גליון 2104 מתאריך 28 בדצמבר 1977

העסדהמבקשת סיוע
מ מי טלגותא חיו ת

משום שבאותה עת היו שר המיסחד והתעשייה יגאל
הורביץ ומרבית ראשי מישרדו בסיור ברומניה.
כוונת הוועדה היתר. להשאיר בארץ לפחות אישיות
בכירה אחת מהמישרד.

יי ^*י ^ ייי•

במסגרת נסיונותיה להיחלץ מהחובות
הכספיים בהם היא שקועה, פנתה מיפלגת
העבודה אל מיפלגות סוציאליסטיות ברחבי
העולם, כדי לקבל מהן תרומות כספיות.

תווטונייד

האחראי על הפניות למיפלגות־האחיות, עימן יש
למיפלגת העבודה קשרים מזה תקופה ארוכה,
הוא ידיר המיפלגה שמעון פרם, אך את העבודה
המעשית עושים השרים לשעבר יהושע רבינוביץ
ויגאל אלון.

לנד או מעדלוטרל

ד שז ת ־ ה שי דוו־ מסלה

א ת וי, צ מן

ראיון עאולמרט

כוונתו של ראש־הממשלה מנחם בגין לצרף לממשלה
את חיים לנדאו, ידידו מתקופת המחתרת ומי שהיה
האיש מיספר שניים בתנועת החרות לפני שהודיע
על פרישתו מפעילות פוליטית, מיועדת ככל הנראה
לנטרל את שר־הביטזזון עזר וייצמן כמישנה
לבגין בתנועתו. צירופו של לנדאו לממשלה עשוי
להוות מישקל־נגד לעמדותיו המתונות־יחסית
של וייצמן, ולחזק את עמדותיו של בגין.

נראה כי בגין מתכוון להועיד את ידידו
הוותיק ליורשו, במיקרה שיארע לו
משהו תור תקופת כהונתו, במטרה למנוע
מילחמה על הירושה בין דיין, שרון ווייצמן.
בינתיים כבר עורר שיתופו של לנדאו בישיבת
ממשלה, מבלי שיש לו מינוי רישמי, ביקורת קשה
כלפי בגין, כמו העובדה שצירף לנסיעתו
לאיסמעיליה אורחים פרטיים, וביניהם הנדבן השווייצי
ניסים גאון.

בתנועתו של בגין נשמעים קולות הטוענים
כי הוא מנהל את הממשלה יותר ויותר
כעסק פרטי.

ב גין י ר סן א ח

היועץ־המישפטי של רשות השידור הורה שלא
לשדר ראיון שנערך עם ח״כ אהוד אולמרט
במיסגרת תוכנית הראיונות של יעקב אגמון, בירה
ומצב־ חח.

הראיון נפסל לשידור אחרי שהתברר
שאולמרט חזר בו על דברי הדיבה שהיוו
בשעתו עילה לתביעת לשץ הרע שהגיש
נגדו אלוה (מיל ).רחבעם (״גאנדי״) זאבי,
וכן משום שכמה מהתבטאויותיו של אולמרט
בראיון היו כבחינת ביזיון בית־המישפט
כיחס לנושאים התלויים ועומדים בדיון
מישפטי.
באותו ראיון תקף אולמרט בצורה בוטה וחריפה
את שר־יהפנים יוסף בורג, והאשים את הקצונה
הבכירה של מישטרת־ישראל כי קשרה קשר להונות
את השר.

רזינהלהמ טות
שלאר רוו ר
חכר מועצת עיריית תל־אכיב מט
שרון ראש־הממשלה מנחם בגין עומד להפעיל את סמכותו
כדי להגביל את תוכניותיו של שר־החקלאות אריק
שרון להתנחלויות בגדה המערבית ובצפון סיני.
אריק, שהוא גם יו״ר ועדת השרים לענייני התיישבות,
הכין לאחרונה תוכנית היאחזויות מקיפה, כדי
לקבוע עובדות בשטח עוד לפני שיחתמו הסכמים
כלשה.6

בגץ הגיע ככל הנראה למסקנה שהיאחזויות
נוספות בשטחים בתקופה זו עלולות לפגוע
באמינותו ובכנות תוכניות השלום שלו,
והוא יטיל וטו על כל תוכנית להתנחלות
נוספת.

פו ליטרוקשלהריפוד
לוו עי דתקאהירד

רז, מנהל החברה לפיתוח מיפעלי ספורט של עיריית
תל־אביב, נימנה בשעתו על צעירי מפא״י ואחר־כך
רפ״י, והיה מן הצעירים המקורבים לדויד בן־גיוריון.

סגן השר הי מרה
הו ר או ת הוו וו ד ה
סגן שר־הפיתוח, יצחק פרץ, יצא לכנס
איזורי פיתוח שנעיד בטהראן בניגוד
להחלטת הוועדה המאשרת נסיעות פקידים
בכירים, חכרי־כנסת ושרים לחו״ל. היתה
זו הפעם הראשונה ששר או סגן־שר הימרה
את החלטת הוועדה.
הוועדה החליטה לא לאשר את נסיעתו של פרץ

ה ל ׳ ס ד הו בעאח
ה ש־ ל טו! ה!7קומ
הליכוד עומד לתבוע לעצמו את ראשות המרכז
לשילטון מקומי, כהונה התפוסה עתה בידי איש
המערך, ראש עיריית חולון, פנחס איילץ. איילון
נבחר בשעתו לתפקיד מחדש בעקבות הסכם עם
הליכוד, שתוקפו עומד לפוג בימים הקרובים.

הליכוד יציע לכהונת יו״ר השילטון
המקומי• ,שהוא אירגון הגג של העיריות
והמועצות המקומיות, את אינג׳ צבי צילקר,
ראש עיריית אשדוד.

סרט במצר״
המפיק ובמאי הקולנוע הישראלי, מיכה שגריר,
מבעליה של חברת סרטי קסטל, מפיק עתה במצריים
סרט טלוויזיה עם צוות בריטי וגרמני.

שגריר, שבמילחמת יום־יהכיפורים לחם
באוגדת האלוה שרון, מבסס את סירטו
על יומן של חייל מצרי שנמצא במילחמה
על־ידי קצין־מודיעין ישראלי במוצב מצרי.
המוצב הנצור, ששכן בין גיזחת הארמיד. השנייה
והשלישית של הצבא המצרי והחזיק מעמד מול
התקפות חוזרות ונשנות של צה״ל, היד, מבודד
חודשיים אחרי הפסקת־האש. היומן פורסם בשעתו
בשלימותו בעיתונות הישראלית.
שגריר איתר את מישפחתו של ההרוג באלכסנדריה
ומשחזר יחד עימה את תולדות חייו של ההרוג,
בן למישפחה מרובת־ילדיס המתגוררת בשכונת-
עוני. החייל שנהרג היה היחיד מבני המישפחה
שלמד באוניברסיטה.

תוך כדי עבודת ההסרטה נכנסה האם
הנוצריה השכולה להיסטריה, גירשה את
צוות ההסרטה מהבית. אולם ההסרטה

ו ע דו ת ־ השרים -
סטירהל דיין
ההחלפה הסופית זפדומפמוז כם יפגש
בץ כגץ לאל-סאדאת כאיסמעיליה,
בדבר מקום כינוסן של שתי ועדות4
השרים המשותפות לישראל ולמצריים,
מתפרשת כסטירת-לחי לשר•
החוץ משה דיין.
תחילה נקבע כי הוועדה המשותפת
לשרי-החוץ תשב כקאהיר ואילו זו
של שרי־־הביטחץ תתכנס כירושלים.
אולם ברגע האחרון, על פי בקשת אל•
סאדאת, שונה המיקום ונקבע כי שרי״
הביטחון הם שישבו וידונו כקאהיר.
השינוי מוסבר בכך שבעוד שוייצמן
פופולארי מאד במצריים, הרי יהסס
של המצרים, כולל הנשיא עצמו, אר
דיין הוא קר ומסוייג. סאדאת ביקש
ככל הנראה להימנע מנוכחות ממושכת
של דיץ בקאהיר, שעלולה להגביר
את ההתנגדות להמשך הדיונים.
התחדשה ונמשכת בסיועה של ממשלת

ה בו רסה
קויו תסלקטיביות

עתה מסתבר כי ערב הרכבתה של
המישלחת הישראלית לוועידת קאהיר,
הוצע לצרך למישלחת את אברהם שכטרמן,
יו״ר הנהלת תנועת החרות.
כמה חברים בהנהלת התנועה תבעו לצרפו למישלחת
כדי שיטול חלק פעיל בדיונים, במטרה ״למנוע את
שחיקתו של מצע הליכוד״ .הם ציינו כי ״ניסיונו
הדיפלומאטי הבכיר״ של שכטרמן, כחבר קבוע
בפרלמנט האירופי, ושליטתו בשפה הערבית מכשירים
אותו לתפקיד זה.

מי פהשגרירמפיס

ה קו א לונ ה
זעמם של ראש־הממשלה ויו״ר ועדת
החוץ והביטחון, פרופסור משה
ארנס, נגד ההדלפות מדיוני ועדת
החוץ־־והכיטחון וניסיונם להחשיד את
אנשי האופוזיציה כאחריות להדלפות,
חסר בסים. שכן, זעם זה מחפה על
העובדה כי ההדלפות החשובות היו
דווקא מדיוני ועדת השדים לענייכיי
חוץ־וביטחון, בה לא משתתפים אנ
האופוזיציה.
בגין וארנס מתעלמים מהעובדה כי דיווחיו
של ראש־הממשלה לוועדה זו
פורסמו כעבור יום על-ידי שני עיתוני
הערב, בין השאר גם על־ידי עיתונאים
הידועים כמקורכים אישית ל•
ראש־הממשלה.
גם המדליף העיקרי של דיוני ועדת
החוץ־והביטחון הוא איש קואליציה
ידוע לכל.

גל הגיאות בבורסה מאשר את המלצות מדור זה
בשבועיים האחרונים, לנצל את הירידות הדראסטיות
בשערים כדי לרכוש מניות.
בסוף השבוע תיעצר הגיאות לכמה ימים, בעיקר
בגלל ההודעות המאכזבות של קונצרן כלל, שיחלק
לבעלי מניותיו דיבידנד נמוך מאשתקד. כך יהיה גם
בכלל השקעות ובכלל תעשיות — רק במניות
החברה המרכזית לא תרד חלוקת הרווחים לעומת
אשתקד.
הגיאות עשויה להתחדש בשבוע הבא, כיוון שכמויות
הכסף השחור בשוק הן אדירות והבורסה היא
האמצעי היחיד להוכיח רווחים גדולים פטורים ממס.
השבוע מומלץ לרכוש מניות מקבוצת בנק המזרחי,
שטרם עלו לרמה סבירה. הבנק יחלק השנה יותר
רווחים מאשר בשנה שעברה ובינואר יצא בהנפקה
גדולה חדשה.

בענף הביטוח כדאי לרכוש מניות ״סהר״
על־שם, ששערן נמוך ביחס למניות המוכ״ז
וכן את מניות ״סקוריטס״ .בין הברות
ההשקעה, שיפ-לב ל״וולפסון״ ,שירדו
לראשונה מתחת לשער של ״ייצוא
השקעות״ .מניות כדאיות נוספות הן
בקבוצת התעשייה :״דלק״ ,״עלית״,
״דובק״ ,״פוליגון״ ,״אלרץ״ ,״פולגת״
ו״ארגמך.

3-06-480 גלים 2 ,רנזק1לינ^ח000ג1ז3ש
4וואט,מערבל צליל, בורר קסטות
2-06-900 רמקולים 7.2 ,וואט,תיבת-
מקצבים ׳•ח 6צו0 1¥1וסטז 4 5ו״וו>וצ1וח
מיסה לגיטרהימיקרופוו

5-06-950 גלים,טם תסמן תדר גביש׳,
הקלטה כפולה( 4 )505 וואט, רמקולאליפטי
- 06-570 סטריאו 6.4 ,וואט 4 ,רמקולים
4גלים,בורר קסטות,כויסה לאותיות-
סטריאו
* לכולם הקלטה אוטומטית.מיקרופון מימי
כפתור הקלטה אחד* 0 /0 0 ,

המבוקשים

ץ א 80

גיליון ״העולם הזה״ שראה אור לפני 25 שנים בדיורן, הל,דיש
פתכת־ענל, מצולמת תחת הכותרת ״אחד הגדודים״ ,לאחד הגדו דים
הל,דכייפ של חטיכת ״גיכעתי״ ,ששרידיו התכנסו לרגל חנוכת
מצכת־זיכדון לחללי הגדוד, עליה נחל,ל ,״החלד, פרידתו לנגב -
זכור אותנו״ .בניגוד לסיגנון העימוד המקובל, עומדה כתכה זו
בשני עמודי תצלומים שנידאו באלבום־תמונות קולקטיווי, בו
הועלתה מסבת מילחמתו של הנדוד.
כמדור ההל,ירות הכלכליות, הובאה כתבה תחת הכותרת
״,עמידר׳ — ליקויים או גוף הבתבה תאר את הסתבכותה
הכלכלית הראשונה של חכרת המגורים הלאומית. כתבה
כלכלית נוספת, טראתה אור תחת הכותרת ״מה כשר כמחירי
,המקשר תיארה את תוזליד עליית הנהגים לראש הסולם
החברתי בראשית שנות ה־50׳ ,ואת העיוות הקיים במחירי התחבורה
הציכורית.
מדור ״אופנה״ של השבועון הביא, השכוע לפני 25 שנים,
כתכה בת שני עמודים שהוקדשה לדיוקנה של האופנאית לולה

*06 2 5 1 /0 /
כר, הראשונה שהחלה במהפכת הלבוש בישראל, מהפכה שהדי חה
עד מהרה את מיכנסי־החאקי, החולצה הכחולה והסראפן.
״חקירה מיוחדת״ של צוות חוקרי מערכת ״העולם הזה״,
שפורסמה השבוע לפני 25 שנים, תיארה את ״המהפך הכלכלי״
הראשון שהתרחש בארץ עם הדחת מדיניות הצנע של דוב יוסף,
וכניסת ״הציונים הכלליים״ לממשלה ולמישרדיה הכלכליים. מתוף
סקירה זו מסתבר כי אותם ערכי הכלכלה שהינחו את ״הציונים
הכלליים״ לפני רבע המאה הם המנחים כיום גם את יורשיהם
הטיכעיים ,״המיפלגה הליברלית״ בליכוד.
בשער הגיליון: יוצרת האופנה לולה כר.

״העולם הזה״ 791

נשיא שהוא דייו־מישש בדיות בגו #ממשוח חושה
שניתח נתי־השלגוע * שרפת ג שו נוסו עם העוביס
הנ שי או ת
3דו1א שרת
קשה לשער כי דירתה הצנועה, בת שלו שת
החדרים, של מישפחת בן־צבי, תצליח
לעמוד זמן רב בעול היותה מרכז סימלי
למדינת ישראל. בעוד שנעשו כל המאמצים
לסיים את העבודות הדרושות להסוד
את חווילת שוקן** בשכונת טלביה הירושלמית
לארמון ה$שיא, היה נאלץ הנשיא
לפעול בביתו שברחוב איבן־גבירול, שהוקם
תחת הצריף ששימש למגוריו עד לפני
חודשים לא רבים.
מאז נבחר יצחק בן־צבי כנשיאה השני
של המדינה, הפכה הדירה כימעט שטח-
הפקר. פלשו לתוכה: עובדי דואר שהתקינו
ותיקנו טלפונים, רוכבי-אופניים אפורים
ששפכו זרם בלתי־פוסק של אלפי
מיברקים, עובדי מיזנון נודד לכיבוד אורחים,
ושליחים שהביאו פרחים. כמו־כן
הושמו שם השבוע שני ארגזי תמרים, מתנת
אחד היישובים בעמק הירדן.
האר כיון כ כי ס. ממה ששימש קודם
כחדר־השינה של הנשיא הוצאו המיטות,
והוחלפו בשני שולחנות־כתיבה. ליד אחד
מאלה התיישב סגן־אלוף יוסף (יוסי) כרמל,
שנתמנה שלישו הקבוע של הנשיא: ליד
השני — ,דורית רוזן, מזכירתו, שרכשה
בעבר ניסיון מקיצועי, בין השאר, אצל
ליאו מוצקין נשיא ההסתדרות הציונית,
ודויד בן־גוריון. נאנחה המזכירה, רוזן:
״מאז נתמניתי לתפקיד זה נאלצתי לבוא
יום־יום באותה השימלה: זו היחידה שלי
שיש בה כיסים די גדולים כדי לשמש
ארכיון לכל הניירות שאין לחם מקום
אחר בלישכה הארעית. למעשה, אני מנהלת
את המישרד על ברכי.״
כן נפגעו מן הסידור הארעי: הנשיא
עצמו ורעייתו, שהוגלו מדירתם ונאלצו
לטפס לקומה השנייה, באותו בניין, ולה פוך
דיירי-מישנה אצל מישפחת בנם, דד
כוללת שני ילדים***.
ש טי ח -לא: ח ליפ ח -מיל א. מלבד
זה לא עשה יצחק בן־צבי רושם כאילו
חפץ לשנות את צניעותו, שהפכה כמעט
אגדית. שטיח פרסי שהממונים על הטכס
רצו להכניס לחדרו, המלא ארונות־ספ-
רים. נתקל בהתנגדותו החריפה. התוצאה :
את השטיח פרשו בחדרה של המזכירה,
בעוד שאת לישכת הנשיא מוסיפה לקשט
מחצלת. אולם בנקודה שנייה הוא נאלץ
לוותר: החייט ויינבאך, שנשלח אליו לתפור
עבורו חליפה שחורה, זכה בהזמנה
למרות התנגדות הנשיא. העובדה שבעז רתה
שיכנעו אותו, אחרי ויכוח ארוך:
גם לבן-גוריון יש חליפה כהה.
הדבר האחד שלא היה צנוע כלל, היה
לוח עיסוקיו היומי של הנשיא החדש. במשך
השבוע הספיק לקבל משלחות מרוב
חלקי הארץ שבאו לבקרו, וכן:
* חברת התחבורה הירושלמית, ש מוזגה
במחצית שנות ה־ ׳ 50 עם אגד.
** !כיוס מצוי בה ארכיון שוקן והיא
לא נמסרה לבסוף לרשות נשיא המדינה.
החווילה שוכנת מול מעונו של ראש־המח־שלה
.,כיום.
*** הבן זזשני, עלי, נפל בקרבות מיל־חמת
השיחרור.

9לשוחח בערבית עם מישלחת מיפו,
חיפה והמשולש.
6להסיר את הלוט מעל לוח בית
אליעזר בדיהודה.
>• לקבל לידיו את לפיד מודיעין.
י• לקבל את התפטרות הממשלה.
• להקשיב לדיעות נציגי 14 סיעות
הכנסת ביחס לממשלה החדשה.
<• לכבד את האורחים ב־ 80 ספלי קפח
תורכי ליום (בממוצע).
הממשלה העולם ש״ך לגברי
עסקן נורמאלי רוצה להיות חבר-כנסת,
חבר־כנסת נורמאלי רוצה להיות שר. לפני
שבועיים התברר גם כי שר נורמאלי רוצה
להיות נשיא * .אך השבוע נגרמו מרבית הצרות
על-ידי המועמדים ל 15-הבורסות
הירוקות הגדולות המקיפות, משלושה
צדדים, את שולחן הממשלה במרכז אולם
הכנסת.
אצל הפרוגרסיווים (כיום הליברלים העצ מאים)
לא התעוררה כל בעייה: כשהתברר
כי יימסר להם תיק המישפטים,
היה ברור כי הד״ר פינחס רוזן יתפוס
את הכורסה. הוא לא עשה זאת בשימחה
* שר־הדואר מטעם המזרחי (כיום —
מפד״ל) ,הרב מרדכי נורוק.

רבה. ידידיו ידעו כי נמאס לו לקפץ הלוך
וחזור, לממשלה ומחוצה לה, וכי הוא מתגעגע
לחיים פרטיים כעורך־דין משגשג
ומצליח.
בין הציונים־הכלליים (כיום, המיפלגה
הליברלית) התעוררה בעייה גדולה, בדמותה
של שושנה פרסיץ, אם־המיפלגה רבת
הפאתוס. לחלוקה עמדו ארבע כורסאות.
פרץ ברנשטיין וישראל רוקח, שני מנהיגי
המיפלגה, תפסו את שתי הראשונות
ללא ויכוח. אולם אילו נמסרה הכורסה
השלישית לשושנה פרסיץ, כפי שדרש ה צדק,
היה נותר רק עוד כיסא אחד —
והשאלה היתד, אם למוסרו ליוסף סר-
לין, מתומכי הקו של ברנשטיין, או ליוסף
ספיר, איש ישראל רוקח.
הבעייה נפתרה כשפלטה שושנה פר־סיץ,
לתיפארת המליצה, כי איגד, רוצה
בכיסא בממשלה כזו. עוד לפני שהספיקה
להתחרט נתפס הכיסא. העולם שייך ל גברים.
הבעייה
המפא״יית התממשה בדמותו ה מוכרת
של דוב יוסף. יוסף רצה להיות שר־האוצר,
ורבים סברו כי הוכיח את כיש-
רונו לכך יותר מלוי אשכול. אולם אש כול
לא התלהב כלל מן הרעיון שעליו
לוותר על מישרתו, שאליה נכנס זה־עתה.
הוא התלונן כי המיפלגה כבר גרמה לו
עוול כשהוציאה אותו, בשעתו, ממישרד-
החקלאות ברגע שהחל מתרגל לחדרו שם.
דבריו שיכנעו, והוא נשאר במישרד־האוצר.
דוב יוסף, אחת הדמויות שהסעירו
ביותר את החיים הפוליטיים והכלכליים
של המדינה, נדחק לפינה והפך שר־בלי-
תיק.

תאריך 25.12.52 :

מי ש טי ם
עוד גשרנ שרף
כשקיבלו חברי הכנסת הראשונה את
פינקסי־הצירים שלהם ׳,נוכחו לדעת כי
התעודה מודפסת בשפה העיברית והערבית,
רובם עברו על כך בשקט, אולם היו
גם שחתרגזיו. האיש שהתרגז בגלוי, יותר
מכולם, היה דויד בן־גוריון.
מזכירות הכנסת שהדפיסה את הכרטי סים,
לא שאלה אומנם איש, וצדקה: השפה
הערבית היא שפה רישמית במדינה. בהתאם
לדבר המלך (הבריטי) במועצתו היו
בפלשתינה שלוש, שפות רישמיות: אנגלית,
ערבית ועיברית. פקודת סידרי השילטון
והמישפט ביטלה את רישמיות השפה האנגלית,
אך לא פגעה בערבית.
השבוע, בין קווי היסוד של ממשלתו
החדשה, הודיע דויד בן־גוריון כי החליט
לשנות מצב זה, לבטל את השפה הערבית
כשפה רישמית שנייה. הוא הודיע
(ביוזמתו שלו) :״הלשון העיברית היא
שפת-המדינה, עם זכות למיעוט הערבי
להשתמש בלשונו.״
בצד הודעה זו הופיעה הכרזה על חתי רת
הממשלה לשלום־קבע ולשיתוף־פעולה
עם הארצות השכנות, וכן על מתן שיוויון
גמור למיעוט הערבי במדינה. היו אלה
הכרזות יפות מאד, אך בינתיים נשרף,
בשקט, עוד גשר אחד בין ישראל והעולם
הערבי.

ש ע שו עי

הסיוט סולק
כאשר החליטו בתי הקולנוע בישראל,
אחרי היסוסים רבים, לסגור את שערי א ד
למותיהם, היו רבים שלא האמינו כי האיום
יוצא אי־פעם אל הפועל. ביניהם :
בעלי בתי-ר,קולנוע עצמם.
מסתבר כי לבדיחה על בעל עסק שהתלונן
שהוא מפסיד ללא הרף, ואשר השיב
לעצת ידיד שאמר לו לסגור את העסק:
״וממה אתפרנס?״ יש אכן בסים במצי אות,
סגירת האולמות היתד, עולה לבעלי
בתי־ד,קולנוע בהפסד גדול מאשר השארתם
פתוחים.
על כן, אחרי שהתקבלה החלטת ההש בתה
החלה חרטה עמוקה מכרסמת בליבות
רבים מהם. להפתעת הכל, כולל בעלי
בתי־ד,קולנוע עצמם, לא זו בילבד ש האיום
לא יצא אל הפועל, אלא המשבי-
תים אף יצאו בניצחון. הסיבה: ראשי העיריות,
שמיסי־ד,שעשועים. עוזרים למלא
את קופותיהם הריקות, הפעילו את מלוא
השפעתם על מישרד־האוצר שנכנע, הסכים
שהקהל ישלם יותר בעד התענוג של
ראיית סרט. תוספת זו תתגלגל כולה לכיסו
של בעל בית־ד,קולנוע.

אנ שי ם
תמונה זו צולמה על־ידי הצלם הנס קאופמן שנה ורבע לפני הבחירות לכנסת השנייה.
שני שלטי הענק של מפא״י והציונים הכלליים על חזית בניין ״מוגרבי״ בתל־אביב
עוררו התרגשות רבה. שתי המיפלגות הגדולות כינו זו את זו בתארי״חיבה כמו :
ספסרים, אנשי שוק־שחור, בולשביקים, מונופוליסטים, אדומים והורסי מדינה —
דבר שלא מנע מהם לשתף־פעולה בקואליציה שקמה אחרי הבחירות.

• אמר ערי ז׳בוטינסקי בענוותנות :
״אני נחשב מתימטיקאי טוב, כיוון שהייתי
המתימטיקאי הטוב ביותר בכנסת הראשונה״
(בה היה חבר סיעת חרות, ופרש
בגלל נטיות כנעניות) .בכל־זאת קיבל ערי
על עצמו תפקיד הוראה בטכניון י, כמתי-
מטיקאי.

הטריקו של דלתא-יצרן הטריקו הגדול ביותר בישראל
(יצוא 120,000,000:1977ל״י).

חגי לבי 1ס 11 אילו! • עיציב סשוז פרג־צילוס מי

עתר. אפשר ללבוש לבני טריקו ולהראות
טוב. לא עוד הלבנים הרפויים המצחיקים.
לבני דלתא מעוצבים כדי להחמיא. הגזרה
הנמוכה של תחתוני דלתא אופנתית ונוחה.
גופית דלתא מונחת טיפ־טופ
והכתפיים בחולצת דלתא במקומן הטבעי.

לבני דלתא מעוצבים גם לנוחותך המירבית,
ללא תפרים מיותרים ומכאיבים.
בלבני דלתא תרגיש טוב. ותאהב זאת.
בלבני דלתא תיראה טוב.
וגם היא תאהב זאת.

בכל
יום שני
שלי שי
רביע

דרר

פרטים נוספים בסניפי אולימפיק: תל־אביב — (משרד
ראשי) רח׳ אידלסון 3ו טל: ו294386 ,29438־ .03 חיפה
— רח׳ העצמאות 62 טל 669035 04 ירושלים — רח׳
יפו 33 טל 234538 02 נמל תעופה בן־גוריון — טל:
471049־ .03 מטעו — ממן — נמל תעופה בן־גוריון טל:
471280־ ,03 ובבל משרדי הנסיעות .

העו ל ם הזה 2104

3לי

7ו בי ג2

״העולם הזה׳ /שבועון החדשות הישראלי. המערכת והמינהלזז :
תל־אכיב. רחוב גורדץ .3טלפון 243386־ .03 תא־דואר . 136
,מען מברקי :״עולמפרס״ .מודפס כ״הדפום החדש״ בע״בו, תל־אביב,
רה׳ כן־אביגדור הפצה :״גד״ כע״מ י גלופות: צינקוגרפיה
כספי״ כע״מ. העורך הראשי: אורי אכנרי. העורך: אלי תבור. עורך
תכנית: יוסי שגון. עורכת כיתוב: נורית יהודאי. ראש המינהלה :
אברהם סימון. מה׳ המודעות: רפי זכרוני המו״ל: העולם הזה כע״ס.

האם דיווח אפשרי בהעולם הזה על
מהלכו של משפט פלילי יש בו כדי להצדיק
את שיחרור של נאשם במישפט זה
מלהופיע בבית־המשפט ולהתייצב בפני
השופט?
השאלה נראית אולי אבסורדית מכדי
שתישאל. אף על פי כן היא הועלתה
בשבוע האחרון כטיעון בבית־המשפט,
שימשה נושא למחלוקת בעת דיון משפטי.
בחודש יוני השנה ההל היומון הארץ
בפירסום סידרת מאמרים על ״הפשע
המאורגן בישראל,״ שנכתבה בידי כתבו
לענייני מישטרה, אבי ולנטין. המלונאי
בצלאל מזרחי ראה עצמו נפגע בעקבות
איזכור שמו בסידרת כתבות אלה, שייחסו
לו גם ביצוע מעשים פליליים.
הוא הגיש תביעה משפטית אזרחית נגד
הוצאת העתון הארץ, עורכו גרשום שוקן
והכתב אבי ולנטין, בגין הוצאת לשון־הרע,
תבע פיצויי נזיקין בסך של 10 מיליון ל״י.
הפרשה לא נותרה רק בתחום האזרחי.
בעקבותיה הוגשו גם שתי תביעות־דיבה
פליליות. הארץ תבע את מזרחי על שטען
כי כל ההאשמות כלפיו בהארץ ״מצוצות
מן האצבע.״ מזרחי הגיש תביעת־דיבה

הישיבות זכתה לדיווח עתונאי מסולף,
מקוצר ומטעה בכרוניקה של העתונות
היומית.
למעשה לא התרחש הרבה בשלוש הישיבות
שהתקיימו כדי לדון בתביעות הפליליות
שהגישו מזרחי והארץ זה נגד זה.

החליט השופט בלשכתו, במעמד צד אחד
בלבד, להיענות לבקשת פרקליטו של שוקן
ולשחררו מהופעה בתביעה הפלילית ש הוגשה
נגדו.
פרקליטו של מזרחי, עורד־הדין רם
כספי, סבר כי שוב נומקה הבקשה לשיח־רור
מהופעה בעומס העבודה של העורך
בתקופת כינוסה של ועידת קאהיר. הוא
הביע תרעומת על ההחלטה:
״בחוק נאמר כי לא ידון אדם בפלילים
אלא בפניו. במדינה הזאת יש שלושה
מיליון אזרחים, ויש כאלפיים אנשים חשובים
— אח״מים. וכדי שלא יהיו ספקות
אני בהחלט סבור כי גרשום שוקן הוא
אח״מ.
״אולם הדין בפני החוק על פשוטי העם
ועל אח״מים הוא אחד. אם יתקבל העקרון
שבגלל שגרשום שוקן עסוק וטרוד אין
הוא פנוי להופיע בבית־המשפט ובגלל זה
הוא זכאי לפטור מחובת ההופעה — אבל
אותו פועל־בניין מכפר־קאסם, המפרנס
משפחה של תשעה ילדים ואובדן יום עבודה
עלול למנוע ממנו לסיים את החודש עם
משכורתו, אינו זכאי לפטור כזה — אינני
יודע מהו נימוק יותר חשוב, זה שאדם
עסוק וטרוד או שהוא עוסק בפרנסת מש פחתו.
הכל צריכים להיות. שווים בפני
׳חו י׳
רק כשלג זה ניתן לפרקליטיו של
מזרחי לעיין בנימוקי הבקשה שהגיש
עורך־הדין ליבליך לפטור את שולחו מ־

עורך גרשום שוקן
את״ם עסוק וטרוד
הדיון, קרא ליבליך לעבר שופט השלום
זמיר :״אבל מחר זה יהיה כתוב בהעולם
הזה1״
״אז מה?״ תמה השופט ,״גם העולם הזה
הוא עתון ככל העתונים!״

שופט־השלום ישראל ברמד
העיתונות חופשית לדווח
בדיונים שנערכו בפני שופט־השלום ישראל
כרמל התעסקו הצדדים בעיקר בשאלת אי
הופעתו של עורך הארץ, גרשום שוקן,
בבית־המשפט.

מלונאי מזרחי ופרקליטיו*
כולם שווים בפני החוק
פלילית נגדית, מקבילה לתביעה האזרחית
שלו.
בשעתו עוררה הפרשה כולה הדים רחבים,
זכתה לכיסוי מלא בכל אמצעי־התיק־שורת,
עמדה במרכז ההתעניינות הציבורית.
אולם כאשר החלו החודש הדיונים
בבית־המשפט, בתביעות שהוגשו בעקבות
פירסומה של אותה סידרת מאמרים על
הפשע המאורגן, רק מעטים גילו בה התעניינות.
לחץ המאורעות הפוליטיים דחק
את הנושא לקרן זווית.
מלבד העולם הזה, לא טרח שום עתון
לשלוח כתב לכסות את המשפטים. רק אחת
* עורכי־הדין רם כספי וגבריאל כהן,
העולם הזה 2104

כספי :״אני רוצה שיירשם בפרוטוקול,
עם כל ההכנעה, הכבוד וההערכה, דבר
רגישותו של מר שוקן לגבי מה שנכתב
עליו בעתונות.״
כשלעצמי אני נוטה לייחס רגישות זו
לפרקליטי הארץ ולא לעורכו הראשי, שקשה
להעלות על הדעת כי ידע על הנימוק
שצויין בבקשה לדחיית הופעתו. גם ב־מישפט
האזרחי שהתנהל בין בצלאל מזרחי
להארץ, השתמש עורך־הדין ליבליך בנימוק
דומה. כאשר הציעו פרקליטיו של
מזרחי הצעה משפטית מסויימת במהלך

שוקן, כמו כתבו אבי ולנטין, לא הגיעו
לישיבה הראשונה. פרקליט הארץ, עו״ד
דסאו, ביקש בהסתמך על סעיף המופיע
בסדר־הדין־הפלילי, כי מרשו ישפט שלא
בפניו. אולם כיון ששוקן וולנטין לא הגישו
כל בקשה פורמאלית לשיחרורם מהופעה
בפני בית־המשפט התנגדו לכך פרקליטיו
של מזרחי, עורכי-הדין רם כספי וגבריאל
כהן. טען עורך־הדין כהן :״הנאשמים
חייבים לגלות יחס של כבוד לבית־המישפט.
שיטריחו את עצמם להופיע בפני
בית־המישפט לפחות בישיבה הראשונה.״
הסכים השופט כרמל :״הטעם הטוב דורש
זאת. נשמח לראותם בבית־המישפט.״
אולם גם הישיבה השניה שנערכה בתיק
זה לא הופיע שוקן בבית־המישפט.
הפעם היה זה בהיתר מיוחד מטעם השופט
ישראל כרמל, שנענה לבקשת עורך־הדין
שלמה ליבליך, אשר טען כי בשל כינוסה
של ועידת קאהיר, אין מר שוקן יכול
להתפנות כדי להופיע בבית-המישפט. אולם
החלטתו של השופט כרמל התיחסה לישיבה
זו בלבד. בסיום הישיבה הוא הביע את
תקוותו שהצדדים יופיעו בבית־המישפט
בישיבה הבאה.
שוקן לא הופיע בבית־המישפט גם לישי בה
השלישית. רק כאשר החל הדיון בפני
השופט כרמל, הסתבר כי יומיים קודם לכן

הופעה בבית־המישפט. הם נדהמו למראה
עיניהם. הנימוק העיקרי של ליבליך להצ דקת
היעדרו של גרשום שוקן מאולם בית־המישפט
היה העולם הזה.
הסביר השופט כרמל :״עורך־הדין ליב־ליד
הסתמך על כתבה שהופיעה בשבוע
שעבר בעתון העולם הזה, והביע חרדה
שאם מר שוקן יבוא לכאן שוב יעשה
שימוש בכך באותו עתון.״
הכתבה אליה התכוון ליבליך בבקשתו
לא היתד. אלא ידיעה שהופיעה במדור
תשקיף בגיליון הקודם (העולם הזה .)2103
באותה ידיעה נאמר כי השופט כרמל הורה
לפרקליטיו של שוקן לחייבו להופיע לישיבה
הבאה. הסביר השופט כרמל :״הדבר
אומנם לא נרשם בפרוטוקול אבל נכון כי
אמרתי בסוף הישיבה כי על כל הנאשמים
להופיע בישיבה הבאה.״
כדי למנוע אי הבנות הצהיר השופט
כרמל בבית־המישפט :״קיבלתי את בקשתו
של עורך־הדין ליבליך, אולם התעלמתי
מהנימוק שהתייחס אל העולם הזה. לא
התחשבתי בנימוק זה. כיוון שיש במדינה
עתונות חופשית, הרי במידה שהיא פועלת
במיסגרת החוק, אי אפשר למנוע ממנה
מלדווח על הנעשה בבית-המישפט. החלטתי
לאשר את הבקשה בגלל נימוקים אחרים
ולא בגלל העולם הזה. לא ייתכן שבאי־כוח
הצדדים יסתמכו על מה שכתוב בעתונים.״
התערב כאן עורך־הדין כספי :״מה ש גרשום
שוקן אומר למעשה בבקשה זו הוא
שאם הוא יופיע כאן בבית־המישפט ייעשה
על זה שימוש בעתונים אחרים...״
כרמל :״הנימוק לא נראה לי חשוב
ולכן לא התחשבתי בו.״

טענות רכות, בכתב ובעל־פה, הופנו
אלינו בעקבות פירסום מאמרו של הפרשן
הצבאי בנלמין עמידרור על ״הסכנה שב-
שלום סאדאת״ (העולם הזה ,)2102 שחלקו
השני מתפרסם בגיליון זה.
יש להבהיר כי מאמריו של עמידרור
משקפים את דיעותיו בלבד. הוא עוסק
בבעיית הביטחון הלאומי של ישראל מבחינה
מקצועית־צבאית בלבד, ללא הת־יחסות
להיבטים המדיניים, הכלכליים והחברתיים
של הבעיה. אלה, כמובן, עשויים,
וחייבים להכריע לטובת קבלת מה
שמכונה בפי עמידרור, שלום סאדאת׳ —
גם אם באבחנה צבאית טהורה יש להיזהר
מפניו.
אומר על כך עמידרור עצמו:
״המכריע לצד הפוליטיזציה הגמורה של
הבטחון הלאומי פירושו, שבעיניו הנושא
כולו פוליטי וכן גם פתרונותיו — יכול
להתעלם לגמרי מן הנתונים הצבאיים ומן
הנסיבות האסטרטגיות בשני הצדדים וחייב
לרכז את כל המאמצים כולם בתחום
המדיני לבדו, במגמה להגיע במהירות ה־מירבית
לשלום פוליטי טוב, שהבעייתיות
הביטחונית־הצבאית איננה רלוואנטית כלל
לעניינו ותשובות ופתרונות צבאיים אינם
משפיעים על עיצובו ואינם מהווים חלק
גלוי או סמוי בו.
״עבורו, השקפת האזרח המצרי ברחוב
או הערכות העורך המצרי הנכבד הן אכן
משמעותיות ורלוואנטיות מאד, באורח
ישיר ומיידי, גם לעניין ביטחת ישראל.
״לעומתו, הסובר ומקבל כי בכל מיקרה
וגם בכל שלום, אי-אפשר להבטיח באופן
ודאי ומוחלט כי כל המניעים, הדחפים ונימוקים
לפתיחה במילחמה על ישראל, אומנם
יסולקו או יעוקרו, כלומר, שאיננו
מניח שאימוץ ״שלום סאדאת״ יביא ״שלום
קנאדי״ מובטח וניצחי — עדייו אינו יכול
לייחס חשיבות כלשהי לאזרח ולעורך ה מצרים
הנכבדים.״

אם ז)שבת לנ1ווע ביום ב׳ — יתכן שתת־אכזב}
אבל גס אם עלה
הדבר בידו, זכור שדווקא
ימי ה׳ עד שבת הס
קשים ומסוכנים במייו־חד,
על־כן מוטב שתרכז[
בהם דברים ה״
קשוו)ים בביתך. ואם
אתה[ חייב לנסוע, נהג
בעצנזך. פגישה מיקרית
הופכת לרומן של קבע.
הצלז[ה, בה זכית לאחרונה!
מתגלה כעלייה. בת טלה לבשי לבן.

החופמה, השבוע, היא לסגת לתוך קליפתן,
להתבונן בעולם
מאחורי קיר של חלומות
ושל זכוכית, ולא
להתחשב בהשפעות ה שליליות,
ובכוונות״זדון
ובדברי הרכילות שיעוטו
עליך מכל עבר. זה
]1111
מצריך, כמובן׳ המנעות
מוחלטת מכל החלטה
ו 2נ:אפריל -
:?0במאי
עסקית, אישית או כלכלית
במשך השבוע.

מחזו(־ העיסוקים החדש מתחיל ברגל ימין.
קח (נצמך בידיים; הי־מנע|מחולמנות־יתר
ומדיכאון
חמר־תכלית —
ותמאא שאתה יוצא בהדרגה
מן הבוץ. ,אף
מבלי[ שתצטרך לקבל
החלטות גורליות כלשהן
!.הפגישה אליה נכספת;
תתקיים, אך תת21
במאי ־
20 ביוני
אכזב. לעומת זאת צפה
למיפנה רומאנטי. בת
תאומים, השתדלי להכיר ידידים חדשים.

האתגרים שנטלת על עצמן יהיו קשים
לביצוע. רק כוח רצון
חזק יעזור לן להתגבר
עליהם — וגם זה לא
בהצלחה מלאה כפי שציפית•
אל תאשימי את
ידידן על כי הוא קר
ואדיש כלפיין. זה בגללן.
היי סבלנית כלפיו
ואל תדחקי את 23 גספ?1דן בר ־*
;72 גא!ק>.1יב!
הקץ. צפי לגילוי חיבה
מפתיע מצד הבוס שלן.
גילוי זה צופן בחובו סכנה — הוא אדם
ערמומי. היזהרי ממנו. דחי אותו בעדינות.

1זאזניי!ן

תבזב{ יותר מכפי. שאתה יכול להרשות
לעצמך. אורחים בלתי
צפויי|נו יפתיעו אותך.
אלה עשויים להיות בני
משפולה שישהו בביתך
יותר: מכפי שתרצה. יש
איום כלשהו בנזק לפריט!
מסויים ברכושך
העלול לגרוס לך צער.
משהו הקשור בביגוד
21 ביול* זן?
באוגוסט
יגזול מזמנך ומחשבותיך
ויסוף השבוע הזה.

נסיעה קצרה ושיגרתית לכאורה, בעניינים
הנוגעים לעבודתך או
לבעייה משפחתית כלש
היא, עשוייה לזמן לך
פגישה מרגשת עד מאד.
אס אתה רווק, אתה
עשוי לפגוש השבוע, לגמרי
במיקרה, את אשתך
לעתיד. עם זאת, אל
תתפתה להאריך את
שהותך במקום, מכיוון
שרק הפתעה תקסום
לה. פעל במרץ רב ובהחלטיות נחושה.

כולנו יודעים שאתה בטוח שבכוחן לפתור
את בעיותיהם של כל .
אלה הפונים אליך.
אבל השבוע — בחייך,
אל תתן עצות. אתה
עשוי לסבך אחרים,
מתון שזה שאתה חושב
שכולם בנויים
כמון. התנאים אינם
שווים לכל אחד, וזה < .2.במ-בדיבר ־
70 גד;׳ח בו
נתון שעלול לסבן אותן,
בייחוד כאשר אתה
אינן רואה את נקודות הזולת• בעיקר
אתה עשוי לגרום לשיברון-לב לבת שור,
וגם לבן דגים. בת קשת צפי להפתעה.

הלו? ! זה העולם הזה?
ראיתי את גיליונכם האחרון ( )2103 ולא
האמנתי ולמראה עייני. שבחים כאלה במו
1שמצאתי בעתונכם על מנחם !בגין !ומשה
דיין לא קראתי בשום עתון אחר בישר־
:אל. זה שמצריים מובנה להכיר בישראל
ההא כקליפת השום לעומת העובדה שאתם
מוכנים 1להודות שבגין ודיין מצליחים במשהו
ואינם רק מחרחרי־מי׳לחמה צמאי

אני
רואה חובה לעצמי כאזרח המדינה,
זו הפעם הראשונה מאז יום הולדתי, להסיר
את הכובע בפני ראש־הממשלה, אותו
החשבתי עד היום כאיש חזית הסירוב
(תפקיד בו הותיר עתה את גולדה מאיר
לבדה).
האמנתי כי סאדאת לבדו יוזם צעדים
לכיוון השלום בעוד בגין דבק בעמדותיו
הקיצוניות. אולם עתה מוכיח בגין כי על
מנת לאפשר לעצמו להיכנס להיסטוריה
כמנהיג היהודי מספר אחד, הוא מוכן לבצע
!תפנית של 180 מעלות בדיעותיו ול פרסם
תוסנית שלום משלו, בה הוא אף
מוכן לוותר בתום תקופה מסויימת, על
שילטון בגדה המערבית.
כתומך מחנה של״י ,׳אני שמח להיווכח
כי בגין ׳תימת יאת עצמו למצב בו ׳אנשי .
המערך, עם רבץ ופרם בראשם, תוקפים
את מדיניותו מצד ימין. מצחיק כי דווקא
בגין מסיר את המסכה השמאלנית מעל
יפני המערך הימני, מצחיק; ,אבל כשהוא
ראש־המטשלה והוא המחליט, הרי זה גם

מועיל למדינה.
יוסי קאופמן, גבעתיים
זכורה לי עדיין נבואת הזעם ישל איירי
אבנרי מיד ׳אחרי המהפך הפוליטי, שהתחולל
ב־ 17 במאי השגה, כאשר בגין הגיע
לש״לטון ׳אחרי במעט 30 שנות אופוזיציה.
אבנרי סיים את מיספר המאמרים שבתב
יעל נושא זה בתחזית שחורה וקשה: בחי־רת
בגין מובילה לטיליחטה .׳והנה׳ ,לא חלו
יפה ואלא חצי שנה והסתבר כי העם בחד
1שוו הברואים יבחר את האיש הנבון וכי

הרבה מזל מחכה לך לקראת סוף השבוע.
__ מתנות, גילויי אהבה,
כסף, והצלחה עם בני
מזל עקרב. אך מכל אלו
לא תצמח לך, בסופו
של דבר, שוס טובת
הנאה לטווח ארוך. המזל
הזה ייגמר כתום
השבוע. גישה רצינית
ועמוקה לבעיות הנפשיות
המטרידות תועיל
לך לטווח ארוך. זילזול
בבעיות אלו יזיק לך בסופו של דבר בצורה
רצינית. עליו להימנע מנסיעה חפוזה.

חילוקי דיעות סוערים יגרמו לן למפח־נפש.
אין דבר: שיחה
לאור ירח, באמצע השבוע,
תשפר את המצב
עד אין־הכר. ייתכן
אפילו שזה יגרום להתלקחות
הקשר לממדים
רציניים ביותר.
קנייה אשר תעשי
ביום שישי עשוייה להוביל
אותן להיכרות

חדשה. הישמרי מרכי-
לותן של ידידותיין. לבשי אפור וארגמן.

כושר-השיפוט שלן יתערפל השבוע לחלוטין,
כתוצאה מפגישה
עם גורמים שאת טיבם

אינך מצליח לקלוט.
את בת בתולה, תני
לחוש ההומור שלן
חופש. צחקי, הצחיקי
ונצלי כל רגע. כי האושר
שלן הוא רק זמני,
בסופו של דבר. חוץ מזה,
צפויה לך בשבוע
זה פעילות בלתי רגילה
ומועילה, שאינה תלויה במין השני.

התפנית של סדן

ם. גולדשטיין, תל-אביב

העבודה בוערת והתוצאות מפתיעות לטובה.
המשך המאמץ
כדאי. בסופו של חשבון
העבודה הנוספת,
הגוזלת את שעות הבילוי,
תצדיק את עצ מה.
תבוא על שכרן
בעין יפה. נסיעה לטיול
בסוף השבוע
תביא הפתעות רומאנטיות
משעשעות בחברת
מישהו שזה זמן רב
כבר חפצת בו. קמצנותך, היא נחלת רוב
בני משפחתן, אינה מוסיפה לן כבוד רב.

מכתבים

כסף זה דבר רציני מאד, ואת זה אפילו
את יודעת אלא מה?
אינך יודעת ליישם את
המישפט הזה בחייך.
מגיפת הביזבוז שפקדה
אותך באחרונה, תביא,
בסופו־של־דבר, לתוצאות
הרות־אסון עבורך
אם לא תרסני עצמך.
9ו יפגרו*>ר -
לכן הימנעי השבוע מ20
גמד 0
קניות מיותרות, ושיקלי
פעמיים כל דבר לפני
פותחך הארנק. בבוא העת ישתפר מצבך.

ן ני0

בגין הוא האיש. המסוגל להוביל את העם
לשלום !ואף לשכנע אותו להסכים לווייתו־רים
ולנסיגות משמעותיות. האם אין זה
מחיוב אתכם לפשפש בדרככם הפוליטות
ולהודות כי טעיתם לאורך בל הדרך וכי
דווקא דיעותוו של בגין הן שהוו נבונות ו
ישראל נאור, חיפה
׳ 6בהחלט לא. בגין התקרב אל דיעות
העולם הזה יותר מאשר העולם הזה התקרב
לדיעותיו.

