גליון 2112 מתאריך 22 בפברואר 1978

העבודה בקרוב כנס דומה, שיוקדש כולו לדיונים
כלכליים בבעיות המשק במדינה.
בכנס, שאותו יארח נשיא בית ברל, ח״כ אבא אבן,
תימתח ביקורת קשה על מדיניותה הכלכלית של
ממשלת הליכוד.

ת עונן י ף
דו חפי ל צי רו ף
.העסדה ,,ל קו א לי צי ה
אל תופתע אם כעתיד הקרוב יישמעו
קולות כקרב כמה מראשי הניצים בליכוד
לדון מחדש כאפשרות צירופה של מיפלגת
העכורה לקואליציה, כמטרה לגבש כוח
נגדי לאופוזיציה היונית לכגין כתוך
׳הממשלה, המורכבת משרי הליברלים וד״ש,
שמנהיגה הבלתי־מוכתר הוא שר־הכיטחון
עזר וייצמן.
במגעים ראשונים הנערכים מאחרי־הקלעים, והנושאים
בשלב זה אופי של גישושים בלבד, הועלתה האפשרות
כי בעתיד הקרוב יהיה צורך בשינויים במפה
הפוליטית, נוכח הכישלון הצפוי לשיחות השלום עם
מצריים, וכן נוכח המשבר החזוי ביחסי־העבודה במשק.
על רקע זה פועל כבר לובי משמעותי, במטרה לשכנע
את ראש־הממשלה כי ייקל עליו לממש את מדיניותו
ועקרונותיו דווקא בשיתוף עם מיפלגת העבודה,
כששימעון פרס בראשה, מאשר עם וייצמן ושרי
ד״ש. עמדתה הקיצונית של מיפלגת העבודה בשאלת
היישובים בפיתחת־רפיח, מוצגת כהמחשה לאפשרות
שיתוף־הפעולה עימד. בקואליציה.
המטרה העיקרית של פעילי לובי זה היא להציג את
עזר וייצמן בעיני ראש־הממשלה כאיום הממשי ביותר
לסמכותו ושלטונו, כמי שחותר תחתיו גם בנושאים
מדיניים.

מטרה מישנית היא לגרום את סילוקה שד
ד״ש מהקואליציה, ולאפשר על־ידי כף את
צירופה של מיפלגת!העבודה, תוך הכטחת
תפקיר סגן־ראש-הממשדה לשימעון פרם.
הפעילים הבולטים כלובי זה הם מקורביו
שד שר־החקלאות, אריק שדון.

ב ״ תו כני ת השלו׳׳
יועציו של ראש־הממשלה, מנחם בגין, כבר עוסקים
בניסוח מחודש של ״תוכנית־השלום״ הישראלית,
שעליו רמז ראש־הממשלה.

נראה כי השינויים שיוכנסו בתוכנית
המקורית, שאותה נשא עימו בגין לסאדאת
כאיסמעיליח, לא יושפעו דווקא מהסיוע
הצבאי האמריקאי למצריים וסעודיה, אלא
מן המגמה להקל על ירדן להצטרף לשיחות־השלום.
מאחר
שטענתו העיקרית של סאדאת, מלבד בנושא
היישובים בפיתחת־רפיח, היתד, כי תוכנית־השלום של
בגין אינה מותירה כל אפשרות של צירוף ירדן
לשיחות, מחפשים עתה מגבשי התוכנית אפשרות של
ויתורים לירדן, גם בתחום ניסוח הצהרת העקרונות
וגם בתחומים מהותיים יותר.

אולם כד הוויתורים שייעשו לירדן, ייעשו
על חשבון המצרים ולא על חשבון ישראל,
כשהעיקרון המנתה הוא ״יותר ויתורים
לירדן ופחות ויתורים למצריים.״

סאדאת יידרש, כנראה, לוותר, בשאלת שדות״התעופה
וסידורי־הביטחון, מעבר להצעה הישראלית המקורית,
תמורת הנכונות ללכת לקראת ירה.

פנ ס כלכל
ב ״ בי תבד לי׳
בעיקבות התהודה החיובית שעורר הכנס המדיני
שנערך מטעם מיפלגת העבודה בבית־ברל, שבו
הופיעו בצוותא שלושת ראשי המיפלגה — שימעון
פרס, יצחק רבין ויגאל אלון — תערוך מיפלגת

כיתבי־האישום שהוגשו נגד ראש עיריית בני־ברק
וחברי מועצת העיריה, בפרשת המחסום הבלתי־חוקי
שהוקם ברחוב השומר, והעברת העניין לטיפולה של
ועדת־חקירה, נראה כי לא יהיו תוצאות ממשיות
ללחץ זה.

מיפדגת העבודה מתכננת לארגן את
מאבקיה האופוזיציונים בממשלה באמצעות
כנסי־תעמולה מסוג זה.

אין כל סיכוי כי היועץ־המישפטי־דממשדה,
הפרופסור אהרון ברק, יחזור בו מהחלטתו
הראשונית, ובל ניסיץ לכפות עליו דיעה
אחרת עלול להסתיים בהתפטרותו.

הי מ איס ״ ל כו

ראש־הממשלה, המעריך את בקיאותו המישפטית של
ברק והנעזר בו גם בתחום המדיני. לא יסתכן בעימות
מסוג זה.

לבס ־הסוה ר

ה פנינג ל מען

בקרב איגודי הימאים השובתים נחושה ההחלטה
להמשיך במאבקם הפעם, עד הסוף, אפילו אם ייאלצי
ללכת לבתי־הסוהר.

הימאים סבורים בי רק מצב שבו ייאלצו
השידטונות לכלוא את חלקם, או את כולם,
ככתייהסוהר, בגלל סירוב למלא את צווי
כתי־המישפט, עשוי לחולד מיפנה כדעת•
הקהל לטובתם.

מפ׳׳ם עו רכתמג בי ת
פ ר טי תבארה ״

! קו ל ה שלו ם ״
הפנינג המוני למען המשך קיומה ופעולתה
של תחנת ״קול השלום״ של אייכי נתן, בו
יופיעו אמנים בהתנדבות יאורגן במוצאי
שכת הקרובה, ככיכר מלכי ישראל כתל־אביב.
ההפנינג
אורגן אחרי שאייבי נתן הודיע בשבוע שעבר
על סגירת תחנתו בסוף החודש הנוכחי, בעיקבות
החרם שהטילו עליו המפרסמים הגדולים. הוא נועד
להוכיח, לטענת אייבי, כי בניגוד למערכה שמנהלים
נגדו שרותי־הפירסומת בשידורי ישראל, יש האזנה
רחבה לתחנתו. הוא יבקש להפגין הזדהות עם התחנה

הסמינר הרעיוני של השומר־הצעיר בגיבעת־חביבה
עורך מגבית פרטית בארצות־הברית, למימון פעולות
של מפ״ם בסקטור הערבי.

כמיבתבים שנשלחו לאזרחי ארצות־,הברית,
משתמש הארגון המפ״מי הפועל ממישרדי
המיפדגה הציונית המקבילה דמפ״ם
כארצות־הכרית, כשררה החמישית כניו־יורק,
בתמונתם שד מנחם בגין ואנוואר
סאדאת, לעיטור הפנייה לאיסוף! הכספים.

מת א סו רלח ״ לוח
לנ סו עבטרמ פי ם?
למרות שקצינת ח״ן ראשית, אלווי־מישנה
דליה רז, פירסמה פנייה לחיילות צה״ל
שלא לנסוע בטרמפים, יצאה פקודת מטב״ל
האוסרת על חיילות לעצור טרמפים רק
כשעות החשיכה.
החיל היחיד שהוציא פקודה משלו, האוסרת על
חיילות לנסוע בטרמפים גם בשעות היום, הוא מיפקדת
פיקוד הנח״ל. ההסבר לכך הוא שחיילות רבות
המשרתות בנח״ל מוצבות בהאחזיויות השוכנות
במקומות מבודדים, ביניהן גם היאחזויות מעבר לקו
הירוק.

ל א ״בוטלו ה ת בי עו ת
נגד עיריית בוי ־ ברק
למרות הלחץ הכבד שמפעילים החוגים הדתיים על
ראש־הממשלה, לתבוע מהיועץ־המישפטי את ביטול

אין סיכוי ל הו חז ר ח
ע קו רי איקר־ית
תיקוותם של עקורי הכפר איקרית,
שבגבול הלבנון, כי ממשלת הליכוד
תתיר להם לחזור לכפרם ואדמותיהם
נמוגה כאחרונה בעת שבחופזה ניטע
על אדמות הכפר ״יער הילד היהודי״,
לזכר ילדי ישראל שנטבחו כשואה.
עם הקמת ממשלת הליכוד הובטח
לעקורי איקרית וכירעם, לדון מחדש
כהחזרתם לכפריהם ואף הוקמה ועדה
מיוחדת לשם כך. זמן קצר אחרי־בן
פשטו שמועות בי ממשלת הליכוד,
תחליט על פשרה: להחזיר רק את
תושבי איקרית לכפרם.
הוועדה, בראשות שר־החקלאות
אריאל שדון, לא סיימה את דיוניה.
אולם בינתיים, במהירות כלתי־רגילה,
הוחל ככר בנטיעת היער, השמה קץ

כדי להחזיר את אמון המפרסמים בה, דבר שיאפשר
את המשך הפעלתה.

דו״ח שימרו!
הו ללך
אחת התוצאות הראשוניות של דו״ח ועדת שימרון,
היא חקירה מישטרתית בקשר לדו״ח עצמו. המישטרה
הקפידה על מניעת דליפת הדו״ח לידיעת הציבור
לפני שהוא הוגש לממשלה, ביום הראשון האחרון, ואף
הציבה מישמר שוטרים מייוחד שליווה את 2000
העותקים של הדו״ח מבית־הדפום לכספת שבה הם
נשמרו.

למרות אמצעים קפדניים אלה, הגיע הדו״ח
כמלואו לידי מיספר עיתונאים, ודפים
מודפסים ממנו נפלו לידי עיתונאים אחרים
ככר ביום החמישי לפני שבוע.

תנועת העול הוה
בשל״
מועצת התנועה תתכנס כיום
החמישי 23 ,בפברואר ,1978 כבית
כני־כרית, רה׳ קפלן, תל־אביב.
סדו״היום :
• דיווח על מועצת שלי.
• המצב הפנימי בשלי.
• דיון מדיני.

הכרים שלא קיבלו הזמנות, מתבקשים
לפנות למזכירות התנועה.

׳*1׳!ורוגיי

1111

1111

טיונר

מגבר 15x2וואט .5ו\/ו8 .
פטיפון אוטומטי
עםראש חרמי
סטריאו
ט״פקט טו ת טריאו

בואו לראות לחוש ולשמוט מוסיקה באולמי התצוגה של סוני

מגב ר 18x2וואט 1.5טו.מ
פטיפון אוטומטי
טםראש מגנט• סטריאו טיונר
ט״פ קטטות״צ01.6ס״

תל אביב: מגדל שלום, רח, אחד הטם ,9טל5 24 31 .

מגבר 20x2וואט 8.11/1.5
פטיפון חצי אוטומטי
עםראש מגנט•
ם טריאו טיונר טייפ מ מ טו ת ״צ.6ו 00״

שאל כל אחד,

וה היה ג ש ( 9גוג שהיה
גיליון ״העולם הזה״ שראה אור השבוע לפכי 25 שכיס כדיוק,
הוקדש כרוכו לתיאור ופירוט ניתוק היהסים כין כרית־המועצות
לכין ישראל, אהרי פיצוץ השגרירות הרוסית כתל-אכיכ. הליגה
לידידות ישראל—ס־ס־ם־ר ערכה הפגנת הזדהות, שכראשה עמד
מפקד ה״הגנה״ לשעכר ד״ר משה סנה, שהופיע לראשונה
כלוויית שומרי־ראש אישיים, כיניהם שדר־הרדיו עמיקם גו־רכיץ׳
,שפוטר כשל כף ממקום עכודתו כרדיו. כסופה של ההפ גנה
הוכאו 12 פצועים לתחנת מגן־דויד־אדום. את אווירת
הטרור ששררה כארץ לפני 25 שנים, הכיאה המערכת כציטוט
שהוכא מפיו שלי טרוריסט אירי שאמר :״פצצה אינה מכינה
כמדיניות גכוהה. טיכעה: אפשר להטילה על כל אחד, ככל מקום.״
השכוע לפני 25 שנים היה ״העולם הזה״ הראשון שהכיא
לארץ את מישחק ניחושי הכדורגל, המכונה כמם ״ספורטוטו״.
שמו של המיכצע :״נחשון העולם הזה״ .כמדור ״הכנסת״ דווח
על דיון נוקכ שערכה מליאת הכנסת, לרגל הופעת שכועון המיש־טרה
״999״ (אחד מראשוני המתחרים שהשילטון המפא״יי ניסה
לייסד נגד ״העולם הזה״) כעריכתו של הסופר ינאל מופינזון *.

