גליון 2098 מתאריך 16 בנובמבר 1977

סלו תשד״ה16.11.77 ,

שנה 42

מינהל מקוקעי ׳שואל חוקו
^ופו שו־החקלאות
את הסכמיו עם המינהל
כוי להגויל את הוחיו

הדהיר 12.00 :ל״י (כילל מ.ע.מ<.

מסר 2098 -

פורנוגרפי״ כעיתון צרפתי פד. מכובד.
לה־מונד הגיב בביח, ופיידסם כעבור זמן־
מה סידרה נוספת של אבנרי.
אם שני נציגים דיפלומטיים בכירים נוקטים
אותה השיטה — שאין לה ׳תקדים
בתולדות הדיפלומטיה העולמית — אץ
מיום מן המסקנה שקיבלו לכך ד,׳וראה
מפורשת מירושלים. אחרי הכל, אין זד,
מקובל ששגרירי מדינה ׳משמיצים את אזרחיהם
שלהם באוזני זירים.
מי אם כן, הגה את הרעיון הגאוני הזה ן
גם על יכך קיבלנו, לאחיד־מיבן, מידע מוסמך
׳ביותר. הוא ילא היה דרוש, כי גם בלי
מידע אפשרי היד• ,לנחש את הדברים
בוודאות.
רעיון מעוות ומטופש ׳מסוג זה ייפול היה
לעלות דק במוחה ־סל אישיות לאומית
אחת: גולדה מאיר.

״העולם הזה׳ /שבועזן החדשות הישראלי * המערכת והמינהלה
תל־אכיב, רחוב גורדויון ,3טלפון 243386־ .63 תא־דואר 136
מען מברקי :״עולמפרס״ .מודפס ב״הדפום החדש״ בע״מ׳ חיל
אביב, רה׳ בן־אביגדור. הפצה :״גד״ כע״ס. גלופות: צינקוגרפיה
כספי׳ בע״מ העורך הראשי: אורי אבגרי. העורך: אלי תבור עורף
--יהודאי. ראש המיגהלה :

נורית•
כיתוב • :י ׳
עורכת • 1 1

שנון ־
יופי י״ •ין

} 4444 תבנית אברהם סיטץ. מה׳ המודעות: רפי זכרוני. המו״ל: העולם הזה בע״מ.

הכתבה על ג׳ורגוו לד,־פירה ׳המנוח,
יוזם ועידות־פירנצה, שהתפרסמה בגלית
האחרץ (במדים,ז /אישים) החסירה פרט
מאלף יאחד, מפני שהוא, נגע לעיתץ זה.
אולי כדאי להוסיפו סאן.
אחרי שמישרד־החוץ, בהנהגת גולדה
מאיר, הצליח לפוצץ את וועידת־פירנצה
הראשונה ב־ ,1958 החליט לה־פירה שיש
להפגיש את סוחות־השלום משיני הצדדים,
תהית לפעול להפגשת נציגים רישמיים.
החל בוועידה השנייה שנערכה ב־,1960
הזמין את אורי אבנרי לכל הוועידות.
הוועידה הרביעית עמדה להתכנס ׳בפירנצה
ב־ 19 ביוני . 1964 הזמנה רישמית
נשלחה לאחרי אבנרי. לפתע קיבל אכנרי
מ״ברק ממזכירות הוועידה, שביטל את את

ברגע הראשית לא ידע לה־פירה כיצד
להגיב על פעולה רישמית זו של טמישלת
ישראל ,׳והוא ביקש לקפיא את ההזמנה
אולם ׳בכך לא הסתיים העניין — כי פישר
לא הכיר את לדדפירה האמיתי.
״הפרופסור הקטן״ התקשר ביוזמתו עם
כמה אנשים שהיו ׳נאמנים עליו, שהכירו
את ישראל. הוא שאל אותם לגבי טענתה
של ממשלת ישראל כי העולם הזה הוא
״שביעת פורנוגרפי״ .איני יודע את מי
שאל יומה היו התשובות, אך אפשר ללמוד
עליהן ימן התוצאות. לה־פירה התמלא זעם
על השגרירות הישראלית. הוא שלח יטיב־רק
הדש לאבנרי, שיסו אישר את הזמנתו.
פישר החדים את הוועידה, אחרי שנודע
לו מה לה־פ״רה חושב עליז.
׳מספר אבנרי :״לא ידעתי על השתלש לות
זו. כאשר הגעתי לפירנצה ונכנסתי
למלת, שבו הייתי אמור לשהות כאורח

לה־פירה מקשיב דאבנרי בוועידת־פירנצה 1664 ,
תוצאה הפוכה
ההזמנה. המיפרק התמוה ילא כלל כל הסבר.
לאחר־מכן התברר מה התרחש. כאשר
נוהג למישרד־החוץ שאבנרי ימלא בוועידה
תפקיד מרכזי, ננגס תמישדד לפעולה במלוא
המרץ. הוטל על שגריר ישראל ברומא,
מורים פישר, למנוע את השתתפותו
של אבגדי במל מחיר.
מה גילה השגריר הישראלי ז הוא גזר
מגיליונות העולם הזה כסה כתבות על
מופעי בידור, אשר כללו סטריפ־טיז, ושלח
אותן ללה־פירד״ בצירוף מחאה רישמית
של ממשלת ישראל על הזמנת עורך השבועון
המסדים הזה.
לפישיר הקד, נדמה ׳שהוא מביר את לה־פיורד*
ראש־עיריית פירנצה היה קאתולי
אדוק, פימעט־נזיר. ההא חי במינזר. אם
כן, חשיב ׳תמונה •של נערה עירומה בוודאי
תחריד אותו עד עומק גישיסתו הדתית.

הוועידה ,׳ראיתי את לה־פירד, באכסדרה.
ברגע שראה אותי, ניגש אלי וחיבק אותי.
במשך כל ימי אותה ׳ועידה יצא סגיידדו
להפגין כלפי יחם מייוחד. נדמה ליי שהידידות
האמיתיות בינינו החלה ירק אז״.

אגב, הראיון הגילוח של מישלוח
קטעי־׳עיתונים לא היה, כנראה, המצאה
של פישר. כי באותו זמן נקט ציר ישראל
בפאריס, מרוז, אותה השיטה.
אחרי שלוז־מונד הפאריסאי, הקומיזן רב־ההשפעה,
פירסם באותה עת סידרת־טאמ־דים
־סל אבגרי על הסיכסוך הישראלי־ערבי,
שלח מרח לעורך לוז־מונד מיבחד
של תמונות גזורות מן העולם הזה, ומחד,
על פירסום מאמריו של ״עודך שבועון

יהושע רכינוביץ, שר־האוצר בממשלת
המערך האחרונה. העניק השבוע ראיון
לרפאל בסן מידיעות אחרונות, בו מתח
ביקורת חריפה על מדיניותה הכלכלית של
ממשלת הליכוד.
לא יכולנו שלא לגחך למקרא הדברים
שאמר רבינוביץ. הם נראו כציטוט מדוייק
־סל מאמרי הביקורת שנכתבו במשך ישנים
ע״י העולם הזה — נגד ׳המדיניות הכלכלית
בה נקט רבינוביץ עצמו בעת שכיהן כשר־האוצר.
אפילו
הפותרת בד, הוכתר הראיון עסו
— ״התוכנית של ארליך מעשירה יותר
את בעלי היכולת ומרוששת את השכירים״
— שנלקחה מתוך דבריו, לא היתד, אלא
חזרה, מסורבלת מעט, על הסותרת מתחתד,
התפרסמה רשימת הביקורת של העולם
הזה על המדיניות הכלכלית החדסה של
ממשלת המערך בחודש נובמבר .1974

גם אז בוצע למעשה פיחות בשיעור של
ס/ס 40 בערך הלירה הישראלית, שהיה הצעד
המרכזי שנועד לפתור את בעיות מאזן
התשלומים הגרעוני של המדינה. העולם
הזה ( )1941 טען אז בכותרת מאמר הביקורת
:״העשירים ישמינו, האחרים ירדו״.
למעשה היתד. זו ואריאציה נוספת על
הנושא המרכזי במאמרי הביקורת הכלכליים
שפידסם העולם הדה במשך שנים רבות
על המדיניות הכלכלית. התיזה המאחדת
את כולם: כל הממשלות בישראל בחירו
תמיד בדרך הקלה של פתרונות כלכליים
לטווח קצר שתרמו ׳להרחבת הפער בחברה
הישראלית כיוון שהעשירו יותר את העשירים,
הפכו את העניים לעניים יותר.
רביינוביץ לא היד, היחיד שסיגל לעצמו
את הטאקטיקה הביקורתית נוסח הקוזאק
הנגזל. אי האימון הבסיסי שרחש ציבור
העובדים בישראל בשבועיים האחרונים להתקוממותם
הפתאומית של מנהיגי ההסתדרות
׳וראשי סמערך כנגד הצעדים הכלכליים
היד, תוצאה ישירה של צביעותם
והתחסדותם. אותן האשמות עצמן, ישתלו
ראשי המערך במד״גוותד, הכלכלית יסל
ממשלת הליכוד, הן האשמות שהוטחו נגדם
׳בעת שהם חרצו את גורל המשק.

התופעה אינה מצטמצמת רק לתחום
הכלכלי ׳והחברתי.
גם במישור המדיני נוקטת כיום מפלגת
האופוזיציה הראשית באותה טאקטיקה.
ראשיה תוקפים את מדיניזתיהחיוץ של הממשלה
במעט באותם טיעונים בהם ׳תקף

הליכוד את מדיניותיהחוץ של ממשלת המערך.
אולם
האבסורד בולט וזועק יותר ל שמים
בנושא הכלכלי. איזה תוקף יכול
להיות לטענותיו של יהושע רבינוביץ על
בך, שכוונת ממשלת הליכוד להלבין את
ההון השחור היא בבחינת השהתה מוסרית,
כאשר הוא עצמו נושא באחריות מרכזית
להצטבר׳ותיו של ההון השחור ולהשחתה
מוסרית חמורה פי כמד, שהשחיתה המדיניות
הכלכלית שהוא עיצב?
מבחינה זאת, של אמינות הביקורת כלפי
מדיניותה הכלכלית של הממיסלד, יוהשמ־עתה
לא מתוך מניעים פוליטיים, הנובעים
דק מרצון לנגח את ממשלת הליכוד ניגוח
לשמו, יש משקל יתר דווקא לביקורת העולם
הזה. היא משוחררת מאותן פניות
ופזילות שאיפייניו את מותחי הביקורת הנוכחיים,
שהחרישו כאוסר ממשלות קודמות
יניסו לפתור את בעיות המשק על גבו
של ציבור השכירים.
די לקחת את הדברים שפירסם העולם
הזה בדיוק לפני שלרס שנים, בעת שהוכרז
על המדיניות הכלכלית החדשה של ממ שלת
׳המערך, כדי להיווכח בכך.
איני רוצה להלאות אותך בציטוטים מתמשכים.
אבל כמד, מהקביעות שקבע העולם
הזה לגבי אותה מדיניות כלכלית, טובים
גם לגבי המדיניות הכלכלית של ממשלת
הליכוד. אין הבדל משמעותי בתפיסת העולם
המשקית ׳והחברתית של מעצבי שתי
התוכניות• ,ששתיהן פגעו בציבור העובדים
באותה מידה, ללא סיכוי ממשי לפתדץ
בעיות המשק.
״המדיניות הכלכלית החדשה גושאת על
פרצופה את •תווי־הפנים של ׳ממשלה זאת,
של ׳ממשלה כזא ית ״ ,הגיב העולם הזה
על המדיניות הכלכלית של רב״גוביץ (העולם
הזה .)1941״אין ספק, דרושה מדיניות
חדשה. דרושים קורבנות. הוויכוח אינו על
הצורך במדיניות ובקורבנות, אלא על ה־

מטרד, הסוציאלית של המדיניות ועל חלוקת
הקורבנות.
״המטרד, כאן ברורה לגמרי• .העול מוטל
על האיש מעובד, על האזרח העמל, השכיר
והעצמאי. הכל נתפר כך שלא ייפגע המעמד
הבכיר של עשירים ופחוטקציונרים,
עסקנים בכירים •ופקידים בכירים ,״המעמד
החדש״ השולט בישראל ...לאורך כל הקו :
מי ששייך למעמד הפרוטקצייונרים, כל זה
אינו נוגע לו. כל השאר — נגזר עליהם
להוריד את רמתיהמחייה, לקבל ׳תמורת
עמל הוגן ומאמץ הוגן את ממחצית שמקבל
עמיתו באירופה...״
כדי להמתיק את הגלולה לשכירים הצהירה
•ממשלת המערך יב־ 1974 כי ׳בכוונתה
להטיל סס דווחי הון. קבע אז העולם הזה :
״פדי1לרמות את השכירים הודיעו על מיסים
שיטילו על בעלי־ההץ. הודעה זו היא רמאות•
שכן בעוד אשר החתייקדויות פוגעות
מיד, הרי את המיסים יש ׳לאשר בתהליך
חקיקה ממושך.״
המציאות מצדיקה קביעה מוקדמת זו.
ממשלת המערך לא הטילה מעולם את מם
רווחי ההון אותו הבטיחה. ממשלת הליכוד
הבטיחה כי בתמורה להורדת רמת חיי
העובד, היא תצמצם את הוצאותיה. יטה
שמתרחש בימים האחרונים בממשלה מבהיר
שאין בכוונתה לממש הבטחה זו.
ימה שהיה, הוא שיהיה.

ה עו ל ם הז ה 2098

4 - 270-0£גלים 2 ,רמקולים 4 ,וו א ט

.זסיוזס״^׳00

:-470ז 4-0גלים 2 ,רמקולים 4 ,וו א ט
1ז03
=-480ו 3-0גלים 2 ,רמקולים-ח000נ
4וו אט, מ טרבלצליל,בורר קסטות
:-900ז 0־ 2רמקולים 7.2,וואט,תיבת-
מקצבים י £0צוו״ו 0וסט^ 4 37 ווד צ״ ח
בוימה לגיטדהימיקרופוו
950-5-0£גלים,טם מסמן תדר גביש׳,
הקלטה כפולה( 4 )505 וואט, רמקול אליפט
- 570-0£סטריאו 6.4,וואט 4 ,רמקולים
4גלים,בורר קסטות,מיסה לאווויות-

סטריאו

* לכולם הקלטה אוטומטית,מיקרופון פוימי
כפתור הקלטה אחד 40/00 ,

המבוקש

¥מנ 8 0

^ 8ד11

לוועדת העורכים כי בגץ מכקש לקיים את
המיפגש כתאריך סמוך לתי 2בנובמבר
ולציינו כתחילת חגיגות יוכל ה־ 30 של
המדינה ולא בציץ להחלטת האו״ם.
לבקשה זו התנגד עורך על המשמר מארק גפן,
ששיכנע את עמיתיו כי מדובר בעיקרון לפיו אין
ראש־הממשלה רשאי לכפות את השקפותיו האישיות
על עורכי העיתונים.

בתוצאה מהבהרת העמדה הזו, הסכים בגין
לפגישה עם ועדת העורכים ב0-צ בנוכמבר,
אולם כפשרה יצויין מועד זה ציון כפול :
גם ביום החלטת האו״ם על הקמת המדינה
וגם בפתיחת שנת ה־ 30 של המדינה.

אירגון ״בריר ה״
בסמסהת פו ר רו ת
ל בי קו ר ס אד א ת
ביקורו של:שיא מצרים אנואר אל סאדאת
כישראל, עוד החודש, נראה עתה מציאותי
כיותר ולא בטכסיס תעמולתי, כפי שהתקבל
תחילה.
גורמים שונים כישראל ככר החלו כהכנות,
כמיוחד כתחום סידורי הכיטחץ והאבטחה,
לקראת אפשרות שביקורו של סאדאת יצא
אל הפועל בכר כימים הקרובים כיותר.

ארגון ״ברירה״ ,שהוקם בארצות־הברית לפני כארבע
שנים במטרה לרכז ולגבש עמדה מדינית אלטרנטיבית
למדיניות הכיבוש וההתנחלות של ממשלת ישראל,
נאבק על קיומו. השגרירות הישראלית בוושינגטון
ומוסדות ישראליים אחרים הצליחו לרסק את האירגון
מבפנים בעקבות הוועידה הארצית שנערכה בחודש
פברואר השנה בבירת ארצות־הברית.

בוועד הארצי של האירגון הכרים עתה
אישים שונים המקיימים את הוראות
המוסדות הישראלים והמימסד היהודי.
כעקבות שינוי פתאומי זה פוטרו הפעילים
המרכזים של האירגון שהקימו אותו — בוב

אם לא יתרחשו מאורעות בלתי צפויים, שישבשו את
התוכניות, קיימת כיום סבירות גבוזזה ביותר,
המבוססת על סימנים שמעבר להצהרות סאדאת
והזמנתו הרשמית של מנחם בגין, כי המאורע ההיסטורי
של ביקור נשיא מצרי בישראל אומנם יתממש.

ג ד יעקובי

ראיון הר מטכי׳ל -

נסע ע ד סקט

מל פני ש 3וע

ושבר את היד

דברי הרטמכ״ל שפורסמו בידיעות אחרונות, על פיהן
עלול ביקורו הצפוי של סאדאת בישראל להיות תרגיל
הונאה שנועד לחפות על הכנות לפתיחה למלחמה
מצד מצרים, לא נאמרו בניסיון לטרפד את ביקור
סאדאת.

•גד יעקוכי, שר התחבורה לשעבר
כממשלת המערך• ,שכר השכוע את
ידו, אחרי שניסה להחליק יחד עם כנו
על פקטים ומעד תוך כדי כך. יעקוכי
קיכל טיפול ככית־החולים ״איכילוב״
וזרועו הושמה כגכם.
יעקוכי התלוצץ כי הליכוד אשם
כשיכיר ת ידו .״כל עוד ,1ייתי שר,״
אמר ,״לא היה לי פנאי לשחק עם
ילדי. עכשיו, כגלל הליכוד, יש לי סוף־
סוף פנאי, אחרי הרבה זמן, לשחק
איתם.״

מסתכר כי הראיון עם הרמטכ״ל נערף עוד
לפני שכוע, כעת שהודעתו של סאדאת
נראתה בתרגיל תעמולה. עיתוי הפירסום
דווקא כשעה שהביקור נראה מעיטי היה
מעשה הלמאי שהרמטב׳׳ל לא התכוון לו
כלל.

ראש־הממשלה מנחם בגין, שלא ידע על פירסום
הראיון, רתח מזעם כשקרא אותו וטען כי זהו ניסיון
ל״הכשלה פוליטית״ .לא מן הנמנע כי הפולמוס סביב
הראיון הוא תחילתה של פרשה חדשה.

לב וארתור סמואלסון.

ר פו ל מונה

מנהל ברירה עתה הוא יהודי בריטי, יליד הארץ׳ ת
גילון, המקורב בהשקפותיו למפ״ם. עקב המאבק
הפנימי והחלשת האירגון לא הוציאה ברירה אף
גילוי־דעת בנו שא מדיני כל שהו בעק בו ת האירועים

כר מטכ״ד הפא

המדיניים האחרונים.

כהתקרכ מועד פרישתו של הרמטב״ל
רב־אלוף מרדכי גור, במעט ודאי הוא
שיורשו כתפקיד יהיה האלוה רפאל
(״רפול״ו איתן, המכהן ביום כתפקיד ראש
אג״ם כמטכ״ל.

וגפו ׳פילוג ב סיע ת

בכך הועדף רפול על פני שני המועמדים האחרים
לתפקיד: אלוף פיקוד הדרום הרצל שפיר והאלוף
יקותיאל אדם, ראש אג״ם הקודם. ההכרעה נבעה
בעיקרה בשל רצונו של שר־הביטחון, שלתפקיד
הרמטכ״ל יפונה לוחם בעל ניסיון קרבי עשיר.

בגין בי קשלהת על ם
מה־ 080113 29־
ניסיון נוסף של ראש־הממשלה, מנחם בגין, לשנות
ציון מאורע מסורתי נכשל. אחרי שחזר בו מכוונתו
להעתיק את יום השואה לתשעה באב, ניסה בגין למנוע
את ציון ה־ 29 בנובמבר — היום בו התקבלה החלטת
האו״ם על חלוקת ארץ־ישראל ועל הקמת מדינת־ישראל
— כמאורע משמעותי בתולדות המדינה.
מדי שנה מכנסת ועדת העורכים של העיתונות היומית
בתאריך זה מסיבה עם ראש־הממשלה בו נוהג
ראש־הממשלה להשמיע נאום פוליטי.

כאשר הוזמן בגין להשתתף כמסיבה
שתיערך כעוד שכועיים הודיעו מלשכתו

״למפנ ה,׳ סופד ״7־
דויד נוימן, איש סיעת למפנה במפד״ל, שבראשה עומד
השר יוסף בורג, עשוי לפרוש מהסיעה ולהקים עם
תומכיו סיעה נפרדת במיפלגה. אם אומנם יתרחש
פילוג זה הוא עשוי לאלץ את המפד״ל לקיים בחירות
לוועידתה ולא לחלק את מיכסת הצירים על־פי הסכם
מוקדם בין הסיעות, כפי שמבקשים לעשות אנשי
סיעות הצעירים ולמפנה במיפלגה.

על־פי חוקת המיפלגה יש לקיים את
הבחירות אם לא מושג הסדר מוקדם לגבי
חלוקת הצירים. נוימן ותומכיו תובעים
עריבת כחירות ופרישתם, אם לא תימנע
כרגע האהרץ, מיועדת לאלץ את המיפלגה

יגאל דין
מסוסו־ ע בו ד ה
כוונתו של ייגאל ידיו להפוך את תפקיד סגן ראשי
הממשלה לתפקיד משמעותי בעל תחום פעילות

מוגדר טרם התממשה. למעשה מכהן ידין בממשלה
בתפקיד שר־בלי־תיק בתואר של סגן ראש־הממשלה.

רוב פעילויותיו של ידץ מצטמצמות
לנושאים טבסיים, ולמעשה בכר עתה הוא
מחוסר עבודה ממשית.
התופטרויוס במי שרד הפי שפט•
עוזר שר־המישפטים יחיאל (״חיליק״) גוטמן עומד
לעזוב את תפקידו בעוד שבועות מיספר.

גוטמן, אשר היה עוזרם של שני שרי
המישפטים הקודמים יעקוב שמשץ שפירא
וחיים צדוק, החליט להתפטר משום ניגודי
דעות פוליטיים כינו לבין שר־והמישפטים
החדש שמואל תמיר.
כזכור הועברה באחרונה מתפקידה ראש הלישכה של
שר־המישפטים יהודית ביגון, ואת מקומה תפסה
מזכירתו של תמיר, נורית חפץ. במישרד־המישפטים
צפויות עוד התפטרויות. בכך יתפנו תפקידים למקורבי
השר החדש.

דן פ תי רלר דיו
3־ <8בדצמבר
המנהל הנבחר של חטיבת החדשות בשידורי ישראל,
דן פתיר, הודיע לרשות השידור כי יכנס לתפקידו
ב־ 18 בדצמבר. הודעה זו באה להפריך את הידיעה
כאילו מתכוון פתיר להמשיך בתפקידו כדובר מישרד
ראש־הממשלה עד לאפריל 78׳ ,שעוררה כבר גל של
תגובות בין עובדי מחלקת החדשות.

בינתיים הסכים פתיר לחזור לתפקידו,
בדובר מישרד ראש־הממשלה, רק עד שוכו
של כגין מביקורו הממלכתי כבריטניה.

בצלאל מז ר חי הו ב ע
שו ב אס ״ הארץ״
המלונאי בצלאל מזרחי עומד להגיש תביעת־דיבה
נוספת על־פי חוק לשון הרע, כנגד היומון הארץ.
הפעם תהיה זו תביעה פלילית כנגד העיתון ועורכיו,
בגלל פירסום בהארץ על פיו ניסה כאילו מזרחי
להזמין לארוחה את אחת מידידותיו של הכתב הפלילי
של הארץ, אבי ולנטין, שפירסם בשעתו את סידרת
המאמרים על הפשע המאורגן בישראל.
הידיעה על כך הופיעה תחת הכותרת ״איומים על
כתב הארץ״ ,שבה נמסרו פרטים על ניסיון להתנכל
לידידה אחרת של אבי ולנטין, ברעננה.

מזרחי טוען כי מעולם לא ניסה להזמין
ידידה של ולנטין לארוחה, וכי פירסום •טתי
הידיעות תחת אותה כותרת עלול ליצור
את הרושם בי איים על כתב ״הארץ״.

בינתיים כבר הגישו פרקליטיהם של הארץ ובצלאל
מזרחי שאלונים זה לזה, בקשר לתביעת הדיבה
האזרחית שהגיש מזרחי נגד הארץ על סך 10 מיליון
ל״י. הארץ התבקש לענות על כ־ 600 שאלות, ואילו
מזרחי נתבקש לענות על 450 שאלות נגדיות.

מישאד־־יעם ש ד
צהי׳לבלב נון
בעיתונות הלבנונית התפרסמו
ידיעות על פיהן ערכה ישראל לאחרונה
מישאל־עם ככפרים הלבנונים
הנוצרים, כקידכת הגבול עם ייטראל.
חיילי צה״ל חילקו, על־פי ידיעות אלה,
כרוזים שהופנו אל חיילי הפלאנגות
הנוצריות וכהם התבקשו אלה להשיב
אם הם מוכנים להצטרף לצה״ל.
עותקים של כרוזים אלה הגיעו אל
מישרד ההגנה ;הלבנוני. לטענת הלבנונים
ממשיכות שריוניות של צה״ל
לערוך פטרולים מעבר לגבול כמטרה
ללכוד פלסטינים הנמצאים כאיזור.
מקורות ישראליים הכחישו מכל וכל
ידיעות אדה וטענו כי אין כהם אף
מילה של אמת.

שבע הפרות הטובות
של עלית

כל אם המבינה את ילדיה,
ויודעת מה טוב,מבריא ומוץ בשביל גופם,
מקפידה לתת להם כל יום בשבוע
שוקולד חלב ״פרה״ של עלית
וביחד,שבע הפרות הטובות של עלית
ומה קורה בשבוע שאחרי זה?
באות עוד שבע פרות טובות של עלית

ומה אומרים הילדים?

טוב לי עם שו קולד 7 7

פרסו ם ד״ר יעקבסו!

העבודה בוערת, ויש אפילו תוצאות די
מפתיעות ־ לעבודתך.
אבל ההמולה שאתה ן ן 1ןןן *

בר על העבודה מאשי

יחידי שבולם ומרסן
אותך היא בעצם שותפתו,
המצביעה בפניך
כל הזמן על נקודות־החולשה
הרבות שלך.

חאזנייס

אל תי ת פ סי לד אג האם תחו שי ב חיוו רון
בלתי-רגיל בפנייך ורגישות
מוז ר ה לגבי
כל ה סו ב ב או ת ך. נ סי
ל שלוט בהרג שה זו, ו אל
ת תני ל אנ שי ם ל נצלה.
הגיעה העתשת
ח לי טו אחתולת מי ד
א ם ברצונכם ל המ שיך
ל חיו תיחד, או ל הי פרד.
מ ריבו תוהת פיי-
סויו ת חוזרו ת-וני שנו ת
אינן פי תוין. הפסק לנ הוג ב אג ר סי ביו ת.

המצב מעורפל ביותר; אל תמשיך לגשש
באפלה — אלא דרוש הסברים, ותבע ביצוע
החלטות שיעזרו לך ולסובבים
אותך לצאת
מן הסבך. אם אתה
ממונה על אחרים —
מוטב שהשבוע תהיה
פחות קשוח, ויותר נוח.
גס צעד מסוג זה יגרום
לתזוזה מועילה לענייניו.
בת תאומים 2^ ,בחאי ־
^ ; 2 0ביוני
הזנחת לאחרונה את
נושא הופעתך. את
ודאי אינך יודעת, שהופעתו החיצונית
היא כרטיס־הביקור שלך. לבשי בהיר.

0אומיס

רגש־הנקמנות לא יעזור לך, ועלול אף להזיק
לתוכניותיך לטווח רחוק. מכתב שיגיע
אלייך ביום א׳ ,בת אריה, יכעיס אותך
כל־כך שמוטב כי תשקלי
ימים אחדים את
תוכנו, בטרם תנקטי,
פעולה או תשגרי תשובה,
לכאן או לכאן. לעומת
זאת, אין ספק
שאפשר לנצל את השבוע
הזה: לשקול בו
מחדש את כל הבעיות
הכספיות והמישפחתיות
שלך לאור הגילויים האחרונים
עליהם לא ידעת קודס־לכן. אל
תנהגי בצורה בזמנית — כי את עלולה
לסבול. השבוע כדאי לך להמר.

שבוע לא־ נורמלי ; סוף

^־ן ץך ך!ך ן 0האמין כי מעתה יתנהל
6הכל מעצמו, חד־וחלק.
התחל, איפוא, כבר ה־
681?,שבוע, בהתוויית דרך
לעצמך, ואל תתפתה
לזנוח מה שנראה בעיניו כעבודה קשה.

זהו. פגי שה אחת נו ספ
ת, ואת יכולה ל ה גיד
ש הו א שלך. ע שית
עליו רושם כביר ואם
תדעי ל היו ת טי בעי ת
ולוותר, פעם אחתלפ
חו ת, על חי שו בי ם ו־שי
קולי־ שיקולי ם, תמצ
אי בו א ת האו שר.
} -2בנו בכ: ב ר ־
20 בדצחבד
כוח״הרצון שלך עוזר
לןמאד השבוע, ל סיי ם
עי סקה או ל ק בל מי שרה א שר ב ה רצית.

עצות להפסריס
לפעמים נדמה לי •שאתם סובלים מפיצול
•אישיות. מוזר לקרוא בעיתיונכם, בצד
מאמרים וכתבות המבקרים את תוכניתה
הכלכלית של הממשלה, המעשירה את
העשירים והופכת את המדינה לגן־עדן
לספקולנטים וספסרי־ממון, מדור כמו מדור־הבורסה,
המשיא עצות לאותם הספסרים
•ומורה להם כיצד להגדיל את ממיונם ב־הימורי
הבורסה.
יהושע גיד, נס-ציונה
י• המדור נועד, בין השאר, לאפשר
גם לציבור השכירים לנצל את התנודות
הצפויות בשערי הבורסה, כדי להפיק את
מירב התועלת מחסכונותיהם.

מעביד או שר?
שר־החקלאות אריאל שרון, שהוא גם
יצרן אבטיחים ומלונים במיקצועו, אזר
עוז כדי להטיף מוסר לשכירים ולשכנעם,
כי במקום לתבוע פיצוי על העלאת־המחי־רים
מוטב שיעבדו יותר •ויתאמצו יותר.
מכיוון שעד היום לא שמענו כי מר •שרון
קיבל את החלטת הממשלה המחייבת אותו
למכור את חוותו יאו להחכידה, ברור
האינטרס שיש •לאלוף — המצווה ממרומי

1:ש11

אלהחםי מי־ שי א, א ם גרצונך להג שים
ונוכניותיך. בשבוע ה ג
א עלול ל היו ת מ או חר
מדי. בתסר טן :
קשר עם אדם בעל קו מ
ה ג בו ה ה הופך ב ה דרגה
חיוני עבורך. הי זהרי
לאל הי תפס בב
ל תי -מ ת אי ם.
מ קו ם
א ם יש לןהת חיי בו יו
תכס פיו ת — שמור
שלא יעברו א ת •המו תר,
וסלקאת כל ה חו בו ת שיש לן.

אםתסמ כי על ה אי נ ס טינ ק טי םהב רי אי ם
ו א פילו על ה פ חו ת-
ב רי אי ם שלך, תוכלי
ל ה פי ק תו על ת מ רובה
מקש רי ם חד שי ם שי תגלו
לן, ב ת חי ל ת הש בוע
הבא. א ם ילדייך
י ק רי ם לן, מו טבש-
תעיפי ע לי ה ם עין ביו
ם א׳ .אל תתפתה
( 2ב׳סבטמבד -
22 באוקגוובו
להא מין לידיד ו תי ק.
הו א א מנ ם רוצה בטובתך,
אך לפ ע מי ם שי קולו ב ל תי -מ אוזן.

הרגע שלו אתהמצפה חוד שי םכהא רוכים
יגיע השבוע, ביו ם ח מי שי או ביו ם
שני. הו א גם י הוו ה
עבורן סי מן ל פ תי ח ת
חד שה.
ת קו פ ת״ חיי ם
אין צורך ל מ חו קאת
העבר, אךה שתדלי לב נות
ע תיד טוב יותר.
כוח״ה שיכנוע ש לן גו בר.
אתה או מנ ם מו צ א
אתעצ מן מבודד, א ן
יחד עם זאתמ או ש ר
ובעל כוח בלתי״רגיל.
אפילו יריבי ם, שעלי ה ם תשפיע בנו שא
מ סויי ם, יכבדוך — ו ל או״דוו קאמאהדה.

הגירעון הכספי אינו מוצא השבוע פיתרון.
בכלל, יהיה זה שבוע איטי, חסר־קצב, ו־
__ קצת משעמם. זה לטו־
0 9 0 ^ 39 בה: נילי אותו לאגירת
כוח לקראת הבאות מ־י§!
אחר והחודש ידרוש
את כל כושר הניתוח
8 111 האינטלקטואלי שלך, ב־תוספת
למידה לא מבו־
1 881
£3*38501858 סלת של אומץ־לב. עד
כמה שתוכל, התרחק
מאלימות והתרכז בצד
העיוני של החיים.
בת גדי: אהבהגדולה — ומכאיבה
— תתחיל בסוף שבוע זה להאיר את דרכך.

המתח עול ה — ועוד ע תיד לעלות, קו ד ם
שתר אה נחת מפעילו ת
ן הנו כ חי ת. ה עי ק ר
הו א לא להסתכסך,
השבוע, עם אנ שי ם נו ספי
ם. לקחתאתה כל
בשקט, ולע שות
טובו ת, כשאתה נדרש
לכך. גם אםה אנ שי ם
ש מב ק שים זאתממך
ה ם, בעצם, בל תי״נס- קצת בכלל,
בלים.
טאקטלא יזי ק. מצב מ ש תנ ה — ל שבט
או לחסד — עם הי רחה חד ש, ביו ם ה׳.

את נוטה השבוע להגזמות
בגנדרנותך. סיג־נון
דיבורן ופזרנותך.
על אף תכונות בלתי־חיוביות
אלו, תהיה החובה
אלייך גדולה השבוע
מתמיד. אתה
מעסיק את עצמך ב9ו
בפברואר
פעולות רומנטיות שו20ב
מר ס
נות כאמצעי לברוח מהנערה
המעסיקה את
מוחך. הגזמה בעניין זה טלולה להזיק לך.

ערימת האבטיחים על פועליו להתאמץ
יותר, ולא לדרוש פיצוי. כדאי היה כי
בפעם הבאה כשיבוא שרון להטיף לעובדים,
הוא יבהיר שהוא מדבר בתור מעביד,
ולא בתור שר־החקלאות.
אריה ברושי, גיבעתייס

הפיקוח על המטבע הזר החל ב~• ,1916 בזמן
מילחמת־העולם הראשונה, באנגליה ומושבותיה,
כדי •למנוע החלפת שיטרי הכסף
בזהב, משום שאנגליה היתד, זקוקה לזהב
לרכישת !חומרים וטובין מהמדינות הבייט־ראליות.
אחרי המיל חמה בוטל הפיקוח.
במילחמת־העולם השנייה •הונהג הפיקוח
מחדש. הפיקוח על המטבע הזר דרוש רק
במצב חירום.
היום, המצב באירופה הוא מצב של
•שלום בין העמים, כשהוצאות הביטחון
אינן מגיעות ל־ 35 אחוזים מהתל״ג. אירופה
צועדת לקראת איחודה, ואין גבולות יותר.
האם מצבנו דומה לזה של מדינות אירופה ן
יאנו •נמצאים במצב •חירום. יותר מ־ס407
מיהתל״ג מופנה להוצאות ביטחון. כל דולר
ישני דרוש לנו לחיזוק מערכת הביטחון.
לכן, מפתיע אותי שאנו צריכים לנהוג
בתהום זה כמו שאר המדינות החופשיות.
אני מסכים עם אותם הכלכלנים שאומרים
שתוכנית כלכלית אינה מחפשת צדק
סוציאלי — היא באה לרפא את המשק.
•אך האם התוכנית הזאת, שתפגע בעיקר
בשכבות •הנחשלות, היא התוכנית הכלכלית
הטובה •במצבנו •הכלכלי ו לא ! •וחבל שאנשי
ד״ש ניתנו יד להצלחתה.
ד״ר מ. זקס, בת-ים
ממשלת הליכוד הייתה אמיצה דיה כדי
לבצע •תוכנית כלכלית, שהיא בבחינת
ניתוח בגוף החולה של המשק הישראלי.
אבל היא לא היתר, די אמיצה כדי לומר
לעם את האמת • :לשם מה נועדו כל הצעדים
הכלכליים. שינוי שער הלידה לא
נועד להגדיל את דיווחי היצואנים, אלא
להגביר את כושר התחרות של הייצוא
הישראלי על־ידי הוזלה נוספת של שכר
העבודה הנהוג בארץ. ישראל יכולה להתמודד
בשוקי העולם רק אם וכאשר מרכיב
שכר־ד,עבודה בהוצאות הייצור יהיה נמוך
בהרבה מזה המקובל במדינות התעשייתיות
המפותחות. זיו •המטרה האמיתית של התוכנית
הכלכלית של הממשלה, ומשום
כך כל תביעה לתוספת שכר מעקרת את
פירותיה של התוכנית ומשמיטה את
בסיסה.
בתחום החקלאיות •יכולה ישראל להתמודד
באירופה, משום שחקלאי ישראל מעסיקים
בעיקר ערבים ששכרם נמוך ואינם מקפלים
תוספות־ייוקר. אם תימשכנה הפגנות ההם־
•תדירות, לא יהיה מנוס מכך שגם התעשייה
תיאלץ להסתמך רק על כוח העבודה הזול
•של ערביי השטחים. יהוד* •ישראל יעבדו
רק בשירותים. צריך •אומץ כדי להגיד
זאת לעם — ואם זד, מה שהוא רוצה,
הוא יקבל זאת.
צבי דויטש, תל־אביב,

עוד חודש

כנין — דוכמיה !

לרגל המצב הכלכלי החדש, מן הראוי
•שצוות סידרת הטלוויזיה איש עשיר —
איש עני יסכים להופיע במשך חודש נוסף.
•איידה שוזידי, נתיב הל״ה

אני, חסרת •תנועית בית״ר לשעבר בחו״ל,
פונה לראש־הממשלה מר בגין, לקום
ולהכריז קבל עם יועדה (׳אחרי המהפך
הכלכלי שעליו החליט על־מנת •להוריד את
רמת־החיים שיל ציבור השכירים בצורה
דראסטית) שהוא מוכן לקום ראשון ול שמ ש
דוגמה לשריו •הרבים ולסגניו, ולוותר על
רמת־חיייו הגבוהה כדי ששריו ייילכו בעיק-
מתיו. זד, כולל ויתור על דירות־שרד,
מכוניות פאר ונסיעות לחיו״ל. כך ייחסך
כסף רב למדינה.
שליטים רבים של מדינות עשירות
מוותרים על מיותרות לטובת העם והמדינה.
ביניהם גם נשיא ארה״ב ג׳ימי קאסטר,
שביקש למנוע את איכסונו בנסיעותיו
בבתי־מלון מפוארים, למרות שאין •ארצו
נזקקת לסעד. הרי חונכנו, מר בגין, על
בירכי התנועה הבית״רית לצנע, להסתפקות
במועט, לעזרה לזולת. רבך הגדול, זאב
ז׳בוטינסקי, החזיק בכיסו במותיו רק חמישה
דולר. את כל כספו נהג לתרום לתנועה
ולזולת. עליך לחנך את •שריך לנהוג כמוהו.
טאשח פודמן־הדפרין, רמת-גן

דחפורי הוזוכגית.
המדיניות הכלכלית החדשה הוכיחה, כי
לא זו בלבד שליד הגה השילטון יושבים
קליפנים •מועדים המשחקים מישחק מסוכן,
אלא גם שהאיזון הפנימי ושיווי־המישקל
הציבורי שלהם דומה הוא לבניין־קלפים
שהתמוטט. תגובותיה של •ההסתדרות,
שמצד אחד הפליטו את חולשתה בעבר,
הצליחו להוציא את שרי הממשלה מהאיזון
שלהם. איזו היסטריה! אילו התבטאויות:
״בולשביזם חוסר אחריות לאומי !״,
״מרי •אזרחי״ ,״הסתה״ וכדומה.
יהודה קונפורטס, תל־אביב
הליכוד צריך להודות לד״ש על הכל:
על זה שתפס את השילטון •ועל זה שהוא
יכול היום לבצע את מדיניותו הכלכלית.
•שריה,אוצר ישמחה ארליך הודיע כי כבר
מהיום הראשון לכניסתו לשילטון רצה
לבצע את מדיניותו הכלכלית. מד, מנע
זאת ממנו? פשוט, העובדה •שהקואליציה
נשענה על •רוב קטן בכנסת, וייתכן כי
אף חלק מחברי ממשלת הליכוד לא היו
נותנים את ידם לתוכנית מרחיקת־לכת זו
לכן, רק התבשרנו על כניסת ד״ש לממשלה׳
ומייד הופעלו כל הדחפורים ׳והנשק
הכבד של הליכוד כדי לבצע אותה המדיניות
שבגללה נפלה ממשלת רבין.
לגופו של עניין: מה פירוש ביטול
הפיקוח על המחירים ועל המטבע הזר?

דופקים את השחורים — ב,,עוזי״
חובות אחדות מוטלות על ישראלי השוהה
פחיו״ל לתקופה ממושכת: להירשם
בקונסוליה הישראלית בעיר מגוריו, למלא
כעשרים פעמים בשנה שאלונים המיועדים
לרישום המילואים •ולקפל, חינם, את במחנה
״לחיילי צד,״ל — בחיו״ל״.
החופה האחרונה, שנפלה על הישראלים
בחו״ל כמכת מצרים חדשה, הפכה בשלושת
הופעותיה הראשונות לצרה צרורה. הגיליון
(המשך בעמוד )8
העו ל ם הז ה 2098

היום, זר, עלול לה׳יות מאוד מאוד לא נעים:
אתה תשלם מחיר גבוה ותביא הביתה מחורה סוג ב׳ מאיכות ירודה.
היום, אתה זקוק יותר מתמיד לעצה והדרכה ובעיקר בקניה רצינית.
לפניך 4כללים חשובים אשר יעזרו לך ברכישת שטיח.
. 1בריקה והשוואה
לפני הקנייה עבור בכמה חנויו ת שטיחים ברוק והשווה מחירים.
חשוב ושקול היטב לפני שתוציא כסך. היום יש מחיר גבוה לכל טעות
. 2גיוון ומבחר
חנויו ת שונות משווקות שטיחים מיצרנים ממויימים. באופן׳טבעי
ימליצו שם בפניך על שטיחים כאלה ולא אחרים. לכך, חפש בית ממחר
המציע שטיחים מיצרנים רבים ושונים.
3איכות וטיב
לא כל השטיחים המוצעים למכירה הם ממוג אי. ישנם שטיחים שהם
מוג בי ואתה חייב לרעת זאת. גם שטיחים מתוצרת הארץ וגם שטיחים
מתוצרת חוץ עלולים להיות מסוג בי, או מאיכות ירודה.
הסתכל היטב בצד השני של השטיח, כדי שתיווכח מהו הסוג האמיתי שלו.
. 4זהירות מהנחות גדולות
הזהר מהנחות גדולות ומופרזות. היום, כאשר שום דבר איננו זו ל, אתה
חייב לפקוח עין כדי שלא תשלם מכספך את מחיריהך של הנחות בלתי מבוקרות

״י ^ז מ מי ^

מכתבים

(המשך מעמוד 6׳
הגדול, חוסם את תיבות הדואר של !מעניו
ומטיל שיעמיום קודר, מעיק ומעצבן על
.הקוראים הנרגזים.
•כדי לעודד את מצב רוחם של הישראלים
בחו״ל, משופע במחנה לחיילי צה״ל בגולה,
בידיעות מרנינות וחיוביות, המיועדות
לעורר את תישומת־יליבם של הישראלים
בחו׳׳ל לחדוות היצירה במולדתם ההיס־טורית
ולעודדם לחזור אליה. ידיעה בזו,
למשל, התפרסמה בגיליון האחרון :״רו״
דזיה תייצר את תת־המקלע עוזי,״ קראה
הכותרת המבטיחה, כשבגוף הידיעה מופיע
הקטע להלן בנוסף להצטיידות הצבא
והמישטדה הדוחיים בעוד יימכר התמ״ק
לאזרחיה (הלבנים כמובן) במחיר 100 דו־לאד
היחידה.״
אין כל !ספק שחיילי צד,״ל בגולה ינהרו
בהמוניהם לישראל, כיורדים־עולים, כדי
לסייע במאמץ הבטחוני של צה״יל ותעשייתו
הצבאית, כדי לספק נשק לבן למילחמה
בשחורים.
.משיה ברנד, ניריורק, אתז״ב

יום סרט לבנין
אם ראש־המימשלה מרוויח רק 3000ל״י
נטו לחודש, כפי שהוא טוען, יברור מדוע
הוא מתנגד לתוספות שכר לפועלים. הוא
למד לדעת שהוא יכול להסתדר לא רע,

נעלי ^ 1 0ם ך
1 6 ^0 0 0

תל אביב. רחוב הרצל ,142 טלפון 8276 80

ולטעם המדיני: רק מי ׳שאין יהודה
׳ושומרון ׳מדברים אל ליבו ינקוט את הביטוי
הזר, המכוער והדוחה ,״הגדה המערבית״,
תחת אורו, הדריו ׳והודו שיל הביטוי ״יהודה
׳ושומרון״ .אמר רבי אליעזר :״כל חדר
בארץ־יישראל ׳שרוי בלא עוון, שנאמר:
,העם היושב בא נשוא עוון אם נינטשנה
נישא את עוון הפקרת מכורתנד לשלטון
זרים וקול דמי בניניו יזעקו אלינו מאדמתה.״
חיים
נקר, בת־ים

הוצפה הדם
הנני לברככם מקרב לב על שפיריסמתם
דבריו הנכונים של הרג צבי יהודה הכהן
קוק על מנחם פורוש, המעז בחוצפתו כי
רבה להתקרא רב בישראל. יישר כוחי
שניאור כהן, בני־ברק

ליקוי בפול שלושה
בגיליון העולם הזה 2093 פורסמה ה-
׳כתבה ״צה״יל — הסרן האלים׳ /לגבי מרשי.
כתיבה זיו לוקה בשלושה.
היא אינה מדייקת בעובדות: האמור
בארבע השורות הראשונות שבה, אינו
׳נתמך בשום ראיה, לא בחקירת מצ״ח, לא
בעדויות ב׳ביית־הדין הצבאי ואף לא בעדותו
של המתלונן: יהם תבה מביאה גירסת צד
אחיד בלבד ומרשי לא נתבקש להגיב עליה
יאו להתייחם לאמור בה! הכתבה פורסמה
.תוך מהלך מישפטו שיל מרשי ויש בה
להשפיע על דעת השופטים.
הכתבה ייחסה למרשי אלימות כתופעה
ברונית. במקרה המפורט, נתקף חייל באמוק,
ירה מתמ״ק העוזי שברשותו אל
עבר חיילי המחנה ללא אבחנה. מרשי ניגש
אל החייל!תוך שזה ירה, נאבק עימו והוציא
את התמ״ק מידיו.
אוסיף, לידיעתכם, כי מרשי זיכה בעיטור
המופת על התנהגותו במילחמית ייום־הכיפו־רים.
בין השאר נפגע הטנק שלו פעמיים
מטיל אוייב ׳והוא, אישית, נפצע. במצבו
זה נע בשטח, מוכה אש כבדה, וחילץ
׳בגיחות ׳אחדות שלושד־עשר חיילים שהטנקים
שלהם נפגעו .׳במשך כל המלחמה
הצטיין באומץ־ילב, בתושיה ובדביקות במשימה!
,והשמיד מיספר גדול של טנקים
ומטרות ׳נוספות,
אורי וגמן, עווך־דין, תל־אביב

כמהפע מי ם
ואפילו לנסוע ׳שלוש פעמים לחו״ל במש כורת
זו. אז מדוע צועקים הפועלים,
המשתכרים יותר מטנו?
רינה עזרא, פתח־תקווה

נ סי תלהפטרמהם־ ־
ולא הצלחת? ?

אנחנו נחסל את הדוקים!
נסי פעם אחת את הדרך המודרנית והבטוחה
להשמדת הדוקים
לאחר חיטוי שלנו(שעורר כ שעה) את מקבלת
תעודת אחריות לשנה. לא יהיו יותר דוקים בביתך \
י״ג׳ ציימדו ,18 טל6 .־5־ • 790114 אילת: טל 3012 .־059
וזימר מעף הפריאות .21 :רעף עם? .481/75

111.£־ 1

רמקולי
1הדברת 1מזיזזי

1± -כ ש

קובעים יותר מלל
מרכיב אחר, את
איכות המערכת.

8פד 8ים פמיים :״8178״ , 15 9771777* ,מ״א03-221751 .78 ,

...רחמי! ,רחמי על דאש־הממשלה ורעייתו׳
הנאלצים להסתפק במשכורת־רעב.
בושה לימדיינה ישכך !נוהגת בראשה. כיוון
שלא ביתן להגדיל עוד את תק ציב המדינה
לשינה זו על־׳מינת להגדיל את ישכרו של
ראש־הממשלה, אני מציע לערוד יום־סרט
לעזרתו. הלא אין אנו רוצים שגם ראש־הממשלה
יזדקק לתמיכת סעד.
יעקב תמיר, חיפה

מי צועק, מי?
מי הוא הצעקן, שתצלומו פיאר את
השער האחרון שיל העולם הזה (1 )2097
ומניין הביטחון שהוא איש-היליכוד דווקא,

ההבדל הסמנטי
יועץ ראש־הממשלה לענייני הסברה,
1שמואל כץ, הפיץ בין עורכי ההדשות
׳והכתבים ברדיו את ״דף ההנחיות״ הידוע
שלו. אחת מהנחיותיו קובעת, שאין לומר
״הגדה המערבית״ אלא ״יהודה ושומרת״.
כיל הדיון המדיני הזה בין חטיבת החדשות
ילבין מר כץ — ובכלל הוויכוח הזה במדינה
פולה — ׳מופרד וחסר־טעם מעיקרו, משום
שלא היה !יוליד איליו קדם לו בירור לשוני
קצרצר.
במחשבתנו ובאמיריתנו ״הגדה המערבות״
השתבשו ישני מושגי לישון ׳שיונים .״גהה״
(מערבית איו דרומית) אין פירושה בעיברית
אלא אחד: קיר העפר שמשני צידי נהר
יאו נחל. עובדה זאת הוסברה ב״ימדריך
לשון לרדיו ולטלוויזיה״ מאת היועץ ל ענייני
׳לשון ברשות השידור, מר אבא
בן־דויד. מר בדדויד חזר על הדברים
ביתר הרחבה באחת מושיבות פורום־
החדשות, המשותף לראשי מחלקות החדשות
ברדיו ובטלוויזיה. מבחינת הלשון, כיל
הביטוי הזה אין ליו ״סיוד.

צועק מיבאל
מסגר בשער
׳שהשתתף בניסיון לפוצץ
ההסיתדרות?

את ועידת־

יחיאל כימן, רחובות
י• .האיש המשופם שבתצלום הוא אברהם
מיכאל, עובד צה״ל מראשון־לציון,
מסגר במיקצועו. הוא היה חבר סיעת הליכוד
בוועידה.
העו ל ם הזה 2098

וה היה הווו( :11:1שהיה
גיליון ״העולם הזה״ שראה אור לפגי 25 שכיס כדיול״ הל,־
דיש כתבת־שער מהיפה לחייו ופעליו של ד״ר חיים וייצמן
נשיאה הראשון של מדינת ישראל ומהכולט שכמחוללי הציונות
שהלן* לעולמו. כתבות נוספות בגיליון זה טהרו את ימיו האח•

רונים של הנשיא, ואת טכס?כורתו כרחובות.
ענייני השעה שבוקרו כאותו גיליון דיווחו על אסיפת סטו דנטים
סוערת באוניברסיטה העברית כירושלים, שהראה לשביתת
סטודנטים לרגל העלאת שכר־הלימוד ל־ 120ל״י לשנה. כמדור
״מכל העולם״ דווח על הסיכות שהביאו לניצחונם של הגנרל
דוויט אייזנהאור וסגנו דיצ׳ארד ניכסון בבחירות לנשיאות אר־צות־הכרית.
במדור ״ספורט״ דיווח כתב־הספורט של השבועון

על תבוסתה של נבחרת ישראל בכדורגל מול נבחרת יוון, בתו צאה
.1:3בשער האחורי הובא ״סיפור החודש״ תחת הכותרת
״חליפתו של רב־המלחים״ מאת אנוש שטמפרד, סופר ממאי.
כשער הגיליון: תמונתו של ד״ר חיים וייצמן, נשיאה הראשון
של מדינת ישראל.