הדמוקרטיה ש? פגין
ריאש־הממשלה, אישר בכשלושים שינות
ישיבתו באופוזיציה קינה לעצמו את התדמית
של פרלמנטר ודמוקרט, ועשה הכל
למען דיווחי ראשי הממשלות !והשרים, ל כנסת
ולוועדותיה, על מהלכיה השונים של
הממשלה, שוגה עתה בהתנהגותו הבלתי
פרלמנטרית ודמוקרטית.
ראש־המטשלה הודיע על ביטול משרד־המשטרה
בטענה כי רק ׳במדינות טוטאלי-
טאריות קיימים משרדי משטרה מינייסטרי-
אליים, אבל במדינות דמוקרטיות אין בדבר
הזה: .אל לו לשכוח כי רק במדינות
טוטאליטריוות ,׳מונעים דיווחים ׳מהפרלמנט

וועדותיו. ראש־הממשלה ייטיב אם ימצא
את הדרך איך לדווח לקבוצת חברי הכנסת
לפחות — ושיהיה ביניהם גם חברי
האופוזיציה — לטובתו !ולטובת הדמוקרטיה
שימר בגין רואה בה את אחת המע לות
הטובות שנתברכה בה. מדינת־י׳שראל.
לא הייתי מעלה על דעתי אי יפעם כי
ראש־הממשלה מר מנחם בגין ינהג בדיווחיו
לכנסת כפי שהוא נוהג עתה.
חיים שאולי, תל־אביב

איזה מין שלום?
הקשבתי לתוכנית מוקד ששודרה הש בוע
בטלוויזיה על תוכנית השלום של מנחם
בגין ועל יחים המפלגות ׳אליה. מכל
המשתתפים הדהים אותי דווקא שר־התח־
׳בורה לשעבר גד יעקובי, שבדבריו )ג״לה
דלות ׳מחשבתית נמוסה אף מזיו של גאולה

כיהן. באין לו טענות אחריות להשמיען נגד
מנחם בגין וממשלתו, הוא השמיע את הטענה
המגוחכת :״הכל תלד איזה שלום
מציע לנו יסאדאת תמורת הוויתורים ד׳
צריך להיות עיוור כדי להעז ולשאול
שאלה מעין זו. האם עיניו של מר יעקובי
טחו מלראות כי השילום שמציע לנו סא־דאת
בביר הולך ׳ומתגשם הלכה למעשה
עוד לפני שנחתם הסכם כלשהו? האם.
באמת מאמין יעקובי שניתן עוד להחזיר
את הגלגל אחורנית מיחסי ישראל ומצריים
כפי שהם מתגלים עכשיו במגעים
בין שני העמם?
מה זה חשוב עכשייו איזה שלום יציע
לנו סאדיאת !בהסכם כאשר נעלה מכל ספק
הוא שהוא עצמו אינו יכול עוד להכתיב
את קצב המאורעות וכפי שהתוודה הש יפוע,
הוא נדחף בידי העם.
דומני שלא היה צריך יותר מאשר לש מוע
שאלה זו של יעקובי כדי להבין מדוע
המערך ואינו בשילטיון יותר ומדוע אין ליו
סיכוי לחזור לש״לטון בעתיד הקרוב.
יצחק מועדם, רמת־גן

קולות נגד חשלום
הנה כמה דיעות משל אחינו בני-ישראל
בעיתונות :
י• אברהם שייינר בהארץ סיני בי די
המצרים, סכנה היא לשלומנו וקוומנו.
הנפט ישל סייני חיוני לקיומנו ומחר יותר
מאשר היום. לערבים אין כל צורך בסיני
!ולא בגפם, כי כל שאיפתם אינה שטחים,
׳אלא צימאון לדמנו וכל יאשר לנו.״
׳ 0ס ר ישראל אלדד בידיעות אחרונות
תחיה ואחדות ערבית מוסלמית
ודאי שאינן לטובתנו ...אם נהיה חזקים
וגדולים: בכל — בשטח, בבלבלה, בצבא,
ברוח — עוד נשנה את פני המזירח־התי־כון.
תהינה בו גם מדינות ערביות אך הוא
לא יהיה ערבי.״
#יהושע בר־ייוסף בידיעות אחרונות :
״הערבים אינם משתוקקים לשלום ...הערבים
אוהבי מילחמה מטיבעם. הם אמיצים.
היהודים מתחננים לשלום ...המצב לא נשתנה
במלוא נימה. הערבים, מתונים יכקי-
צוניים, משאירים לנו רק ברירה !אחת:
להצטמק לממדים של איבוד־עצמי־לדעית...
עלינו לשקוד על כך שנגיע למצב בו יתהפכו
היוצרות: שהערבים יבמהיו ויתחננו
לשלום !ולא אנחנו.״
@ אביעזר גולן בידיעות אחרונות :
(המשך בעמוד )10
העול ם הזה 2104

קארין ו בן־ג ד יחליטו, מי הדוגמניות לע תיד
המכללה היחידה במינה בישראל עומדת לקיים קורם דוגמניות על ידי המעולים שבאנשי הענף
לא כל בעלת פגים יפות יכולה
להיות דוגמנית.
זאת ידעתי עוד לפני ביקורי במשרדי
11.?.הפקות. ומכאן לא
לשם כך נועד ביקורי. אך( ,ושימו
לב) אך מלבד זאת, שלא
כל בעלת פנים ...וכר.
.לא ידעתי דבר על עולם זוהר
זה, ועל האנשים העוסקים בו,
פשוט חשבתי ...אך עד כאן. בקיצור
ולעניין, אני בדיזנגוף 87
במשרדיו המרווחים והמפוארים
מאד של רוני פת׳ון, הידוע כאחד
האמרגנים לתצוגות האפנה
הגדולות והמפוארות ביותר, בשילוב
מופעים אומנותיים. רוני,
החובק מלבד את חברת ההפקות
הנושאת את שמו 11־רוני?־
פרג׳ון, הקים אף, במו ידיו, את
המכללה היחידה מסוגה בארץ,
המכללה לדוגמנות.
רוני מצליח, ובתור שכזה דואג-

הוא להעסיק את המצליחים ו המוצלחים
ביותר, ולדוגמא :
קארין דונסקי הדוגמנית מס׳ 1
בישראל שעד לפני זמן מה שימשה
כמדריכת הדוגמניות במו־עדיז
״לאשה״ וכיום מדריכת הדוגמניות
במכללה לדוגמנות של
רוני. או, הצלם הנודע סמי כן־
גד. כאשר השניים גם יחד, קא־רין
ובן־גד, ממיינים את המועמדות
לקורס הדוגמניות, העומד
להיפתח בקרוב. מפי הדוגמנית
אורית שר, מזכירתו הבלונדינית
היפהפיה של רוני, אני למד על
הקורס הנוצץ, שיערך במלון
מפואר, בהדרכתם של האנשים
הנוצצים קארין ובן־גד. עלמות
חן, המטלפנות למספר 290257
— נענות ע״י אורית ומזכירת הבוקר
של רוני, אף היא יפהפיה
ושחרחורת רותי זעפרני. ומוזמנות
על ידיהן לראיון אישי.

קארין דונסקי
זוהרת כתמיד

על ארנקים
נשאר...
על יופי נוסף ברצוני לספר לכם
והפעם על־ יצרן ארנקי נשים
אקסקלוסיביים, שלבטח מכירים
אתם אותו. המדובר הוא ביצרן
ארנקי הנשים ארנקי ת״א, מרח׳
פינסקר ,36 טל .299991 :נפגשתי
עם הבעלים מר קובינסקי ולמדתי,
שאת ארנקיו מעצב הוא
לפי דרישות האופנה האחרונות
ארנקים אקסקלוסיביים מאד, ואלגנטיים,
מעור נחש ועור בוקס,
ביניהם אף ניתן למצוא ארנקי
ספורט אלגנט, וארנקי כסף יפהפיים.
לצעירות, מבחר גדול של
ארנקי ספורט מעולים מעור ו־סקאי.
ומה
לגברים? להם מציעים ארנקי
ת״א, מבחר גדול של תיקי
ג׳יימס־בונד, חגורות ומתנות.
אגב: המכירה היא גם לסיטונאים.

״מלכת
השלום״? יהודיה או ערביה
ובינתיים נשף סילבסטאר מפואר מטורף? ,שניהם גם יחד
רעיון מבריק נוסף צץ במוחו של
רוני פרג׳ון, אותו רוני מ־11.?.
הפקות ומהמכללה לדוגמנות.
והפעם מתכנן רוני תחרות מל־כות־יופי
בשם ״מלכת־השלום״.
במסגרת תחרות זו תיתחרינה
יפהפיות ערביות ויהודיות על
תואר זה, בשיתוף יצרני אופנה
ערביים ויהודיים.
אם תשאלו לדעתי י הרעיון מבריק.
הרעיון
מבריק, לא משום שמישהו
נוסף עלה על ״גל השלום״,
אלא משום שסוף־סוף, ניתן יהיה
להציג בעסקת חבילה אחת, את
יפהפיות המזרח התיכון. כאשר
בעולם כולו מודעים למטען היופי
העצום הקיים בו, אך מפאת
המצב המיוחד השורר אצלנו לא

מ דו רלמתרחש
ב ש 11ק י
בעריכת: כ ני ק א רו
טל 241530 03ת.ד 29726 .ת״א

גם יפה ו ח תיכ ה
אכן, שוב מחדשת הדוגמנית
ז׳קלין פילוסוף, והפעם, היא
עומדת לצרף לקהל לקוחותיה
אף את הצעירים ברוחם וכוונתי,
לפתיחת מחלקה חדשה בבוטיק
ביורדי הסירה — 5״בוטיק ז׳ק־לין
לגבר״ ,מחלקה שתעסוק ב־ביגדי
יבוא לנוער. החל מביגוד
תחתון דרך חולצות
ג׳ינס משין 11.5,סוודרים
מרהיבים, ז׳קטים חתיכיים מעור
קצרים וארוכים, וכלה במגפי
רכיבה אמיתיים מטכסס, המותאמים
לג׳ינסים הנימכרים במקום,
בשעות מ־ 12.00 בצהריים
ועד חצות הלילה.
ז׳קלין פילוסוף
יפהפייה לכשעצמה

מדוד איגפודמ&יפי פירפומי

״רפ־אפ״ והצלוליטיס המכוער
נעלם, איתו גם נעלמים עודפי
השומן ועורך נעשה חדש, יפה,
בריא ומתוח.
בתחילה, שימשה שיטה זו, לנשים
שלאחר לידה לעצב את
גופן מחדש. מכיוון ששיטה זו
הוכיחה את עצמה, הוחל הטיפול
בה, אף לנשים בכל הגילים
בעלות משקל עודף. והתוצאה
1גופך מעוצב מחדש, ללא
מאמץ כלל ובמקומות הנכונים.
הטיפול בסטודיו ״רם־אפ״ לעיצוב
הגזרה מיועד לנשים ונעשה
ע״י נשים בלבד, הוא אינו יקר
ונעשה באוירה נעימה תוך התרגעות
מוחלטת. כסטודיו ״רפ־אפ״׳
אין צורך בהתעמלות או
תרגילים למיניהם. אלא, פשוט

ניתן להפגינו, מי יתן וזה אכן
ישתנה. לדבריו של רוני פרג׳ון,
תיערך תחרות זו, שבועות ספורים
בלבד מרגע שהדבר אכן
יתאפשר. אני כבר ממתין.
אך בינתיים, לא שוקט רוני על
שמריו וכבר מתכנן המפיק והאמרגן
הנודע ־נשפים למכביר לכל
ימות השנה.
הבולט בהם בימים אלה הוא
נשף הסילבסטאר שייערך במלון
פלזה עם ארוחת ערב מלאה.
בערב, כדרכו בקודש, תשולב
תכנית בידור, מטובי האמנים
בארץ, משחקי חברה משעשעים
והגרלות כיאה לסילבסטאר. בקיצור,
ערב בילוי סילבסטאר
מטורף, מתכננים עבורנו רוני
והפקותיו.

ומה בתכנית הפקות לרגל
יובל ה־ 30 של המדינה 7ובכן,
רוני מבטיח שגם לעיירות הפי תוח
הרחוקות ביותר תגיע השמחה.
וזאת בזכות תכניתו לשלב
תצוגות אופנה ותחרויות
יופי מקומיות.
יפהפיות עיירות הפיתוח, תיתח־רנה
ביניהן, כשהמטרה הסופית
היא שכל הנבחרות בתחרויות
היופי המקומיות תתחרנה ביניהן
לבחירת ״מלכת ערי ישראל״.
נו, האם לדעתכם יוכל רוני פר גון
לפסוח ולו על נערה יפה
אחת בגבולות ארצנו הקטנטונת.
ובינתיים, לכו לנוח לקראת ה־סילבסטאר
והמתינו להכתרת
״מלכת־השלום״ להתראות, עם
רעיונות נוספים.

ומה אומר
על כך הצ׳יף*
נפגשתי עם ניסים הצ׳יף של
ראש אינדיאני, במשכנו שברח׳
נחלת בנימין .29 הלז עידכן אותי
שגם לו יש מה לומר בנושא
היופי, ולראיה העמיד לפני מל תחה
עצומה של דגמי החורף ה חדשים
והמרחיבים שעוצבו ביד
אומן ע״י המעצבות של בית־האופנה
״ראש־אינדיאני״ ,הלא
הן מרטה קול מארה״ב ונירה
קפלן מישראל. הצ׳יף ניסים ואיש
המכירות רוני היפה, הכי
ריזו בפני, במעמד זה, שהם

״רפ-־אני״.״ וג את חתיכה
הי, עיצרי, עימדי רגע, אל
תרוצי להירשם למכללה לדוג מנות,
לפני שתקראי שורות
אלה.
את איתי 1נהדר, מצאתי מקום,
איני יודע איך לקרוא ליו, זה
לא מכון ליופי, לא מכון בריאות,
לא מסג׳ ולא ...בקיצור,
זה ״דפ־אפ״ .ומהו ״ רפ־אפ״?
ובבן מייבאת חרעיון מרח׳ חיבת
ציון 27 בר״ג חזרה לפני כ־7
חודשים מאמריקה ובאמתחתה
הביאה עימד, שיטה מהפכנית
חדשה לעיצוב הגזרה, משהו שעושה
אותך חתיכה באמת. ואיך
זה? (ר״פ־אפ״ באנגלית פירו שו
לעטוף) לפי ׳שיטת הרזיה
מהפכנית שפותחה ע״י רופאים
בארה״ב, עוטפים את גופך ב־

בראיון זה, ממיינות הן מיון מקצועי
ריאשוני, את כל הפונות
המועמדות ורק לאחר מכן תמו־ינה
הנערות ע״י קארין דונסקי
וסמי בן־גד. מסתבר שלאחר
מיון התלמידות עם בחירתן על־ידי
הדוגמנית קארין (וזה לכ שעצמו
הישג די נכבד) ,תחל
קארין בהדרכתה, שתיכלול עליה
למסלול, הצגת המוצר בצורה הנאותה
ביותר, הליכות, נימוסין
וטיפוח אישי, כאשר הצלם סמי
בן־גד, ידריך את התלמידות לעמידה
נכונה בפני המצלמה.
כאמור, מעסיק רוני פרג׳ון את
המעולים שבמקצוע ובתור שכזה
חובה עליו אף ללמד בצורה ההולמת
ביותר את התלמידות בקורס,
מהו איפור נכון — טיפוח
החן והיופי, איפור יום־יומי, איפור
למסלול ואיפור לצילום כאשר
על הכל מנצחת חברת תמרו
קים
ידועה בעזרת מדריכותיה
המקצועיות ביותר. הקורס, שיתקיים
כאמור בבית מלון בעל 5
כוכבים, יתנהל באווירה נעימה
ועט כיבוד גאות לתלמידות.
לאורך כל זמן הקורס מתוכננת
לנערות ע״י קארין דונסקי, הכרה
עם עולם המסלול מניסיונה
האישי הרב, תוך כדי שיחות עם
התלמידות.
בדבר יתר פרטים כדאי ושווה
לכן לצלצל לאורית שר או בבוקר
לרותי זעפרני, טל 290257
היושבות ב הפקות, דיזנ־גוף

אגב 11 הפקות מקיימים אף
קורסים לאיפור מקצועי בטלוויזיה
ע״י בני בר־לב, בוגר
ביה״ס לאיפור של כריסטיאן
שובו בפריז׳.
להתראות ובהצלחה יפהפיות.

יותר, גופך נעטף ע״י ה״רפ־אפ״
הספוג נוזל מיוחד, המעלים את
השומן כאשר את שוכבת על
גבך וממתינה לתוצאות, מובטח
לך שלא תמתיני הרבה. למה
שלא תנסי שיטה חדשה זו שהוכיחה
עצמה בארה״ב, ולאחרונה
הועילה לנשים ישראליות רבות.
לסטודיו ״רפ־אפ״ אין מתחרים
מהסיבה הפשוטה שמיבאת הרעיון
היא המומחית ביותר בארץ,
וכדי להגיע לכך עברה בעלת
הסטודיו קורס ממושך בארה״ב.
התקשרנה לטל 706429 :ברח׳
חיבת ציון 27 ברמת־גן, עיברו
טיפול קצר ב״רפ״אפ״ .אם
את ילדה, גערה או אשה מבוגרת,
לכולכן מיועד הסטודיו
לעיצוב הגיזרה ״רפ-אם״.

מניפים את גרזן מלחמתם בשוק
האופנה הישראלי.
לשם כך שכרו הם את הדוגמנית
מירי זמיר וצלמה אורי
ליינר, ובסידרת צילומים מרהיבה
מציגים הם כיום את צעקת
ה״חורף״ האינדיאנית שלהם.
צלמי ״ראש־אינדיאני״ ידועים
בעיצובם המיוחד ונחטפים על־ידי
הצעירות כבחורים יפים,
לידיעתכן.
לשבט ״ראש־אינדיאני״ יש אפי־מירי
זמיר — מציגה
לו טלפון שמספרו .613659
אחד מדיגמי החורף של השבט

אם א ת /ה
ג ר פי ק אי /ת רציני
המבין בפירסום
ממתינים לך
בטלפון 225348

מנתבים
אוגר חום״פא1ן יר״ יו 131<1
חס ותר.בריאותר.ב1אותר.
חם יותר ־

כדאי יותר ־

בריא יותר ־

אינו מייבש את האויר.
פאקיר ־ אוגר הח 1ם
החשסלי האירופאי. נייד. בעל ם תקן לשמירה על
לחות (א£רוו 0ואסא)
בעל ווסת חום. פלסה
לחימום סזון ושתייה.
חשוב במיוחד לילדים1
וחסכוני 3 0דרגות חום
אים שורף חמצן
זסדחף לפיזור האויר
בתנורי הגו למיניהם.
בכל פינות החדר.

חסכוני בצריכת חשמל.
אוגר חום למשך שעות
עם לבני שמוס. מחירו ״
עולה משנה לשנה. עשה
חשבון פשוט. קנה פאקיר
היום. סי יודע מה יהיה
מחירו בשנה הבאה?
כדאי1

(המשך מעמוד )8
...אחד הדברים !המאפיינים ׳את בני לעם
המצרי — ישי:נאת זרים.״
זהו פרצופו ׳של הישראלי המכוער.
אליעזר פדמרגץ, נהר יה
כל הכבוד לע׳תון מעריב, שהתחיל עם
אורגיית השלום, בכרזה ׳בערבית בעמודו
הראשון עם בואו של כאדאת לישראל,
המשיך בתמונה צבעונית של מלון מינה
האוס בנוסח עיתון ערבי ,׳ובשבוע הבא
אני בפר ׳מצפה שלכל גיליון שיל מעריב
יתמיה מצורפת מנה של פיתה עם פול.
איילה שווילי, נתיב הל״ה

תוחלת המפגרים
עלי לציין בסיפוק את הנימה האובייק טיבית
והמתונה בה נכתב מאמרכם על המתחולל
סביב המוסד לילדים מפגרים בית־תינה
בנתניה, בעקבות חקירת סיבות מותו
של הנער יששכר פרץ. אני שמחה שלא
נגררתם לאווירת הליבץ׳ וההסתה שאחזה
באמצעי־התיקשורת בישראל סביב פרשה

לעצם העניין חובה לציין שמפגרים ופגו־עי־מוחין
אינם ככל האדם מבחינת תוחלת
החיים שלהם. רובם נפטרים בגיל צעיר

לה שיג בחנויות הח שם ל המובחרות.

רט 9ון;ול
איחסור טבסח
חל־אביב. רח׳

ח ד רי־ ס לון \
שינה ואוכל *

ובמקרים רבים קשה לקבוע את הסיבה
המדוייקת למותם. לכן חובה להיזהר לפני
שמאשימים מישהו בהרעבה במתכוון.
כמי שעבדה בעבר במוסד לילדים מפגרים
אני יודעת מניסיוני כי רבים מהילדים
שהתחנכו שם גילו תופעות מוב הקות
של חוסר תיאבון והיה צריך לשבת
לידם ממש שעות כדי לשכנעם לאכול ואף
לדחוף אוכל לפיהם בכוח. בלתי אפשרי
להצמיד חריגות מהנוהל התקין גם בבית־תינה,
אבל תראו לי בית־ספר או מוסד
חינוכי אחר, לילדים נורמאליים, שאין בו
חריגות מעין אלה. אי אפשר ללכת תמיד
על פי הספר.
דוגית ח ,.עפולה

ב ק רו ב בי שראל

א סז א א

הקטוד נומה מוואס
(זמר גולה מאורוגוואי)
פ״ת: הרצל ,29
צל׳ .913766
רובקס המתנה שבאופנה
וקירותר אצפויר1דלתותמ1

שירי מחאה וחוני ש
מ אורוגוו אי ואמ רי ק ה הל טיני ת
צוותא (ת״א)
יום ד 11.1.78 /בשעה 19.30
אולם ״ביתנו״ (חיפה)
יום ג 17.1.78 /בשעה 201.30
אולם ״מייזר״ (האוניברסיטה העברית בירושלים)
בערים אחרות וקיבוצים
פרטים בטלפון 451670 03 בשעות הערב)

אחרי מה שנכתב בעיתונות על בית־תינה,
אני מציע להסב את ייעודו ממוסד-
למפגרים, למוסד לפגרים.
א. רוזן, הוד השרון

תגובות מ״הצור הפלילית״
כבת שנולדה בחצור הגלילית אני מחזקת
את ידיכם על הכתבה בגיליון העולם הזה
( )2101 תחת הכותרת ״הצור הפלילית״.
אני תפילה שמאבקכם ישנה את האווירה
בחצור, כי אז, עם שיחרורי מצה״ל, תו כל
הצור להציע לי עתיד ׳בטוח יותר
מהעתיד שהיא מציעה לי כיום.
אביבה כוחבוט, צה״ל
אני תושב ״הצור הפלילית״ כפי שהגדרתם
אותה בכתבתכם. ההגדרה חריפה מדי
וגורמת עוול לכל האנשים הישרים שיש
בכל זאת בחצור. אבל כבן הצור ברצוני
להתריע על כמה תופעות מטרידות.
המצב התברואתי הוא לקוי (ביובים
פורצים, כבישים מלוכלכים, עריסות אש פה
בכל מקום) .ההפקרות שוררת אצל
עובדי המועצה זמישרדי המועצה נראים
שוממים בכל שעות היום.
מטריד אותי במייוחד חוסר התיכנון
והשלומיאליות בביצוע עבודות הפיתוח ב-
הצור. עוד לא מסיימים את סלילת השיב-
העולם הזה 2104

מכתבים

מנתבים

בה הראשונה של הכביש וכבר צריך לח פור
בו תעלות, שחפירתם נמשכת לעיתים
שנתיים ושלוש.
מרדכי יהודאי, חצור הגלילית

של צה״ל ידריכו את הצבא המצרי להתגונן
מפני מיתקפה לובית או אתיופית.
אחד־כך, על פי אותו קו מנחה, ינצל
הצבא המצרי את התורה שלמד מצה״ל
כדי לתקוף את ישראל.
איתמר ע ,.ראשון־לציון

אני סעדון חי, עובד המועצה המקומית
בחצור הגלילית. במשך 20 שנים בערך,
עבדתי בנאמנות וגיליתי יוזמות בכל העבודות.
ביוזמתי גיליתי גם עבירות של
שחיתות, הודעתי על כך ליו״ר המועצה
דאז, שמואל דנינו, והוא העביר אותי
הלאה לממונה על המחוז ובשיתוף־פעולה
הדוק התגברנו על הבעייה הנקראת עד
היום בחצור ״בעיית חליווה״ .המדובר בחברת
המועצה חליווה רחל, שבעלה היה
ספק המטבח של המועצה׳ והיא הפכה ל-
כלנתר והחזירה את שילטון המערך במקום.
הם ניסו לעשות בי שפטים ונק־מות,
אבל לא הצליחו לנקום בי.
אבל לצערי היום, למרות פניותי לממונה,
אחרי שבאתי אליו עם חשיפת
דברים פליליים המבוצעים על־ידי חברי
ההנהלה, לא מועיל דבר. לא די שפיטרו
אותי מעבודתי, אלא נתנו להם גושפנקא
להמשיך להטיל פחד ואימה על העובדים
היודעים מה הוא בגדר עבירה, אבל לא
יגלו.
התנהגותו של הממונה על מחוז הצפוז
ומישרד־הפנים הם בבחינת איפא ואיפא
ונופלים לה קורבנות שהם אזרחים טובים
ובעלי מישפחות שהפכו למחוסרי עבודה.
לכם אני מודע על אומץ־הלב שגיליתם
בפירסום כתבתכם על חצור הפלילית.
סעדון חי, חצור הגלילית

?הרוג?מען השלוס1
האם אינכם סבורים כי מוקדם מדי לח גוג
את פריצת השלום?
בגיליונכם האחרון 2103 פירסמתם
שלוש כתבות על פסטיבלים, מסיבות וחגיגות,
שעורכים ישראלים בתל-אביב ובקא-
היר, כאילו השלום כבר נמצא על הסף
ומה שנותר הוא רק לתכנן איד לחגוג
אותו. השמחה נראית לי מוקדמת מדי

...המאמר הוא פרי השראה פאראנואי־דית
המאפיינת את העם היהודי מאז השואה.
על פי אותו הגיון, אסור שישרור
שלום בין שתי מדינות כלשהן בעולם,
כיוון שלעולם אין לדעת מי יעלה לשיל-
טון במדינה מסויימת ואם לא יעלה בדעת
שליטיה לפתוח במילחמת־פתע נגד שכניה.
אסור היה לעיתון רציני כמו העולם הזה
לפרסם מאמר כזה.
כני אכן, תל-אביב

פ 7אטו הגאון

פצוע נישא על כת!? ב״פסטיבל השלום״
למות ולהרוג למען השלום
ולוואי שלא נצטרך לשאול ״לשמחה זו
מה עושה?״
עודד גרנית, ירושלים
מאה וחמישים אלף האנשים שנהרו ל פסטיבל
השלום שאירגנו אמני תל-אביב,
עדיין אינם מהווים הוכחה שהם כל-כך
כמהים לשלום. בטוחני, שאם היו עורכים
במקום גם פסטיבל ניצחון או חגיגה להבעת
תמיכה ביציאה למילחמה חדשה,
היה בא אותו קהל ומריע לאמנים באותה
התלהבות. רק אופייני הוא שהאמנים המרכזיים
באירוע היו אורי זוהר, ואריק
לביא, שבמילחמת ששת־הימים עורר באותה
צורה את הלוחמים בחזית הדרום.
יצחק בשיץ, תל-אביב
למראה התמונות שפירסמתם על ״מהד
מות השלום״ בפסטיבל של אמני תל־אביב

כי היחס האיש• המסור והטיפול הבלתי־אמצעי
בכל אחד מלקוחותינו בכל סוגי הביטוח עשויים
בהחלט ליצור את הרושם שאנחנו חברה קטנה.
האמת היא. כמובן. שאנחנו שייכים לקבוצת הביטוח
הגדולה במדינה.

למען השלום, אפשר רק לומר :״תראו עד
מה גדולה שאיפתם של ישראל לשלום, שהם
מוכנים אפילו להרוג זה את זה ולשסע איש
את רעהו, למען השלום !״
שרגא כוכבי, חולון

אץ תיקווה 7ש7ום
למיקרא תסריטו הבדיוני של בנימין
עמידרור (הסכנה שב״שלוס סאדאת״,
״העולם הזה )2102 על הדרך בה יוביל
השלום בין ישראל למצריים להשמדתה של
ישראל בסיבוב הרביעי, ניעור דמיוני.
אפשר לפתח את התסריט, אם רוצים,
ולהביאו עד אבסורד. כך אפשר לדמיין
כי במיסגרת השלום תושיט ישראל למצריים
סיוע לא רק בתחומי הבריאות והחק לאות
אלא גם בתחום הצבאי ומדריכים

אני קורא מושבע של עיתונכם ואוב-
זבתי קשות, ממש נדהמתי, בראותי את
מודעת הפידסומת לספרו של פלאטו־שרון
בעיתון. מכם אני מצפה לנורמות אחרות
מאשר מכל עיתון אחר: הכסף לא יענה
את הכל, לפחות ביחס אליכם. לקרוא על
״גאון השכל היהודי פלאטו־שרוך — זה
ממש עלבון לגאונים כמו איינשטיין, פרויד
ומרכס ולכל העם היהודי — ממש מזעזע.
ש. ירוסמן, רמת-גן
ו• העולם הזה אינו מתערב בתוכן המודעות
הנמסרות לו לפירסוס בתשלום
ואין הוא אחראי לתוכנן. עיקרון חופש
הביטוי חל גס לגבי מודעות שק פוליטיקה
מסחרית.

לעזרת חגהגקים
ברצוני להודות לכם על הכתבה בעניין
מפגעי התברואה החמורים שבסביבת מפעלי
הטקסטיל קשת ואפרת־טקס ברמת־גן
(העולם הזה .)2101 אני עושה זאת בשם
מאות התושבים הנחנקים באיזור האמור.
אני מקווה כי תמשיכו לעקוב אחר התפתחות
העניינים בנושא.
ד״ר דוד הומינר, רמת־גן

כן. אנחנו יודעים שרבים לא מבחינים בכך. וזה טוב.
כי מה יכול להיות טוב יותר עבורך מ שילוב ש ל
טיפול אישי מהיר ומהימן
עם הבטחון של חברת ענק המובילה ב שו ק?
תודה. איפוא. על המחמאה.
נ שתדל שבמהלך עבודתנו המ שותפת יהיו לך עוד כמה

! צור -חברהלבטוחב 17״ מ

נאור־ורשבסק•

חבר בקבוצת הסנה

אף אחד לא יבול לשיר במו מיכל טל.
חוץ מהסטריאו שלה.

מיכל טל אוהבת מוסיקה טובה. קל לנחש זאת.
קל גם לנחש שלגבי
מיכל טל פירוש הדבר
הנאה כפולה:
כזמרת מצליחה בעלת
קול מיוחד ונעים אוהבת
מיכל גם לשמוע וגם
להשמיע את השירים
האהובים עליה.

״כשאני רוצה לדעת כיצד שומע אותי הקהל באולם
אני מעדיפה להאזין במערכת הסטריאו 8.0.2650
של נשיונל. אני פשוט מכניסה קסטה לטייפ
הסטריאופוני, לוחצת על כפתור ובבת אחת אני
שומעת את עצמי שרה בקול צלול; ברור; וחד בדיוק
כפי שהוא נשמע בהופעה חיה״.
אולם, מיכל טל איננה מאזינה רק לעצמה.
כזמרת מקצועית היא אוהבת שירי עם ובלדות
מכל העולם.
״עם נשיונל״ ,אומרת מיכל, אני מאזינה למוסיקה
הנפלאה הזאת ומרגישה כאילו קאט סטיבנס, דון
מקלין או ג׳ון באז נמצאים בחדר האורחים שלי״.
וכדי לארח את מיכל טל בחדר האורחים בבית
צריך לעשות בדיוק מה שמיכל עושה בעצמה.
להאזין לה במערכת הסטריאו 8.0.2650 של נשיונל.

10.־)36011 וו 21נ^3121 יס 65 ווז3ח^ח3זנ 61ו611־ז023 וווו*0160ח03 וח 820ח3ק31ח^3110

1131101131 צעד קדימה אל המחר.

8 .6 . 2650
< וואט• רדיו 60ז516 60 טייב דק סטראופוני עם תא קסטות הידראולי.
משובחים.
פטיפון אוטומטי• זוג רמקולים

העולם הזה 2104

ו הגי ד ה

המסע דגידו׳
הונאות מע׳ימ
מחלקת החקירות של המכס, בראשותם
של משה לנדאו וסגנו גבריאק
אורן, הועמדה על הרגליים כדי לחקור
הונאות מס־ערך־מוסף בשיטות מתוחכמות
ובסכומים אדירים. בשלב זה מתרכזת
החקירה בעסקיה של תנועת המושבים
— בעיקר בחברות הקשורות במשקי
התנועה. בשלב הבא יבדקו חוקרי
המחלקה את כל אירגוני החקלאים ובשלב
שלאחריו — ארגונים אחרים.
מרבית ההונאות מתבצעות באמצעות
קבלת החזרי מע״מ מן האוצר כאשר ההחזר
לא מגיע. לדוגמה: משקי תנועת
המושבים רוכשים מקררים עבור מושבניקים.
הם משלמים מס בשעת הרכישה
ומעבירים את המקרר לכאורה למושב
ולמעשה למושבניק. לאחר מעשה הם
מצהירים כי זו מכירת ציוד עליו מגיע
החזר המס; ומקבלים מן האוצר את
המס ששולם.
דרך אחרת, כאשר המושבניק קונה
ציוד עליו מגיע החזר. את הציוד קונה

לשמה. ראשי החברה הצהירו כי אינם
יודעים מה נעשה אצלם, וזאת בשעה שמחזור
מכירות שלהם עולה על 300 מיליון
לירות לשנה.
בדיקות של מחלקת החקירות של המכס
העלו כי קיימת עוד שיטה של
הונאה, המקובלת אצל גופים אחרים :
יבואן משחרר ציוד מן המכס, משלם
את המע״ט כחוק, מוכר אותו לחברה
שהוא הקים, במחיר יותר גבוה, ומקבל
אז מן האוצר את המע״ט ששילם בעת
השיחרור מן המכס. החברה הקונה רשומה
רק על הנייר, ולמעשה היבואן עצמו
מוכר הלאה את הסחורה ואינו מעביר
את המע״ט. וזאת, כאשר אין סיכוי כי
שלטונות המכס יגלו את החברה הפיקטיבית
שהוקמה רק לצורך תרגיל ה הונאה.
בדיקה
באוצר העלתה כי מדי חודש
גובה המכס כ־ 600 מיליון לירות מע״מ
ומחזיר, לפי דרישה, כ־ 100 מיליון מהם.
מחלקת החקירות של המכס ערכה בחודש
האחרון מיבצע מייחד לאיתור מע-
לימי-מס. עשרות עובדי המחלקה פשטו
על פני הארץ ותפסו כ 300-אלף חשבוניות
מס מכל הסוגים. את החשבוניות
העבירו במחשב, לריכוז הספקים.
כאשר תתקבלנה התוצאות ניתן יהיה
לבדוק אם הספקים המצויים על החשבוניות
מופיעים גם ברשימות המכס, וכך
יתגלו אלה שלא העבירו את המע״ט
למכס. ראשי מחלקת החקירות של ה מכס
מודאגים עתה פן יצליח המיבצע
ויתגלו אלפי מעלימים. אין מנגנון מתאים
להאשמת העבריינים החדשים. וכידוע,
אין גם מקום מספיק בבתי־הכלא.

ה מו ״ רי ם סו ג רי
אתה חו ו ת
ממוגה ברקת
אין אמצעים
עבורו טת״מ (משקי תנועת המושבים),
ומאחר שהמושבניק אינו עוסק מורשה,
אין הוא זכאי לגבות בחזרה את המס.
מת״ט גובה את המס כאילו עבורו ומשאירה
אותו אצלה. שיטה זו מקובלת
במת״ט גם ברכישת מכוניות. מת״מ קשורה
עם חברה פרטית בשם ״תפארת ה־כונית״
,העוסקת בשכר״מכר במכוניות.
״תפארת המכונית״ קונה מכוניות באמצעות
מת״מ, המקבלת הנחות גדולות
אצל יבואני הרכב. כאשר הרכב, או ציוד
אחר הנקנה כך, הוא מסחרי, גובה
מת״מ את החזר מע״מ ומשאירה אותו
אצלה.
החוקרים של המכס נתקלו בקשיים
רבים, שכן רואי החשבון של מת״מ הפסיקו
לטפל בחברה לפני חצי שנה, ומאז
היא מתנהלת ללא ביקורת ספרים ראויה

התאחדות המוציאים־לאור החליטה
לסגור את חנות-הספרים שהפעילה בתל-
אביב, בשרירות רוטשילד פינת רחוב
אלנבי, במקום שהיה פעם קפה ״שדרות״
.הסיבה: הפסדים כבדים.

סור דונו של
.,רוח 8״
בעלי ״לוח 8״ החליטו להפסיקו, החל
מראשית .1978 הלוח׳ המשותף לשמונה
עתונים, מבוסס בעיקר על תפוצתו של
״מעריב״ .ההחלטה להפסיק את פירטו־מו
התקבלה לאחר ש״מעריב״ תבע נתח
גדול יותר מן ההכנסות.

עו ד 3יהפיתקאותשל הי הולו הוי ם -
2 5מיליון דולר
אחרי הפיחות האחרון נותרו בידי היהלומנים עודפי-יצוא בסכום של 25 מיליון
דולר. עתה הם מנהלים משא־ומתן על מכירת העודפים לאוצר. העודפים קרויים
פיתקאות. כל יהלומן המייבא חומר־גלם, חייב לייצא עליו ערך־מוסף מוסכם. ערך
זה בדולארים יכול להימכר מאיש לרעהו יחד עם הסחורה, ולבסוף צריך לקזז את
ההתחייבות לייצוא מול הייצוא בפועל. כך התפתח בקרב היהלומנים מיסחר בפית־קאות.
כאשר יהלומן רוכש יהלומים ולא מבצע ייצוא בכמות מספקת, הוא קונה
את הפיתקאות ומוסר אותן לאוצר כאילו תמורת ייצוא שעשה.
מאחר שהערך המוסף שנקבע פיקטיווי, נוצרים תמיד עודפי פיתקאות, המק-
בילים לתמורה בדולארים שאינה מועברת לאוצר ונמכרה עד כה בשוק השחור.
בפיחות האחרון נותרו, צאמור, היהלומנים עם פיתקאות המצהירות על ייצוא של
25 מיליון דולר. מחיר דולר ייצוא בשוק היה כלירה לפני הפיחות. היהלומנים
דורשים כי האוצר יקנה מהם את הפיתקאות תמורת לירח לדולר. האוצר מוכן,
אולם דורש כי הם ישלמו מס-הכנסה מלא על ההכנסה. ולכך מתנגדים היהלומנים.

מעובר

בלי ל ניו־יזרק

ב תג רו ת הפנ>ם

מחליף עורך־דץ

בחודשים ינואר—יוני השנה היתה ירידה
של 14 בשיעור הלינ(ת של ישראלים
בבתי־מלון, לעומת התקופה המקבילה
אשתקד. בשנת 1976 היתה ירידה
של ״ 4״/במספר הלינות לעומת ,1975
וזאת כאשר עד אותה שנה היתה עליה
של ס/ס 10 בשנה במספר הלינות.

המנהל החדש של סניף ״בנק לאומי״
בניו-יורק, עמוס גרגנר, הבטיח לעו״ד
ריטה וזאוזר להעביר אליה את הטיפול
בעיסקי הבנק. ברגנר הכיר את האוזר
באמצעות ידידים, כאשר ביקרה בארץ,
ועתה הוא סועד עימה לעיתים קרובות.
מי שנפגע אישית מן המינוי החדש
הוא אליעזר לו־־נר, שהיה קודם לכן
מנהל בל״ל בארצות״הברית ותיכנן לח זור
לארץ אחרי חמש שניט בתפקיד. מינויו
של ברגנר לתפקידו החדש יאריך את
שהותו של לרנר בחו״ל ; משום כך מונה
כמנהל בל״ל בחצי-הכדור המערבי. נראה
כי הכוונה היא, לאפשר לברגנר להוכיח
את עצמו.
רכטמן מוכן
לפרוש

מנכ״ל עמיר. ן עצות לרוב
1 ק הירידה בלינות הניעה את מנכ״ל הת !5
אחדות המלונאים משה עמיר להציע
להגדיל את דמי ההבראה לסכום ריאלי
יותר (כיום 158 :לירות ליום ברוטו,
100ל״י נטו) ולפטור את הסכום ממס.
כן מוצעות תוכניות חיסכון לנופש בבנקים,
כדוגמת התוכניות לדיור ולחינוך.
הצעה נוספת: להקים קרן לאשראי לישראלים
נופשים בישראל, שתעמיד לרשותם
הלוואה נוחה, כדוגמת ההלוואות
לתחליף ייבוא. דרך אחרת היא התקשרות
ארוכת־טווח בין המלונות למוסדות,
באמצעותה ניתן להוזיל בהרבה את המחיר
ללינה לישראלי, דצמוד ביום למחיר
לתייר.
הסקר האחרון של הלשכה לסטטיסטיקה
הוכיח, כי רק 18 מהאוכלוסיה
הבוגרת בישראל יצאו לנופש של יותר
מ־ 4ימים, וזאת לעומת יותר מ-ן</ס50
באירופה.

האם טוב שיהיו
הרבה פועלי־״סר?
אחת המוסכמות המקובלות בישראל
היא, כי מצב המשק אינו כשורה בגלל
המספר הגדול של עובדי שירותים לעומת
מספר עובדי הייצור, וכי ככל שירבו
האחרונים תתחזק כלכלת המדינה.
האם הדבר נכון ז בדיקה במשק של
הבריאה במדינות, ארצות״הברית של אמריקה,
מוכיחה את ההיפך. בשנת 1947
הועסקו במשק האמריקאי 52 מיליון
איש, כמחציתם בייצור (מיברות 1 :מיליון
; בנייה 2 :מיליון ; תעשיה 15.5 :
מיליון ; חקלאות 8 :מיליון. סה״כ בייצור
26.5 :מיליון) 30 .שנה לאחר מבן,
בשנת , 1976 היה מספר המועסקים במשק
האמריקאי 77 מיליון, מהם 25.7
מיליון עובדי ייצור. כלומר, משקל עובדי
הייצור ירד מ״ 50<7<,ל( . 330/0-מיכרות :
760 אלף> בנייה 3 :מיליון ; תעשיה :
18.5מיליון ; חקלאות 3.5 :מיליון.
סה״ב 25.7 :מיליון) .לעומת זאת היה
מספר המועסקים בשירותים (בסוגריים :
הנתונים לשנת <1947 כלהלן: מסחר :
17 מיליון ( 9מיליון) ; תחבורה 4.4 :
מיליון (ללא שינוי) ,שירותים פיננסיים:
4.2מיליון ( 1.7מיליון) ,שירותים כלכליים
14 :מיליון ( 5מיליון) ; עובדי
המימשל הפדראלי 2.7 :מיליון (1.9
מיליון) ; עובדי הממישל המקומי 12.3 :
מיליון ( 3.6מיליון).
יוצא כי בשלושים השנים בהן שיגשגח
ארצות״הברית, הוכפל מספר העובדים

ראש״עיריית רחובות שמואל רכט־מן
הצהיר על נכונותו להתפטר מראשות
העיר, אך הוא אינו מוכן לנטוש את
ראשות הוועדה לבניין ערים. בישיבת
ראשי סניף המפלגה הליברלית ברחובות,
שנערכה לפני שבוע, הצהיר רבטמן כי
הוא מוכן להתפטר מתפקידו לטובת
יצחק פיינשטיין ולהסתפק בתפקיד

ראש־העירייה רכטמן
פרישה בתנאי
מ״מ ראש העיריה. בתמורה ביקש כי
פיינשטיין יסיר את ההצעה שהגיש למרכז
המפלגה הליברלית, לפיה לא יכהן
ראש עיר גט כחבר־בנסת. בתגובה אמר
פיינשטיין כי אינו חפץ בתפקיד ובי לא
איכפת לו שרכטמן ימשיך לכהן כראש
העיר, בתנאי שיתפטר מכהונתו בוועדה
לבניין ערים. רכטמן סירב בתוקף.
בשירותים. לשם השוואה כדאי להביא
גם נתונים על השכר לשעת־עבודה במשק
האמריקאי (לשנת : )1976 שכר שעת-
עבודה בענפי המיסחר הוא 3.9דולר •,
בכספים 4.29 :דולר ; בשירותים 4.28 :
דולר; במיברות 6.22 :דולר ; בבנייה :
7.55 דולר ; במתכת 5.3 :דולר ; בייצור
מכונות 5.6 :דולר ; בחשמל 4.76 :דו לר
; בתישיית המכוניות 6.33 :דולר ;
במזון וטבק 4.79 :דולר ; בנייר וקרטו-
נאז 5.25 דולר ; בדפוס והוצאה־לאור :
5.58 דולר ; בכימיה 5.65 :דולר ; בנפט :
7דולר ; בטקסטיל 3.31 :דולר, ובעור :
3.36 דולר לשעה.
הממוצע הארצי לשעת-עבודה בתעשייה
האמריקאית היה 5.01 דולר. בישראל
באותה שנה 1.5 :דולר ולשירותים 2.2
דולר.

האזן ל״מפצח האגוזים״ במערכת אקאי
ותיווכח שאין לנו אגח קשה לפיצות
ישנן מערכות סטריאו ששמן מגיע לאוזנך
חדשות לבקרים.
אך האם הצלילים המגיעים לאוזנך ממערכות
אלה, מצדיקים את שמן?
על מות לקבל את החשובה, אתה ח״ב
לצלול עמוק לתוך עולם הצלילים.
ניקח לדוגמא את ט״פ הקסטות.
מה באמת קובע את איכותו? ראשי הט״פו
יצור ראש מעולה מהווה מאז ומתמיד אגוז
קשה לפיצוח. אין יצרן סטריאו שאינו מכיר
בחשיבות הראשים להעתקה מדויקת
של הצליל. אך האם יש שד יצרן סטריאו
לבד מאקא׳ שיצר ראשים כה מעולים?
ראשי ה־< 00 של אקאי, מהווים תירוש
ראשון מסוגו בעולם. הורות לראשי ה0x -
אשר פניהם יצוקים זכוכית קריסטל מלוטשת
משיג טייפ הקסטוח ם 0x0-570 של אקאי,
תוצאה דומה להפליא לתוצאה המושגת׳
מטייפ הסלילים של אקאי. קרי -מוסיקה
דומה להפליא למוסיקה הנשמעת באולם
הקונצרטים.
ה -ס 0x0 - 570 מתעלה לאיכות
מדהימה: הוא מציע לך 3ראשי 0xנפרדים.
כשכל ראש פועל כמערכת עצמאית לחלוטין

למחיקה, להקלטה ולהשמעה, כשהמדווח
נק* )0עליו עובר הסרט מגיע עד כדי
1מיקרון.
וזה עוד לא הכל: ל -ס 570י 0x0של
אקאי, יש בנוסף לראש מעולה גם גוף מעולה
המצויד ב 3-מנועים ומערכת מכנית משוכללת
השומרת על מתיחות קבועה של סרט
ההקלטה על גבי הראשים.

48 (,א) 31\^5ז6 \7\7ל 803 8111061:1.683 1030 0.06 0
45500(.א )01ס/ס1635 1)130 0.17
( 00500056:30 1321015,000 )32 )+3118 ץ כ)ח110 ן ס 610
001561306.״״05109 10
30 82 )016,000 132)±338( 05109 0102 1306.
30 13210 19,000 )12)±338 ( 115111986-011306,
136 )1,000 132״0 ״\10( 35109ח3ו)11011:16551־0 )8101
00156 1306.״״10
!*.סס 80-18 —8601016 0001101

0X0-5700
<£ 0£01־ר 50 0£55£1ח 51£
שמע בקול האוזן שלן־ ־ קח אקאי.

לכבור אקא׳ הססנר ,70 חל-אביב.
סעהין להבין כיצד התנברחם על אנה
קשר, לפיצוח.
נא שילח! ל׳ פ ח ספ קם ספוום

כתובת

אקאי -ת־א, המסגר 70 טל 30594 .

לפטורי מס 2240 :ל״י ,$ 434 +כולל מ.ע.ר.

ה עו ל ם הזה 2104

חביבי, אמות׳ לו
־ וק בגין, חביבי
חביבי. ,אמדתי לד — רק!בגין, חביבי.
רק בגין יחזיק את הערבים קצר, רק
!בגין. הוא לא יוותר להם על ושום דבר,
חביבי, והוא יראה ׳להם!מי אנחנו. אדוני,
רק !בגין מסוגל לקרוע את חאימא של
יכל הערבים. הוא לא יוותר להם כלום,
שום. סנטימטר הם ילא יקבלו אצלו.
׳ואם הם רוצים מלחמה — חביבי, הם
יקבלו אצל ׳בגין מלחמה כזאת, שייצא
להם מיץ מכל החורים. חביזבי, אמרתי
לך — רק בגין, חיבובי.

אוטונומיה
בריבוע פעם, לפני המהפכים, היינו תמיד אומרים שמנהיגי־ערב הצבועים מדב רים
בשני קולות — קול אחד לעמם וקול אחד לעולם ; בעוד שמנהיגינו החסו דים
מדברים בקול אחד בלבד, הן לעמם והן לעולם.
עכשיו, אחרי המהפכים, מסתבר שמגהיגי־ערב הצבועים הם שמדברים
בקול אחד לעמם ולעולם; בעוד מנהיגינו החסודים מדברים בשני קולות —
אחד לעמם ואחד לעולם.
וזה ניראה בערך כמו אריק ושושיק בתוכנית הטלוויזיה ״תשע בריבוע״ —

שאלה: מה זה או מי זה ״אוטונומיה לערביי ארץ־ישראל״ ?
מנחם ־ שושיק ( :לעולם) פירוש המילה אוטונומיה ביוונית הוא של טון
עצמי, או באנגלית, סלף־רול׳ .ערביי ארץ־ישראל לא זכו מעולם בשלטון
עצמי. הם תמיד היו תחת שלטון זר — בתחילה התורכים, אחר־כך האנגלים,
אחר־כך הירדנים ולבסוף תחת שלטון צבאי ישראלי. תפקידו של צבא הוא
להגן ולא לשלוט. תוכנית האוטונומיה לערביי ארץ־ישראל תתן להם בפעם
הראשונה בהיסטוריה הגדרה־עצמית, במסגרת של אוטונומיה רחבה, שלטון
עצמי מלא ומוחלט במלוא מובן המילה.
מנחם ־ אריק ( :לעם) זה לא נכון, זה שטויות .״אוטונומיה״ זה לא
ביוונית אלא בלטינית ופירושה שלטון מוניציפאלי, עירוני. ערביי ארץ־ישראל
לא זכו מעולם בעצמאות, וגם עכשיו לא יזכו לכך. הם בסך־הכל ינהלו את
חיי החינוך, התרבות, הביוב והתקשורת של עצמם וזהו זה. צה״ל ימשיך לש לוט
באזור האוטונומיה, וזוהי תהיה אוטונומיה מוגבלת ביותר — ללא אלמנט
כלשהו של הגדרה־ עצמית או יישות עצמאית.
עכשיו מה שנותר לנחש זה מי משניהם אומר את האמת ומי משקר —
מנחם־שושיק או מנחם־אריק 1

חביבי ,׳אמרתי ילך — רק בגין, חביבי.
רק !בגין גם יחזיק את כיל השטחים
וגם יעשה שלום. הערבים עכשיו יבינו
עם מי יש להם עסק והם יסכימו לכל
דיבר, לכל דבר הם וסיכומו. רק בגין
יביא אותם לזה, רק !בגין ובוא גם את
יכל השטיחים ׳וגם אית יכל השילום. חיבובי,
אמרתי לך — רק בגין, חביבי.

חביבי, אמרתי ילך — ריק.בגין, חביבי.

רק ׳בגין יבוא את השלום. אף יאחד
אחר לא יכול להביא את והשלום. רק
כגין יביא את השלום. חביבי, אמרתי
לך — רק ׳בגין, חביבי.

חביבי, אמרתי לך — רק בגין, חביבי.
רק בגין מסוגל לוותר על כל השטחים
בשביל שילום. אדוני, ירק ובגין יבוא
את חשלום, כי רק ׳בגין מוכן לוותר
בשביל שילום. הוא ׳בשביל שילום מוכן
לעשות הכיל, רק הוא, חביבי, הוא
יאייש גדול. חביבי, אמרתי ילך — רק
בגין ,׳חביבי.

חביבי, אמרתי ילך — רק בגין, חביבי.
אני לא איכפת לי מה הוא עושה —
מוותר, ילא מוותר, אוטוגומיה־שמוטו־נומיה
— מה שהוא עושה זה נכון.
אני לא איכפת ילי ישום ידבר, חיבובי,
רק בגין. רק בגין ייודע מה שהוא
עדשה. חביבי, אמדתי לך — רק בגין,
חביבי.

לגליון זה מצורף פוס טר ענק
של בגין
חלק א׳

קובי ניב

המסכות הישנות נופלות?
אין מקו לדאגות...
בבקשה -

עשה לך מסכה חדשה!
מכון

אמש, בשעות אחר־הצהריים המאוחרות, נכנס למשרדי
״מוסך המסכה״ צעיר נחמד ומשופם בשם ארהל׳ה (שם בדוי).
״יש לי בעייה,״ אמר ארהל׳ה (שם בדוי) בשפל קול.
״מה הבעייה ז״; שאלו מומחה המכון להגדרת בעיות בנימוס.
״כל הזמן אני הייתי נגד דיכוי הפלסטינים,״ סיפר ארהל׳ה (שם
בדוי) למומחה ,״מה אני אעשה עכשיו ן״
״זו אכן בעיית קשה,״ תבין מומחה המכון לרוחו ,״אבל אין
לך מקום לדאגה. באת למקום הנכון. הכל יתית בסדר. אנחנו נפקיד
אותך בידיים נאמנות ומחר בבוקר אתה תהיה איש חדש.״
ואכן, אחרי לילה אחד של טיפול מדעי מסור בידיים אמונות
התייצב בבוקר ארהל׳ה (שם בדוי) למיבדק אצל בוחן ההצלחה
של המכון, טרם יציאתו של ארהל׳ה (שם בדוי) בחזרה לחיי היום־
יום, והוא (ארהל׳ה) שם בדוי אכן איש חדש.

