גליון 2107

המחיר

מספד 2107

״העולם הזח״ .שכדעדן החדשות הישראלי. המערכת וחסינהלה :
תל־אביב, רחוב גורדון ,3טלפון 243386־ .03 תא־דואר 136
מען מכרמי :״עולמפרפ׳י. מודפס מ,ה דפוס החדש״ טע ״מ, תל•
אביב. רה׳ כן־אכיגדור הפצה :״גד״ בע״מ. גלופות: צינקוגרפיה
כספי׳ ,כע״ס. העורך הראשי: אורי אבנרי. העורך: אלי תבור. עורך
תבנית: יוסי שנון עו־כת כיתוב: נורית יהודאי י ראש המינהלה :
אברהם סימון י מח׳ המודעות: רפי זכרוני * המו״ל: העולם הזה בע״מ.

לפעמים נדמה כי העולם הזה שוב
אינו דרוש כדי למלא תפקיד מסויים
שמילא במשך 28 השנים האחרונות:
לשבור קנוניות ׳של השתקה.
נדמה בי תופעה זו ישוב אינה קיימת
בישראל של , 1978 וכי זויא שייכת ל עידן
אחר — ׳העידו של דויד בדגורי׳ון
ויורשיו. אז היה קל להשתיק כל דבר. די
היד. לראש-הממשלה או לראשי מנגנון-
החושד ׳לכנס יאת עורכי העיתונים היד
מיים, להשביע אותם לגנוז ידיעה כלשהי
!בשם ״האינטרס הלאומי״ אי ״ביטחון
המדינה והדבר נעשה. לעיתים קרו-
!בחת החליטו העורכים, במיקרים כאלה,
להפעיל את הצנזורה הצבאית כדי לבצע
את החלטתם — ובעיקר כידי לחסום את
פיו של ״השבועון המסדים״ ,שמעולם לא
השתתף בקשירת קשר כזה.
במצב כזה היה העולם הזה נכנם לפ עולה
,׳שובר את קשר־ההשתקה בדרך זיו
או אחרת. הצלחנו תמיד, במוקדם או
במאוחר.
1 1 1

יאחר. אך הרוב, בהנהגת ישני אנשי-ימין
קנאיים — אוחו שמגר ואורי פורת, שיני הם
מידיעות אחרונות — התנגד לכך
בתוקף .״בפעם הבאה ירצו לקיים כאן
אזכרה לנאצים!״ צעק פורח.
לשווא הזכיר המיעוט לרוב כי זהו
ביתם של העיתונאים, וכי העיתונאים —
יותר מכל ציבור אחר בחברה — צריכים
׳לעמוד על מיישמר חופש־הדיעה. אם העי תונאים
עצמם מפעי׳לים צנזורה, אמר

יידעו היטב במד, המדובר.
אנשי בני־ברית נהגו בליברליות נאה,
הסכימו ברצון להשכרת האולם. האירוע
נקבע, על כן, ליום החמישי שעבר! ,וה תשלום
עבור שכירת־האולם נמסר למנהל.
בינתיים יקרו דברים, מוזרים ביעיתז־נחת.
הודעה על אירוע כזד, זוכה, בדרך
כלל ,׳במקום בולט בכילי-יהחיקשורת. לא
בכל יום מספרים אישי־ציביור ידועים על
פגישות חשאיות עם נציג ערבי בניד, ולא
כל ישכן עם נציג פלסטיני. אפשר היד,
לצפות לכך שבל העיתונים יודיעו על
האירוע העומד להתקיים, כל אחד על פי
דרכו ובהתאם להשקפתו, וכי ידאגו מ ראש
לסקור את האירוע בהרחבה.
׳והנח, באורח פלא, ירד מסך של
שתיקה על האירוע. אףעי תיו ןאחד
ילא הזכיר שהוא עומד להתקיים. גם
הרדיו ׳חהטלוויזייה התעלמו ימן העניין
כליל. היה זד. כאילו דאג מיוסד אלמוני

בני־ברית החליטו לבטל את האירוע. הם
ימסרו את הגירסד, שנמסרה למארגנים —
בי בני־ברית אינם מוכנים ׳למסור אולם
לאירוע המוקדש לאיש אש״ף, אך גם
מסרו גירסה נגדית של בני־׳ברית.
ומהי גידסד. זו? הפלא ופלא: בעלי־
׳הבניין חששו ׳שמא ׳יהיו במקום מהומות.
זוהי טענה צינית, המזכירה את המיש-
טרים הפאשיסטיים היותר־יעלובים, כגון
מישטרו שיל תואן פרץ הזכור־לשימצה ׳ב ארגנטינה,
פראנקו בספרד ועוד. אין
צנזורה. איו איסור על ריעות הריגות.
אין רדיפה של ׳האופוזיציה. חס וחלילה.
יש דמוקרטיה. נזהרים רק מפני מהומות.
!אלא ׳שהפעם לא היה שום איום בט־הומיות.
איש לא מחה על קיום הערב.
איש לא איים על המארגנים. איש לא
מסר הודעת־איום בכתב או בטלפון. יוק.
הסכנה היתר, בל-כולד, המצאה צינית של
מנהיג בני־בוית.

בך קרה שהידיעה הקטנה, שהופיעה
במדור תשקיף, בגליון האחרון של העולם
הזה 2106 היתד, ההודעה היתירה על
האירוע העומד להתקיים.

הכה נכניס את העניין לפרופורציה.
הערב לא היד, מוקדש ל״איש אש״ף״,
לדמגוג ניאדנאצי, לעוכר־ישראל ושונא-
המדינה.
הערב נועד לתאר את דמותו של אחד
מלוחמי־השליום הדגולים במרחב, אדם ש-
נרצח על-ידי בני־בליעל מגעי שהטיף
לכריתת שלום עם ישראל ׳ולהכרה בקיום
המדינה.
מעטים האנשים בישראל שגילו אומץ-
לב כה רב ,׳במשך !תקופה בד, ארובה, ב מאבק
על השלום בין שיני עמי הארץ,
במו סעיד חמאמי. הרבה זמן לפני שא-
נוואר אל־סאדאת הגד, את יוזמתו חהים־
טורית, הטיף סעיד חמאמי לדרך זו.
׳בניגוד לסאדאת, לא עמדו לרשותו
׳שריותי־ביטחיון, צבא ומישטרה, כדי לש ימור
עליו מכיל מ״שמר.
אך מותר ׳לשאול: ימה היד, קורה
אילו העז מישהו, לפני ש יל יו ש ה חוד־ישים
בילבד, לערוך בתל־אביב ערב לכבוד
אנוואר אל-טאדאת? האם ילא היה נתקל
באותה חומה של שינאיה? האם לא היו
מטיחים בפניו כי טאדאת הוא ניאו-נאצי,
שונא המדינה הזומם להשמידה? האם
לא היד, אותו מוסד אלמוני מוסר את אותה
הוראה אלמונית לעיתונים ולאולמות?
מובן ישכן. הסוסים העלובים שנאו את
המצרים אתמול, כשם שהם שונאים את
הפלסטינים היום — ׳והם יהללו את הפלס טינים
ימהר, בשם שהם מהללים את סאדאת
היום. אנשים קטנים, אנשים עלובים,
שוטפי־׳מוח שהם עצמם אינם אלא קור בנות
של ׳שיטיפת־מוה.

כיום החמישי האחרון, היום ש נקבע
לאירוע, אירע דבר חריג מאד —
אם להשתמש בלשון המעטה.
׳בבוקר התקשרו מנהלי בני־ברית באופן
בהול עם מארגני הערב. הם הודיעו להם
שהם החליטו לבטל את ההשכרה.
מה פיתאום? הסביר האיש המקומי:
היו״ר הארצי ׳שיל מיסדר בני־ברית שמע
על העניין, החליט לבטל את ההסכם ש־

היסטוריה ץ

לאו דווקא. בשבוע שעבר קרה דבר,
המוכיח בציורה חותכות ׳ומדהימה כי
עדיין ניתן לקיים בארץ קשריהש׳תקה,
וכי עדיין שמור להעולם הזה הפקידו
הישן: לשבור את הקשר.
הסד, הסיפור:
קבוצה של אנשים, שנפגשו במשך ה ישנים
עם סעיד חימאמי, נציג א׳ש״ף ב-
לונדון, ושהזדעזעו לשמע הרצח הנתעב,
החליטו לקיים ערב לזיכרו.
הם לא התכוונו לאזכרה, גם לא להס פד.
הם רציו פשוט להיפגש, לספר על
פגישותיהם עם האיש, להשוות רשמים,
לתאר את דמותו. הכותרת היתה ״חברים
מספרים על פגישות עם סעיד חמא־מי,״
ועמדו להשתתף באירוע שיב־עה
אנשים שנפגשו עם חמאמי במ רוצית
השנים, מי יותר ומי פחית. היו
אלה נוסף לי, חיים דדין, אמנון זיכרוני,
גדי יציב, דניאל עמית, שימחה פלפן
!ודויד שחם. הם שייכים לזרמים ולמים-
לגות שונות.
!בדרך הטבע פנו המארגנים אל בית־סוקולוב,
הבניין של אג׳ודת־העיחונאים,
שהוקם בכספי הציבור יושבו נערכים ל עיתים
קרובות. אירועים מסוג זה.

כאשר נתקבלה הפנייה, הובאה לפני
ועד אגודת־העיתונאים בתל־אביב.
יבדרו כלל, השכרת אולם היא עניין שי גרתי׳
מנ ה ל הבניין משכיר את אחד
האולמות שלו ׳חמורת התשלום המאיים.
מדוע ה״ד. הפעם הנוהל שונה ו יש
על כך שתי גירסוות. האחת אומרת שה וועד
במיקרה היד. בישיבה כאשר נ ת קבלה
הפנייה, והמזכירה החליטה להכניס
פתק לישובה. השניה אומרת שהיו חילוקי-
דיעות בין יו״ר הוועד, שלמד, שמגר,
ובין המזכיר, מאיר בן־גור.
על בל פנים, הדבר הובא לפגי הוועד.
פרץ ויכוח סוער ביותר. כמד. מחברי
הוועד — ארבעה בסך הכל — הציעו ל השכיר
את האולם לאירוע, כמיו לכ׳ל אירוע

מהי מטרת הד,׳שתקה?

סעיד חמאמי ז״ל
קשר השתקה
אחד מחברי הוועד, איזו זכות מוסרית
תהיה להם מחר להתנגד להטלת צנזורה
עליהם מטעם הישילטון?
הטענה לא עז ר ח ברוב של שיסעה
נגד ארבעה החליט ועד אגודודהעיתונאים
להפעיל צנזורה ולהטיל איסור על קיום
האירוע בבניין אגודת־העיתונאים.

מכאן עכרו היוזמים לבניין שכן
הבית של אירסון בני־׳ברית.
גם בניין זה, שיש בו כמה וכמה אול מות
בגדלים שונים, מושכר וום־יום
לאירועים מדיניים וחברתיים מכל הסוגים.
אירועים רבים ישל מחנה־השלום נערפו בו.
היוזמים היו זהירים מאד. הם ביקשו
אולם, אך דאגו לכך ׳שמנהלי הבניין

נעשה על־ידי המנהל התל־אבי׳בי. אין
בני־ברית ׳מוכנים להשכיר אולם לערב
המוקדש לאיש אש״ף.
היה זד. כאילו פעל שיוב מוסד אלמוני,
בעל זרועות ־ארוכות מאד, ואילץ את
יו״ר בני־ברית להפעיל צנזורה.
למארגנים לא היתד, כל אפשרות להו דיע
לקהל על ביטול האירוע. היה חשש
שמא יבואו מאוית אנשים, בערב הקר,
אל הבניין, וימצאו כי האירוע אינו מתקיים.
לכן פנו המארגנים אל שידורי
ישראל, ביקשו להודיע על הביטול. הם
סיפרו לעורכי־ד,חדשות את הסיפור.
׳נראה בי עורבי-החדשות היססו. אך
כעבור במה שעות, בשעה ׳שלחש אחרי-
מצהריים, ניצח ההיגיון העיתונאי. הם
שידרו — פעם אחת — את הידיעה, כי

קל להסביר זאת. המוסד האלמוני, המח ליט
לקשור קשרי־השתקה יהדואג לבצעם,
אינו מעוניין שהציבור הישראלי יידע כי
יש באש״ף אנשים שוחדי־שלום, הנאבקים
בתוך אירגונם ועמם למען שלום ישראלי-
פלסטיני ׳והסרה הדדית של שני העמים.
אותו מוסד !מעוניין שיכירו בארץ את
בורג׳ חבש ואחמד בבדיל, שיידעו כל
׳מילה מטורפת היוצאת מפיהם. הוא גם
דואג לכך, ידו ארוכה. אך אין הוא מעוניין
שיכירו אנשים כמו סעיד חמאמי, ע׳יסאם
סארטאווי וחבריהם, אנשים המסכנים מזה
שנים את חייהם -במאבק למען השלום.
זהו קשר-ההשתקה, ואותו מוטל על
העולם הזה לשבור.
כל עוד ממלא העולם הזה את תפ קידו,
אין לקשר־השתקה כזה שום סיכוי
להצליח. בעלי-המזימה יכלו למנוע קיום
אירוע צנוע ׳בתל־אבי׳ב, שהיה עשוי לזסוה
בסיקור בכלי-יה׳תיקשורת הממלכתיים. בכך
הם הצליחו. אבל הם לא יכלו למסוע
יבער יאחד מבלי־התיקשורת החשובים ב מדינה,
העולם הזה, לפרסם ׳בשבוע שעבר
תיאור מפורט על חייו, פועלו ודיעותיו
של סעיד ח׳מאמי. ואין הם ׳יכולים !למנוע
את פירסום האמת על מזימת־ההשתקה
בעמוד זה.

מסתבר, איפוא, כי גם ב־ 1978 ישנה
בארץ אפשרות לקשור קשר־השתקה.
מסתבר כי התפקיד לשבור קשר־השתקד,
כזד, מוטל עדיין על העולם הזה.
חבל.
היינו מוותרים על תפקיד זה ׳ברצון.

העולם הזה 2107

צירוף ה שר• ־
להבטחת רו בלבג !,
צירוף חיים לנדאו ומשה נסים לממשלה נועד
להבטיח לראש־הממשלה מנחם בגין רוב בטוח,
אחרי שבכמה דיונים נוקבים התברר כי אין לו רוב
בשאלות המכריעות של ״מדיניות השלום״.

ז ה רצי! :סאדאת
ע לו לדהחסטר !
אל תזלזל בדיבורים על התפטרות אפשרית של
אנוואר אל־סאדאת, שפשטו השבוע בקאהיר
ושהתפרשו בישראל בטעות כחלק ממילחמת־העצבים.

רעיון זה, התגבש כתוכנית רצינית בקאהיר,
למיקרה שד כישלון השיחות. המגמה
הוא לאפשר לנשיא אל־סאדאת לצאת
בכבוד מהתחייכויותיו, להודיע פומכית
על כישלון יוזמתו, להתפטר באופן
הפגנתי, להיקרא חזרה על־ידי העם
שיערוך הפגנות ספונטאניות כבירות,
לחזור דשידטון ולעלות על דרך מילהמתית.
בעיקבות שיחותיו של אורי אבנרי עם מנהיגים
מצריים, חזה העולם הזה ( )2105 את המהלך האפשרי
הזה מראש, לפני שבועיים.

הבאהבחש בון
לפי הערכה מוסמכת, זוהי הפשרה היחידה האפשרית
בדיוני הוועדות של מצריים וישראל:

• לגבי הגדה המערבית ורצועת־עזה :
קבלת תוכנית־האוטונומיוה של בגין,
בתופפת כמה שינויים קוסמטיים, תוך
קביעה שזהו מצב זמני של שלוש או חמש
שנים, ושבסיומה של תקופה זו ועדה
כל העניין מחדש.
לבגין לא איכפת להסכים לכך, כי בינתיים ייווצרו
עובדות בשטח. לסאדאת זה עשוי לתת כיסוי מתאים.

• החזרת כל סיני לריבונות מצריים, לא
רק להלכה אלא גם למעשה, והשארת
היישובים הישראליים כפיתהת־רפיח
בלא שום כוחימגן ישראלי.
המצרים ישתדלו לקבוע כי יש לסלק את ההתנחלויות
סיד זמן קבוע, ואילו השרים הישראליים ינסו
לשכנע אותם, בשיחות פרטיות, שאין צורך לקבוע
זאת, מאחר ששום מתנחל ישראלי לא ירצה במילא
להישאר תחת שילטון מצרי, בהיעדר הגנה של
צה׳׳ל, וההתנחלויות תתפרקנה מעצמן.
לא ברור איך אפשר לשלב את ירדן בהסכם כזה.
האמריקאים מעוניינים ביותר להכניס את המלך
הוסיין לטישהק, כדי לבצר את המחנה הפרו־אמריקאי
בעולם הערבי.

ממשלת ישראל אינה מעוניינת בכך,
מכיוון שאינה מוכנה לשום צעד העשוי
להתפרש כצורה כלשהי כצעד לקראת
החזרת ריבונות ערבית עד הגדה המערבית
ורצדעת־עזה.

ה 11ו ל 0

דוה

מקר* 1ע ל אדי מי ת •עוו־אל ב ־

ש שיב ש
הזוכה בתחרות יזכה
בפרסים יקרי־־ערד

שחקני שש-בש מכל רחבי הארץ
מוזמנים בזאת להרשם לתחרויות
המוקרמות אצל מירי,
טלפונים :

03—247428 ,03—230856

מבין 17 חברי הממשלה, מובטחת לבגין
רק תמיכה של חמישה שרים (שרון, המר,
לוי, מודעי, שוסטק) כאשר תמיכת וייצמן
אינה אוטומטית. מולו מתייצבת חזית
מתונה יותר שד שמונה שרים (ידין, ארליך,
פת, בורג, אכו־חצירה, כץ, תמיר, עמית).
ההכרעות של הממשלה לטובת קבוצת בגין, המונה
שבעה שרים יחד עימו, מותנית בגוש דיין, הכולל
את דיין ואת הורביץ, המצביע בכל מיקרה עם דיין.

עתה תמנה קבוצת בגין תשעה שרים בלי
דיין והורביץ, וייקל עדיו לכפות את דעתו.

גו ש אמונים ירוץ
לבחי רו תסופד ״ ד
מזכירות גוש־אמונים החליטה לרוץ בסיעה
עצמאית בבחירות הפנימיות למפד״ל.
כראש הסיעה יעמדו ח״כ חיים דרוקמן,
הרב משה דוינגר וחנן פורת. נראה כי
מובטחים לסיעת הגוש לפחות * 15 מקולות

תגרום לנסיון מחודש להדחתו מראשות סניף
תל־אביב של תנועת־החרות.

לאחרונה הושכן השלום בין יוטה קרמרמן
ויגאל גריפל, שבעבר שלטו בסניף, ושהקרע
ביניהם גרם לאובדן השידטץ. הגוש שלהם
ינסה עתה, בתמיכתו השקטה •טל בגץ,
להדיח את ארנס מראשות הסניף.
תומכיו של ארנס הם בעיקר גאולה כהן וחבר הכנסת
יגאל כדידאורגד.

ת ש לו
דחבר הוז־ שלחת
אל ראש־הממשלה הגיעה תלונה של אחד מראשי
יהדות קנדה נגד הפרופסור הראל פיש, מי שהיה
חבר מישלחת ישראל באו״ם, שחזר לא מכבר לארץ.

עד פי התלונה הוזמן פיש, מי שהיה
רקטור אוניברסיטת בר-אילן, להרצות בפני
הפדרציה הציונית בוויניפג ודרש עכור
הרצאתו סכום בן 350 דולר. ממארגני
אסיפה אחרת שנערכה במונטריאול דרש
פייט 00צ דולר בילבד, אולם מארגני
האסיפה סירבו לשלמן.
פיש נשלח לאו״ם על חשבון המדינה, כנציג המפד״ל
במישלחת.

מכיוי ם ת בי עו ת
למצ ריי ם

ר ק הו רי ם שיל מו

יוצאי ארצות־ערב נתבקשו בימים
האחרונים להגיש למישרד ראש״הממשלה
סיכום ניזקיהם הכספיים, כאשר עלו לארץ.

בבדיקה שערך מישרד־התיקשורת,
בעיקבות ביקור סאדאת בארץ,
התברר כי מרבית כתבי־החוץ שילמו
את דמי השיחות שלהם ממרכז
התיקשורת הבינלאומי, שהוקם בתי אטרון
ירושלים, ואילו הכתבים
המקומיים לא שידמו.
במדכזיהתיקשורת היו טלפונים עם
חיוג ישיר לחוץ־לארץ, והמנצדים
אותם התבקשו למלא טופס עד פירטי
השיחה כדי שאחר־כך ישלח חשבון
למערכות העיתונים. כשני שליש
מהמטלפנים, מרביתם עיתונאים זרים
שהגיעו לארץ בגלל ביקור סאדאת,
אמנם מילאו את הטפסים, ורק העיתונאים
הזרים היושבים קבע כארץ
לא מילאו את והטפסים והתחמקו
מתשלום.

המדובר, בינתיים, רק במיספר אנשים שהיו בעלי-
רכוש שם, למעלה מחצי מיליון לירות.
בימים אלה עזב אח הארץ אחד מראשי הקהילה
היהודית באיטליה. במיסמד מפורט, שהגיש למנחם
בגין, צויינו כל הנכסים שהשאירו יהודי איטליה
בארצות־ערב. במיסמך זה צויינו גם נכסים שהושארו
על־ידי יהודים בלוב ובמרוקו.
נודע שמעשה זה בא לקזז מדרישת פיצויים אפשרית
שתעלה מצריים.

המפד״ד, וקולות אדה ייגרעו מסיעת
הצעירים.
עתה ברור כי תיערכנה בחירות פנימיות לוועידת
המפד״ל, כאשר הסיעה המרכזית של אליעזר גואלמן
הצטרפה ל״גוש לשינוי פני התנועה״ ,שבראשו עומדים
אליהו חן־ציון, משה סלומון ודוד נוימן. גם סיעת
הקיבוץ חדתי, המושבים וסיעת האשה הדתית
החליטו על תמיכה בבחירות.
הבחירות יחסלו את שילטון הצעירים והשר בורג
במיפלגה, ויעלו כוחות חדשים מסיעות למיפנה
ו״הגוש לשינוי פני התנועה״ .נראה כי חבר־הכנסת
אברהם מלמד יעלה כמנהיג התנועה, בהיותו מקובל
על כל פלגיה, ובהיותו היורש היחידי של השר
יוסף בורג.

ה מ צרי לאר צו
הווי שירי
מנכ״ל מישרד התיקשורת, האלוף (מיל ).משה
(״מוסיק״) גידרון, הציע בשבוע שעבר למישרד
הדואר המצרי להניח 25 קווי־טלפון ישירים בין סיני
לקאהיר, כדי שהעיתונאים המצריים המסקרים את
הוועדה המדינית בירושלים יובלו לחייג ישירות
לבירה המצרית, ולא ד רו מרכזיות ניו־יורק,
אתונה ופאריס.

המצרים דהו את הצעתו של גידרון, מכלי
לתת כל הסכר לסירוב.

וסיון להדסח ארו
התנגדותו של יושב־ראש ועדת־ההוץ־והביטחון,
משה ארנס, למדיניות ראש־הממשלה מנחם בגין,

ה בו רסה
1ל עג ל גו ר
ההתרחשות של השבוע האחרון מוכיחה את המלצותינו
בדבר שיטת עשיית התוהים בבורסה כיום. תקופת
העליות הרצופות או הירידות הרצופות הסתיימה
והבורסה פועלת עתה במעגל סגור:
שבוע — 10 ימים של ירידות ואחריהם תקופה דומה
של עליות, וחוזר חלילה.
המשקיע הנבון, יקנה בירידה, כמו בתחילת שבוע זה,
וימכור בעלייה הקרובה.
העלייה הנוכחית קיבלה תאוצה בגלל עליית המדד
הקטנה בדצמבר, והתגברות סיכויי השלום.
הרוצה לקנות ולמכור מדי יום, ישים לב למניות דלק.
מנייה זו, הנסחרת עתה הראשונה בבורסה, משמשת
מודד לצפוי באותו יום. אם היא יורדת, יהיו באותו
יום ירידות בבורסה ולהיפך.

קפה נמס עלית 50 גר׳
קפה נמס עלית 200 גר־

16.78ל׳׳י
63.66ל״י

14.77ל״י
56.02ל״י

קפה טחון נשיא 100 גר׳
קפה תורכי עלית
בשקית צלופן 100 גר׳
קפה תורכי עם הל
100 גר׳
קפה תורכי מיוחד
עלית בפחית 200 גר׳

12.61ל״י

11.45 ליי

14.17ל״י

12.75ל״י

14.28ל״י

12.85ל״י

39.24ל״י

35.30ל״י

אוהבי קפה נמס עלית וקפה עלית יודעים
כי הקפה של עלית הוא 100$קפה טהור!

זה לא יהיה נוח במיוחד,
אבל אם אתה רוצה,
אתה יכול להסתכן.
כאב־הראש הריג-
עי, הצרות בטווח־קצר,
הפגישות עם שונאיך—
כל אלה שקולים, אם
רק תדע להתמיד על־ידי
ההישגים הרציניים
וכוח״הרצון שתפתח
על״ידי עצם התפנית.
מיקרה לא נעים ובלתי״צפוי עלול
להתגלות, אם לא תיזהר, כתגלית
של איבה אישית או של קינאה
מיקצועית. אל תראי לו שאת נפגעת
ממני. העמידי פנים של לא-איכפתיות.

יחסיך עם הממונים
עליך הולכים ומתער־ערים,
לא־מעט בעטייך.
חוסר שליטה במצב, איבוד
עשתונות, או חוצפה
שאינה במקומה,
עלולה להביא אפילו ל פיטורין;
מחשבה על
התוצאות תביא רק תועלת.
בת שור: אין ספק
כי הוא באמת אוהב
אותך, ואינו מעמיד פנים כפי שאת חושבת
לפעמים, או כפי שנוהגות חברותיך לרנן.
ביום ג׳ תאבדי סכום כסף קטן. לבשי ירוק.

המזלות דווקא לא
חיוביים, אבל כוחותיך
האישיים כה עצומים,
בגלל צירופם של
שתי פלאנטות שחוסות
עליך, שאם תתאמץ
ותשקיף על העבר ועל
העתיד בעין רגועה,
תתגבר על כל מיכשול.
אל תאמיני לו: הוא
התכוון למשהו אחר
לגמרי, ואת למשהו אחר לגמרי. כסף
בא — ואתה מפסיד אותו שוב, בגלל
שגיאתו חסרת-הזדון של ידידך הקרוב
לך ביותר. אל תטיל בו את האשם.

נשקפת הצלחה במישור
הפינאנסי. כספים
עשויים להגיע אליך
הרבה יותר מהר ממה
שציפית. לעומת זאת
עלולות להתרחש מיס*
פר אי״נעימויות הקשורות
במקום העבודה,
מבלי שיגעו דווקא
21 ביול* -
ישירות לך. אם תש21
באוגוסט
תכנע בעצמך בצידקת
הרעיון שנולד בך,
תוכל להשפיע גם על האנשים סביבך.

11(10]1 .

12 באזגזסג- 1
:ספג 1כיבד;

התחזקי, בת בתולה —
לפניך שבוע קשה במיוחד.
אל תנסי להתחמק
מהאתגרים שיהיה עליך
להתגבר עליהם. מעט
שכל ישר, הרבה אומץ־
לב ועוז־ רוח, יעזרו לך
לדלג על פני המשוכות,
ויגרמו לך, בסופו של
דבר, המון נחת־רוח על
הישגיך, שלא יהיו מבו טלים
כלל. אל תוותר!

שלום אטומי
הריני מודה ומתוודה, כי ״ממשלת פו לק
הגולה״ ש:ל מנחם בגין הפכה !אותי
אדם דתי מאד. מדי לילה אני מתפלל
שאלוהים הכל־יכיול יעזור לנו להיפטר

הדרך בה נקטת היא בהחלט לרוחך ועל־אף
הפחים הזרועים על
פניה — היא אשר תוביל
אותך למה שאתה
רוצה להשיג ולמה ש אתה
צריך לעשות. זכור
כי עליו לסמוך לפני כל
דבר אחר, בראש וברא שונה
על עצמך. נסה
גס להתחשב באחרים,
עד כמה שרק אפנוזר.
היה מתון בתגובותיו,
ובינתיים, השתדל לא לגלות דבר.

ממנחם, לפני ׳שהוא והגנרלים המטורפים
שלו יסבכו אותנו במילחמת־עולם אטומית.
אם ׳בגין ירצה בשלום אחרי שהרוסים
,או האמריקאים ישליכו את הפצצה ה־
.אטומית — הוא יכול לקיבל אותו.
יוסף שריק, תל־אביב

מי ירום לשפוט

ז־/,ד 1זז

מצבך

הנפשי ג,וסיף להשתפר —
וזאת, בזכות היכרויות
חדשות, ועל־יסוד כמה
התפתחויות המוכיחות
לך, כי יש לך כל הסיכויים
לפענח את הקשרים
שקשרו אותך
למצב סטאטי. כיש־רונך
יתגלה ברבים,
למבוכתך ולשימחתך.
אל תהיו שוטים, בני
גדי: נצלו זאת לפרנסה.

אם אתה כימאי או עובד מעבדה — היזהר
מחומצנת, חומרים מסוכנים או אף התפוצצויות.
בייחוד בימים
ד׳ עד ר. אם אתה מסובך
עם החוק — זהו
שבוע רע מאד להחליט
החלטות משפטיות. מצד
שני, אם אתה שוקל רומן
— אל תפחד. קודם
כל, הוא לא יהיה רציני.
ושנית, הוא יהיה
נעים ומלא הפתעות. בת

דלי: נסי לא להיות עי־קשת
וסוררת. יש אנשים הרוצים באמת
ובתמים את טובתך. לבשי צבעים עזים.

אכזבה גדולה בידידות
קרובה היא אחד ה דברים
הפחות נעימים
העשויים לקרות לך
השבוע, בן דגים• בת
׳0 *1דגים: אם את חושבת י שקשר עם ידיד הוא
!9 1־בפברואר > חיוני — שימי לפחות
20 גליויז .
עין על מה שהוא עו שה.
ובכלל, הגיע הזמן
שתשקלי את מעשייך בזהירות יתרה.

1ני8

די לנו ממנו. הגיע הזמן שיניחנו לנפ שנו.
בלעדיו ייטב לכולנו.
יוסי כר, נתניה

חזרה לימים הטובים
לפי דעתי, בכיתבות-התחקיר על המיק-
ירים הפליליים שאירעו בשבוע שעבר (ה עולם
הזה )2106 הוכיח העולם הזה כי לא
נס ליחו, וכי הוא עדיין מסוגל להגיע
להישגים שאיש אינו יכול להתחרות אייתם.
כוונתי בעיקר לסיפור על שיתי הבחו רות
הדתיות מירושלים. כידוע, שום עי תון
— גם לא העיתונים היומיים המות-
גדרים בזריזותם — לא השיג תצלומים
של שתי הנערות וראיון עם המישפחה,
יואילו העולם הזה כן הצליח.
׳אינני יודע, במה יש לתליות את השינוי
לטובה, אב לאם זז תחילתה של דרך מחו דשות
— איני יכול אלא לברך על כך.
אחרי תקופה של פרופיל נמוך וישיבה
:נינוחה על זרי־הדפנה, הגיע הזמן לצאת
שוב למיבצעי חקירה וחשיפה.
גדי כן, חיפה

שינוי לטובה במצבך הכלכלי המסובך
במיקצת. אתה תמצא ידידים במקום
הפחות מתקבל על הדעת•
עם זאת, דע שהם
מתייחסים אליך
בחוסר״התחשבות. הי זהר
מהפכפכים, ועוד
יותר, כמובן, מנשים
הפכפכות. נטייתך ל-
חולמנות ולרומנטיקה
תסבך אותך, השבוע,
במריבה לא-לך. אזי,
אם כבר תכניס את
האף לענייני הזולת —
סיים לפחות את המלאכה בכבוד.

אומנם ממבט ראשון
נראה השבוע כשיגרתי
ומשעמם. אך הוא טומן
בחובו את תחילתן של
קבלת הכרעות חשובות,
בעיקר בתחום האישי.
מחלה קלה שתפקוד
אותך השבוע, בן סרטן,
תגרום לך לזעזוע קל,
שיחלוף. העיקר הוא
לעבוד, הרבה וטוב,
ומבלי להתעייף. במישור העבודה או העסקים:
אל תהסס להתחנף לבוס או לממונים
עליך; כולם עושים זאת, והרי בסופו
של דבר זה רק יועיל לך. בת סרטן,
שימרי על הופעתך, וליבשי צבע צהוב.

העבודה בוערת ויש אפילו תוצאות
לעבודתך, מפתיעות אבל ההמולה שאת
מקימה סביבך, מחשידה
אותך שאת מדברת יותר
על העבודה מאשר
מבצעת אותה. הדבר
היחידי שבולם ומרסן
אותך היא בעצם שו־תפתך
המצביעה בפניך
( 2בספטמבר •
? 2באוקטובר
כל הזמן על נקודות
התורפה שלך. דע לך
כי יש הרבה הגיון וחכמה בדבריה.

מכתבים

לגאולה, משה ,׳אלדד ואליקים, יושר
כוחכם !
הערצת העם כולו ונתונה לכם ביום חג כם•
סוף כיל סוף ייש על מה להיאבק.
כה ליחי !
עליתם לכותרות, הופעתם באמצעי-
התיקשורת ההמוניים. נוהרים אחריכם כל
״צאן מרע״תכם״.
מי ייתן והמאבק יחריף, אזי תהפכו מנ היגים
של ממש (בניגוד למנחם, שבגד
וסרח ואולי אפילו יקום צבא עיברי
לוחם, בעל אידיאלים נשגבים, קדמוניים,
שיצעיד אחריכם כסומא בארובה ויילחם,
אם ירצה השם ,׳ויגבר על כל אוייבינו
מביית ומחוץ (!ורמזים על כך לא חסרים).
אך בקשה אחת לי אליכם. אנא, במטו תא
מכבודכם, חלקו כוחכם ומרצכם, עוד
נכונו לנו מילחמות רבות. לא ירחק היום
וניתנתל בבשן, בגילעד, במואב, אדום.
׳ואולי עוד ״נחזור, אלייך שניית אור־כש־דים,
פיתום ורעמסס.״
״מלבות ישראל השלישית״ לא ׳תימוט,
ואם ׳תוך כדי הקמתה וכינונה נתעלם מ כמה
מושפלות ומקובלות ב״ריאל פולי-
טיק״ ,׳או מכמה אמות־ימידה מוסריות ב יחס
לזולתנו, מי האיש אשר יקום לשופ טנו?
קדימה,
רעי ועמיתי. הסד, נתאחד למח נה
אחד נוקשה, בלתי־מתפשר ונכנע, ציו ני
ואין־בילת׳ו .״ארץ־ישראל השלמה״ ׳קום
׳תקום !
דן יהב, תל־אביב

דיכיוך פשוט
לעם ישראל, על מנהיגיו, עסקניו, מומ חיו
ופרשניו, יש זיכרון חלש להפליא.
בשעתו העמיד שר-ר,ביטחון את כל ה מדינה
על הראש׳ וכסה עליה את הקמת
ימית. עתה ׳מחליט אותו אדם, הפעם ב לבוש
שר־החוץ, כי צריך למסור את הש טח
שעליו הוקמה העיר לידי המצרים.
ואין מי שיזכיר לו זאת, ולו במילה איחה.
ובכן. ,אחת מן השתיים: או שהאיש
חטא אז והחטיא את הרבים, כשהוביל
להקמת ימית, או שהוא חוטא עתה, וגורר
אותנו יחד עימו, כשהוא מחליט על מסי רת
השטח למצרים. זה היגיון פשוט, שאי נו
;ניתן כלל לניגוח.
המסקנה: האיש הזה, משה דיין שמו,
כבר הוכיח דיו כי הוא מתעתע לא רק
בעולם ובערבים אלא גם, ובעיקר, בניו
הישראלים.

נהניתי מאד מסיפורו של צלם המעיר-
סת, שלמה סתר (״קורא יקר״ ,העולם הזה׳
,)2106 על שהותו עם ;אורי !אבנרי במצ רים.
הופתעתי, וגם שמחתי, לגלות ישהצ־למים
בעיתון יודעים גם לכתוב. האם העי-
׳ת׳ו׳נאים שלכם יודעים גם לצלם?
ריבי כן־אל, נתניה

פורם מאז׳ור
יופי, חגיגה ! דיין נסע לוואתיקאן,
כנראה מפני שכיל עמיתיו מבלים כיום
על הקו קאהיר-ירושלים.
ואם לזכור את התבטאויותיו בעבר ה־לא־רחוק,
ואפילו לפני ימים אחדים, לא

אתפלא יאם ישאירו;אותו שם. אחרי הכל,
לשמוע אותו מדביר — אפשר לחשוב ש הוא
עוד יותר קדוש מהאפיפיור.
׳מכל מקום, לשיניהם יש דבר אחד, לפ חות,
משותף. גם לזה וגם לזה יש ״׳פורס
מאז׳ור״ שאחראי בשבילו עיל כל הדברים
הרעים.
אמנון פריד, באר־שבע

אשמה והישראלים
אני מרגיש רגיש אשמה למשמע הידיעה
על רציחתו של סעיד חמאמי, נציג אש״ף
בלונדון. האיש, שגילה אומץ־לב מדהים
באשר ניפץ דעות מקובלות ואמונות טוש־רשות
בקרב בני עמו הפלסטינים, לא זכה
כי.תושט לעברו יד איתנה מן העבר היש ראלי.
כל הכבוד לכם, אנשי העולם -הזה,
על שהושטתם לעברו את ידכם הצנומה.
יאבל היכן בל השאר? היכן היונים ד,הו מיות
של המערך? היכן אנשי-הרוח ה ישראלים?
ואנו,
הישראלים, אשמים ׳במותו, על אף
העובדה שנרצח על-ידי ערבים, וייתכן
;אפילו ערבים ׳פלסטינים. איליו הושטה ל עברו
יד של שלום מישראל, היה יגול
להוכיח לבני עמו כי יש שכר לפועלו, וכי
ההכרה בישראל משתלטת לפלסטינים ומ קדמת
את עניינם.
(המשך בעמוד )8
העולם -הזה 2107

האזן ל״מפצח האגדזים׳ במערכת אקאי
ותיטכח שאין לט אגח קשה לפיצות
ישנן מערמת סטריאו ששמן מגיע לאוזנך
חדשנת לבקרים.
אך האם הצלילים המניעים לאוזנך ממערכות
אלה,מצדיקים את שמן?
על מות לקבל את החשובה, אתה ח״ב
לצלול עמוק לתוך שלם הצלילים.
ניקח לדוגמא את טייפ הקסטות.
מה באמת קובע את איכותו? ראשי הטייפ !
יצור ראש מעולה מהווה מאז ומחמיר אגוז
קשה לפיצוח. אין יצרן סטריאו שאינו מכיר
בחשיבות הראשים להעתקה מדויקת
של הצליל. אך האם יש עור יצרן סטריאו
לבד מאקא׳ שיצר ראשים כה מעולים?
ראשי ה־ צס של אקאי, מהווים חידוש
ראשנן מסוגו בעולם. הודות לראשי ה6 x -
אשר פניהם יצוקים זכוכית קריסטל מלוטשת
משיג טייפ הקסטוח 570 0־ 0 x 0של אקאי.
תוצאה רומה להפליא לתוצאה המושגת
מטייפ הסלילים של אקאי. קרי -מוסיקה
דומה להפליא למוסיקה הנשמעת באולם
הקונצרטים.
ה־ ס 0x0 - 570 מתעלה לאיכות
מדהימה: הוא מציע לך 3ראשי 0xנפרדים,
כשכל ראש פועל כמערכת עצמאית לחלוטין

למחיקה, להקלטה ולהשמעה, כשהמחוח
( )6 ^ 8עליו עובר הסרט מגיע עד כדי
1מיקרון.
וזה עוד לא הכל: ל 0x0 - 570 0 -של
אקאי, יש בנוסף לראש משלה גם נזף מעולה
המצויד ב 3-מנועי ומערכת מכנית משוכללת
השומרת על מתיחות קבועה של סרט
ההקלטה על גבי הראשים.

/\ 8 (,א) <1 810002: 1655 1030 0.0654 77814$ח *י 0צצ
45500 (.א/0 )01ס 1.655 11130 0.17
( 12 )+ 308־ 821015,000 1ס 50:3חסק 805 ץ סח 8סן< 0ז 8
6 .נן 0156 !3ת ׳05109 101/1
30 11210 16,000 1-12)+ 368 ( 05109 0 0 2 13)16.
30 1-1210 19,000 112 )+ 338 ( 115109 8 6 -0 13)16.
1100:1.65511130 154 )1,000 112 ״0 ״ 7 0 ( 05109־015101
\200156 13)16.׳\10
!!.חס 80-18 —8601016 0001201

0X0-5700
<515050 0^555775 0501

שמעב קו ל האחן שלך -ק ח אקאי.

לכב 1ר אקאי הם סנר . 70 חל-אביב.
שנין להבין כיצד התגברת על אגוז
קשה לפיצוח.
וא שילחו ל׳ פרוספקם פורם

כתובתי

אקאי -ח־א, המסגר 70 טל 30594 .

לפטורי מס 2240 :ל״י ,$434 +הולל מ.ע.מ.

שם/סמו

ה עו ל ם הז ה 2107

מכתבים
׳יי׳גרי ל>0

(המשך מעמוד )6
אלא שהאיש נשאר נימעט לבדו, ואויי-
ביו הערבים יבלו בקלות להציגו בטי ישטד
כר את העניין הפלסטיני בחינם, ללא תמד
רה של ממש.
יהי׳זיכהו ברוך.
אמנון הררי, חל־אביב

״יסב

באב למישפחה ענייה מאד ,׳שאין ביכולתו
לקנות בולים או מטבעות, הריני פונה
בבקשה לקוראי עיתוגכם בישראל ׳לשלוח,
במידת היכולת, מלים ומטבעות שיובלו
לוותר עליהם, לגיקולסה שלי.

אזהרה שלפני פעולה

הגרבונים הנמכרים
ביותר בארה״ב
מע ת ה גם בישראל!

מיכתבנו זה מופנה לשר־הפנים, הד״ד
יוסף סורג.
מה ׳שהנוצרים עשו ליהודים החלשים
בגולה, עושים היום היהודים הגיבורים
בארצם למיסיונרים החלשים, לעדי־ה׳ ול-
מדיטציה.
בגולה בסו היהודים :״חמם. ,אנטיש מיות״!
באן, בארץ, הם עושים לגויים
״׳בדרכי ונועם מה ׳שהיהודים עשו להם
שם. יאבל לא יהיה שלום אם תימשך האלי
גרבוני
״לג ס״ סו פ ר סטרץ׳
תו א מי ם ל רגליי ךומ לווי ם כל
תנו עהמ תנו עו תיי ךללא
ק פ לי ם. הםע שויים חו טדק
יו ת ר ונו תני םמראה שקוף
ונשי יו תר.
גרבוני ״לגס״ ב א ריז ת ה בי צ ה
ה מו פלאהממ תיני ם לך על גבי
רב מד ף ״לגס״
ב ״ שו פרסל ״ ו ב סו פרמרק טי ם
בכלרח בי הארץ.

ניקולטה גאמבוני
מי ישלח?
אני משוכנע כי ׳ביקשתי תיענה, ומודה
לכם מראש.
קאר דו גאמביני, איטליה

כתובתה של ניקולטה :
,] 3111110111 >1 10 01 6 11 3

¥13 £3 §0 £>1 ¥313110
£)1111010 24 50313-14-1113 0353
40מ 3ז 74100 7 3
113113

כיפון זשלמכופן ן

מות הדתית. בקרוב ׳תבוא תגובה על־פי
חוק התורה: עץ תהית עין, שריפה תהית
שריפה, אש תחת אש, וחורבן תחה חורבן.
על אלימות נגיב באלימות נגדית. לא
נסכים ׳להיות ״אנוסי ישראל״ .נגד האינק וויזיציה
היהודיה נגיב באיינקוויזיציה.
בתי-יכינס־ת יתחילו ׳לעלות באש, אס הק.ג.ב.
הדתי (״הטנקיסטים של הרב אבריהם רביץ
ושותפיהם״) ימשיכו להיות לנו ״גיבורים״.
על טרור אלים נגיב בטרור אלים.
אנחנו ״׳נדבר״ בשפה היחידה המובנת
למאפיה הדתית! זוהי אזהרה שלפני פעולה
.,אנחנו נשים קץ למונופול הדיקטא-
טורי על אלוהים ! אם ״ד״ברי-גועם״ אינם
עוזרים, אז בדם ואש ייבמו תופש המח שבה,
חופש האמונה, חופש הפולחן ׳וחו פש
הדת!

הכתבה על אורי גלר }״אודי גלר עובד
על כולם״( ,העולם הזה ,)2104 מזכירה לי!
היה לי ״הכבוד ׳הגדול״ להיות עם אורי
גלד בטירונות בצנחנים. אורי היה אתי
בפלוגה, במחלקה ואפילו במתה אתת כ משך
׳שלושה חודשים. במשך כל הזמן הזה
הוא לא ניראה כבעל כישרונות׳ מייוחדים.

אש״ח (אירגץ שוחרי חופש),

-9 ^1תם1ווה לרגלים!

גוש דן

עס ממשיך לזרוע
כדיברי מר בגין :״המיש׳א־יומתן לקראת
השלום חיייב להימשך ...ומדינת ישראל אף
היא חייבת להתקיים.״
אף על פי ולמרות הכל /שבע חיים
ומרץ /עוז רוחנו לא יפול /ארץ, לנו
ארץ !
עבדי, עבדי יעקוב /אל תירא, אמר
האל /הודו לאדושס כי טוב /חי עם
ישראל.
בעבר הלא רחוק /עס נרדף היינו /
אך מעז יצא מתוק /ארץ, בך זכינו.
ערב, בוקר קריאת שמע /נטוייה הזרוע
/ארץ, רגב אדמה /עס ממשיך
לזרוע.
ש. א ,.חל־אביב

כדלים לנכה

רובקס

המתנה שבהישג ידך

מורלה הטפטים המעוצבים כיצירת אומנות

אודה לכם מאד אם תפרסמו בעיתונכם
בקשתי.
אני אב לתי׳שעה ילדים, שאחת מהם
היא ניקולטח בת ה־ ,28 גסה ב־ססג אחוזים
הסובלת מליקויי־ל׳ב חמורים.
גיקולטה אוספת בולים ומטבעות• ,והיא
הביעה מישאלה להשיג כאלה ישראלים.

הוא היה ידוע כ״סבון״ גדול, ואפילו
כשקרן. פעם אפילו רצונו לעשות ליו ״׳שמי כה״
,עד־כדי-כך הגדיש את הסאה.
וכהוכחה לפחדנותו, הנה אפיזודה קט נה:
באתת הצניחות אורי היה בדבוקה
האחרונה• ,וסירב לקפוץ. הוורד עשה סי בוב
מייוחד בשביל גלד. אחד המד״סים
אמר לו לחזור לשבת, וכשהתחיל לחזור
למושבים, דחפו אותו שני מד״סים החוצה.
והרי לכם אורי גילר.
א. כ .אי־שם

לא זח ולא זח
לפי מיטב ידיעתי, רקדגית-הבטן ״עזי-
זה״ המצולמת בכתבה ״שלום מהבטן״
(*העולם הזה ,)2105 אינה ערביה, ואיגד.
תושבת מיזרח־ירושלים.
עו בדיהקבס, מעלות
• הקורא קבס צודק. ראה להלן.

אני יהודיה
קראתי את הכתבה על מסיבת־השלום
העולם הזה 2107

מכת בי ם
(״׳שלום מהבטן״ ,העולם הזה , )2103 אשר
התקיימה במועדון רפי׳ס.
שמחתי ׳להשתתף בח, רקדתי, ושימחתי
את כולם, אבל דבר אחד כואב לי. בכתבה
אתם כותבים כי אני ערביד. ממיזרח־ירושלים.
אני
רוצה לציין כי אני יהודה, ילידת
:תורכיה, כבר בארץ הרבה זמן, אני רק־

עזיזה שחרזדי
הופעות בזזזיתווז
דנית־בטן מיקצועות. השתתפתי בהרבה
הצגות והופעות עם אמני ישראל מכל
הסוגים, וגם הופעתי במילהמת י׳ום־הכי־פורים
לפני חיילי צה״ל בחזיתות.
אודה לכם אם תתקנו את מה שכתבתם,
ויחד עם זאת אני שמחתי לקרוא את
העיתון שלכם ואמשיך לקרוא אותו.
אגב, שמי הוא עזיזה שחרזד.
זן זיזה שחדזד, תל־אביב

המערכת שמחה לתקן את המעוות.

כזד־דץ מוות
לאלמוגים בירושלים (שכתבו את המיב־תב
״גזר־דין מוות״ ,העולם הזה .)2106
בית־הדין שלכם שגה. הם אומנם מעלו
בתפקידם, ועל כך עליהם לתת את הדין,
ואי״ה כך יקרה.
האשמים העיקריים הם הערבים. בהם
צריך לטפל.
עוד מעט נניף את נס התקומה האמיתית.
י ת.ד ,4511 .ירושלים

ישראל יפה יותר,
אדיבה יותר,

במלון סיני
בליבה של תל אביב

מה יכול להיות נוח יותר למטייל או לאיש העסקים מאשר מלון
- 4כוכבים במרכז הבידור. הקניות והעסקים של תל אביב? זה
חלון סיני.
בנוסף למסעדה עובה המתמחית בארוחות צהרים לאנשי
עסקים.׳ש לנוחיותך קופי-שופ ובר מעולים.חדרים למפגשי
עסקים ואולמות לאירועים בגדלים שונים, וכן שירות אדיב,
יעיל ומהיר, הופכים את חלון סיני לכתובת מבוקשת לתלאביבים
ולמבקרים מכל רחבי הארק.

ו הנ ההפתעה ! ה מ חי רי םהםנ מו כי ם מ עו צי פי ת י
801015 זח 158*£1 8£50

* 8 1 8ו,ני

מלונות נופש בישראל

חברת בת של חברת הכשרת הישוב בישראל בנ״1מ
מלון סיני הוא אחד מחמשת המלונות ברשת מ.נ.׳ .מלונות נופש בישראל.
האחרים: השרון,חוף הרצליה-גליכנרת,טבריה •נפטון,אילת-דימונים,צפת.

איך בודקים אוטונומיה?
כל הוויכוחים על תוכנית האוטונומיה
של מנחם בגין — אם להוסיף עליה או
לגרוע ממנה — הם ממש מייותרים. לדעתי
יש רק דרך אחת לבדוק תוכנית מסוג
זה, או לבחון את מניעיו של בעל התוכנית
— לשאול אותו שאלה פשוטה: האם את
מה שאתה מציע להם, אתה מוכן שיציעו
גם לנו?
אם התשובה חיובית, אזי כוונותיו של
בעל התוכנית הן כנות, והתוכנית עצמה
ראויה לעיון רציני. אם התשובה שלילית
— אדאז ברור שלמציע יש כוונות זדון,
ותוכניתו ראוייה להיזרק לפח.
שהרי רק כך אפשר להשיג שלום:
אם שני הצדדים נהנים מאותן הזכויות
ואם מוטלים עליהם אותם החובות. אם
לך יש מדינה, עליך להכיר גם בזכותו
של הצד השני למדינה משלו. אם לדעתך
ראוי הצד השני רק לאוטונומיה, ראוי
גם אתה לאוטונומיה בלבד, ולא למדינה.
בקצרה: אל תעשה לעם אחר את אשר
שנוא על עמך. ובמילים אחרות: ואהבת
את עם זולתך כמו שאתה אוהב את עמך
שלך.
יצחק כהגוכ, נתניה
ה עו ל ם הז ה 2107

להזמנת מקומות טלפן למלון סיני 03-52621 או למרכז ההזמנות של רשת מ.נ.׳ .במלון השרון, טלפון .)03( 93 87 77

חגי לבינסון אילון

פו לי
מכונתגו<זכז־ו ת[5
בדיקות בשסות:
עברית,ערבית,ואנגלית
/טל 253468 0־ 03
מורלה הטסטים המעוצבים כיצירת אוטנות

כפליים כת לכספך בתכנית ״כת ח״י כפליים״
של בנק לאומי. תוכל להפקיד עד 36.000ל״י
וליהנות מההטבות הבאות:
* 1096 מענק מיידי ־ עד 3,600ל״י.

בפד״״ס

* הצמדה מלאה של החסכון והמענק:
* ריבית מצטברת * .פטור ממס.
פרטים נוספים בכל סניפי בנק לאומי,בנק אנוד
ובנק ערבי־ישראלי.
*אם תתמיד בחסכון 7משך 6שנים.

ה טו ד ם הז ה 2107

תוגידההונאה הגדול ביותו של ישואדים בדרום־אפרקה

בעל מוח חריף וביושר תוש״ה•
הקיארייתז ישלו החלה לפני כעשר
•שינים, עת עבד במעבדת וסייע ליבואני־בישר
להונות את הממשלה בקביעות מד־עייות־כיביכיול,
כי אחוזי השומן בבשר ה־מיובא
!נמוך מן האחוז בפועל. אחר כך
היה פעיל בעסקים שונים ע ״שמעון ויו־סף
,״שחיו משקיעים שקטים בעסקי־הבישר
של אותם היבואנים. עתה יד,ם הטילו עליו
את עיסקית דרום,-אפריקה והבטיחו לו
נתח-שמן בתמורה.
ורדי ׳ניפגש עם פאר כמה פעמים בדי רתו
ברמת־,אביב, מסר לו את שמות ה מיועדים
להוצאת כספים, הניח כי השות פים
החדשים ימשיכו לעסוק בהברחה
פישוטה. פאר נסע לדרוט־אפריקה. יורדי
לא השד בו. בשייחות־כלכון עס פאר היה
מקבל הודעות כי הכל בסדר. אולם ידי דתו,
לאה, סיפרה לו כי פאר עוסק ׳בדב רים
׳אחרים לגמרי, ולא לסי ההנחיות
שינתן לו יורדי.

צבי פאר, שניהל ואירגן את

מיבצע־ההונאה הגדול, שבו
י 111111
הוצאו 35 מיליון לירות במירמה מיהודי
דרום־אפריקה בעזרת המחאות מזוייפות.
6פני א רבעה חודשים הגיעו ליווזנם-
) בורג, בדרום־אפריקח, גרמני גשם
ג״נטאר וולף !וישראלי !משם ברוך. ר,ם
התאכסנו באחד מבתי המלון המפוארים
שבעיר. עם הגיעם חיכה להם ארכיטקט
ישראלי החי ביוהנסבורג, ג׳ו ישראלי שמו׳ ,
שבירכם בחמימות. כעבור יום הגיעה ל יוהנסבורג
אינגריד שטיינקה, בלונדית
.נאה !נאה בת ,30 ומסרה מעטפה סגורה
לזולף ולברוך. המעטפה הכילה חבילה של
המחאות !בנקאיות על סך 75 יאלף דולר
כל אחת, שנראו טובות כמו 24 קאראט.
הייתה ׳להן רק צרה ׳אחת, שכאשר היו מגי עות
לבנק ממנו ינטשכו, היה מתברר כי
הן מזוי״פות.
אינגריד הביאה את ההמחאות מפרנק פורט,
גרמניה המערבית, משם באיו גם
וולף וברוך. יבעיר אופנבאך שלייד פרנק פורט
נשארו גיארד שטיינקה, בעלה של
אינגריד, וישראלי בשם צבי פאר.
׳שבוע ימים הסתובבו וולף וברוך ב יוהנסבורג
עד שנעצרו. בתקופה זיו הביא

להם ג׳׳ו ישראלי אורחים דריום־אפריקאיים,
ישרצו להחליף כסף מקומי (ראנד = 1.1
דולר) בדולרים. הכוונה הייתה למסור תמו רת
הראנדים את ההמחאות חם ריות־העירך,
ולהסתלק. יאת הראנדים המקומיים היו
מפקידים בידי ישראלי יאחר, פתחיה שר־שינסקי,
בעל בית־חרושת לנורות ביוהנס בורג
ולשעבר בעל חיברה מקומית לפיר־סום.
שרשינסקי, יחיד עם דרום־אפריקאי
אחר מראשי העולם התחתון במקום, קוקי
מינדוזה, היו צריכים להוציא את הכסף ול־העבירו
לישראל באמצעות טייסי אל־ על
ויהליומנים.
הצרה היתד ,״שהופעתו של ברוך לא
עוררה אמת בקורבנות המיועדים ,׳והוא
לא ׳נראה כטיפוס של בנקאי יאמין, אלא
יותר כסוחרובשד ערמומי. כאשר החלו
׳להתרקם יחיסי-אמון, התערבה המישטרד,
המקומית, ששמעה יעל הזרים העוסקים
בעסקי־מטבע. וולף וברוך נעצרו לכמה
ימים וגורשו מדתס-אפריקה.
כאשר דיווחה אינגריד לבעלה ולצבי פאר
על המעצר, הבינו השניים כי הגיע הזמן
לסיים את עסקי העוקץ בדרום־יאפריקה.
במשך שנתיים פעלו השניים יחד עם שבי
ישראלים נוספים, שמעון ויוסף* .

