גליון 2105 מתאריך 4 בינואר 1978

מכת תשל״ח4.1.78 ,

;זחיר 12.00 :ל״י

המצרים ושלו במיוחד, ודאי יש צדק רב
בדבריו.
אפילו אנו, שניסינו ללמוד מקרוב את
המציאות המצרית והתקרבנו אולי להבנתה
יותר מכל עחת ישראלי אחר, נאלצנו לע שות
זאת — בשל הניתוק והניכור —
באמצעים עקיפים. אין ספק כי כיום, אחרי
שחלף יותר מחודש ימים לשהייתו של
עורכו הראשי של העולם הזה במצריים,
ניתן לו להכיר ולהבין את המציאות ה מצרית
הרבה יותר טוב מכפי שניתן היה
להכירה מדיווחים, מפגשים עם אישים מצ־

לדברים שפירסמנו. אלה הותירו #ישקע
עמוק ובלתי ניתן למחיקה בקרב האינט ליגנציה
המצרית.
אותה כתבת לעניינים ערביים של על
המשמר, שייצגה את עתונה במשלחת
הישראלית לוועידת קאהיר, סמדר פרי,
סיפרה כקוריוז את הסיפור הבא. כיוון
שהיא היתה האשה הישראלית היחידה
במשלחת (שאר העתונאיות שייצגו עתונים
ישראליים היו בעלי דרכון זר) וביתן שהיא
דוברת ערבית שוטפת, היא זכתה בהת עניינות
ובפירסום רב. תמונותיה וראיונות

״ ה עו ל ם הז ה ״ .ש כו עזן החדשותהישראלי. המערכתוהמינהדה :
ת ל ־ א בי ב, ר חו ם גו רדה , 3ט ל פון 6א 2433־ . 03ת א ־ דו א ר * 136
מ ען מבדקי :״ עו למפרס ״ .מודפסב ״ הדפוסהחדש ״ ב ע ״ ס, ת ל ־
א בי ב, ד ח׳ בן ־ א בי ג דו ר. הפצה :״ג ד ״ ב ע ״ מגלופות: צינ קו גרפיה
כ ס פי ״ ב ע ״ מ ה עו רךהראשי: או ריאבנריה עו ר ך: א לי תכור עו ר ך
תכנית: יו סי שנון. י ד ־ זתכיתוב: נוריתי הו ד אי. ראשהמינהלה :
אברהם סי מון. מ ה מו ר עו ת: ר פי זכר וני ה מו ״ ל: ה עו ל ם הז הבע ״ מ.

קו ר אי ״ ה עו ל ם הז ה ״ נוהגים, בדרך
כלל, להגיב על דברים המתפרסמים מעל
עמודי שבועת זה באמצעות מכתבים ל מערכת.
לפעמים הם עושים זאת בצורה
יותר ישירה, בשיחת טלפון עם המערכת.
הקורא מוחמד אנוואר אל-סאדאת, ם־
קאהיר, מצא דרך מקורית יותר לתגובה.
הוא עשה זאת דרך ראית שהעניק לעורכו

ץ ז*ו * ¥1ח ט

ה ר איון כ ״נו כלאוכז רו וטר ״
״לדחוף לראייה גלובאלית״
הראשי של השבועון הקאהירי אוקטובר,
אניס מנצור.
הקורא אל־סאדאת ביקש להגיב על דב רים
שהתפרסמו בגילית העולם הזה (,)2099
בו כוסה ביקורו בירושלים. במאמר העורך
הראשי בגיליון זה, תחת הכותרת המחדל :
הוא ישב על הארץ במיסגד אל-אקצה.
מי יכול היה שלא להתפעל מגילוי זה של
אומץ־לב גופני פשוט? מאחוריו כל אחד
מהמתפללים הערביים יכול היה להיות
פידאי, לירות את הכדור הקטלני בגבו.
במרחק של כמה מטרים משם נורה עבד־אללה,
שעשה פחות ממנו. אך הוא ישב
בשלווה סטואית. במשך כל אותה שעה
ארוכה לא היפנה את ראשו אף פעם אחת,
לא הגיב אף על תנועה אחת, אף על
רחשוש אחד מאחוריו.
שעה שנשאל על־ידי עורך אוקטובר
המצרי לדעתו על תגובת העתונות בעולם
לביקורו בירושלים, הגיב הקורא אל־סאדאת
על אותה פיסקה בהנדון. אמר אל־סאדאת :
קראתי דברים של סופר ישראלי בעתון
העולם שאומר שהדבר שהדהים אותו
* סאדאת לא הצליח לבטא את המילה,
הזה ובמקור המצרי צויינו שלוש נקודות.

ביותר הוא כאשר אני התפללתי במיסגד
אל־אקצה ולא פניתי ימינה או שמאלה
בפחד מהפלסטינים אשר מילאו את המיס־גד.
הוא טועה. הוא לא מכיר אותנו ולא
מכיר אותי. הוא לא מכיר את המציאות
שחייתי בה ולמענה. חלק גדול מאי־ההבנה
הפך לחוסר־הבנה. ולבסוף אי־ההבנה הגיעה
לכך שנפגענו...
קשה להבין מטענתו של הקורא אל-
סאדאת מה בדיוק היתר, הטעות בהערכתו
של אורי אבנרי את ביקורו במיסגד אל־אקצה.
האם הוא מתכות לכך שלא נשקפה
לו כל סכנה של התנקשות מידי פלסטיני,
או שמא לא ישב בשלווה סטואית.
בהקשר זה כדאי אולי לצטט מקור מצרי
בכיר ומקורב לאל־סאדאת, שניתח בפני
כתבת על המשמר, סמדר פרי, ששהתה
בקאהיר -כיצד מבחינים מקורביו במצב-
רוחו.
״כאשר הוא מתרגש,״ סיפר האיש ל סמדר
,״מרבה אל־סאדאת להזיע. הפעם
האחרונה שניתן היה להבחין כי הנשיא
מתרגש היתד, בעת התפילה במיסגד אל־אקצה.
הרחק מהבזקי המצלמות הירבה ה נשיא
להזיע מחמת התרגשות ומעומק ה חוויה
הדתית ונאלץ להניח על קרחתו מט פחת
לבנה. אתם בישראל צריכים ללמוד
להסתכל על מפת־הצבעים של פניו של
הראיס, ואז תוכלו לדעת בדיוק מה מזג-
האוויר במצריים.״
אם התכוון הקורא אל־סאדאת לרמוז כי
ניתוחו של אבנרי את התנהגותו בעת ה תפילה
באל־אקצה ׳נובע מחוסר הכרה של

אכנריעםמשלחתישראל לו ועידתקאהירב ״ אוקטובר ״ *
אישיות מבוקשת ביותר
רים בחו׳׳ל או מקריאת העתונות המצרית.

; 1 01 0
ל מ ען האב, תחובה להודות כי העולם
הזה, ובמיוחד עורכו הראשי, היו מוכרים
במצריים יותר מאשר המצרים לגבינו.
אחת ההפתעות הגדולות ביותר שהיו ל אורי
אבנרי בעת שהותו במצריים היתה
מידת הפופולאריות של העולם הזה בחוגים
רחבים והבקיאות המופלגת שגילו בכל מה
שנכתב בו במרוצת עשרים השנים האח רונות.
ואין מדובר רק בקוראי העברית
במצריים, או באנשים שתפקידם לעקוב
אחר המתפרסם בעתונות הישראלית.
מסתבר כי אנו עצמנו לא שיערנו את
מידת התהודה שהיתר, במשך שנים רבות

12 1111)!05.מ12 זק׳צ 8״__ זיז 11׳14.
113112 וחסר) ז 6ח 115)6
מגוסס 615ץ 35 101<1 6ע\ 1 30 )1ק> 10 £ 8׳( 1ז 6ע >0ן 351)6)1 360111
8 518615ח 6551 זק 16 66ח 6 50ז 6 3־ 1116 50606: ״7661 מס מ 2וחץ ז1
״611 6015 35נ 60׳\ 0־ 1ק!-101ס6 6660 3 101׳\ 6 63ז6616,6111166
־ )116101111165 166 15026115 56601 10 6276 600000׳> 766 001י
־0010 611־£5 061 קץ £ 8ץ 5 031156)1 6׳> 1031 )1613 קץ6 166 1־61׳)) 6)1־161
־0 1016102110031 \11־ 120)1108 31 0311־2110 06305 161־631101־1׳>2׳)) 10)1 1660׳)) 5 )61 1513611 ( 011) 0311515 10־1, 11 1001) 60111־{(01
65.ז006)111־ 1ק ץ[ 1ז 16 0 ) 011510015 30 )1 56011מ1ז׳>01186 166 136־161
>1210 360111 ן ו 000ז6׳) 6ת 0 0 )1, £11׳ג3611 1־1)6)1 006 151־1160121
״ 28210.׳>30־01ג 631ז 611־0111

5 . 5 3 )131־ £ 161ח16* 1ער 16ח{ ]<ח 0 3־6615 010311־ 616 511 חס

עמה ראו אור בעתונות המצרית. כתוצאה
מכך זיהו אותה האשים הפשוטים ברחן ב
מיד.
״ההפתעה הגדולה ביותר שלי היתד״״
סיפרה סמדר בשובה לארץ ,״השאלה ה שניה
שהופנתה אלי כמעט תמיד במו 3ית
או בחנות. תחילה שאלו אותי :׳את
מישראל, נכון?׳ וכשהשבתי בחיוב היהה .
בדרך כלל השאלה הבאה :׳את מכירה
את אורי אבנרי?׳״
מודעות נרחבת זו לגבי העולם הזה 1
והמקום המיוחד שהוא תופס בעתונות
הישראלית הפכו את אבנרי מרגע בואו
למצרים לאישיות מבוקשת ביותר על־ידי
אמצעי־התיקשורת המצריים וגם הזרים. י
השבועון הצרפתי החשוב, נובל אובזר־ י:
ווטר, פירסם תוך כדי מהלכה של ועידת
קאהיר, ראיון מיוחד עם אבנרי לגבי
סיכוייה והשלכותיה של הוועידה. בין השאר
טען אבנרי באותו ראיון כי תפקידם של
אזרחי ישראל כיום הוא לדחוף את מנחם
בגין לראייה גלובאלית יותר של הפתרון .
לסיכסוך הישראלי־ערבי.
תחנות טלוויזיה זרות, בעיקר אמריקאיות
ובריטיות, ערכו ראיונות מיוחדים עם
אבנרי. שבועון החדשות האמריקאי טייס
פירסם, בכתבה על הישראלים בקאהיר.
את תמונתו של אבנרי בשעה שהוא מראיין
את אשת הנשיא, ג׳יהאן סאדאת. אגב.* ,
בהתאם למסורתו להחרים את העולם הזה
ואת עורכו, נמנע טייס גם הפעם לנקוב
בשמו של אבנרי, הציג אותו כעתונאי
ישראלי אלמוני.
אולם בעיקר היו אלה כלי-התיקשורת
המצריים, שפירסמו בהבלטה ראיונות, כת בות
ומאמרים של אבנרי ואודותיו.
אבנרי לא היה, כמובן, העתונאי היש ראלי
היחיד, שזכה בהתעניינות. הזכרתי
כבר את תשומת־הלב הנרחבת בה זכתה ,
סמדר פרי. עתונאים ילידי מצרים, כמו
סמי גרינשפן מידיעות אחרונות, או דוברי
ערבית, כמו איש הטלוויזיה הישראלית
אהוד יערי, זכו בכיסוי בולט בעתונות שם.
אבל בין כל עשרות העתונאים הישרא לים
ששהו בקאהיר אין חולק על כך כי
אבנרי הפך בעתונות המצרית לאישיות
הישראלית המפורסמת וד,פופולארית ביותר . .ן

26. 1977א £ 0 1 8 £ם 1 ר ד

ג׳י ה אן סאדאתואכנריב ״ טיי ם ״
עתונאי ישראלי אלמוני

* לוחץ את ידו של האלוף אברהם טמיר,
כשהיועץ המישפטי מאיר רוזן מתבונן בהם,
מאחורי גבו שלאליהו בן־אלישר.

??*2מגאר^ 5י

י! 5״ יי זי
׳׳*׳ניייג

ס 0ג<

#״•יייייייייי

*1־ 4 1 4 * 1• 1 .4 1 14.41 140* 1י ״0 # >4

ו#י*ג

• 44י^

זב•*1¥9^3• 1^441*1ז

41* 4 -

^ 4^ 1מ״סיע*

*44^ 4. 48 4149)}*4

—80*14^11-4445)44״..

חלק מהבתבות והמאמרים על אורי אבנר׳ שהתפרסמו באחרונה בעיתונות המצרית

אבנרי זכתה בכיסוי מלא בעמודי החדשות
של העתונות המצרית.
המאמר שפירסם היומון המצרי אזזבר־אל־יום
על אבנרי, עורר רושם רב. כתב
אותו עורך העתון עצמו. גדול קבלני
מצרים, עוסמאן אחמד אוסמאן, מחותנו
של סאדאת, שהיה שר־השיכון והבינוי
בממשלתו ונכלל במשלחת המצרית לוועי דת
קאהיר, ניגש אל אבנרי והודה כי
קרא את המאמר אודותיו והתרשם ממנו
מאוד.
הנה קטע לדוגמא, הלקוח מתוך
כתבה על אבנרי שהתפרסמה בשבועון
המצרי, אחד מיני עשרות הכתבות והמא־מרים
שהופיעו בעתונות המצרית:
אין שלום בלי הפלסטינים ואין מנוס
מקיום מדינה פלסטינית, טוען אורי אבנרי.
עוד מוסיף אבנרי ואומר שהבעיה לא
תיפתר על ידי כך שהפלסטינים יעלמו.
בהיות הפלסטינים עם, הס זקוקים לאדמה
ויש להס זכויות כמו לכל עם אחר...
אין עתיד למדינות קטנות. לפיכך זקוקה
ישראל לערבים כשם שהערבים זקוקים
לה. אומר אבנרי :״אנחנו חיים במזרח־התיכון
יחד נאין מנוס מלהכיר בעובדה
זו ולהשתלב במרחב. חלק מאזרחי ישראל

היו רוצים לגזור את ישראל ממפת המזרח־התיכון
ולהדביקה על־יד מייאמי בארצות־הברית
או באירופה׳.
הישראלים חייבים, לדעת אבנרי, להס
תגל
למציאות הקיימת ואל להם להתנהג
כזרים באזור, השייכים למקום אחר בעולם.
אבנרי, שנלחם הרבה למען השלום,
במיוחד בתקופת כהונתו כחבר־כנסת בין

114 ין^ .

| 1^(13 0

השנים , 1965—73 מתלהב ממדיניות השלום
של הנשיא אל־סאדאת. הוא אומר :״סא־דאת
נמנה עם המנהיגים הבולטים בעולם
כולו. לא מצאתי בהיסטוריה תקדים ליוזמתו
של סאדאת. הוא יצר דינמיקה חדשה
לשלום שאין בכוחו של אף אחד לעצור
בעדה, אפילו אם רצה בכך.״
למרות שמיום קיום מדינת־ישראל עמד
אבנרי באופוזיציה נגד כל הממשלות שקמו,
הוא זכה להערכה של גדולי מדינאי ישראל,
מבן־גוריון ועד מנחם בגין. נוכח התקפותיו
על הממשלות הוא הוציא פעם את
גולדה מאיר מכליה עד שצעקה בכנסת
כי היא ״מוכנה לעלות על הבריקאדות
נדי להוציא את אבנרי מהכנסת.״
עבור הקורא הישראלי אין בדברים אלה
חידוש. עבור הקורא המצרי זוהי עדות,
נוסכת תיקווה ועידוד, כי קיימת גם ישראל
אחרת, השונה מזו המצטיירת כיום בפי
דוברי חזית־הסירוב הישראלית.

דברי אל־סאדאת על ״העולם הזה״ כשכועץ ״אוקטובר׳
״מאי־הבנה לחוסר הבנה׳

התנועות הקיבוציות כדי שיקצו אנשים להתנחלויות
אלה. התנועות הקיבוציות דחו את התוכנית. לעומת
זאת קיבלה תנועת המושבים את תוכניתו של שרון
וכבר החלה בגיוס אנשים לאיוש ההתנחלויות.

במו כן הוזמנו ככר אצל בדני יחידות־דיור
טרומיות קרוב לאלף וחידות דיור להצבתם
בהתנחלויות שבפיתחת רפיח.

בפיתחה עצמה נמשך תהליך נישול הבדואים, במיוחד
ליד בית־הספר שדה של ימית. קרוב למאה משפחות
היושבות באזור זה מדורי דורות, חלקן מהמאה ה*,18
נדרשו לפנות שטחים הסמוכים לכביש המוביל אל ימית.

צפו משגר
ביחסי בגין־יד׳״!
למרות האידיליה המופגנת ביחסים בין ראש־הממשלד,
מנחם בגין ושר־החוץ משה דיין, צפוי משבר
ביחסים אלה. לטענת יודעי־דבר אין מדובר במשבר
במישור הפוליטי, על רקע חילוקי־דיעות בהקשר
של תוכנית השלום המשותפת לשניהם,
אלא במשבר שריקעו אישי.

ככר היום אין משה דיין נהנה מיחס האמון
וההיכה הכלתי־מסוייג שגילה כלפיו בגין
מייד אחרי כחירתו. קיימת גם הערכה כי
כאשר יפרוץ המשכר כין השניים, הוא
יתכטא כמעמדו •טל דיין כממשלה.

סאדאת הגיש
רש8פ ח אסירים
רק כשכוע שעכר הג ש הנשיא אנוואר
אל־פאדאת לממשלת שראל רשימה של
אסירים ביטחוניים פלסטינים, בבקשה
ליטחררם.
רשימה זו כוללת את כל האסירים שפנו אל סאדאת,
בבקשה להתערב למענם. סאדאת עושה זאת
כמחווה מדינית, כדי להוכיח כי הוא דואג
לפלסטינים יותר מאש״ף.
הכחשת שר־הפנים בנושא זה, שעוררה זעם
ופליאה במצריים, מוסברת בחוגי השילטון בקאהיר
בכך שבאותה עת לא נמצאה בישראל הרשימה
של סאדאת.
(בעת ביקורו של אל־סאדאת בכנסת לא קיבל
מנחם בגין את הצעתו של אורי אבנרי, להודיע
בנאום־התשובה שלו לסאדאת על שיחרור מיספר
מרשים של אסירים ביטחוניים פלסטינים,
כמחווה לאורח).

מדוע סרב גמאם
ליבוא לישראל?
הגירסה הנפוצה כחוגים יודעי־דכר, כקשר
להחלפת מקוזמוודהכינום של שתי הוועדות
שהוקמו כאיסמעיל״ה, היא שהדכר כא
כעיקבדת תכיעתו של עכד-אד-ראני אל-
גמאשי.
לפי גירסה אחת, של מקורבי השילטון, אמר אל־גמאסי
כי אינו יכול להופיע במדי הצבא המצרי בירושלים,
בעוד חיילים ישראלים שוהים על אדמה מצרית.
״לא אוכל להסביר זאת לקצינים שלי,״ אמר
גמאסי לסאדאת, לפי גירסה זו.

דפי גירסה אחרת, הנפוצה כהוגי
האופוזיציה כמצריים, אין גאמסי מובן
להיעדר לתקופה ממושכת, נופח התפתחויות
אפשריות כקרב והצבא.

מתכננים התנחלויות
בפ יתחת ר פיח
שר־החקלאות ויד״ר ועדת השרים לענייני
התישכות, אריק שרון, מתכנן הקמת 20
התנחלויות תוך חמישה ימים כפיתחת
רפיח, לשם ״עיבוי״ ההיאחזות היהודית
כאזור זה ובן על מנת להרגיע את תושבי
הפיתחה הנסערים מתוכנית הממשלה
להעכירם לריבונות מצרית.
בשבועיים האחרונים ניהל אריק מגעים עם שלוש

תיתכן הארכת תקופת
כהונתו של הרנ/טכ״ל
לא מן הנמגע כי בעיקבות האירועים
המדיניים הצפויים תוארך תקופת כהונתו
של הרמטב״ל חכזאלוף מרדכי (״מוטה״)
גור, אף מעבר למועד האחרון שנקכע
לפרישתו — חודש אפריל השנה.
היחסים המתוחים ששררו בין מוטה לבין שר־הביטחון
עזר וייצמן, במשך תקופה קצרה, הפשירו לחלוטין
וכיום שוב שורר ביניהם יחס של אמון מלא.
ההפשרה חלה בעיקר בעיקבות גילוי של לויאליות
קיצונית מצד הרמטכ״ל, בתקופה שבה היה וייצמן
מאושפז בבית־יהחולים אחרי שנפצע בתאונת־דרכים,
ערב ביקורו של סאדאת בישראל. ייגאל ידין
מונה אז כממלא־מקומו.

מסתכר כי כתקופה הקצרה שכה כיהן ידין
כממלא מקום שרלהכיטהון הוא נהג כצורה

ל1ם ק שיגר מכתב
אישי לבגין
כל שכת ראש־הממשלה התקכל כאחרונה
מכתב א שי מאת מאיר
לנסקי, מי שהוגדר בשעתו כאהד מראשי
הפשע המאורגן האמריקאי
וגורש לפני במה שנים מישראל. ב־מיכתכ,
המופנה אל ראש-הממשלה
מנחם כגין והכתוכ כבתכ-ידו של
מאיר לנסקי, הוא מכקש מכגין לשקול
מחדש את:ההחלטה •מק יכל שר־הפנים
כשעתו, שלא להתיר את כניסתו מהדש
לשראל.
לגסקי טוען במיכתכו, כין השאר,
כי למדות שהוא מודה בעובדה שאינו
נמנה עם ל ״ו צדיקים, הרי הוא קורכן
של המאדיה, שהפכה אותו לאחד מראשי
׳הפשע האמריקאי. הוא מבקש
מכגין שיתיר לו להיכנס לשראל בתייר
ולכלות כה את שארית ימיו.
שעוררה גיחוך והסתייגות. כץ השאר תכיע

ידי!

ואף רצה לשכת ב שיכו ת המטב״ד.
מוטה הפגין אז לויאליות כלפי דיצמן, הביא את
הדברים לידיעתו וגרם לסיכול מישאלותיו של ידין.

חייכים עוברים
בדיקה בפוליגראר
חברי סיעת הליכוד ככנסת, שנטלו חלק
כתידרוך שהתקיים ערב שוכו של ראש
הממשלה מנחם בגין מפגישתו עם הנשיא
ג׳ימי קארטר בארצות־הברית, ואשר אחד
או כמה מהם הדליפו את שנאמר כתידרוך
לעיתונות, יתבקשו לעכור כריקה כגלא י•
שקר (פוליגראף) .ראשי הסיעה נח שים
בהחלטתם לגלות את המדדיפים מקרב
חברי סיעתם.

מטיסות ייפ״פריס״
בחיל״האוויר
הידיעה שפורסמה השבוע בשבועון־החדשות
האמריקאי ניוזוויק, בדבר מציאותן של ארבע
חניכות־נשים בקורס־הטייס של צה״ל, ואשר עוררה
התרגשות בכלי־התיקשורת הישראלים לא היתד
סקופ של העיתון האמריקאי.

הידיעה פורפמה לראשונה כ״העולם הזה״
לפני חודשים אחדים, בעיקבות כישלונה
כמורם־הטייס של הטייסת יעל נחמיאס,
שהתגייסה לצה״ל כמייוחד כדי לעכור קורם
קרכי, אחרי שהטיפה קודם לבן מטוסי־תוכלה
ואף שימשה כטייסת תצוגה של
התעשייה האווירית כסלון האווירי כפאריס.
יעל התקבלה לקורס אחרי מאכק ממושך
של שנים, ויצרה תקדים שכעיקבותיו
התקכלו חיילות נוספות לקורס.
אין כל כוונה להפוך את בוגרות קורס הטייס
לטייסות־קרב. בשלב הנוכחי מטיסות שתי החניכות
המשתתפות בקורס מטוסי פייפר קלים. ייתכן
שאם תסיימנה את הקורם בהצלחה, תוכלנה בעתיד
להטים גם מטוסי־תובלה.

אחותו של קארטר
לביקור בישראל
בעוד שסיכויי עריכת ביקור קרוב של נשיא
ארצות־הברית, ג׳ימי קארטר, בישראל, לוטים עדיין
בערפל, כמעט ודאי שנציגה של מישפחת קארטר
תגיע בקרוב לארץ. אחותו של הנשיא, שהיא
עסקנית דתית פעילה, עומדת להתייצב בראש קבוצה
של כאלף צליינים קאתולים המתכננים להגיע
לארץ בשלושה מטוסים בבת־אחת.

סיור הצליינות, המאורגן על־ידי מישרה־נסיעות
אמריקאי, שכראשו עומד ישראלי,
עשוי להיות הסיור הראשץ שמשתתפיו
יטוסו היישר משראל למצריים. כשד
מעמדה שד מארגנת המסע, קרוב לוודאי
שהמצרים יתירו לקבוצת הצליינים הגדולה
להיכנס למצריים כטיפה שירה מישראל.
הבורסה פגע וברח
הדרך הבטוחה — והיחידה — לעוטות כסף
בכורסה כימים אלה היא כשיטת פגע-וברח.
שיטה זו פשוטה כיותר: קנה מניות כעת
הירידה, מכור כעליה.
אם רכשת בשלושה השבועות האחרונים מניות
בעת הירידות הגדולות של 6070 בשערים, עתה
הוא הזמן למכור אותן. ימי גיאות אלו נתנו לך
3070 לפחות על ההשקעה במשך שבוע־שבועיים,
וזה מספיק. החזק בכספך בציפייה לירידה הקרובה
הבאה בשערים, שתבוא על בטוח.
מדוע צפויה ירידה? הסיבות פשוטות. ראשית,
רבים שעשו רווחים, ירצו לממש אותם, מחשש
לירידה גדולה נוספת בבורסה. שנית: הבנקאים,
שגרמו את המשבר בבורסה, ניצלו אותו לרכישות
מאסיוויות של מניות עבור עצמם ועבור
קרנות־הנאמנות שלהם. הגיאות הנוכחית מהווה
הזדמנות טובה עבורם למכור ברווח. אחרי
שייפטרו מההשקעות, יגרמו שוב ירידת שערים
מכוונת, כדי לנצלה לרכישות נוספות תוך גרימת
עליות שערים ומכירה ברווח.

הדרך הבדוקה להרוויח היא לנהוג במו
הבנקים, ועכשיו השעה למכור ולהמתין
בסבלנות לירידה הקרובה, בדי להיכנס
לכורסה שוב.

פנייה ראשונה לאוטונומיה הפנייה הראשונה אל רשויות ה•
אוטונומיה הפלסטינית, האמורה לקום
ביהודה וכשומרץ על-פי תוכנית השלום
שד מנחם בגין, נעשתה ככר
השבוע. מגכ״ל ״אולפני ההפרטה
הרצליה״ ,יצחק קול, פנה ר שמי ת
ככתב אד ראש עיריית כית-להם,
אדיאם פרייג׳ ,שעירו אמורה — עלפי
התוכנית — להיות כירת הממשל
העצמאי הפלסטיני בגרה.
קול ביקש במכתבו לקבל זיכיון ד•
התקץ אנטנת שידור לתחנת־טלוויזיה
עצמאית כשטח האוטונומי. באמצעות
אנטנה זו הוא מכקש לשדר לשראד.
אם אכן תקום האוטונומיה, יוכלו
ראשיה להעניק אץ־סוף ר שיונות להקבלת
תחנות טלוויזיה ורדיו פרטיות.

לכל אל ה
טו אי פ טו רו לנו
ל היו תגםב טו נ ה 1 9 7 8
ננסי ! בי טו דאל.
יונמיאד

רסיס נז מי ק/ופאד טיוא!
העולם הזה 2105

מכתבים
שלום מהשרוול
אחר תום ׳ביקורו ההיסטורי של סאדאת
בירושלים, היו כאלה שהציעו להעניק ל-
״יונת השלום״ המצריה את פרם נובל
לשלום. אך מאחר שעדייו מוקדם להסיק
את המסקנות אם אכן יושג שלום ובאילו
תנאים, ואם אכן מטרותיו הנשגבות של
סאדאת תשרתנה,את מטרותינו־שלנו, היה
רצוי כי בינתיים נחבר מילים ל״בירכת־השלום״
בזו הלשון :״ברוך אתה מוחמד
אנוואר אל־סאדאת, נשיא מצריים, המוציא
את השלום מן ה ש רוו ל

״ ל גס״
הגרבונים הנמכרים
ביומר בארה״ב
־־מעתה גם
בישראל!

שמואל איילון,

הונחה על ראשו של בגין, יבשה. בפעם
הבאה היא תהיה ודאי משוחה בשמן. ב פעם
השלישית אולי יניח גורן כתר על
ראשו של בגין. דווקא בשבוע שבו פסל
מנחם בגין את ״התסביך המשיחי״ של

תל־אביב

האפיפיור היהודי
התמונה שפורסמה בכל העיתונים (כולל
העולם הזה) ,שבה ניראה הרב הראשי
שלמה גורן מניח ידו על ראשו של ראש-
הממשלה מנחם בגין, הכורע בהכנעה לפניו
בשובו מפגישתו עם נשיא מצריים היא,
לדעתי, תמונה מבישה שהנציחה מחזה מש פיל.
היא הזכירה מחזות דומים, שבהם נו הג
האפיפיור לברך את צאן־מרעיתו.
תחילה מבקש בגין מהעם ש״יתפללו
להצלחת שליחותו״ .אחר־כך הוא חוזר

גרבוני ״לגס״ סופר סטרץ׳

תואמים לרגלייך ומלווים כל
תנועה מתנועותייך ללא
קפלים. הם עשויים חוט דק
יותר ונותנים מראה שקוף
ונשי יותר.
גרבוני ״לגס״ באריזת הביצה
המופלאה ממתינים לך על גבי
רבמדף ״לגס״
ב״שופרסל״ ובסופרמרקטים
בכל רחבי הארץ.

האפיפיור כברכה קאתולית
שמן־המישחה

הרב גורן מביר את בגין בשובו מאיסמעיליה
האם גם היהודים —

קובעים יותר מכל
מרכיב אחד, א ת
איכות המערכת
•,לוע עיני ימימה ן* ,ל 26965) .וכתנויומ וזמוגתרומ

נפוליאון מכתיר את ג׳וזפין (ציור של דויד)
— ככל

רו בקס

מודלה

המתנה היפה ביותר

הטפטים המעוצבים כיצירת אומנות

ומצהיר כי ״התפילות שלכם עזרו.״ מאחר
שיש להניח שרק הרב גורן באמת מסו גל
לשאת תפילה על-פי הזמנה כזו, אין
פלא שבגין מתייחס אליו כאילו היה ה אפיפיור
היהודי. הצרה היא שבגין עוד
עלול לתבוע מכולנו להתייחס כך אל גורן.
שלמה עבדי, ירושלים
...הפעם היתר. ידו של הרב גורן, ש־

הנוצרים 1

גוש־אמונים, נדמה כי הוא עצמו נגוע
בנגע זה.
טוענים נגדו כי הוא מממש את המיש־טר
הנשיאותי בישראל. אבל אם יימשך
פולחן כוהני־הדת שלו, אולי עוד נזכה
שכדוגמת נפוליאון, יבקש בגין מהרב גו רן
להניח כתר על ראשו. את הכתר על
ראשה של עליזה בגין יניח הוא בעצמו.
מגחם שחור, תל־אביב
העולם הזה 2105

בכל
.יום שוי שליש רביעי
ושישי

דדר

פרטים נוספים בסניפי אולימפיק: תל־אביב — (משרד
ראשי) רח׳ אידלסון 3ו טל .03-294386,294381 :חיפה
— רח׳ העצמאות 62 טל; 669035־ ,04 ירושלים — רח׳
יפו 33 טל ^,02-234538 :נמל תעופה בן־גוריון — טל:
.03-971049 מטעו — ממן — נמל תעופה בן־גוריון טל:
.03-971280 ובכל משרדי הנסיעות.

העולם הזה 2105

קראת סוף השבוע ית־יחסיך
עם בן- זרדו יוגך. תמצא את עצמך
:מצב של מתח ובנטייה
וצאת־דופן לתוקפנות.
זיכרות בלתי צפויה לא
תעסיק ׳ אותך זמן רב.
היא תהיה קצרה, מ 0ק־רנת,
טעונת־מתח, אך
חולפת. אל תצפה להכנסה
מיידית מעבודה נואתהעשוי
להתאכזב בתחום זה.
ספת,
המנעו מפעילות גופנית מיותרת. אפילו בשעה
שאתם רוקדים, נשקפת לכס סכנת
עתה יותרבבית.
פגיעה -.כדאילהישאר

הבררנות תחיה התכו נה
הבולטת שלך ה שבוע.
תהיה בררן גם
בידידים שתרצה להי מצא
בחברתם וגם בקשר
לקניותין. יכול
להיות שאת תהיי ה אחת
שתצטרכי לסייע
למישהו בקבלת הח ו
2ב אפריל
70ב מ אי
לטות גורליות. בעבו דתך
א ת עלולה למצוא
את עצמך תחת שבט הביקורת. תהיה
חייב לעמוד במיבחן בו יהיה עליך להוכיח
את עצמך. אל תהססי לבקש עזרה.

אם יהיו לך הפתעות השבוע,
הן יהיו כולן
הפתעות טובות. הממונים
עליך תולים בך
תקוות — אל תאכזב
אותם. השתדל להוכיח
את אחריותך ואת כש־רונותיך
והדבר לא
יעלם מעיניהם. נהג בד
רכה יותר עם בת־זוגך:
נטייתך לכבול את
מאווייה העצמאיים עלולה להביא להתנגשות.
הנח לה להגשים את משאלותיה,
בסופו של דבר תצא גם אתה נשכר מזה.

הישמרי ביחסייך האינטימיים עימז, אס אינך
נשואה לו ואס לא תיכננתס ילד

לעתיד הקרוב. הפעילות
הפוריה שלך עלולה
להעמידך במצב מביך
אם לא תשמרי על קור
רוחך בשעת התרגשות.
תמצאו שאתם רגישים
במייוחד השבוע לגבי
דברים שבכנות וביושר.
לציידים בני מזל מאזניים
זו העונה בה״א
הידיעה למעות ארוכים
ועליזים ומוצלחים בעולם הגדול.

אתה נמצא במצב של
אירגון מחודש של אישיותך.
עליך להעריך
מחדש את יחסיך עם הסובבים
אותך. אתה
חייב להחליט שלא לפ גוע
באישיות אהובה
עליך. תקופה נהדרת לפעילות
אמנותית. כדאי
י 2ביולי ־
ז? באוגוסט
לך לרוץ לצלם הקרוב
שיכין לך סידרת פורטרטים.
תוכניות עליהם
חשבת זמן רב, יתגשמו בשבוע זה.

אוי ו!

כל מה שקורה לך עכשיו
הוא התחלה של
פעילות לטווח ארוך
מאד. ייתכן ואינך מבחין
בכך, אבל גם הדברים
הסמויים והנע־למים
מעיניך יתגלו
לך בבוא הזמן כבעלי
משמעויות מייוחדות.
22 סיוגזסט
? 2נספסמבד
מיכתב שאת ממתינה
לו מתעכב בדרך׳ אבל
את יכולה להתנחם בעובדה שהוא נכתב.

נ1וומו

מנחם בגין הגיע לשילטון לא במעט
בזכות רכיבתו על החמור של גוש־אמו-

הפתעה נעימה צפויה לך בסוף השבוע.
יום שלישי הוא היום
לבילויים. המתאים תוכניותיו יזכו להגשמה
מלאה, והרעיו נות
הטובים שהת־לבטת
כיצד להגיע
אליהם, יבואו אליך
במפתיע. זאת תקופה
טובה להימורים. המזל
עשוי להאיר לך פנים,
אך אל תגזים בהשקעות.
בת עקרב לבשי בגדים לבנים.

יחסיך עם בני מישפחתך עשויים להעסיק
אותך עד מעל לראש,
התייחסותך המוגברת
לביתך עלולה להתנקם
בך במקום עבודתך. הי כון
לנזיפות או הערות
לא נעימות. מצד הבום.
בתיבת־הדואר שלך אתה
עלול למצוא מיכתב
התראה שלא ישמח. ה סובלים
ממחלה כרונית
הזהרו מאד השבוע.

נים. עתה, כשהוא נמצא שם, שוב אינו
זקוק לחמור הזה. האם זוהי תורת ההדר
שלמד ממורו ורבו זאב ז׳בוטינסקי?
מיכל גולן, פתח־תיקווה

יללת התנים

הספרים שאתה עומד
לקנות יגבירו פעילותך
הרוחנית• תוכל להגביר
את הנאתך האס תטית
בכל התחומים.
יצר ההתנצחות שלך
יעודן במידה רבה ה שבוע,
ותופתע מכך ש אינך
מהיר־חימה. זה
הזמן המתאים ביותר
עבורך לצאת לטיולים
או לנופש. אפילו א ם אינך זקוק להבראה,
תוכל ליהנות מטיול מרענן באוויר
החופשי. יש להיזהר מאד מהצטננות.

החמור של בגין

להמשיך את המומנטום, ולהפוך את האקט
המילחמתי לפתרון פוליטי. אך הממשלה
דאז הבטיחה כי ״השטחים הכבושים״ הם
לפיקדון בידינו, עד יבוא השלום. כלומר,

חאזנ״ח

ו1או1זי0

מכתבים

מחכה לך סוף שבוע מעניין, גדוש פעי לות
חברתית, ואירוח
ידידים בבית. אל תגלה
שמחה מופרזת מ ההכנסה
הכספית ה צפויה
לך. רכושך נתון
בסכנה, ונזק חומרי
עלול להעיב עליך• לכן,
הישמר מהפתעות. גלי
זהירות ביום שישי ב2
.בד*מבד
19 בעזאר
כל הקשור בידייך —
פזיזות עלולה להזיק.

קשה שלא להתחלחל מדבריהם של גאו לה
כהן, משה שמיר וחבריהם מחזית הסי רוב
הישראלית. עד היום יכלו לשחק
בתירוץ ש״אין עם מי לדבר.״ סאדאת גרם
להם בעיות, ושיבש תירוץ זה.
אבל נראה שארץ גדולה בשטח, עדיפה
להם על שלום. אנשים אלה, עם השקפת-
עולם שכזו, יביאו לכך שישראל אולי
תהיה גדולה, אבל תחיה על חרבה. שמיר
ערך (במאמר בעיתון מעריב) השוואה
בין מתנגדי תוכנית אוגנדה לבין מתנגדי
בגין כיום .״האנשים האלה הבוכים בחוץ״
(הציונים מתנגדי תוכנית אוגנדה)
היתד, להם סיבה לבכות. הבוכים היום,
מסוגו של שמיר, אינם אלא מתנגדים ל שלום.
בגין בדרך הנכונה.
ברוד גיען, הרצליה
דווקא באמצעות עיתונכם אני רוצה
לחזק את ידי ראש־הממשלה מנחם בגין
כנגד כל התנים שייללו נגדו מעל בימת

חוסר השקט והרגישות המי
נשים, נובעים השבוע
כתוצאה מהקרנת הירח
על מזל דלי. תיווכח כי
השבוע תוכל להינות
יותר בעזרת חושיך :
ביקור בתערוכה * ,האזנה
למוסיקה טובה יופיעו
לפניו בממד חדש.
בנות מזל דלי ימצאו
עצמן בתחילת השבוע
רגישות יותר לחיזורים.

אין מקום לדאגה אישית מייוחדת: הבעייתיות
של הנושאים
המטרידים אותך,
אופיינית לכל בני מזל
דגים בשנה הקרובה.
כוכב שבתאי, המסמל
את הקוטב הפאסיבי,
מקרין בתקופה זו על
מזל דגים׳ המצטיין
בפעילות• זו הסיבה
בפברו אר -
׳ 20במרס
לסחבת שבעניינך ה חשוב
לך כל־כך. התאזר
בסבלנות, ואז תזכה בפרי למאמציך.

הכנסת, והאשימוהו בכניעה ובוויתורים.
מה קרה? האם התנים והצבועים האלה
חוששים שריח הדם באזורנו הולד ומתנדף?
מיכה שרון, בת־יס
רק לפני עשור שנים כבשנו את איזורי
יהודה ושומרון ועזה וחצי־האי סיני. ממ שלת
ישראל דאז החמיצה את ההזדמנות

השטחים משמשים בידינו רק כ״קלף מי קוח״
לעת משא־ומתן.
לצערנו הרב, יש כיום קבוצות פולי טיות
שונות אשר זיכרונן קצר ותאבונן
לשטחים רב. השטחים הפכו משאת־נפש,
וגם תמורת שלום אין הן מוכנות לוותר
עליהם.
אלה — רק רוממות הטיעון הביטחוני
נישאת מגרונם. האם גופים אחרים מיו מנים
על נושא זה פחות מהם? תנו ל צד,״ל,
לאלופיו ולמישרד־הביטחון לשבור
ראשיהם בנושא זה. הרפו מן השטחים,
כי הפכתם עבדים נרצעים להם, ומאמונה
באל אחד הפכתם עובדי-אלילים, כשאלי־ליכם
הם עצמים: קרקע, אבנים ועצים.
כל הנוקט עמדה כי גם תמורת שלום־
אמת אין לוותר על השטחים, כמוהו כבוגד
ברעיון הציוני, בעם היהודי ובמדינת יש ראל.

יהב, תל־אביב

מי צריף ,,לחבורה על? *880
עיינתי השבוע בגיליונות העולם הזה של
אחרי הבחירות לכנסת הנוכחית, במייוחד
בגיליון של אחרי המהפך הפוליטי הגדול
במדינה, כאשר הליכוד ומנחם בגין בראשו
עלו לשילטון. בגיליונות הללו אתם מר בים,
הייתי אומר, כימעט להספיד את
המדינה על ההצבעה הבלתי-שפוייה של
אזרחיה בבחירות הללו.
באחת הכותרות זעקתם, באותיות של
קידוש-לבנה :״לקראת מילחמה!״ במא מריו
של אורי אבנרי בהנדון אפשר למ צוא
עשרות ביטויים קשים ואומללים לק ראת
הצפוי במדינה, בעקבות עלייתו של
בגין לשילטון. יותר מזה, באחד ממאמריו
של אורי אבנרי מסכם העורך הראשי ש־הבוחר
הישראלי עוד ״יכה על חטא״ על
מחדל בחירתו, כי הצביע בצורה בלתי־שפוייה.
והנה,
ראו זה פלא: לא אורי אבנרי,
לא מאיר פעיל, וגם לא שולמית אלוני
או יצחק בך אהרון הם שהביאו את נשיא
מצריים לישראל, אלא דווקא מנחם בגין
— האיש הכל-כך-מם וכן בעיניכם. מה
תאמרו על זה?
מכאן עליכם ללמוד שלא תמיד השמאל
הוא שמביא את השלום המיוחל, אלא
דווקא הימין, שהכריז בלי הרף על דבקות
במדיניות חד־משמעית ותקיפה בנושאים
נחרצים.
ד. כר״חיים, ירושלים
• כשם שבוחרי הליכוד לא הצביעו
בעד ״תוכנית השלום״ של בגין, כך גם
לא הגיע נשיא מצריים, אנוואר אל־סאדאת,
לישראל בגלל עלייתה של סיפלגת הימין
לשילטון.
העולם הזה 2105

האון ל״אגם הברבורים״ במערכת אקאי
ולא יגיע לאונן־ קול של ברחו.
הםדומיםבמראםה חי צוני, שייכים

ס650־ ^x

למשפחהאחתזאףעלפיכןיששתימה 1ת י
בצליל קו ל ם. האחד שי ר תו ערבה

69ו 5מ 3 .ק3 0 1 0 2 0 ,0 0 0 ) 1213018 3 1 3 1
1.7-15013 )16,

<ונ < £ס £י ז * 0 7ש ח £ז 8

0.434 3115 36017-341)13.ח1*1011106:16551)13ס
)1,0 0 0 0 2 ״0 ״ 711 (.
1.6551)136 0.934 313-311 )15. )1 ,0 0 0 ) 12 ״0 ״ 7 1 ((.
81968110 ) 10156 88110 : 8611611)136 58018 )6163501601
1/13 13)16 121/11)1 [16310 1600101169 161/61 0 1 + 6 7 0 (.

והאחר צו ר מני. אלה -הברבורוהברווז.
אלה -מער כו תהסט רי או

שלאק אי

ומער כו תאח רו ת.

80-18-8666016 0061101 0611.

להוכחתדברנו אינוו מסתפקיםבמיליםיפות.
ח שו ב לנו שהצליליםש לנו ישמ עו יפה.
טיי פהסליליםשלאקאיס 6 5 0־ א ס
הואדוגמאמאלפתלגישה זו.
מ צוי ד

ב 3-ר א שי

אסהמ הווי ם חי דו ש

ר א שון מ סוגו בעולם, ע ם 3מנו עי םבעלי

שמעב קו ל ה אוזן שלך -קחאק אי.

עו צמה, כשהמ נו עהעיק רי פועלבשיטת
סרבוו שו מרעלמהי רו תאחידה, עםמערכת
מ שו כללתה שו מרתעלמ תי חו ת ק בו ע ה

סרטההקלטהועםנ תוני םטכ ני יםמרשימים
שחלקם מו ב אי םלה לן, ה

ם - 650א ס

לכסדאקא׳ המסנר , 70ת ל -א בי ב.

אקאי אי נובןתחרות .
8 .ק7/01 * 81 ? 1111181•: 1658 111311 0 .0 4 ״/0 8718 3115 1
1)15.א 0 .0 5 5 811^5 317 -ח 3ר1.65511
1)18.א 1.6551)136 0.0794 8713 3 1 3 -
8 0 5 0 0 6 3 0 :3 0 10 3 0 ,0 0 0 ) 11 ± 3 )18 31ץסחס סן ס ס!)
15 1)15. 05169 41 <41 1 ) 1-150 13)16.
5 . 08169 £1 <41ק3 0 1 0 2 6 ,0 0 0 3018 317 1
6 .ק 1 7 -1 5 0 )3

כן. כ ש אני ש 1םעאת אנס הברמוים •
איני מעונין ל ש מו ע קו לשלבחוז .
לכן שי ל חו לי פחספקםמ פו ר ט
ש מי
כשב תי

אקאי ־ ת׳־א. המסגר 70 טל 30594 .

ש ם /ס מו

העולם הזה 2105

מנתבים
הנרי לא הרוויח
חד״ר נחום גולדמן, נשיא־מייסד של
הקונגרס היהודי העולמי ומר פיליפ קלוצ־ניק,
נשיאו, מבק שים
להכחיש את ה ידיעה
שפורסמה ב־העולם
הזה ()2100
במדור דף תשקיף,
תחת הכותרת ״רבע
מילית דולר עבור
נאום.״
הד״ר הנרי קי-
סינג׳ר לא קיבל
שום תשלום עבור
הופעתו בישיבה של
המועצה העולמית
של הקונגרס היהו גולדמן

העולמי שהת קיימה
בוושינגטון.
ד״ר נתן לרנד, מנהל הקונגרס
היהודי העולמי, תל־אביב
בקטע שפירסמתם על אודותי במדור
אנשים (העולם הזה ,)2103 ציינתם כי אני
מכהנת כיו״ר מחלקת ההסברה של ההס תדרות
הציונית העולמית. הרשו לי לתקן
את טעותכם ולהעמיד דברים על דיוקם :
מנהל מחלקת ההסברה בהסתדרות הציו נית
הוא מר אברהם שנקר ואילו אני,
הקטנה, ממונה על ההסברה בתנועת ה עבודה
הציונית העולמית, שהיא פלג של
מיפלגת העבודה המייוצגת — כשאר ה-
מיפלגות — בהסתדרות הציונית העולמית.
עדה הוז, תל־אביב

טעויותסיפרותיות

מירי הינה סטודנטית שנה ג׳ למשפטים,
עודד עושה את ה״מסטר״ ב מינ הל -ע סקי ם.
שניהם עמוסי הרצאות, תרגילים ובחינות,
אך לעיתים מזומנות ניתן לפגוש אותם
ב״מנזה״ לוגמים ביחד כוס תה. מירי
ועודד.נוהגים לפוש ביו ההרצאות ולהירגע
לפני לל בחינה על בום תה מלרוז.
את תה מלרוז הם טעמו לרא שונה בעת הטיול
שערכו באירופה ומאז אין הם ניפרדים ממנו.

מירי אוהבת תה מלרוז בטעם תפוז ואילו
עודד מעדיך ״מלרוז נ ענ ע״ (תה מלרוז עם
נענע) .את החברה חט מזמינים לבחור לעצמם
את הטעם הערב לחיכם: יסמין, לימון,
בריקפסט או כל טעם אחר מחמש עשרה טעמי
מלרוז.
יש הנירגעיט לפני בחינה באמצעות
״וואליום״ ,מירי ועודד נירגעים ומתעודדיט
באמצעות תה מלרוז. החברה מה״מנזה״
ידעו מה הם עושים כשהביאו מלרוז.

