גליון 2100 מתאריך 30 בנובמבר 1977

בית בלבד, או בעיה ישראלית בלבד. הש גת
השלום היתה תלויה בשני הצדדים כאחד
— בשינוי מכריע בהשקפת עולמם.
לא וזיתה זו בעיה פוליטית וצבאית בלבד,
אלא בעיה רוחנית, תרבותית, חברתית
וחינוכית.
נידמה שהרגע ד.זה, עליו דיבר העולם
הזה לפני 12 שנה, הגיע בשבוע שעבר.

״ ה עו לםהזה ״ ,ש בו עון החדשות הי שרא לי !ההממעערר כתוחמינהדה :
דו א ר 138
ת ל ־ א כי ב, רחוב גו ר דון , 3ט ל פון 243338־ . 03ת א־דו
מ, ת7ל •-
בזן ״

מ ען מכררי :״ עו למפרס ״ י מו דפבכ ״ ה ד פו סהחדש ״ 3
אביב, ר ה׳ כן ־ א כי ג דו ר. הפצה :״ג ד ״ כ ע ״ מ. גלופות: צינ קו גרפיה
כספי ״ כ ע ״ ס. ה עו רךהרא שי: או רי אכנרי. ה עו ר ך: א לי תבור * עו ר ד
תכנית: יו פי שנון. עורכתכיתוב: גו ריתי הו ד אי. ראשהמיגהלה :
אברהם סי מון. מ ה׳ המודעות: ר פי זכר וני. ה מו ״ ל: ה עו לםהזהבע ״ מ.

בשעת לי להמאוחרת של היום ה חמישי
לפני 1שבועיים, שעות אחדות אח די
שנמסר ר״שמית על ביקורו הצפוי
ישל נשיא מצריים אנוואר אל־סיאדאת ב ישראל,
צילצל הטלפון בביתי. מעבדו ה שני
׳שיל הקו נשמע קול נרגש שהציג
את עצמו כקורא ותיק של העולם הזה.
״אני מצטער על ההפרעה בשעה זו,״
התנצל האיש ,״אבל אני מוכרח לאחל
•לכם מזל־טוב...״
״למי?״ תמהתי.
״לאנשי. העולם הזה,״ השיב הקול.
״למה דווקא לנו?״ שאלתי.
״בו, אתם הרי מחותנים בכל השמחה
הזאת אמר האיש והניח את האפרכסת
מידו.
אמת כי ההתרגשות הכללית שאחזה
בכל עם ישראל בימי ביקורו המפתיע של
סאדאת דבקה גם יבנו. אינני יודע אם
מישהו מאיתנו חש את עצמו דווקא כ־מחותן,
אבל אין ספק שניתן הקד. למצוא
סיבות טובות לתחושה מעין זו• סוף־סוף
אץ עוד עיתון אחד בארץ ,׳שבמשך שלו שה
עשורים נלחם בעקביות ובהתמדה בל תי
נלאית ׳להכשרת הקרקע ודעת־הקהל
הישראלית לביקור מעין זה, כפי שעישר,
זאת העולם הזה.
!ניתן היה לחבר ׳אנתולוגיה עבת־כרס
מכל מה שנכתב בהעולם הזה בנושא זה.
ימאות מאמרים וניתוחים, מיליוני מיילים,
יראו אור מעל עמודי השבועון — לא ריק
על החתירה לשלום מרחבי כאידיאל או כ־נושא
מופשט ולא רק על ראיית הבעיה
הפלסטינית כשורש הסיכסוך, אלא בנושא
הספציפי שיל עצם המגע הישיר בין מנ היגי
ישראל ומצריים והאפשרויות הגלו־מות
בו לפתרון הסיכסוך.
אינני מתכוון להשתמש במדור זה כ־תחליף
לאנתולוגיה כזיו, אך מן הראוי
לאזכר כמה אבני־דרך בולטות בהתייחסו תו
של העולם הזה ליחסים בין ישראל
ומצריים.

התשובה המפתה היתה: מילחמת־מנע. בסוף
השנה היה ברור כי מבחינה צבאית
מסוגלת ישראל להנחית מכת־פתע על ה מערך
המצרי בדרום, לכבוש את חצי האי
סיני. היה בטוח כי מכה כזו תמוטט את
המשטר המצרי.
אולם תשובה זו אינה תשובה אמיתית.
גמאל עבד־אל־נאצר, כפי שהודה בעצמו,
אינו גיבור שיצר לעצמו תפקיד. הוא איש
שנלכד, כמעט במקרה, ברשת של תפקיד
היסטורי קיים. התנועה הלאומית הערבית,
שהעלתה אותו על פני גליה הסוערים,
לא תיעלם אס ייעלם עבד־אל־נאצר. במקרה
הטוב ביותר תעמוד ישראל, אחרי
הפסקת־נופש קצרה, שוב בפני אותן הבעיות
— ואולי בצורה חמורה עוד יותר,
מול אישיות הרבה יותר אנטיפאטית.
לא חסרו בישראל אנשים שדיברו על
שלום. אולם כמעט איש מהם לא ידע על
מה הוא מדבר. בשנת תשט״ז לא היה כל
טעם בניסוח תוכניות־שלוס, בקביעת תנאים,
בטיפול הגיוני בבעיית הפליטים או
בבעיית הרכוש הנטוש.
שלום במרחב אין פירושו חתימת חוזה.
שום חוזה לא יביא לבדו את השלום, כשם
שאין זה בטוח כלל כי השלום יזדקק
דווקא לחוזה רישמי. פירושו של שלום ב

ראשית חו ד ש ספטמבר , 1956 חוד שיים
לפני שפרצה מלחמת סיגי, עורר
העולם הזה תגובות נזעמות, בציבור. על
שער גיליץ הסיכום ישל השנה שחלפה
(העולם הזה )986 הופיעה תמונתו של
נשיא מצריים דאז, גמאל עבד־אל־נאציר,
שנבחר כאיש השנה.
רגשיות האיבה בציבור הישראלי כלפי
נאצר הייו באותם ימים כה עזים עד שב עיני אנשים רבים נראתה ׳בחירתו שיל ה מנהיג
המצרי לאיש השנה, כמעשה שלא
יעשה. היו אף ׳שהגדירו זאת כמעשה בגי דה
מובהק.
אותו גיליון הכיל את כתבת איש־השנה,
שהיתר, ניתוח מקיף ראשון מסוגו בעתו־נות
הישראלית של היחסים יבין ישראל
למנהיגי מצריים החדשים, שיתפסו את ה־שילטון
ירק ארבע שינים קודם לכן. כמה
מהדברים שנאמרו באותה כתבה יפים גם
לגבי מה שמתחולל עתה.
כתב אז ״ ה עו לםהזה ״ :
כיצד אפשר להיחלץ מן הכיתור (של
איחוד מדינות ערב) לפני שייסגר? זו
היתה השאלה המכרעת של תשט״ז והיא
תהיה מכרעת עוד יותר בשנת תשי״ז.

נאציכ אי ש־ ה שג ה 15*58
איש ברשת התפקיד
מציאות המרחב היא: עצירת תהליך ש נמשך
זה שני דורות, מניעת ההתנגשות
הנוראה שד שתי הרכבות הלאומיות ושילובן
ברכבת משותפת.
כל עוד יאמין האדם הערבי כי ישראל
היא גוף זר במרחב, ראש גשר של שיעבוד
שיתרחב ויתפשט בהכרח, מדינת
פלישתים או צלבנים שסופה לשבור או
להישבר — לא יכון השלום במרחב ושום
פתרון לבעיה חלקית לא יעזור. ואילו ברגע
שיבין האדם הערבי כי ישראל היא
חלק חי וקיים של המציאות המרחבית הכללית,
שותפת חיונית בעתיד משותף,
בת־ברית טבעית במאמץ הגדול לפיתוח
המרחב ושיזזירורו — לא תהווה שום בעיה
חלקית מיכשול עקרוני לשלום.
לכן לא היתה בעיית השלום בעיה ער

ותומאמר ־ ניתוח מקיף בגיליון ה שניה
תשט״ז, הייה סיכום של השקפת עולם
שלה הטיף העולם הזה מאז יסוד מערכתו
החדשה ב־ . 1951 את גרעינה ביתו למצוא
במאמר שפיירסם אורי אבירי בינואר 1949
בהארץ בעת שנערכו ברודוס שיחות
שביתת־ד״נשק בין ישראל ומצריים.
כתב אז אבנריכמאמר שנ ש א
אתהכותרת \ ג? / 0 ) 3 11710
(שלום שמי):
עם הסכמתה של ממשלת מצריים לפתוח
בשיחות ישירות עם ממשלת ישראל,
ועם התערבותה המזויינת הגלויה של בריטניה
הגדולה במלחמת העמים השמיים,
הגיע המצב במזרח התיכון לשלב מהפכני.
תהליכים שהתפתחו במשך עשרות שנים
בצורה אבולוציונית איטית, עד כי נראו
לעיתים כסטאטיים, מתחילים עתה להתקדם
בקצב דרמאתי. וכמו בכל מצב מה־

המגיגנוו* .דיוזיסטורית

פגישת גו ד ד מן ־נאצר — 11(70
גולדה הכשילה

פגישתסאדאת ־ גולד מן — 15(77
בלי אישור מגולדה
פכני מתגלות כיום לעינינו אפשרויות גדולות
וסכנות גדולות כאחת.
במשך תריסר חודשי המלחמה הארצישראלית
לא התעניין האדם הפשוט בישוב
בבעיות השלום. אחזה בציבור שלנו פסיכוזה
טבעית, שהיא אופיינית למצב רוחה
של אומה מותקפת, אשר במשך זמן רב
היה רעיון המלחמה זר לה — מאחר שהצליחה
למגר את התוקפן בשדה הקרב הש תרשה
בה האמונה כי החרב תענה על
הכל.
ברם, אם ישנו לקח אשר ההיסטוריה מוכיחה
אותו בעליל הריהו, כי החרב אומנם
מסוגלת ליצור תנאים לכריתת שלום,
אולם שעצם כריתתו של שלום אמיתי ויציב
היה כמעט תמיד מפשה־ידיהם של
מדינאים גדולים, נבונים, צלולי־דעת ומרחיקי
ראות, שהיו מעל ליצרי המלחמה.
...בראותי צעירים עבריים ומצריים מוטלים
זה בצד זה בדרכי הנגב, שאלתי את
עצמי לא פעם — לשם מה הרגז אלה את
אלה?
למצריים יש• אפיקי־התפשטות טבעיים,
שנקבעו לה על־ידי הגיאוגרפיה וההיסטוריה
— דרומה לסודאן ומערבה ללוב.
בשני הכיוונים היא נתקלת באותה מעצמה,
שחסמה גס את ההתפתחות שלנו — בריטניה.
ואילו באסיה אין למצריים כל אינ טרס
אמיתי — חוץ מן הדאגה פן תתחזק
מדינה ערבית אחרת יתר על המידה, וחוץ
מרגשי הסולידאריות הערבית.
מבחינה כלכלית קיימים התנאים ליחסי־גומלין
לטובת שני הצדדים — מצריים
היא בעיקרה מדינה חקלאית, ואילו ישר אל
תהיה ללא ספק בעיקרה מדינה תעשייתית.
מסתבר
איפוא שמבחינה תיאורטית, לכל
הפחות, אין סתירת בין האינטרסים ה מהותיים
של מצריים לבין אלה של מדינת
ישראל. ברור כי שותפות בין ישראל
ומצריים, שכוחה הפוטנציאלי עולה על
כוחן של כל שאר המדינות הערביות יחדיו,
עשויה לשמש ערובה לשלום איתן

במרחב זה — ולעצמאותו המכסימאלית.
...שותפות בין מדינות קיימות אינה אלא
צעד ראנוון לקראת אידיאל מדיני —
שותפות בין ישראל מתקדמת ובין חבר
עמים ערביים שהשתחררו מעול הפיאודליזם
והחותרים לקראת קידמה חברתית.
רק עם הגשמת אידיאל זה, שאינו יכול
להתגשם אלא במרוצת השנים, תהיה מדינת
ישראל בטוחה ותהיה התפתחותה מוב־טחת.
אין ספק שמדינת ישראל תוכל לעזור
בהרבה להחשת תהליך זה, אם תש תחרר
מתפיסות מיושנות ותראה בעין
פקוחה את האפשרויות והחובות של מעמדה
החדש.

באמצעשנת , 15*52 זמן קצר לאחר
מחנכת הקצינים החופשיים במצריים, הת עורר
סיכוי לפתיחתו שיל תהליך מסוג
זד. שנפתח בשבוע שעבר, בעת ביקורו
של נשיא מצריים, אנוואר אל־סאדאת
בארץ.
דויד בן־גוריון עמד על דוכן הנואמים
בכנסת. כמד. משפטים בגאום שנישא !חייו
רבי־משפעות, החזירו אותו לימים בהם
הנהיג את העם במלחמת העצמאות. אמר
אז בי רי: אין למדינת ישראל ריב עם
מדינת מצריים, יאשר שליטה הנוכחי ( מד
חמד נג׳יב) התנגד לפלישה המצרית לא רץ.
ממשלת ישראל מופנה לכתת שלום
עם ממשלית קאהיר.
למחרת היום ישבו עיתונאי ישראל
צמודים למכשירי הרדיו, המתינו לשי דורי
קאה״ר, דמשק ורמאללה. התגובה
הראשונה היתה היעדר כל תגובה. אולם
בערב יבאה התגובה הראשונה. לקוראי
העתונים היא היתה מאכזבת. אולם לבקי אים
;ברמזי הדיפלומטיה היתד. זו תשובה
בעלת משמעות היסטורית, לא יפחות מהצ הרתו
ישל סאדאת כעבור 24 ישנים יעל נכו־נויתו
לבקר בירושלים.
עלי מאחר, ראש ממשלת מצריים, שהיה
תלוי בחסדו ישל ניג׳ייב, אמיר: עדיין לא

קיבלנו כל סניה רשמיית מצד ממשלית
ישראל.
הי׳תד. זו הפעם הריאשיונד, מאז !נידמו ר־תותחים
בחזיית הדרום שמדינאי מצרי
מוכמן הכריז בהודעה רישמית שהוא מו כן
לעיין ׳בפנייית־שיליום ישראלית. עשרה
ימים אחד־כך באד, הודעה נוספת, מהפכ נית
•עוד יותר. אמר הגנרל נג׳יב בראיון
•עם עיתונאי צרפתי: גם הוא לא קיבל
עדיין כל פניה רישמית מצד ממשלית יש ראל
לכריתת הוזה שלום. אוילם הצבא
המצרי רוצה לחיות בשלום עם כל העמים,
כילל עם ישראל. המטכ״ל המצרי אינו
מתכנן יעוד מלחמה עם ישראל.

לאפיזודה זי לא היד, כל המשך. ה סיבה
היתה פשוטה: לשלום היה ויש
מחיר. דויד בן־גוריון לא היה מוכן לשלם
את המחיר.
כעבור שנה גילה העולם הזה (גיליון ,823
30 ביולי:) 1953 ,
ימים מעטים אחרי שהטנקים של נג׳יב
פרצו את שערי ארמון ראם אל־תין באלכסנדריה,
קם דויד בן־גוריון באולם הכנסת,
השמיע הצהרה היסטורית. הוא
ציין את דברי נג׳יב, שהודה כי התנגד מ ראש
לפלישה המצרית לארץ־ישראל. קרא
דויד בן־גוריון: היד הישראלית מושטת
לשלום לשליט החדש של מצריים.
משך כמה שעות עצרו אנשים רבים מ שני
צירי ממך החול את נשימתם. הרבה
מאוד היה מונח על כפות המאזניים :
גורלם של שני עמים, אשר המאבק ביניהם
הוא עתיק ככתב החרטומים על ה־פרמידות.
כעבור יומיים באה תשובתה של
קאהיר. היא לא היתה תרועת חצוצרה,
אולם ההד שלה במסדרונות הדיפלומ טיים
בעולם היה משכנע ביותר. אמר דוברו
של מוחמר נגיב :״לא קיבלנו שום
דבר רישמי מממשלת ישראל.״ בשפת הדיפלומטים
שכלליה חזקים יותר מכל שפה
אחרת בעולם, היה פירוש הדבר: איננו
דוחים את ההצעה. רצוננו לשמוע פרטים.
הצעד הבא חייב לבוא מתל־אביב.
העולם לא שמע עוד על כל העניין. אולם
־היה לו המשך סודי וכמוס. הוא היה
אופייני מאוד. בבית־קפה בלונדון נעשה
הצעד. לא היתה זו פניה דיפלומטית. שום
מגע רישמי לא קויים. מזכיר שני בצירות
ישראל, צעיר בשם יהושע תדמור, נפגש
עם צעיר אחר (אשר מטעמים מובנים לא
ניתן לפרסם את שמו) ,יועץ ליד שגריי
רות מצריים בלונדון.

נדרש תמורת שלום אמת ז
! 911
בחצי יוכל השנים שחלפו מאז חוח־מצד,
ההזרמנות ר,והיסטורית לא חדל העולם
הזה להטיף לחיפושים מחודשים
אהריה. בהיעדר מיפגשים ויוזמות בין מנ היגים
ישראליים ומצריים השתעשענו לא
כעם באוטופיות. הרבינו להפגיש את מנ היגי
מצריים וישראל בקריקטורות ׳וגם
במיפגשים שהתקיימו רק בדמיוננו.
ב־ 1970 הכשילה גולדה מאיר פגישה
אפשרית בין נשיא מצריים גמאל עבד־אל־נאצר
ילבין ׳נשיא הקונגרס היהודי העולמי
נחום גולדמן.
בעקבות כישלון המיפגיש פירסמניו בית־ביד,
דמייויניית תחת הסותרת: אילו החליטה
גולדה אחרת ...גולדמן נסע לקאהיר (העולם
הזה .)1702 על פני ארבעה עמודים
תיארנו אז את הפגישה בין גולדמן לנאצר,
בצירוף ותמיוגות פוטומיונטאד של המייפגש
ביניהם.
בשבוע שעבר לא ד,״ה הד״ר גולדמן, ש חדל
לכהן כנשיא הקונגרס היהודי העול מי,
זקוק לאישורה של גולדה כדי להיפגש
עם נשיא מצרי. הוא נפגיש עם סאדאת ב מלון
המלך דויד, בירושלים, בנוכחות מנ חם
בגין ׳ופייר מיידם ׳פיראנס, מי שהיה ׳ראש
ממשלת צרפת. וצריך היה שוב להפעיל
את הדמיון כדי לתאר כיצד עשויים היו
הדברים ׳להתגלגל לולא הכשילה גולדה את
פגישתו של גוילדמן עם ׳נאצר לפני שבע
שנים.
גם לפגישה של גולדה עצמה עם
סאדאת ייש רקע קודם, שפורסם בהעולס
הזה. הפעם זהו סיפור משעשע.
לפני כארבע ישנים (העולם תזה ) 1901
הופיע ׳במדור במדינה הסיפור הבא :

צעדת ארבע השנים ציור של בזיל ,״העולם הזה״ 1753
במקום פגישות — קאריקטורות

האמרגן התל־אביבי נזקק לשניות ספו רות
בלבד, כדי לדעת שהוא חוזה בלהיט.
על הבמה הקטנה של קאברט סימפריז
הפאריסאי, ישבו על ספסל, כשהם חבוקים
בעדינות, לא אחרים מאשר גולדה מאיר,
ראש ממשלת ישראל, ואנוואר אל־סאדאת,
נשיא מצריים.
היתה זו תחילתו של סיפור אהבה רותח.
בעקבות החיבוק הצנוע, עבר הזוג ה מפורסם
לריקוד טנגו צמוד, המשיך בהת עלסות
מרהיבת עין, לפי מיטב כללי ה מסורת
של הצגות מועדוני־הלילה המפור־סיס
של מונמרטר, כשהצופים מקבלים
תמורת כספם לא רק גון נל־נפש, אלא גס
מוסר־השכל — ומה עוד אפשר לבקש
תמורת כמה פראנקים 7

גולדה וסאדאת הכור,ים בתיאטרון סטריפטיז

גולדה וכאדאת כמישכן!הכנסת כירושלים

אקט של אהבה

מוסר־השכל וגועל־נפש

אותו יועץ נמנה על מקורביו האישיים
של נג׳יב מימי הילדות, כאשר הוריהם
שכנו בית ליד בית. הוא כבר נפגש לא
פעם בלוויית עוד כמה מאנשי השגרירות
שגילו נטיות סוציאליסטיות, עם אנשים
מהצירות הישראלית, ונאומו של בן־גור־יון
מילא אותו התלהבות.
בפגישה עם תדמור, שלושה ימים אחרי
הנאום, הודיע המצרי כי העביר לנג׳יב
סיכום של כל השיחות שהיו להם עד אז.
נגי׳ב ענה לו במיכתב תודה וביקש ממנו
להעביר, באמצעות קשריו האישיים, עצה
לממשלת ישראל. העצה: שישראל תעביר
למצריים, רישמית, את תוכן הנאום, באמצעות
גורם נייטראלי, כארצוודהברית
או האומות המאוחדות. תדמור העביר את
העצה, מודיע לממונים עליו כי לצד השני
ניתנה סמכות להיכנס לשיחות מפורטות.

מישרד־החוץ הודיע לצירות בלונדון כי
אין רואים בקריה טעם בשיחות על רמה
נמוכה. ההזדמנות החד־פעמית הוחמצה.
כעבור כמה חודשים נשמעו שוב המנגינות
הישנות ברדיו קאהיר. אומנם לא היו
אלה מנגינות של הסתה לסיבוב שני. אולם
ממשלח מצריים הצטרפה בפירוש לח זית
האנטי־ישראלית.
מה היה פשר התנהגותם המוזרה של
דויד בן־גוריון ושל ראובן שילוח, מי ש היה
אז יועצו העיקרי לעניינים מיוחדים
אלה? האומנם לא רצו בשלום עם
הערבים? האומנם היו מעוניינים במילח־מת־
נצח, במצור כלכלי, במתיחות על
גבול עזה, בחסימת תעלת״סואץ בפני הד גל
הישראלי, בניתוק מן המרחב?
שניהם, אילו נשאלו, היו מכחישים את
הדבר בהתמרמרות כנה. אולם דרכי הפו
ליטיקה
אינן כה פשוטות וישרות. ביג׳י
היה מוכן לשלום — אולם הוא לא היה
מוכן לשלם את המחיר. לא הייה זה מחיר
של אדמה ופליטים. היה זה מחיר הרבה יותר
גבוה, הרבה יותר מהפכני.
הברירה לפני דויד בן־גוריון שעמדה,
להלכה, לפני היהודי הראשון שהביא את
הדגל הכחול־לבן לאדמת השממה של
פלסטין: לכרות ברית עם התנועה הערבית
הלאומית לשם סילוק הכובשים הזרים למיניהם,
או לכרות ברית עם הכובשים הזרים
נגד שאיפת השיחרור של עמי ערב.
בן־גוריון יבחר ׳בא&שרוית השנייה. מיב־צע
סואץ ב־ 1956 היה תוצאה ישירח של
בחירה זז. מנחם בגין הרחיק לכת מדויד
בן־גורייון. הוא בענד׳ לאתגר המצרי .׳אולם
האם יהיה הוא מובן ׳לעשות. מה שלא עשה
דויד בן־גוריון, לשלם את מלוא המחיר ה־

לאמרגן התל־אביבי היתה רק בעיה
אחת: שם, לנגד עיניו, מילאו את התפ קידים
על הבמה שחקן התיאטרון האנגלי
בארי ליינס, כגולדה, והרקדן ביל הול,
כסאדאת. לאמרגן לא היה ברור איזה
שחקנים ישראליים יסכימו לשחק תפקידים
אלה בסצינה זו. כאשר ימצא
אותם, יוכלו גם הישראלים ליהנות מהמחזה.
כאשר
הוצג סוף־סוף המחזה, היתד, ה הנאה
באמת ׳שלימה: גולדה וסאדאת היו
אלד, ששיחקו את עצמם.

של ארגוני הסירוב הפלסטינים להתנקש
בחייו של דיין. תוכנית זו התגבשה אחרי
שראשי אירגוני הסירוב חששו כי דיין
עשוי לקשור את הקצוות לשיחות ישירות
בין מנהיגי ישראל וערב.

את השיטה שעל־פיה פועלת הטלוויזיה העצמאית
בבריטניה, המשדרת במקביל לבי־בי־סי.
התחנה הבריטית העצמאית היא, למעשה, איגוד
של כעשרים מפיקים שונים, שכל אחד מהם מקבל
כמה שעות שידור בשבוע. המפיקים השונים מתחרים
זה בזה בתוך התחנה, כיוון שככל שמשתפר טיב
תוכניותיהם, הם זוכים בתקציבי פירסום גדולים
יותר מאלה של מתחריהם.

גירסה זו עומדת להתפרסם בספר ישראלי חדש,
בשם הפניקס, העוסק באירועים המדיניים שאירעו
מאז המהפך הפוליטי בישראל.

הספר בן 350 העמודים, המבוסס בחלקו
על עובדות וסיפורים אמיתיים ובחלקו
על הנחות, דמיוניות לפעמים, נכתב בידי
אלי לנדאו ועמוס אריכא, מי שהיו מעורכי
עיתונו של משה דיין ,״היום !הזה״.

על־פי הדגם הבריטי ניתן יהיה להקים
גם בישראל ערוץ נוסף לשידורי טלוויזיה,
ששעות השידור בו יחלקו כץ כל המבקשים
להקים תחנות עצמאיות.

באחרונה ראו־אור שני ספרים נוספים בהם קשור
לנדאו, האחד על מיבצע אוניית האורניוס, שיוצא־לאור
בארצות־הברית והשני — המוסד — על המוסד
הישראלי למודיעין, שראה כבר אור בצרפת ועומד
להופיע גם בבריטניה.

חקירה מישטרחית

בעקבות יצא סוד
מריבה קשה פרצה במהלך ביקורו של
הנשיא סאדאת בישראל, בין ראש־הממשלה
מנחם בגין לבין שר־והחוץ משה דיין.
הרקע: שיתופו של דובר מישרד־החוץ
בסעודת העבודה שנערכה בין המישלחת
המצרית לנציגות הישראלית.
הוסכם בין הצדדים, שבסעודה במלון המלך דויד
ישתתפו 15 איש מכל צד, בעלי תפקידים מקבילים.
כיוון שסאדאת ביקש לשתף בסעודה את דוברו,
קבע בגין כי בעל התפקיד הישראלי המקביל לו
הוא דובר מישרד ראש־הממשלה, דן פתיר. אולם דיין
תבע את המקום עבור דוברו האישי ואיש אמונו:
נפתלי לביא. בגין התנגד לכך בתוקף.

בחילופי־־הדברים הקשים שהוחלפו בין
בגין ודיין כנושא זה טען בגין :״אם לביא
ייכנס — ייצאו כל הסודות.״

למרות זאת נאלץ בגין לוותר לדיין, אחרי שהחליט
לשתף את לביא בפגישה על תקן של יועץ מדיני.
כתוצאה מכר הוסיפה גם המשלחת המצרית חבר
נוסף לסעודה.
בגין אישר לאנשי מישרדו לקיים מסיבת־עיתונאים
יום אחרי עזיבתו של סאדאת, אחרי שבעיתונות
הופיעו ידיעות מודרכות, שבהן ניסו לייחס את
הצלחת אירגון ביקורו של סאדאת בילעדית
למישרד־החוץ.

על רקע זה ניתן לפרש את סיבת החלטתו
של בגין כי מנכ״ל מישרדו, ולא מנכ״ל
מישרד־החוץ, הוא שייצג את ישראל
בוועידת קאהיר.

רבע־מידיון דולו״
פטור ואום
כמה שילם הקונגרס היהודי העולמי להנרי קיסינג׳ר,
כדי שיפאר בנאומו את ועידתו, שהיתה ועידת־הפרידה
לנחום גולדמן י

לפי •טמועה הרווחת כוושינגטץ, שילם
הקונגרס לקיסינג׳ר סכום חסר־תקדים :
רבע־מיליון דולר.

אסור לטלפן לידיו
גוברים והולכים הסימנים לכך שסגן־ראש־הממשלה,
ייגאל ידין, לוקח את עצמו ואת תפקידו ברצינות.

אחרי שהוקמה סוכת־שומרים כפתה ביתו,
כדי להפגין את חשיבותו, הודיע דוברו
כי מעתה ואילך אסור לעיתוגאים לטלפן
אל ידין הכיתה. בכך הפך ידין חכר־הממשלה.
היחידי שלגביו קיים איסור בזה.

ביקור סאדארו

מבת גניבות רבב

המישטרה עומדת לפתוח בחקירה כפרשת
היעלמם של סירטי צילום ציכעוניים,
עליהם הונצחו ביקורו ונאומו של הנשיא
סאדאת בכנסת. אלה הם סירטי הצבע
היחידים •טל מעמד היסטורי זה.

ב״1ו!ה אביבים״

כדי למנוע התקהלות צלמים, צולמו כל המעמדים
הרישמיים שבהם נטל סאדאת חלק, בשיטת ה״פול״.
בכל מעמד הורשה להשתתף רק מיספר מוגבל
של צלמים, שצילומיהם עמדו לרשות כל דורש.
כל קבוצה כזו כללה צלמי־טלוויזיה שצילמו בשחור*

המדובר באיזור שבו מתגוררים ראש־הממשלה
לשעבר יצחק רבין, ושר־הביטחון לשעבר
שמעון פרס.

עונפאית פא וח דת
למרות התנגדותו המוצהרת •טל שר־החיגוך
זבולון המר להקמת תחנת טלוויזיה
פרטית מקבילה לתחנת הטלוויזיה
הממלכתית, מסתמן רוב כקרב חברי
הממשלה לאשר הקמת תחנת כזאת.
כמישאל שנערך כקרב השרים תסתבר בי
מלכד שרי המפד״ל תומכים כמעט כל שאר
השרים כאישור הקמת ערוץ טלוויזיה נוסף.
בגלל ריבוי ההצעות מצד המבקשים לקבל רישיון
להפעלת תחנת טלוויזיה פרטית, מסתמנת נטייה לאמץ

נגנבות. מדי
לילה מכוניות מחצרות הבתים באיזור.
לסאדארו ולבגין

נראה כי מדובר בפעילות שיטתית של כנופיה
מאורגנת, כיוון שגם מכוניות המצויירות במנגנוני־אזעקה,
במצתים סודיים ובמנעולי־הגה, נפרצות
ונגנבות. מרבית המכוניות הגנובות נמצאות לאחר־מכן
באיזור ראשץ־לציון — רחובות כשתאי־המיטען
שלהן ריקים — דבר המעיד על כך שהשתמשו בהן
להעברת סחורות גנובות.
כל הפניות למישטרה העלו עד כה חרם, ותושבי
השכונה, שאצל כמה מהם נגנבו שתי המכוניות
המישפחתיות בלילה אחד, מתכוונים לארגן תורנות
שמירה על ריכבם.

רב-שיח על נושא זה ייעיד ביום
ה׳ , 1.12.77 ,בשעה 20.30 בערב,
באולם ״בית סוקולוב״ ,תל־אביב,
רחוב קפלן ,4בה שתתפות :

פרום׳ י. דייבוביץ
אורי אבנר

!?ודעות
חינם ם סימדיץ
למפרסמים ב..מווו״ב״
מילחמת הצהרונים על תקציבי הפירסום נכנסה לשלב
חדש. על־מנת להמריץ את המפרסמים להעדיף
פירסום במעריב על פני פירסום בידיעות אחרונות,
מעניק מעריב למפרסמים אצלו בסכומים יותר
גבוהים מאשר בידיעות אחרונות, הטבה בצורת
שיטחי פירסום חינם.
על־פי הסכם בין איגוד המפרסמים לבין מעריב,
יסוכמו בסוף השנה שיטחי הפירסום בשני העיתונים,
וכל מפרסם שפירסם במעריב יותר מאשר בעיתון
המתחרה, יקבל מודעות חינם בשנת התקציב הבאה.

לבו ובצבע וצלמי עיתונות, שחלקם צילם בשחור־לבן
וחלקם בצבע. צילומי הצבע שצולמו בעת נאומו של
סאדאת בכנסת נמסרו לפיתוח בחברת אוריינט קולור,
אך נעלמו בצורה מיסתורית. עתה התבקשה המישטרה
לפתור את תעלומת היעלמם של הצילומים —
שאין להם תחליף.

ספר על ביקור
ס אד א ת־ב שבוע ה 3א

שיא חדש עומד להירשם במירוץ להוצאה לאור
של ספרים דפי ה בו ת אירועים

עיתונאים נכבדים, שטילפנו אל האיש בעניינים
חשובים, נענו בטריקת־טלפון ברגע שהזדהו בשמם.

נטייה להקפת טלוויזיה

תושבי שכונת היוקרה ״נווה־אביבים״
שבצפון תד־אכיב עשויים לארגן מישטרת
מתנדבים פרטית, במטרה לבלום את גל
גניבות הרכב הפוקד את השכונה מזה
חודשיים, מאחר שהמישטרה חסרת־אונים
לטפל בבעייה.

הספיר, העוסק גם בתולדות כל המיפגשים,
החשאיים והגלויים, בין נציגים ישראלים וערבים,
נכתב במשותף בידי מרלן ברגר, כתבת הוושינגטון
פוסט לשעבר והעיתונאים הישראלים שלמה
נקדימון ויעקב כרוז, מי שכיהן בתפקיד סגן ראש
שירותי־ד,ביטחון בתקופת כהונתו של איסר הראל
כראש השירותים.

חזיח־־הסירופ ומפה
להתנקש ב דיין?
היעלמותו של שר־החוץ משה דיין באירופה,
כחודש אוגוסט השנה, כעת שהיה כדרכו
לארצות־הכרית, נכעה מחשיפת תוכנית

מדוע לא תפש
סאדאת כיפה

ושם ״

חוגים דתיים, שנפגעו מן דעו
שבמהלך ביקורו ב״יד־ושם״ לא ה5
ד?סכים
הנשיא סאדאת לחבוש כיפה, בפי
שמקובל גם על מבקרים אחרים
שאינם יהודים, ביקשו לברר מדוע
לא עמדו מאר•היו של סאדאת על כן
שיחבוש כיפה.
הסתבר בי הדיווח בעיתונות, כאילו
כוש כיפה היה
סרב סאדאת לחבוש
מוטעה. כעת כניסתו למוסד נמסרה
לסאדאת כיפה והוא הניח אותה עד
ראשו, אולם היא נשמטה מייד, מכלי
שאיש טרח להרימה. כאשד הסתבר
בי הכיפה נעלמה מעל ראשו, בכר
ה מאוחר מכדי להגיש לו אחרת.

״*ירי *ז>#״ם*ביד׳0 ,

8 1 1״

מכולו 0

^ז מ 5 ^ 8 0ד 1 1
פרסום נולני/!7רפאל.טיראן

העולם הזה 2100

כליון ״העולם הזה״ שראה אור לפני 25 שנים כדיוק, הקרת
כונכת־איכות־חיים לנדכא :״קיכוץ מול עיר״ .כגוף הכתכו
נערכה השוואה כין הקיבוץ לעיר כנושאים כמו מצכ האשה
כיגוד, נופש, דיור וגידול־ילדים. כמדור ״העם״ נסקרו המניעיג
להודאוזו־כאשמה של שליח מפ״ם בצ׳כוסלוכקיה, מרדכי אורן,
שנעצר (ראה :״מפלגות״) .מדור ״כמדינה״ המוגדל הוקדש
לניתוח המעלות של רשימת המועמדים המכוכדת למישרת נשיא
מדינת־ישראל, עם מותו של ד״ר חיים וייצמן. כין המועמדים
היו: פרוס׳ אלברט איינשטיין, כרנרד ברוד (יועצם של נשיאי
ארצות־הכרית) ,אכא הלל סילבר (מנהיגם של יהודי ארצות־הכרית)
,יצחק גרינכאום (שר־הפנים הראשון של ישראל ובעכר
ממנהיגי יהדות פולין) ,דויד כן־גוריון (ראה: שער) ואחרים.
השכוע לפני 25 שנים דיווח ״העולם הזה״ על פתיחת משפטו

^ 6 25
של דוכ שילנסקי * ,שניסה לפוצץ את מישרדי מישרד־החדן,
כמחאה על חתימת הסכם־השילומים עם ממשלת מערכ־גרמניה.
פרשן השכועון לענייני המרחם, פירסם רשימה שנשאה את
הכותרת ״פאשיזם כמצרים״ ,כה האשים את מנהיג המהפיכה
המצרית, גנראל מוחמד נאגיב, כפאשיזם. הערכתו של הפרשן
היתה כי מנהיגותו של נאגיב קרבה לקיצה. הערכה זו הוכחה
כעכור זמן, עם עלייתו לשילטון של גמאל עכר אל־נאצר.
כשער הגליון: מועמד־לנשיאות, דויד כן־גוריון.

מאיו יעו דוחק דנינה את ר ו משה סנה * חוב תואש׳
הוצוג !גע מלבקש חנינה ריוריוס ואתר ווזגברג *
פ ר צו ףשל פושע
מעולם לא חיכו אנשים כל. רבים בחר דה
פה רבה לגליזן אחד של עיתון, כשם
שחיכו רבבות להופעת גלוון על המשמר
ביום הראשון. כי בו היד, צריך ליפול
הפור: התפנה מ-פ״ם עורף לחברה מרדכי
אורן — או לברית־המועצות.
כשפתחו בידיים רועדות את הגליון,
פלטו רבים אנחה של רווחה: היה זה
מאמר לוחם ותוקפני, ברוח והמאמרים ש ציינו
פעם את העיתונות העברית בימי
המאבק בשילטון הבריטי. רעם על המשמר :
״הציונות היתד. והינה !תנועה המוליכה את
העם המפוזר יוד,נירדף ביותר בתולדות
האנושות לשיחרור לאומי וסוציאלי בדרך
של עליה, קיפוץ גלויות היתר, זאת
הכרזת מלחמה על עמדת פראג, וארשה
(וכנראה גם מוסקבה) ,שהכריזו על הציו נות
כעל פשע לאומי.
אחר עשה על המשמר מעשה מרומם:
הוא נטל על עצמו ועל מפלגתו את מלוא
האחריות לפעולות מרדכי אורן שהוא,
לפי !רדיו פראג :״מרגל בינלאומי, בעל
פרצוף של פושע...״
המכה החוזרת. לא היה ספק כי
מפ״ם הגיעה לנקודת מיפגד, בדרכה. משך
חודשים רבים נמנעו אנשי הקיבוץ ה־מאוחד
מלפלג את המפלגה! ,מתוך תקווה
אחת ויחידת: שאנשי הקיבוץ הארצי של
השומר הצעיר יתמכו בהם בשעת משבר
אמיתית, נגד הקומוניסטים הרבים בסניפים
העירוניים, אנשי -משד, סנה. מקור ה תקווה:
הקומוניזם האמיתי מחייב הז דהות
פנימית מוחלטת עם מוסקבה, דבר
שאינו מתאים לאופיים של בוני הקיבו צים,
בעלי הרוח הלאומית העצמאית.
השבוע קם מאיר יערי, שפוף הקומה
ובעל המראה החולני, שרבים ספרו כי
נדחק מזמן לפינה בהנהגת מפלגתו על־ידי
!משד. סנה, והזכיר במהלומה מוחצת

אחת כי לבה של מפ״ם עודנו פועם ב קיבוץ.
תוך שיתוף פעולה עם אנשי ל אחדות
העבודה דחק עתה את משה סנה
לפינה, והשאיר אותו במיעוט. המאמר
הראשי! ,וההחלטה שבאה בעקבותיו, היתד,
תוצאה של ברית קיבוצית זו.
עמדת המפלגה הקטינה את עוצמת ה אסון
הנפשי שהיה יורד בלעדיה, על
מפ״ם. אולם בעיני משד, סנה היה אסון
זד. קטן -בהרבה מן האסון השני, שירד
עתה על המפלגה: ניתוק מעשי ממחנה
הסובייטים, אשר בנצחונו כרוך, לדעתו,
גורל המפלגה.
הרבנוח חיים יקרים אולם...
האשד. דפקה על דלתותיהם של עשרים
רבנים ישראליים, צעקה, כשנפתחו בפניה,
רחמים, ובקשתה לעזור להציל שתי נפ שות
בישראל. הרבנים לקחו מידיה של
המתחננת את העט־-נובע, ויחתמו על
פטיציה. שתי הנפשות שנתבקשו להצילן :
אתל ויוליזס רוזנברג, אזרחי ארצות־הברית,
שנידונו על־ידי שופט יהודי למוות
בכיסא חשמלי, על מסירת סודות הפצצה
האטומית לידי הרוסים** .הפטיציד, עליה
* כיום חבר־כנסת מטעם הליכוד.
** בני הזוג יוליום ואתל רוזנברג, ש נחשדו
והואשמו בריגול, הובאו לכיסא
החשמלי והומתו עליו. שני בני־הזוג הותירו
שני בנים. שנים לאחר ביצדע גזר־הדין
החל להסתבר ששניהם היו קורבנות
לאווירת ציד־המכשפות של הסנטור ג׳וזף
מקארתי, במסגרת הוועדה לפעולות אנטי־אמריקאיות,
ואשמתם מוטלת בספק רב.
לאחרונה ראה־אור בעברית ספר דניאל
מאת דוקיטורוב, המתאר פרטים רבים נו־מהלך
מישפטם של בני הזוג.

התנוססה בתובתיו של הארי טרומן, נשיא
ארצות־הברית, מטרתה היתה: להמתיק
דינם. המחתימה המתייפחת: קרובת מש פחתם
של בני הזוג המתגוררת בארץ.
20 רבנים, בקיאים יותר בתלמוד, בו
נאמר כי ״סנהדרין, שהרגה אחד בשבעים
שנה, היא קטלנית״ ,מאשר בעיתונות אמריקאית
המוקיעה קומוניסטים יהודיים —
חתמו.
כעבור ימים מספד קיבל אייזיק הלוי
הרצוג, הרב הראשי לישראל, מיברק ש זרקו
מידיו, כאילו נכווה. על החיתום היה
גוף, שכל אדם המקווה לבקר אי־פעם
בארצוודהברית נמנע מלהתיידד איתו :
הוועד למען יוליוס ואתל רוזנברג. המיב-
רק הביע לו ולרבנות הראשית תודה עמו קה
על מישלוח ד,פטיציה. הרצוג שהיטיב
להבין את הסיבוכים הפוליטיים הכרוכים
בבקשה המופנית -לנשיא ארצות־הברית
ושריח קומוניסטי -נודף ממנה, לא ביזבז
רגע והודי׳ע ברבים כי אינו מעורב כלל
בעניץ. הרבנים שחתמו על ר,פטיציה איגם
פעילים במסגרת הרבנות הראשית, ובוודאי
שאינם מייצגים אותה.
ולבסוף הוסיף הרהור פרטי ואמר :״חיי
יהודים יקרים אומנם, אולם המקרר, הוא
עדין״.
מכחכים אזרח• ממדרגה שזי הז
שאלת אזרחיה הערבים של מדינת יש ראל
הועלתה שוב לציון בקשר עם -החלטת
מועצת החסתד-תת על פתיחת האיגוד ה מקצועי
בפני האזרחים הערבים ונידונה
מחדש על-ידי מר אברהם ש תן במאמרו
שנתפרסם בידיעות אחרונות מיום 3ב נובמבר
. 1952 מר ש תן גינה את הח לטתה.
של מועצת ההסתדרות והציע שוב
חילופי-אוכלוסין, כפי שהיו בין יוון ותור כיה
לפגי כ־ 30 שנה.
כל בר־דעת מבין כי פתרונו זה של
מר שרון הנו דמיוני בלבד ואיינו בר
ביצוע. חילופי אוכלוסיד, אפשריים !רק
כאשר שני הצדדים מסכימים לחילופים
אלה, והרי מ תנו ת ערב רוצות להחזיר
לישראל את 880 אלף הפליטים שיש -להן.
כיצד, איפוא. תסכמנה לקבל מישראל
״מתנה״ כזאת של כ־ס 20 אלף פליטים
נוספים? לאחר ר,עליה ההמונית של ה יהודים
׳מארצות ערב אחדות לא נשאר
במדינות הערביות מספר יהודים העומד
ביחס כלשהו למספר הערבים הנמצאים
בישראל.
...אזרחיה הערבים של ישראל מביאים
תועלת רבד, למדינה היום. ערביי ישר אל,
שהם חקלאים מנוסים ופועלים מסורים׳
עושים ;בהרבה כדי להקל את המ צוקה
הכלכלית של המדינה. למרות ש מספרם
אינו מגיע אף ל־ 15 אחוז של
אוכלוסיית המדינה, ד־רי הם מספקים לשווקים
יותר מ־ 33 אחת של כל התוצרת
החקלאית בישראל. הם מעבדים אדמות
הדדיות שלא -היד- ,בכוחם של עולים חד שים
לעבדן. הם גם מספקים סוגי תוצרת
חשובים מאוד שאץ היהודים יכולים ל ספקן,
כ גץ שמן־זית וטבק החוסכים לנו
סכום גדול מאוד בדולרים.
מר שחן, שאינו -רוצה כלל בהימצאם
של אזרחים ערבים במדינה, מתנגד באופן
טבעי ליחס טזזב כלשהו אליהם ומצדד

״העולם הז-ה״ 787
תאריך 27.11.52 :
בדיכוי ובאפליה. הוא אף מציין במאמרו
את מר מיכאל אסף, המומחה הראשון ב־מפא״י
לענייני ערב, שכתב כי יתכן שיחס
טוב מצד מדינת ישראל אל אזרחיה הער ביים
עתיד להשפיע על עמדת המדינות
השכנות, מכיוון שקשרי האהדה ׳והרעות
שלנו עם האזרחים הערביים עלולים להקל
על התבוחללותם ברחוב היהודי. דבר, ט-וען
המחבר, שהוא למודת -רוחם של כל מש כילי
ערב.
דעה זו, אפילו אם -הועלתה על-ידי מר
׳אסף, אין לד, יסוד של: אמת. יחס טוב
לאזרחים הערביים י 0פ^ הומר -תעמולה
רב ערך למדינאים הימזדים, ויוכיח לעו לם
הרחב את רצונה הטוב -של מדינת
ישראל: ואת -נכונותח לשלום יציב במזרח.
קתר על כן, יחס בזה יוכיח למדעות ערב
עצמן את רצונה הטוב של ישראל ואפ שרות
שיתוף הפעולה אתה ׳ויפתח את
פיהם של שוחרי השלום עם ישראל ב ארצו ת השכנות. אותו יחס יביא גם לידי
כך שאזרחיה הערביים שיל ישראל יוכלו
לשמש ״גישר שליום״ בין ישראל לבין המ דינות
השכנות.

במאל קאפם,

האוניברסיטה העברית, ירושלים

יציאה מו ל גירו ש
העירו אותי עתר, על כך שהכנסתם
אותי (העולם הזה )771ב״אדם שהביע
דרישה לגרש את כל הערבים מהארץ״.
זד. לגמרי לא נכץ. להיפך, בעשרות מאמ רי
והרצאותי בעניין זה, משך שלוש
שנים למן שוך הקרבות, הדגשתי לא אחת
את כל התנגדותי לפעולות עוול נגד
(הערבים) .ילאהר כל מה שעבר פר. ב עשרו ת השנים האחרונות — לרבות מל חמת
-השיחחור ש-לנו — אין להניח כי
במשך שני הדורות הקרובים, לפחות, יש ררו
במדינתנו יחסי שלום והרמוניה בי נינו
לבינם, בין אם הם יהיו אשמים בכך
או אנחנו. לפיכך, מטעים אני, עלינו להת אמץ
׳להסביר לעצמנו ולהם -ולעולם הג דול
שהפתרץ הריאלי הסופי והצודק ל בעייתם
הוא ביציאתם, יציאה בשילום, ב הגינות
ובפיצויים בעד רכושם.
אכרהם שרון, ירושלים

אנשים
! 9כאשר הביעו עתו-נאי הכנסת את
התפעלותם על מיבצעו של
פאדר, איש הרוח שעד לפני שנים אחדות
לא ידע מילה עברית, ונזקק לעזרת אשתו,
.בוגרת גימנסיה עברית בפולין, כדי לקרוא
את השלטים ברחוב: כתיבת מאמר גדול
מדי יום ביומו בעיתון מפלגתו, גילח באדר
כי הוא מוכן ומזומן לתחר עם העיתונאים י
בענף נוסף: צילום- .וטוען באדר: י-ש
אנשים הרואים -תצלומים מעשה ידוו, ומח שיבים
אותם לטובים שראו בימי חייהם.
י• כאשר חגג עמוס בן־גוריץ את
יום הישנה הראשץ להולדת בנו (בי. ג׳,3 .
העולם הזה )637 הוא העלה זכרונות על
ידידי נעוריו! .ביניהם: האלוף יגאל אלץ
חבר לכ״תתו בבית הספר החקלאי כדורי
בכפר תבור. סיפר עמום: בבית חספר
התבלט יגאל בעיקר בגלל העובדה שהוד
גורר לבדו בחדר הפינג־פונג הקטן בעוד
ששאר החברים הצטופפו בחדרי המגו רים
הגדולים. מי שעתיד היה להיות המ פורסם
בין אלופי צה״ל החל לעשות לעצמו
שם רק כשחזר מקורם המס־כפים הראשון
של ההגנה.

ד״ף יוחנן

הכנסי ל״רהיטי מבט״ ושאלי
במה עולה המטבח הנהדר הזה

זהו אחד מתוך מבחר
מטבחי ״מבט״
המוצעים לך בצירופים
מודולריים רבים.
אחד מהם יתאים
לדירתך, לטעמך
ולתקציבך־ במחיר
שיגרום לך הפתעה
נעימה.
בואי נסתובב במטבח
ונכיר ״פטנטים״
אחדים שיגרמו לך
נחת רבה.
ובכן:
ניצלנו כל פינה. כל
סנטימטר מנוצל עד
הסוף, גם הפינה.
תגיעי אליה בקלות-
היא תסתובב אליך.

מה שטוב ללחם טוב
גם בשבילך. מגירה
מיוחדת ללחם. מכסה
המגירה משמש גם
כקרש פריסה. המכסה
נסגר בקלות והלחם
נשאר טרי.
הכלים יוצאים אליך.
במקום שתצאי מן
הכלים בחיפושים,
הכלים יצאו אליך
במגירות גדולות,
בתנועה קלה וחלקה.

מתקן ייבוש מיו חד.
בגמר השטיפה הכלים
מתרוממים. וכשתסגרי
את הארון הכלים יהיו
מוגנים מאבק ולכלוך.
המטבח י הי ה שלך...
...ולכן כדאי שאת
תחליטי יחד עם
המעצב שלנו על
הפרטים: הנוחיות
והרווחה שלך, הרכב
הצבעים והחומרים,
מיקום האביזרים
(בשיטתה־ו\וו_7-ווט,)8
ועוד הרבה הרבה.
הכנסי ל״רהיטי מבט.״
כולנו לשרותך.

רשת חנויו ת ״רהיטי מבט״ בכל הארץ
תל־אביב: ה׳ באייר ;64 בית מר ס -הר צל ;158 אבן גבירול ;18 בן־יהודה ;118 חיפה: הרצל .13 ירו שלים: יפו .30
באר־שבע: קק׳׳ל .106 נתניה: שמואל הנציב .13 נצרת: מרכז מסחרי .5רעננה: אחוזה .124

העולם הזה 2100

למרומ חעונדח שאסור לן לסמוך על
אלה המציעים לך ווצ־עות
מפתות, השבוע
יתחיל תהליך שיקום
כלכלי, לאלה מכם שהיו
שקועים בצרות
כספיות רציניות. בייחוד
טוב סוף השבוע
ובמיוחד יום א׳ .יום
ה׳ אינו מתאים לרומנטיקה:
יש בו יותר
מדי השפעות עוינות.
תוכל להמר על שבת, בשטח האהבה.