הבר ח ה
ביושר
פא* מעון ויוסי הם עשירים מופלגים.
* /מוצאם משכונות העוני של תל *
השמות שמעון ויוסף, וכן ברוך, בדויים.
כל יתר השמות בכתבה זו אמיתיים. הצנעת
השמות היתה תנאי למסירת המידע,
שנבדק ונמצא נכון.
הטלקס הוחלף בדרך

היועץ

עורך־הדין אליהו קידר, שנסע לדרום־אפריקה עם מוציאי הכסף. לפני כמה
שבועות עזב את הארץ, והעתיק את פעולתו לאוה״ב, פתח מישרד בניו־יורק.
בין הגירסאות שהועלו לגבי עזיבתו הועלתה הגירסה כי הסתבך עס העולס התחתון.

**ן כועיים אחרי נסיעתו של פאר ל *
/דרום־אפריקה, הגיע ארצח גארד שט-
יינקה. שטיינקה ( )37 ישב שמונה וחצי שנים
בכלא הגרמני לאחר שהורשע בשדידות,
וסיים לימידי מוסמך בכלכלה: בכלא. עם
שייחדורו יפתח משרדים מפוארים ברחוב
ברליינר 74 באופניבאך, בקומה ד 12ו קרא
לחברה אופאל (,אופניבך—אמסטרדם—
ליהנדון) .מ״שרדיו היו בני ישימונה חדרים,
אולם קורספיונדנציה 20 ,קווי־טלפון, אר בעה
מכשירי טלקס. הכל פועל כעסיק כל
אביב׳
,׳ווא עשו את כספם בדרך הקשה
והשחורה במו ידיהם, בעסקים חוקיים ו־לא־חוקיים.
עיקר כספם זרם מעיסקי הימו רים
׳וסמים, תוך השקעות נכונות ברכי שות
בעסיקי-הטיוטו, יהלומים, מלונות ו־מיסעדות.
׳מזה
עישר שינים פועלים הישגיים בעיקר
מחוץ לישראל, ומרבית כספם מושקע ב־
׳חנויות ברחוב ר 41-.פינת ברודווי בניו־יורק,
בבעלות על סוסי-מיריוץ במיאמי וב־

עוד עסקים לרוב. השניים קשורים במי מון
עסקי תרמית בהיקפים גדולים, ואין
פלא כי התלבשו במחצית השניה של
1976 על עסקי דרום־אפריקה ועשו מאז
יותר משני מיליון ראנדים ( 35 מיליון
לירות).
תחילת הסיפור בימאי , 1976 עת פעיל
בדרום־אפריקה ישראלי בשם אהרון ורדי,
המתגורר דרד־קבע בבלגיה, ולו חיברה
בשם קונפיני, שלה מישרדים בבלגיה וב־
׳יוהנסבורג. ורדי הוא בן ,56 קירח, וחי
כמד, שבים בדרום־אפריקה. נציגתו שם

מקום העלילה

המרכז העירוני של יוהנסבורג. בית־המישודיס, במרכז
התמונה, הכיל בקומה השתים־עשרה שלו את המיש־רדימ״שבהס
נפגשו הנוכלים עס הקורבנות. משמאלו נראה מלון קרלטון, שבו התאכסנו
הנוכלים (מיבנה בצורת פירמידה) ,עד שהמשטרה המקומית התערבה והם נעצרו וגורשו.

הי עו רו לו ד
ד,יא רוקחת בשם לאד, פיין.
יורדי החל לעסוק בהוצאת כספים מ־דרונדאפריקר,
עבור יהודים מקומיים, תמורת
עמלה של ס/ס .20 העיסקיד, הראשונה
׳שיעשה הייתה הוצאת 40 אלף ראנד, שאו תם
העבירו בני-מיישיפחיתו. אחרי כמד,
עיסקות מוצלחות בדיריוס-אפריקה החליט
לפעול גם ברודסיח, וטס ל״שם עם אזרח
דרום־אפריקאי בשם סם דנם, יועם עוד
אדם •שהיד ,׳סוכן מושטרת-חביטח׳ון ה־דיתט-אפריקאית.
הוא החל מוציא כספים
יוליא נזהר, הוקלט על-ידי עובד־המישטרה
׳ונעצר עם דנם. לאחר מעצר של ארבעה
שבועיות גורשו השניים לדרום~אפריקד, ו
הועמדו
בה לדין. ושוב, לאחר מעצר של
שלושה שבועיות הוא גודש לישראל. הוא
ינחת בנמל-התעופה בך יגוריון בשילהי מאי
. 1976
יורדי רצה להמשיך בפעילות וחיפש יאנ־ישים
שייסעו לדריוס-אפריקה ויוציאו נס פים
במקומו. הוא הגיע אל שמעון ויוסף,
שגילו עניין רב בנושא. לאחר כמה שי חות
הביאו השניים לפגישות גם יאת צבי
פאר, שהיד, מיועד לרכז את הנושא ה־דרום־אפריקאי.
יפאר
הוא צעיר כבין ,40 מומחה בהכנת
מיסמכים מכל הסוגים ובהונאוית מסוב כות.
חזותו ׳תמימה ומעורחת־אמון, והוא

כלי עצום, אך לאמיתו של דבר, אין זה
אלא כיסוי לעסקי תרמית. שטיינקד, הגיע
לישראל באמצעיות צבי פאר, שהיד, שו תפו
׳בכמה עיסקיות תרמית באירופה. את
פאר הנייר בביתו של פישל סקורניק ב אמסטרדם.
סקוריניק הוא פעיל בעולם ה תחתון
באמסטרדם, ובביתו החביאו את
ייוסף עמייאל אחרי שיסקורניק אירגן את
הברחתו מן הכלא.
שטיינקה הגיע ארצה, גר במלון
הילטון בתל־אביב, ומסר לוורדי דרכון
ורשיון־נהיגה מזוייפים שפאר הכין עבו־רו•
משיחות עם שטיינקה הבין יורדי כי
(המשך בעמוד )12

ה עו ק ץ הי שראל
(הנזשך^מעמוד_)11
הוא ופאר שותפ־ם! ,ומסתירים מפנו משהו.
שטיינקה הזר לגרמניה. ורדי שמע לאתר
כמד. ימים מידידתו, לאד. פיין, כי פאר
הצליח לסדר את מי ׳שהיד. נציג בנק הפועלים
ביוהנסבורג, אברהם מוניץ, והוציא
ממנו 250 אלף ראנדים במירמה.
השיטה היתר. פשוטה ביותר. לאזרח ב־דרום־אפריקה,
שרצה להחליף באופן בל-
תי־ח!וקי ראנדים במטבע: אחר, נאמר יכי
ישלח נציג אישי !שלו לגרמניה. הנציג
יקבל ביטחון לכסף בצורת !המחאה בנק־אית,
ויפתח על שמו חשבון בסניף בנק
דרזדנר באזפנבך, כדי שיופקד בחשבה
המטבע המקומי. כאשר הנציג יאשר בטל-
פה לדרום־,אפריקה כי הכל כשורה, ימסרו
בדרום־אפריקה את הראנדים. עם המסירה
יישלח טלקס לאופנבך למישירדי אופאל,
שיאשר כי הראנדים נמסרו, ואז יופקד
הכסף בחשבה הבנק ותוחזר הערבות ב צורת
המחאה.
מוניץ הגיע לגרמניה עם ייצוג של
לקוח !של הבנק, שרצה להוציא 250 אלף
ראנדים, וטען כי אם העיסקה •תעבוד יפה
הוא יוכל להוציא עד 1.5מיליון ראנד
לחודש מלקוחות שלו. מוניץ !ביקר במיש ורי
אופאל, התרשם מההידור, קיבל המ חאה
בנקאית כביטחה, פתח חשבה, הו דיע
בטלפון כי הכל בסדר׳ והמתין ל־טלקס
המאשר את מסירת הכסף, .אלא
שהגיע טלקס המודיע כי הכסף לא נמסר.
כיוה שבטלפון ;אסור ־לדבר על עניינים
כאלה, הציע שטיינקד. למוניץ כי יסע חז רה
לברר מדוע •לא, נמסר הכסף. מוניץ
חזר ליוהנסבורג וגילה כי הכסף אכן נמ סר,
והלקוח ראה בעיניו כי שולחים טלקס
עם הודעה על מסירת הכסף. הסתבר כי
בדרך •למיברקה הוחלף הטלקס באחר, ש פו
•נאמר כי הכסף לא נמסר. בינתיים סגר
שטיינקה את חישבה הבנק שפתח, השמיד
את ההמחאה, ולמוניץ ילא נותר דבר לע שותו,
שכן כל העיסקד. היתר, בלתי־חוקית.
כאשר !נודע הדבר לוורדי הוא הלך
לשמעון לברר מה קרה• ,ואז התברר לו
כי שנמנה ויוסף יצאו בעצמם ליוהנס בורג
ביולי , 1976 יחד עם עודד־הדין
אליהו קידיר. התברר כי שמעון ויוסף, איר־גניו
דדך משלהם להוצאת הדאנדים מ־דרום-אפריקד״
באמצעות פתחיה שרשינם־
קי וקוקי מנדוזה׳ ובישלו יאת ורדי מחלקו
בשלל. ורדי כתב מיכתב למשטדת דרום-
אפריקה, בו מסר תיאור מלא של הפרשה,
מוניץ נעצר (הוא חבוש בכלא קרוב ל שנה
ומישפטו טרם הסתיים) ופאר נמלט
מהמקום בעזרת מנידוזה.

אריאלי

_ 2נ1

לג קו ס

מעון ויוסף חזרו ארצה ׳והחליטו
לנקום בוורדי, שפנה למישטרה ו ביקש
את הגנתה. זו הגנה עליו תחילה,
אד, אחרי זמן הסירה את הגנתה. ורדי ברח
לבלגיה.
פאר ושטיינקה מצאו תחליפים למויניץ,
המשיכו במלאכה ׳ואף •*שיכללו אותה. ה קורבן
המיועד היה מובא למישרד ישל
עורך-דין באופנבך, בשם הנס ניאטר, ו׳שם
היה משתכנע ומטלפן למסור את הכסף.
,בשיטה זו הוציאו במירמה בחודשים
יוני—ספטמבר 1976 בלבד את •הסכומים
הבאים: פעם אחת 400 אלף ראנד, פעם
250 ואלף ראנד, שלוש פעמים 100 אלף
ראנד ופעם אחת מיליון ראנד. סך הכל
היד, השלל שני מיליון ראנד, שכולם נשארו
בידי שמעון ויוסף.
כיוון שלפני חודשיים ברח שטיינקה
מאישתו בחבדח מזכירתו, בירג׳יט, סיפרה
זו כי בעלה קיבל משמעת ויוסף רק 40
אלף דולר, ולכן הוא רוצה לנקום בהם.
היא סיפרה כי פרט לע׳ורד־הדין קידר,
פעל כעורך־דין בפרישה גם ישראלי נוסף,
פינחס קלייינר, שהוציא את הכסף ׳•של יו סף
עמיאל, מחשבונו בשווייץ, ,והיה קשור
לבעלה בהרבה עסקים ׳ואף שהה בדרום־
אפריקה זמן קצר (עהרד־הדין קליינר אי ישר
ביקור של יומיים בדרום־אפריהד״ !ו סירב
לדבר על הוצאת הכספים של עמי-
אל משווייץ) .אינגריד טענה כי בעלה הש אירה
חסרת־כל ,׳ומישרדי ד,חיברה שלו
סגורים. היא סיפרה כי פגישה כמה פע מים
את עורך־הדין קידר בחברת שמעית,
יוסף וצבי פאר, במלון קרלמון.
עד כאן פרטי !העלילה הראשונה בהיס טוריה
של הפשע הישראלי, שהגיע לרמה
בינלאומית. אולם עסקי הונאה אלה הם
פשוטים וחמורים לעומת ההונאות ׳הגדו לות
האחרות, שעליהן יסופר בהמשך.

ייגאל לכיס

ה עו ל ם הז ה 2107

**• נחם בגין לא רימה איש, כאשר הוא דיבר על
״ ז ״אוטונומיה״ ועל ״מימשל עצמי״.

ואילו האוטונומיה הז׳כוטינסקאית היא
ההפך מזה: שילטון עצמי שד עדה היושבת
כמיעוט כיטטח שכו שולט הרוב, המחזיק
כשילטון.

בגין הוא איש־אמת. לא יעלה על דעתו
דרמות איש במזיד.

הוא לא טען שחל בו מהפך. הוא לא טען כי אימץ
לעצמו את תוכנית של״י. אמרו זאת אחרים.
הוא ביטא תורה, שעל ברכיה גדל מנעוריו. הוא הציג
תוכנית רביזיוניסטית קלאסית. הוא אף לא ניסה להלביש
אותה במחלצות מילוליות חדשות ומטעות. גם מינוח
התוכנית הוא רביזיוניסטי קלאסי.

ף* חודשים ינואר ופברואר כתב זאב ז׳בוטיג־יי
סקי ספר אנגלי, שנקרא בעברית חזית המילחמה של
ישראל. הוא הופיע באנגלית ביולי , 1940 חודש אחרי
מותו של דבוטינסקי בארצות־הברית.
ספר זה מהווה תוכנית להקמת המדינה היהודית בכל
ארץ־ישראל, בתום מילחמת־העולם השניה, שהיתר, אז
בראשיתה.

לכל היותר אפשר לטעון כלפיו, כי הוא לא
הפריע לאיש לרמות את עצמו.

זה נכון. הכל השתדלו לרמות את עצמם. הכל רצו
להשתתף באויפוריה הגדולה. שוחרי־השלום התמימים
בישראל. עם־ישראל כולו. אנוואר אל־סאדאת. מצריים.
ג׳ימי קארטר. יהודי ארצות־הברית. העולם כולו.

כתוכנית זו הופיע רעיון ה״אוטונומיה״
במהדורה מעודכנת, שאינה שונה כימעט מן
הרעיון ה,מקורי. ז׳כוטיונסקי, כמו בגין, דבק
ברעיונות.

אם כולם־כולם רוצים לדמות את עצמם —
מדוע ימנע זאת בעדם פוליטיקאי ממולח כמו
מנחם בגין?

כתב אז דבוטינסקי :״הפיכתה של ארץ־ישראל למדינה
יהודית יכולה להתגשם במלואה, מבלי לעקור את הערבים
הארצישראליים ממקומם ...מוטעית גם ההנחה, שאם הער בים
יישארו במיעוט במדינה בעלת ציביון יהודי מכריע,
הרי יהיו נתונים לרדיפות ולדיכוי.״

• *1יניקאי יכול היה להאמין כי בגין עצמו אירגן,
בערמומיות עילאית, את המהומה ההיסטרית של גאולה
כהן ושווד.

כשבוע שעבר השתמך מנחם כגין עד תוכניית
זו כפירוש, כאשר עמד בוויכוח מר עם הסיעה
ההיסטרית כמיפלגתו.

מהוסה זו היא, כמהותה, תרגיל גאוני שד
!הונאה.

ז׳בוטינסקי הציע להעביר בתום המילחמה מייד, תוך
שנה אחת, מיליון יהודים לארץ, כדי ליצור בה רוב
יהודי. על בסים זה היתה צריכה לקום המדינה היהודית
בכל רחבי ארץ־ישראל, תוך הבטחת שיוויון־זכויות מלא
לערבים ,״בתנאי שלא ייעשה שום דבר שיפריע לאיזה
יהודי שהוא מארצות אחרות לשוב למולדתו — אל ארץ-
ישראל — ולההפך על־ידי כך באופן אוטומטי לאזרח
ארצישראלי.״
למיעוט הערבי במדינה היהודית, באדץ״ישראל השלמה,
הבטיח ז׳בוטינסקי:
• אם בממשלה יהיה יהודי ראש־הממשלה, יהיה
ערבי סגנו, ולהיפך.
• זכות־בחירה, שרות צבאי והשתתפות בכל שאר
הזכויות והחובות.
• השפה הערבית תהיה שפה רשמית.

היא עזרה לשכנע את כל הנ״ל כי אכן ד,״אוטונומיה״
של מנחם בגין מובילה ליישות פלסטינית עצמאית, שהיא
ראשית הדרך למדינה פלסטינית בגדה וברצועה.
אבל בגין לא היה צריך לארגן את פעמי גאולה. גאולה
נפעמת מעצמה. בגין יכול היה לסמוך על הטימטום התהומי
של הקנאים במיפלגתו. הוא מכיר אותם היטב.

כך נוצרה !האשלייה הגדולה.

בגין מותקף על־ידי חסידיו, מפני שחל בו מהפך.
הוא צעד את הצעד הראשון לקראת שלום אמיתי, שיכלול
את הקמתה של מדינה פלסטינית לצד ישראל. צריכים
לעודד אותו, קצת לדחוף אותו, קצת למשוך אותו, והכל
יהיה בסדר. התאוצה שלו עצמו תביא אותו אל היעד.
יקום מימשל עצמי פלסטיני, ולאחר מכן יתפתחו
הדברים בדרך הטבע, עד לעצמאות מלאה. בגין יקים
את פלסטין החופשית, כשם ששארל דה־גול הקים את
אלג׳יריה העצמאית.

״אוטונומיה תרבותית״ ,שתכדול— את

אוטתוחיה שכואח
זה הגיוני. זה נהדר. נעים להתמכר לסם האמונה.

אלא שכמו כד סם משכר, גם אשלייה זו
עומדת להתנדף, ולהשאיר אחריה דיכאון עמוק.
ך* עיון האוטונומיה מעוגן בעולם־המחשבה הרביז־יוניסטית,
אולי יותר מכל רעיון אחר. כי הוא קשור 1 בצעדים הראשונים־הראשונים של זאב ז׳בוטינסקי הצעיר
בזירה המדינית.
בשנת 1906 התכנסה בהלסינגפורס (היא הלסינקי דד,יום)
ועידה ארצית של הציונים בקיסרות הרוסית, שפינלנד
היתד, אז חלק ממנה.

בוועדה זו נתקבלה ״תוכנית הלסינגפורס״,
שתבעה זכויות מפליגות ליהודים כארצו שד
הצאר.
באוטוביוגרפיה שלו (עמודים )71/72 כתב על כך
ז׳בוטינסקי עצמו :״מצפוני מכריחני כאן להניח וידוי
נועז ומחוצף. במעמקי־לבי הנני חושב את עצמי ל׳עורך
התוכנית ההלסינגפורסית ...ובכל זאת, אם לא אכניע את
יצרי, לא אתאפק ואמלא את הדף בראיות שדווקא אני,
אני ולא זולתי, בעצם ידי הזאת זכיתי לערוך את הנוסח
המסויים...״
מובן שז׳בוטינסקי לא המציא את התורה. היא נולדה
באותה תקופה בכמה מן התנועות המתקדמות באירופה,
ובעיקר במיפלגה הסוציאליסטית האוסטרית. אך המהדורה
היהודית נושאת חותם ז׳בוטינסקי מובהק.

עיקר התוכנית מתמצה כמידה

אחת :

אוטונומיה.
^ נסחו את תוכנית הלסינגפורס, דגל ז׳בוטינסקי
בהענקת מעמד של ״מיעוט לאומי״ ליהודים הרוסיים.
לכל מיעוט לאומי, כך קבע, מגיע אוטונומיה.

מה פירושה של אוטונומיה שכזאת?

ז׳בוטינסקי פירט את הדברים לפרטים מדוייקים. תחת
הכותרת ״מימשל עצמי של מיעוט לאומי״ (נא לשים לב

למילים האקטואליות, שנכתבו לפני יותר משני דורות!)
פירט:
י• ״מיעוט לאומי״ הוא קיבוץ של ״אזרחים בני
לאום אחד, שהוא זרוע במפוזר ...לתוך רוב זר.״
• ״השתייכותו הלאומית של האזרח נקבעת על־ידי
הצהרה אישית״ שלו.
• ״כדי לממש את זכויותיהם הלאומיות האוטונו מיות״
מתארגנים בני המיעוט ״במלוא שטח המדינה כאיגוד
מישפטי-פומבי״ ומקימים הנהלה לאומית, ועידות מחוזיות
וכר.
• מוסדות אלה ״מיועדים לממש את זכויותיו של
המימשל העצמי הלאומי בענייני הפולחן הדתי, השכלת
העם (חינוך) ,בריאות העם, עזרה סוציאלית ...ניהול של
תנועת הגירה או עקירה ממקום למקום וכן ענייני
אישות. המוסדות הלאומיים רשאים להטיל מיסים ויהוו
אישיות מישפטית. יהיו להם בתי־מישפט לשיפוט פנימי.
שפת המיעוט הלאומי תקבל מעמד של שפה רשמית
במדינה.

זוהי כדיוק התוכנית שמציע יעונה מנחם
בגין, כעבור 71 שנים, ל״ערכיי ארץ־ישראל״.

הדת והמעמד האקשי, החינוך עד כל שלביו,
הסיוע הציבורי והעזרה הסוציאלית.
• הקמת ״אסיפת נבחרים״ והנהלה, שינהלו את
העניינים המסורים לאוטונומיה.
• שר שייצג את הערבים בממשלה.

• עזרה נדיבה להגירה מן הארץ, אם ירצו
ככד ז׳כוטינסקי חזה ״מכלי להצטער״ את
האפשרות ש־ססע אלף ערכים — כלומר: כ ד
הערבים שהיו אז בארץ — יהגרו מארץ־ישראד.
יש לזכור: בשעה שז׳בוטינסקי
היו בארץ כ־ 600 אלף יהודים, שהיוו
הנדיבה הוענקה לעם שהיווה אז
ושז׳בוטינסקי התכוון להפכו במכה

כתב את הדברים,
בה כ .409?,-תוכניתו
רוב מוחלט בארץ,
אחת למיעוט.

בעיות דמוגראפיות לא העסיקו אותו. מעטים
האנשים שהיו אז מודעים לפער העצום
כריבוי הטיכיעי שד שני העמים, ולהשלכותיו
בטווח הארוך.
ל רקע זה

מובנים לגמרי עיקרי התוכנית של מנחם

> בגין.

די להבינה היטב, יש לראותה על רקע המציאות
שבה הוצעה לראשונה.
מדובר על מיעוט לאומי, המפוזר בקרב אומה
אחרת, המהווה את הרוב והמחזיקה בידה את השילטון.

^ אוטונומיה זו אינה שידטץ עצמי במחוז
כלשהו. כעלי־האוטונומיה אינם שולטים
בשטח.
ניתן להם לנהל בעצמם את ענייניהם הקהילתיים והאז רחיים,
התרבותיים והדתיים. מובן שאין בידיהם צבא,
מישטרה, או כלי-שילטון אחר כלשהו.
אין לזה שום קשר עם המושג ״מימשל־עצמי״ שניתן
בשעתו לאירים, או הניתן כיום לכושים ב״בנטוסטאן״
של דרום־אפריקה. שם ניתן לתושבים שילטון מוגבל על
שטח -שבו הם מהווים את האוכלוסיה הבילעדית.

אם המונחים ״אוטונומיה״ ו״מימשל עצמי״
לא הופנו על־ידי תמימים, כסילים ושוחרי־אויפוריה,
מבית ומחוץ, אין זו אשמתו. כתבי
ז׳כוטינסקי מונחים בספריות, ואפשר לעיין
בהם.
קווי־היסוד, הטמונים בעצם
• ״ערביי ארץ־ישראל״
השלמה, שבה ישלטו היהודים.
היא יחידה אחת, שבה יש

מהות התוכנית, הן כלהלן :
יהוו מיעוט בארץ־ישראל
לפי התוכנית, ארץ־ישראל
עם־רוב ועם-מיעוט.

בלומר: מדינה יהודית ברחבי ארץ־ישראד,
שכה נהנים ׳הערבים, כעם־חמיעוט, מאוטונומיה
שד מיעוט לאומי.

האוטונומיה הערבית המוצעת אינה בנטוסטאן
(המשך בעמוד )21

איך הושבעו ״עושה הניסי״ ז״מיקי מאוס״.
מיהו חלבן מק־קארתיסטי. ואיך הפך יהושע פרץ רוסי
הביט דרכה והפטיר לעברה,
מבלי להיעצר :״שלום, גברתי!״

׳ 0בעת טכס השבעת שני
השרים החדשים, טשה ני
סיס, המכונה על־ידי סדרני-
הכנסת ״עושה גיסים״ ,וחיים
לנדאו, המכונה על־ידם בשם
״מיקי מאוס״ ,היו שרי הממ שלה
חגיגיים ונרגשים. הגיב
על כך שר־הדתות, אהרן
אבו־חצירא ו ״מה השימ־הה?
זה בסך הכל שני תיקי
פלסטיק !״

! 0אגב, בנה של גאולה
כהן, צחי הנ ^ בי, סטודנט
באוניברסיטה העברית, מנהל
רומן עם טלי בשן, בתו של
העיתונאי רפאל בישן, ש-
היתר. עד לאחרונה מזכירתה
האישית של רעיית נשיא-
המדינה, גינה קציר, עד
שפוטרה מתפקידה.

01 ראש־הממשלה, מנחם
בגין, דרש בתוקף מכל ה שרים
להיות נוכחים בטכס
השבעת שני השרים החד שים•
שר־התחבורה־והתיקשו־רת,
מאיד עמית, הודיע לו
כי לא יוכל לבוא, מאחר והוא
משתתף בשידור ישיר מהרדיו.
תגובת בגין :״לא איכפת לי,
אני רוצה שכולם יהיו פה !״
אך למרות זאת לא הופיע
עמית לטכס ההשבעה.

התפטרותו של ח״ב

;פסח גרופר מתפקידו כמצ ליף
הליכוד, בעיקבות ניצחון
המערך על הליכוד בהצבעה
על הנהגת שבוע־עבודה בן
חמישה ימים, היתה יומו ה מאושר
של המצליף מטעם
המערך, ח״כ ז׳אק אביר,
שעבד קשה מאד כדי לאתר
את הח״כים מטעם המערך
ולהכניסם להצבעה לאולם ה מליאה.
רק במקום אחד נכשל
אמיר. הוא נכנם למיזנון-
הכנסת, ראה שם את ח״כ גד
י ע קו כ י ואת ח״כ חיים בר־לב
סועדים את לבם. אמיר
האיץ בהם להיכנס. אמר לו
יעקובי :״אני ממילא נגד
שבוע־עבודה בן חמישה ימים.
אם אכנס, אצביע נגד!״ לא
הספיק לסיים את דבריו ובר-
לב הביא את טיעוניו הוא:
״אני, לעומת זאת, בעד שבוע-
עבודה בן חמישה ימים, ומאחר
ויעקובי ואני מנטרלים האחד
את השני, נמשיך לאכול אח
המרק.״

01 הכתבים הפרלמנטריים
פנו השבוע אל סדרני־מכנסת
וביקשו מהם לאתר עבורם את
״המוסיקלי״ .לסדרנים הנדהמים
הסבירו, כי מאז שנודע להם
כי המואזין מפריע לח״כ מיטה
׳טמיר, הם קוראים לו כך.
! 0נהגו של שר־הקליטה
דויד ׳לוי סיפר השבוע ל חבריו
נהגי השרים, כי נשלח
ללמוד לנהוג במיניבוס.
! 0המנחה מני פאר טוען
כי ראש־הממשלה יצר תקדים,
כאשר לקח איתו את טוזי
אבן, רעייתו של ח״כ אבא
אבן, לאיסמעיליה, רק בשל
העובדה שנולדה בעיר זו. בעת,
אומר מני, כשבגין יסע לעשות
שלום עם תימן, יצטרך לקחת
איתו את אשתו של ישראל

ישעיהו.

כשהלך

שר־האוצר
ביחד עם

תמות הישראליים שסיקרו את ועידת״קאהיר. לדבריו חש פי בתמונות
שצולמו יש חיים שהם מעבר לחדשות. הוא פנה אל מנהל
מוזיאון תל־אביב, מארק שפס, שנתן את אישורו. תוך שבועיים
אירגן מיכה את התערוכה, כשהוא טורח בעצמו על תליית הצילו מים.
בתמונה: ברעם נושא תמונת ענק של אנוואר אל״סאדאת,
כשברקע תמונה של המונים מריעים לנשיא המצרי בקאהיר.

שימחה אדליד,
מנכ״ל מישרדו, עמיר סי וון,
ועם הממונה על התקצי שר־שלום

בים,
•טירן, אל נשיא המדינה
אפריים קציר כדי לתת לו

זה כבד נורא!״ שרי :״אדוני
הנשיא, זה 182 מיליארד ל״י!״
הנשיא :״מה, כל כך הרבה י
לא ידעתי!״

את ספר־התקציב, דאג שיעטפו
את הספר בנייר מתנות ויקשטו
אותו בסרט מסולסל. את הספר
החזיק שירן, והוא שמסרו
לנשיא. תגובת הנשיא :״אוהו,

0 1באותה הזדמנות הסביר
ארליך לנשיא כי התקציב כה
גדול ביגלל תקציב־הביטחון
וביגלל חובות המדינה. שאל
הנשיא :״איזה חלק מהתקציב

ירון לונדון

אירח בתוכניתו ״עלי כותרת״ את צייר
הקריקטורות אורי הופמקלר. חצייר הבין
לו הפתעה, והציג לו בראיון קריקטורות של ירון עצמו, בשמתחתן
הסבר. לונדון נבוך ומיהר, לדברי הופמקלר, לסיים את הראיון. מספר
הצייר :״החלטתי להעמידו במיבחן, מאחר ובפגישה מוקדמת אמר
לי שהוא ישמח מאד להציג את הקריקטורות שלי על מנחם בגין,

הן ההכנסות, ואיזה ההוצאות ך״

השיב השר :״אדוני, בקשר
להוצאות אנחנו בטוחים, וב אשר
להכנסות, נו, אלוהים
גדול !״
01 מנחם בגין הסיר השבוע
את החרם שהטיל על הח״כ
הסרבנית, גאולה כהן* בגין
עבר מולה במיסדרונות הסיעה,

01 בוויכוח המדיני שהת קיים
במיפלגת העבודה, העיר
מזכ״ל מפ״ם, מאיר תלמי,
על תוכנית־השלום של ראש- שבגין הממשלה :״השיטה
,501£
מציע היא לא
אלא .861£ 11011161:13״
! 0באותו ויכוח נטען נגד
שי מ עון פרס כי המיפלגה
אינה עושה די כדי להביע את
התנגדותה לתוכנית־השלום של
בגין. השיב על כך פרס :
״הציבור לא יטה אוזן. אין
מרצים באוזניו של שיכור איך
גדלים ענבי־היין.״
! 0לח״כ גד יעקובי היה
השבוע וידוי משלו. אמר ה-
ח״כ :״אני מוכרח להודות
שרק ברגע מסויים מאוד הבנתי

ג׳ימי קארטר ומשה דיין. רציתי לראות איך יתייחס לקריקטורות
שלי אליו. הוא היה נבוך ומבולבל, אמר לי בתחילה שלא נפגע,
אחר־כך שכן נפגע, ומיהר לסיים את הראיון ״.בתמונות ( :מימין
לשמאל) ״לונדון לפני פצצת״מין״ .״לונדון לפני אישיות בינלאומית״
.״לונדון באשר אינו מבין על מה מדבר המרואיין.״
הופמקלר שלף את התמונות במפתיע על האקרן לפני שלונדון הרגיש.
ה עו ל ם הז ה 2107

א 1111י ם
בדיוק את משמעות המהפך
עבור מיפלגודהעבודה. היה זה
ברגע שבו התחיל לסקר את
ענייני המיפלגה הכתב הפולק־לוריסטי
של הכנסת חיים גיל,
במקומם של הכתב לענייני
מיפלגות דן רכיבי והכתב
הפרלמנטרי אלימלך רם.
אז, כשהכתב לענייני פולקלור
התחיל לטפל במיפלגה שלנו,
הרגשתי את המהפך בכל עוצ מתו.״

במסגרת תפקידו בעוזר
לשימעון פרס, מרבה
אפלבאום לשהות בין כתלי
המישכן. אפלבאום היה, עד
למינויו הנוכחי, הממונה על
עידוד הסרט הישראלי, מינוי
שהוענק לו על־ידי שר־המיס־חר־והתעשייה
לשעבר, חיים
בר־לב, כששימש כעוזרו. כש-
התמנה יגאל הזרוכיץ כשר־והתיירות
התעשייה־המיסחר
מטעם
הליכוד, פיטר את אפל-
באום מתפקידו. השבוע נפגשו
השניים במיסדרונות הכנסת.
הורוביץ מיהר אל אפלבאום,
חיבקו ונפל על צווארו. בועז
לא התרשם, ניער את השר
מעליו והעיר לו בטון מעליב:
״אני עם חלבן מק-קארתיסטי
לא רוצה עסק!״

בועז

1אלא שבכך לא תמו
צרותיו של אפלבאום. הוא
היסב במיזנון־הכנסת במחיצתו
של אלי מזרחי, יועצו ה מובטל
של ראש־הממשלה. ל פתע
ניגש לשולחן שר־האוצר,
שהיה בחברת מנכ״ל מישרדו,
ואמר לשניים :״אם גמרתם
לאכול, אז לכו לטרקלין, פה .
זה מקום שאוכלים, לא מדב רים.
אני רוצה לאכול ואין
לי איפה לשבת!״ ראש־המנד
שלה לשעבר, יצחק רכין,
שישב בסמוך, נחלץ לעזרת
השניים והזמין אותם להצטרף
לשולחנו. אלא שאפלבאום ה נעלב
לא ויתר והפליט :״לא
די שהורוביץ זרק אותי מה עבודה,
עכשיו ארליך זורק
אותי מהאוכל!״
! עורך ג׳רוזלס פוסט,
ארי ראט, היה בעבר חבר
קיבוץ המדיה. לפני נסיעתו
לוועידת קאהיר טילפן אליו
מזכיר הקיבוץ, וביקש ממנו
לעניין א ת עותמן אחמד
ן ןות!מן, אבי־חתנו של הנשיא
המצרי, שהוא גדול קבלני
מצריים, בייבוא הדלתות ש מייצר
הקיבוץ. ראט אכן נתקל
בעותמן, ושטח לפניו את בקשת
הקיבוץ. תגובתו של עותמן :
״בבוא השלום אשמח לבקר
בקיבוץ, לאו־דווקא לשם רכי שת
דלתות. באשר לדלתות,
עוד מוקדם לדבר.״
! מנהיג פועלי אשדוד
לשעבר, יהושע פרץ, הנח שב
כמלך העדה המרוקאית
בעיר, הודיע השבוע כי הוא
ממיר את עדתו והופך רוסי.
לאחרונה נפתח מועדון־לילה
רוסי בשם ריגה באשדוד,
ופרץ הפך אחד מאורחיו ה קבועים.
הוא למד את כל
השירים הרוסיים המושרים ב מועדון,
ומדי לילה הוא לוקח
את המיקרופון ושר את שירי
אמא רוסיה, להנאת האורחים,
כשאינו שוכח להודיע לכולם:
״אני גמרתי להיות מרוקאי,
עכשיו אני רוסי נ״
0במסיבה שהתקיימה לכ בוד
יובל פעילותו האמנותית
של יעקב דוידדן, מי שהיה
בעל קולנוע גן רינה ובית העם,
נזכר בעל־השימחה כי שנה
לפני תום מילחמת־העולפ ה העולם
הזה 2107

שניה נפל השחקן זאב בר־דינסקי
בשבי הגרמנים, אלא
שאיש לא ידע היכן הוא שבוי,
ואם הוא בכלל חי או מת.
חבריו בארץ חששו לגורלו
וניסו לברר דרך הצלב האדום,
מה קרה לו, אך לשווא. והנה,
שבוע אחרי תום המילחמה,
בחודש מאי , 1945 הגיע מיברק
לדוידון :״היטלר מת, בר־לינסקי

הכתב הפרלמנטרי של 1 הרדיו, אכנר תכורי, הת פטר
מתפקידו כתוצאה מחי-
לוקי־דיעות בינו לבין הכתב
המדיני שלום כיתד, שנת גלעו
בעת שסיקרו את ועידת-
קאהיר. תבורי התקבל לעבודה
כמישנה לכתב הפרלמנטרי של
ידיעות אחרונות, גיהעון ריי־כר,
וייכנס לתפקידו בשבוע
הבא.
! כתב הארץ לענייני
מישפט, אילן שחורי, חגג
את יום הולדתו ד,־ .24 עמיתו,
הכתב לעניינים פליליים, אכי
ולנטין, הגיש לו שי — תק ליט
של הפסנתרן ארתור
רוכיגשטיין. על מעטפת ה תקליט
כתב ולנטין :״זו ההז דמנות
לברר אם אתה אוהב
את ברהמס או לא.״
! 8רב הקמפוס של אוני ברסיטת
בר־אילן, הרב יש״
ראל הס, תקף בחריפות את
הרב איקא ישראלי, המקיים
חוג מיוחד הזוכה לפופולריות
רבה בקרב הסטודנטים הדתיים.
הרב טען כי איקא, הבוהמי
החילוני לשעבר, סוטה מהקו
המקובל על גדולי ישראל.
הרב איקא לא נשאר חייב,
ובטור המיוחד הקרוי ״איקא״,
שיש לו בבת־קול, עיתון ה סטודנטים
של אוניברסיטת ברי־אילן,
השיב לרב הס מנה
אחת אפיים.
| חוזר בתשובה אחר, הרב
מרדכי (״פופיק״)
עשה עד לחזרתו בתשובה את
שירות־המילואים שלו במיס־גרת
ענף הווי ובידור של
צה״ל. על פי בקשתו המפו רשת,
הועבר פופיק לאחרונה
מהענף, ועשה שירות מילואים
בן חודש ימים כסמל־דת ב יחידה
קרבית.

ארנון,

! 8מלכת חיי־הלילד, של
פאריס, רז׳ין, ביקרה אינקוג ניטו
בישראל, השתכנה בבית
ידידים וסירבה לענות לקריאות
טלפוניות של עיתונאים. היא
בילתה חלק מזמנה בכפרו של
רפי נלסון באילת, ובתל־אביב
ביקרה פעם אחת בילבד,
במועדון של רפי שאודי.
י גם איל-העיתונות הגר מני
אכסד שפרינגר ביקר
בישראל עם אחת מידידותיו
הצעירות. כמו רז׳ין התחמק
שפרינגר מעיניהם של עיתו נאים
סקרניים, ומקום הימצאו
נשמר בסוד כמוס. מי שביקש
להתקשר עם שפרינגר נאלץ
לעשות זאת דרך מישרדו
בגרמניה.

הצייר המזוקן צבי גרא

עייף מלשמוע על דימיונו ה חיצוני
הרב לארכיבישוף ה י ־
לאריון קפוצ׳י. גרא, העוסק
בימים אלו בהשלמת ציור
שהוזמן על־ידי מוזיאון התפו צות,
החליט לחמוד לצון, עטה
על גופו גלימת כומר, הזמין
את כל ידידיו לביתו, ישב
באמצע החדר והשלים את
הציור. לאורחים התמהים הס ביר
גרא :״מה יש, לקפוצ׳י
אסור לצייר פולקלור יהודי ן״

יעסו! סעו

צלם לישפת״העיתונות הממשלתית, הצטיין שוב בתצלומיו בקאהיר. הפעם
התרכז בשר־הביטחון עזר וייצמן ובגנרל עבד-אל״ראני אל־גאמסי, הנציח אותם
בקונצ׳רטו לארבע ידיים. זה היה כאשר השניים שוחחו ביניהם לעיני המצלמות, לפני שהחלו הדיונים!

איפה
דיי* 1
לכבוד פתיחת
שיחות ־שלום עט
מצריים החלישה
אתמול פיתאום הממשלה
להמציא
מילה חדשה, בדי
לכלכל,את.המצרים
שלא יידעו מה העניינים.
ההחלטה
הזאת באה
בגלל ששבוע שעבר היו
לממשלה כמה פדיחות
רציניות בעניין שהיא
ניסתה לגנוב בכה ב
שקט
כמה יישובים חד שים
בפיתחת רפיח.
בשביל זד. החליטה
עכשיו הממשלה להמ ציא
את המילה ״לע בות
/ ,שפירושה יעני
לעשות משהו יותר עבה
באמת,
ממה שהוא
וככה, במקום להקים
יישובים חדשים, אז כ אילו
רק עושים ״עי
לאן

ההתנחלויות

או כלו ת

הולו

נשיא אמריקה
ג׳ימי קארטר אמר
אתמול, שדפי דעההתנחלויות

ישראל כשטחים
לא אוכלות,
למה שהם לא לפי
החוק של העולם.

עזר?
הוא הולד להשתין.
מה יש, ככר אסור
להשתץ ץ

בוי״ של יישובים יש נים,
אבל בעצם זה אותו
דבר.
זה כאילו, יעני, מי שהו
מוסיף לו ככד,
כמה חדרים חדשים ל בית
שלו, ובאה אליו
העירייה ואומרת לו ש זה
אסור, אז ההוא או מר
״מה אסור?״ אז ה עירייה
אומרת ״זה
אסור להוסיף חדרים
חדשים,״ אז ההוא או

״וולאק, אני לא הו ספתי
שום חדרים חד שים,
אני רק עשיתי
,עיבוי, של החדרים ה ישנים.״
׳וככה הוא עו בד
על העירייה אשקרה
בעיניים.
וככה בדיוק גם הממ שלה
עובדת על המצ רים
אשקרה בעיניים
ועושה להם אחו־שרמו־טה
של ״עיבוי״ באבו-
אבוהם.

עיתונאים שאלו את
קארטר מה דעתו על

ההתנחלויות החדשות
של ישראל וקארטר
אמר שלאמריקה היתד,
תמיד דיעה בעניין הזה
וגם עכשיו יש לה דיעה.
קארטר אמר שאמרי קה
חושבת את ההתנח לויות
האלו שהם נגד
החוק העולמי, ובגלל זד,
הם לא אוכלות.

סאדאת מבואס
אנשים שהיו כזמן
האחרון כמצ
ריים מספרים ש־פאדאת
מכואם לגמרי.

אומרים שסאדאת
התבאס בגלל בל העסק
הזה של ההתנחלויות.
לפי מה שהם מספ רים,
סאדאת אומר ש מספיק
עם כל השטו יות
האלו, עם כל הפו זות
של גברים, וכל ה דאווינים
של התנחלו יות,׳
וכל הבילבולי בי צים
על כוחות מגן, וכל
שאר החינטרושים.
או שמדברים ברצי נות,
או שעושים צחוק
— אומר סאדאת —
־ איך שאתם רוצים.
סאדאת אומר גם ש בגין
ממש מלכלך, ואם
הוא ימשיך ככה אז כל
העניין של השלום יילך
פארש, ומי שיאכל או תה
זה רק ישראל.

דא רוצים
אח פופא׳
אולי הוא ב בי ת, יושן. אולי הוא ב טהרן, מ שחק שח.
אולי הוא באירופח, נפג ש. אולי הוא באדמה, חופר. אולי
הוא בפיר מידו ת, גונ ב. אולי הוא ב מרוקו, אוכל. אולי הו א
ב שמיים, טס. אולי הוא בח שאי, מזיין. אולי הוא בירו שלים,
נואם. אולי הו אבצ הל ה, הולך. אבל האמת היא שזה לא
מעניין לנו א ת קצה התחת איפה דיין.

משכר פרץ כד״ש (לא זה עם השיר,
זה עם המיפלגה) .למה ץ למה הם לא
רוצים יותר את פופאי כתור מנהל. הם
רוצים את כלוטו. ויש גם כאלה שרוצים
את אוליב־אויל. אז כל מי •טיש לד ככית
מיקי-מאום מתכקש לעזור.

בגין

עושה חשבון
בגין לא עושה חשבון
לסאדאת, ולא שם על
השלום שלו.

ב ר גוו האח רון:

הדאווין?

הועדה המדינית
הרכה פארש

קוראי ״עיתון סבבה״ שואלים ועונים בעניינים חשובים
יששכר מזרחי מירושלים שואל :
מה כעצם כל הדאווין של כנץ כתוכנית
והשלום שלו?

? 0רדעתקהד:

אריה נאור
יותר מצחיק
מגואוציו מאוקס
״עיתון שגבה״ הלן ושאל אנשים
י״וגגיד, מי יותר מצחיק — אריה נאור
(זה עם השפם מהממשלה שמצחיק ג־טלוויזיה)
או גראוצ׳ו מארקס (זה עם
י השפם מהאחים שמצחיקים בקולנוע
אז מה שנהייה זה שרוב האנשים (איזה
; 60—50 אחוז) אמרו שנאור הרבה יותר
,ר מצחיק. איזה עשרים אחוז אמרו ששני הם
מצחיקים שווה, ורק אולי עשרה אחוז
יבקושי אמרו שגראוצ׳ו יותר מצחיק.

וחשדלנד או
יותר נעצחיח
מדוב ג ל
רוב האנשים גם אמרו שהשר החדש
חיים לנדאו הרבה הרבה יותר מצחיק
ימדובי גל, וארבעים אחוז אפילו ביקשו
! 5שחיים לנדאו יחליף את דובי גל ב״תשע
״־ בריבוע״ ולהיפך — יעני, שדובי גל
יהיה שר.

ועונה :
בגין הוא מכיר את הערבים, אולי יותר טוב
מכולם. ועוד איך הוא הוא מכיר אותם, עוד מלפני
המדינה. אז התוכנית שלו זה ככה — הוא ייתן
לערבים הרבה ויתורים, אבל הערבים הם ירצו
עוד. את זה בגין יודע, למה הוא מכיר אותם.
ערבי מה שלא תיתן לו ירצה עוד. תן לו אצבע —
ירצה את כל היד. אז בגין ייתן.להם בהתחלה די
הרבה, אבל הוא יודע שהם ירצו עוד. ואז, כשהם
ירצו עוד, בגין יגיד להם — נד ! .זה מה שתקבלו.
או שאתם לוקחים מה שאני נותן לכם, או שתאכלו
קש. ואם באמת, כמו שבגין מכיר את הערבים,
הם ירצו עוד, אז הוא יגיד להם נה! וככה הוא
יזיין את האמא שלהם.

ניסים כהן מכאר־שכע •שואל :
שו הדא האוטונומיה הזאת שכולם
.מדברים עליה

ועונה :
כל האוטונומיה הזאת זה הכל דאווין. זה הכל
בבל״ת בשביל לבלבל את האוייב. זה יעני כמו
בונבוניירה שהבחוץ שלה הכל צבעים ופרחים
וקישוטים, אבל הבתוכו שלה הכל רקוב ויבש. ככה
זה האוטונומיה — בחוץ זה הכל פרחים וצבעים
וקישוטים — בשביל שייראה יפה — שהפראיירים
יקנו אותה, אבל בתוכו זה הכל רקוב ויבש —
שלא יוכלו לאכול אותה. ואז מי שיקנה אותה

גמאסי ועזרא
תפסו ראש
הכר׳ה שכאים
מקאהיר אומרים
•טגנרל גמאסי ועזר
וייצמן ממש תפסו
ראש על הכיפאק
כיחד.
החבדד. האלו מספ רים
ששניהם היו כל
הזמן בראש טוב —
סיפרו בדיחות, סיפו
רים,
צחקו, הכל. ככה
ממש סבבה הלך ביני הם,
וגמאסי אפילו קרא
כל הזמן לווייצמן עז רא.
יעני, רק עזרא הוא
אוהב, לא עזר.
מישהו גם אמר ש שמע
שגם עם סאדאת
הצליח וייצמן לתפוס
ראש לא רע.
יקבל יאכל שום מרק

רק עטיפה יפה ובפנים חרא, וככה הוא
אותה ויישאר כמו אהבל רק עם עטיפה, בלי
תוכן. וזה כל הרעיון — אוטונומיה זה כמו
בלי תוכן.

יוסף קופרמן מנתנוה שואל :
מי ז,ה מומנטום ומה הוא עושה ץ

ועונה :
מומנטום זה לא מי זה — זה מה זה. זה מין
עץ כזה מטפס שצומח בעציצים. אבל הבעייה שלו
זה שכל הזמן צריך לשמור עליו, ובשביל זה כל
הזמן אומרים ברדיו ובטלוויזיה שצריך לשמור על
המומנטום. לפי דעתי הרבה יותר טוב לקנות לבית
איזה סטריאו מה שמומנטום.

רחל אמסטל מתל־אכיכ •טואלת :
מה יהיה ץ

ועונה :
יהיה טוב, תאמינו לי, יהיה טוב.

משה ליכרמן מחדלון שואל :
האם ייצא מזה •טלום ץ

ועונה :
בשלב זה של התפתחות העניינים, במצבם הנו כחי׳
לאור הצהרות שני הצדדים, ובהתחשב במה
שנאמר בכלי התיקשודת, זאת מבלי להפחית בער כם
של הדברים הנאמרים בחדרי־חדרים, אם בקול
ואם בלחש, הרי מה שניתן לומר בשלב זה, אם
בכלל ניתן לומר משהו בשלב כל־כך מוקדם, תוך
ידיעה שאכן עדיין מוקדם מדי לצפות שתהיינה
הערכות לגבי המשך התהליך, זאת מבלי להתעלם
מזרמים תת־קרקעיים, אך מבלי להסתיר את העוב דות
לאמיתן, אם כך ניתן לומר כבר בשלב זה, או
שמא רק ב־שלב זה אפשר לומר משהו — איך

האם משה שמיד
התחרפן בולל
שהוא לא יו שן?

ז רבה לדבר.

אנין יכול להיות פרשן על הכיפאק, הא! ואשר
לעצם השאלה שנשאלה — יאללה תתחפפו! לא
שלום ייצא מזה ולא בטיח !

שמואל מחלב מחיפה שואל :
האם אריק שרון מתעווז על הממי
•טלה כזה •טהוא מקים לכדו יישוכים, או
שאולי הממשלה מג׳עג׳עת את כולם כזה
שהיא מתעווזת עלינו כאילו שאריק שרון
מג׳עג׳ע אותה?

ועונה :
מה שנראה לי זה שכל השאלה הזאת בעצמה
באה בשביל לג׳עג׳ע את כולנו שלא נבין מה קורה,
כאילו שזה בכלל חשוב מי מתעווז על מי ומי
מג׳עג׳ע את מ־ .מה שחשוב זה לא זה, אלא מה
בכלל כל הדאווינים האלו עם היישובים האלו, זה
מה שחשוב.

יהודה גל מכת־ים •טואל :
ככנסת יושכת מיפלגה שקוראים לה
המערך. מה הדיעה שלה ככל העניין של
השלום ץ

ועונה :
תהרוג אותי, אם אני מבין מה הדיעה שלה.

חגית אכיטל מאשקלון שואלת:
יש לי •טאלה — מה עושה ד״ש כ
ממשלה ץ
ועונה :
אף אחד לא יודע, אבל גם חם לא יודעים, אז
ככה זה לא מפריע לאף אחד.

המישטרה: הצתה

ה ת קציב החדש -
הה זה אומר?
!מה זה אומר ץ מה זה ככר יכול להגיד ץ תמיד זה אומר אותו דכר. ונם הפעם
זה אותו החרא כדיוק. זה אומר שאנחנו נרוויח פחות, אכל נשלם יותר. זה מה

מי מתעדוז
ומי מג׳עג׳ע?

בעל המי פעל: לא הצתה
המישטרה: הצתה.
כעל המיפעל:
לא הצתה.

או שזה סתם תירוץ ן

הצתה.
המישטרה :
בעל המיפעל: לא הצ תה.
המישטרה: הצתה.
בעל המיפעל: לא הצ תה.
המישטרה: הצתה.
בעל הסיפעל: לא הצ תה.

הפסקה.
המישטרה:
הצתה.
בעל המיפעל: לא הצ תה.
המישטרה: הצתה.
בעל המיפעל: לא הצ תה.
הפסקה.
הצתה.
המישטרה

בעל המיפעל: לא הצ תה.
המשד
יבוא.

האהע 1ל ו
ממש כרגע האחרון
כל הוועדה
המדינית כין יש־ראל
למצרים הלכה
פארש.
האמריקאים לא באים,
והמצרים עוד לא יוד עים
ורק במלון הילטון
כולם מוכנים יעני.
גם הוועדה הצבאית
התחרפשה לגמרי ולא
תהיה יותר בינתיים.
עכשיו רק עוד לא
ברור אם השלום הת פשל
לגמרי או שזה רק
איזה דאווין של איזה

מ חב עוד?
גוון רגוע
מה אתה אומר?!
ואני חשבתי שהוא
נגוע, לא רגוע.

יומון העם •טל ישראל

ללא דאווינים
ללא חינטרושים
גיליון מספר 36718
יום ד׳ 18.1.78

דוייח תנועה בתוך הבנק?י!

בן. דוייח שתרצה בקבל.
בבנק די ס קונט תקבל הרבה ״דו״רזות
תנועה״ — ו ת הי ה מרוצה מאד מכך.
כסף נכנס לחשבון וכסף יוצא ממנו,
בנק די ס קונ ט מדווח לך באופן רצוף
על תנועת הכספי ם בחשבון.
א ם יש לך חשבון עובר ושב

א. בנק די ס קונט מוסר לך דיווח רצוף
על כל 17 פעולות שנעשו בחשבונך,
או דו״ח תקופתי בכל פרק זמן
שתקבע — שבוע, שבועיים, חודש
או 3חודשים.

ב. בנק די ס קונ ט נותן לך, על פי
בקשתך ,״בול יומי״ — ובו דיווח
על יתרת חשבונך ועל הפעולות
האחרונות אשר נעשו בחשבון ביום
קודם.
בדו״חות אלו מפורטת כל תנועה
בחשבון באופן מילולי — וללא
״קודים״ מספריים.
אםאתה חבר ב קו פו ת הגמל

בנק די ס קונט שולח לך דו״ח רבעוני
מידי שלושה חודשים, הכולל פרטים

על הרווחים שלך בתקופ ת הרבעון ועל
היתרה שהצטברה בחשבונך בסוף
הרבעון.

אם אתה חוסך באחת מתוכניות
החסכון ״יתרון״
בנק די ס קונ ט שולח לך דו״ח רבעוני
מידי שלושה חודשים, ובו פרטים על
מצב החשבון שלך, הכוללי ם הפרשי
הצמדה וריבית שהצטברה לזכותך.
את דו״חות התנועה של בנק די ס קונ ט
— תשמח לקבל.

בנ ק די ס קונ ט

ש טר או ס קנה
שערוריית ויי־

אשר בן־יוסף חשוד בהברחות

אשר בן־יוסף, לשעבר המישנה ל-
מנכ״ל של התעשייה האווירית ועתה
פקיד בכיר בחברת ״שאול אייזנברג״,
שעשתה עיסקות רבות עם התעשייה האווירית
בימיו, חשוד בהברחות בהיקף
ניכר, באמצעות מטוסים המובאים לשיפוץ
בארץ.
בתוך מיטען שהוצג במכס כחלפים,
ושהגיע במטוס ״בואינג״ לתעשייה ה אווירית,
כדי לעבור שיפוץ, נמצאו אביזרי
חשמל שנועדו לארבעה עובדים בכירים
של התעשייה האווירית, ביניהם אשר בן-
יוסף. שמו נמצא רשום על כמה מיטענים
חבויים.
הבואינג נרכש על־ידי החברה של
שאיל אייזנברג מחברת ״פאן אמרי-
קן״ .היו בתוכו 70 ארגזים, שכללו חלפים
למטוס, אולם תישעה מהם כללו
מוצרי־חשמל פרטיים ונשאו את שטות
העובדים הבכירים של התעשייה האווירית.

