה, לכל אורך הדרך.
העולם הזח 2097

מאחרי החזית הנאד שורצים אותם פחדים
חייתיים של כישלון מיני, של גיל ושל
קמטים, של צורך מתמיד להוכיח משהו
לעולם מבלי לדעת מה או איך.
ברוס ברספורד, במאי הסרט, נהג זהירות
רבה ונמנע מלהפוך את המחזה —
שעיקר עוצמתו בריכוזו מבחינת הזמן
והמקום — לסיפור המפוזר על־פני זמן
ארוך יותר ואתרי־צילום רבים יותר, רק
כדי שייראה יותר ״קולנועי״ .להיפך, הוא
צילם את הסרט כולו בבית פרטי (ולא
באולפן) ולפי סדר כרונולוגי, כדי להקל
על השחקנים את גיבוש הדמויות שגילמו.
ברספורד, האיש שהיה למעשה הראשון
ששבר את ההסגר של הקולנוע האוסטרלי
בסרט על בלש פרטי בשם בארי מקנזי
(שהוצג באנגליה עם תרגום בגוף הסרט,
עד כדי כך היה שונה הניב האוסטרלי
המקומי בדיאלוגים, מן השפה המדוברת
בלונדון) אף השתמש, בכמה מן המיקרים,
בשחקנים שהופיעו על הבמה בהצגה של
ויליאמסון, אם כי לא תמיד באותם התפקידים.
אחיזת
עינייפ. הבעייה בסרט כזה
אינה ברגעים הדרמאתיים שבהם הגיבורים
חושפים עצמם בהתפרצויות של רגש, אלא
דווקא ברגעים השקטים והשלווים לכאורה.
לתוך אלה נוסך ברספורד אווירת מתח
מחושמלת, מעין תחושה של אי־נוחות
ומבוכה, המעידה על כך שגם בפיכחון
מלא אין החברות, היחסים הידידותיים,
ואפילו היחסים בין בעל ואשה, יותר
מאחיזת־עיניים. הדברים נרמזים למן הרגע
הראשון ומתאמתים בהמשך, כאשר מראי׳
נערה ערומה המושלכת לבריכה (הנערה
היא הצעירה היחידה בתוך החבורה ומכאן
גם יחסה השונה לחיים, מדרבן את הגברים
להסיר את ביגדיהם ולהצטרף אליה. זאת,
כאשר אשתו הציירת של רופא־שיניים
מפגינה עצמאותה כשהיא מתעלסת עם

נעץ>ם
הגבר שאהב נשים (סטודיו,
תל־יאביב, צרפת) — ברטראן מוראן
הוא מהנדס החוקר זירמי
אוויר ומים, במכון למדע בעיר מונפלייה שבדרום צרפת. אבל
מה שמעניין אצלו אינו הכושר המיקצועי, שבו ניחן, אלא
העובדה שכל זמנו הפנוי מוקדש למטרה אחת בלבד :
אהבת נשים. והוא אוהב אותן בכל אריזה אפשרית.
כזה הוא גיבור סירטו החדש של פרנסואה טריפו, סרט
שהוא בראש״ובראשונה שיר״הלל למין הנשי. וגם אם שיר־ההלל
הזה בוקע מפיו של גבר מן הסיגנון הישן, המאמין
עדיין כי הגבר הוא המחזר והאשה היא האובייקט לחיזור,
שהגבר הוא הבוחר והאשה היא הנבחרת והחירות היא
העיקר, גם אז אי-אפשר שלא להתפעל מן העדנה והחן שבו

הוא מנוסח.
הרמזים האוטוביוגראפיים חרבים בסרט מרמזים, בעצם,
שברטראן מוראן הוא מעין השלכה של הבמאי עצמו ושל
סרטיו הקודמים. כשמוראן כותב ספר (שנקרא, כמובן,
הגבר שאהב נשים) ,הוא כותב אותו במכונת״הכתיבה
שתפסה מקום מרכזי ג־ 400 המלקות, זוג היוצא מן הכנסיה
באחת הסצנות מזכיר מייד את הכלה לבשה שחורים
(השחקן הראשי כאן, שארל דנר, הופיע גם בסרט ההוא).
בין אוסף הנשים המצולמות בחיבה ובאהבה אמיתית,
שקשה לזכור כמוה, אפשר למצוא את נאטאלי ביי (מזכירת
ההפקה מן הלילה האמריקאי) ,ואפילו חתול המלקק
שירי ארוחה כמו בסרט ההוא, אפשר למצוא כאן. שלא

דנו־ ו פו סיי — ר מזי םאו טו בי וגר פיי ם
לדבר על כך שבסצנה הראשונה, שעה שמוראו מובא לקבורה,
ניצב טריפו עצמו בצד הדרך ומתבונן בתהלוכת האבל.
בקיצור, סרט אישי מאד המוותר על הצורך בסיפור
עם התחלה אמצע וסוף מן הסוג המקובל, כדי להדגיש
בעיקר חוויות. סרט המטייל בחופשיות בין עבר וחווה
ומהווה, מבחינה מסויימת, פרידה מן הנוסח הישן של
היחסים בין המינים (עובדה המתבשרת לגיבור באחת הסצנות
האחרונות בסרט).

