גליון 2111 מתאריך 15 בפברואר 1978

אולם התנאי שד וייצמן הוא שקוליץ
ימכור את סוכנות־הנשק שלו ושהיועץ־
המישפטי יאשר כי אין כד פסול כמינוי.

שאלת ״מיהו הוד ז•

מוטה גור -עורר
*דיעות א ח רונו ת?
הרמטכ״ל, רב־אלוף מרדכי (״מוצה״) גור,
העומד לפרוש מחודש הכא מתפקידו
ולהשתחרר מצה״ל, עשוי להתמנות
כעורכו הראשי של הצהרון ״ידיעות
אחרונות״ ,כמקומו של הד״ר הרצל
רוזנכלום, שיפרוש לגימלאות.
מוטה דחה הצעה שהוגשה לו על־ידי יו״ר מיפלגת
העבודה. שמעון פרס, להצטרף לפעילות פוליטית
במיסגרת המיפלגה. הוא הוצף בהצעות לתפקידים
בכירים במשק הפרטי, בתחומי הייצור. אולם נראה
שהוא עשוי בכל־זאת להכריע לטובת העיתונות
ולקבל על עצמו את כתיבת המאמרים הראשיים
בידיעות אחרונות.
למרות השסועות העקשניות שנפוצו בחוגי
העיתונאים, על המשא־והמתן המתנהל בין בעלי
העיתון לבין מוטה בכיוון זה, הכחיש נוח מוזס.
עורכו האחראי של העיתון ובעליו, את הידיעה.
לטענת מוזם הצטמצמו המגעים בין בעלי העיתון
לבין מוטה רק לנושא המשך הוצאתם לאור של
ספריו, בהוצאת־הספרים של העיתון.

אפוי בי קו ר אי שיות
רמת ־ דרג מיוגוסלוו־ה
כעתיד הקרוב עומדת להגיע לארץ אישיות
רמת־דרג הנמנית עם הממשל היוגוסלווי
ככלגראד. כעיקכות מגעים המתקיימים
כיד נציגי ממישלת־ישראד לנציגים
יוגופלווים, תגיע האישיות לביקור רישמי
כארץ על־פי ההלצה של נשיא יוגיסלוויה,
המרשל ציצו.

ברק יתבק ש לא שר
מינוי קוליץ
היועץ־המישפטי־לממשלה, הפרופסור אהרון ברק,
התבקש על־ידי שר־הביטחון. עזר וייצמן, לחבר
חוות־דעת מישפסית בדבר צירופו של ידיד השר
ושותפו-לעסקים בעבר, דויד קוליץ, להנהלת .
מישרד־הביטחון.
קוליץ, הממשיך לנהל את סוכנות עיסקי־הנשק אלול,
שווייצמן מכר את מניותיו בה, כבר מונה לתפקיד
זמני במישרד־הביטחון, כדובר המישלחת הישראלית
לשיחות הוועדה הצבאית בקאהיר. אלא שלצורך
זה הוא גויים לשירות־מילואים.

עתה מכקש וייצמן למנות את קוליץ
כסמנכ״ל מישרד־הכיטחון לענייני רכש,

תנועת העולם הזה
בשל,״
מועצת התנועה תתכנס כיום
החמישי 23 ,כפכרואר ,1978 ככית
בני-כרית, רה׳ קפלן, תל־אכיב.
סדר״היום :
• דיווח על מועצת שלי.
• המצב הפנימי בשלי•
דיון מדיני.

הכרים שלא קיכלו הזמנות, מתבקשים
לפנות למזכירות התנועה.

אל־על ,,תפסיד
60 פיליון ד״

תעלה שוב עלהברק

אם אומנם תאלץ הממשלה את חברת אד־על להפסיק
את טיסותיה הסדירות ואת טיסות האימונים של
טייסיה בשבתות, עלול הדבר לגרום לחברת־התעופה
הלאומית נזק שיסתכם בכ־ 60 מיליון ל״י בשנה.

משכר ממשלתי חדש מסתמן באופק.
ראש־הממשלה, מנחם כגין, עשוי לגבש*
כעתיד הקרוב נוסחה חדשה לתיקון בעיית
מיהו־יהודי כרוח ההלכה, על־פי ההסכם
הקואליציוני כינו לבין אגודת־ישראל.

יש להניח כי הממשלה תנסה לכפות על החברה
לשבות בשבתות, וזאת עקב תמיכת ראש־הממשלה
בשרים הדתיים.

על־פי ההסכם הבטיח בגין להגיש נוסחה כזאת
תוך שנה מיום הרכבת הממשלה. באחרונה הזכירו
ראשי אגודת־ישראל לבגין, כי השנה עומדת להתקרב
לקיצה והוא הבטיח להם לגבש את הצעתו בהקדם.
הניסוח החדש של הבעייה עלול לעורר משבר
עם ד״ש, שאנשיה לא יוכלו להצביע בעד תיקון החוק
בשאלה זו. בגין, טוענים אנשי אגודת־ישראל,
הבטיח להם שהוא רואה בהם אחת מאבני־היסוד
של הקואליציה. ובעיקרה של מחלוקת יעדיף אותם
על־פני ד״ש, אם זו תאיים לפרוש מן הקואליציה.

בו ס ת בל מיוון!
אחד ממרכזי הפעילות העיקריים של
הכנסת עומד לצאת מכלל פעולה. הכוונה
היא למיזנון הכנסת, ששיעור נוכחות
הה ״כים כו עודה עד שיעור נוכחותם

מו הלס ניר
ייאל־יעד״
ותפס ב הברחה
אחד ממנהלי הסניפים •טל ״אל־על״
כארצות־הכרית נתפס כאחרונה, כעת
ניסיון־הברחה כנמל״התעופה כדוד.
האיש ניפה לעכור עם חפציו כמסלול
הירוק, המעיד כי אין לו על מה
להצהיר. הוא נלקח לביקורת המכס
וכעת החיפוש שנערך בחפציו הסתבר
כי הוא ניסה להכריח חפצים
וכלי־השמל ששווי המכס עליהם מסתכם
כאלפי לירות.
האיש טען להגנתו כי הצרורות שנתפסו
ברשותו הם מתנות שנשלחו על־ !
ידי שליחים ישראליים כארצות־י
הכרי
הכרית לקרוביהם כארץ, וכי הוא לא
ידעע על תכולתם.
1יי

במליאה.
חוכרי מיזנון הכנסת עומדים להפר את החוזה
שלהם עם מישכן הכנסת, ולהפסיק את פעולת המיזנון.
טענת חוכר המיזנון, אשר הוברט, היא כי הוא
מפסיד בעת האחרונה מהפעלת המיזנון משום
שיו״ר הכנסת, יצחק שמיר, מעדיף לערוך מסיבות
מן הסוג שהיה נערך עד כה בתוך המישכן.
מחוץ לכותלי הבית.

אולם הסיכה האמיתית לסגירת המיזנון היא
העובדה שבאחרונה נתגלע סיכסוך
מישפחתי בין הוברט לכין אשתו, חדווה,
שגם היא חתומה על החוזה כחוכרת
המיזנון.
אחרי שהשניים לא הצליחו להגיע להסכם מי מהם
ימשיר להפעיל את המיזנון, הוסכם ששניהם יפרשו.

ז רי ש מי ת
ל מי לחמת וה״ב
מיפקדת קצין-הינוך ראשי בצה״ל, כשית: ו
פעולה עם ההוצאה־לאור של מישרד־הביטחון,
עומדים להוציא לאור ספר
שיהווה את הגירסה הרישמית שד צה״ל
למילחמת יופ-הכיפורים.
עד כה פורסמו רק גירסות של כתבים ופרשנים
צבאיים על המילחמה, ואילו הספר שיוציא צה״ל
אמור להיות סיפורה המלא של המילחמה, כולל
פרטים שטרם פורסמו.

העיתונאי דוד (״דודו״) דיין משלים כימי:
אלה את כתיבת הספר, המסתמך על
התחקירים הרישמיים שנערכו מייד
אחרי המילחמה.

כעיקכות דרישת השרים הדתיים הוקמה
ועדה, שמתפקידה יהיה להחליט אם אכן
צריך להפסיק את טיסות ״אל-על״ כשבתות.

תו ק ם חסויהו
לפסטיבל הו מ ר
ברשות־השידור הועלתה הצעה להקים חברה, שבה
תהיה שותפת רשות־השידור, אשר תפיק בעתיד את
פסטיבל הזמר.

הכוונה היא כי מלכד עצם הפקת הפסטיבל
תפיק החכרה תקליטים ומוצרי-דוואי
הקיטורים כפסטיכד.
היועץ־המישפטי של רשות־השידור, עורך־הדין נתן
כהן, בודק בימים אלה את אפשרות הקמת
החברה האמורה.

מדו ע וידחו
טי סו תי השכר?
החלטתו של שר־׳התחבורה, מאיר עמית,
להפעיל את טיסות-השכר לישראלים לחו״ל
רק החל מחודש נובמבר השנה, נעשתה
על־פי בקשתם של המלונאים הישראליים.
ראשי המלונאים טענו כפני השר כי
הפעלת טיסות־השכר מייד תפגע כצורה
קשה בתיירות־הפנים.
הם ביקשו מהשר לדחות את הפעלת טיסות־השכר
לחו״ל על מנת להניח להם שהות מספקת להיערך
לקראת המצב החדש ולארגן טיסות־שכר מוגברות
לארץ, שיפצו אותם על הפגיעה בתיירות־הפנים.

ה עי תוו או ס הו פ פוו
דמיגן צזוו נש
סקר שערך איגוד עיתונאי ישראל העלה כי בשנים
האחרונות גברה המגמה של הצטרפות נשים
למיקצוע העיתונאות, שהיה בעבר מיקצוע גברי טהור.

הסתבר כי כ־ 50 אחוז מכל המצטרפים
למיקצוע הם ניטים, כששיעור הנשים כין
העיתונאים החדשים עולה משנה לשנה.
אם תימשך מגמה זו עשוי מיקצוע
העיתונאות להפוך למיקצוע נשי.

תופעה זו מוסברת בגורמים הכלכליים במשק.
על־פי תנאי השכר המקובלים בעיתונות אין עיתונאי,
שהוא ראש מישפחה, יכול לפרנס את מישפחתו
משכרו.

שוי ח-דצה ״ ל
בפסטיבל בדל(
שילטונות צה״ל החליטו להיענות
כחיוב לבקשתו של המפיק מנחם גו; ן
הסרט ס״
לשני כוכבי ! 1שרע
לאפשר 7ש *י
*מיג שד
הישראלי
״אסקימו לימון״ ,ענת
עצמץ ויפתה

קצור, לצאת עם הסרט לפ!
לפסטיבל•
כרלין שייפתח כעוד
הסרטים של: רלין
שבועיים, כדי להשתתף שם בהקרנה
הרישמית של הסיט כמיסגרת
התחרות של הפסטיכל.
ענת ויפתח הם חיילים כשירות סדיר
כצה״ל ומשרתים כשחקנים בתיאט•
רץ צה״ל. לצורך הנסיעה לפסטיבל
הם יקבלו חופשה מייוהדת סשירותם
הצבאי.

,״*ידי• יי

• 3דיי א

, 0 0 0 7ש 5

*ע1יטמ 5ל/43ם׳׳־
3.דך,גן ^ ז א£^ €0
•מע{ 14 לע3ומטזמ

•נדי 1ר״״11 מטי ת״.י״ ס-0ס/ז#א

סרקוס מלניק/רפאד טיראן

העולם הזה 2111

העצה הטובה לגועוסהה הגדולה

יותר גדול. יותר משוכלל.
יותר אמין. עם החידוש
הבלעדי הבינלאומי.
פריזר ענק כפעם וחצי
גדול מהרגיל!
מעתה יכולה כלמשפחה
בישראל לאחסן מצרכים
בהקפאה בפריזר הענק
למשך כלהחודש.בתנאי
המשק הישראלי זהו
חסכון ממשי של מאות
ל״ י לכל משפחה -
גדולה כקטנה.

מקפיא ענק

ניצול נפח מירכי

שימו לב לגודל הפריזר
שבצילום. זהו החידוש הגדול
והמהפכני. מעתה אינכם חייבים
לרכוש מקפיא נפרד. בתדיראן
וחצי מקפיא ענקי. הראשון
והיחיד בישראל בעל מדפים
ניידים מתכוונים. ממש מחסן
קרור לאגירת מצרכים ולקניה
מרוכזת וחסכונית. מלאו אותו רק
פעם בחודש. תיסכו כסף, תיסכו
זמן. מינעו ״כאב-ראש״.

נפח המקרר כולו מנוצל ביעילות
מירבית. מהנדסי תדיראן עמלו
שנים לתכנן עבורך מקרר אשר
בו ינוצל כל סמ׳־ק ביעילות
מירבית, ללא שטחים ׳־מתים״
ללא מקומות אבודים. ללא
קישוטים מיותרים כפי שאת
מכירה במקררים אחרים.
המדפים ניידים וניתנים לשינוי
והתאמה לפי צרכיך ולנוחותך.

עיצוב חדשני
לתדיראן וחצי עיצוב חדשני.
המלה האחרונה בעולם
המקררים.
בצבעים מרהיבי עין: חרדל
אבוקדו.טיק.קרם ולבן.
חובה לראותו.

צריכת חשמל נמוכה
לא רק במקפיא הענק את חוסכת
אלא גם בצריכת החשמל ־
״תדיראן וחצי החדש הינו
חסכוני ביותר, ממש כדאי!

שכלולים טכניים
״י ע מו!
> צהט עזז
ישפחדז״יברתו בת נפשות
1ירלגנזוד
את היזודעו אם לבם
מ ה טובה
יתבולל
לא לעוליזזבסף
״שפחת טעיוד

הכל יש בתדיראן וחצי החדש:
גלגלים בגוף המקרר(אין צורך
בעגלה נפרדת) .מדפים ניידים
במקרר וגם בפריזר. כפתור
מיוחד לשבת. הפשרה
אוטומטית. בידוד חדשני.
הקפאה עמוקה בפריזר ־
4כוכבים ־ הציון הגבוה ביותר
למקרר באיכות עליונה.

מוניטין ״תדיראד

״תדיראן״ ־ קונצרן
האלקטרוניקה הצועד
בראש ייצור ציוד אלקטרוני
מתוחכם ובניצול אנרגיית
השמש־ הוא העומד
מאחורי המקרר החדש.

הטולס הזה 2111

ולבל מ שפח ה בי שראל

היבז תוכלו לראותו
את תדיראן וחצי החדש תוכלו
לראות באולמי התצוגה של
תדיראן. בסלונים המובחרים
ובחנויות החשמל ברחבי הארץ.
חובה לראותו לפני ההחלטה על
רכישת מקרר כלשהו.

תדירוין ו ח צי
וי1יא המקרר*

אין מקרר ואין חברה
״ בישראל היכולים
להציע מקרר
משוכלל שכזה. עם
פריזר ענקי שכזה
במחיר סביר שכזה

העולם הזה 2111

שוקולד חלב סתוק
בטעם של תותים,
ביס קטן לכל תינוק
וז״ם אטית״ם.
ועוד יותר בטעם תות שדה,תפוז,
פטל,אננס,דובדבנים ולירוון.

הממולאים של*:ך זה י1תרמשוק1ל1־

ניידות והערך האמריקאית, הבודקת את
הנושא לבקשת יגאל לביב.

״העולם הזה״״ שבועון החדשות הישראלי * המערכת והמינהלה :
תל־אכיב, רחוב גורדון ,3טלפון 243386־ .03 תא־דואר • 136
מען מברקי :״עולמפרס״ .מודפס כ״הדפוס החדש״ כע״מ, תל
אביב, רה׳ כן־אכיגדור. הפצה :״גד״ בע״ס * גלופות: צינקוגרפיה
כספי׳׳ כע״מ. העורך הראשי: אורי אבנרי. העורך: אלי תבור * עורך
תבנית: יוסי שנון. עורכת כיתוב: גורית יהודאי. ראש המיניהלה :
אברהם סיטון. מה׳ המודעות: רפי זכרוני המו״ל: העולם הזה כע״מ.

באשר פירפב העולם־הזה 2091ב שלהי
ספטמבר ,1977 את האשמותיו נגד
שר התשתית והאנרגיה יצחק מודעי, נטיל
העיתון על עצמו סיכון מקצועי רב. אחרי
הכל, לטעון כי חבר־כניסת יושר קיבל כס פים
בחו״ל כמשכורת, או ׳בצורות אחרות,
בניגוד לחוק, זוהי האשמה חמורה ביותר.
אולם כאשר הגיע השבוע מכתבו של ה יועץ
המשפטי לממשלה, פרופסור אהרון
ברק, ,אל יגאל לביב, שחקר זפירסם את
ההאשמות נגד מודעי, התברר גם לאותם
שפיקפקו במהימנות הגילויים כי הפיידסום
הייה ׳נכון כולו•
הכתבה האמורה טעינה כי מודעי קיבל
מחברת רבלון, שהוא יהיה מנכ״לה בישר אל,
תשלומים מקרן מיוחדת לבכירים, כדי
להסוות יאית העובדה ישזיוהי למעשה מש כור ת, שאסור לו לקבלה כחבר־כנסת. חוק
ש־כר־יחברי-הכנסת אוסר עליהם לקבל שכר
אלא מהכנסת ,׳אולם זהו חוק חסר־ישי׳ניים
שאינו כולל סנקציות נגד אותם המפירים
אותו.
עוד טעינה הכתבה, כי אם אכן כך הדבר
הירי ישיש חשש כי מודעי מפר את תקנות
ההגנה (כספים) ,בכך ׳שאינו מצהיר על
הכנסות אלה, עובר על חוקי מס־הכנסה.
בכך שאינו מדווח עליהן, וכן עובר הוא
על חוק שכר־חברי-הבנסת.
מכתבו של היועץ המשפטי, המובא ל הלן
במלואו, מאשר את העובדות אולם
קובע כי ׳אין ׳בהן עבירות על תקנות ה הגנה
(כספים) או פקודת מס־הכנסה. כותב
היועץ המשפטי:
במכתבך ובכתבה שצורפה אליו, העלית
חשד כי השר יצחק מודעי קיבל כספים
מחברת רבלון בניגוד להוראות תקנות

ממך:דדח£
העור יונחק מוד>ן מאע 1ר 1111*7010
ח״קהבמב רו דזסחוכחרד 8 *3 8 3
מקרן מיו חדת עוד חברת ״ז־־בזדו!״

שער ״׳העולם הזה״ 2601
משכורת נוספת לח״כ
העולם הזה 2111

הגנה (כספים) , 1941 ופקודת מס־יהכנסה
(״הקרן הרבלזנית״) .עוד ייחסת למודעי
הפרה של הוראת סעיף 8לחוק שכר־חברי״הכנסת,
תש״ט־ , 1949 בכך שמשך השנים
בהן כיהן כחבר־כנסת המשיך השר
מודעי לקבל משכורת מחברת רבלון.
אעמוד על הנושאים.שהעלית, אחד אחד
כסידרם. .
לחברת רבילון תוכנית פרישה לעובדי־חברה
בכירים, והשר יצחק מודעי היה בין
הרשומים בתוכנית זו. בתקנות התוכנית
נקבע כי עם פרישתו מעבודה, כמפורש
בתקנון, מוקנות למשתתף בתוכנית זכויות
למענקי־כסף בהתאם לתוכנית. עוד קובעת
התוכנית מועד לתשלום המענקים האמורים.
מועד זה הינו חצי שנה לאחר ה פרישה,
או בתאריך בו היה על המשתתף
בתוכנית לפרוש מהעבודה במהלך ׳העניינים
הרגיל, הכל לפי החלטת הנהלת התוכנית.
השר
מודעי ביקש, סמוך למינויו כשר,
כי הסכומים שהצטברו לזכותו בקרן יועברו
לזכותו בישראל. האינטרס בו מדובר הת גבש
אך ורק עם פרישת השר מודעי מ־דירקטוריון
חברת רבל;ון, ומועד תשלומו
נקבע חד־צדדית על־ידי הנהלת התוכנית.
מסקנתי היא כי בנסיבות אלו אין כל
חשד לעבירה פלילית, לא בניגוד להוראות
תקנות ההגנה כספים ( )1941 ולא בניגוד
להוראת פקודת מס־הבנסה או הוראות דין
אחרות,
טענתך השניה היא, כאמור, כי בשנים
בהן כיהן השר מודעי כחבר־כנסת המשיך
לקבל משכורת מחברת דבלת. נושא זה
מצוי, בעקרון, בתחום סמכותו של יושב־ראש
הכנסת ויובא על־ידי לידיעתו.
אהרון ברק, היועץ המישפטי למנזשלה
מכתבו של ברק מאשר כי מודעי קיבל
במשך היותו חבר-כנסת תשלומים קבועים
מחברת רבלון, שהצטברו לזכותו בקרן
פרישה לעובדי חברה בכירים. חוקי מדינת
ישראל קובעים מפורשות, כי תישל׳ומי פג־סוה
מסוג זיר, הם חלק ימן השכר ויש
לראותם כשכר לכל דביר• מכאן שימודעי
עבר כמשך ישנים על חוק ישכר־׳תברי־הכנ־סת.
יאוילם,
עם כל הכבוד ליועץ ׳המשפטי,
מסקנתו ייוצרת ׳תקדים מסוכן ביותר. מעתה
ואילו כל מי שמגיעים ליו כספים ׳שוטפים
בחו״ל, יוכל להוריות להפקידם בחשבון
לא ישלו, על שם קרן כלשה,יא יאו תאגיד
כל שהוא ,׳ולטעון כי כל עוד לא משך
את הכספים המצטברים לזכותו לא חלה
׳עליו חובת הדיווח לימס-הכינסה או לאוצר.
שאלה ׳נפרדת היא האם ההפרשות לקרן
הרבל׳וניית עבור מיודעי ילא היו חייבות
במס ׳ודיווח. סעיף 17־ 5לפקודית מס־יהכג־סה
קובע, כי פטור ׳ממם חיל ירק יעל הפרשות
לקרן גמל שאושרה על־ידי ׳נציב מס ה הכנסה
לצורך זה. אין להניח כי קרן ובלון
׳אושרה על־ידי נציב מס ההכנסה ; לכן
היה על מודעי לשלם מס על כל הפרשה
לזכותו. ייתרה מזאת :׳סעיף 47 לפקודת
מס־יהפנסה קובע כי ההפרשה יכולה ליהייות
פטורה רק אם היא בגובה שיל עד ־ 0/ל
מהשכר! ,איו 2500 ליריות לשנה (הסכום
נקבע בשנית 1975 והוכפל מאז) .ההפרשות
למודעי עלו על ׳סכום זה ,׳ולכך ברור כי
לא היו פטורות ממס.
׳שאלה ;אחרית היא, האם אלה היו כל
הסכומים שהופרשו לטובת מיודעי. חקירת
העולם־הזה בנושא זה טרם הסתיימה ,׳ועתיד.
יש להמתין עד שתסתיים חקירת ועדת

הכתבה שהופיעה לפני כחודשיים
(העולם הזה )2103 יעל אלמנות חיל הצנ חנים
זכתה להדים חיוביים. הכתבה העלתה
על נם את מסירותם ישל ידידי הנופלים,
חבריהם לנשק, לאלמנות הצנחנים.
אנו במערכת ידענו את הקשיים העצו מים
הכרוכים בפירסום הכתבה. אנשי קרן
הצנחנים התנגדו במשך שנים לפירסום ה
פעולות ׳למען האלמנות והיתומים• כאשר
הופיעו כתב וצלם העולם הזה במלון גני
שולמית בסדום, שם התארחו האלמנות,
הם נתקלו ביחס די. גס ׳וגורשו על־ידי
צנחנים לשעבר, מאנשי הקרן.
כשנודע לאנשי קרן הצנחנים כי העולם
הזה זכה לשיתוף פעולה מצד אלמנות
חביות, שרצו בפירסום הפעולות השונות,
הם הגיעו^למערבת !וביקשו ׳שלא נפרסם
את הכתבה. הנימוק שלהם היה כי אלמנות
רבות תמנענה מלבוא למיפגשים הנאים,
אם אימנם יהיה פירסום. המידע שלנו
היה שונה. עשרות אלמנות עימהן שוחח
נתב העולם הזה ברסו יעל היוזמה ׳לכתוב
את הכתבה.
היה לנו;נימוק נוסף מדוע עלינו לפרסם
את הכתבה. על־פי מימצאים ׳שהגיעו ל מערכת,
ישנן יחידות יריבות שאינן מטפלות
באלמנות הנופלים, לפחות לא טיפול כה
טוב, מסור ומתמיד כמו זה שיל הצנחנים.
כשהעילנו נימוק זה בפיני אמיר קרן, חבר
קיבוץ גבעת־חיים־מאוחד, העומד בראש
פעולות הקרן, היתה תגובתו :״לא מעניין
אותי חיילות אחרים ויחידות אחדות.״

שלחלק ניכר מהבחורות היה חשש מכך.
כיבדנו זאת ולא פעם הצלחנו להוריד
כתבות ופירסומים שונים ממש ממכבש
הדפוס. היה חשש שבזמן מהזמנים יצליח
לחדור אלינו כתב כל שהוא שיממש בגניבה
ובהונאה פירסום זה או אחר. לצערנו
זה קרה הפעם דווקא על־ידי עיתון שלא
בטוח שבו דווקא היינו בוחרים להתפרסם
במידה והיינו מחליטים על כך. מאחר וחלק
מכן היה עד עוד במלון להבטחות על־ידי
הכתב והצלם שהעניין לא יפורסם, והיה
לכך עוד המשך במשך השבוע במערכת
העיתון — נכשלנו בכך, ועל אף כל ההשתדלויות,
והיו רבות, יצא הדבר כפי
שיצא.
אין לי ספק אגב, שמספר בחורות, אולי
מבלי לדעת וללא כל כוונה ,״עזרו״ לאותו
כתב, ויצאה כתבה גרועה, מבולבלת ומסולפת
(רק אולי כמה תמונות הייתי מחזיק
אצלי באלבום).
ולסיום, אנו מקווים שנמשיך להיפגש
ולכבד את רצונן של חלק מהבחורות לאי־פירסום,
ושהדבר לא יעיב על מערכת
האימון שהיתה בינינו, וגם לא יעכיר את
החוויות היפות שיש לכולנו מהטיול —
והבה נראה בזאת דבר חולף.
עד כאן ינוסח ד,מכת ב שיל קויץ.
ח״גניבה״ וה״הונאה״ ,שאותם מציין קרן
במכתבו, מתייחסים לעובדה שהעולם הזה
לא נעתר לבקשתו ׳שלא לפרסם את חכתבח.
כשקיבלנו מכסת אלמנות את העתק ה מכתב
!החלטנו שלא להגיב עליו, וזאת
מפאת כבודן של אלמנות הצנחנים. אולם
בשבוע שעבר נערך בבית הצנחן ברמת־גן
כנס של פעילי קרן הצנחנים ואנשי ׳שריון.

אלמנות־ הצנחנים במסיבת חנובה כים־יהמלח
דוגמה לגסות־רוח
לאחר והתייעצויות עם אלמנות רבות
הבנו, כי מי שאינם טעוניינים בפירסוס ה כתבת
הם אנשי, הקרן !ולא האלמנות עצמן.
החלטנו לפרסם את הכתבה ,׳והודענו על
כך לאנשי הצנחנים לשעבר.
באותו רגע ההל מסע לחצים, ואנשים,
שלא דיברו עם עורכי ׳השבועון מזה ישנים
רביות, נזכרו לפתע כי הם ידידי העיתון,
וביקשו שלא לפרסם את הכתבה. לבסוף
הכריע השיקול העיתונאי. וכשאנו זוכים
לעידודן של האלמנות עצמן החלטנו לפר סם
יאת הכתבה, בעיקר כדי להורות את
הדרך לחיילות ויחידות אחרות, כיצד לטפל
במשפחות החללים שלהן.
התגובה לא איחרה לבוא. אמיר קרן
׳שייכפל מכתב !ושלח, איותו לכל אלמנות
הצנחנים. הייתה זיו דוגמה שיל גסות רוח.
כתב קרן ׳במכתבו לאלמנות:
לבחורות שלום,
ודאי קראתן את הכתבה שהתפרסמה בגיליון
העולם הזה על טיול חנובה ביס־המלח
והבילוי במלון. גני־שולמית — ויש
להניח כי במידה ולא ראיתן הרי שתמהרו
ותשיגו אותו על מנת להשביע סקרנותכן
אחרי המכתב (אגב, הפסד קטן מאוד גס
אם לא תקראו) .ובכן, מאחר והעניין בהחלט
מעיק עלינו, הרי כמה מילים.
כל צורת הפירסום, נהפעס בפרט, היתה
אצלנו נושא סגור ואמור ואילו רק משוס

קצינים ׳וחיילי מילואים מאחת מחטיבות
השריון, פנו, ליאחר שיקראו את הכתבה
בהעולם הזה, אל אנשי הצנחנים כדי לקבל
מהם מידע וייעוץ כיצד הם, אנשי השריון,
יכולים לטפל באלמנות וביתומים של חיל
השריון• מאוחר יותר הצטרפו אליהם אנשי
מילואים ישל חטיבת ׳שריון ׳נוספת.
אמיר קרן היה הנואם הראשי באותו
הכנס. הוא סיפר כי מאז הכתבה בהעולס
הזה, אותה שיבח, פנו לצנחנים יחי דיות
רביות כדי לקבל מהם ייעוץ ;והדרכה
בנושא זה. הוא לא הסתיר את שימחיתו
וסיפוקו מכך.
גם אנחנו במערכת שמחים. מלבד הצד
העיתונאי ׳שבכתבה קיווינו גם כי צה״ל
יילמד מהצנחנים בנושא זה.
אולם למרות שאמיר הודה למעשה בכך
שהעולם הזה צדק בשיקוליו כשהחליט
על פירסום הכתבה, הוא לא טרח כלל
לשכפל עוד מכתב ולהודות בו יעל טעותו,
שהופצה ברבים באמצעות מיכתב־השיטנה
הראשון שלו על העולם הזה.

הבעיות המרכזיות שלד
סובבות, השבוע, משגיב
לשתי החלטות
מרות שיהיה עליך
לקבל: בענייני-כספים
ובענייני אירגונים. זבו ר
שאינך יכול לעשות את
הכל בעצמך, ושמור על
כוחותיך• זכור גם ש21ב
מרס -
20באפריל
מוטב שתידחה את ה הכרעה
הפינאנסית לשבוע
הבא, לכל המוקדם. בת טלה, פגישה
בלתי שכיחה מטרידה את מנוחתך.
היא תידחק על-ידי אירועים שוטהתזוהי
ובכל
זאת —
פים•
חלה של מיפנה לטובה בדרך־חייך.

__ חשדות מכוערים שהש מיעו
באוזניך שכניך הצעירים,
אינם מבוססים,
ומצוי בהם גרעין עלוב
מאד של אמת. אך ה נזק
כבר נגרם. עשה
מאמץ עליון לתקנו,
בטרם המצב יהיה אבוד
21באפריל ־
לחלוטין. זה ילמד אותך
20במאי
להבא לקח, שלא להאמין
לכל בדותה המוש מעת
באוזניך, ולטרוח לאמת דברים, בטרם
אתה פועל על־פיהס. בפרט אם מקור האינפורמציה
הוא כה מפוקפק. בת שור: סכנה
צפוייה לך השבוע, אס תרחיקי מביתך.

אתה יודע לצחוק גם
על חשבון עצמך ז השבוע
תהיה לך הזדמנות
לכך: תיתקל ל מצב
מביך שיש בו הרבה
מן ההומור. מלבד
זאת, שבוע מצויין :
הכסף, ההצלחה, האהבה
וסתם אהבהבים
— כל אלה
מחזרים אחריך בן
תאומים. הזהרי רק שזה לא יסובב
את ראשך, ושלא תנצל את הכל
בצורה מוגזמת. אתה אומנם מוכשר׳
אך גם לאחרים יש מעלות.

האתגרים שאתה מעמיס על עצמך מבחינה
רוחנית עלולים לעייף אותך ולגרוס לך
כאבי־ראש. תיווכח ל־דעת
שעיכוב רציני בעבודה,
שפגע ביוקרתה
נגרם בעקיפין בגלל
אשה נאה. המרגיז הוא
שזה בכלל לא היה
כדאי. אל תאשימי את
עצמך בכך ש ידידך קר
ואדיש כלפיך. היי סב*
2בספטמבר -
22באוקטובר
לנית ואל תדחקי הקץ.

1ן אזנ״0

גל חדש של הצלחות פינאנסיות כורך
עימו התמוטטות כוחותיך.
אל תהסס לי-
טיול חופשה קצרה,
לצאת לאוויר השדה,
להכיר אנשים חדשים
— אבל מצד שני, אל
תיכנע לנטיותיך הטבעיות
לחסל את ההווה
11 באוק טובר >
כדי להתמסר למחר
22 בויבריבר
מעורפל. בת עקרב :
פגישה מיקרית —
תביא אחריה אהבה גדולה ומאושרת.

סוף השבוע יחייב
זהירות במה שנוגע לעסקים
או לבריאות.
משהו הקשור באש
עלול להעיב על שימח
תך• מזלך מצוי בשבוע
זה בסימן של

להבה. יהיו לך גם
הסתבכויות עם ילדים
!ן; ביולי -
ו 2באוגוסט
במשפחתך, שיולידו ויכוח
חריף בין ההורים.
ייתכן וייראה לך כאילו נשקף לך
מקור הכנסה מבטיח יותר מאשר עבודתך
הנוכחית. שקול היטב את מעשיך
ואל תסמוך רק על האינטואיציה שלך.

או׳ו!

היזהר מפיטפוט יתר.
שמור בסודי־סודות את

פירטי המיבצע עליו
אתה עובד כרגע. כדאי
שתיזהר דווקא מזה ש אתה
חושב שהוא ידידך
הטוב — הוא ולא אחר 1111111 אורב לכל רמז שייצא
11באוגוסט -
מפיך, לכל טעות מיק־ל
7בספטמבר
דית, או לכל מישגה
שתעשה. אתה בודד,
לכן, יהיה עליך לעמוד באתגר הזה לבדך,
ללא גיבוי של איש. אם תצליח — זרי
הדפנה שיעטרו את קודקודך יהיו חלק
ממה שיבוא אחר־כך, תימנעי מבילויים.

קלגסי הדדח
:אני חייב לכם -התנצלות- .בשעתו, לפני
כארבעה הודשים, פירסם אורי אבנרי
(העולם הזה )2094 התקפה חריפה ביותר
על -שר-החינוד זבולון המר. הוא הגדיר
אותו כ״-איש המסוכן ביותר ׳בממשלה,״
שבידו שליטה דיקטטורית על כלי התרבות,
החי-נוך והתיקשורת במדיסה. רתחתי אז
למיקרא הדברים התוקפניים של אבנרי,
חשדתי -בו שהוא רואה צל הרים כהרים,
ואף כתבתי מיכתב למערסת בנושא זה.
עתה, אחרי החלטתו השרירותית של המר
לעכב את שידור מחזה הטלוויזיה חירבת
חזעה ,׳נראים דברי האזהרה של אבנרי
על ״מתן כלי־הש״לטון בידי הקלגסים של

ען ןו1

ר״/ד 1יז

בכוח האינרציה מוטב לזוז קדימת
מאשר תון־כדי הפעלת כל השרירים,
כל הזמן. זוהי תקופה
בה מוטב לחשוב, הרבה,
לפני כל צעד.
ואומנם, אם כן תעשה
ולא תירתע מן המסקנות
המפתיעות שתסיק
— תגיע רחוק
השבוע. יש סיכויים
להעלאת-שכר או להכ21ב
דצמבר ־
19בינואר
נסה גדולה יותר. צפוי
לך שבוע רומאנטי.

את נמצאת — כרגיל — על פרשת־דר־כים.
אלא שהפעם לא תוכלי לשבת בחי־בוק־ידיים.
הוא ידרוש
ממך צעדים נימרצים,
ועצם הדרישה הזאת
תדרבן אותך לעשות
דברים שישנו את כל
חייך. בן דלי: אל תסתבך,
דווקא עכשיו.
אתה זקוק לכל חושיך.
20בינואר ־
זהו שבוע קשה, אס
1$ברברואר
כי לא מסוכן ולא
תהיה כל־כך עצמאי.

הקצב הסביר בחייך העיסקיים מתגבר (
לא תקבל את זה ברוח טובה ! כי
אינך אוהב לחץ, אבל
אם תתייחס לזה כאל
שלב ריגעי, תצא מן
העניין בהישגים גדולים
וגם בהכנסות
רציניות. איגרת מרחוק
תקרב יום גדול בחייך.
בת דגים: תקבלי הח לטה
נחושה, וגם תעמ 19ב
פברואר
20במרס
די בה, לשם שינוי.

נכבד מאזרחי המדינה מהווה פגיעה כל שהי
׳בדמוקרטיזש
חיים, ברטוט, בני-ברק

קצר! אירוניה
אני מתפלא שהעולם הזה מפרסם מיכתב-
השמצה זדוני נגד אורי אבנרי, מבלי להגיב
בו במקום על הסילופים שימו.
הקורא אליעזר פומרנץ טוען במיסתבו
(העולם הזה )2109 כאילו -אמר אבגרי על
בגין :״הוא צעד את הצעד הראשון לקראת
שלום אמיתי, שיכלול את הקמתה של
מדינה פלסטינית לצד ישראל.״לא האמנתי למראה עיני. עד כמה שאני
זוכר, הזהיר אבנרי מן הרגע הראשון נגד
אשליה זו, שילד, נתפסו כמד׳ מאנשי סחט־-
השילום -בארץ.
קראתי מחדש את המאמר שצוטט על-
ידי מר ׳פומרנץ, ומצאתי שהוא מסלף את

שיחת הסאחבק

הזעזוע שעברת מתחילת החודש מוסיף
לתת את אותותיו. אולם לא די לחשוב
רק — אתה חייב גם
לעשות משהו כדי לש נות
אותו מצב. זכרי
שאת יכולה ליפול בפח,
בייחוד עם בן מזל
אריה או דגים. אל תהססי
לנתק את הקשר
לפגי שיהיה מאוחר
מדי. בגד בצבע ירוק
ירומם מצב רוחך הגרוע.

חאוחיס

המריבה הטיפשית בה
הסתבכת, אינה מועילה
לאף אחד, ומקלקלת את
מצב־רוחך. נסי להקדיש
זמן לטיפוח יופייך,
בתחביבייך, זלעיסוק במקום לשאת על כתפייך
את כל בעיות העולם
הזה. לקראת סוף
השבוע את עלולה לנתק
קשר אישי חשוב, ב־עיקבות
בדיחה מעשית שהושמעה באוזנייך,
בנוכחות אלה שלדעתך יפרשו או תה
בצורה מוטעית. אל תעשי זאת,
כי בסופו־של־דבר, זה לא ישתלם.
בת סרטן, השבוע אל תצאי לקנות.

מכתבים

הרוח הטוטאליטארית״ כדברי נבואה. כל
אזרח שוחר־חופש חייב להתגייס למערכה
נגד המיתקפה התרבותית ישל ממשלת״הלי־בוד
על רוח העם.
משה גושן, ירושלים
הפוליטרוקים הפוליטיים החדשים מנעו
את הקרנת חירבת חזעה בטענה כי עיתוי
ההקרנה אינו מתאים, וכי הקרנת הסרט
בימים אלה עלולה לפגוע במו״מ על שלום
המתנהל עם מצריים. מעניין ישאו-תם אנשים
עצמם לא מצאו כל פסול בעיתוי העיבוי
של ישובי פיתחת־רפיח או זה של הקמתההתנחלות בשילה- .אלה אינם פוגעים,
׳לדעתם, בתנופת השילום, אבל מחזה שהוא
מעין הלקאה עצמית על חטא — פוגע.
יורם מוסקוביץ׳ ,תל-אביב
לפני למעלה מ־ 15 שנה עזבתי את דחום-
אפריקה, אחרי שהחלה שם ההתערבות ה ממשלתית
הגסה בחופש העיתונות וה ביטוי,
תוך הטלת צנזורה גם על יצירות
אמנותיות -ומאמרים פובליציסטיים. גם שם
היו -נימוקי הממשלה לפסילת -תוכניות טל וויזיה
מבוססים על כך שהם עלולים לפגוע
במוראל הלאומי ולהזיק לאינטרסים של
המדינה.
עתה הולכת ישראל !בדרך -בה החלה
לצעוד דר-ום־אפריקד, לפני שנאלצה להפ עיל
;את כוחות־הביטחון שלד׳ כדי לעצור
ולהרוג בעלי ריעות ל״בדאליווב כראי ל הזהיר,
כי מי שמתחיל בפסילת -תוכניות
טלוויזיה תרבותיות ייאלץ בסופו של דבר
להגיע גם למאסר של אינטלקטואלים יד
עיתונאים שיעזרו לבטא את דיעויתיהם
ברבים. האיסור שהוטל על הצגת חירבת
חזעה בו בזמן ששר בממשלת־״שראל מע ניק
לגיטימציה -לקשרים ההדוקים של יש ראל
עם דרוכראפריקה, מעיד על כך ש בקרוב
מאוד עלול המיש-טר בישראל לחקות
את המיישטר הדרום חאפרייקאי גם ביחס
לחופש הדיבור.
£קפלן, הרצליה
הזעקות שמקימים החוגים השמאלניים
במדינה -נגד התערבות שר-החינוך -בפרשית
המחזה של ס. יזהר, מזכירים לי את הפג־נוודהמחאה
שערכיו אותם הוגים בעד פר שת רחוב הש׳ומר בבני־ברק. גם אז טענו
כי סגירת הרחוב בשבתות, כדי לא לפגוע
ברגשותיהם של התושבים הדתיים, היא
פגיעה בחופש־המצפון ומהוהה כפייר׳ דתית,
רחמנא ליצלן. אבל כאשר שכסה סערת
הרוח-ו-ת ושריהפנים הפעיל את סמכותו כדי
לסגור את הרחוב ולמנוע היליול־שבת, הס תבר כי שום דבר לא ׳אירע ושום ערך
מקודש לא נפגע.
אינני סמדר שהתחשבו ת ברגשות חלק

כפי שבוודאי ידוע לכולכם,
סאחבק הוא הגבר מספר אחד
במדינה. לפני שסאדאת הגיע לישראל
לא היתה בחורה אחת
שסאחבק שם עליה עין _ ולא
נתנה לו.
השיטה שלי היתה להגיד להן
תמיד את כל האמת ישר בפנים :
״תשמעי, חבובה שלי, כשאני מסתכל
עליך חוזרת אלי אותה תחושה
נפלאה שהרגשתי בערב ההוא,
לפני שיצאנו לאנטבה.״
אבל מאז שהחל פסטיבל השלום
— שום בת בארץ לא מופנה
לשמוע יותר סיפורים מה צבא

אינני מדבר על בעיה אישית
של סאחבק. בל החבר׳ה סובלים
מזה ! אנשים שהתנדבו לעבור
שלוש שנים של קריעה בסיירת
קרבית, יצאו לפשיטות בלי לדעת
מי יחזור, מגלים שעכשיו, אם יחתמו
הסכם שלום — כל שי״ן- 1 גימ״ל יהיה גבר !
אני רוצה שיהיה ברור בי הבעיה
הזאת נוגעת לבל הגברים
בארץ. דיברתי בעניין הזה עם הדוקטור
והוא הסביר לי כי הגבריות
של הגבר הישראלי מזוהה
אצלו עם הקרביות שלו. חייל
ותיק, כשלוקחים לו את הרובה
שלו — באילו לוקחים לו עוד
משהו. הדוקטור אמר לי כי בעק בות
אובדן הקרביות צפוי לכל
הגברים אובדן זמני של הגבריות.
הלכתי לדבר עם הדוקטור
לאחר שגיליתי כי חוץ מסיפורי
צבא סאחבק לא מסוגל לדבר על
משהו עם בת בצורה מעניינת.
הדוקטור יעץ לי למצוא זהות
גברית ישראלית חדשה. לא היתה
לי שום ברירה — התחלתי לק רוא
ספרים ! הקשבתי למוסיקה !
קניתי חליפה במקום הדובון•
אתמול בערב ניסיתי את הזהות
הגברית החדשה שלי על הספה
של פנינה השמיניסטית. ישבתי
שם, חנוק בתוך חליפה אפורה,
וניסיתי לגלגל שיחה על ספרות
ומוסיקה. פתאום תפסתי את
עצמי מגמגם כמו ילד קטן. פעם
ראשונה בחיי שהייתי עם בחורה
— ולא ידעתי מה עושים. בלי
אנטבה ודובון אני חסר אונים.
החלטתי לספר את הבעיה שלי,
בדי שבל הבנות בארץ יבינו פי
השלום שבפתח פוגע קשה בזהות
הגברית שלנו. אם הבנות חושבות
שאנחנו בכל זאת נחמדים —
ואני יבול להגיד שלפחות עלי זה
נכון — עליהן להבין כי אנו כולנו
נבי־שלום, ותהיה זו מצווה
לאומית יפה לעזור לנו. אולי ביחד
נצליח להתגבר על מה שה שלום
עשה לנו.

המולם הזה 2111

מכתבים
הדברים — או מתוך זדון או״ גרוע יותיר,
מתוך טיפשות. המישיפט המצוטט מופיע
במאמרו של אבירי ,,אוטונומיה שכזאת״
(העולם הזה )2107 כדוגמה ל;אשלייה
שהוא !פוסל אותה. להעמיד פנים !כאילו
זוהי דעתו של אבינרי עצמו — זה השיא.
ואשד לטענתו ההיתולית ישל אבנרי כי
בגין לא רימה יאייש, אלא ריק עזר לכולם
׳לרמות את עצמם — אולי אין הוש־ההיומור
ישל מר פומרינץ מספיק כדי להבין!אירוניה
כזאת.
יחיאל זימר, תל־אביב

בתגובה !למאמרו של אורי אבנרי ״עם
כל הכבוד״ (העולם הזה )2109 רציתי לומר
לו, עם כל הלב: הנני בחור שהשתחרר
מ ה השבוע מצה״ל. עברתי הרבה ׳בצבא.
הצבעתי.בבחירות יעבור הליכוד, ואני מו׳דיע
כי גם היום, אם תתקיימנה ישוב ׳בחירות,
כפי שרוצה אבנרי, אמשיך להצביע עבור
בגין•
לדעתי ׳ולדעת רבים מחברי ׳בצבא ׳וב חיים
האזרחיים לא קם ׳למדינה מדינאי
׳ומנהיג גדול כמוהו. הנני בטוח שכל מה
שמחליט ראש־הטמישלה הוא -מוצדק —
לטובת ממדינה ולמען העם. ימזמן לא היתה
לנו ממשלה ׳כזאת, הכוללת, לדעתי, את
מיטיב הכישרונוית ׳והמוחות של ישראל.
כולנו מכירים את הדיעות של אבנרי.
צדק ראשי־המטשלה ׳כאשר ענה ׳במכתבו
לעורך העולם הזה כי את ׳תוצאות ה תמיכה
של העם ראינו כולנו בבחירות.
הנני ׳מוסיף, שאם ׳תתקיימנה בחירות היום,
בטוחני שאפילו לובה ;אליאב ומאיר פעיל,
ולא ריק אפנדי, לא יהיו נכנסים לכנסת.
מאיר אנצ׳י, רמת־גן

־ד? 1־,,י 111.

דוברי האמת
ראיתי את הופעתו, של שר־החקלאוית
אריאל שרון בתוכנית מוקד בטלוויזיה, בה
התפאר בבך שהממשלה הנוכחית, בניגוד
לממשלות ישראל הקודמות, היא ממשלה
״דוברת אמית״ .׳מגוחך ׳לשמוע טענה זו
מפי האדם העומד מאחרי אחד ממיבצעי
ההונאה והתרמית השקופים. ביותר ישל ה שנים
האחרונות — ההתנחלות ״הארכיאו לוגית״
בשילה.
יהושע לוי, תל־אביב
עד מתי יוליכנו שולל ,׳שר־החקלאות
אריאל שרון? יזה עתה שמעתיו ׳וראיתיו
בטלוויזיה. אריק הצהיר, יקביל, עם יועדה,
כי לא ;אושרה הקמת יישוב־קבע בשילה
והאתר ימשמש׳ ירק לחפירות ארכיאולוגיות.

סן סעין
מוצרי יוקרה
יקרים ליקירה
סדרת מוצרי יוקרה
לנשים של הגברים של ״טבק אוריגינל״
בושם, קרם ל רו ת לגוף ולפנים, דיאודורנט, סבון
קוסמטי והכל בניחוח הנהדר...המיוחד!

סדרת מוצרי יוקרה לנשים
08101ו _*!4
וץ ריחג **1* 1.ג ו 1 להשיג בפרפומריות מובחרות ובבתי כל-בו.

הו דווה!
ובאותה עת ראו עיני מודעה ממוסגרת
בעתון, שתור על גבי לבן, בזו הלשון:
״׳שילה — ישוב קהילתי דתי ׳בחרי אפרים
— ממשיך לקלוט משפחות לחידוש הישוב
היהודי בנחלת־אבותינר
כלומר, לשם מימושן של הפיחות ארכי אולוגיות
יש צורך ׳במשפחות, בישוב יהד
די, בתייבת־רואר ובו׳...
האם טחו עיגינו מראות כיצד ישר בישראל,
בהסכמת הממשלה כולד( ,שהרי
לולא כן היה צריך להתפטר מיד!) ,מכזב
לעם כולו. גם המצרים ערים לתככים ול שקרים
הללו, ומי אנחנו כי נבוא אליהם
בטענות על הכשלת שיחיות־השלום ז
מטשלת־ישראל ,׳אמרי לעם את האמת!
או התנחלויות: בלב השיומחון ׳ובמרכזי
אוכלוסייה ערביים, או חתירה ׳בלתי נלאית
(המשך בעמוד )10

מודיע

לאחר בירור שערכתי, הנני
שאין קשר בין עבודת
כעתונאי נ ״ מ ע רי ב ״ לבין אי הצגת
״שיחות סלון״ כמועמדת לכנור

יהונתן גפן

ב״מרתך הצליליס החנות הטובה בעיר.
פינסקר 51 תל-אביב, טל 281737 .

דוד.

הנני מצטער על הפרסום הלא נכון
ובבנין הארץ ננוחם.

שלמה צח
מפיק

רובקס

המתנה שבהישג ידך

קבלת מודעות
לבל העיתונים
במחירי המערבת
ס פירסו אידיאל

חן טרמפ ל חייל

אבן גבירול 110 תל־אביב
(פינת אנטוקולסקי)
טלפון 227118 ,227117

מורלה

א*פויר1דלתותמ1וקירותר

חניה חופשית

הטפטים המעוצבים כיצירת אומנות

מכתבים

כמה פעמים
נסית להפטר מהם-
ולא הצלחת??