חשוד
כן־יוסף

חשמל במטוס

שינויים במ1עצת
קונצרן ״כוו־

את מ

ערב בחירת מועצת המנהלים של קונצרן
״כור׳ /על-ידי חברת העובדים, מתגבשת
בהנהלה הבכירה של ״כור״ הדעה
כי יש ליישם בבחירה הממשמשת ובאה
את עקרונות הוועדה לתיקון חוק החברות
הממשלתיות, בראשותו של הפרופסור
יובל לוי. התיקון יוגש בקרוב לחקיקה.
מנכ״ל ״כור״ ,נפתלי בלומנ־טל,
היה חבר בוועדה. אחת מהצעות
הוועדה אומרת כי רק שני חברי-הנהלה
של כל חברה יהיו גם חברי מועצת ה מנהלים.
הדבר תואם את רצונו של בלו״
מנטל, כי לקונצרן תהיה הנהלה מקצועית
ולא הנהלה מייצגת.
מנכ״ל ״כור״ הורה לאחרונה להפסיק
את זרימת המנהלים מבחוץ, ולמנות לתפקידים
המתפנים עובדים של ״כור״
שגדלו בקונצרן. סיכומים ראשונים לשנת
, 1977 שהונחו על שולחן המנכ״ל, מראים
כי מספר העובדים של הקונצרן
הצטמצם בשלושה בלבד. מספר העובדים
היום הוא 13.4אלף איש. משמעות הדבר
היא, למעשה, צימצום ניכר בכוח-
האדם, שכן היקף הייצור גדל. חלה ירידה
ניכרת במספר העובדים במיפעלים בעייתיים,
כמו מיפעלי הפלדה (ירידה ב־145
איש) ,״וולקו״־רפאל (ירידה ב״ 100 איש)
ו״חישולי כרמל״ (ירידה ב־ 60 איש) .לעומת
זאת גדל מספר העובדים במיפעלים
יצרניים וריווחיים, בעיקר בתשלובות הכימיות
בדרום, כמו מיפעל ״מכתשים״ (תוספת
של 100 איש) ,מיפעלי הכימיה ב-
באר־שבע (תוספת 300 איש) ו״סולתם״.
הנהלת ״כור״ צופה כי שנת 1978
תהיה שנה טובה, בעוד ששנת 1977
נרשמה כשנת הגיזומים וההסבות ממיפ-
עלים כושלים למיפעלים ריווחיים. בשנה
הקרובה יחלו בייצור השקעות חדשות בכימיה,
ואילו מיפעל ״שמן הדקלים״ באילת
ייצר שמן מאכל בשיטה חדישה ומקורית.
כמו כן צפויות הזמנות רבות
להקמת מיפעלים כדוגמת המיפעל ה-
אילתי. מיפעל אחר שיכנס בקרוב לשלב
של ייצור הוא מיפעל חומרי״הגלם הרפואיים
של ״פלנטקס״ ,ליד באר־שבע.
קבוצת המתכת קיבלה הזמנות ניכרות
מחו״ל, והיא משנה את הייצור במיפעל
הסכו״ם בדימונה לייצור של ארמטורות,
להן יש שוק מובטח בחו״ל. מיפעל שלדות
האוטובוסים לשעבר ״מרכבים״ יתחיל
לייצר קונטיינרים (מכולות) עבור
אוניות מכולה לייצוא, בידע אנגלי. הוא
יתחרה במיפעל דומה של נצר סירני.
ניהול קבוצת סחר״החוץ של הקונצרן
יישמר בהרכבו הנוכחי, עד שיתגברו על
התביעות של מנכ״ל ״סולכור״ ניו-יורק,
שלמה שטיינפלד, הטוען לראשות
קבוצת הייצוא של הקונצרן.

ביקוש ר ב
לקפה
מ״ובא
הודעת ״עלית״ על הורדיי מחירי ה קפה
הנמס מ״ 98 לירות ל־ 78 לירות
ל־ 100 גרם, באה בעיקר בגלל הביקוש
הרב לקפה נמס מיובא. גם מיפעל הקפה
״רויאל״ הודיע על הוזלת הקפה הנמס
מ־ 60.8לירות ל״ 53.5לירות ל־ 100 גרם.
המחירים הקודמים של קפה נמס ישראלי
היו די קרובים לאלה של קפה
גבישי מיובא ומעולה. לכן גבר הביקוש
לקפה מחו״ל, והיבואנים מתקשים לספקו.
יבואן הקפה השווייצי ״נסטלס״,
ניסן פרמינגר, מסר כי המלאי אזל
ועתה מצפים למשלוח חדש. גם המלאי

״פרי מ שק״

לע שירים
לפני כחודש התפרסמה במדור זה
אחת השערוריות הגדולות של המדינה.
בשעה שממשלת הליכוד מקצצת באכז-
ריויג בסובסידיות למוצרי־אוכל חיוניים,
היא מגדילה את הסובסידיה להון. הכוונה
להלוואות הניתנות מתקציב ממדינה
בריבית לא־צמודה ונמוכה. המדינה
משלימה לבנקים הנותנים הלוואות אלה
את ההפרש שבין הריבית המסובסדת
לבין הריבית ׳הריאלית במשק. בשנת
1977 הגיעו הוצאות המדינה על הסובסידיות
להלוואות אלה לסכום של 5
מיליארד לירות. בתקציב ,1978 כפי שנכתב
כאן, גדל הסעיף ל 8-מיליארד לי רות.
באותו תקציב הוקטנו הסובסידיות
למוצרי מזון מ״ 7מיליארד לירות ל5-
מיליארד, כלומר התייקרות ניכרת של
כל המוצרים במשק.
עתה בא נגיד ״בנק ישראל״ ארנון
גפני ומגלה בראיון עתונאי, כי פרט
להקצבה הישירה, המופיעה כסעיף
מרוכז של 8מיליארד סובסידיות להלוואות,
יש עוד כ־ 1מיליארד לירות החבויות
בסעיפים שונים של התקציב.
פירוש הדבר הוא, כי המתנות שתיתן
המדינה לכ־ 1500 משפחות, המקבלות
הלוואויי מסובסדות אלה באמצעות
מיפעלים, תגענה לסכום של 10 מיליארד
לירות !
1500 איש מקבלים 10 מיליארד לירות
במתנה, ו־ 150 אלף נזקקי־סעד מקבלים
רק 5מיליארד לירות להוזלות מוצרי״
יסוד. אין אמר ראש־הממשלה ז ״אנחנו
נטיב עם העם הזה.״

של יבואן ״מקסוול״ ,נעים קפלו,

מאיר זורע
ומיגרש בית־־ד
לפני שנה חתמו ראשי תנועת החרו
על הסכם למכירת מיגרש בית״ר ביפ
35 דונם, לקבלנים הירושלמים האחיו
אלה. המחיר 50 מיליון לירות, נקג
בהנחה שתותר בנייה של מיבני מגורי
במקום. מיגרש בית״ר נמסר בשעתו י
קבוצת הספורט על-ידי מינהל מקרק׳
ישראל. ידיעה על-כך פורסמה במדור ז
והגיעה לידיעת מנהל המינהל דא
מאיר זורע. הוא הורה שלא לאשר א
העיסקה וקבע כי אם בית״ר אינ
זקוקה למיגרש עליו לחזור לבעלות 1

אוזל

ומשלוח נוסף נמצא בדרן.
הביקוש הרב שיכנע גם את מיפעלי
״עץ הזית״ לעסוק בייבוא קפה, ומשלוח
של 4מכולות (קונטיינרים) של קפה אמריקאי
מסוג ״סוארין״ נחטף מייד.
על קפה מיובא יש מכס בשיעור של
״/״ 6בלבד, ועם ירידת מחירי הקפה
בעולם צפויה הוזלה של מחירי הקפה
המיובא.

שישר המועסקים בתעשייה - ש בישראל ובשוק המשותף
בתגובה לידיעה במדור
הברית, שלח קורא נאמן
כי חלקם של המועסקים
בעולם. זהו שיעור הנמוך

מיפעלי ״שטראוס״ בנהריה רכשו או
מיבנה המיפעל ״פרי משק״ בעכו, הגוב
עם המיפעל שלהם לייצור גבינות וגלי
דות. שטח הקרקע 1.8 :דונם. המחי
ששולם 575 :אלף לירות.

זה, על חלקם של עובדי הייצור מכלל העובדים בארצות-
את הדיגרמה הבאה, שאינה נזקקת להסברים. מסתבר
בתעשייה מכלל המועסקים בישראל הוא מן הנמוכים
בהרבה מהמקובל בארצות המתועשות במערב״אירופה :

ח״כ זורע
שתיקה תמוהה

מינהל, ראשי תנועת החרות הודו בשעה
כי פירסום הידיעה גרם להם הפסד 1
40 מיליון לירות, וכמעט שהביא לשית
הסדר החובות של ״קרן תל־חי״.
אך מאז השתנה השלטון, ומינו
מקרקעי ישראל נמסר לידי אנשיו 1
אריאל שרין. בימים אלה הוסכם
מכירת המיגרש לקונה מחו״ל, באיס
המינהל.
האם יעשה משהו ח״כ זורע, במט!
למנוע את העברת רכוש האומה ל
לממן איי חובותיה של תנועת החרות

ה תרגיל של
״אלה מבר ה
כאשר רכשו שני משקיעים מאיראן 1
קולנוע ״אלהמברה״ ביפו, הם קנו ל
עשה מיגרש של 1דונם שעליו מ
מיבנה גדול ששטחו 1800מ״ר .׳המו
נקבע לפי השטח המותר לבנייה במק
כלומר 40 :אחוז בכל קומה מיסח
וסך־הכל שתי קומות או 1440נ
מיסחרי.
מה עשו הקונים הממולחיסז הג
בקשה לוועדה לבניין ערים, בנוגע ל
פוצים ושינויים פנימיים. עתה מ
להם לבנות בתוך המיבנה הקיים של
קולנוע שלוש קומות 1800 ,מ״ר כל א
ולשפר את המיבנה מבחוץ. כך יהיו
ידיהם 5400מ״ר מיסחרי, במקום 0
מ״ר, והכל כדת וכדין.

ה ״ בי ח־ ה ל בן ״ מ שבן הכבודשלחב׳ ביו ט־־ ט ק
שמעת בודאי את המושג ה״בית־הלבן״
— הריהו משכן הכבוד
לנשיאי ארה״ב.
חשבת על מושג אחר למושג
זה י חשבת על בית המוכר
לבנים י
ובכן, ל״ביוטי טקס״ בע״מ ישנו
משכן כבוד כזה הנקרא ד,״בית
הלבן״ בו נמכרים לבניס/מצעים
למיטה.
חברת ״ביוטי־טקס״ בע״מ, יצר נית
צרכי המיטה גלינה, גלינוק
ויפית, הידועים כחלוצי המצעים
ללא גיהוץ בישראל, הרחיבה
בדרך יפו ,44 את מחלקת ה מכירות.
מחלקה זו המהווה את
קומת הכניסה ( 80מ״ר) ב״בית־הלבן״
פועלת משעה 8.00 בבו קר
עד 7.00 בערב לנוחותה
״ביוטי־טקס״ בע״מ, שהיא ה גדולה
בישראל לייצור מצעי
מיטה, מעשירה את תוצרתה,

אף מיבוא מצעים מארה״ב ואי רופה,
כך שבעת הקנייה ניתן
להתרשם ממבחר ענק של מצעי
מיטה ביניהם אף סדיני נוער
ותינוק עם גומי.
החברה, שהיא הבלעדית לדמו יות
המצויירות של וולט דיסני,
הדב פניגטון והבובות של רחוב
ההפתעות, הכינה לילדים מערבת
מושלמת מדמויות אלו, ומערכות
שתות אחרות מאותו דגם וצבע.
אם ברצונך השלמה לכל סוגי
מצעי המיטה ניתן להשיגם בכל
הדגמים ובכל הצבעים, כאשר
כל המצעים הינם ללא גיהוץ,
דבר המקל את השימוש בהם.
לכך הגיעו היצרנים מאחר וק שה
מאוד היה לעקרת הבית
לגהץ סדין שלם. לשם כך, הר כיבו
את מוצריהם מבדים שאי נם
צורכים גיהוץ. מהרכב בדים
אלה המכילים 350/0כותנה ו־
650/0סינטטי הגיעו ב״ביוטי־

מח׳ המכירות ב״גית־הלבן״

טקס״ לסדינים ומצעי מיטה ש אינם
צורכים גיהוץ. מכאן כל
שעל עקרת הבית ל״עבוד״ על
מצעי מיטה אלה, הוא, לכבסם
במכונה, לייבשם ולהחזירם ל שימוש.
ב״ביוטי־טקס״ ,חושבים
מאוד על הלקוח, משפרים את
השירות, ומקלים על עבודת עק רת
הבית. בעת ביקורי ב״ביוטי־טקס״
התרשמתי שאכן, חברה זו
היא החברה הגדולה ביותר ב ארץ
לייצור מצעי מיטה.
אכן חברת ״ביוטי טקס״ מציעה
לעצמה משכן כבוד ונוח ב״בית
הלבן״ שתי קומות של מצעי
מיטה, שתי קומות לרשות הל קוח
ועם כל תשומת הלב. בוא
לבקר ב״בית הלבן״ בדרך יפו
,44 תל־אביב.

המספריים לכל מטרה של חב׳ ״ טולך׳ מניו־זילנד
כמתנה לכל מאורע למטבח לביית לגינה למשרה למכונית ולתחביבים שונים
חברת ״טולן״ מניו־זילנד כבשה
בשנים האחרונות את שוקי אי רופה
וארה״ב בפטנט מיוחד ב מינו,
מספריים לשימוש כללי
בשם ״ 1? 8א 8״.

מדור למתרחש
בשווקים

ה־של הצלחתם בעקבות

1? 8א 8״ החלו חקיינים שונים
ברחבי העולם לחקות ולייצר אף
הם מספריים הדומים מאד ל פטנט
של חב׳ ״טולן״ ואף קור אים
להם בשמות קסמים שונים.
בכדי למנוע טעויות העלולות
לפגוע בתדמיתם של מספרי אי כות
אלה, רואה אני חובה לעצ מי
להדגיש נקודות מספר.
ראשית חב׳ ״טולך מניו־זילנד
הינה היצרנית היחידה של ה־
״ 1? 8א 8״ .שנית חב׳ זו מיו צגת
בארץ בלעדית על־ידי י.
ברון סוכנויות ושיווק ולבסוף ה־

על ״ג׳ט״ יצרני הביגוד הספור טיבי
והספורט אלגנט לבטח
שמעתם. ביקרתי במקום, התר שמתי
וברצוני להעביר התרש מותי
אליכם. ובבן, כשמם כן
הם ג׳ט. משיגים את קצב ה אופנה
במהירות ה״גט״ ,אולי
כדאי לזקוף זאת לזכותו של
המעצבות והמודליסטיות הנאות
שבמקום צופי ואלים דיין. מהן
התרשמתי שבבעלות רוח צעי רה
ותוססת זה הגורם המנחה
אותן בתכנון ועיצוב הדגמים
המרהיבים המיוצרים ״בג׳ט״.
אם בדגמי הספורט שציינתי ו אם
ב״מראה הזרוק״ השכיח
מאוד לאחרונה בנוף הדיזנגופי.
אפנת ״ג׳ט״ שבעיצוב וייצור
דגמיה מהווה גורם לחיקוי הי נד,
בין היצרנים הישראליים ה בולטים
המהווים את עמוד התווך
לאופנת ״הבוהמה״ התל־אבי־

״ 1? 8א 8״ ,שלא כמו מספריים ה־״ 11? 8י81״ שהם מחדדים עצ אחרים
אינם מחלידים לעולם ו מם .).המספריים המעוצבים ב עשויים
מתרכובת מיוחדת השו עדנה והנוחים מאד לשימוש,
מרת לתמיד על חדותם (תכונת בטוחים אף לילדים בזכות מבנם
המיוחד המונע כל אפשרות ל פגיעה
בעור ולו גם בתנועה
מהירה ופתאומית. ה־״ [1? 8ר81״
נועדו להקל על האפשרות לח תוך
את כל סוגי החומרים הרגי לים
כמו: נייר, בד, עור, פח,
ברזל, ענפים קטנים, כבלים
דקים, וכר, שאינם מתאפשרים
במספריים רגילים.
בבית ובמטבח שימושם נרחב
ביותר — לתפירה, לחיתוך, סי בים
סינטטיים, לחומרים אלס טיים,
לגומי לפלסטיק, לשטי חים
ואפילו ...לחיתוך בשר.
בגינה — ניתן לנצלם לגיזום
ענפים קטנים, פרחים, לקנים

לכל מטרה 1? 8א ״8

גום או

בית.
מבדי הייצור של ״ג׳ט״ — הויס־קוזה,
וואליס, סהרה גזה, כות נה
משתפשפת או כותנה פירחו־נית
בשילוב פסים. ניתן להשיג
טוניקות, ווסטים, שמלות, חול צות
גדולות בכיווצים רבים או
כל דבר אחר שייעשה אותך
אופנתית מאד אם ב״מראה הז רוק״
אם ספורטיבית ואם תרצי
ספורטיבית אלגנטית.
כדאי, שווה ואופנתי להיכנס ל־
״ג׳ט״ ברח׳ ישראלים — 9ת״א,
היום הם מייצרים אופנה שאנו
מכירים, מחר מי יודע מה יח ליטו
בפריז?

סוף סוף נפתחו מעבדות אלק טרוניקה
הגדולות בארץ ברמה
וסטנדרט אירופאיים והיחידות
המעניקות ״שרות מהיום להיום״
בנוסף לתעודת אחריות על ה תיקון.
בבואך
ל״גוטאל״ ,רח׳ בוגרשוב
,72ת״א, טל ,292701 .תזכה ל שירות
אישי, אדיב וייעוץ חי נם.
שירות מיוחד מוענק אף
לבעלי חנויות חשמל וסטריאו
וליבואנים.
ב״גוטאל״ גם מכירת רכיבי
אלקטרוניקה ומערכות סטריאו
מיבוא החברה. למבקרים בתע רוכת
סול שתיפתח במוצ״ש ה קרוב
במלון ״פלזה״ יוצגו מו צרי
היבוא של ״גוטאל״ למיני הם.
כגון רסיברים ומגברי אמס־טרד,
טייפים ,0 £ 0״רמקו״
ורמקולי אודקס__ .

במשרד — לחיתוך נייר, קרטון,
חבלים וקופסאות פח. לתחביביך
ה־בידך יסייעו השונים

1? 8ז818״ לחתוך חוטי מתכת,
פיסות פח, ניורת, אלומיניום,
עץ בלזה, ניר ליטוש, חוטי חש מל,
בידודים שונים, רצועות
תריס וכדומה.
נסה להשוות מספריים אלה ל מספריים
רגילים שהינך מכיר
ותווכח שה״ 1? 8ז318״ יעילות
הרבה יותר הן במחירם הן ביעי לות,
הן במגוון השימוש הרחב
שבהן, והן בטיב החיתוך. אכן
חב׳ ״טולן״ מצאה את מבוקשה
במספריים מהפכניים אלה.
בכדי למנוע טעות אפשרית, אצ יין
שנית, שסוכנם הבלעדי ביש ראל
הוא: י .ברון בע״מ, רח׳
דיזנעף ,205 טל.220855 .

מדרגות ספירליות מאלומיניום
מימד נאה יותר ניתן להוסיף אף להרכבה עצמית.
לעיצוב הדירה בעזרת מדרגות המדרגות פרי תיכנון ועיצוב
לולייניות (ספירליות) הניתנות משרד ארכיטקטים מוכר ביותר
בארה״ב מרהיבות ביופיים וני תן
להרכיבן בקלות ולשלבן אף
בהדר מגורים. המדרגות מיוצ רות
ביציקת לחץ (דור אלומי ניום)
על־ידי מפעל לייצור
מטוסים בארה״ב. הן מעוצבות
כך שבעת הרכבתן הן יוצרות
בעצמן את העמוד המרכזי חו ליה
על גבי חוליה.
המדרגות הלולייניות משווקות
בקטרים שונים החל מ־ 1.22 מטר
עד 1.87 מטר, ניתן להתאימן
לכל גובה ולכל צורת פתח
יציאה עגול, מרובע או ישר.
בדבר יופי עיצובן ובטיחותן ני תן
להיווכח בחברת ש. וונציה
ובניו בע״מ (רח׳ הגדוד העברי
,2ת״א, טל ,) 622138—612553

כ ל מה שרצית לדעת על האמת, ולא העזת ל שאול!
״נעשה אמת ...נעשה שלום״ ״האמת והשלום אהבו״
זוג אקדמאים, אסתר שחר ו אבינועם
ספיר, החליטו להעמיד
שרות חדש לרשות הציבור, פו ליגרף
(מכונת אמת) .המייחד
אותם הוא שהם רואים את ה פוליגרף
כמכונת אמת ולא כ־גלאי
שקר. כיום סבורים אנשים
כי מכשיר הפוליגרף מגלה דוב רי
שקר ואין זה כך. מכונת
האמת אמורה לאמת הצהרות
בני־אדם, ועשוייה לתרום רבות
לאנשים המעוניינים להוכיח את
אמיתות דבריהם בהעדר כל דרך
אחרת לעשות זאת.
גם בעבר הרחוק היה נפוץ מבחן
אמת למטרה דימה. רך למשל
יכולים אנו למצוא כי אשד, ש

אינם זירממיב^ם ירם וטי

היתר, חשודה על בעלה בניאוף
היתד, מועברת במבחן המים ה מרים
שכל מטרתו היתד, להתירה
לבעלה ולנקותה בעיניו.
אם כן, הפוליגרף נותן מימד
חדש להצהרתו של האדם. לא
עוד אמונה בדברים אלא ידיעה
שאכן כך הדבר או אחרת, כפי
שאומרים מומחי המעבדה —
״קורה לנו לעיתים שאנו מאמי נים
לנבדק אך אנו יודעים שאין
הוא דובר אמת ולרוב הוכיחה
המציאות שהמכשיר צדק״.
והאמינו לי אפשר לסמוך על
דברי השניים. אסתר ואבינועם
בעלי תואר ראשון בפסיכולוגיה

ותואר שני במדעי החברה, אסתר עות נזיקין, בטוח, אבהות, הפרת אתיקה של התאחדות זו. כלל
במדעי הניהול ואבינועם בקרימי הבטחת נשואין ועוד.
ראשון וחשוב קובע כי האחריות
נולוגיה. שניהם אף חברים ב למפעלים ומוסדות מציעים אסתר
הראשונית של בודק פוליגרף
התאחדות הפוליגרף האמריקנית. ואבינועם את שרותם כדי להג היא לנבדק שהתנדב להבדק
אסור גם לשכוח שמומחים אלה ביר את אווירת הבטחון במפעל (הבדיקה נערכת מרצונו החפשי
עמדו מאחורי הכותרות בהיותם ולהסיר אווירת חשדות עכורה של הנבדק) ללא כל קשר ל בודקי
משטרת ישראל, וניתן בקרב העובדים. שרות זה מומלץ נסיבות הבאתו לבדיקה. ובכן,
לזקוף לזכותם ״לא מעט״ מה בעיקר למפעלים עתירי ידע ו מומחי המעבדה נאמנים למימצא
הצלחה שזכתה לכותרות גדולות ממון כדוגמת מלטשות יהלומים — אמת או חלילה שקר.
בעתונות.
ובנקים. במסגרת זו מבצעת ה מחיר הבדיקה בפוליגרף מכונת
מעבדת הפוליגרף שהקימו אסתר מעבדה גם בדיקות של עובדים אמת בע״מ הינו המחיר הנמוך
ואבינועם רואה לעצמה להעניק לפני קבלתם לעבודה ובדיקות ביותר מכל חברת פוליגרף אח שרות
אמין ולא יקר כדי להגיע מנע שגרתיות במהלך העבודה. רת, כאשר מחיר הבדיקה נע בין
לשכבות נרחבות בציבור, של ראוי לציין כי אסתר ואבינועם 350—600 ,לירות לאדם.
דעתם עשויות להפיק תועלת מ בהיותם חברי התאחדות הפולי בדבר פרטים אנא פנה למומחי
המכשיר. כד למשל, ניתן להש גרף בארה״ב, רואים את עצמם המעבדה — רח׳ איתמר בן אב״י
תמש במכונת האמת לצורך תבי קשורים לעקרונות ולכללי ה 7.תל־אביב טלפון 253468־.03

ס הנדון

נציג

(המשך מעמוד )13
או סרוטקטוראט. היא הרבה פחות מזה.
איןהיאחלהעלשטח, אלא
על אוכלוסיה המהווה מיעוט בשטח.
• השילטון בשטח יהיה בידי הממשלה
של עם־הרוב. לא רק הצבא והמישטרה
יהיו בידי המדינה היהודית, אלא כ ל
השילטון המעשי — ובכללו, כמובן, הזכות
ליישב שטחים, להפקיע אדמות.
• הזכויות מוענקות ל״ערביי ארץ־
ישראל״ היושביםבארץכיום ,
כלומר ל־ 1.3מיליון הערבים בגדה המע רבית
וברצועת עזה. אץ התוכנית נותנת
מאומה ל־ 1.8מיליון הפלסטינים שמחוץ
לשטח ארץ־ישדאל המערבית. אני משער
שאין היא חלה גם על 500 אלף הערבים
בישראל עצמה, ובירושלים המיזרחיח.

אריעזו שירוני(11ש1זאו<
חוקו עיסקת חשבוה
שד מישווננווסת
היהלומים (למסר!) ושנה
מעו רב חשו נח (ימין)

כסילים אזזרות: אין זו אוטו*
נוסרה לבל !העם הפלסטיני, אלא
לחלל, ממנו• ,ופירושה — שכירת
העם הפלסטיני לרסיסים, וגזירת
גלות ניצחית על מחציתו.
ין זו תוכנית־שלום, אלא תוכנית של
\ £מילחמת־חורמה נגד העם הפלסטיני
כאומה הזכאית להגדרה עצמית, לחרות
ולעצמאות, ככל אומה אחרת.
נניח לרגע שתוכנית כזאת היתד, יכולה
להתגשם. נניח שמנחם בגין היה מצליח
להתיש ולהכניע את אנוואר אל־סאדאת
ולהכריח אותו להסכים לה. נניח ש האמריקאים
היו משלימים עם כך, מתוך
טימטום ופחדנות — שתי תכונות המציי נות
את המדיניות האמריקאית לפחות מאז
עליית ג׳ימי קארטר לשילטון.

מה היה קורה אז?

* •ט אופטימיסטים המציירים תסריט
1ורוד, המאפשר להם לתמוך בבגין.
הם סומכים על כך שממשלת ישראל
לא תצליח ליישב את השטחים, בשם שלא
עשו זאת הממשלות הקודמות. המיבנה
הדמוגראפי לא ישתנה, לדעתם.
הם גם מאמינים כי בגין לא יצליח למ צוא
קוויזלינגים מבני המקום, שיסכימו
לאייש את מוסדות האוטונומיה ולשתף
פעולה לביצוע התוכנית.

לעומת זאת תתחיל, לדעתם, דינאמיות
של מימשל עצמי. אם יקומו
המוסדות האוטונומיים, הם יפלו
כידי כוחות לאומניים ויהוו גרעין
לעצמאות. הם ירחיבו את האוטונומיה,
עד שהמוסדות יהפכו
לזרועות של מדינה־בדרך.
האמריקאים, המצרים ושאר הכוחות ה ערביים
המתונים יפעלו לקידום ההתפתחות
הזאת בדרכי שלום.
כך תקום, בבוא היום, המדינה הפלסטי נית,
וייכון השלום האמיתי, בניגוד גמור
לציפיותיו של מנחם בגין עצמו.

ף* וששני שתסריט זה מתעלם מגור !
1מים מכריעים, שיחוללו דינאמיות ב כיוון
ההפוך.
אחרי כינון האוטונומיה, יתחיל בהכרח
מאמץ ממלכתי כביר לשינוי המצב הדמוג רפי
בשטחים, כדי להפוך את הרוב למי עוט.
לא ידובר עוד על ״התנחלויות״ וקי בוצים,
אלא על הקמת עשרות ערי־שיכון,
פרברים של ירושלים, תל-אביב, נתניה
וחיפה מעבר לקו הירוק.

״פיזור״ האוכלוסיה כשטחים
אלה תהפוך משימה לאומית כ עיני
כגין ויורשיו.

שלום נפרד יביא לקיטוב העולם הער בי,
להקצנה כללית של המחנה האנטי־מצרי.
שלושה מיליון וחצי פלסטיניים,
שיראו את עצמם מכורים ונבגדים, יהפכו
חיל־החלוץ של כל מגמה רדיקלית, מהפ כנית
וטרוריסטית במרחב. אש״ף עלול
להישבר, ובמקומו יקומו עשרות או מאות
רסיסים, חלקם מהפכניים, חלקם טרוריס טיים,
שיגרמו לתוהדובוהו בארצות־ערב.
יתחיל תהליך של דה-סטביליזציה, של
עירעור כל המישטרים הערביים, וביכללם
המצרי. ביטחונה של ישראל יהיה נתון
בסכנה מתמדת, והדבר יחייב מיליטריזציה
נוספת של ישראל.

אין זה תסריט של שלום. זהו
תסריט של רודזיה יהודית, הנתונה
כסכנה מתמדת.

פשר לסכם את העניין כולו במיש ה
ו פט אחד: האוטונומיה של זאב ז׳בו-
טינסקי ומנחם בגין נולדה בעולם המו שגים
של סוף המאה ד. 19-,

אנחנו מתקרכים
מאה ה־1צ.
ה עו ל ם הז ה 2107

לראשית ה
מס־ההננסה

מס־ר,הכנסה
האמריקאיים יודעים על הש קעה
זו בישראל.
השר אומר כי לא ידוע לו על חקירה
כלשהי הנערכת עתה בעניין גובה שכר־הדירה
וסיבת אי-ל׳,תשלום בעת האחרונה.
אליו, לדבריו, לא פנה איש בעניין ה-
מישרדים.

^ קומה ה* 14 בבית בורסת־ד,יהלומים
״ ברמת־גן נמצאים עשרות חדרים,
שבהם עמלים יהלומנים רבים על עשיית
כסף. במרכז הקומה מצויים זה לצד זה,
שני חדרים המחוברים למישרד אחד. השלט
הגדול בחוץ מכריז כי אלה מישרדי חברת
בונאס מלונדון. מתחת לשלט, ליד הפעמון
שבדלת־הכניסה, כתוב — באנגלית — שם
של חברה אחרת: פאנסישייפ מניו־יורק.

אולם נראה כי פת טועה בעניין זה.
נציב מס־ההכנסה בכבודו־ובעצמו מטפל
בחקירה, ואיש מעוזריו אינו מורשה לדעת
מה הוא חוקר.
לשילטונות מם־ההכנסר, יש ויש מה
לחקור בעיסקה. אם יסתבר כי שכר־הדירה,
המשולם בישראל, מהווה רק חלק
מן השכר המלא, וכי היתרה משולמת ב־חו״ל,
זוהי עבירה על חוקי המס בארץ,
שכן יש לשלם מס־הכנסה מלא על כל
השכר המשולם.

עד לפני כמה חודשים היה רשום בו שם
נוסף: שמו של שר־השיכון־והבינוי, גיד-
עון פת.
צורת תשלום שכר־הדירה, ששילמה
וצריכה לשלם חברת בונאס האנגלית,
ששכרה את שני החדרים מחברת פאנסי־שייפ
האמריקאית, מעסיקה מזה חודשיים
את הצמרת המצומצמת של מישרד־האוצר.
החקירה המתנהלת נשמרת בסודיות גדולה
ביותר, מסיבה פשוטה: נציגה של חברת
פאנסישייפ בישראל, עד לפני כמה חוד שים,
היה חבר־הכנסת גידעון פת, חתנו
של בעל החברה, היהלומן קרול פיקל.

גם אם יסתבר כי חברת פיקל החליטה,
מטעמים שלה, להשכיר את המישרדים
לבונאס במחיר אפסי, יכול מס־ה,הכנסה
להכריז על העיסקה כעל עיסקה מלאכו תית,
ולתבוע תשלום מס־הכנסה על השכר
הריאלי שהיה צריך להשתלם.

קרול פיקל רכש את שני החדרים
בשנת , 1962 מאחר שהיה בעל עסקים

פחוות חחיטודיס
ש 1הישפהת חטו־

רבים עם ישראל. החוזה שנחתם עם
בורסת־וויהלומים מתאר את הרכישה ואת
מחירה.

שכר־דידה
מגוחך
להחוזה חתום, בשם פיקל, בעל חב־
? רת יהלומי אורה, שייצג את פיקל לצורך
העיסקה. לפני כמה שנים שכרו את החדרים
יהלומי בונאס האנגלים, מספקי־היר,לומים
הגדולים בעולם. נציגה של החברה בישראל
הוא פלק מעוז, מי שהיה קודם־לכן מנכ״ל
חברת־היד!לומים הממשלתית פיתוח. מעוז
חתם על חוזה־שכירות עם עורך-הדין
אמנון רוזנשטיין, שייצג את פיקל.
לפי החוזה היה על בתאם לשלם תמורת
שני החדרים שכר־דירה שנתי בגובה 40
אלף לירות. אחת לשנה היד, החוזה מוארך
בשנה נוספת, ומעוז היה מוסר המחאה על
סך 40 אלף לירות לחבריה,כנסת גידעון
פת, שמסר לו קבלה חתומה על-ידו בשם
חברת פאנסישייפ, בעלת המישרדים. ההמחאה
היתד, נכנסת לחשבון־בנק של פאנסי־שייפ
בבית בורסת־ד,יהלומים.
בשנה האחרונה לא הוארך החוזה, וגם
לא שולם שכר־הדירה. למעוז אין הסבר
הגיוני לפיגור בתשלום שכר־הדירה, והוא
טוען כי בדרך־כלל נהג לפגר בתשלומים.
יהלומנים ששכרו חדרים בבית הבורסה

גיחכו, בשומעם את גובה שכר־הדירה
ששילמה בונאס — כאשר שילמה אותו.
עד לפני שנתיים נעו דמי־וושכירות סביב
800 דולר לחדר, ועתה אין להשיג שם
חדר גם תמורת 1000 דולר לחודש. ב תקופה
ששילמה בונאס, לפי חוזה השכי רות
40 ,אלף לירות לשנה לשני חדרים,
עמד שכר־הדירה ששילמו אחרים בבניין
על 16 אלף לירות לחודש, או 180 אלף
לירות לשנה. כיום משלמים תמורת שני
חדרים 2000 דולר או 30 אלף לירות לחודש
— 350 אלף לירות לשנה, לפחות. שכר־הדירה
שמשלמת בונאס, לפי החוזה, נשאר
בעינו — 40 אלף לירות לשנה — וגם
את הסכום הזה אין היא משלמת מזה
זמן רב.

י דיגירי חי טי גירעון פת, הוא היה
* משתמש בשכר־הדירה ששולם לשם
תשלום המיסים החלים על הנכס, שחיסלו
כימעט את כל הסכום של 40 אלף לירות
לשנה. מזה כמה חודשים שאין הוא מייצג
את החברה של חותנו, ואין לו כל מושג
על גובה הסכום ששולם. הוא יודע כי
בין פיקל לבונאס קיימים קשרים ענפים
ביותר.
פת טוען כי המישרדים בארץ רשומים
כחוק בסיפרי החברה באמריקה, ושילטונות

חקירת מס־ההכנסה מתנהלת באיטיות,
גם מאחר שנטען כי אם באמת משלמים
חלק גדול מן השכר בחוץ־לארץ, באופן
בלתי־רישמי, הרי יש כאן גם הונאה של
שילטונות מם־ד,הכנסה האמריקאים. שכן
החברה של פיקל היא חברה אמריקאית,
ועליו להצהיר מדי שנה על הכנסות החברה
מהשכרת מישרדיה בישראל. ברור כי לולא
קיומו של השר גידעון פת, הפרשה לא
היתד, מטופלת בכפפות־משי כה דקות.
לממשלת־ה,ליכוד די והותר בחקירות ש מנהל
עתה היועץ־המישפטי־לממשלה נגד
השר יצחק מודעי, ונגד סגן־ראש-ו!ממשלו!
יגאל ידין. פירסומת על חקירה נגד שר
נוסף בממשלה, המכהנת זמן כה קצר,
אינה מבשרת טובות לממשלה.
מקורות מבין היהלומנים סבורים, כי
ייתכן שבונאס משלמת חלק משכר־הדירה
ישירות לפיקל בחוץ־לארץ, או לנציגיו.
דבר זה עדיין לא הוכח על-ידי שילטונות
מס־ההכנסה, המתקשים לחקור את עיסקי-
היהלומים שבהם אין חובה של ניהול
ספרים. מכל מקום, כל עוד לא ישתכנעו
ראשי מס־ההכנסה כי יש סיבות טובות
לשכר הנמוך המשולם, וסיבות אלה חוקיות
הן, יקשה עליהם להפסיק את החקירה,
גם אם ברור להם כי המשך כהונתה של
צמרת מם־ההכנסה מותנה עתה ברצונה
הטוב של ממשלת הליכוד, שאת שריה
עליהם לחקור.

יג אללביב

ב מ דינ ה העם שיחה ישראלית

שיחה אופיינית
שהתנהלה השבוע כישראל אזרח א׳ ג סאדאת הוא נוכל ! הוא
רוצה את כל השטחים בחזרה!
אזרח כ׳ ז למה אתה אומר שהוא
נוכל? הרי את זה בדיוק הוא אמר לנו
בנאומו בכנסת!
אזרח א׳ :אתה רואה?!

,,מומנטום״ מזל
״מילחמח עצבים״

שתי מידיס נוראות
החרו, השבוע לדיווח
העיתונאי — וסיכולו
את הפסקת החלום
שתי מילים ריחפו השבוע על כל הדיוו חים
על מאמצי־השלום במרחב :״מילחמת
עצבים״.
שתי מילים אלה נולדו בתקופה הנאצית.

רובקס

המתנה שבהישג ידך

0חדרי־סלון 0

ובעזה, תמורת החזרת סיני למצריים. אל-
סאדאת לא הסכים לכך. אז שלפו הישרא לים
את עניין ההתנחלויות בפיתחת־רפיח,
כדי לנהל מילחמת עצבים נגדנו.״
עצם הסיגנון של שתי הטענות מוכיח
כי ההזדמנות ההיסטורית, שנפתחה על-
ידי מהלכיו הדרמאתיים של אל־סאדאת,
כבר הוחמצה. הדהירה אל השלום הופסקה.
במקומה באה, במיקרה הטוב ביותר, זחילה.
ובמיקרה הרע ביותר: דריכה במקום.
שעת כין־הערכיים. הדבר מבטא
שתי גישות שונות, הקיימות בשתי המדינות.
בעיני כל המצרים, נראה המצב כך:
״הנשיא אל־סאדאת עשה מעשה היסטורי.
הוא נתן לישראל את כל אשר ביקשה
— שלום אמיתי, הכרה בקיומה החוקי
כחלק מן המיזרח התיכון, ערובוודביטחון
ככל העולה על דעתה — הכל. תמורת
זה לא נתנה ישראל שום דבר. עכשיו
מתברר כי ישראל כלל אינה רוצה בשלום,
וחשוב לה יותר להחזיק באדמות ערביות
כבושות, כפי שטענו אוייביה תמיד.״
בעיני הישראלי הממוצע, נראה המצב
כך :״סאדאת בא והשמיע מילים יפות.
תמורת זה הוא רוצה שניתן את הכל,
את כל השטחים שכבשנו. הוא לא מוכן
לשום ויתור.״
אלה הן שתי גישות שונות, שאי-אפשר
לגשר עליהן. התהום המפרידה ביניהן
מתמצית במילה אחת: השלום.
בעיני המצרים, השלום הוא דבר עצום,

ל״משוגעים״

ידוברמן

0שינה ואוכל 0

משה דיין ואנשיו פוועדה המדינית

במקום דהירה, זחילה או דריכה במקום

סוף סוף, ההמלטה המיוחסת
ביותר והאחרונה !

האם :

פ״ת: הרצל ,29
מל .913766 ,

לולה —
מ״הדוברמנים הנועזים״

האכ :

מ ס גי

סנדו —
אלוף אשקלון 1977

תת־מימי, כדן כמתכונת
מכריה, כריכה מינרלית,
מסג 240495 03 שלמה ד,מלך 103

המכירה בשבת בשעות 14.00—10.00
במחירים גבוהים

ב״חוות קרסו״ ,מושכ רשפון.

חד ש ב ארץ

לסובל מטחור
הואטנל 41א4ז60\/¥4
מגביות לחות 5 7 1155015 -ו 0וא
בכל גתי המרקחת

הן באו להגדיר מערכת תימרונים ולחצים,
שבה ביקשו הנאצים למוטט את עצבי
יריביהם, כדי לכבוש את ארצותיהם מבלי
להזדקק למילחמה.
גילי הלם חשמלי. עצם השימוש ב מילים
אלה הוא סימן רע.
הן טומנות בחובן את ההכרה כי נפסק
ה״מומנטום״ ,התאוצה של הדהירה הדר־מאתית
שנפתחה בביקורו של אנוואר אל-
סאדאת בירושלים. תפיסת סאדאת היתד,
שאחרי דורות של איבה, ניתן להשיג
שלום רק בשורה של מכות מהירות, על-פי
שיטה של ״הלם חשמלי״ ,לפני שהפחדים
והדיעות הקודמות יוכלו להערים לפני
היוזמה מיכשולים שאין להתגבר עליהם.
נראה כי תפיסה זו מתה. אל־סאדאת
עצמו הכיר בכך, כאשר העניק לעורך
השבועון אוקטובר, אניס מנצור, ראיון
נוסף, שבו תקף בחריפות את עמדתו של
מנחם בגין, והאשים את ישראל בנסיון
לפוצץ את יוזמתו.
במקום ד,״מומנטום״ באה ״מילחמת ה עצבים״
,כאשר כל אחד משני הצדדים
האשים את השני בניהולה.
עצביו של מיז ביטאוני ישראל,
המתודרכים על-ידי הממשלה בעקיפין,
באמצעות ״כתבים מדיניים״ שאינם אלא
פקידים מוסווים של מישרד־החוץ, טענו
כי מצריים היא המנהלת מילחמת עצבים
נגד ישראל. ולראייה: המצרים הודיעו כי
דיוני הוועדה המדינית יידחו, יצרו אווירה
של משבר, ונאותו רק ברגע האחרון
להופיע בירושלים (ראה עמודים .)25—29
בפי העורכים המצריים שבאו לירושלים,
המתודרכים במישרין על־ידי השילטון,
היתד, גירסה שונה לגמרי :״בגין רצה
שניתן לו יד חופשית בגדה המערבית

שאין לו מחיר, המשנה לחלוטין את המצי אות,
שלעומתו כל השטחים הכבושים
בידי ישראל הם כאין וכאפס.
בעיני ישראלים רבים, השלום אינו אלא
מילה ריקה, משהו מופשט וחסר־ממשות,
בעוד שהשטחים הכבושים הם נכסים
מוצקים.
נראה כי אנוואר אל־סאדאת לא הצליח
לגשר על פני התהום הזאת, וכי מנחם
בגין אינו מתכונן לעשות זאת גם הוא.
אחרי השמש הזוהרת של האויפוריה,
באה שעת בין־ד,ערביים, מעורפלת וקרה.
זוהי שעתה של ״מילחמת העצבים״.
השלום לא חשוב. פסוק השבוע היה
של משה דיין. הוא היה המשך ישיר
לפסוק שבוע אחר, שהפך פסוק-העשור:
״אם יש לי לבחור בין שארם־אל-שייך
ובין שלום, אני בוחר בשארם־אל-שייך.״
השבוע אמר דיין, בתידרוד־עתונאים
מצולם בטלוויזיה :״אל יגידו שהשלום
בורח לנו בין הידיים. חשוב יותר לדאוג
שד,בטחון לא יברח לנו בין הידיים.״
משמע: יש ניגוד בין שלום וביטחון.
השלום לא חשוב. הביטחון חשוב.

מיפלגו ת
בגין ־ טו ב או רע>־
האם הכוס הצי
ריקה או חצי
מלאה? לפעמים,
זהו הבדל גדול
לא קל להיות מחנה־שלום עיקבי במצב
הנוכחי. ההערכות השונות כלפי תוכניות
העולם הזה 2107

מועצת שלי: לובה אליאב עם גידה אלמגור ויעקב ארנון ; צירי המועצה גירעון ספירו(עושה סימן וי) ושלמה פרנקל
צעד בכיוון הנכון או חבלה בשלום?
הממשלה משפיעות בהכרח על הגישה
אליה. התמורות המהירות במצב המדיני
עלולות לשבש את הראייה.
כאשר התכנס השבוע המושב הראשון
של מועצת מחנה שלי, היה עליו להת מודד
למן הרגע הראשון עם בעיות אלה.
המועצה, המורכבת מ־ 91 חברים, והמ שקמת
את המיבנה הפדרטיבי של המחנה*,
על מרכיביו השונים, נכנסה מייד לוויכוח
על ״תוכנית־השלום״ של בגין.
אף שלא היו חילוקי־דיעות על ההש קפה
העקרונית של שלי — שהבעייה ה פלסטינית
היא ״לב הסיכסוך״ ,ושאין ערך
לשלום שלא יפתור בעייה זו — התגבשו
שתי מגמות שונות כלפי ממשלת בגין.
קווי־המחלוקת חצו כימעט את כל מרכיבי
שלי, ולא העמידו את המרכיבים זח מול זה.
* 16 צירים של הסוציאליסטים העצמאיים
16 ,מתנועת העולם הזה 24 ,ממוקד
12 ,פנתריס שחורים 12 ,מן המיגזר
הערבי 5 ,מברית־השמאל והשאר בלתי;
מזוהים.

שתי מגמות. חילוקי-הדיעות התייחסו,
כמובן, למנחם בגין. אפשר היה לחשוב
שהשאלה היא: האם הכוס חצי מלאה, או
חצי ריקה ז האם תוכנית־השלום של בגין
היא רעה, עם חלקים טובים, או להיפך —
טובה, עם חלקים רעים?
אך בחיים הפוליטיים, יש להבדל כזה
חשיבות רבה. כי פירושו: האם להתייחס
ל״תוכניודהשלום״ של בגין בחיוב מסוייג,
או בשלילה עקרונית?
כמה מראשי שלי נקטו בגישה הרא שונה,
איש־איש על פי דרכו. אריה (״לו בה״)
אליאב סבר שיש לציין את ההת קדמות
הרבה שחלה בעמדות בגין, ולדבר
עליו ״בלי קצף על השפתיים״ .רן כהן מגן-
שמואל טען כי עמדות בגין טובות יותר
מעמדות המערך, שאותן יש לגנות בחרי פות.
יאיר צבן, מוותיקי מק״י, היה קי צוני
ביותר בדרך זו, סבר כי המדינה
הפלסטינית שוב אינה הפיתרון היחידי
הבא בחשבון, וכי אש״ף הוציא את עצמו
מן המישחק.
כנגד מגמה זו קמו רוב הדוברים —
מחנה רחב שכלל את כל דוברי תנועת

העולם הזה, בהנהגת אורי אבנרי, רבים
מצירי תנועת מוקד, בהנהגת סיני פתר
ויוסי זעירא, רוב הצעירים של כל מר כיבי
שלי, בהנהגת חיים ברעם, והחברים
הערביים, בהנהגת ואליד צאדק. הם קבעו
כי גמישותו היחסית של בגין בסיני היא
תופעה שולית, וכי העיקר הוא תוכנית-
האוטונומיה בגדה, שאינה אלא תוכנית
לסיפוח מוסווה. מאחר שהבעייה הפלסטי נית
היא הבעייה המרכזית, יש להזהיר את
הציבור כי תוכנית שאינה פותרת אותה,
אינה אלא מירשם למילחמה והחמצת ההז דמנות
ההיסטורית להשגת הסכם כולל.
תבע אמנון זיכרוני, אחד מדוברי מגמה
זו: על המחנה לבטא בבירור כי ישראל
צריכה לנהל משא־ומתן עם אש״ף, על
בסיס של הכרה הדדית, מאחר שאין מנ היגות
פלסטינית אחרת המסוגלת למלא
תפקיד זה. על המחנה לומר בפירוש כי
אין פיתרון לבעייה מילבד הקמתה של
מדינה פלסטינית לצד ישראל, תוך שלום
עימה.
פה אחד. מתוך רצון למנוע את חי דוד
הבדלי־הגישה, מנע יו״ר המושב, ד״ר

יעקוב ארנון, הצבעה, תחת זאת עיבדה
ועדה מצומצמת (לובה אליאב׳ אורי אבנרי,
חיים ברעם ויאיר צבן) הצעת־החלטה
מוסכמת.
הצעה זו אמנם ציינה בהקדמה כי
״נכונות הממשלה להכיר בריבונות מצ רית
על סיני היא צעד בכיוון הנכון,״ אך
הציגה בסעיפיה המעשיים שורה של עמ דות
חד־משמעיות הנוגדות את מדיניות
הממשלה :
• לפלסטינים הזכות להגדרה עצמית,
כולל זכותם למדינה משלהם לצד ישראל,
ותוך שלום מלא עימה.
!• על ישראל לנהל משא־ומתן עם כל
הנהגה פלסטינית מייצגת, כולל אש״ף.
• על אש״ף לנטוש את חזית־הסירוב
של טריפולי, ולהצטרף למאמצי־השלום.
ו • תוכנית־האוטונומיד, של בגין באה
להנציח את שליטת ישראל על העם ה פלסטיני,
ועל כן אינה בסיס לשלום.
• ההתנחלות בשטחים הכבושים היא
מיכשול לשלום.
עקרונות אלה נתקבלו פה־אחד — אות
מבשר טובות לעתיד המחנה.

תערוכתסט רי אווק־ו א
במלון דיפלומט ת א 25 ,־ו 2לינואר $7$ו
בואו לבקר ב״טלמוסיקה 7
תערוכת ציוד הסטריאו של טובי
׳יצרני הסטריאו בעולם.

0 , 1) 055א 51א ** 1160 1

* הנחות מכרות ומח>ר>ם
מיוחדים למזכדמבז
בתערוכה.

למעלה מ־ $0ו מוצגים דודישים
ב־ 5ו חדרי תצוגה.
דגמי?7$ז מוצגים לראשונה.
השמעה והדגמה במקום של
כל המוצרים.
הדדבה על ידי מומחים ויעוץ
בבחירת מערבות.
לעולים ופטורי מס:מערכות
מומלצות,ביבוא ישיר ובמחירים
מיוחדים.
ציוד מקצועי לאולפנים,
ללהקות, לאמנים וליוצרי
מוסיקה.

•בתקופת התערוכה (ימים א -ד ) ירצה
מר ד. קנטור בנושא :״מערכת סטריאו
ומרכיביה -השילוב הנכון״ ,בלווי
הדגמה. ההרצאה תתקיים כל ערב
בשעה 20.00 באולם ״הראל״ במלון
״דיפלומט״ ת״א.

הפתיחה במוצ״ש ^21.1.7
( 1$.?0־ עד חצות)
בימים א-ד ( 22 - 25 ליגואר)
בשעות 14.00־14.00-2>.00 ,11.00
הכניסה חפ שית

טלמוסיקה ,78 מלון דיפלומט ת א רח הידקו! 45ו

(ליד ככר אתרים)

דוידבן ־ גוריוןמאשיאת ידיו

נא אמיץ!
נ א חגווי

^ שהחלה זהכה אוסטפלד לתכנן את
עבודת הדוקטורט שלה, היא לא ידעה כי
תתקל בחומר־נפץ פוליטי ממדרגה ראשו נה. זהבה, ,אשד, כבית ,45 אם לילדים הנשואה
לרופא, ד״ר רוברט -אוסטפלד, גם
לא ידעה כי עבודתה יתעורר סערה אשר
תסכן -אפילו את -תואר הדוקטור שלה.
כשהגישה זהבה -את הצעתה ׳לעריכת
העבודה על הנושא :״מערכת היחסים בין
הזרוע הצבאית !והזרוע המדיינית עם קום
המדי-נה,״ למנחה שלה, הפרופסור יהודה
ואלך, התלהב ואלך מההצעה. לשיניהם היה
ברור כי בפני זהבה עומד מאגר עצום של
חומר להכנת עבודת דוקטורט מוצלחת על
נושא זה. זהבה עובדת כבר שנים רבות
בארכיון־צה״ל והחומר הגלוי והחסוי הנו גע
לתקופה זו מרוכז כולו במקום עבו דתה•
-גם -שלטונות משרד הבטיחון, אליהם
פנתה זהבה, הסכימו כי היא תכין דוקטו ראט
על פי התומר שבארכיון, אולם הצי גו
תנאי ,׳שבזמנו נראה היה בלתי משמ עותי
:״כל חומר שהוא חסוי לא יפורסם
אלא באישור מוקדם.״

שהעז להתנגד לבן־גור״ון בנושאים מסויי־מים,
אך במרבית הפעמים שוכנע בן־גוריון
בצדקתו של ידין, ונכנע לו. ידין יצר רו שם
כאילו, למרות התנגשויותיו עם הזקן,
הוא היה חביבו של בדגוריון וזכה להער כה
והערצה מצידו של בן־גוריון.
על פי הדוקטוראט של זהבה אוסטפלד,
המבוסס על חומר ארכיוני ושיחות אי שיות,
לא חסך בן־גוריון התבטאויות קשות
ביותר מידין ועל ידין.