״נו, מה אתה אומר עכשיו י״ ,שאל בוחן ההצלחה.
״שלום. שלום• מה שחשוב בחיים זה שלום. העיקר שיהיה שלום.
שלום זה מהות החיים,״ השיב לו ארהל׳ה (שם בדוי) החדש.
״ומה עם דיכוי הפלסטינאים ן״ ,שאל לפתע בוחן ההצלחה על
מנת לנסות ולהכשיל את ארהל׳ה (שם בדוי) ,כחלק ממיבדק היציאה.
״אנחנו לא צריכים להיות יותר קאתולים מהאפיפיור,״ ענה
ארהל׳ה (שם בדוי) החדש ללא היסוס ,״אם הערבים מסכימים לזה,
אז אני בטח מסכים לזה. מה איכפת לי י״
״יפה מאד,״ שמח בוחן ההצלחה לבשר לארהל׳ה (שם בדוי)
החדש ,״אתה איש חדש. אתה יכול ללכת הביתה.״
״תודה רבה לכם, באמת תודה רבה,״ מילמל ארהל׳ה (החדש)
שם בדוי ,״הצלתם את חיי.״
עוד סיפור הצלחה של המכון המצליח הגיע לסיומו המוצלח.

@81800

לפני

לפני הטיפול במכון ״מוסר המסכה״ הניר
א. בכל נפשו ומאודו בפשרות וויתורים למען
השלום.
״אין שלום ללא פשרה,״ היה א. נוהג להס ביר
,״רק נכונות לוויתורים ניכרים ולפשרות
משמעותיות תביא את השלום, ועלינו להיות
מוכנים לכר.״
א. דגל, לפני הטיפול, בפשרות טריטו ריאליות
בכל הגזרות ויצא נגד ״אותם הפאנא-
טים החשוכים שאינם מוכנים לשום פשרה ול שום
ויתור.״
א. חשב שאלו המדברים על ארץ־ישראל
השלמה ו״שטחים משוחררים״ והתנחלויות יבי או
עלינו מילחמה ואסונות.
בעת ביקור סאדאת נתקף א. בהלם. הוא
לא היה מוכן לבר. הוא חש שהמסכות נופ לות.
הוא פחד להישאר חשוף! ללא מסבה. אז
סיפר לו ידיד על מבון ״מוסר המסכה״ .א. לא
היסס ופנה מייד למכון לטיפול.
אחרי הטיפול במכון ״מוסר המסכה״ תומר
א. בבל נפשו ומאודו בפשרות וויתורים למען
השלום.
״אין שלום ללא פשרה,״ נוהג א. להסביר,
״אר ויתור כולל אינו פשרה, בי אם כניעה.
ויתורים גדולים יביאו מילחמה, ועלינו להיות
מובנים לכר.״
א. דוגל, לאחר הטיפול, בפשרות טריטו ריאליות
בבל הגזרות, אר יוצא נגד ״אותם
רדופי בולמוס הרצים לוותר כמה שיותר כדי
לזכות בשלום מפוקפק.״
א. חושב שאלו המדברים על נסיגות גדו לות
ו״אוטוגומיה״ והסדר כולל יביאו עלינו
מילחמות ואסונות.
א. הוא היום איש חדש, עם מסבה חדשה.

לפני

אחרי

לפני הטיפול במכון ״מוסך המפכה״ האמין
כ. כחיים משותפים של יהודים וערכים כארץ
ישראל.
״השלום הוא רק מילה,״ היה נוהג כ. לומר,
״חיים משותפים של יהודים וערכים הם־הם
השלום האמיתי״.
כ. נלחם, לפני הטיפול, למען ״חיים משותפים
על כפיס שוויון כין אדם לאדם, אפילו
אם הוא ערכי״.
לפני הטיפול תמך כ. כחיים משותפים כמסגרת
משותפת.
כעת כיקוד סאדאת אחז את כ. שוק אדיר.
נשימתו נעצרה. ליכו חדל מנדום. הוא התעלף
ואיבד את הכרתו. מששבה אליו הכרתו
דאה מודעה של מכון ״מוסד המסכה״ ומייד
פנה אליו לטיפול.
אחרי הטיפול כמכון ״מוסך המסכה״ מאמין
כ. כחיים משותפים של יהודים וערכים כארץ
ישראל.
״השלום הוא רק מילה,״ נוהג כ. לומר,
״השלום אינו חשוב. ארץ ישראל חשוכה מהשלום.
ארץ ישראל לעם ישראל — זה השלום
האמיתי — שלום כין עם ישראל לאלוהי
ישראל״.
כ. לוחם, לאחר הטיפול, למען ״חיים משותפים
כין יהודי וערכי כארץ ישראל יהודית,
על כפים שוויון ככיוב, אך לא על כסיס שוויון
כחוק״.
אחרי הטיפול תומך כ. בביוב משותף כמסגרת
יהודית.
״הטיפול הנמרץ, המסור והנאמן שזכיתי
לו כמכון ״מוסך המסכה״ עשה אותי לאדם
חדש, עם מסיכה !הדשה ״,אומר היום כ ,.״נסו
גם אתם ותיווכחו״.

לפני

לפני הטיפול במכון,,מוסך המסכה״ חשב
ג. שהבעייה הפלסטינית היא שורש הסיכסוך
במזרח התיכון.
״לא יהיה שלום ללא פתרון הבעייה ה פלסטינית,״
היה ג. נוהג להכריז,, ,עלינו
להכיר בפלסטינים כעם ולאפשר להם זכות
הגדרה עצמית.״
ג. קרא, לפני הטיפול, להקמתה של מדינה
פלסטינית עצמאית לצידה של מדינת ישראל
העצמאית.
לפני הטיפול האמין ג. כי כל הסדר ללא
הקמתה של מדינה פלסטינית עצמאית לא
יהיה הסדר של שלום ולא יחזיק מעמד.
בעת ביקור סאדאת חש ג. שברכיו פקות
וידיו מזיעות. הוא לא ידע את נפשו מגודל
הזעזוע. הוא ניסה לאחוז את המסכה, אך
היא החלה נושרת. רופאו המליץ על מכון
״מוסך המסכה״ וג. פנה מייד לטיפול.
אחרי הטיפול במכון ״מוסך המסכה״
חושב ג. שהבעייה הפלסטינית היא שורש
הסיכסוך במזרח התיכון.
״לא יהיה שלום ללא פתרון הבעייה ה פלסטינית,״
נוהג ג. להכריז ,״הפלסטינים
זכאים לאיזשהו סוג של מעין הגדרה עצמית,
ובלבד שזו לא תסכן את ביטחון ישראל.״
ג. קורא, לאחר הטיפול, למתן אוטונומיה
מינהלית לתושבי השטחים במסגרת שילטון
ישראלי והגנה צה״לית.
אחרי הטיפול מאמין ג. כי רק שילטון
ישראלי מוחלט על עצמאות פלסטינית מוגבלת
יהיה שלום אמיתי ויחזיק מעמד.
אחרי הטיפול המסור במכון ״מוסך ה מסכה״
ג. הוא היום איש חדש, עם מסכה
חדשה.

קשר פרסומאים

אתה •בול לעש! בשקט.

העולם הזה 2104

לאנשים
הנבונים!

777
הברנדי הלאומי שהוא בינלאומי.

$88388^33

$מזרחי
י וזנחן יעקב

תקן חמווו של המשיח או״ש
מחדש -ואנא של אס׳ בואש שלו
אימרת השבוע שייכת
לעיתונאי א ה רון ג 3ע, ש אמר
השבוע :״איו ספק של-
אנוואר סאדאת ולמנחם בגין
מגיע פרם נובל — אבל לא
לשלום, לכימיה!״
כתב ידיעות אחרונות
לעניני מפלגות שלמה
(״נקדי״) נקדימון טילפו
במוצאי שבת לזן ליזה בגין,
רעיית ראש הממשלה, וביקש
להגיד לה שלום לפני נסיעתה
לאיסמעלייה ומם ר בשמו ד״ש
לבעלה. אמרה לו גברת בגין:
״למה למסור לו ד״ש הרי תראה
אותו מחר במטוס.״ השיב
נקדימון :״לא, אינני כלול במשלחת,
כנציג עתוני נוסע
הכתב המדיני אריה צימו־קי
״.גברת בגין שתקה רגע
ואז אמרה :״חכה ליד הטלפון,
אחזיר לך צלצול.״ כעבור
חמש דקות צילצל יחיאל
(״חיליק״) קדישאי, מזכירו
י של ראש הממשלה ואמר לו:
״בגין מזמין אותך לאיסמעא-
לייה כאורחו הפרטי.״
מיספר דקות לפני שמנחם
כנין עלה על המטוס
שעמד להטיסו לאיסמעיליה,
נראה שגריר ארצות־הברית ב ישראל,
סמואל לואיס, מתלחש
עם יועצו הצבאי של ראש
הממשלה, תת־אלוף אפרים
(״פרויקה״) פורן. תוכן השיחה
התגלה במהרה, לואיס שאל
את פרויקה :״האם לא שכחת
לקחת מפות?״ ״לא,״ השיב
פרויקה ,״המפות עמי.״
׳ 8צלם לישכת העיתונות
הממשלתית י?ן קכ פער, הש תוקק
לכסות את דיוני ועידת
קאהיר, שכן הוא עצמו יליד
עיר זו. אולם תחתיו נבחר צלם
אחר של הלשכה, משה מיד״
נר. דיווח מילנר לסער שנותר
בארץ :״הצלחתי לאתר את
אחת החנויות בקאהיר שהיו
שייכות לאביך.״
1המשורר חיים גורי, המייצג
את העתון דבר בקאהיר,
היה העתונאי הישראלי היחיד
שדיווח בלעג על מסיבת רקודי
הבטן שנערכה לעתונאים הישראלים
במועדון־הלילה שליד
הפירמידות. עמיתיו טוע
נים
כי ביקורתו נובעת מכך
שהוא איחר להגיע להסעה למועדון,
נאלץ לתפוס טרמפ
במושב האחורי באופנועו של
איש־ביטחון מצרי, החמיץ את
האירועים העליזים במועדון.
במשך ארבע השנים האחרונות
היה העתונאי יחזק אל
אבירם הרוח החיה בסניף
תנועת החרות בחולון. הוא
נראה כמועמד הוודאי של הליכוד
לראשות העיריה. רק
ערב בחירת המועמדים הסתבר
כי מרכז תנועת החרות מנסה
להצניח קצין (מיל ).לתפקיד.
בעקבות ידיעה זו הודיעו רבים
מפעילי התנועה בחולון כי יפרשו
מפעילות אם לא יבחר
אדירם לתפקיד.
העיתונאי הישראלי

נ חו ם פונדק, העורך עיתון
בדנמרק, היה בין העתונאים
הראשונים שחזרו מקאהיר.
פונדק סיפר כי הסודיות האופפת
את ישיבות המשלחות
היא כה גדולה עד כי כדי
ליצור ידיעה המציאו העתוג־אים
הישראלים שיטה: הם
מאכילים את העתונאים המצ רים
הצמאים לא פחות לסקופים
בספקולציות, המצרים מפרסמים
בעתוניהם ואז מעתיקים
העתונאים הישראלים את
הספקולציות שהם עצמם המ ציאו
כשהם מצטטים את ה-
עתונאים המצרים.
! 8העיתונאית ההולנדית המתגוררת
בישראל, ווילי
באומן היא אספנית בולים
מושבעת. כשהגיעה לקאהיר
ניגשה מייד אל בית הדואר
שליד המנה האום. שעריו היו
נעולים, כשהבחין בה הפקיד
מבפנים ניגש אליה והסביר לה
כי סניף הדואר נסגר זה עתה.
היא אמרה שהיא עיתונאית מישראל
וברצונה לרכוש בולים.
הפקיד פנה אל המנהל שפתח
בפניה מייד את שערי הסניף
והראה לה את בולי מצריים,
לפתע הבחינה באומן בבול עם
קלסתרו של הארכיבישוף הו־לדיין
קפוצ׳י שמנהל הסניף
הסתיר מפניה. היא ביקשה לראות
את הבול, אך המנהל אמר
לה :״גברתי אם את מישראל

הגיע לישיבת ליטכת
X1^ 1 8
מיפלגת העבודה אחרי
1#1 #11מ
| 111
היעדרות ממושכת. אלמוגי היה מאושפז חודשים אחדים
בבית-חולים בניו־יורק, ואת הופעת־חבכורה
הראשונה שלו קיים בישיבת הלישכה במיעלגה.

הם גיבורי כרזת״הפירסומת
^ 1X11*״ 111 ! 1 1 1
1111 11111 #111 | 11-1העומדת להציף בימים הקרובים
את השוק הישראלי. את רעיון הכרזה הגה בעל הדיסקוטק
אבי אלון, שיחד עם חברו אמנון בן-טוב תיכנו אותו והביאו לדפוס.
החתיכה המצולמת בין בגין וטאדאת היא הדוגמנית ציפורית כרמל,
והכרזה אומרת :״זירקו את הרובה, הגיע הזמן לעשות חיים.״

אינני מוכן לפגוע בך ולמכור
לך את הבול הזה.״ רק אחרי
מאמצי שיכנוע רבים נאות ה מנהל
לאפשר לווילי באומן לרכוש
את הבול.

ע ך 1 ״1 \ 1 \ 1הגיע לישיבת לישכת העבו-
דה, שהתקיימה בבית ה־

מיפלגה ברחוב הירקון בתל-אביב, הבחין בצלמי
טלוויזיה ושאל :״מה זה, אירע מהפך?״ השיב
לו הכתב דן רביב :״כן, מהפך אל הפחת.״
ההסתדרות מזכיר

ירוחם משל חזר במטום אל־על
מארצות-הברית. בשדה־הת-
עופה על שם קנדי בניו־יורק
הסתבר כי יהיה איחור בטיטה,
האורחים הוזמנו למועדון של
אל־על כדי להמתין לטיסה,
משל התיישב על אחד הכסאות
במועדון, הניח את מעילו על
כסא אחד ואת כובעו על כסא
שני למרות הצפיפות. אחת הנוסעות,
אשת תעשיין בשם
אילנה ווינטראוג, ניגשה
אל משל הרימה את מעילו,
הרימה את כובעו, הניחה אותם
על ברכיו, התישבה על הכסא
האחד ועל השני הושיבה את
בנה. מאוחר יותר כשהיו ה נוסעים
על המטוס הסתבר כי
משל יושב במחלקה הראשונה,
אחד הנוסעים לא התאפק, ניגש
אליו ושאל אותו :״אינך
מתבייש כנציג הפועלים לנסוע
במחלקה של העשירים ן״ משל
נבוך והשיב :״אני לא יודע.
אנשי אל־על הושיבו אותי
כאן.״ אך לא עבר אל מחלקת
התיירים.
8בישיבת לישכת מיפלגת
העבודה שהתקיימה ביום החמישי
שעבר דנו בשאלת צירופו
של חיים לנדאו לפמלייתו
של ראש-הממשלה מנ חם
כגין לשיחותיו עם השיא
האמריקאי נ׳ימי קאר־גזר,
וכן על נוכחותו של לנ דאו
בישיבת הממשלה. אחד
מחברי הלישכה שאל :״על
איזה תקן הוא יושב 1״ השיב
העול ם הזה 2104

השיב יהלום :״כיון שהביצים
של המערך נמצאות במפ״ם.״
ח״כ עקיבא נוף פגש,
בהצגת־הבכורה של תוכניתו
החדשה של הזמר צכיקה
פיק, בסאטיריקאי בעל ה-
דיעות הימניות מאיר עוזי אל,
ואמר לו :״אז מה, אנחנו
שוב באופוזיציה?״
8באחת מישיבות הנהלת
תנועת החרות שאל שר־הבי-
טחון עזר דייצמן את סגנו,
מרדכי (״מוטקה״) ציפורי:
״אתה יודע למה לא מתעסקים
עם בחורה ברחוב?״ השיב
מוטקה :״בטח ! לא משום שזה
לא יפה, אלא מפני שכל יהודי
שיעבור בסביבה יתן עצות.״

מושג, הדגים בפני החוגגים אחד מתרגילי־היוגה שבהם הוא נעזר
מדי יום. הכנר המהולל טוען כי למד את סודות היוגה, לפני
שחפפה אופנה, מפנדיט טהרו, מי שהיה ראש ממשלת הודו.
״המישמעת הזאת איפשרח לי להכיר, לממש ולשלוט בכל אחד
משרירי,״ אומר יהודי מנוחין .״היא עזרה לי לראות
בבהירות גדולה יותר את המכאניקה האנושית של הכינור.״

שר־המיסחר והתעשייה לשעבר,
ח״כ חיים כר־לב:
־ ״מה זאת אומרת על איזה
תקן? על תקן חמורו של המשיח

באותה ישיבה התלונן
ח״ב חיים צדוק כי מנחם
בגין רץ עם כל דבר קטן

חן הממשלה עבור שני הש־ריכדבלי־תיק
החדשים העומדים
להצטרף אליה. פתר את
הבעייה ח״כ יוסי שריד, שאמר
:״זה בסדר. ממילא, בממשלת
הליכוד חמישה־שישה
שרים שוהים תמיד בחו״ל.״
! השחקן אפי דיין היה

! 8בהקלטת התוכנית חיים
שכאלה עם מי שהיה יו״ר
ההסתדרות הציונית העולמית,
הד״ר נחום ;ולדמן, אירעה
תקלה. גולדמן סיפר כי הגיע
ארצה בשנת ,1913 וכתב ספר
בשפה הגרמנית על ביקורו.
הוא דיבר על הביקור במשך
35 דקות, אולם כשהחלו עורכי
התוכנית עורכים אותה, הסתבר
כי 35 הדקות הללו לא
נקלטו. דבר נוסף שלא נקלט
היה סיפורו של גולדמן, הידוע
כחובב נשים, על צמד תאומות
זהות שאהב בו־זמנית, בירושלים.
כאשר נשאל על־ידי
המנחה יעקב אגמון, כיצד
הבדיל ביניהן, השיב :״מי
בכלל רצה להבדיל ביניהן?״

ן* 11ך ך העיתונאי, ערך מסיבה רבת־משתתפים
^ 1בביתו של חמו״ל אשר וייל לרגל הו1
1 111 111
צאת סיפרו דרך גבר בעלמא. רייכר ניראה מדושן עונג כאשר
חיבק ביד אחת את מזכירתו היפה חמדה דיסקין (משמאל) ,אשתו
של הקבלן העשיר אילון דיסקין, וביד שנייה את דידי
יזרעאלי, אשתו של אדריכל עיריית ירושלים דני יזרעאלי.

כתב־ד,טלוויזיה צבי

גיל הגיע לקמפוס הירושלמי
כדי להכין כתבה על איכות
החיים של הסטודנטים באוניברסיטה.
הוא עבר עם ציוותו
מסטודנט לסטודנט ושאל :״מה
הכי מרגיז אותך באוניברסיטה?״
במשך כל אותה עת
הזדנב אחריו סגן יו״ר התאחדות
הסטודנטים, רפי כיו׳־
חור, והשגיח שהסטודנטים
לא יאמרו מול המצלמה דברים
העלולים לגרום נזק לתדמיתה
של האוניברסיטה. לבסוף
איבד גיל את סבלנותו,
צעק לעבר בן־חור :״מה אתה,
כלב שמירה?״ וגירשו מהמקום.

8יונתן שם־אור, ראש
החוג הרעיוני על שם זאב
ז׳כוטינסקי, טוען כי אם יעניק
ראש־הממשלה שילטון
בית לערביי יהודה ושומרון,
יש למנות כראש הממשלה שם
את חיים מזלי, המשמש כמנהל
הבית במצודודזאב.

! 8האזפנאי ג׳רי מליץ

השיא את בתו, במסיבודחתו־נר,
צנועה שהתקיימה במועדון
של רפי שאולי. אורחת הכבוד
בחתונה היתד, הגברת הראשונה,
נינה קציר, שמליץ

חידיק גוטמן

מי שהיה
שובץ בכל הגברי המיטבח
טועם ממטעמי
רייכר כשעומד לידו התעשיין הירושלמי
הכין ראת נשיא ריקה

את המלתחה שלה לקנסיעתה
עם בעלה, האפרים
קציר, לאמהדרומית.

8כאשר היה ד,אופנאי
גדעון אוברזז־ן אמור להכין
את מלתחתה של נינה קציר
לקראת אחד ממסעותיה, פיר-
סם ברבים כי ״זרק״ את הגברת
קציר אחרי שסירבה
לשלם לו תמורת עבודתו. הסתבר
כי רעיית הנשיא אינה
נוהגת לשלם עבור מלתחתה.
את החשבון היא מבקשת לשלוח
ללישכת הנשיא, ושם הוא
נפרע מתוך הקצבה מיוחדת
שיש לה עבור הלבשה.
׳ 8באחד הימים השתתפה

תלי ב״נו

מלכת״המים לשנת ,1977 הוזמנה עם היבח-
רה לבילוי טוף־שבוע במלון מלכת שבא באי־לת.
בשבוע שעבר ניצלה את ההזמנה, ירדה לאילת לשישי־שבת
אך מנהל המלון, אלכס ירושלמי (לידה בתמונה) ,שיכנע אותה
לוותר על יומיים לימודים, לנצל את ימי־השמש הנעימים
במקום לסבול מהקור והגשם ששררו במרכז הארץ.

שיש לו להודיע לעם ולעולם

אל שדרנית־מיליון־הדולר כר כרה
ולמרס. התערב ח״כ
שימעון פרס ואמר :״זה
ממש ברבריזם.״
! 8מזכירו של ראש־הממ־שלה,
יחיאל (״חיליק״) קרי־ש
אי, פגש בשר־המישטרה לשעבר,
שלמה הילל, במיז־נון
הכנסת ואמר לו :״נו, מאז
שהליכוד עלה לשילטון התחיל
הכל להתארגן במדינה. אפילו
הפשע.״
1אנשי סיעת המערך בכנסת
הוטרדו השבוע בשאלה
כיצד יימצא מקום סביב שול-
העולם הזה 2104

נינה קציר בפגישה חשובה,
ונהגה הצמוד הזכיר לה כי
עליהם למהר לפגישה נוספת.
אמרה לו נינה :״קודם כל צריך
לסור לבנק להוציא כסף.״ אמר
הנהג :״גברת קציר, הבנקים
סגורים בשעות הצהריים.״ תגובת
רעיית הנשיא :״אל תטריד
אותי בפרטים, הוצא את
הכסף.״

! 8הפרופסור ישעיהו
ליכוגיץ׳ שוקל הצעה שהופנתה
אליו מטעם גורמים
באוניברסיטה העברית לעמוד
בראש עיתון סטודנטים חדש
ולכהן כעורכו. כחברי מערכת
העיתון החדש מוצעים עורכיו־לשעבר
של עיתון הסטודנטים
הירושלמיים פי האתון וכן חברי
מערכת זו הארץ, הטור הסאטירי
שהתפרסם בעבר ב־העולם
הזה: קופי ניב.5 ,

מיכאל ואפריים סידדן.

י שר־המים חר-והתעשייה
לשעבר, ח״כ חיים בר־לב, מיועד
מטעם מיפלגת העבודה ל תפקיד
גיזבר הסוכנות. כהכנה
לתפקידו זה מונה בר־לב כ־יו״ר
הוועדה המפזרת של נציגות
מיפלגת העבודה לקונגרס
הציוני. ד

ידוע תמיד כמתנגד קיצוני למדיניותו
של אביו, שר־החוץ
משה דיין. השבוע, במסיבה
פרטית, עלה אסי על כיסא כ שהוא
שיכור כלוט, וצעק :
״זאת הפעם הראשונה שאבא
שלי בראש שלי! אתם עוד
תיראו, הוא ובגין יביאו את
השלום ד
! מזכיר הנהלת תנועת
החרות, משה יהלום, התקשר
אל מזכירתו של יורם
ימיטקי, דובר מפ״ם, וביקש:
״את יורם מיטקי, דובר הלו-
לנים.״ שאלה אותו המזכירה:
״למה אתה מכנה אותו כך?״

עוזר שר״המישפטים ולא
תפקיד חשוב מאז המהפך, גדעון במסיבתו של
אורי שרף ומחטט באפו.

]יש סימון

זמרת־הנשמה האמריקאית הגיעה לסידרת
קונצרטים בישראל. אמרגנה, נועם סמל, סירב
להרשות לעיתונאים להגיע לנמל״חתעופה כדי שלא יפריעו לזמרת.
אלא שדווקא היעדר העיתונאים הפריע לח, והיא שאלה
בעלבון :״לא מכירים אותי בישראל ן״ לצידה: עורכת-חדין שלה.

81 אמר הבלשן אבשלום
קור בפינתו השבועית אעז־רזת
עס רוטב בגלי־צה״ל :
״עד השבוע שעבר, הישראלי
האחרון שנפגש עם הגנרל עבד
אל-ראני גאמאסי היה האלוף
(מיל ).אהרון יריב. השבוע
נפגש גאמאסי עם האלוף
(מיל ).עזר וייצמן. ואולי מכאן
מתקבלת משמעות מה
שהמצרים רואים בנו עכשיו:
לא עוד יריב, כי אם עזר.

חצי מיליון בי קו רי שרות א מפ א

חולקו 12 צד״שיס לעובדי שרוח
במסיבה השנתית של עובדי א מ פא, חברת השרות הגדולה במדינה׳ סקר מר עודד
גרודצקי, מנהל אמפא, את הישגי השרות בשנה שחלפה !ומסר על שורת צעדים
לשיפור נוסף בשרות.
מר גרודצקי עמד במיוחד על פעולות השרות בקייץ החולף וציין, שלמרות הקייץ החם
והממושך, המשיכה אמפא במסורת שרות רבת שנים: כל מכשיר שיצא מכלל שימוש
תוקן תוך 24 שעות•
מר גרודצקי ציין את מסירות עובדי השרות׳ שלמרות קשיים אובייקטיביים עשו מעל
ומעבר למען לקוחות השרות והעניק פרסי הצטיינות ל־ 12 עובדי אמפא המצטיינים.
תוך הפקת !הלקחים מבעיות שנתעוררו במהלך הקייץ, ציין מר גרודצקי מיספר שיפורים
מתוכננים המיושמים בימים אלה בשרות אמפא :
* קיבולת קווי !התקשורת תוגדל במידה ניכרת, כדי להקל את הנזקקים לשרות.
כמו כן יתוגבר כח האדם בעמדות התקשורת.

* בתחום כח האדם הטכני — נתווספו צוותים נוספים, כדי שגם בעיצומו של
הקייץ ניתן יהיה לטפל ביעילות בבעיות שאינן קריטיות.
* מערך סניפי השרות תוגבר, ובסניפים מרכזיים יוגדל שטח מרכז השרות בכיס 607
ויתוגבר הצוות.
צי הרכב חודש והוגדל.
* החברה תשקיע השנה כ־ 6מיליון ל״י לשיפור והרחבת מערך השרות שלה.
!מר גרודצקי ציין ששרות אמפא עורך למעלה מ־ג 1/מיליון ביקורי בית, ולמרות בעיות
אובייקטיביות שנתעוררו בקייץ שחלף, עמד שרות אמפא במשימה של מתן שרות
ליותר ממיליון !מוצרי אמקור.
שרות אמפא מבצע פעולתו באמצעות מערך שרות משוכלל הכולל 300 צוותים טכניים,
11 מרכזי שרות הפרושים ברחבי הארץ ו־ססל מכוניות שרות, שגמאו השנה למעלה
!מ־ 10 מיליון ק״מ ! (מרחק השווה ל־ 250 הקפות סביב כדור הארץ).

היכל הספורט,ת״א,מוצ״ש 31.12.77 בשעה 9.15

ערב חד־פעמי

למען התענוג ...
תנו צאנס ל!78

אריאל זילבר
ולהקת ברוש
שלום חנוך וליקתי

ריצ׳יהייבנם

בקטדם מתומיתם החדשה

מיוחד לערב זהומפגש
מחודש בין שלום חנוך ואריאל זילבר
בשירי להקת תמוד

כוכב וודסטוק.
בהופעה מיוחדת במסגרת
מסע שלום ת׳־א־ קהיר.

אפרים ואסתרשמיר

:::על תקליטי סי בי אס.
הגברה:טומי פרידמן,אולפני טריטון

מנחה: אלי ישראלי
כרטיסים: רוקוקו. הדרן.לאן.קסטל ויתר המשרדים ובערב המופע בקופה.
לקבוצות מאורגנות: רוקוקו. דיזנגוף מ. טל.24*824:

מ ור לה
הטפטים המעוצבים כיצירת אומנות
רובקס המתנה שבהישג ידך

נביעות קיץ בל השנה
קורסי צלילה • ספארי צלילה • שיט • סיורי
מדבר • חדרים ממוזגים • בר • מסעדה
פרטים והזמנות במשרדנו בת״א, כן־יהורה 103א׳,
טל׳ 243811 בשעות ,0.00—13.00
או בכפר הנופש נביעות, דויאר אילת, טל 3667 .־.050

למען התענוג,סיגריות אירופה ! .י1

וקירותר
א*פויר1דלתותמ1
קבלת מודעות
לכל העיתונים
במחירי המע רכת
ס פיר סו ס אידי אל
אבן נבירול 110 תלדאביב
(פ**ת אמזוקולסקי)
ס*0ון 227116 ,227117
חניח חופשית

מו רלה
חט&טיס המעוצבים כיצירת אומנות
מורלה הטפטים המעוצבים כיצירת אומנות
למכירה בהזדמנות
דירת חדר עם כל הנוחיות
במרכז ירושלים,
ליד הדוידקה.
לצלצל לטלפון 65222־02
בשעות משרד רגילות
רובקס המתנה היפה ביותר
ה עו ל ם הז ה 2104

*¥וד חלום אחד שהתגשם.
? אנו שטים על הנילוס. הקבוצה הראשונה
של ישראלים וישראליות, מאז קום
המדינה.
איך מרגיש ישראלי, כאשר הוא עומד
בחרטום של יאכטה, ורואה את מי היאור
תחתיו?
הנילוס הוא מצרים. מצרים היא הנילוס.
הנילוס הוא עמוד־השדרה של הארץ,
עורק־החיים שלה, ליבה, נישמתה.
הנילוס הניצחי הוא מקור הסבלנות האגדתית
של העם הזה, מקור הפאטאליזם
שלו, אמונתו שמה שהיה במשך 6000

בראם־סודאר .״נעדר״ פירושו נהרג, כי
רק לעיתים רחוקות הוציאו המצרים את
גופות חלליהם.
״די במילחמה,״ אמר באקר .״מספיק.״

אנדרטה לניבזות

אור* אבנר
השנים האחרונות הוא. שיהיה ב־ 6000השנים
הבאות.
השמש זורחת, המים שקטים־שקטים, ב שתי
הגדות חולפים על פנינו בנייני־הפאר
של בירת אפריקה, והלב מזמר.
אין ביטוי אחר.
הנילוס השקט.

הגיס נהוג
ף* דרך אל מלין מרידיאן הצרפתי,
העומד ממש בתוך הנילוס, נכנסנו
לשיחה עם נהג המונית, צעיר בעל חזות
דרומית, אולי סודאני.
הוא פתח בה .״אתה ישראלי?״ שאל
אותי, בשמעו את שיחתי. כאשר השבתי
בחיוב, זרחו פניו והוא אמר ״שלום״.
ביום ד,־ 15 שלנו בקאהיר אנחנו כבר
רגילים לזה. באקר סיפר לנו כי היה סמל
בצבא, מפעיל ראדאר. במילחמה היתד,
יחידתו בעיר סואץ. בדיוק לפני כיתור
העיר, הוצאה היחידה ממנה. גיסו נעדר

ה״בוקהד -מ ר שי ת מצרית שטה על־נני הנילוס

ל ( ידו הנזיזו־וניפ יכלו לדבר.״
4אומר הקפטן של היאכטה ,״היה
להם הרבה מה לספר. שום גבר עוד לא
היה כאן עם אשתו!״
היאכטה היא סירת־מנוע גדולה, עם קא-
בינה לעשרה איש, סיפון בחרטום וביר־כתיים.
היא — או שכמותה — ידועה
היטב מן הסרטים המצריים. היא מופיעה
תמיד כסמל השחיתות של בני־הטובים,
המצפפים על מצוקת העם.
אנחנו מתקבלים כאילו היה כל אחד
מאיתנו באשא. ארבעה מלצרים במדים
עומדים ליד סירים מצוחצחים, השולחן
בקאבינה עמוס כל טוב. אפשר להתחיל
מייד לאכול. חבל שכבר אכלנו את ארו-
חת־הבוקר הדשנה (והמשמינה) במנה־האוס.

השלום יתמהמה,״ אמר אחד העיתונאים
,״נהיה שמנים ביום בואו כמו
חזירים.״)
כאן, לרגלי מלון מרידיאן החדיש, מתגלה
המראה המוכר של קאהיר — שורת
בנייני־הסאר שלאורך הנהר, הגשרים הגדולים.
לפני, בגזירה (״האי״ ,אי־הנילום
שבמרכז קאהיר) מזדקר בורג־אל-קאהירה,
המיגדל המיזרחי היפהפה.
לפי הסיפור הידוע, הוא משמש מזכרת
לסוכנות־הביון האמריקאית. הסי־איי־אי
הציע למוחמד נגיב, אחרי המהפכה, שוחד
של חמישה מיליון דולאר. נגיב סיפר
על כך לגמאל עבד־אל־נאצר, ונאצר אמר
לנגיב :״קח את הכסף, ונשתמש בו כדי
להקים משהו לעם המצרי, משהו שיזכיר
בכל יום את הניבזות של סוכנות־הביון.״
ואכן, זהו כיום אחד התמרורים האופיי-

הראות חעו הויחס
״ערבי יהודי?״ הוא זועק. היכן הציונות?

הוויכוח מתחיל להתלהט, אחרים מתערבים,
ומי שרוצה שקט צריך לעבור
מן החרטום אל הירכתיים. שלמה סתר,
חבוש כאפייה, עומד על גג הקאבינה
ומצלם כמשוגע. במיקצועו הצבאי הוא
מפקד־טאנק, והוא ניראה כמו חשוף בצריח
כשהוא יורה צרורות במצלמתו.
כרגע הוא מאושר. הוא גילה עמדת
נ״מ מוסווית, ומצלם.

(המשך נזענזוד )21
נים והיפים של העיר. הוא מואר בלילה,
ונראה מכל עבר.
בגדה המיזרחית — בניין־הטלוויזיה העגול,
מלון הילטון בין בניין מיפלגת־השילטון
ובניין הליגה הערבית. בגדה
המערבית — מלון שרתון. משני הצדדים,
בנייני מישרדים גבוהים ומפוארים.
אלה הן הפנים הרשמיות של קאהיר,
הפנים היפות, וכאן הנקודה הטובה ביותר
כדי לראות אותן במבט אחד. קשה לנחש
כי במרחק של כמה מטרים ממש מן
הבניינים האלה מתחילה קאהיר האחרת,
קאהיר הענייה, המרודה, המתפרקת, ה-
סלאמס הנוראים.

ימי המשיח

>ואונם וי־קד1ב לישואייס
יףי שלי;ים דייסה. דייג בסיוון קטנזן
י מנמם לו באמצע הנהר. פלוגה (סירה)
,בעלת המיפרש המשולש האופייני,
נושאת מיטען. הספנים מנפנפים לנו בידיהם.
אנחנו
יושבים בירכתי הסירה. פתחנו
בקבוק ויסקי, והבדיחות זורמות .״עשרה
אנשים נעלמו מבית־סוקולוב בתל־אביב,״
מריע שבתי טל, הכתב של דר שטרן
הגרמני בארץ ,״הם מתחבאים בראש־פי־נה,
כדי שכולם יחשבו שהם בקאהיר .״
מימין הגדה של גיזה, שכונת שלושה
המיליונים שהיא למעשה עיר נפרדת, ומשמאל
אל־מעדי, פרבר־האופנה הירוק. הרמקול
של היאכטה משדר שיר של ביא-
ליק. הקפטן הפנה אר. המחוג אל שידורי
ישראל.
לפתע, בין איי-הנהר הירוקים (מישהו
מציע לחכור כבר עתה אי כזה, כדי להקים
בו קאונטרי-קלאב לישראלים סנובים)
מסתובבת הסירה. מה קרה ז ״צריכים
לקחת הגאי אחר,״ אמר הקפטן בחיוו
רחב ,״ההגאי הזה אינו מכיר את הדרך.״
זוהי כמובן שטות גמורה. הוא יודע
זאת, ואנחנו יודעים זאת. הכוונה היא,
כנראה, לקחת איש־ביטחון. או שההגאי
האמיתי פשוט איחר בשעתיים לעבודה,
והפליגו קצת כדי שלא נרגיש בכך.
חוזרים למרידיאן, ואיש חדש עולה על
הסירה. לנו לא איכפת. אנחנו במצריים.
יש זמן. במצריים יש תמיד זמן. מה זה
זמן בארץ שבה לא חל כימעט שום שינוי
ב־ 6000 שנים?

מיגדל ווסי־איי־א״

כרזה קולנועיתומיסגד

מיהו יהודי?

היאכטה ״סהר׳ שבה נערך השייט על הנילוס

מדצדסיס וחמודים
תה מפליגים צפונה. נכנסים לזרוע
? הדקה של הנילוס, ממערב לגזירה.
משמאל שכונת עגוזה (״העתיקה״) ,מימין
שכונת־הפאר של העיר, זמאלק.
על החוף המוני אנשים, אוטובוסים,
חמורים, מרצדסים, עגלות־סופים — הפסיפס
הססגוני של התנועה בעיר זו,
שבה נמצא ברחוב כל מה שיכול לנוע —
העגלות של המאה השמינית והמכוניות
של המאה זד.21
צפונה. יצאנו מן הזרוע, ואנחנו בנילוס
האחד, הגדול, הרחב. הרוחב הוא — כך
אני מעריך — מעל ל־ 500 מטרים. בשעת־בוקר
זו, כימעט ואין כאן תנועה.
עברנו את גשר אימבאבא, הצפוני ביותר
(שנבנה על־ידי עבד־אל־נאצר, כפי
שמספר לי מוחמד שאוקי, מנהל הסירה).
לפנינו משתרעת עתה מצריים הכפרית,
האמיתית. שדות ירוקים שטוחים, תמרים,
ג׳מוסים. נשים מכבסות על שפת המיט.
פה ושם פלוקה. בתי־חימר. מרחוק איש
רוכב על חמור. שני ילדים מתקוטטים.
בגדה השמאלית ארובות עשנות של מים־
עלים קטנים לייצור לבנים — אותן לבנים
אדומות קטנות, שהן חומר הבנייה העיקרי
של מצריים, שבה אין אבנים. מימין
— קו תמסורת של מתח גבוה, התזכורת
היחידה של המאה ה־.20
שקט, שקט עילאי מרחף על פני היאור,
על פני הארץ שעל גדותיו. השקט הניצחי
של מצריים.

החייל המצוי עיתאם, עם אוו׳ אבנר ביאכטה

ן* גילום חסום בסכר. אי-אפשר להט-
ז 1שיך. זהו סכר החרות, קנאטר אל-
חריה, ולידו, בחוף המיזרחי, עיירה הנושאת
את אותו השם.
הרחוב הראשי הוא לאורך הנהר. די
הרבה תנועה. מכוניות, עגלה מלאה שקים,
אנשים על חמורים, מיבצר עתיק, על
שפת־הנהר ממש. מיגדל־מים יפה.
רב־המלצרים קורא לארוחה בקאבינה.
לפנינו פרושה ארוחת־מלכים ממש. צל־חת־ענק
של שרימפ נאטוראל. סלאט נהדר.
טחינה ולאבאניה. ארבעה סוגים שונים
של בשר, דג מן הנילוס. יין מצרי
לבן ואדום. שמונה סוגים של ליפתן
ועוגות.־ קפה.
אי-אפשר שלא לאכול, ולאכול עוד.
הרדיו מנגן שיר עברי. לפתע הוא נפסק,
ונשמע ההימנון המצרי. מסתבר שזה היה
קול קאהיר. רעמי-צחוק בסירה. מסובבים
לירושלים. ילד מת במוסד. בגין נוסע.
הפרשנים מפרשנים. זה נראה רחוק מאד.
שלמה קיטל מדווח ממנה־האוס. אנחנו
שומעים את הדיווח על הנילוס, באמצעות
שידורי ישראל. אין לו הרבה מה לספר.
(לא הוא ולא אנחנו ידענו, כי באותו
רגע ממש נפגשו עזר וייצמן ואבד־אל־ראני
אל־גאמסי באלכסנדריה).
רגע לפני הארוחה זרק ענברי פצצה
נוספת. ישראל היא חלק מן האומה הערבית.
חיים גורי מסתובב כמתאגרף, שקיבל
את מהלומת הנוק-אאוט. הייתכן?
זהו סוף הציונות, התפרקות המדינה ! לאן
נגיע? האם זה מה שיקרה כשיפרוץ השלום?
אין הוא נהגה מן האוכל, אין הוא שם
לב מה נכנם לפיו, הוא נסער. כלו כל
הקיצים, זה נורא. אין.אוכל, אין נוף, אין
יין, אין מוסיקה. המדינה בסכנה.
קשה להיות יהודי על הנילוס. העולם
נהדר, הכל נהדר, והישראלים על היאב־טה,
בלב היאור, מתווכחים על — מיהו
יהודי.

דגו ישן

תשוו בצזיח
^ הודי אינו יכול לסבול שקט, שלווה.
הישראלים נהנים במזג־האוויר הנפלא
( 17 מעלות בשמש, עם רוח עדינה) ,שותים
ויסקי, מתבונים בנוף הרגוע. אבל אין
הם יכולים להתמיד בכך. אין הם מצרים.
שלמה ענברי, משידורי ישך אל, הפליט
הערה. הוא יליד עיראק, דובר ערבית
רהוטה, וכאן הוא בסביבה הטבעית שלו.
״אני ערבי יהודי,״ הוא אמר.
חיים גורי לא האמין למישמע אוזניו.

!ך* הגאי לקח אותנו אל קירבת החוף.
י י אנו עוברים במרחק של כעשרה מטרים
על פני כפר מצרי טיפוסי. נשים
מכבסות בנהר. הרחוב הראשי מתוח לאורך
הנהר. כפר עני, בתים עניים, אך
בנויים בכל זאת מהלבנים האדומות הקטנות.
תמרים.
ההגאי ביקש שלא נרד לחוף. הכפריים
נבערים. אם נרד, עלולים להתקהל הילדים,
מישהו עלול לזרוק אבן, ואז לא יהיה
ניתן להשתלט על המצב.
בגדה המערבית מיסגד קטן, פשוט להפליא
— כיפה קטנה ליד עץ גבוה.
בחרטום עדיין נמשך הוויכוח הפוליטי.
אמרתי משהו על התנועה הלאומית הערבית.
שמואל שגב ממעריב, שהיה תמיד
ידוע כנץ, אומר משהו דומה. חיים גורי
משתגע .״אתה ואורי אבנרי אומרים את
אותו הדבר — זה לא ייאמן נ״
אולי באמת הגיעו ימות המשיח.

חסכו הגדול שבוה עבו אל־נאצו על הנילוס

ף* ימין כזיפעל תעשייתי גדול, נראה
כמו משהו כימי, הצורך הרבה חשמל.
לידו — שיכונים ברמה ישראלית, חדשים,
כנראה לעובדי המיפעל.
חזי כרמל נרגש מידיעה ששודרה ברדיו
הישראלי, כי לא הניחו למטוס מצרי לרדת
בלוד, אחרי שלא יכול היה לנחות בעמאן
ביגלל ערפל. איזה טימטום! כאן אנחנו
שטים בנילוס, מסביבנו שלום גמור, ואין
מניחים למטוס מצרי לנחות בלוד! מה
יגידו המצרים אם ישמעו על כך?
(המצרים לא שמעו. למחרת היום לא
היה זכר לכך בעיתוני מצריים, המישטר
אינו מרשה לפרסם מעשי־איוולת של יש ראלים׳
העלולים להעכיר את האווירה).
עוד כפר. חושות של חימר פזורות
בשטח. ליד מיגדל־ענק של התימסורת
החשמלית חורש איש בעזרת צמד־שוורים.
ליד החוף עומדת פלוקה גדולה. עוב-

דים נושאים אליה, על שיכמם, סלים
מלאים אדמה. עולים ויורדים בכבש עץ.
על הספינה מתנופפים בעליזות דגלים.
בראשם הדגל המצרי — אך זהו עדיין
הדגל הישן של הרפובליקה הערבית המאוחדת,
עם שני הכוכבים. הדגל החדש
עדיין לא הגיע לכאן, לכפר הזה, מרחק
כמה קילומטרים מקאהיר. למה לטרוח,
כאשר המדינה משנה את דיגלה כל עשר
שנים?
לשם מה האדמה על הסירה ו הספן
מסביר: עושים מזה לבנים. זוהי אדמת-
טיט. הסירה מובילה אותה במעלה הנהר,
אל הארובות שראינו קודם לכן.
חיים גורי נכנס לאכסטזה מסחררת עוד
יותר של ויכוח והתרגשות. מיהו יהודי?
״אני מפציר בך! אני עומד על ארבע
ומתחנן: תחשוב על זה עוד פעם! תחשוב
על זה בלילה! תחשוב על זה מחר!
זה נורא מה שאתה אומר...״
ענברי בשלו. הוא ערבי יהודי. לא,
הוא מתקו את עצמו, הוא יהודי ערבי.

פצע נ ו תמדחמוח
ח ד זז פ פני ם, עיסאם, מתגלה כחייל
י ותיק.
בשיחה בטלה גילה כי הוא גרוש. למה
התגרש? אשתו היתד. מלומדת מדי בש בילו.
היה 17 שנה בצבא, ולא הספיק ללמוד.
בהדרגה מתגלה עבר צבאי עשיר, הרשום
על גופו. הוא מראה לנו צלקות
של שלוש מילחמות — סיני, ששת־היימם,
יום־הכיפורים. אני מראה לו, בתמורה,
את הצלקות שלי נד 48׳ .יחד אנחנו נוש אים
את הצלקות של כל מילחמות ישראל
ומצריים.
הוא היה גם בתימן.
הוא צלח את התעלה באיסמעאליה, ב־ארמיה
השנייה. מה הוא חשב כאשר
דרך על אדמת סיני? ״ואללה, חשבתי רק
על המים, על האדמה ועל השמיים. ושאני
מוכרח להגיע לשם, כדי לחזור הביתה.״
״אתה מדבר כחייל,״ אני אומר, ונותן
לו מזכרת ״מחייל לחייל״ — מטבע של
לירה ישראלית. הוא מודה בהתרגשות.

תנילה עד הגג
ך* שעה היא שלוש וחצי. אנחנו נכי
1נסים שוב לקאהיר, בזרוע המיזרחית,
העיקרית, של הנהר. הגזירה, האי, מימין.
משמאל שכונת־עוני. לאורך הנהר — רחוב
קורניש, המפורסם, המלווה את הנהר לכל
אורכה של העיר, קילומטרים רבים.
בשעה זו יש המון תנועה, בולטת הצפיפות
הנוראה של העיר. הגשר של אימי
באבא נראה כמו תל נמלים. המוני אדם
הולכים עליו, בדרכם חזרה מן העבודה.
גם הנהר עמום בשעה זו. אוטובוסים
ימיים ארוכים — סירות־מעבורת — אצות
אנה ואנה, מגדה לגדה. שלמה סתר צוהל :
הוא הצליח לצלם אוטובוס ימי כזה מתחת
לגשר, כאשר אוטובוס יבשתי ניראה מעליו.
על גג המעבורת מתפלל אדם —
ביכלל, התפילה הפומבית, בכל מקום, היא
אחד מסימני־ההיכר של העיר.
בנייני-הפאר חולפים על פניו, לאיטם —
בניין הטלוויזיה, בניין המיפלגה, הילטון,
הליגה הערבית. העיר הומה אנשים, ואנח נו,
הישראלים, עוברים על פניהם לאיטנו.
סירת-מישטרה מופיעה מאי-שם ועוברת
על פנינו, כשעל חרטומה עומד זקוף שוטר
משופם. אני מנופף לו, הוא מצדיע.
מלון מרידיאן. סוף השיט. חבל. התענוג
כולו עלה, אחרי ויכוח 187 ,לירות וחצי —
3950 לירות ישראליות.

סגן חקומנדו
ף* וף הסיפור :
^ בדרך למלון נכנסנו שוב לשיחה עם
נהג מונית .״אני גנרל של הקומנדו,״
אמר.
כשראה מבטים של אי-אמון מאופק,
שלף תעודה צבאית. ואכן: סובחי הוא
סגן של הקומנדו, דרגה גבוהה יחסית.
הוא היה במילחמת ששת־הימים, וגם באי
גרין, בשדואן, וביום־הכיפורים, באי גרין
נמלט, יחד עם 40 חברים, בשחייה.
ביונדהכיפורים הונחת במסוק במעבר
הגידי. משלושה מסוקים, שהובילו את
היחידה, הופלו שניים על-ידי מיראד יש ראלי.
השלישי הנחית אותם והסתלק.
21 יום נשאר במידבר, מנותק, כשה־בדואים
מביאים לו אוכל ומים. אנשיו
הרגו ישראלים ונהרגו על-ידי ישראלים.
הוא חזר חי.
״מספיק,״ אמר .״היו לנו די מילחמות.
עכשיו נחיה ידידים.״

תחנת מוננווו ת של אוסדנוסים ימיים נאחד

מנדנו ׳ קאהיו

החיוכים, רחיצות־היד״ס והמליצות
הצוהלות לא יכלו לחנות ער האמת
שרי. סאדאת המנצח הוא האיש המעז
לעשות שלום.
כאן עוברת התעלה, התעלה שהופעלה
מחדש על־ידי אל־סאדאת, סמל התיקווה
הכלכלית החדשה, סמל השלום.
כאן עומדת עיר שנבנתה מחדש, אחרי
הרם נורא, כהוכחה חיה לרצונה של מצריים
בשיקום ובתקומה.

פיים גבוהים, דורבנות, דגלונים על החניתות)
,מתכוננים לטכס.
ברגע שנוחת המטוס, נערכים החיילים
מסביבו להגנה היקפית, הפנים כלפי חוץ.
מנחם בגין יורד במהירות, עובר מייד
למסוק הממתין לו. מקום־הפגישה נמצא
במרחק של כמה קילומטרים דרומה, ב־איסמעיליה__

אנוואר אל-ם אדאת קכע את כל
המהלכים, את המועדים, את ה מקום.
הוא גם כהר כאיסמעיליה.

ראש־הממשלה, שאלם ממדוח,
קיבל את פניו. אך איש אינו שם*
לב. היום ברור בי יש רק שני חתנים
לאירוע, שני אנשים שהמיס־גש
ביניהם יכריע גורל רכים, לחיים
ולמוות: כן הכפר המצרי וכן

אבו סוויר.
חצינו במשך שעתיים את המידבר
השטוח, החולי! ,הריק, המפריד בין קאהיר

בזממו! 1אים1זטליה
מאמר זה הוקלט על־ידי אורי אבנרי
במצריים במהלך שני הימים של ועידת
איסמעיליה. הוא שלח את ההקלטה המישלחת באמצעות מאיסמעיליה החוזרת.