(המשך מעמוד )9
לשלום !תמורת ויתורים ביהודה ופשיומרון.
אי־אפשר לפסוח על שתי הסעיפים, כי ב נפשנו
הדבר.
דן יהב, תל־אביב

מבוקש: נשיא

אנחנונחסלאת רח׳ו 7ף ם!
נסי פעם אחת את הדרך המודרנית והבטוחה
להשמדת הדוקים
לאחר חיטוי שלנו(שאורך כ־ !/2שעה) את מקבלת
תעודת אחריות לשנה. לא יהיו יותר דוקים בביתר !
ר״ג, מודיעין ,18 טל 6 .־ 5־ @ 790114 אילת: טל 3012 .־059
היתר מש׳ הבריאות ,21 :רש׳ עסק .481/75

הנוגעים בדבר לעובדות מצערות ולמחות
נגד השיטה הפסולה, היחס הבלתי הוגן
— הנהוג במישרד־הרי־והשירות
הירוד
שוי בירושלים לגבי נבחני נהיגה מעשית.
אני רואה בתופעות אלה פגיעה חמורה
בזכויותי כפרט, כאדם וכאזרח המדינה.
עיקר המחאה באה נגד הצורך בקשרים
ובסרוטקציה כדי לקבל רשיון־נהיגה והת עלמות
מאופן הנהיגה והחוקיות.
שורות אלה כותבת אני על סמך דוג מאות
רבות של אנשים אשר איתס די ברתי
לאחר שנפגעתי. מהיחס הבלתי הוגן
במבחן המעשי ולאחר מכן בנסיון לערער
על הקביעה.
חנה גוהר, ירושלים

גינוניו: התיאטרליים ישל ראש־והממשלה
!מנחם בגין עשויים להועיד אותו לכהונת
הנשיא הבא של המדינה. במקום לשלוח
׳לימעמדים 1טכסיים !את ״מלחך ׳מקומו״ ,ה פרופסור
יגאל ידין, ייטיב ימר ׳בגין לעשות
אם יאציל על עצמו אית איצטלית ׳הנשיאות
ויימלא בידזמינית ובו־תפקיד״ת את יש!תי יה־
׳מישרות הרימות.
אברהם שרץ, עין־השופט

בדי טובות

׳קראתי !במבוכה באחד ׳מעייתוני הערב,
בשיסוע !האחחון, יש״ טרם נמצא מועמד ל כהונת
נשיא והמדינה.״ ׳מאחר !והשעה דוח קת,
ואני ׳מציע לפרסם ׳בדחיפות יאת המיכרז
הבא :

מי שהישלה את עצמו שממשלת הלי כוד
תממש את הבטחתו של מנחם בגין
לבוחרים כי ״הממשלה הזאת תיטיב עם
העם הזה.״ היה יכול לקבל חיזוק לתיק-
וותו זו במדיניותה הסוציאלית של ממש־

מדינת ישראל

ה כנ ס ת

חוקימוד: נשיא המדינה -תשכ״ד 1964 -
המשרה הפנויה ״ :נשיא מדינת ישראל4
הכי שורי םהד רו עים - :
נ* גילזיהודיבגיל 13ועד . 120
>• השכלה 48 - :ב. ע ( .בוגרעממי ) -השכלה א קד מי תאינהפסולה .
ע, ידיעתשפוח: עברית ( ל פ 1זותשמיעה ) ,ערביתבסיסית, רצויגם
שפה אירופיתנעוצה -רומנית ; בולגרית או פולנית .
תכונו ת אי שיות-:
לא חייבלהיות

נבון

גאון .

בעל לברחמן ( י קל על מתן חנינות )
כשר הקשבה מעולה .
כשר הסתגלותלתנאיםמשת ני ם.
הצעו תבצילוף המחאה של 1 0 0 0 . -מרק למזכירות
ה כנ ס ה עד 0 ( 1 . 4 . 7 8ודיוח מוב טחת.),
הכנ ס ת לא מתחייבתל קב ל את ה הצ ע ה. המ תאימה ביותר .

הצעה למיכרז לכהונת נשיא־־המדינה
לא נבון, לא גאון

משה אייזנברג,

רמקול

קובעים •ותר מכל
מרכיב אתר, את
איכות המערכ ת.

״מלוס״ ,כיכר המדינה ,8טל 269656 .ובחנויות המובחרות

מורל ה

רוב ק ס

הטפטים המעוצבים כיצירת אומנות

המתנה שבאופנה

המנוי
קיבלת חשבון,
אנא, פרע אותו
בהקדם .
מחלקתה מנזיי ם

״מותו־הצלילים״

מערכות־סטריאו
מעולות :
פינסקר 51 תל־אביב, טל 281737 .

חדרה

תעדדת־בבוד
אני מבקש להתייחס לכתבה פגישה בצל
המוות (העולם הזה .)2109 קראתי, וחזרתי
וקראתי. התרגשתי עד דמעות. ומי שקרא
ולא בכה, שיבכה על זה שלא בכה. יש
הקונה את עולמו ברגע אחד. ובכתבה זו,
המוקלטת והמצולמת, קנה אורי אבנרי את
עולמו.
לוא היתד, התוצאה היחידה של ביקורו
במצריים כתבה זו — דיינו. מגיע לה
מקום נכבד, אם לא המכובד ביותר, ב־פנתיאון־ארכיון
של העולם הזה.
תעודת־כבוד היא להעולם הזה ולאורי
אבנרי. וזכורים לטוב הרופא המצרי ההו מאני,
ד״ר מוחמר כאמל וסבתא ג׳יהאן
האנושית, שהודות לשניהם התאפשרה ה כתבה.
וכה לחי לד״ר יגאל שוחט, שנש אר
בחיים על אף כל שעבר עליו. ושיזכה
לחיים טובים, ארוכים ומאושרים.
יוסף כדיגדמן, תל-אביב

שיטה פסולה
ברצוני להסב את תשומת לב הגופים

לה, כפי שנחשפה לאחרונה. כימעט ללא
ויכוח הועלו דמי־החינוך־התיכון ביותר
מחמישים אחוזים ונמסר על הכוונה לבטל
את מפעל־ההזנה בבתי־ספר, מחוסר תק ציב׳
כמובן. אבל באותה השעה עצמה פיטר
שר־האוצר שימחה ארליך את נציב
מס־הכנסה, אליעזר שילובי, כדי להגן
על הספקולאנטים בבורסה.
אילו הוגשמה תוכניתו של שילוני לה טלת
מס־ריווחי־הון על המתעשרים בבור סה,
היה ניתן אולי למנוע את העלאת
שכר־הלימוד בתיכון ואת ביטול מיפעל-
ההזנה. אבל לממשלה הזאת, המיטיבה עם
העם, חשובים יותר האינטרסים של ה־ספקולאגטים
מאשר אלה של דלת־העם
ואנשי מעמד־הביניים, שמהם שאבה את
בוהה בבחירות. אם כך מתנהגת ממשלה
המיטיבה עם העם, תארו לעצמכם מה ית רחש
כאשר הממשלה הזאת תחליט, חס־וחלילה,
גם להרע קצת לעם.
מרים אליאם, כפר־סבא

מלל מקובץ
׳שימחתי יעל ׳תשומית-הלב ׳שהוקדשה לי
ולעמיתי ׳באמצעיות !מייש׳לוח קטעי עיותונוית
ומודעות שיפוריסימיו בעיחיונוית ׳היישראלית
(המשך בעמוד ) 12
העולם הזה 2111

ההרשמהלא לי פו ת י שראל נ ־

שש־ ב
מטע

ה עו ל ה 1ה

נ מ שכ ת

בהשתתפות נשיא האגודה הישראלית לשש־בש

דבא 1דנץ
הזוכה בתח רו ת יזכה בפ ר סי ם יקרי־ערך
שחקני שש־בש מכל רחבי הארץ מוז מני ם בז א ת
להר שם לתח רויו ת ה מו ק ד מו ת אצל מירי,
טלפוני ם 230856 :־ 247428 , 03־03

המכון ללי מודי םמתקד מי ם
1!.?.הפקות דיזנגוף 87ת״א, טל 290257 .

צא מן האפרוריות
ותה״ נשית וזוהרת!
בעזרת הדרכה נכונה על־ידי טובי המזרים בארץ ובחוץ־לארץ,

בהדרכת דוגמנית הצמרת ק ארין
דונ ס קי והמ אפר בני בר־לב,

שד׳ שאול המלך ,8ת.ד , 40020 .ת׳/א

לראשונה בישראל — קורט משולב

!.עול הנסתר ״
נושאי והלימוד :

פ אר אפסיכולוגי ה, א ס טרולוגי ה, כירו מנ טיה,
כירולוגיה, גרפולוגיה, טלפ טי ה והיפנוזה.
המרצים: מבכירי העוסקים בתחומים אלה בישראל.
הלימודים מתקייומיס אחת לשבוע בשעות הערב בגמנסיה ״הרצליה״
בתל־אביב.

פרטים והרשמה נ

כונר כי״ב קריסטיין •טובו — פריז.
את, עקרת הבית תוכלי ללמוד כשעות הבוקר /אחה״צ בקורסיב
מזורזים, את הנושאים הבאים :

גמנסיה ״הרצליה׳ /רחוב ז׳בוטינסקי ,106ת״א,
בימים ב /ג /ה׳ . 18.30— 16.00 טל. לפנה״צ:
221017־254388 : 18.30— 16.00 ,03־.03

טיפוח החן • היגיינה נשית • התאמת לבוש •
התאמת איפור * הליכה יציבה • הליבות ונימוסים

מספר המקומות מוגבל1

• הקורם נימשך בחודש ימים. הקורס מתקיים במכללה לדוגמנות
באווירה אקסקלוסיבית. כדבר פרטים והרשמה לפנות :
רה׳ דיזנגור 87ת״א, טל.290257 .

הצעה — הזמנה מפתיעה למעונינים במידע מוסמר על
המכללה לדגומנות מודיעה על פתיחת

קו ר ס איפור טלוויזי ה, איפור קולנוע
ואיפור תיא טרון,
בהנלת בני בר-לב, בוגר בי״ס קריסטיין שובו, פריז,
בעל נסמן בינלאומי.
ס הקורם נימשך 3חודשים, פעמיים בשבוע, כולל בל נושאי
האיפור. הקורם מתקיים כמכללה לדוגמנות באווירה אקס קלוסיבית.
פרטים והרשמה: מכללה לדוגמנות, דיזנגוף
87ת״א, טל.290257 .

ק צ רוו חעב רי ת !׳א• אגג ליוז
משום היעדר ידע נכון בציבור (מגיל 13 ומעלד — ,תלמידים, סטודנטים,
פקידים, אקדמאים, ועוד) על מקצוע הקצרנות החליט ״אולפן
( ,)0 0 0בהנהלת חמורה הידוע מר חיים בר־קמא, לאפשר למעוניינים
היכרות ראשונה ובלתי מחייכת עם מקצוע זה, שהנו מועיל ושימושי
ביותר לכל משכיל, על־ידי קיום שעור-לנסיון בן 90 דקות עבורם תמורת
תשלום סמלי בלבד.
שעורים־לנסיון (בוקר וערב) יתקיימו בתל־אביב, רה׳ וייצמן ,22 טל.
,254826 בשבוע שבין ד,־ 26.2.78ל־ ,3.3.78 ובחיפה בביה״ס ״במעלה״ ,רח׳
שמריהו לוין ,30 טל ,664922 .בתאריך שיתואם בביה״ס.
אם יהיה מיספר מספיק של מעונייבים במקומות אחרים, נשתדל לקיים
שעורים־לנסיון גם שם.

גרג״

נצלו הזדמנות בלתי־־רגילה זו והי רשמו מיד לשעור־לנסיון :
המבללה לדוגמנות מודיעה על פתיחת

נא לגזור ולשמור !

קו ר ס נוסף לדוגמנות
בהנהלת דוגמנית הצמרת קארין דונסקי
וסמי גד, ממועדון לאישה לשעבר,
במלון דן המפואר — 5כוכבים ואווירה מיוחדת.
• בדבר פרטים תפננה מועמדות מתאימות: למכללה לדוגמנות,
דיזנגוף 87ת״א, טל.290257 .

חי פ ה וירו שלי ם

׳ 0מועמדות מאיזור
תתקשרנה לטלפון — 03-290257 ניפתח
עבורכן קורסים בירושלים וחיפה.

פוסטרים צבונונייס
27. -לירות בלבד +מ.ע.ימ.

מבחר עצום ב ת צוג הנאה
״מסדה״— דיזנגוף ,164 תל-אביב

מכתבים
(המשך מעמוד ) 10
מטעם חברת צ״ים. מיקבץ !המלל הנ״ל,
שנשלח על-ידי צ״ים לימאים, כולל ציטוט
ינוסחו־ מעיתוני חארץ וחלק מההבל האדיר
של התעמולה העלובה שבח הלעיטח צי״ם
את והציבור ,׳בחלקו על־ידי פירסום מרדעות
על: חשבון החברה.
:אין ספק, כי לשלם שסר הוגן קשה ׳להם.
אך יש להם כטף די ׳והותר כדי לבזבז על
הניידת הזו, הנשלחת •אלונו. אך המטרה
העיקרית של המכתב היא יפה שקופה עד
שחבל על הנייר. הניסיון העלוב הזה
לתקוע טריז בינינו הימאים לבין איגוד•:
לא יצלח. אם כוונתם היתד, להחריד את
המוראל שלבו — הרי שההיפך הושג. חבל
ומאכזב שזוהי רמתם.
כיום. בשהותי בארץ, שכרי הוא רק
1800ל״י נטו לחודש (להבדיל מהמספרים
היפים שמפיצה צ״ים. ברבים).
חיים שבשכיץ, קצין שלישי, חיפה

חריגת הרב
האם השתתפותו של הריב הראשי שילמד,
גווץ בכנם־המחאה בעין־צורים, נגד תוכנית
השלום של הממשלה, אינה בבחינת הריגה
ממעמדו כשופט בבות־הדין הרבני?
מכתב בנוסח זה שלחתי גם ליועץ־המש־פטי
לממשלת.
שמואל הרפזי, קיבוץ איילון

ארמי, ל.א עושר
אינני יודע אם זו טעות דפוס יאו הבעת
דייעה, אבל במדור ״במדינת״ בעיתונכם
(העולם הזה ,)2106 בכתבה ״טוטו בגין״,
מצוטט ישירו של זאב דבוטינסקי במילים
הבאות :״שם ירווה לו ׳משפע ׳ועושר,
בן ערב בן נצרת ׳ובני יוצריו להיות :
״שם ירווה לו משפע ׳ואושר...״
שמעון אנקורי, גבעתיים

סוסעין ונ מרש לניי ר
לפני כימה *שבועות פירסם דן עומד
במדורו ״נמר של נייר״ (העולם הזה ,)2103
כתבה יפה* ,שדיווחה על הביקורת הצוננת
שביה התקבל ״סיוסעץ״ — סיפרו שיל יורם
קנייוק — פארצות־הברית. יומיים לאחר
מכן חזר יורם ׳קניוק ארצה ׳ותראה לי
מיספר לא מבוטל של ביקורות נלהבות
שהתפרסמו שם.
לכן חשבתי לעצמי כי בכתבתו של ח
עומד היתד. הסרה מידה *של ״הגינות עי־יתונאית״
.כתבתי למערכת העולם הזה
מיפתב וכן צירפתי כמד, קיטעי ביקורות
מארצות־הברית.
משום !נע־ .הועבר המיביתב לטיפולו של

התיירים בישראל התאהבו ב 1 £ -ג 11 ולא נפרדים ממנה.
הם משיגים אותה בניו־יורק ובישראל ־ בכל מקום.

יקי יושע
טיפול מעוות

כאן וגם שם אוהבים 11\ 1£ז

! מ פי צי ם בניו־יוו־ ק7073 :־ 4ו31ו161 ווז/ת\61ד/10004.יו\ו, אז ס׳ו ^ז .. 48 510051,66?.סוחו 10 8 .0 0 .ו 0 ,4 0 £ 0 8 0 0 ?1
ז^0ו|0000א |^25.7נ x x 3 - 0 6 5 4א1<.ז1)3ו ׳״ 6, ^16״ 60״ £06 4ז/65ח\ 0 0 8 ?. 800ז ח >0ז1א 08 1 1קא 1815 £

ידן עומר ׳ואותו ח ׳ ח גם אותי ברותחין.
הוא לקת את המיכיתב פירסם ממנו מש פטים
שהוצאו מהקשרם ,׳ושיבץ אותם ב כתבה
ארוכה שד,שמיצה שוב את יורם
קניוק ,׳ואותי — כסוכנו הספרותי. אינני
ייודע ׳מהיכן שאב את המידע הזה, שאינו
נכון. יועל זה, אני מקווה, אין ויכוח. הדבר
נרם לי עיוגמת־נפיש.
כקורא של ׳העולם הזה אני חש הערכה
וסיימפאטיה לעיתון• מצאתי לנכון להתריע
על ציורית טיפול עיתונאית שנראתה לי
:מעוותת. אני *שולח מיכתב זד. למערכת
ובדרך שבה תפרסמו •אותו, תוכיחו לי ישוב
כי אכן צדקתי.
בעצב רב,
יקי ידשע, תל־אביב
העולם הזה 2111

הדרווישים משתלט עד ר שות ה שידור

ן ף* י שהולך לישון עם כלב, כך אומר הפיתגם הישן,
״ י אל־נא יתפלא אם יקום בבוקר עם קרציות.
ב־ 17 במאי 1977 בחר עם־ישראל בממשלה לאומנית-
דתנית־ימנית, ממשלתם של מנחם בגין, שימחה ארליך
וזבולון המר.
ערב הבחירות הזהרנו:

מי שמצכיע כעד אלה, מצביע כעד המיל־חמה
הכאה.
מי שמצביע כעד אלה, מצביע כעד גן־עדן
לספסרים.
מי שמצביע כעד אלה, מצביע כע:ד דיכוי
הופש־הכיטוי.

מופעלת על־ידי ;המוסדות של
כילכד, היה הכד תקץ ושפיר.

רשות־השידור

איו סכנה גדולה מזו. אין איוולת גדולה מזו.

כי כעוד במה שבועות תבוא בעיי ה זו עד
פיתרונה החוקי והסדיר, והצנזורה הלאומנית*
דתנית תופעל ברשות־השידור ללא התערבות
שד הכנסת והממשלה.
הדרווישים המשתוללים של מלכות־ישראל יוכלו לנוח.
כמו בכל מישטר טוטאליטרי מסודר, יפעל הדיכוי באמ צעות
השיגרה הביורוקרטית, בהתאם לחוק ולסדר הטוב.

אחרי הבחירות הזהרנו: הנה נפלה הרפובליקה הוויי-
בארית הישראלית.
כמה לעגו לנו מאז!
הנה נתגלה מנחם בגין כגיבור השלום. אליו בא
אנוואר אל־סאדאת הוא הוזמן למצריים.
הנה נתגלה זבולון המר כמלך הסובלנות. היצירה
החופשית פרחה בטלוויזיה, ברדיו, בעיתונות, בתיאסרון.
כשראה אותי מנחם בגין, במסיבה דיפלומטית, ניגש
אלי ואמר :״אתה רואה? ויימאר ממשיכה להתקיים!
חופש־הביטוי ממשיך להתקיים!״
עתה נסתיימו תישעת חודשי־ההריון של המישטר ה חדש•

הקרציות מתחילות לעקוץ.

ר י טימטום המתגלה

בפרשה זו עלול להסיח את

י י הדעת מן העיקר.

מוכן שהיה זה מעשה איוולת, דווקא
לאור (או לחושך) כוונותיו שד שר־החינוך־
והתעמולה.

רצו לדכא יצירה, והפכוה מוקד של תשומת־לב.
רצו להסתיר מעיני העולם את אחד הצדדים של מיל חמת-העצמאות,
והכניסו אותו לכותרות ברחבי תבל.
במשד 29 שנים היה הסיפור קבור מתחת לערימות
המלל הבלתי־קריא של יזהר סמילנסקי.
אילו הוקרן בטלוויזיה באופן שיגרתי, היה גורם,
מן הסתם, לזעזוע ריגעי• אד כעבור יום היה הכל נשכח.
היתה נותרת רק ההרגשה הטובה :״ראו כמה טובים אנחנו,
שמוכנים אנחנו למתוח ביקורת על עצמנו.״
רק התערבותם של זבולון המר וחבורת הכסילים
שמסביבו העניקה ליצירה כוח־מחץ מוסרי אקטואלי. רק
תודות להם התחרו ביניהם שני הצהרונים הארכי-לאונד
ניים על הזכות לפרסם יצירה ״תבוסתנית״ זו.

התיתכן איוולת גדודה מזו?

כל זה ישת־גה עכשיו.

את זאת ביקשו הקומיסארים למנוע.

ך • צרה היא שכמה מצועקי־החמס נגד המר ושות׳
י 1אינם עולים עליו בתבונתם.
הם טענו נגדו שהוא פוגע בעצמאות רשות־השידור,
שהוא מנצל לרעה את כוחן של הכנסת או הממשלה.

כלומר: אילו היתה הצנזורה

הפוליטית

אין לדעת כאיזו מהירות יתבצע התהליך.
אם היו״ר החדש הוא טיפש, הוא ינקוט צעדים
דראסטיים. אם הוא פיקח, יתן לזמן ולפחד
לעשות את שלהם.

״חירבת חיזעה״ בטלוויזיה: שיא האיוולת
וכל הנשמות הטובות, החרדות כל-כך לחוקיות המינהל
ולגקינותו, יירגעו ויאמרו אמן.

ז ק רשות־,השידור היה, מלכתחילה, חוק של
ז 1שקר וכזב. כשהייתי חבר הכנסת, היתה לי ההזדמנות
להעיר על כך.
לכאורה, יוצר החוק רשות עצמאית, בלתי־מיפלגתית
ובלתי־פוליטית, החולשת על כלי־התיקשודת.

אך זוהי מראית־עין כלבד.

הממשלה היא הממנה את 31 חבריה של מליאת
רשות־השידור, את שבעת חברי הוועד המנהל ואת
המנכ״ל.
היא ממנה אותם כבבואה נאמנה של הכנסת, על
מיפלגותיה (מילבד המיפלגות שאינן שייכות למימסד).
בצביעות האופיינית לחיי-הציבור הישראליים, הוסוותה
מציאות פשוטה זו. פלוני אינו מייצג את מפ״ם, אלא
את אגודת החרזנים. אלמוני אינו מופיע כאיש־חרות,
אלא כחבר התאחדות הפטפטנים. אך כאילו באורח־פלא,
תואם ההרכב הסופי בדיוק את חלוקת־הכוחות בכנסת,
ויו״ר הרשות הוא תמיד קומיסאר של מיפלגת־השילטון.

לא תיתכן שום התנגשות עקרונית כין
מליאת־הדשות דכין !הממשלה והרוב ככנסת.
שהרי במליאת־הרשות יושבים עסקנים מסוג
ג׳ שד אותן המיפדגות השולחות את עסקניהן
מסוג א׳ דממיטלה ולכנסת.

לפני ארבעה חודשים פורסם במדור זה (העולם
הזה )2094 מאמר תחת הכותרת ״מיתקפה נגדית״ ,שניבא
את ההתפתחות בשטח החינוך והתרבות. העולם הזה
מוצא לנכון להעתיק מאמר זה כלשונו, בעמוד .15

המוסדות החדשים לא יסתפקו בתפקיד סביל. בראשם
יעמדו המיסיונרים של המישטר החדש, ומנוי וגמור
עימם ״להתאים״ את הטלוויזיה והרדיו לרוחה של מלכות־ישראל.
המילה ״להתאים״ היא במקומה, כי היא מקבילה
ביותר למילה שהיתר. בשימוש הרייך הגרמני :
ז?1^ 1ך.01£1011501

^ ש להקדיב לוויכוח את השאלה: האם חירבת־חיזעה
הוא סיפור־אמת?
כחייל שועלי שינזשון השתתפתי במיבצעים רבים,
שכל מטרתם היתד. לגרש את האוכלוסיה הערבית מן
הכפרים. איני צריך אלא לעצום את עיני, כדי לראות
מחדש כמה מעשי-זוועה. תיארתי את הדברים בעברית
בסיסית, בספרי הצד השני. של המטבע, מבלי לעטפם
בשיבעה צעיפים של מלל ספרותי.
אין ויכוח על העובדות. הן רשומות בפקודות־מיבצע,
בדו״חות על פעולות, בעדויות חיות, ובעיקר — בליבם
של הלוחמים.

הוויכוח הוא עד זכותו של הציבור לדעת את
העובדות, להכיר את עכרו, להתמודד עיכלו.

ך ימים הקרובים עומד זבולון המר להרכיב את
המליאה הבאה של רשות־השידור, ולמנות את היו״ר
ואת הוועד המנהל שלה.
כמו בעבר, תשקף המליאה את הרכב הכנסת.
כמו בעבר, יהיה היו״ר קומיסאר פוליטי של השילטון.
כבר נאמר מי יהיה האיש: פרופסור הממוקם אי־שם בין
גאולה כהן ומשה שמיר, בין הרב דרוקמן והרב לווינגר.
מבחינת החוק והסדר, זה יהיה תקין. המר יפעל כפי
שפעלו קודמיו, השרים של מפא״י ואחדות־העבודה.
אולם מבחינה לאומית, יהיה זה דבר מיפלצתי.
הרוח החשוכה של הטוטאליטריות הלאומנית־דתנית
עומדת להשתלט על שני כלי-התיקשורת העיקריים במדי נה,
כלים מונופוליסטיים שאין מפניהם הגנה.
בידי הדרווישים של גוש־אמונים יהיה מכשיר כביר
של שטיפודמוח.

ין צורך בדימיון פורה כדי לתאר את ההמשך.
עד כה היתד, מליאודהרשות גוף בלתי-פעיל, כימעט
חותמת־גומי לאישור מעשיהם של המנכ״ל ואלפי עובדיו.
היא נתכנסה בתדירות של אחת לחודשיים, בערך. הוועד
המנהל, המתכנס אחת לשבוע, לא התערב אף הוא
בשיקולי הצוות. אנשי־המיקצוע פעלו באופן חופשי,
הצליחו ונכשלו. מכיוון שהם עצמם מהווים חתך של
הציבור הישראלי, על דיעותיו ומצבי־רוחו, השתקפו כל
המגמות בשידורים, תיד שימת הדגש על המרכז הבטוח
והבאנאלי.

הוא מתגלה כמו שהוא.

עתה עומד הפער הזה להיסתם.

זכודץ המר יקבל לידיו מכשיר שלא עמד
אך לרשותם של יוסף סטאדץ, כניטו מדסוליני
ויוזך גכלס: הטלוויזיה.

יוזמת־השלום של סאדאת גוססת. היא עומדת להיקבר
אי־שם בין שילה ופיתחת־רפיח.
המצב החברתי הולך ומידרדר. מדינודהיהודים הפכה
כולה בורסה גדולה אחת.
פרשת חירבת־חיזעה מראה לאן מועדות פנינו התר בותיות.
גאולה כהן ומשה שמיר משמינים מנחת, לנגד
עיניו, פשוטו כמשמעו.

את תקופת־הכהונה של הכנסת. אחרת היתד. קמה, ב־17
במאי האחרון, מליאה חדשה ברשות־השידור. גאולה כהן
ומשה שמיר היו משתלטים על הרשות כבר אז, וכל
פרשת חירבת־חיזעה לא היתד. נולדת. החירבה היתה
נשארת קבורה בספרים. עורכי מעריב לא היו נוגעים בה.
אולם תקופת־הכהונה של מליאת־הרשות תסתיים רק
בעוד כמה שבועות. נוצר פער של כעשרה חודשים בין
המהפך במדינה ובין המהפך ברשות, ובתוך הפער הזה
צמחה הפרשה.

ם כן, מה קרה בפרשת חירבת־חיזעה? איד נוצרה
ההתנגשות?

היא נבעה מסיכות טכניות גרידא.

תקופת־הכהונה של מליאת־הרשות אינה חופפת בדיוק

בהדרגה יסולקו אנשי-ד,שידור שיסרבו לקבל ״הנ חיות״
.יישארו אותם ש״יתאימו״ את עצמם לרוח החדשה,
שיהיו מוכנים לשחות עם הזרם המבטיח הצלחה וקידום.
אליהם יתווספו בהדרגה, זה אחר זה, עובדים חדשים,
אנשי המישטר החדש.

קצב התהליך נתון כספק. הכיוון נתון מראש.

אם ניתן

למנוע זאת?

אולי.

אילו היתזז מתחוללת עכשיו התקוממות
של אנשי־הרוח כמדינה, אילו עלו הסופרים
והאמנים והעיתונאים על הכאריקדות כדי למנוע
את המהפך ברשות־השידור.

הדרך היחידה למנוע את פלישת הדרווישים לרשות-
השידור היא למנוע בעד זבולון המר להרכיב את המליאה
על־פי המפתח הרצוי לו. לשם כך יש לבטל את כל
השיטה הפסולה שהונהגה על-ידי קודמיו, ולהבטיח כי
בראש הרשות החיונית הזאת יעמדו אישים בעלי שיעור-
קומה אינטלקטואלי ומוסרי, ולא סוכנים של עסקנים קטנים.
קשה להאמין כי אנשי־הרוח מסוגלים להתמרדות
כזאת. יזהר סמילנסקי עצמו בוודאי אינו יכול לשמש
לה מופת. את חירבת חיזעה כתב כאיש צעיר, בהשפעתה
המיידית של חוויית־המילחמה, מאז נדם קולו. הוא לא
השתתף בעשרות המאבקים למען הצדק, שהתחוללו מאז.
היו שדיברו על חירבת יזהר. כחבר־כנסת, תמך במשה
דיין. הוא לא הרים את קולו כאשר חזרה פרשת חירבת
חיזעה בממדים הרבה יותר גדולים, וכימעט בפרהסיה,
בעת הגירוש הברברי של הבדואים מפיתחת־רפיח.

אלמלא אדישותם של יזהר דהיזהרים, מסופקני
אם היה הליכוד מגיע לשילטץ.

!** אז המהפך, קפא מחנה ישראל השפוייה. כמו
י• עכבר מהופנט, הוא מסתכל בלא־ניע בנחש העומד
לבלוע אותו.

אם לא יקיץ כעוד מועד מן ההיפנוזה, לא
תישאר ממנו אלא בליטה כגופו של הנחש.

!!1111181

ו ו § 8וו

י,יו! 1ו1
1ן י

^*08£1881030*:ד^לל* -

הים רוגש ו אל תתרגש!
בסערת הימים הללו אתה אולי נבוך.
אתה אולי שואל:
איך לשמור על ערך הכסף-
במה כדאי להשקיע?
יחד נבקש עצה ונחפש פתרון.
אנו הדיסקונטאים רוצי שתגיע
לחוף מבטחים.

לנו הידע, הכלי והנסיון המקצועי
שנצבר שני הרבה.
יחד נמצא את הפתרון המתאים.
אנו קרובים אליך,
בוא לסניף שלך
אחד מ 222-סניפי קבוצת בנק דיסקונט
ברחבי הארץ.

נגיש לך שרות מהימן, חם וידידותי.
הדיסקונטאי שלך יסייע לך להתגבר
על הנחשול.
הים רוגש? אל תתרגש...
ניווט נכון יוביל אותך לחוף מבטחים.

(( בנ ק ד*!90 וגט
הצד האנושי של המטבע

מאמר זה פורסם ב״העורם הזה 2094 לפני ארבעה חודשים, ומועתק כאן כלשונו

^ סכנה החמורה כיותר

העומדת לפני מדינת

י • ישראל אינה מילחמה חדשה.
האיש המסוכן ביותר בממשלת־המהפך אינו מנחם
בגין.

הסכנה החמורה כיותר היא טירוף הדעת
הלאומית.
האיש המסוכן כיותר הוא זכולון המר.

אחרי מילחמה, גם כשהיא איומה ונוראה, אפשר
להחלים. אפשר להתפכח. אפשר לבחור בדרך חדשה.

אך אומה שרוחה נטרפה עליה — איזו
תיקווה נותרת דה ץ

^ מהפך לא הוליד את הסכנה הגדולה, המאיימת
י 1על רוח העם. המהפך עצמו הוא תולדת המגמה
הזאת.
כבר ציטטנו לא פעם את אימרתו המפורסמת של
ולינגטון, המצביא הבריטי, שאמר :״הניצחון בקרב של
וטרלו הושג במיגרשי־המישחקים של בית־הספר איטון.״
איטון היא הסדנה החינוכית של המעמד העליון
הבריטי. ולינגטון סבר כי תכונות־האופי, שנטע בית-
ספר זה בלב חניכיו, הן שאיפשרו לקציניו להחזיק מעמד
בקרב האכזרי שהכריע את גורל העולם.

הופעת רבנים בבתי־ספר ״חילוניים״ ,״הנחיות למס״
בירים״ ,הפעלת לחצים סמויים לשינוי תוכניות בטלוויזיה
וברדיו, מהפכות־חצר קטנות באוניברסיטות, חוברות
חדשות של ״המזכירות הפדגוגית״ ,החלפת אנשים בעכד
דות־מפתח לכל רוחב המערכת — כל אלה הם סימנים
קטנים, אך ברורים.
פלוגת־הסער הרוחנית מתגנבת אל נקודות־הזינוק
בלאט, בשקט. הברגים מתהדקים באיטיות של מחוגי
השעון. הכל נעשה בעדינות, בפיקחות, בעורמה, בלי
זעזועים. משרתי המישטר הקודם נשארו עדיין במקומם.

עד כוא המועד.

אנחנו מכירים את התהליך מארצות אחרות, ממיש-
טרים ז1חרים.

כהדרגה יגכר הקצב. הגלגלים יגבירו את
תאוצתם. עד שתגיע המיתקפה לממדים של
הסתערות גלוייה, מוחצת, לאורך כל החזית.
אנשים יוחלפו בסיטונות ! נאמני הרוח החדשה יתפסו

נייתקפוז ננ די ח

הלאומנות שלוחת־הרסן וצרת־האופק, השלטת בגני־הילדים
ובבתי־הספר, עיצבה את הדור הצעיר מאז קום
המדינה, שנתון אחרי שנתון. שנתונים אלה פרצו את
הסכר ב־ 17 במאי . 1977

* כדל ון המר
| הוא המפקד של פלוגת־סער רוחנית.

פוטנציאל זה כידי קבוצה של אדטים נחו־שי-ההלטה,
החדורים רוח טוטאליטרית, מהווה
סכנה.
עטים מאד

מבינים את טיבה וחומרתה של סכנה

מקובל לחשוב כי ענייני־רוח רחוקים מן החיים המע שיים,
שהם נחלתם של ״אנשי־רוח״ תלושים.

אין מעות גדולה מזו.

עולמו הרוחני של כל ציבור מ>.ווה את מיסגרת
מעשיו ומחדליו. מושגיו, אמונותיו, אידיאליו, דיעותיו
הקדומות, הדפוסים התרבותיים, תדמיתו העצמית, הדב רים
שלמד בבית־הספר, שיריו וסמליו — אלה קובעים,
בסופו של דבר, כיצד יגיב הציבור בכל מצב שהוא.

דפוסי הרוח דומים לפסי-דככת. הפוליטיקה
נעה על פסים אלה. הרבכת יכולה להתקדם
כמהירות או כאיטיות. אך אין היא יכולה
לסטות מן הפסים.
אם הפסים מובילים אל התהום — סופה של הרכבת
להגיע לשם.
ההיסטוריה היהודית מדגימה זאת בצורה ברורה
ומפחידה. רוח הקנאים, שהשתלטה על דורו של הורדוס,
היתה מוכרחה להוביל אל הטירוף של המרד הגדול,
ולחורבן הבית השני. הרוח שהצמיחה את רבי עקיבא
ושימעון בר־כוסיבא, היא שהובילה אל קבר־האחים של
ביתר ואל חיסול הקהילה הישראלית בארץ, לאלפיים
שנה.

עתה נמסרו מכיטירי־העבודה הרוחניים ל־הורכן
הכית השלישי.

ף* מיתקפה הרוחנית הגדולה של זבולון המר ושות׳

י י כבר החלה. עשרות פריטים מעידים על כך מדי יום.

אינו אינטלקטואל, ולא הוגה־דיעות.

מיליארדים של לירות לשנה, רבבות של מישרות,
מיגוון עצום של מכשירי־כוח גלויים ומוסווים מעניקים
למערכת זו פוטנציאל של שטיפת־מוח, שאינה נופלת
מיכולתו של מישטר דמוקרטי־עממי.

הציונות השפוייה. דגל הומאניסטי, דגל אוני־כרסלי,
דגל ההצטרפות אל המיצעד האנושי.
^ יכן שדות״ הקרב של מילחמה זו?
1 1ככד כיתה, ככל עיתון, כבל •טידור, ככל
הצגת־תיאטרון, ככל מקום שייט כו תיקשורת
אנושית.
שדה־הקרב המכריע, לאורך ימים, הוא בבית־הספר —
למן היום הראשון בגך הילדים ועד ליום האחרון באוני ברסיטה.
בכל שיעור שבו נלמד התנ״ך, מתוארת ההיס טוריה,
מוסברת האזרחות, נקרא שיר.
מי שמלמד את תולדות כיבוש־כנען כמירשם לרצח־עם,
מי שמעלה על נס או מרד הקנאים כמעשה לאומי
חיובי, מי שמתאר את ההיסטוריה העולמית כרצף
של פוגרומים, מי שמלמד את תולדות היישוב החדש
בהתנגשות בין מתיישבים שוחרי־שלום ובין פראי־אדם
צמאים־לדם — הרי הוא מעצב את דמותו של קנאי
מעוות, שלא יצלח אלא למצדה שנייה.

*.417 די י•יל׳

:ר ן. נ ז

את כל עמדות השליטה וההשפעה ; כלי־התיקשורת יהפכו
לקסרקטינים רוחניים ובית־הספר יהפוך לבית־חרושת
לקנאים.

ילחמת התרבות,
׳אין מנוס ממנה.
הכה ניערך מול פני המיתקפה.
הכה נקבץ את כל בוהות ההתנגשות, כדי
לצאת למיתקפה נגדית.

מילחמת־הרוח, כבר החלה.

מכל המערכות על עתיד המדינה, עתיד עמנו וארצנו
— ייתכן שזו המכרעת.
קודם כל, הבה נגדיר את החזיתות.

מוחות רדודים, שלא הכינו מה מתרחש
סביבם,׳ מדברים על מערכה כין ״דתיים׳׳ ו״חי־לוגיים״
.זוהי הגדרה כוזכת לחלוטין.
הדת היהודית, כמו כל דת, פנים רבות לה. יש
הבדלים עצומים בין הדת של שמואל הנביא, טובח
הנשים והילדים, ובין הדת של הילל הזקן; בין ספר
יהושע וספר יונ ה; בין יהודה צבי קוק ומארטין בובר;
בין אברהם לווינגר וישעיהו ליבוביץ; בין נטורי קרתא
וגוש אמונים.

הרוח של המהפך, התרבות שד
הסער, אינה ״הדת היהודית״.

גם בו תלוי אם יקום אדם ישראלי מאוזן, המוכשר
לתפוס את מקומו בחברה המודרנית, המבין את הרבגוניות
המרהיבה של תרבותו הלאומית והאנושית, את מורכבות
שרשיו במולדת ובמרחב, את ריבוי קשריו עם כל התר בויות
השמיות וכל העמים השכנים.

י׳• י זייייז יייזי^

אולם זה היה כאין וכאפס לעומת מה שצפוי
עכשיו.

נמסרה לידיו והדיקטטורה של כלי החינוך,
התרכות ההתיקשורת הממלכתית. שילוכ הכלים
האלה כמערכת מקובצת אחת שד לוחמה
רוחנית מעניקה לכעליה עוצמה מפחידה.

הקרב על דמות, ההיסטוריה אינו מאבק על
האתמול, אלא על המחר.

כאותה מידה של צדק ניתן להמר: הניצחון
של מיפלגות־המהפך כבחירות האחרונות הושג
ככית־הספר הישראלי, הממלכתי-כללי
והממלכתי־דתי.

עם הקמת ממשלודהמהפך הוא קיבל לידיו את הפיקוד
על המערכה הרוחנית, שמטרתה היא לשבור כל שריד
וזכר של רוח נאורה ומתקדמת בציבור הישראלי, ולכפות
עליו את הרוח החדשה של המהפך.

פלוגת־

זהו בליל של עבודת־אלילים כנענית ולאומנות מודר נית,
פולחן יהודי פרימיטיבי ונחלנות קולוניאלית, דתיות
מעוותת וחילוניות מוסווית. זוהי פאגניות החובשת כיפה
סרוגה, והמחזיקה בידה את פגיון הסיקריקין. זהו הטירוף
הקדוש של מצדה וביתר, במהדורת הבית השלישי. זוהי
רוח הגטו המתבדל, המסתגר והמתנכר.

דגל ההתנגדות הרוחנית אינו דגל אנטי•
דתי או אנטי-לאומי. זהו דגל היהדות היטפוייה,
הלאומיות השפוייה, הישראליות השפוייה,

ך * חינוך אינו מתחיל ואינו נגמר בבית־הספר.
• 1כידי מייטטר של טוטאליטריות רוחנית, כל
מילה היא כלי־נשק.
היו שצחקו למיקרא המיסמך של. שמואל כץ ,״הנחיות
למסבירים״ .הצחוק בריא. אך העניין אינו מצחיק כלל.

למילים יש השפעה עצומה על עולמו הרוחני
של אדם. וזה קובע את התנהגותו.

שכם שוכנת בגדה המערבית של הירדן, בחבל-ארץ
שנקרא בתקופות שונות כנען, ישראל, השומרון, פלסטין,
ארץ־הקודש. כל השמות האלה ״נכונים״ — אך מה,עצום
ההבדל הריגשי ביניהם ! מי שמדבר על ״הגדה המערבית״,
מדבר על שטח ירדני כבוש. מי שמדבר על ״שומרון״,
כבר סיפח אותה ברוחו למדינת־ישראל. מי שמדבר על
״פלסטין״ ,פילם דרך רוחנית לפיתרון אחר.
אפשר לקרוא לגדה המיזרחית של הירדן בשמות
שונים. אך כאשר ידבר מנחם בגין על ״ארץ־ישראל
המיזרחית״ ,או כאשר יצווה שמואל כץ לדבר על
״הגילעד״ ,נדע שהגיע שלב חדש בריצת־האמוק הלאו מנית.
ראיתי
פעם כיצד נתקף פסיכולוג מפורסם בייאוש,
כאשר שמע ברדיו שיר מתקתק על שארם־אל־שייך. הוא
אמר :״זה אבוד. אין מחזירים מרצון מקום שכותבים
עליו שירים.״

נהרות של דם נשפכו כיגלל מילה, כיגלל
שם, כיגלל שיר!

אך מילים יכולות גם לחסוך דם. שירים יכולים לחסוך
דמעות. במילחמת־התרבות, הם כלי-הנשק לטוב או לרע.

במילחמה זו, המחנכים והעיתונאים הם
חיל-החלוץ, הסופרים והמשוררים הם אנשי־קומנדו,
וכל אכ ואם הם לוחמים כחזית.

^ מילחמה כזאת, נדמה תמיד כי יש יתרון עצום

לאנשי פלוגת־המחץ הטוטאליטרית.
להם יש תורה אחת, אמונה אחת. ודאות אחת, מערכת־סמלים
אחת. הם צועדים בסך, ומגפיהם הרוחניים רוקעים
בקצב אחיד.
ואילו הכוחות השפויים, מטבע מהותם, דוגלים במיגוון
של דיעות ואמונות, בחרותו של כל פרט להאזין למנגינה
אחרת וללכת בקצב משלו.
כאשר נתונים כלי-השילטון בידי הקלגסים של רוח
טוטאליטרית, גדל יתרונם שיבעתיים. עוצמתם נראית .
ככוחו של ענק.

אולם ענק זה עומד על כרעי־תרנגולת. ההיסטוריה
הוכיחה שוכ ושוכ כי רוח. האדם החופ
•טי יכולה לגכור על כל שטיפת־מוח.
השאלה היא: אילו אסונות־לאומיים עלולים להתרחש
עד אז?

והי קריאה לקרב. אין להתחמק ממנה.
המיתקפה התרבותית הגדולה החלה, והיא
מאיימת על כל היקר והיפה כעינינו.

כוחות ההתנגדות קיימים. אך הם פזורים, מדוכאים,
ורוחם רפוייה.

יש להרים את הדגל, לאסוף את הכוחות,
ולתת את האות למיתקפת־הנגד.

!! *יי ו 1ורי

אבב די

סאה חבר, כנסת הוזמנו. שבעי ם לא הגיבו כלל.

ונטמן, חנינשט״ן,
שילנסקי, יצח קי

הדו׳ הפתיע נכושוו

היי ה 1פ!״

חבינשט״ן התחמק מועדה

החוזה שהופץ באחרונה על־ידי מזכיר הכנסת, נתנאל לירך,
בקרב מאה חברי הכנסת (להוציא את עשרים השרים),
בדבר שיעור שבועי קבוע באימון גופני, זכה לתגובה: שבעים
חכ״ים לא הגיבו בכלל, עשרה הודיעו שהרעיון יפה,
אבל בגלל כל מיני סיבות בריאותיות זה לא בשבילם, ועשרים
הביעו נכונ(ת לקחת בו חלק פעיל.

ד״ר בנימין הלוי ופרופ׳ אמנון רובינשטיין, ושניים מהליכוד —
שמואל רכטמן וידב שילנסקי. לפי הנחיותיו של יצחקי
הם הצטיידו, אחרי השיעור הראשון, בתלבושת מתאימה —
מיכנסיים קצרים, חולצת טריקו, נעלי התעמלות וגרביים
ארוכים (פרט לרכטמן, המעדיף להסתובב ללא גרביים).

לשיעור הראשון הגיעו שניים. שבוע לאחר׳מכן הגיעו
שישה. מאז עבר כבר חודש, ויוזם הרעיון, חבר־הכנסת
יצחק יצחקי 40 עדיין מחכה להצפה המונית.
ביום השלישי בשבוע שעבר, בשעה ׳שלוש אחר הצהריים,
הגיעו לשיעור ארבעה חכ״ים בלבד ; שני אנשי ד״ש,

מתחילים בריצה קלה, עוברים לתרגילי־התעמלות,
ממשיכים בתרגילי בטן על מיזרון, עושים עמידת־ראש,
נוסעים על מיתקן־האופניים, עושים תרגילים על סולמות,
ומסיימים בתחרות משיכת־חבל. שילנסקי והלוי מנצחים
את רובינשטיין ורכטמן. רכטמן טוען שזה מפני
שהוא מתחלק — בגלל הנעליים החדשות שלו.

ע שרה הודיעו שהרעיון יפה וארבעה נטלו ס חלק

יצחק׳ יום וביצע

ונטמן בלי גרביים

שילנסקי ותלוי ניצחו בתחרות אחרי מאבק איתנים
הארבעה נראים מ הני ם. הלוי בן ה־ 67 מפתיע בכושרו
הגופני. הוא מודיע שהיה ספורטאי בנעוריו, ולא הזניח זאת
במשך השנים. רובינשטיין אומר ש״הספורט יפה
לבריאות״ ,ורכטמן מוסר שהשיעור גורם לו להיות רענן
עד הערב. חוץ מזה, הכרס קצת ירדה.
חבר־הכנסת אלי מויאל מגיע לשניה אחת, כדי להפגין
נוכחות, והח״כ הצעיר רוני מילוא נכנס לרגע ואומר
שאין לו זמן להשתתף, כי הוא צריך לשבת עכשיו
בוועדת הספורט.
ארבעים הדקות עוברות די מהר. יצחקי איש הליכוד,
יועץ חינוכי במיקצועו, שהיה מדריך ספורט בצה״ל,

שולח עם סיום השיעור את הארבעה למיקלחות, הנמצאות
בקצה האולם. האולם, אגב, הוא המיקילט של הכנסת,
הנמצא במרתף: הבניין.
היוזם והמדריך מפרט שלוש סיבות טובות לקיום העניין :
קודם כל, הוא רוצה לקיים את הפסוק ״נפש בריאה
בגוף בריא״ .שנית, הוא !מעוניין שהח״כים המתעמלים ישמשו
דוגמה טובה לעם ישראל. ושלישית, הוא בעד גיבוש קבוצה
שלא מתרכזת דווקא בנושאים פוליטיים.
הח״כיס הדתיים שנרשמו עדיין לא התייצבו. הם רק
גרמו לכך ששלוש חברות־הכנסת, שביקשו להצטרף לשיעור —
אורה נמיר, גאולה כהן ושרה דורון — נדחו בינתיים,
עד שתימצא להן מדריכה.

עויונסק׳ הוא המתמיד

קאוין דונסק : ,
האמא הגדושה
הגירושין הפכו את דוגמנית־הצמרת
קארין דונסקי ליושבת־בית. ויש לה
בית שבהחלט בדאי לשבת בו — עם
רהיטים עתיקים ומסוגננים, כורסות
קטיפה, שטיחים, צמחיה ירוקה
בעציצים, המון תמונות על ׳הקירות
ואין־ספור חפצים אותם אספה
במשך שנים.
קארין,מודה שבמשך 13 שנות נישואיה
לאיש־העסקים שלמה דונסקי היא
שמה את הדגש על הקאריירה שלה,
וענייני־הבית לא עמדו בראש דאגותיה.
״מאז התגרשתי,״ היא אומרת ,״לפני

חצי שנה, נעשיתי הרבה יותר ביתית.
אני לא מרגישה שום צורך לצאת,
להתהולל ולרקוד.״
מילבד הופעות בתצוגות־אופנה, הדרכה
בקורסים לדוגמנות והרצאות בחוגי־בית,
מוקדש מרבית זמנה לבנה
בן השנתיים, נואל, שזכה לשם זה
כיוון שנולד בחג־ ה מולד (״נואל״,
בצרפתית ).עד לפני חודשיים העסיקה
קארין מטפלת צמודה, אבל בינתיים
היא מסתדרת ללא עזרה.
הילדון הבלונדי, בעל עיניים כחולות
גדולות, כבר מפטפט בעיברית ובאנגלית.
מאז היוולדו הקפידה קארין לדבר
איתו רק באנגלית. כמו כל דבר
בחייה, גם עניין זה מתוכנן אצלה
היטב מראש. לדעתה, ידיעת האנגלית
תקל עליו בחיים כאשר יגדל, וכמובן
תאפשר לו לדבר עם בני־מישפחתה
המתגוררים בארצות־הברית.
האמא הזוהרת נעתרה מדי פעם
לבקשות צלמי־פירסומת מקרב ידידיה,
ומרשה להם לצלם את נואל.
דוגמנות^מסלול בפני קהל, לעומת
זאת, לא באה בחשבון. מי צריך את
המתח הזה י היא רק שואפת לגדל
את נואל כילד נורמלי, עצמאי, בלי
תיסכולים ועודף פינוק.
״אני לא מצפה לתמורה בעתיד.
כל זמן שהוא תלוי בי, אני יכולה
ליהנות מזה. ברגע שתהיה לו תוכנית
יומית משלו, לא אצפה שיהיה
כרוך אחרי.״ היא מדברת אליו כאל
אדם מבוגר, ומקווה שכאשר יגדל,
יעריך אותה כאדם ולא כאם, ויהיה
חבר טוב שלה. היא אף פעם לא
רצה אחרי הילד עם אוכל. לדבריה,
אין טעם להכריח, כיוון שיש לו
טעם וחושים משלו. נואל הוא ילד
פיקח, ממושמע להפליא, בעל תפיסה
מהירה, עירני וטוב־מזג. דונסקי,
שהשאיר לגרושתו את דירתם המשותפת
במעוז אביב ועבר להתגורר בדירה
שכורה ברמת־גן, נוהג לקחת את בנו
אליו לסופי־שבוע .״שלמה נכנס
לכאן לא כמו זר, שותה קפה ומתקן
משהו בבית, אם יש צורך. נפרדנו
בצורה תרבותית, ללא שמאה. אין אהבה

בינינו, אבל גם אין זרות.
״לא התאמנו. הכל נגמר בינינו הרבה
לפני הגירושין, אבל הייתי עסוקה
עם עצמי ולא הייה לי זמן לחשוב על
הבעיות. הוא בחור טוב, אבל לא
היה לו מספיק לתת לי. הרגשתי שאני
נחנקת. במשך הזמן התפתחתי,
והצבתי לעצמי יותר דרישות. הרגשתי
שאנחנו חייבים להתגרש, גם למענו,
כיוון שקשה לגבר לחיות בצילה
של אשה.״
אין לה שום טענות לגבי שלמה,
שסבל אחרי המילחמה מבעיות נפשיות,
אלא לגבי הוריו, שאינם טורחים,
לדבריה, לצלצל אליה ולשאול
לשלום נכדם.
אין היא סבורה שתינשא שוב .״רק
עכשיו אני רואה כמה טוב לי לבד.
נשים מתחתנות בדרך־כלל למען
הביטחון החומרי, אבל את העול הזה
אני נושאת מזה שנים על כתפי.
ביטחון יש לי בכוחות עצמי, ואם
אנשא שוב, זה יהיה רק מתוך אהבה.