שו תים או תו •ו תר...
״לב״שרווד פרסום בעש/ *,רפאל טיראן

ארומו וציפוי
דלתות וקירות

ר 1בקס
המתנה שבאופנה

קבלת מודעות
לכל ה עי תוני ם
ב מחירי ה מ ערכת

בי ר סו אי די א ל

א ר 1מ 1ר
*פוי דלתות וקירות

אבן גפירול 110 תל־אביב
(שעת #מיוקולייקי)
22711• ,227117

חנית חופ׳דית

בעיות ולבטים
בחיי המץ
0א מ

הד״ר מרדכי זידמן
תוצאת רשפים

עורך המדור הסיפרותי שלכם אינו מר פה
מהמשורר משה דור, מי שכיהן כניס-
פח־תרבות בשגרי רות
ישראל בלונ דון.
גם בגיליון ה אחרון
(העולם הזה
)2104 הוא מתייחס
לציוציהן של ״צי-
פורי-שיר תל־אבי-
ביות״ ,כאילו נסע
משה דור עם רעיי תו
ללונדון בחודש
האחרון על חשבון
משלם־המיסים ה ישראלי,
אחרי ש דיי*
כבר
חדל לכהן כ־ניספח־תרבות.
הייתי מציע לכם לבדוק את
הסיפור שוב.
ה, צדוק, תל־אביב
!ס בדקנו. משה דור הוזמן אומנם ל לונדון
למשך שבוע אחד בילבד בתחילת
חודש דצמבר, ולא לשבועיים כפי שהתפרסם.
רעייתו נסעה עימו, אולם נסיעתה
לא מומנה על־ידי השגרירות הישראלית
בלונדון. בהיעדר ניספח תרבותי בשגרירות
ישראל בלונדון כיוס, הוזמן דור על״
ידי השגרירות לייצגה בקבלת־הפנים ש נערכה
לרגל הוצאה לאור של אנתו לוגיה
של השירה העיברית בתירגום אנגלי,
שעורכיה היו נתן ז ו ומשה דור.
בעיתונכם (העולם הזה )2103 פירסמתם
מאמר במדור נמר של נייר, בו כונה מרשי,
המשורר יעקב בסר על-ידיכם בכותרת-
מישנה גדולה ״סוכן-נוסע של היבסקציה״.
כן כתבתם עליו בהמשך המאמר ולעי תים
דומה שהוא סוכן־נוסע של, היבס-
קציה׳ בחורש הסיפרות העיברית״ ,ובסוף
אותו טור נאמר :״מן הראוי לקבוע בי
בניגוד ליעקב בסר שמטרותיו ברורות:
קומוניזם +יבסקציה +יישוביזם...״
כינוי מאן-דהוא בתואר ״סוכן יבסקציה״
היה ברור ונהיר עליכם, ובעצמכם ידעתם
כי הינו כינוי לגנאי חמור ביותר וראיה
לדבר, ההסבר שניתן בעיתונכם על־ידי-
כם ל״יבסקציה״.
בהסבר זה לא דקתם פורתא בתיאור
ההיסטורי, ואף מיעטתם מחומרת מש מעות
הגנאי המלווה לכינוי ״סוכן של
היבסקציה״ לאדם כלשהו. בבנותכם את
מרשי בתואר זה גרמתם פגיעה בו ברבים,
ונזק לשמו הטוב. וזאת, במייוחד לאור
היותו משורר, סופר ועורך כתב־עת
ספרותי.
אשר רוזנבלום, עו״ד, תל-אביב
• במיסגרת הרשימה ״המגיפה״ ,במדור
״נמר של נייר״ ,הוגדר המשורר יעקב
בסר כ״לכוד בקורי סיפרות אידישאית,
(המשך בעמוד )12

^ 01113 העו 3ם חז ה
ב גין עו דלאבש לי ״
דני בלון, סופרו המדיני של ״דבר׳ /מייחס לעמוס
עוז הברקה שכבודה, אומנם, במקומה מונח :״אליאב
ויוני של״י,״ אומר עמוס עוז ,״הם כיום הרשות המחו קק
ת ואילו הרשות המבוצעת — מנחם בגין.״ ניחא.
רבים הם היונים כיום המפגינים שמחה, נחת ומעין
סיפוק נעלה ושמיימי המפצה אותם על שנות הסבל
הארוכות של בדידות בלתי־מזהירה. התזוזה אצל בגין
היא, לגבי דידם, הוכחה ברורה שמצע מחנה של״י
הוא הדרן היחידה לשלום בר״קיימא.
ההכרה שכן הדבר, חרגה הרבה מעבר לנחלתם של
מתי־מעט שנתלכדו במחנה השלום. לפחות מבחינה
פסיכולוגית ניתן להבין גישה זו. גם תגובתה הנואשת
והשוצפת של גולדה מאיר, הלוחמת על מקו מה בהיס טוריה
יותר מאשר על שינוי המתרחש באקטואליה
הפוליטית העכשווית שלנו, מ חזק תאת התחושה ש-
ראש״הממשלה זנח לאנחות א ת דרכו ההיסטורית. גם
משקיפים מפוכחים יחסית סבורים, שלא רק ארץ-
ישראל השלמה ואי־ההכרה בלאומיות הפלסטינית
ננטשו לאנחות. בריצת האמוק שלו, כביכול, חצה בגין
את קווי רפ״י על גווניו הדייניסטים ונוסחאות ״לעם״,
הדף לצדדים אפילו א ת פרס ויעקובי׳ דרס א ת גלילי
ונפל לזרועותיהם של עמוס קינן, אורי אבנרי, לובה
אליאב ויוסי שריד.
גם חבריו של בגין שרויים במבוכה. גאולה כהן
תוקפת, ד״ר הרצל רוזנבלום מודאג, ד״ר אלדד מקונן.
בתוך שלושה ימים, בהיעדרו מהארץ, הפן ראש הממ שלה
אליל ה״תבוסתנים״ ,נביא השלום ומקור דאבה
ודאגה לאנשי א״י השלמה, גוש-אמונים, חוג עין־ורד
ושאר קנאים למיניהם.
להרגשת אי״הוודאות, המתח והמלודראמה הכימ-
עט־הוליוודייי המתרחשות חדשות לבקרים, מוסיפה גם
אי־היציבות הניצחית של המוראל הלאומי שלנו. העם
בישראל הוא מאני-דפרסיבי — נתון לתנודות קשות
בין תיקווה לייאוש, בין דיכאון מוחלט להתעלות אחו זת
אכסטזה.
יכולנו להרגיע א ת הימין המאוכזב, ולהצן מעט
את ההתלהבות מצד השמאל, ראש-הממשלה עדיין דבק

ש חס • ח ש סו

במצע הליכוד ובתורת חרות ולא סטה מהם באורח
מהותי וממשי. תוכניתו פירושה, למעשה, אף שעל ביהו דה
ובשומרון !

בתוכנית שש״הנקודות המפורסמת יכול כל מבקר
בלתי־משוחד לעמוד על חוסר נכונותו של ראש-המנד
שלה לנטוש את הגדה. שום יישות מדינית ריבונית
אחרת אינה מיועדת לשלוט בשטחים מעבר לקו הירוק
מיזרחה. כל אלה מוסווים היטב ברעיון האוטונומיה,
שהתקפל על-ידי הניצים שלנו בשצף־קצף שכזה. למעשה
תאפשר האוטונומיה לערביי השטחים לעשות במסגרת
אזורית, פחות או יותר מה שאיפשר להם המישטר
הקודם במיסגרות מוניציפאליות. אוטונומיה כזו של
ערביי ארץ״ישראל (כפי שקורא להם בגין) ,תוך המשך
הכיבוש הצבאי, אינה אלא אחיזת-עיניים. אולי מאמין
מישהו בעקרון ההדדיות בכל הנוגע להתנחלויות. בינתיים׳
גם ערביי ישראל אינה יכולים לבנות במדינתם,
בהיעדר תכניות מיתאר.
מכל מקום, נסיגה מהשטחים, פינוי ההתנחלויות
ומתן ביטוי ריבוני ללאומיות הפלסטינית אין בתוכנית.
על היונים לדעת: אין זאת תוכנית שלום של ממש,
ואף אין בכוונתו של בגין להתוות תוכנית מעין זו.
בגין דבק בדרכה של חרות. הוא יעדיף להמר בסיני
ובגולן אבל לא ייסוג מארץ־ישראל השלמה. ד״ר יש ראל
אלדד תוהה כיצד ייסוג מפקד האצ״ל ממרחבי
ארץ-ישראל שכבשה ממשלת מפא״י ן הוא מקדים לדאוג.
אין שום רמז שבדעתו של בגין לעשות כן.
מדוע, א ם כן, נקט מנחם בגין לשון יונים בארה״ב 5
צודקים הטוענים, שלפחות מבחינה סמאנטית עשה ראש
הממשלה כמה צעדים שיש בהם כדי להפתיע את מי
שלוקח ברצינות את ההסברה של שמואל כץ. גם
ההגדרה שלו לממשל הצבאי בגדה, כהמשך הכיבושים
בעבר, נראית מהפכנית למי שאינו זוכר את עמדתה
המסורתית השלילית של חרות לגבי הממשל בתוך
תחומי חקו הירוק !
הסיבה לסימון החדש ברורה. מנחם בגין תומרן
על־ידי סאדאת לעמדת״התגוננות נואשת. הוא יודע

היטב, שחזרה מדוייקת על עמדותיו הנושנות כפי שעשה
בכנסת ב־ , 20.11.77 היתה מבודדת את ישראל סופית
ומאפשרת לערבים לנהל מילחמה בישראל לתשואותיה
של דעת״הקהל העולמית.
1 בגין, שהוא פוליטיקאי כישרוני, לפחות י חסי ת לשני
קודמיו, הבין זאת. הוא גם יודע שלחץ אמריקאי
מאסיבי, מלווה באהדת דעת-הקהל בארה״ב, יהיה
בלתי״נמנע אם ידבק בעמדות נוקשות.
ראש״הממשלה נוקט, לכן, בשיטה הקל אסי ת של
שליטים ערבים בעבר. הוא מדבר אל הערבים והאמרי קאים
באנגלית, ואלינו בעיברית. מכאן הדגשותיו החוזרות
ונשנות על ערביי ארץ־ישראל ויהודי ארץ־ישראל,
כאילו לא הוקמה המדינה על יסוד החלוקה. הוא
מחזיר את הציונות לתקופה שלפני בולטימור, אבל
בניסוחים חיוביים המקנים לו דימוי מתון בארה״ב.
ואומנם, מבחינה הסברתית נחל בגין ניצחון חשוב
שאין לזלזל בו. אבל כדי להגביר עוד יותר את האפקט
ההסברתי הוא זקוק לאגף ימני קטן, אך צעקני, כמה
הפגנות של גוש״אמונים, נאצות מהרב צבי יהודה הכהן
קוק וצעקותיה! של גאולה כהן וגולדה משרתים עתה
את מדיניותו.
כן הוא מוכיח לעולם כולו את מתינותו, שומר על
הדיאלוג עם סאדאת, כדי שלא יהיה הוא עוכר
השלווה. ואכן, לעומת עמדות מסויימות במיפלגת הע בודה
קל מאד להיראות כיום הגיוני וסביר.
כך או אחרת, אין יסוד להניח שבגין נתקף פתאום
פיק״ברכיים או קרא שוב׳ בשעת״פנאי רבת השראה, את
מצע מחנה של״י וראה פיתאום את האור הגדול. תוכניתו
אינה ״יונית״ ,אינה קבילה ואינה רצינית. היא
נכס הסברתי שמטרתו לשמור על אהדת חלק מהעולם
בקונפליקט המזויין הבא, ויש לראותה אך־ורק בהקשר

אני יכול להבין את מי שמברך את מנחם בגין
על הצעת שש-הנקודות שלו במשמעות המוגבלת של
דינמיקה חיובית מסויימת, שאולי יבוא לה המשך.
אבל מי שרואה בה תוכנית שלום אמיתית מבית״מיד-
רשם של היונים, משלה את עצמו. אני משוכנע שכולם
ייווכחו בכך בעוד שבועות מעטים.

חיים רעם, רושל׳ם

ד״ז ה

והפעם ־ נ שי אלאאשכנ זי
לפני שש שנים השמיע משה דור את קריאתו :
״נשיא לא אשכנזי אך דבריו היו כקול קורא במיד בר׳
וגם הנשיא הרביעי שנבחר היה אשכנזי. הנשיא,
פרופ׳ אפריים קציר, טרח בנאום ההשבעה שלו להפיס
דעתם של בני עדות המזרח והספרדים׳ ובין השאר
אמר :״מבין האתגרים החשובים ביותר עלינו לפעול
לגישור על פני הפיצול העדתי ולהקהיי ת הקיטוב
החברתי.״
עוקצו של הקיטוב החברתי לא קהה. באורח מעציב
אף צומצם הייצוג הפוליטי של עדות המזרח בכנסת
ובממשלה, דווקא עם עליית הליכוד, והרי אלה היו
ה״עורף האלקטוראלי״ שלו.
הייצוג הפוליטי המעוות הוא רק אחד מסימניו של
אי־השיוויון העדתי השורר במדינת ישראל. ועם יד על
הלב — נהיר לנו כי תיקון מלאכותי של עיוות זה
אין בו תרופת־פלא להסרת העיוותים בתחומים אחרים.
עדיין קיימת תסיס ה בין ריבוד כלכלי״מעמדי לבין
מוצא עדתי; עדיין עומדת בעינה העובדה שמרבית
התלמידים המוגדרים כטעוני־טיפוח הם בנים ליוצאי
ארצות האיסלם (* 95 מכלל טעוני־הטיפוח הם בנים
ליוצאי אסיה ואפריקה. ראה מ. אלגרבלי ,״מדדים
לאיפיון ההרכב החברתי של בית־הספר״ ,משרד־החי-
נוך.)1974 ,
המתבונן בתוכניות הלימודים נוכח שגם בתחו ם
זה קיים עיוות משווע: מקו מה של התרבות, ממנה
בא התלמיד ט״ט (טעון־טיפוח) ,נפקד בבית־הספר.
אי-אפשר להתעלם על כן מן הקושייה הנוקב ת: איך
רואה עצמו אדם כשאינו פוגש את עצמו בשום מקום ז
האם פלא הוא שצומחת הרגשת קיפוח ותיסכול בקרב
שישים אחוזים מן העם היושב בציון ז
קרבה והולכת השעה, שיועלו בה שמות של מועמ דים
שונים לנשיאות. קרבה והולכת שעת האמת, בה
תעמוד לדיון השאלה האם הנשיאות היא מוסד סימ-
לי, הבא לבטא א ת אחדות האומה, או מוסד עם גוון
עדתי מסויים מאד 1אנו מודים שיש אי״נוחות מסויימת
בהעלאת דברים חריפים כגון דא, בשנת השלושים
למדינה. שלושה עשורים חלפו׳ ועדיין לא נעלמו שרידי
ה״שיבטיות״ שבתוכנו.

היום המנגינה שונה קצת: מרבים לדבר על הצורך
באחדות העם, ועם זאת על הצורך בשמירת הפלורא-
ליזם החברתי־תרבותי. עמדה זו חיובית וברוכה. אך מה
ערך לפלוראליזם, שמשמעותו: כל מה ששייך ליהודי
המזרח הוא מזרחי, וכל מה ששייך לאשכנזים הוא
ישראלי ן מה ערך לפלוראליזם, שמשמעותו — היות
העמדות הגבוהות בסולם המנהיגות מו חזקות על־ידי
שכבות מסויימות בלבד ן לא פלא שהלכי מחשבה כאלה
מביאים לתחושת התבדלות וניכור אצל חלק גדול
מן העם בישראל. לא פלא שצעירים רבים מרגישים
עצמם מזלזלים ולא שייכים. כדאי לזכור שלתחושות
אלה יש השלכות והשפעות על תחומים רבים בחיינו
(אי-גיוס לצה״ל, פשיעה וכיו״ב).

בחירתו של נשיא ספרדי תשקם את הדימוי העצמי
הפגוע של ציבור גדול במדינה. זהו תחום שרבים לא
נותנים עליו את הדעת. מטפלים בתחומים שונים של
האישיות — הרחבת ידע, פיתוח מיומנויות, עיצוב
כשרים — ושוכחים את הדימוי העצמי. והמדובר
הן ב התייחסות היחיד לעצמו, והן ב התייחסות הקולק טיב
לעצמו, וזה אינו עניין פעוט ערך. א ם ישב על כס
הנשיאות יהודי לא אשכנזי ישפיע הדבר על שינוי
עמדות ותדמיות הן אצל יוצאי אירופה והן אצל יוצאי
אסיה ואפריקה. אין לשכוח שהדימוי העצמי הפגוע
הביא גם רבים מבני עדות המזרח ל ה תייחסו ת שלילית
אל עברם ותרבותם. בחירה כזו תהיה בבחינת מהפך:
מהפך אמוציונאלי.
למהפך אמוציונאלי זה יהיו השלכות בתחום החי נוך.
החוקרים רוזנטל וג׳קובסון הראו בסיפרם ״פיג-
מליון. בכיתה״ ,שהציפיות שיש למורה מן התלמיד
משפיעות על הישגי התלמיד. בארץ הראו מחקרי-הערכה
של לאה אדר (ולאחרונה של אברהם מינקוביץ) ,שלמורים
יש ציפיות נמוכות מתלמידים טעוני״טיפוח.
בחירת נשיא לא אשכנזי היא צעד חשוב בשינוי עמדות
ובשינוי התייחסות. נשיא כזה, שיידע לפנות אל כל
העם, ובמייוחד אל בני הדור הצעיר של עדות המזרח,
יעורר בצעירים אלה ציפיות גדולות יותר מעצמם.

ואמונה גדולה יותר בכוחותיהם ובכישוריהם. ואל נשכח
שחיזוקן של תת-קבוצות אלה עשי לתרום לליכוד העם
(ראה פרופ׳ איזנשטאט ,״זהות אישית וקבוצתית״ ,מגמות
י״ד) ,תהיה לנו שנת השלושים שנה שבה ייעשה
צעד משמעותי לליכוד העם.
מאז עלייה הליכוד לשלטון נתבשרנו על מינויים
של יוצאי אירופה. אפילו משרת יו״ר הכנסת אויישה
באשכנזי. עם זאת הוכיח בגין אומץ רב וראייה ממלכתית
בהציעו למשה דיין מן המפלגה היריבה את כהונת
שר־החוץ. האם ישכיל בגין גם הפעם לחוש א ת דופק
העם ולענות על ציפיותיו ו
דווקא עתה, בשעה שבה מתנהלים מגעים עם אויי-
בינו, אנו זקוקי ם לאחדות רחבה• דווקא עתה אנו זקו קים
לנשיא שידע לדבר אל שכנינו בשפתם, נשיא שיסמל
^?ו/יייד המושטת
הן את מיזוג השבט׳
לשכנינו.
נסיים בציטוי
ההשבעה שלו
קודמיי, וכמ הנשיאות היה׳
או יי־

מכתבים
׳(המשך מעמוד )10
ולעיתים דומה שהינו סוכן־נוסע של ה־יבסקציה
בחורש המיפרות העיברית...״
הגדרה זו, מטרתה לא היתה לנגח אישית
את בסר אלא להגדיר, מבחינת השקפתו
התרבותית של מחבר הרשימה, את מיקו מו
של בסר בין הזרמים השונים של
הסיפרות היהודית, והסיפרות העיברית
המתהווה בארץ מתוך מורשת ספרותית זו.
מטרתו של ניסוח זה היתה אספקת מידע
גרידא, שכוונתו אחת: אי־הסכמה עקרונית
על פירוש התהליכים העוברים על
הסיפרות הישראלית (״יהודית״ ,אליבא ד־בסר)
ללא שום ניסיון לפגיעה אישית ב־בסר.
גס כותרת־המישנה המדורית ״מיל־חמת
תרבויות״ מעידה על העיסוי בתה ליך
זה. על כל פנים, מאחר שכמה מבני־מישפחתו
של כותב הרשימה, דן עומר, ניסנו
עם ה,יבסקציה׳ .בתקופה שבין שתי מיל־חמות־העולם,
אינו רואה גנאי בכינוי זה,
אלא שוני אידיאולוגי על כל הכרוך בכך.
אס מר בסר מצא עצמו נפגע למרות זאת
— המערכת מביעה את התנצלותה בפניו.

מיל׳חמת הבטנים
על פי הדיווח בעיתונכם (העולם הזה
,)2104 משתעשעים הישראלים השוהים ב־קאהיר
במופעי רקדניות־בטן מצריות. אי־גני
מביו מה מצאו דווקא בזה שכן גם
בארצנו, בעזרת השם והבטן, לא חסרות

אייכי נתן ורקדנית־כטן כמצריים
הבטן —

אמריקה מגלה את !ואו?
11\ 4£ד

התיירים בישראל התאהבו ב־ ^0נ?1ב ולא נפרדים ממנה.
הם משיגים אותה בניו־יורק ובישראל ־ בכל מקום.

אייכי ורקדנית־בטן כישראל
— על העליונה

כאן וגם שם אוהבים 11\ 1£ז ־
המפיצים בניך־יורק 7073 :־,4ו31ו61ז!ו1עע/.10004,161.י.ו\ו,א־וסיזיע/ץ^ו 0 311-660 חסז0 ., 48 5ו\וו 8 00 .סן טקססמכם ס 0 .4 .
0654־ 3זח6וזז 11ח10ע1X1X10025,161.1,>1ז0׳\״\16ו6,1״ח6ע *14ז £ז65ע/ץ 6X8081 11X18081 1818 0081?, 800

רקדניות־בטן. האם בשביל זה צריך לנסוע
עד מצריים ז
ראיתי בעיתמכם את המסיבה שערך ב זמנו
אייבי נתן מספינת־השלום, שבה
הופיעה רקדנית־בטן ישראלית בשם רי־קי.
לדעתי היא אינה נופלת במאום,
ובוודאי שלא בביטנה, מרקדניות־הבטן ה מצריות.
כאשר יבוא השלום אני מציע ש־אייבי
יארגן, מלבד תחרויות הכדורגל ש הוא
כל-כך להוט לארגנן, גם תחרות בין
רקדניות־בטן ישראליות ומצריות. בטוחני
״שבתחום זה, שלא כמו בכדורגל, לא
תהיה ביטננז על התחתונה.

שאול קצב,

רמת־גן

ה די ד גי ש ה
א פ 0ד ר
א ח. ה עו לג1
סיפור. גהפשניק

לילז־יס (*פגריס

את הדוד משה מביר כל ילד. אבל לדוד משה לא
היתה אף פעם: פרה. ובגלל זה הוא החליט שהוא
יסדר את העולם.
ובאמת מאז הדוד משה מג׳עג׳ע את העולם, דופק
את העולם, מקרקם את העולם, מתהמן את העולם,
דופק את העולם, מקרקש את העולם.
הדוד משה מסדר את העולם.
למשל :
פעם, כשהדוד משה היה עוד קטן ,׳הוא הלך
להיפגש עם הדוד עבדאללה, שהיה צ׳ילבא שלו.
״מה שלומך, צ׳ילבא״ ,אמר הדוד משה.
״השבח לאל, צ׳ילבא מתחנפת״ ,ענה הדוד
עבדאללה.
״עזוב שטויות״ ,אמר הדוד משה ,״בוא נסדר
את העולם״.
״בעזרת האל״ ,הסכים הדוד עבדאללה בחיוך.
אז מה שיהיה״ ,הסביר הדוד משה ,״זה שאנחנו
נעשה שולם, ויותר לא נהיה ברוגז. ובשיל זה אנחנו
נתחלק בערביי ארץ־ישראל, כמו בג׳ולות. ואתה
תקבל חצי ואני הצי. מה אתה אומר, הולך?״
״הולך״ ,תקע הדוד עכדאללה כף לשלום, והדוד
משה הלך לדרכו.
וכך שוב סידר הדוד משה את העולם.
או למשל:
יום אהד נסע הדוד משה ל,צורפת ותכף הלך אל
המלך.
״שלום אדוני המלך״ ,אמר הדוד משה.
״שלום בני היקרים״ ,ענה המלך ,״איפה הייתם
ומת עשיתם?״

ה דו ד בושה ־ז

א פסדך

או/השלח!

קובי ניב

סיפור. גהפשניס לילדים פ פג ריס

עזוב שטויות״ ,אמר הדוד משה ,״בוא נסדר את

דייידח״

״במלחמה כמו במלחמה״ ,ענה המלך כמו מלך.
״אז מה שיהיה״ ,הסביר הדוד משה ,״זה שאני
ואתה נעשה ביחד מלתמה, אבל לחוד, שאף אהד לא
יידע שאתה ואני ביחד, וככה ביחד גם אתה תרוויח
לחוד וגם אני לחוד ירוויח, וכל העולם יידפק, כי
אנחנו לא נגיד שאנחנו ביחד, אבל אנחנו נהיה ביחד
ובגלל זה ננצח, והעולם לא יידע, כי הם יחשבו שאנחנו
לחוד, הא״.
״טרה ז׳ולי״ ,שמח מאד המלך.
״ותביא איתך גם את מלך אנגליה״ ,אמר הדוד
משה ,״שגם הוא יהיה לחוד. זה יותר טוב שהרבה
מלכים לחוד עושים מלחמה ביחד״.
״טרה טרה ז׳ולי״ ,שמח מאד מאד המלך, וכמו
שאמר הדוד משה כך בדיוק נהיה.
שוב סידר הדוד משה את העולם. י
או למשל:
ביום קיץ חם בא הדוד משה לבקר את סבתא
גולדה.
״אהלן ספתא״ ,אמר הדוד משה.
״שלום משהל׳ה״ ,אמרה סבתא גולדה ,״אתה
רוצה בן־בון?״

עזבי שטויות״ ,אמר הדוד משה ,״בואי נסדר את
העולם״*.
״איך?״ ,שאלה סבתא גולדה.
״אז מה שיהיה״ ,הסביר הדוד משה ,״זה ככה —
את ואני נעשה עוד התנחלויות ועוד עיר ועוד נמל
ועוד דונם ועוד עז, ואז הערבים יירצו לעשות איתנו
הסכם, אבל הם בעצם לא רוצים, אז הם לא יעשו
איתנו הסכם. ואז אנחנו נעשה עוד התנחלויות ועוד
עיר ועוד נמל ועוד דונם ועוד עז, ואז הם יירצו שלום,

ה דו דפשה

ש לו זה נגד
הציונות סיפור. גהפשניס צילז־יס בפגי* ס

אבל מה — הם לא רוצים שלום, ולעומת זאת הם גם
לא יכולים לחצות את התעלה חה־חה־חה״.
״חה־חה־תה״ ,צחקה גם סבתא גולדה.
״וככה לא יהיה מלחמה, אבל גם לא יהיה שלום,
ואז נוכל לעשות עוד התנחלויות ועוד עיר ועוד נמל
ועוד דונם ועוד עז, וככה נדפוק את העולם. איך זה?״
״אתה ממש גאון קטן״ ,אמרה סבתא נולדה לדוד
משה ״אתה מסדר את כל העולם״.
או למשל:
ערב אחד בא פרעה מלך מצרים לדבר עם מנחם
רבנו.
״מה לעשות?״ ,שאל מנחם רבנו.
״יש עיצה״ ,אמר הרב הראשי ,״טנן ביצה״.
״עזבו שטויות״ ,התערב הדוד משה ,״בואו נסדר
את העולם״.
״מה לעשות?״ ,שאל מנחם רבנו.
״אז מה שיהיה״ ,הסביר הדוד משה ,״יהיה בסדר,
סמוך עלי. אנחנו נכין הצעת שלום כוללת, מסודרת
וסופית״.
״לא״ ,לא הסכים מנחם רבנו.
״בהחלט לא״ ,הסכים הדוד משה ,״זה רק תרגיל.
אנחנו נכין כזאתי הצעה שמצידנו זה ייראה מה
שנקרא ״ויתורים מכאיבים״ ,והעולם יניד כמה שאנחנו
בסדר, אבל בעצם לא נוותר על שום דבר כי זה הכל״...
״מילים, מילים, מילים״ ,אמר מנחם רבנו.
״בדיוק״ ,אמר הדוד משה ,״זה הכל כאילו. אבל
מה — ההצעה תהיה גם כזאתי שאפילו פרעה ואפילו
המלך הגמד ואפילו סינדרלה לא יוכלו לקבל אותה
בשום מקרה. ואז מה שיקרה זה שאנחנו ניתן הצעה
מספיק מוותרת ככה שאי־אפשר לסרב לה, ומספיק
קשוחה שאי־אפשר יהיה לקבל אותה, וככה הכל
יסתדר. הכל יישאר כמו שהיה ואין בכלל מה לדאוג.
סמוך עלי, אני רגיל לסדר את העולם״.
וככה זה באמת יהיה. שוב. כרגיל.

ה דו ד ני ש ה ־!

סיפור גהגשביס צ׳לז־יס בפאריס

מי שרוצו
ש לו
הון א

אנטי־ציוני

מ׳ שרוצו
מלחמה
הוא ציוני
ציונות

היא

ישיבה אש/פה 78/של המועצה הנבחרת של האוטונומיה המינחלית
יו׳׳ר: אני פותח בזה את הדיון השבועי בנושא
הזבל האוטונומי. רשות הדיבור לנבחר הסיעה ה מרכזית.

: .בשם סיעתי, הסיעה המרכזית, אני מציע
למועצה להגביר את איסוף הזבלבאוטונומייתנו מפעם
אחת ביום לפעמיים ביום. כמו־׳כן מציעה סיעתנו
לקבוע מסלול קבוע וידוע מראש לנסיעתו של האו־טוזבל,
על־מנת להקל ולעזור לאזרחי האוטונומיה
להתמצא בנעשה בשטח.
יו׳׳ר: תודה. רשות הדיבור לנבחר החזית ה אחורית.

: .החזית האחורית מקדמת בברכה את הצעת
הסיעה המרכזית להנהגת איסוף זבל פעמיים ביום,
אך קוראת למועצה להנהיג מסלולים משתנים מדי
איסוף זבל באיסופו, על־מנת ליצור עניין ומעורבות
של האזרחים בנעשה באזטונומייתם שלהם. החזית
האחורית מציעה גם להנהיג את הקריאה ״יאללה״
כקריאה יחידה ומחייבת של אוספי הזבל אל הנהג,
כאות וכסימן שהוא יכול לנסוע.
יו״ר: תודה. רשות הדיבור לנבחר האיחוד הצדדי.

:.אדוני היו״ר, איחודנו מתנגד מכל וופל
להנהגת מסלול קבוע לאיטוזבל וקוראת להנהגת
מסלולים משתנים שיישמרו בסודיות מוחלטת ובדרג
׳עליון ביותר; זאת כדי שאזרחי האוטונומיה יהיו
חייבים לנחש פעמיים בכל יום היכן תעבור מכונית
האשפה, כמנוף להגברת המוטיוואציה האוטונומית
של האזרחים. לדעת האיחוד הצדדי אין אוספי ה־

אשפה צריפים לצעוק דבר כלשהו, אלא לדפוק בגב
מכונית האשפה כאות וכסימן שנסתיים האיסוף.
לעומת זאת חייבים השלטונות לצייד את פועלי ה זבל
בתילבושת אוטונומית נאותה, בצבעינו האוטונומיים,
על־מנת ליצור בקרב כל אזרח ואזרח את
תחושת האוטונומיה שאנחנו כה ראויים לה.
ינ״ר: תודה.
צ :.עוד לא ׳גמרתי. גם את המכונית יש

לצבוע בצבעים אוטונומיים מבהיקים.
יו׳׳ר: רשות הדיבור לנבחר הברית העליונה.
ע :.מועצה נכבדה, הברית העליונה מתכבדת

להציע לדלקמן: א .בכל ׳תחומי האוטונומיה ייאסף
הזבל פעמיים בכל יום. ב .׳לשם ׳חיסכון ייאסף הזבל
באוטוזבל בעל יכולת דחיסה גבוהה. ג .כל האנשים
ו/יאו המכשירים ו/ואו האביזרים הבאים במגע עם
פעולת האיסוף ייצבעו בצ״בעי האוטונומיה. ד .כאות׳
לסיום האיסוף יצעקו האוספים אל הנהג את המילה
הקצרה ״סע״ .ה. מסלול נסיעת האוטוזבל ייקבע מדי
יום ביומו על־ידי יו״ר המועצה וסגניו.
יז״ר: תודה. רשות הדיובור לנבחר המיפלגד.
הקידמית.
מ.ק : .אדוני היו״ר, מורי ורבותי חברי המועצה.
יש לזכור כי אנחנו ׳חיים במאה העשרים ׳ולא ׳במאה
החמש ־עשרה. לפיכך הרינו להציע למועצה את
הצעתנו. ראשית כל, אין בשום פנים ואופן להסתיר
מן האזרחים את מסלולו של האוטוזבל. אדרבה, כיאה
לאוטונומיה מתקדמת עלינו לפרסם בפומבי ובגלוי
את המסלול לטובת כל האזרחים. שנית, אין לצעוק
או לדפוק על המכונית כמנהג הנחשלות שבאומות.
כאוטונומיה מתקדמת עלינו להנהיג בקצה האוטוזבל
פעמון ״לחיצה, שבאמצעותו ׳ואותתו האוספים לנהג

שעליו להמשיך בדרכו .׳נוסף על כך, עלי לציין בצער
כי איש מן המתווכחים לפני לא ציין כילל את הבעייה
המרכזית — היכן יישפך הזבל בגמר האיסוף. מיפי
לגתנו, המייפלגה הקידמית, מציעה כי
יו״ר: אני מצטער, נושא זה אינו עומד היום
על סדר היום.
מ.ק :.אבל זוהי ׳בעיית הבעיות של הזבל האוטונומי
שלנו.
יו״ר: לצערי עלי להזכיר לנבחרי המועצה כי
בהתאם לסעיף קי״ט 237/של הסכם השילום, שהוא
הבסיס החוקי היחידי של האוטונומיה, אין המועצה
רשאית לדון בנושא שפיכת הזבל.
מ.ק :.אז מי יחליט על זה?
יו״ר: לפי אותו הסעיף שהוזכר נתון הדיון ב נושא
שפיכת הזבל באוטונומיה לכנסת ב ״ חושלים .
תודה. רשות הדיבור לנבחר התנועה התחתונה.
ת.ת : .רבותי, התנועה התחתונה דורשת שתינתן
לאוטוזבל של האוטונומיה הזכות לאסוף זבל גם
מהיישובים היהודים הנמצאים בתיחום שיפוט הזבל
שלה, למרות ׳שאינם נמצאים בתחום השיפוט האחר
שלה.
יו״ד: על־פי המוסכם !בהסכם השלום בסעיף
שהוזכר לעיל, בפ״סקה האחרונד ,,יאסוף האוטוזביל
של האוטונומיה א׳ת הזבל של ההתנחלויות, בתנאי
שיוצא ארוז במיכלים אל הכביש הראשי. נושא זר.
כבר מוסכם זטוסדר. לפי בקשת הסיעות, אני קורא
בזה להפסקה רגילה של שבוע בדיונים על־מנת לאפשר
השגת הסכמה בין הסיעות באשר להצעת הסיכום
וההחלטות שעל הבית לקבל ובנושא חשוב זה, העומד
במרכז חיינו האוטונומיים. הישיבה נעולה. הישיבה
הבאה כרגיל בשבוע הבא.

משמאל — זהו דיגלה של
אוטוזבל האוטונומית. מ מעל
מקרין מגן־הדוויד את
אורו בצורת פירמידה, לכ בוד
נשיא מצרים, על ה־אוטוזבל,
לכבוד האוטונו מיה.
למטח משמאל — כך
רואה ילד מינהלי את ארצו
ביום האוטונומיה הראשון
של אוטוזבל. פרס ראשון.
למטה מימין — זהו ד.ימ־נובה
הקצר של אוטוזבל,
על־פי מנגינת ״האוטו של נו
גדול וירוק״ .מימין —
זהו סימלה של אוטוזבל,
המשלב בתוכו את עוצמת
מגן־הדוויד עם ניידות ה אוטונומיה.

הארסרנרמיה

סעת כחרק

הארסרנרמיה נרסעת רחוק

לוקחת אשפה מחבללחבל

בבו קר חוז ר ת אוסר

זבל

בסוודדים ״זרוקים״ בשלל צבעים —
במבחר הדגמים של אלד לחורף 78׳
תמצאי אין־סוף של אפשרויות ומחמאות חידוש מרענן במלתחתך. בחורף 78.׳ את
עם אלד ביום, בערב ...בכל אירוע ...י
החל מחליפות עדב ״מחייבות׳ /שמלות
ותמיד עם סיגנון מיוחד במינו !
ליומ-יום, ועד למראה הספורטיבי

נתגלו 111110 נדודי־השינה של בגין באיסמעיליה
והאבהות המשולשת של אייבי נתן
לאנשים זנכונים!

ל77
זברנדי הלאומי 2זהוא יינלאומי.

הבדיחה האחרונד, הגיעה
יישר מאיסמעיליה, מהם י פגש
בין נשיא מצריים ומואר
אל־סאדאת דבין ראש־הממ־שילה
מנחם כנין. בעת ש השניים
נועדו במעונו של סא־דאת
סיפרו בגינת הבית כי
בגין התעניין לדעת אצל מאר־הו
:״האם ׳למילה בוקרת ב ערבית
יש אותה משמעות כמו
לביטוי מאניינה בספרדית, ה מקובל
בארצות אמריקה הדרו מית
ו״ תשובת סאדאת, על-פי
הבדיחה :״בערך אותו הדבר,
אבל הרבה פחות דחוף!״
9ואם כבר עוסקים בבדיחות
פוליטיות, הרי אין ספק
בי מלך הבדיחות של ממשלת־ישראל
הוא שר־הביטחון עז ר
וייצמן. הוא נוהג להתלוצץ
על חשבון עמיתיו בממשלה,
לבנות אותם בשמות ותוארים.
וגם על שרי מדינות אחרות
אין לשונו החדה פוסחת. כך,
למשל, נוהג וייצמן לבנות את
שר-התוץ האמריקאי, סיירום
ואגם ״סירס וואנס״..
9ראש־הממשלה סיפר כי
בלילה בד שהה באיסמעיליה
ישן בארמון הנשיאות, בחדר
ישבו דלקה המנורה ליד מיטתו
בל הלילה. כשרצה להירדם
ניטה לכבותה, לחץ ולחץ אך
המנורה לא כבתה. מכיוון שלא

מנתם נגין

(משמאל) משקיף מבעד לחלון הקידמי של מטוס אל־על שהחזירו מאיטמעיליה
לישראל, לעבר הפירמידות הגדולות של אל״גיזה ליד קאהיר, כשלידו יושב
הקברניט. בגין ביקש במייוחד להטיסו מעל הפירמידות, הצהיר לאחר־מבן :״לא נגיש למצריים
תביעה לפיצוי על עבודת־הפרך שעבדו אבותינו כשבנו את הפירמידות.״ היתה זו׳ כמובן, טעות
היסטורית: כשבנו בני״ישראל את פיתום ורעמסט, בבר ניצבו הפירמידות של גיזה על תילן.
נסת :״עשרה ימים בחודש הוא
חי מהמשכורת; עשרה ימים
בחודש הוא שוהה בחו״ל וב שאר
ימי החודש הוא נמצא
באיכילוב.״
9בשעת הדיון המדיני ב כנסת
חלף במיזנון העיתונאי
דן ׳מרגלית. הוא הבחין כי
עמיתו, יהושע ׳כיצור, מסב
לשולחן עם ׳ראש־הממשלה.
׳חכך בדעתו רגע ,׳והצטרף. כע בור
סמה דקות הבחין בשלי שייה
שלייד השולחן עתונאי
נוסף, גדעון רייכר. התקנא
׳בעמיתיו:והצטרף גם הוא. כאן

פקעה סבלנותו ישל מנחם בגין
׳שהפליט :״מה: מתרחש כאן,
האם אי־אפשר לאכול סנדוויץ׳
בלי לקיים מסיבת עיתונאים?״
91 שר־הביטחון עזר וייצמן
הגיע לכנסת בשבוע שעבר
כשהוא נשען על מקל הליכה
ופניו קורנות מאושר. ישאלו
אותו לפשר השימחה והוא
השיב :״היום, לראשונה מאז
פציעתי, הצלחתי להטיס הלי קופטר
ללא עזרה.״
! 9גם לח״ב יצחק נכון
היה מה לומר השבוע על ה אורחים
הפרטיים שלקח אייתו

ויצי׳ הייבנס

הזמר הכושי האמריקאי הנודע, הציג
בגאווה תכשיט מיוחד שתיכנן ושאותו
הוא נושא בקמיע. התכשיט הוא דו־ממדי: שתי פירמידות ומגן״דויד.

היד, נעים לו להטריד איש ב־שעת־לילה
כה מאוחרת, נכנע
למנורה אך לא עצם עיין במשך
כל שעות הלילה.

כרמל

מזרחי

נז׳קג• רא״יון לציזן הגרזן ״>קק

9כוכב השבוע בכנסת היה,
כמצופה, ראש־המטשלה. הוא
ישב במזנון, מוקף בתיירים
:אמריקאיים, כשהוא מספר להם,
:באנגלית במובן, הווייות מ־איסמעיליה:
.אחד התיירים שאל
את האש־המסשלה :״׳מהו ה דבר
שהרשים ! ,אחתך ובמיוחד
אצל הנשיא יאנוואר אל־סא־דאת?״
השיב בנץ :״האופן ׳בו
הוא ׳נותן הוראות, על־ידי מחי
אות
כפיים.״ באותה הזדמנות
נזכר גם בשלבים שקדמו ל ביקור
סאדאת בירושלים, וסיפר
על ׳פגישתו עם נשיא רומ ניה,
ניקולאי צ׳אוצ׳סקו:
״טיילנו בגן שלו, שלובי זרוע,
ושוחחנו במשך ׳שבע שעות.
הוא דיבר יחמש שעות ואני רק
שעתיים.״
׳ 9במיסדרונות הכנסת מת לוצצים
כי אין פלא בכך
שראש-הממשלה מנחם בגין
מצליח להסתדר עם המשכורת
הנמוכה שהוא מקבל מקופת־המדינה.
מסבירים ליצני-הב-

השחקן ששירת ביחידה ,101 פתח
מועדון בחלקו הצפוני של רחוב
דיזנגוף. במקום כבוד על קיר המועדון תלה את תצלומו של ירמי
בורדאנוב מיחידת 101׳ שנפל בפעולת קלקיליה בשנת .1956 בשנים
האחרונות נטש אומני את המישחק, הפך קבלו״בניין. כעת החליט
לנטוש את הקבלנות ולהקדיש את זמנו לטובת ניהול מועדונו החדש.
העולם הזה 2105

א 1ש*ם
לאיסמעיליה.
ראש ־הממשלה
אמר ׳בסון :״!בגין מזכיר לי א ת
הקיסרים הביזנטיים 1שלא עשו
צעד אחד ללא ליווי של ספר
הארמון, טועם המאכלים, ה ממונה
ישל הצייד ומוקיון ה חצר.״
כאשר התבקש לפרט
מי הוא מי, השיב :״שבצו או תם
בעצמכם.״ שיסע אותו דני
קורן, מי שהיה עוזר ישר־החוץ־ילשעבר
יגאל אלון ו אמר;
״את חברו ישל בגין,
חיים לנדאו, אפשר לשבץ
בקלות — הוא הרי אינו ספר,
אינו טועם מאכלים ואינו צייד.
הוא מוקיון החצר.״

נר. ליו״ר ועדת המנויים של ה הסתדרות
הציונית. כאשר נש-
;אל על-ידי חברים איד לקח
על עצמו תפקיד ׳שהוא כל־כך
זיר לו, השיב באנגלית :״במשך
שלושים ישנה בהן שריתתי ב־צה״ל
למדתי כילל: ברזיל אחד :
לעולם אל תתנדב ולעולם אל
תסרב. אז כשהציעו לי את ה מינוי
לא סירבתי, ומי ייודע,
אולי עוד אצא נשכר מכך.״
1בעת הדיון המדיני אמר
ח״כ הליכוד חיים קודפו:
״לא פלא שסאדאת יבא אל בגין
— •שהרי בשנים שקדמו לשל-

בתיה בנדיקט

מי שהיתה שחקנית ונערת״זוהר מפורסמת, הגיעה לישראל לביקור ע
בעלה תעשיין־הבשר אלי בר״צבי (באמצע) .ידידיהם, השחקן אלבר
כהן ואשתו הפסנתרנית רות מנזה, ערכו לכבודם מסיבה רבת־משתתפים שאחד האורחים בה היה הפין
סומאי אליהו טל (ימין) .טל אמר לבתיה כי אם תשוב לישראל, תמיד יובל לסדר לה עבודה פדוגמניו
דבר בזמנו עם

אליהו בן־ארישר

מנכ״ל מישרד ראש״הממשלה
וראש מישלחת ישראל לשיחות
ועידת קאהיר, ניראה בעת ביקורו בבית״הכנסת באלכסנדריה
בחברת בלונדית יפהפיה. לסקרנים שתמהו לזהותה של בת-
הלוויה המצרית של בן־אלישר הסתבר. כי היא אחת מבנות
הקהילה היהודית הקטנה באלכסנדריה, שאירחו א ת משלחת
ישראל. משמאל נראה (חבוש כיפה) האלוף אברהם טמיר.

אייכי

8 1ספן השלום,
נתן, נטל עמו בצאתו למצ ריים,
שי אישי לרעיית הנשיא,

נ׳יהאן סאדאת, מרות
דיין, אשתו לשעבר של ימשח;
ריין ומנכ״לית משכית. מש
התברר
לוו כי לא יוכל לפגוש
את ג׳יהאן אישית, יצא אייבי
לסייר בכמה ממוסדות הצדקה
שתחת חסותה של ׳רעיית הנשיא
המצרי: .בין השאר ביקר ב־ב״ת־יתומים
מיוחד, המופעל ב שיטה
מודרנית, ישבו מעניקים
טיפול אישי לכל יתום. סופר
שם לאיייבי כי אחזקתו של כל
יתום עולה 150 דולאר לשנה
למשפחתו או לנדבן המחליט
לאמץ אותו. בדיוק באותה שעה
הובאו למוסד שיבער. ילדים
חדשים. אייבי הביע מייד את
רצונו לממן את שהייתם של
שלושה מהם במוסד .״׳בבקשה,״
אמר לו ,״!תבחר את מי אתה
רוצה ׳לאמץ.״ ״זד. היה כמו ב שוק,״
הוא נזכר .״אמריתי להם ד
,תבחרו אתם.׳״ לבסוף נבחריו
שלוש יתומות שנמסרו לאייבי
לאימוץ בחוק, יתור רישום ב ספרים.
הוא שילם עבור אחז-
קתן לשנה מראש, התחייב לממן
את ׳שהייתן במוסד עד שתתבגרנה
.״מעתה,״ אומר אייבי,
״יש לי שלוש בנות מאומצות
בקאהיר.״
! בהרצאה שנשא השבוע
בפני אנשי ש״ליי, הגדיר ח״כ
מ אי ר פ עי ל את שר־החוץ
משד. דיין כשחקן ממדרגה ירא־שונה
ואמר :״משה דיין, אחי
עו דדפילפפקי ואנוכי היינו
יכולים להקים להקת-יתיאטמן
מצטיינת.״
81ח״כ חיי םכר ־ ל כ * ר

סוגו של בגין לא היד. עם מי
לדבר.״ התפרץ לדבריו בר־לב
׳ואמר :״מד, שהג׳נטילמן סיא״
דאת יכול להרשות לעצמו, גם
אתם יכולים.״ ורמז בכך לגילוי
של סאדאת, כי היה מוכן להי
נולדה

איר.

1האיש הנייד ביותר ב מזנון
הכנסת בעת הדיון ה מדיני
היה שר־הזזוץ משד. דיין.
הוא התיישב לייד שולחנו ה פינתי
הקבוע, כאשר לפתע באה
קבוצה גדולה של עסקנים ו תפסה
את השולחן הסמוך. דיין,
׳שהיה עסוק בכתיבת נאומו,
עבר לשולחן אחר, אך גם שם
הוטרד. הוא החליף כמד, שול חנות
עד שהתייאש, עזב את
המזנון ופנה להתבודד במשרד
סיעת הליכוד ׳שבקומת הסיעות.
81 בעקבות ההדלפות מווע דת
החוץ והביטחון וההחלטה
להחמיר בעונשם ישל המדליפים,
אם יתגלו, נוצרה אווירה עכו רה
בכנסת. ח״כיים רבים מתכ חשים
לידידים ותיקים שלהם,
כדי שחלילה לא ייראו בצוותא
וייחשדו פמדליפים. כך, למשל,
העיתונאי יהושע ביצור, שהוא
חבר קירוב של ח״ב חיים קור־סו,
יו״ר סיעת הליכוד בכנסת
וחבר בוועדת החוץ ׳והביטחון ;
לאחיריונה מהעלם קוירפו מיביצור

יורי שפו

איל-הטפנות שאחת מספינותיו חילצה אי
פליטי וייט־נאם, היה גם הוא אורח במסיבי
של בתיה. שוחח עם הבנרית סילביה מרקוביצ׳י עולה מרומניו

ואף אינו אומר לו שלום באשר
חם נפגשים במסדרונות הבית.
רישמית פורסם כי ח״כ

חיים צדוק, שיר־הטשפטי
לשעבר, התפטר מהכנסת בגל
שלא ימצא תחום פע״לות מת
אים לכישוריו. אולם האמת הי:
כי צדוק ביקש לחדש את שיות
פותו במשרד עורכי־והדין ברז
דעואל, בז היד, ישותף לפני יש
התמנה כישרחד,משפטים. שיות
פיו העמידו בתנאי לכך, או
הת׳פטרותיו מהכנסת. הח״כ, ש׳
החליט כי והוא מסוגר מכד
לפתוח משרד עצמאי, אכן היתיו
פטר מד,כנסת יוחזר לשותיפוו
ד,ישנת שתיקרא מעתה: משרז
עורכי־הדין צדוק ברזיל דעזאל
לשעבר
שר-האוצר
יהושע רכינוביץ׳ ,נישא הס•
פד נרגיש לזכרו שיל שר־סשיסח
המנוח, אברהם עופר, בישיבת
מרכז מפלגת העבודה. העיז
על כך ח״כ עוזי כרעם :״אב
היינו יודעים שיהושע הוא אדג
כיל כך !תרבותי, היינו מפקי־ו
דים בידיו בזמנו את תיק יד!,
חינוך ולא את תיק האוצר.״
! 8ח״כ שמעץ פרפ אמו
השבוע כי אנשי גירש אטונינ
׳מזכירים לו כתובת סתלוייז
על חזה של קבצן ׳בנוסח
״׳בחוץ אביב ׳ואיני עיוור״.

81 משה איש־ כפית
בניו שיל חצקל איש־ כפית
״1 1 8 0ד ך ! 1ך י הדוגמניות־לשעבר, חגגה את יום־הולדתה השמיני של בתה היפה שירי בצורה
1 1 1 1מקורית. מלבד זר״הפרחים שענדה לראשה ועוגת יום־הולדת ענקית, הפיגו
1 1 /1 1 1
סמדר ובעלה, המיסעדן אברהם ארביב (בתמונה משמאל בין הילדים) הפתעה לבתם. הם סגרו אגף
ממיסעדת הדראגסטור ברחוב דיזנגוף השייכת להם, הזמינו לשם א ת ילדי בל חבריהם, ערכו במיטעדה
חגיגת יום־הולדת עליזה בהשתתפות קו ס ם והקרנת סרטים. סועדי הדראגסטור, הניצבים בדרך־בלל
בתור כדי להשיג שולחן במקום, נאלצו הפעם להמתין עד תום המסיבה כדי שיובלו להיכנס ולסעוד.

!המנהל היום את בית־הקפז
כסית בתל־אביב, לא היה של
עם הכתבה שנכתבה לפני מיגן
פר שבועות בהעולם הזה ע[
״הפריחה החדשה של כסיה.
יאמר משה :״זאת פריחה 1זא
אקזמה !״
9 העולם הזה 2105

ל אחד יכול להיות אשד מטבח עם המג3ימיק0

תדהמה ממטבח...