דץ ג־יהמדלד, ה־ 25 בדצמבר.1977 ,
1 1תאריך היכול להיות היסטורי.
שיירה ארוכה של עיתונאים מכל העולם,
בליווי מכוניות מישטרה המייללות
בצופריהן, עוברת ברחובות קאהיר.
השעה: היא .06.30 זה עתה זרחה השמש
האדומה מעל לנילוס. מראה מרהיב.
אתמול בלילה נערכה בנזנה־האוס מסיבת
חג־המולד. בדיסקוטק המלון, המשמש
זמנית כנ!יסעדת העיתונאים, סערו הריקודים
המערביים. מצרים רקדו עם ישרא ליות,
ישראלים עם מצריות. אגלאל אל-
גמאל הנחמדה, כתבת השבועון רוז־אל־יוסוף,
הנשואה לסגן־אלוף בצבא המצרי,
רקדה עם רון בן־ישי, בעל הכתבה הקרבית
המצטיינת מחזית איסמעיליה במיל-
חמת יום־הכיפורים. מורסי סעד־אל־דין,
מנהל שרות ההסברה המצרי, רקד עם
סמדר פרי, כתבת על המשמר.
י ״זה השלום!״ הפליט אריק רולו, כתב
לה־מונד, היהודי יליד מצריים, והזמין
נערה אמריקאית.

בין מנחם בגין לאנוואר אל־
1ח ח[ ! 1
סאדאת, המתבטאים בחילו*
1 1 1 1 1 1 1 1111י
פי הלצות וחיבה אישית, כזו הנשקפת בתמונה, לא הועילו כדי

״זה יותר משלום הגיב מישהו.

ל מה
אי ס מ עילי ה
14 ,נחם בגין בא היום למצריים, ראש״
י הממשלה הראשון של ישראל המוזמן
רישמית לארץ ערבית.
השאלה הגדולה היא: מה הוא מביא
עימו.

לא כמיקרה כהר אנוואר אל־סא
דאת כאיסמעיליה.

אבו־סוויר2,
בשדה־התעופה פרחים 1זו׳
1מדי קומנדו
1כשמעליו גוחן אלוף־מישנה מחיל־האוויר.
24 - 1

איסמעיליה — עיר המסמלת הרבה.
כאן חצה הצבא המצרי את התעלה.
העיר מסמלת את הניצחון הגדול של מצ ריים
ושל סאדאת, מקור גאוותם הלאומית
המחודשת. כאן יכול אל־סאדאת להתייצב
מול בגין כשווה מול שווה. ללא הניצחון
של אוקטובר, לא היה המיפגש הזה אם-

לגשר על פער העמדות ביניהם. למרות הביקורת שהוטחה נגדו
בישראל על ותרנותו המופלגת כביכול, לא הצליח מנחם בגין
להעניק לנשיא אנוזאר אל־סאדאת את המחווה שלו היה זקוק.

ובין הפס הירוק של איזור־התעלה.
במידבר פזורים מחנות־צבא רבים..
טאנקים, מקובצים בפלוגות, ישנו עדיין
את שנת־הלילה. מחפורות וראמפות העידו
על ההכנות לקרב־בלימה, בשעת־ה-
צורר• מערכות־הנשק, הנמצאות כאן,
מכוונות נגד ושראל. הן משמשות תזכורת
לרקע האירוע החגיגי של היום. הוא בא
לכונן שלום, הוא בא למנוע את המילחמה,
שבה ייהרגו בני שני העמים, שיריעו
היום אלה לאלה.

בני הכפר
והעיירה
יך ץ יילים כמרים כחולים, חבושים בכו-
יי 1בעים אדומים, אחדים מהם במדי חיל-
הפרשים שאינו קיים עוד (מכנסי־רכיבה
כחולים בעלי פסים אדומים בצדדים, מג-

העיירה הפולנית. שני אנשים שונים
מאד, וגם דומים מאד.

תיקי
ג׳יימס בוגד
11י ד !הווילה של רשות התעלה, שבה
• ממתין סאדאת לבגין, מצטופפים כמה
עשרות צלמים ועיתונאים, שעברו בקושי
את כל מחסומי הביטחון, הבארדק חגג,
אך בסופו של דבר הסתדר הכל.
מחכים לבגין. המסוק שלו נוחת במרחק
של כמאה מטרים, באיצטדיון ריק, בתוך
ענן אדיר של חול. אני נכנס לגינת הווילה,
עומד לייד הכניסה, כדי לברך את
ראש־הממשלה. בלי משים אני מעיף מבט
סביב. לפתע נעצרות עיני. על הדשא,
.במרחק של כמה מטרים, יושב אדם על
כסא, מתחמם בשמש, משוחח עם צעיר
היושב לידו.

ודיוקו * 11

שקישטו את
לראות בכך

11 ^ 1ך 1ך | 9ד 7 1מאחרי יונת־שלום גדולה עם הכתובת
1111 11״שלום״ בערבית ואנגלית — אחת מרבות
\ #1ו 111
רחובות איסמעיליה, ניבט חייל מצרי, חמוש בתת־מיקלע. ניתן היה
תמונה סימלית לגבי ההשלכות של תוצאות דיוני השלום.

אדם רגוע מאד, שלו מאד, בעל־בית
הממתין לאורח.

אנוואר אל-סאדאת.
בהתקרב מכוניותיהם של בגין ומלוויו,
קם סאדאת ונעלם בתוך הווילה הדדקד
מתית הנאה, הבנוייה בסיגנון צרפתי בורגני.
אחת משורה של ווילות ברחוב הטובל
בירק. שם ימתין לאורח. בגין נכנם בשער,
קורא לעברי שלום, מברך את העיתונאים
והצלמים תוך כדי הליכה. אחריו — דיין
ורעהו המצרי, וייצמן וגאמסי.
מצב-הרוח עליז. מה הביאו עימם? מה
חבוי בתיקי ג׳יימם־בונד השחורים, ש נושאים
עוזריהם?
אין לדעת. אפשר רק לדעת מהי המפה
שנושא המזכיר הצבאי, פרויקה פורן:
המפה הבגינית הידועה של הגדה המערבית,
המראה את טווחי הטילים הדימיוניים
של הפידאיון הדימיוניים, שישתלטו מחר
על המדינה הפלסטינית הדימיונית.

אפל השמועה אומרת: בגין בכר

אינו אותו האיש, שהמציא בשעתו
מפה זו. האיש שבא הנה הוא בגין
אחר, בגין חדש. בנין המתנשק עם
חייקה גרוסמן, והמביא את הנכרת
גאולה כהן עד כדי דמעות של
היסטריה מתוסכלת.
עזר חוגג
י ׳6צלמים ולעיתונאים הוקצבו חמש
׳ הדקות הראשונות להנציח את הפגישה.
אירעה הסתערות המונית. הצלמים
רצו לצלם, העיתונאים החשובים ש חדרו
עד כאן רצו להצטלם עם סאדאת.
התוצאה: הצלמים לא הצליחו לתפוס תמונה
הגונה של הפגישה, אך הרבה עיתונאים
חשובים הנציחו את עצמם למען
נכדיהם.
בינתיים חוגג בחוץ עזר וייצמן. בעוד

|| 1ף | 1ך ! 11| 1ך 1 0נפרש לרגליהם של בגין ואל־סאדאת בצאתם מממונו
של הנשיא המצרי באיסמעיליה. מבע פניהם הצוהל
11 1 1 - 1 1111111
מחפה על העובדה שלמעשה, לא הצליחו להגיע לנקודת הסכמה כלשהי בבעייה הפלסטינית,
שמשח דיין בא חמוץ־פנים ומרוגז, ביגלל
סיבות שאפשר רק לנחשן, זורח עזר. הוא
יושב על הדשא, בין חוסני מוברק ועבד-
אל־ראני אל־גאמסי, משוחח, יורה בדיחות
בצרורות. העיתונאים נדרשו לשמור
על מרחק, לעמוד בצד השני של הגינה.
לפתע רואה וייצמן אותי, קורא לי ומנתר
לקראתי ברגל צולעת. הוא מציג אותי
בפני מוברק וגאמסי( .עזר :״זהו עורך
העיתון האיום הטוב ביותר שלנו!״ מוברק,
בתמיהה וברצינות :״איך זה יכול
להיות, איום וטוב?״).
לחיצת־הידיים שלנו קוברת את הסדר.
כולם רוצים ללחוץ ידיים. נוצרת מערבולת.
אנשי־הביטחון המצריים צופים במחזה
בחוסר־אונים.

וייצמן הוא ניכור היום. המצרים
אוהבים אותו. פאדאת, כף
אומרים, התאהב בו. אין פלא שדיין
חמוץ. הוא עומד כצד, מבלי
ששמים אליו לב, ומדבר כצורה
מאולצת עם בוטרום ראלי.

ה ס בר ה
לנוח מוז ס

בידיים ו•

תנועת ידיו של מנחם בגין, הניצב
מול הנשיא, אנוואר אל־סאדאת,
מבטאת את התחושה הכללית ששררה באיסמעיליה בתום הפגישה

בין שני המנהיגים: בגין בא למעשה אל סאדאת בידיים ריקות
בכל מה שנוגע לנושא הפלסטיני. גס הבעות פניהם של סאדאת
ווייצמן משקפות את האווירה. צילם: יעקב סער (לע״מ) !

ף • שיחות התחילו, העיתונאים נתז
1בקשו לצאת. למען עורכי-העיתונים
הישראליים סודרה בגן, בבית השכן, פגישה,
עם עמיתיהם, עורכי העיתונים המצ ריים.
יושבים
במעגל, משוחחים באופן בלתי-
פורמלי, איש אל רעהו. העורכים המצ ריים,
הלבושים בקפדנות בחליפות כהות,
מתבונים בסקרנות בישראלים, הדומים יותר
לחבורת תיירים מרושלים. כל אחד
מכיר כאן את השני בשמו, מקריאה. אך
הכל רואים זה את זה לראשונה.
תחילה קשה ליצור את הקשר. שני
״הוותיקים״ בקאהיר, ארי ראט, עורך
ג׳רוסם פוסט ואנוכי, עורכים היכרויות
בין העורכים משני הצדדים. המצרים מבק-
(המשך בעטור )28

״״ פרופסור יחזקאל ד רו ר
כל וגה שרצית לרעת על האפשרויות והסיכונים של שלום ומילחמה במיזוח־התיכון
...האם קצב ההתפתחויות התר׳]׳ והסברת* בעתיד ניתן לחיזוי כלשהו...
פרופסור יחזקאל דרור 49 נולד בווינה, אוסטריה. סיים את גיונ״הספר הראלי
בחיפה, שירת במנגנון ה״הגנה״ ובצח״ל. בשנים 1949 עד 1953 למד באוניברסיטה
העיברית בירושלים, וסיים את הפקולטות למדעי״החברה והמישפטים בתארים בי.איי
ומוסמן־למישפטים. בשנים 1953—55 השתלם באוניברסיטת הרווארד, ארצות׳־הברית,
וקיבל תואר דוקטור. מאז 1955 נמנה פרופסור דרור עם סגל האוניברסיטה העיברית,
ומשמש ביועץ למינהל, תיפנון ומדיניות לגופים ציבוריים וממשלתיים שונים.
בשנים 1952—3שימש פרופסור דרור בעמית במרכז למחקר במדעי ההתנהגות
בסטאנפורד, ארצות־הברית, ובשנים 1968—70 פעל בעובד בביר ב״תאגיד ראנד״
בקליפורניה ובניו־יורק. בן הוזמן במהלך השנים לייעץ בנושאי תיבנון, אסטרטגיה

ומדיניות באוסטריה, איטליה, ארגנטינה, גרמניה, יפאן ועוד. באוגוסט 1975 הושאל
למישרד־הביטחון ביועץ בביר לתיבנון ולניתוחי מדיניות. בספטמבר 1977 נבחר למישרת
המדען הראשי של מיפלגת העבודה ושל סיעת המערך בבנסת.
ספריו של הפרופסור דרור, שראו אור בעיברית, אנגלית׳ גרמנית, יפאנית, איטלקית
ושפות נוספות, הם :״תיכנון^לאומי בישראל — בשותפות עם פרופ׳ אקצין 1966
״תיבנון לאומי בהולנד 1967״קביעת מדיניות 1968״מדינות מטורפות :
פאנאטיזם וטרור בבעייה אסטרטגית 1973ן ו״דגם למדעי המדיניות 1974
הראיון עם פרופסור דרור נערך בידי דן עומר :

.המיזוח־התינון נחת מעצמה
בינלאומית -ברת• תלויה״
• האם קיים גורם של הימור כמצב הפוליטי
שנוצר כאחרונה ץ

המזרחית, וארץ־ישראל במובן של גבולות ״הקו הירוק״.
לכן, אותה יישות פלסטינית תהיה בסיס להתפשטות ולטיפוח
של לאומנות תקיפה ותוקפנית. אך האמת היא שאין
בסים מדעי ודאי לחיזוי זה, מפני שלא ניתן להשוות את
המצב הזה למצבים דומים אחרים.

בכל החלטה יש תמיד יסוד של הימור. אבל במצב
הנוכחי קיים ההימור במייוחד. הדברים משתנים במהירות,
ולא ניתן לחזות את האירועים מראש בצורה ברו רה.
כל החלטה שישראל תקבל, יהיו בה סיכויים וגם
סיכונים. לא זו בילבד שיש כאן הימור, אלא שגם בלתי
ניתן לון גדיר על מה מהמרים. הדברים ייראו שונים
לחלוטין בעוד 10 עד 15 שנים.

אתה יכול לפרט?

בעיית היסוד של ישראל, מבחינת השגת השלום והביטחון,
היא אילו ויתורים ישראליים יקטינו את רצון מדינות
ערב לפתוח במילחמה. ואם תפרוץ מילחמה, באיזו
מידה יהיה מחירה גבוה פחות ובגבולות נוחים פחות. כך
שמצד אחד יש להקטין את סיכוני, או הסתברות, המיל-
חמה, ותצר שני לא להגדיל יותר מדי את חומרת המיל-
חמה — אם אכן תפרוץ. זאת חייבת להיות הדילמה היש ראלית
הבסיסית, אם בוחנים את הנושא בשאלת השלום
והמילחמה.

• האם שורש ;הקונפליקט הישראלי-ערבי
נוטרל?

״ עו ס קי ם בעתיד
שאיננו ודאי״

בלי כל ספק, וזאת מאחר שאחד מיסודות הקונפליקט
התמקד באי־הנכונות של מדינות־ערב להכיר בפועל ב־מדינת-ישראל.
דבר זה השתנה שינוי רב. אבל האם הביא
שינוי זה בסופו של דבר לכך שישראל היא עובדה
שצריך ^נהל איתה משא-ומתן, עובדה לגיטימית בעלת
זכות לחיות במיזרח־התיכון? זהו דבר שאי-אפשר לקבוע
בשלב זה.

+כיצד היית מגדיר מצב משכיע־רצון
מהבחינה ׳הפלסטינית !
ראשית דבר, מבחינת האינטרס של השלום והביטחון,
רצויה לנו מדינה פלסטינית שבעת־רצון, דשנה מבחינה
הברתית־כלבלית, הפועלת ביחסים סימביוטיים עם מדי-
נת־ישראל מצד אחד, ועם מדינות־ערב מהצד השני.
מדינה שאין בה תנועה לאומית המכוונת כלפי חוץ. אלא
שלהביא לקיומו של אידיאל כזה, זה עניין ממושך ביותר.

• מה הביא את אל-סאדאת להכרה כישראל?

הצעד של אל־סאדאת ניתן לפרש כמה פירושים.
)1הוא החליט להעביר את תשומת־הלב המצרית לעבר
שכנותיה באפריקה, ועקרונית ברור לו שהנפט הלובי
הוא הפותרון הפרמננטי היחיד לבעיות הכלכלה של מצ ריים׳
ולכן יש בכוונתו לנתק את מצריים מהסיכסוך המיז־רח־תיכך
ני )2 .אל-סאדאת ממשיך לדבוק באסטרטגיה בסי סית
של שחיקת ישראל, ובמקרה זה אפשר להסביר את
צעדו כרציונאלי, תכליתי ומחושב היטב: להשיג את
מכסימום הוויתורים מצד ישראל, בגלל הנכונות הישרא־

הברירה היא ולבת בהימור מעורב,
הניתרון ש מחבשי0
איזו של מאה אחוזים

לית, והרצון לשלום של האמריקאים וגופים בינלאומיים
אחרים. דבר זה יכול להביא, בעוד חמש־שש שנים, גם
להגברת הלחץ של מצריים ושל מדינות ערביות אחרות
על ישראל, עם הסכם או בלעדיו )3 .זהו המשך לפירוש
מס׳ ,2בנושא שמירת האופציה המילחמתית בידי מצריים.
אל־סאדאת אומר את זה. הצבא המצרי אינו מתפרק. זהו
משא־ומתן שצריך להתנהל על הסף. עם מיקוח קשה. משא-
ומתן שיהיו בו משברים.

מהי הברירה הישראלית?

הברירה היא ללכת בהימור מעורב, הימור שנותן מצד
אחד לפלסטינים סיפוק מינימאלי ויחד עם זאת הוא שם
מיגבלות על המדינה. וכאן מחפשים את הפתרון שאינו
עונה ב־ 100 אחוזים על כל הסכנות, אבל מצמצם אותן
ככל האפשר. גם כאן, הדרך לטיפול במצב אי־ודאי היא
לבצע בשלבים. לעשות צעד אחד ולראות תוך שלוש־ארבע
שנים לאיזה כיוון זזים הדברים. קיים צורך לבנות שר-
שרת־התפתחויות, שתוביל למצב של ייצוב השלום. אבל
קשה לומר כבר עכשיו כיצד זה ייראה. ייתכן כי אי-
תלות פנימית פלסטינית, כפי שמציע ראש־הממשלה, תביא
לארגעת רוחות. ייתכן גם שייווצרו מצבי־מתח כאלה
שיאלצו את ישראל להתערב, יותר ויותר, ובסופו של דבר
ההסדר יתפוצץ.

פרופסור יחזקאל ד רו ר
סבירה: הנה, ראו מה שרציתי. אין לי ברירה, אלא להתכונן
למילחמה ועל ידי כך להקשות על ישראל מבפנים.
מצב כזה יהווה מהלומה כבדה מאד על האוכלוסייה הישראלית.
יש לחשוב על המומנט הפסיכולוגי הפנימי. לאל-
סאדאת יהיה אליבי בינלאומי, שיכול להחזיר אותו
לאופציה המילחמתית.

״ביורוקר טיה פנימי ת
במדינה הפל ס טיני ת ״
• מהם הסיכויים והסיכונים בפיתרון הישראלי
ל״בעייה הפלסטינית״ ז
אני מסתכל על הבעייה הפלסטינית מהממד הביטחוני
בלבד. דהיינו, איני נכנס כלל לשאלת ״זכות אבות״ על
קרקעות שרובנו לא רוצים בהן במחיר של כל-כך הרבה
תושבים ערבים ודיכויים. אני מדבר רק מהבחינה הביט חונית.
יש כאן שתי ציפיות שונות. במקרה שתוקם מדינה
פלסטינית, אפילו קטנה, זה יספק את הרצון לאי־תלות
ולעצמאות. המדינה הזאת תהיה עסוקה וטרודה בביורוק-
ראטיה פנימית, ובפוליטיקה פנימית. תהיה ביורוקרא&י-
זציה, יהיה מינהל, האנשים היותר־נמרצים יהיו טרודים
בפוליטיקה הפנימית. המרץ שהופנה בעבר להרפתקות-
חוץ — יופנה פנימה. זו תהיה מדינה קטנה, כמו מדינות
אחרות, והלאומיות הפלסטינית תגיע לידי סיפוקה.

והאפשרות הפלסטינית השנייה?

באותו היגיון אפשר לומר גם ההיפך: שהמדינה הפלסטינית
תהיה קטנה מכדי לתת סיפוק לאוכלוסיתה.
• מה יקרה כרגע של,משכר?
, ,חלק מהפליטים יחזרו אליה. יהיה בה לחץ-של אוכלוסיה,
אל־סאדאת יכול לומר שישראל מתנהגת בצורה בלתי1 ,-ו״החלום הפלסטיני״ של ״ארץ אבות״ כולל עבר-הירדן

ומצב שאינו משכיע־רצון?

החמור ביותר יהיה מצב שבו תהיה ״יישות פלסטינית״
שיהיה לה די חופש־פעולה על־מנת לאגור נשק, יישות
שתשאף להוות הדק ליצירת עימותים ומילחמות בין יש ראל
לבין מדינות־ערב. יישות שתקיים יחסים הדוקים
עם גורמים בינלאומיים עויינים לישראל, ותהפוך מקור
של אי-שקט ואי־יציבות במיזרח־התיכון.

האם מאגרי מידע, כוח־אדם מייוימן

שיתודרעולה רווה
׳ארשו את הריכת המיזוודהתיכו!
למעצמה עורולית מאית
ועכודת־צוות שיטתית יכולים לעזור ;כהקטנת

פדופיל ההימור?
יכולים, אבל מבלי לבטל את עצם האופי של ההימור.
ניתוח טוב יותר, בכוחו להגדיר אפשרויות ולסייע בקביעת
אבני-דרך שיאפשרו, עם התקדמות הזמן, לראות את מהלך
העניינים ולהתאים החלטות בצורה גמישה לאירועים חדשים.
אבל אי־הוודאות בנזייה למצב עצמו, ומוכרחים להש לים
עם כך שאנחנו עוסקים בעתיד שאיננו ודאי.

• האם צעדו של אל-סאדאת פתח שרשרת
של שינויים כמיזדח־התיכון?

כיום, מרבית מדינות המיזרח-התיכון מצויות גמצב של
אולטרה־שינוי, וזהו מצב שבו גם עצם השינוי משתנה.
הרי לא קיים דפוס יציב של תהליך שינוי. כך שהקפיצות
נעשות לכל הכיוונים, ואין כל אפשרות לחזות אותן.

• למשל?

איראן, שהיא מדינה בעלת חשיבות קובעת במיזרח־התיכון,
ולמעשה מחסן־הנשק הגדול ביותר של המיזרח־התיכון.
אחת המדינות המתפתחות בקצב התפתחות טכנולוגי
מהיר ביותר. איזור אסטרטגי השוכן בגבול ברית־המועצות.
מאגר של אוצרות־טבע בעלי־חשיבות. מדינה
שקובעת את עתיד השלום, או אי-השקט, במיזרח־התי-
כון יותר מאשר הסיכסוך הישראלי־ערבי. איראן היא,
בעצם, המעצמה שבמיזרח־התיכון, ואפשר לומר בוודאות
שהכסף המוזרם לאיראן, שיכלול מערכת החינוך שלה,
ומערך ההתפתחויות הטכנולוגיות בה — יביאו לבסוף
ל ידי מהפיכה חברתית.

תוו״נה!!נועזת והחלסות פזיזות
ואז יהיה אפשר
לבנות וחוות עי השגיאות
• דוגמות נוספות שיש לד להסתברות של
מדינות לא־יציבות.
ממלכת ירדן. בעיית ההינתקות הסופית של ירדן מיהודה
ושומרון, ושיבת הפליטים לירדן, או דרך ירדן. בעיית
ירושת כס המלכות. המצב אינו יציב. כך גם בסוריה, שהיא
גורם נטול יציבות פנימית. כמו-כן אסור לנו להתעלם
ממצריים עצמה, העוברת שינויים מרחיקי-לכת ויהיה עליה
לפתור את בעיות המשק שלה. כך גם ערב הסעודית,
המקבלת את תגמולי הנפט הנספגים לתוך חברה בעלת
מיבנה מסורתי. להם יהיה קשה יותר לספוג שינויים,
מאחר שהם חברה שיבטית-למחצה, לעומת איראן שהיא
חברה גדולה עם גרעיני מודרניות ובעלת עליתות. במילים
מסכמות, המיזרח־התיכון הוא איזור של רעידות-
אדמה חזויות ושינויים צפויים, רבים ביותר.

• כיצד משתלט פיתיון הקונפליקט היש•
ראלי־ערבי בתמונה לא־יציבח זו?

הבעייה הישראלית-ערבית מתמקדת, כיום, במציאת
הסדרים שיוכלו לספוג את השינוי המתחולל. הסדרים
שיהיה להם סיכוי לעמוד גם תוך כדי רעידות-אדמה חברתיות.
אבל צריך להיות ברור לנו שאין כל ביטחון בדבר,
גם אם ייחתמו הסכמים עם רוב מדינות־ערב. בשום פנים
ואופן אין לראות בהסכמי־שלום בין ישראל לבין מדי-
נות-ערב, או חלק מהן — סוף פסוק. הם סוף פרק —
אבל הספר נמשה ושני הצדדים סובלים מקצר של זמן.

• אתה חוזה את הפיכת המיזרח־והתיכון
יחד עם ישראל למעצמה ז׳

• האם אין פגם כריכוזיות שראש־המכד
יטלה נטל עד עצמו כמהלך ההכרעות הנוכחיות?

שיתוף־פעולה פורה יאפשר את הפיכתו של המיזרח־התיכת
למעצמה עצמאית היכולה לעמוד בפני לחצים,
להגיע למעמד בינלאומי חזק ולהגן על כל תושביה ואר־צותיה
מפני האלימות העולמית הצפויה. שיתוף־פעולה
מיזרודתיכוני זה מהווה תנאי לאי-שיעבודו האפשרי של
האיזור לניאו-אימפריאליזם חדש. ולמיזרח־התיכון, כתת־מעצמה
בינלאומית בלתי־תלו׳ייה באחת המעצמות, יש תפקיד
חיובי בהגנה על האינטרסים המשותפים של ישראל
ושל מדינות־ערב.

יש כאן דילמה. מצד אחד, החידוש בא בדרך־כלל
מצד יחידים, ואם מפקידים תהליכים בידי אירגונים מסורבלים,
יד השמרנות על העליונה. אבל ההיסטוריה מוכיחה
שמנהיגים סמכותיים, שסומכים אך ורק על עצמם, עושים
טעויות. נפוליאון, רוזוולט וצ׳רצ׳יל שגו בצורה
בולטת. לכן קיים צורך של איזון בין יחידים וקבוצות-
שיקול. נשיאות ארצות־הברית ממחישה זאת. מול נשיא
חזק ניצב קונגרס חזק. בעת משבר־קובה בא הדבר לידי
ביטוי בולט עוד יותר, כאשר הנשיא קנדי הפעיל קבוצות
חשיבה מנוגדות של אנשי־חוץ, שסיפקו לו רעיונות
ויצרו בקרה על מעשיו. אבל במישרד ראש־הממשלה
כיום אין עבודת״מטה, הגופים הפרלמנטאריים משותקים,
והחשש הוא שהיחיד, גם אם הוא בעל אישיות יוצאת־דופן
או מתנהג כאישיות יוצאת־דופן, מרכז הכל בידיו.
כך שיהיו פרטים שלא יזכו בדי תשומת־לב, ותהיינה
הכרעות והחלטות פזיזות, ואז יהיה אפשר לבכות לדורות
בנושאים שבסך־הכל ניתן למנוע אותם. מיקוד ההחלטות
בידי יחידים קצת מפחיד.

״נורמאליזציה
מול לוו אנ טיז צי ה״
0האם האידיאולוגיה: הציונית תיטמע ב־מיזרהייהתיכון

המיזרודהתיכון זקוק, בעצם, לזהות עצמית, שבה קיימת
מדינת ישראל ציונית עצמאית מתפתחת וצומחת, בתוך
מיזרח־תיכון שהוא ערבי בעיקרו. על ישראל להתמודד
עם הבעייה כיצד לחיות במיזרח-תיכון שכזה, להשתלב בו
מבלי להפוך למדינה לוואנטינית.

כיצד?

למשל, יצירת ייעוד ותפקיד אחרים לאוניברסיטות
בישראל, כאשר אנחנו חוזרים בעצם לצורך לשלב את
הקונספט הציוני-וייצמני, שהוא אקט מדיני, יחד עם רעיונות
הבית-הרוחני של אחד־העם, בנושא ייחודה של
מדינת ישראל במיזרח־התיכון ותרומתו לאיזור, לעם היהודי
ולעולם בכללו.

+פסה יובלט ייחודה שד החכרה הישראלית?

להביא בחשבון שייחודים אחרים של מדינת ישראל,
כמו התנועה הקיבוצית, נדחקו הצידה. לכן יש
צורך לפתח עכשיו איכות־חיים ערכית, איכות־חיים מייד
חדת שתתייצב מול הנורמאליזציה של המצב ומול ה־לוונטיזציה
איננו רוצים שהנורמאליזציה תהפוך אותנו
עם ככל העמים. זוהי מהות הציונות כפי שאני תופס
אותה, וישראל — כמדינה ככל העמים — אינה מהווה
סיבה לחיות בה.

מצב של עליונות עד הערבים?

לא. כפי שיש לערבים ייחוד תרבותי משלהם, ייחוד
מוסלמי משלהם, לנו יש ייחוד משלנו. הייחוד אינו בכך
שאנחנו חכמים יותר. אנחנו שונים, ואני חושב שישראל
זקוקה לכבוד מצד העולס-הערבי, למצב של ״והצנע
לכת״ ולא של יומרה. יחד עם זאת, אין ספק שבעיני
הערבים ובעיני עמים אחרים עלינו להיות מדינה מייוחדת
במינה. זוהי הגשמת הציונות.

כיצד אתה חוזה ייחוד עתידי זה זו

ישראל צריכה להיות מדינה למופת בנושא הצדק החברתי,
וללא לחץ כלכלי. יש להרחיב את רעיונות התנועה
הקיבוצית. כיום, אנחנו מפגרים בערכים החברתיים שלנו.
אך הרחבתו של, הקיבוץ, ויצירת חיי שותפות מסוג אחר
לגמרי, כמו קואופראטיבים קיבוציים מדעיים, יצירת דפוסים
חדשים של יחסי-עבודה. הפיכתה של ישראל למדינה

• האם קצר־חזמן כין שני הצדדים תוקן
על־ידי והמהלכים האחרונים זו

• מהם המיפשודים הבולטים כהתפתחות
הרגיעה עם הערכים?
מסוכנת מאד האפשרות של אכזבות במיקרה שהציפייה
לשלום לא תתגשם. אני בטוח, מקווה ומאמין שכן —
אבל ביטחוך יתר עלול להפוך חולשה ישראלית. כי אם
הצד השני בטוח שהוא מעורר במדינה דינאמיקה פסי כולוגית
שאי-אפשר לעצור אותה, ידו במיקוח על העל יונה.
הנשיא אל־סאדאת הפעיל דינאמיקה כזאת גם בעם
המצרי, אבל אני בטוח שהוא יכול בקלות להפוך את
הכיוון במצריים. כל שעליו לעשות הוא לקום בפני עמו
ולומר: עשיתי כל שיכולתי לעשות, אבל היהודים עק שנים
ואינם רוצים בשלום, ואז, אותם ההמונים שמריעים
היום לשלום יריעו מחר תרועה שונה לגמרי.

ואצלנו ז

אנחנו מדינה אחרת. אצלנו, הדברים אינם ניתנים
להינדוס אנושי ולכן צריכה האוכלוסוה הישראלית להיות
מרוסנת, לקוות לטוב, אבל לדעת שגם הטוב הוא פרוב־למאטי,
שיש מקום לשימחה ולא לאופוריה, ובעיקר
כשאין התחמקות מוויכוח קשה. אם לא נתווכח, לא נקבל
את המינימום ההכרחי לנו. הרי אין לנשיא אל־סאדאת
סיבה לתת לנו מתנות. והרי יש הבדלי השקפות, פערי
ערכים והבדלי אינטרסים, ושוני בתרבויות — כך שההנחה
צריכה להיות שנוצר גשר, אבל לא נוצקה זהות אינטרסים׳
אם־כי חוסלה ההנחה התרבותית של חוסר־זהות.
מכאן ועד לזהות אינטרסים, המרחק רב. אבל זה עניין
לעתיד.

וכהווה זו

עדיין יש ערך רב מאד למקום שבו יעבור הגבול
הביטחוני. מה יהיו הסדרי הביטחון. מה יהיה ההסדר
עם הפלסטינים. באיזו מידה תלוי ההסדר. עם מצריים
במדינות־ערב אחרות. משך התהליך. אם התהליך ניתן
לעצירה או לא. ועוד שאלות טכניות שעדיין לא הגיעו
אל שולחן הדיונים.

• האם יש בעיות יסוד שאינן ניתנות לפתרון
כשלכ זה?

החודש האחרון מהווה שינוי ראדיקאלי. הוא סוגר
את הפרק של חוסר־מגע בין שני הצדדים. עד עכשיו היה
עצם המגע עם ישראלים מעין טאבו. היינו טמאים.
המגעים נעשו דרך אמריקאים, דרך שיחות-קירבה — רק
לא במגע ישיר. הטאבו הזה נשבר, וזהו שינוי ראדיקאלי
בתפיסה הפסיכולוגית־סימלית של הקונפליקט. הוא משנה
את כללי החשיבה עליו. יש כאן שינוי מהותי בתרבות-
המאבק, כולל כל המינוחים שלו. יש תפיסות חדשות.
השיניים נשברו במידה ניכרת. ובאותה מידה שמילחמת
יום־הכיפורים שינתה תפיסה ישראלית אחת, אירועי החודש
האחרון שברו למצריים עוד תפיסה אחת, וכך נוצר
מצב מרחיק-לכת שעדיין איננו עומדים על המשמעויות
שלו, ובפרספקטיווה של הזמן נעמוד על כך טוב יותר.

בעיקר בנושא הפלסטיני. השאלה מה יקבעו ביחס
לשילטון־הבית או האוטונומיה הפונקציונאלית של הערבים
הפלסטינים, היא נושא מסובך ביותר. הסדרים קודמים
בהיסטוריה, על חלוקת ריבונות, עמדו יפה על סמך
יחסים טובים. אבל כאן נוטלים יחסים מתוחים, ומציבים
עליהם הסדר. אישית אני מעדיף חלוקה טריטוריאלית, שם

עדיין יש ערר וב מאוד
רגקום שנו יענוד
הגבול הניטחוו׳

• מהי משמעות שכירת התפיסה הישנה
כעיני המצרים והערכים ז

השאלה היא אם הם באמת מכירים במדינת ישראל
ציונית, כחלק רצוי של המיזרח-התיכון. כחלק הכרחי.
וכיצד הם יתייחסו לנושא העלייה, אם נצליח בו ומיספר
היהודים במדינה יעלה מ־ 3מיליון ל 6-מיליון. אלא שאת
הדברים האלה לא ניתן לקבוע מראש וכאמור, זעזועים
עתידים במדינות־ערב יכולים להביא שוב לארגעת רוחות
כלפי פנים אצלם, על־ידי רגסיה כלפי ישראל.

הדברים ברורים יותר. אבל כאן יש עניין עם ריבונות
משותפת, שהיא עניין עדין על בסים של מתח רב, ויש
להניח שלכל צד ציפיות מוגזמות משלו. יחד עם זאת
זה נראה, במצב הנוכחי, כפתרון עדיף לשני הצדדים,
והיחידי הבא בחשבון. אבל בהסדר זה צפונים מוקשים
רבים לכל הצדדים הנוגעים בו, וגם אם יהיה רצון טוב
יהיו כל העת גורמים שירצו לפוצץ את ההסדר. גורמים
של אי-יציבות במדינות הנוגעות בעצמן.

+האם עלינו לראות את ישראל כגורם
פאסיווי כתהליך של השתלבותה במרחב ץ

ישראל יכולה בהחלט להשפיע על האירועים. למשל
על-ידי מדיניות הגנתית שלא תיראה תוקפנית אבל יחד
עם זאת תמחיש למדינוודערב את הנתון שפתיחה במיל-
חמה נגד ישראל תביא שואה על העולם הערבי. מצב
כזה לא יזמין תוקפנות. כמו־כן, ביכולתה של ישראל
לתרום ליצירת תשתית לשיתוף פעולה תרבותית־רוחנית.
למשל, להקים בירושלים אוניברסיטה יהודית-ערבית משותפת,
שתתמחה בעיקר בחשיבה על המיזרודהתיכון. מכון
למחשבה עצמית שיעסוק ביצירת מיזרח־תיכון משותף.
בנסיבות מסויימות אפשרית גם פעולה משותפת ישראלית-
ערבית, שתפעל נגד תוקפנות חיצונית במיזרח־התיכון.

״גם ה טוב
הוא פרובל מ א טי״

• האם תוקפנות כדפי ישראר ומדינות
ערב ביחד היא ממשית?

לומדת. זו אינה הצעת־תוכנית, אלא העלאת רעיונות הממחישים
את הכושר להמצאות חברתיות, שנטש אותנו בתקופה
שבה היינו עסוקים בדברים אחרים. במילים אח רוה,
עם הקטנת הבעייתיות הביטחונית המעיקה, עלינו
לחדש את יכולת היצירה החברתית שלנו, מצב שהיום
נלל איננו ערוכים ללקראתו.

אני חוזה אפשרות סבירה לתוקפנות חיצונית׳במיזרח־חתיכת,
בעיקר בגלל הנפט הטמון בו. ובמצב שבו ייווצר
אינטרס ערבי-ישראלי של אי־תלות במעצמות הגדולות,
הדבר ייתכן. לשתף פעולה עם מעצמות-העל — כן, אבל
להיות תלויים בהן כל הזמן — לא. זהו מצב שאינו רצוי
למדינות-ערב, ובוודאי לא לישראל. ואכן, לשיתוף־פעולה
כלכלי וטכנולוגי באיזור יש חשיבות רבה, אם מסבירים
את היכולת של ישראל להשפיע על האירועים במיזרח-
התיכון, להשפיע — אבל לא לעצב אותם.

כן. אני בטוח שהמפה הפוליטית בישראל תיראה שונה
אחרי הסכמי־השלום. כללי־המישחק הפוליטי משתנים.
צעדיו של ראש־הממשלה כיום שונים לחלוטין ממה שהיו
מצפים מדאש־ממשלת הליכוד. הוא כבר שובר מחיצות
קודמות, ומכה בתדהמה את כולם. כך שיש לצפות למיס־גרות
חדשות. ואולי יהיו לנו גם מנהיגים חדשים, דבר
שאנחנו זקוקים לו מאד.

המפה הפולי•

!כשינוי --
צורך --

• האם יהיז.
צית לשם יצירת היערכות הכרתית חדשה זו?

• האם הסדר המושתת על אמון כין ראש
ממשלת ישראל לנשיא מצריים הוא כעד יציבות
ארוסה?
עד .120 אבל אחרי משך זמן סביר נצטרך להסתדר
בלי המנהיגים הנוכחיים שעושים את ההסדר. איננו יודעים
מי יחליף אותם ולכן רצוי לפחות הסכם, שבמידת
האפשר יהיה ברור ביותר בפרטיו השונים. אבל יחד עם
זאת, רצוי להזכיר שקיימת אפשרות שיוכלו להגיע להס דר
דק על-ידי השארת סעיפים רבים כשהם מעורפלים.
אין ברירה. כדאי להיות מעורפל, ולהגיע להסכם עו למומנטום.
אבל עלינו להיות מודעים לכך שאנחנו צפויים
בעתיד לבעיות, ושבכל נקודה שבה יוותרו היום במשא-
ומתן ייווצר בעתיד משא־ומתן קשה, וייתכן גם שבתנאים
קשים יותר. כך או כך צפויות בעתיד בעיות צפויות
ובלתי־צפויות שישנו נתונים, והמומנטום של משא־ומתן
בלא גוף מתווך משפר, כעיקרון, את הסיכויים.

> כי ש לון באיסמע׳ לי ה
(המשך מעמוד )25
שים לקבל את עיתוני ישראל מהיום
ולתרגם את הכותרות, ולקרוא בעיתון האנגלי.
אך בהדרגה נוצרות שיחות אמיתיות.
עבד־אל-חמיד
עבד־אל-ראני, עורך אח־באר־אל־יום,
הדומה להפליא למשה שרת,
חוקר את יצחק ליבני, מנכ״ל רשות השידור,
על הטלוויזיה. מישהו הכניס לו לראש
שהישראלים צופים יותר בטלוויזיה
הירדנית מאשר בזו הישראלית.
מוסד׳ צברי, עורך אל־אחבאר, מנסה
להסביר לנוח מתם, מידיעות אחרונות,
את הדאגה המצרית לבעייה הפלסטינית.
מחם טוען שישראל לא תסכים לעולם
למדינה פלסטינית.

תימשך גם מחר. משמע: מסיבת־העיתו-
נאים -שהיתר, צריכה להיערך היום, לא
תתקיים. כ־ 500 עיתונאים וצלמים, וביניהם
שלמה סתר, שהיו כלואים כל העת במרכז־העיתונות
המאולתר שהוקם בקירבת מקום,
המתינו לשווא.

האורחים מישראל אינם מצטערים. מו דיעים
להם שהם יסעו לקאהיר, לערב
אחד, לגור במנה־האוס, לראות את בירת־היאור.
הם מסכימים בהתלהבות. ואין גם
ברירה.
מאותו רגע הם הפכו לתיירים, כש-

סאדאת לא יכול היה לסרב. מה
גם שהדבר הגיוני בהחלט. איך
אפשר לגמור ביום אחד?

ה תנפלו ת
על גאמ סי
ך* פתע התרנשות בחוץ. הצלמים
• אצים אל בית הפגישה.
בגין וסאדאת יוצאים מן הבית, מוקפים
המון צלמים ועיתונאים, הדוחפים בגסות
את המיקרופונים לפיהם. בגין מודיע על
הקמת שתי הוועדות — המדינית והצבאית
— שתמשכנה במשא-ומתן אחרי תום
הפגישה.
אירעה ברגע בו ירד מנחם בגין בלוויית סגן
השניים נכנסים למכונית, נוסעים לעבר
הנשיא המצרי, חוסני מוברק, מהמסוק שהביאו
התעלה הסמוכה. העיתונאים נשארים בממאבו־סוויר
לאיסמעיליה. לפתע רץ לעברו גבר, מיהר ללחוץ את ידו. היה זה לא אחר
קום כדי לנתח את המהלך. מאי־שם מופיע
מאשר משה רון, מזכיר ועדת העורכים הישראלית, שהגיע עם בגין במטוס. כשזיהה
מוטי הוד, שהצטרף לפמליה כאיש אל על,
בגין את רון, פרץ בצחוק. הסביר רון :״ראיתי שאף אחד מהמצרים לא בא לקדס
על־פי שיטתו הבדוקה של קודמו, מרדכי
את ראש־הממשלה, לא רציתי שהוא ייפגע או ייעלב, אז רצתי אני לברך אותו.״
בן־ארי. שלושה מפקדי חיל-האוויר נמצ אים
במקום: עזר, שתיכנן את השמדת
חיל-האוויר המצרי! מוטי הוד, שביצע
את הפעולה ב־ 5ביוני ! 1967 וחוסני מו ברק,
ששיקם את חיל־האוויר המצרי אחרי
המכה.
(באבו־סוויר צילמנו את התוצאה: מטוס
אל על נחת מול ההאנגארים החדישים,
היצוקים מבטון עבה, שבו יכולים מטוסי-
הקרב המצריים לנוח מבלי לחשוש מפני
השמדה על פני הקרקע).
בפתח הבית — מחזה מביש למדי. עבד-
אל-ראני אל־גאמסי התמהמה כאשר יצא
נשיאו. זה עלה לו ביוקר. חבורה של
ישראלים עטו עליו, דחפו לידו ניירות,
תבעו ממנו לתת להם אוטוגראפים. הגנרל
במדי-הפאר נענה באדיבות מצרית. כאשר
חתם עשר פעמים, חתימה מלאה בערבית,
עם תאריך, דחפו לידיו חמישים ניירות
נוספים — כרטים־ביקור, עיתונים, ספרים,
הכל. הוא חתם וחתם, בסבלנות פנטסטית.
אך לבסוף, כאשר מיספר הבקשות גדל
עוד ועוד, הפסיק .״הנשיא יחזור ויחפש
אותי,״ אנ(ר. אבל הוא נענה בכל זאת
לחתום עוד פעם. הבקשה באה מפי אשה,
חנה זמר, עורכת דבר, והגנרל לא יכול
היה לסרב.
הוא נכנם למכונית ונסע אחרי נשיאו.
סוזי אבן, רעייתו של שר־החוץ לשעבר, אבא אבן,
אך זה הכין אפתעה נוספת: לפתע הופיעה
שבאה למצריים עם בגין כאורחתו הפרטית, מספרת
מכוניתו. אל־סאדאת נהג בה בעצמו. בגין
לאנוואר אל־סאדאת זיכרונות מימי נעוריה באיסמעיליה, בה נולדה וגדלה. בתמונה
ישב לידו. סנסציה. הם נכנסים לבית,
נראית סוזי בסלון מעונו של סאדאת, כאשר כל הנוכחים מקשיבים לסיפוריה.
לארוחה. העורכים המיוחסים והצלמים
אוכלים יחד בווילה ממול, שם הוכנה
עבורם ארוחת־מיזנון. ההיכרויות נמשכות,
השיחות קולחות.

תקרית משעשעת

!כוונות מסוזי

הישראלים נמסים כמהירות.
עורכים ניציים, שטענו עוד אתמול
כי כתביהם בל,אחיד לקו ביטטי־פת־מוח,
נשטפים כעצמם.

לפתע שוב התרגשות: בגין יוצא. הוא
צריך לנוח. וייצמן יושב שוב על הדשא,
עם קציניו ואהרון ברק השתקן, מתלוצץ,
מזמין ידידים לשבת עימו. חיש מהר הוא
מוקף שוב בעיתונאים.

דיין הזועף נקט שיטה משלו.
הוא הלך לטיול כדגל, בלוויית שני
עוזרים. הס מתהלכים כחוץ. הדבר
מושך תשומת־לב, ומחזיר את
דיין לתודעה.
כתבת הטלוויזיה המצרית מראיינת אותו,
והוא נענה ברצון. כשפונה אליו כתב
מעריב, הוא מתעלם מקיומו, פשוט אינו
עונה לשאלות, כאילו הכתב הוא אוויר.

** ם צאתו של בגין, הודיע סאדאת
? לעיתונאים שעטו עליו, כי הפגישה

בווילה הקטנה ליד התעלה נמשכו
השיחות. הדבר כימעט נשבח.
אד האנשים שבידיהם שלום המרחב
כרגע זה, ממשיכים לשכת
ולשוחח, כשמפעם לפעם יוצאים
סאדאת ובגין לחדר הסמוך, כדי
לברר נקודה מסויימת כיחידות, כארבע
עיניים.
התמשכות הפגישה לא באה ליודעי־דבר
כאפתעה. היה ידוע להם מראש שמנחם
בגין רצה מאד להישאר במצריים במשך
יומיים — כפי ששהה אל־סאדאת בירוש לים.

צברי
:״פעם אמרנו שלא תיתכן
מדינה פלסטינית כלי שלום. עכשיו
אנחנו אומרים: לא יתכן
שלום כלי מדינה פלסטינית.״
ארבע עיניים

מחשבותיהם נתונות לקניות, למועדוני-
לילה, לכל הדברים היפים שקראו עליהם
בעיתוניהם, מפי חבריהם המאושרים ש הגיעו
לפניהם.

בונה מגוון

הרב הראשי האשכנזי, שלמה גורן, מעניק ברכה לראשו
של בגין, עם שובו מאיססעיליה. לידו ניצב הרב הראשי
הספרדי, עובדיה יוסף, שהסתפק בברכה מילולית לבגין, ללא הרכנת ראש מצירו.

כאשר נכנסו מנחם בגין ואנוואר
אל-סאדאת אל האולם וישבו על הבמה,
כבר היתד, תחושה שמשהו אינו
בסדר. החיוכים של אתמול נעלמו, בגין
נראה מתוח, רציני. סאדאת נראה חמור-
פנים לדעתי. בציפיה רבה הקשיבו הכל
לדברי הפתיחה של הנשיא המצרי.
משה דיין, כהרגלו, עיכב את כניסתו
לאולם למשך כמה דקות, כדי לזכות בכניסה
נפרדת ובתשומת־לב נפרדת. הוא
הושב מאחורי סאדאת, כך שבכל פעם בה
התמקדו המצלמות על הנשיא המצרי, הן
קלטו גם את פניו חמורות הסבר של דיין.
אחרי כמה משפטים נתגלה שנותרו חילוקי
הדיעות העמוקים בנוגע לבעיה המרכזית.
סאדאת חזר על התביעה למדינה
פלסטינית בגדה וברצועה, ונאלץ להשמיע
גם את תביעתו של בגין, במינוח החמור
ביותר :״שילטון עצמי לערבים הפלסטיניים,
ביהודה ובשומרון.״ מילים אלה, בפי הנשיא
המצרי, צורמות את האוזן הערבית.
הן תשודרנה מחר בכל תחנות-השידור הערביות
העדינות את סאדאת.

הפירוש המסתבר: לא שילטון
עצמי לשטח, לגדה המערבית ול*
רצועת-עזה, אלא שילטון עצמי התואם
את ההצעות הישנות של
משה דיין, הקרויות בשפה החד שה
— פשרה פונקציונאלית.
לא היה עוד ספק: בגין מוכן ללכת
בדרך לנסיגה מסיני, אך אינו מוכן —
כרגע — להצהיר על שום ויתור מהותי
בעניין זכות ההגדרה העצמית של ערביי
הגדה המערבית והרצועה.

כאשר סיים סאדאת את דבריו,
השתררה כאולם לרגע דממה. לא
יתכן! לא יתכן שזה הכל! הרי
פירוש הדבר שלא הושג שום דבר
ככלל, שכעניין החשוב כיותר לא
היתה שום התקדמות מאז ירושלים,
שההר של הוועידה הדרמא
תית לא הוליד אפילו עכבר.

מכ ה ק שה לנשיא אשר ענו שני המנהיגים לשאלות,
* לא השתנה רושם זה. בתשובה לשאלה
האחרונה, לעיתונאית מצרית, מסתבך בגין
לפתע בצורה בלתי אופיינית, ומשמיע על
אדמת מצריים את הטענה שהמצרים רצו
לזרוק את ישראל לים ב־ ,1967 וכי הנשיא
סאדאת אישר לו זאת בשיחה פרטית.
היתר. זו פגיעה מוזרה ביותר בטאקט,
שהרי 40 מיליון מצרים מאמינים בגירסה
אחרת על מלחמת ששת הימים, והוויכוח
על כך בוודאי אינו משרת שום מטרה
חיובית.
זה היה האקורד המסיים של הוועידה.
כאשר יצאו מאות העיתונאים מן האולם
המקושט כאוהל מזרחי, ניכר הדיכאון על
פני כל הערבים, והצחקנות על פני העיתונאים
הזרים. ההודעה על הקמת שתי
הוועדות לא יכלה לשנות את הרושם,
כי נמסרה כבר אתמול ולא היה בה חידוש•
הוועידה נסתיימה בבירור באי־הם־
כמה בעניין המרכזי. אם הושג משהו בקשר
לנסיגה מסיני, אי־אפשר היה להודיע על
כך, כי אין סאדאת יכול להרשות לעצמו
להשיג הישג מצרי בלבד.
ברגע זה המצב עגום. רק מי שמבין
עד כמה חשוף עתה סאדאת בפני ההתקפה
של העולם הערבי ושל האופוזיציה הפנימית
הנסתרת במצריים, יכול להעריך מה
קשה המכה שהיא ספג היום. ברגע זה
הוא כאדם שנתן את הכל, ולא קיבל דבר.

התוצאות האפשריות מפחידות
מדי, מבדי לדון כהן עתה.