מי יודע אם זה ניתן לביצוע — כל
הגברים בגילי כבר נשואים...״
עיד לפני שנים אחדות נהגה לגלות
את גילה, אבל כיום היא מעדיפה
לשמור זאת לעצמה. פעם חיזרו אחריה
בעיקר גברים ב גיל־ ה עטי דה, ואילו
כיום מרבית מחזריה צעירים מימנה.
״אולי הם רואים אותי עם ילד קטן
וחושבים שאני -מאד׳צעירה,״ היא
מנסיה לנחש, ומוסיפה שהצעירים
מגלים עקשנות רבה יותר בחיזורים.
קארין, מצידה, משאירה את ׳הצעירים
לצעירות: .היא תמיד העדיפה את
הגבר הבשל, המיושב בדעתו .״קשה
לי עם הצעירים הישראלים,״ היא
מגלה ,״׳הם ׳מחוספסים. אני סלקטיבית
לגבי תרבות שיל בנאדם הנמצא
בחברתי. אולי אני קצת יותר ׳מדי
רומאנטית. הישראלי הממוצע לא
נוהג לחזר אחרי אשה, וזה עצוב
מאד. הגבר האירופי, לעומתו, יודע
לחזר, לכבד אשה ולתת לה הרגשה
טובה.״

נואל בן השנתיים ממלא את שלמה של הדוגמנית, שהתגרשה למי חציישנה

4 + 6פעמים ברציפות; זבה ממ — קצף־גילוח
ומשחת־גילוח בתארים:
״המוצר הנבחר׳ /ו״הקנייה הטובה ביותר״!!!
מובן שאנו גאים ומלאי סיפוק: לעמוד יום־יום למבחן
על פניו של הגבר הישלאלי; ולזכות שנה־שנה בתארים;
זה מעיד על דבר אחד: איכות; שאין גבוהה ממנה בישראל!
וזה גם מוכיח; שאנו לא הולכים עם האף בעננים; אלא
ממשיכים לשמור בהקפדה על האיכות העליונה של
מוצרינו; וממשיכים להציע לגבר הישראלי את מה שטוב
לו בא מת: ממ!

אני עושה א ח זה ע ם ( 1( 1תכשירי גילוח וטיפוח לגבר המודתי

*אדוזוץ

אוו לא הולכים טם האף בעעים ...

1:אנשים

זנכונים!

711
זברנדי זלאומי
נזהוא
:יפלאומי

כתב

״ חי רבת

טוסיק ׳,

דע תו של שריהחיווך על תוכנית ״מורשה״
₪שר־ד,חינוך והתרבות
זכדלון ׳המר, נכח בהצגת־הבכורה
של תוכניתה החדשה
של להקת בת־דור, והצטלם
בחברת שתי רקדניות לבושות
טייטס הדוקים. כשיצא מהאו לם
קרא לעברו אחד הצעירים
שנכחו בהצגה :״חירבת חיז־ער,
לא, וחירבודטוסיק כן?!״

דרך משלו להפגין נגד אי־הקרנת
הסרט חירבת חיזעה
בטלוויזיה. פעיל הביא עימו
את סיפורו של יזהר ס.
יזהר״) סמילנסקי לישיבת
ועדת החינוך של הכנסת, קרא
בו לעצמו במשך כל הישיבה.
9ח״כ יוסי שריד ניגש
במיזנון הכנסת אל השר המר,
ואמר לו :״אולי במקום
חירבת חיזעה, תקרין בטלוויז יה
במשך שעה וחצי את תוכ נית
מורשה? זה בטח מעניין
את רוב הציבור.״ השיב המר:
״מה יש. אין תוכניות יותר
טובות?״

! £11 קבוצת עיתונאים הקיפה
במיזנון הכנסת את המר, וניס תה
להציל מפיו את דעתו על
חירבת חיזעה. המר לא היה
מוכן להגיב, ואמר :״אני לא
מוכן להגיד אם הסרט יפה,
ארוך או חשוב. אני מוכן לא שר
רק שראיתי אותו.״
01 בכנס־מחאה שהתקיים
באולם צוותא בתל־אביב כדי
למחות על אי הצגת הסרט
חי רבת חיזמה בטלוויזיה, הש תתף
גם הרב שמואל הכהן
אבידור, שנשאל מה אומרת
ההלכה על השתקת אימנים ואג-
שי־רוח. השיב הרב :״כתוב:
והמשכיל בעת ההיא ידום.
כנראה שהעת ההיא אכן
הגיעה.״

יוסף אגסי,

01 פרופסור
השתתף גם הוא בכנס־המחאה
בצוותא. הוא ציטט את דבריו
של סב אשתו, הפרופסור מר־טין
סוכר, שהאשים בשעתו
אנשי־רוח גרמניים באחריות
לשואה, למרות שלא נגעו ב נשק
מעולם. אחד הנוכחים

גאולה בן־אריעזו

התערוכה של משה מסינגר שנערפה לפני שבועיים בגלריה
13 וחצי ביפו• אולם גאולה התלהבה דווקא מתמונה ששרדה
מהתערוכה הקודמת שנערכה בגלריה זו,,תמונתו של הצייר קופל
שווארץ, והיא רכשה אותה. עוד היא מתמקחת על המחיר ניגשה
אליה דליה בן״אליעזר, אשת בנה יריב וביקשה ממנה לוותר על
התמונה למענה. גאולה לא ויתרה, ורכשה את התמונה. אחרי גמר
העיסקה ניגשה אל גאולה העיתונאית מרים שיר, וסיפרה לה על
ראיון שאותו ערפה לפני שנים עם אביה, דויד בן גוריון.

קטע את דבריו ברוגז וקרא :
״את השוואותיו לנאצים שמע נו
כבר בטלוויזיה.״ השיב אגסי:
״אני מקווה שאת ההשוואה
שלי תוכיח ההיסטוריה כלא
נכונה והיא תירשם לדראון עו לם׳
אבל חס וחלילה שאני
אצדק.״
! 111 העובדה כי אל שר־ה-
אוצר שימחה ארליך, מג-
כ״ל מישרדו עמירם סיוון
והממונה על המילחמה בחרם
הערבי, דן הלפרין הצטרפו
גם נשותיהם, בנסיעתם לדרום־
אפריקה, עוררה זעם רב. הגיב
על כך שריה,אוצר :״אשתו של
עמירם סיוון לא עולה לאף
אחד כסף. מגיע לה כרטיס-
חינם, בתוקף היותה אשתו של
חבר מועצת־המנהלים של אל

01 במישרד־האוצר מתלו צצים
כי המנכ״ל החדש של
מישרד־המיסחר, התעשייה וה תיירות,
עמוס מר״חיים,
ודובר מישרד־האוצר דויד
מר״ חיים חשו שלא בנוח
משום שלדרום־אפריקה נסעו
רק זוגות נשואים, והחליטו ש לצורך
העניין, ובעזרת שם־
מישפחתם הזהה, יסעו גם הם
כזוג.
! 0סגן ראש־ר,ממשלה, ה פרופסור
ייגאל ידין, ישב
השבוע במיזנון הכנסת והזמין
קבאב. המלצרית הגישה לו
צלחת ובה שלוש חתיכות ק באב.
ידין העיף מבט בצלחת,
קרא למלצרית ואמר לה ב זעף
:״בשביל זה משלמים ׳
שלושים לירות. עשר לירות
בשביל כל קציצת קבא בז!
איפה נשמע דבר כזה?!״ ה מלצרית
החזירה את הצלחת
למיטבח, ומשם חזרה הצלחת
אל ידין כשנוספה עליה גם
מנת צ׳יפס.

נירה *7

הופיעה בתילבושת יוצאת״דופן לפתיחת
״מיסעדת פרספקטיבה״ של הבמאי ג׳סי נחיי־סי
וידידתו הזמרת מירי אלוני, כשהיא מלווה בידידה, השדרן יעקב
בן־הרצל. נירה התנדבה להופיע בזימרה בפני אורחי המסיבה,
במחרוזת של שירי מולדת. אותם להדליק
הצליחה

0ראש־ד,ממשלה לשעבר,
גולדה מאיר, אינה פופולא רית
בחוגי הסטודנטים באוני ברסיטת
תל־אביב. הסטודנטים
מתלונים כי בשל העובדה ש גולדה
מתגוררת ברחוב הברון
הירש ברמת־אביב, דורשים
דיירי הרחוב, הסמוך לאוניבר סיטה,
מחירים גבוהים במיוחד
עבור דירות שכורות שם. ה-
בוע פורסמה על לוח־ד,מודעות

של החוג ליתאטרון באוניבר סיטת
תל־אביב, מודעה שקר אה
לגולדה לעקור מדירתה,
כיוון שהשכר לדירה ברחוב
שבו היא מתגוררת מגיע עתה
ל־ 3,500 לירות לחודש.
81 הבדיחה החדשה ביותר
בכנסת :״ייגאל ידיו ושר־ה-
דתות, אהרון אכו־חצירא
ניראו במיסדרונות מישרדי ה טאבו.
כשנשאלו למעשיהם, ה שיבו
:״באנו להעביר את כל
בדיחות שר־ד,קליטה, דויד
לוי, על שמנו.״
! 0ביום השישי האחרון הת קיימה
מסיבה בבית השגריר האמריקאי
סמיואל לואיס,
בהרצליד,־פיתוח. את הבידור
במסיבה סיפקו ח״כ עקיבא
נוף, ששר שירי־מולדת לאו מיים
וסאנדי לואיס, בתו
של השגריר, שניגנה בגיטארד,
משיריו של זמר־המחאה האמ ריקאי
ביב דילן. הגיב על
כך אחד האורחים :״מעניין
אם היתד, מתקיימת מסיבה ב ביתו
של שגריר ישראל ב וושינגטון
היו נותנים לבת ה שגריר
ל שיר ל פני האורחים
האמריקאיים שירי־מחאה של

חנוך לוין.״

! 0יש שאינם מפרגנים
לכתב הכלכלי של הטלוויזיה,
אכרחם (״קושי״) קושניר,
שהתמנה כנספח כלכלי בשגרירות
ישראל בלונדון. העי תונאי
׳מתי גולן טען השבוע
במיזנון הטלוויזיה, כי קושניר
זכה במינוי כ״פרס על אוב־ייקטיוויות
עיתונאית.״ גולן
עצמו זכה במינוי של קונסול
בשגרירות ישראל באוטאווה,
קנדה.
הכתב הצבאי של שי-
דורי-ישראל, רוני דניאל,
הספיק כבר לשהות במצריים
פעמיים, מאז החלו בקאהיר
ישיבות הוועדה הצבאית היש-
ראלית־מצרית. בביקורו הרא שון
נטל רוני על עצמו משי מה:
ללמד את אנשי מישרד־ההסברה
המצרי ואת אנשי-
הביטחון שליוו אותו, שירים
עיבריים. מכל השירים, הסתבר
כי השיר העיברי שנקלט אצ לם
ביותר היה ״חושו אחים,
חושו /נרימה פעמינו /חושו
אחים, חושו /לארץ אבותינו.״
בביקורו השני פגש דניאל ב־העולם
הזה 2111

אנשים
בביקורו השני פגש דניאל ב־מארחיו,
ופקד עליהם :״רון
אל רנייה!״ (שירו את השיר)
והם החלו מייד שרים ״חושו
אחים, חושו.״
! 0צלם־הטלוויזיה, אפי
גן־ חור, גילה בקאהיר הו מור
מסוג אחד. ככל תייר
הבא לקאהיר, התבקש גם הוא
לציין בנמל־התעופה שם את

מטרת בואו למצריים. כתב בן-
חור במקום המתאים :״שלום״.
.יצחק ליכני הצליח ל הרגיז
את עובדי חטיבת הח דשות
של הרדיו כאשר, ב פגישה
שקיים עימם אמר להם
כי את הקרדיט האמיתי על
עבודתו כמנכ״ל רשות השי דור,
הוא מקבל בזכות הטל וויזיה
ולא בזכות הרדיו.

אויה מוסקוש

הזמר״בדרן, שנשא לפני שבוע לאשה את החיילת עדינה מור, ערן
עבור ידידיו מסיבת חתונה עם אוכל סיני באחד הדיסקוטקים בצפון
תל־אביב. את התוכנית האמנותית קיווה מוסקונה (בתמונה מימין עם רעייתו) ,יגישו המוזמנים. אולם
כאשר ביקש מהם לגשת אל המיקרופון, לא קם אף אחד מהם. לבסוף נאלץ מוסקונה עצמו לבדר אח
אורחיו, כשהוא שתוי. אז נחלץ לעזרתו ידידו, שחקן־הקולנוע יהודה ברקן, הגיש קטע תיפוף על פסנתר

! 0הכתב הפרלמנטרי ה חדש
של הטלוויזיה, דן דגייג,
הסתובב השבוע במיסדרונות
הכנסת כשהוא* משחק במח-
רוזת־תפילות ערבית. כשנשאל
מה לאדיקות זו, השיב :״אני
משתלב במרחב.״ .

:שאול וייצמן,
של שר-הביטחון עזר וייצ־מן,
חזר מקאהיר ודיווח ל בנו

מיוית
עשיאוו

העיתונאית והתמלילנית לקחה
חופשה מכל עיסוקיה ומציפה, עם
בעלה הזמר צביקה פיק, להולדת ילדם הראשון. השחקנית חנה
לסלאו, שפגשה במירית, ליטפה את בטנה ושאלה :״מה את
רוצה שיהיה, זמר או עיתונאי ז״ השיב מידית :״שיהיה בן־אדם.״

קי י1שע

ידידיו כי מצב ה״שאפות״ ב מצריים
הוא בשפל המדרגה,
לעומת זאת, טען ,״מי שאו הב
פרחות יעשה שם חיים.״

8הזמר גי די מ ג בחר
להופיע בפסטיבל הזמר והפיז*
מון, שהתקיים בתיאטרון ירו שלים,
באותם הבגדים שבהם
הופיע, ארבעה חודשים קודם־
לכן, בחתונת עצמו.

) 0המתח לקראת פסטיבל
הזמר היה גבוה עד־כדי־כד
שהזמרת דפנה ערמוני, יו צאת
להקת חיל־האורר, לא יכ לה
להחזיק מעמד. יום לפני
מועד הפסטיבל התמוטטה, איב דה
את הכרתה והובר,לד• לתח נת
מגן־דויד־אדום, שם השיבו
את רוחה. עד לרגע האחרון
עמדה הופעתה בפסטיבל ב ספק.

0את השימלה שלבשה

01 על המחזרים של אמו,
לפני נישואיה, סיפר השבוע
ח״כ יצחק נכון, במיסגרת
ראיון על בני־מישפחתו, כולם
ס״ט (״ספרדי טהור״) לדבריו.
האם היתר, יפהפיה, שמשכה את
עיניו של הסופר יהודה כור־ל
א. הלה, שהיה ידוע כמבין
בענייני נשים, ואף כתב ספר
בשם אשתו השנואה, קבע
עימה פגישה בביתה. הצעירה
היפה תיכננה איך להפגין את

במאי הקולנוע הזמין את כל ידידיו להצגת הבכורה של סירטו
סוסעץ, שהתקיימה בתל״אביב. אחת האורחות בהצגת הבכורה
היתה ג׳וזי כץ, אשתו של כוכב הסרט, שמוליק קראוס, שאף היא משתתפת בסרט.
ג׳וזי לא יכלה להישאר במסיבה, שהתקיימה אחרי ההקרנה, מאחר שהבייבי־סיטר לא
הסכימה להישאר עם הילדים אחרי חצות (בתמונה מימין ג׳וזי עם יקי) .אורחות
העולם הזה 2111

הזמרת גלי עטרי בפסטיבל
הזמר תיכננה עבורה מי ש כתבה
את מילות השיר 1לנ־טינו
שאותו שרה גלי, התמ־לילנית־בוטיקאית
שיטרית
אור. שימרית סיימה את תיב־נון
השימלה ימים ספורים לפני
שילדה בן.

יחסה הלבבי לסופר האורח
תוך הקפדה על נימוסים ועדי
נות. לבסוף מצאה שיטה
היא כיבדה את האורח בצלחו
מרק מהביל, שאליה צירפו
שתי כפות. כששאל בורלז
לשם מה הכף דמייותרת, נטלו
אותה הצעירה בידה ואכל!
עימו מאותה הצלחת.

! 0כועז אפלכאום, מ
שהיה הממונה עלי עידוד הסרן
הישראלי, עד שפוטר על־יד
שר התעשייה, המסחר ומתיי
רות, יגאל הזרכיץ, התמיז
כיועצו האישי של מנהיג מפי
לגת העבודה שמעון פרס. ב
מיסגרת עבודתו זו מגיע בוע
לכנסת ביחד עם הבוס שלו
לפני שבועיים כשהלך במסדרו
נוות הכנסת, נתקל בהורבי׳
שמיהר אליו וחיבקו בחביבות
׳הוא ׳נחלץ מזרועותיו שיל הישר
שהוא גם בעליו של מיפע*
למוצרי חלב, והטיח בפניו
״עם הלבנים מקיארתיסטיי!
אין לי עסק.״

נוספות בבכורה היו הציירת בתיה אפולו(בתמונה השמאלית, מימין) שאינה מרבה להגיג
לאירועים חברתיים ומירנדה קניוק, אשתו של הסופר יורם קניוק שכתב את סוסעץ
המסיבה שאחרי ההקרנה התקיימה במועדון אומני, שחיה מלא עד אפס מקום
(בתמונה באמצע) :הסופר יורם קניוק ואשת הבמאי, דורית ישע, שהיתה גב
נערת״התסריט של הסרט, טיפסו על השולחנות כדי למצוא מקום ישיבה פנוי

סיטרואן דיאן6

היא תר שה לר הכל...
רק לא לבזבז ^לידז כסף.
£ 6א 0¥4החדשה של סיטרואן תרשה לך לדהור איתה
בכבישים מהירים, לחצות חולות ולנסוע בדרכים משובשות
ללא כל חשש. היא מצויירת במנוע מיוחד בן 602 סמ״ק,
במיתלה ובלמי־זעזועים מיוחדים. יש לה בלמי דיסק
בגלגליה הקדמיים וכן חגורות בטיחות אוטומטיות,
הכלולות במחיר.
עכשיו, כאשר מחירי המכוניות, הדלק והחלפים גבוהים
כל כך 0¥41*£ 6 -אכן מרשה לך הכל בהוצאות נמוכות

ביותר: צריכת הדלק שלה היא הנמוכה ביותר, הוצאות
הרישוי והביטוח נמוכות, החלפים זולים והבלאי קטן.
הנסיעה ב־ ¥4x8 6ס רכה ושלווה גם בדרכים לא־סלולות.
הודות למנועה המיוחד -הניצולת שלה שווה
למכונית עם מנוע 900 סמ׳ק. לכן היא יכולה להרשות לך
הכל. בלעדי לסיטרואן: מצמד חצי אוטומטי צנטרפוגלי
המאפשר עצירה והמתנה ללא שימוש בדוושת המצמד!
נוח במיוחד בזינוקים, בצמתים סואנים ובתנועה עירונית!

* המחיר לפי מחירון החברה
מיום ( 12.2.78 ללא מ.ע.מ.).

*0£1\1מ017
העולם הזה 11

מישטות ישראל חקרה חשדות שלפיהן
גום (!1נכ״ור מישווו ה וניסחו־ והתנו!עוייה
להעד פוז 1ומי בער ע 1ל א וויו

11־ ! 111ט !
שימחה מנ דלב או ם
ף* סוף אוגוסט 1975 הופיע בלישכת
שר־המיסחד־והתעשייה בירושלים אדם
בשם אליהו לנדא. הוא ביקש לדבל עם
מבקר־הפנים של המישרד.
המבקר, יוחנן קאופמן, נבח לדעת כי
האיש הוא פקד במחלקת־החקירות של מטה
מישטרת־ישראל ביפו, ומששמע מה האיש
רוצה, ביקש מייד כי מנהל לישכת־השר,
בועז אפלבוים, ישתתף בשיחה.
לנדא הודיע כי הוא בודק פרטי תלונה
שהגיעה למישטרה, שלפיה העדיף מנכ״ל
מישרד-המיסחר-וד,תעשייה את העסקים של
אחיו, שימחה מנדלבאום.
התלונה נגעה בעיקר למתן מעמד של
מיפעל מאושר למיפעל בלוקים של שימ חה
מנדלבאום בקריית־ארבע, בעוד שמים־
על שני במקום, ותיק יותר, שהגיש אף
הוא את אותה הבקשה, לא זכה שבקשתו
תגיע לדיון.
כשהחל לנדא חוקר, גילה כי יש מקום
לבדיקות של עסקים אחרים של שימחה,
בעיקר בייבוא ובמכירות של מלט. הת עוררו
חשדות נגד מנכ״ל המישרד ונגד
עובד בכיר נוסף, האחראי על הפיקוח
על עסקי המלט בישראל ותעשיות הבנייה
והכפוף למנכ״ל.
בפגישה ביקש לנדא כי ימציאו לו את
כל החומר שבידי המישרד, הנוגע לדיוני
מרכז־ההשקעות, ואשר ממנו ניתן ללמוד
מי הם הבעלים במיפעל, אילו הטבות קיבל
והאם היתד, העדפה בטיפול בבקשה זו.
כן ביקש את כל הנתונים של הנסיעות
של הכפוף למנכ״ל לחו״ל בחמש השנים
האחרונות, ונתונים על הקשרים בינו לבין
מוכרי הציוד למיפעל־הבלוקים בקריית־ארבע.
בידי החוקר היתד, תמונה משו תפת
של הפקיד עם בעלי המיפעל שמכר
את הציוד בגרמניה, שממנה נראה כאילו
היה הפקיד אורח של המיפעל הגרמני.
לנדא גם רצה לדעת מה חלקו של ה־מנכ״ל
והמישנה שלו בפיקוח על שוק
המלט בארץ, התפתחות השוק השחור ב־מלט,
ומדוע הושתקה תלונה שהוגשה נגד
מנהל בכיר בחברה נשר־סחר, שמכרה את
המלט בישראל.

__ פלאי
קריי ת -ארג ע
ף* אשר שמעו אפלבוים וקאופמן את
הבקשות, הודיעו ללנדא כי אינם מו כנים
לשתף פעולה, כל עוד לא ימסרו
על הבקשה לממונה הישיר עליהם: ה־מנכ״ל
משה מנדלבאום עצמו. לנדא הת נגד
לכך בכל תוקף, והודיע כי החומר
שנמסר להם הוא חסוי אף בפני המנכ״ל.
אחרי ויכוח מר, ושיחות טלפוניות אח דות,
הסכימה המישטרה כי שר־המיסחר־והתעשייה,
חיים בר־לב, יקבל דיווח על
המיקרה.
אפלבוים דיווח על השיחה מייד לשר,
וקיבל את אישורו למסירת הנתונים ל־מישטרה.
לנדא ביקש במייוחד כי איסוף
הנתונים ייעשה כך שלא יעורר כל חשד,
ושלא יודגש כי קיימת תלונה או חקירה.
לא היתד, זו הפעם הראשונה שהיו רי נונים
נגד מי שהיה מגכ״ל מישרד־המיס־חר-והתעשייה,
עד לפני חודש, בגלל עס קיו
של אחיו שימחה. עסקיו של שימחה
היו תמיד מפוקפקים.

משה מנדלבאו

לשכת שר המסחר והתעשיה
1בספט׳ 75

תרטמת

) 1ביו ם . 73״ 20 .הופי ע אצלי פקד אליהו לנדא ממחלקת החקירות טל מטה
מפטר־ :מול, בי פו, בעל מם. תעודת זהו ת . 850070
) 2הנ״ל הו די עני שהמשטרה קיבלה תלונה אנו כי מי ת נג ד 2פקידים בכירי ם
במשרדנו ובקט להסתייע בי בקבלת תומר מתיקי המטרד תדרוש לני הו ל
החקירה.
)3נתבקשתי.לא למסור לאיט במשרד על מפוטא ושהחומר ייאסף מבלי טיורגט
טי שנה תלונה כנ ל.
)4הודעת ו ת!;.ננ• מוכן לטתף פעולה כל עוד לא אמסור על כר לממוני
היד ר ס הינו המנה יל לאחר עמידתו בתוקף שהחומר חסוי אף בפני. המנכילב קשתי ונ עני תי מאוחר יו תר, למסור לשר י•,מטרד על ה עניו.
) 5לתלו תמצי ת הללונה :

פקיד א +ב הינ ם, טותפים ס מויי ם במפעל בלוקי ם בקרית -ארבע
אטר הוקם ע״י אנטי וי ב רו ב לי ק בגר מניה.
פקיד ב׳ במפעלי וי ב רו ב לו ק בגרמנהה וצלום משותף עם בעלי המפעל בגר מניה.
הענקת מעמד מפעל מאוטר ומתן הטבות למרות שלא מאשרים הטבות
בענף ה בניי ה.
פקיד בי מואשם כאחראי על התפתחותו של ה ;,שוק הטחור ״ במלם.
ראיה להאשמה ז ו היא השתקת התלונה ע״י המטרד נג ד מר וינדרב או ם
טחב׳ ״נשר -סהר׳,

)6החומר הנדרש ממני מהמשטרה הוא כדלהלן :
א. הנ תוני ם הנמצאים בתיק מרכז ההשקעות שמהם ני תן ללמד על השותפות
של המפעל ועל ההטבות שקיבל.
ב. נ תוני ם על נ סי עו תיו בתפקיד לחו״ל של הפקיד כ׳ ב 5 -השנים האחרונות
יציאתו לחופשות מנוחת לתקופה שניתן לנ סו ע בהן לחוייל׳באופו פרטי.
ג. ייעשה נ טיוו לאתר את התלונה.
) 7הנני מצפה להוראותיר בדבר איסוף הנ דוני ם ומסירתם.

התושוזזת שר מבקר מישזו רמיסחו והתעשייה
בסוף אוקטובר 1977 נעצר על-ידי ה־מישטרד,
ושוחרר בערבות של 200 אלף
לירות על-ידי בית־המישפט בירושלים. הוא
נחשד במעשה־ד-ונאה מעניין. לדברי נציג־המישטרד,
בבית־המישפט , ,בנה שימחה
מנדלבאום בניין בירושלים, ברחוב חרב
ברלין .33 אתת חדירות בבניין נמכרה
על־ידו פעמיים, פעם אחת לישראלי בשם
נפתלי קרקובר, ופעם שנייה לתייר מצר פת
בשם דוברם סלמה. מנדלבאום עצמו
טען בבית־המישפט כי מדובר בסינסוך
אזרחי בין בעלי ד,חברה, שקרקובר הוא
אחד מהם, וכי הוא לא היח בעל החברד,
אלא רק מנהל מטעמה. בית־המישפט הח ליט
לצוות גם כי יפקיד את דרכונו בבית־המישפט.
בניית
בתים לא היתד, העיסוק היחידי
שלו. במישרדיו, ברחוב החבצלת 9בירו שלים,
פעלו כמד, חברות להשקעה, שהידו עה
בחן היתה חברה בשם אמינפא. חברד,
זו היתד, בעלת מגדנייה לעוגות באיזור
התעשייה של ירושלים, אורה. היא היתד,
בעלת פרוייקט פיתוח והקמת איזור־תע־שייח
וקרייד, תעשייתית בירושלים, והיא
יזמה גם את הקמת מיפעל-ד,בלוקים ב־קריית־ארבע
עבור הבתים שהיא הקימה.
מחזור העסקים של אמינפא, עד לפני
שנתיים, עלה על 30 מיליון לירות. מס תבר
כי מרבית עסקיו של שימחה מנדל־

באום היו כפופים שנים רבות לאחיו. קו דם
שהיד, משד, מנדלבאום מנכ״ל המיש־רד,
הוא חיה מנהל אגף הכימיה ותע-
שיות־ד,בנייה, וכך חיה אחראי לשיטתי־הפעולה
של אחיו בתחומי הבנייה.
בקריית־ארבע פעל מיפעל־בלוקים שהו קם
על־ידי אחד המתיישבים מוותיקי ה מקום.
המיפעל העסיק, כיתר המיפעלים ב מקום,
פועלים ערביים, ומכר בלוקים ל בנייה
המקומית וקצת לירושלים. כיוון
שקריית־ארבע נחשבה כאזור־פיתוח, הח ליט
שימחה מנדלבאום להקים עסק במקום.
הוא התקשר עם משקיעים, שהיו שותפיו
באמינפא, החל בהליכים ילקבלת כל ה הטבות
ממישרד־המיסחר־והתעשייה ומר־כז־ר,השקעות.
מיפעל שקיבל אישור כמיס־על
מאושר היד, זכאי להלוואה נוחה במי מון
ממשלתי, שניתנה באמצעות הבנק
לפיתוח התעשייה, ומענק, וכן פטור ממס ד,כנסה
לחמש שנים כהשקעה מאושרת.

אי רו ח

בגרמניה
ף* אשר נודע למיפעל-הבלוקים הוותיק
^ על כוונות שימחה מנדלבאום, פנו אף
הם באותה בקשה אל מישרד־המסחר־והתעשייה
ואל מרכז־ההשקעות. והנה זה

פלא: הבקשה של שימחה מנדלבאום אוש רה
על-ידי כל הגורמים במהירות־שיא,
ולבקשה של המיפעל הקיים, הוותיק, השי בו
בשלילה, לאחר סחבת ממושכת, בני מוק
כי לא דרושים שני מיפעלים ב־קריית־ארבע.
הציוד
למיפעל־ד,בלוקים של שימחה מנ־דלבאום
נקנה בגרמניה אצל חברה בשם
ויברובליק. הקשרים בינו לבין החברה היו
טובים מאד, והחברה דאגה לארח את פקי די
מישרד־המיסחר־והתעשייה, האחראים
על האישורים, אצלה. היא דאגה כי יהיה
להם מכל טוב. לפני שבע שנים נקנה
הציוד, הבנק לפיתוח התעשייה נתן למיס־על
הלוואה של 200 אלף לירות, והמיפעל
החדש, שקם אחרי קודמו, החל לעבוד כ־מיפעל
מאושר לכל דבר.
החקירה של המישטרה העלתה פרטים
נוספים, מאלפים ביותר. מסתבר כי הרע יון
בא לשיימחה מנדלבאום אחרי שהשו תפים
במיפעל הבלוקים הוותיק רבו, והגי עו
לקרב יריות. אחד מהם עזב את המיס־על
והתקשר עם שימחה מנדלבאום ב הצעה.
הוא יביא את הידע והפועלים,
ושימחה יביא את האישור מהמישרד
של אחיו.
המישטרה לא מצאה כל הוכחה שמשה
מנדלבאום התערב לטובת המיפעל של
אחיו. היא גם לא קיבלה כל הסבר מדוע
נתנו את ההטבות למיפעל של האח ולא
לשני, הוותיק יותר.
התיק נגד משה מנדלבאום נסגר, והכל
נרגעו במישרד־המיסחר־וו־,תעשייה. אולם
משה מנדלבאום המשיך להסעיר רוחות,
והפעם האחרונה היתד, בחודשיים האחרו נים.
הוא התמנה לתפקיד המייותר של סג ך
יושב־ראש מועצת־המנהלים בשכר של
הבנק לפיתוח התעשייה. לבנק יש מנכ״ל
בשכר, ויש יושב־ראש פעיל ודינמי, הלא
הוא אברהם פרידמן. כדי להיפטר ממג-
דלבאום במישרד, היה השר יגאל הורביץ
מוכן לעשות כל דבר, אפילו לגפה את
הוצאות הבנק לפיתוח התעשייה.
ניפוח הוצאות זה יהיה אדיר בממדיו.
מילבד משכורת של סגן־יושב-ראש מו-
עצת־המנהלים, שהיא כ־ 20 אלף לירות
ברוטו לחודש, ונוסף לכל ההטבות ש מסביב,
כמו חשבון־הוצאות פתוח לכיבו דים
ונסיעות לחו״ל וכר, דרש מנדלבאום
כי יתירו לו להמשיך לגור בירושלים. פי רוש
הדבר היה שיאשרו לו כל יום נסיעה
הלוך ושוב מירושלים לתל־אביב, וכן לי נה
בבית־מלון בתל־אביב, כולל מנוחה
שם בשעות היום.
הנסיעה היומית מירושלים לתל־אביב
עולה לבנק, לפי חישוב שנעשה על־ידי
חברי מועצת־המנהלים 15 ,אלף לירות
לחודש. המלון עצמו צריך לעלות לפחות
סכום דומה, שכן מנדלבאום דרש מלון ב רמה
מפוארת.
ויכוח מר התנהל בין חברי מועצת־המנהלים
של הבנק. בסופו של דבר נכ נעו
ללחצו של השר יגאל הורביץ, שהיה
מוכן לשלם כל דבר — מכיסה של המדי נה
— ובלבד להיפטר מן המנכ״ל. מנדל-
באום קיבל את כל שדרש, ומשלם־המי-
סים, המסבסד את הבנק, ישלם גם את
הוצאותיו הענקיות.

יגאל לביב

במדינה העם חלם נגד טראומה

סנונית המבשרת אגיב
או הסנונית האחדונח
7פני תקופת הקרח?

ספר דניאל
״ספר דניאל״ בתרגום הקטעים הארמיים לעברית
מדוברת וכל שאר הפרקים בהוצאה נאה ומהודרת.
כמחיר — 5.ל״י לעותק (כולל דמי משלוח)
ס/ס 20 הנחה לכל עותק נום!?
המרכז הבינלאומי לכתבי הקודש
ת.ד 7089 .ירושלים

הופיע בתרגום עברי חדש

ספר הברית החדשה
במחיר — 15.ל״י
(כולל מ.ע.מ. ודמי משלוח)

המעוניין ברכישת הספר יכתוב בצירוף
התשלום, והספר יישלח אליו מייד !
הכתובת: ת.ד 166 .רמלה•

ספר התנ״ך והברית
החדשה בכריכה אחת
ללימוד ולהשכלה כללית

(בשפה העברית ובכל השפות)

במחיר 20 לירות

(כולל דמי אריזה ומשלוח)
כתוב וצרף את התשלום לפי הכתובת
ת.ד 166 .רמלה
ויישלח לך מייד.

״אני חלק מאותו כוח הרוצה ברע והמביא
את הטוב,״ אומר השטן ביצירתו של גתה,
פאוסט.
הקנאים הלאומניים, שחוללו את הסערה
סביב הקרנת סרט־הטלוויזיה חירבת חיזעה,
פעלו על פי כלל שטני זה. מעשיהם גרמו
לכך שעם ישראל כולו הסתגר השבוע
בבתיו, כדי לחזות בסרט שגרם למהומה זו.
בשביל מאות אלפים, היתד, זאת חווייה
של הלם.
מטרה כפולה. חירבת חיזעה אינו
מתאר ״חריג״ .הסיפור והסרט מראים,
בצורה פשוטה, תהליך שהיה אופייני ל־מילחמת־העצמאות
כולה: סילוק הערבים
מן השטחים שנכבשו בידי צה״ל, מתוך
מטרה כפולה — להבטיח את הביטחון
באיזוד הכבוש ולפנות מקום לעולים יד,ר
דיים. הדבר בוצע בשיטות שונות, והסיפור
— הסרט מראה רק אחת מהן.
הסיפור חורג מתחום התיאור התיעודי
של מילממה אחת. למעשה, זוהי אלגוריה
של תולדות הציונות, כתנועה אשר יצרה
מולדת חדשה לעם נרדף, ותוך כדי כך
השתלטה על ארץ שהיתה, עד אז, מולדתו
של עם אחר.
זוהי הבעייה היסודית של ארץ־ישראל
במאה השנים האחרונות — הבעייה ההו פכת
את ״העניין הפלסטיני״ ללב הסיכסוך
בין ישראל והעולם הערבי.
״הארץ היתה ריקה״ .מזה שלושים
שנה מסרבת מדינת־ישראל להודות לפני
עצמה בעובדה פשוטה זו, המובנת לכל
אדם העומד מן הצד. הטראומה המוסרית
המונחת ביסודה של ההגשמה הציונית
נדחקה אל מתחת לסף ההכרה. באמצעות
סיסמות כגון ״הארץ היתה ריקה׳ /״מעולם
לא היה קיים עם פלסטיני״ ,״קנינו את
אדמתנו בכסף טוב״ וכיוצא באלה — נעשה
הכל כדי לשכוח את המציאות שהיתה.
אולם הפסיכולוגיה מלמדת כי טראומה,
שנדחקה אל מתחת לסף התודעה, ממשיכה
להרעיל את התודעה ולעוות את המחשבה.
כך קרה שבמשך שלושים שנה לא היתה
מדינת־ישראל מסוגלת לגשת אל הבעייה
הפלסטינית בצורה רציונלית, להתמודד
עימה ולהציע לה פיתרון סביר. ברגע שה-
עניין הפלסטיני — להבדיל מן העניין המצ־רי
או הסורי — עולה על הפרק, מגיב עם-
ישראל בצורה בלתי־רציונלית ומעוותת.
יש רק ריפוי אחד למחלה זו: הלם
חדש, שיוציא את הטראומה ממעמקי תת־התודעה,
כדי לאפשר לנשמה הקולקטיבית
של העם לראותה בבירור, להתמודד עימה
ולהתגבר עליה.
עמוק בפנים. הקרנת הסרט חירבת
חיזעה, והוויכוח שנתלווה עליה, יכולים
להיות תחילתו של תהליך מבריא זה. אך
מכיוון שהתהליך הוא מכאיב ומעורר הת־נגדית
אינסטינקטיבית עמוקה בלב רבים,
אין כל ביטחון לכך שהוא אמנם יימשך.
יתכן מאד שאחרי נסיון ראשון זה,
ייעשה הכל כדי לדחוק את הטראומה חזרה
אל תת־התודעה, עמוק ככל האפשר.
התהליכים של חוק־רשות־השידור מאפ־שרים
זאת, וקרוב לוודאי כי כך יקרה
(ראה הנדון) .ההקרנה של זזירבת חיזעח
לא היתה, קרוב לוודאי, סנונית המבשרת
את האביב, אלא להיפך, הסנונית האח רונה
לפני שהארץ תשקע בתקופת־קרח

ארוכה.
אולם הטראומה תישאר גועשת במעמקי
תת־התודעה, ותמשיך להרעיל ולעוות את
הנשמה הלאומית — עד שתפרוץ החוצה
ותמצא לה פורקו וגאולה.
הכנסת אריה שואג ־ מי דא ייעוד

ק? 7ח הרובצת ע? ארצות רבות
הניעה כם לישראל :״התשלובת
הצבאית-התעשייתית״
״במקומות אחרים יש למדינה צבא
ותעשייה אווירית. בישראל יש תעשייה
אווירית שיש לה מדינה וצבא,״ קבל אב-
(המשך בעמו! )27

קארטר ובגין
נימוסים מטעים
ף* משך כמה שבועות, מאז הופסקו
י שיחות־השלום בין ישראל ומצריים,
דמה ראש־הממשלה, מנחם בגין, לאותו
יהודי בבדיחה המפורסמת, שטיפס אל
ראש מיגדל גבוה. ואז, כאשר ציפה הקהל
שמסביבו כי יבצע סוף־סוף את התע לול
האקרובטי שהבטיח לבצע, ועודד אותו
לקפוץ מראש המיגדל, נתקע האיש על
עומדו. בדומה לאותו יהודי בבדיחה, צריך
היה גם מנחם בגין לזעוק :״מי מדבר על
לקפוץ 1הבעייה היא איך יורדים מכאן ! ״
לגבי מנחם בגין צצה שאלה נוספת,
שאינה קיימת בבדיחה המקורית :״איך
הוא הגיע בכלל אל ראש המיגדלז״

השבוע לא נותר עוד ספק, גם
כלב מי שפיקפק בכך עד כה,
כאשר לתשובה לשאלה זו: מנחם
בגין לא ידע כלל שהוא מטפס אל
המיגדל. כעצם, לא היה קיים כל
סיגדל. הוא רק דימה לעצמו, והצליח
להשלות אחרים, בי קיים מיג־דל
כזה. למעשה הוא נפל ככור
מלכודת, שהוא עצמו ברה, בדמותו
שזהו מיגדל.
המיגדל הדימיוני שבנה בגין, בעיקר
בזכות כישרונו הרטורי הרב, התמוטט
השבוע כמו מיגדל־קלפים. היה זה מיגדל
האמונה והשיכנוע העצמי, כי הצליח
להשיג את תמיכת דעת־הקהל העולמית,
ממשלות המערב, ובעיקר את תמיכת ממ שלתו
של הנשיא קארטר בתוכנית־השלום
שלו, המבוססת על המשך ההתנחלויות
היהודיות בשטחים הכבושים ועל סירוב
עקשני להכיר בכל צורה שהיא בזכות
ההגדרה העצמית של העם הפלסטיני.

וסרת את ההתנחלויות!
ף משך שבועות ארוכים, מאז עלו
שיחות־השלום על שירטון והופסקו
למעשה, היה זה הטיעון המרכזי של בגין:
תוכנית־השלום של ישראל היא טובה ועל
המצרים לקבל אותה כמו שהיא, כמיק-
שה אחת. עובדה: כל אלה שראו את ה תוכנית
לפני שנמסרה לנשיא מצריים,
סמכו עליה את ידיהם והעניקו לו את
בירכתם.
בטון אבהי תמים או מיתמם, ניסה בגין
להביע תמיהה על שלפתע פתאום, בגלל
מה שהוצג בפיו ובפי דוברי ממשלתו כ־קאפריזות
של נשיא מצריים, חזרו בהם
כל התומכים מהתפעלותם הבלתי מסוייגת
מתוכנית־השלום הנדיבה שלו.

השבוע הסתבר סופית בי לא
דובים ולא יער, לא תמיכה ולא
תוכנית־שלום. נשיא ארצות־הב־רית
הבהיר כצורה חד-משמעית
שאינה משתמעת עוד לשתי פנים
בי לא: היו דברים מעולם.
באמצעות שר־החוץ שלו, סיי•
רוס ואנס, וכשורה ארובה של הצהרות
מפי דוברי הסטייט דפארט־מנט
והכית־הלכן: ,הובהר מה ש־

אחו חמישה חודש אשרות, חזיות והטעייה עצמית
שר ואש־הממשרת, הגיעה שעת היקיצה וההתננחות

היה ברור מהרגע הראשון לכל,
מלכד לכגין וממשלתו, כי ממשלת
ארצות־הכרית מעולם לא הכירה
כחוקיות, ההתנחלויות כשטחים,
ממילא לא נתנה את הסכמתה להמשך
ההתנחלות וכי היא רואה
בהם את המיכשול העיקרי לשלום.

בפעם הראשונה השתמש שר-החוץ האמריקאי
במילים בוטות וחריפות ביותר,
כדי לא להותיר עוד כל מקום לספקות:
״ההתנחלויות לא יכולות להתקיים.״ פי רוש
הניסוח הזה, במילים אחרות: ממ שלת
ארצות־הברית סבורה כי על מנת
להגיע להסדר־שלום חייבת ישראל לסלק
את ההתנחלויות ולא להניח להן להמ שיך
להתקיים.
דובר מישרד־החוץ האמריקאי ניסה אומ נם
לרכך במאוחר את משמעות הביטוי
בו השתמש ואנס. אחרי שפירש אותו כ תביעה
אמריקאית להסיר את ההתנחלויות
הקיימות ולהפסיק את פעולות ההתנחלות
החדשות, הגדיר זאת כ״החלקת לשון״
ומסר פירוש אחר על פיו התכוון ואנס
לומר כי ההתנחלויות לא היו צריכות
לקום מלכתחילה.
אולם פרשנות זו לא יכלה ליטול את
העוקץ מניסוחו החריף והתקיף של שר־החוץ
האמריקאי, שהיה סטירת־לחי מצל צלת
בפניו של בגין.

התגובה הרשמית, החריפה לא
פחות• ,טל ממשלת-ישדאל על הצהרה
זו, פיזרה את מסך האשליה :
אין עוד תמימות-דעים כין ממשלות
ישראל וארצות־הכרית, נוצר
עימות גלוי וקרע עמוק המוביל
למשבר חריף כיותר כיחסי שתי
המדינות.

אופייני כי בנקודה זו, כמו בהבנת הי בטים
אחרים של התהליך, נכשלו כל פר שני
העיתונות הישראלית לחלוטין. תחי לה,
בתום פגישת קארטר־סאדאת טענו
כולם כי למעשה נכשל סאדאת בהשגת יע דיו
ולא קיבל מקארטר מאומה מלבד חי בוקים
טכסיים וקבלת־פנים לבבית.
השבוע, אחרי שורת הגינויים וההתבט אויות
המעליבות של אישי הממשלה האמ ריקאית
כלפי ישראל, הם שינו את טעמם.
עתה, החליטו הפרשנים המלומדים, אין
ספק עוד כי השינוי בהתייחסותם של
קארטר ושריו כלפי בגין הוא תוצאה
ישירה של פגישתו עם סאדאת.

אכל לא הרצון לספק את תביעותיו
של סאדאת הן שקבעו את
טון ההתבטאויות של אנשי ממשל תו
של קארטר. נקודת־המיפנה שהקצינה
את העמדה האמריקאית
והחריפה את ניסוחה היו מעשי
התרמית של ממשלת־ישראל כשילה
וכפיתחת רפיח.
הממשלה קיבלה החלטה על ״עיבוי״
היישובים בפיתחת רפיח, שלא נעלמה מ עיני
האמריקאים. למרות התנגדותם ה מוצהרת
להחלטה על ״עיבוי״ היישו בים
הקיימים, לא פעלו האמריקאים נגדה.
הם ראו בה מעין מס־שפתיים שממשלת
הליכוד חייבת לשלם לצרכים פנימיים,

מעית להפסיק את המיכצע. מידע
כרוח זו נמסר לארצות-הכרית, שלא
היתה זו עכורה כעייה כלל
לגלות בעזרת לוויניה מה מתרחש
כ־טטח מדברי חשוף כמו סיני.
אלא שההוראה לא קויימה. מיכצע
ההתנהלות החשאי נמשך בהיקף
מלא.

תרגיל, התחכמות והונאה
יא ארמה, שיכול היה לבלוע בצורה
[ /כלשהי את הצפרדע של המחנה הארכיאולוגי
בשילה, לא היה מסוגל עוד
להשלים עם הפרת התחייבות מפורשת זו
מצד ממשלת־ישראל. רק טבעי הוא ש הוא
חש את עצמו מרומה, כמי שמנסים
להוליך אותו שולל תוך זילזול בהבנתו
ותפיסתו.
.על רקע זה באה התגובה האמריקאית
החריפה. בגין ניסה שוב להיתמם ולט עון
כאילו מעולם לא התחייב התחייבות
כלשהיא בפני קארטר בנושא זה. הפעם לא
היו האמריקאים מוכנים להבליג עוד. קאר־טר
עצמו ודובריו הציגו, תחילה בלשון
עדינה ואחר־כך בצורה תקיפה יותר את
בגין כמי שמנסה לסלף את תוכן השיחות
בארבע עיניים שהיו לו עם קארטר.

קארטר וסאדאת
חיבוקים טנסיים
הישראליים בפיתחת־רפיח, שלא הוצגו
כלל בפני קארטר. כאשר נחשפה ההטעיה
הזו התגוננה ממשלת־ישראל, באמצעות
שר־החוץ משה דיין, כי נאמר לנשיא קאר־טר
בפגישתו עם בגין שיהיו בתוכנית עוד
מיספר שינויים, לפני שתוגש לנשיא
מצריים.
מה שנראה בעיני ממשלת ישראל כאי-
הבנה וכאי־התאמה הנובע אולי מפירוש
שונה שנותן כל אחד מהצדדים לדברים
שנאמרו, התקבל בצורה שונה לחלוטין אצל
האמריקאים.

לגביהם לא היה מנוס מהמס־קגה
שכשם שממשלודישראד
מנסה להונות אותם ולהוליד אותם
שולל כקביעת עובדות כ*טטה, כך
היא מנסה לסובב אותם ככהש גם
כאשר לפרשנות שהיא מעניקה לשיחות
ולמגעים הרשמיים שהתנהלו
עימה.

מיבצע התנחלות חשאי
ך* ילופי ההאשמות ההדדיים היו
1 1רק האקורד האחרון בוויכוח שהת משך
במשך כל השבוע משני עברי ה אוקיאנוס.
היו כבר בעבר ויכוחים מסוג
זה. אלא שהפעם לבש הוויכוח צורה חם־
רת־תקדים, שחרגה מעבר לכל הכללים
הדיפלומטים המקובלים.

בגין הואשם למעשה, על־ידי דוב רי
ממשלת ארצות־הכרית, כמי שאינו
דובר אמת, מסלף עובדות,
טועה ומטעה בהצהרותיו הרשמיות
ומנסה לסובב את ידידי ישראל
ואוייכיה גם יחד בתרגילים
של הטעייה ורמייה.

היה זה צעד חריף ביותר, אלא שלא
היה מנוס ממנו לאור ההתחכמויות של
ממשלת הליכוד שניסתה להמשיך ולק בוע
עובדות בשטח ולהוליך את האמרי קאים
שולל.
כיום אין עוד כל ספק כי הקש ששבר
את גב הגמל האמריקאי לא היה דווקא
ביקורו האחרון של נשיא מצריים באר־צות־הברית.
אנוואר
אל-סאדאת הגיע לארצות־הברית
במטרה מוגדרת וברורה. הוא ביקש להב היר
לאמריקאים כי לא יהיה מקום להמ שיך
את מגעי השלום, כל עוד לא יחייב
קארטר את ישראל לקבל את הנוסחה על
פיה היא מסכימה להוריד את ההתנחלו יות
מהשטחים שתיסוג מהם ולהכיר בצו רה
כלשהיא בזכות ההגדרה העצמית של
הפלסטינים תוך התחייבות לסגת בעתיד
גם מהגדה.
בנקודה זו לא היו מעולם כל חילוקי-
דיעות בין קארטר לאל־סאדאת. הצהרתו
של קארטר בתום פגישתו עם סאדאת ב־אסואן
לא הותירה ספקות בעניין זה.
לפיכך לא התקשה סאדאת בעת ביקורו
בארצות־הברית לקבל אישור מחדש, ברור
ומוחלט יותר, לעמדתה זו של ארצות-
הברית.

״מישחק קשיח״
כדי לרכך את האופוזיציה הימנית שנוצ רה
לבגין בתוך מיפלגתו. .
אלא שלא חלף זמן רב עד שהתברר
כי ההחלטה על ה״עיבוי״ לא היתד, אלא
מסווה לפעולת התיישבות מקיפה ורחבה,
שבוצעה בהשראת ובהנחיית שר־החקלאות
אריאל שרון. בחשאי הוחל בהקמת ״תצ פיות״
ו״מאחזים״ באזור שהשתרע עש רות
קילומטרים מעבר ליישובי פיתחת-
רפיח, במטרה ברורה לקבוע עובדות ב שטח
ללא ידיעת האמריקאים והמצרים, ואף
ללא ידיעתם של חלק ניכר משרי הממ שלה.