אמצעי התקשורת מהללים את המכשיר
ואשפי המטבח המפורסמים מביעים דעתם עליו

אצל האחים מוזן בע״מ

ן אמנם יליד צרפת, אך זו כגון: ה־£60§80§6610י — 1בתא נה
למידותיו. דרך שאר ארצות ריך 21.2.77 שכותב ז
׳ופה הסתער וכבש בהצלחה 0111811131׳.. 10.0)1 006550 ( 3311
הימה את ארה״ב כולה וב 6 101£13§,־5 31־115 113113101
כם של האמריקנים האוהבים ץ 0110££10 § 3311 3113013 § 3 ) 03
זות והאמונים על מכשירי 13 311 1110)15 01 1111011638.
:ות בסטנדרטים גבוהים, אומץ ( 33115 5) 063־000115 0£ 311 1
!ז מיידית על־ידיהם וקיבל את 11131 1116 1( 160 )16 126 133 -
!ו המסחרי החדש 1־631681 ) 11! 3 § 0111511131־6 1116 §1־0111368 31
0655ס־. 800)1 ? 1
העיתונות 51306 51106)1 1( 3££168; 3 0 1685
ללת אותו, אשפי המטבח אינם 3 3 3 3 ) 110( 1) / 11133 £3113 01111)1
לים להתפעל מביצועיו, ועק־ 5־ 0068501־ 00131018 1113); 1116 £1־£1
ז הבית נופלות שבי בקסמיו6 ״ 1116 31081 131£0 3 3 ) 1,1- .־31
מג׳ימיקס״ הינו מכשיר עזר 10־81 616011־601103 51306 1116 £11׳)
ומלי לעבוד מזון — לשלביו
זונים — במטבח המשפחתי.
ם נמצאה לו הגדרה מתאימה
:ברית, בשל מגוון הפעולות
חב שהוא מבצע. ה״מג׳ימיקס״
א שילוב של מערבל, בלנדר,
זחנת בשר, פומפיה, סכין
זבח, יומה לא י !
מג׳ימיקס״ מבצע את כל ה־זלות
— ואף יותר — של
בוד מזון אשר ניתן לבצע
!ספר מכשירים דומים (מערבל,
;נדר, מטחנת בשר וכר) אך
עילות, נוחות ומהירות גדו ם
יותר.
א קומפקטי, קל לניקוי, מהיר,
ויוט להפעלה, אינו דורש הר ה
מסובכת של חלקים, אמין
טוח.
יתרונו הגדול של המג׳ימיקס
א נוחות השימוש ואינספור
השימוש? בו.
1 3 1 X
לעקרת ) 6 1 3 8 1
״.־ 3150 6
!שרויות ־116/ 31
:ית ולגבר חובב הבישול כ ׳31(031 1116 31081 6X £6051\6

§1)1)01160)03(6 31033)1, 005)10
!בקשים סימוכין נוספים, מ־ $ 9 9 10 $ 2 2 5 — 1(31 6060 31
זנו עוד מספר ״נחתומים״ ה־ §111086 £11068, 11(0/ 316 861113
£38161 11133 31333£30131615
יידים על ״עיסה״ זו.

1 0ס ס? ״ 0 3 3 3131) 6 111631.61 111) 6׳) 0688015 113) 6 131) 6 3 0
3 810131 ,״ 8 3/8 £086 )(11 \ 7}) 3( § 11036, 3 110356 ) 03168 1( 3 / 6
-׳17011<׳5 1731331301161׳)) 0א £01
801116313161.
1116 031513311 18 )£151( 11( 11) 611
3 8 ) 301£0 () 1, 0 0 3 3 1131 ץ נ1
£01 170110) 0 0 3 £ 6 , 3 ? 163011
) 31333£30 ) 3 ( 6 ( 0£ 165133133
60| 01£0160 3 0 )1 ׳1) 1133 1( 663
3 3313811 111) )01) 11 0£68810031
0116£5 6061 81306 1) 5 0 .8 . 13) 10 ) 130 ) 103

1 9 7 3 . 0116
313011136,

( 0163
£138 ) 10
03318 ) 6 ( 0 3 3 1( 386 0 0 3 ) 31313§ 3 575-1 0 3 3 10 ) 01 , 1135
1116׳ £0 3 6 ) 301131( 16 1( 13)168.
) § 113)1 3163ץ1( 13)163 0 3 3 5) 01£) 1
־0 ( £1511 13 ) 0 § 0853316 ( 0116
£365 , 0110£ץ) 361165 0 ( 00106
0 ( 3 3 ) 5, § 13 ) 6 £( 6511ץ£ 3 ( 816

3131) 65 0001 ) 13 110 01 )1 0315136 01011 ) 31) 68 1103( 5 3 3 )1
״1103 ( 3, 3 313 ) 16( 0£ 86003 )18,
5 £313 01111)1. 2 13 £33168ץ53
) ( 15031) 1, 3 3 ) 110( 0£ 3 0318133
0 3 6 ) 0110ץ? 0 ( 3 3״ 0001) 1( 0 0 !).
)1065 3 6 3 ) )1631 0£ 0001 ) 13 §,
1)׳ 5 3 5 06008831 / 35 3 § 0 0 )1

דו ־165ת1י( ׳1בגליונו מ־, 18.12.77
עמ׳ )49 לעומת זאת מדגיש את
״מג׳ימיקס״ כמכשיר שהפך את
כל דומיו לפופולריים. מכאן
למדים אנו שצרכניו של ה״מג׳י־מיקם״
הינם המפרסמים הטובים
ביותר.
אפשר להמשיך ולתאר את יתרו נותיו
של ה״מג׳ימיקס״ אך איך

כשציפי ונתי (ויכולים אלה
להיות גם ורדה ואבי, או מירי
ואריה, או כל זוג צעיר אחר)
משוחחים עם חברים או בינם
לבין עצמם על דירתם החדשה, המטרידה הראשונה הבעיה אותם הינד, בדרך כלל המטבח
או חדר השינה. מקומות אלו
שהינם למעשה מקום הבילוי
של בני הזוג לפחות ס/ס 40 מזמן
שהותם בבית דרושים שיהיו
נוחים, יפים ומעוררים את בני
הזוג לשהות בהם. אלא שאליה
וקוץ בה. דווקא ריהוט מקומות
אלה והמטבח בפרט עולה בדרך
כלל עשרות אלפי לירות, מה
עוד שרוצה האשד, לבחור בעצמה
את צורת מטבחה ואת צבעי העץ
והפורמייקה.
בנושא המטבחים באים האחים
״מוזן״ לפתור את בעייתם של
הזוגות הצעירים, וזאת תוך
הצעות מדהימות הן מבחינת
תיכנון המטבחים, והין מבחינת
אפשרויות ההזמנה המגוונות.
שלא כמקובל אין האחים מוזן
מתפארים בסלון מהודר המציג
אומרים האמריקאים ״לראות זה
להאמין״.
המכשיר מיובא לארץ ע״י חברת
ח. אלקלעי בע״מ (שד׳ דוד
המלך 19 פינת דובנוב — 34
טל׳ )260284 המספקת אותו ל מספר
מועט של חנויות מובחרות
בלבד, כגון: פרידלנדר, רח׳
יפו 50 ירושלים, או אלרד —
צבי אור, רח׳ אלנבי 106ת״א.
לאחר כל זאת ולאחר שתיווכחו
בצידקת דברי וה״מג׳ימיקס״ יכ בוש
אף את לבבכם תאמרו ודאי
״אכן די ׳לשחק בצעצועים׳
(המכשירים הקונבנציונליים) עת
לרצינות״ — תבלו.

את תוצרתו ברחוב דיזנגוף או
הרצל בתל־אביב.
עצם היותם של האחים מוזן
היצרנים עצמם ונגרים מעולים
במקצועם מאפשרות להם בנוסף
על ״תפירת מטבח בדיוק על פי
״מידות״ ורצונות המזמין, גם
להקל בצורה משמעותית ביותר
על הזוג הצעיר במחיריהם של
המטבחים. די לציין כדוגמה
שמחירו של חלק עליון למטבח
הינו — 1,100.ל״י בלבד על מנת
לשכנע כי עדיף לקנות מטבח
ישירות מהיצרן לצרכן בכלל
ואצל האחים מוזן בפרט.
״האחים מוזן״ ,רח׳ גרוזנברג ,2
תל־אביב, טלפון . 59362 :

מ דז רלמתרחש
ב שוו ־ 7ף ם

בעריכת: כני ל,אח־טל
241530 03ת.ד 29726 .ת״א 1

צביעת מכוניות בשיטה חדשה ב״מפעלי צביעת מכוניות
זהליך חדיש ומשוכלל לצביעת
סכוניות, אשר הינו העתק מדו־ייק
של תהליכי הצביעה בבתי
חרושת בתו״ל, מונהג מעתה גם
בארץ. השיטה, אשר הינד, שיטת
צביעה חדישה בצבעים אוריגי נליים,
פותחה ע״י יצרני צבע
גדולים בעולם והיא נקראת
״1.000 83106 83131״ .תהליך
חדיש זה של צביעה מבוצע
בתוך תנור הרמטי, מבודד ונקי
לחלוטין מכל אבק, ליכלוך ו השפעות
אטמוספריות אחרות
ובטמפרטורה יציבה וקבועה.
תנאים אלה מבטיחים מראש
צביעה וייבוש בתנאים אידי אליים
הדרושים לקבלת הצבע
האוריגינלי למכוניות.
בחוברת מיוחדת ״צביעת מכו ניות״
שהוצאה השנה מטעם
המכון לפריון העבודה והייצור,

צועד, שיטת הצביעה בתנור
כיעילה יותר מכל שיטת צביעה
אחרת.
בישראל הקימו ״מפעלי צביעת
מכוניות בע״מ״ אשר באזור ה־תעשיה
של קרית אריה את
המיתקן המיוחד לצורך צביעה
בשיטה חדישה זו, והכשירו צוות
מקצועי מעולה. צוות זה פועל
עפ״י ידע ונסיון של מפעלים
דומים באירופה וצובע כל מכונית
באיכות יוצאת מן הכלל טובה,
המשתווה לאיכות הצביעה של
מכוניות חדשות היוצאות מבית
החרושת.
במפעלי הצביעה מועסק גם צוות
מקצועי של פחחים ומכונאים,
הדואגים לשיפוץ ולתיקון המכו ניות,
גם לאחר תאונות קשות.
לאחר הצביעה מקבל הלקוח את
מכוניתו צבועה בגוון אחיד ו־

צבעי אדום, לבל ידהו ויאבדו
מגונם.
מ.צ.מ. המומלצת ע״י סוכנויות
קרייזלר־סימקה ופג׳ו־סיטרואן,
החלה לאחרונה לייבא ולייצג
בלעדית בארץ את החברה ה אנגלית
בריטיש ליילנד, והחברה
הצרפתית קורונה.
במ.צ.מ. נקבע הגוון המתאים
ע״פ הרכב הצבעים כאשר את
הרכב הצבעים הנכון מקבלת
החברה מהחברות היצרניות של
אותו סוג הרכב.

״ויש! מפני חדש תוציאו...״
מבריק, כשאין צורך בליטוש או
הברקה נוספים. שיטת צביעה זו

מבטיחה אחריות של שנה גם
לצבעים המתכתיים (״מטל״) ול־

ל ד די -מ ה הו ב לו תישט ענו תוגד

״מפעליי צביעת מכוניות״ בקרית
אריה זהו השם הבלעדי של
המפעל הצובע בשיטה זו והמ עונינים
יזהרו מחיקויים. מס׳
הטלפון של ״מ.צ.מ.״ הוא —
.926060

ה צי בו ר

לטענתו הציבור אינו אמין ויחסו אל צוות עובדיו מזלזל ופוגע

כמדור למתרחש בשווקים, כולל
מדור זה לאו דווקא תישבחות
על מוצרים שונים שבשוק ש ראיתי
לנכון להציגם, אלא אף
טענות סוחרים, המבקשים ל הביאם
לידיעת הציבור. כתבה
זו מתפרסמת לאחר פגישה ממו שכת
שנתקיימה לפני כשבוע
ימים ביני לבין מר דוד כהן
( )30 בעליה של חברת ״דדי״
הובלות, וצוות עובדיו, בה שטחו
הם בפני טענותיהם נגד ה ציבור.
דוד
כהן, העוסק בענף הסבלות
מזה כ־ 18 שנה, החליט לפתוח
עסק פרטי לפני כ־ 5שנים,
במגמה להעלות את קרנם של
העוסקים בענף זה. בתודעת
הציבור, מוכר ענף הסבלות, ש העוסקים
בו הינם ״ביריונים״

כאשר

ולעיתים אף עבריינים
ברובם אינם יהודים.
בחברה אותה הקים, דאג דוד
להעסיק בחורים מן השורה.
אמנם, בעלי גוף־בריא שהרי זאת
מחייב המקצוע, אך לבטח, לא
ביריונים ובעלי עבר פלילי, ורק
לאחר שהציג כל אחד מעובדיו
תעודת שיחרור מסודרת מצד,״ל.
על־אף כל מאמציו לשינוי תד מית
העוסקים בענף (או לפחות
בחברתו שלו) ,מודה כיום דוד
שיחסו של הציבור עדיין מזלזל,
והמידע שנמסר טלפונית לקב לת
הודעה על העברת דירה,
אינו נכון.
ולדוגמא: לקוח שביקש העברת
תכולת דירתו, מת״א לשארם א־שייך.
בשיחה טלפונית עימו
סוכם, שדירת אחיו תועבר אף

היא לשארם וכל זאת בהנחה
עצומה ובמידה ותיתכן הובלה
אחת של שתי הדירות גם־יחד
תחושב לו ההעברה לפי תכולת
דירה אחת בלבד. לאחר תיאום
עם הלקוח נקבע יום, בו יפגשו
השניים בדירתו כדי לראות מהי
תכולת ההעברה. בהגיעם לדירת
הלקוח, סגר הנ״ל 2חדרים
בביתו ואמר לדוד שתכולתם לא
תועבר כי היא כוללת ריהוט
לטובת שוכרי הדירה בעתיד.
ובכן, לאחר שראה דוד את
תכולת ההעברה סוכם ביניהם
שאכן נסיעה אחת לשארם תהא
מספקת להעברת שתי הדירות
גם יחד וכל זאת במחיר ההע ברה
של דירה אחת בלבד.
בהגיע צוות עובדיו של דוד כהן
בתאריך ההעברה, לדירת הלקוח,

פתח הנ״ל את ״ישני החדרים
הסגורים״ וביקש להעבירם אף
הם. מסתגר, שתכולת שני ה חדרים
היתה גדולה אף מתכולת
שתי הדירות גם יחד, כך, ששתי
נסיעות לשארם לא תספקנה לב צע
את ההעברה האמורה( ,הע ברת
תכולת דירה בחו״ל הינה
כ־ 17 קוב) על אף גודלה של
המשאית מסוג פורד 32 14/16
קוב, השייכת לחברתו של דוד
(״דדי״ הובלות) ובה בוצעה ה העברה.
ואכן,
ההעברה בוצעה והלקוח
מסרב עד היום להשלים את
יתרת התשלום הנזקפת לזכותו
של מר דוד כהן. לאמיתו של
דבר, לו היו צוות עובדיו של
דוד ביריונים ופורעי חוק הרי
היו פותרים את בעייתם כדרכם

של העבריינים, אך מכיוון שאינם
כאלה, ולא זו היא דרכיו של
דוד פנה הוא למדור זה וככל
איש־תרבות פותר הוא בעיותיו
בדרכים מקובלות יותר.
צוות עובדיו של דוד מונה כ־16
איש ולכל אחד ׳ואחד מהם ישנם
סיפורים מסמרי שיער על יחס
של זילזול וחוסר אמינות של
הלקוחות כלפיהם.
במדור זה פונה אני אליכם ה ציבור
כולו והנזקקים לשרותי
הובלות בפרט. אנא, בידקו חזור
׳ובדוק, אם אמנם כל הסבלים
שייכים לאותה קטגוריה לה אתם
משייכים אותה. ובעיקר אמורים
הדברים לגבי צוות עובדים מסור
ואמין בחבריה אמינה מאד של
דוד כהן ״דדי״ הובלות.

דוכני ירקות ופלאפל ברחבת מיסגד אבו־ארוובאס, הגדול במ׳סגוי אלכסנדריה

ת אלנס

מאת

אורי אסר
י* ה !היה מסע אל ׳תוך האגדה.
מצאנו עיר יפהפיה.

לא מצאנו את האגדה. .

ב ספירו ת
העליונות
ך* אגדה היא אלכסנדריה, העיר ש י
י היתר. עולם בפני עצמו, העיר הקוסמו פוליטית
ביותר עיל־פני כדור־הארץ.
האגדה היא לורנס דורל, רביעית אלכסנדריה,
יוסטין, קליאה״ באלתאזר( .מי היה
הרביעי?).
עיר של שיכבת־עילית תרבותית ומנוו־נת,
תערובות של יוונים, קופטים, יהודים,
איטלקים, צרפתים, בריטים ובעלי־אחוזות
מוסלמיים. עיר דוברת צרפתית, שסה פונים
בערבית רק אל המשרתים.
עיר שנטשה מזמן את כל המושגים ה־פרימיטיוויים
של ׳לאומנות, קנאות דתית,
החיה בספירות העליונות של תרבות כלל־אנושית.

המהפכה.

בקיצור:
אלכסנדריה שלפני
״אלכס״ ,בפי דורות של מלחים.
לא מצאנו אותה. נדמה שלא נותר ממנה
שריד וזכר.
סירבנו לנסוע לאלכסנדריה יחד עם
החאמולה הגדולה של המישלחת הישראלית
והעיתונאים. רצינו לבקר אותה בנחת,
לבדנו, על־פי דרכנו.
נסענו, שיירה של שני מרצדסים שהורים,
בכביש הדלתה. הוא ארוך יותר מכביש
המידבר, אך הוא עובר באיזור מייושב,
ומאפשר מבט טוב יותר על ״מצריים חאמי-
תיית״ ,הכפרות, הרחוקה מקאהיר ומאלכסנ־דריה
גם יחד.
מי שקרא את כל הסיפורים על העוני ה נורא
של הכפר המצרי, מופתע לטובה. אין
׳אלד, כפרים אירופיים, אך לפחות במבט
שיטחי מן הכביש הם נראים אמידים למדי.
האדמה טובה, הארץ השטוחה כולה טובלת
בירק. הבתים נראים כמו חושות של חימר,
אך רבים מהם בנויים מלבנים אדומים קט נות
ומצופות ׳בחימר, האופייניות למצריים.
כימעט לייד כל ביית, מיבנה עגול מהודה׳

תמתח מישראל

״איך אפשר לקבל
זו את צלם העולם
אס־הדרך בטאנטה, עיר־מחוז בין קאהיר לאלכסנדריה.
,את התמונה בדואר מישראל, לא השתוממה. זה

תמונה 7״ שאלה נערה מצריה
הזה שלמה סתר, במיסעדה על
כששמעה כי ישלחו לה את
ניראה לה טבעי לחלוטין.

ד ש מאלכס

אומתו של פאווק =״״ילבל ^ ,
גימנזיסטים מצרים התנפלה באך על צלם העולם הזה, הציפה

(המשך מעמוד )19
בעל צורה מייוחדת: שובך המבול אלפי
יונים, המשמשות למאכל.
בכל 210 הקילומטרים של הדרך, ראינו
רק מסוגר, חקלאית אחת: טרקטור שהוביל
בחורים על הכביש.
מה דעת הכפר על השלום? אגו עוצרים
בעיירה כפרות, טאנטה, נכנסים לשתות
יתד .,שלמר, סתר קופץ מייד לכביש הטובל
בבוץ, כדי לצלם טיפוסים. הצעירות ה כפריות
ועוברות־האורח אינן יודעות איך
להתייחס לצלם .״הוא סאחפי ישראלי (הוא
עיתונאי ישראלי) נ״ אני מנדב, בדי לראות
את התגובה.
מייד חיוכים רחבים .״ברוך הבא״ .סקר נות
.״:איך אני אקבל את התמונה?״ מבק שת
צעירה לרעת .״נשלח לך מישראל,״
מבטיח שלמה, כדרכו.
הכל ספונטאני. מי שחשב כי שאיפת־השלום
מוגבלת לערים הגדולות, וכי הכפר
הנבער אונו שותף לה, טעה. אין הבדל בין
תגובת האיש ברחוב בקאהיר ובטאנטה.
ההבדל בין הרחוב בקאהיר והרחוב ב־טאנטה
הוא הגשם.
למדתי בבית־הספר כי במצריים אין ל עולם
גשם, נקודה. ביתור,ספר טעה. בקא-
יהיר ירד גשם שלוש פעמים בימי שהותי.
לא חזק מאד, לא יותר מכמה דקות בכל
פעם, אך בהחלט גשם אמיתי.
ובדרך לאלכסנדרוה השתנה הכל. החל

אותו בשאלות על ישראל. כולם רצו להצטלם. השם מונטזה
(המפוארת) שניתן לארמונות כלל אינו מוגזם. בין שני הארמונות
נמצא בניין הפאר של מלון פלסטין — המלון היקר ביותר בעיר.

אר מונו ת
פארוק
^ רושם הראשון של אלכסנדריה :
1 1זוהי עיר ים־תיכונית. אין היא דומה
לקאהיר, שהיא עיר ערבית־מצרית טיפוסית.
הבנייה שיופר״ הרחובות שונים, האווירה
שיונה.
!בכניסה לעיר, אחרי בנייני האוניברסיטה,
גינה גדולה, ובמרכזה: תמוינת-יענק ישל פני
גמאיל עבד־אל־נאצר. היא צ׳ויירה ביום מו תו
שיל המנהיג, והכיכר מוקדשת לו. אין
זה מראה רגיל במצריים, בימים אלה. נא צר
הוא הדמות המועלית על ינס בפי ה־

חותה ]אטויאון

בביינחה, מקום חציית זרוע הנילוס מערבה,
החל יורד גשם שוטף. הוא ליווה אותנו
לכל אורך הדרך, האריך אותה משעתיים
וחצי לשלוש וחצי.
ככל שאנחנו מתקרבים לעיר, מתעבה
הגשם. שלמד, סתר אומר למוחמד סייד,
איש מינהל־החסבדה המלווה את שגריר :
״אני לא דתי ואני לא מאמין באלוהים.
אבל עכשיו אני מתפלל שהגשם ייפסק.״
אחרת יאבד יום של צילומים, שאץ לו
החליף.
אם יש אלוהים ואם אין — הגשם פסק
ברגע ישבו הגענו למבואות אלכסנדריד.,
לפתע התבהרו השמיים.

מגן על חופה של אלכסנדריה מפני צי היאוייב
הבריטי. מאחריו נראה ארמון סאלמאלק, השני
ביופיו במקום זה. שבו התארחו בני מישפחת המלוכה המצרית והמשמש היום כפארק.

מרעיתו. אווירוני היהודים, ובבית־הכינסת
אליהו הנביא.
חוצים את העיר, עולים במעלה של
רחוב, ולפתע, במרחק של מאה מסרים
לפנינו, הים. ירקרק, סוער, אינסופי.
רק עתה אני מרגיש עד כמה חסר לי
הים במשך שלושה השבועות שביליתי עד
כה בקאהיר. לבי ממש יוצא אל הים, ריאו־תי
נושמות את האוויר המלוח.
נכנסים לרחוב החשוב ביותר של העיר :
הקורניש. הקורניש של ק-אהיר מלווה את
הנילוס לכל אורך העיר, הקירניש של
אלכסנדריה צמוד ׳לשפת־הים לכל אורך
החוף, שהוא גם אורד העיר. אלכסנדריה
בגזייה כרצועה דקה ארוכה־ארוכה. האורך
של הקוחניש הוא 18 קילומטרים — כ־מרתק
מבת־ים להרצליה פיתוח.
חלק !מחזיתיחים מוזנח ומתפרק, כמו
רחוב הירקון סתל־אביב, ומעיד על עוני
רב. שכונת־התיקווה תופסת כאן חלק גדול
של העיר. אך מערבת, בקירבת הנמל,
משתפר הנוף.
!מוכרחים להתחיל במיזרח. שם נמצאת
קבוצת הארמונות המפוארים של פארוק,
המונטזה (״המפוארת״) .השם אינו מוגזם.
שני הארמונות העיקריים, חרמלק וסאלא-
מלק, הם !תאווה לעיניים. ביניהם נמצא
בניין־הפאר המודרני של מלון פלסטין —
המלון היקר ביותר בעיר. אין הוא מזכיר
מחנד,־פליטים. ריצפות־ישיש, אולמות נרח בים
— ומחיר של כאלף לירות ללילה ל נפש.
הארמונות
משגעים את שלמה סתר. הוא
משתולל במצלמתו. מצלם ומצלם, בלי חש בון
של זמן, שמש וחומרים. אם נניח לד,

שעו

1ן 1 ¥ך השער המפואר לגינת מונטזה, שבה מצויים ארמונותיו של
המלך פארוק. הגינה נשקפת על החוף היפה ביותר של
יי ״ /ן
אלכסנדריה, במיזרח העיר. חלק ניכר מחוף הים מוזנח ומופקר ומעיד על עוני רב.
אופוזיציה, במי שמייצג את המגמה ר,הפו־סד,
מזו של סאדאת. אנשי סאדאת מסתיי גים
ממנו, ולפעמים גם מודים שהם שונ אים
אותו.
מאחורי התמונה — שעץ גדול, הפועל
בראוי, העשוי מפרחים ׳ודשא. הספרות
עשויות מפרחים, ועליהן מחיוגי-סתכת ב אורך
כמה מטרים.
עוצרים לרגע ליד מישרד האמנה (שי-
רות־הביטחון, המישטרה המדינית) כדי
לקחת מלווה מקומי .׳מסתכלים סב״ב .״זד,
יכול להוות קטע של רחוב באתונה, איו
אף ברומא,״ אני מקליט בטייפ שלי. הייתי
יכול להוסיף: זר, יסול גם לה״ות קטע של
רחוב נחלת־בנימץ, סתל־אביב,
!בקטע הזה! ,בפנים העיר, מתנשאים ה בתים
לגובה של אחבע־חמש קומות• המרפ סות
הפתוחות מזכירות את תיליאביב הקט נה.
התריסול לא הגיע לכאן. עדיין.
איש־האמנה מספר לנו, בגאווה, כי הוא
האחראי מטעם המ״שטריד, הפוליטית על
הקהילה היהודית במקום. אנשי השב״ב ה מקומי
אינם מתביישים בתפקידם לפקח על
ציבורים שונים. הם מתגאים בכך .״אנו
מפקחים על סטודנטים, פועלים, אחים
מוסלמים, אנשי שמאל אמר לי בשעתו
אחד מהם, כדבר מובן מאליו.
מוחמר דומד, לירוחם כהן, למחות שהוא
בן ׳אלכסנדריה. הואי שחום, יבעל פנים ה מזכירות
לנו תימני, סימפאטי מאד. הוא
מנסה לומר כמה מילים בעברית, מתגאה
׳בידיעת הגי ישראל, וביסלל מתפאר בצאן

יצלם במשך יכל היום את שיני הבניינים
׳שיל מישפחית פארוק.
אני משוטט עם איש־תביטחון על ה־מידשאות
המטופחות. לפתע צעקה :״או־ירי!״
שלמה אינו נראה. הוא טבע בר,׳מון
צעירים. אין לדעת מד, קורה שם. איש־הביטחיץ
רץ אליו, אני בעיקבותיו.
זוהי ביתה של גימנסיזד״ בנים ובנות, והם
׳ניחשו ששלמה הוא ישראלי. הם לוחצים
עליו מכל עבר, ממטירים עליו ברכות, שוא לים
שאלות סקדניוות על ישראל ,׳רוצים
מטבעות ובולים. אחד מהם פלסטיני. כולם
שואלים: יהיה שילום? הישראלים באימת
רוצים שלום?
הם מדברים באנגלית מגומגמת, אני ב ערבית
מגומגמת. הבנה הדדית מושלמת.
אחרי הבהלה הריגעית, היחס שלהם
׳מעורר כפליים. רק בקושי מחלץ אותי איש״
הביטחון נץ ההמון. הם רוצים לדבר עוד
ועוד.
על הדשא שלפני הסאלאמלק, לייר התו תח
הנפוליאוני הגדול, משחקת מישפחה
ערבית טיפוסית. אב, אם, שני ילדים. האם,
בשימלה ׳שחורה יער הארץ וצעיף שחזר
על ראשה, רצה אחרי הכדור כדי לבעוט
אותו אל מנה הקטן. איכשהו זה נראה מצ חיק,
כמו נזירה במדים המשחקת כדורגל.
הבל ברוח טובח, בסבלנות אינסופית, בחי-
!בד, גדולה. אץ מילים קשיות בין אב ובן,
גבר ואשה. בכל ימי שהותי במצרייבג כימ־עט
ולא שמעתי אף קללה ערבית אחת —

מוחמד ערי

מייסד מצריים החדשה בראשית המאה שעברה, רוכב לבוש
גלאביה על סוס אציל בכיכר השיחרור, ליד חשמלית רעועה.
מוחמד עלי היה ראשון השושלת הארוכה שאחרון מלכיה היה פארוק, שהודח ב־ 952ו.

חוץ מאשר מפי עיתונאים ישראליים, נמו־בן.

ג ח תי מ ת
סאדאת

ן• ע צ רי ם ליד תחינות רמלה (רמלה,
04״החולית״׳ אינה מצוייר. רק בישראל)
ומיסגד יפהפה (ואיזה מיסגד אינו יפהפה י
זוהי פיסגת התרומות מערביות, שהיא חלשה
בבמה תחומים, אך מצטיינת באדריכלות
מפוארת! .דהייפך מישראל ).זהו מיסגד
איבראהים.
בעוד ששלטה מצלם, איני מסתובב ב רחוב,
מקליט את רשמי בטייפ. שני צעי רים,
חבושי כיפות, הדומים בכל לבחורי-
ישיבה של גוש־אמונים, שואלים מהי זה ה מכשיר
הזה. טייפ זעיר כזד, עדיין לא נראה
כאן .׳אני מסביר, ומגניב את ההערה שאני
ישראלי. רגע של תדהמה. אחר יכך הברכה
הרגילה: ברוך הבא, אנו מאושרים שאתה
כאן.
אבל — ילד נדמה לי — הם בכל זאת
אינם יודעים בדיוק איך להתייחס לתופעת
החריגה הזאת.
הדבר חוזר על עצמו בכיכר סעד זארג־לול,
ליד הפסל של מייסד התנועה הלאו־מות
המצרית. יושבים על ספסל, מצטל מים,
מדברים עברית. סקרנים מתקרבים,
עושים הכרה .־ישראלים. האנשים הישרא ליים
הראשונים שהנוכחים ראו אויתם ב־עיניהם.
הסקרנות גוברת על כל ירגש אחר.
מן הצד המיזרחי נראית אלכסנדריה ה מערבית
כמו יפו מתל־אביב, אך פי-עישהה.
לשית היוצאת אל הים, ועליה מיסגד אבו־אל־עבאס
האגדתי, המיבציר הערבי העתיק,
ובעיקר — ארמון ראם־אל־טין, מיבנה ארוך
ושטוח, שממנו יצא פארוק אל גלותו.
הארמון שוכן על הים. מבקשים לצלם.
קצין־מ״שטרה ענקי בא לקראתנו, שומע
שאנחנו ישראלים, לוחץ את ידינו בחמי מות,
אד מכריז: אסור להיכנס. שום אדם,
מילבד הנשיא׳ בכבודו ובעצמו, אינו יכול
לחתום על היתר להיכנס. כאן מארח ה נשיא
את האורחים החשובים ביותר, נשי אים
ומלכים.
מצלמים את קייט־ביי, המיכצר הערבי ה ישן,
ששמר פעם על המבואות לנמל. לפניו

עמד במקום זה אחד משיבעת פיילאי העולם
העתיק: מיגדלור פארו, שהתנשא לגובה
עצום. כאן הטיל ההמון של אלכסנדריה,
לפני אלפיים שנה, מיצור על יוליוס. קיסר,
וכאן הוגנבה אלייו קליאופטרה בתוך שטיח.
אלכסנדר מיוקידון יסד את העיר בשנת 331

מיסגד איברהים

שודרה

ברמקולים,

ממרומי

במרכז אלכסנדריה, מיסגד יפהפה בעל צריח
גבוה ליד תחנת רמלה. בעת שצולמה תמונה
הצריח, הדרשה המסורתית של. יום השישי.

לפני הספירה, ומאז היא עייר ואם בים-
התיכון. במשך זימן רב התחרתה בהצלחה
ברומא ובאיסטנבויל.
׳שלמה !מאוהב במראה של סיירות המת־נדנדות
יעיל המים, בנמל הישן, בתוך אי
של אור-שמש! ,מול החוף המערבי שיל

העיר. אני מסתובב אחורה, מסתכל בבתים,
הצמודים זה !לזה, יפים מאד, מוזנחים למדי.
כל בית נבנה באהבה בולטת. חזית צרה,
קומות רביות. בל ;ביות בסיגנון שונה. על
המירפסות תלויה כביסה. ילדים משחקים
ברחוב, בין שיני תמרים גבוהים.

יייויא 1 ,י * י יי ייז

סנוריה ׳ נזצולם יימ! לה־

קורניש, הרחוב המתמשך לאורך 18 קילומטרים, צמוד לשפת־

הים של העיר. המיפרץ הוא אחד מני רבים לאורך העיר. זוהי
תמונה אופיינית של ׳חוף אלכסנדריה, המזכירה במעט את הטיילת
העלובה, להבדיל — של חוף תל־אביב ואת רחוב הירקון.

׳שהוא מגיש לו אוכל, הוא זורח. לוחצים
ידיים. אולי אפשר לקבל מטבע ישראלית,
כמזכרת?
׳בטייפ שלי רשום :״זהו עוד סיפור ש אפשר
לפתוח אותו במילים: מי היה מא-
ימין? ימי היה •מאמין שנשיב כאן, ארבעה
יליד ׳שולחן אחד, באבו־קיר, על שפת הים,
•כמו בחוף •יפו, נהג מצרי הנראה כמו
ג׳יבלי קטן, קצין שירות-הביטחיוו הנראה
כימו העתק של 1ירוחם כהן.״
׳בפעם ׳הראשונה במצריים• יש לי רומאן
בעיניים. הנערה בשולחן השיני, היושבת
מיולי, קורצת לי בשובבות ומצחקקת. אני
מחזיר ולה באותו מטבע.
הנערה השניה, שנראתה גיסתה, מסתכ לת׳
מצחקקת גם היא. שתיהן מתעניינות
בטייפ. יש שם אבא, אמא׳ שני בנים, בת
וכלה. הם נוגעים זה בזה כל העת. המגיעים
הגופניים• ,שאינם רגילים אצלנו, הם חופ שיים׳
ספונטאניים. סבת מאכילה את אביה,
האח מאכיל את האחות, האישה את בעליה,
כולם את הילד. המון חייבה בילתי־אמצעית׳,
גופנית ממש. המון שימחה. במשך כל ה ארוכה
לא שמעתי מיילד, נרגזת אחת.
־בשהלכותי לרחוץ את הידיים, היתד, שם
אחת משתי הנערות ובעלה. שוב צחקנו.
״אתה •אנגלי?״ היא שואלת .״ישראלי,״ אני
עונה. היא פוקחת עיניים בתדהמה, שוב
צוחקים .״אתה מדבר אנגלית?״ כן כן,
אנגלית וגם עברית.
השמועה פושטת מייד, באופן מיסתודי.
כאשר אנחנו יוצאים, כבר צובא עלינו
קהל גדול. יכל אחד רוצה לעשיות משהו
עבורנו. מצחצחים את האוטו, פותחים את
הדלתיווב מרחאבה.

שוק יום שישי

נשקף אל הנמל המערבי של העיר. אנשי הביטחון המצריים
לא הירשו להעולם הזה לצלם את הנמל, מטעמים מובנים.

(המשך מעמוד )21
זה לא נראה כמו אלכסנדריה הקוסמו פוליטית
•סל לורנס דודל.

__ פו מפי או ס
ו החייל ה אלמוני
^ סור לצלם את הנמל הגדול, אחד
\ 4הגדולים בים-התיכון. ליתר ביטחון,
אין המלווה סניה לנו לגשת לשם.
לרגלי מיסגד אבו־אל-עבאס מתנהל שוק
בזעיר-אנפין. מישפחות כפריות יושבות על
מחצלות ברחוב• אני מסתובב ביניהם, מדובר
עברית לתוך הטייפ. המכשיר מעורר
ישוב תשומת־לב. ילד רוצה לדעת מה זה.
אני אומר לו לדבר לתוך הטייפ. אין הוא
יודע מד, להגיד. מבוגר אומר לז :״לא
אללה אילא אללה.״ הילד חוזר על כך,
מאושר. אני משמיע לו את קולו.
היום יום שישי. בפנים רבים המתפל לים.
בחוץ אוכלים פלאפל. נשים בשחו רים
רובצות על הארץ ומקשקשות, בין
שלוליות של בוץ.
מוכרחים לבקר את ״עמוד פומפיאוס״.

קבו החייל האלמוני

עמוד פומפיאוס

סימן־ההיכר העיקרי של אלכסנ |!
דריה
ולידו ספינכס מתקופת בית־תלמי.
העמוד המתנשא לגובה 26 מטר, מגמד את אבנרי ואיש־הביטחון
המצרי העומדים למרגלותיו. השם שהודבק לעמוד מטעה מבחינה היסטורית.

הוא גקרא כך, מפני שסברו בטעות, כי
כאן נקבר פומפיאוס הגדול, אחרי שנרצח
׳בידי המצרים, ישרצו למצוא חן בעיני יול־יום
קיסר. אך למעשה הוקם העמוד, ש גובהו
26 מטרים, לכבוד הקיסר דיוקלטן,
אחרי שעזר לעיר להתגבר על רעב.
האתר מבר סגור. אך הבחורה הממושקפת
•מכניסה אותנו, ברגע שמסבירים לה ש־אנחנו
ישראלים. כיום כדאי להיותי ישראלי
במצריים — אפילו אמריקאים וגרמנים, ש־שהו
זמן־מה בישראל, מתיימרים כאן להיות
ישראלים,
אחרי שהסבירה לנו את הפסל ואת שלו שת
הספינכסים הקטנים העומדים לידו,
מתקופת בית־תלמי (׳והחשמונאים) ,מתחר טת
לפתע הבחורה. היא מבקשת שאמחוק
את דבריה ימן הטייפ. איני מתלוצץ, ולא
יגעים ילה לעמוד על כך.
רחובותיה הפנימיים של אלכסנדריה דומים
במיקצת ׳לרחובות יפו הערבית בימים
הטובים. ואולי לרחוב צלאח־אל־דין בממ רח
ירושלים, במהדורה מוגדלת ומורחבת.
מוכרחים עוד תמונה אחת, למרות שהנהג
׳והמלווה נראים גמורים מן הקצב הישר אלי.
אנדרטת אל־גונדי אל-מגהול, החייל

המצרי באלכסנדריה, בנוי ב סי מון
איטלקי־סובייטי, משקיף על הים. שני
יי לים מצריים בסדי־ייצוג צועדים בו הלוך־ושוב, במיצעד חגיגי בלתי־פוסק.

212

האלמוני, משהיו הדומה לפסל ויקטור עימנו אל
ברומא, אך קטן יותר. הוא פונה לים.
שגי חיילים צועדים לידו אנה ואנה, ב־סיגנון
סובייטי. אנחנו מצלמים ומצלמים,
באור השמש השוקעת.
שני המצרים מתמוטטים. מוכרחים לאכול.
איך אפשר לרוץ כל היום מבלי לנוח ו מבלי
לאכול ן
היכן אוכלים?
כמה קיילומטרים ממיזרח לאלכסנדריה יש
מקום הנושא שם, המוכר לכל ׳תלמיד של
תורת המילחימה .׳אבו-קיר — זהו המקום שיבו נחל נפוליאיון בונפארט את ניצחונו
הראשון, כאשר דרך על אדמת מצריים.
כאן, מול החוף, השמיד נלסון את הצי ה צרפתי,
ניתק את בונפארט מביתו והבריח
אותו לחפש את מזלו בעכו.
באפדקיר יש מיסיעדות־ים מצויינות.
בחרנו במיסעדה יוונית גדולה. על הקיר
תמונות ציבעוניות גדולות. של אתונה. התפריט:
שרימפס ענקיים, דגי־ים. אתה
מוזמן לבחור לך בעצמך את השרימפס
והדגים הרצויים לך. יין לבן, עומר חייאם.
המלצר פונה ׳אלי ישר בגרמנית. כאשר
אני אומר לו שאני הישראלי הראשון בחייו

לעננים
^ חזרה נוסעים בכביש המידבר. קור
כלבים. אני מתכרבל במושב האחורי
של המוצדס, משתדל לישון.
כעיבור עשרים דקות אני מתעורר. יש
לי הרגשה מוזרה, כאילו אני במטוס, מעל
לעננים ״לאוקיינוס, בליל ירח. הרגישה
מנותקת מן העולם.
אין פלא בכך. משני הצדדים משתרע ה מדבר,
שטוח כמו ראי, ריק לחלוטין, מואר
באור הירח המלא. נוסעים ונוסעים, עשר
דקות, עשרים דקות, חצי שעה, שעה —
ועדיין משני עברינו ים החול המוכסף, ריק
מכל ריק. אין שום תנועה בכביש. אנחנו
לבדנו בעולם.
ההודיה נמשכת ונמשכת .׳שלווה גמורה.
אפשר להשתכר משלוחה שכזאת.
שילמה חושש שמא הנהג יירדם. הוא
מסבך אותו בשיחה, בדרכו. כימה הוא
מרוויח? איך הוא חי? האם הוא נשוי?
כמה דרוש לו כדי להתקיים?
(הנהג יחי עם אמו, שני אחיו ואחותו
בדירה אחת. איש מהם אינו נשוי. האם
והאחות מנהלות את הבית. מרוויחים די
טוב. מסתדרים).
הים ׳נמשך. מתי נראה באופק את החוף
— את קצה מצריים המייושבת, את קאהיר?
כמו ובאורח פלא, מופיע ים של אורות
באופק. מעל לכל, מואר למרחקים, בורג
אל־קאהירה, המיגדל שיל קאהיר.
הגענו הביתה.

במדינה
העם
מי רחמחעצ בי ם
.הקרב על,השלום
0333,לשלם שד
מאבק עצבים

והתרוממות הנפש נהחגיגייות שליוו את
השלב הראשון ישל מגעי־סשלום בין ״שריאל
ומצריים, פי׳נו את ׳מקומם ולספקנות ודאגה.
ימשני צידי הגבול הגיעו ידיעות ׳שבישרו
על הקשחה בעמדות הצדדים. בל צד הצהיר
כי עמדות הפתיחה ישלו בסשא־זמתן הן
העמדות הסופוות, מהן לא יהיה מוכן לזוז
׳כמלוא ׳נימה.
זירת העימות נו,תרה סטו קודם לכן :
הבעיה הפלסטיונית. סאדאת, שיוקריתיו נפ געה
לא במעט בגלל הצהרה פזיזה שיל
הנשיא קארטר בגנות הקמתה ישל מדינה
פלסטינית ׳בגדה, הצהיר כי לא יסיוג מתביי־
׳עתו לזכות הגדרה עצמית של הפלסטינים.
בגין, שהצהרהית קארטר ׳חיזקה את עמדתו,
הבהיר ערב פגישת קארטר—סאדאת ב־

מילחמה זו את הכמיהה הנמרצת לשלום,
שפרצה בכל שכבות העם עם יוזמת השלום
של אל־סאדאת, היא תהווה גורם מדרבן
ודוחף למניעת נסיגה מהדרך החד־סיטרית
אל השלום.
ממשלה יוסף זמבר
׳מתנחלי כל
התנועות, התאחדו
למאבק נגד הממשלה
״אדוני השר,״ שיסע מיושיהו את ׳מושה׳
דיין ,״׳איזה דגל יתנוסס בפותחה?״
׳שיר־החוץ לא ענה ׳והמשיך בדבריו.
״כבוד השר,״ קרא מישהו איחר. ,״האם
נוכל לגיור כאן, בפותחה, ולשיר את
התיקווה?״
הפועם לא הבליג הנואם והשיב :״׳מצידיי,
אחרי שתגמור להפריע ליי ,׳תוכל לישיר
מהבוקר עד הערב.״
קריאות־בייניים אלה׳ ועוד רבות ׳אחרות,
הושמעו בעת נאומיהם של הישרים משה

כלל

מינימום הפרס הראשון

מסרסים

המועצה רהסדר ההימורים בססורט

כ־ 19.1.78 נפתח קורם של 4שבועות בלבד ל־

קצר 11ת

עברית / 1א1

אנגלית

ב״אולפן גרג 0 1 1 £ 0 0בהנהלת מר חיים בר־קמא
תל אביב ו ירח׳ וייצמן ,22 טל 254826 .

!הירשמו מיד — !הצלחה מובטחת :

דיין ושרון בבנם בשדות
״אני יוצא מכאן בדאגה כפולה״

אסואן, כי ישראל לא תוותר בנקודה זו.
;הפגנת קשיחות. במציאות היו יפני
הדברים ימעט פחיות חמורים מאשר נראו
על יפני השטיח .׳ההצהרות המנוגדות מפי
ישני הצדדים היו חלק ממלחמת העצבים,
בה מנסה יכל צד להפגין קשיחות־יתר על
ימינית לסחוט ויתורים מהצד !שכנגד.
לא היד, עיור סיפק כי ישני הצדדים רוצים
כיפיתחון ומוסנים ללכת בדרך ארוכה למפר־תלת
על מנית להגיע ׳אליו.
הפיתרון לעמדות המנוגדות היה טמון
במציאת נוסחה שיתאפשר למצוא תחליף
לתביעה לזכות ההגדרה העצמית ׳שיל הפלסטינים,
בנוסחה לפיה ׳תייצג ירדן זכיות
זאת ,׳והאוטונומיה המוצעת לערביי השט חים
תהיה קשוחה בה ׳בצורה הדוקה יותר.
לצורך זד, גויים השאה הפרסי, כדי ל הפעיל
את השפעתו על המלך חויסיין כדי
שיאות למכנס למשחק. אלא שחוסיין, לכוד
בין הפטיש הסורי והסדן המצרי, חשש ל הצטרף
בגלוי לשיחות־השלום. תוך כדי כך
נחשפו לראשונה בגלוי הקשרים המדיניים
החשאיים יבין ישראל לאיראן.
דרך חד־פיטדית. מקום נוסף לדאגה
הותירה הקואליציה החדשה שנוצרה בין
שר־חחוץ משד, דיין ושר־ד,חקלאיות אריאל
שרון. מזה מספר שבועות פשטו שמועות
על שיתוף־פעולד, יבין השניים, בעיקר ב מטרה
לנטרל את השפעתו של שר-ד,בטחון
עזר וייצמן המתון וד,פשרני יותר.
שמועות אלה קיבלו אישור בהחלטתו
של דיין לצרף את אריק כסגנו בצוות דד
משא־ומתן המדיני עם המצרים, שיתקיים
בירושלים. באותה שעה נרמז גם על כוונות
להשהות את תחילת דיוני הוועדה הצבאית
הישראלית־מצרית, עד שתושג התקדמות
בדיוני הוועדה המדינית.
צעדים אלד, היוו חלק מהפגנת השרירים
הפוליטית של ממשלת בגין, המיועדת למ נוע
לחצים לתביעת ויתורים נוספים.
במילחמת העצבים המדינית שהתחוללה
השבוע בין ישראל ומצריים היה תפקיד
חשוב גם לעצבי העם. כל עוד לא תרפה
העולם הזה 2105

דיין !ואריאל שרון, בעצירת הזדהות עם
יישובי פיתהת־דפייח, שנערכה ביום רד
׳ראשון השבוע׳ במושב שידות 3,000 .נשים,
גברים וטף — סולם מודאגים מתוכניות
השלום ׳שיל ראש־ד,ממשלה — באו לעצרת,
כדי להפגין, להאזין לדברי עצמם ולדברי
׳שרי־והטטשלה ולהשתכנע כי איש מבין
השרים לא חושב לעוזבם לנפשם.
ריבונות — ומייד: עד שהחילו
ההפרעות לדברי הישרים, התנהלה העצרת
יעל מי-מנוחות. נואמים ׳רבים — ממרום-
גולן שבצפון עד לאופירה שבדרום הרחוק
— נאמו בזה יאחר זה. מאזינים !רבים
התעייפו ימן הנאמת האינסופית, התרחקו
!מן והבמה ׳והשתרעו על הארץ כדי ליהנות
מזיו החמה. היו אמהות שהחזיקו כרזות־מחאה,
אחרות האכילו את ילדיהן.
אחידים ימן הנואמים דרשו להחיל את
הריבוניות הישראלית יעל ׳מקומות מגוריהם
שמחוץ לקיו הירוק — ומייד! אחרים,
כימיו השירים לשעבר אהרון ידלין ואהרון
׳אוזן, ניצלו ואת ההזדמנות כדי להתחשבן
עם יורשיהם בממשלת •בגין. היו גם נואמים
שהביעו את התיקווה, שהיכל יסתדר בכיי
טוב ויד,ומתנחלים יישבו איש תהית גפנו
׳ותחת תאנתו, בשר,׳ריבוניות הישראלית תש רור
!מקצה הארץ יועד קצה. האומנם?
קרא אריק ׳שדון אל ׳תוך המיקרופון:
״אין לנו שום יכוונה להפקיר ואתכם!״
כשכמה ׳ממאזיניייו הביעו אי-אימון בהב טחתו
זיו, רגז וושיאל אותם :״באתם לכאן
כדי לגדל ׳עגבניות או במיסגרת התפיסה
הציוינית-יבטחוניית ישל עם ישראל?״
עבודה עברית — היכן? הפער
בין הבטחות השרים לחשדנות המתיישבים
היה גידול. הוא ימצא את ביטוייו מפעם
לפעם בקריאות נרגזיוית ׳שקטעו את דבריי
נציגי הממשלה. ברגע מסיויים, כאשר
האווירה התלהטה, ביקש יוסי ימס, יו״ר
ועד״הפעולה, לקחת את המיקיר׳ופון מידי
!אריק שירון, כדי לגסות ולהרגיע את הקהל.
(המשך בעמוד )27

מו רלה
הטפטים המעוצבים ביצירת אומנות

] סו לינו ס[
מכונת אמת
בדיקות בשפות• :
עברית,ערבית,ואנגלית

״א ר 1מוו־

ציפוי דלתות וקירות

בקרוב הסדרה הטלביזיונית
זה עתה הופיע מחדש

ד אן

ב רי ס טו ך

ע״פ ספרו של רומן דולן (חתן פרס נובל)

ברן א : ,הב קרה שחר
יתר חמשת הברבים בקרוב
להשיג בכל החנויות והשק״ם

הפצה :״גד״ ,צ׳לנוב ,13 טל ,823701 .ת״א.
אגבר

אלקט רוני ק ה

מעבדה משוכללת

טלוויזיות שחור לבן וצבעוניות.