כתבת הרבה השבוע במיסגו ת עבודתך.

והיתה לך הבלחה רבה.
אך למרות ששורה עליך
המוזה והיית מעדיף
לנצל זאת לכתיבה ל שמה,
אתה מוצא את
עצמך שנון, עם נטייה
ביקורתית חריפה, הכותב
ומדבר קצרות ישר
לעניין. אל דאגה, תר (
2בספ ט מבר ־
22ב אוק טובר
גיש עו ד השבוע בתמורה
שתחול בגישתך
לחברה הסובבת אותך במיסגרת עבודתך.

האתגרים שאתה מעמים
על עצמך מבחינה רוחנית
עלולים לעייף
אותך ולגרום לך כאביי
ראש ונדודי שינה. תיווכח
לדעת שעיכוב
רציני בעבודה, שפגע
ביוקרתך, נגרם בעקיפין
בגלל אשה נאה. המרגיז
הוא שזה בכלל
לא היה כדאי. בת שור
אל תאשימי את עצמך על חוסר סבלנותך.

השותף שלך לא מרמה אותן, הוא פשוט
עצבני ומרוגז כמון.
לכן החיכוכים. מוטב
שתנסה להיות יותר
ותרן. שום דבר לא
בוער. התייחסי בסובלנות
לסובבים אותך
והשתדלי לפייס את

השכנה שלך, או מישהו
המקורב אלייך.
21 במאי ־
20 ביוני
כל בני תאומים הרווקים
עשויים להיתקל
השבוע במיכשולים בשטח הרומנטי. אן
אל דאגה, העתיד הקרוב צופן הפתעות.

1זאומי!

הזעזוע שעברת בתחילת השבוע מוסיף
לתת את אותותיו.
אולם לא די לחשוב
על מה שהמצב עושה
לן — אתה חייב גם
לעשות משהו כדי לשנות
אותו מצב. זכרי
שאת יכולה ליפול בפח,
בייחוד עם בן מזל
גדי או קשת. אל תה21
ביולי -
ו 2ב אוגוס ט
ססי לנתק את הקשר
לפני שיהיה מאוחר.
בגד חורפי ירומם את מצב־רוחך הגרוע.

מצטער, אבל הזהרתי אותך: אין זה שבוע
לערוך מסעות או שינויים מרחיקי־לכת. אם
תוכלי לשמור על מיס־גרת
חיים דומה לזו בה
היית עד כה, בתנאים
חדשים, תקלי במיקצת
על הבעיות. אם לא —
מוטב שתסמכי לחלוטין
על שיפוטו של איש
בעל־שיקול. העיקר —
22ב אוגו ס ט -
לא להגזים בשום דבר
22 בסג׳טבזבר
ולא לריב. יום ג׳ הבא
הזדמנות לך מגיש
בלתי־חוזרת. אל תכתבי מיכתבים אשר
חשובים מאד בסוף השבוע המתקרב ובא.

1111111

המשבר הכספי אליו נקלע עיסקך, ישפיע
בצורה קשה על מצבך
הכספי האישי. בקשר
לכך, היזהר מלעשות
מעשים נמהרים, עליהם
אתה עלול להתחרט
מאוחר יותר. אל תתבייש
להודות באוזני
ידידיך כי מצב עיסקך
גרוע. לעומת־זאת, אל
תעז לנסות לחפש מוצא
מהסבך לכפופים לך.

פיסוי למופת
הרשו לי לברך אתכם על צורת
הכיסוי שלכם את ביקורו של הנשיא
סאדאת׳ בישראל. אחרי.השידורים הבלתי
פוסקים בטלוויזיה וברדיו, שעקבו אחר
כל רגע במהלך הביקור ההיסטורי, אחרי
מיליוני המילים שנשפכו בכל העתונות
הישראלית על הביקור, ממש ריחמתי
עליכם. נדמה היה לי כי לא תוכלו עוד
להוסיף דבר שלא נראה או לא נאמר.
והנה, בא גיליון המזכרת שלכם (העולם
הזה )2099 והאיר את הביקור באור חדש.
קראתי את הגיליון כולו בנשימה עצורה
והתבוננתי בתמונות שפורסמו בו, כאילו
לא ידעתי על העניין כלום קודם לכן.
כל הכבוד.
משה זיילר, תל־אביב
האם יש יסוד לשמועה שפשטה במדי נה,
כאילו הקדים נשיא מצריים את בי קורו
בישראל מהיום החמישי למוצאי-
שבת, כדי לא לדפוק את העולם הזה
ולאפשר לכם לכסות את הביקור כראוי?
יוסי מלמד, תל־אביב
הצלחתם לפרסם כמה תמונות מביקור
סאדאת בישראל שלא הופיעו בשום מקום
אחר. איך הצליחו צלמיכם להגיע לכל מקופד דבורה עילם, רחובות
• מלבד שני צלמי המערכת, שלמה
סתר ויצחק ישמח, שכיסו את ביקור סא־דאת
במצלמותיהם, נעזר העולם הזה בצלמי
עיתונות אחרים ובעיקר בצלמי לש כת
העיתונות הממשלתית משה מילנר,
יעקב סער ואבי שמחוני, להם נתונה תודת
המערכת. צילום השער הכפול בגיליון האחרון
נעשה בידי יעקב סער.

עץ או סלסטיין?
אורי אבנרי טעה בהערכתו בקשר לבי קור
סאדאת. הוא טען, ערב הביקור
(העולם הזה ,)2098 שגם הסורים וגם
המחבלים מחאו לו כפיים. האמת היא
פשוטה: לסאדאת נמאס גם מהסורים וגם

אינך טורח לחשוב מספיק על עתידך, ו אינך
מנתח באופן נבון
את האינפורמציה ש הגיעה
לידך. אל תהסס
מלהתייעץ עם בת זוגך
בענייני עבודה. שמור
על ההישגים הגדולים
אליהם הגעת לאחרונה,
ואל תפטפט. בת סרטן
— זכרי שאי-אפשר ל־
! 2ב*.יני -
__ 20 ביולי
רמות את כולם כל ה זמן.
הזהרי בדברייך
ושקלי היטב את מעשייך, פן תיכנסי לצרה
גדולה. כדאי שתחשבי ברצינות על עתידך.

גילויי ידידות ורצון טוב כלפי מכרים
חדשים, גם אם היכרת
אותם רק בימים אלה,
עשויים להשתלם במרוצת
הזמן. אל תסרב
לארח מכרים חדשים,
גם אם יביאו
איתם ידיד משלהם,
שאינו מוכר לך, ושאינו
מוצא חן בעיניך.
בעיה מישפחתית אינטימית
ורגישה מאוד
עשויה לבוא על פיתרונה בימים הקרובים.

מכתבים

זח לא יחיה נוח במיוחד, אבל אם אתה
רוצה, אתה יכול להסתכן. כאב־הראש
הריגעי, הצרות בטווח-
קצר, הפגישות עם שונאיך
— כל אלה שקולים,
אם רק תדע להתמיד
על״ידי ההישגים
הרציניים וכוח-
הרצון, שתפתח על־ידי
עצם התפנית. מיקרה
נעים ובלתי-צפוי עשוי
21 בדאנובר ־
19 בינואר
להתגלות, אם לא תיזהר,
כתגלית של איבה
אישית או של קינאה מיקצועית. אל
תראי לו שאת נפגעת ממנו. העמידי פנים
של לא״איכפתיות ואדישות. הפתעה !

הבעייה העומדת במרכז השבוע, בן דלי
היא בריאותך. כל אשר
תעשה לשיפורה —
מצויין. כל אשר תעשה
העלול לפגוע בה
— מסוכן מן הרגילה
גש לרופא המשפחתי,
לבדיקה שיגרתית ואל
תזניח את פוליסת־הבי־טוח
בגלל
הצלחתך ; 2 0ביגואר -
! 18 פברואר
העיסקית והאמנותית.
נ^ונו לך הפתעות גס
במישור הפיננסי. אל תהיה פזיז מדי, האט !

גאוותן הרבה מונעת ממך לבקש טובות
או להסתבך בקנוניות. י וכור כי השבוע מילת-
הקסם היא טיפוח
קשרים. לכן, גם אם
תתקשה להתגבר על
גאוותן, למד לפחות
להחזיק את פיך נעול.
אם הם רוצים להיטיב
עימך — תן להם לע19
בפברואר -
20בחרס
שות זאת, ואל תידחה
הצעות מכריעות.

מהמחבלים, כי בלעדיו הם לא שווים
כלום. אז אני מציע לאבנרי שלהבא לא
ייצא בהערכותיו בביטחון כזה.
יאיר קינן, יפו
תגובתם של אירגוני המחבלים ומדינות
העימות הערביות -לביקורו של הנשיא
סאדאת בישראל, מעניקה משמעות חדשה
לביטוי הנפוץ אצלנו ״עץ או פלסטיין?״
מה שהם מציעים לנו ולמצרים הוא עץ
התלייה או מדינה פלסטינית עצמאית.
כחום אפשטיין, חדרה

מרשל פילסודסקי היהודי
הבלתי צפוי קרה בכל זאת: שליט
ערבי של מדינה אדירה הגיע לירושלים,
על מנת לדבר אל העם בישראל. מש-
צפינו בטלוויזיה היינו כחולמים. רבים
מאיתנו לא האמינו שאכן נשיא מצרים
עומד לפנינו, כבשר ודם ממשי. הלב רחב
למראה ההמונים המריעים לו בשמחה. גם
אם אין בינתיים צעדים ממשיים בעקבות
ביקורו, הרי בהופעתו ובדבריו המרשי מים,
שבה את ליבות ההמונים וגישר על

הפער הנורא של שלושים שנות מילחמה.
נאומו היה מרשים, יוצא מן הלב וחודר
אל ליבותיהם של מיליונים בתבל כולה.
ועל כך נאמר לו: יישר כוח! הנך
ראוי לפרס השלום העולמי.
1הלפרץ, רמת־גן
מאשה פורמן־
מדוע היה צריו סאדאת להזמין את
מנחם בגין לבוא לקהיר ולפנות אל העם
המצרי ד האם כדי להטיף להם כי ״לא
יימצא חרש-ברזל בארץ־ישראל״ ,כפי ש כתוב
בספר שמואל? או האם כדי להר שים
את המצרים בידיעתו מה שאירע
בין הסובייטים ב , 1956-כפי שניסה להר שים
במסיבת העתונאים בירושלים.
האאם כדי להוכיח שהעקביות של 29
שנות הקאריירה הפוליטית שלו עלתה
לראשו והוא רואה את עצמו עתה כמרשל
פילסודסקי היהודי? או האם כדי להראות
ששיכנע את עצמו שאלוהי אברהם יצחק
ויעקב מדבר אליו ואל עליזה בחלומותיהם
ואומר לו מה לעשות ומה לא?
במערבון האיטלקי הטוב, הרע והמכוער,
אנחנו למדים בדיוק מי הוא מה. כשצפינו
בביקור סאדאת בישראל בטלוויזיה ראינו
מי הוא המכוער. אבל מי הוא הטוב?
בהסכם אי ההתקפה בין היטלר לסטאלין
ב־ , 1939 לא היה ״הטוב״ .המילחמה פרצה
בין שתי מדינות אלה שנתיים אחר־כך.
אם מישהו יוכל לומר לי בביטחון מיהו
הטוב בחיבוק שבין בגין וסאדאת, אקנה
לי כובע ואוכל אותו.
יוסף שריק, תל-אביב
התענוג. האמיתי בשעת ביקורו של סא-
דאת בישראל, היה לראות את פרצופיהם
של ראשי המערך, גולדה, רבין ופרס
ולנחש מה מתרחש בליבם שעה שהם צרי כים
לחזות דווקא במנחם בגין מקביל את
פני הנשיא המצרי.
דומני שלא היתר, יכולה להיות נקמה
מתוקה מזו לכל אזרחי ישראל שהתפוצצו
מול קהות החושים והעיוורון של ראשי
המערך לכל האיתותים על אפשרויות ה שלום
עם מצרים. מגיע להם.
שמעון יניב, ירושלים
הכל מדברים על הנוהל שמסביב לכי נוס
ועידת ז׳נבה ומתעלמים כמעט לחלו טין
מן המהות. נדמה לעיתים כאילו מדו בר
כאן באירגון קרקס בינלאומי, כשכל
אחד מן השחקנים מנסה להתעלות על
רעהו. זה יכול היה להיות מבדח אילו לא
היה מדובר כאן בחיים ובמוות, בשלום או
במילחמה.
השחקנים הראשיים בתצוגת השלום הזו
הם, כמובן, נשיא מצריים וראש ממשלת
ישראל. שניהם שחקנים מעולים ממדרגה
ראשונה. אבל לאמיתו של דבר ועידת
ז׳נבה לא תביא את השלום, כי שני הצד דים
נחושים בדעתם הנחרצת מסביב לענ יין
השטחים המשוחררים. אין כל סיכוי
שראש ממשלת ישראל יוותר על יהודה
ושומרון או על חלק קטן מהם. זה ברור
כשמש. כך שלמרות הכל אנו עדיין ב מבוי
סתום.
לדעתי המהות האמיתית של ועידת
ז׳נבה תהיה רק אחת: ועידת ז׳נבה תקבע
אך ורק מי אשם בפיצוצה.
דוד ישראלי, ירושלינו
מה ההבדל בין מצע השלום כפי ש פירט
אותו נשיא מצריים לפני מליאת
הכנסת, לבין פתיחת מילחמה מיידית וטו טאלית
נגד ישראל על־ידי כל מדינות
ערב?
בפתיחת מילחמה מיידית התוכנית היא
השמדת ישראל מייד. מהות תוכניתו של
סאדאת, כפי שפרש אותה בפני הכנסת,
היא דחיית השמדת ישראל לדור הבא.
שמואל איילדן, תל-אביב

סוד התמורה
דומני שיש סתירה פנימית בין שני
המאמרים שפירסם אורי אבנרי (העולם
הזה )2099 בעקבות ביקור סאדאת. ב מאמר
אחד הוא טוען כי סאדאת הגיע
לארץ כדי לדבר אל לב העם הישראלי,
ולהציג בפניו את תמונת־המצב כמו שהיא.
ואילו במאמר שני מתמרמר אבנרי על כי
בגין לא נתן לסאדאת תמורה הולמת עבור
העזתו ואומץ־ליבו.
האם עצם מתן האפשרות לנשיא המצרי
לפרוש את העובדות, כפי שהן נראות
(המשך בעמוד ) 10
העו ל ם הז ה 2100

?^ 0^02 אקף

^ם1?0־^ 20

ויזיי פ 01* 40
ליע־וי־־יס ס^1ר 2 ׳0יי>ן
ן׳ה נ^>1ר* ס>16־ 0י

1007 ,צ*יר א*£|1

עיי

א\ ל 3

ל/יללע

ירושילים תיל אביב חיפה

חי לוי, דרך יפו בנין העמודים

העולם הזה 2100

דיזנגוף 103/101 אלנבי 74 נחלת בינימין 44

מכתבים
(המשך מעמוד )8
בעיניו, לעיני הציבור הישראלי, אינה
בבחינת תמורה הוגנת ז
אליעזר התשבי, בני־ברק
מדוע יש לבקר את בגין על כי הניח
לסאדאת לחזור למצריים בידיים ריקות,
כאשר סאדאת עצמו חזר וטען כי לא
ביקש דבר בביקורו בישראל, מלבד עצם
ההזדמנות להופיע בפני הכנסתי
אורי ליי, אשדוד

חדשות מהלול
טוב, אז פיתאום התחלתי להעיף מבטים
לצדדים וראיתי שכל התרנגולות בלול
התחילו להתרגש נורא. התברר שאיזה
תרנגול נורא חשוב, ביגלל שהכרבולת
שלו נורא אדומה, עומד להגיע ללול.
אז כמה אפשר לשמוע עוד את הכירכורים
האלה ל
משום מה כל העניין מזכיר לי נישואין
אחרי גירושין. אוי, שכנינו האהובים הער בים!
הם לא רחוקים מהפראים שנתתי
להם חרוזים. סאדאת יקבל חרוזים נהד רים
וכולם יהיו מבסוטים.
בשם השלום: ללא נאומים, ללא טכ סים.
נסתפק בלחיצודידיים קלה, בניע
ראש, בחיוך. שלום.
מ. ניצן, נוה־עמל, הרצליה

אסוציאציה דוהה
לפני מונחות מספר תמונות שפורסמו
בעיתונות בעת ביקורו של סאדאת, הטעו נות
הבהרה. תמהני אם מישהו שם־לב
לפרטים ״הקטנים״ שבצילומים: כמו הע ניבה
שענב סאדאת בשעת הסעודה החני-

חדיש, הרסני, הנושא בתוכו כלי משחית.
האומנם ו
חשב לו החייל להגן על ביתו והודיע
לכל השכנים. או אולי היו אלה הניצים
ששמו את האבן בכפו, אבן שעלולה היתה
להיות בכייה לדורות.
נכון, ננזף החייל ואף נענש, אך לא
בזאת נתנחם. הנחמה היא שקל להרוג
יונה אחת אך קשה להרוג את כל היונים.
עמי כספי, פתח־תקווה
בכתבתכם על פרשת הרמטכ״ל מוטה
גור טענתם כאילו העיתונאי ישראל הראל,
שפירסם את הראיון עם מוטה, בו התריע
על ההונאה שמכין כביכול סאדאת (העולם
הזה )2099 הוא ששיכתב את ספרו של
מוטה, פלוגה ד׳ .האמת היא כי הראל
כתב יחד עם מוטה את הספר שער האריות
ולא שיכתב את ספרו האחרון.
ע.ח* ,תל־אביב

מן הגיטו לדיר־יאסין
אני מאמין כי הדבר הנורא ביותר
שקרה לעמנו היתד, השואה. יש המאמינים
כי אסור לשכחה. אחרים מאמינים כי חיי בים
לראות ולהבין את מה שאירע בשואה.
בין האחרונים נמצאים יהודים טובים
הטורחים לערוך מדי פעם חזיונות אור קוליים
בהם משחזרים את אירועי השואה
בגיטאות מקומיים כמו דיר-יאסין, כפר
קאסם ומג׳ד אל־כרום.
חובה על כל יהודי לצאת לסיור לימו דים
באחד הגיטאות המשוחזרים כדי לל מוד
מה קרה לעמו. אני תקווה כי גם
ידידינו הנאמנים מדרום־אפריקה יבואו
ללמוד כיצד מנוהל ניטו מודרני עם
עוצר, מכות והריסת בתים. כפי שנאמר:
״כי מציון תצא תורה.״
י. קאופמן, גבעתיים

המוסר של ד״ש
ח״כ בנימיו הלוי, מראשי ד״ש, הודיע
כי הצגת מועמדותו של ח״כ ד״ש ויר־שובסקי
לוועדה למינוי שופטים, באורח
עצמאי, היא בניגוד להחלטת ד״ש. והוא
מוסיף, שימו־לב :״צעדו אינו ׳לא חוקי׳
אולם הוא אינו מוסרי.״ כד.
אנא, אנשי ד״ש, היו זהירים בשימוש
במילה מוסר. הרי מי כמוכם יודע לעשות
פלסתר ממושג זה.
מרוד גיזנן, הרצליה

גסותו של מראיין
בכורה ארצית ח ן ״ תל-אביב • 9.30,7.15,4.30 רטאתינרסדנה׳־׳צת^״

סאדאת והעניבה
צלב הקרם

כמה פעמים
נסית להפטר מהם-
ולא הצלחת??

אנחנו נחסל את הז׳וקים!
נסי פעם אחת את הדרך המודרנית והבטוחה

להשמדת הדוקים

לאחר חיטוי שלנו(שעורר כ־! 1/שעה) את מקבלת
תעודת אחריות לשנה. לא יהיו יותר ז׳וקיס בביתר1
ר׳׳ג, מודיע ה ,18 טל6 .־ 5־790114

אי ל ת:

>• העולם הזה הי פי! בגיליון האחרון
את תשומת־הלב לענותו של סאדאת.
מובן מאליו שהנשיא המצרי לא היה מודע
לדגם המודפס עליה.

ט 3012 £־059

היתר מש׳ הסריאות .21 :רעי׳ עטה .481/75

4י: ץ 1ויו ^ 1ת [ .נ 5 1

גית שנערכה לכבודו. לא האמנתי למראה
עיני: עניבתו של סאדאת היתה מעוטרת
בצלבי-קרם לכל אורכה.
אומנם צלב־הקרם הידוע לשימצה מופיע
על העניבה בכיוון הפוך, וכמו כן ידוע
שהוא אינו המצאתה של המפלגה הנאצית
הגרמנית, אלא עיטור־קישוט שהיה נפוץ
כבר בתרבויות קדומות. אך די באסוציאצ יה
המתעוררת למראה זה במוחות אלפי
ניצולי השואה ויהודים בכלל, כדי לנטוע
רגש דחייה בנפשם.
האם זה מקרה בלבד או שמא השראת
הביקור ביד ושם?
אריה ראובן, תל־אביב

החייל שהרג יונה
עפה לה יונה, מן הסתם אמיתית. אולי
לא לבנה, אבל יונה. קם החייל הפיקח
וזורק אבן. לדבריו היונה אינה אלא נשק

יורשה לי להתייחס בחומרה רבה לצורה
בה ראיין ירון לונדון, בתוכנית עלי כותרת,
את דו אלמגור. הגזים המגיש וברוב חוצ פתו
כינה את ה אלמגור (ביום ג /ה־15
בנובמבר) כ״סכס מאנייאק״ .וזאת מפני
שדן עורך את התוכנית המצויינת
ערוגות החשק, שלכל הדיעות פרקה הרא-
שוו הוגש בטוב-טעם.
צר לי, אך גסות רוחו למרואיינים אינה
מוסיפה מאומה לתוכנית. לדעתי על רשות-
השידור לשקול מחדש מציאת מחליף ל-
ירוו. כמו כן מחובתו של האיש להתנצל
בפני דן אלמגור בפומבי על התבטאות
גסה זו.
יופי צרפתי, גבעתיים

עיפקה מעורפלת
לפני כארבע שנים הוחלף שמו של רחוב
ברמת־גן ממבוא רוקח לרחוב בדנר, על
שם אליעזר בדנר. על שום מה נקרא
הרחוב ע״ש אליעזר בדנר ז״ל? מבירור
שערכתי אצל המקורבים לראשי העיר הס תבר
לי כי נעשתה פה עיסקה מעורפלת
עם׳ בנו של המנוח, מקם בדנר. הוא
התחייב לאפשר לעיריה להדום מיבנה
בלתי־חוקי שהוקם בזמנו, וכתמורה לנרי-
בותו תקרא העיריה רחוב על שם אביו
המנוח.
הנך ייעשה? הינתן פרם לאנשים ש עברו
על החוק?
הנני אב לבן שנפל בחזית במילחמת
יום־הכיפורים. אני תושב רמת-גן מזה
העו ל ם הז ה 2100

מכתבים
שלושים שנה. בני, שנתן את דמו בגבורה
למען המולדת לא זכה לשום הנצחה בעירו
(בממדים שמעבר לרגיל) אבל אדם שעבר
על החוק ובנה מיבנה בלתי־חוקי, שהיה
יצרן נעליים מקורב לצמרת עיריית רמת־גן,
מונצח לעיני כל. האם לעיריה כבר
אין קריטריונים מוסריים מינימאליים ל קביעת
שמות לרחובות העיר?
דמי בני זועקים אלי.
מ.ב* ,תזת־גן
9שמו של הכותב שמור במערכת.

עזרה למשפחת גבון
הכתבה שפורסמה בעתונכם (העולם הזה
)2096 על מישפחת נבון ועל בעיותיה ב מושב
בית־נחמיה הזכירה לי מקרה שאירע
לפני כשנתיים וחצי, שיש בו כדי להאיר
את מה שהתרחש במושב.
הייתי אז מדריך חברתי של גרעיני
נח״ל. ערכתי מפגש גרעין בחסותו של מר
נבון. עם ערב, כאשר החברה הכינו את
ארוחת־הערב, הגיעו למקום שלושה ביר־יונים
שהזדהו כשכנים במושב. הם קראו
לעברנו :״עבריינים, פושעים! אם לא
תהיו בשקם, נכה אתכם!״
הם החלו לדחוף את אחד הנערים וקראו
לו ״פושע״ .אותם נערים משרתים כיום
בצה״ל ביחידות נבחרות, רובם קצינים
ומ״כים. האם אלה הם הפושעים הראויים
למכות 1
אותו בחור שהיכו ודחפו וכינו בשם
״פושע״ נהרג לפני כחצי שנה בעת מילוי
תפקידו בצה״ל.
מכיר אני את רוב באי בית משפחת
נבון ואיני מכיר ביניהם אלא נערים ש-
מישפחת נבון ניסתה לשקמם. קורא אני
לקוראי העתון ולכם שיעשו הכל למען לא
תעזוב משפחה זו את ארצנו ואת מושב
ביתמחמיה. אם לא למענם, הרי למען
עשרות הנערים שהם משקמים.

אף לא עלה בידי להפסיק את מכשיר
ההקלטה שקלט את צעקותיו של זה הא חרון.
כתוצאה מכך פרץ ויכוח ער, אך
מכאן ועד ״התנפלות בגידופים קולניים
ובמכות״ על איש־הביטחון המיוחם לי על-
ידי הכתב, רב מאוד המרחק.
עד היום לא פגשתי עיתונאי שיגיב
אחרת בהיותו מופרע בעבודתו בנסיבות
דומות, וצר לי אם התקבל הרושם אצל
מישהו כאילו תקפתי איש־ביטחון.
כתבכם, המחלק ציוני התנהגות, שכח
מן הסתם להצטייד בעיקרודיסוד לא רק
הולם, אלא. המחייב עתונאי להעמיד דב רים
על דיוקם.
אדי נחמיאס, תל־אביב

הביקור דא נשמט
אינני יכול שלא להגיב על הדברים
שפורסמו בהקשר אלי בגיליונכם האחרון,
(העולם הזה )2099 במדור שידור. זכותו
של כל עיתון לחוות דיעה ולמתוח ביקורת
— וחובתו לדאוג שהמידע עצמו יהיה
בדוק ומהימן.

365

ימים חופשיים בשנה טמפון או־ 3ה, הטמפון הקטן הנוח והבטוח ביותר
בעולם נותן לר הרגשח מ שוחררת וחפשית,
365 ימים בשנה.
תוכלי ללבוש מכנסונים קצרים והדוקים,
חצאית מיני, או ביקיני. תוכלי לרקוד, לטייל,
לטבול באמבט ולרחוץ בים כבטחון מלא.
טמפון . 1>.ס קטן משפתון ולכן קל ונוח
ל שאתו בארנק.
טמפוני ס בעלי כושר ספיגה ענק
הטוב בעולם ; להשיג ב־ 3גדלים ;
נורמל: למרבית הנשים
אקסטרה: לנשים עם דימום רב.
והחידוש העולמי האחרון !
טמפוני מיני לנערות, ל ב תולו ת
ולנשים עם דימום מועט.

הקטעים הנוגעים לחלקי בסיקור ביקור
סאדאת בישראל בטלוויזיה לא היו נכונים
מבחינה עובדתית בשום פרט ואפשר היה
לחסוך את הטעויות אילו נשאלתי בעוד
מועד. כדי להבהיר אדגיש מחדש :
!• דברי סאדאת בתשעה בנובמבר
צוטטו במהדורת מבט לחדשות, מייד ו באופן
מלא. דק שטות היא לומר שנשמט
עניין הביקור בכנסת משום שסאדאת דיבר
ערבית מדוברת.
׳ 0לא אמרתי שגנרל גאמסי מכין הפי כה
נגד סאדאת. ההיפך הוא הנכון. העלינו
אפשרות, כהשערה, שגאמסי איננו בין
מקבלי פניו של סאדאת משום שהוא עסוק
באבטחת המישטר.
כל הדברים נתונים לבדיקה ולבירור.

חדש ! אריזה חסכונית של 40 טמפונים +שי —
ארנקון פלסטי לנ שיאת 3טמפונים בארנק.

עזרו, אל תדברו, כי הזמן קצר. כל
המעוניין לעזור, יפנה לאבי, ת.ד,679 .
ראשון־לציון.
אבי סוקולסקי, ראשון־לציון

או־ב!

ה ט מפון בעל בו שר ה ס פיג ה
הטוב ב עו ל ם

זהירות הגורילה!
העולם הזה ()2099 ייחס לי לצערי
השדרן תקף
(במדור שידור סיפור גורילה) שלמעט שמי המיפיע בו ללא
שיבושים, היה מלווה פסיפס של עיוותים
— מן הסתם פרי חקירה מאומצת.

כרסום נזלניד,

חודשים אחדים איני כתב של מזה שאליה שוייכתי באדיבותו של התחנה כתבכם, גלי צה״ל, אלא כתב־חוץ של תח נת
רדיו אירופית.
להוציא את שירותי הצבאי לא לבשתי
מדים ואיני איש צבא כפי שמנסה כתבכם
לגייסני.

אהוד יערי
מי לא הבין?
דומני שזכותי לבקש שהעולם הזה יתקן
במקום שקילקל.
אהודיערי /ירושלים
קראנו בעיתונכם ידיעה ונדהמנו להבין
מתוכה כאילו מר אהוד יערי אינו מבין
השפה הערבית המדוברת. איננו מבינים
איך קבעתם במאמר שלכם כאילו הוא
אינו בקי בידיעת הערבית המדוברת. ב משך
שנים רבות, והמיפגשים הרבים עמו
הוכיח לנו אהוד יערי שהוא יודע את
השפה הערבית, גם הספרותית וגם המדו ברת.
בתור
קוראי העולם הזה אנחנו מבקשים
מכם לתקן את העוול שגרמתם לאדם ה שולט
בשפה הערבית על בוריה ולדחות
את הביקורת שמתחתם עליו במאמרכם
הנזכר. והלוואי שירבו כמוהו.

אלי נחמיאס*
פסיפס של עיוותים
לא ניסיתי להכניס מכשיר הקלטה מא חורי
שולחן האורחים המצריים, שהגיעו
ללוד לפני בואו של סאדאת, אלא ראיינתי
את ראש הטקס המצרי שישב בקצה
השולחן — ובעודני מראיין נגררתי מא חור
ונדחפתי על-ידי איש־ביטחון עד כי
י בתקופת שירותו
הישראלית בפאריס.
העולם הזה 2100

ככתב

הטלוויזיה

סריכא ערכיד, חמים ערכיד,
יוסוף מדבק, עלי יתום,

יפו

!• העולם הזה מצטער על שבגלל לחץ
הזמן והנסיבות בעת ביקורו של אנואר
אל־סאדאת בישראל, אירעו תקלות בדיווח
וכן לא ניחן היה לאמת את כל המידע
שזרם למערכת. העולם הזה שמח לתקן
את העיוות בדיווח לגבי השדרן אלי נח־מיאס
והפרשן לעניינים ערביים של ה טלוויזיה,
אהוד יערי, ועימם הסליחה.

מו רלה
הטפטים המעוצבים כיצירת אומנות

רו בקס

המתנה השימושית ביותר

אף אחד לא יכול לשיר כמו מיכל טל.
חוץ מהסטריאו שלה.

מיכל טל אוהבת מוסיקה טובה. קל לנחש זאת.
קל גם לנחש שלגבי
מיכל טל פירוש הדבר
הנאה כפולה:
כזמרת מצליחה בעלת
קול מיוחד ונעים אוהבת
מיכל גם לשמוע וגם
להשמיע את השירים
האהובים עליה.

31ח 3110א
צעד קדי מ ה אל המחר.

אריאל,

״כשאני רוצה לדעת כיצד שומע אותי הקהל באולם
אני מעדיפה להאזין במערכת הסטריאו 3.0.2650
של נשיונל. אני פשוט מכניסה קסטה לטייפ
הסטריאופוני, לוחצת על כפתור ובבת אחת אני
שומעת את עצמי שרה בקול צלול, ברור; וחד בדיוק
כפי שהוא נשמע בהופעה חיה״.
אולם, מיכל טל איננה מאזינה רק לעצמה.
כזמרת מקצועית היא אוהבת שירי עם ובלדות
מכל העולם.
״עם נשיונל״ ,אומרת מיכל, אני מאזינה למוסיקה
הנפלאה הזאת ומרגישה כאילו קאט סטיבנס, דון
מקלין או ג׳ון באז נמצאים בחדר האורחים שלי״.
וכדי לארח את מיכל טל בחדר האורחים בבית
צריך לעשות בדיוק מה שמיכל עושה בעצמה.
להאזין לה במערכת הסטריאו 3.0.2650 של נשיונל.

306030165011^3190561)3£160100.־61^151ז053ו0ו^3110031£303500103007601

לר 60 וואט• רדיו 5161-60
טייפ דק סטראופוני עם תא קסטות הידראולי •
משובחים.
פטיפון אוטומטי• זוג רמקולים

ה עו ל ם הז ה 2100

עכשיו שונה המצב לחלוטין. צריכים
להחליט. ובראש ממשלודישראל עומד מנ היג
שלא קיבל מנדאט להחליט. על אחת
כמה וכמה לא קיבל מנדאט להחליט נגד
השלום, למען האידיאולוגיה של ארץ־
ישראל השלמה.

** וחמד אנוואר אל־סאדאת אמר
^• 1לנו זאת במלים עדינות :״בכל
הכנות אני אומר לכם, עליכם לקבל הח לטות
קשות.״
יש לחזור על כך בצורה בוטה יותר:

אנחנו עומדים לפני ההחלטה
הלאומית הקשה כיותר מאז היינו
שוכ לאומה כארץ הזאת.

יש לומר את הדברים בבהירות ברו טאלית.
הבה נוותר על מלים יפות כגון
״רגע האמת״ ,״חשבוך־נפש לאומי״ ,״הכ רעה
היסטורית״ .הבה נאמר את הדברים
בצורה הפשוטה ביותר :

אנחנו עומדים לפני ההחלטה
הלאומית הגדולה כיותר מזה אלפיים
שנה.

אז, בימי הקהיליה היהודית הפורחת
של הבית השני, היה עלינו להחליט אם
להשלים עם העולם כפי שהוא, עולמה של
האימפריה הרומאית, או למרוד בו. חרף
האזהרות של אנשי־השלום דאז, שנשמרו
בכתובים, החליט העם לצאת למרד -׳
מרד חסר־שחר, חסר־תוחלת, מטורף. התו צאה
היתה חורבן ביתנו הלאומי ואלפיים
שנות דמעות.

כיר כמה אפשרויות, כגון ערובות בינ לאומיות,
תחנות התראה, כוחות או״ם,
הסכמי־הגנה עם המעצמות או עם מעצמה
אחת. פרשננו הצבאי בנימין עמידרור הע לה,
מעל עמודי שבועון זה, קרמחשבה
שונה לחלוטין: הגבלת הכוחות הצבאיים
בכל המדינות העלולות להשתתף בעימות
פוטנציאלי, נוסף על הגבלת החימוש. מי שהו
אחר יכול להעלות רעיון של הקמת
כוחות משולבים נוסח נאט״ו.

לא יוסכם מראש על עקרונות־היסוד.

לכן דרושה הכרעה לאומית.

אצלם ואצלנו.
אצלם — הכרעה לאומית למען הפי כת
כל שלושה ל״לאווים״ של חרטום ל שלושה
״הנים״ — הן מו״ט עם ישראל,
הן הכרה בישראל, הן שלום עם ישראל.

• כל הבעיות הקשורות כהתוויית
הגכול הסופי .״החזרת כל השט

צלנו — הכרעה לאומית
למען שכירת שני ה״לאווים״ של
״הקונסנזוס הלאומי״ והפיכתם דשני
״הנים״ — הן שיכה לגבולות
הקודמים, הן מדינה פלסטינית.

חים הכבושים״ היא עיקרון. בפועל יהיה
צורך, על דעת שני הצדדים ולשם פיתרון
בעיות מעשיות, להזיז את הגבול הסופי
בשני הכיוונים, קילומטר פה וקילומטר
שם, לשם שיפור עמדות טאקטיות, סלילת
כבישים, איחוד כפרים ואדמות, וכר. מן

אצלם כבר נמצא תהליך ההכרעה
הלאומית בעיצומו. בבואו לישראל, צעד
אנוואר אל־סאדאת את הצעד המכריע.
העם המצרי הלך עימו. שאר עמי ערב,
ובראשם העם הפלסטיני, חייבים עתה
לבוא אחריו.

אד־נא תהיה לאיש אשלייה :
אלה הם כירכורים. תנאי־יסוד אדה
לאישתנו. אין חס יכולים
כלל להשתנות. כי הם טכועים
.כמהותו של המצב.
אם כן, ישאל השואל, לשם מה המשא־והמתן?
אט אלד. הם תנאים אולטימאטי-
ביים, במה יש לדון? לשם מה ללכת לקא-
היר? לשם מה להתכנס בז׳נבה?
זוהי שאלה של בור או של דמגוג.

יש ויש כמה לדון — נושאים
לדא־ספור.
כי אחרי קבלת ארבעת העקרונות ה-
נ״ל, מתעוררות כימעט אין־סוף של בע יות
לגבי כל אחד מהם. למשל:

כל הכעיות הקשורות כיצירת
מציאות שד שלום -גבולות
פתוחים, מעבר חופשי ביבשה, באוויר ר
בים, יחסים דיפלומטיים, יחסים מיסחריים,
הצטרפות למיסגרות מרחביות, הפיכת הלי גה
הערבית לליגה מרחבית (או ״ליגה
שמית״) ,כינון שוק מרחבי משותף, .

• כל הבעיות הקשורות צסי*
דורי ביטחון. כאן יש כימעט אין־סוף
של אפשרויות, החייבות להידון בהשתת פות
אנשי־מיקצוע. אל־סאדאת עצמו הז
התשובוה
הראשונה היא: יש
לתת הזדמנות למנחם כגין.
האיש עומד על פרשת־דרכים. לפניו
הברירה הגדולה ביותר של חייו.

הוא יכול להיכנס להיסטוריה
כאיש שהכיא את השלום לישראל.
הוא יכול לזכות בתהילה העילאית
כיותר שיכול מדינאי לזכות בה :
שככוא !הרגע התעלה מעל לעצמו,
נטש את המושגים שבהם דבק
ואחז ככנפי ההיסטוריה.
זוהי הזדמנותו הגדולה, החד־פעמית. מי
יתן וילך בדרך זו. אז נרכין את ראשנו
לפניו ביראת־כבוד.

אפשרות זו אומרת: פירוק ה־מיסגרות
הפוליטיות הקיימות, והקמת
ממשלה חדשה.

בכנסת זו יש רוב יוני. הידרדרות
מוסרית ופוליטית במשך שנים רבות, ב הנהגת
פוליטיקאים קטנים, גרמה לשי בוש
המערכת ולהשתעבדות המחנה הש פוי
לקבוצות־שוליים קיצוניות.
בהתייצב לפנינו הצורך להחליט הח לטה
היסטורית, יש סיכוי לפירוק מיסג-
רות מלאכותיות כמו הליכוד, המערך, ד״ש
והמפד״ל.
אם יסתבר, בשבועות הקרובים, כי מנ חם
בגין לא יטול לידיו את תפקיד עושה־השלום,
יהיה חייב כל אחד מ־ 120 חברי-
הכנסת התשיעית לשאול את עצמו: איך
אמלא אני את התפקיד המוטל עלי? איך
אשא אני באחריות ההיסטורית לגורל עמנו?
התוצאה צריכה להיות: כינון ממשלה
חדשה, שתכלול את כל היסודות הפולי טיים
המוכנים לעלות על דרך השלום —
השלום המםויים שהפך אפשרי.

מוצע לנו שלום. לא שלום בעל־מא,
לא שלום מטושטש וגמיש,
אלא שלום כתנאים מסויימים.

* שמעו הרכה דיכורים על ״נקו-
^ דות־מוצא״ ,אשר תשתננה ״בהמשך
המשא־ומתן״ ,מאחר ש״הכל פתוח למשא-
ומתן,״ ו״כאשר נשב נדון בדברים,״ וכד.

אפשריות.

^ פלא ילך מנחם בגין בדרך זו,
תוך דבקות קנאית באידיאלים מייו־שנים,
שהם נחלתו של מיעוט בעם, קיימת
האפשרות השניה.

ך* החלטה העומדת לפנינו היא
י 1פשוטה, ויש להציגה במלוא פשטותה.
כך עשה אנוואר אל־סאדאת בכנסת.

לשלום הזה יש לומר :״הן״ או

* ש לשאלות

האלה שלוש

תשובות

אין לי שמץ שד ספק שזאב
ז׳בוטינסקי, גיבור נעורי, ,היה הולך
כדרר זו.

עתה עומדת לפנינו הכרעה דומה.
תוצאותיה יקכעו את גורל
עמנו לדורות רכים.

ואלה התנאים :
ה ראשו] — הכרת העמים הערביים
בקיומה, ובחוקיות קיומה, של מדינת־יש־ראל,
להלכה ולמשה.
השני — כינון כל סידורי-הביטחון ה עולים
על הדעת, שאינם קשורים בסיפוח
שטחים.
השלישי — החזרת השטחים הכבושים
(כן, בה״א הידיעה!) ושיבת ישראל לגבד
לותיה, גבולות ה 4-ביוני . 1967
הרכיעי — כינון מדינה פלסטינית
לצד ישראל.
זהו השלום המוצע. אין אחר. ל א
יהיה אחר .

עם ישראל חייב עתה להחליט.
אך לפני שהוא מחליט, הוא חייב
להחליט איך להחליט, מ י יחליט.

סאדאת
מול בגין בירושלים: פן או לא!
הסתם תעלה בעיית הקשר האכסטריטו־ריאלי
הייבשתי בין עזה לחברון.

* כל הבעיות הקשורות בכינון
מדינה פלסטינית. טיב היחסים

המייוחדים בינה לבין ישראל, בינה ובין
עבר־הירדן. איך לשמור על אחדותה ופתי־חותה
של העיר ירושלים, למרות שהחלק
המיזרחי שלה יחזור לריבונות ערבית וי־מש
בירת פלסטין. מי יקבל לידיו את
השילטון במדינה זו בשלב הראשון, וב איזו
דרך. אילו הסדרי־ביטחון, הסדרים
כלכליים הסדרי־תנועה מייוחדים יקומו
בינה וביו ישראל.

#כד הבעיות הקשורות כפי
תדון בעיית הפליטים. לאן יחזרו

הפליטים. מד, יהיה דין רכושם שנשאר
בישראל. התביעות שתעלה ישראל כלפי
מדינות הערביות השונות, לגבי הרכוש
שהותירו שם היהודים שעלו לישראל.

כל הכעיות הקשורות כבי
צוע.
משך הזמן של הביצוע. מתי בדיוק
ימומש כל פרט. אם יהיו שלבים, ואם
תהווה השלמת השלב האחר תנאי לפתי חת
השלב השני. תוך כמה זמן יתבצעו
הנסיגות, למשל, ולמשך כמה זמן ית קיימו
סידורי־הביטחון המייוחדים.

כל אחת מן הבעיות האלה יכולה
להעסיק את טובי המוחות משני
הצדדים כמשך שבועות וחודשים
(ואם ירצה מישהו למשוך
את העסק, גם כמשך שנים).

ש כמה לדון. יש על מה לדבר. או לם
אין כל משמעות לדיבור זה, אם

אצלנו עדיין לא החלה ההכרעה.
עדיין מנסים להתחמק ממנה.
אולם רגע ההכרעה מתקרב במהירות
הבזק. לא נוכל להתחמק ממנו. העולם
לא יניח לנו להתחמק.

מוחמד אנוואר אל־סאדאת לא
יניח לנו להתחמק.
ריכים להחליט.
* 4מי יחליט?
התשובה הפורמלית היא :
תחליט, באישור הכנסת.

הממשלה

אך כרגע התשובה המעשית
היא: מנחם בגין יחליט.
מנחם בגין הוא ראש־הממשלה. הוא הר כיב
ממשלה, על סמך תוצאות הבחירות
האחרונות.

אודם אותן כחירות נערכו לפני
המכוד. ככוקרו של אותו היום, הד!
כמאי ,11177 לא חלם אדם אחד
כישראל עד ביקורו של אל-סאדאת
כישראל, על המהפכה הכבירה שחולל
נשיא מצריים, עד קירכת
ההכרעה הלאומית העומדת לפנינו.
אמנם, גם אז אמרנו לציבור הישראלי
שזוהי ההכרעה העומדת לפניו. אולם אז
לא היה הציבור מסוגל לשמוע את קולנו.
השלום נראה רחוק־רחוק. שטיפת־המוח
הרשמית שיכנעה אותו ש״אין עם מי
לדבר״ ,ש״אין צורך להחליט״.
בהצבעה לכנסת התשיעית מילא עניין
השלום תפקיד שולי.

יתכן שתקום קואליציה חדשה
שד מיפלגות — כגון הליברלים,
המערך, ד״ש. יתכן שכל המיפ*
דגות תתפרקנה, ותקום קואליציה
לאומית של חברי־הכנסת מכל הסיעות,
אומרדההן. ראש־הממשלה
הכא יהיה אז האיש שיילך כראש.
זוהי האפשרות השנייה.
* שנ ה תשוכה שלישית, והיא עו מדת
מאחרי ומעל לכל תשובה אחרת :

על כה המאזניים מזנה גורלו שד צריך כולו העם העם.

להח לי ט.
הוא יכול להחליט 1בדרך של בחירות־בזק,
שבהן יתייצבו לפניו שני מחנות
בילבד — מחנה של אומרי־הן ומחנה של
אומרי־לאו. הוא יכול להחליט בדרך של
מישאל-עם. כל אחת משתי הדרכים טובה.

עם־ישראד אינו יכדל להפוך את
עצמו לקהל של צופים במישחק-
כדורגל, היושב על הכימות ומריע
לשחקנים־כוככים. הכדור המתגלגל
על המיגרש הזה הוא עפ*יש-
ראל עצמו.

ןךיא תיתכן שום התחמקות מן האח /
,ריות להחלטה. כי ההתחמקות היא
עצמה החלטה — החלטה נוראה.

למען עמנו, למען מדינתנו, למען
עצמנו, למען דם הכנים. למען הדורות
הבאים — ולאיש דתי מותר
להוסיך: למען השם — :הכה
נחליט:

קובי ניב
״יוסף, האוכל מיכן. יוספון, יוספית, יוספאל —
לשולחן ! האוכל מתקרר ! ״
יוסף קיפל את העיתון וקם מהכורסא.
״כל העיתון עם השטויות האלו של סאדאת״ ,אמר
כשהתיישב לשולחן.
״אמרו בחדשות שהוא יבוא בשבת,״ אמר יוספון.
״שטויות. זה הכל תכסיס. הוא מכין מילחטה. הוא
רמאי גדול, הערבי הזה,״ סיכם יוסף ,״שלחת את
הטוטו ! ״

״יופי. השבוע הפרס הגדול הוא שתי מיליון. את
שומעת, יוספה, יצחק קנה אוטו חדש, משהו לוקסוס,
שילם איזה מאה אלף לפחות. מה יש מנה אחרונה ז״
״תפוזים.״
״טוב. יוספית, לכי תפתחי את הטלוויזיה, זה כבר
מתחיל.״
בחדשות אמר ראש״הממשלה שנשיא־מצריים יבוא
לביקור ממלכתי במוצאי שבת.
״אתה רואה,״ אמר יוספון ,״אמרתי לד שהוא
יבוא.״
״שטויות,״ אמר יוסף ,״הוא לא יבוא. הסברתי
לד — זה הכל תכסיס. אתה אל תאמין לאף מילה של
הערבי הזה. זה הכל שקרים. הם תמיד אומרים משהו
אחד ועושים משהו אחר.״
״אבל גם בגין אומר שהוא יבוא.״
״אומר, אומר. הוא משחק את המישחק, הוא לא
פרייר. אבל הוא לא יבוא, הוא ערבי. רק סכין בגב
הוא ייתן לד, זה הכל. עכשיו כולם לישון. יאללה
אחרי הטלוויזיה הלכו גם יוסף ויוספה לישון.
״זה הכל שטויות. אי״אפשר להאמין לערבים האלו.
ליליי טיב׳״ אמ י ייסף י ״לד לישון.
״לילה טוב,״ אמרה יוספה והלכה לישון.
״יוסף, האוכל מוכן• יוספית, יוספון, יוספאל —
לשולחן ! האוכל מתקרר {״
יוסף קיפל את העיתון וקם מהכורסא.
״כל הכבוד לבגין,״ אמר כשהתיישב לשולחן ,״באמת
שיחק אותה.״
״אבא, עכשיו יהיה שלום שאלה יוספית.
״נו בטח, מה את חושבת, אחרת סאדאת לא היה
בא לכאן. בגין יודע בדיוק מה שהוא עושה.״
״עכשיו נשחק איתם כדורגל?״ ,שאל יוספאל.
״כן, ונראה להם מה זה. הם ילמדו אצלנו מה זה
כדורגל. הם יראו את אורי — הם ישתגעו,״ הסביר
יוסף ,״גמרנו. שמעת מה שסאדאת אמר _ לא עור
מילחמה. גמרנו, אין מילחמות יותר.״
״אבל נצטיד לתת להם משהו.״
״אתה תס״יד על בגין. הוא ייתן להם בדיוק מה
שצייד וגמרנו. זהו זה, יהיה שלום. הם שניהם גברים
לעניין, בגין וסאדאת, אין אצלם בעיות. מילה זה מילה.
שמעת אותם — לא עוד מילחמה. זהו. מה יש מנה
אחרונה ! ״
״קומפוט שזיפים.״
״טוב. יוספון, לך תפתח את הטלוויזיה, זה כבר
מתחיל.״
בחדשות הודיעו ראש־הממשלה ונשיא־מצריים שלא
עוד מילחמה.
״אתה רואה,״ אמר יוסף ,״אמרתי לד — גמרנו
עם המילחמות.״

״אבל אם הוא כן יעשה מילחמה ן״ שאל יוספון.
״הוא לא יעשה. זהו זה. הוא גבר לעניין. הוא לא
שקרן. אצלו מילה זה מילה. אמר — אמר. זהו. וגם
בגין לא פרייר. זהו. עכשיו כולם לישון. יאללה ! ״
אחרי הטלוויזיה הלכו גם יוסף ויוספה לישון.
״שיחק אותה בגין. הנה הביא שלום. לילה טוב,״
אמר יוסף ויילד לישון.
״לילה טוב,״ אמרה יוספה והלכה לישון.
״יוסף, האוכל מוכן. יוספאל, יוספון, יוספית —
לשולחן ! האוכל מתקרר \״
יוסף קיפל את העיתון וקם מהכורסא.
״כלום לא יצא מזה, כלום,״ אמר כשהתיישב לשולחן.
״פגשתי היום את גברת יצחק במכולת,״ אמרה
יוספה ,״היא לא אמרה לי כלום.״
״כן, היום בעבודה הוא גם בא בז׳אקט חדש. אני
חושב שזה הכל מהבורסה. הוא עשה משהו עם ״ירדן,״
אמר יוסף ,״כלום לא יצא מזה. אפילו בבורסה הכל
יורד. אני חושב שאני ימכור, אם זה ככה. יכלו לפחות
לעשות לו איזה ג׳סטה, אני יודע, לוותר על אל״עריש,
או משהו כזה, אבל כלום ! ״
״אולי נתנו לו משהו בשקט \״ שאלה יוספה.
״שום דבר. אפילו לא הזמין את בגין. כלום לא
נתנו לו. מה יש מנה אחרונה ן״
״יש קלמנטינות.״
״טוב. לכי תפתחי את הטלווייזה, זה כבר מתחיל.״
בחדשות ניתחו הפרשנים את המאורעות.
״זה הכל בבלת,״ אמר יוסף ,״אם היה יוצא מזה
משהו, אז סאדאת היה מזמין את בגין. לא הזמין —
סימן שלא יצא כלום ! ״
״אבל אנחנו עוד לא יודעים הכל,״ אמר יוספון.
״מה שאנחנו יודעים זה מספיק,״ סיכם יוסף, לא
יצא כלום. לא בשקט, ולא בחשאי, ולא בטיח. כלום.
עכשיו כולם לישון, יאללה ! ״
אחרי הטלוויזיה הלכו גם יוסף ויוספה לישון.
״כלום לא יצא מזה, שוס״דבר. לילה טוב ״,אמר
יוסף והלד לישון.
״לילה טוב,״ אמרה יוספה והלכה לישון.
״יוסף, האוכל מוכן. יוספית, יוספאל, יוספון —
לשולחן ! האוכל מתקרר ! ״
יוסף קיפל את העיתון וקם מהכורסא.
״כל הכבוד לבגין. סידר את זה בשקט, אבל כמו
שצריד,״ אמר כשהתיישב לשולחן.
״מה ן׳ /שאלה יוספית.
״הוא סידר עם סאדאת את הכל. הם גמרו הכל
בשקט. זה הכל מסודר. בשקט, אבל מאה אחוז. גם
ככה בגין כמעט לא יתן לסאדאת כלום, וסאדאת יסכים
להכל. אין לו ברירה עכשיו.״
״למי 1״ ,ש אל יוספאל.
״לסאדאת,״ הסביר יוסף ,״בגין תפס אותו חזק,
והוא לא יכול לצאת מזה. הוא יעשה איתנו שלום, אם
ירצה ואם לא ירצה. וגם הנפט שמצאו זה אומר. הנה,
עכשיו הכל בבורסה קופץ. עוד מעט נהיה כולם מלייא-
נים. מה יש מנה אחרונה ן״
״ליפתן פירות.״
״טוב. יוספאל, לד תפתח את הטלוויזיה, זה כבר
מתחיל״.
בחדשות דיברו על כל מיני עניינים.
״מה יש אחרי זח •י״ ,שאל יוסף.