כאשר
התברר אופי המיבצע החשאי
והיקפו לשר־הכיטחון עזר
וייצמן הוא נתן הוראה הדי־מש־

(קאריקטורה של מאקנלי נ״שיקאגו טריביון״)

הנשיא קארטר הרחיק לכת עוד
יותר מכך. כשיחות עם מנהיגים
יהודים כארצות־הכרית, אחרי
פגישתו עם סאדאת, הוא האשים
את בגין בהאשמה חמורה עוד
יותר. הוא טען כפניהם כי תו כ־נית־השלום
שהציג בגין כפניו,
אשר לגביה קיבל כביכול את תמיכתו
והסכמתו, לא היתה זהה כלל
לתוכנית שהציג אחו״כך בגין כפני
סאדאת כפגישתם כאיסמעי־ליה.

אז אושר לראשונה כי בין וושינג טון
לאיסמעיליה הוכנסו שינויים בתוב־נית־השלום.
הוכללו בה סעיפים, בעיקר
כאלה המתייחסים למעמדם של היישובים

בנקודה זו נוצרה הסכמה כימעט מוח לטת
בין קארטר לבין אל־סאדאת, שמאז
החלו שיחות־השלום חי בתחושה כי מנד
שלת־ישראל מנסה לרמות אוחו בעזרת
תרגילי התחכמות ילדותיים.

תמונת מציאות מסוינת
ף* צורה כזו התמוטטה בבת אחת ה־
^ תדמית שהצליח מנחם בגין לבנות
לעצמו, בעמל ובכישרון רב, בארבעה
חודשים של מגעים דיפלומטים אינטנסי ביים
ברחבי העולם.
האיש שהצליח לשכנע גם יריבים מוש־
(המשך בעמוד )32

השויס ש(א
שות 1נצה״}

מעולם לא היתה
רבים מחבר יה
להתחמק משרוח
ממשלת בגין ה עו לםהזה ״ ממשיל

בישראל ממשלה שנ ה
ה ״ ב י ־ הגיוס הצל יח ו
מלא בצבא ישראל כמו
לחשור את עברם הצבאי

ט 1הנו־יאות -חומי
לוגה־ל
הוא איש עדין וכי מילחמה בסיגנון כזה
אינה לרוחו. בכל זאת נתן שוסטק לאול-
מרט הסכמה שבשתיקה לפתוח כנגד תמיר
במערכה בשני הנושאים הראשונים, אך
אסר עליו לחלוטין לגעת בנושא השירות
הצבאי של תמיר *.אולמרט לא העלה
על דעתו כי שוסטק חושש שהעלאת הנו שא
תהפוך לבומרנג, שיפגע בשוסטק
עצמו.

ה סי ב ה
הרפו אי ת
ן* י גם שר־ הבריאות אליעזר שום-
^ טק לא שירת כלל בצה״ל.
הביוגראפיה של שוסטק עברה שיכתוב
ושיפוץ ועודנה אפופה מיסתורין. לידידים
קרובים מספר שוסטק כי אינו יודע בדיוק
את שנת הלידה שלו. אולם כאשר מדובר
בפירסומים רשמיים הוא נוקב בתאריך
לידה מדוייק לחלוטין 16 :בדצמבר . 1911
בשנת , 1948 כאשר היישוב היהודי כולו
היה מגויים, היה שוסטק לדבריו בן .37
באותה תקופה היו בני י אותו הגיל מת גייסים
לצבא בהמוניהם, בין אם היו ותי קים
בארץ, כמו שוסטק, ובין אם הגיעו
באותם ימים לארץ. שוסטק, שהיה אחד
מהמנהיגים הריוויזיוניסטים הבולטים ביו תר,
לא גוייס אז.
* על פרשת השתמטותו של תנזיו מ־צה״ל
בגיליון הבא של העולם הזה.

ף• תקופת המילחמה הגדולה בין
4שמואל תמיר, כיום שר־המישפטים,
לבין אליעזר שוסטק, כיום שר־הבריאות,
היו כאלה שהציעו לשוסטק להגיב על
ההשמצות הפרועות של תמיר נגדו במה-
לומת־גגד.
היה זה בשנת , 1974 כאשר שוסטק וח״ב
אהוד אולמרט פרשו משותפותם עם תמיר
וח״כ עקיבא גוף במרכז החופשי והקימו
את המרכז העצמאי. הידידות בין השניים
הפכה לאיבה של ממש, ותמיר שפך קיטו*
נותו של השמצות על שוסטק. בין היתר
היה זה תמיר שהפיץ שמועות כאילו התגלו
אי־סדרים בקופת־החולים הלאומית, נחלתו
של שוסטק מזה שנים רבות. בדיקות
שנערכו בעקבות שמועות אלה לא העלו

דבר, אולם כפי ששוסטק התבטא אז בפני
אחדי מידידיו :״ההשמצות של תמיר
לא נותנות לי לישון בלילה.״
איש סודו של שוסטק באותה עת, אהוד
אולמרט, הציע לו להגיב על ההשמצות.
אולמרט, כדרכו בקודש, הכין אף תיק
מלא של חומר על אישיותו ועברו של
תמיר. הוא כלל, בין השאר, מיסמך שהעיד
על כך שתמיר מנצל את מעמדו כחבר-
כנסת במישרדי הממשלה השונים למען
לקוחות מישרד עורכי-הדין שלו. כמו כן
הכיל התיק תזכיר על היחסים האישיים
בין תמיר לבין אחת ממזכירותיו, ותזכיר
על מה שנחשב ל״פצצה״ :העובדה שתמיר
השתמט מצה״ל.
ידידיו של שוסטק יודעים, כי ביסודו

באותה תקופה הוא היה עסוק במלחמות
אחרות. מנחם בגין דחק הצידה את ותיקי
התנועה הריוויזיוניסטית, לקראת הבחירות
לכנסת הראשונה, שנערכו ב , 1949-והכניס
במקומם נאמנים אישיים שלו לרשימת
חרות לכנסת. שוסטק שאפילו לא היה
חבר באצ״ל, היה בין המודחקים הצידה.
הוא ואריה אלטמן הכריזו על הקמת מפ לגת
הצוה״ר, הממשיכה האמיתית של
המפלגה הריוויזיוניסטית, ורצו עימה בב חירות
לכנסת. הרשימה, שבראשה עמדו
אלטמן ושוסטק זכתה רק בכמה מאות קו לות.
שוסטק לא נבחר לכנסת הראשונה.
כעבור שנתיים, ב־ , 1951 נערכו הבחירות
לכנסת השניה. שוסטק ומפלגת הצוה״ר
נבלעו בחרות. שוסטק נבחר כח״כ מטעם
תנועת החרות.
ב־ 29 בנובמבר 950ג התייצב שוסטק
בפעם הראשונה בלישכת הגיוס. הוא לא
גויים לצה״ל ואף לא הוצב במערך המי לואים,
למרות שאז לא היה חבר־כנסת.
כשנה אחר־כך, ב־ 31 בדצמבר .,1951 קיבל
שוסטק תעודת פטור מצה״ל ; הסיבות:
רפואיות. אלא שבאותה תקופה הוא כבר
לא היה זקוק לפטור הרפואי, שכן היה
חבר הכנסת השניה וממילא פטור משירות
סדיר או מילואים בצה״ל.

ה הו ראה
העסק גו ת

שוסטק יש גירפה משלו על הפר שה.
הוא סיפר פעם לידידיו :״קראו

בכנסת בלט שוסטק תמיד ניאו*׳ קיצוני

תדרות העובדים הלאומית היה קופת־החו־לים
הלאומית. זו הוקמה במטרה לשרת
את הריוויזיוניסטים ואנשי אצ״ל שלא רצו
להצטרף לקופודהחולים של ההסתדרות
הכללית, שהרי אי־אפשר היה להצטרף
לקופה מבלי להיות חבר בהסתדרות, וזו
היתד״ כידוע, מחוץ לתחום לאנשי ז׳בו־טינסקי.

שליטה
על ה קו פ ה
ליטתו של שוסטק במשך שנים
״׳ בקופת החולים הלאומית התבטאה
גם בשליטה על מערכת כספית נרחבת,
אשר בתקופות מסויימות בחייה של תנו עת
החרות היתד, קופתה המרכזית. כאשר
פרש שוסטק מחרות בשנת ,1966 והקים
עם תמיר את המרכז החופשי, הוא לקח
עימו אל הגוף החדש את הממלכה הרפו אית
הכמעט־פרטית שלו, ומאוחר יותר,
כאשר התפלג מתמיר, שוב לקח עימו את
קופת־החולים ואת רשימות חבריה למרכז
העצמאי שלו.
אך השנתיים החסרות לשוסטק באוטו ביוגרפיה
שלו — בין מאי , 1948 זמן הקמת
המדינה, ועד הבחירות לכנסת השניה,
בסתיו — 1951 הם אחד הפרקים עליהם
לא מרבה שוסטק לדבר. בפרטים שאותם
מסר להוצאת הספר מי ומי בישראל , 1977
טוען שוסטק כי היה חבר־כנסת מטעם
חרות משנת 1949 עד שנת , 1966 שבה
פרש מחרות.
פרטים אלה אינם נכונים. שוסטק לא
היה חבר־כנסת מטעם חרות או מטעם
איזושהי מפלגה אחרת בשנת . 1949 אולם
יש לו סיבות טובות כדי לנסות ולהסתיר
עובדה זו. סיבה אחת היא, ללא ספק,
פוליטית. דרכיהם של מנחם בגין ואליעזר
שוסטק הצטלבו, לא רק עתה, עם נצחון
הליכוד וצירוף שוסטק לממשלה, אלא עוד
קודם לכן, כאשר נוצר הפילוג בינו לבין
תמיר, שנוא-נפשו של בגין. מאותו יום
בו שמע בגין לראשונה על הפילוג הצפוי
במרכז החופשי, הוא החל להאיר פניו
לעבר אליעזר שוסטק ולקרבו. שוסטק
יודע כי חשיפת ״עברו הצבאי״ תפגום
ביחסיו הלבביים עם ראש־הממשלה.

לי לבדיקות בלישכת הגיוס. עשיתי כל
מיני תרגילים ואחר כך בדקו אותי ועשו
לי שיקוף. השיקוף לא היה בסדר, וגילו
שאני חולה ולא יכול לשרת בצה״ל. אז
שיחררו אותי משירות.״ גירסה זו אושרה
על־ידי דוברת מישרד־הבריאות, לאחר
שיחה עם שוסטק, כגירסתו האישית על
פרשת הפטור, אם כי לא הדוברת, דבורה
גנני, ולא שוסטק עצמו, היו מוכנים למסור
פרטים לגבי המחלה של שר הבריאות.
הם טענו כי על סיבות אלה מופעל חוק
החסיון־הרפואי, האוסר גילוי מידע ומסמ כים
רפואיים על-ידי מוסדות הרפואה ו רופאים.
טענה זו אינה נכונה משום ש־
״החולה״ עצמו, במקרה זה שוסטק, רשאי
לגלות פרטים רפואיים על עצמו.
אולם שוסטק אינו יודע להסביר מדוע
לקח לצה,״ל יותר משנה לוודא שהוא
אכן חולה ואינו כשיר לשירות צבאי.
מה שעוד יותר קשה להבין הוא לאן
נעלמו, מבחינת השירות הצבאי, השנתיים
הקריטיות ביותר בחייו שירשוסטק. הוא
היה מחותמי מגילת העצמאות, שאותה קרא
דויד בן־גוריון ב־ 14 במאי 1948 במוזיאון
תל־אביב, ואשר חלק ניכר ממנה ומרוחה
עוסק בצה״ל. שוסטק גם השתתף בניצב
בשיחזור טכס הכרזת העצמאות, שנערך
באותו מקום כעבור כמה שנים.
אולם מדבר אחד נמנע שוסטק: מגיוס
לצה״ל. באותה תקופה נחשב כבר שוסטק
לאחד הוותיקים. הוא עלה לארץ מפולין
13 שנה קודם לכן, בהיותו בן .24 בפולין
התחנך שוסטק בישיבות דתיות והיה לאחר
מכן מורה בבתי־ספר יהודיים. עוד בפולין
הצטרף לבית״ר ו״התפקר״ מהבחינה ה דתית.
כשהגיע לארץ הוא פנה מייד לעס קנות
במיסגרת הסתדרות העובדים הלאו
מבט
מעריץ לשמואל חגיו, אויבו ניוס
מית — שנודעה בשמד. הקודם: אירגון
עובדי הצוה״ר ובית״ר — אשר הוקמה
בתחילת שנות השלושים.
יחסיו עם מנחם בגין מעולם לא היו יחסי
אחווה של ״אחים לנשק״ .הם לא דמו
ליחסי בגין עם אישים כמו חיים לנדאו
ואריה בן־אליעזר. לא אחת הביע שוסטק
פיקפוקים אם אכן צועד בגין בדרך הרי-
וויזיוניסטית הצרופה. וכאשר התעוררו
מחלוקות בין בגין׳למנהיגה תמך שוסטק
בז׳בוטינסקי.
בינתיים בנה לו מעוז בהסתדרות העוב דים
הלאומית, שהוקמה על־ידי החוגים
הריוויזיוניסטיים כאירגון מתחרה להסתד רות
הכללית. המוסד הפעיל היחידי בהס
למרות
ששוסטק פירט בפני כתב העולם
הזה, באמצעות הדוברת שלה את גירסתו
על השיחרור מצה״ל בשנת , 1951 אי־אפשר
היה לקבל את גירסתו ביחס לשלוש הש נים
הראשונות אחרי הקמת המדינה, הש נים
בהן התנהלה מלחמת העצמאות.
ב־ 1948 היה כבר שוסטק עסקו בכיר,
מזכיר כללי של איגוד העובדים הלאומי.
הפוקד הראשי של צה״ל היה אז הד״ר
בנימין אבניאל, מי שהיה אחר־כך חבר-
כנסת מטעם תנועת החרות. הנוהג באותם
הימים היה לשחרר עסקנים בכירים משי רות
בצה״ל ומהשתתפות במילחמה אם
הם ביקשו זאת.

במדינה
(המשך מעמוד )25
רהם מלמד, הח״כ הדתי היוני, העוסק ב היבטים
הכלכליים של הביטחון* .
הוא התכוון לתרגיל-ענק המתבצע כעת
במדינה, ושמטרתו היא להעביר מיליארדים
רבים מקופת המדינה לידי התעשייה האווי רית,
כדי לייצר מטוס־קרב ישראלי מקו רי
שאינו דרוש, ושייקרא בשם אריה.
ג׳וכים לגנרלים. לפני דור הפנה
הנשיא דוייט (״אייק״) אייזנהואר את תשו־מת־לב
הציבור לקיומה של תופעה שזכ תה
בשם ״התשלובת הצבאית־התעשייתית״.
אייק היה מצביא עטור תהילה, מפקד
כוחות בעלות־הברית בשלב המכריע של
המילחמה בהיטלר. כאיש־מיקצוע, לא היה
לו אותו יחס של התבטלות לפני גנרלים,
האופייני לעסקנים פוליטיים רבים. בהגיעו
לשילטון העליון בארצות־הברית, נדהם
להיווכח כי נוצרה ברית־אינטרסים בין ה קצונה
הבכירה ובין אילי התעשייה.
לברית זו היו כמה וכמה היבטים :
• לאילי-התעשייה ולגנרלים היה אינ טרס
משותף בהגדלה בלתי־פוסקת של תק-
ציבי־הביטחון. הגנרלים סיפקו את הני מוקים
להגדלת התקציבים ולהכנסת מער-
כות־נשק חדשות ויקרות יותר, ואילו אי-
לי־התעשייה תמכו בהגדלת הכוחות המזויי-
נים ובהגדלת השפעתם של האלופים.
• שני הצדדים היו, כמובן, מעוניינים
במילחמות — אלה כדי לעשות קאריירה,
אלה כדי ליצור ביקוש חדש לנשק. לשם
כך פעלו במשותף להשפעה על דעת־הקהל
ואירגנו מערכות של שטיפת־מוח,
על-ידי שיחוד פוליטיקאים ועיתונאים. ה התערבות
האמריקאית הרת־האסון בוויאט-
נאם, למשל, הושפעה במידה רבה מגו רם

• אנשי שני הצדדים נמצאו נהנים
אישית. אילי־תעשייה זכו בתפקידים האז רחיים
במערכת־הביטחון, החל בתפקיד שר־הביטחון,
ואילו הגנרלים והאדמירלים,
שפרשו מן השרות, זכו מייד בתפקידים
בכירים במועצות המנהלים של החברות
התעשייתיות האדירות, עם משכורות־ענק.
גנרלים אלה דאגו כי חבריהם לובשי-
המדים ירכשו את התוצרת של מיפעליהם.
אף שהתופעה נחשפה באמריקה בהר חבה,
ונכתבו עליה ספרים ומחקרים לרוב,
היא לא חוסלה. להיפך, כיום שולטת ה תשלובת
הצבאית־התעשייתית בארצות-
הברית ובארצות רבות אחרות, יותר מאשר
אי־פעם.
עם ישראל ישלם. השבוע נתגלה
להפתעת רבים, כי אותה תופעה עצמה,
׳ובאותה צורה עצמה, קיימת גם בישראל.
בראש ועדת־החוץ־והביטחון של הכנסת
עומד ח״כ משה ארנס, לשעבר מגדולי
התעשייה האווירית. ואילו ועדת־המישנה
שלה הפכה את עצמה, בגלוי, לסוכנות של
התעשייה האווירית, אחת החברות הכל כליות
הגדולות ביותר במדינה. היא המ ליצה
על ייצור מטוס מקומי יקר, אף כי
מטוסים קודמים של המיפעל נכשלו מב חינה
מיסחרית, והתחזית, שעליהן הם הת בססו׳
נתבדו. במקום נימוקים כלכליים או
צבאיים סבירים, הובאו נימוקים מופשטים,
לאומניים ואידיאולוגיים, להצדקת הייצור.
הוועדה לא הסתירה את האינטרסים ש אותם
היא מייצגת. כך גילתה, בין השאר,
שהיא ״קיימה פגישות עם נציגות הנהלת
התאחדות התעשיינים,״ שהסבירה לה כי
פיתוח המטוס דרוש לשם עידוד התעשייה
המקומית.
רק בדבר אחד שונה עדיין ישראל מאר צות
אחרות. מבין השורות של הדיווח נס תבר
כי לפחות חלק מקציני חיל־האוויר
מתנגדים בהחלט לייצור המקומי, אם ה דבר
ייעשה על־חשבון תקציב־הביטחון.
הם מעדיפים לקנות את המטוסים הזולים
יותר של ארצות־הברית. אולם גם הם
תומכים בהוצאת חצי מיליארד דולאר ל פיתוח
המטוס, כסכום התחלתי, ולהוצאת
מיליארדים נוספים על רכישת המטוסים
עצמם, אם ייעשה הדבר על־חשבון התק ציבים
של מישרדים אחרים, כגון בריאות,
סעד או חינוך.
התעשייה האווירית עצמה היא כה בטו חה
בניצחונה, בעזרת העיתונות, הגנרלים
והפוליטיקאים, עד שכבר הוציאה 200
מיליון לירות על הכנת הפרוייקט. אין
לה ספק שעם ישראל ישלם, .
* הפסוק שאול מאחד ממחוללי המהפכה
הצרפתית, הרוזן אונורה דה־מיראבו, ש אמר
כי ״בארצות אחרות למדינה יש צבא.
בפרוסיה, לצבא יש מדינה.״

>כתגה שלישית בסידרה)

במדינה

המין היפה מאחר• העדשה

חמש צלמות־עיתודת ער3ו
תערוכה משותפת, ותוך 3ף
3ת;7ו כרמים מפתיעים
ע 7תכוגותיהן המשותפות
״מי החליט שזה עיסוק גברי ן״ רחל
הירש הרימה גבה בתמיהה וכמוה גם
ארבע חברותיה.
חמש נשים, שכולן משקיפות על החיים
מבעד לעדשת המצלמה. כולן אינן נשואות
(שתיים מהן גרושות והשאר רווקות),
מצלמות עבור עיתונים ושבועונים ישרא לים.
וכולן מעידות על עצמן שהגיעו אל
עיסוקן לגמרי במיקרה. לבד מאלה, ומלבד
העובדה שהן פתחו השבוע תערוכת צילו מים
משותפת — אין ביניהן מאומה מן
המשותף.
יעל רוזן הרמת־גנית במקורה הגיעה
לצילום דרך התיאטרון. אחרי שיחרורה
מצה״ל החלה ״לחפש את עצמה,״ כדבריה.
היא החלה לומדת תיאטרון, ואחר־כך הלכה
לבית־צבי לברר אפשרות של לימוד ב מקום•
בכניסה פגשה יעל ידיד־צלם.

צלמת־עיתונות. אינני מצלמת חדשות, ומ שום
כף גורם האלימות אינו קיים כאן.״
רחל הירש מצלמת בעיקרי נוף אנושי.
דיוקנאות של טיפוסים שונים שאותם
קלטה בשכונות יוצאות־דופן, בעיקר שכו-
נות־עוני (שכונת הארגזים) ושכונות חר דיות.
עליזה
אורבך הגיעה לצילום דרך הוראת
תנ״ך וסיפרות. היא בוגרת האוניברסיטה
העיברית בפילוסופיה, תנ״ך וסיפרות. משך
שנים אחדות לימדה בגימנסיה רחביה
בירושלים, ובשעות הפנאי עסקה בצילום
כתחביב. אחר־כך החליטה ש״זה גם צריך
להכניס משהו.״ היא עזבה את ההוראה
והחלה מתפרנסת מצילום. בשנת 1972
השתתפה בצילומי סרט של גרגורי פק
באילת. היא שימשה אז כצלמת ״סטילם״ *.
״בתום הסרט,״ היא מספרת ,״פנה אלי

ך ל הגידיחות על דויד לוי אינו הגל
הראשון של בדיחות על אישי שילטון
וממשל המציף את הארץ. אולם נראה
כי בעשרה הימים האחרונים, מתייחסים
לראשונה לעצם תופעת הבדיחות ולא רק
לבדיחות עצמן.
התחיל בכך לוי עצמו. בראיון שנתן
לרפאל בשן, בידיעות אחרונות, לפני כ־10
ימים, היה לוי הראשון מכל קורבנות
הבדיחות, שהתייחס אליהן בפומבי.
בתשובה לשאלת המראיין, הוא פתח
במישפט שעורר עליו את רחמי הקוראים.
״אני אדם כמו כל אדם, עם לב ורגש
פנימי, ומובן שאני נפגע מהבדיחות האלה
עד עומק נשמתי. אינני הראשון והיחידי
שניסו לרצוח את אופיו.״ אילו הסתפק לוי
במישפט זה, היה רוכש לו את אהדת
הציבור, וייתכן שהיה משכך את גל הב דיחות
המוסיף לגאות ללא־הרף.
אולם לוי לא יכול להסתפק בכך, וט־מיסכן
מותקף ומושמץ על-ידי הבדיחות,
הפך מאשים :״ייתכן שהבדיחות הללו
הן תוצאה מכך שהחברה הישראלית טרם
התרגלה לעובדה שאיש עדות המזרח, ש הוא
מדרך הטבע ׳קצת מפגר /כביכול,
הגיע לעמדה ממלכתית, אומר את דעותיו
בגלוי ומוכן להיאבק עליהן!״
באותו ראיון לא הסתפק לוי רק ב־
״גילוי״ הסיבות לגל הבדיחות עליו, אלא
אף חיפש את האשמים, ורמז כאילו הוא

כפי שאתה מנסה, לא בפעם הראשונה,
להציג דברים.
״מדוע מבקשים יוזמי הבדיחות להעניש
אותך, מר לוין משום שחלק מן הציבור,
חלק לא מבוטל, חש בעת מלחמת הבחי רות
שאתה משחק באש. מסית ללא רסן
את תושבי עיירות הפיתוח, על רקע עדתי
ומעמדי, נגד הקיבוצים השכנים. נגד ה ישוב
הממוסד. מה גם, שבאותה תקופה
נכתב בעיתונים כי בשעה שאתה עום?
בפוליטיקה מפלגתית בתל־אביב ובירו
שלים, עוזרת בת קיבוץ מתנדבת( ,ממעה
חיים, אם אינני טועה) ,לאשתך בבית־

צלמת רשף
על שוטרים וגנבים

צלמת אורכך
״סטילס״ מסביב לעולם

צלמת הירש
נוף אנושי

צלמת שני
לחפש את האבסורד
״כתוצאה מהפגישה הזו,״ היא אומרת ב־חיוך
,״לא הגעתי לבית־הספר למישחק,
וגם לא לאוניברסיטה.״ היא עבדה כאסיס־טנטית
אצל אותו צלם, ואצלו למדה את
אמנות הצילום .״אז אמרתי שרק העתיד
יגיד אם אצטער על אותה פגישה. היום
אני יודעת שאני לא מצטערת.״ יעל
מצלמת בעיקר דומם, מקומות שפעם שקקו
חיים וכיום הם עזובים .״המיפגש בין החיים
והמוות יוצר תוצאה שהיא מעבר לזמן
ולמקום,״ היא אומרת.
צלמת סוציאלית. רחל הירש. היא
ילידת ברלין, שעלתה ארצה בגיל . 11
במשף שנים עסקה בעבודה סוציאלית,
אך בשלב מסויים נשברה .״החלטתי לעשית
הסבה. מיקצועית,״ היא אומרת .״בדיוק
אז הגיע לישראל דוד שלי, שהוא צלם
מדעי. ביקשתי ממנו שיעזור לי למצוא
מצלמה משומשת, ותודות לו רכשתי מכשיר
מעולה.
״אחר־כך נסעתי לאקדמיה לאמנויות
בקלן שבגרמניה. אז עדיין לא ידעתי איזה
סוג צילום מעניין אותי ביותר. רק כש הגענו
ללימוד נושא הרפורטדה המצולמת,
ידעתי שזה מה שאני מחפשת. מאז אני

צלמת רוזן
מעבר לזמן ולמקום
גרגורי פק ושאל אם אהיה מוכנה להצטרף,
כצלמת, לסרט שהוא עומד לצלם מסביב
לעולם. מובן שהסכמתי. במשך חצי שנד,
הסתובבתי במקומות הכי אכסוטיים שאפשר
להעלות על הדעת, כמו איי פיג׳י, אוסט רליה,
מוזמביק, אקוואדור, פנאמה ועוד
כל מיני איים נידחים באוקיינוס. מאז החלו
פונים אלי מפיקים, לבוא ולצלם סטילס.״
עליזה מצלמת בעיקר דמויות אנושיות.
אהבה, כאב, ושאר סיטואציות מהחיים.
״אני מנסה לתפוס מצבים מיוחדים מדברים
(המשך בעמוד )37
* צלם הסטילס מלווה את צוות ההסרטה
ומנציח, במצלמה רגילה, את התמונות
שישמשו מאוחר יותר לפירסומת.

יודע מי ממציא את הבדיחות, ומי מפיץ
אותן :״ייתכן שדווקא בתוככי מיפלגתי
יש לי כמה ידידים טובים, המקנאים
באותו בחור מעיירת־פיתוח, שהגיע לכהו נת
שר.״ ולוי אף חושף את סוג הבדיחות
המכאיב לו ביותר, באומרו :״כאשר מת לוצצים
על חשבון השכלתי, אני חייב
לומר כי השכלה תיכונית יש לי, ואני
ממשיך ללמוד יום־יום ומוכן להתמודד
עם כל אקדמאי.״
אולם, לא זו בילבד שאין ללוי השכלה
כמעט כלל, אלא שהוא אף לא גויים
לצה״ל מסיבה זו בדיוק (העולם הזה .)2110
וגם אילו היתה לו השכלה תיכונית לפחות,
י הרי במישפט האחרון שאמר באותו ראיון
הוא יצר בהבל־פיו בדיחה מוצלחת לא
פחות, כאשר הציע לעמוד בתחרות השכ לתית
עם כל אקדמאי.
התגובה לדבריו אלה קזל לוי לא איחרה
לבוא. העיתונאי נתן דונביץ, בהטור שלי
ביומון הארץ, המתין חמישה ימים ויצא
נגד דויד לוי באחת ההתקפות האישיות
החריפות ביותר שראו אי־פעם אור בעי תונות
הישראלית על שר כלשהו בממשלה.
כתב דונביץ:
״אינך מר לוי, ,איש עדות־המזרח ש הוא
מדרך הטבע קצת מפגר, כביכול׳
הראשון או היחיד שהגיע למשרת שר.
גם אינך הראשון או היחיד מבין יוצאי
צפון־אפריקה שהגיע למשרת שר. קדם
לך אהרון אוזן, שגם הוא בא מישוב
כפרי וזכה בהערכה רבה בתחום עיסוקו.
לא סיפרו עליו׳ בדיחות. בממשלה הנו כחית,
ליד השולחן שאתה מסב אליו,
יושב אהרון אבדחצירא, שר הדתות, שבא
אל שולחן הממשלה מעיר־שדה רמלה,
ואינני יודע אם יש שוני מהותי בין רמלה
לבין בית־שאן. לא לועגים לו. ועוד: גם
סגן שר התעשיה, המסחר והתיירות, יצחק
פרץ, מוצאו מצפון־אפריקה ומעיירת־פי-
תוה. איש אינו מספר עליו בדיחות. מת ייחסים
אליו ברצינות הראויה.
״גלי בדיחות קטלו, בעבר הלא כל־כך
רחוק, אישים בישראל שהם אשכנזים
מדופלמים, המטבלים את דבריהם במלים
ובמשפטים באידיש. אתה עצמך הזכרת
את לוי אשכול. ועדיין זוכרים את צרור
הבדיחות על יוסף אלמוגי. והבדיחות על
הליכותיו של פנחס ספיר — הולכות
ברגל? אין כאן מיתקפה עדתית מובהקת

שאן, לטפל בילדיך, בביתך. אין ספק
הפחד —
בליבי, שהחשש — אולי
מפני אחד המנסה ללבות יצרים עדתיים
לטובת האינטרס־האישי הצר שלו, או של
מפלגתו, הוא אחד הגורמים לצורך הנפשי
של ישראלים להתגונן ולהעניש, באמצעות
הבדיחה והצחוק.
״יש הבדל גדול, תהומי, בין המשפט
׳אנו, תלמידי ז׳בוטנסקי /הנאמר מפי מר
בגין לבין אותו משפט כשהוא יוצא מפיך.
ויש הבדל תהומי בין הפאתוס של מר
בגין (שגם הוא מופרד ומעורר סימני-

שאלה) ,הנסב על יעדים ומשימות היס טוריים,
לבין אותה אינטונציה, בפיך, כש אתה
מדבר על שואבי אבק ומגהצים. שני
מיליונים אנשים רואים ושומעים זאת ב טלוויזיה,
ואתה מצפה שלא יגיבו ב צחוק?״

הפורקן

הציבור
ך* אמת היא שדויד לוי לא המציא
י 1את דמות קורבן הבדיחות התורן.
היו שקדמו לו. כמעט כל אישיות בכירה
בארץ ״זכתה״ מדי פעם בפעם במנה
משלה. דויד בן־גוריון אף הוא לא ניצל
מכך. על דוב יוסף, שר הצנע, סיפרו
בדיחות שנגעו לנושא זה בלבד. גלים
של הלצות אקטואליות שטפו גם את
לוי אשכול המנוח, משום תפקידו כשר-

בדיחות לו -ע ד

• דוד לוי ואשתו יושבים בארוחת-בוקר
משותפת. הגברת לוי רוצה למרוח חמאה על
פרוסת־לחם ופונה אל בעלה :״דויד איפה
הסכין?״
לוי קופץ :״מי בא ! מי בא !״

• בביקורו האחרון בניו-יורק טילפן לוי
למישרדי הצירות הישראלית, וביקש לשלוח
לו מכונית•
שאל אותו הציר :״היכן אתה נמצא ו״
לוי לא ידע להסביר לו.
הציע לו ציר :״רד למטה, תראה את
,1ותתקשר אלי חזרה.״
שלטי ־
התקשר חזרה לצירות :״אני נמ י,

הרחובות 7׳ א 0ס

• כמו שאר השרים, נחקר לוי חקירת
שתי-וערב על מכת ההדלפות מהממשלה,
וחקירה זו גרמה לו לאחר לפגישה עם קבו
צת-עולים מארצות-הברית. באשר נשאל
לסיבת האיחור הסביר להם 1 5 1151 :״
סזלז^ £א £1נ? 1ס 10^710 >1יר £5¥זא1

• כשלא הופיע לוי למסיבת-עיתונאים
שנקבעה לו במלון וולדורף אסטוריה בניו-
יורק, החלו עוזריו מחפשים אותו. לבסוף
מצאו אותו על גג המלון.

5£ט £ 0 0א־דאס ״.

• אחד מעוזריו סיפר לדויד לוי כי פקיד
אחד של המישרד נוסע ביגואר.
השיב לו לוי :״לא נורא. נוסע ביגואר,
יחזור בפברואר \״

• מזכירו של שר-הקליטה נכנס לחדרו
ואמר לו :״אדוני השר, אשר יגורת בא.״
״תכניס אותו פקד דויד לוי.

האוצר. והפכו נחשול־אדירים כאשר נשא
אשכול ן את מרים, הצעירה ממנו, לאשה.
הציבור העביר אליו אז גל קודם של בדי חות,
שנסב סביב שר־הדתות המנוח הרב
טולידאנו, אשר נשא אשה צעירה ממנו
בשנים, רבות.
פינחס ספיר זכה אף הוא בשלל בדי חות
שנגעו לאופי תפקידו דאז, שר־האו־צר.
חלקן הגדול הועתק מסידרת בדיחות
אשכול בתפקיד זה, אולם ספיר הותקף
גם על חזותו, היעדר גינוני הנימוס שלו.
הבדיחות על בורותו של יוסף אלמוגי
ליווהו במשך כל הקאריירה הציבורית שלו
וגאו בכל פעם שקיבל תפקיד ציבורי או
ממלכתי חשוב חדש.
כוכבו של השר־בלי־תיק דהיום חיים
לנדאו, דרך בשמי הבדיחה והחידוד אחרי
התוכנית ניקוי ראש (״אני חיים לנדאו!״)
שקטלה אותו בהומור השנון שלה. אפילו
ראש־הממשלה של דויד לוי, מנחם בגין,
זכה באחרונה במיספר בדיחות משלו, ש נגעו
למצב בריאותו.
הסטיריקאי אורי סלע, מי שהוציא ב

באחד הפעמים, כשהיה בחוץ־לארץ,
שאל אותו אחד ממארחיו: אדוני השר
?:יר1־ד\1/א? 0־5 1׳?\¥1-0¥־ ז
השיב לוי ״שניים־שלושה מגורים.״

• באשרנשאל לוי באסיפת המגבית,
היכן משרתים שני בניו, שהתגייסו לצה״ל,

9באחת הנסיעות שלו מירושלים לבית-
£אן, פנה נהגו של לוי אליו ואמר לו :״אדוני
השר, אני חושב שהווינקר הימני של המכו נית
לא עובד. אתה מוכן להוציא את הראש
דרך החלון החוצה ולראות אם הוא עובד!״
לוי הוציא את ראשו ואמר לנהג :״עובד,
לא עובד, עובד, לא עובד.״

• שר-הקליטה ליווה קבוצת משקיעים
אמריקאיים בסיור במיפעלים ביישובי-פיתוח.
ליד כל מיפעל מאושר הסביר להם :

• כשקיבל דויד לוי לראשונה את מכו-
נית-השרד שלו מסוג ״וולווו״ ,הוא ניסה להכניס
את המפתח למתנע, אן זה לא עלה
בידו. נהגו, שישב לידו, אמר לו :״אדוני
השר, עם השיניים למעלה !״
לוי ניסה שוב, כשהוא פותח את פיו, חושף
את שיניו כשראשו בלפי מעלה.

• כשחזר לוי מארצות-הברית הורה לנהגו
לא לנסוע הביתה, אלא ישר לכינרת.
כששאל הנהג לסיבת הנסיעה הדחופה לכי נרת
השיב לו לוי :״שמעתי בחדשות במטוס
כי מיפלס הכינרת עלה. שר-הקליטה צריך
לקבל את פניו.״

שאל אותו עוזרו :״אדוני השר, מה אתה
עושה כאן ן״
השיב לוי :״שמעתי שנותנים וויסקי

עכשיו

• שר-הקליטה הורה לנהגו לשים שתי
אנטנות במכונית. כשהביע הנהג תמיהה על
כך, השיב לו לוי :״זה משפר את הקליטה.״

• על אותו נהג מספרים כי כאשר נודע
לו שלשר שלו נולד עוד ילד, ה 11-במיספר,
הוא התחיל ללמוד נהיגה על מיניבוס.

• באחד מנאומיו בכנסת אמר לוי :
״העלייה מברית-המועצות גדלה ב 20-מיש-
קפיים, העלייה מארצות-הברית ב 30-מיש-
קפיים, העלייה מדרום־אמריקה ב 40-מיש-
קפיים.״ לחברי-הכנסת הנדהמים הסביר
עוזרו של לוי, כי בנוסח הכתוב של הנאום
שהכינו לשר הופיע סימן של אחוזים.

• ערב נסיעתו לארצות-הברית בדק איתו
עוזרו האישי אם ארז את כל הדרוש לנסיעה.
״מברשת-שיניים לקחת ז״ שאל העוזר.
״כן,״ השיב השר.
״חליפה לקח תו ״ שאל העוזר.
״כן,״ השיב השר.
״פיז׳מה לקח תו ״ שאל העוזר.
״מה, יהיה לנו זמן לבלות ו״ תמה השר.

הוא השיב:

״אחד ב־ ^.111-£011€£והשני

• מנורה נשרפה בחדר-האורחים של
מישפחת לוי, ולוי הציב את השולחן במרכז
החדר, כדי לטפס עליו ולהחליף את המנורה•.
״דויד, שים עיתון,״ ביקשה ממנו אשתו,
כדי שלא ילכלך בנעליו את השולחן.
השיב לוי :״לא צריך, אנימגיע גם ככה.״

• אחת הבדיחות הראשונות על לוי
מספרת בי כאשר נפגש עם אנשי-חוץ אמר
להם 104.1105 05׳ 5׳ז בהתכוונו
לומר ״בוא נדבר גלויות.״ המשך הבדיחה
מספר כי כאשר העירו לו עוזריו כי לא

אומרים?0 4 ? 05׳ ?05
השיב להם לוי :״אתם עוד פעם מתחילים
עם העניין העדתי ! ״

• באחד הימים נסגרה דלת הלישבה על
אצבע הבוהן של שר-הקליטה, והוא פרץ
בצעקות באב :״הלבה לי הפארקר ! ״

שעתו את הסיפרון כל בדיחות אשכול,
ואף כתב ספר רציני יותר על בדיחות
(הספר שממנו העתיק דונביץ את מרבית
ההסברים שלו, המופיעים בהמשך מאמרו
הנ״ל) ,בשם אוצר הבדיחה הפוליטית,
טוען כי גל הבריחות על דויד לוי הוא
הגדול והסוחף ביותר שידעה הארץ מעו דה.
אולם בשיחה עם כתב העולם הזה
גילה סלע נכונות להרגיע את דויד לוי,
באומרו :״האמת המרה היא, שהבדיחות
אינן גורמות נזק. הן מהוות בסך-הכל
דרך פורקן של האזרחים, ובסופו של דבר
זה מסייע לשילטון. הפורקן הוא דבר
מפרק, לא מקומם. בדיחות אינן מובילות
למיתרסים.״ ובהתייחסו לתלונותיו של
דויד לוי בראיון עימו, אמר סלע :״דויד
לוי סובל לא בצדק, אבל זה חלק מהסבל
שאיש־ציבור חשוף לו.״
הפסיכולוג הפרופסור הנם קרייטלר טען
השבוע, בעניין גל הבדיחות על דויד לוי,
כי בדיחות מסוג זה הן צורה שבה מעניש
הציבור את האובייקט שלהן. פסיכולוג
אחר, הד״ר הארי כהן, פירט יותר. לדבריו,

• שוב בארצות-הברית. באחת ממסיבות-
העיתונאים שהיו שם נשאל לוי, אם לדעתו
למדה ישראל את הלקח ממילחמת יום-
הכיפורים. לוי, שלא רצה להסתבך בתשובה
פוליטית, השיב לעיתונאי השואל

שהיה היה.״

טייל דויד לוי עם אשתו
באחד הימים
וכמה מילדיהם ברחובות בית-שאן. אחד
הבנים הצעירים התחלק ונפל לתוך שלולית.
פנה לוי אל אשתו ושאל :״נרחץ אותו, או
שנעשה חדש ! ״

• לוי נכנס למיסעדה וכשפנה אליו המלצר,
ביקש ממנו :״דבר ראשון תביא לי צ׳ה
צ׳ה צ׳ה.״
כשתמה המלצר, הסביר לו שר-הקליטה :
״תביא צ׳כין, צ׳לחת וצ׳תיה.״

• דויד לוי נפגע מהבדיחות שמספרים
עליו והתלונן :״אני לא מבין למה מספרים
עלי את הבדיחות. לא מספיק שאני שרו״
השיב לו איש-שיחו :״את הבדיחה הזאת
אתה אמרת ! ״

האופי היהודי הוא כזה שמגן על עצמו
מפני השילטון או העריצות על־ידי בניית
חומה של הומור ושל בדיחות, המפצים
אותו במידת מה על התנכלות השילטונות.
״הדבר היה נכון בעיקר בעיירות הקטנות
בגולה, שם היו הבדיחות מכוונות נגד
הפריץ ובני־מישפחתו,״ הבהיר.
לגבי דויד לוי טוען כהן, כי סוגי
הבדיחות על אודותיו, וגיוונים הרב, כגון
הבורות, העניין העדתי והלעג על זיקתו
לשררה, נובעים מתוך שני סוגים של
פחד או בוז שהציבור חש כלפי לוי,
ולעיתים אף משתמש בו לניגוח הממשלה
כולה.
לדיברי כהן, למרות שהציבור היה זה
שהעלה את הליכוד לשילטון, הוא עדיין
אפוף פחדים נסתרים מפני ממשלת הלי כוד,
בעיקר משום שהיא עדיין לא נחשפה
לעיניו כשם שנחשפו המיפלגות ששלטו
במשך עשרות שנים לפניה .״הציבור
עדיין לא למד ׳לאכול׳ את הגולם שהוא
עצמו יצר, וחלק מהבדיחות הוא הגנה
בפני הבלתי־מודע הזה,״ הוא טוען.

אולם הסיבה הרצינית ביותר מאחרי גל
הבדיחות, ודווקא אלה הנוגעות לדויד לוי,
היא שהציבור נעלב על כי העמידו מעליו
אדם חסר־השכלה או, כטענת כהן ,״ללא
רמה.״ ״כל אחד בציבור מרגיש כאילו
זוהי פגיעה אישית בו, העובדה שאדם
נחות ממנו חבר באותו מוסד שצריך להנ היג
אותו. הציבור הנעלב רוצה להעניש,
והוא עושה זאת בדרך הבדיחה.״
בניגוד לדעתו של דונביץ, הסבור ש קיימים
כמה כותבי, ממציאי ומעתיקי בדי חות
כימעט־מיקצועיים שהם האחראים ה ישירים
לנחשול הבדיחות על דויד לוי,
טוען כהן ,״כי הן באות מלמטה.״ מיקרים
מצחיקים שקורים לאנשים, דיאלוגים מבד חים
הצומחים אצלם בדרך אסוציאטיווית,
נקשרים מייד בשמו של דויד לוי והופכים
בדיחה חדשה. כיוון שהקהל כולו ממציא
את הבדיחות, הקהל כולו גם פתוח לקלוט
אותן וכך הן הפכו מגיפה .״אותו הדין,״
לדעת כהן ,״לגבי הבדיחות המועתקות או
אלה שהודבקו ללוי, למרות שהיו ידועות
כבר קודם־לכן.״

תעלומת הכרטיסים האבודים והסנקציות שד הטכנאים
ד הרגע האחרון לא היה ברור כלל
? אם פסטיבל הזמר יתקיים ביום השבת
האחרון. מלבד איום הטכנאים והצלמים
של הטלוויזיה, שלא יעבירו את השידור
החי, אלא אם כן יקבלו תוספת כרטיסים
לאולם תיאטרון ירושלים, היו עוד גורמים
שאיימו לבטל את הפסטיבל.

\ | חנוך חסון, אבי הפס־יין
טיבל הישראלי, ניסה י להמעיט בערך התקלות שכמעט ופוצצוהו.

הלחץ הגדול ביותר בא מצד אמרגני
הכוכבים שהופיעו ומצד בני
משפחותיהם. כאשר הוחלט על
העברת הפסטיבל ממישכנו ה קבוע
בבנייני האומה, שבו
3000 מושבים, לתיאטרון ירו שלים,
שבו רק 1500 מושבים,
לקחה רשות השידור בחשבון
רק את ההפסד הכספי שייגרם
לה בעקבות אי־מכירת הכרטי סים.
אולם לאחר חלוקת הכרטיסים לפונק ציונרים
שונים, התברר לפתע שנותרו רק
50 כרטיסים למכירה חופשית. תוך דקות
ספורות נעלמו גם הכרטיסים האלה. האמר גנים
ומשפחות האמנים, שרצו לקנות כר טיסים
כדי לקבל את תלושי ההצבעה, ושלא
הצליחו לרכוש אותם בשוק החופשי, החלו
לחקור לאן נעלמו כל הכרטיסים.
בין היתר התגלה כי משפחתו של יזהר
כהן, משפחת סולימאן הגדול, איש חבורת
האש לשעבר, הצליחה לקבל יותר כרטיס־ם
מאשר האחד שהוקצה לכל אמן. לגידי
גוב, אשר זכה במספר הקולות הנמוך
ביותר, נתנו רק כרטיס אחד בשביל אמו,
ואילו אשתו ענת היתר, צריכה להסתפק
בנקודת תצפית מאחרי הקלעים, ללא תלוש
ההצבעה.
חנוך חסון, מארגן הפסטיבל, אשר הכל
מדברים עתה בשיבחו, בעיקבות הצלחת
המופע, ניסה להרגיע את הרוחות. הוא
הסביר כי תיאטרון ירושלים הוא רק אחד
משישה מוקדים בהם נערכת הבחירה. אולם

למנצת שיו מזמור

יזהר כהן !,מימין, לבוש
מעיל) ,בנז של סולימאן
הגדול, ניצב יחד עם חברי להקתו מאחרי הקלעים ובוחן את לוח
התוצאות ברגע המותח ביותר — כשהתחרות בינו לבין חדווה עמרני
ולהקתה היתה בשיאה. את כהן האשימו יריביו בפסטיבל כי הוא הצליח

להשיג כרטיסים ל1
ל שי ר ם האחרים.
השערוריות של הפ
תסכים לממן את
לאירוויזיון יחד ע1

ש עווויו ת

חסון לא דייק והתוצאות הוכיחו זאת.
תיאטרון ירושלים היה המרכז הגדול ב יותר,
וכאשר זכו שני שירים, א־ב ני־בי
ובלב אחד, באותו מספר נקודות, התבררה
חשיבות המרכז שבתיאטרון ירושלים. כדי
להחליט בין השניים נספרו הקולות ולא
הנקודות, התוצאות הראו כי 50 הקולות
העודפים, בהם השיג יזהר כהן את חדווה
עמרני, באו כולם מתיאטרון ירושלים .־<

1 | 17111 \ 1711 גידי גוב, אשר שירו שלוש בלילה בעיר זכה במקום
1 1 ^ 1 1 1 1 1 * 111111 האחרון, למרות שהיה אחד השירים היפים בפסטיבל,
ויהודית רביץ, ששירה מישהו לא זכה באף אחד מהפרסים, מחליפים חוויות של מפסידים.

בתחתית

עליזה אביב, אשר
הופיעה עם להקת
השגרירים בשיר אילני, לא זכתה בפרס
למרות ה״גימיק״ שלה: הנגינה בסאקסופזן.

אריאל והקלפיות

אריאל זילבר, אשר הלחין את השיר אותו ביצע,
יחד עם להקת ברוש, תן לי כוח, נראה כשהוא ״מת־לבש״
על קופסות הקלפי בהם שמו הנוכחים בתיאטרון ירושלים את תלושי הבחירה
שלהם. למרות ששירו זכה במחיאות כפיים, לא הגיע אריאל אל המקומות הראשונים.

בהריון

עירית דותן, אשר שרה את
שירם של מיקי גבריאלוב
ושימרית אור יום חדש כשהיא בהריון,
נוחמה על־ידי בעלה דודו שליטף את בטנה.

אולם בזאת לא נגמרו הצרות. עורכי
המוסיקה ברדיו, אשר על פי רצונם
ישק כל דבר בעולם הפיזמונים הישראלי,
החליטו למחרת הפסטיבל להחרים את
שיריו ולא לשדרם כלל.
העורכים נזכרו, אם כי במאוחר, כי
בחבר השופטים שמיין את שירי הפסטיבל
לא נכלל אף אחד מהרדיו, למרות ששני
שדרים מהתחנה המתחרה, גלי צה״ל, נכ ללו
בו. רק למחרת הפסטיבל הם גם גילו,
שאיש מעובדי הרדיו, מלבד מנכ״ל הרדיו
חגי פינסקר וכמה פקידים בכירים, לא
קיבל הזמנות למופע .״אנחנו אלה שצרי-

והצלמים העיבו ער פסטיבל הזמו
רשתות הרדיו לשדר אותם. רק ביום ד-,
ראשון בצהריים שידר משה (״מושיק״)
טימור מתל-אביב, במיסגרת תוכניתו ב־נזיקצב
יוצר, את אחד משירי הפסטיבל.
בתחילה חשבו שזו תקלה, אולם טימור
הודיע כי הוא אינו מצטרף לחרם. גם
רבקה מיכאלי, שידרה בתוכניתה ביום
שני בבוקר מהפסטיבל. מיכאלי היתד, ה מנחה
של הפסטיבל.
עורכי המוסיקה הסבירו למנהלם, חגי
פינסקר, את מניעי החלטתם והוא הצדיק
אותם .״אם תקבלו גם את תמיכת ועד
העובדים, אני אתכם,״ אמר להם פינסקל.
והם אכן קיבלו את תמיכת הוועד.
נוסף לכל אלה, פנה דובי זלצר, ששירו
בלב אחד זכה במקום השני, אל מנכ״ל
רשות השידור, יצחק ליבני, בעירעור על
ההחלטה לתת לשירו את המקום השני.
אמר דובי זלצר :״הם הביאו את ה שופטים
במיוחד כדי שהם יקבעו מי ה זוכה
במקרה כזה, אבל אני שמעתי מפי
חמישה מהם שכלל לא התייעצו עימם.
בעירעור, שהגשתי באמצעות עורך־הדין
דן גוטפריד, אנו תובעים כי שופטי ה פסטיבל
הם שיכריעו בין שני השירים.
אם לא יעשה כך נשקול נקיטת אמצעים
משפטיים.״

מי יממן
א ת הנ סי ע ה!

ני מישפחתו 1הענפה וכך לזכות ביתרון שלא היה
ערוריה נוטפת, שתהיה כנראה גם הגדולה מבין
זטיבל, מאיימת לפרוץ עתה, כשרשות השידור לא
זיעת כל חברי הלהקה של כהן, להקת אלף־בית,
מחברי השיר הזוכה אהוד מנור ונורית הירש.

