גליון 2101

להגיב עליה ולתקן אי־דיוקים שהופיעו
בה. יותר מאשר הפירסום על כך כי עונשו
הוחמר, הרגיזה את אסיר־העולם שפירא
הפיסקה בידיעה שבה נמסר כי ״ידידיו
של שפירא מנסים עתה לגייס את עזרתם
של קצינים וקצינים־לשעבר במישטרת־ישראל״
,כדי שיפעלו להקלת עונשו. .
מסתבר כי לביל שפירא יש טענות
חמורות על היחס שגילו כלפיו כמה מעמיתיו
לשעבר במישטרת־ישראל, שלדעתו
יכלו לסייע בהוכחת חפותו.
ביל כתב מיכתב מפורט לידיד ישראלי
היושב במאיימי, ביקש ממנו להגיב על
הידיעה שפורסמה בהעולם הזה. הידיד
שער אלינו את מיכתבו של ביל בצירוף
מיכתב משלו.

להלן מיבתכו של הידיד :

ביל נידון למאסר־עולם. העירעור על
גזר-הדין לא נתקבל, אך שום פסק־דין
על כיסא־חשמלי לא ניתן. הנני שמח לש מוע
כי נותרו עוד מיספר ידידים המעוג*
יינים לעזור. רק חבל שבזמן שאפשר
היה לעזור — לא נעשה דבר בנדון.
הייתי חבר קרוב לביל במשך 15 שנים
בארץ. ביל בא ארצה עם המח״ל, והש תתף
בעיקר בקרבות הצפון (עם חטיבה
)7בתור מפקד־פלוגה. הוא היה חייל
במארינס האמריקאי, שנלחם במילחמת־העולם
השנייה באיים היפאניים. את ניסיונו
הרב בקרבות תרם למדינת־ישראל.
בתום מילחמת־העצמאות הצטרף ביל
למישמר־הגבול, והיה בין מקימיו. הוא
היה המפקד הראשון של מצודת נבי־יושע,
שבה ישבה יחידת מישמר־הגבול. הוא

״העולם הזה״ ,שכועון החדשות הישראלי המערכת והמינהלזז :
תל-אביכ, רחוב גורדו! ,3טלפון 243386־ .63 תא־דואר . 136
מען מברקי :״עולמפרס״ .מודפס כ״הדפוס החדש״ כע״מ, תל־אכ^כ״רח׳
,כן־אכיגדור. הפצה :״גד״ כ$״מ. גלופות: צינקוגרפיה
כספין, כע״מ. העורך הראשי: אורי אכנרי. העורך: אלי תכור י עורך
תכנית: יוסי שנון עורכת כיתוב: נורית יהודאי ראש המינהלה :
אברהם סיטון. מה׳ המודעות: רפי זכרוני. המו״ל: העולם הזה בע״מ.

כמה קוראים פנו אלינו השבוע בשאלה
מדוע לא מצאנו לנכון לפרסם בגיליונות
האחרונים כתבה, או לפחות ידיעה,
על גילוי שדה־הנפט בקידוח ריג 5
באל־טור. הם הופתעו כאשר השבנו להם
כי הדיווח על כך כבר התפרסם בהעולם
הזה לפני ארבעה חודשים.
הידיעה שמוסגרה במיסגרת שחורה, על
מנת להבליטה משאר הידיעות שפורסמו
במדור דף תשקיף בגיליון מיום דד 3באוגוסט
(העולם הזה ,)2083 היתה הראשונה
שהתפרסמה בעיתונות הישראלית על
גילוי הנפט בקידוח הימי באל־טור, ימים
רבים לפני שהתפרסמו ידיעות על כך בעיתונים
אחרים. היא כללה עובדות מדו-
ייקות על נתוני הקידוח, ועל כמות חביות־הנפט
שניתן להפיק ממנו. נתונים אלה
אושרו בהודעה הרשמית, שפורסמה רק
לפני שבועיים.
הידיעה על הנפט שהתגלה באל־טור
הגיעה למערכת עשרה ימים לפני שפור סמה.
למרות שהמקור, שהביא אותה אלינו,
היה מוסמך, פיקפקנו באמינות המידע.
חששנו שמא הנתונים שנמסרו לנו מבוססים
על הערכה העלולה להתבדות, כמו
הערכות דומות בעבר על גילוי נפט בקידוחים
הישראליים במיפרץ־סואץ.
כל ניסיונות המקור לשכנע אותנו באמיתות
המידע שבידיו לא סייעו להפיג את
פיקפוקינו. ואז הוציא האיש את הקלף
האחרון שבידיו :״ומה תגידו אם אביא

המערכת, ובידו בקבוק קטן שהכיל נוזל
שמנוני שחור. אחד העובדים הזרים בקידוח
אל-טור טרח להעביר אלינו את ההוכחה
הניצחת בדבר גילוי הנפט בקידוח
ריג .5
הפעם השתכנענו. פירסמנו את הידיעה

מפכ״ל־ לשעבר רוזוליו

ניצם אריה שור ז״ל

— לכלא

מהמישטרה —

יי ף

4 6 .ס! ס ך

סי לון ־נפטשת תנ ש א לגובו! של כ־ 150
מ ט רי ם פו ץ ב שבוע ש ענ רמהקידנח הי מי של
חברת ־ הנ פטהלאומיתב מי פו ץ סו א ץ, מו ל
א־ טו רשב חוף סיני. הנ פ ט פרץ מ תו ך ה קי דוח
״ ריג 5״ ש הגי ע ל עו מ ק של 7.5אלף רגל. ע לי
פי ההערכה פרץ סי לון ־ הנ פטב כו ח של 15
אלףאטמוספיות, דבר המב טי ח סי כויי ם לגי
לוי שד ה־נפטע שיר.
ב קי דו חהקודם שנע שהב איזו ר, שג ם בי
ה תג לו סי מני ־נפט, לאנמעאהכ מו תמספיקה
של גז שי הי ה ב כו חהלד חו ףאת הנ פ ט
למעלה. ב קי דוח הנו כ חי נמעאה שי כבת־ הגי
שדחפהאת הנוז להש מנוני מעלה.
מומ חי ם, ש הוז ע קו מטכססלב די קתה קי
דו חהימי שבו התגלה הנ פ ט, ה ע רי כו כי
בארימיתבמ קו ם ע סוי יהלה פי ק כ־ 2500
ח ביו ת ליו ם. מ ע רי כי ם כי שי בבת -הנ פ ט שנ ת ג
לתהב קי דו חהיא בגו ב ה של ש מונ ה רגל.
אי לםהמומחיםמאמינים כי ב מ קו ם מ עיי
שדה-נ פטע שיר עוד יו ת ר, ו כי אםיו סי פ ו
ל ק דו ח עד ל עו מ ק של 11אלף רגל, ע שויי ה
להתג לו ת שי כבה נו ספת, ע שי ר ה יו ת ר, ש ה-
נפט יפרו ץמתוכהב עו עמהרבה עוד יו ת ר
מפר שפרץ מהקידיחל פני שבוע.

הידיעה על הגפט כאל־טור*
הבקבוק שיכנע
לכם דוגמה מהנפט שנמצא במקום?״
כנגד טיעון זה לא היתד. בפינו תשובה.
כעבור שבוע ימים הגיע האיש למישרדי
* מתוך דף תשקיף ,״העולם הזה״
,2083 מיום .3.8.77

.ייר^

קטע ממיבתכו של ביל שפירא מכלא מאיימי
מהמארינס — לצה״ל
ללא כל הסתייגות כעובדה מוגמרת, והיינו
העיתון הראשון בעולם שדיווח על גילוי
הנפט בקידוח הימי באל-טור.

ל עי תי ם קרובות! אנו משתוממים עד
לאן מתגלגלים ומגיעים גיליונות העולם
הזה. ההפתעה האחרונה באה אלינו מתא
הנידונים שבבית־הסוהר במאיימי, מדינת
פלורידה, ארצות־הברית. בתא זה יושב
ישראלי לשעבר, ביל שפירא, מי שכיהן
בשנות החמישים כמומחה הבאליסטי של
מישטרת־ישראל.
לפני כחודשיים (העולם הזה )2091 פיר־סמנו
במדור תשקיף ידיעה על דחיית
עירעורו של ביל שפירא על עונש מאסר-
העולם שהוטל עליו, אחרי שהורשע באשמת
רצח שותפו. בטעות כתבנו אז כי
עונשו של שפירא הוחמר, וכי הוא צפוי
לכסא החשמלי.
תוך ימים מיספר, כך מסתבר, התגלגלה
הידיעה שפורסמה בהעולם הזה והגיעה
עד לכלא במאיימי. ביל קרא אותה וביקש

היה אליל ואב לחייליו, והם, במיוחד הדרוזים,
לא ישכחוהו. לבסוף הצטרף ל-
מישטרודישראל והיה אחראי למעבדה
הבאליסטית במטה הארצי. אבל מפני שלא
היה לו כרטיס־חבר אדום, נדחק אחורנית.
בלית ברירה התפטר וחזר לארצות־הברית,
אחרי 15 שנים של שרות פעיל למדינה.
המיקרה העיוור הביא אותי למאיימי.
שם חיפשתי את ביל ומצאתי אותו במעצר,
כחשוד ברצח שותפו. סעדתיו לכל
אורך המישפט שנמשך שישה חודשים.
סידרתי לעצמי ״כרטיס־חוקר״ וכך יכולתי
לבקרו יום־יום בבית־הסוהר. הסיפור של
הפרשה הוא ארוך, ואין ברצוני להרחיב.
רציתי רק לגעת בנקודה אחת, אשר לדעתי
היא ביזיון למדינה — המדינה אשר
חייליה אינם משאירים פצוע בשדה־הקרב
נכשלה הפעם, ביגלל מי שהיה מפקד
מישטרת־ישראל, המפכ״ל שאול רוזוליו.
במהלך המישפט טענה התביעה כי טענתו
של ביל, כי שירת כקצין במישטרת
ישראל, הינד. שקר. עדות־אופי היתר. ב
מיקרו!
זה חשובה מאוד כדי לחזק את
עדותו. התקשרתי עם מר אריה שור,
מי שכיהן כסגנו של רוזוליו והיה גם
מפקדו הישיר של ביל בעת ההיא, וביקשתיו
לבוא למאיימי להעיד לטובת ביל.
אריה לא היסס לרגע והיה מוכן לבוא
לעזרתו של ביל ,׳באש ובמים /מאחר
ומישטרת־ישראל לא מצאה לנכון לממן
את נסיעתו, שלחתי לו אני את הכרטיסים.
ואז קיבל אריה שור פקודה אישית
משאול רוזוליו, שאסר עליו במפורש
לנסוע ולהעיד לטובתו של ביל, אפילו
בתור אזרח פרטי. טענתו של רוזוליו
היתה, עוד בטרם הורשע ביל שפירא
במישפט, כי ביל הוא רוצח!
נמצאים בידי המיכתבים שכתב לי אריה
שור. אני נוצר אותם, בתיקווה לפרסמם
בבוא היום. השאלה המרכזית היא: איך
העז אדם בדרגה מישטרתית כה בכירה,
ובעל ידע מישפטי, לשפוט ולדון לכף-
חובה אדם שטרם הורשע?
כל כתב האישום נגד ביל הסתמך על
עדות אחת של פושע וגנב־פירות, שהפך
עד־מדינה. איש זה טען כי שמע מביל
שהוא מעוניין להיפטר משותפו, לכן ״עשה
לו טובה״ ורצח את השותף למענו, יחד
עם עוד אדם — אשר בזמן המישפט
התכחש לחלוטין לסיפור זה.
אין לי ספק שעדותו של אריה שור
בשעתו יכלה להציל את ביל מהרשעה,
מאחר ולביל לא היתד״ מחוסר כסף וידידים,
כל עדות מסייעת לגירסתו שלו.
הפגיעה בביל היתה גדולה, משום ששמו
הופיע ברשימת־העדים שהיו צריכים לה עיד
לטובת ביל, והוא לא הופיע.
מישפטו של ביל היה לקוי ביותר. ידוע
לי כי הסי־איי־אי תבע מביל בזמנו —
בעת שהתנהלה נגדו חקירה בחשד כי הוא
מרגל ישראלי — לספר להם על עבודתו
בשירות-הביטחון הישראלי. יש הטוענים
כי היו מי שביקשו לנצל את התביעה
נגדו כדי לסלקו.
ביל נמצא כיום בבית־הסוהר, הנחשב
לגרוע ביותר בארצות־הברית. הסיפורים
על מה שמתרחש שם הם מסמרי־שיער.
באחד ממיכתביו אלי כותב לי ביל כי
המקום דומה למערב הפרוע, בתשלובת
של מחנדדהשמדה גרמני. חושבני שכדאי
להביא את תמצית סיפורי זה לידיעת
קוראיכם ולידיעת אזרחי ישראל, כדי שיידעו
איך התנכרה המדינה, בדמות מפכ״ל
המישטרה, למתנדב ולוחם שהקדיש 15
שנים מחייו למדינה, ולא הושיטה לו
את הסיוע המינימלי שביקש בעת שנקלע
לצרה.
עדכ אן מיכתבו של הידיד הישראלי
של ביל שפירא. את תגובתו של שאול
רוזוליו, המכהן כיום כשגריר ישראל במכסיקו,
לא ניתן היה לקבל. אריה שור
נפטר בחודש פברואר השנה.
אולי עצם פירסום מכתבו של הידיד,
לבקשתו של אסיר־עולם ישראלי-לשעבר,
הכלוא במאיימי, יהיה בו כדי לעורר תגובות
ולהטיל אור על הפרשה.

לפני כשלוש וחצי שנים, בפברו1 -
אר ,1974 פירסם העולם הזה ( )1904 כתבה
מקיפה על הסיכסוך במישפחת גיטר, בין
ראש-המישפחה, הבנקאי משה בנו גיטר,
לבין מי שהיה חתנו באותם ימים, איתן
לצקי. לצקי, עורך־דין מוסמך י, האשים
את גיטר בהאשמות כבדות ביותר. בין
היתר טען כי הוא רודפו ומציק לו. גיטר
סירב אז להגיב, וטען כי לצקי מעורער
בנפשו ואין להתייחס לדבריו ברצינות.
בשנים שחלפו מאז התברר כי הצדק
היה עם גיטר. לצקי מאושפז לעתים קרובות
בבית־מרפא לחולי-נפש, ולמרות ש־ .
התגרש מבתו של גיטר, ממשיך גיטר
לתמוך בו ולעזור לו בכל.
כותב הכתבה אז, יגאל לביב, שמע
דברים אלה במיקרה לפני כמה ימים.
כשהתבר לו כי הם נכונים טילפן לגיטר,
ביקש להתנצל על העוול שגרמה לו הכתבה
שכתב אז, כאשר לא היה יסוד
להטיל ספק בהודעה של עורך־דין שנראה
כלפי חוץ בריא בנפשו. גיטר קיבל את
דבריו של לביב ללא רוגז, הבטיח כי אין
בליבו כל טינה על מה שהיה, וביקש *
כי האמת תגיע גם לידיעת קוראי העולם־
הזה.־
אנו עושים זאת ברצון.

העולם הזה 2101

איכות!ופי

בזע! א סלבוי ם

כן עומד פרס לפרסם גילויים על שיחות לגבי הסכם
שלום שהתנהלו בין ישראל לביו אחת מארצות צפוד
אפריקה. לדברי פרס היה ההסכם על סף מימוש אך
נידחה ברגע האחרון על־ידי הארץ הערבית.

עוזר אישי ל מר ס

פגישות כבועו ת

בועז אפלבאום, מי שפוטר באחרונה מתפקידו כממונה
על עידוד הסרט הישראלי במישרד התעשייה והמסחר
(ראה במדינה) ,החל עובד השבוע כעוזרו האישי של
יושב־ראש מיפלגת העבודה, ח״כ שימעון פרס.

בין ד ״ן ופרס
תוטנזיך

הנו שדחת לסאהיו־ -
בל• נשים
אף אשד. אחת לא תיכלל במשלחת הישראלית הרשמית
לוועידת קאהיר. בישיבות ההכנה של הצוות המיוחד.
שהוקם כדי להרכיב את המשלחת, התקבלה החלטה
עקרונית שעל־פיה לא תשותפנה נשים במשלחת,
כדי שלא להביך את המשתתפים המוסלמים בוועידה.

אם לא תשונה החלטה זו עד למועד צאתה
•טל המיטדחת, מתכוונת התנועה הייטראלית
לשיח דוד האשה למהות על כך, ואולי אף

גולד מן מג ל ה: סיפוח
הגד ה לי ד דן
תופון מראש
בעת הקלטת תוכנית עליו, במיסגרת הסידרה אלה הם
חייך (ראה כתבה) גילה ד״ר נחום גולדמן פרט בעל
חשיבות היסטורית:

כיטכיס ,1945— 17 כאשד הוא שידל את
ממשלת ארצות־הכרית לאמץ את תוכנית
החלוקה, הוא הכטיח לה ש הסל ך עכדאללה
הפרו־־מערכי יספה אליו את השטחים
שייועדו למדינה הערבית הפלסטינית.

המערך יפרסם
מגעי ם חשאיים
יושב־דאש מיפלגת העבודה ח״כ שמעון
פרם עומד לפרסם כקרוב גילויים על הצעות
שלום ישראליות למדינות ערב והצעות־הסדר
שונות שנידהו על־ידי אותן המדינות
הערכיות.
על־פי גילוייו של פרס התקיימו מגעים ביו ממשלות
ישראל לביו חוסיין מלך ירדן בדבר
הסדר פונקציונאלי בגדה, שכלל בתוכו גם סעיפים
לגבי ירושלים. המלך חוסיין דחה פעמיים הצעות
ישראליות.

הטלוויזיה מנעה
יציאת כתב

ידיעות בדבר פגישות, חשאיות כביכול, שהתקיימו
בין שר־החוץ משה דיין לביו ח״כ שמעון פרס,
הוכחשו בידי דובר משרד־החוץ, שטען כי הפגישה
האחרונה בין השניים התקיימה לפני שלושה שבועות.
בגלל ביקור סאדאת זנסיעתו של דיין לגרמניה, לא
נערכו אומנם באחרונה פגישות ביו השניים, אולם
קודם־לכן נהגו פרס ודיין להיפגש בטביעות, ולאד
דווקא לתיאום עמדות בדבר פשרה פונקציונאלית
ביהודה ובשומרון, כפי שטענו השמועות.

מאז נכנס לתפקידו כשר־החוץ, נוהג דיין
להתייעץ לעיתים קרובות עם כמה מחבריו־לשעבר
כמיפלגת העבודה. הוא נפגש
כפעמיים כשבוע עם פרס, ונוהג להתייעץ
כסוגיות מישפטיות עם שר־המייטפטים
לשעבר, חיים צדוק.

צדו ק עשר
להתפ טר מהכנסת
ח ״כ חיים צדוק, ימי שהיה שר־המישפטים,
עומד להתפטר מחברותו ככנסת. צדוק טען
באוזני ידידים :״אני מבזבז כאן את זמני.״
אולם ייתכן כי העובדה שהוא חכר־בנסת,
ומשום ק־ אסור למישרד עורכי־הדין •טלו
לקבל תיקים נכבדים של הכרות ממשלתיות
וחברות הקשורות בממשלה, היא הגורם
לשיקולי התפטרותו.

״כנף״ תטיס
ל תורכי ה
במקום לקפריסין

תוכניתה של חכרת ״כנף ארקיע״ ,להטים
נופשים ישראליים כמהירים מוזלים
ובמטוסים קטנים לקפריסין לא תצא אל
הפועל אחרי שיטילטונות קפריסין סירבו
•להתיר להכרה לפתוח קו מישראל לאי השכן.
עתה מתכננת כנף הטסת נופשים מישראל לחופי
תורכיה באותו מחיר בו תיכננה את הטיסות לקפריסין

נך1.ס.י-.ן״<״יא דאחה איוז*יל
אה ״אומר׳י

איומים על

היומון בעיכרית קלה ומנקודת,

ע!1י ברע ם

בעיקר מדד תפוצתו הזעומה כשד

..אומר״ .ימ שיד יהופיח. גוהדזה* דד•

מיעוט העודים לישראל.
כעיקכות ביקור סאדאת השתנתה
התחזית לגבי שיעורי העלייה הצפויים.
לאור התיקווה כי כשד סיכויי
השלום עשוייה העלייה לישראל להתגבר
כעתיד הקרוב, הוחלט כמוסדות
ההסתדרות להמשיך לתמוך כהוצא*
תו-לאור שד העתון.

ח״כ המערך עוזי כרעם קיבל כשבועות
האחרונים כמה מיכתכי איום ושיחות
טלפון לביתו, בהם נתבע להפסיק את
חקירתו הפרטית כעניין דרכי שיחרורו שד
יהושע כן־ציון מהכלא.
ביו היתר היו במכתבים אלה גילויים, כביכול, על
פרשות אישיות של חבר־הכנסת הירושלמי הצעיר
וכותביהם. איימו לפוצץ אותן בציבור אם ימשיך
ברעם לעסוק בעניין בן־ציון.
ברעם לא התלונן במישטרה והפסיק את חקירותיו
בנושא זה.

— כאלף ל״י לנוסע. נציגי החברה עומדים לצאת
השבוע לתורכיה, כדי לסיים את המשא־והמתן על
פתיחת הקו.

דו ברת יפרוש
מניהול ״כלל״
מנכ״ל קונצרן כלל, אהרון דוברת, עומד לפרוש
מתפקידו בעקבות יחסים מעורערים עם ראשי שלושה
הבנקים הגדולים, בעיקר עם ראשי בנק הפועלים.

דוברת מנהל עתה משא־ומתן עם אהת
מחכרות־הכיטוח הגדולות, אשר הציעה לו
מישרת ניהול ככירה כה, מייה עם פרישתו
מ״כלד״.

בדר כון ז ר
הטלוויזיה הישראלית יכלה לחסוך 1
לעצמה את כאב הראש שנגרם לה
כעיקכות יציאתם של כתביה, אהוד 5
יערי ואלכס גלעדי, לקאהיר. כמה
ימים לפני צאתם של השניים, כעת •
שראשוני הכתבים הישראליים כעלי
הנתינות הזרה יצאו לקאהיר, הציע נכתב
הטלוויזיה דן סממה, שהוא כעל 8
נתינות כפולה — ישראלית וצרפתית •:
— לצאת לקאהיר ולשגר משם כתבות§ .
בקשתו של סממה לצאת למצריים
נדונה על־ידי ראשי מחלקת החדשות 1
בטלוויזיה, אודם נדחתה — כטענה
כי אין זה נאה שנציג הטלוויזיה ה• 1
ישראלית יסע לקאהיר כדרכץ זר.

אפלכאום, שהיה עד לבחירות האחרונות
עוזרו האישי של השר חיים כר־לב, קיבל
את המינוי שלא אוייש מאז חדל פרס
לשמש כשר־הכיטחץ.

״ירדן״ חקים חברה!
לקידוח ומס
חברת ירדן לחקירות מתכננת להקים חברה לקידוחי
נפט שתעסוק בקידוחים העתידים של החברות הזרות
לחיפושי נפט במפרץ סואץ שירדן קשורה עימן.
מנהל חברת ירדן, דויד סופר, שוהה עתה בארצות־הברית,
שם הוא מנהל מגעים להקמת החברה החדשה.
סופר מבקש גם לרכוש או לחכור מיכלית, להובלת
הנפט שכבר התגלה בקידוח הימי באל־טור לישראל.

הכוונה היא שהמיכלית תעכור כתעלת־סואץ,
לחיפה או לאשקדץ, ולא דרך ים־סוף
לאילת, במסלולן של המיכליות המובילות
היום נפט לישראל תחת דגל זר.

אופנה חדשה:

אוכל סיני כשר
אחרי אופנת המיסעדות הסיניות שהוקמו בכל
רחבי הארץ, מסתמנת אופנה חדשה — מיסעדות
סיניות כשרות.

מסתבר כי קיים פוטנציאל עצום שד
סועדים שנמנעו עד פה מלגעת במאכלי
סין, מאחר שהם מבוססים על כשר חזיר
ופירות-ים האסורים כמאכל לדתיים.
המיסעדה הסינית הכשרה הראשונה הוקמה במלון
מרינה בתל־אביב, השייך לרשת המלונות של חיים
שיף, וזוכה בפופולאריות עצומה. על־מנת לספק את
הדרישה של הדתיים לאוכל סיני כשר. עומד המלץ
להביא לארץ קבוצה נוספת של טבחים מתאילנד,
נוסף על שישה שכבר מפעילים את המיסעדה
הסינית הכשרה.
מיסעדה סינית כשרה נוספת עומדת להיפתח
בשבועות הקרובים במלון רמאדה קוננרננטד
בתל־אביב, שייבאה לצורך זה אשפית־מיטבח סינית
מניו־יורק. במיטבחים הסינים הכשרים משתמשים
בצלעות עגל להכנת ה״ספר ריבם״ המפורסמים,
ובדגים במקום חסילונים.

נראה כי כעתיד הקרוב יצוצו מיסעדות
סיניות כשרות נוספות.

מיקי ברקוביץ מודיע
על תוצאות ההגרלה של
מבצע הפרסים
הענקי :

פרס דאשוו -כרסיס טיסה לאחד ממשחקי ״מכבי״ בגמר הגביע באירופה
אורנה יוגב, רח׳ מחניים 00ו, חל־אביב.
פרס שני — 5מינויים שנתיים למשחקי אליפות אירופה בישראל
. 1עדי קאפח 1252/86 ,צפון ב, אשקלון . 2 .בועז ודני שיינברג, רח׳ רמב״ם ,7גבעתיים.
.3רונית ישראלוביץ, רח, שמואל הנביא ,63 ירושלים .4 .משה רינות, רח׳ עובדיה ,36
שכון ותיקים, נתניה .5 .מיכל שאדי, רח׳ שכשר ,8חולון.
פרס שלישי 20 -הזמנות אישיות למשחק אחד באליפות אירופה בישראל
רות כצמן, קבוץ ארז. שני בן־משה, גבעתיים. יעל שיק, מוצא עלית. לאה ישראל, ת״א.
אורי נעים, הוד השרון. אורנה עזריה, בת-ים. שרה עמר, בית שאן. אורי יעקב, בית שמש.
תמר ושלמה מרדכי, ירושלים. אבי עמר, ירושלים. אורית דנאי, כפר־סבא. מיכל לוי,
ירושלים. זיו סבר, ח״א. לוין אילן, צפת. מיכל לוין, ח״א. עופר הרמן, ירוחם• ך וגיח
סדרס, עפולה עלית. גילה גליק, גבעתיים. גוילי יהודית, אור־עקיבא. משה יפרח,
מושב תירוש
פרס רביעי -סן כדורי־סל בחתימת מיקי ברקוביץ
יאיר לוריא, קבוץ כפר עזה. ליבוביץ יהודית, בת־ים. הלה בן־נריה, ת״א. איריס כהן,
כפר־סבא. יוסף תקוה, לכיש. דב הירשנהוז, קרית מוצקין. אלקנה רובין, באר־שבע.
גירה מרחום, רעננה. אריה אליהו, בני־ברק. כנרח זינגר, אשדוד.
פרס חמישי 250 -משתתפים זכו במדלית ״מכבי״
כל ההודעות על הזכיות והפרסים נשלחו לבתי הזוכים.
ההגרלה נערכה ביום ד׳ 6.11.77 ,ז׳ ,בנוכחות נציג הנהלת ״עלית״ ,נציג רואה החשבון, מיקי בוקוביץ, ונציגי פרסום ד״ר יעקבסון.

אנו מודים לרבבות המשתתפים ומאחלים להם שימשיכו ליהנות ממסעיק ״עלית״ שהם כה אוהבים.
טוב ל׳ ע מסטיק

פרסום דד־ר יעקכסז!

העננה הגדול טעלתת
והוסרה מעליך, עדייו
מאפטיי* לד לזוז ב־מלוא
החופשיות הר-
צוייה לבני מול טלה
אופיניים• על־כו דע
לקחת את הכל בשקט,
בשלווה יחסית, וללא 111111 היגיון. זהו שבוע של
21במרס -
זכרון 20 ! ,באפ רי ל
תיכנון ושל
שבוע של עבודת״בית
ולא של ביצוע״חוץ. ידידים יפקדו ביתן.

תקרית בלתי חשובה עשוייה לגרוס אצלך
למשבר. אל תבזבזי כמף: את עשוייה
להיכנס לתקופה של חוסר־פעילות, אס לא
תזהרי או אם תבואי בקשר עם האדם
הלא־נכון. משום כך,
מוטב לא להתחייב לטווח
ארוך. אס תחליטי
לנסוע בימים א׳ או
ב׳ היזהרי ששוס דבר
חשוב לא יהיה תלוי
במסע. הישמרי מפני
גניבה, בייחוד אם את
עלולה לנסוע למרחקים
( 2ב ספ סמבר־
;12ב או ק טו ב ר
ארוכים. אל תנתני להשפעה.
לבשי בהיר.

] 1אזנ״11

הוויכוחים והמריבות שאתה
שותף להם לא
יעזרו להפגת המתח,
אלא רק יגרמו לן ל־דפרסיה.
במייוחד הימנע
מאי־נעימויות עד
יום ראשון. אז תתחיל
להרגיש בהפגת המתח.
< 1 2גאפ רי ל ־
התאזר בהרבה סבלנות.
!0נבמ אי
ראה סרס טוב, רציני,
לבד, או עם חברה, ותיווכח
שצפויה לך הנאה בלתי רגילה.

מצג רוחן העגום נותן את אותותיו ג-
יחסן לבאים איתן כמגע. הם אינם יודעים
כי יש לן סיבה
מוצדקת־מאד להיות
ממורמר, ועצבני, ולכן
הם גם אינם מוכנים
לשאת את התפרצויותיו
או לשמוע את
גערותין. ביחס לעבודתן,
בחרת בדרן הנבונה.
הייה נכון ל וויתורים,
מבלי להשפיל
עצמן, אז תצליח.

שוון

אם אומנם ענב סאדאת את העניבה המפורסמת-ומנקרת
העיניים שלו בעת בי קורו
ביד־ושם, כדאי היה שמלוויו יעירו
לו על כך. עדיף היה שיופיע בטכס שנערך
שם ללא עניבה מאשר עם עניבה העלולה
לפגוע ברגשותיו של כל יהודי.
חיים כהן, תל־אביב
• בעת ביקורו ביד־ושם ענב הנשיא
סאדאת עניבה אחרת (ראה תמונה) .את

יחסי ירושלים־קאהיר: מחושך מצריים
לאור גדול ...עתה נוכל לצפות שערא-
פאת יבקש להזמינו לפגישה עם אלופי
צה״ל, או שתוגש רשימה חדשה בשם:
א.ס ,.המדינאי הבודד לכנסת. .
חנן אברמסון, פתח־תיקווה
חבל שלא הכתרתם את הכתבה הגדולה
על ביקורו של סאדאת בישראל בכותרת:
סאדאת שלושת הימים.
ידידיה עמנואל, תל-אביב
יום ה־ 20 בנובמבר 1977 יכנס להיסטוריה
בשל הופעתו של נשיא מצריים
אנוואר אל־סאדאת מעל דוכן הכנסת ב

לא יהיה נוח במייוחד, אבל אם אתה
רוצה אתה יכול להסתכן. כאב־הראש ה־ריגעי,
הצרות בטווח־קצר, הפגישות עם
שונאיך — כל אלה שקולים, אם רק תדע
להתמיד על־ידי ההישגים
הרציניים וכוח־הרצון
שהתפתח על־ידי
עצם התפנית. מיקרה
בלתי־צפוי עשוי להתגלות׳
אס לא תיזהר,
כתגלית של איבה אישית
או של קינאה. אל
תראי לו שנפגעת ממנו.
; בנובל־בר ־
20בדדייבר

העמידי פנים אדישים
לא י איכפתיות.
ושל

להפתעתן, ואולי למורת־רוחן הסמוייה,
מתחילים העניינים העיסקיים להסתדר
— להפליא. אתה חייב
לשאול בדעתה של בת-
זוגן, ואם גם לא תק בל
את כל דבריה —
דע שהיא שוחרת את
טובתן, ורואה הרבה
דברים שאינן מסוגל
להשיג, מתון ריתחת-
גדי, בת חושים.
21בדצמבר ־
19 בינו א ר
בוח-הרצון שלן אינו
חזק ומשכנע מספיק.

0ווו1

שינוי לטובה במצבו הכלכלי
המסובך במיקצת.
אתה תמצא ידידים במקום
הפחות מתקבל על
הדעת. עם זאת, דע שהם
מתייחסים אליו ב־חוסר־התחשבות.
היזהר
]111111
מהפכפכים, ועוד יותר,
כמובן, מנשים הפכפ..ג
או גוסט -
יל נספס:י בר
כות. נטייתו לחולמנות תסבו ולרומאנטיקה
אותך, השבוע, במריבה לא־לו. אזי, אס
כבר תכניס את האף לענייני הזולת —
סייס לפחות את המלאכה בכבוד וביושר.

מאחר שגם אתם הדגשתם את העובדה
(העולם הזה )2099 שהציור על עניבתו של
סאדאת לא היה ציור של צלב־קרס, אלא
דגם שיכול להזכיר צלם־קרס הפוך,
דומני שהיה זה מעשה של חוסר טאקט
לאזכר זאת. מדוע צריך להביך את סאדאת
דווקא בשעתו הגדולה?
מאיר גדיש, חדרה

עק 11

תאוחיס

הוצאות כספיות בלתי־צפויות
עומדות לגרום
לן לעמוד בפני מצב
מבין• אל דאגה: אמ נם
המצב קשה, אן
אתה תיחלץ ממנו בכבוד.
בעתיד היותר
רחוק צפוייה לן צעידה
ניכרת קדימה ב!
2ביו לי -
21באוגוסט

מישור הכלכלי. יחד
עם התפתחות ניכרו*
בכל הקשור להצלחתן בקרב בנות
חמין היפה• המכתב שקיבלת — מפתה
/ומרגיז. עני לו בקרירות, ותראי שזה יעזור.

סיפור העגיסה

הפרם צריכה להתפטר. מגיע לו פרם נובל
לשלום! ל אז!
יוסי מרכוס, ניו־ג׳רסי,
ארצות־הברית

גם לך בת מזל תאומים
יש יום אהבים — אבל
חרבה יותר רציני. היום
שלן הוא יום א׳,
דעי להפיק ממנו את
המכסימום. צרות בעבודה.
ליקוי בריאותי
קל שבקלים. יהיה. זח
שבוע מלווה התפרצויות
עצבים בעניינים
שונים, אך בסופו יהיה
מתוק. בקנותך תכשיטים אר דברי ערך,
קחי איתן בעל מיקצוע מהימן.

יהירותו הטבעית, ה־כררוכה
בחוסר־ביטחון
משווע, תוריד אותך
שאולה, אם לא תדעי
לרסן את שניהם ולהוסיף
להס מידה אמיצה
של חוש הומור, שהוא
אחת מתכונותיו היפות
ביותר. זה לא ש־
21נ ״ 1נ י^ ־
20ביו׳
__ הוא לא רוצה אותך:
זה שהוא בטוח. שאת
לא רוצה אותו. אז — קדימה ! גלי לו את
ד,אמת. כוח־ההרתעה של מתנגד חזק עשוי
לבלום את התקדמותו וכוח שאיפתו.

מכתבים

דווקא משום שאת חופשייה בהשקפתן,
ובלתי״קשורה במעשיין, קל מאד לתפוס
אותן במלכודת או לחייב אותן לעשות
^מח שאינן רוצה. זה מביא, אומנם, ל-
אוזלת־יד ולאפס-מע-
שה מצידן — אבל
מי רוצה בבל הצרות
הללו ! לכן מוטב שתחשבי
יחד איתו מה
אתם רוצים באמת, מתון
ויתור הדדי או
לפחות אי״הסבמה הד19ב
פברואר -
דית• דברים ברורים
20במרס
יחלצו מצרות. הישמרי
מצננת. לבשי לבן.

זניט

העניבה האחרת

המריבה הטיפשית בה הסתבכת, אינה מועילה
לאף אחד, ומקלקלת את מצב־רוחך.
נסי להקדיש זמן לטיפוח יופייך, ולעיסוק
בתחביבייך, במקום לשאת על כתפייך
את כל בעיות העולם
הזה. לקראת סוף השבוע
את עלולה לנתק
קשר אישי חשוב, ב־עיקבות
בדיחה מעשית
שהושמעה באוזנייך, בנוכחות
אלה שלדעתך

יפרשו אותה בצורה
מוטעית. אל תעשי זאת,
20נ ׳ נואי -
8זבפב רו א ר
כי בסופו־של־דבר, זה
לא ישתלם. לבשי לבן.

האוזנר וסאדאת ב״יד ושם׳׳ (צילום שד ״שטרן״).
העניבה שהולידה אסוציאציה זו הוא ענב
בסעודת העבודה החגיגית שנערכה באותו
הערב.
האם ענב הנשיא סאדאת שתי עניבות
דומות, שעליהן הופיעו ציורים הדומים
לצלב־הקרס? בעיתונכם ראיתי תמונה עם
דוגמת צלב־קרם הפוך. אבל בעיתונים אח רים
הופיע הצלב כשקצוותיו מופנות מש מאל
לימין.
צבי חפץ, תל־אביב
• זוהי אותה העניבה. כמה תמונות
הודפסו במהופך ולכן נראה בהן גם דגם
העניבה הפוך.

סאדאוג שלושת הימים
עם כל הכבוד לד״ר הנרי קיסינג׳ר,
שזכה כידוע בפרס נובל לשלום על תרומתו
לשלום בעולם, סבור אני שריצותיו
המטורפות בין מדינה למדינה הן כאין
וכאפס לעומת הליכתו האיטית של מנהיג
ערבי אל דוכן הנואמים בכנסת.
בצעדו האחרון תרם נשיא מצריים
אנוואר אל־סאדאת לא רק לקידום השלום
במזרח התיכון, אלא לקידומו בכל העולם.
זוהי הוכחה שרצון טוב וכנה גובר
על כל השינאה והחשדות. לכן אני חושב
שאם סאדאת לא יקבל את הפרם המכובד
הזה, הרי שהחבורה הקובעת מי יקבל את

ירושלים. משמעותו של נאום היסטורי זה
חורגת מהתייחסות? למדינת ישראל, כי
הוא נוגע להרבה מדינות בעולם. עצם
בואו לישראל, במצב המדיני הקיים, מהווה
מלאכת־מחשבת של מהלך דיפלומאטי.
בשעה שרוב המדינות מתייחסות בחיוב
ובאהדה לשאיפת הפלסטינים להגדרה עצמית
ולהקמת מדינה משלהם, שמענו מפיהם
של ראש־ר,ממשלה, מנחם בגין ונציג
האופוזיציה שמעון פרס עמדה שלילית
בעניין זה. היא הוסתרה באמצעות התעלמות
מוחלטת משאיפתם של הפלסטינים
בנאומו של בגין והכרה תיאורטית
בלבד אצל פרם. לאחר שני נאומים אלה,
הגדושים מנד, גדולה של דמגוגיה, פא-
תוס סינתטי והומאניזם בגרוש, ידעתי כי
ימי האבל קרובים. מבעד למילים היפות
וד,מצוחצחות על השלום הנכסף שהידהדו
באולם הכנסת, שמעתי רעם תותחים ושרי קת
טילים.
הפור נפל מייד עם תום נאומיהם. איך
אמר הפרופסור יעקב טלמון: ננצח,
וננצח עד מוות.
אליעזר פומרנץ, נהריה

ליגלוג מרגיז
במאמרו ״לסאדאת הידד״ (הסולם הזה
)2098 ציין אורי אבנרי את מניעי הח לטתו
של הנשיא המצרי לבקר בישראל.
(המשך בעמוד )8
העולם הזה 2101

וילונותגליליים -׳מהפכה בעיצובהדי רה
״ סול ארויד״ מציגה — עיצוב חדיש ו מ הפכני לדירה, עם וילונו ת גליליי ם ווי לונו תור טי ק ליי ם
הכל התחיל באירופה לפני שנים
אחדות בלבד. מהפכה שקטה
שהתחוללה שם, יצרה מימד
חדש לעיצוב הדירה, בדמות
וילוגדת גליליים.
איירה סלפטר, אשה צעירה ובעלת
חוש אסתטי, שהתה באותה
עת בפינלנד, והחליטה מיידית
כי מה שטוב לאירופאים — טוב
לישראלים״ .ומכאן קצרה הדרך
לתוצאה הסופית המשתקפת זה
ב״סולארויד״ — רחוב דיזנגוף
282 תל־אביב ,״סולארויד״ נמצאת
בבעלותה של הגב׳ איירה
סלפטר, וזו ריתקה אותנו לאולם
התצוגה בהציגה מבחר עשיר
ומרשים של וילונות גליליים
וורטיקליים.
מהו, בעצם, וילון גלילי 1וילון

גלילי הוא וילון העשוי בד כותנה
מצופה בחומר מיוחד הדוחה
אבק, אינו דורש כביסה ואינו
דוהה בשמש. בד הוילון המוצמד
לגליל עץ קפיצי המצויד במנג נון
לדירה בכל גובה רצוי. הוילון
הגלילי האוטומטי והמודרני,
מעל איכות ואמינות גבו הים
מאד.
השימושים היעודים לוילונות
גליליים — בבתים, חנויות, בתי
מלון, משרדים ואפילו ב ספינות.
הווילון הגלילי מוסיף
מימד חדש לעיצוב פנים ה דירה,
ולהפתעתכם תגלו כי
ניתן לעצב את הדירה כולה
בסיגנון המיוחד של ״סולאחיד״.
ההפתעה של ״סולארויד״ —
שהגיעה ממש בימים אלה מ
מבחר
א רנ קי ם, תי קי עור ו מ תנו ת ב״מיני״
וב״מיני אקסק לו סי ב ״

1א!ב
ב א מב טי ה!
יום אחד הגעתי הביתה מותש
ומת להתקלח. נכנסתי למקלחת,
ופתאום קוראת לעברי אחותי :
״בני היזהר ! זאב באמבטיה״.
לא ידעתי אם לצחוק או לבכות.
אינני פחדן, אך זאב באמבטיה...
מסתבר, ש״זאב״ הוא שמה של
חברה לחידוש אמבטיות וציפויין.
אשר הציפוי להן נעשה ע״י
תשלובת חומרים מיוחדים המיובאים
מחו״ל, הציפוי מתבצע
בפרק זמן קצר מאוד ובאחריות
מלאה. נו, ומי מבצע זאת, הרי
הוא ״זאב״ הנענה בטלפונים :
תל־אביב ,625110 ,938862 חיפה
— .526622 בסי־ומה של העבודה
כבר לא פחדתי מזאבים, וכעת
אני חושב לעצמי ,״׳הלוואי עליכם
עבודה מקצועית כזו״.

מדור אינפורמטיבי־ פירסומי

תיקי ג׳ימס בונד מעור, חגו רות
ואביזרים שונים. בצד אלה
תמצאו ב״מיני אקסקלוסיב״ פסלונים
ומתנות מגוונות מסוגים
שונים ולכל אירוע.
מה דעתכם על ביקור זוגי אקסקלוסיבי
ב״מיני״ .מוכרות מק צועיות
וחייכניות תקבלנה אתכם
ותדאגנה לספק את כל דרישותיכם
...בתחום התיקים ומוצרי
העור. להתראות ב״מיני״ די־זינגוף
,101 תל־אביב.

*מחר למתרח ש

בעריכת ; בני קארו
טל 241530 03ת.ד 29726 .ת״א

כסולארויד, מחירי הוילונות זו לים
יחסית לוילונות רגילים, ה הרכבה
קלה והתמורה מלאה.
להתראות כסולארויד דיזנגוף
,282 תל־אביב.

הדרך ליופי מתחילה ב״אמבר״

ק ך 9999999

אולי לא חשבת על זה, אבל
כשאת מציגה את עצמך כלפי
חוץ, או כשאת נוטלת חלק באירועים,
שונים, הארנק הוא
בעצם כרטיס הביקור שלך.
״כרטיסי ביקור״ כאלה, אקסקלוסיביים
בלבד ובאיכות מעולה,
מצאתי ב״מיני״ וב״מיני אקסק־לוסיב״
— חנויות הארנקים ברח׳
דיזניגוף ( 101 פסג׳ הוד)
בת״א. ב״מיני״ מושם הדגש על
תיקים מתוצרת הארץ בעוד ש־ב״מיני
אקסקלוסיב״ — מוצגים
בעיקר תיקים תוצרת חוץ,
מתנות מקוריות ותיקים לגברים.

יש לך טעם מעודן, תמצאי
ב״מיני״ ,מבחר מרשים של
ארנקים בסגנונות, עיצובים וצבעים
שונים. די אם נזכיר את
השם ״קריסטיאן דיור״ הצרפתי,
כדי לקבל מושג לגבי איכות
הארנקים של ״מיני״ ,כ״כ
לבחירתכם מבחר ארנקים ותיקים
אופנתיים, צרפתיים, איטלקיים
וממיטב הייצור המקומי.
הסגנון המיוחד של ״מיני אק־סקלוסיב״
,הפגיש אותי עם
ארנקים ותיקים כמותם טרם
ראיתי ובלתי שיגרתיים בעיצובם.
התיקים עשויים במקצועי
יות רבה, התפירה חזקה, והעיצוב
מרשים ביותר. מבחר התיקים,
כולל תיקי צד, תיקי נשיאה
ותיקים מעור.
גם עליכם הגברים בעלי הטעם,
חשבו ב״מיני״ ,לבחירתכם
מבחר אקסקלוססיבי של תיקים,

חדל — הינה ,,וילונות ורמי־קלייה״
.הוילון הורטיקלי עשוי
מבד כותנה, יוטה; או פשתן
בציפוי קשה. אידיאלי לבתי מלון,
בנקים, משרדים ומקומות ציבוריים,
וכן לפנים הדירה. הוילון
הורטיקלי מעוצב מפסים אנכיים
המשתלבים יחד לוילון מהודר
ומרשים, המעניק גם למקומות
ציבוריים, מימד יוקרתי ואסתטי.
הוילון הורטיקאלי דוחה לכלוך,
אינו דוהה, ומשתלם מכל תח־ליפיו
״עתיקי היומין״.

סלון ״ א מכר״ — הסלעהמל כו תי לכלו תולח תני ם
מעניק טיפול אקסק לו סי בי וי חיד מ סוגו בארץ
רק מי שהספיק כבר לעבור את
שלב החתונה בחייו, יודע ומכיר
בערכו וחשיבותו של יום זה.
אני מכיר רק מקום אחד, שלא
רק מכיר בכך, אלא אף מסוגל
להעניק — לך הכלה ולבן זוגך,
את הטיפול המושלם. האישי ו־האקסקלוסיבי
ביותר, לקראת
יום נשואיכם! .והמדובר כמובן
בסלון ״אמכר״.
הסיפור מתחיל בעצם שבוע
לפני כן החתונה. אז עורכת
הכלה את הביקור הראשון ב־
״אמבר״ הכולל טיפול קוסמטי
ראשוני התאמת כתר ויתר הה כנות
לקראת ה״מבצע״ עצמו.
בבוקרו של יום החתונה את
מגיעה ל״אמבר״ .ולא לבדך...
במקביל לטיפול שתזכי לו ב־
״אמבר״ .יקבל בן זוגך טיפול
מלכותי לא פחות במחלקה המיועדת

צלילי מוסיקה ערבים ואוירה
מלכותית ממש יקדמו את פניך
בהיכנסך לסלון ״אמבר״ .אם את
מתוחה מעט, אל דאגה, בחדר
האמבטיה ממתין לך אמבט קצף
צרפתי שיפנק כל פינה בגופך.
וזוהי רק ההתחלה.
לאחר התחלה מקציפה זו, הגיע
תור היופי. טיפולי יופי, תסרוקת,
מניקור ופדיקור, וכל אלה מידי
אנשי מקצוע מעולים. בצהרים
את מוזמנת לארוחה במזנון של
״אמבר 11011x0 1110 זס״
כמובן, ואחה״־צ עד לפני שעת
היציאה, את מגיעה לשלב ה פיניש
— סרוק מלא, הלבשה
וגימור.
שמלת החופה העושה אותך לכלה.
אמיתית, הופכת להיות ב־

״אמבר״ ,סיפור בפני עצמו. וכדי
להתרשם נאמנה, ערכתי
סיור מודרך בקומה השניה של
הסלון. מבחר עוצר נשימה
של שמלות חופה בסגנונות לא
שיגרתיים, המתין לי שם. במו
עיני ראיתי איך עוברת הכלה —
בחדר ההלבשה — טיפול אינדיבידואלי
של התאמת שמלה, לא
רק לנתוניה החיצוניים אלא גם
לאפיה ולאישיותה.
בין השמלות, הבחנתי. בסגנון
כפרי שוויצרי, שמלות בסגנון
עתיק ובמבחר סגנונות מודרניים.

הרחק מחדרי ההלבשה, ממוקמת
מתפרה, בה מכינים דג מים
חדישים ובלעדיים של שמ לות
חופה ל״אמבר״ .בכל שנה
נתפרים דגמים חדשים — לקיץ,
לסתיו ולחורף — המי׳ועדים ל

קנו תסט רי או
ולח סון

יופי -לגברים בלבד!
הדברים הבאים. מיועדים אליך,
הגבר. אם עד היום, יופי וטיפוח
היוו לגביך מילים לא כל כך
גבריות, הרשה לי להעלות כמה
השגות על הנחה זו, ובהזדמנות
חגיגית זו, להציג בפנייך מועדון
אקסקלוסיבי יהיד מסוגו בארץ,
המיועד לגברים בלבד. והמדובר
הוא ב״אסקוייר״ ,רח׳ שלמה
המלך 46 תל־אביב.
ל״אסקוייר״ מגיעים בעלי עסקים
ומקצועות חופשיים המעוגייגים
לטפח את גופם, לשמור על רעננותם
ולהשתחרר מהלחץ היומ יומי.
וזאת, במועדון אקסקלוסיבי
שנועד לכך.
ב״אסקוייר״ תוכל לקבל סאונה
פינית, מסג׳ כללי מידי מסג׳יס־טית
מקצועית, טיפול פנים משחרר
ומרגיע, פדיקור וכן תספורת.

באווירה
המיוחדת של ״אסקוייר״
ובטיפול שתזכה לו שם, תרגיש
איך אתה הופך אט אט לאדם
חדש, רענן, רגוע ושופע מרץ.
״אסקוייר״ העו מועדון יחיד מ סוגו
בארץ, באופי השרותים
שהוא מעניק. המועדון קיים
כבר 10 שנים ולקוחותיו הק בועים
מכירים אותו היטב ואינם
מוותרים עליו. המכון מורשה,
מסודר ומנוהל כחוק.
אם רעיון ביקור במכון יופי לגבר,
גרם לך עד כה להסס.
הרשה לי לקבוע באופן החלטי
ש״אסקוייר״ הינו מועדון רציני
וגברי בהחלט .״אסקוייר״ פתוח
כל יזם בין השעות 9.30 עד
£500111£ .20.00 רח׳ שלמה
המלך ,46 תל־אביב, הזמנת מקומות
בטל׳ ,238685 :לבריאות !

כלות ״אמבר״ בלבד, אך ניתן
לראותם גם בתצוגות אפנה וכמובן,
על גופן של מלכות ה יופי
הישראליות.
אנשי מקצוע מעולים, איישו את
כל המחלקות בהן ביקרתי. זיהיתי
מאפרות טלביזיה. ידועות וספ ריות
עילית. וכולן עשו את עבודתן,
מלאכת מחשבת ממש.
נוכחתי עוד, כי ב״אמבר״ האיפור
והתסרוקת הולכים יד ביד
עם סגנון הלבוש ואופי הכלה,
ובאמצעות הטיפול המקצועי
והאקסקלוסיבי של ״אמבר״,
תוכלי ללבוש — לקראת חתונתך
— אף את דמותה של מארי
אנטואנט.
בזמן שעברת טיפולי יופי,
הותאמה לחתנך מערכת בגדים
מרשימה. ואין המדובר בחליפות
ספורטיביות שגרתיות, אלא ב־סמוקינג
מהודר ומסוגנן, כפי שרציתם.
בצד
כל אלה, הרשו לי להפתיע
אתכם בדבר נוסף, סלון ״אמבר״
ער לעובדה שאתם זוג צעיר עם
תכניות לעתיד ולכך תוכנן עבור כם
הטיפול המשולב לחתן ולכלה,
שבו כל הבגדים ניתנים
לכם בהשאלה. אתם משלמים
הרבה פחות, אך זוכים לטוב
ביותר.
סלון ״אמכר״ ממוקם ברח׳ בן־
יהודה 64ת״א. וטלפונית תוכלו
להגיע אליו במספרים ,237394 :
.226692
אם כל מלכות היופי הישראליות,
כולל מיס תבל וכן דוגמניות
צמרת רבות, העדיפו את ״אמכר״
האמיני לי שגם את לא תתאכזבי.

לנשים האוהבות רמת
לכוש גכוהה
ואינן מסתפקות בדברים רגילים,
יש דבר חדש חולצות נשים
( 7 0 0 0 1יבוא מארה״ב) .החולצות
המובילות בעיצובן ה אופנתי
ובאיכותו העילית, טוצ׳י
מייצרת במבחר רב ובגוונים
שונים לטעמן של צעירות ומבוגרות.
החל מחולצות ספורט
ועד לחולצות ערב. עם קישוטים,
עניבות ומטפחות. אם תלבשי
פעם את טוצ׳י לא תחליפי
אותה בשום חולצה אחרת.
יש חולצות נשים —
ויש ! 7 0 0 0 1
את טוצ׳י ניתן להשיג רק בחנויות
האופנה המובחרות ביותר.
מכירה סיטונית: מלצ׳ט 64ת״א,
טלפון .248150 :

אתה מחפש מערכת סטראו ממיטב
יצרני העולם, כמו מרנץ,
היטצ׳י, סוני. טלביזיה, רמקולים
או -קיטים להרכבה עצמית. ב־
״יונהר״ שבהנהלת יונה הרצל,
תמצא את אלה ובמחירים הישנים.
השיטה
ב״יונהר״ ,היא שיווק
ישיר מהיבואן לצרכן, שיטה המוזילה
את מחיר המוצר. בצד
אלה מובטחים לך שרות מלא
ואחריות כפולה.
בנוסף, תוכל לבחור בין הנחה
של 150/0לבין תשלומים
ל־ 6חדשים. ואם לא די באלה
— ב״יונהר״ ,פועלת מעבדת
שחת ותיקונים, לשרותך.
״מנהר״ ברח, אבן גבירול 101
(מול השקם) פתוח כל יום בין
השעות 9.00 עד . 19.00 טל.
.227435

מכתבים
(המשך מעמוד )6
יש לציין כי המאמר כתוב בצורה יפר,
ומנתח בצורה טובה את מניעי ביקורו של
סאדאת. אך כשהגעתי בקריאתי לאחד הקטעים
נדהמתי, ממש רתחתי מזעם. באותו
קטע כותב אבנרי על מסעו של ח״כ
גד יעקובי לארצות־הברית ועל העימות
בינו לבין ואליד חאלידי. באותו עימות
שאל הפרופסור הפלסטיני,, :מדוע לא
תנהלו לעולם משא־ומתן עם אש״ף ז״
ועל כך כתב אבנרי :״,מפני שאש״ף רוצח
נשים וילדים!׳ השיב יעקובי כתוכי
החוזר על פסוק ששינן.״
וזה הדבר שהרגיז אותי. האם לא צדק
ח״כ יעקובי בתשובתו. האם אין זה נכון
שאש״ף רצח ילדים ונשים ישראליות.
הליגלוג לדברי תשובתו של יעקובי הוא
יותר ממגעיל. ספק אם אבנרי היה כותב
מה שכתב אם חם וחלילה אחד מבני מיש-
פחתו או מישהו ממכריו היה נפגע על-
ידי אירגון טירור.
אנצ׳ד מאיר, רמת־גן

פרנקל היה טורח וקורא את ספרו של
חיים הזז משפט הגאולה, היה מוצא בו
עילות מכובדות יותר ל״אנטי־שמיווד,
׳מאשר ביקורתי לספר זה.