ניצר ניסו ג ושום שוקן את עמוס קינן ^ איוושיו שר(השד)
יצחק מודעי למלכת־היופי

עיח1נים
נ שי קתמ רי ד ה
גרשום שוקן, בעליו ועורכו של עיתון
רב־ההשפעה ביותר במדינה, הארץ (תפוצה
23,000 :גליונות) היה שרוי במבוכה.
עמוס קינן, בעל המדור עחי ושות׳*,
נתפס על־ידי המישטרה ברחוב רמח״ל ב־תל־אביב,
שניות ספורות לפני שפצצת-
זמן התפוצצה בדירתו של שר־התחבורה
דויד צבי פינקס. בעיתון מכובד כמו הארץ,
אין מקום לאנשים שטופלים עליהם האש מות
כמו השלכת פצצות.
מצד שני, אילו יצא שוקן נגד קינן
(דבר העומד בניגוד להגינות, כל עוד לא
הוצא פסק־דין סופי בעניין זה״*) היה
מודה בהאשמה שהוטחה מצדדים שונים
במשך החודשים שבהם פירסם קינן את
הטור הסאטירי העוקצני ביותר בארץ, כי
שוקן מגדל במערכתו ציפעוני מסוכן.
למחרת הטלת הפצצה הופיע, כרגיל,
המדור עתי ושמד, היה זה האחרון שנכתב
על־ידי קינן. אבל לא האחרון שהופיע
בהארץ. במשך כל הזמן שבו ישב קינן
במעצר, עד למישפטו, נכתב המדור בידיים
אחרות. היה זה ניצחון עקשנותו
היקית, האגדית כמעט, של שוקן על מבק ריו
ואוייביו.
עתה היה צריך לנצח גם את עמוס קינן,
שיצא מבית־הסוהר אחרי זיכויו. היה
ברור לקינן כי אם יתפטר, תהיה הפרידה
נעימה יותר לשני הצדדים, ומלווה בנשי קה.
וכך היה. עמוס קינן הגיש את פי*
מייסד המדור עוזי ושות׳ היה עורך
הסיפרות הנוכחי בהארץ, בנימין תמוז.
** הגינות שלא נשמרה בקפדנות על־ידי
מרבית העיתונים, שנהגו בקינן כאילו
חוייב בדין.

* שימשו! ,דלילה ויוסר סרג

טוריו, וגרשום שוקן שלח לו מיכתב־פרידה,
לאמור:
״כרצוני להביע לד את צערי על הת־פטרותך
מעבודתו ב״הארץ״ .עלי להו דות
שהחלטתף לא באה לי במפתיע, כי
זה קרוב לשנה שאתה ביקשתני מדי
פעם בפעם לשחררף מתפקידך, וכרי• לי
שהפסקת הכתיבה שהוטלה עליך מן החוץ
הכריעה את הכף לצד נטייתך להשתחרר
מן הכתיבה היומיומית, כדי שתובל להתפנות
לעבודות שהיה עליך להפסיקן ב־שנתיים
האחרונות.
״מדורך כ״הארץ״ שימש עילה להתקפות
עליך, על ״האדן״ ועלי. אך אני
רואה צורך לומר לך היום שלא היה
לי — ואין לי גם היום — ספק, שהמני עים
השורשיים שהדריכו אותך בבתיכתך
הם מן הטהורים והבנים ביותר המפעי לים
נוער ישראלי בימים אלה. מדורך
עשה רבות כדי לפקוח את עיני הציבור
לחולשות היסודיות של חיינו, ולסתירות
בין מטרות מוצהרות וביו המעשה שכהן
הסתבכנו. זוהי פעולתה של הסאטירה האמיתית,
והרוגז שהתעורר מאשר שהחי־צים
קלעו אל המטרה.
״אני יודע שעוברת עליך עכשיו תקופה
קשה, המעמידה את כוח עצביך במבחן
רציני. אך אני בוטח בך שתעמוד בנדב•
חן זה, ושתצא ממנו מחושל יותר. אני
גם מאמין שהכוחות והכישרונות הגדולים,
שבל מי שנפגש איתך מבחין בהם,
עוד יתנו פירות כשלים.

לנהוג כל מדינה נאורה צריך האסיר,
לדעתו, לקבל בתוך כותלי בית־הסוהר
חינוך שיאפשר לו לחזור, עם תום מאס רו,
אל החברה החופשית כאזרח מועיל.
המאסר — קבע לומברוזו — אינו מעשה
של נקמה מצד החברה, כי אם ניסיון
לחנך את העבריין. מדינות נאורות רבות
אימצו את תורתו, הכניסו שיפורים בבתי-
הסוהר שלהן.
רק הזכות לצאת. מדינת ישראל ירשה
משילטון המנדט הבריטי רשת של
בתי־סוהר שאחדים מהם שימשו למטרה
זו עוד בימי התורכים, ואשר התנאים
שבתוכם דמו לאלה של ימי־הביניים. שירות
בתי־הסוהר ומישרד המישטרה נאל צו,
מחוסר תקציב, לקבל את בתי־הסוהר
הללו כמות־שהם. התוצאה היתד, שבין
כותלי הכלא למד העבריין בן ד,־ 17 את
תורת הפשע מפי ותיקים במיקצוע, ויצא
משם כשהוא פושע מועד. מילחמתם השקטה
אך העקשנית של הנוגעים בדבר לשיפור
התנאים בבתי־הסוהר נשאה פרי, שהוצג
לראווה באחד מימי השבוע שעבר: מחנה-
עבודה לאסירים ברמלה *.
למחנה — שהוא, לדיברי שר־המיש-
פטים, רק ראשון בסידרה — יישלחו אסי רים
שיש להם סיכוי לשוב למוטב. מי
ומי נחשב כאסיר כזה — זאת תקבע
ועדה המורכבת משני רופאים ועובד סוצ יאלי
אחד. בשלב מאוחר יותר יוכנסו
למחנה גם עבריינים מועדים, אשר הת בוננות
ממושכת בהם תשכנע את הוועדה
שיש תיקווה לתיקונם.
האסירים במחנה יתגוררו בביתנים,
.וינועו ביניהם ללא הגבלה. הם יעבדו
בחווה חקלאית ובבתי־המלאכה השונים.
אלה הזקוקים לחינוך יסודי יוכא ללמוד
בבית־ספר מייוחד שיוקם במחנה.

חוקר הפשע האיטלקי צ׳זארה לומברוזו
( )1909—1835 התווה, בסוף המאה שעברה,
דרבים לטיפול בעבריין, שבה חייבת

״ המחנה כונה מעשיהו, והוא משמש
כיוס את אסירי הצווארון־הלבן של מדינת
ישראל.

בחי־סן הר
קיבוץ בן גדרות

״העולם הזה״ 785
תאריך 13.11.52 :
״תוסיפו י רק את הרשות לצאת מכאן
מתי שרוצים,״ העיר אחד המבקרים,
״ותוכלו להתחרות עם כל ביודהבראה
במדינה.״

הפזורה
ה ר צו עהר,ו תל ה
לפני מילחמת השיחרור היתה אגודת־ישראל
אחת מאוייבי רעיון המדינה היהודיה.
אבל מאחר שהמדינה הוקמה ,־מיהרה
האגודה לחלוק את נתח השילטון והחלה
להשתתף בממשלה, עד שלפני שבועות אח דים
פרשה ממנה עקב סיכסוך עם בן-
גוריון בשאלת גיוס הבנות לצבא.
כל עוד השתתפה אגודת ישראל בממשלה,
נהגו מנהיגיה מתינות בהתקפותיהם
על תושבי הארץ החילוניים. עתה הותרה
הרצועה והארי גודמן 54 מזכך ר
אגודת־ישראל העולמית, יצא בהתקפה-
רבתי על גיוס הבנות לצבא, בעיתון היהודי
היוצא בעיר־מושבו של גודמן (לונדון)
,הג׳ואיש כרוניקל.
כותב גודמן:
״רק לפני שבועות אחדים העלתה הכנסת׳
בעזרת קולות האגודה, את תקופת
הגיוס מ־ 24ל־ 30 חודש, דבר שהגדיל את
כוח־האדם של הצבא ב־ 25,000 חיילים לפחות.
באותו זמן, מרבית הנערות שביקשו
שיחדור מהצבא, כבר עושות שירות לאומי,
בבתי־ספר, בתי־חולים ומושבים דתיים.
האם ישליך מד בן־גוריון את הנשים
הללו לבית־הכלא, או יגייס את נערות
מאד-,שערים בניגוד להחלטתה הברורה של
מועצת גדולי התורה?
ממשיך גודמן :
איזו כרכה ׳
״בדו״ח לאומות המאוחדות הכריזה ממשלת
ישראל כי שיחדור מלא מן הצבא
ניתן לנשים המתנגדות לשירות כזה מטעמי
מצפון או דת ...אבל, בחקירתן של
הנשים המתנדבות לשירות בצבא הן נש אלו:
האם את לובשת גרבי-ניילון? האם
את הולכת לקולנוע? איזו ברכה מברכים
על האפיקומן? כמה פעמים בשנה את
צמה? אם הנחקרות השיבו תשובות שלא
סיפקו את חברי הוועדות (שבהן ל א ישבו
אנשי אגודת־ישראל או פועלי אגודת־ישראל)
הן גוייסו מייד לצבא, למרות
הכרזותיהן האישיות ועדויות של רבנים
ידועי־שם.״

אנשים

מסביב לארון וייצמו

הפרופסור חיים וייצמן, מונח על בנזר! עטופת שחורים, שאפיריוז
ענק תלוי מעליה ומשמר כבוד של צה״ל ניצב לידו, המיתקן

שהוכן שנה קודם לכן, כאשר וייצמן נתקף בהתקף־לב ונשקפה סכנה
לחייו, הוצב במכון וייצמן שעות ספורות אחרי פטירתו. החל
משעות הערב של יום הפטירה עברו על פני הארון
רבבות אזרחים, אשר באו לחלוק כבוד אחרון לנשיא.

ס רב־סרן יצחק מידעי, עוזרו של
הנספח הצבאי בשגרירות ישראל בלונדון,
נפגע בליבו והודיע על אירושיו ל־מלכת-היופי
לשעבר, מיכל הראל.
!• כשנשאל הסופר ש״י (עד הנה)
עגנון אם יש ברצונו להחזיר לביתו שבש כונת
תלפיות בירושלים את ספרייתו בת
5000 הכרכים, שהוטמנה במרתף במרכז
העיר בימי המצור על ירושלים, השיב:
״לא, השאירו את הספרים במקומם. אינני
רוצה להיות להם עבד.״
ס שר-ד,בריאות, הד״ר יוסן ז כורג,
שכבר הוכיח את כישרונותיו הפיוטיים
בעבר בבכרו כתיבת חרוזים על מיכתב
רגיל, נעזר שוב במישחק־מילים. כאשר
שמע על שביתת העובדים המתנהלת ב־בית־החרושת
החדש למלט שיסשון, נאנח
והגיב :״חוששני כי אצל שמשון תהיה
תוצרת דלי&ן*,

הפעל את ן ינזיונך ונסה למצוא
לציור שלמטה כותר המתאימה, אשר
תסביר מה אתהרואה בו. הצעות
לכותרות יש לשלוח לפי הכתובת :
״קשקשת״ ,ת. ד ,136 .תל־אביב.
בין מזוכים יוגרלו פרסים: שתי
מנות בשווי — 50ל״י (חמישים לירות)
כל אחת, באחד מסניפי רשת
הפיצריות רימיני בתל־אביב.

¥ 1 1 * 1 1 1הווול הו ר

2098

מכתבים

ביקורת אמנותית לחשבון
אני רוצה להתייחס במיכתבי זה לביקורתו
של ח עומד על האמן עמי שביט
(העולם הזה .)2095 למיקרא מאמר זה
שאלתי את עצמי: מיהו זץ עוטר, מבקר
אמנותי־ספרותי של העולם הזה, או ״קול
קורא״ סוציאליסטי ז
בביקורתו זו מתאר ח עומר את עמי
שביט כתעשיין, שאפשחויותיו ׳הכספיות
מאפשרות לו ״להתבודד במעבדת המאה
ה־ 21 שלו, להתנתק מבעיות -תוספת היוקר
יבין צבעים זוהרים, קסדות־חלל ושאר
מיכשורים שאין ידו של האמן הישראלי
משגת לרכשם.״ וכי עובדה זד, מעידה על
טיב האמנות, סוגה ו כ דו האם תפקידו
של מבקר אמנותי ׳הוא לבקר יצירות על-פי
אפשרויותיהם הכספיות של האמנים, או
להזכיר את אחי האמן, ראש איגוד התעשיינים,
המתנגד לשבוע עבודה בן חמישה
ימים ז
האמנות שבה עוסק עמי שביט היא
מיוחדת במינה, ומורכבת מפסלים קינטיים
המורעדים במיקצב מוסיקה, מוסיקה אלק טרונית
ופסלים קינטיים. העובדה שאמנות
זו יקרה מאד אינה סיבה להפוך את העוס קים
בה ללעג ולקלס, רק בגלל אפשרותם
לעסוק בח.
ביקורת אמנות לטוב או לרע — זה
כן. אך לבקר אמנות על פי חשבון הבנק
של יוצרה — זה כבר מוגזם. ניאוסוציאליזם
או אפילו קינאה (או אולי, בעצם, אי־פתיחות
לסוג אמנות בלתי־שכיח זה) אינן
מעלות אצל מבקר אמנות.
כוסי ברמץ, אמסנזרדס, הולנד

קשקשת 2098

קשקשת 2096

דוגמה לשירות

י• עכשיו, כשברח לי מרבד הקסמים,
אין סיכוי להגיע לחדל.
מיכל, ת.ד ,33231 .תל־אביב
י• לעזאזל — נגמרה לי הרוח!
אברהם טל, עין־כרמל
המלך שוב
י• מכירת חיסול
נפל על הראש!
דדי תבלין, רח׳ גזר ,6תל־אביב
• אחרי המהפך הכלכלי.
אלי שריד, ת.ד ,11449 .תל־אביב
! 6מרבד־קסמים נכנס לכיס־אוויר.
ציונה שרעכי, רח׳ יפתח
,7יד־אליהו, תל־אביב

0ו מ 2 £גוי1

מסעדות אי ט ל קיו ת
טל2) 1800 .
ת ל־ אגיג, כנ ראת רי ם
ת ל ־ אני ב׳ ככר מלכי י שראל ,4
טל 2639) 7 .
ת ל־ אגיג, רח׳ אנן־ג כי רו ל , 24

תל־אביב, דיזנגוף 93
חי פ ה, רבי הנ בי אי ם , 20 טל.

חיביי׳ דרך ריפיו
ירו שלים, רח׳ יפו 63
ירו שלי ם׳ ה מלך ג׳ורג׳ 15
רמלה, רה׳ הראל 102
אי ל ת, מרכז ה תיי רו ת
החד ש

חדש 111
בן־י חוד ח 262
פינת _דיימוף
טל 455076 .
266177 2216) 1 640201 252654 93ד כשר

מאוזן :
.1פרישות! .5מלך הלול! .10 חזר!
.11 תנועת מים בים! .13 סיפר! .14 בן
גיל זה לתורה! .15 אחורי הגוף! .16
עושה-,להטים ישראלי (ש״מ) .18 :דורון!
.20 חודש עיברי! .21 כלי־־עבודה ! .22
פרחה נישמתו! .24 אנחנו! .25 קידומת
הולנדית ! .26 בעל שיאים בספורט ! .28
מתוצרת החלב! .30 פרי שדה ועץ! .31
רקה! .32 פחה ל ב! .34 מקום!
.35 ישמח! .38 גשש בידיך!! .39 תן!!
.41 שם דורכים את הענבים! .42 בטן!
. •43 סך כולל! .45 ציר הדלת! .47 כיוון
יש 48 גץ ! .50 מיטה ! .51 מידת שטח !
.52 תפוס כיסא!! .54 משמש לסריגה!
.57 קילוסים! .61 בתוכך! .62 בננה!
.64 שובת מעמלו! .65 אחי יעקוב! .66
נועם! .67 בוא הלום!! .69 ערוץ! .70
מחלקי היממה! .72 כלי־קיבול לנוזלים!
.74 קניון ! .75 דברים, שיחה ! .77 האזנה !
.78 שנת הקמת המדינה! .80 תו־דואר !
.82 סופו של אור! .84 מלכסיקון הבקר!
.85 רעש קל ! .87 מאותיות הא״ב האנגלי !
.88 צום! .90 עולץ; .92 משאבת הגוף!
.94 כתף! .95 כיסא כבוד! .97 קיטור!
.99 נישא! .101 מחוספס! .102 מילת
שלילה! .103 ארץ ברוסיה! .104 מקום
מישכן.

מאונך :
.1אחראי על מחסן הנשק 2נוזל!
.3גוש עפר ! .4נהר באפריקה ! .6אביון !
.7זוחל קטלני ! .8קריאת צער ! .9הכבדה !
. 12 מין מטבע! .15 ספר! .16 בן־צבעו
.17 ואקום! .19 עיר חדשה בדרום! .20
ילאן .21 ! 1ביצה ! .23 חדרון באוניה !
.24 להבה! .26 שלא־בכוונה .27 :פלא!
.29 יישוב בארץ! .30 תג! .33 צורה!
.34 מתנה ! .36 הבל בארץ ! .37 בית־קפה
מפורסם בתל־אביב ! .40 באר־שבע (ר״ת) !
.41 בתוספת! ,ועוד ! .44 מעבד את הבצק !
.46 מן השבטים ! .47׳אחו ! .49 תיפארת !
.50 לא דק! .53 יוצא עם העדר! .54
מצוייר בצבעים! .55 עלוב־נפש! .56
גוף! .58 מבלה את הלילה! .59 רטיבות
קלה! .60 חלק ממיגדל! .62 אותו אכלו
אבותינו במידבר! .63 קליפת העינב!
.66 נעימות! .68 קילקול־ד,מידות ! .71
תחושה עמוקה .73 :טס .76 :הורה.77 :
קל מאד .79 :ארג מיקראי יקר ! .81 מונח
בתורת החשמל .83 :שאון! .84 ינהל
חיוני! .86 מרגיש! .89 מעשה־עורמה;
.91 נהם! .93 מגופה .95 :השמינו.96 :
נשא נאום! .98 אם הפנינה! .100 מילת
שאלה לזיהוי .101 :מיכסה הבית! .102
בשבילי.

באחרונה קיבלתי שעור מאלף בגישה
נכונה ללקוח ובמתן שירות הוגן, וחשבתי
שראוי היה לשתף את נותני השרות
ומקבליו בקרב הקוראים — בחווייתי.
הבעייה שלי התעוררה לפני מיספר חודשים,
כשחזרתי מחו״ל, שם טיילתי במכונת
שכורה של חברת הרץ בכמה ארצות
אירופיות. משום מה ניראה לי החשבת
הסופי שנדרשתי לשלם — מוגזם. אבל
היות שאני מומחה קטן מאד בחשבונות,
פניתי לסניף התל-אביבי של החברה, והום־
נתי אל אדם בשם אייבור אלטשולר,
הממונה על מחלקת השכרת רכב בחו״ל.
הוא בדק את החשבון, הודיע לי שאכן
יש אפשרות שנפלה טעות והטיל על מזכירתו,
ויווט בכר, לטפל בעניין.
למען האמת לא הייתי אופטימי כששמעתי
איזה מבוך ביורוקרטי אמורה הבעית!
שלי לעבור.
הבירור היה אמור לעבור דרך ארבע
מדינות ולעניות דעתי היה עתיד להימשך
שנים.
אלא שכאן ציפתה לי ההפתעה. לפני
חודש קיבלתי מיכתב התנצלות אישי ארוך
מסניף החברה בקופנהגן .״אין בפינו מי לים
לתרץ את הטעות,״ נכתב שם ,״אלא
רק בכך שאנשי הצוות שלנו טעו.״ שבועיים
לאחר־מכן הגיע מיכתב התנצלות נוסף,
ובו ננקב סכום הטעות במטבע זר.
למחרת היתה המעטפה עם הצ׳ק מונחים
בתיבת-הדואר בביתי.
אלמלא הייתי אני גיבור הסיפור, לעולם
לא הייתי מאמין שקיימות חברות ש עובדות
בשיטות כאלה.
עיין ,.חולון

עיילגות ודלות
תוכניית בשם ״מהדיסקוטק אל הישיבה״
שודרה בשידורי ישראל ברשת ב׳ .לאורך
כל התוכנית הייתי מזועזע והלום־רעם.
הרעיונות, התכנים וצורת ההגשה היו מתחת
לכל ביקורת ועלולים לפגוע בכל אזרח
שמפעמת בו רוח הומאנית.
!• ״החוטפים״ ,נערי ישיבה, סיפרו ב־גאוחה
כיצד הם פושטים מדי פעם על שכונות
שונות ומשדלים ׳נערים להגיע ל ישיבת
הנערים זוכים בנשיקות מפי הרב
וכן בהתזת מים על ראשם, ובזה ניתנת
להם בירכת הרב.
• 1עלגות השפה ודלות המחשבה של
המשתתפים בתוכנית, כולל רב הישיבה,
התבטאו בעיברית קלוקלת ובאוצר־מילים

גם את החדרת והעמקת אהבת התורה
אפשר להנחיל ׳תוך מחשבה מעמיקה, עו לם
סמלים ודימויים עשיר יותר ותכנים
׳רחבים, הומאניים ונאורים יותר.
דן יהב, תד־אביב
העו ל ם הז ה 2098

מה מסתתר 9אחו
ביקורתו שד מנקז־חיר־האוויו
רשעבו
ער מיבנה
ואיוגוו צה־־ר?

ף( רישתו שד האלוף בני פלד מ-
י* צח״ל, אחרי שסיים את שירותו במפקד
חיל־האוויר, הייתה רחוקה מאד מלזכות
באותם שאלות ובירורים ציבוריים שלהם
היתה ראויה. סיבת הצורך בהעלאת השאלות
ובקיום הבירורים הללו לא היתה
נעוצה בכך שפרישתו נאפפה מיסתורין
או נבעה ממיני פרשיות עסיסיות, אישיות
או אחרות — אלא דווקא משום
שרייתה מעשה רגיל לגמרי, המתאים יפה
לאופן התנהלות העניינים במערכת־הבי-
טחון מקידמת־דנא. התגובות שעוררו דיברי
האלוף הפורש, כפי שנמסרו באמצעי-
התיקשורת ואשר לא היו יותר מסע רות
בצלוחית־מים, רק סייעו להבליט

רים, גם בחיל־הים — מן הממוצע של
זרוע־היבשה, ובמידה משמעותית.
אם להתחשב בחוק-הממוצעים לבדו,
ניתן לקבוע בוודאות כי לפחות כמדי מן
הקצינים בדרגים הבינוניים והבכירים של
חילות דיים והאוויר טובים ומוכשרים לכל
תפקיד נתון שאיננו חד־זרועי מובהק,
יותר מאשר המועמדים ה״יבשתיים״ ,
ובוודאי שאין להעלות על הדעת כי כל
קציני חיל־האוויר — אשר הלכו לקורס-
טייס בעיקבות תהליך המיון הקפדני ביר
תר שבצה״ל וקיבלו כנפיים וקודמו במע רכת
האיכותית היותר תובענית והפחות-
פשרנית שבצדי״ל — יימצאו בכלה ־
מיקרים, בכל ההיסטוריה של צדי״ל,

שה. מן המפורסמות הוא, שהסטנדרטים
המיקצועיים והאישיים בחיל־האוויר גבר
הים — בהרבה — מאלה של כוחות-
היבשה. ב״צה״ל״ — מונח שפירושו ,״כרי
חות־היבשה והמטכ״ל״ — הפכה האיכותיות
כבר מזמן סיסמה ריקה. נושא זה
כבר נותח באופן ספציפי בהעולם הזה
( )2058 במאמרו של בנימיו עמידרור,
״תת־ערביזציה של צה״ל״ המנתח את
עמדתו המוצהרת של צה״ל — אשר
מאז לא העז איש לחזור עליה —
בדבר מותה־למעשה של האיכותיות, והעברת
בסיס בניין־העוצמה אל ה״כמותיות״.
דברים אלה נאמרו על־ידי נציג ״צה״ל״
— והתייחסו ל״צה״ל״ ,לא לחיל־האוויר
(ובוודאי לא׳כמדיניות) .כיום, הדרך הקצרה
והבטוחה ביותר להטמיע ב״צה״ל״,
אף בעל־כורחו, מנטאליות של יצירת סטנדרטים
איכותיים גבוהים ודבקות בהם מחיי בת,
בין השאר, פתיחת המטכ״ל לפני אנשי
חיל־האוויר (וגם חיל־הים) בתפקידים
בכירים, המהווים גם עמדות־השפעה
יעילות.
יש מקום להניח כי מטרות אלו, כמות
שהן או בניסוח דומה, היו בין מניעי
ביקורתו של פלד על מיבנה ואירגון
צה״ל, ודרישתו לרפורמה. גם לא ייפלא
כי דווקא שר־הביטחון החדש, עזר וייצמן,
הוא אשר יזם את בדיקת הנושא הזה
על־ידי האלוף ישראל טל. האלוף טל

11111המנונז?

—!ו וווו־

( לפניא 1ש י האוויר וה)

את התופעה הפאראדוכסלית, שדווקא ב־מדינת־ישראל
מצויים נושאי הביטחון במקום
נמוך מאד בסדר־הקדימות של העניין,
הטיפול ודרישת־המידע הציבוריים —
וממילא גם בסדר־הקדימות של התמחות
אנשי אמצעי-התיקשורת ושל עומק וממדי
תשומת־הלב שהם מקדישים לתחום הביטחוני
בכלל, ולעניינים הצבאיים בפרט.
הנקודה העקרונית הבולטת מייד לעין
בפרישתו של בני פלד היא — עצם פרישתו
מצה״ל. ראוי לזכור, בהקשר זה, כי
כמה ימים קודם עזיבתו של פלד פורסם כי
תא״ל רפי הרלב, שנחשב אחד משני ה מתחרים
על תפקיד מפקד חיל־האוויר אח רי
פלד ולא נבחר, פשט גם הוא את
מדיו. כך היה מעולם, להוציא את המיק־רה
החריג הבודד של עזר וייצמן: הפיקוד
הגבוה של צה״ל — כלומר, תפקיד
הרמטכ״ל וכל התפקידים במטכ״ל —
סגורים לגמרי, הרמטית, בפני אנשי זרועות
האוויר והים. זאת, כאי־ור הכל מס כימים
ומקבלים, בלא עירעור, כי ממוצע
הקצונה והפיקוד, מבחינת האיכות האי שית,
גבוה בחיל־האוויר — יש האום־

כשירים פחות לכל התפקידים הכל-
צבאיים (כלומר, המטכ״ליים) מאשר מתחריהם
מחילות־היבשה.
אין צורך להיות מומחה ובקי גדול
בצה״ל כדי להניח — שלא לומר, לקבוע
— כי קצינים כמו בני פלד, רפי
הרלב או ביני תלם (מפקדו הקודם של
היל־הים, אשר נחשב איש־צבא כישרוני
ומפקד מעולה)׳ ,מתאימים יותר ועדיפים,
לתפקידים מטכ״ליים אלה או אחרים, על
כמה מאותם שנבחרו או ייבחרו למלאם
ואשר כל יתרונם כולו מתמצה אך־ורק
בהיותם קציני-יבשה.

מ עבי אל
ה איכו תיו ת
ך* הפסד לצה״ל איננו מתבטא רק
י 1בביזבוז חסר ההיגיון והצידוק של
חלקים גדולים — וקבועים — מצמרת ה קצונה
הבכירה, אלא גם מהיעדר היזון-
הדדי, בין שלוש הזרועות, ובעיקר בין
כוחות־האוויר לבין המטכ״ל וכוחות־היב
הועמד
בראש צוות שתפקידו לבדוק את
הצורך בהקמת מיפקדה נפרדת לכוחות
היבשה. בימים הקרובים יגיש צוות זה את
מסקנותיו לשר-הביטחון.
המטרה המשותפת — לביקורת פלד ול עבודת
טל — היא הקמת מיפקדה לכוחות-
היבשה! ההבדל נעוץ רק בכך שפלד כבר
פסק, וטל צריך עוד להגיש הצעתו, להכרעת
שר־הביטחון. גישה זר של אנשי האוויר
נראית כתולדה בלתי-נמנעת מן המצב
הקיים שבו, כאמור, מנוהל צה״ל על-ידי
מטכ״ל יבשתי ״טהור״ .כי פירוש הדבר,
שלזרועות האוויר והים מעמד פחות משל
זרוע־היבשה ושתיהן כפופות באחרונה —
תפיסה שלא ייאמן קיומה בצבא חדש.
אילו היתה עליונותה-להלכה של זרוע־היב-
שה גם מיושמת ביעילות ובאורח פעיל
היה הדבר מוביל, בוודאות מוחלטת,
לעיקור וניוון עוצמת־האוויר של צה״ל.
למירב המזל — שנסתייע גם במאבקים
עזים מצד כל מפקדי חלי־האוויר — נעשה
חיל-האוויר (בדומה לחיל־הים, שאיחר
לעומתו) ״צבא״ אוטונומי לגמרי. כמעט
(המשך בעמוד )15

שר־ הביטחון וייצמן
שותף לדיעה

הרמטכ״ל גור
פרישה מוקדמת

אף אחד לא יבול לתופף במו אהרליה קמינסקי.
חוץ מהסטריאו שלו.

אהרל׳ה קמינסקי יודע מהו ביצוע מושלם.
כמי שנמנה על
צמרת נגני הג׳אז
והפופ,יודעאהרל׳ה
כמה נסיון, ידע
ומאמץ דרושים
כדי להגיע לשלמות
מוסיקלית שאפשר
להתגאות בה.

וכשאהרל׳ה ק מינ ס קי מאזין לאהרל׳ה ק מינ ס קי
במערכת הסטריאו 8.0 . 2080 של נשיונל, אפשר
להיות בטוח שהביצוע יהיה מושלם.

113)101131
צעד קדי מ ה אל ה מחר.

״כאיש מקצוע׳ /אומר אהרליה ,״אני מעדיף א ת
מערכת הסטריאו 8.0 . 2080 של נשיונל. אני מאזין
למוסיקה מתקדמת מכל העולם, מתקליטים
ומקסטות, וחשוב לי במיוחד לשמוע את הביצוע
המדויק,ממש כמו בהופעה חיה.
כשאני רוצה להתרכז בכלי מסוי ם בתזמורת, או
בתחום מסוים של צלילים— אני מכוון את ה8 ,\ 88-

מוסיף 0£11\ 1£׳\ ואז אני מרגיש כאילו התזמורת
מנגנת ממש בתוך החדר שלי״.
אהרל׳ה קמינסקי יודע בדיוק כיצד צריכה להשמע
מוסיקה טובה. אחרי הכל, הוא ״עושה״ או תה במו
ידיו.
65 01 ^ 3151,50113 !:1601010.וזז 3ת 0ס13נ61ו 11 סז 05 3וחו<?01ז ד<ת0 3וח 0פ303ק 1 ^13110031

108 וו אט • פטיפון או טו מ טי •
רדיו 516000
טייב ק ס טו ת ס טרי אופוני עם ״ ץ 01_6נ 1״• זוב ר מ קו לי ם י\^8י 2מש וברזי 0

העול ם הז ה 2098

התהפוך מדינח־היהוד• למדינה הוסניח*
מדינה כולה על כישרון זה.

קאריחנ 11ר ה
ף* יום שבו חולל שימחה ארליך את
״המהפך״ הכלכלי -שלו, אמר הסופר
עמוס עוז, איש קבוצית־חולדה :״סוף־
ס׳וף חזרנו להיות יהודים. עוסקים בבור־סח,
בשעירי מטבע, בניירות־ע׳רך, כמו בדורות
עברו.״
כסופר, לא התעניין עוז בצד הכלכלי
שיל המהפך, ישכל הארץ עסקה בו באותוהיום. הוא חשיב עיל הצד הרוחני.

בסופו של דבר, זהו הצד החשוב
יותר.

בקיבוץ, גם כשלא הלכנו לקיבוץ. התגאינו
בחקלאות שילינו, בתעשייה החדשה
שלנו, זמן רב ׳לפגי שהתגאיגו במחתרת
•שלנו ובצבא׳ •שלנו.

בסוף שנות ה־ 30 ניסה אדולף
אייבמן לרדת בחוף חיפה. כפי שהעיד
לאחר מכן בכלא הישראלי,
רצה להיווכח איך חיים היהודים
בארץ־ישראל. הוא היה בטוח שבארץ
״פושטים והיהודים את העור
איש מעל רעהו.״

אולם בשנות ר.־ 40 יו׳ה־ 50 הייה נידמה כי

מטורף״ המשגר פיצצוית־מטבע, כשם ש עמיתיו
משגרים פצצות גרעיניות. הוא
רואה בדימיונו את מדינת־ישיראל כבסיס
לצבא עולמי -של ספסרים יהודיים, המזנקים
מבאן לוואדוץ ולבאהאמיה, והמביאים
את כספם לכספות -של בנקים ישראליים.
מבחינה מעשיית זהו, במובן, חזיון מופרך
מיסודו. אין לו ולא כלום עם המציאות
•של מדינה, הסובלת מירי-קאטיושות
והמפציצה בסיטונות כפרים ומחנות־פלי-
טים לאורך גבולותיה; מדינה המתכוננת
בקדחתנות לקראת המיילחמה הבאה הביל־

ספסרי־בורסה. מלווים בריבית
קצוצה. סוחרים בניירות־ערך.
זה היה הסטראוטיפ של היהודי שירווח
באותה עת ׳באירופה. כך ראו אותו העמים.
כך הופיע על היבמה, בדמותו ישל שיילוק
של שיקספיר. כך הזדקר בעיתונים, בשערוריות
הפעאנסיות שהתפוצצו מדי פעם,
כש׳השימות היהודיים בולטים בהן יתמיד.
כך תיארו אותו פוליטיקאים ועיתונאים,
•שהפכו את האינטי־שמיות לקיאריירה.

יחד עם היהץ החדש, נוצרה גס
אווירה חדשה. עמודי-הכורסה החלו
דוחקים את עמודי-הספורט בעיתונים.
מי שצכר קצת כסף, החל
מטפס ר כו.

מי שנוטל את הנימה •הזאת מן
ההיסטוריה הציונית, נוטל ממנה
את נישמתה.

ואילו אנחנו, בנעורינו, גדלנו עיל סיסמות
כמו ״חפינת הבירנדדה החברתית,״
.על תורות שביקשו ליצור בסיס איתן
של עובדי־אדמח ואנישי־עבודה. התפארנו

זה נכון — אך זיה גם כוזב.
יש הכז־ד.

בתקופת אשכול־ספיר צמחה המיפליצת
הנוראה של ההון השחור. קם מעמד חדיש
של טפילים, שלא התעשר מייצור, אלא
מקשירית-קשרים עם הישילטון, מהעלמת־מס
ברשות גליויייה או סטוייה, מהברחות־מטביע,
מפריוטקציות.

!ץ ציונות היתה במידה רבה הוד
י קוממיות נגד הסטראוטיפ הזה.
הציונים לא׳ ירצו לברוח רק מן הרדיפות
ומן הסכנות הפיסיות שאיימו עליהם.
הם רציו גם להימלט ימין הבוז שליווה את
היהודי מילדותו.

אי־אפשר לקרוא את שיפרח?*
עתידני של הרצל ,״אלט־נוידנד״,
מכלי להתרשם מעומק הכיסופים
לחברה יוצרת, שתהיה הפוכה בדיוק
מן הסטראוטיפ האנטי־שמי
המבזה.

ך* פירי הליכוד יכולים לטעון כי לא
1ן סמשלת־בגין יצירה את המציאות
הזאת. היא ממשיכה ריק במציאות ׳שנוצרה
בימי כהונתן של ממשלות־מפאי״י.

שניהם טענו, כי כדי משים נולד
גולם, שקם עתה על יוצריו.

הקאריקטורות האנטי-ציוניות
הראשונות הראו את הנוכלים, הגנבים
והספסרים האלה מהגרים
לארץ רחוקה, פלסטינה שמה, ומקימים
שם את מדינת־הכפסרים,
מדינה שתחיה כל־כולה כורסה•
רכתי.

אבי המנוח היה בנקאי. כאיש צעיר
ביילה את ימיו בבורסה, כסוכן ישל בנק.
לאחר מכו הקים בנק ימשלו, בעיר־שדה
גרמניות. כל ימיו בהו״ל עסק בניירות־ערך,
במיניות, במטבעות.
כאשר היה לציוני, עוד בנעוריו, הייתה
זאת התקוממות רוחנית נגד ההווי הזה,
נגד עסקים שנראו כעסקי־אוויר. ה״גויים״
יצריו נכסים, היהודים סיפסרו ׳בהם. הציונות כך היה נדמה, תשים קץ למצב
מבייש זה — מביש לא רק בעיני הלא-
״הודים, אלא גם בעיני היהודים עצמם.
כאשר בא אבי ארצה היה ׳בלבו רק חלום
אחד: לייצר, לעיבוד, לא לנגוע עוד לעולם
בנייתת־ערך, לא לראות עוד לעולם
את פניה של בורסה. הבטיח לעצמו,
וקיים.

חכר־הכנסת
שרון.

שמואל

פלא טו־

ליד אשסו׳ל היה אחוז סולמום־ההתייש־ביות.
הגדלת החקלאות וביסוסה עמדו בראש
בעיוניו. זה היה אצלו העיקר, וכל
הישאר נראה לו טפל. כאשר יאמר :״לא
תחסום שיור בדישו,״ התכוון בדייוק לכך:
שהשוד יעסוק בימלוא־המרץ בעבודת־הדיייש,
ולא חשוב אם ׳תוך כדי כך יאכל
קצת תבן. הוא לא היעלה על דעתו כי
השיור הזה יפסיק לדרש, ויתחיל לסחור
בתבן שחור.
פינחס ספיר היה אחוז בולסום־התע־שייה.
שלט בו הדיבוק של הקמת בתי־חרושת,
מיפעלי השקייה, נמלים. לא היה
איכפת לו •שתוך כדי כך יתעשרו כמה
ספסרים וישימיינו כימה מבריחים. בעיניו
היו אלה תיופיעיוית־לוראי שוליות, השבבים
הנושרים תוך כדי מלאכת המקצועה.

ך* ולדת הציונות המודרנית היתח
י 1מלווה בגל -של קאדיקטוחות אנטישמיות.
כאשר
פירסס העיתונאי יהוועאי תיאו־דיור
הרצל את הרעיון לרכז את היהודים
במרעה משלהם, אי-שם בפלסטינה או
בארגנטינה, התפקעו ש׳ונאי־היהודים —
ולא רק הם — מצחוק.
ימי הם היהודים האלה• ,שאותו עיתונאי־מחזאי
מזוקן רוצה להקים להם מדינה?

הוא רמז על כך ׳שהיהודים ד.ם אילי
ההון השחור ברחבי ׳וזבל. הוא סומך על
הפטריוטיזם שלהם — מעין פטריוטיזם
׳שיל גנבים — -שיביא את הכסף הזה לארץ־
היהודים.
הוא יוצר אירכי־טיפום־ חדש של ישראלי.
איין ציודך לתאר אותו בקווים די:מ־יוניים.
הוא כבר חי בתוכנו. היהודי ב־ה״א
הידיעה, על פי הסטיראוטיפ האנטישמי
הישן־ניושן :

קאריקטורה אנטי־ציונית מראשית המאה*
הוכרע המאבק הרוחני. נלד סטיראוטיפ
חדיש — הארכי־טיפוס •של ה״צב׳ר״ ,היש ראלי,
ארי בן־כינען מאכסודוס, עובד־האדמה,
הלוחם, איש־המעשה, הסופר־מאן
היוצר.

והנה בא המהפך.

^ דמיונו *טל היהודי מ״לטון פרידמן
1קיים חזיון ישונה לגמרי.

הוא רואה את מדינת-ישראל במדינה
יהודית — ״יהודית״
על-פי הסטראוטיפ האנטי־שמי ה־ישן.
ישראל
— מרכז פינאנסי בינלאומי.
אדץ־הבירה של ספסרי כיל העולם. ההון
היהודי השחור מכל אדצות־תביל יבוא
בשעריה.

מין תכנית־באזל מעודכנת :
ארץ־ישראל כבית לאומי של ההון
היהודי, מובטח במישפט העמים.

מילטיון
פרידמן הוא ד״ר סטריינג׳לב
במהדורה כלכלית — טיפוס ״המדען ה־

תי־נמנעת, ושכמה מטובי מוחותיה כביר
עסוקים בתיכנון המ״לחמה־שלאחר־הבאה,
וזיו״שלאחר־מכן. כסף ׳אינו הולך למדינה־במצור,
המצויה תמיד בין שתי מילחסוית.

בארץ פשטה הצביעות. הפוליטיקאים
המשיכו לברבר על ״־ערבי תנועת העבודה״
ועל ״רוח ההתנדבות החלוצית״ ,בשעה
שיעזרו להעביר את עבודת החקל אות,
הבניין והתעשייה לידי עובדים
כבושים מן ״׳השטחיים״( .השבוע סיפרה
הטלוויזיה, בדרך אגב, כי במושבה קטנה
כמו עקרון עובדים עתה — 2000 אלפיים !
— פועלים ערביים. משמיע: בני־המושבה
הפכו אפנדים, יורשי האפנדים הערביים
שמהם יקנו אבותיהם את האדמה, חיו
מעובדת עכשיו בידי בני האריסים ישל
אתמול).
איליי ההון השחור• ,שכבשו את השיל־טון
באמצעיות הפוליטיקאים של הליכוד
וד״ש, ישמנו בתקופת המערך ובעטו בו.
עכשיו בא הקץ לצביעות.

אולם יש מה לומר כזכות הלמצדה
לא הגיע אף יהודי אחד
שטיפסה בטאלנטים יווניים או ב־׳ צביעות: היא מעידה בי כעליה
עדיין דבקים, לפחות להלכה, כדינרים
רומאיים.
אך לא הצד המעשי ב״לבד מעניין ב ערכים הקודמים.
חזון זה. מעניין גם תוכנו הרוחני.

ביסודו של דבר, זהו חזון אנטישמי.
הוא מייחס ליהודים — כעם
— כישרון מייוחד כשטח הפינאג
סי, והוא מבקש להשתית את ה*
קאריקטורה שהתפרסמה בעיתון הווינאי
האנטי־שמי קיקריקי, בראשית המאה.
על השלט כתוב :״אל פלסטינה״.
על החרב שבידי היהודי הראשון כתוב
״ציונות״ .היהודי השלישי מחזיק בכיסו
״מחירון של כל־בו כהן״ .בכיסו של היהודי
הרביעי עיתון הקרוי ״עלון יהודי כללי״,
הכותרת לקאריקטורה היא פאראפראזה על
פיתגם גרמני :״יענק׳לוך, לך בראש, לך
יש מגפיים גדולים.״

הצבועים ביקשו לחפות על המציאות
החדשה, מפיני •שזו הייתה מנוגדת למצפונם.
הם יידעו שהיא ״לא בסדר״ .הם ידעו
שזוהי בגידה בציונות, באידיאלים של
׳התנועה הכבירה -שהקימה את ״מיפעל
התחייה.״ היה להם, לפחות, רגיש ישל
בושה. וכל עוד יש בושה, יש תיקווה
לשינוי.

לולא הבושה, לא היה צורך כ*
צביעות.

***ימחה
ארליך -שם קץ לצביעות.
משמע: המציאות החדשה אינה
׳נוגדת את מצפונו. הוא סבור שהיא בס־
(המשך בעמוד )14

הנדון
נעוצה בכך שעתה נעשה הבל כגלוי,
כפה מלא, כהכרה מלאה, בחדווה.

(המשך
מעמוד ) 13

דר גמור. מאידיאלים של המיפעל מציוני
מכביד מעניינים יאותר בקלייפת־חשום.
ואולי פחות ממנת: את קליפת־השום אפשר,
אולי, למסור למישהו. אך מי יקנח
אידיאלים משומשים?

מילטון פרידמן בא במקום א. ד .גורדון.
שמואל פלאטדשרון בא במקום יוסף
טרומפלדור. טוב לספסר בארצנו.
חזון -הפיראמידה ההפוכה בא במקום

החשיבות הרוחנית של המהפך

״ הקמ צן

היהודים בבורסה הלונדונית

( ק א רי ק טו רהמ שנ ת )1780

היהודי ק א רי ק טו רהמהמאהה־)17

חזון הפיכת הפיראמידה.
הבורסה באה במקום הסדנה.
רעיון המרכז הפייאנסי, אשר ישמש
מוקד להון השחור העולמי, בא במקום
רעיון חברת־המופת, אשר תשמש ״אור
לגויים״.
אדם דתי יכול לומר: עגל הזהב בא

במקום לוחות־הבדית.

ואילו אנטי־שמי יבול לומר, ב־שימחה
לאיד: מדינת־היהודים
הפכה סוף־סוף למדינה יהורו ־ 1
נית. אחרי שלושה דורות התאמתו
הקאריקטורות הארסיות שציירו
האנטישמים עם לידת הציונות.

קופל
עזרלי לרומן. ,
את טיול הקיץ דחו ל
בתוכנית השליש השלישי

י,׳ט>כים

ל א,י *>3כנ>ת

ר,סי ר*,חי

נ7,׳טצי* ים

* 3 ,של , 1לצא*

אחרי ר,ט

500..

לחי אוי ר,ל7׳־ילי*׳

ד עו גו ל ״

לעוני* אכל

דובר

1970

ושוב זכ ה ״קופל ״ ב תו א ר :
החברה הנ בחרת לנ סי עו ת ו תיי רו ת ל חו ״ ל

לוופל נסיעות
תל־אביב: פרישמן ,14 סל. 246121 .

תל־אביב: הירקון ,122 טל ; 233810 .הירקון , 252 טל ; 452111 .ט שמי חובסקי ,4טל . 50555 .ירושלים: הלל , 6טל . 233533 .חיפה: שד׳ הנשיא ,133 טל .88011 .קרית־ביאליק: שד׳ ירושלים , 15
טל .740451 .נ תני ה: ככר העצמאות ,10 טל .27410 .רמת־גן: ביאליק , 77 טל 731105 .אשקלון: מרכז נפתי, טל .23651 .באר־שבע: הרצל ,79 טל. 78860 .

העול ם הזה 2098

יי ה מ טכי׳ל נע 1ל י

(המשך מעמוד )11
י בכל תחום ועניין מתנהל חיל־ד,אוויר באו[
פן עצמאי ונפרד, ויחסיו עם ״צה״ל״ הם
״פדרטיביים״ — או, לדברי אחרים, אפילו
קונפדרטיביים. המלעיזים טוענים, כי
אם ירצה ״צה״ל״ לצאת למילחמה, מוטב
שיוודא קודם כי באותו תאריך לא חל
יום־הספורט של חיל־האוויר, פן יצטרך
להילחם ללא סיוע אווירי! ומטבע־הלשון
של מפקדי חיל-האוויר ,״צה״ל וחיל־האוויר״
,מוכר מזמן.

המהפך הנלכד של

על-זרועי
ודב״זדועי

ן * עליונות־ כביכול של זרוע-היבשה,
י 1והכפיפות־שלא־היתה (או, שהיתר׳
ובטלה) של חיל־האוויר וחיל-הים למיס־קדת
זרוע־היבשה, הולידו כך ניתוק גמור
ומוחלט בין שלושה מרכיביו הראשיים של
צה״ל. ניתוק זה פירושו אי־ידיעה ואי־הבנה
הדדיים! כפילויות מכאן — ופערים
שאינם־מתמלאים, מכאן! החמצת הזדמנויות
! ואי־יצירת אלטרנטיבות, אי־הבחנה
בקיומן, או אי־ניצולן. הסיפור הזה מוכר,
ישן ועגום. אבל לגבי כל העולם הצבאי
כבר הסתיים מזמן. רק צה״ל, כמסתבר,
איננו כשאר צבאות העולם.
יש להניח כי, מנקודת־ראותם הזרועית,
אולי אין אנשי האוויר מעוניינים כל-כך
בהקמת מיפקדה זרועית כוללת וייעודית
לכוחות־היבשה, כמו שהם מעוניינים בחוצאותיר,
ההכרחיות של מיפקדה כזו: במיק־רה
שתוקם, יחדל המטכ״ל מהיות מיפקדת
זרוע־היבשה ותנותק מייד זיקתו הישירה,
המלאה וההכרחית לכוחות־היבשה וללו־חמת־היבשה.
בעל־כורחו — או מרצון —
יהפוך אז המטכ״ל מטה על־זרועי ורב״
זרועי. הוא ייפתח לפני אנשי הים והאוויר,
ממש (לפחות במוצהר) כמו לאנשי־היב־שה,
וייבטל גם השריד הפורמלי והארכאי
של עדיפות זרוע־היבשה. באורח בלתי-
נמנע, ייווצרו קשרים הדוקים וישירים
יותר בין הזרועות, תגדל ההבנה ההדדית
— וצד,״ל ייבנה, יאורגן ויוכן
למילחמה על בסיס תפיסות ותיכנונים כל־זרועיים,
ילידי שילוב אורגאני בדרג הצבאי
העליון.
מחוץ לזה, צודק בני פלד — ושאר
המסכימים עימו (חלקם עוד הקדימוהו,
בתוך צה״ל וגם בפומבי) — בטענה,
שהקמת מיסגדת זרועית־יבשתית חיונית,
אולי קודם ויותר מכל, בעבור כוחות־היבשה
עצמם. המטכ״ל הנוכחי של צה״ל
חד־זרועי־יבשתי מכדי שיהיה ״מטה כל-
צבאי עליון״ יעיל ! אבל הוא גם ״כל־צבאי״
במידה המספקת להבטיח שלא יוכל
לתפקד כראשות המאוחדת — והמאחדת —
העליונה לכוחות-היבשה. במצב הקיים,
נהנים כוחות־היבשה מן הכבוד של ״הזרוע
הבכירה״ וקציניהם מרוויחים את כל ה־
״נישות״ העליונות בצה״ל.
אבל אין ספק כי כוחות-היבשה בכלל —
וכן לוחמח־היבשה — יוצאים נפסדים
מאד. רק חבל ומצער, שבלהט הביקורת
לא מצא בני פלד, לפחות בעניין הזה,
לתת את הקרדיט הסביר למפקדו־לשעבר,
שר־ד,ביטחון עזר וייצמן.