ב דון
לסשר תו ת
הבדרן (סינמה ,2תל־איביב,
ארצות־הברית) — זוהי גירסה
מוסיקלית למחזה של ג׳ון אוס־בורן,
שהיה בזמנו לסרט עם לורנס אוליבייה בתפקיד הראשי.
מאחר שהמחזה אינו מן המוצלחים ביותר שכתב אוסבורן
עצמו, קשה היה לצפות כי בתחפושת החדשה ישתפר מעל
ומעבר למקור.
זהו סיפור על בדרן כושל שחי בצל הצלחות הבמה של
אביו, ובתקופה שאמנות הוודוויל נמצאת בסימן ירידה.
כל ניסיונותיו של הבדרן להוכיח את עצמו, להיאחז
באשליית אמנותו ולהילחם בגיל המתנכל לו, מסתיימים
בסופו של דבר בכישלון. זהו גם השלט של העיבוד האמריקאי,
שהעביר את הסיפור לארצות־הברית בימי מילחמת־העולם
השנייה, והפך את הבדרן הכושל לבדרן־זמר כושל.
הבעייה העיקרית בסרט מסוג זה, היא העובדה שלתפקיד
הראשי צריך למצוא אדם שיכול להיות מחשמל, כדי שהקהל
יזדהה עימו, ועם זאת יוכל באמת, בקיטעי הבידור שאותם
הוא משחק בסרט, להצטייר כחסר-כישרון. הדבר דורש סוג
מיוחד במינו של סכיזופרניה שרק יחידי״סגולה, כמו לורנס
אוליבייה, מסוגלים לעמוד בו.
ההוכחה היא סרט זה ישבו ג׳ק למון, שהוא שחקו-
קולנוע הנוהג להיחשף לגמרי מול המצלמה, ולא לשמור
מרחק (כדוגמת אנשי התיאטרון) נוקט בסופו״של־דבר קו

ג׳ק ל מון — אי פהלורנס או ליבייה?
של פשרה. הוא אינו מוצלח כל-כך כבדרן ואינו מצליח כל״
כך כשחקן, ובמקום אישיות מרגיזה ומרתקת הוא יוצר
אישיות חלשה ומעוררת רחמים.
הסרט פונה אל ליבו הרחום של הצופה, יותר מאשר אל
שיכלו. תמונת התמוטטות חיי המישפחה וחיי המיקצוע
של הגיבור, קרובה לעיתים לנוסחה של רומן־משרתות.

מק (נדהם קנדי* — הבעל הנטוש
פחדים חייתיים
ה״קזאנובה״ של המסיבה, או כאשר בור גנית
הנראית כאותה פותר, רוגזת כאשר
מישהו מכנה אותה כך, עד שהיא נוטלת
את הבעל הנטוש ופורשת עמו לחדר הפנוי
הראשון (שם, עוד לפני שהספיקה להסיר
את שמלתה עד הסוף, הוא כבר נוחר).
המחזאי־תסריטאי ויליאמסון והבמאי
ברספורד, בוחרים להציג את כל מערכת
היחסים הזאת באור פחות או יותר קומי.
אילו צריך היה למצוא הגדרה מדוייקת
למסיבה של דון, אפשר היה לכנותה ״קו מדיה
של כאב ומבוכה״ .היא מתרחשת
אומנם באוסטרליה, ואולי משום כך נושר
המסווה הפוליטי בקלות רבה כל־כך וחושף
את האנשים שמתחת, אבל היא נכונה לגבי
כל מקום בעולם. מי שאינו מאמין, שיילך
פעם למסיבות בתל־אביב.

ת ד רי ך
חובה לי או ת:
הופקינס, קנדי, ברט והארגרייבס ב״המסיבה של דון״
הבורגנים מתפשטים
העולם הזה 2097

תל־ אביט — תשוקה אפלה, הגבר
שאהב נשים, הרומן שלי עם אנני, המים־
תורין של קספר האוזר, רחוב הפטר.
ירושלים — רשת שידור, קידמת עדן.

חיפה

— חלף עם הרוח, רחובות זו
עמים.

אביב
1תשוקה אפלה (צפון, צרפת)
— בורגני מזדקן נופל קורבן לקסמיה
של נערה המפתה ודוחה אותו לסירוגין.
סאטירה חברתית שופעת הברקות והפתעות
של לואיס בונואל. עם פרננדו ריי.

ירושלים
רשת שידור (סמדר, אר־צות־הברית)
— פאדי שייבסקי (תסריט)
וסידני לומט (בימוי) חושפים את החוטים
המפעילים את הטלוויזיה המיסחרית האמריקאית,
ומגזימים בכוונה כדי לשכנע.
מישחק מרתק של ויליאם הולדן ופיטר
פינץ׳.

חיפה
רחובות זועמים (המרכז, אר-
צות־הברית) — האמיתי והמוצלח בסירטי
מרטין סקרוסיזה, חודר לעומק נישמתם
של צעירים בפרבר נידיורקי, הנלחמים
בסולם הערכים המעוות סביבם לא כדי
לשנותו, אלא כדי להשתלב בו.

צי בע\
ר הי טי םלהרכבהעצמית

ת ע רו כ ת
ר הי טי ם מתמדת רהיטים להרכבהעצ מי ת

עדיין במחירים הישנים
מזנון מודולרי גוגה 72ס״מ,
אורך 243ס״מ
מזנון מודולרי 8מגרות רחבות
350ס״מ
5491.ל״ימזנון שיא הפאר, דלתות זכוכית,
גוף צפוי פורמאיקה
7100.ל״י 3235.ל״יארון 4דלתות +תוכן מלאי
מזנון פורניר מפואר גובה 322x190 אורן
— 5495.ל״י
שידות וספריות
״ציפעץ״ יש רק אחד. ציפי עץ, דומה עץ, יש עץ,
אין עץ, לי עץ וכולו הם רק חיקויים מתיימרים.
המחירים איכס כוללים מ.ע.מ.
1000מ׳ של תצוגה מרהיבה — חניה במקום.
שימו לב במוצ״ש פתוח מ־ 22.00—18.00 בלילה.