יו יו סאראת
רק לפני מיספר חודשים טען נשיא
מצריים כי אפילו אחרי חתימת הסכם
שלום בין ארצו לבין ישראל, עדיין יחלוף
דור שלם עד שניתן יהיה לכונן שלום
אמיתי בין העמים. והנה, בא ביקורו והו
האליל
שהכזיב׳
אורי אבנרי טוען (במאמרו ״האיש שבא
לחתוך״ העולם הזה )2099 כי ״המלך פא-
רוק היה צעיר ופופולארי, יפה־תואר ונמ רץ׳
אליל הדור הצעיר.״ אבל תמונותיו של
מלך מצריים שצורפו לכתבה מציגות אותו

{ל^פרסחזאים

המלך פארוק

סוכן בלעדי7, :ן נדיד״׳דיזנמף ,102ת׳׳א טל

238836

איזה יפה?
שמן ומכוער, ממושקף ועקום. האם איש
זה היה פעם ״אליל הדור הצעיר״ ז
רינה פרע, בת-יס
בהחלט לא. תיאור זה הוא של
המלך פארול\ בעת שעלה לכס השילטון
במצריים. אז, לפני שהסתאב ושמן, היה
אומנם יפה־תואר (ראה תמונה).

כמה פעמים
נסית להפטר מהם-
ולא הצלחת??

דידקבו של יהודי כאנמי-שמי

אנחנו נחסל את הדוקים!
נסי פעם אחת את הדרך המודרנית והבטוחה
להשמדת הדוקים
לאחר חיטוי שלנו(שעורך כ־ !/2שעה) את מקבלת
תעודת אחריות לשנה. לא יהיו יותר דוקים בביתך !
ר״ג * ,די עין ,18 טל 6 .־ 5־ • 790114 אילת: טל 3012 .־059
היתר מש׳ הבריאות .21 :רש׳ עסה .481/75

מז ת!י 3

כמעט כל המדור נמר של נייר (העולם
הזה )2097 הוא כתב שיטנה ארוך עם
ראשי פרקים שונים. השינאה והמשטמה
שזועקות מכל שורה הן ממש ילדותיות
ואפילו חולניות. במייוחד אמורים הדברים
ב״ירידה״ הגסה על הסופר חיים הזז.
אין בכוונתי לערער על העובדות המובאות
במדור או לשלול, חלילה, את חופש
הביקורת, אלא למחות על דרך ההס תכלות
וההגשה, שאני רוצה להגדירם כגסות,
במקביל להגדרה ״פאשיסטים״ או
״פאשיזם״ שאורי אבנרי הדביק בזמנו
לאנשי הימין ולתנועת ארץ־ישראל השלמה.
אכן,
פעם נוספת מוכח מעל לכל ספק,
שזכותנו הגדולה כיהודים היא שמותר לנו
להיות אנטי־שמים.
משה פרנקל, רמת-גן
• דן עומר מעיר: אם הקורא

כיח שניתן לכונן את השלום בין העמים
אפילו לפני חתימת חוזה שלום רשמי.
אם זאת הייתי מציע להיזהר מפני סא-
דאת. אם הוא שינה את דיעותיו והש קפתו
בפתאומיות כזאת, מי לידנו יתקע
שהוא לא ישנה את דעתו לקיצוניות
שנייה! אם יווכח סאדאת כי ישראל אינה
מוכנה להתקרב לעמדותיו באשר ל נסיגה
מוחלטת והקמת מדינה פלסטינית,
הוא עלול לחזור לאופציה המילחמתית
באותה החלטיות בה פתח במיתקפת ה שלום
שלו. צריך להיזהר על כן שסא-
דאת לא ישחק ידיו עם בגין ועם עם
׳ישראל כולו.
לכן הייתי מציע לכל המתנהגים כאילו
השלום כבר עומד על הסף לרסן מעט
את התלהבותם. למרות היונים הצחורות
הפורחות בשמינו, כדאי למעט בציפיות.
כי כגודל הציפיה כן גודל האכזבה. ואם
עם ישראל יתאכזב הפעם, אחרי המהפך
הפוליטי הגדול, ספק אם בעתיד ניתן יהיה
לרכוש מחדש את אמונו.
יהודה קירשנכוים, חיפה

טעם הבדיחה
כתבה, ידיעה, בדיחה, השמצות או סתם
מילים ו לא יודע מה זה ולא הבנתי את
זה: האם זו כתבה או אוסף קללות?
אני מתכוון למה שכתב קובי ניב בקטע
״בכל זאת ערבי״ במדורו (העולם הזה
.)2099
אני לא יודע מה אתם רוצים מערבי
ומה אתם מצפים ממנו כשאתם אומרים
ש״סאדאת הוא ככלות הכל ערבי.״ האם
אתם רוצים שערבי לא יהיה ערבי, או
שיהיה כל יום משהו אחר: יום יהודי, יום
נוצרי, יום שטן או עובד אלילים? עדיין
לא הבנתי את טעם הבדיחה שלכם, אפילו
שקראתי אותה פעם אחר פעם, בלי סוף.
מחמד קביעה, מעונות
הסטודנטיס, באר־שבע
• הקטע הנ״ל נכתב במיסנרת מדורו
הסאטירי של קובי ניב. סאטירה אינה סובלת
פרשנות. מי שלא הבין — הפסיד.

סאדאת בשירות אדליד
יש לי עדות משקנעת כי ממשלת הליכוד
ידעה מראש על כוונתו של סאדאת
לבקר בישראל. אני מבסס את קביעתי זו
?גל כך שהממשלה יצאה עם התוכנית הכל-
העולס הזה 2101

מכתבים
בלית החדשה שלה בדיוק שלושה שבועות
לפני בואו של סאדאת. מועד זה נקבע
מראש, כך שההתלהבות שתפרוץ במדינה
אחרי ביקור סאדאת תשכיח מהעם
את התגובות הנזעמות על הצעדים הכלכליים
של הממשלה.
ובאמת, זה מה שקרה. רק בא סאדאת
וכל הפועלים שאיימו לעלות על הבארי-
קדות בגלל צימצום הסובסידיות והעלאת
המחירים, נדבקו למכשירי הטלוויזיה והריעו
לאותה ממשלה שרק כמה ימים קודם
לכן חרפו וגידפו אותה. שמחה ארליך
עשה טעות נוראה. הוא יכול היה להעלות
את המחירים עוד יותר ולהטיל מיסים
כבדים על העם. אחרי בואו של סאדאת
איש לא היה פוצה פה ומצפצף.
להושע בר־ניר, אשקלון
בהיותם באופוזיציה ידעו נציגי הליכוד
לזעוק ולהתריע נגד התקציב הממשלתי
המנופח והבזבזני וטענו כי כשהם
יהיו בשילטון הם ידאגו לקיצוץ ההוצאות
של הממשלה ולייעול מנגנונה. והנה הגיש
שר־האוצר שמחה ארליך תקציב אינפלציוני
חסר־תקדים, ללא שום קיצוץ בהוצאות
ותוך כניעה לתביעות השרים המבקשים
לשמור על אחוזותיהם.
מי שנדרש להמשיך ולשאת בעול הוא
האזרח הקטן, שתחת ממשלת הליכוד כמו
תחת ממשלת המערך: צריך לפרוע את
החשבון שמגישים לו המנהיגים.
מרים יחדסן, ירושלים
ראיתי את תוכנית הטלוויזיה מוקד בה
הופיע שר־האוצר שמחה ארליך. אין להכ חיש
כי למר ארליך יש חוש הומור מפותה
מאד. כך, למשל, כששאלו אותו, אם

יחסיה עם ארצות־הברית. גם ישראל מתמודדת
עם אותה הבעייה, אך בייתר חומ רה.
מסיבות אלה חייב היה עיתונכם לכתוב
על הבחירות ביוון.
ד״ר ס. וישניובסקי, חל-אביב

צ ל״ שבמ קו םצל ״;
אני עוקבת בקביעות אחר מדור הטלוויזיה
שלכם. תמהתי לקרוא בגיליונכם
(העולם הזה )2099 דברי ביקורת חריפים
על פרשן הטלוויזיה לעניינים ערביים,
אהוד יערי. תמהתי שהענקתם לו צל״ג
על הופעתו המרשימה בסיקור ביקור סא-
דאת, על המידע שהעניק והראיונות שערך
עם אישים מצריים. לדעתי היה ראוי בהחלט
לצל״ש ולא לצל״ג. הסיקור שלו היה
מעולה כמו גם העובדה שידע להעריך
נכונה את הביקור ואת השלכותיו על
מעמדו של סאדאת בעולם הערבי.
אלא שמערכת העולם הזה לא השתחררה
כנראה מן הפגיעה שנפגע ויקטור נחמיאס
כאשר נאלץ לפנות את מקומו לאהוד
יערי. עם כל ההערכה והכבוד למר נחמיאם
קשה להתעלם מן העובדה שהסיקור והפרשנויות
שנתן אהוד יערי בתקופה בה
הוא מכהן כפרשן לעניינים ערביים של
הטלוויזיה עולים לאין ערוך על הסיקור
שנתן בשעתו ויקטור נחמיאס.
לאהוד יערי היה מגיע צל״ש על הסיקור
והפרשנויות במהלך המילחמה בלבנון -על
כתבותיו המעולות בפרשת סומאליה—אתיופיה,
וכן על כיסוי ביקור סאדאת.
מיכל תמרי, תל־אביב

עם תחילת השיווק
של כלי העבודה החשסל״ם
מתוצרת. ז4.או\ /נארה״ב! בישראל ,
ניחנת לך ההזדמנות לרכוש אותם ( >
במחירי פרסום:

ועגור־.זדחן
שו ל
מ שו ר
רזר־ נ\וווו 11 ווווו חר^ד־וד
מחרטת עץ

אורך 120ס־ם עם מיסבי גולות

־ 1,500.ל״י

רנחב 4אינטש, אייר 36 אינטש

־ 685.ל״י

מלטשת־ סרט
מ ק צו ע
אורך 60ס־מ, רוחב 10.5סימ
פלרה יצוקה

־ 1,353.לי

כל אחד מהכלים הדל ניתן להתאים לכל מנוע חשמלי!
4הכלים לעיל הם רק חלק ממבחר מגוון.
המחירים לא כוללים מ.ע.מ.
כתוב לת.ד 2428 .ירושלים

ותקבל קטלוג ומחירון ללא התחייבות

או פנה ישירות:

ורשבסקי-ירושלים
ככר ציון, טלפון 02( 225828 :

שלום לך בוסי

הכרתי את בוסתנאי (״בוסי״) סחה על
צדדיו היפים. הכרתיו גם על צדדיו המכד
(ערים. חברים אינך משנה ואינך אומר
״אילו״ :״אילו גדל בחצרו של הרבי
מלובאביץ׳ היה עילוי״ או ״אילו גדל על
ברכי דיזנגוף היה ראש־העיר״ .אילו גדל
שם לא היה זה בוסי — שכנער בשעריים
היה נותן ראסיה לחמור ומעלפו ושכוחו
היה לאגדה.
הוא היה איש ניגודים עם כל אלימותו
ומזגו הסוער, חיוניותו שלא ידעה
גבול. היה בו רוך עד תום, קסם רב
ואישיות מגנטית, רוחנדלב וחוש הומור.
בניגוד לאח״מים רבים וחשובים, אשר לא
ידעו כביכול במה עסקו חבריהם חקרו־

ת״א: בן־יהודה 58א׳
טל׳ 282932־03
חיפה: רח׳ ירושלים 16
טל׳ 667348־04

רעים

מכון ארצי להכרות
ב הנ הל ת דוד גל

זר ברכו ת ואיחולים
לזוגו ת הצעירים
שהכירו באמצ עו תנו
ונרשמו לנישואין
?^בחודש נובמבר

4ה^רז ר א ^ 1ד( ל

לנגדים וחובבים

אין זה מתפקידו של נגיד בנק ישראל
להיות ״כלב השמירה של התקציב,״ השיב
כי ״קודם כל, מר ארנון גפני אינו כלב...״
אבל בחיוכים ובבדיחות אי אפשר לפתור
את בעיות המשק ההולכות ומחמירות,
למרות התמונה הוורודה שמנסים
לצייר בפנינו חבל שמראייניו של מר ארליך
לא ידעו להתמודד עימו בשאלות שאי
אפשר היה לפטור אותן בצחוק ובבדיחות
בלבד. כי על זה נאמר הרי :״צחוק,
צחוק, אבל
משה הראל, תל-אביב

יוון — יוק?

אני מבין היטב את המניעים שהביאו
אותכם להקדיש מקום כה נרחב לביקור
נשיא מצריים בישראל בגיליונכם מס׳
.2099 אולם, לדעתי, היה עליכם בכל זאת,
עם כל החשיבות ההיסטורית של הביקור,
להקדיש עמוד אחד או שניים בעיתונכם
למאורעות חשובים אחרים אשר אירעו
במשך אותו השבוע, ובמייוחד הבחירות
שנערכו ביוץ.
המתרחש ביוון חייב לעניין אותנו, אזרחי
ישראל, משלוש סיבות: האחת, יוון
היא בין שכנותינו הקרובות ביותר, דבר
שניתן לראות בבירור היום, כאשר חברת
ארקיע שוקלת להנהיג טיסות לרודוס במחיר
שאינו עולה על מחיר הטיסה לאילת
; השנייה — יוון השתחררה זה מקרוב
מעולו של מישטר פאשיססי! והשלישית
— אחת מן הבעיות הגדולות של יוון הינד.
העולם הזה 2101
כוסי איזה מוסר 7
בים, ידעתי את עיסוקו, כפי שידע הוא
במה עיסוקי. מוסרו של בוסי החבר היה
שמעולם לא תקע סכין בגבי, כפי שעשו
קוליגות ואנשים מהוגנים ומוסריים —
מוסריים מן השורה.
את חייו חי כפי שרצה, על־פי קריטריונים
שלא היו צמודים דווקא לעשרת
הדיברות. על האבסורד שבמותו ניתן לומר
בצער רב ומכל הלב :״מי שהולך לישון
עם כלבים סופו שקם עם קרציות.״ בוקר
אחד לא קם שלום. לך בוסי.
י;אל תומרקין, תל-אביב

ב רו המתנה היפה ביותר
מורלה הטפטים המעוצבים כיצירת אומנות

9מיקרי סרטן, עשרות מיקר אסטמה ומתלות־ילדיס ־ ליד מצבעה המפיצה זיהום

סוסו בלב 11-1x117
ומתו; אחד אושפז בבית־וזולים ׳לחולים
כרוניים .׳רבים אחרים חיים בצל הסכנה.
מצב זה עורר רופא צעיר מבני המקום,
ד״ר דויד ד,ומער, להציג בפני הציבור
את האמת הקטלנית, כדי לד,זיהית וכדי
לעוררו להגן על בריאותי־.

ה ס כנ ה
שגזיהום ה אוויר
ך יתן להגדיר זיהום־אוויר כמצב שבו
^ מצויים באטמוספירה שמסביבנו סונד
רי־זיהום שונים, או תירכובות ישל חומתם
אלה, אשר ריכוזם באוויר איו משך זמן
הימצאותם ביו מסכנים את שלום האדם,
שאר בעלי החיים והצימחיה.
׳בלונדון מתו בנובמבר 4,000 1952 איש
כתוצאה מזיהום־אוויר חמוד. במשך שני
החודשים שלאחר מכן מתו 8,000 איש
נוספים, רובם מוזלות ׳בדרכי הנשימה.
התברר־ שעקומת ד,עליה במספר מיקרי
המוות דומה להפליא לעקומת העליה בריכוזי
תחמוצת הגופרית, תחמוצת החנקן
וריכוז העשן באותו הזמן.
בניו־יורק, בינואר ,1953 מתו ׳תוך עשרה
ימים 200 איש. בסתיו של 1963 ימתו
400 איש. בשתי ׳תקופות קטלניות אלד,

כיסה עשפל (סמוג) כיבד את שמי העיר.
בדינור־ה שבפנסילבניה, מתו באוקטובר
•20 ,1948 איש ו־ 5,900 מתוך 14 אלף
תושבי המקום חלו. שוב ׳נמצאו תכתים
גבוהים של תירכדבות גופרית באוויר.
ברמת־גן המיספדים קטנים יותר, אולי
,משום ׳שעדיין לא ידועים כיל המיקרים.
אבל במקום המדובר — במרובע הרחובות
דבוטינסקי, המבדיל ומנחם יצחק —
רק שני מיפעלים פולטים פית, עישן וקי טור
רווי כימיקלים, וירק עשרות מישפחות
מתגוררות סביב המיפעלים האלה, כשהן
קולטות את הזוהמה המסוכנת מתוקות
ממנה.
ברחוב המבדיל מס׳ 5ישנם 12 ילדים
שסובלים מאסטמה קשה איו משיעול כתני
המלווה בפליטת כיח. שעות השיעול או
התקפות האסטמה הן תמיד שעות לילה —
יממן שבו פולטות ארוסות שני המיפעלים
את הפיח. גיל הילדים האלה נע בץ שיה
אחת לשבע שנים. כושר ר-ריכח שלהם
בגן הילדים או סביית־הספר נמוד מזה
של שאר חבריהם ,׳בלי יוצא מן הכלל.
בולם מגיעים למוסדות החינוך כשהם
תשושים, חולי וסובלים מחוטר שינה.
המבוגרים יותר סובלים ברובם מקשיים
בנשימה, ומהתקפים חוזרים זנישנים •בשעות
הלילה — שעות פליטת הפיח. אף

0 *11 לדוגמה מראה הדוקטור דויד הונזינר על גבי נייר. הפיח הזה הצטבר תוך
*יי• י י שבוע ימים על גג ביתו, הסמוך לתישלובת מיפעלי קשת. כאשר הראה את
ר ;מת .,פיח ה.ו לראש העיר, ד״ר ישראל פלד, בכנס שנערך בבית־האזרח ברמת־גן,
הוצא על־ידי שוטרים מן האולם ונעצר. המיפעל פועל בשש השנים האחרונות ללא רישיון.
ן ץ ישעה מקרי סרטן ברחוב אחד.
* 1עשרים וחמישה ילדים סהבלים מ-
אסטמה קשה באותו גוש בניינים. ילדים
אחרים לוקים בדרכי הנשימה ובפריחות
אלרגיות. רופאי המישפחה מצווים על
ההורים לעזוב את המקום, ובמהירות, לטובת
ילדיהם. אלה שבאפשורתם לעשות
זאת, בורחים לאיזור מגורים אחר. מי
שאין לו די אמצעים, נשאר באותה הדי רה,
כשהוא סובל מן הפיח השחור, העשן

ומן אדי הקיטור רווי הכימיקלים.
הדבר נישמע בסיפורה של עיר תעשיי תית
באירופה של תחילת המאה. אך למעשה
זהו סיפור ישראלי מודרני. המקום:
מרכז דסת־גן, במרובע הרחובות דבו־טינסקי,
המבדיל ומנחם יצחק. מקוד הפורענות:
מיפעלי טכסטיל לצביעה, קשת
ואפרט־טקס, הממוקמים סלב איזור מגורים
צפוף.
שלושה מתושבי המקום לקו בסרטן

סרטני נשקף מן החלון שבביתו של ד״ר דויד הומינר. הארובה פולטת היישר

לתוך הבית עשן שחור וקיטור רווי כימיקלים. במקום גניה המפורסמים של עיר

הגנים ואוויר צח ונקי, נושמים דיירי הבתים הסמוכים לתישלובת מיפעלי קשת, אוויר רעיל.

\ 1 11*1 01171י 11 111711 הסמוכים לתישלובת מיפעלי קשת. כל העצים
״ייי י •״ 1 * ׳1בסביבה יבשו ומתו בעיקבות הרעלים הנפלטים
מבית־החרושת, המהווה מיפגע תברואתי חמור ביותר. ציל ם: שלמהסתר 1

11*11171
^1 111 -
מהם נלקח
בבית־החוליס

לבעייה מחפש משה מינץ,
אב לשלושה ילדים. שאחד
מדי לילה לטיפול נמרץ
נשימה. קשיי בגלל

תישלובת מיפעלי קשת,
מן המקום, למרות שהוא

^ 11141 1 1 1 1י 1141 בתוך איזור־מגוריס צפוף מאד
1 11 — 1 11ו #1י 1בלב רמת־גן, היא הארובה של
תישלובת מיפעלי קשת. גובהה של הארובה אינו מספיק כדי לס־

נוע חדירת אוויר רעיל ומזיק לבתים. סביב הארובה התגוררות
עשרות מישפחות שילדיהן סובלים ממחלות בדרכי הנשימה.
אותם הילדים לא סבלו ממחלות אלה כאשר גרו באיזור אחר.
אחד מן המסוגרים או מילדי המקים לא
סבל מחוליים אלרי קודם לכן.
במרחק כמה עשרות מטר מן הבניין
הנגוע, בבית אחר, נמצאים שלושה אנשים
חולים בסרטן הריאות. מול ביתם, במקביל
לחלונות שנועדו לזרימת אוויר נקי,
ניצבת ארוסה אחת שפולטת פיח, ואח רת,
מקבילה לד״ שפולטת קיטור.
״אי־אפשר להוכיח שהמחלה נגרמה כתוצאה
מהפיח שנפלט מארוסת מיפעל
קשת,״ אומר אברהם שחורי, מנהל מח לקת
התברואה של עיריית רמתיגן, המופקד
על מניעת מיקרים שכאלה. בביטאון
הרפואה של ההסתדרות הרפואית
בישראל התפרסמה גירסה אחרת :״רבים
מן החוקרים נוטים לחשוב שז״הום־אוויר
מהווה גודם אטיולוגי ישיר או מסייע להי ווצרות
חלק וממיקרי סרטן הריאות. חוקרים
אלה מסתמכים על העובדה שבאוויר

בקרבת מקום אינם מצויירים בלבוש כזה, חשופים בסכנת הרעלה

יומיומית

(המשך בעמוד )12

דב יעקובוביץ,
שהוא מנכ״ל
אינו מוכן לעבור
עובד ללא רישיון.

1סרטן בלב רמת־גן
(המשך מעמוד )11
מצויים חומרים יציבים למדי, הידועים
כסרטניים לגבי חיות מעבדה.״
הרישיון שנשלל

זכתה במדלית זהב וב

בבדיקה של )11x11011 )* 10ח .1\ 10 מרכז בינלאומי לבדיקת איכויות בבריסל,
זכתה ש 11^1במדלית זהב לשנת 1977 על איכותה המעולה.
הענקת המדליה ל• 71\ 1£בין שאר סיגריות ידועות בעולם
מאשרת את הישגי תוצרת ישראל
ואת הרמה הבינלאומית של תוצרת חבק .
71 \ 1£היא הסיגריה המובחרת והמבוקשת ביותר
גם לפי תוצאות הסקרים של״ ידיעות אחחנות״ ו״מבט״ בשנת.1977
אין פלא שכאן וגם שם אוהבים ! £י !

חת התוצאות הישירות של
י * מסקנות אלה היא הקמת איזזרי תעשייה
נפרדים ממקומות מגורים. חקר אי-
סות הסביבה העלה מימצאים רבי־חשי-
בות לגבי זיהום,-אוויר והשלכותיו, גם אם
המסקנות הנובעות ממחקרים אלה אינן
׳מצביעות במישרין על סיבת המחלה. אין
כמעט מחקר !בנושא איכות הסביבה שלא
מציין את הפיח השחור ואת אדי הקיטור
ספוגי הכימיקלים כסיבות למחלות הקשות
שיל דרכי הנשימה או לסרטן הריאה.
ברמת־גן, המאוכלסת בעשרות אלפי
תושבים, יש אחור תעשיה גדול למדי
לבד מאיזורי ׳תעשיה אחרים -קרובים מאד,
בבני״ברק, תל-אביב ובפתח־תיקווה. מדוע
לא מועברים מיפעלי קשת לאיזור תעשיה כזהו עובדה מפתיעה היא, שלתישלובת טיפ-
עלי קשת, שבבעלותו של דב יעקובוביץ,
אין למעשה ריישיון לעבודה במקום כבר
יותר משש שנים. הר״שיון, המוצא על-
ידי עיריית רמת־גן עם אישור. נפרד מטעם
מחלקת התברואה שלה, לא וניתן. לדבריו
של אברהם שחורי! ,לא הוצא הרישיון
בגלל ׳תלונות התושבים. אך גם בלי ירי-
שיון המיסעלים עובדים וממשיכים לפלוט
פיח !ואדי קיטור. עיריית רמת־גן ׳לא
נקטה בצעדים כדי להפסיק את העמדה
המתבצעת ללא אישורה.
עובדה ׳נוספת, מתמיה לא פחות, היא
יחס העירית !לתלונות התושבים.
׳משהו על כך מספר ד״ר דויד הומינר :
״היה כנס בהשתתפות ראש העיר, ד״ר
ישראל פלד, בבית האזרח שברמת־גן.
הכניסה היתד ,׳חופשית. ראש העיר חזר
באותו זמן מק׳ונגרם בינלאומי שנושאיו
המאבק לאיכות הסביבה בערים. הכנס
יבא לספר על מה שלמד ישם ראש העיר.
והוא ׳באמת סיפר על במה חידושים שהוא
מתכנן להנהיג בעיר. קמתי והתל
רעתי על מה שקורה סביב לתישלוסת
המיפעליס של קשת. כשהתחלתי לדבר
היסה אותי ראש העיר ואיים שאם אמשיך
באותו עניין פרטי שלי, יוציא אותי
מן האולם. הרמתי פלאקט שהבנתי בבית,
כשעליו דוגמאות של פיח, כדי להראות
ולהמחיש למי שזבח במקום על מה בדיוק
אני מדבר. מייד לאחר שהרמתי את הפלא־קט
הזה לקחו אותי שוטרים לתחנת ה-
מישטרה, עצרו אותי והגישו נגדי חלונה
על הפרת סדר במקום ציבורי.״
אביו ישל הומיגר, משה 65 אחד מור
תיקי התושבים ברמת־גן, זכה לתגובה
דומה. הוא מתגורר 43 שנה באותו בי׳ת.
בכנס שנערך כמיכללה לטכסטיל ע״ש
׳שנקר, הוא שאל את ראש העיר מה הוא
מעדיף — ״שעובדי מיפעל קשת יטעו
למקום עבודה מרוחק מעט, לאחור תעשיה׳
או שאזרחי העיר יחלו במחלות
קשות?״ לדבריו ענה ראש העיר :״מצידי,
שיחלו.״

תגיעה
אז ר חי ת
ר ל נהל מחלקת התברואה מציע הצעה
״ י אחרת. לדבריו, צריכים אזרחי רמת־גן
להגיש תביעה אזרחית נגד ׳תישלובת
מיפעלי קשת. רק כך יוכל בית־המישפט
לאסור על הימשך העבודה במקום. הם
צריכים לשכור עורך־דין, לשלם לו! ,ולחסות
לבירור המישפ׳ט, מה אם התהליך
הזה יקה זמן רב ׳למדי.
פתרון אחר, אותו לא הזכיר מנהל מח לקת
התברואה ואף לא דובר ׳ העיריה
וסגן ראש העיר, דוב קליין, הוא שראש
העיר בעצמו ייוציא בתוקף סמכותו, צו
מיסתלי שיאסור על המשך העבודה של
מיפעלי קשת.
״אם ׳נעשה דבר בזה,״ הסביר אברהם
שחורי ,״יגיש המיפעל צו־מניעה שיאשר
לו את המשך העבודה ׳תוך כמח ימים.
העירוה חלשה !ובלי שיניים חזקות בשביל
דברים מן הסוג הזה. מלבד זאת, העיריה
נתונה ללחצים מצד גורמים שונים, שאי-
׳נם קשורים לתושבים בסביבת המיפע-
׳לים. המיפעל מייצא בעשרות מיליוני דולרים,
לבן יש לו גיבוי של משרד התע-
(המשך בעמוד )38
ה עו ל ם הז ה 2101

*** תי נשמות מתרוצצות בלב האומה הישראלית
ובלב כל אדם יהודי בישראל.

הנשמה האהת כמהה לארץ־ישראל שלמה.
הנשמה האחרת כמהה אל השלום.

עד היום חיו שתי הנשמות האלה זו בצד זו, בשלום
המבוסס על שקר.
השקר היה: אין עם מי לדבר. ממילא, אין צורך
להחליט. אפשר להחזיק בשטחים וגם לחלום על שלום.
הנשיא אנוואר אל־סאדאת הרס במכה נועזת אחת
את השקר הזה.
מחר־מחרתיים ייפתח המאבק הבלתי־נמנע בין שתי
הנשמות האלה.

שדה־הקרב יהיה לכה של האומה הישראלית,
לכו כל אדם יהודי כישראל.

1 1 1
נשמה של ארץ־ישראל השלמה יונקת משורשים
י 1עמוקים מאד.
יריחו ושכם, חברון וטולכרם שייכות אל נוף הילדות
של רבים מאיתנו. פסענו בהן ברגל, נסענו בהן במכונית,
רכבנו בהן על אופניים, כאשר היינו נערים. איד לא
נאהב אותם?
זהו נוף התנ״ך, שהוא המרכיב החשוב ביותר בעולמנו
הרוחני. איך נתכחש לו?
השאיפה הציונית להתיישב בארץ אבותינו, בכל מקום
ובכל שעה, ניטעה בנו בבית־הספר, בתנועת־הנוער.
היא חיה בניבכי לבנו.

יהיו קורבנות. אין דבר. טוב למות בעד ארצנו. זה
טוב לבריאות האומה, לליכוד פלגיה, לקיום המוראל שלה.
אלוהים עימנו. האנטי־שמים בכל העולם יעזרו לנו,
ויגרשו אלינו מיליוני יהודים.

אנחנו חיל־החלוץ שד העולם המערבי, והוא
חייב לתמוך כנו. ואם העולם כולו נגדנו, לנו
לא איכפת. דויד מלך ישראל חי חי וקיים.

• 1הו נוף ידוע, מוכר וברור. הגיעה השעה לתאר
( את הנוף הנגדי, באותה הבהירות.

האלטרנטיבה ההיסטורית של מדינת-ישראל.

תוכנית־השלום הישראלית, כפי שהיא צריכה להיות,
וכפי שיש להגיש אותה לאלתר בקאהיר.

מדינת-ישראל כחלק מן העולם השמי הגדול,
המשתרע ממימי האוקיינוס האטלנטי כחוף

על ישראל להציע בטיוטת־השלום שלה
הקמת קהיליית־כיטחון מרחבית, כדומה ל*
נאט״ו ולכרית־וארשה, אך כלי השתתפות מעצמה
חיצונית איזושהי.

תנועת־השלום הישראלית היתה תמיד רציונלית.
היא דיברה כשפת ההיגיון. כל הודאה
כרגש העלתה סומק כפניה.

ך* כה נחזיר לנישמת השלום את מלוא כוחה הריגשי,
י 1את מלוא ההתלהבות של חזון.

יהיה־נא המאבק שווה והוגן: חזון מול חזון,
התלהבות מול התלהבות, רגש מול רגש, סמל
מול סמל, שיר מול שיר, מנגינה מול מנגינה,
דגל מול דגל.

החזון של ארץ־ישראל השלמה פורש לפנינו נוף
גדול ורחב, המקסים את לב נאמניו.
הבה נפרוש מולו את נופו של מרחב־השלום, והוא
גדול יותר, רחב יותר, מקסים יותר.

בבוא האדם הישראלי לכחור כיניהם, יראה־נא
את שניהם כמלוא הדרם :

1 1 1
^ נוף של ארץ־ישראל השלמה מוכר. בעשר השנים
1ו 1האחרונות דובר עליו עד בוש.

מדינה אחת, מן הים עד הירדן, ואולי עד
המידבר.

עם אחד, השולט במדינה. דגל אחד, המתנופף בה.
עם שני, שיחייה ויעבוד בה, אך לא כשותף לשילטון,
אלא כנשלט וכנסבל. ירצה לחיות כך בשקט — ניחא. לא
ירצה — יסתלק או יסולק.
המדינה תחייה על חרבה, וזו תהייה מבהיקה וחדה
וגדולה, מוכנה בכל עת להישלף מנדנה ולכרות כל יד
המונפת כלפיה.

מסכים יהום הסער, אך ראשנו לא ישח. העולם
הערכי אינו חשוב ואינו מעניין. ירצה
ניחא. לא ירצה — נני
חית בל כמה שנים מכה ניצחת על ראשו.

מלך מארוקו דיבר לאחרונה, באחת מהתבטאויותיה
על שילוב המשאבים הכלכליים העצומים של העולם
הערבי עם הטכנולוגיה המפותחת של ישראל.
אל לנו להתייהר. חייבים אנחנו להישמר מכל נימה
של התנשאות. העולם הערבי מתקדם כבר עתה בקצב
גדול. מאות אלפים לומדים באוניברסיטות. בכמה מדינות
ערביות יש התפתחות מואצת. ובכל זאת: יש לישראל
מה להוסיף לתבשיל כלכלי זה — דינאמיות, יוזמה,
כוח־אדם טכנולוגי מיומן.
פה ושם קיימות אשליות מופרזות מאד על חשיבותה
של ישראל במערכת התחבורה, הכלכלה והמדע של
המרחב למחרת השלום. אך גם אם נוריד אשליות אלה
לקרקע המציאות, נשאר הרבה. כאשר ייפתחו הגבולות,
כאשר ינועו הסחורות והשרותים באופן חופשי, כאשר
יתחברו הכבישים והמסילות, תתפוס ישראל את המקום
הראוי והמתאים״לה — אולי כמו בלגיה, אולי כמו איטליה,
אולי כמו צרפת, בשוק האירופי המשותף.

1 1 1
ן !0שלום יכיא עימו בעיות ביטחוניות. הוא יחייב
! 1סידורי־ביטחון קפדניים.
הוויתור על השטחים המוחזקים ישמיט מידינו קלפים
ביטחוניים, ורק כסיל יכחיש זאת. אולם לקלפים אלה
יש תחליף. יש קלפים רבים אחרים בחפיסה — החל
בפירוז שטחים ובסידורי-ביטחון בשטח, וכלה בצימצום
הכוחות ובהגבלת החימוש, תחת פיקוח הדדי.
אולם כדאי כבר עתה, בדרך לקאהיר, לשאת את
העיניים ליעדים רחבים יותר, שיעמידו את הביטחון
הלאומי על בסים חדש לגמרי.

^ נשמה של שאיפת־השלום יונקת גם היא משורשים
׳ 1 1עמוקים. אך שורשים אלה סבלו משנים רבות של
תת־תזונה.
הם לא הושקאו במעיינות החזון. הם לא הוזנו כימעט
ברגש, בסמלים, בשירים, במנגינות

והנה, לפתע, חדרה האוטופיה לעולם המציאות.
החזון המכוייש, שנחכא אל הכלים,
יכול לפרוש כנפיים ולהמריא.

זהו הסעיף החשוב הכא כהצעת-שלום ישראלית:
הקמת שוק מרחבי משותף.

נהיה מחוברים לגוף חי, ולא נהיה עוד זקוקים
דעירוי־דם מתמיד.

הזון הארץ הוא חזון טיבעי. הוא קשור כאלפי
נימים של רנש בעולמנו הנפשי הבלתי־מודע.
אין צורך להסכיר אותו. אין הוא זקוק
לשום הגיון. הוא משופע כסמלים, כשירים, כ־מנגינות.
הוא חי.

היא אמרה: השלום הוא טוב. הוא כדאי. הוא אפשרי.
הוא כרוך בסיכון מחושב. הוא יעלה במחיר יקר אך
סביר.
שום נשמה אינה יכולה להתקיים על מזון שכזה.
רבים מאנשי־השלום נשאו בליבם חזון נרגש ומלהיב,
אך הם התביישו להודות בו. גם אלה מאיתנו שפיתחו,
לפני 30 שנה, את החזון הזה בכתובים, חששו בשנים
האחרונות מלחזור עליו. הוא נראה כאוטופיה. הוא היה
מדע בדיוני. הוא נצטייר, בעיני ההמונים, כסימן מובהק
של נאיביות חסרת־תקנה.

ישתנה, כאשר נצטרף אליו.
בצד ההתאגדות המדינית, יש להציע בקאהיר את
הנחת היסודות להתאגדות כלכלית.

״ו אלל ה, כמהא תי ם אפשר לכתת
בזה !ו ״

(מולדין, שיקאגו סאן־טיים)

מארוקו ועד למימי המיפרץ הפרסי בחופי חצי־האי
ערב.
מדינת־ישראל כשותפה מלאה, רצוייה ומקובלת כמעצמה
כלכלית אדירה, בתנופת ההתחדשות החברתית וה_
טכנולוגית.

עוד מיכצר במצור, אלא אחד המרכזים
כמרחב גדול, פתוה, דינאמי, מתעצם.

ך* ידושו של דבר, קודם כל, הצטרפות לכל המים-
* 5גרות המרחביות הקיימות.

אחד הסעיפים הראשונים כטיוטה הישראלית
לחוזה-שלום צריך להיות: הצטרפות ישראל
לליגה הערכית, שתהפוך אז ליגה שמית,
או ליגה מיזרח־תיכונית.
המיסגרת העיקרית היא, בשעה זו, הליגה הערבית.
דגל ישראל יתנופף לצד דגליהן של 22 המדינות
האחרות במרחב זה, לצד דגליהן של מצריים ותוניסיה,
סודן ופלסטין, סעודיה ומארוקו.
ראש־ממשלת ישראל — יהא זה מנחם בגין או כל מי
שיבוא במקומו — יתפוס את מקומו בחברת הנשיאים,
המלכים והשייכים של המדינות.

לא נשלוט כחבורה זו, אך גם לא נהיה כה
אסקופה נדרסת. כמרחב המאוחד נהיה גורם
חשוב, כעל יכולת וקשרים עולמיים. נוכל לתרום
לו הרכה, ואף לקכל ממנו הרכה.

כוחה המקובץ של יהדות העולם, שיעמוד לצידנו,
יוסיף למרחב ממד עולמי, החסר לו כעת. ואילו האיחוד
המרחבי יפתח לנו לא רק את שערי אפריקה, שנסגרו
בפנינו, אל גם את שערי אסיה, שלא נפתחו בפנינו
מעולם. נהיה, כמו שנועדנו להיות מלכתחילה, חלק מן
העולם השלישי, תחת לשכון בין דרום־אפריקה וטייוואן.

המדיני של הגוש הזה. עד בה היה נגדנו. הכל

לצבאות המשולבים יש משימה, שחשיבותה
תעלה ותזדקר בשנים הקרובות. כבל שתגדל
תלות העולם בנפט הערבי, כן תגדל התאווה
הנואשת של הגוש המערבי מחד והגוש הסובייטי
מאידך להשתלט עליו. רק מרחב מאוחד,
יוכל לעמוד מול המזימות הבדתי־נמנעזת.

י^י פשר וצריך להרחיב את התמונה, החל מליגה
י מרחבית לכדורגל וכלה במעבדות מדעיות משותפות
לפיתוח הגרעין.
את התמונה הזאת יש להעלות, כאשר מדובר על
תשלום המחיר שלא ניתן להתחמק ממנו — השיבה
לגבולות הקודמים ודו־הקיום עם מדינה פלסטינית שתקום
לצד ישראל.

לא מדובר על נסיגהפנימה, מארץ־
ישראל השלמה אל ישראל הקטנה, אלא להיפך
— על פריצההחוצה, ממדינת־גטו חמושה
ונצורה אד המרחב הגדול.
מה גדול יותר? מה מלהיב יותר? מה מעורר ומגייס
כוחות חזקים יותר של תיקווה וחזון?

ילחמת החזונות עומדת להיפתח. היא בלתי׳*
נמנעת. בתוצאותיה תלוי עתיד המדינה לדורות.
מחנה נאמני-השטחים ערוך ומסודר. הוא המום בשעה
זו, אחרי שנחתה עליו, בלא הכנה, מהלומת־השלום,
אך הוא יתארגן מחדש. הוא יילחם.
מחנה נאמני־השלום אינו ערוך ואינו מסודר. הוא
מפולג וחסר־אונים. גם הוא המום עדיין.

עלינו להקים מחנה גדול חדש, בלתי־שיגרתי,
בלתי-מיפלגתי, כלתי־צמוד לאיזושהי
מיסגרת של האתמול.

דרושה התגייסות עממית גדולה, התפקדות לאומית,
שתקיף כל אדם בישראל שחזון השלום מרומם את לבו
ומדבר אל נפשו.

הבה נרים את הדגל :

1 1 4

ועלה,:

כאשר יסופחו קצינים ישראליים למטות כל הצבאות
הערביים, וכאשר יסופחו קצינים ערביים למטה צה״ל,
כנהוג בנאט״ו, תיווצר רגיעה ביטחונית שקשה להעלותה
היום על הדעת. לא יהיה עוד פחד מאפתעות, מפני שלא
תהיינה אפתעות. לא יוכנסו למרחב מערכות־נשק חדשות,
אלא אם כן תהיינה דרושות להגנה על המרחב כולו.
ולא תהיה זאת החלטה של מדינה אחת, ולא כל שכן
החלטה חשאית, אלא החלטה של הקהיליה המרחבית
כולה, בידיעת כל חבריה.

לאנשים
תכתים!

777
הברנדי הלאומי שהוא בינלאומי.

את כולה לקפוץ ל;,״ אמרה ח״כ שולמית
אלון• לדו״כ שרה שטרן־לן טן 111 ,סירב ה
01 האיש הנרגש ביותר במדינה
היה, ביום השישי האחרון,
העיתונאי צפי רימון,
העורך והמגיש חדשות בגלי
צררל, והאחראי על הטלפון
האדום. רימון היה אחראי באופן
ישיר לשיחה ההיסטורית
שהתקיימה בין התחנה הצבאית
לבין צלם העיתונות כ ן ׳
עמי נוימן, ששהה בקומה
השישית של מלון הילטון נילוס
בקאהיר. השיחה התקיימה
בעיברית, ונמשכה כעשר דקות.
בן־עמי נוימן מחזיק בדרכון
בראזילי. מייד אחרי
שנודע על תוכניתו של אל-
סאדאת לבקר בישראל תיכנן
לנסוע לקאהיר, אלא שסאדאת
הקדימו. בשבוע שעבר היה
נוימן בין העיתונאים הישראליים
הראשונים שהגיעו לבירת
מצריים. ערב לפני שטס
לאתונה, ומשם לקאהיר, נפגש
עם צבי רימון, קיבל את מספרי
הטלפון הצבאיים של רד

לסאדאת :״מצבי בכנסת טוב
עתה, יש לי רוב פרלמנטרי
גדול.״ השיב לו סאדאת באירוניה
:״ידידי, אתה תזדקק
לזה !״
8עם ישראל לקח ברצינות
את ביקורו של אל־סאדאת
בישראל, וכימעט שלא צצו
בדיחות בעיקבות הביקור. בין
המעטות שצצו בכל־זאת :
״ראש־הממשלה מנחם בגין
החליט להשיב על הצעתו של
הנשיא המצרי, לשלוח אדריכלים
מצריים כדי לשפץ את
מיסגד אל-אקצה, בהצעת-נגד:
לשלוח את יגאל תומדקין
כדי להפוך איזו פירמידה. אח רי
הכל, הוא מנוסה בכך.״
י בעת ישיבת ועדת ה־חוקה־חוק־ומישפט
הפריעה ח״כ
המפד״ל שרה שטרן־
קטן לח״כ ר״צ שולמית
אלוני לדבר. התכעסה אלוני

מזכיר מפ״ם הקשיש, הגיע למועצת מפ״ם
ח ן הו ן׳
שהתקיימה בסוף השבוע בכפר־המכביה

ברמת־גן בלוויית אשתו אמה. תלמי ואשתו פסעו שלובי־זרוע
בשביל הכפר כשלפתע נעצרה אמה, מסרה לו את ארנקה וניגשה
למקום כלשהו. תלמיד המשך ללכת, כשהארנק בידו ואמר :״תמיד
רציתי שיהיה לי תיק, אז הנה, אמה סידרה לי אחד.״
שר־הקליטה לשעבר, השתתף גם הוא

במועצת מפ״ם. השר״לשעבר לא התערב
| 11 1 1111 #111
בין הבריות ולא נגרר לוויכוחים. בהגיע שעת ארוחת״הצהריים וכל
צירי המועצה פנו לחדר״האוכל נכנס רוזן לאולם המועצה הריק
ועישן את מיקטרתו. כאשר נשאל מדוע אינו אוכל עם כולם, השיב :
״מאז שאני לא בממשלה עליתי במישקל, ואני שומר על דיאטה.״

תחנה, וסיכם עם רימון כי
יתקשר מקאהיר. נוימן החל
שולח מקאהיר תמונות־רדיו.
רימון איבד תיקווה לזכות בסקופ,
מכיוון שנודע לו כי
קשרי־הטלפון בין ישראל ומצ ריים
נותקו מיד עם עזיבת
הנשיא המצרי את ישראל.
ביום השישי בבוקר טילפנה
לרימון אשה נרגשת, שהציגה
את עצמה כאשתו של העיתונאי
אליעזר שטראוף,
כתבם של עיתונים בראזילאיים
בישראל. היא מסרה לרימון
את מספר הטלפון של נוימן
בהילטון נילוס, סיפרה כי דיברה
איתו זה־עתה וכי הוא
מבקש מרימון שיתקשר איתו.
בגלי צה״ל הוכרז מצב־חירום,
רימון התקשר למודיעין ,18
וכעבור ארבע דקות עשה היס טוריה
כאשר שוחח בעברית
מתחנת־שידור צבאית בישראל
עם עיתונאי ישראלי בקאהיר.

וקראה :״ח״ב קטן, את יכולה
לקפוץ לי !״ השיבה קטן :״ח״כ
אלוני, לא ארד לסיגנון־הדי-
בור שלך, ולא אקפוץ לך!״
! 8באחת מישיבות הכנסת
נכנס שר־המיסחר־והתעשייה
לשעבר ח״כ חיים כר־דם,

לאולם המליאה, שבו אסור העישון׳
כשסיגר דולק נעוץ ב פיו.
אחד הסדרנים ניגש אליו
והעיר לו על כך. ענה בר־לב
לסדרן :״מה בסך־הכל עשיתיו
הסרחתי קצת את הכנ סת?״

עורך מבט החדש, יעקכ
אחימאיר, הציג את הכתב
המדיני החדש רון פן־ישי מנחם לפני ראש־הממשלה,
בגין, ואמר :״אני רוצה להציג
בפניך את כתבנו המדיני
החדש.״ השיב בגין :״ומה

אתה הולך לעשות?״ אחי-
מאיר :״להיות עורך מבט !״
בגין :״חבל שאתה לא הולך
להיות עורך עלי־מתרת.״
81 לא כל העיתונאים המצריים
התלהבו מהבחורות
הישראליות, שעמדו לשירותם
במרכז־התיקשורת שהוקם בתיאטרון
ירושלים. אחד מהם,
;׳אמיל חאמד, אמר לכתב
אמריקאי שפגש במרכז :״אני
מרגיש שאני צריו לברוח מפה!
יש פה יותר מדי מאטה-
האריות, לטעמי,״ מאט ה

על מה שוחחו ביניהם

ראש-הממשלה, מנחם בגין
והנשיא המצרי אנוואר אל־

כרמל $מזרחי
נדקב* רא׳*ון לציון וזנחו יעקב,

סאדאת, כאשר לא דיברו על
פוליטיקה? לפי ההלצה: על
ליבם החולה. סאדאת אמר ל-
בגין :״יש בינינו הרבה הילד
קי־דיעות, אבל לנו דבר אחד
משותף — מצב ליבנו.״

באותה שיחה אמר בגין

וגיס הסוס

הזמר ענק־המידות גן השלושים, שמישקלו 130ק״ג ושמכר עד עתה 35
מיליון תקליטים בשפה האנגלית, החליט לכבוש את אמריקה. רוסוס,
יווני ממוצא מצרי, הגיע לניו־יורק וחתם על חוזה עם סוכנות רוג׳רס־את־כהן, שייצגה את התיזמורת
שליוותה את מסע הבחירות של הנשיא ג׳ימי קארטר. רוסוס הענק עושה כל דבר בממדים גדולים.
גם את חתימת החוזה עשה כן, בנוכחות גדודי עיתונאים וצלמים׳ הוא סיפר בי לארוחת״הבוקר הוא
אוכל עוף שלם, שישה קדלי־חזיר, שש ביצים, שש לחמניות, סלסלת פירות ובקבוק שמפניה לקינוח.
העולם תזה 2101

הארי ד׳יתד. מרגלת מפורסמת
במילחמת־העולם הראשונה.
81 בעת שתו בישיבת הממשלה
על הסידורים שינקטו
כדי לאפשר את פגישת סיעות
הכנסת עם הנשיא המצרי,
אמר לפתע שר־החוץ משה
דיין ז ״אל תשכחו שיש עוד
סיעה אחת, שצריכה להיפגש
איתו.״ הוא התכוון לסיעת־היחיד,
זו שלו־עצמו.
! 8הגרפיקאי של מעריב,
מאיר עוזיאל, הפך. בשנה
האחרונה סאטיריקאי. עוזיאל,
הכותב במגמה ימנית, זכה בכבוד
כאשר תוכנית־הרדיו
לצון נופל על לצון הוקדשה
כולה לו ולסאטירה שהוא כותב.
באותה תוכנית נשאל עוזיאל
על-ידי הבדרן דודו
דותן מהו הדבר שהוא שונא
ביותר. השיב עוזיאל :״אני
שונא את מנהל העולם הזה,
ויש לי כמה דברים חמורים
מאד להגיד לו.״ שאל דותן
בתדהמה :״אתה שונא את
אורי אבנריז״ עוזיאל :״לא,
לא, אני מתכוון למי שמנהל
את כוכב הלכת שאנחנו חיים
בו. אני לא מאמין שזה אלוהים,
אבל אני גם לא מאמין
שזה אורי אבנרי.״

) 8קביעה אחרת :״המיפל־צת
הקרוייה ארץ־ישראל השלמה
היא הרכבה של לבנון
ורודזיה.״
! 8בהזכירו את הפסוק המפורסם
שאמר הוגה־הדיעות
הבריטי מהמאה ה־ ,18ד״ר
סמואל ג׳ונסון, כאשר נאמר
לו שפלוני הוא פטריוט גדול
— ״הפטריוטיזם הוא המיפלט
האחרון של מנוול טען
ליבוביץ :״בישראל, נימוקי-
הביטחון הם עלה־התאנה לכיסוי
ערוותו של כל נוכל.״
! 8אחד הנוכחים הצעירים
שאל את ליבוביץ מה לעשות
אם יסרב מנחם בגין לכרות
שלום בתנאים שהציע סאדאת.
האם להגר מן הארץ? ליבוביץ
ניגש אל קצה הבמה ושאג:
״שייגץ ! אתה דורש ממני
לעזוב את הארץ שליו חוצפן

! 8ראש עיריית באר־שבע,
אליהו נאווי, מכשיר כבר
את עצמו לקראת פרישתו מכהונת
ראש־העיר. נאווי עומד
לקבל מישרת מרצה בחוג למדעי
המזרח באוניברסיטת

משה גת

(במרכז) זכה השבוע לקהל של למעלה מאלפיים איש שנהרו להשתתף בפתיחת
תערוכתו בגלריה ״לים״ בתל־אביב. גת, צייר בעל שם בינלאומי, לא הציג תערוכה
בישראל מזה 14 שנים• כל הציורים בתערוכה, הנושאת את השם ״הכמיהה לשלום״ ,חם על נושא
השלום. הם מסכמים שתי שנות עבודה ורק במקרה נקבעה פתיחת התערוכה לאחר ביקור הנשיא
סאדאת בישראל. גת הציב בפתיחה נערות שחילקו פרחים למוזמנים• בתמונה נראה משמאל איל־הספנות
הישראלית יולי עופר שרכש אחת מתמונותיו של גת במחיר 75 אלף ל״י ״כדי להעניקה
בבוא השלום לסאדאת, על מנת שתהיה תלויה בין אוסף התמונות שבארמון קובה המפואר בקאהיר.״

81 בספר־הטלפונים כתוב
שמו של מאיר עוזיאל כך:
״עוזיאל מאיר, גרפיקאי, ו־רותי,
גננת.״ כשנשאל מדוע
צריך היה להוסיף את מיקצועו
ומיקצוע אשתו ליד שמם, סיפר
כי במשך שנים ארוכות,
ובמייוחד אחרי מילחמת יום־
הכיפורים, הוטרד על־ידי ציל־צולים
בלתי־פוסקים של אנשים
שביקשו את מגדת־העתידות
רות עוזיאל. לבסוף נאלץ
להוסיף את מיקצוע אשתו ליד
שמה. רק אז פסקו הטלפונים
המטרידים.
81 בדו־שיח פומבי,עם אורי
אבנרי, שנערך ביוזמת המשורר
י כי, הדהים הפרופסור
ישעיהו ליכוגייץ את הקהל,
כדרכו, בכמה מקביעותיו.
בין השאר :״ב* 17 במאי לא
חל שום מהפך. רק הסיגנון
השתנה. כשם שבמשך שלושים
שנה אפשר היה להרגיש בחי לה
מהפראזיאולוגיה הסוציא-

גליה ישי

ורחל רביד, שתיים מתוך קהל האלפים
בפתיחת תערוכתו של משה גת, סוקרות את
אחת מתמונות הענק שלו, שבכולן מופיע המוטיב של יוני שלום
המתעופפות מתוך הריסות או מעל לראשי דמויות שכולות״מילחמה.
שתי השחקניות היו חלק מקבוצת אמנים גדולה שכיבדה בנוכחותה
את פתיחת תערוכתו של גת בה השתתפו גם אישי־ציבור וציירים.