שרות, התקנה ובטוח
לאנטניות פרטיות ומרכזיות
טלפון פנים.
המאבק ,43 גבעתיים — טלפון 762498 — 747523

ב ש בו ע הרביע 1׳ ע ול :1יקוד! בקאהיו מצא עוזו ״ העולם הז ה׳
ספקות גובריום ב ליבם ע 1ל אנשי השידטון והאופוזיציה ועם

ך * פסטיכל הגדול נגמר. השבוע ה!
1רביעי שלנו בקאהיר היה שונה ל חלוטין
מקודמיו.
השבוע הראשון היה כולו מתיחות, הה״
להבות קדחתנית משני הצדדים. כל אחד
מאיתנו, חמישה בעלי הדרכונים הישרא־ליים
הראשונים בארץ היאור, התרגשנו
ועוררנו התרגשות בכל אשר פנינו, אנשי׳
ביטחון בכירים ליוו אותנו, מישרדי דד
ממשלה עסקו בנו. היינו כחיות נדירות.
השבוע השני והשבוע השלישי עמדו ב־סימן
הפסטיבל הגדול. חיינו במנה־וזאח,
שמורים כיהלומי המלך. מפעם לפעם הגחנו
מתוך איזור המלון, שהיה מעין מחנה־ריכח
דה־לוכס. אך הפירסומת הכבירה של ה וועידה
וההתרגשות הגוברת לקראת ועידת׳
הפיסגה באיסמעיליה, הטביעו את חותמן
על כל תנועותינו.
ואז תם הפסטיבל. המוני הישראלים
נעלמו, כנחיל־דבורים שבא והלך. נשארו
רק חצי-תריסר ישראלים פזורים בעיר ה מיליונים,
וגם אלה התמעטו מיום ליום.
עכשיו אנחנו שלושה.

אנוואר אל־סאדאת עשה את המעשה
הגדול שלו, ההיסטורי, הנועז. הוא שבר את
המיכשול, שחסם במשך דור את הדרך
לשלום. הדרך נפתחה. עכשיו עומדים ה ישראלים
לעשות את שלהם, והכל יסתדר
כימעט מאליו.
סאדאת הוא איש חכם, גדול, אמיץ.
מנחם בגין הוא איש חכם, גדול, אמיץ.
אפשר לסמוך עליהם. הכל בסדר. זה בטוח.

כיטחון זה פג.

עדיין לא נעלמה האופטימיות. עדיין מא מינים
רבים כי סאדאת יודע מה הוא
עושה, ושגם בגין רוצה בשלום.

,אד הפיקפוק ההד מכרסם. הידיעות
כעיתוני־הכוקר מדאיגות. זה
לא הודך הדק. משהו אינו כסדר.
אודי מאד־מאד לא כסדר.
הבוקר, בשוק חאן אל־חלילי, גן־עדן־
לקונים המצפה למאה אלף ישראלים בבוא
היום, שמע אותנו מוכר כלי־נחושת יק רים
מדברים עיברית. הוא בירך אותנו ב־
״שלום עליכם״ ,הציג את עצמו כ״יהודי
מצרי. לא ישראלי. יהודי.״
אחר־כך הוא משך אותי הצידה, שאל
כימעט בלחש :״מה קורה? האם אתה
חושב שיהיה שלום?״ הדאגה העמוקה ה מתנגנת
בדבריו מצננת לי, לרגע, את הלב.

איד לתאר את מצבנו כשמע
רביעי זה 1כמילה אתת כילכד :
נורמליזציה.

אנחנו מסתובבים בקאהיר כפי שהיינו
יכולים להסתובב ברומא, בפאריס, בלונדון.
אין ליווי, אין פיקוח. איש אינו מטפל בנו,
אלא כשאנחנו רוצים בכך, וגם אז בקושי.
אנחנו הולכים ברחוב הסואן, שני ישרא לים
(ולפעמים ישראלי אחד) בין אלפי
מצרים. אנחנו עורכים קניות, מבקרים ב בתים
פרטיים, נפגשים עם פקידי מימשל
ואישים מכל הסוגים. מאות המצרים שבהם
אנחנו נתקלים מדי יום, והשומעים מפינו
שאנחנו ישראלים, שוב אינם רואים בכך
משהו חריג עד־להדהים.

בעיניים ערביות

בגין הצוהל יורד ממטוס אל־על בנמל־התעופה
בלוד (אחרי פגישת איסמעיליה) ,כשהוא מחזיק
בידיו את הגולן והגדה המערבית, מאחוריו דיין ובן־אלישר. מעל לקאריקטורה זו,
שהופיעה באל־אהראם, צוטטו דבריו של אל־סאדאת שסיני אינה הבעייה, אלא פלסטין.
בגין אומר בכותרת שהיה נאלץ להחזיר את שני השטחים, כי איש לא בא לתבעם ממנו.

כפעם הראשונה מבצבצת בלב
רכים כאן המחשבה ! :מה יקרה
אם יתרחש אסון, אם היוזמה ההיסטורית
של הנשיא תיבשד ץ
האסון הזה עדיין נראה רחוק מאד. קשה
להאמין בו. אין רוצים להאמין בו. אך דד
בלתי־אפשרי הפך פיתאום אפשרי.

האסון עלול לקרות.

היחס נשאר ידידותי וחמים, ו־
,אולי נעשה ידידותי עוד יותר. אך
שוב אין כו המתח של הימים, ה־
.ראשונים. משוהחים בחופשיות,
מחליפים כרבות, מספקים איש את
סקרנות רעהו.
המלצרית הנאה בבית־הקפה של מלון
שרתון שומעת מפי בן־שיחנו המצרי שאני
ישראלי, מגיבה מניה־וביה :״הוא לא נר אה
כמו אוייב !״ אני משיב לה :״גם את
לא!״ מחייכים. לוחצים ידיים.
נער־המעלית מקשיב לשיחתנו העיברית,
שואל :״מאיזו ארץ אתם?״ אנחנו עונים :
״מישראל.״ אלפית־שניה של אפתעה, ו מייד
הריאקציה: צחוק מתגלגל מצידו,
צחוק מתגלגל מציתו ,״בחייכם !״ לחיצת־ידיים
.״מרחאבה.״
הכנר, המנגן מנגינות צועניות במיסעדה
המפוארת (״אין כניסה לגברים בלי מיק־טורן
ועניבה, בבקשה!״) מתבקש על-ידי
בשבוע הראשון, לנגן את הבה נגילה.
אז פרץ בצחוק, הצמיד את אצבעו לשפתיו
בתנועה היתולית מוגזמת, וניגן את ה רפסודיה
ההונגרית. אתמול ראה אותי ב אותו
מקום סועד בחברת כמה מיליונרים
מקומיים ונשותיהם, ופתח בלי הזמנה ב־הבה
נגילה, כשהסועדים המצרים מוחאים
כפיים בהתלהבות, שנעזרה ביין מצרי טוב.
לאחר־מכן ניגן שיר שרק הוא ואני ידענו
מהו: אידישע מאמע.
הכל רגוע. הכל נורמלי. שני ישראלים
בארץ ידידותית.

אך באופק הופיע ענן קטן.

ענן קטן מאד, עדיין.

אף רכים ככד ראוהו, ומתכוננים
כו בדאגה, מי כגלוי ומי סהיחכא,
תוך העפת מכטים חטופים.

שאלה שי ימו,
ד לפני שבוע,

הכל נראה פשוט

? וחלק.

ואש האופוזיציה

פכה ב־ , 1952 אלוף־מישנה של חיל־השיריון בפילחמת 194 הוא

עתה ראש מיפלגת האופוזיציה השמאלית החוקית. מוחיי־אל־דין
משמש גס כראש מועצת־השלום הפרו־סובייטית, שיוזרה לפני
שבוע בפקודת הנשיא סאדאת. הוא זי בל את אורי אבנרי בביתו.

זהו החידוש העיקרי של השבוע הרביעי.

שזה לא ייתכן: הנשיא אומר
תמיד כדיוק מה שהוא חושב.״

נשיקה בער מיטנחת

״הרשה לי לתאר מצב היפותטי. נניח
שהוועדה הצבאית המשותפת תגיע, בעוד
כמה שבועות, להסכם על כל הנושאים ה נוגעים
לנסיגה מסיני. נניח שהוועדה ה מדינית
המשותפת תעלה על שירטון, ביגלל
העניין הפלסטיני. האם לא תסכים אז מצ ריים
לבצע את ההסכם של סיני, לפחות
כפיתרון־ביניים, עד שיושג הסכם כולל י
הרי ניתן לומר שההסכם הכולל צריך לח כות
למשא־ומתן עם הסורים והפלסטינים.״
העיניים הנוגות של יועץ־הנשיא ננעצו
בי כימעט בתחנונים. הוא הצמיד את
כפות־ידיו זו לזו.

משהו קחה. משחו מפחיד.

ן ך* שבוע הראשון שלנו בקאהיר אמר
לי בוטרוס ראלי, שר־החוץ (דאז) :
״יש לכם הרבה מומחים מצויינים לענייני
ערב. הם קראו את כל הספרים ואת כל
המאמרים. הם יודעים עלינו הכל. אבל הם
לא היו אף יום אחד בחייהם בארץ ערבית,
ועל כן אינם מבינים.״
החזרתי את המחמאה כעבור כמה 1ימים,
כאשר הרציתי במכון לעיונים מדיניים ו־איסטראסגיים.
מולי ישבו כמה מטובי ה מומחים
המצרים לענייני ישראל. הם שאלו
הרבה שאלות אינטליגנטיות, וגם כמה
וכמה שאלות מוזרות. אמרתי להם :״אתם
יודעים הכל על ישראל. אבל מעולם לא
הייתם שם, ולכן יש בה דברים רבים ש אינכם
יכולים להבין.״
הוספתי את הפסוק שאמר (אולי) דויד
בן־גורון, כשרצה להסביר מדוע לא די
לקרוא את התנ״ך בתרגום :״זה כמו לנשק
בעד מיטפחת!״

״לא ! זה ילא יהיה ! כיצוע ההסכם
כסיני יחכה אז עד שיושג
ההסכם הכולל: הנשיא אמר כך
כפירוש: אין לו שתי שפות:״
וכעבור כמה דקות :״הרי סיני הוא רק
חלק קטן של הבעייה! במה יעזור אם
נפתור חלק קטן זה, והסיכסוד הגדול ייש אר
בעינו? זה לא טוב לישראל ! זה לא
טוב לאף אחד!״
ניסיתי להסביר לו את ההתנגדות שמ עורר
רעיון המדינה הפלסטינית בקרב
הרוב בישראל.

יש די הרגשה כי משמיטות ה־אחרונים
מנשקים הישראלים והמצרים
איש את רעהו כעד מיט־פחת.

נדמה
לממשלת ישראל שהיא מבינה מה
מתרחש במצריים, מה רוצים המצרים. נד מה
לממשלת מצריים שהיא מבינה מה
מתרחש בישראל, מה רוצים הישראלים.
אך ייתכן מאד — וזוהי מחשבה נוראה ! —

איש השירטון

חסן כאמל הוא אחד האישים המעטים שיש להם
גישה ישירה ומתמדת אל הנשיא. הוא משמש כראש
לישכתו, עוזרו הראשי ויועצו, מלווה אותו בכל ביקוריו ופעולותיו הפומביות. כאמל
קיבל את אבנרי בארמון הנשיאות, ארמון עבדין שהיה בעבר ארמונו של פארוק.

״צריכים לתת הגדרה עצמית לפלסטינים,׳׳
אמר כאמל ,״אחרת לא
יהיה פיתרון. אפשר דחשז־כ עד
איזושהי קונפדרציה או פדרציה.
פדרציה תחת הנהגת המלך חוסיין,
למשל. זה לא יזיק דכיטהון שלכם.
חוסיין שולט על הפלסטינים כ-

״מה יעזור ונם שרום נפרד, אם הסינסוו שרכס עם העול העוני ״שאו בעינו?״
ששתיהן אינן מבינות, בעצם, מה נעשה
במעמקי ליבו של הצד השני.

ייתכן כי ממשלת ישראל מודרכת
כרגע זה על־ידי אשלייה מסוכנת,
נוראה — וכי ממשלת מצריים
מטפחת כליכה איטלייה מק-
כילה.
הרגשה זו מתחזקת בי מדי יום, כימעט
מדי שעה, ככל שאני מרבה לשמוע את
דעתם של מצרים, וככל שאני קורא ושומע
מה מתרחש ונאמר בישראל.
נדמה לי שהמצרים משלים את עצמם
שמנחם בגין מוכן או יהיה מוכן מחר,
לחתום על השלום בתנאים הנראים למצרים
כמובנים־מאליהם.
נדמה לי שמנחם בגין משלה את עצמו
שאנוואר אל־סאדאת יחתום מחר על שלום
שיהיה, למעשה, שלום מצרי־ישראלי נפרד,
עם קישוטים כלשהם ותשלום מם־שפתיים
לרעיון ״השלום הכולל״.

נתקבלתי כאן לשיחה ממושכת על־ידי
חסן כאמל, יועצו, עוזרו וראש־לישכתו של
הנשיא. פניו העצובים, המתורבתים, מוכ רים
לכל ישראלי מהטלוויזיה. הוא ישב
ליד הנשיא בכנסת, נמצא עימו בכל מקום.
״אני מתרשם,״ אמרתי לו ,״כי רבים
מבני ארצי מאמינים כי בסופו של דבר

תחתום מצריים על הסכם נפרד. גם רבים
מהעורכים והעיתונאים, שהיו כאן כמה
שעות או כמה ימים, חזרו הביתה כשהם
משוכנעים בכך.״

כאמד הגיכ כתימהון אינסופי,
כלתי-מעושה לגמרי :״איך זה
ייתכן? הרי הנשיא אמד כפירוש

ודליכי מתגנב חשש נורא :
שמא יעמדו שני הצדדים על טעותם
כשיהיה מאוחר מדי, כאשר
הזדמנות היסטורית חד־פעמית,
אולי כדתי־חוזרת, ככר חלפה ונמוגה.

שיחו!
באומו! זונדין
ן> יטון ן)ב1ץ, בנזוכז *וזיר. בניין
י גדול, שטוח. ארמון אופייני של שיל־טון
מלכותי באירופה של המאה שעברה.
יותר מ־ 500 אולמות וחדרים. בארמון כזה
מולד ברונו קרייסקי בווינה. בארמונות
דומים שוכנים השילטונות בפאריס וב רומא.
פעם מלך כאן פארוק. עכשיו שוכן
כאן המישטר הנשיאותי של אל־סאדאת.

מדינה שדו כיום. הוא יכול לשלוט
בפלסטינים גם כגרה המערבית.
אנחנו מכינים את הצורך של ישראל
כביטחון. אתם זכאים לביטחון.״
״הרבה
ישראלים אינם רואים את הבעייה
כך, והם חושבים שבסופו של דבר גם
אתם תקבלו את נקודת־ההשקפה שלהם.״
״אם כן,״ קובע כאמל ,״זה תפקידכם
שלכ ם, ה עי תונ אי םוה אינ טלק טו א לי ם, להגיד
זאת לבני־עמכם. לעיתנאים ולאינטלקטו־אלים
יש תפקיד גדול במערכה זו. הנשיא
אוהב מאד את העיתונאים ומעריך את
תפקידם. הרי הוא היה בעצמו עיתונאי.״
וכשם שישראלים כה רבים — ואולי
גם מנחם בגין — משוכנע כי המצרים
יקבלו בסופו של דבר את הגישה שלהם,
ויחתמו על הסכם גפרד, כן משוכנע חסן
כאמל כי בגין יקבל בסופו של דבר את
נקודת־ההשקפה של הנשיא סאדאת.
הרי הישראלים מוכרחים להבין. זה ל טובתם.
מובן שזה דורש זמן. אי־אפשר
לתבוע מהם להסכים מייד. אבל בבוא העת,
אט־אט, הם יבינו, ואז יקום השלום ה אמיתי,
זה שהנשיא סאדאת חולם עליו.
אני משוכנע כי כאמד מאמ״ן בכך ל חלוטין,
בביטחון מוחלט. ייתכן מאד שגם
הבוס שלו מאמין בכך באופן מוחלט.

וכשמנהיגי שני הצדדים מאמינים
כאופן כה מוחלט כשני דכרים
פה שונים, זה יכול להפחיד.

שלום נפרד? לא!

באוניבוסיטו

על פי בקשתו של הסוציולוג הנודע, הפרופסור סעד
איברהיס, אחד הראשים המבריקים במצריים (מימין) ,הרצה
אבנרי באוניברסיטה האמריקנית של קאהיר, קיים לאחר מכן ויכוח ער עם התלמידות
והתלמידים, ביניהם פלסטינים, על תולדות הסיכסוך הישראלי ערבי והדרכים לפיתרונו.

ף< צנוגיגשכוןזה את 1ד מ * ז ד יי
1גדולה — שאלת השאלות — לעשרות
(המשך בעמוד )26

(המשך מעמוד )25
מצרים מכל הסוגים ובכל המקומות.

האם אתה סכור בי הנשיא פא־דאת
יחתום, כסופו של דבר, על
שלום נפרד עם ישראל ץ
אם יהיה הסכם על סיני, יוכל סאדאת
להגיד: הזמנתי את הפלסטינים והסורים,
איני יכול לנהל משא־ומתן במקומם, לכן
אני חותם על הסכם עם ישראל ורואה בו
חלק של ההסכם הכולל שיושג בעתיד. אני
אבצע את אשר השגתי, ואפעל למען הסכם
כולל כאשר התנאים יאפשרו זאת.

האם יעשה זאת?

התשובות היו רבות, בנימות שונות, ו ביטאו
נקודות־השקפה שונות. אך המסקנה
היתה אחידה בצורה מפליאה.
בוגר־אוניברסיטה, העובד כפקיד־קבלה
בבית־מלון, בן למישפחה ערבית־נוצרית
שהתיישבה במצריים לפני דור :״אני
הייתי מקבל את זה. לא בשימחה, אבל
הייתי מקבל.״
אחד מאילי־ההון של מצריים, המנהל
חברה גדולה :״אנחנו לא אוהבים את
הפלסטינים. הקרבנו את עצמנו למענם,
והם מקללים אותנו. אבל אנחנו המדינה
הערבית העיקרית, ויש לנו אחריות. כשיש
לך ילד בעייתי, שעושה לך צרות בלי
סוף, אתה יכול שלא לאהוב אותו. אבל
אתה נשאר אחראי לו, ואתה צריך לדאוג
לו. אנחנו צריכים לדאוג גם לפלסטינים.״
אדם שהיה בעבר דמות חשובה בשירותי־הביון
של מצריים :״סאדאת הוא מצרי.
בעיני אדם מצרי, הכבוד חשוב יותר מכל
דבר אחר. סאדאת קיבל על עצמו התחיי בות
של כבוד לדאוג לפלסטינים. הוא לא
יפר התחייבות זו בשום פנים ואופן. כדאי
לכם להאמין לדבריו. הוא אומר בדיוק
מה שהוא חושב.״
מנהל חברה כלכלית גדולה :״יכול ל היות
שסאדאת היה רוצה להיפטר מן
הערבים האחרים, ולדאוג רק לענייניה של
מצריים. רבים מאיתנו היו רוצים בזה.
אבל גם אילו רצה, סאדאת לא היה יכול
לעשות זאת. הוא נתן את מילת־הכבוד
שלו בפומבי, ואינו יכול לחזור בו.״
מומחה אמריקאי בכיר בקאהיר :״אנח נו
(האמריקאים) וסעודיה מתנגדים לשלום
מצרי—ישראל נפרד. זה לא יפתור את
הבעייה. זה יערער את היציבות של ה-
מישטרים השמרניים בעולם הערבי —
סעודיה ומדינות המיפרץ הפרסי. הפלס טינים
יהפכו חומר־נפץ בכל רחבי ה־מיזרח
התיכון.״
פרופסור מצרי חשוב :״סאדאת כבר
החל מאבד את תמיכתו של הימין הדתי.
בקרב אנשי-הדת מתחילה להיות התנג דות
לקו שלו. תמיכתם של חוגים אלה
חיונית בשבילו, והוא לא יכול להרשות
לעצמו לאבד אותה. משום כך הוא מוכרח
לשמור על העניין הפלסטיני.״
מנהיג שמאלי, התומך ביוזמת אל־סאדאת
:״סאדאת לא יפקיר את הפלס טינים
לירדן. הם יעשו טרור בכל העולם,
ויקוממו את העולם הערבי נגד מצריים.״
מבחינה זו, אין הבדל בין חסן כאמל,
איש־אמונו של סאדאת, לבין חאלד מוחיי־אל־דין,
ראש מיפלגת האופוזיציה ,״מיפ־לגת
האיחוד הלאומי לקידמה ולאחדות.״
חאלד ,״האל״ט האדום״ ,לשעבר אלוף־
מישנה בחיל-השיריון, היה אחד מחברי
קבוצת־הקציגים המקורית שחוללה את
המהפכה של . 1952 עכשיו הוא מכהן
כראש מיפלגת־השמאל במועצת־העם (ה פרלמנט
המצרי) ,וכיו״ר מועצת־השלום ה מצרית,
המסונפת לתנועת־השלום הפרו־סובייטית
בעולם. מועצה זו פוזרה, על־פי
פקודת סאדאת, לפני כמה ימים, כחלק מן
המסע האנטי־קומוניסטי שלו. מוחיי-אל-
דין וחבריו מתחו ביקורת חריפה על סא־דאת,
תוך תמיכה בעצם רעיון השלום.
פגשתי את מוחיי־אל־דין לראשונה לפני
חמש שנים בוועידת־בולוניה. הפעם הזמין
אותי לביתו, בשכונת זאמאליק, וניתחנו
את המצב. למרות ביקורתו על סאדאת,
האמין גם הוא כי אל־סאדאת לא יעשה
שלום נפרד.

עצח אחיתונל
^ חת הסכנות הטמונות במצב היא
^ 1שמא המומחים הישראליים — או
אותם המתיימרים להיות ״מומחים״ ,המס תובבים
בצמרת השילטון ובכלי־התיק-
שורת — יתנו למנחם בגין עצת־אחיתופל:
סאדאת יעשה שלום נפרד, מפני שלא
תהיה לו ברירה.

זהו חשבון מסוכן מאד, דווקא
מפני שדמראית-עין יש בו היגיון

אין ספק כי המוני העם המצרי מוכנים,
ברגע זה, לצפצף על העולם הערבי. אתה
יכול לשמוע זאת על כל צעד ושעל. ערב
סיום ביקורי קפצתי עוד פעם למוזיאון
המצרי הנהדר, שבמרכז העיר, כדי להזין
את עיני בפאר העבר. מבלי להתעמק
בעבר רחוק זה אי־אפשר להבין את מצרים
של היום — כי בארץ זאת שולטת הרציפות
של 7000 שנות היסטוריה בלתי־מופסקת.
מצרים הגדולה בלעה ועיכלה כובשים רבים,
והשתנתה אך במעט ובאיטיות.
על מדרגות המוזיאון נכנסתי בשיחה
עם מדריך. כשנודע לו שאני ישראלי,
סיפר, לי על היהודים שהכיר — תופעה
חוזרת כמעט בכל שיחה עם מצרים ותיקים.
הם זוכרים את היהודים בגעגועים אמי תיים.
מישפט כגון ״החברים הכי טובים

סותרת, את הקשר הערכי, אלא
להיפן* .זוהי תופעה מתוחכמת,
שלא קל לעמור עליה ושאינה נראית
במבט שיטחי.

זוהי תופעה המסוגלת להעביר אנשים
על דעתם. היא יצרה אופוריה בישראל,
הרגשה שכל הבעיות נפתרו, שהנה בא
השלום באופן אוטומטי, בלא מחיר.

מצריים היא מרכז העולם הערבי, המדינה
הערבית הגדולה והחשובה ביותר. עובדה
זו תורמת לגאווה הלאומית המצרית, וממנה
נובעת הרגשת־אחריות כלפי הערבים ה אחרים.
כאשר
הסורים, הפלסטינים או הלובים
תוקפים את אל־סאדאת, תגובתו ד,אינ-
סטינקטיווית של המצרי ברחוב היא :״איך
הם מעזים? אנחנו יותר ערבים מהם!
בילעדינו הם אינם יכולים לזוז ! בילעדינו
אין מילחמה ואין שלום!״
התגובה על התקפות אלה אינה להי נתק
מן העולם הערבי, אלא להיפך —

זוהי אשלייה, והיא עלומה להיות
אשלייה טראגית אם לא ניזהר.
המצרים — ובייחוד בני המעמד הכלכלי
העליון — מקווים לשיתוף־פעולה כלכלי
עם ישראל. הם רואים בכך את אחד הגור מים
העיקריים שיביאו לפריחה מחודשת
של מצריים, להתגברות על מצוקתה הכל כלית
והטכנולוגית הנוראה, ולחידוש ימיה
כקדם. כימעט באופן בלתי־מודע נוצרה
תמונה של ברית מצרית—ישראלית, כגורם
לעיצוב המרחב מחדש.
זהו רעיון מפתה — אבל גם אותו צרי כים
לראות במיסגרת הנכונה.

יש כאן סיכוי אדיר לישראל —
סיכוי שלפני זמן קצר אי-אפשר
היה אה לחלום עליו. קד מאד לבזבז
אותו מתוך אייהבנה ואיוולת.

כי מצריים אינה יכולה להינתק, מבחינה
כלכלית, מארצות העושר הערבי. הברית
עם ישראל לא תקום, אם תעמוד בסתירה
לברית עם סעודיה וכוויית.

אם ישתלבו כל הקשרים האלה
יח ד — יבול להיווצר גן־עדן. אם
לא יתיישבו, לא יקום הדבר.

הרגע הראשון: אבנרי מציג דרכונו כנמל-התעופה

על רקע זה יש חשיבות עצומה לשאלה :
היכן עומדת סעודיה?
מעטים יודעים על כך דברים מפורשים.
היתד, לי הזדמנות לדבר עם אישיות מצ רית,
שיש לד, ידיעה עמוקה בענייני אר־צות־המיפרץ.
ההערכה שלו עלולה להפתיע
רבים הניזונים מרשמים שיטחיים.
מסתבר כי בסעודיה ובשאר בירות־הנפט
שורר רוגז רב על אל-סאדאת. הוא
אומנם הודיע להן מראש על כוונתו לבוא
לירושלים — אך רק ברגע האחרון, ומבלי
להיוועץ בהן. הוא העמיד אותן לפני
עובדה קיימת.
בארצות־המיפרץ קיימת הסתייגות עמו קה.
ייתכן שמקורה בחשש כי בבוא ה שלום
שוב לא תהיה מצריים זקוקה כל־כך
לחסדי סעודיה. יתר־על־כן: מאז מילחמת־האחים
בלבנון, שייושבה בהשפעת סעו דיה,
הפכה ריאד מנהיגת העולם הערבי.
יוזמת סאדאת החזירה את המנהיגות הביל-
עדית למצריים. קאהיר, לא ריאד, היא
עתה מרכז ההחלטות וההתרחשויות. זד,
אינו לרוחם של הסעודים.

מבאן שעל אה התמיבה המרו־מזו
1של סעודי!ה במצריים, פועלת
מתחת לפני השטח מגמה הפוכה.
סאדאת מוברח לקחת זאת כחשבון,
ואין הוא יבול להרגיז את
הסעודים ובעלי־כריתם יותר מדי.

הרגע האחרון: אכנרי מחזיר את הוויזה המצרית*
תסלח ההיסטוריה לדורנו לעולם !״
שלי היו יהודים,״ המעורר סלידה באירופה,
נשמע כאן כן ואמיתי לחלוטין.
״הפלסטינים עשו את כל הצרות! הם
הכניסו אותנו למלחמה, והניחו לנו להילחם
למענם. עכשיו הם באים הנד. וזורקים
סביבם כסף, בעוד שאנחנו עניים. נמאס
לנו !״
סנטימנטים אלה נפוצים מאד — וקל
מאד לבנות עליהם חשבון בלתי־נכון.

החשבון אינו נכון, מפני שדצידו
קיים גם הקשר העמוק לעולם, הערכי.
מצריים
היא מדינה לאומנית. הלאומנות
היא, קודם כל ומעל לכל, מצרית — לא
ערבית. הפטריוטיזם המצרי מבצבץ בכל
שיחה עם מצרי, מגדול ועד קטון. מצריים
היא נהדרת. העם המצרי הוא הטוב בעולם.
כל דבר מצרי הוא טוב. מתגאים אפילו
בכישלונות ובמגרעות של מצריים. מעשי
הפרעונים עדיין משמשים מקור לגאווה.

אותה ;הלאומנות המצרית אינה

לפעול למען העולם הערבי, כאפוטרופוס
של העולם הערבי. האפוטרופוס אינו זקוק
לאישור בני־חסותו כשהם משוגעים, מפג רים
או טיפשים. הוא פועל לטובתם, גם
בלי הסכמתם. אבל הואלאיפעל
לרעתם.

זוהי נקודה חשוכה ביותר, ואוי
לישראל אם תתעלם ממנה כעצת
מומחים שיטחיים.

ג״מ והחעווים
י^י א פחות חשובה נקודה שנייה, שגם
* לגביה עלול הרושם הראשון להטעות.
נתקבלנו במצריים לא רק כאורחים
רצויים, לא רק כאוייבים שהוחלט לעשות
עימם שלום. נתקבלנו כשותפים־לעתיד,
כבעלי־ברית פוטנציאליים.
* שהוצאה לו בכתב־יד, טל פיסת־נייר
נפרדת.

רעיון השלום הנפרד פסול לגמרי בעיני
הסעודים, שלהם רגישות רבה לעניין ה פלסטיני
— לא רק ביגלל הזיקה המסור תית
לירושלים הערבית, העיר הקדושה
השלישית לאיסלאם (אחרי מכה ומדינה,
השוכנות בסעודיה) ,אלא גם ביגלל שיקול
מעשי אקטואלי.
סעודיה היא מיבצר השמרנות הערבית,
והיא חוששת יותר מכל מדינה ערבית
אחרת מפני מהפכה והקצנה. באין פתרון
לבעייה הפלסטינית, יהפכו שלושה מיליון
פלסטינים נושאי המהפכה בעולם הערבי.
אם יישבר אש״ף, ולא תבוא תחתיו מנהי גות
מוסמכת וחזקה אחרת, תישבר התנועה
הנלסטינית למאות קבוצות-טרור קטנות
שתזרענה מוות, הרם ומהפכה בעולם ה ערבי.

לכן
מעוניינת סעודיה כמדינה
פלסטינית, שכה תתנקז כל!האנרגיה
הפוליטית הפלסטינית ושבה
תתמסד התנועה הפלסטינית ותבוא
אל המנוחה ואל הנחלה.
סאדאת אינו יכול להתעלם מכך. גם לא
הנשיא קארטר. ייתכן מאד שכאשר יבוא
ג׳ימי קארטר השבוע לאסואן, תעמוד
העמדה הסעודית במרכז שיקוליהם.

סאואת ווסל לווותיפטר
^ היקרה אם תנקוט ישראל עמדה
״ י שסאדאת לא יוכל לקבלה, והיוזמה
הגדולה שלו תעלה על שירטון? מה יקרה
אם מנחם בגין לא ירצה לפתור את הבעייה
הפלסטינית על פי המינימום היכול להת קבל
על-ידי סאדאת — אם מתוך טעות
בהערכת העמדה המצרית, אם מתוך מני עים
אידיאולוגיים?
שאלה זו צצה בכמה וכמה שיחות שלי
בשבוע האחרון במצריים, והתשובה המפ תיעה
ביותר ששמעתי, מפי פרשן מצרי
חשוב ביותר, היא:

סאדאת

יתפטר.

סאדאת עצמו רמז על כ ך אך מעטים
התייחסו לרמז ברצינות. רק מעטים הת ייחסו
ברצינות לדבריו גם כאשר דיבר
לראשונה על כוונתו לבוא לישראל. סאדאת
אדם רציני מאד, גם כשנראה כאילו הוא
פולט הערה בלתי-מחושבת.
התסריט הסביר הוא זה :
כאשר ירגיש אל־סאדאת כי העסק אינו
מתקדם, אם בשל עמדת בגין, אם בשל
עמדת, המדינות הערביות, הוא יתפטר.
הוא יגיד: ניסיתי, הבטחתי שלא אבגוד
בעניין הפלסטיני. לא הצלחתי לבצע זאת,
על כן אני מחזיר את המנדאט לעם.
הוא יעשה זאת אם יהיה בטוח לגמרי

ההמונים, שליטת אנשיו בכלי התיקשורת
ובאירגונים הפוליטיים, דרישה כזו מובטחת
(אלא־אם־כן ישתנה עד אז המצב מעיקרו).

מול פני הדרישה הלאומית לחזור
לתפקידו, יודיע סאדאת שהוא
מוכן להיענות, אך כתנאים מסו*
יימים, שיהוו את כסיס פעולתו בעתיד.

לצעד
כזה יהיו יתרונות רבים:
• ,הוא יוכיח את כנותו, למרות ש מבקריו
בעולם הערבי ובמצריים עצמה
חשדו בו שהוא מוכן למכור את הפלסטינים
ואת שאר הערבים.
• הוא יכניס למצב אלמנט דרמאתי
חדש, שישבור את גורמי הקיפאון.

י • הוא יפעיל לחץ עצום על ישראל,
על דעת־הקהל הישראלית ועל ידידי יש ראל
בעולם.
• הוא יפעיל לחץ דומה על המדינות
הערביות, העומדות בסירובן.
• הוא יגדיר מחדש את התנאים ל המשך
היוזמה — ולמעשה יהיה כימעט
חופשי להכתיב את התנאים האלה.

לא לנסנס אזו תשלום!
ל ו ני חוזר לישראל

כשבליבי תיקיות

וחששות.
ויתרתי על המשך *שהותי במצריים כ אורח
הממשלה המצרית, כדי לתרום את
חלקי למאבק על לב העם הישראלי.
׳אני רואה לפני סיכוי כביר, יחידי־במינו,
סיכוי שהגורל מגיש 1אותו לגו על מגש
של זהב — להגיע במכה אחת לשלום של
דורות• ,שלום ׳שיעניק את הממד האמיתי
למעשה ההיסטורי של הקמת מדינתנו.

וכלב מנסרת המחשבה הנוראה :
אם נפספס הזדמנות היסטורית זד
— האם תחזור כדורנו?
:אני נושא עי׳מי חוויות בלא־ספור. אספר
כאן רק על האחרונה *שכהן.
ישבתי במטוס, בנמל־התעופה בקאהיר.
27 ימים לפני־כן הגעתי לכאן, בלי אשרה,
מבלי לדעת כיצד יקבלו את פני, והלב
היה מלא מתיחות וחשש.
נתקבלתי אז על-ידי קצין־המישטרה ב דוכן
ביקורת־הדרם ונים בחיוך גדול, ב ברכה
לבבית :״ברוך הפא למצריים.״
עתה ׳נפרדתי בלחיצת־יד מקצין־מ״שטרה
אתר בביקורודהדרבונים״ והגעתי למטוס.
!לפני סגירת דלת המטוס ערך בו קצין
צעיר *של שירות־הביטהון, במדים ירוקים
מגוהצים היטב, ביקורת שיגרתית אחרונה.
הנוסעים נתבקשו להציג את דרכוניהם,
והקצין עבר ממושב למושב, נטל בידו
את הדרכונים ובדק אותם.
כשהגיע ׳אלינו נטל לידיו את שני ה דרכונים,
של הצלם שלמה סתר ושלי! ,ד
התחיל לעלעל. לפתע שם לב לכך שה־דרכונים
הם ישראליים.
הוא הסתכל בנו. על פניו הופיע החיוך
הרחב, שכל-כך למדנו להכירו, והוא אמד :
״סעו בשלום. הלוואי שיבוא השלום.״
״הלוואי,״ השבנו, ונטלנו לידינו את
דרכונינו. דלת המטוס נסגרה.

שר־חקלאות שרץ

תחת דגל אחד

במדינה
(המשך מעמוד )23
אריק, כמינהגו, סירב להפקיר את מה
׳שהחזיק בידיו.
כאשר סיפרה יונה לוי, ממושב אוגדה,
כי הפועל הערבי שתיקן את החממה במשק
ישלה הביע את תיקוותו כי לא ירחק היום
שבו תעבור החממה לרשותו, הטיח ׳אריק
דברים בוטים ׳באלה המעסיקים פועלים
ערבים וזובחים את העיקרון המקודש של
עבודה עברית.
״ומי עובד ׳בחווה הפרטית שלך?״ שאלו
שומעיו בקול גדול. שר־החקלאות הסביר
כי:אינו מתנגד לעבודה ערבית בכל מקום
ובסל זמן! .ובכלל, רטן השר, למה ׳מעלים
האשמות בסיטונות נגד הממשלה .״מי שלא
הפקיר אפילו חייל אחד בשדות הקרב,״
אמר ,״לא יפקיר גם יישובים !״ כאן נשמעו
מחיאות־כפיים מעטות.
הגיע תורו של דיין. מאזינים רבים,
שתפסו שלווה כשדיבר אריק, מיהרו
לתפוס עמדות נוחות כדי לירות מהן
קריאותיביניים לדיין .״׳באתי לכאן עם
דאגה אחת,״ פתח שר-החוץ את דבריו,
״!ואני יוצא: מכאן בדאגה כפולה.״

הגורל זימן דנו חווייה גדולה.
היינו עדים ללידתו של רומאן עם
עם שלם, רומאן סוער, שפרץ מן
הלב בספונטאניות של התפרצות
הר־געש.

ראינו במדעינינו ;את לידתו של סיכוי
סביר להשגת השלום — לא רק השלום
״בשטח״ ,על-פני הקרקע, אלא השלום ה־
׳אמיתי, השלום שבלב ושבניפש.

אם נפספם הזדמנות היסטורית
זו, לא תסלח ההיסטוריה היהודית
לדורנו 7עולם.

שר־חוץ דיין

תושב !הפיתחה מאזין
מנוחת המפגין

תושב שדדת קורא ״בוז!״
״איזה דגל יתנוסס בפיתחת־רפיח?״
״אתה עוד לא יוצא מכאן,״ פלחה קריאה
את החלל ,״לא בדאגה אחת ואפילו לא
בשתיים. אולי בשלוש מחיאות־כפיים
נשמעו מעברים ׳שונים.
״אם אינכם רוצים לשמוע אותי,״ השיב
דיין ,״אני יכול להזמין הליקופטר ולחזור
צפונה.״ קהל האלפים התרצה ונתן !לדיין
עוד שאנס .״אחרי הכל,״ הסביר אחד
המתיישבים ,״:אין טעם לסיים עתה ולחזור
למשק, כי היום ׳שיתררנו הרבה פועלים
ערביים, כדי שנוכל להתפנות ולהשתתף
בעצרת.״
דיין עבר להתקפת־׳נגד :״אם מישהו
״הדוס את פיתחת-רפיח — זה אתם. אם
מישהו יחליט לנטוש את המקום הרי זה
אתם ולא הממשלה.״
העצרת, שאורגנה על-יידי סל תנועות
ההתיישבות, החל בקיבוץ המאוחד של
המערך וכלה במשקי־בית״ר של ׳תנועת
החרות, הסתיימה בפנייה אל הממשלה,
לבל !תפקיר את היישובים בשטחים המוח זקים.
או, כדברי הפרופסור הלאומני יובל
נאמן, לבל ״יימסר ווסף בשנית לישמע אלים
— הפעם ע׳ל־ידי ממשלת ישראל.״
לקראת סיום העצרת ביקש נציג ועד־הפעולה
מן הנאספים, ושיקחו אותם טפסי-
החתמה על עצומה ויחתימו עליה אזרחים
בכל רחבי הארץ.
רק מעטים נענו לבקשה זו.

(במטוס מקאהיר 1 ,בינואר.)1978 ,

| נ 1ן ! 1ן

מוסלמים בקאהיו וין
במקביל את ואש־העו
וו נ11ז ש

במלון ..שותוך בקאהיו ־ רוקדים עם מבעים ו1אלו!י0
^ חצות כדיוק הפסיקה הזמרת הער •*
ביה את שירה — שיר־פום אמריקאי,
במילים ערביות — והאורות באולם הגדול
של מלון שרתון כבו. המנגינה הסנטימנ־טלית
של השיר האנגלי המסורתי, שבו
קיבלו דורות את פניה של כל שנה חדשה,
הציפה את רחבת־הריקודים ואת השולחנות
העמוסות.
״האפי ניו ייר !״ בירכו מאות החוגגים
איש את רעהו, ובמייוחד את שני הישרא לים,
שישבו ביניהם .״שנה של שלום!״
אחדים מהם חזרו על המילה האחרונה
בעברית. הזמרת פתחה בשיר, שבה חזרה
המילה ״סאלאם״ פעמים רבות.
זה היה בקאהיר. שעתיים וחצי לאחר
מכן החלה מסיבת השנה החדשה בשרתון
בתל־אביב. הזמר ריצ׳י הייבנס, שהקפיץ
בשעתו את הרבבות בפסטיבל וודסטוק,
שילהב את החוגגים בשיר חדש לשלום
ולסאלאם.
בשרתון קאהיר היו רוב החוגגים מוס־

תשואות לשרוק

סול חיימוביץ׳ ,המנהל בפועל של מלון שרתון
התל־אביבי, מוחא כפיים לזמר ריצ׳י הייבנס.
לידו: זיווה בינדר, מי שהיתה מלכת־מים ומנהלת כיוס את חנות בגד־עור בנידיורק.

תנחילה צוהלת

השחקנית חנו
אל־על במינו
במסיבת הסילווסטר שנערכה במועדון 77׳ התל
ותיקי הבוהמה התל־אביבית את כניסת השנה

לשלום ולסלאם

ריצ׳י הייבנם, הזמר האמריקאי הנודע המבקר בישראל,
מצא עצמו מסמר־הערב במסיבה במלון
שרתון בתל־אביב. מימין זמרת מצרייה השרה במלון שרתון בקאהיר, לחוגגים שס.

2 8 -1

למים, שאין להם ולא כלום עם השנה הנוצרית.
בשרתון תל־אביב היו רוב החוגגים יהודים, שגם
להם אין קשר לחג. אך גם פה וגם שם ביטאה
החגיגה הרבה יותר מאשר סתם רצון לחטוף
עוד הזדמנות כדי לחגוג, לרקוד ולזלול. כי גם!
פה וגם שם הרגישו הכל כי שנת 1978 לא תהיה
סתם ש1מ.

^ עטותהש ני ם, מאז ימות ישוע הנוצרי, ש •
נתקבלו בציפיות רבות ומפורשות, כמו שנה
זו. היא נועדה מראש להיות שנת־השלום. ומע טים
מאד מבין החוגגים בשני השרתונים, זה
שעל גדת הנילוס וזה שעל שפת הים התיכון,
העזו להעלות על דעתם מה יקרה ב־ 1978 אם,
חלילה, חלום השלום לא יתגשם.

וווים בתדאביב חגגו
:ה הנוצרית ־ נתיקווה
1וי ה ש נת הש ל ום

גרז

איש־עסקים מצרי ואשתו,
11111יון | 1ן | #ן ! ך
חבושים כובעים פורימיים,

1י 1 | /יי#
רוקדים במועדון של מלון שרתון הקאהירי כמו במלון התל־אביבי.

מתנשקים בתל אביב
שנה החדשה צעירה תל־אביבית באיחור של שעתיים וחצי.

מרון, שרגלה נקטעה בהתקפת מחבלים על מטוס
,חוגגת בחברת בעלה, האדריכל יעקב רכטר,
אביבי, מועדונם של פרדריקה ודב סגל, שבו חגגו
החדשה בתיקווה כי לא תהיה זו שנה רגילה.
בשרתון קאהיר היתד. האווירה הרבה יותר
פורמלית, כנאה לעם המקפיד מאד על נימוסין
ודרכי התנהגות. כל הגברים לבשו חליפות כהות,
ענבו עניבות. כל הנשים לבשו שמלות־ערב
ארוכות, והיו עמוסות תכשיטים לרוב. אפילו
השייכים הסעודים ואילי הנפט של המיפרץ
הפרסי, שהתפנו לשעה ממישחקיהם בקאזינו
שבאותה קומה במלון ובאו לחגיגה, לבשו חליפות
אירופיות יקרות.
בתל־אביב היתד. האווירה קצת פחות פורמלית.
רוכשי הכרטיסים, במחיר 800ל״י לזוג (מחיר
אפסי במושגים של שיכבת־העילית הקאהירית),
הקפידו על לבושם. אך למסיבה פרץ קהל צעיר
ועליז, בלבוש חופשי מאד. היו אלה אורחי
(המשך בעמוד )30

ח גי *האחת

ומשו מעמוד )29
־וברה סי־בי־אס, שהזמינה כמאה אורחים
יניחם חנוך לבין, יהודית טולה, טליה
פירא ומנחם זילברמן, למסיבה־בתוך-
מסיבה, לכבוד הזמר הכושי שהופיע
ימם קודם לכן, בהיכל הספורט.
אך בעוד שהקהל התל־אביבי אדיש, ואף
שועמם, בהתנהגותו, נהנו הקאהירים ל בוש
כובעי־נייר מצחיקים, לזרוק סרטי־יר
ציבעוני ולהעיף באלונים.
בתל־אביב העדיפו לחגוג בזלילה. המסי־

זוג רוקד גקאהיר
רומאן עם 78׳
־ ,בשרתון התל־אביבי היתד, למעשה
גיגת זלילה. זאת היתר, אומנם זלילה של
וחת־בוקר, אבל ללא ספק היתר, זו
־וחת־הבוקר העשירה ביותר שהוגשה אי נם
לסועדים, ואפילו אלה ששילמו 400
׳׳י תמורתה, לא התאכזבו.
לצד חליפות העילית ומעילי הפרווה ה ורים,
נראו באהל אברהם של השרתון גם
כנסי ג׳ינס מהוהים, צעיפי־צמר, ושיער
רוך ומקורזל. אלה היו שייכים לכמה
שרות מאמני ישראל ובני־לוויתם, שחברת
תקליטים סי־בי־אס, רכשה עבורם את ה רסיסים
היקרים לנשף. החברה, המפיקה
ת תקליטיו של ריצ׳י הייבנס החליטה
ערוך לו בדרך זו מסיבה שירגיש בה כמו
בית.

האצולה
ו הזדו קי ם
* יו כמוכן גם מסיבות עליזות אחרות
1בתל־אביב ובקאהיר. הן נערכו בבתים
רטיים, במועדוני־לילה ובסתם מיסעדות.
בתל־אביב ניתן היה לחוש את השמחה
רחובות. בפעם הראשונה אחרי שנים רבות
יתד, לבריות סיבה לשמוח והם ניצלו את
הזדמנות של הסילבסטר לתת לה ביטוי.
פשר היד, לראות ברחובות חבורות של
ני־תשחורת עם בקבוקי משקאות חריפים
ידיהם. והפעם, הפלא ופלא לא נראה
פילו פטיש פלסטיק אחד לרפואה.
במועדון 77׳ ,של פרדריקה ודב סגל,
גגו ותיקי ז־,בהומה התל־אביבית. שם אפ ור
היה למצוא את דובר ראש־ה,ממשלה,
ן פתיר ורעייתו, שלא ידעו אם גם
נחם בגין חוגג באיזו צורה את השנה דד
זרחית החדשה 1את השחקנית חנה מרון
זת במאי הקולנוע הישראלי מנחם גולן.
ם ושפע של נערות־זוהר ישראליות לשע ר,
שהיגרו בינתיים מהארץ וניצלו את
ופשת חג־המולד כדי לקבל את פני השנה
חדשה במולדת — לפני שהיא מצטמצמת
־ הזכירו בחגיגתם את הימים בהם היתד,
לילות תל־אביב שמחה ׳אמיתית.
אבל אין ספק כי שיא חגיגות הסילבסטר
שנה, היתר, זו שנערכה במלון שרתון, שם
ילתה אצולת־הממון בצוותא עם ה,,זרד
ים״ של הבוהמה.
קשה לדעת מי היה עסוק יותר — מאגד
באזה, מנהל שרתון קאהיר, איש החברה
גבוהה הקאהירית, או סול חיימוביץ,
מנהל-בפועל של שרתון תל־אביב. קרוב
וודאי שהשניים גם אינם מכירים עדיין
יש את רעהו. אם תקיים ׳78 את ההבטחה
מלווה את לידתה, בוודאי יתוקן מצב זה.
״בראש השנה הבאה,״ אמר אבאזה גבה-
קומה, כשלחץ את ידם של הישראלים
יהיו אורחיו האישיים ,״יחגגו הישראלים
אן אצלנו, ואנחנו בתל-אביב.״
״אינשה־אללד״״ השיב הישראלי,

הרב לווינגו השתלט מחוש על גושיאמונים, ובאלון

המות ומיסוחת
ן* ושב־ ראש כגם: עופרה שנערך ב שבוע
שעבר, שמואל אופן, חבר היישוב
עופרה נדהם. הכנס שהיה רצוף קריאות
ביניים, התרגשויות, זעקות שגבלו בהיס טריה
ואיומים הגיע לשיאו כאשר היה
מי שדרש לתת לרב משה לווינגר את
זכות הדיבור
לווינגר לא היה ברשימת הנואמים בה
אחז אופן. הרשימה הוכנה על פי קריטר יונים
ברורים: נציג או שניים ממנהיגי
כל יישוב או גוש שהשתתף בכנס. כל
מי שמקורב לגוש אמונים ידע כי בחודשים
האחרונים לווינגר אינו נמנה עם המנהיגים.
כשסרב אופן להוסיף את לווינגר לרשי מת
הנואמים הוא גילה לפתע כי חל מהפך
משמעותי בגוש: הרב לווינגר חזר
להיות המנהיג של הגוש, כשהקו הקיצוני
והבלתי־מתפשר אותו הוא מסמל, הפך
להיות שוב הקו של גוש אמונים. חסידים
ולאו דווקא מתומכי קרית־ארבע, עמדו
לפוצץ את הכנס אם לא ינאם בו לווינגר.
ואמנם נאומו הקיצוני של לווינגר נתן
את הטון בכנס עופרה. מייד אחריו קם
שאול סלע, איש מושב שדות שבפיתחת־רפיח,
קצין (מיל ).׳ואמר :״׳אם יבראו
המצרים אנחנו נירה בהם.״ מייד ל אחר
שאמר משפט זה התיישב סלע על
מקומו. מחיאות הכפיים הסוערות שליוו
את דבריו היו אזהרה ברורה יותר מכל
הצבעה או הצעת החלטה.
נאומו של לווינגר, דבריו של סלע וה אווירה
הכללית בכנס עופרה, אשר למרות
שהשתתפו בו מרבית התנועות המתנגדות
לתוכנית השלום של הממשלה, היה כנס
תחת דגלו של גוש אמונים, היו רק הנפת
נס קטן, כמעט בלתי נראה, לתוכנית ול אווירה
שבשטח.