למובטלים בכוח

חלום ברהוח נרנר׳
ף* מאמר שפירפם בשבוע שעבר ה—
שבועון ניוזוויק, תיאר הכלכלן האמריקאי
הנודע מ״לטון פרידמן, יועצו של
שד־האוצר שימחה. ארליך, את הצעדים
הכלכליים שננקטו בישראל :״צירוף של
!תעוזה, חזון ואומץ־ילב, שאיפיינו את מיל-
חמת ששת הימים, ואת הצלת בני־הערובה
באנטבה...״
בהמשך דבריו טוען מיילטון פרידמן כי
השינויים המהפכניים בכלכלה הישראלית
מבטיחים ׳שינוי מהפכני בפילוסופיה הדומיננטית,
המנחה את ישראל ״הלאה מן ה סוציאליזם,
ולקראת קפיטאליזם של שוק
חופשי הוא מוסיף וקובע כי מצב חדש
זה ״מבטיח מידה ירבה יותר של חירות־האדם,
הפחיתה במתחים פנימיים !וחברה
חזקה, בריאה ומגובשת יותר...״
מתוך המשך הדברים במאמריו של פריד מן,
מסתבר שבכוח התוכנית הכלכלית החדשה
להפוך את מדינת ישראל למרכז
גדול של סחר, שיבוא במידה רבה במקום
ביירות, וימשוך אליו ר,ן עולים חדשים
מארצות־הרווחה, הן הון זר בכמויות רבות.
מילטון פרידמן מתעלם ממקורות כוח־ה־

פינושט בצ׳ילה, בספטמבר ,1973 הגיע
מיילטון פרידמן לייעץ למישטר הרודני והציע,
לאחר בדיקת מצב הכלכלה שם,
׳לנקוט ״טיפול בהלם״ •שעקרונותיו הם, לדבריו
:״המיסגרת האפשרית היחידה ׳להתפתחות
כלכלית הייא זו המאפשרת פעילות
חופשית לסקטור הפרטי. היוזמה הפרטית
היא הצורה היעילה ביותר ישל ׳פעילות כל כלית,
ולכן עליה להיות דומיננטית בכלכלה.
על המחירים לנוע באורח חופשי,
בהתאם ׳לחוקי השוק (היצע וביקוש) .האינפלציה,
שהיא האוייב הגדול ביותר של
כל התפתחות כלכלית, היא תוצאה של
מדיניות התפשטות מויניטאר״ת. הדרך היחידה
להילחם באינפלציה היא קיצוץ
דראסטי בהוצאות הממשלה.״
תוך ׳תקופה קצרה צמח בצ׳ילה מעמד
חדש של ״מממנים״ ,שהתעשרו בגן־עדן
זה שיל יוזימה־חופשית. כל שהיה עליהם
לעשות היה ׳ללוות כסף בניו־יורק ׳בריבית
של 120/0לשנה ,׳ולשוב ולהלוותו בצ׳ילה
בריבית שנתית ישל .1680/0
יוזמה־חופשית זו צירפה תוך תקופה
קצרה ביותר למעמד המצוקה של הפועלים

מ שימה
ליורש
ך* וויכוח סביב: הצורך בשינוי מבנה
י 1הפיקוד העליון בצד,״ל ובהקמתה של
מיפקדת זרוע יבשה, אינו חדש. הוא התעורר
במשנה תוקף אחרי מילחמת יום
4הכיפורים. התומכים והמתנגדים גם יחד
גייסו נימוקים כבדי-משקל להצדקת עמדותיהם
ובמהלך הוויכוח התגלו תופעות של
מפקדים ששינו את דיעותיהם בנושא.
עמדתו המוצהרת של הרמטכ״ל, רב־אלוף
מרדכי (״מוטה״) גור היא תקיפה ונחרצת :
התנגדות מקצועית ואידיאולוגית לשינוי
המוצע. על רקע זד, ניתן להסביר את
הידיעות שפורסמו בשבוע שעבר, כאילו
יוקדם סיום שירותו של מוטה כרמטכ״ל
והוא יפרוש מתפקידו בחודש ינואר הקרוב
במקום בחודש אפריל, כמתוכנן.
ברור שאם יקבל שר-הביטחון המלצה
להקמת מיפקדת זרוע יבשה בצה״ל ול הפיכת
המטכ״ל למטה רב־זרועי, שיכיל
בקרבו גם מפקדים מזרועות הים והאוויר,
הוא עשוי, אחרי בדיקה מתאימה, לתקן את
העיוותים שבני פלד רמז עליהם.
במקרה כזה לא יהיה זה מוטה אשר יישם
את השינוי המוצע. זאת תהיה המשימה
העיקרית שתוטל על שכמו של הרמטכ״ל
הבא שימונה במקומו.
העולם הזה 2098

מילטון פרידמן
בנקאות של ואדוץ, כוח־עבודה של טייוואן
אדם בשכר נמוך, שישרתו את י אותו הון
זר. הוא מוסיף ׳וצופה, שמימוש ׳תוכניתו
בישראל ״יביא בעיקבותיו לאותו סוג של
נס כלכלי, שהתרחש בגרמניה ב־...1948״

א סון
בצ׳ילי
ך* שקפותיו הכלכליות של מורו
י י ורבו של ׳שר־האוצר הישראלי מומשו,
בשנים האחרונות, בכמה מדינות דרום-
אמריקאיות! ,וניתן ללמוד מייישומן מה צפוי
לכלכלה הישראלית, כמדינה שתינקז בנקאות
שיל ואדוץ, וכוח-עבודה של טייוואן.
אחרי ההפיכה הפאשיסטית של הגנרל

והשכירים גם יאת מעמד־הביניים. לאחר
הסרת הפיקוח על מחיר החלב, עלה מחירו
לצרכן ב־ס .407 במקביל הגבירו המתעשרים
החדשים את הביקוש למוצרי־צריכה, וכך
הגיע שיעור האינפלציה בשנת 1975ל-
— 34170 שיעור האינפלציה הגבוה בעולם.
בימי שילטוניו ׳שיל סלוואדור איינדה השמאלי
הגיע שיעור האבטלה ל .3.17>-ישנה
אחר ההפיכה עלה השיעור ל־ס . 107 בסוף
שנת 1975 היוו המובטלים 18.770 מכלל
המועסקים בסנטיאגו הבירה, ובאיזורים הכפריים
הגיעו ממדי האבטלה ל־> .227ב מחצית
1976 היו 2.5מיליון צ׳ילים, כרבע
מכליל האוכלוסיה! ,נטולי כיל הכנסה. מצב
זה הביא לתת־תזונה גוברת ׳והולכת, ולעלייה
תלולה בתמותת התינוקות (.)1870

נתונים משווים להרס הכלכלה הצ׳ייל״ת
ניתן לדליות מנתוני חלוקת ההכנסה הלאומית.
בסוף ,1972 בימי מישטרו של איינדיה,
התחלקו העובדים והשכירים ב־ 62.170מההכנסה
הלאומית׳ יואילו 37.970 הלכו אל
בעלי־הרבוש. בסוף 1974 התהפך הגלגל.
חלקם של השכירים ירד לק־ ,37.27 ואילו
בעלי־׳הרסויש זכו ב־ 62.870 מההכנסה הלאומית
בצ׳ילה.

א חוזי ם
ו שירותי-ביטחון
ך *־ 12 במאי 11/77 הנהיג ׳תלמיד
אחר של מיילטון פרידמן, הד״ר

מירטינז דה־הוז ,׳שר־האוצר של ארגנטינה,
סחר-חופשי במטבע החוץ. בעלי־הממיון ה־ארגנ׳טיניים
התרוצצו מבנק לבנק ומכרו
את כספם הארגנטיני ׳תמורת דולרים, מארקים
׳ושטרילינגים, ופשוטי־העם הסתערו על
מדפי החנויות, לנצל את המחירים ׳שלפני
ההתייקרות הכלילית. שר־ה׳אוצר הפריז באותו
יום ״סוציאליזם לא יהיה עוד בארצנו
...אנחנו חוזרים לתקופה של ליבראליזם
כלכלי.״
בשלב הראשון בוטלו הסובסידיות על
מוצרי־יסוד ופטורי מס. המחירים ילא ׳נקבעו
עוד על פי שיקולים חברתיים, אלא
בהתאם לנוסחת מיישיחק ההיצע !והביקוש
של מיילטון פרידמן .״חוק הגנת הדייר״
בוטל, ודיירים רבים, מהשכבות הנחותוית,
נאלצו לחפש אחר דיור זול, ובתנאים
ירודים.
התוצאות הכלכליות הושגו: הערך של
הפזיו הארגנטיני הלך ופחת• בעת הנהגת
הרפורמה ניתן היה להמיר 320 פזו בדולר.
כיום עומד השער על 450 פזו לדולר, פיחות
•של 3870 תוך חצי ישנה. ציפיות הממשלה
לריסון מהיר שיל האינפלציה, בהתאם ל־וניוסח׳ת־ה,פלאים
ישל פרידמן, לא התממשו.
להיפך: ההתייקרוייוית יסתכמו עד לסוף
השניה ב־ . 1407,יחד עם זאת הצליחה
הממשלה לרסן את העלאות־השכר בשיעורים
׳שלא חרגו מ־ס 207 במשך הישנה, וזאת
בעזרת ישרותי-ד,ביטחון ש״דאגו״ לשמור
על השקט במיפעלים, תוך דיכוי נסיונות
•שביתה.
הדוגמות, הלקוחות משתי ארצות, בהן
יושמה שיטתו הכלכלית של פרופסור
מילטון פרידמן, מטילות צל כבד על
דברי שר־האוצר שימחה ארליך שהכריז,
למחרת פירסום ׳תוכניתו, על רצונו
בשער רחב לדולר ש״צדיקים יבואו בו״.
הרושם הוא שהשעיר האחד שייוותר, יהא
שער שרק עשירים יבואו בו.
האם בשלבים מאוחרים יותר של התוכנית
ל״הבראת הכלכלה הישראלית״ יבוטלו
מענקי ה,ב״טוח-ה,׳לאיומי, שהם בבחינת ׳מיוק-
צה-מחמית־מיאוס בתורתו של מיילטון פרידמן
ז האם יביא הדבר לעליית שיעור תמותת
תינוקות בדומה לשיעור הצ׳ילי? האם
תצליח הכלכלה הישראלית להגיע להיש גים
נוסח מייישמי שיטת פרידמן בארגנטינה,
או שמא הם יצליחו להגיע להישגים
הצ׳ילים?

דן עומר !

_ 15 יי

א סי דייןסירבלגלםאתא ביו בסרט
לאנשים הנכונים!

7 7 הברנדי
הלאומי שהוא
בינלאומי.

ע ל חייו ־ והשרברבסירבלעבודבביתהשר
שלוש מכוניות צבאיות מדגם
דודג׳ דארט על המידרכה ברחוב
ארילוזוריוב פינת דיזנגוף
בתל־אביב. נהגי המסויניזת ישבו
עליהן, ופיצחו גרעינים.
מפקדיהם סעדו איותה שעה ב־דראגסטור
הסמוך בתוך חיבורה
גדולה שיל קציני שיריון ׳ובהם
אל״מ אברהם אלמוג, שבאותו
שבוע התפרסמה כתבה
גדולה על אודותיו באחד מ שבועתי
הנשים, בה צויין כי
הוא אזרח למופת.

01 בישיבת הממשלה ביום
השישי !האחרון !הועברה בין
חברי הממשלה הידיעה ׳שפיר־סם
כתב על המישמר, צכי טי־מור,
על חקירת פרקליטות המדונה
נגד סגן־דאשחריממשלה
ייגאד ידין בעיקבוית הגילויים
של ינאל לכיב בהעולס
הזה. כאשר הגיעה הידיעה אל
שר-האוצר שימחה ארליך,
קרא מייד 1לממונה על הכנסות
המדינה, משה נוידרפר, הורה
לו להתקשר עם נציב מם־
ההכנסה אליעזר שימני ולשאול
אותו אם הוא שהדליף
את החומר למיסוד. נוידרפר
חזר כעבור דקות אחדות, ואמר
כי שיילוני הצהיר שאינו
מדבר עם עיתונאים בענייני
מי׳שרדו. התערב סגן־שר־האו־צר
יחזקאל פלומין :״זה
נכון1 ,אבל עם הכתב אריה
אבנרי היא דווקא יושב די
הרבה.״
0 :באחד מימי השבוע ש עבר
הוזמן שרברב. תושב ;נווה־ישרת
לתקן תקלה בצנרת־הביוב
בביתו ישל שר־החוץ !משה
דיין, שבצהלה. השרברב הגיע
׳למקום עם עוזרו, השאירו במכונית
והודיע ליו שבמידה שיזדקק
ליו יקרא ילו. כעבור
שלוש דקות יצא השרברב מבית
דיין. שאל אותו העוזר:
״כבר גמרת 1״ השיב האיש :
״אני לא יכול לעבוד שם. לכל
מקום שאני הולך, הולך אחרי
שוטר עם אקדח .׳אמרתי לגברת
רחל דיין שבצידה כזאת אני
לא מוכן לעבוד.׳׳
8כשנשאל השבוע שר־הביטחון
לשעבר, ח״כ שימ־עץ
פרס, לדעתו על הצטרפות
ד״ש לממשלה, השיב :
״מה יש כאן להביע דיעה?
זרע אותה אמנון רוכינ־שטיין,
קצר אותה שמואל
תמיר ׳ואפל אותה ייגאל ידין.״

9נשיא המדינה, אפ ריים
קציר, הייה אורח־יהכבוד
בפתיחת תערוכתו של האמן
ברנרד רדד, שהתקיימה בביתו
ישל דאש־עיריית נתניה
לשעבר עוכר כן־עמי. הנשיא
התבונן בציורי הנשים
הדשנות שבציורי רדר, ואמר
כשהוא נד בראשו :״איליו כיל
אותן נשים דמתייסרות בדיאטה
היו יודעות מה אנו, חגב־רים,
אוהבים באמת, הן היו
נראות כמו הנשים שמצייר
רדר.״

ארנולד

01 דובר
שרמן, נקלע ליבעייה. היד,
עליו לייצג את ישראל בקונגרס
בינלאומי של יאט״א ש התקיים
בניו־דלהי והוא רצה
בו־זמנית להישאר בישראל,
כאשר ׳המנכ״יל החדש שיל אד־על
מרדכי (״מוטי״) הוד
ייכנס לתפקידיו. לבסוף הציע
הוד כי הם ייפגשו באופן בל-
תי־רישמי ויסכימו ביניהם בדבר
המשך עבודתו של שרמן
באל־ על — בתפקיד הדובר או
בתפקיד אחר.
אל -על,

! 0טלי כשן, בתיו של ה-
עיתונאי־המחאיין רפאל כשן,

מאוגאום טווח

הוילג׳ גיי ט בניו״יורק, כ שהי אמחבקתו מנ שקתאתאחדמ או ר חי
המועדון, א שר הופ ת ע מנ שי קו תי ה. הי הזה לא אחרמאשר שר־החוץ
לשעבר, יג אל א לון, שביקר ב מו ע דון בעת בי קו רו בניו־יורק.
א ליו לא זי ההאתהאשה שני ש קה או תו. מ א רג ארטנ אל צהלה ציג
אתעצ מה, סי פרה כי הי א זופר תאתא לון מ ת קו פ ת בי קו ר ה בארץ.

! 9הפילוסוף ד״ר משה
קרוי ,׳שעזב את הארץ לפני

כשנתיים ברעש רב והצטרף
למושבה שהקימו חסידי תורתה
שיל הסופרת איין ראנד באוסטרליה,
עזב את המושבה,
פיתח תורה פילוסופית הפוכה
׳לחלוטין לזו של ראנד, הדוגלת
׳בגילגול-נשמות, עזב יאת
מישרתו באוניברסיטה אוסטרלית
ועובד עתה כסוכן־ביטוח.

אוטו

01 במיאי-הקו׳לנוע
פרמינג׳ר הגיע לישראל, כדי
להכין׳ את הרקע לצילומי הסרט
שהוא עומד לביים, על
חייו של שר-יחחוץ משה דיין.
פרמיינג׳ר פגש בארץ באסי
דיין, יבינו של השר ,׳והציע
לו לגילם אח ׳תפקיד אביו ב־צעיירו׳תו.
אסי סירב.
! 0בשבוע

שעבר

תנו

מונתה לתפקיד מזכירתה האישית
של רעיית ׳נשיא המדינה,
נינה קציר .׳טלי, שעילתה.
ירושליימה כדי להתחיל ללמוד
שם באוניברסיטה, חיפשה עבודה•
אביה בעל הקשרים הענ פים
׳טילפן אל ׳רעיית הנשיא,
וביקש ממנה לעזור ליבתו. מייד
הציעה נינה קציר לבית את
מישרת המזכירה האישית ישלה.
! 0טילי השתלבה היטב
בחיים החברתיים ישל עייר־ה-
קודש. בליל־השבת האחרון
בלטה במסיבת יום-הולדת שערכה
כתבת פי האתון, שלו־ימית
נולן, בתו ישל הסופר
שמאי גולן. בת של אב
מפורסם נוסף בלטה גם היא
במסיבה: ענת סכידור, בתו
של ח״יב מנחם סכידור, ש היא
׳אחת מנער׳ות־הזויהר הידועות
בירושלים.

01 מנפל כור החדש, נפ תלי
בלומנטל, הלך לוועידת
ההסתדרות, אולם אחד הסדרנים
יפתח לא הכירו, ואסר
עליו להיכנס. לעזרתו של בלו־מנטל
נחלץ העיתונאי שייקה
כן־פורת, שאמר לסדרן :״האיש
הזה הוא העוזר האישי
שלי.״ רק יאז הניח הסדרן ל־בלומנטל
להיכנס לאולם הישיבות•

יעקבחי

כר מל $
רדקב׳ ראשון לציון וזנרון

! 9בסעודת־ערב חגיגית
שהתקיימה לרגל מלאות עשר
ישנים ׳למועדון וראייטי בישראל,
ניסה דאש־עיריית ירושלים
תדי קולק לשכנע את
המיליונר האמריקאי סידני
הילמן לתרום סכום נכבד ל מרכז
וראייטי בירושלים. קיולק
׳נטל כפייה ועקאל, הלבישם על
המיליונר. אמר לו היילמן :״אם
גם אתה תלבש כפייה ועקאל
ותישאר בהם כל הערב, ייחד
איתי, אני ׳תורם 20 אלף לירות
׳שטרלינג.״ ק׳ולק הסכים, והיל־מן
תרם.

צילה מוני

ס טו דנ טי ת ל תי א ט רון ב אוני ב ר סי ט ת תל־אביב, שני סתה אוי כו חהכשח קני ת-
קולנוע ואף השתתפהבסרט שלא הו שלם ב שם הטרמ פי ס ט (שם היו להס צנו ת-
עירום רבות) ,מו פי עהעתהבסרט־ ט ליויזי ה גרמני. הי א מג למת בו אתאש תו ה בז בזני ת של רב״סמל
בצבא הג ר מני, ה דו חפת או תו לריגול ל טו בתה סו ביי טי ם. ב ת מונ הנר אי ת צילה ב ס צינ ה מ תו ךהסרט.
העו ל ם הזה 2098

אנשים
1בשבוע שעבר ילדה דוברת
גלי-צה״ל בתיה שושני
בת בסורה לד. ולבעלה הדייל
מאיר אגסי. התינוקת, ש שמה
!בישראל הילה, זכתה
בכבוד שרק מעטים זוכים בו.
דבר לידתה נמסר מעל גילי האתר.
היה זה כאשר מייד אחרי
הלידה, שנעשתה בעזרת מלקחיים,
ביקשה בתיה מהאחיות
שיודיעו במקום עבודתה בתחנה
הצבאית כי ילדה בת. האח יות
לא ידעו את מיספר־הטל־פון
של גלי־צה״ל, אך טילפנו
לטלפון האדום. השדרן אלי
ישראלי קיבל את הידיעה,
ומייד מסר אותה למאזינים.
סגך שר־הביטחון. ,מר־

תלי ביינו

:הזמרת מירי אלוני
הוזמנה להופיע בסצינה בסר טו
של הבמאי אכי נשר,
הלהקה, המספר את סיפורה; של
להקה צבאית. מירי התפרסמה
בשעתו כאשר ישרה את שיר
השלום של יעקב רוטבדינז
בלהקת הנח״ל ורעתה הוטל
עליה. לשיר בסרט בית אחד
מתוך הישיר סולו. ידידה של
מירי, ג ׳סי נחייסי, שנלווה
אליה אל במת הצילומים, הטיל
וטו על הסצנה ואסר על מירי
להצטלם .״או שהיא שרה את
כל השיר סולו יאו שהיא לא
תשיר בכליל״ ,פסק. נשר סירב
לקבל את תכתיבו של ג׳סי,
ומירי אלוני עזבה את במת
הצילומים. ד,תסריטאית שרו־

מלכ ת ה מי ם
ב מ תנו ת רבות.
דעתה, הי ת ה שיעורי הנ היג ה ש הי א
של א מנון ר ח בי ה (לידה ב מ כוני ת).
טיבעי ותפסהאת הפרינציפ במהרה

דפי (״מוטקה״) ציפורי הפך
סב. לבנו השיר״ונר, סרן של מה
ציפורי, וכלתו אורית
נולד בן.
8ראש־הממשלה מנחם
בגין, מתמיד בסירובו להיפגש
עם גרמנים, אפילו אם אלה
הם עתוגאים בלבד, המבקשים
לראיינו לעתוניהם. עד כה
דחה בגין כל בקשה להעניק
ראיון לעתונאי גרמני. עם
הצטרפותו של ייגאל ידין
לממשלה, מפנים מלשכתו של
בגין את העתונאים לסגן ראש״
הממשלה. בלשכת ראש־הממש״׳לה מתלוצצים כי בקרוב יוכרז
על ידיו כעל ״ישר לענייני
גרמניה״.
שר-המשפטים שמואל
תמיר, מקפיד לשמור על גז רתו.
גם אחרי שנבחר כשר
בממשלת הליכוד, ממשיך תמיר
לחתור לעיתים בחסקה בחוף
הרצליה, צועד רגלי מביתו שבהרצליה
פיתוח אל חוף הים
וחזרה.
1מנהל המכירות של חברת
הלנה רובינשטיין בישראל,
משה כדוד, ערך מסיבת יום-
הולדת לאלישבע חיימוב־סקי,
יועצת־היופי הראשית
של החברה. לארוחה הוזמן גם
הפזמונאי דידי מנוסי, ש התבקש
לחבר חרוזים לכבודה
של בעלת השמחה. בו במקום
שלף דידי את עטו וחיבר את
השורות הבאות :״בגיל שלושים
ועוד -שלוש /אפשר כבר
בהחלט לדרוש /מחתיכה עם
נסית /ויופי, אופי ודימיון /
•שיבטלו לח דורך אוגד דורך /
.את השידוך עם מר בתך״.
העולם הזה 2098

_אומד

, 1977זכתה, עם הי בחרה,
ה מ תנ ההמ קו רי ת ביו ת ר, ל מ
קבלתב בי ת״ ה ספ ר לנ היג ה
תלי ה תג לתה בבעלת בי שרון
ובקרוב תיגש ל ב חינ ת נ הגו ת.

ני הראל, הברתו לחיים של
אבי •גשר, נאלצה לכתוב את
הסצנה מחדש.
י האמרגן שמואל הוני,
סירב לאפשר לזמרת טינה
צ׳ארלס להתראיין בתוכנית
הטלוויזיה עלי כותרת. כשנש אל
לפשר סירובו, השיב :״אני
לא מאמין בבנאדם הזה, ירון
לונדון. יש לו עין אחת לא
של יהודי״.

8ח״כ עדי אמוראי

הבחין במסיבה פרטית בשני

הח״כיס, יוסי שריד ומאיר
פעיל, העומדים ומשוחחים

זח עם זה. תמה אמוראי :
״אתם ביחסי דיבור הוא
הזכיר לשניים את דבריו של
פעיל שטען מספר פעמים ש שריד
צעיר מכדי לכהן כח״כ.
השיב לו פעיל מה אתה
רוצה? זד- ,שהוא צעיר זו ה תכונה,
הטובה האחת שיש לו,
אז שאני לא אזכיר לו אותה?״
! 8סגן נשיא התאחדות
בעלי המלונות בישראל, אלי
(״פאפו״) פפושאדו טוען, כי
יש משהו משותף לסוציאליס״
טיס ולקאפיטאליסטים :״שניהם
ליסטים״.
! 8בשבת האחרונה ירד
גשם באילת- .תייר שוודי פגש
את מו קי מלצר, חבר מועצת
עיריית אילת והתלונן באוזניו
:״מה זה? אמרו לנו
לנסוע לאילת בעקבות הש מש.
באגו והנה יורד פה גשם״.
״אל תדאג״ ,הרגיע אותו מלצר
,״החורף מתחיל באילת
בשעה ״שתינדעשרה ומסתיים
בשעה שתים־עשרה וחצי״.

..אינה נ ו זדשיוח החסידית?״

..נאוץ הזאת מידה אינה 9׳ לדר *
״,עוז״ או ריגינ ל, עובר ר ס חוז ־

ליי ה ד את

ר שז ת־ ה שידז ר
הקומייסאר החדש של התרבות הישראלית הוא
דני ורמוס׳ עסקן צעירי המפד״ל, הנושא כשם
ובתואר ״יועץ בבקר 1לשר־דיחינוך ־:והתרבות.״ ב־ראוון
עם מנחם רועי מפרט ורמוס את עיקרי
!הסיגנוין החדש שהוא חושב להנהיג ובתרבות
הישראלית :
״אין הרבה נהת בתיאטרון הישראלי. המדינה
מוציאה מדי שנה מיליונים רבים לתמיבה
כפעילות התיאטרונית, אך גם כאן אין אנו
רואים את עצמנו. אין זהות יהודית כתיאטרון
הישראלי. הייתי רוצה שהמחזה הישראלי המקורי
יתפוס מקום נבכר יותר ברפרטואר של כל
תיאטרון כארץ, שלא תהיה עונה אשר כה לא
יועלו ע״י התיאטרונים מיגוון רחב יותר של
הצגות ישראליות־יהודיות מקוריות ...יש לנו לא
מעט מן הראוי לעלות על כמת התיאטתן הישראלי.
גיתן גם להמחיז יצירות רבות של גדולי
ישראל. מדוע, למשל׳ לא להמחיז יצירות של
כיאליק ועגנון? לעומת זאת אין, לדעתנו, הצדקה׳
שמשרד החינוף והתרבות יתבדר כהצגות
קלוקלות -,זרות- ,טלפי מיטב -הבנתנו גם הציבור
אינו רוצה כהם.
״גם את רשות השידור ות־כניותיה יש לייהד
במידה ניכרת יותר. לפני כחודיט ימים קיימנו
דיון על תיכנון מישרדי
הרדיו בשנת תשל״ח.
כין התוכניות המוצעות
לילדי ישראל מצאתי
סידרה כת 15 סיפורים
על צפרדע, סידרה של
שישה סיפורים על
מסע־הרפתקאות כארץ
זרה 36 ,תפכיתים על
סבא ובית באנגליה ועוד
כאלה. אמרתי ל מליאת
רשות השידור
ואני חוזר ואומר גם
כהזדמנות זו: האם זה
החומר שאנו יבולים
להציע לילדינו? מדוע
לא נגיש תוכניות על
גדולי ישראל? גם מהם
התנפו רבים בהרפתקאות
נועזות וכאירו־עים
עוצרי נשימה.
מדוע לא תוכנית על
משוררי ישראל? על
תרכות ייטראל? על
קליטת עלייה? על
מסירות הנפש של קדושים
ומעונים? על הקרבה
של חלוצים וסוללי דרבים?
״דבר דומה כתוכניות על אישים במוסיקה
ובאמנות. יש שם ג׳ון קייג, יש בריסטוף פנדר־צקי,
היכן יופל רוזנבלט? היכן קווארטין?
איפה כל השירה החסידית שלנו והמוסיקה המסורתית,
המרטיטה בל נפש יהודית?״
(ידיעות אחרונות)

בארץ לו בנגו לו
מלך זולו
רישמי־מסע של ישראלי הנפגש, בתדזיה,
לאחד שלושים שנה, יעם תת־מקילע ׳סטן וקם
תמ״ק עוזי מתוצרת ישראל, כתב מ. בנטביץ :
״אהלאגים טריים אפשר לקכל מה,עוזים׳
שמסתובבים פה. איד הגיעו — אינני שואל.
מישהו שד יכול לחיטוב שאני סקרן לדעת. אבל
מה שברור שזהו כלי מאד פופולארי. לכן הח ליט
התע״ש הרודזי לייצר תת־מקלע •טל תשעה
מ״מ ואפילו לקראו, רוזי׳ עם רי״ש לאיובור
,רודזיה.׳ ולפני שמישהו יתרגז על גונבי הפטנט
בדאי שיבדוק בטובו אם קבלנו אי־ פעם רשות
מממשלת בריטניה לייצר סטנים — ועוד ׳ לכוו נם
בלפי חיילי הוד מלכותו.
״יש סיבה להתרגז והיא מתבררת כשבודקים
אותו כלי. יכול לקנות אותו כחנות לצרבי ספורט
ונשק כל אחד שהוא (א) לכן, ו(,ב) מוכן להי־פדר
נדטלושת אלפים לירות. ייט רכים• שמתקיימים
בהם תנאים אלה, לכן ה,עוזי׳ נמכר כמו
,עוגות חמות׳ .במזל הגעתי לחנות לפני שתאזל
הסחורה וגיליתי לתדהמתי •טכ,רוזי׳ אין אותו
אמצעי ביטחון המאפיין את אביו. הלה יבול

לפלוט כדור מכלי שמישהו ילפות את הקת.
כאמת שלא איכפת לי אם איזה אוכר־חוכם
1־ 1דזי החליט שהוא מבין יותר מכל המומחים
הישראליים. אכל לקרוא ליצירה כצורה מרמזת
ולמכור אותה כשלושת אלפים לירות — כאשר
ה,עוז-׳ האורינינלי עובר לסוחר כאלפיים בק רוב
— זאת הוצפה ! מעניין ממי למדו דבר)

בגי דהבעק רונו ת
שלא היו
ועל הטענה שד,ועלה לוא מכבר הפרופסור אמנון
תביונשטיין, שלפיד ״!בגדה ד״ש בעקרונו׳תיד,״
מגי,ב גדי יציב, איש חמפון לסיקרי דעת־ותיקהל
בירושלים, סבוחן את התופעה והקרויה ד״יש
מזווית־חאויה שהטה :
״כפעם רא־טונה הדטתלה כמערכת הפוליט-ת
בישראל, הבנויה על־פי המתכונת המערב־אירו־פית,
מפלגה, ,אמריקאית׳ טיפוסית. מפלגה אמריקאית
איננה מנסה למשוך ולרתק את מכסימום
האנשים לגישת היסוד הפוליטית של מנהיגיה ,
היא מתאמצת, לעומת זה, להרגיז ולדחות מינימום
אנשים כדי שלרוב יעריצו את תכונות האופי
של מנהיגה. ד״ש התאמצה איפוא ככל יכולתה
לא להפסיד אף בוחר אחד ולכן נמנעה מלהציג
אף רעיון משמעותי אחד שעלול היה לעורר
התנגדות כקרב מצביעיה הפוטנציאים.
ד״ש לא בגדה איפוא
בעקרונותיה, כפי שקובע
דוכינשטיין, כי
ככאלה לא החזיקה
מעולם. אבל מנהיגי
ד״ש בגדו כעקרונותי־הם
— איש איש ועק־רונות־עכדו
— באשר
ייסדו את מפלגתם ל לא
העקרונות.
״יש להתכונן כמנ היגי
ד״ש ולנסוף להיזכר
מה היו דיברי כל
אחד מהם לפני כמה
שנים, על מה חלמו
ונגד מה נאבקו — כדי
להגיע למסקנה ש,כארץ
הזאת מילה אינה
מילה.׳ רובינשטיין
הבחין בכד בוודאי,
ככל שהדברים אמורים
כחבריו להנהגה.
״עם זאת, גם הוא
אינו יכול לרחוץ בנק־יון
כפיו. את שמו
עשה לו כלוחם נגד
החקיקה הדתית וכיונה
צחורה. משתי חזיתות המאבק ערק רובינשטיין
כשנכנס לד״ש. בחזיתות אלה המאבק
הוא עקרוני וכעל: משמעות — ומסיכה זו
לא מצא להן רובינשטיין מילים נאות דיין ולא
קבע אותן באמנה עם הבוחר. חוסר הנאמנות
למילים הרבות •טכתב כטשף שנים רכות היה
איפוא, הבורה הפוליטי׳ שלו כיטהחליט להתחיל
(הארץ)
בקאריירה פוליטית.״

פסוקי השבוע
לשעבר

גולדה

• ראש־הממשלה
מאיר, בפגישה עם הנשיא וג׳ימ׳י קארטר :

פרשתי !רק מהממשלה — לא מדעם.״

• ראש־ הממשלה מנחם בגין :״אצלי
לא תמצאן לירד! ,בביס.״
ו• הג״ל, ובתשובה לדיברי גשיא מצורים,
.אניחאר סאדאת, על. נגונוותו לובו,א לבקר בירושלים
:״אני ומקווה שבאשר !אובוא לבקר בקוא־דיר,
ינהג בי סאדאת ובמידת הסנסת והאורחים
ויתן לי הזדמנות לבקר בפירמידות שאבותינו
סייעו לבנותן — ותמורת זאת לא נבקש פיצויים.״

•,דאש־הממשלה לשעבר יצחק רבין:
״חיינו עם הערבים 30 שנה בלי שלום, ואגו
יכולים לחיות עימם 30 שנים נוספות בלי שלום.״

י• ראש־ממשלוז

בריטניה

לשעבר,

הדולר וילסון,, :פוליטיקאי ההא מי שלוקח
זווית והופך אותה לעיגול.״
• שר־האוצר שמחה ארליך :״אנסנו
סש״לטון: בסך־,הפל ארבעה ׳חוהשים; ,ולא הצי
טסנו מיליהנרים חדשים.״

העו ל ם הז ה 2098

המנהלים ביזבזו ־

מועצת ה לו ל
עובר ת על החוק

עיתון בווסה חדש

הנושים ישנס
עיון ב תי ק כונ ס הנ כ סי ם של חבר ת ה בניי
ה ״י בנ ה ״ ה עלה נ תון מ ד הי ם: ב שנת
1976 הגיעו הו צ או ת ה הנ הלה של שליטי
החברה לכדי 6מי ליון לירו ת, שה ם
/0ס 47 מכלל ה כנ סו תהחברהב או ת ה שנה.
מי מצאזההד הי םגםאת היועץ

ש ר־ ה ח קל או ת הו רהלהע סי ק ב מי שרדו אדםב שם אורי בראון בתפ קי דמתאם
פעולות ה ה תיי ש בו תבשט חי ם. כיוון של ת פ קיד זהלא היו ת קן ותק די ם, התעוררו
בעיות רבו ת! הנוגעו תלהט בו ת שדרש בר אוו.
כן, ל מ של, התברר לאריק שרון כי ל א ני תן ל שלם לב ר און ה חז ק ת רכב על
חשבון מי שרד־ החקל או ת.
הפי תרון שנמצא הי ה ל שכור ל מ ענו מ כוני ת ב ״ הי ץ ״ ,ה עו ל ה יו תרמ״ 1000 לי רו ת
ליום. נמ צ א גם מי שישלם א ת הח שבון: מוע צ ת הלול. או מנ ם, בראוו אינו עובד
ה מו עצה, ולפי !החוק אינו ז כ אי ל ק בל ;ממנה ת שלו מי ם, אךמהלשר -החקל או ת
ימה גם ש מנכ״ל מועצ ת הלול, יעקב דורון, מצוי במצב עדין, א ח רי ש-
בי ת -מי שפט מ צ או אשם בעדו ת שקר, וני תן ל ה די חו בכל רגע.
דורון הי ה מו כן לכל מהששר־ ה ח קל או ת יציע, רק כדי להמ שי ךבתפ קי דו. כך
סוכ ם כי מו עצ ת״הלול ת שכור בינ תיי ם מ כוני ת לבר און, עד שי תפנה רכב של אחד

וה מ אה !ה־20

מנהל סגל
שישה מיליון
הכלכלי אברהם טברסקי, שנשכר
על-ידי ״י בנ ה ״ ל ה כין ני תו ח כלכלי של
מצב החברה.
״י בנ ה ״ בנ תהמ או ת ב תי םוהסתבכה
בעס קי בניי ה ב עי קרעםמ שרד ה שיכון
ועם שו תפים אי ר אני ם שה שאירו או ת ה
ללא ה כנ ס ה שו טפ ת. החברהנש ארה
חיי ב ת ! מ או ת מי ליוני לי רו ת ובית-הטישפט
מינ האת עורך״הדין ישראל גפני כ כונ
ס הנ כ סי ם שלה.

מסהר מדינה נכנצל

מעו בדיה. דורון רצה ל היו ת ב סד רמב חינ ת ה חו ק, כתב מיכ תבל מנכ״ ל מי שרד
החקל או ת, אברהם בן־׳מאיר, וביק ש אי שו רלה סד ר. בן״ מ אי רקרא לדורון ודרש
מ מנו לקחתאתה טי כתבב חז ר ה, שכן אינו רוצה שום דבר בכ ת ב בנו שא ז ה. דורון
נענה לבק שה. מועצ ת הלול מ מ מנ תאתהה תנ ח לויו ת של א רי ק שרון.
האם יתערב מבקר״ ה מדינ ה בפרשה וי למדאת שרון, כי מדינ ת־י שר אל עדיין
אינ ה חוו הפר טי ת שלו ז

הון שהוו -ענווה שחווה

ראשי ה בו רסה לניי רו ת ערך בתל־אביב
עדיין לא עיכלו א ת העובד ה שה בו
רסההפכה לזירת ע ס קו ת בסך 100
מי ליון לירו ת ליו ם, והםמ תנ הגי ם כ מו
בי מי םההם, כשהמ חזו ר הי ה 300 אלף
לירות בלבד. גם אםלאמ תיי ח סי ם
לעובדה ש ה בו רסהנ שלט ת על-ידי הבנקי
ם הגדולי ם, מ בלי שי הי ה ייצוג לציבור
המש קי עי ם, ה מ רו מ ה על-ידי ה בנ קי ם הרוצים
ל מכו ר לו קו ד ם כל אתמה שכד
אי להם, הרי שהדרך בהמ תנ הלת
ה בו רסה מעוררת חלחלה.
לפי ה חו ק חיי ב ת כל ח ב רה ר שומה
ב בו ר סה ל הו די עלה על כל החלטה או
התפת חו ת שיש בהם כדי לה שפי ע על
מצב החברה. החב רו ת ׳ מ קיי מו ת חו ק
זה! .הן שול חו ת הוד עהל בו ר סה באמ צעות
מכתב, ה מגי ע תוך כדי עשרה
י מי ם או יותר. ה חו ק מ קויי ם, א ך בינתיי
ם יכולי ם יודעי סוד, ה מ קו ר בי ם ל הנה
לתהחברה, לנצל א ת היד ע של ה ם
להפקת רוו חי ם.
כאשר קו ר אי ם ראשי ה בו רסה בע תון
י די ע ה שלדעתם מ חיי ב ת הוד ע ה לציבור,
ה ם פוני ם ב טלפון א ל !החברה. ה שי חההט
ל פוני ת נר שמת לפי הזכרון על־ידי אנ שי
ה בו רסה, ועל סמך שי חהטל פוני ת מו די עים
לציבור הוד ע ה הגו רמתל אלפי אנשים
ל ה רווי ח או להפ סי ד כסף. כא שר
קו ר ה מי קרה כדוג מתה הו דעה הכוז ב ת
של ה בו רסה על חיפו שי הנ פטב סיני,

מנכ״ל דורון

מי ישמור על החוק ל

נ תוני ם מז עזעי ם על מ מ די ה הון השחור
בי שראל פו ר ס מו בשבוע שעבר ב־סיד
רתמאמ רי ם ב״ מ ע רי ב״ מאת שאיל
אברון ורוני אשל. עי קרה מי מ צ אי ם :
• ב שנ ת 1976 הגיעו העל מו תהמס
של עצמ אי ם ו חב רו ת לכדי 19 מי לי ארד
לי רות; מז ה 10 מי לי ארדהעל מו תמס
ה כנ ס ה ועוד 9מי לי א רד העל מו תמס
ערך מו ס ף. מ כיוון שבדרגות אלההמס
מגיע ל-ס/ס 60 מן ה ה כנ ס ה, הרי הי ק ף
ה ה כנ סו תהש חו רו ת שלא שולם עלי הן
מסב שנת 1976 הי ה כ 30-מי לי ארד
לירו ת !
• הי קףה הון ה ש חור שבידי ישר
אלי ם עול ה כיו ם על . 120 מילי ארד
לי רו ת; 50 מי לי ארדמ הן הוב רחו ל־חו״

• ה סי כוי של בעל עסקל הי בדקב-
מידג םמס -ה בנ ס ה הו א ב די קהאחת במשך
300 שנה.
מי מ צ אי םאלה אינ םמשק פי םאת
ה ת מונ ההא מי תי ת, ש הי א ח מו ר ה הרבה
יותר. זו הי ג ם דע תו של ש אול אברון,
כפי ש הו ב עה ה שבוע ב שי ח ה עם עורך מ דור
ז ה. כך, למ של, הי קףההעל מו ת של
מ ס ערך מו סףמ בו ס ס על ה הנ ח ה כי יש
גביית אמת של 80ל פ חו ת. כל הפחתה
בשיעור הג ביי הבממ די ם של * 10ה ם
תו ספת של כ״ 5מי לי ארד לירו תהעל מו ת
מ ס. יש מספר ניכר של כלכלני םהס בו רים
כי הג ביי ה בפועל לא עולה על
ס 50ס/יי 60במס !ערך מו ס ף.

ק בו צתמש קי עי ם תוצי א בי מי םהק רובים
עי תון יו מי חד ש, שיימכר בשעה
6בערב וי מ סו ראת תו צ או תהעס קי ם
בבו ר סה לניירות־ערך ב או תו היו ם. ה עי
תון יי מכר בנ קו דו ת מ כי ר ה ויופץ בין
מנויי ם. היז מי ם -מניחים כי מו בטח ביקו
ש של יו תרמ־ 5,000 קוני ם ליו ם.

ה סי דרההמ צויינ ת לא בדקה, בגלל הי קף
ה חו מ ר, אתההעל מו תהמס על ה יבוא.
י דו ע כי י בו אני ם מ טי ם כלפי מטה
א ת שווי ה ס חו ר ה שה ם מיי ב אי ם ומ שלמי
ם פ חו תמסמה מגי ע. אין ל אי ש מו שג
בכמהמסתכמתה שיי ה זו.
דבר אחד ברור: כל חי שובי ה ת פו ק ה
ה ל או מיו ת מו ש ת תי ם על ה הנ ח ה כי ה סכו
מי ם ה מו צ ה רי ם ביבו אהם הי בו א ה ריאלי.
פירו ש -הדבר הו א שכל חי שובי
ה ת פו קההל או מי ת ו הע רכו תהתק צי ב
אינן מ דוי קו ת בצו רה ניכרת, הן בגלל
ה ס טיו ת בי בו א ו הן בגלל ההעל מו ת ה עצו
מו ת ב מי סוי.
כך, למ של, הי ה הי בו א הכולל ב שנת
4 1976 מי לי ארד לי רו ת. ס טי ה של ס /ס10
כ מו ההכהקטנתמס על י בו א של 400
מי ליון דולר. המסהמ מו צ ע (כולל הי ט ל
בי ט חון) הי ה כ ; 30 *-כלו מ ר הו על מו
ל פ חו ת 120 מי ליון דולר מ ס או 1.2
מי לי ארד לי רו ת !
רק ל שם ה ש וו א ה: נ תוני ם שפו ר סמו
ה שבוע במאמ רי ם נפרדים ב ״ הארץ״ מ ל
מ די ם, כי לפי שער ה לי ר ה כיו ם עול ה
שעת״עבודה של פועל אנגלי 53ל ״י, שעת־עבודה
של פועל אי ט ל קי עו ל ה 74ל״י,
צרפתי 80ל״י, שוויצי 104ל ״י ; גרמני,
בלגי, הולנדי ואמ רי ק אי עולי ם 120ל״י
ל שעה ו אי לו שוודי עולה 134 לי רו ת
ל שעה. שעת עבוד ה של פועל תע שיה יש ראלי
— העובד 180 שעו ת ל חוד ש —
הי א 17 לירו ת. עובד שי רו תי ם י שראלי
עולה למע בידו 25 לי רו ת.

ל ר מו ת
ת המס ת
מזכיר ה כנ ס ת נתנאל לורך הגיש
לפני ז מן מהלק רי א ה שלי שית ב כנ ס ת
א ת הצ ע ת חו קהע תי קו ת החד ש. חבר וע-
ד ת־ ה חינו ך של ה כנ ס ת רוני מילוא
(ליכוד) ראהאתה הו דעה על כ ן בסדר
היו ם, ו שאל א ת לורך מ דו ע הועברה ה הצעה
ל מ לי א ה לפני ש הו באהל אי שו ר
סופי בוו עדתה חינו ך, ו אין ה ס תייגויו ת.
לורך ה שיב כי יו״ ר ועד ת ה חינו ך אהרון
ידלין (מערך) הו די עו כי ההצעה עברה
אי שו ר סו פי בוו עד ה. ח ״ כ מי לו א ידע כי
הדבר אינו נכון ו שאל א ת ידלין לפשר
ה הו דעההמטעה. ידלין הכ חי ש מיי ד
כי אמרזאת, ולורך הנבוך הו צי אאת
הצע ת ה חו ק מ דיון ב מ לי אהוה חזי רהל וו
עדה ל דיון נו סף — דבר שאין לו ת ק די
ם ( .הנו ה ל הו א שחברי הוו עדה, וגם
חב רי־כנ סתאח רי ם, שיש להםהס תייגו ת
להצעה שנ ת ק בלה בוו עד ה, מצרפים א ת
ה ס תיי גויו תי ה ם לנו סחה מוג שלק רי א ה
שניה ב מ לי א ה. המס תיי גי ם מנ מ קי םאת
ההס תיי גויו תבמ לי אהבק רי אהה שני ה,
כ שמוג שת ה צעה לל אהס תיי גויו ת _ אין
מ מי לאל שום ח ״ כ הז כו ת לנ או ם עליה).
ח״כ מי לו א בי קשל בדו ק מי רי מ ה
א ת מזכי ר !הכנסת, ו מי ה מ עוניין כי ה חו ק
יאו שר ללא דיון בהס תייגויו ת.

מנהל אוטנזוסר
מי ירשום הודטות? •
פורץ לאחר מכן ויכו חמהבאמתנאמר
ב טלפון.
ראשי ה בו רסהלא שמעו, על מכ שיר
הנ קראטלקס, בעידן שבו אין בו רסה
בעולם המקבלת הו ד עו ת ב טל פון או ב מכתבים

הלתה בו רסה צריכה ל חיי באת
חב ריה לדוו חבאמצ עו תהטלקס. כך
תגיע כל הוד ע ה תוך דקה ליעדה, כ ש הי א
כ תו בה. אך ל שם כך חיי בתה בו רסהלה
ת קין בע צ מה טלקסב מי ש רדי ה.
האם יע שה מ שהו מנ הלה בו רסה,

זאג אוטנזוסר!

איזה מוטבע זר לקנות?
מ כיוון שמו תר ע תה ל קנו ת מ טבע זר לל א הגבלה, כ ד אי לדע ת מ הי הריבי ת
ה מ שו למת עליו על-ידי ה בנ קי ם בי שראל. ה מדו ב ר בריבי ת ל פי ק דון ל שנה. דול רי ם —
6.7 7לי ר ה שטרלינג — /0״ — 8 5.5מארק גרמני 80/0״/״.3.1
פרנק שווייצי 1.5פרנק צרפתי 10.5
ניתן ל ל מו ד כי ה בנ קי ם ס בו רי ם שבשנה ה ק רו ב ה יי רד שער הדולר ב״ 50/0לערך
ל עו מ ת הפרנק ה שווייצי.

זו עובדה. כשאוכלים בצל יש ריח לוואי מהפה. לתיא יש פתרון
מצוין. שטיפת הפה עם 3-4טיפות מי־פה תיאדנט בחצי בוס מים.
מי הפה עושים פעולה שמברשת שיניים אינה מסוגלת לבצע.
הם שוטפים ומחטאים את כל חלל הפה, חודרים לרווחים הקטנים
ביותר שבין השיניים מסלקים את שאריות
המזון ומעניקים לפה הרגשה טובה ורעננה.
מי־פה תיאדנט ממיסים את השכבות השומניות
שעל גבי השן א ן אינם שוחקים את
האמאיל המגן עליה כפי שעושות המברשת
והמשחה.

סי-סה חיאדנט
באור-ורשגסיו

העול ם הז ה 2098

ס א דאת נועזת 1ו א ־ נ חו ת
מהתקפת־המילחמה שלו ביום־
הביפוריס -והי אגורמת
מיפנת מהפכני 1במצב המדיני.
מה הם שיקוליוויעדיו?
^ תנוכה הראשונה בירושלים היתד. מבודחת, כימעט רחמנית .״הוא מנסה לחקות
י 1את בגין!״

כמה שעות קודם־לכן, כיום הרביעי שעבר, פלט אנוואר אל־סאדאת
כמה פשוקים מוזרים בעת נאומו לפני מועצת האומה — הכנסת של
מצריים.
״הישראלים יופתעו לשמוע את אשר אני עומד לומר עתה, אולם אני אומר זאת.
אני מוכן לבקר אצלם, בכנסת, ולדון עימם על השלום, אס יש צורך בכך...
״אני מוכן ללכת לישראל, או עד סוף העולם, כדי לדון בשלונך ולהציל את חייו אף
של חייל מצרי אחד...

--מאת

אורי א סרי
״אני מצהיר לפניכם שבעיות הנוהל אינן מעסיקות אותי אני הולך לז׳נבה...
״לחסום את הדרך לשיחות — זהו רצונם של הישראלים, כשהם משחקים בשאלות
של נוהל. הם מוסיפים מפעם לפעם מילה או חצי־מילה, ומנסים לגרות את הערבים
ולעורר בהם היסטריה...״

יאשר עראפאת ישב כאולם, ומהא מדי פעם כף.

• לבגן ן א תבגין
^ אדאת צדק כאשר ניחש מראש שדהריו יעוררו אפתעה בישראל אך הם לא
^ עוררו בהלה.
היה ברור לפרשנים הישראליים הבכירים, כי סאדאת לא ביקש אלא לעשות מחווה
ריטורית, מסוג המחוות האהובות כל־כך על מנחם בגין — ״לבגן את בגין״ .הם חשבו
כי סאדאת יקצור כמה כותרות בעיתוני המערב, יקדם במיקצת את מסע יחסי־הציבור

לסאדאת הידד!
שלו באמריקה, וישכח מכל העניין למחרת היום. כימעט כל ראשי ממשלוודישראל,
מאז דויד בן־גוריון ועד בגין, ועד ביכלל, השמיעו לא פעם הצהרות ריקות על נכונותם

כירושלים התעוררו הפרשנים הככירים כקפיצת־כעתה מתנומתם.
נשתכר להם לפתע כי חל מיפנה מדיני מכריע.

״לנסוע לקאהיר״ כדי לדון עם נ שיאי־מצרייס על ה שלום.

מסקנת הפרשנים הישראליים הבכירים: אין ממה להיבהל. זה יעבור. שום דבר
ממשי לא השתנה.

• קו ס־־ ל ב השני

הם טעו כפעם המי־יודע־כמה.
מנחם בגין סמך על הפרשנים. גם הוא היה משוכנע כי סאדאת החליט להתחרות
בו בג׳סטות ריטוריות. היה מנוי וגמור עימו שלא לתת למנהיג המצרי לגבור עליו
במיגרש שהיה, עד כה, שלו.
לכן הגיב בגין, כימעט אינסטינקטיבית, במחווה ריטורית נגדית. תחת לגמגם או
להגיב בשלילה, כפי שהיו עושים קודמיו, החליט להפוך את הקערה על פיה. על כן
יצא מייד בתגובה חיובית, החמיא לעם המצרי, הזמין את סאדאת לבוא ארצה. כעבור
יומיים, ביום השישי, כבר ניסח את ההזמנה הזאת בנאום רישמי, ושידר אותה ברחבי
העולם. רק הטלוויזיה הישראלית נתבקשה שלא לשדר אותה, כדי להימנע מ״חילול
השבת״ (ראה מדור שידור) .בישראל סברו הכל שזהו סוף העניין: תיקו .1:1

ואז קרה הדכר שלא־ייאמן. סאדאת לא נסוג ממה שאמר. הרדיו
והטלוויזיה של מצריים הפסיקו את שידורי,חם כאורח דרמאתי, כדי
להודיע על הזמנת כגין ולקדם אותה ככרכה. כפני מישלחת אמריקאית
שכיקרה אצלו, חזר סאדאת והודיע כי אכן הוא מתכונן לכקר ככנסת,
להתווכח שם עם מנחם כגין, או עם ״כל 120 חכרי־הכנסת״.
סאדאת לא הסתפק בהצהרות כוללניות. הוא אמר מה בכוונתו לעשות בירושלים:
הוא יתבע מישראל לפנות את כל השטחים המוחזקים ולהסכים להקמת מדינה פלסטינית
לצידה ,״שתהיה קשורה בירדן״ .הוא הצהיר כי לעולם לא יעשה שלום נפרד עם
ישראל, ושהוא פועל למען הסדר בין ישראל לבין העולם הערבי כולו — למרות שבגין
דיבר על מצריים בילבד, כאילו כל העולם הערבי אינו קיים. סאדאת גם הוסיף הצעה
מעשית לפיתרון בעיית הייצוג הפלסטיני בוועידת ז׳נבה: במישלחת הכל־ערבית ישותף
״פרופסור אמריקאי ממוצא פלסטיני״.
הכל נשמע סביר, מעשי, מחושב עד הסוף.

יתון מיצרי אחד דיבר על ״מיתקפת־רמאדאן מדינית״ .לא היתה זאת הגזמה.
צ היה דימיון מסויים כין ההתקפה הצבאית המצרית כיום־הכיפורים
לבין יוזמתו המדינית החדשה של סאדאת.
שתיהן נשאו את החותמת האישית של אותו איש: הנכונות לבצע התקפת־פתע
המדהימה את הצד השני, אך המחושבת היטב מראש, תוך שקילת הסיכויים והסיכונים.
ושתיהן נועדו לאותה המטרה: לשבור את הקיפאון ולהגיע להסדר.

כמו מיתקפת יום־הכיפורים, גם מיתקפה מדינית זו אינה טאקטית,
אלא אסטראטגית. היא משנה לחלוטין את המציאות. היא כאה להכקיע
את הקו המדיני של ממשלת כגין — ״קו דייך׳ — כשם שהוכקע כשעתו
הקו הצכאי של גולדה מאיר ,״קו כר*לכ״.
מהו יעדו של הנשיא המצרי?
הוא הגדיר נכונה את מגמת המדיניות של בגין־דיין: למנוע את כינוסה של ועידת

ז׳נבה, על-ידי מישחק טאקטי בענייני נוהל.
דיין שיכנע את בגין שאסור לישראל להופיע כלפי העולם כמי שמנעה את
שיחות־ז׳נבה, כי הדבר יתן בידי ממשלת קארטר את הנשק התעמולתי הדרוש כדי
להפעיל לחץ כבד על ישראל. ישראל צריכה להיראות כמי ששואפת להגיע לז׳נבה,
אך לעשות זאת כד שהערבים ייראו כאחראים לפיצוץ*.
לשם כד שיכנע דיין את בגין לעשות שורה של ויתורים טאקטיים בלתי־צפויים,
כגון ההסכמה למישלהת ערבית משותפת במושב־הפתיחה של ועידת־ז׳נבה, בהשתתפות
* המישחק הטאקטי הזה נותח במדור הנדון .,במאמר ״שם המישחק״ (העולם הזה
.)2093

1לסאדאח. הידד !