הזמרת הישראלית המתגוררת בארצות־הברית
מנחלת רומן עם הבדרן האמריקאי הנודע
׳דייוויד בראונר (באמצע) .עדנה טורחת לעדכן את מעריציה בישראל
בכל הנוגע לחייה חפרטיים. באחרונה שלחה תמונה זו שלח ושל
ידידה, בחברת בארי ניומן (פטרוצ׳לי) ,וכתבה מאחור כי ניומן
טוען שבל מי שרוצה להרגיש במו סופר־סטאר, חייב לנסוע
לישראל .״שם, בל שחקן זוכה בפגישה עם ראש״הממשלה.״

ליסטית, אפשר עכשיו להרגיש
בחילה מהפראזיאולוגיה היה-
דותית־לאומנית.״
העולם הזה 2101

באר־שבע. בינתיים הוא מרבה
לצעוד ברגל כדי לשמור על
כושרו הגופני ,״אבל רק ב
שעות
העבודה,״ הוא מתלוצץ.
פעמיים בשבוע הוא צועד למרחק
עשרה קילומטרים בלוויית
כלבו ומתפאר :״אני בריא
כמו שור ואוכל כמו שואב־אבק.״

8השבוע, כשמלאו שמונים
שנה לחוקר הקבלה גרשם
שליום, צוטטו דברים רבים
שאמר במרוצת השנים. בין
השאר :״פרופסור ליבוביץ
מקיים את כל המיצוות אך
אינו מאמין בכלום, ואילו אני
לא שומר מיצוות ומאמין בכל.״

רק מעטים מן הצופים
בתוכנית־הטלוויזיד, עלי־כות־רת,
ששודרה ביום החמישי
שעבר, ידעו כי לעובדה שח״כ
יוסי שריד מתראיין אצל
ירון לונדון יש משמעות.
לונדון ושריד היו שניהם כתבי
רשות השידור. לשניהם היתד
חברה משותפת בשם נירה
שחורי, שנישאה ללונדון.
היחסים בין לונדון ושריד מ עורערים
מזה יותר מעשר
שנים. הראיון בעלי־כותרת היווה
מעין סולחה בין השניים.
81 אחד האנשים הממורמ רים
ביותר בארץ הוא חיים
כן־נחשץ, המורה לעיברית
של ח״כ שמואד פלאטו־

לאה דגנית

השחקנית הוותיקה מתבוננת ביצירתו של
משה גת, שנרכשה בידי איל״הספנות הישראלי
יולי עופר כמתנה עבור נשיא מצריים. יצירה אחרת של
גת נרכשה בסכום של 35 אלף ל״י עבור בית ידיעות אחרונות.
לדברי גת הוא הושפע ממילחמת יום־הכ״פורים, שבפתיחתה נפצע
בתאונת־דרכים, והפך את מוטיב השלום והמילחמה למרכז יצירתו.

שרון, בן־נחשון טוען כי
פלאטו החליט לעשות פירסומת
לעצמו, והפיץ כאילו למד לדבר
עיברית בעזרת היפנוזה.
״האמת,״ אומר בן־גחשון, היא
כי לימדתי אותו בשיטה מזורזת,
הדורשת מהתלמיד מנוחה
וריכוז, אך לא בהיפנוט.״
כשנשאל בן־נחשון מה היה
המישפט הראשון שלמד פלא-
טו בעיברית, השיב :״אני מבטיח!״
על כך אמרו לו :״מוטב
היה אילו למד להגיד:
אני מקיים.״
! 8אחד הבודדים שלא היו
מאושרים מביקורו של נשיא
מצריים בישראל היה הגרפיקאי
יוסי (״ג׳קסי״) ג׳ק־סדן.
ביום השבת, בו עמד
סאדאת להגיע לישראל, שהה
ג׳קסי בירושלים, כאשר נמסר
לו כי רעייתו, הרקדנית חני תה
ג׳קסון, כורעת ללדת
בבית־החולים ביילינסון בפתח־תקווה.
כל מאמציו של ג׳קסי
להגיע לשפלה עלו בתוהו כיוון
שכל הדרכים מירושלים היו
חסומות. גם כאשר בושר לו
כי אשתו ילדה במזל־טוב בת,
לא הצליח להגיע אל בית־החולים,
אלא למחרת היום. זו
אולי הסיבה שג׳קסי דחה את
הצעות חבריו להעניק לבתו

את השם ״סאדאתה״ והסתפק
בשם רגיל כמו לי הי.
׳ 8הח״כ-לשעבר אליעזר
רונן טוען כי הוא יודע מדוע
ביטל ראש־הממשלה את רעיונו
של שר-האוצר להלבין
את ההון השחור :״כדי לא
לפגוע במיעוט הלבן.״
! 8המנחה מני פאר נשאל
על־ידי ידידים מהו בדיוק תפקידו
של השר יצחק מודעי.
השיב מני :״מודעי הוא שר
אנרגי, עם מודעות להודעות
ללא תשתית.״ קרני, אשתו
של מני, הוסיפה באותה הזדמנות
:״אני מקווה שהנפט
שנמצא באל־טור לא יהיה נם
חנוכה, שיספיק רק לשמונה
ימים.״
81 המחזאי הילל מיטל־פונקט
החליט להגשים חלום.
הילל, הנחשב למחזאי הצעיר
הבולט ביותר בארץ, הפך את
מחזהו שרגא קטן לתסריט, ובימים
אלו הוחל בצילומי הסרט
בבימויו של זאב רווח.
הילל סיפר לזאביק כי תמיד
רצה להיות שחקן, האביק הח ליט
לשבץ אותו באחד התפקידים
הבולטים בסרט. הילל
הוא בעלד, שין עדית, בתו
של נשיא מכון וייצמן ,׳ הפרופסור
מיכאל סלע.

לדי ישראל

אלבום השלום -נני שהוא גואה
דוג•

שלום על ישראל

כשיחיי יברא השלום לצי רן כי יתברבבר
ויביבר הגדיים והעכו״מים כי
אלוהים אחד וירדשלים האמצע
והיהדות האמת• ויבואר העולם
כולו ציונה ויתפללו לאלוהים
וישתחוו אצל בית המקדש לרגלי
מלך היהודים ראש ממשלת ישראל
הגאון הצדיק ד׳ מבחם ירושלים
בגין תרצקק״ל. זהו השלום אשר
ייעש לעמנו הקדוש -שמתפלשים
הכל בעפר רגליבד הקדושות.

תחיה בת עמי בת ל״ד בת ים

אבי

עיז ״ ס ד

והערבי

בשלום

עכשיוש יש שלוםהערבים
יואבו את היהודיםויעבדו

כסו שגריר ולא יעשו
עבודהערביתויירצוכסףי* ־*
כמו יהודים, וגםהיהודיספ?

יתבו לה םהרבהעבודה אם
דהבאסתככהיהיהואםגם

הם לא יתנהגויותרכמו
ערבים, הערבים, היהודים ־׳ ף
רוציםשלוםובגללזה הם ס -י

יעזרו הרבה לער בי םוגם
ילמדו אותם תרבות ול עבוד
שי הי ו בני*-אדם ולא כ מו
שהם ־־ ערביםבביערבים, א ז
באמת יהיהש לו ם• יחי השלום!

הגו^ךיע

גנלל

כ, ר0 ,

עדי רובינססייך
סלום דר, סובכי
אפקה
ב ן 48
סלוסזהסובכיסלוםיחסל את הסרורוהחבלה

0י ג׳ 0

עי ת ד עם ר״^ר^יס
¥יה .1*4 0בי ם
כ״ ר 0 ,ירו־דיס
יהר>ו ץ*! בל ה^גל״ס
^והס רוסס
כ״ ריס ער.ב* , 0

בום 0

•היו ^/יגותיס

ויחסלגם את ״ הפלסתינאים ״ סבכללאינםוסהם
בעצמם המציאו את עצמם בסבילסיוכלו לפש ות
סדורוחבלה סר,םכל בך אוהביםלרצוחיהודים
ולסתות את הדם של היהודיםבכרסות של יין
ובשבילזההםרוצים שתה יה להםכאילומדינה
משלהם שסם הסיובלובאופןחוקילסתות דם
של ילדיםיהודיםודהיהיהמדינהקומיניססים
שסם מותרסמיםולרצוחואונסוהכימותרזה
להרוג כמה שיותריהודיסוכפישציווהערינו
התורהל הש קיםלהרוגבכהציירל פש ו ת להם
רלקדסמוקדםבבוקרלפני שהם קסיםואזלחסל
אותםכלילאחד אחד ובשבילזהסובהשלום

> 1ןדיע בו א ו) * י /י ח 1> .יצ 3 .׳ ני * 0
צ ^עז־יו) ע! 4|• 4ד א 3ב ד ^י די

א צי!

ראיתם לא יהיהסלוסכי הם לא רוצים של ו ם

גא>*לינ*.ן

בגגר * 03/11 0

גיי ה היא
• ? 6י!עובי^ ־#ר א

*ג8יו *ג־ חוז?י׳-

שלוםזה ארמר שהערביםיסכימר

שהיהודים

יש חקואיתםכדורגלרזהסימך שבא השלום

ריותר לא יהיהמלחמהכישלוםזהכדרר
רגלרבדררגלזה שלרם סלמיליאן ישחק עם
אחמד רמכנס עם מרחמדרריקיפר? יכניס
גדליםלעבדללהזה השלרם

״ינן 2¥

1$84£11

8 0ס-יוי* .ה111

וונ*־1

•דרו

* א 1י,

ורכזי׳ -ייג* י31ה ז־ ?י/־^ת

צחי פר? בך 29רחרבהצנחנים רמת ג ן

*** לייחס
ני׳י-ו חנ 4׳ג

הדיו *־י>•

יוייו
?ת5 .זי״י־יי
*ג• סו?

זוטמ 011
1£$ח א 4ץ א 1

? דיג צי ה?

^ 511^ 1.0

41604/1

ר ו נחום גולומן ה1א גיבור החוכרת החדשה של..אלה הם חייך־ ,שהוקלטה השסע

היהודי הוו1־ד

ן ץ אם אתה מתחרט על שלא
נסעת אז לקאהיר?״
כיל !העיניים תופנו אל האיש בסוף-
השיער, שישב ליד המנחה. ד״ר נחום
גולדמן כאילו נאבק עם עצמו, הצמיד את
כפות ידיו זו• אל זו, גע ׳בכורסתו, ולבסוף
אמר :״אני חושב היום שהייתי צריך אז
לנסוע, מבלי לשאול את גולדה.״
כך הביע גולדמן את צערו על המחדל
הגדול ביותר של חייו. ב־ 1969 הזמין נשיא
מצריים, גמאל עבד־אל־נאצר, את ג׳ולדמן,
אז ׳נשיא ההסתדרות הציונית, לקאהייר. היה
ברור כי בכך רצה נאצר לפתוח ביוזמת-
שלום היסטורית .׳אילו הגיע גוילדמן למצ ריים,
קרוב לוודאי שהיו קורים יאז אותם
תהליכים, שהביאו עכשיו לביקור סאדאת
׳בישראל. חייהם של אלפי קורבנות מילח־מת
יום־הכיפורים היו ניצלים.
גולדמן, נאמן כמו תמיד, שאל אז את
פיה של רא׳ש־הממשלה, גולדה מאיר .״היא
שיקרה לממשלה,״ אמר גולדמן השבוע.
הנסיעה נמנעה.
כעבור שינה הזמין נאצר את גולדמן שוב,
הפעם בתפקידו כנשיא הקונגרס היד!,ודי
העולמי. גולדמן החליט שלא לשאול הפעם
את גולדה, אך ביקש שהות של חודש כדי
להיוועץ עם ראשי הקונגרס. לפני שנסתיים
החודש, מת גמאל עבז~אל!-נאצר.
גילויים אלה יוקרנו בקרוב ע׳ל מיסך הטלוויזיה
הישראלית. נחום גולדמן יהיה
גיבור התוכנית הראשונה בסידרה המחודשת,
אלה הם חייך.
כאשר קיבל יעקוב (״יענקלה״) אגמון
את התפקיד להנחות את הסידרה, לא

באמצע הקטע נכנס גיולדמן. הוא לא
העמיד פנים כאילו הופתע. ביגילל. נסיעותיו
התכופות אי-אפשר היה לארגן ;את
ההקלטה מבלי שיידע מהי המטרה.
״שונא מיפלגות ואוהב פוליטיקה,״ הקדים
אגמון את פניו ,״׳איש שנוי ׳במחלוקת;
האיש שהעיתונות אוד,׳בת להשמיצו ביגלל
אופיו, דיעותיו ואי־ההליכה עד הסוף לפי
דיעותיו־הוא ! נואם מזהיר המדבר בשפות
רבות, בעל שיבער, דרכונים; יהודי חכם,
יהודי נודד היודע לשלב מסע׳ו׳ת בהנאות־החיים.
מסוגל לטוס 30 אלף קילומטרים
בחודש ,׳ולקיים כמאה פגישות עם אישים
שונים באותו זימן .׳נוסע !תמיד במחלקה
הראשונה, חי בבתי־מלון דד,־׳לוקס, בעל
דיירות בכל העולם, מכוניות צמודות בכל
מקום, שני דוקטוראטים וכמה ת׳ארי־כביוד,
וידיד אישי של גדולי עולם כטיטו, צ׳איו־שסק׳ו,
קרייסקי, מאנדס־פראנס וחסן מ׳לך

מאו־וקו.״

״כולנו
עוד חיי ם! ״

*1111

נחום גולדמן בשנת ,1920 בגיל ,25 כאשר.עסק בפילוסופיה
11 1111\ 1 ^ 111 בגרמניה, והשבוע כאשר הגיב על דיברי אחד המשתתפים
בתוכנית על חייו אלה הם חייך, שהוקלטה בהנחיית יעקב אגמון באולפני הרצליה.

היסס לרגע. הוא החליט כי הוא יפתח
אותה בנחום ג׳וילדמן.
באחד הערבים השבוע ישבו כמאה איש,
כימעט סולם קרחים או שבי־׳שיער, באולפן

בהרצליה. פנינה זלצמן ניגנה קטע ישל
באך — כי גו׳לד׳מן הוא חובב-באך מושבע,
והקדיש שעות בל׳א־ספ׳ור ב־ 82 ישבות חייו
לחקירת יצירתו של מלחין זה.

יף* ]־עיירתו, וישניבה ברוסיה, נתבקש
לספר על נוף ילדותו. הישיש שלף מכיסו
הרצאה מוכנה. לשווא ניסה אגמון
להפסיק אותו ולהביאו להשיב לשאלות.
חיים אברמסון התעלם מן המנחה־הצוציק,
המשיר עד הסוף בדיקלומו.
ידידת ילדותו, יונה אבידר, זוכרת אותו
כנער יפה-יתואד, בעל בלורית בלונדית,
שרקד עימד, ואלס. גולדמן סקר את הקשי-

שה במבט אדיש, כאילו אעז זוכר אותה.
כאשר והזכירו את שמה של מכרה ותיקה
אחרת, מתקופת העיירה, הפטיר :״מה, היא
עוד חיה?״
שיסע אותו הישייגץ הזקן, דויד הכהן,
בן־גילו :״כולנו פה עוד חיים!״
מישהו בקהל, שנדהם מאדישותו הטוטאלית
של גיפור־הערב שאל :״מה מזיז לו י״
השיב לו יודע־דבר :״נשים צעירות, רק
נשים צעירות. יאבל אי־אפשר לדבר על זה
עכשיו. אשתו כאן.״
סמילחמת־העולם הראשונה היה עם אביו
בפראנקפורט בגרמניה, כנתין־׳אוייב הוגלה
לעיירה קטנה: .איד נחלץ משם ז לגולדמן
הצעיר היתד, המצאה גאונית. הוא הציע
למישרד־החוץ הגרמני להקים מחלקה יהודית,
כדי לרכוש את לב היהודים בעולם.
ההצעה נתקבלה, גולדמן הוזמן:ברוב כבוד
לברלין, יצא בשליחות גרמניה כשבכיסו
דרכון רוסי ודרכון גרמני.

שמירה
ב חדר־ ה מי טו ת
;ר* יקוד ראשון בארץ ב ,1913-כסטו־דנט.
אחרי המ״לחמה ביקר לא פעם
׳בארץ, התארח אצל אביו של לובה אליאב,
הסוחר ליפשיץ, ברחוב אלנבי .״פעם בחצי

גולדמן, שנישאה לנחום ב־ ,1934 כאשר נמלט
במיקרה מגרמניה הנאצית, ערב מעצרו כבוגד.
התמונה מימין צולמה ב־ , 1930 וזו משמאל השבוע, כאשר האזינה

ארס

לדברי בעלה בשעת ההקלטה. אלים לא למדה עברית מעולם,
וגס לא עלתה לארץ. שני בני הגולדמניס חיים בחוץ־לארץ.
אחד מהם הוא פרופסור נודע, השני עוסק בעיסקי־בידור.

לא שומע. התנהל דו־׳שיח של חרשים.
גולדמן :״תבורך תרומתך לשלום במיזרח
התיכון קרייסקי :״מה? מה?״ גולדמן :
״אני רוצה להזכיר לך שאנחנו נפגשים
באמצע דצמבר קרייסקי :״מה? מהז״
בדיחות. אנקדוטות .׳וביניהן: האירועים
הגדולים של התקופה. ג׳ולדמן היה הלוחם
העיקרי למען קבלת ׳תוכנית־החלוקה. הוא
דחף את בן־גוריון, דאג לקבלת ההחלטה,
׳נסע לאמריקה כדי לשכנע יאת ממשלת אר־צות־הברית.
אך כאשר באה העת להכריז
על הקמת המדינה, יעץ לבן־גו׳רייון לדחות
את המועד בחודש, כדי לנצל הזדמנות
אחרונה לשכנע את מדינות־ערב להשלים
עם ההחלטה. בישיבה המכרעת אמר :״יהיה
זה ׳אסון אם המדינה ותקום תוך מילחמה
עם הערבים. המילחמה תימשך לנצח.״ אך
בן־גוריון סירב לדחות .״אתה יושב באר־צות־הברית
ורואה הכל מרחוק,״ אמר,
״אבל אני יושב כאן.״ גולדמן, כעת :״הבנתי
!אותו.״

השילומים מגרמניה. גיולדמן כי׳מעט המציא
אותם ,׳והוא!תרם את התרומה המכרעת
להשגתם. אורח־מפתיע: ה״כ דוב שיילנסקי,
האיש שהביא פצצה למישרד־החוץ כמחאה
על השילומים, נכנס לאולפן, התחיל לנאום
על אי־המיוסריות של השילומים. גולדמן
לא מתרגש .״אני מבין אותך,״ השיב בנחת,
״טוב שיש אנשים המתייחסים לדברים
ברגש. יאבל המדינאים צריכים לפעול בלי
רגש: ,ולעשות את ׳המוטל עליהם.״
בתקופת השילומים היו איומים על חייו.
גולדמן היה אריסטוקרטי מדי, מכדי להתייחם
ברצינות למעשים כה וולגאריים.
הוצמד לו שומר־ראש. עתה הובא לאולפן
כאורח־מפתיע נוסף. גולדמן לא הכיר אותו.
האיש הציג את עצמו .״מיה קרה לך?״
שאל גיולדמן ,״היית אז חצי יממה שאתה
עכשיו !״
״גם גילי היה יאז חצי,״ השיב האיש השמנמן
בטוב־לב.
(המשך בעמוד )32

ה 1 1 1 9 1ה יעקוב אגמון קיבל על עצמו להנחות תוכנית זו לנסיון, אינו בטוח
11111/111 אם ימשיך בהנחייתה, העלולה לגזול את כל זמנו. בדי להתכונן
לתוכנית, איבד אגמון שיבעה קילוגרמים ממישקלו, וערך מחקר מעמיק של חיי גולדמן.

איש הפצצה

ח״כ דוב שילנסקי מסביר לגולדמן מדוע הביא פצצה
למישרד־החוץ, כמחאה על הסכם־השילומים, אשר גולדמן
היה אדריכלו. גולדמן לא התרגש, העיר באירוניה שמדינאיס צריכים להתעלם מרגשות.

ישנה היה נחום גולדמן מופיע אצלנו,״ נזכר
לובה ,״׳איש לבוש הדר. לגבי היר, איש
׳מעולם אחר.״
ראשי־השייבה דיברו איש ׳אחר רעהו,
כמתוכנן. אבל בחדר־הבקדה נכנסה דליה
מור, תחקירנית התוכנית, להיסטריה קלה.
יכיל אחד דיבר רבע שעה, תחת שתיים־
שליש דקות .׳אי-אפשר היה לתת פקודות
לקשישים. מיספרי-החיתוך יצטרכו לעבוד.
״לקחנו, ברשזתך, את רשימת הידידים

שלך,״ הודיע אגמון. גולדמן, לעיתים בלתי
מרוכז ׳וקצת כבד־׳שמיעה, לעיתים ׳מבריק
ומהיר-תשובד אתה יכול לקחת גם את
רשימת האויבים שלי.״ ׳אגמון :״בסדר,
יש ספר־הטלפונים !״
המתח גבר. הכל המתינו לשיחת־טלפון
עם מלך מארוקו. בוצר קשר עם הארמון,
אך הוא ׳נותק. הקשר עם הקאנצלר האוסטרי,
ברונו קרייסקי ,׳שהוצא מישיבת הממשלה,
לא עלה אף הוא יפה. קרייסקי

אותו הקרחות

מרבית המרואיינים היו בני דורו של גולדמן. מול
גולדמן ואגמון יושבים, בשורה הראשונה, דויד הכהן
וד״ר ארנסט סימון, ומאחוריהם: יעקוב צור. ליד גולדמן: אוסף סימלי של מיזוודות.

סו סוסף

* ,נ. סיי מ ד-ן *

מוצר מובחר.^1
011 )0 ^ 2
אחר• ההצלחה הגזולה של מוס
שוקולד, עו ז מעדן בטעם בית•
אמיתי״בנביע מיו חז להגשה.
רעיון טעים למשפחה ולאורח•.
כשר, לשמור בקירור.

מוס

מלא טעם

קלוריות בלבד

אחו׳ המהפכים הפוליטי 1הכלכלי
עומר להגיע תווו של
החהפר הצו 7ד
שר־כיטחון וייצמן ואלוף (מיל ).ישראל טל
^ וך תקופה של חצי שנה התנסתה
• ישראל בשורה של מהפכים, שהיתר,
להם השפעה ישירה על חיי כל אזרח במדינה.
תחילה
התחולל המהפך הפוליטי ב־17
במאי, המוכר כבר בכינוי ״המהפך׳ סתם.
אחריו בא המהפך הכלכלי, שחוללה או רק
בישרה הממשלה החדשה. המהפך השלישי
היה מהפך השלום של נשיא מצריים אנ-
וואר אל־סאדאת.

כאשר יגיש, בעוד כשבוע, אלוף (מיל).
ישראל (״טליק״) טל, עוזרו המיוחד של
שר־הביטחון, את תוכניתו לאירגון מחדש
של מיבנה צד,״ל — ואם אומנם תהיה זו
תוכנית מהפכנית כפי שכבר נרמז — והיא
תתקבל ותאושר על ידי שר־הביטחון, אפשר
שישראל תמצא את עצמה עומדת על
סיפו של מהפך חדש — בצה״ל ובמערכת
הביטחון כולה.
פירטי תוכניתו של טל עדיין אינם ידועים,
ובוודאי אין לנבא בוודאות מה יאשר

לומר כי טל מבקש להזניק את צה״ל,
ואולי את מערכת־הביטחון כולה, בקפיצה
אדירה מן העידן הקדם־היסטורי של ההגנה,
אל הזמן ואל רמת ההתפתחות של אחר-
מילחמת־העולם־השנייה, שבם ואליהם צריכים
היו להגיע כבר מזמן.

מיפ קד ה מקצועית
ו מיפ קד ה מבצעית
^ ותר לש?ן ר שטל מציע שינוי עקרוני
י אמנם, אבל שמבחינה מעשית יבוצע
— ועוד ניווכח, אם רק כשלב־ביניים
— כמעין פשרה, במגמה מכוונת להימנע
מטילטול חד וחריף מדי של המערכת.
פשרה כזו אינה רק הגיונית, אלא גם
הכרח המציאות: צה״ל, ומערכת־הביטחון
בכללה, יכולים כעת להשתנות אך ורק
תוך כדי עשייה וכוננות שוטפות, בלא
שהשינויים יורשו להפריע במשהו את דד

קבלת־ד,החלטות אצל שר־ד,ביטחון, ואצל
כל אלה שישתף אותם בבחינת ההצעה, או
שיבקש את המלצותיהם.
נראה כי טל מנסה להתיר, קודם וראשית
לכל, את סבך הא־נומליד, הייחודית
לצד,״ל, ביחס למצב כוחות־היבשה ולמעמד
המטכ״ל.
ההפרדה הקלאסית וד,קבועה בין כוחות
״היבשה״ ,״האוויר״ ו״הים״ ,אינה מיקרית :
בכל אחד מן ד,״ממדים״ האלה אופי הלחימה
שונה ומיוחד, לעומת הלחימה בשני
ד,״ממדים״ האחרים. זו העילה החיצונית
להפרדה. העילה הפנימית היא, שלחימת
האלמנטים היבשתיים, במיסגרת לוחמות־היבשה,
כה שלובה כבר בדרגים הנמוכים
ביותר, עד שיש לראותם בשלמות אינט־גרלית
קבועה
כך גם לגבינו־,אלמנטים הימיים, בים,
והאוויריים באוויר. לעומת זאת, מידת־השיתוף
בין מטוסים וכוחות־יבשה, לדוגמה,
לעולם איננה ״אינטגרלית״ — המטוס
אינו לוחם כחף־אל-כחף עם החי״ר, הטנ קים
או ההנדסה, כמו שהם לוחמים, באופן
קבוע והכרחי, אלה עם אלה.
לכן, כשם שאת כוחות האוויר או את
כוחות הים מכינות מיפקדות מקצועיות
ייעודיות ד,מאמנות, מכשירות ומארגנות
את הכוחות במיסגרות אורגאניות, כך

ארגונו ובתיפקודו כמיפקדה המיבצעית ה־עליונה
של צד,״ל) .התשובה, על-פי הה
יגיון וגם כל הניסיון העצום והחד־
#שמעי שנצבר עד כד, בצבאות העולם
בנושאים אלה, שלילית בתכלית: כמו בכל
צבא רציני אחר, אין המיפקדה המיקצועית
הראשית של ״זרוע״ יכולה לשמש, ככזו ,
גם מיפקדה מבצעית, כי מדובר כאן בשתי
מערכות נפרדות ושונות.
אין גם לגזור, לצורך זה, גזרה-שווה מן
הנעשה לגבי כוחות האוויר או הים והמנוהלים
בצד,״ל, גם מיבצעית, על-ידי מיפקדת
״החיל״ שלהם — שהיא, באותו זמן, גם
מיפקדת־״הזרוע״ המיקצועית.
סיבה אחת היא, שלגבי עוצמת האוויר
והפעלתה, כל שמי ^מיזרח־ד,תיכון, לפחות
עד כמד, שישראל נוגעת, הם ״חזית״ אחת.
בארד,״ב, לדוגמה, אין מיפקדת זרוע האוויר
נחשבת — או מתפקדת — כמיפקדה
המיבצעית העליונה של כל כוחות־ד,אוויר.
אלא, בכל זירה וזירה בעולם קיימת מים־
קדה מיבצעית אווירית עליונה. לכל זירה
וזירה בעולם מוקצים כוחות האוויר שלה,
ומפקד הזירה הוא המפעילם, באמצעות
מיפקדות אוויריות או משולבות, הכפופות

את פקודותיו מקבל מפקד־הזירה (בציבור
האמריקאי) משר־הביטחון (״מזכיר המדינה
להגנה״) ,באמצעות ״ראשי המטות
המשולבים״ .אפילו ״חיל-ד־,אוויר האסטרטגי״
של ארד,״ב, המרוכז בארד,״ב ומופעל
ממנה, יצא כבר לפני שנים רבות מ־כפיפותה
הישירה של מיפקדת זרוע האוויר
— הגם שברור, כי למעשה משמשת מים־
קדה זו מכשיר נוח לקיום קשר והעברת
פקודות ודיווחים בין ״ראשי המטות״ ובין
המיפקדות האוויריות הראשיות בעולם.
כך, בארד,״ב, גם היחס בין מיפקדות זרועות
הים והיבשה, ובין המיפקדות והכוחות
המיבצעיים היבשתיים והימיים.

מידת השיתוף ביו כוחות האוויר לחימת היבשה אינה אינטגראלית״
שר־הביטחון, מה ידחה, מה יבקש לשנות,
מה יחליט להוסיף. אבל לפחות לפי ה־פירסומים
בכלי התיקשורת, אין כלל להבין
מדוע הוכתרה — על-ידי עיתונאים, ככל
הנראה — המשימה הזאת שהטיל עזר
וייצמן על ישראל טל ,״אירגון צד,״ל לק ראת
שנות השמונים.״
אם ובמידה שמדוייקים קווי־האופי העיקריים
של התוכנית, כפי שפורסמו, יש

יכולת לעבור למצב של מילחמה טוטאלית,
תוך התראה של שעות ספורות.
אילו רק ניתן היה ״לעצור את המכונות״
לשנתיים־שלוש, היה מקום להכין וגם
להנשים רפורמות כוללות, מן המסד
עד הטפחות, במכה גדולה אחת. אין גם
ספק כי בעיית הכוננות וההכרח להמשיך
את תנועתם הבלתי־מופרעת של גלגלי ה־ביטחת
יהוו שיקולים מרכזיים בתהליך

נחוצה מיפקדה מיקצועית כזו, לאותו צורך,
גם לכוחות־היבשה.
השאלה היא רק אם מיפקדה כזו יכולה,
או אמורה, לשמש גם מיפקדה מיבצעית —
כלומר, להיות הדרג המיבצעי שינהל באופן
ישיר את כל מיבצעי-היבשה, כדרג-
הממונה הישיר על ״הפיקודים״ המרחביים,
שמיקומו אז יהיה בינם לבין ״מוצב-
הפיקוד־ר,עליון״ (מצפ״ע, הוא המטכ״ל ב־

אין מ קו ם
ל מי פקדת ״זרוע״

* * עםעק רוני נוסף לנטיה להאחדת
פונקציות ״מיפקדת הזרוע״ והמיפקדה
המיבצעית הגבוהה, לגבי כוחות האוויר והים,
יימצא באופי ״ממדי״ האוויר והים
כ״חזיתות״ לחימה וכ״שדות־קרב״ ,שאין
קיימים בם ״תבליט ותכסית״ ,כמו ביבשה ;
ובעובדה שמדובר תמיד במיספר מועט
היחס של ״יחידות בודדות״ ,הלוחמות במהירות
גבוהה, או גבוהה מאד, על-פני
מרחבים גדולים ולטווחים ארוכים (כמו,
כמד, מאות מטוסים היוצאים לגיחה בטווח
מאות ק״מ ולזמן של שעתיים בלבד! או
כמה עשרות ספינות, הפועלות בכל מרחב
הים־התיכון: ולעומת זאת, ביבשה, כמה
מאות אלפים או מיליונים של חיילים, כלי־רכב,
כלי־ארטילריה ואמצעים אחרים, שכולם
נוטלים חלק הכרחי וקבוע בלחימה).
גם האופי, האופן והבעייתיות של השלי טה
והפיקוד ביבשה ובמיבצעי היבשה,
שונים לגמרי מאלה של מיבצעי האוויר
או הים. במה שנוגע לתיכנון ולניהול ה־מיבצעים
גופם, אין בכלל להשוות את
מורכבות מלאכת הפיקוד והשליטה של
מיבצעי היבשה ואת גודל, פירוט ומיספר
דרגי הפיקוד והשליטה — ומיספד גופי-
השליטה בכל דרג ודרג — הנדרשים לשם
כך, לעומת הנדרש (והאפשרי) לצורך מי-
(המשך בעמוד )24

דיווח טרטני ראשון של אבנר ממלון ״מנה־ בקאהיו, שם החמס ועידת השלום

אר ( 10 הפיוחידות
**ץ עות ספורות אחרי שנחת בנמל-התעופה
(1/של קאהיר, בערב היום שני השבוע,
דיווח עורכו הראשי של ״העולם הזה״ ,אורי
אבנרי, בשיחת־טלפון ישירה ממלון ״מנה
האוז״ — שם תתכנס ועידת קאהיר — למשרדי
המערכת בתל-אביב :
בשעה שאני מעביר דברים אלה בטלפון,
אני מסתכל על הפירמידה הגדולה הנמצאת
במרחק של במאה מטר מחלון חדרי, בסיומו
של יום שכולו היה חלום אחד גדול.
כאשר עזבתי בשעות הבוקר את נמל-
התעופה בן־גוריון, חייבו אלי השוטרים ואיחלו
לי הצלחה, למרות שלא ידעו לאן אני
נוסע. אז עדיין לא העזתי להאמין שבעוד
שעות ספורות אראה את הספינכס ואת
שלוש הפירמידות, אסייר ברחובות הראשיים
של קאהיר ואשוחח עם עשרות אזרחים מצריים
מכל השכבות.
באנו, צלם המערבת שלמה סתר ואני,
למצריים, ללא אשרת-בניסה. ניגשתי אל
דוכן ביקורת הגבולות שבנמל-התעופה של
קאהיר ושוטר צעיר במדים יפים נטל מידי
את דרכוני באדישות. בעת ששלמה סתר
הבזיק במצלמתו, עילעל השוטר בדרכון כמה
שניות, עד שהבחין לתדהמתו כי דרכון ישראלי
בידו. הוא ק ם מכיסאו, לחץ את ידי
וברן אותי. מייד קרא אליו קצין בעל דרגה
בבירה, ומסר לו את דרכוני. זה בירן אותי
בשמחה גדולה עוד יותר• ״מר אבנרי,״ אמר
לי ׳חיה באנגלית ,״את שמן אנחנו מכירים
מזמן.״
מייד נלקחנו למישרדו של מנהל נמל-
התעופה. בעת שטיפלו בצד הביורוקראטי
של כניסתנו למצריים, שנמשך כשעה, הגישו
לנו אינסוף סיפלוני קפה, כשכל המי-ומי של
פקידות נמל-התעופה נכנסים בזה אחר זה
אל החדר, לוחצים את ידינו ואומרים:
״ברוך בואכם למצריים. אנחנו מאושרים
שאתם פה.״
הם התנצלו ללא הרף על משך הטיפול
בדרכונינו. אומנם עוד בצהרי אותו יום, בעת
שהייינו בחניית-ביניים באתונה, הוסכם בין
ממשלות ישראל ומצריים שלא יותר עוד
לעיתונאים ישראליים להיכנס למצריים עד
לבוא המישלחת הישראלית הרישמית, אבל
לגבינו עשו חריג. מייד הודיעו לנו כי האשרות
עבורנו יוסדרו.
חלק מקבלת-הפנים שנערכה לנו בנמל-
התעופה של קאהיר יש לזקוף לזכותו של

מאת

אורי אסר
לן אנצלר אוסטריה, ברונו קרייסקי, שהודיע
באותו יום לממשלת מצריים על בואי. בך
שלמעשה, המתינו לנו עוד לפני שהגענו.
בעת ההמתנה לדרכונים עילעלו כל ה נאספים
סביבנו בהתרגשות גדולה בגיליון
הגדול של העולם הזה, שסאדאת ובגין מופיעים
על שערו. כמה מהם ביקשו להצטלם
בחברתנו. חילקנו להם מטבעות ישראליות,
כרטיסי-ביקור ובל מזכרת ישראלית אחרת
שעלתה על הדעת. כשהושיטו לנו את הדרכו

היעדים העיקריים של אנואר אל־סאדאת ביוזמתו ההיסטורית היה לסלק
י את המעצמות הגדולות מזירת השלום הישראלי־ערבי.
אל־סאדאת לא הסתיר זאת. הוא הכריז על כך פומבית בנאומו בקאהיר, בשובו
מירושלים.

הוא רמז, כצדק, כי שתי המעצמות הפריעו במשך כד השנים
להסדר כולל, מתוך חשכון שכל עוד קיימת המתיחות, הן יוכלו להפיק
ממנה תועלת.

נים, נמסר לנו שאנו חופשים להסתובב ב-
קאהיר ובמצריים בולה כאוות נפשנו, ללא כל
הגבלה ובלי ליווי.
יצאנו מנמל-התעופה ישר לקאהיר. נסענו
לסייר באתרים המפורסמים של הבירה ה מצרית:
אוניברסיטת אל-זאהר, ליד ביתו
של אנוואר אל-סאדאת וברחובות המרכזיים.
משם יצאנו לביקור דרמאתי אל הפירמידות.
בדרך הספקנו לקפוץ למלון שרתון ה-
קאהירי, שם פגשנו בשני אנשי הטלוויזיה
הישראלית; אהוד יערי ואלכס גלעדי. זמן
קצר אחר-בך אירע מחזה בלתי-רגיל באחד
הרחובות המרכזיים של קאהיר. כשנסענו במונית,
נתקלנו במונית אחרת בה נסעו יערי
וגלעדי. העובריס-והשבים הופתעו בוודאי למראה
שתי המוניות שמחלונותיהן בירכו
ישראלים נרגשים זה את זה בעברית.
היינו הישראלים הראשונים ששוכנו במלון
״מנה האוז״; שבו תשתכן המישלחת הישראלית
הרישמית ושבו ייערכו דיוני הוועידה.
הרושם הראשון, אחרי עשרות שיחות
חטופות עם מצרים מכל השכבות, כולם אנשים
שאינם בעלי תפקידים רשמיים, הוא
שבקאהיר שוררת דאגה רבה מאד לקראת
הוועידה העומדת להתכנס. זה היה הפיזמון
החוזר בכל השיחות שקיימנו, החל מפקיד
נמל-התעופה וכלה בשוער בית-המלון.
כולם אמרו לנו בערך כך: הנשיא סאדאת
הרחיק לכת. הוא עשה מעשה נועז ללא גבול.
אם ישראל תבוא לוועידה בשבוע הבא בידיים
ריקות, יהיה זה אסון נורא. אתם הישרא לים,
חייבים להביא איתכם משהו.
זהו המסר הכללי הספונטאני של העם
המצרי אל העם הישראלי.
רחובות קאהיר מקושטים בכרזות-בד
גדולות, שניתלו ביוזמת הסוחרים ובעלי ה חנויות.
בכולן מופיעות ברכות לסאדאת. עד
כמה שאפשר להתרשם ממגע ראשון, לסאדאת
ניתנה תמיכה מוחלטת של האוכלוסיה ה ניצבת
מאחרי יוזמת השלום שלו.
אין שמץ של ספק שהעם המצרי כולו
נכסף לשלום. משום כך הוא מבטא מסר אחד
גדול: ישראל מוכרחה לעשות משהו. סאדאת
הלך כה רחוק לקראתכם, עד שאם לא תבואו
לקראתו, יהיה רע.

דיווחיו של אורי אבצרי וכן כתבותיו המצולמות של
שלמה מקאהיר יתפרסמו החל מהגיליון הקרוב של
״העולם הזה״.

לכיס. בצורה מיסתורית, ואולי אולטימטיבית ׳,כפתה עד אל־סאדאת
דחייה ־טל כימעט שבועיים.
היתה זאת דחייה הרת־סכנות, וכולה שלילית. לחזית המתנגדים של אל־סאדאת,
שהיו המומים וחסרי־אונים, ניתנה ההזדמנות לטכס עצה ולקיים ועידת־ראווה, שמשכה
את תשומת־הלב העולמית מקאהיר שוחרת־השלום אל טריפולי שוחרת־המילחמה.

ברית־המועצות השתמשה בסיכסוך כדי לחדור למדינות הערביות. ארצות־הברית
היתה מתוחכמת יותר, אך גם היא דגה במים העכורים. הנרי קיסינג׳ר הפריע למגע
ישיר בין הצדדים וחתר להסכמי־ביניים, כדי שהערבים ימשיכו להיות תלויים במאמצי־התיווך
של וושינגטון. התשלום עבוד התיווך: נפט סעודי זול.

למעשה אמר אד־־סאדאת לכגין: כדאי לשנינו להגיע להסדר כלי
מתווכים, כי אז לא נצטרך לשלם דמי־תיווך ולהתחשב כאינטרסים לא־לנו.
השבוע
הוכח בעליל עד כמה שהדבר קשה — וגם עד כמה שהדבר דרוש.

וטו אמריקאי
!ך* דטיא המצרי היה מעוניין לשמור על ה״מומנטום״ — התאוצה הכבירה של
י י מיבצעו. אחרי ההלם הדרמאתי של הביקור הירושלמי, רצה להנחית מייד הלם
דרמאתי שני, באמצעות ועידת־קאהיר, במיסגרת שיטתו :״ריפוי באמצעות הלם חשמלי״.
הוא לא רצה לתת לעולם, ולישראל, שהות לעצור ולנשום. לכן. קבע כי הוועידה
תתקיים בשבת, ה־ 3בדצמבר.

הוא נתקל כווטו אמריקאי נוקשה. וושינגטון עצרה את כל המה־

על פני ה ת הו ם

(שנה, לה״טונד)

התימרונים האמריקאיים גם הפחיתו במיקצת מיוקרתו של אל־סאדאת ומהדגשת־ההצלחה
של מיבצע־השלום שלו.
מדוע עשו זאת האמריקאים 7
יש לכך שורה של הסברים ותירוצים, חלקם גלויים, חלקם פחות גלויים.

המכנה המשותף שד בולם: הדגשת העובדה כי יש פער כדור כץ
האינטרסים של מדינות־העימות כמרהב (ייטראל והערכים) וכץ האינטרסים
של המעצמות הגדולות (ארצות־הכרית, כרית-המועצות) .המעצמות
דואגות, במוכן, לאינטרסים של עצמן. כץ אדה וכץ האינטרסים
המקומיים יכול להיות פער קטן, גדול, או גדוד מאד.

ככל שמחריף חסיכסוד הישראלי־ערבי, כן ניתן למעצמות לקדם את האינטרסים
שלהן, על חשבון האינטרסים של הצדדים.
כל זה היה, כמובן, ידוע תמיד. אך מעולם לא היה הדבר כה ברור וגלוי לעין, כמו
עתה.

מה רצה ג׳ימי

כאופן כוללני ניתן לקכוע כי ברגע זה מהודק העולם הערכי כץ
ארבעה מחנות עיקריים, המנהלים מישחק מורכב.
ואלה הם/ :
!• מצריים עצמה ובעלות־בריתה הקרובות ביותר: סודאן, מארוקו, הנוצרים
בלבנון.
!• סעודיה ובעלות־בריתה, נסיכויות־הנפט של חצי־האי ערב, תימן (הצפונית),
סומאליה. סעודיה תומכת, לגופו של עניין, במדיניותו של סאדאת. אולם הסעודים
שומרים בקפדנות על מעמדם כמתווך הגדול של העולם הערבי, המעצמה הערבית
העשירה שהכל סמוכים אל שולחנה והכל נאלצים להישמע לדעתה. בבוא היום, כאשר
יהיה צורך לאחות את הקרעים, יהיה תפקיד זה מוטל אוטומטית על סעודיה, כפי שקרה
בשיא מילחמת־האזרחים הלבנונית. משום־כך מעוניינת ריאד להימנע מכל מעשה
שיזהה אותה עם מחנה ערבי זה או אחר, והיא שומרת על ניטרליות קפדנית, לפחות
להלכה.
יתכן גם כי הסעודים מרוגזים במיקצת על עצמאותו הפיתאומית של אל־סאדאת,
ועל העתקת מרכז־הכובד של המרחב מריאד לקאהיר. אך אם זה נכון, היה זה רק
גורם מישני.

רל דוע פעלו האמריקאים כפי שפעלו 7מה המריץ אותם?
הסיבות הגלויות:
• 1בשנים האחרונות הצליחו האמריקאים למשוך את סוריה מן המחנה הסובייטי
אל המחנה האמריקאי, וכימעט לסלק את ההשפעה הסובייטית מארץ זו, שיש לה
חשיבות מייוחדת בסיכסוך הישראלי־ערבי. היא גם החלה למשוך את אש״ף מן המחנה
הסובייטי אל המחנה האמריקאי.
האמריקאים חששו, בצדק, שאם יחריף הסיכסוך בין מצריים ובין סוריה ואש״ף,
יידחפו שני גורמים אלה שוב לתוך הזרועות הסובייטיות.
• 1ארצות־הברית חששה במייוחד לגורל יחסיה עם סעודיה, שהנפט שלה חיוני
לה ולעולם המערבי כולו. סעודיה לא תמכה בגלוי באל־סאדאת, ואף הסתייגה ממנו
במיקצת.
• 1היעד המרכזי של ארצות־הברית בעולם הוא להמשיך בתהליך ההפשרה עם
ברית־המועצות. וושינגטון חששה כי המהלכים המצריים, שהם אנטי־סובייטיים, וה־מייועדים
לסלק את הסובייטים מן העולם הערבי, ידחפו את הסובייטים עצמם אל עמדה
קיצונית יותר נגד ארצות־הברית ברחבי העולם כולו.

אין סתירה כין סיכות אדה. ארצות־הכרית אמנם מעוניינת לסדק
את הסוכייטים מן המרחב, אך לא כצורה ברוטאלית, אלא בעדינות,
כך שלא יוחרפו יחסי וושינגטון־מוסקבה.

אך מעבר לסיבות גלויות אלה, יש סיבות פחות גלויות, אך ברורות למדי:
• 1ג׳ימי קארטר, שמצבו במדיניות־הפנים האמריקאית הוא בכי רע, היה זקוק
להישג מדיני כלשהו, שיעשה רושם על הציבור האמריקאי. הוא החליט כי הישג זה
יהיה כינוס ועידת־ז׳נבה, על פי יוזמה אמריקאית בולטת.

יוזמת סאדאת גנבה ממנו את ההישג, וככך היוותה פגיעה ישירה
כאינטרסים האישיים של קארטר.

• 1העברת מרכז־הכובד של היוזמה מוושינגטון לקאהיר מורידה את המניות
האמריקאיות ומעלה את המניות המצריות. זהו עניין של יוקרה.

מצע ה מי לחמה

(קריקטורה לבנונית)

!• סוריה והנהגת אש״ף, השונאות זו את זו מעומק הלב, שנאלצו על־ידי
הנסיבות לתת יד זו לזו.
גם סוריה וגם אש״ף אינן מתנגדות, בעצם, למדיניות־השלום של אל־סאדאת. שתיהן
מסרו, בשנים האחרונות, הצהרות רבות לאין־ספור בכיוון זה, אם כי בזהירות, ותחת
חיפוי של מליצות לאומניות רבות.

שתיהן מתנגדות עתה כחריפות לאל-סאדאת, מפני שהן חוששות
שמא הוא מובן לברות שלום נפרד עם ישראל, תוך הקרבת האינטרסים
שד סוריה ו/או פלסטץ. יתכן שחשש זה מהול כמידה של קינאה ורוגז
על אל-סאדאת, על שגזל את כל התהילה לעצמו ורומם את מעמדה של
קאהיר על חשבונן.
שתיהן סבורות כי אל־סאדאת נתן לישראל פרם שלא יסולא בפז — ההכרה בחוקיותה
— מבלי לקבל שום דבר בתמורה. לדעתן, נזרק קלף־המיקוח הערבי העיקרי בלי חשבון.
הדבר מכאיב במייוחד לאש״ף, מפני שהאירגון קיווה תמיד כי ישראל תיאלץ להכיר
באש״ף ובמדינה פלסטינית תמורת ההכרה הערבית בישראל.
ההתנגדות של סוריה ואש״ף לצעדי אל־סאדאת היא רציונלית, אם כי ניתן להתווכח
על התבונה של בעליה. בהיותה מבוססת על חששות ואינטרסים רציונליים, ניתן גם
לשנותה.
הדבר נתגלה כבר בוועידת־טריפולי, שהתקיימה השבוע, כאשר סירבה סוריה
לחתום על כל מיסמך המצהיר על התנגדות לעצם הרעיון של שלום עם ישראל.
• חזית־הסירוב הנוקשה, המורכבת מלוב, עיראק, תימן הדרומית וחזית־הסירוב
הפלסטינית. אלג׳יריה נוטה למחנה זה. אלה מתנגדות לעצם הרעיון של הכרה בישראל
וכריתת שלום עימד״ ורוצות בחיסול ישראל בכל מחיר.

למרות הרעש הרב שד חזית-הסירוב, ברור שגם כתוספת סוריה
ואש״ף היא מהווה ביום גורם מישני. מצריים וסודאן הן הכוח המרכזי
כעולם הערכי מבחינת הבמות. סעודיה היא הגורם המרכזי מבחינה
כלכלית. האחרות יכולות לצעוק, להפריע, להבל — אך לא לשנות את
המציאות מעיקרה, כד עוד אד-סאדאת מצליח.

הדרך האמ רי קני ת לז׳נבה

(קריקטורה לבנינית)

#ככל שיהיה ברור כי תרומת ארצוודהברית להשגת ההסדר היא קטנה מכפי
שהיה נדמה, כן יקטן המחיר שאמריקה תוכל לגבות מסעודיה.

ככד שתקטן התלות שיד הערכים כמדיניות האמריקאית, וכהכטחה
האמריקאית לכפות שלום עד ישראל, בן יקטן כוח-המיקוה האמריקאי
כזירת הנפט.

האינטרסים של ברית־המועצות ברורים עוד יותר. הקרע בעולם הערבי פותח
לפניה את השערים בכמה ארצות ערביות, אחרי שכבר היתד. כימעט בחוץ. העברת
היוזמה מז׳נפה לקאהיר פוגעת בה, כי בז׳נבה מופיע הנציג הסובייטי כאחד משני
היושבי־ראש. אל־סאדאת הוא כיום אוייב מושבע לסובייטים, וכל עלייה בכוחו וביוקרתו
פוגעת במישרין במוסקבה.

אי־ט כמרחב — ישראלי או ערכי — יבול לשאול: מה כל זה
נוגע דנו ך אולם המעצמות קיימות כמרחב, וכל עוד יש כמרחב סיבסוך
ישראדי־ערכי וסיבסוך פנים־ערכי, ניתן למעצמות בר נרחב דחירחור

מדנים.

4מחנות ערב״
^ ל זה אפשרי, כמובן, רק מפני שהסיכסוכים האלה אכן קיימים. השבוע נראה כי
הסיכסוו הפנים־ערבי מתרחב לפי שעה.
בעיני הישראלי הפשטני, זהו עניין פשוט. סאדאת רוצה בשלום, שאר הערבים
רוצים במילחמה .״תראה מה קורה לסאדאת, כאשר הוא מסכים לשלום עם ישראל!״
אמר הישראלי המצוי ,״זה מוכיח שהערבים אינם רוצים בשלום!״
המצב האמיתי היה, כמובן, לאין־שיעור יותר מסובך. לכל אחד מ־ 22 גורמי־הכוח
הערביים העיקריים (המדינות ואש״ף) יש אינטרסים משלו, והוא דואג קודם כל להם.

מה גם שברור כי סוריה והנהגת אש״ף הצטרפו לחזית ההתנגדות רק כדי ללחוץ
על הנשיא המצרי לשלב גם אותן בתמונה. אם יבואו איכשהו על סיפוקן, יישארו הצעקנים
המיקצועיים לבדם.

יהודים +ערבי

^ סוף חשכוע היו כל העיניים נשואות שוב לקאהיר. שם ייחתכו הדברים.
הנשיא קארטר נאלץ, בסופו של דבר, להתייצב ברורות מאחרי היוזמה של סאדאת.

אחד הגורמים לבך היה ככחינת חידוש היסטורי: הלוכי היהודי
והלוכי המצרי(וכנראה גם הסעודי) פעלו ביחד, ואייאפשר היה לעמוד
מול כוח משולב זה.
ועידת־טריפולי נסתיימה ללא הישג מרשים. החולשה היסודית של חזית־הסירוב
נגלתה שוב.
ובעיקר: אל־סאדאת נשאר נאמן לעמדתו בעיקביות מרשימה:
• 1הוא נתן לעיתונאים בעל דרכונים ישראליים להיכנס לארצו, והם נתקבלו
בחמימות גם על־ידי הציבור המצרי.
• 1הוא הודיע לישראל בצורה חד־משמעית שהוא מצפה ממנה לשינוי יסודי
בעמדותיה. אחרת, אמר, יווצר ״מצב חדש״ .משמע: הסיסמה ״לא עוד מילחמה״
היא מישאלה, שנועדה לדחוף להסדר — אך לא התחייבות, במיקרה שלא יקום ההסדר
באשמת ישראל.
• 1הוא התחייב שוב ושוב שלא לעשות שלום נפרד עם ישראל, שיפתור רק את
בעיותיה של מצריים, תוך התעלמות מבעיותיהן של סוריה ופלסטין. העמדה הבסיסית —
שלום וביטחון תמורת פינוי השטחים ומדינה פלסטינית — נשארה בעינה.
!• הוא הביע אי־שביעות־רצון מן הדרג הנמוך־יחסית של המישלחת הישראלית
לקאחיר.

עמדותיה של מצריים ברורות, ולא השתנו. אנוואר אל־סאדאת
מצפה לבך שהשינוי יכוא מצד ממשלת ישראל — אם היא רוצה כשלום
שהוא מציע לה.
. 215
,ווו

לא לרבבת בלבד

8המהפך הצה״ל י
(המשך מעמוד )21

לרכבת יש מסיל ת ברזל ו ל או סו בו סי ס נ חו צי ם נתיבים מיודזדים.
תחבורה ציבורית חייב ת להתנהל בנתיבי תנועה מיו ח די ם לה.
ה או טובוסי ם של אגד מ סי עי ם למעלה ממיליון אנ שים יום
יום 18 ,שעות ביממה, לכן אסור להם לה תקע בפקקי
התנועה ע ם כל כלי הרכב הפרטיים ה ממל אים את
הכבישים. בעולם הגדול פועלים נתיבי ם
מיו חדי ם לתחבורה הציבורית.
הגיע כבר הזמו לכד גם אצלנו.

בצעי אוויר או ים, שהם אולי קשים לא
פחות אך פשוטים לאין־שיעור יותר.
למשל: מפקד חיל־האוויר יכול לשבת
ב״בור״ ולנהל — כמו שתיארו את מוטי
הוד במילחמת ששת־הימים — באמצעות
פקודות־מיקרופון ישירות, כל אחד ממטו־סיו
שבאוויר. פקודה של מפקד יבשתי מק ביל,
עד שתגיע לתחתית הפירמידה הלוחמת,
תעבור כ־ 10 דרגי־פיקוד שונים,
אשר כל אחד מהם חייב להעביר את
הפקודה הלאה רק אחרי שלמד אותה יד
עיבדה, כך שתתאים לרדת כפקודה מטעמו
לפקודיו.
צריך לזכור כי מפקד״ד,פיקוד יכול לתת
את הפקודה לאוגדה אחת, אבל מפקד ה אוגדה
יפעיל לצרכי המשימה שלוש חטיבות,
כשכל מח״ט מפעיל שלושה גדודים
— או יותר — וכן הלאה.
כך, אותה דרך שעשתה פקודת מוטי
הוד, מלמעלה עד למטה, משך שתי שניות
— ממתן הפקודה עד להגעתה ולביצועה
בפועל — עשתה פקודה דומה של שייקר,
גביש (מפקד פיקוד הדרום בששת־הימים),
במקרה הטוב ביותר, כמד, שעות, בעוברה
ובהתפרטותה בין כמה עשרות —
או מאות — גופי־שליטה שונים (עד ל טנק,
או החייל, הבודדים).
מסיבות אלו, וכן עוד אחרות, אין כל
מקום או צידוק לקיים, בנסיבות של צה״ל,
מיפקדה מיקצועית עליונה (מיפקדת
״זרוע״) לעוצמת האוויר או הים, שייעודה
בניין עוצמת העוצמה ב״ממד״ שעליו היא
מופקדת ! ולהימנע מלהטיל על אותה מים-
קדה גם את הניהול המיבצעי, הריכוזי,
של הלחימה באותו ״ממד״ ושל הכוחות
הפועלים בו. בד־בבד, קיים הכרח ודאי ומוחלט
לקיים, ב״ממד״ היבשה, הפרדה
פיסית מוחלטת בין שתי הפונקציות.