״אחרי זה זה הסידרה עם האישה הזאת,״ אמר
יוספון.
״למה הם הפסיקו עם ״עני ועשיר״ ן הם לא בסדר
הטלוויזיה הזאת,״ אמר יוסף.
״באמת היה יופי, עני ועשיר׳ ,מותח ועצוב והכל,״
אמרה יוספה.
״אולי עוד יחזירו את זה ״,אמר יוסף ,״כשיבוא
השלום. עכשיו כולם לישון. יאללה ן״
אחרי הטלוויזיה הלכו גם יוסף ויוספה לישון.
״זה הכל מסתדר. בגין יעשה לו שלום, לסאדאת.
לילה טוב,״ אמר יוסף והלד לישון.
״לילה טוב,״ אמרה יוספה והלכה לישון.
״יוסף, האוכל מוכן. יוספון, יוספאל, יוספית —
לשולחן ! האוכל מתקרר 1״
יוסף קיפל את העיתון וקם מהכורסא.
״מליכלד הסאדאת הזה,״ אמר כהתיישב לשולחן
״ממש ערבי״.
״היום במכולת בא איזה ערבי ודיבר עם גברת יצחק,״
אמרה יוספה.
״הוא ממש מלוכלד, הסאדאת הזה,״ אמר יוסף,
״ערבי נשאר ערבי, אין מה לעשות. נותנים לו אצבע —
רוצה את כל היד. הנה בגין נותן לו ויתורים בלי סוף,
אפילו מוכן לשכור את שארס״א־שייח לחמישים שנה,
אבל הסאדאת הזה, כמו ערבי, הוא רוצה הכל. ניתן
לו את שארם-א״שייח, ירצה את אילת. ניתן לו את
יריחו, ירצה את פתח־תיקווה.״
״אולי לא ירצה,״ אמר יוספון.
״אין דבר כזה. ככה זה ערבי. ומה — שנסמוד
עליהם אולי ז חנה, הערבי שלנו, שעושה לנו ספונג׳ה
בעבודה, פתאום לא בא יותר. מה יש, מה קרה ז כלום.
ככה זה הערבים. אסור לסמיד עליהם אף פעם. רק
להרוג אותנו, זה מה שהם רוצים. מה יש מנה אח רונה

״אשכוליות עם סוכר.״
״טוב. לכי תפתחי את הטלוויזיה, זה כבר מתחיל.״
בחדשות הסבירו את הסחטנות המצרית.
״אתם רואים,״ הסביר יוסף ,״אמרתי לכם — רק
להרוג אותנו הם רוצים. לא שלום ולא בטיח. אני
תמיד אמרתי את זה — אין, עם ערבים אין מה לדבר.
באים עם חיוכים, עושים את עצמם כאילו רוצים
שלום, אבל בעצם כל מה שהם רוצים זה רק שתסתובב
ויכניסו לך את הסכין בגב. זה הכל. עכשיו
כולם לישון •יאללה \״
אחרי הטלוויזיה הלכו גם יוסף ויוספה לישון.
״מסריחים הערבים האלה, בחיי. לילה טוב,״ אמר
יוסף ויילד לישון.
״לילה טוב,״ אמרה יוספה והלכה לישון.
״יוסף, האוכל מוכן. יוספית, יוספאל, יוספון —
לשולחן ! האוכל מתקרר ! ״
יוסף קיפל את העיתון וקם מהכורסא.
״גמרנו. זה גמור. יש הסכם,״ אמר כשהתיישב לשולחן.
״מאה
אחוז,״ חמשיד יוסף ,״נתן לו בגין הצעה
שהוא לא יכול לסרב לה. זהו, מאה אחוז. גמרנו, יהיה
שלום.״
״היום במכולת גברת יצחק לא אמרה לי שלום,״
אמרה יוספה.
״זהו, יהיה שלום מאה אחוז. סאדאת הוא בן״אדם

קובי ניב
פיקח והוא יעשה איתנו שלום. הוא באמת בסדר הסא־דאת
הזה. הוא מבין עניין. וגם בגין הוא מנהיג עולמי,
הוא באמת אדם גדול, בגין. כולם בעבודה אומרים
את זה.״
״אז עכשיו נוכל לנסוע לפירמידות ז״ שאל יוספאל.
״בטח, רק אני יקנה את הפרייבט החדש, נתפוס
איזה שבת וניסע. אין בעיות. מה יש מנה אחרונה ז״
״סלט פימת.״
״טוב. יוספאל, לך תפתח את הטלוויזיה, זה כבר
מתחיל״.
בחדשות פירטו את תוכנית השלום הישראלית.
״אמרתי לכם,״ אמר יוסף ,״זהו. מחר חותמים וגמרנו.
אין פה מה לעשות יותר. שיחק את זה בגין כמו
אלוף. אין, סאדאת מוכרח להגיד כן. והוא יגיד. הוא
יותר חכם ממה שחושבים. הוא ערמומי גדול, סאדאת.
הוא יודע שיותר הוא לא יקבל, אז הוא יקח את מה
שיש לו. גמרנו״.
״אז ניסע לפירמידות!״ ,שאלה יוספית.
״גמרנו, נוסעים בשבוע הבא. עכשיו כולם לישון.
יאללה !׳׳
אחרי הטלוויזיה הלכו גם יוסף ויוספה לישון.
״שלום יהיה, שלום. לילה טוב,״ אמר יוסף והלך
לישון.
״לילה טוב,״ אמרה יוספה והלכה לישון.
״יוסף האוכל מוכן. יוספון, יוספאל, יוספית —
לשולחן ! האוכל מתקרר !
יוסף קיפל את העיתון וקם מהכורסא.
״הם לא רוצים שלום, הערבים,״ אמר כשהתיישב
לשולחן ,״הם רוצים להשמיד את היהודים. הוא נאצי,
הסאדאת הזה. פה לא יעזור כלום. הם כולם נאצים,
הערבים, רוצים להשמיד את כל היהודים. לאנוס את
הילדים שלנו, לקחת את הכסף שלנו. שלחת את ה טוטו

״כן,״ אמר יוספון.
״כן, כן. אין עם מי לדבר. כל זמן שפה יהיו ערבים
לא יהיה שלום. וגם את הבורסה הוא הרס, החרא
חזה, סאדאת, ערבי מושתן. צריך להכניס אותו ואת
כל הערבים לוואדי אחד גדול ולחסל אותם. זח הכל.
רק זה. מה יש מנה אחרונה ! ״
״מיץ טבעי״.
״טוב. יוספון, לך תפתח את הטלוויזיה, זה כבר
מתחיל.״
בחדשות סיפרו כיצד פוצצו הערבים את המשא-ומתן.
״מדינה פלסתינאית הם רוצים, הבני־זונות. לא מספיק
עשרים ושלוש מדינות, הם רוצים עוד אחת. לקחת
את האדמה שלנו ולתת אותה לערבים. בטח, שיוכלו
לירות לנו בתותחים לתוך הבתים, המסריחים האלו.
צריך גם אותם לחסל, את כל הפלסתינאים האלו. אין.
לעולם לא יהיה איתם שלום. הם חושבים שהם יגידו
לנו איך לחיות, הפרימיטיבים האלו. בטח, שאנחנו
ניתן להם את חגב שיוכלו להכניס לנו את הסכין. מה
עוד! אולי גם חם רוצים שנצחצח להם את הנעליים,
חתיכת פרימיטיבים. עכשיו כולם לישון. יאללה ! ״
אחרי הטלוויזיה הלכו גם יוסף ויוספה לישון.
״פה לא יהיה שלום לעולם עם הערבים האלה.
זהו. לילה טוב,״ אמר יוסף והלך לישון.
״לילה טוב,״ אמרה יוספה והלכה לישון.

״יוסף, האוכל מוכן. יוספאל, יוספון, יוספית —
לשולחן ! האוכל מתקרר
יוסף קיפל את העיתון וקם מהכורסא.
״תרגיל טוב מאד,״ אמר כשהתיישב לשולחן ,״טוב
מאד״.
.״של מלמיליאן שאל יוספון.
״מלמיליאן שחקן גדול, אבל תאמין לי — בגין
יותר טוב ממנו,״ אמר יוסף ,״אתה מבין, זה הכל
תרגיל. כמו שמלמיליאן קופץ מעל הכדור ונוימן בועט.
אותו דבר, אבל יותר טוב. אתה מבין — בגין אמר
לערבים ״לא רוצים לא צריך״ והלך. למה ! למה שהוא
יודע שהם יחזרו. כמו ילדים חם יחזרו. הם יתחננו. ואז
בגין יסכים והם יחתמו על השלום. כמו ילדים טובים
הם יחתמו. בגין רק צריך לשבת ולחכות והם כבר
יבואו. זה בטוח. הם יצעקו קצת כמה ימים וזהו. אחרי
זה הם יבואו ויחתמו. זה ממש תרגיל שיגעון. מה יש
מנה אחרונה ! ״
״תפוחי עץ עם בננות״.
״טוב. יוספית, לכי תפתחי את הטלוויזיה, זה כבר
מתחיל״.
בחדשות הודיע ראש-הממשלה שהוא מחכה לטלפון.
״אתם רואים, אמרתי לכם,״ אמר יוסף ,״עכשיו
כולם ייראו שהערבים סתם עקשנים טפשים, והם
בעצמם ייראו שהם טיפשים ותוך שבוע, מקסימום
שבועיים, הם יחתמו על הכל. אתם עוד תיראו. מה
יש אחרי זח ! ״
״דראמה,״ אמרה יוספית.
״עוד פעם השטויות האלו,״ אמר יוסף ,״איפה
,עני ועשיר׳ איפה ! ״
״זה היה יופי, עני ועשיר׳ .חבל שחם הורידו את זה,
הטלוויזיה הזאת,״ אמרה ייספה.
״העיקר שהם רוצים שישלמו לחם את האגרה,״
אמר יוסף ,״עכשיו כולם לישון. יאללה ! ״
אחרי הטלוויזיה הלכו גם יוסף ויוספה לישון.
״הם יבואו, הם יחתמו. יהיה בסדר. לילה טוב,״
אמר יוסף והלך לישון.
״לילה טוב,״ אמרה יוספה והלכה לישון.
״יוסף, האוכל מוכן. יוספית, יוספון, יוספאל —
לשולחן ! האוכל מתקרר ! ״
יוסף קיפל את העיתון וקם מהכורסא.
״אנטישמים,״ אמר כשהתיישב לשולחן ,״אנטישמים.״

שאל יוספאל.
״כולם אנטישמים, כולם.״
״יש גוי אחד שקונה אצלנו במכולת,״ אמרח יוספה.
״כל הגויים האלו רק רוצים להשמיד את העם
היהודי. חם בדיוק כמו הערבים. חם כולם אנטישמים,
כל העולם. כולם אותו דבר,״ אמר יוסף ,״עכשיו חם
כולם מאשימים את ישראל שאנחנו פוצצנו את המשא
ומתן. שאנחנו נוקשים. שאנחנו לא רוצים לוותר. חם
היו תמיד נגדנו. אין, גוי תמיד יהיה נגד היהודי. זה
אצלם בדם. יש אצלנו בעבודה אחד שחי עם גויים, הוא
יודע. הוא בעצמו אמר לי את זה. חם כולם אנטישמים,
כל הגויים״.
״העולם כולו נגדנו,״ אמרה יוספית.
״נכון, העולם כולו נגדנו. מה יש מנח אחרונה ! ״
״יש פומלות.״

״טוב. יוספית, לכי תפתחי את הטלוויזיה, זה כבר
מתחיל.״
בחדשות הביאו דיווחים מהעולם.
״זהו זה,״ אמר יוסף ,״הם כולם אנטישמים. שונאים
את היהודים בדם. זה הכל בגלל שהם רוצים את הנפט
של הערבים המסריחים האלו. מוכנים למכור אותנו
בשביל הנפט. להשמיד אותנו.״
״העולם כולו נגדנו״ ,אמר יוספאל.
״בדיוק. תמיד הם נגדנו. בגלל שהם אנטישמים.
בדם הם אנטישמים.״
״העולם כולו נגדנו,״ אמר יוספון.
״כן, כן. כל העולם נגדנו. עכשיו כולם לישון.
יאללה ! ״
אחרי הטלוויזיה הלכו גם יוסף ויוספה לישון.
״העולם כולו נגדנו. לילה טוב,״ אמר יוסף והלך
לישון.
״לילה טוב,״ אמרה יוספה והלכה לישון.
״יוסף, האוכל מוכן. יוספון, יוספאל, יוספית —
לשולחן ! האוכל מתקרר !׳׳
יוסף קיפל את העיתון וקם מהכורסא.
״רק כוח הם מבינים,״ אמר כשהתיישב לשולחן.
״הגויים!״ ,שאל יוספאל.
״לא. הערבים. רק כוח הם מבינים. דבר איתם
בטוב — לא טוב. דבר איתם ברע — טוב. אין דבר, זה
טוב. זה טוב מאד.״
״הבורסה שאל יוספון.
״בבורסה הכל טוב. אבל עם הערבים רק בכוח.
וזה טוב. אם הם רוצים ככה — נראה לחם ככה. אם
הם רוצים בכוח — בבקשה. אנחנו חזקים. אנחנו כל־כך
חזקים, שחם אפילו לא חולמים על זה. נכניס להם
ככה, שהם לא יידעו מאיפה זה בא להם בכלל. נקרע
אותם לגמרי. אחרי זה הם כבר ירצו שלום. אחרי זה
כבר יהיה שלום לתמיד. אחרי שהם יחטפו, הם כבר
לא יעשו קונצים, הו לא. אחרי זה אנחנו נעשה לחם
את השלום, והם ישתקו. כמו דגים. מה יש מנה
אחרונה ! ״
״גואיבות.״
״טוב. יוספון, לך תפתח את הטלווייזה, זה כבר
מתחיל.״
בחדשות הודיע ראש״חממשלה לעולם שלא עוד.
״טוב מאד,״ אמר יוסף ,״טוב מאד. לא צריך לשתוק.
צריך להראות להם. שלא יחשבו שאנחנו פחדנים.
לא, אנחנו נראה לחם מי אנחנו. נקרע את האימא של
כל הערבים. אחרי זה הם כבר יעשו איתנו שלום. ועוד
איך חם יעשו. כי רק כוח הם מבינים. אז נראה לחם
מה זח כוח. נקרע אותם. טוב מאד. כל הכבוד לבגין.
נקרע אותם. כן. חם יחטפו ככה, שחם יעשו איתנו
שלום. הם יחטפו ככה, שחם יתחננו לעשות איתנו
שלום. עכשיו כולם לישון. יאללה ! ״
אחרי הטלוויזיה הלכו גם יוסף ויוספה לישון.
לפתע נשמעו דפיקות בדלת.
״מי זח יכול להיות בשעה כזאת שאלה יוספה.
״אדון יוסף!״ אמר החייל שבדלת ,״צו גיוס.
מילחמח ! ״
״טוב מאד. נקרע אותם. קדימה ! לילה טוב,״ אמר
יוסף והלך.
״לילה טוב,״ אמרח יוספה והלכה לישון.

לאנשים
הנכונים!

777
הברנדי הלאומי

שהוא

בינלאומי.

מה ענה סגוטה גור לסאדארו, ומה אמרה
נינה קציר על גר בי הנשיא המיצר
״רואים עליו שהוא בא ליש ראל
בלי אשתו! המכנסיים
שלו קצרים מדי, ורואים לו
את הגרביים.״

01 מדוע לא נפגשה ח״ב
ר״צ שולמית אלוני עם
נשיא מצריים, אנוואר אל־סא-
דאת? אלוני, ביחד עם ח״ב
הל״ע גירעון האוזנר, היו
אמורים לפגוש בסאדאת אחרי
הח״כים של סיעת שלי. הם
חיכו בסבלנות לתורם, אולם
כשנכנסו לחדר, ואלוני עמדה
לפנות בדברים אל הנשיא ה מצרי,
דחף אותה מנכ״ל מיש-
רד ראש־הממשלה, אליהו
בן־אלישר, בגסות, וצעק ל עברה
ולעבר ח״ב האוזנר :
״החוצה!״ האוזנר היה המום
מכדי להבין את המתרחש,
ואילו אלוני עלתה ללישכת
סיעתה ופרצה בבכי. יותר מ אוחר
הצטרפה לסיעת המערך,
במהלך שיחתו של סאדאת
עימה.

! 0כל אחד יודע שהנשיא
המצרי פגש, ברדתו מהמטוס,
ברמטכ״ל, רב-אלוף מרדכי
(״מוטה״) גור, ואמר לו :
״אתה רואה, לא בילפתי!״ ל עומת
זאת לא התפרסמה תשו בתו
של מוטה, שהיה נרגש
ומבולבל, ושהשיב על דברי
הנשיא 05 811-״.

01 מפיק הטלוויזיה מר דכי
(״מוטי״) קירשנכאום
אמר כי לראות את מסיבת־העיתונאים,
שקיימו ראש־ה-
ממשלה מנחם בגין והנשיא
המצרי היה כמו לראות את
סיר לורנם אהליבייה ואת
דודו דותן מופיעים על במה
אחת. הוא לא פירש מי הוא

! 0לפני תחילת מסיבת-
העיתונאים בגידסאדאת ישבו
העיתונאים וצפו בשני מקלטי־טלוויזיה
שהוצבו באולם, בפ גישתו
של סאדאת עם חברי
בכנסת. כשדיברה הסיעות גולדה מאיר והסכימה, ב פעם
הראשונה, כי קיים עם
פלסטיני, לא התאפק העיתו נאי
צבי טימור וקרא :״מה
היא אמרה על הפלסטינים —
הם נחמדים או לא נחמדים?״
! 0כשנסתיימה מסיבת־ה־עיתונאים,
לא יכול העיתונאי
הצרפתי הנודע ארילן רולו
להסתיר את אכזבתו. הוא אמר
לעמיתיו הישראליים, עמוס

קינן ואמנון קפדיוק :״חשבתי
שבגין יהיה דה־גול. אבל
הוא לא דה-גול, והוא לא מסו גל
להיות דה־גול !״

! 0מזכירות הסיעות בכנ סת
זכו לכבוד מיוחד בשעת
נאומו של סאדאת באולם המ ליאה.
על דעת הרוב הוחלט
כי המזכירות תשבנה ביציע-
המכובדים, על כסאות מיוח דים׳
שעליהם יירשמו שמותי מזרחי כרמל
מיקבי
רא׳*ון לציון הכריז יעקב

טומי לב?

ביקורו של הנשיא סאדאת. ברברה התאפרה בחדר האיפור של
אולפני ״הרצליה״ ,שם צולם הראיון. מייד לאחר״מכן נכנס לחדר
דיין כדי להתאפר. וולטרס נשארה בחדר, אולם משעמד דיין להסיר
את הרטייה מעל עינו הבחין בכן, ומיהר לצאת את חדר האיפור.
הן. אחד שלא התחשב בכתוב
על הכסאות היה יועצו של
ראש־הממשלה לענייני תפו צות,
יהודה אבנר, שהת יישב
על כיסאה של מזכירת
ל״ע, יפה סידון. כשהעידו
לו על כך התעלם מן ההערות
והמשיך לשבת במקום שישב,
גרם לצפיפות ולאי-נוחות. מז כירת
ר״צ, גאולה לוי, לא
התאפקה ובאמצע נאומו של
ראש־הממשלה קמה ועזבה את
היציע.
! 0רק מעטים שמו לב
לדראמה קטנה שהתחוללה ב אולם
הכנסת, שעה קלה לפני
בואו של סאדאת. הראשון ל ציון,
הרב עובדיה יוסף,
נכנם לאולם. סדרן הוביל אותו
למקום שיועד לשני הרבנים
הראשיים — בשולי האולם,
בתא שבו יושבים, בדרך״כלל,

מעורכי ״מעריב״ המתין לבואו של הנשיא
סאדאת בנמל״התעופה בו־גוריון. עד בוא
המטוס בילה טומי את זמנו במישחק שחמת עם אחד העיתונאים

מזכירי הסיעות. הרב התיישב,
אך לפתע ראה את מתחרהו,
הרב האשכנזי שלמה גורן,
עולה ליציע המכובדים ותופס
מקום ליד ישראל ישעיהו,
מי שהיה יו״ר הכנסת, מאחורי
היועץ המישפטי אהרון ברק
ומבקר-המדינה יצחק נבג־צאל•
מייד קם יוסף ממקומו,
עלה גם הוא ליציע המכו בדים
וחיפש מקום ליד גורן.
המקום היחידי היה בגוש ש יועד
לפמליה המצרית. וכך
קרה שהראשון־לציון ישב מ אחורי
מצרי וליד מצרי, כש מעבר
רחב מפריד בינו לבין
גורן.

! 0רעיית הנשיא, נינה
קציר, ידועה כמי שאינה חו סכת
את שבט לשונה. כשפגשה
בנשיא סאדאת אמרה לבעלה,
הפרופסור אפריים קציר:

0 1בשעת הראיון המשותף
שהעניקו ראש־הממשלה והנ שיא
המצרי לשדרנית־מיליוך
הדולאר ברברה וו? טרם,
החליט בגין לשבור את הקרח
ואמר לסאדאת :״אני אתן את
הטון בראיון.״ הוא קם ונשק
לוולטרם על הלחי. סאדאת,
לעומת זאת, נשאר יושב במ קומו
והחל עוקץ את וולטרס,
כשהוא חוזר ואומר לה שהיא
תעשה הרבה כסף מהראיון ה משותף
שלו ושה ראש-המנד
שלה. וולטרס ענתה מה שענ תה,
כשהיא מזכירה שלנשיא
סאדאת יש מטוס פרטי ולה
אין. סאדאת לא נשאר חייב:
״את יודעת מה, ברברה? אני
מסכים שנתחלק בכסף, שתר וויח,
מהראיון הזה, חצי־חצי,
ונקנה ביחד מטוס פרטי משו תף.״

0אחד האנשים המרוצים
ביותר במרכז התיקשורת היה
העיתונאי המצרי גמאל פג־הדד,
שליח העיתון המצרי
אל־אהראנז באיראן. סנהוד לא
הפסיק להלל ולשבח את אט־צעי־התיקשורת
שהועמדו לר שותו,
אך יותר מכל שיבח
את הישראליות :״כל הזמן שו אלים
אותי אם אני מבסוט.
אני מבסוט חאלס, אבל אני
הכי מבסוט מהישראליות. ש מעתי
שיש לכם נשים יפות,
אבל אף פעם לא ידעתי עד
כמה הן יפות. אני לא אשכח
לכתוב בעיתון שלי שהן הנ שים
היפות בעולם!״
01 לפופולריות רבה זכו
כתבי העיתונים המיזרח־ירו־שלמיים.
עיתונאים ישראליים
ואנשי טלוויזיה, שחיפשו ב נרות
עיתונאים מצריים, עטו
על כל דובר ערבית. המחזה
חזר על עצמו כל הזמן: צוות
טלוויזיה מצלם בשקדנות עי-

הזרים שציפה גם הוא. כשהגיע המטוס העירו את תשומת ליבם
לעובדה שהוא חג בשמיים. הם הרימו את עיניהם, הביטו בו
ומייד חזרו למישחק השחמת המרתק אשר ניהלו ביניהם.
ה עו ל ם הז ה 2100

א1111י ם
תונאי ערבי המעביר ידיעות
בערבית למערכת עיתונו, או
צלמים ישראליים עטים על
דובר־ערבית. בדרך כלל נמ נעו
הכתבים המיזרח־ירושל־מיים
לתקן את טעותם של
העיתונאים הישראליים. רק
אחד מהם, פואד ג׳אכר,
כתב העיתון אל־אנבה, לא
״דחילכום, חבר׳ה,
התאפק :
תרדו ממני! אני לא מקאהיר!
אני מירושלים!״

81 יועץ ראש־הממשלה ל ענייני
עיתונות, דן פתיר,
הסתובב במרכז התיקשורת ב ירושלים
שמח וטוב־לב, והר אה
בגאווה לכל מי שנקרה
בדרכו מעטפה שהוצאה במ יוחד
לרגל ביקורו של סאדאת,
ועליה חתימתו האישית של ה נשיא,
עם הקדשה לדן פתיר.
81 ידע רב ביחסי המיסחר
בין ישראל ללבנון הפגין ה
אביר״
סמוק כולו :״אני לא
פיטרתי, הוא התפטר לבד.״
הבת :״לא נכון, אמרת לאמא
שאתה תפטר אותו, כי אתה
יותר חזק ממנו בטלוויזיה!״
! 8מחווה ספונטאני של
שימחה גילה הסאטיריקדהפז־
(״יענקלה״) יעקב מונאי
רוטכיליט. מייד עם היוודע
דבר בואו של סאדאת לירו שלים
כתב יענקלה, ששירו
שיר לשלום נאסר בזמנו ל השמעה
בגלי צה״ל, שיר לשלום
מס׳ .2הוא כינס קבו צת
זמרים באולפן־הקלטה, הק ליט
את השיר, נסע איתו ל בניין
הטלוויזיה בירושלים,
מסר את סרט-ההקלטה למפיק
דן בירון, ביקש שישמיעו
במיסגרת התוכנית עוד להיט.
! 8יושבי קפדדהבוהימה
מעמון בירושלים הפגינו את
שימחתם לרגל בואו של סא-

משה מיזוח

בטאי הקולנוע הישראלי זוכה עתה בתהילה בפאריס בזכות גיוס הסרט

״כל החיים לפניו׳ /לפי סיפרו המפורסם של אמיל אז׳אר. בתפקיד הראשי
מככבת השחקנית הצרפתיה סימון סניורה. בתמונה נראה מיזרחי בהצגת־הבכורה של סירטו עם מיכל
בת״אדם (מימין) ,סימון סניורה (משמאל) והילד הערבי סמי אל־איובי, המשחק גם הוא בסרט.
דאת לישראל בצורה מקורית.
נערכה מגבית בין יושבי ה קפה,
שבעליו מרדכי קום,
נמנה על אנשי גוש אמונים,
ואילו לקוחותיו הם ברובם אנ שי
שמאל. קנו צבעים, וה צייר
אורי שכנר צייר את
הדגל המצרי על חלון־ד,ראווה
של הקפה. אולם שעד, קלה
אחרי שעזב הנשיא המצרי את
ירושלים הזמין קום מנקה-
חלונות, שניקה את חלון־ה-
ראווה מציבעי הדגל. מחאו תיהם
של יושבי־הקפה לא
עזרו. אמר קום :״צריך שה חלון
יהיה נקי, בשביל לצייר
בעוד חודש, את הדגל הירדני !״

! 8יצחק צ׳צ׳יק בן ה-
,88 מי שהיה אחד מפועלי
הדפום הראשונים של היומון
הארץ, שהחל את הופעתו ב חודש
יוני , 1919 ושימש כפו-
על־דפוס בעיתון במשך 34
שנים, עד לפרישתו לגימל-
אות, נזכר השבוע בימים ש
נהג
לעיתים, כאשר דחק הז מן,
לקרוא את מאמריו לעיתון
ישר לאוזני סדר־ד,אותיות ב דפוס,
תחת לכתוב אותו. .
8 1לצלם השבועון הגרמני
שטרן בישראל, שכתאי טל,
היה הסבר מקורי כיצד עלה
במוחו של אנוואר אל־סאדאת
הרעיון לבוא לישראל ולפגוש
את מנחם כנין. מספר טל :
״זה התחיל אחרי שסאדאת
ראה את תלוש המשכורת של
מנחם בגין. הוא צילצל לנשיא
רומניה, ניקולאי צ׳אושסקו
ואמר לו , :שנינו חולי־לב, שני נו
עניים, שנינו לא יכולים לג מור
את החודש עם המשכורת.
בוא תסדר לנו שנקבל את
פרם נובל לשלום ותפתור לנו
את הבעיות.״
8 1הבדיחה האחרונה המה לכת
במיסדרונות מישרד־ד,או צר:
שר־האוצר לשעבר, יהו״
שע רכינוכיץ׳ ,פגש בשר-
האוצר שמחה ארליך־ ושאל

ויטורו אווירה

הוא מנהיג קומוניסטי איטלקי, חבר הפרלמנט, הדומה להפליא
לדויד שחם (משמאל) ,אחד מעורכי הירחון ״ניו אאוטלוק״ .בוועידה,
שנערכה על״ידי הירחון בשבוע שעבר בתל־אביב, ניגש אורח חשוב מארצות־הברית אל אוריליה, טפח
לו על כתפו ושאל אם הוא זוכר את שיחתם האחרונה. האיטלקי המופתע אמר שאינו זוכר. כעבור כמה
דקות ראי.׳ שחם אותו האורח, ניגש אלו ובירכו. תמה האמריקאי :״הרי לפני רגע אמרת שאינך מכירני!״

נשיא ד,מצרי ביום ד,שני ל ביקורו
בארץ. היה זד, כאשר
דיפדף בג׳רחלם פוסט, נתקל
במודעה שתיכנן הפירסומאי האומרת יהודה בדתן,
שסבשי! ז ס? שגת 11:הח תומה
על-ידי חברת דובק, יצ רנית
סיגריות טייס. אמר ה נשיא
:״הם מייצרים את ה סיגריות
שלהם מטבק ערבי
אותו הם קונים בלבנון.״
81 ביקורו של סאדאת לא
שינה כהוא־זד, את תוכניותיו
של המפיק החדש של עלי
כותרת, ירון לונדון. ביום
בואו של סאדאת לירושלים
כינס לונדון בבניין הטלוויזיה
ישיבודמערכת, שארכה, למ גינת
ליבם של המשתתפים
בה, כארבע שעות תמימות.
יום קודם לכן התקיימה ב ביתה
של עוזרת ההפקה ורד
כרמן ארוחת־צהריים לכבודו
של המפיק המפוטר, חנינא
אמוץ. כשהכל ישבו מסביב
לשולחן שאלה לפתע בתו בת
ד 8-,של לונדון :״אבא, למה
פיטרת את חנינא?״ השיב לה
העולם הזה 2100

תשה גת

פתח השבוע בגלריה תל-אביבית תערוכה של
ציורים המוקדשת לנושא השלום. רק במקרה
נקבע מועד התערוכה שבוע אחרי ביקור סאדאת בישראל. את
הציורים בתערוכה, שבכולם מופיע מוטיב השלום, צייר גם במהלך
השנה האחרונה. את הציור המרכזי בתערוכה, הנראה בתמונה,
חשב גם להגיש במתנה לנשיא אנוואר אל״סאדאת. אולם
הציור, שערכו 80 אלף לירות, נרכש על-ידי מוזיאון תל־אביב.

זאכ ז׳כוטינסקי

קיוק ווגלאס

שהה בחודש שעבר בישראל לצורך צי לומי
הסרט הזעם. תמונות מתוך הסרט
החלו להתפרסם לפני תום הצילומים בעיתוני העולם. בתמונה:
דוגלאס עם שני ניצבים ישראליים, שגילמו בסרט מחבלים.

בהם היד,
עורך העיתון. גילה צ׳צ׳יק
לכתב הוותיק של הארץ, ש מ עון
סאמט ג ״אחד מתחבי ביו
של ז׳בוטינסקי היה מיש-
חק־כדורגל חובבני, ואני הייתי
בין המשחקים איתו בספורט
הכדורגל.״ סאמט מביא גם סי פור
מפי פועל־דפוס אחר של
הארץ שגילה כי ז׳בוטינסקי,
בהיותו טרוד מאוד בפוליטיקה

אותו :״האם עוד מזכירים או תי
במישרד־האוצר?״ השיב לו
ארליך :״אותך לא, אבל את
אמא שלך
8 1פסוק השבוע שייך ל-
ראש־הממשלה לשעבר, גול דה
מאיר שאמרה :״אינני
יודעת אם לבגין וסאדאת מגיע
פרס נובל ...אבל פרם האוסקר
בטח מגיע להם.״

סבא
אמואד
מ׳שמו צמוד
אל הנילוס, כד

לא רק בעת ביקורו בישראל היה אנוואר אל־סאדאת מוקף
בשומרי־ ראש שסוככו עליו בצפיפות. גם כשהוא יורד
לעסוק בספורט החביב עליו, השחייה, מצטרפים אליו שומרי־ראשו.

עדרה של ג׳יהאן .״היא ישבה ליד מיטת
יפה ג׳יהאן ז מדוע היא לא
בתה בשעת הלידה,״ הסבירו המצרים.
באה ז״ שאלו העתונאים שהתקב ההתעניינות
בג׳יהאן האם (גם שם בתו
צו בשבוע שעבר בנמל־התעופה בן־גוריון
הצעירה של סאדאת הוא ג׳יהאן) היתד,
לקבל את פני נשיא מצריים.
מובנת. מאז הגיע סאדאת לשלטון היתד,
עד לרגע בו נחת מטוסו של סאדאת
רעייתו, הצעירה ממנו ב־ 12 שנה, חלק
בישראל פרח גל של ניחושים סביב רע בלתי
נפרד מהתדמית שיצר לעצמו כאיש-
ייתו של הנשיא המצרי: תבוא או לא
משפחה מובהק.
תבוא ז
הפופולאריות של ג׳יהאן הגיעה לשיאה
כאשר הופיעה דמותו החייכנית של
בעקבות מלחמת יום־הכיפורים, בעת ש סאדאת
על כבש המטוס, היו שהרחיקו
חגגה את יום הולדתה ה־ .43 המאורע הפר
את מבטיהם אל מעבר לגבו, כאילו חיפשו
לחג לאומי. ג׳יהאן עבדה ללא ליאות
שם דמות נשית מוכרת, זו של הגברת
בבתי־החולים הצבאיים. העתונים המצריים
הראשונה של מצריים. היא לא היתד,
היו גדושים בצילומים שלה כשהיא סועדת

את פצועי המלחמה.
אחר-כך, במשך ימי הביקור, היתד, זו
גם התייצבותה למאבק גלוי נגד אנשי
אחת השאלות הנדושות ביותר שהופנו
הדת המוסלמיים של אל־אזהר כדי להנהיג
לעבר העתונאים המצריים ואנשי פמליית
רפורמה בחוקי האישות ולהעניק זכויות
הנשיא. אפילו כמה משרי־הממשלה לא
לאשה ד,מצריה, סייעו לתדמיתה. היא
התאפקו והתעניינו בנימה של אכזבה:
זכתה בכינוי ״אם הגיבורים.״
מדוע היא לא באה?
אפילו בישראל גאתה הפופולאריות שלה
״נבצר ממנה לבוא,״ היתד, התשובה
אחרי המילחמה. למעשה הקדימה ג׳יהאן
הלאקונית האחידה. אלה שהתעקשו לדעת
את בעלה במחווה כלפי ישראל. היה זה
מדוע לא באה ג׳יהאן היפה עם בעלה
כאשר שיגרה מכתב לאלמנת־מילחמה יש קיבלו
הסברים מסוג ״היא עסוקה בלי ראלית
שזכה לפירסום כלל עולמי.
מודיה באוניברסיטה,״ או ״יש לה בעיות
ג׳יהאן, בת לרופא מצרי ואם אנגליה,
משפחתיות.״ רק ביום השני של הביקור,
נולדה באיזור אל רחה בקהיר. משפחתה
בעת שסאדאת נשא את נאומו בכנסת
היתד, מעוטת אמצעים השתייכה לבורגנות
וסוכנויות הידיעות העבירו את החדשה
הזעירה. היא הכירה את סאדאת כשהיתד,
כי לסאדאת נולדה נכדה מבתו נואה —
שילדה לו גם את נכדו הראשון שריף בת . 14 בגיל 16 ביקשה להינשא לו.
נדמה היה כי הנה נמצאה התשובה להי הוריה
התנגדו. סאדאת היה אז קצין

מונו של מאדאת בקאהיר. לידה רובץ על הספה כלבם,

המכונה ביוטי. מאחוריה תמונותיהם של נשיאי גרמניה וצרפת והשאה הפרסי (במרכז).

ג׳יהאן סאדא תבחדר קבל ת האורחים הרישמי שלה באר
בלי
ג״האן

אנוואר אל־סאדאת (במרכז) בסעודת מלכים שנערכה לכבודו
בעת ביקורו בבון בהשתתפות הצמד המלכותי הספרדי, חואן
קו 7רס וסופיה. רעייתו ג׳יהאן לא נלוותה אליו גם הפעם, כמו בביקורים אחרים.

מישפחה ש מאת

אנוואר אל־סאדאת נזבלח חופשת סוף־שבוע עם
מישפחתו במעוט שב-איסמעיליה. אשתו ג׳יהאן
משחקת עם הנכד שריף, כשמאחוריהם ניצביס שלוש בנותיהם, חתנו בנו ג׳מאל.

113 - 1

צבא נשוי ואב לילדים. אולם אחרי שהת גרש
סאדאת מאשתו הראשונה, גרמניה
במוצאה, נישאה לו ג׳יהאן למרות הת נגדות
הוריה.
תדמיתה של ג׳יהאן היפה והמשכילה,
חביבת כלי-התיקשורת, השתנתה בתחילת
השנה הנוכחית, כאשר פרצו במצריים
המהומות על רקע הקיצוץ בסובסידיות.
רוב חיצי הביקורת הופנו נגד ג׳יהאן. בין
שאר הסיסמאות שנשאו המפגינים ניתן
היה למצוא סיסמאות כמו ״יא ג׳יהאן
אל שעב ג׳וען״ — הוי ג׳יהאן העם רעב,

או ״פן אל פטור, יא סקנת אלקוסור״ —
איפה ארוחת-הבוקר שלנו יא שוכנת
הארמונות?
תפנית זו ביחס העם המצרי אל ג׳יהאן
היתד, תוצאה של רינונים ממושכים בשנים
האחרונות. סאדאת עצמו הוא אדם צנוע,
בדומה למנחם בגין, שמלבד הופעתו הה דורה
וחליפותיו היקרות, מתרחק מחיי
מותרות. אבל כאשר השיא את שתי בנו תיו
הגדולות, לובנה ונואה, נפוצו השמו עות
כי ג׳יהאן דאגה להן לדירות־פאר.
העובדה כי השיאה את כל בנותיה לבני

חיוו לכלה

אנוואר אל־סאדאת מחייך לעבר בתו הצעירה, הקרויה בשס
אמה, ג׳יהאן, במסיבת חתונתה שנערכה בחודש ינואר השנה.
בעלה של הבת הוא מהנדס במיקצועו. במסיבת החתונה השתתפו אישים מפורסמיס, לאד
דווקא מתחום המדיניות, כמו עומר -שריף והכדורגל! הגרמני פראנץ בקנבאואד.

בידור מזרחי

רקדנית־בטן מצריה משעשעת בנענועי חמוקיה את אורחי
החתונה הגדולה שערך סאדאת לבתו הצעירה ג׳יהאן,
שנישאה בתחילת השנה בהיותה.ב ת 16 בלבד. מאחורי הרקדנית נראים הכלה והחתן.

ג׳יהאן עצמה דחתה את ההאשמות, טענה
כי כל בנותיה נישאו מתוך אהבה ולא
מתוך שיקולים אחרים וכי לא היא ש בחרה
להם את חתניהן. אלא שהצהרתה
זו לא התקבלה באימון רב. בחברה המצ רית
עדיין מקובל שהאמהות הן הבוחרות
לבנותיהן את החתנים.
ג׳יהאן מייחסת את גל השמועות סביבה
לאוייבי סאדאת .״יש לי רק שני אדיבים,״
הצהירה לא מכבר ,״הקומוניסטים והקנ
אים
הדתיים.״
אבל מאז הפכה ג׳יהאן מטרה לביקורת
חברתית, ממעט סאדאת להופיע עמה ב אירועים
פומביים. במקום תדמית הבעל,
המלווה תמיד על־ידי רעייתו. הוא
אימץ לעצמו את תדמית הסב הטוב
והסבלני, המשתעשע עם נכדיו. וזו אולי
גם הסיבה שמעריציד, הישראליים של ג׳י-
האן נאלצו לוותר על חברתה בעת הביקור
ההיסטורי.

ג׳יהאן סאדאת, רעייתו של נשיא מצריים, עם נכדם

הראשון, שריף, בנה הראשון של בתם נוהא. גס
111111 111 1 ^ 1 1 1ן
סאדאת, כמו מנחם בגין, מרבה להצטלם בחברת בני מישפחתו, כאב וסבא מסור.
עשירים עוררה התמרמרות בקרב מערי ציה
הפרולטריים. בתה הבכורה, לובנה,
נישאה לצאצא של אחת המשפחות העשי רות
במחוז הולדתו הכפרי של סאדאת.
בתה השניה, נואה, נישאה לבנו -של
יו״ר הפרלמנט המצרי, סיד מרעי, ראש
משפחה גדולה של בעלי אחוזות. בחתו היווני
נתה
השתתפו גם איל־הספנות
אונאסים ומלך לוב המודח, אידריס.
הבת הצעירה ג׳יהאן נישאה בחודש
ינואר השנה לבנו של הקבלן העשיר

עוסמאן אחמד עוסמאן, שר־השיכון בממשלת
מצריים, המכונה בפי העם ״הכריש״.
חותנתה נערכה בפאר רב שצרם את עיני
העם המצרי. כתוצאה מכך נאמר על
ג׳יהאן האם כי אינה מתייחסת ברצינות
לרעיונות שיחרור האשה שהיא משמיעה
ומחפשת אחר כסף.
ייחסו לה את אימוץ מינהגי חצר־המלו-
כה המצרית בעבר וטענו כי שאיפתה היא
להתייחם אל אצולת־הכסף המצרית, ש השפעתה
עדיין רבה בחברה המצרית.

שריו באוויר

גייהאן סאדאת, רעייתו של הנשיא המצרי, משתעשעת
עם נכדה שריף, מעיפה אותו באוויר, בעוד בעלה
צופה בהם בחצר חווילתו שבאיסמעיליה. לידס נראים בתמונה הבת הצעירה ובעלת

שב חמש דקות בניקונו...
שב חמש דקות במקומי, ותראה אם אפשר לנסוע בתנועה ה״מטורפת״
בעיר הזו שב חמש דקות במקומי, ותראה באיזה תנאים אני עובד
הבן נא את מצבי.
תודה.

קבלת מודעות
לכל העיתונים
במחירי המערכת

״חמישה ימים מתוקים במאי׳

(ספר המתח של ארנון הדר)
אזל

הודות להתנפלות הלקו חו ת על המדפים בגלל חששם
מהעלאת מחירים. נותרה במות מצומצמת של ספרים
בכריכה קשה• פנה להוצאת תמוז או לחנויות הספרים
המובחרות ותוכל ליהנות מספר מתח משובח (ומקורי).

באותה הזדמנות תוכל להשיג א ת שאר ספריו של ארנון
הדר — ובמחירים של לפני יום השישי ה מפורסם —
להזכירך :״הפלגה שניים טבעת של שתיקה״ —
״זאב בודד בחצר עוינת״

הוצאת תמוז מאחלת לך קריאה נ עי מ ה...

רובקס

המתנה היפה ביותר

פירסום אי די א ל
אבן גבירול 110 תל־אביב
(פינת אנטוקולסקי)
טלפון 227118 ,227117

חניה חופשית

דרושה
כעלה הופעה
מוכשרת, אחראית
ורצינית למופע כלתי־שיגרתי
אפשרות ללא נסיון קודם.
טל 223795 03 גם בשבת.

חדרי־סלון
שינה ואובל
פ״ת: הרצל ,29
טל׳ .913766

אצפויר1דלתותמ1וקירותר

תן טרמפ לחייל
העו ל ם הזה 2100

***בועון בריטי רציני צייר את אנוואר אל־סאידאת כיורשו של משה סבבו, והעובר
* /את ים־סוף בייבשה, ביו שתי חיומות־מים.
עיתון אמריקאי ׳תיאר אותו בדמות ימה, המביאה את בירכת־חג־המולד המסורתית
בנוסח מתוקן (״שלום עלי אדמות — ׳רצון טוב לישראל!״) כשהיא עפה מעל לראשי
העולם הערבי המקלל ׳והמגדף.
עיתון צרפתי הראה אותו כמורה בכייתה, המלמד את ׳תלמידיו מהן העובדות
הגיאוגראפיות של המרחב: מצריים, ישראל, פלסטין.
כימעט ולא היה גבול להמצאות ציירי־הקאריקטורות וכותבי־המאמרים ברחבי
העולם! .נשיא מצריים ריתק את דימיון העולם כפי שלא עשה, איש מזה זמן רב.

אך הציור הנכון כיותר היה צריך לתאר את אנוואר אל-סאדאת
כמהלך על הפל דק, כגופה עצום, ללא רשת־ביטחון. על אדם כזה אסור
דכר אחד: להיעצר כמקום. הוא יכול להישאר על החכל רק כל עוד
הוא נע קדימה.
זהו בדיוק מצבו של הנשיא. אחרי שקיבל על עצמו סיכון ׳נדיר, בבואו לירושלים,

י• לשמור על התאוצה, תוך יצירת אירוע ׳נוסף שירכז את תשומת־לב כילי־התיקשורת
העולמיים.
י • לקיימו בדרג שיאפשר במהלך הדברים הסלמה נוספת, תוך יצירת ׳אירועים
בדרג של ראשי־ממשלות.
!• להפגין מחדש כי היוזמה ׳נתונה כל־כולה בידי מצריים ,׳וכי כל הגורמים האחרים
— וביכללם ישראל — נגררים אחריה.
להוציא יאת המעצמות הגדולות ימן הימ״שחק ,׳ולשים את הדגש על ההידברות־העימות
הישירים בין הצדדים.
* 1להגביר באופן הדרגתי את הלחץ על ממשלית יישראיל, תוך חשיפת עמדתה
הסרבנית לגופם של העניינים.
• להגביר את אמינותו בדעת־הקהל העולמי.
י• להוכיח לעולם הערבי כי לא נעצר עיל־ידי ׳תנועת ההתנגדות ,׳וכי אינו מייחם
לה יכל חשיבות.
• 1להמשיך בשבירת המוסכמות ישל הסיכסוך הישיראלי־ערבי.

״שלום עלי אדמות, רצו! טוב לישראל״ (רות ,״וושינגטון פוסט״)
אין הוא יכול להפסיק. הוא מוכרח לשמור על תאוצת־היהתקדמות — לא רק כדי להגיע
׳למקום חפצו, אלא גם ׳כדי להישאר בחיים.

מאות מיליוני כני־אדם, המסתכלים בנשימה עצורה בתעוזתו,
יודעים זאת. ידיעה זו מהווה לחץ ככיר על ממשלת־ישראל. ולחץ זה
יילך ויגבר משבוע לשכוע.

צעד ר 3־ ת כ 3״וו׳
יך* שבוע עשה אל־סאדאת יאת צעדו הדרמאתי השני, כדי ׳לשמור׳על התאוצה. כמו
יי 1הצעד הראשון, העיד גם צעד זה על תנופה, על דמיון ועל מעוף — כל התכונות
החסרות לממשלת ישראל.

כמו צעדו הראשון, הלה גם צעד זה רב־תכליתי. הוא נועד להשיג
כמה וכמה יעדים שונים בעת ובעונה אחת.
בנאום דרמאתי הוא הזמין את כל מדיניות העימות, את אש״ף, את שתי המעצמות

מאח

אורי אסר
הגדולות ואת ישראל להיוועד בקאהיר, כדי לדון בנושאים המהותיים שיל הסיכסיוך,
כהכנה לוועידת־ז׳נבה.
כאשר הודיע על יוזמתו, היה ברור לו כי סוריה ואש״ף לא יוכלו לבוא, ביגילל
עמדותיהם; כי ירדן ולבנון קרוב לוודאי לא תוכלנה לבוא; וכי בואה של בריית־המועצות
בנסיבות אלה הוא כימעט בלתי־אפשרי.

ההזמנה לא היתה, איפוא, אלא הסוואה להזמנת נציג ייטראלי
לקאהיר, בהשתתפות ארצות־הכרית, ובדרג נמוך מזה של ראשי־מדינה
או ראשי-ממשלה.
מה היו היעדים של צעד זה 1אחדים מהם גלויים לעין :

המעצמות -החוצה
^ כל המגמות האלה, ייתכן כי המעניינת והחדשנית ביותר היא זו המובילה לסילוק
י ההתערבות שיל המעצמות.
רק חציה של מגמה זו גלוי ׳לעין. אין אל־סאדאת מסתיר את רצונו לסלק את
ברית־המועציות מכל השפעה במרחב. הוא מדביר עליה בז לזו ל ׳תהומי, כשהוא מונה
את כל חטאיה כלפי מצריים. למעשה האשים אותה בכך שרצתה את גמאל עבד־אל־נ׳אצר,
כשהותירה אותו חסר־׳אונים וחסר־נשק מול ישראל, בתקופת מי׳לחמ׳ת־ההתשה.

פחות גלוייה המחצית השנייה של המגמה. אך יחיא חשובה לא
פחות.

היו ימים כאשר דיבר אל־סאדאת על קיסיגג׳ר בלשון ״הנרי ידידי״ .אולם אין
ספק כי באותם הימים עצמם הצטברה בליבו טינה גוברת והולכת כלפי האיש וכלפי
ממשלתו, על שביזבזו את השנים היקרות במישחקי־סרק ישל ״צעד־אחרי־צעד,״ וסירבו
לטפל בשורשי הסיכסוך. כמו כל אדם נבון הגיע ׳נשיא מצריים למסקנה כי ׳נשיא
ארצות־הברית אינו מסוגל ו/יאו אינו רוצה להפעיל לחץ ׳אמיתי על ישראל, מתוך
חשש מפני הלובי היהודי.

לכן, בתנועה נועזת אחת, נטל אל־סאדאת את היוזמה לידיו —
והפך את ארצות־הברית למעין משקיפה.