^ ולס נראה כי הפיצוץ הגדול יהיה רק
מאוחר יותר, ערב יציאת נציגי ישראל
לאירוויזיון שייערך בפאריס. לרשות השי דור
אין כל כוונה לממן נסיעה לשמונה
אנשים על חשבונה לאירוויזיון. מלבד
יזהר כהן עצמו ושני המחברים, נורית
הירש ואהוד מנור, הופיעו עוד חמישה
צעירים כלהקה מלווה — וקשה להניח
שאפשר לבצע את השיר ללא הלהקה. עם
כל השימחה שבזכייה והרצון לנסוע ל פאריס,
אין אישי מחברי להקת אלף־בית
שמתנות לממן את נסיעתו לפאריס מכיסו.

לשדר אחר כך את השירים,״ הם טענו ,״ואם
*מזמינים אותנו סימן שלא צריכים אותנו, אנחנו
נשדד את השירים.״
אומנם, בעוד שגלי צה״ל שידרו מתחילת השבוע
שירי הפסטיבל עשרות פעמים, נמנעו שלוש

אין ספק, לכן, כי שערוריה גדולה ניצבת
בפתח.
חנוך חסון וצוות עוזריו עשו עבודה
טובה בעריכת המופע הגדול האמיתי ש נערך
אי פעם בישראל. ואילו השילוב

המפסידות

גלי עטרי, אשר רבים מאנשי הבידור והמוסיקה ניבאו ששירה
ולנטינו יזכה במקום הראשון, אינה יכולה לכבוש את אכזבתה,
כשהיא משוחחת מאחרי הקלעים עם נאוה ברוכין, לבושת שימלת הזהב וחבושה
כיפת־זהב סרוגה, אשר שירה בקשתי זכה באחד המקומות הנמוכים ביותר בפסטיבל.

חתיכות

האמנים מתרכזים מאחרי הקלעים וצופים מעבר למסך בחבריהם המופיעים
באותה עת (בתמונה משמאל: שלוש חברות שוקולד מנטה מסטיק
ר הופיעו בחלק הבידורי של המופע) .מאחרי הקלעים של הפסטיבל היתה האווירה רוויית
ז, שהתגבר בעיקבות אי־הסדריס והשמועות על ״מאפיית הכרטיסים״ ,שהיתה בערב ההופעה.

של שתי

האורחים, ואישיותה הפכו את

התיזמורות, בניצוחו של יצחק
גראציאני, כמו מופע האמנים
התלבושות, התפאורה, האורות
הבימתית של ריבקה מיכאלי,
ערב הפסטיבל לחוויה בידורית

היריבים

של ממש. אך לעומת זאת ״הצליחו״ פקי דים
ומנהלים זוטרים, האחראים על חלוקת
הכרטיסים והאירגון, להפוך את הפסטיבל
לשרשרת של שערוריות, המעמידות בספק
את קיום הפסטיבל בשנה הבאה.

מנכ״ל רשות־השידור יצחק ליבני ומנהל הרדיו חגי פינסקר. ליבני,
אשר הפסטיבל הוא מיבצע היוקרה שלו, אינו יכול להשלים עם
תמיכתו של פינסקר בעורכי המוסיקה ברדיו, שהחליטו שלא לשדר את שירי הפסטיבל
ולהחרימם, בין היתר מפני שלא שותפו בחבר השופטים. צעד זה עלול להעיב על הצלחתו.

ו סוף הטר־פ
המשך מעמוד )25
עים שלו כי חל שינוי בעמדותיו וכי
ע לנצל את ההזדמנות ההיסטורית ש קרתה
לו להנציח את עצמו כעושה השלום,
וטט במו ידיו ופיו את תדמיתו החדשה.

אלא שהאשמות שניסו להדביק
ו לא היו מדוייקות. בגין, שהוא
!יש אמת וישר באופיו, לא ניסה
רמות את האמריקאים. הוא רי־זה
רק את עצמו. הוא מאמין בננות
ככל מה שהוא אומר, כולל
;תרשמויותיו ופרשנויותיו לדברי
;ארטר וסאדאת שנאמרו לו כשי־זות
ארבע־העיניים עימם.
מה שקרה לבנין הוא שהוא בנה לעצמו
מונת מציאות פוליטית מסולפת והתפתה
תאמין בה. הוא מאמין באמונה שלמה
הנשיא קארטר, כמו ראשי־ממשלה אח ים
בפניהם הציג את תוכנית־השלום שלו,
ומנם סמכו ידיהם עליה ונתנו לו את
ירכתם להגשמתה.
הוא משוכנע בכל ליבו שהוא הבהיר
קארטר כי למרות חילוקי־הדיעות ביניהם
שאלת היישובים בפיתחת־רפיח וההתנח־ויות
בגדה, אין זה מונע ממנו להמשיך
והחזיק בדעתו — וכי קארטר אומנם
שלים עם כך.

בגין נמצא כמצבו של ארם, ה
זרוי כעולם ש? הזיות בהשפעת
!מים והמאמין כי עולם האשליות
נו הוא חי הוא עולם המציאות.
קרוב לוודאי כי מה שגרם לכך הוא
צב האוופוריה האופף את בגין מאז
צלחתו המסחררת בבחירות. תרמה לכך
א במעט גם קבלת־הפנים הנלהבת שנע-
כה לו בעת ביקורו הממלכתי הראשון
ארצות־הברית ביולי 77׳ ,בעת שהצליח
הקסים את כל שומעיו ולכבוש את לב
קהל האמריקאי שלא הכירו עד אז.
אז נולדה האגדה בדבר הכימיה המפור-
מת, שנוצרה בינו לבין הנשיא קארטר.
גין עצמו טיפח את האגדה הזאת, כשם
יניסה לטפח את האגדה בדבר הכימיה
׳נוצרה בינו לבין הנשיא סאדאת בפני יתם
הראשונה בירושלים. את גילויי ה־יבה
והידידות שהפגינו כלפיו, תוך ניסיון
רור לקנות את ליבו, פירש בגין כוויתור
ל אינטרסים ושיקולים מדיניים.

..אתם השימחה היחידה שעוד נותוה במדינה,״
אמדה אלמונית דוארו קד״ן, מאמו הכדורסל־ שר
מכבי ודא שהארץ נורה עקבה השבוע אחו מישחקה

ביטויי חיכה ונימוס מופלגים,
זהם חלק כלתי נפרד מאורח:
:חיים האמריקאי, המוענקים ברו
זב־דב ותוף הגזמה והפרזה לכל
זורח רשמי, התפרשו על ידו כ
;מיכה מדינית.
שבוי במעמד החדש שהצליח לרכוש
עצמו תוך זמן קצר יחסית, כחביבם של
מצעי־התיקשורת הבינלאומיים וכאנפך
ריבל, שהעולם התמוגג לגלות כי אייו
ה נורא כפי שהצטייר מלכתחילה, פירש
גין התפעלות זו כהסכמה לתוכניותיו
מדיניות.
המציאות, כפי שהתבהרה סופית בשבוע
:אחרון, היתה צריכה לטפוח על פניו.
:לא שבגין המשיך בעקביות ובהתמדה
סרב להכיר בקיומה של מציאות מדינית
:חרת, מלבד זו הדימיונית שהוא חי בה.

סם הדימום הופסק
* ראה כי גם קארטר ואנשיו הבחינו
שבגין נמצא בטריפ מתמשך, המונע
זמנו להכיר בהוויה המציאותית.
כדי להוציא מסומם מהטריפ שלו, לשח דו מעולם ההזיות והאשליות בו הוא נתון
להחזירו לקרקע המציאות, יש צורך לנתק
!ותו מאספקת הסם שלו. זה בדיוק מה
!ועושה עתה ממשלת ארצות־הברית בהצ-
;רותיה והתבטאויותיה.

כמקום החיבוקים הידידותיים
נאים עתה האגרופים בפרצוה.
זוך תקווה שהם יגרמו להתפכחות
*יבהירו דכד מי שהתה עדיין כי
זגיע קץ הטריפ.

הסכנה במקרה כזה היא תמיד שתגובתו
צל המתמכר־להזייה תהיה תוקפנית. גם
:גיו עלול להגיב על הפסקת אספקת הרי-
זום האמריקאי בהקשחת העמדות המדי-
;יות של ממשלתו ובהעלאת תביעות חד-
1זות, קיצוניות עוד יותר.
כל הסימנים מעידים שזו היא אומנם
וגובתו.

כמקום לרדת מהמיגדד הדימיוני
:גבוה אליו טיפס כמדזלד הטריפ
צלו, הוא עלול עוד להסתכן
׳לקפוץ. קפיצה זו עלולה להיות
ז״סאלמה־מורטאלה״ (קפיצת־ה־זוות)
,שבמקרה זה תהיה קפיצת
:תאבדות. לא רק שלו.

משא האחריות הכבד ביותר במדינה היה מונח השמע על
כתפיו של ראלף קליין, מאמן קבוצת הכדורסל של מכבי תל־אביב.
סכנת פיצוץ ריחפה על שיחות־השלוס עם מצריים, הקרע
המדיני בין ממשלות ישראל וארצות־הברית הלך והעמיק, והמשק
ניצב על סף משבר. אבל בעיני מאות אלפים מאזרחי ישראל,
שנצמדו אל מסכי הטלוויזיה, כדי לעקוב אחרי מישחקיה של
מכבי במיסגרת מישחקי גביע אירופה לאלופות, נראו מישחקיס
אלה גורליים יותר. לגביהם היה השבוע, שבין ניצחונה של מכבי
על אלופת יוגוסלביה, קבוצת יוגופלסטיקה בלגראד 94:74 לבין
מישחקה עם אלופת איטליה מובילג׳ירג׳י וארזה, שבוע של מתח,
ציפיה וחרדה. האס תצליח מכבי להתגבר על המיכשול האיטלקי,

• איך מרגיש אדם שעיני
המדינה נשואות אליו, כאילו היה
גורלה מונח כשבוע ז!ה בידיו ץ
כל העניין הזה, של מישחקי גביע
אירופה בכדורסל, זו אחריות רצינית. וה סיבה
פשוטה: כל מישחק של מכבי תל-
אביב במיסגרת זו הפך להיות — בצדק
או שלא בצדק — למשימה לאומית. כל
השנים היינו, כמו שמקובל בספורט, קבו צה
שיש לה אוהדים, הרצה, טוב או רע,
לקראת תואר מסויים. מה שקרה אצלנו
הוא, שהוטלה עלינו האחריות כאילו אנחנו
נציגי האומה כולה.
בסר הכל זוהי תופעה שאינה קיימת
לגבי אף אחת מהקבוצות האחרות המש חקות
נגדנו במיסגרת זו. קבוצה כמו
יוגופלסטיקה מייצגת בסך הכל את קהל
האוהדים שלה. וקבוצה כמו מובילג׳ירג׳י
וארזה מייצגת, אולי 20 ,אלף איש, שהם
חלק מאוהדי הכדורסל בווארזה. לא קורה
שאיטליה כולה מזדהה עם הקבוצה. אנחנו
הפכנו לנכס לאומי.
זה מחייב את השחקנים ואותי להתייחס
בקנה־מידה הרבה יותר רציני למישחקים
האלה. מצד אחד זה נותן הרגשה טובה,
ומצד שני קיימת הרגשה של אחריות
כבדה. אחרי שהפסדנו השנה במשחק הראשון
ביוגוסלביה, זו היתד. תחושה של
תבוסה לאומית. בחיים שלי כבר הפסדתי
הרבה, כשחקן וכמאמן. אבל הרגשה כזאת,
כמו אחרי ההפסד הזה, אני לא זוכר.
כולנו, השחקנים וההנהלה, הרגשנו שאיב-
זבנו לא רק את עצמנו אלא את כל העם

בדרכה להגן על תוארה כאלופת אירופה בכדורסל? האס יצליחו
המכבים לנצח את האיטלקים בהפרש של 14 נקודות לפחות, כדי
למחוק את יתרון 13 הנקודות שהשיגו האיטלקים בהתמודדות
הראשונה בין שתי הקבוצות?
השבוע, ערב המישחק טס מובילג׳ירג׳י, שעל פי כל התח זיות
יזכה בצפיית־שיא בטלוויזיה, נדמה היה שהתשובות לכל
השאלות המעיקות נמצאות בפיו של ראלף קליין ,45 ,מורה ל תו־בות־הגוף
במכון וינגייט, נשוי ואב לשלושה, המוח המתכנן,
המנוע המפעיל והמנצח על תיזמורת הכדורסל של מכבי. על כמה
משאלות אלה השיב ראלף קליין בראיון מייוחד להעולם חזה.

בישראל, וזאת הרגשה מאוד לא נעימה.
אחרי שחזרנו — כמו שזה מכונה עתה :
מהכפור — כולם מיהרו לקבור אותנו.
הביקורת גרמה לתיסכול של השחקנים. זו
הסיבה שבמישחקים הבאים שיחקנו חלש,
פשוט בגלל חוסר־ביטחון. עכשיו, כל מיש-
חק הוא בעצם מישחק גורלי. ככל שמת קרבים
לסוף המירוץ הגורלי, הוא הופך
להיות גורלי יותר. מירווח האפשרויות
נסגר. כך שכיום נותרו לנו בעצם שני
מישחקים ״גורליים״ :השבוע, נגד האי טלקים,
וזה נגד קבוצת וילרבאן בצרפת.
אבל גם אם נעבור את שניהם, יהיה שוב
מישחק ״גורלי״ נגד השוודים ביד-אליהו.
מכאן שעלינו להתייחם לכל מישחק כאל
מישחק גורלי. מהבחינה הפסיכולוגית אני
מכין את הקבוצה לכל מישחק כאל מישחק
קובע.

• איך נעשית ההבנה זזפסיכד
לונית לקראת המישחקץ

יש לנו שיחה לפני כל אימון שאנחנו
עורכים. אני משוחח עם השחקנים. מסוכן
מאוד להגיד לקבוצה :׳תראו רבותי, ה-
מישחק הזה עבורכם הוא בבחינת טו בי
אור נוט טו בי (להיות או לא להיות)׳
תמיד צריך להשאיר פתח לכל מצב ש ייווצר.
אפילו אם מפסידים. אסור לשים
את כל הקלפים על מישחק אחד. מה
שאני עושה בשיחת ההכנה הזאת הוא
להכין את השחקנים למישחק מבחינה נפ שית,
לעורר אצלם את המוטיבאציה לתת
את הכל במישחק.
אני לא נעזר לצורך זה בפסיכולוגים.

לא ידוע לי שאיזושהי קבוצת כדורסל
נעזרת בפסיכולוג. אבל במכון וינגייט,
שם אני עובד, יש מורים לפסיכולוגיה.
למדתי מהם ונעזרתי בהם הרבה בגישה
לקבוצה. אבל לכל מאמן יש את החוש
הזה.

• מה זה להיות היום מאמן
של קבוצה כמו מבכי תל־אכיב ץ
המאמן, לגבי השחקן צריך להיות האיש
שמכוון אותו במיגרש. הצלחה של מאמן
נמדדת בזה אם הוא מצליח להביא את
השחקנים לידי כך שיאמינו בכושר וב יכולת
המנהיגות שלו. אני משתדל שה שחקנים
שלי יאמינו ביכולת שלי להנ היגם.
ואני מצידי מאמין בהם בכל מאה
האחוזים, שהם מסוגלים לעשות את הטוב
ביותר. לא תמיד זה מצליח — אבל יש
לי אמונה בהם.
אבל עכשיו זה הרבה יותר מזה. קיים
העניין של ההזדהות הכללית של המדינה
איתך, וזה יושב כל הזמן במוח שלי
ושל השחקנים.־ בגלל כל אלה שתולים
בנו תיקוות כה גדולות, אנחנו מרגישים
חוב מוסרי לנסות לעשות את המכסימום
כדי לא לאכזב אותם. זו הסיבה גם שכאשר
אנחנו מפסידים הצער והרוגז כה גדולים,
כאילו הפסדנו משהו שהוא יותר ממישחק
ספורטאי. יש לנו הרגשה שאנחנו מייצגים
אנשים שאנחנו לא מכירים בכלל ושלא
התעסקו מעולם בספורט. הנה, ביום השישי
האחרון הלכתי למכולת ופגשתי שם אשד,

כבת 60 שאמרה לי :״אתם השימחה היחי דה
שנותרה עוד בארץ.״ אני לא מקבל
את זה. זה משפט יותר מדי בומבאסטי.
אבל זה משקף את היחס אלינו היום.

• מה לדעתו מייחד את מכבי
מכל יריבותיה במיסגרת מישחקי
אליפות אירוקה ץ

אצלנו חשובה המוטיבאציה. ברמה ש אנחנו
משחקים היום כולם טובים. במים־
גרת הזאת משחקות שש הקבוצות הטובות
של אירופה. אבל מה שמאפיין אותנו
זה מה שקרה לנו במשחק נגד יוגופלם־
טיקה, כשהמאמן היוגוסלבי טען כלפינו:
״אתם משחקים במילחמה לא בכדורסל.״
הרצון להצליח אצלנו הוא הרבה יותר
גדול מאשר אצל האחרות, ואני רואה את
זה כמרכיב חשוב ביותר בהצלחה.

• אפשר להכין מוטיבציה
כזאת אצל שחקנים שנולדו וגדלו
באן. אכל מאין באה מוטיבאציה
כזאת לשחקנים כמו שחקני הרכש
האמריקאי שלכם ץ

לצוץ לי בראש, ואז אני מוותר על כל
מה שהכנתי והולד על הבזק המחשבה
הפתאומי הזה. זה קרה לי גם במשחק
נגד יוגופלסטיקה, כשהחלטתי פתאום ב אמצע
המשחק ללכת על שמירה של אחד
אישית וארבעה שחקנים אזורית. זה בא
לי תוך כדי המשחק בעשירית של שניה.
פתאום נדלק אור אדום במוח. הייתי חייב
להחליט על זה מיד במקום ולהעביר את
זה לשחקנים.
גם העניין של להחליף שחקן במהלך
המשחק מבוסס יותר על אינסטינקט ות חושה
פנימית מאשר על שיקול מפוכח.
אין כאן עניין של ניתוח ראציונאלי.
פתאום באה לי ההרגשה ששחקן מסויים
יכול לגרום למפנה במשחק ואז אני מחליט
ועושה. כך קרה במשחק נגד היוגוסלבים,
כשהחלטתי להחליף בבת אחת ארבעה
שחקנים.

• האם לא קיים גם מנהיג
בתוך הקבוצה עצמה, כמו שהיה
כמשך שנים רכות טל ברודי במכבי
ץ דובר על זה רכות לאח־רונה,
שאחרי פרישתו של טל נותרה
מכבי כלי מנהיג

זאת עובדה: הרגשת השליחות הלאומית ׳
פועלת, למשל, אצל אולסי פרי לא פחות
מאצל האחרים. גם על ג׳ים בוטרייט
כל הדברים שנאמרו לגבי טל ברודי הם
זה. משפיע. הם מודעים לזה ונכנסו למיס-
נכונים. אבל שוכחים רק דבר אחד: עד
גרת של מישפחת מכבי. שחקן כמו אולסי
כמה שזה כואב מגיע כל שחקן אל תקופת
פרי, למרות שהוא אמריקאי וכושי, מזדהה
הפרישה שלו. אין שום ספק בכך שטל
טוטאלית עם המטרה של הקבוצה.
היה לא סתם מנהיג בקבוצה. הוא היה
• כמה מתבטאות דגכיך, כאוגם
דמות של ספורטאי למופת. אבל אנחנו
פן אישי, ההכנות למישהקץ
חייבים להשלים עם כך שטל של היום
לגבי זה אומר שבמשך 16 שעות ביממה
איננו אותו טל של לפי שנה או שנתיים.
אני חושב על מה לעשות עם הקבוצה
במקרה שלו אנחנו באמת מפסידים מנהיג.
ואיך לעשות עם הקבוצה. הרבה לילות
כשטל היה נכנס למשחק הוא נתן ביטחון
אתה לא ישן. זה אומר שאם אין לך אשה
עצום לכל הקבוצה. אם היינו נמצאים
שמבינה את דרך הפעולה שלך, אתה
במצב קשה במשחק והייתי מכניס את
בצרות. לא כל אשה היתה מקבלת את
טל זה פעל כמו מאגיה: הנה טל נכנס
ההתנהגות שלי בתקופה הזאת. לפני ה-
והעניינים יסתדרו. היה לזה אפקט פסיכו מישחק
אתה מסתגר עם עצמך. הושב
לוגי עצום. האנשים פשוט האמינו ביכולת
הרבה. לא יוצא בערבים. זה אומר שביום
של טל לשנות מצבים, אפילו כאלה שנראו
המישחק אני לא בבית, לא לפני המישחק
אבודים.
ולא אחריו. אחרי המישחק אני יושב עד
אבל אם טל בגיל 34 היה צריך שלוש
שתיים בלילה ומשחזר את הדברים שהייתי
שעות אימון כדי להיות בכושר, הרי טל
צריך לעשות ולא עשיתי. למזלי, אשתי
בן ה־ 36 צריך שש שעות אימון כדי
הכירה אותי כשחקן והיא עוזרת לי הרבה.
להגיע לאותו כושר. טל לא יכול להשקיע
קשה לתאר את המתח שאני נמצא בו.
היום שש שעות באימונים. ב־ 8ד הוא לא
עשו מחקר בארצות־הברית שעל פיו עי תונאים,
שדרני טלוויזיה ומאמני כדורסל
נמצאים בשורה הראשונה של המועמדים
להתקפי־לב. יש המון מתח, ואני עצבני.
הדרך היחידה להשתחרר מהמתח הזה
היא העבודה. בימים כאלה הייתי משתגע
אם לא הייתי עובד.
הרגעים הכי קשים הם בשעות אחרי-
הצהריים, לפני המישחק, לפני שאני מת ייצב
בחדר ההלבשה. קשה לתאר את
המתח. זה לא כאב פיסי, אבל הרגשת
מועקה בלתי נעימה, שנעלמת רק ברגע
שאני ניכנס לאיצטדיון.
הייתי מאמן של קבוצות אחרות, לפני
מכבי. זה לא אותו הדבר. בקבוצה אחרת
אתה מעורב במישחק חצי שעה לפניו
וחצי שעה אחריו. במכבי אתה מעורב
24 שעות. מכבי זה כמעט כל החיים שלי.
וזה בהחלט לא קורה למאמנים בקבוצות
אחרות. אני לא מתלונן. אם אתה עומד
לקבל תפקיד כזה, עליך לעשות את ה חשבון,
שאם אתה דוצה להצליח בו צריך
להשקיע את כל החיים. מי שלא מוכן
להשקיע כך, לא יוכל להצליח.

יכול לרדות אותו מנהיג שהיה ב־ 7ד.
מי שצריך למלא את מקומו בקבוצה,
כמנהיג, הם הפליי־מייקרים — בוב גריפין
ומוטי ארואסטי.
מנהיג בתוך הקבוצה זה אדם שמסוגל
להתאים את דיעותיו למצב ולשנות מצבים
בעצם נוכחותו, המשרה ביטחון בחבריו.
אנחנו צריכים להתרגל לעובדה שאין יותר
טל. אפשר להחליף כל אחד. אבל את טל
קשה להחליף. הוא היה הטוב ביותר שהיה
לנו, אבל אין ברירה.

• כשעוקכים אחריך על המיג־רש,
נדמה לפעמים שאתה מאכר
את השליטה על עצמך. אתה מתפרץ,
קופץ, מנופף ידיים וצועק.
לאחרונה אפילו כיקרו בעיתונות
את התנהגותך העצבנית כשעת
המישחק
בכדורסל יש שתי אסכולות של מאמ נים.
יש הטיפוס של המאמן היושב וחושב
מהצד ואינו פעיל. מוכרת הדמות של
מאמן הכדורסל האיטלקי היושב על הספסל
עטוף במעיל שערות־הגמל ומנהל את
הקרב בשלווה. לעומת זאת יש טיפוס
של מאמן המנהל את הקרב מהקו. אני
כזה. מהקו אני יכול ללוות את הקבוצה
בכל מהלך של הקרב. איך זה היה נראה
אם הייתי יושב על הספסל בשקט ותובע
מהשחקנים שלי שהם יהיו אש וילחמו.
אני רוצה להיות איתם על המגרש. כיוון
שאיני יכול להיות איתם, אני רוצה שיר גישו
כאילו אני איתם.
כשאני צועק, קופץ ומנופף ידיים, זה
מפני שאני רוצה לדרבן אותם שילכו
וילחמו. אין לי ספק שהם שמים לב לזה
וזה מדרבן אותם. בגלל הרעש מסביב הם
לא שומעים תמיד מה אני צועק לעברם.
אבל הם יכולים להבחין בתנועות שלי
ולהבין מה אני רוצה מהם.
כאן אנחנו מגיעים לבעייה מסוג אחר,
לבעייה של תרבות־המשחק של הקהל.
באמריקה הקהל צועק כשהקבוצה שלו
נמצאת בהגנה. הוא מדרבן אותם לשמור
ולהתגונן. אצלנו יש תרבות־משחק שונה
של הקהל. הדבר הכי מאפיין בעידוד
שהקהל שלנו נותן למכבי זה שהקהל צועק
ומעודד כשהקבוצה מצליחה ונמצאת בשטף

• מה מידת ׳הקשר האישי
שלך עם השחקנים כקבוצה ץ

אני קשור אישית לכל שחקן בנפרד.
שחקן אצלי זה לא כלי, שאני מזיז על
המיגרש, כמו בשחמת. אני חייב להתייחס
אליו בראש ובראשונה לא כאל שחקן, אלא
כאל אדם. ואני צריך לתת לו את ההרגשה
שאני מתייחס אליו בתור כזה. מעולם לא
הרמתי קול על שחקן. אולי זו אחת
החולשות שלי, שאני דוגל במישמעת עצ מית
ולא במישמעת כפויה.
אני דורש משחקן שיידע את הגבול
בעצמו. אבל מצד שני אני לא חבר של
השחקנים. אני רוצה שיסתכלו עלי כעל
מאמן, לא כעל חבר. הבית שלי תמיד
פתוח בפניהם, וכל אחד יכול ׳לבוא אלי
עם כל הצעה ועם כל טענה.

התקפה. אלה צעקות של התלהבות ולא
של עידוד.
מתי הקבוצה צריכה עידוד? כשלא
הולך לה. כשמצליחים וקולעים אין צורך
בעידוד. העידוד עוזר כשהקבוצה נמצאת
במשבר. דווקא אז משתתק הקהל היש ראלי.
אי אפשר להיות 40 דקות בשיא.
ויש מקרים, כשאנחנו במשבר, והקהל
דווקא צועק בוז. זה כואב וזה משפיע.
סוף סוף אנחנו לא רובוטים. אנחנו אנשים.
אפשר לצעוק בוז כשהקבוצה משחקת בלא
איכפתיות. אבל כששחקן רוצה ולא הולך
לו, לא מגיע לו בוז.

• בכל זאת טענו גגדך שב־מיש
הל, האחרון, נגד ״יוגופלסטי־קה״
היית עצבני מעבר למקובל.

נכון. למה הייתי עצבני? יש לי הרגשה
שבאיזה שהוא מקום לא נוח לאנשים מסד
יימים בכדורסל האירופי שאנחנו נמצאים
בצמרת. אני לא יכול להבין מדוע מגיע
לנו שבשלושה מתוך שישה המשחקים
שקיימנו השנה במיסגרת אליפות אירופה,
ישלחו לנו שופט בולגרי. למרות שזה
כאילו עניין ספורטאי, יש השלכות פולי טיות
שמשפיעות על האובייקטיביות של
השופט. יש כל כך הרבה מדינות השולחות
שופטים למשחקי האליפות, אז למה מגיע
לנו לקבל דווקא את השופטים הבולגרים?

• אכל כשנה שעברה היו לבם
טענות נגד השיפוט של השופט
ה אנגלי...

אני מוכן לקבל שופט אנגלי שדופק
אותי מאשר שופט בולגרי שדופק אותי.
אם זה אנגלי שמתנכל לקבוצה אני אומר
לעצמי בתוכי :״הוא לא יודע לשפוט.״
אבל אם זה בולגרי שעושה לנו את זה,
יש לי הרגשה שהוא מתנכל לנו במתכוון
מפני שהוא שונא אותנו, בגלל סיבות
פוליטיות. מה שהשופטים עשו לנו במשחק
האחרון זה היה בפירוש נגד החוק.

• כמישחקים האחרונים שלכם
כאליפות אירופה, וכמייוחד כ־מישחק
האחרון, נוצר הרושם שרמת
הקליעה לסל שלבם ירדה. מה
הסיכה לכך?

• כשאתה מקבל;החלטות לקראת
מישחק או כשעת מישחק,
העלולות להיות גורליות לגבי מהלך
המישחק ותוצאותיו, על פי מה
אתה פועל יותר, על פי שיקולים
של היגיון קר או על פי רגשות
ואינסטינקטים ץ

הרבה מאור החלטות מתקבלות אצלי
על סמך אינסטינקטים. אני יכול לשבת
שעות ארוכות בבית ולהכין, למשל, מערך
קרב נגד מובילג׳ירג׳י, המבוסס על שיקו לים
לוגיים ומחשבה יסודית. אבל שעתיים
לפני המישחק יכול איזה דבר לתפוס אותי,

¥1ך י 7 | 1ראלף קליין עס אשתו
1 #111 יי י רותי ובנו הקטן .״אף
אשה אחרת לא היתה מסוגלת לקבל את
ההתנהגות שלי בתקופה של מישחקי גביע
אירופה,״ אומר ראלף קליין על אשתו
רותי, שהיא פקידה בחברת כבלים.

ליד הקו של מיגרש הכדורסל מנצח ראלף קליין על התיזנזוות של
1*1 1 9 1 1 1
כדורסלניו. הוא צועק לעברם, מנופף בידיו, קופץ ומסמן .״אני
1 1 X 1 /1 1 1
רוצה להרגיש כאילו אני נמצא איתס במישחק, ושהם ירגישו זאת,״ הוא אומר.

זה נכון, לגבי המשחק האחרון, ששיעור
ההצלחה בקליעה בו היה נמוך מהרגיל.
קלעים זה עם מיוחד. אני יודע את זה
מפני שבזמנו, כששיחקתי כדורסל, הייתי
באותה קטיגוריה. כשאתה מפספס שתי
קליעות אתה מאבד את הביטחון וזה
משפיע על דיוק הקליעה שלך בהמשך.
בוא ניקח קלע מצויין כמו ג׳ים בוטרייט.
זה שחקן שמרגיש אחריות לאומית למרות
שלא נולד כאן. הוא כל כך רוצה להיות
טוב ולהצטיין, עד שהוא מתאמץ להתעלות
על עצמו וזה גורם לו לפעמים להיכשל.
הסיבה השניה היא טכנית. לאור העובדה
שמאפשרים לנו להתאמן באיצטדיון ביד־אליהו
רק אימונים של שעה וחצי, אנחנו
לא מקדישים מספיק זמן לאימוני הקליעה.
אין ספק שצריכים לשפר את זה. ביום
שלישי, לפני המשחק נגד מובילג׳ירג׳י,
החבר׳ה יקלעו שעה וחצי. זו בעיה. אבל
אסור לשכוח שיש עוד בעיה קטנה :

כדוראלף

פי, שנעצר לפני שלושה שבועות בעת
שביצע פריצה לחנות תקליטים, שכר ל מענו
יוסי טווילי דירה ושילם לו ולאחרים
שכר של 2,000 לירות עבור כל פריצה.
בנוסף היה הבוס מעניק להם פרמייה עבור
״עבודה״ מוצלחת: שירות של פרוצה,
חינם אין כסף.
מוצאפי, שבעבר היה חניך במוסד ליל דים
מפגרים, שבו שימש שימי תבורי
כמדריך, פחד להישלח לכלא ולפיכך טיפי
טף לחוקריו את המידע שבידיו, טיפין
טיפין, במשך השבועות האחרונים.
בבית האח יוסף טווילי, גילתה ד,מיש-
טרה רכוש גנוב בשווי של רבבות לי רות.
בצריף של בנו, אביגדור, נמצא רכוש
מגוון נוסף. בבוטיק של שימי נמצאו
שישה זוגות מגפיים החשודים כגנובים.
שימי טען שזה כחצי שנה שהוא פרש
מעיסקי הבוטיק, אך אנשי המישטרה לא
השתכנעו מטיעון זה ועצרו אותו ואת
שותפו־לשעבר בבוטיק.
שופט השלום שבפניו הובאו ארבעת
החשודים, עצר את יוסף ואביגדור טווילי
ל 15-יום. את ך,החלטה לגבי שימי ושותפו
הוא דחה ליום הראשון השבוע, וזאת על-
מנת לאפשר לחוקרי המישטרה להביא
מידע סודי, שאמור לקשור את אליל הזמר
מנם־ציונה לאותה רשת פורצים. בינתיים
הורה השופט להחזיקם במעצר.

!משך מעמוד )33
לא תמיד שחקני הקבוצה השנית נותנים
ך לקלוע.

• איד אתה מסביר את העובד;
שאין במכבי מצטיינים קבו
יים ץ כמעט ככל מישחק מצטיי־ים
שחקנים אחרים, ושחקן המצ
ויין כמישחק אחד אינו מצליח
:שני?

זה קשור באופי המשחק המתפתח. בוא
יקה כדורסלן כמו מיקי ברקוביץ /שנולד
היות כדורסלן. יש לו נתונים טבעיים בין
טובים בכדורסלני אירופה: מהירות, הוד
צאות, שליטה בכדור. אבל כדי שמיקי
יגיש את עצמו בשיא הוא צריך משהק
׳וטף. כשיש משחק של תנועה הוא בין
שחקנים הגדולים של אירופה. אבל יש
ו חולשה. הוא עוד לא מספיק אחראי
מצבים שהמשחק עומד. כשהמשחק עומד,
פ מיקי עומד. אני משתדל לשוחח איתו
ל כך, סוף סוף הוא חניך שלי מגיל
. 1אם הוא יוכל ללמוד לשחק במצב
טאטי ולהתקרב לרמה של טל בדודי,
והיה טוב מאוד כשהמשחק עמד, הוא
דה מספר אחד באירופה.
או ניקח את מוטי ארואסטי, שהמשחק
ולו מצטיין בהתלהבות. הבעיה של מוטי
יתר, שהוא היה במשבר. הוא הרגיש
והוא לא גורם כל כך חשוב בקבוצה
אפשר להסתדר גם בלעדיו. אחרי המשחק
זה נגד יוגופלסטיקה בו הצטיין, אני
;אמין שהוא יקבל תנופה חדשה. אצלו
־ בעיה פסיכולוגית.
אצל שחקן כמו לו סילבר, הבעיה אחרת
גמרי. אחרי שחזר מניתוח המיניסקוס
;אמריקה הוא היה גמור. מאמן אחר במ ומי
היה אולי אומר: האיש גמר עם
כדורסל ולכן יישב אצלי על הספסל. אני
עלתי אחרת, שוב, לא על פי שיקול
:גיוני, אלא על פי אינסטינקט. לא היה
יי על מה להסתמך. אבל בתוך תוכי
;אמנתי שאם רק אתן לו פוש, הוא יחזור
עצמו. את הדחיפה הזאת הייתי צריך
יתת לו על חשבון שחקן אחר, שאולי
;יה באותם ימים מצטיין יותר ממנו. אבל
מרות המשחקים החלשים שלו האמנתי
זהוא יחזור לעצמו. וכשלו טוב, הוא מצ רין
בכל התחומים. נתתי לו את כל ה־ן
רדיט. זה יכול היה גם להיכשל, אבל
!ובדה שזה הצליח ואחרי הרבה משחקים
ולשים לו שוב מצטיין. אני כל מבסוט,
:שבילו, לא בשבילי. לי לא מגיעה תודה
נל כך. זה התפקיד שלי, למרות שבגלל
! ו פגעתי תקופה ארוכה בשוקי שוורץ.
כשיש לך בקבוצה עשרה שחקנים טו רם,
מה שלא אעשה, תמיד אפגע ב־
!ישהו. כמאמן אני מקדיש לעניין הזה
;רבה מאוד שיחות אישיות. אחרי המשחק
זני הולך לשחקן שישב על הספסל ולא
ציחק ומתוודה באוזניו :״עשיתי טעות
פלא נתתי לך לשחק.״ אומרים לי לא
!הגיד את זה אף פעם ולא להודות באוזני
;שחקנים שעשיתי טעויות. אבל לי חשוב
פהשחקנים יידעו שאינני חושב את עצמי
!סופרמן. אני עושה טעויות בדיוק כמוהם
יזה לא נורא כל כך.
בגלל זה, אולי, יש בקבוצה אווירה
וצאת מהכלל. אני לא אומר שאין לי
חילוקי-דיעות עם שחקנים. אבל לעולם
לא אשקר לשחקן. לעולם לא אבטיח ל שחקן
לפני משחק כי אשתף אותו ואחר-
;ך לא אכניס אותו למשחק.
בשוודיה קראתי לאחד השחקנים לפני
המשחק ודיברתי איתו. אמרתי לו :״אתה
תהיה כאן המחליף הראשון.״ אמרתי לו
מה אני רוצה ממנו. כשנכנס לשחק הוא
היה איתי ועשה בדיוק מה שדברנו בחדר
ך פני המשחק. לפני המשחק הוא היה
שחקן שבור. אחרי המשחק, כשטפחו לו
על הכתפיים, זלגו לו דמעות. בדרך לחדר-
ההלבשה הוא ניגש אלי ואמר :״תודה
רבה.״ איך שאתם רואים את החבר׳ה
האלה קשוחים, אסור לשכוח שיש להם
נשמה. כל אחד רוצה לשחק, כל אחד
רוצה להצליח וחלק ניכר מהעבודה שלי
כמאמן היא לא על המגרש, אלא בשיחות
עם השחקנים! לדבר איתם, להסביר ו לעודד.
ואני עושה איתם הכל בגלוי,
בלי תרמית.

• מה התחושה העיקרית שלך
דפ;י המישחק ננד מובידג׳ירג׳י?
אני מרגיש עמוק בפנים שאין היום
במדינה קבוצה, קומץ של אנשים, הרוצים
כל כך להצליח, לא בשביל עצמם, אלא
בשביל כולנו, כמו החבר׳ה של מכבי.
הלוואי ואלוהים יתן לנו כוח להצליח.
אם לא נעשה את זה זה יכאב לנו, בעיקר
בגלל כל אלה שתולים בנו תיקוות כה
גדולות ומצפים כל כך הרבה מאיתנו.

שוטרים בלבוש **?יחי

בשער הכלא

שימי תבורי (מימין) עם אמרגנו בני ברזילי (במרכז)
ופרקליטו צבי לידסקי (ממושקף, משמאל) בעת שהוצא
מחדר המעצר של מישטרת אור־יהודה והובל על־ידי שוטרים להופעה בחיפה.
שופט השלום חיים שימחה נחמני הוא שנתן את הצו חסר התקדים, והשופטת המחוזית
שולמית ולנשטיין חזרה ואישרה אותו, חרף התנגדותה התקיפה של המישטרה.

לא שפרקליטו של שימי החליט
להילחם, ולא ביגלל שלושה ימי ה מעצר
שנפסקו לשולחו. הסיבה היתד, קשו רה
בעובדה אחרת. שימי, שלאחרונה דרך
כוכבו והוא הפך לאליל נערץ, בעיקר
בקרב חובבי הזמר התימני, היה אמור
להופיע בערב שבת בחיפה. מאות מערי-

חווצרט דזהד
ויוווו ווווטריס

^ חה שימי, כתבות בעיתונים, שי-
חקת אותה!״ שאג מעריץ משולהב
שהצטופף בין מאות האחרים, ברחבת
אולם אורה בחיפה, בליל השבת האחרון.
לרגע חזרו התמונות המוכרות מן ההווי
האמריקאי. מכונית הדודג׳ דארט הכחולה
עצרה מול רחבת האולם. מאות מעריצים
נלהבים הקיפו אותה בטבעת־אדם הדוקה.
שוטרים במדים יצרו מחסום חי בין האליל
לבין קהל מעריציו. שני שוטרים בלבוש
אזרחי שלפו את הזמר מתוך המכונית,
והובילו אותו לכיוון הדלת האחורית של
האולם.
מאות המעריצים רצו, הריעו ממושכות
וצעקו לעברו דברי עידוד. הזמר הצנום
נבלע מאחורי הקלעים והורד אל חדרי
ההלבשה.
גם הגשם השוטף שירד באותה שעה
בעיר הכרמל, לא הפריע למאות בני ה־טיפש־עשרה
להצטופף מול הקופות ולר כוש
כרטיסים במחיר של מאה לירות
לזוג.

שלישי; שהיה שותפו של שימי בבוטיק
הלנה בנס־ציונה.
השלושה נעצרו בעיקבות מידע שמסר
צעיר אחר, ציון מוצאפי, ושעל פיו היו
בני מישפחת טווילי בוסים של כנופיית
פורצים באיזור המרכז. לדברי אותו מוצא-

צים משולהבים היו עלולים לעורר מהומות
אילו היתד, ההופעה, שעבורה שילמו במי טב
כספם, מתבטלת. לפיכך החליט עורך-
הדין לידסקי להגיש בקשה מיוחדת לשופט
ולבקשו שיורה למישטרה לאפשר לשולחו
להופיע כמתוכנן.

מגפיים גנובים
בבו טיק
ף* אותו ד!זן רכ עשה שימי תבורי ()25
היסטוריה: הוא היה האמן הראשון
בתולדות הזמר הישראלי שהופיע על במה,
לפני קהל, כשהוא נתון למעשה במעצר
מישטרתי.
את ההיסטוריה עשה שימי הודות ל פרקליטו
צבי לידסקי ולשופט המעצרים
התל-אביבי חיים־שימחה נחמני. שלושה
ימים קודם לאותו מופע, נעצר שימי על-
ידי שוטרי מישטרת מרחב הירקון. יחד
עימו נעצרו עוד שניים מבני מישפחתו —
אחיו יוסי טווילי ( )41 ובן האח, החייל
אביגדור טווילי 20 עימם נעצר צעיר

בין שני שוטרים

שימי תבורי ברחבת אולס אורה בחיפה, לשם
הגיע בלוויית שני שוטרים בלבוש אזרחי, על מנת
לשיר לפני הקהל. שימי החשוד באחזקת שישה זוגות מגפיים גנובים בבוטיק שלו,
הבוטיק.
בנס־ציונה, טען בבית־המישפט שמזה חצי שנה שהוא עזב את עיסקי

רפ3י הבמה

שימי תבורי שר את שירו הנודע את כל כך מכוערת. הוא
מביט על אחת ממאות המעריצות בגיל העשרה שמילאו את
האולם. חרף היותו נתון במעצר, היה שימי במצב־רוח מרומם ונתן את אחת ההופעות הטובות
שלו. הקהל הרב שגדש את האולם הגדול איים לחנוק את שימי מרוב אהבה. לאחר
ההופעה הבלתי־שגרתית ליוו השוטרים את שימי לבית הוריו כדי שיוכל לראות את אימו.

הסביר לידסקי את מניעיו :״על פי
החוק מעצר אינו קשור למקום מסויים.
החוק קובע שמי שנעצר חייב להיות עצור
או ב׳מישמורת אחרת׳ ואין זה אומר שהוא
חייב להיות כל העת במקום סגור זה או
אחר. עצור יכול להיות במחנה של מישמר
הגבול, בבית־מעצר מישטרתי או — על
הבמה. העיקר שיהיה נתון במישמורת. וה־מישטרה
הרי מאפשרת לעצורים להשתתף
בטיכסי ברית־מילה או נישואין.״
חרף הטיעון הבלתי-שיגרתי, לא דחה
אותו השופט נחמני. הוא התעניין לדעת
מהו הנזק הציבורי שייגרם אם תתבטל
ההופעה. לידסקי הסביר לשופט השלום,
כי מדובר באלף איש, שעלולים לעורר
מהומות, וכן בנזק כספי ניכר לאמרגן
ולשמו הטוב של הזמר.
״מאוחר יותר,״ הטעים הפרקליט ,״עשוי
בית המישפט למצוא אותו זכאי מכל אשמה
וחף מכל פשע, אבל אז יהיה כבר הנזק
שייגרם לזמר ולאמרגן בלתי ניתן ל תיקון.״
השופט
השתכנע. באותו הערב נמסר
בכל מהדורות החדשות, ברדיו ובטלוויזיה,
על החלטתו חסרת־התקדים של השופט,
שקבעה שהזמר ילווה להופעתו על־ידי שני
שוטרים בלבוש אזרחי, ואמרגנו ישלם
למישטרה סך של 1000 לירות עבור הו צאותיה.

זה לא הפריע להם להתאהב ממבט
ראשון.
הם הכירו זה את זה לפני שבועיים,
במיסעדה בראשון־לציון. משך כל הערב,
עד לעלייתו על הבמה, לא עזב שימי את
סוזן ולא הפסיק לחבקה אף לא לרגע קט,
כשעיניהם החשדניות של אנשי המישטרה
ביטון ומסעודי בולשות אחריהם.
לפני שימי עלתה על הבמה להקת העוד
של צדוק צוברי וחופני .״מה זה פה,
תול־כרם?״ שאל איש המישטרה את שימי
מאחרי הקלעים, שעה שלהקת העוד פצחה
במחרוזת נעימות מזרחיות עשירות בסיל־סולים.
עם שליחי
הנשמה
ך י הסכמת השוטרים שליוו אותו,
״ תיאר שימי תבורי בפני כתב העולם
הזה את דרכו אל הפיסגה :״נולדתי בנס-
ציונה למישפחה תימנית גיזעית. מגיל
צעיר לא פיספסתי שום מיצעד פיזמונים.
הייתי מעריץ מושבע של אלבים פרסלי

מאחרי הבמה

שני השוטרים ממישטרת מרחב הירקון משגיחים על הרמר
שימי תבורי בעת ששר לפני קהל מעריציו בחיפה.
השוטרים שחששו מפני יצירת קשר בין שימי לבין בני מישפחתו, שכמה מהם חשודים
בניהול כנופיית פורצים. לא הסירו ממנו עין משך כל זמן הופעתו. אבל יחסם לאליל הזמר
התימני היה הוגן ומתחשב. בתום ההופעה עברו עימו בבית הוריו על מנת שירגיע את אימו.

אבל לא עברתי את המיבחנים. אני בטוח
שד,יתד, שם פרוטקציה לאלה שהתקבלו,
ולי לא היתד, פרוטקציה כזו. פעם, כשהו פיעה
אצלנו להקת התותחנים, עליתי ל במה
ושרתי איתם. השירה שלי התקבלה
בהתלהבות יותר מכל הלהקה הצבאית.
״אחרי הצבא עבדתי בחתונות. אחר
כך הופעתי עם תיזמורת, במועדונים ב רמלה.
המעריצים גילו אותי לראשונה
במועדון כריש ברמלה ומאז התחיל ללכת
לי, על הכיפק.
״אני אוהב שירים עצובים, שירי אהבה
עם הרבה נשמה. הסיגנון שלי נוטה לשי רים
הצרפתיים הרומנטיים. זה סיגנון ש תמיד
יהיה פופולארי. הוצאתי שני תק ליטים
והם הלכו כמו לחמניות. היום יש
לי דורג׳ דארט חדישה, והרושם של האוטו
האמריקאי שווה את הדלק שהיא שורפת.
״החלום שלי זה להופיע במשהו סטייל
מחזמר, עם הרבה זמרים ולהקה גדולה.
גם היום יש לי להקה טובה, שליחי הנש מה
מדימונה. אלה הכושים העבריים. יש
להם קצב לא נורמלי והופעה מטריפה.
ד,מ נולדו עם זה. היום הם לא מופיעים,
בגלל השבת. הם שומרי מיצוות.

אהבה
ב מיסעדה

ך• מישטרה עירן ןרה על החלטת שו י
י פט־השלום. לא היה זה שימי תבורי
שהטריד את ראשי המישטרה, כמו העוב דה
שמעתה הם עלולים להיות מצווים
להוליד כל חשוד בפשע לסידור עסקיו
בתוך תקופת מעצרו.
רב־פקד סנדו מזור, סגן ראש לישכת
החקירות במישטרת מרחב הירקון, הופיע
בעצמו לפני השופטת המחוזית שולמית
ולנשטיין בדיון בערר. מזור לחם כאריה,
הפעיל את כל כוח השפעתו מול טיעוניו
של עורך־הדין לידסקי, אך לבסוף החליטה
השופטת המחוזית להשאיר את ההחלטה
על כנה. היא ציינה אומנם, שייתכן שהיתה
פוסקת אחרת, אילו ישבה במקום השופט
נחמני, אך אינה רואה כל סיבה לשנות
כעת את ההחלטה שכבר ניתנה. היא רק
הוסיפה ערבות של עשרת אלפים לירות
שאותם היה על שימי תבורי להפקיד במ זומן
בקופת בית־המישפט.
וכך, ביום השישי האחרון, יצאה מתחנת
המישטרה של אור־יהודה, שם הוחזק שימי
תבורי במעצר מבודד; שיירה מוזרה של
ארבע מכוניות. במכונית המובילה נסעו
שימי. אמרגנו בני ברזילי, ושני אנשי
מישטרת מרחב הירקון, סמל־ראשון דוד
ביטון וסמל יצחק מסעודי. במכונית השניה
נסע צבי לידסקי, פרקליטו של שימי,
שליווה אותו כל אותו הערב, על מנת
לוודא שצו בית־המישפט יבוצע כהלכה.
מכונית נוספת היתה של להקת הליווי
של הזמר. בסוף השיירה היתד, מכונית
של חוליית הכיסוי של העולם הזה.
בחיפה חיכתה לשימי חברתו סוזן, שהיא
תיירת אנגליה שהגיעה לישראל לפני חודש
וחצי, ומאז היא עובדת כמלצרית במיסעדד,
בנואיבה. סוזן מבינה עברית בקושי
ושימי מדבר רק מילים ספורות באנגלית.

התפשטות

דיו לפני הופעתו בחיפה. לקראת ההופעה
הוא לבש מכנסיים לבנות מתרחבות
וחולצה שחורה, הדוקה לגוף. משגיח עליו
בקפדנות השוטר סנזל ראשון דויד בדטוך,
שליווה אותו על־פי צו שופט השלום.

אמות עליו״!