כמהלד הדיון טענה חכרת הכנסת אסתר רזיאל־נאור מי
יעז לפרכ לתת מודעה לעיתון המישטרה?״ כמדור ״מכל העו לם״
דווח על הרפוכליקה של סן־מרינו, המחזיקה כצכא כן 80
חיילים וכמישרד־חוץ שכו מכהנים שני פקידים כלכד. כמדור
״כמרחב״ תוארה התיקווה שעוררה חמחפכה המצרית כמצריים
גופה, והתהליך תואר כמילים :״תאר לעצמך את מצב חיהודים
לפני 50 שנה, מופיע אדם כמו תיאודור הרצל, ומגשים בכת־אחת
את כל האידיאלים של העם היהודי כשערו האחורי של
הגיליון הוכא מיכחר קטעים מתור סיפרו הראשון של עמום
קינן ,״בשוטים ובעקרבים״ ,שראה אור השכוע לפני 25 שנים.
כשער הגיליון: שר־החוץ משה שרת סופג את מהלומת ני מול!
היחפים עם כרית־המועצות, כאשר השאלה היא :״האם נחוץ
מישרד־החוץ?״

גופה קפואה

נדית־המועצש מנתקת הסיח עם 1שואל
בארון רוסי * ווומיקם ג 1רב״ן מנוטר מהרדיו *
אגדת הש יר: בן רציו 1 11ומונה, אין כמור
העם חורן דל א ז־גד
במשך ארבע שנים היו מאות אלפי יהודים
במוסקווה רגילים ללכסן מבט אל
הדגל הכחול־לבן שהתנופף מעל לבית
הישן. איש אינו יודע מה התרחש באותם
הרגעים בנפשם — בברית־המועצות
אין האנשים נוטים לשפוך את ליבם בנקל.
השבוע השפילו העוברים־והשבים היהו דים
את מבטם. הם לא היו צריכים להרים
את עיניהם כדי לדעת כי הדגל נעלם. הם
קראו זאת בעיתונים.
במרחק 2800 קילומטרים, בכיוון דרומי,
התנוסס תורן אחר, גם הוא חסר־דגל. לפני
הבניין בשדרות רוטשילד בתל-אביב שמ רו
שוטרי מישמר־הגבולות של מישטרת
ישראל. הבית הואר באור מסנוור בכל
שעות הלילה. קבוצות קטנות של עוב־רים־ושבים
נעצרו מולו, ונעצו מבטים
סקרנים בחלונות המוארים ובשומרים ה־מיסתוריים,
בגן השגרירות הסובייטית.
הדגל האדום הלוהט והדגל הכחול-לבן
החיוור כבר היו מוכנים במיזוודות הארו זות,
מוכנים לטיסה הביתה. היה ברור
שתעבורנה שנים עד שיתנוססו מחדש,
האחד בארצו של האחר***.

אנשים שהשתתפו בהפגנה למען ידידות
ברית־המועצות—ישראל.

יום שישי, ה* 13 כפכרואר.1953 ,

פראוודה יצא בהתקפה מוחצת על מדינת
ישראל, והאשים את ״שירות הביטחון
הישראלי״ בהנחת הפצצה 10 .מבין עצירי
הפצצה שוחררו אחרי חקירה קצרה.

שכת, ה־ 14 כפכרואר.1953 ,

שגריר ישראל בוואשינגטון, אבא אבן,
ביקש סיוע חומרי ומוסרי של מדינות
המערב למדינת ישראל, המוקפת אויבים,
העומדת מול התקפה סובייטית.

יום ראשון, ה־ 15 כפכרואר.1953 ,

מזכיר הליגה הערבית, עבד אל־חאלק חסו נה,
הצהיר לפני עיתונאים בקאהיר :״ננצל
את הניתוק הזה לטובתנו.״

יום שני, ה־ 16 כפכרואר.1953 ,

השנייה, המרוחקת יותר. כאשר חצתה את
הכביש, נעלמה מעיני אמה — לנצח. היא
נמצאה כעבור 48 שעות באחד הפרדסים
הסמוכים. היא נאנסה, ואחר־כך נרצחה.
עמידה איתנה. אברהם לוין היה נער
צעיר כאשר בא עם הוריו ואחיויתיו ל־רמת־גן.
הוא היה בחור חסון, וכחובב
ספורט התבלט עד מהרה כשוער בקבוצת
מכבי המקומית.
אחרי כמה שנות שירות במישטרה, הת גייס
לבריגדה היהודית. כאשר שהה אב רהם׳
בתוקף תפקידו, במצריים, הכיר את
אודט ונשא אותה לאשה. הוא חזר עימה
ארצה, כאן נולד להם בנם נחמן.
בפרוץ מילחמת־השיחרור היה ביתם, ש בשכונת
המיפדה האזרחי, מטרה לצלפי
הכפר סלאמה. בזכות ידיעותיו הצבאיות
כמדינה פצצה הונחה ליד קיר בית השגרירות
הסובייטית בתל־אביב. שלושה פצועים,
ביניהם אשת השגריר. מחוגים סובייטים
אין תגובה — רישמית או אחרת.

יום שלישי, ה־ 10 כפכרואר .1953

יום רכיעי, ה־ 11 כפכרואר.1953 ,

12 איש נפצעו בתיגרות־רחוב בתל־אביב,
אחרי הפגנה פרו־סובייטית שהתקדמה לעבר
בניין השגרירות. השגריר פאבל
יירשוב קיבל מישלחת של המפגינים :
אנשי סנה, מק״י ומפ״ם.

יום חמישי, ה־ 12 בפכרואר.1953 ,

שר־החוץ הסובייטי הזמין אליו את שג ריר
ישראל במוסקווה, הודיע לו על ניתוק
היחסים בין ברית־המועצות למדינת יש ראל.
בתיגרות־רחוב בחיפה נפצעו כמה
* שהיה מעורב שנים מאוחר יותר
בכתיבת המחזה זרוק אותו לכלבים, שהטיף
לרציחת עורכי העולם הזה.
•* אמו של מזכיר־הממשלה הנוכחי,
אריה נאור.
*** שנתיים מאוחר יותר חודשו היחסים,
נותקו מחדש אחרי מילחמת ששת־הימים
והם מנותקים עד היום.
בין העצירים, העיתונאי ברוך נאדל.

תאריך 19.2.53 :
את הרוצח. עיתוני הערב הקדישו כו תרות
על רוחב העמוד והודיעו על פתיחת
מיבצע שטן. ייתכן שכל הרעש לא בא
במתכוון, ייתכן כי נופח על-ידי המישטרה
עצמה, להשכיח את פעולות־הטרור העגו מות.
על כל פנים: בין 1200 השוטרים
של מיבצע שטן וסיפורי־הזוועה של ה־צהרונים,
הצטברה היסטריה המונית ב־מישפחות
ישראל עד כי אף אם אחת לא
תסכים לשלוח את בתה לבית־הספר ללא
ליווי מישטרתי *.

מיסמכים ד״פלומאט׳ים
המישלוח הראשון שהוצא מבניין שגרי רות
ברית־המועצות, אחרי ההודעה על
ניתוק היחסים, היד. ארגז־עץ באורך שני
מטרים וברוחב של חצי־מטר. הארגז הוע בר
לגמל־התעופה לוד.
כשהובא לנמל על־ידי נהג השגרירות,
התבקש זה להצהיר על תוכנו. לאחר הי סום,
התקשר טלפונית לשגרירות. אחרי
שיחה, מיהר להצהיר כי בתוך הארגז:
מיסמכים דיפלומאטיים.
בסקרנות רבה עקבו האנשים שנמצאו
ליד הבניין אחר הארגז. התהלכו שמועות
משמועות שונות על תוכנו. אחת השמו עות
יצאה מחוגי השגרירות האמריקאית:
הארגז הכיל את גופתו של עובד הצירות
הסובייטית שחוסל לפני כחמישה חודשים.
טען הדיפלומאט האמריקאי: הרוסים
מיהרו להוציא את הגופה משום שלא יד עו
אם מישרד־החוץ הישראלי ייענה לבק שת
יירשוב להעניק לו ולעובדיו חסינות
עד לצאתם את הארץ. לדיברי אחד האמ ריקאים,
נשמרה הגופה בפורמאלין או ב מקרר
חשמלי .״על כל פנים,״ אמר ,״לא
הייתי רוצה לשתות ויסקי שנשמר בפרי־ג׳ידר
הזה.״

אנשים

מים אד1מ־ם
יום שני, ה* 9בפכרואר.1953 ,

המישטרה עצרה 17 חשודים בהטלת ה פצצה,
ביניהם חברי הליגה האנטי-קומי-
ניסטית בן־גוריון מסר בכנסת הודעה,
שבה גינה באופן מתון את ההתנקשות.

״העולם הזה״ 799

נעצר כחשוד בהנחת פצצה בבית הצי־

רות של ברית־המועצות בשדרות רוט#

1 1 .1
\ 1 111 £111ו
שילד בתל־אביב, שבעיקבותיה ניתקה ברית־המועצות את יחסיה עם ישראל
בפעם הראשונה . .ברוך נאדל נחשד אז בקשרים עס מחתרת לאומנית אלימה.
ויכוח חריף בכנסת, מלווה השמצות ואיומים
הדדיים חמורים ביותר.

יום שלישי, ה־ 17 כפברואד.1953 ,

שגרירות ישראל במוסקווה הגישה בקשו תיה
להיתרי יציאה. בתל־אביב עשו הרוסים
את הצעדים ליציאתם מן הארץ.

:פשעים
הרוצח מן המיפדה
״אמא, אני הולכת לקנות מסטיק, יש
לי חצי גרוש,״ אמרה רחל לווין בת ה חמש
לאמה. היה זה בשעה 6באחד מערבי
השבוע. הילדה שעזבה את ביתה ב שכונת
המיפדה האזרחי, רמת־גן, אצה אל
החנות הקרובה, אלא שזו היתד, סגורה.
רחל החליטה לנסות את מזלה בחנות

מונה כמפקד ההגנה במקום. כעבור חו דשים
ספורים הרימו כמה חיילים, חבריו
של אברהם שחנו בקירבת מקום, כוסיות
קוניאק לכבוד הולדת בתו רחל. אברהם,
השקט והמוצק, חייך קימעה מבעד לשפמו,
וציין את שימחתו בצורה השקטה והאפיי־נית

השבוע, יומיים אחרי היעלם בתו, דקות
ספורות לאחר ששמע את הידיעה המח רידה
על רציחתה, הרגיע את אודט שפרצה
בבכי היסטרי, והפליא את שכניו ב עמידתו
האיתנה.
התעלומה, שלא פוענחה במשך יומיים,
הקימה על רגליה את כל השכונה הקטנה,
ותושביה פחדו להרשות לילדיהם להס תובב
לבדם בשעות הערב. גופתה של
רחל, שנרצחה על־ידי אנס מטורף, הועב רה
לבית־החולים לעיני התושבים.
בתנופה אדירה פנתה המישטרה לחפש

ס האדם היחידי שהביע בגלוי אהדה
למבצעי פיצוץ השגרירות הרוסית היה
ערי ז׳בוטינסקי, בנו של המנהיג ה-
רוויזיוניסטי הוותיק** ,ומרצה בטכניון
העיברי בחיפה. אמר ז׳בוטינסקי: המעשה
יהיה סימן מעודד למיליוני היהודים ב־ברית־המועצות,
שיראו בכך ניסיון נועז
של מדינת ישראל להתמודד עם ברית־המועצות.
תוצאה טובה נוספת: המעשה
יחיש תהליכים קיימים, ויעזור לגלות מיהם
אויבי המדינה.
• 1קריין קול ישראל אחר, עמיקם
כורבי ץ, שלא היה אנטי־קומוניסט, הצ טרף
למפגיני האחדה לשגרירות הסוביי טית,
ופוטר מתפקידו במהירות מפתיעה.
הסיבה הרישמית: הוא הודיע כי הוא חו לה,
ונעדר מתפקידו בתחנה שעה שהש תתף
בהפגנת האהדה הפרו־סובייטית.
* פרשת רציחתה של הילדה רחל לוין,
הביאה לאחת האגדות המבעיתות של הארץ.
אחד החשודים היה אזרח לא־שפוי בשם
בן־ציון סמוכה, שבמשך תקופה ארוכה
הופעל עליו לחץ, והכל היו משוכנעים
באשמתו. עד כדי כך, שכתוצאה החלו
אנשים לשיר את שיר העם :״בן־ציון סמוכה,
אין כמוך רק כעבור זמן רב
נתפס הרוצח־האנס, והוא נשפט וניכלא.
ההאשמה של סמוכה נעלמה, והשיר נשאר.
** וחבר הכנסת הראשונה.

01010א. ם ל/עו.מ.

היו אץ הבדלסן לד
אמריקאי, אנגלי, הולנד או עוראל.

בולם מתרחצים בדרחסון.
ילדים באמריקה ובאירופה, כמו הילדים בישראל, רוצים להתרחץ בדרמפון.
הם אוהבים אותו, כי דרמפון רך, עדין ונותן לכולם הרגשה נהדרת במקלחת
ובאמבטיה. דרמפון מגיע לבתיהם של יותר ויותר ילדים
בכל העולם ואנו ב״תיא״ איננו מתפלאים שגם מבוגרים
בכל מקום, אוהבים להתרחץ בו.

דרמפון -הסבון ללא סבון של ״תיא״.

באור-ורשבסקי

העולם הזה 2112

בלי
״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי. המערכת והמינהלה:
תל־אביב _ ,רחוב__גורדון ,3 ..טלפי! 43386צ־ .63 תא־דואר 136
מען מברקי :״עולספרם״ .מודפס כ״הדפום החדש״ בע״כל, תל־אביב,
רה׳ כן־אביגדור. הפצה :״גד׳׳ כע״מ. גלופות: צינקוגרפיה
כספי״ כע״מ. העורף הראשי: אורי אכנרי. העורף: אלי תבור. עורף
תכנית: יוסי שנון. עורכת כיתוב: נורית יהודאי. ראש המינהלה :
אברהם סימון. מה׳ המודעות: רפי זכרוני. המד״ל: העולם הזה כע״מ.