החלטה גורלית
לצה״ל
ם זאת ראוי להדגיש כי להלכה ,
^ הפיקוד המיקצועי (״ד,זרועי״) של
כוחות האוויר או הים איננו מאוחד
באופן מהותי עם הפיקוד המיבצעי, אלא
מדובר בשני ״כובעים״ תיפקודיים נפרדים
ושונים באופן ברור, אשר רק מעשית
הם מולבשים על אותו ראשי פיסי. יתר
על כן, מיפקדות חילות האוויר והים,
כמיפקדות מבצעיות, פועלות ברמה האופ
רטיבית, תחת המצפ״ע (המטכ״ל) —
שהוא המיפקדד, המיבצעית האסטרטג
י ת האחת והיחידה, עבור כל הכוחות,
בכל ד,״ממדים״.
המיפקדות האופרטיביות היבשתיות הן,
כידוע, מיפקדות ״הפיקודים״ המרחביים!
לכן, אם המיפקדה היבשתית המוצעת תוגדר
ותוכנס כדרג־פיקוד מיבצעי, היא תגרום
כפילות הכרחית — מיותרת ומזיקה —
ברמת המטכ״ל (האסטרטגית) ,או ברמת
ה״פיקודים״ (האופרטיבית).
אבל אם תתפקד המיפקדד, החדשה כמעין
״שלוחה״ של המטכ״ל, או צינור־מגע, ל צורכי
קישור הדדי בינו לבין הפיקודים־
׳המרחביים היבשתיים, לא תיווצר הכפילות
המפריעה, ועוד ייקל על המטכ״ל, כמצפ״ע,
להתרכז בניהול המילחמה ברמה האסטר־טגית^.

שנכון״לצורכי השליטה״המיבצעית
איננו תופס — או נכון — לגבי הניהול
המיקצועי. כאן, הזיקה הישירה הקיימת
כיום בין המטכ״ל לבין כוחות־היבשה מח בלת
באופן קבוע וחמור — המחמיר ו הולך
— הן ביכולתו ובהתאמתו של ה־מטכ״ל
לתפקד כמיפקדה העל־זרועית ה ן
הטפטים המעוצבים כיצירת אומנות [ עליונה והן בבניית עוצמת־היבשה והכנתה
למילחמה.
נושא זד, כבר טופל בעתון זה (״למה
נעול המטכ״ל בפני אנשי האוויר והים?״
העולם הזה .)2098 בהקשר דיברי האלוף
בני פלד, עם פרישתו. אם אומנם כוללת
,הצעתו של טל צעדים ממשיים ויעילים
לניתוק הזיקה הישירה בין המטכ״ל לבין
זרוע היבשה, הרי זהו הצעד הראשון —
אבל גם הגדול והחשוב ביותר — לתקן
א-נומליה חמורה ומסורתית זו שבצה״ל,
הופיע מרריר הכולל ש לתועלתם
המוחלטת והמיידית של המטכ״ל,
מות כתובות ומספרי ט זרועות
האוויר והים. וקודם ומעל לכל,
לפון של מאות רבות
למען עוצמת־היבשד, עצמה, אשר ״בכי-
נשים וגברים הרוצים להרותח״
זו איננה לתועלתה, אלא בעוכריה.
כירך. מכל הגילים ( 7ו—
לכן, החלטתו של שר־הביטחון לקבל או
) 60 ומכל המקצועות. בלדחות
את הצעת האירגוך מחדש שתוגש
רצונכם לקבל את המד לפניו,
עשויה להיות גורלית מאד לצד,״ל
ריך: שלח/י 00ו ל׳י ל־
— ולכל הכרוך והתלוי בו.

למען ציבור הנוסע
אנו דורשי נתיבי מיוחדי
ל מכירה
ב ה 1ד מ 1ות
דירת חדר עם כל הנוחיות
במרכז ירושלים,
ליד הדוידקה.
לצלצל לטלפון 02*65222
בשעות משרד רגילות
שבאופנהס המתנה ב ק

הוצאת בומפמן ןמודלהן
קראו את הספר המרתק
אידי אומרן מדריך ושיא ורוצח הכרויות מבצע יהונתן
פרטים מזעזעים על רצח
דורה בלוף
רצח 3נשי אידי אמין
רצה בעליהן של פילגשות
אידי אמין ועוד ועוד
המחיר — 30ל״י +מע״מ
להשיג בחנויות הספרים

ס/ס 40 הנחה

ונישואיו

.פרסומים״ ,ת.ר6 5 2 .
סוריות מובטחת

העולם הזה 2101

עו שי ם

( משמ אל)
ה צי בו ר

ראש

ה מו עצה

ב ת חנ ת־ המי שטרה?
בעייו־ת^והפיתו וז

ף* ,שלהי 11(75 נעצרו ראשי המועצה
בחצור, עיירת־פיתוח בגליל. מאז מעצרם
הם מאשימים איש את רעהו בשורה
של עבירות פליליות! גם חקירת המיש-
טרה במיספר מקרים העלתה מימצאים
חמורים, רובם פליליים. למרות כל זאת,
נסגרו כל התיקים לפי הוראה מלמעלה,
וללא הסבר סביר.
מה קורה בחצור, העיירה שהיתר. בעבר
בעלת שם טוב למרחוק? האומנם היא
המקבילה הצפונית לאשקלון?
החקירה בגין אי־סדרים הגובלים בפלילים
במועצת חצור הגלילית נפתחה במאי
,1975 בהתאם להוראת היועץ המישפטי
לממשלה, פרופסור אהרון ברק.
צוות החקירה, בראשותו של פקד דב
גנור, ממטה מרחב הגליל, כלל את רס״ר
אליהו בן־יוסף, רס״ר ורדי רהנר ורס״ל
חנניה ואזנה. החקירה המישטרתית הופנתה
למעשיהם של נבחרי העיירה, ביניהם:
ראש המועצה אליהו כלפון, גיזבר
המועצה טוביה אלבוגן, ראש־מועצה קודם
יצחק זריהן, ועוד כהנה וכהנה, בעלי
תפקידים בכירים.
ההאשמות כנגד ראשי המועצה בחצור
היו מגוונות מאד, החל בתשלומי־סעד לאנשים
שאינם ניזקקים וכלה במיכרזים
מפוברקים בסכום של מאות אלפי לירות.
ראשי המועצה עצמם, היוצאים והנכנסים,
הם שהאשימו האחד את השני במעשי
שחיתות והונאה.
הצור מרוחקת מאד מכל מרכז מקומי.
הקואליציה הנוכחית השוררת בה מורכבת
מהליכוד ומהמפד״ל. אלא שמאז תחילת
הכהונה האחרונה ועד היום הוחלף השיל-
טון בחצור הגלילית לא פחות מתשע

ת צו ד

ה ג לי לי ת

שערש ים

( מי מין) ו גי זסרה

כי מעם :1ל

הצפונית 1 :תם 1ננזנים

פעמים. בעקבות הפיכות־חצר צצו ועלו
בקשות חוזרות ונישנות של תושבי המקום
וגורמים אחרים, שהופנו אל משרד הפנים,
לפזר את ־המועצה ולמנות במקומה ועדה
קרואה. אחד הפונים: יצחק זריהן, איש
המפד״ל, שכיהן בעצמו כיו״ר המועצה.
הממונה על המחוז הצפוני מטעם משרד
הפנים, ישראל קניג, דחה את כל ההצעות
הללו. לדברי יו״ר המועצה לשעבר, יצחק
זריהן, עשה זאת קניג משום שרצה שראש
המועצה בחצור. הגלילית יהיה איש מיפי
לגתו, המפד״ל. עד לאותו היום שבו הגיש
זריהן את התפטרותו, משום שלא רצה,
לדבריו, להיות אחראי לנעשה, במועצה,
ניסה קניג להתעלם מכל המתרחש בתוך
המועצה. תלונותיו של זריהן על מעשי
חבריו למועצה, אליהו כלפון וטוביה אל־בוגן,
ותלונות שלהם נגדו, לא שינו את
עמדתו של ישראל קניג. למרות שוועדת-
ביקורת הגישה לממונה דו״ח מפורט ש החשיד
את כל המעורבים בפרשה, ולמרות
שבודק מטעם הממונה אישר את המימצ־אים,
לא פיזר קניג את מועצת חצור
הגלילית. קולו נשמע רק לאחר שה־מתלונים
איימו בפירסום בעיתונות. אז,
בפרום ,1976 אמר בפומבי כי יאלץ לפזר
את מועצת חצור אם לא ינקטו צעדים
מיידיים לתיקון כל הליקויים והפגמים
שנתגלו.

נות המישטרה שבפיקודו, התגלו נתונים
חדשים על פרשיות השחיתות בחצור.
נראה כי גם בעיירות כמו בתחנות מיש-
טרה — המרוחקות ממרכזי ביקורת ממשיים,
מרשים לעצמם נבחרי הציבור שב־שילטון
לעשות ככל העולה על רוחם.

ר א שי

האש מו ת

במיקרה של חצור הגלילית נראה שיש
שיתוף־פעולה הדוק בין הניבחרים של
חצור למפקחים עליהם — אגף מחוז
הצפון של מישרד הפנים בראשותו של
הממונה, ישראל קניג.
התיקים שנפתחו בסוף שנת ,1975 כנגד

__נגר
ללא נגריה
ף* עיקבות גילויי העולם הזה על
—• הנעשה במטה מישטרת הצפון ובתח

י 171ך | בחצור הגלילית הוא הבית שבו יושבים כל הנאשמים
11X 111/111 11 .£בפרשיות השחיתות. ניבחרי העיירה הואשמו בעשרות תיקי
שוחד ומירמה. ועדת־חקירה מישטרתית׳ מצאה אותם אשמים אולם כל התיקים נסגרו.

2 5י

חגו! הנ׳ד־ד״ת
ראשי המועצה בחצור הגלילית, נסגרו.
למרות שלרוב התיקים הפליליים שעסקו
בפרשות שחיתות, הונאה וגניבה, נתלוותה
המלצה של ועדת החקירה, לפתוח בהליכים
מישפטיים נגד הנאשמים. מסקנות
ועדת החקירה הועברו עוד בסוף שנת
1975 לפרקליטות מחוז חיפה והצפון ולפרקליטות
המדינה. שם הוחלט, לפני מספר
חודשים, על סגירת התיקים.
שני תיקים מרכזיים בפרשה, אשר ההודעה
על סגירתם הגיעה בזמן האחרון,
יכולים להוות דוגמה מצויינת לדרך ניהולה
של חצור הגלילית על-ידי ניבחריה,
ולדרך טיפולו של מישרד הפנים ומישרד
המישפטים בניבחרים אלה.
בתיק פלילי 642/75 מפורטות העובדות
האלה: יצחק זריהן, יו״ר •מועצת חצור
לשעבר, הגיש תלונה נגד היו״ר הנוכחי,
אליהו כלפון. לדבריו, אישר כלפון, בהיותו
יו״ר ועדודמיכרזים, מיכרז לעבודות נגרות
בחצור בסכום העולה על 60 אלף
לירות, לתושב מקומי — ויקטור שביט.
לדיברי זריהן, אישר כלפון את המיכרז

כל מה שיצחק רצה לשמוע. אפילו את
האמא שלו היה מוכר. אני מכיר את המצב
הזה, וגם אני הייתי עושה כמוהו.״
מסקנתו של פקד דב גנור, ראש לישכת
החקירות במטה מרחב הגליל, היתה. שב תיק
זה מסתמנות שלוש עבירות: ניסיון
לזכות במיכרז במירמה: מסירת מידע בעניין
מיכרז העומד להתפרסם לאדם שלא
הוסמך, ומעילה באימון הציבור. שלוש
העבירות האלה הן עבירות פליליות. אך
בכך לא תמו פרשיות חצור. להלן פרטים
המופיעים בתיק אחר — תיק פלילי
.651/75
רפאל אדרי, יושב־ראש ועדת־הביקורת
של מועצת חצור, התלונן כי אליהו כלפון
אישר מיכרז גינון לתושב המקום, דויד
אוחנה, שהיה באותו זמן גם ידידו האישי.
לדבריו, היה המיכרז לקוי מיסודו. המעטפות
לא היו סגורות ולא הוכנסו אל
תיבת המיכרזים, אלא הובאו על־ידי כל-
פון, אישית, כשהן פתוחות. כאשר ביקש
חבר ועדת המיכרזים, אלברט מלול, להתריע
על כך, נתן כלפון הוראה בלתי-
חוקית לרושם הפרטים, ישראל אדרי, שלא
לרשום את דבריו. ויותר מכך: לדבריו
של זריהן, סידר כלפון את כל מיכרזי
הגינון שבחצור לטובת דויד אוחנה, כדי
לקבל טובות הנאה. אוחנה עצמו, הזוכה
במיכרזים, אישר את כל המימצאים האלה
ואף הוסיף עליהם, לאחר שקיבל חסינות
של עד-מדינה.
ראש לישכת החקירות, פקד דב גנור,
מצא שיש להעמיד את אליהו כלפון לדין
על קשירת קשר לזכות במיכרז במירמה,
ועל מסירת מידע על מיכרז העומד להתפרסם.
שני
התיקים הללו ועוד רבים אחרים

יצחק זריהן שביתת־רעב לפני הפרקליטות
זירז בכך את ההליכים, ופרקליט
המדינה חתם על סגירת התיקים.

סולי ד אריו ת
מפלג תית
ץדזד כתחילת 75׳ ,כאשר התריע
? יצחק זריהן בפני הממונה על המחוז
הצפוני, על מעשים הגובלים בפלילים,
נדחה.הטיפול בדבר. כאשר הגיש את התפטרותו,
כתוצאה מכך, דחה אותה הממו נה.
לדיברי זריהן, עשה זאת קניג משום
ששניהם אנשי המפד״ל, ומשום שהממונה
רצה שיו״ר המועצה בחצור הגלילית יהיה
איש מיפלגתו. סיבה נוספת, לדיברי זריהן,
היא חששו של הממונה שמא ייוודע
ברבים מה שקורה בחדרי־חדרים בחצור
הגלילית. כדי להשאיר את זריהן כיו״ר
המועצה נשלח אליו המזכיר הכללי של
המפד״ל, צבי ברנשטיין, לבקשו שימשיך
בכהונתו. בתמורה הובטח לזריהן כי חול יית
ביקורת תישלח כדי לבדוק את מעשי הם
של חברי המועצה. בד בבד עם צעדים
אלה זימן אותו הממונה על המחוז, ישראל
קניג, כדי להזהירו מפניו של ח״כ המערך,
יוסי שריד, שעבר באותה תקופה להתגורר
בקריית שמונה. לדבריו של זריהן, איים
קניג כי שריד עושה את הדבר הזה כדי
להחזיר את המערך לשילטון בקריית
שמונה ובחצור. קניג הסביר לזריהן כי
הוא מטיל עליו שליחות מיפלגתית שחובתו
לעמוד בה, אחרת יבולע לו.
למימוש האיום נשלח לחצור הגלילית
קצין מחוז לתקציבים, אסעד אזיזה. הקצין

טוביה אלבוגן, אותו
111X11
החשידו בלקיחת טובות
הנאה, יושב בחצור רק חמש שנים. הוא
נימנה על אנשיו של אליהו כלפון.
שלא כחוק בגלל טובות־הנאה שקיבל תמורת
האישור. ויקטור שביט זכה במיכרז,
לפי גירסה זו, הודות לסיוע מוקדם שקיבל
מאליהו כלפון! אך בסופו של דבר התגלתה
הקנוניה והעבודה לא התבצעה.
חקירת המישטרה ועדותו של שביט עצ מו,
העלו כי אליהו כלפון, יו״ר המועצה,
פנה ביוזמתו לוויקטור שביט והציע לו ל־ההשתתף
במיכרז. הוא הדריך אותו בפרטים
טכניים ואף הציע לו לפעול במשותף.
לפי גירסת שביט, הבטיח לו כלפון זכייה
במיכרז, למרות שידע כי אין לו נגריה.
לכן ביקש כלפון מבעל נגריה אחרת,
נוריאל פנחסי, לשכור את הנגריד, שלו
כדי לבצע בה את עבודות המיכרז ש-
שביט עתיד לזכות בו. יתר ההצעות לאותו
מיכרז היו פתוחות והוצגו לפני אליהו
כלפון קודם ששולשלו לתיבת המיכרזים.
מצב כזה, לדבריו של יצחק זריהן, איפשר
לו להכיר את הצעות האחרים ולנווט על־ידי
כך את המועמד שלו לזכייה.

נכנס יין
— יצא סוד
,ך די להגיע דבל המימצאים האלה
ביקש זריהן משביט להתקין כמה
ארונות־קיר בביתו. משהגיע שביט והתחיל
בעבודה בביתו של זריהן, שוחחו
השניים ותוך כדי כך הצליח זריהן להוציא
מפיו את המידע האמור. באותו מעמד
אף הקליט אותו ועשה כך גם לאחר מכן,
בשני מיקרים נוספים.
לדיברי כלפון הזמין זריהן את ויקטור
שביט לביתו, ושם חישקה אותו במשקאות
חריפים. רק לאחר שהשתכר אמר שביט
את מה שאמר. קיים גם תצהיר של שביט
המאשר את טענותיו של כלפון, בניגוד
לסירטי ההקלטה שבידי זריהן.
גיזבר המועצה, טוביה אלבוגן, טוען:
״בזמן ההקלטה היה ויקטור שביט במצב
כספי דחוק ביותר. כשקיבל את עבודות
הנגרות מיצחק זריהן, היה מוכן להגיד

שבוע לאחר מכן נעצר החשוד הראשון
בפרשיות השחיתות, יעקב לוי. שוב נסעו
השניים אל יורם ארידור. הפעם — באמצע
הלילה. כשהגיעו לביתו טענו בפניו כי
עכשיו ברור שעומדים לעצור את כל
צמרת המועצה בחצור. ארידור השיב להם
שאינו יכול להשתתף ישירות במו״מ, שכן
הוא יועץ מישפטי לכל העיירה. אבל הוא
הבטיח להם את עזרתו. ואומנם, לאחר
שיחת טלפון היפנה אותם אל בך ציון
קשת, שהיה אז סגן יו״ר הכנסת ויושב-
ראש הוועדה לענייני מישטרה. בסיכום
הפגישה עם ח״כ הליכוד בן־ציון קשת
נאמר שהוא יסע לעכו, מקום ריכוז החקירה,
כדי לבדוק עם מפקד מרחב הגליל,
ניצב־מישנה דויד פרנקו, מה אפשר לעשות
למען השניים. כתב העולם הזה לא
קיבל את תגובתו של יורם ארידור לטענות
שהועלו נגדו משום נסיעתו של ארידור
לחו״ל.
בשלהי שנת 1975 נעצרו כל אנשי
המועצה הבכירים של חצור הגלילית.
בין העצורים: אליהו כלפון, יו״ר המועצה;

ואשר נעצר יחד עם שאר חברי המועצה.
גס תיקים אלה נסגרו ללא סיבה סבירה.
סמי בנזו, מנהל מחלקת הפיתוח ; יצחק
זריהן, יו״ר המועצה הקודם וחבר המועצה
הנוכחית; טוביה אלבוגן, גיזבר המועצה
וכן חיים חדד, מנהל מחלקת החינוך.
הנבחרים שהו במעצר משבוע עד שלושה
שבועות.

בית־פגישות
לצמרת
| ן | 1 ך 1יצחק זריהן, מי שהיה בעבר יו״ר העיירה חצור. הוא האשיס את חברי
11 111111 המועצה שלו והואשם על־ידס באותם מעשים. גס תיקי החקירה נגדו
נסגרו ללא סיבה סבירה. יצחק זריהן הוא סופר סת״ם לעת מצוא וחבר המועצה הנוכחית.
הובאו לפני פרקליטות מחוז הצפון לפני
שנתיים. לפני חודשיים הגיעה הודעה על
סגירת התיקים, למרות המלצת החוקרים
שיש מקום להעמיד לדין את המעורבים
בעניין. סגירת התיקים, מהווה רק סיום
מתאים בה טופלו במשך כל הזמן, מאז
שנת 1975 ועד היום.
לפני כחודשיים ניגש יצחק זריהן אל
המישנה לפרקליט המדינה, עו״ד יונה
בלטמן, כדי לבדוק מדוע מתעכבים ההליכים
המישפטיים נגד הנאשמים. באותו
מעמד הכריז על שביתת־רעב עד שתימסר
תשובה מן הפרקליטות. בשיחה שקיים
מעצרים של
זריהן עם עו״ד בלטמן אמר לו, לדבריו,
כי הטיפול בתיקים נדחה בגלל עומס גיבחרים העבודה המוטל על פרקליטות המדינה.
עם זאת הבטיח ליצחק זריהן להחיש את
הטיפול בהם ואפילו התקשר עם פרקלי 1ך ינתיים המשיך צוות החקירה המיש-
טות חיפה והצפון כדי שיזרזו את מתן
* טרתי לחקור בתלונות שהוגשו על־ידי
התשובה. לאחר שיצא זריהן מן השיחה יצחק זריהן נגד אליהו כלפון וטוביה
חזר לשבות רעב מול מישרדי הפרקליטות.
אלבוגן, ועל-ידי אליהו כלפון נגד יצחק
לדבריו, עשרים דקות לאחר מכן קיבל זריהן. כאשר נראה לכלפון כי הגיעו מים
מיכתב מפרקליט המדינה, גבריאל בך. עד צוואר, לקח את דויד אוחנה אל היועץ
במיכתב נאמר כי הוחלט לסגור את התי המישפטי של חצור, יורם ארידור, המכהן
קים הנוגעים לפרשיות השחיתות בחצור. כיום כסגן־שר בממשלת הליכוד. בשיחה
המישנה לפרקליט המדינה, יונה בלטמן, שקיימו עם ארידור טענו השניים שכל
אומר כי ייתכן והתיקים שאותם ציין פרק החקירה נגדם היא בבחינת קנוניה פולי ליט
המדינה כסגורים, היו תיקים שנסגרו טית, וכי הוא, ארידור, חייב לעזור להם,
עוד קודם לכן, תיקים שהתשובה עליהם הן כיועץ מישפטי של חצור והן כחבר
התעכבה בגלל עומס העבודה. כששבת לאותה מיפלגה, הליכוד.

הבודק הגיש דו״ח מימצאים שבו החשיד
גם את יצחק זריהן במעשים פליליים ש נעשו
בתוך המועצה: בעקבות מימצאים
אלה נראה היה כי כל אנשיה הבכירים
של מועצת חצור חשודים בפלילים. אלא
שישראל קניג לא פיזר את המועצה. הוא
לא זימן ועדה קרואה, כנהוג במיקרים
כאלה. במקום זאת שלח הממונה קצין
מחוז בשם אברהם בן־שמעון, כדי שיהיה
חותם שלישי על כל סכום כסף שייצא
מן הגיזברות.

ד* ו״ח על שיעור עבריינות הנוער ב!
חצור, שנערך על־ידי מפקח אבירם
ממחלקת החקירות של המטה הארצי, מלמד
שבחצור יש עלייה של 55 במיספר
העבריינים הקטינים. הדו״ח מזהיר כי
עקב עלייה תלולה זו יש סכנה שהעבר-
יינות הבוגרת תתפתח באותם ממדים.
למרות מימצאים אלה וחרף העובדה
כי העיירה מתמודדת עם בעיות חמורות,
לא זימן הממונה על המחוז ועדה קרואה
במקום ניבחרי המועצה החשודים. גם ה־מימצאים
הרבים שנפלו לידי החוקרים עם
המעצרים וכתוצאה מהענקת חסינות של
עדי־מדינה לשני קבלנים עצמאיים, דויד
אוחנה ואברהם גבאי, לא שונתה החלטתו
של הממונה על המחוז. ישראל קניג קבע
כי אותם אנשים ימשיכו לנהל את המועצה.
העובדה
כי מתוך העדויות צצו ועלו
פרשיות נוספות — כמו בית־פגישות ל-
ניבחרי העיירה, ניצול נשים עובדות לצר כים
מיניים תוך הבטחת פיצוי מכספי
המועצה, העלמות כספים בקנה־מידה גדול
וזיוף מיסמכים — לא שינחה דבר: אותם
אנשים ממשיכים לנהל את חיי העיירה
והם אף מתכונים לבחירות הקרובות.
טבעי, איפוא, שבמצב דברים כזה נסגרו
תיקי החקירה, למרות שהכילו חומר שיש
בו כדי להצביע על עבירות פליליות ש בוצעו
על־ידי נבחרי הציבור.

1רינו צרור
כתבה ראשונה בסידרת
תחקיר עד המתרחש
כזזצור הגלילית

במד-ינה
הע ם
ע ל הנסים ועל הנ בלא 1ח
לאורם ש 7גרות חנוכה;
ייחזו אזרחי ישרא?
לחידוש מעשי,הגיסים
מרבבות בתים בישראל, בהם הודלקו
השבוע נרות חנוכה, בקעו צלילי שירי
החנוכה. זימרו ״על הגיסים ועל הנפלאות
אשר חוללו המכבים״ ותמהו על מה שחולל
את הניסים והנפלאות המתרחשים בעצם
ימים אלה בירח־הדבש המצרי-ישראלי.
קצב המאורעות היה מחיר מכדי לקלטם
ולעכלם. עתונאים ישראלים הגיעו לקאהיר
בטיסות ישירות כמעט בדרכונים ישראלים,
שיגרו דיווחים נלהבים על קבלות־הפנים
הלוהטות בהן הם זוכים ועל ההתלהבות
נוכח סיכויי השלום בקרב המוני העם
המצרים.
שיחות טלפון, טלקסים וצילומי רדיד
טלגראף התעופפו בקצב מהיר בין קאהיר
וירושלים. ועידת מדינות הסירוב הער ביות׳
שהתכנסה בטריפולי במטרה לטרפד
את יוזמת השלום של הנשיא המצרי, הס תיימה
במחלוקת וללא הדים של ממש.
מצריים עצמה ניתקה את יחסיה עם מדינות
הסירוב ונדמה היה במבט שטחי כי היא
צועדת לקראת הסכם שלום נפרד עם ישר אל׳
בעוד מנהיגות ישראל עצמה מתעקשת
למנוע מחלוקת ופירוד בעולם הערבי.
בלונדון התקבל ראש־חממשלה מנחם
בגין בחמימות ולבביות מפתיעות. רומניה
הקומוניסטית ביקשה להדק את יחסי המסחר
והתיירות שלה עם ישראל. מזה
שנים רבות, מאז הניצחון במלחמת ששת-
הימים, לא פרח מעמדה של ישראל בזירה
הבינלאומית כפי שפרח השבוע.
למי שלא היה מוכן להצטרף לדעתה
של גאולה כהן כי התמורה התחוללה רק
בגלל עלייתו של מנחם בגין לשילטון,
נראו ההתרחשויות המפתיעות כמעשה
ניסים ונפלאות.
אולם הנם עדיין היה רחוק וישראל
היתה זקוקה לו עתה יותר אשר אי־פעם.
כי בשיקול מפוכח יכול רק נס למנוע את
החמצת ההזדמנות הבלתי חוזרת שנקרתה
באורח פלאי כמעט לישראל.
וכשברכו אזרחי ישראל השנה על נרות
חנוכה את זה ״שעשה ניסים לאבותינו״,
הם ייחלו יותר מאשר אי פעם בעבר
הקרוב שהנם יתרחש שוב בזמן הזה.

היתה זו הוכחה נוספת לכך כי הזמן
והמציאות המשתנה יש בהם כדי למחוק
את משקעי־העבר, מרים עד כמה-שיהיו.
מי שנחשב בעבר כטדוריסט ואחראי למותם
של אנשים חפים מפשע תוך מילחמת
שיחדור מחתרתית, התקבל בכבוד המגיע
לראש מדינה ריבונית, מבלי שיזכירו לו
את עברו.
״מילים ...מילים ...מידים לרגעים
נדמה כי בגין לומד במהירות את
הלקח. בראיון שערכה עמו הטלוויזיה הבריטית
נדמה היה כאילו התרככה עמדתו
לגבי הבעיה הפלסטינית. לראשונה היה
מוכן, כאילו, להבדיל בין ערבים ישראליים
וערבים פלסטינים. הוא הכיר, כביכול ב
מגחם
בגין וג׳יימס קאלהאן כלזנדון
לעזאזל היישות —
לה יותר: הספקנות לגבי מצב בריאותו
של בגין, או לגבי נכונותו להתרכך ולחזור
בו מהעמדות הנוקשות בהן הוא מתבצר.

ט לוויזי ה
צנזורה פול־טית י!

איסור השר תמר לשדר את
הכתבות מקאדזיר מזכיר
את ימי בן־גוריון

ראש ״הממ ש לה
ס פ קנו ת מו ד ה
מה ה 8י 7את
׳מגחם בגין למשכם
בעת ביקורו בלוגדון?
את ביקורו הממלכתי בבריטניה החל
ראש־הממשלה ברגל צולעת וסיים אותו
בקיבה מקולקלת. אבל לא קבלת־הפנים
בה זכה בלונדון היא שגרמה לכך.
נהפוך הוא. קשה היה לצפות לקבלת־פנים
חמה ולבבית מזו, בה קיבלו ראש־ממשלת
בריטניה, ג׳יימס קאלהאן ורעייתו,
את עליזה ומנחם בגין. לונדון הערפלית
והקרה האירה פניה למי שהיה מאז מיל-
חמת השיחרור בחיילי המנדט הבריטי
פרסונה נון גראטה בבריטניה.

הבורסה

עליזה כגין (משמאל) עם גם׳ קאלהאן
— העיקר הבריאות
קיומה של בעיה הקשורה ליישות הפלסטינית,
ובצורך לפותרה .״תנו לנו זמן,״
אמר בגין.
אבל כמו שאמר הוא עצמו בראיון לגבי
מונחים כמו ״גמישות״ ו״מחווד.״ אלה היו
רק ״מילים ...מילים ...מילים בסופו של
דבר, ערב נפילתו למשכב, חזר על ההתנגדות
המוצהרת הנושנה להקמתה של
מדינה פלסטינית.

מציאות בשוק

המפולת בבורסה, שגרמה לירידות שערים בבל סוגי
המניות בשבועות האחרונים, הינה תוצאה ישירה של
פעילות הבנקים, וביחוד ״בנק לאומי לישראל״ שבמשך
החודש האחרון ניהל מאבק פומבי, באמצעות מודעות
בעתונים וידיעות מהוונות במדורים הכלבליים, שנועדו
להזהיר את הציבור מפני הסכנה שבהשקעה במניות.
״בנק לאומי״ ניצל את ההזדמנות בדי למכור לציבור
המשקיעים את מלאי איגרות״החוב הצמודות שהצטברו
אצלן באבן שאין לה הופכין, ונציגיו החלו רוכשים במרץ רב
את המניות שהוצעו למכירה במחירים נמוכים• פעילותו
של הבנק הלאומי לא היתה שונה מזו של הספקולאנט
המצוי.
יש לשבח את ״בנק הפועלים״ ,שהיה הבנק היחיד ש*
החליט לא להניח לשערי מניותיו לרדת מתחת ל־420

העולם הזה 2101

הרעלת הקיבה, על פי הודעת הרופאים,
ממנה סבל מנחם בגין, העיבה על הישגי
הביקור. תשומת הלב הכללית הוסטה לעבר
בריאותו הרופפת של ראש־הממשלה.
ההסבר כי דווקא הוא, מקרב עשרות אנ שים
שסעדו יחד עמו את אותה ארוחה,
קילקל את קיבתו, התקבלה בספקנות, גדמה
להפרחת גלים של ניחושים מדאיגים.
קשה היה להעריך מה גרם לדאגה גדו־

נקודות ולא לאכזב את המשקיעים שנתנו בו אמון. הרמה
של 420 נקודות היא הרמה בה מכר הבנק בשעתו את
המניות לציבור•
המהמרים שבין המשקיעים יכולים עתה לנצל הזדמ*
נויות ולרכוש מציאות בשוק.
לדוגמא: מניות בנק ״טפחות״ ירדו משער של 800
נקודות ל־ ; 570״עלית״ ל״ , 350 שהוא שער נמוך ממחיר
ההנפקה .)410( ,מניות אופציות ב׳ של ״בנק המזרחי״
ירדו בב״^ ,50מ־ 600 נקודות ל .336-״פרוטארום״ מתחת
ל־ 1$0ו״פולגת״ אל מתחת למחיר ההנפקה.
על המשקיע להזהר ולא לגעת, גם במחירים הנמוכים,
במניות הבנקים שהוכיחו כי אין להם בל כוונה לדאוג
או לתמוך במשקיע הסולידי שרכש את מניותיהם בתום לב
מתוך אמונה בי ״הבנקים אינם יבולים ליפול.״

״חזרנו לימים של טדי קולק,״ טען אחד
מעובדי מחלקת החדשות של הטלוויזיה,
באתת הישיבות הסוערות ביותר של המחלקה
שנערכו בשנים האחרונות. בעת
ששימש כמנכ׳׳ל מ״שדד ראש־הממשלה,
נודע •קולק בהתערבותו בשידוירי קול־ישראל,
לעיתים על־פי הוראות ראש־המנד
שלה דאז דויד בן־גוריון ולעיתים ביוזמתו
האישית, והפך על־ידי כד את תחנות-
הרדיו הישראלית התחנה המצונזרת במ ותר
במיזרח־התיסון.
מה: שהרתיח ׳את הרוחות בטלוויזיה היה
הוראת שר החינוך והתרבות, הממונה על
חוק רשות השידור, שלא לשדר אף בת-
בה של אהוד יערי ואלכס גלעדי, כתבי
הרשות שהגיעו ביום החמישי האחרון
למצריים.
כמו עיתונאים רבים גילו גם שניים
אלה יוזמה, ויצאו לקאהיר דרך אירופה.
הם התקבלו בבירודמצריים על־ידי השל טונות
ועמיתיהם מהטלוויזיה המצריות בזרועות
פתוחות. צוות צלמי פילם מצריים
הועמד לרשותם, אולפני הטלוויזיה המצרית
נפתחו לפניהם ומהנדסי־תיקשודת
עשו מאמצים עליונים בדי לאפשר להם
להעביר את כתבותיהם באמצעות שני
לוויינים. ביום הראשון האחרון הגיעה
כתבתם הראשונה של השניים לארץ. ה־שימחה
בבניין הטלוויזיה היתה גדולה,
עד לאותו רגע שבו הגיעה ההוראה של
השר זבולון המר לוועד־הסנהל, שלא לש דר
כל כתובה של השניים.
בירכת הוועד. אחרי הכעס הרא שוני!
,והרצון להשבית את שידורי החדשות
בכלל, באה ההתפכחות. ועד פנימי
שמינו אנשי החדשות, שימעון טסלר, יעל
חן וצבי גורן, אשר בדק את התערבותו
של המר, למד את חוק דשות השידור
והגי׳ע למסקנה כי מותר הוד. לשר לדרוש
מהוועד־המנהל לאפשר לו לפסול את ה-
כתבו מקאהיד. המר עצמו התגונן :״מה
אתם רוצים ממני 1זז בכלל לא היתה יוז מה
שלי.״ ׳מאוחר יותר יתברר, כי שד-
החוץ משה דיין רתח מכעס כאשר נודע
לו על נסיעתם ה״פרטיזאנית״ של יערי
וגלעדי לקאהיר ,׳ללא אישורו, והוא ש דרש
מהממשלה להפעיל את סמכויות שר
החינוך ולאסור שידור כל חומר של השניים.
אנשי
הטלוויזיה הבינו, כי יש להבחין
!בין שתי שאלות יסודיות בפרישה. האחת:
אם עברו שני העיווזתואים, שהם גם עובדי-
מדעה, על חוקים או תקנות ככך שיצאו
למצריים. השנייה, שאינה קשורה כלל
בראשונה: אם אומנם היה צורך להעניש
אותם ואת הציבור על-ידי צנזורה פוליטית,
אחרי שההישג העיתונאי כבר הושג.
לגבי עצם נסיעתם של השניים ניסו
ראשי הטלוויזיה לטעון, כי הם נסעו שלא
באישורם.
טענה זו נשמעה !תמוהה למדי: שלושת
אנשי המפתח ברשות — המנכ״ל יצחק
ליפני, מנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן
ומנהל מחלקת החדשות חיים יבין — ניתנו
את בירסתם לשניים. גם את כרטיסי•
(המשך בערוד )30

האב והב!

חצק׳ל ומוישל׳ה איש כסית, האב והבן, המנהלים כיום בצוותא
את בית־הקפה, יושבים ליד הקופה וסופרים את הכסף. חצק׳ל
סוטן כי העובדה שהקפה חזר להיות מקום מיפגש הבוהימה הוסיפה עשר שנים לחייו.

*11111/1המלצר העצוב של כסית,
#11 1#1בעל פני הליצן, מכיר את
כולם ואהוב על כולם, בחברת במאי הקולנוע
ג׳אד נאמן (מימין) ורנן שור.

יו זמנים בהם היה קפה כסית
| | 1 1המרכז החברתי־תרבותי של העיר
תל־אביב, היו זמנים בהם ישבתו בכסית
? י המשוררים אברהם שלונסקי ונתן אלתרמן.
•׳׳ הם ישבו בקפה יותר משישבו בבתיהם
שלהם. הם ורבים אחרים. בכסית נערכו
חגיגות, בכסית נפגשו להלוויות, בכסית
נולדו חתונות, בכעית נהרסו חיי־מישפחה.
כל בוהמיין אמיתי שכיבד את עצמו
כיבד גם את כסית בנוכחותו. ואז קם
לו אייבי נתן ופתח את קפה קליפורניה.
כסית איבד את לקוחותיו המפורסמים והקבועים
לטובת הקפה־מיסעדה ששכן ל-
פיתחו של התיאטרון הקאמרי. השחקונה,
שנהגה לבלות אחרי חזרות והצגות ב־כסית,
נדדה לקליפורניה. ורק הפסבדו־משוררים,
פסבדו-שחקנים ופסבדו־בוהנד
יינים המשיכו לשבת בכסית.
אך גם קפה קליפורניה נסגר. אייבי עבר
לקול השלום, ושם לא יושבים ולא מבלים.
אלא שהבוהימה לא חזרה לכור מחצבתה !
למרות סגירת קליפורניה לא טרחו אנשיה
ללכת עוד כמה מטרים, עד לכסית. הם
פשוט חצו את הכביש והחלו לשבת בקפה
סולטן — ממול.
קפה כסית שינה את אופיו מקפה בוהנד
ייני לקפה פריקי. היפי׳ס מכל רחבי העולם
נחתו בו והתיישבו מסביב לשולחנות
שאירחו בעבר את הגדולים שבאמני יש ראל.
אנשי־שוליים וברנשי העולם התח תון
קבעו את כסית כמקום מושבם. חצקל
איש־כסית — כן, זהו שם משפחתו —
הדמות האגדתית שסביבה נרקמו סיפורים
ואגדות, תפס אדישות. גם המלצרים הוותיקים,
דויד, זקי ומרסל, החלו להתרגל,
בקושי, ללקוחות החדשים. הבר האינטימי
והקטן של כסית, שהיה ידוע רק לתושביו
הקבועים והנאמנים של המקום — נסגר

כמו בימים הטובים, מתרחשת על מדרכות
כסית יותר מאשר בתוכו. על המדרכות יושבים
11 11 #11\ 11 1911 111118
החברה הצעירים, מתגודדים חבורות חבורות. פה נרקמים סיפורי האהבה, נקבעים
מיפגש ליל שבת, ונערכים הוויכוחים. רק לאחר מכן נכנסים אל בית־הקפה לשתות ולנוח.

1 28

אבי הפצויים

שמחה הולצברג העתיק גם הוא או
מושבו מסולטן לכסית. הולצברו
מגיע לכסית מדי יום שישי, מלווה בקבוצת חתיכות, מחפש מתנדביב

והפך למזנון. אחר־כך החליף צורה והפך
לאחרונה לבית הפרי. התמונה הענקית
של יוסל ברגנר, שהיתה כמו חצקל, הסמל
המסחרי של המקום, הורדה מהקיר.
כסית נגמרה. רק מתי־מעט מנאמני ה בית
המשיכו לפקוד את המקום. רבים מיהרו
וחצו את הכביש לעבר פינתי הסמוך.
חצקל איש כסית טוען כי הסיבה לכך
שלא מכר את כסית, שחדלה לעניין אותו,
נעוצה בהעולם הזה. לפני כחצי שנה מסר
חצקל ידיעה לכתבת העיתון, בה סיפר
כי הוא עומד למכור את הקפה תמורת
שלושה מיליונים לירות. מכיוון שרכש את
המקום בדמי־מפתח, החליטה בעלת הבית
שאם המקום שווה סכום כה גדול, כדאי
לשמור עליו. לכן היא התנגדה למכירה.
וכך נותר קפה כסית בידיו של חצקל.
הוא ראה כי כך, והחליט לנסות ולשקם
את המקום. הוא הכניס לעבודה את בנו,
השחקן מוישל׳ה, וביחד ניסו השניים ל החזיר
לכסית את עטרה ליושנה. מוישל׳ה
אירגן קבוצה מחבריו הטובים שתבוא
ותשב בכסית. הקבוצה כללה את הזמר
אריק איינשטיין, השחקן זאב רווח, המפיק
צבי שיסל והמצחיקן אורי זוהר, עוד לפני
שחזר בתשובה.
בעקבות איינשטיין ושות׳ באו החתיכות.
לאט־לאט עשתה לה השמועה כנפיים:
הבוהימה חזרה לכסית. אולם לא אריק
איינשטיין ואפילו לא החתיכות הם שהחזירו
את כסית לתחייה. היתה זו פתיחתו
של קפה קליפורניה שגמרה עם כסית,
והיתר. זו הסגירה של קפה סולטן שהחייתה
אותו מחדש.
בשבועות האחרונים נעול קפה סולטן
לצורך שיפוצים. יודעי־דבר טוענים כי
בעלי המקום מכרו אותו וכי יהפוך לבוטיק.
סגירת בית־הקפה הפופולארי הותירה
את תושביו הקבועים — עתונאים, שחק
מבין
עשרות היוו
אומר ,״אני עושה
מצב־רוח טוב ח

נים, סופרים, במאים ואנשי־קולנוע —
ללא מקום מיפגש קבוע, בימי שישי.
קפה פינתי הסמוך הוא אמנם קפה בו-
המייני אך סוג אנשי הבוהימה היושבים

משפחת צרפתי

השישי בכסית, בחברת בתם בת החודשיים
תושבי הקפה ושמר לו אמונים גס בתקופה
להניח, הוא אומר, שכאשר ליהי תהיה גדולה

1ז״ה
החווש נעווה מחוש

״1 ^ 111 ״1 1 1 8 ^ 61 תושבי נסית הוותיקים, שנטשו
אותו לטובת קפה קליפורניה ואחר
11 #1111 #111י 111ו
כך לטובת קפה סולטן, חזרו אליו. בתמונה מימין: המשורר יב״י,
האינטלקטואלים, הפך למיסעדה סינית.
הבוהימה חיפשה מקום לשבת בו. התקיים
קונסוליום והוחלט פה אחד לתת הזדמנות
נוספת לכסית.

!ס בקפה שיופיעו בפני פצועי צה״ל .״כאן,״ הוא
העיסקות הכי טובות שלי, לאנשים יש בדרך כלל
מסכימים להופיע מתי שאני רק אומר להם.״
שונה מסוג האנשים היושבים בסולטן. בפינתי
|בים זמרים, שחקנים ואנשי הבידור הקל. בסולטן
הבוהימה האינטלקטואלית. קפה ג׳קי שבכיכר
ישראל, שהיה זמן־מה מקום מושבם של
המלצר שנולד מחדש

^ נחשון היה המפיק יענקל׳ה אגמון,
יי י שהחל לקבוע פגישות של יום שישי
בצהריים בכסית. אחריו הגיעו הצייר אורי
ליפשיץ, העתונאי עמוס קינן וגם הסופר
דן בן־אמוץ לא פיגר אחריהם. לאט־לאט
החל המקום מתמלא בתושביו הוותיקים,
שגילו אותו מחדש. וכך, במשך שלושה
השבועות האחרונים חזר קפה כסית להיות
המקום שבאופנה. ובדיוק באותה מתכונת
שמלפני שנים: בפנים יושבים הוותיקים,
הגודשים שולחן מרכזי ומזמינים ארוחות
כיד המלך. בחוץ יושבים הצעירים, שותים
קפה. ואילו על המידרכה מתקיימות החגיגות
האמיתיות: אנשים מתגודדים בחבורות,
משוחחים, צועקים, קובעים מים־
גשי ערב־שבת.
ואילו חצקל הזקן והטוב יושב בכיסאו
הקבוע שליד הקופה, סוקר את המקום

השולחן המרכזי

בו יושבים הוותיקים. משמאל נראה ידידו של
אריק שרון, החקלאי מגדרה פיליפ הירשברג,
לידו הסופר אמה שבא משוחח עס אבנר כץ. למטה: איש יחסי־הציבור שיש קולר.

שר צרפתי ואשתו הלי
גולד מבלים את יום
הי. אשר נימנה עם
כה ירד מגדולתו. יש
תבלה גם היא בכסית.

משנחה נוטרת

העתונאי שייקה בן־פורת ואשתו
הציירת אלמה, בחברת
ילדיהם אריאל והילה, מבלים את אחר הצהריים של היום השישי
בכסית, ומשוחחים עם מתכננת התלבושות תמי מור מהאחיות שוועס־טערס.
שייקה היה בין הראשונים שעברו לכסית עם סגירת סולטן.

במבטו ומחייך מאוזן אל אוזן :״נו, חזרו
הימים הטובים!״ בנו מוישל׳ה ניצב על
הבאר, מגיש את האוכל למלצרים המתרוצצים,
ופוקח עין על המתרחש — מקצה
כסית ועד קצהו. המלצר דויד, שתושבי
המקום מכנים אותו בשם נאג׳י, הוא מבסוט
מתחיית המקום :״מה אני אגיד, כבר
מזמן לא היתה לנו כל כך הרבה עבודה.
אבל אני שמח. אני אוהב לראות את
האנשים הקבועים. אני יודע בדיוק מה כל
אחד מהם אוהב לאכול, מה כל אחד מהם
אוהב לשתות. אני לא אהבתי את אלה
שישבו פה בזמן האחרון, אבל עכשיו,
כשכולם חזרו, יהיה כמו שהיה פעם. ואפילו
שיש הרבה עבודה, אני מרוצה.״
גם ז׳אקי, המלצר הערבי הוותיק, מבסוט
חאלס. רק מרסל, ותיק המלצרים,
מחייך לו בשקט את חיוכו העצוב ולא
אומר כלום. מרסל ממעט בדיבור. יש לו
פרצוף של ליצן עצוב והוא המלצר ה אהוב
ביותר בכסית. הוא מכיר את כולם
לפני ולפנים. הוא משמש לרבים מן הלקוחות
ככומר וידוי ויודע לשמור סוד. מרסל
לא היה מרוצה מהאנשים שישבו בכסית
בשנים האחרונות אך מעולם לא התלונן.
רק חיוכו המפורסם הלך ודעך.
עתה חזר החיוך הישן אל פניו. הוא
נולד מחדש. גם קפה כסית נולד מחדש
עימו.

1 29

במדינה
(המשך מעמוד )27
הטיסה !הם לא רכשו מכספם. יהם קי׳פלו
כרטיסים באשראי מחברת־ד,נסיעות שעיטר,
עובדת רשות השידור בדרך־כלל.
גורלה של כתבה נוספת של השניים,
שהגיעה ביום השני האחרון, עורר גם
הוא זעם רב, כיוון שלא הותר לשדרה,
היותה זו כתבה טצויינת על חיי הקהילה
היהודית במצריים, אשר כללה צילומים
מבית־הכנסת ומטכס הדלקת ונרות של
חנוכה שנערך בו.
למרות שהתברר ל״וועדה של טסלר,״
כך מכונה ועדת השלושה שהוקמה לעניין
זה, כי הן שר־החינוך והן הוועד־המנהל
נהגו על־פי החוק כאשר אסרו את פירסום
הכתבות, ממשיכה הוועדה לדון בעניין,
כדי למנוע הישנות מיקרים של הפעלת
צנזורה פוליטית על הטלוויזיה, כאשר
איום השבתת מהדורת מבנו עדייו מהדהד
בחלל מחלקת החדשות.
מנגנון האיש שהשר
לארצה בי ק רו
השד ידד לחיי: הממוגה
בדי לאלצו להתפטר — אך
לבסוף גא7ץ?פטרו כעצמך
התמונה שבה רץ ה״ב יגאל הוהביץ,
יושב ראש ועדת-ד,פלפלה של הכנסת,
אחר בועז אפלבאום, עתרו של שר־המיס־חר־והתעשייה
חיים בר־לב במיסדרונות
הכנסת, היותה במשך שנים אחדות לבדיחה
קבועה בכנסת. הורביץ, אשר נוסף
על היותו ח״כ ויושב־ראש !ועדת הכלכלה
היה גם מבעליהם של מיפעלים לייצור
גלידות ומוצרי־חלב, היה זקוק לשירותיו
הטובים של אפלבאום, שהיה ידוע כמ קורב
ביותר לשר שלו, כדי לדחוף את
ענייני המחלבות שבראשן עמד.
אחרי המהפך של ה־ 17 במאי, התחלפו
היוצרות גם אצל שניים אלה: הורוביץ
הפך שר המיסחר-והתעשייה־והתיירות, ואילו
אפלבאום פוטר מתפקידו כעוזר השר
והמשיך להחזיק רק במישרה אחת: הממונה
על עידוד הסרט הישראלי במישרד
המיסחר והתעשייה.
המזכירה נשללה. מייד כשנכנס
הורביץ לתפקיד שר־המיסחר והתעשייה,
החלו צרותיו של אפלבאום. הורביץ, שלא
היה לו נעים לפטר את אפלבאום, החליט
למרר את חייו במישרד עד שיתפטר זד,
מרצונו. יום אחד לא הופיעה מזכירתו
של אפלבאזם לעבודה. מאוחר יותר הת־

מפוטר אפלכאום
בעיטה מגבוה
ברר לו, כי על-פי הוראות השר נשללה
ממנו המזכירה. כשקיבל אפלבאום את
תלוש־המשכוחת הראשון שלו אחרי הק מת
הממשלה החדשה, התברר לו כי ניכו
ילו מהמשכורת כמה מאות ליחות בשל
חיסורים ואיחורים. טענתו כי אופי עבודתו
מחייב אותו לשהות מחוץ למישרד ימים
ושעות, לא עמדה לו. על-פי הוראותיו

של הוחפיץ קבע שעודהנוסחות את מש כורתו
של אפלבאום.
ואם בכל אלה לא היה די, החלו מפיקי
סרטים ובמאים מקבלים רמזים עבים על
כך שלא כדאי להם לפנות עוד אל אפל-
באום בענייני הסרט הישראלי. במשך כל
אותה תקופה לא הסכים הורביץ להיפגש
עם אפלבאום לבד מפעם אחת, שבה
הגיעה אל השר מישלחת של אנשי קול נוע
דוברי אנגלית ואפלבאום, שליווה
אותם לפגישה עם היורביץ התבקש להישאר
בלשכה כדי לתרגם את דיבריהם לשר.
השר נשכר. כשנוכח השר כי אפל-
באום אינו מתכונן להישבר ולהתפטר
מרצונו, החלו קורים דבים !מוזרים. בדרך
.מיסתורית הגיע מידע פנימי ממישרדו של
אפלבאום לידיעת הורביץ.
דוגמה לכך היו המגעים בין אפלבאום
לבין איש-ד,טלוויזיה שימעון טסלר, אשר
ביקש !לראיין את אפלבאום בתוכנית מבט
שני שהוקדשה לסרט הישראלי. שמו של
טסלר הופיע בלוח הפגישות של אפל-
באום, והנה לפתע קיבלה הטלוויזיה הודעה
מלישכת שררהמסחר־יוהיתעשייה ש לפיה
אין לאפל,באום אישור להתראיין בטלוויזיה!
,למרות שנושא התוכנית מצוי
בתחום עבודתו.
אולם אפלבאום החליט להחזיק במיש-
רתו בכל מחיר: .כשנוכח בכך הורביץ נש בר
הוא, והורה לסמנכ״ל המ״שרד לפטר
את אפלבאום. למתת שמינוי הממונה על
עידוד הסרט הישראלי נעשה על־ידי שר
המיסחר והתעשייה עצמו, הרי פיטוריו
של אפלבאיום נעשו על-ידי פקיד זוטר.
:בשבוע שעבר הפסיק אפלבאום את עבודתו
במישרד המיסחר והתעשייה.

עסקי ם
חידה בקירקס
חאשה תוכעת את הכע,7
ה כעל תובע את האשזז —
ולשותפים תכיעה נדטלהם
״מהם חושבים, השניים האלה, של-
מישטרד, אין מד, לעשות חוץ מלטפל
בעניינים שלהם?״ שאל השבוע קצין ב־מישטרת
ישראל, כאשר נאלץ לחקור,
בפעם המי־יודע-כמד, בשבועיים האחרונים,
בתלונה הנוגעת למי שמיתה מלכת-
המים אורלי חידה ולבעלה איש־ד,עסקים
אבישי הראל.
בשבוע האחרון היו אורלי ואבישי לקו-
לקוחות כימעט־קבועים במסדרונות בתי־ה־מישפט
ותחנות המישטרה. התלונה הראשונה
היתה של האשד. נגד בעלה, על
שד,יכה אותה. השנייה היתד, של הבעל
נגד אשתו, על כי גנבה ממישרדו מיס-
מכים, צ׳קים, שטרות וסכום של 7000
לירות במזומן. מאוחר יותר הגיש אבישי,
על־פי טענתו, תלונה למישטרה נגד אשתו,
על כי זייפה ארבעה צ׳קים שלו והציגה
אותם לפרעון בבנק. אורלי נחקרה על־ידי
המישטרה ושוחררה.
״עד שלא הוכח ההיפך.״ בתחילת
השבוע שוב ניראה אבישי במסדרונות
בית־המישפט בתל־אביב. היד, זד, בעת
דיון בתביעה שהגישו נגדו שלושה משותפיו
לשעבר בהבאת קירקם מדראנו לארץ.
השלושה תבעו כי בית־המישפט ימנה
כוגס־נכסים על עסקיו של אבישי ועל
חברת־הנסיעות מונדוס טורם שבבעלותו.
לטענתם הוא חייב להם סכומי-עתק בעיק־בות
הבאת הקירקס. בין השאר הועלתה
בבית־המישפט טענה שהדהימה את כל
הנוכחים. פרקליטיהם של האמרגן אהרון
ברמן ושני שותפיו, שהביאו לארץ את
קירקם מדראנו, טענו כי אבישי הונה
אותם בכך שהציג להם העתק טלקס לפיו
אישרה חברת צי״ם, שבאוניותיה הגיע
הקירקם, קבלת ערבות מאבישי על סך
200,000 לירות.
טען פרקליטם של השותפים, עורך-
הדין משה בן־דור :״הראל מעולם לא נתן
ערבות בנקאית לצי״ס בעניין הקירקס,
ומרשי נאלצו לשלם את הסכום לצי״ם.״
הראל עצמו מכחיש בתוקף גירסה זו,
וטוען :״עד שלא הוכח ד,ר,יפה הטלקס
הוא של צי׳׳ם.״ אך בידי בן־דור מיכתב
מצי״ס, המאשר כי מעולם לא קיבלה ערבות
מהראל.
כתוצאה מהבדלי דיעות אלה עלול
הראל להופיע עוד כמה פעמים בבית-
המישפט, כדי להבהיר את הפרשה.