אומרות שתיים ממעריצותיו של שימי תבורי בעת הופעתו
בחיפה. נוכחותה של המישטרה לא הטרידה
את מאות הצעירות שניסו להגיע אל חדר ההלבשה של הזמר, שזכה במקום הראשון
בפסטיבל הזמר המיזרחי האחרון. אלה הן שתיים מן המאושרות שהצליחו להגיע אל
מאחרי הקלעים. אחת מהן אף עלתה לבמה באמצע ההופעה והדביקה לשימי נשיקה
מצלצלת בלחיו. השוטרים שליוו אותו לא הפריעו לקהל להרעיף עליו אהבה.
ואפילו היד, לי אלבום מיוחד שבו הדבקתי
תמונות שלו.
״כבר בבית־הספר התחלתי להתבלט ב קול
הערב שלי. אחרי ביודספר עממי
הלכתי ללמוד מיקצוע, אבל לא החזקתי
מעמד יותר משנה. הלכתי גם לקיבוץ,
אבל אחרי שבוע התגעגעתי לאמא וחזרתי
הביתה. עבדתי בכל מיני עבודות ובעצם
אני יודע קצת מכל. דבר. בכסף קניתי
גיטרה והתחלתי לנגן ולחבר מוסיקה.
״בצבא רציתי להיות בלהקה צבאית,

״אני חף מפשע. היה לי בוטיק עם עוד
חבר. קראנו לזה על שם הלהיט שהעלה
אותי — הלנה. אבל עזבתי את העסק
לפני חצי שנה. אני לא יודע מה מצאו
שם, ואני לא קשור בזה.״
עד כאן דיברי שימי תבורי.
לאחר ההפסקה עלה שימי על ה במה.
אלף גרונות ואלפיים ידיים הרי עו
לו ממושכות, שעה שהמנחה, חופני,
הכריז :״הישר מתא המעצר, עם שני
אנשי מישטרה צמודים — שימי תבורי!״

״תני לי רגע אחד /רק דקה אחת
בלבד /לא צריך׳ יותר מזה /תני לי
רגע שכזה זימר שימי בתחינה, ספק
למעריצותיו, ספק למישטרה. ואחרי שיר
הבקשה הסוער, בא שיר שקט ומלנכולי,
להיטו של שימי לילה בלי כוכב.
גם כאן היתד, התאמה מלאה בין מצבו
של הזמר־העציר תבורי, לבין מילות ה שיר
שזימר .״לילה בלי כוכב, וקר לי
בחדר, ובאמת קר לי בלילה,״ לחש שימי
למעריצים ד,מחושמלים, ולמעריצות הרתו קות׳
״מה קורה כשנמצאים לבד בתא,
ואין כוכב — מדליקים סיגריה ושרים...
לילה בלי כוכב /הכל כמו נחרב /
בלילה קר של סתיו /פיתאום חבל
פיתאום חבל פיתאום חבל...״
״אני רוצה לומר לכם שאני חף מפשע,״
קרא למעריציו לפני שכבו האורות ,״אתם
מאמינים לי?״
הקהל השיב לו בתרועות רמות, במ חיאות
כפיי 8סוערות ובשריקות שימחה
ועידוד. שימי רק שכח, שאת דינו יפסוק
השופט ולא קהל מעריציו. השופט —
הוא גם זה שיחליט, אם המימן הסוער
בין אליל הזמר המזרחי לבין קהל מערי ציו
ומעריצותיו ימשך או יקטע באיבו.

13:5

סוחרי הפור מ איק ה החליטו ל ע לו ת עד הבא רי ק דו ח
עם השתלטותו של ה״קרטל־הזמני״ על ענף הפוהמאיקה יוצאים ה״קטנים״ למלחמה
מעל לפני השטח ! הכל פועל
למישרין בענף הפורמאיקה, ל הוציא
את השפל ההמור השורר
בענף הבניה. ומה בעצם קורה
מתחת לפני השטח?
מושג חדש בסלנג העברי ״קר טל
זמני״ .הממשל הנוכחי גו רס
בסחר חופשי מחד, ומשרד
המסחר והתעשיה מוציא אישור
לקרטל זמני בענף הפורמאיקה
מאידך, ומדוע? כבר נוכחנו
לדעת שהקרטלים למיניהם, ה אמורים
להיות כביכול לתועלת
הציבור, דווקא מזיקים למשק
הישראלי ואינם לגיטימיים ב משטר
דמוקראטי כבישראל.
נשאלת השאלה, מדוע בכלל הו קם
קרטל זמני בענף הפורמאי־קה
ד בשנת 1974 הוקם בעפולה
מפעל שלישי בישראל לייצור
לוחות פורמאיקה למרות שהיו
כבר קיימים שני מפעלים ותי קים,
האחד בפתח־תקוה והשני
בעמק הירדן, והיו להם עודפי
ייצור גדולים כשוק המקומי. זה
האחרון ״סחב״ לקוחות מקודמיו
ע״י מתן אשראי נוח יותר ומ חירים
יותר מוזלים. עקב כך :
ליבה אש על היצרים והחריף
את התחרות ביניהם וכתוצאה
מכך הצרכן יצא נשכר כשרכש
סחורה מטיב מעולה -ומאיכות
גבוהה, ושוב זכה הציבור לתו צרת
במחירים תחרותיים ותנאי
אשראי נוחים. כבר נאמר ב־חז״ל
:״קנאת סופרים תרבה
חכמה״ .הכל טוב ויפה, עד אשר
השלושה מצאו פתגם אחר :
״והחוט המשולש במהרה לא
יינתק״ והחליטו על איחוד בי ניהם
במסגרת קרטל. ראשית,
למנוע תחרות בינם ובין עצמם,
ושנית לרכוש חומרי גלם במשו תף
מחו״ל להוזלת הייצור. אבל,
במקום שגם הצרכן יהנה מהאי
צעת
לו .5 .אספקתם של היצ רנים
מתאחרת ולעתים קרובות
גוונים מבוקשים אינם נשלחים
למחסן מכיון שהמפעלים ״דוא גים״
׳יותר לשיווק תוצרתם י־חו״ל
.6 .תנאי־האשראי שניתנו
בעבר לסוחרים קוצצו, וקיימת
מגמה להכבידם יותר בעתיד ה קרוב
. 7 .התייקרות הסחורה
בשבועות הקרובים. והמסקנה,
אותו קרטל שנועד ככיכול לה קל
על הצרכנים, דווקא פוגע
כצורה גלויה כציכור הרחכ —
כמעין כומרנג.
יצרני רהיטים גדולים, יצואני
רהיטים, האגודה הישראלית ל צרכנות,
וארגון סוחרי הפור־מאיקה
הגישו עוד בחודש יולי

חוד — עשו את ההיפך. ולהלן
אפרטם . 1 :מיון הסחורה אינו
קפדני כבעבר, בעקבות הפסקת
התהרות .2 .קיבלו אישור ממכון
התקנים לייצר בעובי 1.0במקום
1.2ו־ 1.4מ״מ, כבעבר .3 .הקי מו
מחסן אחד לשיווק הסחורה
וחסכו שכ״ד, הובלות מהמפע לים
השונים, ובעיקר דמי ־ עמ לה
של סוכנויות .4 .קיימת כפ ייה
עקיפה על הצרכנים לרכוש
מאחד היצרנים הלא מועדפים
מסיבת חלוקת אחוזי השיווק
ביניהם בצורה שבמידה ואחד
מהשלושה גמר את אחוזי אס פקתו,
הוא אינו ממשיך לשווק,
כך שעל הסוחר לרכוש בלית
ברירה מהתוצרת האחרת המו
המצאה
אמריקאית חדשה הובאה הכיור) ,או ...למספרה.
לאחרונה לישראל, ברז מהפכני כמו כן משווק ה־א 1ו 1נ 0613ב הנקרא

^! ת 3ז .0 0ה־ שילוב כיור מטבח, תוצרת
צ11ז 61-31נ) ,כשמו, מורכב בחל קיו
הפנימיים מקרמיקה, דבר
המונע שחיקת החלקים ועקב כך
שומר על הברז לאורך זמן ללא
דליפות ולפעילות תקינה. פעולת
הברז פשוטה ביותר מכל ברז
אחר שאנו מכירים. ה1^ -ז 31ז 0 6
בעל ידית אחת ויחידה בה מבו צעות
כל פעולותיו.
ע״י משיכת הידית מעלה או מטה
נקבעת כמות זרימת המים, ע״י
סיבוב אותה ידית ימינה או
שמאלה בררת לך את טמפרטו רת
המים הרצויה.
חברת א. רובינסקי מככר המו שבות
(רח׳ ההשמל ,2טלפון :
,612193ת״א) ,המייבאת ברז זה,
משווקת אותו במספר דגמים,
אם לכיור, לאמבטיה, למקלחת<1 ,־11131ז 813 חגסמסבנז^ בארבעה
למטבח הכולל מיטז (מיטז — גוונים: ירוק, לבן, חום וצהוב.
מקלחון הנשלח מהשיש לניקוי אפרופו צבעים — הברז המהפ
בגי
טוכטרמן מייבא ממד חדש באופנה מקורית
ומדהימה ביפיה
אחת באירופה, דגמים בלעדיים
בחידושים שלא ניתן למצאם
עדיין בישראל.
את כל רעיונותיו בדבר החדרת
האופנה החדשנית ביותר. ריכז
הוא בבוטיק מיוחד במינו בשם
״סווינגר״ .בני הצליח להקנות
לבוטיק אותו נופך יוקרתי המ חייב
את טיב מוצריו, ביניהם
ניתן לראות מבחר ענק של בגדי
נשים מקוריים, אשר האיטלקים
הידועים בטוב טעמם, יצרו ב־אופנת
״סווינגר״ שילוב מדהים
של יופי ותעוזה המאפיינים או תם,
כמו: מכנסי סבתא עם
פנסים, מכנסי כתפיות עם פנ סים,
טוניקות רחבות עם צווארון
בייבי ו...קו האופנה החדיש ביו תר
שהוא אופנת הסטן, זה המב ריק
המתאים לכל אירוע חגיגי
ונוצץ. כאשר הנועזות שביניכן
תהיינה אף הסנוניות הראשונות

שבוטיק ״סווינגר״ מאפשר להן
להראות בנוסח ולנטינו חדשני
זה, אפילו לאור היום בנוף הדי־זנגופי.
כדי להישאר ככל היותר
צמוד למקור, מיקם בני את בו טיק
״סווינגר״ ברח׳ צדדי לרחוב
דיזנגוף (רח׳ גורדון ,) 47 כפי
שנהוג למקם בוטיקים יוקרתיים
באירופה. דבר המאפשר מתן
שירות טוב יותר עם תשומת־הלב
המירבית.
כך נצמד בני למקור הן בחידו שי
האופנה, הן בטיבה, הן ב הקניית
הנופך היוקרתי והן בשי רות.
שווה וכדאי לבקר בבוטיק
״סווינגר״ ברח׳ גורדון 47 פינת
דיזנגוף. ומה לגבי הגברים י
אופנת ״סווינגר״ הינד, אופנת
״יוניסקס״ כך שאף הגברים יכו לים
להנות מאופנה מקורית זו.
תבלו !

א ת העור
ואכן כך טוענים רבים שרכשו
מער׳ סטריאו. אמנם הרגשתם
היא ש״דפקו״ אותם והכניסו או תם
לאובר־דרפט בחשבון בבנק.
למה לך כל זאת ו הסכת ושמע.
לגמרי במקרה ׳הכרתי את בע ליהם
של ״מרתף־הצלילים״ ב רח׳
פינסקר ( 51 טל)281737 .
ת״א. שם שמחתי לדעת שלא כל
סוחרי הסטריאו מעוניינים לפ שוט
את העור, שם ב״מרתף־
הצלילים״ נדהמתי להיווכח ש ניתן
לרכוש מער׳ סטריאו מוש למת
אפילו במחיר מגוחך כמו
7,000ל״י. נשמע מגוחך? ל דעתי,
תוכלו להיווכח בזאת בעצ מכם.
בין היתר תוכלו ליהנות
ממבחר מערכות סטריאו אחרות
המוצעות שם במחירים שונים ו־י

סוחרי הפורמאיקה כבר קיימו
בעבר שביתת אזהרה, ויאלצו
כבל הנראה לקיים השבתה כל לית
של כל מסחר הפורמאיקה
כנראה כבר בזמן הקרוב.
כמפגרת מדור זה, פונים כל
המתנגדים לכל הגורמים הקשו רים
כדכר ולכית המשפט, שאכן
תאריך הדיון יקויים כחודש מרץ
כאופן טופי ומוחלט, ללא פחכת
נוספת ,״היגיעו מים עד נפ ש?״
הלאלוקים פתרונים?

-הברז האמריקאי המהפכני

ינגר ־ בלעדיות לב1י טזכמומן

לרשימת אנשי־ העסקים המצלי חים
הצטרף לאחרונה איש הבו המה
בני טוכטרמן. בני קיבל
לייצג בילעדית את מוצרי היוק רה
האיטלקיים ״סווינגר״ ,באי־זור
זה של המזרח התיכון, כא שר
בחוזה שנחתם מצויין שהינו
הספק הבלעדי לישראל ואף ל ארצות
ערב השכנות (חזון —
למועד).
כיאה לו בחר בני לייצג מוצרי
עילית איטלקיים אלו אשר מעצ בי
האופנה הגדולים גמרו עלי הם
את ה״הלל״ והינם שם דבר
באירופה ובאיטליה בפרט, ארץ
מוצאם.
ואכן, דואג בני טוכטרמן ; ליי בא
את מוצרי האופנה החדישים
ביותר המופיעים בעת ובעונה

1977 התנגדות ונקבע להם דיון
לחודש נובמבר. אולם, בית־המשפט
המחוזי בת״א, דחה ה דיון
לדצמבר, הלאה לינואר ו משם
למרץ ...והלאה מי יודע?
יצואני רהיטים קובלים, שלנוכח
הקרטל בלבידים, שעדיין בתוק פו
למרות שהיה אמור להתבטל
מספר פעמים, וכעת הקרטל ה זמני
בפורמאיקה גורם לספקנות
בכל הקשור בייצוא.
בעקבות פגיעות אלו שואלים
סוחרי הפורמאיקה את עצמם,
האם לא כדאי לחפש מקורות
חוץ בתנאים מועדפים יותר וב מחירים
יותר מוזלים י לאדר
המהפך הכלכלי ענף הפורמאיקה
הינו מבין הבודדים החייבים

רשיון יבוא, מדוע 7האם נמצא
״פטנט״ הדש כאשר היצוא ימו מן
ע״י המחירים המופרזים שה ציבור
הישראלי ישא בנטל, עקב
המונופול י

ב־ 10 תשלומים נוחים, או אפילו
ב־/0ם 25 הנחה אם תשלמו במזומן.
בין המערבות הקיימות ב״מרתף־
הצלילים ניתן לראות מערכות

האזנה נעימה.

עבודות יו בעברית
ספרון הוראות בעברית למתלי
מקרמה לעציצים ,־יצא בימים
אלה לאור בהוצאת ״נר״ .הספ רון
שתורגם מאנגלית, צבעוני
ומודפס על גבי ניר איכותי ביו תר.
ניתן להתרשם ממבחר גדול
של דגמי מיתלי מקרמה כאשר
לכל דגם ודגם בספרון, ניתנות
הוראות מפורטות פשוטות ומ־דוייקות
לביצועו. דבר, המאפ שר
לכל אחת מכן, ליפות את
דירתה במימד אופנתי חדש זה.
אפרופו אופנה — בהוצאת ״נר״
ניתן אף להשיג ג׳ורנלים כמו
״שאפהאוזר״ השוייצרי לסריגה
או ״מודלינה״ האיטלקית לאופ נה,
אף הם מתורגמים לעברית.
,את הספרון והג׳ורנלים ניתן
להשיג בחנויות הספרים, בדוכני
העיתונים ואצל מוכרי הצמר

להפליא

וגימורו

כני מעוצב
מושלם.
ניתן לציין שלכיורים המשווקים
עם הברז אפשר להוסיף סבוניה,
טוחן אשפה אוריגינלי או פיל טר
— המנקה את המים ומזק־קם
מכלור ומגופים אורגניים.
בהיכנסך לא. רובינסקי תינתן
לך במקום הדרכה להרכבה ול שימוש
בסוללה (שהיא ברז
ברירת מים) אם ע״י פרוספקט
מפורט בצירוף שרטוטים ואם
בייעוץ מקצועי לסיטונאים.
בחברת א. רובינסקי ניתן למ צוא
בין היתר: כלים סניטריים,
אריחי קרמיקה וחרסינה, אביזרי
תלייה למגבות וסבוניות בדגמים
שונים כאשר מוצרים אלה כו לם
מיובאים מהתוצרת המובחרת
ביותר בארה״ב ובאירופה.
אגב: המכירה בא. רובינסקי
הינה גם לסיטונאים. וכאן חובה
לומר כי המוניטין של א. רו־בינסקי
היא באיכות מוצריו.

בית האהיל של גידי
על ״בית־האהיל של גידי״ המע טר
את פינת החמד ברמת־גן
(מודיעין פינת הרואה )45 ברצוני
לספר ׳לכם הפעם. אותו בית
אה״ל שאהיליו מוסיפים מימד
חדש ׳לעיצוב הדירה בזכיות אהילי
התחרה המיוחדים ילוו, ודגמי
אהיליו השונים והמקוריים כבר
הפך מזה זימן רב ׳להיות מקור
לחיקויים שונים אך כושלים. גידי
דיל, המעצב את אהיליו במו
ידיו, לתפארת, מייבא את חמרי
אהיליו מאירה״ב: כמו לדוגמא
את בדי סשנטוג׳ג, את המשי ו־ואפילו
את הפיברגלס. בסיס ה אהיל
בנוי מנחושת, מקרמיקה או
עץ. גידי שלמד אומנות זו מ אביו
מרדכי דיל (בעליו של
״דייל״ מכיכר זייצמן 10 בתולון)
מבצע כל יאהיל שברצונו של
הלקוח, גם מבדי־וילון לא שמיש.
ומה לגבי המחירים ז הללו נמו כים
ביותר מהסיבה הפשוטה ש גידי
מייצרם בעצמו. בואו להי
ווכח
במו עיניכם ב״בית האהיל
שיל גידי״ ואולי אף לבחור אחד,
מבין המבחר העצום המוצע שם.
אחד, שיתאים לאופי דירתך. ל־שם־כך
אציין שוב את כתובתו
״בית האהיל של גידי״ ,רח׳
הרואה ,45 פינת מודיעין, ר״ג,
טל. 731728 .

גדעון ־ מומחיות 1ויקוו מייבשי שיער
מטען יידע גדול בן 10 שנים הוא
שהפך את גדעון — למספר אחד
במתן שיריות תיקונים למייבשי
שיער במספרות בכל רחבי ה ארץ.
מומחיותו ואומנותו הם
שהוכיחו לייצרני מייבשי השיער
הנודעים בייפילים כי אכן גדעון
הוא האדם המתאים לייצגם בל עדית
בישראל. ואכן כך הדבר.
עקב הביקוש היריב בשנים האח רונות
למייוסשי שיער ביתיים הח ליט
גדעון להפניות מירצו וכיש־רונו
למתן שירותיו לציבור ה רחב.
בישווקו ממוצרי כייפילים
הנודעים ביותר באירופה דואג
גדעון לשווק ממוצרי איכות אילה
כמו פייכילים 13001 שעד עתה
סופק למספרות בלבד, אף ׳ל ציבור
הרחב בצירוף תע׳ אחריות
בלתי מוגבלת. זאת בנוסף ל־

מוצרים נוספים משל בייבילים
כמו הסופר ׳ 100013 בעל מבחר
מברשות גדול ,׳ועוד, שניתן ל השיגם
אף בחנויות ׳החשמל ה־המובחרות.
שווה וכדאי לבקר
אצל גדעון ברח׳ נחלת־יצחק
,66ת״א. טל.253715 .

במדינה
(המשך מעמוד )28
שהם רגילים בחיים. הניגוד בין שני אלה
הוא, בעצם, החיים עצמם,״ היא מסבירה.
הגרוטסקי והאכסדרד. רונית שני
היא הפחות ״מיקרית״ מבין החמש. כבר
כשהתגייסה לצבא ביקשה להיות צלמת.
תחת זאת היא נשלחה לסיני .״התחלתי
לצלם בגיל 12 בערך,״ היא מספרת .״לאבא
היתר, מצלמה, ואני רציתי ללחוץ. אז
צילמתי בעיקר, פטר מרומים׳ — שמש
וים, שקיעה, פרח — ,שירת האגם הגווע׳
הרטיטה את ליבי,״ היא נזכרת. אחרי
הצבא נסעה ללמוד צילום באנגליה, ושם
למדה שאפשר לצלם גם דברים אחרים.
״היום אני לא מנסה להראות את היפה,
אלא את הגרוטסקי והאבסורד שבחיים,״
היא אומרת .״אני לא מצלמת במיקרה.
אני לוקחת מצלמה ויוצאת לחפש. לצלם
זה כמו להביט על החיים היומיומיים דרך
זכוכית מגדלת.״
שוטרים וגנבים. טובה רשף היא,
ללא־ספק, יוצאת הדופן מכולן. ילידת רחו בות,
חניכת קיבוץ גל־און ששירתה ב־נח״ל,
מצלמת אירועים פליליים ובאחרונה
משמשת כצלמת קבועה בירחון חדשות
המישטרה. בין תצלומיה הרבים המוצגים
בתערוכה ניתן לראות כאלה שצולמו בעת
סיורים בבתי־כלא, במיפגשים עם עבריי נים,
בפעולות מישטרתיות ובזירות פשע
שונות .״לא, אני לא רואה בזה ניגוד,״
מדגישה טובה .״אני מטיבעי עצמאית
ואוהבת־הרפתקות. הצילום, ובמיוחד השטח
שבו אני עוסקת, זה לא שיגרתי מצד אחד,
ומצד שגי זה גם לא הדברים המתקתקים
של החיים. זוהי מציאות יותר קודרת
ופחות מוכרת, אבל עדיין מציאות.
״דווקא אנשי עולם תחתון הם ג׳נטלמנים
אמיתיים,״ היא מצהירה בפסקנות .״למרות
שאני אשה, שבאה לבית־כלא שבו אנשים
יושבים שנים, הם לא משמיעים לידי שום
הערה גסה או קללה. מתייחסים אלי ממש
באבירות. אני משתדלת להיות נייטרלית
בעבודה, לא להיות שייכת לשום צד.״
מי אמר שהצילום הוא מיקצוע גברי ן

סמים
נו 1ר כנגדו

הוא מכור?סמים
וצויד אותם לפי רשיון _
אף נעצר מפעם לפעם
על־ידי השוטרים
העצור ישב באולם המעצרים של היכל
הצדק בתל־אביב, רועד בכל גופו, כוסס
צפורניו בעצבנות וחיוור כסיד. מאחוריו
ישבה אשתו, צעירה נאה, לבושה בלבוש
ספורטיבי ומאופרת בקפידה.
״א.לדהים גזר קללה״ .התובע המיש־טרתי
רס״ר ישראל אלטרס ביקש מהשופט
חיים שימחה נחמני לשחרר בערבות את
העצור, כרמל סלמן, החשוד בסחר בסמים.
השופט ביקש לדעת מי הערבים אך החשוד
לא היה מסוגל לענות. הצעירה קמה
ממקומה, הציגה את עצמה כאשתו של
סלמן וסיפרה שהיא האדם היחיד בעולם
שיש לו קשר עם החשוד.
״אני עובדת כספרית,״ אמרה ,״ובעלת
כתובת קבועה״ ויכולה לשמש כערבה.״
השופט סירב בתחילה לקבל את ערבותה
!שאל :״את ערבה לי שהוא לא ישתמש
1תר בסמים?״ השיבה האשה :״כבודו,
,יכולה לערוב לך כדי שתשחרר אותו•
2ן שפט. אבל אני לא יכולה לערוב
לא ישתמש יותר בסמים. כבודו,
יעליו את הקללה הזאת !״
״אף אחד לא צריך להידרדר
זה רע. זה מביא הרס על הבן-
האשה :״כבודו, הגוף שלו זקוק לזה.
הוא לא סחר בסמים, הוא השתמש בהם
בשביל עצמו, יש לו רישיון מיוחד ממיש־רד־הבריאות
להחזקת סמים, והוא מטופל
על-ידי רופא מחוזי.״
השופט החליט לשחרר את העצור בער בות
של 2000 לירות.
האשד, מיהרה למזכירות בית־המישפט,
לחתום על הערבות. הפקיד במזכירות,
שהכירה היטב, זירז את הטיפול בה, כדי
שבעלה יוכל להשתחרר במהרה.
״חיים בגיהינום״ .יהודית סלמן,
(המשך בעמוד )38
העולם הזה 2111

שמוליק קראום מסבו מה גום את המשבר האחוון בחייו

,הסוס חסרו
את דעחיוי
ך * ו א שקט עתה. כמעט שאינו מדבר
י 1וממעט להתראות עם ידידיו. הוא
אינו יוצא אפילו מפתח ביתו.
הוא מופנם. קשה לדובב אותו. קשה
לגרור אותו לשיחה. הוא אינו נדלק בק לות,
כבעבר. משהו כבה אצלו — מבפנים.
רק לפני כמה חודשים הוא היה אימת
העיר. שמוליק קראוס פה, שמוליק קראום
שם. שמוליק קראום תקף את יוסי בנאי.,
יום לאחר־מכן, הוא תקף את תדי ואת
רפי שאולי. הוא הבהיל את צביקה פיק
והיכה את אשתו־שלו, ג׳וזי. המישטרה
עצרה אותו מפעם לפעם, ושיחררה אותו
מעת לעת.
אחר-כך הוא נשלח להסתכלות בבית-
החולים לחולי־נפש בבת־ים, והואשם בת קיפת
אחיו, צדוק קראוס, באמצע רחוב
דיזנגוף. הוא אושפז אף בבית־החולים
איכילוב. שמו הפך שם נרדף לכל הרע,
האלים והמכוער.
שכחו ששמוליק קראום הוא איש בעל
אלף פרצופים. שהוא האיש שהקים את
שלישיית החלונות הגבוהים ואת כף ה־תיקווה
הטובה, ובימים של פסטיבלים
שוכחים כי שירו תנו לי לשיר לעולם
זכה במקום ראשון בפסטיבל הזמר והפיז־מון.
הוא היה זה שהנהיג סיגנון חדש
במוסיקה הישראלית וכתב עבור אריק
איינשטיין את היפים שבשיריו.
עכשיו הוא שקט, ובבתי-הקולנוע באר׳!
מציגים את הסרט סוסעץ בהשתתפותו ב תפקיד
ראשי, ומישחקו זוכה בשבחים,
ומעל גלי האתר מושמע השיר שכתב
לסרט יחד עם יענקלה רוטבליט, בביצועו
של אריק איינשטיין. מה קורה לו?
אומר שמוליק :״הסרט הזה, סוסעץ
הטריף אותי. נכנסתי יותר מדי לתפקיד.
דמותו של עמינדב סוסעץ התלבשה עלי
כמו כפפה. הדמות שגילמתי בסרט מביאה
על עצמה הרס עצמי, ואני הלכתי יחד
עם התפקיד. לקראת סוף צילומי הסרט
גברה עלי הדמות, וזה התבטא בפאש־לות
עם חברים טובים, בהסתבכויות עם
המישטרה. התפקיד גנב אותי מהמועדון
שהיה לי, אצל שמוליק בטיילת.
״הרגשתי שהמאמץ מתיש אותי, גם שי חקתי
בסרט, גם כתבתי את המוסיקה שלו,

גם הקלטתי אותה וגם ניהלתי את המו עדון.
זה היה יותר מדי.״
מועדונו, אצל שמנליק בטיילת היה
מקום־מיפגש פופולארי לבוהמה התל-אבי-
בית. את פתיחת המקום כיבדו בנוכחותם
כל מי שהוא משהו בעולם הבוהמה. נערכו
שם ערבים יפים, שבהם הופיעו בהתנד בות
טובי האמנים בארץ. במשך• שלושה
חודשים התנהל המקום על מי־מנוחות.
ואז החלו הצרות.

מו סי ק ה לילדים
של שבזי
^ מולילן :״צילמנו את סוסעץ בשכר
׳ ״ נ ת נווד-,צדק, בבית בן 11 שנים.
המיבנה היה מוזנח מאד. חשבתי לעבור
אליו, ולהקים שם סדנה לשחקנים ולאנשי-
קולנוע. העיפו אותי משם בכוח עם מיש-
טרה וצווי־מעצר. המיבנה שייר לעירייה,
ומישהו לא אהב את הרעיון שבאתי להת־ישב

וכאן התחילו הצרות. ברגע שה־מישטרה
עצרה אותי, התחלתי להס תבך
באינסוף הסתבכויות. הסתבכתי עם
שותפי לעסק, שעשקו אותי. עשינו המון
כסף במועדון, אבל כשהיינו באים לספור
את הכסף, הפידיון היה נמוך. ראיתי את
עצמי דפוק, והגבתי באופן אגרסיבי. באמת
רציתי לארגן את. הילדים של שבזי, לתת
להם חוגים מוסיקליים, ללמד אותם קול נוע.
אבל העירייה מעוניינת לתת את
המיבנה לאמרגן ידוע, שיקים שם מועדון-
לילה, במקום לתת את המקום לנוער
המקומי המוזנח בצורה בלתי־רגילה.״
אחת ההסתבכויות המפורסמות שלו
היתד, עם השחקן יוסי בנאי, במיסעדה
בצפון תל-אביב. השמועה סיפרה כי שמו־ליק
תקף את יוסי ללא כל סיבה נראית-
לעין, ופצע אותו במזלג.
שמוליק :״יוסי בנאי בא אלי למועדון
שלי, ואמר לי שהוא צריך אותי באופן
דחוף. הוא אמר לי׳ :אני לא יודע כמה
זה יעלה לי. אני מוכן לשלם כל מחיר,
בשביל שלא יהרגו את גבריאל מוקד רק
שישברו לו את העצמות.׳ גבריאל מוקד,

המבקר הספרותי, היה בעלה של אחות
אשתו של יוסי, ובאותה התקופה היה
מסובך איתר, בהליכי גירושין. כשיוסי בא
אלי עם ההצעה הזאת, נפגעתי מאד.
אמרתי לו :׳מה אתה חושב, אני מאפיונר,
שאני יכול לארגן לך רוצח בשכר? ,
״כעבור יומיים הלכתי למיסעדה של
שמיל, בצפון. ישב שם המפיק מיכה
שרפשטיין, שחגג סיום צילומי סרט שהוא
עבד בו, ובאחד השולחנות ישבה חבורת
שחקנים וביניהם יוסי בנאי. לפני שהגעתי,
כך נודע לי אחר־כך, ירד מיכה על השולחן
של יוסי בנאי. באתי להרגיע אותו, והוא
אמר לי :׳בוא, שב, נשתה כוסית ונזוז.׳
ואז ניגש אלי יוסי בנאי, טפח על כתפי
כאילו אני איש הכוח, ואמר לי :׳שמוליק,
תיקח אותו, הוא מפריע לנו.׳ ואז נזכרתי
בכל מה שהוא ביקש ממני יום קודם־לכן,
התפרצתי ואמרתי לו :׳מה אתה חושב,
שאני מגן שלך ומסדר חשבונות בשבילך? ,
אולי ניערתי אותו מעלי, אבל לא הת נפלתי
עליו עם שום מזלג. ואז באה
המישטרה, ושוב עצרו אותי עד הבוקר.
״דבקה בי תווית במשך השנים, של
אלימות, אלימות ואלימות, כנראה הפרצוף
שלי, איני יודע.״
לפני שבע שנים עצרה המישטרה את
שמוליק בכפר הערבי נבי סמואל. היא
האשימה אותו בפלישה לרכוש שאינו שייך
לו, ובאחזקת סמים ונשק ללא רישיון.
שמוליק בא להתיישב במבנה נטוש בכפר
עם אשתו, ג׳וזי, וכמה מידידיו. לדבריו,
לסבו היתר, חלקת אדמה בכפר וכל מה
שרצה היה לשבת במקום ולעשות מוסיקה.

ה פ סי כי א ט רי ם
באו כר או ת
ך • מעצרגרם להידרדרות חמורה ב י
י מצבו הנפשי של שמוליק. הוא ניסה
לשים קץ לחייו, נתגלה על-ידי ג׳וזי ברגע
האחרון, חסר־הכרה ורק בנס ניצלו חייו.
הוא אושפז לתקופה ארוכה בבית החולים
הדסה בירושלים, סבל מפיצעי לחץ ועבר
ניתוחים רבים. רק כעבור שנתיים נרפא,
וחזר לאט-לאט לחיים התקינים.
לפני שלוש שנים נולד בנו הבכור, בן,
ולפני שנה וחצי בנו השני, שם. הוא
יצא בתוכנית משיריה של מרים ילן־שטק-
ליס, אותם הלחין ושר יחד עם ג׳וזי.
ואז אירע הפיצוץ הגדול.
שמוליק :״זה קורה לי אחת לשבע
שנים. אז היה נבי סמואל, היום זה נווד־צדק,
ומי יודע מה יהיה בעוד שבע שנים.
אני לא מבין איך זה בא לי. אני לא
מתכוון לרע, תמיד לטוב -וזה מסתיים
ברע. אם היו מאשרים לי את הרעיון
שלי להקים מועדון קומונה בנווה-,צדק, זה
היה יכול להיות מיפעל עצום. אני מסתדר
עם האנשים שם, הם מזדהים אתי. התחלנו
ממש לבנות את המקום, להזיז בו דברים.
בא נוער־שוליים. ,ישבתי וניגנתי להם,
הבטחתי להם ללמד אותם מוסיקה.
״אבל הצרות המשיכו לרדוף אותי. לא

״הסרט הטריף את דעתי!״
(המשך מעמוד )37
הסתיימה התקרית עם יוסי בנאי, והסת בכתי
עם רפי שאולי ואחיו תדי. זה קרה
כשחזרתי מהמיסעדה הברזילאית ביפו יחד
עם ג׳וזי, יקי יושע ואשתו דורית. החניתי
את האוטו ליד המועדון, והלכנו בכיוון
לשמיל. פיתאום בא מולי ג׳יבלי הקטן,
שומר הסף של המועדון, ואמר לי שאני
לא יכול להיכנס. הוא בא עם האקדח,
ואמר לי :׳אם אתה נכנס, אני יורה בך.׳
אמרתי לו :׳תירה.׳ אז ירדו למטה תדי
ורפי, התנפלו עלי והיכו אותי. אני לא
הגבתי.
״אני זוכר שג׳וזי צעקה עליהם :׳מה
אתם עושים לו? מה אתם עושים לוז׳
אז עברה מישטרה במקום ולקחה אותי
לבית־החולים. בבוקר הוציא לי שופט
פקודת־הסתכלות ל־ 15 יום בבת־ים. הכ ניסו
אותי למחלקה הפסיכיאטרית, וביום
השני הסתלקתי. דיברתי עם כמה פסיכי אטרים
באופן שיטחי מאד. הם סירבו
להראות לי, מאוחר יותר, את דו״ח ההס תכלות.
הגעתי לבית־החולים איכילוב, כי
הייתי פצוע. ממילא, באבו־כביר לא רצו
אותי, כי יום קודם־לכן הצפתי להם את
כל השירותים והמיקלחות. הרגשתי לא
טוב, הרגשתי שבמקום שיעצרו את האחים
הגיבורים שאולי, עצרו אותי.
״ידעתי מה חושבת דעת הקהל: אני
תמיד בצד הלא־צודק, אני הכיבשה השחו רה,
האלים, זה שמתחיל עם הצרות, התו קף.
וכשאתה מגיע למצב כזה, באמת
כבר לא משנה לך איזו כיבשה אתה.
במיוחד הרגשתי פגוע בבית־המשוגעים.
הייתי במשבר, ולא הרגשתי שום נכונות
מצד הרופאים לעזור לי, כל אחד בא
רק לראות מי זה שמוליק קראום.
״אמרתי לפסיכיאטר: אם אחזור לבית־הסוהר,
אאבד את עצמי לדעת. זה לא
היה איכפת לו. הוא המליץ להחזיר אותי
לבית־המעצר. הגעתי למצב של ייאוש, של
ריחוק, הבנתי שלאף אחד לא איכפת.

אני לא נתתי לאנשים שינצלו אותן. הייתי
אומר להן שאם מישהו יירד עליהן, ש־תגדנה
לו שהן קוראות לי או הולכות
למישטרה. הן הגיעו אלי תועות ואבודות
ומיסכנות. היום הן נעלמו. חזרו למוטב.
כל אחת מהן חזרה להיות בן־אדם, ואני
חושב שזה הרבה בזכותי.

״לג׳וזי מגיע
יותר טוב״
* ¥כשיו אני ;מצא בתקופה שאני
עוד רדום, לא יודע בדיוק מה

״אני אוהב את הילדים ואני אוהב את
ג׳וזי, אני הולך לראות אותם כמה שיותר.
אני יכול להיות איתם כמה שעות, ואז
אני מוכרח להסתלק. לג׳וזי מגיע יותר
טוב ממה שיש לה. עובדת קשה, גם מופי עה,
גם מטפלת בשני הילדים. אני יודע
שזאת קריעת־תחת, אולי הגיע הזמן, אחרי
חמש־עשרה שנים, לנסות להתחיל חיים
חדשים.
״גמרתי את כל החסכונות, ואני צריך
לעשות כסף. בגלל זה התחלתי לעבוד
קצת בניהול המועדון. יש לי המון הצעות
לפתוח שוב מועדון שיהיה כולו שלי. אני
טוב לזה. עם כל החרא שבי, אנשים עוד

במדינה
(המשך מעמוד )37
אשתו של כרמל סלמן, היא בת , 19 וכבר
למודת סבל. בעלה איש חולה, והיא יודעת
זאת. הצעירה בעלת הפנים הילדותיות
מבלה את מרבית זמנה בבתי־המישפט,
כשהיא עסוקה בשיחרור בעלה, הנעצר
מדי פעם באשמת אחזקת סמים, וזאת
למרות שהוא מוכר למישטרה.
סיפרה יהודית סלמן :״בעלי כרמל הוא
אדם בודד. ההורים שלו גרושים ואף אחד
לא מטפל בו חוץ ממני. הוא בסך־הכל בן
25 ומכור לאופיום כבר עשר שנים. אני
נשואה לו מזה שנתיים ואני המפרנסת
שלו. כשהכרתי אותו חיה גיטאריסט בלה קה,
כיום הוא לא מסוגל לנגוע בגיטארה.
היד שלו רועדת. כדי שנתפרנם בכבוד
אני עובדת במספרה. אני כל הזמן רצה
למישרד־ד,בריאות, רצה לבתי־המישפט ו אני
מרגישה שאני האפוטרופוס שלו.
״כל הזמן יש לנו בעיות עם המישטרה.
תפסו אצלנו בדירה 18 גרם אופיום, עצרו
אותי לעשרה ימים והאשימו גם אותי
בסחר. אני סוחרת סמים אני, שמקללת
כל יום את הסמים האלו שהרסו את בעלי•?
כעבור עשרה ימים שיחררו אותי, ואת
בעלי החזיקו במעצר שבוע נוסף.
״אני מרוויחה 2000 לירות בחודש ומזה
אנחנו חיים. יש לנו דירה שקיבלנו ממיש-
רד־השיכון, אבל רוב הכסף הולך על סמים
לבעלי. הוא מוכרח את זה. בלי זה הוא
בקריזות. בלי זד, הוא בסכנת מוות. כעת
מטפל בו רופא מחוזי טוב, אבל אני לא
יודעת אם זה יעזור. אני רק יכולה לקוות.
״בינתיים אני חיה בגיהינום, אבל אני
אוהבת אותו ואם אני אעזוב אותו לא יהיה
לו אף אחד, הוא יהיה בודד כמו כלב.״

בתי־סוהר
מכוח לעוח־ד׳ח

החשודה בשוד ביקשה
?הבין בריר לזונות,
ויצאה בשן ועין

קראום ב״סוסעץ״
פליט מוסיקלי

קראום עם כנו כן
להתחיל מחדש
הפתרון היחידי היה לאבד את עצמי לדעת,
למות.
״אחרי יום בבית־המעצר העבירו אותי
לאיכילוב, וזה עזר לי מאד. הייתי יותר
חופשי, היה לי יותר נוח. בתקופות כאלה
אני יכול ליצור הרבה. כתבתי המון. יום
אחד אפרסם כל מה שכתבי. כתבתי המון
שירים. הרגשתי שאני רוצה לעזור לכל
המיסכנים שתקועים באבו-בביר.״
באותה תקופה סבבה את שמוליק קראום
חבורת מעריצות, שבחו״ל הן מכונות
״גרופיס״ ובארץ ״מזדנבות״ .הן היו עו שות
דברו, ושירתו אותו. הן הקיפו אותו
בבית־ד,חולים, מילאו אחר כל מוצא פיו,
היו הולכות איתו לכל מקום ואף שימשו
כמטפלות לשני ילדיו.
שמוליק :״זה נכון שהיו סביבי כל
מיני בחורות אבל לי, בניגוד לאחרים,
היה איכפת מהן. לא רציתי שהן תסתבכנה,
שתרדנה לרחוב. כל הגרופות הקטנות
האלו, כשהיו בסביבה שלי, יצאו מד,דרעק.

אתי. התחלתי לעבוד קצת עם אחי, יגאל,
בניהול של מועדון. זה קצת עוזר לי.
בחצי-השנה האחרונה לא יצאתי מהבית.
עברתי משבר חמור ביחסים שלי עם
ג׳וזי.
״אני מרגיש שאני רוצה לסגור עניינים
וללכת לגור בקיבוץ. אני מחפש איזה
קיבוץ שיהיה מוכן לקלוט פליט מוסיקלי
שכמוני. אבל עם השם שבניתי לעצמי,
מי יקבל אותי? אני ממש דלוק על העניין
של הקיבוץ. אני אוהב עבודה חקלאית.
כשהייתי בן שש־עשרה הייתי משך שנ תיים
בקיבוץ שער-הגולן. מה לא הספקתי
בארבעים שנות חיי? מה שאחרים לא עשו
בשמונים. עבדתי בכל עבודה שאפשר לע לות
על הדעת, החל מעבודה על הים
וכלה בנהיגת טרקטור.״
שמוליק קראום אינו מתגורר כיום ב ביתו.
בדירת־הגג שברחוב טרומפלדור נש ארה
ג׳וזי כץ עם שני הבנים, שם ובן.
השמועות ידעו לספר כי שמוליק מכה
אותה וכי הילדים והיא סובלים חרפת־רעב.
שמוליק :״לפני ארבעה חודשים עזבתי
את הבית, בגלל הילדים ובגלל המצב
שהייתי בו. אני לא הייתי בסדר. עזבתי
באשמתי. חוץ מזה, יותר טוב לג׳וזי ול ילדים
להתחיל מחדש. כל הסיפור כבד
עלי. אני צריך לפרנס אשד, ושני ילדים,
וגמרתי כבר את כל החסכונות שלי. אם
לא היו הילדים, הכל היה אחרת. אני נמצא
במצב שאיני יכול לסבול רעש. הרעש של
הילדים וההמולה מטריפים עלי את דעתי.
אני יודע שזה לא בסדר, אבל מה אני
יכול לעשות?

באים לראות את החרא. הנה, לקחנו את
המועדון של אומני ואף כלב לא נכנם
לשם עכשיו יש שם תנועה.״
שמוליק קראום אינו מעודכן, אך שני
תקליטים משלו עומדים לצאת בימים אלה
לשוק. הוא עצמו אינו יודע על כך. אין
לו מושג שהשיר סוסעץ צועד במיצעד
הפיזמונים. על התקליטים הוא מספר:
״אני יודע שהתבשלו לי שני תקליטים,
וזה אפילו, לא בוער לי. תקליט אחד
הוקלט בארבע שעות באופן ספונטאני,
ללא כל הכנה. לקחתי את אהרל׳ה קמינ־סקי,
חיים רומנו, שמוליק ארוך וצ׳רצ׳יל,
וניגנו ארבע שעות. התקליט נקרא מדינת
ישראל נגד קראום שמואל.״
והוא שולף מארנקו את כתב־האישום
שיופיע על עטיפת התקליט. בכתב־ד,אי שום
הוא מואשם בתקיפת שוטרים.
שמוליק :״יש לי המון כאלה. אני כל
הזמן משלם קנסות. לא רק שלי, גם של
אחרים. חתמתי ערבות לכמה אנשים, והם
הסתלקו. אני משלם את החובות שלהם.
התקליט השני נקרא טלאים, ויהיו בו כמה
דברים שנעשו עם יענקלה רוטבליט, שלא גרים
כמו לוח וגיר ובלאדה לעתב קיבוץ,
וכל שאר הלהיטים שהיו בזמנו.
״חוז מזה, הוצע לי להכין תוכנית עם
שירים שבה אספר את קורות חיי. המון
קיבוצים פונים אלי לבוא ולספר מי אני,
אבל אני לא יודע. אין לי כוח לספר
כעת. יש לי הרגשה שאני דפוק. הצלחתי
ליצור לעצמי תדמית כזו שקשה להיפטר
ממנה. מי יאמין לי שאני גם בן־אדם?״

העצירות של בית־המעצר באבו־כביר
הובאו בשעת הצהריים אל חדר־האוכל
של בית־המעצר כדי לאכול את ארוחתן.
הארוחה הכילה פרוסות לחם שחור, פרו סות
נקניק וסלט תפוחי-אדמה. דליה זו-
גייר, שד,וחשדה יחד עם חדווה קליינמן
בביצוע שוד בביתה של חנה סומך ברמת-
גן (העולם הזה )2109 נכנסה לחדר־האוכל
ביחד עם יתר העצירות. אחת מהן סירבה
לאכול את ארוחתה ודליה זוגייר החלה
להכין ממנתה סנדוויצ׳ים. לדבריה, עשתה
זאת כדי להשביע את רעבונן של היצאניות
המגיעות לבית־המעצר בשעות הקטנות של
הלילה כשהן רעבות ועייפות.
על מה שהתרחש מאותו רגע בו החלה
להכין את הסנדוויצ׳ים סיפר פרקליטה,
עורדהדין אהרן בנימין :״דליה החלה
בהכנת הסנדוויצ׳ים ואז נגשה אליה ה סוהרת
פאני לוי ואמרה לה חד וחלק
שהיא לא תכין סנדוויצ׳ים. דליה שאלה
אותה מדוע והסוהרת השיבה לה, :בגלל
שאת זונה ושודדת.׳ תגובתה של דליה:
,מנוולת.׳ תגובתה של הסוהרת, :את תגי די
לי מנוולת? אני אראה לך מה זה!׳
היא ביקשה מדליה להיכנס אל ה,כלוב׳
שהוא התא אליו מוכנסים העצירים עד
שהם מועברים לתאי־המעצר.
״ב׳כלוב׳ יש ספסל מתכת. אל ד״כלוב׳
נכנם מיד איש־ליווי עצירים, בשם חיי
המבורגר. הוא החל לחבוט בפניה ובב
של דליה. היא נשכבה על הספס
להגן על עצמה ואז הוא משך
וחבט בראשה על הספסל. בסו
נשלחה דליה לבית־החולים דו
נתפרו חמישה תפרים מתחת לעיני!.,
כמובן הגשתי על פי בקשתה תלונה ר
מית למפקד משטרת מחח תל אביב, ניצב
משה טיומקין וביקשתי להקים ועדודחקי-

שובי בהשפעת סמים. גירסתה של
הסוהרת שונה לחלוטין. לטענתה ביקשה
להעביר את דליה זוגייר לצינוק, אך זו
התנגדה. הסוהרת ביקשה את עזרתו של
איש ליווי העצירים, אך דליה התחמקה
מידיהם והחלה לחבוט בראשה על ספסל
המתכת וכך נפצעה.
המשטרה דבקה, כמובן, בגירסתד, של
השוטרת. דליה זוגייר הובאה בפניו של
השופט בוריס רפפורט כחשודה בתקיפת
(המשך בעמוד )40

שרית ישי !
העולם הזה 2111

הרשות לניירות עור
תובעת הסברס איגוד

מדוע הפו המזכיר ליועץ?
שנים רבות מכהן עורך־הדין מיכאל
כהן כמזכיר בורסת היהלומים ואין איש
המערער על התפקיד. לפתע הוא הודיע על
פרישתו מן התפקיד ועל התמנותו לתפקיד
של יועץ לבית הבורסה. מה גרם לשי נוי
ביגואר, שאינו משנה דבר מבחינת
התפקיד !
מסתבר כי היהלומנים נוהגים לקנות
ולמכור חדרים־ כל הזמן. מחיר חדר בבורסת
היהלומים כיום הוא מעל 100
אלף דולאר לשנה. אין יודעים מי רוצה
למכור או לקנות חדר 1הולכים למזכיר
הבורסה, כהן, מביעים לפניו את המיש-
אלה. זה מפנה את היהלומן למנהל-
הבית, גלפרין, והיהלומן מוצא דרכם
קונה או מוכר לפי הצורך. ברור כי על
כל עיסקה כזו משלמים קומיסיון. הקו־מיסיון
הגיע לממדים כאלה שכהן וגל-
פרין הקימו חברה לעיסקות אלה.
אגב, עיסקות אלה המתנהלות בהיקף
של 20 אלף דולאר לחודש נעשות בלי
לדווח לאוצר ובלי לשלם כלל מס שבח-
מקרקעין כחוק. מבחינת האוצר כל ה בניין
הוא חדר אחד ולא מעניין אותו
שבפנים קונים ומוכרים במאות אלפי דו-
לא ר לשנה.
הפעילות של כהן וגלפרין נמשכה ללא
הפרעה עד שכמה יהלומנים החלו לשאול
מדוע בעצם עליהם לשלם למזכיר
הבורסה על מה שעליו לעשות בתוקף
עבודתו. הם איימו בתביעה ויו״ר ה יהלומנים,
משה שניצר הרגיעם ואמר,
כי כהן יפרוש מתפקידו. ואכן, כהן פרש

מה חוקר

מתפקידו וקיבל תפקיד יועץ באותו בניין.
אגב, כאשר היה שניצר בשעתו בייעוץ
בבראזיל להקמת בורסת יהלומים בסאן
פאולו, בעיסקה שהיה מעורב בה גם
איש״העסקים יעקב כה /1התפוצצה
העיסקה בין היתר על רקע תביעת שניצר
לקבל חלק לעצמו מיצוא היהלומים
הגלמיים מבראזיל. בעיסקה זו היה צריך
להיות שותף סמוי שר״האוצר של המדינה.
על רקע האולטימטום של שניצר
לקבל אחוזים לעצמו התפוצצה העיסקה
כולה.

חד שו ת
מניגריה
כל המי־ומי הישראלים בענף בניית וד
פאר והפרויקטים הגדולים משוטטים בניגריה
ומחפשים רווחים, המוצעים בה
בשפע. משה קידר׳ שותפו של שייקח
ירקוני /הגיע לשם יחד עם עמוס
בנין /שהוא נציג חברה צרפתית גדולה
הכורתת עצים במערב־אפריקה. הקבלן
אילן גת והמהנדס דוד יחס זכו זה
עתה במיכרז גדול לעבודות בנייה, בהיקף
של 15 מיליון דולר. החברה לעבודות חוץ
של ״סולל״בונה״ הגדילה את היקף עבודותיה,
בעוד שהחברה של אלישע כהן
ומנדלסון מתקשה להשיג עבודות. השותפות
של אליהו יצחקי וצוקרמן
צימצמה את היקף העבודות ל־ 3מיליון
דולר, בגלל בעיות ניהול.

הרשות לניירות ערך פנתה לבנק ״איגוד״
וביקשה הסברים לעובדות שפורסמו
במדור זה בשבוע שעבר, על המידע שמסר
מנהל מחלקת ניירות הערך בבנק למשקיע
אליהו נשלסקי.
הרשות ציינה כי העובדות, כפי שפורסמו,
מצביעות על מסירת מידע פנימי של
הבנק למשקיעים — בניגוד לחוק ניירות
הערך. הרשות ביקשה מן הבנק תגובה
לפירסומים אלה, לפני שתחליט על צעדיה
הבאים.