1859. -ל״י

במדינה
(המשך מעמוד )34
ייצב לפני רס״ר הבסיס שיכניסו למישפט.
אלא שדרכו של הרס״ר לא אצה לו.
״יש זמן, אתה יכול ללכת לנוח,״ אמר
לשקולניק הזועם. כשניסה איש המילואים
למחות על ביזבוז זמנו וזמנם של עשרות
אנשיו, השתיקו הרס״ר הצעיר בגסות:
״אם לא ׳תסתום את הסה, אתה תיכנס
אצלי פה תיכף לעשרה מישפטים !״ צעק
על שקולניק הנדהם.
הדראמה התמשכה כל אותו היום וה-
מילואימניקים, שהשכימו קום וסיימו את
סידורי השיחרור בזריזות וביעילות על-
מנת להקדים לחזור למישפחותיהם, כססו
ציפורניים !והמתינו בקוצר־רוח. רק בשעת
עירב מאותרת, אחריי שעות רבות ישל
התרוצצות, מילוי טפסים לעשרות, ומחאות
בליתי-סוסקוית ,׳נסתיימה פרישת רישיונות
הרבב האבודים. הנושא הועבר לביית־דין
צבאי, והתמנה קצין לבדיקת הפרשה.
תהיינה תוצאות הבירורים אשר תהיינה,
עשרות אנשי המילואים, שחלקם אבות

לחשמל שלא היה אז — ובאסבסטון. אלא
שישימחתם חלפה יחיש מהר, בשנתקלו
בשכיגיהם לאסבסיטון — הנחשים והעק-
רבים .״כל שני וחמישי היו הילדים מת עוררים
בצעקות אימה,״ נזכר ׳נסים חדד,
״ורופא לא היה אז. לכן נהגנו לעטוף את
רגלי הילדים בסמרטוטים, כדי להגן עליהם
מנשיכות. עד היום אנו זוכרים את זעקותיה
של הזקנה ממול, שינוסשה על־ידי נחש
וגססה לעינינו כל הלילה.״
רק מאוחד יותר, כשהחלו תושבי המקום
מבינים כי מן המעברה לא עוברים כ׳ל-כך
מהיר ,׳ניגשו לבער את הקוצים, להבריח
את הנחשים ׳ולטפח את המישטחים סביב
האסבסטונים .׳גיסים הדד אף השיג עבודה
כפועל־גייקיון בעירייה, והמ״שיפחה קיוותה
לטיוב. אלא שהטוב בושש לבוא.
״הילדים שלי,״ מספרת אם המיישפחה,
הלן ,״ניראו בהתחלה כמו שאר הילדים.
בריאים ונורמליים. נבון שלא היה לנו
זמן לטפל בחם הרבה ׳והם שיחקו בחוץ,
בליכילוך. לפעמים גם היו בוכים בלילות,

הרצל 1 2 5

ט ל8 2 1 7 9 5 .

;יפים חדד ומישפחתו כצריף מעברת־בת־ים
אין ניסיס

ספר כי ס
באנגלית
(כולל רבי מכר)
ממשיכים להימכר במחירים הקודמים
נצלו ההזדמנות לרכישה מיידית

חנויות ס ט ׳ מצת ,

* \ 00 תקשורת

מדעי התקשורת מוכיחים לנו כי הקשר כין שני אנשים
הוא פחות מ־ס/״ 20 מילים והיתר — למעיליה מ־ס/״— 80
חינו תקשורת של ראיה והתרשמות תנועתית.

מראה עיניים טוב מאלף מילים!
״וידיאו־דייט״ — מרכז רציני להכרויות — בן־יהודה 17ת״א, טל 56048 .־03

לבנים !בגיל גיוס, שבו לביתם בשעת לילה
מאוחרת כשהם נסערים. הוועדות, דו״חות
הביקורת וההתרעות על חריקות בסידרי
מינהל בצה״ל, לא הצליחו למנוע את
עוגמת־הנפש המיותרת.

ד ר כי חיים
המעברה האח רו ת
עיריית בת-ים מתכחשת
זעוכדת ׳היותה העיר
האחרונה כמדינה היכולה
להתפאר כמעבדה משלה
האם יש עדיין מעברה בבת־ים או שזו
חוסלה כבר מזמן, ייחד עם שארי המעבירות
הזכורות לרע! הוויכוח על כך עדיין לא
הוכרע, למרות שהוא נמשך סביר עשירים
שנה.
במישרד־השיכון גורסים כי בבת־ים אין
כלל מעבדה אלא רק שכונה של אסביס־טונים.
בלישפת ראש העיר טוענים כן
מעברה, לא מעבירה — זוהי בעייה של
הממשלה, לא של העירייה. יואילו ׳תושבי
המקום קובעים בפסקנות: אנו גרים במעברה
! היא אומנם האחרונה מסוגה
במדינה, אך עדיין היא כזאת, אפילו
שראש העיר הכריז חגיגית, לפני 18
שנים, באסיפה בכיכר העיר, גי מעברת
בית־ים חוסלה.
הזקנה גססה כלילה. גיסים והלן
חדד הגיעו ארצה לפני עשרים שנה, זמן
קצר אחרי מערבית סיני. כבר בפגישתם
הראשונה עם פקידי מישרד־הקליטה, ב־נמל-התעופה
בלוד, תבעו לשכנם במעברת
בודים. הם שמעו אודותיה דברים טובים.
השתוממו פקידי הקליטה: על גבי המסה
׳שלנו לא קיימת מעברה בבית־יס! .לבסוף
נתרככו, והסכימו לשכן את ביני מישפחת
חדד במעברה-לא-מעבדה, המסומנת על
המפה כשכונה שיל אסבסטונים, הממוקמת
בקצה רחוב הנביאים בעיר.
ניסים !והלן היו מרוצים. הם צויידו
בקופסיות סרדינים, בלחם, בנרות כתחליף