3ר׳ ט השואה ־
חוקו הנאציזם -
איש בגין ותיק -
זחו הוי ו אד
בן־ארישו, שיעמוד
בראש המישרחח
השואדית
לוועידת ק א היו
האיש מאחור

מלווה את מנחם בגין המחייך בדרכו אל
העימות הטלוויזיוני הגדול עם שמעון פרס
בסיום מערכת הבחירות השנה. בן־אלישר
היה ממונה על הכנת העימות מצד הליכוד.
״הרגשתי כמו אמרגן של מתאגרף,״ סיפר.

פניו החתומים, שאינם מגלים כמעט
לעולם סימני התרגשות או עצבנות,
אופיו המופנם ואורח דיבורו המדוד, ה שליו,
נעדר הפאתום והברק, עלולים להט עות
בהתרשמות ראשונה. מאחורי דמות
זו מסתתרת אישיות מורכבת ביותר, בעלת
סיפור חיים בלתי שיגרתי.
בן־אלישר, המכונה בפי ידידיו אלי,
הוא למעשה תרכובת של שני טיפוסי
אישיות שונים באורח קיצוני זה מזה.

רגע כו ינחת מטוס אל־על בי
1נמל־התעופה של קאהיר ובפתחו יופיע
ראש המשלחת הישראלית לוועידת
קאהיר, מנכ״ל משרד ראש־ד,ממשלה ד״ר
אליהו בן־אלישר, אמור להיות רגע היסטורי.
אבל לא עבור בדאלישר באופן
אישי.
אומנם כבודה של ההיסטוריה במקומו
מונח. מעולם קודם לכן לא הגיע בן-
אלישר לקאהיד באופן רשמי, או באופן
לא רשמי, בשמו האמיתי ובראש משלחת
שפניה להכנת הסדר שלום. אבל כאיש-
ביון ותיק, שבמשך עשר שנים שירת ב תפקיד
בכיר במוסד למודיעין כממונה על
פעילויות חשאיות במדינות אדיב, נופי
אפריקה מוכרים למנכ״ל המזוקן ובעל גינוני
ההדר.
מינויו של בן־אלישר בן ד 45-,לראש
המשלחת הישראלית לוועידת קאהיר, התקבל
ברגשות מעורבים בירושלים ובקא-
היר כאחד. במשרד־החוץ בירושלים הופתעו
מהחלטתו של מנחם בגין להציב
את מנכ״ל משרדו בראש המשלחת. ראו
בכך משום גניבת הבכורה, המגיעה לדעתם
למשרד־החוץ.
בקאהיר הופתעו משום שלמרות מעמדו
הפקידותי הבכיר של בן־אלישר וקירבתו
האישית לראש-הממשלה, הוא עדיין בבחינת
דמות אלמונית כמעט, בלתי מוכרת
אפילו לאזרחי מדינודישראל, נעדר ניסיון
דיפלומטי, שעשה בין־לילה את הדרך מתפקיד
של פונקציונר במפלגת אופוזיציה
לתפקיד הרם של מושך החוטים מאחורי
ראש־ד,ממשלה.
המצרים, כולל הנשיא אנוואר אל־סאדאת,
לא הסתירו את אכזבתם ממינויו של אליהו
בן־אלישר. הם מצפים מהישראלים ש ידברו
ברצינות בוועידה, בנושאים מהותיים
ולא מינהליים. למרות שהם עצמם
קבעו את דרג השיחות הרי הם מינו
מצידם למשלחתם אישים מהדרגה הראשונה,
מהמקורבים ביותר לסאדאת, למרות
התפקידים המשניים שהם ממלאים. משום
מה הם התרשמו כי בן־אלישר עלול להופיע
בדמות פקיד שאינו רשאי לדבר
בנושאים מהותיים מכריעים.

חוברו ת בל שים
בבית־ספר דתי
^ רוכ לוודאי שההתרשמות מבן-
\ /אלישר תשתנה תוך המגעים הישירים
עמו. למרות אלמוניותו היחסית נראה כי
כישוריו, רקעו, השכלתו ואישיותו של
בן־אלישר וכן מידת קירבתו הרגשית והי
אידיאית למנחם בגין, עושים אותו לאיש
המתאים ביותר לניהול השיחות בוועידת
קאהיר, כל עוד היא מתנהלת בדרג זה.

הפליט

כך נראה אליהו בן־
אלישר, אז אליהו גוט־ליב,
בסיום לימודיו בבית־הספו העממי
דתי ביל״ו בתל־אביב, ארבע שנים אחרי
שהגיע לארץ כניצול השואה הנאצית.

מצד אחד פליט שואה הנושא בליבו את
הטראומה של השמדת משפחתו בילדותו,
שרגשותיו אמורים לפרוץ מתוכו בכל
הזדמנות והיגון כאילו נשקף מעיניו הרכות
תמיד. מצד שני איש־ביון שלמד
לחיות בצל, ללבוש זהויות שונות, לרסן
את רגשותיו ולנצור את פיו והבעותיו.
שילוב זה הוליד טיפוס של סלף־מייד־מן,
אדם סגור ודוגמאטי מאוד, שכאשר
הוא ננעל על משהו קשה מאוד להוריד
אותו ממנו. הוא נוקשה מצד אחד אבל בעל
כושר הסתגלות ודיפלומטיה מצד שני.
בית־הספר של החיים הוא שעיצב את אישיותו
בדמות זו.
הוא נולד כאליהו גוטליב בראדום שבפולין
למשפחה אמידה. אביו היד, בעל
מפעל ליציקות ברזל ואלי היד, צעיר בניו.
את שם משפחתו הסב לבן־אלישר רק
בתום מילחמת העולם השניה, בעת שנודע
לו כי אביו נספה במחנה עבודה נאצי
כחודשיים לפני תום המלחמה ואמו, שהצ ליחה
להינצל, נספתה בתאונת־דרכים ב דרכה
לארץ כדי להיפגש עם בן זקוניה.
השם הוא צירוף ראשי השמות הפרטיים
של שני ד,ודיו אליעזר ושרה.
בן עשר היה כשהצליח להימלט מחומת
הגטו בראדום ולהצטרף ללוויה נוצרית
שחלפה ליד חומת הגטו. הוא אומץ כבן

בידי יהודיה שקיבלה בשנת 1942 היתר
לעלות לארץ במיסגרת הסכם בריטי־גר-
מני על חילופי אזרחים. כיוון שבעלה ישב
בארץ הסכימו להתיר לה לצאת תמורת
גרמנים שהוחזקו ע״י הבריטים בארץ.
ההיתר זיכה את האשה לעלות עם ילדיה.
אולם כיוון שאחד מבניה מת אימצה אותה
אשה את אלי ונטלה אותו עמה לארץ
כבנה.
בארץ נשלח לבית בן־דודו בתל-אביב,׳
הגיע לבית־הספר הדתי ביל״ו כשהוא
דובר רק פולנית ואידיש. חבוש קאסקט
נכנם אלי לכיתה .״יש מישהו שיודע
אידיש?״ שאל המנהל מישורי שליווה
אותו.
זאב שיף, כיום כתבו הצבאי של הארץ,
הרים את ידו. שיף יליד צרפת, ידע אידיש
וקיבל את אליהו גוטליב תחת חסותו.
גוטליב היה נער קטן וצנום שהגיע
ישר מן הבערה, כשזו עדיין השתוללה.
למרות בדידותו הוא השתלב במהרה וחת־אקלם
בחברה הצברית. הוא הצטרף לשבט
צופי העדה הדתי ומשם הגיע אחר־כך
לבית״ר. כבר בכיתה ח׳ גילה כושר ביטוי
וחשיבה, חיבר חוברות בלשים בעברית
שעלו בתיחכומן ובשפתן על אלו שכתבו
חבריו לכיתה.
הזעזועים פקדו את גוטליב רק בשנת
1945 בתום המלחמה. אז נודע לו על
מות אביו ועל מותה של אמו בדרך אליו.
אח ואחות נוספים שלו ניצלו. כאשר
בישרו לו על כך אפילו לא הזיל דמעות.
כבר אז היה מחושל ונוקשה.

דנט בסורבון. מצד שני איש הביון, המפעיל
רשת ארוכת חוטים. אנשים גילו
במהרה אח חושי האחריות והחברות המפותחים
שלו. מעולם לא היה מפקיר איש
משלו ש״נשרף״ .אמרו עליו :״כל אימת
שחש שאחד האנשים בשטח מצוי בסכנה,
היה נוטל את המטוס הראשון ויוצא אליו
בכיסוי מתאים במטרה להזהירו או ל*
חלצו.״
ב־ 1955 מצא פנאי לחבר מחקר מעמיק
על יחסי ברית־המועצות וישראל. משרד-
החוץ, אליו נשלח המחקר, סירב לפרסמו.
סיבת הדחייה: מסקנותיו ותחזיותיו היו
פסימיות מדי. לימים התממשו כל תצ-
פיותיו.
בין שליחות עלומה אחת לשנייה נשא
לאשה גרושה יהודיה בצרפת, אם לילד,
ניר־עם, המשרת כיום בצה״ל. למרות ש לפני
שנים מספר הסתיימו נישואין אלה
בגירושין, שומר אלי על הקשר עם הילד,
מתייחס אליו כאל בנו.
עשר שנים חי בן־אלישר בפולחן של
סודיות, מיסתורין וחשאיות. הוא זכה להערכתו
האישית של איסר הראל, נחשב
תקופה מסויימת כבן־טיפוחיו. כאשר התמנה
מאיר עמית כראש המוסד ב־1964
היו לבן־אלישר חילוקי־דיעות עמו והוא
פרש מהמוסד. הוא המשיך אז את לימודיו
במכון ללימודים בינלאומיים בז׳נבה, כש־מורהו
— אשר הפך גם לידידו האישי
— הוא שאול פרילנדר. לעבודת־המחקר
שלו במכון בחר את נושא ״היהודים במדי־ניות־החוץ
של הרייך הגרמני בין השנים
1933—1939״.
הוא רצה להבין כיצד הגיעו הנאצים
אל הפתרון הסופי לבעייה היהודית —
ההשמדה. התיזה שהגיע אליה היתה
יוצאת־דופן: ניתן היה למנוע את השואה
ולהציל חיי שישה מיליון יהודים. המעצמות
הגדולות ולא הגרמנים, הם שדחפו
לשואה. הגרמנים ביקשו לפתור את הבעיה
היהודית בדרך של גירוש, בדומה לגירוש
ספרד. אולם אדישותן של המעצמות שסירבו
לקלוט את הפליטים היהודים, היא
שדחפה את הנאצים אל פתרון ההשמדה.
המחקר הופיע כספר בהוצאת דולייאר

__ פולחן של
סודיו ת ו מי ס תורין
ך* שסיים את לימודיו בבית-הספר
״* העממי יצא אל שוק העבודה. הוא
החל לעבוד כפקיד זוטר בחברת־החשמל,
למד אחרי הצהריים בכוחות עצמו כשהוא
מכשיר את עצמו ללונדון מטריקוליישן,
בחינות־הבגרות האקסטרניות שנעשו ב.
אנגלית.
בגיל
16 כבר זכה בתעודת הבגרות
שליחוח הבריטית, אותה תקופה היה פעיל בהדבקת
כרוזים באצ״ל, גיבש את דיעותיו הלאומיות
ואת הערצתו למפקד האצ״ל, מנחם
בגין.
מכריו מאותה תקופה מגדירים אותו
כ״צמח מיוחד״ .הוא לא היה צבר, אבל
גם לא הפליט הרכרוכי האופייני שהגיע
מהגולה. הוא גילה חוש מיוחד לשפות.
כיום הוא שולט באנגלית, צרפתית, איטלקית,
פולנית וגרמנית, מלבד העברית
והאידיש.
את בחינוודהבגרות ביקש כשעבר אלי להסתייע באחותו שהתבססה ב־

העסקן הגגיפלגת׳

פילדלפיה בארצות־הברית. היא ניסתה
להביאו אליה ולממן את המשך לימודיו.
אבל הוא לא קיבל אשרה אמריקאית.
נטל את חסכונותיו ויצא לפאריס בתקווה
שייקל לו לקבל אשרה משם. כשלא עלה
הדבר בידו נשאר ללמוד בפאריס.
הוא היה בן 16 וחצי, נוכרי ובודד בעיר
זרה, שטרם שלט בצרפתית. התגורר בע-
ליית־גג קטנה, עבד למחייתו כשומר־לילה
בשגרירות הישראלית ונרשם ללימוד מדעי
המדינה בסורבון. עבודת־הגמר שלו
עשוייה להועיל בתפקידו החדש: אמנת
קושטא על זכויות השיט בתעלת־סואץ.

אליהו בן־אלישר בתמונה שצולמה לפני כשנתיים,
בעת שהתייצב ברחוב כדי להחתים
עוברים ושבים על עצומה למניעת נסיגה מיהודה ושומרון. במשך שנים רבות חרש את
הארץ בפעילות הסברתית למען תנועתו, לא היסס ליטול על עצמו כל תפקיד.

תוך כדי לימודיו בסוובון התקשרו.אליו
נציגי המוסד הישראלי למודיעין, ביקשו
לגייסו. הוא היה בן 18 ואמור היה להתגייס
לצד,״ל. הציעו לו שירות במוסד.
״אבל אני חניך בית״ר ופעיל בתנועת
החרות,״ הסביר בן־אלישר שידע על הפוליטיזציה
ששררה אז במנגנונים החשאיים
עליהם היה מופקד אז איסר הראל. למרות
זאת קיבלוהו ולא הצטערו. לימים הלך
שמו לפניו כאיש חרות היחיד שהגיע
לעמדה בכירה במוסד.
מאז, למשך תקופה של עשר שנים, לבש
בן־אלישר זהות כפולה. מצד אחד הסטו-

המכובדת בפאריס. בעצם ימים אלה מש לים
בן־אלישר פרק נוסף מיוחד במחקר
לקראת הוצאתו-לאור בעברית.

עסקן בלי
מרפ קי ם
ך תקופת ההמתנה שקדמה למיל-חמת
ששת־הימים חזר בן־אלישר לארץ,
אל דירה שרכש כבר קודם לכן
בתל-אביב. הוא הוצב למילואים לחטיבה
(המשך בעמוד )35

מקו בצמות

בן־אלישר עס החוג המצומצם של מקורבי ראש־הממשלה
בלשכתו. מימין נראה דובר הממשלה, אריה נאור ומשמאל,
מזכירו האישי וראש לשכתו של בגין, יחיאל קדישאי. קשריו עם בגין הס הרבה מעבר
לקשרי עבודה ודיעה בלבד והם העושים אותו לאיש המתאים לשיחות בוועידת קאהיר.

^ 1־יהוד* הזודד
(המשך מעמוד )19
״׳תגיד את תאמת, תאם רק שמרתם עליו,
או גם בלשתם אחריו ר׳ שאל אגמון.
תאיש תתפתל, תסתכל אנה ואנה, תחליט
לבסוף :״לא בלשנו אחריו. רק שמרנו.״
תאם גם בחדר־ת׳מיטות ז רמז דק על
עסקי־תנשים של גולדמן.
גילוי מעניין: אייסר הראל, אז הממונה
על ׳שרותיי הביטחון, גילת שיש קשר ניאו־נאצי
לרצוח את גולדמן בעת פסטיבל >ב-
זאלצבורג. מנכ״ל הסוטות נשלח לתפוס
את גולדמן לפני תגיעו לשם. אחרי מירוץ
נגד תזמן, תגיע המנכ״ל, משת ר״בלין,
לווינה וטיילפן לגולדמן, ששתת בעיירת
קטנת .״אין טעם שתבוא אלי תנת,״ תסביר
לו בטלפון גולדמן, שלא ידע במת המדובר,
״נוכל להיפגש מחר בזאלצבורג.״
מזכירתו־לשעבר, חסיית וער תנאת, גילתה׳שכל
מזכירותיו תעריצו אותו. אחת,
בניריורק, נהגת בימי־דיכאון לקנות לעצ מת
זר־קרחים, להצמיד אליו את כרטיס-
הביקור של גולדמן ,׳ולשלוח אותו אל עצמת
הביתה. למחרת היום תיתה אומרת
לגולדמן :״תודה על שעזרת לי להתגבר
על הדיכאון !״

גולדה ודיין
סירבו

תוו7יר בן 17 מומסבער ממש״ו נווניו
שד אוו גדו,
ממנו בהצלחה
מזלגות וגביות
וקווא ₪שם ת
זהו יווה נחמן

ך /ו גולן, איש־המיפתורין שקשר
^ למען גולדמן נקשרים עם המחתרת ת־אלג׳יריית,
עם מארויקו !ועם כמת מחתרות
אחרות, גרם לסערת תדאש־נת. אחרי ש־תישגריר־לשעבר
בצרפת, יעקב צור, מתח
ביקורת על פעולה זו של גולדמן, זרק גולן
פצצה: ישראל רצתה רק בעליית סלקטיבית
מצפון־אפריקה. גולדמן תכריח אותה
לקבל את כל היהודים ,״בלי סלקציה.״
חילופי־דברים זועמים. אגמון ביקש את
אורי אבנרי לסכם את מהות המחלוקת
ההיסטורית1בין גיולדמן לבין ממשלות ישראל•
אבנרי :״לגולדמן היתה תפיסת־יסוד

של אור׳ גלר
מרואיין גולדמן
בילוש בחדר המיטות?
שונה על מהות המדינה. בן־גוריון תקים
את המדינה כחלק מן המערב• גולדמן ראת
בה חלק מן תמיזרח־התיטן.״
הדברים עוררו את גולדמן לעבור ל פסים
היסטוריים־פילוסופיים .״בשני הדברים
הגדולים שעשיתי, קבלת ׳תוכנית־החלוקה
והשילומים מגרמנית, היה הרוב
־נגדי. אך אחרי שהדברים הוגשמו, הרוב
קיבל אותם. כך זה יהיה גם ביחס לשלום
עם הערבים.״
על הבד העידו כימה מידידיו, שרואיינו
בחו״ל. רוז הלפרין, אייזיק שטרן הפסנתרן,
זביגנייב בז׳דינסקי. לא הופיעו גולדה
מאיר ומשה דיין. הם היתחנפו אל גולדמן
כשהיו זקוקים לו, אך לא מצאו לנכון
להקדיש לו חמש דקות מזמנם. כשפיו אליהם,
סירבו.
סיכם בן ה־ : 82״׳בשבילי מתחיל עכשיו
פרק חדש בחיים. בפעם הראשונה אני לא
מייצג שום אירגון, ואני חופשי לפעול
כאוות נפשי.״ למשל: לנסוע לקאהיר.
גם ליעקב אגמון נפתח דף חדש .״זוהי
תוכנית־נסיון בילבד,״ אמר בגמר ההקלטה.
״לא התחייבתי לעשות ׳תוכניות נוספות.
אני צריך לבדוק כמה זמן זה גוזל ממני.
אם זה באמת פול-טיים־מב, כפי שאמר לי
עמום אטינגר, לא אוכל להרשות לעצמי
את זה, מבחינת הפרנסה.״
המדיום הטלוויזיוני מושך את האיש רב-
הפעילויות. אסל אין הוא יודע איך יצליח
על המסך. הוא ביקש להתחיל בתוכנית
פשוטה יותר. אבל זרקו:אותו ישר למיים.
אם ימשיך ואם לאו, הוא בבר הרוויח
מהעניין. כדי להיראות יפה על המסך, איבד
בחודשיים שיבעה קילוגרמים ממשקלו.

פני בחמש שנים ישב נער בן 12
• בביתו שברמת־אפעל, וצפה בעיניים
פעורות במסך הטלוויזיה. אורי גלר הדהים
באותה עת את עם ישראל כולו ביכולתו
— השנוייה-עדיידבמחלוקת — לכופף ולהזיז
חפצים ולקרוא מחשבות.
ליורם נחמן הצעיר ניראו פעולות אלה
מוכרות. מזה זמן שחפצים שבהם נגע, או
שהיו בקירבתו, התכופפו לפתע ללא הסבר,
ואיבדו את צורתם המקורית. הצפייה
במעשיו של אורי גלר על מסך הטלוויזיה
עוררה אותו לנסות לעשות כמוהו בכוונה
תחילה. הוא מיהר למיטבח, נטל מזלג,
והחל משפשף אותו בעדינות. ההצלחה,

חלקית אומנם, היתה מהממת: המזלג נטה
קלות לאחור.
במשך הזמן הלך כישרודהבישוף שלו והתפתח.
כיום יכול יורם בן ה־ 17 להכריז
בביטחה :״עכשיו אני מצליח לכופף חפצים
כמעט תמיד.״ באחרונה רואיין בגלי־צה״ל
בזכות כישוריו אלה, וכמה מאזינים
התקשרו מייד טלפונית ודיווחו כי מזלגות
וכפיות התכופפו בבתיהם בדרך מיסתורית.
בהדגמה מייוחדת שערך למען העולם
הזה הצליח יורם, תלמיד השמינית בבית-
הספר האכסטרני נזישלב, לכופף בלטיפה
עדינה כף, כפית ומזלג, לעקם שיניים של
מזלג נוסף מבלי לגעת בהן כלל, לעקם

11 |9 | 1 0 1 1שעמדה מול עיניו של יורם נחמן, הטוען כי נחון בסגולות טלקנזיס,
1 111י 1י 1י היתה זו של אורי גלו, שזכה בפירסום עולמי, הפך מיליונר בזכות
כיפוף המזלגות שלו. יורם טוען כי הוא חושש להופיע בפומבי, מחשש התנגדות נגדו.

מפתח, להפעיל מחדש שני שעונים מקולקלים
ולגרום לצמיד עגול שיקבל צורה
סגלגלה, באופן מיקרי לחלוטין, מבלי ל התייחס
במישרין לתכשיט שהיה בסביבה.
הוא מעוניין למצוא הסבר לתופעות
מיסתוריות אלה הנובעות מתוכו, אבל —
אין לו. הוא יכול רק לנסות להסביר כיצד
הוא מבצע זאת .״אני מתרכז בחפץ,״
מסביר יורם; ״ומנסה לשכנע אותו להתכופף.
בלי להפעיל כוח, כמובן.״ יורם טוען
בתוקף כי אינו משתמש בחומר־עזר כל שהו.
לפני שהוא ניגש לפעולה עצמה הוא
רוחץ את ידיו במים ובסבון, מנגב ב־מגבת.
הוא אפילו מצהיר כי הוא מוכן
להידבק בכל פעם מחדש.
יורם כבר אינו מעז לענוד שעון —
אחרי חודש הם מפסיקים לפעול אצלו, ויש
לו בבית אוסף רציני של שעונים מקולקלים.
מסירה לתיקון אינה מועילה, כיוון
שהשען תמיד מודיע כי ניסה, אך לא
הצליח לתקן. לאחד מחבריו אמר פעם יורם
שהוא מרגיש כי השעון שלו (של החבר)
עומד להתקלקל. למחרת בא החבר בטענות
— ״מה עשית לי?״ בצרור־המפתחות הפרטי
של יורם יש תמיד לפחות מפתח
עקום אחד, והוא כבר שכח כמה פעמים
נאלץ לרוץ להכין עותקי־מפתחות.
יורם נהנה מכישוריו המיסתוריים — הם
אפילו משעשעים אותו — ומודה שלא
איכפת לו לעשות כסף בעזרתם. אבל הוא
אינו מייחס לכסף חשיבות ראשונה במעלה.
בינתיים הוא מקבל בבית כל מה שהוא
רוצה. אם אמרגן יפנה אליו ויציע לטפל
בו, זה ישמח אותו, אבל הוא לא יוכל להסכים
מייד .״אצטרך לחשוב על זד״״
לדבריו .״יש בכך סיכון, כיוון שהדברים
לא תמיד קורים לפי הזמנה. הדגמה על
י במה בפני קהל פירושה להיות תחת לחץ,
וזאת בעייה. הדברים הכי מעניינים יוצאים
אצלי לגמרי במיקרה. חוץ מזה, יש הרבה
אנשים שמתנגדים מראש לכל הנושא הזה,
וזה מפריע, כמו שקרה לאורי גלר.״
נוסף על כושר־הכיפוף ניחן יורם גם
בכושר טלפאתי. הוא מסוגל לקלוט ציור
שמישהו מצייר בחדר השני, או מיספר ש עליו
חושב אדם אחר במחיצתו. כישרון

מפתיע בתחום זח מגלח גם אחותו רותי,
שהיא בת שבע בסך־הכל. היא עדיין אינה
מצליחה לכופף חפצים, אבל יכולת קליטת־המחשבות
שלה מדהימה ממש. לעיני צוות

העולם הזה הצליחה הילדה, ללא מעורבותו
של אחיה, לזהות חפצים שהונחו מאחרי
גבה — משקפיים, מצלמה, מיספריים, נעל
(בציון ציבעה) ,שטר כסף (כולל מיספרו

במגע עדין

או ללא מגע כלל, מצליח יורם נחמן לעקם מזלגות, כפות
וכפיות, לכופף מפתחות, להפעיל מחדש שעונים מקולקלים
ולעוות צורתם של צמידי מתכת. הוא טוען בתוקף כי אינו משתמש בשום חומר עזר.

תחילת הפעולה

יורם נחמן נוגע־לא־נוגע בכף, מלטף בעדינות את
צווארה, ומעביר במחשבה מרוכזת את ההוראה
.להתכופף. כשרואיין בגלי־צה״ל, התקשרו מאזינים והודיעו כי חפצים התכופפו בביתם.

על ברכי אמא

אחרי שורה של תרגילי טלפאתיה מעייפים, נחה
רותי על ברכי אמה, ברכה נאמן, המשרתת בצה״ל
בדרגת מגן־אלוף. האם משתדלת שלא להתייחס לתופעות שהתגלו אצל ילדיה.

אחדות, צוואר הכף כבר כפוף לחלוטין. יורם נחמן טוען
כי הוא מוכן להעמיד את ידיו לבדיקה לפני פעולת
הכיפוף. הוא עצמו מופתע מכישוריו יוצאיי־הדופן, אומר שאינו מבין מה מקורם.
הסידורי) ,קלפים שונים, עט וכד.
רותי, המתנהגת בבגרות מפתיעה, ומגלה
שהיא מעדיפה חברים המבוגרים ממנה
בשנים אחדות, מסוגלת לגנוב מאחיה את
ההצגה. אבל ליורם זה לא מפריע .״אנחנו
עושים ביחד את הדברים האלה,״ הוא
מסביר ,״ורק אתי היא מרגישה בנוח. אותי
היא קולטת יותר טוב מכל אחד אחר.״
יש לו חברה, שגם לה קוראים רותי, והוא
מצליח ״לשדר״ גם אליה, אבל לא באותה
הצלחה כמו אל אחותו. כשהוא ״משדר״,
הוא עושה זאת לעיתים גם ללא מילים.
האם, ברכה נחמן, המשרתת בצה״ל כקצינת
אחיות וסיעוד בדרגת סגן־אלוף,
מצהירה כי אינה מבינה את התופעות המוזרות
הללו אצל ילדיה, ומשתדלת שלא
להתייחם אליהן. בהתחלה נדהמה והתפעלה,
אבל במשך הזמן התרגלה. כנ״ל לגבי
האב, יהושע, שהוא יבואן. בפעמים הראשונות
נדהם, אבל אחר־כך התרגל והוא
רואה בכך תופעה כמעט שגירתית.
יורם מקווה להדגים בקרוב את יכולתו
בטלוויזיה, ולנסות לכופף חפצים בבתי
הצופים במסך. אחרי שהצליח לעשות זאת
דרך הרדיו, ברור לו שהסיכויים טובים
יותר כאשר רבים רואים אותו, והקשר
חזק יותר.
אז נא להכין מערכות סכו״ם רזרוויות,
ולהצטייד במיטען של אמון. לאורי גלר
קם כנראה יורש — וייתכן שבכל־זאת יש
בזה משהו.

ך £ 1כבר מגיל צעיר החלו חפצים
0 1מתעקמיס בביתו. רק כשצפה
באורי גלר בטלוויזיה, ניסה לכופף חפצים.

חקירת המישטרה נפרשת הדלפת
שוות הפיחות האחרון הקלתה ני

הבנקים
מכה

נת״ד

עובה פי חו ת

•ועץ־מישפטי ברק

חוקר !גד

וד המהפך הודלף! ספסרים הרוויחו מיליונים
מהידיעה המוקדמת על הפיחות הצפוי בשער
הלירה!״ כך קבע העולם הזה ( )2096 שלושה ימים אחרי
שהממשלה הודיעה על המהפך הכלכלי הגדול, לפני
כחודש ימים.
השבוע החליט היועץ־המישפטי לממשלה, הפרופסור
אהרון ברק, להורות למישטרת ישראל לפתוח בחקירה
על רכישות הנת״דים ערב הפיחות ובתקופה שקדמה
לכך.
החלטתו של ברק למסור את נושא רכישות הנת״ד
לחקירה המישטרה מאשרת את גילויי העולם הזה כי אכן
היו קניות בלתי־סבירות של נת״ד (ניירות־ערך תמורת
דולארים) זמן קצר לפני הפיחות. בין השאר תצטרך
המישטרה לחקור עתה אם היתר, הדלפה של סוד הפיחות,
ומיהם האנשים שמסרו מידע זה.
היועץ־המישפטי לממשלה החליט להיכנס לעובי הקורה
ולבדוק פרשה זו ביסודיות ביום הרביעי, ה־ 2בנובמבר
השנה, בעת שהגיע לידיו גיליון העולם הזה ובו כתבת־השער
שקבעה כי סוד הפיחות הודלף. הכתבה הסתמכה
על חקירה מהירה שערכתי מייד עם כניסת המדיניות
הכלכלית החדשה לתוקפה.
החקירה העלתה כי ביום החמישי, יום לפני ההודעה
הרישמית על השינוי בשער הלירה, היו רכישות עצומות
של נת״ד בבורסה, בהיקף בלתי־רגיל, וכן רכישות של
דולארים בבנקים על־ידי אנשים שהיו רשאים לרכוש
דולארים. באותה כתבה פירטתי את שמותיהם של 22
הפקידים הבכירים בצמרת המשרדים הממשלתיים שסוד
הפיחות הצפוי היה ידוע להם.
היה זה הפירסום היחיד בעתונות הישראלית שהצביע
על תופעה תמוהה זו. עוד באותו יום, אחרי קריאת
כתבה, פנה הפרופסור ברק למפקח על הבנקים, עודד
מסר, ביקש ממנו לבדוק את רכישות הנת״ד בעשרה
הימים שקדמו לפיחות.

איזה דול ארי ם
הוזכרו בשיחה?
ולס הפרט המאלף ביותר התברר לי רק אחרי
י שהכתבה כבר ראתה אור. הסתבר כי קיימת אפשרות
לרכוש נת״ד שלא באמצעות עיסקות הנרשמות בבורסה,
אלא ישירות מהבנקים.
קיומה של אפשרות זו מצביע, לכאורה, על כך
שאנשים שידעו על הפיחות הצפוי עוד ביום השישי
בבוקר — שעות ספורות לפני שהבנקים נסגרו ונמסרה
הודעה רישמית על הפיחות — יכלו לרכוש גם ביום
השישי נת״ד, בצורה ישירה מהבנקים.
מידע נוסף זה הועבר אל ברק באמצעות עתונאי
אחר, שנפגש עימו לשיחה. כתוצאה מכך הורה היועץ׳
המישפטי למפקח על הבנקים לבדוק אם היו רכישות
נת״ד גם ביום השישי. ברק עצמו הופתע לשמוע כי
קיימת אפשרות כזו.
לפני כעשרה ימים קיבל ברק נתונים שהביאו אותו
למסקנה כי לכאורה אכן היו מספר רכישות גדולות
של נת״ד בימים שקדמו לפיחות. החומר הועבר לראש
מחלקת חקירות הונאה במישטרה, ניצב־מישנה בנימין
זיגל. עתונאים להם נודע על מימצאי הבדיקה הטרומית
התבקשו לעכב את פירסום הידיעה על כך. הסיבה:
לאפשר למישטרה לחקור בפרשה מבלי שהמועמדים
לחקירה יוכלו לטשטש עקבות ולהשמיד חומר הקשור
בעיסקות אלה.
המלאכה המצפה לזיגל וחוקריו היא קשה ביותר. הם
קיבלו לידיהם רשימה הכוללת שמות של גופים ואנשים
שרכשו כמויות נת״ד, הנראות בלתי־סבירות בהתייחס
לנטיות שהיו באותה תקופה בשוק המניות וניירות־הערך.
על החוקרים יהיה לגלות ולהוכיח אם יש קשר כלשהו

בואן ספקטור

עוימחזז א ד רי ך התפאר געוגי׳דח הסוד עור גימי?*

שער ״העולם הזה״ 2096
בין רכישות אלה לבין אותם עובדי המדינה שידעו על
הפיחות מראש.
אחת הדוגמאות לקשיים העלולים להיערם בדרכם של
החוקרים קשורה בשמועה על רכישה גדולה של דולארים,
שנעשתה ערב הפיחות האחרון בידי איש העסקים התל־אביבי
אליהו ספקטור.

ספקטור הוא יבואן גדול של כלי־בית, בעיקר מתוצרת
פיירקס הצרפתית ווג׳בוד הבריטית. הוא פעיל בעיסקי־ציבור
ויחד עם המשקיע הצרפתי מורים קאהן הקים את
קרן אור לצה״ל, גוף וולונטארי המתרים אנשי־עסקים
בצרפת לרכישת מיתקני־ספורט ובידור ליחידות צה״ל.
ספקטור הוא גם תומך של תנועת החרות ושל אריאל
שרון. הוא העביר לפני הבחירות תרומות מצרפת לקרנות
הבחירות שלהם.
אחת הידיעות שהגיעו אל החוקרים היתה כאילו שוחח
ספקטור ביום החמישי שקדם לפיחות, בשעה שלוש
אחרי־הצהריים, עם אחד מאנשי לישכת ראש־הממשלה
וכי בשיחה זו דובר על דולארים.
אישיותו של האיש עימו שוחח ספקטור היא מעל
לכל רבב וחשד. לפיכך נראה בלתי־סביר שאותו אישעלול היה להדליף את סוד הפיחות. בדיקה העלתה כי
ספקטור שוחח עם לישכת ראש־הממשלה כדי להזמין
את מנחם בגין לארוחת־ערב עם משלחת תורמי אגודת
קרן אזר שהגיעה מצרפת לביקור בארץ, וכי אם הוזכרו
דולארים באותה שיחה היה זה בהקשר לתרומותיהם של
הנדבנים.
במספר שיחות שקיימתי עם אליהו ספקטור, כדי לבדוק
את הפרשה, הוא הכחיש בתוקף כאילו רכש נת״ד או
דולארים לפני הפיחות, למרות שכיבואן הוא היה רשאי
גם על־פי התקנות הקודמות לרכוש דולארים ולהחזיקם.
ספקטור הצהיר על אמונו הרב בלירה הישראלית,
טען כי שבוע לפני הפיחות המיר סכום של $ 1475 כדי
לכסות גדעון באחד מחשבונותיו. הוא הצהיר בצורה
חד־משמעית שלא הותירה כל מקום לספק, כי לא רכש
נת״ד בשום בנק, כי אין לו מטבע זר, וכי שוחח עם
לישכת ראש־המשלה רק על הזמנתו של מנחם בגין
לסעודה עם תורמי קרן אור.
גם האישיות במשרד ראש־הממשלה, עימד, שוחח
ספקטור, אישרה את תוכנה של השיחה עימו, והגדירה
את האפשרות כאילו נרמז לספקטור, אפילו בהיסח הדעת,
על הפיחות הצפוי במילה אחת: בדותה!

מי היו
מדליפי הסוד?
יתכן ותוצאות הבדיקה היו מבטלות כל חשד
שאכן בוצעו רכישות מטבע־זר בלתי־סבירות על־ידי
ספקטור בתקופה שקדמה לפיחות. אולם בדיקה של
חשבונות הבנק של ספקטור העלתה מאוחר יותר תמונה
שונה לחלוטין ממה שאמר בשיחה עמי.
ביום ד,־ 28 באוקטובר, יום הפיחות, החזיק ספקטור
בחשבונו בבנק לאומי סניף מגדלור סכום של כ־ 24 אלף
דולאר. כמה ימים לאחר מכן הגיעה היתרה של חשבונו
בסניף בנק דיסקונט ברחוב דיזבגוף לסכום של 12 אלף
דולאר. אחזקת סכומים אלה היתד, כשרה וחוקית, ואפילו
אם רכש ספקטור סכומים אלה ערב הפיחות ייתכן
שהרכישה היתד, מיקרית בילבד.
מיקרה זה מצביע על כך שגם אם תגלה המישטרה
רכישות גדולות של מטבע זר ערב הפיחות. אין כימעט
אפשרות לוודא אם הן נעשו במתכוון ואם הן התבססו על
מידע מוקדם שדלף אל הרוכשים. אולם בעינה עומדת
העובדה שערב הפיחות אכן בוצעו רכישות נת״ד ומטבע־חוץ
בסכומים העולים על -הממוצע שהיה מקובל בשוק
עד אז.
כמה עשרות אנשים וגופים רכשו ערב הפיחות נת״ד
ודולארים בסכומים של מיליונים. היקף העיסקות יש בו
כדי להצביע על כך, שלפחות לחלק מהרוכשים היה
מידע מוקדם על השינוי העתיד בשער הלירה. רק חקירה
מאומצת ובלתי־שיגרתית תוכל לגלות מי היו מדליפי
הסוד, שהעשיר קבוצה קטנה של אנשים.

יגאל לביב !

שליחות בקא היר
(המשך מעמוד )31
16 הירושלמית, בה הוא משרת עד היום
בדרגה זוטרה, בעיקר בתפקידי שמירה
ממושכים בגדה המערבית ובסיני.
עם תום המילחמה, על מידשאות בית־סוקולוב
בתל־אביב, הגה עם חברו מילדות,
זאב שיף, רעיון לכתיבה משותפת של
ספר על מילחמות ישראל־ערב. החלו לכתוב
את הספר מיד. כעבור זמן קצר
הסתגרו באחוזה קטנה ומבודדת במחוז
שימני בצרפת ושם השלימו את העבודה,
שלושה חודשים אחרי תום המילחמה.
הספר ראה אור בהוצאת דולייאר בצרפת,
נמצא כיום בכל הביבליוגראפיות
של האוניברסיטאות כספר חובה בתחום
זה. יחד עם שיף הגיע בן־אלישר בספר
למסקנה כי תוצאות המילחמה אינן מובילות
אל השלום. בניגוד לאווירה ששררה
באותם ימים בארץ, כאילו יש להמתין
רק לטלפון מארצות־ערב מובאת בספר
המסקנה כי ישראל נכנסה למעגל קסמים
שיקשה עליה להשתחרר ממנו.

1*1111 בן־אלישר יורד ממטוס
אל־על בתפקידו כ־
#11111י י
מנכ״ל משרד ראש־הממשלה. כך הוא עשוי
גס להופיע בעוד כשבוע בקאהיר, בראש
המשלחת הישראלית לוועידת השלום.

אחרי הוצאת הספר לאור חזר בן-
אלישר לארץ, קיבל מישרה של כתב
העתון הצרפתי הימני והפרדישראלי
ל׳אורור. את שעות הפנאי שלו החל
להקדיש לפעילות אפורה במיסגרת תנועת
החרות. הוא לא קורץ מהחומר השיגרתי
של עסקני המפלגות בעלי המרפקים. אבל
להט האמונה הפנימית שלו הוא שדחף
אותו לתרום את חלקו בפעילות הפוליטית.
״בעתיד ינתהל הוויכוח בשאלת הגבולות
וזכותנו לארץ־ישראל ההיסטורית,״ הסביר
אז ,״כאשר תגיע שעת ההכרעה הגדולה
אני רוצה להיות נוכח. זו הסיבה העיקרית
שמשכה אותי לעבודה בתנועה.״ הוא לא
שיער אז באיזו מידה תהיה נוכחותו בולטת
בהגיע שעת ההכרעה.
תוך כדי פעילות זו נוצר הקשר בינו
לבין עזר וייצמן, שצנח מצה״ל אל מנהיגות
תנועת החרות והפל לשר־התחבורה
בממשלת הליכוד. עזר, שנבחר ליו״ר ההנהלה
של תנועת החרות, הבחין בכישוריו
של בן־אלישר למרות שזה לא נדחף
במרפקים לצמרת ולא היתד. אף קליקה
בתנועה שהתייצבה מאחוריו. הוא מינה
את אלי למנהל מחלקת־ההסברה של התנועה.
אז הוצמדה לבן־אלישר התווית
של ״איש של עזר.״
אולם כאשר נוצר העימות בין וייצמן
לבגין, התייצב בן־אלישר ללא פיקפוק
לצידו של בגין, שיחסו אליו היה כשל
חסיד אל אדמו״ר. זה היה לפני שש שנים.
מאז ניצח בן־אלישר על ההסברה של
תנועת החרות. הוא הפד למרצה במידרשה
הלאומית שהקימה התנועה, חרש את הארץ
במסעי הסברה בפעילות שקטה אך
עקבית ועמוקה.
היו תקופות בהן שקל אם לפרוש מהפעילות
הפוליטית ולחזור למסלול האקדמי.
העולם הזה 2101

נראה כי היתד. זו בעיקר נאמנותו ואמונתו
בבגין שהשאירה אותו בתחום הפוליטי.
הוא לא היד. מסתפק בשעות העבודה,
היד. מבקר בביתו של בגין בשבתות
הדלת־הפתוחה. בגין החזיר לו באותה
מידה. כשיצא לשליחויות לארצות-
הברית נטל אותו עמו. בימי המשבר הכספי
של ק ח תל־חי שלח אותו לגייס תרומות
בחו״ל. בן־אלישר חסר המשפחה מצא ל מעשה
במשפחתו של בגין את משפחתו.

קשר איג טימי
עם ה אד מ ה
** 1רג הכחירות האחרונות, כאשר
נערכו בתנועת החרות הבחירות לקביעת
מועמדי המפלגה לכנסת, נראה היה
כי הגיעה שעתו של בן־אלישר. הוא קנה
לעצמו מעמד מיוחד בתנועה וצירים רבים
מגושים שונים הבטיחו את תמיכתם בו.
בעת הבחירות הפנימיות הוא נכשל. אלד.
שהבטיחו לבחור בו נסעו הביתה אחרי
שבחירתם הובטחה, שכחו את התחייבותם.
איש אחר היה אולי נשבר. לא בן־אלישר.
האיש שלמד לנצור את רגשותיו כלפי חוץ
הפגין שוב אורך־רוח ושלווה, המשיך בעבודתו
כאילו מאום לא אירע, הוכיח כי
קורץ מחומר המתכופף בשעת משבר ומזדקף
מיד לאחריו שוב.
במערכת הבחירות האחרונה ניצח על
מערכת ההסברה• של הליכוד. אמונתו הפעם
בניצחון, שנראתה נלעגת אפילו לידידיו
המעטים, היתד. בלתי ניתנת לערעור.
למרות זאת כשהגיע לידיו סקר של המודיעין
האזרחי שהצביע על כך שצפוי לליכוד
ניצחון בהפרש של שמונה מנדטים
על המערך, הורה לגנוז אותו ולא לפר סמו
.״הסקר הבהיל אותי,״ סיפר ,״החלטתי
לגנוז אותו שמא יזרע חששות בציבור שהליכוד
חזק מדי.״
הוא היה האיש האחראי מטעם תנועתו
לעימות הטלוויזיוני בין בגין לפרס, שנועד
לסיים את מערכת הבחירות. הוא הכין את
חלקו בעימות בקפדנות, תוך לימוד מדוקדק
של העימות הדומה בין פורד לקארטר.
לפני שנערך העימות הלך אל הכותל ה מערבי
״מתוך דחף פנימי.״ הוא אינו דתי
וגם אינו קיצוני בדיעותיו. אין הוא מאנשי
״אף שעל״ .בנושאים שונים הוא מגלה
עמדות ליבראליות ורחבות אופקים. אבל
הוא טוען :״קשר אינטימי עם האדמה
מושך אותי תמיד לירושלים.״
גם ביום הבחירות, אחרי שהצביע בקלפי
בתל־אביב, נסע לטייל בחוצות ירושלים.
מיד אחרי שנודעו תוצאות הבחירות החלו
הניחושים סביב חלוקת התפקידים בשיל-
טון החדש. רבים, כולל עתון זה, ניבאו
מראש כי בן־אלישר יקבל תפקיד בכיר
לצידו של בגין, אולי תפקיד מנכ״ל ראש־הממשלה.
לבן־אלישר נודע על כך בעת
שביקר את בגין שהיה מאושפז בבית־החולים
איכילוב אחרי התקף־לב. הוא
קיבל את המינוי המוצע ללא כל ערעור.
מאז התאקלם במהירות מדהימה בתפקידו
החדש .״הוא התנהג כאילו כל ימיו
כיהן בתפקיד זד״״ אמרו עליו ותיקי המשרד,
ששררו עוד מתקופת רבין. כושר
ארגון ושליטה, בצד תפיסה מהירה של
מחשבות ראש־הממשלה, הקלו עליו בתפקיד.
חלק ניכר מהצלחת אירגון ביקורו
של סאדאת בירושלים נזקף לזכותו.
פעם אחת בלבד, מאז הוא מכהן בתפקיד,
את רגשותיו כלפי חוץ. היה זה בעת
שנילווה אל בגין בעת מסעו הממלכתי
לארצות־הברית. שם על מידשאות הבית
הלבן, בעת שבגין ניצב ליד קארטר, כמעט
הזיל דמעה .״רעדתי מהתרגשות,״ סיפר,
״בגין פנה אל קארטר בעברית, :אדוני
הנשיא, /אדוני הנשיא׳ נהגו לפנות אל
זאב ז׳בוטינסקי.״
המכירים את בן־אלישר מקרוב טוענים
כי מרגע בו מונה לתפקיד מנכ״ל משדד
ראש־הממשלה חל בו שינוי קיצוני. הוא
התגלה כאיש ריאלי ומפוכח הנמצא תחת
עינו הפקוחה של בגין המטיל עליו תפקי דים
הולכים וכבדים יותר, כדי לבחון את
כושר התקדמותו. מינויו כראש המשלחת
לוועידת קאהיר הוא המבחן הגדול ביותר.
אלא שבמקרה זה אין ההצלחה תלויה
רק באיש עצמו ובכישוריו. אלי בן־אלישר
לא יתייצב בעמדה של תגרן שייאלץ לנהל
מיקוח. הצלחתו — כמו הצלחת ישראל
כולה — תהיה תלויה בבשורה שישא עימו.
ללא בשורה כזאת לא יהיה ערך לתכונותיו
וכישוריו, כשם שגם הופעת איש
רם דרג ומנוסה ממנו בשיחות, לא תוסיף
דבר. אם לא יהיה לישראל מה לומר ב וועידת
קאהיר, מלבד מה שאמרה עד כה,
אין זה משנה הרבה מי לא יגיד זאת.

ו*3ז*-1דו
מינימום הפרס הראשון

הכדסיס 3צ
הרוועצר, להסדר ריר.י 0ורי 0בססורט

נ ע לי!נעח ען ך /ך/

תל אביב. רחוב הרצל ,142 טלפון 8276 80

רובקס

המתנה היפה ביותר
מורלה הטפטים המעוצכים כיצירת אומנות

010*6

במדינה
העירומה והחיה

הסיו״נון החדש
ונלדדת להמר
אדוני נעלם, ובמקומו
בא ״אדושם״ -בהצגה
המבקשת זיהגות מחסדיו
ש? השר המר

^ יא נחתה על תל־ אביב היישר ממרומי הקומה השביעית
1 1של בית־מגורים מפואר בבייס־ווטר לונדון־טאץ, כולה רעש
וצילצולים, גוף משגע, איפור כבד ושיער גולש בגון הדבש.
בכרטיס־הביקור שלה כתוב: דוגמנית. כאילו יכול היה להיות
משהו אחר.
גלילה מרום היא בת 21 בסך־הכל, אבל יש לה המון ניסיון\ .
לא, היא לא נולדה בלונדון, שאיבדה כבר מזמן את עליזותה, וגם
לא גדלה שם. היא פשוט בילתה בבירה האנגלית את שלוש
השנים האחרונות, שהיו גם המשמעותיות ביותר בחייה.
איך הצליחה להתחמק ממילוי חובתה האזרחית, ולא שירתה
בצבא למשל? את זאת אין גלילה ששה לגלות, ויש להפעיל עליה
טונות של לחצים עד שמוציאים ממנה הודאה כי היא אומנם
מצטערת, אבל זד, לא מה שחושבים. היא לא השתחררה מטעמי
דת ו/או מצפון, לא הצהירה ואפילו לא שיקרה. היא בחרה
באפשרות השלישית — והתחתנה. עם מין ״מה זה חשובן״
היא אומרת ,״הוא ממילא עזב אותי והשאיר לי במתנה את שבד
המישפחה שלו.״
אז זהו, אחרי שנישאה לאקס שלה כדת וכדין, בגיל 18 מינוס,

דוגמנית גרירה מרום
מבט לעתיד
שנשארו ביפו, על המישפחה והחברים בארץ, על מה שיגידו
ומה שיהיה, וויתרה.
ואז, לפתע, חרב עליה עולמה. בעלה עזב אותה ונסע
לארצות־הברית. היא אספה את הלב השבור, ארזה את המיטלטלים
ושבה מייד הביתה, לישראל.
כאן נרשמה אצל סוכנות־דוגמניות, שהציעה לה בדבמקום
להצטלם בעירום עבור מודעות פירסומת לחגורות עשויות חבל
עם אבזמי זהב, הנקראת ״בוגי״.
והנה, הפלא ופלא! הנערה שאמרה ״לא״ לפלייבוי ולשטרן,
אמרה ״כך לעיתונות הישראלית, ועוד במתכונת של מודעות-
פירסומת. ואם זה לא לוקאל־פטריוטיות, אז מה כן?
גלילה יודעת שהיא פטריוטית, והיא אומרת :״החגורות
מצאו חן בעיני, אבל זה לא אומר שאני מוכנה להצטלם
בעירום לכל דבר.״
היא גם אינה מוכנה להצטלם בעירום בחינם. תמורת שירותיה

עירום לוקאלי־ פטריוטי
אמא אמרה ״כן״
נסעה איתו לכבוש את העולם, והתחנה הראשונה היתר, לונדון.
בתור עקרת־בית, היא מודה ומתוודה, לא הצטיינה באופן מייוחד,
אך לעומת זאת הפתיעה את הבעל. ובעוד הוא מחפש את רגליו
ואת ידיו בלונדון המעטירה מצאה לה מייד עבודה כדוגמנית־בית
של הבוטיק הלונדוני צ׳ק גאווארס ־שבקנסינגטון היי סטריט.
ולא לשאול אותה מה מקוד שמו של הבוטיק. היא לא יודעת.

__ הצעה

מה;,פלייבוי״
ה כוללת עבודתה של דוגמנית־בית? ובכן: להדגים את
י הבגדים לפני הלקוחות, לעשות עבודת מזכירות, פקידות
ושליחות, לטאטא מפעם בפעם את השטיח מקיר־לקיר וגם לשאוב
ממנו את האבק. לא זוהר במייוחד, אבל גלילה לא ראתה בכך
כל פגם. מה גם שבמשך הזמן עלתה בדרגה, והפכה יועצת
לקניינים. מה יעצה להם? ״מה זת׳אומרת? איזה בגדים לקנות,
ובעיקר למה לקנות אותם,״ היא אומרת.
במיסגרת ייעוציה הנמרצים הגיעה גם למועדון הפלייבוי
שברובע מייפר. חברה שלה אירגנה שם מסיבת יום־הולדת, ו-
גלילה באה יפה וזוהרת, התחככה בכל היפים והזוהרים האחרים
שנכחו במקום, והרגישה על־הכיפאק. ואז ניגש אליה מייסד
הירחון פלייבוי ובעליו, הצעיר הנצחי יו הפנר, והציע לה — בין
כוסית לריקוד, להצטלם בעירום בשביל ירחונו, בהבטיחו לה
סכום השווה ל־ 75 אלף לירות ישראליות תמורת הצילומים. גלילה
קצת נדהמה, לא מההצעה כמו מהמחיר. אבל כשהסתבר לה
שהפנר אינו מהמר מיקצועי והולך רק על־בטוח, וכי עליה
לעבור קודם לכל סידרת תצלומי ניסיון מחלה, לדבריה, על הכבוד.
ואז, להפתעתה, הוצעה לה הצעה נוספת. הפעם: סידרת
צילומי עירום עבור השטת הגרמני. גלילה חשבה על אבא אמא

36 1

במודעת־פירפומת לחגורות

בישראל זה מותר

קיבלה סך של 2000 לירות טבין ותקילין, עבור חצי יום צילום.
אבל לפני שאמרה כן סופי, צילצלה לאמא שלה ושאלה אותה
מה דעתה על כך שבתה הקטנה תצטלם בעירום. השיבה האם,
לדיברי גלילה :״אם זה נראה יפה ולא מלוכלך, עשי זאת.״
והיא אכן עשתה זאת, ולדעתה זה יפה ולא מלוכלך. אך
היא חוזרת ומדגישה כי העובדה שעשתה זאת פעם אחת, אינה
אומרת כי תעשה זאת שוב. חוץ מצילומים בעירום יש לה
גם צילומים בלבוש, וכעת היא ממהרת. יש לה תצוגת־אופנה
באילת, וצילומים אצל סמי בן־גד ועוד המון תוכניות לעתיד.