לא אחת ודאי שאלת את עצמך.
כפי שאנו במערכת שואלים את עצמנו,
מדוע נשארים נושאים שונים בתחום טי פולו
הבלעדי של העולם הזה?
י לעומת ידיעות ופרשיות שונות, הרו אות
אור לראשונה מעל עמודי שבועון
זה והופכות אחר־כך לעניין ציבורי שכל

קורס-המוהלים שלה ילמדו על בשרם את
מלאכת המילה. הדבר נעשה, גילה אז
העולם הזה, ללא כל פיקוח רפואי ובתנ אים
היגייניים ירודים.
הכתבה גילתה גם כי כאשר נודעה
השערוריה למישרד־הדתות, הורו ראשי
המישרד להפסיק מייד את קורס־המוהלים
שנערך בישיבת התפוצות, והפסיקו גם
את התמיכה הכספית שהמישרד הזרים
לישיבה.
למרות הגילויים המרעישים והאשמות
המפורשות שנכללו באותה כתבה, לא היו
לה כמעט כל הדים. אף עתון ישראלי
אחד לא טרח להגיב על הפרשה.
בשבוע שעבר נפתרה התעלומה סביב
קשר השתיקה הזה. בכתבה גדולה שפירסם
על ישיבת התפוצות בג׳רוזלס פוסט, התייחס
דויד לנדאו, באיחור של שנה וחצי,
לפרשה. כתב לנדאו:
״באם מזדמן העולם הזה לידיו מעת
לעת, נזכר דודי גם בחקירת השבועון
בשנת 1976 על קורס־המוהלים של ישי
בת_ התפוצות, שבלל גם ניתוחים שבוצעו

מודעה בנוסח מעיו זה היינו צריכים
אולי לפרסם בגיליון הקודם, שבין עמודיו
נולד מדור חדש: אח״נו(ראשי־תיבות של
אגשים חשובים מאוד) .אבל גם בהעדרה
של הכרזה חגיגית כזו אנו מקווים שהמדור
משך את תשומת-ליבך ולוא גם בגלל
התמונות הבלעדיות של הח״כים המתעמ לים
שפורסמו בו בהבלטה.
מטיבעו של מדור עיתונאי שהוא מדבר
>בעד עצמו ואין צורך להסביר את מטרתו
׳וייעודו. אלא שבמיקרה זה מדובר במדור
העלול להיראות כחזרה על מדורים אח רים
בעיתון, כמו מדור אנשים, למשל.
שני המדורים עוסקים, לכאורה, באותו
חומר עיתונאי: זוטות וסיפורי חדשות
שבמרכזם עומדים אישי ציבור והברד.
ידועים. מטרתו של אח״מ שונה
לחלוטין. במרכזו עומדים האנשים
ולא־ דווקא החדשות על אודותם. להי-
פך, הכוונה במדור זה היא להאיר בזווית
רב־ממדית את אישיותם ופעילותם של
אישים נודעים מתחומים שונים של החברה
הישראלית, תוך הארה והדגשה של הצד
רחוקות
עלה בידינו להוכיח זאת. הוכחה
מסוג זה סיפק לפני שבוע בפומבי דויד
לנדאו, כתב הג׳ווזלם פוסט, שהתפרסם
לפני כחודש ימים בעת שזכה להיות
העיתונאי הישראלי הראשון שריאיין אי שית
את נשיא מצריים אנוואר אל־סאדאת.
לפני כשנה וחצי, בחודש ספטמבר ,1976
פירסם העולם הזה גילוי מזעזע. בכתבה
שפני־נסיון לברית־מילה (העולם הזה
,)2037 נחשפה אחת הפעילויות ד,שערו־ריתיות
של ישיבת התפוצות בהר־ציון.
הכתבה גילתה כי בקורס־מוהלים הנערך

עוהליס הוויית לועוים את עיעצועס עד
אבויהס של ילדים עונ״ס -וקבלן עוני מסנן
תמוות 3אה
לירות לראש
ב ס מי ר א ^ין גראה-גי?־* היה פ&יל
בקורק הגיהליס שנערד ג׳ עינז ; ר<וזפזצוח ;
תפילה מקובלת לא רק אגל היזדדין4
אלא גם אצל המופלמיס ע-לס בגיגוז־למסירת
היהודית המח״־גח את ביצוע ני־

ביזע רלשטי-גי לה ולדת
הזכר. סקיכל אצל המיסלמיס לבצע את
הגיתיח תורי 40 יום סהולדת הבו הז: ד.
• אלא שלא תפיל מ־לגת י ד סי של •ההורים
לקולם את דמי הגיחות. המגישים גיוסי;:
לכמה מא־יח ל ׳י. גל*זמ מ־ די ג&וץ הו*
5י$דב ז־יגס־סלמים לדהית א ת וי מיה המ״לת
לשגיב צאיהרית יותר, בדרך כלל עד גיל
\ 12 ולעיתים אף כגיל. סגיג ר יומר.

,אג יוזודי
לא ירשת *״

ךאש ״י ד>־*־ל בעריכת קיי ס דגייהליס
** גיג!יגי ז, ה ה ^ ו ת, מימשו עורבי הקורם
•.אדרי מועמדים שעל אגריהס מ ג לו ההל״•.
מידים לבצע * ת מלאכת הגיחות מנ מ עיוז׳
לאו• שלה כמוהם רעיוו גאוגי בפשמות•״ ;
׳למע *ר. גתזרחי הפילה על נעריה ערבים
; עמרם פלי אותם.
לצורר זד. התקשרה תי קיג ה עם הספר
הערבי ראיר אגו־ראואלי, מירושלים ה*
גיורתילו. היא חיפש *איתר נערים *:ילדים
צרכים. שמ׳קמחותיהם זעו גגוגית שומוליי
אויזס ללא הימיים, הביא או מ 6ליעו׳גח
:ד ^ וצו וו .׳ בדי קוהסוהליש המתלמדים י די

•:שי ־ז־ •יכ-ייגב.:המעשי•.עלייוע: .מימי
הרגמרד 3גולד 1/ו*וי*ו -ראע 1ה ־ ע ו׳ גהי הקילה ביצע• רכיכז. בהפבגתס חהיאד׳

וגרזמוה*
רב־ופה קל קורס #והדים בישינתדהתפוצות
פרס ורפאל תבעו להשתיק
אמצעי-חתיקשורת עוסקים בו — מבלי
להזכיר, כמובן, את ראשוניותו של העולם
הזה בגילוייו ובפירסומן — יש גם הנותרות
נחלתנו הבלבדית.
חשדנו לא פעם כי יד עלומה מכוונת
ומנחה התעלמות גלויה זו. רק לעיתים
העולם הזה 2112

על-ידי ישיבה זו, שבראשה עומד הרב
מרדכי גולדשטיין, משתמשים בנערים
מוסלמיים כשפני־נסיון למוהלים המתלמ דים.
תמורת סכום של 100ל״י למילה,
מספק קבלן־מילות ערבי ממזרח ירושלים
ילדים ונערים ערבים לישיבה, כדי שחניכי

רובינשטיין והדרי מתעמלים ככנסת
מזל טוב, חובקים מדור
בילדים ערביים אשר הובאו לקבר דויד
בידי ספר מהעיר־העתיקה ( .הסיפור
ששר־מש
ום בלעדי נשאר
הביטחון דא ז, שימעון פרם ,
ושר־הדת ות יצחק רפאל ביק שו
מהעיתוניםהאחרים שלא
לפרסמובשלסיבות של ביט
חון לאומי) .״
חד וחלק, כמו תער של מוהל.
העולם הזה מפוצץ שערוריה מרעישה.
העיתונות הישראלית מתעלמת ממנה.
מדוע? שרי הממשלה פנו לעיתונות וביק שו
ממנה לא להתייחס לפרשה משום שהיא
עלולה לפגוע בביטחון המדינה, או להזיק
לתדמיתה. והעיתונות מקבלת הוראות אלה
משרי הממשלה ללא עירעור.
וכאשר מגיע היום בו מגלה אותה עיתו נות
את הסיבות שד,ניעור. להתעלם מגילויי
העולם הזה, היא עושה זאת ללא נימת
חרטה או נקיפת־מצפון, כדבר טבעי ומובן
מאליו, המקובל בעיתונות חופשית במדינה
דמוקרטית.

דים והפעילויות הבלתי ידועות שלהם.
מדורים מסוג זה, שאינם עוסקים דווקא
באירועים אקטואליים או באנשים שבחדשות,
מוכנסים בהדרגה למרבית השבועו נים
המצויירים בעולם וזוכים בפופולא ריות
רבה. אנו מקווים שזה יהיה גם היחס
שבו יזכה אח״ם.
בהכנת המדור ובהרחבתו נשמח להיעזר
גם בקוראי העולם הזה. אם הזדמן לך
להכיר אישיות ידועה מאחד מצדדיה הבל תי
מוכרים בציבור, ואתה סבור כי עשוי
להיות בכך עניין גם לקוראים האחרים,
כתוב לנו על כך.
בסופו של דבר, אין נושא מרתק יותר
מאשר הפעילות האנושית, וביהוד זו יו-
צאת־הדופן והבלתי שיגרתית. נשתדל כי
הרך הנולד, העושה עתה את צעדיו הרא שונים,
ייקלט ויהפוך לחלק בלתי נפרד
של מדורי העזלם הזה המנסים להאיר
פעילות זו.

״מישפחת, העולם הזה׳ חובקת בן,
אח לאנשים, ולשאר מדורי העיתון.״

הוצאות כספיות בלתי־צפויות
עומדות לגרום
לן לעמוד בפני מצב
מביך. אל דאגה: א 1מ-
צם המצב קשה, אך
אתה תיחלץ ממנו בכבוד.
בעתיד היותר
רחוק צפוייה לך צעידה
ניכרת קדימה במישור
הכלכלי. יחד
עם ההתפתחות הזאת,
תבוא התפתחות ניכרת בכל הקשור להצלחתך
בקרב בנות המין היפה. המכתב
שקיבלת — מפתה ומרגיז. עני
לו בקרירות, ותראי שזה יעזור.

את נוטה להסתכל על
הקנקן ולא על מה שיש
בו. על כן, היזהרי מלשפוט
את האיש שייקלע
השבוע בדרכך
על־פי מראהו המלבב
או התנהגותו המבריקה.
אס עליך לשנות
! 21באפריל -
את מקום־העבודה או
70רמאי
להתחיל בעסק חדש —
נסה לעשות זאת ביום
ב׳ או ד /בתחילת השבוע. קח את עצמך
בידיים: בריאותך רופפת, ודווקא ממה
שאתה באמת חושד. לבשי כחול. להורים
מבוגרים, שאחד מהם הוא בן מזל שור —
צפוי וחת מן הצאצא הבכור דווקא.

לא. הוא לא התאכזב
ממך. את יכולה להמשיך,
כאילו ולא אירע
דבר. בכלל — ייתכן
שרק את הרגשת בשינוי
שחל, ושבעיניו זה
טבעי או שלא השגיח
בזה כלל. תקלות בענייני
עבודה: ספק
אם תוכל לעמוד בלחץ
הזה. הקשר הידידותי
הופך לחם ולסימפאטי עוך
יותר. אבל אל תצפה יותר מדי ממנה. כוח
משיכה מוזר מפנה את תשומת־ליבך לערים
רחוקות. יתכן שייצא מזה משהו.

היזהר מיום ב׳ ו־ג
אחרת תפסיד את אגו־רתך
האחרונה. לאחר
שפתרת את הבעיות,
בימים אלה, אתה יכול
להתייחם לחייס במרץ־
נעורים מחודש: זינוק
דינאמי יבטיח לך את
הצלחת כל פעולך,
בייחוד ביום ג׳ של השבוע
הבא. בימי ו׳
ושבת אתה תפגוש שורה של אנשים
מעניינים, אשר כמה מהם יביאו לשינוי
בעסקיך. בת־סרטן: לבשי אפור או חוס.

תקופה עדינה, רגישה
רבת־התפתחויות. מוטב
לשקוע לגמרי בתוך
המאורעות, מאשר
לעמוד מן הצד. עם
ואת, תיכנון קצר-טווח
ובהיר״עיניים ביום ד׳
יאפשר לך לקצור פי-
ממושך. זמן רות
21 ביולי -
71באוגוסט
לביאה: את מסוגלת
להשפיע עליהם השבוע,
נמה שרק תרצי. בתנאי שתהיי אדיבה,
מכונסת בתוך עצמך, מלאת־הומור —
אך שלא יהיה גלוי מדי. הרבי בטיולים
בחיק הטבע על אף העייפות שאת חשה
כזמן האחרון, אל דאגה, זוהי רק
תוצאה של הסתיו• לבשי הרבה סגול.

אחרי הרגיעה באה הסערה.
יש אפילו אלמנט
של סכנה, מיום א׳
עד יום ג׳ הבא. מוטב,
מכל מקום, שלא תצא
מגדרך. זהו שבוע של
מנוחה ושל שיפור ברי1וו!(1ין
אותך,
אם היא רופפת.
שבוע של פגישות עם
:1 1 2או גו ס
22בספיוחבר
אנשים מוכרים, בו יש
להימנע מפגישות מותוות
מדי. אין גם טעם בקניות יקרות.
זצטמצמי לרכישת הדברים להם את זקו־
;ה באמת. אס יש לך מזל — היכנס לשו־ופות
חשובה. ביום ג׳ הבא, שתביא ברכה.