גם מצב זה יתואר ביקאריקטורה ׳מוצלחת בעי׳ת־ון אמריקאי: הדיפלומטיה של
המעצמות (קרי: של ׳ארצות־הברית) עומדת מאחרי המון ׳אנשי העיתונות והטלוויזיה,
כישמרחוק מתנופפים דיג׳לי ישראל ומצריים. הדיפלומט ׳שואל את העיתונאים :״מה
קורה?״
כאשר פתח הנשיא ביוזמתו, הקפיד להדגיש שוב ושוב כי הגיע להחלטה זו
לבדו, מבלי להתייעץ עם איש. היה זה גם ירמז ברור מאד שארצות־הברי׳תלא׳ הייתה
שותפה לעניין.
ישונה ׳לגמרי הייתה התנהגותו של מנחם בגין. כאשר נודע על יוזמת ׳אל־סאדיאת,
מיהר בגין לשגר מיברק נלהב לנשיא ג׳ימי קארטר, להודות ליו בהבלטה על חילקו
במעשה. היתה זאת מחווה פיקחית: מצבה הפנימי שיל ממשלת קארטר הוא בכי רע.
קארטר זקוק להישג מדייני כלשהו, כמו אוויר לנשימה, כדי להוכיח שאיינו כישלון
גמור .׳בגין הגיש לו הישג על טס של פירסומת. בכך רכש לו בגין את הכרית־הת׳ודד.
ישל הנשיא האמריקאי. יאך הדבר לא עזר לנשיא. עיתוני אמריקה כימעט התעלמו מן
המי־ברק, ביודעם שהתוכן כוזב. כתביהם. במרחב דיווחו להם, מפי הנשיא המצרי, כי
לארצות־הבריית לא היה שיום חלק ביוזמה.

מבחינה זו היתה יוזמתו שד אד־סאדאת הצהרודעצמאות שד
מצריים. כשם שלא שיתף את המעצמות בהחלטתו לפתוח במי׳דחמת

(המשך מעמוד )21

יופיהביפורים, כן לא שיתף אותן בהחלטתו לפתוח כמיתקפת־׳השלום.
׳למגמה זו יכולות להיות !תוצאות מרחיקות־לכת. התמיסה ד.אמריקאית היא אחד
הקלפים החזקים ביותר המצויים ׳בידיה ישל ממיש׳לת־יישראל. כפל ׳שיקטן חלקה של
ארצות־הבריות בבמהלכים, כן יקטן גם כוח־המיקוח שיל ממשלת ישראל.

אין ספק שעובדה זו לא נעלמה מעיניו של אל־סאדאת.

אמר סאדאת בנאומו בקאהיר :״כוחות־העל וכל שאר הכוחות טרקו לפנינו את
שערי השלום.״

אילו היתה לישראל הנהגה לאומית המוכנה והמסוגלת לדבר ישר
אל לב העולם הערבי, ולהגיע להסדר ישיר וכולל עימו, היתה תפנית זו
של סאדאת מעניקה לה את ההזדמנות ההיסטורית לכך.

שלו כפו• -על־ידי מי?
ם אין אל־סאדאת מאמין עוד בשלום כפוי מטעם ארצות־הברית, על איזה לחצים
י הוא סומך?

הנשיא המצרי אינו מסתיר זאת. הוא דוגל בשלום כפוי — אך לא
שלום שייכפה על־ידי המעצמות או המעצמה, אלא על־יידי היוזמה
המצרית עצמה, באמצעות דעת־יהקהל העולמית, ודעתלהקהל הישראלית
עצמה.

מבחינת המדיניות ארוכת־הטווח שלו, אסור היה לכגין להיענות
ליוזמת פאדאת. הוא היה צריך להחניקה כאיכה. הוא עשה את ההי־פך.
מדוע ז
ייתכן מאד שבגין פעל באופן אינסטינקטיווי, על-פי תחושה אישית. סאדאת נתן
לו מתנה אישית עצומה. הוא העניק לו הישג מדיני כביר. המנהיג הערבי הראשון
המבקר בישראל בא דווקא אל מנחם בגין. בגין, שנחשב כל ימיו כמחרחר-מילחמה, יכול
היה להופיע בדמות מביא־השלום. מבחינה פוליטית־פנימית, חיזקה הפרשה את מעמדו
של בגין לאין־שיעור. יריביו מריעים לו. הוא יכול הי* להתחלק עם סאדאת בפיר־סומת
העולמית הכבירה — ואיזה פוליטיקאי יכול לעמוד בפני פיתוי זה?

אולם, הישג כביר זה שהעניק סאדאת לכגין, לא היה אלא פיתיון
למלכודת.
בגין נכנס למלכודת־השלום.

אץ לו שמץ של סיכוי לשכנע מישהו בעולם שאסור לישראל להחזיר את הגדה
ועזה. איש לא ישתכנע שאסור להקים מדינה פלסטינית. תימרוני אש״ף יכולים לבלבל
את היוצרות לזמן־מה, אך העיקרון של זכות הפלסטינים להגדרה עצמית, למדינה משלהם
ולהנהגה משלהם יישאר כעיקרון מובן מאליו בעיני העולם.
חיבוקו של סאדאת הוא, מבחינה מסויימת, חיבוק של דוב. הוא שופע כנות. הוא
שופע אהבה. הוא שופע רוח פשרנית אמיתית ומרשימה. אולם זהו חיבוק שאי-אפשר
להיחלץ ממנו, מבלי להינזק.

כעוד ימים, שבועות או חודשים יעמיד אנוואר אד־סאדאת את
מנחם בגין לפני המצב הגרוע כיותר שניתן להעלותו על הדעת: בגין

לשם כך המציא סאדאת שיטה פוליטית חדשה, שיטה שעליה יש לו זכות־ראשונים.

בעידן המודרני, כל מדיניות נעשית לעיני הטלוויזיה, הרדיו והעיתונות.
אולם ס׳אדאת המציא שיטה של מדיניות הנעשית ע ל ־ ידי
הטלוויזיה, הרדיו והעיתונות.
הפומביות אינה פועל־יוצא של מדיניותו. המדיניות כולה נעשית לשם הפומביות.
על־ידי מעשיו, מיקד סאדאת את תשומת־הלב של העולם כולו ביוזמת-השלום המצ רית•
הוא התפאר בכך בגלוי .״מאות מיליונים,״ כדבריו, ראו אותו בירושלים הערבית,
במיסגד אל־אקצה. מאות־מיליונים שמעו את נאומו בכנסת. מאות־מיליונים עקבו אחרי
נאומו בקאהיר. מאות־מיליונים יצפו במשא־ומתן שיתנהל בימים הקרובים בקאהיר.

אותם מאות-מיליונים יסתכלו גס במנחם בגין, ויתבעו מימנו
תשובות.

זהו לחץ, שלא היה עדיין כדוגמתו בסיכסוך הישראלי־ערבי. סאדאת הביא לכך
שהסיכסוך יעמוד במרכז המחשבה העולמית. הוא עירב בסיכסוך מיליוני בני־אדם
בארצות רבות. ככל שיימשכו אירועי יוזמתו — ומנוי וגמור עימו להאריך זמן זה
ככל האפשר, על-ידי יצירת אירועים נוספים — כין יתמקדו זרקורי העולם על התשו בה
— או חוסר־התשובה — של בגין.
עד כה ביקשו כל ממשלות ישראל למנוע מצב כזה. הן ביקשו לדחות את ההכרעות,
להתחמק מתשומת־הלב, להימנע מן הצורך לתת תשובות. כל זאת ביגלל סיבה אחת
פשוטה: התשובה היחידה שהן היו מוכנות לתת לא יכלה להתקבל על דעת העולם.
ישנו קונסנזוס עולמי לגבי פיתרון הסיכסוך. מבחינה זו, אין כימעט הבדל בין או-
צות־הברית וברית־המועצות, בין העולם הראשון והעולם השלישי. קונסנזוס זה אינו
משותף רק לדיפלומטים, אלא גם לכלי-התיקשורת, לעיתונאים, לכל המעמד המשכיל
ברחבי העולם, המעצב את המדיניות של הממשלות.
עם הבדלים קטנים של הנוסח — למשל, בין ג׳ימי קארטר לבין אנדרי גרומיקו —

מנכ״ל כן־אלישר (עם המישלחת המצרית)
לפי התסריט של מי?

יצטרך להשיב, לעיני מאות מיליוני בני־אדם חשובים כעולם, אם הוא
מוכן לעשות שלום על פי העקרונות המקובלים על העולם בולו, או לסרב.
הסירוב, במיקרה זה, עלול לעלות במחיר נורא: בידוד גמור, הינתקות מחלק חשוב
של העם היהודי, התרחקות מארצות־הברית, דרום־אפריקניזציה של ישראל.
ה״כימיה״ המפורסמת לא פעלה בין בגין לסאדאת, או לא היתר. חשובה. האם יש
משמעות — מודעת או לא־מודעת — לכך שסאדאת לא הזכיר את השם מנחם בגין
אף פעם בנאומו בקאהיר, שבו הזכיר את ״עזרא וייצמך, משה דיין ומוטה גור?
בגין עצמו סבור, כנראה, שיוכל ״לשחק אותה״ ,להלאות את סאדאת, לנצל את
הסיכסוכים בינו ובין הערבים האחרים, ולהגיע בסופו של דבר לשלום נפרד עם מצריים
ואולי גם לשלום נפרד עם סוריה, על־חשבון הפלסטינים. לבגין לא איכפת להחזיר את
כל סיני והגולן, שאינם שייכים ל״נחלת אבותינו״.

אין ספק שזהו היעד של המדיניות הרישמית! ,הן של בגין! ,הן שד דיין.

האם יש לכך סיכוי?

למי שמצוי כענייני־ערב, התשובה יכולה להיות רק: לא. המציאות
הערכית, הפוליטית והנפשית, פשוט אינה מאפשרת זאת.

״מצריים, ישראל, פל ס טין...״

(קונק ,״לה מונד״)

העובדות הגיאוגרפיות של המרחב
מבוסס קונסנזוס זה על כמה עקרונות, שהפכו כימעט מובניפ-מאליהם :
!• הכרה בישראל, קבלת ישראל כעובדת-קבע מוגמרת וחוקית, נורמאליזציה של

היחסים בינה ובין ארצות־ערב.
#מתן סידורי־ביטחון סבירים לישראל.
• 1נסיגה ישראלית מכל השטחים, או כימעט מכל השטחים (״שינויים בלתי־מהותיים״).
•:מדינה
פלסטינית.
ישראל חורגת מן הקונסנזוס הזה בשני העקרונות האחרונים. הערבים חרגו ממנו,
עד כה, בשני העקרונות הראשונים.
על-ידי תפניתו החדה, התאים אל־סאדאת את עצמו (ואת כל ההולכים אחריו) לעק רונות
הראשונים, ולא רק על-ידי קבלה דיפלומטית, על-ידי עשיית מעשים חד-מש-
מעיים, המשכנעים והמלהיבים את העולם.

עתה תואמת עמדתו של אנוואר אל-סאדאת בדיוק את הקונסנזוס
העולמי. עמדתה של ישראל נוגדת את הקונסנזוס הזה.
מגמתו של סאדאת היא להראות זאת לעולם בצורה חותכת, שאינה משתמעת לשתי
פנים, כדי להפעיל יעל ישראל את כל הלחצים העולמיים האפשריים.

*** אלה מעניינת היא איך נכנס מנחם בגין למצב כזה.
\1/בגין חורג מן הקונסנזוס העולמי עוד יותר מקודמיו, גולדה מאיר ויצחק רבין.
הוא המציא ״קונסנזוס לאומי״ ,הנוגד בדיוק נמרץ את הקונסנזוס העולמי: לא מדינה
פלסטינית, לא נסיגה לגבולות הקודמים או לקירבתם.

*** אלה זו תעמוד במיבהן המציאותי תוך זמן קצר.
\1/עם פתיחת הדיונים בקאהיר, בעוד כמה ימים, יקבל התהליך כולו תנופה חדשה.
הופעת הישראלים הראשונים על אדמה מצרית תחשמל שוב את העולם. תהיה
זאת הפגנה של שלום, שתעשה רושם עמוק בכלי-התיקשורת. הכל יעריצו את אומץ־ליבו
של השליט המצרי.
לא היה דרוש אומץ־לב לממשלת ישראל כדי לקדם פני מנהיגים מצריים על
אדמת ישראל. היה דרוש אומץ־לב למצרים לבוא לישראל ולשבור בכך עולם שלם
של מוסכמות.
אותה מידה של אומץ־לב תהיה דרושה למצרים כדי לארח ישראלים על אדמתם.

השאלה היא: מדוע קבע הנשיא המצרי שהדיונים בקאהיר יהיו
בדרג נמוך־יחסית ץ
מדוע לא הזמין את בגין, או לפחות את דיין?
יכולה להיות לכך רק סיבה סבירה אחת, והיא מלמדת על הצפוי בעתיד.
כאשר מתחילים בדרג נמוך, ניתן לקיים את המתח. הדבר מאפשר הסלמה הדרגתית.
* אחדי דיוני הפקידים, ייתכנו דיונים של שרי-החוץ. לאחר־מכן ייתכן ביקור של
מנחם בגין בקאהיד. כל אירוע כזה יזכה בסיקור כביר בכלי־התיקשורת.
זוהי ההסלמה שסאדאת רוצה בה. הוא רוצה לבנות בהדרגה את הציפייה של
העולם. ככל שיגבר המתח, כן יגבר בעולם חוסר-הסבלנות, שיופנה כולו כלפי ישראל.
העולם ירצה לדעת מה מוכן מנחם בגין לתת כתמורה.

לכך שואף אנוואר אל-סאדאת, והוא מוביל לקראת מצב זה ביד
בטוחה של כמאי-אמן, המביים עתה מיבצע מדיני-תעמולתי מתוחכם
שאין לו אח ורע.

מ ל כו דתה שלום

הסלמההד רג תי ת

כאשר יעלו מנכ״ל מישרד ראש־הממשלה, אליהו בן-אלישר, והיועץ המישפטי של
מישרד־החוץ, מאיר רוזן, למטוס שיוביל אותם לבירת המדינה הערבית הגדולה ביותר,
הם ימלאו תפקיד שנקבע להם בתסריט זה.

את שם המישחק קבע סאדאת עצמו, באחד מראיונותיו לעיתוני־העולם
השבוע. הוא קבע בי השיטה שלו היא ״ריפוי כהלם חשמלי״.

במדינה העם ענק בין גמדי
נבחרי העם הניבו ע?
,ההזדמנות ההיסטורית
בהתנצחות קטנונית משפילה
יוזמת השלום של נשיא מצריים פעלה
כבמטה־קסם על דעת־הקהל הישראלית.
תוך שבוע אחה הוכיח סקר מוסמך, עלה
שיעור המאמינים בישראל בנכונותה ורצו נה
של מצריים לכונן שלום עם ישראל
מפחות גד&לסל ליותר מ־^.80
אולם נבחרי העם נשארו מנותקים מהעם.
התרוממות הרוח ותחושת המאורעות ה היסטוריים
לא השפיעו עליהם. כאשר נע רך
השבוע בכנסת דיון מדיני על בי קורו
של אנוואר אל־סאדאת בישראל, נר אה
חיה כי מרבית הח״כים חיים על פלנ טה
אחרת. רק בודדים מהם התעלו מעל
יצר ההתנצחות וההתנגחות. רובם עסקו
בשיסוע עור הדוב וחלוקתו בטרם נצוד.
נימה שד התנשאות. את הטון ה כללי
קבעה ח״כ הליכוד גאולה כהן.
הח״כית בעלתי הידיעות הלאומניות הקיצו ניות
נבחרה לשאת את דבר סיעתה אחרי
נאומו של ראש־האופוזיציה, שמעון פרס.
גאולה צפתה כנראה שנאומו של פרם
יהיה ביקורתי וכי הוא יתקוף את ממ שלת
הליכוד, הכינה נאום תשובה תוקפני.
פרס הכין לה הפתעה. הוא דיבר כאילו
הוא עצמו ניצב בראש ממשלת הימין,
הגן על עמדותיה בהתלהבות גדולה יותר
משל בגין. אבל גאולה לא שינתה את
נאומה המוכן. היא פתחה בפולמוס קט נוני
מגוחך על תרומתה של ממשלת הלי כוד
לשלום ברמה שאילצה אפילו את
חבריה לנטוש את האולם.
אחריה לא נותרו עוד מחסומים. הווי כוח
המדיני שהיה אמור להכשיר את דעת
העם לימי ההכרעה הגורליים המצפים לו,
גלש לפסים של קנתרנות וצייקנות ברמה
של עסקני מיפלגות מדרג ד. אפילו ראש־הממשלה,
בנאום התשובה שלו, נסחף ב אווירה
הכללית, לא הצליח לבלום את
נימת ההתנשאות בדבריו.
היה זה מחזה משפיל ומבזה שלא הו סיף
כבוד לכנסת. על רקע ההתגמדות
הכללית וההתגוששות הפנימית העלובה
של נבחרי העם, בלטה דמותו של ה איש
שיזם את המהלך המהפכני. אל מול
בני שיחו הפוטנציאליים נראה סאדאת
השבוע כענק בין גמדים.

יחסים מרחביים
רים *תותבקו שוב
מדוע ממנהג אש״ף
כפי שהוא מת3הג
כדפי יוזמת סאדאת?
אחת התעלומות, בעיני הציבור היש ראלי,
היתר. השבוע התנהגותו של אש״ף.
נראה היה כאילו פועל אש״ף במתכוון
כדי לעזור למנחם בגין לבודד את האירגון
הפלסטיני, ולדחוף את אנוואר אל־סאדאת
לקראת הסכם מצרי—ישראלי נפרד.
אין ספק שיאסר עראפאת הסכים מראש
ליוזמת סאדאת. הוא ישב באולם הפרלמנט
המצרי כאשר הכריז עליה סאדאת. הוא
מחא כף לנאום, או לפחות לחלקים ממנו.
סאדאת האמין, כנראה, כי הסכמת אש״ף
מונחת בכיסו.
אולם כאשר חזר עראפאת לביירות, הוא
הצטרף, אם כי בהיסוס בולט, לחזית
המתנגדים.
היו לכך כמה סיבות:
• ההתנגדות הקיצונית של הסורים.
הצבא הסורי הוא צבא־כיבוש בלבנון, שבה
נמצא הבסיס הטריטוריאלי היחידי של
אש״ף וצבאו. אין אש״ף חייב לרקוד לפי
החליל הסורי, אך גם אין הוא יכול לפעול
בניגוד מוחלט לרצון הסורים.
י• אי־היכולת להסביר להמוני הפלס טינים
מדוע מכיר סאדאת בישראל, בשעה
שישראל ממשיכה שלא להכיר בפלסטינים
ובזכותם למדינה משלהם. נראה כי ערא־פאת
הבין שבשלב זה לא ניתן לשכנע
את אנשיו, אירגוניו והמוניו בנכונות
היוזמה. בטלוויזיה הישראלית ניראה ערא־פאת
נואם לפני קבוצה של פידאיון, כשהוא
קורא :״איננו מבינים את מעשיו של
סאדאת ...אין לנו פתרון לחידה זו...״
העולם הזה 2100

הנשיא סאדאת עם שר־הכיטחון וייצמן
פנייה ישירה ליורש
• הסכמתו של סאדאת שלא להזכיר
בירושלים את השם אש״ף, כדי להימנע
מעימות מיידי וחריף עם מארחיו.
סכין כגב? במשך דור שלם לחמו
הפלסטינים להשתחרר מן האפוטרופסות
של ממשלות־ערב. תהום של אי־אימון
מפרידה בין ההנהגה הפלסטינית ובין ה מדינות
הערביות. הפלסטינים משוכנעים
כי כל מנהיג ערבי יהיה מוכן למכור
אותם, אם אך יוכל. מאבק הפלסטינים
מתמקד בתביעתם לקבוע בעצמם מי ייצגם.
סאדאת פגע בקודש־הקדשים של התנועה
הפלסטינית, כאשר הציג עצמו כמי שמדבר
בשם הפלסטינים, וכמי שנוטל לעצמו את
הזכות לקבוע מי מייצג אותם. לגבי כל
פלסטיני, זהו עלבון צורב.
משום כך היה העימות המצרי־פלסטיני
בלתי־נמנע. אך אין להסיק מכך שזהו
עימות סופי, או ממושך.
כבר היו דברים מעולם. סאדאת וערא־פאת
התנגשו ביניהם, כאשר הניח סאדאת
ל״שנת ההכרעה״ לעבור, מבלי לפתוח
במילחמה. הם התנגשו בשנית, כאשר הס כים
סאדאת למחוק את הסעיף הפלסטיני
מהסכם־הביניים השני שלו עם ישראל.
בכל פעם באה ההתפייסות אחרי הריב.
לא כדאי כלי. סאדאת הוא איש נבון.
הוא אמר לישראל כי אין ערך לשלום,

אם הפלסטינים לא יהיו שותפים לו. פשוט
לא כדאי לעשות שלום כזה.
אין ספק שזה ברור לחלוטין לסאדאת.
הוא מנסה עתה ללחוץ על אש״ף. הוא
רוצה שאש״ף יעזוב את החזית הסורית
ויקבל את מרותו. הוא רוצה שאש״ף יניח
לו לפי שעה לדבר בשם הפלסטינים, כך
שלא יינתן לבגין לפוצץ את יוזמת־סאדאת
ביגלל הסירוב לשבת עם אש״ף.
אלה הן דרישות קשות. עראפאת אינו
יכול להסכים להן, ברגע זה. סאדאת מפ עיל
עליו לחץ, גם באמצעות עסקני הגדה
והדיבורים על הנהגה אלטרנאטיווית. אך
בסופו של דבר יתחבקו סאדאת ועראפאת
שוב. מי שחושב אחרת, משלה את עצמו.

הממ שלה
חאלכ״מא
מה מאחרי תעלומת
יחסו חצוגן ש7
סאחאת אל דיין?
״הכימיה האישית״ — הנוסחה המאגית
שהוכנסה לז׳ארגון ולשימוש פעיל מאז
עליית הליכוד לשילטון — פעלה להפליא

הבורסה

אתה והנפט
התנהגותה של ׳הנהלת הבורסה במה שקורה סביב גילוי
הנפט בא־טור, היא דוגמה לחוסר אחריות. הנהלת הבורסה
בבר הטעתה ׳מספר פעמים את הציבור בהודעות בלתי״מדוייקות
על חלקה של חברת ״ירדן״ בבאר הנפט שהתגלתה והיא עושה
זאת שוב.
ללא בדיקה התקבלה הודעת ״ירדן״ כי הגדילה את חלקה
בחברה הזרה, המפיקה את הנפט בא־טור לעשרה אחוזים.
ניתן היה להבין מהודעה זו כי לירדן ס/ס 10 מזכויות הנפט
בא־טור. כתוצאה מכך החלה ריצה מטורפת אחרי מניות
״ירדן״.
בבדיקה מדוקדקת הועלו העובדות הבאות :
;• הקידוח בא־טור מבוצע על ידי חברת ״נפטון״ שלה
; 250/0מזכויות הנפט במקום. שאר הזכויות שייכות לממשלה
באמצעות חברת־הנפט הלאומית.
!• קבוצת ״נפטון״ מורכבת ממספר חברות אמריקאיות.
החברה של לו ברנט, שהיא המשקיע העיקרי בחברת ״ירדן״,
קרויה ״מונט קריפט״ .ל״מונט קריפט״ רק /{,ס 20 בחברת
״נפטון״ .מסתבר לפיכך בי ל״ירדן״ יש רק ס/ס! \ 0מתון \ז־ס/ס20
של ״מונט קריפט״ ולא בפי שניתן היה להבין בטעות ס/ס10
מ־ס 250/הזכויות של ״נפטון״.
אכן, הדבר נכון — יש כיום ל״ירדן״ כחצי אחוז בלבד

בין ראש־הממשלה מנחם בגין לבין נשיא
מצריים אנוואר אל-סאדאת. דימיון ברקע
הביוגראפי, במנטאליות, באמונה בהשגחה
העליונה ובכוחן של מילים אצל שניהם,
הפיל את המחיצות מהרגע בו נפגשו.
אבל הכימיה לא עבדה בין סאדאת לבין
משה דיין. כבר בפגישתם הראשונה, בנמל-
התעופה בלוד, כאשר לחץ סאדאת את
יד שר־החוץ, הסתבר כי לא היתד. שמורה
עימו אימרה מהסוג שהכין מראש עבור
אישים ידועים אחרים. סאדאת הסתפק ב קריאה
:״משה, משה!״
גם במיפגשים הבאים ביניהם, במהלך
ביקורו של סאדאת, ניצבה מחיצה אישית
בין השניים. סאדאת לא הפגין כל יחס
מייוחד אל דיין. גם כאשר שוחח עימו,
היה זה תמיד בנוכחות אחרים. עדי ראייה
ציינו כי בניגוד לאמונה הרווחת כי ״רק
דייו יודע איך לדבר עם הערבים״ ,היה
יחסו של סאדאת כלפיו גס ומנוכר.
בניגוד בולט ליחס זה, הפגין סאדאת
יחס הפוך דווקא כלפי שר־הביטחון עזר
וייצמן. הוא שוחח עימו ארוכות ביחי דות,
גילה כלפיו יחס לבבי חם, הצהיר
בפומבי ״אני אוהב את העייזר הזה זיכה
אותו בלעדית בנשיקות פיו. עזר שבר את
הקרח כאשר אמר לסאדאת :״על ההפתעה
שהכנתם לנו ביום־הכיפורים מגיע
לכם כל הכבוד.״
ספקות וחשדות. לא היה זה עניין
של מאגיה או כימיה. אלה המכירים את
אישיותו של הנשיא המצרי קובעים כי
הוא מפוכח, ערמומי ושקול מכדי ללכת
רק אחרי נטיות לבו. מאחרי היחס החם אל
עזר והצונן כלפי דיין, טענו, חייב להס תתר
שיקול צלול.
סאדאת הכין היטב את שיעורי־הבית
שלו לפני שהגיע לישראל. הוא למד
בפרטי פרטים את רקעם של כל מנהיגי
ישראל ואת סדר חשיבותם. ככל הנראה,
העריכו המומחים, הגיע למסקנה כי דיין
אינו מייצג איש מלבד את עצמו וכי
עזר הוא בעל הסיכויים הטובים לרשת את
ראש־הממשלה במקרה שיארע לו משהו.
את הקשר האישי טרח לפיכך סאדאת לק שור
עם ראש־הממשלה ועם מי שעתיד
להיות יורשו בתפקיד.
נראה כי דיין הבחין בכך. תגובתו לא
איחרה לבוא. היא היתד, שונה מזו של
וייצמן, שדיבר על הצורך שלא להחמיץ
את ההזדמנות ההיסטורית. בהופעותיו ה פומביות
הפגין דיין אנטגוניזם מסויים
כלפי סאדאת, למרות שדיבר על ״הכרעות
קשות״ המצפות לממשלה ולמיפלגות.
עברו של דיין, כבעל ניסיון עשיר בטיר־פוד
יוזמות שלא תאמו את דיעותיו ושלא
הציבו אותו במרכזן, הוא שהותיר כנראה
את סאדאת חשדן וספקן כלפיו. כשהיה
נדמה לו שדיין מטיל ספק בכנות ויתורו
על האופציה הצבאית, לא היסס להגיב על
כך בראיון פומבי, תוך הדגשה כי הוא
אינו נוקט בשיטות של הונאה בתחום
האישי־ן ווסרי, דבר שאינו שולל ממנו את
הזכות לנקוט בהטעיות במישור המדיני.
היה זה רמז דק כמו פיל, אחד האיתו תים
שבוודאי נקלטו על-ידי דיין. התו צאה
האפשרית: ניסיון של דיין לבסס
את עצמו בראש אלטרנטיבה בתוך הקוא ליציה,
מול המחנה של בגין ווייצמן.

בזכויות ההפקה בא־טור ולפיכך אין כל הצדקה להסתערות
על מניותיה.
בדאי לדעת בי בעשרת הימים האחרונים מכר האיש החזי
של ״ירדן״ ,דוד סופר, כמויות ניכרות של מניות ״ירדן״ בבורסה
לעומת זאת מעלימים מהציבור עובדות לגבי חברת ״נפטא״ו
שלה מובטחים בחוזה ס 2.50/׳מכל ההכנסות מהפקות הנפק
והגז שנמצאו או יימצאו בישראל, כולל הקידוחים הימיים
עובדה זו מבטיחה ל״נפטא״ הכנסות גדולות יותר מאשו
ל״ירדן״•
לפני כמה ימים החליטה הנהלת ״נפטא״ לחלק דווידנז
במזומן של ס/ס $0שהם 11 מיליון ל״י. משום מה לא פורסב
כי נותרו לחברה רווחים בסכום 24 מיליון ל״י שהם ס/ס>0
נוספים המיועדים לחלוקה בשבועות הקרובים.
ירידות השערים בבורסה בימים ׳האחרונים נבעו בעיקו
מצמצום האשראי למשקיעים ע״י הבנקים, בגלל מאזני סון
השנה. זה ׳הוציא מהבורסה את כל אלה שהימרו בכספ
הבנקים וגרם לירידת השערים.
יש לצפות שהידידות תעצרנה לקראת סוף השנה האזרחית
כאשר בבורסה ישארו רק בעלי ההון העצמי.
צפויות ירידות נוספות במניות הבנקים, ששעריהן על
לאחרונה בצורה בלתי סבירה. גם במניות חברות הביטו!
צפויה ירידה נוספת.
המשקיע הנבון יעביר בשעה זו חלק מהשקעותיו למארקיו
ויינים וימתין לכניסה מחודשת לבורסה בעוד כחודש, בעו
שהשערים יתייצבו על בסיס חדש.
למי מבקש להשקיע במניות שאינן קשורות בנפט מומל
להשקיע במיניות בנק ״איגוד״ וחברות הביטוח ״סקוריטס
ו״אריה״ .״אריה״ הגדילה את הונה הרשום ותנפיק אמיסיו
זכויות בתחילת השנה הבאה .״אריה״ הרוויחה השנה כ־ס
מיליון ל״י רווח תפעולי ועוד 60 מיליון ל״י כרווח הצמדה.

123

האיש שהוצג בעיתונות נומוח־מנתח
ונאסר המנהיגים שר הנע!ע המאווג!
בישואר הודיע ורך נתב ״העוום הזה״
שהוא דורש להעיד לפני ועדת שימחו
ולחשוד רבדיה את נר הידוע ר1
שעומד בראש ממלכת הפשע בארץ. הוא
סיפר כי בנו בן החמש־עשרה חדל לדבר
איתו בגלל פירסומים אלה, כיוון שחבריו
בבית־הספר התנכלו לו.
היה זה אחרי שכהן נאלץ לעזוב את
בראזיל. הוא סיפר במרירות כי כאשר
קיבלו שילטונות בראזיל משילטונות יש ראל
תשובה כי אין להם דבר נגד יעקב
כהן, נדהמו, שהרי לפי העיתונות הוא
היה צריו להיות בעל תיקים רבים במיש־טרה.
בסופו של דבר הוא נקנס בחמישים
דולר על ׳שנשאר בבראזיל אחרי שפקע
תוקפה של הוויזה שלו. הפירסומים בברא-
זיל אילצו אותו לקחת את אשתו ובנו
באמצע שנת הלימודים, לעבור לאמריקה.
הוא ישב מולי שעה ארוכה, גולל כל מה
שאירע לו ושאל מה יוכל לעשות כדי
לבלום את שטף הפירסומים המחשידים.
במשך כל השנים הללו לא עשה דבר,
מכמה סיבות. ראשית, עורך־הדין שלו,
אדם פרוסט, יעץ לו בעבר שלא להגיב
וכך ייפסקו הפירסומים מאליהם. ואכן,
במשך עשר שנים, מאז סידרת הכתבות
של רן כיסלו, בהארץ, לא אוזכר שמו של

אשראי, הגיש המועדון תביעה בבית־מיש־פט
לונדוני, קיבל פסק־דין המאפשר לו
לגבות את הכסף מכהן. על סמך פסק-
דין זה הוציא נגדו המועדון צו איסור
יציאה מן הארץ בבית־מישפט ישראלי,
עד שישולם החוב. כעת אין כהן יכול
לבוא לישראל, כיוון שאם יבוא — יופעל
הצו נגדו.

השר בורג
אישר

הרי שבהן הסביר לי כל זאת,
אמר כי הוא מוכן להיחקר בכל מקום
שהוא, על־ידי כל אחד, אפילו על־ידי
המישטרה, לענות בגילוי-לב על כל השא לות
ולהיבדק גם במכונת־האמת. כיוון
שבאותה עת מונתה ועדת שימרון, שאלתי
אותו אם יסכים להיחקר על-ידה. הוא
הסכים מייד, וייפה את כוחי לנהל משא-
ומתן בשמו עם הוועדה על הופעה לפניה.
מייד אחרי שהגעתי ארצה נפגשתי עם
יושב־ראש הוועדה, עורד־הדין שימרון,
וסיפרתי לו על נכונותו של כהן להופיע

* 12/71/ח 127/1

—זח־חזחו —ן>! 11^01! 1111 11111111׳י״יזזיוווודך וז —-ך

^ לובי המהודר של מלון רויאל
• י גארדן הלונדוני נפגשו ביום החמישי
שעבר שני ישראלים. הם לחצו איש את
ידי רעהו. כעבור שעות ספורות בישרה
הטלוויזיה הישראלית כי יושב־ראש ועדת
הבירור לפשע המאורגן, עורר־הדין ארווין
׳שימרון, טס בהסתר ללונדון, שם נפגש
עם איש־עסקים ישראלי, כדי לגבות ממנו
עדות שתעזור לוועדה בעבודתה.
כתב של הטלוויזיה בלונדון, מיכה לי מור׳
לא נקב בשמו של איש־העסקים.
בכך הוא נענה לבקשת שימרון, שהסביר
כי פירסום מוקדם של שם העד עלול
לחבל בחקירה. שלא כמוהו, מיהר הכתב
לענייני פלילים של הארץ, אבי ולנטין,
ופירסם את שמו של האיש, למרות שידע
מדוע לא עשתה כך הטלוויזיה.

בשדרה השישית
פינת השדרה השישית והרחוב ה־46
!ך* שלחצו שני הישראלים ידיים, לא
בניו-יורק, כאשר טיילתי והצצתי בחלו-
* ידעו שפגישיתם תעורר עניין בישראל.
נות־הראווה וחיפשתי מיסעדה לאכול צוד
איש־חעסקים היה יעקב כהן, הידוע בכי ריים.
היה זה בעיצומה של החקירה ש נויו
יעקובל׳ה, שטם ללונדון במיוחד לפ ערכתי
בניו־יורק, בדבר הכספים שקיבל
גישה. שימרון טס אף הוא במיוחד מיש השר
יצחק מודעי מחברת רבלון אינטר־ראל,
בלוויית איש היחידה המרכזית לבי נשיתל.
לוש
במחוז תל-אביב רב־פקד אברהם בן-
צבי.
לפתע ראיתי מולי דמות מוכרת ש החזיקה
בידה עיתון ישראלי. זיהינו זה
אחרי שנפגשו ״שבתי עימם בלובי של
המלון, כדי להבהיר פרטים אחרונים לפני 1את זה מייד. היה זה יעקבל׳ה סהן, ש אותו
היכרתי מפגישות בישראל בקפה
שיעלו לחדרו של שימרון( ,מיספר )735
אכסודוס, שם נהג לשבת מדי יום בשעות
שם הותקן ציוד הקלטה, שבאמצעותו נו הצהריים,
ללגום כמויות אדירות של אס עדה
להחל חקירה רישמית. כהן היה
פרסו ולנהל משם את עסקיו.
עצבני במיקצת, נרגש, אולם נחוש בהח לטתו
וסוכם כי ישתדלו לסיים את החקירה
כהן שמח לראותני, וישבנו לאכול צה־עד
לשעה אחת בצהריים ואם לא יהיה לה
ריים. הוא אכל מזון דיאטתי מיוחד, מאחר
המשך, ייפרדו. ואילו אם יהיה צורך
שהוא סובל ממחלת הסכרת. כהן דיבר
בהמשך החקירה, ייצאו לארוחת־צהריים
על הפירסומים האחרונים בישראל בנושא
וימשיכו בחקירה לאחר־מכן.
הפשע המאורגן, בעיקרי בעיתון הארץ,
תחי׳לת הסיפור חודשיים קודם־׳לכן, ב־שקשרו
את שמו בעניין זה והציגוהו כמי

כהן. עתה, מששב הארץ להציגו כדמות
מפתח בעולם התחתון הישראלי, השתנה
המצב.
הצעתי לו שיגיש תביעות על הוצאת
דיבה, ובכך יטהר את עצמו. הוא הסביר
כי אינו יכול לעשות זאת, מסיבה פשוטה.
לפני כשנה ביקשה ממנו אישיות ישרא לית
מכובדת שישחק בשבילה בקאזינו,
כאשר ההפסד והרווח יהיו של האישיות
בניכוי 20 אחוזים לכהן. כיוון שהיה מקו רב
לאותו ישראלי, הסכים. אך הוא הפסיד
סכום נכבד, נד 75 אלף לירות שטרלינג.
הישראלי הבטיח כי ישלח את הכסף מיש ראל׳
אולם לא עשה זאת. כהן שלח
אליו שליחים, וזה דחה אותם בלו־ושוב.
בעלי מועדון ההימורים באו אל כהן בת ביעה
שישלם, וסירבו לקבל את הסבריו
כי היה רק נציגו של הישראלי וכי את
הכסף עליהם לתבוע מהלה. כיוון שמועדון
הימורים, לפי החוק הבריטי, מנוע מלתת

לפניו. שימרון ביקש לאפשר לו להתייעץ
עם חברי הוועדה, ובין השאר לבדוק אם
כדאי לנסוע לאירופה להיפגש עם כהן,
ישכן הסברתי לו שיעקפל׳ה אינו יכול
לבוא לישראל. כעבור ימים אחדים הודי עני
שימרון כי חברי הוועדה ממליצים
על הפגישה באירופה, ולא נותר אלא
להביא את הדבר לידיעת שר הפנים ודד
מישטרה, הד״ר יוסף בורג. סיכמנו כי
הפגישה תתקיים בלונדון, בבית מלון ולא
במוסד ישראלי כלשהו, כדי למנוע משי כת
תשומת־לב. הסכמנו לשמור את הענ יין
בסוד כמום, מחשש להדלפה העלולה
לסכל את הפגישה.
הודעתי את הדברים בטלפון לכהן, שבא
תוך יומיים ללונדון והמתין לפגישה. אלא
שהעניין נידחה בשבועיים, ביגלל המהפך
הכלכלי, שאירע בינתיים בארץ, עד שהת פנה
השר בורג להיפגש עם שימרון ולא שר
את הנסיעה. בסופו של דבר הכל
אושר, וסיכמתי עם שימרון כי נצא ללוג-
דון ביום הרביעי שעבר, הוא בטיסה של
בי־אי־איי ואני באל־ על, כדי שאיש לא
יחשוד כי יעדנו אחד. ההסוואה היתד. כה
מוצלחת עד שאפילו מנהל שירות שלום,
מייק פינחסי, שראה כל אחד משנינו
לחוד (המטוסים המריאו מלוד בהפרש
של דקות) לא קישר בין שנינו.
בהגיעה ללונדון יצאתי מייד למלונו
של שימרון, רויאל גארדן, וסיכמנו כי
החקירה תתקיים בבוקר המחרת.
כאשר ישבנו יחד בלובי של המלון,
הבהיר שימרון לכהן כי החקירה כמוה
כמתן עדות בבית־מישפט, כי בסיומה עליו
לחתום על תצהיר מחייב, וכי כל עדות
שקר היא עבירה פלילית. כהן חזר והבהיר
כי הוא מוכן לחקירה במכונת־האמת. שיכד
רון הסביר כי ניסה לארגן חקירה כזו
בלונדון, אך החליט לוותר ביגלל קשיים
טכניים שצצו. כאשר עלו השניים לחקירה
ואני המתנתי להם, הגיע לפתע צוות
הטלוויזיה הישראלית שגילה את דבר ד.פ-

בנוכחותו של יגאל לניב(מימין, ולמטה) משוחח ׳עקבדה(באמצע) עם שימתן
גישה, אולי ביגלל קירבת המלון לשגרי רות
ישראל בלונדון.
בשעה אחת בצהריים ירד כהן מן החדר,
יצא מן המלון בשקט. מיכה לימור, איש
הטלוויזיה, לא זיהה אותו. דקות אחדות
לאחר־מכן ירד שימרון, והשיב קצרות
לשאלותיו של לימור. באותו ערב שידרה
הטלוויזיה את הראיון עם שימרון והעניין
כולו התפרסם ברבים.
בשיחה פרטית עם ידיד אמר שימרון
אחרי החקירה, כי תוכנה עמד בניגוד
גמור לכל מה שחשב או ידע קודם־לכן,
וכי הדברים שאמר כהן, ההוכחות והעוב דות
שמסר, עומדים בסתירה מוחלטת לכל
מה שנכתב בארץ באחרונה. הוא דיבר
ארבע שעות תמימות, ועתה תצטרך הווע דה
לבדוק כל פרט שאמר. דבר אחד
ברור: אם תשוכנע הוועדה בנכונות ה מידע
שמסר, לא יהיה מנוס מפירסום
הדבר במסקנותיה.

וי הלו מי ם
ך* הן הציג עצמי בעדותו כאיש ״
-עסקים שמזה חמש-עשרה שנים מת רחק
מכל הקשור בפשע, וגם בתקופה
שקדמה לכך עסק בעיקר במימון מועדו-
ני־הימורים ובהפעלתם. היו לו הכנסות
ניכרות, ואלה איפשרו לו לעבור בהדרגה
לעסוק במתן הלוואות למפעלי תעשייה
ולסוחרים. כאשר שונו החוקים והעיסוק
במועדוני-קלפים הפך עבירה פלילית, חי סל
כהן את כל קשריו עם המועדונים שלו,
התרכז בעיקר במימון עסקים בהיקף גדול
ובמיסחר ביהלומים.
עסקיו וקשריו הבינלאומיים התרחבו.
הוא התיידד עם גדול סוחרי היהלומים
בבראזיל, בנימין זמל מסאו־פאולו, ולפני
שלוש שנים טס עם נשיא בורסת היה לומים,
משה שניצר, למשא־ומתן עם זמל
על הקמת בורסת יהלומים בבראזיל ועל
רכישת יהלומים לישראל משם.
מזה שנים הוא
יושב לסירוגין כבראזיל, נידיורק או לונ דון,
מנהל עסקים ענפים, בעיקר ביבוא
ויצוא, או במימון עסקות בין מדינות.

שימרון ורב־פקד בן־צבי ידעו כל זאת,
והפגיזו את כהן בשאלות מפורטות ביותר.
האם הוא מכיר איש זד. או איש אחרי
מדוע ניראה במקום פלוני עם איש אל מוני
1על כל שאלה נתן כה תשובה
מיידית תוך פירוט כיצד ניתן למצוא
הוכחה למה שאמר. תשובותיו הדהימו את
חוקריו, שבאו עם שעורי־בית מוכנים.
הנחקר והחוקרים הגיעו למסקנה כי אם
אכן דובר כהן אמת, יש יד נעלמת
המכוונת את כל הפירסומים נגדו.
אם תשתכנע הוועדה כי יעקבל׳ה כהן
אינו קשור בפרשות שבהן הוחשד ב־פירסומים
השונים, יש לחפש אחר מי
שעומד מאחריהן.
דוגמה אחת היא פרשת ההונאה האדי רה
בדרום־אפריקה, שנעשתה בידי יש ראלים
וגרמנים. בידי המישטרה היו עדו יות
והודעות כאילו כהן הוא שעמד מאחרי
העניין, והדבר גם פורסם בהארץ. באחת
ההזדמנויות, כשאיש-עסקים ישראלי נת פס
כחשוד בקשר עם מישלוח המחאות
מזוייפות לצורכי התרגיל הדרום־אפרי-
קאי, נכתב בעיתונות כי הוא היה שליחו
של כהן.
כהן הוכיח לוועדה במפורט, לדבריו,
כי אינו קשור בנושא זה, ואינו יכול
להיות קשור בו. לטענתו התברר לוועדה
כי אם אמת בפיו, יש לחפש אחר איש־המפתח
האמיתי.
היו רגעים רבים שבהם הפסיק שימרון
להקליט את דבריו של כהן, לבקשתו.
היה זה כשהוא סיפר כיצד עשה את כספו
ומהו היקף עסקיו. הנתונים שמסר סייעו
אף הם, לטענתו, להוכיח כמה רחוק הוא
מכל מעשה פלילי.
כהן לא מסר לשימרון שמות ולא הפליל
איש. הוא טרח רק לנקות את עצמו מכל
חשד. אולם, אם השילטונות ישוכנעו כי
אין הוא קשור בפלילים, יהא עליהם להת רכז
בחיפושים אחר אדם אחר שעמד
מאחרי מעשים אלה.
משום כך ביקשה הוועדה, ואף קיבלה,
את הסכמת הממשלה להארכת פעולתה.
יש לקוות שכתוצאה מכך יצליחו חבריה
לעמוד על זהותן של הדמויות שמשכו
בחוטי הפשע בישראל.

יגאל רביב 1
! 215

חמש דיות אקדח
שמו קץ ר ח
האיש שחנו אגדה

1־ §1 1בליל חתונתו עס נעמי אדווה, שנערכה בחיפה. בומי
היה דמות קלאסית של גברתן אלים, בעל נשמה
של ילד, והתפרסם בעיקר בארבע ערים בארץ; רחובות, עיר מו־

לד תו; תל־אביב, העיר בה בילה מיספר שנים וניסה להתאקלם
בה ; חיפה, העיר שבה היה יחד עם נעמי ואילת, העיר שם השתקע
לפני שנים. הוא כונה ״המלך של אילת״ ,ושם גם מצא את מותו.

ן >יל ת בולה שבתה. אלפי אנשים
ויצא בסביבות חצות הליל למועדון ה לילה
דראגסטור, של אחיו יעקב. לאחר
י ניצבו לאורך שדרת התמרים, החל
שעה של שתיה ושיחות־מועדון עם ידידים
מהשעה שלוש אחר הצהריים, כשהם ממ בדארגסטור,
הבחין בוסי לפתע כי במו תינים.
מלבד רעש המכוניות החולפות
עדון השתרר שקט מוזר. הוא הפנה את
כמעט ולא נשמע כל רחש, האנשים שוחחו
פניו לעבר הדלת וראה דמות ידועה בעיר,
זה עם זה בשקט. הילדים שהצטופפו היו
כשהוא עומד בפתח הדלת ופניו זבות
גיבורי היום :״בוסי היה החבר הכי טוב
דם. ג׳וני, כמו רבים אחרים באילת׳ היד,
שלי,״ השוויץ ילד אחד בפני חברתו בת
ידידו של בוסי. משך תקופה ארוכה עבד
ה־ .6״אבא שלי דיבר פעם עם בוסי,״
ג׳וני במועדון לילה שהיה שייך לבוסי,
השיבה לו הילדה.
הדג הכחול.
לוא היה בוסי עצמו מנסה, בעזרת ה כימאי
פרדריקו פליני, לביים את הלווייתו
ג׳וני ניגש מיד לשולחן לידו ישבו
של בוסי, הם לא היו מצליחים לעשות זאת
בוסי, אחיו יעקב, ושותפו של בוסי במו-
בצורה יותר הולמת, מאשר ההלוויה ש עדונו
וידידו הטוב מורים (״פילו״) פילוס.
נערכה ביום הראשון האחרון. אלפי תושבי
״חיכו אותי והם ממתינים בחוץ.״
אילת שהצטופפו במדרכות שליד המסלול,
השלושה מיהרו החוצה. בוסי ידוע כבר
בין בית החולים יוספטל לבין בית הקב שנים
רבות בקרב עולם הלילה של אילת
אחרון.
שלום ופוסק
״אורחים״משכין
רות, הצטרפו למאות רבות של כבורר,
ובמכו אלה
שחיכו
השלושה עם נפגשו מתל־אביב וחיפה שבאו במטוסים בחוץ
ניות לעיר הדרומית.
את ג׳וני. בוסי ניסה לברר את התקרית,
כשהוא עושה זאת בדרך המיוחדת לו,
נראה כי כולם הגיעו בזמן להלוויה,
קללות ואגרופים. פילי ניסה להתערב:
מלבד בוסי עצמו. ארונו שהיה צריך
״תן לי, אני אסדיר את זה,״ הוא אמר
להגיע בטיסה מהמכון הפאתולוגי באבו־לבוסי
.״אתה תסתלק מכאן, אני אברר
כביר בשעה שלוש אחר הצהריים הגיע רק
את העניין,״ השיב לו בוסי. פילו לא ויתר
בשעה 5.30 לפנות ערב. מסע ההלוויה
על תפקיד הבורר המכובד. בין השותפים-
ההמוני יצא מבית החולים כאשר העיר
והידידים התפתחה תיגרה מילולית שהס כבר
היתד, שרויה בחשיבה. אורות המכו תיימה
במישפט מסכם של בוסי :״מאניאק,
ניות והתאורה שאולתרה בבית הקברות
תסתלק מכאן.״ רם קופר, בעל מסעדה
הפכו את ההלוויה למיוחדת במינה. מיו אילתי
ידוע, שעמד אף הוא בסביבה,
חדת כמו סיפור חייו ומותו של בוס ניגש
אל פילו והציע לו להסתלק מהמקום,
תנאי (״בוסי״) סחה.
לפני שתפרוץ תיגרה בין הבוררים, ופילו
אמנם עשה כן.
ה״משפט״ של בוסי הסתיים בחבטה
אדירה שהוא הנחית על אחד ממכיו של
ג׳וני והקבוצה כולה חזרה אל תוך המו י
6יל השישי האחרון, ליד קפה
עדון, כדי להמשיך לשתות ולבלות. לכולם
היה ברור כי בזאת נסתיימה התקרית.
• פינתי שבמרכז העיר היה ככל לילות
השישי של בוסי בשנים האחרונות. הוא
שעות אחדות לאחר מכן שמעו
יושבי המועדון מיספר יריות. יעקב
עשה את חשבון הקופה במילק-באר שלו,
שופט האגרופים

סחה רצה לצאת החוצה ולברר מוז ארע.
בוסי תפס אותו בכתפו ואמר לו :״שב
בשקם, זה לא עניין שלנו.״
אל בית החולים יוספטל הגיע מיקי
אפרגץ כשהוא שרוט בגבו מיריית אקדח.
המישטרה שהוזעקה ניסתה להוציא לשווא
מאפרגץ מי ירה בו. ידידיו של בוסי
יודעים לספר כי ימים מספר קודם לכן
קרא אליו בוסי את אפרגץ וצעיר אילתי
נוסף והציע להם ל״העלם״ למספר שבו עות׳
כי יש מי שמחפש אותם. השמועה
בעיר מספרת כי שני אלה היו קשורים
בצורה זו או אחרת למעצרו של שמעון
(״כושי״) רימון בגרמניה וכי חבריו של
כושי הגיעו למסקנה כי היתד. להם יד
בהלשנה על כושי.
ניידות המישטרה שנזעקו בגלל היריות
החלו לפטרל ברחובות אילת, בעיקר ליד
הצמתים המרכזיות של שעות הבוקר ה מוקדמות,
קפה פינתי והדראגסטור.
סמוך לשעה שש יצאו בוסי וחבורתו
מהמועדון של יעקב כדי ללכת לביתם.
עוד הם מתעכבים ליד המכוניות, ומשו חחים
עם שלושה שוטרים שניסו באותה
עת לגלות מי ירה באפרג׳ן, הגיח ממורד
הרחוב פילו.
בוסי ראה את פילו ואת עיניו עם
המבט המשונה .״תסתלק מכאן,״ הוא אמר
לפילו והפנה את גבו .״אמא שלד הזדיינה
עם ערבים,״ קרא לעברו פילו.
כל מי שנכח במקום קפא על עמדו.
לא היה אחד שלא ידע כי הדבר המקודש
ביותר לבוסי הוא זכרה של אימו. תמונתה
של האם ליוותה את בוסי לכל מקום, והוא
לא הפסיק לדבר עליה.
אולם בוסי התאפק ולא השיב לפילו.
באותו רגע כיוון פילו את אקדח הברטה
שלו לעברו של בוסי ופתח באש. נשמעו
שלוש יריות בזו אחר זו. בוסי קרס
תחתיו ונפל על הכביש. שלושת השוטרים
עמדו במרחק של כארבעה מטר מ מסי
ופילו. הם שלפו את אקדחיהם, אחזו אותם
בשתי ידיים כמו סטארסקי והאץ׳ אך
כיוונו אותם הצידה, דווקא לעבר ידידיו
של בוסי, שעמדו מהצד. פילו מיהר לעבר
בוסי המתבוסס בדמו. הוא ירה עוד שני
כדורים אל עבר הגבר עצום הממדים
ששכב על הכביש. נקישת האקדח הששית
הוכיחה לכולם שאין לפילו יותר כדורים.