״שלום עליך, אדוני! /אני דני / .אחה
זוכר אותי בוודאי / .הלא אתה זוכר /כל
כלבלב עיוור / ,וכל יתוש על הקיר/ ,
הינך מכיר / .ואני דני — /מחר בן
שמונה אני.״
כך מתחיל אחד משיריה היפים והידד
עים ביותר של מרים ילן (שיטקלים).
שנתונים של ילדים שמעו שיר זה מפי
להקת־ישחקנים, המופיעה מדי שנה בהצגות
מייוחדות לילדים, הנערכות באולם
אוהל סתל־אביב.
שנה 1ולמהפך. גם השנה ביקרו ילדי
תל-אביב במאורגן, במיסגדת בתי־הספר,
בסידדה של הצגות באולם אוהל. החברה
טדי הפקות מציגה מופע בשם יומולדת
למולדת, ובו קורא שחקן את הישיר באוזני
הילדים.
אך השנה, שנה 1למהפך, השתנה משהו.
בשבוע שעבר התכנסו כ־ 500 יילדים במ אורגן:
באולם אוהל, כדי לראות את ההצגה
המכילה את השיר. זה היה בזמן
הלימודים. כל הילדים היו גלויי־ראש,
מילבד אחד — בנו של החחר־בתשובה
אודי זוהר.
בהגיעו אל השיר, עצר השחקן, שלף
מכיסו כיסה ושם אותה על ראשו. ואז
החל מדקלם׳:
״שלום עליו, אדושם

מי שפט
רוח מי שפט־וז חד שד.
שופט־ימעצרים מגן ע 7זכויות
החשודים — ומותח ביקורת
ע 7חוקרי ׳המישטרה
״החקירה עדיין לא הסתיימה, כדי להש לימה
אבקש עוד עשרה ימים.״ נציג ה משטרה
שעמד על דוכן העדים באולם ה מעצורים,
בבית־מיישפט השלום בתל-אביב,
דיקלם את הפיז׳מון הידוע בבקשו להאריך
׳מעצרו של חשוד.
״מה עוד לא הסתיים בחקירה?״ התפרץ
לעברו השופט. החוקר נראה מופתע לחלוטין.
הוא לא רגיל לשאלות מסוג זה.
בדרך־כלל די בקביעה הנדושה על ״חקירה
הנמצאת בעיצומה״ ,או על ״מידע סודי״
על־מנת שהשופט יאריך את מעצר החשוד.
לפתע חל מיפנה. האיש שהביא את החידוש
המרענן אל אולם המעצרים הדחוס
והמחניק היה שופט השלום יהושע גרוס.
׳בשבתו כשופט־מעצרים חורן בחודש האח־ [
רון* הוכיח לחוקרי משטרה נדד,מים, לחשודים
ולקהל המועט, שאפשר גם אחרת,
שחופש הפרט הינו ערך בעל משמעות מעשיית
ולא מילה נבובה וריקה !מתוכן.
פיליטונים ב ״ הארץ ״ .יהושע גרום
( ,)40 החיל לכהן כשופט בקיץ .1975 עד אז
עסק בפרקטיקה פרטיית. הוא סיים את ׳לימודיו
בפקולטה למישפטים שיל האוניברסיטה
העברית בירושלים ב־: 1961 והלך לעבוד כפרקליט
ישכיר סמיישרד פרטי. אחיר־כך יעבד
׳כשותף במיישרדו של עורך־הדין הוותיק
מתיתיהו לינדרימן. י כשנפטר ל״נדרמן החל
גרוס לנהל את המישרד. לפני התמנו־ 1
תו לשופט ינהג לפרסם רשימות עוקצניות
ביומון הארץ. ,בהן הביע, בהומור האופייני
לו, את דעותיו על ענייני השעה.
הוא ׳נולד בסתח־יתקווה (כפי שהוא נוהג
׳לומר זאת :״אני ממילבס.״) לאחר יחמש־עשרה
ישנות עבודה כעורך־דין החליט ש הגיע
לרווייה .״צריך גם קצת ייעוד !בעבד
דה. משפטן חייב למלא שליחות ולא רק
לצבור רווחים,״ נימק את התמנותו לשופט.
השופט גרוס ׳נמנה עם אלה: מבין השופטים
הספורים ששופט ציריך להביע את
דעתו מדי פעם על תופעות שליליות, כש עולה
לדיון עניין ציבורי. כך נהג כאשר
הובא לפניו יתייק על חריגת בנייה של
קבלן מרטת-גן. בפסק-דינו השמיע ביקורת
חריפה על כך שעיריית רמת־גן, כמו עיר יות
רבות אחרות, עוברת על החוק: בגילוי
ואין פוצה פה ומצפצף. הוא המליץ לפני
משרד־הפנים לבדוק נושא זה, אלא ש *
כל אחד משופטי בית־מישפט ׳השלום
נושנזש חודש בשנה כשופט־נועצריס תורן.
העולם הזה 2101

מלבד אמצעי התקשורת, ספק אם טרח
מישהו ׳מהנוגעים ׳בדבר להתייחם ל׳גושא.
,על זונות1 .בהחלטה ׳אחרת, בדיון על
הארכת מעצרה של פרוצה, הביע השופט
גרוס ׳תרעומת על־כך ׳שהמשטרה בוחרת
להילחם בנגע הזנות על גבן ׳של פרוצות
בודדות, שאותן היא עוצרת ־׳לעיתים חיכו־פות.
הוא השמיע ביקורת על־כך שרשויות
מוסמכות אינן מתייחסות לדו״ח שהוגש
על ידי הוועדה בראשות השופטת הדסה
בן־ע״תו, והמציע פתרונות לבעיית הזנות
בישראל .״׳אני מבין שדו״ח זה מונח לו
עתה בקרן־זווית ואין פועלים על־פי המלצותיו,״
התרעם השופט.
במיקח* ,אחר התייחס השופט לתופעה
של חוקרי׳משטרה הנשבעים מעל דוכן
העדים ומוסרים עדו׳ת־׳שקר. היד. זה בעת
שחוקר משטרה שנלחץ על־ידי פרקליט בי־

הפעל את דימיונך ונסה למצוא
לציור שלמטה כותר תמתאימה, אשר
תסביר מה אתהרואה בו. הצעות
לכותרות יש לשלוח לפי הכתובת :
״קשקשת״ ,ת. ד ,136 .תל־אביב.
בין הזוכים יוגרלו פרסים: שתי
מנות בשווי — 50.ל״י (חמישים לירות)
כל אחת, באחד מסניפי רשת
הפיצריות רימיני בתל־אביב.

קשקשת 2101

קשקשת 2 0 9 9

שופט־שלום גרוס
״אני ממלבס״

קש ״לתקן כמה עובדות״ בבקשת !המעצר.
״יש ׳להקפיד על !נכונות האמור בבקשות
אלה,״ הזהיר השופט את המשטרה.
חוקר אחר דרש מהשופט גרוס להאריך
את מעצרו של חשוד למרות שהחקירה
הסתיימה זה מכבר פנו ׳אלינו, ממשטרת
ירושלים ויתכן שהם ירצו לחקור את החשוד,״
׳נימק איש המשטרה את הסיבה
למילת חירותו של אותו אזרח. השופט
גרום רתח מזעם :״אני לא שופט בירושלים
ולא דן כעת בבקשות שיל משטרת ירושלים!״
גער ׳באיש המשטרה.
טובת הפרט, מעל לכל. לא פעם
׳נישאר חשוד במעצר גם לאחר שהשופט
מצווה על שיחרורו בערבות. הסיבה: לא
נמצא ערב מתאים או שהערבים לא הספיקיו
לגייס ׳את סכום הכסף הדרוש במזומנים.
״׳באין
ערבות *שאר החשוד במעצר,״
׳קובעים מרבות שופטי המעצרים. השופט
יהושע גרום סבר אחרת, כאשר ציוה לא
פעם לשחרר חשוד ולתת לו ארכה להתייצב
עם הערבות.
בעיית עשיית הצדק בבקשות להארכת
מעצר אינה חדשה. עורכי־דין העוסקים במשפט
פלילי שותפים כמעט כולם לדעה
׳שעיוותי־דין בנושא ׳המעצרים הם מרד
בים. רבים מחפרקליטים מצביעים על התג־אים
האובייקטיביים שמקשים על עשיית
הצדק בדית על הארכת מעצר. המשטרה
מעלה את החשודים ׳שהובאו מב׳י׳ת-המעצר
דרך מרתף מיוחד היישר אל האולם. הם
מובאים גלים־גלים, פרועים, בלתי־מגול-
חים, אדומי-עיניים ולעיתים אף מוכים ד
מושפלים. לפעמים הם גם מסוממים. זוהי
!תוצאה ישירה מהתנאים הירודים בבית־המעצר
המחוזי ׳באבו־כביר. גם האזרח המהוגן
ביותר עושר. רושם מפוקפק מאוד
כשהוא מתייצב כך לפני השופט, באולם
צר, אפלולי ׳ומצחין. לפני שופט המעצרים
מוצגות עשרות בקשות להארכת מעצר
בכל-יום! ,והוא משתדל לסיים את הדיון בהן
עד השעה 11 לפני-׳הצהריים. אז הוא עולה
ללישכתו. לכן מסתפקים מרבית־ השופטים
׳בשמיעת משפט יאחד ׳שניים מפי החשוד
!ומייד קובעים את החלטתם.
חשודים ופרקליטים גם ייחד שותפים ל דעה
כי גישתו של השופט גרוס היא ב בחינת
רוח ׳חדשה, המרעננת את אולם
המעצרים !ומגינה על זכויות האזרח.
העולם הזה 2101

•:יש לו ג׳וק בראש.
שאול יהישלום, רח׳ אורלנסקי
,7פתח־תיקווה
!• בעל זבוב.

אברהם שריו,

עין־השופט

!• ליקוי קרחת.
נ ע מי אלץ, רח׳ רבנו תם ,4
רמת־אשל, חיפה
• 1פציינט לניקוי־ראש.
דרור גל, קיבוץ החותרים,
חוף הכרמל
3823839ם מאוזן*.
•1רגועה .5 :ציה .10 :קידומת סקאג־דינאווית
.11 :אביון .13 :מסתובב .14 :
ישיש .15 :ענף צעיר .16 :בהשאלה:
תרנגול .18 :הופיע בפ״תאומיות .20 :
׳מחוספס .21 :במאי ישראלי (ש״מ) .22 :
משאבת הגוף .24 :׳תנו 25 נהר באפריקה
.26 :חלד .28 :פריט רכוש .30 :מחלקי
היממה .31 :הדרן, בצרפתית .32 :ירק
גינה .34 :רצון עז .35 :חווה ! .38 :תוצרת
הפרח .39 :מילת חיוב .41 :בית הציפור :
.42 גחלים לוחשות .43 :הודיה.45 :
רצון .47 :חס-וחל״לה (ר״ת); .48 דוכן
מוגבה .50 :מקל־בביסה .51 :חיוני בקפי-
צה־לגובה .52 :הוראה מפורשת .54 :יתיב־לה
.57 :טס .61 :בסיס .62 :עיר השוטים
המפורסמת .64 :עדין וענוג .65 :מין צבע
אדום .66 :מן הטעמים .67 :אפס כוחו :
.69 ישמח לבב אנוש ! .70 :נרקב .72 :לב
סיפר׳ו׳תי .74 :מפרי העץ .75 :חפירה באדמה
.77 :החיים ׳שלי ; .78 שייך לי .80 :מודע
.82 :קוסם .84 :עליך לגעת .85 :מ־פי׳רקי
הגוף; .87 כן, בספרדית; .88 הח ביא;
.90 בוסתן; .92 ארמדה; .94 גוף
שלישי יחידה .95 :עצם בפה .97 :בהש אלה:
עלוב־נפש ; .99 זכר בבקר; .101
בתוספת ,׳ועוד; .102 קידומת סקוטית;
.103 אינפנטילי ; .104 מידבר.

מאונך־ :
.1נשמה; .2סופו של שיר; .3פרח
נאה ; .4מרגיש ; .6רטוב במיקצת ; .7
מלך עמלקי .8 :מקולות הגברים במקהלה ;
.9אד .12 :אולם; .15 מפלי הנשיפה; .16
שימחה .17 :שירה; .19 חזיון־לילה; .20
אחורי הגוף .21 :עולם הצלילים.23 :
מילת שלילה .24 :בת־קול ; .26 ירק גינה ;
.27 מאכל ׳אבותינו במידבר ; .29 מן הצאן ;
.30 לוח־׳שנה .33 :אהבת־אחים; .34 סימפאטי
; .36 סמוך ; .37 אסיר .40 :מן השוד
יאים ; .41 מאס .94 :במקום ההוא ; .46מאותיות
הא״׳ב העיבדי ; .47 שן הפיל ; .49
זמן קצר ביותר; .50 אומות מאוחדות
(ר״ת); .53 סובייקט; .54 מן הספדם ;
.55 קידומת הולנדית ; .56 תנועת מים בים:
.58 מתגורר 59 מרע, גוסס; .60
גן־ירק קטן ; .62 אציל מיקראי ; .63 שפרחה
׳נשמתו; .66 מטילה קסם; .68 שער
משולש; .71 אריג דק ויקר; .73 זמר צרפתי
>׳ש״מ); .76 מן ההורים 77 סדק:
.79 אולם .81 ; -כיסא כבוד ; .83 לא עדינה!
.84 עמק ; .86׳נושא קולו בשיר ; .89 זכר
בצאן; .91 אמיתה .93 :עיר־ינמל עתיקה
בארץ ; .95 מבני שם ; .96 יסב ; .98 יען,
בגלל ש .100 ;-בילבד; .101 בוא הליום!
.102 דבר הפרה.

מסע דו ת אי ט ל קיו ת
טל2) 1100 .
תל״אביב, בגר א תריס
הל־אביב, ככר מלכי יטראל ,4
טל2*1917 .
תל״אביב, רח׳ אבן־גגירול , 2
טל2**277 .
טל 221* 12 .
תל־אביב, די מגוף 91
חיפח, רבי הנביאים / 20 טל*40201 .
טל 212*14 .
חיבח, דרך רוביו כטר ירושלים, רח׳ יבו 41 כשר ירושלים, המלך ג׳ורג׳ 11
רמלח, רח׳ הראל 102
אילת, מרכז התיירות
תחדש

ח ד יו 111

ושש

בריחודח 2*2
בינת די מגו ף
טל 419076 .

<977

ס ר 1טן ברמח ־ ג ן
(המשך מעמוד )12

לגילאי

שיד. זהמיסחר. מועסקים י0ו כ־ 400 עובדים,
כך ׳שגם למישרד העבודה יש עניין
בו. חדבר !היחידי שיש בכוחנו ׳לעשות
הוא לשלול מהמיפעלים את רישקון הע־בודה,
וכך אכן עשינו.״

טרו ם־ חוב היי

צווי ה רי ס ה
ו קנ סו ת

מדוע כדאי לך
לרשום א ת ילדיך
בגילאי 3,4
לחינוך תיכון וגבוה

** יריית רמת־גן שללה מתישלובת
׳ ע מיפעלי קשת את רישרוז העבודה לפני
שש שנים. למרות זאת הוגש נגד המיפעל
צו ביחרהמישפט, בסוף שנת ,1975 הנד
חייבו להדום מיבנה חדש שהוקם בלי
רישיוז בנייה. חישלה חודשים לאחד מכן,
ביולי ,1976 נקנס המיפעל על בנייה לא-
חוקית והוצא נגד אותו מיבנה צדהריסה
תוך 75 יום. במרוצת תקופה זו הוצא
רישיון בר־תוקף למיטה החדש. ויותר
מכך: שמונה שנים קודם ולכן, שכן לייד
המיפעל של קשת בניין אחר, שהיה שייך
:בזמנו לבית־חרושת סטוק. בית־החרושת
הזה עבר לאיזור תעשייתי. המדיניות לגבי
המיפעלים שהיו באותו איזור קבעה, כי
כל בניין ׳תעשייתי שיתפנה לא ישמש יותר
לאותה מטרה משום שהמקום צריך להפוך
לאמור מגורים. כל מיפעל שעבר
מן המקום, מלבד סטוק, נמכר ולצרכים
אחרים ולא לתעשיה. אבל ה מי ט ה של
סטוק נמסר לתישלובת של קשת. ועדת
בגייו־ערים אישרה את העבדת חלק מקשת
למיטה של סטוק למדות שמחלקת התב־
:רואה הצביעה על קשת סולו כעל מיפגע
חמור ביותר לתושבי הסביבה, ולמרות
שהמדיניות היתד, להוציא מן המקום את
כל המיפעלים כדי להכשיר אמור מגורים
נקי.
המעבר של חלק מתישלובת מיפעלי
קשת למיין של סטוק אושר בזמנו על־ידי
מהנדס ה״ויר, מאיר ניסים. העובדה שמח ולקת
התברואה התנגדה להעברה לא שינתה
את החחלטה. ועדת בניין ערים מח ליטה
!רק לגבי בשרות המיטה לתעשיה.
מי שמחליט על אפשרות עבודה במקום
זו המחלקה לתברואה. מאחר וממילא אי׳ש 1.
לא משגיח בהוראות המפקח על התברואה,
יכול היה חלק ממיפעלי קשת לעבור
לבנין של סטוק, להתרחב כתוצאה
מכך, ועם ההתרחבות הזו, שנעשתה אף
היא בלי דישיון, להחמיר את הפגיעה
בבריאות תושבי המקום.

ביי*17114 יי?

״מענק־גחלת;׳ של 100-ל״י לכל ילד,ינתן לחוסכים
הרושמים ילדים בגילאי חינוך סרום־חובה ( )3, 4בכל
אחת מתכניות החסכון לחינוך תיכון או לחינוך גבוה
של ״גחלת״.

על סכום ״מענק-גרולת לטרום חובה׳; שיזקף מיד לכל
חסכון, תתווספנה כל ההטבות, בהתאם ל־תנאים הכלליים״.
ההטבות כוללות: הצמדה של 100<>/0לשכר־הלימוד
בחסכון לתיכון ו־־ 70/ריבית לשנה ו־000/0ו הצמדה על
הקרן והריבית למדד יוקר המחיה בחסכון לחינוך גבוה,
ההטבות פטורות ממס.
הורים חוסכים, אשר יפסיקו את החסכון, מסיבה כל
שהיא, בתום שלוש שנים (תקופה מינימלית הדרושה
לפטור חסכונות ממס) יוחזר להם סכום החסכון
בתוספת המענק, בתוספת כל ההטבות.

לכוונן הילד חיסכז ב 4ו**ו*

גמול חסכון לחינוך תיכון וגבוה
* 01 1מיסודה עול עירית תל -אביב־יפו
העיקד הברי או ת

ההרשמה -בכלל שנו ת המודיעין העירוניות >נ גוזלת״ .אלנב׳ י ,9ת״א

תעריפזן הסח ,,של
החל מ־1.12.77

ה עו לסה 1ה

לשנה בלירות

מחיר הוצאות §

העתון משלוח

דמי המנוי בארץ
לבל ארצות תבל בדואר רגיל

לחצי שנה

478 = 51 + 42 + 385
598 = 64 + 149 + 385
250 315

דמי ה מנוי לארצות חוץ בדואר אוויר

אירופה ארה״ב
ונצואלה, ברזיל, ארגנטינה, קולומביה,
אוסטרליה, ניו זילנד, פרו
גאנה, חוף השנהב, טנזניה, רודזיה, זמביה
ניגריה, דרום־אפריקה
מקסיקו, פנמה, סינגפור, טאייוון
תאילנד, הונג-קונג

עקב העלאת דמי המשלוח בדואר

66 + 166 + 385ש 617
868 = 93 + 390 + 385
1254 = 134 + 735 + 385
325 450
650
913 1058 1153 913
470 550 595 475
385 385 385 385

430 560 645 430

98 113
123

ך* העברת המיפעד לאיזור תעשייתי
׳ 1י לא תשתלם לבעליו, דב יעקובוביץ.
מחיר הקרקע שאותו יקבל ׳תמורת המקום
ברמת־גן לא יכסה את הוצאות ההע -ן
׳ברה. גם הארובה החדשה שנ״טתה לפגי י
זמן קצר אינה פותרת את הבעיה. הסביכה
׳רוויה כימיקלים ופיח המסכנים את
היי. תושבי המקום.
כתוצאה ׳מן הבזק שגורם המיפעל עזבה
מישפח׳ת ארמון, מרחוב המבדיל, את די רתה
ועברה למקום מגורים אחר, בכפר.
לדירה עדיין אין דורש. קרוב לוודאי
שלא יימצא כזה. למרות זאת העדיפו
בני משפחת ארמון להפסיד את הכסף
שהושקע בקניית הדירה למען בריאות
ילדיהם.
משפחות אחדות מבקשות לעשות את 1
אותו הדבר !אסל אין להם די אמצעים
לכך. למישפהת מינץ שלושה ילדים קט נים.
שלושתם סובלים מפריחות בעור
ומשיעול כרוני עם קשיים מצטברים בנשימה.
אחד הילדים, דויד, נלקח מפעם
ילפעם לב״ת־חולים, לבדיקת מצבו ולקסלית
טיפול דחוף! .משה, ראש המישפחה, יודע
בל לילה כי עם פליטת העשן והפיה מן
הארובה יתחילו בני משפחתו להשתעל,
לפעמים תוך עוויתות מסוכנות, עד שיום-
נו שוב לביח־חולים.
דברים דומים מתרחשים בבתי המישפ-
חות האחרות !בסביבה. כל אותם אנשים
לא הכירו ;את הבעיות האלה קודם שבאו
להתגורר בשכנות לקשת.
נראה ׳שאדישותה של עיריית דמת־גן
לבריאות התושבים לא תותיר להם אפשרות
אחרת. מאשר לצאת ולהפגין בדחד־מ

העולם הזה 2101

תזונה
כל מה שרצית לדעת
על הקאוטופל ־ ולא העזת לשאול
כיצד מצילי!
׳בתנובת הגיעו, על ס&ד: ניחוונים סטאי
טיסטיים מרחבי העולם, למסקנה שברגע
ש״שורון משמין — דבר ראשון הוא בועט
בתפוח־האדמה, הנחשב !מזון גתות של
עניים. לכן ,׳לפני שיגיעו מים עד נפש
ותפודים אל פי הביוב, הזדרזה סוללת
.מומחי החברה לשנות את האימאד.
באולם מיסעדת מלון שרתון סודר

את בטוחה שאלה סימני הנבט י
מיזנון יפהפה, על טהרת הבוילבוסים. אלא
מאי, הוא היה יותר יפהפה מטעים —
עובדה שהקלה עלי מאד שלא לצלול אל
!תוך המגשים. ליד שולחן הנשיאות עשו
החבר׳ה מתנובה את המיטב. איש״איש
בתחומו ישפכו מידע מאלף, אבל. המלצרים
* מסופר על־ידי ספציס שוניס בנזיפ־גש
עיתונאיות.

את סל תבשילי תפוחי־האדמה שסודרו
בצורה כה ומפתה במיזנון מיסעדת מלון
׳שרתון ומתכוניהם חולקו, הייתי מגדירה
כמעניינים. דע עקא, בישולים צריכים
להיות טעימים שיגעון, וזה ׳בערך מאתיים
דרגות מעל ״;מעניין״.
לכן; ,בהזדמנות חגיגית זו אסגיר את
הפטנט הסודי שהמצאתי. זהו פירשם ש הכנתו
מהירה, ועד היום הוא שובה לבבות
בלי,בעיות. המיון רגיל ביום הבישול הוא
עדה שלמה הנשכבת בהערצה סביב הסיר,
ופולטת בשארית הכוחות מילה יהירה

החלק הכי חשוב הוא בחירת ותפוחי-
האדמה. אלה חייבים ;להיות ׳ללא טיפת
איחסון במקרר. לא להשתמש בבטטות.
בטיגון, כל הוויטמינים, להוציא ויטמין
,0נשארים עטופים, בשמן ואינם נמסים.
חותכים תפוחי־זאדמה קלופים לקוביות
יפות של שני ס״מ, בעזרת זזותכן גלי
(להשיג, בסופר סל ,׳בסינית הפטנטים).
שמים אותם ׳בסיר עם ישמן עמוק, ומטגנים
כמו צ׳יפס.
חשוב מאוד להוציא אותם מהשמן לפגי
שהם משחימים מאד ומאבדים את כל
העסיסיות ׳והלחות. כאשר הם מזהיבים
,מוציאים, ושופכים אותם לתוך סיר נקי.
וכאן מתחיל סוד הטעם המשגע. ובוזקים
עליהם שפע פטרוסלינון ולא רטוב (פטרוזיליה
רטובה ׳נדבקת ואינה מתערבבת
היטב) .הכמות היא: כ־ 20 גיבעולים
ספורים מה״גזעים״) שנקצצו גס עד ה-
גיבעולים החלקים שאותם זורקים לפח.
,בעדך עשירה גרם גטו. קצת פחות מחצי
כפית מלח, כפית גדושה אבקת שום, וכפית
גדושה גרגירי קיטל שלמים.
כל הסוד הוא בעירבוב נכון של צירוף
התבלינים. כמות התבלינים ׳מתייחסת לחצי

הדליקו בינתיים מדורות קטנות תחת
הפלטות, ועם אדי ניחוחות הפרעסן התנדפה
טיפת ׳תשומת הלב האחרונה של
כבוד העיתונות. כאשר הגיע תורו של מר
רודה קוסטר, מהנהלת המלון לנאום,
ותחת זאת הזמין את הקהיל לאכול, געו
כולם כבכי של הכרת־תוידה. עריפה פאי
סיבית התגודדה מייד, ומילאה את הצל-
חות בתבשילי־תפוחי-אדמה מסובכים
רטבים עשירים ניגרו מזוויות הפח, הוכחה
צרופה •לטענות המרצים בדבר דלות הק-
ליריות ש׳בקרטיושקיעס. בטח, תפוחי-אדמה
מבושלים נטו לא משמינים — אבל מי
מטורף לאכול אותם נ טוי
מדע שלם התפתח סביב העסק, והדי
שבבים, מעניינים :
100 גרם תפו״א מבושלים מכילים 84
קלוריות, וזד, באמת כלום בייחוד אם
שמים אותם בתחרות ליד פרומודלזזם בי-
גוניות ( 105 קלוריות) או בוס אורז (180
ק .),ואם עוד דואגים להוסיף להם מלח,
זה אכיל בהחלט.
עובדה מרתקת היא, כי מסע הברזל
שמקורו מן הצומח בתוך גוף האדם,
כמעט •שאינו משאיר עקיבות. הבחור 1פ־לט
ערירי בשם שנכנס. המצב !משתנה כאשר
הוא מריח בסביבה חלבונים בעלי
ערך ביולוגי גבוה, וחומצות אמיגו הבאות
מן החי. עם הפרטנרים האלה הוא
מייד נקשר לחיים ולמוות באשר יילכו
יילד, ובאשר ייספגו ייספג. תפוהי-האדמד״
יוצא מן הכלל במובן זה. למרות שהוא
צימחי, ייש בו כל חומצות האמינו ההכרחיות
לבניין הגוף, אשר מסוגלות לק שור
את הברזל הסורר ולגרות בכך את
ספיגתו האופטימלית.
׳ בפקעיות הללו מצויים מלחיי אשלגן בכמויות
אדירות, זרחן, סידן, חלבונים
מעולים, ברזל קליט, וויטמיני בי וסי.
המשקיע הנבון יתן דעתו על האוצרות
הבלומים, .תפוודהאדמה הוא חיה בייש נית!
,וראוי לשמור אותו במקום אפלולי,
מאוורר, צונן ובעטיפות ׳נייר (לא פלסטיק,
,ולו גם מחורר) .אור המנשק את התפור,
גורם לד,רקתו. החומר •הירוק הוא רעל
סולנין, טעמו מר, והוא אסור באכילה.
טעם מיתקיתק טעים אפשר לקבל על־ידי
איכסון התפורים במקרר למשך שבועיים.
בהשפעת הקור הופך העמילן לסוכר, אך
יש להשתמש בו מייד. המתנה של אותם

לחולצה המועדפת על המותק, שהכלב
לעס אותה ועוד לפני שזינבו בו עם המטאטא
הספיק להטביע בה את יכל שיניו
לנצח — מה דינה? פח־זבל? מסירה
׳לאימוץ י מה פיתאום ! הן מדובר בחול צה
מועדפת אשר, כמו מוצץ מועדף, אין
זורקים יעיד שהיא מתפוררת בריקבון
טבעי: וגם אז, שמים את השיירים בשקית
— לזיכרון עולם.
מה עושים? רוקמים על הקרע מונו־גרמה,
פרח, זרזיף עיגולים קטנים, או פל

טלאי של נייר־הפלא
ציור אחד שיסווה ויכסה אותו בהצלחה.
אלא שהקרע הוא קרע, וקשה לרקום עליו.
או: ,אז יש פטנט. רצים לחנות סידקית
וקונים הוט ריקמה בצבע זהה לגוון הדו מיננטי
של הבד, להשגת אפקט מעודן.
כמה ימים בטמם׳ רגילה הופכת את הסוכר
שוב לעמ״לן.
ובישול במים קרים ממיס מה תפודים
את המינרלים, ולכן טובה שיטה זו ירק
להכנת מרקים. רצוי לבשל תפודים בקליפתם,
כי ד,יא ׳מונעת יציאת ׳חומרי מזון
מהפקעת .׳תפודים הבאים מאיסום מאבדים
חלק ניכר מודטמיני בי וסי. אך המינרלים
שבהם אינם נפגמים. מזהים אותם
על־פי החבורות שעליהם היוצרות גלדים
עבים כד,ים, ולפי חוסר הברק של קלי-
כהים, ולפי חוסר הברק של קליפתם.

בריאות

הסדרת

עיסו נוטננמית
חברתי הקטנה הימה מהלכת ימים של מים
כמו מחסן נייד. העצירות הכרונית
שלה הסבה לה ספל בל־יתואר. אצל כל
הרופאים כבר ביקרה, ואת כל התרופות
כבר ניסתה — ׳לפני שהגיעה אל רופא
קטן ולא יומרני שיל קופודזזו׳לים.
הלה יעץ לה לשתות כף אחת ש מן
פראפין, שילוש פעמים ביום, במשך
שבוע אחד ;בלבד, לשם הסדרה טוטאלית
של העיכול.
מאז — אין הברתי מעזה לצאת לרחוב
בלי בול-עץ קטן תחת ידיה.
ובכל פעם שהיא מזכירה את הסיפור —
חוטף כול העץ המיסבן תיפופים ׳;נמרצים
נגד עין הרע.
אומר דרשני, לא?
מוכרים נייר זה גם בלי הדבק, לייצוב
במו כן קונים נ יי ירפריזלין בצבע
לבן או שחור.
זהו נייר סינתטי דקיק מייוחד, שצירו
מרוח בדבק הנצמד לבד רק בגיהוץ.
מכפילות, ולכן צריך לדרוש אותו עם דבק.
• 1מציירים את הציור הנבחר על
דף נייר לבן.
• משהושלם הציור, שמים פיסה קטנה
פריזלין מתחת, כשחלקו החלק כלפי
מעלה .׳עוברים על קווי המיתאר בלחיצה..
כדאי לעבוד על מישטח פורמייקה קשה,
אשר יהווה התנגדות לפריזלין הדך ויעזור
בכך להטבעת הציור.
• 1בעזרת מיספריים קטנים מחודדים
וחדים גוזרים באופן מדוייק.
• 1ישמיט את הבגד הקרוע על קרש
הגיהוץ, קובעים את ציור הפריזלין הגזור
ישר ותואם, כשהדבק כמובן פונה כלפי
הבד! ,ולוחצים כימה פעמים עם ׳מגהץ הם.
אם יש ספק קל שבקלים, מגהצים מעל
סמרטוט, כדי לא לפגום בבד. זהו.
#1רוקמים על זה בריקמה מלאה, כש הציוד
המודבק משמש גבול נהדר לקוד
הרייקמה. אין אפשרות להשאיר ;נייר זה
מודבק כפי שהוא, שכן הדביק יורד בביבי-
סות. רצוי ׳להיעזר בטבעת ריק׳מה הנד
מתחה את חבר (להשיג בחנויות סידקית,
ריקמה, סריגה ומימכד מכונות תפירה).
גם כתמים שאינם יורדים אפשר להסוות
בצורה זו, עם נייר־הפלא הנדבק. זו,
בערך, כיל האינפורמציה הדרושה לך
עיבור תואר מוסמכת במציילנות.

פטנטים גראי־החום
1:0וטובת המורים

סוד מיקצועי אפילו לחובבים
תפוחי־מקולפות
קילו
קוביות
אדמה, שהן בערך, ארבעה תפודים בינו ניים.
מרירות, אפילו זעירה, הורסת את
הטעם. זהו. מכסים את סיר התפורים המתובלים,
ומחזירים אותו בצירוף שתי בפות
שמן שפופות מלמעלה, לדקה אחת על

האש. החום יגרום לכל הטעמים להתערבב.
אין
צורך לאכול את זה חם. פושר זה
אפילו יותר טעים, אבל כפי שאני חושדת
הדיח׳״ יזעיק את בולם למיטבח, ורותח
ככל ׳שזה יהיה, הכל ייחטף בדקה.

החבריה בזמני היו כ״שרוניים נורא.
את כל סודות הדרור הם יידעו. החל מהתקפות:
עווית בילתי-נישכחות מול עיניה
הנדהמות של המורה; ,ועד לטיפול קדח תני
בצ׳־פצ״ק המדחום, בעזרת אגודל
!ואצבע, כשגניה האחות לא היתה מסתכלת.
אלא שנגיד. למדה את העסק והחלה
מסתכלת בשבע עיניים.
שיפשוף פנימי נמרץ עם הלשון בכלל
לא נתן אותן התוצאות. נותר אז רק
לבלוע לפני כן גירים. החום היה עולה
תוך עשרים דקות כמו אש, ומחזיק מעמד
כעשר דקות. היו אלו עשר דקות היס טריות
ביותר, שכן במהלכן צריך היה
לאתר את גניה — לפני שהקסם גז.
וובכן, כל החוכמות הללו התיישנו בן־
לילה, עם המצאת גלאי-החום המשווק
בימים אלד. בבתי המירקחת. זוז־,י ׳לוחית
פלסטית קטנה !וגמישה, המוצמדת למצח
ומורה תוך שניות על חום — או על
היעדרו. המורה האכזר צריך רק להצ מיד
לוחית זו אל מצה הקליינט המפרפר,
להמתין עישר דקות, ולהצמיד שוב.
מובטח לו שאפילו זוללי הגידים לא
יימלטו מהמסננית שלו.
טוב יעשה מישדר החינוך אם ינקוט
צעדים נגד נחשול תחלואי הבטן, הצפוי
עקב הדברת מגפת החום.

תדיראז יותר כדאי אלה מוצרי תדיראן המשתתפים במבצע:
*מקרר ההצלחה ־ תדיראן 400
*מכונת כביסה סימנם ־ שיווק, אחריות
ושרות תדיראן
*מזגן תדיראן
*טלוויזיה
*מקפיא ביתי
מזגן תדיראן
החל מ־ 3 8 0ל״י לחודש

מקלט טלויזיה
החל מ4 5 4 -ל״י לחודש

תדיראן־ לקראתכם
תדיראן באה לקראתכם ומאפשרת לכם לרכוש מהמוצרים
האלה לדוגמא: תמורת תשלום ראשון ש? 1החל מ־ ־ 3,500.ל״י,
את היתרה תשלמו ב־ 12 או ב־ 24 תשלומים שווים(החל מ־400
ל״י לחודש) ,והמוצר שלכם( ,פרטים בהסכם הקנייה גופו)

כיצד אתם מרוויחים כסף בקניית
מוצרי תדיראן?
בשנה האחרונה התייקרו מוצרי החשמל בארץ בעשרות
אחוזים. בתכנית ״כדאי יותר תדיראן״ ניתן לכם להבטיח
את מחירו הנוכחי של המוצר על־ידי תשלום 1/3ממחירו
היום. אם מכל סיבה שהיא תרצו להחזיר את המוצר, מאפשרת.
לכם תדיראן להחזירו ולקבל את סכום הקרן בחזרה
בתוספת של ( .5096 פרטים בהסכם הקנייהגופו)

מדוע כדאי יותר תדיראן?
אם תקנו את מוצר תדיראן החודש (עד 31 בדצמבר) תהיו
זכאים להשתתף במבצע שיא תדיראן, בו יוגרל פרס של
50,000ל־י במזומנים בין רוכשי מוצרי תדיראן. כן יוגרלו
20 טיסות לאירופה. בנוסף לכך תקבלו עם קנייתכם שובר
הנחה של 5096 לטיסה בקו ת־א־אילת־ת־יא,

תדיראן לזוגות צעירים!
תכנית ״כדאי יותר תדיראך נותנת לזוגות הצעירים את
ההזדמנות והאפשרות היחידה לרכוש לעצמם את מוצרי
הבית הנחוצים. מבצע ״כדאי יותר תדיראן״ מבטיח מפני
עליות מחירים ומאפשר לקבל את מוצרי תדיראן תמורת
תשלום ראשון קטן, יחסית.
מקפיא ביתי תדיראן

מכעת כביסה סימנם

מקרר תדיראן 400

להשיג בסניפי תדיראן ובחנויות המובחרות.

תלא בי ב: ק ר לי ב ך . 27ט ל 285151 .׳ ת ש לי ם: ש מ אי . 9ט ד 234867
חי פ ה. בבר מ אי ר הו ף , 5טל . 539292 .באר -שבט: הדסה , 22 טל. .36565 .

העולם הזה 2101

והגידה יורק מאזן ״בנק לאומי לישראל״ האמריקאי לסוף יוני מגלה, מבלי לתת הסברים,
כי הבנק סבל הפסדים כבדים. בהתאם לפירסום היה גידול של ס/ס 50 במאזן, שהגיע
למיליארד דולר לעומת 730 מיליון דולר ביוני .1976 אבל סעיף הרווח הלא־מחולק
ירד מ־ 2.9מיליון דולר בשנה שעברה ל־ 2.75 מיליון השנה.
סעיפים מעוררי־שאלה הם ״ניכוי הכנסות שלא הורווחו על הלואות״ ( 4מיליון
דולר השנה לעומת 1.4מיליון אשתקד) ו״ניכוי הפרשות להפסדים אפשריים על
הלואות״ ( 3.4מיליון דולר השנה לעומת 3מיליון דולר אשתקד).

..המיזוח׳ מג״ס
10 מיליון דולר
״בנק המזרחי״ יגייס בתחילת 1978
שטרי״הון דולריים ב״ 10 מיליון דולר.
מנכ״ל הבנק אהרון מאיר חתם
לאחרונה על חוזים להקמת חברה ב-
לוכסמבורג שתיקרא ״בנק המזרחי
אינטרנשיונאל״ ושתנפיק את השטרות
שייסחרו בבורסה של לוכסמבורג.

ה פי ק צי השל
ייצוא הי הלו מי ם
כל פיחות חושף טפח נוסף מעל ה הונאה
הקרויה: הכנסות מייצוא היהלומים.
זהו ענף הייצוא היחיד בו משלמים
למדינה ערך־מוסף לפי הסכם פיקטיבי
ולא לפי מחירם האמיתי של היהלומים.
כן צוברים היהלומנים מדי שנה מאות
מיליוני לירות בצורת הכנסות שחורות
בחו״ל, ומעבירים לאוצר רק את הערך
המוסף עליו הוסכם.
בענף זה התפתח מסחר בהתחייבויות
ייצוא. יבואן יהלומים שהביא, לדוגמה,
יהלומים גולמיים במאה דלר, כאשר ה

..קמפאר
מ שג שגת

חברת ״קמפארי״ למחנאות ולנופש,

של הישראלי לשעבר גבריאל בנצ׳אר,
משגשגת באנגליה. מכירות החברה לשנת
המאזן המסתיימת במאי הגיעו
ל 13.4-מיליון ליש״ט — גידול בסך
של 4מיליון ליש״ט. הרווח לפני המס
הגיע ל־ 1.6מיליון לירות אנגליות, לעומת
886 אלף בשנה שעברה.

מנהל• כנצ׳ר
כסף נזמחנאות־^
״קמפארי״ נוסדה על-ידי בנצ׳אר
לפני עשר שנים ולפני חמש שנים נרשמה
בבורסה של לונדון.
בנצ׳אר מסר כי בכוונתו להרחיב
במידה ניכרת את עסקי החברה באירופה,
שבה משגשגת תעשיית המחנאות
והנופש. באחרונה החלה החברה סוח רת
גם עם ישראל.

ערך המוסף הפיקטיבי שנקבע להם הוא
* , 20 חייב להמציא למשרד התעשיה,
המסחר והתיירות הוכחה כי ייצא יהלומים
מלוטשים ב־ 120 דולר (מחיר יהלומי
הגלם בתוספת הערך המוסף מעיבודם
בישראל כפי שחושב על־ידי הממשלה.
ההפרשים בין מחיר הקניה למחיר בתוספת
הערך המוסף הוא התחייבות ה ייצוא
של היהלומן. במשך הזמן התפתח
מסחר בקבלות על מסירת התחייבויות
יצוא כאלה, ומחירן בשער החופשי היה
כשבעים אגורות לכל דולר של התחייבות
יצוא. מחיר זה מקביל בדרך כלל להפרש
שבין מחיר הדולר הרשמי למחיר הדולר
השחור.
כל פיחות מותיר בידי היהלומנים גם
קבלות על תשלום התחייבויות האלה
וגם חוב של התחייבויות מסוג זה. גם
אחרי המהפך האחרון נתפסו יהלומנים
עם במות עודפת גדולה של קבלות על
תשלום התחייבויות ייצוא. הם דורשים כי
הממשלה תקנה מהם כל דולר התחייבות
ב 2.1-לירות והם ישלמו על כך מס בשיעור
של *.40
הפרופסור ודירת הטכניון
זוכרים את פרשת הדירה שקיבל משה
זנבר, מי שהיה נגיד בנק ישראל, מן הבנק
לפיתוח התעשיה ! פרשה דומה נידונה
עתה בבית״המשפט המחוזי בחיפה (תיק
עירעור מס־הכנסה.)20/76 ,
פרופסור זאב רזניק היה מרצה בטכניון
בחיפה. הוא התגורר בדירת־שרות
של הטכניון, כשוכר בתנאי שכירות סינד
ליים. כעבור שנים העביר הטכניון את
הדירה לבעלותו של הפרופסור במחיר
הנמוך ב 81-אלף לירות ממחירי השוק.
פקיד השומה ראה בהפרש המחיר קצובה
!החייבת במס (על־פי סעיף )2( 2לכן
הוסיף את ההפרש להכנסתו של רזניק
החייבת במס.
פרופסור רזניק עירער על כך וטען, כי
על-ידי רכישת הדירה ויתר על זכותו,
שחיתה !מעוגנת בחוזה־עבודה, לשכור את
הדירה בתנאי שכירות סימליים. ויתור זה
היה לדבריו ויתור על נכס־הון שהתמורה
עבורו היתה הכנסה הונית ולא הכנסת-
פירות.
בית-המשפט קבע, כי גם השכרת הדירה
בתנאי שכירות סימליים היא קצובה
החייבת במס, ובאמצעות המחיר הנמוך
של הדירה פרע הטכניון מראש, אחת
ולתמיד, את ההטבה שבאספקת דיור זול
למשך יתרת תקופת העסקתו של רזניק.
תשלום זה הוא כמו תשלוס-מראש של
חלק משכרו של העובד, כל עוד נמשכים
יחסי עובד ומעביד. הוא דומה להטבה
ישל הענקת דיור זול לעובד. לכן דחה
*בית־המשפט את טענות רזניק וקבע, כי
ההפרש שבין מחיר השוק של הדירה לבין
המחיר ששולם הינו קצובה החייבת במס
מצד העובד.

תסיוה נאנגריה
נגד״אולבאני טווס
מישטרת בריטניה ואיטליה חוקרות
את התמוטטות חברת־הנסיעות ״אול-
באני טורס אינטרנשיונאל״ ,מאוכס-
פורד סטריט בלונדון. החברה התמוטטה
בגלל חובות בסך 724 אלף לירות
אנגליות. היא פעלה גם בישראל, באמצעות
חברה משותפת עם ״אגד״ ,והיה
לה סניף בתל״אביב.
בפגישת נושים עם כונס־הנכסים ה נכסים
הרישמי הבריטי, שנערכה לפני
כמה ימים, נמסר לנושים כי כמה ממנהלי
החברה עצורים עתה באיטליה ובצרפת.
החקירה מתרכזת בעיקר בשיטות מכי רת
הכרטיסים מחוץ לבריטניה. החוק רים
בודקים אם בוצעו עבירות על
החוק תוך כדי מכירות אלה.

הקלה בוזי דו ח.
יריד ה ב רי בי ת

מנכ״ל מאיר
פריצה לאירופה

חבר ה חד ש ה למס המפיק אלכט מסיס, המנהל את
עסקי הסרטים שלו בניו־יורק, הקים חברה
חדשה בשם ״ישראל — שירותים
להפקת סרטי קולנוע״ .את מניותיו ב־
״ישראפילם״ מכר לשותפיו צבי שפיל־

מן ושלמה מוגרבי.

בשלוש השנים האחרונות בהן פעיל
מסיס בניו־יורק הוא הפיק בארץ סרטים
ביותר מ־ 1.5מיליון דולר. בין ההפקות:
״מכירה כללית״ (האחים וורנר) ,״סימן
לידה״ (פוקס) ו״משוגע״ (לרשתות טלוויזיה
גרמניות ואמריקאיות) .עתה הוא
מפיק את ״החליל השקט״ ,בהשקעה של
500 אלף דולר, בכיכובו של דיוויד קא•
ראדין. המפיק הוא סנדי הווארד.
מטיס העביר ל״ישראפילם״ חוזי הפקה
בעוד מיליון דולר לשנה הקרובה, בעיקר
לסרטים ״סימן לידה מס׳ 2״ עבור פוקס
ולסרט ״פילבי״ עבור המפיק הבריטי בן
פיש, בכיכובו של רוברט שאו.
החברה החדשה ״ישראם״ תפיק בשנת
1978 סרט עלילתי על חיי אלגרט
איינשטיין בהשקעה של 2מיליון
דולר; סידרה בת 6שעות לסי־בי״אס,
בהשקעה של 4מיליון דולר, על נבחרת
המחץ לפי ספרו של טיינאן וסרט מוסיקאלי
בהשקעה של 6מיליון דולר.
מסיס הוא המפיק הלא״אמריקאי הראשון
שקיבל חוזה הפקה גדול עבור
סידרה בטלוויזיה האמריקאית המיועדת
לשידור בשעות השיא, בין תשע לעשר
בלילה. במקביל להפקת הסידרה יפיק
טסיס עוד סרט בן 100 דקות, ובידו
אופציה לסידרה נוספת לסי-בי-אס, באורך
של 26 שעות.

שלח -
מ״נלל״ ל״אדיהו׳
יחזקאל שלח, שהיה מנהל חטיבת
הסחר בקונצרן ״כלל״ ,עובר לחברת ה ביטוח
״אליהו״ ,לתפקיד ניהולי בכיר.
פרישתו של שלח מוסברת על רקע אי-
שביעות רצון של עובדים בכירים ב״כלל״
נוכח רכישות ותימרונים שביצע המנכ״ל
אהרון דוברת במניות החברה.

שערי הריבית החופשית ללקוחות בבנקים
ירדו מ 38 מראש ל־/0י 35 מראש.
הירידה מוסברת בכמה הקלות שאושרו
על-ידי הוועדה המייעצת של בנק ישראל.
עד כה נהג בנק ישראל לקנוס את הבנקים
על חריגות בנזילות תוך השוואה
של חודש לחודש. עתה תיעשה ההשוואה
לפי ממוצע של 3חודשים ותינתן לבנק
אפשרויי לתמרן בעודפי־גרעוגות.
הקלה נוספת: עד כה חייבו הבנקים
להלוות כספים שקיבלו בהצמדה רק
בצורה של הלוואות מוצמדות. עתה יורשו
לתת גם הלוואות לא מוצמדות מכספי
פקדונות מוצמדים. הכוונה בעיקר לכספי
תוכניות חיסכון, מהם יכולים הבנקים
להלוות לשימושם החופשי מ/״.17

ע>ס7ן> הסרט>ם
של בגין
ראש ממשלת״ישראל נפגש באחרונה
עם מכס יונגשטיין, שנקבע כיועץ
הליכוד לענייני סרטים. יונגשטיין קיבל
את הסכמתו של מנחם בגין לבחירת
הסרט ״כנפי האש״ ,בו יככב רוברט
מיצ׳אם, כסרט הייצוג לחגיגות השלושים
של המדינה. ראש הממשלה נפגש
גם עם המפיק אוטו פרמינגר שהגיע
ארצה כדי לבחון את ההכנות להפקת
האוטוביוגרפיה של משה דיין.

המצרים מפתזדם
את איחר הפירמידות
מצריים החלה בפיתוח אתר תיירות
באיזור הפירמידות, בו מושקעים 490
מיליון דולר. ההשקעווך הן של חברות
בנייה מצריות וערביות ושל חברה הרשומה
בהונג״קונג בשם ״סאוטרן פסיפיק
פרופארטי״ .בשלב הראשון מושקעים 8.5
מיליון דולר במערכת תשתית, שתכלול
מי־שתיה, כבישים, מגרשי גולף ומלון
גדול (ראשון מתוך חמישה מלונות שב־תיכנון).

סדרים
מוודים במכס
כל החוזר מחו״ל ורוצה להצהיר במכס
על חפצים שהביא עימו, נתקל בתופעה
מוזרה: במסלול הירוק, המיועד
למעבר לאלה שאין להם על מה להצהיר,
עובדים 4—5מוכסים, ואילו במסלול
האדום, המיועד לאלה שיש להם על מה
להצהיר, עובד מוכס אחד בלבד.
התוצאה: במסלול האדום יש תור
ארוך וצריך להמתין שעה ארוכה עד
שהמוכס יתפנה לבדוק איי מיטענם של
המצהירים. נדמה, כאילו הנהלת המכס
מעוניינת לעודד אזרחים ותיירים שיעברו
במסלול הירוק ולא יצהירו מרצונם על
חפצים החייבים במכס.

קולנוע

ימים חופ שיים
ב שנה
טמפון או־בה, הטמפון הקטן הנוח והבטוח ביותר
בעולם נותן לו הרגשה משוחררת וחפשית,
365 ימים בשנה.
תוכלי ללבוש מכנסונים קצרים והדוקים,
חצאית מיני, או ביקיני. תוכלי לרקוד, לטייל,
לטבול באמבט ולרחוץ בים בבטחון מלא.
טמפון . 1>.ס קטן משפתון ולכן קל ונוח
לשאתו בארנק.

סמפוני. נ 0 .1בעלי כושר ספיגה ענק —
הטוב בעולם ; להשיג ב 3:גדלים ;
נורמל: למרבית הנשים
אקסטירה: לנשים עם דימום רב.
והחידוש העולמי האחרון !
טמפוני מיני לנערות, לבתולות
ולנשים עם דימום מועט.

סרטי ם
חו שניות ר א שונ ה
כל הצגה של סרט איכות בארץ מלווה
בפיירפוירים ובהיסוסים, בח־רח־רי חרדה ו־בתיסכולי
חרטה. האם ״בוא הקהל לראות
יא1נ הסרט ,׳למרות שאינו מיועד לדב״לים י
׳ואם יבוא, האם כדאי להסיק מסקנות ולהביא
עוד אחד כזה? או ׳שמא מוטב
לברך על המציאה החד־פעמית, ולא ליהת־גירות
יותר מדי בשטן?
פרישה זו חוזרת על עצימה פעמים אח דות
בשינה, ואין כמעט סרט ׳איכות ־שאינו
ממתין כימה ׳חודשים ׳טובים עד שהמפיץ
ובתי־הקולנוע מצליחים להשתכנע, בי אין
מנוס מעשיית הצעד הגורלי ומהיעלאת׳ו
על המסך. קריאת העורב אף הוא אינו
ווצא־דיופן ומבחינה זאת. הסרט זיכה את
ספרד בפרס, בפסטיבאל הסרטים של קאן
בשנת ,1976׳כלומר לפני ישנה וחצי. בימאי
הסרט, קאירלוס סאורה הוא, לדעת הכיל,
הדמות הבולטת ביותר שיש היום לקולנוע
הספרדי. והפיזמון שמלווה את הסרט, קי
אתה הולך, היה ללהיט במרבית ארציות
אירופה וסייע להצלחה המיסחדית הניכרת
של הסרט ישם.
ובכל זאת, הסרט נמצא ׳בארץ כביר חוד־

קצות אצבעותיו, ותופר שוב ושוב בתוך
המעמד הבינוני ישם, המעמד שהוא ׳מכיר
מקירוב מאד (הוא היה מהנדס לפני שהפך
במאי־קולנוע) .תוך כדי סיפורים שהופכים׳
מסרט לסרט, מורכבים ומסובכים יו־תר,
הוא נוגע לא רק בהיבטים הפסיכולוגיים
של המעמד הזה, אילא גם כמצב ההברתי
והפוליטי של המדינה. כל זה, סמר
בן ,׳מתחת ליפני השטח. כי קריאת העורב
׳נעשה עדיין בתקופת פראנקו, כאשר ״אנח נו
הספרדים דאגנו להשאיר, בבל תסריט
שהגשנו לאישור ,׳נקודות מעורפלות רביות
ככל האפשר, כדי שניתן יהיה להגניב
בהן, אחר־כך, את הדברים המעיקים על
ליבינו.״
ואכן, קריאת העורב מבלבל את הצופים
בראש־ובראשיונה יבמיבנה שלו. הסרט מתרחש
בעת־ובעונדראחת בשלושה מישורים :
ההווה, שבו היה אנה הילדה עם שתי
אחיותיה וסבתה ,׳תהית השגחת אחותה־אמה
אחרי שהתייתמה מהוריה. העבר, כפי
שהוא משתקף בעיני יאנה, שהעריצה את
אימה ׳וראתה באביה את מקור ייסוריה של
האם. והעתיד, אותו זמן שאנה !תהיה בו
ביבר מבוגרת ון זוכל להשקיף במידה מסויי־מת
של אובייקטיוויות על ילדותה. וכדי
1לסבך את הפרשה עוד קצת, צריך להוסיף
שיחלק נכבד מזיכרונותיה של אנה הילדה
הם דיימייונוית ׳שווא, ואת דמוית אנה המבוג־

הדש ! אריזה חסכונית של 40 טמפונים +ש׳
ארנקון פלסטי לנשיאת נ טמפונים בארנק

אלעזר נשות /פירסומאים

אנה טורנט וג׳רדדין צ׳אפלין כ״קדי׳את ׳העורג״
הערצה עיוורת לאם
שים רבים ודק עתר, הוא עומד ׳לצאת
המחסן אל הבד. זאת, בתנאי שבעלי הקול-
ינוע — המיואשים מגובה היטלי העינוגים
על הכרטיסים שהם מוכרים — לא יכריזו
לפני־בן שבייתה.

קצר 11ת

עברית י/1וא1
אנגלית

תלמדו בהצלחה מובטחת ב״אולפן גרג״ (בר־קמא)

תל־אביב: ה ד וייצמן ,22 טל.254826 .
חיפה נ בי״ם ״במעלה״ ,שמריהו לוין ,30 טל.664922 .
קורם חדש של חודש אחד נפתח ב־ .14.12.77נאלגזור !

או־־ומווקירותר
מוי דלתות

רובקס

המתנה השימושית ביותר

חפירה כמעמיד. אם אבן יוצג הסרט,
תהיה לקהל הישראלי ההזדמנות להתוודע
אל אחד היוצרים המעניינים ביותר הפועלים
היזם בשדה האמנות השביעית. חמישה
מסרטיו ייצגו: את ארצו בשנים האח רונות
בפסטיבאל קאן ,׳והוא אחד מאותם
יחידי סגולה שרוקמים על המסך עולם
מגובש, החוזר מסרט לסרט. זהו עולם שבו
יאפשר לזהות את המרכיבים, ואת יד הבמאי
המניע אותם כדי להעביר את כוונו־תיו
לצופה.
״ימה שמעניין אותי במייוחד במעמד הבורגני
בספרד, הוא הניגודים החריפים המתגלים
בו: .אנו חיים בארץ המתפתחת
במהירות מבחינה טכנולוגית, הטכנוקרטים
הפכו שיכביד. בעלת מישקל רב, יאבל מבחינה
ריג׳שית אנחנו עדיין חיים !בימיי-
הביניים. איש לא העז ׳להטיל ספק במושגים
המקודשים של המשפחה, של האם
שכל ייעודה הוא ׳לגדל אתיילדיה, של הגבר
המשמש ראש המישפחה והאחראי היחיד
לקיומה.״
דברים אליה אמר סאורה ׳לפניי עשר שבים,
אבל הם הולמים בבל את קריאת העורב
׳שהוא בן שנתיים בלבד. הוא ספררי עד

ימן רת ואימה של אנה הקטנה מגלמת איותה
השחקנית, ג׳רלדין צ׳פלין, שבחייה הפר־טייס
היא בת־זוגו של הבמאי סאורה ומשתפת
עימו פעולה בעיצוב תסריטיו.
זכות כניסה. בעזרת ילדה המדהימה
בעוצמת ההבעה שלה, אנה טורינט, היודר
סאורה ליתוד עולם הילדות הספרדי, איל
התערובת המוזרה של דחפי חושניות רא־
׳שיונים, של הערצה עיוורת לאם החיה על
יתקן של קדושה מעונה, את ההתעסקות
הממתימדת עם המוות !ועם אפשרות ההתאבדות.
היא טועמת מאבקה שאין רעילה
מימנה. היא מדמיינת את עצמה קופצת
מגג של בית. מצד שני היא מיניקה בובה
והוזה בהקיץ שהיא נושכת את פיטמתה.
היא מבקשת לראות את החזה החשוף של
העוזרת שופעת־האיברים. והיא חולמת ש-
דודתה, שתפסה את מקום האם שנפטרה
בייסורי-תופת ,׳תיענש ויתמות על שהעזה
להיכנס לנעלי הקדושה. ואילו האב, שלא
׳נהג באותה הקדושה כיאות: ,ראוי למוות
שבא עליו, המקושט בדמיונה של אנה
במעשה של ניאוף ובגידה.