רצונך העז והכנה לשמור בסוד את המתרחש
בחייו ובחיי זו*
לתך,
בעיקר בתחום
האישי, אינו צריך להביא
לכך שתנתקי את
עצמך לחלוטין מן המחשבות
על העבר. היזהרי
כמו־כן גם מנטייה
מוגזמת להשמעת שקרים
קטנים, אשר כידוע,
סופם להתגלות. חיי את
ההווה במלואו, מבלי
להגות יותר מדי בעבר.

אם כי יש כל הסיכויים שתרצה לנצל
את החופש החדש שלך, אל תעשה זאת:
גם הנסיעות מסוכנות
השבוע, לבני־עקרב וגם
שינויי־הפתע טומנים
בחובם כל מיני
פסיכולוגיות. סכנות כדאי, לעומת זאת,
להכיר אנשים חדשים,
ולהתעניין בתחומים
חדשים. בזהירות. עיס-
קה טובה מזדמנת בדרכך
— קחה בידיך.

האם את באמת מאמינה, בת קשת, כי תוכלי
להמשיך במישחק־הכפול
7אפשר לרמות

במשך חודש, חודשיים• ,י
שלושה, אבל לא במשך
שנה, ולא את כל האנשים
הסובבים אותך !
השבוע יהיה עלייך
להחליט, לכאן או לכאן
— מי יהיה הגבר שלך
באמת. לבושך השבוע:
קל וספורטיבי.

ק!11ת
מכתבים כוונות תוקפניות
הזעקה שהושמעה בישראל נוכח החלטתו
של הנשיא קארטר לספק מטוסי-קרב חדי שים
למצריים ולסעודיה, בצד המטוסים
שמספקת ארצות־הברית לישראל, היא זעקה
צבועה, שאינה מעידה על היגיון רב מצד
משמיעיה. גם הטענה, שהעלו הדוברים
הרשמיים, כאילו אספקת הנשק האמריקאי
למצריים פוגעת בתהליך השלום, אינה
עומדת במיבחן ההיגיון.
כל השנים טענה ישראל, והיא מוסיפה
לטעון זאת גם כיום, כי רק ישראל חזקה,
המסוגלת להגן על עצמה ולהבטיח את
ביטחונה, תוכל להרשות לעצמה ללכת
להסכם*שלום עם הערבים, הטומן בחובו
גם סיכונים ביטחוניים. כמעט כל השתדלנים
הישראלים והיהודים שפעלו בלובי
האמריקאי כדי להבטיח את התעצמותה
הצבאית של ישראל, השתמשו בנימוק זה.
השאלה היא מדוע אותו נימוק, כשהוא
מושמע על ידי המצרים, אינו נשמע
הגיוני? הרי ברור לכל שאם ארצות-
הברית לא תמלא בצורה חלקית את תביעות
הרכש של סאדאת הוא ייאלץ לפנות
למקורות אחרים. והרי אין להעלות על
הדעת כי הוא יכול להרשות לעצמו שלא
לצייד את צבאו בנשק מודרני, אחרי
שהופסקה אספקת הנשק הסובייטי לצבא
המצרי.
מה חושבים האדונים בגין ודיין, המנסים
לגייס את דעת־הקהל האמריקאית נגד

סאדאת לא שינה שום נתון יסודי. גם
לפני הבחירות טען לנסיגה טוטאלית של
ישראל מהשטחים ולהקמת מדינה פלסטינית
— וגם אז ללא פשרות. הפסקת השי חות
והחזרה לטון של איומים ותכתיבים,
אינה בגדר שינוי הנתונים: היש ערך
לשלום המוכתב לפרטיו ומוגש כמתנה
לבן־חסות 7
אבנרי שואל בצורה בוטה :״איזו זכות
יש ל־ 120 האנשים הטובים היושבים (לפע מים)
במליאת הכנסת להכריע בשאלות
אלה במקום העמי איך הם מעזים בכלל
להתיימר לעשות כן״ קשה להבין כיצד
ניתן לזרוק ניסוח כה דמגוגי כמו ״במקום
העם״ או ״מעזים להתיימר״ ו אם להשתמש
בסיגנונו של אבנרי (המשתמש בסיגנון
בגין) הרי, עם כל הכבוד, אין הוא יכול
לדבר בשם העם.
הרצל ובלפור חקק, ירושליס

הסנוניות מהתיכון
יישר כוח לדני אמיר ולחבריו, שתמכו
במיכתבו לראש־הממשלה. יותר ויותר
תלמידי תיכון מתחילים לחשוב ברצינות
על השלום שאנו עומדים להחמיץ בגלל
מחדלי הממשלה, ובגלל ההתנחלויות ה־ראוותניות
וחסרות־התועלת.
כתלמיד תיכון, וכאזרח ישראלי, אני
ורבים מחברי חושבים שממשלת־ישראל
פונה לדרך המלחמה במקום לדרך השלום.

הגל העכור העובר, פעם אחת נוספת,
על מחשבותיך עשוי להיות מוסר על-
ידי גורם בלתי-צפוי:
פגישה עם אדם חדש
לגמרי או עם איש מן
העבר — אבל מהעבר
הרחוק יותר. אל תתני
דעתך לצדדים השליליים
יותר של הסובבים
אותך ; נסי דווקא
להעריך את ה חום
האנושי שלהם.

תיווכח לראות שהוא מוכן לבוא לקראתך
ולגלות הבנה בכל הנוגע לך. הוא לא יוכל
להסתיר את מבוכתו כ־שתבחיני
שהוא נמשך
אליך. יזוז רביעי הוא
יום השילטון הבלתי
מעורער שלך. הוא
עשוי ביום זה להסכים
לכל מה שעולה על רוחך,
אפילו לקבל את
ביג>אי־ -
חיצייך השנונים. אל
ן ־ רו רו א ר
תספרי לו על הידיד
החדש שהיכרת.

אתם מחפשים אתגר שיתן לכם את
ההזדמנות להוכיח את
עליונותכם. התלהבותכם
תשרה השבוע
אווירה של התלהבות
על אלה הסובבים
אותכם. כדאי להזכיר
שהשנה, היא שנה
טובה לבני מזל דגים
להינשא.
החושבים
!9בפברואר ־
20 נרירי־ז
לכן, מוטב אולי להזשהשנה
דרז
לפני
סיומה. אל תגיע

ן נין)

אספקת הנשק למצריים: שארצות־הברית
תוכל להפקיר את סאדאת אחרי שניתק
את עצמו מהסובייטים י או כלום הם
מעדיפים שהוא יידחף לעמדה של ייאוש
ויחדש את קשריו הצבאיים עם הרוסים ז!
הצטיידות בנשק אינה מעידה דווקא על
כוונות מילחמה, אם כי למצריים יש אדי בים
פוטנציאלים נוספים, מלבד ישראל.
אילו היו הכוונות המילחמתיות נמדדות
לפי מימדי החימוש וההצטיידות הצבאית,
הרי דווקא ישראל היתד מצטיירת כמדינה
בעלת הכוונות התוקפניות ביותר.
איתן כרמי, תל־אביב

עם כ?י״ה־ככזד?־
מאמרו של אורי אבנרי ״עם כל הכבוד״
(העולם הזה )2109 מעורר שוב, ובצורה
נוקבת, את שאלת מעמדה הפרובלמטי של
הדמוקרטיה. אבנרי מסכים שבמישטר
דמוקרטי הציבור מחווה דעתו אחת לארבע
שנים, אך לכללי מישחק אלה הוא מוצא
יוצא־מהכלל :״מצב המשנה מן היסוד
את הנתונים שעמדו לנגד עיני הבוחרים
ביום בו בחרו בכנסת.״ מצב זה מחייב,
כמופן, לדעת הכותב, עריכת בחירות
חדשות.
שאלת המפתח עולה מייד: מי קובע
מהו המצב ה״מהפכני״ המחייב את פיזור
הכנסת? הנה, למשל, היו יודעי ח״ן ש טענו
מייד עם היוודע תוצאות הבחירות
ב־ 18 במאי, שאין זה רצון העם: אילו
ידע העם מה עלול לקרות כתוצאה מהצ־בעתו,
היה מתחרט. כולנו הופתענו, הנתונים
השתנו. האם מן הדין היה לערוך מייד
בחירות כדי לבדוק אם אין חרטה כלשהי
בלב הבוחרים? ושמא היה צריך לערוך
בחירות גם אחרי המהפך הכלכלי? מדוע

היא נעדרת ריאליות ואומץ באשר לאופן
השגת השלום המיוחל. אני מביע שאט־נפש
לנוכח תגובת העיתונים ומנהלי בתי־הספר
למיכתב זה ולתלמידים שתמכו בו. תגובות
אלו מזכירות את ציד־המכשפות של
מקארתי.
אני פונה לתלמידי התיכון בארץ לפקוח
את עיניהם גלהגביר את התערבותם הפוליטית,
במטרה לקדם את השלום.
אבינועם עוז, תל־אביב
אין לעבור לסדר היום מבלי להביע
אהדה, הערכה וסולידריות מלאה עם 83
תלמידי תיכון חדש, על הופעתם הפומבית
בציבור עם דיעות אמיצות ונונקונפורמיס־טיות
באשר לתמיכתם בעקרון ההגדרה
העצמית לפלסטינים ומניעת מלחמה נוספת,
העלולה להוסיף רבבות חללים, קורבנות־שווא,
ללא פתרון כלשהו.
מול השיטפון הספונטאני של אלפי בני-
נוער התומכים בדרכו של בגין! מול ציד־המכשפות
נגד אלה שלא הולכים בתלם !
מול תגובה זועמת ועויינת של מנהלי בתי-
ספר העורכים חקירות ומפעילים לחצים
כבדים נגד התלמידים המרדנים — נושיט
יד לצעירים האמיצים, אשר לא נפלו
קורבן לשטיפת־המוח של האינדוקטרינציה
המימסדית ומוכנים לסבול בגלל דיעותיהם
העצמאיות והדמוקרטיות.
83 הסנוניות יביאו לנו את האביב.
אליעזר פומרנץ, זהריה

חיים, חושבים וחולמים
בדמוקרטיה לא מפחדים לבקר גם את
הצבא. רק במדינות פאשיסטיות־טוטאלי־טאריות
אסורה הביקורת. לצערי אנו דומ-ם
יותר ויותר למדינה טוטאליטארית. וזאת
(המשך בעמוד )10
הטולס הזה 2112

אנ חנו עושי רק חולצו ת גבר.
וא ח זה -אנ חנו עושי היטב.
שפע של דגמים אופנתיים בסגנון
ספורטיבי ואלגנטי. מיבחר עצום של
חולצות מודפסות, ארוגות וסרוגות,
באיכות מעולה ובמחירים סבירים.
התמחות של 20 שנה בחולצות גברים
בלבד. יצוא הולך וגדל לאירופה
ולא רה״ ב.

או סנ ת ב רו ך. או פנ השלגבר׳ .

5 0 .000ל״ישל ״חד״ו־אך
ל שו ל מי ת לוי מ ש כונ ת ש בוי

מכתבים
(המשך מעמוד )8
לא מהיום. התהליך החל כבר בימי בן־

גוריון.
בקשר למחזה הטלוויזיה חירבת חיזעה
יש להגיד, בצער רב, שטוהר הנשק בצה״ל
נפגם מזמן. צאו וראו את היחס לחיילים
בצד,״ל, שדחף כמה מהם עד להתאבדות
ולשיגעון. לא כל שכן היחס לערבים בימי
מילחמה.
למה עורקים צעירים יהודים מצה״לו
לא מיקרה הוא. כמה מהמפקדים, מקטנים
עד גדולים, שכחו כי יש להם עסק עם
בני־אדם חיים, חושבים, חולמים, ולא עם
עדר. אם היחס לחייל הטירון הוא רע,
ניתן להאמין כי היחס לאוייב העיבי הוא
רע שבעתיים. כל עוד יש זמן, יש לבקר
תופעות אלה ללא שום הגבלה, לטובת
מוסר עמנו והדור הצעיר בפרט.
אלכסנדרה פירסט־דייו, ירושלים
קראתי בתדהמה את כתבתכם ״שיגעון
בכלא הצבאי״ (העולם הזה .)2110 הנה
לכם טוהר הנשק — במשך חצי שנה עשו
בצה״ל לחייל יהודי, אליהו מוראד, מה
שעשו הסורים לשבויים ישראליים. עשו
ממנו שבר כלי. אסור שמיקרים מסוג זה
יעברו בשקט. הציבור צריך להגיד את
דברו בקשר למעשה הנ״ל. לא די שאליהו
מוראד יקבל כתגצ-אה מכך זכויות של נכה
צה״ל.
ארנסט עמנואל זיו, ירושלים

מדיום מיותר
המהומה שהתעוררה סביב הקרנת מחזהו
של ס. יזהר, חירבת חיזעה, בטלוויזיה,

כאשר קנתה שולמית לוי בת ה־ , 23 המתגוררת בשכונת שבזי בתל־׳אביב• ,מקרר מתוצרת
״תדיראן״ ,היא לא ידעה שבנוסף למקרר טוב יתווספו לחשבונה בבנק 50 אלף ל״י.
אך כאשר נערסה בשבוע שעבר ההגרלה ׳הגדולה של חברת ״תדיראן״ ,זכתה שולמית
בפרס הגדול שהגדילה החברה בין רוכשי מוצריה.
בתמונה: מנכ״ל ״תדייראן שיווק ושירותים״ ,חיים הייטנר מעניק את הפרס בן
50 אלף הל״י לשולמית לוי.