(המשך מעמוד )21
״פלסטינים״ .בגין הסכים גם לכינון ועדודמישנד. שתדון בבעייות הנוגעות לפלסטינים,
שגם בה ישתתפו פלסטינים.

אל ארון, הוציא ממנו את ספר-הקוראן האישי שלו, והצהיר :״אני,
אנוואר אל-סאדאת, נשכע כזה על הקוראן שמנוי וגמור עימי לצאת
למילחמה לשיחרור האדמות הככושות. האמינו לי, והניחו לי להחליט
כעצמי על המועד הנכון למילחמה:״

הערבים, כך הבטיח, לא יוכלו לקבל את התנאים שמעמידה ישראל: אי־השתתפות
אש״ף, אי־השתתפות פלסטיני כלשהו המזוהה עם אש״ף. אחרי משא־ומתן ארוך
ומייגע, כך סבר דיין, לא יוכלו הערבים להסכים ביניהם על הליכה לרנבה בתנאים
כאלה, והיוזמה כולה תתפוצץ מבלי שישראל תיראה אשמה בכך. העולם יאשים את
הערבים.

עראפאת זינק ממקומו, אץ אל סאדאת וחיבק אותו. במשך שעה ארוכה עמדו שני
האישים חבוקים, כשדמעות בעיניהם. עראפאת נתן לסאדאת את האשראי המבוקש,
וסאדאת קיים את הבטחתו ביום־הכיפורים.
קרוב לוודאי שסאדאת נהג עתה בדרך דומה. ייתכן מאד שקרא לעראפאת, ואולי
אף נשבע על הקוראן כי לא ינטוש את העניין הפלסטיני ואת אש״ף. הוא ביקש אשראי
כדי לנהל את המישחק המסוכן והמסובך על־פי דרכו. הוא בוודאי הסביר לעראפאת כי
האלטרנטיבה — קיפאון המצב — משרתת רק את ממשלת־בגין, ולא תועיל לאש״ף.

כנץ הסכים לכך — כוודאי ברב כבד מאד — מפני שדיין שיבנע
אותו שלא יהיה צורך לממש את הוויתורים כפועל.

עתה מתכרר כי נם סאדאת הכין את המישחק היטב. הוא החליט
לחזור על המעשה המייוחם כאגדה לאלכסנדר מוקדון. כשזה נדרש להתיר
קשר מסוכך (״הקשר הגורדי״) ,הוא שלף חרב וחתך את הקשר
כמכה אחת.

• לחשמל אח העולם
ף שיא־־מצריים הכין את התקפת־הפתע שלו בשיחות עם יאסר עראפאת, עם
שליטי סעודיה, ובוודאי גם תוך מגע עם הסורים.
אפשר לנחש מה אמר להם:
• אם נמשיך לשחק מישחק זה, אנו משרתים את ממשלת ישראל. אי־אפשר
להגיע להסכם עימה על השתתפות אש״ף במצב הנוכחי. אין לממשלת קארטר הכוח
לכפות את רצונה על ישראל, מול פני ההתנגדות היהודית העזה בארצות־הברית. ישתרר
קיפאון — ובכך רוצים הישראלים.
• מטרת הערבים צריכה להיות להגיע בהקדם האפשרי לדיון גלוי עם ישראל
על ענייני המהות: הנסיגה מהשטחים והקמת מדינה פלסטינית. בעניינים אלה עומדת
ישראל מול דעת־הקהל המאוחדת של העולם כולו. העולם תומך בשתי התביעות האלה
של הערבים.

כך ניתן להסכיר את הסכמתו האילמת של עראפאת, ואת נכונותו
לשכת כאולם בשעה שנאמרו הדכרים. נוכחותו היתה הפגנת הסכמה•
בשתיקה, והדכר מעיד על הדרך הארובה שעברה צמרת אש״ף כשנים
האחרונות.

• ,.ממוצא פלסט־נ״
ל רקע זה מובנת גם ההצעה שהושמעה על־ידי סאדאת במהלך יוזמתו: ש״פרופסור
> אמריקאי ממוצא פלסטיני״ ייצג את אש״ף בדנבה.
כמה וכמה פרופסורים כאלה בולטים כעת באדצות־הברית. אך יש רק אדם אחד,
ששמו מזדקר מייד כאשר מושמעת הגדרה זו. היא תפורה למענו.

זהו הפרופסור ואליד חאלידי, כן אחת המישפחות החשוכות כיותר
בפלסטין.

חאלידי הוא אחד מחצי־תריסר המוחות המבריקים ביותר בעולם הערבי. הוא עומד
בראש מוסד אוניברסיטאי לענייני פלסטין בביירות, ומכהן כפרופסור בהארווארד. לא־מכבר
הוזכר כמי שעשוי לכהן כראש־הממשלה, אם יקים אש״ף ממשלודפלסטינית־בגולה
לקראת ועידת־ז׳נבה. הוא מקובל על אש״ף במאה אחוזים, ובחוגי המימסד האמריקאי
הולך שמו לפניו. באחרונה קיים שיחות ממושכות וידידותיות עם ח״כ לובה אליאב
והאלוף (מיל ).מתי פלד, מהמועצה הישראלית למען שלום ישראלי־פלססיני. שניהם
התרשמו עמוקות מבהירות מחשבתו, מכנותו ומשיעור־קומתו.
על טיבו של חאלידי מעיד מיפגש אחר שהיה לו באחרונה. ח״כ גד יעקובי, הפסוודו־אינטלקטואל
הרישמי של המימסד הישראלי, הוזמן לסמינר בהארווארד. הוא נתן הרצאה,
שבה חזר על הקו השיגרתי של ממשלת־ישראל. בין השאר אמר כי ישראל לעולם לא
תשא־ותתן עם אש״ף.
בקהל ישב הפרופסור חאלידי. כשסיים יעקובי, ביקש רשות לשאלה. הכל עצרו את
נשימתם.
״מדוע לא תנהלו לעולם משא־ומתן עם אש״ף?״ שאל הפרופסור בנימוס.
״מפני שאש״ף רוצח נשים וילדים!״ השיב יעקובי, כתוכי החוזר אל פסוק ששינן.
״ואם אש״ף יפסיק להרוג, ויתחייב להפסיק את כל פעולות־האיבה?״ שאל חאלידי.
״גם אז לא ! כי לאש״ף יש האמנה הפלסטינית, השוללת את קיום ישראל והקוראת
לחורבנה!״ הצהיר יעקובי בתוקף.
״ואם אש״ף יבטל את האמנה הפלסטינית, יכיר ב־ 242 ויכיר במדינת ישראל?״ שאל
חאלידי, באותה נימה מעודנת של אינטלקטואל המברר בעייה מדעית.
לרגע נשאר יעקובי בלי מילים .״גם אז לא! גם אז לא!״ קרא בזעם, לתדהמת
הפרופסורים הנוכחים, שהיוו את השומן והסולת של האינטליגנציה האמריקאית.

שיחה זו מבשרת את הצפוי עתה למדיניות הישראלית.

• בגין סגלסדת
^ ירושלים אין איש מעז למתוח בגלוי ביקורת על מנחם בגין. אך כמה וכמה
י מחסידיו סבורים עתה כי נחפז ונכנס למלכודת.

נראה כי מנוי וגמור עם סאדאת ללכת כדרך שקבע לעצמו. הוא
עשוי לנקוט צעדים ממשיים כדי לבוא לירושלים, בפי שהכטיח ,״לעיני
העיתונות, הרדיו והטלוויזיה העולמיים,״ כזמן הקרוב ביותר.

הופעתו בארץ תהווה ניצחון מכריע לתעמולה הערבית בעולם. פשוט אי־אפשר
יהיה להתעלם מהפגנה חד־משמעית זו של הכרה ערבית בישראל, ונכונות ולהגיע לשלום
עימה. הבירבורים הישראליים המקובלים על ״צעדים טאקטיים״ ועל ״תחבולות״ של
הערבים, בכל פעם שמנהיג ערבי מדבר על שלום, יהיו הפעם פשוט מגוחכים.
לשעה קלה יביא ביקור כזה גם רווח פוליטי למנחם בגין. דווקא הוא יהיה המנהיג
הישראלי הראשון שיארח בגלוי מנהיג ערבי בכיר. הוא בוודאי ייהנה מכל רגע.

אנוואר אל־סאדאת בנילוס () 1954
הוא העז לקפוץ
אם ישתכנע העולם בכך, תהיה ממשלת־ישראל מבודדת לחלוטין ,־וגם יהודי ארצות־•
הברית לא יוכלו להפריע אז לקארטר ללחוץ על ישראל.

• מחווה דדמאתית, שתהשמל את תשומת־הלב העולמית, תשכנע
את העולם יותר מאלף הצהרות כי הערכים אכן רוצים כשלום־אמת.
יחיא תכריח את ישראל להשיב כגלוי על שתי התביעות הערכיות
הבסיסיות: פינוי השטחים והקמת מדינה פלסטינית. ערפל התירוצים
הישראליים יתפזר והמצב יתגלה כבירור.
• המחווה תעלה במחיר יקר, כי הערבים מוותרים מראש (ובחינם) על קלף־
מיקוח חשוב — ההכרה בישראל. ביקורו של סאדאת בישראל יהווה הכרה כזאת. אך
ההישג המייוחל שווה את המחיר הזה.

לא כרור עד כמה שיכנע סאדאת את בעלי־שיחו. אין ספק כי קיכל
מראש הסכמה מפורשת של הסעודים, וכי גם יאסר עראפאת נתן את
ידו לכך.

אחרת לא היה עראפאת יושב באולם ולא היה מוחא כפיים לסאדאת (אם־כי אנשיו
הקפידו לדווח, למען הזהירות, כי עראפאת ״לא מחא כף לקטע זה של נאום סאדאת.״)

אולם אחרי החיוכים הראשונים יגיע תור התכלית. התנאים של
סאדאת יהיו חד-משמעיים וכלתי־מיטתנים: נסיגה ישראלית מכל ה שטחים
הכבושים (אולי עם תיקוני־גכול קלים) ,הקמת מדינה פלסטינית
בגדה וברצועה (תוך קיטר כלשהו עם ירדן) ,השתתפות נציג פלסטיני
ככיר (אותו ״פרופסור אמריקאי ממוצא פלסטיני״) ,שייצג את אש״ף
בוועידת ז ׳נכה.

בכל שלוש הנקודות יבטא סאדאת קונסנזוס עולמי — מוושינגטון עד מוסקבה,
מטהראן עד טוקיו, מה־גם שהוא יוסיף תמורה הוגנת: שלום מלא, יחסים מדיניים
וכלכליים, גבולות פתוחים, ערובות־ביטחון ככל שתבקש ישראל.

כל התחבולות של משה דיין, כל המליצות של מנחם בגין, לא
יוכלו לטשטש אז את הצורך להשיב כ״הן״ או ״לאו״.

מנחם בגין לא יוכל להשיב ב״הך, מבלי לבגוד בכל אשר אמר ועשה בימי חייו.
אך אם יגיד ״לאו״ ,תישאר ישראל מבודדת לחלוטין בעולם. קרוב לוודאי שבמצב כזה
יתמוך חלק ניכר של דעת־הקהל היהודית באמריקה בעמדת הנשיא קארטר.
בכך ישיג אנוואר אל־סאדאת את המטרה המבוקשת על־ידי כל אסטראטג גדול :
״להושיב את היריב על קרני דילמה״ ,להביא את היריב למצב שתהיה לו הברירה בין
שתי אפשרויות רעות בילבד.
אם ישיב בגין (או יורשו) ב״הן״ — יושג. הסדר־שלום שהעולם הערבי ואש״ף
מייחלים לו מזמן, ושממשלות אשכול, גולדה, רביו ובגין התנגדו לו בתוקף.

אם ישיב בגין כ״לאו״ — תוציא ישראל את עצמה ממישפחת־העמים,
ותחשוף את עצמה ללחצים שעדיין לא היו כדוגמתן.

• חיבוק ודמעות

• מדינאי ג דו ל

^ חת התעלומות היא מדוע הסכים יאסר עראפאת למהלך זה, המוציא לזמן־מה
> 1את אש״ף מן המיל^חק.
ייתכן כי התשובה טמונה ביחסים המייוחדים שבין שני אישים אלה. הם מצטיירים
היטב בסיפור הבא, המתפרסם כאן לראשונה:
כשנתיים לפני מילחמת יום־הכיפורים באה מישלחת של אש״ף, בראשות עראפאת,
אל סאדאת. הפלסטינים האשימו את סאדאת בהשלמה עם הכיבוש הישראלי, ורמזו
שהוא פחדן ומוג־לב. סאדאת התגונן וטען שהצבא המצרי אינו מוכן עדיין למילחמה.
יש להמתין בסבלנות, אמר, עד שהכל יהיה מוכן. עראפאת דחה את הדברים בזעם,
והזכיר לסאדאת שאש״ף תמך בו בימים הקשים ביותר, כאשר סאדאת נאבק על השילטון
עם יריביו, עלי צברי וחבריו.

ן• והי התמונה, העומדת ברגע זה לנגד עיניו של אנוואר אל־סאדאת.
1מעשיו, השבוע, היו העזה היסטורית — העזה ששום מנהיג ייטראלי
לא היה מסוגל לה מאז קום המדינה.

הרוחות התלהטו, .המתיחות הגיעה לשיא. לפתע קם סאדאת, ניגש

ייתכן מאד שהיה זה מעשה נועז ומהפכני אף יותר מן הפתיחה באש ביום־הכיפורים.
יש בדרך זו סכנות רבות לסאדאת. אין הוא פועל בחלל ערבי ריק. יש לו אוייבים
ויריבים, המוכנים לנצל כל מעשה שלו כדי להרסו. יש לחצים בתוך העם הפלסטיני,
ולא יהיה קל ליאסר עראפאת לתמוך בגלוי ביוזמת סאדאת. הסורים מנהלים מישחק
עצמאי ואנוכי משלהם. אנשי חזית־הסירוב מוכנים לכל כדי לשים לאל כל סיכוי לשלום.

אין ספק שסאדאת הכיא את כל אלה כחשבון. כצאתו לדרכו ה חדשה
— הרפתקת-טלום שמעטות דוגמתה כעת החדשה — הוא
התגלה כמדינאי גדול.

במדינה
הע ם
ר שי מ ת הזוועות
,המוות בא בשעה
— 7.40 בזי אזהחה,
בזי סיבה
ארוכה רשומת הזוועות של הסינסוך
היישראלי־יפלסטי-ני: וחברון, דיר־יאסץ,
הור־הצופייס, מעלה־עקדפים . ,קיביא, כיפר-
קיאסם, מעלות! ,מינכן, ועוד רבות אחרות.
השבוע נוסף לרשימה זו שם חדש :
עזיה.
עזיה היתד. כפר לבנוני קטן ורדום,
מוקף גבעות, חמישה קילומטרים מן הים1
20 ,קילומטרים מן הגבול הישראלי.
תושביו היו מוסלמים שיעים* — חלק
מן האוכליוסיד, השיעית בדחום־לבסון, הידועה
ביחסה הבלתי־עויין לישראל.
!במילחמת־ד,אזרחים הלבנונית ובמילח־מת־הגבול
הפלסטינית-ישראלית עמדו ה־
1שיעים מן הצד. הכפר עזיה לא נפגע. ה־מילחמה
כאילו חלפה על פניו.
המוות ובא לעזיה באחד מימי השבוע
שעבר, בשעה .07.40 רוב הילדים כבר
היו בפית־הספר, בכפר שכן, ועל כן
!ניצלו. ילדים אחדים שיחקו בין הבתים.
לפתע ירד מן השמיים מטר של ברזל
ואש. מטוסי הייל־־האוויד הישראלי מחקו
את הכפר מעל פני האדמה, פשוטו כ־משמעו.
אף בית אחד לא נשאר עומד
על תלו. ההשמדה הייתה יכה מתייקת,
עד כי לא נפגעו הפרות ש-רעו במרחק
שיל ׳כמאה מטרים מן המקום.
הניצולים נפוצו לכל עבר. הם לא העזו
אף ׳לחפש אית גופות יקיריהם — נשותיהם
וילדיהם — ביין ההריסות, מחשש ׳שמא
טמונות ישם פצצויתרהשהייה.
עזיה חדלה מלהתקיים — מילבד כשם
נוסף ברשימת התועבות שיל מילחמה,
הנמשכת זה הדוור השלישי.

הג בו ל
הטרור הנגדי
ההפצצה נועדה?הטי?
אימיח ע? חאזרחיב
בדי להפעילס מיד
פידאיון פורשים

״אם נהרגו אזרחים, אני מצטער. אך
אין אנו מתנצלים על מה שעשינו,״ אמר
מנחם ׳בגין.
האלוף בני פלד, מפקד חיל-האוויר, חיד,
׳נוקשה יותר. הוא הביע צער על האבירות,
אך הוסיף :״כשאתה הולך לישון עם
כלב, אל !תתלונן אם הפינים עוקצות
אותך.״
אך עיתון סקנדינבי, שהוא בדרך כלל
ידידותיי לישראל, כתב :״הטייס, המפטיר
פצצות יעל אוכלוסיה אזרחית, אינו אלא
טרוריסט במדים״.
יבולם דיברו על הפצצת דרום לבנון
על-ידי מטוסי ח״ל־האוויר הישראלי, שבה
ניספו למעלה !ממאה אזרחים — גברים
נשים, וילדים — נפגעו מיחנות־פליטים
והושמד כליל לפחיות כפר אחד (דאה
לעיל).
פגישה בלב ים. השתלשלות הדבורים
שרוייה בערפל סמיך שיל אייודיאות.
׳שרשרודהמאורעות נפתחה בתקרית ימית
מוזרה. ספינה שיל חיל-הים הישראלי פתחה
באש על סיר׳ת־דייגים לבנונית, ליד ראש
הניקרה, הטביעה אותה על יכל אנשיה.
דובר צד,״ל לא ניסה לטעון בי הסירה
עסקה בפעילות עויינת כלשהי. טענתו,
כאילו פתחו הדייגים לפתע, בלי כיל סיבה,
יבאש על סיפינודהמיליהמה החמושה, לוקה
בחיוסר־אמיינוית משוועת. לא הוסבר גם
׳מדוע לא אספה הספינה מישראלית ניצולים
מן הסירה הלבנונית.
למחרת היום בא ׳שיגור טילי-הקאטיוישה
לעביר ינוד,יריד״ שבה נהרגו שיניים. איש אינו
* העולם המוסלמי מחולק לסונים ול־שיעים
— שני הפלגים העיקריים בדת האיסלאם.
הערבים הפלסטיניים הם, סונים.
את הכיתות השיעיות הרבות מאחדת ׳האמונה
כי יורשו האמיתי של מוחמר היה
חותנו, עלי .״שיעת עלי״ (סיעת עלי)
נשארה מיעוט באיסלאם.
העו ל ם הזה 2098

הבורסה

קן 1ה ״ איגו ד פי תו ח משכנתאות

השבוע גברו הני סיונו ת הגלויי ם של ס פ קו לנ טי ם ועוז רי
הםבע תונו ת לה שפיע באמצ עו ת הע רכו תוש מועו ת כזב
על שערי ה מניו ת ב בו רסה .״ בנ ק ל או מי ״ ,ה מו שקעבכ מויו ת
גדולו תבצ מו די םממ שיך לה ציף א ת הציבור ב אז ה רו ת לגבי
ה שו אהה צפוי הלמ חזי קי מניו ת. גם ״ הארץ״ ליגלג ה שבוע
על המש קי עי ם ב מניו ת ״ בנ ק איגו ד״.
בדוג מאל חו סרהכד איו ת ברכי שת מניו תאלה, ה בי א
״ הארץ״ א ת סי פו ר מבי רתכ מו ת גדולה של מניו ת ״ אי גו ד ״
על־ידי בעל עניין בביר ו קב ע כי א ם בעל ה עניין מכר א ת
מניו תיו או ת הו א כי יש דברים בגו.
או לםב די קההעלתה כי ה מ פי ר ה עלי ה דיוו ח ״ הארץ ״
נע שתה לפני יו תרמ חו ד ש בשער של 580נ קו דו ת, ה רבה לפני
שהבנק ה ח לי ט על ח לו קתמאהא חוזי ם מניו תהטבה
וספ לי ט.
הבנק ע מד ל הו די ע על כ ן ביו ם ה שי שי שעבר, אךדחה
אתמ תן ה הו דעה בשבוע בגלל ה פי ר סו ם ש הי הלהב מדו ר
ז ה לפני שבוע.

מני האחרת שכדאי להש קי עבהה שבוע הי א זו של
״ ה בנ ק ל פי תו חומש כנ ת או ת ״ .הבנ ק ה רווי ח ה שנה כ מו ״בנ ק
א פו תי ק אי ״ וי חלק רוו חי ם בשיעור ה עו ל ה על ח מי שי ם א חוז,
כמו ״ א פו תי ק אי ״ ,או ל ם מניו תיו נמצ או תעתהב״200
נ קו דו ת פ חו תמאלה של ״ א פו תי ק אי ״.
מני ה מו מלצת שלי שי ת הי א זו של חברת״ ה בי טו ח
״ ס קו רי ט ס ״ .ל מני ה זו הו צאתש קיף ו הי א מ צי עהאתעצ מה
לציבור בשער של : 50נ קו דו ת. מו מל ץ ל הז מין מניו תאלה
ביוון שיש לצפו ת ששערן י על הבמ הי רו ת.
חברת ״י ר דן״ הגי עהב קי דו ח הנ פ ט שלה ב א־ טו ר ל עו מ ק
ה מ תו כנן, אך לא נמצא שם נפט. עתה חוז רתהחברה
לשבבה ג בו ה ה וי ת ר, בהה תגלו סי מני״נפט לפני שלו שה
שבועות ב כ מויו תמסח ריו ת ו תנ סהלה פי קו.
הז ה ר מרכי ש ת מניו ת ״ קי רו רואספקה ״ ו״ הבשרתהי
שוב״ .גו ר מי םספ קו ל טי ביי ם רכשו כ מויו ת גדולות של מניו ת
אלהו מנ סי םעתהלה רי םאת שעריהן באמצ עו תהפרחת
שמועות-בזב בין המש קי עי ם. יש ל הצט ער בי מנ הלבחברה
ידו עה נו תן ידל הונ א ה זו.

שמו שיל צה״׳ל. השטח יבולו ׳נודע כ״שטח

בראשית ישנות ה־ ,60 החליטו השיילטד
נות לייחד יחלק מן השטח הזה לד!,קומית
עיירה יהודית. כרגיל, הובאו !נימוקי־ביטחון.
אנשי הרוח והאמנות באו בפברואר
1965 מתל־אביב ומחיפה, חדרו בניגוד
לחוק לישטה ׳ ,9הפגינו ובו ׳נגד הד,פקעת
(העולם הזה .)1432
אחד ׳ היוזמים ווהניואמים, שיל ההפגנה
היד, הסופר דן בז־אמוץ.
״טוב מאוד:״ בינתיים בטש בן־
אמוץ את העיסוק הפוליטי, מתמסר בעיי־יקר
׳לפעילות חדשה: הפיסול. מופעל
אמנות לעם, הדואג לחיים התרבותיים
של עייירות־ד,פיתוח, החליט לערוך לו׳תערוכה ׳נודדת ברחבי הארץ. בין השאיר
נקבע ׳שהתערוכה ׳תיוצג גם בכרמיאל.
״תיחייליה פייקפקתיי,״ יאמיר בך יאסוץ השבוע
,״אבל אנשי אמנות לעם אמירו שזה
דרוש, אז הסכמתי.״
מה דעתו על תגובת ואנשי כרמיאל?
״טוב מאד ׳שהם עשו את זה. זה משחרר
אותי מין הצורך לקיים -שם את התערוכה.״

ייודע ימי ישער אותם, ולשם יטה׳ .צד,״ל לא
התיימר לקבוע את זהות מבצעי והפעולה,
ודיבר באופן ׳כוללני על ״כיוחיות אש״ף״.
אולם אש״ף אינו אלא אירגון־גג מדיני,
ואין ליו ״כוחות״ משלו. משתייכים !למיס־גרת
זו אירגונים לוחמים שונים, מהם
״פורשים״ שאינם מקבלים מרוות. כאשר
הטייל הרמטכ״ל את האחדיות למעשה על
אש״ף, מפני שזר, ילא מנע: את התקריות,
הוא לא היה מסוגל להביא אף הוכחד,
אחת לדבריו. הוא הסתפק בקביעה סתמית.
גם אנשי אש״ף בביירות לא יכלו להסביר
יאת הפרשה .׳לעיתונאים, שישהו בבירה
הלבנונית וששימעו !תמזרובים מפי דוברים
פלסטיניים, לא ׳ניתנה חישובה: בירורה. היד,
בדור כי הדוברים אינם יודעים בעצמם
מה קרה. הם גם לא קשרו את פרשת־הספינה
בפרשית-נהריד .,הם יכילו רק לנחש
שהטילים ישוגרו בידי פילג קיצוני שיל
חזי׳ת-הס״רוב.
דבר אחד היה יברור לכל: לאוש״ף אין
בשעה ׳עדינה זו של המישא-יוהמתן המדייני רם היה בכר מי אל
שיום ״עניין, בביצוע פעולות ׳פרובוקטיביות.
,נכון ההייפך.
אנשי המקום מתנגדים השיב היום למחרת היו.

מטרות
?עריכת: התערוסה —
צה״יל בהפגזה ׳מאסייבית של כפרי דרום-
וה?88 שמח ע? כך
לבנון. מדיבורי הדוברים הישראליים היה
״ליא ׳ניתן ליו להופיע כאן !״ יקבע בזעם ח״ב ב שי רו ת פק*ד
ברור כי המניע העיקרי הוא לספק את
תאוות־הנקטד״ ולהוכיח אית זקיפיות־הקומה
המייסדים. אחד דובר מישרד״החוץ
שיל ממשלית-הליכוד.
בכרמיאל ירחיתו הרוחות. האיש שגרם
אחרי ההפגזה בא שיגור נוסף שיל טילי-
3יצ? חבר־כגסת כדי
לסערה, מבלי להיות מודע לכך, הייה דן
קאטיושות לעבר גד״ריה, ונקטל
קורבן בן־אימיוץ.
לגגה את הטלוויזיה
שלישי. אז, ניתנה הפקודה להפצצה מא,סי
ניצו? צד המיפגש הראשון בין דן
בית שיל
דרום-לבנון מן האוויר, שגרמה ביך אמוץ וכרמיאל ונערך עוד לפיני הקמת
מאז -נדמה תרועת החצוצרות, שבאמלקטל
המוני.
העיירה. אז התארגנה קבוצה *שיל אנשי צעותה הסתער ח״כ הליכה־ אהוד אולמרט
מד, היה יעדה של פעולה זו?
הדוברים הרשמיים דיברו על ״מטרות
שיל !מהפלים״ .זהו כזב בולט: לכל הדיעות
לא היו מטרות ישל מהבלים בכפר עזיה,
שהופצץ בדייקנות מפליאה. אם היו מטרות
כאלה במחנות־וד־,פליטים ׳שהופצצו ליד צור,
הרי הן שכנו ׳בלב אוכלוסייה אזרחית צפופה,
והיד, פרור מראש כי הקורבנות יהיו
אזרחיים.
סביר ייוותר להניח כי הכוונה היתר, להטיל
אימה יעיל האוכל,וסייר, האזרחיות, של האיזיור,
כדי שזו יתפעל בעצמה נגד יד,טרוריסטים
האלמוניים שפעלו בשטח הזה. שיטה זו
של הטלת אימה, לשם השגת מטרה כלשהי,
יש ילה ישם ;מדעי מקובל :״טרור, נגדי״.
׳מבחינה מוסרית ;ומעשיות, אין הבדל
מהותי בין טרור ויבין טרור־נגדי. שניהם
,משתמשים ברצח-לילא-יאבחנר, להשגת מטרות
פוליטיות. טרויר־במדים אינו מוסת
יותר, ויתכן שהוא מוסרי פחות, מאשר
טירוד-בליימדים.
ויאט־־נאם ישראלית. ההסלמה שיל
השבוע מזכירה מחדש את השתלשלות המאורעות
שהיתר, בשעתו בוויאט־נאם, ומאשרת
׳מחדש אית הגיירסה ׳שלבנון הדרומית
הולכת והופכת לוויאט־נאם יישרא-
לי׳ת (העולם הזה .)2095
בוויאט־נאם סירבו האמריקאים לחפש
פיתרון מדיני למילחמה שר,יתיר ,,בעיקרה,
״זה משחרר אותי !״
מדינית. הם האמינו כי יופלו להשיג יאת
יעדיהם באמצעים צבאיים. כאשר נכשלו
׳בכך יעל הקרקע, הסלייטו אית המ״לחמד ,׳ו רוח ואמנות, כדיי למהות ׳נגד צורח ׳ליד על ימה שכונה בפיו ״הפשע המאורגן״
במדינה ׳והפיכה לקול ענות חלושה, אין
המטירו על ויאט־נאם הצפונית, מדיונה קטנה תה ־שיל העיר היהודית הגלילית.
׳כרמיאל קמה על שטח, שהוכרז עליז עוד קולו של הח״כיפלש -נישמע כימעט
ונחשלת, כמות גדולה יותיר שיל פצצות
כעל ״ישטח צבאי״ ,למען אימוני צד,״ל .׳בכנסת. הוא אינו מגלה עוד להיטות להופיע
מכפי ׳שהטילו יכל בנות-הבדית על אירופה
בדרך זיו !נמנעה ׳מבעלי השטיח הנרחב,
(המשך בעמוד )26
הנאצית במילחמחרהעולם השניה.
התוצאה היתה הפוכה: העולם כולו הת ׳חושפי הכפרים הסמוכים, לגישת אל אדקומם
נגד אמריקה, הוויאט־,נאומים נהלו• מתם ולעבד אותה. היתר, זאת הפקיעה
* מימין: פרופסור אריה זקס, אורי
ניצחון פוליטי בשטח, והמילחמה כולה נס מתוחכמת, באמתלות-ישווא ,׳תוך ניצול זוהר (נואם) ,דן בן־אמוץ.
תיימה בתבוסה אמריקאית.
וההסלמה !האחרונה ליד הגבול הצפוני
נראית אף היא כביטוי ׳לחוסר־עצה ולהעדר
יעדים ברורים, מזיגה של תאוות־
׳נקמה פרימיטיבית ׳והיענות ללחצים פנימיים.
אין היא מוסיפה כבוד לממשלת-
׳בגין, כשם שהפעולות הקודמות ומסוג זה
׳בלבנון לא הוסיפו כבוד לממשלת־רביין.
את המסקנה הפוליטית הסיק העיתון
האמריקאי המופיע בפאריס, הראלד טריביון,
במאמר ראשי קצר: אם הפלסטינים יבולים
׳לגרום למשבר כזה, משמע ׳שהם קייומים.
יש לירכז אותם במדינה ומשליהם, ולהטיל
עליהם שם אחריות ממלכתית למעשיהם.
בלי פייתרון הבעייה הפלסטינית, לא יירגע
המיזירח התיכון.
הייתה זאת, בוודאי, המסקנה הרחוקה
ביותר מכוונותיה של מטשלת־הליפוד.

הג לי ל

ה כנ ס ח

אר יק שרון לא
דיווח לי מינהד
הקרקעי ישראל
על הגבלת שיטח׳

מיזהל מקרקעי
ישראל הנפור לשר

ההשק״ה בחוותו
בדרום הארץ
וכך הרוויח בינתיים
מאות אלופי לירות
ף* ינהל־מקרקעי־ישראד עומד ב-
ימים אלה במצב מוזר ביותר: עליו
לחקור אם הישר מ טונ ה -על המיגהל, אריאל
׳שירון, הסר את חוזה־התכירה שיערך
בשעתו עם הימינהל בפעל הוות שקמים
בדרום ואם, כתוצאה מכך, הקטין שרון
את תשלומי דמי החכירה שהגיעו למינרל
סן החווה. מי-כ-תב שסתב השבוע ראש
אגף־קרקע־חיקילאית במיינהל, משולם ריין,
אל מנהל מחוז הדרום יד,יודח זיו, הורה ליו
לבדוק כמה דונמים שלחין (קרקע מעובדת
בהשקייה) וכמה דונמים אדמת פלחה־בעל
(ללא השקייה) מעבד שרון החוואי.

תעשייה ועוד גידולים להשלמת משק
החווה, המושתת יעל צאן.
כאשר קנה אריאל שרון את ההברות,
קיבל את הסכמת המי־נהל לכך ׳שחוזה־החכירה
של הקרקע יעבור יוחד עם החברות.
חוזה זה, שתוקן בספטמבר ,1971
הוא מיסמך מיישפטי המחייב את אריאל
׳שרון ואשתו.
יכך, למשלי, בהסכם השיעבוד שנעשה
עם אקסצ׳יינג׳ בנק לצורך מתן הלוואה
לרכישת החווה, מופיע סעיף שלם (ד)
הקובע כי חוזה־החכירה; של הקרקע, כולל
התיקון מספטמבר ,1971 מצורף להסכם

חוווחי ם ח חפו הפ ה־ ם
ש ר או־!! שוון

המייכתב מורה כי אם יתברר ששטח
ד,שלחין בהווה גדול מ־ 1000 דונמים, יש
לפעול מייד כדי לגבות מחוות שרון את
ההפרשים, שכן ד,מיגר,ל גובה מהחכרת קר־פי-יחמישה
קע-שלהין
סיכומים גבוהים
לעומת קרקע־בעל.

ב ח תי מ ת
אריאל ולילי
** יכתבו של ריין. נכתב רק אחרי
שחקירה שערכתי בעיסקיי החווה
העלתה את הפרשה. הובאתי אותה לתשר
מת־ליבו שיל הנמהל. המינהל הבטיח כי
יפעל למיצוי מלא של חוזה־החכירה שנחתם
בזמנו, וכי ידאג לגבות מן החווה
את ההפרשים המגיעים ממנה.

אולם אין שום כוונה לנקוט הליכים
מישפטיים או אחרים על מעשי
העבר, וזאת למרות שחוזה־החכירה
נותן למינהל סנקציות
כדורות כמיקרה כזה או דומה לו.
ככלות הכל, אין מדובר כהווה של
אלמוני, אלא במי שיצטרן• לאשר,
כממונה על המינהל, את נקיטת הצעדים
נגד עצמו כתוואי.
ההודעה האחרונה בתיק שקמיס, חווה
חקלאית (מיססר החברה 063032־ )51 מוסרת,
כיי 1־ 15 ביולי הישנה חדל אוריאל
רחובות,
שרון, מ
לכהן כמנהל ההברה וריק אשתו, לילי
שרון, נשארה מנהלת. אולם לפי הרישום

שחון עדיין נשאר ביעל החווה בחלקים
שווים עם אשתו.
באוקטובר 1972 נתן האוצר אישור לאריאל
שירון לקובל הלוואה בסך 400 אלף
דולר מאקסצ׳יינג׳ ניישנל בנק אוף שי־קאנו
,׳שהייה בבעלותו וובניהולו של ידידו
הטוב, סם זיקס. לאחר מספר מיכתבים נק בע
סופית כי ההלוואה תוחזר בריבית שנתית
של 60/0בדולרים, ועוד 20/0בלירות.

הסכם ז ה נע*חניוס

מישפחת ש תן קנתה, למעשה ,׳שתי חברות:
האחת קרוייה מיפעלי צאן ישראלים
והשניה נגב, חווה חקלאית. עם הקנייה
שונה ישטה של נגב לשקמים, וההברות
מיפעלי צאן ישראלים ושקמים אוחדו
למעשה. ליפי הדין־וחשבון שנמסר למסד,הכנסה
בסוף 1972 היה רכוש החברות,
עם הרכישה, כך :
@ הכנסה מפעולות, בעיקר גידול צאן,
/ב״יי״י

אקסזנ׳ינ 5ש^ו 1ל בנ ק או ף שיקאגו (ל הלן ״ -הבנק״)
ל בין ארי א ל שרון ו -לילית שרון (אשר יקראו להלן י ח דיו ״ -בית
ו גנ סרד ״אריאל״ ו ״ -לי לי ת שיקפים חו ה חקלאית בע״ם (ל הלן -
״שיקסים״) ו־&טעלי באן י שראליים בע״ם (להלן ״ -ם ם׳צ״) ם 1ד • נ י .

אריאל ולילית

הסעיף הראשון בכתב־השיעבוד שבין מישפחת שרון לבנק
אקסצ׳יינג׳ נשיינל בנק אוף שיקאגו, מגלה, כי שמה המלא
של לילי שרון הוא לילית. שניהם נקראים בסופם החוזה, לשם קיצור, בית־שתן.

הריבית תשולם כעבור שנתיים מתחילות
מאי ,1973 ואילו הקרן תוחזר ב־ 64׳תשלומים
רבע־ישנתיים, שיתחילו 48 חודשים
אחרי ימאי .1973 החוזה עם הבנק נחתם
במאי ,1973 ועם. העברת ההלוואה הפיכה
החווה ׳רכושם של בניי מיישפחת שרון.
לילי ׳שרון עצמה מונתה כמנהלת בחב־רות
המחזיקות -בשטח כבר, בדצמבר ,1972
ואריאל -שית במהלך שנת .1973

157 אלף לירות. בניכוי ההוצאות היה הרווח
הנקי 10 אלפים לירות.
לחברות נכסים ׳שונים בשווי 450
אלף לירות.
• הנכס העיקרי של החברות (נוסף
על כך) היה חוזה יעם מינהל-מיקרקעי־ישר-
אל (שנעשה בשעתו עם הקרן הקיימת)
להחכירת כ־ 4000 דונם קרקע לגידול צאן
ובעלי־חיים, עם היותר לגדל עליו גידולי

הישיעסוד, וכי ההברה עמדה בהתחיי•
ברקותיה לפי ההה־החכירה לא עשתה כל
פעולה ואינה אחראית לכל מחדלי המקנה
למינהיל זבות לבטל את חוזה־ההכירה או
לגרום -את ביטולו.

על כתב־שיעבוד זה חתומים גם
אריאל וגם אשתו, שהם יודעים כי
אסור להם לעשות דבר כלשהו כניגוד
לחה,דדה,חכירה עם המיגהל.

מי ס, מי ס
ושרון
ך* וזה־החבירה עם המינהל, כולל
1 1והתיקון, קובע :״דמי־החכירה, החל
מספטמבר ,1971 יהיו על בסיס המחירון
לגידולים חקלאיים, כנך שנקבע על־ידי
טועציתימקרקעי-ישראל ׳ לסוגי הגידולים
החקלאיים השונים, כסוף לשקנויים שעלי הם
תחליט המועצה מדי יפעם בפעם, על
בסיס השטחים להלן :
״ 1000 דונם שלחין, לפי 16 לירות לדו נם
(לשנה).
״ 2500 רו,נם גידולי־סלחה בעל, לפי
0.75 לירות לדונם.
״ 168 דונם שיטתי ואדיות, לפי מחירי
מידעה, לפי 0.05 לירות לדונם.
״הסכום דלעיל טבוסיס על מיבסת־מים
מאושרת קבועה של גציבות־המים של
485 אלף ממ״-ק לישנה. אם תשתנה כמות
המים המוקצבת, לפחות או ליותר, תותאם
חלוקת השטחים המפורטת לעייל שב־

גי-בם משתלמים דמי־מחכירד״ לפי מחי
דון שלחין וגידולי־פלהזדבעל. ,באופן יחי
סי לשיעור השינוי.״

בדיקה שערכתי כנציכות-המים
העלתה כי ״שקמים, חווה חקלאית״
קיבלה כמויות מים כפולות
מכפי שנקבע כהסכם־החכירה.
בשנת 1977/76 קיבלה חוות שקמים
הקצבות־מים כך:
* 485 אלף ממ״ק הקצבה קבועה !
54 9אלף סמ״ק תוספת חד־פעמית
להרוויית סותנה ;
94 9אלף ממ״ק הקצאה גמישה;
• 180 אלף ממ״ק הקצאה גמישה ספי
ציפית ;
66 9אלף ממ״ק תוספת בגין עצירת
גשמים.
• סך הכל 879 :אלף ממ״ק, כימעט
פי-׳שניים מן ההקצבה הנקובה בחוזה
החכירה.
בשנת , 1978/1977 היינו השנה, קיבלה
החווה הקצפו׳ת-ימים כך:
• 485 אלף ממ״ק הקצבה קבועה;
!• 97 אלף ממ״ק תוספת הקצאת־מים
גמישה :
: 180 9אלף ממ״ק תוספת הקצאת־מים
גמישה לחיטה.
9:תיתכן עוד: תוספת על עצירת גשי
מים, אם תהיה•

9סד־הכל, מה שתקבל החווה
בוודאות הוא 762 אלף ממ״ק —
277 אלף ממ״ק מעל למיכסה המופיעה
בחוזה.

חוות״שקמים־

:תוספות אלה לחווה, השייכת לשני אנשים
בילבד, נראית מוזרה.

חוותו של אוזן שבמושב גילת- ,שחרי
הנאמנות לעקרונות עומדת אצלו מעל
להחזרת טובות למי שעזר ליו.

על בך, על אחת כמה וכמה איש
ציבור, ועוד שר בממשלה, חייב
בכך. למיגהל אין כל דרך להיוודע
על שינוי החוזה, שבן אינו מקבל
דיווח מנציכות־המים על השינויים
כמיכסות המים.

הודיעו לי״

המעשה שעשה שריון יכול להביא לביטול
חוזה־היחביירד. שלו. סעיף י״א של
התיקון.לחוזה קובע כי ״כל עבירה מצד
החוכרת על: תנאי מתנאי חוזה זה יתקנה
לקרן את הזכות לתביעת פיצוי ו/או ביטול
זפות־התכירה, ללא כל צורך מהתר־
׳אות.״ כיוון ׳ששרון הגדיל את שטח ה
לשם
השוואה: ליד החווה מצוי
קיבוץ שכד יותר מ־ססס! נפש —

אריאל שרון ואשתו לילי עם
בנס גילעד, על רקע שיטחי החווה
המשתרעים על 3500 דונם בקירוב. שרון קנה למעשה שתי

ך* בר אחד היה ברור לי מייד: אין
$ספק כי בפטויות-׳המייים הנוספות מעבד
שרון *עתר מ־ 1000 דונם שלחין. בדיקה
בשטח הראתה כי ישטח הישלחין שמעבד
שרון, בהשקייה קבועה או זמנית,
מגיע ל־ 2200 דונם. כיוון שכך, עליו
לשלם דמי־חכירה לא לפי 1000 דונם של חין,
שעדיהם גובה המינהל כמם 73 לירות
לדונם, ולא לפי 2500 דונם בעל, שעליהם
גובה המינהל כיום בערך 4—3.5לי רות
לדונם.

על שרון לשלם למינהד לפי
2206 דונם שלחין לפחות, מחיר
הגבוה כב־ 100 אלף לירות לשנה.

החקלאי פילים הרשברג
מגדרה, ידיד ותיק של
בני הזוג שרון, המנהל עתה עם אריק

התונר

משא־ומתן ל ח כי ר ת החווה הענקי ת ממנו.

דורות. הקיבוץ מקבל לכל צרכיו
— שתייה, רחצה, נוי והשקיית
גידולי־חקלאות, מיבסה קבועה של
1.6מיליץ ממ״ק.

קיבוץ זה, בשאר המשקים, מקבל תוספת
להשקיית־חיטה בחורף. לדורות יש
7000 דונם חיטה, והוא קיבל תוספת של
230 אלף ממ״ק. אריאל שרון קיבל 180
אלף ממ״ק לחיטה, כא-שר שטח חוותו
פולה פחות ממחצית ישטח גידול החיטה
של דורות ובחור, על כן, כי לא על כל
אדמתו זרע חיטה.
שרת קיבל גם: תוספת שאף משק אהד
לא קיבל, התוספת ״להקצאה גמישה מיוחדת,״
גוסף לחיטה. גם התוספת שאחרים
מקבלים, הקרויה ״גמישה,״ אינה יותר
מ־ס 207 מן המיכסה השנתית. שרון קיבל
תוספת של כימעט ס/ס 80 מן המיכסה שלו.

אפדייות אדה לטובת שרון מבחינת
המים ראויות, כמוכן, לחקירה
נפרדת, אולם אין זו אשמתו
אם שר־החקלאות הקודם, אהרון
אוזן, רצה להעשירו והורה לתת
לו תוספות אלה.
אין להניח כי עתה ינהג שרון כך לגבי

(החווה מעבדת כיום גידולי שלחין כדלהלן
300 :דונם פרדס טייב 1200 ,דו־
:נם כותנה 500 ,דונם מלונים ואבטיחים
ו־ 200 דונם גידולים מעורבים).
אריאל שרון, שנשאל על-ידי, טען פי
נכון שהוא מעבד יותר שלחין ממד. ש נכתב
בחוזה, אולם מיכסת־המים הקבועה
של 485 אלף ממ״ק לא השתנתה
מינהל, לדבריו, גובה ירק לפי מיכסת המים
הקבועה ולא לפי התוספות עליה.
אמיר שרון :״:איי משלם בדיוק לפי מה
שהמינהל מודיע לשלם, כמו כל הוכר
אחר. מעולם ילא פנייתי למינהיל בבקשה
להפחתה של דמי-התכידה. אחת לשנה
מגיע. אלי מיכתב שיל המיינהל יעל תשלום
דמי־חכיירה ואני משלם, כמו את שאד ה־התחייבויות
הכספיות האחרות שליי. זהו
נושא של המיינהל. אם המינהל יקבע שעלי
לשלם יותר, אשלם יותר. כל ניסיון להציג
זאת כאילו איני משלם מה שעלי
לשלם, באילו אני עושה פעולה שאונו׳
בסדר בה, אינו נכון.״

אך מה לעשות, ובדיקת החומר
שעליו חתום שרון אינה מאשרת
את דבריו ץ
:מינהל־מיקרקעי-יישראל היורה, ברגע שנודע
ליו יעל הגדלת ישטח השלחיו אצל
שרון, לגבות את המגיע כתוצאה מכך.
שרון והמיינהל חתומים על חוזה, ובו נקבע
שטח השלחין כ־ 1000 דונם, ונקבע גם
כי שינוי בשטח השלחין גורר שינוי בגובה
התשלומים.

מכאן שעל שרון היה, כצד כחוזה,
הן מבחינת תופ-לב והן לפי
חוק החוזים, להודיע למינהל על
השינוי כשיטחי השלחין שלו. אי-
הודעתו הביאה להגדלת רווחיו.
אם אדם פשוט הייה צריך להודיע

חברות: האחת, חווה שעסקה בגידול צאן הקרוייה מפעלי צאן
ישראלים והשנייה חווה חקלאית, והפך אותן לעסק חקלאי
משגשג תודות להקצבות מים חריגות שקיבל מנציבות המים.
שר את החכרת החווה מידי אריאל שדין
לאחר, כפי שעליו לעשות לפי מסקנות
ועד:ת-א-שר -שאותן התחייב לקבל. בינתיים
מתקשה שחון למצוא חוכר, והוא
לוחץ על ידידו איש גדרה, פילים הדש־פרג,
כי יקבל מידו את החכירה.
כך עומד שריון לפני -שתי בעיות של
היוזי־חכירד: .
! 9האחת: הפרת החוזה שלו עם ה־מיניהיל,
העשויה לגרור את התערבות זד
יועץ־המישפטי״לממשלה, שאינו אוהב כי
גוף הכפוף לאישיות יהיה החוקר והפוסק
לגבי תשש -של הפדות חוק מצד האישיות.

כי ל מי המכס סחמרין* ( 1 3 .1 2 .5 6ל ה לן ״ -ה חוז ההמ קו רי ״)
אמר חמתקו ם *ו רך להסכם הנוכחי (מסמר ד חחקמרח הקרן
ח קיי ס ח לי מר אל ( ל ה לן ״ -הקרן״) מם ם מ״ 1וחח הי׳יג הלהח כי ר
לם מ״ 1נחלה ( חוון׳זו קל אי ח) למי ח הנ אי םהמ מו ר מי ס ב חו זהה חכיר ה
מחינו נסמה א׳ ל חו זההמ קו רי בין הקרן לסס ״ ב, וכיה הוז ה
ח ס קו רי חו קן בהסכם ביןסינחלסקרק קי ימראל ( ל ה לן ״ -הסינ חל ״)
( ופונה זה יכלול, ל מי הנ ררמ, את ח מינ ה ל ואה הקרן יהריו
ו בנ מרד) ל מי הו ז ה פחאריר 1 0 .9 .7 1ביןה סינ ח ל במס הקרן לבין
ם מ״ , 1מהמתקו סנורף לתסכס ז ח (ם סם ך ה וכן כי זכויוה
החכירה מל ם מ״ב ל מי ה הוז ההס קו רי מל תיקונו ( ה חוז ההמ קו רי
מל תיקונוי קר או. ל ה לן • -חיהוזה החכירה ״) ה ק מי ם, וכי 8מ״>
מסרה בהסהיי בו יוחיחל מי הו זהה חכיר הולא ממחה כ ל ממולח
ואינה אחראית לכל סחדל תפקנ הזכוהל סינ ה ל לבמל אח הו ז ה
החכירה או ל ג רו םלבסולון

1ן; 1ן< | 1ר 1 1 ,זהו סעיף (ד) חכתב־השיעבוד שעליו חתמו שחן ואשתו, כאשר
! 1 1 1 1 1 1יי * קיבלו הלוואה בסך 400 אלף דולר מבנק אקסצ׳יינג׳ ניישנל אוף
שיקאגו. ההסכם קובע כי שרון, והחברה שרכש, לא עשו כל פעולה החורגת.מההתחייבות
כלפי מינהל־מקרקעי־ישראל כפי שנקבעה בחוזה חכירת הקרקע של החווה. מתחת לחוזה
נראות חתימות בראשי־תיבות של אריק שרון ואשתו לילי (בתמונה למטה מצד ימין).
שלחין חמצויין בחוזה מפלי לדווח על כך,
הוא הפר תנאי של החוזר ,.וזכותו של
המיגהל ילתביע פיצוי או לבטל את החוזה.

כך, כוודאי היה המינהל נוהג
בדפי סתם חובר מן השורה.

הפרת החוזה עם המתנחל יבולה לגרור
אחריה סנקציות גם מצד בעל כתב־הישיע־בוד.
בנק הפועלים רכ-ש את אקסצ׳יינג׳
בנק, ובידו ההחלטה כיצד לנהוג נוכח
הפרית חוזה־החביהה. הפנק גם צריך לא-

׳ 9הישגיה: החכרת החווה -שלו, שאם
לא יצליח בכך ייאלץ לפרוש מן הממש־
׳לד. או למכור את החווה.

השאלה היא אם הביקוש לחווה
לא יקטן כמידה שיהיה עדיה לשדם
חכירת אמת למינהל, ואם
תקבל גם להבא מיכסת־מים ריאלית
ללא העדפות כלשהן.
יגאל לביב !

2 5מ

הופיע זה עתה

ח דוו ת
ה סין

במדינה י
(המשך מעמוד )23
יום־יום בכותרות העיתונים דאינו שש לצאת
למאבקים ציבוריים חדשים.
משום כך תופתעו הח״כים כאשר נשמע
קולו של אולמרט דווקא בזירה שבד. לא
ציפו לשמעו. המיבצע הפרלמנטרי הראשון
שלו, אחרי שחזר מסיור ממושך בבולגריה
זבארצות־הברית, היה הגשת ׳שא״לתד. ל-
שר־החינוך והתרבות זבולון המר, הממונה
בתוקף תפקידו על ביצוע חוק דשות*
השידור.
אולמרט ביקש לשאול את השר מדועלא מצאה הטלוויזיה הישראלית לנכון
לדווח בהרחבה על ביקורו של שד״החוץ
הקנדי בישראל. ביות שתחום התמחותו
הפרלמנטרית של אולמרט אינו דווקא בשטח
מדיניות־החיוץ- ,וכיוון שהוא עצמו הצהיר
בזמנו כי בכוונתו לטפל בקרוב בעיסקי
העתיקות של -שיר־חחוץ משר. דיין, נראה
מוזר כי דווקא הוא מגיש שאילתה שנראתה
סטוזמנת על־ידי שר־החוץ.
התעלומה נפתרה אחרי שכמה ח״כים
תקפו את אולמרט בנושא זח- .תחת הלחץ
שהופעל עליו התוודה -אולמרט כי הוא
לא עקב אחר הדיווח הטלוויזיוני על ביקורו
של שר־החוץ הקנדי בישראל. הוא פשוט
עשה שירות לפקיד ממשלתי שיביקש ממנו
להגיש!את השאילתה בשמו, במטרה לחסוו-ת
את מקורה- .מבקש הטובה לא היה אלא
דובר מי׳שרד־החוץ ונאמנו של משה דיין,
נפתלי לביא.
לרשימת הישגיו הפרלמנטריים יכול היה
אולמרט להוסיף הישג נוסף: הוא היה
לנציג הנבחר הראשון בכנסת שהפך מכשיר
בידיו של פקיד ממשלתי.