(ויי!

ניס* 11 ההתאבדות בוסי מאז

עם מרלן בליל נישואיהם.
נשא אותה לאשה נרגע,

למרות פירסומיס בעיתונים לא ניסתה מרלן,
אשתו, של בוסי, להתאבד. בתמונה נראה
ידידיו של בוסי סחה ידעו לספר כי
והפך לאדם מתון ושקט הרבה יותר.

באותו רגע זינק יעקב, אחיו של בוסי
לעברו של פילו. הוא זינק עליו חזיתית,
פילו היכר, אותו בקדקודו עם האקדח.
השוטרים ניצבו עדיין בצד, נדהמים. רק
כשהחל פילו לצעוק :״בואו תעצרו אותי.
שחררו אותי מיעקב,״ התעוררו השוטרים.
בוסי הועבר לבית החולים. על פי בדי קה
ראשונית נראה היה כי הוא יצא מכלל
סכנה, וכד אמנם בישרו הרופאים למשפ חה.
ארבעה כדורים פגעו בו ברגליו
וכדור אחד קצת למעלה מרגל ימין .״לכל
היותר הוא יישאר משותק ברגל אחת,״
אמרו הרופאים לאשתו מרלן. בשעה 10
בבוקר, כאשר היה כבר ברור למאות
מידידיו, שצבאו על דלתות בית החולים
כי בוסי ניצל, יצאה לפתע קריאה דחופה
לתרומות של מנות דם. כעבור שעה יצא
הרופא אל מרלן והודיע לה :״בוסי איננו.״
החטא ועונשו
הרגע בו נפוצה באילת השמועה
1י כי בוסי מת, כאילו והתחשמלה העיר.
עוד האנשים מנסים לעכל את מותו של
בוסי וכבר נפוצו שתי שמועות נוספות:
האחת שמרלן אשתו ניסתה להתאבד,
שמועה שהתבררה אחר־כך כלא נכונה,
והשניה שמלכה ניסתה להתאבד.
מלכה היתר, דמות מוכרת באילת כצל
צמוד לבוסי. השם שניתן לה בעיר היתה
״מלכה העבד״ .נאמנותה לבוסי הזכירה
נאמנות של עבד נרצע לאדונו. היא היתה
עוזרת בית בביתו של בוסי וניקתה את
המועדונים שהיו שייכים לו. כאשר היתד,
מסיימת מלכד, את עבודות הניקיון, היא

זוג יו1ים

בוסי עם אשתו נעמי הראשונה
אדווה, שעליה נהג לומר גם אחרי גירושיהם
:״היא האהבה הגזולה של חיי.״

תמיד היתה מחפשת לעצמה תעסוקה נו ספת
הקשורה בבוסי, או לידו. לפני חו דשים
אחדים היה משבר ביחסים בין
מלכה לבוסי. חלומה של מלכה היה לעשות
ניתוח פלסטי באפה. היא ביקשה מבוסי
כסף עבור הניתוח אולם בוסי סרב לתת
לה :״זה שטויות,״ הוא אמר לה ״את
בסדר ככה.״
מלכה החליטה לעזוב אותו. היא פנתה
לאנשים שונים באילת וביקשה שיעסיקו
אותה. כולם, שידעו את כושר עבודתה
של מלכה, רצו בה אך השיבו לה :״קודם
תעבדי במקום אחר ואחר כך תבואי אלי,
אני לא רוצה שבוסי יחשוב שלקחתי אותך
ממנו.״ מלכה נשארה עם בוסי. כשנודע
לה שמת פרצה בבכי וקראה :״אני לא
יכולה לחיות בלי בוסי,״ וניסתה להתאבד.
כדי להבין מדוע רעשה אילת וגעשה
הארץ עם מותו של בוסי סחה, כדי להבין
מי האיש שזכה לכך כי למעלה מ־12
אלף איש ישתתפו בהלווייה שלו, צריו חיה
להכיר את בוסי.

בוסי נולד בשכונת שעדיים שליד רחו בות.
הסופר משה סמילנסקי, אביו של
ם. יזהר, אשר היה מיודד עם משפחת
סחה, העניק לו את השם בוסתנאי. משפחת
שחה היתד, משפחה מפורסמת בערי ה דרום.
אמו היתד, בת למשפחה מטולאית
מושרשת בארץ ואביו חיים היה אב טיפוס
לאגדה שנקשרה סביב שמו של בוסי
אחר כך: אגדת השרירים. חיים היה
אלילם של ערביי הסביבה, בעיקר בגלל
כוחו הפיסי העצום. במאורעות של שנת
1936 נעלם לפתע חיים ומאז לא נתגלו
עקבותיו. בוסי, בן הזקונים במשפחה
התלונן תמיד כי ״לאבא אפילו אין קבר
שנוכל לעלות אליו.״
בוסי הצעיר נקשר לאמו. בהיותו נער
הוא עמד כמובן בראש כנופיית ילדים
בשעריים, כנופיה שערכה קרבות־נערים
עם בני תנועת השומר הצעיר של העיד
העיר רחובות הסמוכה, מלחמות של מק לות
ואבנים, כפי שכל נער עבר אותן.
היתד, זו אימו שריסנה אותו מדי פעם
בפעם. כאשר נדקר באחד מקרבות היל דים
בן השומר הצעיר על-ידי אחד מבני
כנופייתו של בוסי, בתקרית בה לא היה
בוסי, המלך של שעריים, נוכח כלל, היתד,
זו אימו שהסבירה לו כי רצח הוא
דבר אסור. בוסי איתר את הנער הדוקר
והביא אותו למשטרה.
כמה שנים לאחר מכן נעצר בוסי עצמו
על־ידי המשטרה. הוא הואשם באונס קטי נה
נשפט וקיבל ארבע שנות מאסר. עד
היום משוכנעים רבים מידידיו ומבני מש פחתו
כי לא בוסי היה האנס וכי הוא
כיסה על בן־אדם קרוב לו במיוחד.
כאשר שהה בבית סוהר, החליף בוסי
את תוארו ממלך שעדיים למלך הכלא.
באחד הימים פרצה קטטה בכלא בה היה
מעורב בוסי. הוא הועמד שוב לדין. בבית
המשפט העיד אחד מקציני המשטרה ש חקרו
בפרשה .״הוא משקר,״ התפרץ בוסי,
קפץ לעבר דוכן העדים וחבט באותו
קצין חבטה עזה שהעיפה אותו מקצה
אחד של האולם לקצה האחר. הקצין שבר
את חוט השדרה שלו ובוסי נדון לעוד
שלוש שנות מאסר.
לאחר שבע שנים יצא בוסי מהכלא.
״בית הסוהר היה האוניברסיטה שלי,״
היה בוסי חסר ההשכלה הפורמאלית נוהג
לומר. אולם זה לא היד, מדוייק. ההשכלה
של בוסי היתד, בוסי עצמו. בוסי היה
טיפוס של אוטודידקט. הוא בלע ממש
ספרים, כשהתנ״ך הפרטי שלו היה החטא
ועונשו של דוסטוייבסקי והספרים האהו בים
עליו היו כאלה של מדע פופולארי.
הוא לימד עצמו שפות ושלט בארבע
שפות: עברית, אנגלית, צרפתית וגרמ נית,
כשהוא מצליח לדבר כל אחת מהן
ללא שגיאות ובהיגוי הנכון.
שני אחיו הגדולים של בוסי, יעקב,
שעסק בעסקי חיי הלילה של תל-אביב
ועמוס שהפעיל את שריריו בעסקי אחיו,
נתנו לבוסי את הכיוון. הוא עזב את
רחובות ועבר לתל-אביב. במהירות רבה
הפך להיות מלך חיי הלילה של תל-אביב.
הוא פתח מועדוני לילה ובארים ועשה
חיל בעסקים. באותה תקופה הכיר בוסי
את מלכת הבוהמה החיפאית, נעמי אדווה.
הרומן בין נעמי לבוסי היה מרכז ההת עניינות
בשיחות חיי העולם התחתון של
שתי הערים, חיפה ותל-אביב, ואצל הבו המה
של שתי ערים, אליהם היו גם בוסי
וגם נעמי קשורים. מדי פעם בפעם, היו
מופיעים השניים גם בכרוניקה העתונאית
ובמדורי הרכילות. למרות האהבה הגדולה
ששררה בין שניהם, היו פורצות לעיתים
תיגרות אלימות של קינאה בין בני הזוג.
בוסי ניסה לעבור לחיפה אולם בגלל
מערכת היחסים המיוחדת ביותר בינו לבין
נעמי הוא עזב את העיר ועבר לאילת.
היתד, זו אהבה ממבט ראשון בין אילת
לבוסי, אולם שוב, בגלל היחסים עם נעמי
חזר בוסי לתל-אביב.
הוא ניסה לפתוח בארים. משטרת תל-
אביב, אשר ידעה על קשריו של בוסי
עם העולם התחתון, אם כי גם מפקדי
המשטרה מודים כי בוסי לא השתייך אליו,
ניסתה לגייס אותו לחיל המלשינים שלה.
בוסי סרב :״תעשו את העבודה המלוכ לכת
שלכם בלעדי.״ השוטרים לא ויתרו:
״אם לא תחיה מלשין, לא תקבל רישיון!״
בפעם הראשונה בחייו הופיע בוסי בבית
המישפט כתובע ולא כנאשם. הוא הגיש
צו-על-תנאי נגד המישטרה. לא עזרו
עדויותיהם של חבריו מהבוהמה התל־אביבית,
האדריכל אלדר שרון, הפסל
יגאל תומרקין והעיתונאי עמום קינן כי
הבאר של בוסי הוא ״מקום מפגש לאינ טלקטואלים.״
המשטרה הצליחה לשכנע
את בית המשפט כי המקום הוא מפגש
ל״טיפוסים מפוקפקים,״ ובוסי נאלץ לס גור
את הבאר ולחזור לאילת.

שתי אהבות

נשים וויסקי היו שתי האהבות הגדולות של בוסי סחה.
לנשים הוא התייחס כמו ג׳נטלמן אמיתי, ולמרות שנהג
לשתות כמויות עצומות של ויסקי, כמעט מעולם לא השתכר ושמר על צלילות־דעת.

באילת הצליח בוסי תוך שבועות מספר,
ולאחר תיגרות וחבטות רבות, הפכה אילת
לעיר רגועה יותר ושוטריה נשמו לרווחה.
בוסי הטיל סדר בעולם התחתון המיוחד
של אילת, המורכב מעבריינים צפוניים
שהוגלו, גלו או ברחו לדרום הרחוק.

חנו ת נעליים
בספרד
^ ילת פולה צפתה במסכת הידידות
י הנרקמת בין פילו לבין בוסי. פילו
היד, שרת במועדון של מ סי כשתפקידו
העיקרי לחלק תה לאלה שאינם שותים
אלכוהול ולנקות את הרצפות. הדמיון
היחיד בין שני גברתנים אלה היה הסתב-
כויותיהם התכופות עם החוק בגלל תיגרות
ומכות. נראה כי בשטח זה עלה פילו
אפילו על בוסי והוא בילה חודשים רבים
בבתי-סוהר ובתחנות מישטרה.
בכל פעם שנעצר פילו היה זה בוסי
שדואג לפרנסת מישפחתו של פילו. כאשר
חגג בנו של פילו את בר המצווה שלו,
היה זה בוסי ששילם עבור הטכס המפואר.
כאשר נסע בוסי לטיול לחוץ־לארץ,
הוא מינה את פילו להיות מנהל המועדון.
כשחזר העניק לפילו שותפות בעסק, כאות
תודה על כי שמר על המועדון.
באותה תקופה הוא הכיר את מרלן.
היא היתד, חברה שלו משך שנים רבות,
גם בתקופה בה היה נשוי לנעמי.
בוסי היה חולה ניקיון. ביתו והעסקים
אותם ניהל הבהיקו ממש והיה צריך למרק

אותם מדי יום ביומו. מרלן, בחושים הב ריאים
שלה, הבינה כי כך תצליח לרכוש
את ליבו ולד,הפך מעוד אחד ממאות ה ידידות
של בוסי לגברת סחה. היא היתה
זו שהקפידה כי הבית יהיה נקי, היא
ניהלה את עסקיו, התרוצצה בין הבנקים,
שילמה משכורות ורכשה סחורה.
מדי פעם היה בוסי עורך גיחות לתל-
אביב. הוא היה מופיע בכרם התימנים
ובמועדוני הקלפים כאשר אלפי לירות
בכיסו, וחוזר לאילת לאחר שהפסיד את
הכל .״את כל הכסף שבוסי היה מרוויח
בקלפים באילת, הוא היה מפסיד בתל-
אביב,״ היו מספרים על בוסי.
בחודשים האחרונים נרגע בוסי כמעט
לגמרי. שוב לא תגרות, לא חבטות, ולא
אותם מעשים שבעיני בוסי וחבריו נראו
כמעשי קונדס ובעיני האחרים בבריונות.
״נמאס לי כבר מהחיים האלה,״ הוא סיפר
לידידיו ,״נמאס לי כבר כל לילה לשתות.
נמאס לי להיות המלך של אילת. נמאס לי
שכל רגע באים אלי ואומרים לי, אהלן
בוסי׳ .אני נוסע מכאן.״
לבוסי היה ידיד טוב בספרד, מורים,
מי שהיד, בעל הספניש קולוני בירושלים.
בוסי נסע אליו פעמיים לביקורים קצרים
במדריך ובנסיעה האחרונה שלו הציע לו
מורים לבוא ולהשתקע בעיר. מורים רכש,
עבור בוסי חנות נעליים במדריד ובעוד
שבועות מספר היו אמורים מ סי ומרלן
לעזוב את אילת ולעבור לספרד.
״אם הוא היה נוסע קודם, הוא היה היום
חי,״ מירר בבכי בעת ההלוויה של בוסי
אחד מידידיו.

גונח הגיס 1976

אורלי חידה, כפי ש הכיר
־ אותה הציבור
לראשונה, על בימת תיבל התרביות, כאשר נבחרה כמלכה. לידה

ך* שוטרות כתחנת־המישטרה בי
1רחוב הרכבת בתל־אביב הצטופפו ב כניסה
לחדר׳ הביטו בהערצה בעצירה
היפהפיה. בכל קומות הבניין עברה הש מועה
כאש: עצרו את אורלי חידה.
כמה ימים לפני־כן הסתכלו אותן השוט רות
בדוגמנית עדינת־הפנים בנסיבות שו נות
לגמרי. אורלי חידה, מלכת־המים
, 1976 דוגמנית מצליחה ומארגנת של תצו-
גות־אופנה, הופיעה בתצוגה מיוחדת עבו רן•
לפני
כמה חודשים לכדה אורלי את
דימיון הציבור, כאשר היתה גיבורת הסרט
התעודי להיות מלכה בטלוויזיה — שהוג דר,
על-ידי מומחים לקולנוע, כסרט הטוב
ביותר שהפיקה הטלוויזיה הישראלית מעו דה.
אז נתגלתה כצעירה עצובה, תקיפה

עמד בגאווה אביה, שלמה, שהוא צבעי במיקצועו. כשהקדישה הטלוויזיה
סרט תעודי לאורלי, להיות מלכת, גנב אביה את ההצגה.
כשנאלצה אורלי לעזוב את בית בעלה, היה בית אביה מקום מקלטה.

בורו אל החופה

ידעה

בביטחה

לאן

תוביל

אותה

בליל ני מאושר הדרך ה חד

חידה מתג
ועדינה, הלוחמת בתוצאות ילדותה הקשה.
מה שאירע לה מאז יכול חיה לשמש
עלילה לסרט נוסף, ארוך עוד יותר.
ביוני השינה נישאה אורלי לצעיר
ממושקף, איש־עסקים לעודמצוא, אבי שי
הראל. אומרת אורלי, בגיילוי־לב
אופייני :״לא אהבתי אותו, אבל הוא
הבטיח לי ביטחון, והוא אהב אותי. הי-
כרתי אותו רק חודש אחד לפני־כן. הוא
ראה אותי בתצוגת אופנה.״
הביטחון הוא שאיפת חייה של הצעירה,
שגדלה בעוני. הוריה נפרדו כשהיתה ילדה
בת . 10 והיא התגלגלה במוסדות ובקיבו צים
מבלי שהיה לה אי-פעם בית אמיתי.
אביה הצבעי גר לבדו בתנאי דוחק ביפו.
אחיה הצייר נכה, קטוע שתי ידיו. גם
כשהחלה מסתדרת כדוגמנית, אחרי שב חירתה
כמלכת־המים הוציאה אותה מאל-
מוניותה, היו חייה של אורלי קשים ביותר.
הנישואין עם הראל, שפיזר סביבו דיבו רים
על סכומי־עתק, הבטיחו גאולה מן
המאבק היומיומי המר.
החופה נערכה וזכתה בפירסום (העולם
הזה .)2079 אורלי חידה, הכלה הזוהרת
נכנסה לדירה מרוהטת יפה ברחוב דובנוב
היקר בתל-אביב. נראה היה כאילו הגיעה
המלכה הצעירה אל המנוחה ואל הנחלה.

מתנות יקרות, אך מאידך הציג לה דרי שות
שהדהימו אותה. מעולם לא ידעה
אם יחזור הביתה במצב־רוח עליז או
קודר. היו סצינות של קינאה. כשהקהל
בתצוגות התלהב ממנה, יצא הראל מכליו.

לפני שלושה חודשים היה נדמה כי הסאה הה
שה. אבישי הראל הגיש ׳תביעה לגט ברבנות. איוו
עצימה, שלא ידעה על כך, הייתה מוכנה לפרידה ישקו
ביהכמה הדדית !ובתנאים הוגנים. אבישי טען, כסי
לגט, שאינו מסתדר עימה.

מכו ת עם
נבוט

אבישי הראל שו

את הכוס בחתו!
בי*כד נשבר הכל בבת־אד

ך יהיה ז ה רק נדמה. המלכה חסרת-
> 1ניסיון לא ידעה כי בעלה ידוע היטב
למישטרה — בעיקר בשמו הקודם, אבישי
ערפלי. הוא ישב בכלא בשתי ארצות —
ישראל וארצות־הברית. בארץ נשפט, ב שובו,
על עבירה שביצע לפני נסיעתו,
כך שהיה בבחינת עבריין נמלט. לפני־כן
היה נשוי במשך חודשיים, שבהן נכנסה
האשד. להריון. הוא נשפט לשנת־מאסר
וישב תישעה חודשים בכלא מעשיהו. כשי
שוחרר, נקבע שעליו לקבל טיפול פסיכי אטרי
לצורכי שיקומו.
במהרה התברר מדוע. כימעט מן הי:ת־חלה
היו אלה נישואין מוזרים. לאורלי
הסתבר כי בעלה החדש הוא אדם בלתי-
יציב, בעל מצבי־רוח מתחלפים. תקופות
של שלווה התחלפו במריבות קיצוניות,
בדרך־כלל על עניינים של מהיבכך. עסקיו
היו סתומים בעיניה. מפעם בפעם קנח לה

כרטיס הביקור

של אורלי הדוגמנית מציין כי מיניה
ירוקות, שערה שאטני. אורלי מספרת
כי רק הדוגמניות החדשות והצעירות שמות רגל זו לזו, בעוד שהדוג
מניות
הוותיקות התייחו
טוענת אורלי כי בעלה 1
כאשר הקהל חיבב אות

ום למעצור! נמישטוה, והיא טענה בבית־המישבם: ההתהשת
דס היתר! ברתי־נסבלה

איה של אורלי לאבישי הראל, כאשר קרנה
:רה כי הגיעה סוף־סוף אל הביטחון. היא לא
זו. הנישואין נערכו בווילה של ידידים.
שת ואז, לפתע, פרצה סערה.
באחד הימים בשבוע ישעבד פרצה
מריבה בין בני־הזוג. הסיבה: אבישי
התכונן לשכור וילה מפוארת בהרצליה־פיתוח,
במחיר 3500ל״יל חודש. כתנאי

חיבוק שר אהבה צ-־ב ;;7יי ג*
נשוי. אז עדיין לא ידעה אורלי חידה כי לבעלה יש עבר פלילי

זידח
יו אליה יפה, השתדלו לעזור לה. בתביעה
זפריע לה בתצוגות, קיבל התקפות של קינאה
ז, וכי ביגללו נמנעו מלהזמינה להופיע.

תבעו המשכירים שבבית יגור זוג מסודר.
אבישי התפאר בכך שאשתו דוגמנית
מפורסמת. המשכירים טילפנו לאורלי כדי
לוודא את הדבר. אורלי אמרה להם את
האמת :״אני עומדת להתגרש.״
כשנודע הדבר לבעלה הוא נתקף זעם
מטורף. הוא לקח נבוט שהביא מאפריקה,
היכה את אורלי בכל חלקי גופה.
היא מיהרה אל עורך־הדין שלה, מרדכי
שורר, וזה יעץ לה לגשת למישטרה. ה שוטרים
שלחו אותה לרופא, שבדקה וחתם
על תעודה המעידה כי נמצאו בגופה
סימני חבלות.
השבוע ניגשה אורלי אל מישרדו של
בעלה, בחברת מונדוס טורם שהוא אחד
מבעליה, וביקשה ממנו כסף כדי לשכור
לעצמה דירה, כפי שהבטיח. הוא סירב
והתחיל לצעוק עליה בנוכחות הכל. אורלי
צילצלה למישטרה, אך זו לא הגיעה.
כשהחלו העובדים לעזוב את המישרד
להפסקת־צהריים, חששה אורלי להישאר
לבדה עם בעלה. היא לקחה את תיקו כדי
לאלצו להיענות לתביעתה. היא חשבה
שיבוא אחריה. כאשר לא בא, לקחה את

עשיר, וכי ישב בכלא בישראל ובארצות־הברית. היא גס לא ידעה
כי היה נשוי לפני שש שנים, והתגרש מאשתו כעבור חודשיים
בילבד. בתביעתה טענה כי בעלה מרוויח 100 אלף לירות לחודש.

התיק אל עורך־הדין שלה.
אבישי התלונן מייד במישטרה על גניבת
התיק. בשתיים בלילה עצרה המישטרה
את אורלי בבית אביה, על־פי תלונת
הבעל.
בני-הזוג נפגשו בתחנת המישטרה. אבי שי
התלונן כי אורלי גנבה ממנו תיק
ובו 7000 לירות במזומנים ומיסמכים שו נים.
הוא גם התלונן כי היא ״רוקנה את
הדירה״ ,וכי בני־מישפחתה לקחו משם
הכל.

כבוד
הא שה

^ ו ר לי שלא יכילה להתקשר עם עורן-
הדין שלה בשעות הלילה, התגוננה ב זעם.
היא לקחה את המיסמכים שהיו שייכים
לה, כגון תעודות המוכיחות למי הבעלות
על המכונית, לקחה גם את מכשירי הטל וויזיה
והסטריאו שניקבו, לדבריה, בכספה.
אשר ל 7000-הלירות, קראה אורלי :״זוהי
עלילה שפלה!״

החוקרים הקשיבו לשניהם. הם שאלו
את המחשב המישטרתי, וזה פלט תשובה
מעניינת: לאורלי חידה עבר נקי מכל
רבב, ואילו לאבישי הראל 42 תיקים בחש דות
של מירמה ומעשים בלתי־כשרים
אחרים.
״האם אתה מוכן להיבדק במכונת-ה-
אמת?״ שאלו החוקרים את הראל.
הוא ויתר על התענוג, וגם על תלונתו.
אורלי חידה שוחררה מייד .״לא היה לי
היכן לישון,״ אמרה .״לא היה לי איפה
להיות, לטלפן, לעסוק בעסקים שלי. זה
היה נורא.״ בימתיים הלכה להתגורר ב דירת
אביה בבת-ים.
בכך לא נסתיימה דרך הייסורים של
הנערה רדופת-הגורל. כעבור יומיים פיר-
סם ידיעות אחרונות ידיעה גדולה על
מעצרה-כביכול של מלכת־המים. הידיעה
הביאה, באריכות, את כל הטענות של
בעלה. אורלי לא נשאלה כלל, ולא ניתן
לה להציג את הצד שלי בפרשה. הכותרת :
״בעלה של מלכת־המים לשעבר מאשים
אותה במעשי מירמה, זיוף וגניבה.״ עתה
(המשך בעמוד )30

חיד המתגרשת

(המשך מעמוד )29
היא מעיינת בהגשת תביעה נגד העיתון
על הוצאת לשון־הרע.
יומיים קודם לכן הגיש פרקליטה של
אורלי תביעת מזונות לבית־המישפט
המחוזי. השופט המחוזי אריה אבן־ארי
הוציא צו-עיכוב־יציאה־מהארץ נגד הבעל.
תביעה זו מכילה חומר־נפץ. אורלי טע נה
בה כי בעלה מרוויח 100 אלף לירות
לחודש, תבעה ממנו מזונות בסך 20 אלף
לירות לחודש. הנימוק: הזוג חי ברמה
גבוהה, הוציא כ־ 35 אלף לירות לחודש.
יתר על כן, אורלי אמנם הרוויחה
סכומים גדולים כדוגמנית, אולם הכנסותיה
ירדו ביגלל התנהגותו של בעלה, שהפריע
לה להופיע בתצוגות. לדיברי התביעה,
נמנעו בתי־אופנה להזמינה בשל הטרדותיו.
אולם זה לא היה הכל. בתביעה סיפרה
אורלי כי בעלה תקף אותה פעמים רבות,
ללא התגרות מצידה.
טענה תביעתה של מלכודהמים הזוהרת:
״קדמה להידרדרות יחסי-הנישואין חת־
׳נהגות בלתי־נסבלת בתחום היחסים האינ טימיים
בינו לבינה, שעה שאבישי הראל
העמיד לפני אורלי חידה דרישות חמורות,
מעליבות ופוגעות בה בכבודה כאשר׳.״
התביעה קבעה כי יש בידי התובעת הוכחות
לכך, שיוצגו לבית־המישפט אם יידרש.
האושר, שחמק מן הצעירה ירוקת־העי-
ניים, ניראה לה השבוע רחוק מתמיד.

כאשר נתבקש אבישי הראל על־ידי
העולם הזה להגיב על העובדות בכתבה
זו, מסר לפירסום את התגובה הבאה:
״מאז ומתמיד האמנתי שדברים אשר
בינו לבינה הם נחלת אותם האנשים
המעורבים בעניין בלבד. לא אתייחס ל כתבה
שכולה השמצה גסה ומרושעת, מלווה
בשקרים ססגוניים. הדבר הוא מתחת לכ בודי.
תגובה מצידי תהווה ירידה לרמה
נמוכה של הטענות בכתבה זו. אני מאמין
שכוחנו ביצירה ובבנייה, ולא בהריסה

הדרג* התדאניב׳
ננדווסו חנו 01111(1111
בין שני נוע׳ נוווסד
אמויקא־ס ני שואו
וחודר אדר חוש
נאלונת אירופה
||ל | 11 ך י| ידיך * דייב ניומארק (מימין) ,כדורסלן הפועל תל־אביב
1 1 ! 1 111 #111 ובוב פליישר (משמאל) כדורסלן מכבי תל־אביב,
לוחצים ידיים במחצית מישחק הדרבי שנערך השבוע, כאשר התוצאה היתה עדיין כימעט
שקולה. בשתי התמונות משמאל נראים דייב ובוב כשהם מנתרים בקליעה לעבר הסל.
ך* קח וחצי ל פנ י תום הדובי התל י
אביבי בכדורסל הורה מאמן מכבי
תל־אביב, ראלף קליין, לשחקנו, בוב
פליישר, לרדת מהמיגרש. אילו לא עשה
זאת לא היתה רבבת הצופים שחזו במישחק
סולחת לו. לא מפני שפליישר שיחק גרוע.
להיפך, הוא היה גיבור המישחק.
הוצאתו של פליישר לפני תום המישחק
היתה המחווה השמורה לאלילים. זו היתה
האפשרות להריע לו לבדו, ללוותו בדרך
אל הספסל בתשואות ובקריאות קצובות:
״פליי־שר! פליי־שר!״ והקהל המשולהב
ניצל את ההזדמנות עד תום.
אחרי שבע שנים ללא ניצחון, אחרי 16
מיפגשי דרבי רצופים שבהם הובסה, קיוותה
הפועל תל־אביב להשיב בלילה זה את
כבודה האבוד. היו לה כל הנתונים לכך.
שלושה שחקני־תיגבור זרים (שני אמרי קאים
ומכסיקאי אחד) הופיעו בשורותיה.
מכבי טרם חזרה לכושרה מהעונה שעברה.
שניים משחקי־המפתח שלה טרם החלימו
כליל מפציעותיהם .״שבע השנים הרעות
נגמרו,״ אמר מאמן הפועל שמואל יעקב־טון
.״הלילה אנחנו לוקחים אותם.״
תיקוותיו של יעקובסון תאמו את חששו תיו
של מאמן מכבי, שהיו בעצם תיקוות.
״הלוואי שנפסיד היום,״ אמר ראלף קליין,
״זה הדבר היחידי שעוד יציל אותנו ב־מישחקי
גביע אירופה.״ קליין קיווה שהפסד
במישחק יוקרה, אבל חסר־חשיבות בליגה,
ינער את כדורסלניו וימריץ אותם למאמץ

מכבי תראביב -
בדמותו שז ב!ב פל״שו

1ן ד 1ד 11״ בוב פליישר, הכוכב החדש של אלופת אירופה, מכבי תל־אביב,
בעת ההפסקה במישחק, בפוזה של לוחס־שוורים
11 * 111411
המנפנף בגלימה מול השור, כאשר הוא קולט מגבת הנזרקת לעברו. בפעם
הראשונה מאז הגיע לישראל לפני שלושה חודשים הפגין פליישר את יכולתו השבוע.

חידה בתצוגה
האושר היה מוקדם מדי
ובהשמצה. לא ניסיתי לפגוע באורלי
מעולם ולא אנסה לפגוע בה בעתיד. אני
מאחל לה, ותמיד איחלתי לה, הצלחה בכל
מעשיה. אך אם הדרך להצלחה ולפירסום
סוגה בהוצאת כביסה מלוכלכת קבל עם
ועולם, ואם הדרך היא בפירסום שקרים,
הרי שלעולם לא אסכים לדרך זו. אני אס-
דיר את ענייני עם אורלי בין כתלי בית־־
הדין הרבני, או בין עורכי-הדין המעד
רבים בעניין. לא נותר לי אלא לקוות
שהאנשים שאני קשור איתם בעסקים או
בידידות אישית והלקוחות שלי יתייחסו
לכתבה זו באור נכון ובדרך המשתמעת
ממנה.״
חבל שאבישי הראל לא מצא לנכון
להגיב על העובדות לגופן והסתפק בדב רים
כוללניים.

מבט אחו

עיניהם של ניומארק ופליישר נישאות לכיוון
אחד, אל סל מכבי תל־אביב שלעברו קלע
דייב ניומארק, שחקן הפועל, כשפליישר חוסם את דייב בגופו.

אישית לוחצת

ניומארק נינוח ופליישר
בכוננות מלאה, בעת המ תנה לקליעת־עונשין. פליישר שמר אישית לוחצת על ניומארק.

דוקרב הדולארים
הטורניר הבינלאומי במדריד. מישחקו ה מסורבל
והמגושם של הסטודנט לרפואה,
שעשה הפסקה בלימודיו כדי לשחק מעט
כדורסל ולצבור כסף, היה בחודשיים
האחרונים חסר ברק.
״שוב רימו אותנו, קנו חתול בשק,״
זעקו אוהדי מכבי. נדמה היה כי למרות
החוזה השמן שנחתם עימו לא יהיה לו
מקום בחמישיה הראשונה.
בלילה של הדרבי גילה בוב פליישר
את הכדורסלן שבו. הוא היה משכמו-
ומעלה לא רק בקומתו, אלא גם במיפגן
היכולת שלו. ככל שהתפתח המישחק כך
התפתח גם פליישר. כעבור דקות ספורות
כבר לא היה ספק: הוא גיבור המישחק.

הוא היה מצויין בהתקפה, נפלא בהגנה.
זה היה היום שלו: קליעות מכל מצב,
חטיפות כדורים, מסירות פז, ניתורים אדי רים
בהתקפה. בהגנה הוא נתן קונצרט
שכמות לא ניראה מזמן על מיגרשי ה כדורסל
בארץ. בחוש עיתוי בלתי־רגיל
ידע לזנק כדי לקלוט 17 כדורים חוזרים,
ולבצע שש חסימות לכדורים שכבר ניראו
מפרפרים ברשת מכבי.
קרב היוקרה בין שתי הקבוצות התל-
אביביות הפך דו־קרב אישי בין ניומארק
לפליישר. למרות יתרון 15ר0,״מ של ני ר
מארק, היתוז ידו של פליישר על העליונה.
ניומארק קלע אמנם יותר סלים, אבל
נאלץ לנטוש את המיגרש עם חמש עבירות

תשע דקות לפני הסיום. מכבי ניצחה
בהפרש של 15 נקודות ( )90:75 ופליישר
קנה את עולמו כאליל חדש.
כאשר _החל המישחק נראה היה כי
הפועל עשתה השנה עיסקה טובה יותר.
היא התחייבה לשלם לניומארק 15 אלף
דולר לשנה (מלבד הוצאות ודיור) .מכבי
חתמה עם פליישר על חוזה של 50 אלף
דולר.
ומי שלא הבין מה פירוש ההפרש של
35 אלף דולר בין שני כדורסלנים, שלכאו רה
עומדים על אותה רמה, יכול היה
לתפוס זאת רק בסוף הדרבי הזה, שהיה
הדרבי של בוב, ומי שראה את הדרבי הזה
ראה חת כל הליגה.

אביב, צופה במישחק מן הספסל אחרי
שהוצא בגלל חמש מבירות. הוא מחזיק
במגבת גוש קרח צמוד אל שריר
ידו, כדי להמריץ את מחזור הדם.
לקראת הטורניר שבו תנסה מכבי להגן
על תואר אלופת אירופה.
במשך מחצית המישחק נדמה היה כי
ציפיותיהם של שני המאמנים יתממשו.
• יעקובסון אומנם הורה לשחקניו לשחק
מישחק מבוקר, להאט את הקצב כדי ל הוציא
את העוקץ ממישחק ההתפרצויות
המהיר המאפיין את סיגנונה של מכבי,
אבל שחקניו לא נשמעו לו. הם נסחפו
לסיגנון המישחק המכבי, וכאשר הצליחו
בו — שכחו את כל האזהרות המוקדמות.
פעמים רבות הובילו ביתרון, ונדמה היה
שהם שועטים לקראת הניצחון הנכסף.
סייע להם בכך כוכבם, דייב (״היהודי
הארוך ביותר״) ניומארק, שהשקיע כל
י אחד מ־ 219 הסנטימטרים שלו במישחק.
הוא התגלה הפעם במלוא יכולתו, הלהיב
את אוהדי הפועל שאחרי הרבה שנות
דממה שוב דירבנו את קבוצתם לניצחון.
אלא שגורם אחד לא הובא בחשבון:
בוב פליישר.
שחקן התיגבור של קבוצת מכבי, שנר כש
משורות הקבוצה האיטלקית סניידרו־אודינה,
שבה קלע בממוצע 25 נקודות
במישחק, היה עד לאותו ערב האכזבה
המרה של מכבי. הוא לא השתלב במישחק
הקבוצה, היה ״חושך״ במישחקיה במיסגרת

שני מספדי 13

כמו צמד רקדנים ניצבים פליישר וני ד
מארק, כשפליישר מריס את ידיז על־מנת
למנוע מניומארק ניסיון קליעה. שניהם לבשו את החולצה מיספר .13

הקצב החוסם

זה הכינוי שבו זכה בוב
שחקן החיזוק
פליישר,
האמריקאי, שקנה את אהדת הקהל. צילם: שלמה סתר 1

במדינה

עיתונות
פר שי הפרשמת
מה אמרו הסרשגים
הנזהביס ערב
ביקורו ש 7סאדאת ץ

תעריפזן המנזייס של 09x11:1והיד
החל מ־1.11.77
לשנה בלירות

לחצי שנה

מחיר הוצאות

העתון משלוח

דמי הממי בארץ
לכל ארצות תבל בדואר רגיל

385ו 35
385ו 95

470 _ 50
537 = 57

250 280

דמי המנוי לארצות חוץ בדואר אוויר
• לאירופה

לארה״ב, קנדה
לאוגנדה, ניגריה, תאילנד
למק סי קו
לדרום־אפריקה, ונצואלה
לברזיל, יפן, אוס טרלי ה
לפנמה

130 + 385

385ו 217
385ו 229ו - 74
= 73 + 223 + 385
- 82 + 299 + 385
93 + 391 ׳+ 385 בב
— 87 + 343 + 385
577 674 688 681 766 869
815
300 355 360 355 400 450
425

מהרגע !בו ונגעו! כף רגליו של אנוואר
אל־סאדאת על אדמת ישראל החלד, התוד
׳רות הגדולה. העיתונאים, הפרשנים ׳למי ניהם
יושאר מעצבי דעת־הקהל התחריו בי-
׳נ״הם במתן שמות מפוצצים וותר ובתיאור
מרגש כבל האפשר של האירוע. לשם כך
לא היתד! דרושה חוכמה גדולה.
כושרם של הפרשנים המדיניים למיני-
הם לראות את תמונת־המצב הנכונה ולנ תח
מצבים מדיניים, מתגלה כדלית קצר
בעיתוני השבוע שקדם לביקור, בימי ה גישוש
׳והתהייה — יהיה ביקור או לא יהיה?
אשליות ילדותיות. תחית הכותרת
״עוד חזון למועד״ טרח שלמה שמגר מ ידיעות
אחרונות לצנן את התלהבותו של
העם בישראל. שבוע ימים לפני המיפגש
ההיסטורי כתב שמגר :״בטוחני ׳שבאמ תחתו
של ידידי רחבעם עמיר, ראש הט-
.כס, כבר מונחת בשעה זו תוכנית מפור טת.״״
לאחר שהוא מונה בליגלוג אית סדר
יומו של הנשיא סאדאת בירושלים כביבול
הוא פוסק סליחה אבל אני סקפטי.
קשה לי להיות שותף להתלהבות הפוקדת
את העם בישראל נוכח נכונותו של אנוואד
אל־סאדאת לשאת את חזונו בציון...״
והוא ממשיך בספקנותו ,״אינו יב 1ל
בשום פנים ואופן לפתוח את מהלכי
במיזרח־התיכון. בי השלום עשיית קור
כזה יבול אך ורק להוות את גולת
הכותרת של התהליך ההיסטורי. .אם ונשנו
זאת היטב ,׳נחסוך מעצמנו אשליות ילדו־חיות
ואכזבות מבישות. דיינו אם בשלב
הבא ייפגשו בגין וסאדאת בז׳נבה —
וגם בכך מיותר לפקפק.״
״הערבים בכלל ונשיא מצריים בפרט,
הם דבי-אומנים בלהטוטים מילוליים מסנ וורים,״
גילה שמגר שמסיים את רשימתו
באזהרה נוספת כשמבשר סאדאת
על אפשרות, דילוג שיכנוע׳ אלינו — זו
השעה לעמוד על המישמר ולהתייחם אליו
ב,כבדהו וחשדה!״.״
החדש והישן. אראל גינאי הוא
פרשנו המדיני הוותיק של ידיעות אחרונות
ונייתוחיז על ׳מהלכים מדיניים שהת רחשו ויתרחשו, ממלאים את דפיו של יו מון
זה משך שינים רבות. במאמר ארוך
מעל עמודו הראשון של המוסף לשבת
ביום שישי, שבוע לפני הביקור, הוא
מציין כבר בפתיחה לא רבים הסיכו יים
כי ׳משהו קונקרטי ייצא מההצהרה
התיאטרלית כלשהי, של המנהיג המצרי...״
גינאי מסיים את מאמרו באופן חד מש מעי
:״אכן זה אידיאל נאה. אבל אם
הוא ׳בכלל ניתן להגשמה, הרי זה בעוד
זמן רב, רב מאוד. וקשה להאמין שהוא
יתגשם בזמן שנראה בכלל לעין, או לפני
שיפרוץ עימות חם חדש באזורנו!״
לשיא של חוסר מעוף התעלה הפוב ליציסט
הימני צבי שילוח, ממקימי ״התנו עה
למען ארץ־ישראל השלימה״ ,אחד מ נושאי
דיגלה ועורך ביטאונה. ב־15.11.77
הוא פירסם בידיעות אחרונות רשימה נגד
׳רעיון השלום של ׳סאדאת ובה הוא קובע
כבר בכותרת :״הציבור לא היה שותף
׳להתלהבות שבה ׳קידמה הממשלה הכרזת
סאדאת — ובצדק.״ בגוף הרשימה מספר
שילוח :״שמים וארץ — ׳והכרזתו של
נשיא מצריים בפרלמנט המצרי בדבר נכו נותו
לבוא לכנסת בירושלים. ראש ממשלת
ישראל הגיב מייד באהלן וסהלן :׳הממש לה
קידמה בברכה את ההצהרה ׳ואף הח ליטה
לאפשר לסאדאת לבוא במגע עם
הסיעות בכנסת ! ׳אייבי נתן התנדב להביא
את נשיא מצריים בספינתו מקאהיר לירו שלים
ולהחזירו בשלום לקאהיר; לעיתו נות
׳ולאמצעי התקשורת האלקטרוניים ב ארץ
ובעולם !נימצא עניין לענות בו.״
״אלא שדומה בי הציבור בארץ !נישאר
משום מה אדיש למדי״ קובע הסוציולוג
החובב שילוח וממשיך :״׳והרי אין ספק
שדווקא הציבור הישראלי הוא זה שצריך
היה לצאת מכליו לשמע עצם נכונותו של
שליט מצריים להתדיין עימנו בצינורות
הרישמיים.״
״מה קרה איפוא?״ שיואל שילוח ׳ומייד
משיב ׳בשם העם :״הציבור אינו כל כך
דיפלומטי כמו הגורמים הרישמיים, אינו
שית ליבו במייוחד לתרגילים ביחסי ציבור
(המשך בעמוד )34
ה עו ל ם הז ה 2100

ו ה בי ר ה
ס קו רי ט ס: נג ד הז ר ם
באשר תיסחרנה באמצע השבוע מניות
האימיסיה ׳החדשה של סוכנות הביטוח
״סקוריטס״ ,יעלה ׳הביקוש על ׳ההיצע.
יהיה זה ציון דרך בהיסטוריה של מנהל
החברה, יעקב הראון. ההנפקה מציעה
לציבור 6,250,000 מניות רגילות בנות
לירה, במחיר של * ,250 יחד עם אופציה.
הרוצה לרכוש אותן יצטרן לרכוש יחידות
שיכל אחת ׳מהן !מורכבת מ־ 100 מניות
רגילות ו״ 25 אופציות.
תשקיף !החברה ימלמד כי הונה הנפרע
הוא 18,750,000 לירות. בל מניות החברה
מוחזקות בידי יעקב הראון ומש-

ד״ר הדאון
פרס לפושעים

פחתו. תמורת מבירת שליש המניות תקבל
החברה 14,600,000 לירות המיועדות להרחבת
העסקים! .אולם לא זוהי מטרת
ההנפקה.
״סקוריטס״ נוסדה בשנת ,1943 והיא
מעסיקה עתה 90 עובדים. בשנת 1976/77
היו הפרמיות שקיבלה 105 מיליון לירות.
החברה עוסקת בעיקר בביטוחים אלמנטאריים,
עם התמחות בביטוח תעשייתי.
הדו״חות הכספיים של החברה מראים
בי בשנת 1977 היה הון החברה וקרנותיה
21.2מיליון לירות. כן החזיקה החברה
30.6מיליון לירות בניירות ערך סחירים,
13.5מיליון במזומנים בבנקים ו־33.7
מיליון רשומים לזכותה אצל חברות ו סוכני
ביטוח. סן בל המאזן היה 88.4 י מיליון לירות.
הכנסות החברה לשנת מאזן זו מעסקי
ביטוח הגיעו ל־ 19 מיליון לירות. ההכנסות
מניירות ערך — 8.4מיליון לירות. סך
כל ההכנסות היו 27.2מיליון לירות
ברוטו, על ׳מאזן של 88.4מיליון לירות.

ההוצאות היו 6.4מיליון לירות וההכנסות
הנקיות לפני מס היו 18.5מיליון לירות.
אחרי ניכוי מס נותרו לחברה רווחים
נקיים של 7.7מיליון לירות. בשנת 1966
׳הגיעו הרווחים הנקיים לאחר מס ל־4.5
מיליון לירות, על מאזן של 55 מיליון
לירות.
הדו״חות מגלים בי החברה מרוויחה
יותר מחצי לירה למניה של לירה לישנה.
הרווחים מצטברים בחברה ומשלמים עליהם
מס״הבנסה כבד. לכן הבעיה של בעל
החברה היא כיצד להוציא את הרווחים
במינימום מס. אם יחלק דיבידנד לעצמו
ישלם מס־הכנסה בשיעור הגבוה ביותר.
עד כה הלך בדרך של השקעות בניירות
ערך, באמצעות, הלוואות מכספי החברה.
בעל החברה הראון מחזיק במחצית הון
׳המניות של חברת והברוקרים ״הראון את
לביא״.
יעקב הראון !משך לזכותו הלוואות מ-
״סקוריטס״ בתקופות שונות בסכומים ה עולים
על 4מיליון לירות בשנת 1976
ויורדים לפחות ממיליון בשנת .1977 הוא
הילווה לחברה ״הדאון את לביא״ 2.1
מיליון לירות לתאריך התשקיף. הרווחים
של יעקב הראון מעסקי ניירות הערך
הנעשים באמצעות ״הראון את לביא״
יבולים להיות פטורים מכל מס — תלוי
בהיקף.
אולם בדי להבטיח רווחים ניכרים פטורים
ממס, עושות הפירמות בארץ רישום
של מניות החברה בבורסה לניירות ערך,
ואז ההכנסות ממכירות המניות פטורות
׳ממס לפי החוק. לפני הרפורמה ניתן ־
היה לרשום את המניות בשער גבוה,
ועם מכירתן לציבור נהנה המוכר מפטור
מלא. הדבר נוצל על-ידי בעלי המניות
של ״עלית״ .לבן נקבע ברפורמה כי ישולם
מס על ההפרש בין השווי ההיסטורי של
המניה לבין הרישום בבורסה• עתה עוקפים
תקנה זו על-ידי רישום מניה במחיר
נמוך, ואחר מעלים את שערה בבורסה.
על ההפרש בין !מחיר ההנפקה למחיר
!המכירה בבורסה יש פטור מלא ממס.
ליעקב הראון ביוגראפיה עשירה. הוא
למד בסלובקיה בכיתה אחת יעם ראש
ממשלת צ׳כוסלובקיה ומזכיר המפלגה הקומוניסטית,
גיאורג הו סאק, ומדבר
עליו בחמימות בלתי רגילה. אביו היה
מנהל חברת ביטוח בסלובקיה. הוא גדל
בתקופת עליית הנאציזם, לכן הוא מסרב
לבוא במגע עם עולם העסקים הגרמני.
ב 1938-הוכתר כדוקטור למשפטים יחד
עם הוסאק. היה פעיל בתנועה הרביזיוניסטית,
אירגן מסע של שלוש אוניות
מעפילים של בית״ר, ועל אחת מהן עלה
בעצמו לישראל. בארץ התגלה כשחקן כדורגל
טוב וקבוצות בית״ר רבו עליו.
להראון דעות אנטי-מימסדיות. הוא
מתנגד בחריפות להלבנת הון, וסבור בי
בכך יינתן פרס לפושעים. המהפך הכלכלי
האחרון פגע, לדעתו, קשות בשכבות
החלשות, שאותן יש לפצות מייד.

האמויקאים חוקרים את מודעי
ועדת ניירות הערך האמריקאית אישרה,
במכתב לכתב ״העולם־יהזה״ ,בי קיבלה
את מכתבו בעניין התשלומים ששילמה
חברת ״רבלון״ לשר יצחק מודעי
ובי החלה בחקירה רשמית. הודעת הוועדה
באה בעקבות הפירסומים ב״העולם-
הזה״ על התשלומים ׳הלא״חוקיים שחב־

רת ״רבלון״ שילמה לשר והאנרגיה והתשתית.
גם היועץ המשפטי לממשלה,
פרופסור אהרון ברק, הורה לחקור
האם קיבל מודעי תשלומים בלתי־חוקיים
מ״רבלון״.
הפירסומים ציינו, בי לפני היבחרו כיהן
מודעי בחבר-בנסת ובנשיא ״רבלון״ בישר

0ו5$ו6£ 0011451א084צ0 £א 1£5 4זו8ם3£0
. 0.0. 20549 אסזסאואגוש

^י55 וז*^*
־01א0ו5ו/ווס
זא0£84£א0זא£

1*), 1977׳ 631861ז!1(0
:זו1(631• *11•. 13^1
x6 866101131 011106 01 *116״ *116 1(6סל? 161:16ע 70!70
86011x1*163 3118 6x0831166 00311111331011 001106X111116
. 71*30836
.זנ 110831 3118 861,1011 111*6X113*101131 833 86611 161׳61168 *0 *813 0 1 1 0 6
נן 33 3׳ x1-״x1113*1011 3118 1111>111 31366 111 ן נן)11(6 311110 86* 6*16013
.ן<6*113<}10
7011X3 *11117,

81083x8 8011*31311
4**0X1167

סיכתב ועדת ניירות הערך האמריקאית
תשלומים לשר
היהלומים הנוצצים
נשיא בורסת היהלומים, משה שני צר,
רואיין ב״מערייב״ ,ונראה כי הוא לא
הבין בדיוק מה שאמר. לדבריו :
• אין שבר חודשי לפועל יהלומים.
הוא עובד בקבלנות.
• בתוצאה משינוי שער הלירה תהיה
תוספת הרווח: של היהלומנים מעל למיליארד
לירות ! מובן מאליו לדבריו שהעובדים
ישותפו ברווחים אלה.
י• ענף היהלומים יכניס השנה לקופת
המדינה 275 מיליון דולר ; זהו ענף ״שלא
נזקק מעולם לעזרה ממשלתית, להשק עות
ממשלתיות, להלוואות,״
>• היהלומנים ׳מתנגדים לרישום ספרים
לא כדי להסתיר את הכנסותיהם
הגדולות !מעיני ׳האוצר ולהימנע מתשלום
מס״הכנסה אמיתי. הם עושים זאת מפני
שהענף רוכש יהלומי-גלם בסוד, מייד
שניה, ללא ידיעת סנדיקאט היהלומים
הלונדוני. מבירת יהלומים גמורים נעשית
בסודיות, כאשר ארצות רבות אוסרות על
ייבוא יהלומים. לכן שולחים את הסחורה
לכתובת סמויה בארץ אחרת, ורק
הכסף מגיע תמיד בזמן, כמובטח.
יעד באן דברי שניצר. ומה אומרות העובדות

י• השנתון הסטאטיסטי החדש, בהוצ

במשך חמש שנות כהונתו הכפולה
קיבל מ״רבלון״ משכורת בחו״ל, בניגוד
לחוק. הדבר התגלה לפני בחצי שנה לנשיא
!החדש של ״רבלון אינטרנשיונל״,
׳שהורה להפסיק מייד נוהג זה. הוא חשש,
כנראה! ,משערוריה בנוסח ״לוקהיד״ .נערכו
דיונים נוקבם בין ׳מודעי לבין !הנשיא
החדש, ובסיומם קיבל מודעי בחו״ל את
הכספים שהצטברו לזכותו.
השר טען, כי ״רבלון״ הפרישה לטובתו
בל העת תשלומים על חשבון קרן פנסיה
מיוחדת, וכי מרגע שהתמנה לשר משך
סכומים אלה ודיווח על כך למס־ההבנ-

שונים בעולם, במו אנטוורפן, במחיר
הגבוה ג־״ 357 ממחיר הסנדיקאט. הסג-
דיקאט החליט עתה להגביר א ת רכישת
המלס מן המקור: הראשי — ברית״המוע-
צות — ולשלם לה תוספת מחיר וכך למנוע
מכירות אבנים אלו שלא באמצעו-

אתמטשלת ־ישראל, מוסרבעמ׳ 338 כי

חד ש
לייבוא בשר
משלחת משרד התעשיה, המסחר והתיירות,
בראשות עודד ארז חתמה על
חוזים באמריקה הדרומית לרכישת 10,000
טונות בשר קפוא במחיר ממוצע של 1,350
דולר לטונה 8,000 .טון ייובאו מארגנטינה
ועוד 2,000 טון מאורוגוואי. כמות שולית
של כ 500-טון תיובא מקוסטח-ריקה על
חשבון חוזה ישן .׳הממשלה מוכרת בשר
זה לסיטונאים במחיר של 30 לירות לקילו,
ללא מס״ערך־מוסף. מחיר זה בולל
רווח של 4.00 לירות לטונה לממשלה,
אחר ניקוי בל ההוצאות.
׳הממשלה מייקרת בכוונה תחילה את
מחירי הבשר הקפוא, בדי לעודד רכישת
עופות קפואים שמחירם עולה כל העת
בגלל ביטול הסובסידיות. בינואר 1978
תבטל !הממשלה עוד סובסידיה לעוף ה קפוא
ומחירו יתייקר בעוד 8לירות ל-

נת במקום אולי ו
באשר פתח ״בנק הפועלים״ סניף חדש
במאנצ׳סטר, אנגליה ,׳הוזמן שר־האוצר
שמחה ארליך לטכס הפתיחה. ארליך
הודיע בי אינו יכול ליבוא, שלח כממלא
מקומו לא את השר הכלכלי השני בחשיבותו,
יגאל הורביץ אלא את שר-
השיכון גדעון פת.
אגב, עוזרו האישי של פית, חנוך שגב,
פורש בימים אלה מתפקידו, אחרי תקופת
כהונה קצרה. הוא פונה לעסקים פרטיים
— ייבוא של צרכי משרד.