מוכיחה שוב את תרומתו השלילית של
מדיום זה בחיי החברה הישראלית. עובדה :
כל פולמוס לא היה מתעורר סביב הסיפור
המקורי, הנכלל גם בתוכנית־הלימודים. אבל
הקרנתו בטלוויזיה היא שמיקדה את תשו־מת־הלב
הציבורית לתכנים השנויים״
במחלוקת שלו.
המסקנה: צדק דוד בן־גוריון, כשהתנגד
בשעתו להפעלת הטלוויזיה בארץ. שכר
הבידור הריקני שמספקת הטלוויזיה לכל
העצלנים והבורחים־מעצמם, אינו שווה
את הנזק החינוכי שהיא גורמת. עצתי
לשר־החינוך זבולון המר: הסק את המס קנות
בעקבות פרשת חירבת חיזעה: במקום
לבטל סרטים ומחזות בטל את הטלוויזיה
כולה. היא מיותרת.
אמנון פאר, חיפה

סוכנות בלסדית

שאול המלך 4ת-א. טל 263325 .
דיזנגוף 213ת -א. ט ל243450 .

לם 11ת הבל1

זכות הזיפוד

סהיד הפירסנם של עבוד
ולוווו! ת

הוא

4,800ל

ייו

גם אני נוסף על הקוראים לשר־החינוך-
והתרבות, זבולון המר, להתפטר על שעיכב
את שידור חירבת חיזעה.
בעשותו ממעמד הרשות־המבצעת שימוש
פוגע בסייגי הרשות־המחוקקת, כפה פירוש
אל־אנושי להווייתנו בארץ ושלל מאיתנו
את זכות אותו הזיכוך החסר באורחות
החיים המתבקשים מהטפותיו, וכך גם כפה
עלינו את ראשיתם של אורחות אלה.
בכוח צו המבצע, הממשלה, קצב למחוקק,
הכנסת, תפקיד לא לו, הצנזורה.
בהגבלת חשיפתו של מעשה, הוא כפה
עלינו את ההנחה שמעשה זה, הוא אמת
הווייתנו בארץ ושהצדקת הווייה זו היא

באותם שטרי־קניין בלתי מציאותיים, ה ידועים
מהטפותיו, ושיש להגן על תוקפם
פן יאבד אם ידונו בו.
אנו עם של מתלקטים, מתיישבים ומש תקעים
ולא עם של כובשים, מגרשים
ונוחלים. אין אנו חייבים דין־וחשבון לאיש

שיחת הסאחבק
אוויר ה טו ב ה
אתמול נערג הופיע אצלי חבו•
בה; אחת המעריצות הוותיקות
של סאחבק, והתעניינה לדעת
למה אין רואים אותי בזמן האח
רון. הסברתי כי אין לי ראש לשום
דבר, גיגלל ההתפתחויות
האחרונות במשא־ומתן לשלום.
״אני לא מבינה אותך,״ אמרה
חבובה ,״מאז שסאדאת ביקר בארץ׳
יש אווירה טובה באיזור ! ״
״ומה אם המשא־ומתן יתפוצץ״
״אי״אפשר
לבטל את היחסים
היפים שנוצרו בינינו לבין המצרים
״,אמרה חבובה.
״מלחמה אחת קצרה,״ שח
שאחבק ,״והבל מתבטל ! ״
״אם תפרוץ עכשיו מילחמה,״
אמרה חבובה ,״היא תתנהל ללא
ספק באווירה טובח !״
סאחבק ליטף קלות את שערה
הגולש של חבובה, והסביר לה כי
קשה לנהל מילחמה באווירה
טובח .״את רואה, אין האווירה
במשא־ומתן לשלום מתקלקלת
ביגלל במה הערות מעליבות שמישהו
משמיע ז במילחמה יש
חבר׳ה שמאבדים את הראש, ומשמיעים
לאוייב ביטויים כל-כן
מעליבים, שאינני יבול לצטט לך.״
״זה אינו חייב להיות כך \ ״
התעקשה חבובה ,״אני בטוחה כי
ישנה דרך לנחל מילחמה בצורה
תרבותית, במו שנלחמים באירופה,
לפי בל כללי הטקס, ולשמור
על המשך האווירה הטובה.״
״תציעי את זה לרפול ! ״
״רפול אינו מתאים לניהול
מילחמה בזאת״.
״את מי את היית לוקחת
כרמטב״ל \״
״את רחבעם עמיר!״
״מי זה !״
״ראש-הטבס הישראלי במיש-
רד-החוץ. הוא ייפגש לפני המיל-
חמה עם ראש־הטכס המצרי, והם
יסמכו את נהלי הקרב.״
ביקשתי מידע מודיעיני על אופן
ניהול המילחמה הבאה, והבובה
הסבירה בי המילחמה תיפתח
בתרועת־חצוצרות, ואחריה עשרים
ואחד מטחי-תותחים. חיילי
שתי המדינות יתייצבו בשורות
ישרות, איש מול אויבו. הם ילבשו
מדים מגוהצים, ונעליהם ה מצוחצחות
יבהיקו. לאחר הנפת
הדגלים הצבעוניים של היחידות,
יפרעו החיילים שבשורות הראשונות
על ברכיהם, ועם תרועת ה חצוצרות
השניה ידרכו את נשקם.
״חבובה, מותק שלי ״,הפסקתי
את זרם המידע ,״מנסיוני אני
יודע כי מספיק הרוג אחד, כדי
לקלקל את האווירה הטובה.״
״לא יהיו הרוגים!״
״איך תעשי את זה ! ״
״אלפי אנשי״ביטחון, לבושי
חליפות כחולות ומשקפי״שמש
כהים, יסתובבו בשטח וישמרו על
הלוחמים, כמו ששמרו על סא-
דאת,״ סיימה חבובה את ההסבר.
סאחבק היה מוכרח להודות
באוזני חבובה כי על אף ניסיונה
הקרבי הדל, היא הצליחה לה עלות
רעיון לא רע. אם שרותי״ח-
ביטחון יחיו מוכנים לקחת על עצמם
את האחריות לאבטח את
המילחמה, אז אין כל חשש לפגיעה
במומנטום, ונוכל לקיים
מילחמה באווירה טובה.

העולם הזה 2112

מכתבים
על עצם ישיבתנו בארץ אבל, על מעשים
של זוועה, שאני.
אחד מסימניה של התרבות הבלתי
לאומית, המודרנית, הוא העתקת המחלוקת
מבין היוצר לציבור לבין היוצר לעצמו.
אבל, הפחד לספר מעשה של גרוש
שהיה נפוץ, שהיה חריג או שרק אולי
היה, מלמד על ההנחה שאכן ושאמנם אנו
עם של כובשים, מגרשים ונוחלים, והפחד
פן יערער הסיפור את ההכרה בזכות ישיבתנו
בארץ מלמד על ההנחה שזו בסך
הכל אותה הזכות הערטילאית של הבטחה
אלוהית או על ההנחה שזכות זו היא מן
הצורך לשמר ייחוד ערטילאי שלנו. ואמנם
שתי ההנחות הן כלי ריק שלא יעמוד
בדיון, ומכאן שהמניעה היא נסיון כפיית
הפירוש הזה.
מעשה שהוא שערוריה, אבל צפוי, נעשה
מעט או נעשה לרוב, כמידתו, חייבים
להציגו כדי להוציאו משאיפותינו בזיכוך
הצופים. אורחותיו של השר זבולון המר
הם נעדרי זיכוך ומובילים, אם כן, לאלי מות,
והיכן שהאלימות נעדרת מכוח ההת מדה
של ימים אחרים, מביאים אורחותיו
להתחטאות מילותית כבדה, ואין זה מקרה
שבעבר היותר רחוק נעדרה המחזאות
מקרבנו, ורב העינוי העצמי בהכאה על
חטא, דברים השבים לאופנה בימים אלה.
את הזכות הזו, לזיכוך, שלל במעשהו,
ואין זה מעשה של שיכנוע אלא, כפה
עלינו את ראשית ההליכה באורחותיו.
על דא קא בכינא, ועל שום שעשה
כד׳ יילד•
יצחק חירש, פתח־תקווה

מורשתו ש? אשר ידלין
סוף־סוף אני בבית, ובדרך זו אני רוצה
להודות לאחיות של אגף הנשים של בית-
החולים השרון על טיפולן המסור.
לבית־חולים זה יש שם טוג ונשים
מחכות לעבור בו ניתוח חודשים רבים. אני
קיצרתי את הדרך. ביקרתי בקליניקה פר טית
של אחד הרופאים. בעד כמה הרצלים
הוזמנתי לניתוח למחרת הביקור וזכיתי
גם להיות מנותחת על־ידו. אשרי המוסד
שבראשו עמד מורה כמו אשר ידלין,
שהשאיר תלמידים לרוב. הצרה היא רק
עם אותן חולות שאינן יכולות לשלם עבור
ביקור פרטי.
א. י ,גבעתיים
• השם המלא שמור במערכת.

הלא־תאומות
בגליונכם (העולם הזה ,)2106 במדור
רחל המרחלת, מצאתי תמונה של נערה
חמודה, ומן הכתוב מתחת לתמונה הבי נותי
ששמה הוא ענת גלייט. כעבור
שבועיים (העולם הזה )2108 הופיעה אותת

גלייט

לסר

התאומות שלא היו
תמונה באותו מדור, אלא שאז נכתב כי
שמה הוא סילביה לסר. האם הן תאומות?
דוד שמחי, אמסטרדם, הולנד
• בהחלט לא. בפעם הראשונה התפרסמה
בטעות תמונתה של סילביה לסר,
בתמונתה של ענת גלייט. על ההבדל בין
השתיים — ראה תמונות.

שלום לעת זיקבה
בערב שהוקדש לזכרו של זאב שחם
ז״ל, מהמפורסמים באנשי שמורות־הטבע
(שהיה, אגב, בחייו קורא מושבע של
העולם הזה) ניתנה הרצאה על נושא הערים
הביזאנטיות הקדומות שבצפון סיני, מאל־עריש
עד התעלה.
(המשך בעמוד )12
העולם הזה 2112

בית הספד
הספר
עי רי תתל -א בי ב לאשת שבו עז!

בהדרכת

פיטר קסוביץ

ה קו ר ס מומל ץ לב עלי
חנויו ת ו לנ שי ם ב עלו ת
חו שאסססיהמ עונינו ת
לרכוש מ ק צו ע רב ה כנ ס ה

ה שעורים
י תקיי מו ב שעות הערב
ההר שמה
ב ״ מו ע דון לאשה׳
שדרו ת רו ס שיל ד , 94
ת ל -א בי ב
ביו ה ש עו ת . 00 גו 9 .0 0 -
ס ל פוו 6$0גו. 6

מכתבים
(המשך מעמוד )11
תוף כדי הקרנת שקופיות, המראות שרידי
מיקדשים מפוארים בערים אלו, התערב
אלוף (מיל ).אברהם יפה, ראש רשות
שמורות״הטבע ומאנשי ארץ־ישראל ה שלמה,
ושאל את הקהל מי ביניהם ראה
במו עיניו מיקדשים אלה. בקהל הורמו
שתי ידיים בילבד. אזי הפטיר יפה, :איך
שאתם מחכים לשלום — תזדקנו קודם
ולא תראו את הדברים היפים האלה.״ אם
זאת הגישה לנושא השלום ש) הפקידות
הבכירה, מה צריך להגיד האיש הקטן
ברחוב ז
יצחק פוכוד, תל־אביב

ועכשיו — סימן קריאה !
הרשו לי שתי
ל״פרשת הערות אורפז״ (נמר של
נייר, העולם הזה
: ) 2110

בדעתי להמשיך
ולפרסם את סיפורי
בעכשיו, ואיני רואה
למה צריכה הש תתפותי
בסימן קריאה
למנוע זאת.
עד כמה שאני
יודע, עורכי עכשיו
וסימן קריאה הם
בדיעה דומה.
אודפז, תל־אביב

כחזרה אל ימייחביגייס
ארליך נוסע לדרום־אפריקה ומהדק ה קשרים
הכלכליים עם מדינת האפרטהייד.
בגין ,״איש המוסר״ .אייכה 7
הכנסת טוענת שאין מתחשבים בה ואף
מזלזלים בה. הלכך נתכוונת, מר בגין,
כשהצהרת שתעניק משמעות לגוף המחוקקן
עורך העיתון הערבי אל־אנבא, היוצא
בחסות מישרד ראש־הממשלה, קובל כי
היועץ לענייני ערבים במשרד מתערב בענייני
העיתון ורוצה להגביל את קשת
הריעות המובעות בו. מר בגין, היודע
אתה מה מאפיין את ברית־המועצות שאתה
כה סולד ממישטרה ן
התקדים המסוכן ביותר שנוצר בנושא
הבעת הדיעה הוא הניסיון לעכב את שידור
חירבת זזיזעה בטלוויזיה.
הפחדים שהיו נחלתנו לפני הבחירות
ולאחריהן, הולכים ומתממשים. ואם כך —
אנו עומדים בפני ימי־הביניים החדשים.
ביוד גי ע ה הרצל ה

טעות לעולם צודקת
נתגלגל לידי עיתון שערים מה־ 2בפברואר
ש.ז. ובו — שומו שמיים — נכתב
כי המזכירות הארצית של הסתדרות עובדי
המדינה קיימה ישיבתה ב...בית העלמין
בתל־אביב, בקשר להסכם שכר חדש. ללא
ספק, מקום מתאים לכל הדיעות, כששלוות
עולם הנסוכה מסביב משרה אווירה הולמת
לדיונים המעמיקים חפור, והתייפחויות
האבלים פה ושם מתורגמות לזעקות עובדי־המדינה
מזי הרעב.