מפחד מהנחשים והעקרבים ומהיללות של
התנים ׳שהיו מסתובבים בסביבה. רק אחרי
זמן־מה הרגשתי שהילדים בעצם מפגרים...״
הימישפחה נהרסה. ארבעה מילדי
מישפחת חדד מוגדרים על־ידי לישסת-
הסעד כקשי־הינוך. הבן הבכור ,׳חיים ()22
מאושפז בבי׳ת־חולים לחולי-ינפש ואילו
הבת הגדולה, שולה 18 סיימה ביודספר
לקשי־חינוך ומסתובבת מאז בבית .״מי
יקח יאותת,״ מתייפחת. אטה ,״מי יירצה
להתחתן עם בחורה שיש לח שכל כמו
לילדה בית ששן״ שולה שקטה מריבית
הזמן, אם כי ׳לעיתים היא מתפרצת ואף
מכה את אמה. יואילו אחיה אברהם (,)16
איבו תוקף ואינו מכה. דיבוריו כבד ומ סורבל
עד כי קשה להבינו. האחות הצעירה
פלורה ( )14 מחייכת אומנם כל העת, אך
דיבורה אינו מובן כילל. היא !ממלמלת
מיילים שאינן מתחברות לכלל מישפטים.
במישפחת חדד עוד שני ילדים, בריאים :
שילומי 12 ואיבון 9עבורם מחפשים
ההורים סידור מחוץ לביית, כדוגמת מוסד
חינוכי בקיבוץ .״כדי שלא יתקלקלו
אצלנו,״ מסביר האג.
במשך עשרים שנה נשאו ניסים והלן
׳בעול יחדיו ,׳וקיוו לצאת מן המעברה.
״הסבירו לנו ׳שהמילה מעברה יבאה מה מילה
מעביר,״ אומר ניטים ,״׳והבטיחו
שהחיים במעברה זה ענייו רק לחצי שנה.
אפל החצי שנה נמשכת ונמשכת, ואין
ילה סוף.״
עתה נשברו בני הזוג, ואיבדו כל. תיקווה.
לפני במה חודשים החליטו להיפרד, אך
.באין ברירה הם ממשיכים להתגורר באותו
:אסבסטון כשרק מחיצה מפרידה ביניהם:
מצידה האחד — ניסים, ומצידה האחר
הלן וכל ילדיה .״הוא מאשים אותי שבגללי
הילדים שלנו מטומטמים,״ אומרת הלן.
ואילו ניסים מתעקש :״זה הכל בגלל
הדם שלה...״
חולדים ינקמו. בינתיים משליש בי סים
בידיה של הלן, אם ילדיו 1,800 ,לירות
מדי חודש כדמי-מזונות. אך כסף לתשלום
שכר-הדירה אינו מצליח לדלות ממשכורתו
כפועל-ניקיון. ועל כך הוזמן לביודד־מישפט.
(המשך
בעמוד )49
ה עו ל ם הז ה 2097

אהבת נצח
יש כאלד. המאמיגות ע׳דיין ב־קיומד.
של .,אהבת־נצח״ ()1/97
למשל.
״אתה היודע לאהוב לנצח,
בלא הגבלה, האמיתי, הבן,
המוכן להצטרף אלי לטיולים

הנקמה

׳לאור הירח, האוהב ספורט,
טבע ומוסיקה ׳קלאסית, המתעניין
בפילוסופיה יהודית ובעל
אישיות קורנת — מוזמן ל הצטרף
אלי — בת ,25 שחומה,
נאה, רומנטית ללא תקנה ועוד
סנה וכהנה כדאי להסתכן)
— למסע בשניים ,׳בנחשולי

המתוקה

אופכת הפאגל, מתמהמהת, משום מה, להגיע לארץ,
ואני מתחילה לחשוש שהיא תפסח עלינו. עד במה שאל׳5
מפירה את התנהגותו של הישראלי המצוי אצל רופא
השיניים, אני לא רואה אותו מתלהב כמייוהד לנעוץ
סכות־כיטחון בתנוכי האוזניים וכלחייו. נבון שזה עלול
להכאיב מעט כהתחלה, אכל מה זה בבר באב לעומת
היופי ץ
אם יש מישהו שדווקא מתעקש לייבא את אופנת
הפאנק לארץ, הנה היא מודגמת על גופו של דויד ואניום,
איש להקת הארורים הבריטית. מלכד סיבות־הביטחון