ארוחות בזול
בעיקבות הפירסום במדור זה, על מיסע-
דות המציעות ארוחות טובות במחיר של
עד 110 לירות לארוחה, הודיעה מסעדת
״מדלייו״ ,ברחוב אבן״גבירול בתל-אביב,
כי היא מציעה ארוחת מנהלים ב55-
לירות, בתוספת מס. הארוחה היא בת
3מנות.
מסיפורי בורסת
היהלומים (א<

למה היהלומנים מתים
כמה ימים אתרי פטירתה

מ שנה שם

של -יבנה״ ?
בית״המישפט מינה את ישראל גפני
/כונס־הנכסים של המיפעל וחברת-
הבנייה ״יבנה״ ,כמפרק זמני, וקבע, כי
בחודש מארס ייקבע מפרק קבוע. למפרק
הוגש בימים אלה חומר מחשיד נגד
מישפחת סגל /שהיא הבעלים והמנהלים
של ״יבנה״• החומר נמסר על־ידי עורך-
הדין אבנר עדיני /המייצג נושים לא-
מבוטחים של החברה.
בהתאם לכך התבקש המפרק לבדוק
מה התמורה שקיבלה החברה עבור הקמתה
של וילה שנמסרה לאליהו סגל,
אביהם של אליעזר ויעקב סגל. כן
התבקש לחקור כמה שילם מהנדס החברה,
נתנאל חיסרון /תמורת וילה שקיבל
מן החברה ברמת־השרון. בהתאם
למידע המחשיד, הוא מכר מכונית ״שברו-
לט״ של החברה, וזו הועברה על שמו זמן
קצר לפני מינוי הכונס.
עוד התבקש המפרק לבדוק, כיצד נבנתה
ונמסרה וילה בהוד־השרון לזאב
וכני! /מי שהיה מפקח ב״יבנה״ .וילה
זו ניבנתה, כנראה, מחומרים של וילות
שבנתה ״יבנה״ בהוד-השרון עבור אחרים.
נושא נוסף: האם נכון כי עימנואל
ברנוב, מנהל המיפעל ב״יבנה״ ,קיבל
וילה ומכונית ״ב.מ.וו ״.במחיר לא־ריא-
לי ז כן נמסר כי דירה ברחוב ביאליק ב־רמת-גן
הועברה על שמו, והוא מסר
תמורתה שטרות. לאחר־מכן נרשם כאילו
הוחזרו לו השטרות בתור קבלן־מישנה
שהחברה חייבת לו כספים.
המפרק התבקש גם לחקור מדוע וכיצד
הועברו שתי דירות בגיבעת״שמואל על
שם עורכי-הדין דן עופר וגדעון פריי־טג.
ועוד נושאים לחקירה :
המפרק מתבקש לחקור את עיסקי
מכירת המכוניות של החברה. שתי מכונ-
יות-נוסעים פרטיות, האחת תוצרת ״וולוו״
והשנייה ״ב.מ.וו.״ ,נמכרו על־ידי קרובו
של השר המנוח אברהם עופר, ארצי
וי /1ל״יבנה״ ,ולאחר״מכן נמכרו לו על-

מ שנה מזל
ענף מכירת מכוניות בתשלומים פותח
אפשרויות רבות. קבוצה חיפאית פועלת
מזה שנים בהצלחה רבה, תוך שהיא
משנה מפעם לפעם את שמה. הקבוצה
מורכבת ממתתיהו קמינר ואיתן
רוסו. תחילה פעלה בשם ״דנה-מכר״,
אחר כך בשם ״גיל־רכב״ ,ועתה בשם
״גיל-רם״ .תחת השמות הקודמים הס תבכו
הבעלים באשראי שאותו לא יכלו
להחזיר ל״בנק הפועלים״ ול״בנק כללי״
בחיפה, ול״בנק לאומי״ בחדרה. עתה
הצליחו להוציא חצי מיליון לירות מ״בנק
מרכנתיל״ בתל-אביב.
מחלקת החקירות של המכס בודקת
אם החלפת השמות אינה מחפה על אי־תשלום
מס״ערך־מוסף, המתחייב ממכירת
מכוניות בתשלומים.
ידה בחזרה במחיר נמוך בהרבה. מכונית
אחרת ,״פיז׳ו 204״ דגם ,1975 נמכרה
במחיר המגוחך של 35 אלף לירות למנחם
צאיג׳ מנהל-המכירות של החברה.
הוא מכר את המכונית מייד ב״78
אלף לירות.
כן התבקש המפרק לחקור מה קרה
למכוניות פרטיות שנמכרו במחירים לא-
ריאליים למנהלי חברה אחרים כמו

אריה הקר ויעקב נייס.

עיסקה תמוהה נוספת היא זו של מכירת
שש משאיות ״סמי״טריילר״ לבעל חב״
רת״הובלה באשדוד, ונראה כי מישפחת
סגל שותפת בעיסקה.
מיכתבו של עורך־הדין עדיני מגלה את
שם המלון בנתניה, בבעלות החברה ח־וואדוצית
שרכשה כביכול את מישרדי ה חברה
ברמת-גן, וקיבלה את רכושה וציודה.
שם המלון הוא ״מקסים״ ,ונראה
כי ניבנה בחומרי-בנייה שהועברו מ״יבנה״
אליו ללא תמורה. כן מגלה המיכתב כי
בעלי ״יבנה״ השתמשו בכספי החברה
כדי לבנות לעצמם תיק השקעות בניירות-
ערך בהיקף של 5מיליון לירות, באמצעות
סוכן הבורסה אברהם איראני.

מנהל דניאדי
וולוו חדשה

בשבת לפני שבועיים נפטר היהלומן
הידוע מנשה מולד (מולדבסקי) במשרדו
הידיעה על מותו ומודעת האבל התפרסמו
רק כעבור יומיים. גם כאשר נפטר
לפני שנתיים אחד מגדולי היהלומנים,
יוסף גולדפינגר, בשבת שחלה בחג
שבועות, השהו את הידיעה על המוות.
שכן ככל שיהלומן הנפטר הוא עשיר יותר,
כך מעכבים יותר את הידיעה על
מותו.
ניתן אולי ללמוד את הסיבות לכך מפטירתו
של גולדפינגר. למרות שמת בשבת
של חג, הוזעק מנהל ״בנק דיסקונט״ אל
סניף בורסת היהלומים בו ביום, וכבר
למחרת התיר לקרובים להיכנס לכספות
של גולדפינגר המנוח.
כאשר הגיעו פקידי האוצר לכספות
אחרי החג, הם מצאו בהן יהלומים שערכם
רק כמה מאות אלפי דולר. ברור
כי מס־העיזבון שולם רק על מה שמצאו.
אגב, יורשו ומנחל עסקיו של גולדפינגר
הוא חתנו אשר שיינקיף. חתן זה

תפוזים וגנט -
וממשלת ה ד מו
כאשר נודעו ממדי השואה שפקדה את
ענף ההדרים בגלל בהלת הכספית, הפטיר
אחד המומחים לענייני הבורסה, כי
זה הזמן לקנות מניות של ״מהדרין״.
מדוע דווקא עתה, כאשר ייצוא ההדרים
נהרס, כדאי לקנות מניות חברה של תפוזים?
שאלו השומעים. התשובה היתה :
ישראל היא מדינה שבה מניות הנפט
יורדות כשמגלים נפט ; לכן סביר להניח,
כי מניות התפוזים תעלינה כאשר הייצוא
שלהם סופג מכה אנושה.
גישה זו אינה משקפת את המציאות.
אולם עובדה היא, שהבורסה טרם היתה
למה שממשלת הליכוד רוצה שתהיה.
ממשלה זו עושה הכל כדי להרוס את
הבורסה, ונראה כי היא פוגעת בהון ה פרטי
יותר משעשתה זאת ממשלת ה מערך•
בעידן המערך התרחשה פעם אחת
מפולת בבורסה, עם הטלת מס על ריווחי
הון. ואילו עתה מפריח שר־האוצר ה פטפטן
כל יום שמועה חדשה, עד שאין
איש מתייחס עוד באמון לדבריו ; ומחדלי
האוצר בכל הנוגע למיסוי על ה בורסה
הם הגורם העיקרי לאי״עליית ה שערים.
הכסף זורם לקניות דולרים ופוגע
קשות במדיניות האוצר. חברות שהתכוננו
לגייס הון להשקעות יצרניות בבורסה
ביטלו את התוכניות, ואילו שר־האוצר,
המשוטט בדרום־אפריקה עם בכירי
המישרד ונשותיהם (על חשבון עם
ישראל, כמובן) מודאג מ( המתרחש.
אם לא ייצא האוצר בהודעה כלשהי,
כזו או אחרת, יימשך הקיפאון בבורסה
כחודשיים, עד האביב. קיפאון זה חל,
אגב, בכל ענפי המשק. הכסף השחור ו הלבן
שיצטבר אצל המשקיעים בתקופה
זו ימצא לו אפיקים משלו, והבורסה
תמשיך להיות המקום היחידי בישראל
שאפשר להפיק בו רווחים פטורים ממס.
כמה גורמים, כמו משרד היועצים ״נשיו-
נאל קונסלטנס״ ,מורים, כי שערי המניות
עדיין גבוהים ב״/0ס 15 ממה שהם צריכים
להיות. יש לזכור, כי דעה זו הובעה על־ידי
יועצי ״בנק לאומי״ ,הרוצים ברמת
שערים נמוכה, כדי לקנות מניות בזול,
עבור הבנק ועבור קרנותיו, ולהפיק מהן
רווחים.
יושב על תקן של תושב זר מזה 25 שנה
ונוסע במכונית פאר ללא מיסים.
כל זאת מתרחש בענף שאינו מנהל ספרים
ואינו משלם מס, בתירוץ שספרים
ומיסים יבריחו לקוחות. פקידי האוצר,
שנסעו בימים אלה לבלגיה, לבדוק שם
את תשלומי המס של יהלומנים, גילו כי
בבלגיה הפורחת מנהלים ספרים כחוק
ומשלמים מס־הכנסה ואין הדבר פוגע בענף.
אבל בישראל שולטים בענף טפי לים,
המנהלים אותו לטובת הספסרים
ונגד היצרנים. שכן כיום מרוויחים הסוח רים
היכולים לקבל הקצבות מן הסיג-
דיקאט. הם עושים מייד עם קבלם את
ההקצבה ס/״ 50 על הקניה, בלי צורך לעמול
ולטרוח. אם נוסיף, כי ממשלת ישר אל
מממנת את היהלומנים בהיקף של
מיליארד לירות לערך לשנה, בריבית מגוחכת
של /0״ ,7וכי כל התועלת שצומחת
למדינה מענף זה מתבטאת בהעסקת כמה
אלפי עובדים, הרי שברור כי ענף היהלומים
כפי שהוא מתנהל היום הוא ענף
מיותר, לא בריא שיש לעקרו מן השורש.
זהו פשוט מכשיר להעברת כספים מאוצר
המדינה לכיסים של תומכי הליכוד, שהם
מרבית היהלומנים.
הנה, למשל, רצתה התאחדות יצרני
היהלומים, שמנהלה הוא חיים רני׳
א לי /להטיל מס משווה על הענף. הכוונה
היתה להשוות בין היצרנים ליצואנים
בתשלומי מס״הכנסה ומיסים אחרים, כדי
למנוע את הפליית היצרנים לרעה. שכן
הם מהווים את תשתית הענף. הכוונה
היתה טובה, אולם מי שניצב מעל דני״
אלי, משה שניצר, שהוא יצואן גדול,
התערב בעניין. התוצאה: המס הוטל
לבסוף על היצרנים בלבד. לדניאלי עצמו
אין זה איכפת. כמדי שנה קיבל גם עתה
מכונית ״וולוו״ חדשה מן היהלומנים.

במדינה

365

(המשך מעמוד )38
שוטרת. השופט סירב להאזין לגירסתה
ושיחרר אותה בערבות. אך דליה זוגייר
לא יצאה לחופשי. היא יושבת במעצר
עד תום ההליכים המשפטיים שהוגשו נגדה
באשמת השוד.
ביום הרביעי בשבוע שעבר הופיעה
דליה בפני השופט דב לוין כשתחבושת
ענקית מעטרת את פניה מתחת לעינה.
היא ידעה לספר כי השוטרת פאני היא
ידידתה של חדווה קליינמן, שביקשה ממנה
להתנכל לה מכיוון שהיא טוענת כי היתה
זו היא, דליה, שהסגירה אותה למשטרה.
דליה מאשימה את חדווה כי היתד, זו היא
שהסגירה אותה למשטרה.
כך או כך שתי החשודות הודו באשמת
השוד. אלא שלדליה זוגייר יש לפי דעתה
סיבה טובה מדוע נאלצה לבצע אותו.
לדבריה היא מכורה להירואין וביצעה את
המעשה בהיותה תחת השפעת הסם .״אינני
יכולה לחיות בלעדיו,״ הודתה.

ימים חופשיים
בשנה

טמפון או־גנה, הטמפון הקטן הנוח והבטוח ביותר
בעולם נותן לך הרגשה משוחררת וחפשית,
65נ ימים בשנה.
חובלי ללבוש מכנסונים קצרים והדוקים,
חצאית מיני, או ביקיני. תוכלי לרקוד, לטייל,
לטבול באמבט ולרחוץ בים בבטחון מלא.
טמפון. ג 0 . 1קטן משפתח ולבן קל ונוח
לשאתו בארנק.

שנים. בתקופה שלפני מילחמת העצמאות
פעל כאיש מודיעין בשירות ההגנה ומאו חר
יותר בשורות צה״ל. בין היתר, נשלח
אל מעבר לקווי החזית, על מנת לקיים
קשר עם כפריים ערביים, שסיפקו לו מי דע
מודיעיני חשוב. לאחר מכן עבד ב עיריית
ירושלים, עד שבשנת 1961 ירד
לתל־אביב והחל לעסוק באמרגנות.
מאז התפרסם מרקו כמי שהיה אח ראי
להבאתם לישראל של אמנים וזמרים
שונים, כמו הכוכבנית והזמרת היווניה
אליקי, כוכב הקולנוע רוג׳ר (המלאך) מור,
הזמר האיטלקי טוני הקטן, ריי צ׳רלס,
אפריק סימון ולאחרונה — הזמר הטורקי
זקי (ז׳קיטו) מורן.
לקראת מופעי יום העצמאות תשל״ו הת כוון
שדה לערוך שבוע הופעות של אמנים
מחו״ל. לשם כך הוא היה זקוק לכסף
מזומן. הוא פנה ליוני לוי וזה הילווה לו,
במאי , 1976 סכום של 45,000 לירות.
״מייד לאחר מתן ההלוואה,״ נאמר ב כתב
התביעה ,״החל הנתבע במסע רצוף,

מ י שם ט

טמפוני 0.13.בעלי כושר ספיגה ענק
הטוב בעולם ; להשע ב־ 5גדלים;
נורמל: למרבית הנשים
אקסטרה :.לנשים עם דימום רב.
והחידוש העולמי האחרון!
טמפוני מיני לנערות, לבתולות
ולנשים עם דימום מועט.

ריבית קצוצה

האמרגן החשוד
במעשה: מגוגה בקטיגה
מאשים את!החכה ש 7הגערה
באיומים ובסחיטה

חדש! אריזה חסכונית של 40 טמפונים +שי —
ארנקון פלסטי לנשיאת נ טמפונים בארנק.

או־בו

הטמפון בעל כושר הספיגה
הטוב בעולם

״כתוצאה ישירה מהמעשים המתוארים
לעיל, עלה בידי התובע לסחוט מן הנת בע
150,800 לירות במזומן, וכן שיקים
ושטרות בסך 460,000 לירות. כל זאת
עד לחודש ספטמבר .1977״
התובע — האמרגן מרקו שדה. הנתבע —
יונתן (יוני) לוי. שניהם גם יחד ידועים
מדיון בתיק אחר, בבית־המישפט השלום
בתל-אביב, תיק הנוגע לביצוע מעשה מגו נה
בקטינה.
פרשת המעשה המגונה התפוצצה לפני
חודשים אחדים, כאשר הנערה, ששמה
נאסר לפירסום על־ידי בית־המישפט, הת לוננה
שהאמדגן שדה, שקיים קשרים רו מנטיים
עם אמה, בעל אותה בהיותה

אמרגן שדה
איום על הנכדים
יהודה אלעזר ושות׳

מעגל משחקי טלביזיה

מרקו שדה עם רוג׳ר מור
הלוואות בריבית קצוצה

* לכלהמעגליםהמ שו לביםהנרכ שי םאצל נו מהמלאימוענקתאחריותמלאה של הי צ רן.
* בעתקניה של מ כ שי רמשחקיטלביזיה מו שלם, ישלוודאש הו א בנוי עםמעגלמ שו ל ב
והמספרהקט לוגי
מקורימ תו צרתחברתג׳נ רל אינסטרומנט , 13.1 .סמל הי צ רן
ל ב רו רי ם ויי עו ץאנאהתקש רו עםמשר דנו.
מוטבעיםעל גבי המעגלהמ שו ל ב.

* המחירים •דדו ¥הגיע משלוח של 0 <5וז 0 ¥ 5ג

ילדה. היא סיפרה אז לחוקרי המישטרה
המזועזעים, כי הוא הכריח אותה לשכב
עימו בנוכחות אמה, וכן לצפות בו כשהוא
מקיים יחסים עם האם. היא אמרה עוד,
שאת העידוד למסירת התלונה נגד שדה,
קיבלה מחבר מבוגר שעימו היא מתרו־עעת
— צעיר בשם יוני לוי (.)24
בעיקבות עדותה של הילדה נעצר מרקו
שדה כחשוד באונס קטינה. בעודו עצור
הובא לדין, אבל סעיף. האשמה היה קל
יותר :״ביצוע מעשה מגונה בקטינה.״ בשו לי
פרשת הקטינה, שבה עדיין לא פסק
בית־המישפט, התבררה פרשה אחרת —
פרשת סחיטה באיומים מד,מארגן הוותיק.
בימים אלה הגיעה פרשת הסחיטה אל בית-
מישפט השלום. עורך־הדין יורם (שפי)
שפטל הגיש בשם מרקו שדה תביעת
פיצויים נגד יוני לוי.
מן המודיעץ דאמרגנות. מרקו
(סעדיה) שדד. נולד בירושלים לפני 57

שיטתי ובלתי־פוסק של איומים וטרור
בלפי התובע. הנתבע איים מפורשות, פע מים
אין ספור, לרצוח את התובע ואת בני
ביתו, לרבות אישתו, בניו ונכדיו. הנתבע
איים כי יחריב, יהרוס וישרוף את בית
התובע. הנתבע אף איים, כי יחבל בשמו
הטוב ובפרנסתו של התובע, כל זאת גם
בן בלשון בוטה ומאיימת.
״לנתבע היו ידיעות, באמצעות אחרים,
באשר להצטברות סכומי כסף ברשותו של
התובע. בכל עת, כאשר הגיעו לידי הנת בע
ידיעות כאמור, הגביר את מסע ה איומים
כלפי התובע.״
עוד נאמר בהמשך כתב התביעה, שבעת
ההכנות למופע של הזמר האפריקאי אפ-
ריק סימון, נכנס יוני לוי למישרדו של
שדה, נטל את כל מודעות הפירסומת
למופע, ואיים לשרוף אותם אם לא יקבל
כספים.
לבסוף נשבר מרקו וניסה לשלוח יד
בנפשו. הוא בלע עשרות גלולות שינה
והובא לביודחולים במצב אנוש. פעילותו
כאמרגן הופסקה. סכום הפיצויים אותו תו בע
עתה בשמו עורך־הדין שפטל, מס תכם
ב־ססס 120,לירות, וזאת עבור הנזק
העיסקי, הסבל והצער שנגרמו לו.
בנוסף הוא תובע החזרת 90,000 לירות
שנסחטו ממנו תחת לחץ, כריבית קצוצה.
סכום זה הוא תובע בתביעה אזרחית נפ רדת,
שהוגשה אף היא לבית־המישפט.
יוני לוי, המתגורר בשכונת יד־אליהו ב־תל־אביב,
שוחרר מצה״ל מסיבות פסיכי אטריות
ומועסק עתה כנהג. בתקופה האח רונה
היה מיודד עם הקטינה שאמה שימ שה
למרקו כמאהבת, אך באחרונה הוציא
בית־מישפט השלום בתל־אביב צו, האו סר
עליו להמשיך ולהתרועע עם אותה
נערה ,״בגלל השפעתו השליליות עליה.״
חובות לדיירים. אך יוני לוי לא היה
היחיד שאיים על חייו של מרקו שדה. במה לך
הבדיקה שערכו פרקליטיו של שדה,
(המשך בעמוד )50
העולם הזה 2111

שיחר טלוויזיה בלט־ס־ס דזמוו־ח פסטיבל
שידור פסטיבל הזמר בטלוויזיה הועמד
בסוף השבוע שעבר בסכנה, בגלל מחלוקת
בין הצלמים והטכנאים, שהעבירו את
הפסטיבל בשידור חי, לבין יעקוב דורי,
האחראי על חלוקת כרטיסי הכניסה (ראה
להלן) לאולם תיאטרון -ירושלים.
כל אחד מהעובדים קיבל כרטיס כניסה,
נוסף לאישור הכניסה שלו כדי שיוכל
לתתו לבני־מישפחתו. אולם העובדים דרשו
שני כרטיסים והודיעו כי ישבתו אם לא
יקבלו אותם. ברגע האחרון נמצאו עוד
עשרות כרטיסים, והם חולקו לעובדים.

מנהל וגם 1הג

כל אחד משלושה הבכירים ברשות
השידור יוכל לענות, אם יישאל למיקצוע־מישנה
שלו, את התשובה :״אני נהג.״
מסתבר כי סמנכ״ל הרשות לענייני
מינהל, שלמה עבאדי, מנהל־הטלוויזיה,
ארנון צוקרמן, ומנהל הרד-ו, חגי
פינסקר, מקבלים בנוסף למשכורתם עוד
סכום ניכר מדי חודש עבור ״גמול נהיגה
עצמית״.
לשלושה אין נהג, והרשות החליטה כי
מגיע להם תשלום עבור המאמץ הגדיל
שהם עושים בנהיגה מדי יום, בעיקר
מהבית למישרד ובחזרה, או אחת לשבוע
לתל־אביב.
מנכ״ל הרשות, יצחק ליבני, אינו

פנורמה הוא הסוד השמור ביותר כיום
במערכת החדשות. יתכן שהכוונה היא
לכלול תחת שם יומרני זה את כל תוכניות
החדשות האחרות: מבט שני, מוקד, ותוכ ניות
ספורט, וליצור מיסגרת חדשה של
תוכניות. יושב־ראש ועד העובדים, א ל׳
לניאדו, קיבל כבד לידיו את טיוטת
הצעותיו של עבאדי, כדי שהעובדים יוכלו
לחוות דעתם עליהן. על־פי התרשמותו
תידחה התוכנית. במתכונתה הנוכחית, על
הסף.

וימוס או עיתונות
שר־החקלאות אריק שרון לימד ב שבוע
שעבר שלושה אנשי־חדשות ותיקים,
שלא משתלם למראיין להיות מנומס. לאחר
שדחה משך שבועיים את הופעתו במוקד
(העולם הזה )2110 הסכים לבסוף להתייצב
מול שלושה אנשי טלוויזיה: עורך מבט,
יעקוב אחימאיר, הכתב המדיני, אלימלך
רם, והכתב המצטיין לענייני שטחים
והתיישבות, יגאל גורן.
בעיקבות המדיניות רצופת־הכזבים של
שרון בכל הנוגע להתיישבות, שנחשפה
במידה רבה על־ידי גורן בטלוויזיה, היה
ברור כי אריק ייאלץ לענות על כמה
שאלות בלתי־נעימות.
אנשי־הטלוויזיה, שראיינו את אריק,
מספרים כי הוא נוהג לזוז עם כיסאו אל
מחוץ למיסגרת התמונה בכל פעם שהוא
משקר מול המצלמה, בתיקווה שלא יראו
את פניו. לכן ציפו אנשי מוקד כי אריק
שרון ייאלץ לצאת פעמים רבות מהמיסגרת.
אולם שרון החל עונה באריכות רבה,
כשהוא דוחס דברים שלא היוו תשובה
לשאלות שנשאל. כך הפך את מוקד לש דוד
דליל ומשעמם.
שלושה המראיינים, ובעיקר אחימאיר,
שניווט את הדיון, לא הפסיקו אותו כפי
שהיו צריכים לעשות, ולא לחצו אותו אל
הקיר כדי שיענה על שאלותיהם. הם ישבו
מולו כשלושה תלמידים נזופים. השותים
בצמא את דברי המורה.

המר רוצה להעניש

נהג צוקרמן
גמול ניהול
מקבל גמול־נהיגה־עצמית, כי אינו נוהג
בעצמו: רשות השידור העמידה לרשותו
נהג.

כמה תעלה פנורמה
מחלקת־ההדשות של הטלוויזיה תאורגן
מחדש בקרוב. לכן עתידים לפרוץ סיב־סוכים
רבים בין עובדיה בשבועות הקחי־בים.
את מערכת האירגון החדשה, השמורה
עדיין בסוד כמוס, הכין סמנכ״ל הרשות
לענייני מינהל, שלמה עכאדי. א
בטלוויזיה חוששים מהצעות עבאדי,
לנוכח תוצאות האירגון־מחדש של מחלקת
ההנדסה, שבוצע על פי הצעותיו. התברר
כי תוכניתו סירבלה את פעילותה של
מערכת ההנדסה, הוסיפה תקנים, תוארים
ותפקידים, ובוודאי שלא ייעלה את ה עבודה.
כמה
פרטים על הרעיונות של עבאדי,
דלפו בינתיים החוצה. הוא המציא רמה
חדשה בניהול. מתחת למנהל מחלקת־החדשות,
חייב יכין, ומעל לראשי הדס־קיים,
יהיו שלושה מנהלים חדשים: מנהל
מבט, יעקוב אחימאיר, מי שהיה עד
כה סגנו של יבין, מנהל השבוע יומך
אירועים, רב עפרון שהיה עד כה ראש
דסק, ומנהל פנורמה.
העולם הזה 2111

באסיפת עובדי החדשות, שכונסה ל אחר
ההחלטה לדחות את שידור השעה
השלישית עם חירבת חיזעה, הועלו הצעות
מהצעות שונות. בין ההצעות היתר. אחת
שביקשה להפסיק את השידורים בכלל,
ולחדשם רק עם חירבת חיזעה. הצעה אח רת
שכימעט והתקבלה היתה להשבית את
השידורים במשך יום תמים. דווקא יושב-
ראש ועד־העובדים, אלי לניאדו, הציע
להשבית את השידורים רק ל־ 10 דקות
סימליות.
שר־החינוך־והתרבות
בינתיים הורה
זכולון המר ליועץ המישפטי של מישרדו
לבדוק אם אפשר לנקוט בצעדים חוקיים
כנגד ״השביתה הפוליטית״ ברשות השידור.
כוונת המר לשביתת המחאה בת 50 הדקות,
שנערכה ביום השלישי שעבר.

עדיין לא הוחלט מי ינחה אותה במקום
לונדון. אחת ההצעות מדברת על
(״יענקלה״) אגמון כמנחה.

יעקוב

גרוטאה שווה זהב
המיצרכים המבוקשים ביותר על־ידי
עובדי רשות השידור הם מכוניות ישנות,
או, כפי שהן נקראות ,״הגרוטאות המבי אות
זהב״.
רבים מעובדי הרשות רוכשים מכוניית
ישנות, שבמקרים רבים אינן כשירות כלל
לנסיעה. הם מצליחים להעביר אותן מיבחן
רישוי, משלמים את דמי־הביטוח ומחנים
אותן ליד הבית, ללא שימוש. העובדים
מודיעים על־כך למחלקת הכספים של
הרשות,־ ומקבלים מדי חודש סכומים ני כרים
— בין 2000ל־ 3000 לירות לחודש
— כדמי שימוש ברכב ואחזקתו.
כאשר מדובר בכתבים, בטכנאים או
בצלמים, הרי שדמי השימוש כמוהם כהכ נסה
נקייה. שהרי הם משתמשים בין כה
וכה, ובצורה פרועה לחלוטין, בשירותי
מוניות לצורכי עבודתם.

שידור זול
אין צורך במחקרים, אמיתיים או מפוב רקים,
כדי לדעת ששידוד מישחקי־הכדורסל
של מכבי תל־^ביב זוכים להאזנת־שיא
בטלוויזיה. די לעבור ברחובות הערים
כאשר אלכם גילעדי משדר מאיצטדיון
יד־אליהו, ולראות כי הרחובות ריקים
מאדם — הכל צמודים למקלטים.
מסתבר כי שידור מישחק־כדורסל הוא
אחת ההפקות הזולות ביותר בטלוויזיה,
למרות הקשיים המיבצעיים הכרוכים בו.
רשות־השידור משלמת למכבי תל־אביב
30 אלף לירות עבור הזכויות. ההוצאות
הנוספות מסתכמות בב־סססד לירות בילבד,
למרות שלמעלה מ־ 30 אנשי צוות וטכנאים
עוסקים במלאכה.

קידום אישי לדו ב ר

משה עמיו־ב,

דובר רשות־השידור,
מצפה לקידום אישי אחרי מינוי הפרופסור
ראובן ירון כיושב־ראש הוועד המנהל
של הרשות.
עמירב הוא איש־חרות מוצהר, והיה
עסקן של מיפלגה זו בהתאחדות הסטו דנטים,
לפני שמונה כדובר הרשות.
באחרונה הבחינו העיתונאים, המסקרים
את ישיבות מליאת רשוודהשידור, בהתכת־

יוסף כראל,

מנהל הטלוויזיה בערבית,
החל לבנות מערכות כתבים בנושאים
שונים, לאחר ניתוק הטלוויזיה הערבית
מהעברית.
עשרות מיכרזים ופניות לאיוש מישרות
יוצאו בעתיד הקרוב על־ידי בראל. מגמתו :
לא להיעזר בשום עניין בשירותיה של
הטלוויזיה בעברית ולנתק את שתי המע רכות
באופן מוחלט.

גינת לכל־ בו־ ט ק

חנינא אמוץ חוזר
אם אומנם יחליטו להמשיך עם עלי
כותרת אחרי פרישתו הקרובה של
לונדון, בחודש מאי, יקבל את הפקת
התוכנית חנינא אמוץ.

ירון

ערבים וסמים
טילפנו באותו הערב למישרדו
לחפש מקורות־מידע אחרים.

עצמאות מעשית לערבית

איש־הספורט רפי גינת עשוי להחליף
את גדעון לב־ארי בהפקת כל־בו־טק,
אחרי שלב־ארי יפרוש מהתוכנית על־פי
בקשתו.
לאחרונה ביקש גינת ממנהל הטלוויזיה
לאשר את העברתו ממערכת הספורט ל־כל־בו־טק
— בקשה שנתמכה על־ידי לב־ארי,
המתכוון להכין את גינת כיורשו.

מפיקה פאר

מגהל בראל
הכל לבד
בות ענפה, המתנהלת במהלך הישיבות,
בין עמירב לבין הד״ר אלי וגבין, איש
חרות בוועד המנהל. התכתבות זו משפיעה,
בלי ספק, על ההודעות הרשמיות שמוציא
הדובר אחרי הישיבות.
בלילה שבו החליט זבולון המר ל דחות
את שידור חירבת חיזעה, בעיקבות
בקשתו של תבין, אי-אפשר היה למצוא
את עמירב במישרד, למרות שבאופן טבעי
היה מקומו שם. עשרות העיתונאים ש
נאלצו

סע לארגנטינה
נקבעו כבר השדרים שייסעו בשנה ה באה
לארגנטינה, לסקר את מישחקי אלי־פות־העולם
בכדורגל.
מפיק השידורים יהיה אלכם גילעדי,
ושני השדרים יהיו דן שילון, שיבוא
לארגנטינה ממקום מושבו בניריורק, ו
יורם
ארבל.
רדיו המילה האוורוגה
של אמנון דין

עדנה

ב־ 24 בחודש תחודש תוכניתה של
פאר, זה איכפת לי, במתכונת מוגדלת
ומשופרת.
התוכנית, שרצת על גלי האתר משך
שמונה שנים תמימות, כתוכנית חודשית,
ושזכתה בהצלחה רבה ובפרסים רבים,
יצאה לחופשה של אירגון־מחדש לפני כחצי
שנה.
במקום תוכנית חודשית תהיה זה איכפת
לי תוכנית שבועית, שתשודר מדי יום
ששי בשעה 4אחר הצהריים. ביום הרביעי
שאחריו תשודר בשעה 10 בערב בשידור
חוזר. אחר־כך ייערך באולפן דיון בשידור
חי, שבו ישתתפו מומחים לנושא שהועלה
בתוכנית. המאזינים יוזמנו להגיב ולהתווכח
בטלפון עם המומחים.
התוכנית הראשונה היא על הנושא להיות
ערבי בישראל, ומסקנתה היא שאומנם
קשה להיות כזה. במרכז התוכנית עימות
בין אב לבנו. האב הוא סאלח באברי,
תושב הכפר בענה שליד כרמיאל, המודה
כי הוא משתף־פעולה עם השילטונות היש ראליים.
הבן הוא מו המד באברי, צע־ר
פלסטיני לאומני.
בדיון החי, ישתתפו בין היתר ח״כ
שמואל טולידאנו, מי שהיה יועץ ראש־הממשלה
לענייני ערבים, אורי שמגדל,
אחמד מצארווה וח״כ הליכוד, אמנון
לין. לין דרש להיות המסכם והנואם האח רון
בדיון. הוא טען כי כנציג מיפלגת־השילטון
שמורה לו זכות זו.
עדנה פאר הצליחה לרכז סביבה מערכת
צעירה ונמרצת. אחרי שהנסיון עם מי
שהיה קצין־המודיעין של המישטרה, סמי
נחמיאם, לא עלה יפה, נותרו בצוות
נירה קמי,נר, עובדת מערכת־החדשות
לשעבר ואחת מפעילות התנועה לציונות
אחרת; אהוד קלאהנר, מי שהיה כתב
ברדיו והיום מתמחה במישפטים; שריוג
בן*דוב, אסיסטנטית לבלשנות באוניבר סיטה
העברית; עופר גלוזמן, כתב רדיו
לשעבר; רינה חנינא, מי שהיתה עוזרת־מחקר
בתוכניות הטלוויזיה בערבית, ו מיקי
שושן שעד שהגיעה לתוכנית
עסקה בטיפול בנערות במצוקה.
התוכנית הבאה של זה איכפת לי תדון
בשאלה האם לספר לחולי־סרטן על מחלתם
או להימנע מכך.

חירבת־שורשים
אילו הייתי חבר הוועד המנהל של רשות ה שידור,
הייתי אוסף לי עוד חבר־ועד ויחד בזוג,
על פי החוק, היינו מגישים לשר החינוך והתרבות
ערר בזו הלשון :
״אדוננו שר החינוך והתרבות,
בימים קשים אלו החלה הטלוויזיה הישראלית
לשדר, משום מה, דווקא את הסידרה הנושאת את
השם ״שורשים״.
כפי שנודע לנו מוצגת בסידרה זו ארצות ה ברית,
ידידתנו האמיצה, כמדינה החוטפת ומוכרת
בני־אדם לעבדים, כאילו היו בהמות.
אין אנו טוענים שלא אירעו תופעות מעין אלו
בתולדות ארצות הברית, אלא שבסידרה הנ״ל
מוצגות התופעות הללו כאילו הן אופייניות, בעוד
שלמעשה לא היו אלא תופעות חריגות.
נוסף על כך מוקרן אצלנו הסרט בשחור־לבן
(בארצות הברית הוא הוקרן בצבעים, וזהו הבדל
גדול) ,והוא מתאר את הכל בשחור ולבן — כל
השחורים טובים וכל הלבנים רעים.
מה גם שבטלוויזיה שלנו צופים אנשים שלא
יכולים להבדיל בין שחור ללבן, בין טוב לרע, בין
אומנות למציאות, בין ימינם לשמאלם ; והם עלולים
לחשוב שבאמת כל השחורים טובים וכל הלבנים
רעים.
לא ייתכן, שדווקא בימים אלו, כשאנו נאבקים
על כל פיסת תמיכה בקרב העם האמריקאי המפואר,
נקרין אצלנו סידרה שכל כולה מטילה דופי ומציבה
סימן שאלה על עצם קיומה של ארצות־הברית
ולפיכך על עצם קיומנו אנו.
אנא ממך, כבוד השר, הסר תוכנית הרסנית זו
מן המסך.״
אין מה לדאוג. אף אחד לא יגיש ערר כזה,
שר החינוך והתרבות לא יעכב את הקרנת ״שור שים״
,וכל עם ישראל ימשיך לצפות בתוכנית בכל
יום חמישי.
כי בזה כוחה של צביעות. ברוך השם.
כולנו יושבים כאן, בישראל, וצופים ב״הלקאה
עצמית מאזוכיסטית״ של האמריקאים העורכים
חשבון נוקב עם עברם. אבל לנו אסור להראות
ולראות אפילו חשבונון נוקבצ׳יק עם עברנו שלנו.
״שורשים״ — כן .״חירבת חיזעה״ — לא.
ובאמת למה זה ככה י מה בעצם ההבדל?
גם לזה, כרגיל, יש כבר תשובות מוכנות ב־מינסטריון
— זה ישמש לתעמולה נגדנו, יערער
את עצם קיומנו, זה היה חריג, זה היה מזמן וכו׳
וכד, כרגיל.
וזה הכל שטויות. אבל לא שטויות במיץ עגב ניות,
אלא שטויות בדם של ממש.
ההבדל העיקרי בין ״שורשים״ לבין ״חירבת
חיזעה״ הוא שבארצות הברית הפסיקו כבר לסחור
בעבדים, ולכן מותר להראות את זה שם, ואילו
בישראל ממשיכים לגרש ערבים מבתיהם, ולכן אסור
להראות את זה פה.

כולם יודעים את זה, אבל כולם עושים את עצמם
כאילו מדובר כאן בדיון באיזה עניין אחר.
(ובסוגריים: ידיד שלי, שהיה במילואים בעת
פיצוץ פרשת ״חירבת חיזעה״ סיפר לי שהתגובה
של ״העם״ היתד, שכל אחד סיפר והתפאר איך
הוא גירש ערבים ואיך הוא הרג שבויים. ברור
שחלק גדול מן האנשים סתם ״משוויצים״ ,והם
בכלל לא עשו את הדברים הנוראים האלה, אבל
הנורמה, הנורמה).
ובגלל זה לא מקרינים את ״חירבת חיזעה״ —
בגלל שזו אמת שכולם יודעים שזו אמת. כי משקר
שכולם יודעים שהוא שקר אין מה לפחד, אבל
מאד צריך להיזהר מאמת שכולם יודעים שהיא
אמת.
והפחד הגדול שנפל על שלטונותינו מוכיח, לי
לפחות, שזה עוד הרבה יותר אמת ממה׳שאני בכלל
חושב או יודע.
״חירבת חיזעה״ אינו מוצג, לא בגלל שהוא
חריג מן העבר, אלא דווקא בגלל שהוא אופייני,
כנראה מאד, להווה.
ומשהו בעניין החריג — כל פעם שמועלה איזה
עניין שקשור בערבים מיד מסתבר שהוא חריג.
גירוש הבדואים מפיתחת רפיח — חריג. חירבת
חיזעה — חריג. איקרית ובירעם — חריג (אבל לא
מחזירים אותם, כי זה עלול להיות תקדים) .ריסוס
שדות עקדבה — חריג. הריגת מפגינים — חריג.
דיר יאסין — חריג. טבח יום האדמה — חריג.
הקמת כרמיאל — חריג. מחיקת שלושה כפרים
באזור לטרון מן האדמה — חריג. הפצצת מחנות
פליטים — חריג. בקיצור, ביחסינו עם הערבים
הכל חריג.

כי תמיד אומרים ״זה חריג. זה לא אופייני״,
אבל אף פעם לא לא אומרים מה כן אופייני. מרוב
חריגים לא רואים את האופייני. מרוב חריגים ה חריגים
הם האופייני, והאופייני הוא החריג.
וזה קצת מצחיק שעם שלם מרמה את עצמו
ביודעין ועוד מאמין שהוא דובר אמת.
זה קצת עצוב שעם שלם עוצם חזק את העיניים
כדי שלא יראו אותו.
זה קצת נורא שעם שלם חושב שאם הוא יגיד
״אין חיה כזאת״ אז באמת לא תהיה חיה כזאת.
כי לא הצגת האמת היא תעמולה נגדנו. הצגת
השקר היא תעמולה נגדנו.
כי לא הצגת האמת מערערת את עצם קיומנו.
הצגת השקר מערערת את עצם קיומנו.
וככל שנעמיק להאמין באמונה שלמה שהשקר
הוא האמת, ונעצום את העיניים ונרכיב משקפי־שמש
גם בלילה, ונצעק שבע פעמים ביום ״אין
חיה כזאת״ — כך יילך עצם קיומנו ויתערער
ויתמוטט ויתפזר לרסיסים ולאיברים ולעצמות.
כי השאלה היא לא אם נראה גירוש ערבים
בטלוויזיה. השאלה היא אם נמשיך לגרש ערבים
במציאות.

.הכיצד יכול משורר ופובליציסט מהונן
להשוות את עומק־ ההדירה, את ׳היכרות
לברוא ולשקע בתודעה מיתוסים ל
60 עמודי־סיפור הנקראים על־ידי, כמה
א ל פי -קו ר אי ם למודי־קריאה, ואולי גם
בעלי הבחנה, מזה — ,עם 60 דקות סרט,
שצופים בו (או עשויים לצפות בו)
מיליונים, ביניהם ילדים, ביניהם אג־אלפאביתים,
ביניהם פלתי־כבחיגים, או
מכלילים, מטבע ברייתם והכרת החיים
שלהם. כז ה?

האם גם אתם חושבים, כמו אידוב בהן
ב״מעריב״ ,שאסור להקרין לבם את ״חירבת
חיזעה״ בגלל שאתם ילדים, אנאלפאביתים,
בלתי-מבחינים או מכלילים, מטבע ברייתבם
וחובמת-החיים שלבם ז בן:

מילחמה זה דבר נור .*:אבל בתנאי. בתנאי שההרוג יהודי וההורג גרמני. בתנאי
שההרוג גרמני וההורג ערבי. בתנאי שההרוג אמריקאי וההורג וייטנאמי. בתנאי שההרוג
לבן (דרום־אפריקאי) וההוויג נבל (שחור) .אז צריך להראות את התמונה הזאת, כי מיל־חמה
זה דבר נורא. אבל אם ההרוג ערבי וההורג יהודי, אז אסור בשום פנים ואופן
להראות את התמונה הזאת. בי אז זה בבר לא עניין שמילחמה זה דבר נורא. במיקרה כזה
זה מיקרה חריג. הבנתם! הבנתם!

הרוב
רומי!
טוונה

נמאס לי להגיד שלא תמיד הרוב צודק.
נמאס לי להסביר שבענייני צדק, במו במתימטיקה,
לא קובע רוב או מיעוט.
נמאס לי להתנצל על זה שאני כמיעוט,
כאילו שזה איזה פשע או משהו.
נמאס לי להביא דוגמות מן ההיסטוריה
שכהן הובח שהרוב טעה( .וברגיל: רוב הגרמנים
בחרו כהיטלר. הרוב טעה. רוב היהודים
באירופה לא האמינו שישמידו אותס. הרוב
טעה).
נמאס לי לגמרי.
כגלל זה החלטתי שאני חייב לפתח לעצמי
תורת-נגד מוחלטת נגד תורת הרוב המוחלט.
החלטתי
שלא רק שהרוב לא תמיד צודק,
אלא שהרוב תמיד טועה.
כן, כדיוק בך — הרוב תמיד טועה.
וברור לבל שזה נבון. בי אם הרוב היה
תמיד צודק, אז האדם היה עדיין קוף. והקוף
היה עדיין התול. והחתול היה עדיין תולעת.
והתולעת היתה עדיין אמכה. והאמבה היתה
עדיין שום דבר.
בי כשהעולם התחיל, הבל היה שוס דבר.
שום דבר היה הרוב. האמבה היתה כמיעוט.
אכל האמבה צדקה. הרוב טעה.
בי הרוב תמיד טועה.
גם שבולם היו קופים ואחד היה כן־אדם —
הרוב, הקופים, טעו והאדם צדק.
שהרי אם כאמת הרוב היה תמיד צודק,
לא היתה שום התפתחות כעולם. אם הרוב
היה תמיד צודק לא היינו היום אפילו אמבות.
אם הרוב היה תמיד צודק, הבל היה שום דבר.
בי בל התקדמות, בל שינוי, בל התפתחות,
בל ׳מהפכה, בל אלו היו תמיד מיעוט
נגד הרוב.
לא תמיד בל מיעוט צדק, אכל תמיד הרוב
טעה.
בי הרוב תמיד טועה.
ואס עכשיו מישהו יכלכל לי את המוח
שאני טועה בגלל שאני מיעוט, אני אוכיח לו
שהוא טועה כגלל שהוא רוב.
כי הגיע הזמן שנתחיל לדבר לעניין.
לכבוד האדון

גליריאו

גליליי כאן
כאילו

קיבלנו את איגרתו ־ שבה אתהסופן
האר׳ןהיאכדורודורשברובחוצפה
סם וסולם
שאנחנו נכריז סל בר קבל 3פ
עם כלהכבודלאדוני
כא מתאלוהית
הריבכל זא תאינרמייצג אלא מיעוס
קסו אפסי ושולי בסם ובסולםואפילו
איו לד ייצוג כלשהו במוטצת הקרדינלים
אנחנו נבחרנו
או בביתהמחוקקים
ברצון האל סל ידיהמא מי ני ם בכתבי
הקודש הנצחיים בהם כתוב במפו רש כ י
לאמונהזו יש רוב
הארץ היאשטוחה
מכריס בצי בו ר ובהתאם לכר נמשיר לנ ה ל
את הסולםלפימיטבהכרתנוומצפוננו
ותגידתודהשאנחנו לא תולים 398 וף 3 5
אותר סל כפירה זו בפיקר
3פ 3
בכבודהראוימנחםבגין ראש הממשלה
שלמה גורןהרבהראשיפאולוסהראשון
האפיפיורקליגולהקיסררומי הצאר
ניקולאימלררוסיהו מש הדייו שר החוץ

ל תפ אר ת
חופ ש הביט] ,
יש בישראל חופש ביטוי.
כל אחד יכול להתבטא בישראל בחופש מוחלט,
בתנאי שזה לא ישפיע על אף אחד בשום
צורה.
כל אחד יכו׳ל להגיד בישראל מה שהוא רוצה,
בתנאי שהוא עוכר ישראל•
ואיך יודעים מיהו עוכר ישראל י זה פשוט
מאד — מי שאומר מה שהוא רוצה הוא עוכר
ישראל, ולכן הוא יכול להגיד מה שהוא רוצה,
כי הוא הרי עוכר ישראל.
לכן אני, למשל, יכול להגיד הכל, בחופש
מוחלט.
הנה, תראו בעצמכם :
הנהגת המדינה ׳מוליכה את כולנו למילחמה.
עם ישראל, כפי שהוא בא לידי ביטוי במוסדותיו
הנבחרים, אינו רוצה שלום.
קרפץ כחול הרבה יותר ירוק משלושה חר־טפים
אדומים, בייחוד בקיץ.
אלוהים הולך בלי כיפה•
כדור־הארץ הוא משולש שווה־שוקיים ואתה
טיפש.
שתיים ועוד שתיים הם ארבע.
ארבע פחות שתיים הם שלוש.
אס לעם הפלסטיני אין זכות להגדרה עצמית,
אז גם לעם היהודי אין זכות כזאת.
אריק שרון הוא כבר ילד גדול, ואפשר כבר
לרשום אותו לגן־ילדים טרום־חובה.
מי שאוכל בערב שבת תוקע נרדים בשבת.
קלחצום בליפשטיק פיץ מילכי תורשט, סן
פרצח גוזלג מאש.
וכן הלאה חופש ביטוי מוחלט, כי אני עוכר
ישראל, אז אני יכול להגיד מה שאני רוצה, מה
שמוכיח שאני עוכר ישראל, אז אני יכול להגיד
מה שאני רוצה, כי זה לא משפיע על אף אחד, כי
אני עוכר ישראל, כי אני אומר מה שאני רוצה.
אז לי יש חופש ביטוי, עליכם שום דבר
לא משפיע, וככה הכל בסדר.

מחדל נוסך

המילחמה
הקודמת נולדה במחדל והיתד, רצו פה
כולה מחדלים רבים נוספים.
כולנו עדיין זוכרים את תלונות החיילים בחזית
על חוסר השיוויון בחלוקת הנטל. כולנו עדיין חיים
את הישיבה הממושכת במוצבים, בעוד אלפים רוק דים
בדיסקוטקים.
בל ניתן למחדל נוסף לחזור במילהמה הבאה.
בימים אלו, שלא כבימים שקדמו למילחמה
הקודמת, עוסקים רבבות אזרחים נאמנים, אלה
הקרויים ״המשקיע הקטן״ ,בהשקעות בבורסה,
בקנייה ומכירה יומיומיות.
לכן חובה על הממשלה להכריז, מייד עם פתיחת
המילחמה הבאה, על סגירת הבורסה, עד לשיחרור
אחרון חיילי המילואים.
אם הדבר אינו מתאפשר מבחינה כלכלית, יש
לסדר לחיילים בחזית אמצעים משוכללים כמו
טלפרינטרים, טלפונים ומכשירי־קשר, על־מנת ש יוכלו
להמשיך לנהל את השקעותיהם בבורסה גם
מן החזית.
לא ייתכן שבעוד הלוחמים מקריבים את חייהם
בחזית, ממשיכים הספקולנטים בעורף לשחק בבור סח
באין מתחרים. בל יהיה מחדל נוסף.

מי ב צע

מטורף ישראל
ו מ שר

מיבצע ״מטורף ישראל״,
המתקיים זו השנה השלו שים,
הוא ני בן חשוב במאמץ
המשותף לכולנו,
להגביר טירוף ושיגעון בחברה
על כל מיגזריה.
מיפעל זה נותן ביטוי
חשוב לתרומת המטורפים
לעירעור המדינה, מציין בפומבי
את המשוגעים המ סורים
והמצטיינים, ומעניק
להם פרסים על מאמ ציהם
ועל תרומתם.
אנו קוראים לכם להצטרף
למאות המטורפים
שנרשמו למיבצע ״מטורף
ישראל״ ,ולרשום את חבריכם
כמשתתפים במיבצע
חשוב זה.
כל היודע דבר על משו געים,
מטורפים, חולי-רוח
ומאניאקים אחרים, מתבקש
לכתוב אל מטה ה-
המיבצע, ת .ד 136 .תל-
אביב, ולציין מדוע, לדעתו,
ראויים הללו לפרס.