רמטכ״ל
״אמיץ״
ת הרמז הראשון ליחס החשדנות של
בן־גוריון כלפי ידין היא מצאה עוד
בחודש אוקטובר . 1947 בן־גוריון קרא אז
לידין לעמוד בראש אגף המבצעים הרא שון
של צה״ל, לא לפני שהוא הביע את
חששו מ״חיוסר הנאמנות -והמזג -הרע של
הבחור הצעיר הזה.״ בן־גוריון התייחס
לריב שהיה ארבע שנים קודם לכן בין
ידין, שהיה אז ראש אגף המבצעים של
ההגנה לבין יצחק שדה שירש את יעקוב
דורי בתפקיד ראש המטה הכללי של ההג נה.
השניים ערכו -ביניהם ויכוח אם יש
ללמד על המקלע באימוני כיתה אם לא.
ישדר. ילא קיבל !את דעתו •של ידיו ולתד־המת
הכל איבד ידין את השליטה על עצ מו,
עזב בטריקת דלת ׳והתפטר מתפקידו.
הסיפור הגיע לאזני-ו של בן־גוריון שבזמ נו
לא התערב, אך ארבע שנים אחר כך
נזכר בז.
נראה כי בן־גוריון ניבא כבר אז את
הצרות שיהיו לו מידיו. בין השניים התעורר
ריכיוח ערב הקרב העקוב מדם על
לטרון. ידין התנגד להטלת חטיבה 7לקרב
ובן־גוריון הכריע את הכף, בניגוד לדעת
ידין. הקרב על לטרון עדיין שרוי במח־

לוקת- ,אולם הדם הרב שנשפך עורר את
ידיו להפיץ את ׳סיפור התנגדותו ולהאשים
בעקיפין את בן־גוריון כבזיון.
הסיפורים על כך הגיעו אל בן־גוריון.
הוא קרא לידין 1ונזף בו על חוסר הנאמ נות
שלו. ידין הכחיש את האשמותיו של
בן־גוריץ, אולם בידי הזקן היו יותר
מעדות אחת על מסע ההשמצות של ידין
נגדו. הוא התפרץ אז כנגד ידיו -והטיח
בפניו :״אתה -משקר ללא בושה.״
נראה כי הריב הגדול ביותר בין השניים היה סביב ישראל גלילי. בן־גוריון ביקש
בעיצומם של הקרבות לפטר את גלילי,
ששימש אז בתפקיד המקביל לסגן שר
הבטחון. הקרע בין השניים היה על רקע
פרוק הפלמ״ח. ידיו התנגד לפיטורי גלילי
והצליח להמריד את בל הפיקוד הבכיר שלצה״יל בנגד בן־גורייוז. במקרה זה הייתה
לידיו טעות בשיקול, ובן־גוריון הפגיע
את מרד הגנרלים ביד רמה. כשהבין ידין
כי בן־גוריון ״הולך עד הסוף,״ הוא. נבהל,
חזר בו •וניסה להשיל מעצמו בל אחריו-ת
׳למרד. בן-גוריון ידע כי *דין עמד בראש
המרד, וידע גם כי הוא הראשון שנסוג.
באותה הזדמנות הוא כינה -את ידין, ובהת ייחסו
ל״בגידתו של ידין בחבריו, שאותם
הוא הסית,״ בתארים :״פחדן, לא אמיץ,לא חבר.״
קרב נוסף בין בן־גוריון לידין היה על
דבר שאלת מינוי מפקד לחזית המרכז. ידין
רצה -ביגאל אלון ואילו בז־גוריון רציה
באלוף צבי -איילון. ישיבת המטכ״ל שדנה
בעניין זה, ובה השתתף בן־גוריון, הייתה
סוערת. ידין הרים את קולו בגסות -עלבן־גוריון ובריתחת הוויכוח אף הטיל את
עט הנובע -שלו לכיוון הזקן. בן-גור״וו
החוויר, אך נשאר יושב על מקומו מבלי
להגיב. כאשר הודיע ידין כי -אם לא יקבלו
את דעתו וימנו את איילון הוא יתפטר,
התחכם לו בן־גורי-ון והתפטר לפניו. שוב
נבהל ידין, יחזר בו סהאסלטי-מטום שלו
והאלוף איילון מונה למפקד חזית המרכז.
בקשר לאותה פרשה אמר בן־גורי-ון בלעג
על ידין :״יש לצבא מפקד אמיץ מאוד.״
:איום ההתפטרות הבא של ידין היה
כאשר בן־גוריון דרש ב־ 1952 לקצץ 20
אחוז מתקציב צה״ל ולפטר מאות אנשי
קבע. ידיו התנגד וכאשר בן־גוריון, שב אותה
תקופה כבר זילזל לחלוטין בידין,
על פי עדויות שנמסרו לזהבה בעל־פה,
עמד על שלו, התפטר ידין. בן־גוריזן לא
ביקש ממנו לחזור בו ומינה את מרדכי
(״מוטקה״) מקלף לרמטכ״ל. מיד לאחר
המינוי של מקלף החזיר בן־גוריון את 20
האחוזים לתקציב וויתר על דרישת הציפד
צום בסגל הקבע. כאשר שוחחו על כך
אחר כך עם בן־גוריון הוא אמר :״מקלף
הוא רמטכ״ל טוב לא רק בדיבורים וב-
התפטרויוית.״

רמטכ״ל ידין
המורד הראשון —
הן לוואלך ודין לזהבה לא נראה היה
:תנאי זה במוקש. קשה היה להם 1להאמין
כי חומר מתקופת קום המדינה יבול להיות
סודי.
אך כשעלתה על פרשת היחסים בין בן־
גוריון ובין ייגאל ידין, קצין המבצעים
הראשון של צה״ל ואחר־כך הרמטב״ל ה שני,
הפעיל צה״ל צנזורה.
מה היו התבטאויותיו של דויד בן־גוריון
על ייגאל ידיו אשר עוררו את הסערה
וגרמו להטלת צנזורה פוליטית על חומר
אקדמאי טהור ו
משך שנים ׳רבות, ובעיקר בתקופה ה אחרונה,
מאז נבנם לחיים הפוליטיים, בנה
ידין דימוי של מספת יחסים מדומה: בין
בן־גו-ריון המנוח לבינו, בהסתמכו על כך
שבן־גוריון בבר לא יבול להסחיש מאומה.
על פי סיפוריו של ידין הוא היה היחיד

פולה ודויד כן־גוריון עם ידין (מימין) ונחמיה ארגוב

ב מ דינ ה
מ ״שפט
הגנה עצמי ח

חשודה בהערכת שוטר
ובהכשזתו- ,איגה מאמינה
זעורכי־דין ומנינה עד עצמה
צעירה נאה בת 25 עמדה השבוע מול
פני השופט, בבית־משפט השלום בתל-
אביב׳ כשכרסה בין שיניה והיא לועסת
מסטיק בקול.
היא נאשמה בכך שלפני למעלה משלוש
שנים — ליתר דיוק: ב־ 16 ביוני 1974
— העליבה שוטר והבשילה אותו בעת
מילוי תפקידו.
השופט קרא באוזני הנאשמת את פרטי
ההאשמות ונזף בה על כי לא התייצבה
בפניו בשעה 8.30 בבוקר, כנדרש. הנא שמת,
נורית שעובי, לא הוציאה את גומי
הלעיסה מפיה ולא נותרה ללא מענה.
״שבית־המישפט יסדר לי בייבי־סיטר ל חמישה
הילדים שלי, אז אני אבוא בשמונה
וחצי.״
שנת ישרים. השופט התעלם מחתד
פתה של הנאשמת ושאל אותה אם היא
מודה באשמה. הנאשמת לא הודתה ודרשה
לחקור את שני השוטרים שהעידו נגדה,
כי עלבה בשוטר והבשילה אותו בשעת
מילוי תפקידו. השופט הסכים, בתנאי
שהנאשמת תשלם 300 לירות עבור יום
העבודה של השוטרים. הנאשמת הסכימה
אולם התובעת, ליליאן שפירא, התנגדה.
אמר לה השופט :״בקשי מבית־המישפט
לעצור אותה עד לשמיעת העדויות, ואז
ייתכן שאסכים.״ אך התובעת לא ביקשה
את מעצר הנאשמת.
השופט החליט להיעתר לבקשת הנאשמת
ולהזמין את עדי־התביעה. הוא גם התחשב
בה וקבע את מועד הישיבה הבאה לשעה
10.00 בבוקר, כדי לאפשר לה למצוא
סידור לילדיה. אך יחד עם זאת לא פטר
אותה בלא כלום, ומכיוון שאיחרה לישיבת
בית־המישפט, הורה לה לשלם סך של
300 לירות גם על ישיבת אותו חיום.
כשביקש ממנה הפקיד להתלוות אליו,
אל קופת בית־המישפט, הודיעה לו, חד
וחלק, שאין לה כסף. הפקיד דיבר אליה
מלב־אל־לב, וייעץ לה שלא תילחם ב שוטרים
:״השופט יאמין להם ולא לך,״
אמר. אך היא בשלה :״הבן־זונה הזה
שיקר, ואני לא סובלת שמשקרים. אני
עוד אוריד לו את הדרגה. אני לא אוותר.״
כאשר נרגעה סיפרה, כי כשהיתה ב הריון,
והיא כבר אם לשני ילדים, התדפק
שוטר על דלת דירתה, שברחוב חפר
בשכונת־התקווה. השעה היתה 4.00 בבוקר.
היא וחברה, זכי אלדג׳ימי, שהוא, לדבריה,
אבי כל ילדיה, ישנו באותה שעה שנת
ישרים.
״שמעתי דפיקות בדלת. שמעתי מישהו
צועק , :מישטרה, תפתחי את הדלת !׳
עניתי לו , :לא פותחת !׳ צעק , :תפתחי
או שאני אפרוץ את הדלת!׳ אמרתי לו:
,חכה רגע עד שאתלבש.׳ פתאום אני
שומעת אותו צועק למישהו שיביא לו
כלים וגז מדמיע. לא הספקתי להגיע לדלת
והוא פרץ אותה בבעיטה והתחיל לאיים.
למה שאני אשתוק לו? אמרתי לו שיסתלק,
כי הוא מלכלך לי את הבית. הוא עצר
את החבר שלי, שהיה לו תיק בשביל
מכות, והלך. אחר כך הגיעה אלי הודעה
שהוגשה נגדי תלונה על העלבת שוטר
והכשלה בזמן תפקיד. כבר ארבע שנים
הם מושכים את המישפט הזה ולא יוצא
לי מזה כלום. כל פעם אני צריכה לבוא
ואין לי איפה להשאיר את הילדים.״
״ למה להתחתן ז״ .נורית אינה
נעזרת בשירותיו של עורך־דין :״בשביל
מה אני צריכה עורך־דין? האם אני לא
מגינה מספיק טוב על עצמי?״ כשנאמר
לה שייתכן ועורך־דין היה מביא את
הפרשה לסיומה והתיק היה נסגר, היא
מפטירה :״עורכי־דין הם הגנבים הכי גדו לים.
עורך־דין לא היה עולה לי שלוש
מאות לירות ליום, אלא שלושה אלפים.
החבר שלי, שהוא עובד בקלפים, משחק
בשביל אחרים כל החיים שלו, ואת מה
שהוא מרוויח הוא נותן לעורך־דין.״
ומדוע לא נישאה לחברה, למרות שיש
להם חמישה ילדים ועוד אחד בדרך?
״בשביל מה להתחתן? הוא נותן לי כסף
כמה שאגי צריכה, וגם עכשיו אלך אליו
למועדון ואקח כסף כדי לשלם בבית״
המישפט. הוא נותן לי הכל — אז למה
להתחתן?״

— המתקפל הראשון
העולם הזה 2107

כאשר דווה משה דייו (משמאל למערה) את שו־־החוץ המצוי מוחמר נאגר
(משמאל למטר!) במלון..הילמר בירושלים, התלונן דובו מצוי בכיר בשיחה פרטית:

בפני מורשי סעד־אל־דין עמדה ביום הראשון השבוע בעייה .״לא ידעתי אם
לארוז את המזוודה או לא. לבסוף ארזתי אותה והנחתי אותה במכונית שלי.״ ואמנם
למרות שמורסי הוא אחד מאנשי״המפתח במישלחת המצרית לוועדה המדינית הנערכת
בירושלים /ואחד ממקורבי הנשיא סאדאת, הוא לא ידע באותו בוקר אם את חלילה
הוא יבלה בדירתו המרווחת בקאהיר או במלון ״הילטון״ בירושלים.
מורסי, ראש מינהל ההסברה של ממשלת מצריים, לא חיה היחיד שלא ידע אם
אמנם תתקיים הוועדה או תדחה. איש בירושלים או בקאהיר לא היה מוכן באותו
בוקר להתנבא אם דיוני הוועדה אמנם יתקיימו. נראה היה כי היום הראשון האחרון
היה אחד הימים המתוחים והמסוכנים ביותר במגעים הישראלים־מצריים, שהחלו
בביקורו של סאדאת בארץ.
בירושלים התכנסה הממשלה לדיון קשה בו היה עליה להחליט על שינוי סדר
היום של הוועדה, כדי למנוע את פיצוצה עוד לפני שהיא החלה. וושינגטון הודיעה
כי שר־החוץ האמריקאי סיירוס ואנס מבטל את בואו לירושלים. בקאהיר געשו
הרוחות. הנשיא סאדאת עצמו רתח מחימה .״מה שהרגיז את הנשיא היו ההצהרות
הישראליות החדשות בעניין היישובים ״,הסביר באותו ערב מורסי לעיתונאים
ישראליים.
בשעה שבה היה צריך מטוסו של שר״החוץ המצרי מוחמד איברהים כאמל,
להמריא מנמל״התעוסה של קאהיר ללוד, כונסה ישיבה דחופה של המועצה לביטחון
לאומי של מצריים. עוד לפני כינוסה נשמעו קולות אשר הציעו לדחות את הישיבה

הראשונה של הוועדה המדינית. הידיעה על ביטול השתתפותו של ואנס עוד הגבירה
את המתח בבירה המצרית. היה מי שידע לספר השבוע בי בין ראשי הדורשים לדחות
את הוועדה, היה שר המילחמה המצרי הגנרל מוחמד עבד״אל״ראני גאמסי.
תוך כדי ישיבת המועצה לביטחון בקאהיר הגיעו מארצות״הברית מיספר רמזים
והבהרות, אשר הכריעו את הכף .״מצאנו בי קיימת תקווה ליישר איי ההדורים, או
כפי שמשה דיין אמר לשר״החוץ שלנו, בנסיעה המשותפת שלהם מלוד לירושלים,
,לשים קלפים גלויים על השולחן׳ ולבן החלטנו בסופו של דבר לבוא,״ הסביר אחד
מראשי המישלחת המצרית.
לאחר שלוש שעות איחור, הגיעה המישלחת לירושלים, ויצרה שוב הפתעה,
במסגרת מילחמת העצבים המתנהלת בין שתי הממשלות. כאמל דרש לדחות את
פתיחת דיוני הוועדה מהיום השני השבוע ליום השלישי. למישלחיי המצרית היו
דרושות הבהרות נוספות לגבי החלטת ממשלת ישראל. עדיין לא חיו בידי חבריה
פרטים מלאים לגבי סדר היום השנוי במחלוקת, והם היו צריכים להתייעץ עם קאהיר.
היתה עוד מטרה אחת לדחייה• שר״החוץ האמריקאי, שהודיע בשעת ערב
על שינוי החלטתו שלא לבוא לישראל, הגיע ביום השני. המצרים היו מעוניינים
כי שני שרי־החוץ, האמריקאי והמצרי ישוחחו ביניהם עוד לפני השיחה המשולשת,
במסגרת הוועדה, שבה ישתתף גם שר״חחוץ הישראלי. ניירות העבודה שהוכנו בקאהיר,
עוד לפני שנודעה החלטתה החדשה של ממשלת־ישראל, דרשו שיפוץ ועריכה מחדש,
תוך כדי התייעצות עם סאדאת. לבל אלה היה צריך זמן.

אמס זי מי מסאשמי
(המשך מעמוד )25
המצרים של תחילת השבוע בירושלים
לא היו אותם מצרים של ביקור סאדאת
או אותם מצרים אותם פגשו ישראלים
בקאהיר. אלה היו מצרים שהרגישו ני
רומו, ואף טענו זאת. אלה היו מצרים
קודרים, מודאגים, חמורי סבר. מבחינות
מסויימות היו אלה מצרים מושפלים.
סיפר אחד מראשי המישלחת, המוגדר
היום בהילטון כ״מקור רם דרג״ :״לאחר
המכה עם היישובים, אותה החלטנו לב לוע,
לאחר מיספר התפרצויות זעם טב עיות
ומובנות, באה ביום הראשון ההר געה
האמריקאית לקאהיר. רק כשהגענו
לירושלים התברר לנו כי אנחנו בעצם וי תרנו
לאורך כל החזית. השינוי הגדול
כביכול של ממשלת ישראל, בעניין סדר-
היום, לא היה כל ויתור מצידה של יש ראל,
והוא כולו ויתור על הדרישות האל מנטריות
שלנו. זהו גשר של נייר, וקשה
להניח שאת המשא הכבד של השלום נו כל
להעביר על גשר כה רופף.״
ההתרוצצות במישלחת המצרית גברה
בשעות הערב של היום הראשון. הנל״ן
בין ירושלים לקאהיר היה בפעולה כימעט
בלתי פוסקת. על פי הוראות מקאהיר,
ביקש שר-החרן המצרי כאמל לדחות את
הפגישה, שנועדה לאותו ערב, עם ראש־הממשלה
מנחם בגין .״אנחנו עייפים,״ היה
התירוץ.

עלינו למנוע,״ טען שינדלר בפני בגין. היו
אלה דברים ידועים, אך בגין נתן להם
משקל יתר, משום שהם הובאו על־ידי
שינדלר.
בגין גם סיפר, כאילו כבדרך אגב, כי
הוא עורך ארוחת־ערב חגיגית למישלחות
המצרית והאמריקאית, ביום השלישי בערב.
דיין לא הגיב, אולם יש האומרים כי
ההודעה התמימה כביכול על ארוחת־הערב
היתה הגורם הישיר להתפרצותו המפתיעה

תה אותו תידרוך אומלל. מאז בואו של
סאדאת לארץ לא נאמרו דברים כה חמו רים
ברגע שעלול להיות מכשיל והרה
סכנות. בטון דיבור דייני טיפוסי לעג כימ־עט
שר־החוץ לאיומי ההתפטרות של סא-
דאת ודחה, כימעט בגסות את הלחצים
המצריים, שהם לגיטימיים במשא־ומתן מ סוג
זה הנערך עתה בירושלים.
שוב נטבעו מטבעות מאיימות, השיי כות
כאילו לעידן הקודם, כמו :״ישראל

הכו תרו ת השמגות
של דיין
ך• הרגשה בדיונים הפנימיים של ה ו
1מישלחת המצרית נעה כמו מטול טלת,
בין אכזבה גמורה והרגשה של ״מה
אנחנו עושים כאן?״ לבין שביבים של
תיקווה ואופטימיות. כאמל דיווח לחבריו,
ביניהם גם כמה מעורכי העיתונים החשו בים,
הידועים כמקורבים לסאדאת אף יותר
ממיספר חברים רשמיים של המישלחת, כי
דיין פירט בפניו את הקשיים הפנימיים
של ממשלת ישראל .״הקלפים הגלויים
עליהם דיבר דיין נותנים אולי להבין
כי סדר היום הקבוע הוא מס למתנגדי
בגין, אבל אחר-כך נוכל להעלות את ה בעיות
שאנו מעוניינים בהם,״ נשמעה ה דעה.

אותה עת נערכו דיונים קדחתניים
במישרד ראש־הממשלה שבקריית בן־גור־יון
ובצריפי מישרד־החוץ הסמוכים לחיל־טון.
בגין דיווח על שדר, שהביא עימו
הרב אלכסנדר שינדלר ממצריים ושנמסר לו
במוצאי־השבת. לפי שינדלר עומד סאדאת
ערב התפטרות. שינדלר היה הראשון שסי פר,
לתדהמת ראש־הממשלה, כי סאדאת
עומד לצאת לחופשת־הסתגרות בת 10
ימים, חופשה אשר נועדה כמובן להקפיא
הצבים בלתי נוחים .״התפטרותו של סא-
ראת היא הסוף, גם של השלום וגם של
ארצות־הברית במזרח־התיכון, ואת זה

דייו מתחנחן

ההצגה שר בגין

כשהגיע בגין לפגישתו עס ואנס, התלוננו בפניו
עשרות הצלמים כי בגלל אנשי הביטחון הם לא
הספיקו לצלם את בואו. בגין שהיה במצב־חח מרומם נכנם למכוניתו, הנהג נסע
כ־ססו מטרים לאחור וחזר לפתח הלישכה. בגין ירד מהמכונית ולא יכול היה שלא
להניף את כובעו בברכה היתולית לעבר הצלמים, אשר לכבודם ערך את ההצגה.
של דיין למחרת היום, בתדריך שהוא נתן
לכתבים המדיניים במישרדו.
דיין נפגע מהעובדה שבגין הוא ה מארח
בסעודת־הערב. על פי כללי־הטקס,
דיין הוא ״בעל הבית״ על הוועדה המדי נית
ואילו על בגין היה להזמין לשיחת-
נימוסיו קצרה את שר־החוץ המצרי, כפי
שעשה סאדאת בעת ביקורו של עזר וייצ־מן
בקאהיר. אמר על כך עוזרו של דיין,
אלי רובינשטיין :״יש מישהו שחושב ש התפקיד
של שר־החוץ זה להתרוצץ בין
לוד לירושלים ולהסיע את האורחים ב מכונית
שלו.״
דיין החליט לחזור לכותרות, ולכותרות
שמנות בכל מחיר. תוצאת החלטה זו הי-

ערב פתיחת הוועדה נקט משה דיין בשיטת המקל והגזר
כלפי המישלחת המצרית. בתמונה, ארוחת הצהריים אותה הקסם ערך דיין לראשי המישלחת המצרית בה הפעיל דיין את כל
האישי שלו. מימין לשמאל: בוטרוס ראלי, דיין, מוחמר כאמל והפרופסור אהרון ברק.

אינה מוכנה לסבול אקדח מצרי ברקתה״,
ו״אם המצרים לא ירצו לשבת איתנו —
יסעו הביתה, זאת אי אפשר למנוע. מה
שאפשר למנוע הוא הפסקת קיום תחת תכ תיבים
ואולטימטומים״ .אחד הכתבים ה מדיניים,
דווקא מחסידי דיין, אמר אחר-
כך בתדהמה :״אפילו נימוס של מארח
לא היה כאן היום.״

פצעים ישנים
— חדשים

קות אחדות לאחר סיום התדריך
היה הנוסח המלא שלו בידיו של כאמל.

נשלח וייצמן
להם ״שהשד

התדהמה בהילטון היתה שלמה. ד״ר מורסי
נקרא לנסח תגובה חריפה ביותר, אשר
טולפנה לקאהיר לאישור. ההוראות מקא-
היר הגיעו רק בשעות אחר־הצהריים והן
הפתיעו אפילו את כאמל .״להנמיך את
הטון,״ היתה תמצית ההוראות. הפקידים
הרשמיים קיבלו הנחיות שלא להגיב ואף
להסביר את חוסר התגובה ברצון כן של
ממשלת מצריים לטהר את האווירה. מורסי
לא יכול היה להתאפק והוסיף לכן אינ טרפרטציה
משלו :״אנחנו לא רוצים לפ תוח
פצעים ישנים,״ אמר בהתייחסו להצ הרות
דיין. מצריים ביקשה הפסקת אש ב־מילחמות
התעמולה והעצבים בינה לבין
ממשלת ישראל.
היה עוד פרט בתידרוך של דיין, כב יכול
פרט שולי, שהקפיץ את המצרים.
דיין ניסה ליצור את הרושם שלא היה
כלל לחץ אמריקאי על ישראל לשינוי סדר
היום, וכי היוזמה לביטול ביקורו של ואנס
היתד של דיין עצמו. שוב חשו עצמם
המצרים מרומים .״האם האמריקאים עשו
יד אחת עם הישראלים בעניין זה?״ היה
זה דווקא השגריר האמריקאי סמואל ל ד
אים אשר הבין כי המצרים עלולים להי פגע
מ״גילוי״ זה. הוא מיהר לטלפן לכאמל
ולמסור לו שדיין אמנם אמר משהו על
כך שוואנס יכול לדחות את ביקורו, אך
לואים לא ייחם לכך משמעות ולא העביר
את הידיעה ,״ואנס החליט בעצמו על
ביטול בואו לישראל, כפי שהוא החליט
בעצמו אחר־כך, כן לבוא.״
מאוחר יותר ישוב ניסו מיספר אופטי-
מיסטים מיקצועיים־כימעט במישלחת המצ רית
להצביע על נקודות אור .״זה רק
דיין שמדבר. בגין לא אמר מילה מאז
שהגענו,״ הם אמרו ,״וזה סימן טוב.״ ב-
צהריים בא עוד סימן טוב אחד. דיין, אשר
אירח את ראשי המישלחת המצרית לארד
חת־צהריים במלון פלאזה, היה מקסים,
רך ושרמנטי, כפי שרק דיין יודע להיות.
שוב עלתה הסברה, כי התידרוך האומלל
היה גם הוא רק לצורכי פנים.

ה תרגילים
של דיין
ורפי ופקיד מישרד־החוץ הישראלי,
— י בני אבילאה התחרו ביניהם בעריכת
מסיבות־עיתונאים במרכז התיקשורת. אלה
של אבילאה היו בדרך־כלל חזרה על מה
ששידר הרדיו או הקראה של ביוליטינים
רשמיים. אלה של מורסי היו מאופקות.
מורסי הוא אמן בלא להגיד מאומה ומהצד
האחר, בעלי אוזן קשבת, יכולים למלא
טורים שלמים מהמידע שהוא מעביר כאי לו
בדרך־אגב, בעזרת רמז מבודח או הכ חשה
המלווה במיצמוץ עיניים משמעותי.
אחר־הצהריים הגיע עוד רמז מעודד. שר-
הביטחון עזר וייצמן, אשר המצרים יוד עים
שהוא המקובל ביותר על הנשיא סא-

״ 1 *״1111/1שר־הביטחון עזר וייצמן ידוע בקרב המצרים כאישיות
הישראלית המקובלת ביותר על סאדאת. כאשר גבר המתח, י למלון הילטון להרגיע את המצרים, או כפי שהסביר אחד מעוזריו, להסביר
אינו נורא כל כך.״ בתמונה: וייצמן ומזכירו הצבאי משוחחים עם עיתונאים.

ד״ן ובגין משונחיס

ואילו שר־החוץ האמריקאי, היושב מעבה
השני של השולחן, מתבונן לעבר העיתונאים״,בפגישה
שנערכה במישרד ראש־הממשלה מייד עם הגיע ואנס לארץ. למרות
בקשתם של המצרים לקיים פגישה עם ואנס עוד לפני ששר־החוץ האמריקני יפגש
עם הישראלים, נחטף ואנס כמעט בעורמה לפגישה עם בגין ודיין, ואילו המצרים נאלצו

להסתפק בפגישה עימו רק למחרת בבוקר, שעה לפני פתיחת הוועדה עצמה. תעלול
זה היה רק אחד משרשרת התעלולים שערך דיין לעמיתו המצרי במשך היומיים
שקדמו לפתיחת הוועדה ׳.לזכותם של המצרים יש לציין כי על פי הנחיות מקאהיר הס
היו מאופקים וביקשו הפסקת אש במילחמת ההכרזות בין שתי הממשלות, הפסקת אש שלא
כובדה על־ידי ישראל ונזיפתו של בגין בדובר המישלחת המצרית, היחה העדות לכך.

וודותיו בחדרו שבמלון הילטון, ופגישה עם
שר־החוץ המצרי רק למחרת בבוקר, שעה
לפני פתיחתה הרשמית של הוועדה.

את שבירת משבר אי־האמון בין ישראל
למצריים. אווירת האמון ההדדי, עם כל ה קשיים
שבקיומו לאחר 30 שנות אי-אמון,
ועם כל הקשיים הנובעים מעצם המשא־והמתן,
נשמרה גם בעת ביקור המישלחות
הישראליות באיסמעיליה ובקאהיר.

דאת מקרב המנהיגים הישראלים, הגיע ל ביקור
נימוסין מרגיע. הוראות מקאהיר
לעיתונאים המצרים היו לפתוח במיתקפת
שלום המכוונת לעבר הקולגות הישראליים
שלהם ולקוראיהם .״להימנע משיחות עם
גורמים רשמיים. לעקוף את ממשלת יש ראל
ולהגיע אל העם,״ היתד. ההנחיה.
בשעות הערב שוב ערך דיין תרגיל,
שהעמיד את המצרים במבוכה. מאז שנודע
על השתתפותו של ואנס בוועדה, ביקשו
המצרים אפשרות להיפגש עימו, עוד לפני
הישראלים. גורמים אמריקאים אישרו בק שה
זו, אולם בעיני דיין היא לא מצאה
חן. כדי לקבוע עובדות בשטח הוא פירט
בפני ואנס, והעיתונאים הרבים שקיבלו את
ואנס בנמל־התעופה בלוד, את סדר יומו
של שר־החוץ האמריקאי. סדר יום זה קבע
פגישה בין ואנס לראש־ממשלת ישראל,
דקות ספורות לאחר שהוא יניח את מז
אבילאה
מדריך
מורסי נגד לי אור ה
*** ום הוכו המצרים בהלם לנוכח
תעלולי דיין. הם לא יכלו שלא להר אות
לפחות ברמז, את מורת־רוחם. כאשר
הודיעה מנהלת מרכז התיקשורת, ליאורה
ניר, על מסיבודעיתונאים משותפת לדיין,
כאמל ואולי גם ואנס, מייד לאחר פתיחת
הוועדה, מיהר מורסי לכנס מסיבת־עיתו־נאים
קטנה משלו בה הודיע כי בינתיים
אין שר־החוץ המצרי מתכוון לקיים או
להשתתף במסיבת עיתונאים .״בשלב כה

איש מישרד־החוץ בני אבילאה באחד התדריכים שהוא
נתן לעיתונאים במרכז התיקשורת הבינלאומי. אבילאה
ומורסי התחרו ביניהם בתדריכים אותם הם נתנו כל כמה שעות לעיתונאים ישראליים וזרים.
לעומת תדריכיו היבשים של אבילאה היו אלה של מורסי ברורים ומלאי• הומור.

מוקדם לא יהיה לו מה להודיע,״ חייך
מורסי.
אולם דווקא לבגין היה מה להודיע
ודווקא למורסי. לאחר שתיקה מבורכת בת
יומיים פירסמה לישכת ראש־הממשלה הו-
דעת־הכחשה בלתי מנומסת לדברים שאמר
מורסי יום קודם לכן. היה זה בעת ביטוי
הכעס הגדול על התרמית, לדעת
המצרים, של בגין בעניין היישובים בפית־חת־רפיח.
מורסי טען אז כי הוסכם על
ריבונות מצרית מלאה על סיני וכי בגין
לא הזכיר כלל את היישובים בפיתחת
רפיח. הודעת לישכת ראש־הממשלה הי-
תה קצרה, וטענה כי בגין אכן ציין את
עניין היישובים וכי הודעתו של הדובר
המצרי היתה ״דמיונית, אם להשתמש ב לשון
נקייה.״
מעטים היו המדינאים בעולם ובמרחב
שלא ציינו, בעת ביקור סאדאת בירושלים

פתיר מקבל

כשהפכו הישראלים למארחים, ושי-
חות־השלום הגיעו לשלב בו הן היו צרי כות
להיות ענייניות ולא רק טכסיות, עשו
דיין ובגין את כל אשר ביכולתם כדי
להוכיח כי לשלום אין כמעט תקווה. למי
שהיה מעורה במה שאירע ביומיים שלפני
הפתיחה הרשמית של הוועדה, נשמעו ה נאומים
הקצרים סביב השולחן העגול כמס־שפתיים
לנימוס. ממשלת־ישראל תצטרך
לערוך תפנית רצינית בעמדתה ובשיטותיה
כדי שהבעייה הראשונה, ותהיה הקטנה
ביותר, שתעלה על שולחן דיוני הוועדה,
לא תביא לפיצוץ הרה־אסון.

יועץ ראש־הממשלה לענייני עיתונות, דן פתיר (ברגליים
פסוקות) מקבל כידיד ותיק את שר־החוץ האמריקאי סיירוס
ואנס עם הגיעו של ואנס למישרד ראש־הממשלה בירושלים. ואנס ערך שיחה בארבע
עיניים עם מנחם בגין ורק אחר־כך הצטרפו אליהם משה דיין ויתר היועצים.

עיתונאים, אנשי־ביטחון וחתימת שי

1 1 4 1 1 1 11 שאפיק אל־בר, סגן מנהל מינהל ההסברה של ממשלת מצריים, הגיע
*ין לארץ מיספר ימיס לפני המישלחת המצרית לוועדה המדינית כדי
להכין את הקרקע. בעזרת חוש ההומור שלו הצליח שאפיק לרכוש את לב הישראלים.

הנווד בידי ישראל

ששה הצוות

הודא תאופיק, העיתונאית המצריה אשר שאלה את השאלה
האחרונה במסיבת העיתונאים המשותפת של בגין וסאדאת
באיסמעיליה כאשר שאלתה והתשובה של ראש־הממשלה השאירו מישקע מר ממסיבת
העיתונאים. הודא הגיעה לישראל יחד עס בעלה, הכתב המדיני הבכיר של אל־אהראם.

״לא לצלם!

קוראת מנהלת מרכז התקשורת המשוכלל שהוקם בבנייני
האומה, ליאורה ניר. ליאורה, צעירה חיננית, הצליחה
להקים מרכז תיקשורת בינלאומי עיל ונעים, שבו שלטו נערות יפהפיות וזרים של פרחים.

שתי עיתונאיות חינניות
המכסות את הוועדה, ריבי
תבור׳ (מימין) כתבת ידיעות־אחרונות וסמדר פרי, כתבת על־המשמר

מנהלות שיחה בלובי
רטיבי, יצירתו של ה
למראה התמונה באו

רקע ציבעוני לשיחות החמודות
תמר פרסבורגר עובדת בדרך כלל במחלקת
החשבונות של מלון ״יזילטיו״
בירושלים. ביום הראשון האחרון ביקשה
תמר לעבוד יום אחד כמלצרית בבאר של
המלון. היא רצתה לצאת מהמישרד ו להיות
קרובה עד במה שאפשר ללובי של

נערת הטלפון גג3:־

פנאיות במרכז העיתונות גוייסה לעבודה
המייוחדת על־ידי החבר שלה, זאב חפץ,
שהוא ראש לישכת העיתונות הממשלתית.

של מלון הילטון בירושלים סביב הכדור הדקו־
!מן דני קאראוון. אנשי המישלחת המצרית הגיבו
רם :״עוד הוכחה שהכדור נמצא בידי ישראל.״

המלון בדי ״לראות את ההיסטוריה במו
עיני.״ ההיסטוריה שתמר התבוננה בה,
לאחר שלבשה את המדים הכתומים של
מלצרית, היתה בואה של המשלחת המצרית
לוועדה המדינית שנערכה במסגרת
שיחות השלום בין ישראל למצריים.
ליאורה ניר, אשת יחסי ציבור חיננית,
(המשך בעמוד )34

מלון הילטון וסביבתו היו גדושים באנשי ביטחון,

צבא ומישטרה. אחד השוטרים ניצב לפני בובה הני״
\ 1 1 1 1111 11111
צבת במלון כפרסומת לאחת מחנויות האופנה שבהילטון ומסתיר לבובה את הרגע
הדראמטי של כניסת המישלחת בראשותו של שר־החוץ מוחמר איברהים כאמל.

| ס הישראלים שביקרו במצריים מצאו ידידיו
ויתונאים המצריים. בתמונה הימנית: אשת
ן ליד דגלי ארצות־הברית ומצריים שהוצבו
מנצור, עורכו הראשי של השבועון אוקטובר,

עימו נפגשה לפני שבועיים בקאהיר. מנצור היה זה שערך השבוע את הראיון המפורסם עם
סאדאת, בו תקף הנשיא המצרי את ישראל. בתמונה השלישית מימין: ד״ר מורסי סעד־אל־דין,
ראש מינהל ההסברה המצרי, ממקורבי סאדאת, לוחץ את ידי אורי אבנרי לאזור שהשניים
הכירו בקאהיר. בתמונה משמאל: לינדה רמבאום, מזכירה בלישכת העיתונות הממשלתית.
219

נעם אמדו: כורם בוחרים בכורם.
סיסמת ד״ש עכשיו היא: כ ורם
זורקים הונצי![ 11 ול כולם

וומהיימו

התעשיין וחבר־וזכנסת סטף ורטהיינוו, מראשי שינוי, היו! בין
אלה שדרשו מחבריו לפרוש מד״ש. אולם בתחילת השבוע
הסכים ״לתת צ׳אנס אחרון לידין.״ בתמונה נראה ידין בשיחת שיכנוע עם ורטהיימר.
אולם גס לוורטהיימר ברור שהפילוג בד״ש הוא בלתי נמנע ועניין של ימים.

סגן־אלוף במילואים וחבר־הכנסת אסף יגורי (מאחורי ידין) היה מאנשי
1 1 1ך י1
המרכז־החופשי, אך כפי שהוא אמר :״נמאס לי מהדיקטטורה הכפולה, של

ידין ושל תמיר.״ יגורי עמד לפרוש מד״ש, ולהצטרף למיפלגה הליברלית שבליכוד
אך תיאם את פרישתו עם פורשי שינוי כדי ליצור רושם ציבורי חזק יותר.

ח״כ שמואל טולידאנו(משמאל) ,מיוצאי מיפלגת העבודה, הצטרף לאני

שי שינוי במרד שלהם נגד ידין. מימין: אלוף־מישנה (מיל ).סטלה

לוי, עליה זרק ח״כ עקיבא נוף מכשיר טלפון רק משום שהיא לא סידרה לו חדר.

^ נשי ד ״ש ראו את ח״ב עקיבא נוף
כבר פעמים רבות כשהוא כועס. אולם
הפעם עבר כעסו גם את מה שמקובל
במיפלגה מפולגת ומפוררת זו. נוף גילה
כי לא קיבל חדר מבין חדרי הסיעה של
ד״ש בכנסת. הוא גם גילה כי לחבר־הכנסת
אסעד, תאופיק הוקצה חדר. נוף, שנע לב
עד עימקי נישמתו מן הקיפוח, הת יישב
בחדרו של אסעד וסירב לצאת ממנו.
מאוחר יותר, כאשר התקיימה ישיבת
סיעת ד״ש בכנסת, העלה נוף את בעיית
החדר שלו כנושא בעל חשיבות עליונה.
מזכירת הסיעה, אלוף־מישנה (מיל ).סטלה
לוי, מי שהיתר. קצינת ח״ן ראשית של
צה״ל, שהיא היתד. זו שחילקה את החד רים,
ניסתה לתרץ את חסרון החדר של
נוף. הוא לא קיבל את התירוץ, והחל
צועק כי מתנכלים לו בכוונה. בסערת־רוחו
תפס את מכשיר-ד,טלפון והטיל
אותו בלוי. רק התערבותו המהירה של
ידין הצילה את מזכירת הסיעה ממיפגעים
נוספים מצד חבר־הכנסת.
תקרית זו היתד. רק אחת מעשרות תק ריות
שהתחוללו בשבועות האחרונים ב־מיפלגה
הצעירה, שחרתה על דיגלה את
הסיסמה ״כולם בוחרים בכולם״ ,סיסמה
שהשתנתה בתוך תקופה קצרה ל״כולם
רבים עם כולם.״
ביום החמישי האחרון הפך פירוק ה תנועה
עובדה בלתי־מעורערת. חמישה מ תוך
15 חברי-כנסת של ד״ש, החליטו על
פרישה ועל הקמת סיעה נפרדת בכנסת.
היו אלה שלושה אנשי תנועת שינוי,
ממרכיבות ד״ש: הפרופסור אמנון רובינ שטיין,
התעשיין סטף ורטהיימר ועורך-
הדין מרדכי וירשובסקי. הצטרפו אליהם
שניים נוספים: מי שהיה היועץ לענייני
ערבים במישרד ראש־הממשלה שמואל טו־לידאנו,
ואחד משני חברי־הכנסת הדרוזים
של ד״ש, זיידן עטאשי.
שניים נוספים שעמדו על סף פרישה, אם
כי לא התכוונו להצטרף לשינוי, היה סגן-
אלוף (מיל ).אסף יגורי, השבוי הבכיר
ביותר ממילחמת יום־הכיפורים, אשר הת כוון
להצטרף למיפלגה הליברלית שבלי-
כוד, והאלוף (מיל ).מאיר (״זרו״) זורע,
שהתכוון להצטרף לליכוד.
החמישה קבעו את מועד פרישתם ליום
השני האחרון. הם ביקשו מינורי שיכריז
על פרישתו באותו יום, כדי להגביר את
משמעות פירוקה של ד״ש.

עניין של
י מי ם ספורי ם
ךאשר הכין ידין כי המיפלגה
^ שלו מתפוררת בין אצבעותיו, הוא
קרא לעזרתו את מאיר עמית, שר־התח*
בורה־והתיקשורת ואת שמואל תמיר, שר־המישפטים.
שניים אלה פתחו במגעים עם
הקבוצה העומדת לפרוש, כאשר עמית
מגייס לעזרתו כמה מנאמניו בתנועה, ה אלופים
במילואים צבי(״צביק׳ה״) זמיר, מי
שהיה ראש אמ״ן, יוחאי בן־נון, מי שהיה
מפקד חיל-הים ואברהם (״צ׳יטה״) בוצר,
גם הוא מפקד חיל־הים לשעבר.
עמית הצליח להביא את שני הצדדים
לשולחן אחד. ביום השני האחרון נערכה
פגישה בביתו של ידין ברחוב רמב״ן
ברחביה, ואחר־כך ישיבת סיעה. קשה היה
לידין לבוא לקראת אנשי שינוי, ולו
משום שלאלה לא היו דרישות לתפקידים
או למישרות. החלטתם לפרוש נבעה מסי בה
אחת ויחידה: היחסים האישיים המעור ערים
בין חברי-הכנסת וראשי ד״ש. וידין
התקשה היה להבטיח שמעתה יהיו כולם
אחים זה לזה.
למרות זאת, היו בפי ידין כמה הצעות.
הראשונה היתה הסכמתו להדיח את ראש
סיעת ד״ש בכנסת, הד״ר בנימיו ד,לוי, מ תפקידו
זה. אנשי שינוי ותומכיהם טענו,
כי קבוצת ידין את תמיר בד״ש הצליחה
להשתלט על ד,לוי, וכי בעזרתו היא דו חקת
אותם מעמדות של כוח בתוך התנו עה,
ומההופעות מעל במת הכנסת בדיו נים
מרכזיים. איש מקבוצת הפורשים לא
רצה את התפקיד לעצמו, כדי שלא ייחשד
במניעים בלתי-טהורים מאחרי איומי הפרי

שלו. המועמד שהוסכם על דעת שני
הצדדים היה ח״כ דויד (״דודיק״) גולומב.
בפי ידין היתד, הצעה מפתה נוספת
עבור הפורשים: להקים במיפלגה מוסד
חדש, משהו מעין הלישכה של מיפלגת
העבודה, שהיא מיפלגת־האם של מרבית
חברי ד״ש. הלישכה של ד״ש, אם כי יהיה
לה שם אחר, תהיה מורכבת מארבעה שריה
של מיפלגה זו ומאמנון רובינשטיין.
ידין אף רמז כי יהיה מוכן לבדוק את
השטח אצל ראש־הממשלה, בדבר ההצעה
לבחור בשמואל טולידאנו כנשיא המדי נה.
רק לפני שבועות אחדים הועלה שמו
של טולידאנו ברשימת המוצעים לתפקיד
הנשיא, וידין היה הראשון שהביע הת־
^נגדות לכך והודיע, בהודעה רישמית, כי
ההצעה לא הועלתה על-ידי ד״ש.
ידין ועמית הצליחו להשיג, באותן שתי
פגישות שנערכו ביום השני, את מניעת
הפילוג, לפחות בשלב זה. אולם כשיצאו
אמנון רובינשטיין וחבריו מהפגישות, הם
מיהרו להודיע כי לא ביטלו את פרישתם
מד״ש, אלא רק דחו אותה ״בימים מיספר,
לכל היותר בכמה שבועות.״ וירשובסקי היה
חריף אף יותר, והודיע ברדיו כי הוא
אינו מאמין שלד״ש יש עוד תקומה, וכי
למרות הדחייה — הפילוג הוא עניין של
ימים ספורים בילבד.

מסכת
של כינויי ם
^ ל אחד מחכרי־־הבנסת של ד״ש
מחזיק בדיעה אחרת, באשר לסיבות
לקרע בתוך המיפלגה. אולם די להתבונן
בשתי תופעות המאפיינות מיפלגה זו, ש היא
בת פחות משנתיים, כדי להבין כי
הפילוג בה הוא עתה עובדה קיימת.
התופעה הראשונה היא תארי-הגנאי
שהוצמדו כימעט לכל אחד מחברי־הכנסת
של ד״ש, דווקא על-ידי חבריו. ידין עצמו
מכונה על־ידי רבים, ובלעג ,״הפרופסור.״
בפי אחרים הוא מכונה ״הליצן״ ,ואילו
לעיתים, בעיקר אחרי התפרצויות שלו,
קוראים לו בד״ש ״ההיסטרי.״
בנימין הלוי, שעבר כבר את גיל ה שבעים,
מכונה בפי אנשי ד״ש ״החתיך,״
כלעג לסיגנון ההופעה והדיבור של האיש
בעל רעמת־השיער המכסיפה, הלבוש תמיד
בקפידה רבה. כינויו של עקיבא נוף,
״הזמר״ ,עבר לאנשי ד״ש בירושה מהמר-
כדהחופשי, מיפלגתו הקודמת של נוף,
וזאת בגלל השירים שנהג לחבר ולשיר

בעצמו בהופעות פומביות.

שר־המישפטים שמואל תמיר מכונה
״הנואף״ ,ואילו סטף ורטהיימר זכה בכינוי
״ורד״ ,רמז לשיגעון הידוע שלו להקים
את עיר-הוורדים ליד מעלות. הרישעות
שבכינויים שהודבקו למרדכי וירשובסקי
ולמאיר זורע אינה מפריעה למתנגדיהם
לכנותם בהם בכל-זאת. וירשובסקי, ש הוא
בעל-מום, מכונה ״הפיסח״ ,ואילו זו רע
מכונה ״הסנילי״ ,או ״המטורף״.
אסף יגורי זכה בכינוי ״השבוי המיק־צועי״
,מיידן עטאשי קרוי ״אלוויס פרס-
לי״ .עטאשי, הדומה במידת־מה לאליל-
הזמר המנוח, מקפיד לשמן את שערותיו,
ולמרות עורו הכהה, יש לו עיניים ירו קות
התורמות אף הן להופעתו כ״פלייבוי״.
טולידאנו זכה בשני כינויים. האחד,
״הפראנק״ ,בשל היותו בן למישפחה ספר דית
טהורה מן המפורסמות והוותיקות
בארץ. באחרונה זכה טולידאנו גם בכי ניי
״הפרזידנט״ ,רמז להעלאת שמו כמ־מועמד
לכהונת נשיא המדינה.
תופעה אחרת היכולה להסביר את
התמוטטות המיפלגה היא הקואליציות
הפנימיות המנוגדות הקמות בה מדי יום
ביומו, יוצרות מצבים פוליטיים חדשים
והורסות כל סיכוי לחברות אישית בין
ראשי ד״ש. כאשר הוקמה ד״ש היו ידיך
ורובינשטיין צמד־חמד, כשעל רובינשטיין
ניטל להילחם בתוך שינוי כדי להביא
להתחברות עם ידין. המצב כיום הוא
שידין ורובינשטיין עומדים בראש שני
המחנות היריבים בד״ש.
אחר־כך אירע הריב המפורסם בין זורע
לעמית ורובינשטיין, שבמהלכו רמזו ה־

הד שדו ש האחרון

שניים האחרונים בשידור בטלוויזיה, בי
זורע אינו יציב ברוחו. ידין, אשר זורע
היד, מחסידיו, התייצב אז בחזית אחת עם
עמית ורובינשטיין. ערב הגשת הרשימות
לכנסת ביקש תמיר להצטרף לד״ש. ידין
התנגד לכך בכל כוחו, והערים על דרכו
של תמיר קשיים בלתי מתקבלים על ה דעת׳
ובילבד למנוע את הצטרפותו. תמיר
קיבל את כל תנאיו של ידין, ומנהיג
התנועה התלונן אז :״מי צריך אותו בכ לל?
הוא צרה צרורה.״ מובן שהיחסים
האישיים בין השניים היו אז בשפל המד רגה.
אולם כיום אין ידין עושה צעד
במיפלגתו מבלי להיוועץ בתמיר או לקבל
את אישורו לכך. השניים הם חטיבה אחת
לכל דבר בתוך ד״ש. היה זה תמיר אשר
דחף, באינטריגות המקובלות עליו, את
ידין לתוך הממשלה, כשהוא מעמיק את
הקרע בין זה לבין רובינשטיין.
המאבק במרכז ד״ש על תפקיד שר־המישפטים,
בין תמיר לבין בנימין הלוי,
גרם קרע בלתי־מוסתר בין השניים. כיום,
הלוי הוא עושה־דברו הנאמן של תמיר.
שני חברי־כנסת, יגורי ועטאשי, נחשבו
מייד אחרי הבחירות כאנשי המרכז החופ שי
שבתוך ד״ש וכנאמנים מוצהרים של
תמיר. כיום, אסף יגורי כימעט שאינו
מדבר עם תמיר, ועטאשי נמנה עם קבו צת
הפורשים.
כאשד הודיע שמואל טולידאנו על
פרישתו ממיפלגת העבודה ועל הצטר פותו
לד״ש, היה זה אחרי שיחות ארוכות
עם ידין שבעיקבותיהן, כך נראה היה, נוצ־

רו יחסי־רעות בין השניים. כיום, טולי־דאנו
הוא מראשי המאבק נגד ידין.
בעת סכנת הפילוג הקודמת בד״ש,

שניים נגד אחו

כאשר רובינשטיין וחבריו התנגדו להצ טרפות
לממשלה וידין ותמיר היו מוכנים
להיכנס אליה אפילו בזחילה, שהה דודיק

שמואל תמיר (משמאל) ויגאל ידין מצביעים בעד,
בעוד שאמנון רובינשטיין אינו מצביע. תמונה זו
חזרה על עצמה פעמים רבות בשבועות האחרונים, ומסמלת יותר מכל את הפילוג שהתחולל.

גולומב בחוץ־לארץ. בשיחות־טלפון שנו הלו
עימו בימים הסוערים ההם הבטיח
שיצטרף אל רובינשטיין אם זה יפרוש מ־ד״ש.
רובינשטיין לא פרש מד״ש, אבל
גולומב פרש ממנו. כיום נמנה גולומב עם
אנשי מאיר עמית.
עמית, שלו מעמד מוסרי מייוחד בד״ש,
אף הוא היה ממתנגדי הפורשים, עד
ליום השני האחרון. היום עמית אומנם
עדיין מתנגד לפירוק ד״ש, א ך בשיחות
אישיות הוא מצדיק את המבקשים לפרוש
ותוקף את ידין. בשלב מסויים בשיחות של
היום השני הודיע עמית לידין, כי אם
לא תתקבל דרישת נאמני רובינשטיין לסלק
את ד,לוי מתפקיד יושב־ראש הסיעה, הוא
יצטרף אליהם יחד עם דודיק גולומב.
אין ספק כי פירוקה של ד״ש הוא עניין
של זמן בלבד. התוצאות של פילוג, בין
אם יעזבו את ד״ש חמישה חברי-כנסת ובין
אם יעזבו אותה שיבעה, יהיו הרות־אסון
למיפלגה ובגדר של התאבדות פוליטית של
יגאל ידין. למרות שראשי הפורשים הו דיעו
כבר שאין הם מעוניינים בתפקיד של
שר, גם אם יישארו בקואליציה, א־ן ספק
שהמפד״ל — שתהפוך אז המיפלגה ה שנייה
בגודלה בקואליציה — לא תניח
לד״ש להישאר עם ארבעה שרים בממ שלה,
ולא תסכים שידיו ימשיך לכהן
כסגן־ראש־ד,ממשלה. על אובדן שר יוכל
ידיו להתגבר על-ידי הקרבתו של ישראל
כץ, אולם נטילת תואר סגן־ראש-הממ-
שלה מידיו עצמו תהווה, לגביו, את המש בר
האישי הגדול ביותר של חייו.

החיילת: נאנסת

קשרו אותי רגשו 3שעות לעץ בבית־הקבוותר
א יד

הם יכלו לעשות את זה
לחיילת ישראלית?״ מוטי צור,
לחיי
אחד החוקרים הקשוחים ביותר במישטרת
ירושלים, יצא מחדר החקירות כשהוא חיוור
לגמרי. בחדר ישבח דורית בוזו ופרשה
בפני חוקרת בלבוש אזרחי בשם שרה את
סיפורה. היה זה סיפור של אונס והת עללויות,
מן המחרידים ביותר שנשמעו אי-
פעם בארץ. את אמיתות הסיפור ואת פרטי
העובדות יקבע בקרוב בית־המישפט.
דורית בוזו האשימה שני חברים שלה,
אלי בכר ואלברט אלמקיים, כי במשך
חודשים ארוכים התעללו בה, אנסו אותה,
השפילו אותה, היכו אותה, שרפו את גופה
בסיגריות בוערות והטילו עליה מישטר
של טרור כדי למנוע ממנה לספר למיש־טרה
או להוריה על מעלליהם. דורית היא
חיילת בשירות־חובה, ובעוד שמונה חו דשים
תסיים את שרותה. היא גבוהת-קו-
מה, נאה, בעלת תסרוקת אפרו, שפה עשי רה
ובהירת ביטוי.

״נולדתי
בטעות״
** יפרה השבוע דורית בוזו את
^ מאורעות החודשים האחרונים
בווידוי המדהים בבנותו:
הכל היה כל־כך־טוב בהתחלה, ואחר-כך
נעשה הכי-שחור שאפשר. אני משרתת
בסביבות עזה. אני אלחוטנית. לפני כשמו נה
חודשים פגשתי בבסיס את אלי בכר.
הוא בחור נהדר. יפה, קשוח כזה, כמו
שאני אוהבת נדלקתי עליו מייד וגם הוא
עלי. היה לנו נורא טוב ביחד. הוא היה
מגן עלי וגם חינך אותי. אם מישהו ב בסיס
היה מנסה להתחיל איתי, ויש כאלה
הרבה שמנסים להתחיל איתי, הוא היה
מדביק אותו לקיר ומזהיר אותי לא להס תכל
אפילו בכיוון שלי. הייתי באה אליו
הביתה, לירושלים, לבית של ההורים שלו.
זאת מישפחה דתית, נחמדים ומתורבתים
מאד.
אני אהבתי אותו נורא. רציתי אותו
באופן רציני. הוא לא היה החבר הראשון
שלי, היה לי קודם חבר אחר, שנתיים,
שגם כן אהבתי אותו. אבל זה היה יותר
מדי בוער, לכן זה נגמר. את אלי רציתי
להרבה זמן, אז החלטתי לשחק אותה
לאט לאט. לקח לו איזה חודש עד שנתתי
לו לגעת בי בכלל. נתתי לו את ההר גשה
שהוא הראשון אצלי ושהוא מלמד
אותי. בהתחלה שיחקתי במיטה כמו פוס טמה׳
ולאט לאט, הוא כאילו לימד אותי,
הגענו לכל.
אלי׳ למרות שהוא קשוח בחיים, במיטה
הוא היה עדין. אני יודעת מההתחלה איד
גברים יהיו במיטה. אני שונאת גברים
שהם אלימים במיטה ואלי היה עדין.

הוא גם היה מחנך אותי. למשל, לא
הרשה לי לאכול את הציפורניים, וצעק עלי
שהייתי מתלבשת זרוק. הייתי ממש ב עננים,
ידעתי שמצאתי את הגבר של ה חיים
שלי.
היה לנו כל-כך טוב, ששום דבר כבר
לא עניין אותי בחיים. כל הצרות שהיו לי
בבית נשכחו. יש לי בית חרוס. אנחנו
גרים על־ידי רחוב 60 ביפו. אמא שלי היא
אשד, יפה, היא קרובת מישפחה של אנריקו
מאסיאס, אבל היא סובלת הרבה מאבא
שלי. אבא שלי הוא פועל בניין, עובד
בסולל בונה, אבל מוציא את רוב הכסף
שלו על שתייה. הוא שתיין, וכל החיים
שלו היה מרביץ לי. גם לאחיות ולאחים
שלי, ולפעמים גם לאמא שלי.
אני נולדתי במזל לא טוב. אמא שלי
סיפרה לי שנולדתי בטעות, לא בתיכנון.
הם לא רצו אותי. כאשר היתר, בהריון
היא עשתה את כל הדברים הפרימיטיביים
האלה, כדי להפיל. היא היתה מרימה דב רים
כבדים, העיקר שאני לא אצא. אחרי
שנולדתי הם נתנו אותי לדודה שלי, ורק
אחרי שנתיים לקחו אותי בחזרה. אף פעם
בעצם לא רצו אותי.
כל החיים שלי הייתי בפנימיות. את ה תיכון
עשיתי גם כן בפנימיה בחדרה,
וכשהיו לנו חופשות לא הייתי באה לגור
בבית אלא אצל האחות שלי, אורית, שהיא
כבר נשואה ויש לה שלושה ילדים. יש לי
עוד שני אחים, אחד בצבא הקבע, סמל-
ראשון, והשני קבלן לעבודות תריסים. יש
לי עוד אחות אחת, שהמישטרה אמרה לי
שהיא יודעת שהיא היתה פעם זונה, אבל
עכשיו חזרה למוטב, ככה עברו עלי כל
החיים שלי, עד שמצאתי את אלי. פת אום
גיליתי שאפשר לחיות עם אנשים לא
בגלל חשבון, שכדאי או לא כדאי, אלא
בגלל אהבה.

לי שהם חברים במחתרת סודית, כמו באדר
מיינהוף, שיש לה סניפים בכל העולם,
ושהתפקיד שלה הוא להפוך את כל העו לם
ולעשות ממנו עולם יותר טוב בכוח
של נשק ופיצוצים.
בהתחלה חשבתי שזה הכל בצחוק. ידע-

תי שאלי אוהב כל מיני סיפורים על
אינדיאנים, שיש לו המון ספרים של קאו-
בויים והוא הולך לסרטים כאלה. חשבתי
שהוא משחק. אבל פתאום הבנתי שזה
רציני. היו להם שתי מזוודות בארון של
הבית בסנהדריה -שהיו מלאות לבנות חב לה,
טי־אנ־טי, תחמושת בכמות עצומה
לקלצ׳ניקוב של אלי, נפצים, פצצות תאורה
ומפות סודיות של צה״ל. הם הסבירו לי
שזה הנשק והתחמושת של הקבוצה המח תרתית,
שלא היה לה שם, או שהשם היה
יותר מדי סודי כדי שאני אדע אותו.
היו להם גם שמות מחתרתיים והיה
אסור לי לקרוא להם בשמות האמיתיים
שלהם. לאלי הייתי מוכרחה לקרוא ביג
ולאלברט יאנג. הם הסבירו לי שאני חלק
מהקבוצה וכי מהקבוצה לא יוצאים ב חיים.
אסור לספר לאף אחד על הקבוצה,
או על החברים שלה, וכי מי שיספר אחת
דינו: מוות.
האסון התחיל יום אחד, לפני איזה חוד שיים.
היינו ארבעה בדירה בסנהדריה: ביג,
יאנג, החברה של יאנג, עופרה, שלומדת
בבית־ספר לאחיות ואני. אז כבר הייתי
ממש עבד של שניהם. כל מה שהם אמרו
לי הייתי עושה. הייתי נוסעת מהרצועה או
מיפו אליהם, לירושלים, כל פעם שהם היו
קוראים לי. אני כבר לא זוכרת מה, אבל
אלברט אמר לי משהו ואני לא הסכמתי.
זה היה סתם דבר לא חשוב. אלברט ניגש
אלי ונתן לי מכה נוראה בכתף. לא הבג-
תי מה קורה. חשבתי שאלי יתנפל עליו
או לפחות יגיד לו משהו, אבל אלי שתק.
אמרתי לו ״ביג, למה אתה לא עוזר לי?״
ואז הוא ענה לי :״את אשמה. את צריכה
לעשות כל שמה שיאנג אומר לך לעשות.״
מאותו יום התחיל השחור שלי. הבנ תי
שאלי לא אוהב אותי יותר, אבל בכל
זאת קיוויתי. אלברט אמר לי שהוא רוצה
שאני אשכב איתו. אלי שתק ולא אמר
שום דבר. אלברט חיכה אותי ואלי אמר
לי שאני מוכרחה לשכב איתו. שכבתי איתו
וזה היה נורא. זה היה תמיד עם מכות
ותמיד עם כאבים. אחר־כך הייתי צריכה

״סיפורים על
אינדי אנים״
^ מה חודשים הכל היה בסדר, עד
לפני השיחרור של אלי מהצבא. אז
הוא הכיר לי את החבר שלו, אלברט
אלמקיים. אלברט הוא טיפוס אחר מאלי.
הוא אלים, יודע קאראטה, גר באשדוד
ותמיד יש לו סי&ורים עם כל מיני חב רות.
אני יודעת על שתי חברות שיש לו,
חוץ מאלה שיש לו בצד, עופרה ודינה.
פתאום אלי ואלברט נדבקו זה בזה. החב ר
ה בבסיס אמרו לי להיזהר מאלבדט, שהוא
ישפיע על אלי ויקח אותו ממני, אבל
אני צחקתי מהם. האמנתי באלי.
כשאלי ואלברט השתחררו מהצבא הם
קיבלו מאבא של אלי דירה ברחוב הרב
בלוי ,3בסנהדריה בירושלים. הם גרו שם
ועשו שם גם עסק לתיקון טלוויזיות. אז
התחיל השיגעון הגדול שלהם. הם סיפרו

| ל 71 111111111 ומלאי שמחה
לנסות ולהוריד

1ן | 1ך [1ו דורית בתמונת־טירונות אופיינית (בתוך הסיר) עם התגיי־
11 1 1 1 |#סותה לצה״ל. לדברי דורית היו חייה נוס אלי מאושרים
עד שאלברט נכנס לחייהם המשותפים והשפיע על אלי
אותה לזנות. שניהם עשו, לדבריה, בה ובגופה מעשה זוועות סאדיסטיים.