מאת: דייר אלקם ק ומפורט
ס.תק *1.8.
עברית:יעקב שרת
רב-המכר העולמי

6רווי

) ]0 X0

במהדורה עברית מאוירת.
ספר שונה באמת
על שיכלול מיני
לאנשים נטולי-חרדה.
מאות איוריס^חושפים.
הספר ראה אור בכל השפות׳
המערביות וביפן.
הוצאת ״סדן״.
בחנויות הספרים
וכו בהפצה:
״ספרי מידע״
ת.ד 16096 .ת״א
9112.כולל מעיים דמי־אריזה ומשלוח

טר מב
לחייל

לבעלי בוטיקים וסיטונאינז
חו ל צו ת א ^ 0ן51

הגי עו ש מ לו תוחצאיות תו צרת

מבחר עשיר של דגמים וצבעים.

״פופלי״ בע״מ

גרבי אצב עו ת, גרבי מגף.

עי תונו ת

יבואני איפנה

ה כני סהד עי חונ אי ס א סו ד ה

1; 738111011־ 01 קמ1*01 *1.1 £111. 11

שלטונות דרום־אפריקה
רוגזים ע? עיתונאי ישראלי
שדיווח על -מדינתם

תל־אביב, רחוב מאפו ,25
טלפונים 230334 ,227784 ,231143 :

כש-תיכנן העיתונאי גדעון רייכר, הכתב
הפרלמנטרי של ידיעות אחרונות, את חופשתו
השנתית, בחר ׳בדריום־אפדיקה כיעד

תו על ת מי ר בי ת מי די ע ת קצרנו ת
אם הנכם שואפים לקבל משכורת גבוהה יותר בעבודתכם, להגיע לעמדה
בכירה יותר בתפקידכם, להתקדם טוב יותר בלימודיכם או להכין את
עצמכם למקום עבודה משתלם יותר — אזי ידיעת קצרנות (סטנוגרפיה)
עשויה בלי ספק לעזור לכם בהגשמת מטרות אלה.
״אולפן גרג 0171300 בית־הספר המיוחד והבלעדי לקצרנות .
עברית ולקצרנות אנגלית, בהנהלת המורד, הידוע והמנוסה מר חיים
בר־קמא, אשר הנו גם המחבר של הקצרנות העברית לפי שיטת ״גרג״
הנפוצה בעולם והמאושרת רישמית על ידי משדד החינוך והתרבות של
מדינת ישראל, ילמד אתכם — המזכיר/ה, הסטודנט/ית, התלמיד/ה, בעל/ת
המקצוע החופשי וכל המעונינים בכך — את המקצוע הזד. בהצלחה מובטחת
ותוך זמן קצר בקורס של 12 פגישות בלבד של שעה וחצי כל פעם.
״אולפן גרג״ מקיים קורסים לקצרנות עברית ו/או אנגלית באופן קבוע
בתל־אביב (בוקר וערב) ובחיפה (ערב) ,ואם יתארגנו קבוצות במספר
משתתפים מספיק במקומות אחרים — גם במסגרות סגורות של חוגי
השתלמות במקומות עבודה — ייענו במידת האפשר.
פנו מיד וללא כל התחייבות מצדכם לקבלת פרטים לפי הכתובות
הבאות :
ת ל ־ א בי ב אולפן גרג״ ,דח׳ וייצמן ( 22 פינת רה, ארלוזורוב) ,טל.254826 .
חי פ ה: ביה״ס ״במעלה״ ,רה׳ שמריהו לוין ,30 טל.664922 .

ת ע רי פון ה מנויי םשל
החלנד1.11.77

ה ו 1ולם
לשנה בלירות
מ חי ר הו צ או ת
חע תון מ שלו ח

• דמי המנוי בארץ
• לכל ארצות תבל בדואר רגיל

גוג

לחצי שנה

385ו 470 - 50 + 35
385ו 537 — 57 + 95

250 280

דמי המנוי לארצות חוץ בדואר אוויר

לאירופה לארה״ב, קנדה
לאוגנדה, ניגריה, תאילנד למקסיקו לדרום־אפריקה, ונצואלה
לברזיל, יפן, אוסטרליה
לפנמה

385ו 577 - 62 + 130
674
385ו 217ו 72
385ו 229ו 74
688
385ו 73 + 223
681
385ו 82 + 299 766 385־*־ 869 = 93 + 391
815 = 87 + 343 + 385
300 355 360 355 400 450
425

עיתונאי רייכר
חומר פורנוגראפי
טיסתו — א-רץ שבח לא ביקר מעודו.
רייכר -לא שיער עד כמד. יתחיל, קשה
!הכניסד. אל ארץ האפרטהייד- ,שבן ממשלת
דרום-אפריקד. נחשבת — ורואה עצמה —
בירידתה חטובה ביותר של ישראל.
הדברים החלו להתבהר לו כאשר ניגש
אל השגרירות הדרום־אפריקאית, ברחו-ב
קפלן סתל־אביב. שם דחו אותו פלדושוב
במשך שישה שסועות רצופים. אח-ר־כך ל,ז־מיניו
אותו לשיחה אישי-ת ורק אחרי שהתם
על הצהרה כי הוא נוסע לביקור פרטי ולא
לעסודד, עיתונאית, אישרה לו ממשלת
פרטוריה את -הכניסה לתחומיה.
אך כבר בנמל־התעופה של יוהנסבורג
החלו הבעיות. מספר רייכר :״-שני אנשים
חמורי־סבר התלבשו עלי ושאלו אותי אם
יש ברשותי חומר פורנוגראפי. שאלתי למה
הם מתכוונים, והם חשיסו :״פלייבוי.״
(המשך בעמוד )30
העול ם הז ה 2098

בכפר הגלילי
מגיד־אדכרום
נערך פוג רו ם
שחור

מוראות ״יום
האדמה״ :קצינים
פתחו

באש

על מפגינ ים
שזרקו אבנים
ה ה רו גאחמדאל ־ מסר

מנ שקאת גו פ תו. ה מו נחתבא רון

ואילו שומריהם

שהגיעו לכפר
במצב ־ ר 1ח
משולהב, פרצו
לבתים נעולים
1הרסו

הרהיטים

והכלים -כל זה
במתת המשטרה
שקציניו נחקרים

ג יל ויי

אישית ה סו רגי םהש בו רי ם ב מי טתה תינו קתב בי ת מנסור. שנופצו ע״י ה שו ט רי ם
2 7 --י

..ה באו מוכני על־

ריסי כייוואן, שראתה בהריסת ביתה,
ך 1ל 111 !״1^ ^ 1 11ו 11 |״ 1
מאשימה את השוטרים שנכנסו לבית לפני
1 11111 11 4 1 1 1 1 / 1 1 .1
הריסתו בגניבת 0ם 40 לירות שחסכה במשך שנים. היום מפוזרים שיבעת ילדיה
הקטנים בין השכנים בכ 5ר ואילו היא יושבת ליד הבית ומבכה את הריסותיו.
* ום השלישי שעבר, השעה עשר
בבוקר. כוחות מישטדה גדולים התרכזו
במרחק של כ־ 300 מטרים מן הכניסה
המערבית לכפר מג׳ד־אל־כרום שעל
כביש עכו־צפת. הכוח מנה אנשי מישטרה

ומישמר־הגבול, שהובאו למקום מתחנות-
המישטחה של מרחב !הגליל: צפת, ראש־פינה,
קריית־ישמונה ועכו. מרבית השוטרים,
יותר מ־ 250 במייספיר, הגיעו מתחנת־המישטרה
של עכו.

* ה )11111 1*1בביתו של מחמוד מנסור מהווים
111 1111-111 עדות ניצחת לכך שאכן היתה
פגיעה חמורה ברכוש בתקרית במג׳ד־אל־כרום. מכשירי חשמל

מסב׳ב לגונה

עומדים אלפים מבני מג׳ד־אל־כרום וכפרים
אחרים בסביבה. ההספדים שנישאו
בהלווייה. היו מרביתם שקטים. ההמון לא זז ממקומו כל עת
ההספד. רבים התייפחו בקול כשאחרים מנסים לנחמם. כשהסתיים ההספד
היעד: הריסת מיבנה לא־חוקי של הו־סיין
עוואד כיוואן, ששימש למגורים, ר
ניבנה עוד ב־ .1972 באותה שנה נשפט
בעל המיבנה בבית־המישפט שבעכו על
הקמת המיבנה, ונקנס ב־ 850 לירות.

רוסקו, תמונות נקרעו מעל הקירות, ריפוד רהיטים הושחת ואפילו
מנורות־ניאון התלויות בגובה ניכר נופצו. בעת התקרית היה
מחמוד מנטור בעכו עם אשתו, ואילו ילדיו נמצאו בבית־הספר.

נטלו את גופתו של
את פניו וחבריו ו
שלושה רופאים ערבי
ועדת־החקירה החישו

בשעה עשר ורבע הגיע הטרקטור שהיה
אמור להרוס את המענה. כותות זד
מישטרה נכנסו למג׳ד־אל־כרום. חלק מהם
הציב מחסומים ליד הכניסה לכפר, חלק
אחר תפס עמדות בכפר עצמו ומסביב
למייבנה שנועד להריסה.
נור עותמאן, ראש מועצת מג׳ד־אל־כרום,
שמע על כוח תמישטרה שנכנס לכפר
וביקש לדבר עם האחראי עליו׳ אד כבר
בתחילת דרכו אליו !יתקל במחסום של
שוטרים. השוטר מרדכי ביטון, שמיספ־רו האישי ,42133 הדף אותו באלה וציווה
עליו להסתלק מן המקום, למחות שעות־מאן
הציג את עצמו. קצין־מיישטרה שהיה
במקום ציווה על אותו השוטר שלא
יניח לראש המועצה לעבור את המחסום.
באותה שעה נכנסו שוטרים לביתו של
חוסיין עוואד כיוואן. בבית נמצאו שיב־עה
ילדיו, בני שלוש עד 13 ואשתו, רימי.
חוסיין עצמו נכה מאז ,1970 משותק בכל
גופו ורחוק למיטתו.
כ־ 20 שוטרים נכנסו לתוך הבית. למי׳ש־פחה
ניתנה -שהות של עשר דקות לפנות
את המקום. אך ילא היה מה לפגות,
לבד מכמה מיטות ושמיכות. הבית אפי-
לו לא הוצף. משחלפו עשר הדקות והבית
עדיין לא •פונה לגמרי, החלה הסתערות
על מי שנישאר בתוכו תוך שימוש באלות
ובגאז מדמיע ממי&לי־כים. מספרת
רימי כיוואן :״ארבעה שוטרים ניגשו אל
בעלי, י ששכב במיטה ולא הצליח לזוז
בגלל השיתוק. אמרתי להם שהוא משותק.
שוטר אחד הרביץ ליי עם הקרש בבטן,
ואמר לי לסתום את הפה- .שוטר אחר
הרביץ לבעלי ואמר לו שייקום מהר מהמיטה.
התחלתי לבכות. אמירתי להם ש ירחמו
עליו, אבל במקום זה הם התנפ־לו
עליו והרביצו לו עם הקרשים. אחר־כך
הפילו אותו מהמיטה וגררו אותו על
ה רי מ ה עד שיצאו מהבית.״
חיוסיין עוואד כיוואן נמצא עכשיו ב־

אשאי1

:השתולל בחסות החוק!״
ביודחולים ;בחיפה ,׳עדיין הסר־הכרה !וסובל
מזעזוע־סוח 4000 .הליחות ישחסכה
רימי כיוואן, נעלמו. המישפחה נתמכת
סעד מאז הפך האב משותק.
!נשים, זקנים וילדים שהיו בכפר אותה
ישעה, החלו מתאספים סביב הבית. מרבית
צעירי הכפיר ישהו אותה ישעה מחוץ
למג׳ד־אל־כרום, בעבודה. הטרקטור התחיל
במלאכת ההריסה, ותוך פחיות מרבע
שעה סיים את עבודתו.
כשראה ראש המועצה, נור עותמאן,
כי הבית קרס ׳והטרקטור ׳הועלה כבר על
המשאית. בדרכו חזרה לעכו, פנה וחזר
למישרדו. שילוש שיים קודם־לכן, נהרס
בית במג׳ד-אל־כרום וכעבור חצי שעה חז רו
החיים בכפר למסלולם הרגיל. אך
הפעם הזו התפתחו הדברים בצורה שונה.

כל הרכוש
נופץ

זמר אל־מסרי לבית־הקברות שבכפר, שם גילו
ובים ובני־נזישפחתו ניגשו לנשק את פניו.
שבדקו את גופת ההרוג טוענים, בניגוד לגירסת
זית, כי אחמד נפגע משני כדורים בלוע ובירך.

^ ירד אחרי שהטרקטור הועלה על
1המשאית נכנסה לספר מיכליית והחלה
מתיזה סילוני מים על התושבים,
נשים וילדים, תיוך ׳נסיעה מהידה. בד־בבד
פרצו אנשי מיש טרה ומיישמד־הגבול
לכפר והחלו עוברים בין הבתים תוך
כדי יריות והתזת גאז מדמיע. פרצה מהומה.
ילדים ונשים שלא ברחו מן השוטרים
יידו אבנים בכוח הפורץ. השוטרים
חילקו מהלומות ללא אבחנה. כחמישה
צעירים שלא ייצאו לעבוד באותו יום,
נכבלו והובילו לגיידת־איסירים מיוחדת
שהמתינה במקוים.
עם. הובלת העצורים היתלה הפריצה ל בתים
עצמם. כוח גדול שיל אנישי מישט־רה
ומישמר־הגבול חולק לחוליות סריקה
שעברו מבית לבית. בסל בית שבד
ביקרה חולייה כזו לא נשאר דבר שלם,
לבד מיציקות הבטון. נופצו כלי־יחשמל,
מראות, זגוגיות ואפילו מיטות עץ.
ביתו של מוחמד סנסור שוכן במרחק
של כ־ 250 מטרים מן הבית שנהרס. חוליית
המישטירה ׳שביקרה בו פרצה את
הדלית וניפצה כל מה שניקרה בדרכה.
בכל מכשיר השמלי ועל כל דלת גיכרים
סימני אלות — חוד מעוגל ועבה ׳שגרם
שבר. השמשות מנופצות למחות שמחוצה
להן יש רשתות שלמות ותקינות
וסורגי־ברזל מאחריהן. נורויח־ניאון ב־

אחי ההרוג

חליל אל־נזסרי ישב כל ננת ההספד וביך ה את מותו של אחנזד.
הוא עצמו לא היה בעת האירוע בכפר, ורק כשחזר בשעת־ערב
מאוחרת, נמסר לו על מות אחיו מיריות השוטרים. חליל נשבע שידאג לחמשת
ילדיו ולאלמנתו. שעה שנערכה השתוללות השוטרים היו רוב צעירי הכפר בעבודה.
תיקרה, בגובה שניים !וחצי מטרים, מנופצות
באמצעיתן.
,באותה שעה לא היה איש בביית 0נ״
סור. מיוחמד היה אז עם סאטימה, אשתו,
בעכו. הילדים היו בבית־הספר ודלת הבית
היתה נעולה על מפתח. על הדלית,
ליד ׳המנעול, ניכרים סימני פריצה. אין
ביטוח על הרכוש שניזוק. הערכת הנזק,
לדיברי מנסור, כ־ 50 אלף לירות.
19 בתים ׳נוספים בכפר זכו בביקור דומה,
ובכולם הושמד מרבית הרכוש. בביתו
של האלד סנסור, שכבה ׳תינוקת בת 28
יום במיטתה. שכניה ׳נכנסה לראותה מדי
חצי ישעה, כיוון שהאם נסעה לקניות בעכו
והאב היה בעבודתו. הדלת היתה
׳נעולה עד שהגיעה גם לביית זה חוליית
השוטרים. הם פרצו את הדלת במהלומות
אלה, וכל הרכוש שהיה בבית הושחת.
אפילו מ י צרכי ״המזון שהיו ׳במקרר הוצ או
׳והושלכו לעריומה ׳אתית באמצע המיט״.
בח, יחד עם כוסות וצלחות. מיטת התינוקת.
נופצה, וכמוה זגוגית החלון שמעל
למיטה. כל זאת, כשהתינוקת עדיין בתוך
מיטתה.
כאשר ביקשה השכינה מן השוטרים את
הילדה, השליך אותה אחד מהם, לדבריה,
כשהוא צועק :״נראה אותך ׳תופסת
אותה נ״ השכנה תפסה את התינוקית למזלה
,׳והחלה מסלקת את רסיסי הזכוכית
מן המיטה.

חמי שה ילדים
י תו מי ם

מפקד מרחב הגליל, שלדעת
רבים הוא האחראי הישיר למה
־ע בכפר, יהיו הריסות המיבנה שהיה פעם בית לשבע נפשות,

ביניהן (בתמונה) האם, רימי כווי יאן ושניים מילדיה היושבים לידה.
בעל הבית המשותק, חוסיין עוואד כייוואן, נמצא עכשיו בבית החולים
בחיפה, סובל מזעזוע מוח ומחוסר הכרה. צילם: שלמה סתר !

* 00ע ה שנערכה השתוללות השיוט־׳
\ 0/רים בבתי הכפר עמדו כמה צעירים
מתושביו ויירו אבנים אל כוח שוטרים
שניצב מעבר לכביש, מחוץ לכפר. לידם
עפרו מאזדי חליל, תינוק בן שלוש וסבו,
מחמוד בן ה־ 45 שהוא תרש־אילם. דקות
אזזדות יקודם-לכן נכנסה חוליית שוטרים
לביית הפחים ישל מחמוד מאז׳די, והשחי־

הפוגרו ם
(המשך מעמוד )29
תה בו סביב. עכשיז עמד מחמוד עם
נכדו בן השלוש והביט בשוטרים ובצעירים
שהשליכו עליהם אבנים. לפתע נש מעו
ירעה מניות השוטרים שעמדו מעבר
לכביש. אחד הצעירים, אחמד אל־מסרי,
צנח תחתיו, ליד הפעוט בן השלוש. הבחורים
האחרים מיהרו אליו. נשמע
צרור־ידיות שני. הממדים התפזרו לכל
עבר כשהם צועקים :״אחמד נרצח!״
לאחמד אל־מסרי, בן ,28 חמישה ילדים.
אשתו הרה כעת1 ,בחודש השני להריונה.
אחמד !נשאר באותו יום בכפר כיוון
שעמד לצאת עם מישפחתו לביקור אצל
הורי אשתו בנצרת.
נוסף על אחמד נפצעו מאותו מטח
יריות כמה בתורים נוספים.
רק לקציני המישטרה שהיו במקום הותר
לשאת נשק. שוטרים ואנשי מישמר
הגבול שלא בדרגות קצונה היו חמושים
באלות, במגינים ובמיכלי-גאז. קצין אגף-
המיבצעים של מרחב הגליל, סגן־ניצב
שמואל שגיא, היה האיש שהופקד על
מיבצע הריסת מביית. צו ההריסה ניתן
על-ידי בית־מישפט־השלום בעסו עם הפגייה
לוועדה לתיכנת ובנייה, שתדאג לביצוע
ההריסה. ועדה זו העבירה את צו
בית־המיש&ט למפקד ׳המרחב ,׳ניצב־מיש־
1ה דוד פרינקז.
למג׳ד־אל־כרום הועברו ממיפקדת המר חב
עשרות רבות של ישוטרים, מחלקת
קשר וניידת פיקוד, נוסף על ה של
אנשי מישמר־הגפול ושוטרים מתחנות־מישטרה
באיזור. לשם מה היו זקוקים
לכל הכוח הזה ז
קיימות מיספר עדויות לגבי סיבת הירי
בתושבים וזהותו של האיש האחראי,
ישירות או בעקיפין, לירי ולחש־תוללותם
של השוטרים.
כמה משוטרי הכפר מוכנים להעיד בשבועה
כי ראו את ניצב־מיש׳נה דויד פרנקו
בתוך קבוצת השוטרים שפתחה ביריות
על אחמד אל־מסרי וחבריו. לדיבריהם, היריות
נוחו בערך באח׳ת בצהריים ומפקד
המרחב, שקל הזהותו בשל ממדי־גופו האדירים,
היה כבר במקום.
בפי דובר המחוז הצפוני, פסח פרלמן,
טענה שונה .״דויד פרנקו הגיע למג׳ד־אל-

במדינה
(המשך מעמוד )26
עניתי בשלילה, אבל הם לא הסתפקו
בתשובתי והורו לי לפתוח את תיק הג׳יימם־
בונד שלי, שם היה מונח הג׳ליץ האחרון
של העולם הזה. הפקידים נטלו את הגיליון,
כשאחד !מהם מפטיר, :את העיתון
הזה אני מכיר ׳.למזלי היו על השערים
תמונות של שריהאוצר שימחה ארליך.
לבן הירשו לי להמשיך בדרכי ולהיכנס
לדרום־אפריקד.,״
יחם משפיל. רייכר שהה ׳שם שלושה
שבועות, וכשחזר לישראל לא יכול להתאפק
ופירסם רשימה על מה שראו עיניו.
כתב רייכר בעיתונו :״עוד באותו יום
צילצל הטלפון בבית, ופקיד זועם של
השגרירות הדרום־אפריקאית, שהציג עצמו
כקצין־עיתונות בשם ארנולד סגיימן הודיע
לי כי ממשלתו מוחה בתוקף על כך שהעזתי
לכתוב כתבה על דרום־אפריקה. הוא כינה
אותי שקה ורמאי והודיע לי חד־וחלק
שיותר לא יורשה לי לבקר בדרום-אפריקה.
״אמרתי לו שזכותי העתונאית לכתוב
את מה שרואות עיני אך הוא חזר והטיח
בי האשמות כשהוא מדגיש כל הזמן ש-
דרום־אפריקה אינה מאפשרת לכל עיתונאי
׳לבקר בתחומיה. את זה למדתי על בשרי,
הוא לא צריך הוד. להגיד לי. עיתונאי
ישראלי הרוצה לבקר בארץ האפרטהייד
חייב לעבור סינון, בדיקה ושיחה אישית
׳לפני שהוא מורשה לנסוע לשם. ממשלת
דרום־אפריקה מרשה רק לעיתונאים־מטעם
לבקר בתחומה ואותו קצין עתונות סניימן
אמר לי מפורשות , :אנחנו מרשים לעיתונאים
להיכנס אל ארצנו ובשני תנאים:
או שלא יכתבו בכלל או שיכתבו מטעם.
״אני עומד לפנות אל ומוסדות אגודת
העיתונאים בישראל כדי שימחו לפני שלטונות
דרום־אפריקה על שהתעמרו בי עד
שהעניקו לא את אשרת הכניסה, ועל יחסם
המשפיל אלי אחרי פידסום רשימתי.״

הממ שלה

חרון מנופץ

בביתו של חאלד מנסור. הסימנים מעידים בבירור כי השמשות
נופצו מבפנים, במרחק קטן מן התינוקת בת 28 הימים, שגם
סורגי מיטתה נשברו. השכנה טוענת שהתינוק נזרק לה באוויר על־ידי שוטר סאדיסטי.

העול ה1ה מאשים:

• פעולת השילטונות להריסת בית במיגזר הערבי היא
בעלת אופי פוליטי מובהק. השילטונות לא נקטו מזה שנים
בשום פעולה דומה נגד אלפי הבתים שנבנו שלא-כחוק במיגור
היהודי.
• אירגון הפעולה, במג׳ד-אל-כרום, הרבב הכוחות שהובאו
מראש למקום ופרטי הביצוע מעידים בבירור על כך
שהמישטרה ציפתה לתקרית אלימה חמורה — ואולי אף
רצתה בה.
• קיים חשש שקצינים מסויימים במחוז הצפון של
המישטרה ביקשו בכוונה לגרום תקרית כזאת בכפר הערבי,
כדי להסיח את הדעת מן הגילויים החמורים של שחיתות
וריקבון בצמרת מחוז מישטרתי זה, שנחשפו בשבועות האחרונים
מעל עמודי ״העולם הזה״.

קיי ם חשש

שמא

נ ק טו

קציני-המי שטרה

בכוונה

תחילה בשיטות קיצוניות בתקרית זו, ללא כל הצדקה, כדי
למצוא חן בעיני הממשלה החדשה ולהוכיח ״זקיפות-קומה
לאומית״.
• לא היתה קיימת בל הצדקה לפתיחת אש על תושבי
הכפר בנסיבות המסויימות שהיו בשטח• הודעות המישטרה
על נסיבות הריגתו של, הקורבן הן בלתי-אמינות בעליל.
• כוחות-המישטרה ערכו במקום פוגרום מתוכנן, בהסכמת
קציניהם, המזכיר את המחזות החמורים ביותר של
״יום האדמה״.
• החקירה הנערכת על-ידי קציני-מישטרה, לפי שיטת
״המישטרה חוקרת את עצמה״ ,היא בדיחה.

לפיכן מובע ״העולם הזה״ למנות ועדת־חקירה
ממלכתית, בראשות שופט, לחקירת מאורעות
מג׳ד־אל-כרוס
אחרי שהממשלה הקודמת סירבה, בצורה מחפירה, להסכים
לחקירה בלתי-תלוייה של מאורעות ״יוס-האדמה״,
תהווה התנהגות הממשלה החדשה במיקרה זה מיבחן מוסרי
ומעשי ראשון־במעלה לאמינות הצהרותיו של ראש-הממשלה.
כרום רק אחר־כך,״ טען. לדבריו, פרנקו
הגיע למקום האירוע כדי לעזור בארג־עת
תושבי הכפר הערבי. אך סותר את
דבריו קצין בכיר ממרחב הצפון, שביקש
שלא לנקוב בשמו. קצץ זה טוען בי לא
היו דברים מעולם .״מפקד המרחב היה
במקום בשעת הירי, ונמצא בין הקצינים
שית בצעירי הכפר,״ סיפר.

מאחר שרק הקצינים הורשו לשאת נשק
באירוע זה, ברור שהאיש נורתה על־ידי
קצינים של המישטרה או מישמר־הגבול.
דובר המחוז טוען כי במקום התקרית
היה רנדפקד רנאטו ברדה, ראש לישכת
הסיור של מרחב הצפץ, אשר שקל את
כל הנסיבות ורק אחר־כך הורה על פתי חה
באש לעבר קבוצת הבחורים.

גם לגבי סיבת המוות קיימות גירסות
שונות. תת־ניצב נוריאל ששון, הממונה
על החקירות במרחב הצפץ, שהוא
ראש ועדת־החקירה שמינה המרחב לח קור
את אירועי מג׳ד־אל־כרום, אומר שלפי
מימציאיז נפגע אחמד מסרי בשני מקומות
בגופו, בידר שמאל ובצוואר. הפגיעות
היו מרסיסים. לפי המימצאים פגעו
הקליעים באבן או בחפץ קשה שמהם
ניתזו הרסיסים שק טלו את אחמד מסרי.
לחיזוק דבריו של תת־ניצב ששיץ אומר
דובר המחוז, בי כוח השוטרים ירה
לא רק באוויר אלא גם על הקרקע, כדי
להבריח את התושבים.
לגבי הפוגרום שנערך ב־ 20 בתים טען
הדובר שהשוטרים פרצו לבתים שמהם
זרקו אליהם אבנים. טענה זו אינה סבירה,
כי חלק מן הבתים היו ריקים ונעולים.

__ חוב ת
השילטון החדש
>>לא שכמג׳ד־אל־כרום אין מקב-
׳ י לים את מסקנות ועדת־החקירה של ה־מישטרה.
שלושה רופאים ערבים בדקו את
גופתו של ההרוג מייד אחרי שהוצאה
מן המכון לרפואה מישפטית באבר־כביר.
מסקנות השלושה, שבראשם עמד ד״ר
חסן עומר, רופא בבית־החולים בנהדיה,
היו שאחמד נפגע משני כדורים — לא
מרסיסים — בירך שמאל ובלוע. שני
הפצעים, לדבריו, סימטריים, עמוקים ועגולים,
תהו סימן של חדירת כדור ולא
רסיס.
דרישתם של אנשי הכפר, להקים ועדה
שתחקור את כל נסיבות המיקרה ב־מג׳ד־אל־כרום
ושלא תהיה ועדת־חקירה
של מטה מרחב הצפון או המטה הארצי
של המישטרה, עדיין לא הגיעה לכלל
דיון. אם לא תקום ועדה כזו, לעולם לא
יועמדו האשמים במותו של אחמד מסרי,
ובפוגרום שערכו השוטרים בבתי הכפר,
לדין.
ימים אחדים קודם־לכן ביקר שר־הביט־חון
עזר וייצמן יחד עם ניצב־מישנה
דויד פדנקו ומפקדו, ניצב מרדכי רון,
באיזור הגדר הטובה. אחרי הביקור אמר
פרנקו לחבורת קצינים שהיו לידו :״עלינו
להוכיח את עצמנו לפני השילטון הח דש.״

טו ףוא 11ס !
בגדל שיקולי יוקרה
והעסוקגה שתי ועדות
בנה חמרת עונשי האנסים
העונשים, הקלים יחסית, הקבועים בחוק
הישראלי לאנסים ולמבצעי מעשים מגונים,
הפכו מזמן לבדיחה. גם תהליך חקירת
התלונות המוגשות בידי קורבנות מעשי-
האונס והעובדה כי החוק דורש עדויות
מסייעות לעדויות הקורבנות עצמן, מקילים
בדרך כלל על האנשים להיחלץ מ-
מישפט ומעונש. מטבע סוג פשע זה הוא
שקשה למצוא בו עדויות מסייעות רבות
כמו במישפט פלילי רגיל.
ועדת החוקה־חוק־ומישפט של הכנסת
החליטה לפעול לשינוי החוק, על מנת
שייקל יהיה להעמיד אנסים לדין. לשם כך
בחרה הוועדה לאחרונה בוועדת־מישנה,
בראשות ח״כ שולמית אלוני, שתדון בסוגיה
ותגיש המלצותיה לוועדה.
לפני שבוע פנתה אלוני לשר־המישפטים
החדש, שמואל תמיר, ביקשה לקבל את
סיוע משרדו לוועדה שהועמדה בראשה.
כעבור ימים מיספר קיבלה אלוני תשובה
בדרך מפתיעה: בעתונות פורסם כי שר-
המישפטים היה יוקרתי בעיקרו. נראה כי
הקמת ועדה משלהם לדיון בעונשי האנסים,
ללא כל קשר לוועדה שהקימה הכנסת.
המניע
להקמת הוועדה של משרד-
המישפטים הי היוקרתי בעיקרו. נראה כי
תמיר מבקש לקשור לעצמו את כתר ה רפורמטור
בחוקי המדינה. כתוצאה מכך
תעסוקנה עתה שתי ועדות באותו עניין
עצמו, תתחרנה זו בזו במילחמה באונס.

ישרא לי ם סח־י׳׳ל
הפצצה הט״ו 1א1יוו
הקריקטוריסט רעגן זוריא
הוזמן זטייוואן כאורח
רשמי של ממשלתה והזר
עם סקופ גדנזאומי
רק שתיים ממדינות העולם החמישי —
שהמכנה המשותף שלהן הוא קיומן בשולי
יבשת הדוחה אותן — היו ידועות עד
כה כבעלות פוטנציאל גרעיני: ישראל
העולם הז ה 2098

ודרום־אפריקה. בסוף החודש שעבר הצ־טרפה
מדינה נוספת למועדון הגרעיני
של העולם החמישי: טייוואן, המוכרח כסין
״הלאומנית״.
הידיעות שפורסמו בכותרות ראשיות ב־עתוני
ארצות־הברית בישרו כי טייוואן
הצליחה לפתח פצצות גרעיניות טאקטיות,
המופעלות בצורת מוקשים ימיים. גלי
ההדף של פצצות גרעיניות אלה מתפשטים
לרוחב על פני שטח של עשרות
קילומטרים, מסוגלים להשמיד ולהטביע
כל כלי שיט השט בטווח זה, כולל צוללות.
הסקופ הבינלאומי, שהוסיף את שמה
של טייוואן למועדון הגרעיני, היה שייך
כולו לעתונאי ולקריקטוריסט הישראלי לשעבר
רענן לוריא שהוזמן לטייוואן כאורח
רשמי של ממשלתה. לוריא, שהקריקטורות
הפוליטיות שלו מופצות במאות עתונים
בארצות־הברית ובעשרות מגדולי העתונים
בעולם, כולל עתונים במדינות ערביות,
מוכר כיום כאחד החשובים שבציירי הקריקטורות
בעולם. אולם המידע הבלעדי
שהצליח להשיג אודות הפצצה הטייוואנית
לא היה בבחינת קריקטורה המעלה חיוכים.
הוא עורר הדים של דאגה בפינות
רבות בעולם.
הקלטה של האיש החזק. לוריא
הוזמן לטייוואן כאורח הממשלה במיסגרת
מסע הסברה שנועד להציג את סין ״הלאומנית״
בעיני דעת־הקהל האמריקאית
כמדינה דמוקראטית, שקיומה אינו מהווה
סכנה לשלום העולם. כמי שהקריקטורות
שלו מגיעות מדי שבוע לציבור של כ־52
מיליון קוראים ואשר שלושת הגדולים
בעתוני טייוואן מפרסמים בקביעות את
ציוריו, הוערך לוריא כבעל השפעה רבה
בעיצוב דעת־הקהל, האמריקאית בעיקר.
שטיח אדום נפרש לרגליו כאשר נחת
בבירה טייפה וסגן שר־החוץ הטייוואני
בא לקדם את פניו. נקבעו לו פגישות
אישיות עם שורה ארוכה של אנשי מפתח
בצמרת השילטון, החל מראש־הממשלה והאיש
החזק של טייוואן, צ׳אנג צ׳ינג־קוואו,
בנו של המרשל צ׳אנג קיי־שק וכלה ב נשיא
ין צ׳יה־קאן. אלא שהביקור, שהוג
בארצות־הברית
כדי שאוכל לראיין אותך.׳
הוא הסתכל בי ואמר :׳בבקשה, אנחנו
פה, מדוע לא עכשיו?׳
״אמרתי לו שבעיקרון אני עורך ראיונות
רק עם מכשיר־הקלטה והבנתי כי הוא אינו
מעוניין בכך .׳למה לא?׳ תמה ראש־הממשלה
,׳אף פעם עוד לא הענקתי קודם
לכן ראיון מוקלט. שר־האינפורמציה ואש תי
תמר, שנלוו אלינו כמעט והתעלפו.
אני מודה לאל שהבאתי עמי את מכשיר־ההקלטה.
כי בראיון המוקלט עמו הודה
בפני צ׳אנג צ׳ינג־קוואו כי בידי טייוואן
יש הכושר ליצור פצצה גרעינית.
״אחר-כך, כשנפגשתי עם אישים אחרים
בטייוואן, השתמשתי במה שאמר לי ראש-
הממשלה •.אמרתי להם :׳רמתי, ראש-
הממשלה שלכם אמר לי בראיון גלוי כי
יש לכם כושר גרעיני.׳ זה פתח את כל
הסכרים וכך הצלחתי להגיע למידע באשר
לאופי הפצצה הגרעינית הטאקטית שהצליחו
לפתח. את האישור הסופי קיבלתי
לכך מאיש קשר במשרד־ההגנה האמריקאי׳
הוא לא אישר לי זאת במפורש. אבל
אצל האמריקאים אם הם אינם מכחישים
סימן שזה נכון. עכשיו מנסה ממשלת
טייוואן להכחיש בשפה רפה את הידיעה
שקיבלתי. אולי הם מצטערים על שהזמינו
אותי לביקור. אבל תפקידי כעתונאי הוא
לפרסם לא דווקא מה שמארחי מעוניינים
בו, אלא מה שאני מוצא לנכון כחדשות
בעלות ערך. אני יודע שזה לא מוצא־חן
בעיני הטייוואנים, אבל זה הג׳וב שלי.״
ישראל יוק 1לוריא, שהוטס על ידי
מארחיו גם לאי קמוי, הנמצא במרחק
של כארבעה קילומטרים בלבד מהיבשת
הסינית, שהפך למבצר חפור המסוגל לעמוד
גם בפני התקפות גרעיניות, לא יכול
היה להימנע מעריכת השוואה בין טייוואן
לישראל .״ההקבלה בולטת מיד לעין,״
סיפר.
״ישראל היא אי מוקף יבשה וטייוואן
היא אי מוקף ים. לשתיהן אין כל קשר
יבשתי עם שכנותיהן. כמו בישראל כך
גם בטייוואן מוצא כ־ 40 אחוז מהתקציב
הלאומי לצרכי ביטחון. שתיהן תלויות

לוריא (משמאל) עם צ׳אנג צ׳ינג־קואו *
ראש־הממשלה נתן אישור
נאים הזו, אבל לא היתר. בהן אף מילה
על ישראל. הקשרים של הטייוואנים עם
מדינות ערביות, כמו סעודיה, הם כל כך
חזקים, שהם נמנעים מאיזכור כל קשר
שלהם לישראל.״

פ ש עי ם
הקשר השן ז־־צ־תיירים
וישראלים חשודים
בי עשו יד אחת
להכריח הרואץ

עיתונאי לוריא מצייר את פיצצת־־האטום
״לא מזכירים קשרים עם ישראל״

דר כ״ביקור של רצון טוב,״ מצד המארחים
העלה תוצאות שונות לחלוטין מאלה
שציפו להן.
מספר לוריא :״עוד לפני שהגעתי לטייוואן
היו בידי ידיעות ממקורות שונים
על כך שהפיתוח הגרעיני אצלם נמצא
בשלבים מאוד מתקדמים. אספתי ידיעות
מכל מקור ובניתי שלב אחרי שלב מעין
תשבץ שהצטרף לתמונה שהלכה והתבהרה.
כשהגעתי לטייוואן ביקשתי למצוא
את הנתונים החסרים בתמונה.
״כאשר קבעו לי ראיון עם ראש-המפד
שלה ביקשתי היתר להקליט את הראיון
בטייפ. הנסיון לימד אותי לקבוע כעקרון
להקליט כל ראיון. מארחי דחו את הבקשה.
הם אמרו שראש־הממשלה יקבל אותי
לראיון, אבל בלי טייפ. כשביקשתי לבקש
רשות מראש־הממשלה עצמו להקליט את
דבריו, התנגדו לכך בכל תוקף .׳יפטרו
אותי אם תעשה זאת,׳ אמר לי שר האינפורמציה.
״מיסדר
של צנחנים בדגל-שק וצבא של
צלמים קיבל אותי בבואי לארמון ראש־הממשלה.
כאשר נפגשתי איתו אמרתי לו :
׳הוד מעלתו, אני מצפה להזדמנות שתבקר
העולם הז ה 2098

בארצות־הברית ובשתיהן יש משמעת של
התנדבות. ההבדל הוא אולי רק בכך שב־טייוואן
הכלכלה פורחת.
״בניגוד לישראל פתרה טייוואן את בעיות
האנרגיה שלה. בונים עכשיו שם שישה
כורים גרעיניים שב 1983-יספקו כ־נ /ס50
מצריכת האנרגיה שלה.״
מה שהפתיע את לוריא בביקורו הרשמי
בטייוואן היא ההתעלמות המוחלטת והמופגנת
מקיומה של ישראל ומהקשרים
עמה, במידה שהם קיימים. בעתונות העולמית
התפרסמו מדי פעם ידיעות על הקש רים
הצבאיים בין שתי המדינות, ועל
רכש בטחוני שעורכת טייוואן בישראל.
אולם כאילו על פי הוראה מגבוה נמנעים
אמצעי התיקשורת מלאזכר את שמה של
ישראל.
״כשהגעתי לטייוואן,״ מספר לוריא,
״נערכה לי מסיבת עתונאים בהשתתפות
עשרות צלמים ועתונאים. במהלך הפגישה
נשאלתי שאלות בקשר לישראל, כיוון ש ידעו
את מוצאי. דיברתי על ישראל יותר
מחצי שעה. העתונאים רשמו כל מילה.
למחרת הופיעו בעתונות המקומית עמודים
שלמים של דיווחים על מסיבת העתו־

הצעירה הבלונדית ׳שישבה על •ספסל
החישודים ׳באולם המעצרים היתל־אביבי
היתד, חיוורת. עיניה ישוטטו ביב, פגיה
הביעו עייפות והיא נראתה מסוממת ו תשושה.
כל המבטים הופנו לעברה, שעה
שנציג המישטירה פקד ניסים והב ייחס
לד, השתייכות לרשת שהבריחה לארץ
כמויות הרואין ברבבות לירות.
אנה ברידהרסט, שהגיעה משוויץ לישראל
לפני שבועיות אחדים, לא הבינה
הרבה, מן ד,מתרחיש באולם הדחוס. לדברי
פרקליטה היא מכורה לסמים ושמיה
בהזיות. בהודעתה במישטרה הודתה הצ עירה
השוויצ ית בת ד,־ 19 בעבירות החמורות
ולמעשה נטלה עיל עצמה את ה־אחריות
לכל כמות הסם שנתפסה אצל
הפריה שיישבו לידה עיל ספסל החשודים.
פגישה כמלון. בצהרי היום השישי
האחרון נכנסו שלושה גברים ואשד, אל
אחד מחדרי מילת שלום בתל־אביב. כש יצאו
מהמלון התנהל אחריהם עיקוב של
בלשי מחלק הסמים של המישטרה. בצו מת
הרחובות הירקון ׳ושדרות נורדאיו
נעצרו הארבעה: דויד שטרלינג, אמנון
אלקיים, אנה ברידהרסט ויעקוב בר1מ־בוט.
בחיפוש נתגלו על גופה של התיירת
הישוויצית שני גרם הרואין וכמות קטנה
יותר של חשיש. לטענת פקד והב היתד,
הפגישה במלון פגישת עסקים. לדבריו
* באמצע מתרגם, וומאחוריו תמונתו
של סנן יאצן, מייסד הקהילייה הסינית.

הוברחה כמות גדולה של הרואין ל ישראל
על־ידי התיירת הבלונדית ששימשה
כבלדרית. אלקיים ושמרלינג, שניהם
חיפאים, עמדו עיל־פי גירסה זיו למכור
את אותה כמות לברומבוט ולשם כך
הביאו לו חומר לדוגמה.
למחרת ׳נעצרו עוד שתי ינישים כחשודות,
במעורבות באותה עיסקד : ,צילה
רוטנר, אחותו •של ׳שטרלינג מדיה — אש תו.
צילה הובילה את החוקרים אל מח בוא
יפו נתגלתה כמות נוספת של 78 גרם
מהסם הלבן, שערכם פשוק הוא כחצי
מיליון לירות, ומהם ניתן להפיק כ־8,000
מנות סם לשימושם של נרקומנים.
מי הכיא את החומר ז החוקרים
ספורים שעליו על רשת של יבואני הרואין
שאנשיה הידמו בנסיעותיהם לאירופה.
בבית־המייש&ט גם התגלה שיעקוב
ברומבוט הועמד כבר לדין בלונדון, לפני
חודשים אחדים: באשמת סחר בסמים,
אלא שלטענתו זוכה בדין
החשודים טענו שלא היה להם כל קשר
לכסות שנתפסה בחיפה. לדיבריהם הם
קיבלו את החבילה מיהתיירת למישמרת
ולא ידעו על תוכנה. עדותה של אנה,
בעלת פני־הבובה העגלגלים, אישרה גיר־סה
זו. האם מסרה גירסה זו בעיקבות
לחץ ואיומים מצד שותפיה להברחה או
בהשפעת ׳סמים? זאת לא ׳ניתן היה לה בין
׳באולם ב״ת־המישפט שכן אנה לא
פצתה את פיה כל אותן השעות בהן
ישבה באולם המעצרים. היא רק הרכינה
את ראשה מדי פעם והיתד. שולחת מבטים
עצובים אל עמיתיה, דויד שמרלייג
שלח טדי פעם יד מלטפת לעברה והחליק
על שערותיה וזרועה, בניסיון לעוזיד את
רוחה סע,בר לגבו שיל השוטר הגברתן
שהפריד ביניהם.
על הדרך שבה עלו אנשי מחלק ה סמים
על כמות הגדולה לא הרחיב פקד
והב את הדיבור. הוא רק מסר לשופט
פיסת־נייר שעליה נרשם מידע סודי
אשר, לדבריו, קושר את החשודים.
׳בשבועיים האחרונים עצרה המישטרה
שלושה נרקומנים מתל־אביב, שלושתם
פנים מוכרות בחוגי הבוהמה. נראה ש־
(המשך בסנזוד )34

1 1 7 1 1 1 1 8 1בעיקבות הסרט התהום המוקרן בימים אלה בבתי־הקולנוע ברחבי
העולם, נערך מיבצע צלילה המוני בחוף־האלמוג באילת. תמונה זו
יייי * י נ 1#י
מתוך הסרט, המראה את ניק נולט צולל בעיקבות אוצר נסתר, שימשה השראה לצוללנים.
•ז• וות הצוללנים שפקד בסופשבוע
** אחד את חופי אילת עורר את סקרנותם
של תיירים ואנשי המקום גם יחד.
הם. בחנו את החוף, ערכו תצפיות, מדדו
את השטח וירדו אל מתחת לפני המים.
מייבצע צבאי? אימון של אנישי־צפרדע י
או אולי הכנות לבניית אתר־תיירות חדש י
החידה נסתרה בשבת האחרונה, כאשר
חוף האלמוג באילת אירח 200 צוללנים,
מיספר כפול של בני מישפחותיהם וידידיהם׳
ועוד צלמים ועיתונאים, והרבה הרבה
אילתיים מקוריים וסתם סקרנים ש נזדמנו
למקום.
מזג־האוויר הסגרירי לא הפריע לאיש.
;בעיקר לא לצוללנים. אלה זינקו אל מתחת
לפני המים, במטרה למצוא את המט־מון
שהונח על קרקעית הים מבעוד זמן.

מיבצנ 1יהסי־ציבור לש־ט ״התהום־
הביא לצווילה הוגונית במימי אילת
מטמח בתהום

מי ימצא
א ת הפרסי ם י
* * רגה מי כצע בפתחה במלון מלכת
2שבא הא״לתי נקודת הרשמה וביקורת•
כל אחד מצוללני ישראל הוזמן
להשתתף בימיבצע — בתנאי, כמובן, ש בידו
ציוד צלילה מתאים ומצב בריאותו
שפיר.
רופא מייוחד הובא אל התוף ועיסו תאי-
לחץ — על כל צרה. השטח גודר במצו־פים
וכן נקבעו מסלולי כניסת ויציאה.
כל צוללן שענה על הדרישות, והיה׳ מצו־ייד
בתעודת צוללן, נהנה מן השירותים
שסופקו לו במקום על-ידי אנדרומדד!,
טועדון־הצלילה התל־אביבי.
אנשי אנדרומדה, עודד גרינברג ושיגן-
עון דוחן, חרשו את ׳קרקעית הים ישלו-
שד. ימים קודם המיבצע, כשחם תרים אחר
מקומות מתאימים להטמנת המטמונים.
לבסוף מצאו נקודות כאלה, במקומות ש־עומקם
לא עלה על 12 מטר.
הברת הסיגריות דובק תרמה את שלו־

מנוחת הצוללנית

מאות נמים

תחילת ״מיבצע תהום״ :
לנים מזנקים למי יס־סוף
שים בחליפות צלילה ובלוני האוויר קשורים לגבם.
האוויר הקר ששרר בשבת האחרונה באילת היה הים
לנים החלו בסריקה מעל פני המיס וכל אחד מהם

אשתו של אחד הצוללנים ביקשה לנצל את מיבצע
הצלילה לשיזוף, אבל לא הביאה בחשבון את הקור
הפיתאומי וניצלה את בנה בן השש לכיסוי. מרבית הצוללנים הגיעו למקום עם בני־מישפחותיהם,
כשהם עמוסים בציוד צלילה, ערכו פיקניק המוני על חוף ים־מוף.

מאות צולכשהם
לבולמרות
מזג־שקט.
הצולבחר
לעצמו

שטח חיפוש. אתרי שהחליטו איפה לחפש, ירדו הצוללנים לקרקעית
הים. המטמון, לוחית פרספקס אדומה בגודל 20ם״מ,
הוטמנה בשעות הבוקר המוקדמות בעומק של 12 מטרים, חציה
מוסתרת מתחת סלע וחציה גלוייה. מלבד הפרם הגדול של 15
אלף ל״י, הוטמנו שני פרסי תנחומים בשווי 2,500ל״י כל אחד.

שת המטמונים: הראשון חיה סכום של
15 אלף לירות ואילו שני האחרים חיו
בני 2,500 לירות כל !אחד. אך כיוון שלא
.בריא להטמין בסף טוב במים, מחשש ש יירטב,
הוסתרו על קרקעית הים שלוש
לוחיות פרספקס, שעל כל אחת מהן חרותה
המילה סמייל.
כאשר נשמעה השריקה זינקו הצולל נים
למים. הם ניראו ממש כסו מהסר טים,
גיבורי מלתעות והתהום: לבושים
חלייפות־צלילה׳ שחוחות, נושאים פלוני־חמצן,
חבושי מסכות וחוגרים חגורות
מייוחדות.
המתח בקרב הצופים הרבים שעל החוף
גבר מרגע לרגע. לפתע התברר שבל
אחד הוא מומחה וימהמר בעת־ובעוגה־אחת.
טוטו הצלילה אחז בכולם, שעה שהמתינו
לתוצאות.
חלפו 20 דקות עד שיעלה מישהו מתחת
לפני המים כשהוא צועק בהתלהבות:
״מצאתי! מצאתי!״ היה זה יהודה שקוף,
שרברב מחולון, שסיים ירק לפני שבועיים
קורם צלילה וירד לאילת, לא־כל־כך בש ביל
המטמון כמו. בשביל התענוג לצלול
בפעם הראשונה בחייו בים־סוף.

יהודה ( )27 זכה בכייפק היי ובחיבוקי
האשד; ,והבת, ותוך כך החליט ש״כל הכ סף
15 ,אלף לירות, יילך לרכישת ציוד
צלילה.״ לאשתו לא נותר אלא להיכנע
למה שנקרא היום במישפחת שקוף ״חיי דק
הצלילה שתפס את יהודה.״

כל ה״נעדדים״
חזרו
ף שוב פילחו זעקות שימחה את חלל
1האוויר .״יש, יש!״ יקרא שימעון קי-
נין, מסגר אילתי וצוללן ותיק, כשהוא
עולה אל החוף !והמטמון בידו. וכך, בעודו
מחובק ומנושק ונוטף מים, החליט
שיימעיון להתחלק בפרס עם בן־זוגו לצלילה•
שהרי ידוע בי התקניות הבינלאומיות
מחייבות צוללנים לצלול בצוותא, זו-
גוודזוגות, וכל צוללן יודע כי הוא חב
הרסה משלוותו ומביטחוניו האיישי לפארט־נר
•ישלו.
הזוכה השלישי היד, אלכם ארבל, מנפח-
זכוכית מחיפה. העוסק בצלילה מזה 2:
שנים. אלכם אינו המשוגע היחידי במייש־

פחתו לספורט הצלחלה. כל מיש&תתו צוללת
עיע&ו, גם האשד. וגם והילדים. ממש
היי־מישפחה !מתחת לפני המים! ,ושום
תהום או מלתעה לא תפחידם.
וכעבור שתר משעה, אחרי ישכל שאד
הצוללנים המאוכזבים יצאו מן המים, הש תררה
לפתע מתיחות. כל צוללן היה חייב
להפקיד: את תעודתו לפגי הצלילה, על־מנת
לקחתה לאחריה, פדי שאפשר יהיה
לוודא שאיש ׳ לא: נעלם במצולות. והנה,
למשך זמן־מה נותח־ 13 תעודות שאיש לא
בא לקחתן. אך למרבה השימחה החלו
אט־אט צצים כל ה״נעדרים״ ,ואפילו לא
איחדו למעמד חלוקת הפרסים.
יהושע נאמן, איש דובק, שחברתו תרמה
את הפרסים, במטרה מוצחרת לעודד
את ספורט הצלילה בישראל, התכבד בחלוקתם.
בעיה עקרונית

המזוקן

דני
מרום שהיה ללא
ספק החתיך שבין הצוללנים,
לא איבד את המוראל לנורות
שלא זכה בפרס, וטען שספורט הצלילה
נפלא, הירבה בתיאור הנעשה מתחת לים,

חרי לחיצות הידיים והדיבורים ה-
חגיגיים, התפנו הכל לקוקטייל. כאן
התערבבו סולם גם־ייחד — צוללנים !וצל מים׳
עיתונאים וסקרנים, יבשלל הנזרווג־ין
ת והשבדיות שקפצו מן הקוטב הצפוני
לים אילת לשיזוף של חורף ישראלי.
ולאילת היתה אורה ווצלילה.
אלא שבכך לא הסתיים האירוע ה

| | 111171 111 ״111ך כשהוא מנופף בידיו באושר יצא יהודה שקוף מהמים,
עם ההוכחה שמצא את המטמון. עד שעלה בשעות
81 19 1ע
הערב על המטוס שהחזירו לתל־אביב, לא חדל מלספר לכל מי שניקרה בדרכו
את חוויות מציאת המטמון. בתמונה למטה: יהודה שקוף מייד אחרי שהסיר את
החלק העליון של חליפת־הצלילה שלו, כלא־מאמין במזל הטוב שנפל בחלקו.