במדינה
העם
ל שמור עלה עוג ה !
ויתוריו ש 7בגין
התגלו כתכסיס מיזוזי
77א כיבוי מהותי
מצריים הם

סמלי

חספינכסים של
השתיקה.
רק בחלק השני של פאוסט, יצירתו של
גדול משוררי גרמניה, גיתה, אומרים ה־ספינכסים:
לדין עמים יושבים הננו /
ליד פירמידות ברום; /בשטף קרב
ושלום — פנינו /עקימה לא נעקום*
כמו אותם ספינכסים מפאוסט ישבו השבוע
גם מנהיגי ישראל ומצריים, מנחם
בגין ואנוואר אל־סאדאת, לדין העמים, הם
נסחפו בשטף השלום ונדמה היה כי לא
ניתן יהיה עוד לעוצרם. בניגוד לספינכסים
נעקמו פניהם ללא הרף, בחיוכים רחבים.
אבל שטף השלום נבלם באיסמעיליה.
תכסיס שד התחכמות. עמי המרחב
והעולם ציפו לבשורה שתבוא בעקבות ה

את הזכות להינתקות מריבונות ישראלית
או ירדנית.
מימשל עצמי אינו אלא המשך הכי בוש
באדרת אחרת. אין בינו לבין עצ מאות
שום דימיון. ממש כשם שלא ניתן
היה להגדיר את המימשל העצמי של
הסוכנות היהודית בארץ תחת שילטון המנ דט
הבריטי כעצמאות.
החשש של בגין מפני הכרה בזכות ההג דרה
העצמית של הפלסטינים נובע מאפשרות
של הכרה באש״ף בדלת האחורית.
שכן כיום רואה רובו של העם הפלסטיני
באש״ף את מייצגו הבילבדי.
כדי להפיג חשש זה יעצו האמריקאים
לבגין להכיר בזכות ההגדרה העצמית בהצ הרת
הכוונות שלו בלבד, להשאיר את
מימוש זכות זו לעוד חמש או עשר שנים —
מועד בו עשוי אש״ף לשנות את תדמיתו.
בעת ביקורו האחרון בארצות־הברית נטה
כנראה בגין לכך. באחד מראיונות הטל וויזיה
שלו אפילו התבטא כי פירוש
המימשלשזעצמי הוא הכרה בזכות ערביי
ארץ־ישראל ליישות עצמאית.
אולם בשובו לארץ חזר בו בגין מכוונה
זו. כנראה בלחצו של שר־החוץ משה דיין,

^ ד ^ דו מינימום הפרס הראשון

כלל

הפרסים

המועצה להסדר ההימורים בספורט

מ סד ה די 11 גו ף
מחיו׳ הפתעה לחודש •נויאו 78־
הדפסים מ קסי מי ם בהוצאת
ורקרקרה ז\ ,הולנד
35ל״י
פוסטרים צבעוניים בגודל 93x62ס״מ
93x62ל״י
רפרודוקציות אומנותיות בגודל 45
65ל״י
פוסטרים ענקיים 160x55ס״מ

ישיבת העבודה כאיסמעיליה*
התחלה של שטיפת־מוח
מיפגש באיסמעיליה. היא לא באה.
בעוד שבעיני חלק קטן מבני עמיהם,
נראו גם סאדאת וגם בגין, כגילגולים מודרגים
של פאוסט האגדתי, שמכר את ניש־מתו
לשטן. הסתבר כי שניהם התבצרו
בעמדותיהם היסודיות, לפחות בכל מד.
שנוגע לשורש הסיכסוך הישראלי־ערבי :
פתרון הבעייה הפלסטינית.
אל־סאדאת עשה את הצעד הראשון, האמיץ,
הכיר בישראל ובזכויותיה, ביטל את
הטאבו של שיחות ישירות עם מנהיגיה.
בגין אמור היה להחזיר לו באותה מטבע.
במשך שבוע ימים נראה היה כי אכן
התחולל מהפך באיש והוא הבין את חשיבות
התפקיד שהועידה לו ההיסטוריה. נכונותו
לוויתורים הציבה את רובו המכריע
של העם מאחוריו.
באיסמעיליה הסתבר כי נכונות זו לא
הייתה, בחלקה, אלא תכסיס של התחכמות.
בגין חיפש דרך לחלק את עוגת השטחים
— שטחי יהודה ׳ושומרון — וגם
לשמור אותה שלמה בריבונות ישראל.
התנגדות להגדרה עצמית. באיס-
מעיליה הסתבר כי הפתרון לבעיית היסוד
שמציע בגין בתוכנית־השלום שלו, הוא
פיתרון סמנטי, לא מהותי. הנדיבות יורו-
חב־הלב שגילה בנכונות להחזיר שטחים
מצריים כבושים, לא חלה לגבי הבעייה הפלסטינית.
הנוסחה
של בגין, על פיה הוא מציע
מימשל עצמי לפלסטינים התגלתה כתחליף
ערמומי שנועד לחפות על סירוב עיקש
להכיר בזכות העם הפלסטיני להגדרה
עצמית.
תוקפיו של בגין ממחנה הימין הקיצוני
ומשורות מיפלגת העבודה, שטענו כי
הוא מכשיר את הקרקע להקמת מדינה פלס טינית
בעתיד, התבדו. ההבדל בין ״מימ־של
עצמי״ ל״הגדרה עצמית״ הוא תהומי.
כי זכות ההגדרה העצמית כוללת בתוכה
* בתרגומו של י.ל. ברוך.
העולם הזה 2104

הוכנסו ברגע האחרון תיקונים בתוכניתו
של בגין שהפכו את הקערה על פיה.
התחכמות מילולית מעין זו של בגין
לא יכלה להתקבל על־ידי סאדאת כוויתור
משמעותי. קבלתה היתד. הופכת אותו ל בוגד
גם בעיני בני עמו.

המחירים בוללים מ.ע.מ.

מיבחר עצום בתצוגה נאה

כלי תוצאות -אין היסטוריה.

בגין חזר מאיסמעיליה קורן ומאושר כהר גלו,
כאילו התממשו כל ציפיותיו .״יצאתי
כראש־ממשלה מקווה וחזרתי כאדם מאושר,״
הצהיר. הוא יכול היה להיות מאושר
רק מכך שהמשא־ומתן עם מצריים לא פו צץ
בשלב זה. ועידת־קאהיר מתה אומנם
מות נשיקה, אבל הותירה אחריה יורשים
בדמות שתי ועדות־השרים המשותפות שימשיכו
לנסות לגשר על פערי העמדות
ועל מציאת נוסחה חדשה, בין מימשל
עצמי להגדרה עצמית לפלסטינים. כיוון
שהפתרון אינו מילולי, קשה לשער בשעה
זו, איך יימצא.
אושרו המוצהר של בגין היה שלב ראשון
בפתיחת מסע של שטיפת־מוח מצד
הממשלה ואמצעי־התיקשורת בישראל, ש נועד
לתמוך ברמת הציפיות הגבוהה ש התעוררה
בעם. בניגוד לבגין לא היו לעם
ישראל השבוע הרבה סיבות להיות מאושר.
משק כנפי ההיסטוריה שהפיח רוח חדשה
בעם, עלול להתגלות כמשב רוח חולף,
אפיזודה שההיסטוריה תדלג עליה. כי
היסטורי הוא כל דבר המביא לידי תוצאות,
או שהביא אי־פעם לידי תוצאות.
אם לא תהיינה תוצאות ליוזמת השלום
בה נקט הנשיא סאדאת — והן יכולות
להתרחש רק בהכרה ישראלית מלאה בזכות
ההגדרה העצמית של העם הפלסטיני
— תפסח אולי ההיסטוריה על בגין
וכנראה גם על אל־סאדאת.

״ מסדה ,,,דיזנגון* ,164ת״א.
״ מסדה פרישמן ,42ת״א.
״ דני־ פו פ / ,כיאליק ,3ר״ג.
המפירה לחנויות :״מסדה דיזנגוף״ ,רח׳ גורדו! , 28
כניסה ב /תל״אביב

בקרוב הסדרהה טלביזיוני ת
זה עתה הופיע מ חד ש

ד אן כריסטוך
ע״פיספרו של רומן רולן (חתן פרס נובל)

כרך א : ,הבקר השחר
יתר חמשת הכרבים כקרוב
להשיג ככל חחנויות ווושק״ם

* יושבים, מימין לשמאל: וייצטן, בגין,
דיין, ברק, מזכיר ופורן. עס הגב למצלמה,
מימין לשמאל: גמאסי, מובארק, אל־סא־דאת
וממדוח סאלס, ראש־ממשלת מצריים.

הפצה :״גד״ ,צ׳לנוב ,13 טל ,823701 .ת״א.

אור

אבוי

האופוזיציה

עיט סשוחרי-שלום.
הם מכחישים בלהט שהם יגגד השלום.
״אנחנו נגד השלום?״ קרא אחד מראשי
המיפלגה השמאלית החוקית, ההתאחדות־הלאומית־המתקדמת־האיחודית,
שהכחתיו
לפני שנים, בוועידה למען השלום ,״אנחנו
בעד השלום יוותר מכל גורם אחר!״
נראה כי ההתנגדות ליוז׳מת־סאדאת נובעת
לא מעט מגורמים פנימיים, שאינם נוגעים
לסיכסוו עצמו.
קודם כל — העניין הדמוקרטי! .במשך
השנים נאם סיאדאת על הדמוקרטיה החדישה
במצריים. והנה, בעניין הגדול ביותר,
פעל על דעת יעצמו, לא התייעץ עם איש,
לא קיבל אישור מאיש. רק אחרי שנסע
לירושלים, פעלו אנשיו לגיוס התמיכה
הציבורית.

אד מי ׳הדוליט ץ ימי שולט ץ איש
אחד, ייחד עם שניים־שלושח עוזרים
אישיים 1
התנגדות אחרת היא על רקע סוציאלי.
סאדאת החזיר את הקאפיטליזם לארץ זו.
את סימניו אפשר לראות בכל לולה ב־מיסעדות־הפאר
שיל קאהיר, המלאות עד
אפס מקום בקבלנים, בסוחרים: ובבעלי-
אחוזות, בלוויית נשים עטופות בפרוות
ועמוסות זהב, יהלומים ופנינים.
דיפלומט מערבי הזמין אותי לארוחת-
ערב. יעברנו בכמה מן המקומות האלה —

ך* התלהמות גלוייה לעיין. היא
י׳ • ספונטאנית, ואין ספק שהיא כנה. העם
רוצה. בשילום.
זהו סיפור אמיתי. אך אין זה כ ל
הסיפור.

מתחת לפיני השטיח ממצריים יש
אופוזיציוה.

א־ן זו! אופוזיציה לשלום — מיילבד,
אולי, בקצה הימני, אצל האחים המוסלמיים.

ולא יתנו דבר בתמורה. הם לא יוותרו על
השטחים הכבושים בפלסטין.

איש אחד החליט
^ תוצאה מכך נוצרת כאן תמונה די
^ מוזרה.

השמאל המצרי הוא שהיה יתמיד חלוץ
השלום. יב־ 1948 התנגד למילחמה, ואף
הפגין נגדה ברחובות (העולם הזה .)2103
במשך השנים ׳נפגשתי עם ראשיו בוועידות,
בפגישות חשאיות, במיפיגשים שונים
ומשונים ברחבי.תבל. עתה מתקבל הרושם
כאילו שהם מתנגדים ליוזמתיד,׳שילום. אחדים
אף סירבו להיפגש עם ישראלים הידד

מיסעדת סוויס־אייר, מיסעדת הילטון, ועוד
— ובשום מקיום לא היה שולחו פנוי,
ללא המתינה ושל שעדדשעתיים. לניספח
צעיר, שבא בסוודר, ילא ׳ניתנו להיכנס מפני
שלא ענב עניבה.
כל זה רחוק מאד מתקופת עבד־אל-
נאצר, ומן הסיסמות הסוציאליסטיות שלו.
סאדאת, אבי הקאפיט׳ליזם החדש, מטוגן

אמד זוהי אופוזיציה דאנוואר
אל-סאדאת וליוזמתו.

סאדאת עם מסויה
ף* שיחות עם האינטליגנציה השמא-
* לית, השם המבצבץ לעיתים קרובות
הוא שמו שיל נוויל צ׳מברליין, ראש ממש לת
בריטניה׳ •בסוף שנות ה־30׳ ,האיש עם
המיטריה•
גם בארץ עולה שם זה לא פעם. אבל
שם ההקשר הוא הפוך: צ׳מברלייו היה
מי שמוכן לעשות פשרה עם הערבים.
כמה פעמים הזכיר בגין את מינכן, כאשר
דיבר על אלון ,׳רביו, גולדה?
כאן התמונה שונה לגמרי ..לכמה מאנשי
השמאל המצרי ר סאדאת הוא צ׳מברליין
חדש. הוא טס לירושלים, כשם שצ׳מברליין
טס לגרמניה. צ׳מברליץ מכר את צ׳סו-
סלובקיה! ,האם ימכור סאדאת את ׳הפלס־טעים?
היטלר התם על הסכם מינכן,
וכעבור שנה פתח במילחימה. בגין יחתום
על מה שיחתום, האם לא יעשה מ״לחמר.
בשמד. הבאה? לצ׳מברליין היו כוונות
טובות. גם לסאדאת יש. אבל...
ערבים לא-מעטים, אנשים רציניים מאד,
,מאמינים בתמונה זו. בעיניהם עשה סאדאת
מעשה שלא ייעשה. הוא הלד לישראל,
׳נתן את הכל מראש, העניק הכירה לישראל.
למעשה כונן כבר את השלום בפועל. הוא
פירק את העם המצרי מנשקו הנפשי. ימה
קיבל: בתמורה? שום דביר.

הצהרותיו של בגין, שעוררו זעם
כה גורא בחזה ההומה של גאולה
בהן, נראות כאן לרבים בלעג
דרש. היכן המדינה הפלסטינית,
שכילעדיה לא ייתכן פיתרץ ץ היכן
ההכרה בקיומם, בזכותם הלאד
מיתץ
יש האומרים כאן: סאדאת הוא ותמים.
הוא מאמין לבגין, לישראלים. אנחנו לא
מאמינים. הם יקהו כל מה שניתן להם,

יי 30 יו

מיסגד א ד אז הו בקאהיו: איו יגיבו הסטוווטיס?

מדונח

מקאהיר

ל ״ ש לו םסאדאת ״

את השלום עם ישראל. הוא גירש את הסובייטים
ומכניס את האמריקאים.

כד זה אינו מוצא חן. כמוכן. כעיני
השמאל המצרי.

סכנת החרות
הישואדית
ר שמאל אינו הגורם היחידי שיש לו
י י חששות לגבי העתיד, בכל מה שנוגע
לשטח הכלכלי.
העם מצפה לניסים, בבוא השלום. שאי-
פת־השלום קשורה בתיקווה !מיסטית של מחרת
היום הכל יהוד. אחרת, הטלפונים
יפעלו, התחבורה תסתדר, יהיו בתים חדשים
למיליונים המצטופפים בעיר כמו
סרדינים בקופסה, שיהיו מכוניות חדשות
וכבישים חדשים.

המשכילים יודעים, כמוכן, שזה
לא יהיה. הם די חוששים מפני
התגובה האפשרית, אם יתברר כי
השלום כא, והבעיות נותרו כמו
שהיו.

והרי דרוש מאמץ על־׳אנושי ממש כדי
לשנות את המציאות הכלכלית והסברתית
בארץ ענקית זו.
יש בקרב השמאל אנשים המצפים ליום
האכזבה, כדי לשנות אז את המישטר.
סיפרו לי על איש אחד לפחות התומך

תותחים עתיקים ב״מיבצו קאהיו־

האם גס החושים ייחמו? ן

אבנר מתאוח אצל אחד מואשי השמאל* עיתונאים במסיבת־עיתונאים עם אבנר
ב״וזמת־השלום רק כדי להגיע אל היום
הזה.
כיום מוציאים במצריים סכומי־עתק על
הצבא! .בבוא השלום, ניתן יהיה לחסוך
הלק מזה. אך האם ניתן לקלוט את משוח ררי
הצבא? במה יעסקו? והרי הכסף
שייחסך !בא ממדינות־הנפט. האם אלה
תשלמנה גם בשביל מצריים של שלום?

מה יקרה אם ייפתחו מחר ה נפולות,
וכל היוזמה הדינאמית
הזאת של, הישראלים תציף את
!מצריים ץ !האם לא תהיה כל הכלכלה
המצרית כידי י־׳טראלים, תוף
זמן קצר? האם לא ישתמשו האמריקאים
כישראל, כדי להשתלט
ולחדור אל כל פינה כמצריים ז

אחד !הפחדים הגדולים כיותר,
שנתקלתי כו כימעט כבל שיחה
עם איים רציני, הוא הפחד מפני
החדירה הישראלית.

חששות אלה אינם מושמעים רק בפי
מתנגדיו של סאדאת, אלא גם בפי כמה
מתומכיו הקרובים ביותר. הבעייה קיימת,
ויהיה צורך לנהוג בזהירות ובהיתאפקוית
בלתי־ישראלית, כדי למנוע זאת.

למצרים ב׳נייהעילית אין אשליות לגבי
ארצם. קשה לשנות אופי •של עם. המצרים
הם סבלניים, בעלי כוח סבל, סובלניים —
כולן מולים הגזורות מן השורש סבל.
אבל אין הם יעילים, דינאמיים, עצבניים,
תוקפניים כמו הישראלים.
* המארח הוא עבד־אל־סתאר אל־טא־ווילה,
בעל טור בשבועון רוז־אל־יוסוף,
אחד מראשי השמאל המצרי, התומך ביוזמת
השלום של סאדאת. בתמונה נראים גם
אשתו טמירה, בתו הבכירה בלה ובתו הקטנה
אינתיסאר (ניצחון) ,שנולדה במיל־חמת
יוס־הכיפוריס.

צבר בקאהיו
ף* אשר אויכים נפגשים לראשונה,
התבונה הראשונה הבולטת היא הסקרנות.
בכל
שיחה רצינית עם מצדי, מוקדש
חלק !ניכר ימן הזמן לשאלות ולתשובות,
משני הצדדים. אי־הידיעה ההדדית היא
פנטסטית. מצרים רבים, הנוטלים לידיהם

את העולם הזה, מתחילים מן השער האחורי.
אין הם יודעים כי עברית נכתבת
מימין לשמאל, כמו שפתם שלהם.

השאלה המסקרנת כיותר היא :
מה יקרה אם ייפגשו המוני שני
העמים זו
אם ייפתח הגבול, יבואו למצריים מאה
אלף ישראלים בגל הראשון. יהיה לפתות
גל דומה של מצרים שיציף את תל-אביב.
איך זה יסתדר?

קשה, קשה מאה להימנע מחששות
ככרים.

.איך יתנהג הצבר המחוספס, מלכלך-
הרחובות, האיש !שאיינו ייודע ״!תודה״ ד
״בבקשה״ מה הן, בארץ שבה הנימוסים
חשובים מכל, והגסות היא תועבה? מה
יעשו אנישייעסיקים ישראליים דינאמיים,
!שם ל דקה חשובה להם, בארץ שבד. כל
דבר אורך שעות, ותשובה שלילית נשמעת,
לאוזן הבלתי־מורגילת, כימעט כהסכמה?
איך יסתדרו זו עם זו שתי !תחושות-זמן
שונות, שתי השקפות-עולם שונות, שתי
תרבויות שונות?

ניתן רק לקוות שהישראלים
הראשונים, לפחות, ירצו להציג את
פניהם הטובות כיותר, וילמדו מן

המצרים טאקט ואדיבות, ואולי גם
סבלנות.
אינשה־אללה.
אך החשש העיקרי, הוא, כמובן, לגבי
העולם הערבי.
מצריים היא מעצמה !בעולם הערבי. היא
המדינה הערבית הגדולה ביותר. היא נוטלת
לעצמה את הזכות לדבר בשם כל ה-
עולם. הערבי, ולהגיד לאחרים מה טוב ומה
רע עבורם. אך אין היא יכולה להינתק,
ואין היא רוצה להינתק מעולם זה.

אנשי-העסקים הגדולים חוששים
מפני ניתוק, מפני שהכסף בא מסעודיה,
וכלי סעודיה לא תוכל
מצריים להתקיים. זהו מקור של
לחץ עצום למען שלום, שיתקבל על
דעת העולם הערכי כולו.
השמאל קשור במגמה הערבית, מפני
שיש לו בני־ברית בארצות האחרות, ובמחנה
הפלסטיני. הוא גם אינו רוצה ש־מצריים
תהיה תלוייה בארצות־הברית,
מנותקת מבדית־המועצות.
אך גם מי שאינו שייך למגמות האלה,
חושש מפני שלום שאינו סותר את הפעייה
הפלסטינית.
(המשך בעמוד )35

וקחיות־בטו עצרות וחשפניות־ייבוא מבריטזיה הוזעקו לשעשע את

חידודה נ חש האוסי
\* אשר שמעו ראשי המישלחת היש־
~ ראלית כי המסיבה אליה הוזמנו ביום
הרביעי בשבוע שעבר, לא תהיה מסיבה
מכופתרת, כזו הראויה לנציגים רישמיים
של ממשלה, הם סירבו לבוא.
המארחים המצריים, שאירגנו את המסיבה
הסוערת על שפת הבריכה של מנה־האוס,
לא האמינו בתחילה כי זו באמת
הסיבה להיעדרות המישלחת הישראלית.
״הגיע שדר דחוף מבגין,״ אמר אחד ממארגני
המסיבה ,״ובגללו הישראלים לא
באו לחאפלה.״
רק למחרת, כאשר הד״ר אליהו בן־אלי-
שר וחבריו שמעו את פרטי הפרטים, והיו
פרטים רבים על המסיבה, הבינו כי החמיצו
הילולה של ממש. ואמנם, בריכת
השחייה של סנה האום ראתה באותו הערב
מראות מעורבים: כאלה הלקוחים מסיפורי

שמפניה ונ״ני

רקדנית הבטן המצרית המפורסמת פייפי, רוקדת על
שולחנו של מפקד כוח האו״ם במיזרח־התיכון, סי־לאסוו,
אחרי ששתתה איתו שמפניה מאותו גביע. למטה: החשפניות הבריטיות בפעולה.
אלף לילה ולילה, בעלי הדר מזרחי, בתוספת
קורטוב של חזות חשופים, כמו במועדון
סטריפטיז ברובע סוהו שבלונדון.
תחילה לא ידע איש מה הסיבה לחגי-
גה. מלבד השלום, כמובן. אולם לאחר ש האווירה
סביב הבריכה התחממה, הודיע
מנחה הערב כי המסיבה כונסה, לאמיתו של
דבר, לכבוד יום הנישואין ה־ 30 של ה-
גנראל אנצו סילאסוו. מי שבימים כתיקנם
משמש כמפקד חיל האו״ם במזרח התיכון,
ועתה — ראש מישלחת האו״ם לוועידת
קאהיר.

בלט ל או מי
— כפיצוי

הגנרל הפעי אנציו סיה

לאסוו, אשר לכבודו נערכה
111ו | 11
מסיבת החשפניות וריקודי־הבטן במנה
האום, פורס עוגה ליום נישואיו ה־.30

ין ספל! כי לו היו יודעים בן־אלישר
וחבריו על הסיבה האמיתית למסיבה,
היו באים לחגוג עם סילאסוו. אך גם בלעדיהם
היו במקום חוגגים רבים אחרים,
כמו עוזר שר־החוץ האמריקאי, אלפרד
אתרתון ומזכירתו, והגנראל המצרי טאהר
מגדוב. וכמובן, בני הזוג סילאסוו.
הגברת סילאסוו הגיעה למסיבה כשהיא

לבושה פרווה שחורה קצרה, רקדה סולו
עם בעלה לקול תשואות הקהל. אחר-כך
נצמדה לבעלה ליד השולחן, זללה יחד
עמו מנתחי עוגת־הקרם המיוחדת שנאפתה
עבורם והוגשה להם בטכס חגיגי.
אולם הכוכבים האמיתיים של הערב
היו בעצם כוכבות. סידרה שלמה של
נערות סטריפטיז חשופות־חזה, אשר פרצו
לבמה המאולתרת בריקודים סוערים כש לגופו
רק מחצית בגד־ים ומגפיים גבוהים.
הן לא היו הבדרניות היחידות באותו
ערב. לפניהן ואחריהן הופיעו בסך על
הבמה רקדניות־בטן מצריות ולהקת פולקלור
מצרית שריקודיה הזכירו את ריקודי-
העם הישראליים בשנים הראשונות למדינה.
רקדני העם המצריים צעקו ״הרהו !״ ונים-
נפו במקלות קפאפ בדיוק כמו בריקודים
הישראליים. אבל להם היתד, הצדקה לעשות
זאת. במצרים יש רועים אוטנטיים, השרים
תוך רעיית עדריהם.
אולם את עיקר תשומת־הלב תפסה כמובן
להקת החשפניות הבריטית, שהופעתה הזכירה
מופעים דומים במועדוני־הלילה ה יפואים.
בין
השקת כוסית לכבוד חתן המסיבה

אורחי ועידת קאהיו דנני שמצב־ווחס יוד בשר כישלון השיחות
הפריעה לרקדנית. היא נשקה לסילאסוו על
קרחתו המפורסמת ושתתה איתו מאותו
גביע שמפניה.
הבוקר כמעט והפציע על קאהיר, מלאי
השמפניה במנה האוס כבר נגמר. ואפילו
פייפי התעייפה. המסיבה הסתיימה לא
לפני שפייפי לימדה את סילאסוו את מישפט
המפתח של הערב, בערבית :״ראסת בטן,״
ריקוד בטן, והגנראל הנכבד עזב את המקום
כשהוא ממלמל מישפט זה, כשחיוך
של אושר שפוך על פניו.
בפעולה הישראלים
אייב נתן על חסדיה י של פייפ

שליח מעריב לקאתיר, העיתונאי שמואל
שגב (מעוין) ,מתחרה עס שדרן־ספן השלום
המהוללת, כשלצידס מנסה כוחו עיתונאי זר.

גיבור הערב היה, כמובן, ספן השלום
הישראלי, אייבי נתן. אייבי שהוא אחת
הדמויות הישראליות הפופולאריות ביותר
בקאהיר, רכש כבר בעבר ניסיון בריקו־די־בטן.
לפני מיספר חודשים, במסיבה שערך
במלון רמאדה בתל־אביב, הזמין אייבי
רקדנית־בטן מקומית לשעשע את אור חיו.
אז היא אילצה אותו לרקוד עמיה.
עתה לא היה עוד צורך להכריח את אייבי

ליקוי•
אלא שאייבי לא הסתפק בריקודים. הוא

הבחין בקבוצה של נערות מצריות, עטויות
פרוות גם חן, שבילו בגפן ליד אחד השול חנות.
היו אלה מזכירות לישכת העיתונות
המצרית, שהוזמנו לחגוג עם הדיפלומטים
ואנשי המעצמה השביעית. אייבי, כדרכו
בקודש, החל לחזר אחריהן והן נענו להז מנתו
למחול בחיוך.
בעקבותיו אפשר היה לראות גם את
הכתב המדיני של הטלוויזיה, רון בן־ישי,
רוקד עם נערה מצריה ואת שליחת מעריב,
תמר גולן, רוקדת בחברתו של דיפלומט
מצרי. אבל דיפלומט ישראלי לרפואה לא
נמצא בכל השטח.
אולם פטור בלא־כלום אי-אפשד. המצ רים,
שנבהלו קצת ממה שעלול היה
להתפתח לתקרית דיפלומאטית זוטא, הכינו
למחרת בערב מסיבת־פיצוי תרבותית
יותר לישראלים: באולם ההצגות הגדול
והמפואר של מחוז גיזה בקאהיר, המכיל
1500 מקומות, ישבו רק עשרות בודדות
של ישראלים, מחאו כפיים במתינות מכובדת
ללהקות הבלט הלאומי המצרי, שלוו
בתיזמורת בת 50 איש.

לבין פריסת העוגה החגיגית היו החשפניות
שהובאו לקאהיר במייוחד מלונדון
הרחוקה, מתחככות בכתפי, האורחים הנכבדים,
ביניהם כ־ 100 עיתונאים מישראל,
<*• אשר למרות שמישלחתם החרימה את האירוע,
הם לא הסכימו לוותר עליו.
לפתע נעלם הקור הפינלנדי של סילאסוו
ופניו קפואות־האו״ם של הגנראל הפשי רו.
אפילו אולרטון הסיר מעליו את מס כת
״הציר הנכבד מארצות־הברית של אמ ריקה״
ושקע כולו במסיבה ובחשפניות.
הגנראל המצרי מגדוב, שקודם לכן מחא
כפיים בהתלהבות לקבוצת רקדניות־עם
מצריות, שחוללו ועיכסו על שפת הבריכה,
בחן תחילה כיצד מקבלים האורחים
המערביים את הופעת החשפנות. כאשר נו*
כח כי כולם מאושרים, הצטרף אף הוא
אל החוגגים באמת.
מצב הרוח, שהשתפר בעקבות הופעת
החשפניות הבריטיות בלב בירת מצריים,
הרקיע שחקים כאשר עלתה על הבמה
מלכת ריקודי הבטן המזרחיים, פייפי. היא
עיכסה, הזיזה, קרצה, רמזה — ממש כמו
בסרטים. מי שנהנה ממנה אפילו יותר
מהקהל המצרי, הסוגד לה, היתד, קבוצה
גדולה של אנשי-ביטחון ישראליים, אשר
אנשיה ניצלו את היעדרות המישלחת ה•
ישראלית הרישמית, ותפסו את המקומותשהיו מיועדים לה.

כול ם רוקדי ם
עם כול ם
^ ייפי הפכה את סילאסוו למאושר ב-
יותר בעולם. כראוי לחתן מסיבה, היא
פינתה במחי-יד את כל אשר היה על שול חנו,
קיפצה על השולחן ורקדה ריקוד
מייוחד לכבודו. נוכחות כלת המסיבה לא

סגן השר והמזכירה

סגן שר־הזזוץ האמריקאי,
אלפרד אתר־טון,
נמס כולו כאשר פייפי רקדה מולו ואחר־כך, תוך נדי ריקוד,
ניגשה אליו וחיבקה אותו. לסילאסוו לא היה אותו המזל שהיה

לאתרטון. בעוד שאת אתרטון ליוותה למסיבה מזכירתו (משמאל),
היתה עם סילאסוו אשת־חיקו ב־ 30 השנים האחרונות, שחיוכיה
הרבים לא הצליחו להסתיר את מבוכתה. גס הגנרל וגס סגן־השר
הודו, אחר־כך, שזו היתה אחת המסיבות המוצלחות בחייהם.

שחיתות בהתאחדות האיכרים

ח״ כ נסח גוונו מסעה את
שלסונות המס וחולב, יחד
עם חנר־ו, אח מוסדות
חתאחדות האיכדים

חיים פסחגרופר

התשלומים ששילמד. חברת עמיר לגרופר
לא היו החריג היחידי שהרשה לעצמו
מנהל החברה דויד לוי. השמועות על הנעשה
בחברה הגיעו לאוזני יושב־ראש מועצת
המנהלים, אהרון פרנק, הנשיא לשעבר
של התאחדות האיכרים, שהודח על־ידי
גרופר בגלל תמיכתו בסלמן. פרנק
הטיל על רואה־החשבון חיים רבינוביץ לבדוק
מה קורה בעמיר. רבינוביץ הגיש
דו״ח, המוסתר מזה כמה חודשים מידיעת
חברי התאחדות האיכרים.
התוצאה המיידית מן הדו״ח היתה הדחתו
של דויד לוי ומינוי מנהל חדש, מנחם
קומרובסקי, שנכנס לתפקידו לפני חודשיים.
דרישתו הראשונה: לטהר את החברה
ולתקן את כל עיוותי המנהל הקודם.
אגב, השבוע מתכנסת אסיפה כללית
של חברת עמיר, כדי לבחור הנהלה חד־

המשלחת שילמו את המחצית השנייה מכיסם.
כולם, מלבד גרופר. דו״ח רבינוביץ
ודברים שהשמיע חמנהל־לשעבר דויד לוי
באוזני ידידים, מלמדים שעמיר שילמה
לגרופר את המחצית השנייה. גרופר לא
התבייש לבקש מהסתדרות הפועלים החקלאיים
לשלם את הוצאות נסיעתו לחו״ל
בשם התאחדות האיכרים. הוא גם לא
היסס לקבל כספים מעמיר, שהוא מנהלה
ומופקד על כספיה, כנציג האיכרים. גרד
פר אישר בפני כי קיבל אשראי ללא רי בית
מעמיר, כפי שעשו אחרים, אולם הוא
הכחיש כי שילמו עבור נסיעתו לחו״ל.
אין אלה כל התשלומים ששילמה עמיר
לגרופר. לחבר־הכנסת יש בן, דורון שמו,
הלומד חקלאות בפקולטה לחקלאות ברחובות.
בשנים האחרונות היה דורון עסוק
בהשלמת העבודה לשם קבלת התואר ״מוס-

חגדוד ה
ה חד
וד האיבר ה ק טן
׳ך* אשר זזצהיר בפני חבר־הכנסת פסח
גרופר, כי הוא מסר בדו״ח השנתי
שלו למס-הכנסה על הכספים שקיבל כהוצאות
מהתאחדות האיכרים, האמנתי לו.
לא העליתי בדעתי כי יעז לשקר בנקודה
זו. יומיים לאחר פירסום הצהרתו, בגיליון
האחרון של העולם הזה, פנה אלי אדם
שהיה קשור בטיפול בהצהרות ההון של
גרופר. הוא הראה לי את העתקי הצהרותיו
לפקיד השומה.

התאחדות, אריה סיטקוב, וביקשו לדון בתשלומי
ההוצאות שגרופד מקבל ממוסדות
ההתאחדות. לפי הערכות משותפות
של סלמן ומנכ״ל עמיר לשעבר, דויד לוי,
קיבל באותה עת גרופר הוצאות בסך 15
אלף לירות לחודש.
פירוש הדבר: חבר־הכנסת גרופר, שהוא
המצליף של סיעת הליכוד בכנסת,
העלים משילטונות המם הכנסות בשיעור
של כ־ 150 אלף לירות לשנה.

שה. המועמד הלוחם לתפקיד יושב־ראש
ההנהלה הוא ח״כ פסח גרופר, הנתמך על-
ידי נשיא התאחדות האיכרים אליהו אי-
זקסון. לדיברי גרופר הודח לוי מפני ש התגלה
כי היה משלם לעצמו בתחילת כל
שנה את פיצויי־פיטורין בגובה שתי משכורות
חודשיות, ואת הכסף היה מפקיד
בבנק, בריבית גבוהה. כידוע, מקבל עובד
פיצויי-פיטורין כאשר הוא מפוטר, ולא
מדי שנה, בעודו ממשיך לעבוד. דבר נוסף
שעשה לוי, לדברי גרופר: הוא היה
משלם לעצמו משכורות של כמה חודשים
מרא׳ש, ומרוויח ריבית מהפקדת סכומים
אלה בבנק.

סתגר, כי גרופר הצהיר שהכנסותיו
י היחידות בשנים 1974—5—6היו מש כורתו
כחבר־כנסת והכנסות משותפות־עס-
קית שלו ושל אחיו, עמנואל. הוא לא הצ היר
על התקבולים שקיבל ממוסדות ההתאחדות
כהוצאות. כדי לאמוד את גובה
הסכומים שגרופר העלים, יש לצרף לד.כ-
נסותיו ממוסדות התאחדות האיכרים, על..
חשבון הוצאות רכב ואש״ל, סכום של כ-
4000 לירות לחודש, אותו הוא מקבל מן
הכנסת כהוצאות רכב (נסיעות מביתו בעתלית
לירושלים, פעמיים בשבוע).
ההתאחדות שילמה לו בממוצע כ־5000
לירוו^ לחודש, עבור נסיעות מירושלים
׳לתל־אביב, ומעתלית לתל-אביב, כדי להש תתף
בישיבות. באותו זמן קיבל מיקבי
כרמל מזרחי כ־ 1500 לירות לחודש למימון
נסיעות ליקבים ולישיבות. במקביל קיבל
גם סכומים גבוהים מחברת עמיר (חברה
מנחם, המנהל
להספקה חקלאית של התאחדות האיכרים),
החדש של חבלכיסוי
הוצאות רכב ואש״ל. בינואר 1977
רת עמיר, קיבל את תפקידו זה אחרי הדחת
כתב המנכ״ל לשעבר של ההתאחדות, יעקב דויד לוי, המנהל הקודם, בעיקבות חקיסלמן,
ליושב-ראש ועדת הכספים של ה רת רואה־חשבון בחברה, שגילה ליקויים.

__ מילגות
מחמי שה מו ס דו ת

הוצאות רכב
מההתאח דו ת

קומוובסק׳

מך האוניברסיטה״ .הוא היה זקוק למיל-
גה שתאפשר לו ללמוד מבלי לעבוד. אבא
גרופר הפעיל את קשריו, והסדיר למענו
מילגות בסכום כולל של 30 אלף לירות.
המוסדות שנתנו מילגות לגרופר הבן הם:
אגודת הכורמים, יקבי כרמל מזרחי, קרן
רוקח של התאחדות האיכרים, הסוכנות
היהודית, בנק הלוואה וחיסכון בזכרון-
יעקוב (שם שולט בן־דודו של הח״כ, משה
יהודה גרופר, שהוא גם חבר הנהלת אגו-

ך* דו״ח של רבינוכיץ גילה כי חברי
• הכנסת גרופר, ועימו כמה חברי די רקטוריון
אחרים, קיבלו אשראי מחברת
עמיר, לקניית ציוד וחומרים, ולא חוייבו
בריבית, בניגוד כפי שנהוג לגבי לקוחות
אחרים. לגרופר נתנה עמיר הלוואה עומדת,
ללא ריבית, בסכום של כ־ 50 אלף לירות,
ואילו האשראי שקיבלו ללא ריבית הוא
וחברי הדירקטוריון הגיע לכמה מיליוני
לירות. אחד מחברי הדירקטוריון קיבל
אשראי ללא ריבית בגובה של חצי מיל יון
לירות, ואחר קיבל אשראי של מיל יון
לירות.
גרופר נהנה גם מהטבה חריגה אחרת:
הוא יצא לפני שנתיים בחברת אשתו ל-
ארצות־הברית, במיסגרת משלחת של היקבים,
ששילמו את מחצית דמי הוצאות-
הנסיעה של חברי המשלחת. כל חברי

11 אליהו עזר לפסח גרו׳
111 1פר להדיח את הנשיא
הקודם, אהרון פרנק, ונבחר כנשיא במקומו.
הוא רוצה למנות את גרופר לתפקיד יו־שב־ראש
חברת עמיר במקום דויד לוי.

מתחה לפו השטח
דת הכורמים) וחברת עמיר. סטודנטים
רגילים זוכים בקושי במילגה אחת, ואילו
הסטודנט גרופר־הבן קיבל מילגות מחמי שה
מוסדות שונים.
אך גרופר דואג לא רק לבנו. אשתו,
רות, מקבלת משכורת הן כמזכירת השותפות
של בעלה וגיסה והן כמזכירת אגודת
האיכרים בעתלית, שגרופר הוא היו״ר שלה.
דאגתו של גרופר לבנו מורגשת גם
במינוי החדש שקיבל הבן, שהוא חסר
ניסיון כלשהו בניהול ושזה עתה סיים את
לימודי החקלאות. הוא התמנה בדרך כל שהי
כמנהל ונציג יקבי כרמל מזרחי ב־ארצות־הברית
ובקנדה. שם יהיה הצעיר
חסר־הניסיון אחראי על שיווק שנתי של
יינות ב 2-מיליון דולר, כמחצית הייצוא
השנתי של היקבים. משכורתו תהיה 15
אלף דולר בשנה, בנוסף להוצאות דיור
בסך 350 דולר לחודש וכרטיסי-טיסה ח לו ד
ושוב, לו ולאשתו.
כאן עולה השאלה כיצד בוצע המינוי
המוזר הזה. שהרי קשה לתאר, שמוסד כספי
המתנהל בצורה תקינה, יפקיד את עיקר

(המשך מעמוד )31
ילא פגשתי עד כה אפילו ערבי אחד
שהבין את הפחד הישראלי מפני מדינה
פלסטינית. ישראל הגדולה, המודרנית,
הכל־יבולה (כך היא נראית מכאן) תפחד
ממדינה קטנה, נחשלת? זה לא יכול
להיות רציני! מוכרחה להיות סיבה אח רת.
והסיבה העולה על הדעת היא: אי-
רצונה של ישראל להחזיר את השטחים
׳שכבשה.
הרבה מצרים מרוגזים עתה על אש״ף
בפרט, ועל הפלסטינים ביכלל. קל לעמוד
על כך. אך יש גם פחד גדול מפגי מצב
שיהפוך את אש״ף ׳לאוייב השלום.

א1סטשינסקי

אליקוס,
מנהל את
היקבים בסימון הברון; הוא קידם אותם
והביא לשיגשוג ולפריחה, אך לא מנע חלוקת
טובות־הנאה לבנו של פסח גרופר.

המילה. העיתונות מודרכת היטב, וכל העיתונים
מתנבאים בכל יום בלשון אחת.
רק עין חדה מאד ומאומנת מאד מבחינה
־בגוונים הדקים, בהבדלי־הניסוח הקטנים
שבהם טמונה ביקורת).
אדם אחד המסמל את המאבק הפנימי
הזה בין הצורך המצרי הבילעדי ובין
הצורך המצרי הכל־ערבי הוא בוטרום
׳ראלי, מי שכיהן עד השבוע כממלא מקום
שר־החוץ, לפני שמוסטאפה כיאמל, שגריר
מצריים ׳בבון, מוינה לתפקיד זה.
האלי הוא כל-ערבי אדוק. הוא עומד על
כך שמצריים לא תנותק מן העולם׳ הערבי,
כי הדבר יפגע בה חבאעטרסים שלה בצורה
קיצונית.

יש שלושה וחצי מיליון פלסטימאות
אלפי מצרים משרתים כ־נים,
והם מפוזרים בכל רחבי המרחב.
אם אלה יאמינו בי והמצרים ארצות־ערב, ,מלמדים, שופטים
מכרו אותם, שנעשה שלום על מארגנים, בונים. מאות אלפים ערחשבונם
— מה יקרה * אם אש׳־ף. כים מארצות אחרות למדו ולומהמתון־יחסית,
האחראי־יחסית, דים במצריים. הקשר הוא חי, מתמיד,
רב־מישורי.
ישכר לרסיסים — מה יהיה ץ

רחץ ער הנשיא
ף* תשובה המתבקשת היא: עם שלם
1 1יהפוך לגורם של אי־יציבות, לצבא של
הרם ונקם. יקומו מאות רסיסים טרוריסטיים,
שיושתוללו בכל מדינות ערב, שינסו
להפיל את כל המישטרים — החל בקאהיר
וכלה בריאה יהיה מי שיתמוך בהם ויעזור
להם, מטריפולי ועד מוסקבה.

האם זה טוב? האם זה טוב למצריים?
האם זה טוב לישראל?
האם זה טוב לשלום?

למצרים, החיים בתוך המציאות הערבית,
כל זה ברור יותר מאשר לישראלים,
המנותקים ממנה. המצרים תמהים יעל אי-
ההבנה הישראלית; .והם מודאגים מאד ם-
תוצאותיה.
מכאן תופעה מוזרה אחרת. העיתונות
המודרכת מדברת על אש״ף בשפה שגם
עיתון ישראלי אינו יכול להתחרות בה,

ובכל זאת יש כאלה, בעיקר בחוגי ה-
!שמאל, החושדים בראלי. אין הם יכולים
לשכוח שאביו, שנשא את אותו השם,
הסכים לשחת כראש־הממשלה בימי הבי־בוש
הבריטי, אחרי שקודמו התפטר. הוא
נרצח. יש המבקשים לעשות הקבלה, להזכיר
כי ראלי הגיע לתפקידו אחרי שקודמו
התפטר, כמחאה על יוזמ׳ת־סאדאת.

ראלי הוא קופטי. האם לא
מעויניינים הקופטים להוציא את
מצריים סן המרחב הערכי, שהוא
כעיקרו מוסלמי ד
חשדות אלו־״ שאין להן סל בסים —
עד כמה שאני יכול לשפוט, על פי שיחתי
הפרטית עם כוטרוס ראלי — מעידים על
עומק הזרמים התת־קרקעיים בארץ זיו.

אין ספק: אנוואד אל־סאדאת
שולט כמצב. הוא גיבור ההמונים.
התמיכה הנרגשת בו אינה רק
מאורגנת, אלא גט ספונטאנית.

אך מתחת לפני השטח יש חששות,
פחדים, התנגדויות, ביקורת. כל זה ייעלם

כרמל מזרחי

היקבים מספקים את כל תצרוכת היין של המדינה, וקונים
את ענבי־היין מן האיכרים. אולם לא תמיד הם ׳פועלים
לטובתם, למרות שהבעלות עליהם היא בידי האגודה של כל הכורמים בישראל.

׳ייצואו, בסכום של 2מיליון דולר לשנה,
-.בידי צעיר חסר-ניסיון. לחברי הנהלת אגודת
הכורמים נאמר כי חייבים לגרופר את
!המינוי, שכן עזר להשיג תוספת למחירי
היינות של היקבים. מנכ״ל היקבים, ד״ר
:אליקום אוסטשינסקי, אישר כי אכן גרר
!פד עזר ליקבים בתחום זד, ובתחומים אחדים.
הנה, למשל, הסדיר גרופר ביקור
ישל השר יגאל הורביץ ביקבים. כמו כן
אירגן ביקור דומה למנהל המכס ולעוזריו.
מינוי ללא מיכרז
} י ל המינוי של גרופר־הבן סיפר
אוסטשינסקי כי ב־ 11 השנים האחרונות
ייצג את היקבים בארצות־הברית יהודה
לובנברג, שהביע את רצונו לחזור ארצה.
היקבים לא הוציאו מיכרז לתפקיד זה,
*• אלא חיפשו מועמד מתאים על סמך היכרות
אישית. היו ארבעה מועמדים, כולל
דורון גרופר. המועמד שנראה הרציני ביותר
היה משה בר, האחראי עתה על הייצוא
ביקבים. הנהלת היקבים החליטה לשלוח
במקום לובנברג שני נציגים: את משה
בר, כנציג בכיר, ואת דורון גרופר, כעוזרו(
.הנציג הנוסף צריך היה לעלות
עוד 20 אלף דולר לשנה, אולם כנראה
׳שהנהלת היקבים דאגה לגרופר יותר מאשר
לחבריה, שעל כספם היא מופקדת.
אוסטשינסקי המשיך וסיפר כי לאחר מכן

סירב בר לנסוע, כאשר לא מולאו כל
דרישותיו. לכן הוחלט לשלוח את גרופר־הבן
לשנה, כדי שישמש כעוזרו של לובנ־ברג.
במשך השנה ישלמו היקבים שתי
משכורות. לובנברג יקבע, תוך כדי עבו דה,
אם גרופר מתאים לתפקידו. אם לא
יתאים — יחפשו מועמד אחר.
פרשת המינוי המוזר של דורון גרופר
אינה הנושא היחיד המטריד את הכורמים.
מזה שנים הם מתאוננים כי הם מנו
צלים
על-ידי הנהלת היקבים, הדואגת לעצמה
ולא לחבריה. אגודת הכורמים היא אגודה
עותומאנית, החייבת לחלק את כל
הרווחים לחבריה. אולם מאזן האגודה מאושר
רק שנתיים לאחר הבציר, וכך מקבלים
הכורמים את התמורה המלאה לעג־בי־היין
רק כעבור שנתיים. במשך השנים
העלו היקבים את גובה המיקדמות שהם
משלמים לאיכרים על חשבון הבציר. הם
עשו זאת בלחץ האיכרים. אולם האיכרים
אינם יודעים מה מתרחש בין היקבים לבין
מוסדות המדינה
כך *,למשל׳,נודע רק לאחרונה כי במשך
שנים קיבלו היקבים ממישרד־החקלאות את
סכומי ההלוואות, הניתנים לעיבוד כר־מי־היין,
בריבית נוחה. כספים אלה לא
חולקו לאיכרים, אלא הוכנסו לקופת היקבים.
רק בלחץ האיכרים נענתה השנה
הנהלת היקבים והודיעה בחוזר לחבריה על
ההלוואה, ועל זכותו של כל איכר לקבלה.
אחרת תמשיך הנהלת היקבים לקבל את
הכספים במקום האיכרים. אולם החוזר
הודיע גם, כי מי שיקבל את ההלוואה,
לא יקבל מן היקבים מיקדמות על חשבון
הבציר. האיכרים לא יודעים כי היקבים
מקבלים מבנק ישראל גם אשראי מכות על
חשבון הבציר, אותו עליהם לחלק לאיכרים
בזכות ולא בחסד.
הנהלת האיכרים רשמה לפניה הישגים
רבים בפיתוח ענף היין. ואין ספק כי זהו
אחד הענפים המשגשגים והפורחים של
התאחדות האיכרים. אולם דומה כי רוחו
של הברון רוטשילד, שתמונתו תלויה ב־מישרדו
של מנכ״ל היקבים, מרחפת ביקבים
— ניהול כרצת הברון ולא בדיוק
למען טובת האיכר. פרשות כמו מינויו של
דורון גרופר, או השימוש בהכנסות היקבים
מהלוואות ממשלתיות וממקורות
אחרים, ראויות לבדיקה יסודית ומעמיקה
מטעם רואה החשבון שבדק את המתרחש
בחברת עמיר.

יגאל לביב

סטודנטים מצריים מחייבים בפגישה עם אכנרי
קשה להימנע מחששות כבדים
אך בשיחות פרטיות מקווים הכל שניתן
יהיה לשנות את עמדת אש״ף.
כאשר קיימתי השבוע מסיבת-עיתונאים
לכלי-התיקשוירת המצריים, שבה פניתי אל
אש״ף בקריאה לשנות את עמדתו ולהצטרף
ליוזימ׳ת־השלום של אל־סאדאת, מצא הדבר
יהד דווקא בחוגי השילטון כאן. נדמה לי
שאף עיתון ישראלי אחד לא מצא לנכון
להקדיש מילה למאורע חסר־תקדים זה,
;מסיבת־עיתונאים שיל איש־ציבור ישראלי
לעיתונות המצריות והערבית בקאהיר. אך
עיתוני מצריים דיווחו על כך.
מדוע? מפני ׳שהם מפרסמים ברצון כל
מילה העשוייה להשפיע על הפלסטינים
לחדול מעמדתם השלילית.

מבאן הלחץ הפנימי הגדול על
אד-סאדאת להשיג מידי בגין מישהו
שיש בו בדי להתקבל על דעת
הפלסטינים, משהו שיפסיק את החרם
הערכי על הנשיא המצרי.
זהו לחץ רב־צדדי — מצד מדי
נות-ערב, מצד סעודיה, מצד דעת
הקהל הנאורה במצריים עצמה.
(׳סובן שאין לכך הד בעיתוני מצריים,
ולא כל שכן ברדיו ובטלוויזיה. מצריים
עדיין אינה דמוקרטיה במובן היישראלי של

אם יצליח סאדאת להשיג סבגין את המינימום
הדרוש, שייראה בעיני מצרי משכיל :
הוגן, סביר ומכובד. אך מה יקרה אם לא?
שאלה אתת מבצבצת רק לעיתים רחוקות:
מה יקרה אם, חם וחלילה, כל העסק
ייכשל?
הדבר כימעט אינו עולה על הדעת. כמו
שהרשיתי לעצמי לכתוב במאמר קודם,
במדור הנדון (״שלום נפרד שתומצת
ביומון המישטר כאן ׳ופורסם במלואו בשבועון
המקורב למישטר — אי־אפשר
׳לעצור ;את ההתפתחות. שיני הצדדים הרחיקו
לסת.