המונית
קטטה
הנה, הגיע הרגע לו ציפיתי. ריח קרב מולה בנחירי ואני רואה
כבר בעיני רוחי את מריטת השערות ואת נעיצת הציפורניים ההדדית
שתיערך בזירה זו לחדוות כולנו.
לפני כחודש פירסמתי במדור זה את מיכתבה של ( )5/93 תחת
הכותרת ״גבר שהוא גס חיה״ ואפילו זיכיתי אותו בפרס השבוע.
אם לא למדתם את אותו מיכתב בעל־פה, כפי שעשו ודאי עשרות
הגברים שנענו לו, הנה קטעים ממנו שיזכירו לכם במה המדובר :
״אני בחורה בת ,22 גבוהה, חזקה ופראית. מחפשת את הגבר
שידע להכניע אותי, להשקיט אותי ולספק אותי. מתעבת יפי־נפש,
אינטלקטואלים, גברנים־פסיכולוגים ומתקני־עולם. רוצה גבר שמר גיש
שהוא גס חיה ולא מכונה מקולקלת וחורקת. לגבר כזה אני
מבטיחה בת־זוג חתיכה נאמנה וקשוחה.״
הענקתי ל( )5/93 את פרס השבוע לא מתוך הזדהות עם תוכן
המיכתב אלא מתוך רצון לעודד מיכתבים בלתי שיגרתיים ויוצאי־דופן.
אתם לא מפנקים אותי בהרבה כאלה. אבל המיכתב הזה עורר
את זעמה של נילי אפשטיין מירושלים, שהכריזה מילחמה עלי
ועל (.)5/93
״לדעתי פירסוס מיכתבה של ( )5/93 ההי מוטעה מיסודו,״ מעירה
לי נילי אפשטיין הזאת .״תוכן המיכתב היה למטה מכל ביקורת. הוא
היה וולגארי ובהמי ואין לי מילים איך להגדיר את אישיותה המעוותת
של הכותבת. לא לי לשפוט את מניעיה ואת טעמה הנחות והעלוב, אך
עצס פירסומס של פרטים מעין אלו, המצטיינים כולם בשלילת תכונות
חיוביות הוא עלבון צורב לכל מערכת יחסים נורמאליים בין המינים
ועומד בניגוד גמור לאותה מגמה אשר מדורך העמיד לעצמו —
כך אני מקווה — בעת שהעמדת אותו לרשות ציבור הקוראים.
״איכות החיים ויחסי האנוש בינינז לבין הזולת נמצאת בשפל
המדרגה. על־ידי פירסום מיכתבים מעין אלו, אולי שלא מדעת, אתם
מעודדים ציבור מסויים של קוראים, מבין חלשי האופי שביניהם,
לראות בתכונות בהמיות אלו נורמות שאין להתבייש בהן ושאולי אפילן
ראויות לחיקוי. הצברים ״החמודים״ ,השחצנים והמחוספסים שלנו זקוקים
למאמץ רב כדי להגיע לאותו ״סיגנון״ שאתם משוס מה משמשים
לו שופר.
״על־ידי פירסום המיכתב עשיתם שירות דוב לציבור הקוראים
וחבל. מיכתב זה היה ראוי להוקעה ולא לפרס.״
עד כאן נאום נילי אפשטיין. אני מקווה ש( )5/93 תריס את
הכפפה שנזרקה לעברה ושיהיה לה האומץ להגן טל נפשה. אס גם
לכם יש במקרה איזו עמדה לכאן או לכאן, לא איכפת לי להפוך את
העניין לקטטה המונית. הזירה לרשותכם. העיקר שיהיה שמח.
החיים, ולסייע בידי לעשות
אותם לחופש׳ת-קייץ אחת גדולה.״
זהו.
בלי אף נקודה באמצע.
מיכתבים לפירסום במדור זה
יש לשלוח לפי הכתובת: מיכ־תביס
לציפי, ת.ד , 136 .תל־אביב.
מיכתבים למכווזבים במדור
זה יש לשלוח במעטפה
כפולה. על המעטפה החיצונית
יש לרשום את הכתובת הנ״ל
ועל. הפנימית י— המבויילת בבול
של 65 אגורות — את מיס-
פרו של המכותב בלבד. מיב־תביס
בלתי מבוייליס לא יישלחו
לתעודתם.
אבל עם ״בעזרת השם״ בראש
המיכתב. מה שבטיוח-בטיוח.

מילים שמנסות לגעת

הנעוצות כפנים, חיוני לעגוב גם שרשרות ברזל מסביב
לצוואר. השיער הקצר צבוע בבלונד, סגול או בתום ואיפור
העיניים מוארך עד לאוזניים. לעומת זאת לא הייתי
ממליצה להתעקש על צלכ-הקרס הקטן התקוע כדש.
ועכשיו נחיה ונראה אם המין החזק הוא כאמת כל-
כך חזק כדי לאמץ את האופנה, שאני אישית בטוחה
שמי שהמציאה אותה היתה איזו פמיניסטית שונאת־גברים.
איזו נקמה מתוקה.

זוהי כבר הצגה שניה של
( )2/97 במדור זה. אבל הוא
עדיין נוגע ללב. תביטו עלק:
״׳בסתיו ׳שיעבר כתיבתי שייש
כבר חצבים בדרך אל הים
:והעלים מתים לפני שהם ׳נוגעים
בקרקע ועצוב. עצוב. מישהי
חשבה ׳שזה בשבילה ואני חשב תי
עלייך. הם לא ידעו בכלל.
אחר־כך הפכו את זה ׳לחלום
אחר. אבל עכשיו בבר שנה
אחרי והיו דברים רבים מדי
שאני רוצה לשכוח. כל הקייץ
הזה. והלבד והכאב המחורבן
הזה. ועצוב כמו אז. ו׳איפוה
את? איפור. את?