נים אך חשב כי קיימת סכנת הידרדרות.
הגיוס המדהים של תלמידי בתי־ספר ש ברחו
מלימודיהם כדי לערוך הפגנה מגרה
ברגליים, הופעתם של פרופסורים באוני ברסיטה,
אשר מצאו להם דת חדשה והת־חברותם
עם חסידי מפלגת חרות, לפני
שד,יתד, בשלטון, אשר פעולות גוש־אמונים
היו עבורם פורקן — היתד, בעיניו מסוכנת
וראויה להכוונה, ויסות ובעיקר פיקוח.
טיפוסים כמו מאיר הר־ציון, קציני צנ חנים
במילואים ועסקנים שוליים של מפ לגות
אשר מצאו לפתע כר חדש להתפרסם
בו, הצטרפו לפעולות גוש־אמונים, כשאת

ראשי הגוש כי צעדיו של הרב מקריית-
ארבע פוגעים בתדמית הגוש ומרחיקים
ממנו את אוהדיו ואת אהדת הציבור.
בגוש־אמונים אין הצבעות ואין בחירות.
עסקן או פעיל בגוש יודע אם סר חינו
מעל ההמון כאשר לפתע הוא מוצא עצמו
מחוץ לעניינים: אין מזמינים אותו לישי בות,
לא באים להתייעץ איתו, שוכחים
לפתע מקיומו.
חנן פורת נהג בדרך זו ברב לווינגר
והרב הוזנח ונשכח בקריית־ארבע. שוב
הוא לא הופיע בפעולות הגוש ובישיבותיו.
כאשר היו לפני כשלושה חודשים נסיונות

עיניים כ חולו ת
ונביא זעם
ך* די להכין כיצד אירע שהגופים
^ הקיצוניים השתלטו מחדש על גוש־אמונים
ועל כמה מהתנועות האחרות המת נגדות
לתוכניתו של בגין, יש להבין את
ד,מיבנה הפנימי של הגוש.
אין ספק כי שני המנהיגים הבולטים
של הגוש הם חנן פורת והרב משה
לווינגר. חנן פורת, בעל פני התינוק,
העיניים התכולות הגדולות, העוטה על
עצמו דמות של קדוש־מעונה בכל פעם
שהוזז פונה אל צאן מרעיתו, הוא אחד
האידיאליסטים המקדישים את מרבית זמ נם
לגוש, לפעילותו ולרעיונותיו. לווינגר
הוא נביא הזעם של אנשי גוש־אמונים.
מרבית המנהיגים האחרים של הגוש ידו עים
יותר כעסקנים חצי־מקצועיים, אשר
חלק גדול מהם תפס טרמפ על רעיון הגוש
כדי למצוא לעצמו תעסוקה, פרסום, עמדה
וכבוד.
בהתנחלויות הגדולות של סבסטיה,
קדום, נבי־צאלח וואדי קלט, ההתנחלויות
של לפני שנתיים שלוש שנים, היה לווינגר
המנהיג הבלתי מעורער. הקריעה אותה
קרע, כאשר שר־ד,בטחון דאז שמעון פרס
הודיע בתחנת הרכבת הישנה של סבסטיה
כי חיילים יפנו בכוח את המתנחלים הפכה
לסמלו של הגוש.
לווינגר ידע כיצד להלהיב המונים.
דתיים, בוגרי וחניכי בני-עקיבא 1חילוניים,
חסידי ארץ־ישראל ד,שלמד, וחלוצים־אידיא־ליסטים
מצאו לעצמם פורקן בהליכה רגלית
אחרי דמות הרב, כשהם נושאים על כת פיהם
חלקי־צריפים, מוטות ושקי תפוחי־אדמה
ליישוב החדש. כאשר מסעות אלד,
היו מלווים בבריחה מחיילים ליד מחסומים
ואחר כך ההתנגדות בכוח, אם כי היא
נקראה התנגדות פאסיבית, לחיילי צד,״ל
המפנים, הפך לווינגר להיות האב הרוחני,
אשר למרות היותו רב צעיר יחסית, איים
אפילו על הסמכות ד,כמעט בלעדית של
הרב צבי יהודה קוק, רבם הקשיש של
אנשי גוש-אמונים.
חנן פורת היה תמיד מד,מתונים שבאנשי
גוש־אמונים. הוא הבין את חשיבות ההמו
ראש־חזית
גדילי
מאחד צבא
יצרי כל. אלה ליבו בהתמדה אריק ישרה
וגאולה כהן, שהופיעו בכל פעולה של
הגוש והשתתפו ברבות מישיבות־השדה
של מזכירות הגוש, שנערכו משך הפעולות.
אל הקו הקיצוני של הרב לווינגר הצ טרפו
מספר מראשי הגוש, שהפכו אחר־כך
למתיישבי אלון־מורה. שלושת הבולטים
בהם הם בני קצובר, מנחם פליכס ומאוחר
יותר ד״ר דויד רוזנצוויג. מול חזית קיצו־נדת
כזו, הבין חנן פורית כי אם לא יזנקוט
בקו הקיצוני, בניגוד להשקפתו ואמונתו,
הוא יאבד את מעמדו בגוש־אמונים, ופורת
אמנם נסחף אחריהם.
לחנן פורת יש השפעה כמעט מאגית
על המאזינים ילו. סיפר יממנו
מי שפיקד על הכוח ׳שפינה
את המתנחלים מוואדי קלט :״כשחנן פורת
נאם בפני המתנחלים אפשר היד, לראות
שהוא משפיע עליהם וכי הם אוהבים אותו.
אולם ההשפעה שלו על החיילים, אלה
שעמדו מסביב והמתינו להוראה לפנות
את המתנחלים, היתד, הרבה גדולה. ברגעים
מסויימים בעת נאומו של חנן היה לי רושם
שלא יהיו לי חיילים שיסכימו לפנות את
המתנחלים.״

ה מיי ס שהקפיאו
א ת הרב
דל ם ל פני כשנה, במהומות שאירעו
ר בקריית־ארבע, כאשר הרב לווינגר
ואנשיו פלשו לבית־הכנסת של אברהם
אבינו בחברון׳ ,נראה היה שלווינגר עבר
את הגבול אפילו בעיני חסידיו. כשהיד,
מי ששפך דלי מים על ראשו של אלוף
פיקוד המרכז דאז האלוף יונה אפרת,
נתלתה ההאשמה בלווינגר. אז החליטו

התנחלות והתנחלויות, חלקן מוצלחות
וחלקן שפונו על פי הוראתו של בגין,
לא היה לווינגר כלל בתמונה: מלבד
ביקור קצר שהוא ערך באחת ההתנחלויות
הוא שהה כל אותה עת בביתו בקריית-
ארבע. לחנן פורת נדמה היד, כי הוא הצליח
להרחיק את לווינגר מעל הבמה באופן
סופי.
כל אותו עת גידל חנן פורת קבוצה
של מנהיגים חדשים לגוש־אמונים, עסקנים
מדרגה ב׳ ,אשר הפונקציות אותם הם תפסו
בגוש, שירתו היטב את הקו של חנן
פורת. אחד מהם הוא גרשון שפט, אותו
הפך חנן למזכיר הגוש ולמייצגו בכל
המגעים הרשמיים עם המשטר. שפט הוא
נטע זר בגוש־אמונים הן מבחינת גילו,
הוא הרבה יותר מבוגר מהשכבה הצעירה
אשר היתד, חוט ד,שידרה של הגוש, מבחינת
ריקעו החברתי והשקפותיו. הוא עסקן
מתוסכל, חבר עין־צורים. ברימומו של
גרשון שפט היתד, לחנן פורת כוונה נו ספת:
להוכיח כאילו התנועה ההתיישבותית
הדתית, אותה כאילו מייצג שפט, עומדת
מאחרי גוש־אמונים, למרות שאין הדבר

עסקן אחר שרומם הוא צבי סלונים, דובר
גוש־אמונים. סלונים הוא מנהל לשעבר של
מוסד לנערות סוטות, אשר חנן פורת
גילה בו כושר ביטוי ושיכנוע ומינה אותו
לדוברם הנאמן של גוש־אמונים וחנן פורת.
פורת ניטרל לא רק את לווינגר אלא
גם את הקיצונים האחרים מאלון־מורה:
קצובר, פליכס ורוזנצוויג. למרות שהם
המשיכו להיות מוזמנים לישיבות הגוש
ולקחת חלק פעיל בתוכניותיו, הוא הצליח
להוריד אותם מהבמה הציבורית ולשמור
אותה לעצמו ולנאמנו.
עתה התחלפו היוצרות. הקיצוניים

מורה מכינים כבר את הסליקים

אח־חיס

בראשותו של לווינגר השתלטו שוב
על הגוש וחנן פורת מצא עצמו במיעוט,
כאשר כל נסיון שלו למתן את הרוחות
עולה בתוהו. שני התפקידים הגדולים
ביותר אותם מצא לעצמו חנן בשבוע
האחרון, שהיה סוער ביותר, תפקידים שלא
הוטלו עליו, על־ידי איש, אלא בוצעו
ביוזמתו האישית, היו לפנות פעמיים אל
ראש־הממשלה ולהסביר לו כי אנשי הגוש
בעצם לא השמיצו אותו.
בפעם הראשונה נפגש פורת עם בגין
והסביר לו את פרשת פרם־ניובל. בגין
נעלב, והביע את עלבונו בפני מליאת
הכנסת, על כך שאנשי גוש־אמונים טענו
כאילו הוא הציע את תוכנית השלום שלו
כדי לזכות בפרס־נובל. חנן פורת מיהר
אליו והכחיש את הדבר. לדברי חנן היה
זה דווקא שמואל אופן, איש עופרה, אשר
תושביה ידועים כמתונים בגוש-אמונים,
שאמר :״מה שיקרה כאן זה כמו שקרה
בווייטנאם: האמריקאים הציעו שם הסדרי
שלום, מצאו את עצמם בחוץ כשהדבר
היחיד שנותר להם הוא פרס־נובל לשלום
שניתן לקיסינג׳ר.״ ימים מספר אחר־כך
מיהר חנן פורת והסביר לראש־הממשלה
כי הוא עצמו מעולם לא אמר ״אנחנו
נישבור את בגין,״ כפי שפורסם בעיתונות.
אנשי גוש־אמונים ויתר חסידי ארץ-
ישראל השלמה עברו תהליך פסיכולוגי
מורכב ומעניין ביותר מאז הראיון שנתן
מנחם בגין לסי־בי־אס. בעת ביקורו באר-

לאחר הצהרותיו בדבר תוכנית השלום
שלו, נתקפו אנשי הגוש בהלם. מרביתם
לא האמינו, למרות שהידיעות מארצות־הברית
נראו בדוקות לגמרי. היו כאלה
שאמרו :״יש להמתין לשובו של בגין
לארץ, ואז הכל יסתדר.״ אחרים תלו זאת
בכושר התכסיסנות של בגין :״יש לו כאן
איזה תכסיס שאנחנו לא מבינים אותו.
הוא יסדר את המצרים והאמריקאים כמו
שהוא סידר את ד״ש.״
אולם מיום ׳ליום הלכו החששות והתעבו.
כנס עופרה היווה את האירוע שנתן לגי טימציה
לחששות. מאותו כנס ואילך היה
ברור כי בגין אכן ״בגד״ ,וכי יש לפעול
נגדו.
אמנם הפעולה כבר החלה. ההח לטה
האופרטיבית היחידה כמעט של
כנם עופרה היתר. לערוך צעדת מחאה בין
שדות לימית. החלטה אחרת, שאף היא
תוצאה של כנם עופרה, אם כי לא הועלתה
בכנס עצמו היא להעלות שלוש התנחלויות
חדשות על הקרקע, התנחלויות אותן הב טיח
בזמנו ראש־הממשלה לאנשי הגוש,
ולא לפנותן אפילו אם יהיה צורך להתנגד
בכוח הזרוע.
אולם היו עוד החלטות בעקבות כנם
עופרה, הידועות רק למתי מיספר מפעילי
הגוש, מאחר והן לא היו החלטות רשמיות
של אף מוסד, אלא החלטות מחתרתיות
העוברות מפה לאוזן.
גולדה יורדת למחתרת
ך* קיצוניים שכאנשי גוש-אמונים
י 1מצאו לעצמם בני־ברית בקרב חלק
מהמתנגדים האחרים לתוכנית השלום של
בגין. עד לנפילתה ׳למשכב, ביום חששי
׳האחרון! ,הייתה זו גולדה מאיר, אשר על
גל ההתנגדות לתוכנית בגין חזרה לפתע
לפעילות אינטנסיבית ,׳ניושאת-יהדגיל של
חסידי הקו של גוש-אמונים. לאנשי הגוש
הגיעה ידיעה מוסמכת ביותר כי גולדה
יאמרה באחת הישיבות שנערכו בנושא זה,
ספק בהלצה ספק ברצינות :״נו, אז ׳נרד
שוב למחתרת.״ מעטים מאוד מאלה שנכחו
.באותה פגישה קיבלו את דבריה ישל גולדה
כהלצה, ורבים יותר ׳קיבלו משפט זה כקו
׳מנחה לעתיד.

לווינגר נלחם כחיילים
כבש את השילטון

מנהיג חנן פורת
נאלץ להתקפל
צות־הברית, שם פרט פחות או יותר את
תוכנית השלום שלו. הדעות עדיין חלוקות,
עבור מי הצביעו אנשי גוש־אמונים יותר
בבחירות האחרונות: לליכוד או למפד״ל.
קשה לדעת זאת מאחר שהקלפיות בהתנח לויות
היו קלפיות צבאיות נודדות, בהם
הצביעו בנוסף לאנשי ההתנחלויות גם
חיילים ביחידות שונות.

ימי שהיה רואש־המטה־הארצי שיל ההגנה
ושד בלי יתייק בממשלה ישראל גלילי, איש
קיבוץ נעו, יפעיל ביותר בשבועות האחרו נים
׳בחוגים המקורבים לגולדה. ימי שפגש
יאת גלולי בעת האחרונה יודיע לספר כי
גלילי יחזר אל הימים הטובים שליו!מתיקופת
ההגנה, והוא פורח ממש. את הרעמה
׳כיסיופת השיער ישלו יאפשר ׳לריאות בעשרות
פגישות חשאיות ביום. הוא אף יצר קשר
עם הקיצוניים שבאנשי גוש־אמונים.
אולם גלילי, שהוא עתה המנהיג מאחרי

הקלעים של כל תנועות ההתנגדות לתוכנית
השלום. של בגין, מנסה לרכז את הכוחות
השונים, כדי שיעמוד לרשותו צבא גדול
יותר, תחת דגל אחד. מלבד גוש אמונים,
קיימים בשטח עוד גופים רבים אשר במידה
זו או אחרת של קיצוניות עומדים תחת
דגל ההתמרדות. את גופים אלה מנסה
גלילי לאחד לצבא אחד.
הגוף הגדול ביותר הוא תנועת המושבים,
לה 8מושבים ביניהם שדות בפיתחוד
רפיח וישובים נוספים בבקעת־הירדן. ישו בים
אלה פיתחו לעצמם בשבועות האח רונים
מנהיגות מקומית קיצונית ביותר,
בראשה עומד יוסי׳ מס, איש שדות.
מנהיגתו הבלתי מעורערת של גוף זה,
בעניין תוכנית השלום של בגין, היא
גולדה מאיר, בה תומכים ללא סייג שניים
מראשי תנועת המושבים, אריק נחמקין
וחבר־הכנסת עמום הדר, אחיו של שר-
המסחר-והתעשייה-והתיירות יגאל הורביץ.
שני גופים אחרים הם הקיבוץ־המאוחד
ואיחוד-הקבוצות-והקיבוצים, להם נקודות

ישוב בבקעה וברמת הגולן. ההתנגדות ב כוח
למשטר היא בניגוד לאופיים של ראשי
תנועה זו ואין ספק כי מנהיגי הקיבוץ
המאוחד יעקוב צור, מזכיר הקיבוץ ה מאוחד
וח״כ דני רוזוליו, איש קיבוץ כברי
וחבר מפלגת העבודה, לא יסכימו עם ה רעיון
של נשיאת נשק כנגד חיילי צה״ל.
אולם למרות ההמנעות של אלה להצטרף
לחזית מאוחדת עם גוש אמונים, יש להניח
במידה רבה של סבירות, כי אנשי הקיבו צים
יתנגדו בכוח להורדת ישובים, בעיקר
ברמת הגולן.
אולם במסגרת שתי התנועות הקיבוציות
האלה נמצאים ישובי רמת הגולן, אשר
למרות שבינתיים הם נמצאים מחוץ ל סכנת
הפינוי הם מהקיצוניים ביותר. בעוד
למתיישבים האחרים יש ״תסביך גוש אמו נים,״
אי־היכולת הנפשית ליצור קשר עם
אנשי הגוש ועם שיטותיו, אנשי רמת־הגולן
משוחררים ברובם מתסביך זה, והם ילכו
שכם אחד עם אנשי גוש־אמונים.
(המשך בעמוד )34

שידור ־
מהקרה יום האר1ן־ ץ
לולא היו צופי הטלוויזיה תשושים ב ערב
היום הרביעי שעבר כבר בשעה?.30
מצפייתם במכשיר הקטן, היו מבחינים
בוודאי בסערת־רוחו של מגיש ועורך מה דורת
מבט של אותו ערב, יערוב אחי

מאיר.

אולם הצופים, כמו עובדי הטלוויזיה
ומנהליה, היו עייפים באותו יום. היה זה
יום הרביעי המפורסם שבו העבירה הטל וויזיה
ישירות ממישכן הכנסת 11 שעות-
שידור על הדיון המדיני בהצעות־השלום
של ראש־הממשלה מנחם בגין.
איש לא האמין ברצינותה של הודעת
יושב־ראש הכנסת, יצחק שמיד, כאשר
בשעה 10.30 באותו יום הוא הודיע כי
הדיון יימשך חמש שעות. ההערכה בבניין
הטלוויזיה היתד, כי הדיון יארך עד לשעה
6בערב לפחות.
החלטה משולשת. עורך מבט באותו

מנפ״ל צוקרמן
מי שהולך —

עורך אחימאיר
— הביתה, הביתה
ערב, וסגנו של מנהל מחלקודהחדשות
חיים יבין, יעקוב אחימאיר, שהיה ב כנסת
בשעות אחר־הצהריים, שוחח עם
סגן ראש־הממשלה, ייגאל ידץ. בין ה שאר
סיפר לו ידין כי הדיון יימשך עד
אחרי השעה 9בערב.
אחימאיר מיהר לבניין הטלוויזיה, ודיווח
על כך לראש המחלקה שלו ולמנהל ה טלוויזיה
ארנון צוקרמן, ובין השלושה
הוחלט לסיים את שידור הדיון מהכנסת
במועדו, אפילו אם יצריך הדבר דחיית
שידור מבט לחדשות.
כאשר החלה מהדורת מבט, באיחור של
כ־ 20 דקות, היה ברור לעורכה שאף הגיש
אותה, אחימאיר, כי כל שתוכנן להיכנס
למהדורה ייכנס, וכי היא תוגש במלואה.
הוא לא ידע כי באותה שעה עצמה שוהים
בחדר מרכז הבקרה בבניין הטלוויזיה שני

הבוסים שלו, מנהל מחלקת־החדשות חיים
יבין ומנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן.
אולם לאחימאיר נודע הדבר במהירות.
לפתע החל מכשיר האינטרקום, המונח על
שולחנו, מעביר לו הוראות — והוראות־נגד.
אחימאיר
זיהה את קולותיהם של יבין
ושל צוקרמן. הם הורו לו לקצר את ה מהדורה,
בניגוד להחלטת הישיבה המשו לשת
שנערכה ביניהם קודם, ואף ניסו ל הורות
לו אלה קטעים לקצר ומה לשדר.
לכל מי שהיה עד לשיחות באינטרקום היה
ברור כי זוהי פגיעה חמורה בעורך מבט.
דומה היה כי השניים האחרים אינם סומ כים
על כושר השיפוט והעריכה של אחי-
מאיר, וכי ברגע שמתרחשת תקלה קטנה,
מתערבים ושוללים ממנו את סמכויותיו.
טרמפ עד השיחה. אחימאיר נשמע
להוראות ולמרות שלכמה מעובדי הטלווי זיה
נדמה כי הוא עלול לעזוב את כס
המגיש בעיצומו של השידור, סיים את
הגשת המהדורה.
כשהסתיימה המהדורה המקוצרת, חיפש
אחימאיר את יבין וצוקרמן. אולם למרות
שחדר מרכז-הבקרה מצוי באותה הקומה,
קומה ב׳ שבה גם אולפן מבט, לא הצליח
למצוא את השניים. הם נעלמו מן הבניין.
אולם, העלמותם לא היתה משמעותית
כמו היעלמותו של אחימאיר עצמו. למחרת
היום הוא לא הופיע לעבודה. את מהדורת
מבט של אותו יום נאלץ חיים יבין לערוך
ולהגיש בעצמו. גם לישיבה השבועית ה מרכזית
של מחלקת־החדשות, הנערכת מדי
יום שישי בשבוע, לא הופיע אחימאיר,
למרות שבישיבות אלה הוא מהווה דמות
מרכזית בגלל תפקידו. רק אז נודע לכל
כתבי מחלקת החדשות ועובדיה פשר ה תקרית,
והם מתחו ביקורת חריפה ביותר
על יבין וצוקרמן, בנוכחותם.
מידים בוטות. עוד המתח גואה לק ראת
היום הראשון, בשאלה אם יבוא
אחימאיר לעבודה או שימשיך את חופשת
העיצומים שלו, היה ליבין ולצוקרמן פנאי
לתכנן את צעדיהם.
ביום הראשון בבוקר טילפנו צוקרמן ו יבין
לביתו של אחימאיר, ובנימה של הת נצלות
ביקשו ממנו שיבוא לבניין הטל וויזיה
לפגישת־סולחה. היתה זו פגישה ב שש
עיניים שבה דיבר אחימאיר במילים
בוטות נגד דרכי ניהולה של המחלקה על-
ידי יבין, והשמיע אף טענות כנגד צוקרמן.
יבין הגן על זכותו להתערב — וב-
מיקרי־חירום כמו באותו יום גם ברגע
האחרון — ואילו צוקרמן, שאף הוא היה
אשם בעיני אחימאיר לא פחות מיבין, ניסה
לפשר בין שתי העמדות. ברגעים מסויי-
מים נדמה היה כי הפגישה עתידה להת פוצץ•
לגבי מהדורות מבט היתה לכך
משמעות רבה. יבין אומנם היה מסוגל לע רוד
ולהגיש את מבט במשך תקופת־מה,
כפי שנהג עד שקיבל את מינוי מנהל
המחלקה, אד כמה כתבים בכירים בטל־ורזיה
הודיעו כי אם אכן יאולץ אחימאיר
לעזוב, הם יעזבו עימו. בהזדמנות זו מתחו
כתבים אלה ביקורת על יבין וצוקרמן, על
שהחליטו בדבר השידור הארוך מהכנסת.
יבין, המנסה בחודשים האחרונים, מאז
קיבל את תפקיד מנהל המחלקה, לשמור
את אשר בנה דן שילון בדי עמל ואף
לפתח את המחלקה שלו, ביקש להימנע
מקרע גלוי בכל מחיר. סיכום הפגישה היה
כי כל אחד מהצדדים יגיש רעיונות משלו
לגבי חלוקת הסמכויות ביו שלוש רשו־יות
אלה בטלוויזיה, ואז תיערך ביניהם
פגישה נוספת.
לפני התפוצצות. אחימאיר סירב ל־פרט
באוזני כתב העולם הזה את השתל-
עילות הפרשה, אולם מביע את התקווה כי
בעיקבותיה ״יסתיים הכל בכי־טוב במח-
לקת־החדשות.״ גם חיים יבין טען כי אין
הוא מוכן להגיב .״זה עניין פנימי של ה*
טלוויזיה,״ אמר ,״אבל חייבים להבין כי
בכל מערכת יש דרגים מסויימים הרשאים
וצריכים להוריד הנחיות לדרגים שמתחתם.״
השיחה, שהתקיימה ביום הראשון ה שביע׳
הצליחה לדחות את המשבר בכמה
ימים או שבועות׳ אך בוודאי שלא לבטלו
מערכת־היחסים המעורערת ביו מנהל מח-
לקת־החדשות לבין סגנו, שהוא גם עורך
מבט, היתה מתוחה גם לפני תקרית זו,
ואין ספק שבעניין זח או אחר חיא תתפוצץ
ותמוטט את מחלקת־החדשות עימה.
עובדי מחלקת־החדשות בטלוויזיה יופ־תעו
כלל, אם ערב אחד תודיע לפתע, אחת
מקרייניות־הרצף :״בגלל תקלה טכנית לא
תשודר מהדורת מבט הערב.״

ז ה שנים רבות מכהן פסח גחופר
״ י בתפקיד נוסף, מלבד הי!ו.תו חבר־כנסת :
הוא מודד ומנהל את חשבונות־המים של
חברי אגודת החקלאי בעתלית ומכהן כיו״ר
האגודה המקומית. בתוקף תפקידו הוא
רושם את כמויות המים -שצורכים חברי
האגודה- ,ודואג -שיחוייבו בתשלום על כך.
ח״כ גרופר יודע כי חוקי המדינה אוסרים על הבר-פנסת לקבל משכורת נוספת על
משכורתו כנבחר העם. לכן, פורמאלית,
הוא עושה את עבודתו החקלאית בהתנד בות,
אם כי למעשה הוא -מקבל עבורה
שכר מלא. השכר ניתן כתשלום לאשתו,

ששלטה במקום בעזרת המערך. האישהחזק בסניף המפלגה הליברלית בעתלית
היה צבי שפירא, בן להורים שהיו ממייסדי
המושבה. שפירא היה יושב־ראש אגודת
האיכרים המקומית! הוא הקים את. אגודת
החקלאי, היה בין מייסדי חברת עמיר,
ובמשך -.שנים כיהן כראש המועצה המקו מית. בזמן המנדאט היה איש ההגנה
ופעיל בעלייה ב׳.משפחת גרופר הצטרפה עם -בואה למקיום
לאגודת החקלאי, ותוך זמן קצר הצליח
פסח, באמצעות תככים, להשתלט על
האגודה. הנהלת האגודה מורכבת עתה

הווילה

של חבר־הכנסת פסח גרופר בעתלית, היא אחד משני בתיו המפוארים
במקום. מישקו של גרופר הוא העשיר ביותר בעתלית, והוקם מהכנסותיו
הבלתי־חוקיו תממוסדות התחרות האיכרים. גרופר גם שולט באגודת החקלאי.

רות, הרשומה כמזכירת אגודת החקלאי
ואגודת -האיכרים בעתלית.
מדי חודש משלמת אגודת החקלאי לתת
גרופר סכום של כ־ 1000 לירות, שמרביתו
עבור עבודת בעלה. חבר הנהלת החקלאי,
משה דווידסקו, מאשר כי זהו באמת ההסדר
הנהוג ביחס לאדון -ולגברת גרופר.
רות עצמה עובדת ללא מיכס-ת -שעות
קבועה! ,שעה או שעתיים בשבוע. עיקר
העבודה -נעשה על־ידי חבר״הבנסת, הנוטל
כסף מן המדינה באמצעות אשתו.
יכך עוקף -נבחר העם גתפר לא רק את
חוקי המדינה, הנוגעים לעבודהתנוספת של
חבר־כנסת, אלא גם אית -תקנות מם־הכנסה,
שכן לאשתו מנכים -מס נמוך בעוד שאילו
היה השכר נרשם על שמו, היד, צריך
לנכות-ממנו סכום גבוה ביותר.
שתי הכ ת מת הקודמות הראו כיצד מרמה
גרופר -את מם־היכנסה, על־ידי כך שאינו
מצהיר על הכנסה של כ־ 150 אלף לי ת ת
לשנה, אותה הוא חולב ממוסדות התאח־דות־האיכרים ׳,וכיצד חולבים הוא ועסקני
ההתאחדות מוסדות של ההתאחדות, כמו
חברת עמיר ויקבי כרמל מזרחי. הוכחות
לכך הומצאו על-ידי אנשים הקשורים
במשרד רואי-הזזשבון המטפל בעסקיו של גרופה הקאריירה של גרופר החלה במקום מגו ריו-
,במושבה עתלית. משפחתו הוגיעה
למקום בשנת , 1965 אחרי שעזבה את יפו,
-ופסה הפד עסקן של המפלגה הליברלית

מארבעה חברים, ששלושה מהם הם פסח
גרופר יעצמו, אלימלך גרופר ובן־דודו משה
דווידסקו. לפגי שהשתלט גרופר על האגודה
היא ניהלה את חשבונות המים בחשבון-
בנק נפרד, והיד, לה הסכם נוח עם המועצה
המקומית שהיתר, בעלת ^״ 51 בבאר,
המועצה מימנה את כל הוצאות השאיבה,
ואגודת החקלאי שילמד, לה — תמורת
השימוש במים — סכום קביוע לכל מטר
מעוקב מים.

ה מ מונ ה —
ידיך אישי

ך • אשר השתלט גרופר על אגודת
~ החקלאי, איחד את השבונות-המים
הנפרדים עם החשבונות הכלליים של אגודת
החקלאי, מינה את אשתו מזכירה, והחל
עושה בעיסקי המים כבתוך שלו.
הבאר מפיקה כ־ 360 אלף ממ״ק לשנה,
ומהם לוקחת מ״שפחת גדופר יוותר מ־150
.אלף. חברי אגודת החקלאי ניסו כבר פעמים
אחדות לראות מאזנים או סיפרי־חשבונות
של -ניהול המים, אך לא הצליחו לקבלם.
גרופר נטל לעצמו מים כרצונו, מכר מים
לחסרי זכויות בניגוד לחוק, כגון לרועים
עדב-ים שבאו למקום, או לחוברי־שטחים
שלא היו להם זכויות מים. הוא עצמו חקים
על שטחיו משאבות להץ, המזוהמות אליהם
כמויות מים גדולות ומקטינות את אספקת

המים לאחרים. טענותיהם ישל שאר חברי
האגודה נגד מעשה זה נידהו ללא ׳מענה.
הוא עצמו מפגר ׳כתשלומים לאגודת הימים
בחודשים ׳רבים׳ אולם כאשר פיגר שפירא
בימים ספורים ניתק לו גחופר את אספקיר
המים, ורק צווי־מישפט הועילו ולהביאו
לפתוח את הימים !מחדש.
גרופר מתקן רק את קווי המים המובילים
לאדמותייו, מזניח את הקווים המובילים
לאדמות ישל אחדים. הוא הקים לעצמו 80
דונם המושקים!בטפטפות — השקעה גדולה
מאד המצריכה מים וכסף. יש לו כ־200
דונמים בננות וענבים וגידולים שונים,
והוא ימן החקלאים הבודדים שזכו לקבל
אישור לגידול ׳בנינות, ישכן ענף זה מצוי
כולו בידי ההתיישבות העובדת.
כאשר ניסו. תושבים אחרים בעתלית
לקבל אישור ׳לגידול בננות הם אפילו לא
נענו, ורק אחרי שהפעילו לחצים התבקשו
להמציא אישור מן האגודה החקלאיית
׳במיקום, היינו מפסח גרופר.
בעניין ניהול ענייני האגודה על-ידי
גרופר קבע בודק מיוחד של נציבות המים :
״שיטת הניהול של האגודה אינה מן
המוצלחות ביותר, מה עוד שהדאגה לחידוש
המיפעל יבבוא העת, לפי יכל הכללים
המקופלים שיל הנהלה מסודרת, נעלמה
לחלוטין מעינה של הנהלת האגודה.״

מים מי ם בששון
— ו ב חינ ם!
ך רופר מעסילן על אדמותיו פועלים
ד* ערבים, שאותם נהג להסיע לעבודה ב רכב
של המועצה המקומית, על חשבונה.
פעם אף עשה תאונה בטנדר פדו של המוע צה,
כאשר הסיע פועלים למטע הבננות שלו.
הדבר קרה כאשר שימש ראש המועצה
המקומית. הוא השתמש ברכושה לצרכיו

הפרטיים.
את הפועלים הערבים שלו שיכן במיבניה
נטוש על ג״בעה, השייד לאגודת האיכרים
בעתלית ׳והיה פעם כית־הספר הראשון
במקום. הוא אף לא טרח ׳לשלם לאגודה
תמורת השימוש ברכושה. עתה הוא מנהל
משא־ומתן על מכירת בית זה והמיגרש
שעליו הוא עומד, בשטח של ארבעה דיונם,
בסיכום של כ־ 2מיליון ליריות, סכום זה
ישמש את גירופר בניהול עסקי האגודה.
כאשר שימש רגופר במועצה עבר על
החוק לא פעם, בהשתמשו בסמכויותיו בה

ח״בפסחגרופרמקבלשכר 1וסך. הואמשמש
,ב מו ד ד־ מי םבאגודתה אי כרי םבעתלית
התביעה. מעשה זה היד. עבירה מובהקת
על החוק, אולם הממונה על המחוז לא
עשה דבר בנדון.
מעשה אחר עשה כאשר מינה את
עצמו להופיע בשם המועצה לפני מינהל-
מקרקעי-ישראל, שהקים ועדה לדיון ב קרקעות
שהיו שייכות גם לו. הממונה
על המחוז כתב לו מיכתב, ובו קבע כי
מינוי זה מנוגד לצו המועצות המקומיות

(סעיף ,)103 וכי אסור היה על גרופר
להופיע !לפני המינהל.
מעשה נוסף: באשר נתן, כראיש המועצה,
זיכיון למשקיעים בעלי החוף השקט בחיפה
להקים חזף-ריחצד. בעתלית. החוף הוקם
בדלילה, בניגוד לחוק, ורק התערבות נמ רצת
שיל יישובי הסביבה הביאה לסגירתו.
יאחד השותפים בחוף היה גם בנו של
(המשך בעמוד )34

וכוש הציבור

בית־הספר של אגודת האיכרים בעתלית, שגרופר הוא
יושב־הראש שלה. גרופר משתמש בבניין ללא תשלום,
לצורכי מישקו, שיכן בו ערבים שעבדו עבזרו, ועתה הוא רוצה למכור את המגרש,

לצורך עסקיו הפרטיים. יש בנמצא מיב־תבים
של הממונה על המחוז המאשרים
התנהגות זיו ישלו, והמבקשים להפסיקה,
אולם ידוע כי הממונה על המחוז קיים
יחסי ידידות עם גרופר, והעבירות טושטשו.
בך, למשל, התפתח סיכסוך בין המועצה
ליבץ אגודת המים, אחרי שגרופר לא שילם
למועצה את והמגיע לה ביעד המים. המועצה
קיבלה מאגודת המים של נתפר . 4אגורות
לממ״ק, ואילו החקלאים שילמו לאגודה

8.5אגורות (לערבים הוא מפר מים ב־10
אגורות לממ״ק) .למרות הפרש אדיר זה
במחיר צברה האגודה גרעה של 20 יאלף
לירות, זניתבעה על־ידי המועצה לשלם
ימאות אלפי לידות.
כאשר שימש גרופר יושב־ראש המועצה,
הוא הורה ליועץ המישפטי שלה לבטל
תביעה מיישפטות נגד האגודה, שהוא היה
היו״ר שלה. חברי־מועצה כנו לממונה על
המחוז, וזד. הורה לגרופר לחדש את

ה ך | 0 ! ,י | ך זוהי משאבת־הלחץ (בוסטר) שהקים גרופר על מטע הבננות הבלתי־חוקי
שלו, ואשר בגללה אין איכרי עתלית מקבלים מיס להשקאת
1 -1 1 1ס 1י11
אדמותיהם.

3גניבו ת קטגור!
(המשך מעמוד )33
חבר־הכנסת וראש־המועצה — דורון גרופר.
!אחרי שהתמנה ראשחמועצה אחר, יוסף
עמר, גילה זה במיכיתב לממונה על המחוז,
כי ׳בשעה שפסח גרופר היה ראש מועצה,
הוא לא שילם את המיסים על ׳ביתו, סכום
של כ־ 6000 לירות. כאשר סללה המועצה
כביש, סמוך לאדמותיו, שילמו הכל אגרת־כביש.
רק ראש המועצה פסח גרופר ואחיו,
עימנואל, השותף עימו, לא שילמו את
המגיע מהם 1200 :לירות•
אגב, אחרי חילופי השולטון בעתלית
זכתה המועצה בתביעה, ועל אגודת המים
הוטל לשלם לה 250 אלף ליחות חוב
תמורת העבר. צבי שפירא סירב ׳לשלם
את שתבע ממנו גדופר, יז״ר אגודת המים,
ודרש פירוט חשבונות ומאזנים של דרך
ניהול האגודה .׳אחרי מאבק מישפטי ממושך
הוא זכה בבורר מטעם נציזבות המים,
שקיבלה את טענתו.
גרופר היטיב לדרוש מאחרים לשלם
עבור המים ׳שלהם, גם כאשר שעוך המים
הראשי באדמותיו היה מקולקל במשך
שנתיים תמימות יולא הראה כל שימוש
במים. שאר חברי האגודה נשאו גם בהוצ אות
המים של חבר-הכנסת.
אחד הגורמים שסייעו לגרופר להתחמק
במשך כל השנים מתשלומי המים היתה,
אולי, העובדה שמשגיח המים מטעם המו שבה
היה אליהו לביא שבנו, הלל, קיבל
מגרופר את מישרת מזכיר סניף גווז׳׳ל
במקום.

הכנות למדחמת אזרחים
(המשך מעמוד )31
בקיצוניותם אין אנשי הקיבוצים ברמת״
הגולן נופלים מאנשי גוש־אמונים, ומנהיגם,
יוסי הראל, בנו של הפרופסור משה הראל,
מנהל בית־החולים איכילוב בתל־אביב, הש תתף
בשבוע האחרון במיספר פגישות עם
אנשי הגוש, ביניהן אף פגישה סודית ש נערכה
באלוז־מורה.
צעקה למען ס חי ט ה
^ יימיס עוד שלושה גורמים בחזית
\ /ההתיישבותית המתנגדת לתוכנית ה שלום
של בגין. הראשון הוא איגוד-המוש-
בים של הפועל-המזרחי. כלפי חוץ נראה
כאילו מושבים אלה, בעיקר בגלל הכיפה
הסרוגה המשותפת לאנשיהם ולאנשי גוש־אמונים,
הם בני־ברית לאנשי הגוש, וכי
ישוביהם שבבקעה ובפיתחת רפיח יתייצבו
לימין המאבק שלאנשי הגוש,
.אולם אנשי המושבים
של הפועל-המזרחי התגלו כמתונים ביותר,
ואין ספק כי מנהיגיהם, מזכיר האיגוד
חיים נדיבי וחבר־הכנסת אליעזר אבטבי,

פיתוי־שווא
לאיכרים
זה שנים אחדות מרחיב גרוש־ את
י עסקיו כחקלאי. הוא חכר שטח בן 20
דונמים השייך לתושב תל־אביב, נטע עליו
בננות והוא משקה אותן ממי האגודה
שהוא מנהל. זאת, למרות ש׳לאדמות אלה
אין זכויות מים. כדי לקבל זכות מים
לשטח חדש דורש גרופר מאחרים סכום
של 4000 לירות לדונם. הוא עצמו, על
השטח שלו! ,לא ישלם מאומה.
גרופר היה מעורב גם בעיסקת־׳ענק בה
נמכר שטח בן 300 דונמים לחברת דניה.
האיכרים ׳שמכרו את השטח קיבלו סך
2800 ילידות לדונם, אולם שמועות עיקשות
טענו כי דניה שילמה 4200 לירות לדונם
וההפרש נכנס לכיסי מתווכים שונים, בעיקר
לחברת אנגלרסכסון. האיכרים מכרו את
השטח אחרי שפותו להאמין שהקמת שכונת
וילות תתן תנופה לעתלית. השטח עומד
שומם עד היום.
לפני שנה עלה על השטח עדר גדול
ובו 500 עיזים ו־ 300 פרות. כל ניסיונו תיהם
של החקלאים השכנים וכל התלונות
למישטרה ׳לסלק את העדר, לא הועילו.
העדר קיבל מים מאגודת המים של גרופר,
בניגוד לחוק. רק באחרונה נודע כי קרוב־מישפחה
של פסח גרופר, משה יהודה
גרופר, אף הוא תושב עתלית, שותף בעדר

כדאי להזכיר בהקשר זה אחת הפרשיות
מעברו הקרוב של גרופר, שהוא מבכר
להשכיח אותה.
לפני כשנתיים, בעת שח״כ אהוד אול־מרט
קפץ על מירכבת ״הפשע המאורגן״
כדי לזכות בכותרות, התקנא בו גרופר
וביקש לחשוף גם פרשיה משל עצמו. ב אותה
תקופה נרצח נהג משאית ערבי
מהשטחים, שהיה נוהג להסיע בסשאיתו
פועלים לעבודה בישראל. גרופר נתפס
לעניין ו״חשף״ מאפיה של ראיסים.
הוא טען כי נהג המשאית נרצח על
רקע של השתלטות על פועלים ערבים,
שרבים מהם מועסקים גם ע״י איכרי עתלית.
גרופר התפאר כי יש בידי עדויות
ומיסמכים להוכחת גילוייו.
חקירת המשטרה הסתיימה כעבור מספר
חודשים. היא קבעה מעל לכל ספק שאותו
נהג־משאית נרצח בידי אנשי ארגון־חב־לה
פלסטיני. כעבור כמה חדשים נתפס
הרוצח והסתבר שמניעיו היו אומנם לאומניים.
גרופר לא טרח אפילו להתנצל
בפני אלה שאותם החשיד, בתוקף חסי נותו
כח״כ, ברצח המתועב.
כך עושה גרופר בעתלית כבתוך שלו.
לו עצמו כבר יש ׳במקום שני ׳בתים מפו-
׳ארים, ורכוש רב של אגודת החקלאים
׳שגם בו הוא עושה כבתוך שלו. האיכרים
הוותיקים במקום, שבאו אליו לפני 60
שנים והקימוהו בזיעת-אפם, רואים כיצד
הולך עתה פרי עמלם לידי פסח גרופר,
אמן ההונאה והתרמית הקטנה שהגיע
לכנסת — וידם קצרה מלהושיע.

יגאל לביב 1
(כתבה אחרונה בסידרה)
11.11 3 4

דיין לא כדור אם ׳ועידת קאהיר
/תצליח להשכין שלום בין ׳מצריים ו ישראל,
אך מה שברור הוא כי היא הצ ליחה
כבר לחולל מילחמה בתוך רשות
השידור הישראליות.

את הבדיחה הראשונה בפרשת נסיעת
מישלחות העיתונאים מישראל לסיקור
ועידת קאהיר סיפקו טכנאי רשות השידור.
אלה החליטו כי ב׳ילעדי מרביתם לא תיתכן
הוועידה, לא תתקיימנה ישיבות ׳ולא !תת קבלנה
החלטות. כאשר הוחלט להשאיר
אחדים מהם ׳בישראל על־מנ׳ת שיתפעלו
את רשות השידור המקומית, נעלבו עד
כדי כך שהחליטו לשבות.
גם את הבדיחה השנייה בפרשה סיפקו
אנשי רשות השידור. במיקרה זה היו אלה
הכתבים, ימי ׳שעם ישראל ׳שואב את המידע
השוטף שלו מדיווחיהם. הם התנהגו כתי נוקות
של בית־רבן.
התסיסה החלה מייד עם פירסום הידיעה
כי ממשלת מצריים ׳תאפשר כניסת עיתו נאים
ישראליים לסיקור בוועידה. מנהל ה רדיו,
חגי פיינסקר, החליט שייסעו שניים :
הכתב לעניינים ערבים אריה גיוס, והכתב
המדיני ׳שלום כיתל.

למי הסמכות?

אלא שבעניין נסיעתו של כותל התעוררה
בעייה: שבועיים קודם הנסיעה לקאהיר
הוא מונה ע׳ל־ידי פינסקר לתפקיד מנהל
מחלקת ענייני היום בפועל בירושלים,
אחרי שננזף על־ידי הנהלת רשות השידור
על גרימת פרובוקאצוות והפרעות לעבו דתו
התקינה של מנהל המחלקה הקודם,

תונאים במלון מנה האום. הגיע המצב
לידי כך שכאשר כתב אחד היה עסוק ב עבודה
כלשהי, לא עסק כתב אחר בעבודה
שוות־ערך, אלא מיהר ליטול לעצמו חופ-
שה־ללא־תשל׳וס.
למשל: הכתב המדיני שלום כיתל החליט

מנהל־מחלקה נדב

ה1!1ן ר 1ח
גולדה וגלילי ככנסת
אם תרצו, אין זו הגדה (המערבית)
ילכו בעקבות ראש המפד״ל שר־הפנים
הד״ר יוסף בורג ויתיישרו עם הקו של ה ממשלה.
תנועה
התיישבותית אחרת היא תנועת
העובד־הציוני של הליברלים־העצמאיים. ל תנועה
זו מושבים כמשואה בביקעה ודי־זהב
ברצועת החוף שבין אילת לשארם אל־שייך.
אין זו ממש תנועה. חבריה התאספו
כתשובה למודעות שפורסמו בעיתונים
אשר קראו לצעירים לבוא ולהתיישב ב מושבים
חדשים. אנשי גוש־אמונים אינם
סומכים כלל על מושבי העובד־הציוני וטו ענים
כי כל זעקה שמקימים עתה אנשי
ישובים אלה מכוונת רק כדי להשיג פיצוי
כספי גדול יותר כאשר אלה יאלצו לעזוב
את ישוביהם.
גוף נוסף הוא מושבי בית״ר השייכים
לתנועת החרות. אין ספק כי מנהיג התנועה
ההתיישבותית של חרות חבר הכנסת מתי
דרובלס, יהיה נאמן למנהיגו מנחם בגין,
אך בקרב חברי ישובים השייכים לתנועה
זו, התעוררה בימים האחרונים התנגדות
לבגין ודרובלס. לתנועה מיספר ישובים
בביקעה כארגמן וגיתית ובפיתחת רפיח
כדיקלה ונאות־סיני. נאות־סיני הוא אותו
ישוב אשר רק לפני כחודשיים הצהיר בגין
כי שם הוא רוצה לבלות את שארית חייו,
לאחר שיפרוש מעיסוקיו הממלכתיים. עתה
הודיעו אנשי ישוב זה לראש הממשלה כי
הם אינם מוכנים לתת לו שם אפילו חלקת
קבר.
הנסיעות לארגן חזית משותפת של כל
הגורמים ההתיישבותיים המתנגדים לתוכנית
השלום של בגין יעלו בוודאי על שרטון.
יהיו מתיישבים רבים אשר תמורת פיצוי
נאות יסכימו לעזוב את נקודות הישוב,
ואחרים אשר לא יהינו להתנגד בכח ל החלטות
הממשלה. אולם הקואליציה המו זרה
של הרב לווינגר וחבר נאמניו יחד
עם גולדה מאיר ושראל גלילי, יצרה חזית
קיצונית אשר לפי הכנותיה לא תהסס ל השתמש
בכל אמצעי כדי להתנגד להסכמי-
שלום, גם אם פירוש הדבר יהיה כיוון
נשק נגד חיילי צה״ל.

אלישע שפיגלמן. כמנהל מחלקת־החדשות
לא יכול כיתל לנסוע לקאהיר ולהשאיר
את המחלקה ללא מנהל. משום כך, כדי
׳להשתתף בנסיעה ההיסטורית התפטר מ תפקידו,
הותיר את המחלקה ללא מנהל.
מי שהפסיד מכך היה הכתב הפרלמנטרי
של הרדיו אבנר תבורי, שלו הובטח על־ידי
פי׳נסקר כי יסע לקאהיר. אחרי שהת פטר
כייתל מתפקידו, מונה חבורי באופן
אוטומטי גם ככתב מדיני. אלא ׳שהוא מחל
על הכבוד, התפטר מתפקידו החדש.

מריבו ת
ו״ברוגזים״
ך* לחצים על מנהל־הרדיו חגי פינסקר
יי • היו אדירים. אז הוחלט להרכיב מישל־חת
״פיצוי״ ,כלהלן: ייסעו פינחס עינברי,
עורך מחלקת החדשות המטפל בנושאים
ערביים כדי לפצות את עורכי החדשות;
׳אבנר תבורי והכתב הצבאי רוני דניאל
כדי לפצות את מחלקת החדשות של תל-
אביב. אלא שגם בעניין נסיעתו של רוני
דניאל התעוררו בעיות. מנהל מחלקת־החדשות
בתל-׳אביב, אמנון נדב, התנגד ל נסיעתו
של דניאל שנקבעה על־ידי חגי
פינסקר. הוא רציה שהכותב יצחק פלר
ייסע לקאהיר, ולו רק מאחר שפלר הוכיח
את עצמו ׳בסיקור אירועים ׳בינלאומיים כגון
המי׳לחמה בקפריסין, ובשל שליטתו בכמה
שפות. אך פי׳נ׳סקר ניצח. פלר נשאר,
׳ודניאל נסע. י
המישלחת ׳נסעה כשיחד איתה גם כמה
׳מפוצים מהטלוויזיה כמו הכתב ויקטור
נחמיאס, שחשב כי מגיע לו לנסוע לקאהיד
׳בשל העובדה ׳ההיסטורית שנולד שם (נח-
מיאס, ,אגב, עדיין לא חזר, ובטלוויזיה
מתלוצצים כי החליט להישאר במצריים
על תקן של תושב־חוזר).
אולם ׳נסיעתם של ה׳מפוצים לא פתרה
בעיות. היא רק יצרה בעיות חדשות.
׳אם טכנאי רשוודהשידוד דרשו כי עם
כל כתב ייסע גם טכנאי, הרי ברגע ש־מישילחת
הרדיו הגיעה לקאהיר הסתבר,
כי על כל כתב שלה דרוש ילא רק טכנאי,
כי־׳אם גם מתאם, לתיאום בין הכתבים לבין
עצמם.
המריבות זה״ברוגזים״ של אנישי רשות-
השידור הפכו במהרה שם־ידבר בין העי-

כי בואה של מישלחת בגין לאיסמעיליה
היא המאורע החישוב ביותר, ויצא לסקר
אותה. אבנר ׳תמרי החל משדר, מצידו,
את מסיבת-העיתונאים שהפכה האירוע ה מרכזי
ישם, כותל נעלב והחרים את ה מסיבה.
יחסי-העבודה של ירושלים הועתקו
לקאהיד.