ודווקא משום כך, אם חלילה זה
ייכשל — לא תתואר שיסה למצב
הקודם. כמיקרה כזה מוכרחה
לבוא שואה, ריאקציה נוראה של
אכזבה ושינאה משני הצדדים ,׳התמוטטות
פנימית, מילחמה.
כיום זה ׳נראה רחוק. כימעט כל הסימנים
מעידים שאנו נמצאים על הדרך לשלום.
השאלה היא רק: האם יהיד, זה שלום
נבון, מלא, שיפתח דף חדש לגמרי; או
שילום פגום, שישאיר !לפיחות בעייה מרכזית
אחת ללא פיותדון נאות, ושמתחתיו
יתפתחו מוקדי־הרעלה חדשים?

יעקב מרגאי בן הת שע טבע במיקלט,
נ וון שהשוטרים שבאו לחלצו חששו להיום!

שבו טבע יעקב מרגאי עמד אביו, פינחס, ומירר בבכי.
171י ו * ף1
האב האבל הולך כמה פעמים ביום אל המקום שבו

נו יעקב. המיקלט קרוב מאד לביתו, כמאה־וחמישים מטר בלבד משם.
משתרע מיגרש ריק נוסף, שגם בו משחקים
הילדים.
ממדי המיקלט הנבנה הם כ־ 15 מטרים
אורך ו 5-רוחב. עומקו כ 3-מטרים. גג
המיקלט, שבגובה פני הקרקע, יצוק כולו.

ץ * ממת ־ מוו ת שררה בבית. הגברים
( ישבו בחדר אחד, הנשים בחדר אחר.
לפתע נשמעה צעקה חדה, שהפרה את
השקט. היא הסתיימה בבכי חרישי. מייד
הצטרפו אבלים נוספים, ותוך שניות אח דות
מררו בבכי כל יושבי הבית. אחר-
כך השתרר שוב שקט.
בשבת האחרונה, בשעות הצהריים, התכוננו
פינחס ושימחה, האב והאם, להסב
לשולחן עם ילדיהם, לארוחת הצהריים.
חסר! רק הבן הקטן, יעקוב בן ה־ ,9אחיה
התאום של אביבה, שעדיין שיחק עם חבריו
במיגרש הריק שליד הבית.
כאשר אמר יעקוב לחבריו שהוא צריך
לחזור הביתה, לאכול עם המישפחה, הופסק
המישחק. קבוצת הילדים פנתה לכיוון
שיעקוב הלך בו לביתו. כאשר חצה הילד
את המיגרש הריק, לא השגיח בפתח קטן
של מיקלט, שהיה?שלב בנייה. הוא נפל
לתוכו. כשהוצא משם, לאחר מאמצים,
כעבור עשרים־וחמש דקות, היה מת.
מעדויותיהם של בני המישפחה, השכנים
והילדים ששיחקו במקום, נדמה ש מותו
של הילד נגרם בגלל הזנחה של
הקבלן לעבודות המיקלט חברת אשבט,
שוטרי המקום, וראש המועצה יעקוב אל־קבץ.
המיקלט
מצוי במרחק של כ־ 150 מטרים
מבית המישפחה. לידו נמצא מיגרש כדורסל
שבו משחקים בדרך־כלל ילדי השכונה.
מעבר למיקלט, במרחק 20 מטרים,

רק כמה אשנבי־איוורור עדיין פתוחים.
כאשר חזר יעקוב ממיגרש המישחקים
הקרוב אל בית הוריו, היה גג המיקלט
מכוסה בבוץ ובשלוליות גשם. יעקוב לא
הבחין בפתח, ונפל פנימה. בתוך המיקלט
עצמו עמדו מים בגובה של כשני מטרים.
בדרך נם לא נפלו ילדים נוספים
בעיקבותיו.
מייד אחרי שנפל יעקוב לתוך המיקלט
מיהרו כמה מחבריו לבית הוריו, כדי
להזעיקם לעזרה. אחותו של הנער, רותי,
הזעיקה את המישטרה. דקות ספורות לא-
חר־מכן הגיעו למקום שלושה שוטרים :
דויד סלומון, עמיאל קפלסי ויעקוב מלכה.
שעה שקראה רותי לעזרת המישטרה
מיהר אחיה, יורם, לתחנת מכבי־האש המקומית
וביקש שיבואו בדחיפות, ולו רק
כדי להוציא את המים מן המיקלט בעזרת
המשאבות שברשותם. נאמר לו כי אין
בידיהם משאבות כאלה. הם לא הגיעו.

ה שוטרים
חזו במתרח ש

! ן (1י | 1ן ^ 1*1שבו מצא יעקב מרגאי את מותו. הפתח העליון היה גלוי בשעת
1י 1הנפילה. פנים המיקלט היה מלא מיס בגובה של כשני מטרים. נוסף
למיס הקרים היו בו גם חביות ריקות, ואבנים. רק אחרי המיקרה הוצאו המיס מן המיקלט.

; ף ני המישפחה האחרים עמדו
סביב המיקלט, כמעט בחוסר־אונים.
מנשה, האח הגדול בן ה־ 24 ויורם, שחזר
מתחנת מכבי־האש, נכנסו למיקלט בעד
אחד מפיתחי האיוורור וצללו במים בחפשם
אחר יעקב. כל אותה עת, לדיברי
בני המישפחה, עמדו שלושת השוטרים,
קפלסי, מלכה וסלומון, ורק התבוננו ב מתרחש.
מספר
מנשה :״הרגשתי שאני קופא
בתוך המים. אחרי כמה שניות כבר לא
יכולתי להזיז את הרגליים. הכל קפא.
המים היו מלאים בוץ ואי-אפשר היה
לראות שום דבר. כל כמה שניות הייתי
מוכרח לעלות, כדי לנשום קצת אוויר
ולחזור חזרה. אחי, יורם, חיפש באותו
זמן בצד השני של המיקלט. אמא שלי
עמדה למעלה. ראיתי אותה דרך הפתח.

בידיים

שלושת השוטרים עמדו לידה,
שלובו.
״היינו צריכים עוד אנשים שייכנסו
פנימה ויעזרו לנו לחפש, כי כל רגע
היה חשוב והמיקלט גדול מאד. ראיתי
איך אמא שלי בוכה ומבקשת מהשוטרים
שייכנסו למים לעזור לנו. ואז שמעתי
אחד מהם אומר לה :׳מה אני יכול לעשות?׳
לא הייתי מסוגל לשמוע יותר.
צללתי עמוק לחפש, כדי שלא אצא החוצה
ואהרוג את השוטר.״
האב המבוגר, פינחס, עמד מן הצד
והתאפק שלא לפרוץ בבכי. רותי, אחת
הבנות, ניסתה לדחוף את השוטרים ש־ייחלצו
לעזרת הטובע ,״אמרתי להם,״ היא
מספרת ,״שאתן להם כסף אם הם ייכנסו
לעזור, שאתן להם כל מה שיש לי! אני
יודעת איך הם שוחים בבריכה של שדרות
כל פעם, ראיתי אותם. אמרתי שאחי
הקטן ימות אם הם לא ייכנסו למים ויעשו
משהו. ראיתי איך מנשה ויורם, שני
האחים הגדולים שלי נעשים כחולים כל
הזמן והבנתי שנגמר להם הכוח. ידעתי
שאם לא יעזרו להם, הם עלולים גם כן
לטבוע. צעקתי לשוטרים, התחנתי לפניהם,
אבל הם אמרו שהם לא יכולים לעשות
שום דבר ונשארו לעמוד ולהסתכל, ב ידיים
משולבות.״
גם שימחה, האם הנואשת, ביקשה מן
השוטרים שיעזרו לבניה. בשיחזור ה-
מיקרה, ביום שני השבוע, סיפרה בבכי :
״תפסתי את השוטר ביד. התחנתי לפניו.
אמרתי לו :׳תראה אוחי, אני זקנה, יש
לי ילד שם ואתה לא עוזר להוציא אותו!
הוא הרי ימות אם לא תעזור!׳ אבל הם
נשארו לעמוד. אז ירדתי על הבירכיים,
התחנתי לפניהם, ככה, אבל הם רק אמרו
לי :׳גברת מה אנחנו יכולים לעשות׳ן״
השוטרים לא נכנסו למים, ולא הושיטו
כל עזרה לבני המישפחה. אחותו התאומה
של יעקוב. אביבה, עמדה ליד הפתח ש
שולחת
אמו של יעקוב, שמי

חה מרגאי, אל מקום נפי1/1

לתו של בנה. ליד האם (משמאל) עומדת הבת הגדולה, רותי,

כשהיא מחזיקה באחותו התאומה של יעקוב, אביבה. הילדה
אינה מוציאה הגה מפיה, רק מביטה על המקום שבו נפל אחיה.
מאז מותו היא שבוייה בהלם עמוק. צילם: יצחק ישמח |

מנשה, לבית־החולים באשקלון בגלל כאבים
בחזה. אובחנה אצלו דלקת־ריאות
חריפה.

נתחי מוות

הם שני הפתחים שנועדו לאיוורור המיקלט, אולם
לא כוסו להבטיח את הילדים שמשחקים בסביבה.
האב, פינחס, וכמה משכני המקום, מביטים בפתח שבו נפל יעקוב מרגאי וטבע.

בעדו נפל, כהמומה. אחרי שראתה את
אימה כורעת לפני השוטר ניסתה הילדה
למשול את אחד משלושת השטרים בידו
לעבר הפתוו. השוטר הסיט אותה ונשאר
במקומו. כאשר הוציאו את גופת אחיה
מן המים, התעלפה. מאז, היא אינה מוציאה
מילה מפיה. היא שרויה בהלם עמוק.
היא עומדת שעות ליד פתח המיקלט ומתבוננת
פנימה.
אחד מתושבי שדרות, ברוך כהן, שעבר

במיקרה במקום, הוא שהצליח למשות לבסוף
את יעקוב ממימי המיקלט. שני האחים
קשרו לגופו של ברוך חבל ושילשלוהו
פנימה. כעבור דקות אחדות יצא כשבידיו
הילד המת. העובדה שגבר חזק הצליח
להוציא את הילד תוך דקות ספורות מוכיחה
כי אילו נחלצו השוטרים גם הם
לעזרה, ייתכן שניתן היה להציל את
הילד.
כימעט מייד לאחר־מכן הובהל אחיו,

ה א תר עו ת
לא נענו

>ו ת שלושת השוטרים אי-אפשר
י היה לאתר, כדי לשמוע מה בפיהם.
גם מתחנת־המישטרה בשדרות לא ניתן
לקבל תגובה רישמית. לכתב העולם הזה
נאמר רק כי צוות חוקרים ממישטרת
שדרות חוקר את נסיבות המיקרה. לחקירה
הוזמנו, בינתיים, רק נציגי חברת
אשבט מאשדוד, האחראית לבניית מיק-
לטי הבטון, וקבלן־המישנה שלה העוסק
בבניית ארבעה מיקלטים כאלה בשדרות.
לעומת זאת ניתן לקבל תגובה בלתי-
רישמית, מפי קצין־מישטרה מקומי, שביקש
שלא לפרסם את שמו. לדיברי אותו
קצין מיהר אחד משלושת השטורים, שבשמו
לא רצה לנקוב, אל הקצין התורן
בתחנת־המישטרה, זמן קצר אחרי שראה
את האירוע במקום. השוטר ביקש מן
הקצין שיבוא איתו להגיש עזרה, או
לייעץ מה לעשות. אך הקצידהתורן צעק
עליו, וציווה שיחזור מייד חזרה למקום
המיקרה ויושיט את העזרה הדרושה.
כמה שבועות קודם למיקרה האמור הלך
אחד מאנשי השכונה, דויד טובי, אל ראש
המועצה, יעקב אלקבץ, כדי להתריע לפניו
על הסכנה שמהווים ארבעת המיקלטים
הפתוחים. טובי, שהוא אחד מוועד ההורים
בבית־הספר העממי שבמקום, לא הסתפק
בתשובתו של אלקבץ כי הקבלן הבונה
הוא האחראי לבטיחות המיקלטים. הרוחות
התלהטו, והתפתחה תיגרר, בבית המועצה
בשדרות. בעיקבות התיגרה נפתח
תיק פלילי נגד דויד טובי.
מנהל המחלקה הטכנית של מועצת שדרות
-,דויד פחימה, מתגורר במרחק של
כ־ 50 מטרים מן המיקלט שבו טבע יעקוב
מרגאי. הוא עובר ליד המיקלט כמה פעמים
ביום. אך גם הוא לא עשה דבר להתריע
על הסכנה שבמיקלטים הפתוחים.
גם בעצם יום האסון, בשבת, בשעה
11.30 בבוקר, הלכו שימשון רחמים ויהודית
חסן, עוזרת לגננת המקומית, לתח-
גת־מישטרה של שדרות כדי להתריע על
הסכנה. הם עשו זאת אחרי שראו כמה
ילדים קטנים עוברים בקירבת המיקלט
וכימעט מועדים לתוכו. כאשר.דיברו עם
היומנאי, ארמונד בן־דויד, שלח אותם זה
חזרה לביתם, והודיע להם כי כבר קיבל
הודעה ברוח דומה שעתיים קודם־לכן.
שלוש שעות אחר־כך טבע יעקוב מרגאי.
פיתחי המיקלטים כוסו רק מאוחר יותר.
ראש המועצה של העיירה שדרות, יעקב
אלקבץ, מתנער מאחריות כלשהי. הוא

הציג לפני כתב העולם הזה חוזה חתום
בין מועצת שדרות לחברת אשבט, שבו
מצויין כי החברה היא האחראית על גידור
המיקלטים. מצויץ בו גם כי החברה הקבלנית
היא הנושאת בכל בקשת פיצויים,
אם תהיה כזו, במקרה שייפגע מי מבני
המקום.
אלא שחוזה לחוד — ומעשים לחוד.
כראש מועצה היה יעקב אלקבץ צריך
להשגיח על קיום תנאי החוזה, בדיוק כפי
שהחברה הקבלנית תשגיח על הסכומים
שתשלם לה המועצה. למרות האזהרות
שקיבל, בדבר הסכנה שבבניית המיקלטים
ללא אמצעי-ביטחון קפדניים, נשאר ביט חון
התושבים בידי החברה הקבלנית. ל דיברי
אלקבץ, היו כל ארבעה המיקלטים
הנבנים כיום בשדרות, כולל זה שבו
אירע האסון, מגודרים — עד שהחל שלב
יציקת הבטון. כשהוחל בשלב זה הוסרו
הגדרות, לאפשר לציוד גישה נוחה.
״במקום גדר מסביב,״ אומר אלקבץ.
״הניחה חברת אשבט רשתות־ברזל שהיו
צריכות לכסות את פיתחי המיקלטים. רק
לפני שבוע, שמעתי שהם עשו את זה,
ומיהרתי להודיע למנהל מחלקת ההנדסה,
יעקב כהן, כדי שיזעיק את מנהל חברת
אשבט והוא את קבלדהמישנה שלו. לצערי,
מנהל מחלקת ההנדסה, לא נמצא עכשיו,
הוא בהשתלמות, ולא הצלחתי להשיג אותו
כדי לברר אם ביצע את ההוראות שלי או

״עכשיו,״ הוסיף אלקבץ ,״יש פקח ליד
כל אחד מהמיקלטים 24 שעות ביממה,
על חשבון המועצה. גם שאבנו את המים
מן המיקלטים על חשבון המועצה, איננו
מקמצים בהוצאות כסף כשמדובר בחיי
אדם.״

\ 1 71 מנשה, בתוך המיקלט שבו מת 1
י \ י 11 אחיו. מנשה צלל ביום הטיקרה
שעה ארוכה וחיפש את יעקוב במים. לאחר־ נ
מכן לקה מנשה בדלקת־ריאות חריפה| .

1. 3 7

במדינה
מי שפ ט
פל א טו י שלם
תמונות הדז״כ פורסמו דיד
תצזומי־עירום — והפרשה
הגיעה דבית־המישפט
התמונות הועברו מיד ליד. היו שתלו
אותן על הקירות בבתיהם. אחרים שמרו
אותן למזכרת. היו אלה תמונותיו של
חבר הכנסת פלאטדשרון, שהודפסו בשערו
האחורי של השבועון הרוסי רוויו.
המיוחד בתמונות האלה היה שהודפסו בצד
תמונות עירום של נערות ישראל, כתרגיל
פירסומת לפני הבחירות לכנסת.
עורך השבועון הרוסי, יונטל צ׳רקסקי
אומר כי הוא ופלאטו־שרון הגיעו להסכם
ביניהם לפיו כל תמונה שתתנוסס בשער
האחורי של השבועון תעלה לפלאטו 2000
לירות. אלא שלאחר סיום מערכת הבחירות
סירב הח״כ לשלם את המגיע לצ׳רקסקי.
לראות את הנשים. יונטל צ׳רקסקי
לא הסכים לכך .״להיפר,״ טען הוא ,״ח״כ
פלאטו־שרון רצה בפירסום כזה משום ש ידע
שרק בדרך הזו יוכל להגיע אל הבוחרים
הרוסיים שהעיתון מופץ ביניהם.״
משעמד פלאטדשרון בסירובו לשלם
את הכסף, תבע אותו עורך השבועון לדין,
באמצעות עורך־הדין אליהו הר־צבי. בטיעוניו
מסר לבית־המישפט כי בעת מערכת
הבחירות הבטיח לו פלאטו-שרון 9000
לירות עבור פירסום תמונותיו ורשימת
כתבות אוהדות על רשימתו של האיש
הבודד לכנסת. באותו זמן הגיש צ׳רקסקי
תצהיר לבית־המישפט שבו טען כי נודע

נורמאלי, מה אני אגיד לכם, זה היה גבר
עם ...ביצים ביצים ביצים ביצים הקריי נית
שמירה אימבר, שהתפרסמה כאשר
הושעתה מהרדיו לפני כשנתיים, בעת שהעזר,
להגיד ״בית־שימוש״ במיסגרת תוכנית
חיה שהגישה, עשתה זאת שוב. אלא
שהפעם לא ננקטה נגדה כל פעולה ולו
דק בגלל שתשדיר הפירסומת של מועצת
הלול הפך בשבועות האחרונים, מאז
הושמע לראשונה מעל גלי האתר, ד,הימ־נון
הלאומי של ישראל.
הג׳ינגל, כפי שנקרא בשפת המיקצוע
תשדיר־פירסומת, הפך להימנון בקורס טירוניות
בצבא. יחד עם הביצים הן עמדו
בתור לאוכל, יחד עם הביצים הן עשו את
המסע המפרך מבסיסן אי־שם ועם הביצים
הן עמדו על מיגרש המיסדרים בטקס הסיום
החגיגי של הקורם. הביצים הגיעו גם
אל חיל-האוויר, ופרחי הטייס זימרו את ה־ג׳ינגל
הפופולארי בין טיסה לטיסה, שלא
לדבר על קורס קצינים שהתקיים לאחרונה
בחיל הקשר.
התשדיר הצליח עד כדי כך, שמישרד־הבריאות
מצא לנכון לשדר לאחר אחת
ממהדורות החדשות בטלוויזיה אזהרה לציי
בור, כי למרות תשדיר הפירסומת המוצ לח
אסור לאכול יותר מביצה אחת ליום.
פאל! ־פאק־ פאק. מיהם האנשים העומדים
מאחורי הביצים, שהפכו ללהיט
הגדול ביותר שידע שוק תשדירי הפיר־סומת
בישראל? את התשדיר הזמינה מועצת
הלול, כדי להתגבר על עודף הביצים
הגדול הקיים כיום בארץ.
עודפי הביצים נוצרו כאשר הוקמו לולים
במשקי ההר, שסבלו ממחסור באדמה
חקלאית. התרנגולות בלולים אלה מטילות
מאות מיליוני ביצים: חלק מהביצים נר־

חופ שת סקי ב קפ רי סין
קרובה אריך ע כ שו יותר מ ת מי ד:
המרחק הוא 45 דקות בלבד, והמחיר

4.290ל׳ יבלבדלאיש
(לא יאומן! במחיר של חופ ש ה בארץ ו<
במשך 8ימים חובל לבלות חו פשת סקי
נפלא ה בהרי טרודוס, לטייל ב ס בי ב ה
המרהיבה ביופיה, לבקר בניקוסיה
ובעיר הנופ ש לימסול.
ח שוב ש תרע שתמורת מחיר זה אתה
מקבל אצלנו הרב ה יותר:
* בתי מלון בדרגו ת 5-14 כוכבים
* פנסיון מלא נ 3ארוחות! * טיסה הלו ך
ושוב * אוטובוס מפואר צ מוד לבל
אורך הדרך * מד רי ך י שראלי צ מו ד
* טיולים באזור * בילוי חינם ב מו ע דון
לילה * חברות ב מועדון סקי
קפוץ אלינו והקפיצה הבא השלך
תהיה לקפריסין!

לב. ג־ט-סט נסיעות בע־־מ.
רח׳ בוגר שוב .9ת־־א,
רצוני לקפוץ ל חופ ש ת סקי
•־מקפיצה ׳ בקפריסין...
א שמח לקבל פרטים נוספים.

כתובת .

ה.ע2812 .
פרטים והזמנות

נינז-סט נסיעות בע״נז.
דחי בונרעווב י. וז״א. טל.2870 23 .
ואצל סוכני הנסיעות

ח״כ פלאטו־שרון ודוגמנית־ עירום על שער ״רוויו״
אין תשלום לעירום
לו שח״כ פלאטו־שרון עומד לעזוב את
הארץ לצמיתות, או לתקופה ארוכה. לכן
ביקש את עיכוב יציאתו מן הארץ, עד
לתום המישפט.
מול צ׳רקסקי ופרקליטו, התייצב עורו״
הדין יצחק לאלו, פרקליטו של פלאטו־שרון.
יחד עימו הופיע גם שבתאי קלנד
נוביץ, מזכירו האישי של הח״כ, ובידיו
תצהיר־בשבועה הסותר את טענות יונטל.
בתחילת השבוע האחרון הופיעו שני
ד! 5,־דים בבית־מישפט השלום בתל־אבי!״.
בפני השופט עמיקם פיאלקוב. כשראה
השופט שכל צד נשאר איתן בדעתו התערב
במחלוקת והציע שיסכימו על פשרה
הוא אף פירט את הצעתו: עורך השבועסי
יצהיר שהוא מבין כי הפירסומים האמורים
הכוללים, בין השאר, תמונות־עירום
פגעו בח״כ פלאטדשרון וכתוצאה מכך
נגרמה לו עוגמת־נפש והוא, העורך, מביע
צערו על כך. בתמורה ישלם ח״כ פלאטו-
שרון סכום 5000 לירות, קצת יותר ממחצית
הסכום שתבע צ׳רקסקי.

ד ר בי חיים
ביצים על גל־ האתר
תשדיר־פירם ומת
מפריק, מסייע להתגבר
על עודפי הביצים
״אתמול הלכתי ברחוב ופגשתי בגבר לא

כש על־ידי הציבור הישראלי, שעל־פי
הסטטיסטיקה צורך ביצה ליום לנפש ! חלק
אחר מיוצא לארצות אסיה ואירופה, ושאר
מיליוני הביצים מסובסדות על־ידי
הממשלה. לכן פנתה מועצת הלול״
אל פיוסוס אריאלי וביקשה למצוא דרך
פירסומית כדי להגדיל את צריכת הביצים.
הפירסומאי דויד תמיר נרתם למלאכה,
וביחד עם המוסיקאי קובי אושרת חיפשו
דרך ליצור ג׳ינגל שיעורר תשומת-לב.
שניהם לא שיערו לאיזו הצלחה יזכה ה־ג׳ינגל
שלהם. מספר תמיר :״לא ידענו איך
לגשת לסיפור הביצים. הבאנו לאולפן ה הקלטה
למעלה ממאתיים ביצים וכעשר
תרנגולות אמיתיות. שברנו את הביצים ליד
המיקרופון, כדי שישמע קול פיצוחן, ו חפנו
אחרי התרנגולות כדי שתשמענה קולות:
פאק־פאק־פאק. אך לא הצלחנו.
ישבנו בתוך ערימה של ביצים שבורות
ותרנגולות רדופות והיינו אובדי־עצות,
וכך נולד: יש עצה, טגני ביצה.
״החלטנו לא לסמור על הביצים והתר-
נגולות, כי אם על עצמנו. אני מתבייש
להודות, אבל אד בעצמי משמיע בקולי יי
את, :ביצים ביצים׳ כשעודד בן־חור שר
בכל מיני מבטאים את , :מה לעשות וכר ׳
ושוב אני משמיע את הפאק-פאק-פאק וביחד
עם עודד וקובי אנחנו שרים את ה-
פיזמון החוזר. ישבנו באולפן והתגלגלנו
מצחוק, וכך נולד הג׳ינגל המפורסם.״
ביצים תמורת מכונית. שבוע אחרי
שהג׳ינגל התחיל לרוץ ברדיו, נגנבה מכוניתו
של תמיר. הוא ביקש מידידו, שדרן
העו ל ם הזה 2104

גלי צה״ל אלי ישראלי, כי יפרסם את
הידיעה על הגניבה בתחנה הצבאית. יש ראלי
מילא את מבוקשו כשהוא שר בקולו
העמוק :״ביצים, ביצים, ביצים, ביצים.״
הוא סיפר למאזיניו כי תמיר הוא האחראי
על ההימנון הלאומי החדש והבטיח
למוצא הישר אלף ביצים תמורת המציאה.
כעבור שבוע צילצל הטלפון בביתו של
תמיר בנווה־אביבים, ונאמר לו, כי מכוניתו
נמצאה במיגרש חנייה של בית משותף
ברחובות. המוצא הישר דרש את אלף
הביצים שלו, ואילו תמיר הציע תחליף
כסף, אך המוצא התעקש. הסתבר כי בית
המגורים בו נמצאה המכונית מאוכלס ב־מישפחות
מרובות־ילדים, ולאחר התייעצות
החליטו השכנים כי הם מעדיפים ביצים
על כסף. לבסוף קיבלה כל מישפחה 80
ביצים והמכונית הוחזרה לבעליה. אך בכך
לא תם סיפור הביצים.
אחרי שמישרד־הבריאות יצא באזהרה
נגד צריכה מוגברת של ביצים, תקף פרופסור
עזרא זוהר מבית־החולים שיבא את
המישרד, והגן על צריכת הביצים. טען
הפרופסור: מאחר ש־ס/ס 70 מכלל אוכלוסיית
ישראל הם בגילאים שמתחת ל־ ,30 אין
כל סכנה באכיל ת ביצים, מה גם שצריכת

הפסל את דימיונך ונסה למצוא
לציור שלמטה כותרת מתאימה, אשר
תסביר מה אתהרואה בו. הצעות
לכותרות יש לשלוח לפי הכתובת:
״קשקשת״ ,ת. ד ,136 .תל־אביב.
בין הזוכים יוגרלו פרסים: שתי
מנות בשווי — 50ל״י (חמישים לירות)
כל אחת, באחד מסניפי רשת
הפיצריות רימיני בתל-אביב.

קשקשת 2104

י• ״רק רגע, גוליבר! הפדיקוריסטית
הלכה להביא סולם !״
אורנה שליט, רח׳ הנרייטה
סולד ,50 חיפה
י• ״דניל׳ה, מה עשית עם תרופת
ההורמונים שלי?״
שרון טורוביץ, קיבוץ עין־
כרמל, ד.נ. חוף־הכרמל
!• צעדי השלום של סאדאת.
יוסי נאווה, אילת
• הי, אל תדרוך עלי !
דנה מגידו, רח׳ מטה
אהרון ,11 רמת־גן

פירסומאי תמיר
ביצים, ביצים, ביצים
הירקות והפירות בישראל היא מן הגבוהות
בעולם והירקות והפירות שורפים אח
הכולסטרול, המצטבר בדם בכמויות גדולות
בגלל אכילת הביצים. מי שהצטרף
להגנתו של זוהר היה רופאו האישי של
ראש־הממשלה, ד״ר אליהו לוריא, שטען
כי לדעתו מותר לאכול שתי ביצים כל יום.
מותר או אסור, הג׳ינגל הגדיל את צרי כת
הביצים, כפי שהוכיחה סטטיסטיקה של
איגוד המפרסמים. עיתון האיגוד אותות
הציע להעניק ליוצרי התשדיר את פרם
תרנגול הזהב ואחד העיתונים פירסם קרי קטורה
בה נראות שתי תרנגולות מקשיבות
לרדיו כשאחת מהן אומרת לחברתה :
״פוי, עושים צחוק מהסחורה שלנו.״

3ו מ 2 €גו > !

רמי חכר

האורח רוקן את חרירה
ע ; את הבגדים
ושוחח בטלפון עם כל העולם
כאשר נענה רפי אלון, צעיר נאה ר־עדין־מראה!
,לבקשת תייר 1ברזילאי בשם
טוני ברביארי: ,והסכים לארח אותו בדירתו
למשך תקופה קצרה, הוא לא תיאר
לעצמו לאיזו צרה הכנים את עצמו. כדי-
בדת־לבו ואמונתו בזולת גרמו לו הסתבכות
כספית רצינית ודיכאה עמוק, ממנו
התחיל לצאת רק עתה.
רפי 24 יליד תל-אביב, שהה בפאריס
במשך ׳שלוש שנים לפני ׳שירותו הצבאי,
למד ריקוד ׳והשתתף במופעי־קבארט במו׳-
עדוני־ליילה. לאחר שיחתה־ מצה״ל היה
מורח לריקוד בעיירות־פיתות, ובשנה האחרונה
שימש כמארח — המקבל אנשים
בפתח ומובילם למקומם — באחת ממיס-
עדות־הפאר בתל-אכיב. כאשר טוני בן
ה־ 26 התקבל לעבודה במקום, כעוזר-מל-
צר, התיידדו השניים.
פראייר מרומה .״נעשינו חברים ט ד
בים,״ סיפר רפי השבוע .״היה נדמה
לי שאני רואה בו את כל המעלות הטובות
שיאפשר למצוא בבנאדם.״ הידידות
(המשך בעמוד )46
העול ם הזה 2104

מאוזן :
.1רפואות .5 :בדולח ; .10 מילת־שלי־לה
! .11 משמש בקפיצה-לגובה .13 :כלי-
קיבול ; .14 בהשאלה: עלוב־נפש ; .15 כי-
סא־כבוד! .16 הגיעו! .18 בתוכם! .20
זז! .21 חי לילי טורף! .22 מיפתן! .24
ביותר ! .25 ראשי־תיבות (ר״ת 26 צונח!
.28 מישחק-ילדים פופולארי! .30 בהשאלה:
חיים משוגעים ! .31 שיר-לכת צבאי !
.32 מן הרגלים ! .34 קריאה טלפונית ! .35
הולם ! .38 בפעם נוספת ! .39 משקה קל !
.41 רומס ! .42 ואקום ! .43 רשע ! .45 פרח־נוי
! .47 אחורי הגוף ! .48.מעונות השנה ;
.50 בין ...לעשור> 51 קידומת הולנדית ! .52
מילת־תחינה ! .54 מין חרב ! .57 גרר ! .61
אביון! .62 סעד! .64 מאותיות הא״ב ה אנגלי
! .65 למרות ! .66 רטוב במיקצת !
.67 משש!! .69 בוץ! .70 מן המזלות;
.72 נאה! .74 ירק־גינה .75 :אגו! .77
הצוללת החדשה של ישראל! .78 מטע
גפנים ! .80 יפעה ! .82 נהר באפריקה !
.84 מאור קטן! .85 רעב גדול! .87 מספיק!!
.88 דיאלקטים! .90 מגיד! .92 צא-
צאה ! .94 ממוצרי החלב ! .95 בגד־שרד !
.97 פרוסה! .99 מן ההורים! .101 בלתי-
מעודך! .102 מינחה! .103 יישוב בערבה!
.104 תלמיד־ישיבה.

מ ס עדו ת אי ט ל קיו ת
מאוגד :
.1חלד! .2רחמנא ליצלן (ר״ת)! .3
עוף־טרף ! .4סוף בלי התחלה ! .6אדמה
המצויה בנגב! .7ספר! .8מיקווה־מים
ענקי ! .9עיר בגדה ! .12 תיפארת ! .15
מכלי־העבודה! .16 מעון! .17 דרך, באיטלקית!
.19 טרמינל! .20 כמו 14 מאוזן
.21 ,מדינות נגררות! .23 לוח-מתכת
דק־! .24 בודקול! .26 מילא! .27 חדר
באונייה! .29 ספינת המידבר! .30 מין
דג־מאכל ! .33 בסיס סליל החוטים ! .34
אור מבליח! .36 כמות גדולה! .37 איזור
בעיר ! .40 מילת־קריאה ! .41 רוח רעה !
.44 קידומת שמשמעה של ! .46 כלי בשחמת
! .47 כמו 101 מאוזן ! .49 עסיס הפרח !
.50 כלי-קיבול בבגד! .53 גניחה קלה!
.54 מין קוץ ! .55 הווייה ! .56 בתוכך ! .58
שן הפיל! .59 שיכר! .60 כלימה! .62
קמין! .63 מידת־לח עתיקה! 66׳ בירה
אירופית ! .68 שכונה בירושלים ! .71 כיח !
.73 חפירה עמוקה ! .76 ממשש ! .77 טיפות־גשם!
.80 לאן?! .81 מזל! .83 מחלקי
היממה! .84 דור רביעי! .86 מלכודת!
.89 אישון העין ! .91 גון ! .93 בן תאילנד!
.95 קוגלאגר ! .96 איכות ! .98 שמו הפרטי
של דדדמופאסאן! .100 בתוכה! .101 עם
נוכרי ! .102 וזיר.

תל־אביב, פכר אתרים טל 288800 .
תל־אביב, ככר מלכי ישראל ,4
טל 263987 .
תל־אביב, רח׳ אגן־גבירול , 24
טל 266177 .
טל 221681 .
תל״אביב, דיזנגוף 93
תל־אביב, אחוזת בית ,3טל 53287 .
חיפה, רח׳ הנביאים ,20 טל 640201 .
טל 252654 .
חיפה, דרך מפין כשר ירושלים, רח׳ יפו 43 כשר ירושלים, המלך ג׳ורג׳ 15
אילת, מרכז התיירות
החדש

בן״יהודה 262
פינת דיזנגוף
טל 455070 .

אחו מגדוד הקוסמים בעודם הגיע ואוץ עם צוות טלווזיה איטלקי כוי להוכיח,
בעזות אמוגנו לשענו שו״מנונו המזרגות״הישואד שזנה בתהילה בינלאומית, נ׳

אור גדר ונוגד עד
וי עו ד
קים בהכנות האחרונות לראיונות עם ראנד
די ויאשה .״בינתיים אני מכין תוכנית
אובייקטיווית.״ הוא לא הביא עימו ציוד־תאורה
לצילומי־פנים, כיוון שהעדיף לצ לם
את הראיונות על רקע נוף ישראלי.
אנג׳לה ואנשיו לא נאלצו להרחיק לכת
מן המלון התל־אביבי שבו שהו. הפארק
הקרוב, גן־העצמאות, היה בדיוק מה שחיפשו.

אחד הספסלים בגן, מול המצלמה
ולתוך מיקרופון קטן שהוסתר
בדש חולצתו, סיפר הקוסם האמריקאי
למראיינו האיטלקי על תגובתו הראשונה,
לפני כחמש שנים, על מעשיו של אורי

הקוסם הנודע

ן זקן פרטי פראי לבן וידיים זריזות להפליא הס הדברים
המאפיינים את הקוסם הבינלאומי הנודע, יליד קנדה, ג׳יימס
ראמדי, בן ה־ ,49 שאינו חוסך במאמצים כדי להוכיח לעולם שאורי גלר הוא תרמית
אחו!נ גדולה וש״כל קוסם כישרוני יכול לבצע, כמוהו, כיפופי־חפצים וקריאת־מחשמת.״

חד האולמות הגדולים של העיר
י!ניו־יורק, הטאון־הול, היד. מלא עד
אפם מקום. הקהל הרב היה מתוח לקראת
הופעתו של איש־המיסתורין אורי גלר. דד
פירלזומת שבה זכה הישראלי הצעיר באמצעות
העיתונות והטלוויזיה היתד, עצומה,
ואין פלא שהקהל באולם ציפה לראות
ניסים ונפלאות.
אורי עלה לבמה בצעדים בטוחים, ופתח
בנאום קצר על תכונותיו יוצאות־הדופן.
לפתע, כימעט נחנק. מן השורה הראשונה
׳הזדקרה לעיניו דמות מאד לא־רצוייה.
היה זה הקוסם האמריקאי הנודע ג׳יימם
ראנדי.
הף!וסם הממושקף לבן־הזקן, שהגיע ה-
שבן ע לישראל לביקור קצר, שמח כאשר
התבקש לתאר את קורות אותו הערב,
שהתקיים לפני כחמש שנים .״אורי לא
הצליח לעשות שום דבר מרשים,״ אמר
הקוסם בעל השם העולמי .״הוא רק כופף
כמה חפצים, קרא מיספרים שנרשמו על
לוח! וכדומה. רק הנערות הצעירות בקהל
התרשמו ממנו. חלק מהמבוגרים יצא באמצע.״
נראה
שג׳יימס ראנדי לא יוכל למצוא
שלווה לעצמו עד שיצליח להוכיח לעולם
כולו שאורי גלר הוא רמאי ומאחז־עיניים.
ביקורו הנוכחי בארץ, יחד עם שלושה

1! 40

אנשי־טלוויזיה מאיטליה, נערך במיסגרת
פעילותו ה״אנטי־גלרית״.
הכל החל מרעיון של מפיקי-ד,טלוויזיה
פיירו אנג׳לה להפיק תוכנית תיעודית על
פאראפסיכולוגיה. לדבריו, זהו נושא פופולארי
באיטליה. הוא חיפש הוכחות לתופעות
על־טיבעיות אבל בכל מקום —
בארצות־הברית, בראזיל ומכסיקו — נתקל
רק בטריקים רגילים. אנג׳לה, לשעבר עיתונאי
ושדרן־חדשות וכיום מפיק ומנחה-
תוכניות פופולארי בארצו, הגיע במיסגרת
חיפושיו גם אל ראנדי, ממנו שמע שהסיכויים
לגלות אדם בעל כוח מיסתורי
״אמיתי״ קלושים ביותר.
המפיק החביב וגבה־הקומה החליט, ב-
לית־ברירה, לשנות את גישתו ולהקדיש
את מרבית תוכניתו, בעזרת ראנדי ואח רים,
להפרכת טיעוניו של אורי גלר בדבר
כוחות על־טיבעיים שבהם ניחן, לדבריו.
ד,חולייה הישראלית בפרשה היא יאשר,
כץ, מי שהיה אמרגנו של אורי גלר בחו״ל.
אחרי שקרא את סיפרו של ראנדי, הקסם
של אורי גלד, כתב כץ למחבר כי הוא
מעוניין לספר את האמת הידועה לו על
גלר. ראנדי הציע לאנג׳לה לראיין, נוסף
עליו, גם את האמרגן. ההצעה התקבלה.
״אני עדיין מחפש את האמת,״ אמר
השבוע פיירו אנג׳לד, בקול נמוך ונעים
ובאנגלית שוטפת, בעוד שני עוזריו עוס־

ירו מפונק

הורס קאריירות
מדענים, של יצור לא־חברותי, רודף־כסף, רע ופחדן —
אלה רק אחדות מן המחמאות שחולק הקוסם
ג׳יימס ראנדי לישראלי־לשעבר
אורי גלד, שהוא כיום אזרח מכסיקו.

כונב הטלוויזיה

גלר .״אמרתי בפומבי שהמדענים אשר
בוחנים את גלר צריכים קוסם שיעזור
להם לוודא שאורי לא נעזר בתרגילי אחי-
זת־עיניים,״ התחיל ראנדי בסיפורו .״כתבתי
למנהל מכון סטאנפוד בקליפורניה,
שמדעניו בדקו את אורי גלר, אבל לא
קיבלתי תשובה.

__ ר מ או ת
של קוסם פשוט
ך וזמנתי להיות נוכח בבדיקה ש 1
ערך לאורי שבועון טייס. הייתי
צריך להתחזות כעיתונאי, כיוון שגלר הודיע
שבנוכחות קוסמים הוא לא מסוגל לעשות
דבר — הם מעצבנים, ומוציאים אותו
מן הריכוז. אורי כופף שם מזלג, ושאל
אותי :׳ראית את זה?׳ עניתי לו :׳בהחלט,
ראיתי כל מה שעשית.׳ הוא הסמיק,
והחביא את המזלג מתחת לערימת־ניירות.
אחר־כך הוא לקח כף והתחיל ללטף
אותה בעדינות, פעמים רבות. זה לא הלך,
וראיתי אותו מכופף את הכף בכוח, בסתר.
״בארצות־הברית ביטל אורי כמה הופעות,
אחרי שהודעתי לעיתונאי שאני עומד
להיות נוכח בהן. הוא ביטל את הופעתו
בתוכנית־טלוויזיד, מחוף־אל־חוף ברגע האחרון,
אחרי ששמע שגם אני אהיה שם.
הוא פשוט שלח הודעה שאינו מרגיש
בטוב. בבירמינגהאם, אנגליה, הוא זיהה
אותי באולם יחד עם קוסמים נוספים, עשר
דקות לפני תחילת ההופעה, והכריז על
ביטול. הסיבה הפעם: התקבלה הודעה
שערבים שמו פצצה באולם.
״גם אני מסוגל לעשות את כל הדברים
ה,מיסתוריים׳ שאורי עושה — כולל כיפוף
חפצים וכל תרגילי הטלפאתיה שלו, שהם
ממש מישחק־ילדים. אורי גלר היה פשוט
חכם מכמה מהמדענים שבדקו אותו, והצליח
לרמות אותם. הוא הרם את הקאריי-
רות של מדענים באנגליה ובאמריקה,
שבתחילה תמכו בו ואחר-כך נאלצו להודות
שרומו על-ידי קוסם פשוט. כמה מהם
התפטרו, ואל השאר אין מתייחסים עוד
ברצינות.

פיירו אנג׳לה האיטלקי (מיסין) בחר את גן־העצ־מאות
התל־אביבי כאתר־צילומים לראיון בשבוע
שעבר עם יאשה כץ (באמצע) ,אסרגנו־לשעבר של אורי גלר, ועם הקוסם ג׳יימם ראנדי.
כץ, המקווה עדיין לקבל אי־פעס בחזרה חלק. מהכספים שגלר חייב לו, הסכים
לגלות למראיין האיטלקי סיפורים על אורי גלר, שאותם שמר עד היום בסוד.

נו הוכיח הקוסם האמויקא׳ כיצד מאח! אוו׳ גרו את עיני קהלו
בכל המיקרים שבהם אורי מכופף חפצים׳
לא רואים את המתכת מתכופפת
למעשה. רואים את החפץ שטוח, ישר,
ורגע לאחר־מכן — כפוף. לאנשים נדמה
שהם רואים את כל התהליך, אבל למעשה
אינם רואים אותו. אורי מכופף את החפצים
כאשר אנשים לא מסתכלים, בדיוק
כשם שאני עושה זאת. וזוהי רק דרך אחת
לעשות את התרגיל הזה. הטכניקה היא,
למעשה, לעשות מה שנוח באותו רגע,
להיעזר במה שקיים בסביבה הקרובה. אנשים
לא בוחנים את גלר בזהירות, וחוץ
מזה תמיד יש לו עוזר לידו, שמכופף
חפצים כאשר תשומת־הלב מופנית אל
אורי.
״יש הסבר גם לכל תרגיל־טלפאתיה
שהוא עושה. למשל: קריאת מיספר שנכתב
על לוח שחור מאחוריו. הוא קורא
לנערה או לאשר, צעירה לעשות זאת.
איתן הוא מצליח טוב יותר. גברים נוטים
לשאול יותר מדי שאלות. האשה כותבת
מיספר בן שתי ספרות, ומוחקת אותו.
אורי מביט בקהל, ומבקש שיחשבו על
המיספר. בשורה הראשונה יושב איש־הסוד
שלו, ונותן לו את הסימנים המוסמכים,
תנועות יד או רגל. בצורה כזאת
הוא יכול לנחש גם צבעים ואותיות. הופעה
שלו בניו־זילנד הוקלטה ללא ידיעתו,
ושם אפשר לראות בבירור את הסימנים
שעשתה לו מן השורה הראשונה
אחת מידידותיו, נערה בשם סולוויג.
״אינני יכול לומר בוודאות שהכל אצל
אורי גלר רמאות, כיוון שלא ראיתי את
כל הדברים שהוא עשה. אבל ממה ש ראיתי,
או דברים שתוארו בפני — הכל
אחיזת־עיניים. ברור לי כיצד הוא מבצע
את מרבית הדברים, ואני מסוגל לעשות
אותם באותה ההצלחה. למעשה, כל אחד
יכול ללמוד לבצע את הטריקים שלו, אבל
רק בודדים יכולים לעשות זאת בצורה
מושלמת. אילו גיליתי כיצד הוא עושה
את הדברים, אנשים היו מתאכזבים מהקלות
שבכך.״
אבל ג׳יימס ראנדי הוא קוסם מיקצועי,
מן הטובים בעולם, ובתור איש־מיקצוע
אין כל סיכוי שיגלה למישהו שאינו עמית-
למיקצוע את סודותיו, שבמיקרה זה הם
גם סודותיו של אורי גלר.

ניתוח ספיריטואליסטי

לפי שיטת המרפאים הפיליפינים ביצע
הקוסם ג׳יימס ראנדי בחדרו במלון דן
בתל־אביב, במטרה להוכיח שגם נושא זה, כמו עלילותיו של אורי גלר, הוא אחיזת־עיניים
מחוכמת. אחרי לישה קצרה בבשרו של ה״מנותח״ ,מראיין־הטלוויזיה פיירו אנג׳לה,
פרץ לפתע מחזהו נוזל אדום כדם, והופיע חומר מיסתורי שהיה אמור להיות ה״גידול״.
לבסוף ניקה הקוסם את ״איזור הניתוח״ במטלית .״המנתחים הפיליפינים משתמשים בדם־
חיות ובבשר־חיות,״ הסביר ראנדי לאחר־מכן ,״כל קוסם יכול לבצע את התרגיל.״

צ׳ק של
10,000 דולר
^ קוסם הצנום; ממוצע־הקומה, נולד
1 1בקנדה בשם רנדולף זווינגי לפני 49
שנים, להורים ממוצא דני. עד גיל 17
חלם להיות מדען או ארכיאולוג, אבל
קירקס שחנה בעיר־מולדתו שינה את תוכניותיו.
למרות התנגדות הוריו הצטרף
לליצנים וללוליינים, והחל מתמחה בקס מים
ובפיצוח מנעולים. האב — עובד
חברת־טלפונים, והאם — עקרת־בית, סלחו
לו רק כאשר התברר להם שהבן מוצא
את פרנסתו בכבוד.
הפרנסה נמצאה לו בשנים הראשונות
במועדוני-לילה, ואחר־כך באולמות גדולים
ובהופעות בטלוויזיה .״האווירה במועדונים
לא התאימה לי,״ הוא טוען ,״אני לא
מעשן ולא שותה.״ מזה עשרים שנה הוא

חי בניו־ג׳רזי,׳ ארצות־הברית, ולפני ידידיו
היהודיים הוא מגדיר את עצמו כ־
״כמעט יהודי, כיוון שפעם היתר. לי במשך
שנתיים בעלת־בית יהודיה, שלימדה אותי
כמה מילים בעיברית.״
בכרטיס־הביקור שלו רשום ״ראנדי ה
מדהים״
,ובאותיו קטנות יותר ״אמן־הב־ריחות
הגדול ביותר בעולם״ .התואר הזה
אינו המצאתו הפרטית, לדבריו, אלא רעיונו
של ויליאם לינדסי גרשהאם, האיש
שכתב בשנת 1958 ספר על הקוסם הודיני
— האיש שהלך דרך קירות. את הספר

הקדיש המחבר לראנדי, בצירוף התואר
הנ״ל שמשמש אותו מאז.
״עוד לא נתקלתי במנעול שלא יכולתי
לפתחו,״ מצהיר האיש בקול שקט,
ומספר על 22 בריחות מבתי־כלא שונים
ברחבי העולם והיחלצויות לאין־ספור מ־אזיקים
וכותונת־משוגעים. שתיים מן הבריחות
המשמעותיות ביותר בחייו היו
מסוג הרגע־האחרון — מן החופה. כיום
הוא גאה להצהיר על חיי־רווקות מאושרים.
לפני
כשנתיים הוציא ראנדי לאור ספר
בשם הקסם של אורי גלר, שנמכר בכ־100
אלף עותקים ברחבי העולם .״הספר מוקדש
לשני אנשים שכימעט רימו את כל העולם
— אורי גלר וחברו הקרוב מזה תשע
שנים, שמשון (שיפי) שטאנג,״ סיפר ראנ־די
.״שיפי הוא רק בן ,22 צעיר מאורי
בעשר שנים, אבל הוא המוח שמאחרי
אורי גלר. שיפי הוא אורי גלר. הוא
זה שמארגן ויוזם להטוטים וטריקים. אורי
הוא רק הדמות החיצונית.
״בספר שלי ציטטתי את המאמר שהופיע
בהעולם הזה לפני שנים אחדות, על
אחיזודהעיניים בתופעה ששמה אורי גלר.
זה היה העיתון היחידי שפירסם באותו
זמן כתבה נגד אורי. כל שאר עיתוני
העולם פחדו לעשות זאת. הם ידעו שזה
עלול לפגוע במכירות שלהם. היה ברור
להם שהקוראים רוצים להאמין בכוחות
המיסתוריים של גלר. רק אחרי שהספר
שלי יצא לאור, קיבלו העיתונים אומץ
לפרסם כתבות נגדו. שם הספר, אגב,
היטעה רבים. אנשים לא ציפו למצוא
בו גישה שלילית, אבל כשגמרו לקרוא
אותו, שוכנעו שהצדק איתי.״
ג׳יימס ראנדי עדיין מקווה למצוא באחד
הימים את האיש שיוכל להדגים
בפניו תופעה על-טיבעית אמיתית. לאדם
הזה הוא מבטיח לתת על המקום המחאה
על סך 10,000 דולאר מכספו הפרטי .״כבר
13 שנה אני מסתובב עם הצ ׳ק הזה, ורק
מחפש למי לתת אותו,״ הוא אומר .״הרבה
ניסו כבר את כוחם, אבל הסתבר שהם
משתמשים בטריקים הרגילים. מציאת תופעה
אמיתית אחת שווה, לגבי, את הסכום
הזה. הייתי שמח לגלות את האמת, ולשנות
בעיקבות זאת את כל חיי ואת הפילוסופיה
הפרטית שלי.״
יהד עם כמה קוסמים ומדענים אחרים
הוא פעיל בוועדה אמריקאית שלה סניפים
באנגליה ובצרפת, ששמה לה למטרה לב דוק
אנשים הטוענים שניחנו בכוחות על־טיבעיים.
עד שתימצא ההוכחה הנכספת,
מתנגד ראנדי בתוקף לכל מה שנודף
ממנו שמץ של על־טיבעיות, אפילו כש מדובר
ברוסיה, הידועה במחקריה בנושא.
לדבריו :״הרוסיה שמקרבת חפצים אל
גופה ללא מגע־יד, היא קוסמודחובבת.
רוסיה אחרת, ש׳ראתה׳ צבעים בקצות-
אצבעותיה — נתפסה ברמאות.״
רפואת־המחטים הסינית חסרת־ערך בעיניו,
והניתוחים הרוחניים — שנעשים
בעיקר בפיליפינים — מעוררים בו הת־קפת־צחוק.
למעוניינים הוא מדגים ברצון
כיצד, לדעתו, נעשה הדבר.
פייר אנג׳לה התנדב להיות ד,״מנו תח.״
הוא חשף את חזהו .,השתרע
(המשך בעמוד )42

אור• גלד עו בדעלה עו ל
(המשך מנ 1מוד )41
על המיטה והביט בענייו בידו של זד
״מנתח׳ /שניסתה לחדור לתוך גופו. נהל
אדום כדם הופיע פיתאום מהיכן־שהוא,
ואחריו ניוד מקופל, ספוג באותו נהל.
זה היה אמור להיות ה״גידול״ .״המנתחים
בפיליפינים משתמשים בדם־חיות וב חתימת
קטנות של בשר־חיות,״ הסביר
ראנדי .״כל קוסם יכול לעשות זאת. הסרטים
על ניתוחים אלה מפליאים רק את
מי שלא מתמצא בנושא. על־ידי עצירת
הסרט ברגע מסויים הוכחתי לאנשים היכן
הטריק, שאליו לא יכלו לשים־לב תוך
כדי הקרנת הסרט.״

חובו ת לנשים
עשירות

ך* תופעה של אורי גלר גורמת, לדעת
1 1ראנדי, נזק לדור שלם של צעירים .״הם
רואים בו הוכחה לקיום כוחות על־טיב־עיים,״
הוא מתלונן .״המאמינים מקפידים
ללבוש חולצות־טי עם דמותו, ועם הכתובת
׳אורי גלר — המשיח /נראה שהעניין
בו שוכך, בינתיים בעיקר בארצות־הברית.
בשנה האחרונה לא שמעו עליו. אין לו
מה לחדש יותר. יש לשער שהסרט על
חייו, בהפקת רוברט סטיגווד, לא ייצא
אל הפועל מסיבה זו.״
מפגישותיהם הספורות — שהרי אורי
התחמק ממנו, לדבריו — ובעיקר מתוך
סיפורים >טל אחרים עליו, מתאר ראנדי
את אישיותו ומעשיו של אורי גלר י :״הוא
מתנהג כמו ילד מפונק, מרבה לבטל אירועים
ברגע האחרון ונוהג להלום באגרופיו
על השולחן כשהוא מעוצבן. הוא
מצטיין בחוסר־חברתיות, עושה רק מה
שמכנים כסף לכיסו ואת שמו לעיתונים.
״במשך השנים הילווה כספים בלי סוף,
והוא חייב עכשיו סכומים גדולים להרבה
אנשים. יש לא מעט נשים עשירות מאד,
ידועות בניו־יורק, שתתבענה אותי לדין
אם אזכיר את שמן בהקשר זה. אורי חייב
לשלם כל הזמן לאנשים סביבו, לאלה
שעוזרים לו באחיזת־העיניים.
״בעבר הרוויח אורי מיליוני דולרים,
אבל אינני חושב שנשאר לו מזה הרבה.
הוא מבזבז המון. אף אחד לא נענה בינתיים
להצעתו לתת לו מיליון דולר מראש,
כדי שיסמן תוך כדי טיסה באווירון היכן
מצוי נפק. הוא מחכה להזדמנות שמישהו
יתפתה לו בעניין זה. אין לו מה להפסיד.
אם ימצאו נפט, הוא יקנה את עולמו
וירוויח הרבה כסף, ואם לא, תמיד יוכל
לטעון שלא חפרו מספיק עמוק, או שלא
דייקו בנקודה שעליה הצביע.
״מזה שנה, אורי הוא תושב מכסיקו,
בעל דרלון מכסיקאי. לפני־כן עשה מא מצים
לקבל אזרחות ברזילאית, אבל לא
הצליח? .מכסיקו הוא הצליח להתיידד עם

אלה לפני שידור התוכנית, בתחילת חודש
אפריל .1977 יאשה, שהיה אמרגנו של
אורי בחו״ל משנת ,1972 במשך שלוש
שנים, היה מוכן לגלות לפי־שעה רק חלק
מהדברים שעליהם דיבר בראיון.