קילו. במקביל היא תייקר את מחיר ה בשר
הקפוא בשיעור דומה.
המחסור בכבד קפוא, שנוצר עקב שביתת
עובדי ׳הנמלים באמריקה עומד להסתיים.
השבוע מגיע ארצה משלוח של
100 טון כבד קפוא מארגנטינה ובשבוע
הבא יגיע משלוח נוסף של 150 טון ט־ארצות״הברית.

בתעשיית
היהלומים היו בשנת 12.3 1976
אלף עובדים שכירים. השכר הממוצע לשכיר
בתעשיית היהלומים היה אשתקד
2,454 לירות לחודש. ישבר זה הייה אחד
הנמוכים במשק. אחד מן השניים: או
ששניצר מטעה את קוראיו או שהשנתון
מזייף את העובדות.
י• ׳מכיוון שהעובדים לא שותפו ברווחים
קודם לכן, אין סיבה להניח כי ישותפו
ברווחי המהפך.
• דו״ח בנק ישראל לשנת 1976
מוסר, כי קרן היהלומים גדליה במשך
השנה ב 567 קרן זו מעמידה אשראי
ממשלתי בריבית של ״ 87 לערך, במטבע
זר, לרשות ענף היהלומים. היקף האשראי
שניתן ליהלוימנים בריבית נמוכה עד בדי
גיחוך הייה 3מיליארד לירות. ימבאן שמשה
שניצר או דו״ח בנק ישראל מטעים
את הציבור,
כמה ימים לפני הראיון פורסמה ב־
.שבועון רב־היוקרה ״ביזנס-וויק״ כתבה
על סנדיקאט היהלומים הלונדוני ועל
,נשיאו הרי אופנהיימר. בכתבה סופר על
העלאת מחירי יהלומי-הגלם של הסנדי-
קאט בממוצע של ״ ,177 באשר מחיר
אבני המלס בהן שולטת ישראל הועלה
ב־״ .407 הסיבה שפורסמה בגלוי היא שישראל
קונה עתה אבני מלס בשווקים

נשיא אופנהימר
מדינת׳מבריחים

תו. מכאן שהסודיות שיל שניצר ידועה
ואין בל סיבה להסתירה על-ידי אי-רישום
ספרים. אשר למכירות המלוטש, מצהיר
נשיא הבורסה כי התעשיה מבריחה יהלומים
לארצות שונות,ובניגוד לחוק, ודורש
מממשלת ישראל לסייע למבריחים.
ספק אם ישראל רוצה להתפרסם כמדינת
מבריחים, דוגמת פאראגווי. מה
גם שאין בל צורך לרשום בספרים את
שם הקונה, אלא רק את המחיר ששילם.
מכך בדיוק חושש שניצר. הסיבה: רצון
שלא לשלם מס-אמת.

במדינה

ז*>3י1

המהפך הכלכלי
מחיו העמוד
לפיוסוס ב־השלס
הוד

מיגימום הפרס הראשון

הוא רק

800׳ 4

המועצה להסדר ההימורים בססורט

שלו שחה י1תר

ייוודי

הומששלושחהחתו הערך אותם ע ל פי שוו
בטח אותם במלוא ערכם
פנה עוד היו אל המבטח שלך

הימנע מתת-ביטוח
מוגש ע״י איגוד חברות הביטוח בישראל
דלתותמ1וקירותר אמויר ו

מ 1רלה
הטפטים המעוצבים כיצירת אומנות

רו בקס

המתנה השימושית ביותר

(המשך מעמוד )32
וגם רוצה, כניראה, לחסוך
אכזבות. הציבור חש ישכל
,באלם פאדי׳ * או כפי שהיו.
שלפני המדינה, :אראבישע
ברזה טובה — פנטזייה.״
אף אהד מאלה לא טרח לפרסם אפילו
מילה אחת של התנצלות בפני ציבור קור איו,
בתום הביקור.

עצביו מפני
העניין חוא
אומרים בדור
שטיק׳״ ,או

פ שעים
עלייתו ונפילתו של מטיסה

זזמישטרה טוענות
כי סוף־סוף הצליחה זדכוד
את אחר מסוחרי ;הדווראין
הגדולים ש 7תזיאכיב
אנשי המישטרה לא הצליחו להסוות את
חיוכיהם .״הפעם הוא נפל אצלנו ז)זק,
הוא לא ייצא מזה, הוא יאכל אותה עד
הסוף !״ הם הביטו בסיפוק בארבעת החשו דים
שישבו על ספסלים נפרדים באולם
המעצרים, כשמבטיהם מתמקדים על אחד
מהם, צעיר שחרחר ומוצק, בעל שיער
קצר ומתולתל היפי־זקן בני יומיים —
עמום מסיקה.
חכר ש ל ״ שץ ״.שמו של עמום מסי קה
הוזכר בשנה האחרונה בקשר עם
כמה מפרשיות הפשע המרכזיות שהעסיקו
את מישטרת מחוז תל-אביב.
עד לפני כשנתיים נחשב דג־רקק בעולם
התחתון התליאביבי, והתקלויותיו עם ה חוק
היו בעיקר על רקע עבירות רכוש,
פריצות קטנות וגניבות רכב. לפני כשנ תיים
הוא התפרסם כשנעצר יחד עם גד
(״שץ״) פלום, כחשוד ברצח שימעון (״צי-
צץ״) גילקרוב בתחנת ספורטוטו בתל־אביב.
מאז
רצח ציצון היה ידוע שהמישטרח
מחפשת הזדמנות להושיב את שץ ואת
מקורביו מאחרי סורג ובריח. הזדמנות כזו
נקרתה לבלשי היחידה המרכזית לפני
כשנה. בליל ה־ 8בדצמבר 1976 נעצרו
שץ ועמום מסיקה עם שניים מחבריהם,
שמעיה אנג׳ל ומיקו לויה, סמוך לצריפו
של מסיקה בכפר־שלם. הם׳ הסתודדו שם
ונעו באופן שעורר את חשדם של בלשי
מחלק־הסמים שצפו על הצריף. הבלשים,
ובראשם רס״ר אלי רדון, זינקו ממחבואם,
עצרו את הארבעה, ערכו חיפוש יסודי
באיזור וגילו סליק באדמה ובו כמה כלי-
נשק וכמות של חשיש.
הבלשים היו משוכנעים שהפעם יעלת
בידם להושיב את שץ וחבורתו, אלא
שנכונה להם אכזבה. עורכי־הדין דויד מו עלם,
משה רום ושלמה תוסיה־כהן, הצליחו
לערער את הקשר שבין הנשק והסם שנת גלו
ברשות הרבים — לבין ארבעת הנא שמים.
השופטת המחוזית הדסה בן־עיתו
זיכתה אותם בתהילת השנה מכל אשמה.
מסיקה שוחרר רק אחרי שלושה חודשי
מעצר, ואחרי שהועמד לדין בגין בנייה
בלתי־חוקית. אך לא לזמן רב. במיסגרת
השיטה שפיתח קצין־המודיעין לשעבר
סגן־ניצב סמי נחמיאס, הפך מסיקה ״יעד
מישטרמי״ והושם עליו מעקב צמוד.
היעד המישטרתי .״הוא אחד ה-
ליווייתנים,״ נהגו אנשי המישטרה להצ היר
,״ואנחנו עוד נמצא אותו ונשים
אותו במקום המתאים.״
בחודשים האחרונים נעצר מסיקה פע מיים:
פעם בחשד של החזקת נשק יחד
עם שותפו למעצר הנוכחי, יעקב ברנם,
ופעם נוספת בחשד של הטרדת עדים
ואיומים. בשתי הפעמים שוחרר כעבור
כמה ימי מעצר מבלי שהוגש נגדו כתב-
אישום.
שותפו למעצרים האחרונים היה יעקוב
ברנס שאחיו, נתן ברנס, עומד כיום לדין
באשמת קשירת קשר לביצוע רצח. עמוס
מסיקה ויעקוב ברנס ד.ם חלק מרשת גדולה
להפצת הרואין.״ הצהיר נציג חמישטרה,
רס״ר רפאל בראונשטיין, לסני השופט
ראובן זיו ביום השישי האחרון .״יש לנו
ראיות חותכות לכך. מאיר שרעבי היה
שותף שלהם בעיסקת החרואין.״
נגד הצעיר הרביעי בחבורה — דוד
והבה — לא היו כל ראיות חותכות, אך
(המשך מעמוד )34
* מילת גנאי בערבית שפירושה דברים
בטלים, שטויות!
** ביידיש: חתיכת ערבי.
העו ל ם הז ה 2100

האר נסמן, יהודי־

מקורו במישפחת אלפסי, שעברה ממרוקו
לספרד ומשם נדדה לגרמניה, ושינתה אז
את שמה לפסמן. אחרי ששמע סיפור
דומה גם מפי סבתו מצד אמו (ההורים
היו דודנים) ,החליט הארי הצעיר לצרף
את ״אלפסי״ לשמו, ולנסות לגלות את
ה״שורשים״ של מישפחתו. לאחרונה קבע
ששמו הפרטי פשוט מדי, והוא מנסה
לשכנע את מכריו לקרוא לו ״ה־ארי״
(״ארי״ ב־ה״א הידיעה).
האב עסק במיסחר חלקי־מתכת ישנים,
והארי זוכר ש״לא היינו עשירים, אבל
לא היה חסר בבית שום דבר, לי ולאחי
הצעיר.״ אבל ״אבא עבד קשה ולא היה
לו זמר לחנך אותנו. אמא היתה עסוקה,
ואני הייתי כמו יתום. לא היה קשר ביני
לבין ההורים, כמו בבתים אחרים. זה
רק מזל, או גורל, שהצלחתי לחנך את
עצמי. ברור לי, שלפני שנולדתי היתד,
כבר תוכנית מיוחדת בשביל העתיד שלי,
מבלי שידעתי על זה.״

אמריקאי ממוצא חסי,
טוען 3׳ הוא צאצא
ישיר שר דויד ה מור
16$בל אדם כישראל כדאי מאד בימים
* אלה להביט על עצמו בראי ולבדוק
אם תווי פניו מזכירים את אלה של
הרמב״ם ו/או של דויד המלך (כפי שצוייר
על־ידי רמברנדט) ו/או המונה־ליזה ה מפורסמת.
אם ימצא דימיון כלשהו, יש
לו סיכוי סביר להיות מוכתר אי־פעם
כמלך ישראל. הסיכויים לזכות בתואר זה
גדולים במיוחד אם אותו אדם נושא שם־
מישפחה כמו: שפירא, אשכנזי, הלר,
אפשטיין, ריבלין, לוין, דיין, שניאורסון,
קארו, אלפסי, קצנלבוגן, רוטנברג, ווהאל,
מורגנשטרן, ויטאל או במברגר.
למרבה הצער לא מדובר בינתיים ב נשים.
לאשר, נותר רק להתאמץ, למצוא
חתן מלכותי ולהפוך למלכה בתוקף
נישואין.
מי שיגלה תווי־פנים מתאימים והוא גם
נושא בשם־מישפחה מתאים, יצטרך ל התמודד
על התואר עם הארי פסמן, יהודי
.חביב בן ,48 המכנה עצמו כ״מועמד יורש־העצר
למלכות״ ,ואשר מקדיש את כל
מחשבותיו ומירצו לרעיון המלוכה בישראל.
רעיון המלוכה מקנן עמוק במוחו. נותר
לו רק לנסות ולהפיצו ברבים בקרב אלה
שלא יודעים עדיין איזה גן־עדן מצפה
לאנושות בעידן המלוכה החדש. עיברית
הוא יודע ככדדככה, עובדה שלא עוזרת
לו להפיץ את רעיונותיו יוצאי־הדופן.

איגפקציה ב אוזניי ם
ויבלו ת ברגליים
^ חרי סיום לימודיו בביה״ס התיכון
י בקולומבוס, אוהיו, התגייס הארי, לד בריו,
לחיל־הים האמריקאי. אחר־כך למד
במשך שנתיים בפוקלטה לרפואה באוניבר סיטת
פרייבורג, בשווייץ, עד שלפתע הופ סקה
מילגת־ד,לימודים שלו — ״עד היום לא
ברור לי מדוע״ — והוא נדד לגרמניה.
לעבוד לא היה צריך, כיוון שתשלום
חודשי צנוע הגיע אליו בקביעות מטעם
הצבא האמריקאי. וזאת בגלל שתי סיבות :
הארי הצליח להוכיח שהוא השתחרר מן
הצבא עם אינפקציה באוזניים, כתוצאה
מרטיבות, ויבלות כרוניות ברגליים, בגלל
שלא הצליחו למצוא לו נעליים מתאימות.
״טענתי שזה מפריע לי לרקוד,״ הוא
מספר ,״והרופא קיבל את זה.״

אופס-מור ישו־או
אבל לעומת זאת, גם באנגלית, שהיא
שפת־אמו, אין הוא מצליח תמיד להסביר
את עצמו.

דירה ו מכוני ת
— ב חינ ם
1ךיך מסביר הארי פסמן את חזונו
הפרטי:
״במקום נשיא יהיה לנו מלך. שליש
מהשילטון יהיה בידיו, שליש בידי הכנסת
ושליש בידי בית־המישפט. הכנסת תמשיך
להיות כמו היום, עם כמה שינויים שלא
ידועים לי כרגע, כשהמטרה היא שיהיו
בה נציגים משנים־עשר השבטים. יהיו
בכנסת מומחים שיקבעו לאיזה שבט
משתייך כל אדם בארץ.
״הכנסת תבחר את המלך, שחייב להיות
יהודה. הוא צריך
מבית דויד,משבט
להיות טהור, וצריך לסבול כפי שהמלך
דויד סבל. הסבל יעניק לו ניסיון בחיים,
וכך יוכל להבין את הבעיות של העם.
צריך שיהיה חכם, וצריך שיהיו לו פנים
יפים, סימטריים, כמו בציור של רמברנדט.
המלך יכול להיות נשוי, ואשתו יכולה
• י להיות מלכה.
״לפי המצב האי שי׳ שלי אני מתאים
להיות המלך. היום אין הרבה אנשים
שמוצאם טהור מבית דויד. אולי אחד
ממיליון. היום יש הרבה מעורבים. אני
לעומתם, טהור במאה אחוז, גם מבחינה
רפואית. אני דומה בפנים לרמב״ם, שאמר
על עצמו שהוא צאצא טהור לרבנים מבית
דויד המלך. ואני גם דומה לדויד של
רמברנדט, וגם למונה־ליזה — בשפתיים,
ובעיניים. גם החיוך שלי מזכיר באף אותה, אבל היא אשה ואני גבר.
״אם יש מישהו אחר שיותר מתאים
ממני, לא אתנגד לו. העיקר הוא, שתבוא
מלכות ישראל. אז תיפתרנה כל הבעיות
של המדינה — בחוץ ובפנים. כל העולם
מחכה לזאת, וזהו התפקיד שלנו לעשותו.
עד שאנחנו נעשה את התוכנית הזאת,
כל העמים יהיו נגדנו, כמו היום. המרכז

כמו דו׳ד המרו

על־מנת להוכיח את דימיונו לדויד מלך ישראל המקורי,
הצטלם הטוען לכתר המלולן! בישראל, הארי אלפסי־פסמן,
לפני שנים מיספר בדמותו של דויד, כפי שהוא מופיע בציורו המפורסם של רמ־ברנדט.
לטענתו מוכיח הדימיון בינו לבין המלך המצוייר כי הוא־הוא יורשו האמיתי.

המודאלי יהיה בירושלים, וכל העמים יתנו
לנו דרך־ארץ — כל עם לפי הטבע שלו.
סוף־סוף גם הם יעשו מלכות, כמו אצלנו.
אנחנו המרכז. מכל העולם יבואו לכאן
לקונפרנסים. מלכות ישראל תהיה כמו
מחשב והיא תביא שלום ואושר. מחשב
זה מכשיר שעובד בלי טעות, וכך תהיה
גם מלכות ישראל — בלי טעות. זוהי
זחילתה של אוטופיה, בשביל כל העולם.
ואחרי שאנחנו נהיה מלכות מסודרת ילך
אחרינו כל העולם. כל העמים יהיו עם
אחד. זו האוטופיה של כל הנביאים בתנ״ך,
והרבה אנשים אינטליגנטים מסכימים ל רעיון
המלכות שלי.״
ביום השישי האחרון פירסם פסמן, ב הוצאה
לא־צנועה של 6,000 לירות, מודעות
גדולות בשלושה עיתונים יומיים, בהן
הזמין תומכים ואוהדים, בעיקר בני מיש־פחות
מזרע דויד המלך (שפירא ושווד),
לכנס של התנועה למען מלכות ישראל,
בבית־אגרון בירושלים. בשעות הבוקר של

הכנס מקווה המיועד למלכות לנאום בפני
עיתונאים, חברי־כנסת, פרופסורים וראשי-
עיריות, ואילו בשעות הערב יטיף ל״מלוכה
עם דמוקרטיה מודרנית״ באוזני קהל ה מאות
שיתקבץ במקום. כך הוא מקווה.
במודעות יש תוספת ממריצה בזו הלשון :
חברות בתנועה מקנה לאלף החברים הראשונים
זכות למימון דירה, חנות או מכונית
— חינם, בעת שתקום המלכות. המלך־
לעתיד כבר רואה בדימיונו את ההמונים
הנידחפים להירשם, אבל הוא מעדיף לא
להיכנס בשלב זה לפרטים כיצד תמומשנה
ההבטחות המרנינות הללו. הכל ״לפי
המצב,״ הוא פוסק.
פסמן עלול להתאכזב אם לא יגיעו לכנס
שלו לפחות 500 איש, בעיקבות המודעות
הנ״ל, הפירסום ברדיו ומישלוח אלף הזמ נות
אישיות לאנשים־חשובים־מאד.
הארי פסמן נולד בניו-יורק, להו רים
ממוצא רוסי. סבו מצד אביו סיפר
לו שאחד מענפי אילן־היוחסין המישפחתי

אחרי הרבה שנ-ם של מחשבות על
הארץ והגיגים על היהדות, הגיע אליה
פסמן־אלפסי-מבית־דויד, בשנת . 1953ב משך
שנה למד תורה באחת מישיבות
ירושלים, ולבסוף החליט שזה לא בשבילו.
״רציתי להצליח שם, אבל לא יכולתי, זה
היה כמו מינזר,״ הוא אומר .״איך אפשר
לשבת כל היום על מקום אחד ז אפילו
הרמב״ם אמר שלימוד בישיבה זה לא דרך
יהודית. כל אחד צריך ללמוד עם עצמו.״
הוא התגורר ברחביה, בדירה שקיבל
בעזרת מישרד־השיכון, עד שהחליט למכור
אותה כדי שיהיה לו כסף לדברים חשובים
יותר: הוצאת ספרים וחוברות על הנושא
שהתחיל להעסיקו — מלכות ישראל.
סיפרו בעיקבות המלך דויד לשער הזהב,
בגירסה עיברית ואנגלית, עלה לו 40,000
לירות. עם יתרת הסכום התחיל לשחק
בבורסה, וגם שכר לעצמו דירה קטנה.
איש המלכות עדיין רווק .״היו לי חב רות,״
הוא מגלה ,״אבל משהו תמיד הפריע
לי להתחתן. אשה יפה, בת של בנקאי
עשיר מקנדה, רצתה שנחייה קודם איזה
תקופה ביחד לפני שנתחתן, אבל לא
הסכמתי וניפרדנו. חיי חטא אפשר לחיות
עם אחרות, לא עם האשד. שלך! אחר־כך
היתד. אחת שלא רצתה ללכת למיקווה.
כשהיא הסכימה לבסוף, אני לא רציתי,
כי התעייפתי מהוויכוחים.
״היתד, גברת עשירה, שהיה לד. לב קשה.
לא רציתי להתחתן רק בשביל הכסף. היתד.
אחרת שאמרה שלא מסכימה שאבזבז כסף
על הוצאת ספרים. בעצם, כל הזמן
רציתי להתחתן, כי אני אוהב בחו רות.
מאד, אבל ככה זה יצא, שלא
התחתנתי. אם הייתי נשוי, לא היה לי
זמן היום לעסוק במלכות ישראל.״
בכנס בירושלים מתכוון הארי אלפסי-
פסמן לבחור במנהלי סניפים, כדי לארגן
את התנועה המלכותית בערי ישראל,
להשיב בהרחבה על כל השאלות שיוצגו
בפניו, ולגבת מכל אדם סך של 12 לירות
דמי־חברות. סכם לא גדול, אם מדובר
בהקמתה של מלכות בישראל.

במדינה

גרטווד קואוס, שנפטרה השבוע בגיל ,78 היתה כוהנת המחול

(המשך מעמוד )34
המישטרה ביקשה לעוצרו בשל קשריו
ההדוקים עם מסיקה.
״אני לא מוכן שהדיון יתחיל עד שרום
יבוא,״ קרא מסיקה לעבר השופט. הוא
התכוון לעורך־הדין משה רום, הפרקליט
שייצגו בכל מישפטיו. אלא שאת הפרקליט
רום לא ניתן לאתר, ותחתיו הוזעק עורך־
דין אחר ממישרדו — סמי יונה. אחרי
שעות של המתנה החל המאבק המישפטי
על בקשת המעצר, שנמשך יותר מ שעתיים.
הקונה
היה כלש. רס״ר בראונשטיין
סיפר לבית המישפט שהארבעה נעצרו
בתום עיקוב ממושך, ואחרי שסוכן מיש־טרתי
שהצליח לרכוש את אמונם קנה
מהם הרואין במישקל 13 גרם שתמורתו
שילם 29,000 לירות. אלא ששיטרי הכסף
סומנו, לדיברי איש המישטרה באבקת-
זרחן כך, כשנעצרו הארבעה, ניתן לגלות
בנקל בעזרת בדיקה מעבדתית פשוטה,
את המסלול שעבר הכסף. לטענת המיש־טרה
היה שרעבי זה שהביא את הסם
מהמחבוא ומסרו ללקוח־השוטר. הכסף עבר
לידי ברנס ונתפס אצל מסיקה. אלף לירות
מתוכו נתפסו ברשותו של והבה.
החקירה הנגדית של עורך־הדין סמי יונה
היתד! ממושכת. בסיכומיו הוא טען שה-
עיסקה כולה היתר, מבויימת. מסיקה עמד
למכור את מכונית הפליינזוט שברשותו
והכסף ניתן לו כדמי קדימה ,״אלף לירות
הוא נתן לווהבה שביצע עבורו עבודות
בינוי,״ טען הפרקליט ועמד על כך שבעת
המעצר היה מסיקה במכונית ושאר הח שודים
לא היו איתו. לדבריו, אם נתגלה
זרחן על בגדיו של -ברנס הרי זה הגיע
לשם אחרי מעצרו, בעת שחוקרי המיש־טרה
נופפו לעברו בשטרות הכסף המסו מנים.
השופט זיו החליט לבסוף לעצור

ציור של גרטרוד קראום בצעירותה, שנעשה בידי
1 0 ^ 0
הצייר הווינאי ארתור שטדלר. כבר אז היתה גרט־
•5 0 0
רוד רקדנית ידועה, והציור הודפס על גבי גלויה שהופצה ברבים.

1957

גרטרוד קראום פורטת על פסנתר במיפגש רקדניות
להקתה שנערך בביתה של הזמרת יפה ירקוני.
לפני שלמדה מחול, למדה גרטרוד קראום באקדמיה למוסיקה.

ן* הל המאות שבא להשתתף בטכס *,מישפחה של המנוחה. האמנית — מחלו־צות
המחול בארץ — שנפטרה ביום רבי-
^ ן הלווייה של הרקדנית והכוריאוגרפיר
עי שעבר בגיל 78 משטף־דם במוח, היתה
הידועה גרטרוד קראום, לא כלל קרובי

חשוד מסיקה בכית־ה מי שפ ט
הכסף היה בכיס
את מסיקה וברנם ל־ 15 יום, את שרעבי
לשיבעה ימים ואת וזהבה לארבעה.
מי יושיב את מי? בלשי מחלק
הסמים לא הסתירו את גאוותם .״הפעם
הם יישבו!״ אמרו שוב ושוב.
״זה לא היה פשוט,״ סיפר מאוחר יותר
אחד מהם ,״החברה האלה הם זהירים
וכדי להגיע אל הבוסים הגדולים צריך
לעבוד הרבה ולעבור הרבה מתווכים.״
״גם כאשר מסכמים כבר על עיסקה,״
הסביר אחד הבלשים ,״לוקח זמן רב עד
שהם מביאים את החומר. ה׳בום׳ נכנס
רק לעיסקות גדולות. בעת העיסקה הוא
נוסע לכיוונים שונים, מחליף מכוניות
ועדשה תרגילי־הטעייה רבים. בינתיים הוא
שולח מישהו אחר אל המחבוא כדי שיו ציא
את החומר. צריך הרבה סבלנות,
אבל הפעם היתה לנו.״
שונה היתד, דעתו של עורך־הדין משה
רום. לדעתו, הכרזותיה של המישטרה
מוקדמות, וגם אם ״בישלו״ את העסק
היטב עדיין אין לראות את מסיקה וברנס
כאילו כבר הורשעו בדין .״תהיינה עוד
הפתעות רבות בביודהמישפט,״׳ מכריזים
שני הצדדים.

| ¥ך 1יךך1
1 1 - 1 1 1 *1
(עומדות, מימין
לשמאל) :רחל

?1ך | ךפך 1{8 1ן | גרטרוד קראום (למטה מימין) בחברת בנות להקת
# 1 1ן י 1 1 1המחול שלה לפני 30 שנה. בתמונה נראות טימה
לשמאל) :רינה דווידסקו, יפה ירקוני, הרקדן פרד לנוקס. יושבות (מימין
טליתמן, ורדה גולדמן, נעמי אליסקובסקי ופנינה( .למטה) :ורדה קני.

אשה בודדה. אחותה היחידה, המתגוררת
עם בעלה בלוכסמבורג, לא הספיקה לה גיע
לארץ לטכס הקבורה.
באולם הכניסה של היכל התרבות בתל״
אביב, שם הוצב ארונה, ולאחר מכן בבית
העלמין בקרית־שאול, התקבצו ידידיה ה רבים,
מעריציה, ביניהם הרבה רקדנים
ושחקנים, תלמידים־לשעבר ומעט התלמי דים
שהיו לה בימיה האחרונים. דברים
לזכרה נשאו ראש־העיר, שלמה להט,
מנהלת המחלקה למחול באקדמיה ל מוסיקה
בירושלים, חסיד, לוי, לאה לתרבות הציבורית מהמועצה פורת
ואמנות והשחקן יצחק שילה. את מי־לות
הקדיש השמיע אמן־הקריאה וידידה
הקרוב יהודה ארן .״גרטרוד היתה חושבת
שזה היה מעמד יפה,״ יאמרה,חווה גבעול,
תלמידתה לשעבר ומזכירתה ב־ 25 השנים
האחרונות ,״היא היתה שבעודרצון מה כבוד
שחלקו לה.״
גרטרוד קראום נולדה בווינה ועלתה
לארץ ב־ . 1935״לפני נסיעתה שאלנו או תה
למה היא עולה לארץ,״ מספ רת:
תלמידתה מאותה תקופה. וכיום
מורה למחול .״ידענו שהיא לא היתה ציו־נית
במיוחד. היא אמרה שלמרות שאיננה
ציונית, היא יהודיה, ויש לה הרגשה שהיא
שייכת לארץ־ישראל.״
לפני שהתחילה לרקוד, בגיל ,21 למדה
גרטרוד באקדמיה למוסיקה של וינה. את
לימודיה מימנה באמצעות נגינה על פסנ תר
בבתי־קולנוע, בעת הקרנתם של סר טים
אילמים. היא עברה זמנים קשים
כאשר התחילה להורות מחול — שכן לי מוד
מחול לא היה נפוץ אז והורים לא

גוטווד קואוס בתנוחות־ריק!! שעיצבה כמחול אר׳דשואלי בתחילת שחת ה־140
מיהרו לשלוח את ילדיהם ללמוד ריקוד.
מעולם לא נחקקה לשירתו של פסנתרן
בשיעוריה, היא הצליחה לשלב את הנגי נה
עם הוראת המחול.
״כאשר עזבה אותנו נשארנו אנו, התל מידות,
כמו עדר ללא רועד״״ מספרת
תלמידתה ,״!הסתובבנו בין מורים אחרים,
ולא הצלחנו למצוא תחליף. היא היתה
חביבה מאוד, אם בי נתונה לעיתים למ־צבי־רוח,
כמו כל אמן גדול. לכסף לא
היה שום ערך בעיניה. בכל דבר חיפשה

תתף באחד מכיתות המחול שלה,״ מספ רת
אורנה ,״היא לא הזכירה אף פעם
את עניין התשלום ועודדה אותי בנבואה
שפעם אשתלב בתיאטרון בארץ. היא היתד,
אשה גדולה, נהדרת, בעלת אינטלקט
חריף. כל מי שעבד בשטח אמנות הבמה
וראה אותה — הושפע ממנה. מצער רק
שבזמנו לא היו תנאים מתאימים ללהקות
מחול.׳׳
הרקדנית נמוכודהקומה, שלא נישאה
מעולם, חלקה את דירתה שברחוב פרוג

גרטרוד קראום בחברת חווה גבעול, מזכירתה במשך
25 השנים האחרונות, בעת טכס החתונה של בתה
של חווה, ליאור (מימין) .פרט לתמונה זו, אין לחווה אף תמונה יחד עם הרקדנית.
רק את העניין והסיפוק. לולא היתה לה
תמיד מזכירה, לא היה נותר לה דבר.״

צעדי ג׳אז
לפני ה מוו ת
ך• אשר השחקנית אורנה פורת על-
• תה לארץ מגרמניה, בשנת , 1947 לא
ידעה עיברית והתקשתה למצוא עבודה
בתיאטרון .״גרטרוד הזמינה אותי להש־

בתל־אביב עם ידידתה אלזה שרף, מורה
למחול שהגיעה לארץ מווינה שלוש שנים
אחרי גרטרוד. מותה הפתאומי של אלזה,
לפני כעשר שנים, השפיע עליה קשות.
לפתע נשארה לבדה .״אני לא אדם שצריך
מישהו לידו כל חמש דקות,״ אמרה כע בור
זמן לתלמידתה וידידתה, הרקדנית
רותי מוזיקנטסקי ,״אנשים חושבים שאני
סובלת מזה, אבל אני יכולה להיות הרבה
עם עצמי.״
למרות שהמשיכה להורות עד ימיה ה־

אחרונים — שבוע לפני מותה הדגימה
צעדי ג׳ז באקדמיה למוסיקה בירושלים —
היו לה התלבטויות בקשר לכך .״היא אמ רה
לי פעם שאיננה יודעת אם המאמץ
ללמד שוב ושוב הוא כדאי,״ סיפרה הש בוע
רותי .״גרטרוד טענה שהאנשים לא
קולטים את האמנות שלה כפי שהיא מנסה
להעבירה הלאה, אבל למרות זאת היה
לה צורך חזק ללמד ולתת מעצמה. היא
היתה כמו מעיין נובע, וההוראה היתד,
בשבילה אתגר אישי. גם כשהיתה חולה
וכבר בקושי עמדה על רגליה, בשנים ה אחרונות,
לא עלה בדעתה להפסיק ללמד.
הוויתור על כך נראה לה כמו המוות.
״היא היתה מאוכזבת מהופעות מחול
בארץ. אמרה שלאנשים אין מה להגיד,
ושאלה בשביל מה הם מבזבזים כל־כך
הרבה כסף. לפעמים היתה מוסיפה שד-,
תפאורה יפה ...לעומת זאת התלהבה מה חומר
האנושי בארץ, אמרה שיש כישרו־נות
ויש עם מי לעבוד, אבל צריך אמן
שיידע לגלות ולפתח את מה שיש.״
בשנות השיא של פזעילותה הופיעה
גרטרוד קראום עם להקתה בהצגות של
האופרה הישראלית ובקונצרטים של ה־תיזמורת
הפילהרמונית. היא יצרה את
הכוריאוגרפיה בהצגות תיאטרון ובמופ עים
שונים בקיבוצים. הבמאי־מפיק מנחם
גולן שיתף איתה פעולה בתקופת היותו
מדריך לדראמה בקיבוצים.
״היא. הקדישה את כל חייה לאמנות,״
אומר גולן ,״יש לה, לדעתי, חלק עצום
ביצירת מה שנקרא המחול הישראלי. אני
לא יודע מה נתנו לה הערכה מספקת.
נראה שבשנים האחרונות היא נדחקה
לקרן־זווית. שנים אחרי שעבדנו יחד
היתה מגלה עניין במעשי, אמרה שהיא
עוקבת אחרי מה שקורה איתי. נשארתי
מעריץ שלה, ביהוד של הכושר והאי שיות
הדינאמית שלה.״
בשנת , 1951 כאשר אבנר חזקיהו היה
עדיין עולה חדש ושחקן בלתי־מוכר, צפ תה
לו גרטרוד קראום עתיד מבטיח בתי אטרון
.״היא היתה אשת תיאטרון מוש למת,
עם הבנה עצומה למוסיקה, לתיפאו־רה,
לכל דבר,״ אומר חזקיהו ,״היתה לה
תפיסה לא־רגילה, עם הרבה הומור.״ גם
השחקן יעקב בודו, שנשלח לפני 25 שנים
לסטודיו שלה, יחד עם חברים נוספים
בלהקה הצבאית שבד, שירת, נמסה עם
מעריציה .״היא היתה מורה יוצאת מן
הכלל וקפדנית מאוד,״ ניזכר בודו בעת
הלווייתה .״דרשה מאתנו שתוך שבוע
נדע לרקוד בצורה מושלמת. השפאגאטים
שאילצה אותנו לעשות היו הורגים אר

עיגי ילדה
וחיוך ת מי ם
; ף זמרת יפה ירקוני היתד, חניכתד,
י 1של גרטרוד מגיל תשע, במשך 12
שנה. יפה, שבאה ממישפחה חסרת־אמצ־עים,
למדה אצלה בחינם וגרטרוד אף
(המשך בענזוד )40

ריקוד חסידי

כשלראשה ,1
מיגבעת |
הו־ושערותיה
משמשות כתחליף פיאות,
לפיאווז, הו
חסידי8 .
קוד ח סיד
פיעה גטרוד בשנת 1946 בריקוד

1 3 7 -

..החיים צריכים להימשך!־־ היתה קויסמתה
דר הדש בו ז -והפכה אשו דיהסי־

לחיות ־
קודם כל הסברתי לבתי הבכירה, אושרת,
מה בדיוק קרה. ביקשתי ממנה שתבכה
ובכיתי יחד איתה. באותו רגע קמתי בכו חות
עצמי ואמרתי׳ :זהו, החיים חייבים
להימשך׳ !״
״קמתי ויצאתי לעבודה, אחרי שש שנים
שבהן לא עבדתי, זה היה קשה. שלומית, ה קטנה,
נשארה בבית עם מטפלת. הבנות הג
דולות
הלכן לגן, עבדתי בתל-אביב וגרתי
בהרצליה. אבל הגרוע מכל, העבודה לא
עניינה אותי.״
את העניין מצאה אילנה בתחום שונה
לגמרי. מכל אלמנות טרגדיית מינכן היא
הידועה ביותר. את מירב מירצה וזמנה
השקיעה בטיפול בבעיותיהן של המשפחות
השכולות, עבדה בהתנדבות באירגון נפגעי

אילנה רומנו נתמכת בהלוויית בעלה. היא
ך 1 1 | 1ך
1ל ך 1 1 1 1ל | 1ך\ 1
היתה שווייה במצב של עירפול־חושיס
^ 1111
1\ 11111 1111 111
מ שו אובעיס־ושמונה שעות. למען הילדות החליטה להיות חזקה ולהתגבר על האסון הכבד.
ן 5בספטמבר 1972 היתה אילנה
* רומנו, עקרת-בית צעירה ואם לשלוש
בנות, בדרכה למספרה. למחרת היה אמור
בעלה, מרים־המישקולות יוסף רומנו,
ספורטאי מצטיין ושליח ישראל לאוליפד
פיאת מינכן, לשוב ארצה מהאולימפיאדה.
שתי בנותיהם, אושרת בת החמש ורוחה
בת הארבע, היו בגן. הבת השלישית,
שלומית בת ארבעה החודשים, ישנה במי טתה
בבית ובייבי-סיטר השגיחה עליה.
אילנה עשתה סידורים אחרונים לפני ה יציאה
מהבית. הרדיו במיטבח ניגן. לפתע
הופסקה התוכנית המוסיקלית. הקריין הו דיע
כי מחבלים השתלטו על בניין המגו רים
של הספורטאים הישראליים במינכן.
השעה היתד. תשע בבוקר, ומאותה שעה
ועד עצם היום הזה חיה אילנה רומנו
בצילו של אותו מאורע טראגי, ששינה
את חייה מן הקצה אל הקצה.
עד אז היתד, האשה הנאה, בעלת ה עיניים
החומות הגדולות מפונקת. היו לה
אומנם שלוש בנות אך בעלה יוסף, שלו
היא קוראת עד היום בחיבה יוסי, נשא
אותה על כפיים. אילנה רומנו מעולם לא
שילמה חשבונות. היו לה עוזרת צמודה,
וחשבון פתוח בבנק. היא לא הטריחה
את עצמה לקניות. הבעל עשה זאת עבורה.
היא קיבלה כוס קפה למיטה, ואם הת חשק
לה פיצה בארבע לפנות בוקר, מיהר
למלא אחר מבוקשה.

אישל אילנה כאשת יחסי ציבור וזיתה; שלא
בכוונה, במיסגרת עבודתה להנצחת זכר חללי
11 ׳ 1
י * י י 1 1 1 1 / 11 1 1 /
מינכן. במיסגרת זו נפגשה עם עיתונאים, שלחה מיברקים לראש הממשלה, שר־החוץ
ויו׳׳ר הכנסת, אירגנה משלחות, פטיציות והפגנות ורכשה לעצמה ניסיון רב.

״ ה חיי ם חייבי ם
להימ שך!״

האלמנה

אילנה רומנו מתנערת
מן האומללות הכרוכה
בכינוי זה. לדבריה, על כל אלמנה לשקם
את חייה למען עצמה ולמען ילדיה, ולא
לחיות בצל האסון הכבד כל ימי חייה.

הקרה לאשה הקטנה שחסתה בצילו
ו של בעלה כל השנים, ולפתע עמדה נו כח
נסיבות טראגיות? איך התגברה על ה בעיות?
כיצד שיקמה את חייה?
מספרת אילנה רומנו :״יום אחרי
ההלווייה, כשישבתי עדיין שבעה ב בית
הורי בעלי, ביקשתי לראות את
הילדות. ברגע שהן הופיעו בפתח החלטתי
להיות חזקה, לקחת את עצמי בידיים.

עם טינה

אילנה רומנו עס טינה צ׳ארלס, זמרת הדיסקו הבריטית שביקרה
בישראל, שלה הצליחה לארגן כיסוי עיתונאי נרחב, להפגישה
עם ראש־הממשלה, לארגן לכבודה מסיבות ואף בעיטה בכדורוי של כוכב בית״ר ירושלים
אורי מלמיליאן. אלא שטינה, הסובלת מאימת קהל, לא עמדה בהתחייבויותיה הרבות,
עבורה.
ואילנה לא תמיד הצליחה להביא אותה לפגישות אותן יזמה

של אילנה הגס, א למנת גגינכן. היא נתחה
צ ׳בור למוסדווז ולמכביום־אווחים

פעולות האיבה, שבראשו עומדת השחקנית
חנה מרון, טיפלה במשפחות השכולות,
נסעה לגרמניה כנציגת המשפחות לאזכרה
הראשונה לספורטאים, העניקה עשרות רא-
יונות ברדיו, בטלוויזיה ובעיתונות, ורא תה
בהנצחת זכר קורבנות מינכן אתגר
ומשימה לכל החיים.
בעבודתה זו למען הנצחת הקורבנות
רכשה לעצמה אילנה עיסוק חדש. הסתבר
לה כי היא מחוננת בכושר דיבור ושיכנוע
בלתי־רגילים. היא גילתה גישה חדשנית,
לא נבהלה מהעיתונות, הבינה כי יש
לשתף את הציבור במתרחש סביב נושא
קורבנות מינכן. היא לא היססה לחשוף
את חייה הפרטיים ובלבד שיינתן כיסוי

זכר קורבנות מינכן החלה אילנה רומנו
מנהלת חיי חברה מלאים. שנתיים אחרי ד,ט-
ראגדיה עזבה את דירתה בהרצליה, עברה
לדירה גדולה בתוכנית למ״ד. הלשונות
הרעות החלו מתגלגלות. אילנה רומנו
האלמנה, היתד, אשר, צעירה ויפה, שיצאה
בחברה ולא הסתובבה עם פרצוף של
תישעה־באב. מספרת אילנה :״להיות אל מנה
זה לא פשוט. קשה להיות אם ואב
ביחד, עם כל האחריות המתחלקת בדרך־
כלל בין שני אנשים וד,נופלת פיתאום
רק על כתפייך שלך.
״כשהתאלמנתי, הייתי בהלם, המושג
אלמנה זיעזע אותי, הייתי אומללה, חם־
רת-אונים. לא יד עתי אפילו לשלם חשבו־

הסגנון החוש

אילנה רומנו כיוס, חמש וחצי שנים אחרי האסון, אשה
נאה ומטופחת, עם חבר קבוע וח יי חברה פעילים
וקאריירה חדשה כאשת־יחסי ציבור .״במאבק להמשך החיים אני ניצחתי,״ היא אומרת.

חדשים. אלה היו אנשים שונים מאלו
שהכרתי קודם. היו בהם אנשי בוהמה,
עיתונאים וגם ספורטאים. יצאת לבלות,
אירחתי אנשים והלשונות הרעות המשיכו
לרכל. אמרתי לעצמי: העולם בנוי ככה,
אין מה לעשות, אני צריכה להשלים.
אני באמת לא כועסת על אותם האנשים,
אני אפילו יכולה להבין מה הרגיז אותם*
דבר אחד השתדלתי: שהרכילות לא תפגע
בילדות, אבל זה לא עזר לי. אנשים היו
רעים הם תפשו את הילדות וחקרו אותן
מה קורה אצלנו בבית. אבל הילדות
חונכו לא להוציא החוצה מה שקורה
בבית.

אשת יחסי־הציבוו

אילנה רוכזנו ליד שולחן עבודתה ברירתה
שבתוכנית למ׳׳ד. תוך זמן קצר הצליחה לרכוש
לה מוניטין, וכבר נטלה על עצמה עבודות נוספות, בפתיחת הקאריירה החדשה שלה.

הולם למאבקן של האלמנות להנצחת
יקיריהן. אילנה רומנו, במודע או שלא
במודע, הפכה אשת־יחסי־ציבור מצטיינת
לאלמנות מינכן.
שנתיים הקדישה אילנה לעבודתה זו,
שהיא רואה בה מלאכת קודש. ואז נטלה
על עצמה משימה חדשה. היא מספרת:
״נטלתי על עצמי את משימת אולימפיאדת
מונטריאול. לקחתי שנת שבתון מעבודתי,
וטיפלתי רק בנושא מונטריאול, ניהלתי
מילחמה פנימית נגד מוסדות בישראל
שהתנגדו לייצוג של המשפחות השכולות
במונטריאול, ומילחמה חיצונית נגד הוועד
האולימפי כדי שיאשר דקה דומייה לזכר
הקורבנות במשחקים. לא זכיתי במאבק
נגד הוועד האולימפי, אך זכיתי בדבר
אחר, אני ושאר הנציגים היינו במונט ריאול.
ראו אותנו שם, הוכחנו שאנחנו
לא שכחנו ושלא ניתן לעולם כולו לש כוח,
הענקנו ראיונות עיתונאיים, הוד
ראיינתי בטלוויזיה בראיונות מחוף אל
חוף, נדהמתי כשפגשתי עיתונאי שלא
ידע מד, בדיוק קרה במינכן.
בד בבד עם פעולתה למען הנצחת

נות. אני תמיד רק טיפלתי בילדים ובעלי
סידר הכל. והנה, פיתאום נפלו עלי עש רות
דברים. זה התחיל בחשבון המים
ונגמר בחינוך הילדים, ובין זה לזה היו
המון דברים כמו הדאגה לכלכלת הבית
ואירגונו. ואני, שלא ידעתי מה זה להיות
לבד לילה אחד בימי חיי, מצאתי את
עצמי לבד לגמרי. ואם לא די בזה, אז
התחילו לשונות רעות, אנשים שעינם צרה.
ולרכילות הרי אין סוף.
״מה לא אמרו עלי. וזה לא יהיה נכון
להגיד שלא התייחסתי, הייתי פגיעה מאד,
לקחתי ללב. כבר מהחודש הראשון דיברו.
יצאתי עם חברה לקפה בשעות הערב
ד,מורדמות, זה הפך סקאנדאל. קניתי אוטו,
התהפך העולם. כשעברתי דירה, שנתיים
אחרי האסון, בכוונה להינתק מהסביבה
הקודמת שלי, חשבתי שהרכילות *יפסק.
טעיתי. היא נמשכה, ועוד איך. גם בתוך
החברה הישנה שלי ושל בעלי ריכלו עלי,
לא מרוע לב אלא מחוסר-אובייקטיביות.
החברה הכירה אותי כאשתו של יוסי,
והיא לא היתד. מוכנה לקבל אותי לבד.
״אחרי האסון התחלתי להכיר אנשים

״בינתיים פסקה הרכילות. מזה זמן־מה
יש לי חבר. החברה הבינה שאי-אפשר
יותר להתעלל בי, שכעת אני מוגנת. אשד,
שהיא לבד לא מצליחה לשמור על שמה
הטוב אפילו תשב בבית ולא תוציא את
אפה החוצה. אבל ברגע שיש לידך גבר,
כל היחס של החברה אליה משתנה. זוהי
עובדה.
״אני רואה היוכן דברים בצורה שונה
לגמרי ממה שראיתי אותם לפני חמש
שנים. לדעתי, אלמנה צריכה קודם כל
להתחזק ולדאוג לחיי היום־יום שלה, לשים
את האסון במקום המכובד שלו הוא ראוי.
(המשך בעמוד )40

יש משהו בשם בוגרט
שנשים אינו יכולות
לעמודבפניו.״!
אפטר-ש>>ב,
מי קולון, דיאודורנט וקבון

— ד חיו תבכד !מזיר

ה כו הנ תהג דו ל ה

(המשך מעמוד )39
(המשך מעמוד )37
שילמה את דמי נסיעותיה באוטובוס. הל אבל
אסור לה להפוך את האסון למטרה.
הקה, עם גרטרוד כסולנית הקבועה, הו היא
מוכרחה להמשיך לחיות. היא לא
פיעה ביצירות קלאסיות, באופרות כרי-
מוכרחה להתחתן שנית, היא צריכה לחיות
גולטו, כרמן והליצנים, ובאופרות כעטאת
חייה, להתאוורר, לנשום אוויר, נקי.
לף וסילבה.
רק כך היא תגרום אושר לילדיה. אלמנה
גם לא צריכה להיכנס לפאניקה של נישו ״היינו
להקה נהדרת,״ מספרת יפה,
אין מחדש. היא חייבת כל הזמן להעסיק
״לא ייאמן מה שהיא עשתה מאיתנו.
את עצמה.
אני חייבת לה עד היום את צורת הע ״הכאב
קיים. צריך ללמוד לחיות איתו,
מידה שלי על הבמה. כשהופענו במחנות
לבטא אותו בבית — לא בחוץ. החברה
צבא, בפני חיילי הבריגדה היהודית, בימי
לא אוהבת את הכאב, לא אוהבת אנשים
מלחמת העולם, היא לא הירשתה לנו
אומללים. אני, באופן אישי, העדפתי ש-
לרדת מן הבמה אחרי ההופעה. היא הר ירכלו
עלי ויספרו סיפורים, מאשר שירח גישה
אחריות כלפי הורינו ופחדה שנצא
מו ויגידו: אומללה. כשאני רואה אלמנה
עם חיילים. אם רצו לרקוד איתנו — זה
שנהנית מהאומללות שלה, אני מייד מס היה
צריך להיות על הבמה, ותחת הש בירה
לה שזוהי טעות עקרונית.
גחתה.