אריאל׳

־יפוי כח מלא לפתוח במו״מ מזורז
עם נציב שירות המדינה על הסכם
השכר החדש לשנת , 1978 נתנה ה מזכירות
הארצית של הסתדרות עו בדי
המדינה בישיבתה ביום ד׳ בבית
העלמין בתל אביב. המזכירות דנה
ואישרה את סעיפי התביעות בתחום
מסלולי הקידום ותנאי העבודה של
עובדי המדינה, המסתכמות בכ~|50
אחוז.
שערים ()2.2.78
אני מציע כותרת לידיעה הנ״ל: תוספות
השכר נדרשו כנראה לשם שמיים, מאחר
שהתביעות נדונו למיתה והובאו לקבורה.

מאיר גינוסר, בת־יס

• מזכירות עובדי־המדינה
כמובן, בבית המלין בתל־אביב.

התכנסה,

העולם הזה 2112

11להחא11
ן ף* זה כמה זמן אני עוסק במלאכת•
* בלשות. כשם שקוג׳אק או קולומבו
מחפשים את הפרט הקטן, שבו טמון פתרון
התעלומה, כך ביקשתי לאתר את המוקד
הפוליטי־הפסיכולוגי של הוויכוח על השלום.
כדאי היה להשקיע בכך מאמץ. התעלו מות
של קוג׳אק, קולומבו ושות׳ נוגעות
להרוג אחד או שניים, ולכל היותר ל־חצי־תריסר
נרצחים.

.התעלומה שלנו נוגעת לאלפי
הרוגים — קורבנות הרצה ההמוני
של המילחמה הבאה.

הערבים האלה ץ הם רוצים מאי
תנו את הכד• ,אינם רוצים לתת
דנו כלום, חוץ ממילים יפות.״
בעיני אדם פרימיטיבי, דבר שאי־אפשר
לראותו, אינו קיים. לגביו, החלפת שט חים
נראים־לעין תמורת שלום טמיר ונעלם
אינה אלא עיסקת־רמאות.
אך מותר לקוות שדיעה כה פרימיטיבית
לא תשפיע על עתידה של המדינה. הווי כוח
האמיתי הוא בין שתי אסכולות :

בישראל מקובל כי ״כולם רוצים
בשלום״ .להגיד למישהו שהוא מתנגד
לשלום, הרי זה כמו להגיד לו
שאחותו זונה. לא יפה.
אבל בסתר ליבם מאמינים אנשים לא-
מעטים בישראל שהשלום הוא דבר ׳ רע
כשלעצמו. השלום יביא למילחמת־אחים
בין אשכנזים וספרדים, או בין דתיים וחי לוניים.
השלום יביא ללבנטיזציה של ה מדינה.
השלום הוא אנטי-ציוני.

קראתי ושמעתי מיליוני מילים על ה שלום.
מילים נרגשות, מילים רציונאליות,
מילים מכל הסוגים.

נדמה לי שאיתרתי, פוף־סוף,
את מוקד הכעייה.

** חנה־השלום האמיתי נבדל מירי •׳
ביו בנקודה האחת הזאת, המכרעת.

הוא רואה את השלום אחרת .

לא כשינוי קטן ושולי בסדרי־חיינו, לא
כהמשך מצב־המילחמה באמצעים אחרים.
אלא כמהפכה אשר תשנה מן הקצה אל
הקצה את אפשרויות המדינה ואת סיכוייה.

אנחנו נדרשים לשלם במטבע
ששמה שטחים, כדי לקנות דברי
ששמו שלום.

על פי גירסתו של אנוואר אל־סאדאת,
אנחנו מתבקשים להחזיר את כ ל השט חים
שכבשנו ביוני ,1967 ולקבל תמורתם
את כל השלום.

על דרך המשל: לא הכדל בסדר•
גודל של ,10$אלא של .1000$

לא תוספת קטנה לסהר־החוץ שלנו, אלא
השתלבות המשק הישראלי במרחב כל כלי
עצום ועשיר, המשתרע ממארוקו עד
כוויית, מסוריה עד תימן. שוק משותף.
תוכניות־פיתוח משותפות. צירוף של נפט
וטכנולוגיה, ידע וכמות.

וכאן מתעוררת כעייה, שלא קל
להבחין בה במבט ראשון.

ף• שטחים הכבושים הם דבר של

גירס ה א׳

אך ברור מהו טיב הסחורה.

זוהי גייטה הגיונית לגמרי —
למי שרואה את השלום כ ך.

את. השטחים האלה אנחנו
שמים עד כך אהת שד המאזניים.

את השלום א אפשר למשש.
א י -אפשר למדוד. א י -
אפשר לחשב.
שטח נמדד במטרים מרובעים. מים נמ דדים
בליטרים. חשמל נמדד בוואטים.
מהירות נמדדת בקמ״ש או במאכים. מחי רים
נמדדים בלירות או בדולארים.

אכל איך, לעזאזל; ,מודדים שלום׳

מכאן שמוצע לנו להחליף סחורה הני-
שאינה־ניתנת־בסחורה
תנת־למדידה
למדידה,

זהו
המצב האובייקטיבי, והוא
יוצר כעייה ^מייוחדת-כמינה.
^ עיני אנשים

— בעייה בכלל.

פרימיטיביים אין כאן

אפשר לשמוע זאת בכד יום
ברחוב :״מה הם חושבים לעצמם,

לא ביטול הטיולים לשארם־אל
•טייך ולפיסגת החרמון, אלא קפיצה
במכונית לסופשבוע כקאהיר
ובדמשק, בביירות ובאלכסנדריה,
לא צימצום כוחנו המדיני, אלא בניין
מעצמה עולמית חדשה שבה נהיה שותף
חשוב, מעצמה שתשלב יחד את עוצ מת
העולם הערבי ועוצמת העולם היהודי.
לא רק בעיות חדשות לצה״ל, אלא
מצב שיאפשר — אחרי תקופת־ביטחון
סבירה — צימצום ניכר של אחוז הו־צאת־הביטחון
בתוצר הלאומי הגדל, והפ ניית
המשאבים המתפנים לביצוע מהפכה
באיכות חיינו, בחברה, בדיור, בחינוך.
לא ״התבוללות״ ו״לבנטיניזציה״ ,אלא
התעצמות והתעשרות תרבותית.
אם תבוא אל איש, הרואה את השלום
כ ך, ותגיד לו ששארם־אל־שייך חשוב מן
השלום, שפיתחת-רפיח חשובה מן השלום,
הוא יהיה בטוח שאתה מטורף.
כאשר בא הנשיא אנוואר אל־סאדאת
ומסביר מהו מחירו של השלום, הוא נראה
בעיני איש כזה כאדם סביר.

אפשר להזמין שמאי אובייקטיבי כדי
שיקבע, במידה רבה של סבירות, מהו
ערכם של שטחים אלה מבחינה כלכלית,
ביטחונית, התיישבותית, ואפילו דתית.
כך-וכך דקות של אתראה אווירית. כך-
וכך קילומטרים של עומק איסטראטגי
וטאקטי. כך־וכך דולארים. כך־וכך פועלים.
כך־וכך קיבוצים ומושבים. כך־וכר עיי-
רות־פיתוח נוספות. כך־וכך קברים קדושים.
אם צריכים לפרק כך־וכד התנחלויות
(ואין ספק שיהיה צורך לפרק את כולן,
עד האחרונה שבהן) אפשר להשב בכמה
זה יעלה. אם יצטרך צה״ל להיסוג מן ה קווים
הנוכחיים אל הגבולות הקודמים,
אפשר לחשב את המרחק בדיוק.
עם כל הוויכוח המר בינינו על חומרת
ההפסד, יודעים כולנו במה המדובר.

* ¥ל הכן? השנייה של המאזניים מו-
? נח דבר הקרוי שלום.
שלוםז מה זה שלום 1
אף אחד אינו יודע. וזוהי הצרה.

יהיה שמם׳־ שיהיה.

.810

השלום מצטייר בעיניהם כהמשך המצב
הקיים, עם שינויים קלים. היה הבדל בין
הפסקת־אש ובין שביתת־נשק. יש הבדל
בין שביתת־נשק והפרדת־כוחות. יהיה הב דל
בין הפרדת־הכוחות לבין השלום. קטן.
אולי יהיה ניתן להעביר חטיבה אחת
או שתיים מסדיר למילואים (ואולי דווקא
להיפך) .אולי אפשר להגדיל במיקצת את
סחר־החוץ של המדינה( .שמעתי במו אוז ני
הרצאה של ח״כ הליכוד, שהסביר כי
בבוא ״השלום המייוחל״ יעלה הייצוא הישראלי
ב־ ).250/0אולי יבואו יותר תיירים.
כאשר תבוא אל איש כזה ו־תתבע ממנו
להחזיר תמורת השלום את הגדה והרצועה,
סיני והגולן, הוא יהיה בטוח שאתה מטורף׳
או גרוע מזה. לא יעלה על דעתו להק ריב
על מיזבח השלום אף את קומץ ההת נחלויות
בפיתחת־רפיח.
כאשר בא הנשיא אנוואר אל־סאדאת
ומציע זאת מעל דוכן הכנסת, ברור שהוא
נוקשה, קיצוני, ולפחות בלתי־סביר.

זוהי גישה הגיונית לגמרי —
למי שרואה את השלום כך.

ניסיתי לתאר אותו בשני הציורים ה־סכמטיים,
המופיעים בעמוד זה.

ך* עיסקה ההיסטורית המוצעת לנו
י י היא עיסקת־חליפין של שטחים תמורת
שלום. על כך לא היה מעולם שום ספק.

י י ממש. כמו תפוחים או מלפפונים.
אפשר לראות אותם, למשש אותם, למ דוד
אותם.
אפשר לקדש אותם בנאומים דמגוגיים,
ואפשר להמעיט במישקלם כדי אבסורד.
אפשר להגדירם כשטחים כבושים או מוח זקים
או משוחררים.

שנדמה להם שהם יונים) אינו רואה בכינון
השלום שינוי גדול בחיי המדינה.

!ף* ניגוד לכל האשליות והתיקוות, מה נה־הניצים
לא יביא את השלום.

גיר סהב׳
אחת הרואה את השלום כדבר כביר ורב,
ואחת הרואה אותו כדבר שולי ועלוב.
בשנים האחרונות הומצאו הרבה הג דרות
להבדל בין ניצים ויונים, בין מחנה-
השלום ומחנה־הסיפוח. רבות מהן אינן אלא
סיסמות תעמולתיות, של צד זה או צד זה.

אך ההבדל האמיתי כין שני המחנות
טמון בהישקל שכד אהד
משניהם מייחם למצב ששמו שלום.

כימעט לעולם אין הדברים נאמרים ב גלוי,
אך יש מילות־צופן המגלות את דעת
בעליהן. אני נוהג לחדד את אוזני כשאני
שומע את צירוף שתי המילים ״השלום
המייוחל״ .מי שמדבר על ״שלום מייוחל״
מתכוון, בדרך כלל, לשלום בימוודהמשיח,
שלא יבוא בימינו, אמן.

ולי כדאי, למען הסדר, להזכיר ש י
ג קיים גם מחנה שלישי, החי במחתרת.
זהו המחנה שבכלל אינו מייחס שום
ערך היובי לשלום.

אין טעם לזלזל במחנה זה או
להתעלם ממנו. הוא משפיע מתחת
לפני השטח. אך הוויכוח הגלוי,
שיכריע את גורל המדינה, נטוש
בין שני המחנות האחרים, המאמינים
כי השלום הוא דבר טוב
וחיוכי — אך החלוקים ביניהם עד
מידת חשיבותו.

איש אינו אומר זאת בגלוי, כי

מחנה הניצים (הכולל, אגב, הרבה אנשים

נץ אינו מסוגל לכך. לא מפני
שהוא ״חלש מדי,״ ולא מפני שהוא
״;נוקשה מדי״ — אלא פשוט מפני
שבעיניו ״השלום המייוחל״ אינו
־טווה את המחיר הנדרש עבורו.
את השלום מסוגל להביא רק מי שרואה
בעיניו את הסיכויים העצומים הגלומים
בו, רק מי שמבין כי השלום הוא דבר
ממש י, רק מי שתופס כי השלום הוא
מטבע קשה.
הכישלון ההיסטורי של מחנה־השלום —
עד כה — הוא שלא הצליח להנחיל את
הראייה הזאת של השלום ל״רוב הדומם״.

השלום יכול לרגש, להלהיב, להסעיר
— ,אבל רק כאשר תופסים
את גדולתו.

המאזניים עומדים לנגד עיניו של כל
אדם בישראל.

רק מי שמעריך את מלוא המיש*
קל •טל השלום, יכול לשלם תמורתו
את המחיר.

ייאי״ וונוי אוכגור1

האריה אינו נורא צל כך...
האריה אינו נורא כל כך
אבל הוא גם אינו חתלתול...
איך מאלפים אותו?
קודם כל, קור רוח
ידע מקצועי, נסיון של שנים
סבלנות, המון סבלנות
ושקט ורצון טוב.

בקיצור, דיסקונטאי.
הדיסקונטאי הוא האיש שלך
בסניף שלך.
באחד מ 222-סניפי קבוצת בנק דיסקונט
ברחבי הארץ.
הדיסקונטאי יציע לך
את הדרך המתאימה

לנתח כל בעיה ולמצוא את
הפתרון שישרת אותך
ואז, תדע להחליף
את השיניים החדות של האריה
בשיני כסף...