איש רע,
פחדן וטיפש
ף י אד התאכזבתי מאורי, מב-
1/ /יו חינה אישית, ועם השלכות על
יכולתו,״ סיפר כץ .״הוא דרך על אנשים,
ניצל אותם, וכשלא נזקק להם יותר, זרק
אותם. אחרי שאני ואמרגן נוסף, ורנר
שמידט, שהוא גם מפיק־תיאטרון, בנינו
אותו ופירסמנו אותו בכל העולם, נעשינו
מיותרים לגביו. לשנינו הוא חייב כספים
רבים. לי הוא חייב, על-פי החוזה בינינו,
חמישה אחוזים מכל הופעותיו. הוא טוען
שיש לו כמה מיליונים — אז אם כך,
חמישה אחוז מהם שייכים לי.
״אורי הוא איש רע, טיפש, פחח גדול,
לא מפרגן לאף אחד ולא עוזר אף פעם.
זה לא נכון שהוא מסוגל ׳לקרוא׳ מה
שאחרים חושבים. הוא נהג לומר שקל
לו, בזכות תכונה זו, עם בחורות. אבל
מאז ידידותו, בארץ, עם איריס דווידסקו,
לא ראיתי אותו יוצא בקביעות עם בחורה
כלשהי. היו לו הרבה מעריצות, אבל אף
חברה קבועה אחת, הוא היה מאוהב רק
בעצמו. מהעבודה איתו זכיתי רק לשני
דברים טובים: ראיתי את העולם, והיכרתי
הרבה אנשים מעניינים.״
אכזבתו של יאשר, כץ ממכופף־חפצים
אחד לא הפריעה לו לגלות התעניינות
בבעל־כישורים דומים, תלמיד השמינית
מרמת-אפעל יורם נחמן, שאותו איתר
אחרי פירסום הכתבה ״היורש של אורי
גלר״(העולם הזה .)2101 יאשה יזם פגישה
בין יורם לג׳יימס ראנדי, וציפה לעימות
מעניין.
״אני מקווה שאתה לא הולך להיות כמו
אורי גלר,״ אמר ראנדי ליורם .״אני לא
צריך שתי בעיות.״ יורם לא התיימר להיות
בעל כוחות על־טיבעיים, ובכך רכש את
אהבתו־לנצח של הקוסם, שאמר עליו בסוף
הפגישה :״לשנינו יש אותה המטרה —
לבדר אנשים. הוא בחור פיקח ואינטלי גנטי,
ואם יגיע פעם לארצות־הברית, אקח
אותו ברצון בתור אחד התלמידים הצמודים
אלי.״
יורם, שאפילו לא טרח להפגין לפני
הקוסם הוותיק את להטוטי-הכיפופים שלו
כיוון ששניהם ידעו היטב במה המדובר,
הודה שכוחות על־טיבעיים ״כניראה״ אין
לו, אבל הדגיש שלמרות זאת קורים סביבו
כל העת דברים מוזרים .״אולי מישהו
מנסה לסדר אותך?״ שאל ראנדי.
יורם נחמן יצא מן הפגישה ברווח של

ז׳אסססס 6 0 1 * 1

ריה הזבל
ך* בית נמצא כקצה הדרומי של
י 1חצור. בכירי המועצה להגיעו אליו
באמצע הלילה, בלוויית נערות־׳חמד ובקבוקי
משקאותיחיריפים. בכל שעה משעות
הלילה הגיע זוג נוסף, לאחר שזוג אחר
יצא משם. חלק נכבד מן האורחים יצא
רק בשעות המוקדמות של הבוקר, היישר
אל מישרדי המועצה של הצור, אל מקום
עבודתם.

כי האשמותיו !של זריהן הן בעלות בסים
של ממש. אך כאשר הועברו התיקים ל׳ -
טיפולו של פרקליט חיפה והצפון, יהודה
רשף, עם המלצה להעמדה לדין, הם נסגרו.
סגירת התיקים היתה האות לפתיחת מסע
השמצות והאשמות של מנהיגי חצור, האחד
על ונגד השני.
כאשר שמע אליהו כלפון, יושב־ראש *
המועצה הנוכחי, את האשמותיו של

תשנ״ם טובעים פינה. השניים יצאו נגד

אליהו כלפון (מימין) וטוביה אלבוגן, גיזבר החומצה
(משמאל) בחצר תחנת־המישטרה בראש־האשמות
שהעלו נגדם, וטענו שהם חפים מפשט.

10 אלפים דולר

זהו סכום הצ׳ק שנושא ג׳יימס ראנדי בתיקו מזה
13 שנים, כדי להעניקו לאיש שיוכיח לו קיומה
של תו^עה פאראפסיכולוגית על־טיבעית אחת. לפני בואו לארץ, בשבוע שעבר, הוציא
הק|ום ם צ׳ק חדש, הנושא את התאריך המעודכן הראשון בדצמבר, שנת .1977

אשתו של הנשיא פורטיו, לפני שזה נבחר
לנשיאות, אבל כאשר היה ברור שהוא
המועמד הבטוח. דרך האשד, התיידד עם
הנשיא, ועכשיו הוא מסודר טוב מאד
בארץ הזאת, בתוספת תווית של איש
השירותים החשאיים ואקדח צמוד.״
האמרגן יאשה כץ, העוסק גם בריפוי
ליקויי-דיבור, גילה למראיין האיטלקי כל
מה שהוא חושב על אורי גלר ונפלאותיו.
אבל, על סמך החוזה בינו לבין הטלוויזיה
האיטלקית אסור לו לחזור על גילויים

נ תנה שנייה בסידרה על המתרחש
בצפון הפרוע, בע״דח־העולים הגלילית

״ 8£* 1 14 77א0£€8

10,000

11x11 הפדידי ת

כמה טריקים חדשים, ובאמונה שאורי גלר
כולו תרמית אחת גדולה .״ראנדי שיכנע
אותי שהכל אצל גלר זה זריזוודידיים,״
אמר יורם בצער ,״אבל למרות זאת —
אין כמו אורי גלר.״
״ברור שאין עוד אחד כמוהו,״ הסכים
ג׳יימס ראנדי .״אין עוד אחד שהצליח
בעזרת כל־כך הרבה חוצפה לעבוד על
כל העולם.״

נעמי רון

סיפורו של ביודהפגישות לאנשי הצמרת
סחצוד הפלילית הוא ירק חלק קטן מטע-
שיחם של ניבחרי המועצה. הוא מהווה
את שיא השיאים במאבק ׳שנמשך כבר יותר
משנתיים, בין שני !מנהיגים מקומיים :
יצחק זריהן ואליהו כלפון. .
זריהן, מי שהיה יוושב־ראש המועצה ב־תצור,
האשים לפני כשנתיים את יורשו,
בלפון, במתן עשרות מיכרזים במידמה,
כדי לקבל טובות-הנאה שכללו סכומים
נכבדים. לדברי זריהן, עשה זאת כלפון
באשר שימש כיו״ד ועדת־מיכרזים. באותם
ימים ביקש זריהן מן. הממונה על
המחוז מטעם מישרד-הפנים, ישראל קניג,
מחברו ישל מיסמך קניג המפורסם, לבדוק
,את מעשיהם של אנשי המועצה. בבקשתו
התריע בפניו על מעשיחשחיתות בעיירה,
וביקש ממנו לפזר את המועצה, שהוא
היד, יו״ר שלה, ולמנות במקומה ועדה קרו אה.
ישראל קניג סירב לעשות זאת, כי
חשש מפירסום הדבר ברבים. רק לאחר
שאיים זריהן בפירסום מעשי השחיתות
בעתונות, שלח הממונה משקיף מטעם
מישרדו, כדי שיבדוק את הטענות. קצין
המחוז מצא רק פגמים קטנים בעבודתה.
של מועצת הצור. בעקבות הבדיקה, ומש ראה
זריהן כי ממשירז״הפנים לא !תצמח
היושועה, התלונן במישטרה על כלפון כעל
האיש שהיטה מיברזים במירמה. בדיקת
צוות-חקירה של מישטרת הגליל העלתה

יצחק זריהן, הגיב בחיוך בלבד. היתד. לו
סיבה טובה לכך: תיקי החקירה נגדו נס גרו
על־ידי פרקליטות המדינה. האשמותיהם
החוזרות של יצחק זריהן ודויד אוח נה,
עד־מדינה בפרשה, לא הצליחו להוציאו
משלוותו. וגם לכך היתה לו סיבה: הוא
סיפר לכתיב העולם הזה על ביתיהפגישות
שנוהל על-ידי זריהן, כאשר היה יו׳זר
המועצה בחצזר — הבית שכולם קראו לו :
הגלריה.
׳בגלריה נערכו עשרות מסיבות־חשק, עד
אור הבוקר. לדברי כלפון, קיבלו ידידיו
הקרובים את מפתחות הגלריה לרשותם,
כדי שייקל עליהם להיכנס כל אימת ש יחפצו.

תנו ת
ללא ת מור ה
^ מי כנזו, מנהל מחלקת הפיתוח בעיי ^
רה, מאשר את דברי כלפון. סמי עצמו
היה מגיע לשם לעיתים תכופות, בחברת
תיירות או בחורות מקומיות. כאשר הגיע
לשם מצא, לדבריו, את מרבית חבריו
הקרובים מן המועצה בחברת בחורות שלא
הכיר. הם עסקו שם !בשתיית משקאות ובכל
השאר.
לדבריו של יצחק זריהן זוהי אחת ההש מצות
שהפיץ יו״ר המועצה כדי ללכלך את

שמו הטוב. זריהן, שבשעות הפנאי הוא
סופר סת״ם, אומר כי המקום משמש אותו
בעמודות האומנות שלו: כתיבה של סיפ-
רי־קודש ועבודות פסיפס.
אלא שאליהו פלפון לא מרפה מעיסוקיו
הפרטיים של יצחק זריהן ומרחיב את
היריעה בנפש חפצה. לדבריו, התרחשה
לפני כמה חודשים פרשה בין זריהן לבין
עוזרת הבית שלו, רוזה בן־הדוש, שהסעירה
את חצור כולה. הפרשה עצמה הגיעה
לידיעת המי׳שטרה ׳וזו הקרה בנסיבותיה.
סיפרה מז ה בן־הרוש ביתח׳נת המיש־טרה
:״שלושה חודשים לפני החתונה
שלי עבדתי ׳אצל יצחק זריהן, שהיה אז
ראש המועצה. עבדתי מתור עוזרתרבי׳ת
והייתי מנקה את הבית שלו. ביום איחד,
אחרי חודש וחצי, ,בא אלי יצחק זריהן
בשעות הצהריים, כשאשתו לא הייתה גי
בית׳
׳ואמר לי ושהוא אוהב אותי ורוצה
לעזור לי בחתונה שלי. הוא אמר שיסדר
ריהוט לבית שלי ואמר שהוא ישלם את
זה מכיסו, והלק מהכסף יסדר לי מלי׳שכת־הסעד.
הוא התחיל לנגוע בי בכתף, אחר
כך בראש ׳והתחיל למזמז אותי !בכל גופי
׳ועל שדי ותוך כדי כך הרים את שימלתי
והוריד את תחתוני .׳לאחר מכן הוריד לעצ מו:
את המיכנסיים ;והתחתונים ונשאר בחולצה.
ואחרי זה לקח אותי לחזיר שלו.״
כאשר שמע זריהן על עדותה של בן-
המש במ״שטרה, מיהר אל עורך־הדין שלו,
דוד וייסמן, כידי שיחבר למענו מיכתב
!לפרקליטות חיפה ׳והצפון, יהודה רשף.
במיכיתב ציין, כי עדותה שיל האשיה היא
.עלילה פוזטת וכי יש בידו אינפורמציה
שיכולה להסביר מדוע העידה מזה בן-
המש כפי ׳שהעידה.
בעקביות המיכתיב נחקרה העוזרת ב^
שנית.
הפעם הובהר לה עד כמה המודים
הדברים שמסירה וכי אם יתגלה ׳שהעידה
עדות־שקר תועמד לדין. לאחר מכן מסרה
את העדות הבאה :״אני אומרת, שהעניין
שלי בקשר ליחסי-מין עם יצחק זריהן לא
נכון. אני ילא קיימתי איותו יחסי־מין והוא
ולא נגע בי ובכלל. כל הדברים שקיבלתי
מיצחק זריהן ומלישכת הסעד היו מתנות
ללא ׳תמורה. כל יטה שסיפרתי, אז במיש־טרה,
זה בגלל שחשבתי לקפל עבודה
מפלפון. אבל הוא לא סידר לי עבודה
ואפילו סגר יאת הגן שבו עבדתי.״
מערכת ההשמצות הזו, בין שני ראשי ס המועצה, פעלה בקצב מלא. האחד האשים
את השני, כאשר כל אחד מכחיש את
דכרי יריבו.

סו דו ת
ה מיכרזיס
מן! יק אחר שנחקר על־י׳די המישט-
1רה, מספר על תמיכת סעד למישסחה
שאינה ניזקקת לסעד. אליהו כלפון טען
י שיצחק זריהן הוא האיש שנתן את ההד
יראה לתשלום הסעד, לאנשים שהם ׳מבני
משפחתו. זריהן הכחיש. לאחר בירור קציר
מצא זריהן כי באותו הזמן שבו אושרה
י״ ההקצבה לא מילא תפקיד כלשהו במועצה.
כשביקשו לבדוק את המיסמבים מצאו !ש הם
קרועים ובלתי ניתנים לשיחזור. כלפון

זריהן, מי שהיה יו״ר
המועצה של חצוך ו־יצא
נגד אנשי המועצה שלו בטענות.

׳הריהן מאשימים זה את זה בהשחתת דד
מיסמכים.
עדויות-שקר יזומות, עלולות, השמצות
והוצאות דיבה, הם עניין של יום־יזם. כמו
כל: תיקי החקירה בפרשיות הצור הגלילית,
נסגרו גם שני התיקים האלה. העובדה שמישהו
אשם לא שינתה את שיקוליהם של
פרקליט היסה והצפון ושל אנשי פרקליטות
המדינה. אלה מיהרו לסגור את תיקי
החקירה לפני שינתן להם סירסיום של
ממש.
אליהו כלפון טוען כי כל האשמותיו של
יצחק זריהן הינן האשמות סרק, ומסייע
בידו גם בא-כוח׳ו וידידו האישי, טובה
אלבוגן, גיזבר המועצה. נגד השניים היו
תלויים תיקים פליליים עד שפרקליט המדינה
החליט על סגירתם. לדברי כלפון,
מעולם לא ניסה להעדיף מישהו מחבריו
כדי שיזכה במי׳כרז זה או אחר, ולא קיפל
המוחה כלשהי עבור מסירת מיכרז. הראייה,
לדבריו, היא העובדה שפרקליט המדינה
סגר את התיקים.
יצחק זריהן סבור אחרת. לפני ימים
אחדים הגיש ערר על סגירת התיקים. ה ערר
ושל זריהן מתבסס בעיקר על עדותו
של דויד אוחנה, קבלן לעבודות גינון
שקיפל: מעמד של עד-מדי׳נה. סיפוחו של
דויד אוחנה דומה לסיפורו של זריהן.
לדבריו, כאשר עבד בחברת המשקם כגנן
איזורי ,׳ניגש אליו יו״ר המועצה, אליהו
כ׳לפון, והציע לו לעזוב את ההברה בה
עבד כשכיר, כדי שיוכל לעבוד כעצמאי.
:באותו מעמד: הבטיח כלפון לתת לו את
הדחיפה הראשונה שכל עצמאי !מתחיל
ניזקק לה: זכייה במיכרז של למעלה ט־
100 אלף לירות.
אוחנה קיבל את ההצעה. הוא שמע מכל-
פון פרטים על שתי הצעות שהוגשו לאותו
מיכרז, וכאשר הגיש את הצעתו ישלו ידע
להציע מחירים נמוכים יוותר. הצעתו של
אוחנה התקבלה לאהד דין ודברים הריף
במועצה. יושב־ראש ועדת המיכרזים היה
לא אחר מאשר אליהו בלפת.
ריק אחרי שניכנס לעבודת המיכירז, הגיע
לביתו אליהו כלפון !והתחיל לבדוק את
סיפרי החשבונות שליו, כאילו היו ׳אלה
ספריו. אוחנה, שחשד בכלפון, בגלל מעשה
זה, החליט לנתק את הקשרים עימו.
באחת מישיבות סניף הליכוד בחצור
יצא דויד אוחנה, שהיה מפעילי הרשימה
במקום! ,נגיד מנהיגותו של אליהו כלפון,
הוא הציע ייו״יר אחר .׳כך התהווה הקרע
;בין שניים. כמה ימים לאחר מכן צ״לצל
כלפון לאוחנה וביקש מטנו 3000 לירות.
יומיים לאחר ושקיבל את הסכום הזה ביקש
שוב סכום דומה. אוחנה שילם 3000 לירות
בשנית.
את הדברים האלה מסר דויד אוחנה בעדותו
במישטחה, לאחר שקיבל מעמד של
עד־מדינה .׳ראש לישכת החקירות במרחב
הגליל, פקד דב גנור, מצא את דדו״ר
הנוכחי ישל הצור, אליהו כלפון, השוד
בקבלת שוחד ׳ובקשירת קשר לזכות ב-
מיכרז במירמה.
יצחק זריהן, שביקש לטהר את חצור,
פנה ליועץ המישפטי, אהרון ברק, במכתב :
״בעקבות הכתבה שפורסמה בהעולם הזה
בשם ״ח4ור הפלילית״ ועניינה׳ ,אי-הענד
דתם לדין של אישים בכירים במועצה

ף 71 1*1 | 1אלבוגן, גיזבר המועצה של
חצור, יצא בהאשמות נגד 4111 יצחק זריהן וסיפורים רבים על אודותיו.

11ל ! /ןלד בפרשיות השחיתות שד אנשי המועצה בחצור הוא דויד אוחנה,
ן שהיה קבלן עצמאי לעבודות גינון וקיבל מיכחיס במיומה מאליהו

כלפון, יו״ר ועדת המיכרזים שהפך יו״ר המועצה. אוחנה הסבים להעיד נגד כלפון רק
אחרי שהובטח לו כי יקבל חסינות ולא יועמד למישפט. משנוכח כי גם לאליהו
כלפון לא קרה דבר, אמר :״עדיף לשלם שוחד ולא לספר. אפשר להרוויח ככה כסף.״
המקומית ואנוכי בכלל זה, ובעקבות הפולמוס
הציבורי ׳המתנהל בימים האהרו־ינים
על הסופות ה׳מסותתרות כביכול מאחורי
אי-יהעמדתם לדין של ראשי היישוב והידיעות
על התערבותם של גורמים מבחוץ
בפרשת הצור, הנני מציע ומבקש להעמיד
לדין את כל החשודים בפרשת הצור,
ואנוכי בתוכם, ולתת אפשרות לשופט ב-
ישראל ׳להחליט מי מעל באימון הציפור
ומי לא.״

\ 1ל | 1ה 1כלפון, היו״ר הנוכחי של
* 1״ •י חצור, שהיה קודם לכן יו״ר
ועדת המיכרזים. הוא טוען שיצחק משקר.

תשובה על המיכתב הזה לא הגיעה עד
היום, ואם לא יפתחו התיקים מהדש,
וראשי חצור יגישו את מועמדותם לכהונה
הבאה, יימצאו רכים ׳מתושביה שיחליטו
לנטוש את המקום. עד עתה הגיעו למערכת
העולם הזה מ׳יבתביהם שיל עשרות מתושבי
המקום לשעבר. הם נטשו את הצור בגלל
מנהיגיה. במיכתבים אחרים שהגיעו למערכת
יסופר על פרשיות שחיתות ׳והונאה
של עסקני העיירה וראשיה. בד בבד עם
׳שלוחה המיכתבים החלו להתארגן כמה
ותושבים מהיצור שאיכפת ילחם, כדי להגיש
עצומה לממונה על המחוז, ישראל קניג,
שתדרוש לפזר יאת המועצה הנוכחית ולמנות
ועדה׳ קרואה ׳תחתיה.
העובדה שהממונה על המחוז ידע כל
השנים על ההתרחשויות ב׳חצור ועל מעשי
חברי המועצה ובכל זאת ילא עשה דבר
להפסיקם, דורשת ולברר את פשר התנהגותו.
כמו כן יש לחקור את עסקני הליכוד
והמפד״׳ל במהלך החקירה.
כאמור, מצאה המיישטדה את ניב׳חריי
חצור חשודים במרבית המעשים שהוזכרו.
אלא שיחש׳דם של אנשי המישטרה, אשר
נבדק ביסודיות, לא מספיק כנראה. כש הועברו
המסקנות ליהודה רשף, פרקליט
חיפה ׳והצפון, ימצא שאין בתיקים הללו
עניין ציפורי המחייב העמדה לדין. באשר
עיר׳ער זריהן על מסקנותיו ׳והדבר הועבר
לטיפולה של פרקליטות המדינה, נדחתה
התשובה במשך חודשים רבים. רק לאחר
שזריהן שבת רעב מול מישר׳די פרקליטות
המדינה, קיבל מיבתב מן הפרקליט עצמו,
גבריאל בך, שבו נאמר כי כל ותיקי ההקי-
רד. נסגרו.
נראה שריחוקה הגיאוגרפי של העיירה,
הכוחות השולטים בה, והש׳תייכותם למיפ-
לגות מסויימות, מאפשרים לניבחרים יולי
בעלי חכוח במקום לעשות ככל העולה על
תחם. שכן פחצ׳ו׳ר איין דין ואין דיין.

רינו צרור

1- 4 3

קולנוע ברכבים סופו של!ת 111ד
צ׳רלם ספנסר צ׳אפלין, שנפטר במוצאי
שבת בואואי אשר בשווייץ, בגיל ,88 היה
הדמות האוניברסלית ביותר שידע אי־פעם
הקולנוע. מרוסיה ועד יפאן, מארץ האש
ועד גרינלנד, הכל הכירו את דמותו של
הנווד הקטן, ולא היה איש שלא מצא משהו
מעצמו באותו הנווד.
ללא שום חינוך פורמלי, כשהוא מפרנס
מגיל 6את מקזפחתו, לאחר שהאב ברח
מן הבית והאם בילתה חלק גדול מן
הזמן במוסדות לחולי־נפש, הוא אגר בהד־
מקינטוש ממסיים צוסת״ם ממיטב תוצות הומד
דגמים סכורטיב״ם ואלסטיים
טיב וצויכות הנשמרים לשלם רבות
להשיב בחהיות ההלבשה המ1בחר 1ת

*!/.גסרסוסאים

* 710
/#.וותמציעח טוב •ותה

לאיות ההוליוודיות. הוא בז לכל החוקים
הבלתי כתובים של המימסד ההוליוודי,
והמימסד החזיר לו יחם של חשד. ארבע
פעמים בא בברית נישואין, וכל פעם לווה
האירוע בשערוריות, שלא להזכיר שערוריות
שלא הסתיימו בחופה, כמו מקרה
מפורסם בו נאשם צ׳רלי באבהות ודרש
בדיקת דם שהוכיחה כי ידו לא היתה במעל.
בכל פעם שפרצה השערוריה דאגו העיתונים
להשחיר את פניו בחדווה רבה.
גם כאשר עזב את ארצות־הברית, כדי
שלא לעמוד בפני ועדות־החקירה של מק־ארתי,
הזדרזו רבים לפרש את בריחתו
בהשתמטות ממם־הכנסה.
המילה המדוברת היתר. לו, בסופו של

׳אפלין ואשתו אונה כשנותיו האחרונות
הנווד הפסיק לנדוד
רגה את הכישורים שהניבו בסופו של דבר
את אותה הדמות שהפכה לקלאסית ביותר
בקולנוע.
הנווד של צ׳פלין הוא הנציג של האדם
הקטן הנלחם בחירוף נפש על ׳חירותו
המוחלטת. הוא בועט בהנאה בעכוזיהם
של כל נציגי החוקים, הרשויות, ה-
מימסדים, והמוסכמום כל איש שמן הוא
מטרה לבדיחה, כל שוטר הוא איום לחופש,
כל אדם מסודר הוא סכנה לדרור.
הנווד חי למען הרגע, והוא אינו מרשה
לאיש להתערב בחיים אלה. כל מי שניצב
נגדו מוטב שייזהר. כי אם הנווד לא
יוכל לו בקרב פנים אל פנים, הוא יעקוף
אותו ויבעט בו מאחור. כל מי שינסה
להכניס אותו למסגרת יגלה עד מהרה
שהאיש נוצר כדי לפרוץ מסגרות, וכל מי
שינסח לקטלג אותו כאחד מיני רבים
יגלה עד מהרה כי כל אדם שונה מרעהו,
אין ערך לקיטלוגים.
כל מי שהאשים אותו כי יש לו נטיות
קומוניסטיות, לא ידע מה הוא מדבר. התשובה
בזמנים מודרניים: הנווד אוסף דגל
אדום שנפל ממשאי-ת עם מיטעו חורג,
רץ כדי להחזיר את הדגל לנהג, ואז
הוא מגלה שהפגנת פועלים הצועדת ברחוב,
השגיחה בו ובדגלו ומייד הסתדרה
מאחוריו. הוא מצא עצמו מנהיג העדר.
כל מי שרואה במעשה כזה רמז לקומוניזם
צריך באמת להיות קנאי חסר בינה.
כל חייו סירב צ׳אפלין להצטרף לגופים
ציבוריים, ולקבל את תכתיבי הרכי-

דבר, לזרה. סירטו המדבר הראשון יצא
לאור 14 שנה אחרי זמר הג׳ז. היה זה
הדיקטטור הגדוד, והסיבה העיקרית לכך
שהסרט דיבר, היה רצונו של צ׳אפלין לכלול
בו את נאום הסיום בסרט, שנשא את
השליחות ההומאניסטית שבה האמין.
באחד מקטעי היומנים שלו, נזכר ז׳אן
קוקטו בפגישה עם צ׳אפלין תוך כדי מסע
באיי־הדרום. בוקר אחד ניפנף צ׳אפלין
בדף כתוב, והסביר לקוקטו :״אתה רואה,
זה מה שחשוב. מה שאני יוצר. אני יכול
לצאת מחר לשחות ולטבוע בים, אבל זה
יישאר אחרי. לכן צריך לגמור קודם לכתוב.״
למזלו
של העולם כולו, מה שנשאר
אחרי צ׳אפלין הוא הרבה יותר מדף כתוב.
זהו אולי האוצר הגדול ביותר שיש היום
לקולנוע, ואחת ההוכחות המשכנעות ה בודדות
שהאמנות השביעית היא אכן
אמנות.
צנזודוז המיספר״ם משחודלם שוב
עם כל הפסטיבל של סאדאת בירושלים
ובגין בוואשינגטון ווייצמן באלכסנדריה,
נוטה הישראלי ברחוב לשכוח שיש לו
גם צרות אחרות. וכשהוא כבר נזכר,
מתמקדים ענייניו בבורסה המשתוללת או
באינדכם השובר שיאים בקפיצה לגובה.
אבל למי יש, למשל, זמן וחשק להיזכר
העול ם הזה 2104

באותו מוסד מימי־הביניים ושמו צנזורה?
וזה מסתדר בדיוק עם משאת־נפשם של
חברי הוועדה לביקורת מחזות וסרטים
\ (כפי שנקראת הצנזורה בישראל) .הם ׳
ן חותכים, אוסרים ועושים ככל העולה על
רוחם, ואין איש פוצה פה ומצפצף כנגדם.
; כי אם יש מקום אחד שבו המהפך הגדול
הפוליטי, הכלכלי או החברתי, לא נגע
כהוא־זה, הרי זה הצנזורה.
שי ל טון המפד״ ל. מובן שבמצב האידיאלי
היתה מתאספת הוועדה הנכבדת
הזאת ביום בהיר אחד, ומחליטה ללכת

] הביתה. אלא שהוועדה מסונפת למישרד־
1הפנים, ומישרד־הפנים עדיין לא השתנה.
המפד״ל שלט בו בעבר ושולט בו בהווה,
וקצת חושך הרי צריך שיהיה בשילטון,
כדי שקל יהיה להבחין בנקודות האור.
על מה ולמה נאמרים הדברים הללו

בפעם המי־יודע־כמה? פשוט מאד. באחן
רונה
הגיע לארץ סרט בשם זוהי אמריקה,
אחד מאותם סרטים תיעודיים שהיום באופנה.
אין לו שום כוונה להראות את
ארצות־הברית באור חדש, לספק ניתוח
מעמיק ומפתיע של האופי האמריקאי או
לחשוף סודות. למען האמת, קשה אפילו
לומר שמדובר בסרט תיעודי במלוא מובן
המילה, כיוון שהמתמצאים בטכניקה של
הקולנוע יוכלו בנקל לזהות את הקטעים
הלא־תיעודיים שבויימו לצורך הסרט.
נ ע רי גו־ גו. זהו אחד מאותם סרטים
נוסח מונדו קאנה, למשל, הבאים לספק
בעיקר את תאוותו הנסתרת של כל צופה־קולנוע
להציץ לחדר־השינה של הזולת,
ואת התשוקה המקננת בכל אחד להאמין
ברע ביותר, כשמדובר בשכנו. בתור ש כזה,
אין הסרט טוב או רע מסרטים
אחרים שקדמו לו, והוא בוודאי עדיף
^ על אורגיית האריות הזוללים בני־אדם,
הגולגולות המפוצחות, הלשונות המבותרות
ושאר מראות־הזוועה של תעודות
נוסח עולם מוזר או עולם אכזר.
כמה מן המראות המופיעים בסרט אפשר
למצוא, בעצם, בכל אוסף של קוריוזים
בטלוויזיה או בקולנוע, על אמריקה. למשל׳
התחרויות להריסת מכוניות, קרבות
תפוס-ככל-יכולתך, תחרויות עירום שהפכו
בינתיים מוסד קבוע, מכונים לפיתוח
שרירים (סרט מרתק הוקדש להם במיוחד,
ושמו לנפח ברזל) ועוד כהנה וכהנה.
לעומת זאת, יש בסרט כמה המצאות
י וחידושים נוסח אמריקה, שבוודאי מעניין
לראותם. לדוגמה: כנסיית דרייב־אין שבה

נעיצזמו של משנו נתי־הקורנוע
מציע משם גולו :

ומה שונה
מתיזים שונים
מה שהיה — אינו מה שיהיה. ולא רק בפוליטיקה. גם
בבתי־הקולנוע. כך מבטיח לפחות מנחם גולן, היחידי שיכול
לטעון בארץ לתואר של ״איל־סרטים״ המפיק, מביים, מפיץ
ומציג את סרטיו בעזרת שירותי החברה שלו, סירטי נוח.
הוא מחזיק כיום בחמישה בתי קולנוע בתל־אביב ומתכונן
לפתוח בקרוב שניים נוספים.
״מדוע אפשר לסווג מלונות לפי השירותים שהם נותנים
לקהל, לדרג את המחירים שהם קובעים לפי טיב שירותים אלה,
ולא לעשות דבר ע15 מה גם בבתי־הקולנוע?״ שואל גולן.
״כשתסתיים השביתה,״ הוא מבטיח ,״אני עומד להנהיג דירוג
כזה גם בבתי-הקולנוע שלי. הצעתי דבר דומה גם להתאחדות
ענף הקולנוע, אבל הם אינם ששים לכך בינתיים.״
במה בדיוק מדובר? ״לנו, באיזור תל-אביב, יש שלושה סד
גים של בתי-קולנוע. קולנוע שחף הצריך השקעה גדולה ואח זקתו
יקדה, והסרטים המוצגים בו יקרים. לדעתי, מגיעים לו
חמישה כוכבים. כנ״ל לגבי קולנוע אורלי. לקולנוע הוד הייתי
נותן ארבעה כוכבים דווקא, משום שיש שם בעיות באחזקה ובטי־פול.
גם לסיומה 2הייתי נותן ארבעה כוכבים, ולסיומה — 1
שלושה כוכבים, גם משום שהוא נמצא באיזור שבו יש לקהל
אמצעים צנועים יותר מבחינה כלכלית, גם משום שהוא מציג
הרבה הצגות חוזרות.״
למעשה מתכונן גולן ליישם יוזמה זו בבתי־הקולנוע שלו, אבל
היה רוצה לראות אותה מתקבלת על הכלל, לטובת הענף כולו.
״שיקימו ועדה מורכבת מנציגי ההתאחדות, העיתונות, אגפי
הבריאות בעירייה, מומחים לאסתטיקה, מפיצי סרטים, שוכל אלה
ביחד יקבעו את מיספר הכוכבים שמגיע לקולנוע. זאת, בהתחשב
ברמת השירותים שהוא מגיש לקהל, בצורתו החיצונית,
באחזקה הטכנית שלו וברמת הסרטים שהוא מציג.״
שלושה כוכבים, לדעתו של גולן, הם הדירוג הנמוך ביותר
שצריך לתת לבית-קולנוע .״מי שמקבל פחות מזה, אין לו זכות
קיום וצריך לתת לוועדה הזאת סמכות לסגור בתי-קולנוע כאלה,״
הוא קובע.
מהם הבדלי המחירים בין הדירוגים השונים שמתכננים להנהיג
בבתי־הקולנוע של סירטי נוח? התשובה עדיין אינה ברורה,
מאחר שלא ברור מה יקרה עם היטל העינוגים .״אם יבוטל, אני
מתחייב שלא לעלות את המחירים יותר מאלה הקיימים היום,״
מודיע מנחם גולן .״אני מעריך שמחיר כרטיס בבית־קולנוע בעל
חמישה כוכבים יהיה 20ל״י, ארבעה כוכבים — 17.50ל״י,
ושלושה כוכבים — 15ל״י.״

להפ סי ק עיוו תים
מ צ חי קי ם
* } ך עה שבעלי בתי־הקולנוע מדכרים בדאגה על חיסול הענף,
עומד גולן לפתוח שני אולמות חדשים בדיזנגוף־סנטר.
״איני יודע אם לאדם פרטי כדאי להחזיק בית־קולנוע, אבל
לחברה שמפיצה או מפיקה סרטים, זה כדאי,״ הוא קובע. ואכן,

נרים בניו־יורק, שבהם עובדות פנסיוג־ריות.
או השיכלולים החדשים של מכוני-
העיסוי למיניהם, הנעזרים בציוד חדש
ומפותח, ומבט חטוף על תעשיית ציוד
זה. או מכונים מיוחדים שבהם משתח
העירום
מותר —

העולם הזה 2104

הצעות מהפכניות
השותף שלו בשני האולמות החדשים הוא יצחק שני, מנהל
אולפני ברקי טפה האמפרי׳ם, שגם הוא מפיק ומפיץ סרטים.
במבט לעתיד רואה מנחם גולן יותר בעיות עם ההס תדרות
והרשויות, מאשר עם הקהל והסרטים בשוק .״היום
צריך לפצל את בתי־הקולנוע הגדולים לקטנים. התוכנית שלנו,
למשל, להפוך את הוד לשלושה בתי-קולנוע. אבל חוקי ההסתדרות
מחייבים שלושה מכונאים לכל קולנוע, שעה שבחוץ־לארץ עברו
כבר מזמן למכונות־הקרנה אוטומטיות, עם אחראי אחד המפעיל
קבינה שממנה מקרינים סרטים לכמה אולמות ביחד, כאשר ההקרנה
עצמה מופעלת בכלל מתאו של הקופאי. ברור שאם אצטרך
תישעה מכונאים לשלושה אולמות קטנים, כל העסק לא
יהיה כדאי.״ על כך יש להוסיף שבבתי־הקולנוע הקטנים יש
סדרנים רק בכניסה, כי המקומות אינם מסומנים. אבל החוקים
היום מחייבים את בעלי בתי־הקולנוע להחזיק מיספר מסויים של
סדרנים לפי כמות המושבים באולם, והסדרנים הם נכים, כך
שיעילות העבודה שלהם בהכרח מוגבלת.
״על־ידי הקמת מרכזי קולנוע מסוג זה, פותרים כמה בעיות׳״
אומר גולן .״ראשית, אפשר יהיה להקרין את כל מאות
הסרטים שנשארים על מדפי המפיצים, כי אינם מוצאים להם
מסך. ושנית, אם אדם בא למקום ואינו מוצא כרטיס לסרט אחד,
סביר להניח שינסה לראות סרט אחר המוצג באותו המרכז.״
ודבר נוסף. ישראל היא המדינה היחידה שבה מציגים
סרטים רק שישה ימים בשבוע. על־ידי התרת הצגות בימי שישי,
אפשר יהיה לעזור לאיזון תקציביהם של בעלי בתי־הקולנוע,
שיזכו ביום שמן נוסף על מוצאי־השבת וכך ייפסקו העיוותים
המצחיקים, לפיהם חלק מבתי־הקולנוע מציגים, וחלקם אינם
מציגים, בליל־שבת.
״באורלי אסור לנו להציג, כי מול הקולנוע מתגורר רב,״
טוען מנחם גולן. ואילו אמנון גלובוס, מנהל קולנוע שחף, מצב
5,,על עיוות אחר :״בכל ימות השבוע אנו מקבלים החזר-
מיסיס על הכרטיסים, ביום שישי לא. ההבדל מתבטא בערך ב5000ל״י
לערב.״ משמע, מכפרים על חילול השבת במטבע קשה.
כל עוד נמשכים העיוותים, ברור שאין אפשרות לשנות את
פני הענף. וכל עוד לא ייפסקו, אין כל סיכוי שהוא יתאושש.
השביתה הנוכחית רק תכבה שריפה קטנה, עד לבאה אחריה.
יש צורך בשינוי רציני, וכדאי היה שגם התאחדות ענף הקולנוע
וגם הרשויות למיניהן (השילטון המקומי, מישרד־האוצר ומישרד־המיסחר
והתעשייה) יתנו על כך את הדעת. אם רוצים לראות
קולנוע בישראל, צריך לעשות משהו לשם כך.

ררים הזוגות האמריקאים מן האלימות
המצטברת בהם, ועל-ידי התפרקות המתח
מגיעים להבנה טובה יותר של הזולת.
וכאן הונפו המיספריים הרי־האסון של
הצנזורים הירושלמים, שהחליטו כי הצופה

פרס הסרט הפורנוגראפי

המאמינים יושבים במכוניותיהם, בפיג׳מה,
ומאזינים לדרשת הכומר; עיירת נופש 1 לזוגות בירח־דבש המציעה כבידור עיקרי
לצעירים אימון יומי בקליעה למטרה בנשק
חצי־אוטומטי ; כלא פתוח מסוגנן
*• ומהודר כל-כך עד שכדאי לרצוח רק כדי
להישלח אליו, או מועדונים שבהם מרקדים
נערי גו־גו בביגדי־ים זעירים.
החידושים המיגייס. אולם, כצפוי,
את החלק המפולפל ביותר של הסרט מספקים
החידושים המיניים שהצליח בימאו,
רומנו ואנדרנס, למצוא בארצות־הברית.
למשל, בתי־בושת עם מסלול־נחיתה פרטי
שאליהם מגיעים במטוס פרטי, והממו־קמים
בלב המדבר. או בתי־בושת לפנסיו-

במאי מנחם גולן עם שחקן פאביו טסטי

תפוס־ ככל־ יכולתך כ,,זוהי אמריקה״
אבל רק מזווית מסויינזת !

הישראלי אינפנטילי מכדי לראות דברים
כאלה. לכן, כל עניין המכונים המיועדים
לזוגות נשואים נעלם ואיננו, וזאת גם ה סיבי׳
שכאשר מראים את התשמישים השונים
הממלאים את הבוטיקים־למין באר-
צות־הברית, דואגים להראות רק את ה אבזרים
השיגרתיים ודרכי ייצורם. אם
מופיע אבר גדול מן הרגיל, מייד חותכים
אותו. שלא יטיל חרדה על הישראלי המפגר•
זוויות מסויימות מן התחרות של
״מים עירום״ קוצצו משום שהעירום מותר
רק מזווית מסויימת; מזוויות אחרות הוא
מקלקל את המידות הטובות. ואשר למכוני
העיסוי, אפשר לראות בהם כל מה שמביא
את הלקוח לשיא, אבל לא את השיא
עצמו. מוטב היה להיוועץ ברופא שיגיד
להם, לצנזורים הנכבדים, מה גורם ״קוי-
טוס אינטרופטוס״ (משגל נפסק) לנפשו
של האדם.
אפשר, כמובן, לטעון שכל האיסור הזה
פיקטיווי. די לקנות כרטי־טיסה לארצות-
הברית כדי לא רק לראות את הדברים
אלא לחוות אותם אישית.
וזה רק מוכיח עד כמה לא־דמוקרטי
המושג הזה, ששמו צנזורה. מי שיש לו,
ויכול להרשות לעצמו לנסוע, לצנזורה אין
שום משמעות לגביו. והאחרים שיסבלו
וישתקו. ואולי זאת אפילו פילוסופיה
מסויימת: מי שיש לו, סימן שהוא חכם.
ואם הוא חכם, אינו צריך צנזורה. מי שאין
לו, סימן שהוא טיפש, וכטיפש הוא זקוק
להגנתם של החכמים־מטעם.

במדינה
(המשוץ מעמוד )39
נמשכה גם אחרי שרפי עזב את עבודתו
במיסעדה, והתחיל בחזרות על !המופע
של גדי יגיל חיקיתי לך ארצי, בתפקיד
של רקדן־ליצן.
חודשים אחדים לאחר מכן הגיע טוני,
שעבד אז כבארמן במיסעדה תל־אביב הקטנה*
,ל דירתו של רפי, ליד כיכר דיזנ-
גוף,} .החוזה על הדירה השכורה שלי
נגמר,״ הודיע לרפי ,״אולי אני יכול לגור
איתך שלושה שבועות, עד שאעזוב את
הארץ ך רפי, שהתגורר לבדו, הסכים מייד
לארחו באחד משלושה חדרי הדירה.
״כל שבוע היה טוני משלם לי סכום
סימלי קטן, קונה קצת אוכל ומשלם את
חלקו בחשבונות,״ המשיך רפי את הסיפור.
״עברו חודשיים והוא לא הראה שום סימן
של תזוזה, אבל -לא שאלתי אותו מה קורה.
בסך־הכל הוא היה בחור טוב ונוח, שלא
הפריע לחיים הפרטיים שלי,
התחלתי !אז לעבוד בבקרים כמפעיל-
הבובות של אריק סמית. יום אהד חזרתי
לדירה בשעת צהריים, והבחנתי שדלת
ארון־הבגדים פתוחה. הצצתי פנימה, וחש כו
עיני — הארון היה ריק ! כל הסוודרים,
המיכנסיים, החולצות, הגרביים ואפילו התחתונים
שלי נעלמו, יחד עם ארבע
מיזוודות חדשות שהיו: מונחות על הארון.
נעלמו גם 5000 לירות, המשכורת
שקיבלתי יום קודם לכן, ואותה התכוונתי
להפקיד בבנק. הוא לקח גם את כל זוגות
הנעליים שלי, יחד עם שני זוגות מגפיים
חדשים! .ברור שהוא היה זקוק למיזוודזת
שלי — לדירה הגיע עם: מעט חפצים
ארוזים בכמה שקתת-נייולון, ואמר שרוב
חפציו. נמצאים אצל חבר. הרגשתי מרומה,
פראייר. הוד. לי ברור שטוני נימצא
כבר במטוס, בדרכו לבראזיל.״
״אני לא הכתובת.״ ברוב ייאושו
מיהר רפי למעגידתו, האמרגנית מרים
עציוני! וזו לקחה אותו למטה המישטרה
ברחוב הרכבת .״אחרי שהגשנו תלונה
אמר לי אחד השוטרים שאם אני לא יודע
איפה הבחור, המישטרה לא יכולה לעזור,
ובעוד כמה ימים יסגרו את התיק,״ סיפר
רפי ,״ראיתי שהם לא מתכוונים לחקור את

מפיק עופרים וזמר בשן
סוף הרומן

סיפר רפי השבוע ,״שילמתי 3000 לירות
לחודש על־השבון החוב, ואחרי תשלום
שכר־הדירדי נותרו לי רק פרוטות מה-
׳משבורת. חברים שישמעו על הסיפור תר מו
לי קצת בגדים והרגשתי כמו קבצן.
״עתה אין לי כבר אמון באנשים ואם
מישהו יבקש בעתיד לגור אצלי, אומר
לו: סליחה, אני לא הכתובת.״

עסקי ם
המיפנה שלב שן
אחרי שעזה בעזרתו
ע? דרך־המ?ד בגרמניה,
פיטר יגאל בשן את אבי
עופרים. מדוע?