״במא בק —
אני ני צ ח תי! ״

״היה לה אופי חזק. היא התעקשה שכל
דבר ייעשה בהתאם לרצונה, אחרת היתה
משתוללת. היתד, כנה מאוד. בהצגה לא-
טובה בתיאטרון היתה יוצאת באמצע,
כשהיא מפליטה בקול־רם קללה בגי־מ־נית.
למרות שנותיה הרבות בארץ, דיב רה
בשגיאות, ולפעמים התקשתה להביע
את עצמה בעיברית. מצד שני נהגה להנד
תיע אותנו מדי פעם במילים, מפוצצות/

זה עתה הגיע

1101]$£זא[ק
א 10ז5?£01/\1 £01
0 16£11 77א
? 61 0 ! 7116 ¥631

5 £ט ^1 0

גיטרות אקורדיונים
כלי־נשיפה * אורגנים
מיתרים תופים
השאלה +מבירה +
תיקונים

גינזבווג מוסיקה
אלנבי ( 48 ליד רח׳ גאולה) ת״א,
טל 57773 :־03
נוסד ב־ 940ת
ביוריתמוס הפצה בלעדית
סטימצקי

רוב ק

המתנה שבהישג ידך

(השעון הביולוגי)
מעתה תוכל לקבל את תרשימי
הביוריתמוס שלך מנותחים ע״י מחשב.
(המחירים כוללים מ.ע.מ! .ומשלוח)
• מחיר נתוח ל־ 3חדשים — 56.ל״י
• מחיר נתוח לחצי שנה — 89.ל״י
— 152.ל״י
• מחיר נתוח לשנח
שלח/י את תאריך הלידה שלך וצרף
שיק על הסכום המתאים לפקודת
ו..ד.י. שירותי פרסום, ת.ד 39799 .ת״א

^ אלמנות יש, המון, בעיות. גם
עם מישפחת הבעל, ואני לא מא שימה
איש. אני יכולה להבין איך מרגישה
המישפחה כלפי האלמנה ברגע שהיא מפ תחת
עצמאות. הם מרגישים כאילו רכושם
נלקח, ותמיד צצות בעיות. אך ברוב ה-
״גרטרוד היתה מפוזרת. היא יכלה לש מיקרים
אין ברירה, וחייבים להחליט :
אול, מישהו ראה את הארנק שליו׳ כא החיים
הפרטיים — או מישפחת הבעל.
שר הארנק היה תלוי על זרועה. היו לה
״אם אלמנה מכירה גבר, היא צריכה ילדותי עיניים כחולות כשל ילדה, וחיוך
לחיות איתו. על אחת כמה וכמה אם יש
תמים. למעשה היתה נאיבית, ,קנתה׳ כל
לה ילדים. הוא צריך לחיות עם ילדיה,
דבר, אבל אם גילתה ששיקרו לה, היתה
לראות אם הוא מסתגל לחיי מישפחה לפני
רותחת מכעס.
שהם כורתים ברית של חופה וקידושין.
״אף פעם לא טיפחה לעצמה יחסי־צי-
הילדים יקבלו כל גבר כשימחה. אחרי
בור. כאשר דיברתי איתה על אפשרות
הכל, הם מצפים לאדם שיש לו סמכות.
שתופיע בתוכנית הטלוויזיה חיים שכהם
רוצים אבא בבית. כשלעצמי, אם
אלה אמרה שהיא לא אוהבת מצלמות.
אתחתן, זה לא יהיה בשבילי אלא בשביל
הילדים. אם הילדים לא יסתדרו עם הגבר
״עם רוב התלמידים שמרה על קשר.
שלי, קשה לי להאמין שאתחתן איתו.״
אחד מהם, הרקדן־כוריאוגרף יונתן כר ובינתיים,
עד שתתחתן — אם בכלל —
מיו׳ העריץ אותה שנים ונהג להתייעץ
מנהלת אילנה רומנו חיי חברה פעילים,
איתר, בכל דבר. הוא אפילו לקח אותה
מטפלת בשלוש בנותיה ומטפחת את ביתה.
למופע הראשון שלו באולימפיה בפא אולם
את חלומה הגדול הגשימה רק ב ריס.״
שבועות
האחרונים. היא פתחה בקאריירה
יפה כואבת את מותה של גרטרוד :״כל
חדשה, כאשת יחסי-ציבור. עוד בעת הטי זמן
שהיא חיה היתה לי הרגשה שחיי
פול בנושא הנצחת חללי מינכן גילתה
בתור ילדה הם כאן, קרוב אלי, ברחוב
שיש בה תכונות שהן יסודיות לכל איש
פרוג. יש לי עכשיו הרגשה כאילו לקחו
יחסי ציבור, ולפני כחודש ימים הציע
ממני את הילדות שלי.״
לה האמרגן שמואל חוגי, שהכיר את בעלה
המנוח, לארגן את יחסי הציבור של זמרת־פועלה
של גרטרוד קראום זיכה״אותה
הדיסקו טינה צ׳ארלם.
בפרס ישראל בשנת .1966 לפני שנה זב-
אילנה קיבלה על עצמה את העבודה
,תה באזרחות״כבוד של עיר״ית תל-אביב,
״בחיל ורעד״ ,לדבריה, עברה מרחץ זיעה
וכן בדרגת פרופסורה מטעם האקדמיה
עם כל טלפון שעשתה כדי לארגן את
למוסיקה בירושלים. תוך זמן קצר תיוחד
יחסי הציבור. אך טבילת האש הראשונה
לה פינה מכובדת במוזיאון והארכיון ה עברה
בהצלחה. טינה צ׳ארלס קיבלה כי ישראלי
לתיאטרון, במרכז תל־אביב. חו סוי
נרחב בעיתונות וברדיו, וגם הטלוויזיה
דש לפני מותה ריכזה גרטרוד תמונות,
גילתה בה עניין, אך האמרגן חוגי סירב
קטעי עיתנים, פלאקאטים ומיכתבים, והע-
לאפשר לזמרת להופיע בטלוויזיה.
בירה אותם למנהל המוזיאון, השחקן יהו אולם
את השיא שברה אילנה כאשר
דה גבאי, שהיה גם ידידה האישי,
אירגנה לטינה צ׳ארלם, זמרת בריטית
אלילת גילאי העשרה, פגישה עם ראש
הממשלה מנחם בגין, באותו יום שבו
מסר את האיגרת המפורסמת ובה ההזמנה
לנשיא סאדאת לבקר בישראל לידי ה שגריר
האמריקני סם לואים.
איך עשתה זאת? מספרת אילנה :״הת 6פ
נ י 15שנה רכשה גרטרוד קראום
קשרתי עם שלישו של ראש הממשלה,
/בית ערבי משופץ בכפר״האמנים עין-
אל״מ אפריים פורן, שאותו אני מכירה
הוד, ובסופי־שבוע נהגה לנסוע לשם כדי
מפעילותי באירגון אלמנות מינכן, והצע לפסל
ולצייר. תערוכתה הראשונה והאח תי
להפגיש את בגין — שגם אותו אני
רונה, שנערכה לפני שנה בתל־אביב, לא
מכירה מפעילות זו — עם טינה. כעבור
זכתה לביקורות נלהבות, והדבר ציער
כמה ימים התקבלה תשובה חיובית. הגענו
אותה. אבל היא יכלה להתנחם בכך שכל
ללישכת ראש הממשלה ובגין קיבל אותה
התמונות והפסלים נמכרו.
בלבביות עצומה. הוא הציע לי להעביר
לה את מילות השיר ירושלים של זהב.
לפני כארבע שנים לקתה בליבה, ומדי
באותו רגע נכנם גם שר-החוץ, משה דיין,
פעם אושפזה לתקופות ארוכות בבתי־חו־ללישכה,
ובגין הציג את טינה לפניו.
לים. את הסטודיו שלה שברחוב דיזנגוף
הוא התנהג כמו אבא טוב. לא מעניינת
נאלצה למכור. ימים אחדים לפני מותה
אותי הפוליטיקה ולא הצבעתי בשביל
גילתה לידידה שהיא מרגישה כי מותה
בגין בבחירות, אבל אני ממש אוהבת
קרוב, אבל ביקשה ממנה שתתלווה אליה
אותו. הוא איש חם, כמו אבאל׳ה טוב.״
למסע־קניות של בגדים, נעליים ותכשיט
אחד — טבעת גדולה.
מיבצע טינה צ׳ארל׳ס הסתיים, ואילנה
רומנו משנסת עתה את מותניה לקראת
שעה לפני שאיבדה את הכרתה עדיין
מיבצעי יחסי־ציבור פרסום לכוכבים חד ישבה
עם מזכירתה בבית־הקפה התל־שים
העומדים לפקוד את ישראל. יחד עם
אביבי הקבוע שלה, דיצה. כאשר חשה
זאת נטלה על עצמה את עבודת יחסי
ברע, עזבו השתיים את המקום. דקות אח הציבור
לתיאטרון חיפה, ואת כל עבודתה
דות אחרי שנכנסו לדירה התעלפה גרט-
היא מנהלת באמצעות דרך הטלפון ב רוד.
היא נפטרה כעבור יומיים בבית-
ביתה. היא מרוצה, וילדיה מרוצים.
החולים איכילוב, מבלי שהכרתה תשוב
אילנה רומנו שיקמה את חייה, זרק ה אליה.
לשונות
הרעות עודן מתגלגלות. אך היא
מסכמת :״ידברו להם האנשים כאוות
בחודשים האחרונים החלה כותבת את
נפשם, במאבק להמשך החיים הנורמליים
האוטוביוגרפיה שלה. עתה יצטרך מישהו
אחר לסיימה.
שלי — אני ניצחתי!״
טבעת גדולה

נעמי רון

שרית ישי 1
ה עו ל ס הז ה 2100

/לא לגברים! לא לגברים! לא לגברים! לא לגברים! ל

קר בוואריה ע ולמי
אף מיסעדה בארץ אינה מעיזה לפתוח שעריה ללקוחות לפני
שהצטיירה בחוזה עם חברה המספקת לה טרי, ישר מהשטנץ,
בוואריה עתירת ידע, עם מירב חידושי הפלסטיקה, הגומי והתפד
ציות. שמועה מספרת על סוכנים החורשים את כל המיזללות הני דחות,
עם תיק ג׳יימס בונד ביד ובתוכו בוואריה בודדת.
במיקרה שבעל המיסעדה אינו משתכנע בנקל, הם פותחים את
תיק הג׳יימס־בונד, ומטילים את הבוואריה בכוח לריצפה. הבוואריה
מנתרת ומקפצת כמו משוגעת — אבל לא מתפרקת. אחר־כך
הם נושכים אותה מסביב — ואפילו לא נשארים סימני שיניים. זהו
מחזה מרשים מאוד — ותמיד, בסופו, בעל המיסעדה משתכנע.
כל שעליו לעשות עם בוא הקליינט השוקק לבוואריתו הוא: נשי פות
קלות להסרת האבק, ושיפשוף נמרץ על המיכנסיים להשגת
הברק הרצוי.
אבל יש גם בוואריה אחרת: קיצפית. חלומית. מירקמה אחיד,
קפוא בלא יותר מדי ז׳לטין ולא פחות מדי. בוואריה שביציה לא
ניקוות לשיכבה צהובה בתחתית, וקציפתח דלילה למעלה. מין
קינוח נהדר שכזה :
#לסיר רחב ושטוח שופכים כוס וחצי חלב רגיל (לא מעוקר
בגלל הטעם שאינו מתאים לבוואריה) +שקית אחת אבקת
ז׳לטין 14 גרם( .ארדי מוכר במישקל הזה — שתי שקיות כאלו
באריזה אחת) +רבע כוס סוכר +קורט מלח. מרתיחים תוך
בחישה מתמדת עד שכל הז׳לטין נמס. מורידים מהאש.
;• מערבבים לתוך זה בבחישה ארבעה חלמונים, ומניחים בצד
לצינון לשעה. כאשר המירקם מקדיש למצב נוזל רירי צמיג מעט —
• 1מקציפים במיקסר את ארבעת החלבונים הנותרים +פחות
מחצי כוס סוכר, לקציפה מאד־מאד נוקשה. בעזרת כף גומי מע בירים
לצלחת, ומפנים את הקערה עבור:

ביאור:
למי שנדפקה עוגת הגבינה האלוהית

• חום האפייה לא היה נמוד
מספיק.
• משך האפייה לא הספיק.
אם התנור חם מדי למאפה —
נוצר קרום פהה למעלה, והתוך
נשאר דליל. אם גם התוך וגם
המאפה נשארו בהירים, יש להג
׳ביר מעט את החום, ולהאריך את
משך האפייה. זה יוצא אלף אחוז.

> 9שקית אחת שמנת מתוקה צוננת מאד להקציף.
׳ • להגליש לקערת המיקסר את קצף הביצים מהצלחת, ולערבב
בתנועות קיפול. להוסיף את עיסת החלב ד,צמיגה צהובה, ולערבב.
כאשר כל התערובת מקבלת גוון אחיד, שופכים לקערה מלבנית
(רוחב שפת הדפנות בערך 16 על 30ס״מ) מרופדת צפוף בביש-
קוטים פחות או יותר שלמים, מורטבים בחלב.
!• מפזרים על הקרם למעלה 100 גרם אגוזים קצוצים דק,
ומדביקים על פני העסק כולו ניילון במהודק, למניעת התייבשות
וקליטת ריחות המקרר. שמים במקרר למשך יום ולילה, ורק אז
זה ראוי לאכילה. הצינון משנה ומשפר את הטעם ללא הכר.
מוציאים מנות בעזרת כף־טיגון שטוחה, ורק לפני ההגשה
משחררים מלמעלה על כל מנה סירופ שוקולד קנוי.

הערות :

• 1לא להוסיף שום תמציות וניל, רום, או שקדים כדי לא
לפגום בטעם.
! 0ברוב הבוואריות מתרכזת בתחתית שיכבה צהובה. הדבר
נגרם עקב עירבוב תערובת החלב עם הקצפת כשהחלב עדיין
נוזלי. המתנה עד לקרישת תערובת החלב למצב נוזלי רירי צמיג
מונעת את התופעה, ומאפשרת השגת מירקם אחיד.
• 1לא כדאי לזרז את תהליך ההקדשה במקרר — כי אין בקרה
על תהליך ההיצמגות. דקה מיותרת — והתערובת מקדישה מדי
ומתערבבת אחר־כך בגושים. אם בכל זאת ־מתעקשים, וקורה הברוך,
מתקנים על־ידי חימום מחדש. הז׳לטין יימס שוב למצב נוזלי.
אבל לאלהרתיח, בגלל החלמונים שכבר מצויים בפנים.
•:עוצמים את העיניים, וחושבים על כל האלפים שבעצם
הרגע הזה אוכלים קש וסבורים שזה בוואריה. זה משפר את הטעם
אפילו עוד יותר.

רגע חו שבים

ד״ר ד. ק .ג׳ארווים, האורים־והתמים ב שטח
הרפואה העממית־טיבעונית, מספר
בסיפרו רב־תמכר על הישגים מדהימים
בריפוי ׳וסילוק פגמים שונים, בעזרת שמן
הקיק.
הרופא מעיד על אנשים אשר צמחה
להם, או היתד. להם, יבלת, והיא נעלמה
לחלוטין אחרי שהחלו למרוח, לפי עצתו,
שמן קיק בוקר וערב ,׳תוך שיפשופים ׳נמ רצים
לתוך העור. תוך פירקי זמן ׳של חו דש
עד שישה ׳שבועות נעלמו הגידולים
לחלוטין! ,והותירו עור חלק. את השמן יש
לשפשף אל ׳תוך העור, בעזרות האצבע,
בערך 20 פעמים, כדי שהשמן יחדור —
בוקר וערב, בהתמדה.
אותו הטיפול יש להעניק לכיתמי לידה,
ול״כיתמי-הכבד״ — אלה כיתמי הזיקנה
קרמבולה ברחוב בן־יהודה בתל־אביב, בקטע ש בין
שדרות בן־גוריון ופרישמן, מצוקת
.אולי שתי חסויות ירקות בסך־הכל שבהן
׳ניתן להשיג את הפרי המוזר קרמבולה.
הירקנים מאד־מאד אוהבים את הקרבד
מלו ת שלהם ולא מופנים להפרד מהן אלא
אם כן משלמים להם כחמישים ל״י ל קילו
— פיצוי על עוגמת נפש, טירחה
וחסך! .התחשב כי תמיד תיתכן בקהל לקו חותיהם
אשה מעוברת — הם מקזזים את
ההלם.
לשאלה כמה עולה קילו, הם עונים משהו
כמו ״שמינית הקילו בתשע ל״י.״ זה נשמע
סל־כך פעוט. בסכום הזה מקבלים ׳שתי
קדמבולות גדולות, ואחת צ׳ופצ׳יקית ל

ק סר ה פו ך

את הפטנט הבא אינני מעזה לכתוב תחת הכותרת ״פטנטים״ — כי הוא אפילו לא
פטנט. הייתי מגדירה אותו כתת־פטנט לפטנט קיים. .
הפטנט הקיים הוא המדף הנשלף יחד עם המיקסר מארון המיטבח. שיכלול עולמי, נוח
ופרקטי, אלא שגורעים מיעילותו. בעיקבות תצלומי־הפירסומת השתרשה ההעמדה התצו־גתית
הלא־הגיונית של המיקסר, כשהקערה פונה לחלל המיטבח. השד עדיין לא נורא
כל-כך כאשר נזקקים לקערה בלבד, למטרות הקצפה. אבל העבודה נהפכת למשהו
לולייני־חלמאי, בלתי־אפשרי, כאשר נזקקים למטחנות למיניהן — שאותן יש להרכיב
מלפנים. יד אחת דוחפת אז את הבשר, ויד שנייה באוויר תומכת בסיר לקלוט את
הקציץ. אם נוסף על הכל מצלצל גם הטלפון, ההיסטריה מושלמת.
רעש המערבל, הצרחות על הילדים שירימו את האפרכסת, וצילצול הטלפון,
נותנים סיכום של בערך שמונת אלפים דציבלים רעש, והרי בן־אדם משתגע מהרבה פחות.
ובכן, את כל הבלאגו מפסיקים באחת עם סיבובו של המיקסר ב־ 180 מעלות, כך
שהקערה תפנה אל כיוון מישטח השיש. ניתן להעמיד את הסיר על השיש, הידיים מת פנות׳
ואת הרגשת ההקלה שמשיגים — יכול להרגיש רק מי שהתענה בסירבול הקודם.

ב רי או ת

כיצד
ל היפ טר מגידולים וכיחמ לידה

עעבו החיים

נכון

לא נפץ
שיכלול קטן — הקלה עצומה

המופיעים על פניהם וידיהם של אנשים
מזדקנים.
אומר הרופא הנודע :״לולא ראיתי במו־עיני,
לא היותי מאמין שהיו אי־פ׳עם כתמים.״

המקום להזכיר את ד״ר שלוה ׳מדודי,
שעלה לישראל מגרוזיה. הוא הביא עיטו
חומר רפואי למריחה על גידולים — גם
סרטניים — של העור. ימים אחדים אחרי
מריחת החומר ׳נעלמים הגידולים לחלוטין.
החומר מבוסס על ״תרופת סבתא״ שרווחה
ברפואה העממית של גרוזיה. בארץ השלים
הרופא את מחקריו ועבודתו בבית־החו׳לים
ש יבא בתל־ה׳שומר, שם הצליח לפתח ול ייצר
את החומר ׳בצורה סינתטית. עד לפני
כחצי שנה עבד ׳בבית החולים דונולו
שביפו, שם ריפא ריפוי מוחלט גידולים
שתופיעו במקומות שונים על גוף חוליו
אסירי התודה. לפני כחצי שסה ארז את
מישפחתו ועקר לבזל שבשווייץ. את
כתובתו ניתן לברר בקונסוליה השווייצית.

פרי מוזר ונהדר
כמו יהלום
ילד. הטעם של הפרי מייפי־חמצטץ־מתק-
תק־רענן, עם גוון טרופי משגע. אבל —
וזה אבל גדול — בשום אופן אסור לאכול
את הפרי אם אינו בשל לחלוטין. הוא
חמוץ אז יותר מחומצת לימון.
אין לי שום אינפורמציה על מוצאו
של פרי נהדר זה, היכן מגדלים אותו, מה
הוא אוהב, למה וכמה. הירקן שיחרר לי
אינפורמציה ברבע פה, והיה מלא חששות
כרימון שייוודע לי מקום המיכרה שבו
הוא חופר את יהלומיו.
יכולתי לכתוב למישרד החקלאות -
אבל חששתי שעד בוא התשובה ייעלמו
הקרמבולות מהשוק. הצלחתי לקלוט שאת
הפרי מגדלים באחד הקיבוצים ליד רחו בות,
והוא. נמכר בשוק הסיטונאי רק ל ירקנים
היודעים את הסיסמה.
אם מי מהקוראים יודע פרטים כלשהם
על הפרי, אנא לשגר מידע זה למערכת.
נא לא להיבהל ׳ממחיר הקי׳לוגדם. הש קעה
של תשע לירות בשביל סיפוק ה סקרנות
היא בכל־זאת קטנטנה.

איך ניצל ה״טון־

אילת

ישבנו כמה חברים במיסעדה אילתית. בשולחן לידנו ה ת מק מה חבורה רעשנית,
שהקימה שאון כמו עדר בבונים מיוחם. כולם צווחו שם בצחוקים שאגניים, והפגינו
תרבות ישראלית מעודנת.
כאשר לא יכולנו יותר, ביקשנו בחיוכים — כדי לא להשבית א ת השימחה —
אם אפשר לארגן משחו בקשר לווליום.
״תשמע,״ הרצין פתאום חז׳לוב הראשי בלי שום רלוונטיות לבקשה ,״אתם באים
פה לכמה ימים — אני גר פה. בינתיים אני נותן פה א ת הטון, כן ז״ אמר, והת חיל
מתנדנד לכיווננו במגמות ברורות.
קונסיליום מהיר דן בשאלה אם לפרק אותו באורח מונע וחינוכי, או להשאירו
במצב הצבירה הרגיל.
ערימת השומן המאיימת, השפוכה הרמטית בתוך מיכנסיים, צימצמה בינתיים
רווחים. העדיפות המיטפרית חיתה שלנו, ויכולנו להרשות לעצמנו להיות נדיבים. אבל
חינוך זה חינוך.
היה זה קצל׳ה, האחראי, שעורר לבסוף את הנימוק הנוקב :
— ״אסור לגעת בו בשום אופן״ — קבע ,״אפילו א ם הוא מתגרה. חס״וחלילה
קורה לו משהו, אילת נשארת בלי ״טון״ !
אילת בלי ״טון״ בעטיינו, דבר כזה לא יכולנו לשאת על המצפון.
עשינו קולות של שטיח, והכל עבר בשלום.

(!) המראה הגברי 49 הלבנים של 110^1אידיאליים ב אקלים הישראלי: רכים,
נוחים — וגבריים. עם לבנים של ^[0 ^1את ה רענן ונינוח
בכל שעות היום. להשיג בכל חנויות ההלבשה המובחרות.

;ותנוע
סרטים

לירושלים. גם העובדה שהשגדיר הנאור
הוא שון קונרי, שבדמות מיודענו ג׳יימס
בונד הוכיח כבר כי אין אשד. היכולה
הסרט שממנו
לעמוד י בפני קסמיו ואין 8וכן המסוגל
להתייצב מול אקדוחיו, גם זו אינה מצ חיקה.
כי קונרי הוא שחקן ביישתני בהח העתיד!
סאדאת
לט, שהוכיח כבר שהוא מסוגל להרבה
יותר מאשר חלוקת מיטה עם בלונדיות
בשורת גדולת !ותשובו. הונצחד. על
מצופות זהב• והרעיון שקיימת מאפיר. עו סרט,
לפני למעלה משנת, ותמפיצים ה־למית
של יצרני נפט, אשר האינטרס שלה
אכזריים 1שמרו אותו במרתפים ולא הראו
הוא לשמור על המצב הפוליטי והכלכלי
אותו ׳לעם היושב בציון. מדוע? מפני
הקיים ׳בעולם ולמנוע שינויים, גם עובדה
!שהבשורה נראתה להם מגוחכת. אך ה זו
אינה מצחיקה כלל ועיקר.
מאורעות של הימים האחרונים הוכיחו כי
אבל מכאן ואילך זה מתחיל, אולי שלא
הבשורה אכן מציאותית, ומשום כך הוצא
בכוונה, להיות קומדיה. זהו בן השייך
הסרט מן המרתף, אוורר כראוי ועלה מיד
לפי מיטב המסורת של רודולף ולנטינו.
על המסכים.
הבשורה: הערבים מדברים עם היש * ההשקפה הנושנה, שכיל מה שמבדיל בין
אירופי לערבי הוא הכאפיה, מקבלת כאן
ראלים, בסרט שנקרא התנקשות בשגריר
׳תוספת כוח. השגריר הוא גם טועם מומחה,
(או, כפי שקראו לו במקור: האיש
ולמרות שחייו !בסכנה מתמדת, הוא גורר
הבא).
אחריו את צבא שומריו האישיים ברי
וכדי שיובן במה מדובר: ארצות ערב
לערוך קניות אצל ירקן !מס׳ויים בגריניץ׳-
מתכננות תעשיה פטרו־כימית שתאפשר

^ 1-10 ידדד ש?

0=000^0

מציע לילדים ולנוער
מגיל 4עד .16

^ 2 .וחד 7מציעה טוב יותר

שו״׳החוץ הסעודי (קונרי) נואם באו״ם
״בדעת ארצי להכיר בישראל — 1 דילג׳ .רק במיקרד. חוא שוכח להזמין בק בוק
דום פריניון שהוא חובה בכל סירטי
בונד. ומה היה אומר על כך הנביא
שאסר משקאות חריפים?
חוץ מזה, אם רוצים לדעת למה משול
מנהיג ערבי נאור, יש בסרט תשובה ׳נח רצת:
לקינג קונג. באהת הסצינות המוק דמות
מתבונן השגריר בטלוויזיה שעה יש-
היא מציגה !את הגירסד. הישנה והמפור סמת
של קינג קונג, והוא צופה דווקא
בסצינת הסיום, כאשר האיש שגילה את י
הגוף הענק אומר :״לא המטוסים הרגו
את קונג, אלא האשד..״ רמז יברור למה
שעתיד לקרות לשגריר עצמו.
לולא היה הסרט מתיימר לעסוק בנושא
בד. בוער, אפשר היה אולי לדבר על המ שך
קו המחשבה של הבמאי ריצ׳רד סא-
ראפיאן, העוסק בכל סרטיו באנשים ה הולכים
נגד הזרם. בסרטים קודמים, צנו עים
יותר (הנקודה הנעלמת) הוא הצליח
להישאר צמוד לנשוא ישלו, הפעם הוא
גורר ׳לתור הסיפור את הדפוסים המשומ שים
והעייפים של סרטי ׳הטתה והריגול ,
הנוצצים.

רון

שון קונרי ב״התנקשות כשגריר״

נג ד הו מו ס ק סו אלי וגשי

להם לנצל את אוצרות הנפט שלהן ללא
סיוע המעצמות הגדולות. המאפיר. של ה נפט
מגיבה מייד ומחסלת את האישים
הערביים הנוגעים בדבר. בתגובה על כך
ממנה סעודיה שגריר לאדם, המכריז כי
בדעת ארצו להכיר בישראל, לנהל עימד.
שיחות ישירות ואפילו להציע ולה חב רות
באופ״ק. המאפיר, של הנפט, הזית
הסירוב !וכל השאר, מתאגדים כדי לעצור
את היוזמה המתקדמת. ומד. שקודה בסוף
לא נאה לספר כדי שלא יהיו טענות כאי לו
מקלקלים לצופים אח המתח.
קינג קונג• עד באן אין שיום דבר
מצחיק. להיפך, מד. שרצה לעשות השג ריר
הערבי באדם הוא כאין ובאפס ׳ב השוואה
למד, שעשה סאדאת כאשר יבא

א.׳ד, הן שלוש הנפשות הפועלות בסרט
חדש בשם יום מיוחד. לכאורה, אין זה
מפתה ביותר לראות ולשמוע שיחה אינ סופית
בין שני אנשים ומקלט. ואף־על-
כן-כן, יום מיוחד הוא אחד הסרטים המעטים
שהצליח, לעורר את התפעלותה
של הביקורת — בפסטיבל קאן, בפסטיבל י
ליוקארנו וסבתי־ר,קולנוע שיל פאריס, ישם
זובר, הסרט בהצלחה מיסחרית.
אפילו העובזד, כי הגבר הוא מרצ׳לו
מאסטרויאני והאשה היא סופיה לורן
איננה ערובה להצלחה. הם ,׳אמנם כוכבים .
המעוררים הערצה גדולה אלא שהזיווג
ביניהם לא הניב תמיד את הפרות המ קווים•
ולראייה פיתויים, שהוצג בשנה
שעברה בישראל (ונבחר על-ידי העולם
חזה לאחד הסרטים הרעים של השנה).

— ולנהל שיחות ישירות!״

רמקולי

ספר שיס • כניי ס: י

קובעים יותר מבל
מרכיב אחד, את
איכות ה מערכ ת
* לופ״• ,נ ר לוזו רו ב , 18ו ל0 -6 1 7 8 1 .

העו ל ם הז ה 2100

מה עוד שביוס מיוחד משתמשים בשני
האלילים ה מו בדיוק בתפקידים מפחות
מתאימים להם. מאסטרויאני, אב־טיפוס
של הגבר קיוטל־הנשים, הופך לסומוסנד
סואל. וסופיה ליורן, התגלמות הזוהר הנוצץ
והחושניות האיטלקית, הופכת לעק-
רת־בית, שאיבה מסירה מעליה את החלוק
המרופט, והיא מטופלת בלא פחות מ שישה
ילדים. ואם לא די בכך, שחקן
ד״מישנה העיקרי בסרט, היחידי המעז לי טול
מהם יאת תשומת־לב הצופה, הוא
מקלט־רדוו, המופעל בקולי־קולות מת חילת
הסרט ועד לסופו.
ולמרות הפל, זה מצליח. ואולי יש בכך
תעודתיבגרות ׳לאמנות הקולנוע, הפורצת
לפעמים את הדפוסים הקבועים שמתה
לעצמה, ומעזה להגיש ללקוחותיה חומד
למחשבה, שבעצם צורת ההגשה שלו מו ציאו
מן הישיגרה. כאן קדה. משהו, אם
מאסטרויאני אינו משכיב ׳בחורה בגלגל
הראשון ועם ללורן אין ׳מחשופים עד
הטבור.
כפי שרומז השם עצמו, הסרט מתרחש
סולו תוך יממה אחת. זהו יום בתחילת
חודש מאי , 1938 כאשר אדהלף היטלר
בא לבקר אצל עמיתו, בניטו מוסוליני,
ברומא. כל דיירי בית־די׳דחת ענק בפרבר
רומאי יוצאים לחוצות העיר, כדי להקביל
את פני האורח הנכבד, ובבית נותרים
שלושה אנשים בלבד: מנהלת־המשק של
הבית, האחראית עליו כשיד,דיירים מחוצה
לו ומשום כך אינה יכולה לעזוב: אג-
טוניאטה, עקרת־ובית בשנות השלושים ול חייה,
עייפה ומדוכאת שנשארה בבית אח רי
ששלחה את בעלה ושישה ילדיה, ד
גאברילה, קריין־לשעבר ברשות־השידור,
•המתכונן להתאבד אחרי שפוטר מעבו דתו
בשל סטיותיו המיניות.
״הסרט מספר על !דיכויים של שני
אנשים שונים בתכלית, ששניהם קורבנות
של האלימות המופעלת על היי הפרט על-
ידי הפאשיזם,״ מסביר הבמאי אטורה
(דראמה של קינאה) סקולה הרוכש לעצמו
באחרונה חוג רחב של מעריצים באי טליה
ובמערב אירופה בכלל. הרקע לסי פור
אמיתי, וסקילה חיפש בקפדנות אחר
כל התעודות והמיסמכים שיכלו לשחזר
עבורו את היום ההיסטורי ההוא.
קיטעי היומנים מופיעים כמבוא לסרט,
ואילו כל ׳שאר הפרטים מספקים הקריינים
ברדיו הפתוח כל העת, שעצם ׳נוכחותו
היא מעין השלכה סמויה של המציאות
החיצונית על חייהם של שגי הגיבורים.
״אני הייתי אז בן שבע,״ נזכר סקולה.
״כמו כל !בני גילי הייתי אחד מבני הזאבה
(תנועת־הנוער הפאשיסטית) והמתנתי ב ישולי
הכביש, משעות הבוקר המוקדמות,
לתהלוכה שבראשה צריכים היו לעבור
שני האישים החשובים. כל אותו יום היה
יום קסום באמת, ולקולות שבקעו מתוך
הרדיו ־היה חלק נכבד ביצירת האווירה.״
פרצון? מכוער. היו לסקולה שתי מט רות
נפרדות: האחת, כפי שציין במסיבת־עיתונאים
בקאן, היתר, להראות שאיטליה
של שנות ה־ 30 לא ה״תה מדינה שנחנקה
תחת מגפו של מוסוליני, אלא אומה ש-
מרביתה תמכה בשליטה .״הפאשיזם היה

החל שים
ו ה מסוכסכים
בומבר ופגאניני (גורדון, תל־אביב,
גרמניה) — ניקוס פראקיס
הוא אומנם יליד אלכסנדריה, ממוצא
יווני, אבל הוא חי בגרמניה מזה 15 שנים. למראה
סירטו הראשון אין ספק שהאיש ספג היטב את האווירה
של מולדתו החדשה. כי סרט זה הוא מעין תערובת פרועה
של ברטולד ברכט שירד מן הפסים, עם הומור של בית־קברות
מן הנוסח שהיה מקובל בגרמניה אחרי מילחמת־העועלם
הראשונה. כל זה מעורבב יחד על״ידי טבח מטורף
שמתעניין יותר בצבע התבשיל מאשר בטעמו.
זהו סרט שאפשר למצוא בו הבל, מסאטירה על הקולנוע
הגרמני החדש ועד למחאה חברתית קיצונית, מבדיחות
תפלות מפוקפקות לזוועות שמקלקלות את התיאבון, מפא-
רודיה על סירטי פשע ועד לבעיטה בעכוזיהם של בעלי
הממון.
די לעיין לרגע בתקציר הסרט: בומבר ופגאניני הם שני
שודדים שלומיאלים הפורצים בספת ללא אישור העולם
התחתון. הכספת מתפוצצת קצת יותר מדי. השוד מסתיים
בכישלון מוחלט בשבומבר מאבד את ראייתו, ופגאניני את
השימוש ברגליו. זהו הבסיס לקומדיה, שבהמשכה אפשר
לראות את בומבר דוחף את פגאניני בכיסא־גלגלים, את
פגאניני מכוון את הרובה ואת בומבר יורה, ועוד בל מיני
הברקות מן הסוג הזה. לפעמים זה מצחיק בערך במו עיוור
שמחליק על בננה, אבל זה הדבר האחרון שיבול להפריע
לפראקסיס, הממשיך בדרכו בעליצות מאקאברית.

מי שבכל זאת רוצה להתייחס לסרט ברצינות, יבול
לראות בו שוב את התמונה העגומה של החלשים המסוכסכים
בל־כך ביניהם, עד שלא יצליחו לעולם להתארגן
יחד כדי להיות חזקים. בומבר ופגאניני (מריו אדורף ופילו
פריקנר) הם כישלונות, בל אחד בפני עצמו, יחד יש להם
סיכוי להיות חזקים, ועצם העובדה שאינם מסוגלים לחת-
אחד משרתת את החזקים, שאיש אינו מסכן את שיל-
טונם. בך היה, ובך יהיה לעולם.

לשכוח
את המילחמה
הנועזים

בעורף

האוייב

(א׳לנבי, תל־אביב, ארצות־הברית)
— אם מישהו יבול לתאר לעצמו
את מילחמת״העולם השנייה בחינגה גדולה ועליזה, עם
במה רגעים מצערים של אובדן חיי אדם, אבל לעומת זאת
עם הרבה הווי והרפתקאות, ואפילו עם קצת דון־קישו-
טיות, הרי הסרט הזה נוצר במייוחד עבורו.
זהו סיפורה של קבוצת חיילים שמגלה, במיקרה, בי
לגרמנים יש מאגר גדול של מטילי־זהב אי״שם, בעיירה
צרפתית. ומאחר שהחייל הפשוט מצפצף על האסטרטגיה
של הגנרלים ועל האידיאלים של הפוליטיקאים, אבל הוא
מאד מעריך את הזהב שיכול לספק את כל מבוקשו, פו רצת
היחידה את קווי הגרמנים, באומץ לב ובתושיה שלא
גילתה מעולם, בקרבות הרגילים, מתגברת על כוחות עדי פים,
ועל ציוד משוכלל משלה, ומשתלטת על הזהב. ובאשר,
בסצנת השיא, הזהב בימעט נשמט מידיהם, אין הם בוחלים
בשיתוף פעולה עם האוייב, שמקבל גם הוא נתח מן
המטילים, כדי שלא להפריע למיבצע בולו. גם החייל הגרמני,
כמו האמריקאי (מדוברבאן ביחידה האמריקנית),
מחשיב את הזהב מעל לבל הערבים האחרים שמציעים
לו מפקדיו.
את הדייסה הצינית הזאת מגיש הבמאיב ריאן
(הנשרים נחתו עם שחר) האסון בחיובים רחבים, כשהוא

סופייה דורן ומרצ׳לו מאסטרויאני כ׳״יום מייוחד״
שני האלילים בתפקידים הפחות־צפויים
העולם הזה 2100

אדורף ופריקנר: עליצות נזאקאברית

קלינט איסטווד — דייסה צינית
משתמש בפניו הקפואים של קלינט איסטווד, בתעלוליו
המסוממים־למחצה של דונאלד סאתרלנד, בהתפרצויות הזעם
של טלי סאבאלס וביומרנותו האדירה של קארול
או׳קונור (בימים שלפני ׳הכל נשאר במישפחה) כדי לספק
הרפתקה מבדרת, עם דימעה תורנית לנופלים בדרך.

רים. וזהו חטא שאין עליו כפרה בעולמה
יותר מתופעה פוליטית. הוא היד! ,תופעה
של אנטוניאטה, האוספת תמונות של הדו־פסיכולוגית
שמצאה הדים בחלק נכבד
צ׳ה ומעריצה כל מילה שיוצאת מפיו
!מאד של האוכילוסיה האיטלקית,״ טוען
ורואה בהוטוסכסואליות משהו שבין כולדה
סקולה. בכך עורר את רוגזם של אנשי
שמאל, המשתדלים מזה שנים רבות לטעון
לרצח אם.
כי הפאשיזם היה נטע זר שניכפה על. -
אבל באותו רגע היא שוכחת כי הסדר
ידי מיעוט מטורף קטן על הרוב הגדול.
המופלא של הדוצ׳ד, הוא שכופה עליה
את החיים יבין ארבעה קירות, את הכניעה
אבל, כדברי סקולה, זה אינו בהכרח סרט
המוחלטת לבעלה הגס ור,אנוכי, את עבדות־היסטורי
.״אולי הפאשיזם אינו שולט עוד
הנצח למשפחה ׳ואת הוויתור על איישוות
באיטליה,״ הוא אומר ,״בכל אופן לא כ-
׳משלה .׳וכאשר דווקא הכופר הנורא, ה מיישטר
פוליטי, אולם השקפת החיים ה-
פאשיסטית היה וקיימת, והיא חושפת את
חולה האנוש, הוא המעורר בה את הכבוד
העצמי, את הרצון ׳להיות אדם בזכות
פרצופה המכוער בעיקר כשמדובר ביחס
עצמו ולא שלוחה של אחרים, היא מצ־אל
אלה השונים מן הרוב.״
׳ליחה להתגבר על מחסומי הדיעזית ה זאת
מנסה הסרט להבהיר באמצעות
קדומות ׳שהושתלו בה למשך יום אחד
היחסים שבין שתי הדמויות המרכזיות בו.
בלבד.
ציפור ׳נמלטת מן הכלוב של אינטוניאטה
המצב לא השתנה .״לא היה קשה
ומגיעה לדירתו של גאברילה (״אפילו ה לי
להתחפש בדמותה של אנטוגיאטר״״ טענה
ציפור שבויה, כמו האנשים בסרט שלי.
סופיה לורן כאשר נשאלה מדוע נטלה
כל מה שהיא יבולה לעשות הוא לעוף עד
את התפקיד לעצמה .״אנטוניאטה היתד,
לחילון שממול,״ מסביר סקולה) .כך מכי תמיד
יחלק בלתי-נפרד ממני. כל מה
רים השניים זה את זה, וההיכרות נראית
שהיותי צריבה לעשות הוא להניח ילה
׳תחולה טיבעית ומובנת. מלווה בחששות
לפרוץ.״
•של עקרת הבות האפורה, ובנימוסים המ עזרה
׳ממשית ביותר לצורך זה הגיש
דוקדקים של הגבר הנאה. עד שהרישמיות
לה הבמאי סקולה .״האמנתי בו,״ מספרת
נושרת אט-אט, והצד האנושי שבשניים׳ צף
לורן,״ וסמכתי עליו כאשר עיצב את
ועולה. עד שמתברר לאנטוניאטד, כי גאב־
(המשך בעמוד )44
רילה אינן כמו בולם — הוא אוהב גב4

י צי ר תו החדשה של

קולנוע

איגגפר ברגפן
א לי

פ ני ם

ב כי כו ב ה של *

פ ני ם

ליב אולפן

בכורה ארצית

תל ־ אביב ״אורלי״
9.30 7 00 4 30

(המשך מעמוד )43
הצורה החיצונית של הדמות באורח שו נה
כל־כך ממה שהקהל רג״ל לראות בי.
עשיתי כל מד, שאמר לי לא משום שהוא
צועק וכופה יאת הוראותיו, אלא משום
שהוא לוחש ומדרבן...״
ואם מדובר בצורה החיצונית, הרי זוהי
אחת המעלות הבלתי-רגילות בסרט זה.
אין זה סרט שחיור־לבן וגם לא סרט ציב-
עוני, אלא משהו שבין השניים. פסקואלינו
די־סאנטים הצליח להשיג גוונים מיוחדים
ובלתי מקובלים של הצבעים, המעניקים
לסרט מצד אחד את המראה הכהה וה אפור
ההולם את הדמויות, ומצד שני את
החריפות והדרמאטיות של שחור־לבן, ל דוגמה:
סצ&ת־ד,פתיחה של הסרט, בחצר
ניראה אפור רדום וחסר עניין, והצילום
בית הדירות שבו הסל עדיין ״שנים, הבית
כאילו ב שחומלבן, עד שהמצלמה מגיעה
לפתע לדגלים, האיטלקי והנאצי, וצבעיהם
האדומים כאילו קורעים את המם ך.

הנכר שאהב נשים (סטודיו,
צרפת) — פרנסואה טריפו מקדיש שיר
הלל זה למין הנשי, אותו הוא מצלם ב אהבה
ובהערצה גלויה לעין בכל ׳רגע ורגע.
׳לכל מי שאוהב נשים ויודע לגלות את
הקסמים המיוחדים שבכל אחת מהם.
האדמה הטובה (פאר, או־צות־וזברית)
— סרט בן 40 על איכר סיני
ואישתו, שנלחמים באדמה ובבצורת וב עולם
סביבם ׳ומגיעים אל הצמרת. היום
זד, ניראה רגשני, ומיושן ובמקצת, אבל
אין כמוהו לחולי נוסטאליה, וכמה סצי נות
בתוך הסרט, כמו פשיטת הארבה על
שדות האיכרים, עוצרות נשימה עד היום.

ירו שלים
שחק אותה סם (סמדר, אר־צות־הברית)
— וודי אלן מתיעץ עם רוח
אלילו, האמפרי בוגארט, בכל פעם שהוא

חיפה ״רון״

,6.30 ,4 .00

9.00

3 3 3 1

דפוסנ וה שאנן
עכר לרחוב

יסוד

המעלה 15

ממשיך לשרת את לקוחותיו לפי מיטב המסורת והידע כעבודות דפוס

הזמנות לשמחות

פנקסי חשבונות לסי התקן החדש
עבודות משרדיות

שירות מיוחד לבתי דפוס

לבעלי בוטיקים וסיטונא׳ם
חולצות ^31^ 01
הגיעו שמלות וחצאיות תוצרת
מבחר עשיר של דגמים וצבעים.
7א ^ ס)2

גרבי אצבעות, גרבי מגף.

״פיפלי״ 1ע״מ
ת 10נ1; ? 351מ 0קבת1

תל־אכיב — המיסתורין של קספר
האוזר, הגבר שאהב נשים, תשוקה אפלה,
פנים אל פנים, רחוב המטר, רוקי.
ירושלים — שחק אותה סם.
חיפה — חלף עם הרוח, צ׳רלי ואריק,
פנים אל פנים, על רווקים, נשואים ..ובוגדים.

תל־אביב,
רחוב מאפו ,25
טלפונים 230334 ,227784 ,231143 :

מן הקפדנות הרבה שבד, מעוצבת ב צורתו
החיצונית של הסרט, מתנועות ה מצלמה
המרתקות ומן, השילוב המוחלט
של כל המרכיבים ליחידה אחת, אפשר
להבחין ביד אחת ששלטה היטב בכל
המלאכה .׳ומעבר לאתגר שבשיתופם של
סופיה לורן ומארצ׳לו מאסטרויאני, בני גוד
לתדמיות המקובלות שלהם, יש לו
מטרד, מוגדרת יותר :״רציתי להראות
שהפאשיזם עדיין קיים — בבתים, במיש־פחיות,
נגד הנשים, נגד ההומוסכסואלים,
נגד כל יוצאי־־הדופן. וגם אם מוסוליני
כבר מת, והיטלר איננו, המצב עדיין לא
השתנה בהרבה.״

חוב הלד או ת:

? 01*1,1 14)1.

המתנה שבאופנה

מוסוליני מת והיטלר איננו —

תדריך

יבואני אופנה

רובקס

שחקנים לירן ומאסטרויאני ב״יום מייוחד״

מור ל ה
הטפטים המעוצבים כיצירת אומנות

ת ל -א בי ב
פנים אל פנים (אורלי,
שוודיה) — רופאה פסיכיאטרית עומדת
בפני פשיטת רגל מקצועית ורגשית ומ גיעה
על סף התאבדות. סרט מעמיק של
א״נגמר ברגמן שחוזר אמנם על דברים
שאמר קודם׳ אבל בצורה מרתקת, עם ליב
אולמן שמגיעה כאן לשיא חדש.
תשוקה אפלה (צפון, צר
פת) — גבר מזדקן נופל בתוך רשת קסמיד
של ספק בתולה ספק זונה, שמפתה ודוחה
אותו בעת ובעונה אחת. סאטירה מבריקה
של לואיס בוניואל על מצבו של האדם
בימינו, מבחינה רגשית, חברתית ופוליטית
גם יחד. עם פר׳ננדו ריי.

לורן בלי איפור -
— והפאשיזס חי וקיים !
מנהל מ מן, בקוימדיד, שבד, מסתמנים כבר
כל שגיוסותיו של אלן, אשר הגיעו לאחר
מכן, לידי מיצוי מלא ב״אני הול״.
צ׳ארלי ואריק (בית אבא
חושי, ארצות־הברית) — השודד העצמאי
האחרון נגד ׳מימסד הפשע.׳ומימסד החוק
גם ייחד. סרט מבוים ׳בוירטואוזיות על-ידי
דון סיגל, עם ואלתר מתאו באחד מתפ קידיו
הטובים.

היפ ה
על רווקים, נשואים ובוג
דים (שביט, צרפת) — ארבעה גברים,
בגיל העמידה, והחיתקאותינזם הרומנטיות
הסתויות, בקומדיה שגונה של איוו מבר,
הנעזרת בקסם האישי של שחקניו הרא שיים:
דאין דושפור, ויקטור לאינו וקלה•
גראסר.
העו ל ם הז ה 2100

במדינה

תשבץ

חוק

הו1וו! 0כזה

2100

אין א( 1ס
אשה נשואה אינה
יכולה להאשים את
כעלה גאונם

קשקשת 2100

האשד. סתורת־השי׳ער ופרועת־הבגדים
התפרצה ל׳תחנת־המישטרה סשהיא מיי בבת
:״הוא אנס אותי ! הוא אנס אותי !״
היומנאי ניסה להרגיעה, היש תה אותה
בסוס מים ורק אז ניגש לגבות את
עדותה .״את מכירה את האיש?״ שאל.
״כן,״ השיבה האישה ,״זה היה בעלי.״
השוטר הגיח את העט מידו .״מצטער,״
אמר ,״לא נוכל לקבל את תלונתך. החוק
מאפשר לו לעשות זאת.״
תיקון חפוז. עד לפני כחצי שנה יכלו
נשים בישראל ׳להגיש נגד בעליהן תלונות
על אונס. סעיף 152 לפקודת החוק ה פלילי
קבע כי ניתן להאשים באונם ״כל
אדם הפועל אשה, שלא כחוק, נגד רצו נה.״
ההגדרה חלה גם על הבעל.
׳בחודש מאי , 1977 בשיאה של מילחמת
הבחירות, בתקופת המעבר שיבין הכנסת
השמינית לכנסת התשיעית, כינס ח״כ
המפד״ל, הד״ר זרח ורהפטיג — מי שכיהן
בעבר כשר־הדתות בממשלת־ישראל —
את ועדת החוקה־חוק־ומ״שפט של הכנסת,
שבראשה עמד, בנוכחות קומץ של חברי
הוועדה ׳שהתפנו להשתתף בישיבה, אושר
שינוי בסעיף הנ״ל של החוק הפלילי.
הנוסח החדש של החוק קובע כי ניתן
להאשים באונם ״כל אדם הבועל אישה,
שאינה אשתו, נגד רצונה.״
שינוי זעיר זה, שבגלל סערת מילחמת
הבחירות לא זכה בתגובבה ציבורית, יצר
מצב הפוגע בזכויות הסרט של האשה.
בעזרת החוק עלולה כיום כל אשה נשואה
בישראל ׳להוות ;מטרה לאונס ברוטאלי
יומיומי ׳מצד ׳בעלה, מבלי שיהיה ניתן
להעמידו לדין.

סטודנטים

;• סוס שעבר מהפך.

אכרהם טל,

השכלה גבוהה

• הסום שיוציא אותנו מהבוץ ה כלכלי.
משה
כן־נאים, רח׳ ריינס .5

משדד בן־ נאים,

מזה שבועיים מתפקעים מצחוק מאות
סטודנטים במידשאות הקמפוס של האו ניברסיטה
העברית בירושלים, שעה שהם
מבחינים ביושיב־ראש הסתדרות הסטודנ טים.
הסובר.
לגלי הצחוק היא מיברק ששלח
היו״ר, בני כשריאל, תלמיד שנה ג׳ ב יחסים
בינלאומיים וסוציולוגיה. המיברק

^ ת 81:19 8 4\ 0פ-ז 0

01ו \
4816־ 1.9ח1ת>נ<*

^0 9 ^ 01
ייד׳י>רח*

י 1ו^ ו0-. 6ו־1ו):0ת1

המיברל, שד פשריאל
שגיאות־כתיב ליו״ר
את מעשי הבר־בסטודנטים
יהו והוא
מוען לפי

מגנה ״בכל לשון של גינוי
יוניות והברבריות בנעשים
דים, סבקמפום בברקלי״,
הכתובת- :לן 0 1 1 ׳ 0

סטודנטים רבים מציעים לשלוח את
היושב־ראש שלהם ללימודי השתלמות ב אנגלית
.׳הסיזבה היא שגיאות־כתיב במען
המיברק אותו שלם כשריאל. הכתובת ה נכונה

1/1א .£ 0 8
העתק מצולם של המברק #ורסס בשער
עיתון הסטודנטים פי־האתון,

עין־כרמל

!• אליה וקוץ בה.
אלי שריד; ת.ד , 11449 .תל־אביב

הקמפוס צוחק
מיושב־ראש
הסתדרות הסטודנטים

הפעל את דימיתך ונסה למצוא
לציור שלמטה כותר תמתאימה, אשר
תסביר מה אתהרואה בו. הצעות
לכותרות יש לשלוח לפי הכתובת :
״קשקשת״ ,ת. ד , 136 .תל־אביב.
בין הזוכים יוגרלו פרסים: שתי
מנות בשווי — 50.ל״י (חמישים לי רות)
כל אחת, באחד מסניפי רשת
הפיצריות רימיני בתל-אביב.