הז מנה גלויה
לקרב
* חסי־ העבודה הקיימים ברשות ה-
׳שידור ידועים ל׳שימצה. כימעט שאין
עובר חודש מבלי שיתחוללו ברדיו בכלל
ופמחלקתחהחדשות בפרט מהפכות־חצר.
בעצם ימים אלה מתחוללת במחלקת־החד־שיות
של תל־יאביב מהפכה כזיו. כתבי ה מחלקה
דורשים ממינהלם, אמנון נדב, ש יתפטר
ורוצים לנהל את המחלקה בעצמם.
חטיבת החדשות ידועה כבעייתית במיו חד.
היא מאויישת על־ידי 130 אנשים
העובדים במדור העיברי, ועוד שמונה ב מדורים
האנגלי והצרפתי הקטנים, שבדרך־
כלל כימעט אין בהם בעיות. אך גם שתיים
במחלקות זעירות ׳אלה הצטרפו לחי׳נגת
העיצומים, כשהסתבר להן כי לא יישלח
כתב שלהן לקאהיר והכתבים של המחלקה
העברית יכסו עבורם את האירועים בשפה
האנגלית •והצרפתית.
עיקר הבעיות שיל החטיבה קיים במחלקה
העיברית, המחולקת לשלוש :
• 1מחלקת החדשות, שבה נמצא חדר
החדשות והמשדחת חדשות מדי שעה, ו־
׳בראשה עומד חנן ׳נווה.
• 1מחלקת
שלושה יומני
פעמים ביום
עומד הקריין

ענייני היום, האחראית על
החדשות המשודרים שלוש
ועל יומן השבוע, ובראשה
גבי גזית.

9מחלקית החדשות של תל־אביב הנח־ י
שבת, למעשה, כמערכת השדר! של חטיבת
החדשות ובראשה עומד כרגע — עדיין
— אמנון נדב.
:אמנון נדב בן ה־ 37 עובד ברשות השי דור
זה שבע שנים, וב־ 1976 מונה ראש
מערכת החדשות של תל־׳אביב. הוא אחראי
על 15 איש, ומשמש נציג הנהלת חטיבת
החדשות בתליאביב ותפקידו לדאוג להפ עלת
הכתבים.
לפני כחודשיים יצא נדב ל׳שירות-מילו־

אים, וכשחזר נקרא עיל־ידי עובדי מחלקתו
לישיבה, שבה מינה הכתב רוני דניאל רשי מת
דברים !שלדעת העובדים נכשל בהם.
בין השאר: הפעלה בלתי־נכונה של ה כתבים,
ואוזלת־יד מיקצועיית.
נדב השיב :״לא אתם הענקתם לי את
המינוי, ולא שיכנעתם אותי.״ העובדים
ראו בכך הזמנה גלויה לקרב. בראשותם
של הכתבים חגי חיטרון ורוני דניאל העלו
שיתי הצעות נוספות: מנהל־מחילקה מחוץ
למערכת שיהיה אובייקטיווי, וכפיפות ישי רה
למחלקת־החדשות בירושלים, שיתבטל
ישירות את ביטול ׳תפקידו של נדב כראש
מערכת החדשות של תל־,אביב.
בחודש אפריל 77׳ מונה חגי פינסקר
כמנהל הרדיו, ומייד הכריז כי ׳רצונו לחולל
ריאורגניזצ״ה גמורה ׳במובנה חטיבת החד־

במדינה

הסקל, הכתב הכלכלי אלישע שפיגלמן.
אלא ׳שגם הוא לא החזיק מעמד ׳ואולץ
לפה׳ש כתוצאה מלחצי העובדים.

בריאות

,אולם, עוד קודם לכך הודיעה רישות
השידור לעובדים המתמרדים כי ׳תשבית
את בחצי היום וכך עשתה. מאוחר יותר
הובאו ראשי המורדים — שלום כיתל,
גבי גזית ׳ויצחק גולן — המשמש גם יו״ר
ועד עובדי הרשות — לבירור, וננזפו.
כעבור זמך מה מדנה, כאמור, כיתל כמנהל
תחת שפיגלמן.

העשן המר
אחרי שעשרות תדשכיג
מרביתם ילדים, חדד בפרס
וכקצרת — סונרים את ״קשת

לטענות נדב ושפיגלמן, מאז כניסתו של
פיינסקר לתפקידו הונהג סיגינ׳ון חדש: ההנ הלה
החילה נותנת גיבוי לעובדים המת מרדים
נגד מנהליהם.
׳מספר אמנון נדב על שהתרחש במח־

מנהל־ רדיו פינסקר
נזמי הגיבוי?
בירושלים לא זו בילבד שהוא ידע כבר
על המתרחש במחלקה, אלא אף נפגש עם
העובדים מאחרי גבי שעתיים ק׳ודם־לכן.
כשאני הייתי בירושלים התקיימה בתל-
אבייב ישיבה, שבה הודיעו נציגי העובדים
כי פיינסקר יאמר ׳להם שלא יינקטו צעדים
קיצוניים מאחר שלא ייתן להם גיבוי, אך
שלא ידאגו — כי ממילא אני אלך בקרוב.
זה הרתיח את דמי. הודעתי לעובדים
שאני עושה סידור־עבודה ,׳וממשיך בניהול
׳המחלקה כרגיל.
״יש לי טענות קשות נגד פינסקר. לא
די ׳בכך ׳שהוא מנהל את החטיבה על הצד
הגרוע ביותר, מאלץ את מנהלי המחלקות
•לסור למי׳שמעת עובדיהם ומבקש מהמנ הלים
׳להעלים עין מטפסי שעות נוספות
גם כשהעובד אינו עובד אותן — הוא,
מעבידי, פועל נגדי מאחרי גבי. לא די
בכך !שהוא אינו נותן לי גיבוי בעבודה,
הוא עוד נותן גיבוי ׳לעובדים שלי ׳נגדי? !

הטלפון צילצל. הרופא הצעיר הדים א
השפופרת, ולא האמין למשמע־אוזניו. הקו
שמעברו האחר של הקו מסר לו אות
ההודעה שמסרו לו שישה אנשים נוספי
קודם־לכן :״גם בביתי יש חולה־סרטן.
אמר האיש ,״ואנחנו מודים לך על המאב
לטובת הסביבה.״ כל שישה האנשים ש
ציצלצלו, ציינו בדיוק אותה כתובת מגו
רים: רחוב הפודים מיספר 10 ברמת־ג,
ללא רישיץ. כאשר דיווח העולם הזו
( )2101 על זיהום־אוויר חמור במרכז רמת
גן כתוצאה מפליטת הפיח של בית־החרושו
קשת, דומה היה שמיספר הנפגעים מ
הזיהום קטן למדי, וכי פעולה מהירה שי
הרשות המקומית תצליח לעצור בעז
הידרדרות המצב התברואי באיזור. באותו
כתבה אותרו תישעה מיקרי סרטן ועשרוו
מיקרי קצרת, או שיעול כרוני המלווו
בפליטת כיח. אחרי פירסום הכתבה הת
קשרו עשרות אנשים נוספים אל הד״ו
הומינר, המנהל את המיבצע הציבורי נגז
קשת, ודיווחו לו על מצב הנפגעים מ
העשן והפיח בבתיהם.
הסיכום היה מזעזע. כימעט כל ילד ב
מישפחות המתגוררות סביב המימפעל סובי
ממחלה כלשהי הקשורה בפליטת העשן ה
רעיל. שישה מיקרי סרטן נוספים התגלו
אף הם בבית אחד, נוסף על קצרת חריפז
אצל ילדים, שהתקפותיה מתחילות בש
עות הערב — שעות פליטת העשן.
לפני ימים אחדים גולל ח״כ הלל זיידל
יו״ר הוועדה לפניות הציבור, את סיפוו
קורותיהם של תושבי רמת־גן סביב מיפעי
קשת לפני מליאת הכנסת. אחרי הדיו
בכנסת הודיעה עיריית רמת־גן כי ה.י<
מחפשת עתה דרך לתבוע את סגירת הי
מיפעל על־ידי צו מינהלי.

״כתבתי מיכתב תלונה נגד פינסקר ל אגודת
העיתונאים, עם העתקים ליו, למנכ״ל
הרשות ולוועד־המנהל. הוא יכול לעשות
ריאורגניזציה כמה שהוא ירוצה, אבל לא
על חשבוני!״

פינ סקר
סרב להגיב
אריה גורן(ימין) וגבי גזית
מרד נגד מי?

ך* גים ׳הכתם חגי זזיטרון1 ,שהוא ד-.
• י !בולט ׳במתנגדי של ינדב :״כל ידיעה
׳בנושא הזה, ככל שהיא נוגעת לנו תעבור
דרך משה עמיר ב דובר רשות השידור.
פירסום ׳בעיתונות לא יהיה לטובת הנושא.
אני מסרב להגיד יותר.״
ואילו דובר רשות השידור אמר :
״קיימת ׳אצלנו מדיניות הדשה. כיום איננו
מעלים נושאים כאלה בעיתונות. נושאים
פנימיים בין הנהלה ועובדים ובין עובדים
לעובדים אינם עניין ציבורי. בכל מקום
בארץ העובדים מפעילים לחצים, וגם
אצלנו.״

שות. כעבור חודש הודיעו עובדי חדר
החדשות בירושלים למנהלם, יציחק גולן,
כי מרגע זה ואילך הם לוקחים את העניי נים
לידיהם, יארגנו לעצמם סדר עבודה
עצמאי משלהם. גולן פנה למנהל חטיבת
החדשות עמוס גורדון, וזה נתן גיבוי מלא
לגולן ׳והודיע לפינסקר :״אם אנשי חדר
החדשות לא יפסיקו יאת עבודתם העצמאית
וימשיכו שלא להישמע ליצחק גולן, אני
יוצא לחופשה.״ תגובתו שיל פי׳נסקר :

גיורדון, שנותרו ליו שנתיים ביילבד ליצי־אתו
ל׳גימלאות, פרש מתפקידו קודם הזמן.

הפירוש:
גקמכות אי שית
יך* אותה עת התרחשה מהיפפה-זוטא
גם במחלקת ענייני היום. בשל יחסי-
עבודה מעורערים עם עובדיו הודיע המנהל,
אריה הסקל, כי הוא פורש מתפקידו, ווב־עיקבות
זאת מינה פינסקר את סגנו של

לקתו :״אחרי שהעובדים הודיעו לי כי
לא ישתפו אתי פעולה ביקשתי להיפגש
עם פינסקר .׳שמתי אצלו הכל על השולחן.
הוא טען שלא ידע כלל על המתרחש ,׳ואמר
שיתן לי גיבו ימלא. חזרתי ליתל-אביב עם
כוונות טובות להפעיל יאת המחלקה מחדש.
אבל הסתבר כי הבטחתו של פיגסקר לתת
לי גיבוי היתד- .שקר מוחלט!
״אם לא הייתי מרוצה מעובד מסויים,
לא יכולתי להחליפו. נרמז לי מפינסקר
שלא להיכנס לתקל עם העובדים. כל
רעיון שלי ביחס לשינויים ׳במחלקה ול-
שייפורה פורשה על-ידי העובדים בנקמנות
,אישית. ואז הודיע לי חגי חיטרון כי החל
משבוע הבא יעבדו העובדים על־פי סידור
עבודה משלהם ולא ישמעו לי.
״שלחתי מיכת׳ב לפינסקר והודעתי ליו על
החלטת העובדים, עם העתק לוועד־המנהל
!ולמנכ״ל הרשות. ואז קרה דבר נורא: אחד
העובדים הדליף לי שפיגסקר שיקר כשטען
באוזני שאינו בעניינים ,׳וכי למעשה הוא
מעורה בכל ׳המתרחש במחלקה אף היטב
ממני. הסתבר לי שכשנסעתי לפגוש בו

תגובתו הראשונה של חגי פינסקר
הייתה :״׳אני מסרב להגיב על ההאשמות
של נדב נגדי!״ מאוחר יותר הכחיש את
הטענות מכל־וכל. לדבריו, הוא העניק
לנדב כל גיבוי אפשרי, ואמר כי לא ידוע
לו על מיכתב התלונה ישל נדב נגדו.
פ״נסק׳ר הכחיש בתוקף כי נפגש עם עובדים
מאחרי גבו שיל נדב, אך הוסיף כי כמנהל
הרדיו ומחלקת החדשות הוא נפגש עם
כל עובד המבקש להיפגש עיסו. לדבריו,
אין כיל צורך להתרגש מסיכסוך העבודה
בין העובדים במערכת תל״אביב לבין מנ הלם
כיוון שחטיבת החדשות הייתה מאז-
ומתמיד בעייתית, וסיכסוכים כאלה הם
עניין של מסורת.
פיניסקר ירמז גם כי העובדים בתל־אביב
מעוניינים לוותר על עצמאותם ונדב הוא
זה המתנגד לאיחוד, שיעלה לו כנראה
במישרתו.
׳בינתיים הזמין פינסקר את אמנון ינדב
לישיבה עם הנהלת רשות השידור, ובה
סוכם כי פינסקד יפרסם ברבים כי אמנון
נדב הוא מנדל מחלקת החדשות בתל-
אביב בגיבויו המלא, וכי על העובדים
לסור למחותו ולא — יושעו מעבודתם.

שרית ישי 1

ד ״ר הומינר
ניצחון סופי
אך עיריית רמת־גן אינה צריכה לחפע
דרך לסגור את המיפעל. לתישלובת קשו
אין רישיון־עבודה כלשהו כבר שבע שנים
והמיפעל עובד ללא רישיון.
ראש־ העיר הורה. כאשר נוכח הד״ו
הומינר כי כל התושבים — כימעט ללא
יוצא מן הכלל — המתגוררים סביב מיפעל׳
קשת, סובלים ממחלות דומות פחות או
יותר, החתים אותם על עצומה שקראה לראש
העיר, ישראל פלד, למצות את כל
ההליכים שתחת ידו על־מנת לסגור אח
המיפעל.
שנה קודם־לכן ניסה הומינר לשכנע אה
ראש עיריית רמת־גן ׳בדרך אחרת. הוא
ביקש מראש העיר שיבוא למקום ויבדוק
אם אפשר לגור בתנאי-החיים שקשת מכתיבה.
אז לא ניאות ראש העיר לשמוק
(המשך בעמוד )36

בעוג משותו עם א3נים ׳שואוים הוכיחה
הכוהנת הכושית כ׳ היא הגדולה מכולו

במדינה
(המשך מעמוד )35
אותו. יתירה מזו, ד״ר הומינר נעצר על
חפרת סדר במקום ציבורי, אחדי שנשא
פלקאטים עם דוגמות-פיח שנלקחו ממקום
מגוריו.
בימים אלה, אחרי הפידסום בעיתון ו הדיון
במליאת הכנסת, החליט ראש העיר
הד״ר ישראל פלד לעשות את שהיה צריך
לעשות כבר לפני זמן רב: להוציא צו־סגירה
מינחלי נגד המיפעל — להציל את
שעדיין ניתן להצילו.

דרכי חיים
ה אס תיי ת
הפגישה המוזרה ש?
הישראלי יליד קאהיר
עם ׳הילדה שאימצה משפחתו
ויקטור נחמיאס, הכתב לענייני רווחה
ומצוקה חברתית של הטלוויזיה הישראלית,
הוא יליד קאהיר. אין פלא שכאשר הגיע
לעיר הולדתו יחד עם משלחת עתונאי
ישראל שיצאה לסקר את ועידת־קאהיר,
מיהר לבקר בנופי נעוריו.
קרובי משפחה לא נותרו לנחמיאס ב-

על פסנתר אחר

יי 1ניגנו הפסנתרן בני
1 111111
נגרי, הזמרת נינה סימון והשחקן דודו זר,
והדליקו את באי המסיבה במלון דן אכדיה.
חבורה שהסבה ליד השולחנסת,
י 1באחד האולמות של מלזן דן אכדיה,
היחד. אחוזה עצבנות בולטת. אנשיה היסו
׳במקום כבר שעה ארוכה, אך המלכה לא
הגיעה. האמרגן נועם סמל לא היה מסוגל
לשבת. הוא פסע בעצבנות מקיר אל קיר,
כשהוא מנסה לנחש את סייבת האיחור.
אך לשווא.
כבר בפגישתו הראשונה עם הזמרת נינה
סימון הבחין סמל, כי התנהגותה נתונה
לשינויים קיצוניים וכי היא משינה את
דעתה מדי דקר, בדקה. לכן היה מודאג
מאד. איחורה של. מלכת שירי־הנשמה
הבושות היה עלול לשבש את ׳תוכנות
ההופעה.

,נגעת לדבי

אמרה נינה סימון לשחקנית תיקי דיין, בזנמצאת
בכודשי הריונה האחרונים. תיקי שרה שיר בערבית,
ואילו שלמה ארצי לא שעה לבקשת הנוכחים לשיר את ברוך ג׳מילי, שר עבור נינה
סימון את יצאנו אט כשאינו מתיק את עיניו מפניה המייוחדיס של הזמרת.

שחור, שרו הבמאי צדי צרפתי והזמרת מיכל נוי, כשמציצה
מלמטה מזכירתו של נועם סמל, רונית. ואילו נינה סימון
מוחאת כפיים, מנסה לחזור על המילים העיבריות. מצב־הרוח של נינה סימון בערב
המסיבה היה מרומם, אחרי שאיחרה למסיבה שעה ארוכה בגלל שהחליטה לחפוף את שערה.

באוזניה של נינה. תיקי דיין פצחה בשיר
ערבי שאותו למדה בבית אבא.
יוסי בנאי נזקק לוותר מכוסית אחת
כדי להיכנע ללחץ המסובים ולזמר משירי
ז׳ורז׳ ברסאנס, עם כל הפרצופים המוכ רים.
כאשר סיים, חשה האורחת כי יש
להחזיר למארחים באותה המטבע. היא
התיישבה ליד הפסנתר ושרד, את שירו
של קורט זייל סוראבאיה ג׳וני. הנובחים
עצרו את נשימתם.
אחר־כך פרטה עלי פסנתר בשש ידיים
עם ׳הפסנתרן בני נגרי ועם דודו זר,
השעה התארכה והלכה, אך נינה
סימון הוסיפה להרטיט בשירתה. הזמ רות
רבקה רז ומיכל נוי שירו שורים מתוך
אל תקרא לי שחור, אך כשביקשה נינה
לדעת מה שם השיר, הזהירה מיכל :״אל
תגידו ילה את הנדלה הזאת. היזהרו!״
מה שמיכל ילא ידעה הוא שנינה סימון
לא זו בלבד שאינה בושה בעובדת היותה
שחורה — היא גאד. על כך. הוא נחשבת
אחת הלותמות הנודעות בעולם למען שורון־
זכויות לבושים.

אל תקרא ל׳

בינתיים בילו האמנים הישראלים העצ בניים,
שהתקבצו במלון, את זמנם ׳בשתייה
כיד המלך. הם גמעו ויסקי, קאמפארי
ובלאדי-מרי שסופקו להם ביד רחבה. ואז
ישלח סמל את מזכירתו, רונית, לברר
מדוע בושש ת הפרימדונה של הזמר השחור.
רונית הלכה, ולא חזרה. אז שלח האמרגן
את אחיו, עדי, לברר מדוע מאחרת הזמרת
ולאן נעלמד, המזכירה. האח חזר ובשורה
בפיו: השתיים האבודות נמצאו, אבל הן
עסוקות: רונית עוזרת לנינה לחפוף את
ראשה ולסדר את שערה.
רק כעבור שעה ארוכה פג סוף־סוף
המתח. תחילה נשמעה נקישה בדלת,
ואז היא הופיעה בפתח האולם. הושלך
הס ׳והכל קפאו על מקומם. רק העיניים
נעו, כשהן סוקרות אותה מבף רגל יועד
ראש: חצאית-קטיפד, שחורה, סולצודמשי
לבנה ושיער שחור מתוח על הקרקפת.
נינה סימה — המלכה בכבודו,־ובעצמה.
היא פיזרה מבטים מלכותיים לכל עבר,
קירבה את ידיד, זו לזו וקדר, קידה ריויאלית
כשהיא מניזעד, את ראשה כנחש פתלתול.

36 1

אמני ישראל -שאינם מורגלים באירוח
של מלכות, היו כנדהמים, וחלף זמן עד
שהעזו לקום וללחוץ את ידי הוד־מלכותח.
נינה הודרכה על־ידי נועם סמל: זהו
שלמר, ארצי, זמר. נעים ׳מאד. וזיהו יוסי
בנאי. נעים מאד. וריבקה רז. ותיקי דיין.
׳וטליה שפירא. נעים מאד. והנד״ דודו
טופז, מוצי אביב, מיכל נוי ודודו זר,
ורבים אחרים שנקלעו למקום בזכיות ההצגה
החדשח שמפיק בימים אלד, האמרגן סמל,
בהשתתפותם.
בולם לחציו את ידיה של הזמרת השחורה,
סשהם נרגשים אך שומרים על אווירה
קפואה של רישמיות. ואז נטלה !לפתע
הזמרת רבקה רז את ניהול העניינים לידיה.
איש לא הבין למה ומדוע, אך חיש-מהרה
׳ניצבה נינה סימון ליד הפסנתר׳ כשמסביבה
להקת זמרים ישראלים וכולם שדים עימד,
את השיר יש לי חיים מתוך המחזמר
שיער.
הוויסקי והקוניאק ניגרו כמים. שלמד,
ארצי חיסל בקבוק קוניאק שלם באו פיו
ושר באופן אישי לגמרי את יצאנו אט-,

ה 7 1ךריה 1ן הזמרת ריב?! ה דז
י י 111י י (באמצע) ,שחזרה
ארצה אחרי שהות ממושכת בארצות־הברית,
היתה הרוח החיה והדליקה את
הנוכחים לשיר. משמאלה: מיכל נוי.

שדרן ויקטור נחמיאם
פגישה במועדון־הלילה
קאהיר, אבל הוא חיפש אחר דמות אחת
שהיתר, קרובה לליבו.
משפחתו של נחמיאם התגוררה ברובע
בו התגוררו יהודים וערבים בשכנות.
ברובע זד, נולדו ילדים רבים מחוץ למסגרת
הנישואין והמשפחות השכנות נהגו לאמצם.
כינו אותם בשם ״האסופים״.
גם משפחתו של נחמיאס אימצה בשעתו
אסופית מוסלמית. כשעזבה המשפחה את
מצרים הותירה אחריה את האסופית,
שהיתר, עדיין נערה צעירה. בבואו למצ־דים
השתוקק ויקטור נחמיאס לאתרה
ולפגוש אותה.
קצין־הכטחון גילה. אחרי מאמצים
מרובים ושיחות עם שכני משפחתו לשעבר
נודע לוויקטור כי האסופית של משפחתו
היא כיום רקדנית־בטן מהמפורסמות ב מצרים,
המופיעה באחד ממועדוני-הלילה
הגדולים של קאהיר.
עוד באותו ערב יצא נחמיאס אל ה מועדון.
כשהגיע לשם בלוויית קצין־בטחון
מצרי לא הגיעה עדיין הרקדנית למקום.
נחמיאם הציג אח עצמו בפני מנהלי
המועדון וסיפר להם על קירבתו לרקדנית.
הוא ביקש מהם לא לגלות לד, דבר, כיוון
שהוא רוצה להכין לד, הפתעה, ולהתגלות
לעיניה תוך כדי ריקוד. הוא תפס מקום
בפינת המועדון והמתין.
אולם קצין־הבטחון שליווה אותו היה
קצר־רוח.
הוא יצא את המועדון, המתין שם
לרקדנית המפורסמת. כאשר הגיעה לשער
(המשך בעמוד )41
העולם הזה 2105

א זרח שוויי צ

ץ 11מ!ן ד 1זיין

מ הנד ס עיריית רמת־גן

מהנדס מאיר
בלי אזרחות

נויבוגו ונבר
מ״וסקו׳ ל״חדייש
גבי נויברגר, סגן מנכ״ל ״רסקו״,
פרש מתפקידו ועבר לעבוד בחברה האיראנית
״חדייש״ ,שהיתה שותפה של
״רסקו״ באיראן .״רסקו״ יצאה בזמנו
מן השותפות בעקבות גילויי ״העולם הזה״
על ההפסדים הצפויים לה. בשותפות
נשאר המשקיע היהודי מגרמניה אימאץ

בוריס.

כמה מרוויחים
על ליציי*
אט מזמינים במיסעדה מנת ליצ׳י,
מקבלים כשלושה פירות בגודל אגוז, ומשלמים
חמש־עשרה לירות. קופסת־שי-
מורים של פרי זה, המכילה 20 פירות,
עולה אצל היבואן 10 לירות — ובחנות,
15 לירות בלבד.

המהנדס הראשי של עיריית רמת-גן,
גיסים מאיר, נושא דרכון שווייצי ואינו
אזרח ישראלי• הוא שוהה בארץ
כבר שבע שנים, כתייר, ואינו רואה בכך
פגש כלשהו.
חוקי מדינת״ישראל אוסרים על מי
שאינו אזרח ישראלי לשמש עובד מדינה,
אולם אין הגבלה בחוק לגבי עבודה ברשויות
המקומיות. החוק גם מתיר ללא-
אזרחים, שהם תושבים קבועים׳ לבחור
ולהיבחר לרשויות אלה. אולם גם כאן
לא מדבר בתיירים.
מישרת מהנדס-עיר היא אחת משלוש
המישרות ברשות מקומית שהממונה על
המחוז חייב לאשרה. דובר עיריית רמת-
גן, דל קליין, מסר כי הממונה על
המחוז בתל־אביב, רויד רזניק, אישר
במכתב מיולי 1975 את מינויו של מאיר
כמהנדס העיר.
דובר משרד־הפנים, יחיאל אגסי,
אמר כי משרדו לא בודק את שאלת
המעמד האזרחי של המועמד לתפקיד.
מבחינת החוק מותר לתייר לשמש בכל
תפקיד עירוני אם קיבל רשיון עבודה.

נו עובדים על הצינור:

.נלד ,״׳סחו
!..הנשווז־ה״שוב׳
קונצרן ״כלל״ איכזב את בעלי מניותיו,
ובמיוחד נכון הדבר ביחס ל״כלל השקעות״
.החברה לא חילקה כמנהגה את
התמורה בלירות ל־* 7צמוד לדולאר.
כדי לחלק תמורה זו, כפי שנעשה בעבר,
היתה ״כלל השקעות״ זקוקה לכ-
180 מיליון לירות רווח לחלוקה, אך היו
לה רק 130 מיליון לירות למטרה זו.
מדוע לא היו ל״כלל השקעות״ מספיק
רווחים לחלוקה ז הסיבה: מנהלי
״כלל״ הפרו את חוק החברות ואת נא מנותם
לבעלי המניות, והקטינו את רווחי
״כלל השקעות״ בצורה מלאכותית, כדי
למחוק את הפסדי חברת־בת שלה, בשם
״אזורים״.
בראשית שנת 1977 היו ל״אזורים״
הפסדים ב סן 80 מיליון לירות. כעבור
שנה נמחקו כל ההפסדים ויש אפילו
רווח צנוע. מאחר שהשנה היתה שנת
קיפאון בבנייה, נמחקו ההפסדים על-ידי
סיבסוד של ״כלל השקעות״ .חברת האם
הילוותה, למשל, ל״אזורים״ 70 ,מיליון
פירצה קוראת לרוחז
בהתאם לחוקי המטבע החדשים, יש
לשלם מס על רווחים הנובעים מהפרשי-
ץ ער על מניות סחירות בבורסה. מומ־פירצה
בתקנות אלה: מסתבר
מועדפים ניתן פטור ממס
מילווה מועדף לפי החוק

^ ל ווה שמשלמים עליו מס-הכ-
^ ,י׳ ^יו• מכאן, שרכישת אגרות-חוב
0ת׳ כמו, למשל, יורודולר, עליהם
מס-הכנסה מוקטן של * 25 בלבד,
?ן מלווה מועדף. וכן, רווח הנובע משינוי
בשער הלירה יהיה רווח פטור ממס.

מנהל דוכרת
לטובת מי?

תשקיפי ״חוריה

להשקיע במדליות?

בשבוע שעבר הופץ בין ציבור המשקיעים
מיסמך המהווה הצעת״מכר של מניות
חברת ״לודז׳יה״ ,המוצעות לציבור
על־ידי ״איזנברג חברה ליצוא״ ,יחד עם
הצעת אופציות של מניות של ״לודז׳יה״,
המוצעות על-ידי ״לודז׳יה״ .אין אפשרות
להפריד בין ההצעות, ויש לקנות את המ ניות
עם האופציות.
בתחתית המיסמך מופיעים שמות של
בנקים מכובדים, המהווים את החתמים
להנפקה. אך רק קוראים חדי-עין שמים
לב לכך, שמעל שמות הבנקים מצויין כי
הם חתמים על הנפקת האופציות. אין
כל ציון אם הם חותמים, או לא־חותמים,
על המניות הנמכרות יחד עם האופציות.
מי שלא שם־לב, עלול להניח כי הבנקים
חתמו וערבו לכלל ההנפקה, אך
האמת היא, שהם סירבו לערוב להנפקת
המניות והסכימו לערוב רק לאופציות.
אנשי הרשות״לניירות-ערך הסבירו כי
למעשה מדובר בשתי הנפקות נפרדות,
שאוחדו משום־מה, וצריך היה להבליט
עובדה זו. מקורות בהנהלת הבורסה
אמרו, כי בדיון על התשקיף הובן שהשורה
האומרת כי הבנקים חותמים על
האופציות בלבד תודפס בצבע אדום, כמקובל
בארצות״הברית. הם הופתעו לשמוע
כי הדבר לא בוצע. לכל הדיעות,
מדובר כאן בהפצה של מיסמך מטעה,
ומצער, שהנהליי הבורסה והרשות־לניי-
רות־ערך לא דרשו להבהירו.
חברת ״איזנברג״ רכשה את כל מניות
״לודז׳יה״ מבעליהם הקודמים, בסכום
של 44 מיליון לירות. באמצעות ההנפקה
גייסה החברה מן הציבור 32 מיליון ל״י
(חברת ״איזנברג״ ,כחתם של הנפקת
המניות, מק!לת * 5מההון המגוייס, כר ווח
קטן וצנוע נוסף).
כאשר נמכרה ״לודז׳יה״ היה הון המניות
הנפרע שלה 4מיליון לירות. לזאת
יש להוסיף 7.5מיליון קרן־הון, ועוד 14.3
יתרת־רווח לא מיועדת. יוצא, כי סך
ההון העצמי היה 25.8מיליון לירות. איזנברג
קנה את המיפעל, על ההון העצמי
הזה, בסכום של 44 מיליון לירות. לפני
כמה שבועות הוגדל ההון הנפרע של
החברה בעוד 16 מיליון לירות, והוא מסתכם
עתה ב״ 20 מיליון לירות•
הגדלת ההון נעשתה ללא תמורה, תוך
דילול הון החברה. אחרי ההגדלה מכרה
״איזנברג״ לציבור, באמצעות ההנפקה
האמורה 75* ,מההון החדש, שהוא הבעלים
של כ־* 50 מזכויות ההצבעה. המכירה
גייסה 32 מיליון לירות מן המניות
ועוד 7מיליון ממכירת האופציות. סך-
כל ההכנטות מן המכירה 39 :מיליון
לירות ן זהו כמעט כל הסכום אותו שילם
איזנברג, כדי לרכוש את כיל החברה.

ההשקעה במדליות כסף וזהב הפכו
עתה לאטרקטיבית. הסיבה: אחרי המ
הפך האחרון לא עלו מחירי המדליוו
בלירות ישראליות.
מחירי המדליות נקבעים בדרך כל
לפי המחירים בארצות-הברית, שם מצו
יים רוב הרוכשים הגדולים. לפני המהפ
היה היחס בין מחירי המדליות בשת
המדינות לפי שער הלירה הקודם _ 1
לירות לדולאר. מדליית שאגל למשל, על
תה בישראל 58 אלף לירות ובאמריק^
כ־ 5,500 דולאר. מחיר זה עומד בעע!
גם היום, למרות שהיה צריך להגיע לכד
80 אלף לירות לפחות. כך גם לגב|
מדליות אחרות, שמחיריהן בלירות יעל
במשך הזמן בשליש לפחות.
לכן כדאי להשקיע חלק מן ההכנסו
במדליות • ,רצוי במדליות שיצאו רק בסד
רות קטנות ומוגבלות׳ עד 2000 או 1000
פריטים להנפקה.

לירות בריבית של * 12 לא־צמוד. זוהי
מתנה של 21 מיליון לירות לפחות. היו
עוד שיטות באמצעותן הקטינו מנהלי
״כלל השקעות״ את ריווחיות החברה והעבירו
כספים ל״אזורים״ ,בניגוד לחוקי
החברות.
אין ספק כי אילו היו פונים בעלי המ ניות
של ״כלל השקעות״ לבית״המש־פט,
היו יכולים לאנוס את החברה להח זיר
לעצמה את כל מה שהעבירה ל״א-
זורים״ ולחלק רווחים אלה לבעלי המניות
שלה.
לאחרונה התחיל מסע להרמת שערי
מניות ״סהר״ .הגורם לכך הוא משקיע
בשם סרגוסי, המחזיק ב״ 1.7מיליון
מניות למוכ״ז, אותן רכש בעיקר באמצעות
הלוואות בנקאיות. לפני כחודשיים
יכול היה למכור ולהרוויח, אולם הירידה
האחרונה במניות הפכה אותו למפסיד,
שכן קנה בשער ממוצע של , 1000 והמ ניות
עומדות עתה הרבה מתחת לשער
הזה.
מסע אחר שנכשל הוא של קבוצת מיכאל
אלבין, ממנהלי ״פריון״ ,שהשקיע
בכמות ניכרת של מניות ״הכשרת היישוב״
,בשערי־קניה של 500 עד .900
אחרי הרכישה החלה הקבוצה בהפרחת
שמועות-כזב, על כניסת איזנברג או מקס
פישר ל״הכשרת הישוב״ .הרווח הצנוע
שחילקה החברה וירידת שערי המניות
השאירה את הקבוצה עם השקעה ניכרת
והפסדים גדולים, בתוספת כמות
גדולה של מניות ״הכשרת הישוב״ —
למכירה.

ה הונ א ה
ב ..קסם

פעם הובאו לדין יזמים שקיבלו חל
וואויי ורכשו חומרי בנייה עבור מלו
שלא ניבנה מעולם, הלא הון מלון ״מר
כזון״ באילת. עתה גילו גילו אנשי החב
רה־לפיתוח״מפעלי־תיירות ומחלקת-הח
קירות של המכס תרגיל הונאה חדש
הפעם מדובר במקימי מלון ״קסם״
ברחוב בן־יהודה בתל-אביב.
מקימי מלון זה הוכרו בשעתו כמיפעי
מאושר וקיבלו סכום של 4מיליון לירות
מזה 1.1מיליון בציוד, כדי להשקיע במי
לון בן 90 חדרים. מדינת ישראל נתנה,
כמקובל, מענק והלוואה נוחה של 1.4
מיליון לירות, לא צמודים. המלון הוקב
אמנם, והוא רשום בספר הטלפונים כמלון,
אלא שהוא משמש כבית-משרדיב
ולא כמלון.

מלון ״קסם״
מיקסס־שווא

כאשר התגלה הדבר למנכ״ל החברה
הממשלתית למיפעלי תיירות, שמחה
פופס, הורה לנקוט בצעדים משפטיים.
ואכן, בימים אלה הוצאו פסקי״דין המחייבים
את המלון להחזיר את ההלוואות
שקיבל, בתוספת ריבית מלאה. נס־יונם
של היזמים לפנות לשר״התיירוח
יגאל הורביץ, ולבקשו כי יבטל אח
הריבית, נדחה בתוקף. שהרי מדובר בבניין
משרדים ולא במלון. בעקבות פופס
נכנסה לפעולה גם מחלקת-החקירות שג
המכס, התובעת מיזמי המלון תשלוב
מס מלא על חומרי הבנייה והציוד שרפי
שו ללא מסים ומכס.

מהובעזת בלונד!! ובוחב אי הנ ה
בלהקתו של פי פ סימונס -ל״בימותה
במחלוקת היא ׳מספרת :״אולי הוא ניתן לי
יסוד לא רע, אך לא נראה לי שתיאטרון
חיים רק שלוש שיעיות ׳בערב. איני רציתי
תיאטרון כל הזמן.״
ואכן, תוך זמן קצר ביותר כבר היה לה
תיאטרון לא רק כל הזמן אלא אפילו יותר.
היא הצטרפה ׳לקבוצית-התיאטרון לה מאמא
שפעלה בארץ ,׳והשתתפה בהצגה שיר השירים.
היא אומרת :״׳נורא אהבתי את זה.
כל חיי היו מעורבים בזה, צורת עבודה
כזאת היתר. חשובה לי מאד־מאד.״
לאחר־מכן השתתפה במחזה מיקלט ציבורי
בבימויו של השחקן אריה יצחק, ש מייד
אחרי העלאת המחזה ״יחזר בתשו בה״
ופרש לישיבה בירושלים.
בעתתוובעונה־יאחת למדה ׳תיאטרון ב אוניברסיטת
תל-אביב, אצל נולה צ׳לטון.
ואז, בעידודם הנמרץ של הוריה, החליטה
לנסוע ללונדון ולהגשים בכך חלום של
שנים.

זרות בלונדון
הגדולה
ך י יא הגיעה לכירה הבריטית עם
1 1מילגה מטעם המועצה־לתרבות־ולאמ־נות,
דק כדי לגלות כי ההרשמה ליביתי-
הספר לדראמה נסגרה. אולם כשהייתה עדיין
בארץ סיפר לה במאי התיאטרון, מייקל
אלפרדס, על בית־הספר איסט פיפטין. חיה
היה ב״ודהספר היחידי שגילה נכונות ל בחון
את הישראלית המאחרת. היא עברה
בחינה, והתקפלה. במשך כל ימי השבוע
למדה מתשע בבוקר יעד שש בערב, ובער
בים
ויבסופי־שבוע עבדה כימלצרית במיסע־דה,
כקופאית בבית־קולנוע וכמורה לעיב־רית.
מיקומו
של ביודהספר ופגישתה עם ה סטודנטים
השאירו עליה רושם עמוק, והיא
מספרית :״גרתי ליד בית-הספר, באיזור ש בו
התגוררו סטודנטים בשכונה של קיוקניי,
מפוני האיסט־אנד של לונדון. חבריתי-לדי-
רה היתד. נשואה לבחור מכור לסמים, וכל
ההווי החברתי של השכונה העלובה הזו
התבטא בצפייה בטלוויזיה ובבילוי בשתייה
במיסבאות. מהעבר השיני של ביזת-הספר
היד. החלק המכובד של השכונה, ופשוט
קשה לתאר את ההבדל בץ שני האיזורים,
׳שמרתק כה קטן מפריד ביניהם. כל חיי
החברה שלי התנהלו בתוך ביתרהספר, אבל
לא התקשרתי לשם באופן ממשי. משהו
מנע בעדי לנטוע שורשים באנגליה. ילא
אהבתי את אנגליה.
״אני לא הייתי שם ׳תיירת. הייתי סטודנ טית
ענייה יבין סטודנטים עניים, שכל חיי הם
סבבו סביב המיסבאה והטלוויזיה, היה
קר וגשום, הדירות היו הרוסות, היה ערפל.
יהיה ירע .׳שלוש שנים חייתי בתנאים של
סטודנט אנגלי בן מעמד הפועלים, וזד. היה
נורא. אני באתי מישראל שטופת־שמש,
ובין מה ־שיהיה לי שם לבין צפון תל־אביב,
ההבדל היה עצום.
הייה לי קשה גם עם האנגלים. הם היו
בסדר רק במסיבות שיכורים, כשהיו נפת חים
אחרי גאלונים של אלכוהול. אבל ל מחרת,
בבית־הספר, התנהגו כאילו לא קרר.
כלום. הם הזכירו לי דגים. נוצר מתח בגלל
עצם העובדה שהיותי זרה. הם שונאים
זרים. לא אוהבים יהודים, לא אוהבים בהו־

וינ ה שג 2777

ף* יא בת 25 בסך-הכל, וכבר יש מאחו־
1 1ריד. ניסיון ממשי על הבימה האנגלית,
משאת נפשם וחלומם הגדול של שחקנים
בכל העולם.
בין השאר הספיקה להופיע על בימת דד
רויאל קורט בלונדית, לחרוש עם להקתו
יוצאת־הדופן של פיפ סיממם את בריטניה
ואת עריה הגדולות של אירופה, להרוויח
כסף רב, לוותר על קאריירה אפשרית ב תיאטראות
לונדון!ולחזור הביתה, לישראל,
כדי להתחיל כאן מאל״ף במסגרת הבימרתף,
המעלה בימים אלה מחזה בשם דייר מישנה,
שאותו כיתב ראתב עוואדה, הזץ ביחסי־האהבה
הבלתי־אפשריים, בין ס טו דנ ט ער בי
וסטודנטית ישראלית.
מירב גרי המתולתלת, בעלת החזות ה מרשימה,
אינה מנפנפת בכרטיס־הביקור
הלונדוני הנכבד שלה. כשחזרה ארצה,
הציע לה תיאטרת ממוסד אחד תפקיד ממו סד
במחזה ממוסד מאד. אך היא אמרה
״לא, תודה,״ ופנתה לבימרתף, שהוא הבי מה
הלאיממוסדת של ׳תיאטרון הבימה. ל עובדה
שאמה, השחקנית פנינה גרי, היא
מנהלת הפרוייקט של התיאטרון הניסיוני,
אץ כל קשר לכך שבתה, מירב, הדומה
ילה מאד, קיבלה מייד תפקיד מרכזי ב מחזה
החדש.
היא גדלה בבית שבו נשמו הכל תיאט רון.
אמה, פנינה גרי, היתד. מבעלי תיאט רון
העבר זווית. גם האב, העיתונאי
רוברט גרי, נטל חלק בחיי התיאטרון ה פעילים
בבית, למרות מיקצועו השונה.
מירב מספרת, כי כבר משחר ילדותה
השתוקקה להיות שחקנית. הוריה לא ייחסו
לכך חשיבות מופרזת כיוון שהיו בד. דב רים
נוספים: היא היתר. תלמידה מצטיינת
ונעריה חברותית מאד. אך כשהסתבר להו ריה
כי זוהי דרך־החיים שבה בחרה, אמרו
ליה :״אם כך, אז ללמוד תיאטרון בצורה
היסודית והטובה ביותר, בבית־הספר הטוב
ביותר.״
את שירותה הצבאי לא עשתה בלהקה
צבאית. לדבריה :״הייתי רצינית מאד. שר תי
שירים עצובים. פשוט לא התאמתי ל להקה
צבאית.״ עם זאת, בד-יבבד עם שירו מירב
גרי במחזה דראקולה, שהיה ללהיט
| 11 (^ 1 1ל 1ו
על בימות לונדון. במחזה זה התעופפו

תה הצבאי נרשמה ללימודים אצל ניסן 1
נתיב, ועל ניסיונה אצל המורה השנוי־ארונות־מתים
באוויר -נשפכו נחלי דס, והבמה היתה מכוסה
י 33ן1 .

ערפילי עשן ופיח. במחזה זה נתנה להקתו של פיפ סימונס צ
התשובה הבריטית להצגתו של מישל פוגאן, הבאזאר הגדול, שהצ־ליחה
בפאריס. משמאל: מירב מאחרי הקלעים של היויאל קורט

רות עם ׳שיער שתור. לגביהם הייתי נציגה
של המעמד היהודי הבינוני הבורגני מ-
גולדרם־גרין׳ מ״בצר הבורגנות היהודית ב לונדון.
ולא שיכנעתי אף אחד, כשאמרתי
שבישראל לא כולם עשירים ושאני ישרא לית,
לא סתם יהודיה. זו היתד, הפעם הראשונה
שהתייחסו אלי כמו אל יהודיה,
כשאמרו לי כמה פעמים, בצחוק, :יהודיה
מלוכלכת׳ .החלטתי שיחוש־ההוימיור שלי לא
מפותח עד כדי כך שאקבל את זה.״
אולי בגלל אכזבתה מהאנגלים ומאנגליה
הירבתה מירב לבוא ארצה לחופשות־מול-
דת, ושמרה על קשר הדוק עם הארץ. היא
אינה מוכנה להודות, אך גם קשר רומנטי
עמוק קשר אותה לתל-אבי׳ב. כשסיימה את
הלימודים החליטה לנסות להתקבל לעבודה
בתיאטרון אנגלי. זו היתד, משימה כימעט
בלתי־אפשרית. לונדון מוצפת סטודנטים
בוגרי בתי־ספר למישחק, חוקי איגוד ה שחקנים
נוקשים מאד ומירב, למרות ביש־רונה
שהוכר בבית־הספר, שם הצטיינה,
היתד, זרה. למזלה שלטה היטב בשפה ה אנגלית
כיוון שאביה, האמריקאי במוצאו,
לימד את בנותיו הצבריות את שפת אמו.
!ואז, לגמרי במיקוד ,,פגשה מירב בצלם
הישראלי המצליח היום בלונדון, אלכם
אגור, וזה סיפר ׳לה, כי התפנה מקום ב־להקתו
של פיפ סימונס.
היא לא האמינה כי תתקבל לעבודה אצל
סימונם המפורסם, אך החליטה לנסות בכל-
זאת. להקתו של סימוינס הייתה אז בשיא
הפופולאריות שלה, והופיעה במקומות ה מכובדים
ביותר בלונדון. מירב חזתה בשתי
הצגות של הלהקה, ונדלקת. האפשרות ל עבוד
עם סימונס היתד, עבורה, לדבריה,
חלום בלתי-מושג. יתירה מזו :״אמרתי ל עצמי
שאם כבר לעבוד באנגליה, אז רק
איתם. כי האפשרות 1האחרת שמציע ה תיאטרון
האנגלי לנשים שחורות-שיער היא
תפקידים של מכסיקא״ות או ספרדיות, וזד,
לא עניץ אותי.״
פיפ סימונס, הבימאי הנודע, עומד
בראש קבוצה שהתגבשה מתוך ה תיאטרון
הלא־ממוסד של לונדון בשנות ה שישים.
הקבוצה קיימת מזה עשר שנים,

מירב גרי בשימלה המנסה טפח ומגלה
ך 1י \ י [ 1 0 1 1 1
טפחיים, על בימת התיאטרון בלונדון.

לדבריה הופיעה בעירום מלא בהצגות של פיפ מימונם, ולהרגיש

לא נוח בהצגות אלה היה מגוחך. השחקנים הכירו זה את זה
טוב עד כדי כך שהיו מתקלחים יחד. במחזה דייר מישנה בו היא
משתתפת היום, מרגישה מירב שלא בנוח כשעליה לחשוף ט3ח.

העבודה היתד, מעל לכל. כשהייתי עם ה קבוצה
היא היתד. כל עולמי. כל מה ש עשיתי
היד, לנגן, לעבוד, לשחק ולשתות.
היינו 11 איש, שתי בחזרות ותישעה בחו רים.
היינו נוסעים ארבעה ימים רצופים
מקופנהאגן לניצה, בתוך אוטו סגור. הייה
קשה. הופענו בעירום, התקלחנו ביחד, אבל
לא יהיה בינינו שום דבר מיני. אולי בגלל

מירב טובלת במימי

הים התיכון, מול

מלון דן. לדבריה, התקשתה להסתגל לערפל
של לונדון אחרי השמש התל־אביבית.

§ 0 1 1 >1מירב גרי שוקעת בשלג של
• יי יין לונדון הערפילית, מזג־הערפילי
ואכזבתה מן האנגלים הסגורים
מנעה ממנה לתקוע יתד בבירה הבריטית.

ואנשיה עורכים ניסויים בתיאטרון. חברי
ד,קבוצה, ישחם ׳כיום שחקנים מיקצועיים,
החלו את דרכם כחובבים שמיקצועותיהם
המקוריים היו צילום, הוראה וציור. השי לוב
של שחקנים מיקצועיים ושל אנשים
המכירים תיאטרון מצדדיו השונים, הפך
את קבוצת פיפ סימונס לקבוצו־-,יוצרת
מייויחדודבמינה.
ד,בימאי הישראלי נפתלי יבין המנוח היה
מקורב מאד לקבוצה זו. ועד היום הוא
מוזכר לעיתים קרובות בתרגיילים שמבצ עים
׳חבריה. אחד החברים הוא פיטר או־ליוור,
מי שניהל במשך שנים רבות את
האובר־האוס, מישכנם של התיאטראות הלא
ממוסדים חד,ניסיוניים של לונדון והחליט,
בגיל ,50 להפוך שחקן. פיפ סימונס בן
ה־ ,36 העומד בראש הקבוצה, הוא יהודי
מישפחה בורגנות של רוקחים השונא את
היותו יהודי. הוא נחשב טיפוס ציני מאד,
עצוב וקודר.