באכזריות ־ החשודים: נוחי ניקמת נערה שנטשנו
לשכב איתו בכל פעם שהוא רצה. אם אלי
היה בדירה או לא׳ תמיד הייתי צריכה
לשכב איתו, אחרת הייתי חוטפת מכות.

״ידיים ק רו ת
על הגוף״
^ ו 9אחד ה ם ניסו לשכב איתי שני הם
ביחד. קודם הם נתנו לי לשתות

אלי צילם אותי כשאני במיטה עם אל־ברט,
ואלברט צילם-אותי כשאני עם אלי.
אז בכיתי נורא. גם הרגשתי לא טוב, והיו
לי כל מיני חומצות בבטן. באותה תקופה
בכלל לא הרגשתי טוב. הרופא אמר לי
לעשות הפסקה עם הגלולות, אבל הם לא
הרשו לי. התחלתי להשמין וכל הזמן הייתי
חולה.
כשנגמר העניין עם התמונות הם נבהלו
ופחדו שאני אלך למישטרה או לחברים

תו אותי לבית הקברות שעל־יד הבית
בסנהדריה. זה היה באמצע הלילה. אל-
ברט אמר לי שזה מיבחן אומץ של הקבו צה.
אחרי שהם הרביצו לי, הם קשרו אותי
באזיקים שהם גנבו מהבסיס אל עץ אלון
שהיה בבית הקברות. אלברט שרף אותי,
והמישטרה ראתה את הסימנים, עם סי גריה
בוערת בכל הגוף שלי ובעיקר בחזה.
כבר הייתי אחרי ייאוש ולא היה איכפת
לי כלום. אלברט אמר לי שיבואו שדים

,ומר

התפוז ה 11נ1י
וישימו לי ידיים קרות על כל הגוף, אבל
שאני לא אבהל. אחרי שהם גמרו להת עלל
בי, הם הלכו משם והשאירו אותי
קשורה אל העץ. השדים לא באו, אבל
חתול שחור אחד עבר על-ידי איזה שלוש־ארבע
פעמים והסתכל עלי במבט מפחיד.
בסוף גירשתי את החתול עם הרגליים.
כשהם חזרו, אחרי איזה שעה וחצי,

חשוד אי

אלי בכר, חברה
של החיילת דורית,
אשר לדבריה נכנע לסטיות של ידידו אל־ברט,
הרשה לו לבצע בה מעשים מגונים,
להכות אותה באכזריות והתעלל בה גם הוא.

ביווסודים
הם הודיעו לי שהם מכניסים אותי ל תוך
ארון מתים. בשטח היו מפוזרים כמה
ארונות מתים ואלברט אפילו שאל אותי
באיזה ארון אני רוצה לשכב. פחדתי נו רא,
להישאר כל הזמן בתוך ארון מתים.
הם ניסו לפתוח כמה ארונות, אבל לא
הצליחו, וזה מה שהציל אותי. אחרי שהת לוננתי
במישטרה הלכתי עם החוקרים ל בית
הקברות והם ראו גם את העץ וגם את
ארונות המתים הפזורים בשטח. אחרי
שהייתי על העץ שלוש שעות הם שיחררו
אותי והלכנו הביתה. אני כבר הייתי חצי
מתה.

״להוריד או תי
לזנות׳,

אלברט אלמקיים. אשר לדברי דורית היה המוח החולני והמבצע

של מעשי הזוועה שנעשו בה משך חודשיים. בתמונה נראה אל^
בום
עם חברתו עופרה, שלומדת בבית־ספר לאחיות ועימה, לפי דברי מישפחתו,
הוא עומד להתחתן ולכן ״לא יתכן ני הוא עשה לדורית את כל שהיא מייחסת לו.״
וודקה עם מיץ אשכוליות. המון וודקה.
אני לא יודעת לשתות וזה מיסטל אוחי
לגמרי. אני גם חושבת שהם הכניסו משהו
לתוך המשקה. כשהם ניסו לשכב איתי
ביחד זה כאב לי. בכיתי וביקשתי מהם
לעזוב אותי, אבל הם עבדו עלי איזה שעה
עד שנשבר להם לגמרי מזה. הם לא הצ ליחו.
אחרי כמה ימים הם ניסו עוד, ושוב
היה אותו סיפור.
אחר-כך היה להם רעיון חדש. הם ראו
בפלייבוי כתבה עם תמונות של בחורה
ערומה שציירו לה כל מיני ציורים על
הגוף שלה. בעיתון זה נראה היה יפה, אבל
בחיים זה דבר נורא. הם גילחו לי את
השערות שלי וציירו שם כל מיני ציו רים.
זה היה משפיל, אבל בכל פעם שהת חננתי
לפניהם לעזוב אותי, אלברט היה
מכה אותי מכות־רצח. אחר־כך היה העניין
,עם הבקבוק. הם הביאו בקבוק ואלברט
החדיר לי אותו לכל מיני מקומות בגוף
שלי. כל הדברים האלה לא היו ביום
אחד. זה נמשך איזה חודשיים, אולי קצת
יותר.
יום אחד הם הביאו מצלמה עם פלאש.
הם צילמו אותי תמונות עירום, אחר־כך

שלי, ואז הם הסבירו לי כי יהרגו אותי,
ואת הילדים של האחות שלי, עם חומרי
החבלה שלהם. הם גם איימו עלי שיפר סמו
את תמונות העירום שלי איתם ושזה
יהרוס אותי. פחדתי מהם. רציתי נורא
להפסיק עם כל הסיוט הזה, אבל אם לא
הייתי באה פעם לירושלים, הם היו מו דיעים
לי מייד שאם אני לא אבוא, הם
יבצעו את כל מה שהם איימו, ואני
פחדתי.
היום אני יודעת שעשיתי שטות, שהייתי
צריכה לעזוב אותם וללכת למישטדה. אבל
פחדתי מהם. המישטרה פנתה לאיזה פסי כולוג
ידוע כדי להבין מדוע לא התלו ננתי
כל הזמן הזה, והפסיכולוג אמר ל־מישטרה
שזו תגובה טבעית של אשה
צעירה שמאיימים עליה והיא מפחדת. עד
היום אני פוחדת. ביום שאלי ואלברט
ייצאו מבית־הסוהר הם ינסו לחסל אותי.
אני לא יודעת אם אין להם חברים בחוץ
שינסו לפגוע בי או בילדים הקטנים של
אחותי, כנקמה על כל העניין. כל מכונית
שעוברת ברחוב מפחידה אותי, אולי באים
לעשות לי משהו.
אבל השיא היה לפני שבועיים. הם לק-

9החתימו אותי על הצהרה לקבוצה
י 1שלהם, שאני לא אספר שום דבר
לסישטרה או למישהו אחר. הייתי מוכרחה
לחתום להם על זה ולמישטרה יש היום
את הפתק הזה. היא מצאה אותו בבית
שלהם, כשעשתה שם חיפוש.
אני לא יודעת למה הם עשו לי את
זה. הם מטורפים כפי הנראה. אני יודעת
שהייתי צריכה לתת להם כל פרוטה שהי־תה
לי. את כל המשכורת הצבאית הייתי
נותנת להם, גם כסף שלפעמים אבא שלי
היה נותן לי הייתי נותנת להם. לא מזמן
הם שלחו אותי לאבא שלי להגיד לו
שאני מוכרחה לקנות נעליים, כדי שיתן לי
כסף. אבא נתן לי את הכסף והם לקחו
לי אותו. הם הסבירו לי ששלושתנו נצ טרך
לנסוע לאמריקה בשביל האירגון,
ולכן צריך כסף.
אבל המטרה האמיתית שלהם היתד להו ריד
אותי לזנות בשביל לעשות עלי כסף.
הם אפילו אמרו לי את זה, ויש לי עד
בבסיס• שהם גם אמרו לו את זה. אלברט
אמר לי :״מה את רוצה, אחותך זונה,
אז גם את יכולה להיות זונה.״ אני לא
הבנתי את זה עד שהם השפיעו עלי
לבקש מקצינת הח״ן שלי בבסיס חופשה
מייוחדת לצורך עבודה, בגלל שהמצב
שלי בבית קשה. הם נתנו לי אפילו אישור
שנמצא אצל קצינת הח״ן, כאילו החברה
שלהם, זו של תיקוני הטלוויזיות, תעסיק
אותי במשך חודש. כששאלתי אותם מה
הם רוצים שאני באמת אעשה, כי אני
יודעת שבקושי יש להם עבודה, אז הם
בטח לא צריכים פקידה, הם אמרו לי:
״את תעבדי במכוני עיסוי או בבארים.
זה לא בושה.״ אז הבנתי שכל הכוונה
שלהם מההתחלה היתה לדח1ף אותי לזנות
ולהרוויח עלי כסף.
(המשך בעמוד )34

האחות

אורית, אחותה של דורית,
אשר לפי דברי
דורית איימו אלי ואלברט כי יהרגו את
שלושת ילדיה, אם דורית תלשין עליהם.

> חססטיכל. סרק ג

(המשך מעמוד )29
מונתה להיות האחראית על מרכז התקשורת
הבינלאומי שהוקם בבנייני־האומה, הסמו כים
למלון הילטון. לאחר שאוייש הצוות
שעמד לשרת את מאוח העיתונאים, חוברו
מכשירי הטלפון והטלקס, הוצבו מקלטי
הטלוויזיה, ניתלו כל השלטים והשטיחים
טואטאו ׳בפעם המי־ייודע־כמה, הרגישה
ליאורה כי משהו בכל־זאת חסר.
היא לא הצליחה להשיג אישור לקניית
זרי פרחים כדי להציב אותם על שולחנות
העיתונאים. לי,אורה הוציאה מכיסה כמה
,ימאות לירות, והפסד. את מרכז התיקשיורת
למקום נעים ׳יותר.
נפתלי לביא הוא דוברו, כמעט ציליו, של
שר־החוץ משה דיין. מובן שלביא התלווה
אל דיין כאשר זה המתין למישלחת המצ רית-
,בראשותו של שר־החוץ -המצרי מ ר
חמד כאמיל, בהגיעה לנמל־התע׳ופה בן־
ג-וריון. כאשר ירד כאמיל מהמטוס הציג
דיין את לביא לפניו- ,וכאמל ביקש ממנו
להחזיק לרגע את מעיל־הגשם שלו.
כאשר היגיעה שיירת המכוניות למלון
הילטון בירושלים, הבחין כאמל כי מעיל־הגשים
שלו ינעלם. בגלל ההתרגשות הרבה
הוא •שכיח שינתן אותו קודם־לכן ללביא.
אנשי־הביטחיון יצאו דחופים -ובהיולים לח פש
את המעיל האבוד. החשש היה כיי אם
מישהו הצליח לגניוב את מעיל־הגישם של
ראש המישלחת המצרית, ,אות הוא כי אימ־צעי־הביטחון
לקויים -ויש לבדוק היכן
הפירצה. ריק, אחרי שעה ארוכה של חיפו שים,
שיהיו מלווים בעצבנות -רבה- ,נזכר
לביא כי המעיל נמצא במכוניתו. האבידה
הושבה, והמתח ירד.
׳אייה עשת, צעירה יפהפיה, משמשת כעד

כריעת ברף
קשה גם עם פרחים

זרת ראש עיריית ירושלים טדי קיולק,
לענייני עיתויניות חוץ. כשנודע על דחיית
פתיחת הוועדה יב־ 24 שעות, גילתה איה
יוזמה. היא גייסה אוטובוס, דחסה לתוכו
את עורכי העיתונים המצרים -וכתביהם ,׳ו ערכיה
עימם סיידר בירושלים .״כולם רציו
לראות את הכיותל המערבי,״ סיפרה .״אצ לם,
הדמיות של יהודי היא של אדם עם
זקן, עם כיפה, לבוש מעייל שחור, המת פלל
ליד הכותל- .אבל לסותיל לא היה לנו
זימן להגיע, ראיינו אותו רק מרחוק.״ אל
המיסגדים הגיעו איה ואורחיה. הם הת עכבו
שם ישעה ארוכה, ונישאו תפיילה ל שלומו
של הנשיא סאדאת. קודם־לכן
דחסה בהם איה גם ״קצת ציונות״ ,והראתה
להם את השיכונים של דמתיאשכול.
תמר, ליאורה, נפתלי ואיה, הם רק
ארבעה מבין מאות־אלפי האנשים ה אוכלים,
ישנים, שיויתים -ועוסקים רק בדבר
אחד, החל מתחילת השבוע: הוועדה ה 3

התפוז המכג

מדינית. מלצריות ועורכי־עיתונים, טלם־
ניות ויועצים מדיניים, פקידים בכירים
ואנשי־ביטחון, כיל אליה הפכו את האיזור
ישבו שוכנים מלון הילטון ובנייני האומה
בירושלים ׳לכוורת, ההומה ורוגשת 24
שעות בימימה.
תחזיות סייסמחגרף ההתרגשות יהיו ׳מתו נות.
דומיה הייה כי אחרי ביקורו שיל סא־דאת
בארץ, כיל הימשך ייראה טפל וחיוור.
אולם ההתרחשויות הפוליטיות הקדחתניות
ויהדרמאתיות סביב הוועדה המדינית העלו
את המתח לשיא ,״כמו בביקור סאדאת.״
המצרי ילמד אידיש
) ן ן 1ל התרגשות מתלווה המתח ואליהם
ר השמועות, שהן גורם שכיח בכל
אירוע מסוג זה. עיתונאי ישראלי מראיין
׳עורך־עית-ון מצרי. פקיד זוטר, או אפילו
גורילה, איש־בייטחון השומר על האישים,
מדליף כאילו ביליעדית סקופים ורכילויות
לסתב של עיתון יומי. העיתונאים האמ ריקאים
המלווים את שר־החוץ סייריוס
ואנס, עורכים מסיבות־עיתונאים פרטיותמשלהם, ומה ׳שנאמר ישם מופיע מייד
אחר־כך כידיעות מ״מקור בכיר.״
על ההתרגשות מוסיפות הפגישות בין
המכרים החדשים מקאהיד. אניס מנצור,
עורכו שיל השבועון הגדול שיל מצריים
אוקטובר, זוכר אליו סיגריות מצריות אהב
צילם ׳ישראלי, ישחזר רק לפיני שבועיים
מקאהיר. ד״ר מדרסי סעד־אל־דין, ראש
מיינהל ההסברה המצרי, מזכיר לעיתונאי
ישראלי ׳שאותו יפגיש בהילטון שיל ירוש לים
כי הוא, העיתונאי, חייב לו ארוחת־ערב
מעת ׳שנפגשו במנה האוז בקאהיר.
שאפיק איל־בר, סגנו ישל מורסה מנהל
ויכוח רציני עם עיתונאי אחר, בנושא:
,אלו ׳מהבחורות נאות יותיר, אלה שהם
הכירו בקאיהיר לפני שבועיים, או אלה
שפגשו בירושלים היום. שאפיק מצדד ב־ישראליות, יואילו הישראלי — במצריות.
הדשא אצל השכן ירוק יותר. עיתונאי יש ראלי
מנסה לשלם למלצר בקפטריה בקו־פונים
שנותרו בידו ממלון מנה האוז. ה מלצר
אינו ׳מבין מה ׳רוצים ממנו ׳וסולם,
המצרים •והישראליים, פורצים בצחוק מת גלגל
לפדיחה הפרטית שלהם.
האווירה עיל-יפני השטח קילה ,׳נחמדה,
משעשעות, ואפילו חגיגית .״׳אם יהיה שליום
אני אלמד ׳אידיש,״ מתבדח עיתונאי מצ רי
באוזניי הסובבים אותו. אולם כאשר
משוחחים ״על באמת״ ,או כאשר נשאלת
השאלה ״מה יהיה?״ לובשים הפנים אר שת
רצינית, מודאגת, הדיבור הופך איטי
יותר, מהסס. הבדיחות נמוגות.
קל יגם לערוך היכרויות חדשות. יכל ימי
שמסתובב בהילטון או במרכז התיקשורת
בבנייני האומה, נושא תג־זיהוי. על כל
אחת מהם רשום שם הנושא אותה. צריך
רק להציץ, ולהגיד :״שלום, חיים,״ או
״אהלן, אחמד.״
אנשי־הביטחון שומרים על המע ליות.
אבל החדרים אשר בהם השתכנו
האורחים הפסו מחידרי־ימיטות לחדרי ׳סלון
לקבלת אורחים. אנישי-ההארחיה של המלון
אינם יודעים יאת מי לשרת קודם: את
אורחי ארבע המיסעדיות של הילטון, את
הישראלים המתארחים בחדריהם של המצ רים
והישותים קפה בכמויות עצומות, איו
את יושבי הבאר של המלון.
ציפי שרף, צעירה גבוהת־קומה בעלת
גוף חטוב, היא המיוסרת בחנות הפטורה
ממכס הממוקמת בין המלון ילבין מרכז ה־עיתונות.
ציפי אקנה יכולה למסור לישר אלים
— דאינה יודעת כיצד למסור למצ רים.
נאשר קונים בחנות פטורה ממכס,
מקבל הקונה את המיוצרים רק בנמל-
התעופה, לפני צאתו את הארץ. לחברות־התעופה
הפועלות בישראל יש הסדר מייד־חד
עם החנות, להעביד -את החבילות
למטוס בידם שבו עוזב התייר את הארץ.
אבל לחיברת־התעוסה המצרית אין עדיין
הסדר עם החנות, דגם אף יאחד מהאורחים
׳אינו יודע מתי יעזוב את הארץ: בעוד
יומיים, שבועיים איו אולי אפילו חודשיים.
אבל־ ילא רק לציפי יש בעיייה. בזיו יש
גם לירח כץ. יריח הוא בעל רישת חנויות
למכירת פרחים ישלה גם סניף במלון היל־טון.
הוא הכין שלט ענק עשוי מפרחים,
שעליו המילה ״׳שילום״ יבשתי השפות, ואו תו
ביקש להציג ביום השיני האחרון באו לם
הוועדה. אך הוועדה נדחתה, דירה
החליט כי לשלום ראויים ירק פרחים שנק טפו
באותו היום יממש. הוא השליך אלפי
ציפורנים שהרכיבו את השלט, וארבעה
שזרי-פרחים החלו מחדש במלאכה .״קשה
לעשות שלום, אפילו בפרחים,״ נאנח ירח.

ב מ דינ ה

(המשך מעמוד )33
כמה ימים לפני שהלכתי למישטרה הם
סיפרו לי כי שליחה של האירגון מאמרי קה
צריכה להגיע לארץ ובשביל שהסניף
הישראלי יהיה יותר חשוב הם רוצים
שאלי יתלבש עליה, אז אסור שהיא תדע
שאלי ואני חברים. אני האמנתי להם, אבל
אחר־כך מצאתי מיכתב מחבר שלהם ב אמריקה
שמספר לאלי כמה נעמי, זאת
הבחורה שהיתה צריכה להגיע לארץ, שרו פה
עליו ומתה עליו. אני די שמחתי שהיא
מגיעה, כיוון שחשבתי שאולי ככה הם
יעזבו אותי ויתנו לי לחיות בשקט.
יש לי עד היום משהו אל אלי בלב. אני
אפילו רוצה ללכת להורים שלו ולהסביר
להם שאני לא אשמה. אני בטוחה שאלי
לא היה עושה לי את כל הדברים האלה
אם לא היה אלברט. אני מקווה שאלי
יהיה מספיק גבר במישפט לקום ולהגיד
שהוא מצטער וכי אלברט השפיע עליו.

״אני אדפוק אותם ! שייקה בן־פורת
ושולמית אלוני יעזבו את הארץ אחרי
שאני אזכה במישפט שלי נגדם!״ ח״כ
שמואל פלאטו־שרון היה מוכן להצהיר
זאת באוזני כל מי שהתעניין, בשעתו,
במאבק המישפטי שהתחולל בינו לבין
כתב ידיעות אחרונות וחברית־הכנסת
של ר״צ.

בחור שת
״יד־ושם״

אולם, בעוד פלאטו־שרון מתייהר כדרכו,
עשה עורך־הדין הנאמן שלו, יצחק לאלו,
מאמצים על־אנושיים להגיע להסדר עם
בן־פורת ואלוני.

1ום ל פני שהלכתי למישטרה הייתי אצל
האחות שלי. היא הבינה שמשהו לא
בסדר איתי ולחצה עלי לספר לה מה קו רה.
לא יכולתי להתאפק יותר, וסיפרתי
לה. היא הכריחה אותי ללכת איתה ביחד
למישטרת יפו ולספר להם את הכל. ביפו
לא רצו לקבל את זה ואמרו שאם המעשה
היה בירושלים שאני אלך למישטרת ירו שלים.

במישטרה, קיבלו אותי. נתנו לי
חוקרת והיא ישבה יותר משלוש שעות
ורשמה את העדות שלי. כל החוקרים
שטיפלו בעניין היו מזועזעים לגמרי. אפי לו
שמעון אפרגן, שידוע כאחד החוק רים
הכי נוקשים בירושלים, הזדעזע. דווקא
אפרגן היה זה שדפק את כל העניין בסוף.
הוא כל כך התעצבן על אלי עד שהוא
הכניס לו מכות והוציא אותו לחורשת
יד־ושם, שם לו שק על הפנים וירה לו
על־יד האוזן. אבל אפרגן חושב שפכה
הוא היה משפיע על אלי להודות בעניין.
הוא לא מכיר את אלי. אפשר להכניס לו
מכות רצח, אבל הוא חזק. זאת לא היתה
הדרך לטפל בו, ועכשיו הוא יהיה יותר
נוקשה. אפילו המפקד של אפרגן, אמסלם,
אמר לי אחר־כך שסה שאפרגן עשה זה
יותר הזיק לחקירה מאשר עזר לה. עכשיו
אני מקווה למצוא בחור טוב ולנסות לש כוח
מכל העניין. אני רוצה לחזור אל
עצמי, ואולי אפילו להתחתן, אם אני אמ צא
בחור טוב שכל הסיפור הזה לא יש פיע
עליו. יש לי תעודת בגרות מצויינת
ואני רוצה אחרי הצבא להמשיך ללמוד.
יש כאלה שעוזרים לי. לא המישפחה
שלי. הגיס שלי אפילו צעק עלי שאני זונה
אחרי שהוא שמע מה שקרה. למשל, הצבא
עוזר לי. קצינת הח״ן שלי, שהיא אומנם
בקבע, אבל בחורה צעירה, הלכה איתי
כמה ימים לכל מקום, למישטרה ולאן
שלא הייתי הולכת, למרות שהיה לה חום
גבוה, ועזרה לי. היא גם סידרה לי חופ שה
מייוחדת, הפעם לא בשביל לעבוד
במסג׳ים ובבארים. שלחו אותי גם לקצי נת
בריאות נפש, מין פסיכולוגית, אבל
לא היה לי מה לעשות אצלה, אז הפסק תי
עם זה.

פלאטו הגיש נגד בן־פורת ואלוני תבי-
עות־דיבה, כשהוא דורש מכל אחד מהם
פיצוי בגובה של 50.000 דולר — 750.000
לירות. אלוני ובן־פורת לא נשארו חייבים.
הם הגישו למישטרה תלונה נגד עמיתם
חבר־הכנסת, בטענה כי עבר על חוקי
המדינה בכך ששיחד בוחרים וקנה קולות.
השניים אף הגישו עירעור לוועדת הכנסת
על עצם בחירתו של פלאטו־שרון, ודרשו
לבטל את חברותו בבית המחוקקים.
למרות התרברבותו, לא היה פלאטו־שרון
מעוניין בקיום המישפטים שהגיש.
הוא חשש שמא יתגלו במהלך המישפט
פרשיות בלתי-נעימות מעברו הקרוב וה רחוק׳
כפי שקורה בדרך־כלל במישפטי
דיבה. פלאטו אף נבהל מחקירת המישטרה
נגדו בפרשת קניית הקולות, ולא היה
מעוניין בדיונים בוועדת הכנסת בדבר
כשרות בחירתו.
קאראטה לילדים
** ד כאן סיפורה האישי שד דז־
> רית בוזו.
המישטרה, שמיהרה לדירה בסנהדריה
לאחר שדורית סיימה את עדותה, מצאה
בה פריטים שדורית סיפרה עליהם. בנעלי
השניים, שנלקחו לבדיקה מעבדתית, נמ צאו
שרידי עפר התואמים את זה המצוי
בבית הקברות בסנהדריה. כמו כן נמצאו
מיכתבי-איום שכתביו השניים לדורית
והתחייבות שלה שלא להסגיר אותם ל-
מישטדה. השוטרים מצאו בבית את אלי
ואת אלברט יחד עם עוד שתי בחורות.
״מה שהכי מצחיק בכל העניין,״ סיפר
אחר־כך שמעון אפרגן ,״שכאשר הוצאנו
את הארבעה מהדירה ולקחנו אותם למיש-
טרה, אחת הבחורות שם נישקה את המזו זה
שעל הדלת.״
אלי בכר ואלברט אלמקייס יושבים עתה
במעצר נפרד • .אלי בבית־המעצר בקיש-
לה, ואלברט במישטרת בית־שמש. אולם
לבני המישפחות שלהם יש גירסה שונה
לגמרי על כל העניין. סיפר השבוע אב-
(המשך בעמוד )36

הכנסת
מה שכדאי לח״ב

פדאטו ביט? אתי תלונותיו
גנד אדוני ובן־פורת —
אך דא יבא נשכר

הדיון ניהחה• כשפנה עורך־הדין של
בן־פורת ואלוני אליהם, וסיפר להם על
גישושיו של לאלו לביטול הדדי של ה תלונות,
היתה תגובתם הראשונה שלילית.
״אני עדיין עומד מאחרי הדברים שעליהם
התלוננתי,״ אמר בן-פורת השבוע. אולם,
במחשבה שנייה הבינו השניים כי אין
להם מה להפסיד. את התלונה במישטרה
לא היה יכול בן־פורת לבטל אפילו רצה
בכך. המישטרה סיימה את חקירתה, העבי רה
את החומר ליועץ־המישפטי־לממשלה,
הצריך להודיע לכנסת אם אכן נמצאו,
לדעתו, חשדות פליליים נגד פלאטו־שרון
ואם הוא ממליץ להסיר את חסינותו של
הח״כ הבודד, כדי שאפשר יהיה להעמידו
לדיו•
בוועדת הכנסת מונח עירעורם של בן-
פורת ואלוני זה חודשים, כאבן שאין לה
הופכין. נערכה ישיבה אחת שבה דגה
הוועדה בפרשה, אולם לאחר־מכן נידחה
הדיון מבלי לקבוע תאריך חדש לחידושו.
ברור בהחלט כי בוועדה שבה יש רוב
לליכוד ולמפד״ל ואשר בראשה עומד
עורך־הדין יצחק ברמן, איש הליכוד, לא
תתקבל החלטה נגד פלאטו־שרון. הוא
תומך עיקבי ביותר בקואליציה, מבלי
להיות חבר בה, וידו שווה בכנסת, באופן
רישמי, לכל אחת משאר 119 הידיים.
תמורת ויתור שאינו ויתור, ביטל פלאטו־שרון
את המישפטים שהגיש נגד השניים.
היתה זו הקלה עבור בן־פורת ואלוני.
גם אם היו משוכנעים שייצאו זכאים
במישפטים אלה. שהרי הטירדה במישפט-
דיבה גדולה, והשעות הרבות שיש להקדיש
לו מהוות מעמסה גם על הצד הזוכה.
תשלום ללא־י הו עי ל. נותרה עוד
בעייה אחת, והיא שכר מישרד הפרקליטים
אריה מרינסקי, פרקליטם של השניים,
אשר במשך שבועות ארוכים עסק׳ בהכנת
המישפטים, בעבודות חקירה, בראיונות עם
עשרות עדים. שכר זה מסתכם בכמה
עשרות אלפי לירות. פלאטו־שרון, אשר
במישרדו נערכות עד היום שערוריות על-
ידי אנשים שלהם הוא חייב כספים עוד
מתקופת הבחירות, לא היסס, והסכים לשלם
סכום זה.
אולם נראה כי שרון, המעיד על עצמו
שהוא סוהר ממולח, עשה הפעם עיסקה
גרועה. שמועות בירושלים מתעקשות
לטעון כי צבר בימים הקרובים יגיש
היועץ־המישפטי־לממשלה, הפרופסור אה רון
ברק, את מסקנותיו לכנסת, וכי מס קנות
אלה תרשענה את פלאטו. נראה
העולם הזה 2107

שי ח ר ־
מחלקת החדשות ־ בדיחה

ח״ב פלאטו(באמצע, ככית־והמישפט)
מי נסוג ובאיזה מחיר 7
כי למרות ביטול המישפטים ייאלץ חבר־הכנסת
שרון להתייצב לפני בית־מישפט
ישראלי, וזאת אחרי שהכנסת תסיר את
חסינותו.
משפט הכסף א! החיים

הנרקומן הגפה נאלץ
לשבת במעצר ונשקפת ספגה
לחייו — כי אינו מסוגל לשלם
את סכום הערבות
מכונית הקורטינה הלבנה, של אנשי המרור
המרכזי, החליקה במורד רחוב יפת
ביפו. לפתע הבחין ׳אחד השוטרים באדם,
שהליכתו השפופה נראתה חשודה. הוא
הורה לנהג לעצור את המכונית. אולם,
ברגע שבו ד,בחץ האיש במכונית הלבנה,
פתח במנוסה. אבל שני השוטרים היו זרי זים
ממנו. הם מיהרו בעיקבותיו, ותפסו
אותו.
החשוד ניסה להכניס דבר־מה שהיה ב ידו
לתוך פיו ועמד לבלוע אותו, אך אחד
השוטרים הצליח להוציא את החפץ מפיו
בכוח.
היתד, זו שקית״ניילון ובתוכה 19,5גרם
אופיום. האיש שהחזיק בשקית היה סולי-
מן בן עלי סוסיין 28 נרקומן מוכר ׳תו שב
חיפה. הוא נעצר בו־במקום, והובא
לפני שופט.
מניין יבוא הבסף? אחרי ששמע השו פט
את עדות השוטרים שעצרו את סו־לימן
ואחרי ששמע ׳את דברי הנאשם עצ מו,
שסיפר כי הוא נכה הסובל משבר
בעמוד-השדרד ,׳והוא ׳נרקומן הנזקק לסמים,
ביקש את חוות־דעת שירות־המיבחן-
למבוגרים בחיפה, עיר־מגוריו של החשוד.
ועד שתגיע חוו׳ת־הדעת, קבע השופט,
יישב האיש במעצר, או יפקיד ערבות
בסך 5000 לירות במזומן או בצורת ער בות
בנקאים.
העציר נלקח בחזרה לבית־׳המעצר ב־אבו־כביר,
עד שיהיה ביכולתו להפקיד
בידי ביתיהמשפט את סכום הכסף. מאז
חלפו שלושה ׳שבועות.
פרקליטו של החשוד, עורך־הדין מנחם
רובינשטיין, התקשר אל מישפחתו בחיפה.
אביו של חוסיין, עלי, פועל־ניקיון בעיר יית
חיפה, עשה ככל יכולתו על־מנת לגייס
את הסכום ולשחרר את בנו, הזקוק לעז רה
רפואית, אך לשווא.
סיפר האב :״אני פועל־ניקיון. יש לי
׳בבית עשר נפשות לפרנס, ואני בקושי
מרוויח אלפיים לירות לחודש. מאיפה אקח
חמשת אלפים? הילד שלי לא פושע. הוא
חולה, הוא זקוק לטיפול רפואי. באביו־כביר
הוא נרקב, הגוף שלו מתפורר. קר
לו, והוא מקיא, ואין מי שיעזור ל׳ו.
חיטש לחיים .״הבאתי תלושי משכו רת
מהעירייה להוכיח שאני עובד ,׳דש״
המשכורת שלי נמוכה ואין לי מאיפה לק חת
כל־כך הרבה כסף. אבל זה לא עזר.״
עורך־הדין רובינשטיין הציע _ לאב ש העזלס
הזה 2107

יפנה בבקשה לשופט, הד״ר מנחם בוכוויץ,
ויבקש ממנו להתחשב במצב ולשנות את
החלטתו. הוא הסביר לשופט כי אין סיכוי
׳שיימצאו 5000 הלירות לצורך שי׳חרורו
של סולימן ׳בן עלי חוסיין, וכי אם יי׳שאר
בכלא קיים חשש לחייו.

דרכי חיים
מיעוחקים אסורים

מישחרך קלפים פופולארי
בגרוזיה אינו חוקי בישראל —
האם הקנס עליו
ייחשב כמס״חכגסח?
יעקב זיזו, מיכאיל צוקאשווילי ומירב
כריכלי היו שקועים במישחק ה״׳סאקה״.
הקלפים עברו מיד ליד והמתח ניכר על
פניהם. לפתע נפרצה הדלת, ואל דירת
המרתף שברחוב בן־יהודה בתל-אבייב
פרצו שוטרים. השלושה נעצרו בו ׳במקום,
הואשמו בהשתתפות במישחקים אסורים
ושוחררו בערבות עצמית. השבוע הועמדו
לדין בפני שופט השלום ד״ר מנחם
בוכוויץ.
רוחו של השופט הקפדן היתר, טובה
עליו, והוא קידם את פני הנאשמים בבר־כת
שלום לבבית. השלושה — זיזו, סוכן
נוסע במקצועו, צוקאשווילי, מכונאי מטו סים,
וכריכלי, עולה הדש העומד לפני
גיוסו לצה״׳ל — הנידו ראשיהם במבוכה
והודו מייד בהאשמה.
״כמו פוקר אמריקאי״ .השופט עיין
בתיק וגילה כי המישחק האסור פופולארי
מאד בגרוזיה הסובייטית, משם עלו השלושה
לישראל. הם גם הסבירו, כי לא
ידעו שבישראל אסור לשחק ב״סאקר,״.
ולבקשת השופט שטחו בפניו את רזי ה־מישחק
ואת כלליו. הם הסבירו לו כי מדו-
בר במי׳שחק קלפים הבנוי על שימוש ב״
21 קלפים, אך השופט הפסיקם ואמר:
״אה, אני מכיר את זה, זד, כמו פוקר אמ ריקאי.״
אחר
כך התעניין השופט לדעת כמד,
כסף אפשר להרוויח במי׳שחק. הנאשמים
סיפרו לו כי שיחקו על סכומים פעוטים,
ובסך־הכל נמצאו ברשותם ׳בעת המי׳שחק
רק 230 לירות. לפתע, באמצע הדיון, נכי
נסה לאולם המשפטים קבוצת ילדים. ה שד
פט קטע את דברי הנאשמים ופניי ל*ל־דים
:״לכו לטייל, ילדים. יפה עכשיו
בחוץ. יותר סוב שתהיו בשמש מאשר
תלמדו לשחק בקלפים.״ הילדים השתכנעו
ויצאו, והשופט קנס את הנאשמים ב־300
לירות כל אחד, או 20 ימי מאסר תמד
רתם• כן הורה להחרים את הכסף שנתפס
בעת המישחק לטובת המדינה.
הנאשמים לא היו מרוצים מגזר־הדין
׳ואחד מהם אף פנה לשופט בשם חיברי׳ו :
״כבוד השופט, אפילו לא שיחקנו על 200
לירות ואתה גוזר עלינו לשלם 300ל״י?״
הפטיר לעברו השופט :״תחשוב ששי למת
מס־הכנסד ופנה לעיין בתיק
חדש.

עדיין לא ברור אם שיחות־השלום הנע-
יכויז עתה בירושלים תוכתרנה בהצלחה,
או תסתיימנה בכישלון. אך מה שברור
הוא שהשיחות הצליחו לחסל את מחלקת
החדשות של הטלוויזיה הישראלית ול הציגה
כבדיחה.
חיים (״קיימול״) גיל, אחד הכתבים
הבכירים של המחלקה, עומד לפרוש ממנה
ולעבור למחלקת התוכניות של הטלוויזיה.
גיל נעלב מכך שמנהל המחלקה, חייב
יכין, בחר בכתב האפור ויקטור נח־מי
א ס כשליח הטלוויזיה לקאהיר, למרות
שגיל ביקש לנסוע בעצמו.
לפני שבועות אחדים עזב ראש דסק
חדשות־החוץ של מחלקת החדשות, צבי
(״צדה״) גורן את המחלקה, ואת מקומו
היה צריו למלא יורם רונן, אשר חזר
משליחותו ככתב הטלוויזיה בניו־יורק.
אולם רונן עומד לעזוב את הטלוויזיה,
ולעבור לרדיו. הוצע לו לכהן כמנהל
מחלקת החדשות ברדיו, ותפקיד ראש דסק
החוץ בטלוויזיה נותר בלתי מאוייש.
גם מינוי זה קשור בשיחות השלום.
את תפקיד מנהל החדשות של הרדיו היה
צריך לקבל דן בחיר, יועץ־ראש־הממשלה
לענייני עיתונות. אולם פתיר החליט כי
תקופת שיחות השלום סוערת מכדי ש יעזוב
את תפקידו ליד ראש־הממשלה
מנחם בגין. הוא ויתר על הרדיו, נשאר
במישרד ראש־הממשלה ופינה את מקומו
לרונן.

1ניע * 1מ 1נ״/׳

פי עדותו של מנהלה היוצא של מחלקת
החדשות ומי שנחשב כמקימה של ד,מח לקי״
ד! שילון, רז הוא הכתב הגרוע
ביותר שהיה לטלוויזיה אי־פעם. פעמים
רבות ניסה שילון לפטר את רז, ללא
הצלחה, ובין השאר הבטיח לסדר לו עבודה
בגלי־צה״ל :״יש לד קול מתאים עבור
תחנה זו,״ אמר לרז. אולם זה התעקש
ונשאר במחלקה.
במשך השנתיים האחרונות ערך רז
מיספר כתבות חיוורות, ומרבית הזמן הת-
הלך בטל מעבודה. המיבצע הגדול ביותר
שהוטל עליו היה לצלם את אתרי הנוף
עבור תחזית מזג־ד,אוויר שבסוף מהדורת
מבט, עבודה שאותה היה יכול לעשות
כל צלם. אולם לרז בין כה וכה לא היה
מה לעשות.
בשבוע שעבר עלה רז לכותרות. היה
זה כאשר הטלוויזיה הציעה את שירותה
לחוטפים האפשריים של שני הילדים מירו שלים׳
סמי מינטר וג׳איש דדון, וביקשה
ממנו שיתקשר אל מיספר־טלפון מסויים
בטלוויזיה. ליד הטלפון אפשר היה להושיב
גם פקידה זוטרה, אולם קשה היה למצוא
פקידה שתטכים לשבת לידו יום ולילה.
המשימה הוטלה על רז המובטל מעבודה.
כאשר התקשר ״בובה״ המפורסם, הוזכר
שמו של רז כמה פעמים במהדורות החד שות׳
ואילו הוא עצמו זכה בינתיים בשני
כינויים בבניין הטלוויזיה :״נער הטלפון,״
ו״הבובה״.
משימתו הראשונה של רז ככתב מדיני
היתה לכסות את התידרוך לעיתונאים
שעשה שר־החוץ משה דיין. קשה היה

1ו * 1ח ו 7 7

דווקא בתחילת השבוע, עם בואה של
המשלחת המצרית לירושלים. על שלושה
צוותים הוטל לכסות את השיחות: האחד
בראשותו של הכתב המדיני רון כן־ישי,
שני בראשותו של הכתב לענייני ערבים
א הו ד יערי, ואילו צוות בראשותו של
חיים גיל ערך סיפור צבע על המתרחש
מאחרי הקלעים של מלון הילטון בירושלים.
נזיפות למכביר. ביום הראשון ה אחרון,
שהיה גם היום הראשון לביקור
המישלחת המצרית בארץ, הכין בשעות
הצהריים בן־ישי כתבה למהדורת מבט,
ואחר־כך הסתובב בין מישרדי הממשלה
כדי ללקט ידיעות וכתבות נוספות. בשעה
חמש אחר־הצהריים, כאשר שהה במישרד
ראש־ד,ממשלה, הזמין אותו בגין להשתתף
בפגישה שהיתר, לו עם מישלחת הקונגרס
האמריקאי. בן־ישי קיבל את ההזמנה —
מאחר שהיה העיתונאי היחידי שהוזמן
לאותה פגישה. אולם ברבע לתשע בערב
הוא הגיע לאולפן הטלוויזיה, וזכה בנזי פות
מפי עורך מבט, יעקוב אחימאיר,
על היעלמותו מהבניין.
אהוד יערי הסתובב כל אותו אחר-
צהריים במלון הילטון כשהוא דולה סי פורים׳
מראיין את האורחים המצרים —
שאל רבים מהם התוודע כאשר היה ב מצריים
— ומכין כתבה למהדורת מבט
של אותו הערב. כאשר הגיע למערכת
זכה ץ אף הוא בנזיפה על כך ש״נעלם״
לשעות רבות כל־כך.
אולם בשתי נזיפות אלה עדיין לא
הסתיימה הפרשה. בישיבת הבוקר של
מחלקת החדשות, שנערכה למחרת היום,
חזר אחימאיר על נזיפותיו וחשב להסתפק
בכך. אך מנהל המחלקה, חיים יבין, התפרץ
בצעקות על השניים וטען, בין השאר :
״מהדורת מבט נעשתה בלי שגי הכתבים
שהיו צריכים לעשות אותה.״ יערי ישב
בשקט, אולם כשגברו צעקותיו של יבין
לא יכול בן-ישי להתאפק עוד, והסביר
למנהל המחלקה שלו שכתבות אי־אפשר
לעשות מתוך בניין הטלוויזיה, אלא צריך
לצאת לשטח.
דומה היה כי בן־ישי יתפרץ, וריב
בלתי-נמנע נוסף בינו לבין יבין יתרחש
בפעם המי-יודע-כמה. אולם בן־ישי הצליח
להתאפק. כאשר הסתיימה הישיבה ובן-
ישי ירד לקומה התחתונה של הבניין כדי
לאסוף את הצוות שלו ולהמשיך לסקר
את ביקור המישלחת המצרית, צעק לעברו
מישהו :״כמה זמן צריך לחכות לך?
הצוות שלך ממתין כבר שעה שלמה!״
סבלנותו של בן־ישי פקעה. הוא טרק
את דלת הבניין מאחוריו, נסע לביתו
והודיע למחלקת החדשות בטלפון, כי
מרגע זה ואילך הוא בחופשה.
רז התעקש. באותו רגע החלה הבדיחה
חוגגת. יבין נזכר כי במחלקת החדשות
קיים כתב בשם מנשה רז, וגייס אותו
לשמש הכתב המדיני של הטלוויזיה. על
כתב
מדיני רז
קוראים לו ״בובה״
שלא להבחין בתדהמה על פניהם של
הכתבים המדיניים שהשתתפו בתידרוך,
כאשר הבחינו כי רז הוא המכסה את
האירוע.
כאשר הבין יבין את השטות שעשה
במנותו את רז ככתב מדיני, ניסה לתקן
את המעוות. הוא קרא לכתב הפרלמנטרי
של הטלוויזיה, אלימלך רם, והטיל עליו
לכסות את המשך אירועי הוועדה. אם
אכן ימשיך רם בעבודתו כממלא־מקום
כתב מדיני, וימלא את מקומו של רז,
תעמוד לפני יבין בעיה חדשה: את מי
למנות ככתב פרלמנטרי.
מנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן מנסה
בימים אלה לעשות ״סולחה״ בין בן־ישי
למנהליו. הוא זימן אליו את בן־ישי ואף
שלח שליחים ש״ירגיעו״ אותו. אולם דווקא
יבין מתעקש לעשות בירור משמעתי לבד
ישי, אשר עזב את תפקידו דווקא בעת,
שהיתה מוטלת עליו עיקר עבודת המח לקה,
ומסרב לקבלו חזרה לעבודה עד שלא
יסתיים הבירור.
הסובלים מכך שאת אירועי הוועדה המ דינית
יכסה כתב מזג־האוויר של הטל וויזיה
יהיו אך ורק הצופים בבית.

הרומחו 7מ 3נ

! 1£111ץ העולם ה1י־

2107

(המשך מעמוד )34
רחם בכר לכתב העולם הזה :״אני בטוח
שהבן שלי לא עשה שום דבר. הוא בחור
טוב שלא מסוגל לפגוע אפילו בזבוב. אלי
הפך להיות צמחוני רק בגלל שלא הסכים
שהורגים חיות בשביל לאכול אותם. הבחו רה
הזאת היתה רודפת כל הזמן אחרי אלי,
והיתד, ממש משוגעת אחריו. כל יום היא
היתד, מטלפנת כמה פעמים ומחפשת אותו,
והרבה פעמים היתה באה אלינו הביתה
ומחכה לו. לפעמים היה לנו לא נעים. היא
היתה יושבת ומחכה עד אמצע הלילה
ואלי לא היה מגיע.
״אלי ואלברט הם בחורים טובים. נתתי
להם את הדירה בסנהדריה כמתנת שיחדור
מהצבא. הם גרו שם ועשו עסק לתיקוני
טלוויזיה שהצליח להם. אלי הוא בחור יפה
ויש לו הצלחה אצל בחורות, והוא לא
היה צריך את כל השטויות האלה. אני
חושב שזה פשוט נקמה של הבחורה באלי.
היא שמעה שיש לו מישהי אחרת ושהוא
רוצה לנסוע לארצות-הברית, לכן היא נק מה
בו והמציאה את כל הסיפור ומסרה
אותו למישטרה.
״אני בטוח שצידקתו של אלי תצא לאור,
אבל אני לא יודע בשביל מה היו צריכים
להרביץ לו מכות נוראות כאלה. אפילו
השופט הזדעזע מהסימנים של המכות ש הוא
דאה על הגוף של אלי. גם העניין
הזה שירו לו על-יד האוזן בשביל להפ חיד
אותו, ככה עושים במדינה הזאת?
המישטרה יחד עם העורך־דין שלנו, שאול
מרכוס, מצאו את התרמילים של הכדורים
שירו על אלי ביער יד־ושם. אני יודע
שד,ישעו את השוטר הזה שנתן לו מכות,
את אפרגן, אבל לא שמעתי שהכניסו אותו
לביודהסוהר. אם אזרח רגיל היה מרביץ
מכות ויורה על מישהו, היו עוצרים אותו
מייד.״
גם אחיו של אלברט, דני, המתגורר יחד
עם הוריו באשדוד, מכחיש את כל הסי פור
.״אלברט בכלל לא שכב איתה. היא
היתה חברה של אלי, אז מה פתאום שהוא
ישכב איתהי לאלברט יש בחורה טובה,
עופרה, שלומדת בבית־ספר לאחיות. הם
כבר יוצאים שנתיים והולכים להתחתן.
חברה טובה של אלברט, דינה, היתד, אצל
דורית בבית אחרי שאלברט נעצר. היא
רצתה לדבר איתה. דורית לא היתה, אבל
דינה ראתה את הבית שלהם. הוא מלוכלך.
זהו בית הרום לגמרי. גם השם של דו רית
לא כליכך טוב בעניין של בחורים.

ך* נכר המרושל למראה יצא בשעת ו
• ערב מאוחרת, לפני כחודשיים, מ קולנוע
אורלי בתל־אביב. לפתע חש ש ראייתו
מתחילה להתערפל ורגליו נחל שות.
אליהו (״אלי״) הררי הכיר את ה סימנים,
וידע שהתקף נוסף של מחלת-
הנפילה עומד לבוא עליו תוך זמן קצר.
בשארית כוחותיו הגיע לגן־מאיר שב סמוך,
נשכב על הדשא, ותוך דקות אח דות
איבד את הכרתו.
כאשר התעורר, כעבור רבע־שעה בע רך,
נוכח — לתדהמתו — שהוא שוכב
כשרק תחתונים וגופיה לעורו. בשעת ה התקף,
בהיותו חסר־הכרה, גנב מישהו
את בגדיו, נעליו, גרביו, שעונו וכמה
עשרות לירות שהיו בכיסו. אלי קם על
רגליו והתחיל לרוץ בכיוון ביתו .״לפ חות
שאנשים יחשבו שאני ספורטאי ש מתאמן
בריצה,״ חשב לעצמו.
עד לפני עשרה חודשים היה מיקרה
כזה בלתי־אפשרי. שני כלביו המאולפים
של אלי, דוברמן ושנאוצר מגודלים, היו
שומרים על בעליהם בשעת התקף ולא
מניחים לאיש להתקרב אליו. מאז מותם
של שני הכלבים ביום אחד, כתוצאה מן
ההרעלה שפגעה בחיות־בית בתל־אביב
מאכילת בשר מורעל, הוא מסתובב חסר־הגנה.
יש לו אומנם שני כלבים חדשים,
שנאוצרים, אבל הם עדיין צעירים ולא־מאולפים.

חל ת־גפילה
בגיל שנה
^ יפורו העגום של אלי הררי הוא
סיפור של בדידות תהומית, עוני
מביש ומחלה חשוכת־מרפא.
אלי נולד לפני 42 שנים בחיפה, ובה יותו
בן שנה עברו הוריו לתל־אביב. בה־

או* תווי חדה נמזולח
הנפילה -הוא נגענו
נרפא נענות אהבהו
לשני נלבין -עד

שיום אהד הם הורעלו

מאוזן :
. 1ממיני הארבה שנזכר בתלמוד; .5
לם הצלילים; . 10 מן הגפיים; . 11 קי מת
צרפתית 13 מילת־זירוז 14 שייך
; . 15 מסולם הצלילים 16 בהרת־קיץ ;
.צאצא; .20 מתת; .21 מחלקי עין;
.בהמת־משא טיבטית ; .4יום־מנוחה ;
.סופו של אור ; .26 שלעולמי־עד ;
.מידת־לח עתיקה; .30 דרך׳ באיטל-
ת ; .31 מחלקי הראש ; .32 מתיחות ;
.חיש ; .35 מפחד ; .38 מעונות השנה ;
.מגש .41 :בילבד ; .42 פרח־נוי !
.משקה קל ; .45 צוק ; .47 נוזל החיים;
.ראש־לישכה (ר״ת 50 משוכה ; .51
א למטה! .52 מנעול פטנטי; .54 דג־רות;
.57 מפירקי הגוף; .61 אחו! .62
כלה; .64 אם הפנינה; .65 יפעה; .66
ינויי האלוהות ! .67 עוף־טרף .69 :מ־תיות
הא״ב העיברי! .70 נאה מאד;
.מיכסה הפתח; .74 תנועת אוויר; .75
י; .77 גניבה מזויינת; .78 בכי; .80
קוממות; .82 מטבע יפאני; .84 כיוון
; .85 בית הפרה ; .87 זכר בבקר ; .88
יל ; .90 עלוב נפש ; .92 מילת־חיוב ;
מחוז .95 :כינוי ; .97 כלי־קיבול
ול; .99 תנועת־מים בים; . 101 מספיק!
. 1לא, באנגלית; . 103 ירק־גינה! . 104
בה קטנה.

מאוגד
. 1ישימון ; .2מצבת־זיכרון ; .3נקיק :
.4מסולם הצלילים ; .6קידומת הולנדית!
.7הסתובב ; .8גבבה ; .9נווד 12 אמי תה;
. 15 חידלון! . 16 עוף־טרף .17 :רון;
. 19 עיר בצרפת ; .20 חזר ! .21 מופע מו סיקלי;
.23 טול! .24 מרנן; .26 צרוד:
.27 מיקווה־מים ענק; .29 אגם; .30 בקי
ומנוסה; .33 טרמינל; .34 לא אסור.36 :
דיבור; .37 בגד־שרד; .40 מזיק לבגדים;
.41 ידיד 44 תבלין לקפה ; .46 רטוב
במיקצת; .47 מגופה; .49 צמח מטפס;
.50 ספר; .53 חולם בהקיץ; .54 תרנגול;
.55 אדון; .56 חם־וחלילה (ר״ת); .58
ירד .59 :כר קטן; .60 מין שיר; .62
כן, בספרדית; .63 שמא; .66 כרתה את
ראש הולופרנם; .68 פרופיל . 71 :עיר
באמריקה הדרומית; .73 מאבות־המזון!
.76 מבני נוח ; .77 מצורות הסיפרות!
.79 בה דורכים את הענבים; .81 חיוני
לקפיצה־לגובה ; .83 פאנוראמה ; .84 עיר
גדולה ; .86 כלי־קיבול לנוזלים ; .89 ממנה
[נבראה חווה; .91 ריבית שחורה; .93
דרום; .95 מחצב קשה .96 :פרי עץ וגי נה
; .98 צונן 100 בשבילי . 101 :רב !
.102 מאור קטן.

מתלוננת בוזו
הכנופי׳יה איימה
היא אפילו היתד, אצלנו בבית באשדוד
יחד עם אלי ולא התביישה לשכב איתו
אצל ההורים שלי בבית. היא רק רצתה
להתנקם באלי על זה שהוא לא שם עליה,
ולכן היא הכניסה אותו ואת האח שלי
לצרות. אלברט הוא בחור טוב. הוא למד
קאראטה בשביל לעזור לאחרים וללמד את
הילדים הקטנים בשכונה, בלי כסף. אל-
ברט לא יכול לעשות דבר כזה אף פעם.״
חוקרי המישטרה משוכנעים באמיתות
הסיפור של דורית. לדבריהם מצוי בידי
המישטרה חומר רב המוכיח כי פרטים
שונים בסיפורה של דורית אינם כה דיט-
יוניים כפי שהם נשמעים. אך הוריו של
אלי בכר ואחיו של אלברט אלמקיים משוכ נעים
כי סיפורה של דורית כוזב. הם
מקווים כי הדבר יוכח מעל לכל ספק
בבית־המישפט.