רח׳ ריינס ,5הרצליה
אלאדין, תפסיק לשחק ותכניס
אותו חזרה לבקבוק!״
דדי תבלין, רח׳ גזר ,6תל־אביב

מאוזן :

מאונן* :

. 1מבורכים .5 :מבני דויד . 10 :בוא
הלום 15 :חדר באונייה __ 16 :ו מ גו ג :
. 18 תווית .20 :סחוב! .21 :גנטיקה.22 :
נהר ׳באפריקה .24 :מכינויי האלוהות :
.25 כעס גדול .26 :מקום ׳ללינת לילה:
.28 בהמת־משא .30 :אשפה .31 :דוכן
מוגבה .32 :דומה ל־ .34 :ללא.35 :
מתאים .38 :מן ההפרקים בגוף .39 :
ריקבון .41 :מיניסטר .42 :׳בהשאלה:
עלוב-נפש; .43 מונח בתורת החשמל:
.45 מיכסה הפתח . 47 :׳המרחק ההקצר
ביותר בין שתי נקודות .48 :מישכן הבקר :
.50 קשר סוס לעגלה .51 :גבבה.52 :
שוטר גדודי (ר״ת) .54 :מין אבן רכה;
.57 אבן יקרה .61 :קריאת יגון .62 :מתוח
מעל מים סוערים .64 :מסולם הצלילים:
.65 ייסורים .66 :הקלף הגבוה ביותר:
.67 לא כבד .69 :דג נהרות .70 :נוכח:
.72 סיום .74 :בכי .75 :ציפור נפוצה.77 :
נוגה .78 :זה הוא (הפוך) .80 :כר מידעה :
.82 מילת בקשה .84 :׳נועם, יופי.85 :
משקה עשוי דבש .87 :מתגורר .88 :מין
איל .90 :גוף .92 :שאין נשמה באפו:
; .94 אחי האב או האם .95 :בית הציפור :
.97 קידומת הולנדית .99 :גוף שני נקבה :
. 101 מן המציעים . 102 :כינוי . 103 :מיל-
חמת שוורים! . 104 יישוב !בשרת.

. 1מלבוש .2 :עליך לרשת ! .3 :מן הרהיטים
. 4 :׳מצסת־זיכתן .6 :מילת שלי לה
.7 :מין קוץ .8 :ודי בלי סוף.9 :
עיר קדושה למוסלמים . 12 :זכר ב בקר
. 15 :צלולוזה . 16 :עצם . 17 :מינד
טר . 19 :גילגל; .20 רוח רעה.21 :
אמנון ותמר היו כאלה .23 :מילת תנאי :
.24 בלוטת־הנקה .26 :פתיחה! .27 דגל:
.29 אולם .30 :ציסור-שיר .33 :כנף העוף :
.34 הבן הראשון .36 :לכאן .37 :מכלי
העבודה . 40 :משתחווה .41 :אחוריים .44 :
צאן קדושים .46 :מכשף .47 :ידית :
.49 פנצ׳ר; .50 מן הגפיים .53 :אחות
הבעל או האשד .54 ;,חבל בארץ.55 :
מכינויי האלוהות .56 :בן־׳אדם .58 :מגו פה
.59 :ששרים אותו .60 :מגרמי הש מיים
.62 :מחוספס .63 :בילבד .66 :ג׳ייג-
ג׳י .68 :איש הלגיון .71 :רך בצאן .73 :
מאמר .76 :הגיע .77 :שוטף .79 :מן
הגפיים .81 :יום־טוב .83 :יחידי.84 :
קצה חד .86 :מלכסיקון הבקר .89 :ליקוי :
.91 מחלקי הרגל .93 :תושב תאילנד:
.95 עיר גדולה .96 :ננס .98 :מילת זירוז :
. 100 תיבת-דואר (ר״׳ת) . 101 :כיית ש: -
. 102 דורון.

מסע דו ת אי ט ל קיו ת

תל־אגיב, כגר אתרים
תל־אביב, ככר מלכי ימראל ,4
טל 241417 .
תל״אביב, רח׳ אבן־גגירול , 24
טל:21441 .
תל־אפיי, דיזנגוף 41
חיפה, רבי הנביאים , 20 טל 46201 .׳
טל:12414 .
חיפוז, דרך מפין

ירושלים, רח׳ יפו 43

ירושלים, המלך בורג׳ 11
רמלח, רח׳ הרצל 102
אילת, מרכז חתיירות
תחדש

חדיי1 1 1
בריחודח 242
פינת. דיזננוף
טל 414070 .

..וויו הנך גול״ת!״ טוען מומחה צנא׳ א^רקא ,,החושף אח מאזן הנוחות נין
שואל רמוינות־עונ ^ האם ניתוח זה הוא ששיננע את סאואת לצאת בהנחה:

יאשדמ־דחוזה׳

^ א עוד מלחמה הכריז נשיא מצרים, אנואר
אל־סאדאת, בעת ביקורו ההיסטורי בישראל.
האם נבעה הצהרה זו משאיפה כנה לשלום, או ממסקנה
מפוכחת שהתעצמותה הצבאית של ישראל הגיעה לממדים
כאלה שבעתיד הנראה לעיץ איו שום סיכוי לצבאות־ערב
לגבור עליה בשדה־הקרב? או שמא חושש נשיא מצרים
כי ישראל, תחת שילטון ממשלת־הליכוד, עלולה לפתוח
ב-מלחמת־מנע כדי להשמיד את צבאות־ערב, לפני שאלה
יפתחו במלחמה יזומה?
התשובה המדוייקת לתפנית שהתחוללה בעמדתו של
סאדאת אינה ברורה בשלב זה. אולם פרשנים צבאיים
אמריקאים נחושים בדעתם כי עוצמתה הצבאית האדירה
של ישראל עתה ועד לטווח של שמונה שנים לפחות,
היתה גורם חשוב בהערכת־המצב של סאדאת.
בחודשיים האחרונים מתנהלת בארצות־הברית מערכה
חשאית המיועדת להוכיח כי התעצמותו של צה״ל היא
הרפה מעבר לצרכי ההגנה של ישראל. ידיעות ומאמרים,
המתפרסמים בכתבי־עת שונים, מתבססים על אותם נתו נים,
נוקטים באותם מונחים וחותרים לקראת אותם
רעיונות, עד שגם מי שאינו מומחה צבאי יכול להיווכח
שיד מכוונת אחת מסתתרת מאחרי כולם.
למשקיפים בישראל אין ספק כי פירסומים אלה
נעשים במיסגרת מיתקפת לוחמה־פסיכולוגית של הפני
טאגון על דעת־הקהל האמריקאית, במטרה להכשיר את
הקרקע לקיצוץ הסיוע הצבאי לישראל. אולם נתוני
הערכת מאזן הכוחות בין צה״ל לצבאות־ערב מעתה
ועד לשנת , 1985 כפי שהופיעו בפירסומים אלה, יש
בה אולי גם כדי להבהיר מדוע עשוי מנהיג כמו סאדאת
להגיע למסקנה כי אין סיכוי למדינות־ערב לגבור על
ישראל בדרך הצבאית.
הניתוח המפורט והיסודי ביותר בתחום זה פורסם
בגיליון חודש אוקטובר של הירחון הצבאי אומד פורסם
דורנאל, שהוא בטאון רשמי למחצה של חילות היבשה
והצי של הצבא האמריקאי ונמצא בהשפעה ישירה של
הפנטאגון. הניתוח מופיע במיסגרת מאמר שכותרתו
היא ״כמה יותר זה יותר מדי?״ ,שנכתב בידי אנתוני
קורדסמן, לשעבר אחד הפקידים הבכירים בפנמאגון.
כמה נתונים, מיספריים בעיקר, מתוך ניתוח זה,
פורסמו בשעתו בעיתונות הישראלית. אולם הערכותיו

ומסקנותיו של קורדסמן, כפי שהן מובעות במאמרו,
יש בהן כדי להצביע על השיקולים שהביאו אולי את
סאדאת, בין השאר, לנטוש את דרך המלחמה.

התעצמות מעל
לצדכי ההגנה

אנתוני קורדסמן, האיש שערך את
מאזן הכוחות כעכר. כהווה וכעתיד כין
ישראל למדינות ערב, כיהן כעוזר אזרחי
לסגן שר־ההגנה האמריקאי רוכרט אל־סוורה
ובמזכיר אגף המודיעין כמישרד
ההגנה. קורדסמן, כוגר אוניכרסיטות שי*
קאגו ההארווארד, היה כצוות היועצים
של מישרד ההגנה לענייני מודיעין וביטחון
בינלאומי. מחקרו פורסם כ״ארמד
פורסם ז׳ורנאל״ ,הכיטאון הרישמי
למחצה של זרועות היכשה והצי כצכא
ארצות־הכרית.

ותב קורדסמן כמאמרו :

* המטוטלת מתנועעת במזרח־התיכון. התקוות של
החורף האחרון להסדר שלום ערבי—ישראלי כלשהו,
הולכות ונמוגות ודיווחים עיתונאיים אחרונים מצביעים
בבהירות כי החשש מפני מלחמה נוספת הולך וגדל.
הפעם, על כל פנים, הגורם הבלתי מייצב עלולה
להיות ישראל, לא הערבים. בעוד מומחים אמריקאים
מרכזים את תשומת־ליבם בפגיעותם של המנהיגים
״המתונים״ של מדינות העימות הערביות, יצרה הפולי טיקה
הישראלית את מנחם בגין.
מיפנה זה בפוליטיקה הישראלית מעניק למאזן הצבאי
הערבי—ישראלי, פירוש חדש ושונה. ארצות־הברית לא
תוסיף עוד לחמש ישראל שעוצמתה הצבאית עשויה
להוביל לרצון ישראלי להתפשר על שלום. היא עלולה
למצוא את עצמה מסייעת לישראל, שתשתמש בכוחה
הצבאי כדי להנציח את שליטתה על שטחים ערבים
כבושים, בניגוד למדיניות ארצות־הברית, ותסתגר במל חמה
קרה בלתי מוגבלת עם הערבים. במקרה הגרוע
עלולה ארצות־הברית למצוא את עצמה קשורה לבן־ברית
שישתמש בכוחות צבאיים בניסיון לסתור את בעיית
אש״ף או להרוס את הכוחות הצבאיים של מדינות־ערב
כל עוד הם חלשים.
למעשה, דנו כבר כמה מיועציו הבכירים של בגין
בעבר, בגרירת סוריה למלחמה באמצעות פרובוקציה
כתירוץ להשמדת הכוחות ד,משתפרים שלה, לפני שיהוו
איום. ה 6דנו לאחרונה במלחמה נוספת כאפשרות סבירה
כדי ״לסייע״ לנוצרים בלבנון נגד אש״ף, והם אף סייעו
באופן פעיל לאתיופיה העויינת במלחמתה נגד סומאלי
ונגד המורדים הערבים בתוכה.
העמדות החדשות של ישראל מאיימות על האינטרסים
האיסטרטגיים של ארצות־הברית ובנות בריתה( .כאן

י מפרט קורדסמן את ההשלכות החמורות העלולות להיווצר
אפילו מעימות מוגבר בין ישראל לערב, ללא מלחמה).
השינוי במאזן הצבאי מאז מילחמת אוקטובר משאיר
מקום מועט לתקווה שישראל תירתע מהכוח הערבי;
שתוצאותיה של המילחמה ישמרו לפחות על הכבוד
הערבי; או שהמילחמה לא תתרחב לממדים חמורים
יותר של אבידות בנפש ובציוד.
ישראל אינה יותר מדינה קטנה המוקפת מכל עבריה
בשכנים בעלי כוחות גדולים. זוהי מדינה מיליטאריסטית
שההתעצמות הצבאית שלה גדלה הרבה מעבר לצרכי
ההגנה שלה.
הרבה מהפרטים של התעצמות זו מועלמים מעיני
הציבור. הם קשורים בשינויים איכותיים באימון הישראלי,
בלוגיסטיקה, במבצעים וכן בתחזוקה, בכוננות ובטכנו לוגיה
— שהם גם יקרים וגם משמעותיים, ושאין להשוותם
כלל ליכולת של מדינות־ערב.

לעומתן מחזיקה ישראל ביכולת גבוהה את כל מיבנה
הכוח הקרבי שלה כשהוא מוכן, הביאה אותו להשגת
דרגה גבוהה של אחידות ויש לה רק מעט מהליקויים
האיכותיים הפוגמים בצבאות־ערב.
ישראל משתמשת במאזן שונה לחלוטין בתביעות
העזרה שלה. היא מביאה בחשבון את כל הכוחות הערביים
העיקריים ולא את האיום הצבאי העיקרי. התוצאה היא
הגדרה של דרישות ישראליות ל״הגנה״ ,המעניקות ליש ראל
את היכולת לפתוח במיתקפה נגד מצרים, סוריה,
ירדן או לבנון, לפני שהמעצמות הגדולות תוכלנה
להתערב, או לפני שחרם נפט יהיה אפקטיבי. תביעות

לא ברוד כמה מתביעותיה של ישראל תתמלאנה
על־ידי ארצות־הברית, או כיצד יפצו רכישות הנשק
הערביות את העוצמה הערבית במדינות העימות. אבל
הערכה שמרנית מצביעה על כך שישראל עשויה להגיע
לשיוויון כמותי עם כוחות הקרקע המשולבים של מצריים
וסוריה.
לישראל יש עתה גבולות ברי־הגנה אמיתיים וקווים
מבוצרים, בניגוד להגנת הנייר שהיתה לפני מילחמת
יום־הכיפודים. זה מגביר במידה ניכרת את האפשרויות
האופנסיביות של ישראל.
הערכות קודמות של המאזן הצבאי מראות שהסיוע
האמריקאי מעניק לישראל אפשרויות צבאיות חדשות
בעוד שלגבי צבאות־ערב יש לו השפעה מעטה. מספרי
כלי־הנשק המופיעים בטבלה של מאזן הכוחות המשוער
ל־ 1980 מצביעים על כך שהסיוע האמריקאי המתוכנן
לישראל הוא מעל ומעבר לצורך המוגבל של אבטחת
בטחון ישראל.
הם מצביעים גם על כך שארצות־הברית תיצור
ישראל שיש לה כל האפשרויות לפתוח במילחמה
התקפית.
:לישראל יהיה הנשק לכסות את החזית הירדנית
ובאותה שעה לתקוף את סוריה ומצריים. היא תשיג את
היכולת לפתוח במלהמת-בזק ולהכריע את צבאות־ערב
לפני שהמעצמות תוכלנה להתערב.
לישראל תהיה כל הניידות הדרושה לחי״ר ול־ארטילריה
לחדור או לאגף את צבאות-ערב, לכתרם
ולהשמידם.
י השיפורים בארטילריה הישראלית ובכוח התקיפה
האווירי שלה יאפשרו לצה״ל להתגבר על הגנת הנ״ט
הערבית ולחסל את מערכת ההגנה האווירית שלהם.
:לישראל יש עתה מלאי תחמושת ל־ 30 ימי לחימה
לפחות. ככל הנראה יש לה הרבה יותר מזה. כל משלוח
נשק אמריקאי חדש משחרר את התלות הישראלית
בחימוש מחדש אמריקאי ומפחית בהתמדה את היכולת
האמריקאית לרסן את הפעילות הישראלית.
הערבים, לעומת זאת, נתונים במצב שונה לחלוטין.
סוריה שקועה בלבנון. לצבא המצרי סופקו רק צרכי
ההצטיידות־מחדש המינימאליים וקיים ספק באשר לערכו
התיפעולי של רוב ציודה הצבאי. עיראק ולוב מנותקות
ממדינות העימות יותר מאשר פעם. הערבים השתפרו
אומנם מאז , 1973 אבל לא באותה מהירות כמו ישראל.

אלה הן גבוהות כל כך שהן מותירות את ישראל מחוסנת
באופן יחסי מאיומים אמריקאים שלא לציידה מחדש,
כפי שעשתה אחרי מלחמת אוקטובר.
מטרות ההתעצמות הישראלית נקבעו לראשונה בבקשה
שהוגשה לארצות־הברית ב־ 1974 וכונתה ״מטמון ב׳.״
מעולם לא נמסר עליהן במלואן, אבל הן מגיעות למים־
פרים הבאים: 1986 1980
1976

11 8 אוגדות שיריון 12 חטיבות ממוכנות
10 9 טנקים
5,000
3,300
3,200
11,000
9,200
3,300
טילי נ״ט 750 650
מטוסי קרב
550

24 18 ספינות טילים

מבט מע בר
ל מי תרס

המאזן ה שתנה
ל טו ב ת ישראל
ך, כו חהצבאיהישרא לי גדל מ״דויד״ ל״גוליית״
י 1בין השנים 1948ל־. 1977
(כאן מנתח קורדסמן את יחסי הכוחות והאבירות בין
ישראל לצבאות־ערב בכל המילחמות עד למילחמת יום־
הכיפורים).
גם ישראל וגם מדינות־ערב שיקמו את אבידותיהם
ב־ 1973 עד לשנת . 1976 קשה להשוות את יחסי ומיבני
הכוחות, משום שהציוד הצבאי השתנה ממלחמה למלחמה,
אבל הנתונים מצביעים על כך שהאיזון השתנה לטובת
ישראל מאז מלחמת אוקטובר ...ישראל היתה מסוגלת
לתקן במהירות את הבעיות שהתגלו במלחמה ועשתה
זאת מייד לאחריה. היא למדה את לקחי המלחמה במהירות
וביעילות. ב־ 1976 נפתרו כל הבעיות שהתגלו בצה״ל
במהלך המלחמה.
לרוע המזל לא לוו שינויים אלה בהבנה ציבורית•
בישראל ובארצות־הבדית, של העובדה כי מרבית הבעיות
׳ שהתעוררו במלחמת אוקטובר נוצרו כתוצאה של ליקויים־
עצמיים ולא נבעו מהשיפור בתיכנון הערבי או בנשק
הערבי ...לא תיכנון הרכש של צה״ל ולא תיכנון הסיוע
הצבאי האמריקאי. ,אינם לוקחים בחשבון באיזו מידה
היטו הרפורמות בצה״ל את המאזן לטובת ישראל.
פיתוח של כלי־נשק חדשים, מאז מלחמת אוקטובר,
איפשר לישראל לתקן את חוסר האיזון הקודם בשילוב
הזרועות. ישראל רוכשת כמויות גדולות של ארטילריה
והגנה אנטי־אווירית קרקעית משופרת וכן תחמושת
להשמדת טנקים מהאוויר הדרושה לשיקום היעילות
של חיל־האוויר שלה.
הערבים, לעומת זאת, היו מסוגלים עד כה לבצע
רק שיפורים מוגבלים בכוחם ועדיין חסר להם הציוד
1הדרוש. מאזן הנשק המסופק עתה נוטה להעדיף את
ישראל.
שינויים אלה הובילו למאזן חדש במזרח־התיכון.
יש שתי צורות הערכה של הכוחות הערבים. האחת,
המייצגת את ההערכה בה משתמשים רוב המומחים
האמריקאים, משווה את כוחה של ישראל לאלה של
סוריה ומצרים. היא יוצאת מהנחה שירדן תציב במלחמה
הבאה רק כוח סמלי, כמו באוקטובר , 1973 כדי לא
להסתכן בהרס ׳כוחה הצבאי. היא מניחה גם שהכוח
הקולקטיבי שהערבים יכולים להציב אינו יכול לעלות
על כוחן המשותף של מצרים וסוריה, מפני שחלק ניכר
ממצבת הכוחות של שתי מדינות אלה אינו כשיר, בשל
תנאי התחזוקה שלו, ואינו ראוי לקרב בגלל תנאי האימון
והכוננות, או שהוא מרותק מסיבות בטחון־פנים.
מדינות כמו עיראק או ערב־הסעודית יכולות להציב
,למערכה אפילו מספר אוגדות, אבל לא ארמיות שלימות.
להוציא מספר אוגדות עיראקיות, כל יתר צבאות־ערב
לוקים בחוסר ניסיון, באימון, בשיטות לוגיסטיות מפגרות
ובמחסור בפיקוד ופיקוח.
מאזן

סאדאת בעת ביקור בצב או

ארצוודהברית לא קיבלה מעולם את נקודת ההשקפה
של תוכנית ״מטמון בי״ לגבי האיום או צרכי הסיוע
וההתעצמות של ישראל. יחד עם זאת היא לא הגיעה
גם מעולם למסקנות באשר להבדלים האיכותיים שבין
צבאות ישראל וערב והעדיפה במקום זאת לבסס את
צרכי העזרה של ישראל על הראיה האמריקאית של
עוצמת איום של כוחות עימות ערביים בעתיד.
תוכניות משלוחי נשק אמריקאים הנובעות מכך לא
פורסמו, אבל הן עדיין בממדים שלא יאמנו. כדי להעמיד
את צרכי הרכש של ישראל בפרספקטיבה המתאימה די
לציין כי בין 1976—86 רוצה ישראל מארצות־הברית
טנקים בכמות כפי שארצות־הברית עצמה מחזיקה במיס־גרת
נאט״ו.

הכוחות

אפש רי

כוח־אדם בגיוס כללי
בו הו תיבשה

450,000
כוח־אדם בגיוס כללי

3,240—5,040
טנקים

672—1,120
תותחים

9,240—10,000
נגמ״שים
600—900 500 טילי נ״ם (משגרים)

טילי קרקע־קרקע משגריט/טילים (/24 לאנס)

טילי קרקע־אוויר סוללות/משגרים 180/30

1,180
תותחים נגד מטוסים
חי ל ־ אווי ר

30,000
כוח־אדם בגיוס בללי 750 650
מטוסי קרב
טייסי סילון
1,200
1,000
— 12 מטוסי סיור (כבדים)
חי ל־ הי ם

כוח־אדם כללי
7,200
— 2 משחתות
24 29 ספינות טילים
5 3 צוללות

שנת

1 9 8 0

ירדן

סוריה

מצרים

ישראל
מ שו ע ר
487,200

שראלי ־ ע ר בי

ד ב אן ניתוח מאזן הכוחות שנעשה בידי קור־
^ דסמן. בהמשך מאמרו בירחון הצבאי האמריקאי,
מנתח המומחה הצבאי את ההשלכות הפוליטיות הנובעות
מהתעצמותה האדירה של ישראל, במיוחד תחת שלטון
ממשלת הליכוד, מטיף בגלוי להגבלת הסיוע הצבאי
לישראל לניצולו לשם הפעלת לחצים על ישראל במישור
הפוליטי.
רוב המיספרים עליהם מסתמך קורדסמן בניתוחו, הם
מיספרים גלויים, שפורסמו גם קודם לכן על־ידי מוסדות־מחקר
שונים בבריטניה ובארצות־הברית. אבל כאשר
מומחה צבאי של הפנטאגון לשעבר הוא הבורר מתוך
שפע הפירסומים נתונים מסויימים דווקא, יש לראות
בכך מעין אישור כי נתונים אלה הם הקרובים ביותר
למציאות גם להערכת הפנטאגון.
מאמרו של קורדסמן פורסם אומנם במיסגרת מסע
של לוחמה־פסיכולוגית המיועד להכשיר את הקרקע להג בלת
הסיוע הצבאי לישראל — ובשל כך כבר עורר
תגובות נזעמות מצד יהודי ארצות־ברית — אבל יש
בו היטב חשוב אחד לפחות ו הוא מבהיר כיצד נראית
התעצמותה הצבאית חסרת־התקדים של ישראל בשנים
האחרונות מהעבר השני של המיתרס — אם בעיני בני־הברית
האמריקאים, או בעיני ״הידיד״ החדש, אנואר
אל־סאדאת.

ע לול להיות

מ שו ע ר
272,400

עלול להיות

מ שו ע ר
75,000

2,670
1,900
3,300

1,320/220

240,000
2,670
960
1,440 700 670/40
456/76
2,000

3,040
1,200
1,600

504/84

67,100 540 250
530

220

— 600 460
880

400

36,000 586 900

760

30,000 528 750

690

7,300 76 180

130

21,000

2,400

275

מ שו ע ר
410,000
353,000
2,420
1,560
3,000
1,200
600/36
1,200/200
3,000

* בטור ״אפשרי״ של ישראל מופיעים מספרים משוערים של ציוד שישראל
יכולה לייצר בכוחות עצמה. בטורים, עלול להיות״ של מצרים, סוריה וירדן,

עלול להיות

מופיעים מספרים על הערכות של המקרה הגרוע ביותר לרעת ישראל. כל המס־פרים
מבוססים על ניתוחי המכון ללימודים אסטרטגיים בלונדון ועל האוויאשן וויק.

דוי ד שחם ניבא את מהלב סאדאת
ציורים בבורסת האמנים
אמנות

כמעט־מאניפסט
פעם היה בארץ ציור לשם ציור. וזיו
אמנים והיו נושאים. האמנים חיברו מאני-
פסטים, וציירו עם מטרות אמנותיות מוג דרות.
כך נולדו ״מגדל דויד״ ,״אופקים
חדשים״ ו״עשר פלוס״ .אבל היום הכל
אחרת.
היום הציור ממוסד. עם קריטריונים
מקצועיים מובהקים.
אבל מה עושה צייר ישראלי נטול כיש-
רון מינימאלי, כאשר הוא משתוקק ש יכירו
ב״כישרונותיו״ ו
א. קורא את כתבי ביאטה קלרספלד.
ב. נוסע להגשימם במערב־גרמניה.
ג. משתולל בבית־המשפט בדיסל דורף
במשפט פושעי מאידניק.
^ ד. חוזר ארצה
׳ ה. משתלט עם אקדח על שגרירות
גרמניה בתל־אביב.
׳ ו. מופיע בלהט נבואי בעלי כותרת.
ז. פותח תערוכה בחסות ראש־המם־
שלה מנחם בגין.
ח. מנסה לחטוף שני דיפלומטים גר מניים.

מארק
שאגאל ..1א 1מ־ת הפלדה,,

לדעת שחלק מן ההתרחשויות יתממש 11
שנה לאחר מכן*.
מן הראוי אולי להקדים ולהציג את
דויד שחם לפני סיפורו. הוא נמנה על דור
סופרי הפלמ״ח, שהטיל אימתו על עמודי
הסיפרות העברית במשך קרוב לשני עשו רי
שנים. שעה שעמיתיו לגיל ולמיסגרת
עסקו בדימום ושיבוח עצמם, תוך יצירת
דייסות מילוליות במתכונות של ספרים,
והתאמת עצמם לקו השלטוני ששרר ב ארץ
למעלה מ־ 20 שנה, עסק שחם במ ציאת
אפיק סיפרותי אישי ושונה משל

דויד שחם
פרופיל גבוה לעוסת ידידיו
רעיו, גיבורי שדות הקרב •המילוליים של
תש״ח. התוצאה: תחושתו את בעיותיה
של החברה הישראלית היא בעלת פרופיל
גבוה, שלעומתה תחושת עמיתיו היא בין
עיסת מילים לעיסת פרצוף. ומעיד על כך
סיפרו שלום, לפתע, שראה אור בשנת
. 1967

הצעה למשא ומתן של שלום.

אנדרי קילצ׳ינסקי
מנסה לחטוף שיגעון גדלות
ט. מופיע בעלי כותרת.
י. מנסה לחטוף שיגעון גדלות- .
יא. פותח תערוכת ציורים בהשבוע —
יומן אירועים.
איך אמר מי שאמר: זכור את אשר
עשה לך אנדרי קילצ׳ינסקי.
איך הוסיף מי שהוסיף: הוא עוד יזכה
בפרס ישראל.

ספרים

שלום, לפתע
התמצית הניתנת להלן מבוססת על ספר
שמחברו, דויד שחם, החל בחיבורו ב פירנצה,
ביוני ,1966 וסיימו בתל-אביב,
בחודש אוקטובר של אותה שנה, מבלי

כי צד להעל 1ת ערך

מילטון רפט, עיתונאי בינוני המתגורר
בפלוטוניה התחתית*״ ,שם הוא משמש
ככתב הוושינגטון קורייר, מוצא עצמו
במרכזו של חלום־רטוב של כל עיתונאי,
סקופ עולמי! באורח מפתיע הוא מוזמן
לראיין את נשיא פלוטוניה התחתית, ול אחר
סידרת שאלות שיגרתיות ותשובות
שיגרתיות לא פחות, פונה אליו הנשיא
לפתע :״מדוע אינך שואל אותי שום
שאלה הנוגעת ליחסים •שלגו עם פלוטוניה
העילית
מילטון רפט מבחין מיד שזו העילה
לראיון עם הנשיא. הוא הכין יאת עצמו
להצהרות בנוסח :״בשום פנים לא נש לים
עם קיומה של מדינת השודדים של
פלוטוניה העילית, שהוקמה כניגוד לחוק
הבינלאומי, בניגוד לכללי הצדק והמוסר,
על חורכות בתיהם של אחינו, תושביה
מאז ומתמיד. לא ננוח ולא נשקוט, בל
עוד טיפת דם בעורקינו, בל עוד נשמה
באפנו, עד שיוחזר כבודנו וניגול את
החרפה מעלינו ונמחה מתחת לשמש כל
זכר של פלוטוניה העילית...״
אלא שנשיא פלוטוניה התחתית מפתיע
את העיתונאי, ולאחר פתיחה ארוכה קו בע
:״מעולם לא אמרנו השמדת פלו־טוניה
העילית. אמרנו רק השמדת מדינת
* שלום, לפתע סיפור מדיני מאת דויד
שחס, מיטב, הוצאה־לאור. 1967 ,
** מצרים.
** ישראל.

מילטון רפט שלמד את נושא הפלוטו־ניות,
אינו נשאר חייב לשר־החוץ, ומז כיר
:״מאז ההתקפה הגדולה, שהותקפ-
תם בזמן הקמת מדינתם* ,הרי אפשר
לומר, שכבל ההתנגשויות המזויינות, ש הביאו
לידי הפעלת בוהות צבאיים סדי רים
של שתי המדינות, לא זו כלבד ש־מדינתכם
היתה הצד הפעיל כיותר, אלא
גם היתה זו היא שנקטה ביוזמה, שהביאה
לידי פרוץ מעשי־האיבה.״

פלוטוניה העילית — תיקן הנשיא —
אבל בך או בך׳,תהיה זו מסקנה נבונה
מתוך הדברים שאמרתי. שום צד אין לו
עדיפות ה מ הו ת הדרושה בדי לתקוף את
הצד השני. ובפי שהדברים נראים...״
ואחר שאלות נוספות מצד העיתונאי, ממ שיך
הנשיא ומצהיר :״אני מוכן להיפגש
עם ראש ממשלת פלוטוניה העילית בבל
מקום שהוא, בבל הרכב שירצה, ולדון
אתו בלי שום תנאים מוקדמים, בכריתת
הסבם אי־התקפה וכהקפאה שלמה ומוח לטת
של מייוץ החימוש ושל הבוהות
המזויינים של שני הצדדים, בהיקפם וב חוזקם
הנוכחי. האם הדברים כדורים
במטרה להבהיר שואל העיתואי: אני
מבין שזוהי הצעה למשא־ומתן של שלום.
״לא הייתי קורא לה בשם זה. אינני
חושב שהדור שלנו יובל אי־פעם לדון
כשלום בין מדינתנו ובין מדינת פלוטוניה
העילית. זכר הפגיעה שנפגענו, תחושת
העוול שנגרם לאחינו שנושלו ממקומם...
כמו שאמרתי, אנחנו מוכנים להיכנס כ־משא-ומתן
לכריתת הסכם לאי־התקפה.
השלום אינו מצב שיש להכריז עליו. הוא
מצב שיש לשמור עליו, על-ידי הימנעות
מעשיית מעשים החותרים תחתיו ...אני
מאמין שעשיית מעשי־שלום חשובה מ הכרזות...״

״אתה
מתכוון -בוודאי ל״מלחמת מאה
השעות התנגשות זו ניכפתה עלינו
על־ידי שורה ארוכה של התגרויות, שהפ כו
את חייהם של תושבי הספר לגיהנום
ממושך״.״ שר־החוץ ממשיך במבול קלי-
שאותיו, ואומר :״אכל העם של פלוטוניה
התחתית נתון זה עשרים שנה להסתה
כלתי פוסקת נגד מדינתנו. אפילו רצה
הנשיא לנקוט כמדיניות מתונה יותר,
אין הוא חופשי לעשות כך, נוכח האיבה
שהצמיחה הסתה זו באן מטיל רפט
את הפצצה שלו, ומספר :״היה לי ראיון
עם נשיא פלוטוניה התחתית. הוא מסר
לי, בי יהיה מוכן ככל זמן לפגישה עם
ראש ממשלתבם לדון, בלי שום תנאים
מוקדמים, ככריתת הסכם להקפאה שלמה
ומוחלטת של הכוחות המזויינים של שני
הצדדים בהיקפם הנוכחי.״״.

אתה לוקח את ״אל־על״ ,ישר
לפלוטוניה העילית. אחרי תיקול עם

,,הזקן״ יושב ואורב להזדמנות
בזז. שר־החוץ נאלם דום, מילטון רפט

הצנזורה המקומית, נישלחת הידיעה ל וושינגטון,
ולמחרת מתקשר הובסון, עורך
הוושינגטון קורייר, למילטון רפט ומבקשו
לטוס לוושינגטון. כאשר העיתונאי מגיע
לשם, מבשר לו הובסון שהחליט לא להד פיס
את סקופ, והוא מטיל עליו לטוס
למחרת בבוקר לפלוטוניד, העילית. ה רעיון
המרכזי של עורך הוושינגטון
קורייר הוא: לזמן בפגישה חשאית ברו מא,
בחסות עיתונו, את נשיא פלוטוניה
התחתית וראש ממשלת פלוטוניה העילית.
העורך מסיים את דבריו במילים :״בבוקר
ניסע ישר לשדה התעופה. יש לנו מקו מות
במטוס לרומא. משם אתה לוקח את
״אל־על״ ,ישר לפלוטוניה העילית...״
בהגיע רפט ־׳לפלוטוניה העילית הוא
מתחיל ליצור קשרים על־מנת להגיע ל לשכת
ראש־הממשלה. הוא פוגש בכתב
של עיתון מתחרה, המתאר לו את רוח
הפוליטיקה של פלוטוניה העילית המתב ססת
על הדוגמה של ראש־הממש-
לה הקודם. חמש עשרה שנה שלט כאת
זו בכוחן של מילים. מימיו לא זכה ברוב
פרלמנטרי ואף־על־פי־בן היה שלטונו
בלתי מוגבל כמעט

מפרט בפניו את תוכנית עורכו מר הזב־סון,
בדבר הפגשת השניים ברומא. ב נקודה
זו מתחילה מערכת השלטון בפלו־טוגיה
העילית לתפקד. שר־החוץ מגיע
מיד לראש־הממשלה, ובמקום נערך דיון
מקיף אם לקבל את ההצעה אז לדחותה
על הסף. בדיון זה מועלות בעצם כל
הטרמינולוגיות הישראליות המקובלות
בנושא השלום — והדרכים הישראליות
להשגתו. ראש הממשלה אומר בין ה שאר
:״לי ברור דבר אחד. אם המשא־ומתן
ייכשל. כשאני אומר ייכשל, אני
מתכוון לאלף ואחת דרכים שכהן הוא
יכול להיכשל. למשל, אם הפגישה דווקא-
תצא לפועל. אבל יתחילו להציג לנו תנ אים
שלא גובל לעמוד בהם ואז יתחילו
ללחוץ עלינו מכל הצדדים שנוותר. על

העיתונאי המתחרה מצליח להסדיר ל־רפט
ראיון עם שר־החוץ, שהוא :״דמות
של אינטלקטואל טיפוסי. ארד־שעד, מר כיב
משקפיים. אצבעותיו תופפות על גבי
השולחן בעצבנות העיתונאי שואל
את שר־החוץ בדבר עמדת ממשלתו ל אפשרות
של שלום עם פלוטוניה התח תית.
כמינהגו מזיל השר שומן של מילים
אודות השיגשוג והעושר המצפים לשני
העמים כאשר יחדלו להילחם, אך הוא
מוסיף כי :״כוונותיה התוקפניות של
מדינת פלוטוניה התחתית הוכחו כבר מן
הימים הראשונים להקמתה של מדינתו,
כאשר פלוטוניה התחתית וכנות־בריתה
ניסו להצמית את הנטע הרך, שזה עתה
צמח, ופתחו בהתקפה צבאית על המדינה
הצעירה. מאז, כעשרים שנה, לא חדלו
דובריה להצהיר על כוונותיהם התוקפ ניות...״

דויד בן־גוריון.
** אבא אבן.

נאצר

אשבול

פלוטוניה התחתית והעילית
כל פנים ברור לי מה יגידו עלי, בשה-
משא־ומתן ייכשל .״הזקן יושב ו-
אורב להזדמנות כזו. להאשים אותי כחוסר 1
תבונה מדינית, בזה שניבנסתי למשא־ומ־תן,
שברור מראש שהוא מוכרח להיכ של.״״
וכר וכו׳.
למחרת בבוקר מוזמן מילטון רפט ל

מלחמת תש״ח.
** מיבצע קדש.
*** לוי אשכול
דויד בן־גוריון.

לישכת ראש״הממשלה. השניים מנהלים
1שיחה בלתי־מחייבת, במהלכה מציג ראש־הממשלה
את עמדותיו, ומקבל לבסוף עק רונית
את הצעתו של העורך הובסה לנהל
פגישה בהסתר :״בצורה זו נוכל, אולי,
להבטיח שאם לא תישא הפגישה פרי,
לא תביא, לפחות, נזק
מילטון רפט ממריא לו־ומא, על מנת
לדווח לעורכו על התוצאות. מתוך דיווחו
מסתבר מהפך מסויים :״מוזר כיצד נת חלפו
לפתע עמדות הצדדים. שנים רבות
ניסו נציגי פלוטוניה העילית, ככל הכמות
הכינלאומיות וככל סוגי התמרונים, לח־כיא
לידי פגישת פנים־אל־פנים עם נציגי
פלוטוניה התחתית, פגישה כלשהי שיהיה
כה משום הכרה רשמית ופומכית של פלו-
טוניה התחתית כקיום מדינתם. כאותה
עקשנות התחמקו נציגי פלוטוניה התח־

מנחם בגין ואנוואר אל-סאדאת
החיים כספרות או הספרות כחיים
תית — לפעמים כתבסיסים טכישים, יל דותיים
כמעט — מכל פגישה וטבל הכרה
בזו. והנה, כאשר הם עומדים ממש על
סף שיחות, העשויות להכיא לידי הסכם
נ סנסציוני, העולה במידת הסנסציוניות ה בינלאומית
שבו על ההסכם שהושג בקש-
מיר בין הודו ופקיסטן, ובאשר הוא, הוב־פון,
עשוי להיות הגורם הישיר, שתחת
חסותו יושג הסבם כזה, עתיד הבל להתנפץ
דווקא משום ששני הצדדים החליטו
להחליף את תפקידיהם כפתאומיות חסרת
הסכר שכזו...״
קואליציה, הדלפות ותנאים. ה־מיכשול
לפתיחת השיחות הוא אחד :
נשיא פלוטוניד, התחתית עומד בתוקף על
כך שקיומן של השיחות יפורסם דווקא
בטרם יחלו. לעומת זאת משוכנעת צמרת
השלטון בפלוטוניה העילית שישנה מל כודת
כלשהי במהלכיו של נשיא פלוטוניה
.התחתית. אם כי ראש שירותי הביון *
מסביר צד נוסף בעיה :״המבוכה הכל לית,
שתיגרם בארצות השכנות, בייחוד
באלו היריבות למישטרו של נשיא פלו־טוניה
התחתית, למשל בניוטרוגיה ** ו־אוראניה

אלא שבאווירה המדינית העכורה ב תוככי
פלוטוניה העילית, המידע על הפ גישה
הסודית מודלף ומתחיל להתפרסם
טיפין טיפין. הממשלה טרם מגיעה לידי
החלטה, בשל סיבות קואליציוניות. למיל־טון
רפט נודע בינתיים כי :״הערב
ימסור נשיא פלוטוגיה התחתית הצהרה
*ברדיו. נראה שלא הסכים עוד לדחות
את העניין. או שיכריז על הצעתו, או
שיבטל אותה...״
מסתבר למחרת בבוקר שהנשיא נאם
והודיע :״בי הוא מובן לקיים שיחות
עם נציגי פלוטוניה העילית, אולם ידיעה
זו לא נתאמתה ממקור אחר כדברי
כלי־התיקשורת של פלוטוגיה העילית,
בה מסתבכים העניינים בצורה קואליציו נית
ונפתח מבול של סחטנויות קואליצ־ייונית
בין המפלגות המרכיבות את הממ שלה.
בתרגיל מילולי מחזיר שר־החוץ
* איסר (״הקטן״) הראל.
** סוריה
*** ירדן.

את כדור ההצעה לידיו של נשיא פלו־טוניה
התחתית במילים :״אלא אם ית חייב
נשיא פלוטוגיה התחתית מראש שלא
להציג להן שום סייג ויקבל על עצמו
להכריז שהוא מוכן לכרות ברית־שלום
עם פלוטוניה העילית ולוותר על כל תבי עותיו
להחזרת המצב כאיזור לתקופה
שטרם הקמתה כמדינה עצמאית...״
הקרב על ניוטרוניה. השלום ש קרב
לגבולות פלוטוניה העילית מתמוסס
ומתרחק. העיתונאי מילטון רפט נאסר
בידי שלטונות הבטחון של פלוטוניה ה עילית,
ומואשם בריגול למען פלוטוניה
התחתית, .מאוחר יותר הוא משתחרר ועו זב
את גבולות המדינה. הובסון מפטרו
בעדינות מעיתונו.
עם חידוש הקיפאון במשא־ ומתן, מת רחש
אירוע טיפוסי לאיזור־מתיחות בינ לאומי
זה. שלטונות פלוטוניה העילית
שולחים טרקטור לעבד חלקה באיזור
מריבה בגבולם עם ניוטרוניה. הדבר מביא
לתקרית. כתוצאה מכך תובעים עיתוני
הערב את הקשחת המדיניות. לאיזור ניש לח
פטרול צבאי, ואז :״נפתחה עליו אש
מקלעים כבדה ממוצבי ניוטרוניה וכמו
בחד־גדיא של הגדת פסח :״מפקד הגיז־רה
של פלוטוניה העילית ביקש תיגבורת
ושתי פלוגות טנקים נישלחו אליו ...ואז
הופיעו מטוסי קרב מנמיכי טוס של ניו־טרוניה
והטילו פצצות נאפאלם על הטנ קים
של פלוטוניה העילית. מיד ממריאים
לקראתם מטוסי־קרב של פלוטוניה העי לית
ופרצו כמה קרבות אוויריים...״
במהלך התחממות הגבול אומר ראש־הממשלה
לשר־החוץ שלו :״נדמה לי
שאנחנו מוכנים עדיין לקראתו. לפעמים
נראה לי שלשלוט צייד להתכונן, הייתי
אומר שצריך להתאמן, במו שמתאמנים
לקראת מילחמה...״
ההסלמה גוברת :״אחרי שני ימי קר בות
כין פלוטוניה העילית וכין ניוטרוניה
נתקיים הדיון.הדחוף במועצת הבטחון...
מהירות התארגנותם של כוחות פלוטוניה
העילית והצורה המזהירה שבה השתלט
מיד מטה הצבא על הערבוביה הברוכה
בגיום־פתע, זכתה לתשבחות גדולות כין
המומחים הצבאיים של העולם. רק לאחר
זמן היו אחדים שחתו את דעתם ...באשר
נכנסה הפסקת האש לתוקפה, היה צבא
פלוטוניה העילית בעיצומה של מיתקפה
רבתי ...כתיד ממשלת פלוטוניה העילית
נשמעו קולות, שקראו לראש־הממשלה
לא להישמע להוראות מועצת הבטחון ל הפסקת
האש, עד שלא יצליחו כוחות
הצבא להביא לידי הכרעה שלמה בגבול.
קולות אלה ניתמכו בתקיפות על־ידי צמ רת
הצבא. כמה מן הקצינים הגבוהים לא
הסתירו את דעתם ש״הזקן״ לא היה מזדרז
כל כד לתת הוראה להפסקת האש ...אח רי
במה שעות של התדיינות על פרטים
פורמאליים נכנסה הפסקת האש לתוקפה
והתקדמות צבא פלוטוניה העילית נעצ רה...״
דומה
שבסקיצה זו, שבימים האחרונים
קמה וההגשמה בחלקה, הצליח דויד שחם
לגבור על המשוכות הנוסטאלגיות־מתק־תקות
הגורמות מזה 30 שנה לקילקול
קיבה סיפרותי ארוך ומתמשך בתרבות
הארץ׳

או מפצח לוז,
נלכדות הבעיות בקרבי
כך, שבהשוואה לאחי הגדול
ולמחסור העולמי בפרוטאין,
הן נטולות־ערך כלשהו
ואינן מרפות בתסיסתן הפרטית.
אני קורא עכשיו על שיטות חקירה
בעתיד הקרוב.
עכשיו יש בכוונתי לאצור עובדות :
נטיית המופת הנצחי
בין ילדים במזרח הרחוק,
עכשיו אני מתחיל לחפש בפינות —
היות וקודם לחגיגות נכבשות דרכינו
המתמעטות בידי מיתרים בקופסאות —
כתקוות בלתי מתגשמות...

לכגון 50,000 -ל״י ־ אייר ארוך -
48,000ל״י; אורי ליפשיץ ־* 17,000
ל״י, מארסל יאנקו 16,000 -ל״י.
שמועות עקשניות המהלכות בין בעלי-
גלריות יריבות וסוחרי־אמנות טוענות ש חלק
ניכר פד 167 היצירות שהוצגו במכירה
הפומבית נרכשו במחירים גבוהים מער כם
הריאלי על-ידי בעלי אינטרסים ובעלי
אוספים גדולים של אותם אמנים, מתוך
כוונה להעלות את ערך האמנים האלה
בשוק־האמנות החופשי ס מכירה־פומבית
נוספת של תמונות ,״למען הציירים וה תרבות
בה הם גדלים״ כפי שניסה זאת

המאפרה מלאה עד למחציתה בקליפות
לוז.
כל זה מוגזם.
יאבל יש להתחיל בנקודה כלשהי, הודו
או הקולקטיביות האוליגרכיה שלנו
או הכריסטמס המשפחתי שלנו.

גינטר נראם ( )50 נולד בדאנציג.
פסל, תיפאווץ, סופר, מחזאי ומשורר.
התפרסם כעולם כספריו ״תוף!
הפח״ ,״חתול ועכבר״ ,״שנות
כלב״ ,״מיומנו של שכלול״ .כימים
אלה ראה אור כגרמניה סיפרו החדש
״הפוטית״ (1־1־ .)0£8 . 8 0
הפוטית, דג שטוח המופיע על עטיפת
הספר כרישום מעשה ידיו של
גראס, לוחש בשורתו כאוזן האדם.
כשורת הפוטית מתוארת עד פני
כמה מאות עמודים, תוך עיון כשאלות
כיצד, הופיעה האלימות כעולם:
גאוות האדם בהישגיו המלחמתיים,
ואיך נוצרה ההיסטוריה.
סיפור
״הפוטית״ מתנהל על פני
3מישורים. הראשון מתאר את
חייהן של 8טכחיות ילידות דאג־ציג
החל כתקופת האבן וכלה בימינו,
כתחום פולין. מישור נוסף
הוא 0חודשי ההריון של אשת
גראם. המישור השלישי, כית־דין
פמיניסטי בברלין, שכפניו מוכא
דג הפרטית למישפט. הספר יהינו
תמונה מקיפה של ההיסטוריה, ו

גינטר גראס :״הפוטית״
לוחשת בשורתה באוזן האדם

לא שד גיבורים — תמונה שבמהלכה
מנסה גראם דחפור את דג
הפוטית לאלוהות, תוך שהוא מציג
את הנשים המשוחררות כמפלצות.
השיר ״יותר מדי״ מאת גראס
לקוח מתוך סיפרו ״הפוטית״.

יו ת ר מדי
מאת: גינטר גראס

בחטף

בינות לחוגגים,
בשעת נשף מאוחרת, דממה,
אני קורא ברומן האוטופי של אוורל, 1984 ,
שקראתי בו לראשונה ב־. 1949
והוא היה שונה.

חתימה טובה

לידי, בין מפצח־האגוזים לחבילת הטבק,
מונח ספר סטטיסטיקה,
שמספריו מעידים על אוכלוסיית העולם —
כיצד היא מוזנת, או אינה ניזונה.
עד לשנת .2000
בהפסקות,
כאשר אני נוטל טבק

מכירדדפומבית של ציורים שנערכה ב שבוע
שעבר ביוזמה משותפת של גלריה
גורדון והגב׳ דבורה שוקן הביאה לבד
כירות־שיא: תחריט של פאכלו פיקא״
סו — 48,000ל״י; ציור המקוננות של
יוסל ברגנר — 120,000ל״י> תמונה של
שמואל כק ! 00,000 -ל״י, מרדכי

אדריכל ישראל גודוכיץ
גולדה, הבין, בגיד, שאגאל וגודוביץ.
האמן רפי לביא, עומדת להיערך בשבת,
ה־ 10 בדצמבר, במלון דיפלומט בתל־אביב,
בהנחייתו של דן כן״אמוץ. מטרת המ כירה
היא עידוד לירחון הסיפרות פרחה,
הנכנס לשנתו השלישית. בניגוד למקובל
במכירות פומביות, הרי שסכום המכירה
מתחלק שווה בשווה בין האמן לבין פרוזה.
בין האמנים שהבטיחו עבודות מצויים:

יעקב אגם, שמואל כק, ווסל כדג־נר,
אודי ליפשיץ, רפי לכיא, דדי
כן־שאול, עמי שכיט, עודד פיינ־גרש
ועוד עשרות אמנים נוספים •

בשבוע שעבר הועלתה בתיאטרון בית־הובן
הצגת ה״ 100 של יומן נוכחות מאת
יוסף מונדי • התיאטרון הלאומי הבימה
מתחיל להציג במרתף הקטן ערב־קריאה
והצגה של קטעים מסיפורי יצחק כן־
נ ד • 1בטכס חנוכת האנדרטה לאוגדת
הפלדה בימית הוחתמו ראש־המשלה, מנ חם
בגין, וקודמיו בתפקיד, גולדה
מאיר ויצחק רבץ, על 125 הדפסי-
משי, שנעשו על־פי תצלום האנדרטה בידי
הצלם יצחק נופך״מוזם, שהתמחה ב כיוון
אמנותי זה. אלא שנופך-מוזם הופתע
לאחרונה כאשר גילה בלשכת ראש-המנד
שלה הדפס־משי מעבודתו עם חתימת
האדריכל ישראל גודוביץ, שתיכנן את
האנדרטה. הדפס־משי מקורי עם חתימות
ראשי הממשלה הובא לאמן הקשיש מארק
שאגאל בעת ביקורו האחרון בארץ,
והוא נתבקש לצרף חתימתו לחתימותיהם.
הגיב על כך יצחק נופד־מוזם :״הדבר
משולל להחתמתו של אנוואר אל־סאדאת
על מגילת־העצמאות שמה של הסו פרת
עמליה כהנא־כרמון (שדות מגנטיים)
הוזכר לאחרונה במדור זה, בהק שר
לכך שמעריציה לוחצים על שופטי
פרס ברור 77 לזכותה בפרס בטענה ש לקתה
ב״מחלה ברנרית״ .מסתבר שמע-
ריצי הסופרת אך מזיקים לה, ועמליה
כהנא כרמון לא חלתה משך השנה האח רונה
במחלה כלשהי, והליקוי הבריאותי
היחיד שלה הוא קוצר ראייה י• התנצלות :
ידיעה שפורסמה במדור זה הזכירה את
הסופר שמעון כלס בין מייסדי התנועה
למען ארץ־ישראל השלימה ולא היא. מקור
הידיעה במידע מוטעה שפורסם על-ידי
העיתונאי גיל קיסרי. שמעון בלס, ה משתייך
לצד האחר של המיתרס ונמנה
על המועצה הישראלית למען שלוס ישראל־פלסטין,
הוזמנו בשנת 1967 על-ידי העורך
והמתרגם אהרון אמיר לפגישת סופרים
בבית־הסופר בתל-אביב. בפגישה זו נולדה
התנועה למען ארץ־ישראל השלימה מבלי
שלבלם היה קשר כלשהו עם התנועה,
עם דרכה, עם מטרותיה ועם השקפת
עולמה.