הוחלט לקבלה לתוכה כחברה מן השורה.
מספרת מירב :״קשה לי להגדיר את
סימונס. התיאטרון שהוא עוסק סו הוא
חזותי מאד ואפקטיווי מאד. זהו תיאטרון
של שהור־ולבן, ערפל, עשן אדום וארונות-
מתים. סיימונס מביים כביר שינים בתיאטרון
הלא־ממוסד, ותמיד בוחר סיפורים ומעבד
אותם יחד עם הקבוצה. אותו עובד ה מוסיקאי
כריס ג׳ודדן, שצמח מתוך ה־רוק־נ׳-הול
והמוסיקה הקלאסית. כריס גר
בחדר עם אוסף של מיליון היפופוטמים קט נים
מכל המינים ומכל הסוגים. הוא ניגן ב להקות
רוקונ׳״רול ידועות, וכעת הוא כותב
ללהקת פיפ סיממם.
״ההצגות ישל הלקה הן שילוב בין קונ צרט
רוק בנוסח הוולינג סטונס ומסר חבר תי.
סל מה שנעשה על הבמה נועד להגיד
משהו שהוא בדרך־סלל ציני מאד, על ה חברה,
על העולם, אני ׳נכנסתי ללהקה בשלב
של שיא מבחינת הפופולאריות שלה,
ונשארתי בה עד להתפוררות המוחלטת של
האנשים ושל הקבוצה פולה, עד לעייפות
הנוראה שנוצרה בתוצאה מהנסיעות ה ממושכות
ומאורח-החיים הצועני.
״הקבוצה הזו הסתובבה במשך עשר
שנים רצופות בכל אירופה, התגוררה ב־בתי-ימלון
ושתתה בלי הכרה, היה בה זוג
אחד ,׳והחבר של האשד. היה גם הוא חבר
בקבוצה. כולם ידעו, וזה לא היה קל. אבל

לשמור על
שפיות-הדעת
^ לקכוצת אנשים מוזרה זו נקלעה
י מירב גרי, הצעירה הישראלית שלא
האמינה למישמע אוזניה כאשר, כעבור
מ״בחו קצר ויום של עבודה עם הקבוצה,

האינטנסיווייות של העבודה.
ראינו זה את זה בכל המצבים, ולא
רצינו לראות זה את זה במיטה. סשהיינו
בפאריס, נמאס לי מהקבוצה. כל-כך שבעתי
ממנה, שהסתובבתי רק עם צרפתים. נכון
שהיו לי כמד, רומנים בתוך הקבוצה, אבל
הם ילא הוו משמעותיים. היחסים האישיים
(המשך בממוד )40

אבן־פינה ל״יצהר־דרום׳׳
טקס הנחת אבן־הפינה למפעל ׳השמנים החדש ״יצהר־דרום״,
היום, מהווה ציון דרך ונקודת מפנה למפעל הוותיק בן 44
השנה.
״יצהר״ חרושת שמנים ישראלית בע״מ, נוסד בשנת 1934 מחלת־יצחק,
אזור שהיה באותם ימים מחוץ לתל־אביב.
המפעל שהחל את דרכו בייצור ובזיקוק שמני מאכל וכוספאות
חולש היום על תעשיה ענפה של דטרגנטים, מוצרי ניקוי, מוצרי
היגיינה (סבונים, שמפונים, משחות שיניים, דיאודורנטים),
מוצרי טיפוח (משחות גילוח, ידיים, שיזוף, ייצור שיער) תרסיסים
לטיהור אוויר וקטילת חרקים•
על אף התפתחות המפעל׳ התרחבותו בשטח ובמספר העובדים,
נשאר במשך כל שנות קיומו באותו ׳מקום.
השריפה שפרצה לפני כשנה במתקן זיקוק השמנים, ואשר גרמה
נזק רב ליכולת ייצור השמנים של ״יצהר״ ,דרבנה את הנהלת
החברה להעביר את קו ייצור השמנים למקום חדש.
האזור בו ימוקם המפעל החדש — על כביש אשקלון בכניסה
הדרומית לאשדוד — נבחר בקפידה רבה. הרעיון המנחה היה
מציאת מקום המרוחק מאזור עירוני, שלא לפגוע באיכות חיי
האוכלוסיה הנמצאת בקרבתו, ויחד עם זאת לחנות מנתונים
בסיסיים המאפשרים תפעול ותפקוד העונים לבית־חרושת
מודרני. דהיינו — קירבת לדרכי תחבורה, למקורות חומרי הגלם
ולצרכני הכוספא. ואלו אכן נמצאו .״יצהר־דרום״ עומד להבנות
בקרבת ממגורות ״מתמור״ ,שהן הצרכניות של כוספאות וה־מאכסנות
של זרעים וחומרי הגלם לתעשיית השמנים.

יי ריבה עול מירב 1
(המשך מעמוד )39
הר יגש יי ם שלי היו מחוצה לה, בדי לשמור
על שפרות הדעות. בכלל, כל אחד מאיתנו
עשה משהו כדי שלא להשתגע מהמתח.
אחד !תפר נעליים, אני סרגתי. שילה, ה בחורה
השנייה, צילמה, דוד צייר. מצד
שני בילינו המון ביחד, והיו לנו הרבה
רגעים יפים.

עירום
זה טיבעי
^ קפוצה זרקה לי את הישראלית
/ /י 1שלי בתור אתגר. הם אמרו לי:
,אתם עירבוב של ׳תרבויות, מי אתם בכלל 1
פיפ, שהייתה לו בעייה, לא רצה לשמוע

כמו כן יימצא המפעל בתחומי המסילה הראשית של ״רכבת
ישראל״ ,ושלוחה מיוחדת של המסילה מגיעה לשטח בית
החרושת. מפעלי השמנים נמצאים רובם בצפון ובמרכז הארץ.
״יצהר־דרום״ הוא המפעל הראשון המוקם בדרום, שהוא
איזור חקלאי חשוב וצרכן נכבד של הכוספא.
הקירבה לנמל אשדוד חינה שיקול ראשון במעלה למפעל
שנושא עיניו להגברת היקף הייצוא שלק העומד כיום על
—.$3,000,000

כת מירב גרי
תיאטרון ניסיוני

טיפול ונון בשיער
כיצד?

?111111111

אם פנינה גרי
העץ של התפוח
התשובה במדריך לשמוש 31 ון
בתכשירי *!ולחיי
להשיג חינם בתמרוקיות, בבתי מתורות
או ע״י הזמנה בת״ד 1365 ירושלים

רווית מקובר• מלכת החן 1977

מישראל. יחד עם זאת, החברה אהבו כש שרתי
שירים בע״ברית. הייתי לוקחת גי־טארה
חשסליו! ושרה את מי יתוני עוף,
׳והיינו עושים לזה עיבוד רוק־נ׳־יחול.
״הם התלוננו על הטמפרמנט הישראלי
שלי, אמרו שאני לא מנומסת ושאין לי
מספיק טאקט. לא אחת צעקו עלי שלא
אתערב בעניינים לא לי. אבל אני הייתי
׳אופטימית. לא הייתי ׳מובנה לקבל את
אורח-יהחיים הזד, שלהם: לקום בצהריים,
ללסת לתיאטרון, לעשות הצגה, לראות
טילוויזיה, לשתות ׳וללכת לישון. לא קיבלתי
את הציניות שלהם. במקום להדגיש את
הכיעור. ,חיפשתי את הדברים היפים. הם,
כמובן, צחקו עלי.״
במשך התקופה שבה הסתובבה מירב
עם הקבוצה, היא שיחקה גם במיטב תיאטר אות
לונדון, ברויאל קורט ׳ובאחרים, ורא תה
את מיטב תיאטראות אירופה. אלא ש הקבוצה
הגיעה לשלב שבו החליטה להפ סיק
לסייר. העייפות תבעה את מחירה.
פיפ סימונס נשא אשה ששמרה לו אמונים
שמונה שנים, שבהן היתה רואה אותו רק
חודש בשנה.
הקבוצה שבה ללונדון, ומירב החליטה ל חזור
לישראל. כאן היא רואה את עתידה.
בהצגה דייר־מישנה הסתובבה לבושה ב קימונו,
עיחומה-ילמחצה. למתבונן נדמה, כי
אינה חשה בנוח, אך היא מכחישה נמר צות
:״בלונדון הופעתי בעירום, זה היה
חלק מההצגה. להרגיש שם לא נוח היה
מגוחך. אבל פה זאת הצגה אינטימית. עי רום
מלא לא יהיה נכון בה, ואפילו מביך.
אולם עירום חלקי, עם קימונו המגלה טפח,
הוא לגיטימי. אני מרגישה נוח מאוד עם
הקימונו שלי. באותה הצגה מסויימת שבה
מדובר, פשוט אבדה לי סיכת־הביטחון.״
העולס הזה 2105

במדינה
(המשך מעמוד )36
המועדון, הכין אותה לפגישה הנרגשת
צפויה.
״יש כאן ישראלי אחד שאת היית אסו־פית
במשפחתו,״ סיפר לה .״הוא מחכה

״לא הייתי אסופית בשום משפחה יהו דית!״
אמרה הרקדנית ,״אינני יודעת על
מה אתה מדבר!״
קצין־הבטחון הפגיש את הרקדנית עם
נחמיאם. נחמיאס זיהה אותה מיד .״את
לא זוכרת אותי?״ שאל.
״לא !״ השיבה הרקדנית החלטית ,״אינני
יודעת מי אתה!״
כל מאמציו של נחמיאס לעורר את
זיכרונה עלו בתוהו. היא הכחישה כל פרט
בסיפורו והסתלקה אל חדר־ההלבשה.
ורד תוך כדי ריקוד. נחמיאס המ אוכזב
נשאר במועדון לחזות בהופעתה של
האסופית. היא עלתה לבמה והחלה להתנועע
לקצב המנגינה המזרחית.
עיניו של נחמיאס ננעצו בה ללא הרף.
גם הרקדנית לא הורידה ממנו עין כל
זמן המחול. בסוף הריקוד אף זרקה לעברו
ורד. רק מבט עיניהם שהצטלב הביע את
אשר היה להם באמת לומר האחד לשני.
בתום הריקוד הסתלקה הרקדנית ונחמיאס
לא פגש אותה עוד.
גם שמחת המיפגש לא יכלה להסיר
מרקדנית הצמרת את החשש פן יתגלה
ברבים הרקע החברתי שלה.

כעין יתחרה, בצבע בז׳ ,מחניות מעור
דסקרנה עם ביטנת אורלון חמה, מעוטרות
בריקימה או ׳בשרוכים, שילובי עור יסריג-,
חליסוית־שלושה־חלקים (ז׳קט, חצאית ו מתנקה)
עשויות מפיג־סקין, בצבעי בז׳ ו־קוניאק,
מיסנסי ברמודה מעוד דסקרנה,
מעילים עם צווארונים מעוטרים פרוות-
שועל, מעילי־גשם בצבעי ירוק, זהב, שחור
׳ולבן, עם ארנקים תואמים — במיציעד
אינסופי שיל דגמים מרהיבים.
האשד!־נשית. זיווה תלם המטופחת,
שוויתרה באחרונה על מעמד נכבד סממ־ליכת־היופי
ישל רבלון לטובת כהונה של
אשת יחסי־ציבור בבגד עור, ניסתה לעודד
את הצופות, בניות כל הגילים .״׳ניכיון ש הדגמים
יפים על גופן של הדוגמניות, אבל
לא רק עליהן,״ הכריזה זיווה. וכולן הת אמצו
להאמין לה.
מדיברי!תלם הסתבר שהאשה הישראלית
המסכנה, שקופחה עד עתה, יכולה להירגע
— הקולקציות החדשות של המיפעיל תגענה
אליה בדיוק באותו הזמן ישבו תגענה
לאירופה ׳ולארצוית־ד,בריית. לא עוד סבל
שבציפייה.
אם להאמין לזיווה ׳תלם, ביגדי-העור
מחניפים לכולם: האישה נראית בהם נשיית,
והגבר — גברי. עוד הבטיחה ישכל אחד,
בכיל גיל, יכול למצוא לעצמו את הדגם
המתאים לו. המישאילה הצנועה שילה:
שבכל ביית בישראל ייהנה אדם אחד לפחות
מבגדי החברה, המיוצרים במיפעל שבמיג־
מקינטוש מכנסיים אופנתיים ממיטב תוצרת הולנד
דגמים ספורטיב״ם ואלגנטיים
טיב ואיכות הנשמרים לשנים רבות
לה שיג בחנויות ה הל בשה המובחרות

רחל ויעל דיין צופות כדגם מיכנסי ברמודה מעור*
חברות בנזועדון־הכבוד
אופנה עור תחת עור
מישאלתו של חמיפעז
לביגוד־עור: פריט
משלו בכל בית כשדינה
ביום השלישי שעבר, באשר בכל ה מדינה
חיפשו את שר־החוץ משה דיין,
לא נראתה ׳אשתו, רחל, מוטרדת במייוחד.
היא יישבה בבוטיק המהודר של בגד עור,
בכיכר־אתרים בתל־אביב, בחברת יעל
דיין, ויחד עם מתמנים נכבדים אחרים,
עייתונאיות־אופנה ׳וצלמים, צפתה בעניין
בדוגמניות ובדוגמן שהציגו את דגמי-העור
החדישים לחורף 78׳.
העיניים יצאו מחוריהן למראה חצאיות
מכווצות מעור נאפה רך, חולצות טוניקה
מעור אנטי־לום, חולצות מעור דקיק ומחורר,
* מדגימה הדוגמנית מירי וייסברג.
העולם הזה 2105

דל־העמק והמתוכננים על־ידי מעצבים ע ר
למיים, מן־השורה־הראשונה•
אחרי שהדוגמניות מירי וייסברג, ריותי
ירוו, ורד מאירה, נורית פלאיו והדוגמן
דני אזן הדגימו את המילה־האחרונה בענף
העור, לצלילי דיסקו ופופ, העניקה זיווה
תלם לנבחרוית־בעם יאת כרטיסי !מועדון־
הכיבוד של בגד עור .׳אלה שזפו בכבוד:
אשתו ׳וביתו של שר-יהחוץ ,׳הדוגמנית ה וותיקה
שעדיידנראית־סוב לאה שוורץ,
וחווה, אשתו שיל השחקן עודד תאומי.
חברות מועידודהביבוד, וכאלה ׳•שהיו אמו רות
לקבל את הכרטיס יאך לא נכחו ב אירוע,
כמו לאה רבץ למשל, הידועה כ לקוחה
נאמנה של החברה, תהיינה זכאיות
לריאות את הקולקציות החדשות לפני שתו צגנה
בפומבי.
״לפי שעה אני לא יכולה להבטיח שהן
תקבלנה הנחות,״ אמרה זיווה תלם, והו סיפה
:״אולי עם הזמן.״ חפרות מועדון־
הכבוד לא ניראו מודאגות במייוחד. שהרי
הן מסוגלות לרכוש בגד־עור גם ללא
הנחה.

א.ע 9 .1ר סו ח אי ם

1ט/וחז־ 7מציעה טוב יותר>-

| צנטנו שונו את השונו -הנחות עד ס5 0 0/
ל ארנ קי נ שי
נחש מ—195.

מ—195. עור סקאי מ—88.

ארנקי כסף מ —58
קטיפה איטלקית במחירים מפתיעים
— הכמויות מוגבלות —

ח ״ צ 1ט 1ר ושות
ת״א, פינסקר ,4ק״ב (מעל קפה ״נוגה״)

קולנוע
סבבים
כוכבת סינמטק׳
פעם, בימים הטובים של הוליווד, כאשר
הקולנוע היה עסק מסודר והיתד, בו מיש״
מעת, ולא כל אחד פיטפם באוות־נפשו,
ידעו הכל מה זה כוכבת־קולנוע: יצור
שקרוב בצורתו לבובה, ובהתפתחותו ה אינטלקטואלית
והריגשית, לילד בן חמש.
יפהפיה שנושאי השיחה המגוונים שלה
נעים בין עומק המחשופים לערך היה לומים,
והדאגות אסורות עליה בהחלט,
כדי שלא ייווצר חלילה קמט על המצח
הצחור, שבוטח היטב על־ידי מעסיקיה.
לעיתונות היא אמרה רק מה שהוכתב
לה לומר מראש, ומה שהוכתב לה הוכן
בתיאום עם דרישות כל אירגוני הצרכ נים
ברחבי העולם. וכך לא הרגיז הדבר

לא נגד הציונות טענותינו. אנחנו בעד ״הרצל״
אבל, ההרצל או תו אתה נותן תמורת דמי הנסיעה גורם לבזבוז זמן שלן1
של הנוסעים ! ושל הממתינים בדרך !

שחקנית מארי־פראנס פיזייה
תאריס אקדמאיים

אנא, בעלותך ל או טו בו סהבן ...כוסף ...ק טן.

מורל ה

כמה פעמים
נסית להפטר מחם -
ולא הצלחת??

הסכמים המעוצבים כיצירת אומנות

המנוי

אנחנו נחסל את הדוקים
נסי פעם אחת את הדרך המודרנית והבטוחה
להשמדת הדוקים
לאחר חיטוי שלנו( שעורך כ־ !/2שעה) את מקבלת
תעודת אחריות לשנה. לא יהיו יותר ז׳וקים בביתך !

בהקדם .

מחלקת המנויים

• אילת: נזל 3012 .־059
מודיעין , 18 נזל6 .־ 5־790114
היתר מש׳ מבריאות , 21 :רש׳ עסי•481/75 ,

קי בלת חשבון,
אנ א, פרע או תו
הדברת מזמ!ים

רו בקס
המתנה שפהישג ידך

איש, לא את הקאתולים ולא את היהו דים,
לא את השמנים ולא את הרזים, לא
את החכמים ולא את הטיפשים.
כך זה היה פעם. היום — אנארכיה,
כל כוכבנית מרשה לעצמה להתראיין
ולמסור לעיתונות את ההכרזות הבוטות
ביותר ושומו שמיים ! קם דור חדש של
כוכבות, שמחזיקות בכיסן לא רק תא רים
אקדמאיים ומיטען אינטלקטואלי, אלא
אף אינן מתביישות להציגם לראווה. ולר איה,
מארי־פראנם פיזייה, הצרפתיה הקט נה
שאחרי 15 שנות הופעה בסרטים צר פתיים,
התגלתה לאמריקאים בזוגות נשו אים
(שם גילמה את האשד, ההיסטרית).
אלה שוכנעו ממעלותיה עד שהניחו על
כתפיה השבריריות הפקה יקרה ביותר,
בשם מעבר לחצות, שתוצג בקרוב ב ישראל.
מסרט
לסרט. עוד לפני חודשים
מעטים העניק לה ז׳אן־פול בלמונדו, ש־לצידו
הופיעה בגופת אויבי, את התואר:
כוכבת סינמסקים .״הוא התכוון שכוח־ .
המשיכה שלי מספיק רק למלא אולם של
200 מקומות,״ הסבירה מארי־פראנם ב־חיוו.
אבל לא רק לכך התכוון בלמונדו.
כי מארי־פראנס פיזייה שייכת לאותו דור
חדש של שחקניות צרפתיות שבאמת מר בה
לבקר בסינמטק. היא אינה מחמיצה
סרטים של יוצרים צעירים, עוקבת בעניין
אחר כישרונות חדשים והופיעה בעבר
פעמים רבות בסירטיהם, גם כשידם לא
השיגה לשלם לה את שכרה המקובל.
רשימת הסרטים שבהם הופיעה בשנים
האחרונות יכולה להרשים בעיקר מבקרי-
קולנוע. היו אלה סרטים של ז׳אק ריווט* ,
אנדרה טשינה ואדוארדו דה־גרגוריו,
שמות שאינם אומרים מאומה לקהל ה ישראלי,
כיוון שסירטיהם אינם נחשבים
מסחריים די הצורר כדי שיובאו לארץ.
״אבל איני חושבת שטוב להופיע רק ב סרטים
כאלה,״ היא אומרת ,״ולו רק
משום שגם במאים מן ה 0ונ הזה זקוקים
לשמות מוכרים כדי שיוכלו להשיג מימון.״
מכאן הופעתה גם בסרטים פיסחריים
יותר, כמו גופת אויבי, שבהם רכשה
העולם הזה 2105

לעצמה מעמד ושם של שחקנית מוכרת,
אם לא של כוכבת ממש. היא, כנראה,
לא טרחה די הצורך כדי לעבור את ה שלב
המפריד בין דמות מוכרת לדמות
נערצת .״תפקידים מישניים, כמו זה שהיה
לי בזוגות נשואים, נראים לי מעניינים
מתפקידים ראשיים,״ היא אומרת. וזו
בוודאי אינה הדרך הנכונה להגיע לפיס-

להופיע בעירום. מארי-פראנס פי-
זייה, ילידת ויאט־נאם, מחזיקה בתואר
במישפטים, שאותו הצליחה להשיג בלי מודים
מסודרים־למחצה ובהתכבות־למח־צה.
זאת, תוך כדי הופעה מתמדת על
הבמה ובקולנוע. ב 1962-ניתנה לה ההז דמנות
הראשונה על הבד. פרנסואה טריפו
הפקיד בידיה את תפקיד הנערה הפא-
ריסאית באהבה בגיל .20 מאז היתד, מקו רבת
לחוגים המתקדמים יותר של הקולנוע
הצרפתי, והרבתה להופיע בסירטיהם. זה
לא תמיד השתלם, אבל בדרך־כלל גרם
לה סיפוק.
התבגרותה של הגברת פיזייה מתבטאת
לא רק בניסיון שרכשה, אלא גם בגי שה
שלה לעבודתה. היא מוכנה היום,
משום שהיא שלמה יותר עם עצמה, לע שות
דברים שלא היתר, מוכנה לקבל קודם
— למשל, להופיע בעירום. בזמנו, הת קוטטה
עם אלן רוב־גריאה (מחבר אשתקד
במריאנבד שהפך במאי בעצמו) .,כאשר
דרש ממנה להסיר את בגדיה.
לנקום כמאהב. היום אין לה עוד
שום מעצורים ביחס לעירום, אם הדבר
נראה לד, חיוני לתפקיד .״אני מרגישה
בטוחה יותר בעצמי,״ היא אומרת. אין
ספק שביטחון זה היה נחוץ לה במיוחד
לקראת מעבר לחצות, סרט שבו היא מגל מת
נערה המשתמשת בגופה כדי להגיע
לפיסגת ההצלחה ולנקום במאהב שזנח
אותה. בין השאר היא מפגינה כישרון־
המצאה בלתי־רגיל בהתעלסויותיה עם כו כבים
שונים כמו ג׳ון בק, ראך ואלונה
וכריסטיאן מרקאן.

פדאנס פיזייה וגץ בק ב״מעכר לחצות
להופיע או לא להופיע בעירום

מארי־פראנם פיזייה רכושה באמפטיה
השמאלית והאינטלקטואלית
לא היתה בצרפת שחקנית שלא חשקה
בתפקיד הראשי בסרט זה, שהיה ברור
מראש כי נועד להוות הצלחה מיסחרית
גדולה, ולו רק בשל היותו מבוסס על
רב־מכר בדוק בעל אותו השם, משל סיד ני
שלדון. כשנערכו המבחנים הראשונים
בפאריס, היתה מארי״פראנס פיזייה אחת
המועמדות הרבות שחלפו לפני המפיק
פראנק יאבלנס, אבל לא שיכנעו אותו.
מאוחר יותר, כאשר חגות נשואים הפך
להיט ששיגע את אמריקה, שינה יאבלנס
את דעתו והזמין אותה.
״למען האמת, לא האמנתי יותר מדי
בכל העניין. מאז ומתמיד חולמות השח קניות
האירופיות על היום שבו יפרצו
את חומת האטלנטי ויהפכו כוכבות הו־ליוודיות
מפורסמות, אבל זד, בדרך־כלל
לא קרה.״
למארי-פראנם זה דווקא לא קרה. הסרט
כולו נשען עליה ואם־כי הביקורת היתד,
העולם הזה 2105

צוננת ביותר, לא הפריע הדבר להצלחה
המיסחרית הגדולה. לה, אישית, אין כל
אשליות ביחס לאיכות המוצר, אבל כדב ריה
:״במשך שנים הופעתי בסרטים שה ביקורת
שיבחה ורק מעטים ראו. עכשיו
הופעתי בסרט שנקטל, אבל כל העולם
ראה אותי.״
במאים סמא ש ל שנוח ה־־־סד׳
מהו סוד הצלחתו של סידני (הם יורים
גס בסוסים, בובי דירפילד) פולאק 1במשך
שנים נחשב אחד מאותם ״האינטליגנטים
הנידיורקיס׳־ שאינם יודעים למצוא שפה
משותפת עם הקהל, ותמיד נטפלים לרע יונות
נשגבים שעוברים ליד הקופה במקום
לקלוע בול.
עד שביום בהיר אחד מצא את נוסחת-

הפלא, ומטיפוס חשוד בעיני המשקיעים
בסרטים, הפך בן־לילה חביבם. היום, לא
זו בילבד שאינו צריך עוד לרוץ אחרי
העבודה, אלא העבודה ממש רודפת אח ריו.
פרוייקטים ממתינים לו חודשים
ארוכים, והוא מרשה לעצמו לבזבז זמן
וכסף כראות־עיניו כדי להשיג בדיוק מה
שהוא רוצה, ובקצב שהוא רוצה, על הבד.
כאשר שואלים את פולאק מה גרם את
התפנית בקאריירד, שלו, הוא מוכן לספק
סידרה ארוכה של תשובות. אבל כאשר
שומעים את נימת תשובותיו, אפשר לה בין
חלק מן התעלומה.
״איני עושה סירטי אמנות,״ הוא או מר
.״אני עושה סרטים כדי שאנשים
רבים ככל האפשר יבואו לראותם. אין
זה הוגן ליטול מיליוני דולרים מכיסו של
הזולת כדי לעשות סרט שיעניין תריסר
אנשים בלבד, אפילו אם זה מספק רעיו נות
מבריקים לכמה מבקרים, ונושאים
לכמה מאמרים.״
ייסורים רבים. צלילו של המישפט
הזד, הוא כשמן בליבם של אותם המפי קים
הנאלצים להילחם השכם והערב ב במאי
ה״כוכבים עליונים״ ,המעמידים את
הקאפריזות שלהם כמיכשול בדרך להצ לחה
הקופתית. ופולאק לא רק מדבר,
אלא גם מיישם את דבריו. סרטים כמו
כך היינו הוכיחו שהוא באמת מבקש
להגיע אל קהל רחב ככל האפשר.
והאמת ניתנת להיאמר, הוא נחשב
על־ידי רבים כאחד היוצרים המעניינים
ביותר של הקולנוע האמריקאי בשנות ה־שיבעים.
חוקרי סרטיו ניסו להראות כיצד
הוא חוזר שוב ושוב על נושא כאוב: ה ייסורים
הגדולים שבהם נאלצים להתנסות
אנשים הבאים מרקע שונה, מעולמות
שונים ומהשכלה שונה, כדי לגשר על
הפער המפריד ביניהם. לעיתים נושאים
הייסורים פרי, לעיתים לאו, אבל הם
קיימים תמיד. לראיה, טוענים מעריציו,
סרטים כמו הס יורים גם בסוסים, יאקוזה,
שלושת ימי הקונדור, ואפילו סרטים
מוקדמים כמו קרן אחת של תיקווה.
שחקן תיאטרון. אבל פולאק אינו
אוהב לדבר על השליחות או על העומק
של סרטיו .״אם יש בהם משהו כזה, הוא
יצטרך להצטייר מן התוצאה הסופית. מה
שמעניין אותי, בשעת העבודה, הוא המקום
המתאים למאפרה על השולחן, או הזווית
הנכונה של המצלמה.״
גישה פרגמאטית זו הוכיחה את עצמה
לכל אורך הקאריירה שלו. פולאק, שחקן-
תיאטרון שהופיע על הבמה לצד זירו מוס־

טל וטיירון פאואר, ואחר־כך בסידרת מח־זות־טלוויזיה
לפי סיפורי המינגווי, למד
את המלאכה מן היסודות. ידידו, ג׳ון
פרנקהיימר, שביים את סידרת המינגווי,
הפציר בו להצטרף אליו בהוליווד, נתן לו
אפשרות להדריך שחקנים בדיאלוגים ב אותם
סרטים שפרנקנהיימר עצמו ביים,
איפשר לו להגיע לבימוי פרקים בתוך
סידרות־טלוויזיה שונות, ועורר בו את
התיאבון לבימוי סרטים.
כובכים מגנטיים .״אין לי שום הת נגדות
לפולחן הכוכבים. לעיתים אתה
זקוק לנוכחות המגנטית שלהם, כדי שסרט
יוכל לפעול כראוי על צופיו,״ הסביר פ ד
לאק לאלה שהאשימו אותו כי נשען על
הזוהר של אנשים כמו רדפורד או סטריי-
סנד כדי להצליח. את אל פאצ׳ינו, המו פיע
בתפקיד הראשי בבובי דירפילד,
כנהג־מירוצים אמריקאי המתאהב בנערה
חולה במחלה מאמרת, אין פולאק משייך
לקטיגורית הכוכבים. לדעתו הוא שחקן
מעולה, לא כוכב .״הוא אחד מאותם אנ שים
שמעניין להתבונן בהם גם כשאינם
עושים מאומה, כי יש אצלם תמיד איזו
דראמה שאפשר לנחש את התרחשותה,
מתחת לפני השטח.״
ואולי סוד הצלחתו של פולאק, בכך
שהוא מבין נכונה את הקולנוע של שנות
השיבעים .״אנחנו חיים היום בעידן של
קיצוניות. אין עוד סרטים בינוניים, בדיוק
כפי שאין מעמד בינוני. יש רק הצ לחות
גדולות. או כישלונות גדולים. זאת
— ועוד. מה שקורה היום, הוא שיבה
לסוגי הקולנוע הבסיסיים מימיו הזוהר של
הוליווד. הסנדק הוא, בסופו של דבר,
סרט פשע נוסח קאגני ובוגארט, ומגרש
השדים אינו אלא סרט אימים. אין כימעט
הצלחה גדולה בשנים האחרונות, שאי-
אפשר למצוא לה את ה,ז׳אנר׳ שממנה נש אבה.״
הוא
מודד. שגם סרטיו נופלים בין מיס-
גרות אלה .״אם תלחצו עלי, אצטרך להו דות
שכך היינו הוא מלודראמה סוחטת-
דמעות, ושג׳רמיה ג׳ונסון הוא, בסופו של
דבר, מערבון.״
אל בובי דירפילד הוא עדיין קרוב מכדי
שיעז להכריז בקול לאיזו קטיגוריה הוא
שייך .״זהו סיפור תחייתו של אדם, והד י
ר שבה שני אנשים נתקלים זה בזה,״
הוא מגדירו ביומרנות שאינה הולמת כל י
י את הכרזותיו הקודמות. מבקרי־ד,קול נוע
האמריקאים התקשו פחות ממנו ב הגדרת
הסרט .״ליד הסרט הזה, אפילו
סיפור אהבה נראה כאמבט־קצף,״ טען
מבקר־ד,ירחון פלייבוי, שביקורתו רומזת
בפירוש כי הסרט הוא סוחט־דמעות ה עשוי
בטוב טעם. כלומר, שוב חלק של
״ז׳אנר״ ישן, בדוק וטוב. אבל הכנסותיו
של הסרט הוכיחו שהוא קלע למטרה במאי הנכונה. פולאק ימשיך להיות
מבוקש.

במאי סידגי פודאק
המשקיעים דאגו

לא לגברים! לא לגברים! לא לגברים! לא לגברים! לא
אופנה

פ טנ טי ם

לאנוס בקבוק צו
עם נקק וחב

ה ל לוי ה
כל אוגרו!ת השומנים
גל. נושאות העובדים
התאספו בכל הארץ
לסודות לאלוהים.
לא דיאטה, לא גיזרה
הללויה לאופנה.
שק ׳סרוג גדול כמו אוהל
לאוהב נטול דירה —
מחמם כמו אש !וכיחדיל
ופותר כל בעיית.
מתחבאים בתוך הסוודר
לעסוק במלאכה
גם בין רוב אדם ועדר
לא תורגש האבדה.

רומן בהמשכים
רואים ריננו הולם שנית !
איימתי כפעם הקודמת על ה*
כחור הזעצער אבל במקום לשפר
את דרכיו הפורחות, החליט הכחור
לחנות כמדורי דרך קבע. עם לופה
כיד עוכר המאניאק על העמוד ואז,
כמקום הכי מוצלח, הוא עושה לי
טעות ומשנה את שמי.
יאללה מאמאל׳ה, לך קצת לשכנים.
שכוע אהד תן לי חופש —
הן כץ כה וכה מיד תחזור. אתה
אוהב רק אותי, לא 1

שמאטעס עם נו ובו
בסוף רחוב דיזנגוף בתל־אביב יש חנות
אחת שמוכרת שמאטעס.
רצה הגורל ומעצבת התיסרוקות ליזה
בביוף, בנתה את אולפן התיסרוקות שלה
בשכנות. למה אולפן? יותר מתאים היה
לקרוא לזה סלון עתיקות. למד, מסתפרים
שם על רהיטים שרשומים בקטלוגים.
אז מה עושות החכמות, כמו הדוגמנית
אילנה דראי?
הולכות לבחור שמאטעם בחנות ועושות
קפיצה לליזה שתתאים להן תיסרוקת על
פי אופנת ימי טיכו. תתפלאו, אבל השילוב
הזה הולך עלא הכיפאק. ולעת השמאטעס
היתד, עדנה.

דגם ״סווינגר׳י — בני טובטרמן דוגמנית טניה פלד

בישולים

עוגת הס •שוקולד ]הוות

האופנה גורסת החורף. אפודות גדולות
— עובדה ׳מרניוטד״ ׳!המאפשרות הסתדרות
בסך על קו הזינוק לזלילה הגדולה. בכל
זאת, אם כבר להשמין, אז ממשהו שמאוד

כדאי.
לא עולה בדעתי משהו יוותר טעים וראוי
להקרבת כל דיאטה, מאשר העוגה החלו מיות,
שהוא הגירסה השוקולדיית המשגעת
מסולם. אסור להחזיק עוגה זו במקרר.
מקומה על השיש, מכוסה בניילון קבע נגד
התייבשות, יאו בתוך תא תנור האפייה.
אגב, זהו מקום הצפנה אידיאלי של מאפים
שונים הזקוקים להצילה מפני! ,או עד בוא
האורחים. יש רק לזכור שהמקום הוכשר
למחבוא — אחרת פותחים את דלית התנור
ומוצאים שם שרידים עבשים שלא תאמנו.
אז לעבודה.
בפינג׳אן גדול לערבב 3כפות קקאו +
נום סוכר /4 +ג של חבילה מרגרינה בלי
מלח +שלושה רבעי סוס מים. לערבב
תוך בחישה על אש קטנה, עד ׳שבל המר גרינה
׳נמסה, לכבות את האש. לשפוך לתוך
קרם השוקולד הזה רבע כוס רום אימי-
מציון, שהוא תחליף רום !נהדר( .רום ׳אימי-

מציון להשיג בסופר-מארקטים, במחלקת
היינות והמשקאות החריפים. זול מאד.
נהדר לאפייות ומנות אחרונות במקום תמ צית
רום).
בקערית המיקסר להקציף נוקשות 6חל בונים
+עוד שלושה רבעי כוס סוכר.
!את 6החלמונים להוסיף בבחישה לקרם
השוקולד, ולהוריד מקרם זה חצי סוס,
כדי שישמש לציפוי העוגה המוכנה. כאשר
הקציפה נוקשה! ,שופכים את סלילת השוקו־לד
שנותרה בפיגג׳אן וצוננה, אל תוך ה קצף.
מערבבים בעדינות.
מוסיפים 50 גרם אגוזים קצוצים גס,
׳וסוס ורבע קמח !תופח. תבנית משומנת,
חום בינוני, שלושת־ריבעי שעה, או עד
לקיסם !נקי. לא לייבש את העוגה באפיה
ממושכת. מצפים את העוגה הצוננת בציפוי
השוקולד הנוצץ. צידי העוגה נשארים עירו־מים.
צריך באמת לחשוב פעם מה לעשות
בקשר לזה.
אם. רוצים להשתגע ממש, מבינים קצפת
בתוך מיכל קטן ששומרים במקרר, ועל
כל מנד, שופכים כף טרייה. העוגה הזו
.נוחלת הצלחות פנומאנליות. סולם מבקשים
תמיד את המירישם. אז הנה.

הפטנט הבא הומצא אחרי שכותבת שורות
אלה הייתה עדה לסצנה מצחיקה עד־דכד
עזת. ארבעה גברים ישמו להם לפרינציפ
לפוקק ׳בקבוק עם שאריות יין נפלאות,
בעזרת פקק־ישעם כלשהו שהתגלגל יתום
בגמר הד,ולולה, זה הוד, הפקק היחידי ש נותר,
ומובן מדוע התעקשו כולם כל-כך
דווקא עליו — למתת מידותיו הגדולות
מדי ויאי־התאמיתו המוחלטת לעניין. יבזה
אחר זה עלו אלופי השרירים לאנוס את
הבקבוק. משונה איך בל אדם מתאמץ
אחרת. אחד מכווץ את שפתיו, מרוב עומס,
לגודל שיל ישבן ׳תרנגולת, ועיניו מטורפות
במטרה. ישני עוצר ׳נשימתו ,׳מהדק לים־
תותיו בארשת סבל, ולוחץ בגיניהה. אם
לא חלילה בידו הפקק — ניתן היד, לחשוד
שמצוי הוא וסותם מקום לגמרי יאתר.
שלישי, חלשלוש כמו יולדת בלי איזו
תמיכה אגפית מצד הלשון. עד שקצה
שרירי ומעובה אינו משתלשל לו בכוח
רב לסנטר, אין מה לדבר איתו ביזנס.
׳תיאטרון החיים התמשך עד שקיביצער
אחד הציע לגרוע תריץ שלם מאורכו של
הפקק. נלהב מהצעתו ניגש לביצוע, וחריץ
שלם נגרע מאצבעו.
דובי קילף אותו זמן צ׳יפסים לחברה.
עדיין תחת השראת הקליפות — לקח את
1הקוליפן, אחז את הפקק, ובתנועות ניסור
קטנות סביבו, בלי להרים אית הקולפן,
הוריד לו ״קליפה״ חיצונית אחת, כמו
ולתפוח עץ.
אמרתי לו :״דובי, אותך בעיתון. קח
סד, ימהר צעטלה, ותרשום לי משהו להייס־טוריה.
חישב, חשב, ובסוף כ תב :״כדי
1להתאים פקק גדול לבקבוק צר, יש לקלף
צ׳יפסים.״

הקומבולה חוזות
כותבת לנו בינה שיראי :
מקורו של הפרי בדרום־מזרח אסיה
והוואי.
שמו המדעי 11-1103¥. 031-31111(013
והוא עשיר במינרלים שונים. כמה עצים
גדולים בני 30 שנה נטועים במכון הוולקני
עד היום ומספקים חלק מהפרי לשוק.
לפני מספר שנים ״הדביקוני״ במחלת
הקרמבולה. נטענו בהוד השרון מטע
קטן, והחילונו לשווק את הפרי דרך
סיטונאיםמיוחדיםב שו קהסיטוגאיבתל ־

אביב.
לא קל לגדל את הפרי בארץ. רגישות
לקרח, לרוחות, לברד ולקרני״שמש גלו-

איך מתנקמים
בבעל מרגיז?
עושים זאת בשיטה הקלאסית. הנשק
הקטלני נמצא אצלך בעונה חורפית זו
בשפע — ׳ואין במותיו טוב, יעיל ומומלץ.
זוהי לוזזמת־לילה עתיקה, אך לא מה ׳שאת
הושבת. שהרי הרעיון המרכזי הוא להתנקם
בו — לא בך.

אילנה דראי וליזה
ודספורת שנזאטעס

ובכן, ברגע שהפושע עולה על יצועו
וחדל להפעיל את הקסטנייטות בשיניים,
בדיוק במומנט שהוא כבר מתחמם ומת ענג
לו על חייו, הדביקי עליו את שני
הארטיקים שלך — הלא הם זוג גלידי-
הקרח המשמשים אותך במשך היום ככסות־רגליים.
בלילה, לכאורה. ,אין לכסות אליו
בל שימוש חוץ ממנוחה רופסת, אבל ב הפעלה:
נכונה ניתן להפיק מתן ׳אין־ספור
ביצועים.

אפשר, למשל, לדגדג אנושות את קשת
כף רגלו בעזרת ציפורן הבוהן, שאותה
מושחזים תמיד בלכה להסוואת קטלניותה.
במעט אימונים ׳נותן לסדר לו מול הפנים
אצבע משולשת, כך שהבוז המשודר יהיה
עמוק הרבה יותר.
אפשר ׳להבהיל אותו עד מוות עם חאמסה
בעיניים^לא־כל־כך קשה לביצוע.
אפקט״הפריסה אצל בעליות האצבעות
הנשפכות מכל סנדל, יהיה מכסימלי. זוהי,
אגיב, ההזדמנות היחידה שבה מותר לעשות
בהן שימוש פומבי. לאחר־מכן, מצפינים
אותן מעץ אדם.

הקרמבולה

;אפשר לבצע ׳המון דברים, אך סדר ה
יויי
מקשה על גידולו. ניחן לומר שהעפעילויות
הוא החשוב ביותר. את הארטי צים
מחייבים טיפול אישי• נוסף ללחות
קים השאירי לסוף, שכן מרגע ההדבקה
יקפוץ בעלך בזינוק קוינג פו עד התיקרה 4 ,וחום הם זקוקים לתפילת״בוקר, לליטוף
ובו׳.
ויימלט ממך בצוויחה רמה, בלי לשכוח
אחרי שהכל מסתדר, אני קוטפת את
לברוך •סביבו היטב — תוך כדי כך —
הפרי הגדל בחלקו באשכולות, בעונת גיאת
השמיכה הנאמנה. חפשי בכל קצוות
הבית ;אתיר האבידה, והחזירי אותו ללא
דול שהיא בין ספטמבר ולאפריל.
כפי שכתבת, הפרי בעיקרו חמוץ, אולם
דיחוי למיטה. אל ייכלא הדבר בעינייך.
אומנם ;בלי הבעל אפשר להסתדר לילה
יש זנים מתוקים המפותחים בארץ וי•
אחד, יאך בלי השמיכה הכיצד?
[ שווקו בוודאי בעתיד. אמן.

אודטה דנין

במדינה
ריעות

1ו ש1ץ

הו!1ב הוה

2405

מאקס סאדאוז״ור.
״ה,שלום של סאדאת פירושו
חיסול מדינת היהודים:״
טען מנחם סכין

חפפל את דימיונך ונסה למצוא
לציור שלמטה כותרת מתאימה, אשר
תסביר מה אתהרואה בו. הצפות
לכותרות יש לשלוח לפי הכתובת:
״קשקשת״ ,ת. ד ,136 .תל־אביב.
בין הזוכים יוגרלו פרסים: שתי
מנות בשווי — 50.ל״י (חמישים לי רות)
כל אחת, באחד מסניפי רשת
הפיצריות ריסיני בתל־אביב.

קשקשת 2105

״סאדאת בחר במדיניות של, המשך
המילחמה באמצעים אחרים /הדבר נראה
בעליל, במייוחד בעיקבות מילחמת יום
הכיפורים. סאדאת השיג בהסכם הביניים
הישגים עצומים ללא שום תמורה ממשית,
ועל כן הוא מקווה להשיג את שאר מט רותיו
במדיניות, שהיא המשך המילחמה
ובלי לחימה. ומדוע לא יעשה זאת? הרי
גם אותו יצור מפלצתי, אשר סאדאת היה
מעריצו הגלוי עד גבול מסויים, העדיף
כיבושים בלי מילחמות, עד אשר וגומר,
והכל יודעים למי ולמה הכוונה.״
ביקורת נוקבת זו על מדיניותו של נשיא
מצריים, הם דבריו של ראש-הממשלה,

קשקשת 2103

הנסיגות.
אביגדור רונן, רח׳ אברבנאל
,29 ראשון־לציון
י• תולעת בהמשכים.
אברהם שרון, עין־השופט
6פליטת קולמוס.
ישראל לפינגר, רח׳ אילת
,19 רמת־יוסף, בת־ים
בעין
!• השבר הסורי-אפריקאי
מצלמתו של לוויין־ריגול.
גד מרום־תל, ת.ד ,6017 .תל־אביב
• מסך הטינה והדיעות הקדומות
בישראל מתחיל להתבקע.
יוסי קאופמן, רח׳ שינקין
,96 גיבעתיים

בגין וסאדאת
״מעריצו של יצור מיפלצתי

מנחם בגין, בימים בהם לא כיהן עדיין
בתפקיד ראש־הממשלה.
לפני שלוש שנים נשא מנחם בגין נאום
מדיני באזכרה שנערכה לזכרו של אריה
בן־אליעזר, מראשי תנועת החרות. הוא
מתח בנאומו ביקורת חריפה ביותר על
סאדאת האיש ועל מדיניותו כלפי ישראל.
ספק אם בגין היה חוזר על הערכותיו
אלה גם כיום. אולם ביטאון מיסדר ז׳בו־טינסקי,
האומה, מצא לנכון לפרסם את
נאומו של בגין מלפני 3שנים בגיליון
חודש ספטמבר שלו השנה, שבועות מיס-
פר בלבד לפני בואו של סאדאת לירושלים.
מולקולה אחת שד שכד. אמר מנחם
בגין, בין השאר, באותו נאום :״סאדאת
ממשיך איפוא במדיניות זו לגבי ישראל,
שהיא המשך מילחמת יום־הכיפורים באמ צעים
אחרים.
״זהו המושג של, פאקם סאדאתיינא׳
(שלום סאדאתי) .זהו השלום שהוא רוצה
להשיג על פי תנאיו, לאמור — נסיגה
מוחלטת -של ישראל מעבר לקווי 1967
ונוסף לזה מה שהוא מכנה, השבת הזכו יות
של העם הפלסטיני/
״במילים אחרות, פשוטות וברורות לכל
מי שיש לו מולקולה של שכל בארץ
הזאת — חיסול מדינת-היהודים. אם אפ שר
להשיג מטרה זו בלי מילחמה, מה
טוב ! זו השאיפה.״
סאדאת לא השתנה במשך שלוש השנים
שעברו מאז. בגין השתנה. עתה הוא מוכן
לקבל את פאקס סאדאתיינה מבלי לראות
בו עוד ״ניסיון לחיסול מדינת־היהודיס.״
העולם הזה 2105

מאוזן :
. 1בהשאלה: שומר־ראש לאח״ם .5 :
נהר גדול באמריקה 10 רשע . 11 :רצו עה
. 13 :מילת־קריאה . 14 :עליך לדעת !
. 15 עכוז 16 רענן . 18 :יהיר ; .20 ישיש ;
.21 שירטון; .22 קידומת הולנדית; .24
ספרי את הסוד ! .25 ממש, הווייה ; .26
עובד־אדמה ; .28 סוס צעיר ; .30 עוף-
בית ; .31 זכר בבקר ; .32 פנים ; .34
פואמה ; .35 מענית ; .38 בן־צבע ! .39
יחידת הרכ .41 ; 8קמין ; .42 בהמה דקה ;
.43 יכופף .45 :אולקוס; .47 גוף; .48
נווד; .50 כרס; .51 שמא; .52 מילת-
יחס שכיחה; .54 מכופף־המזגלות (ש״מ);
.57 עץ קטן; .61 מגיע; .62 ננס; .64
אכדהפנינה; .65 יופי; .66 בית הציפור;
.67 מוקיון ; .69 יחידה בשנה ; .70 השמ דה
; .72 יצר עז ; .74 איכות ; .75 ירק
המשמש כתבלין ; .77 אולם .78 :מידשאה;
.80 מעגן אוניות; .82 קידומת הולנדית;
.84 שנשמה באפו .85 :פקק .87 :מטיל
מס ; .88 הונאה ; .90 צאצאה .92 :מיק-
ווה־מים ענקי; .94 שתיקה גמורה; .95
רשף; .97 כמו 10 מאוזן; .99 תינוקות
של בית־רבן . 101 :שער, בערבית. 102 :
כיסא־כבוד! . 103 מתקבלת לאחר תקופת
ניסיון; . 104 מקום בשרון.

מאונך :
. 1ירק גינה .2 :ודי בלי סוף ; .3מבני
נוח .4 :אדמה המצוייה בנגב .6 :מכינויי
האלוהות .7 :מין ; .8בוא מלמעלה למטה!
.9כף־אשפה 12 עיר באירופה . 15 :
פריך . 16 :מין דיו; . 17 עסיס ענבים;
. 19 האטמוספרה ; .20 כלי־קיבול .21 :
שתוייה .23 :נביאים כתובים (ר״ת 24
מחוספס .26 :אהיה מסוגל ; .27 מספיק !
.29 אריג דק יקר; .30 כלי-נשק כבד;
.33 גג קטן נטוי ; .34 יחידה בדקה ;
.36 אינסטיטוט; .37 ויזה; .40 נעים;
.41 מן ההורים; .44 רסיסי־בוקר; .46
מצבת־זיכרון ; .47 ספר־כריתות 49
יישוב חקלאי ; .50 סוכן־חרש ; .53 חוכמה;
.54 קריסטל; .55 מילת־שלילה; .56 או־ייב
; .58 מן הגפיים ; .59 חד ; .60 קני-
סוף .62 :בוסתן נוי; .63 אביון; .66
עדיפות ; .68 פרופיל ; .71 יחידת-אורך
עשרונית .73 :השעה .76 ; 17:00 עצם
בפה ; .77 מילה שמשמעה שלילה ; .79
בתוכם .81 :זז ממקומו; .83 בושם מיק-
ראי ; .84 החיים שלי ; .86 זמן ; .89 מצי אות
.91 :חבלה; .93 בוסתן עצים; .95
שם־חיבה לגבריאל .96 :כישוף; .98
מחייתו-יער; . 100 נהר באיטליה. 101 :
מילת־שלילה . 102 :יען, כיוון ש.-

מסע דו ת אי ט ל קיו ת
תל״אביב, ככר אתרים טל 288800 .
תל־אביב, ככר מלכי ישראל ,4
טל 263987 .
תל־אביב, רח׳ אבן־גבירול ,24
טל 266177 .
טל 221681 .
תל-אביב, דיזנגוף 93
תל־אביב, אחוזת בית ,3טל 53287 .
חיפה, רח׳ הנביאים , 20 טל 640201 .
טל 252654 .
חיפה, דרך רופין כשר ירושלים, רח׳ יפו 43 כשר ירושלים, המלך ג׳ורג׳ 15
אילת, מרכז התיירות
החדש

בן־יהודה 262
פינת דיזנגוף
טל 455070 .