יותו בן 17 שינה את שם־מישפחתו ה מקורי,
דולברג .״לא רציתי קשר עם אבא
שלי,״ סיפר אלי השבוע, כשהוא יושב
על מיטתו הרעועה בחדרון שלו, על גג
אחד הבתים ברחוב בר־כוכבא בתל־אביב.
״אם הוא לא רוצה להכיר אותי, מה אני
צריך את שם־המישפחה שלו? אני לא
יודע מה הוא עושה. עובד בעיריית חולון,
אני חושב. אמי נשואה פעם שנייה. היא
אשה חולה מאד ומיסכנה. הבת שלה נהר גה
בתאונת־דרכים, והבן שלה נכה כ־כתוצאה
מאותה תאונה. היא משתדלת
לעזור לי, אבל הרבה אפשרויות אין לה,
כי בעלה פנסיונר.״
אלי, שהוא בן יחידי לאביו, ולאמו מני שואיה
הראשונים, לקה במחלת־הנפילה
בהיותו תינוק בן שנה. הוא אינו יודע
כיצד זה קרה. הוא חקר בנושא, ונאמר
לו על־ידי מומחים, שמחלתו אינה תורש תית
.״אני אף פעם לא נופל,״ הוא מספר
בגאווה .״כשאני מרגיש שההתקף מגיע,
אני תופס פינה ושוכב עד שהוא עובר.
הרווח בין ההתקפים אף פעם לא היה
קבוע אצלי, והוא נע בין שלוש פעמים
בשבוע לפעם אחת בשנה. אבל מאז ששני
הכלבים שלי מתו, אני מקבל שני התק פים
ביום. אם זה קורה לי בבית, אני עובר
ישר לשינה של כמה שעות. אם אני שוכב
בחוץ, אני מתעורר אחרי רבע שעה. לפ עמים
אני הולך בלי להרגיש, תוך כדי
התקף. ואחר-כך מוצא את עצמי שוכב
במקום אחר. פעם נשכבתי בחורשה ליד
ירושלים, והתעוררתי בתוך אוטובוס. ה נוסעים
אמרו לי שמצאו אותי שוכב ב אמצע
הכביש. אני לא יודע איך הגעתי
לכביש. אני לא כזה מטומטם שאלך לשכב
באמצע הכביש..
״אומרים שמחלת־הנפילה היא מחלת
עצבים, ולכן אני לוקח ביום שישה כדו-
רי־הרגעה מסוג בשם אידנטואין, ולומי־נאל
אחד לפני קשינה. הכדורים כימעט
לא עוזרים לי. רופא אחד במירפאה ה עירונית
בית שטראוס ניסה עלי פעם
תרופה חדשה. הוא נתן לי. כדור אחד,

שאחרי
שלקחתי אותו ישנתי 26 שעות
רצופות, וכמה ימים אחר־כך בקושי עמד תי
על הרגליים. צעקתי יעל הרופא. למה
אני צריך להיות שפן־הניסיונות שלוי
שמעתי שיש עכשיו תרופות חדשות, אבל
במרפאה נותנים לי רק את כדורי־ההרג־עה
שלי, כרגיל.״
הוריו התגרשו כאשר היה בן שמונה.
״אבא שיחק כל הזמן קלפים, ואמא היתה
צריכה לעבוד בתופרת ולפרנס אותו,״
מספר אלי .״אמרו לי שאחרי שהוא הת חתן
בפעם השנייה הוא נעשה בן־אדם,
אבל קשה לי להאמין.״

ה שומרים
הנ א מני ם הורעלו

מישמעת גבוהה, לפי סימנים, עולה יותר
כסף. אם רוצים, אני מאלף את הכלבים
גם לתקיפה, להגנה, לקפיצה לתוך חישוק הרבה ולהבאת דברים מהמכולת. לפני
שנים עברתי קורם לאילוף־כלבים, שהיה
בעיקרו לימוד תיאורטי. את הניסיון ה מעשי
רכשתי במשך הזמן.״ והוא נחשב
מאלף מעולה.

בעלי־חיים הוא אהב תמיד. בילדותו
היתה אמו משליכה מן הבית כלבים וחתו לים
שהיה אוסף ברחוב. מאז הצבא היה
לו תמיד כלב. אל פנג, הרועה הגרמני
המפורסם שלו, הלבן והענק, התקשר במי
ייוחד. הכלב היפהפה היה מבוקש מאד
לצילומי־פירסומת, היווה אטרקציה ב רחוב,
ואפילו השתתף באחד מסרטיו ה
אלי
עם פנג
כוס התרעלה
המורעל לחנויות בתל־אביב .״הבשר הזה
היה באמת טוב ומזין בצורה בלתי־רגי־לה,״
אומר אלי בכאב ,״עד שפעם אחת
הוא הגיע מורעל. בחו״ל, האיש הזה כבר
היה יושב בבית־סוהר. כאן, הוא ממשיך
לעבוד כרגיל. שניים מבעלי הכלבים ש הורעלו
הגישו תביעות נגדו, אבל לא ידוע
לי אם היה מישפט. לי אין אלפי לירות
לשלם לעורך־דין בשביל זה. אני חושב
שהתאחדות הכלבנים היתד צריכה להגיש
תביעה כוללת בשם כל אלה שכלביהם
וחתוליהם הורעלו.

יי* גיל 15 התגורר עם סבתו בתל ׳
אביב, ושנתיים לאחר־מכן התגייס
לצבא, מבלי לספר לאיש על מחלתו .״לא
רציתי להשתמט, רציתי להיות כמו כולם,״
הוא אומר. אחרי אחרי שמונה חודשי שי רות
בחיל־הרגלים התנדב לצנחנים, אבל
כבר בשבוע הראשון התמוטט בבסיס,
לעיני מאות חיילים. סודו התגלה, הוא
קיבל פטור משירות ונשלח הביתה.
אך בית, בעצם, לא היה לו. סבתו עברה
להתגורר בבאר־שבע, ואלי התחיל נודד
בין דירות שכורות עלובות. הוא חי כיום
מקיצבת־סעד חודשית של כמה מאות לי רות
מעיריית תל־אביב, ומעבודות שמז דמנות
לו פה ושם —.שמירה, ניקיון ואי לוף־כלבים
.״אני מוכן לעשות כל עבודה,
אם יקבלו אותי בידיעה שאני חולה,״ הוא
אומר ,״רק לא בחברת השמירה. שם מנצ לים,
משלמים עשר לירות ברוטו לשעה,
אני חושב. רציתי לעבוד בעירייה, עם
כלבים שנמצאים בסגר, אבל דרשו ממני
פינקס־מילואים, ואין לי. בסוף הם לקחו
ערבי. ניסיתי לעבור כדוור בדואר, אבל
סחבו אותי יותר משנה, והתייאשתי.
״אנשים רואים אותי ברחוב עם הכל בים,
מתעניינים באילוף ואני מזמין אותם
אלי. אם הם רוצים אילוף למישמעת רגי לה׳
אני לוקח חמישים לירות לשיעור.

״גם אגודת צער בעלי־חיים לא עשתה
כלום. אז בשביל מה הם קיימים? כנראה
רק בשביל להרוויח כסף ממכירת כלבים.
הם טוענים שהם לא מרוויחים, אבל אני
בטוח שכן. כששכבתי חודש בביודהחו־לים,
היו שני הכלבים החדשים שלי, ה־שנאוצרים,
שאותם קיבלתי במתנה מבעל
החנות שמכר לי את הבשר המורעל, בתור
פיצוי, בטיפול בצער בעלי־חיים. איזה
טיפול איום הם קיבלו! זו היתה זוועה
לראות אותם, כאילו חזרו ממחנה־ריכוז.
רזים־רזים, מכוסים נשיכות ופצעים. הם
ישנו אחר־כך שלושה ימים בלי הפסקה.
אני עוד חייב לשלם עבור הטיפול 1200
לירות, לפי ארבעים לירות ליום. חלק
(המשך בעמוד )49

אלי עם כלביו החדשים
אהבה ללא מצרים

בית־ השימוש שד אלי
בלית־ברירה — סיר

ראשונים של אורי זוהר ובקומדיה בתיאט רון
המיסחרי. כאשר היה הכלב בן תשע,
מת ממחלת־כליות, כיוון שלאלי לא היו
אז 250 לירות עבור התרופות הנחוצות.
את מקומו של פנג תפס הגור שלו, יחד
עם כלב מסוג שנאוצר שקיבל אלי. ב־ערב־פסח
אשתקד הוא קנה בשר־טחון
לכלבים, שעד היום לא ברור כיצד הגיע
הרעל לתוכו .״ 300 כלבים וחתולים מתו
אז באיזור גוש דן כתוצאה מאכילת ה בשר
הזה,״ מספר אלי ,״ושני הכלבים שלי
מתו תוך כמה שעות ביסורים איומים,
תוך כדי עיויתות וצריחות. עד היום
יש לי סיוטים מזה בלילות. וטרינאר ניסה

לעזור לכלבים, אבל לא הצליח
״עוד באותו ערב קיבלתי התקפה, אחרי
כמה שנים ללא התקפות, שבהן חשבתי
שהבראתי כבר לגמרי. כעבור כמה ימים
קיבלתי לחץ־דם גבוה, סבלתי מחולשה,
והלכתי לבדיקות בבית־חולים איכילוב.
ליד בית־החולים התמוטטתי ונפלתי. קי בלתי
שיתוק חלקי, ושכבתי שם חודש.
היו צריכים להאכיל אותי. קיבלתי המון
זריקות וכדורים, ויצאתי משם במצב די
קשה.״
לאלי טענות חריפות נגד יששכר
זלצר, בעל ביודהחרושת טב־זן בפתח-
תיקווה, שממנו יצאו חבילות הבשר

המיטכח שד אלי
לאכול רק לחס

צ׳ א ר לי צ׳ א פ לין
צ׳ארלי צ^אפלין נפטר כלילה
שכין ה־ 24ל־ 25 כדצמכר. כף, לפחות.
יירשם כתולדות. הקולנוע.
מאז הלך לעזלמו מספידים אותו
כלי הרה ככל אמצעי התיקשורת,
ככל פינות העולם. הוא היה הדמות
האוניברסלית כיותר שיצרה
המאה־העשרים.
אכל כל ההספדים לוקים כחסר.
מספידים אדם מת, ואילו צ׳אפלין
חי ויוסיף לחיות כל עוד ינועו סרטים
כמהירות של 24 תמונות לשנייה
כתוך מכונות ההקרנה. לכן,
מן הדין שלא להספיד — אלא
להזכיר. להזכיר את הדברים
שהוא-עצמו אמר, ולזכור את הדברים
שעשה. וככתוב בהגדה של
פסח, כל המרבה הרי זה משוכח.

הצחוק!הדמע
״אני זוכר תקרית אחת מימי ילדותי
באופן מייוחד: בסוף הרחוב שבו הת גוררנו
היה בית־מטבחיים. הכבשים היו
עוברות מול ביתנו ,׳בדרך לשחיטה. אחת
מהן נמלטה במורד הרחוב, וכל העוברים
והשבים עקבו אחריה בחיוך. אני עצמי
גיחכתי למראה ניתוריה המיואשים. זה
ניראה לי מצחיק כל־כך. אבל כאשר תפסו
אותה והובילוה לתוך בית־המטבחיים,
תפסתי את המשמעות הטראגית של ה משחק
; רצתי הביתה כשאני בוכה, ו צעקתי
אל אמי , :הם יהרגו אותה ! הם
יהרגו אותה אותו אחר־צהריים אביבי
וקודר ואותה הרדיפה הקומית, לא נשכחו
ממני זמן רב ; ואני תוהה שמא היתה
התקרית הזאת יסוד לכל סרטי העתידים

לבוא — השילוב של הטראגדיה וה קומדיה.״

השפם וחמקל
(צ׳אפלין בן , 17 מופיע לראשונה
על כימת וודוויל אצל פרד קארנו)

אהבת אמת

— אמריקה כולה הזדעזעה כאשר
צ׳ארלי צ׳אפלין בן ה־ 54 נשא לאשה
את אונה או׳ניל בת ה־( 18 למעלה) .אף על פי כן בילו השניים

יחדיו 34 שנות אושר. על אונה, בתו של המחזאי יוג׳ין או׳ניל,
כתב צ׳אפלין :״אני מרגיש שהאהבה שלי והערצתי כלפיה חונקים
את גרוני.״ (למטה: אונה וצ׳ארלי זמן קצר לפני מותו),

״מוסיקה ! המסך עולה ! על הבמה,
להקת גברים עושה תרגילי־התעמלות.
בהדרגה הם יוצאים. הבמה ריקה. זה
האות לכניסה שלי. המום מהתרגשות,
אני עולה. או שמעזים לעמוד במיבחן —
או שנכנעים — אני יחושב. ברגע שדרכה
רגלי על הבמה, חשתי הקלה. הכל הת בהר.
נכנסתי כשגבי אל הקהל — תכסיס
שתיכננתי מראש. מן הגב עשיתי רושם
מהודר להפליא, לבוש חליפת־ערב, כובע :
צילינדר על ראשי, ובידי מקל הליכה —
הדמות המושלמת של הנבל באותה ה תקופה.
ואז הסתובבתי — והקהל ראה
את אפי האדום. שמעתי צחוק. באותו
רגע הרגשתי שיצרתי מגע עם הקהל.
הרמתי את כתפי בתנועה דרמאתית,
נקשתי באצבעותי, עשיתי סיבוב על ה במה,
נתקלתי בקולב. מקל־ההליכה שלי
נתפס בשק־כוח שהתנדנד, זזה הלם ב פרצופי.
מעדתי ; הרמתי את המקל כדי
׳להחזיר מכה -תחת מכה, והמקל פגע
בראשי. הקהל התגלגל מצחוק ...לפתע
החלו מכנסי גולשים כלפי מטה, וכפתור
נפרם בהם. ירדתי על ברכי כדי לחפש
אותו, הרמתי חפץ דמיוני מן הרצפה
והשלכתי אותו ממני והלאה בשאט־נפש,

על עצמו
כשאני ממלמל , :ארנבות: ארורות.׳ הקהל
צחק בפה מלא.״

1הנגישה הראשונה
(כיו צ׳אפלין למצלמת־הקולנוע)
...בבוקר ־עליתי לאוטובוס המוביל
לעידנדייל, פרבר של לוס־אנג׳לס ...אחרי
חיפושים רבים, מצאתי עצמי מול שער־הכניסה
לאולפני קיסטון. זה היה בניין
מוזנח, שסביב לו גדר ירוקה כמאה־וחמישים
רגל מרובע ...השעה היתד,
שעת־צהריים וראיתי גברים ונשים, באי פור
מלא, יוצאים מן הבית. ביניהם היו
גם כמה משוטרי קיסטון. הם חצו את
הרחוב לחנות־מכולת, שממול, והזח עם
כריכים ונקניקיות בידיהם. לפתע תקפה
אותי ביישנות נוראה. מיהרתי עד פינת
הרחוב, שנראתה לי כמרחק בטוח, והמ תנתי
שם כחצי שעה, לראות אולי מר
סנט (מנהל האולפן) או הגברת מייבל
נורמנד (הכוכבת של האולפן) יהיו בין
היוצאים. משלא הופיעו, החלטתי לחזור
למלון. המעמד של כניסה לאולפן־הסרטים
והפגישה פנים אל פנים עם האנשים
שם, ניראו לי בלתי־אפשריים. ביומיים
הבאים הגעתי שוב עד השער, וחזרתי
כלעומת שבאתי. ביום השלישי צילצל
הטלפון, ומר סנט ביקש לדעת מדוע עדיין
לא הגעתי לעבודה. המצאתי איזה תירוץ.
,בוא מייד, אנו מחכים לך,׳ אמר. הפעם
לא היססתי. נכנסתי ישר לבניין, וביקשתי
שיפנו אותי אל מר סנט.״

איו להפסיד אוצר
״מק סנט בא אלי בהצעה, .יש לך עוד
ארבעה חודשים עד תום החוזה שלך.
אני מוכן להתיר אותו ברגע זה, ולכתוב
חדש. תקבל מהיום 500 דולר, בשנה
הבאה ,700 ובעוד שנתיים 1500 דולר.
בדרך זו תקבל בממוצע 1000 דולר ל שבוע,
כפי שביקשת.׳

הצחוק והדמע

— ״איני רוצה לכבוש איש.
הייתי רוצה •לעזור לכולם:
ליהודים, לגויים, ללבנים ולשחוריס,״ אמר צ׳ארלי, שיצר שלוש

דמויות בנות־אלמוות (מימין לשמאל) בהנווד, הכתף שק ו־הדיקטטור
הגדול .״התחלתי להתוודע אל הדמות בחדר ההלבשה
וברגע שצעדתי על בימת־הצילומים היא כבר רקמה עוד וגידים.״

לשמור על שפיות־הדעת. בזכות ההומור
אנו מובסים פחות ממהלומות החיים. זה
מפעיל את חוש־המידה שלנו, וחושף
לפנינו את האבסורד המסתתר מאחרי
הרצינות המוגזמת.
״למשל, שערו בנפשכם הלווייה. חברים
וקרובים ניצבים בדממה סביב ארונו של
הנפטר. אחד האבלים מגיע באיחור, ברגע
שהטכס עומד להתחיל, צועד על קצות

האצבעות אל מושבו, שם הניח אחד
האבלים האחרים את כובעו. בחפזונו,
מתיישב המאחר על הכובע ומועך אותו ;
אחר־כך, בהבעת חרטה עמוקה ואילמת
הוא מגיש את הכובע המעוך לבעליו,
שנוטל אותו בהבעת־זיעם אילמת וממשיך
להקשיב לתפילה. ברגע זה הופכת החגי גיות
של המעמד — מגוחכת.״
(המשך בעמוד )40

ציאפלין והצעירים

צילום אישי מן התקופה האחרונה, כשהגיטא־ריסט
הספרדי הידוע מאניטס דה־פלאטה
ולהקתו ביקרו באחוזתו. למרות הבדלי הגיל מצאו שפה משותפת במוסיקה ובהומור.

״,מק׳ ,כך עניתי לו, ,אם אתה מוכן
להפוך את סדר התנאים בחוזה, להתחיל
בשנה הראשונה עם 1500 דולר לשבוע,
700 בשניה1 ,־ 500 בשלישית, אני מוכן
לחתום.׳
״,זה רעיון מטורף,׳ ענה סנט.
״והנושא של חידוש החוזה לא הועלה
עוד.״

מה זה רומו ו
״לדעתי, זוהי החריגה הקלה מן ההת נהגות
המקובלת. במילים אחרות, ההומור
מאפשר לנו להבחין בחוסר־ההיגיון שב היגיון
זבחוסר־החשיבות שבחשיבות. זה
מגביר את תחושת החיוניות שלנו, ועוזר

שני הגאונים

צ׳אפלין וקוקטו. משתוללים, לפני עשרים שנה. צ׳אפלין
התוודה לפני קוקטו בפגישה על ספינת־טיול במיזרח הרחוק
:״אולי אטבע באמבטיה בבוקר ...אבל אני אינני חשוב. רק הנייר הזה חשוב וקיים.״

הדיקטטור הגדול יו

כמה כועסים
נסית להפטר מהם-
ולא הצלחת??

(.המשך מעמוד )39

• איך דניים זאסוסיס

אנחנו נחסל את הדוקים!
נסי פעם אחת את הדרך המודרנית והבטוחה
להשמדת הדוקים
לאחר חיטוי שלנו(שאורך כ־ !/2שעה) את מקבלת
תעודת אחריות לשנה. לא יהיו יותר דוקים בביתך !

ר״ג, מודיעין ,18 טל6 .־ 5־ • 790114 אילת: טל 3012 .־059
היתר מש׳ הבריאות ,21 :רש׳ עסק .481/75

11^ 89
׳״ מל תנו ת הכוכבים׳ לאוהב
ההרפתקאות

שיר הלל למערבוני
ה ע תיד...

הרומנטיקה

״הרמתי את ג׳קי בזרועותי, ניחמתי אותו
והבטחתי לו שלא !נשלח אותו לשם.
״,אני יודע ׳,הוא לחש לי, .אבא מתח
אותי.׳ ״

• שתיקה שווה זהב

ו ה קולנוע!

!׳גיו-טיי מ,׳0יוני )1977

״באחת הסצנות בסרט הנער רציתי ש־ג׳קי
קוגן הקטן יבכה, כאשר שני עובדים
סוציאליים באים לקחת אותו ממני. סי פרתי
לילד כל מיני סיפורים מבעיתים,
אבל הוא היה במצב־רוח מרומם !ועליז.
אחרי שעד, ארוכה של מאמצים, ניגש
אלי אביו (שהיה זמר) ואמר לי, :סמוך
עלי, אני כבר אסדר שיבכה.׳
״,רק אל תפגע בילד ואל תפחיד אותו1׳
הפצרתי באב.
״,אל תדאג,׳ השיב.
״ג׳קי הקטן היה כל־כך שמח, שליבי
לא נתן לי להישאר במקום ולראות מה
עומד אביו לעשות. חזרתי לחדר־ההלבשה
שלי, וכעבור כמה דקות שמעתי את
הילד מייבב וצועק.
״,הוא מוכן,׳ הודיע לי האב.
״זאת היתד, סצנה שבה אני מציל את
הנער מידיהם של נציגי בית־המחסה
ליתומים, ואני מחבק ואותו !ומנשקו שעה
שהדמעות זולגות מעיניו. אחרי שגמרנו
לצלם שאלתי את האב, :מה עשית לו
כדי שיבכה?׳
״,אמרתי לו שאם לא יבכה, נשלח אותו
מהאולפן ישר לבית־מחסה.׳

מערבון בחלל,סרס שכולו כיף !

״הסרט הטוב ביותר של השנה״ וי״״סיו

״תוך כדי הצילומים של הבהלה לזהב
נישאתי בשנית. מאחר שיש לנו שני
בנים מבוגרים והם יקרים לי מאד, לא
,אכנס לפרטים. הנישואין החזיקו מעמד
שנתיים. ניסינו להפיח בהם רוח !חיים,
אבל זה היה חסר־תיקווה ונגמר בכי־רע.״

• מחרחר שחס

ב״אי:נ׳ורג׳ לוקאם \ 7
מסיק: גאר קור׳ץ\

0וסיד 1ה:ג׳וך.ן וויליארוס\
/ת״א~4.30 ,7 ,9.30
״ס: מרק המ*ל\
צליל סטראופוני

חי פפ!.ה
אירד״

׳פי טק רא רי

//״אורה

קו סש ינ

אלקג־נם\

סם קול ר.ם רט חעל גב• \

שבוע 2

/״איייוו״ ־ י:ם

/״גילת״ — ב ט

הקראת?׳
את ההמשך ההיסטורי של
ק ל או די ו ס
הופיע במהדורת כים 2כרכים 626 ,עמוד

קוו ודיס
ה. סנקביץ
להשיג ככל דוכני העתונים וחנויות הספרים
חפצה :״אטלס״ ,רח׳ צ׳לנוב ,49ת״א,
ספרי ״איל״ ,רה׳ נ. שטראוס ,3ת״א.

רמקול*

קובעים יותד מבל
מרכיב אחר, את
אי מ ת המערבת.

,פיו•״ ,כיס• חפרימ 4וי 01 .ובחגזיו* ספזגחוייו

(תשובתו של צ׳אפלין להזמנה להופיע
לפני הוועדה לפעולות אנטי־אמריקאיות
של כית־הנבחרים האמריקאי)
״לנוחיותכם, אני מוכן לומר מה שנדמה
לי כי רצונכם לדעת. אינני קומוניסט,
ומעודי לא !הצטרפתי למיפלגר, או לאירגון
פוליטי כלשהם. אפשר לדאות בי מה
שאתם מכנים, מחרחר שלום׳ .אני תיקווה
שהדבר !אינו פוגע בכם. אנא, הודיעו לי
סופית מתי עלי להופיע בוואשיגגטון.
בכבוד רב, צ׳ארלי צ׳אפלין.״

• אסנת אמח
״ככל שהכרתי את אונה טוב יותר,
הופתעתי מחוש־ההומור שלה ומסובלנותה.
היא ידעה להזדהות גם עם נקודת־המבט
השונה של אדם אחר. משום כך, ובגלל
סיבות רבות אחרות, התאהבתי פה. היא
היתד, בת 18 בלבד, אבל הייתי משוכנע
שאינה נתונה לקאפריסות של הגיל הזה.
היא היתר, היוצא־מן־הכלל. הששותי מ הבדלי
הגילים בינינו התבדו עד מהרה.
ככל שאני הי יותר עם אונה, היופי
שבאישיותה כובש אותי יותר. וכאשר
היא צועדת לפני ברחובות הצרים של
ואוראי בפשטות, באצילות, צלליתה ה תמירה
השחורה ושערה השחור, שמס־תמנים
בו חוטי־הבסף הראשונים, אני
מרגיש שאהבתי שלי אליה והערצתי אותה
גואים בקרבי וחונקים את גרוני.״

• !הדבר היחידי
החשו! 071111
(הקטע היחידי שלא נכתב על־ידי
צ׳אפלין אלא על־ידי ז׳אן קוקטו, בעילך
כות פגישה עם צ׳אפלין על ספינת־טיול
כמיזרח־הרחוק)
״צ׳ארלי עובד. מזה יומיים הסתגר בתאו,
לא התגלח, לבוש בחליפה צרה מדי,
שערו סתור, מחזיק בידו את מישקפיו
וממולל אותם בעצבנות. הוא מכניס סדר
בתוך ערימות של דפים מכוסים כתב.
״,אולי אטבע באמבטיה מחר בבוקר,׳
התוודה באוזני בשנחאי, .אבל אני אינני
חשוב. אינני קיים, רק הנייר הזה חשוב
וקיים׳.״

מה סינים יש בעולם? שאל פעם
0 / /רב ירושלמי אחד. כשסיפרו לו ש-
מיספרם כ־ 800 מיליון נפש, השתומם הרב.
״באמת?!״ תמה ,״אז למה לא רואים אותם?״
ייתכן שהסינית הראשונה בגודל טיבעי
שיזכה אותו רב לראות, תהיה יהודית בת־אברהם
לנגר, המתעתדת לערוך בקרוב את
ביקורה הראשון בישראל.
למרות שמה האשכנזי, הרי היא סינית
כשרה למהדרין, על־פי ייחוסה וגם על־פי
צורתה החיצונית. ולא סתם סינית, אלא
סינית מייוחסת, המשתייכת לאחת השוש לות
הידועות והמפורסמות ביותר בסין.

הגדר
של לנגר
^ ד ל פנ י כמה שבועות היה שמה של
? יהודית בת־אברהם לנגר ג׳ודי צ׳אנג,
נצר למשפחת אצולה סינית שאביה, חבר
בית־הנבחרים של טייוואן כיום, הינו גנרל־בדימוס
שהיה בשעתו יד־ימינו של הגנר־ליסימו
צ׳אנג קאי־שק.
איך מגיעה סינית מסוג זה להחלטה ל דבוק
בדת ישראל ולהחזיק בה, זה כבר
סיפור אחר. למרות שבבתב־הגיור שהעני קו
רבני הקהילה הקדושה לום־אנג׳לס ל־ג׳ודי-יהודית
נאמר, כי היא דבקה בעיקרי
האמונה היהודית, הרי האמת היא שהיא
דבקה דווקא ביהודי, שהוא גם ישראלי
לשעבר, הלא הוא דויד לנגר, הפלייבוי
הישראלי של קריית־מלאכי שבגולת אר־צות־הברית.
לנגר
הוא יורד, שעשה חיל בלוס־אנג׳לס
בשני תחומים: עיסקי ייבוא ועיסקי נשים.
הוא ייבא לארצות־הברית מוצרים מ טייוואן
ויפאן, והתעשר. הכסף שגרף איפ־שר
לו לחיות בחברת האנשים היפים, ו־

בתו של גנרל סי1
התגיירה כדי
ל!:י נ שא 1ליורו
ישראלי בארה רב
במייוחד הנשים היפות. והוא עשה זאת
בקצב הסילון.
לפחות חצי־תריסר מהתיבות תל־אביב
חבות את זכות הביקור שלהן באמריקה
ללנגר, שתמורת קצת תשומת־לב וידידות
היה מטים אותן על חשבונו לטיול חלומי
בארצות־הברית, לפני שהיה מחזיר אותן
לבדן הביתה. מיספר גדול יותר של חתי כות
אמריקאיות הצליח לראות, על פי או תה
השיטה, את יפאן או טייוואן. כי ל דויד
לנגר יש ג׳וק אחד בראש: הוא
פוחד לטוס לבד. ואם כבר הוא מוכרח
ליווי, מדוע שלא תהיה זאת בת־לווייה?
לגבי מכריו הרבים, בתוכם גם ישרא לים׳
היד. לנגר אב-טיפוס של הרווק ה נצחי,
קאזאנובה יהודי המחליף נשים מהר
משהוא מחליף גרביים. אבל אף אחת מ החתיכות
שעברו תחתיו לא ידעה כי הסיבה
להימנעותו מקשירת קשרים מחייבים,
אינה נעוצה באופיו אלא דווקא בנדר.
לפני 13 שנים לערך נכשל דויד לנגר,
ונפל בפח הנישואין. לזמן קצר מאד ביל-
בד, אבל די ארוך כדי שתישאר לו מחק רית
זו מזכרת בצורת ילד שהוא משוגע
אחריו. כל־כך משוגע, שכאשר מלאו לילד
זה חמש שנים, גילה זאת האב בדיוק בעת
שהיה בביקור בישראל. הוא נטל מטוס,
טס לאמריקה, בילה עם הילד ביום־הולדתו
וחזר לישראל כדי להמשיך את חופשתו.
אבל הדבר הגדול ביותר שעשה דויד
לנגר עבור בנו, היה הנדר: הוא לא יישא
אשה נוספת כל עוד לא הגיע הבן לגיל
בר־מיצווה.
המון ישראליות ויהודיות טובות ברחבי
העולם המתינו בקוצר־רוח למועד הזה,
אבל כשהוא הגיע, שוד ושבר! דווקא
סינית מטייוואן זכתה מן ההפקר.

ח תונ ה
בריבוע

יך הכיר דוד לנגר את הסינית שלו,
י ואיך שיכנע אותה להינשא לו, זהו
סיפור בפני עצמו. במכתבים ששיגר ל חבריו
בישראל, פירט לנגר די בהרחבה
את הרומן הסוער הזה, הנראה כלקוח מ־

קג״ודת

חט״וואו
סיפורי דקמארון. מה שאפשר לגלות הוא
קטע מעדות הנחתום על אשתו :״היא סי נית
מבטן ומלידה, אבל כזו ערסית, בעלת
יופי נדיר, שאפילו בסין לא רואים שכזה.
זו אשר, מהסוג שמופיע רק בחלומות:
עקרת־בית במיטבח, ליידי בהברה ו לא
נורמלית) במיטה. כל מה ששמעתם על
בנות סין זה כלום לעומת מה שזו יכולה
לעשות. היא נושקת את האדמה שעליה

ג׳ודי, ועבורם היה צורך לערוך חתונה על פי
המסורת הסינית, עם תהלוכה ודרקוני־נייר
וזיקוקין. כי הסינים לא מתרשמים
ביותר מזה שבודי התגיירה. זה לא אומר
להם הרבה. ואפילו שערכה כבר חתונה
אזרחית באקאפולקו, חתונה סינית עוד
לא הזיקה לאף אחד.
החתונה השלישית במיספר תהיה חתונה
יהודית, והיא תיערך באחת הקהילות ה

גיו רתג׳ו די לנ ג ר
בקיצור, קשה לדעת איזה עוד מתנות
אפשר לקנות לזוג כזה שיש לו הכל.
אך לגיורת הסינית היתה בקשה אחת,
לפני שהסכימה להושיט את אצבעה ל־ענידת
הטבעת. היא ביקשה מדויד לנגר
להיפטר מ״הספר הצהוב״ שלו. ואם מישהו
לא יודע מהו הספר הצהוב של לנגר, הנה
עדותו שלו :״זהו ספר־הטלפונים הפרטי
שלי, המכיל את שמות כל החתיכות הטו בות
שהיה לי איתן אי־פעם עסק כלשהו.
הספר מכיל שמות מכל העולם והוא בעל
ערך רב. הוא כולל שמות ומיספרי טלפונים
של מאות נערות שאספתי במשך שנים
רבות, ובהשקעה גדולה.
״ג׳ודי ביקשה ממני שאשמיד ספר זה,
כהוכחה לכך שאני אוהב אותה. הסכמתי.

אם כי עכשיו, כשאני עובר על־פני העמו דים
שלו, ליבי נצבט. היסטוריה שלמה
מקופלת בספר הזה. פשוט לא יהיה פר
להשמיד אוחו.״
אז במקום להשמיד, שלח אותו דויד לנגר
לישראל. וזאת לדעת: הספר מכיל לא רק
שמות ומיספרים, אלא גם ציונים ותיאורים
מפורטים (״לא תמיד אפשר לזכור מה
התכונות הטובות של כל חתיכה,״ מסביר
לנגר).
עכשיו ודאי תאחז פאניקה גדולה כמה
מנערות תל־אביב. לא משום שאיבדו את
לנגר לטובת הגיורת מטייוואן, אלא משום
שאף אחת אינה יודעת מה עלה בגורלו
של הספר הצהוב. מי יודע, אולי הוא עוד
יתפרסם כ״דו״ח לנגר״ ן

סוו ליון דויד לנגר, נער־השעשועים של לוס־אנג׳לס, יורד מישראל שהפך
11 # 11 11111 ליבואן, ורעייתו הסינית ג׳ודי, שהתגיירה למענו. אביה של ג׳ודי
הוא גנראל סיני בדימום, חבר בית־הנבחרים בטיינואן, שהיה יד ימינו של צ׳אנג קאי־שק.
אני דורך, מעריצה אותי עד שיגעון וטי־רוף־חושים,
וחושבת שאני האלוהים בכבו דו
ובעצמו (סוף סוף, אני זה שלימד אותה
את כל הדברים הטובים בחיים.״).
אז מה הפלא שאם דויד לנגר הוא אלו הים,
הופכת ג׳ודי צ׳אנג נביאתו? עכשיו,
אם מישהו חשב שראה כבר חגיגת חתונה
מימיו, הוא עדיין לא שמע על חתונתם
של דויד וג׳ודי. זאת לא סתם חתונה.
אפילו לא חתונת השנה. זאת חתונה ברי בוע,
פשוטו כמשמעו.
טכס החתונה הראשון של השניים כבר
נערך, ביומה האחרון של השנה האזר חית
שזה־עתה חלפה. והוא התקיים ב*
אקאפולקו. למה דווקא באקאפולקוז מפני
שלטענת דויד לנגר, זהו הבית השני שלו.
הוא מבלה שם לפחות פעם בחודש. כל
החברים שלו באים לשם ממילא. וחוץ מזה.
אקאפולקו זה שם שעושה רושם טוב. אז
אותם מהחברים שלא היו שם במיקרה
ב־ 31 בדצמבר הוא הטיס לשם, מנידיורק,
מלוס־אנג׳לס ואפילו מישראל.
אבל בזה עדיין לא תם סדר החגיגות.
חגיגת החתונה השנייה נערכה בסן-
פרנציסקו, שגם בה מחזיק דויד לנגר בדי רה
פרטית. אבל לא זאת היתד, הסיבה
לעריכת החתונה שם.
מסתבר, כי בסן־פרנציסקו חי הענף ה אמריקאי
למישפחת האצולה הסינית של

יהודיות הגדולות: לוס־אנג׳לס. שם יוכלו
להגיע לחתונה הורי החתן, בנו, וכל מי
שהשתתפו בתהליך גיורה של ג׳ודי.
אלא שגם בכך לא די. מייד אחרי ש תסתיים
החתונה בלוס־אנג׳לס, יטוס הזוג
המאושר לטאי־פה, בירת טייוואן, שם תצ פה
להם מישפחת הכלה לעריכת חתונה
סינית נוספת. זאת תהיה כנראה חגיגת
החתונה המרכזית, המייועדת להורי הכלה
וידידיהם. כל הסיכויים שכל בית־הנבחרים
הטייוואני יתכנס לחגיגה, ויערוך שם ישי בה
מייוחדת.

הספר הצהוב
לא הושמד
ך) תכןש דוי ד וג׳ודי היו מתכננים גם
מסיבת חתונה חמישית, בישראל, אלא
שהם לא רוצים להאפיל, בינתיים, על
חגיגות השלושים למדינה.
נוסף על חגיגות היו, כמובן, גם מתנות.
צד הכלה העניק לזוג בית מגורים בראש
אחת הגבעות המשקיפות על טאי־פה. ה חתן,
מצידו, קנה לכלה טבעת־יהלום ב שווי
של 150 אלף ל״י וגם סוסת־מירוץ
צעירה שמנבאים לה עתיד גדול, וזאת
נוסף על בית חדש שקנה לה ברובע בל־אייר,
אחד מרבעי היוקרה של לוס־אנג׳לס.

ץ־ח־דבש בטי

מבלים ג׳ודי ודוד לנגר בביתם שבטאי־פה,
בירת טייוואן. הבית ניתן לזוג הצעיר במתנה
על־ידי הורי הכלה. הוא נמצא על אחת. הגבעות הצופזת אל מיפרץ מרהיב.
השניים מתכוונים לבלות בביתם הסיני בין חודשיים לשלושה חודשים בשנה.

?!ולנוע
כו כ בי ם

אלוף

הגארבז החדשה
האלופים מילחמת הכוכבים (תל-אניב,
תל־איביב, ארצות־הברית) — זהו
סרט ששבר את כל שיאי ההכנסות
בתולדות הקולנוע, והוכיח בפעם נוספת כי ה״אס־קפיזם״
(בריחה מן המציאות) ,היה, ונשאר, התחום המשתלם
ביותר של הסרטים.
הבמאי ג׳ורג׳ לוקאס (א!מריקן גראפיטי) הוא משוגע
לקולנוע מן הדור החדש, כזה שקיבל את השכלתו באולמות
החשוכים של השכונה, והספיק לראות בנעוריו את
כל אלפי הגילגולים של פלאש גורדון וטרזן, אבירי השולחן
העגול וגיבורי המערב הפרוע. לוקאס החליט לדחוס לתוך
סרט אחד כל מה שאגר במשך השנים, ולהציע הצגה שלא
היתה כמותה, אגדה דימיונית עד-כדי-כך שילדים ומבוגרים
כאחד יכולים לשקוע בה מבלי שצללי המציאות יציקו
להם.
אפשר להמשיך להשתעשע בגילוי ציטטות מכל המינים
והסוגים, אבל אין בכך כל צורך. הסרט הוא בדיחה ענקית,
חווייה מהממת לעין, מעין אודיסיאה בחלל המייועדת לאלה
שאהבו את המראה שיצר קובריק אבל התקשו לעכל
את הפילוסופיה שלו. זהו הניצחון הגדול של מחלקת ה
״שטיח
מהלך׳ — מערבון בחלל
אפקטים המייוחדים על מחלקת ליהוק השחקנים, ואם יש
להוליווד טיפה של דימיון, צריך יהיה להכתיר את שני
הרובוטים בסרט בפרס אוסקר, כסמל לזמנים המשתנים.

וו שינגטון

כשהיתה מארתה קלר בת ,20 נערה טו בה
מבית שווייצי טוב, שלמדה בבית־ספר
גרמני טוב לדראמה במינכן, הוזמנה לפא ריס
כדי לפגוש במפיק מסויים. כיום היא
אינה מוכנה לפרט מי היה המפיק, היא רק
מציינת שזה מפיק גדול באמת. האיש ראה
את התמונות שלה, ביקש ממנה שתעשה
מיבחן־בד ולאחר־מכן, משולהב כולו, נפגש
עימה פנים־אל־פנים.
״מה דעתך שאפגיש אותך עם נערה
נוספת ואתבונן בכן שעה שתתעלסוו״
שאל אותה, והוסיף :״יש בדעתי להחתים
אותך לחוזה של חמש שנים.״
״התבוננתי בו, ולא הבנתי בדיוק למה
התכוון,״ מספרת מארתה קלר. אבל האיש,
שפירש את שתיקתה קצת אחרת, החליט
לנסות בשנית .״טוב, אם זה לא ניראה
לך, אולי אזמין גבר במקום אשד?,״
מארתה התמימה, שלא שמעה בביתה ש-
בבאזל דברים משונים שכאלה, פרצה ב בכי.
היא קראה לאיש ״טינופת״ ,אבל
מאחר שלא ידעה שום שפה אחרת, אמרה
זאת בגרמנית. אחר־כך ברחה מן המקום,
כולה לוהטת מזעם. היא שבה למינכן,
המשיכה ללמוד בבית־הספר־ לדראמה חמש
שנים נוספות, ואפילו כימעט שסיימה את
חוק־לימודיה כדת וכדין, כיאה לנערה טו בה
מבית טוב. אלא שבאחת החופשות

בגלימת נזירות
הרגלים מגונים (פאר, תל־אביב,
ארצות־הברית) — טוב
שאלגוריה שקופה וארסית זו
מגיעה למסכי הארץ אחרי וושינגטון מאחרי הקלעים ואח רי
כל אנשי הנשיא. משני המקורות הללו היה הקהל יכול
לשאוב את המידע היסודי ביחס לכל מהלכי שערוריית
ווטרגייט והמעורבים בה, בקיאות החיונית להבנת המתרחש
בסרט זה.
הסרט מבוסס על נובלה בשם הנזירה מקרו, שראתה
אור זמן קצר אחרי התפרצות השערורייה הפוליטית שהיתה
עתידה להפיל את הנשיא ניכסון. הספר הופיע באנגליה
וסיפורו אף מוקם שם, במינזר שבו כל המהלכים מקבילים
למתרחש בממשל האמריקאי.
ואומנם, קל מאד לזהות במילחמת הכוחות המתנהלת
בתוך המנזר, ובאם־המינזר התככנית (גלנדה ג׳קסון) התופסת
את השילטון בעורמה, את ניכסון ן או להבין שהגזירה
הטסה ללא״הרף מקצה העולם ועד קצהו על־מנת להביא
לפראים את בשורת האמונה נוסח אמריקה (מלינה מרקורי)
,אינה אלא חיקוי ברור להנרי קיסינג׳ר. אן ג׳קסון
וג׳רלדין פייג׳ מספקות שתי קריקטורות נוספות של נושאי־הכלים
הרפובליקאיים, וכדי לשמור על האווירה המישפח־תית
מגלמים אלי ואלאך (בעלה של אן ג׳קסון) וריפ טורן

ג׳קסון(גלנדה) וג׳ ק סון( אן) — ציטוטים
(בעלה של ג׳רלדין פייג׳) שניים מאנשי הכנסיה שבאים לח קור
את פרשת השחיתות, ההקלטות הסמויות ומעשי ה־מידמה,
כאשר יוצאת הפרשה את כותלי המינזר והופכת
נחלת כלי״התיקשורת.

מארתה קדר ימה (מדה כרוקה)
נערה טובה מבית טוב

גס> 7זה
פו?\וגג>ת
בוגי דירפיכד וסטודיו, תל-
אביב, ארצות־הברית נהג-
מירוצים אמריקאי קשוח, מתאהב
בנערה איטלקיה החולה במחלה ממארת. הם נפגשים
לראשונה בשווייץ, ממשיכים להיפגש באיטליה ובצרפת,
ונופי הרקע אינם מביישים גם את האוספים הציוריים ביותר
של גלויות ציבעוניות.
אלה הם חומרי-הגלם היסודיים בסיפור־האהבה רחב-
הממדים הזה, המציין אומנם בכותרותיו השראה של הסופר
אריך מריה רמארק, הנשמרת בסוד כמוס על-ידי התסריטאי
אלווין סרג׳נט. לא משום שרמארק היה סופר מתוחכם
ומורכב ביותר, אלא מאחר שההשפעה הבולטת בו ביותר
היא דווקא זו של אריק סיגל וסיפור אהבה שלו.
מי שהאזין בתשומת לב להכרזותיו של הבמאי, סידני
פולאק, שהוכיח בעבר כוונות רציניות בסרטים כמו חוב
של כבוד או שלושת ימי הקונדור, יכול היה לחשוב שסיר-
טו החדש אמור להעמיד שני עולמות זה מול זה, ואת
שניהם יחד מול המוות. הנהג הוא תוצר של הפרולטריון
האמריקאי, הנערה היא בת־אצולה איטלקית ; הניצחון
בכל מחיר הוא מטרתו־שלו בחיים, ההנאה מכל רגע שנותר
לה לחיות — מטרתה. שניהם ניצבים מול פני המוות,
הוא כנהג״מירוצים, המנהל עם המוות דו־קרב מתמיד,
מתוך אמונה שאפשר להערים עליו ולנצח אותו, היא —
מתוך ראיית המוות כעובדה קיימת בסוף הדרך, המחייבת
ניצול מירבי של המסלול עד שמגיעים אל הבלתי־נמנע.
נשמע פילוסופי מאד, אבל אין צורך לחשוש. פולאק

פאצ׳ינו וקלר — כמו סיפור־אהבה
מדבר על עניינים כאלה רק ברעיונות. הסרט הוא מסוג
הסיפורים שהרומנטיקה בהם משכיחה כל פרט אחר. איש
אינו טורח להבהיר מהי מחלתה של הנערה, אבל היא
נשארת פוטוגנית עד הרגע האחרון, כמו גיבורות האופרה
השרות אריה במלוא הגרון דקה לפני שהן נופחות את
נשמתן משחפת. כל הרמזים על כך שיש כאן יותר מאשר
אהבה בין שני אנשים שונים, נשארים בגדר רמזים, שה צופה
יכול לפרשם כאוות-נפשו מבלי שהבמאי יתחייב לכאן
או לכאן.

נסעה שוב לפאריס, ושם נפגשה עם הבמאי
פיליפ דה ברוקה (האיש מריו) ,שהחליט
לתת לה תפקיד בסירטו הגנב המקסים
לצד איוו מונטאן. כאשר הסתיימו הצילו מים,
הסתבר לה שאיחרה את תחילת שנת
הלימודים. בביתה המתין לה מיכתב מן
המוסד הגרמני המסודר, שבישר לה כי
אינו מוכן לקבל סטודנטים מאחרים, אפילו
אם יש להם תירוצים טובים.
מארתה נשארה בפאריס, חזרה לפילים
דה ברוקה, עשתה איתו עוד סדט (השגעו־נות
של מארי) ,עשתה לו גם ילד, והפכה
שחקנית קולנוע ותיאטרון מקובלת בפא ריס.
הנערה שהיתר, צריכה ללמוד צרפתית
לצורך הסרט הראשון שלה עם דדדברוקה
קיבלה, שנתיים לאחר^מכן, את פרס ה תיאטרון
הצרפתי, אחרי שהופיעה בתפקיד
אמו של ילד מפגר במשך 400 הצגות
פאריסאיות של המחזה הבריטי יום בחיי
ג׳ו אג׳ של פיטר ניקולס- .
המישחק היה, למעשה, קאריירה שנייה
למארתה קלר, אחרי שב־ 16 שנים הראשו נות
לחייה התכוננה להיות רקדנית. אהבתה
לסקי שמה קץ לקאריירה זו. היא התהפכה
תוך כדי החלקה, שברה רגל, וכך ניטלה
מן האופרה של באזל רקדנית ראשית.
הוריה, מגדלי סוסים אמידים, לא ששו ביו תר
לשמע כוונותיה להיות לשחקנית. אבל
הגברת, הידועה כבעלת אישיות חזקה ודי-
עה נחושה, העמידה אותם לפני עובדה.
היא נסעה למינכן, ולמדה שם.
הצלחתה בפאריס הוכיח שהיא נערה

יסודית שלמדה את כל רזי המיקצוע על
בוריים. ולא זו בילבד, אלא הסתבר שהיא
יודעת גם לבחור את בני־הזוג שלה. כאשר
נפרדה מפילים דה ברוקה (שהוא עדיין
ידיד קרוב) אימצה תחתיו את קלוד ללוש.
זה האחרון ידוע לא רק כבמאי־קולנוע,
אלא גם כאיש־עסקים ומפיק ממולח, שידע
לנצל את הצלחותיו המיסחריות ולהשתמש
בכספים שהרוויח להרחבת אופקי ההשק עות
שלו, כך שלא כל ביצי הזהב שלו
מונחות בסל אחד.
אולם משהכיר את העלמה קלר׳ הוא
הפך גם גבר מאוהב מאוד, וסוד גלוי הוא
שרק למען מארתה נכנס להרפתקה ה־קולונועית
היקרה ביותר שעשה עד היום,
סרט בשם כל החיים (באמריקה קוראים

קפיצה חשוב. באירופה כבר הכירו אותה
הכל (מה עוד שהופיעה בינתיים גם ב־סידרת־טלוויזיה
׳פופולארית בשם העלמה
מאוויניון) .אבל ככל אירופית, היא ראתה
את ההצלחה האמיתית בפריצה לשוק ה אמריקאי.
את סירטו של ללוש אולי לא
ראו די אנשים, אבל החשובים באמת ראו
אותו, וביניהם המפיק רוברט אוואנס, ש ביקש
ממנה שתבוא לארצות־הברית ותע שה
מיבחן־בד עם דאסטין הופמן, לסרט
שתיכנן זה כמה שנים, איש הסאראתון.
״למען האמת, לא הטלתי ספק בכיש־רונה,״
טען אוואנם .״רציתי רק לבדוק אם
נוצר אותו קשר קסום, שכל סרט זקוק
לו, בינה לבין הופמן.״ הקשר, כידוע, נו צר,
והיו שסברו כי אוואנס לא היה אוב־

שחקנית מארתה קרר כמציאות
המפיק הדגול הציע אורגיה

מארתה קלר וכרום דדן ב״יום א׳ השחור״
מחבלת עוביה־למחצה
לו: ועתה אהובתי) ,סרט העוקב אחר שתי
מישפחות לכל אורך המאה דד( 20 הדימיון
ל־ 1900 של ברטולוצ׳י אינו מיקרי) .מארתה
קלר מופיעה בשלושה תפקידים שונים ב סרט,
הנמשך יותר משעתיים וחצי, ומס תיים
אי-שם בעתיד אחרי שהתחיל עם
הנץ המאה.
המבקרים המיקצועיים לא היו מאושרים
מן התוצאה הסופית, והסרט עלה כל־כך
ביוקר (בניגוד גמור למרבית סירטי ללוש,
אבל מה לא עושה גבר מאוהב למען אהוב תו
י) ,עד שלא זכה לכסות את הוצאותיו.
אולם למארתה קלר שימש הסרט קרש־

ייקטיווי לגמרי כאשר קבע זאת. קלר,
שעזבה בינתיים את ללוש, ראתה את שמה
קשור בזה של אוואנס בטורי הרכילות.
ואשר לעובדה שהיא גבוהה מהופמן, ש הופיע
מולה, ב־ 10 סנטימטרים לפחות,
נמצא מייד תירוץ מתאים .״הופמן אוהב
נערות גבוהות ממנו,״ הסבירו, והצביעו
על אשתו, רקדנית מיקצועית הגבוהה כ־מרתה.
מאז
הולך לה הכל חלק. ג׳ון פראנקנ־היימר
ראה אותה באיש המאראתון והפך
אותה למחבלת ערביה־למחצה ביום א,
השחור, סידני פולאק, שפנה לפרנקנהיימר

וביקש המלצה על שהקנית אירופית כיש־רונית,
ירש אותה לבובי דירפילד. האמרי קאים
משוכנעים שהיא יכולה להיות גארבו
חדשה. האירופיות מקנאות בה .״איזבל
אדז׳אני פשוט משוגעת ...קראתי בעיתונים
שהיא סירבה להופיע ביום א׳ השחור, ו־שפולאק
הציע לה את התפקיד בבובי דיר־פילד
ורק אחרי שסירבה, פנה אלי. היא
בכלל אינה לטעמו של סידני, אתם יכולים
לשאול אותו. האמת היא שהוא רצה בתחי לה
את קאתרין דנב,״ אומרת מארתה ב להט.
פולאק,
מצידו, מאושר מבחירתו הסו פית,
ואינו חדל לשבחה. העיתונות, בינ תיים,
הספיקה לקשור את שמה כימעט עם
כל מי שיש לו מה לומר בתעשיית הסרטים
האמריקאית. עד שהסתבר, מעל לכל ספק,
כי הגבר הנוכחי — בינתיים י -בחייה,
הוא אל פאצ׳ינו.
זה החל בלגימת יין בין צילום לצילום
בבובי דירפילד, והתפתח לרומן סוער.
וכשמזכירים לה שגם פאצ׳ינו נמוך ממנה,
כהופמן, היא משיבה :״בסצנות אהבה אין
תדריך חובה לראות:
תל ״אפיס — פנים אל פנים, סילחמת
הכוכבים, קריאת העורב, רחוב הסטר.
ירושלים — מילחמת הכוכבים, ד״ר
ז׳יוואגו, רסיסי חיים.
חיפה — פנים אל פנים, הפרקליט, הגיס
והכיס, מילחמת הכוכבים, שחק אותה, סם.

תל־אכיב

פנים אל פנים (אורלי,
שוודיה) — ההתמוטטות הנפשית ותחילת
השיקום של רופאה פסיכיאטרית. פרק
נוסף בנבירה בתוך ניבכי העם השוודי של
אינגמר ברגמן. מישחק מדהים של ליב
אולמן בתפקיד הראשי.
ו*ן קריאת העורם (צפון, ספרד)
— ילדות אפופה מיסתורין, ערפילי
מוות והתעוררות מינית ,־ומאחרי כל אלה
משל על החיים בספרד של פראנקו. סרט
מורכב ומעניין של קארלוס סאורה, עם
ג׳ראלדין צ׳אפלין והילדה אנה טורנט,
שגונבת את ההצגה מכולם.

קו סטא־ג אגור א ס:

..האם אנשו לעצור
את הקידמה?״
קוסטא־גאווראס׳יוצא לדוג. כהרגלו, המטרה פוליטית, אבל
שם סירטו החדש הוא ציפור השלך (קורמורנט) ,שאותו כתב
יחד עם פראנקו סולינאס, שותפו בשני סרטיו האחרונים
(ומי שכתב עבור. ג׳וזף לוזי את מר קליין). .
״ציפור השלך משמשת דייגים באיזורים מסויימים של
אסיה,״ מספר קוסטא-גאווראס .״עונדים טבעת לצווארה, והיא
מונעת ממנה לבלוע את הדגים הגדולים שהיא דגה. היא
מביאה אותם אל הדייג שאילף אותה, ומקבלת בתמורה
דג קטן.״
״זה, בערך, מה שקורה בסרט שלי. שני דורות ניצבים זה
מול זה. הדור הראשון הוא זה שאגר את ההון ואת הכוח,
והיה עסוק במלאכת האגירה עד שלא נותר לו פנאי ליהנות
מן החיים. עתה, הדבר היחידי שמעניין אותו הוא לשמור על
כל מה שצבר. ואילו בני הדור החדש, הצעירים, המצויי-
דים במחשבים ובלוחמה פסיכולוגית, מתכוננים לגזול מן הדור
הקודם את אוצרותיו. זהו עימות שמעל ומעבר למילחמת
המעמדות ולמאבק החברתי. הסרט מנסה להעמיד בסימן־
שאלה את עצם הבסיס לקיומה של החברה בימינו. האם אפשר
באמת לשנות את פני ההיסטוריה ולעצור את הקידמה, כפי
שרבים היו רוצים לעשותו״
ציפור השלך יצולם בשלוש יבשות. שבוע אחד בארצות־הברית,
שבוע אחד במיזרח־הרחוק וכל השאר, באירופה. את
התפקיד הראשי בסרט, כנציג הדור הקודם, האוגר, השמרני,

מבחינים בהבדל. בשכיבה, שנינו בעלי
אותו גובה.״
כשחקנית אמיתית, הזדהתה כל־כך עם
תפקידה בבובי דירפילד, עד שנפתולי ה אהבה
ומהפכיה בסרט השתקפו גם ביחסים
שבינה לבין פאצ׳ינו בחיים. אחרי ההסר טה
הוא יצא לניו־יורק להופיע במחזה
ואילו היא, אומנם לא חלתה כגיבורת ה סרט,
אבל סבלה מהתמוטטות־עצבים ו אושפזה
למשך שבועיים.
פאצ׳ינו נטש את הבמה כדי להיות לידה,
ונטל אותה עימו, עכשיו, לניו־יורק.

ירושלים

**!*דוקטור ז׳יוואגו (סמדר, אר־צות־הברית)
— סיפור־אהבה המתפשט על
פני המהפכה הרוסית, מבלי להיות שווה־ערך
לסיפרו של פאסטרנק, זוהי אפופיאה
קולנועית מרהיבת־עין המעוררת התרג שות
ברגעים רבים. עם ג׳ולי כריסטי,
עומאר שריף ותום קורטניי.

חיפה

הפרקליט, הנים והביס
נתן קוסטא־גאווראס בידי השחקן האמריקאי ויליאם הולדן,
שאחרי רשת שידור שב למשוך תשומת־לב גדולה בעולם.
מולו מתכונן קוסטא־גאווראס להציב את מייק מוריארטי,
אהד השחקנים הצעירים בני דורם של פאצ׳ינו ודה־נירו,
הנחשב באמריקה מוכשר לא פחות מהם. מוריארטי הופיע
בסרט צנוע בשם הקש בתוף לאט יחד עם דדדנירו, אבל
הסרט לא הוצג בישראל, משום שמפיציו סברו כי אינו מיס-
חרי עד הצורך. זאת, למרות שהסרט זכה בביקורות חיוביות
באמריקה ואף נכלל בכמה מרשימות עשרה הסרטים הטובים
ביותר של עיתונים גדולים, לפני ארבע שנים.

(אורלי, ארצות־הברית) — צלם טלוויזיה
מעמיד פני נכה, בעצת גיסו, כדי לסחוט
מחברת־ביטוח. סאטירה פראית שנונה של
בילי ויילדר על אורחות חיים אמריקאיים
,ופולחן רדיפת-הבצע. עם ואלתר מתאו
וג׳ק למון.
שחק אותח, סם (בית אבא
חושי, ארצות־הברית) — משוגע לקולנוע
מקבל השראה, ביחסיו עם המין החלש,
מרוחו של האמפרי בוגארט. שיתוף־הפעולה
הראשון בין וודי אלן ודיאן קיטון.