וי ס קו נ ט

האנושי של המטבע

ברגעהא חרון:

בגין מסטול!
ראש־הממשלה מנחם בגין שרוי
מרבית הזמן בסוטול כבד, והוא מקבל
את החלטותיו כשהוא מסטול לגמרי.
על כך נודע לכתבנו המדיני ממקורות
מוסמכים.
דיברי המקורות נוטל ראש הממשלה
תרופות שונות ומשונות, הן למי־חושים
קלים והן לכאבים עזים. כמוכן
משתמש מר בגין בגלולות־ארגעה
למצבים נמרצים, ובגלולות־מרץ למצ

רגיעה. זאת, נוסף על סמי אהבת־ישראל
שבולע ראש־הממשלה מדי
ערב, סמי אמונה שנוטל מר בגין מדי
בוקר, כוסות קפה, בננות מעושנות
ועוד.
משקיפים בירושלים מסרו לכתבנו
המדיני כי עירבוב זה של סמים, תרופות,
גלולות ואמונות (״קוקטייל״ ,בעגה
המיקצועית) הוא שגורם למר
בגין לקבל החלטות משונות, הנראות

לאנשים ׳פיכחים כאילו אין ביניהם
לבין המציאות קשר כשלהו, בעוד ש־לראש־הממשלה,
בשל הסוטול הכבד
בו הוא שרוי, נראים הדברים כמציאות
ממשית.
לדעת המשקיפים, זאת גם הסיבה
לרוממות הרוח, האופטימיות ומצב ה־
11109 שבו שרוי מר בגין ללא־הרף.
באשר לעתיד אמרו המשקיפים כי
״אין מה לעשות״.

הצפרדע השקרן

ראש־הממשלה מנחם בגין בסוטול בכד י

בו שת
חי ו בת
ת יזע ח
-ע שה

לו ויעה עצמאית 1משלו!

פעם, כשהייתי צפרדע, היה לי חבר צפרדע. זח טיבעי. מכל שזבני
הביצה הוא היה החבר הכי הכי טוב שלי.
חברי הצפרדע היה נשוי לקרפדה נחמדה, אבל, כמו כל צפרדע
שמכבד את עצמו, הוא לא הסתפק בזה. אני ידעתי שיש לו קירפודיב
מהצד. אישתו הקרפדה לא ידעה שום דבר.
כשהיא היתה שואלת אותו איפה הוא היה, הוא היה אומר:
״בישיבה, בעמידה, בהליכה״ .הוא היה משקר אותה.
במשך הזמן גיליתי שידידי הצפרדע משקר את כולם. הוא שיקו
צפרדעים, שיקר קרפדות, שיקר נרקיסים, הכל לפי צרכיו ולמען נוחיותו
אבל אז פתאום השבתי לעצמי :״בעצם, אם הוא משקר אד
כולם, אולי הוא משקר גם אותי?״
,ואכן כך היה. הוא שיקר גם אותי, ידידי הצפרדע הטוב ביותר
מיד הפסקתי להיות צפרדע, ונהייתי בן־אדם.
ולמה אני מספר את כל זה דווקא על צפרדעים — כי שהממשלר
מאכילה צפרדעים את סאדאת, ואת מצרים, ואת ׳קרטה ואת אמריקה
ואת הגויים — לא כדאי שנישמח כל כך. כי אם הם משקרים אר
אישתם הקרפדה, ואת אחיהם הצפרדעים ואת חבריהם הנרקיסים -
אז אין בכלל ספק שהם משקרים גם אותנו.
השאלה היא רק מי אנחנו — צפרדעים או בני־אדם?

לשם שטיחת טענותיך הצודקות והרצאת דעתך
הצודקת, עליך לבנות את דעתך העצמאית בדרכך
שלך, בחמישה שלבים :
שלב ראשון
קודם כל, עוד לפני שמתחילים, עליך להצהיר
שזה שקר. מה שלא יהיה, עליך לומר שזה שקר גס.
למען חיזוק דעתך, אתה יכול גם לומר, או לזעוק,
שזה סרט תעמולה של אש״ף. וזה שקר. שקר. שקר.
אם אתה רוצה גם להסביר מדוע זה שקר (דבר
שאינו הכרחי) ,אבל אם אתה דווקא רוצה — אתה
יכול לומר שזו לא כל האמת, ואז זה שקר. אתה
יכול לומר שזה שקר, בגלל שזה אומנות, וכל
אומנות היא שקר כלשהו. אתה יכול גם לומר שזה
שקר, בגלל שזה לא נכון.
שלב שני
מיד לאחר שאתה מוכיח שזה שקר ותעמולה
לאש״ף, ועוד הפעם שקר (אולר ! .אולה!) ,עבור
לשלב החריג.
כאן אתה יכול לנקוט שתי עמדות: אתה יכול
לומר שזה חריג ואתה יכול לומר שזה לא חריג.
איך שאתה רוצה, זה לא משנה.
אתה יכול לומר שזה חריג כי הערבים התחילו.
אתה יכול לומר שזה חריג כי אנחנו יהודים. אתה
יכול לומר שזה חריג, כי לא ככה זה היה. אתה
יכול לומר שזה חריג, כי זה שקר.
אתה יכול לומר שזה לא חריג, כי הערבים
התחילו. אתה יכול לומר שזה לא חריג, כי אנחנו
יהודים. אתה יכול לומר שזה לא חריג, כי לא ככה
זה היה. אתה יכול לומר שזה לא חריג, כי זה שקר.
שלב שלישי
כאן עליך לקרוע באומץ את מסכת הצביעות,
ההתחסדות, השקר והרמיה של כל יפי הנפש.
עליך להסביר לכולם שככה בדיוק זה היה. ככה

בדיוק גירשנו את מרבית ערביי ארץ ישראל ממדינת
ישראל.
אתה לא צבוע כמותם — ספר איך גורשו ערביי
רמלה ולוד ויפו ועוד שלוש מאות כפרים. צרח
שצריך להודות בעובדות — וזאת עובדה שככה זה
היה.
שלב רביעי
בשלב זה עליך להזכיר שוב שזה שקר, כי זה לא
היה ככה. זה שקר, כי זה חריג׳ .זה לא חריג, כי זה
שקר. זה לא היה ככה. זה שקר.
שלב חמישי
לבסוף עליך לעבור אל העתיד, לאור לקחי העבר
ויישומי ההווה.
עליך לומר שהשקר הזה, לא רק שככה זה
היה, לא רק שזה היה חריג, אלא שכך צריך לעשות
גם עתה וגם בעתיד.
וכאן עליך לתקוע את האמונה. עליך לומר שבלי
אמונה זה בלתי אפשרי. בלי אמונה זה שקר. בלי
אמונה זה חריג. בלי אמונה זה עוול.
אבל לעומת זאת, עליך להסביר, אם יש אמונה
— יש הכל. אם יש אמונה, זה אפשרי. אם יש אמונה,
זה אמת. אם יש אמונה, זה לא חריג. אם יש אמונה,
זה צודק.
לכן, עליך לסכם, יש להמשיך ולגרש את ה ערבים
מכאן, דבר שהוא תעמולה עויינת של אש״ף
ושקר גם, אבל באמונה, בסדר ובניקיון. עלינו לגרש
את הערבים, אבל בצורה מסודרת, כיאה ליהודים
מאמינים.
הדגם כיצד יש להיכנס לכפר ערבי עם ספר תורה
ובריקודי הורה. הדגם כיצד יש לגרש ערבים ב אוטובוס
ממוזג, עם כוס קפה לכל אחד, עם לחמניה,
עם מכתב הסבר, עם סוכריות לילדים.
כי צדיק באמונתו יחיה, ובאמונתו יהרוג.

ומה אומרת, הביקורת על...

תכנית השלום
מאת מנחם בגי ו ובבימויו

(זביגנייב בז׳ז׳ינסקי)

...נאה ...האין זאת?
...צעד קדימה ...אני צינצגת ...
(ניקולאי צ׳אוצ׳סקו)
...חיוכי ...עכור ...
(הלמוט שמידט)
(חזאי מזג האוויר)

הביקות גמרה את ההלל״-
ומי שאומר ההיפר — סתם מיילל

מאחר שאני, בידוע, חוא זה האשם
בכך שמניחים פצצות ברחובות; מאחר
שאני, כידוע, הוא זח שבגללו ישראל
מבודדת בעולם ; מאחר שאני, כידוע, חוא
זה שבגללו יש (או אין) בעיה פלסטינית ;
מאחר שאני בידוע, הוא זה האשם בכך
שהחיה מילחמה ; מאחר שאני, בידוע,
הוא זח שבגללו אתם לא מצליחים לגמור
את החודש ; מאחר, שאני, כידוע,
הוא זה האשם בשיבושים החלים בתח בורה
הציבורית ; מאחר שאני, בידוע,
הוא זה שבגללו יש צרות בארץ — מאחר
שבך, הריני להבהיר שאני מתכוון לנסוע
הקיץ לחוץ־לארץ, ואז תיכף המצב
יסתפר והבל יהיה בסדר.
תרומות לשיפור המצב מתקבלות במערכת.

(ג׳ימי
קארטר)

(ג׳יימם קאלהאן)

...מוח ...שכל ...אחד גדול ...

הבה וה

מה הם
רוצים?

ח״כ-ד״ש

ח״כ-ד״ש

אליהו כדומיהו
צעצוע חדש
1מתוצרת
1ד״ש —
8חבר־הכנסת
1שאין לו דיעה

נחום־תקום |
בפוליטיקה |
צעצוע חדש |מתוצרת ד״ש !1

תהרגו אותי אם אני מכין מה הם רוצים.
הם לא רוצים שיהיו כאן רוסים.
הם לא רוצים שיהרגו אותי כנשל, רוסי.
הם רוצים שיהיו כאן אמריקאים.
הם רוצים שיהרגו אותי כנשק אמריקאי.
הם לא רוצים שיהרגו אותי כנשק אמריקאי.
הם רוצים שיהרגו אותי כנשק פוכייטי.
הם רוצים שיהיו כאן אמריקאים ושיהרגו אותי ככל זאת כנשק רוסי.
העיקר שיהרגו אותי, אם אני מכין מה שהם רוצים.

בסי מן 80 שנה ל קונג ר ס הציוני
במל או ת 30 שנה לעצ מאות ישראל
ולכבוד ה קונג ר ס הציוני הב״ט

וכ ״י

ם וב

ייערך בירושלים ברוב עם

ביזיון או ר ־ קו די ענ ק

וכ ם

הממחיש בצליל, באור, בצבע ובכסף את תולדות הציונות

מבנימין זאב הרצל
לסמי פלאטו־שרון
כר טי סי ם ניתן לגנוב בכל מ קו ם

אני גנ ב ! -אני ציוני!

ח״כ אליהו כלומיהו -נחום־תקום ח־ד״ש
נשאלת השאלה — מה אני נטפל למר אליהו י מה אדון אליהו עשה לי?
למה אני לא נותן צ׳אנס לח״כ אליהו י למה אני תמיד כזה י — אז אני אגיד
לכם: ביום שישי שמעתי בגלי צה״ל ראיון עם הח״כ המיועד אליהו, והבו־אדם
פשוט לא ודתה לו דיעה בשום עניין. זה היה ממש מדהים. אבל אולי
זה מה שנדרש היום מחבר־כנסת. למה הצטרף לד״ש — בדיוק הקימו אותה,
והוא רצה משהו. מה בענייני מצוקה — צריך לעזור, אבל לא במשאבים, אולי
לא צריך לעזור, אלא לכוון, ואולי בכלל. ומה בכלכלה — בזה הוא מבין והוא
יכול לתרום. ובנושא השלום — הוא צריך לבדוק. ובעניין המדיניות הכללית —
הוא לא יודע. אבל הוא מניח שהוא מרכז ליברלי. נו, אז מה אתם רוצים
שאני אעשה ז

אף אחד לא יכול לשיר כמו מיכל טל

מיכל טל אוהבת מוסיקה טובה. קל לנחש זאת.
קל גם לנחש שלגבי
מיכל טל פירוש הדבר
הנאה כפולה:
כזמרת מצליחה בעלת
קול מיוחד ונעים אוהבת
מיכל גם לשמוע וגם
להשמיע את השירים
האהובים עליה,

3)101131א

״כשאני רוצה לדעת כיצד שומע אותי הקהל באולם
אני מעדיפה להאזין במערכת הסטריאו 8.0.2650
של נשיונל. אני פשוט מכניסה קסטה לטייפ
הסטריאופוני, לוחצת על כפתור ובבת אחת אני
שומעת את עצמי שרה בקול צלול, ברור, וחד בדיוק
כפי שהוא נשמע בהופעה חיה״.
אולם, מיכל טל איננה מאזינה רק לעצמה.
כזמרת מקצועית היא אוהבת שירי עם ובלדות
מכל העולם.
״עם נשיונל״ ,אומרת מיכל, אני מאזינה למוסיקה
הנפלאה הזאת ומרגישה כאילו קאט סטיבנס, דון
מקלין או ג׳ון באז נמצאים בחדר האורחים שלי״.
וכדי לארח את מיכל טל בחדר האורחים בבית
צריך לעשות בדיוק מה שמיכל עושה בעצמה.
להאזין לה במערכת הסטריאו 8.0.2650 של נשיונל.

65 0 31805)11130601110.ה31 וו<1ח3ז 0 1)16 )1ז03 3וחו 601ז 30)1ס!1ז 320ח 3ק 31ח 0ו^13,ז

צעד קדימה אל המחר.