במדינה

סישטרה היה אונס
ראשומון כמישמרת
ירושלים ; 7מי דהאימיז — 7אשת
החשוד או 7שוטר 1

ח דד• ־ס לזן
שינה ואוכל

פית: תר*ל 9ג,

9ל׳ .913766

מורל ה
הטסטים המעוצבים כיצירת אומנות

״הזמינו אותי לרעיד בתחנת־המישט־רה.
כשהגעתי לתחנה, הכנים אותי סמל־ראשון
לאחד החדרים, נעל את הדלת
וניסה להוריד ממני את הבגדים בכוח.
כשניסיתי להתנגד, הוא צעק שאם אני
לא אשתוק הוא יהרוג אותי ואת בעלי.
שתקתי, כי פחדתי ממנו פחד־מוות.״״
במרבית המיקרים שבם מועלות אש מות
בדבר אונס, סחיטה, הדחת־עדים או
איום בנשק חם, ממהרת המישטרה לעצור
את החשוד עד סיום החקירה, ולפעמים
עד לגמר ההליכים המשפטיים. אך כאשר
מדובר בחשוד שהוא שוטר, נראה שאין
המישטרה ממהרת למצות את הדין.
״לפני שבועיים התלוננתי במישטרה על
כל מה שעשו לי,״ סיפרה פנינה עזיז ()23
מירושלים .״אך למרות שהבטיחו לי שאם
ההאשמות תימצאנה נכונות ייעצר השו טר,
עד היום הוא ממשיך להסתובב חופ שי,
עם מדים ואקדח. אני מפחדת לצאת
מהבית, כי אני יודעת מה יקרה לי ברגע
שהוא יפגוש אותי.״
תקיפה כתחנה. פגישתם הראשונה
של פנינה עזיז וסמ״ר דויד דהאן איר עה
לפני חמישה חודשים. בעלה של פני נה,
משה, נחשד בהתחזקת רכוש גנוב
ונעצר ל־ 48 שעות .״באותו לילה שבו
נעצר בעלי,״ סיפרה ,״הגיע לביתי שוטר
שהציג עצמו כדויד דהאן, והראה לי צו־חיפוש.
פתחתי את הדלת, והוא נכנס
לדירה והחל להסתובב בחדרים. אחרי כמה
דקות, אחרי ששאל אותי הרבה שאלות,
הוא תפס אותי פתאום בייד, חיבק אותי
והתחיל לפתוח לי את החולצה. התחלתי
לצעוק ולהתנגד, אבל הוא לא עזב אותי,
צחק לי בפנים ואמר, :את יכולה לצעוק
אונס כמה שאת רוצה. באתי לכאן לעשות
מה שאני רוצה, ושום דבר לא יעזור

לדבריה, המשיכה לצעוק ולהתנגד עד
ששוחררה, ודהאן, שניבהל, מיהר לעזוב
את הדירה. אך בכך, לא תמה הפרשה.
למחרת ניסה שוב להתקיפה, בתוך תחנת
המישטרה, תוך כדי איומים שיורע לה
ולבעלה אם לא תתמסר לו.
״מחפשים כנרות״ .פנינה עזיז יד עה
כי במישטרה לא יאמינו לסיפורה ה מדהים׳
אם לא תדאג להוכיח את דבריה.
לכן החליטה ליזום שיחה טלפונית עם
דהאן, ולמשוך אותו בלשונו כדי שיודה
בהאשמות המיוחסות לו. בעלה, משה,
הקליט. ואמנם, באותם סלילים מודה דהאן
בנסיונות האונס, באיומים בנשק חם על
משה ובהארכת המעצר ללא כל סיבה.
הוא אף מנסה לשכנע את פנינה שתשנה
את עדותה במישטרה ותעיד לטובתו.
״המישטרה מחפשת בנרות עבירות אצל
אנשים,״ אמר על כך פרקליטה של פנינה,
אחרי ששמע את סלילי ההקלטה ,״וכאן
יש להם מתחת לאף אחד משלהם, שעובר
על כל הלאווים האפשריים, כולל הדחה
לעדות־שקר. במקום לעצור אותו נותנים
לו להסתובב, ומאשימים במקום זה את
פנינה שהיא משקרת.״
כלי כפפות־משי. דובר מישטרת
ישראל, ניצב־מישנה שמואל צחי, דוחה
בתוקף את טענותיה של פנינה עזיז על
אופן טיפולה של המישטרה בפרשה. לדב ריי׳
מאז התקבלה התלונה לקחה המישט־רה
את הנושא ברצינות רבה, ומונה צוות־חקירה
בראשותו של סגן־ניצב איש-
שלום, הבודק ביסודיות את התלונות .״אין
כל כוונה להתייחם בכפפות־משי לנושא,״
סיכם דובר המישטרה ,״ואם יימצא ש־דהאן
אשם, הוא יתן את מלוא הדין על
מעשיו.״
אך לאור טענותיה של פנינה, ולאור
העובדה שעד היום, יותר משבועיים אחרי
שהוגשה התלונה והושמעו סירטי ההקל טה
ממשיך דהאן להסתובב חופשי ובמדי
המישטרה, קשה לקבל את הסבריו של
דובר המישטרה.
״אני פוחדת להסתובב ברחוב,״ אומרת
פנינה .״הגיעו אלי ואל בעלי כמה איו מים
בטלפון, ואפילו אשתו של דהאן לא צילצלה ואמרה שתחרוג אותי אם
אבטל את התלונה.״
העולס הזה 2105

מאז ביקור סאדאת־אין
מס יבה בלי

וקרנית־בטן

* 6אט וכימעט באין־רואה, תפסה
/אמנות ריקודי־הבטן את המקום ה ראוי
והמכובד — זה שנועד לה במרחב
השמי, כנראה, מקידמת־דנא,
האסוציאציה המקובלת למושג השלום
היתה, עד לעצם ימים אלה, היונה המפור סמת.
אלא שמסתבר כי היא היתה רק
סמל. לשלום יש סממן מובהק הרבה יותר,
ממשי הרבה יותר. הוא קונה לו ישיבה
בימים אלה בקרב עמך ישראל לקצב
העיבה והעינטוז, ולמראה מישמנים שופ עים
המתנודדים לכל עבר.

סי ב ה
ל מ סי ב ה
ד כל אלה שחגגו כבד את כל ימי־ההו־
• לדת, וימי-השנה, ואירועים חגיגיים
שונים, נמצאה סוף־סוף סיבה חדשה
למסיבה. ומסיבות־השלום, כפי שהן מכו נות,
החלו מתנחלות בכל חלקה טובה.
על אחדות, מן המוצלחות ורבות המש תתפים
ביותר, כבר נכתב. אבל מסיבת־השלום
העליזה ביותר שנערכה עד ה יום
היתד. זו שערך בעל הפיאנדבאר רפי
ניצחון, החוגג הניצחי שידו רב לו באירו עים
מסוג זה, ובייחוד כשאינם מתוכננים
לפירטיהם מראש.
כל מה שקרה באותה מסיבה היה ספונ טאני
— להוציא את קביעת המועד והזמנת
(המשך בעמוד )48

1ן 1 1שייקה לוי, איש הגשש החיוור, מפגין את השתל־
1111111111׳ בותו במרחב השמי במסיבת־השלוס של רפי ניצחון,
אחת מסידרת המסיבות הנערכות באחרונה לקידום פעמי השלום. הקצינים
ופצועי צה״ל אשר נכחו במסיבת השלום התלהבו גם, הם מהרקדנית הערביה.

גבוי והנוסית

ישראל פוליאקוב, איש שלי שיית
הגשש החיוור, מתחבק
מס רקדנית־הבטן עזיזה, במסיבת־השלום
שנערכה בפיאנו־בר של רפי ניצחון.

הגשש גברי בנאי מנסה את כוחו בתחרות
רקדנית־הבטן הערביה ממזרח׳ ירושלים,
ראשון להרים בשיניו את הכוסית המלאה המונחת על ריצפת
בר. למרות ממדי גופה, היתה זו עזיזה שניצחה בתחרות, לקול תשואות

עם עזיזה,
מי יצליח
הפיאנו־הנוכחים,

שימחה נ׳יהבטן

(המשך מעמוד )47
המשתתפים. היא זרמה לה בשטף, לפי
מצב־הרוח וכהכתבת העליצות הטיבעית.

חופשת חזרו באוסטריה
בואו החורף לבלות חופשה באוסטריה !
אוסטריה בחורף היא פינת חמד קסומ ה
ו מק סי מה.
האלפים המושלגים, השמש החורפית
באתרי הסקי הרבים וקבלת הפנים החמי מה
של ה או ס טרי ם -כל אלה יעשו את
חופשת החורף שלכם ל חווי ה בלתי נשכחת.

פנו בהקדם לסוכן הנסיעות שלכם או למשרדנו לקבלת
חוברת מפורטת ובה הצעות נוספות לבילוי חופשת
חורף באוסטריה.
שער חליפין משוער .$ 1.00 = 7^.0 5 16.50 :

השחקן יעקוב בודו, המתהדר בימים
אלה בקרחת נוצצת, ערך גם הוא איל-
תור: על מערכון־הטלפון הנודע שלו
שניים־שניים־שניים. אלא שהפעם התנה לה
השיחה בין קאהיר לישראל, כצו ה שעה.
הנוכחים העריכו את מאמציו בתשו אות
אדירות, שלשימען טיפס ועלה לבמה
צביקה פיק, ששר ואילתר על המקום
שירי־שלום בעיברית ובערבית והלחין
נעימות מיזרחיות חדישות בשביל ה־חבר׳ה.

סי תאחת
מייו תרת

תל מידי תיכון

כ תף תשלייח חובה ל או מי ת היא
שפירות ארצנו
יק טפו, יארזו וישלחו
בידי עובדים מישראל.
גם שכרכם י הי ה רב.

4117

שירות התע סו ק ה

ן* זמר חופני כהן הנה ראשון המבדרים,
1 1ובעיקבותיו שורה ארוכה של אמנים
שיקצר המקום לנקוב בשמותיהם — אך
כבודם במקומו מונח. אבל היו ביניהם גם
הגששים, שתפסו ערב טוב במייוחד. הם
הרביצו שורה של אילתורים על המופ עים
של עצמם, והצחוקים סביב נכנסו
להילוך גבוה.

^ 0 ^ 57£11ם 6החל מ — 5 1,540.ס ^
החל מ —^ 115 2,170.א£1י1׳^ 0 ? 0 ^ 5
- £1725 !11£11££החל מ 5 2,275.
1,7.ק — 7,החל מ —^.05 1,925.

תל-אביב, רח׳ טרומפלדור ,12 טל 53555.

מור ל ה
שירי שלום

ועלתה גם אילנית, שלכבוד המאורע
שרה משירי השלום שלה ואפילו ניסתה
את קולה בשירים ערבים — והצליחה לא
רע, בעזרת הקהל הנלהב. את מקומה תפס
לאחר־מכן טוביה צפיר שחיקה, כהרגלו,
את ראש הממשלה ואת שריה ואפילו,
לצורך העניין, ניסה לחקות את נשיא מצ ריים
אל־סאדאת.

המחירים חנ״ל כוללים 7ימים ד 7לילות, חצי פנסיון,
בחדרים זוגיים.

הטפטים הטעוצפים כיצירת אומנות

רפי הזמין למסיבה הסגורה שלו את
נכי צה״ל, גם אלה הזקוקים — בגלל
מצבם — לליווי, ואת מיטב אמני ישראל.
גם קצינים בכירים בצה״ל הוזמנו, כמובן,
וכולם התפקדו. אין חסידים גדולים מהם
לעניין השלום.
וככל שהתחממה האווירה, תודות למש קאות
שזרמו ללא הגבלה, כן גברה העלי זות.

שירות
התע סו ק ה לר שותכם

רו בקס

מורל ה

המתנה שבהישג ידך

הטפטים המעוצבים כיצירת אומנות

^ בל מסמר־ הערב היתה, כמובן,
י עזיזה, רקדנית־הבטן ממיזרח־ירוש־לים,
שאותה ייבא רפי לתל־אביב במייוחד
לכבוד המסיבה שלו. עזיזה, שלדבריה
רקדה כבר לפני נכבדים וחשובים בני
עמי ערב, לא הסתירה את הנאתה להופיע
לפני הקהל הישראלי — ואם היתה בה
מבוכה כלשהי בהתחלה, הרי זו נמוגה
מייד. היא התחבקה עם כולם, עגבה על
כולם ואירגנה מישחקי־חברה, ולצלילי
הלחנים המיזרח־תיכוניים הרטיטה את
מישמניה ויצרה אווירה של מועדון־לילה
מצרי טהור. כדי שגם אלה שנשארו כאן
כשכל המדינה היתד. במצריים לא ירגישו
מקופחים. ריקודיה הזכירו לא במעט את
רקדנית הבטן המפורסמת שהופיעה במסי-
בה לכבוד יום הנישואין של נציג האו״ם
בוועידת קאהיר, הגנראל אנסו סילאסוו.
מסיבה שעוררה הדים לא פחות מהמסיבה
של רפי ניצחון.
ואחרי כל אלה הונפו דיגלי מצריים
וישראל, וכבר לא היה צורך באמנים להג ברת
העליצות. וכאשר היתה ההילולה
בעיצומה עלה רפי על הבמה, ובמילים
נרגשות הזמין את הגברת הראשונה של
מצריים, ג׳יהאן סאדאת, למסיבת-השלום
הבאה שיארגן על חשבונו. הוא הודיע
שהוא מזמין אותה עם חמישים נכי־מילח־מה
מצרים ואלה, יחד עם חמישים עמי תיהם
הישראלים, יחגגו יחדיו את פרוץ
השלום.
ואם לא די בכל זה׳ הנה בתום דבריו
פרץ רפי בבכי תמרורים, וגם התנצל
והסביר שזה פשוט בא לו, מרוב התרג שות׳
ושדבר כזה עוד לא קרה לו והוא
בכלל לא בכיין מטיבעו. רק בגלל המעמד,
שהיה כל־כו מרגש ושופע אווירת שלום
ואחווה.
אבל ייתכן מאד שזה מה שעשו לו כו סית
אחת או שתיים, אותם שתה מעל ל מידה
המקובלת.
כי השלום הוא באמת דבר שכדאי לש תות
למענו.
העולם הזה 2105

1ה היה 0911113הור שהיה

השבוע לפני 25 שנים בדיוק, ראה אור הגיליון הראשון של
״העולם הזה״ של שנת . 1953 כעמודיו הראשונים של הגיליון הובא
״דו״ח מייוחד״ תחת הבותרת ״אל על, לירח״ ופו תיאור מפורט
של חיזוי כיבוש־החלל והירח, המבוסם על תמצית מחקרו של
המדען הגרמני לשעבר ד״ר ורנר פון־בראון* .הבתבה לוותה
בתמונות מעשה־ידי ציירי שבועון החדשות האמריקאי ״קוליירס״,
ופירטה את תהליד פיכוש החלל, ששלביו השונים תובננו בידי
הד״ר פון־בראון אשר מאוחר יותר ניצב כראש הצוות שהגשים
תוכניות אלה.
השבוע לפני 25 שנים השתוללו איתני הטבע בתחומי המיז־רח־התיכון
ומדינת ישראל, והותירו את רישומם העמוק על
מרלד החיים כישראל. פרשנו־הכלבלי של ״העולם הזה״ הביא
כתבה שפירטה את סיגנון העבירה וההתרמה של הנרי מונטור,
מנהל המגבית היהודית המאוחדת בארצות־הכרית. החקירה פור־

ממה תחת הכותרת ״המוציא דולרים מן האמריקאי״.
״הקידה מייוחדת״ של צוות כתבי השבועון, חקרה בשאלה
״האם ייעלם הספר העברי?״ ופירטה את תהליך השתלטותם של
פיפרי־ביס אמריקאים שיובאו ארצה על שוק הספרים הישראלי.
בשער האחורי של השבועון הובא הראשון כתשבצי הענק של
״אליפות התשבץ — 1953״.
בשער הגיליון: ציור המתאר את ״כובשי החלל״ ,תוך הנחה
שבמהלך 50 השנים מאז 1953 ייכבש החלל החיצון.

ח״ ניו ש ע בו שמואר וגוריו :״אצייר אינו אלא סוכנות
מרוע דא נא מנחם
היריות שר הסוכנות היהווץ ך
בגיןל בק ראצלדובשילנסקיבכרא?

העם
התק פו תנזלת
מים רבים זרמו השבוע במדינת ישראל.
הם באו מן הים, מן השמיים ומפיות
מדינאים.
הם גרמו הרס צריפים על שפת־הים,
שיטפונות ברחובות הערים ופיהוקים סב לניים
באסיפות־עם.

ה מ סח

שהחל מטפל בייבוא בשר משומר מחבש.
כן פרשו: ערי דבוטינסקי, בנו של המנ היג
הרוויזיוניסטי הגדול שפיתח לעצמו
השקפות כנעניות! הילל (פיטר ברגסון)
קוק, שחולל בשעתו מהפיכה אצ״לית ב שדה
הפירסומת האמריקאית.
השבוע הגיע התהליך כימעט לידי גמר.
בתרועת־חצוצרד, פרשו ממוסדות התנועה:
שמואל תמיר, עורך־הדין של דוב שי-
לנסקי, שהיה סגן מפקד האצ״ל בירושלים,
שמואל מרלין, חברו של קוק בוועד האמריקאי,
כיום מנהל בית-דפום ומו״ל ויר מיהו
הלפדין, לשעבר ראש בית־הספר ה ימי
של בית״ ר באיטליה של מוסוליני.
טענת הפורשים: תנועת החרות אינה
תנועה מהפכנית השואפת להפוך את דד

לנגב, בו ליווה את השיירות הראשונות
לניר־עם בתחילת הקרבות, והוא נפצע פעם
כאשר מכוניתו עלתה על מוקש.
במבי, שלא היה מסוגל עוד לפעול כ חייל
קרבי, לא שמע בעצת חבריו, סירב
לקבל ג׳וב בעורף ואילץ את מפקדיו להע סיקו
בסייר.
כאשר שוחרר מהצבא, בינואר , 1950 שוב
לא מצא את מקומו אלא בנגב, עבד בקי דוחים
בבאר-שבע. כעבור חודשים מיספר
החליט להרחיב את השכלתו, החל לומד
בתל-אביב. אך הגעגועים לנוף הנגב תקפו
אותו שוב ,׳והניעוהו להצטרף לחוות שדה־בוקר,
בה מילא תפקיד של רכז.
לפני שבועיים, כשמכונית ההנדסה של
החווה נעצרה ליד באר-שבע בגלל קיל-

אין ברירה
מהו תפקידו של חבר־הכנסת?
עד לפני שבוע: להשתתף בישיבות ה כנסת,
להרים את היד בכל הצבעה. כי רוב
הממשלה היה זעיר, יד אחת מכאן.או מכאן
יכלה להכריע גודלו של חוק.
לפני שבוע השתנה הכל. הרוב מובטח ל ממשלה
החדשה, כך שתוצאותיה של כל
הצבעה שהיא אינן מוטלות עוד בספק.
התוצאה :
בישיבת הכנסת השבוע נכחו באולם ה מליאה
בדיוק 19ח״כים. חצי־תריסר נו ספים
במיזנון. היציע היה ריק כימעט
לחלוטין.
ליד שולחן הממשלה נכחה דמות אחת
בלבד. היתד, זו גולדה מאירסון (מאיר),
שרת־העבודה. ייתכן שגם לה היה עיסוי!
מעניין יותר, אולם לא היתר, לה ברירה:
על סדר היום עמדה הצעת-חוק בדבר עבו דת
נשים.

* מדען גרמני, שפירסונזו הראשון בא
לו בשל השתתפותו בתיכנון טילי־הנפץ
הגרמנים 1־^ ו־ 2־ע ששולחו לעבר לונ דון
ואנגליה במהלך נזילחמת־העולם השנייה.

כיום יועץ ראש־הממשלה למילחמה
בטרור.

תאריך1.1.1953 :
לים התנפצו אל חוף העיר, והרסו כליל
את מועדון־ד,קליעה טיר. צריף־העץ, ש נשען
על כלונסאות גבוהות, פורק לחלוטין
על־ידי המים שגרפו את הקרשים ללב
הים. עוד ציון־דרך תל־אביבי חלף עם
הגלים והזמן.
אין כימעט צעיר אחד שגדל בתל־אביב
אז בסביבתה אשר לא ניסה אי־פעם את
כוחו בקליעה למטרה בטיר. רק מעטים
הצליחו. הרובים של מועדון־הקליעה היו
רק לעיתים רחוקות מאופסים כהלכה. ב שנים
האחרונות הפך המקום נידח, בעיקר
בגלל זיהום שפת הים. מיספר המתרחצים
שם היה מועט. אבל היו ימים שבהם המה
המקום מבקרים, בייחוד בראשית ימיו,
כאשר עמד לא במקומו האחרון מול שכו נת
מחלול, כי אם בקירבת המקום שבו
נמצא עתה קפה פנורמה.
יחד עם הטיר סחב מבול הים גם את
בתי־ד,מרחצאות לנשים ולגברים. היו אלה
שיירים של תקופה הנראית עתה טרום-
מבולית. לפני 30 שנה בקירוב, כאשר עז רה
עיריית תל־אביב לבנות את המוסדות
החשובים הללו, הם ניראו אלגנטיים למדי,
אף־על־פי שלא באותה מידה שהמרחצאות
החמים היו אלגנטיים.

הדאקר או בעיתון
הפירסום היה רחב. כל עיתוני הארץ
פירסמו מודעות שבהן התבשר הקהל ה רחב
כי קואופראטיב דן החליט לכפר על
עוונותיו בשטח חוסר הנימוס להתייחס ל המוני
נוסעיו באדיבות, ולא שכח להזכיר
להם כי גם הנוסע חייב בנימוס כלפי
הנהג. אולם עד מהרה התברר כי מרבית
נהגי דן אינם קוראים עיתונים.

אנשים

מקל?מני ל בי ־ ג ״
כשהתכוננה תנועת החרות לבחירות
כנסת השנייה, באו אליה רוב מנהיגי
אצ״ל לשעבר בדרישה תקיפה: למחוק
שם התנועה את המילים ״מיסודו של
אירגון הצבאי הלאומי בארץ־ישראל״.
הנימוק: התנועה הפוליטית אינה המשך
ישיר של האירגון הצבאי. הדור החדש
הגדל בארץ, שלא ידע אח המחלוקת ה היסטורית
בין אצ״ל וההגנה, יחשוב בי
היתד, דומה למחלוקת בין תנועת החרות
ומפא״י. הדרישה התקבלה. התואר נמחק.
בינתיים פרשו מרבית מפקדי האצ״ל מן
התנועה. הדמות הבולטת ביותר מבחינה
צבאית, עמיחי פאגלין** לא הצטרף מ לכתחילה
ופרש לעסקים פרטיים (ייצור
מכונות) ,אחרי שנכזבה תיקוותו להפוו
איש-מפתח במטה צד,״ל. בדרכו הלך יעקב
מרידור, קודמו של בגין בפיקוד האצ״ל,

״העולם הז־ה״ 792

חחבורה

מפלגוח
לה־מה־

מישטר

הקיים, אלא מיפלגה יישובית ככל
שאר המיפלגות, אשר שאיפתה העיקרית
היא לחתור לידי הסדר עם מפא״י. שמואל
מרלין, שאמר לפני שנים, כי ״אצ״ל אינו
אלא סוכנות היריות של הסוכנות היהו דית״
,הגיע למסקנה כי תנועת החרות היא
מקל ימני בידו של דויד בן־גוריון.

הנגב

קול, גררו במבי וחבריו את המכונית ל נקודה
הקרובה, וחיכו לתיקונה עד רדת
הלילה.
כאשר אסף במבי בדרכו את הטרמפיסט
האחרון, ונסע במהירות לעבר חוות שדה־בוקר,
היתד, זו נסיעתו האחרונה בערבות
הנגב המאובקות. בדרך ראה מחסום וני סה,
בעזרת נוסעי המכונית, לפרקו. היריות
שפילחו את האוויר מן המארב הפילו את
כולם ארצה.
במבי היה היחידי שנפגע — בכתפו וב ריאותיו.
הוא מת בדרכו לבית-ד־,חולים.
מילותיו האחרונות היו :״לא הייתי סולח
לעצמי לעולם, אילו מתי במקום אחר.״

רקלאבמ קו אחר
ליוסף יאירי, רכז חווה שדד-,בוקר ש בנגב,
לא קראו מעולם בשמו. במבי היה
כינויו החביב על חבריו, כינוי שהתאים
במייוחד לצעיר ( )24 בעל מצב-הרוח ה עליז.
במבי,
שבילה את צעירותו בחיפה, עבר
להכשרה ביגור, הצטרף לפלמ״ח ב־. 1945
משיכה נסתרת לערבות הדרום הביאה אותו

שיטפעווז
חלףע חים
באחד הבקרים בשבוע שעבר השתנה
הנוף התל-אביבי תוך זמן קצר. גלים גדו-

ו • נשיא ישראל, יצחק בן־צכי, החל
מתעצבן כאשר קבוצה של צלמים ומס-
ריטים לא ד,ירפו ממנו, ומחברי הממשלה
החדשה שבאו לבקרו, וצילמו את האישים
במשך 12 דקות רצופות. ניחם את הנשיא
ראש־ד,ממשלה דויד בן־גוריון, ואמר
לו :״אילו ראית מה עושים הצלמים ב-
ארצות-הברית להארי טרומן, לא היית
מתמרמר.״
ס אסתר וילנפקה, ממנהיגי מק״י,
מיהרה לבית־הסוהר ביפו לבקר אסירים
קומוניסטים שנידונו למאסר בן חודשיים
בעוון עריכת הפגנה בלתי־חוקית בנצרת.
באותה הזדמנות לעגו האסירים בבית־הכלא
לדוג שילנסקי* ,היושב זה חודשים
אחדים באותו הכלא, קראו לעומתו :״מדוע
אין מנחם כגין בא לבקר אותך?״
• באחד מעשרות הראיונות שמעניקה
שחקנית־הקולנוע רחבת-הלב טרילין מו גרו
השיבה, כשנשאלה באיזה ארצות הי תד,
רוצה לבקר :״איטליה, ספרד, קובה,
סין, הודו וארץ־ישדאל ובתשובה ל שאלה
מדוע היא רוצה לבקר בארץ, ענתה:
״אני נוצריה אדוקה׳ ורוצה לשמוע את
פעמוני בית־לחם ונצרת
• בקאהיר הוצאו למכירה פומבית 80
מכוניות שונות שהיו שייכות למלך הגו לה
פארוק. ביניהן אחת שבתוכה הות קנה
מיטה כפולה עבור המלך.

זמר

אהבה

אהבה

ל א־פולי טי ח
אולי לא כולם מכירים את הזמרת הישראלית החיה לד. מזד!
שנים רבות באמריקה, רותי כיקל אבל כך או כך, הרי ידיעה
משמחת. רותי, שהחליטה שנשבר לה מארה״ב, מעבירה את כל
מטלטליה ארצה ובקרוב תסיים את כל עיסוקיה שם ותעבור
לעסוק כאן. במה? בשירה, כמובן.
אבל הסיפור שאני באה לספר לכם עליה לא קשור בדיוק
בזיקה הפטריוטית שלה, אלא ברומן ישן שהיה לה עם עומאר
שריף, ושקרם עור וגידים שוב, בימים של שלום, והוא מת ממש
ומתחמם שוב לזכר הזכרונות.
השניים הכירו זה את זה בקליפורניה, שם הופיעה רותי לפני
זמן־מה, ועומר הסריט שם סרט. הם בילו להם חודשים אחדים
באהבה עזה, בלי בכלל לדבר על פוליטיקה, ועל זה כבר כתבו.
אבל זה שהם שבו ונפגשו, לגמרי במיקרה, בשבוע שעבר
במיסעדה ידועה בנידיורק, והכל נכנס אצלם שוב למהלך גבוה,
זה אתם ודאי עדיין לא יודעים.
אחרי שקראתי את מיכתבה האחרון של רותי, התרגשתי
במייוחד מהעובדה ששני האוהבים הללו, בני שני העמים השונים,
צפו יחד בטלוויזיה בהגיע פאדאת לישראל. ועוד •נאמר במיכתב,
-שעומר שריף הבטיח לרותי חגיגית שבבוא השלום, הוא יהיה

אבא עסוק באמריקה במזל טוב נולדה בימים אלה בת לזוג
אמנץ ונירה כרנזון. השניים התברכו
כבר בשני בנים וזוהי בת־הזקונים של הם.
אמנון
ברנזון הוא, כידוע, מפיק סר טים
ותוכניות־בידור ידוע, שהמוצלחת
ביותר בהן עד היום היתה התוכנית הכל
עובר חביבי, אבל גם השטן ואשת האיכר
לא ראתה ימים רעים.
כיום הוא שוהה באמריקה, שם הוא
עושה מחדש את הסרט כנפיים, שאותו
התחיל בארץ אבל נתקל בבעיות כספיות
רציניות. הוא נסע לארה״ב ושם, אחרי
חיפושים, מצא מממנים רציניים וכעת
קיים סיכוי סביר שעוד נזכה לראות את
הסרט בימינו אמן.

זוכרים את התוכנית עוד להיט מהשבוע
שעבר, שבה שר יהודה אלכוים באנגלית
והשתדל מאד להיראות כמו אלוזים
פרפ לי, אבל בלי הצלחה מרובה?
ובכן, יהודה, שהיד. היחידי מבין כל
הזמרים שהתעקש לשיר דווקא באנגלית,
ניסה להוכיח שאפילו ישראלי יכול לשיר
בשפה זרה ולהישמע טוב. אני, מצידי,
לא באה להעביר ביקורת על רמת השירה
או הביצוע שלה, אלא רק לעדכן אתכם
במה שקורה איתו בחיים.
הוא יוצא קבוע, מזה זמן רב, עם
אורלי יניב, המשמשת כשדרנית בגלי־צה״ל
ונראית מרוצה מאד מחברה הקבוע
הזה, ואינה עוזבת אותו אפילו לדקה.

עומר שריף
קודם הלב
הראשון שיבוא ארצה לבקר אצלה. אז אם כך, אולי כדאי שתמהר
לחזור, כי השלום עשוי לבוא כשהיא עדיין תהיה בשלבים של
ההכנות לקראת השיבה למולדת.

הצוחקת האחרונה
וגם סיפור כזה צריך לבוא מפעם לפ י
עם, בלי שמות, ואלה הסיפורים החבי־ביבים
עלי ביותר. ובכן, הפעם מדובר
בקצין צבא־הקבע בדרגה גבוהה למדי,
שמשרת לא הרחק מתל־אביב, והוא מטו פל
באשה קטנה ובכמה וכמה ילדים
חמודים.
ומעשה שהיה — כך היה. האיש, שלא
אהב לשבת בבית יותר מן ההכרחי, עשה
לעצמו מינהג קבוע: לעבוד עד מאוחר
בלילה, כך גם האמינה הרעיה הנאמנה.

חידוש
ב רג ל
ימין
את זה שחנן גולדגלט חזר ארצה
לפני כשמונה חודשים, מסיבובו בן חמש
השנים בארה״ב, זה כימעט כל ילד יודע.
אבל זה שהוא ייבא איתו משם צעירה
יפהסיה, רק אני יכולה לגלות לכם.

אמנץ ברנזון
קודם הצילומים
נירה, האשד. האוהבת, אומנם חשה
עצמה קצת בודדה עקב שהותו הממושכת
של הבעל מחוץ לבית ולמדינה, אבל ה תינוקת
החדשה תמלא את החסר.
אמנון עדיין אינו יכול לחזור כדי לראות
את הצאצאה החדשה לבית ברנזון,
אבל הוא יעשה זאת ברגע שיתאפשר לו.
כי לעשות סרט, ועוד בינלאומי, זה לא

ובכן, לבחורה קוראים ליפה תכין,
והיא חתיכה ממש מהסרטים. היא רוקדת
בבת־דור ועושה סירטי־פירסמת, והשניים
התוודעו במופע של הזמר רן אלירן
באמריקה. מאז בואם ארצה הם חיים
יחד על תקן נשואים, ולשאלתי בנושא
אומנם התחמק חנן מלהשיב. בהומור מק סים,
אבל לפי הבעת פניו נראה שצפו יות
לנו הפתעות מהכיוון.
חנן מופיע כיום כמנחה וכמצחיקן ב מופע
הדנס משין, ועושה גם תוכנית־רדיו
כמו סישפחת שים חון הזכורה לטוב,
שתיקרא ״חיים זה לא מה שהיה פעם״
והוא מככב בה בתפקיד הראשי. הוא
פשוט נכנס עם רגל ימין ובמלוא המרץ
לקאקריירה ישראלית מחודשת
ומה עוד צריך הבנאדם?

אבל בעצם, מדי לילה היה יוצא לבלות
עם יפות מפורסמות, ונהנה מהחיים. אבל
הרי גם בעל כזה צריך לעזור קצת ב בית,
לא? והנה, שלו ניתנה בכך שהיה
שולח את נהגו הפרטי עם מכונית צה״ל
לאשתו, כדי שתוכל לערוך קניות.
אבל כאן קרה הבלתי־צפוי. בין האשד,
לבין הנהג נולד רומן, ואפילו די רציני.
אומנם הבדל השנים ביניהם היה לא מבו טל,
אבל זה לא הפריע להם. הפריעה
להם רק העובדה שאינם מתראים די. דרי שותיה
של האשה לקניות גדלו, הבעל
לא העז לסרב, הנהג היה מבסוט, והכל
היה טוב ויפה. כולם חיו את חייהם בשקר משקר ובהנאה, וכל אחד חשב שהוא
יותר טוב.
אבל הרכילות עושה את שלה, וכשנודע
העניין לקצין, שנהג תמיד להתפאר נוסח
״לי זה לא יקרה,״ קם והעביר את נהגו
המאוהב לאיזור מרוחק, ודרש נהגת במ קומו.

תוכל האשה לעשות עם נהגת לא
ברור לי, אבל מה שבטוח הוא שהבעל
יושב כעת בבית כמו ילד טוב. לפתע נעל מה
העבודה שהצריכה את היעדרותו מה בית
עד השעות הקטנות של הלילה.
חוא יושב שם ופוקח עין על אשתו, ש יהיה
ברור מי הגבר בבית הזה. והקטנה,
שהשיגה את מטרתה, מרוצה מאד ממצב
העניינים הנוכחי וצוחקת אחרונה.

אורלי יניב
קודם המכוניות
יהודה, שאהבתו האמיתית בחיים היא ב עצם
המכוניות העתיקות שהוא משפץ,
ומלטף ומבלה איתן את מירב שעות היום,
אינו מאלה שמסתובבים חופשי ברחוב
על־מנת לראות להיראות.
הוא טיפוס סולידי וביישן שאינו מח פש
פירסומת ובין השאר, אחרי שהיה
חברה הצמוד של הזמרת שלומית אה רון,
ויתר עליה לטובת יובל צור ה מופיע
לצידה בהבל עובר חביבי.
אבל לסיפור הזה יש גם פואנטה. יהו דה
אלבוים הצנוע הלזה אינו אלא קרב־מישפחה
של המפיק והבמאי רומן פו״

לנסקי.

ועם ייחוס כזה הוא יכול בהחלט להר שות
לעצמו גם שלא להצטנע.

הדייל הכי

ועוד חתיך שמסתובב כיום בארץ ושובר לבבות בקצב. זהו אביהו שומבר. ואל
תיבהלו מהשם. הוא יפה אמיתי, נחמד וסימפטי, בנה של תמר שומפר, מאמנת
קבוצת הנשים של מכבי תל-אביב בכדור-סל. ובכן, אביהו החל בימים אלה להגשים
את משאת חייו, הקורס לדיילים של אל־על, ואם הוא גם יעבור את הקורם בהצלחה,
אין ספק שיהיה הדייל הכי יפה שאל־ על הטיסה אי פעם. אבל מיסעדה במיקרה תזכו גם

עד לעצם הרגע המיוחל ההוא, פתח הבחור בשיתוף עם שני חברים טובים,
קטנה ונחמדה בשביל כל אוהבי הלזאניה והספגטי והמאחרים בנשף. ואם
תזדמנו לשם, תוכלו למצוא את היפות הנואשות צובאות על הבחור, ואולי
אתם בנתח.

של ספגטי, אלא מה?

|!?£ז*זחחפיאה
;׳*סניד תזדדיייי

ו׳״1יוו,ג 1י י

פרסים גי ד משה עמר מרברס

3 העולם הזה 2105

אף אחד לא יכול לתופף כמו א הרל ה ק מינ ס קי.
חוץ מהסטריאו שלו.

אהרל׳ה קמינסקי יודע מהו ביצוע מושלם.
כמי שנמנה על
צמרת נגני הג׳אז
והפופ,יודעאהרל׳ה
כמה נסיון /ידע
ומאמץ דרושים
כדי להגיע לשלמות
מוסיקלית שאפשר
להתגאות בה.

וכשאהרל׳ה קמינסקי מאזין לאהרל׳ה קמינסקי
במערכת הסטריאו 8.0.2080 של נשיונל, אפשר
להיות בטוח שהביצוע יהיה מושלם.
1131101131 צעד קדימה אל המחד.

״כאיש מקצוע׳ /אומר אהרל׳ה ,״אני מעדיף את
מערכת הסטריאו 8.0 . 2080 של נשיונל. אני מאזין
למוסיקה מתקדמת מכל העולם, מתקליטים
ומקסטות, וחשוב לי במיוחד לשמוע את הביצוע
המדויק,ממש כמו. בהופעה חיה.
כשאני רוצה להתרכז בכלי מסוים בתזמורת, או
בתחום מסוים של צלילים— אני מכוון את ה8 ^ 88-
וה 111£8££-י ״משחק״ קצת ב£-סץ,0 ^ 1.^ 1

מוסיף ¥0£0 ^1£ואז אני מרגיש כאילו התזמורת
מנגנת ממש בתוך החדר שלי״.
אהרל׳ה קמינסקי יודע בדיוק כיצד צריכה להשמע
מוסיקה טובה. אחרי הכל, הוא ״עושה״ אותה במו
ידיו.
65 01 123131/511113 £1001/10.ווו 8ח0$ 3/6111! £/30 )1ותו 801ז0 30 )1וח 350ת 3ק |?וז 9ו!וא

• מגב ר • 108 וואט׳ • פ טי פון אוטומ טי *
רדיו 510/00ז \ 1-
טייפ קסטותסט רי או פוני ע ם־״ ץ 0 0 1 .8״ • זוג רמקו לי ם ׳( 2 ^ 8מ שו ב חי ם

העולם הזה 2105

ה מסיבו ת
של מארגו
היא הגיעה לישראל על־פי המלצתו
האישית־הלוחצת של ידיד ישראלי. היא
— עיתונאית־הפוע הגרמניה היושבת ב לונדון
מארגו סונינגהאם והוא -הצייר
מנחם גפן, שסיפר לה על תל־אביב
הסוערת, על השמש, על החתיכים, על
הים ועל דיזנגוף; ועל המועדון של רפי

שאולי.

כשהיא מצויירת בכל המידע החיוני הזה
ירדה מכבש המטוס, וישר חיפשה אקשן.
היא מצאה אותו במועדונה של פרדריקה
ושם, בין דרינק לדרינק, סיפרה לכל מי
שהיה מעוניין לשמוע כי רק אתמול בילתה

ח 1 1

פחרון אקדמא
מספרים על אחד שהלך עם אשתו לסעוד
במיסעדה. כמו שהם אוכלים, רואה האשד,
פיתאום יפהפייה בלונדית יושבת בשולחן
שממול וקורצת לבעלה .״מי זאת? !״
תובעת האשד, מבעלה תשובה מיידית .״לא
תהיה בעייה להסביר לד מי זאת,״ אומר
הבעל ,״הבעייה תהיה להסביר לה מי

במצב דומה מצא את עצמו השבוע
הפרופסור-משורר-במאי אריהזקם, שרק
לפני שבועות מיספר נפרד מרעייתו, ה שחקנית
גפי אלדוד, אחרי 13 שנות
נישואין. כמו כל מי שהתכונן לצאת לבלות
בנישפי הסילבסטר, התלבט גם הפרופסור
המזוקן בבעייה. לבסוף נפלה בחירתו על
כרכרה טאופר, נספחת התרבות וה עיתונות
היפה של שגרירות אוסטריה ב ישראל.
קשה למצוא בחירה מוצלחת מזו,

אריה זקס וידידה עס פרדריקה סגל
המשולש הפך מרובע

לנשיקת חצות של השנה החדשה.
השניים תיכננו לעשות זאת במסיבה
שערכה האדריכלית פרדריקה סגל ב־מועדונה
התל־אביבי. אלא שכמה שעות
לפני התקדש החג, נזכר זקס כי ברברה
היא גם ידידה טובה של אשתדלשעבר.
כדי להימנע ממצבו של אותו בעל במיס־עדה
נזעק זקס ברגע האחרון, הרים טלפון
מירושלים לתל־אביב ושאל את ברברה
אם במקרה לא תהיה גם גבי במסיבה.
״בטח שהיא תהיה,״ השיבה ברברה,
מארגו פונינגהאם וידיד
״למה לא?!״
ישר ללונדון
באותו רגע החליט זקם לוותר על נשיקת
החצות המתוכננת עם ידידת המישפחה
בפארטי של רינגו פטאד, וממש משם
ברברה, ולקבל את פני השנה האזרחית
טסה לקבלת־פנים של פוד מקארתני
החדשה בירושלים.
ואשתו לינדה, שנערכה במיוחד לרגל
וכך הופיעו בחגיגה העליזה אצל פרד-
הולדת בנם הבכור אחרי שלוש בנות,
ריקה ברברה וגבי, ללא ליווי גברי צמוד.
לא עלינו.
הן לא היו מודאגות במייוחד, שכן היו
היא הוזמנה על־ידי דב ופרדי לבוא
שם די והותר גברים לנישוקים.
שוב, אך לא הגיעה. העיתונאית החתיכה
אלא שאז נכונה להן הפתעה. זמן קצר
פשוט מצאה אקשן במקום אחר.
לפני חצות הופיע במקום הפרופסור, אל סיפק
לה אותו הזמר ריצ׳י הייכנם.
גנטי כתמיד. הוא פתר את בעייתו בצורה
מארגו, המיודדת עם עיתונאי־הפופ היש שרק
פרופסור יכול לפתור אותה: הוא
ראלי ועובד גלי־צה״ל אורי אלוני,
כרכרה טאופר (מימין) וגכי אלדור עם שייקח כן־פורת
בא למסיבה עם נערה שלישית, שד,יתד,
הצטרפה אליו לכתבה מבלי שתדע מראש
הבעייה היא איך להסביר
צמודה אליו גם בסוף 77׳ וגם בתחילת 78׳.
את מי הוא הולך לראיין. וכשנכנסה למלון
כולם היו מאושרים. הם יכלו לחגוג
ט־*״י־שרתון
בתל־אביב, אורו עיניה היפות. שם,
בצוותא וגם לשמור על הידידות, מבלי
בין ערימות ענקי־הצוואר והחתיכות מצאה
שלמישהו יהיו סיבות לכעוס על מישהו
אני הייתי מעדיפה להיות בלונדון מאשר
היתד, גם אורחת־הכבוד בקונצרט של
את ריצ׳י הייבנס, ידידה משכבר הימים
ולד,יפר.
בירושלים.
הייבנס בהיכל הספורט, ובין הקונצרט
שאיתז ניהלה רומן סוער לפני שמונה
למסיבה שהתקיימה במלון נסעה איתו
שנים, כשהיו צעירים ויפים יותר ונפגשו
למסיבה נוספת, בצפון תל-אביב, כשהיא
בניו־יורק.
צמודה אל ויליאמס ולא. משה מצידו.
מארגו נפלה יעל צווארו של ריצ׳י, והוא
רק מסיבה אחת פיספסה מארגו — זו
אימץ אותה מייד, הזמין אותה להתארח
שהתקיימה בירושלים, בביתה שיו חגה
במלון שרתון על חשבונו, שכר למענה
האוסטרלית. למסיבה הזו לא הגיעה כיוון
חדר והכיר לה את המלווה שלו, פו ל
שבבוקר אותו היום חזרה כבר ללונדון
פינתי כל צהריים, שותה תה, מאווררת
לא לכולם טוב על הנשמה, זה ידוע.
ויליאמם המכונה ״דינו״.
הגשומה.
את הפינצ׳ר המיניאטורי שלד, באווירה
יש גם כאלה שהמזל אינו משחק להם,
היא הצטרפה לכל המסיבות שאליהן
תרבותית, ומחפשת דירה למגורים. היא
אומנם זמנית בילבד, אבל הם מרגישים
ריצ׳י ודינו, לעומת זאת, היו שם עם
הוזמנו דינו וריצ׳י, בילתה ערב בביתה
מוכנה לספר שעזבה את הבית עם המכונית
את עצמם ירודים קצת. אחת כזאת, שב רפי
אדר ואשתו יהודית פולה, עם
של השחקנית טליה שפירא, אכלה עם
שלה, עם הפינצ׳ר הזערער, עם צרור קטן
ימים אלה נדמה לה שעולמה חרב עליה,
הזמר שלום חגרד וגדוד של מזדנבים.
ריצ׳י ארוחת־ערב בביתו של המנהל-
של מלבושים והרבה תיקווה בלב.
היא הדוגמנית אווה מדמן.
בפועל של מלון ש רתט, סול, חיימוכיץ׳,
אשר למארגו — סיפרה ערב טיסתד,
עוד יבואו ימים טובים, אינשאללה.
אווה, העומדת לקבל בימים אלה את
נסעה עם ריצ׳י ודינו לגולף בקיסריה והצ כי יש לה מסיבה אצל דוד סטיוארט
הגט שלה מבעלה, יעקוב מדמן המשרת
המוציא תקליט חדש. ואם תשאלו אותי,
טרפה אליהם לנסיעה לירושלים. מובן ש־בצבא־הקבע,
חשבה שזהו המעשה הנכון
שעליה לעשות. אומנם להגיע לידי החלטה
לקח לה שנתיים, אבל לבסוף החליטה.
קמה — ועשתה.
בעלה, מצידו, ניסה את כל הטריקים
שבעולם על־מנת לגרום לה שתשנה את
דעתה, ולהוכיח לה שהוא אוהב אותה
את אריה מוסקונה הבדרן רבים בוודאי מכירים. הוא מבלה בכל מקומות הבידור
בילבד. אבל אווה לא השתכנעה. היא
המאפשרים לעמך ישראל לראותו ולהתחכך בו.
נסעה לאירופה, שם עבדה כדוגמנית בחב ובכן
מוסקונה זה, שהחליט לעת זיקנה שכושר גופני זה מה שהוא צריך, נרשם
רות גדולות וההצלחה האירה לה פנים.
למועדון של כושר ומבלה שם את מיטב שעות היום. ואל תתפלאו אם תראו אותו
אבל כור־מחצבתה הריהו בארץ והיא
בימי־סגריר אלה כששריריו תפוחים וחזהו התרחב והוא מבסוט שיגעון. או אולי הוא
חזרה לישראל, אולי בגלל החורף הקר
פשוט שומר על עצמו בכושר לכבודו רעייתו הצעירה לעתידן
באירופה, או אולי בגלל הגעגועים. מכל
כן, כן, גם הוא נפל ברשת. נלכד עוד אחד מאחרוני הבדרנים הרווקים שעוד היו לנו.
מקום, היום היא מחפשת אחר עבודת
מוסקונה מתכוון לערוך את החתונה בשעה טובה בחודש פברואר. היכן בדיוק הם
דוגמנות בארץ, אומרת שהיא פנויה להצ עדיין
לא יודעים, אבל באמיתות הכוונה אין ספק.
עות של עבודה ואהבה, ושליבה וכיסיה
המאושרת אינה אלא חברתו הצמודה מזה שנתיים וחצי, עדינה שדיט, המנהלת
ריקים.
את חנות־החיות שלה ברמת־אביב והיא קטנטונת ושברירית־למראה, וסימפטית בלי
גבול.
אודה מדמן
אז לכל מי שיש לו הצעות — אווה
מעריצותיו של הבדרן אולי מפסידות, אבל הוא יוצא מורווח.
מסתובבת חופשיה ומשוחררת, יושבת ב עוד
יבואו ימים

דוגמנית במצוקה

הבדרן מתחתן

פוליטרוק ישראלי על פוליטרוק מצרי ^ שופט עליון
במקום לאה פורה? ^ ומחזאי המתמודד עם הדימוי הקשוח של הצבר

פרי הילולים
אהרון מגד, המשמש כסופר דבר לענייני-
נפש מתגורר בימים אלה באנגליה, משם
הוא מדווח על בעיות־הנפש שלה, בסידרת
רשימותיו ״רשימות מארץ אחרת״ חש גם
הוא את ״רוחות השלום״ המנשבות במיז־רח־התיכון.
באחת מרשימותיו אלה, תחת
הכותרת המתחסדת ״גאווה ודיעה־קדומה״,
הוא מביא את תיאור פגישותיו — בתוקף
מישרות פוליטרוקיות שמילא בעבר — עם

אהרון מגד
רשימות מארץ אחרת
סופרים מצרים, תוך כוונה לתרום את
״תרומתו לשלום״ ,נושא הנעלם מעצם
יצירותיו.
את המיסגרת לרשימתו מבסס מגד על
דגם קטן ואינטימי של ״ועידת אלכסנדריה״
שקיים בעיר האוניברסיטות הבריטית אוב־פורד
יחד עם ד״ר בדאויי, פרופסור ל סיסמת
ערבית שם ומשורר מצרי. בין
השאר מדווח מגד :״אני מספר לד׳׳ר
כדאויי על תרגומים ומחקרים שהופיעו
כאת על סופרים מצרים, על מחזות של
נגיב מחפוז שהוצגו, וכדומה, והוא מספר
לי על לימודי העיברית והסיפהות העב רית
כאוניכרסיטות אל־אזהר, עין־שאמס
וקאהיר. שנינו משתעשעים כרעיון של
פגישת סופרים עיברים ומצרים, אם כי עוד
מוקדם לדכר על כף — הוא אומר —
צריך לתת לדברים להיכשל
אלא שברשימתו מצליח אהרון מגד
להגיע לתיאור אחד האבסורדים הגדולים
של הסיפרות העברית, בעד תיאורה של
שיכבת סופרים מסויימת בסיפמת המצ רית,
שתוארה בידי ד״ר בדאויי, במילים :
״כשהם מופיעים ככנסים בינלאומיים, הם
חייבים לשמש פה לממטלותיהם ולהביע
ריעות מקובלות. לכנסים אלה נשלחים על־פי־רוב
סופרים ממדתה שנייה ושלישית,
שאפשר, לבטוח׳ בהם
ביודעין, ומתוך הכרת ערך עצמו, מונע
אהרון מגד באדיבותו מפני הפרופסור
המצרי את העובדה שמעולם לא נשלחו
לייצג את סופרי ישראל בחוץ־לארץ סופ רים
עיברים ממדרגה ראשונה. הוא מתעלם
מכך שהדרגה הראשונה של הסיפרות ה־עיברית
כיום, סופרים כמו עמום עוז, א.ב.
יהושע, פינחס שדה, יצחק בן־נר ואחרים,
אינם נשלחים לייצג סיפרות זו ותחתיהם
נשלחים סופרים חשובים ״ביותר״ כמו
חיים תורו ואהרון מגד, ה״מופיעים ב כנסים
בינלאומיים, חייבים לשמש פה ל-
ממשלותיהם ולהביע דיעות מקובלות. ל כנסים
אלה נשלחים על־פי־רוב סופרים מ־