אלכסנדלר שינדלר

שמחה ארליך

עובד סוכנות

עובד ממשלה

מר שינדלר הבריז כי על יהודי
ארצות־הברית לפעול למען ביטול
תדמיתו של סאדאת כמי שפועל
למען השלום•
על יוזמה ברוכה זו, לביטול
אווירת השלום המזוייפת וליצירת
אווירת מילחמה בריאה וקור
סטרוקטיווית, זוכה מר שינדלר
להיכלל בין המועמדים הסופיים
לפרס ״מטורף ישראל״ .1978

0ר ארליך הכריז בי ישראל
יבולה לשמש גשר לייצוא הדרום-
אפריקאי לארצות־הברית ולשוק
המשותף.
על יוזמה ברוכה זו, להחלפת
התוויות הדרום־אפריקאיות ה טמאות
בתוויות ישראליות טהורות
וקדושות, זוכה מר ארליך
להיכלל נין המועמדים הסופיים
לפרס ״מטורף ישראל״ .1978

י מיבוגע מטורף ישראל בחסות מ שרד הבריאות

הייתי בן 17 והיא רק ב ת .16
שכבנו על החוף והקשבנו לאלביס. הירח היה לולא
זה קרה בקיץ .׳58
קולנוע סרטים
אד אינו עץ
למזלו של במאי־הקולנוע היוגוסלאווי
דוז׳אן מאקאבייב, הוא משתמש בביטויים
חזותיים עזים של מין, אלימות ושאר
ההגזמות. בסרטיו בולעים נחשים (אדם
אינו ציפור) ,משתגלים מעל ומתחת למי טות,
שולחנות וארונות (סיסוזרי האורגניזם)
ועורכים נישפי צואה (סרס מתוק).
מאחר שיש מי שסבור כי מראות שכאלה
הם מיסחריים ביותר, זכה מאקאבייב
ששלושה מבין חמישה סרטיו הארוכים
יוצגו עד היום בארץ, וסרט רביעי, המרכזנית,
כבר בדרך.
אפשר, כמובן, לטעון שמאקאבייב איגו
פורנוגראף, סקאטולוג או סאדיסט, אבל
מה זה כבר משנה? אם זאת הדרך הטובה
ביותר לראות את סרטיו בישראל, שיקראו
לו אנשי־הפירסום כאוות־נפשם, העיקר
שימשיכו להביא את סרטיו.
כי דוז׳אן מאקאבייב הוא, אולי, הדבר
החשוב ביותר שקרה לקולנוע מאז הגל
החדש בצרפת. לא זו בלבד שהוא אחד
ממתי־המעט שיש להם מה להגיד, אלא
הוא גם יודע כיצד. רעיונותיו באים לידי
ביטוי בעימות שבין תמונה לתמונה ובין
תמונה וקול, ואין להפריד בין הרעיונות
לבין הדרך שבה הם מומחשים על המסך.
קשה מאד למצוא יוצרים אחרים בקולנוע
שניתן לומר עליהם דברים דומים.
לכבד את הטכע. ראשה הערוף של
מילנה דראוויץ׳ בסוף מיסתרי האורגניזם,
שנשא נאום בזכות ההודיה האנושית ויהיה

ואכן, התוצאות תמיד הרות־אסון, או לפחות
אומללות. והמרכזנית אינו אלא הוכחה
נוספת לכך.
מישורים מקבילים. מאקאבייב עשה
את הסרט הזה לפני עשר שנים, כאשר
האווירה החברתית והתרבותית היוגוס־לאווית,
שבה פעל, עדיין לא איפשרה לו
את המחזות הקיצוניים שנקט מאוחר יותר,
במערב. אבל עין רגישה יכולה להבחין
במסקנות, שתן בוטות וחד־משמעיות לא
פחות מאשר בסרטיו המאוחרים יותר.
״אינני פילוסוף. אני רוצה להראות
ולהשוות,״ הסביר פעם מאקאבייב את יסוד
עבודתו הקולנועית. ואכן, זה בדיוק מה
שהוא עושה. המרכזנית הוא סרט המתפתח
בעת ובעונה אחת בכמה מישורים מקבי לים,
וההשוואה בין המישורים הללו אמורה
להוביל את הצופה למסקנותיו של מאקא־בייב.
במרכז
הסרט, מערכת־היחסים בין נערה
שעובדת במרמיית־דואר, איזבלה, לבין
צייד־עכברים עירוני, אחמד. בעת ובעונה
אחת מספד מאקאבייב גם את סוף הסיפור :
גופת נערה נמשית מתעלת־ביוב ומובלת
למכון הפאתולוגי, שם מסתבר כי מדובר
בגופתה של איזבלה. והניתוח שלאחר
המוות מלווה כל העת את התפתחות היח סים
בין בני הזוג. ויש כאן גם שני מלומדים
המדברים בידענות רבה על מין ופשע
בחברה. זאת, ועוד: שתי דמויות מנוגדות
לאיזבלת ואחמד, מצביעות על אפשרות
אחרת של קשר בין גבר לאשת: סרטים
תיעודיים מראים כיצד מחריב הסדר החדש
את הפולחנים הישנים של הסדר הישן,
כדי להמיר אותם בפולחנים אחרים: ושירי־עם
המושרים בצד שיר מהפכני רומזים

׳סרטי נח״ מציגים:

מה עשינו
הסרט הישראלי
כשמסיבה נג מרה...
שהפך לשיחת היום.
הסרטה מייצג אתי שראל בפס טי ב ל ברלין 78
סרטם של המפיקים׳ מנחם גולן —.יו רםג לו בו ס
ו הבמא י בועד דודזון
בכורה עולמית

ת ל ־ א בי ב

רמת־גן
ייאודדע״

בית קולנוע חמישה כוכבים
שימו לב לזמני ההצגות:
ליל שישי , 12 - 10 :חצות
מוצ״ש 3 :הצגות
9.30 - 7.15 - 5
בימי חול9.30 ,7.15 ,4.30 :

9.30 — 7.15
בקרוב :
ב־ 10 ערים
נוספות

זה יקרה בקיץ 78
כרטיס נוער הלוף, חזור בטיסה לאירופה יוגרל בין
צופי הסרט. שי טיולי צעירים אופיר תורם — איסוגא
|למבוגרים בלבד 4הזמנות והנחות בטלות|
£1X1

אווה ראס וסלובוידאן אדיגוריץ ,
הכלה וצייד־העכברים
המחיר הנדרש לחוות אותה כאשר יהיה
מתמצת, למעשה, את כל תורת חייו של
מאקאבייב. האדם, לדבריו, מתכחש לטבע
של עצמו. הוא מקים סביבו גדרות של
חוקים, מוסכמות, מסורת ומעצורים נפ שיים,
ויוצר חברה אשר תחת שתשרת
את השותפים בה, הופכת אדונית עליהם.
ואין זה משנה אם החברה נושאת כותרת
אדומה, צהובה או ירוקה, מכנה את עצמה
קומוניזם או קאפיטליזם. משני עברי
הבאריקדות נמצא הפרט מדוכא באותה
המידה.
״צריך, קודם־כל, להבין את הטבע
האנושי,״ הוא הכריז עוד בימים שבהם
עדיין חי ועבד במולדתו, יוגוסלאוויה (מאז
נזיסתרי האורגניזם שעשה ב־ , 1972 הוא
נזהר מלשוב לשם) .״את הטבע הזה צריך
לכבד, ומי שרוצה לשנותו בכל מחיר,
עלול לשלם ביוקר.
״אני בעד שינויים. אבל מיי שרוצה
לשנות את פני העולם, צריך בראש־ובראשונה
להביו היטב את האדם. וחוץ
מזה, מוטב לו שיצטייד במנה הגונה של
צניעות. אחרת עשויות תוצאות מאמציו
להיות הרות־אסון. גם קצת הומור יכול
לעזור במידה רבה.״
כל סרטיו של מאקאבייב הם הוכחה לכך
שהעולם אינו נוהג לפני כללים אלה

בכל

לאטימות המהפכה ומנהיגיה,
שנוגע לרגש האדם ונפשו.
אדם הופ ד עץ. ומה יוצא מן ההש וואה
בין המישורים השונים? אחמד. צייר־ 1
העכברים, מנסה לחיות עם איזבלה לפי
כל המוסכמות הישנות והטובות. כימעט
במו החלום הישן מימי הסבתא על בית,
מישפחה, ילדים וכיוצא באלה (בפגישתם
הראשונה, הם מצולמים כשגבם אל קיר,
עליו תלויה מפה רקומה בציור המתאר
אושר מישפחתי מסוג זה) .איזבלה מנסה
להבהיר לו ש״אדם אינו עץ״ ,וכי אין
די בעצם היותו של אחמד חבר מיפלגה
נאמן, משמיד־עכברים מצטיין, אדם רגוע
ומסודר, ואפילו אוהב, כדי למלא את כל
מה שחסר לה בחיים. ז לעומת הדמות החיה — הגופה המתה :
ניתוח־לאחר־המוות המלמד כי הנערה
היתה בהריון, ומגלה קריש־דם במוחה.
האדם הופך לעץ, אחרי המוות.
אשר לדמויות המנוגדות לאיזבלה ואחמד,
אלה הם נערה בשם רודה ונושא מברקים
המציג עצמו כ״צייד־נשים ממונע״ .שתי
דמויות אלה נושאות את דגל החירות
המוחלטת, המיצוי המלא של עצמם בחיים,
ללא כבלים מוסריים או פוליטיים או ריג־שיים
שיגבילו את תנועותיהם. האידיאל
העולם הזה 2111

של מאקאבייב וההיפך המוחלט מן ההת מסדות
של איזבלה ואחמד.
שני המלומדים נותנים הרצאות מאלפות
על הדרך שבה מחניקה החברה בהדרגה
את הדחפים המיניים של האדם, ועל הדרך
שבה היא סוגרת על אלה המנסים להפר
על חוקיה. כל מה שהם אומרים אמת
ויציב, הגיוני ומעניין, אבל הגישה היבשה
והמדעית מנטרלת כל אפשרות של רגש.
״רציתי להראות שכאשר פרופסורים מדב רים
על בני־אדם, כל מה שהם רואים זה
גופים מופשטים. אין להם שום נגיעה לחייו
האמיתיים של אדם נורמלי ״ הסביר מאקא־בייב
את שילוב הקטעים הללו בסרט.
תרניל אינטלקטואלי. איזבלה ואח־מד
רואים בטלוויזיה סרט תיעודי ישן
של דדיגה ורטוב, בשם התלהבות (ורטוב
היה אבי־אבות הסרט התיעודי הסובייטי),
ובו מראים מהפכנים מנתצים מיגדלי־כנסיות,
כסמל לחיסול הבערות והצביעות

לרקוד
או לא לרקוד
נקודת מיפנה (דקל, תל-אביב,
ארצות־הברית) — שתי ידידות
שרקדו יחד באותה להקת בלט,
נפגשות שוב כעבור 20 שנים. אחת מהן המשיכה בדרכה,
הפכה כוכבת מפורסמת ; השנייה נישאה, ילדה שלושה ילדים
ונאלצה להסתפק בקאריירה של מורה למחול. המיפ-
גש החוזר, כאשר בתה הבכורה של השנייה שואפת להפוך
רקדנית בעצמה, מעורר ספקות כבדים בלב שתי הידידות.
הכוכבת, שמרגישה כי עקב גילה מיצתה את דרכה על
הבמה, תוהה אם היטיבה לעשות כאשר הקריבה הכל למען
הקאריירה. האשה הנשואה, המתבשמת שוב בניחוחות
חדרי־ההלבשה, מתלבטת אם אומנם לא שגתה כאשר העדיפה
בעל וילדים על מחול.
מאחר שמדובר כאן בקארייריזם נשי, התקבל הסרט
בהתלהבות גדולה באמריקה, שם סלחו לשיטחיותו של
התסריטאי ארתור לורנטס ולבימוי השיגרתי של הרברט
רוס, כוריאוגרף־לשעבר שהופקד על הסרט לא מעט בשל
הרצון לשלב בו קיטעי-מחול רבים ומגוונים.
מה שמחזיק את הסרט בכל״זאת יחד, הוא בראש-
ובראשונה שתי שחקניות ותיקות ומנוסות מאד, אן באני

בארישניקוב ובראון — רקדנים בסיטונות
קרופט ושירלי מקלין, וכל הפרטים הרבים על עולם הבאלט
והפכים שמאחרי־הקלעים. בתוספת כמות הכוכבים העצו מה
שבו, יכול הסרט לזכות בהצלחה בקרב הקהל בארץ.

סל ט
אירי

אווה ראם -המרכזנית
אשה רוצה יותר
של השילטון הישן. אבל מאקאבייב
תשובה מייד: צילומים תיעודיים של
קאטים ענקיים, עם דמויות מאו
תלויים ברחובות. הכנסיות הישנות
וחדשות קמו במקומן.
מספק פלא-
ולנין,
נפלו,

ואילו השיר המהפכני המיזרח־גרמני,
שנבחר בכוונה על־ידי מאקאבייב (״כל
מי ששומע אותו מאמין שזה שיר נאצי,
למרות שיש בו אפילו כמה תיבות מן
ההימנון הסובייטי,״ ציין הבמאי) ,שיר
המדבר על פריצה קדימה בתוך הזמן והק רבת
הפרט למען הכלל, לקול תרועת חצוצ רות
מקהלת־ענק, מקבל מייד את תשובתו
בשיר־העם ההונגרי ששרה איזבלה לאחמד,
המדבר על התשוקות היסודיות של ־האדם,
״שאינו עץ״.
עירבוב התחומים אצל מאקאבייב דורש

מונית בסגול (סטודיו, תל-
אביב, צרפת) — במאי צרפתי,
איוו בואשה, ושחקנים מאנגליה,
אמריקה, צרפת ואיטליה, חברו כאן יחד בהפקה בינלאומית
שמטרתה הברורה להגיש תבשיל שיהיה בו משהו
לכל טעם.
הסרט מתרחש כולו בנופים הירוקים של אירלנד,
ומעלתו הגדולה ביותר היא מלאכת הצילום של האיטלקי
טונינו דלי קולי. במרכזו, אוסף של טיפוסים שבאו לאירלנד
כדי לשכוח את המועקה המלווה אותם בחייהם המסודרים.
הם מחפשים מיפלט מפני המציאות, ומקום שבו
יוכלו אולי לעשות חשבון־נפש ולהחליט מהם הדברים
החשובים באמת בחייהם.
כך, למשל, עיתונאי צרפתי שבנו מת במחלה ממארת
והוא נמלט מפני התמוטטות נישואיו ; כך אותו טייפוס
מסתורי, ספק יהודי, ספק נאצי ספק רוסי, החי בתוך
טירה מפוארת עם נערה יפהפיה שמוצגת כבתו, ואשר אינה
מוציאה הגה מפיה. כן גם בנו של מיליונר אמריקאי שנשלח
לאירלנד כדי שיחדל להכניס את המישפחה למצבים
מביכים בשל התנהגותו וכך גם אחותו, הנשואה לנסיך
גרמני, ומחפשת מרגוע למצפונה בביקוריה התכופים במקום.
בעייתו העיקרית של הסרט (ואולי יתרונו, מבחינה
מיסחרית) ,שהוא עוסק בדמויות כל־כך כפויות, מלאכותיות,
שייכות למסורת הטלפון הלבן של המלודראמות מ שנות
השלושים, והדיאלוגים ביניהן כל-כך דחוסים אימרות־

נוארה, בלי, אלברט — משהו לכל טעם
שפר מן הלכסיקון של הברקות הקולנוע, עד שקשה מאד
לחוש הזדהות כלשהי עם האנשים, או עם הדברים המטרידים
אותם• סרט זה יכול להוות דוגמה של עולם הקיים
אך־ורק מול המצלמות, ואם לא סובלים למראהו סבל של
ממש, הרי זה משום שתמיד נעים לראות שחקנים כמו
פיליפ נוארה, יפדר אסטר או פיטר יוסטינוב. וכאמור, הנוף
האירי מקסים.

רוק>

עיקוב מתמיד של הצופה (לפעמים גם של
הצנזור. בסרט הזה, למשל, משולב סרט
פורנוגראפי יוגוסלאווי עתיק, שקוצץ בזמנו
באנגליה, אבל כלול בגירסה המוקרנת
בארץ) .הקפיצות מעלילה דימיונית לצילום
תיעודי ולשימוש בציטטות של הזולת
מהוות, בין השאר, תרגיל אינטלקטואלי
מרתק.
אבל סרטיו של מאקאבייב אינם על
אינטלקטואלים. להיפך. גיבוריו הם בני
העם הפשוט. הוא מנסה להגיע בהם אל
האדם הבסיסי .״סרטי מציגים בדרך ה־טיבעית
ביותר את מה שפוגשים בחיים,״
הוא טוען.

הוא אוהב את האדם הפשוט כפי שנברא
על־ידי האל הטוב, על מעלותיו וחסרונות־ו,
והוא מחשיב מעל לכל את צרכיו הנפשיים
והריגשיים, במקום לזלזל בהם כפי שנו הגים
(אומנם מתוך מניעים שונים) גם
קברניטי הריאליזם הסוציאליסטי וגם ה מנחים
של הריאליזם הקאפיטליסטי.
משום כך הוא חוזר שוב ושוב, בכל
סרט, על אותה האזהרה: התאימו את
אורחות־החיים לאדם, ולא את האדם ל־אורחות־החיים,
אם ברצונכם לא ו ק להרוס
עולם ישן, אלא גם לבנות עולם חדש.
העולם הזה 2111

ה קג1ן
סיפורו של מנצח (אסתר, תל-
אביב, ארצות־הברית) — גימנזיסט
מעיר־שדה, מצטיין בכדורסל,
מקבל מילגה מאוניברסיטה גדולה המעוניינת בשירותיו
עבור נבחרת הכדורסל שלה. הצעיר התמים נאלץ לעמוד
בפני הלם הכרך והמתח הרצחני של הספורט האוניברסיטאי,
שלמרות היותו חובב, דורש התמסרות מיקצוענית
חסרת־רחמים או פשרות. המיבחן קשה, וכאשר נדמה כי
הכל כבר אבוד, מצליח הגיבור גם בחייו הפרטיים וגם
על מיגרש הכדורסל.
רובי בנסון, כוכב הסרט, שכתב את התסריט יחד עם
אביו, היה מודע כנראה לגל הגואה של סרטים שבהם
מצליח הגיבור להתגבר על כל הקשיים הנערמים נגדו,
לזכות בסופו של הסיפור לתהילה. ועל כן, העלילה נעה
על גלגלים משומנים היטב מסרטים קודמים, ובין הנוטלים
בה חלק, לפי כל המוסכמות, המאמן הקשוח, הנערה
שמזלזלת בסיפורטאים (אבל לומדת שלא בל הספורטאים
זהים) והחברים לקבוצה, שחלקם מובן לעזור, חלקם מתעלל
בטירון ומרביתם אדישים.
אם הסיפור דוננה לכל סרט-טלוויזיה קטן ובלתי־מזיק,
הרי מה שמושך במייוחד תשומת״לב, בימים אלה
של טרוף כדורסל וגביע אירופה, הוא הדרך שבה מכינים
כדורסלנים בארצות-הברית. כל ספורטאי הוא למעשה
גלדיאטור, שצריך למסור את נישמתו על המיגרש,

בנסון (במרכז) — גם קטנים מנצחים
והמישחק, שהיה פעם היסוד שעליו הושתת כל ספורט
שהוא, איננו עוד.
הרבה אמיתות חדשות על הנוער האמריקני אין למ צוא
כאן אבל לעומת זאת, אחרי צפייה בסרט זה, יהיה
מובן לכל מדוע הכדורסל האמריקאי מקדים בשנות אור
את הכדורסל בכל מקום אחד בעולם.

1 1 1 1 1

מזל טוב מגיע לשדרן הרדיו והטלוויזיה
דן כנר ולאשתו היפה, דיילת אל על,
דפנה. ומזל טוב למה? דפנה בהריון.
אומנם, לדבריה, דן היה בהלם כמה ימים,
אבל עכשיו אחרי שעיכל את הרעיון, הוא
מאושר באמת. דפנה, שנמצאת בסוף החו דש
השני להריונה, עדיין ממשיכה לטוס
אבל רק עד סוף חודש פברואר.

עדו
מתח תן
שימעון עדן, המיליונר היהודי שחי
לו חיי רווחה ושפע בברלין המערבית
ומפעם לפעם מגיח ארצה לביקור קצרצר,
שוב בחדשות. כולכם זוכרים, בוודאי, את
הרומן הסוער שניהל בעת הקרנת הסרט
מיבצע יונתן של מנחם גזלן, שם הש תתף
גם כשחקן, עם ישראלית יפהפיה
בשם גליח גופר. אז חשבו הכל שחתונה
בין השניים תקרה על בטוח, אבל העניין
התפוצץ, ושימעון נסע בהותירו את גליה
בודדה בארץ.
אך מאז, בכל ביקור שלו כאן, אפשר
היה לראותו צמוד לאחת היפהפיות התו רניות.
של העונה.
אולם בביקורו האחרון בארץ הוא הכניס
את כולם להלם, כשהודיע ברבים על
נישואיו הקרובים עם עורכת־דין גרמניה
בת ,28 ששמה אליאן דה פיסטנבר.
שימעון גם סיפר שהורי כלתו לעתיד
הם אמידים מאד, ושהחתונה תתקיים ב מאי,
ממש כשיסתיימו צילומי הסרט הנו כחי
שבו הוא משתתף, הגייגולו, בו הוא

שימעון עדן עם אסתר כהן
סוף־סוף — מעשה

מופיע לצידה של קיט נוכאק.
ערב נסיעתו בחזרה הוא ערך מישתה
בהחצר ביפו, שם בילה בחברתה של
החלטה סופיה

עובדת אל־ על אסתר כהן. ולשאלתי לכ בוד
מה ערך את החגיגה, אמר בפשטות:
״סתם ככה. מה יש, אסור?״

ירח־דבש
בארץ

אחת היפות הרציניות ביותר באיזור
או, נכון יותר, בהשאלה, נטשה אותנו
סופית ביום השישי האחרון. כוונתי ל זהבה
נמרי, הדרום־אפריקאית היפהפיה,
שהיתר, אשתו של •טאולי נמרי.
זהבה, שעבדה בתור אשת יחסי־ציבור

אמת לאמיתה: יש עדיין כאלה שעו שים
את זה, וחושבים שהם גילו את ה עניין.
זוג כזה, שנישא בשעה טובה ומוצ לחת
באחד בינואר השנה, ביומה הראשון
של השנה האזרחית, ברוב פאר והדר ב מלון
הילטון התל־אביבי, היו עודד גרא,
בנה של עליזא גרא שהיא הניספחת
של ישראל לענייני תרבות ואמנות בווא־שינגטון,
ובחירת־ליבו אלה הרוס, בתם
של בעלי בנק ידוע בלונדון.
הורי החתן והכלה הובאו ארצה לחגוג
את האירוע המשמח, ונשארו למען יכירו
אלה את אלה.
הצעירים, שלא כמו כל זוג אחר שהיה
קופץ על אפשרות לנסוע לירח־דבש ב־חו״ל,
ויתרו, והחליטו לפוש וליהנות דוו קא
בישראל. למה לא, הם במצב שהם
יכולים להרשות לעצמם לבחור.

שמידה אימבר
שנזירה אישית
מי לא שמע את השדרנית של קצת
אחרת ושל עוד תוכניות פופ ,׳טמירה
אימכר? לא מאמינה שיש מישהו ש אינו
מאזין לה. ובכן שמירה, שהיא בת

זהכה נמרי
מיפלט בחו״ל
בשרתון, עזבה אותו לטובת המועדון שבו
עבדה כמארחת, אבל גם זה עבר לה. כנר אה
שכל הארץ נגמרה לה, וההחלטה הת בשלה
אצלה מזה זמן רב.
היא פשוט קמה ועשתה מה שניראה
בעיניה הטוב ביותר, ונסעה קודם־כל ל לונדון
לבקר אצל בעלה השני ובנה בן

הריון בשחקי

השמונה, ומשם תסע ללוס־אנג׳לס לבקר
אצל בעלה הראשון ובנה בן החמש־עשרה.
נראה שבלוס־אנג׳לס היא תשתקע סופית,
ותשתדל למצוא שם את עתידה. נאחל
לה הצלחה מכל הלב, ורק נקווה שלא
תשכח אותנו לגמרי ומפעם לפעם תקפוץ
לביקור.

,34 נישאה בשעה טובה ובתאריך היס טורי,
לדבריה, ה 12-בדצמבר, לחברה
לחיים ולבית מזה שנתיים, יטי גדיש ש הוא
בן־גילה.
לשי יש בית־קפה בירושלים לבלינצעם
ופנקייקס וגלידה, ושמירה עושה בו תו רנות
של יומיים בשבוע. אחרי הקריינות
ברדיו היא מתייצבת מאחרי הדלפק ומש רתת
את הלקוחות.
השניים עדיין מתגוררים בדירתה הישנה
של שמירה, אבל כבר קנו בית ישן בעין־
כרם, ומשפצים אותו כאוות־נפשם. ברגע
שיהיה גמור, יעברו אליו.
לצערם הרב של בני הזוג, במקום לצאת
לירח דבש חלתה שמירה באבעבועות־רוח,
מה שהיה בכלל לא נעים, אבל שמירה
מקבלת הכל בחיוך.
היא נהנית מכך שבעלה הטרי מטפל
בה ולא עושה מזה עניין.
כל טוב מגיע להם.

דפנה ודן כנר
לשבת בבית
אחר־כך יקחו השניים חופשה רצינית
ויסעו לנוח, כנראה בדרום־אפריקה. הם
עברו לא מזמן לגור ברמת־דניה, ולמרות
שהדירה שכורה הם התאקלמו בה על הצד
הטוב ביותר.
.דפנה, שהיא בת ,29 כבר הושבת איך
להעביר את החודשים בין סיום העבודה
כדיילת ועד הלידה, אבל דן בן דד 32
מעדיף שאשתו תשב בבית ותשמור על
עצמה.
דפנה רוצה בת, אבל כולם מנבאים
לה בן.

לאב רו רי ה,
ל א מכונית
מצטערת. הוטעיתי. השבוע הובהר לי,
כי הידיעה שפירסמתי במדור זה (העולם
הזה )2109 על אודות איש העסקים הבינ לאומי
פליקס גורמן היתד, חסרת־בסים.
מסתבר, כי למר גורדון אין כל ידידה
בשם ברוריה, ובמילא לא עמד גם לשאת
ידידה כזאת לאשה. ברור, אם־כן, שגם
לא רכש עבור אותה פלונית מכונית כל שהי.
אין
לי אלא להביע את מלוא צערי בפני
מר גורדון. על אי-הנעימות שנגרמה לו
בעטיו של הפירסום.

׳התנאים בתכניות החסכון לדיור הם,
איפוא, מהטובים ביותר במערכת״
התנאים בתכניות החסכון לדיור הם1 ,
איפוא, מהטובים ביותר כמערכת. ב־ ״
נוסף להצמדה המלאה והריבית הפטורה
ממס, יש כאן זכות לקבלת הלוואה ב תנאים
שהם חצי חינם.
מסתבר כי במסגרת בחינת מערכת
החסכון לדיור מעלים גם שאלה אפיקורסית
— האם אין התנאים טובים
מדי ז הרי הלוואה זו היא ״פריווי־לגיה״
מרחיקה לכת...

...בכל מקרה מין פותה לפגוע הזכר
יות החוסכים לדיור באופן ריטדואק-
טיווי .״זהו הוזה שיכובד במילואו׳׳,
מדגיש ד׳׳ד בן*עמי צוקרמן.

מעריב 27.1.78

תבין התבניות הטובות ש אחת שהיא
הנוובה ! תו עבורו טפחות 0 ,0 0 0

המציעה ד !ת 1ו1ות בלעדיי ם!ו ס פי ס:
הנחה של אלפי לירות ממחיר דירתך העתידה וזכות בכורה בקנייתה
ב״רסקו״ ״שיכון ופיתוח״ ו״אזורים״;
הסכם בלעדי וחסר תקדים, המקנה לחוסכים ב״טפחות 90,000״ אפשרות
לבחור ולקבוע את מיקום דירתם באתר הבניה. בהסכם כלולה
הנחה ריאלית של 30/0ממחיר הדירה: אלפים רבים של לירות!
תיקרת החסכון והמשכנתא ב״טפחות 90,000״ נותנת תשובה לאינפלציה:
תקרת החסכון גדלה עם עליית המחירים, ומאפשרת לך לחסוך
יותר, ולקבל משכנתא גדולה יותר מתכניות חסכון לדיור אחרות.
יתכו שמחר ישונו תנאים יוצאי דופן אלו ; פנה עוד היום לסניפי
״טפחות״ או שלח את התלוש המצ״ב לקבלת פרטים נוספים
וחומר הרשמה, כלי כל התחייבות מצידך.

לכ בוד
טפחו ת -בנק
׳ מ שכנ ת או ת לי שראל בע׳־מ
ת.ד 18060 .ירושלים

אל זזסתפה בפחות־ ח סון בב!71

נא לשלוח אלי טפסי

בנק מ שכנתאות לישראלבש׳־מ
ירושלים — רח׳ הלני ה מלכ ה .9רח׳ פארן ,5ככר דוד טנה. תל־אביב —
רה׳ הח שמונאים .123 רח׳ פרישמן .42 חיפה — רח׳ שלום ,9בית צים.
רח׳ אחד העם . 15 באר־שבע — רח׳ מצדה מרכז הנגב. אשדוד — מרכז
מסחרי ד׳ ,רח׳ מ.ח. שפירא. נתניה — רח׳ הנוטע .16 גצרת־עילית —
מרכז מס חרי חדש של שו׳׳פ. איל ת — רח׳ ה אלמוגים 215/3

הרשמה וחומר הסברה על

טפחות 9 0 ,0 0 0
זזע 15.2 .

1כתובת

תלג מי
מרה ״׳

בלו-בנד תלמה
טעמה של איכות

איפור סבר!
שלא תגידו שבמדור השידוכים שלי
אני מפלה לרעה את הנשים שבחבורה.
כבר באו אלי בטענות שאני תמיד כותבת
רק על יפים וגבריים, ולא נותנת צ׳אנס
למין היפה.
אז הנה אחת כזאת שבאמת כדאי להכיר.
קוראים לה ג׳ואני זנדל, והיא אמרי קאית
מניו־יורק. היא נמצאת בקירבנו
כבר כשנה, אחרי שבאה לביקור, נכוותה
ונשארה לצמיתות. לדבריה, יש גם אפשרות
רצינית בהחלט שכל מישפחתד, תבוא
בעיקבותיה. נחיה ונראה.
ג׳ואני, שהיא בת ,26 בעלת עיניים כחולות
ענקיות ושיער קצרצר, מצאה את מקומה
בענף הסרטים בנקל. כידוע, קשה למצוא
מאפרות־סרטים טובות, והיא באה ממש
מהסרטים של העולם הגדול.
את הקאריירה הישראלית שלה התחילה
בסרט־הטלוויזיה חיובת חיזעה, והמשיכה
בעוד מיספר לא מבוטל של סרטים עד
שהגיעה לסרט הלהקה, שבו איפרה תריסר
שחקנים בכל סצנה מחדש, וזה ממש התיש
את כוחותיה.
אבל למעשה, היא רוצה להיות שחקנית.
אומנם נכון שנתנו לה, לגמרי במיקרה,
תפקידים קטנים פה ושם, אבל היא נושאת
את עיניה להיות שחקנית גדולה.

4י4

דרך חדשה
ארגו

מסתובב לו אחד בארץ בשם
יאנס, הולנדי עם דם אינדונזי, וידו בכל.
הוא הספיק כבר להיות בעליה של מיסעדד,
אינדונזית, עבר לפיאנו־בר בלונדון-
מיניסטור, היה באילת, ומשם הגיע להיות
מנהל המיסעדות במלון שרתון החדש.
אבל כשכל זה נמאס לו ודי, הוא החליט
שצריך להקים בארץ מועדון לאנשי-
עסקים, משהו על רמה בינלאומית, שיהיה
פתוה כל היום ויהיו בו חדרי־ישיבות
וחדרי־אוכל, ואפילו מזכירות עם מכונות־כתיבה
לכל דורש.
קוראים למקום הזה המועדון, והוא פתח
אותו עם חברתו הנוכחית לחיים, צעירה
כהת־עור מאתיופיה בשם נ׳ני אל,מיו,
שהיא בת 22 בלבד. אביה היה גנרל גדול
באתיופיה, אבל כיום הוא יושב שם בכלא
אחרי שהקיסר היילה סלאסי הופל.
כך השתנו חייה. היא באה ארצה לביקור,
התאהבה ונשארה. גם היא, כאונו, למדה

מלונאות, והשניים שחיים עתה יחדיו מוצ אים
שפה משותפת יומם ולילה. הם עוב דים
יחד, אוכלים יחד, גרים יחד, ולדיברי
אונו גם ישנים יחד.
ומה צריך הבנאדם יותר? יש לו עסק
חדש, אתיופית קטנה ויפה שמעריצה אותו,
והרבה מזל. אונו היה נשוי בעבר לאנגליה

אדנו יאנס

בן לדוגמנית

הכל במשותף

לא מכבר סיפרתי לכם שהיא בהריון,
ושבקרוב תלד ומשום כך הפסיקה לדגמן
את האופנה הישראלית. והרי הבשורה
המשמחת: הדוגמנית קטי ממון ילדה,
במזל טוב, את בנה דניאל, אחת למיכל
בת השבע.
קטי ילדה בבית־החולים אסותא, שבו

שמגדלת את ילדתם בת השמונה, ואותה
הוא רואה רק פעם בשנה, לצערו. אבל
הוא מקווה שהמצב ישתנה והוא יוכל
לבקרה לעיתים יותר תכופות.
הבעיה היא רק שהעסק נמצא עדיין
בחיתוליו, והוא מקווה שיקום על רגליו.
אז הוא ימצא את הזמן לנסוע, ואת ג׳ני
יקח איתו.

דני אלמיו
בת של גנרל

ג׳ואני זנדל

ת 1ספת
מ כו בד ת לנוף

הסבלנות תשתלם
וכך קרה שאגר נשר, במאי הלהקה,
חיפש בנרות דמות של בחורה בלונדית
סכסית כדי לפתות את הבתול מבין חברי
הלהקה הצבאית גיבורת הסרט, ומי שהת נדבה
ונמצאה כשרה לכך היתה ג׳ואני
היפה. יתירה מזו: היא עשתה זאת בהצ לחה,
ויש אומרים שנמצא סוף־סוף התחליף
לדמות הסכסית שאותה גילמה עד היום
מגדי רייס־דייוויס בסרטי ישראל.
אומנם הסצנה היתד. נועזת מאד, אבל
לג׳ואני לא היה איכפת. העיקר שזה יפתח
לפניה את הדרך אל ההצלחה. בינתיים
היא ממשיכה לאפר את השחקנים, לעמוד
בצד וללמוד. היא מתגוררת עם חברה שלה
בדירה שכורה, אוהבת לרקוד ולבלות,
ומארגנת ערבי ארוחות כיד המלך ומסיבות
ספונטאניות.
רק את אהבת חייה היא עדיין לא מצאה.
מחזרים אומנם יש בלי סוף, אבל זה עדיין
לא זה. אז עד שיגיע הנסיך, תנו לה זמן
וסבלנות.

קטי ממץ
אח לבת

גם נערכה הברית החגיגית ובעלה, יהוד־,
מסתובב נפוח מגאווה ומאושר. אבל למרות
רצונה ותוכניותיה של קטי להופיע בתצו גות
כבר בשבוע האופנה הבא עלינו ל טובה,
צר לי לאכזב אתכם. היא עדיין
מתאוששת ומחלימה, ואינה מתכוונת ל הופיע
אלא לתת ׳לזמן לעשות את שלו.

חידושים בו שו ת השידוד
כבר מזמן לא דיברנו באנשי רדיו, ובאנשיו בתל־אביב בפרט. ובכן, שם שמח.
אהבות חדשות, גירושין חדשים, ובכלל חידושים והמצאות.
למשל, הקריין הירושלמי הוותיק חיים תדמץ. הוא עזב את ירושלים וירד לתל-
אביב, עזב את הקריינות ועבר להסברה. חיים, שהוא עדיין בעלה כחוק של המשוררת
רחל חלפי, חי לו בנפרד ממנה מזה כמה וכמה שנים ועכשיו, בתל-אביב, הוא מרענן
רומנים ישנים וטובים, ובין הסברה להסברה מסביר לכולם כמה טוב לחיות, וכמה תל-
אביב נהדרת.
גם הקריינית הסימפטית של הטלוויזיה הלימודית, מילכה למדן, מנהלת רומן
ממושך וסוער עם גבר־חלומות מבוגר ונאה, שמעלה חיוך על פניה ומשפר את שימחת־החיים
שלה.
וכמובן, נא לא לשכוח את נידעץלב ־ ארי בעל קול הבס, שמאז נפרד מאשתו,
עורכת־הדין י על, מסתובב חופשי ומאושר, מחפש ונהנה מחייו.

תמיד אמרתי שצריך מזל יותר משכל,
ותאמינו לי שידעתי מה שאמרתי. מזל
כזה, בכמות רצינית, נפל על בחור צעיר
שכל־כולו רק בן עשרים־ושתיים. הבחור,
דורון פישלר שמו, עסק במיקצוע אולי
לא-כל־כך יוקרתי, אבל בפירוש משתלם.
הוא עבד בקיוסק למימכר עיתונים וסי גריות
ברחוב דיזנגוף, ובצורה כזאת הכיר
את כולם. תמיד היה בעניינים, בעזרתם
האדיבה של עיתוני הבוקר והצהריים, שלא
לדבר על השבועונים.
וכך, ביום בהיר אחד נעצרה מכונית
מפוארת חדישה עם מיספר זר בפתח
הקיוסק, ועיניו של דורון יצאו מחוריהן.
והמכונית עוד לא היתה הכל. מתוכה
יצאה חתיכה רצינית, שכל פסיעה שלה
זעקה תוצרת־חוץ. חידד דורון את עיניו
הכחולות היפות, שהפכו סימלו המיסחרי,
ונעץ אותן נעוץ היטב בעיני הגברת.
וראה זה פלא, הבחורה התאהבה ממבט
ראשון ודורון גם הוא לא טמן ידיו ב צלחת.
הוא עבר מייד לגרמנית שוטפת
שהיא, כך הסתבר, שפת־האם של הצעי רה,
והסביר לה חד־משמעית שיש לו
עניין רציני מאד בה ורצון עז לראותה
שוב, הפעם על כוס קפה. הבחורה אמרה
כן• וכיום, מי שרוצה לראות את דורון,
כדאי לו שיחפש מכונית פיאט־ספורט ש כמותה
אין עוד אחת בארץ, עם מיספר
גרמני ועם הזוג הצעיר בתוכה.
כי דורון כבר לא בדיוק מוכר עיתונים.
הוא מתייר ומטייל בארץ, ומראה לרותי
מלצר בת ה־ 20 את מעלותיה וגבולותיה
של ארץ הקודש. רותי, שסיימה לא מזמן
אעוה בסימן טוב ושוב על חתונה, שנערכה אומנם בצינעה
אבל כדת משה וישראל. הפעם, המאושרים
הם גני טזכטרפן ואשתו הטריה, לי אורה
ספקטור, בתו של יבואן הפיירקם
הגדול. החתונה נערכה ברבנות, בחוג
המישפחה המצומצם, והשניים מבלים את
ירודהדבש בדירתה של ליאורה שבשיכון
בבלי.
ליאורה היתד. נשואה בעבר, כידוע,
והביאה איתר. לנישואיה החדשים את
בנה הקטן בן השש מנישואיה הראשונים.
לדיברי בני, ליאורה היא שקטה ועדינה
וסולדת מפירסומת, וכולה ההיפר הגמור
מאשתו הראשונה ציונה, הנשואה כיום

ליהודה פדני.

ליאורה אינה עוזרת לבני בעבודה
טיק החדש שלו. היא מעדיפה לשבת
ולשחק את עקרת־הבית המסורה,
עסוק מעל לראש בענייני הבוטיק
שיהיה סדר.

בבו בבית ובני שלו.

האולפן, אומנם מגמגמת בעיברית
קלושה, אבל נותנת לדורון את הפיקוד
בכל הנוגע לדיבורים ולנהיגה.
דורון עבר לגור עם בחירת ליבו, המת גוררת
עדיין בדירה שכורה ומחכה להו ריה,
שאולי גם הם יעלו ארצה. אביה
של רותי הוא אחד מבעלי בית־החרושת
הגדול ביותר לרהיטים בגרמניה. מה
בדיוק יש להורים לחפש כאן קצת קשה
לי להבין, אבל הם כבר גדולים ויכולים
להחליט בעצמם. ואם בתם תמצא כאן
את מזלה, מה טוב.
רותי, שכנראה יש. לה גם ראש על ה כתפיים
נוסף לאוטו המרשים ולפרצוף ה נאה,
מצאה לעצמה עבודה מכובדת בחברה
לייעוץ כלכלי. ובסך־הכל זו תהיה תוספת
מכובדת מאד לנוף.

שנץ העולס הזה

במדינה
(המשך מעמוד )40
עורכי־הדין יורם שפטל ומנחם רובינשטיין,
התברר שיוני לוי ״סידר״ לשדה הלוואות
מכל השכונה. בין היתר, הם גילו שחצי
מדיירי הבניין שבו מתגורר לוי, הינם
נושיו של האמרגן והילוו לו כסף בנסיבות
דומות. צעיר אחר שאף הוא הילווה למר קו
שדה סכומי כסף בסך עשרות אלפי
לירות הוא חיים (חיימון) רבי, בעל מיש רה
השליחויות בזק בתל-אביב.
חיימון, ביחד עם אבי זנקו (שהתפרסם
בהיותו חשוד בפרשת הרצח הכפול בחוף
בת־ים לפני חודש) ,וצעיר נוסף בשם
בני, נהגו לבוא, אל שדה ולהוציא ממנו,
לדבריו, את חובותיו באיומים. גם כשסיים
שדה לפרוע את חובו, לא החזיר לו חיי-
מון את שטרי הביטחון. שדה התלונן על
כך במישטרה ובתיווכו של קצין מישטרה
סודר שמרקו יחזיר לחיימון את הכסף
בתשלומים.
פרשת סחיטתו של האמרגן מצויה עתה
בעיצומו של דיון מישפטי. כאשר יסתיים
הדיון בפרשה זו, אפשר יהיה לדעת ם
אומנם יש קשר בינה לביו תלונתה של
הצעירה כנגד מרקו שדה.

אל אחת מלישכות הגבייה, המצויות ב שלוש
הערים הגדולות, כדי לפרוע את
חובותיהם עבור מקלטי הרדיו והטלוויזיה.
ההזמנה המוקרנת על מסך הטלוויזיה
עשויה בנימוס. היא נועדה למשוך את האז רח
אל הלישכה, כדי שיעשיר במשהו את
קופת רשות השידור. אולם הנעשה בליש-
כה עצמה אינו מושך כלל וכלל. מי ש מציץ
לתוכה משתכנע, כי מוטב לפגר
בתשלומים מאשר לשהות בין כותליה, ולו
רק לזמן קצר.
סבל לנכים ולזקנים. הלישכה התל-
אביבית מצויה בפינת הרחובות פרץ ועליה,
עובדה שנשכחה משום מה על־ידי בעלי
התשדירים, שבחרו לציין רק את הכתו בת
״רחוב פרץ 1״ .היא שוכנת במיבנה
ישן ורעוע, באיזור שבו החניית רכב היא
משימה־בלתי־אפשרית.
מישרדי הלישכה, המשרתת את מרכז
הארץ ואת רוב תושבי המדינה, שוכנים
בקומה השלישית. הכניסה היא בצד ה בניין
ולא בחזיתו. היא קשה לגילוי ואי נה
מסומנת, אלא בשלט כתוב ביד. חדר

עיתונות
מה ויה ״ג׳איפא״*

איך גוזדה בארץ
עיר ששמה נ׳אפא,
שממנה באים תפוזים;•

מאוזן :
. 1צאצאי בית אהרון; .5רויאלי! . 10
סימן הכפל; . 11 בלוטת־ההנקה; . 13 כן,
בספרדית; . 14 מחוספס; . 15 אחו; . 16
יחידת־מישקל עשרונית; . 18 בתוכם; .20
זכר בבקר! .21 סוכת השומר במיקשאה;
.22 מטבע צרפתי קטן .24 :גוף ראשון
רבים; .25 נוי, עדנה; .26 מתעכב במקום
אחד; .28 עסיס הפרי; .30 גץ; .31 גיבעול:
.32 כינויו של רמטכ״ל יום־הכיפורים;
.34 מראשי ד״ש (כינוי); .35 השליך אבן;
.38 ממנה נבראה חווה; .39 משקה קל;
.41 חומת מים .42 :ערוץ; .43 פתי; .45
בהמה גסה .47 :ענף; .48 ואקום; .50
שיתקו!; .51 בשבילי; .52 מועד; .54 עד;
.57 שוק .61 :נהר באפריקה; .62 שמן
האדמה .64 :דין; .66 פנורמה; .66 ממהר;
.67 מכשף; .69 מחול אצילי; .70 מענית;
.72 מפעיל המרגמה; .74 חומר־נפץ מרסק
(ר״ת); .75 ירק המשמש כתבלין; . 77 זה
הוא; .78 נתח הפרי; .81 מכינויי האלוהות;
.83 יחידה בסולם הצלילים; .85 נרו יאיר
(ר״ת); .86 אריה; .88 בהמת־משא טיבטית:
.89 מיבצר בגליל; .91 סופו של יום; .93
בת־קול; .95 צמח תבלים; .96 נוזל החיים;
.98 לשד . 100 :בית הציפור; . 102 קינה;
103 צאצאה; 104 אריסטוקרטיות; . 105
פוריטניות.

מאונך :
. 1יישוב חקלאי .2 :קריאת־יגון; .3מלך
העופות; .4מצבת־זיכרון; .6אדמה המצויה
בנגב; .7אולקוס; .8תווית; .9המשיך;
. 12 אולם; . 15 מתכת קשה מאד; . 16 בן־
צבע; . 17 מאכל נוזלי; . 19 טרמינל; .20
שמא; .21 יוהרנות; .23 קידומת הולנדית:
.24 הקלף הגבוה ביותר; .26 עצור בחשד:
.27 מילת חיוב; .29 שמחירו גבוה; .30
צעיף .33 :אמצע הלילה; .34 תבלין תימני:
.36 תת־יבשת גדולה; .37 החבר. עגולה
בספורט; .40 תן לי!; .41 מאור קטן.44 :
מסולם הצלילים; .46 תיכלה; .47 קול גברי
במקהלה; .49 צמח יחיד בתבואות; .50
אביזר חיוני במכונית; .53 חוכמה; .54
דבש גולמי; .55 מתלווה לכל אדם; .56
מיפתן; .58 רטוב במיקצת; .59 אתר; . 60
תפילה נוצרית; .62 עוף־טרף; .63 רסיסי־בוקר;
.66 ארטיסטי .68 :השייכת לאיזור
הטרופי; .71 כיח; .73 ספינת המידבר;
.76 מרגיש; .77 נטיה; .79 חזיוך לילה:
.80 בוא הלום!; .82 מספיק!; .84 סופר
אמריקאי (ש״מ); .85 ווליום; .87 מיקוורד
מים ענקי; .90 שלוש המכות הראשונות
(ר״ת); .92 מן ההורים; .94 תמר; .96 מגורי
הבהמה הדקה; .97 שעורים המשמשים
בתעשייה; .99 נורה מן הקשת; . 101 מילת־זירוז;
. 102 גוף שלישי רבים; .103 בתוכו.

אגב סיקור פרשת התפוזים המורעלים
(העולם הזה )2110 למדו קוראי העיתונים
הישראליים כי קיים מקום, או איזור, שהם
לא ידעו על קיומו. התפוזים הישראליים,
כך סיפרו הכתבים! ,משווקים 1בעולם תחת
השם ״ג׳׳אפא״.
איך נולד שם מוזר זה י
גילגולו של •בם. כאשר ההל יצוא ה תפוזים
מן הארץ, לפני כמה דורות, הם
.נשלחו מן הנמל הפתוח של יפו. שם
הועברו התיבות בסירות אל האוניות, ש-
המתינו בלב ים. משום כך נודעו תפוזי
הארץ -באירופה גשם ״תפוזי יפו״ ,וכך
רכשו לעצמם מוניטין, בתפוזים מן המשו בחים
ביותר בעולם. גם הערבים וגם ה יהודים
השתמשו בשם זה.
בכל השפות האירופיות, שמה ישל יפו
הוא, מזה מאות בשנים .£3££3 ,אמנם,
.בתרגומים הישנים של התנ״ך מופיעה העיר׳
שממנה הפליג יונה הנביא, בשמות
כגון 3ק ת 0ן (בתרגום האנגלי) או 0ו 1ק13
(1בתרגום הגרמני של מארטין לוותר וב תרגום
הצרפתי) .אך לפחות מאז ימי ה צלבנים,
שרבים מהם נחתו ביפו, נתקבל
השם 1 .! 3££3תפוזי יפו נודעו, על כן, כ-
1£€5ז . £3££3 013
עיר חדשה. שם זה הרגיז את דויד
בן־גוריוו וחסידיו, שביקשו לחסל את כל
הגייסות הלועזיות של שמות־המקומות ב ארץ.
מילבד שמה הלועזי של ירושלים,
1מ 115316ז ,£6שבו הם לא העזו לפגוע,
מחקו. באופן שיטתי את השמות הלועזיים
המקובלים מן השלטים והמפות, החליפו
!אותם בכתיב לועזי של השמות העבריים.
כאשר סופחה יפו לתל-אביב, בשלהי
מילחמת־העצמאות, הופעל גם לגביה כלל
זה. העיר ! 3££3הקשורה בהיסטוריה, בדת
ובספרות של עמי אירופה, נעלמה1.במקומה
נולדה השכונה .¥3£0
רק במקום אחד נותר השם: על תיבות
התפוזים. כי השם המיסחרי היה יקר מדי
מכדי להחליפו בשם חדש, שאינו אומר
ידבר למיליונים, הרגילים לשם 3££3ן.
נראה שכל זה אינו ידוע לעיתונאים ה ישראליים.
השבוע דיווחו על התלאות ו־חיסורים
העוברים עתה על ״תפוזי ג׳אפא״.
מנגנון שירות ד 1מ

נתיב חיסורים
בלישכת. הגבייה
שר רשות השידור מעצבן
את האזרחים ומקשה ע? הפקידים
תשדירי השירות חודרים מדי יום ביומו
כמעט לכל הבתים בישראל. הם מוקרנים
בשעה כזו שקשה מאד להימלט מהם או
להתעלם מבשורתם. התשדירים של רשות
השידור מזמינים את אזרחי ישראל לסור

לישכת־הגבייה של רשות־השידור
משימה בלתי אפשרית
המדרגות הוא צר, מלוכלך וקשה מאוד
למעבר, בעיקר לנכים ולזקנים. ודווקא
אלה מרבים לפקוד את הלישכה, הפתוחה
בשעות העבודה, כדי לשחרר את שאר
בני המישפחה מן הצורך לבזבז שעות
עבודה יקרות.
בקומה השלישית אין חדר המתנה, כדי
לקלוט את עשרות האזרחים המצטופפים
שם. במעבר הצר, שאורכו כ־ 2,5מטר
ורוחבו רק 1.5מטר, ניצב ספסל צר ולא
נוח. הדלת המובילה למישרדי הלישכה
סגורה. היא נשמרת על־ידי אחד מן העוב דים,
הטורח ככל יכולתו להסדיר את תו רם
של האזרחים הנרגנים.
בתוך הלישכה שוררת צפיפות ורב ה דוחק.
חלק ניכר מן השטח תפוס על־ידי
מכונת צילום, קופה רושמת וטלפונים.
עובדי הלישכה י מתקשים לנוע בתוכה
מבלי להיתקל במיכשור המישרדי. בחדר
צמוד מנסים פקידים אחרים לעבוד, על
אף הרעש והמהומה הבלתי־פוסקים.
סיפר אחד מעובדי הלישכה :״אנו שוכ נים
כאן כבר שש שנים. בתחילה היינו רק
3—4עובדים ואילו עתה נמצאים כאן
,45 החייבים לשרת אלפי אזרחים. זהו
גיהינום עבורם ועבורנו.״
לדבריו יש תוכנית להעביר את הליש־כה
למקום נוח יותר ,״אך תוכנית לחוד
ומעשים לחוד.״ מוסיף העובד :״אין מנוס,
אלא להזמין את אנשי הטלוויזיה, כדי ש יבואו
לצלם את הנעשה בלישכה. אם
תתפרסמנה התמונות על גבי המסך, אולי
יזוז משהו — לטובתנו ולטובת האזרחים
הבאים לפרוע את חובם.״
העולם הזה 2111