ל א לגברים! ל א לגברים! ל א לגברים! ל א לגברים! ל א
פינת המדליות

אג בנ די ק ט
מארץ־ ה ח לו מו ת
תקופות ארובות ׳מחייה והיתר! חברתי
־ !1חונה פדורצ׳סטר הבריטי, ממוקמת
ירה המלסותיזת של המלון. היא היתד,
*עוררת עם יבוקר כמו נסיכה, ואז היה
:ד ׳במדים מגיש לה, על טס של כסף,
:ה״אג בנדיקט״ :מאכל־פלאים מטרף,
כעלה האוהב והמפנק היה מזמין טלפיו-
ת יאל חדרה ממישרדו שבארץ.
מאז — ינקפו השנים. הדורצ׳סטר עבר
דיים ערביות! ,בעלה ׳שיל שרה לידיים
פתיות, והנסיכה הפכה אשת־עסקים. ב יר
שכזו, אין לה עוד פנאי לד,יתלבלב
נתי־מלון. אפל לעיתים היא חוטפת רגע,
והתת אצלי בבית. בהזדמנויות אלה
וכנו ׳ניסיונות-שיתזיור אין־ספור, בעזרת
׳פרי־בישול והזיכרון — ׳שינצר בחובו
ת טעם ההודיה הטמירה.
תיקנו פה, השמטנו שם, עד אישר אכן
נענו אל צירוף הטעם־של־יפעם. והרי
:ם מעדן אמיתי לפינוק אהובים. כדי
;שיג את הטעם הימדוייק, מומלץ לא
?שחמש בתחליפים.
מוכנים?
מסדרים על צלחת פרוסה אחת דקה,
־ולה ומקופלת לשניים, של שינקן מעו־
צמה במהירות הסילון

עונת הסרגנות הגיעה. הפכתי את כיסי,
מלאן פטנטים נשפכו משם.
למשל :
כאשר סורגים דוגמת צמה כלשהי, תמיר
זקילים בבעיית מה לעשות׳ עם העיניים
צריך להצליב יאת מקומן. גפרור, מסדנת־
־ושה וסיכתתביטחון הם פטנטים מיסוד־לים
ביותר. ימה עושים? יש י
לוקחים קליפס־שערחת קטן, שצורתו ה חודרת
מתאימה מאד למטרה זו. לוחצים
ליו באצבע ואגודל, והוא נפתח. כעת,
נעיצה אחת, מעלים את ה״עיניים״ זד
־׳וישות, ומשחררים יאת האצבעות. הקליפס
סגר על הלולאות הרמטית, ומחזיק אותן
שבי.
כל סריגנית שאי־פעם בחייה רדפה אחר
עיניים״ :אבודות, תקפוץ על המציאה.
נקודות לתיזכורת :
כדי להדגיש את הצימר ,.הנסגרית ב״עי־
״ ימין ,׳סורגים לה 4עיני שמאל לפניה
־ 4אתריה• כל שבע שורות, על השורה
שמינית, מבצעים את ההצלבה. תחילה
קליפס מונח מאחרי העבודה. וההצלבה
!יא מאחור ; בחציה השני של הצמד, ה־ן
ליפס תופס עיוניים לפני העבודה, והה**

בריאות

מי בצ ע

שן( .דומיה בצורתו אך לא בטעמו, לחזה־הודו
מעושן) .על זה שימים פרוטה אחת
חלהי>!תוקה, טרייה וחמימה, שאותה חות כים
לריבוע של 12 על 12 סנטימטר, מרוח
בחמאת־שום (להשיג, של טנא).
על זד, מניחים פרוסית נקניק פאטה כבד
בהיר בעובי ׳סנטימטר אחד, מחומם בגריל
עד שהוא כמעט מתפורר ונמס. לא יותר.
(להשיג בחנויות למעדני-בשר) .הסאה ב תור
על הפירמידה הנבנית היא ביצה
עלומה, שהפנתה קלה מאין כמוה:
ממלאים מחבת קטן במים מילוא !תמל־יתו,
ומרתיחים. כשהמים רותחים מגלישים
לתוכם בתנועה קפואה, בזהירות, ללא
תנופה, ביצה ׳ששובת־ ,תחילה לתוך כוס.
עושים זאת כך כדי שהחלימון לא ״יישבר״
במים. הביצה תסתובב בתוך המחבת כסה רורית,
ומעט חלקי חלבון ייפרדו מעליה.
נחזיר אותם אל החלמון, ככל הניתן.
מרתיחים ארבע דקות בדיוק.
החלמון העטוף בחלבון תופס אז
שיכבד, קשה חיצונית, אך תוכו עדיין
צמיג־נוזלי.

לא לשכור את ׳החלמון 11:

חישוב שהביצה לא תהיה קשר, לגמרי.
בל זמן מבישול ״ייש לנשוף על המחבת,
כדי לחסום בעד הקצף המאיים לגלוש על
הכיריים. מוציאים בעזרת כף מחוררת, ו מניחים
אית הביצה העלומה על פרוסת
פאטד, הכבד. ממליחים, ושמים למעלה
כפית גדושה מיונית. בראש: תלולית המיר
נית ׳תוקעים זית שחור, מקשטים בעלה־חסד,
ומגישים.
אוכלים בעזרת סכין ומזלג העוברים
בתוך הבלוק, חותכים ולוקחים חיתך מכל
המרכיבים ביחד.
מכינים כל מנד, לחוד, כדי שאפשר יהיר,
להגישה חמה, בטמפרטורה הנכונה, פלי
׳שהעסק יצטנן עד לגמר הטיפול בשאר
המינות.
למב׳ולבלים, ישוב, בזר, הסדר: שינקו׳
חלד, מתוקה, חטאת־ישום, פאטר, כבד, בי צר,
עלומה, מלח, מיונית, זית.
מעדן שלא מן העולם הזה.

הו דעהח שי ב ה
לכל;אלד, המורידים עלי סיפורים,
ומאיימים ״שלא תספרי אותם

לרחל המדיחלת׳׳ —
רכותי, חנכם שמים את סיפוריכם
על הרן הצבי.
אני כאמת לא מספרת אותם
לרחל חמריחלת.
לבד, היא מלפנים, זהו כל הסיפור.
איך אמר תבעל: חיים קלים.

שי קוי

מ ל אי םוגד
ב חי דתה ריון

האסלה הנוצצת
מזמן לא עסקנו במשהו פדודוקטיווי ו יצירתי,
כגון זד, הנרמז: ,בכותרת דלעיל.
הפעם ׳נערוך, עם פינת־המדל״ות שלנו,
טיול מאורגן לטובת השירותים.
המים הקשים המגיעים אל חבית, מרפ דים
אט־אט אית דפנות האסלה, ותהא ה נוצצת
ביותר, בשיכבד, אפורה עמומה.
עקרת־הבית ד,תירוצה, ר,נוברת מדי שבוע
עם מקל מיוחד ׳במעמקים לא־ינודעו —
ניצבת אבודה מול המציאות האפרפרה.
בהקשר זד, אינני טורחת כלל לאזכר
את ׳תרומתם של זכרי הבית למיניהם ל טובת
העניין, כי זאת כבר אופרה אחרת.
יכל אחת הרי יודעת איך נראה המקום
•אחרי ביקור צנוע מצידם. לומר שהשתדל־ילד,
שם ממטירה משוגעת — זה יהיר, רק
רבע המציאות.
׳אז מה עושים?
או. רצים לחנות לחומירי־בנייו וצבעים,
וקונים בקבוק קטן מייאש. נזהרים כמו
מהשטן. טיפה ׳אחת שנוזלת מסוגלת לעולל
נזק בל־יתואר. לא נוגעים בזר, בשום אופן
ביד חשופה.
׳מגיעים הביתה: ,ומסלקים את כל היל דים
!לחדר מרוחק ובטוח. נועלים אותם
שם• לובשים כפפות, ופותחים את חלון
חדר־הישידותים לאיוורור. שופכים
חומר כולו לאסלה. בורחים מהריח.
רים עם מגבת מלופפת יעיל הפגים, ומשפשפים
עם מקל עץ — ממאמטא, ענף, או
מברשת־לולאד, הנמכרת בזול.
משאירים חמש דקות! ,ומורידים את ה מים.
במטלית טבולה במים עוברים על
כיל המקומות -,ומייבשים.
לעסוק בחומר בזהירות רבד, מאד. את
הבקבוק הריק ייש לשטוף לפני שזורקים,
כדי שלא יעשה עוד שום נזק לא־צפיוי
׳בדרכו האחרונה, עד הפחים שלמטה.
מסתכלים באסלה, ומסתנוורים מד,בור,ק
החדש.
רק אחר־כך משחררים את ד,ילדים ה־מצווחים.

כיצר יערוך ו 03 ינה
מפוצצת

א רוח

מאז עזבו האנשים את שבט מישפחתם,
קשה להם לערוך מסיבות מוצלחות. פעם,
לא הייתה ׳שיום. בעייד, בקשר ׳למיפגש חב רתי
כלשהו. המוכשר המישפחותי בן ה שלוש
היה מיענה את כולם שעה, ונותן
קטע. הדוד והדודה שלא חייו בשלום היו
באים, וזה תמיד היה׳ קטע. היענטעס היו
נותנות ;אוכל, הילדים — מכות, יוד,שיטחה
היתד, ישורר; ,בכל. מאז השתינו כמר, דב רים!
,ורירי׳ :נקודות לציון:
הרכב אנושי: ידוע שהרכב הכימיה
,האנושית המעורבבת, הוא אבי־אבות ה הצלחה.
סוסות-מילחמה ׳ותיקות המגרדות
אלופים ו׳שגרירים לשיבוץ פאזל מוצלח,
סתם עושות לעצמן חיים קשים. הפטנט
מסובך הרבה !פתחת. מזמינים סל מיני ינפו־חים־מבסף,
ויכל מיני יפות. המגנט המפור סם
יפעל כאן מעצמו, שיכן כל מרכיב
מגלה נטייה קדחתנית להיצמד בוואקום
מעשי מאד — יאל מישנה־ .נותרת אומנם
בעייד, קטנה בדמות נישות־חייקם הניצחיות
של הנפוחים־מכסף. ובכן, עבורן מזמינים
את מייק סטולוביצקי. ריאספוטין זד, מרתק
אותן סביבו כמו ׳ברחשים.
משקאות: הכי נפלא להרטיב את כל
.העסק עם מפל של מטאוס. היין הפור־
1טוגזי התוסס הזד, עושה פיצוצים במוח.
§1אחרי לגימה וחצי, גם אזרחים מהוגנים
מאד מתחילים לעשיות שטויות. ובערך

צמה חצי-אוטומטית

בוקר ועירב, בספל־אדירים, יש לערבב
ואחר־כך לשתות:
׳ 4כף אחת חומץ־יתפוחים (בחנויות
טבע, סויפר־סלים ומעדניות).
!• כף אחת גדושה מאד דפש־דבורים
טייבעי; עדיף — ׳מזון מלכות.
! 9מים מינרליים עד מתיקות נעימה.
טעם המשקה המתקבל הוא כטעם סיידר
תפוחים. יטעים מאד־מאד. זוהי עזרה־ראשונה
יוציאודמז־הכלל, הנותנת !תוצאות
נד,׳דרות מייד — וביאפקט,מצטבר.
רצוי להכניס את השיקוי כתפריט־קבע
לכל השנה. מינרלים מרכזיים, נחוצים כ

׳״דיי

מוכר !

יותר לגוף, מצויים בשילוב שילושה ה־מיצרנים
היללו.
ואז אפשר להפסיק את הזחילות־על*
ארבע אל בית־הכסוד. על כיל פנים, אחרי
שתיית יש יקוי־יד,פלאים ניתן יהיה ללכת
לשם על שתיים — וגם זה משהו.

בזמן שהם מתחילים לעשות אותן, מת-
חיליה גם המסיבה.
קייטרינג: מנהג נובי־ריש־ חנטארישי.
מארגנים אווירה קסומה, כוכבים ומסבות
מרצדים בשטח, הכל יפה ומחשמל — ד
פיתיאום פורצים יהודים גליציאנרים זק נים׳
עם !פומביות־;אורטופדיוות וורידים ב רגליים,
ומגישים געפילטע־פייש בסלסילות.
איחחס !
מזון: מוטיב שיימחה מרכזי יבדוק. חייב
להימצא בשפע פזרניי. מייני מזונות 0רומ־ימים
את האגו, ואת כיל המסיבה יעקב כך.
הרירי ׳סרטנים מטוגנים טפו־טפו, רק הפוש עים
אוכלים. כנ״יל ערמות שימורי צדפות,
כנ״ל קוויאר איראני. מגושי גבינות ה־בורטן
שומר נפשו ירחק — אבל הוללים
מועדים בין כד, וכה יירשו גהייביום, ולהם
— איו כבר מיד, להפסיד.
׳מוסיקה: היא ההורסת, והיא !הבונה.
מכינים מראש יאת המילה האחרונה, סידרה
לנדבקים, סידרה לפעילים להיזהר
מהנודניק המתעקש להשאיל את סירטי
ההקלטה העייפים שלו למסיבה התוססת
שלכם. האיש. מסתובב חופשי, ורוצח מסי בות
בדם־קר.
׳שונות: התאורה חייכת להיות רכה.
מארח מתחשב לא יהרוס לאורחיו את תע נוג
ספירת טלאי המיטען שעליהם! ,ויעיל
כן לא ווריד על ראשם עלטה מוחלטת.
הם הרי לא יסחבו את הרוכנים האישיים
כל הדרך מהבית, רק כדי שלבסוף איש
לא יראה אותם.
עם כל הכבוד למינהגים הרווחים, אין
למהול מסיבה עם גורמים בלתי־מוזמנים.
!חלק שמן מהצלחת מסיבה ניתן לזקוף
׳לזכות תחושת הקושי להימנות עם קרו איה,
תחושה שהמארחים הנבונים יידעו
ללבות בין אורחיהם.
ואחרון אחרון חביב — תמורת ליקוקים
מאסיוויים בא רבילן־צמרת עם מצלמה, עו שה
פלאשים מסביב, ומעלת את הוולטאד
הכללי בציורה שילא־יתיאימן. בואו מאפשר
לכל הנוצצים, ר,לאים מרוב הופעות בעי תונות,
להידחף לפוקוס בהיסטריה ׳חש אית,
ולהצהיר, שזה ממש נורא עם ה צלמים
האלה.
זהו זה. ביילוי נעים.

<זודטה דנין

1ה היה השו&ס שיש שהיה
גיליון,,העולם הזה״ שראה אור השבוע לפני 25 שנים כדיו?!,
י הקדיש כתבת־ענר! למשבר הרעיוני־חברתי שפ?ן ד את התנועה
הקיבוצית, והביא לפידרת פילוגים בקיבוצים רבים. פתכות נוספות
שראו אור השבוע לפני 25 שנים הוקדשו לחילופים שנערכו
בצמרות מישרדי הממשלה השונים, כתוצאה מהרכבה הקואליצ יוני
החדש של הממשלה. מדור התיאטרון הביא ביקורת על

המחזה ״ים ובית״ מאת שולמית בת־דורי ובבימויה. בשער האחורי
של הגיליון הובא התשבץ השני כמיסגרת ״אליפות התשבץ 1953״.
בשער הגיליון: המחשה גראפית של הפילוג כקיבוץ עין־חרוד.

מיי

מילחמח־אזרחים בקיבוץ עיוחרוד * קהו ״קו הרוחב 38־
* חילופי ״פליטים פוליטיים־
יפי ס לבין קיבוצי
מפא הקרב בין יצחק טבנקין ליבין שלמה ן יביא

רו״ח מיוחד
עין־חרוד
העיתונים היומיים תחרו ביניהם בתיאורי
קרב מרתקים, מלהיבי־דמיון. לעיני הקורא
נצטיירה תמונה של שדה-קטל מכוסה
פצועים, של עיי חורבות עשנים, שמסביבם
! משתוללים אנשים שדעתם ניטרפה עליהם
כליל. שונאי התנועה החלוצית צהלו,
הסיקו מסקנות. האדם הפשוט בתל־אביב,
בירושלים, בבאר־שבע, קימט את מיצחו
מתוך תימהון, לא הבין את הנעשה.
אותה שעה ישבו אנשי עין־חרוד בחדר-
האוכל. המקום לא דמה כלל לבסיס קרבי
נירגש. האנשים אכלו, שוחחו ביניהם
והתלוצצו, כרגיל. לא היה במשק כל דבר
מזעזע — לא הרוגים, לא פצועים ממש,
לא קרבות איתנים. ארבע התכתשויות
שאירעו משך יומיים, אף שהיו מעציבות
למדי, לא חרגו מגדר התקריות שהפכו
רגילות במקום.
באמצע חדר־האוכל הזה נימתח מעבר
שרוחבו מטר וחצי. מעבר רגיל ביותר.
אולם משני צידיו ישבו שני מחנות של
אנשים מתנכרים אלה לאלה, שלא ראו
כלל איש את רעהו.
בני המקום קראו למעבר ״קו הרוחב
ה־38 אפשר היה להשוותו לקו החוצה
את ברלין, אלא שכאן שכנו אוהדי המיזרח
בצד מערב, ואוהדי המערב בצד מיזרח.
משני הצדדים של קו הרוחב ישבו
אנשים שהקימו יחדיו את אחד המיפעלים
המפוארים ביותר בתולדות הארץ, אולי
בתולדות העולם. הם בילו יחד כל רגע
מחייהם, משך 30 שנה, היו שותפים בשמ חות
וביגונות, באוכל ובלבוש, ברעיון
וברכוש. הם גדלו בבית־הספר ביחד, הם
אכלו את ארוחותיהם ביחד, עבדו ביחד
•בנגריה ובפלחה. ואילו כיום יש להם רק
מכנה משותף אחד: שלילת הזולת, שלילה
המגיעה לעיתים לכלל שינאה עיוורת
וקיצונית, ואשר הפכה אצל אחדים מהם
תוכן יחידי בחיים.
אבות נפרדו מבנים, צעירים מחברות,
מורים מתלמידים, חבר מרעיו. ומשנפרד
מישהו, היתד, זאת כמעט פרידה טוטאלית,
אם כי עוד ידועים מקרים שאיש מפא״י
לוגם כוס קפה בחדר שכנו המפ״מי, או
שבעל הסועד בצד המפא״יי חי בשלום,
ובחדר אחד, עם אשתו הסועדת בצד
המפ״מי.
אולם אופייניים יותר המיקרים ההפו כים:
האב המנהל תעמולה לגירוש אנשי
מפ״ם מן הנקודה, אם כי חמשת בניו
נמנים עם המועמדים לגירוש ! הבת
המפא״יית החולה, שגיזברות הקיבוץ המאוחד
(המפ״מי) סירבה, עקרונית, להש תתף
בהוצאות האישפוז שלה! החבר
שנפטר, שבני הפלג היריב לא באו אף
לנחם את מישפחתו.

לדעתו הפכו את הקיבוץ המאוחד למין
אליל־של־קרטון, ואת עצמם — לכת מת בדלת,
בעלת פולחן של ״אתה בחרתנו״.
בעיני יצחק טבנקין וחבריו היה לביא
כופר בעיקר. טבנקין האמין שאין כל ערך
ואין כל טעם במשק ניפרד, החי לטובת
עצמו בלבד, שמשק כזה נידון לכלייה,
כמו הקומונות שהוקמו׳ בתקופות שונות
בארצות העולם.
התנועה הארצית בלבד, יכולה, לדעת
טבנקין, להכשיר את הקיבוץ לייעודו
האמיתי: לשמש מכשיר להגשמה מהירה
של הציונות, להצלה דחופה של המוני
הגולה. הקיבוץ המאוחד ייסד את תנועת
החלוץ, הכשיר אלפי בני גולה וצברים
לחיים חלוציים, הקים להם משקים חדשים
ודאג לקיומם. טענו אנשי טבנקין :״המש-
קיסטים לא הבינו בענייני משק. הם לא
הבינו כי אין קיום למשק ניפרד בלי
תנועה שתעזור לו!״
מספר איש מפ״ם :״הם (שוללי הקיבוץ)
התנגדו תמיד לכל הרחבה של המשק,
הפריעו במזיד כדי לגרום כישלון לרוב.
כל מעשה של התפשטות, כגון קניית
קומביין גדול, רכישת צינורות להשקאה,
הקמת בית־ספר משותף עם תל-יום ף,
נתקל בהתנגדותם. זה פיתח אצלם תסביך
נחיתות והם הפכו מרים ושונאים !״
אנשי מפא״י י אינם מכחישים שחבריהם
* למעשה אין פילוג בין מפ״ם לבין
מפא״י בתור שכאלה, אלא בין אנשי הקיבוץ
המאוחד, התומך במפ״ס (אך הכולל
גם חברים המצביעים בעד מפא״י) לבין
איחוד הקיבוצים והקבוצות, המסונף ל־מפא״י.
הצדדים עצמם אינם משתמשים
בשמות המיפלגות, אלא בשמות האירגוניס
הקיבוציים.

התנגדו לרוב לתוכניות התפשטות נועזות.
לדעתם נבעה ההתנגדות מדאגת־יתר של
המשקיסטים למשק, בעוד שאנשי הקיבוץ
המאוחד היו מוכנים לדבריהם, לסכן את
קיום הקיבוץ כדי להאדיר את המיסגרת
הארצית.
כל הסיכסוכים פרצו כשפילג הקיבוץ
המאוחד את מפא״י, ייסד את סיעה ב׳
ואחר־כד את המפלגה לאחדות־העבודה.
עתה לא איחדה עוד מרות המפלגה את
הפלגים, והם הפכו יריבים על בימות
המאבק הפוליטי ביישוב.
מדינת ישראל קמה. בני עין־חרוד לחמו
בכל החזיתות, מילאו בית־קברות קטן.
המשק הוציא מתוכו את מצביא הרי ירו שלים,
מפקד הפלמ״ח יוספל׳ה טבנקין, בנו
של מחנך הקיבוץ המאוחד וחברו של יגאל
אלון. אולם עין־חרוד יצאה מהמילחמה
כשהנבטים הראשונים של מילחמת־אזרחים
מבצבצים על אדמתה.
:ה״טראנספר״ .הם נבטו באדמותיהם
של משקים רבים. הקיבוץ המאוחד הצטרף
למפ״ם. מפ״ם הפכה תנועה אופוזיציונית
קיצונית, המתנגדת למפא״י בחריפות,
לאורך כל החזית .
בני שתי המיפלגות החלו מנהלים תע מולת
שיסוי איומה איש נגד רעהו. איש
מפא״י שוב לא היה בעיני איש מפ״ם
חבר בעל השקפות שונות אך מטרה דומה,
אלא בוגד בעמו, מוכר מולדתו לאמרי קאים,
מסית למילחמת עולם שלישית.
ואותו איש מפא״י חשב את חברו המפ״מניק
לסוכן מעצמה זרה ואוייבת, תוקע סכין
בגב התנועה הציונית, מהרס הנוער.
אותו מצב שרר במשקים רבים. החיים
בצוותא הפכו בלתי אפשריים. התעורר
רצון להפריד בין הניצים. אולם בכל משק
שררה מציאות שונה.

* קו הרוחב 38 הפריד בין שני חלקי
קוריאה, עד פלישת הקומוניסטים מן הצפון
לדרום. בפלישה זו החלה מלחמת קוריאה
(.)1950

תאריך 15.1.53 :
קיצוני ביותר היה הפיתרון במשק אלו נים,
בגבולו המערבי של עמק יזרעאל.
אנשי מפא״י במקום היו מיעוט קטן בקיבוץ
והם יצאו ממנו בידיים ריקות. לא היה
בהם הכוח הנפשי להצטרף לקיבוץ אחר,
והם התיישבו מול אלונים, כחבורה של
אנשים פרטיים, ללא קומונה.
היה זה מיקרה יוצא מן הכלל. בתל־יוסף
המפא״יית עזב המיעוט המפ״מי את
המשק, השאיר אותו כולו בידי מפא״י
והצטרף למשק בית־השיטה. המיעוט דד
מפא״יי בבית־השיטה, שהגיע ל־ 40 אחוז,
נטש את ביתו, עבר לאיילודהשחר.
היה זה פיתרון ה״טראנספר״ ,עזיבתו
המוחלטת של המיעוט והצטרפותו למשק
בו יש רוב למפלגתו. פיתרון שונה נתקבל
על־ידי המיעוט המפא״יי בגבת, שהתאחד
יחד עם קבוצת השרון, והקים יחד עימה
נקודה חדשה על חלק מאדמת הקיבוץ.
שונה לחלוטין היה הפיתרון שניתקבל
באשדות-יעקוב, שם חולקה לא רק ה אדמה,
אלא גם נקודת היישוב עצמה.
עין־חרוד איננה משק סתם. עין־חרוד
הוא שם כימעט קדוש. ערש הקיבוץ
המאוחד. בעידחרוד ישבה גם מזכירות
הקיבוץ המאוחד ומוסדותיו, ושם ישבו
משפחות טבנקין וציזלינג, אבות סיעת
לאחדות־העבודה. ודווקא בעין־חרוד היה
רוב למפא״י.
בכל קיבוץ היה קשה לשתי המיפלגות
לדור בכפיפה אחת. בעידחרוד היה הדבר
בלתי אפשרי. הרעל שהצטבר במשך דור
שלם המפרץ עתה כנחל איתנים. לאנשי
מפא״י היה ברור מה צריך להיות הצעד
הבא — על אנשי מפ״ם לצאת :״האם
לא יצאו אנשי מפא״י מכל מקום שהיו
בו במיעוט?״ אולם אנשי מפ״ם לא קיבלו
את ההזמנה. הם לא רצו לצאת מביתם.
אמר ראובן (״ויניד,״) כהן, מראשי מפ״ם
במקום :״עידחרוד איננה רק ביטון. חצץ.
זיפזיף ומלט. עין־חרוד היא אידיאה ה מגייסת
כוחות גדולים.״
זה היה לפני 14 חודש. מאז נטושה
מילהמה. המישטרה הוזעקה עשרות פעמים
למקום. רוב מיפעלי המשק חולקו למעשה,
חלקם בהסכם וחלקם תוך כדי כפייה. ישנה
הפרדה כמעט מוחלטת בצריכה ובייצור:
יש בעיו־חרוד שתי רפתות, שני בתי־אריזה,
שני בתי־ספר.
מאחר והועלו במקום הצעות מנוגדות
של הצדדים היריבים, הרי שנותר רק
פיתרון אחד: להעביר את הבעייה למוס דות
העליונים של ההתיישבות.
אם אומנם יימצא פיתרון כזה, תיגול
אבן מליבם של אלפי בני-משקים משני
הצדדים. כי על כפות המאזניים מונח
יותר מאשר גורלם של 600 חברים ומש פחותיהם,
על כפות המאזניים מונח עתיד
ההתיישבות העובדת כולה.

אנשים
• שנתיים אחרי שפורסם ספר שיריו
הראשון, הוציא צ (מום וחלום)
את ספר שיריו השני, שמספר טפסיו
הוגבל ל 500-עותקים, בגלל המחסור בנייר.
שם הספר, אין פרחים שחורים, לקוח
מדיברי קרל מאדכס. עיטור הספר
נעשה בידי אשת כרמי, הפסלת שושנה

כרמי

הנבטים, הראשונים של מילחמת
אזרחים המאבק בעידחרוד מתנהל מאז
היווסדו. בראש הסיעה האחת עמד שלמה
לפקוביץ, כיום חבר־הכנסת שלמד, לביא,
המייסד העיקרי של עין־חרוד, מנהיג אנשי
מפא״י במקום וראש הלוחמים במפ״ם.
הוא האשים את יריביו, יצחק טבנקין,
אהרון ציזלינג וחבריהם, בפולחן אלילים.

״העולם: הזה״ 784

היימן.

כך נקרא המעבר באמצע חדר־האוכל של קיבוץ
ה 1־ 1 1 1 1ה ל 0 !0 ה1 עין־חרוד, אשר מימינו יושבים אנשי מפא״י ומש־

/ן | 11 - 1111 111
מאלו אנשי מפ״ם. המיטבחים נפרדים לחלוטין, ואין כימעט מגע בין שני המחנות הסועדים.
חדר־האוכל היה מקום ההתכתשות הראשון, כשאנשי מפא״י ניסו למנוע את כניסתם של
תלמידי סמינריון הקיבוץ המאוחד, שפכו צלחות שמנת על ראשיהם. בניסיון התיווך
האחרון שוב הפריע חדר״האוכל, כי מפא״י התנתה את הסכמתה ביציאת מפ״ס מן האולם.

• המוסמך היחיד לרבנות מבין חברי
הממשלה החדשה הוא דווקא איש מפא״י,
שר-המישטרה בכור שיטרית, הפורט
בשעות הפנאי, על כלי מוסיקאלי בלתי־מקובל
בין מדינאים: עוד, שהיא גיטארה
ערבית.

..העיתונאי המצוי האגדי, שאארגן רנני
20 שנה את הבריחה ההמונית מכלא
שאטה, ה תתשו בק אהיו עת א וו׳ אבנו

..הח״ס לא חשוביס, העיקו זה לשמו ער הכמד...״

^ טלפון צילצל בחדרי בנזנוז־האוס.
1 1הרמתי את השפופרת בעודי אחוז
תרדמה.
שעה קלה לפני כן חזרתי ממסיבת־העיתונאים
המדכאת באיסמאעיליה. קמנו
בחמש בבוקר, נסענו שלוש שעות הלוך,
שלוש שעות חזור. הייתי הרוג. שקעתי
בשינה עמוקה.
״זהו אחמד עותמן.״ אמר קול ערבי
בשפופרת.
אחמד עותמן? מוחי הרדום נזכר כי יום
לפני כן, לייד הווילה של אנוואר אל־סאדאת
באיסמאעיליה, הציגו אותי לפני
אחד האנשים החשובים ביותר במצריים,
אבי־חתנו של סאדאת, יועצו ואיש־סודו,
עותמן אחמד עותמן, מלו הקבלנים של
מצריים, אשר יריביו קוראים לו, מאחרי
גבו ,״הקבלן של המהפכה״ .הוא העיר
ששמע עלי רבות, וכי קרא כמה מאמרים
עלי בעיתוני מצריים. אך למה זה יטלפן
אליי

ראש־הממשלה, ואם יש צורך — אל ה נשיא
עצמו, הניחו לו להיכנס.

מונקי-ביזגס
** ה הוא עושה עכשיו?
*ז ״אני עוסק בביזנס,״ אמר בצורה
סתמית, ובחיוך מהיר :״באמת ביזנס, לא
מונקי־ביזנם !״
נראה כי הוא מצליח, כי בהמשך פגי שותינו
נסתבר לי כי הוא חי ברמה בלתי־רגילה
במצריים. הנזרצדס שלו חדש ומב ריק
(״אני מחליף אותו כל שנתיים!״).
הוא גר בדירה משלו, בבית משותף מהו דר,
בפרבר־היוקרה של קאהיר, אל-מהדי.
לבית שתי מעליות. אשתו, אמריקאית
ממוצא ספרדי, בתה של רוזנת, שהתה
אותה עת באמריקה.
הוא מדבר היטב, באנגלית מצויינת וב־

₪מד שתמו
״מה שלומך?״ שאלתי באדיבות מטוש טשת.
״אתה
זוכר את שמי?״ שאל בעל הקול,
״אני האיש שהיה בכלא הישראלי!״
אז התעוררתי. אחמד עותמן! ״העיתו נאי
המצרי !״ מרד כלא שאטה ! הבריחה
ההמונית !
״קראתי בעיתון שאתה כאן,״ אמר,
״אחכה לך למטה.״

״ג׳גטלמן
א מי תי ״

:.באותו לילה איבדת, בבת־אחת את שעוות ראשי

ן ..הו עם הר לא נפגש. אום ע אום זפגש״...
111.111

ף טרקלץ המלון ראיתי לפני גבר
אתלטי, גבוה מאד, שחום מאד, תמיר,
יפה־תואר. הוא היה לבוש מיקטורן חום
אלגנטי, בנוסח ספורטיבי, ודמה לנער-
שעשועים דרום־אמריקאי בסרט הוליוודי.
נימוסיו היו מושלמים. במוחי עבר הכינוי
שהודבק לו פעמים רבות בעת הפרשה
והמישפט :״ג׳נטלמן אמיתי.״
למרות הרושם הראשון, עותמן הוא
מיצרי מובהק. הוא דומה להפליא לסא־דאת,
בתוספת גובה של חצי־ראש. הפנים
דומות, גם צורת-הדיבור והקול. אך בני-
גד לסאדאת, שהוא יליד כפר בצפון־
מצריים, נולד עותמן בדרום, בעיירה
אסיוט, במחצית הדרך לאסואן.
״ובכן,״ אמר בעברית ,״הר עם הר לא
נפגש. אדם עם אדם נפגש.״
הפגישה התאחרה בתריסר שנים. אז
נודע לי, בדרכים עקלקלות, כי אחמד
עותמן רצה להיפגש עימי. הגשתי בקשה
לבקרו בכלא, אך נתקלתי בסירוב מוחלט.
הגשתי שאילתה בכנסת, וגם זה לא עזר.
״אמרתי לנציב בתי־הסהר, אריה ניר,
שאני רוצה לפגוש אותך,״ סיפר לי עתה.
״הוא אמר לי: אתה יכול להיפגש עם
כל אדם במדינת־ישראל, חוץ מאורי
׳ אמרי.״
גם הפעם לא יצאה הפגישה לפועל בנ קל.
עותמן הופיע בשער מנה־האוס, שהיה
שמור מכל מישמר, וביקש להיכנס. בהיע דר
הרשיון המייוחד, לא הניחו לו. הוא
פנה אל האחראי, שהכיר אותו, אך גם
זה סירב .״אתם כמו הישראלים!״ אמר
לו עותמן ,״הם לא נתנו לי להיפגש עמו.
האם גם אתם לא תתנו לי?״
אחרי שאיים לפנות אל שר-הפנים, אל

עברית טובה, בהומור שופע, בלי טינה,
כאחד המתייחס אל יסורי העבר כאל הר פתקה
משעשעת.
רק מנושא אחד הוא מתחמק באלגנ טיות:
הנסיבות שהביאוהו לישראל. ה־גירסה
הרישמית אומרת שהתיימר להיות
מהגר מצרי אנטי־נאצרי, שנידב את
שירותיו לישראל, שהוזמן לישראל, שגר
במלון דן בתל־אביב, ושנתקל במיקרה ב זוג
עולים ממצריים שהיו שכניו בקאהיר,
ושידעו כי הוא איש בכיר בשירות־חמו*
דיעין המצרי. אז נעצר.
עותמן מכחיש גירסה זו, אך מסתפק
בקביעה כי הוסגר לישראל על־ידי הצר פתים,
בשיא שיתוף־הפעולה הצרפתי-
ישראלי. זה היה ב־ . 1957 אין הוא מכחיש
שהיה איש בכיר בשירות־הריגול המצרי.
הוא באמת גר בדן, ויום אחד הסיעוהו
מלוויו אל כביש עזוב. שם הוקף אנשי-
ביטחון, שהודיעו לו :״אתה עצור!״
לקחוהו למיבנה מיסתורי של שירות־הביטחון,
ושם חקרוהו. לדבריו, עינו
אותו. אבל :״לא נורא. עובדה, נשארתי
בחיים.״ אין הוא חפץ לדבר על כך.
העינויים פסקו ברגע שהועבר לבית־הסוהר
.״שם התנהגו אלי יפה,״ הוא או מי•
לא האשימו אותו בדבר, אלא החזיקו
אותו לצורכי־חקירה, בבידוד מוחלט.
תחילה היה בתל־מונד. הא תיכנן תוב־נית־בריחה,
אך ערבי אחד הלשין עליו.
העבירו אותו לרמלה.

ה ברי ח ה
הגדולה
^ כלא רמלה היה אחמד עותמן
• ״אסיר מם׳ 3א״ ,אדם בלי שם, ב אגף
הביטחוני המבודד לחלוטין x1 .היה
אברי זיידנוורג ,״האדם השלישי״ של
פרשת העסק־ביש x2 .היה מוטקה קידר.
בין השלושה התפתחו במהרה יחסים
מייוחדים. הם התקשרו איש עם רעהו
בשפת מורס, על־ידי נקישות בקירות.
אחר־כך המציאו שיטת מורס אחרת: נקי שה
על צינור המים החמים היתה נקודה,
נקישה על צינור המים הקרים היתה קו.
כל אחד מן השלושה הוצא בנפרד לח צר
קטנה מייוחדת, לטיול היומי .״אותי
הוציאו תמיד כשהיה חם במייוחד, או

המור הגדול בכלא שאטה, אוגוס :1958 האסיר, העונ״ס שלא נוחו *המיס עיחגיס נתצו הברא
כשהיה גשם,״ נזכר עותמן. באחד הימים
הצליח מוסקה קידר להשאיר לו, בחצר
זו, עיתון עברי מנוקד, למתחיל, וכך
התחיל עותמן ללמוד עברית.
השלושה עזרו איש לרעהו להבריח מיב־תבים
החוצה (וכך גם נודע לי לראשונה
על הימצאותו של עותמן בכלא, ועל רצו נו
להיפגש עימי).
גם בכלא רמלה תכנן מוחו הפורה ברי חה.
הדבר נודע שוב לשילטונות, והוא

ואז אירעה התקלה. אסיר יהודי, שהב חין
בנעשה, טיפס אל החומה, זינק החו צה,
עצר מכונית של אנשי קיבוץ והזעיק
את תושבי הסביבה. נפתח קרב־יריות
פרוע, שבו ניספו 13 איש, ביניהם שני
סוהרים. במישפט הוכח שהם נהרגו מ כדורי
חבריהם.
67 אסירים ביטחוניים הצליחו להימלט
לעבר הר־הגילבוע, לחצות את הגבול ה־סמוד
— הבריחה הגדולה ביותר בתולדור
המדינה. כעבור שעה וחצי כיתרה המיש*
טרה את הכלא, והשתלטה עליו בעזרת
האסירים היהודיים (העולם הזה .)1088
אחמד עותמן לא הצליח לברוח. בעודו
מנהל את המרידה, נפצע ממטר כדורים
בכל חלקי גופו. שבעה כדורים פגעו
בפניו, בביטנו וברגליו.
״באותו לילה, בבת אחת, איבדתי את
כל שערות ראשי!״ טוען עותמן, ומצביע
על הקרחת המבהיקה שלו.
המעשה האנושי ביותר
ותמן זוכר רק במעורפל מה קרה
? לאחר מכן. בעודו שוכב על הארץ,

כימעט מחוסר־הכרה, החל אסיר יהודי
להכותו באכזריות. עותמן זוכר את שמו
היטב: אליהו בורסרי.
הוא ניצל על־ידי עמוס בן־גוריון, אז
מפקד בכיר במישטרה, שחש למקום.
״אתה לא מתבייש?״ צעק על האסיר ,״לא
היית גיבור כזה כשהיה לו נשק ביד !״
בבית־התולים בעפולה רצו הרופאים
לקטוע את רגלו. עותמן סירב .״אהייה על
שתי רגלי, או אמות!״ קבע. הוא פחד
שהרופא יקטע את רגלו, בכל זאת, כש יהיה
בנרקוזה .״אוי ואבוי לך אם תעשה
את זה !״ איים על הרופא ,״אהרוג אותך !״
למחרת היום התעורר מן הנרקוזה. הוא
לא יכול היה לראות את רגליו .״בבקשה,
תרים לי את הראיס \״ ביקש מהשומר.
״האם יש לי שתי רגליים, או אחת?״ הוא
נוכח לדעת כי נשארו לו שתי רגליו.
״זה היה מיקרה אחד ממיליון, שלא
קיבלת נמק (גנגרנה),״ אמר לו הרופא.
״החיים לא חשובים, העיקר זה לשמור
על הכבוד !״ השיב לו עותמן. זוהי מישנת
הייו.
מייד אחרי הניתוח נכבל עותמן באזי קים,
וכך שכב במיטתו ימים ארוכים. אז
אירע מיקרה, שנחרת בזיכרונו עד היום,
והוא מדבר עליו שוב ושוב. אחות אל
מונית
ריחמה עליו, החביאה שוקולד מת חת
לכריתו, האכילה אותו כשאיש לא
שם לב.
״זה היה המעשה האנושי ביותר שראיתי
בחיי!״ מתפעל עותמן ,״אחרי הכל, בש ביל
האחות הזאת הייתי אוייב, רוצח. אמ רו
עלי אז שהרגתי את שני הסוהרים.
ובכל זאת עשתה את המעשה הזה!״
יותר מכל, דבר אחר היה עותמן רוצה
לדעת מי היתה האחות, ולהודות לה.
המישפט נערך לפני השופט אזולאי ה מנוח.
עותמן נאשם ברצח הסוהרים. הוא
זוכה. תחת זאת הורשע בנסיון לברוח,
בעזרה לבריחת אסירים ובנשיאת נשק
ללא רשיון.
״ממי יכולתי לבקש רשיון?״ התלוצץ
עותמן במישפט.
התובע, חיים יכהן, ביקש את העונש
המירבי, שמונה שנים. השופט פסק לו שיש
שנים בילבד, מתוך הערכה להתנהגותו ה־ג׳נטלמנית
כלפי הסוהרים בעת המרידה.
השפיעה על כך עדותו של הסוהר גליק.
מספר על כך עותמן: גליק זה היה סוהר
גרוע. יחסו אלינו היה רע. שאלתי אותו :
״למה אתה שונא ערבים? הנה, אני מכבד
אותך !״
גליק ענה לו :״אני מכיר אתכם, אתם
המרד כתבה

שער העולם הזה 1088 מן
ה־ 6באוגוסט , 1958 שהכיל
גדולה על הבריחה ההמונית.
בארץ:

הועבר לכלא הביטחוני ביותר
שאטה, למרגלות הר־הגילבוע.
מאותו רגע תיכנן עותמן את הבריחה
הגדולה. הוא למד לקח, ולא שיתף איש
במחשבותיו. הוא למד כל פרט בשיגרת ה כלא,
מדד זמנים, בדק מרחקים. התוכנית
היתה מושלמת. היא לא היתה כרוכה ב־שפיכת־דמים
כלשהי. הכל היה בנוי על
מומנט האפתעה ועל ביצוע מדוקדק. ב־אוגסט
1958 הוא היה מוכן.
הוא היה זקוק לשיבעה עוזרים, והוא
בחר אותם בקפדנות, מבלי שידעו על
כך. רק שעה לפני שעת־השי״ן הוא קרא
אותם אליו, אחד-אחד, והודיע לכל אחד
מהם בנפרד שהם עומדים לבצע בריחה.
איש מהם לא ידע את זהות האחרים, ואיש
מהם לא הכיר את כל התוכנית.
בשעה היעודה פעל הכל כשורד .,ארו־חודהערב
נסתיימה. על פי הסימן של עווד
מן, ניגש אחד האסירים אל סוהר וביקש
לפתוח את שער החצר הפנימית, שבה
נהגו האסירים לישון תחת כיפת־השמיים,
כדי לסלק אשפה. ברגע שנפתחה הדלת,
הדליקו האסירים לפידים. הם השתמשו
במציתים שהיו בידיהם ברשות, לשם הד לקת
סיגריות. המון נושאי־לפידים שטף
את בית־הסוהר, פרץ אל מחסן־הנשק ונהר
אל השער הראשי. היומנאי שותק במה־לומת־מוט.

נין
החובות

בדירתו בפרבר היקר אל־נזהדי של
קאהיר, המכיל אוסף נדיר של ת ביס,
אקדחים וחרבות עתיקים, יושב אחסר עותנזן בחברת בנו,

נאביל, ומספר על קורותיו בכלא הישראלי. עותמן מגדיר את עצמו
כיוס כ״איש עסקים״ ,חי ברמת־חייס גבוהה, נוהג במכונית
מרצדם חדשה. הבן, סטודנט להנדסה, נהנה מסיפורי אביו.

״בשנות הבידוד,״ סיפר עותמן ,״עלתה
על דעתי לא פעם מחשבה של התאבדות.
אך תמיד אמרתי לעצמי: הרי זה מה שהם
רוצים ! לא אעשה להם את הטובה הזאת !״
פעם בא חיים כהן, בלוויית מזכירתו,
לבקר אותו בכלא. לכבוד המאורע הרשו
לו לראשונה ללבוש את בגדיו האזרחיים.
הוא חגר חגורה. כשראה זאת אריה ניר,
שנלווה לכהן, נדהם .״מה זה?״ שאל את
מפקד הכלא.
״כבר נתנו לו את הכל, וזה לא עזר,״
השיב המפקד בעברית, בהתכוונו לסירובו
של עותמן להתאבד.
״אם אלך, לא אלך לבד,״ התערב עות־מן
בעברית .״אני אקח אותך איתי ״
הנוכחים, וביניהם חיים כהן, פרצו בצ חוק.

תחילה
זה הלך בקושי. שולמו ניסה לה כות
אותו .״שמע, בחור,״ אמר לו עות״
מן ,״אם תגע בי, ולוא פעם אחת, אני
אהרוג אותך. אני נשבע לך.״ שולמן לא
הרים יד, והשניים הפכו חברים טובים.
סאשה הפוליטרוק, הפרופסור סיטה ו רבים
אחרים, אשר יצרו פעם י כותרות
ראשיות במדינה, מוזכרים בשיחה. גם
תורג׳מן, מפקד בית־הסוהר, נזכר לטובה.
״איש טוב, איש טוב,״ אומר עותמן .״אני
רוצה להודות לו.״
לציון מייוחד זכה בחור בשם אדם,
יוגוסלבי שביגללו פרצה פעם שערורייה
במדינה, כשלא ידעו מה לעשות בו. הוא
ערק מיחידה של האו״ם, ולבסוף גורש
לאיטליה. בכלא התיימר להיות נוצרי.

בונות. תחילה היה עותמן מקבל חבי לות
ממישפחתו במצריים, דרך הצלב ה אדום.
לאחר מכן הותר לו לקבל רק
כסף, ובכסף זה יכול היה להזמין דברים
מן החנות של בית־הסוהר — שוקולד,
פירות, סיגריות. בעת השיחרור, היה
חייב לחנות 50 לירות.
״אין דבר,״ אמר מפקד הכלא ,״נמחל

״לא, השיב עותמן .״אני רגיל לשלם
את החובות שלי.״
״אבל אין לך כסף!״ התפלא המפקד.
עותמן שלף מכיסו עט נובע, פתח אותו
— ובפנים היו מגולגלים שטרות־כסף.
הוא שילם את החשבון.
הוא הוחזר למצריים דרך המעבר ליד

״שולמו ישלם״
וכל השאר

הוי 71111 *1עותמן מתלהב, בתארו
1 * 1י את המיבצע שהביא

לבריחת 67 אסירים ערבים •מכלא שאטה.

חמדעותמן ישב נינוח בדירתו.
\ * על הקירות התנוסס האוסף הנדיר
שלו: כלי־יריה עתיקים מכל העולם; רו בים
ערביים, מעשי ידי אמנים, מן המאה
ה־ ; 17 אקדח איטלקי מן המאה ה־ , 18 עש רות
פריטים יקרים דומים. יחד עם החר בות
מכל התקופות, הם שווים הון.
״אשתי שונאת את האוסף הזה,״ הוא
מודה .״היא אומרת שאי־אפשר לאבק
אותו!״ אולם האוסף מוחזק בסדר מופתי,

ח 1X 1 * 1 7 1 ״1 *^ 1שבה פרצה המרידה, כפי שצולמה למחרת היום על־ידי העולם
הזה. האסירים הציתו את החומר שממנו הכינו מחצלות, והש •*

תמשו בלפידים כדי להשתלט על הכלא. תוכנית הבריחה לא היתה כרוכה בשפיכות־דמים.

שתי רגליים

״אחיה על שתי רגלי או אמות !״ אמר עותמן לרופא, ואיים
שיהרוג אותו אס יקטע את הרגל בעודו שרוי בהרדמה.
לדעת רופאיו, ניצל עותמן בנס. היום הוא מחפש את האחות שטיפלה בו בבית החולים.

(המשך מעמוד )47
רוצים לברוח. אם תנסה לברוח, אני אה רוג
אותך! ואם יהיה לך רובה, אתה
תהרוג אותי!״
״אני מבטיח שלא אהרוג אותך, גם אם
יהיה לי רובה !״ השיב לו עותמן.
כעבור כמה שעות אירע המרד הגדול.
אסיר ערבי בשם מוסטפה איים על גליק
בנשק .״אתה באת להרוג אותי!״ קרא
גליק, כשראה את עותמן.
״עמוד מאחורי, כך שאיש לא יוכל
לפגוע בך !״ פקד עותמן. גליק ניצל.
בעת המישפט בא גליק למסור עדות.
בהיכנסו אץ אל עותמן, לחץ את ידו, הודה
לו על הצלת חייו. כל הנוכחים נדהמו.

״אקח
או תן אי תי! ״
ף* משך שלוש שנים הוחזק עותמן
בבידוד מוחלט .״פחדתי שאשתגע,״
סיפר עותמן .״המצאתי שיטה לשמירה על
שפיות דעתי. ספרתי מאחד עד מיליון,
וממיליון חזרה לאחד.״
פעם שאל אותו אריה ניר, נציב בתי-
הסוהר, שנכנס לתפקידו בעיקבות מרד
שאטה :״אם נשחרר אותך מן הבידוד,
האם תבטיח שלא לברוח?״
עותמן סירב להבטיח.
״אתה צודק,״ אמר לו ניר ,״חובתי היא
לשמור עליך, זכותך היא לנסות לברוח.
אבל מפני שאתה גלוי־לב וישר, אשחרר
אותך בכל זאת מהבידוד.״

נקי מכל רבב. האשה, לעומת זאת, אוספת

מאפרות מכל העולם.
בכוננית״הספרים: ספר של יהושע תד מור
המזכיר אותו, ספרי שלי בצרפתית.
תוך כדי שיחה, מבצבצים בחדר הקא־הירי
שמותיהם של אנשים רבים, שבוו דאי
לא חלמו על כך. עותמן נזכר בהם
באהבה, כימעט בגעגועים.
הוא אהב את בוסי, ונדהם לשמוע ש נהרג
לא מכבר באילת .״הוא היה בחור
עדין. הוא עזר לכולם. הוא עזר לי מאד.
ואל תשכח, בעיני היהודים הרי הייתי
אוייב, מרגל, אוייב המדינה.״
הוא הסתדר היטב עם ״שולמן ישלם״.

עותמן, חד־המבט, שם לב לכך שאין
לו מושג בתפילות נוצריות, ושהוא בא
ממחוז מוסלמי. יום אחד אמר לו :״אדם,
אני יודע שאתה מוסלמי!״ אדם נחרד,
חשש שמא ילשין עליו, והדבר יזיק לו.
עותמן עשה עימו עסק: תמורת שתי קה,
יגניב לו אדם שני מיכתבים לשג רירות
המצרית ברומא, לכשישוחרר. ערב
השיחרור, גילגל עותמן שני מיכתבים
בשפופרות, ואמר לאדם לבלוע אותן.
כעבור כמה שבועות בא אריה ניר אל
עותמן והציג לו את אחד המיכתבים.
״תפסנו אותך,״ אמר .״אתה לא יכול לסדר
אותנו. השגנו את זה במצריים!״
״כן,״ אמר עותמן ,״אבל היו שניים!״
עד היום אין עותמן יודע איר הגיע
מיכתב אחד לידי הישראלים. השני הגיע
לידי המצרים. יתכן כי אותו אדם רצה
להיות בסדר עם שני הצדדים, וחילק את
המיכתבים שווה בשווה.
בסך הכל ישב אחמד עותמן שמונה שנים
בכלא הישראלי — שש שנות המאסר
שנפסקו לו, ושנתיים נוספות במעצר מיג־הלי.
ניסו להחליפו בנידוני העסק־ביש,
אך הדבר לא הצליח. המצרים היו מוכנים
לשחרר תמורתו את מרסל ניניו׳ אך לא את
חבריה.
לבסוף, ב ,1966-הוסכם לשחררו. ביום
האחרון הושם בתא מייוחד בכלא רמלה.
זה היה תאו של אדולף אייכמן.
לפני זה היה צורך לסדר את החש
עותמן
מודה
תודתו,

באמצעות

״העולם

הזה״,

אחמד עותמן ביקש להביע את
לאנשים הבאים :
• לאחותהאלמונית, שהגניבה לו שוקולד כששכב במיטתו
בבית״החולים בעפולה, כבול באזיקים, אחרי הפריצה הגדולה( .״העולם הזה״
ישמח אם תזדהה במיכתב למערכת).
• לעמוסבן ־ גוריון, שהציל אותו ממעשה־נקם שפל כששכב
פצוע, אחרי הפריצה.
• לשופט העליון חייםכחן, שהתייחס אליו ״פה כאשר כיהן
בתפקיד היועץ״המישפטי״לממשלה.
• למפקד בית״הסוהר, תורג׳ מ ן, שנהג בו כג׳נטלמן.
• לעורך״הדין חנא נקארה, שכיהן כיועצו המישפטי במהלך מישפטו.
(עותמן התעקש להגן על עצמו במישפט).
• לשופט אזולאי, שלא פסק לו עונש מירבי.
אחמד עותמן הביע את צערו על כך שאין עוד ביכולתו להודות לאריה
ניר, נציב שירות בתי״חסוהר, שנפטר.

עזה, כשנה לפני מילחמת ששודהימים.
כשנעצר היה בן .31 כיום הוא סב בן .51
בתו, בת ה־ ,26 נשואה לדיפלומט. בנו,
בן ה־ ,24 הדומה למתאגרף מוחמד עלי,
עדיין לומד.
כמו אביו, נאביל הוא שוחר-שלום. כש למד
באנגליה, ניסה לקשור קשרים עם
סטודנטים ישראליים. הוא נדחה, אך הת עקש.
לבסוף התיידד עם סטודנטית ישר אלית
.״ביליתי איתה שעות רבות בווי כוחים.״

לעותמן עצמו היו לא פעם חוויות
ישראליות. פעם ישב עם אשתו ובתו
במיסעדה בפאריס. לייד השולחן השני
ישב זוג ישראלי. בתו של עותמן שאלה:
״איזו שפה הם מדברים?״
״ששש !״ אמר עותמן .״תני לשמוע ! ״
האשה טענה באוזני בעלה :״האיש הזה
ממול נראה כמו עותמן, העיתונאי ה מצרי

״שטויות !״ אמר הבעל .״הוא לא דומה
ביכלל !״
הזוג התחיל לריב, עד שעתמן הת ערב
:״תסלחו לי,״ אמר בעברית ,״אבל
אני באמת עותמן.״
הכבוד מעל לכל
כשיו חולם אחמד עותמן על שובו
/לישראל .״כשיתנו ויזות למצרים,
אבקש את הוויזה הראשונה!״ הוא מב טיח.
הוא מתכנן אירגון של פגישה עם
ידידיו מבית־הסוהר, במלון דן, כמובן.
לרגע הוא מרצין .״אני רוצה להגיד
באמצעותך משהו לישראלים,״ הוא אומר.
״על השלום. ובכן:
״יש לכם עכשיו שאנס להשיג שלום.
זהו שאנס אחד ממיליון. אם תחמיצו
את ההזדמנות, היא עלולה שלא לחזור
שנית בימי חיינו!
״סאדאת הוא אדם אמיץ. הוא עשה מע שה
שאין לו תקדים. אתם צריכים לחזק
את מעמדו בעולם הערבי! תנו לו מה
שהוא צריך!״
ולגבי העניין הפלסטיני :״יש לנו הת חייבות
כלפי הפלסטינים. זה עניין של
כבוד. לא חשוב אם אנחנו אוהבים אותם
או לא. בשבילנו, המצרים, הכבוד הוא
מעל לכל!״

אורי אכנרי ![

0 1הכלבי ע 1ל אל• י

(המשך מעמוד )37
מהסכום שילמתי, אבל את השאר אני לא
מתכוון לשלם.״
שני כלבי השנאוצר השחורים, שאותם
קיבל כשהיו גורים (מהמלטה אחת) ,הם
כיום בני עשרה חודשים. אלי קורא להם
״שד״ ו״רע״ ,כמו לשני כלביו שהורעלו.
ממבט ראשון הם נראים זהים בדיוק אבל
אלי, כאם המבחינה בין תאומיה הזהים,
מבחין ביניהם בקלות .״מיבנה הראש
שלהם שונה,״ הוא מסביר ,״אחד גבוה
מהשני בסנטימטר.״ הוא מטפל בהם במ סירות,
רוחץ אותם בים בקביעות, מעניק
להם שפע של אהבה, הם, מצידם, אינם
משים ממנו לרגע .״כן, הם אוהבים אותי,״
הוא מחייך .״מה רע להם אצלי? הם חיים
יותר טוב ממני.״
אלי מעדיף להחזיק כלבים בזוגות .״כלב
אחד לבד מתנוון, שוכב ולא עושה כלום,״
הוא אומר ,״שניים משחקים אחד עם ה שני.
חוץ מזה, הטיפול בהם נותן לי תע סוקה,
אחרת הייתי משתגע מחוסר־מעש.
אני שונא לשבת בחדר שלי, הוא לא מת אים
אפילו למגורים של חיה. רוב שעות
היום אני מטייל עם הכלבים. לעיתים רחו קות
אני הולך לקולנוע. אם יש סרט מתח
בטלוויזיה, אני יושב בבית־קפה, וזה
עולה לי שמונה לירות לכוס תה. יש לי
מעט חברים, תפרנים כמוני, ולפעמים אני
הולך לבקר אצלם. לחדר שלי אני מת בייש
להזמין אותם.״

סיכוי
ל היו ת בריא

במכירה המיוחדת
של חנמי אפנת החזוזף 978ו
בבתיהאפנה
״אולאיבאנדאדם״
בכפר שמריהו וככר אתרים.