״איני מכיר אותך ׳ואיני יודע
מה שם לך. אך אני מתפלל
שאת קיימת. בלייליות: אני חולם
אותך. כיל פעם קצת אחרית.
מחפש מילים שיסוליות ׳לגעת.
אני חי בעיר זרה שהיא ביתי
עכשיו ובקרוב חורף. .ולהיות
לביד זה להיות מוקף באנשים
ולהרגיש בודד. הלילות קרים
כאן ואין מישהי ללטף או

לספר לח דברים. דפרים ש ברחתי
מחם נישאת רחוק בבית
על ׳שפת־הים עם נעירות שאינן
עוד.
״הושב על הביזבוז הזה
להיות לביד. על כל הנשים או
הילדות ששוכבות כעת כמוני
מיוסרות בין סדינים צוננים
ומייחלות לאהבה כי תבוא.
׳למעט חום. למישהו ׳שיבוא
ויזיע איתן מתחת לסדינים.
האם את מקשיבה לי? האם
אית מבינה מה שרציתי להגיד י
אני רק בן .19 אבל מה חשוב
הגיל? רוצה להתגעגע אלייך,
לחכות לך כמו אל יבוקר אחרי
׳לילה שלא נגמר. רוצה מילים
טובות שתביאי לי. יפות כאלה.
רגישות. אנא בואי.״

בשמנת של המדינה
( )3/97 חיה לה ׳בהרגשה
שהיא ״חוה׳לה בגן־עדן שהגי עה
למצב בו;אינה יודעת בדיוק
מה לעשות עם התפוחים

יוכל כך למה? מפני שהיא
גרה בקיבוץ, בצפון ,״בשמנת
ישל המדינה. מחוב שליוה את
לא שלווה. הבעיה היא פה
חוסר הבעיות.״ אז אולי יש
מתנדב שיסכים להיות הבעיה
ישלה?
או, כן, בעצם יש לה בעיה.
״מקור האנרגיה שלי פה היא
חלוקת הכסף השנתית, מה
׳שבונה אותך ל־ 20 הימים הקרובים.
וזה לא כתב-אשמה
נגד הקיבוץ, פשוט ציון עוב דות.
״שטחי
ההתעניינות שלי :
אנשים יפים ואנשים מצחיקים.
השכלתי בפרופיל נמוך מאוד:
3פעמים כיתה ה׳ .וכמובן ש בגלל
זה, ההוא׳ התרגש והת גרש.
רוצה מביני 34׳ומעלה,
רק חכמים, מבוססים ובעלי
מכונית בלבד.״
היא עצמה בת 34 ואם לשתי
בנות. ואולי זה מסביר הכל.

(!בתב סרס
אין אני יבולה לא להעניק ל( )4/97 את פרס השבוע אחרי
שהיא פותחת את מיבתבה אלי בהצהרה :״קודם בל אני לא
זקוקה לפרס המוצע, תעניקי לי פרס יותר טוב, אם פשוט תפרסמי
את מכתבי לא מתחת לכותרת ימיכתב פרס.״
היא מכירה אותי, הקטנה הזאת, וידעה בנראה שלא אובל
לעמוד בפני הפיתוי להיות רעה ולהעניק דווקא לה את הפרס.
שיהיה לה לבריאות.
״אז בבה, שלום לך גבר. בטח מעוניין לדעת מי אני 1
״נערונת צעירה, מתוקה ויפה, שאוהבת שלווה, שקט ואת
החיים היפים. מחפשת אותך, המיליונר, או בעל האמצעים. תעשה
לי טובה ואל תהיה מרושש בי אני שונאת את אלה שמחשבים
במה להוציא פחות על ערב של בילוי. והרי למענך ויתרתי כבר
על הפרס.
״קר לי עכשיו. ואם גם לך קר, די שתבריק לי מיברק דרך
ציפי ואני. הופ ! לצידך. אתה רואה שבסך הבל אני דואגת גם
לך. מצירי אתה יבול להיות רווק, אלמן ואפילו ...גרוש.״
ולקסנתיפה הזאת עוד היתה החוצפה לכתוב לי בסוף המיב*
תב ״תודה על הפרס.״
אוקיי, תקבלי אותו. אבל לשם הביטחון, שלחי לי עוד פעם
את כתובתך, בכתב ברור.

מיכתב פרס מזכה את שולחו בשי חינם — חבילת מוצרי יופי
של חברת הדס בשווי של 200ל״י. הפרסים נשלחים לזוכים בדואר.

של היהודים הקטנ ים ׳• בתיאטרוןהלא ! מג י
הלשונות

הארונות״

אצל

תיאטרון

אמנות

הועחלויות־פלסטיק
שעה
שהבולטים והנמכרים בין אמני
ישראל עסוקים בפיאור וברימום עבודותיהם
בבורסת האמנות הישראלית, נעשה
לפני חודשיים ימים ניסיון חסר־תקדים
של המחשת ״אמנות־מושגית״ ,בעלת הש לכות
פוליטיות־חברתיות מובהקות.
צעירי קיבוץ עין־שמר וחניכי המוסד־החינוכי
של הקיבוץ־הארצי ״מבואות עי דון״
הקימו שתי התנחלויות־פלסטיק, ש אחת
מהן נהרסה במתכוון על־ידי מקימיה,
דתיאטרון לאומני
בראיון שהעניק ח״כ משה שמיר מייד
עם היבחרו לכנסת (ידיעות אחרונות
)3.6.77 הוא הטיח במישטר־הישן סידרת
האשמות, שבהן הדגיש את מגמת ״הפרו פיל
הנמוד של תודעה יהודית״ שהעניק
מישטר זה. לשיפור המצב התודעתי־יהודי
הציע משה שמיר ״על־מנת שיחול שינוי
כמצב, צריה קודם־כל יותר אידישקייט,
יהדות ...זקיפת־קומה יהודית, אי־עכודה
כשכת, שמירת כשרות, יהדות שיש כה