אבל מעבר לסיפור האישי, כבמרבית
סרטיו ׳שיל מאורה, יאפשר למצוא תמונה
של החבירה הספרדית, ישיבה הפאשיזם אינו1
מישטר פוליטי בלבד, אלא צורת חיים
יממש. לגבר סותר הכל, ואין לאישה זבות
לערער על כך. עליה להישאר בבית, ל
טפל בילדים ולשאת את גורלה בשקט|.
אין זה מקרה שהאב הוא איש צבא^ ,ן ציו׳ן
העולם הזה 2101

נציג הכוה בשלטון המתהדר בזכויות ה־מיייוחרות.

אבל הנשים עצמן רחוקות מלהיות מאוח־דות.
הגבירות רודות במשרתות, פערי ה־
:מעמדות מבדילים היטב בין אלה שיש להם
ן !לבין אלה שאין להם, ומשום כך אין להם
כל זכות כניסה לתוך היי האמידים.
כוניואל זהיצ׳קוק. ומעל לכל, אפשר
למצוא כאן משל של גורל ספרד כולה•
הסבתא הישישה בביות, משותקת, נטו־לת
כושר-הד״בור, חיה בתוך תמונות העבר
ורוצה למות, מייצגת דור ספרדי שלם
שוויתר על זכותו להילחם. ההתנהגות של
המעמד הבורגני. ,ההיצמדות להירארכיה
1שבה כיל אחד צריך לדעת בדיוק את
;| מקומו ואת ׳תפקידו, הולמים להפליא את
הדור שהפך יאת הסדרים היומיומיים לפולחן
קטנוני, כדי שהתעסקות הקדחתנית בזו־ן
טות תשחרר אותם מן הצורך להרהר בעיקר.
ואילו הילדים, הדור החדש, גדלים
בשיינאה עמוקה להוריהם ובתערובת של
רחמים ודחייה מפני הישישים.
מה שמפליא, אצל סאורה, הוא העובדה
שהוא מצליח להפעיל את כל המישורים ב־סירטו
באותה מידה של יעילות. הוא תופס
גוונים עדינים של תגובות ילדותיות אצל
שלוש האחיות, ומבחין בהבדלים שבין
התגובות, התלויים בהבדלים בגילים• הוא
חולף בתנועת מצלמה אחת מעבר להווה
ומן ההווה •לעתיד וחזרה, מצליח ליצור
אווירה בחלוף המבט עיל-פני חדר אפלולי
׳בלילה. הוא לוכד את הפאשיזם הקטגוני
שיל יום יום בחיי דמויותיו, במבט אחד
של אשה, בעמידתו שיל גבר, בתנועודיד
חפוזה. ואם נכון שגדולתו שיל במאי מתג־ליית
ברגעים שבהם לא קורה דבר על
המסך, הדי מאורה הוא בהחלט במאי גדול.
כי מראה שיל גן עצי-פרי שבו רצות ה י׳
ילדות להנאתן, או של בריסה יריקה מ מים
,׳יוצרים אצל הצופה מייד הקבליות
רגשיות שמעיל ׳ומעבר לניתוח ההגיוני.
מוצר חדש .״מאז ומתמיד ראייתי את
עצמי כבנו הרוחני של בוניואל וכקרוב־מישפחה
של היצ׳קוק,״ טען פעם סאורה.
מבוניואל ירש את המבט הצונן החודר ל תוך
האדם וחושף את חוסר האונים שליו
מול הדחפים האפלים שבתוכו, את תערובת

מלודראכוה
ע ם חן
ב גי דו תקטנות (גורדון, תל-
אביב, צרפת) — מלודראמה קטנה
זו ,׳המעורבת בבמות לא מבוטלת
של חיוכים וחן ילדותי, מזכירה מבחינות רבות את הקולנוע
של ימים עברו, שלפעמים נדמה כי הלך כבר לעולמו:
סיפור פשוט, עשוי בחביבות, שאינו רוצה לומר יותר ממה
שרואים על המסך, אבל אי״אפשר לבוא אליו בטענות, כי
מה שרואים על המסך נחמד בהחלט.
זהו סיפור על אהבה חולפת בין נהג־משאית לסטודנ־טית
מתמרדת מעידן 68׳ .הם חיים יחד רק שנתיים ואחר־כך,
בדרך הטבע נפרדים. הילד שיצא מקשר זה גדל בבית
סבו וסבתו, הורי האב עד שזה מחליט, ביום בהיר אחד,
כעבור שנים, שהגיע הזמן לקחת את הנער עימו. קשיי
ההסתגלות של האב הרווק, שאינו יודע דבר על גידול
ילדים, ושל הילד שצמח חופשי בין שדות ואחו בכפר
ולפתע מוצא את עצמו נעול בין בתים ורחובות צרים,
מוצגים בהבנה וברגישות, לא מעט בשל כישרונם של ברנאר
פרסון (האב) ואיוו קודראי (הבן) .על כך יש להוסיף עוד
שני מרכיבים. כשנלקח הבן מן הכפר לעיר הופרד מחברתו־בנפש,
בת גילו, רוז. למזלו, היא נשלחת לפנימיה בעיר,
והוא עוזר לה להימלט מהשגחתן הקפדנית של הנזירות
המנהלות את הפנימיה. ולרומן־נעורים זה (שני הילדים
הם בגי עשר בערך) מצטרף היבט נוסף: הילד, שלא ראה
את אמו מאז עזבה את הבית, מצליח להתחקות אחר
עיקבותיה וגורם לכך שייאסר כדי שהיא תצטרך לבוא
לשחרר אותו. בכך הוא מחדש, שלא במתכוון (הוא רצה
למעשה להעניש את האם) ,את הגחלים הרדומות של

ת ד רי ך
חובה לראות:
תד־אכיב — תשוקה אפלה, הגבר
שאהב נשים, פנים אל פנים, קידמת עדן
ירושלים — שחק אותה, סס
חיפה — פנים אל. פנים

תל אביב
*׳**ן* תשוקה אפלה (צפון, צרפת)
— גבר מזדקן נופל קורבן לקסמיה
•של צעיריה ׳ספק־בתולד, ספק-זוגד״ הדוחה
ומפתה אותו בעת-יובעונה-אחת. סאטירה
מבריקה •של ליואיס ׳בינייואל על המין ה אנושי
שהוא עדיין קורבן לתשוקות גופו,
למרות יומירותקו הרוחניות.
***:הנכר שאהב נשים (סטודיו,
צרפת) — מהנדס מעיליה את זיכרונות כיל
אהבותיו על ספר. סרט שכולו ביטוי הערצה,
אהבה וחיבה למין הנשי, חתום במלוא
הרגישות והתיחכום של פרנסואה טריפו.

אלגרה וקודראי: גחלים רדומות
האהבה בין האב לאם׳ שנישאה בינתיים והפכה בורגנית
אמידה, מכובדת ומגונדרת. קאתרין אלגרה, בתה של סימון
סיניורה, רומזת בתפקיד זה כי משהו מן הנוכחות של
אמה מול המצלמה עבר אליה בירושה, וראוי לניצול.
אין ספק שכל אחד מן המרכיבים הללו יכול לשמש
חומר נרחב לסרט בזכות עצמו, אילו היה מישהו רוצה
באמת לרדת לעומק. אבל איוו אלגרה, במאי צרפתי מן
האסכולה הישנה, מסתפק בהצגת הסיפור. הוא עושה זאת
זאת היטב, ולא צריך לדרוש ממנו.יותר.

האדמה הטובה (פאר, אר־צות־הברית)
— סרט בן 40 שינה, המבוסס
על רומן רב־הצלחה של פרל באק, על
זיקתו של האיכר הסיני לאדמה. תמים
ורגשני בתיאור יחסי האנוש לפי קמי-
המידה המודרני, ובו בל התנופה הרומנטית
שרבים ומתגעגעים •אליה כיום, וכמה
סצסות־ראווה עוצרות ׳בשימה. עם פאול
מוני ולואיזה רייניר.

* * 0.000צ מיל מתחת למים
(תל־אביב, אוצות־הברית) — סירסו הישן
שיל וולט דיסני אולי איזנו מנצל כל מה
שיש בסיפירו של ז׳ול וורן, אבל זוהי
הרפתקה ׳חביבה מאד לנוער, עם קירק
דאגלס מזמר בתפקיד הראשי.

הנועזים כעור!?

האדיב

(אלנבי, ארצות הברית) — מילחמתון הומוריסטי,
עד כמה שזה בכלל אפשרי, על
קבוצת חיילים הנוטשת את החזית של
מילחמת העולם השנייה כדי לדאוג לאינטרסים
פרטיים. הוכחה לכך שחיילי כל
העולם דומים זה לזה יותר מכפי שהם
דומים למפקדיהם. עם קלינט איסטווד בתפקיד
הראשי.

* * ניקלאודיאץ (סינמה ,2ארצות
הברית) — חלוצי הקולנוע לומדים את
מיקצועם בסרט הזה של פיטר ביוגדנוביץ
שהוא מחווה למייסדי האומנות הקרובה ל-
ליבו. אמנם הבימוי במיקרה זה פחות כיש-
רוני מאשר באותם הסרטים שהוא מזכיר,
אכל שיחזור התקופה נעשה בידע, ובחיבה
רבה. עם ראיין אוניל וברט ריינולדם.
בתו שד ראיין (לימור, ארצות
הברית) — משולש אהבה באי אירי
צחיח. הסיפור הולד במקצת לאיבוד בתוך
הנופים עוצרי הנשימה המונצחים להפליא
במצלמתו של פרדי יאנג. הסערה, שלכד
הבמאי דיוויד לין לצורך הפרט הזה, היא
חוויה חד פעמית בקולנוע. לצד שרה
מיילס ורובוט מיצ׳ם מופיע גם ג׳ון מילט
שזכה לאוסקר על תפקיד המשנה של
אידיוט הכפר.

ירושלים
שחק אותה, סם (סמדר, אר־צות־הברית)
— וודי אלן, כמטורף לקולנוע
שמקבל שעורים רומנטיים ביחטיז עם
נשים מרוח הכוכב הנערץ עליו, האמפרי
ביוגארט. פרק מוקדם בסדרת סיפורי המועקה
המצחיקים שיל בני הכירו הגידול,
מתוצרת אלן.
* +ניו־יורק, ניו־יורק (מיטשל,
ארצות־הברית) — סיפור אהבה בין נגן-
סכסופון לזמרת, על רקע ניר־יורק שלאחר
מילחמית העולם השנייה. עיקר מעלתו שיל
הסרט בימה שהוא יכול להזכיר לצופים
המשוגעים לקולנוע ,׳ולא בימה ׳שהוא מגיש

להם.
+קו־הכם!? (אורנע, ארצות הברית)
— מותחן מצחיק על סוכנים חשאיים, על
ריגול, רצח ומיטתורין בתוך רכבת החוצה
את ארצות הברית לרוחבה. ג׳ון וילדר
וריצ׳ארד פרייאור אחראיים להצחקות. ג׳ין
קלייבורג היא הקשר הרומנטי וריצ׳ארד
קיל המיפלצתי מבשר כאן את האימה
המשעשעת שהוא עתיד להטיל בצילו של
ג׳יימס בונד.

אנה טורנט ב״קריאת העורב״
אפשרות של התאבדות
התשוקה האפלה ׳והמוות, את הפטישיזם
המשונה (בכל פעם שהילדה פותחת את
המקרר, יש שם צלחת גדולה עמוסה כר־עי־ותרנגולות)
.מהיצ׳קוק הוא שאל תנועות
מצלמה ארוסות ומסוגננות, כיישירון
לפרוט על ירגש האשמה של הצופה הנוטה
יתמיד להאמין באפשרות הקיום של הזדון
בזולת, משום שהוא ייודע עד כמה זה קיים
בתוכו, את היכולת ליצור מיסתורין על
המסך באמצעים פשוטים לכאורה.
מיה שיוצא מתערובת ישני אלה הוא מוצר
חדש, וייתכן מאד שבעוד שנים ידברו
על סאורה כפי שמדברים היום עיל היצ׳קוק
ועל בזניואל. יעז לו עוד זמן. הוא בסך-
הכל בן .45
העולם הזה 2101

חיפה

הילדה (אנה) והעוזרת (פלורינדה צ׳קו)
החזה החשוף ונעלי הקדושה

פנים אל פנים (רון, שוודיה)
— רופאה פסיכיאטרית מנסה להתאבד
לאחר שכל תיסכולי העבר מתווספים
לאכזבות האישיות והמיקצועיות של ההווה.
אינגמר ברגמן משתמש בסרט זת
בדימויים רבים שהופיעו אצלו בעבר, אולם
המישחק שהוא משיג מליב אולמן, בתפקיד
הראשי, ממשיך להיות תופעה שאין
דומה לה בקולנוע.

הנומת 40 אניו1סס
הנזקים הגדולים מתחילים תמיד בגלל האביזרים הקטנים:
מראה מקולקלת,מגב ל א תקין...
היום, רכבך יקר יותר מתמיד -שמור עליו! דאג לאביזרים
הקטנים כדי שישחרו עליך
מפני הנזקים הגדולים!!!
הוצאה קטנה אצלנו
תחסוך לו הוצ א ה גדולה.

אסנון 0ץ

* כים ו״ם לחושבים
שטיחים
* הדאות פנורחיות
אביזרי בטיחות
ח שענות-גב
אביזרי קישוט
חגבי שח שות

היבואן הגדול בארי^ לאביזרי רבב
חב חר בינלאוח׳ ענ ק
מחסן לחבירה סיטונאית
שיווק לחנויות ותחנות דלק
מחלקה לייעול והדרכה
לחנויות חדשות
הרכבת האביזרים בחקו ם

לרכב
ר 1דהרכבת ,4 - 6טלפמים 613412,614034 :
חניה על חשבוננו לכל קונה בחניוו אילון (*7אורך רח׳ הרכבת).

העולם הזה 2101

גיליון ״העולם הזה״ שיצא לאור לפכי 25 שנים כדיו?,
הקדיש כתכת־עכגן, ככותרת ״האמת מאחורי הווידוי״ ,למשפטי
פראג 1952 וללחצים המופעלים על הנאשמים להודות כמעשים
שלא עשו. אחד הנאשמים כמישפטים אלה היה מרדכי אורן,
ממנהיגי מפ״ם. המערכת ניתחה ככתכה את תהליד הפילוג
כתנועת העכודה כתוצאה ממישפט זה, ותיארה את הפילוג
בין מיטה סנה, מנהיג הסיעה השמאלית, לכין מאיר יערי. לסיקור
נרחב כחוכרת זו זכתה ירידת המתח החלוצי וכוח המשיכה של
תנועות הנוער החלוציות. הסיקור נעשה כמיסגרת מדור ה״נוער״,
שתיאר את ועידת התנועה המאוחדת.
השבוע לפני 25 שנים התפוצצה פצצה כמישרדי מערכת
״העולם הזה״ .פצצה זו, הראשונה כמניין ההתנקשויות בעורכי
השבועון החדירה ממד של אלימות ואי־סובלנות לעיתונות;
העברית. כמירוץ על בחירת הנשיא השני למדינת־ישראל, הערי־

כה מערכת השבועון את סיכוייו של יצחק בן־צבי להיבחר
למישרה הרמה. עורד מדור ״במרחב״ הציג את דיוקנו של רכחי
כמאל, קריין רדיו דמשק בעברית, שהתחנה כין יהודים בשכונת
״זכרון משה״ בירושלים, ולמד בין יהודים כבית־הספר ״אליאנס״.
כמאל שהיה תלמידו של ד״ר ישראל כן־זאכ ניצל את היכרותו
את היהודים בשידוריו הססגוניים ברדיו דמשק. השער האחורי
של הגיליון הוקדש ל״סיפור החודש״ מאת אברהם דסתור, תחת
הכותרת ״ליל החג״.
בשער הגיליון: אסיר פראג, מרדכי אורן.

פצצה במערכת..העולם הזה־ * חשבון השש הקומוניסט
של מפ׳ ם * שיר ה מ חת רת של חיים ג 1ו י

העם
?£או0!\/1ס ¥401$סעס
רק לעיתים רחוקות קורה שבלב רבבות
מנקרת באופן כמעט אוטומטי שאלה גדולה
אחת. השבוע קרה הדבר בישראל.
השאלה: מה קרה ל(חבר הכנסת) שמואל
מיקונים?
בשעתו נסע מיקוניס לייצג את מק״י
בוועידת המיפלגה הקומוניסטית הסובייטית
במוסקבה. לפני שבועיים הודיעו כי הוא
עומד לחזור בכל רגע. עד כה הוא לא חזר.
מיקונים הנהו (ואולי היה) מיספר 1של
המיפלגה הקומוניסטית הישראלית. בתפקידו
זה תיווך בין ישראל לבין צ׳כוסלו-

מאיו וילוו

בזה אחר זה רבו קימנים כי במקום
מאבק עם העולם הקומוניסטי תתרכז הממשלה
במאבק עם מפ״ם, ותשתדל להש תמש
בהזדמנות זו כדי לרוצץ את גול-
גלתה. חברי סיעת מפ״ם בוועד־הפועל
הציוני שמעו נאום מאלף, שהסביר מדוע
אין להם מקום בהנהגת התנועה הציונית
(ובקרנותיה, שהן בסים הפרנסה העיקרי
של מנגנוני כל המיפלגות בישראל).
אך גם המאבק עם מפ״ם לא היה שדה־קרב
עיקרי. החזית האמיתית עברה ה שבוע
בליבו של כל אדם ישראלי, בפעם
הראשונה אחרי חודשים רבים מאד. שוב
הקשיב האזרח לרדיו מתוך הירהור פנימי,
מתוך חשבון נפש. מאות אלפים קבעו
מחדש את יחסם האישי לברית־המועצות
ולתנועה הקומוניסטית העולמית. ורבבות
ישראלים, במפ״ם ומחוצה לה, שאלו

בימי מישפטי פראג של רודולף סלנסקי וחבריו ומרדכי אורן,
ממנהיגי מפ״ם ואיש קיבוץ מזרע, שנעצר בעת שליחות
בצ׳כוסלובקיה. מישפטים אלה היו הכרזת מילחמה גלויה מצד מוסקבה על הציונות ומדינת־ישראל.
וילנר, אז ממנהיגי מק״י, היה מהבודדים בארץ שהתייצבו לימין שופטי פראג.

פטרום :
עצמם את שאלתו של

פצצ 1ח
090־ 3

מחזור החיים השבועי של העיתון הגיע
לסיומו. כמה שעות לפני כן הופיע ברחובות
הגיליון השבועי. במישרדי מערכת
העולם הזה 5 ,חדרים השוכנים בקומת
הקרקע של בית־מגורים ברחוב גליקסון ,8
תל-אביב, וההומים לרוב ככוורת דבורים,
שרר משהו שהתקרב לשקט.
עד שעה 8בערב התקיימה התייעצות
מערכתית, נקבע הקו של הדו״ח המייוחד
על מרדכי אורן (ראה עמודים )3—7וחברי
המערכת יצאו מן המישרד, מוקדם מן
הרגיל בכל יום אחר בשבוע. כעבור חצי
שעה חזר דוש, עורך התבנית, ישב ליד
שולחן הציור, בפינה הדרומיודמזרחית של
המישרד, עילעל בתמונות מישפט פראג,
החל משרטט את רעיונותיו י לתבנית ה־דו״ח.
מעל לראשו היה החלון המסורג
הפתוח, הפונה דרומה, הנמצא כעשרים
סנטימטרים מעל לפני הקרקע בחוץ.
בחדר השני ישבה תמר תדמור, עורכת
מדור התשבצים, ועברה על מאות תשובות
הקוראים לתשבץ האחרון.
ע שן דלן. השעה התקרבה ל־.22.00
שקוע ברעיונותיו התהלך דוש בחדרו,
נעצר לפני לוח־שעם שעל הקיר, עליו
מסומן סידור העבודה.
לפתע חש, אינסטינקטיבית, שמשהו מתרחש
מאחורי גבו, הסתובב. מבטו נתקל
בחבילה עטופה בנייר, אורכה כ־ 20ם״מ,
שהונחה על אדן החלון, צמודה לסורג
הפלדה. עשן דק עלה מפתיל המחובר
לחבילה.
מחשבתו עבדה כהרף עין. הוא לא היה
* בלטינית: לאן אתה הולך, אדוני?

בקיה, והשיג מידי רודולף סלנסקי את
הנשק המפורסם שסייע למילחמת השיח־דור.
בשבוע שעבר הסתייג ממנו ח״כ
מאיר וילנר, המיספר ,2והודיע בפומבי
שתמיד התנגד לפעולה זו.
חוגי הימין קיוו ממש כי כף ידו הגדולה
של יוסף סטאלין תרד על מיקוניס,
ותנחית בזאת מכה נוספת ומכרעת על
ראש השמאל הישראלי. הקיצונים יותר
כבר ניסו לנחש מראש את הכותרות של
קול העם למחרת הידיעה על התגלות
מנהיג המיפלגה כמשרת האימפריאליזם
וכמרגל ציוני. אולם השתיקה הגדולה נמשכה
משך השבוע.
לרודף! גולגולת. מק״י תפסה רק חלק
מתחושת האזרח הממוצע. הרבה יותר
עניין אותו גורלה של מפ״ם.
* תיאור דוקומנטרי כמעט של שיטות
הווידוי במישפטי פראג הועלתה לפני כמה
שנים בסירטו של קומטה גווארס ההודאה,
בכיכובו של איב מונטאן, המבוסס על סיפור
אחד הנאשמים, ארתור לונדון.
** ההתנקשות האחרונה נערכה לפני
כשנתיים, כאשר מטורף דקר במכין את
עורך השבועון בפתח ביתו.
*** מראשי השילטון הצ׳כי הקומוניסטי
ומנאשמי מישפטי פראג.
יומון מק״י עד לפני כמה שנים.

קריאר(״דוש־׳ )1ג וחש

>נכלות הטרוריסטי הראשון במערכת. פצצה שהתפוצצה על אדן חלון המערכת פצעה את
דוש, בעת שעסק בעימוד הכתבה על מישפטי פראג. במגן״דויד״אדום אובחנו אצל דוש
שטף דס בעין שמאל, הפרעה בשמיעה וכחצי תריסר רסיסי מתכת בגולגולת. הוא ניצל בנס
אחרי שמזימתס של המתנקשים (שלא התגלו) להחדיר את הפצצה למערכת לא הצליחה.

״העולם הזה״ 788
תאריך4.12.52 :
בטוח אם זד. מעשד, קונדס של ילדי הסביבה
או פצצה אמיתית. אדם אחר חיה
משליך את עצמו, מן הסתם, אל הריצפה.
אולם דוש, לשעבר פרטיזן בצבאו של
טיטו, עשה את ההיפך. הוא קפץ אל החלון
ודחף את הפצצה החוצה.
באותו רגע ממש התפוצצה החבילה.
מטר של רסיסי מתכת, כנראה של הנפץ,
ניתך על פניו של דוש. הדף חזק השליך
אותו מטרים אחדים לאחור, הפיל אותו
ארצה, במערבולת של כסאות הפוכים ושברי
זכוכית. משקפיו נפלו ארצה ונשברו.
אולם לפני כן, הצילו כנראה את ראייתו :
לו פגעו הרסיסים בעיניו, שהיו כמעט בגובה
הפצצה, היו עלולים לגרום לעיוורון.
הסורג הפריע. קול ההתפוצצות, ש הרעיד
את הסביבה, הזעיק למקום את
דיירי הבית ואת בעליו, מרדכי איוניר,
בעל החנות הידועה למלבושים ברחוב
אלנבי. הם מצאו את דוש המום, כמעט
נטול כושר ראייה ושמיעה, וקילוח חזק של
דם יצר שלולית אדומה על הריצפה. הם
הזעיקו אמבולנס שהעבירו לתחנת מגן
דויד אדום, שם הוגשה לו עזרה ראשונה,
ונקבע שטף־דם בעין שמאל, הפרעה באוזן
וכחצי תריסר רסיסי מתכת בגולגולת.
כעבור דקות מעטות פשטה על מיש-
רדי המערכת קבוצה של קציני מישטרה,
מומחים לחומר נפץ ולטביעות אצבעות,
שגילו את הפתיל ואספו קרעי בד ורסי-
סים.
כוונת המבצעים היתד, ברורה: הם רצו
להכניס אח הפצצה למישרד, אך לא לקחו
בחשבון את המרחקים הקצרים בין מוטות
הסורג. זה מנע בעדם מד,כנים פצצה כד,
גדולה. לו הוכנסה הפצצה לתוך החדר
היתד, גורמת להרס המישרד, ולפציעה
רצינית של הנמצאים בו. קבע חבלו המיש־טרה:
כמות זו של חומר־נפץ־מרסק יכולה
להרוג אדם אם היא קרובה לגופו.
למרות שהתפוצצה באוויר הפתוח, אח רי
שדוש דחק אותה מן האח, כירסמה
הפצצה חוד ניכר בקיר הבטון של הבניין
החדש.
המגוונות מוסרית. מי ביצע את הפשע
י החוקרים פסלו, נוכח שיטת הביצוע,
את ההשערה שהיה זד, מעשה נקמה
אישי של פושע שנפגע על-ידי ידיעה בעיתון.
השיטה הצביעה על אופי פוליטי
מובהק.
אחרי בחינת החומר התגבשו שני קווים
לחקירה: הפצצה הונחה על-ידי צעירים
שהושפעו ממאמרי ההסתה המפורסמים של
ישראל שייב בעיתונו סולם, בהם העליל
על העולם הזה ועורכיו שהם ״גרועים
ממרגלים״ ,או* שהונחה על־ידי צעירים
דתיים קיצוניים שהאמינו למאמרי השקרים
בעיתונים, שניסו משך חודשים רבים לק שור
את העולם הזה לכנענים, אף כי ידעו
היטב את הכזב שבדבריהם.
הפרט שאיפיין במייוחד את פחדנותם
העלובה של המבצעים היה כי לא הודיעו
מראש כל הודעה על כוונתם, לא מסרו
את זהותם הפוליטית גם אחרי המעשה.
בימים הקשים ביותר של המאבק, כשאצ״ל
ולח״י לחמו נגד אוייב מזויין שעלה עליהם
בהרבה, לא ביצעו מעולם מעשה טי-
רור מבלי לקבל על עצמם את האחריות
לו. היה זד, טיפוסי להתנוונות המוסרית
שהשתררה בחוגים מסויימים, כי הפצצה
השלישית בעונה זו — אחרי פצצת מנקס
ופצצת שילנסקי — נשארה אלמונית, חסרת
תכלית הפגנתית וטעם פוליטי.
השמחה. הפצצה במישרדי העולם הזח
היתד, הניסיון הראשון לסתום את פיו
של עיתון עברי בכוח האלימות. רבים
נטלו לידם למחרת היום את עיתונם זד
(המשך בעמוד )46

_ 145

ל 2 5 1 3שגה

(המשך מעמוד )45
קבוע, וביקשו לראות את תגובתו. אולם
חיכתה להם אכזבה.
העיתונים הדתיים ששפכו דליים של
דמעות על הפצצה שהונחה בביתו של
דויד צבי פינקם, שלא פצעה (במקרה)
איש, לא טרחו הפעם למסור אפילו את
עצם הידיעה על הפיצוץ. כנראה שאלוהי
ישראל אינו מתנגד לפצצות במקומות חילוניים.
דבר והדור, שיצאו מכליהם והרעישו
עולמות כשדוב שילנסקי התקרב ל-
מישרד־החוץ, הסתפקו הפעם בחצי תריסר
שורות יבשות (שהכילו בדבר חצי־תריסר
אי־דיוקים) ,לא התרשמו מפצצה שלא הי-
תה מכוונת נגד הממשלה ומיפלגתה. גם
שאר העיתונים הסתפקו במסירת הידיעה.
אף עיתון עברי אחד לא הגיב על המעשה,
לא הביע את דעתו כי הנחת פצצה היא
מעשה נפשע אפילו כשהיא מונחת במיש־רדי
עיתון שני. אפשר היה לקבל את
הרושם שפצצה זו היתה חיובית למדי.
מישפט הנא שהפךלמא שי ם

קבלת מודעות
לבל העיתונים
במחירי המערכת

פירסום אידי אל
אבן גבירול 110 תל־אגיב
(פינת אנטוקולסקי)
טלפון 227118 ,227117

חגיה חופשית

בעיות ולבטים
בחיי המץ
סאת

ח,״ר מרדכי זידמן
הוצאת רשפים

הקהל שמילא את אולם בית־המישפט 1
המחוזי ביום הראשון של המישפט היה 1
מאוכזב. עדותם וחקירתם של השוטרים
על־ידי הסניגורית, שניסתה להוכיח כי דוב
שילנסקי, שנתפס במישרד־החוץ כשפצצה
בידו, על־ידי המישטרה שציפתה לו, אף ן
היא לא ריתקה את הקהל. הכל חיכו למשהו
אחר.
לא רבן־גוריון האיש. אותו משהו
היה הנאשם עצמו. לבוש חליפה כחולה,
עלה על דוכן העדים. שילנסקי* הכריז
כי אינו רוצה להעיד בשבועה וימסור הצהרה,
כיוון שאינו רוצה להיחקר בדבר
רגשותיו. הוא הודה על המעשה שביצע,
לדבריו על דעת עצמו. שילנסקי סיפר
את קורותיו במחנות־שמד ובגיטו, השתתפותו
באירגון המחתרת באירופה, עלייתו
ארצה באלטלנה, גיוסו לצה״ל. הוא הזכיר
את היסוסיו, כשהיה עליו להצדיע במצעד
לאיש שנתן את פקודת הירייה ל״תותח-
הקדוש ותיאר כיצד גבר על הספקות
בהחליטו להצדיע ל״שר־הביטחון של מדי-
נת־ישראל״ ולא לדויד בן־גוריון האיש.
כאשר סיים את רשימת השמות והאיר-
גונים שהאשים אותם בהתעלמות מקורבנות
המישטר הנאצי, התברר שכללה לא
רק את מנהיגי יהדות אמריקה וישראל,
אלא גם את תנועת החרות, שלא קיימה
שבועתה למנוע את ביצוע הסכם השילר
מים בכל מחיר.
צילינדר בצל הביכשן .,בסוף דבריו
הפתיע שילנסקי את המישטרה בהודיעו
כי הוא עצמו טילפן אליה, והודיע על
התקרבותו למישרד־החוץ. לטענתו, הוא
לא רצה מעולם לגרום נזק לבניין, אלא
רק לערוך הפגנה, להיאסר, ולהשמיע קול
מחאה.

אנשים
• איש הפלמ״ח חיים (באב אל־ואד)
גורי, מי שעסק בראשית המילחמה ברכש
בפראג, כתב שיר בו תקף את מישפט
רודולן* ׳ סלנפקי בפראג. השיר, שגורי
קרא באוזני חברים ללימודים (אוניברסי טת
ירושלים) ולדיעה (אחדות העבודה)
הועתק בסטנסיל, ומופץ בחשאי*.
• בעת סיורו האחרון של שר־החוץ
משה שרת בבוסטון, ארצות־הברית, הוא
קיבל את מפתח העיר ועליו חרותות המי לים
:״לראש ממשלת־ישראל, משה שרת.״
* כיוס חבר־כנסת מטעם סיעת הליכוד.
** כינוי שגור בפי העם לתותח שהפגיז
את אוניית הנשק של אצ״ל, אלטלנה.
*** שירו של חיים גורי הופץ בצורה
זו, מאחר ונידחה לפירסום על־ידי פוליס־רוק
התרבות של מפ׳׳ם באותם ימים, אהרון
מגד, ששימש כעורך משא.
העולם הזה 2101

מוס

נדי ריים־דייוויס היא אשד, נאם־
י נח. בעלה, אברהם (״אברמל׳ה״) מזר
הוא מוציא־לאור של סיפרי־ילדים. עז-
ריאל אשרויב, פרצוף של מאהב לט״גי ר
׳תפקיד כזה סתצגה הוא שותפו של אב־רמל׳ה
ובעלה של שלומית נתיב, ג׳ינג׳ית
לוהטת ארוסת־שיער הגשואה לצלם־הטל־וויזיד,
פיטר סלע ׳בהייה האזרחיים. אריאל
פורמן הוא מעצב־יפנים המתוזזיה כר,ומוסב־סואל.
מונה
זילברשטיין היא חתיכה וגם עובדת
׳במרכזיה הבינלאומית, ובך רוכשת לה
מנויים־ אישיים. צבי ירון הוא רומני מיק־ציועי,
המחזר אחרי שלומית הג׳ינג׳יית.
יואל זילבדג הוא הבמאי שיל כיל הסלט
׳המצחיק הזה, ואצילו כולם בוגדים עם כולם
— והכל תחת קורת־גג אחת.
וכדי שיהיה עוד יותר מצחיק החליטה
מנהלת תיאטרון יובל, מי ׳שהעלה את
ההצגה כולם עם כולם, לערוד מסיבה של
בוגדים במועדון שיל סרדריקה, מייד אחרי
הצגת־זהבכורה, ישל ההצגה. הכוונה הייתה
שגם: במסיבה כולם יבגדו עם כולם, ממש
כמו על הבמה. אבל התוצאה היתר, הפוכה
בדיוק.
השחקנים והאורחים היו צמודים ׳בדבק-
נגרים ליבני־הזוג הקבועים שלהם: הבר,
בעל, אשה, חברה. הם לא יסטו ימינה וש מאלה,
אפילו בנוסח הסטיות הרגילות ב מסיבות.
אילי גורליצקי לא מש מאשתו
היפהפ״ד, ריותי. גדי יגיל קם מצידה של
אשתו, ביילהה, רק בדי ללסת לשירותים.
יואל זילברג הבמאי, נצמד לאמרגנית
שלו מרים עצ״וני ולאשתו מרים. מנדי
ריים־דייוויס היתה לבד. לשנית כיתר עדיין
אץ אף אחד, אבל היא חיפשה מישהו
להיות צמודה אליו. עוד אחת שהיתר, לבדה
היתד, דיילת אל־על עידית בורשטיין,
אשתו של מייק בורשטיין. מייק פשוט סירב
לבוא למיועדץ של פרדריקה, שממנו
הועף לפגי במח חודשים יחד עם ח״ב פלא-
טוישרון.
וכשכולם גמת לספר עד כמה בולם בגדו
עם כולם בהצגה, הם מיהרו לקחת את
בני-זוגם הקבועים וללכת הביתה.

במאי ומפיקה

שתי שתקנות וצלם

שנית כתר, מי ששיחקה
את עוזרת־הבית
בכולם עם כולם היתה מסמר הערב במסיבה שנערכה אחרי

הבכנרה. לידה: שלנמית נתיב, שחקנית חדשה, בעלת שיער
אדנם כאש, אשר למרנת בגידנתיה על הבמה רקדה צמוד־צמוד
עם בעלה, צלס־הטלוויזיה פיטר סלע, ולא משה מצירו כל הערב.

שחקן ווקדרת

אילי גורליצקי עם אשתו היפהפיה
רותי לדמן, רקדנית בלט ובעלת סטודיו
לבלט, היו מהזוגות השקטים במסיבה וישבו בצד. אחת שהופיעה למסיבה
לבד היתה עידית בורנשטיין, שבעלה מייק בורנשטיין סירב לבוא.

יואל זילברג, במאי ההצגה, ומרים עציוני מפיקתה, עבדו
כבר זה עם זו במיספר הצגות שהפכו שלאגרים. רעמי
הצחוק של הקהל בהצגת הבכורה של כולם עם כולם הבטיחו גם את הצלחת מחזה זה.

שחקו ואשתו

שתקנית ובמאי

מונה זילברשטיין, שחקנית
צעירה ויפה שחזרה
לבמה ולחיי החברה של תל־אביב אחרי תקופת
היעדרות ארוכה, יחד עם צעיר המשמש כבמאי־קולנוע.

לאה פנו־ת נגד תיאטו־נ! חיפה

סי פ 1ראהבה נזצרי־יהוד׳

תם ז ז

^ המ 1נ 1פ 1ל ה כנ ע! ,של בני מין

רז מןא 1ט 1ב * ו ו. רפי
בעולם

תיאטרון

נומרוס ״סופר בורגני״ פורתוס כמה מהמטרות חעיקריות של המועצה
לתרבות ולאמנות בהנהלת הגב׳ לאה
פורר! הם: פיזור מוקדי התרבות בישראל
ויצירת תשתית תרבותית יוצרת וצר־כנית
מחוץ למרכזי התרבות הקיימים.
אלא שקומסרית התרבויות פורת *•שו מרת
על מידות בולטות של נומרום קלאו־זוס
בין צרכני התרבות של ישראל הראשונה
לאלה של ישראל השנייה, ומתמקדת

,לפני כמה ימים הפיצה סוכנות הידיעות
של סין העממית את הידיעה, כי ממשלת
סין עומדת להדפיס מחדש מהדורה מתורגמת
לסינית של המחזה חלום ליל קיץ
לווידיאם שיקספיר. לכאורה ידיעה
טתמית, אך למעשה זוהי ידיעה בעלת מש מעות
רבה ביותר.
בעיצומה של מהפכת התרבות הסינית,
ב־ ,1967 ביקר שם גדול סופרי איטליה,
אלברטו מוראביה, שסיכם את רשמיו
בספר מסע בסין האדומה* .בספר מעולה
זה מתאר מוראביה בין השאר מיפגש בינו
לבין אחד מחשובי סופריה של סין. במהלך
הפגישה שאל מוראביה את הסיני לדי-
עותיו על סיפרות :
אחרי רגע התחלתי שוב: האם שמעת
אי־פעם על ג׳יימס ג׳וים?

ומה דעתד על שיקספיר?
הוא הכיר אותו, אך לא חש יראת־כבוד
כלפיו. הוא ענה בנחת, כאילו היה שיר)־
ספיר בן־זמננו: שיקספיר הוא סופר
בורגני. י הווה אומר?
סובייקטיבי מדי. ניסינו לערוד הצגה של
״אותלו״ .השחקנים היו מוטרדים ונבוכים,
וכן גם הקהל. היה זה קהל של משמרות
אדומים. אחרי ההצגה, כשנשאלו

לאה פורת

* מונתה בזמנו על־ידי יגאל אלון, לאחר
שהוכיחה כושר רב, בהגינה על האינטרסים
הפוליטיים־כלכליים של סופרי דור ה־פלמ׳׳ח,
כמבקרת תיאטרון בביטאון לאח־דות־העבודה
משא.

סמיח

תיוד

קיפוח וטיפוח הוא ספר סטנסיל המיועד
לשמש כמפתח לסיפרות על התלמיד טעון
הטיפוח, רקעו החברתי והתרבותי והטיפול
בקידומו. בספר, שמהדורה שנייה שלו
ראתה אור בימים אלה* ,מצוייר, ביבליוגרפיה
מוערת, מפתח לפי א״ב ומפתח שיטתי.
הוא
כולל רשימה של כ־ 800 פריטים
ביבליוגרפיים ומראי־מקומות של מאמרים
זמחקרים, הרלבנטיים לנושא חינוכם של
תלמידים טעוני טיפוח, ופירוט של עבודות
עתירות־מידע מתחומים כמו: סוציולוגיה,
דמוגרפיה, אנתרופולוגיה, קרימינולוגיה,
תיכנון עירוני והתיישבותי, פסיכולוגיה,
כלכלה, רפואה, עבודה סוציאלית,
היסטוריה, סטטיסטיקה חברתית, תולדות
התרבות ואפילו מעט סיפרות תיאורית
וסיפרות יפה.
מטרתו של הספר: לסייע לאנשי העיון
והמחקר בארץ בהעמקת לימודן של הבעיות
הקשורות בנושאי הטיפוח, הקיפוח
והרווחה. מתוך עיון ברשימת הנושאים
ובאופן מיון ורישום המחקרים, ניתן לקבל
תמונת־עומק של החברה הישראלית, תרבותה,
מנהגיה והסכנות האורבות לה, מעבר
לשטחיות בה מוצגים נושאים אלה בבלי
התיקשורת למיניהם.

ילדי נאצר

אדכרטו מוראביה
אמנות מטרידה ומרגיזה
מה הם חושבים — ריפו את ידיגו מהצגת
המחזה. יותר מדי מטריד ומרגיז.
האם לא צריכה האמנות להיות מטרידה
ומרגיזה?
חאמנות חייבת לשרת את ההמונים.
האם אתה מחבב את שולוחוב?
לא. הוא בוגד. וחוץ מזה, הוא הסכים
לקבל את פרם נובל.
ופסטרנק?
חוא כופר
.מסתבר שתקופד, בת עשר שנים שחלפה
,ועברה על סין מאז מהפיכת חתרבות
והמשמרות האדומים, שינתה בהדרגה את
הטעם חסיפרותי. יתכן שחדפסת מחזהו
של שקיספיר מעידה על כך שהוא חדל
לחיות ״סופר בורגני״.
* סידרת אופקים, הוצאת עם עובד,
159 עמודים.

אל־קאסם

תיהם בנושאים של ישראל, ציונות, מיל-
חמה, אימפריאליזם, זכויות הפרט, עתידה
של מצריים, קומוניזם וחלומות אי שיים,
תורמות להסתכלות על החברה ה מצרית,
תוך הערכה מחודשת :

מסך החול

מימון לישראל הראשונה
בתפקידה כמשפך־מימון למימסד התרבותי
הקיים.
ב־ 15 באוקטובר עלה לקריית־שמונה
פרוייקט השחקנים של תיאטרון חיפה, ש במרכזו
עבודה התנדבותית של שחקני התיאטרון
בבתי־הספר, במרכזים הקהילתיים
ובמועדוני־נוער, בעבודה המשולבת
בסטודיו לפיתוח והעשרת הכלים ה־משחקיים
של המשתתפים בפרוייקט. פעולה
ראשונית, חלוצית ומהפכנית זו, שהיא
עבודה יומיומית שחורה, שאינה דומה ל העלאת
מחזה של אפרים קישון או של
ארתור מילר בתיאטרון מסובסד, עשויה
להיהפך לנקודת־מיפנה תרבותית בחיי יש ראל
השנייה. היא עתידה להשפיע ברבות
הימים גם על חיי התרבות של ישראל
הראשונה. את הפרוייקט מנהלת הבמאית
נולה צ׳ילטון, ובין אלה שהבטיחו את
השתתפותם בו מצויים: אמנון מסלוין,
עודד קוטלר, א.כ. יהושע׳ ואחרים.
במימון הפרוייקט החדשני הזה משתתפים:
עיריית קריית־שמונה, מיפעל הרווחה
׳של מישרד החינוך, קרן התרבות אמריקה־ישראל
והתיאטרון העירוני בחיפה. במיפ־על
זה בולט היעדר המימון והתמיכה מ טעם
המועצה לתרבות ולאמנות. זו מוצאת
צרכים עדיפים לשם הוצאתם של 200 מיליון
לירות המוקצבים לתרבות ולאמנות.
במאי תיאטרון צעיר, שנדהם מאטימות
המועצה לצרכי התרבות האמיתיים של
ישראל, אמר על כך :״זדו נומרום
פורתוס״.

שיקספיר בסין

ראם ופונט, שני ׳׳אינטלקטואלים בני
קהיר, הינם יצירי פאראדוכס: צעירים
בעלי הרגלים של עשירים: מצריים שקיבלו
חינוך אירופי: אידיאליסטים המשליכים
את כל יהבם על סיכויי המהפיכה
המצרית המוכיחה, בדומה למהפיכות אח רות,
כי ״המהפיכה טורפת את מיטב
בניה״.
האכזבה מהמהפיכה המצרית היא תמ־צית
סיפרו של ואגיה גאלי ** בירה
במועדון הסנוקר עתה, כאשר מערכת
היחסים בין מצרים לישראל מתחילה לקבל
ממד המניח את הדעת, למרות סימני השאלה
המרובים המרחפים באוויר, הרי שתיאור
האווירה וההווי של האינטלקטואלים
המצריים במהלך שנות ה־50׳ מטיל אור על
הקרקע בה צומחת האהדה לנשיא מצריים
אנוואר אל־סאדאת בארצו, לאחד ביקורו
חסר התקדים בישראל.
בירה במועדון הסנוקר מציג את לבטיהם
של כמה צעירים קופטים, מוסלמים
ויהודים, לנוכח התמורות העוברות על מצ רים
בעשור הראשון למהפיכה. השקפו־

שיחה לאחר ״מיגצע קדש״
פונט שואל את לוי :״האם אתה חו שב
שאנגליה וצרפת היו תוקפות אותנו,
כמקרה שישראל היתה מסרבת לשתף
איתן פעולה?׳׳ תשובתו של לוי היא :״כן,
ישראל היתה תוקפת גם ללא שיתוף-
הפעולה התוקפני של אנגליה וצרפת. אך
לו ישראל היתה מצרפת קולה לגעזאות
הערבים נגד ריכוז הכוחות בקפריסין,
והיתה אומרת לערכים , :לא משנה מה
הם הבדלי ההשקפות כינינו, אין בכוונתנו
לשמש מכשיר של מזימה אימפריאלים־
טית נגדכם,׳ הרי שטוב היה נעשה...״
ובהמשך דבריו מוסיף לוי ואומר :״עובדה,
שמיספר רב של ישראלים התנגדו לתוק פנות
בסואץ. בישראל ישנו ציבור סוציאליסטי
רציני ורב.״
״סוציאלים טים רציניים? אני מכיר את
הסוציאליסטים הרציניים שלף. מורים אדל-
מן * .זה בוודאי הסוציאליסט הרציני

וזאשה 31 עלת הצלקת

ראם שואל את עדנה — בת ליהודים
עשירים, חברה במיפלגה הקומוניסטית
ואהובתו בעבר — איך נחרטה הצלקת
לאורך לחיה: קצין ארור, לא היה עליה
לספר לי, קצין ממזר וארור בא לערוד
חיפוש בביתה. קצין חזירי ורברבן. משו פם•
מקסים. בהתחלה הוא אמד ״רק שיג רה״׳
אכל מישהו הבטיח לו בנראה שכיכה
טובה ...יהודיה. במה? סכין? בשבר
זכוכית?
״במגלב,״ היא ענתה מכלי שנשאלה.
״אז מה,״ צעקתי ,״אז מה, לכל הרו חות?
האם אין קצינים מנוולים גם כישראל?
האם אינם טובחים נשים וילדים ן
ערכים? האם קנייה אינה מלאה כקצי -י
נים בריטים מנוולים? האם אלג׳יריה אי*
חבר פרלמנט בריטי מסיעת הלייבור,
ממוצא יהודי, שנתפרסם בשנות ה־
50׳ בנסיונותיו להשכין שלום בין ישראל
למצריים.

* מאת אברהם שמאל, בהוצאת לישכת
המנהל הכללי של מישרד החינוך והתרבות
246 ,עמודים.
יי 011111 0 ^ 1.1הקדים ב־10
שנים את העיתונאים המצריים בפמלייתו
של הנשיא אל־סאדאת, ביקר בארץ ופיר־סם
את רשמיו בטיימס הלונדוני. בינואר
1969 נמצא ללא רוח חיים בדירתו בלונדון.
ממלא מקום שר־החוץ המצרי כיום,
בוטרוס גאלי, הוא בן דודו.
*** 165,־8 861־1161־ 1 ז\\ 6א § 11111מ? 6
> 01111־].8661 111 1116 81100116

גמאל עבד־אל־ נאצר
חלומות אישיים

נה מלאה כסאדיסטים במדים? אז מה?
האם אין באירגון נאט״ו המזוהם הצי־כים
יהודים הלוחצים ידיים עם קצינים
נאציים לשעבר

שיחה בנושא
״מיהו יהודי?״
ראם, פונט, עדנה ולוי נוסעים בטיול
לילי לעבר הפירמידות :״לוי,״ שאלתי,
״האם חשבת אי־פעם לעבור לישראל?״
״כן,״ הוא אמר ,״אתה יכול להיות בטוח
כי מדי פעם כל יהודי חושב לעבור
ולהתגורר בישראל.״
איכי יודע מדוע, אכל זה הזכיר לי
משהו כמו ״כל אדם נשוי חושב מדי פעם
על גירושין.״
״בין היהודים,״ הוא המשיר ואמר ,״איי

ואגיד! גאלי
סוציאליסטים רציניים
כדתי את כל אישיותי. אני מפכים לכל
מה שהם אומרים. אני אומר ועושה ככל
שהם מצפים ממני ; ואני הופף לאדם נטול
מחשבות משל עצמו. מצידי יהיה זה צעד
של התאבדות

י המהפיכה
ונהג המונית

ראם יוצא שיכור מתוך מועדון הסנוקר
ונכנס למונית: פניתי אל הנהג ושאלתי
אותו איד העניינים אצלו. הוא אמר שאין,
לו על מה, להתלונן .״לא,״ אמרתי ,״אני
מתכוון מאז המהפיכה ובל השאר.״
״אומר לד,״ הוא ענה ,״לפני המהפיכה
יכולת להעלות את מחיר הנסיעה רל, ב־רובעים
המהודרים. עכשיו, אנשי הצבא
גם הם נוסעים במוניות, כלומר, יש לנו
גם אנשים מהודרים וגם אנשי צבא,
ולעניות דעתי הצבא מפוזר על פני כל
קהיר. לא, אמר, הוא לא מ ת לונן...

על מחגות-הכפייה
של נאצי

בפגישה המחודשת בין ראם לבין עדנה,
הוא מספר לה :״אני משתייר לאירגון
סודי שבראשו ניצב דוקטור חאמזה, אביו
ש,ל נ׳מיל. הוא אוסף מיסמכים, תמונות
ועובדות הנוגעות למעשי אכזריות המופעלים
כבתי־הכלא הפוליטיים ובמחנות־הכפייה.
הוא הטיפוס לכד, כפי שאמרתי
קודם, אינטלקטואל כעל חינוך צרפתי,
מהמאמינים ב,זכויות האדם׳ .הוא אופף
חומר לתיוק אודות המעשים הנ״ל, ויש
בכוונתו להציגם באו״ם. אבל המוזר כבתי
הכלא האלה ובמחנות הכפייה, שבעלי
הקרקעות העשירים והריאקציונים, שעדיין
אוהדים מישטר בסימונו של הטלד
פארוק, נהנים שם מיחס טוב ומפריבלגיות
מייוחדות — ונידונים לפסקי־דין עם קולה.
האחרים, ביניהם קומוניסטים ופציפיסטים,
ואלה שאינם רואים עתיד כלכלי למצ־
_ רייס בלא הסדר שלום עם ישראל, מעונים
וזוכים ליחס מחפיר ...הייתי נוסע
אחת לשבוע לכל המקומות האלה, ומבקר
קציני מישטרה שהתיימרו להיות ידידי.
הם היו מוסרים לי מעטפות, ובתוכן תמו נות
ודו״חות שנכתבו על־ידי אלה היושבים
בכלא. בתמורה הייתי משלם להם

סכומי כסף. אבל קיננה בי תחושה איומה
שהתמונות לא היו יוצאות כל כף
אמיתיות אם לא היינו משלמים עבורן...״

״היינו מתים באן
אלמלא ההומור שלנו״
ראם מתרפק על עדנה ועל זכרונותיהם
המשותפים, ושואל אותה :״האם אינך
רוצה להתחתן וללדת ילדים משלד״.״ כאן
מספרת עדנה את הפרק הנעלם בחייה.
היא מפתיעה את ראם :״אני בכר נשואה
...התחתנתי בדיוק לפני שפגשתי בך
לראשונה. הוא יהודי. היה חכר המיפלגה
הקומוניסטית כאן. אדם טוב למדי, ראם.
מאד הגון. רחב־לב. לא אנוכי. ידענו
שהוא עומד להיאסר, ומכיוון שנשאתי דרכון
בריטי קיווינו שאם ינשא לי לא
יאסרו אותו. הוא סירב ללכת לרוסיה
ולסוכייטים מכיוון שהם תמכו בנאצר.
לפתע הוא הפך בודד לגמרי, ושבועיים
אחרי שנישאנו הוא נלקח ונידון לעשר
שנות מאסר. יום אחד ניסה חלק מהאסירים
להימלט. כמה נהרגו מיריות שנורו עליהם
בנשק אותו נתנו הרוסים לנאצר. הוא
נפגע כשלושה כדורים וצורתו נתעוותה.
הוא אפילו אינו גבר יותר, והוא עלה
לישראל מכיוון שהוא יהודי
״זז! י א משנה,״ אמרתי.
״רציתי לספר לך זאת בל כד הרבה
פעמים.״
״זה לא משנה,״ חזרתי
״ובכן, את ישראלית,״ אמרתי.
״לא, ראם, אני מצריה.״
הזדקפתי .״את יודעת עדנה, אינך מצריה.
ולא בגלל שאת נשואה לישראלי,
או בשל יהדותך. פשוט אינך מצריה. ואומר
לד מדוע. את זוכרת שפעם אמרת לי
שאיני מצרי מכיוון שאני משתייך לעילית
ובו׳? אבל אני מצרי. כמו ג׳מיל
ויחיא, אני מצרי אמיתי. יש לי את ההו מור
שלנו, וזאת למרות ש,המצריות׳ שבי
נחלשה עקב התקופה בה התגוררתי כאנג ליה
וכל אותם ספרים שקראתי. אכל יש
לי האופי המצרי׳ ולד אין אותו,״ אמרתי
לה .״איו לד הומור, עדנה. היינו מתים
כאן לפני זמן רב אלמלא ההומור שלנו.״
״אין לי הרבה סיכות לצחוק,״ אמרה...
״עד אשר ייפגש נאצר עם בן־גוריון —
כנסיון לפיתרון של שלום.״
אחרי שעדנה מסרבת להצעות הנישואין
של ראם, הוא עומד להינשא לידידה אחרת
שלו — דידי העיתונאית. ברגע של אמת
אומר לה ראם :״וכל העניין הלאומי גו רם
לי לצחוק, למרות שאני לא מספר את
זה לפוגט. הכסף זורם לצבא חסר־תו-
עלת. אפילו סכר אסואן, שבמהלך השלמתו
נתווספו לנו מריבוי טבעי כ־ 10 מיל יון
תושבים.״
״מה אתה רוצה שהוא יעשה?״
״הגבלת ילודה וכל השאר.״
״הוא (נאצר).ייהפך לבלתי פופולארי.״
״וישראל גם בן. רק תתארי לך, שליש
ממשבורתנו ניספג בצבא על מנת להילחם
בשני מיליון יהודים שנטבחו כאופן איום
כמילחמה העולמית האחרונה
״האם את מכירה את כוכי מאלא? הוא
מת. נהרג במחנה־בפייה. האם את מכירה
את אקימה מוחמד שלמדה איתך באותו
בית הספר, וגרמה בשעתו שערורייה באשר
נישאה לקופטי? בעלה קבר את גווייתה
הקטועה בשבוע שעבר. היא, התאבדה׳,
כד הם הודיעו לו. האם את יודעת מה
מיספרם של הצעירים — דוקטורים, מהנ דסים,
ועורבי־דין — הכלואים כמחנות־הכפייה?
או שאינך יודעת שיש לנו מה־נות־בפייה,״
צעקתי. עמדתי על רגלי .״את
אידיוטית ארורה,״ אמרתי ,״את יכולה
לשבת לך בשקט ולחרוט את שכיד על
כריכת עור בשביל ספרייד, שעה שמאות
צעירים הגונים מתים ונאסרים, ואת מבנה
זאת במילה, תיאטרליות׳ .את בלכה כמו
בל האחרים,״ צעקתי .״את וחינוכך הארור,
והדוקטוראט שלך. את הרי עובדת ומתפרנסת
כעיתון המטיל צנזורה, לא כן?
את עורכת ארורה, וכותבת רק את נזה
שאומרים לד לכתוב, לא בן?״
״ראם, יצאת מדעתך לצעוק כך.״
״בן, יצאתי מדעתי. האם את יודעת או
לא יודעת ש,שניפ־עשר איש התאבדו׳ השבוע
במחנות־הכפייה, ורופא המחנה, ה שכח
לו, סירב לחתום על תעודות פטי רה?
ידעת או לא?״ צעקתי. היא לא
ענתה.
״מאחר והדפסתי את התמונות ואת ה־

מיסמכים בעצמי, עבורך ועכור כל שאר
העורבים, ואפילו מילה אחת לא הופיעה
בעיתונים. אתם הרי מוגי לב ומלקקי ישבנים,
כולכם איבדתי לגמרי את השליטה
על עצמו. נזכרתי בצילום פרצופיהם
המעוותים של השנים־עשד. את אחד מהם
הברתי עוד מהאוניברסיטה. נער שקט
וצנוע ממצריים העליונה. כן של פאלח.
הוא חי על שבע לירות לחודש שהשתכר
מעבודתו בערבים, כסדרן בית־קולנוע.
מארבסיסט שסירב להילחם נגד ישראל עד
אשר ייפגש נאצר עם בן־גוריון בניסיון
לפיתרון של שלום. הוא נעלם בשקט, כך
סיפרו לי שבניו, שיותר לא שמעו אודו תיו
עד שראיתי את התמונה.
״לא בקול רם שכזה, ראם.״
התיישבתי. זה היה כה נעים ושלוו,
׳להתעורר וללגום תה בחברתה.
״אני מצטער דידי, לא התכוונתי לצעוק,
עכשיו אלד לי הביתה

קץ החלומות
בירה במועדון הסנוקר מתאר את תה־ליד
ההתפכחוות מחלום ד,מהפיכה המצרית
הגדולה, מחלום הגדלות של הפאן־איס־למיות
וכל שאר החלומות של מצריים.
כחוט שני עובר לאורכו חלום אחד ויחיד :
חלום השלום וההתפייסות, שבכוחו לרפא
את העם המצרי. זהו ספר בעל נימה פאצי-
פיסטית חזקה, שאין דומה לו בסיפרות
הישראלית מאז .1948
יתכן וקץ חלומות הגדלות המצריים,
יביא לקץ חלומות הגדלות הישראליים.