£רכעה הקירות של החדרון, ש-
גודלו 2.20 מטר על 2מטר, במצב
של התפוררות. התמונות על הקירות (של
כלבים וחתולים, כמובן) אינן מצליחות
להסתיר את כיתמי הטחב. יש שם גם

כפר שמריהו טל 55.ס 930 כנ ר אתרים טל 285082.

.פרסום*רימז

ו ר המתנה השימושית ביותר
קבלת מודעות
לכל העיתונים
במחירי המערבת

אלי הררי (עם פנג)
הבגדים נעלמו

מקלט־רדיו קטן שזקוק לתיקון, ספרים על
חיות, ומנורת־ניאון המטילה אור קר על
המחזה העלוב.
בשירותים, הנמצאים בחוץ על הגג, ה אסלה
שבורה. מים חמים אין, ואלי הולך
מדי פעם להתרחץ בבית־מרחץ. גם מיט בה
אין לו, ולמרות ידיעותיו בבישול
הוא נאלץ להסתפק בליודברירה בלחם,
הגורם לו לתוספת מיותרת של קילוגרמים.
אלי מאמין, שאם היה מישהו מסכים
להעסיקו בעבודה כלשהי, למרות מחלתו,
הוא היה מצליח למצוא לעצמו אשה.
״היו לי הברות, אבל אף אחת לא רצתה
להתחתן עם אחד בלי פרנסה,״ הוא מס פר
,״מה אני כבר יכול להציע לאשה,
שנהיה שנינו אומללים?״
עבודה קבועה תפתור חלק מבעיותיו.
אלי הררי מאמין שהוא אפילו עשוי אי-
פעם להבריא לחלוטין. הרופא אמר שיש
לו סיכויים.
ה עו ל ם הז ה 2107

ני ר ש אידיאל
אבן נבירזל 110 תל־אביב
(פינת א מוו קול סקי)

טלפון 227116 ,227117

חניח חופיהת
מורלה ממפטים המעוצבים כיצירת אומנות

א ר 1מ 11־
ציפוי דלתות וקירות

גני בעפולה גונבים, גונבים. בגדים, בעיקר• מד. לע שות?
זד, אומנם ׳לא יסד״ אבל דברים
כאלה קורים. למשל, בהופעתו של צכיקה
פילו בשבוע ׳שעבר בעפולה הופיעו כולם
על הבמה, ובאותה הזדמנות גנב מישהו
את הבגדים בחדרי־ההלבשה. כל הצוות,

ה תלו ש
התורן

נוסחה שד
אושר ועושר

קשה ׳להאמין אולי, אבל בימים של
חורף קר מסתובב לו אחד שמעיד על
עצמו כי הוא יתלוש, ואפילו מצטט פסוקים
מתוך התלוש של א.ד. כרקוכיץ. זהו
איפר גולדברג, אין לו בית, אין לו
אהבה, אין לו חברה ואין לו עבודה. כל מה
שיש לו הוא מכוניתו המרוטה, ולב חם.
כל היום הוא רק מסתובב ממקום למקום
ומחפש את מקומו בחיים. אז אנא, נערות
טובות, יש למישהי מה להציע לאיסר?
לא חבל עליו, כזה בודד ועזוב? אומנם,
פעם הוא היה מרכז העניינים והרקיד את
סולם ׳במועדון־הלילה היפואי ישבו עבד
בתור דיסק־גץ קי, אבל מאז זרמו המון מים,
והצרות החלו מגיעות בזו אחר זו.
בינתיים, נצפה לימי שמיש ואולי הכל
יתבהר לו, לאיסר.

׳במיקרו־ ׳שלא ידעתם, אז לידיעתכם,
מסתובב לו בארץ יהלומן ׳נתניייתי, עשיר
גדול, שסוגר בקרוב את מעגל שנות ה ארבעים
לחייו. והיהלומן הזה, ששמו יחזקאל
(״חקי״) גולדנברג החליט להתחיל
מחדש, והתגרש מאשתו צילה, אם ילדיו,
שימשיכו ליהנות מקיצבה שמנה ומכל מה
שכסף טוב יכול לקנות.

שאול. יאבל הפאב העיקרי שלו אם תשאלו
אותי, מתמקד בעובדה שיכיל זה קרה לו
בחו״ל. ומעשה שהיה, כך היה: הבחור
נסע לו ׳לפאריס לבקר אצל אחיו, הזמר
יוני נמרי׳ ,ובהגיעו לשם החל מקנא
בכושר הגופני של האח הצעיר ׳,ששומר
עיל עצמו כבר שינים. ומתאמן מדי יום.
ובכן, החליט להיות כמוהו והחל מתאמן.
אבל אוי לו. כבר ביום הראשון קרע
שחר בביטנו ,׳ומאז הוא שוכב״במיטה ולא
יכול לזוז, ומי יודע לכסה זמן.

וכך התגרש לו חקי, והחל מחפש אקשן.
זה לא לקח הרבה זמן, והוא מצא אותו
בדמותה של רוניוג שיר בתה־ ,25ה ידועה
כבחורה עליזה ויפהפיה. השניים
הכירו במסיבה־רבה שאירגן חבר של חקי
בדירת־הרווקים שלו, וככל שהשתייה זרמה
לה כן התהדקו היחסים, וחקי ׳ורוניות פתחו
ברומן שנמשך בעוצמה רבה עד לימים
לא עוזרת לו גם הידיעה שפה מסתובבת
לה בינתיים אשתו היפה זהכה, שחם-
וחלילה לא יושבת בבות ומשתעממת. היא
נראית כמו מיליון ליריות, ומבלה שיגעון.
׳למשל, בחברתו של דויד בכיוח, בעלה־לשעבר
של הספרית דיזה בכיוף.
זהבה, שעזבה לא־מכבר את עבודתה
בתור אשית יחסי־הציבור של מלון שרתון,
אינה נראית מצטערת על כך כלל וכלל.
להיפך, מאז שעזבה היא מודדת את ידיזנ־גוף,
משליטה ׳את הגרדרובה האישות ו
צכיקה
פיק
קר בחוץ
שמופיע בבגדים ישל קיץ, נשאר בלי כסות
ההולמת את אווירו הקר של עמק יזרעאל.
ואכן, נוצרו בעיות. האנשים לא יכלו
לצאת כדי לחזור לתל־אביב, שאלו שמיכות
ומעילים מהדיירים בסביבה, וזה היה עניין
מאד לא נעים בסך־הכל.
ובמחשבה שנייה: אם קורה דבר כזה
בעפולה, סימן שזה יכול לקח׳,ת גם בכל
מקום. אחר בארץ. לכן, נא לפקוח עיניים
ולהשגיח, שלא יהיו הפתעות.

אלה׳ שבהם נכנסו השניים בעול חופה
וקידושין.
הם יערכו את החתונה בגן אורנים, ב נוכחות
כאלפיים איש. כל הבורסה הישגה
והחדשה היתה שם, וכל החברים והקרובים
משני הכיוונים, וכולם באו ארשית לוחצת
לראות יאת שני המאוהבים בשיאם. הוו
כמובן כל ימיני ליחשושים, כגון ״מה, היא
השתגעה?״ אבל תאמינו לי, היא לגמרי
לא השתגעה, הקטנה.
רוצים דוגמה? בבקשה. למשל, המתנה
שהעניק חקי לבחירת־ליבו הצעירה. ובכן,
חבל שאי-אפשר להראות, אבל זוהי טבעת
המשובצת בעשרות יהלומים כדוריים ה יוצרים
יחד טבעת כדורית, והכל ניקנה
בתכשיטי קרן־אור לפי הזמנה. כל מי
שראה יאמר מייד שזו לו הפעם הראשונה
שהוא נתקל ביופי ובעיצוב מושלם שכאלה.
׳ולימה לא, בעצם? מי אמר שאושר
ועושר לא יכולים ללכת ביחד?

״אני לא
!פראיירית!־־
בפירוש, אומרת מזל ארבי,
חברתו הצמודה שיל מוטי פדיי-

כסה,
שהייתה
שר, ולדעתי היא גם צודקת בהחלט. ובכן,
רמתי, זוהי ההכרזה על סופו של הרומן
הגדול בין השניים.
אומנם הם היו צמודים זה לזה כמד,
וכמה חודשים טובים אם לא יותר,
אבל לבסוף נפקחו לה העיניים, למזל.
היא נוכחה שהיא משמשת אצל סוטי על
יתקן של עובדת ,׳מנהלת לו את החברה ל מחשבים
שלו, ואת הפונדיה ביפו ועוד
כל מיני דברים קטנים שצצו מדי פעם.
הוא, לטענתה, לא עשה כלום והכל היא
עשתה בשבילו.
לבסוף, לטענתה, קיבלה את השכל, ופשוט
קמה לה ווהסתלקה. לא היה לה סד,
לחפש שם ייותד. את כל הדברים שעשתה
בשבילו היא הרי יכולה לעשיות לבד,

מי שסובל -
ומי שנהגה
שאולי נמרי בצרות. הוא שוכב לו
עם שריר קרוע בבטן, ומתייסר בייסורי

שאולי נמרי
כושר בפאריס.

אם איש רק אחת?
הרי לכם סיפור עצוב אמיתי. שמעתם על פופי קליימן? אעזור לכם. היא
אחותה הבכירה של ספי דבני, מי שהיתה צריפה להינשא לאבי אלץ מבעלי
מועדון אל־מאצ׳ו, אבל העניין עלה על שירטון.
ובכן, סופי זו נישאה לבחור בשם דני, שהוא מהנדם־בניין, ונראתה מאושרת מאד
כשעזבו את הארץ ועברו לגבר באוסטרליה. השניים אפילו הביאו לעולם ילד־חמד
ששמו, בין ישראל לאוסטרליה, לירן, והוא היום בן שנה וחצי.
והנה, לפני כמה חודשים אמרה סופי לדני :״אני נוסעת קצת לארץ־ישראל, לראות
ולהיראות, ואחזור בעוד כחודש.״ אמרה ועשתה, אבל במקום חודש נשארה בארץ
חמישה חודשים. כל הטלפונים הבינלאומיים והתחנונים מצידו של הבעל לא הועילו.
ואז קמה ועשתה מעשה. היא מסרה את הילד לאמא, ואמרה שהיא נוסעת לפאריס
לשבוע. ומשם, רבותי, נעלמו עיקבותיה. הבחורה פשוט התנדפה. הוזעק דני, בא כל
הדרך מאוסטרליה, נסע לפאריס ולבסוף, אחרי מאמצים רבים ועבודת בילוש נאמנה,
איתר את אשתו בלונדון. הוא נסע אליה, ביקש, הבטיח ושיכנע, וסופי ניאותה לחזור.
היא אמרה לו :״סע אתה, אני אבוא בעוד יומיים.״
מאז עברו כבר חודשים. דני יושב בארץ עם בנו ומחכה לה, אבל עיקבותיה של
סופי נעלמו שוב. ועם מישחקים כאלה, לא צריך להיות גאון כדי להבין שהיא פשוט
לא מעוניינת לחזור.
כיוון שהיא אדם מבוגר, אי-אפשר לאלץ אותה לעשות דברים נגד רצונה. אבל
בהתחשב בעובדה שהשאירה בארץ בן פעוט ובו׳ — או, פה מתחילה הבעייה, ועוד
לא נגמרת.

מתהדרת במיטב האופנה.
מה לעשות, האחיד שוכב וסובל והשנייה
מכלה ׳ונהנית• זוכרים? יתמיד אמרתי שאיין
צדק.

ליהי -של מי?
בזמנו סיפרתי לכם שליהי חנוך, איש תו
של שלום חגץ* ,הזמר והמלחין
הידוע, עזבה את הבית ולקחה איתה את
בתה, ועיברה איתר, לגור בביתו של א לי
דנקר בירושלים. ובכן, אלי זה, שאמנם
נהנה הנאה מרובה מאורחיו החדשים לדי רה,
ומהרומן הסוער שהתפתח בינו לבין
ליהי, מצא את עצמו במצב מאד לא טוב.
הוא היה חייב לצאת לארצות־הברית להו פעות,
לטובת קידום הקאריירה שלו, אבל
מה עושה בנאדם שלא כל־כך רוצה לנסוע
ולעזוב רומן שנמצא בחיתוליו?
החליט הבנאדם שאין לו ברירה, ה*
קאריירה עומדת בראש מעייניו. קם ונסע
לו לארה״ב, וקיווה שליחי תשב ותחכה לו.
אבל נראה שהגעגועים היו חזקים יתר
על המידה. הוא פשוט לא יכול היה להם-

מוטי פריישר
מנהלת תורנית
נכון? אבל מוטי ילא נבהל. הוא נראה
מבלה, לו באחרונה באל נואצ׳ו ביפו עם
תימנייה גיזעית אחרת, כי הרי זה ר<-
שיגעון שלו. הוא אוהב אותן תימניות.
שיך לתפקד בלעדיה, ועשה מעשה נבון:
שלח לליהי כרטיס־טיסה ליבוא אליו, וישב
וחיכה וקיווה שאכן תמהר ותבוא. לא
עברו ימים רבים, וליהי ארזה את מטל טליה,
ואת כל חפצי׳ה, הלבישה את היל דה
חם־חם, מפני שבל ישראלי ממוצע
יודע שבאמריקה כיום קר מאד ויורד גשם,
ואחרי כמה וכמה שעות טיסה מצאה
את עצמה בזרועותיו של חברה האוהב.

האם!ה מאמריקה?
לא! .ה מאמקור.
בתמונה הגדולה את רואה
מקרר ובו מתקן אוטומטי
לקוביות קרח—
מ\/1£1<£ו 8£טכ< 0£ו.
האם זה מאמריקה?
לא. זה מאמקור.
בתמונה הקטנה את רואה
את מקרר היוקרה אמקור
8 — 2 0 0 0ס £ 8 ¥ 51ס .31

האם זה מאמריקה?
לא. זה מאמקור.
מה שאינך יכולה לראות
בתמונות, היא שיטת
הקרורד=803וסא -הקחר
היבש. שיטה המבטלת
לחלוטין את הצורך

במודעה זו שני דברים
בהפשרת המקרר. המלה
חשובים: אינך רואה את
האחרונה בתעשיית
פניהם המודאגות של
המקררים.
היצרנים המפגרים מבחינה
לא, זה לא מאמריקה. זה
טכנולוגית אחריאמקור
מאמקור.
כמו כן אינך יכולה לראות בשנות דור, ואינך רואה את
הפנים העצובות של
השכנים שלך שקנו מקררים
אמריקאיים יקרים ושלמו
הון תועפות עבור שכלולים
הקיימים מזמן במקררי
א מקור.

1970

פר סו ם א. טל

מקרר קונים באנזקור. נקודה.

אף אחד לא יכול לתופף כמו אהרליה ק מינ ס קי.
חוץ מהסטריאו שלו.

אהרל׳ה קמינסקי יודע מהו ביצוע מושלם.
כמי שנמנה על
צמרת נגני הג׳אז
והפופ,יודעאהרל׳ה
כמה נסיון, ידע
ומאמץ דרושים
כדי להגיע לשלמות
מוסיקלית שאפשר
להתגאות בה.

וכשאהרל׳ה קמינסקי מאזין לאהרל׳ה קמינסקי
במערכת הסטריאו 8.0.2080 של נשיונל, אפשר
להיות בטוח שהביצוע יהיה מושלם.

1131101131 צעד קדימה אל המחר.

״כאיש מקצוע״ ,אומר אהרל׳ה ,״אני מעדיף את
מערכת הסטריאו 8.0 . 2080 של נשיונל. אני מאזין
למוסיקה מתקדמת מכל העולם, מתקליטים
ומקסטות, וחשוב לי במיוחד לשמוע את הביצוע
המדויק,ממש כמו. בהופעה חיה.
כשאני רוצה להתרכז בכלי מסוים בתזמורת, או
בתחום מסוים של צלילים— אני מכוון את ה8 />.88-
וה ,711£8££-״משחק״ קצת ב8 ^ 1^ 0 £ -י

אריאל

מוסיף 4£ג ט ¥ 0 £ואז אני מרגיש כאילו התזמורת
מנגנת ממש בתוך החדר שלי״
אהרל׳ה קמינסקי יודע בדיוק כיצד צריכה להשמע
מוסיקה טובה. אחרי הכל, הוא ״עושה״ אותה במו
ידיו.
113 £160100.ו51ו 65 0 3151ש 3חג<ח 3זנ 61ו! 61ז 160110105 3ג<ח 0 3ווז 350תבק 31ח 0ו131 יז

ה עו ל ם הז ה 2107

סיפור־אהבה
מהספרים
רדברטכרונס הוא אחד מבעלי מלון
שרתו! החדש. האיש, שהוא גרמני במוצאו,
הדור תמיד בלבושו ויפה־מראה, הגיע
ארצה לפני כמה חודשים להתאושש מפטי־דתה
הפיתאומית של אשתו.
הגבר האלגנטי הסתובב בשרתון כבתוך
שלו, וכולם חיבבוהו ושירתו אותו בהנאה
מרובה. אחת שעלתה על כולם, מבחינה
זו, היתד. אשת יחסי־הציבור של הלובי,
אשה אלגנטית דוברת גרמנית גם היא,
גרושה, נאה ומסודרת בת .35
השניים בילו יחדיו כחודשיים, וברונם
בן דד 62 עזב פיתאומית, וחזר לגרמניה.
אתם יכולים רק לתאר לעצמכם את צערה
של דניאלה בהן על כך.
אבל, נפלאות דרכי העולם והאהבה.
ברונס חזר אחרי כשבועיים ימים ואיתו
מתנה לדניאלה: מכונית מרצדס חדשה
והדודה השווה הון.
לא רע, נכון? וכשכבר נותנים מתנה
בסדר־גודל כזה, ברור לכולם שמר ברונס

רקה שי ר ה

הוא לא רק מיליונר אלא גם בנאדם רציני.
ואומנם, דניאלה התפטרה מעבודתה
ונסעה עם בחיר־ליבה בעל שיער־השיבה
לגרמניה, להכיר את הרקע המולדתי של
בעלה לעתיד. להפתעתה הרבה גילתה
הסינדרלה שהאיש ערירי, בלי קרוב ומודע
ובלי בנים ובנות. הם הסתובבו באירופה,
ומכיוון שדניאלה חובבת־מכוניות מוש בעת,
קנה לה האיש שלה, שברוך־השם
לא חסר לו כלום, מכונית פורשה מבריקה
וחדישה, שיהיה.
וכמובן, אם הם מתכוננים לחלק את
זמנם בין גרמניה לישראל, רצוי שבכל
מקום תחכה להם מכונית לשרתם. נוסף
על מתנות יקרות אלה התמלאה דניאלה
גם ביהלומים מכל הצורות והגדלים, על
ידיה, אוזניה ואצבעותיה.
חתונת בני־הזוג, שנערכה בשרתון,
היתד, אומנם צנועה מבחינת כמות המוז מנים,
אבל על רמה בענייני האוכל וה אירוח.
כי מי יקבל שירות מלכים אם לא
אחד מבעלי המלון עצמו?
ועכשיו, לשיאו של הסיפור: ירח־הדבש
לא יהיה באילת, ואפילו לא באירופה,
כי שם הם כבר היו. הם נוסעים לאמריקה
הדרומית. שם, על ספינת־תענוגות הדורה,
ישוטו ויראו כל מה שיש לראות באמ ריקה
הלטינית. לא רע, נכון? מקורי, מכל
מקום.

י גנב את פיג׳י*

שרונה מארש
כמו בתינוק

נמ שכת
הייתי שמחה לדבר נון־סטופ רק על
אהבות ודברים יפים, אבל מה לעשות.
בערך אחת לשבוע מגיע לפחות סיפור
רומנטי אחד לידי סיום לא־כל־כך משמח.
ואולי דווקא כן משמח — תלוי מאיזו
זווית מסתכלים.
שניים שסיימו בימים אלה, עד להודעה
חדשה, אהבה שנחשבה יפה באמת, הם
צמד הזמרים אסתר ואפריים שמיר.
בתקופת להקת הנח״ל היה אפריים
מאוהב אומנם בחברתו־ללהקה, ירדנה
ארזי, ואפילו הקדיש לה אז את השיר
״נכון, את יפה״ ,וניבא לה נבואות לא־נעימות
בנוסח ״אבל אני היחידי שיודע,
שאף־על־פי יופייך המשגע לא תדעי אהבה
לעולם.״ אלא שירדנה היתה מאוהבת אז
בעמוס טל־שיר, שממנו התגרשה באחרו נה,
ואפריים העביר את חיצי אהבתו

האליל לא התאפק
לכל אוהדי הכדורגל, שהתאכזבו בשבוע
שעבר מד,שחקן הגרמני והכוכב העולמי
בתחום זה, הכדורגלן גינטר מילר.
הנני לספר בדיוק למה ומדוע האליל הזה,
שתמיד מצליח, פישל — ואפילו די ברצי נות
— כאן אצלנו במיגרש.
הבחור, שקיבל הוראות חריפות מהמאמן
שלו שלא לצאת לבלות, ושבפירוש אסרו

עליו ללכת לישון אחרי השעה 11 בלילה,
לא שמע ולא שעה להוראות. מדי ערב
הוא ניראה מוקף יפהפיות ישראליות, עם
הרבה כוסות משקה בסביבתו, כשהוא
מבלה עד אור הבוקר במועדון־לילה. והוא
ניראה שם לבדו, בלי שאר חברי קבוצתו,
מה שהוכיח כי הוא היחידי שהפר את
ההוראות.

כולם גונבים לכולם וזה ממש גועל-
נפש. כמה אפשר? מיקרה עצוב כזה קרה
באחרונה לשרונה מארש, שעברה ביום
גשום אחד ליד חנות־כלבים וראתה מחזה
עצוב: בוקסר קטנטן, גור בן יומו, כימעט
שובק חיים.
היא נכנסה וקנתה אותו, ובעל החנות
הזהיר אותה שיש חשש שהכלב לא יעבור
את הלילה, מנה לפניה רשימה של מחלות
שהכלב סובל מהן, ואמר לה בפירוש שלא
יחזיר לה את הכסף אם הכלב ימות.
אבל שרונה, שהיתה בטוחה בכוחו של 1
טיפולה האישי המסור, לקחה מייד את
הכלב לרופא, ישבה לידו כל הלילה| ,
האכילה אותו מבקבוק וטיפלה בו כמו

בתינוק.
וראו זה פלא, לא עברו ימים והבוקסרון
החולני גדל והתפתח, ושרונה היתה ה־ 1
מאושרת באדם.
אבל אוי לו לאותו היום שבו הלכה 1
שרונה לעבודה, כבכל בוקר. ובשובה
לווילה המפוארת שלה בהרצליה בצהריים1 ,
והנה אין בוקסר ואין בטיח.
פיג׳י הקטנטן נעלם. פשוט מישהו נכנס 1
לד, לחצר וגנב אותו. אז אם יש לכם לב,
אנא החזירו לה אותו. זה פשוט מגיע 1
לה, אחרי כל הטיפול שהיא השקיעה בו1 .

חו רףלא לרווק בירושלים קר, את זה כל ילד יודע,
ובייחוד בחורף. ולרווקים הוא קר במייוחד,
בעניין הזה תצטרכו פשוט להאמין לי.
הרווק הירושלמי המוכר גבי גזית, כתב
רשות השידור, מצא את עצמו במצב מאד
לא־נעים. אומנם הוא הרווק הכי מבוקש,
כך אומרים, של רשות השידור, אבל הוא
החליט שבחורף הזה
הוא ייצא מד,שיג רה,
ומצא לעצמו
את שרית קפדן,
גרושה ואם לילדה,
שתחמם לו את ה חורף.
שרית,
שהיא אש־תו־לשעבר
של קצין
בקבע בשם יגאל,

ידועה כבחורה על

גינטר מילר וידידה ישראלית
פעם ראשונה

שבועות אחדים הם מתגוררים בנפרד.
אסתר נשארה בדירתם המשותפת בנאות-
אפקה, ואפריים עבר לגור בסטודיו ה משמש
אותם לחזרות, בצפון תל-אביב.

אסתר ואפרים שמיר
להישאר ידידים
לאסתר, שהגיעה ללהקה כאשר הוא עמד
כבר להשתחרר ממנה.
הם נישאו לפני כשנתיים, וההרמוניה
ביניהם הולידה כמה שירים יפים, כשהוא
אחראי על אגף הלחנים והיא על התמלילים.
במופע שבו נטלו חלק יחדיו, אנשים
אוהבים לשיר של אריק אינשטיין,
הם עוד ניראו מתחבקים ומתנשקים בהפ סקות,
אבל האידיליה הגיעה לקיצה. מזה

גינטר טען, להגנתו, כי מעולם לא הפר
את מיצוות מאמנו, אבל מעולם גם לא
היה בישראל ולא נתקל ביופי הצברי.
הוא פשוט לא יכול להתאפק. ואכן נאלץ
לשלם את המחיר.

הכיפק. היא הספי קה
להיות במשך
כמד, חודשים טובים
גבי גזית
חברתו הצמודה של
כניעה
דן כנר, לפני
נשואיו לדפנה, ו בתת
הקטנה מיכל ראתה בו כבר אבא לכל
דבר. שרית הספיקה גם להתיידד מאד עם
שימעון טסלר ה״שרמנטי״ .לדבריה.
בקיצור, עכשיו היא בצמרת השידורים.
רק תראו מה החורף הירושלמי עושה
לרווקים, אפילו למושבעים שביניהם.

אסתר מגדירה את המצב כ״לא ברור,
בינתיים,״ ומנסה להסביר מה בעצם קרה.
״זה היד, תהליך איטי,״ אמרר, השבוע.
״לפני שהתחתנו היינו טיפוסים אוהבי-
בדידות. ייתכן שהיינו יותר מדי יחד. היה
עלינו לחץ גדול מדי של עבודה — הופ עות
והקלטות. שנינו רגישים, ופיתאום
לא היה לנו היכן להינפש אחד מהשני.
״עכשיו יש בינינו יחסים טובים, לא
כמו אצל זוג נשוי אלא כמו בין שני
חברים. הלחץ פחת. כל אחד יוצר בפינה
שלו, ואנחנו מנסים לחיות בנפרד.״

לפני כשבועיים ניראה, במלון מפואר בצפון הארץ, שר בממשלת ישראל כשהוא
לבוש ספורטיבי לחלוטין, כשהוא נחנה הנאה מרובה מצעירונת בלונדית עליזה ושו בבה.
השניים רצו, רקדו והשתוללו, והתענגו על החיים כמו שצריך.

הם נפגשים מדי יום, עורכים חזרות
ויוצאים בערב להופעות משותפות. הר מוניה
אמנותית עוד יש ביניהם, ובימינו
גם זה משהו.

אך לפתע, אחרי יומיים של עינוגים, נעלמה לה הצעירונת, ואת מקומה תפסה
מישפחתו של השר, שהגיעה לסופשבוע. ושוב חזר השר לחליפה ולרישמיות. האשה
והילדים המחונכים הסתובבו סביבו ואיתו נפוחים מחשיבות, וכל באי המלון שאלו
רק לאן נעלמה העליזה הזהובה, שהכניסה לחייו של השר הנכבד קצת שימחה.

אנונימי דינמיט

8סבות 1־ 3שחקנים מחפשים ..ניסר־־
.,הית שימה אהובת -בישראל
מתיטי ! בסך

19 78

^ ״אשר עיבדיה מי •דע ח״ך?״
מיליז ! ל־י

עירוניה סיכסוך עבודה
לפני שנתיים נורתה יריית־התיאטרון
הראשונה בקומת הגג של תיאטרון ירו שלים
-בהצגה האנמית נשים אודות נשים,
שהמלל ההיסטרי שלה הפך גברים המצ דדים
בשיחרור האשה לאנטי־פמיניסטים.
שרידי להקת נשים אודות נשים, בעזרת
גבר אוסטרלי ושמונה בובות דמויות־אדם.

מרים עידון
ביטוי הניכור
מהווים פורקן תיאטרוני ליצריה של השח־קניודבמאית
מרים עידון, תחת הכותרת
אנשים רכים.
מדבריה של הגברת עירון מסתבר,
שהיא והצגתה נושאים מסר אידיאולוגי
שאותו היא מנסחת במילים :״הקיפאון
שכו שרויות הבוכות, העשויות בד וכגודל
אדם, והקושי •שהיה לשחקנים ליצור עימן
קשר, מהווה פיתרון תיאטרלי שבעזרתו
כא לידי ביטוי הניכור כין בני־האדם.
זהו דימוי פימלי לחוכר הקשר בין כני־האדם.״

להתעלם מהעובדה התמוהה שיוצרי
תיאטרון חשובים, החל ביוג׳ין יונסקו
וכלה באחרון המחזאים האבסורדיים, שזכו
להשתמש ב״זכות היוצרים״ של חגב׳
עירון, בבובות ענק ובאלמנטים דוממים
על־מנת להמחיש ״פיתרון תיאטרלי״ שב עזרתו
ניתן להגיע לידי ״ביטוי הניכור
בין בני אדם כדיברי הגברת עירון.
האמת המסתתרת מאחרי הצהרות על
אודות ״הניכור בין בני־אדם היא
שלהקה זו של שתי נשים, גבר אוסטרלי
ושמונה בובות סמרטוטים, מכסה על אי־יכולת־מישחק,
ועל היעדר רעיון כלשהו
שיש בכוחו לתרום דבר לצופי התיאטרון
בארץ, שלמרות ״פיגורו״ זוכים מפעם
בפעם בעיסוק תיאטרוני כלשהו על אודות
״הניכור בין בני־אדם״ .וזאת, מבלי ל הזדקק
לבובות של סמרטוטים ולאידי אולוגיה
סמרטוטית. אילו הטריחו חברי
להקה זו את עצמם לתור בארץ באוטו בוס,
להיכנס לחנות המכולת ולמיגרש
הכדורגל, היו מגלים שלמרות כל מיגר-
עותיה של הארץ הזאת, הניכור הוא
נחלתם של ״אינטלקטואלים תלושים...״
ועד כמה .״הניכור״ שלהם מייותר.
במקום תיאטרון, רואים על הבמה :
עירוניה קאקופונית חסרת ערך בימתי או
חברתי כלשהו.

1 1ווו

בסיפרות

המזרח־אירופאי. סיפורי ספר זה מרתקים,
ומיועדים לכל הגילים.

ספרים מומלצים

תיאטרון

• אפיקמטום (שם מושאל -כנראה)
נולד בשנת 50 לספירת הנוצרים ומת
בין שנת 125ל־ 130 לערך. הוא הובא
לרומא כעבד, ובתקופת עבדותו נימנה
עם תלמידיו של מוסניוס רופוס, גדול
הסטואיקאים ברומא העתיקה. הוא ייסד
שימושית בשם
בית־ספר לפילוסופיה
מקום מרפא לנשמות חולות, וסיפרו השיחות
של אפיקטטוס נחשב אחד הראשונים
בקלאסיקה הצינית העולמית. הספר ראה
אור בהוצאת מרכוס ירושלים.
• ז׳אן דניאל, המפרסם מאמריו
על בעיות הקומוניזם ורוסיה הסובייטית,
מתמודד בסיפרו הלאומיות שגברה על
מארכס בהצטלבויות העימות בין עקרונות
ודרך החיים של המחשבה הלאומית, מול
ההשקפה הקוסמופוליטית המארכסיסטית
בעבר ובהווה. עיסוק עיוני זה באחד
הנושאים האידיאולוגיים הרגישים ביותר
של השמאל העולמי, והישראלי, יוצר
מסכת עיונית שיש בכוחה לפענח רבים
מהמהלכים הבינלאומיים בהווה, כמו האי-
רוקומוניזם והאירוסוציאליזם, וכמה מבע יות
הזהות של עמי העולם השלישי.
הספר ראה אור בהוצאת מסדה, רמת־גן.
• יצחק כשווים־זינגר, שפרי-
עטו סיפורה של באשה הוקרן באחרונה
בטלוויזיה הישראלית בבימויו של דן
ודלמן, אינו מסתפק בכתיבה למבוגרים
בלבד. החודש פירסמה הוצאת הספרים
עם עובד את ספר הילדים של בשווים-
זינגר שלומיאל איש חלם, ועוד סיפורים
לילדים הלקוחים מתוך ההווי היהודי

• ד״ר אמירה גדין, מרצה בכירה
בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל־אביב,
עוסקת בסיפרה משא־ומתן קיבוצי —
גישות תיאורטיות והמערכת הישראלית
בנושא המיקוד של יחסי העבודה בישראל,
המשא־והמתן הקיבוצי. היא בוחנת בספר
את השפעת צורת ניהול המשא־ומתן על
תוצאותיו, בוחנת את השאלה אם שימוש
באיומים מביא תוצאות אחרות, אם ובאיזו
מידה משפיעות תכונותיו האישיות של
נציג העובדים על מהלכו ותוצאותיו של
המשא־והמתן. זהו ספר המייועד לאוכלו-
סיה המגוונת של שכירים למיניהם, היכו לים
למצוא בספר עיוני זה את הנוסחות
להצלחת יתר במגעם עם הגופים המעסיקים.

מרגריט דיוראס
בימים אלה מבקרת בישראל הסופרת,
התסריטאית והבמאית הצרפתיה הנודעת
מרגריט דיוראס.
דיוראם נולדה בהודו-סין (כיום: וייט נאם)
בשנת , 1914 והגיעה לפאריס בגיל
. 17 היא למדה בסורבון מתימטיקה, מיש-
פטים ויחסים בינלאומיים. סיפרה הראשון
היה החוצפנים (פאריס 1943 מייד
עם הופעתו של רומן זה שוייכה לקבוצת
הסופרים המכונה ״הרומן החדש״ (אלין
רוב־גרייה, נטאלי סארוט ואחרים) .יצירות
נוספות מאת מרגריט דיוראס: המלח
מגיברלטר 1953 ימים בין העצים (,)1954

משתנים אוביקטיבים
סביבתיים

תביעות ראשוניות
תוכן וכמות

ומשתנים ס
ן״פנימיים״
י תביעות חיתיות ומסורתיות1
תביעות תכססניות
וחדשניות

ותזהה קטנה
)מהתביעה הראשונית

מחברת

1תזהה חוקית
מהתביעה הראשונית

1תזוזה מהתביעה
הראשונית בהתאם
להשפעת המשתנים
הסוביקטיביים

הישג גדול או
משבר במד״ס
בנושא הנדון

השנים ברמות
שונות

משא־ ומתן קיבוצי
ננסחות להצלחת יתר

העיברית

הכיכר ( )1955 ומודראטו קנטאבילה () 1958
שהפכו מחזות וסרטים. בדומה למחברים
אחרים של ״הרומן החדש״ ,העבירה דיוראם
את תחום התעניינותה אל הקולנוע, וחיברה
את התסריט והתמליל לסרט הנודע הירו שימה
אהובתי בבימויו של אלן רנה.
הנפשות הפועלות בספריה ובסרטיה של
מרגריט דיוראם מחפשות אחר משמעות
בחיים, או אושר, תוך שהן מתנפצות
בהגיען לקירבת רצועותיהן. הזמן הוא
ממד נע ביצירותיה, הבולטות בכך שהן
מושתתות על דיאלוג חפוז ושנון, שב עזרתו
היא מביאה לידי לעג ולקלס את
הפאתוס של המין האנושי, תוך שהיא
מאפשרת לכרונולוגיות הסביבתיות לעזור
בגיבוש נפשותיה הפועלות.
יחד עם זאת, בכל יצירותיה קיים ממד
רדום ואנטי־דרמאטי, תוך שיקוף סיפרותי
של מציאות יומיומית. יחד עם זאת מת חבטות
נפשותיה הפועלות תמיד בחוסר
התכליתיות של החיים בעולם הזה.
בעשור השנים האחרון עברה מרגריט
דיוראס כימעט לחלוטין לממד של יצירת
סרטים. אלה מיועדים לקהל צופים מצומצם,
מצב המגביל את יכולת הייצור הכלכלית
של סרטיה, והיא השכילה ליצור אותם
באמצעים מצומצמים ובמעט ימי צילום.
סרטיה האחרונים: שירת הודו, שמה כשם
ונציה, בכלכותה השוממה, ימים בין העצים
והמשאית הוצגו החודש בארץ בחסות
המכון לתרבות צרפת.

מלחמת תרבויות

ימי־הבינייס 78׳
״הריסת חו מות הגיטו״
קיימת צביעות רבה באורודהחיים היש ראלי,
וברפלכס התגובה המחשבתית של
הרחוב והעילית גם־יחד. שעה שכמה אנשי
בוהמה, בראשותו של אורי זוהר, מתחילים
לשמור מצוות, לגדל פיאות, ולהטיף לחזרה
לדת בעזרת אמצעים מיסיונריים שמעולם
לא היו מקובלים ברוח היהדות — המעשה
שלהם הופך לנושא ציבורי ראשון במעלה,
וכלי־התיקשורת למיניהם דנים ומנתחים
— כתוצאה מכך — את היעדר הערכים
בחברה הישראלית, ואת ההזדקקות לאמונה
דתית רבת ערכים.
כאשר שתי האחיות החרדיות הצעירות,
חנה ואסתר הורוביץ, מקריית־צאנז בירו שלים,
שלחו יד בנפשן, בלווית מילות השירה
של אוסקר ויילד על אודות האושר שמעבר
לנצח, בעיני כלי התיקשורת והציבור היה
זה נושא למדור הפשיעה, נושא שהסתכם
בתצלום של קבר האחיות בעמוד האחורי
של הצהרון, ובכתבת־רקע סוציולוגית
מעולה בטלוויזיה.
האמת היא שמדובר, במעשה־ההתאבדות
הזה, בסיפור של מילחמת תרבות המתנהלת
מזה 100 שנים לפחות. מדובר כאן בתהליך
של התנערות מאיבון הדת היהודית האור תודוכסית,
מאי-גמישותה ומאי־יכולתה ל התאים
עצמה לעידן המודרני. שלילת
יהדות חשוכה זו הביאה, בסוף המאה
ה־ , 19 את ראשית התחייה הלאומית היהו דית,
ואת הציונות, שהיו למעשה שלילת
החשיכה וחוסר־האונים היהודי, שבמהלך
המאה הנוכחית עלו ראשי האורתודוכסיה
הדתית על הרכבת שלה רק אחרי שהושלמה
הנחת מסילת הברזל של הרעיון הציוני.
אלא שלציונות קדמה ״סיפרות ההשכלה״,

ואחד מציריה של הסיפרות הזו היה כתב-
העת המליץ (נוסד בשנת ,)1860 ששימש
כלי מיבטא לרעיונות החידוש היהודי.
בין ראשי הנחלצים למערכה נגד חשכת
ימי־הביניים של הרבנות, והאימה שהיא
הטילה על המוני העם היהודי, היו הפוב ליציסט
משה לייב לילינבלום () 1843—1910
ויהודה לייב גורדוו(יל״ג 1831—1892
משה לייב לילינבלום הטיף לשינוי
אורח־החיים היהודי, תוך שעשה אבחנה
ברורה בין התלמוד לבין שולחן ערוך,
בטענה שהוא פרי הגיטו וחשכת ימי-
הביניים, ספר שלא ניתן עוד לחיות על
פיו. במאמרו אורחות התלמוד ( )1868 הוא
תבע רפורמות ותיקונים רדיקאליים ב שולחן
ערוך, וטען שלעומתו הונח ביסודו
של התלמוד רעיון ההתקדמות היהודי
וההסתגלות לתנאי החיים המתחלפים,
וכמו־כן מצויים בו כמד. רעיונות מתקדמים
ואפילו נטייה לרפורמה ממשית.
לדעתו של לילינבלום, הרבנים מנעו
במהלך אלף השנים של ימי־הביניים את
שימת הלב לצורכי ההתחדשות היהודית
המצוייר. בתלמוד. לכן, לדעתו, עם הריסת
חומות הגיטו הגיעה השעה לצרף ולזקק
את האמונה הישראלית מן הסייגים וה פסולת
שדבקו בעם היהודי במהלך ימי־הביניים.

״אותיות
מתות של חוקים״
השקפותיו המהפכניות של לילינבלום,
בדבר הצורך בתיקונים דתיים ובשינוי
המשמעות היהודית, מצאו ביטוי ספרותי
ברומן מאח ראובן אשר ברודס (—1902
,)1851 הקרוי הדת והחיים. גיבורו של
ספר זה, שמואל, העתיד לקבל סמיכה
לרבנות, נלחם בחומרות הדתיות של שולחן
ערוך ומפרשיו הרבנים.
שותפו של לילינבלום למאבק, המשורר
יל״ג, הכריז גם הוא מילחמת־חורמה על
הבערות, ההזייה והאדיקות השמרנית של
היהדות. בעזרת שירי התפלמסות ושירים
סאטיריים, הוא תקף את התיאוקראטיה
היהודית. ב־ 1871 החל יל״ג מפרסם בהשחר
שורה של יצירות פיוטיות, שמטרתן היתד,
להילחם ברבנים האדוקים ובדתיות המאו בנת.
במשלים קטנים לילדים גדולים הוא
שם ללעג, בסיגנון עממי, את הצבועים
הנהרגים על אותיות מתות.
אחד משיאי שירתו של יל״ג מתאר את
חייה העלובים של האשד, העיבריה הנתונה
לשילטון העריצות, האדיקות וחשכת ימי־הביניים,
דיכוי שחלק מסיבותיו הביא
להתאבדותן של האחיות הורוביץ, החודש :

א*ה?בדיה9 ,י ן דע ס;לוי
בח*ך באת ובחשד תלכי.
ן ניך ומעושן* ,בדך׳ מא^לד
לילדו קך3ך? ,תמו תו־כפי.
ן ל טוב־האך ץ, כל א*ר תסה.
לבנ1ת?ם אחר לסגלה נתך״
אך ח!י־העבך ית?בדות ך!זת,
מן זנותה לא ת*אאךואך.
תהך י, תלך י, תין יקי, מגמלי,
ו1א?י ות* 3לי — ובלא עת ת5לי,

יל ״ג: אשה עיכריה
שילטון הדיכוי
סופר נוסף מתקופת ד,״השכלה״ שהכריז
מילחמת־חורמה על איבון היהדות הדתית,
היה פרץ סמולנסקין שייסד בווינה את
הירחון השחר 1868 ובמאמר־המערכת
של גליונו הראשון, כתב :״כאשר נטיתי
ידי על המתקדשים החנפים, אשר יתכסו
בביגדי־קודש והמול תחת שואה יתגלגלו
להשבית דעת מכית־יעקב, כן גם ארים
ידי על המתחכמים הצבועים, אשד ידיחו
את בני־ישראל כחלקת־לשון מאחרי ירושת
אבותיהם...״
בסיפרו הפובליציסטי עם עולם (,)1872

כותב סמולנסקין על כך שהדור היהודי
הבא יחדל מלהעריץ ״אותיות מתות של
חוקים ולקיים את הדינים שזמנם עבר.״
בסיפרו התועה בדרכי החיים ()1871—6
הוא מתאר את מיבנה השחיתות בישיבות,
כפי שזה משתקף בעיניו של יתום. הספר
אינו חס כלל על האורתודוכסיה היהודית,
ומבקר אותה ללא חמלה. ובעוד בני הדור
הצעיר היהודי במיזרח־אירופה קראו בספר
ולמדוהו בעל־פה, הרבנים החרדים העלוהו
על המוקד.

״הסיירת של ר׳ אהרל׳ה״
אם לעשות פאראפראזה לשירו של ח״נ
ביאליק, הרי ניתן לומר: עוד יש שכונות
נידחות בתפוצות הבירה שבהן יהבהב
נרנו הישן. אלא שמסתבר כי סנוניות
בוהמיות מסוגו של אורי זוהר אינן מבש רות
אביב דתי כלשהו. ולא רק זאת, אלא
שאנו למדים ממעשה התאבדותו של ה אחיות
הורוביץ, כי לחץ כפייתי דתי זה,
של פלג אוכלוסיה שמרני ומנותק שמעודו
לא נטל חלק ממשי בהליכים ובסבל שעברו
על החברה הנוצרת בארץ הזאת, מעדיף
לשבת על הגדר ולהתבונן בהיסטוריה
תוך עיון ודבקות בשולחן ערוך, או לטפח
זרם קנאי קיצוני דתי המהווה את המסד
לפנאטיות הדתית־ייעודית של אנשי גוש־אמונים.
במדינת
ישראל, בעשור השלישי שלה
ובמחצית השנייה של המאה־העשרים, חיים
אנשים באורח־חיים של המאות השחורות,
וכופים השקפותיהם מבלי שהחברה היש ראלית
תהא מסוגלת להתמודד עימם.
ברשימה מרגשת שפירסם העיתונאי
לוי-יצחק הירושלמי (שבעצמו עבר את
חוויית ההינתקות מתוך הציבור החרדי
של מאה־שערים) מתברר, שלפני כשנתיים-
שלוש היה מיקרה נוסף שבו התאבדה
בת למישפחה חרדית בבני־ברק.
בהמשך כתבתו מספר לוי־יצחק הירו שלמי
על אברך-משי שהגיע אליו מייד
אחרי התאבדותו של שתי האחיות הו רוביץ,
וזד, סיפר לו בין השאר :״אגי
לומד כישיבה, אך גם מכיר ומוקיר את
העולם שמחוצה לה. אני שוקד על לימוד
התלמוד והמפרשים, ויחד עם זאת אוהב
סיפרות. אני קורא ספרים, וגם קונה
ספרים, אכל אינני יכול להביא את הספ רים
הכיתה. אני מחביא אותם, או זורק
אותם לאחר הקריאה. אני אוהב מאד
את דוסטוייכסקי וגיולסטזי ואת הסיפרות
הרוסית בכללה. אני מביר את שירת ביא־ליק,
לאה גולדברג ורחל. קוסמים לי
ספריו של עמום עוז, מיכאל שלי׳ ו,לגעת
כמים, לגעת ברוח׳ ומקובלים על מאד
גם ספריו של א.כ. יהושע. אני קורא גם
סיפרי פילוסופיה והיסטוריה...
״אני צמא לדעת, אבל אני מ רג ש מחנק.
יודעים שאני מתמשבל, אכל לא יודעים
על שאר מעשי. אם רק היו יודעים מה
אני קורא וכיצד אני נוהג — היו סוקלים
אותי באבנים. אינני יכול לדבר על בך
עם איש כהכרה ובסביבה שלי...״
אותו אברך־משי ממשיך לספר ללוי־יצחק
הירושלמי מעט על מישטרת־הגטו
הדתית, המונעת את הד,שכלו־ ,מאברכי־המשי
:״אתה יודע מה זו, הסיירת של
ר׳ אהרל׳ה׳ 7אתה שמעת רק על

ח״כ משה שמיר הינו תופעת טבע
חסרת תקדים, המתבוססת מזה 40 שנה
בחוויה הישראלית ומתפלשת באותיות ו הצהרות
מדיניות חלולות, כשהיא נוהגת,
כותבת, נואמת, ומתקיימת כשגרירת כל
הנלעג והבזוי מיהדות הגולה בארץ זו.
בשבוע שעבר פנה שמיר לראש עיריית
ירושלים, טדי קולק, בתביעה הקנטרנית
שאינה מייצגת את הרוח, או את טובת
הציבור, ושלא להזכיר את הטעם הטוב.
מתוך פנייתו של הסופר לשעבר וח״כ
ארץ ישראל השלמה בהווה, מתברר כי:
״קריאות המואזין הנשמעות בירושלים
מפריעות את מנוחתו של המלין, המתגורר
ברובע היהודי — והוא מבקש לשלול
מכוהני הדת המוסלמיים את זכותם להש תמש
ברמקולים כדי לקרוא למאמיניהם
לתפילה המתקיימת לפנות בוקר.״
פנייה ״סובלנית״ ו/או קנטרנות זו
מצידו של אדם המתיימר זה למעלה מ־30
שנה לשמש במצפון ודובר לבני דורו, אדם
שהשתמט מקרב בכל מערכות ישראל, אדם
שישב מאחורי שולחן כתיבה שעה שנשים
לחמו ונהרגו במלחמת השחרור, אדם ש מעולם
לא איים עליו המות כלוחם בשדה
הקרב על עצם קיומנו בארץ הזאת. פנייה
זו מצידו היא מעשה של טפילות תרבותית
רוחנית חסרת תקדים, שבכוחה להמחיש
עד לאיזו דרגה יכול להדרדר פאשיסט
יהודי ממוצאו, ולהיפך בן צלם לאותה
גזענות קנטרנית ששלחה 6מיליון יהודים
לאן ששלחה.
האגדה מספרת שכאשר חרב בית שני,
חדר יתוש לאוזנו של טיטוס וזימזם ב תוכה
עד שהביא לטרופו ולמותו. סכירת
פיו של בעל הרהב הזה משה שמיר על־ידי
ראש עיריית ירושלים, מביא לתקווה ש-
שמיר ירווה נחת מקולות המואזין באותה
מידה שאוזנו של טיטום רוותה נחת מ־היתוש.
וכאמור, מהרסייך ומחרבייך ממך
יצאו.

בחטף

״תמך׳ נאצי
קצר
• בעוד מחלקת הדראמה של הטלוויזיה
הישראלית מתכוננת להתחיל בחודש הבא
בצילומי סרט על־פי הסיפור רומן זעיר
מאת יצחק בן־נר, בבימויו של עודד
קוטלר ובכיכובו של דן בן־אמוץ,
הרי הקרנתו של הסרט חירבת חיזעה על פי
סיפורו של ס• יזהר, שנועדה ל״16
בחודש זה, נדחתה שוב. הסיבה הפעם
(הקרנת הסרט כבר נדחתה פעם) היא
הצמידות שבין תאריך ההקרנה לראשית
פגישות ועדות העבודה הישראליות—
מצריות • בסוף חודש ינואר עומד להיערך
במערב־גרמניה מיפגש סיפרותי יוצא־דופן.
בראש המיפגש, שיימשך שבוע ימים,

סיירת הבטיחות בדרבים.

כשכונות שלנו, החרדיות, ש רק סיירת
ר׳ אהרל׳ה. המרכז שלה נמצא ב שי ב ת
,תולדות אהרון׳ .החכר׳ה מהסיירת הזאת
בולשים, חוקרים וגם עדטים שפטים. יש
גם הכורה מגובשת של, שבאכניקים׳
שהסיירת מסתייעת בהם. כאשר,שכאכניק׳
רואה כחור־ שיכ ה נבנם לסיפריה, או
קורא עיתון, או צופה בטלוויזיה, או
הולך לקולנוע, או יוצא עם בחורה —
מייד יש, מסירה׳ והסיירת של ר׳ אהרל׳ה
אינה יושבת בחיבוק ידיים...
״תחילה רק מזהירים. אם האזהרה אינה
מועילה — ,מכבדים׳ במלקות. צעירים
המקבלים מכות אינם מתלוננים. למה?
פוחדים מאיבוד השם הטוב. צעירות —
רק מוזהרות...״
למישמע הזוועה הזאת נשאלת השאלה ;
האם זוהי החברה הפלוראליסטית שמציע
לנו השר זבולון המר, או שבקירבנו
מצויים כיסים של חשכת ימי־ד,ביניים
והגטו, שמאיימים על עצם חיינו התרבו תיים
בארץ.

יצחק כן־גר
רומן זעיר

יעמוד הסופר הגרמני הנודע גינטד
נראם. משתתפי המיפגש יהיו מתרגמי
יצירותיו של גראס ל־ 10 לשונות. סיבת
הכינוס: הקשיים הרבים שבהם נתקלים
המתרגמים בתירגום סיפרו האחרון דג
הפוטית (העולם הזה .)2100 ,אח העיברית
ייצג בכנס זה חיים איזק, חבר מערכת
דבר, שתירגם כבר את תוף הפח של
גראס. אגב, בחודש הבא עומד לראות
אור ספר נוסף של גראם בתרגומו של
איזק, וזהו מיומנו של שבלול, ספר עב-
כרס שבו בוחן מחברו את סכנות העבר
וההווה של החברה הגרמנית, תוך שהוא
מזהיר בעיקר מפני המיליטאנטיות של
״השמאל החדש״ בגרמניה • בהוצאת
זמורה ביתן מודן עומד לראות אור בקרוב
ספר חדש מאת בנימין תמוז. ספר זה
הוא בבחינת המשך לטרילוגיה אליקום
שראתה אור בשנות ה־60׳ המאוחרות
• במדורו ״אנתולוגיה גרמנית״ המתפרסם
במדור הסיפרות של דבר, פירסם הפרו פסור
שמעון זנדבינק תרגום שיר מאת
המשורר הגרמני הנודע גוטפריד בן.

מנחם פרי
1.000.000
בפתיחת דברי הערכתו למשורר ציין
זנדבנק :״גוטפריד בן ( )1956—1886 היה
רופא ברלינאי, שלאחר, רומן׳ קצר עם
המישטר הנאצי ושתיקה ממושכת ניסוח
סיפרותי-דיפלומטי זה של ״רומן קצר״,
מעלים מעיני הקורא מספר עובדות החור גות
מניסוח זה. כמה חודשים אחרי עלייתו
של אדולן! היטלר לשילטון בגרמניה,
פירסם גוטפריד בן סיפרון תחת הכותרת
אמנות ושילטון, שבו תאר עד כמה הוא
משתוקק לחזור לחומר ההיולי שבביצת
בראשית חמה, ובכמיהתו לאבות־אבותיו.
הוא ביקש כרטיס־חבר של המיפלגה הנא צית,
וכתב :״אנחנו נכנסים לתקופת חגי-
גיאולוגיה (מדע חקר ההתפתחות של האדם,
המישפחה ושושלת היוחסין).״ בתמורה
לכך בחר בו היטלר כחבר באקדמיית
הסופרים שלו, בחירה שהביאה את גוטפריד
בן לטעון בין השאר :״הצבא הוא הצורה
האריסטוקראטית של ההגירה אכן,
״רומן קצר״ זה בין המשורר לנאציזם,
הוא ניסוח אקדמי מסוגנן • ציפורי
מו״לות תל-אביביים לוחשים כי עיסקת
השנה במו״לות העיברית, היתד, מכירת
שנתון־השירר, ם/קריאה על־ידי הוצאת
מפעלים אוניברסיטאיים לידי הוצאת ה ספרים
של הקיבוץ המאוחד. במהלך ה־עיסקה
שולם למו״ל הקודם 20 מיליון
לירות ישראליות. אגב, עורך ס/קריאה,
ד״ר מנחם פרי, לא יכהן השנה כחבר
בוועדה מטעם מישרד־החינוך־והתרבות ה מקציבה
מענקים לכיתבי־העת לספרות
ס שני המשוררים הירושלמים הארז,לד
שימל ויניס סילק, סולקו באחרונה
מאגודת הסופרים העיבריים בישראל. ה סיבה:
אי־תשלום דמי החבר באגודה
• כתבו הצבאי של ידיעות אחרונות,
איתן הכר, חיבר ביוגראפיה של ראש־הממשלה
מנחם כנין, ותוך שבוע ימים
מכרו סוכניו הסיפרותיים של הבר את
זכויות הפירסום לביוגראפיה זו, לתירגום
ל־ 10 לשונות י • מלחין תל-אביבי צעיר
שהאזין לדיברי קריינותה של מנכ״ל ה מועצה
לתרבות ולאמנות לאח פורת
לאופרה כרמן מאת כיזה הספיד את
המלחין, שמת בגיל : 36״הוא מת מרעב,
מעצב, ומאחר שלאה פורת סירבה להעניק
לו כסף לביצוע יצירותיו...״

חזרה לתחילת העמוד