בשבוע שעבר הקרינה המחלקה לעני
ייני־דת בטלוויזיה מחזה שהוא התגלמות
המחשבה וערכי התיאטרון הלאומני מ ייסודו
של משה שמיר, תיאטרון העומד
להתביית בעתיד על חורבות התרבות ה ישראלית.
המחזה
בן־חורין בכלא והעוסק במהר״ם
מרוטנברג, מתאר את סיפור כליאתו של
המהר״ם במצודת וסרבורג בגרמניה בפקו דת
הקיסר רודולף ד ,1-,מייסד השושלת
ההאבסבורגית.
המחזת סיפור כליאתו של המהר״ם מרו־מנברג
בידי אברהם בנמלך, משו> למה־תלה
אנטישמית רצופה מטבעות־לשון
כ״מנהיגם הגדול של היהודים הקטנים״
שארץ זו היא האחרונה שעליה להביאם
על מסכיה. נוסף על העילגות האנטישמית
שבנוסח המחזה, ליהוקו נעשה לפי קרי־קאטורות
של יהודים בנוסח הדו־שטירנזר

מתכחל כקדום
התיישבות הפגנתית רעשנית
ושוקמה מחדש. התנחלויות־דמה אלה נו עדו
לחקות את פועלו ומשמעותו האמיתית
של גוש־אמונים.
התנחלויות־הפלסטיק הללו כללו אלמנ טים
תיאטרליים בולטים, כרזות תעמולה
רעשניות, שילוט ומיבני־ארעי. עשייה
ראוותנית־במתכוון זו נועדה להחדיר לתו דעת
הציבור הנע בדרכים, שהזדמן למ קום,
את הזהות הרבה הקיימת בין אנשי
גוש־אמונים לבין המושג ״התיישבות־הפ־גנתית־רעשנית״
לעומת התיישבות של
ממש שצעירי הקיבוץ והמוסד החינוכי
מגשימים מאז רגע היוולדם, והוריהם מג שימים
מזה חיי דור.
באשגר שפירסמו מארגני האירוע, נכתב
בין השאר שיש בכוונתם ״ליטול חלק כל שהו
במאכק נגד השתלטותו הרוחנית של
גוש־אמונים על דעת הציבור, על דעת
הנוער ועל האווירה כארץ״ ולטענת המ ארגנים
״ניתן מול האוטוסטרדות וככישי
הארץ להצית מחדש את הוויכוח המהותי
איתם (גוש־אמונים
את הוויכוח המהותי עם גוש־אמונים

לא הצליחו ״התנחלויות־הפלסטיק״ לעורר
אך לעומת זאת הם השיגו, מבלי שהתכוונו
לכך, את אחד המרכיבים הבסיסיים
של ״אמנות־מושגית״ שבניגוד להם, אמי
נים ישראליים כה רבים נוטים בשנים
האחרונות לתרגמם מניסיונות וממגמות
אמנותיות חוץ־לארציות, וזאת כשהם נטו לים
כל שיור של יכולת בעלת התמודדות
אמנותית עם המציאות התרבותית היש ראלית.

משה שמיר
יותר אידישקייט
הנאצי, כאשר ישראל בקר המגלם את
דמות המרה״ם זוכה באיפור אנטישמי מח ריד
המכפיל את גבנון אפו, שעה שלשון
דיבורו היא עיברית עילגת ונחותה עד
כדי כך, שלעיתים נדמה כי המדובר ב נפיחות
הבוקעות מתוך הפה ביומרה להי שמע
כלשון הנביאים.
בניסיון להציג את דמותו של הקיסר
רודולף, המגולמת בידי מישה אשרוב,
נעשה ניסיון ליצור מכנה־משותף של
דמות־אב צוררת ליהודים, החל מהמן
הרשע דרך בוגדן חמלניצקי, אדולף היט־לר
וכלה באחרון האנטישמים. אלא ש תחת
דמות ״צורר״ יצאה קריקאטורה ה מזכירה
את סגנו המטורף של היטלר,
רודולף הס, שהמילים העיבריות הבוקעות

ש ר ־ החינ 1ך
מחלל גרונו מאבדות את דרכן בפיו ונפ לטות
כחברות קטועות.
לקראת סוף התת־דראמה האווילית הזו
מבשר הקריין כי דמותו של המהר״ם היא
״אות ומופת למנהיג יהודי ותקיף שנותן
נפשו על מיזבח העם היהודי״ .ודומה שרק
מחמת מעט הדייקנות ההיסטורית הקיימת
בתת־דראמה זו, נמנע מחברה מלגייס את
גיבורו לאצ״ל ולהופכו הרוג־מלכות מן
המניין.
על־כל־פנים המחישה דראמה עלובה,
בזויה, שדופה, ריקנית ובלתי־ערכית זו
לפני הציבור את פרצופה של התרבות
המלאכותית, העומדת להיכפות על העם
הזה הר־כגיגית בהשראת האווירה התר בותית
החדשה.