קורבן אלון
״אין לי כבר אמון״
הענייה ביוון שהכל בארץ מתנהל בעזרת
פרוטקציות, מרים !ואני הפעלנו אחת, ונודע
לנו דרך נמליך,תעופו; שטוני עזב את
הארץ.״
המכה הקשה מכל ניחתה כעיבור שלושה
ימים, כאשר דפי קיבל חשבון טל פון
על סך 20,000 לירות, עם פירוט מלא
של שיחות־חוץ^שנעשו מדירתו — חלקן
לבראזיל וחלקן לארצות־הברית. היץ שי חות
שנמשכו 45 דקות, אחת נמשכה
ישעה ;וחצי, וכל השאר לא פחות מ־20
דקות. כמו כן היו גם כמה שיחות גוביינא
(קולקט) ,שטוני הסכים ברוב טובו לקבלן
על חשבון מארחו-ידידו.
רפי התקשר לשגרירות בראזיל בתל-
אביב, ומסר לסגנית הקונסול, דבורה
ייגר, את הפרטים שהיו ידועים לו על
טוני. לדבריו נענה רישמית :״העניין לא
נוגע לנו!״ ולא נותר לו אלא לגשת ל-
מישירד התיקשורת ולהסדיר אפשרות של
:תשלומים חודשיים.
״זו היא התקופה הכי קשה בחיי,״

416

הוא הגיע לקפד. פינתי בתל־אביב בפעם
המי-יודע-בטה. כמו תמיד יפה, גבוה,
שיעדו הארוך מסורק למשעי ,׳והוא לבוש
על־פי מיטב האופנה האחרונה.
זהו יגאל בשן, הזמר בן נחלת-יהודה
שניסע לשחק יאותה באירופה ויש ואומרים
שגם הצליח! .מד. שבטוח הוא שלפחות
הצליח להתחיל את המישיחק בשכל הכלים
ברשותו, אך איש עדיין אינו ׳מוכן להמר
על התוצאות.
ליאה, המלצרית שיל קפה האמנים, היתד.
האדם השמח ביותר לקראת בישן. אחרי
הכיל, הוא הזמר היחידי מבין העשרות היושבים
ישם ׳שכתב שיד במייוחד עבורה.
עמיתיו הזמרים: ,אינם אוהבים את הישראלים
המצליחים בחיו״ל, יזהם ׳מתייחסים
בספקנות לסיפוריו של ׳בשן על הצלחתו
המטיאוריית.
יגאל ׳מודע ליחסם של הקולגים כלפיו,
אך אינו מייחס לו חשיבות גדולה כיותר.
עובדה, לביקוריהמולדת הנוכחי הגיע עם
מיסמך רישמי :׳תקליט ;ארוך־נגו מהודר
בשם יש לך הכוח. תמונתו מכסה את מעטפת
התקליט ,׳ובתוכו פוסטר ענק שלו
שגודלו כקיר שילם.
מייד עם הגיעו לארץ הוצף בישן בקשיות
ליראיוניוית. הוא סירב כעיקרון: ,ניאות להעניק
ראיון לשדרנית ריבקד. מיכאלי ב־
׳תנאי שישוחחו על התקליט ביילבד. הרא יון,
שהתמשך שעד. ובמהלכו הושמעו שירי
התקליט ,׳הפך 1שיחיד. טלפונית !המונית
כשעשרות. עקרוודבית מעריצות מטלסנות
אל האולפן ומבקשות לדבר עם הזמר. הלחץ
היה סד. גדול עד כי מיכאלי נאלצה
לבקש לפלוש אל חתוכנית־לעקרת־הבית
ולבקש מן המגישה זוהר אוריין להקציב
לזמר 20 דקות. וכך נמשך הראיון שעה
וחצי.
ימה שעשה עופרים .׳רבים לא הבינו
מדוע: מסרב בשן, היידוע כאחהביראיונות
וכחביבם שיל העיתונאים, לדלתראיין. את
הסיבה האמיתית לא העלה איש !בדעתו:
•בשן סירב להעניק ראיונות כיוון שפחד

כי יתגלה לעיתונאים ׳שהחליט לפטר את
אבי עופרים, אמרגנו ומפיק תקליטיו, מתפקידו

בחודש אוגוסט השנה הגיע יגאל בשן
עם אשתו היפה מיקר. ובינם אורי ליחופ־שס־מולדת
קודמת בישראל: ,ובאותה הז־דמגוית
העניק ראיון לכתבת העולם הזה.
הוא סיפר אז :״לפני ישנה הגיע ארצה
אכי ׳עופרים. אני לא ׳הכרתי אותו !והוא
ילא הכיר אותי, כי לאירוויזיון אף פעם
לא ישלחו אותי. יצא לו ליראות את ;תוכניית
הטלוויזיה שלי. הוא בא אלי בפינתי,
כזד. זרוק עם שיער ארוך, ואמר לי אתר.
תהיד, כוכב; ,אני אעשה ממך סטאר. רק
תן לי לטפל בך.׳ ילא ידעתי אם להאמין
לו או לא. התייעצתי עם מיקה, אשתי,
וכעבור שבוע החלטתי לנסוע אליו ולגרמניה
לראות במה דברים אמורים. כשהגעתי
;למינכן, הוא לקח אותי לחברת אריאולה
שהיא החברה המפיקה תקליטים של להקות
כמו בוני אם ועצרת הכסף. נפגשתי
עם נשיא החברה, טונטי לופטינר. הוא
ישמע קאסטה ׳שלי והחליט להתייעץ עם
עשירה מנהלים ;נוספים בחברה.״
סופו של עניין על־פי סיפורו של יגאל,
הוא שנחתם עיטו חוזה לחמש שנים שיסו
התחייבה: החבירה להפיק עבורו שני ׳תק ליטים
ארובי-נגן בשנה, ולדאוג לפירסום
התקליטים. הוא, מצירו, התחייב לכיתוב
את הלחנים ;ולהעביר את זכויות היוצרים
לידי החברה.
להישאר חברים. אם כך הייה זה: אבי
עופרים שהיד, ואחראי ישיר ׳להצלחתו של
בשן להיכנס לשוק התקליטים הבינלאומי.
יש להניח בי אילמלא קשריו הענפים של
עופרים, בעולם המוסיקה בגרמניה לא היה
:בשן מצליח להתקבל לראיון ;אצל מנהל
החברה. הוא ׳בעצמו סיפר יכי שנים חילם
׳להיפגש עם ׳טוינטי ילופטניר. ההצלחה !מתדפקת
בשער, התקליט יצא לשוק לפניי
חודש בגרמניה, שווייץ, אוסטריה ואיטליה
ובחודש יבואר חוא עומד לצאת ב24-
ארצות נוספות .׳ודווקא עכשיו, כשיתקלי-
טון עם לחיטי התקליט עומד לחיות מופץ
׳בארצוית־הברית ושיגאל בשן עומד לצאת
׳למסע־סופעות באנגליה !ומאוחר ׳וויתר ב־ארצוודהברית,
בניסיון לכבוש את השוק
החשוב ביותר בעולם הפופ הבינלאומי,
הוא החליט לטרוק את הדלית לפני מי
שגילה אותו ׳ולחפש לו אמרגן ומפיק הדש.
מדוע ז יגאל בשן מסרב לפרט. לדבריו,
׳אינו יכול לומר כל מד, ישיש לו לומר
בנושא, ביוון שאינו חוצה להסתבך במיש-
סטי דיבה וכיוון שהוא ועויפדים נמצאים
בעיצומם של הליכים מישפטיים מסובכים,
דק כשלוחצים עליו הוא מוכן לומר :״אבי
ואני לא הגענו אל עמק השווה מבחינה
מיקצועית. לפני חודש החלטתי שאני לא
ירוצה לעבוד אייתו יותר. אף, אחד לא הש פיע
עלי, הגעתי בעצמי למסקנה שאבי
ליא מתאים לי. איני נותן לו את מלוא
הקרדיט על מד, שהוא עשה בשבילי, ואני
לא חושב שהוא יצא נפסד מהעסק. כרגע

אני מנסה להגיע, איתו לפשרה עיסקיית,
לכן אינני יכול להרחיב את הדיבור על
מד ,׳שקרה בינינו, .בלי שיום יקשר לעבודה,
אני רוצה ׳להישאר אייתו חבר ,׳ואם התקליט
שלי יצליח הוא ייצא נשכר מטנו
מבחינה כספית.״
ניגודי השקפות. מובן שהזמר מגלה
טפח ומכסח טפחיים. רבים מידידיהם ה־
׳משותפים ישל יגאל בשן ;ואבי עופרים,
שהכירו את השיניים, נדד,יטו: כאשר החליט
עופרים להפוך את בשן לכוכב. עופרים
ידוע כטיפוס זרוק, המתלבש בבגדים י!וצ-
אי־ידופן, מגדל שיער ומתגורר בביס ענק־ממדים
במינכן. הוא ידוע באורח־החיים
החופשי שלו במסיבות המתקיימות ;בביתו
והמתמשכות ימים רבים. ייחד עם זאת, לא
הטיל איש מעולם ספק בכישוריו כאמרגן
׳וכמפיק, שהעלה והוריד זמרים רבים.
ייגאל, לעומתו, טיפוס ישמרני, נשוי זאב
לבן, וידוע בבעל נאמן וביא״ש־׳מיש־פחה
לסופת. את מרבית זמנו הוא מפלה בחיק
מישפחתו, מתנזר מבילויים פרועים וחי
חיים שקטים ומרובעים .־יש להניח שעל
בסים של ניגודי אופי קיצוניים אלה בין
השיניים התגלעו ביניהם חיילוקי־דיעות לא
מעטים.
קשה מאד לחלץ מיגאל בשן פרטים
על מד ,׳שאירע באמת ביבו לבין עופרים.
הוא אומר :״יש כל מיני פרטים קטנים
שאני לא רוצה כרגע לגלות, .אלה הם
דברים: אישיים שאירעו ביני לבין אבי.
׳כשבאתי אליו ;ואמרתי לו שזה לא ייילך
יותר בינינו, הוא אמר בסדר גמור ׳.רק
כשהבין שאני רציני התחילו העניינים
להסתבך. אני לא מתנער ממד, שהוא עשה
בשבילי, אבל ילו יש כיוון אחד ולי יש
כיוון אחר.
״׳אני לא ירוצה לעשות יותר שגיאות!
!ואני לא מוכן לוותר על דברים מסויימים
שפעם הייתי סוכן לוותר עליהם. הוא
מפיק טוב מאד ויכול להפוך כל אחד לכוכב
,׳והוא גם בחור טוב. אבל כל אחד
עושה שגיאות, והוא עשה כמד, שגיאות
לגבי, יומר,שגיאות האלה אין דרך חזרה.
הסיפור שלי עם אבי עופרים נגיסר.״
אותיות קטנות. בינתיים הפך יגאל
:בישן למפיק בעצמו, והפיק שירי זמר אמריקאי
בשם טימי טיאצ׳טאן, הישר בסיגנון
הקאונטרי-רוק. כמפיק, הוא אומר :״אם
בשינה הבאה יבוא אלי טימי ויגיד שהוא
לא מבסוט ממני, אגיד לו שילום ואילך,
חוזה עם מפיק הוא לא חוזה לסל החיים.
אפשר להפר אותו.״
יפשן לא ׳נישאר יתום. בימים אלה, עוד
קודם ׳שההליכים המישפטיים עם אבי עופרים
׳הסתיימו, הוא כבר מנהל מו״מ עם
אמרגן ומפיק בינלאומי ידוע !וכשיחזור
׳למינכן, שם יתגורר כמשך ארבע השנים
הבאות, יחתום !אייתו בנראה על חוזה; .ואס־
׳שר לסמוך עליו שבחוזה זה יהיה סעיף
באותיות קטנות, שיקבע כי הזמר רשאי
לפטר את אמירגנו על רקע של חילוקי-
דיעיות מיקצועיים.
העולם הז ה 2104

לבנק הפועלים
אכפת שההישגים של ילדך
יהיו בהישג ירך.
והוא יגיע להישגים יחד אתך, יחד אתנו. לנו אכפת. לנו תכניות חסכון שיבטיחו את הישגיו,
החל מן הצעד הראשון אל הגן -ועד לרכישת הדירה הראשונה.

״דן חסכן״
זהו אחד ההישגים הראשונים של ילדכם.
יש לו קופה נאה. יש לו
פנקס חסכון ויש לו כבר כמה
לירות שהן רק שלו.
בסניף שלו יקבל הילד
גם מתנות בחגים, הוא
יוכל להצטרף לספריית
״דן־חסכן״
ואם יתמיד בחסכון -
יזכה במתנות־עידוד
ובאפשרות להבטיח
את ערך החסכון ע״י הצמדה.

״חסכון לתיכון״*
כשהוא מגיע להישגיו הראשונים
בבית־הספר היסודי.
חשבו אתם,
ההורים,
על הישגיו
הבאים. חסכו מעתה בתכנית
״חסכון לתיכון״ בתשלומים קבועים ונוחים־
והבטיחו את שכר הלימוד לילדכם בבית־הספר
התיכון.

״חסן לחייל״

א רי א ל

הילד או הילדה שלכם הם עכשיו חייל או
חיילת ובשירות הצבאי בודאי קצרו הישגים
נאים. אך הישגים
גדולים מחכים
להם גם בתום
השירות. האם יהיו
בהישג ידם?
כן .״חסן לחייל״
מבטיחה זאת.
מרגע הגיוס
חסכו בה עבורו־

ובתום שלוש שנים יעמוד לרשות הבן(או הבת<
המשתחרר>ת< סכום נאה שיסייע לו להגיע
להישגים חדשים: תואר אקדמאי, רכישתדירה,
קניית מכונית ועוד.

״חסן להשכלה גבוהה״
גם זה הישג שלו. ושלנו. ילדכם יגיע גם•
לאוניברסיטה-
אם תחסכו בשבילו
מבעוד מועד
בתכנית הבלעדית
לבנק הפועלים
״חסן להשכלה
גבוהה״.
תכנית זו
מבטיחה הצמדה
מלאה, רבית, הלוואה ואף מענק לימודים מיוחד.

״מטמון לדירה״
דירה -היא בדרך כלל חלום רחוק
מהישג־יד, חלום
שאפשר לעשותו
להישג נאה.
בנו איתנו דירה
לילדכם,
עם ״מטמון
לדירה״.
מגיל צעיר
הפקידו על שמ
סכום קבוע ולא־גדול מדי חודש-
ובבוא העת יעמדו לרשותו 100,000ל״י ויותר,
וחלום הדירה יהיה בהישג־ידו.
״בתאום עם הרשות המקומית.

עם ילדכם
לאורך כל הדרך.

!! ח ה פו ע לי ם!

ש י במשך השנה האחרונה חידשזו ושיפתו את אחר הסקי ברמה-

הבאנו והתקנו ץ ות פלץ ןי הטכניקה האחרונים,
בינלאומית.
והציוד והעזרים המתקדמים בסולם־
לח האדם הטוב ביותר

ב לחר מון.
הפתעה רבתי מצפה למבקרים ולגולשים
באתר הסקי. מומחים עולמיים תרמו
מנסיונם בייעוץ ובמעשה לשיפור ופיתוח
האתר וחברי בפר הנופש גוה אטי״ב
הפפו אותו לפנינת נופש, בידור וסקי.
המתקנים הם החדישים בעולם. הצוות
המקצועי מנוסה ומיומן. אפשרויות ה שעשוע
והבילוי באתר — בבל שעות היום
— מגוונות ביותר ונועדו לבל מבקר בבל
גיל. בשלב זה פתוח האתר למבקרים.
על פתיחת עונת הסקי תבוא הודעה
במועד. במו לבל דבר טוב גם לאתר שעות
תפעול משלו: האתר נפתח מדי יום
ב״ 8.30 בבוקר ונסגר ב״ 4.30 אחה״צ.

אתר הסקי נמצא על מורדות
החרמון בגובה 1605 עד 2080 מטר.
במרבית הימים נמצא האתר מעל לעננים
וימים אלה הם בהירים ושטופי שמש חורפית. האויר
באיזור טהור ונקי בל בך שניתן לראות ממנו את הים התיבון
ואת ים בנרת. בחלקת אלוהים זאת, שבה הגובה הממוצע של השלג
בחורף, למעלה ממטר, נשמרת איכות אקולוגית אופטימלית והטבע
נשמר בכל הדרו וראשוניותו.

מתקנים ומסלולי
סקי באתר :
לשרותן באתר :

פ ר סי ם

* סדרי הסעה מאורגנים
* מגרשי חניה רחבי ידים
* השכרת ציוד סקי
ומזחלות
* בית ספר לסקי
* מזנונים
¥שולחנות פיקניק
בפסגת החרמון

בפסגת החרמון מלתחות מודיעין
שרותי מרפאה
חנות לציוד סקי,
אביזרים ולבוש מתאים

כפר הנופש נוה אטי״ב
פועל בבל עונות השנה
ומהווה אטרקציית נופש
ובידור ברמה יוצאת מן
הכלל. האוירה השובבה המיוחדת
לכפר הנופש אופפת
אותך עם בואך ומלווה אותך
בבל שהותך במקום. האירוח
מקיף מלון מיוחד במינו,
חדר אוכל — מסעדה עם
מיטב המעדנים, תעסוקות
ספורט, בילוי ובידור ביד
המלך, דיסקוטק ״גזעי׳/
משחקי קברט, מועדונים,
פעילות ״אפרה סקי״ מסביב
לאח מוסקת בעצים, רעוד
ועוד. בחורף מוצעות לך
״עסקות חבילה״ מיוחדות
הכוללות מקסימום נופש
ופעילויות במינימום מחיר.

* הרכבל הארוך בארץ
( 1200מ׳) עד שיא
החרמון 2080מ׳ גובה
* רכבל מיוחד נוסף
לגולשים בלבד
* מעליות סקי
¥ניתן לשבור
ציוד סקי במקום
+מסלולי גלישה מבוקרים ומהודקים
מדי יום ע״י חתול שלג
המסלולים

הם באורך 500מ׳ עד 2.5ק״מ
ומותאמים לרמות השונות של
הגולשים.
* כל המסלולים נתונים להשגחה
קפדנית והם מבוקרים ומסומנים
במשך היום על־ידי סקי פטרול.

בית הספר דסקי :
השכרת ציוד ומזחלות
* ציוד סקי מעולה עומד לרשותך
באתר 1000 :זוגות מגלשי סקי
7 01X110
(7 0 0 311*011*05
נעלי סקי 0 ^.0£181£11
מקלות סקי .)7X70^ 110
* שרות תיקון, ביוון והתאמה של
ציוד סקי עם מיבשור חדיש.
* מזחלות לשעשועי שלג.

בבית הספר מדריכי סקי מקצועיים לבל הרמות, ממתחילים ועד
מתקדמים. לבית הספר הוקצה משטח מיוחד בעל שיפוע מתון מאד.
בבית הספר מעלית סקי מיוחדת. הלימוד הוא בשלבים בהתאם
לקצב ההתקדמות. השיעורים הם בקבוצות (עד 10 איש).

השנה שני חידושים בבית הספר :

* הוקדשה תשומת לב מיוחדת לשעורי סקי לילדים. ספורט הסקי
מומלץ לילדים ע״י רופאים, פדאגוגים ומומחי ספורט. הסקי
מקנה לילד גמישות, בטחון עצמי, יציבה נבונה, פיתוח בושר
ונשימה נבונה. בביה״ס מדריכים וציוד סקי מיוחדים לילדים.
לימוד סקי חוויה בלתי נשכחת לילדכם.
* השנה יפתח קורס מיוחד למתקדמים ללימוד גלישה בשיטה
חופשית .)8X111 0 0 0 1 1 0 7 * 0

ניתן להזמין חדרים בכפר הנופש נוה א טי ב;
כולל בילוי וטסי בחרמון וכן טיולים מאורגנים ומודרכים לכפר ולחרמון
,ישירות ב• ט ר תל אביב; רח, הירקון , 142 טל 221372; 220819 .־ 03
ירושלים: רח המלך דוד ,28 טל 221624.־ 02 טבריה: רח׳הירדן , 10 טל2 0 3 3 0 ; 20550 .־ 067
ובכפר הנופש נוה אטיב בחרמון: טל 067-41185; 41669 ; 41744 .

]נופש וסקי בחרמון -המציאות יפה מהדמיון![

ף׳ עוד אנו גתכעים, מכל הצדדים,
״ לגלות ״אומץ־לב״ ונכונות לראות עין
י בעין את הסיכויים הגדולים הטמונים ב תהליך
השלום שהחל מגלגל הנשיא סא-
דאת, איו נשמעים קולות רבים שיתבעו
גם מן הצד הערבי אותם אומץ־לב ונכונות

בנימין ע מידרו ר

כמו כל מאמריו של הפרשן
הצבאי של ״העולם הזה״,
מבטא גם זה את השקפתו
האישית והפרטית של הכותב.
מבלי להתייחס להנחות הפו־ליטיות
של הכותב, מפרסם
״העולם הזה״ מאמר זה מתון
הנחה שגם אנשי שלום צרי כים
להתמודד עם אתגרים
צבאיים. חשיבותו של מאמר
זה היא בכן שדיעותיו של ה כותב
מייצגות עמדות שיש
להן מהלכים בקהילה הביטחונית
של ישראל וראוי להתמודד
ולהתווכח עימן.
להבחין בכך, שהיסחפות בלתי־מבוקרת
אחר קצב האירועים וחיצוניותם עלולה
לגרור אל עינה של סופת השמד.
אובדן חושי המידה והמציאות של כוחותינו
— מכל המחנות — לבשו באחרונה
ממדים פרועים באמת והידרדרו עד כדי
חוסר אחריות.

אם מהעקרים המניעים והדח!פים
למילהמה וכישראל, אחת היא אם
האיום שנגוז !הוא כן ארבע אוגדות,
או עשרים. האיום הצבאי הערכי
אומנם יישאר כמלואו ואולי
אה יתעצם, אלא שכמו קנאדה לעו־
!מת האיום הצבאי האמריקאי, כך
אנו כיחס לזה !הערכי — לא יהיה
דבר כעולם שיהיה רחוק יותר מדעתנו
ושיהאיג אותנו פחות.
ממילא אין נודעת, לפי השקפה זו, כל
חשיבות לממדי כוחו ויכולתו של צה״ל,
שיהפוך מוסד מיותר. ביטחוננו הלאומי
בשלמותו, כולל הביטחון הצבאי, יושתה
ויובטח היטב מכוהן של נסיבות וערבויות
פוליטיות, בגיבוי כאלו כלכליות, תרבותיות
וחברתיות־פנימיות.
אז, כל שנצטרך מול האיום־בכוח הערבי
יהיה מה שצריכה קנאדה מול האיום־בכוח
של ארה״ב — דהיינו, מישטרת מכס וגבולות
בלבד.

כנסיבות אלו, קיומה של אופציה
צבאית בצידנו איננה. רק מיותרת,
אלא גם אסורה, מהיותה
פרובוקציה בלתי-סבירה ולכן גם
בלתי־נסבלת.

הבי ט חון הצבאי —
בעייה צבאית
^ ש להכין ולהדגיש כי פירוק צה״ל
הוא חלק הכרחי מתפיסת ״שלום סא-
דאת״ כ״שלום קנאדי״ .אין כל אפשרות
או מקום ל״אבל״ :האיום הצבאי דומה

י מאמר שני בסיירה על הסכנה שב״שלום סאדאת־־ .המתאר תסריט
של המילחמה הבאה העלולה לפרוץ אתרי שייחתמו הסכמי השלום

ח19ה נשחה מואעו
אציע לכולנו שנזכור כי סאדאת
פועל כמנהיג:מצרי, או ערכי, לקידום
והאינטרסים המצרים או הערכים
ואין הוא: רואה עצמו אחראי
לאינטרסים של ישראל, או מופקד
על ביטחונה הלאומי.

אין דברי מכוונים לתחום הפוליטי, החברתי
או הכלכלי, אלא לביטחוני־הצבאי
•־ בלבד. קודם שנרשה לעצמנו להתרשם, או
לא, ממה שאומר המצרי שברחוב או עורך
עיתון מצרי נכבד, עלינו לשאול ולהשיב
לעצמנו, באופן ברור וללא כחל ושרק,
אם ההתפתחויות הפוליטיות האחרונות,
דרמאתיות ומרחיקות־לכת כמות שהן, אכן
שינו משהו באיום הצבאי הערבי על ישראל
— ואם כן, יבמה ובאיזו מידה. בידור
זה אולי קשה ולא נעים, אך גם פשוט
מאד: כמו כל מדינה כלפי רעותה, כך גם
ישראל כלפי מדינות ערב יכולה — ומחו-
ייבת — לברר שאליה זו בשלושה שלבים.
כדבר ראשון עלינו לקבוע לעצמנו, באופן
החד־משמעי ביותר האפשרי, אם
אומנם קיים בטחון מלא, שהמניעים והדח פים
הערביים לממש את האיום־שבכוח אומנם
ניתנים לעיקור מלא, מוחלט וניצחי
באמצעים פוליטיים — כלומר, אם נלך בדרך
של פתרון פוליטי מסויים, כמו נסיגה
מכל השטחים.
במילים אחרות, עלינו להשיב אם ״שלום
סאדאת״ הוא ״שלום קנאדי״ — כלומר,
כזה השורר בין ארה״ב וקנאדה. שלום מ,״
טיפוס זה נדיר בעולם. הוא מיוחד בכך
שקנאדה חיה בצילה הקבוע של העוצמה
הצבאית האמריקאית האדירה, שהיא איום-
בכוח, אבל אין דבר שמטריד את הקנא-
דים פחות, משום שסיכויי התממשות ה איום
הזה פחותים מאלה של שינוי מסילות
הכוכבים.
הסברה כי ״שלום סאדאת״ ,אם נקבלנו,
אכן יובילנו ל״שלום קנאדי״ לגיטימית,
.אך חייבת הסבר. משמעה, שהנתונים ה צבאיים
וה״איום״ המתגלם בם הופכים
בלתי־רלוונטיים לחלוטין לעניין הביטחון
הלאומי של ישראל:

לחלוטין להריון בכך שהוא מאיים או לא
מאיים, ואין ״מאיים־לחצאין״.
מי שאינו נכון לדרוש, באופן ברור
ומובן מאליו, כי יפורק צה״ל — לכל ה־יאוחר
מייד אחרי חתימת הסכמי־השלום
— הריהו כטוען, בפה מלא וחד־משמעית,
כי האיום הערבי לא רק קיים, אלא גם
מאיים; וכי עדיין, אפילו יוכרז וייושם
שלום מלא בינינו לביו מדינות־ערב, בכל
נוסח שהוא וכולל ״שלום סאדאת״ ,בכל-
זאת קיימת ופעילה בעיית ביטחוננו הצבאי
— ובכל-זאת עלינו להמשיך ולהשתית
את התשובה לה על פתרונות צבאיים
ועל עוצמה צבאית מספקת.
שלום נוסח קנאדה־ארה״ב ואי-פירוק
צה״ל הם דבר והיפוכו המוחלט, שאינם
ניתנים בכלל לתירכובת או לתערובת אלא
קיימים, רק זה או רק האחר, וחייב אדם
להכריע ביניהם.
אכסיומת־העבודה שלנו היא, שאין
כיום אדם שפוי היכול להבטיח כי
האיום הצבאי הערבי על ישראל ניתן ל־התנטרל,
באופן מיידי, מוחלט וניצחי, בדרכים
ובאמצעים פוליטיים בלבד ! בוודאי
לא כיום ובעתיד הניתן לחיזוי.
כאשר נחתום הסכם־שלום בסוף המהלך
הנוכחי, לא יהיה זה ״שלום קנאדי״ אלא,
כמו זה השורר בין רוב מדינות העולם,
״שלום מזוייך: ובו עדיין יהיה האיום
הצבאי הערבי (או ״האופציה הצבאית ה ערבית״
,שבפי סאדאת ואנשיו) ״הנימוק
האחרון״ של המדיניות הערבית — ובהכרח
יהיה קיומה של ״אופציה צבאית
ישראלית״ סבירה ויעילה תנאי קבוע, והכרחי,
לקיומה הבטוח והתקין של ישראל.
כיוון שעניינה של סידרה זו הוא הביטחון
הצבאי לבדו, נמצאנו ונישאר בתוך
גבולות אלה. אך לשם השלמת התמונה
חיוני שנוסיף, כי השלב השלישי, שהוא
האחרון והקובע בתהליך בירור הבעייה
הביטחוניודהצבאית ובו מחליטים על פתרונותיה,
איננו מיקצועי־צבאי, אלא מדי-
ני־אזרחי.
הקדמת הניתוח הצבאי באה, כדי שה-

חסנה נשחהמראש

סיני, יהודה, שומרון, רמת-הגולן, ביקעת
הירדן והרצועה המערבית של הרי עבר־הירדן.
אין שטחים מפורזים בישראל, ר
צה״ל רשאי להיערך לאורך הגבול המדיני
(צבאות ערב לא, אלא רק מעבר לשטחים
המפורזים).

(המשך מעמוד )49
מעריך או המחליט הפוליטי יידע את מש מעויותיה
הצבאיות של כל דרך פעולה
מדינית הנשקלת על ידו.

ניתוח והכנה יסודיים של התחום
הצבאי, הם התנאים לכך ש־המיל
המה והכוח הצבאי אבן ישמש•
מכשירי המדיניות ועבדיה,
תחת שייעשו אדוניה.

לכל הדברים האלה מקנות תוקף מיוחד,
בנסיבותיה, שלוש אמיתות קבועות ובלתי־ניתנות
להכחשה.
• שאחרי ביקור סאדאת, בדיוק כמו
לפניו, אין ישראל יכולה להרשות לעצמה
אפילו החטאה בודדת בתחום הביטחוני-
הצבאי, ושגישה סופר-חשדנית וחששנית
לכל עניין ביטחוני צריפה להישאר הרגילה
אצלנו. חוסר־האיזון העצום בינינו ובין
העולם הערבי, בתחום הביטחוני כשלמות,
ובכל אחד ממרכיביו האובייקטיוויים הראשיים
לעצמו, נשאר גם הוא בעינו.
• שנית, האיום הצבאי על ישראל
איננו מצרי בלבד, אלא כל-ערבי. כך האיום
— וכך גם ההתייחסות אליו ומתן
התשובות הישראליות לו: האיום הצבאי
והפתרון הצבאי יהיו, מבחינתנו, תמיד
״כוללים״ ,אפילו המו״מ וההסדר הפוליטיים
יהיו ״נפרדים״.
י• שלישית, ואולי חשוב — או בולט
— 1מכל :״שלום סאדאת״ ,כמו שהובא
והוצע בכנסת ובכל ביטוי פומבי אחר,
משמעו יצירת מצב אסטרטגי כזה שבו
תישלל מישראל כל אופציה צבאית, ותחו־סל
על הסף כל אפשרות של ישראל להגיב
ביעילות על איום צבאי ערבי, במידה ש יופעל
נגדה.
שלום כזה יכול להיחשב סביר — מבחינה
צבאית ביטחונית — אך־ורק על
בסיס התפיסה שבעיית ביטחון ישראל כולה
פוליטית, ושעם הימצא הפתרון הפוליטי
יעוקרו וייבטלו טוטאלית וניצחית,
כל מניע, דחף או נימוק ערבים להפעלת
עוצמתם הצבאית (הנשארת בעינה, תוך
התעצמות מתמדת ומואצת) לשם כיבוש
ישראל או הריסתה, אפילו שיהיה אז גלוי
ובטוח כי ישראל הפכה חסרת־אונים לגמרי
להתייצב בפני איום כזה, וכי עצם
הפעלתו תגרום אוטומטית את כניעתה המוחלטת
המיידית.

גי מיקי ם של
אחיזת־עיניים
* ידורי־הכיטחוך שמציע לנו
סאדאת הם אותם אלה המוכרים והידועים,
אשר אינם אלא אוסף של גימיקים
פוליטיים (באופיים ובתכליתם) עם
אחיזות־עיניים. כולם כגוף וכל אחד מהם
לחוד גורעים מן הביטחון במקום ש־ישפרוהו.

״הסידורים״ הללו ומאפיינם המובהק
הוא, כידוע ,״סידור״ האתראה אשר
כל תועלתו לנו תוגבל לדיווח מדוייק בדבר
עובי החבל שעליו עומדים, או עשויים,
לתלותנו, בלא תרומה כלשהי לניתוק
החבל הזה או להחלשתו. אני מניח ומקווה
כי סאדאת הציע את ״הסידורים״ הללו
כמיצוות אנשים מלומדה (ואולי כמהוות
נימוס לממשל הקודם בישראל) ,אך לא
בערבויות רציניות.

קביעות חמורות א:לה לגבי
״שלום סאדאת״ נובעות מן ההתייחסות
למרכיבי חשלום חזה ול־משמעויותיהם,
כמות שהם ולגופם.
הנחתנו, שסאדאת הציעם כתום־לב
ומתיר כוונה טובה, איננה משנה
משהו מן המשמעויות ואיננה מפחיתה
כלשהו מחומרתן. מאליו יוכן
כי, על כסיס הנחתיה עבודה הנזכרת
שלנו, מבחינת ביטחונה הצבאי
של ישראל ״שלום סאדאת״,
כצורתו הידועה והפומבית, איננו
קביל ויש לדחותו על הסף.

תיאור ״המילחמה הערבית־ישראלית האחרונה״
,היא ״מילחמת חיטין השנייה״
.נועד לשמש מעין מישחק־מלחמה אשר,
נוסף על המחשת אי-קבילותו המוחלטת
(מבחינה ביטחונית־צבאית) של ״שלום
סאדאת״ ,נועד לסייע באיתור ובהגדרת
מרקביה העיקריים של הפרובלמטיקה ה ביטחונית
הצבאית הישראלית וכן בעיצוב
הפתרונות (הצבאיים־הביטחוניים) העקרוניים

ך תוני הפתיחה ל״מילחמת חיטין דד
^ שנייה״ מתוארים בעיקרם ב״טבלת הכוחות
ויחסי־הכוחות״ ובמפת ״מצב המוצא׳
/טבלת הכוחות מושתתת על נתוני

* תחגות־אתראה י שר אליו ת-

לאורך קווי ה־ 11 ביוני 67׳ (״הקו הסגול״):
ליד תעלת סואץ וכן על ההרים הגבוהים
במערב ובמרכז סיני ! בביקעת הירח ועל
גב ההר! לאורך ״הקו הסגול״ ברמת-
הגולן ועל החרמון ! ולאורך הערבה (וכן,
כמובן, לאורך חוף הים ובאוויר) .התחנות
הערביות — כולן בטריטוריה ערבית.
* מוצפים צבאיים -מחלקתיים
או פלוגתיים, של צה״ל, עם טנקים, לאורך
״הקו הסגול״ ״סידורי אנטי־ביטחון״,
העולם הזה .)2083 אין מוצבים ערבים בש1 -
טח ישראל, או ליד גבולותיה.

* חוזה הגנה ובסיסים אמרי
קאיים
— בחיפה ובנגב (בסים חטיבתי).
בשארם־אישייח׳ ממוקמת חטיבה אמריקאית
עם נשק כבד. יחידות ממנה מאיישות
גם את האי פרים, בבאב-אל-מנדב.

* כוחות או״ם, או נייטראלים

— בשטחים המפורזים וכן מפקחים על
בסיסי אוויר קידמיים (במדינות ערב ביל-

הנסיכות המשמעותיות האחרות

* שלום מלא -שורר בין ישראל

לכל מדינות ערב, כולל גבולות פתוחים! ,

קישרי סחר ופו׳.

_ * שליטה ערבית ככל השטחים

המוחזקים. מבחינתנו, שאלת הריבונות ׳
חסרת־משמעות. כל שחשוב הוא כי צה״ל
אינו שולט בשטחים, אינו מצוי בם ואיננו
יכול להיכנס לתוכם (מחוץ למוצבים, לתח־ י*
נות־האתראה ולשיירות־התיספוק).

^ * פיתוח מואץ של השטחים ה מוחזקים
— תוך הרחבה והעמקה של

גורמי־התשתית, שהם בהכרח גם גורמיה
.של כל תשתית אסטרטגית־בכוח.

* פיתוח אדיר של רשת התח
בחזית
הדרוס יתייצבו מולה 29 אוגדות, מהן 13 בעורף ו־ 16 בקו החזית. סימני אוגדות
האוייב: סה — סוריה, ק — עיראק, ח — ירדן, כ — כוויית ונסיכויות המפרץ, מ—מצריים.
״המכון ללימודים אסטרטגיים״ הלונדוני
לשנת ,1976 עם השלמות (בנתוני הארטילריה)
מפירסומים אחרים.
הערכת העוצמה המשוערת (בטבלה, בעמודת
״אוגדות היבשה״ בלבד) מבוססת על
הנתונים שפורסמו בדבר קצב וממדי ההתעצמות
הערבית והישראלית, בפרשנות
ממעיטה. אני מניח כי הקורא הבקי ימצא

אי־דיוקים, אבל מותר להניח — לפחות
על־פי ניתוח כל הפירסומים הנוגעים —
שסידרי־הגודל סבירים. מפת ״מילחמת חי־טין
השנייה, היערכות הכוחות״ מבוססת
על נתוני ״טבלת הכוחות״.
הקורא מתבקש לשים ליבו ל״סידורי הביטחון״
במפת ״מצב המוצא״ ,שהם :
* פירוז מלא — של כל שיטחי

הכוחות ויחס ה ס חו ת
אוגדות־ יבשה(!)
החזית המזרחית

1976
1983 משוער

סוריה (סה)
עירק(ק)
סעודיה (סד)
כווית (כ)

עידו (ח)

חטוסי־ טנקים
לחימה
( 85י) ( 600־) 2400 450 300 1400
350 )4( 235

)5( 315

ארטילריה( )2מסוקים יחידות־ים 300 1000
900

70־) 25
( 150־) 25

( 17ז)

החזית הדרומית
מצרים (מ)
לוב (ל)
סודן (סז)
אלג׳יר (א)

540 140 50 180

2000
( 800י)

450
2000 150 150 650

180

סה״כ

47,5

61,5

2050

8500

5150

530

185

ישראל

2700 )*(600

1000

140

יחס —
ישראל: ערב

3:1 3,5: 1

הסברים

( )1מסגרות אוגדתיות, או סד״כ שווה־ערך לאוגדות (לפי 4חטיבות
לאוגדה 2תותחים, קני־שיגור רקיטות, מרגמות מ־160
מ״מ ומעלה 3יחידות־ים לוחמות בלבד, לא כולל יחידות־קלות, משטרתיות, נחתות
וכד 4מהם בהזמנה (ב 1976 ירדן ,18 סעודיה ,140 כווית ,55 מצריים ,40 ישראל ;60
( )5מהם שריוניות כבדות בריטיות ״סלדין״ (תותח 76מ״מ: ירדן ,100 לוב ,100 סודן
,60 כוויית .50 לכוויית — גם 165 טנקים (צ׳יפטיין) בהזמנה 6מהם בהזמנה:
ירדן ,5סוריה ,15 עירק ,20 מצריים ..,50 ישראל )7( ; 10 מהם בהזמנה: סעודיה , 14
לוב ,4ישראל .6

בורה כמיזרח־התיבץ -כאשר ה-
מוקד הוא ישראל, המצויה בנקודת־חי־בור
שני חצאי העולם הערבי ויבשות
אסיה ואפריקה! יוכן המהווה מוצא טיבעי
לים התיכון של ירדן וסעודיה.

מצב הכוחות ויחסי־הכוחות כין
ישראל וערב (ראה המאמר הקודם)*
חוא

* התעצמות באמצעות שיפור
איכותי מתמיד של הצבאות הער-
כי ם, תוך התבססות פוחתת (ביחס) אל
הכמויות.
* פיתוח עוצמת האוויר -בעיקר
מבחינת עוצמת אישה כלפי מטרות־קרקע
נקודתיות, בטווח רחוק.

* פיתוח עוצמת-האש הקרקר
קעית — באמצעות ארטילריה מודרנית

המפיקה עוצמה משולשת או מרובעת לכל
קנה. הדגש הוא על כמות (נפח) האש ל כיסוי
מטרות־שטח.
* עוצמת מסוקים 2500 -כלים,
לתקיפה ולתובלה.

* בושר לניוד אסטרטגי -הבנוי ״

ומאומן במיוחד לקידום בו־זמני של מרבית
העוצמה, בטווחים של עד כמה מאות ק״מ.
זאת, באמצעות ניוד ושיריון מלאים של
כל עוצמת־היבשה וכן הקמת מערך לוגיסטי
(תובלתי) מתאים ומאורגן ייעודית.

* יחסי״הכוחות משופרים, לטו־

בת צה״ל. התעצמות צה״ל נמשכת ואף
גוברת, ביו השאר מכוח סיוע אמריקאי
נדיב. השיפור איננו רק כמותי, אלא גם
טכנולוגי. צה״ל, שבפתיחת ״מילחמת חי-
טין השנייה״ גדול, חזק ומתקדם יותר, ב מידה
משמעותית מאד -מבחינה מוחלטת *
אך גם ביחס לצבאות-ערב — לעומת צד,״ל
של 77׳ ,ובוודאי לעומת זה של 73׳.

היערכות ל ת בו ס ה
ברורה ווד אי ת
ך ל סריט ״מילחמת חיטין השנייה״
י איננו אחיד ויחידי. נכון יותר לחלקו
לשלבים, עם כמה דרכי־פעולה אפשריות
בכל שלב. התסריט בשלמותו לא יהיה **
ממושך, מפני שכל מילחמה שתפרוץ בג בולות
הללו תוכרע כבר בתחילה, והשאלה
הפתוחה היחידה היא באיזו פתיחה
יבחר הצד הערבי.
מפת ״היערכות הכוחות״ מדגימה היטב,
כי מבחינת ישראל, הנתונה בגבולות הישנים,
אין נודעת כל חשיבות לאיכותיות,
לתבונה או לתעוזה הצבאיים. משרק תיור
צר ההיערכות המתוארת כאן, אין לכל
התכונות הטובות הללו, שניצחו בעבורנו
(המשך בעמוד )51

רבבל בו ם

חבר שאין דבר כזה במציאות
באמת חבר. במה טוב וגנח היה
רהגיע באוטובוס כזה במהירות
וביתירות רבר מקום. ררא הדוחק.
העומס, והעצבים המרווים בר
אוטובוס יום יום בכבישים.

רמקולי

קובעים *ותו מכל
מרכיב אחד, א ת
איכות ה מערכ ת

״ ט לו ג ״ ,ניגרהמ דינ ה , 8ט ל 269656 .ו ב חנויוו גדפונחר וו ג

אם נשוב רמציאות. ואנחנו חייבים
רעשות זאת ־ נתיבים מיוחדים
רתחבודה הציבורית זה הפתרון
הרצוי והנדרש. נתיבים מיוחדים
וברעדיים ראוטזבוסים המסיעים
רבבות אנשים יום יום.

טיילו בארץ וזכו במדליה!

100 טיולים לבודדים, קבוצות וצופים.
כל טיול על דף הדרמה נפרד - ,מפה, צלום.
עלון הסברה חינם תקכלו מ־
״ט 50״ — טיול חמישים המסלולים

רובקס

מורלה

המתנה שבהישג ידך

הטפטים המעוצבים ביצירת אומנות

העולם הזה 2104

ט*1ל חמיסוינו חמקלוליס
ת.ד ,4768 .חיפוז 31040

ת. ד — 4768 .חיפה.

שהמראה הגברי
החולצה המבוקשת ביותר באירופה בחורף : 77/78
חולצת גולף בשרוול ארוך של .901 ^1לבחירתך —
פוליאמיד 100$ ,כותנה או 100$צמר. מתאימה להופעה
ספורטיבית ואלגנטית כאחת. תמצא אותה בבל חנויות
ההלבשה המובחרות ברחבי הארץ.

מסנה נשחה מראש
(המשך מעמוד )50
את כל המילחמות עד הנד״ כל סיכוי —
לא רק להשיג הכרעה חיובית (לנו) ,אלא
אפילו להגיע לכדי ביטוי משמעותי בש טח,
היערכות יבשתית כזיו הריהי — בהיות
העוצמה המוחלטת הערבית כפי שהינה,
ובוודאי כמו שתהיה בעוד כמה שנים —
כמצב ״מט״ במישחק השחמת.
ואולי מתאים יותר לכנות את המצב המתואר
כ״מצב סיני״ :מסופר כי במאות
הקודמות, שעה שיצאו גנרלים סיניים ל־מילחמה,
היו היריבים מתמרנים זה מול
זה, עד שהגיע רגע ההתנגשות הפיסית.
כאן היו נעצרים, משום שהתנגשות כזו
פירושה אובדן בחיילים מיקצועיים, שהם
פריט יקר. לכן היו היריבים מתיישבים, והאחד
היה מוכיח לאחר שמצבו בכי־רע,
מאחר שתומרן לעמדת־נחיתות. בעל עם־
דת־היתרון הוכרז אז מנצח, קיבל מה
שהגיע למנצח והצבאות היו פונים איש ל עברו,
עד למילחמה הבאה.

כרגע שתיווצר סכיכ ישראל ההיערכות
שמתארת המפה, תבוסתה
בה ברורה וודאית מראש,
עד שמוטב לממשלת ישראל שתכ־ריז
מייד כי נוצח גו — למרות ש*
צח״ל שלם ועוד לא נורתה יריה —
וכך ננחל אומנם את המפלה ה־כלתי־נמנעת,
אכל נישא רק בתוצאותיה
ונחסוך את מחירה הכבד.

גם לילדים ולנוער מגיל 4
עד — 16 מבחר חולצות
גולף בשרוול ארוך של

]0300$

^811 זר/ \ 0
ווזר7 י1מ/וו

מציעה טוב יותר

אנחנו נח7זל את הזוו7ף מ!
נסי פעט אחת את הדרך המודרנית והבטוחה
להשמדת הדוקים
לאחר חיטוי שלנו( שעורך כ שעה) את מקבלת
תעודת אחריות לשנה. לא יהיו יותר דוקים בביתר !
• אילת: טל 3012 .־059
ר״ג, מודיעין ,18 טל6 .־5־790111
היתר מש׳ הבריאות ,21 :רש׳ עסק •481/75

* * וזו י 1מי וי

אחד משני הכתמים הקטנים -
ובוודאי, על שניהם גם־יחד -פי רושה
חיסול מיידי של מדינת־ישראל,
ואין זה משנה איזה היש נים
ישיג צה״ל ככל החזיתות ה אחרות.
כלומר: צבאות ערב יכולים
לנחול תבוסות ניצחות בכל החזיתות —
אבל אם רק יעלה בידם לנתק את ירוש לים
ואת מישור-החוף (בכל נקודה שירצו),
תסתיים המילחמה בנצחון מוחלט וסופי
להם, ובקץ קיומה של מדינת־ישראל.
הקורא ישים ליבו כי מפת ״היערכות הכוחות״
מתארת את מצב־הפתיחה האופ
טימלי עבור ישראל: צה״ל הספיק
להתגייס כולו ולהיערך בשלמותו ובמלוא
עוצמתו בכל החזיתות — ומצב זה הוא-
הוא אשר הוגדר קודם כמצב ״מט״ לנו.

כמה פעמים
נסית להפסר מהם
ולא הצלחת??
וקירותר דלתותמ1
אצפויר1

הבעיה של הגדרת ״מפלה״ אסטרטגית
ישראלית איננה בעייה, כי התשובה מוכרת
ומובנת־מאליה: להוציא גבולות סיני והערבה
(בקווי 67׳) ,כל התקדמות לתוך שטח
ישראל, בכל גיזרה שהיא ואפילו לעומק
מזערי ( 10—3ק״מ, תלוי במקום) פירושה
המעשי מפלה אסטרטגית, כי בכל הגזרות
הללו תיפגע ההתקדמות הזאת בתשתית
הלאומית פגיעה כזו שישראל לא תוכל
לעמוד בה. הפגיעה תהיה קטלנית־מיידית,
במישור החוף ובירושלים, וקטלנית־הדר־גתית
(״בילבד״) בכל מקום אחר.
להמחשת הדבר מובאת מפת ״מכת רד
מוות-המיידי״ :השתלטות על כל

רובקס
המתנה שבהי שג ידך

רעיון ה ת חנו ת
אידיו טי מי סו דו

שם מצכ ״מט״ כזה, צריכים צב־

• אות ערב להצליח בריכוז מרבית
עוצמתם וגם בקידומה ובעריכתה כמתואר,
והכל בתוך אותו פרק זמן שיידרש לישראל
כדי לגייס את המילואים ולפרסם. הם
גם צריכים למנוע, שבתוך אותו זמן יעלה
בידי צה״ל לדחוף כוחות משמעותיים עמוק
לתוך האזורים המפורזים, שיוכלו לקדם
את הכוחות הערביים התוקפים הרחק קדימה
מן ״הקו הירוק״.
האלמנט החשוב כיותר שהמפה מראה —
אך לא מסבירה — הוא, שהעוצמה ה־צה״לית
(היבשתית) מרותקת ברובה לגיז-
רותיה, ואילו האוגדות הערביות כולן חופשיות
לגמרי: ישראל איננה יכולה לאבד
אף שעל אחד משטחה (בגבול הישן) ,להוציא
רק אובדן מוגבל בממדים ובזמן של
שטחים בנגב הדרומי והמרכזי. הצד הערבי,
לעומתה, יכול לוותר, לצורכי ניהול
המילחמה או במהלכה, על שטחים נרח בים
מאד — לפחות כאלה שהופסדו ב־ששת־הימים.
הבדל זה משמעו, כי יחסי-
הכוחות המציאותיים האפשריים נוטים
לטובת הערבים הרבה יותר מן התיאו רטיים
שעל הנייר.
עובדה זו, כשלעצמה, כבר מראה כי כאשר
נתונה ישראל בגבולות ׳ 67 מאבדים
יחסי-הכוחות את משמעותם, העולה מן
המיספרים הכתובים, תוך שהנסיבות הגי-
או־אסטרטגיות משנות ודוחפות אותם ב
חוזקה
לטובת הצד הערבי) ועוד נראה,
שהשינוי הזה לרע איננו מסתיים בכך.
הבעייה הערבית, ביחס לעוצמת היבשה
וקידומה — תוך הקדמת צה״ל ואילוצו
בד־בבד להתפרש ולרתק את מירב עוצמתו
לאורך כל חזיתותיו הארוכות והנחותות
(טופוגרפית) — איננה חמורה במיוחד, בהיותה
מתמצית בניטרול האתראה הישרא לית
בעת ריכוז הכוחות; ובתנועה מהירה
אל הגבול, תוך חציית השטחים המפורזים
וחסימה מספקת של המבואות המוליכים
מכיוון ישראל לתוך השטחים המפורזים.

מוכן כי את תהנות־האתראד
הקרקעיות אפשר לחסד דלא קושי.
הדבר —
להיעשות
יכול -- באמצעות הריסת התחנות, או הטרדות שד
״דוחמי־חופש״ ,כלפי התחנות עצמן
וכלפי שיירות או מסוקי האספקה•
-אכל ככר עמדנו עד כך, שכד
רעיון התחנות הוא אידיוטי מיסודו:
כל מה שמפיקים מתחנה קרקעית
,׳ואפילו כיתר יעילות ובפחות
הוצאות, אפשר להשיג באמצעות
תחנות־אתראה מוטסות ואמצעים
טכנולוגיים אחרים.
בגזרות הקריטיות ביותר של ישראל,
אלו שבמרכז, יעילותן של תחנות־קרקע
תהיה מטיבעה ובהכרח נמוכה ביותר —
גם כאשר ״הסכמתי״ למקמו על שיאי יהד
דה ושומרון — מפני שרמת עבר־הידדן
גבוהה מהרי ארץ־ישראל המערבית. ממילא
נוכל להשיג אתראה יעילה ומלאה לעומק
הרחוק בחזית החיונית ביותר רק באמצ ץ
עות
תחנות מוטסות.
אבל, כפי שהראינו במאמר הקודם, אין
כל הכרח לפגוע פיסית במערך האתראה
הישראלי, כדי לנטרלו למעשה.

שנתיים שד ״מילחמות״ כין-
ערכיות מכויימות, כמסגרת ״ה־בדיחה
הערכית הגדולה״(ראה המאמר
הקודם) ,שכמהלכן מגייסים
הצבאות הערכים את מלוא עוצמו-
תיהם ומניעים אותן ככד הכירו-
נים, די כהן כדי להכטיח שיתהוו,
כמשך פירקי-זמן רכים וממושכים,
מצבים שכם לא יהיה צה״ד מגויים,
כעוד ציכאות ערכ ערוכים וי
מרוכזים למידחסה. שהרי, כעתיד
כמ^כעכר_וכהוו^ תמיד יוכדו_ה
ערכים להחזיק את מלוא עוצמתם
מגוייסת קכע, או דמשכי־זמן ארוכים,
וצה״ל לא יוכל.

ליתר ביטחון יעשו הערבים שימוש ב־תחנות־האתראה
שלהם — אשר, בעיקר
בגלל ההבדל שהזכרנו עכשיו, יעילותן הסגולית
רבה לאין־שיעור מזו של אתראו-
תינו לנו. האתראות הערביות — שמיקומן
בשטח ערבי מוצג כ״ויתור״ אך למעשה
הוא יתרון (מפני היעדר העומס שבהחזקת
מיתקנים וכוחות עמוק בלב שטח זר ועו־יין,
בכוח או בפועל) — שולטות באופן
מושלם ומטווחים קצרים על כל שטח ישר אל•
אפילו תכונה של גיוס הדרגתי, שב־*
ישראל כרוך הכרחית באזעקת גורמים אזרחיים,
לא תימלט מקליטתן.

לא ל הזני ק
כו חו ת ל סיני!
^ ניעת חדירה מוקדמת משמעותית
של צה״ל לתוך האזורים המפורזים
גם היא איננה דבר קשה. הדבר יכול להי-
עשית בכמה דרכים ובאמצעות גורמי-עוצ-
מה שונים. גם לעניין זה, החזית הקריטית.
היא המרכזית — יהודה ושומרון. שטחים
אלה, לפי ״שלום סאדאת״ (שעל־פיו אנו
הולכים) ,יימצאו בשליטה ערבית ולא בש־ליטה
צבאית ישראלית מוחלטת ובילבדית.
כבר הזכרנו, באמר הקודם, את התהוות
ה״מיליציה״ המקומית, בת 30,000 איש
מאומנים היטב — בציבאות־ערב, מחוץ ל גדה
— וחמושים רק בנק״ל, כולל נ״ט
אישי. חימושה באמצעים כבדים יותר של
מיליציה כזו, שנקל להופכה — או לבנותה
מראש — כצבא־סדיר מוסווה, הוא בעייג;
פשוטה: הרי מדובר בשטח החופשי מפיקוח
ישראלי. כניסת כמה מאות משאיות,
בלילה אחד, דרך אותה רשת תחבורה ענפה
ומסועפת שתיארנו, היא דבר שאין
למונעו, ונקל למנוע את היוודעותו בזמן
(והרי נחוץ רק מירווח של כמה שעות
בודדות) .גם תיארנו, במאמר הקודם, כיצד
מקבלת המיליציד) הזאת מילית מוקשים.
כוח כזה, שכולו מתרכז בקבוצות גדולות
רק על הצירים הראשיים העולים מן
ה עו ל ם הזה 2104