פירסומי הרטוב והעליז. העובדה ש מארגני
המיבצע ואנשי יחסי־הציבור שלו,
הטיסו על חשבונם כשני תריסרי עתונאים
וצלמים לבילוי סוף שבוע באילת, עוררה
את חמת ועד אגודת העתונאים התל-
אביבית.
עוד בטרם ירדו הצוללנים לאילת, התבקש
יו״ר ועדת האתיקה של האגודה,
אורי פורת, לקבוע אם אין בד,טסה ה המונית
של עתונאים לסיקור מבצע פיר־סוטי
טהור, משום פגיעה בא תיק ה הע תו־

נאית. פורת לא הספיק לפסוק בסוגיה
והמיבצע כבר הסתיים.
״העתונאים נתפסו בחכה שטמנו להם,״
קבעו כמה מראשי האגודה. הם ראו פסול
בכך שמארגני המיבצע לא ביקשו מהכתבים
המקומיים באילת לכסות את האירוע,
אלא הטיסו אליו מספר עתונאים
מכל מערכת. כך, למשל, נכחו באירוע
ארבעה מאנשי מערכת ידיעות אחרונות
״יש בכך משום ניסיון לשחד את העיתונות,״
אמר אחד מראשי אגודת העתונ־אים.
כתוצאה
מכך הוזמנו כל חברי האגודה
שהוטסו לכסות את המיבצע לבירור בוועדת
האתיקה. האגודה פנתה למערכות
העתונים, ביקשה מהן שלא לפרסם את
האירוע. אלא שגם הפעם איחרה הבקשה
את המועד והידיעות על האירוע כבר
הופיעו בדפוס.
האירוע הפירסומי התמים עשוי עוד
לעמוד במרכזו של ויכוח עקרוני בין
עתונאי זשראל: האם הזמנה למסיבת
קוקטייל, במיסגרת מיבצעי יחסי־ציבור,
אינה בבחינת שוחד, אבל טיסה ובילוי
סוף שבוע באילת, היא בבחינת מתת העלולה
לפגוע באובייקטיביות של הדיווח
העתונאי 1

בין הצוללנים הרבים ש־ [׳
ך 1ך ה
השתתפו במיבצע בלט ב־ |
#111־! י
נכה צה״ל קטוע רגל, שהוכיח שהצלילה
טובה לכולם, אס ניחנו ברוח ספורטיבית.

במדינה
(המשך מעמוד )31
חקידתם העלתה: את אנשי המחלק על
עיקפות: רשת ההפצה. זאת !נוסף על
מידע ברבר פעילותם של אנשי עולם
תחתון ישראלים בחו״ל הגיאו בניראה את
החוקרים אל קצה החוט.
אלא שנסיון העבר לימד שגם כאשר
נתגלו כסויות גדולות של סם בידי אני
ישים הידועים כעבריינים לא היו למישט־

התיאטרון הקאמרי
ע ומד ל פ 1י
הסערה הגדולה
ביותר

מאן

העל ה

בימו11

״מלכת האמבטיה״
חשוד שטרלינג ושוטרת

בגלל 1גה 1ה על

חומר לדוגמה

אורה ומרדכי נמיר
רה די ראיות כדי להרשיעם בדין. השופט
יהושע גרוס שלח את החשודים לתקופות
מעצר שבין שמונה ל־ 15 יום, את
אנשי הבילוש שלח להביא ראיות שיצדיקו
את ההאשמה החמורה שתלו בחשודים.

מי שפ ט
טעות בדירל מו סדה סגו ר
שופט גיח? טיש6ט חשאי,
הוציא צו טדתי-חוקי
וצעיר אושסז בטעות
במוסד לחולי־גפש
עורכי־הדין והשוטרים שנכחו בסוף זד
״שבוע שעבר באולמו של שופט השלום
התל־אביפי יהושע גרוס, הוכו בתדהמה.
״חשבנו שדברים כאלה מתרחשים רק
ברוסיה הקומוניסטית,״ אמרו אחדים מהם.
״זהו פשע באמצעות החוק,״ מילמל מתמחה
צעיר שנקלע לאולם. אך יותר מכולם
נסער עורך־הדין צבי סער, הפרקליט ש חולל
את הסערה.
גם השופט גרום לא יכול להסתיר את
סערת־רוחו !נוכה המייקרה מהטור שבו
הכריע זה־עיתה.
מעשה מגונה. בסוף חודש אוגוסט
האחרון הובא אל בית־מישפט השלום
בתל־אביב צעיר בן 17 כחשוד בעשיית
מעשה מגונה בילדה בת שלוש. נציג זד
מישטרה ביקש משופט המעצרים צו־הס־תכלות
בגד החשוד, לבית־חולים לחולי־נפש
בפת־ים, מאחר שלדבריו ״התנהגותו
שיל החשוד היא כשיל. אדם בלתי־שפוי.״
השופט נעתר לבקשה, ישלח את החשוד
ל־ 15 ימי הסתגלות וטינה לו, כפי שמתחייב
מחוק הטיפול בחולי־נפש, פרקליט
מטעם בית המישפט — עורו־הדין צבי
סער.
משתמה תקופת ההסתכלות שבצו, הוחזר
הצעיד לבית המישפט עם חוות־דעת
פסיכיאטרית הקובלת כיי הוא מפגר כשיכלו
ומומלץ להעבירו למוסד מתאים לטיפול
במפגרים. הצעיר הוחזק במרתף המעצרים,
בעוד נציג המשטרה עלה עם טופס
חווודהדעת אל שופט המעצרים מנחם
בוכוויץ, וזה הוציא בו במקום החלטה
לאקונית שאותה !רשם על גב טופס פקודת
המעצר.
החלטה בדתי־חוקית. מתחת למילה
״צו״ ,שהודגשה בקו, רשם השופט
בסתודידו את המישפט הקצר :״לאשפז
את החשוד בבית־ההולים לחולי-נפש׳.
הוא חתם ברישול, וסיים את הפרשה.
על־מנת להגיע להחלטתו זו, לא היה
השופט בוכוויץ זקוק לסניגוחו של החשוד
וכמובן לא לחשוד עצמו, שהרי מה כבר
יכול מפגר כשיכלו לחדש לשופט מלומד ז
(המשך בעמוד )37

מישחק ניחושים

תיבת וזבגסת
*** מה של הה׳׳פית חיותה גורן
אינו מוכר כיום לרבים. אפילו בכנסת
היא אינה ידועה. אבל בעוד כחודשיים
עומדת חיותה גורן להיות חברת-
הכנסת המפורסמת ביותר בישראל. היא
תתייצב ערב ערב על הבמה ותופיע בפני
הציבור. כל הסיכויים הם ששמה יעמוד
במרכזה של שערוריד, ציבורית חדשה
ושהמדינה כולה תעסוק במשחק ניחושים
סביב זהותה האמיתית.
כי חיותה גורן היא גיבורת מחזה מקורי
חדש, העומד לעלות על קרשי התיאטרון
הקאמרי. רק ביום השלישי השבוע החלו
החזרות בהקאמרי על מחזהו החדש של
יוסף בר-יוסף יאשה גורן. החזרות, עליהן
מנצח הבמאי עודד קוטלר, יימשכו כשישה
שבועות לפני שהמחזה יוצג לקהל. אבל
סימני הסערה הציבורית העומדת להתחולל
כבר נראים באופק.
בקבוצה המצומצמת של האנשים שהתוודעו
אל תוכן המחזה החדש נמצא משחק
הניחושים בעיצומו ומאחורי הקלעים כבר
מתנהל ויכוח סוער בעד ונגד הצגת המחזה.
הדי חרושת השמועות שהתפתחה
סביב המחזה הגיעו עד לבניין הכנסת.
לכאורה עוסק מחזהו של בר-יוסף בשלוש
דמויות דמיוניות, שאין להן כל
אחיזה במציאות: יאשה גורן, חבר־כנסת,
כמעט שר, בן 66 וחמישה חודשים ; אשתו
חיותה, עסקנית כבת ארבעים, וידיד המשפחה,
פסח עשת, גם הוא חבר־כנסת
כמעט שר, אבל בן 68 ושבעה חודשים.

״אני רוצה
או תך! ״
לידת! המחזה, שהוגדר על-ידי
׳ ג מחברו כ״מין קומדיה״ ,מתרחשת בליל
עצמאות אחד, בביתם של יאשר,
וחיותה גורן, בשעה שבקירבת מקום מתכנסת
ועדת המינויים של המפלגה כדי
לבחור שר נוסף לממשלה. הבחירה צריכה
ליפול בין יאשה לבין ידידו, פסח עשת.
אבל יאשה, הנמצא על סף סיום ה-
קאריירד, הפוליטית שלו, מוותר על המינוי
.״זרקתי להם בפנים הכל,״ הוא מבשר
לאשתו כשהוא חוזר לביתו ,״את הכנסת,
את הוועדות, את המפלגה, הכל. זה המעשה
הפרודוקטיבי ביותר שעשיתי במשך הרבה

שנים, הרבה. מאז שנכנסתי לעסק הזה...
אני זרקתי להם בפנים את כל המפתחות
שלהם ...אלה הפנים, עסקנים עלובים, הם
בוחרים שר בישראל.״
במהלך הערב מצטרף אל גני הזוג גורן
גם פנחס עשת ותוך כדי ציפיה להחלטות
המפלגה, נחשפת מערכת היחסים האינטימית
בין ד,ח״כ המזדקן לבין אשתו
הצעירה מצד אחד, ובינם לבין ידידם
המשותף מצד שני.
״אני רוצח אותך! אני רוצה אותך!״
זועק מנהיג המפלגה אל אשתו הצעירה,
״את תהיי הכסא שלי בממשלה, בכנסת,
עכשיו ! בלי ועדות מינויים, עכשיו !״
אבל חיותה גורן דוחה אותו :״אני
לא עז שתקפוץ עלי מאחורנית. אני״לא
צריכה פנומאנים זקנים בשביל זה, לא
בשביל זה ! כמה שנים עוד תהיה פנונזאן?
מה אני אעשה אחר־כך? זה הלא ייגמר,
לא! 7״
כשהיא רואה שבעלה נחוש בהחלטתו
לוותר על המינוי, מתגייסת חיותה כדי
לסייע לפסח עשת לקבל את השרות בממשלה
ומטיחה בפני בעלה את האמת שלה :
״אני ריחמתי עליך, כי היית אדם, איזה
אדם ! עשית משהו חוץ מלצעוק ׳שמוק !׳,
או לפחות לא היית רחוק מהזמן שעשית.
התחלת לרדת אבל זה נראה זמני. היה
לזה אפילו חן. חשבתי שאבי אוכל לעזור
לך, יחד איתר. זה יהיה מעניין, זה יהיה
נפלא. הייתי כל כך בטוחה שנצליח יחד,
אם כל הכישרונות שלך, הייחוד שלך.
אתה גם הבטחת לי. ומה יצא מזה? ליצן
זקן ונפוח 1״

איש בודד
ועצוב״
ף* המשך הערב המשותף חושפים
השלושה את עצמם ומתגלים בקטנו-
ניותם, בצורה מנוגדת לחלוטין לתדמית
של אנשי ציבור.
לקראת סופו של הערב מצליחה חיותה
לשכנע את בעלה שיתייצב בפני מרכז
המפלגה ויקבל אח המינוי לשרות המוצע
לו .״רק אל תגיד שאתה לא רוצה עכשיו,
רק לא זה ! תנקום בי, תשנא אותי, זה
יעבור לך, אני בטוחה,״ היא אומרת לבעלה
,״רק אל תשתגע פתאום לגמרי

ותגיד שאתה לא רוצה עכשיו בכלל...
אני לא אחזיק מעמד עם זה. הם עומדים
לבחור אותך כמו שאתה רוצה ! נכון, קודם
הם לא רצו, הם חשבו על פסח, זה עלבון
בשבילך. אבל טועים לפעמים...״
חיותה מנסה להוביל את בעלה למרכז
המפלגה כדי לקבל את המינוי כשר, אלא
שהוא צונח בדרך ומאבד את הכרתו. הרעיה
הצעירה מזעיקה עזרה ראשונה:
״אני יודעת שחג וצפוף, אבל תעשו את
זה הכי מהר שאפשר ! זה יאשה גורן !
השר יאשה גורן ! שר, שר, חבר בממשלה.
אתם לא יודעים מה זה שר?״
אחר־כך היא מטלפנת למרכז המפלגה
ומבשרת :״כן, יאשה בדרך אליכם,
זה בסדר, הוא מסכים. אל תחכו,
תוציאו קומוניקאט, הכל בסדר. חג שמח.״
ולבעלה היא אומרת :״המפלגה תסלח
לי. הייתי מוכרחה לעשות את זה אחרי
שאמרתי את זה למגן־דוד אדום. זה יצא
לי שם. אני לא יודעת איך. אבל זה יצא
טוב בשבילך. יטפלו בך הרבה יותר טוב
עכשיו, כשאתה שר.״
האפילוג מתרחש ביום העצמאות כעבור
שנה. היותר. היא כבר חברת־כנסת המתוודה
בפני ידיד המישפחה, פסח עשת:
״מציעים לי לנסוע במשלחת הפרלמנטא־רית
לאנגלית. אני חושבת שאני אדחה את
זה. הבית שלנו בכפר היה מוזנח נורא...
היתה רק תמונה אחת, שאבי ציחצח תמיד:
התמונה של ג׳ורג׳ החמישי ...הייתי יושבת
בפינה ומסתכלת בתמונה והייתי חושבת לי
שמלך זה בוודאי איש בודד ועצוב. הוא
נותן פקודות, מחלק מתנות, מחייך לכולם.
אבל אין מי שיתן לו פקודות, מי שיתן
לו מתנה, מי שיחייך אליו. שום דבר.
הייתי בטוחה שזה הסוד שאני גיליתי וחשבתי
לי שכשאגדל אני אחפש ואמצא
מלך אחר...״
יאשה גורן, שעל שמו נקרא המחזה,
היה המלך הזה.

__ ״אגו חיי ם
במדינה חופ שית״
ך* ל! טבעי הוא שמחזה ששלושת נין
בוריו הם חברי-כנסת יעורר מיד גל
של ניחושים, למי התכוון המחבר כאשר
חיבר את המחזה. למרות שיוסף בר-

יוסף טוען כי דמויותיו הן פרי דמיונו
בלבד, יש בהן כמה סימני זיהוי המאפשרים
היקשים לגבי דמויות שחיו ופעלו
במציאות הישראלית.
יאשה גורן שלו הוא יליד אוקראינה,
מוותיקי מפלגה הנמצאת בשילטון שנים
רבות ואין הכוונה לליכוד. אשתו חיותה
היא ילידת כפר, צעירה ממנו בשלושים
שנה בקירוב. היא עסקנית העוסקת במוסדות
לילדים ההופכת עצמה בסוף המחזה
לחברת־כנסת.
במציאות הפוליטית הישראלית היה רק
זוג אחד המתאים לנתונים אלה. אין זה
מפליא שהשמות הראשונים הצצים במוחו
של כל מי שקורא את המחזה הם שמותיהם
של מרדכי ואורה נמיר.
מרדכי נמיר, שנפטר לפני כשלוש שנים
בגיל ,78 היה מעסקנים הבולטים של
מפא״י, כיהן במהלך הקאריירה שלו כמז כיר
מועצת פועלי תל־אביב, כשגריר יש ראל
במוסקבה, כמזכיר ההסתדרות, כשר
העבודה וכראש עיריית תל־אביב. נמיר,
יליד אוקראינה, חלה אחרי שבע שנות
כהונה כראש־העירייה, הפך משותק למחצה
אך עמד שיביאו אותו מדי יום למשרדו
בבניין העירייה עד שפרש מתפקידו והסתגר
במשך שש שנות חייו האחרונות
בביתו, עם אוסף פילי החרסינה שלו.
כאשר נשא את אורה נמיר לאשה היא
היתד. צעירה מכנו בשלושים ושלוש שנים,
כמעט אותו הבדל השנים שבין יאשר. וחיותה
גורן במחזהו של בר־יוסף. אורה נמיר

התשובה סיפקה אותה או לא.״
זאת ניתן יהיה לדעת רק כאשר יועלה
המחזה על הבמה והארץ כולה תעסוק
בנושא המעסיק בינתיים חוג מצומצם
בלבד.

״סיפור זי מה
מ פו קפק ״
ך* סערה הציבורית העומדת להת-
י י חולל סביב מחזהו של יוסף בר־יוסף,
שאת תגובתו באשר לזהות גיבוריו לא
ניתן היה להשיג השבוע, היתד, לפני כעש רים
שנה מנת חלקו של אביו, הסופר
יהושע בר־יוסף.
בסוף שנת 1958 פירסם בר־יוסף בהמשכים
ביומון הארץ סיפור בשם סיפור
הארבמה, שתיאר בשיטת זרם התודעה
את המתרחש בנפשותיהם של ארבעה מאנשי
מושב עולים חדש בגליל, ביום חג
חיבור רשת החשמל לכפר.
במרכזו של הסיפור ניצבה דמותה של
לאה, אם שכולה שאיבדה את שני בניה
במילחמת העצמאות, מסרה את משקה
במושב ותיק לקרן־הקיינזת לישראל ויצאה
עם בעלה לקלוט עולים במושב חדש.
לאח, עולה ותיקה מרוסיה, הופכת את
חינוך העולים ליעוד חייה, לזכר בניה
שנפלו. היא מנסה להטביע את חותמה
על כל תחום מחיי הכפר, הופכת בעצמה
לדמות סמלית.

גילה אלמגור ובעלה, יעקוב אגמון
מיהי ״הגננת.הלאומית״ ?

מחזאי יוסן ז כר־יוסף ז
שערוריה ציבורית
היא גם היחידה שד,יתד, אשד, של שר
חברת־כנסת.
כך, שאפילו לא התכוון בר־יוסף, במודע
או שלא במודע, לכל דמיון בין גיבורי
מחזהו למרדכי ואורה נמיר, אי אפשר
יהיה להימלט למראה המחזה מהשוואה
אינסטנקטיבית בין שני הזוגות — במחזה
ובחיים.
השמועה על כך שהתיאטרון הקאמרי
עומד להציג מחזה שגיבוריו מזכירים, לפחות
בפרטים חביוגראפים שלהם, אותה
ואת בעלה המנוח, הגיעה גם לאוזניה
של אורה נמיר, מהעסקניות הבכירות של
נעמת, המקדישה את פעילותה בעיקר לגני
הילדים של הארגון.
הח״כית פנתה אל הנהלת התיאטרון
הקאמרי, ביקשה לקבל את המחזה לידיה
ולקוראו. במיסדרונות הקאמרי פרחו רינונים
כאילו ביקשה אורה נמיר לערוך מספר
שינויים במחזה .,כדי שלא יזהו אותה עם
גיבורתו.
הח״כית של העבודה, שלמרבה האירוניה
היא גם חברת ועד ידידי התיאטרון הקאמרי,
הגיבה השבוע בתשובה לשאלת כתב
העולם הזה :״אני לא פניתי לתיאטרון
הקאמרי בשום טענה. אנחנו חיים במדינה
חופשית וכל תיאטרון יכול להציג מה
שהוא רוצה. לא פניתי אל הקאמרי בקשר
לשום מחזה וזה כל מה שיש לי לומר.״
אולם למנהל התיאטרון הקאמרי, אורי
עופר, היתר, גירסח שונה במיקצת .״השמועה
המהלכת כאילו עוסק המחזה יאשה
גורן בצורה ישירה או עקיפה במשפחת
נמיר היא חסרת כל שחר,״ אמר עופר.
״לא היתד, כל פנייה רצינית מצד מישהו
לבטל את הצגת המחזה. אורה נמיר שמעה
שמועה כאילו המחזה עוסק בה ופנתה
אלינו בשאלה אם יש דברים בגו. אמרנו
לה שאין לזה יסוד. אני לא יודע אם

סיפורו של בר־יוסף האב, שהצטיין ב־תיאורי־מין
ריאליסטיים, עורר ביקורות
חריפות .״סיפור זימה מפוקפק, נבוב, מופרך
מעיקרו, שלא נועד אלא לגרום צער
ועלבון לאלפים בישראל שהקריבו אח יקירים,״
כתב בטאון ההסתדרות דבר על
הסיפור.
הזעם והקצף יצאו נגד סיפורו של בר־יוסף
בעיקר משום שניתן היה לזהות את
גיבורת סיפורו עם רבקה גובר, שזכתה
בציבור לכינוי ״אם הבנים״ .רבקה, בת

ד,עליה מרוסיה, הקימה עם בעלה משק
מבוסם בכפר ורבורג בו גידלה את שני
בניה, שנפלו במלחמת תש״ח.
אחרי מותם התמסרה רבקה גובר לטיפול
בעולים חדשים, תרמה את מישקה
לקרן המגן, עברה להשתקע בחבל לכיש
וניהלה שם את בית־הספר האזורי. היא
עצמה זיהתה את דמותה בסיפור הארבעה,
שדבר כינה אותו בשם סיפור ההרבעה,
הגיבה במכתב לבר־יוסף אותו תלתה בחדרי
המורים של בית־הספר בנהורה.
״צריך לקרוא לסיפור משמיץ זה בשם
הרעלת הבארות,״ הגיבה אז רבקה גובר,
״בר־יוסף לא מבין בעבודה הנעשית׳ כאן
כמו שעיוור מבין בצבעים.״
יהושע בר־יוסף התגונן אז נגד הניסיון
לזהות את גיבורי סיפורו עם אנשים חיים:
״ברור שסופר הרוצה לכתוב מהחיים, מ-
הריאליה החדשה, נאחז בכל מיני קטעי
דמויות אותן פגש במציאות ויוצר מהן
דמות חדשה. מי שרוצה מוצא קשר ומי
שאינו רוצה לא מוצא. זה. האסון של
רבקה גובר, אם היא מנסה לזהות את
עצמה עם לאה שבסיפור. אני מאוד מצטער
שהיא רואה את עצמה בו. לא התכוונתי

אורה נמיר בהלוויית בעלה
״מלך זה איש בודד ועצוב״

אליה. ספרות היא מעל לכל השטויות
האלה.״
עתה נראה שבנו ייאלץ ללכת בעקבותיו
ולהגן על מחזהו כמעט באותם נימוקים.

״זה סתם
קי שקו ש״

^ ם לא די היה בתוכנו ובגיבוריו
של המחזה יאשה גורן כדי להוליד
חרושת שמועות, בא ד,ליהוק של המחזה
והוסיף עליהם נופך. את תפקידו של יאשה
גורן במחזה יגלם יוסף ידין ואת דמותו
של פסח עשת, אליעזר יונג. גילום דמותה
של הח״כית הופקד בידי גילה אלמגור.
היו שניסו ליחס משמעות מיוחדת לעובדה
אחרונה זו. שכן לבעלה של גילה
אלמגור, מנהל התיאטראות והמראיין יעקב
אגמון, היה בעבר סיכסוך פומבי עם אורה
נמיר. לפני כשנה וחצי ניהלה אורה נמיר
מאבק בו תבעה לסגור את תיאטרון
בימות שניהל אגמון ולהפסיק לו את הסיוע
הציבורי. אגמון החזיר מילחמה, תקף את
אורה נמיר בראיון רדיו, כינה אותה בתואר
״הגננת הלאומית.״
אולם כל ניסיון לקשר בין העימות
הזד, לבין העובדה שגילה אלמגור נבחרה
לשחק את חיותה גורן, הוא מופרד מעיקרו.
מחזהו של בר־יוסף, שנכתב לפני
כשלוש שנים, הוצע בשעתו לאגמון להצגה
בתיאטרון בימות והוא דחה אותו. עתה
החליט התיאטרון הקאמרי להעלות את
המחזה בקופרודוקציה עם תיאטרון חיפה.
הגיב השבוע אגמון על השמועות כאילו
היה לו אינטרס בהעלאת המחזה :״לחשוב
שזח היה מתוכנן זה סתם קישקוש. אני
מעולם לא אמרתי לגילה את דעתי בקשר
לקבלת תפקיד או דחייתו באופן עקרוני
איני מביע את דעתי על המחזות שאשתי
עומדת לשחק בהם. זה שייך לקוד של
החיים בצוותא עם אשד, שהיא שחקנית.
אבל אם גילה תחליט לעצב את הדמות
שהיא משחקת במחזה בצורה שתזכיר דמות
זו או אחרת, לא אכעס עליה. זאת לי
תהיה עילה לגירושין.״
מד, שבטוח הוא שלמחזהו של יוסף
בר־יוסף צפויה קבלת־פנים ששום מחזה
ישראלי, מאז מלכת האמבטיה של חנוך
לוין, לא זכה בה. לא יהיה זה מפתיע עם
המחזה יאשה גורן יזכה מיד עם הרמת
המסך בהצגת הבכורה שלו בשם חדש:
מלכת הכנסת.

המישטרה טוענת: האמרגן מרקו שדה
ערר נמ שו שנים אורגיות משולשות
עם אשה ובתה, שהיתה בת תשע.
מרקו טוען: זוהי 1סמה של הבת

מכך. הנערה אמרה להם, לדבריה, כי היא
אכן נהגתה ואז הציע מרקו שהיא תש־תתף
עימם במעשה.
זה קרה לפני שבע שנים, כשהיתה רק
בת ׳תשע .״הוא התעסק עם אמא שלי,
דאחר־כך גם אתי ״,סיפרה הנערה במי׳ש־טרה.
לדבריה, האם לא ניסתה למנוע את
המאהב ממגע עם הילדה .״להיפך, נראה
היה לי שהיא !שמחה מזה,״ העידה חבת
במישטרה. היא טענה כי מרקו שדה בעל
אותה עצמה רק שנה לאחר־מכן. לדבריה
היא לא ידעה בזמנו מה זה בדיוק, אבל
עתה, כאשר בגדה, היא מבינה מה קרה.
גירסתו של האמרגן היתד. שונה לחלוטין.
הוא הודה כי אמה של הצעירה ה״תה
מאהבת שלו שלוש שנים לפחות, אולם
״היא ׳נשואה,״ הסביר לשוטרים ,״לכן
היינו לוקחים !תמיד את הבת שלה אייתנו
לכל מקום, כדי שיהיה לנו אליבי. אבל
אני אף פעם לא התעסקתי אייתה. היא
היתד. כמו בת שלי וכימעט בגיל של ה נכדים
שלי, אז איך יכולתי לשכב איתר, ך״
לשדה גירסה משלו מדוע בחרה לפתע
הגערה להתלונן עליו, דווקא כעת, אחרי
שחלפו שבע שנים מהיום שבו התחילה
הפרשיה, לדבריה, וארבע שינים מהיום
שבו הסתיימו היחסים ביניהם, גם־כן לטע נתה•
״אתי בעסקים היה בחור אחד ש שמו
יוסי כהן,״ הסביר .״גם האמא של
הבחורה עבדה בשבילי. היא הייתה עושה
לי את כל ההדפסות של העסק. יוסי הכיר
כך את האמא ואחר-יכך את הבת.״ לדיברי
שדה, הוא תפס פעם את יוסי עם הבת
הצעירה על־חם, וזועזע .״היא בסך־הכל
ילדה,״ אמר ,״וידעתי שיוסי הוא גבר
די מושחת בענייני נשים. אז צעקתי עליו,

ביותר. מרקו שדה רצח את נפש הילדה
והרם את מישפחתה.״
האם מכחישה מבל־וכל כי קיימה יחסים
עם שדה בנוכחות בתה, יאו שאילצה
את בתה לקיים יחסים עימו. לדיברי האם
כועסת עליה בתה משום שהיא ניהלה
רומן עם האמרגן המזדקן, נטוך־הקומה,
שלידיברי הבת הוא ״האיש הכי מכוער
שאני מכירה.״ משום כך העלילה עליו
ועליה את העלילה הנוראה .״זו ההשפעה
של יוני, הוא גנגסטר,״ טענה האם בפני
השוטרים .״אבל אני מוכנה לסלוח לבת
שלי, היא בסך־הכל ילדה קטנה.״ לעומתזאת, אין האם מאשרת את גירסת שדה.
בינתיים מתעקשת הצעירה על גירס־תה
כימעט בשלמותה. היא אומנם נסוגה
כבר מעניין הבעילה, וטענה בחקירה חוז רת
:״לא ידעתי בדיוק מה זה, ולכן טעיתי׳״
אבל היא ממשיכה לתאר בציורה

וסרמדק/
***והרי הפורנוגרפיה חגגו הש-
ש\ בוע. הם לא נזקקו לסיפרוני־זימה
מיובאים או לביקור בבתי־קולנוע מסו־יימים,
המקרינים סיפורי עלילה שזורים
בסטיות מיניות הנראות בלתי־ימציאוית־י׳ות.
תיאורי המישטרה בביית־המישפט נ־תל־אביב,
על פרשת האורגיות שקיים האמרגן
התל-אביבי מרקו שדה עם ידידתו
יועם בתה בת התשע * ,עלו על כל דייטיון.
מרקו שידה ( )56 הוא דמות ידועה בקרב
אמני־חוץ שביקרו בארץ, יותר מאשר
אצל המפלה הישראלי המצוי. הוא הביא
לארץ שלל אמנים מפורסמים, אולם נוהגו
שלא להשתתף בחיי הבוהמה התל-
אביבית וסלידתו מטורי הרכילות, הרחיקו
אותו ימן הזרקורים. ברשותו של מרקו
מיכתבי־תודה ותצלומים של אמנים ובד־רנים
מהשורה הראשונה, שהפכו ידידיו
׳אחרי ׳שהביאם להופעות בארץ. עם אלה
נמנים אליקי היווניה, המלאך רוג׳ר מור,
באפי מסידרת־הטלוויזיה מישפחה שכזאת,
טוני הקטן, דיי צ׳ארלס ורבים אח רים.
אולם
שדה, למרות רשימת מאמנים ה מפוארת
שייצג, הייה שמי כימעט יתמיד
בקשיים כספיים. לדבריך, הוא חייב היום
יותר מ־ססס 100,לירות לאנשים שונים.
!ולמרות שהוא בעל מישפחה — אשה,
בן, שתי בנות ושלושה נכדים — היו
׳מיקרים שרצה לזנוח הכל ולהתאבד. הסיבה:
נטל הצרות והחובות היה כבד מדי.
רק לפני שלושה ׳חודשים אושפז מרקו
שדה, שישמו המקורי מרקו סעדיה, בבית-
החולים הדסה בתל־אביב, אחרי ניסיון
* על־פי צו בית־המישפט נאסר פירסוס
שמותיהן.

36 -1

התאבדות. רופאיו הצילוהו ברגע האחרון
ממש, והוא שכיב בבית־החולים חודשיים
תמימים.

׳ואיימתי שאם הוא יגע בילדה הזו עוד
פעם, או בכלל יתראה איתר״ אני אגיש
נגדו תלונה במישטרה.״

מ ר קו מגי ה
או אליבי!

בת־בית
או מאהבת!

ך* שבדעות האחרונים נראה היד.
כי מרקו חוזיר שוב לדרך המלך. מו־דעות־ענק
הודיעו כי הזמר התורכי זקי
מורן עומד לערוך מיספר הופעות בארץ.
לדעת אנשי המיקצוע הצלחתו של מורן
היתה מובטחת ומרקו יכול להבטיח לנו שיו
כי יפרע את חובותיו.
יעריב יבואו של הזמר התורכי לארץ התדפקה
המישטרה על דלת ביתו של מרקו.
לא היו אלה שליחי ההוצאה־לפועל, ש אותם
הוא כביר מכייר, אלא שוטרים נד
מחלק־המוסר של מישטרת מחוז תל-
אביב. הם הובילו אותו אחר כבוד לתחנת
המישטרה, ושם האשימוהו בהאשמות חמותת השוטרים הראו למרקו את עדותה של
צעירה בת ,16 בתה של ידידה קרובה
שלו, אישיר טעינה כי הוא עשה בה מעשים
מגונים ובעל אותה בנוכחות אמה, בעודו׳
מתעלס עם ״האם. התיאורים הפלסטיים
של הנערה במיישטרה כפיי שנקראו באוזניי
מרקו היו, לדבריו, מדהימים. הנעירה;
תיארה בפרוטרוט כיצד אמה, שהיתה:
מאהבת של מרקו, אילצה אותה, באיו מים
ובמכות, להצטרף למיטתה כאשר
מרקו היה אף ׳הוא באותה המיטה. לדיברי
הנערה הכריחו אותה האם ומאהבה
רק להתבונן בהם תחילה, בעת שהם ביצ עו
מישנל. הם ישאלו אותה אם נהנתה

*** דה העפיל! את יוסי כהן שנים כ-
\1/שומו־-ראש לאמנים שהביא לישראל,
אך !בעיקר כישומר־ראש אישי שלו,
ישכן חשש מנושיו הרבים, שאיימו לפגוע
בו אם לא יחזיר להם את כספם. לדיברי
מרקו סחט ממנו יוסי כל העת כספים
רבים — שומר־הראש הפך נושה .״גם
עכשיו, כששכבתי בבית-החולים הוא בא
אלי ואיים עליי ,׳ולכן חתמתי לו על שטרות
בעשרות אלפי לירות. כל זאת, כש אני
שוכב במיטה, במצב די מסוכן,״
אמר שדה.
לטענתו של מרקו ניסה יוסי לסחוט
ממנו כספים נוספים, גם אחרי שיצא מ־בית־חולים.
כשסירב, איים עליו יוסי ש יחסל
אותו. מרקו טוען כי יוסי הוא זה
שהסית את הצעירה, שעימר, יש לו עדיין
קשרים רומנטיים, למסור את התלונה
נגדו ונגד אמה במישטרה. ואמנם, התובע
המיישיטרתי, יחזקאל נחום, הודה הש־יבוע
כיי הצעירה הגיעה למישטירה כדי
למסור את תלונתה בחברתו של יוסי כהן.
עדות מפתיח בפרשת שידה היא עדותה
של האם. היא נעצרה לחמישה ימים, יחד
עם מאהבה. אולם, בעוד המישטרה מסרבת
לשחרר את מרקו ממעצרו, שוחררה
האם. לדיברי המי-שטרה בפיודהמישפט,
״המיקרה הוא חמור ומזעזע ומהמתועבים

מרקו >עם רונ׳ר מור)
״היא היתה בת בית אצלי״
פלסטית את יחסי המשולש שלד. עם אמה
ועם האמרגן.
המישטרה נסוגה אף היא מהאשמת הבעילה,
והחליטה להעמיד את שדד, לדין
ירק בבית־מישפט־שלום, וכפי הנראה לא
תעמיד את האם לדץ פלל.
מה ששיכנע את חוקרי המיישטרה להביא
את -שדה לדץ, היה ׳תיאורים מסויי־מים
של גופו של החשוד שמסרה הנעדר״
תיאורים אלה חיזקו את גירסת הצעירה
והרשיימו את החוקרים.
הסברו שיל מרקו להיכרותה של הצעירה
עם גופו פשוט :״היא הייתה בת־בית
אצילי! ,ואני אצלם. היא ראתה אותי המון
פעמים מסתובב עם יבגד־ים או ׳תחתונים,
לכן היא יודעת איך אני נראה.״
אם אכן העלילה הנערה עלילוית־שווא
על שדה, היא המיטה חורבן על ראשו.
הזמיר התורכי אומנם יופיע בארץ, אך
לא שדה יהיה זה שיגרוף את ההכנסות.
הוא יישב באותה עת בתא־המעצר. אם
יקבע בית-׳המיישפט כי שדה אכן ביצע
את המעשים המייוחסים לו, עשוי בית-
המישפט לגזור עליו עונש כבד.
אולם קודם־ילכן יצטרכו הקטינה ותובעי
המישטרה להשיב על שאלה ׳שעליה
אין ׳להם בינתיים תשובה: מדוע ׳המתינה
הנעירה שבע שנים תמימות עד שגילתה
את גירסתה על המשולש השנוי-במחלוקת.

במדינה

״חמבון לפריון העבודה והיזנוו־ן

(המשך מעמוד )35
אלא ׳שמלבד הנסיבות ד:.מיתמי״ד!,ווז ׳שבהן
!ניחנה ההחלטה, עבר השופט עבירה
גסה על החוק, הקובע שצו־ איפה יבול
להינתן רק על־ידי פסיכיאטר מחוזי. בית־המישפט
העליון קבע באחרונה ששופט
לא יורה על אישפוזו ־של אדם במוסד
לחולי־נפש, בטרם הוגש נגדו כתב־א־ש־ם.
וכך, בצהרי ה־ 11 בספטמבר מצא אותו
נער מפגר, שלא הבין הרבה מן המתרחש
סביבו, את עצמו כלוא: באחד מחדרי
בית־החולים לחולי־נפש בבת־ים, מנותק
מן העולם, מבלי שאיש מבני־מישפחתו או
פרקליטו יידעו שמץ של דבר על מד.
שהתרחש !ועל מקום הומצאו.
המישטרה חיפשה .״היינו מודאגים
ואובדי־עצות,״ סיפרה אחותו שיל הנער.
״פנינו למישטרה, וזו •פחד. בחיפושים אחר
אחי בגבים ציבוריים, ברחובות ובחופי
הרחצה, אך ללא הועיל.״
הצעיר המפגר היה יכול לד,ינמק עוד
שניים רבות !בין כותלי המחלקה הסגורה

מרכז ההדרכה

בית הספר למנהלי עבודה
נדטיתוף עם מ׳טרד העכורה — המכון הממשלתי להכשרה טכנולוגית

הקורס הבסיסי למנהלי עוסודוה

יפתח ביום די 30 בנובמבר בתל־אביב
נותרו מספר מקו מו ת

פדטים !הרשמה
בי״יס למנהלי עבורה, תל־אבייב, דרך חיפה • ,21ת״ד 33010ת״׳א, טל 252261 ,266271 .

לאחר שעות העבודה מרכזיה אוטומטית 422—427

ר 1בקס

גיטרות ¥אקורדיונים
כלי־נשיפה * אורגנים
מיתרים תופים

מורלה

המתנה היפה ביותר

הטפטים המעוצבים כיצירת אומגות

השאלה 4מבירה 4
תיקונים

מדכו ללמוד• ו היג ה

גינזסוג וססיסה

(לני וגי הרננ|

אלנבי ( 48 ליד רח׳ גאולה) ת״א,
טל 57773 :־03
נוסד ב־ 940ת

י ת רונו תהמרכזללימודינ הי ג ה
שיטת לימוד חדשה ובלעדית לנו

שופט כוכוויץ

הוכיחה עצמה בחסכון ניכר במספר שעורי הנהיגה
והצלחת התלמידים במבחן הראשון

מה החליט הבורר 7
במוסד- ,שבלל לא נועד לאנשים מסוגו.
הטישטרה היתר. מכריזה עליו בעל נעדר,
ובני־ימישפחתיו היו ממשיכים לחפשו עד
קץ הימים אילמלא עורך הדין סער, שנזכר
בלקוחו שבשלה להסתכלות ולא הזר
משם. הוא החל מתעניין: מה עלה בגורלו,
ובמהרה הבין את חומרת המצב והגיש
ביקשה דחופה לביטול צו האישפוז .״המבקש,
שעד היום לא הוגש נגדו כתב
אישום בנין העבירה שעלייה נעצר ונשלח
להסתכלות, הוחזק בבית־החולים לחולי-
נפש מיום סיום ההסתכלות, כנראה
ללא כל סמכות חוקית ׳וללא פנייה מצד
המשיבה (מדינת ישראל) לבית־מישפט
מוסמך, והמבקש אף אינו בחזקת עצור,״
טען עורך־יהדין .״הפניה לבית־המישפט ילד
טה: בערפל הימיסתורין. אין בתיק בקשה
לאי׳שפוז המבקש, אין כל פרוטוקול היכול
להעיד על ביקשה כזו או על !נימוקים
כלשהם לבקשה כזו, ואין כל פרוטוקול
היכול להעיד על קיום הליך מישפטי,״
צויין יעוד בבקשה.
השופט יהושע גרוס מיהר, כמובן, לתקן
את המעוות, וקבע — בהחלטה ׳חסרת־תקדים,
המטילה צל ביקורתי כבד יעל עמיתו
השופט בוכוויץ אך מסתבר כי
צו זה (צו האיישפוז) ניתן כנראה מתוך
טעות, שכן הוא ניתן בהעדרו של החשוד
ובא־בוחו, וכן סבורני שלא היתה אף
סמכות למתן צו כזה ...על כן, יש ממש
בבקשתו של עורך־הדין סער לגבי ביטול
צו האישפוז.״
דקות ׳אחדות לאחר־מכן הוחזר הנער
אל בני־מישפטו המודאגים. הוא ניראה
מבולבל ומדוכדך 60 .הימים שבהם שהה
במוסד הסגור ייפלו לשמש ליפרנץ קאפקא
:נושא לרב־מכר. יחדש.
החלטה, אחרת של השופט בוכוויץ,
בפרשת הצתת בוטיק הפרפר בגבעתיים,
חיתה נושא לביקורת ״של חיועץ־המישפטי־לממשלה,
הפרופסור אהרון ברק( .״היועץ
מול השופט,״ ״העולם הזה .)2083
העולם הזה 2098

בהוהלח אזנזזון
בית כלל־רח׳ דרויאזוב , 5ת -א
טל 03-295261 :

הרזיה אינה כבר בעיה
בשיטת הרזיה אישית הלושלבת תרגילי• גוף, עיסוי ודיאטה
את מורידה יותר משקל
בפחות מאמץ ומוסיפה
ברי או ת, חן
ובטחון עצ מי
תזן 01•60

נ ס רושקלך יראה 1$ק׳; ג ס חווז

קורם מעשי בנהיגה מונעת (ללא תשלום נוסף)
מבון תאוריה משובלל
מבחני נהיגה מוקדמים

ח מי שהי מי ם מ תו קי םבמאי׳

לו ״7 /!40
הנחות לחייבו /ולססודנס־וו/

פי תוח חז ה
ועיצובו
ב שיטח טבעית

מבון הבריאות
בן• יהודה • 73ת ״ א • טל 238063 :
ן י 1עותו.ו;וו!ומר . 0 0 • 10.0 0 :.ס ד

(ספר המתח של ארנון הדר)

אזל

הודות להתנפלות הלקוחות על המדפים בגלל חששם
מהעלאת מחירים. נותרה כמות מצומצמת של ספרים
בכריכה קשה• פנה להוצאת תמוז או לחנויות הספרים
המובחרות ותובל ליהנות מספר מתח משובח (ומקורי).

באותה הזדמנות תוכל להשיג את שאר ספריו של ארנון
חדר — ובמחירים של לפני יום השישי המפורסם —
להזכירך :״הפלגה״ -״שניים״ -״טבעת של שתיקה״ -
״זאב בודד בחצר עוינת״

הוצ אתת מוז מאחלת לך ק רי אהנ עי מ ה.

רובקס

המתנה השימושית ביותר

הקהל הומלא׳ יצא מגידה מ י לואוו1
או 1הזמות הנערצת עלי < ,1ובו

טינה ז8הבינה

היה זה בעת שמינה עוד האמינה כי הובאה ל״ליברפול הישראלית״ ,כדי לבלות שם ערב
נעים בחברת אמרגנה וידידיו. היא לא תיארה לעצמה מה מצפה לה שם בהמשך הערב.

1ן 1ך | 11ה לפני הנסיעה לדיסקוטק כריש הוזמנה טינה צ׳ארלס לארוחת־פאר
11111 11\ 11 בווילה של האמרגן שהביא אותה לישראל, שמואל חוגי (משמאל,
משיק איתה כוסית) .את הארוחה הכין שף מייוחד, וארבעה מלצרים עמדו על טינה
צ׳ארלס כדי למלא את כל מבוקשה. הזמרת אמרה שהיא מרגישה כמו בחתונה יהודית.

ההתנפלות

המעריצים מתנפלים עד
צ׳ארלס. לקהל הרמלאי
בעיר כי טינה תופיע בפניו, והוא היה מאוכזב.
פרנק ג׳יבסון, הדופק על שימשת המכונית (משמאל).

מכנניוז הפונטיאק שבה נסעה טינה
הובטח מעל גבי מנדעות שפנוסמנ
מרוב בהילות נשכח נגן התזמורת
ברגע האחרון הוכנס גם הוא למכונית.

,ף* יגה, טיגה ינעל דינר!.״ הקהל
העצום שצבא על 1שער דיסקוטק
כריש שכרמלה, לא יבול למחול לזמרת
הדיסקו הנערצת עליו. היא סירבה להופיע
לפניו, ולמלא בכך את ההבטחה המפורשת
שפורסמה על כל לוחות המודעות, בעיר,
בצבעי שחור על צהוב ובאותיות של קי-
דוש־לבנה. במודעות ונכתב בי הזמרת טינה
צ׳ארלס ׳תהיה אורחת. כריש.
מפוחדת עד־מוות הובהלה טינה ממכונית
הפונטיאק ׳שהביאה אותה למקום אל מיש־רדו
של שמואל חוגי, בעל כריש ובעל
חברת פינגווין הפקות שהביאה את הזמרת
מאנגליה לישראל. היא ישבה בפינת ה־מישרד,
רועדת כולה ועל סף הבכי, כשהיא
חוזרת ואומרת :״אני לא אצא מפה, אני
לא אלך בתוך בל הקהל העצום שם, בחוץ.
אני פוחדת. לא רוצה לצאת החוצה.״
שותפו של חוגי, דני טימור! ,ניסה להסביר
לגברת צ׳ארלס כי היא חייבת לצאת
אל הקהל כיוון שיציאתה תתרום לקידום
מכירות הכרטיסים לקונצרטים שהיא אמורה
לתת: במשך השבועיים שבהם תשהה
בארץ. טינה סירבה :״אני הרוסה. הברת־התעופה
הישראלית המחורבנת דפקה. אותי
כל הבוקר בבמל־התעופה בלונדון, היה
איחור שיל שמונה ׳שעות. אני ערה מארבע
׳בבוקר. מה אתם. רוצים מהיי? אני רוצה
ללסת למלון. אני לא יוצאת החוצה, אני
פוחדת מהקהל הזה!״
חוגי היה מאוכזב. הדיסקוטק שלו המה
מסה לפה אנשים שבאו לראות את טינה
צ׳ארלס והוא מילמל אחוז ייאוש :״היא
הורסת לי את המקום, היא מוכרחה לצאת
החוצה, הבטחתי יאותה לאנשים.״
מה שקהל המעריצים בחוץ לא ידע
ומה שטינה צ׳ארלם עצמה לא ידעה היה

הבריחה

עובדה פשוטה אחת: הזמרת האנגליה
לא ידעה שהובטחה. היא לא העלתה
בדעתה כי שמה פורסם על גבי לוחות
המודעות ובעיתונים כאורחת מועדון כריש.
באותו יום ישישי, בשעת־ערב מאוחרות,
הגיעה זמרת הדיסקו הפופולארית טינה
צ׳אידלס לישראל ,׳אחרי שהייה ממושכת
מאד בנמל־התעוסה של לונדון, שנגרמה
בתוצאה !התקלה במטוס אד־על.
טינה המגדירה אית עצמה כ״קוקניי אמיתית״
הוכיחה שהיא אכן חברה׳מנית וקשו־חה.
למרות עייפותה הרבה הסכימה לסעוד
עם אנשי הלהקה, בווילה של אמרגנה,
ברמלה. היא רק ביקשה לקפוץ למלון כדי
להחליף את בגדיה.
במיכנסי ג׳ינם ׳וחולצת טרנינג כחולה,
מישקפיים כהים לעיניה, שיער פרוע ופנים
נקיים !מאיפור, הגיעה לביית מיש־פחת
חוגי, שם חיכו לה הלהקה שלה, בני
חמיולת חוגי, שהם המלכים הבלתי־מוכת־רים
של העיר רמלה, יורוני בראוו מן הסניף
הישראלי של חברת התקליטים המפיקה
את תקליטיה.
ארוחה כיד המלך הוגשה לטינה ולטל-
וויה. שף מייוחד ׳נשכר עיל־ידי בעל הבית
וארבעה מלצרים הועמדו לשירותה של
הזמרת המפורסמת. טינה, שהיא ׳שימנה,
!נמוכת־קומה ולא יפה, גילתה מייד מניין
באו לה הקילוגרמים העודפים. היא אכלה
ברעבתנות את מעדני המלכים שהוגשו.
בין אבוקדו ממולא ולישון ברוטב ישמ־פינייון
סיפרה כי נולדה בבתניול גרין שב-
מיזריח לונדון, אחד מרחובויתייה הדלים
ביותר שיל בירת אנגליה.
כשהייתה בת 15 עזיבה את בית-יהספר
!והצטרפה ללהקת קצב, כזמרת. אבייה המהנדס
חטף התמוטטות עצבים בגלל ה־

טינה צ׳ארלס מוברחת, יחד עם המוסיקאי לואיס גארדוב(באמצע) ואחיו
הבכור של האמרגן שמואל חוגי, דרך מחסני הדיסקוטק דחוסי פחיות
השמן, הכיסאות ושקי הקמח. בדרך נאלצה טינה צ׳ארלס לעבור גם דרך חדרי־השירותים
של הגברים. הוכנסה לבימה דרך מדרגות עקלקלות, מעדה וכימעט איבדה את ארנקה.

המעריצים

טינה צ׳ארלס היא הזמרת הנערצת ביותר על תושבי רמלה,
הידועה בליברפול הישראלית בגלל ריבוי הדיסקוטקים בה
ולהקות־הקצב הרבות שנולדו בה. הרמלאים אוכזבו קשות כאשר הזמרת הנערצת עליהם

סירבה לצאת מהמישרד ולהיראות בפניהם. יחד עם זאת גילו איפוק רב והמתינו
בסבלנות ארבע שעות תמימות לזמרת. כשעלתה לבסוף טינה צ׳ארלם לבמה, אחרי
ההמתנה הארוכה, פרצו במחיאות כפיים סוערות ובשריקות רמות במשך זמן רב.