״ליל

זב ולון

המר

נתה התמונה המעציבה של זרזירי־תרבות
המקננים במוסדות אגודת־הסופרים כשהם
מרהיבים ומתיימרים ונוהגים כסופרים,
מתוך האשלייה־העצמית שריח אגודת־ה־סופרים
הופך את המסתופפים בצילה ל סופרים.
בפגישה
זו של עסקונה סיפרותית עם
שר־החינוך בלטו בהיעדרם סופרים של

תולעי תרבות

המתיישרים
בע״נל
העסקנות הסיפרותית בארץ מעודה לא
הגיעה להישגים של ממש. הישגה הבולט
משך 29 שנות המדינה היה עצם לכתה
בתלמי השילטון שהותוו לבני העסקונה,
תוך הושטת יד קבצנית לאתנן דמי-
השתיקה התרבותי שהפריש לה השילטון.
המהפך הפוליטי העמיד את אבירי ה־עסקונה
הספרותית, החוסה בצל מסיכת
״אגודת־הסופרים״ ,כקבצנים בלא אדונים
המחפשים פורקן לרפלכס־המותנה שלהם.
כעבור 100 ימים של איתותים בלתי־חדלים
מצד אגודת־הסופרים לעבר קבר ניטי
השילטון־החדש, נולדה פגישה בין
שר־החינוך זבולון המר ואיש גוש־אמו־נים
דני ורמוס המשמש כיועצו לענייני־תרבות,
לבין נציגות סופרי ישראל.
תחת מישלחת מתוגברת של הבולטים
בין סופרי ישראל, שבכוחם להציג את
פער העמדות התרבותי בינם לבין השר,
הגיעה לפגישה מישלחת העסקונה הספרו תית
ובה בנימין יצחק מיכלי (מאזניים)
ישראל כהן (הפועל הצעיר) ,שלום קריימר
(רגע של עברית) ,אשר רייך (הלוחם)
ומזכיר האגודה מרדכי אות־יקר. הסופר
היחידי ששימש בוועד אגודת־הסופרים,
יצחק אורפז (מות ליסנדה) פרש קודם
לאותה פגישה קנוסית בטיעון של ״סיכות
אישיות״.
היעדרם של סופרים בפגישה עם שר-
החינוך, לא מנע מעסקני הסיפרות להו כיח
את כושר הסתגלותם והתיישרותם
האידיאולוגית לערכי המישטר החדש, תוך
שהם מציגים בקיאות רבה באווירה התר בותית
החדשה, כפי שהונחתה על־ידי
חברי־הכנסת גאולה כהן ומשה שמיר.
העסקנים, כך מסתבר מהביולטיו־לעי־תונות
,״מתחו ביקורת על הטלוויזיה היש ראלית,
שאינה מעלה די יצירות של מהברים
יהודים ויצירות השייכות למורשת
העם והמדינה (דוגמת בן־חורין בכלא
בחפיפה לטיעון זה, מסתבר שהעסקנים
״השמיעו טענות נגד בחירת היצירות ה ספרותיות
הנלמדות בתוכנית״זזלימודים...״
ולדיבריהם ״לא מלמדים די יצירות יהו דיות
ומלעיטים את התלמידים כבלאדות
סקוטיות בשפע...״
נוסף על הצעות השיפור והייעול של
מערכת־החינוך, התנדבו עסקני הסיפרות
והציעו את עזרתם הפעילה ביותר ״בהתוויית
הקווים הכלליים של תוכניות הלי מודים
כמיקצועות הסיפרות, הלשון העיב־דית
והתורה שכעל־פה״.
מצער שבפגישה קיקיונית זו שבה ונש־

יצחק אורפז
פרישה מסיבות אישיות
אמת במו עמוס עוז, א.ב. יהושע, פינחס
שדה, אהרון אפלפלד — ומשוררים מ רמתם
של יונתן רטוש, יהודה עמיחי,
נתן זך, דליה רביקוביץ, מאיר ויזלטיר
ועוד רבים. הישגה האחד והיחיד של
פגישה זו, שכונתה בפי כמה סופרים
״ליל הלשונות הארוכות״ ,היה ההוכחה ן
שאת ציבור הסופרים שנועדו להיות
״המתנדבים בעם״ החליפו ״המתיישרים
בעם״.
קאלווינו בשנים האחרונות דרך בשמי הסיפרות
העולמית כוכבו של הסופר האיטלקי אי-
טאלו קאלווינו, שסיפרו הטירה שבה מצטלבים
גורלות ראה אור באחרונה ב אנגליה

קאלווינו, שסיפוריו מושפעים מהמחקר -
המדעי של המאה־העשרים, הקוסמולוגיה,
הביולוגיה ונוסחות הפיסיקה המודרנית —
חותר למיסגרות סיפוריות של מצבים
מיטאפיסיים שהם בבחינת סיפרות מדע-
בידיוני במהופך.
בהטירה שבה מצטלבים גורלות מכליא
קאלווינו טיפוס של סיפור נוסח אלף לילה
ולילה עם סיפורי קאנטרברי לג׳ופרי צץ-
סר, ובמיבנה ספרותי חיצוני המתחזה כ־סיפור־אגדה
תמים למראה הוא ממזג את ;
האולטרה־מודרני עם סיגנון ימי־הביניים.
בסיפור עצמו נפגשים כמה צליינים נוצ ריים
שתעו ביערות והתכנסו בטירה נטו שה,
שבה הם מתעתדים לספר איש לרעהו
את סיפור תלאותיהם. בניגוד למצופה מס תבר
שהצליינים לוקים באילמות. אלא
שתאוות־ד,סיפור גוברת על לשונם, והם
מחליטים להיעזר בשפת־סימנים על-פי

110 0115116 07 01-0556 )1 065111165,ץ״
111§ ) 1,01111011( .נ!! 3.ץ 8601161ק ק 1 2 9