מי מריבה

חי עשתורת
לפני חודשיים ראתה אור חוברת של
ירחון הסיפרות פרוזה, שהוקדשה רובה
ככולה לכנענים כתופעה תרבותית. חוברת
זו עסקה בנושא היסטורי, ולמרות זאת
נתקלה בקשר של שתיקה, כפי שנתקלו

למושא סקירתו. הראיון שנערך אתי, בפירוש
לא התיימר לספר על הולדת ה״בנע־נים״
או על צירי הלידה של האידיאו לוגיה
הזאת או על מילחמתו של בעל
כיהווה. הראיון סבב בפירוש של המיפ־גש
כין אנשים שהצטרפו במאוחר, ולתקופה
קצרה, אל שרידי ה״כנענים״ ,ותיאר
בעיקר את הסביכה החברתית־פולי-
טית של אותם מצטרפים. אגב, קביעתו
התמוהה של סוקרד, שלא הייתי חבר
ב״תנועה״ ,אינה נבונה, אף־על־פי שאין
בידי פינקם־חבר עם אישור תשלומי מם־
חכר מאותם הימים.
לומר שבחירת המרואיין לא היתה מוצלחת
ועדיף היה לראיין את רטוש, נבונה-
רק אם נכון שרטוש מוסמר לייצג אותי
אישית, ולזאת לא הסמבתיו. בשם שהוא
לא הסמיכני לעשות את ההיפך, ואמנם
לא עשיתי זאת ...רטוש אינו יבול לומר
מה שהיה לקינן לומר, בשם שקינן אינו
מתיימר לדבר בשם רטוש. תמהני אם
רטוש היה מוכן לומר על עצמו שכשם
אליבי אידיאולוגי, לא מצא לנכון להצטרף
אל אחת המיסגרות הלוחמות של
אותם הימים או, לחילופים, להקימה. כשם
שאיני בטוח אם אותם מניעים שהניעו את
רטוש להקים את תנועתו, היו אלה שגרמו
לי להצטרף אליה. אם ההבדל הזה
אינו שווה מאומה, אזי הצדק מחייב לומר
שרטוש היה החבר היחיד בתנועתו.
נדמה לי שבעניין זה, מתקרב ההגיון אל
הצדק.
אני מובן, מתוף צניעות, למלא בנושא
זה את תפקידו של אותו קוף שלא התפתח
למעלת אדם, ולהעיד מנקודת מבטו
של הקוף על אותו רגע מרטיט בו התפלגה
מישפחת הפרימאטים. שום קוף לא
יחלוק על ההנחה שזכותו של קוף להעיד
על עצמו. ואם יש אדם החולק על זכות
זו, סימן הוא שבאמת המישפחה התפל גה,
ובקוף אני רואה כאירוגיה את יומי
רתו של האדם להעיד בשמי.
רטוש כינס בספר את הגיגיו בשאלה
זו, ומערבת ״פרוזה״ הקדישה לו באחד
הגליונות הקודמים ראיון שבו לא נבצר
ממנו לבטא עצמו ביסודיות. מערכת
״הארץ״ החרדה לזכויותיו ההיסטוריות לא
מצאה לנכון להגיב על ספר זה, והיא
תובעת את עלבונו בכתובת הבלתי מתאימה.
אני
מקווה שידו הארוכה של עורף
המדור הספרותי, אשר בנערותו־שחרותו־בחרותו
יצק אף הוא מים על־ידי האלים,
תעמוד לו ליזום ו/או לאפשר דיון הולם
ונאות בתופעה של מאבק־תרבות בארץ־
ישראל, שעדיין לא תם. הי עשתורת, הגיע
הזמן.
בידידות,
עמום קינן

בחטף

״לעזאזל, לילך״
בנימין תמוז
ידו הארוכה של עורך ספרותי
בו, בשעתו, נושאי הבשורה הכנענית. הגדיל
לעשות מוסף הסיפרות של הארץ,
שעורכו בנימין תמוז נימנה בשעתו על
הכנענים הראשונים. במיסגרת מדור הסופרמרקט
הסיפרותי זרקור, בעריכת
אהוביה מרגלית, נערך פולמוס־זוטא
עם הסופר עמוס, קינן. מיכתב תגובה
ששלח קינן לעורך המדור לא פורסם.
להלן נוסחו המלא של המיכתב.
לבנימין תמוז, שלום רב.
התגובה היחידה שהיתה במדורד על
גיליון ״פרוזה״ המוקדש ל״כנענים״ היתה
מתמיהה למדי.
ראשית, נדמה לי שגיליון זה היה ראוי
לא רק ל״סיקור״ ,אלא גם לעיון כלשהו,
׳ולוא במסגרת המצומצמת בהברה של מו סף
ספרותי, בהיותו דן בתופעה שנשכחה
והושכחה. אך נניח לבד. כאשר ל״סי-
קור״ עצמו, המעט שניתן לומר עליו ב׳לשון
המעטה, הוא שאינו רלוונטי כלל
.לחומר שהוא אמור לסקר. ההתעלמות האינטליגנטית
של הסוקר משורה שלמה
של בעיות שהועלו באותו גיליון, אינה
יבולה להיחשב כחוסר הכנה של הסוקר

• שעה שהמוסיקה המודרנית מוחרמת
על־ידי התזמורת הפילהרמונית הישראלית
וקברניטיה, ממשיכה רשות השידור להמ חיש
את הפער בינה לבין תזמורת זו.
בשבוע שעבר, במיסגרת הסידרה מוסיקה
בממד חדש, בקונצרט שנערך במוזיאון
תל־אביב, הושמעו יצירות של פרלהייגין
שטוקהאוזן, פנדרצקי, קי^יג׳ ואח רים
• המשורר הישראלי ממוצא דרוזי
סמיח אל־קאסם פירסם בהוצאת סאלח
א־דין בירושלים נובלה בעלת אופי אוטוביוגרפי,
שהיא בבחינת דיוקנו של האמן
כבן־מיעוטים במדינודישראל. הספר
נתקבל בביקורות נירגשות במדינות־ערב,
שכינו את הספר כ״יצירה ספרותית
מרגשת״ .ביקורת מקומית, שפוגסמה ב-
אל־איתיאחד, הגדירה את הספר במילים
״זוהי הגרניקה של ערביי ישראל״ •
תערוכה יוצאת־דופן נערכת בימים אלה
בהקומה השלישית ביפו. הצייר יוכל יריב
מכנה את תערוכתו בכותרת ״תמונות מן
החלום הישראלי״ • בית טשרניחובסקי
:שהוא בניין אגודת הסופרים בתל־אביב,
ואשר איכסן בשנותיו הטובות סופרים
רבים, הפך, מלבד היותו בית־ועד לעסקני-
סיפרות, למועדון ג׳אז. המהפך שעבר על
בית ועד הסופרים הביא את אחד מעורכי
כתבי-העת הסיפרותיים לכנות את המקום:
״בית החצוצרה שנתייבשה״ •:

מ>7ן> ו ע\ל>

חווו

במה טו ב
ל ח דוו ה
שלא תחשבו שחדווה עמלני, היש ראלית
המסודרת, הפסיקה להיות מסודרת
בחיים רק בגלל שבאר. ארצה לביקור
לבדה. לא ולא. חדווה אומנם ביקרה בארץ
לפני כחודש, כשבאה לחתונת אחיה י חי
עמלני עם ענת האמריקאית. ואז הח לטנו
כולנו שמישפחת עממי מסודרת בחיים
סטייל אמריקה.
אבל לחדווה באו געגועים חזקים, וגם
שכר בצד הגעגועים הללו. ואז היא הש אירה
את בעלה, הרופא האמריקאי המקסים
לויל לטפל בכל הפציינטים שלו ב־בית־החולים
בניו־יורק, והגיעה ארצה כדי
להופיע בפסטיבל המזרחי. חדווה נראית
אומנם מבלה בכל מקומות הבידור עם
המישפחה הצמודה שלה, אבל תאמינו לי
שהיא מתנהגת למופת.
נו בטח, מה היא צריכה לחפש כאן,
אם שם מחכה לה אוצר ש מ הן

״רבותי, האלימות תהרוג אותם!״ כך
צועק השחקן יעקב בודו, והוא מתכוון
במלוא הרצינות. הוא עבר את הכאבים
והחבורות על גופו, בשבוע שעבר, כש במהלך
ההסרטה של הסרט השועל בלול
התרנגולות הסריטו סצנה של מכות פוליטיות
בין הסנדלר הצולע לבין הספר
הקרח. הסצנה התנהלה בבית־קפה, וכש-
האווירה התחממה כהוגן, התחילו השניים

כן, סוף־סוף הם עשו זאת בלי לשנות
את התאריך, ועמדו בלוח הזמנים כמו
שצריך. ואני מתכוונת למיקי ברקו־כיץ
ולאשתו הטרייה, שלי• השניים התחתנו,
בשעה טובה, בשבוע שעבר, וערכו
מסיבה רבתי לכל חבריהם במועדון היפואי
אל נזאצ׳ו.
מימי לא ראיתי אוסף כזה של חתיכים
כמו שהיה שם באותו הערב. המין הנשי
ממש עמד בצל, לעומת כל היפים והגבוהים
שבאו. נו, לא פלא, כולם ממטר-

דויד טל, נודמן ג׳ואיסון וחדווה עמלני
קפיצות למולדת
ברטיקאי נכון אומנם שזה נשמע מוזר, אבל
עבודה היא עבודה, ואפילו שהיא לא-
כל-כך קונוונציונאלית. אם תעמוד לה
אשה בגיל־העמידה בבוטיק למידות גדולות,
ותמכור את הבגדים לנשים בנות-
גילה ופלוס, זה יהיה די רגיל. אבל כשנכ
מזל
טוב לרואי (בדיוק כך) ,בנה
הבכור של לימור שריר, מלכת היופי
של ישראל לשעבר. הוא הגיע בשעה טובה
ובמצב רוח מרומם ליום הולדתו הראשון,
ואמא ואבא הכינו לרך שלהם מסיבה
צנועה אך יאה.
ומי שנכח במסיבה ראה שאמא יש רק
אחת ואפילו אם היתד, בעבר יפהפיה בינלאומית.
רואים עליה, על לימור, שהפרפרים
והציפורים ממנה והלאה. היא התבייתה
לא רע, מנהלת בית ומגדלת ילד,
אין יותר תצוגות אופנה ואין תחרויות על
תארים. לימור הפכה אשד, ממוסדת ורצינית׳
אשת איש ואם בישראל. אשריה
וטוב לה.

יעקב מדו
מכות על באמת
לשפוך מרק רותח זה על ראשו של זה, ולזרוק
שולחנות, ועד כדי כך נכנסו לטראנס
שהמכות נעשו רציניות ממש, והכאבים
אמיתיים לגמרי.
בודו יצא כולו כחול, מכה וחבורה
טריה, הגיע הביתה, ואשתו אסתר קיבלה
את שוק חייה. הבעל המסור והנאמן
שלה הופיע כשהוא חבול במקומות הכי
רגישים של גופו הכחוש. מייד ראתה
הנאמנה לנגד עיניה את האשד, האחרת.
וכמה שבודו הסביר לה שכל הרעה הזאת
(נפלה עליו במהלך ההסרטה התמימה,
מיאנה האשה להאמין.
בודו האומלל שכב במיטתו יומיים כשהוא
עטוף קומפרסים וממולא בתרופות,
וההסרטה הופסקה, עד שלבסוף הוא הסכים
לחזור, אומנם בחתיכה אחת, אבל לא
בדיוק שלמה, רק בתנאי שלהבא יינתנו המכות
בצחוק ולא על אמת. פעם אחת
היתד, לו די והותר.

ח תן וכלה

נסים למקום כזה, ובמקום אשד, מקבל את
פניכן גבר, ולא סתם גבר, אלא חתיך כמו
מהסרטים — צעיר, תמיר, ונעים־הליכות,
הרי זו הפתעה.
וכך בדיוק יקרה למי שייכנס לבוטיק
למידות גדולות של זיווה ואליי קורן.
אלי, שהוא שחקן כדורסל ויפה אמיתי,
החליט שאי־אפשר להתפרנס מהספורט
לבדו בכבוד, חשב ומצא שאין כל סיבה
לעין שלא יעזור לאשתו במכירה בבוטיק
שלה. אמר — ועשה. ומספרת זיווה,
שמיום שאלי החלו למכור לווייבערס, ההכנסה
הרקיעה שחקים. הן כל-כך אוהבות
אותו, אומרת זיווה, עד שהן נכנסות רק
בשביל לקבל ממנו קומפלימנטים איך הן
נראות ומה מתאים להן יותר ממה.
והבחור, שמחלק את המילים הטובות
שלו על ימין ועל שמאל בלי חשבון,
דווקא עושה חישוב מדוייק כמה יכניס
לו כל קומפלימנט. רק להוכיח לכם כמד,
משתלם להיות יפה, ואם יודעים איך לנצל
את העניין לטובת הכיס, אז בכלל עליתם
על דרך המלך.
זיווה, שרואה כי טוב ושבעצם בעלה
מצליח עוד יותר ממנה, לוקחת לה חופשות,
ועקב היותה בהריון מתקדם נהנית
לאללה ונשארת בבית לטפל בילדתם בת
הארבע. אומנם, אלי עדיין ממשיך מפעם
לפעם גם לקלוע לסל, אבל את ייעודו
בחיים הוא מצא.

שלי ומיקי כרקופיץ
הם עשו את זה
שמונים ומעלה, כולם שחקני כדורסל,
ועוד כמה ידידים, מאמנים ומישפחה.
שלי, שהיתר, לבושה באוברול כהה עם
כיפה לבנה סרוגה על ראשה, לא נראתה
כמו כלה, אבל שפעה חיוכים, ונראתה
מאושרת לחלוטין. מיקי, לעומתה,
הזיע כהוגן, שתה בלי הגבלה, ובילד, אישם
ברקיע השמיני. לאכול לא נתנו ל־מיסכן
הענק הזה, כיוון שכל פעם קראו
לו לקבל את פני האורחים ולהצטלם.
מיקי שהיה לבוש בחליפה, אבל בלי
!מיקטורן סיפר איך קנה את החליפה
לחתונה במייוחד באיטליה. הוא אומנם
קנה מיכנסיים ווסט, אבל את הז׳קט שכח
לקנות וכך הוא התחתן, חופשי מעומס
יתר של ביגוד.
בעלי מועדון אל־מאצ׳ו יצאו מגידרם
בכל הקשור לערב המייוחד הזה, והכינו
כיבוד שלא נפל בהדרו ובטעמו מזה של
מלון חמישה כוכבים. הם אפילו הכינו,
במייוחד לכבוד המאורע, עוגת־כלולות בדמות
מיגרש כדורסל, עם הסל, הכדור,
הרשת וכל האביזרים.
מצב-הרוח היה מדומם והחתונה, שבו-
ששה והגיעה באיחור של שנד, בערך,
לא איכזבה.

סטייל אירופה
בשבוע שעבר נפתחה במרכזה של תל-אביב מיסעדה. אבל זו, שלא כשאר המיס־עדות,
יוצאת מן הכלל. ולמה? ובכן, בגלל שמסביבה יש מיסחורין אמיתי, סחר וגניבות
בינלאומיות. ומה כבר אפשר לגנוב במיסעדהז ובכן, אני אומר לכם: את השף,
כמובן.
וזה מה שעשו בעלי המיסעדה החדשה קפה דה־פריז, אלפס שנר ויצחק סאלם.
השניים ביקרו בשווייץ במיסעדה בעלת אותו השם, ומאד התרשמו מהתפריט ומצודת
הבישול המייוחדת. וכששאלו מה המייוחד, אמרו להם שכאן הסוד כבר שמור יותר
ממאתיים שנה, ועובר רק מאב לבן, ואף אחד חוץ מהטבח אינו יודע את המתכון.
ישבו שני אנשי־העסקים הממולחים הללו, חשבו, ומצאו שאם תהיה דרך לגנוב
את השף ולהבריח אותו ארצה, כל בעיותיהם תיפתרנה. עשו מה שעשו, והצליחו
לשכנע את הבחור, צעיר בן 27 ששמו פאול פאומגרטנר, שיעבור לגור בישראל.
הם הבטיחו לו הרים וגבעות, והנה התוצר המוגמר לפניכם: מיסעדה על רמה אידו-
פאית עם טבח אירופאי ותפריט אירופאי.
בפתיחה החגיגית נכח שגריר שווייץ בארץ, הנץ יוהכר פופרלי, וכשנאם, הוא
סיפר לכולם עד כמד, קפה דה־פריז השווייצי ידוע בכל העולם, וכי תיקוותו היא שסניפו
הישראלי לא יירד ברמה ולא יבייש את הפירמה. אז בבקשה.

זכינו ב מדלית זהב בינלאומית
ואתה יודע למה.

בעצם, אתה ידעת מזמן. בעצמך הענקת
לנו את הפרם, מדי יום ביומו, כשהעדפת

מדלית הזהב שהוענקה לנו בתחרות שנערכה
השנה בבריסל, ואשר בה השתתפו חברות
בירה נכבדות ומוכרות מכל רחבי העולם,
היא, למעשה, הכרה בינלאומית באיכות
בינלאומית, ממדרגה ראשונה.

בירה בינל אומי ת.
א רי אל

העולם הזה 2101

אף אחד לא יכול לתופף כמו אהרליה ק מינסקי.
חוץ מהסטריאו שלו.

וכשאהרל׳ה קמינסקי מאזין לאהרל׳ה קמינסקי
במערכת הסטריאו 8.0.2080 של נשיונל, אפשר
להיות בטוח שהביצוע יהיה מושלם.

אהרל׳ה קמינסקי יודע מהו ביצוע מושלם.
כמי שנמנה על
צמרת נגני הג׳אז
והפופ,יודעאהרל׳ה
כמה נסיון, ידע
ומאמץ דרושים
כדי להגיע לשלמות
מוסיקלית שאפשר
להתגאות בה.

113
) 101131 צעד קדימה אל תמחי.

״כאיש מקצוע׳ /אומר אהרל׳ה ,״אני מעדיף את
מערכת הסטריאו 8.0.2080 של נשיונל. אני מאזין
למוסיקה מתקדמת מכל העולם, מתקליטים
ומקסטות, וחשוב לי במיוחד לשמוע את הביצוע
המדויק,ממש כמו בהופעה חיה.
כשאני רוצה להתרכז בכלי מסוים בתזמורת, או
בתחום מסוים של צלילים— אני מכוון את ה8 ^ 83-
וה 711£8££-י ״משחק״ קצת ב 0£ -א ^,8 ^ 1

מוסיף 0 £ 0 ^1£׳\ ואז אני מרגיש כאילו התזמורת
מנגנת ממש בתוך החדר שלי״.
אהרל׳ה קמינסקי יודע בדיוק כיצד צריכה להשמע
מוסיקה טובה. אחרי הכל, הוא ״עושה״ אותה במו
ידיו.
! 3 0 6 0 1 :1 0 .ו13150511א 06 01ו ח 8וז) 1וז :3נ 61ו* 113110:131 !״ 30350:1 10 3 0 ) 115011,5 :05 3 :5 11

רדיו 1 510:00א־-ז 1/אק 7א\1/$וז מובר 108 וו אטי פטיפון או טו מ טי •
2מ שובחים
טייפ ק ס טו ת סטריאופו,מ עם ׳׳ץ 0 1 8מ זוג ר מ קו לי ם

העולם הזה 2101

ה רוו ח

ה או פנ ה
כשנבחר יצחק מודעי לתפקיד שר
האנרגיה והתשתית, ונאלץ בשל כך לעזוב
את עבודתו כמנכ״ל חברת הקוסמטיקה
רבלון, אמרו רבים מאנשי עולם האופנה
והקוסמטיקה בארץ :״זיווה תלם תלך
אחריו.״
ואכן, לא עברו אלא חודשים ספורים
וזיווה הגישה את התפטרותה למנכ״ל
רבלון החדש, יוסף שטייגר שרק שבועות
אחדים קודם־לכן חגג את מינויו
במסיבת־פאר על שפת בריכת מלון הילטון
בתל־אביב.
אולם זיווה מכחישה כל קשר בין עזיבתה
את רבלון לבין העובדה שמנכ״לי

מיליונר !רוק נוסח איטליה
כל-כך הרבה שמענו עליו, ועל אהבתו לצעירות ויפות, שהוא
הפך כבר כימעט לאגדה. אבל מי שעדיין לא מאמין יוכל לחזות
בו בשבוע הבא, כשהוא ינחת בארץ למסע הופעות וציד. זהו
רוברטו קגאלי, האופנאי האיטלקי.
רוברטו, שמסתובב זרוק כמיצוות האופנה, נמנה היום עם
עילית האופנה באירופה ובארצות־הברית. המזל שיחק לו, והוא
ממש מציף את שוקי העולם. אבל מי שיראה אותו בלי לדעת
מי ומה הוא, לא יאמין שאחד כזה, מיליונר אמיתי. מסתובב
בעולם ומחפש בנות טיפש־עשרה יפות ולבוש כמו היפי עני.
אבל כל אחד והסטייל שלו.
רוברטו שואב כנראה את השראתו מהיופי הישראלי, אחרת
קשה להבין את ביקוריו התכופים כאן. כזכור הוא היה ידידה
של חוה לוי, והדוגמנית חגי פרי היא המועדפת עליו להצגת
יצירותיו. הוא בא לבלות דווקא אצלנו, ואם תשאלו אותי —
בתור ישראלית אני מקבלת את זה בהחלט בתור מחמאה.
האופנאי האיטלקי הפך בזמן האחרון שופט רישמי ליופי
בינלאומי, אחרי שכיהן בתור שופט בתחרות מיס־יוניוורס בסנטו־דומינגו
ומשם עבר לתחרות מיכדעולם בלונדון, אבל כמובן
לא לבד. יחד איתו הגיעה ללונדון מיס אוסטריה, קטינה אמיתית
שכל־כולה בת 17 בילבד; ובכן, ליפה הקטנה הזאת לא התמזל
המזל, והיא לא נבחרה. אולי משום כך ליבו שוב פנוי.

חגי פרי ורוכרטד קבאדי
ציד אחר היופי

אני כבר מריחה את ריח הציד.

החברה התחלפו. היא מסבירה :״בעלי,
דויד אמר לי :׳עכשיו את יכולה לחיות
בשקט. עמדת במשימות שהוטלו עלייך.
את יכולה לשבת במישרד היפה שלך שאת
אוהבת, לנסוע לחו״ל פעמיים בשנה, לקבל
מכונית חדשה והעלאה במשכורת. עכשיו
את יכולה לנוח על זרי־הדפנה. ובכן,
נכון, יכולתי, אבל אני לא בנויה להסתפק
במעמד ובמשכורת גבוהה. אני מחפשת
אתגרים חדשים. לכן החלטתי לעזוב את
הקוסמטיקה, ולעבור לעולם האופנה.״
אבל כשלוחצים על זיווה, היא מוכנה
להודות שלא רק החיפושים אחר אתגר
חדש השפיעו על עזיבתה את החברה, שבשנים
האחרונות הפכה היא הסמל המיס־חרי
שלה. ואז היא אומרת :״הערצתי את
יצחק מודעי. בשבילי הוא היה אלוהים,
הוא מיקצוען אמיתי. למדתי ממנו המון.
הוא הכיר אותי והציב לי אתגרים חדשים
כל הזמן. כשראה שנמאס לי להיות יו־עצת־יופי,
מינה אותי כמנכ״לית של אול־טימה
.2הוא הבטיח לי גם דברים מסדי־מים
נוספים. אילולא עמד בהבטחותיו,
הייתי עוזבת ממילא.״
ומה בכל זאת היה הקש ששבר את גב
הגמלו :״כשחזרתי מחופשה בחו״ל,״ מספרת
זיווה .״הסתבר לי שלקחו ממני את
אולטימה .2זו היתר מכה קשה בשבילי,
למרות שלא עשו לי את זה בכוונה.
צ׳ ארלם רכסו!; מייסד רבלון, מת, וזה
היה ה׳בייבי׳ שלו. המנהל החדש, אחד
בשם גרדראק, החליט לצרף את אזל־טינזה
לרבלון מטעמים עיסקיים. הוא איש־עסקים,
ואין לו זמן לעסוק בנוסטאלגיה.
קיבלתי את זה, אך הבנתי שתואר המנכ״ל
יילקח ממני. התלבטתי חודשיים. בעלי
התנגד לעזיבתי, ילדי הפצירו בי לעזוב.
״לא ידעתי מה לעשות. לבסוף לקחתי
אוויר ואמרתי למנכ״ל. שטיינר, שאני
עוזבת.״

אני מרגישה שבסוף אהפוך את המדור
הזה למדור שידוכין, לא עלינו. אבל כיוון
שתמיד ראיתי את עניין השידוכים כתכלית
בחיים, אני דווקא די נהנית. אין
לי מושג מה תגיד על ההובי החדש שלי
השדכנית הלנה, אבל זה רק תחביב בינתיים
ואני מקווה שהיא תסלח לי.
ובכן, גבירותי הצעירות, שוב מצאתי
לכם אחד יפה. אל זה של הפעם עוד
יותר יפה מיפה, ממש אחד כזה שרואים
רק בסרטים. והסיבה שלא ראיתן אותו
עד לעצם היום הזה טמונה בעובדה ש הבחור
היה קיבוצניק עד לפני כמה חודשים.
שמו שלמה פז, אבל ידידיו קוראים
לו שלומי, ושלומי הוא רווק בן ,25
סרן בסיירת, אתלט שרירי עם המון רומנטיקה
בלב. וזהו שילוב שלא הולד ברגל.
שלומי הוא חובב ספורט מושבע, ולא
חשוב איזה. הוא עוסק בצניחות חופשיות,
צוללן, אופנוען מלידה שמתחרה בחולות
קיסריה עם אופנוע רב־עוצמה, ואפילו
מתחרה בקרב־עשרה. נו, ועם גוף שרירי
כזה יחד עם ציפור עדינה בלב, אפשר
באמת להגיע רחוק. נכון שלעת־עתה הוא
עושה רק חאלטורות, לקיום עצמי, אבל
המוטו שלו בחיים זה הספורט, ואני
מבטיחה לכם עוד תשמעו עליו.
שלומי אוהב לאכול אבל למזלו, ותודות
לספורט לא רואים עליו תוצאות. יש לו
גם מכונית, והוא נהנה הנאה מרובה לשייט
בהפלגות ארוכות, והשיא אצלו הוא לראות
שקיעות וזריחות. זה, בעצם, לא
קשה. כי כשאנשים רגילים ישנים, שלומי

במשך שנות עבודתה בחברה רכשה לעצמה
זיווה כמה ידידות, וביניהן מלכת-
היופי לשעבר והדוגמנית חווה לוי תודות
לה נפגשה עם לסלי פילופ, בעל
מיפעל בגד־עור, ומייד שובצה בעבודה.
היא מונתה כמנהלת רשת החנויות של
בגד־עור בארץ ובחו״ל.
לדבריה, דרשה וקיבלה בדיוק אותם
התנאים שהיו לה ברבלון, ועוד סוכם בינה
לבין פילופ ששכרה יעלה בהתאם להצ לחתה.
כך הפסיד עולם הקוסמטיקה את
אחת הנשים המצליחות והשאפתניות שלו,
ועולם האופנה הרוויח אותה.

עדיין ער ואז הוא יכול, בדרכו הביתה
מהמועדון שבו הוא עובד בלילות, לראות
לקראת הבוקר את הזריחה.
ביום הוא עובד בהפקות ואז, בדרכו
למועדון לעת־ערב, הוא רואה את השקיעה.
מתי הבנאדם ישן אינני יודעת, אבל
אולי הוא מסוגל לחיות בלי לעצום עין,
עם כישרון כזה. לדבריו הוא היה בהסגר
כל החיים, וביזבז זמן יקר, ועכשיו הוא
רוצה להספיק הכל, ולראות הכל.
הוא מצהיר בקול רם ובדעה צלולה,
שאין בכוותו לחזור לקיבוץ. ולא פלא.
מה רע לו פה בעיר? דירת רווקים יפה
יש לו, עבודה יש לו, מכונית ואופנוע

אירוסין נוסח יוון
מסיבת־אירוסין של הזמר היווני שגר
בארץ מזה זמן רב, גינו גיקולאידים,
נערכה השבוע ברוח יוונית אצל רפי
גצחון ורפי, שאירח את הזוג המאושר,
הרגיש בדיוק כמו ביוון ואמר שזה חסך
לו את מחיר הכרטיס. נינו שהתאהב בג
ט גילן, הגויה היפהפייה, הצהיר שבכלל
לא מפריעה לו העובדה שהוא יהודי והיא
גויה. הוא אומר שאישה טובה תמיד
טובה, ולא משנה מאיזה לאום או דת היא.
חתונתם של בני הזוג תיערך בלונדון
בקרוב. ולא חס־וחלילה, מפני שישראל
אינה מקום די טוב להתחתן בו. אלא פשוט
מפני שכל בני מישפחתה של הכלה גרים
באנגליה, ואין טעם לייבא את השבט הענקי
הזה לארץ־הקודש בשביל חתונה.
הבעייה היחידה שהתעוררה במסיבת־האירוסין
היתד, הקטטה שפרצה בין רפי
ניצחון לבין הבדרן ׳אכנו* דן. השניים,
שהרגישו עצמם ניצים תודות לאוזו היווני
המסורתי התנהגו בהתאם, וכימעט שהגיעו
לידי החלפת מהלומות. אבל הנוכחים במקום
חסכו מהם את אי־הנעימות האפשרית,
והמסיבה נמשכה כאילו לא קרה
דבר, עד אור הבוקר.

בו רקאסח מי ם

שלומי פז
עדיפות לעשירות
יש לו ולדעתי, בהתחשב בתקופה הקצרה
מאז שהוא חופשי ומשוחרר הוא הצליח
לא רע בכלל.
היתד. לו חברה אחת רצינית, אבל זה
היה די מזמן. מירי וייסגר״ ,הדוגמנית,
אומנם הראתה לו קצת ממראות חעיר
ונתנה לו לטעום קצת מטעמי תל־אביב,
אבל בכל טוב יש גם קצת רע. עובדה —
העניין התפוצץ. ובכן, ילדות, הוא מחכה
לכן. לכו, קחו ותיהנו, רק אל תשכחו
להעביר הלאה. אשר לנתונים הנדרשים:
הוא אוהב אתכן יפות, חכמות ועשירות,
וכיוון שכולנו יודעים ששילוב כזה הוא
בגדר הבלתי-אפשרי, הוא מוכן להתפשר,
ובעזרת אלון לוי חברו הטוב הוחלט
שהוא מוכן להתפשר על עשירות. רק
תראו איך החופש משגע את בני־האדם.

יש אחד בארץ שמצליח בחיים ממאפה
ידי עובדיו. זהו סמי כורקאם, מהחנות
הידועה לבורקאם ביפו. ובכן לסמי זה
יש בן ששמו יצחק (״איציק״) ,עם שם־
המישפחה האמיתי, אלקוממגרי, ואת
התוספת בורקאס הוסיפו לו רק בגלל
שיש לו היום רשת של חנויות לבורקאם
ויוגורטים למיניהם. ובכן, לאיציק זה אולי
הולך עם הבורקאס, אבל בביתו־מיבצרו
יש לו בעיות די רציניות.
הוא נשוי מזה תשע שנים לבחורה נחמדה
בשם ט*גי, שהביאה לו שני ילדים
חמודים. אבל טוני עזבה את הבית והשניים
נמצאים כיום בשלבי גירושין. מה
שלא מפריע לאיציק, מצידו, לפתוח בערך
מדי חודש בורקסיאדה חדשה.
איציק, שחבריו דואגים לסטאטוס שלו
בחיים, הרגיע את כולם והודיע חד־מש־מעית
שאין בכוונתו להינשא בקרוב, אם
בכלל, ושאין להם מה לדאוג לו. הוא
מעיד על עצמו כעל איטלקי חכדמזג ודי
חתיך, שיודע לדאוג לעצמו יפה מאד.
אז לכל החתיכות שהולכות במיוחד
לזלול בורקאס אצל סמי ובנו: תדענה
לכן ששום טובה, חוץ מטעם טוב וכמה
קילוגרמים עודפים, לא תצא לכן משם.
אז איכלו, ותיהנו. כי מחר מי יודע.

ל ס לי בה
יו8 1

הדיונים על חנינה כללית לקראת כל שימחה לאומית מסוכנים -
שבן נוצרת בציבור התחושה שבקרוב ייסגרו התיקים הפליליים
ד״ר לסלי סבה ( )39 נולד בלונדון והשלים את התואר הראשון
בלימודי המשפטים •טלו באוניברסיטת אוכפפורד. את היבור עבודת
הדוקטוראט שלו בנושא :״החנינה האישית והחנינה הכללית — היב
טים
משפטיים ופנולוגיים״ הגיש באוניברסיטה העברית כירושלים. כיום
פועל ד״ר סבה במיסגרת המכון לקרימינולוגיה באוניברסיטה העיברית
כירושלים. בתשובה לשאלות כתב ״העולם הזה״ אמר ד״ר סכה :

מצו״ה חומה נ((זו
• מהי חנינה?

״תעודת יושר״ ,צריכה להיות עניין של זכות, הניתנת
לכל עבריין שריצה את עונשו ובמשך תקופה סבירה
נמנע מעבירה כלשהי על החוק. האמת היא שמזה שבע
שנים מונחות בפני הכנסת הצעות־חוק שונות בנושא
זה, אך בגלל היעדר לחצים פוליטיים מצד קבוצות־כוח,
אין הנושא זוכה לטיפול פרלמנטארי נאות, ואין התקדמות
כלשהי בתהליך החקיקה.

מכשיר מקובל בידי שילטונות המדינה המאפשר
התערבות בתהליכים המקובלים של מישפט ועונש. מקובל
לחלק את מוסד החנינה לשני סוגים: החנינה האישית
והחנינה הכללית, ויש להבדיל בין התפקידים של שני
מוסדות אלה. החנינה האישית היא כידוע סמכות המופקדת
בידי נשיא המדינה, אם כי ישנם חילוקי דיעות באיזו
מידה רשאי הנשיא להפעיל את הסמכות על דעתו הוא,
או שמא הוא כפוף להמלצתו של שר־המישפטים.

• האם ״חנינה אישית״ מטעם נשיא המדינה
היא לרוב בעלת אופי הומאני?

• האם קיים בעקרון החנינה ערך יסוד
כלשהו של היהדות?

בהחלט. מוסד החנינה האישית בא לאפשר התחשבות
בנסיבות האישיות של העבריין, כאשר המוסדות המשפטיים
הרגילים אינם מאפשרים התחשבות כזאת.

הרעיונות של חסד ורחמים בוודאי שאינם זרים
למישפט העברי. ד״ר חיים גבריהו מרבה למצוא במקורות
העבריים דוגמות של חנינה כדוגמת חנינת דויד לאב שלום,
או מות נבוכדנאצר והחנינה שהביאה לשיחרור
יהויכין, מלך יהודה.
יחד עם זאת הייתי מזהיר מללמוד אנאלוגיות מדו-
ייקות מתרבות שהיא כה שונה מהחברה המודרנית.

• למשל?
עבריין נידון למאסר לתקופה ארוכה. מאז המשפט
חלו שינויים דרמאתיים או במצבו או במצב משפחתו,
ושיקולים של חסד מחייבים את שיחרורו.

• אתה מתכוון להתחשבות בנסיבות האישיות
במקרה כמו •טל יהושיע בן־ציון.
עקרונית, כן. מצב בריאותו של יהושע בן־ציון מהווה
שיקול מסוג השיקולים שבכוחם להשפיע על החלטה
למתן חנינה. אך במקרה הזה, היו לדעתי שיקולים
משכנעים יותר להימנע ממתן חנינה.

• והם ץ
מסתבר כי מצב בריאותו של יהושע בן־ציון היה
חמור כבר בעת עריכת מישפטו. בית-המישפט העליון
התחשב במצבו, ובכל זאת הגיע למסקה ברורה כי עקב
פשעיו החמורים אין להקל כלל בעונשו. ומאותם שיקולים
הושבו ריקם בקשותיו החוזרות ונישנות, הן לוועדת
השיחרורים מטעם מישרד המישפטים והן לבית המישפט
הגבוה לצדק — במהלך ריצוי עונשו. לכן, במיקרה זה,
התחשבו במצוקתו הבריאותית של בן־ציון המוסדות
המישפטיים המקובלים, ולא היה כל צורך שנשיא-
המדינה יתערב על סמך שיקולים שנידחו בידי המוסדות
המישפטיים.

+במילים אחרות, היה בעצם מתן החנינה
ליהושע בן־ציון פגם קונסטיטוציוני?

על שאלה זו יש להשיב באופן חד־משמעי, שכן,
קשה להעמיד את השאלות המישפטיות במיבחן של
בדיקה שיפוטית, וזאת עקב חסינותו של נשיא־המדינה.
הנה עורו־דין אחד הגיש עתירה לבית־המישפט הגבוה
לצדק, שהיתה מיועדת לפסול את תוקף החנינה שהוענקה
לבן־ציון. בית־המישפט העליון דחה אותה על הסף,
למרות שאנחנו יודעים שהרשות השופטת היתה מאוד
ממורמרת על מתן החנינה הזאת, כפי שהתברר מתוך
פומבי שנעשה למיכתב שאותו שיגר נשיא בית־המישפט
העליון, ד״ר יואל זוסמן, לראש־הממשלה, מנחם בגין.

• לעצם העניין, האם חרג נשיא המדינה
מסמכויותיו?
אין ספק ששיקול־דעתו של נשיא המדינה הוא רב
ביותר — וכימעט מוחלט, כך שכל עוד אין הוא חורג
לחלוטין מסמכויותיו, ייתכן ואין לערער כלל על החלטותיו.
לעומת זאת, לדעתי, על פי הסדר הקיים, שר־המישפטים
(ובעניינים צבאיים — שר־הביטחון) מכין
את החומר לחנינה, ומביא את ההמלצות בפני נשיא-
המדינה, והוא עצמו אחראי על ההחלטות מהבחינה הציבורית
ומבחינת האחריות המיניסטריאלית. לדעתי, שר־המישפטים
אינו רשאי להסתתר מאחרי שיקול דעתו
הרחב של נשיא־המדינה, והוא אינו פטור מלהתחשב
בשיקולים הרחבים יותר, כגון: פגיעה במערכת השיפוטית,
השפעת מתן החנינה מהבחינה הסגולית על ההיגיינה
הציבורית וטובת הציבור.

• האם החנינה שהוענקה למי שהיה המפקח
הכללי של המישטרה, יחזקאל סהר, גם
היא היתה מושתתת על העיד שהגדרת במילים
״שיקולים של חיסד״ ?
אם נתעלם מהמיקרה הספציפי של יחזקאל סהר, הרי
שניתן לומר שגם בחנינות מסוג זה ישנו אלמנט של
חסד. כאן החנינה באה לא להמתיק את העונש, אלא
להסיר את הכתם הרובץ על אדם שסיים לרצות את
עונשו, והמבקש לפתוח דף חדש בחייו. זה מה שנקרא
באירופה ״רהביליטציה״.

• זה סוג־חנינה נפוץ?
הצרה היא שרוב העבריינים־לשעבר אינם ערים לעצם

באחרונה נוצרה בציבור התרגשה
שהממשלה מעונ״נת במחווה
בלפי עבר״נ׳ הצווארון דירבן
קיומה של חנינה כזאת, כך שהם אינם מבקשים אותה.
אבל במיקרה של יחזקאל סהר נוצר רושם של פרוטקציה.
יחד עם זאת ייתכן שההסבר הנכון הוא כי רק אנשים
במעמדו יודעים על קיום אפשרות של פנייה כזו אל
נשיא־המדינה, ומובן שהם זוכים גם לתמיכת דמויות
בולטות במימסד.

• מהו הפיתרון המישפטי הצודק, לדעתך,
להבאת הריהביליטציה לשכבות נוספות של
עבריינים־לשעבר?
האפשרות לפתוח בדף חדש, עם אפשרות להצגת

מהו התפקיד המעשי של החנינה?

החנינה שימשה מאז ומתמיד מעין שסתום למערכת
המישפטית. בעיקר בתקופה שבה החוק לא התחשב
בעבריין, שלא היה שפוי בדעתו, או באדם שהרג מתוך
הגנה עצמית — במוסד החנינה נעזרו כדי להמתיק את
דינם. במאתיים השנים האחרונות באה החנינה כדי
לתקן עיוות־דין — בעיקר כאשר היה חשש שאדם
הורשע על לא עוול בכפו; להמיר את עונשם של
עבריינים שנידונו למוות ; ולהבטיח חסינות לעדי-
המדינה.

• במילים אחרות, החנינה מכסה על עיוותים
של המחוקק?
הנושאים שהביאו לחנינה בתקופות קודמות באו על
פי תרונ ם בדרכי ם אחרות. אלא שהמערכת תמיד נתקלת
בבעיות חדשות ברוח התקופה. למשל: כאשר חוק
מתיישן, בהתאם לרוח הזמן (איסורים על הפלות מלאכותיות,
מישכב־זכר, זנות וכר) ייתכן ואדם יועמד לדין
עקב ״חריצות יתר״ של מנגנון התביעה, וכי אז לא
תהיה אפשרות להמתיק את העונש, ולהסיר את הכתם,
מיליד הזדקקות למוסד החנינה.
אמת, הדבר נובע מתוך כך שתהליך החקיקה מפגר
אחרי רוח התקופה.

• האם התפתחות רעיון החנינה הוא אחיד ,
במגמתו בעולם כולו?
לאור התפקיד השולי של מוסד החנינה, מפליא הדבר
כי המוסד הזה מוכר בכל רחבי העולם.
היה אומנם נסיון אחד לבטלו, בעיצומה של המהפיכה
הצרפתית (סוף המאה ה־ )18 כאשר חוקקו חוקה חדשה,
ובה מניעת האפשרות של התערבות מטעם הרשות המבצעת
בחוקים ובהוצאתם לפועל. ריבונות המחוקק הודגשה
ביותר לעומת ההתנהגות השרירותית של המלכות ש הופלה.
אלא
שכעבור תקופה קצרה נאלצו גם בצרפת להשיב
את מוסד החנינה בגלל צרכים של יום-יום, וזאת למרות
שמקור רעיון החנינה מוצאו ב״חסדו של המלך הכל-
יכול״.

• מה -השוני כץ ״חנינה אישית׳׳ ל״חנינה
כדלית״ ז
החנינה הכללית היא בדרך כלל מעשה של חקיקה,
המכוון לקטגוריות ולקבוצות שלמות של אנשים, ולא
לבודדים.
• מה מטרתה שד החנינה הכללית?
ישנם למעשה שני סוגים של חנינה כללית.

דעתך העילה להצעת החנינה הכללית הזאת 7

במיקרה הראשון, מטרותיה דומות למדי לעקרון
החנינה האישית, כאשר בא הגוף הריבון במדינה ועושה
מחווה כלפי ציבור מסויים.

אם מציעים חנינה כללית במובן של אמנסטיה, חנינה
שפירושה סגירת תיקים בבתי־המישפט, לדעתי אין לדבר
הצדקה כלשהי. הרי לא חלה תמורה חברתית המצדיקה
מעשה מעין זה. הדיונים על חנינה כללית לקראת כל
שימחה לאומית הם גם מסוכנים — שכן נוצרת בציבור
תחושה שהתיקים הפליליים ייסגרו בקרוב, ובכך ניתן
אור ירוק לביצוע עבירות שונות. מן הראוי להוסיף
שאירועים כאלה אינם מונעים אפשרות של חנינה כללית
במובן של הקלת העונש.

מהם שורשיו שד נוהג זה 7

בימים עברו, כאשר השילטון היה מוחזק בידי המלך,
הרי הוא היה נוהג לעשות מחווה מסוג זה, על מנת
לחגוג אירוע מישפחתי שהיה בגדר אירוע לאומי, כגון
יום נישואיו, או ציון יובל למלכות וכד. רעיון זה מתקיים
עדיין במישטרים מלוכניים כיום, ונעשים גם צעדים
דומים ברפובליקות נשיאותיות. יש לציין במיוחד את
״ימי העצמאות״ של המדינות החדשות.

#אכל האווירה שנוצרה כציכור היא שחילופי
השילטץ, שהתחוללו לאחרונה כארץ,
מהווים עילה למתן חנינה כללית.

• האם החנינה הכללית, כרומה לחנינה
האישית, מושתתת על שיקולים שד חסד?

ראה, חנינות ניתנות לפעמים אחרי מהפכה פוליטית.
אך במישטר דמוקרטי מצריך שינוי בשילטון התייחסות
כהמשכיות ולא כמד,פך. ועל כן אירוע זה אינו מהווה
עילה לחנינה כללית.

במיקרים שהזכרנו זה עתה, כן. אך לחנינה הכללית
יש גם תפקיד אחר. החנינה הכללית היא בבחינת התרגום
לעברית של המונח אנזנסטיה (ץ!1€51ת )7\ 1שפירושו
״שיכחה״ ,כאשר הכוונה היא להסרת הפליליות ממעשים
שאין כבר טעם להעניש עליהם.

מתי יש מכירות למתן אותה שיכחה?

לרוב, לאחר תמורה חדה בחיים הפוליטיים, הכלכליים,
הביטחוניים, או אפילו התעשייתיים של מדינה מסויימת.
למשל: אחרי מהפיכה, בתום מילחמה ; אלה שני
המיקרים השכיחים ביותר.

• מהן תולדות החנינות הכלליות כמדינת
ישראל?
החנינה הכללית הראשונה הוענקה בתש״ט (.)1949
החנינה באה לציין את הקמת המוסדות העצמאיים של
המדינה, ובעיקר את כינון הכנסת הראשונה. בזמנו
נאמר שהחנינה באה על מנת לתרץ את שיחרורם של
חברי ומפקדי לח״י (לוחמי חירות ישראל) מבתי־הכלא
הישראליים.
החנינה הכללית השניה הונהגה לאחר מילחמת ששת־הימים,
ביולי .1967

• מה מאפיין את שתי החנינות הללו?
99 אין טעם להעמיד כיום
לדין על עבירות עד
תעשדהמסבע שנוטלו
האם היו אלה חנינות ״נוסח המלך״ או חנינות
של השיכחה?
בשתי החנינות הללו היתד, מעין עירבוביה של שני
סוגי החנינות הכלליות. מצד אחד שיחדור האסירים מבלי
למחוק את עבירותיהם, והדבר דומה לחנינה הניתנת
לרגל ציון חגיגות לאומיות. מצד שני, סגרו תיקים
תלויים ועומדים נגד רבבות חשודים ונאשמים ובכך,
למעשה, היתד, מעין שיכחה של מעשיהם הפליליים,
אם כי טרם הוכחו מהבחינה המישפטית.

• מה, לדעתו, כמיסגרת ההגיון של החוק,
היה צריו להיות הצעד המתאים כמיקרים
שכאלה?
לעיתים ניתנת חנינה כללית בתום מילחמה, וזאת

.אסור לשרהמשנטיס לתסתז1ול...״
מתוך מגמה ברורה לסלוח לאנשים שגילו עוינות למדיני׳
או למישטר שניצח במילחמה, והן כדי לסלוח לעריקים
מן הצבא. אך בחנינה שהונהגה ב־ 1967 לא מחקו את
העבירות של עברייני הביטחון, ואף לא הקלו בעונשיהם.
ברור, אם כן, כי החנינה באה לא בשל התמורה במצבה
הביטחוני של המדינה — אלא כדי לחגוג את הניצחת.
לדעתי, חגיגה מעין זו מהווה עילה להקל בעונשים, אך
לא לסגור תיקים פליליים וכלכליים. לא היתד, כאן כל
סיבה סבירה להסיר את הכתם הפלילי מקבוצות העבריינים
שנהנו מן החנינה.

• מה היו התוצאות החכרתיות־שיקומיות
של החנינה הכללית כ71967-
קשה מאוד לאמוד את השפעת החנינה על היקף
הפשיעה במדינה. אומנם, מיד לאחר המילחמה היתה
ירידה בפשיעה באופן כללי, אך לטענת המישטרה נבעה
ירידה זו בהיקף הפשיעה מהשירות הממושך במילואים.
אילולא החנינה היתד, הפשיעה גדולה יותר: אך לדעתי
אין הוכחות בדוקות לדבר. במעקב שערכתי אחר האסירים
ששוחררו מבית־הכלא בעיקבות החנינה — כ־ 500 במיספר
— מסתבר כי 57 אחוז מן הניחונים ביצעו עבירות
נוספות תוך שלוש שנים מיום שיחרורם.

• האם זה מעיד על כישלון?
במובן מסויים. אם היתד, ציפייה שעבריינים אלה
יתרגשו מהחסד שנעשה להם ומד,אופוריה המדינית דאז,
ויהפכו לאזרחים מן השורה — מובן שנכונה אכזבה.
לעומת זאת, אם נשווה את מידת המועדות (תהליך
החזרה לפשיעה) של עבריינים אלה עם המועדות של
האסירים המרצים את עונשם במלואו — נמצא כי אין
כל הבדל ביניהם. עקבתי גם אחרי ״קבוצת ביקורת״
של אסירים שריצו את עונשם במלואו, והתוצאה היתה
ממש זהה. והיא — 57 אחוז מועדות.

• מאז הנסיון של 1967 היו מגמות לחני•
נות נוספות.
הועלתה הצעה להעניק חנינה כללית בשלושה אירועים
חגיגיים של המדינה. במלאת לה עשור 18 ,שנה (ח״י)
ו־ 25 שנה. וההצעות כולן לא נתקבלו.

י• ,למרות זאת ישנה כיום הצעה לחנינה
כללית, לרגל מלאת 30 שנה למדינה. מה ל

מה כדכר הענקת חנינה למכצעי עכירות
כלכליות, כמהלך המהפך הכלכלי 7
השינוי הדרמאתי שחל במדיניותה הכלכלית של
הממשלה נותן מקום לשקול מתן חנינה על מעשים שכבר
אינם מהווים עבירות. לדעתי, אין טעם להעמיד כיום
לדין אנשים שהפרו תקנות מטבע זר, במידה שתקנות
אלו בוטלו.
אגב, אין זאת אומרת שיש להקל בסכומי המס שעל
האנשים האלה לשלם.

• האם הצטכרות־עתק של תיקים ככתי
המישפט, ואי־תיפקודה הכולט של המערכת השופטת,
ככוחם להצדיק חנינה כללית, שמטרתה
כעצם — ריאורגניזציה של המערכת השופטת

רעיון זה מפתה כיום את הגורמים העוסקים בחקירה
ובתביעה, השוקעים בעומס התיקים והתביעות. אך מבחינה

טחן חתה ניגרו
העומס בנתי־המישפט
הוא ועיון פסול
עקרונית, הרי שזה מעשה פסול. יחד עם זאת, אני מקווה
שבקרוב ייחתם שלום, וזה ישמש עילה להנהיג חנינה
אמנסטיבית, במובן המלא, לפחות לעברייני ביטחון,
ואולי גם לקבוצות אחרות.
בינתיים יש לשקול בכובד־ראש מחוות של הקלת־דין
לרגל מלאת 30 שנה למדינה. אומנם ציון 30 שנות
עצמאות אינו חגיגה חשובה יותר מאשר מלאת 25
שנה למדינה, ואז לא ניתנה חנינה כלשהי, אך באחרונה
נוצרה בציבור אווירה שהממשלה מעוניינת במחוות רק
כלפי עברייני הצווארון הלבן, דוגמת יהושע בן־ציון
ועברייני ההון השחור. בצד זה, אנחנו שומעים רבות
על התנאים המחפירים בבתי־הסוהר, ויש לזכור כי לגבי
הממצאים שלי, שיחדור מוקדם של אסירים אינו מביא,
לפחות, להחמרת המצב.

ה מ חיר :

12.00

א לי הו ב ך אלי ש ר
ראש ה מ של ח ת הי שר אלית
לוועידת ק א הי ר

חזרה לתחילת העמוד