1 1 1 | 1ן אחרי שנרגעה, הסכימה לבסוף טינה צ׳ארלס לרדת לדיסקוטק,
1111^ 11י לקחה את המיקרופון בידה ובקול חפוז ומבוהל אמרה לקהל שחיכה
לה משך שעות ארוכות :״שלום, תודה ולהתראות,״ ומיהרה להסתלק מהמקום,

בביתם ׳שבבתגול גרין. היא עצמו .׳עזבוז
יאת ׳שברבת העוני יכביר ליפני זימן יריב וגז ת־גוררת
כיום בבית רחב ׳מידות בסארי ש יליד
לונדון. לדבריה היא עקרת־בית מעולה,
מנקה ׳בעצמה את הבית, עורכת קניות
!ואינה נזקקת ׳לשירותיהם של עוזרת ונהג,
כמו זמרי פופ ׳אחרים. היא מטפלת באופן
,אישי בתינוק ישלה, מחליפה ומהתלת בין
קונצרט לקונצרט .׳וכשהיא בהופעות בחיו״ל
היא ׳משאירה אותו אצל האימא ישלה, כי
ירק עלייה היא ומסת.
את כיל זה סיפרה טינה צ׳אירלס על כוס
ויסקי, בין מנה לימינה, כשהיא פולטת:
״אלוהים! זה נראה כמו חתונה יהודית!
אני ׳באמת, אוהבת יהודים, אבל אני לא
אוהבת איך ׳שהם אוכלים, הם אוכלים יותיר
מדי.״ ׳ואגב אמירה ׳נגסה נגיסה גדולה
בעוגת קצפת שהיתר, מונחת לפניה.
שהציע לד, חוגי לביוא לאחד הדיסקוטקים
שלו קפצה בהתלהבות. חברי התזמורת
התלהבו כמוה, והבטיחו להוגי כי
ירביצו במקום הופעה מאולתרת. טינה
׳פנתה לנגן כילי ההקשה שלה, חתיך פור־
׳טוגזי בשם ליואיס גאדדוס :״איזה שיגעון,
אני ימתח לרקוד!״ ׳והחבורה יצאה במצב
רוח מרומם ׳ועליז יאת הבית, לניוון הדיסקוטק.
קצת
לפני שהגיעה מכוניתה של טינה
לדיסקוטק גילחה את נחיל האדם שציפה
לה. או־אז נכנסה ׳להיסטריה. כשנרגעה
מעט, לאחר מלאכת ה־שיבינוע המרובה

שהשקיע בה המוסיקאי •ליראים גארדויב,
שהוא גם ידיד קרוב ישלה, אמרה בענייים
דומעות :״היו צריכים להגיד לי שהבטיחו
לקהל הזה ׳שאני אופיע בפניו. הפניתי שלוקחים
אותי לבלות, הכנתי שאשתה לי
כוסית בכיף, שארקוד, שאבלה בנעימים.
ילא ׳תיארתי לעצמי שעושים מהשם שלי
מה שרוצים •בלי להתייעץ אתי או כילי
להודיע לי קודם.״
אחרי ׳שנרגעה ימעט הוכיחה טעה צ׳אר*
לס שהיא אומנם כוכבת, אך בלי קפריזות
׳שיל כוכבת. כשהבינה שהקהל כאמת לא
יפגע בה וכי המעריצים באמת רוצים רק
לריאות יאותה, הסכימה להיכנס לדיסקוטק
׳ולהגיד שילום.
חיא.הרעפת* דרך מחסנים חשוכים, דחו־סים
שקי קמח ׳ופחי ישמן, דרך חרר־השירו-
יחים שיל הגבירים אל בימת המועדון. עלתה
על הבימה ׳ובקול חפוז אמירה שליום בעברית
וימייד עברה לאנגלית :״רציתי להגיד
שלום, תודה ,׳ולהתראות.״
היא מיהרה להסתלק באותה דרך שיבה
באה. למעלה ,׳במחסן, נרגעה והתחילה
ישוב לחייו־ .אשת יחסי הציבור ׳שהוצמדה,
ילה בארץ, אילנה מימנו, אלימניתיו של קורבן
מינכן הספורטאי יוסף דומניו, ניסתה להזמין
,אותה יל,מסיבה כביתו של הצייר שאול
נמרי ,׳אחיו שיל הזמר יוני ,׳המופיע בחלק
הראשון של המופע ישלה. אך היא סירבה
׳ואמרה :״הערב נהרס לי, אני מחה ללכת
לישון. אני זקוקה לשקט.״

קאיריירה ישיבה, בחיריה בתיו, אך הוא נירפא
כישהתחיילה להביא הביתה כסף — ׳והירבה.
שנה לאחר־מכן הופיעה בסועדון־היריקו-
דים אמפייר, שבווסט־אנד של לונדון, הת־פרסמה
כזמרת ׳אולפן והקליטה תקליטים
,רבים בשמות ׳שונים. אז פגישה את האיש
׳ששיניה את מהלך חייה, המנצח והמפיק
בידיו. לונדוני ממוצא יהודי, שהיה בדיוק
כמוה — לא מפורסם ׳ורעב ללחם. בידו
הפיק יאותר .׳ומאז, גם היא וגם הוא הפכו
— ׳לדבריה — מיליונרים.
כיל זד. התרחש לפני שילוש ישנים, כשטינה
צ׳ארלס נקרא עדיין טינה ווב והייתה
בת . .20 במשך ׳שלוש השנים האחרונות
הפסו אלבומי התקליטים שלה, כמו אני
אוהבת לאהוב, הצת את ליבי, רקדי
גברתי הקטנה ורבים אחרים, סיפור של
הצלחה .׳חייה שיל טינה, שאימצה כשם־
מישסחה את ישימו הפרטי של אביה, צ׳אר-
לס, השתינו לבלי־הכר. היא ;מספרת :״׳התחלתי
לשתות שמפיאביה כבוקר. חברת־התקליטים
הציפה אותי ־ בזרי סזוחים וב־ארגזי
׳שימפאניה. ומכיוון ׳שלמרות ׳שאני
׳אנגליה גיזעיית אני שונאת תה אז ׳שתיתי
׳שמפאיניה, וער היום לא נגמלתי מההרגל

״אני או הבת
י הו די ם! ״
* 6פני שנ ה ני שאה טונה צ׳אירלס ל/בידני
ווב, גיטאריסט בלהקת־קצג. למידות
׳שמות־המישפחה הזהים שלהם לא
היה ביניהם כל קשר מישפחיתי. לפני ארבעה
היורשים ילדה יאת בנה בכורה מאבם,
והיא שולפת בגאווה ׳תמונה משותפת של
האב והבן ומכריזה כי בעלה יצטרף איליה
בארץ עוד השבוע.
את הילד השאירה טינה אצל הוריה,

כוכבת הדיסקו מוחה דימעה מעיניה כאשר המוסי־ה

קאי, לואיס גרדוב, מנסה להרגיע אותה. טינה, שלא
^ - 411
ציפתה לקהל כה רב, נתקפה היסטריה מרוב פחד, אחרי שנרגעה,
הסבירה כי אימת־הקהל שלה נובעת מכך שכימעט נרמסה למוות

על־ידי מעריצים נלהבים כאשר הופיעה באולם הפאלאדיום הלונדוני.
ערב לאחר מכן הופיעה בהיכל הספורט גס שס נתקפה
אימת קהל, אחרי ההופעה חיכתה שעתיים תמימות עד שאחרון
המעריצים עזב את השטח, רק אז הסכימה הזמרת לצאת מחדרה.

שיחר־צל׳ייג
למיכאל
(״מיקי״) קרפין, שליח רשות
השידור לגרמניה, אשר נשלח לרומא לראיין
את הארכי־בישוף הילאריץ קא״
פוצ׳י. בחוסר תרבות של ראיון, ובחוסר
ידיעה אלמנטרית בשפה האנגלית, הוכיח
קרפין כי ידע ואינטליגנציה אינם כישורים
מחייבים בטלוויזיה.
ראיון עגום זה הצטרף למסכת מבחילה
של שטיפודמוה, שהקיפה את כל כלי-
התיקשורת בישראל, שביקשה לחפות על
הכניעה לוואתיקאן בפרשה זו באמצעות
מסע־הסתה פרוע נגד קאפוצ׳י.

בגין ר ק בימי חו ל

1 \ 1 ^ 1ה 11111ך 4 ״ 11 מצלמת העולם הזה מנציחה את הסיפור
שמאת!׳ הקלעים: איך השפיעה הטל״
1 11 111111 1 #1 # 4 1 1
וויזיה על המהומות בוועידת ההסתדרות. הדבר קרה במהלך הכנת הכתבה (המצויינת)
של אורי גולדשטיין על הוועידה, ששודרה בליל־שבת האחרון. בתמונה זו: סיעת הליכוד
בהסתדרות יושבת בשקט. צלם הטלוויזיה מודד את האור על פניה של חברת הסיעה,
כדי לצלם את המהומה שעדיין לא הח״ילה. עד אז ישבה צירת הליכוד דוממת.

כשהכל היה מוכן, פרצה הסיעה במהומה,
למען הצילום. האיש הנראה מאחור קפץ
מכיסאו וצורח נגד הנואם, הבחורה ושכנה מוחאים כפיים בקצב וצועקים :״בגין
בשילטון! בגין בשילטון כשהם נהנים מן ההרגשה שמצלמים אותם. תוך כדי כך גרמו
למהומה גדולה, והנואם נאלץ ׳להפסיק את דבריו בגלל הרעש מחריש האוזניים.

.תצלמה נסתרת״ 2

.מצלמה נסתרת־ 3

סדרני הוועידה רצו אל המקום, כדי להשתיק
את המתפרעים. חברת״הסיעה ושכנה,
היודעים שעדיין ממשיכים לצלם אותם, מתווכחים בלהט עם הסדרנים ועם אנשי סיעת
המערך, שאצו גס הם למקום. גם צירים אחרים של הליכוד התעוררו בכל פעם שצולמו.

ביום הששי האחרון בשעה 12.45 בצד-,
ריים נקראו כתבי הטלוויזיות הזרות בארץ
ואלה של הטלוויזיה הישראלית לצלם את
ראש הממשלף מנחם בגין כשהוא מקריא
את תשובתו לנאומו המפורסם של נשיא
מצריים אנואר פאדאת.
בשעות הערב טילפנו מזכיר הממשלה
אריה נאור ומזכירו האישי של בגין
יחיאל קדישאי אל מנהל הטלוויזיה
ארנון צוקרמן, אל מנהל מחלקת החדשות
חיים יבין ואל עורך יומן השבוע
רם עברון וביקשו בשם ראש הממשלה
שלא לשדר באותו ערב את דבריו של בגין,
בגלל קדושת השבת. כשהציעו אנשי ה טלוויזיה
לאנשי משרד ראש הממשלה כי
יקדימו לשידור הודעה כי הנאום צולם
לפני כניסת השבת, סירבו האחרונים לקבל
את ההסדר.
הבקשה נראתה משונה ביותר לאור העובדה
כי תחנות הטלוויזיה בחוץ־לארץ
כבר שידרו את נאומו של בגין, הרדיו
בישראל חזר עליו בכל מהדורת חדשות
וגם הטלוויזיה בערבית שידרה את בגין
קורא את נאומו בשעה 7.45 בערב, לאחר
כניסת השבת. היו בטלוויזיה שגרסו כי
בקשתו המוזרה של בגין היא אות למלחמה
במחלקת החדשות, בעקבות התקרית ש־היתר.
בשבוע שעבר בין ראש הממשלה
לבין דניאל (״דני״) פאר ודן שילון.
בסופו של דבר לא שודר הנאום, משום
שמנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן החליט
את ההחלטה התמוהה לפיה ״יש להתחשב
בבקשותיו של ראש הממשלה.״
אולם הסיפור הפד לבדיחה. שכן באותה
מהדורת חדשות טלוויזיונית הוקרן דיווח
על ישיבת הממשלה שהתכנסה באותו יום
•שישי, לדיון בתקציב המדינה. בין השרים
שרואיינו בצאתם מהישיבה היה גם ראש־הממשלה
מנחם בגין. הפעם בישרו לצופים
כי בגין ושריו צולמו בטרם כניסת השבת.
השאלה שנותרה פתוחה היא: מדוע בגין
בעברית אינו מהווה חילול שבת ואילו
באנגלית מחלל את השבתי

האמתעל המייצו
לאחר שפורסם כבר המינוי של י ע רו ב
אחימאיר כסגנו של חיים יכין וכעורך

מבט אפשר כבר לספר על ההתרוצצות
שהיתר. מאחורי הקלעים סביב מינוי זה.
יבין לא רצה באחימאיר אלא ברם עכרון
כסגנו, אולם היה ברור לו כי צעד זה
יתסיס את המחלקה ובזאת לא היה מעוניין
מייד עם כניסתו לתפקיד. לפני כשבועיים
הוא שאל את אחימאיר :״•אם אני אציע
לך את המינוי מה תשיב?״ אחימאיר,
שנדהם מצורה זו של הצגת העניין, השיב
לו :״אחרי שתציע תדע מה תשובתי.״
באותה עת פנה יבין אל עברון והבטיחו
לעשות את מירב המאמצים למען יקבל
את התפקיד.
נראה כי לחצים של מנהל הטלוויזיה
ארנון צוקרמן ושל מנכ״ל רשות השידור
יצחק ליכני על יבין הם שהכריעו בסופו
של דבר את הכף, וכן העצה הידידותית
שנתן לו מנהל המחלקה הקודם דן שילון,
להסכים למינויו של אחימאיר.

פ תי ח ת ..מבט״ ח שו 1ה
אחד הדברים הראשונים שמתכוון חיים
יבין לשנות בחדשות הטלוויזיה הוא אות
הפתיחה של מהדורת מבט. על כך הודיע
בסוף השבוע לעובדי המחלקה. יבין מתכוון
להתלבש בראש־ובראשונה על הצדדים ה צורניים
של מהדורת מבט ולשנות גם את
מיבנה האולפן.
בכוונתו של יבין גם להכשיר את הכתבים
הצעירים במחלקת החדשות, כך ש יוכלו
להעביר ולהגיש שידורים חיים במבט,
יותר מכפי שנעשה עד כה.

עמום ארבלמתפטרי־חלל
נוסף במחלקת החדשות, בעיקבות
המינויים החדשים, עלול להיות הכתב
עמוס ארבל. ארבל, מי שהיה בזמנו
הכתב הפרלמנטארי, שימש בשנתיים האח רונות
הכתב לענייני תרבות ואמנות, כאשר
בראש הדסק לתרבות ואמנות לא עמד
למעשה איש וארבל עשה בו ככל העולה
על רוחו.
עתה הוחלט על מינויו של צער גורן
כראש הדסק, וארבל הודיע לראשי המחלקה
כי הוא שוקל אם להמשיך עבודתו
בדסק זה.

ליס ל א הוזמן
פסטיבל שילון עדיין נמשך. שילון, ש עזב
את הארץ בדרכו לארצות־הברית (דרך
לונדון) ביום השלישי השבוע, ערך בערב
שבת מסיבה במלון דיפלומט, אחת משרשרת
המסיבות לכבוד עזיבתו את הארץ
ואת התפקיד.
למסיבה הפעם הוזמנו רק ידידים אישיים
של שילון מרשות השידור וגם כאלה
שאינם קשורים לרשות, כמנהל אל־על
החדש מרדכי (״מוטי״) היד, תת-אלוף
(מיל ).רפי הרלב, מי ששמו הוזכר כמו־

.תצלמה נסתרת 4

״י בעוד המצלמה ממשיכה לצלם, ניגש דובר
ההסתדרות, שמואל סולר, אל איש לטלוויזיה,
אורי גולדשטיין, ותובע ממנו להפסיק את הצילומים. לבסוף ציווה היושב־ראש
לסדרנים לנתק את חוטי־החשמל של מנורות הטלוויזיה כדי לאפשר לצלמיה לצלם.
העו ל ם הז ה 2098

רות גלויה של מציאת־חן בעיני השילטון
החדש, ובעיקר בעיני ראש הממשלה,
.מנחם בגין. בגלי צה״ל קיבלו עורכי
התוכניות השונות הוראות בעל־פה, אשר
משמעותן היא להלל ולשבח את ראש-
הממשלה, ואילו אייבי נתן עושה זאת
בדביקות רבה כבר שבועות אחדים. אנשי
הליכוד הפכו גיבורי תחנת־השלום.
מפקד גלי צה״ל, מרדכי (״מוטקה״)
נאור, אשר לפני הבחירות התבטא כי ״אם
יגיע הליכוד לשילטון, הדבר הראשון ש היא
יעשה זה לסגור את גלי צה״ל״ ,נפגש
ביוזמתו מיספר פעמים עם ראש־הממשלה,
והצביע בפניו על שידורים שונים שהיו
לדברי נאור ״ציוניים״ ,ואשר שיבחו את
ממשלודהליכוד ואת ראשה.

עמד לתפקיד מפקד חיל־האוויר, ח״כ יוסי
שריד ואחרים.

אל המסיבה במלון דיפלומט, שעל המוסיקה
בה הופקד אחיו של שילון, שגם
הוא איש טלוויזיה, יגאל שילון, הוזמנו
בכירי מחלקת החדשות, מנהל הטלוויזיה
ארנון צוקרמן, מנהל הרדיו ׳חגי פינסקר
ומנהל אולפני הרצליה יצחק (״איציק״)
קול. מי שלא הוזמן אליה היה מנכ״ל
רשות השידור יצחק ליבני.

מדוע הו רזו ה ט פי ק
הדחתו של מפיק התוכנית עלי כותרת
חניגא אמוץ עדיין מעוררת סערה ב־מיסדרונות
הטלוויזיה. בזמננו, כאשר הוש מעו
טענות כנגד ההגשה של ירון לונדון,
היה אמוץ בין אלה שטענו כי יש צורך
להרחיב את יריעת המגישים ולהוציא את
המונופול על התוכנית מידיו של לונדון.
לונדון לא שכח זאת לאמוץ, ולאחר עבודת
הכנה בת שבועות אחדים הצליח להדיח
אותו ולרשת את מקומו גם כמפיק התוכנית.

ף־ סו ףיע בו ד

מה מכין מז כי רהממשלה?־
סגן אחימאיר וראש־ לשעבר שילון

ברשות השידור נפוצו שמועות כי מזכיר
הממשלה אריה נאור מכין, על־פי בקשת

מי יידחף?
אין מחלקת התוכניות בערבית מסוגלת
להודיע לקהל הרחב על פרטי הסרט הערבי
המוקרן מדי יום ששי אחר־הצהריים.
סרטים אלה זוכים להצלחה מרובה גם
בקרב האוכלוסיה שאינה דוברת ערבית,
אך כל נסיונותיהם של אנשי לשכת דובר
הטלוויזיה לשאוב פרטים מוקדמים על
הסרט, יוצריו ושחקניו, עולים בתוהו.

ת ח תוני תהברזל
למי שנהנה מהסרט ששודר בשבוע ש עבר
(יום ד׳) ,גננגה דין, צפויה הנאה
נוספת ביום הרביעי, כשתשודר הקומדיה
המצויינת משנות החמישים תחתונית הברזל.
המלחמה הקרה בין המעצמות, אשר
אחד ממוקדיה הידועים היה דווקא בברלין,
שימשה השראה לבמאי ראדן! תומאם,
ליצירת קומדיה בה מסופר על אהבתה
של טייסת רוסיה לקצין אמריקאי. בתפקידים
הראשיים משחקים קתרין המכודן

וברב הופ.

מתפטר ארבל

מו שעה להנהלת והטלוויזיה

נדחף?
ראש הממשלה מנחם בגין, מיסמך אשר
צריך יהיה לקבוע את ״היחסים בין מישרד
ראש־הממשלה, מישרד־החינוך ושאר מיש-
דדי הממשלה עם מחלקת החדשות בטלוויזיה.״
בטלוויזיה
חוששים כי המיסמך נועד
לקבוע כללי פיקוח מטעם ראש־הממשלה
והממשלה על החומר המוקרן במיסגרת
החדשות והתוכניות הנלוות לו, במוקד
ומבט שני.

ה מי לחמהעל
ח פ ירם ומזו הסמויה
בעיקבות פירסום בהעולס הזה על ה-
פירסומת הסמוייה בתוכנית עלי כותרת
לחברת חלילית (השם המצויין על התופים
והמצולם תדיר) החליטה הנהלת רשות השידור
להסיר את השם חלילית מעל התופים.
בעקבות
זאת פנה בעל חלילית שמואל
גדינשפץ במכתב למנהל הטלוויזיה, בו
דרש להסיר את שמות כל היצרנים מעל
יתר כלי הנגינה וכל מוצר אחר המופיע
בטלוויזיה. גרינשפון אף מציין במכתבו:
״יתר על כן, ישנן תוכניות טלוויזיה המצלמות
שמות המשפחה של יבואני אותם כלי
:נגינה וזאת ללא כל הצדקה הגיונית. מובן
שגם מנהג זה אנו מבקשים להפסיק.״
בטלוויזיה חוששים כי צפוי מאבק מש פטי
נרחב באם לא תמולאנה דרישותיו של
גרינשפון העומד לפנות לבג״צ אם אכן
לא יוסר כל סממן של פירסומת עקיפה
בטלוויזיה.

הנ עלם: פרטכער בי ת
למרות שמספר פעמים התריעו על כך,
ה עו ל ם הזה 2098

על־פי הוראתו של היועץ המשפטי של
רשות השידור נתן בהן הוטל מעטה סודיות
על פרשת העובד המושעה של הטל וויזיה
אשר הציע עצמו כמנהל הטלוויזיה
בערבית.
אנשי רשות השידור אינם מוכנים אפילו
למסור את שמו. זהו גיסים יחזקאל,
המושעה כבר שלוש שנים מתפקידו והממשיך
לקבל משכורת מבלי לעשות מאומה.
יחזקאל התעלם מהעובדה שעניינו
נמצא בדיון מישפטי־פנימי והגיש את מועמדותו
למיכרז מנהל הטלוויזיה הערבית,
עוד לפני שנפתח כלל המיכרז.
הוא הושעה לאחר סיכסוך עם מנהל
המחלקה מאיר כראל. לדברי יחזקאל
נבע הסיכסוך מהעובדה שהוא ממוצא עי ראקי,
ואילו יתר הפונקציונרים בטלוויזיה
בערבית הם ממוצא מיצרי.
אנשי רשות השידור אינם יודעים עדיין
איך להתייחס למועמדות של יחזקאל, משום
שאין בחוק כל מניעה בפני עובד מושעה
להגיש מועמדותו לתפקיד אחר.

הרמטב ״ ל בטיק
אחה אוני ב ר סי ט ה
הרמטכ״ל רב-אלוף מרדכי גור הורה
לבדוק את הצלחתה של האוניברסיטה המשודרת,
תוכנית יוקרתית חדשה של גלי
צה״ל. צעדו זה של הרמטכ״ל בא לאחר
תלונות רבות של מפקדים בצה״ל הטוענים
כי התוכנית היא ביזבוז עצום של
כספי הצבא וכי היא זוכה להקשבה מינימאלית.
במסגרת
התחרות האישית כמעט בין
מפקד גלי צה״ל מרדכי (״מוטקה״) נאור
לבין רשות השידור, החליט נאור להתחרות
באוניברסיטה הפתוחה של רשות השידור,
הזוכה להצלחה רבה. מדי יום בשעה 6.30
בבוקר מגישה מפיקת האוניברסיטה המשו
דרת
תרצה יוכל, שאין לה, אגב, הש כלה
אקדמאית, את התוכנית היומית שלה
ובאותו יום בשעה 9בערב חוזרים על
התוכנית עבור אלה הישנים בשעות הבוקר
המוקדמות.
מלבד ההוצאה הכספית העצומה שבעצם
הפקת השידור, מפיצה התחנה הצבאית
חומר רקע שבועי בין כל יחידות צה״ל.
כך עלתה באחוזים רבים כמות הניירת
המופצת בצבא, אשר לדברי המתלוננים
מושלכת לפח עוד לפי שקוראים בה.
מרבית הסיכויים שגלי צה״ל יקבלו
הוראה להפסיק את הפקתה של תוכנית
כושלת זו.

ה תנג דו ת ל דן פ תי ר
במחלקת החדשות ברדיו התעוררה תסיסה
לנוכח הידיעות על כך שמנהל המחלקה
הנבחר דן פתיר אינו עומד להיכנס
לתפקידו עד לחודש אפריל בשנה הבאה.
העובדים טוענים כי בהעדר מנהל תקופה
ארוכה, מתמוטטת מחלקת החדשות ועומדת
על סף שיתוק מוחלט בגלל יחסי העבודה
השוררים בה.
גם מנהל הרדיו חגי פינסקר אינו מרוצה
מכך שפתיר דחה שוב את כניסתו לתפקיד.
הוא הציע לערוך מכרז חדש על התפקיד,
כדי למצוא מנהל אחר למחלקה. אין להניח
כי דבר כזה אומנם יעשה משום שצפויה
התערבות משרד ראש הממשלה, שם מכהן
עדיין פתיר כדובר, וזאת כדי למנוע את
נישולו מהתפקיד.

סוף־סוף נמצאה עבודה למנהל לשעבר
של החדשות ברדיו יצחק גולן. גולן,
שאולץ להפסיק לעבוד בגלל אי־שיתוף־
פעולה מצד העובדים עקמו, לא עשה דבר
בחודשים האחרונים.
עתה, על־פי התיכנון החדש, יקבל גולן
שתי.תוכניות לרשותו, שתיהן מסוג התוכ ניות
ש״נגנפו״ ׳מגלי צה״ל: האחת היא
רבותי העיתונות בסיגנון מסיבת העיתונאים
של ישעיהו(״׳שייקר,״) בן פורת
בגלי צה״ל, והשניה היא קו פתוח ,׳שגם
לה אחות בכירה בתחנה הצבאית.

צפויות סנק ציו ת סרדין
צפויות סנקציות ׳שאולי יגיעו עד לכדי
השבתה, ברדיו ,׳בעקבות תכגיות של ועד
העיתונאים ברדיו להתנגד לתוכנית השב־תית
החדשה שנמצאת עתה בשלבי הכנה
סופיים.
׳ראש וועד העיתונאים ברדיו ,׳איש בית
השידור העברי אדמונד סחייק, עוסק
בימים אלה בשיחות ופגישות, גם בקרב
עיתונאי הרדיו וגם עם הנהלת רשות השידור,
בהן הוא מציג דרישות כספיות
חדשות בעקבות התכנון החדש, דרישות
שססנכ״ל הרשות לענייני מינ׳הל ׳וכספים,
אלי עכאדי, טוען כי הרשות לא ׳תוכל
לעמוד בהן.
אל מפקד גלי צה״ל הגיעו תלונות, אשר
בינתיים איש אינו מתייחס אליהן, על
פירסומת שעורכת התחנה לזמר אלמוני
בשם יהודה אדכוים.
בדיקה שטחית שנעשתה הראתה כי אותו
זמר הוא ידידה של אחת המגישות בתחנה,
מורלי יניב, הדוחפת את שיריו לתוב־ניות
רבות שלה. יניב היא אחות רעייתו
של מנהל התוכניות המוסיקאליות של
גלי צה״ל, דוכי לנץ.

ט רג די ה סגל צוזי׳ד
אחד הסיפורים המעציבים ביותר הגיע
השבוע לתחנה הצבאית גלי צה״ל, והוא
קשור בשתיים מהעובדות הבכירות ביותר
בתחנה, רב־סרן. תמר צור ומי שהיתר,
העוזרת שלה, סרן ישראלה מרח.
צור היא המפקדת המינהלית של התחנה.
בין השתיים התפתח סיכסוך, שהגיע לשיאו
כאשר צור חזרה מחופשת־לידה
ארוכה, והאשימה את מרת כי בגלל חוסר
כישוריה אירעו בתחנה תקלות בשידורים.
בדיקה שערכו בתחנה גילתה כי לא היו
כלל תקלות מיוחדות בתקופת חופשת-
הלידה של צור.
אולם מרת נאלצה לעזוב את התחנה.
בעיקבות סילוקה היא נקלעה למשבר נפשי
עמוק, שאחד מתוצאותיו היה עווית מסוכנת
באחת מעיניה. עתה שוכבת מרוז
בבית־החולים בתל־השומר, כאשר לעינה
נשקפת סכנה.
עובדי בית־החולים צופים מדי יום ביומו
בעלייה לרגל של אנשי גלי צה״ל למיטתה
של מרת, מעין מחאה אילמת על העוול
שנעשה לה.

ת ח רו ת א״סי־־נאנר
התחרויות בין רשתות הרדיו השונות
בהן משתתפות שלוש הרשתות של רשות
השידור, גלי צה״ל וקול השלום של אייכי
נתן, קיבלו לאחרונה ממד מצחיק ממש.
בין גלי צה״ל לקול השלום קיימת תח־

שדרנית יניב
מי דחף?

קולנוע

זהעתה הופיע

״עתה־ביטאון
שמאל עצמאי
ימה הסיכוי לחזית בין רק״יח לשל״י וימפ״ם? שיחה
עם חברי הכנסת מאיר וילנה מאיר פעיל ונפתלי
פדר.
איר לחלץ את המפד״ל משלטון הנצים? ראיון עם

ח״ב אברהם מלמד.
פרופסור נועם חומסקי על ספרו החדש של סול בלו.
טורים של יוסף מונדי, אשר רייך, גדעון ספירו,
יגאל לביב, גבריאל מוקד.
מדוע עלה הליכוד לשלטון? מסה של שלמה פרנקל.
עלייתו ונפילתו של איגוד סופרי ישראל, מאת יוסי
הוכמן.
מאמרים של ישעיהו אוסטרי־דן, ולודיה טייטלבאום
ועודד פילבסקי.

כ 1כ בי ם
הכוכבתשלא הגי ע ה
כולם: באוו בחודש •ה:א!חהדז: קירק דאג־לס
ודיוויד קאראדין, ג׳ון קאסאוומס
וג׳ינה רזילנדס, בריאן די־פאילמה וקלוד
ללוש. כמעט הוליווד בזעיר״אנפין. רק
אחת לא הגיעה, למרווה שמצפים לה כבר
כימה חודשים. היום היא מפורסמת פחות
משחיתה פעם, אבל חוג מעריציה נרחב
:במידה מספקת כדי שיהיה מי שימתין לה
שלמד.
בקוצר־חוח. ובראש המצפים
>״צ׳יצ׳״) להט, ראש עיריית תל־׳אביב.
אפילו חופנן שלקראת בואה יוצג מחדש
סירסה המפורסם ביזתד. אבל בינתיים
לא ידוע ׳כלל אם תבוא ומיתי, ואת הסרט
עומדים כבר להציג בשבוע הבא מבלי
להמתין עוד לנוכחותה האישית. שימו
של הסרט הוא האדמה הטובה, והסוכבת
שכה המתייסו לד, אינה אלא לואיזה ריינר,
השחקנית האוסטרית הקטינה שזכתה עבור
הופעתה ׳בסרט הזה באוסקר שני ברצי־

רה בעיית• כשזכתה, ב* ,1936 בראשון ש בהם,
סיפרו בהוליווד שלא הייתה עד אז
שחקנית שקיפלה את הפרס הראשי עיל
תפקיד קצר כל-כך. בעצם, כך טענו,
הפרם ניתן לה על שיחת־טלפון בתוך
הסרט כאשר היא, ביתור יאשימו הראשונה
של האמרגן המפורסם פלורנס זיגפילד,
מצלצלת אליו כדי לאחל לו יכל טוב לק־יראת
נישואיו בפעם השנייה. הייתה זו,
לדעת מומחים, הקלאסיקה האמיתית של
החיוך מבעד לדמעות,
״מאז, ציפו ממני שאחזור בכל סרט
נוסף עיל ׳סצינת הטלפון, רעל. התנועות
שעשיתי אז.״
התפקיד הגדול. אולם, עוד לפני
שהספיקה לחזור על סצינת הטלפון זכתה
בתפקיד שהבטיח לה מקום של קבע
בכל יספר על ׳תולדות הקולנוע :׳תפקידה
שיל או־ילאן, אשיח האיכר הסיני שאהבתה
ונאמנותה אינם ׳מתערערים למרות העוני
׳והרעב, המהפכות והבצורת, הבגידה וההזנחה
שהם מגת־חלקה במהלך הסרט.
האדמה הטובה חיה אחת ההצלחות הגדולות
של ׳שיטת האולפנים בהוליווד, שבה

המערכת: גבריאל מוקד,־ יצחק לאור, גדעון ספידו,
יגאל לכיב, שלמה פרנקל.
כתובת המערכת: תיבת דואר 3421 תל־אביב.
דמי מינוי לחמישה גליונות בשנה — 45 לירות.
להשיג בכל קיוסקים !

״עתה״ הזמן להקים את חזית השמאל !

11ז ו

רה• דהרכבה ע 7חי ת

לואיזה ריינר ופאול ׳מוגי כ״האדימה הטובה״
למה היא לא הגיעה?

ת ערו כ ת
רהיטים
מ ת מד ת

רהיטים להרכבהעצ מי ת

עדיין במחירים הישנים
מזנון מודולרי גובה 72ס״מ,
אורן 243ס״מ
מזנון מודולרי 8מגרות רחבות
— 5491.ל״י
350ס״מ
מזנון שיא הפאר, דלתות זכוכית,
— 7100.ל״י
גוף צפוי פורמאיקה
— 3235.ל״י
ארון 4דלתות +תוכן מלאי
מזנון פורניר מפואר גובה 322x190 אורן
— 5495.ל״י
שידות וספריות
״ציפעץ״ יש רק אחד. ציפי עץ, דומה עץ, יש עץ,
אין עץ, לי עץ וכולו הם רק חיקויים מתיימרים.
המחירים אי:ם כוללים מ.ע^מ.
1000מ׳ של תצוגה מרהיבה — חניה במקום.
שימו לב במוצ״ש פתוח מ 22.00—18.00-בלילה.
1859. -ל״י

ינ׳״א הו צ ל 125
ן!ים 51י\ טל 821795.

פות (ישנה קודם־ילכן הוענק לה הפרם על
השתתפותה בזיגפילד הגדול).
לואיזה דימר היא אחת מכוכבי־השביט
המוזרים ביותר שעברו אי־פעם בשמי
הוליווד. כל תהילתה הקולנועית מתרכזת
בעבודה של כשנתיים־שלוש, וכאשר
פרשה מרצון מן הקולנוע עדיין לא מלאו
לה 30 והיא ׳נחשבה, אולי בצדק, כאחד
הקורבנות היותר מפורסמים של שייטת
האולפנים המקודשת ששלטה בהוליווד.
חיי כתל שרוק. את דרכה האמנו־תית
החלה כילדת־פלא. לואיזה, ילידת
אוסטריה, התגלתה על־ידי מאכס ריייג־הרט,
מגדולי הבמאים של התיאטרון במאה
הנוכחית ,׳והופיעה בהצגות רביות בבימויו
כשהייתה עדיין בת 16 בלבד. מגלזדכיש־רמות
הוליוודי יראה אותה בשש נפשות
מחפשות מחבר לפייראנדלו, על הבמה,
והציע לה לבוא להוליווד. ואיזו: נערה
צעירה יכולה לסרב להציעה שכזו?
״כשהגעתי להוליווד,״ סיפרה ליואיזה
מאוחר יותיר ,״חשפתי שזהו המיקום הנפלא
ביותר עלי-אדטות. לא הבנתי מדוע
מוכנים לשלם לי משכורת כדיי שאעבוד
בגן־עדן שכזה. כמעט שהרגשתי כאילו
איני צריכה לשלם עבור התענוג. אפל כשהתחלתי
לעיבוד, הבנתי את הסיוד. כל
אותן הזרות אינסופיות שיל אותה השורה,
הצילומים החוזרים ונשנים של: אותה ה־סצינה.
במשך כל ישנות׳ עבודתי שם הרגשתי
שאיני יוצרת מאומה בעצמי. גם אם
הצלחתי, האחריות היתה על שיכמם של
הסובבים אותי. ניסיתי להסביר למעסיקי
שאיני אמנית שחייבת ליצור, אני חייבת
לשחק. אבל הם הבינו רק את: שפת הכסף.
הם צחקו, ולא הבינו מדוע. אני ירוצה
להופיע ישוב על הבימה.״
אכן. נראה שהאיוסיקרים לאי היוו עבו־

בעל
את עד ליו

השקפה מוגדרת, מפעיל ביד
אדה שצריכים לחיות ״וצירי
׳שהוא מקבל את התוצאה ה(דוגמה
אחרת היא חלף עם
מפיק פרזל הסרט רצויה
הרוח).
המפיק במקרה זה היה איירווינג תאל-
בדג (שדמותו שימשה השראה לטייקון
האחרון) ,אשר שיכניע את לואים בי.
מאייר שהקהל האמריקאי מסוגל להתעניין
גם בגורל איכרים סייגים, אם ייראו אמריקאים
דיים ואם סיפור האהבה יהיה מר כזי
די •הצורך( .אכן, סיפחה ישל ׳פדל באק
היה אחד הלהיטים הסיפחותיים הגדולים
•סל המאה) .בתנופה הוליוודית א־פיינית
הוא שילח לסין במאי ׳שיצילם אלפי קילומטרים
של סרט ירקע, וצווית שיביא משם
בגדיים; ,בקתות, אביזרים יוכל מה שאפשר
להעלות על אוניה, כדיי לשחזר את נופי
סין בעמק יליד ליוס־אנגליס.
תוך כדיי הסרטה יפוטרו שלושה -במאים
(אחד אף התאבד) עד ׳שהגיעו לסידני
פרינקלין ,׳שהתם על הסרט. התסריטאים
הוחלפו בזה אחיד זה, אפילו תאלברג עצ מו
׳נפטר תוך פדי ההסרטה. משום כך
הוחלט להקדיש את הסרט לזיכרו.
האוסקרים גאו. התוצאה היא מיפעל
הוליוודי ענק, עם אלפי משתתפים, עם
סצנות המוניים כמו פלישת הארבה לש דות
חיטה או המונים משתוללים בכרך
סיני, ועם סיפור אהבה בגודל שאפילו
תאלברג לא ייפול הייה לצפות למרהיב
ממינו• זה היה אהד הלהיטים הגדולים
ביותר שיל איותה השגה, והכנים יפי שיניים
וחצי מכפי שיעלה, למרות שההפקה הייתה
היקרה ביותר שידעה חברת אס־ג׳י־אנז.
בין השאר זיכה הסרט !גם בשני פרסי
אוסקר: האחד לצלם קארל פחוינד, גרמני
שהיד, מחלוצי הקולנוע מחדשי שיטות

העו ל ם הז ה 2098

הצילום עוד ׳במולדת! ,והשני ללואיזה
ריייגר. אלא שזאת קיבלה את הפריס בדרכה
האישית. לא זו בלבד שבימים שבהם
היה הזוהר סימן־ההיכר של עולם הסרטים,
היא התעקשה להסתובב בלי איפור,
׳ולבושה; בימיבבסיים בכל פעם שהייתה
מחוץ ׳לאולפן ההסרטה, אלא שסירבה
לבוא לטכס האקדמיה אם הפרס לא יובטח
לה ׳מראש. אחרת, מה יש לה לעשות ישם 1
היא הובאה למסיבת האוסקרים ברגע ה־אחרון
בשיער לא־מסורק, והוליווד כולה
ראתה בכך פגיעה בכבודה.
לסחוט כרימון .״שני האוסקרים
הללו הרסו את הקאריירה שלי,״ אמרה
ליהאיזה רייגר מאותר יותר. זאת, אולי
הגזמה קטנה, כיוון שמה שהרס. את ה־קאדיירה
שילה היה סידרת הסרטים ה־עלובים
שבהם ׳נאלצה להופיע אחדי שתי
הצלחותיה הראשונות, כאשר חברת אה־ג׳י־אוו
מנסה לסחוט אותה כלימון (היא
עצמה השתמשה בביטוי זה) !ולנצל כל
גרם שיל ׳תהילה שרכשה לעצמה! .וממד־כיב
הפחיות הישוב מכיל בקביעת דרכה,
היה היא עצמה.
״׳באחד הסרטים התרשם הצוות מסצנה
מסוייימת, והוחלט ׳לצלם אותה ישוב. מן
הבוקר, ועד הערב צילמו אותה הסצנה,
מכל הזוויות האפשריות. לבסוף, כאשר
הגיעו לחדד־העריכד״ החליטו להשתמש
בסציסות שצולמו בערב• .אומנם אני כבר
הייתי יאז עייפה מאד! ,חהמישחיק הייה פחיות
טוב, אפל מה שש׳יכנע אותם הדה איפות
הצילום.״
;בעידוד ביעלה דאז, המחזאי קליפורד
אודטס, היא פרשה׳ מהוליווד כדיי להופיע
במחזה. בינתיים התגרשה מפעלה. ,נישאה
בשנית, הופיעה יעל הבמה האנגלית ׳וחזירה
בפעם האחרונה לקולנוע ב־ ,1943 בסרט
בשם בני ערובה. התוצאה לא גירתה
אותה ׳להמשיך. מאז היא מופיעה לעיתים

שחקן ריצ׳ארד כרטון מחזיק ״עוזי״ כידו ב״אווזי הפרא״
המחיר — 12 מיליון. כמה עלה ה״עוזי״ ?
מזומניות יעיל הבמה ׳(!אהה מהצלחותיה די־גדולות
הייתה בתפקיד גיגה בהשחף) בערבי
קריאה; ,ולעיתים רחוקות מאד במה־זיוית
טלוויזיה.
אף על פי כן, רבים זוכרים אותה עד
עצם היום הזה: הן כאחית והיחידות שהעיזה
לומר ״לאו״ להוליווד, ווהן כסמל
המסירות הנשית מן האדמה הטובה.

א״נו
בלי זרם
איים בזרם (גת ,׳תל־אביב, איר־צויתיהברית)
— הבמ אי פ רנ קלין
ה צל ם פרד קננ ק׳ א מפ
שאפנר,
והשח קן ג׳ורג׳ סי. ס קו ט שיתפו כבר פ עולה בעבר, בפא טון,
ו ה תו צאה הו כי ח ה בבר אז א ת פי שרתו של כל אחדמהם
לחוד, ואתהה בנ ה ה שוררת ביני הםכשהם עובדי םיחד. אכל
נר אה שגם הםלא יכלו ל ה תג ב ר על ה מי כ שול ש הפיל עד
היו ם קו ר בנו ת איו״ספור, ש שמו סי פו רי ה מינגוויי.
מהש הי ה כובש אתה מינגוויי ב מייו ח ד, אי לו ראהאת
הסרט, היו כמהמ קי ט עי המשחק. ב עי קרג׳ורג׳ סי. ס קו ט,
ה מגל םאת בן־ ד מו תו של ה סו פרבתע רו ב ת נדי רה של
ק שי חו ת ורגישות, ושל עדנה המסתתרתמאח רי פול חני
גבריות ו דייווי ד ה מינג ס, בידיד המסתתרמ פני ה מ צי או ת
ב תוך ב ק בו קהמשקה ( הי ח סי ם בין ה שניי ם מז כי רי םמאד
ספר אחד של ה מינגוויי, לרכוש ולאבד).
מצד שני, ה אי רו עי ם שב הם מעו רבו ת ד מויו ת מ שו ר ט טו ת־הי
טבאלה, גורפים ריח בנ אלי ושגור מדי, ע ם תגובו ת ה שייכו
תלמ סו רתה הו ליוו די ת הי שנ ה, בין א ם ברכי שת ליבו
של בן המס תיי גמא ביו, או מוו ת ה רו אי תוך כדי הצל ת
פ לי טי ם י הו די ם. אין ספקשה מינגוויי עצמו, ש איי ם בזר ם

״עוז״׳ בתפקיד היראע!׳

ג׳ורג׳ סי. סקוט: קשיחות ורגישות
אינו סיפרו ה טו ב ביו ת ר, נו שא בחלק מן האשמה, אבל
אין ב בן כדי לנ חםאה צופה ה קולנו ע.

גם מערבון ־
גם אסון
או טו בו סהת שו קו ת (אלנבי,
תל־אביב, אירצות־׳הוברית) — סרט
בשם כז ה ׳הוצג בארץ כבר, לפני
שנים, א בל אז הו א הי ה מ בו ס ס על סיפו ר של ג׳ון ס טיינ ב ק.
לסרטה חד ש אין כל ק שר ל ס טיינ ב ק. זו הי פ א רו די ה מעו דכנ
תלמ די על סי ר טי הקאטאסט רו פהל מיני ה ם, ובעיקר ל־סיד
ר ת ״נמל -ת עו פ ה על גילגוליה ה שוני ם.
אתמ קו םהמטוס תו פ ס או טו בו ס א טו מי, מ צויי ד ב־שיכלולי
ם ה מו פ ל אי ם ביו ת ר של ה ט כני ק ה, היו צאלמסע־הבכורה
שלו מניו-יו ר ק לדנוור. כ מ קו בל בכל סרטקאטאס -
ט רו פ ה, יש כ אן נבלים שרוצים ל ח בל במיבצע, ב עיו ת אי שיו ת
של הנ הגי ם ושל ה ט בנ אי ם, מ ריבו ת ו עי מו תי ם בין הנו ש אי ם,
וכול םמקב לי םממ די ם ג רו ט ס קיי ם מגו חכי ם, כדי להצביע
ב מובן על ה איוו לתשמסתתרמאח רי ה א סונו תהמ פו ב ר קי ם
ל מיני ה ם.
או ל ם כא שר מערכת ההקב לו תוההצח קו ת נעשית גסה
מרגע לרגע, ו עלילו ת ה או טו בו סהמש תולל בכבי שי ה ה רי ם

אוטובוס התשוקות: גם מרגע לרגע
הצרים מז כי רי םברמתםאתהמער בוני םהפ חו ת -מו צ ל חי ם
מ תוך אהבה נו סחאמ רי ק ה ( שכמה משח קני ההק בו עי ם
מו פיעי ם כאן) קשהלה תפ על מן ה מו צרה סו פי.

לדחום־אפריקה יש אולי, בעיות באר׳ם,
אסל סתחוס הקולנוע היא דווקא מסתדרת
די טוב. היא מושכת באחרונה הפקות
יקרות, כוכבים נוצצים זסירטי-ייוקרה.
מדברים על היחסיים ביין השחורים ׳והלבנים
ביבשת הישיהורה, בנוסח שאיניו מייו־יעד
למצוא הן בעיניהם שיל חלוצי הסוה
השחור .׳והפרט הפיקנטי מכל: משום־
ימה מצאו מפיקי הסרט לנכון לשים בידי
גיבוריו, שבידיי חרב מכל העולם, את
פלי־הנשק המתקשר ישירות לישראל —
העוזי.
המייבציע הקולנועי החדש בידהום־אפרי-
יקה הוא, כמיבצעים הקודמים, בריטי במקורו.
שמה׳ של ההפקה אווזי הפרא,
כשמו של ספר שנכתב על־יידי דניאל
קארניי, בסו שיל פקיד מי׳שרר-המושסות
הבריטי שנולד בביירות וחי היום ב־רודזיה׳
,נושא! הספד הוא מיבציע שבו
50 שכירי־הרב לבנים מצילים נשיא של
מדינה שיחודה ,׳שהופל מכס השיילטון.
אווזי הפרא הוא כיסוי לשכירי־הרב ש בו
השתמש הסופר האירי שיון ארפאלווין
כדי לתאר את עיסוקי בני־עמו, שהלכו
להילחם בשדות זרים למען התהילה ולמ ען
הפרנסה שלא נמצאה בשפע, בביתם.
שם אחר לאותו המיקצוע, המקובל כיום
יותיר ומתייחס יישי״חות לשפירי־החרב האפריקאים
הוא ״כלבי המילחמה״ — ואכן
זיהו שמיו של ספר בעל נושא דומיה מאד,
של פרידריק (תיק אודנוה) פדרסיית, שעומד
גם הוא להפוך בקרוב לסרט.
מה שמפליט במיוחד את הפקת אווזי
הפרא היוא המשאבים המושקעים בי. כבר
החום בחור שהסרט ייעלה כ־ 12 מיליון דולר
,׳וברשימת הכוכבים הנוטלים בו חלק
אפשר למצוא את ריצ׳ארד ברטון (מפקד
היחידה) ,רוג׳ר מור, ריצ׳אירד האריס 1־
האירדי ׳קרוגר. מפיקי הסרט אינם שוכחים
׳לציין ישוב ושוב כי זו תהיה הפעם
הראשונה שבה ייראו, מול פני המצלמה,
כיצד מגייסים ומאמנים את •שכירי החרב
ומהן הדרכים שבהן פעלו באפריקה. לשם
כך הוזמן במייוחד קולונל מייק הואר,
(המשך בעמוד )44

413

קולנוע

איזה גודל
של טמפון הוא הנוח לן ביותרי טמפיו או־פה קטן משפתיו ולכו, קל ונוח
לשאתו בארנק. טמפון 0 . 6 .נכנס לתור גופר
בקלות תור שניות בעזרת אצבע הנשארת נקיה י
ללא כל אביזרי עזר שיש צורר להפטר מהם
לאחר השמוש.

(המשך מעמוד ^ )43
איש הצבא הבריטי ׳שהפך לשכיר־החרב
המפורסם ביותר (ולדעת !רבים, הידוע
ביותר לשיי׳מצה) בפעולותיו בקונגו וב־קאטאנגה,
בתקופה הפתעה, ו׳העקויבית־מדם
׳שיל לוסדמבה וצ׳ומיבה.
לבסוף, כימעט ׳שאפשר ליוימד בי זהו
סרט שיל בנים מפורסמים. הבמאי הוא
!אנדרייו מקילאלגלן, ביו שיל ׳שיחקו־יקולנוע
מפורסם בישנות השלושים שזכה: בפרס
האוסקר יעל הופעתו כמלשין ׳שיל ג׳ון
יפורר. מקלאגילן ג׳וניור הוא בביר במאי
:ותייק המתמחה בעיקר בסיירטי־פעולה. ויב־מערבונים.
ישני יפנים נוספים העובדים
בצוות ההסרטה הם גדין בייקר, בנו ישל
השחקן הבריטי המנוח סטאייליי בייקר
׳וסריס וילדייג, בנם של השחקן הבריטי
:מייקל וילדי׳,ע ואיליזבת טייילור.

שחקני ם

תירוש בלעדי — 0.6 .מיני.
החידוש הבלעדי האחרון של 0.6 .טמפון מיני
המיועד לבתולות, לנערות צעירות ולנשים
עם דימום מועט. לטמפון 0.6 .מיני, כושר
ספיגה ענק כמו לטטפוני 0.6 .האחרים;
נורמל: למרבית הנשים
ואקסטרא: לנשים עם דימום רב,

הו א לו הי !
׳שלושה סרטים מרתקים היום את אמריקה:
באופן מיוחד. על הראשון בהם אין
כבר צורך לייחד את הדיבור. זהו מילח־

איזה מידה יפריעו 1לו. ביקורות שליליות
על: תפקידו הקולנועי הראשון. למזלו,
הביקורות היו דווקא אוהדות למדי, אם
כי הכיל ציינו בראש וראשונה: את !פרנס.
׳והנווד !מסכים עימם. הוא מתייחס לשחקן
הישיש בהערכה בלתי־מסוייגת.
אשר לעצמו, הוא מוכן להעיד ששמח
מאוד כאשר ידידיו אמרו לו כי שכחו
בכלל יש!הם מכירים איותו אישית, ישעה
שיחאו את הסרט ,׳והתייחסו ריק לדמות
על המסך .״אפילו העובדה ׳שחבשתי מיש־קפיים
בסרט, כמו בחיים, לא הפריעה ליי
ליצור יעל הבד זהות שובה מן הזהות
הפרטית שלי.״
דינוור, שהיה מסווג מאז ומתמיד כזמר
לכל המשפחה, איש מוסר ׳ואפילו קצת
״׳מרובע״ ׳בעייני דפים, מוכן להתנסות
בקא׳ריירה ׳קולנועית נועזת קצת יותר מן
הקאריירה הזימדתית שלו .״הייתי מוכן
להתמודד עם תפקיד כמו זה של דה־נירו
בנהג מונית, אבל איני חושב שאמצא
מישהו ׳שיציע לי דבר כזה,״ הוא מוידה.
״קאריל ריינר סבור ׳שצפויה ליי קאריירה
בנוסח ג׳יימס סטיוארט או גארי קופד,
שבה אג׳לם תמיד את עצמי, אפל בסיסו־אציות שונות,״ למי שמכיר את התד־

טמפון . 0.6 .הנוח והבטוח ביותר בעולם,
נותן לר הרגשה משוחררת וחפשית
365 ימים בשנה. תוכלי ללבוש מכנסונים קצרים
והדוקים, חצאית מיני או ביקיני. תוכלי לרקוד,
לטייל, לטבול באמבט ולרחוץ בים בבטחון מלא.

חדש ! אריזה חסכונית של 40 טמפונים +שי —
ארנקון פלסטי לנשיאת ב טמפונים בארנק.

או־ט־ז
הטמפון בעל בושר הספיגה
הטוב בעולם
רשום מלניד,

שחקנים קרוגר, סרטון, מור, האריס וה״עוזים״ ב,,אווזי הפרא״
איך מאמנים שכירי־חרב?

דפוס גוה שא ג ן
עכר לרחוב

יסוד

המגולה 15

ממשיך לשרת את לקוחותיו לפי מיטב המסורת והידע בעבודות דפוס

הזמנות לשמחות +פנקסי חשבונות לפי התקן החדש
עבודות משרדיות

שירות מיוחד לבתי דפוס

ימת הבוכבים, הסרט ׳שיכבד גול ממלתעות
את תואר אלוף הקופות שיל כיל הזמנים.
הסרט השני, שזה־עתה יצא לשוק, הוא
מחפשים את מר גודבר, זבו ההזדמנות
הראשונה לראות את דיאן קיטון בתפקיד
דרמיא׳תי, כשהיא מתפשטת ומחפשת מיעט
אהבה בעיר ישל אנשים ׳בודדים, לפי סיפורה
רב־המכר של ג׳׳ודית רוסנר.
אולם המוזר מבין השלושה הוא הו,
אלוהיים ,׳קומדיה ישבה לא רק מדברים
יעל אלוהים אלא אף ׳רואים אותו מופיע,
מול המצלמה ,׳שופע הברקות ווד״לציות
בדמותו של ג׳ורג׳ ׳ברגם הישיש בן וד,81
שהיה שותפו שיל ואלתר מתאו בצמד
בכותרות וזכה בפרס האוסקר על הופעתו.
ברגם מגלם את אלוהים הפל־ייכול בקומדיה
זו של קארל ריינר (שותפדלשע־בר
לבדיחות של מל ברוקם) ,׳המספרת
על פקיד סופר־מרקט אפור ושיגרתי למ דיי,
שיסדר חייו מתהפך כאשר הכל־יבול
מחליט להתערב אישית בענייניו.
את הפקיד הקטן והאיפור מגלם סובב
שאונו קטן ואינו אפור כלל וכלל, ג׳ון
דנוור. אומנם, בסרטים ליא הופיע קודם־
לכן, אפל הוא משמש כבר כמה שינים
טובות כאליל־זמ׳ר הנערץ על נשים כנות
כל הגילים באמריקה. מאז היה חבר בשלישיית
צ׳ד מיטש׳ל, ודרך סידרה ארוכה
יש׳ל תקליטים ׳והופעות איישיזות, הצליח
דנוור להתגנב ללב האמריקאי הממוצע,
יעל אפם ועל חמתם של מבקרים רבים,
בעיקר חסידי רוק ופופ מתקדם ,׳שיראו
פו דמות מיושנת וחסרת־מקוריות.
זהות שונה .״העובדה שהמבקרים
לא ינסו לי חסד לא הפריעה לי או למוסיקה
-שלי,״ אמר דנוור, כאשר נישאל ב־

מית הציבורית ישל דנוור, הדבר נישמע
הגיוני מאד, מאחר שגם סטי׳וארט וקופר
הוו דמויות קילנועי־ת שנועדו לכיל ה־מישפחה.
השאלה, בומים טרופים אלה,
הי׳א היכן ניתן למצוא תפקידים מתאימים
לדמות כזאת, מחוץ לאולפני וולט דיסני.
אולי לאלוהים, זה שדנוור חסה בצילו,
פתר׳וניס.

מ ד רי ך
חובה לדאות
תל־אביס — תשוקה אפלה, קאספר
האוזר, הגבר שאהב נשים, רוקי.
ירושלים — רשת שידור.
,חיפה — רוקי, אמריקאי בפאריס,
חלף עם הרוח,

תל אגיב
**ו** תשוקה אפלה (צפון, צרפת)
— יגבר מזדקן מתאהב בדמות כפולה
של ׳ניערה, ספק בתולה ספק יצאנית, שמפתה
׳ודוחה אותו לסירוגין. סאטירה
מפוכחת עיל החולשות האנושיות המסתת רות
מאחרי הדברים הנשגבים בעולם, ועל
האנושות הכבולה לבשרה ולקיבתה.
ייושליס רישת שידור (סמדר, אר־צות־הברית)
— הבמאי סידני לומט והתסריטאי
פאדי שייבסק׳י חושניים את
החוטים ׳שמאחרי קליעי הטלוויזיה המים־
חירית, ימגזימים: בכוונה כדי להוציא את
הצופה י משלוותו. מישיחק מעולה של ויל־יאם
הולדן ופיטר פי׳נץ׳ המנוח.
העו ל ם הזה 2098

ויהי בהיותם ברחוב, ויקם אדמונר ער ארב וד
אזזיו 1להרגו. ויאמר הי אל אדמונד: אי
אלפרדאחיו? ו יאמר: לא ידעתי. השומר
אזז אנוכי? ויא מר: מה עשית, קול דמ אזז
וך זועקים אלי מבית ־ החולים
רבע יריות אקדח נשמעו לפני
\ נ שבוע ממיגרש־חינייה שיל חבית ברחוב
השחר ,1ליד מיגדל־׳ש׳לום בתל־אביב.
ליד הגה מכונית 1שחנתה במיגרש היה
מוטל: אלפרד שמעון, בן ה־ .43 הוא נורה
בראשו. היורה היה ׳אחיו, אדמונד1שמעון,
שמייד אחרי ׳ניסיון־הרצח נימלט מהמקום.
׳בצאתו מהמכונית החונה המשיך אדמיונד
וירה עוד שלושה כדורים מאקדח הטוטו
שלו לעבר: אחיו. אלפרד, הפצוע יקשה,
הצליח לפתוח יאת דלת המכונית במאמץ
עליון בכוסות עצמו, והחל גורר עצמו איל

שתי המשפחות כימעט שלא משו זו
מחברת זו במשך 11׳שנים רצוסות. לאד-
מ׳וגד יש ארבעה בנים ובת, ולאלפרד שני
בנים !ושתי בנות, שסולם היו ׳מאז ומתמיד
חברים קרובים.
הקופה בעסק המשותף היתר. משותפת.
מעולם לא נרשם מה לקח זה או האחר.
היחסים היו מושתתים על אמון הדדי מלא.
העסיק היה השום על שמו של אדמוינד,
ונוהל למעשה על־ידו, כשאלפרד: מסייע לו
בנאמנות.
בחודש מאי 1975 נאלץ אדמונד לצאת

הכביש הקרוב. עוברים־ושבים שעברו במקום
קפאו במקומם. הפצוע נאסף על־ידי
נהג מונית, והובהל לבית־החולים דונולו
ביפו. כשהגיעה המונית, בנסיעה מטורפת,
לבית־החולים, ראה הפצוע — ׳שניות ספורות
לפני שאיבד את הכרתו — שוטר
במדים. הוא מ״למל בשארית כוחותיו :
״אחי, אדמוינד, ירה בי.״ הכרתו של אלפרד
אבדה והוא הועבר בדחיפות לבית־החולים
בילינסון, לניתוח-׳גולגולת מסובך. זמן קצר
לפני הניתוח שבה איליו הכרתו, והוא
מילמל שוב :״אחי ירה בי.״ הכרתו לא
׳שבה אליו עד היום ומציפו מוגדר כחמור.
באותו ערב ,׳בסביבות השעה תשע, הופיע
גבר ׳מבולבל, עצבני ונסער, בתחנת־המישטרה
שברחוב דיזנגוף בתל־׳אביב.
התנהגותו המוזרה הקפיצה את השוטרים
ממקומם. לדבריו, בא להסגיר את עצמו.
הוא צעק בהיסטריה אל השוטרים הנדהמים
:״יריתי באחי!״ הוא נעצר.
הרקע לסיפור האח שקם על אחיו להורגי׳
בסיכסוך כספי בין השניים, על
רכוש בשווי של כמיליון י:וחצי לירות,
הבל היה משותף
***;י האח־ים נולדו ב־ 1934 בבגדאד,
#י 1בהפרש של עשרה חודשים זה מזה.
הם היו בניהם של הרב המקומי, חכם
שמעון, ואשתו רגינה. מקורבי המישפחה
מספרים שהכל קיוו אז כי שני הבנים
יעסקו, בבגרותם, בתורה וימשיכו בדרכי
האב המכובד. אולם לא כך היה. שני הצעי-
דים הגיעו לישראל עם העלייה הבבלית
הגדולה ב״ . 1951 אביהם נשאר בעיראק.
כעבור שלוש ׳שנים הגיע האב ארצה
למטרות ריפוי! ,ומאז נשאר בישראל ,׳נפטר
מאוחר יותר. האחים שנתייתמו למדו
להיאבק, ולהסתדר בכוחות עצמם. מאז,
ועד לתקופה קצרה לפני ניסיון הרצח, לא
נפרדו ולו לרגע אחד.
העסק המשותף הראשון שהקימו השניים
היה חנות לטחינת קנה ברחוב הרצל
בתל־אביב. כעבור זמן נפרדו דרכיהם,
וניסו איש איש את כוחו בעסק עצמאי.
אולם משחלף זמן קצר הסתבר לשניים
שאינם יכולים אח ללא אחיו, ושבו לעבוד
במשותף. הם הקימו עסק גדול של מכירת
מוצרי מכולת ברחוב החלוצים 4בתל-
אביב, שלידו מחסן גדול. העסקים שיגשגו,
ודומה היה שהכל מתנהל כשורה ועל מי-
מנוחות. השניים בילו יחד לא רק בזמן
העבודה.

על־ידי אחיו ושתי המישפחות. אלפרד אמר
לאחיו עם ישובו :״בוא, העסק מחכה לך.
!תפוס ׳את מקומך.״ כעבוו יומיים החלה
הפרישה מתגלגלת, עד שנסתיימה בניסיון
לרצח שאירע לפני כשבועיים.
באחד הימים סנה אלפרד״ לאחיו ואמר
לו :״אין לך יותר כלום בעסק המשותף,
ואין לך מה לעשות באן״ בו־זמני׳ת התברר
לאדמונד, לתדהמתו, כי אחיו פתיח, בשותפות
עם !אחרים, עסק חדש ברחוב ז׳בו־טינסקי
ברמת־גן, הנקרא ״צ׳יפמרקט״.
אלפרד העביר לעסק החדש, ועוד המשיך
להעביר עד לניסיון הרצח ,׳סחורות מהחנות
המשותפת לחנות החדשה. אדמוגד
הבין שהיחסים המצויייניט ביניהם הגיעו
למבוי סתום, וביקש את חילקו. אילפרד
סירב לתיתו לו. מאותו הרגע החלו מריבות
בלתי־׳פוסקות ביניהם. בתחילת חודש מאי
פנה אדמיונד למישטרה, והגיש ׳תלונה נגד
אחיו.
.אחרי שהתלונן, הציע לו אלסרד לשים
קץ לסיכסוך, ולנסות להתפשר אצל עורך-

את הארץ ולנסוע לארצות-יהברית, שם
׳שוהה בנו שמעון, הלומד במכללה בקליוו־לנד.
מקורבי המיישפחה מספרים שהאב לא
התלהב מרעיון היציאה לחו״ל אך אלפרד,
אחיו, הפציר בו !ודיבר על ליבו שיסע
לראות את בנו. אדמיונד עזב את הארץ,
׳והעסק נשאר בידי אחיו.
אדמונד מסר לידי אחיו ייפוי־כוח
נוטריוני לניהול העסק המשותף, כיוון
שהוא היה בעלי העסק החוקי. כן השאיר
בידיו ייפוי־סוח להשכרת הדירה שהחזיק
ברחוב הירקון 16 בתל-אביב.
בשלב מסויים של שהותו בארצות־הברית
התעורר בלב אדמונד החשד״צי אחיו אינו
ממלא באמונה אחר מה שהוסכם ביניהם
בקשר לניהול העסק. באפריל השינה שב
אדסונד ארצה. הוא התקבל בשמחה רבה

דין ׳נייטראילי שישמש כבורר. משפנו השניים
לעורך־הדין, הסתבר שזהו פרקליטו
של אלפרד. הכוונה ה׳יתה ברורה. הבוררות
עלתה על שירטון כשדרש אלפרד מאד־מונד,
כתנאי לפשרה, לקבל דמי !ניהול
של העסק לתקופת השנתיים שבחן שהה
אדמונד בארה״ב. הסכומים שתבע היו
עצומים.
אדימונד סירב לתיתם, ופנה — מ׳אוכזב
ממעשי אחיו — לבית־המישפט בבקשה
לפירוק העסק. הוא ציין כי בינתיים ממשיך
אלפרד להעביר את הסחורות מהעסק
המשותף ׳לעסק החדש שלו. התביעה התבררה
לפני נשיא בית־המ״שפט המחוזי,
מכס קנח, אשר הציע כבורר את עורך־הדין
יוסף זילכה. אדמו׳נד ניצ ב ל פני בעייה קשה.
הוא חזר ארצה מחו״׳ל ללא פרוטה בכיסו,

אדמונד שימעון. שירה בראשו של אחיו אלפרד, עם בנו הבכור
בניו־יורק. אדמונד שהה בחו״ל נזיספר שנים. כשחזר לארץ, חשד
באחיו כי הונה אותו בעיסלויהס המשותפים. לטמנתו, ירה באחיו לשם התגוננות.

שני אחים

האחים אדמונד
(מימין) ואלפרד
שמעון (משמאל) ,שרק עשרה חודשים מבדילים
ביניהם. בעיקבות סיכסוך כספי
בין השניים, שהיו שותפים בחנות לצורכי
מכולת, ירה אדמונד באלפרד בראשו.

כיוון שהפסיד יאת כיל כספו בעסק הכושל י
שפתח בארה״ב. לא היה לו די כסף ׳להגיש
׳תביעה מישפטית, על כל ההוצאות הכרוכות
בה. אדמונד פנה לעורך־הדין סלמן
טווי׳ק, שהסכים לטפל בפרשה. בכל פעם
שהיו ׳נפגשים אצל הבורר לטיפול בנושא,
היה אדמונד זוכר. במיה של קללות עסי סיות
מצד אחיו, אלפרד. הוא גם החל

מקבל איומים רציניים. בני־מישפחתו של
אידמונד סיפרו כי הוא אף הוכה מסות
׳נאמנות, באחת הפעמים שיצא מ׳מישרדו
•של עורך־הדיו זילסה. חלף זמן, ולכלל
הסכם לא הגיעו.

אקד חי ם
צמודים
ך* שהתלהטה הפרשה, ניסו רבים
~ מחבריהם הסוחרים לתווך בין השניים,
אך ללא הועיל. מצד אדטוינד היתד. נכונות
לפשרה, ואילו אלפרד הגיב בסירוב על
כל ניסיון. לבסוף הציעו לו לאדמונד
ידידיו למכור את רכושו, כולל הדירה,
על־׳מנת שיוכל לקיים את מישפחת׳ו עד
שי׳תברריו הדברים בבית־המישפט. אדמוינד
התהלך מדוכא, שעולמו חרב עליו. מה
שפגע בו יותר מכל היה יחסו של אחיו
כלפיו.
לטענת אשתו, הוא החל סובל מנדודי-
שיינה ומלחץ־דם גבוה, עד־כדי״כך שאיבד
את הסרתו פעמים יריבות. מ״שפחת׳ו סבלה
מחסור, ואפילו חרפת רעב.
אדמונד רצה להשכיר את דירתו שברחוב
הירקון, כדי שתשמש לו מקוד הכנסה.
אולם משנתן את המפתח לשוכרים, הסתבר
ליו שאלפרד מיהר להחליף את מנעול
הדירה. הוא התלונן במישטרה אך תלונתו,
כמו בפעמים הקודמות, נדחתה באורח מוזר
והוא לא נענה כלל. אדמונד הפך מסיטונאי
ידוע לרוכל זעיר, המסתובב עם מרכולתו
בידו ומחזר על הפתחים. עצביו התמוטטו,
והוא נזקק מדי־פעם לטיפול רפואי.
יום אחד רכש לו אדמונד אקדח טוטו
בדי לשמור על רכושו הדל, כיוון שיומיים
לפני־יכן !נגנבה הסחורה שבה רכיל. מאז
הסתובב עם ׳אקדח צמוד. אחיו, אלפרד,
החזיק באקדח בקוטר 9מילימטרים.
ב־ 1בנובמבר השנה צריכה היתד. להתברר:
תביעתו של אדמונד בביית-המישפט,
לפני השופט יקותיאלי, בה ביקש להעביר
(המשך בעמוד )46

קין והכלמ חוו תהמכולת
(המשך מעמוד )45
את ׳הדיון בתביעתו לפירוק מהביורר לבית-
המישפט, או שב״ת־המ״שפט ימיר. מנם־
ינכסים. איש אינו ייודע מה הוחלט בבית־המישפט,
כיוון שאיש מהאחים לא סיפר
זאת. הם גם לא חזרו לביתם אחרי הדיון.
אדמונד ט״לפן לאשתו והודיע לד. בשימהה :
״הולכים לפשרה. העניין ייגמר, יש אנשים
שמתווכים ועוזרים לסיים את זה.״
המישטרה טוענת שאחרי הדיון בבית־המישפט
יצאו השניים במכוניתו של אל-
פרד, והמשיכו בוויכוח. מה !נאמר במכונית
בין השניים, אין, איש יודע. אין יודעים
גם לאן נעלמו המתווכים.

המי שטרה התעל-
מה מהת לונו ת

ת״<ן: בן־יהודה 58א׳
טל׳ 282932־03
חיפה: רח׳ ירושלים 16
טל׳ 667348־04

רעים

מכון ארצי להכרות
בהנהלת דוד גל

זר ברכות ואיחולים
לזוגו ת הצעירים
שהכירו באמצעותנו
ונרשמו לנישואין
בחודש אוסטויר

רובקס

המתנה שבהישג ידו
מורלה הטסטים המעוצבים כיצירת אומגות

א ר 1מוו־
*פוי דלתות וקירות

קפלת מודעות
למל העיתונים
במחירי המערבת

פירסוס א י די א ל
אגן גבירול 110 תל־אביב
(פינת זמטוקזלסקי)
*ל 6ח 227110 .227117

דונידו חופ׳פוית

ך* שעה ח,מש אחר־הצהריים באותו
יום קיבלה אשתו של אדמונד טלפון
מבעלה. הוא הודיע לה בהתרגשות שיחה
באחיו, ושאיננו ״ודע מה מצבו. הוא ציין
כי עשה זאת לפני שאלפרד, שנשא אף
הוא אקדח, הספיק לירות ו, וכי ירה בו
מתוך התגוננות. האשד. התעלסה במקום.
בתה בת ה־ 17 נטלה מידה את השפופרת
כדי לשמוע מה גרם להתמוטטות אמה.
מששמעה את הדבר, הורתה לאביה לגשת
מייד לתחנת־המישטרה ולהסגיר את עצמו.
אחת השאלות היא מהי מידת אחריותה
של המישטרד, למיקרה זה. חמש פעמים
התלונן אדמונד במישטרה על התנפלויותיו
של אלפרד, על איומים ופגיעות גופניות,
אך המישטרה לא עשתה דבר. על כל
תלונה שהגיש קיבל תשובה מתחמקת,
שהמיקרים אינם חמורים עד־כדי־כך שיצ ריכו
יאת התערבות המישטרה. בכל הימיק-
רים היה חתום על מיכתבי התשובה אותו
אדם: רב־פקד אברהם גרינבאום. בבי־מישפתתו
של אדמונד חשבו כי לאלפרד
היו קשרים במישטרד, וכי משום כך לא
טופלו תלונותיו של אחיו.
מקורבי המישפחה טוענים שאילו היתד.
תמישטרד, מטפלת בעניין ברצינות, ומזהירה
את אלפרד או לפחות דואגת שלא
יימצא נשק בידי השניים ייתכן שהדבר
היד. נמנע.
אדמונד נמצא בימים אלד. בבית־החולים
אבראבנאל בהסתכלות, כיוון שמאז המיק-
רה הוא שרוי בתלם ואינו זוכר דבר,
לטענתו (המישטרה טוענת שזהו תכסיס
להתחמקות מחקירה) .אלפרד שוכב במח לקה
הנוירוכירורגית בחוסר־הכרה, ומצבו
עדיין אינו ברור. אמם הישישה של השניים׳
רגינה, מבכה את גורלה על שילדה
שני בנים שהכסף אצלם הוא מעל ומעבר
לכל שיקול ולערך החיים.
סיפר אדמונד ״מייד לאחר הדיון
בתביעתי אצל השופט, הציע לי עורך־
הדין עזרא גבאי, שנשלח מטעמו של עו־רך־הדין
טוויק, שנשתתף שנינו (האחים)
בבירור וננסה להגיע לפשרה.
״גבאי יצא לאחר הבירור, ואלפרד הז מין
אותי להתלוות אליו במכונית הפורד
טרנזיט שלו. עליתי, ונסענו לחנות המשותפת
שלנו ברחוב החלוצים. אינני יודע
לשם מה הוא לקח אותי לשם.
״רציתי לצלצל לאשתו, ולהסביר לה
שאני בחנות, ושלא תדאג( .אשתו של
אדמונד דאגה כיוון שהיה זד, ביום
ג׳ ,היום שבו הוא יוצא למכור את סחורתו
כיוון שאז חנויות המכולת סגורות.
אך מכוניתו עם הסחורה נשארה בבית,
ועל כן דאגה האשת).
מהחנות המשותפת נסענו לעוד חנות,
ואחר־כך המשכנו במכונית. הגענו לדירתו
ברחוב החלוץ, ואלפרד ביקש שנעלה למעלה.
פחדתי. נזכרתי באיומים שלו, ש נהג
לומר שלא ינוח עד שיקבור אותי.
חששתי לעלות, מה גם שלא חית איש
בבית. אמרתי לו :׳אם יש לך מה להציע,
תציע כאן, במכונית.׳ לפתע הוא נתן לי
מכה. לא ראיתי כלום. ואז משך וקרע
את חולצתי ואת הגופיה. ראיתי כוכבים.
אחרי המכה שלח את ידו לכיוון האקדח
שלו, ומאותו רגע אינני זוכר דבר.״
האם באמת נואש אדמונד מפניותיו ל-
מישטרה או מן הטיפול המישפטי הממושך?
מדוע המתין זמן כה רב, אם אכן החליט
לרצות את אחיו, מד. גם שידע שאחיו
נושא אקדח דרך־קבע? והאם חיתה זו
באמת הגנה עצמית, כפי שהודיע לאשתו
אחרי המיקרר?,
שאלות אלד, יתבררו בבית־המישפט במועדן,
אך שאלה עקרונית אחת עדיין
נשארת בעינה: מדוע זילזלה המישטרה
בפניותיו הרבות של אדמונד, ומדוע דחתה
אותן אף שידעה ששניהם חמושים?

דני גוב !

..קידום הקהילה ואזרחות
טובה ־ ת 11־ כד ,
קידום 1הפרט״

היא

סיסמת הלישכה הצעירה.
אבל ה נס פ ים נעלמו
מק1פתה נצווה מיסתורית
ך ניכת כם!ז שהיה מיועד לתרומה.
^ מאבקים על תואר. מילחמות על נסי עה
לחו״ל. הרחות מתפקידים ומילחמת
קליקות, כדי לזכות בשילטון ותוארים
וכיבודים — זה מה שמתחולל באירגון }
ההתנדבותי ג׳יי־סי, הלישכה הצעירה בישראל.
כאשר
קם הגרי גיסנבי״ר מהע״ר סנט-
ליואים בממזורי שבארה״ב, וייסד ב־1915
תניעה שנקראה ״אזרחים צעירים מתקדמים״
,חשב על התפשטות התנועה
לממדים בינלאומיים שיכללו את מרבית
ארצות העולם. התנועה אכן התרחבה בם־ ן
חירות! .תוך כמה שנים נוסדו לשכות |
צעירות במדינות רבות, ולאחר־מכן נוסדו
לשכות בדרום־אפריקה אוסטרליה
וארצות אסיה, אפריקה ואירופה.
עשרים שנה לאחר־מכו התכנסו במכסי| -
קז־סיטי צעירים מתשע מדינות, וייסדו
את האירגון העולמי של הלשכות הצעי־רות,
ג׳יי־סי־אי.
במהותן אלה הן לישכות־מיסחר צעירות,
המאפשרות לבעלי מקצועות חופשיים ל הכשיר
את עצמם לקראת תפקידים ציבו ריים
שימלאו בעתיד. חברי הלשכות נפגשים
לשיחות ודיונים, שומעים הרצאות
ומדי פעם מבצעים גם מיבצע ציבורי
כלשהו בעל גוון התנדבותי.
הג׳יי־סי בישראל העמיד עד כה רק
דמות בולטת אחת: נשיא התאחדות התעשיינים,
אברהם (״בומה״) שביט, שעשה
את צעדיו הראשונים בתחום הפעילות
הציבורית בג׳יי־סי.
כיום פועלים בישראל רק לשכות מעטות
של ג׳יי־סי, ד,מאגדות בתוכן כמה עשרות
חברים בלבד. מד, שמושך את רובם הוא
הסיכוי לזכות בתואר מטעם הלשכה, ה מאפשר
טיולים לוועידות ג׳יי־סי העולמי
ואירוח על חשבון הגופים המארחים.
״לישכה צעירה פירושה אנשים בפעולה,״
אומרים אנשי הג׳יי־סי. בישראל.
״קידום הקהילה, אזרחות טובה, ניהול
ומנהיגות ציבורית תוך כדי אחווה ורעות.״
אלא שבמציאות נראים פני הדברים
שונים לגמרי.

מי גנב
כ מה ן
^ ונחילת השנה תיכננו אנשי הלשכה
הצעירה בתל־אביב מיבצע לחודש
מארס: ערב כוכבים בהיכל התרבות, שכל
הכנסותיו יהיו קודש לרכישת מיכשור רפו אי
לבתי־החולים בתיל־אביב—יפו. כוונתם
היתר, לקנות מן ההכנסות כליה מלאכותית
ולתרום אותה לבית-החולים איכילוב.
מחירה המשוער של הכליה: כ־ 100 אלף
לירות. עשרות אמינים מן השוהה הרא שונה
הסכימו להשתתף בערב זה ללא
תמורה. היכל התרבות ניתן את האולם
במחיר אפסי בימעט. לדיברי יואל פוקס,
נשיא הלי׳שבה התל-אביבית, נמכרו יותר
נד 1600 כרטיסים במחירים שנעו !פין 35
ל־ 125 לירות. כן נמכרו כ־ 1,200 תוכניות
במחיר של 10 לירות האחת. בתוכניות
אלה היו מיודעות בסכום של כ־ 10 אלפי
לירות. אך בסיכום הימיבצע נמסר לביתר,חולים
איכילוב סך של 20 אלף לירות
בלבד. להיבן נעלמה יתרת הכסף?
ב־ ,20.3.77 ערב מיבצע ליל־הכוכבים,
הודיעה פנינה לופין, שהיתה ממונה מטעם
הלישכה על המיבצע כולו, שיש בידה כ סל
אלף לירות. יומיים קודם-לבן היה
בחשבון הג׳יי־סי שבסניף בנק־י״פועלים
ברחוב זמנהוף 4כתל־א&יב, סך של 61
אלף לירות. לדבריו שיל יואל פוקס היה
אבי ליבנת ,׳נשיאה הקודם של לישכת
ג׳יי־סי בתל-אביב והיום הנשיא הארצי
שיל הילישכד, הצעירה, ממונה על איסוף
כספי שניגבו עבור התוכניות ועבור

סים (כך שאי אפשר לקבוע כמה כסף
בדיוק נכנס מן המובצע למען בית־החולים).״
בעיקבות
מסקנתו היחידה של איתי
דותן למול מסקנות שאר חברי הוועדה,
נפתח במישטרת תל־אביב תיק פלילי
על גניבת כסף שנועד לקניית כליה
מלאכותית לבית־ד,חולים איכילוב. הוועד
הארצי של הג׳יי־סי הודיע, שאין בתלונתו
של שאל פוקס דבר לבד מניסיון לנקום
באנשים שהדיחו אותו מתפקידו. לדיברי
אמיל קפון, יואל פוקס יודע בי תקנון
הג׳יי־ם י מחייב כל נשיא ארצי להיות
נשיא לישכה לפחות שנה• .פוקס הודח לפני
שסיים שנה אחת שלמד״ ולא יוכל לכהן
בנשיא ארצי של הג׳יי־סי.
רק נשיא ארצי של חג׳יי־סי יוצא על
חשבון לשכות חאירגון בארץ לכנסים
בינלאומיים בארצות שוניות, שילוש פע מים
בשינה. הנסיעות האלה מהוות מטרד,
שרבים חותרים אליה. אמיל קפון, כסגן
׳נשיא ג׳יי־סי העולמים, לא נזקק לכך,
משום שיהאירגון העולמי מממן את ׳נסיעותיו
לחו״ל. מאחר שכעת לא יוכל עוד
פוקס להגיע אל כל הכנסים האלה, אומר
אמיל קפדן, הוא הבטיח אדמה חרוכה לכל
האירגון.
אלא שבינתיים אין הסבר סביר מה קרה
לרבבות הלירות שנעלמו מקופת ערב
המכבים, שערכה לישכת הג׳יי־סי בתל-
אביב. היעלמן בוודאי שאינו דוגמה משכנעת
לאזרחות טובה. גם הדחתם של מותחי
הביקורת וסילוקם מלשכות הג׳יי־סי אין
בו כדי להצביע על חוש מפותח להגינות
ציבורית.
מה שעדיין: נותר לא ב תר הוא מניין
משיגים אנשי הג׳יי־סי די כסף לנסיעות
תכופות כל־כך לחו׳׳ל. מ״שרד־החוץ נתן
להם בשינה האחרונה פחות מאלפיים ליחות
לשינה, ולמדות זאת נסע נישיא ג׳יי־סי
— ישראל שלוש פעמיים לכנסים בינלאומיים
בחו״ל, ולא על חשבונו הפרטי.
גם מימי החבר שמשלמים חברי הג׳יי־סי

המודעות1בתשלום שהתפרסמו בהן. כל הכספים
האלה נכנסו ללא כל רישום או
פיקוח, למרות שאנשי המיבצע התבקשו
על-ידי הנשיא פעמים דסות לפתוח תיק
מיבצע, שפו יירשמו כל הכנסה והוצאה.
יתר־על־כן: כאשד נתבקשה פנינה לו־פין
על־ידי נשיא הלישבה התל־אביבית,
יואל פוקס, להגיש לו מאזן בסוף הערב,
דחתה אותו, לדבריו, עד למחר בבוקר.
בבוקר לא הגיעה. גם בבוקר שלאחר־מכן :
סך־הכל, שמונה ימי היעדרות. לא עזרו
ליואל פוקס כל הטלפונים שבהם ביקש
לדבר עם אחראית המיבצע. אפילו נסיעותיו
אליה, בכל שעות היום, לא העלו את
הסחורה האובדת
כעמר שסוע ימים של ריצות התקבלה
בלישכת ג׳יי־סי תל־אביב הודעה, ובה
נאמר, כי מכוניתו של אבי מוקד, גיזבר
המיבצע, נפרצה, וכי במייצר, הוצאו מן
המכונית כל המוסמכים הקשורים במאזן
התשלומים, נוסף על הכסף המזומן שנכנס
ממכירת הכרטיסים.
גירסח אחת טוענת שבתא־המיטען של
המכונית היו כ־ 40 אלף לירות. גירסח
שנייה טוענת שהיו שם רק כ־ 2.500 לירות,
מהן 1000 בשיקים.
הגירסה הביקורתית יותר, זו המצביעה
על היעלמו של 40 אלף לירות, מתארת
את הפריצה כך: פורץ נכנס לביתו של
אבי מוקד, נטל מביס מיכנסיו מפתח של
המוסך חשמלאות אפולו, שם היתה המכוני
ת פרץ את מנעול המוסך ופתח את
תא־המיטען של המכונית מן התא הוציא
את תיקה הפרטי של פנינה לופין עם כל
טיסמכי המיבצע, ועם אלפי הליחות מזומנים
שהיו בתוכו.
הגירטה השנייה, זו של אמיל קפון —
הנשיא הארצי היוצא וסגן־הבשיא העולמי
של הג׳יי־סי, מספחת על פריצה של גנב
ללא בל התיחבומים, ועל הודעה למישטרה
מייד אחרי־הפירצת לדיברי אמיל קפון,
כל הפרשיה הזו מצוצה מן האצבע והיא,
לטעינתו, מי׳להמה של כמה אנשים אשר

גזגד אכי מוקד

סנן נשיא עולמי -אמיר קפון

נשיא לישכת ת״א -רפי תג׳ר

הכסף נגנב מהמכונית

מצוץ מן האצבע

במקום הנשיא המודח

סולקו מן הג׳יי־סי בגלל שלא נמצאו
מתאימים, ואשר שסו לחם למטרד, להח־ריב
את חאירגון — כפעולת־נקם. לחיזוק
דבריו מצביע קפון על ׳תלונתו של יואל
פוקס לגבי גניבת הכסף שהועד לבית־החולים
איכילוב, באד, רק כעבור שלושה
חודשים, כמה ימים אחרי שוועד הלישכה
בתל־אביב הדיח את יואל מתפקידו כנשיא
לישבת הג׳יי־סי בתל־אביב.
מדוע, אם־כן, דחה יואל פוקס את תלונתו
על גניבת חכספים? לדבריו לא דחח
אותה בלל. לטענתו חיו אלד, אנשי הוועד
הארצי של הג׳יי־סי שביקשו ממנו לדחות
בל האשמה עד שיובהרו פרטים נוספים
שאולי, אם אכן יימצא כזה, יצביעו על
הגנב. כשלא קרה דבר כזר״ פוצץ את
הפרשה לפני מים־ רב של חברים בג׳יי־סי,
ובצורה שלא יובלו להתעלם ממנה
לאחר־מכן.
יואל פוקס גם מדגיש, בי הנשיא הנבחר
של הוועד הארצי לשנה הבאה, אבי
ליבנת, קיבל בערב המיבצע 4500 לירות
מידיה של פנינה לופץ, למישמרת. אחרי
שפנינה נתבקשה לעדור מאזן סיפרה בי

הסר ילה הכסף שנתנה לאבי ליבנת. כאשר
הופגשו השניים הודיע אבי ליבנת
שעוד באותו ערב החזיר לפנינה את הכסף
שנתנה לו. התפתח ויכוח נוקב בין
השניים וזד. הלך והחריף. הסיכום, לדבריו
של יואל פוקס, הוא שהשניים התחילו
רבים ׳ביניהם ולבסוף הודיעו שהם כבר
יסדירו את העניין בינם לבין עצמם.
בינתיים דרש הנשיא המודח של לישכת
תל־אביב הקמת ועדת־חקיירד, פנימית, או
הגשת ׳תלונה למישטרת ישראל. אנשי
הוועד הארצי בתוספת הנשיא הארצי, של ימה׳
גונן ,׳והנשיא היוצא של אותה׳ שנה,
אמיל קפון, החליטו על הקמת ועדת־חקי-
רה פנימית שאת מסקנותיה, במידה שיעלה
חשד נגד מישהו מחברי הג׳יי־סי, ימסרו
למישטרת ישראל.
אנשי הוועדה היו: אמיל קפון כנשיא
יוצא, שלמה׳ גונן בנשיא בפועל, אהרון
גריזים ואהרון שרון כרואי־חשבון ואיתי
דותן, חבר לישכת ג׳יי־סי בתל-אביב.
לדיברי אמייל קפון ישבה חוועדה ושיח־זירה
את מחלך האירועים שקדמו לערב
המייבצע. היא אספה עדויות של המשתת
פים
בהכנת הערב ואפילו ניסתה להגיע
לסיכום — פחות או יותר — של סך
הכספים -שנכנסו לקופת •הג׳יי־סי למען
בתייר,חולים. לסכום המדוייק לא הגיעו,
אבל מסקנת -הוועדה הייתה :״לא נעשו
מעשים לא-כשרים. הרגשתם של מיספר
חברים •נבעה מניהול לא־תקין בלבד.״
כדי לתת יתר תוקף להחלטה וברוח דיברות
הג׳יי־סי, ציינו אנשי הוועדה: בג׳יי־סי
אנו לומדים תוך כדי ביצוע דברים, ויש
ללמוד מכישלונות על־מנת להימנע מהם
בעתיד.״
אלא שאחד מאנשי הוועדה לא הסכים
לחתום על מיסמך זה. היה זד, איתי דותן,
חכר לישכית הג׳יי־סי כתל־אביב, שהוציא
מיסמך ובו מסקנות יחיד מוועדת־החקי־רה.
מסקנות אלה לא חפפו את מסקנותיהם
של שאר החברים. בין מסקנותיו
מופיעים הדברים הבאים :״לא הוגש סיכום
כספי של המיבצע עם סיומו, ולא
נמצאה סיבר, להשהיית הסיכום. פנינה
לופין הופיעה בפיני הרכב מצומצם של
הוועדה, ודבריה לא הופצו בין כל החברים.
לא׳ הודפסו מהירים על גבי הכרטי־

ללשכות, אין בחם כדי לכסות הוצאות
אלה.
בית־ה,חולים איכילוב בתל-אביב קיבל,
במיקום כליה מלאכותית, סך של 20 אלף
ליריות בלבד. האמונים שתרמו ערב הופעה
חינם אפילו לא קיבלו מיכתבי־תודד, על
הופעתם, וזאת למידות ׳שמחיר כרטיס אחד
לערב הגדול נע בין 35ל־ 125 ליחות. כל
הסכום שנכנס אותו ערב צריך היה להיות
קודש לרכישת מיבשו׳ר רפואי.
:בשבוע שעבר התכנסו חברי הג׳יי־סי
לוועידה השנתית שלהם׳ בסלון בת עמי
בנתיניה. יוותר ממאה׳ חברים הגיעו למיליון,
לבילוי של וומיייס עם לינה ולישיבות
עבודד, ומועצות למיניהן.
הם שיחקו משחק של דיונים, עם תוארים
וכיבודים, התיימרו לייצג גוף וולונטרי
הפועל ״למען הקהילה.״ חקירת המישטרה
בתלונה על היעלמו של רבבות ל״י מקופת
הג׳יי־סי בתל-אביב, עשויה להבהיר בצורה
פחות מליצית, אם היו גם מטרות אחרות
לכמה מחברי הלישכה.

רינו צרור

משב ־ רו ח ר ענן בתיאט רו ן
״לגו״

^ ע תי דלסרט הי שרא לי

״ פרס ־ בו ־ נז ־

טו טו 7 7
רעננות באווירה הקודרת והמדכאת של התי אטרון
הישראלי, עוד יש שחקנים צעירים
המנסים מדי פעם להביא משב־רוה תיאטרוני
רענן לקרשי־הבמה, ולהעלות במתכונת
בימתית רסיסי־חיים נטולי יומרות
ובעלי אמינות רבה.
כאלההם שחקני תיאטרודהכים, ורוני-

^ סי פ רו ת עי ס ־יתפלס טיני ת

מי לון

נויות במצב של התהוות, הוא יצר קשר
עם חברת לגו השוודית, המייצרת קוביות-
מישחק לילדים, בתקווה שבעזרת ״קוביות
הלגו יגלו את הגניוס הירושלמי, ואת
הגניוס היהודי,״ כדבריו.
החברה השוודית, שראתה בהצעה אגד
צעי־פירסומת חסר־תקדים חינם אין כסף,
הטיסה ארצה מאות אלפי קוביות לגו
ואיפשרה את קיומה של תערוכה, בה מרכיבים
המבקרים במוזיאון ״אמנות״ מקוביות
אלה. צייר ישראלי נודע שהזדמן
למוזיאון וחזה בדבר, העיר :״ממון רב
היה נחסך, אילו הקימו את מוזיאון ישראל
כולו מקוביות לגו.״
בדומה לתערוכות אחרות שנערכו במוזיאון
ישראל במהלך השנה האחרונה, מעידה
גם תערוכה זו על הריקנות, השיממון,
וחוסר־הדימיון שבהם לקו מנהליו ואד
צריו.

מוזי און ל או מי מ קו ב יו ת

עו ל מי

לעיברית

כותו של דן וולמן ותפיק סרטים בדומה
לסיפורה של באשה.
העברת המשאבים הכספיים המוצאים כיום
לריק מתעשיית הקולנוע לייצור סרטי-
טלוויזיה איכותיים שכאלה, בכוחם ליצור

זכות התצוגה

טיבריו גוטליב
בימוי חסכוני
קה גוטליב וישראל טריסטמן, בוגרי המחזור
האחרון של סטודיו ניסן נתיב וה-
במאי־מחזאי העולה־החדש טיבריו גוטליב,
שחברו באכסניית התיאטרון בית־הובן ש-
בתל־אביב בארבעה מערכונים: דברי אלי
כמו הגשם ותני לי להקשיב מאת טנסי
ויליאמם, הראיון של טיבריו גוטליב, דו־שיח
באופן מוסרי לפייר דיק ורחוב הפרפרים
של טבייה.
ארבעת המערכונים מועלים בקפידה וב־צימצום
רב, תוך ביצוע נקי של הטכסטים
והצגת יכולת נאה של שני שחקנים צעירים,
שכבר מצאו את מקומם על גמת
התיאטרון אך אינם מסתפקים בכך.
מערכונו של טיבריו גוטליב, הראיון,
העוסק בדילמה מוסרית של עיתונאי וב-
מטבעות־הלשון העוטפות אותה, מעיד על
העתיד שממתין לו בתיאטרון הישראלי.
הבימוי החסכוני שלו מעיד גם על מעלותיו
כבמאי.
ארבעת ד,מערכונים מפגינים רעננות
תיאטרונית.

גאון במוזיאון
רוח־רפאים מהלכת על־פני אולמות ומרתפי
מוזיאון־ישראל, שנועד לשמש כמכשיר
אמנותי ערכי והפך במה המציגה,
מפארת ומרוממת את הבינוניות והמוגבלות
של עובדיו, המנצלים את יכולת התצוגה
של המוזיאון כבמה לעקרותם.
אחד מעובדי המוזיאון, איזי(יצחק) גאון,
החליט למצוא דרך שבעזרתה ניתן להמחיש
בין כותלי המוזיאון את ה׳גניוס-
היהודי׳ .מאחר שקרא בפריודיקה אמנותית
מיקצועית, המתפרסמת בלועזית, על אמו

רעיון מקורי הגה הצייר רפי לביא,
כאשר שיכנע את הנהלת ביתן האמנים
ברחוב אלחריזי, לפתוח את שעריו בפני
ציירים, שמרביתם חובבים ואינם מורגלים
בתליית עבודותיהם על כותל־המיזרח של
האמנות. עשרות ציירים שהגיעו בשבוע
שעבר למקום עם עבודותיהם, ותלו אותן
במהלך הערב, המחישו כי לא קיים פער
ממשי בין האמנים החובבים לבין האמנים
המקצועיים בארץ, ושיש טעם רב בהקטנת
פרופיל ההפרזה שקיים בהערכתה של האמנות
הישראלית.
פתיחת זכות התצוגה על כותלי ביתד
האמנים ראוייה להפוך מוסד של קבע,
שלמרות העממיות הרבה שבו יהיה בכוחה
להמחיש צדדים רבים בעשייה האמנותית
של הציירים־החובבים, החסרים מקום להציג
את עבודותיהם.

הסיכוי הגדול
במאי־הקולנוע דן וולמן עשה זאת. הוא
הוכיח שניתן ליצור בארץ סרט של איכות.
בעיבודו הטלוויזיוני לסיפורו של יצחק
באשוויס־זינגר סיפורה של באשה, הוא
הצליח לתאר באיכות רבה את הגולה
היהודית במיזרח־אירופד, בראשית המאה,
ללא כחל ושרק, כחברה של מעמד גבוה
ונחות, רועי־זונות ואצולה, החיים את מח
החיים ולא את מליצותיהם.
בליהוק המשתתפים בסיפורה של באשה
(גילה אלמגור, ארנן צפריר ואשר צרפתי)
הוכיח וולמן שניתן להביא למסך שחקנים
דוברי עיברית, שהלשון השגורה על לשונם
לא תהיה עילגת ומלאכותית — אלא
אמינה.
התיפאורה המעולה, הצילום, העריכה
והקלטות הקול מעידים שיש היום בכוחה
של הטלוויזיה הישראלית ליצור סרטים
שלא יפלו באיכותם מסדרות אמנותיות
הקנויות מתחנות־טלוויזיה בריטיות, וה-
ממחיזות את סיפורי תומס הארדי, ג׳והן
גאלסוורתי, גראהם גרין ואחרים.
מאחר שזה יותר מעשרים שנה משקיע
מישרד-התעשייה-והמיסחר מיליוני לירות
ישראליות מדי שנה, בעידוד ובסיבסוד
תעשיית הקולנוע הישראלית, ללא כל תוצאות
המצדיקות השקעה זו, מוטב היה
אילו כל אותם הסכומים היו מושקעים
בטלוויזיה הישראלית, שתנצל במאים מאי

וולמן
מקוס ראוי בתרבות
סיכוי גדול שיוכל להפיח חיים של ממש
במדיום זה של התרבות, שטרם מוצה בארץ
— מדיום שביכולתו לתפוס את המקום
הראוי לו בתרבות הישראלית.

מדוברת 2

אוקראיני שכל סופרי הדור ניסו לדחוס
לקירבו אידיאולוגיה ציונית־חלוצית במשך
20 שנה, ועתה הם עסוקים בחילוצה של
אותה האידיאולוגיה מתהומותיו.
חוויייה תרכותית. מי שיש לו שורשים,
נוצרת מסביבו סיפרות אמינה —
כינוי שקשה להעניק ליצירות דור סופרי
הפלמ״ח וצאצאיהם הסיפרותיים. אלא ש מתוך
הררי גבבה סיפרותיים אלה, מפליא
למצוא את דמותו הבלתי־צפוייה של שאול
ביבר, כסופר אמין ומחברה של סיפרות־אמינה,
שנפשותיה ניזונות מן החווייה
הדו־תרבותית של יהודים וערבים בארץ-
ישראל המנדאטורית, דמויות העוברות את
קו־ד,מינימום של פרופיל האמינות והופכות
יציגות עשרת מונים מגלריית הדמויות הקדמוניות
יצירות משה שמיר, אהרון מגד,
חנוך ברטוב ושאר בני דורם.
נפשותיו הפועלות של שאול ביבר נמנות
עם דור מייסדי הפלמ״ח בראשית שנות
ד,־40׳ ,שפעלו בארץ ובמדינות ערב ולמדו
את הארץ ברגליהם. הם כונו בזמנו, בפי
כל ,״המסתערבים״ .מוצאם של אלה מערים
מעורבות ביהודים וערבים כמו ירושלים
וטבריה, שערכי התרבות המיזרח־אירופית,
שדור המייסדים טרח להשתילה בין חניכי
תנועוודהנוער החלוציות לא פגעו בהם,
והותירום טהורים מן הבחינה התרבותית.
במסעותיהן על־פני הארץ פיתחו הנפשות
הפועלות הללו(שייצוגן המסחרי־סיפ־רותי
מצוי בילקוט הכזבים של חיים חפר
ודן בן־אמוץ) שהערבית היתד, שגורה על
פיהם, ז׳אנר של אידיאל תרבותי מיזרדד

ספו

אברליש*
סיפרות נמדדת בתשתית התרבותית ש לה,
בשורשים שבעזרתם היא יונקת -את
חיותה מתוך תרבותו הטיבעית של העם.
אחת ממיגרעותיה של הסיפרות־העברית
במהלך 40 השנים האחרונות היא צירוף
המילים הכוזבות והנפשות הפועלות, המכסים
על אותה תרבות טיבעית של ארץ-
ישראל.
ניסיון ההשתלה הסיפרותית של האפיקה
האהרנבורגית ** על אודות שדות־הקרב
של תש״ח, ביד דור סופרי הפלמ״ח, נש חק
ונמוג בזמן שחלף מאז, וכן גם הררי-
הסיפרות של אפיגוני דור זה, שאימצו ל עצמם
את הכותרת ״דור־המדינה״ והתמסרו
בכתיבתם ללוליינות תאורית, שהמ שיכה
את תהליך ניתוק הסיפרות מהתש תית
התרבותית והקטינו את פרופיל הא מינות
שלה.
בעוד שדמויות פולקלורית הפכו בתרבויות
אחרות לאבני־יסוד של הסיפרות,
כמו זו של הגראף בובי בקיסרות האום־
טרדהונגרית, הקולונל בלימם הבריטי,
חאג׳י־באבא ונאסר א־דין, חושם והרשלה
מאוסטרופולי בתרבות הגטו היהודי, המאפיין
את הסיפרות העיברית התיקנית הוא
היעדרן של דמויות מעין אלה.
הנפש־הפועלת הטיפוסית ביצירות דור
סופרי הפלמ״ח, עם כרבולת־השיער בצבע
הדגן, החיספוס המלאכותי והריקנות הצו עקת
— יצרו דמות חלולה של קוזאק
* מעלילות אבו־ליש — אח, יא־ליל!
יא־ליל ! מאת שאול ביבר, מישרד־הביט־חון
— ההוצאה־לאור.
** מרבית יצירות דור סופרי הפלמ״ח
נראות כגירסות עבריות של יצירות איליה
אהרנבורג, שנכתבו במהלך מילחמת־ה־עולס.

שאול
ביבר
סופר אנוין
תיכוני ולא גלותי, שהיה שאוב במרביתו
מתוך ההווי הערבי. אליליהם היו דמויות
כיוסף לישנסקי שאימץ באורחותיו רבים
ממינהגי בני־הארץ, ואישים כפסח בר־אדון,
שחי שנים בין אוהלי־קידר ופירסם
ספרי־זיכרונות עליהם.
דימיונם של המסתרעבים היה משוחרר
ממערכת המוסכמות התרבותיות, ילידות
הגטו המיזרח־אירופי ומרחבי המיזרח־ד,תיכון
והדימיון המיזרחי קסמו להם.

״זה לא אריח שואג _ זה חתול

ישן״ .דמותו הפולקלורית של אבו־ליש
החלה נירקמת סביב מדורות שנות ה־ 40׳,
ובסוף שנות ד,־ 50׳ ראו אור כמה מהרפת-
קותיו מעל דפי במחנה נח״ל. ובמחצית
שנות ד,־ 70׳ כינס אותן שאול ביבר בספר
עלילות אבדליש שהוא נכס צאן ברזל
ואבן־יסוד בתרבות הישראלית.
יעקב שמש הוא שם־הלידה של אותה
דמות פיקארסקית, המכונה אבו-ליש. הוא
נולד בכפר השילוח (סילואן) ,פרבר ערבי-

יהודי דרומית לירושלים העתיקה. לשונו
של אבדליש אינה עיברית וגם לא ערבית,
אלא עברבית.
אבו־ליש נוטש את ביתו ויוצא להכשרה
בקיבוץ, שם הוא ״משקה, עודר, מזבל,
חורש ומנתף ארגזים״ בהכשרה יוצר
אבו־ליש מגע עם התרבות החלוצית, כאשר
באחד מערבי־ד,תרבות שואל מרצה־נודד
:״מי מכיר את ברגר? אבו־ליש
משיב ״אני מכיר, זה ההוא עם הזקן.״
ומייד הוא נכנס לוויכוח עם המרצה־הנודד
בנושא ״תפארת היצירה״ ,שאותו
הוא מסכם במילים :״התרנוגולת תתן
לה גרעינים — תביא ביצים ; הפרה תתן
לה ירק — תביא חלב, רק הכן־אדם
אוכל ואוכל ואובל, ומה מביא? רק חרה.״
בינתיים, בירושלים נרקם סיפור־אהבה
תמים בין מרדכי שמש, הלא הוא אחיו
של אבו־ליש, לבין ז׳קלין אפללו, שנשלחת
לטבריה על־מנת שתמצא חתן הראוי
לה. באחד הימים יוצא אבו־ליש יחד עם
חברי ההכשרה שלו לטיול בגליל. כאשר
הגיעו לתל־חי הם ״עמדו ליד הקבר של
טרומפלדור והמדריך הראה להם את ה אריה
השואג. אמר אבו־ליש :׳זה לא אריה
שואג — זה חתול ישן.״ שמע המדריך
ואמר שהוא ככר לא יכול לסבול, מפני
שאבו־ליש העליב אותו מאוחר יותר
פוגש אבו־ליש בסבא אליוביץ מכפר־גילעדי,
ומספר לו איך ניצח סב־סבו את
השודד הידוע יוסף אבו־סקאנדר אל-
היללי. אבו־ליש והסבא מתקשרים, והפוחז
עובר לעבוד אצל הסבא.
אחיו של אבו־ליש מחליט בינתיים
לצאת בעיקבות אהובת־נפשו ז׳קלין אפ־

אבו-ליש רואה את תמונת בגו על ה קיר...״
.הוא נלכד בטבריה, ולאחר תש לום
שוחד הוא משתחרר, ומסיר את ה־כאפייה
והעקל מעל לראשו, ואחר־כך
״חוזר לביתו שכירדטלים ומספר לכל הקרובים
והידידים, על כל הגיסים והנפלאות
שקרו לו.״
בכך לא תמו הרפתקותיו של אחיו של
אבו־ליש, למרות ש״הגיבור אבו־חלף,
שהרג מאה ואלף, קונה את ליבה של
זריפה בינת ג׳מילה היפה, שהיו לה ככר
שלושה בעלים, כל אחד מארץ אחרת.״
אלא שהרפתקות השניים מצטמצמות לפעילויות
מופלאות כמו אותו היום בו ״הנוצרים
האנגלים יורדים בירדן והגיבור
אכו־חלף ואחיו של אבו־ליש, מצילים אותם
מהאריה הנורא בין שיחי קני הסוף
ומהיתושים העוקצים,״ או שהם ״נלחמים
בעכברים כעזרת הדודאים.״
לבסוף מתמלא לב אחיו של אבו־ליש
געגועים לירושלים, ומחסכונותיו הוא רוכש
״מוטורציקלט״ * ונוסע בו לירושלים.
בכניסה לבאב־אל־וואד •* הוא מבחין
באוטובוס מקולקל, ובין הנוסעים הממתינים
לידו ״ראה מול העיניים שלו את
אהובת לבו ונפשו ז׳קלין אפללו. שם אותה
במוטורציקלט מאחורנית, וגפע כרעש גדול
והביא אותה לביתה...״
כעבור זמן קצר נישאים שני האוהבים,
וחיים בנועם עד אשר ״לילה אחד התחילו
היריות והפצצות ויצאו שגי האחים ולקחו
בידיהם נשק והלכו לעזור לעם ישראל
כמילחמה הגדולה שבאה עליו...״
דמותו של אבו־ליש, ההווי שלו, דימ־יונו,
פעליו ומעלליו, מהווים מארג מלא
חיים, עומק ושורשים של תרבות. הם
מייצגים את מהלך החיים בארץ־ישראל
המנדאטורית, המלאת נופי־אמת ודמויות
ממשיות של אותה ארץ, ולא דמויות פל־קאטיות,
כפי שנוהגת הסיפרות של אותה
התקופה להציג. הסיפור עצמו כתוב בלשון
תיאורית המעמידה בצל מיליוני אותיות
עקרות שדור סופרי הפלמ״ח שפך
לריק, בניסיון הכושל שלו להפיח חיים
סיפרותיים מלאכותיים באותה חודיה תר בותית
שחדלה עם קום המדינה.
סיפרו של שאול ביבר היה תופס, בכל
תרבות אחרת, מקום של כבוד על מדף
הספרים הייצגני, ופרופסורים לסיפרות היו
מנתחים ומפענחים, ומעלים אותו על נס.
אלא שבניגוד לרצוי, נידחה ספר זה לפי נות
הנידחות של התרבות הישראלית, ולא
נודע כי בא אל קירבן.