בתיקו של דוב שילנסקי לא היתה פצצה
וראש ממשלת נורבגיה התחלק בחשבו] הארוחה עם פרס
1 1 . 11 1

לאנשים

־!בונים!

־,ברנדי

:לאומי
מהוא
:ינלאומי.

₪הדו־קרב המילולי בין
שני המתחרים על ראשות עי ריית
תל-אביב כבר החל. ה ראשון
ששלף את חרבו היה
מועמד המערך לתפקיד זה,
ארתווי (״היפה״) דן־נתן.
כשנשאל בראיון טלוויזיה מה
דעתו על מתחרהו, ראש־העיר
הנוכחי, שלמה (״צ׳יצ׳״)
להט, אמר עליו ארתור :״הוא
יכול לחיות מיספר שניים מצו יץ,
אבל לא ראש־עיר. הייתי
מוכן לקבל אותו כסגני.״ הגיב
על כך צ׳יצי :״כמה חבל ש אני
לא יכול לומר אותם הדב רים
על ארתור.״

! ₪כשיצאו פרם וסאדאת
למסיבת העיתונאים בטירת
קלאסרהיים, הבחין סאדאת כי
פרס יצא ללא מעיל עליון.
הוא הציע לפרס לחזור למלון
כדי לקחת מעיל. פרס אמר
שאין צורך. אמר לו סאדאת:

״כמה טוב לך שאתה צעיר.
אני הזקן סובל מאוד מקור.״
פרם צעיר מסאדאת בשש
שנים.

שימעון פרם, בפגישתם, בי
בכל בוקר, בין השעות שמונה
לתשע, הוא עונה בטלפון לכל
אזרח הפונה אליו.

! 9ראש ממשלת אוסטריה,
בדונו קרייסקי, סיפר ל-

§£קרייסקי גם הזמין את
מישלחת האיחוד הסוציאליס טי,
מיפלגת השלטון במצריים,
ובראשה המזכ״ל פואד מו ח,י״אל־
דין, ראש מישל-
חת מיפלגת-העבודה, בראשות
פרס, לארוחת־ערב משותפת
במלון זאחר. בעוד שתי ה־מישלחות
וקרייסקי סועדים את
לבם באולם המפואר של המלון,
אירחה רעייתו של קריי-
סקי, ורה את אנשי הביטחון
המתלווים אל שימעון פרם ב־מיסעדת
המלון. בתום הארוחה
קרא קרייסקי לרב־המלצרים,
ביקש את החשבון, הוציא כסף
ושילם עבור הארוחה מכיסו.

38ח״כ גאולה פהן אינה
זוכה לאחרונה בפופולריות ב קרב
חברי־סיעתה בכנסת. השבוע
טענה בישיבת הסיעה
כי ראש־הממשלה יורה מהמו תן.
התפרץ ח״כ אמנון לין :
״גאולה, אם לא תפסיקי את
לירות על ראש־הממשלה בכל
פעם שאת פותחת את הפה, ה מצב
יגיע לידי כך שלא נוכל
לשמוע אותך יותר!״

׳ 0בהמבורג נפגש פרם
עם ראש ממשלת נורווגיה,
ויקטוד נורדדינג, לארוחת-
בוקר. פרס רצה להזמין את
נורדלינג לארוחה, אך זה סירב
ואמר :״כל אחד ישלם בש ביל
עצמו.״

8אל ח״כ כהן מתלווה
לעיתים קרובות לכנסת בנה,
צחי, הלומד באוניברסיטה העברית
בירושלים.
תקרית 11 אירעה לח״ב דוד שילנסקי,
ולדובר־הליכוד, צדי אייל.

בלתי־נעימה
מזרחי כרמל
מיקבי ראשו! לציון חנית יעקב?

השניים ישבו במיזנון־הכנסת
ושוחחו, כאשר הגיע למקום
ח״כ אברהם מלמד וביקש
משילנסקי להצטרף אליו ל ישיבת
הוועדה למינוי שופ טים.
שילנסקי לקח את תיק
הג׳יימם בונד שלו ומיהר ל־לישכת
שר-המישפטים, שמו״
יאל תמיר. כשהגיע ללישכה
פתח את תיקו וגילה, לתדה מתו,
כי התיק אינו שייך לו.
הוא מיהר לסגור אותו. ניידת
מישטרה הוזעקה מיד למישכן
הכנסת, כדי לבדוק היכן נעלם
התיק של שילנסקי. הח״כ, ש הביא
בשעתו בתיקו פצצה ל-
מישרד החוץ בירושלים, כמחאה
נגד השילומים מגרמניה,
וישב בשל-כך במאסר, טען כי
הוטמנה פצצה בתיקו. רק כא שר
הגיע צבי אייל לביתו ש ברעננה
וגילה בתיק, שהיה
ברשותו, מיסמכים של שילג-
סקי, נפתרה התעלומה. הוא
מיהר לטלפן ללישכת שר־ה-
מישפטים, והניידת נשלחה ב חזרה
לבסיסה.
! 9כאשר התבטלה ישיבת
סיעת־הליכוד בכנס עם שר־האוצר
שימחה איליו, הח ליטה
הנהלת הסיעה שלא לז רוק
את עשרות הכריכים ש הוזמנו
לישיבה לפח, והודיעה
לח״כים מטעם הליכוד כי במיז-
נון מוצבת עגלה עם כריכים
שעלתה מאות לירות, והם מוז מנים
לחסלה. אל המיזנון נכ נסה
ח״ב שולמית אלוגי
וראתה ח״כים מהליכוד זוללים
סנדוויצ׳ים .״מד, זה, ב חינם
י״ שאלה אלוני, וכש נאמר
לה כי הסנדוויצ׳ים מיו עדים
לח״כים מהליכוד אמרה:
״אם כך, זו מיצווה לאכול על
חשבון הליכוד.״ לקחה שני
מגשים עמוסים והעלתה אותם
ללישכתה.
9כשנפגש שימעון פרם
עם הנשיא המצרי אגוואר
אל־סאדאת בזלצבורג, שאל
אותו פרס מה פשר ההתבו־דדויות
שלו לפני קבלת הכר עות
גורליות. השיב סאדאת:
״אני אסיר עולם, אסיר החיים,
תמיד מוקף המונים, ואילו ה מכניזם
של קבלת ההחלטות
מחייב שקט והתבודדות.״

המלאכית של צ׳ארלי, נוטלת חלק

בסידרת־טלוויזיה חדשה. פוסט, ה!
׳ י 1י 1.1611-1
נשואה לאיש מיליון הדולאר לי מייג׳רס, מגלמת בסידרה תפקיד
של אופנאית״מירוץ, ולמרות הסיבון שבצילום סצנות־הרכיבה על
אופני־המירוץ, סירבה לקחת בפילה, ומבצעת את הסצנות בעצמה.

91 הטלפון האדום של גלי
צה״ל היה הראשון שפירסם
את הסקופ על מיבצע השתלת־הלב,
שביצע הפרופסור מז רים1לוי
בצעיר בן .21 האח ראי
על הטלפון האדום, העי תונאי
צדי רימון, קיבל קרי אה
טלפונית מאיש המעורב
בענייני רפואה, ובה הידיעה
על ההשתלה ועל מועדה, שם
תורם־הלב ושם י האיש שבלבו
בוצעה ההשתלה. רימון ניסה
להשיג בטלפון את הפרופסור
לוי, ובמשך שעתיים רצופות
התחמקה מזכירתו מלקשר בי ניהם.
לבסוף ניסה רימון לה שיג
את הפרופסור אנציו
סרפדיו, מנהל בית־החולים
בילינסון, שם בוצע הניתוח,
אך גם זה התחמק. הוא טילפן
לכתב גלי צה״ל צדי שפי רא,
ביקש ממנו לתפוס את
פרופסור סרפדיו בבית־החו־לים,
ולנסות לאמת את הידי עה.
הפרופסור התחמק, ורק
לאחר שצבי שפירא מסר לו
את כל המידע שבידי גלי צה״ל
הסכים לאשר את העובדה כי
אכן בוצעה ההשתלה, אך בי קש
למסור כי הניתוח בוצע
בבוקר של אותו יום, ולא את
התאריך המצויין של ההשתלה.
כן ביקש את דחיית פירסום
הידיעה. פרופסור סרפדיו סי רב
להסביר מדוע הוא מבקש
לא לדייק בתאריך ההשתלה.
הסיבה המשוערת: כדי שמיש־פחת
בעל הלב השתול לא
תוכל לזהותו.
91 בבנם של ראשי ערי-
פיתוח וחברי־כנסת אמר ראש
עיריית טבריה, משה צחר,
כי הוא מקווה שכאשר בבחי רות
הבאות יחזור המערך לה יות
בממשלה, תיעלמנה כל
אותן בעיות שנוצרו בעיקבות
עליית הליכוד לשילטון. קרא
לעברו ח״כ חיים ב ד-לכ:
״אחרי הממשלה הזאת, תהיה
זו בושה להיות בממשלה.״

רונית רינת

מלכת היופי לשעבר, שנישאה לגניקולוג
אמריקאי וחמתגוררת עימו ועם שלושת
ילדיהם בלוס״אנג׳לס, הגיעה לביקור־מולדת בישראל. אחרי שביקרה
את מישפחתה בחיפה, מיהרה להגיע לתל־אביב, ובאן נראתה בבל
מרכזי הבילוי. היא סיפרה כי בלוס־אנג׳לס יש לה בוטיק בשותפות
עם צמד הספרים סמי ועליזה זלצר, ובי אין בדעתה לשוב לישראל.

׳ 9מי שהיה ממונה על
עידוד הסרט הישראלי, בועז
אפדבאום, טוען שאילו היו
הופכים את ח״כ גאולה כהן
לאבקה, היא היתה יכולה לה יות
תרופה נהדרת נגד יצר
הרע.
! 9מאז סילק שר־האוצר
את עוזרו, סמי טוויג, מ תפקידו,
חיזרו צעירים רבים
העולם הזה 2112

אנשים
אחרי השר בתיקווד. לזכות ב תפקיד.
מי שזכה בו לבסוף
הוא אהרון צוקר,
141

סין, לא שתק לשר. והגיב
על דבריו :״הורביץ מדבר
שטויות. הוא בכלל בא מכוכב
אחר, מנוגה.״ נוגה הוא שט
בית־ר,חרושת שבבעלות השר.

שר־התעשיה־המיסחר-

והתיירות, יגאל הורביץ,
אמר השבוע כי הבנקים הם
כריחיים על צוואר התעשיי נים.
יו״ר מועצת־המנהלים של
בנק הפועלים, יעקב לוויני

י ראש עיריית קריית-
שמונה, יאכרהפ אלוני, ני סה
להיפגש עם השר הממונה
על אזורי־הפיתווז, השר יגאל
הורביץ, ולא הצליח להגיע

גד יעקוב

שד״התחבורה לשעבר וח״ב בהווה, ביקר ביחד עם קבוצת חברי״כנסת בתצוגה
אופנה מיוחדת שאורגנה לכבודם לרגל שבוע האופנה הישראלי. יעקבי התקנו
בדוגמניות, קם ודיגמן בתצוגת אופנה לצחוקם של הח״כים. משמאל צוחק ח״כ מיכה חריע

אליו. אחרי שנדחה על־ידי
הורביץ בלך־ושוב, פנה אלוני
אל ראש-ר,ממשלה, מנחם
בגין, ביקש שיסדר לו פרו טקציה
אצל הורביץ. רק אז
נפגש איתו השר, וראש ליש־כתו
של בגין, יחיאל קדישא
,,טילפן כדי לוודא שאכן
הפגישה התקיימה.
91 הקומיקאי האידישאי
שימעון דז׳יגן בא לבקר את
ראשח־,ממשלה בלישכתו שב ירושלים.
כשיצא מהמישרד,
פגש בשר-ללא-תיק חיים לנ דאו,
ואמר לו :״חיים לנדאו,
זה נורא, הפסקת להצחיק !״
השיב לו לנדאו :״מה עשי תי
ן״ דז׳יגן :״זהו, לא עשית
שום דבר, אז אין יותר ממה
לצחוק.״
נמנה גם הוא על קבוצת חברי־הבנסת
|| ן 1יי!1
שבאו לתצוגת האופנה. הדוגמנית חלי
\י 111 גולדברג, שהשתתפה בתצוגה, עשתה לח״כיס הצגה שלמה, בש\זיא
מעווה פרצופים. עדי אמוראי (משמאל) פרץ בצחוק רועם, וחלי,
כאשר הבחינה בצלם, עשתה פרצוף של ילדה טובה ירושלים.

91״תני לי ארבעה חודשים
כדי להתאושש מהשוק שגרמה
לי העיתונאית האמריקאית
מארי בנר, ואז אדבר

הגיע לישראל לחופשת״מולדת ולביק!
מישפחתו, המתגוררת ברחוב דב הוז• הו
לקח את ידידו, האלוף אברהם (״אברשה״) טמיר, לשבוע״האופנ
במלון ״הילטון״• השניים עברו מחדר לחדר, ואף ירדו למיטעד
המלון, שם סעדו את לבן הדוגמניות שנטלו חלק באירוע. אמ
טופול :״וואלה, תענוג לשטוף את העיניים במראה המשגע הזה.

חיים טופול

איתר!״ אמרה לאה רבץ,

נכדתו של שר־החוץ משה דיין, בתם של אטי ואהרונה דיין, שימשה בשבוע
האופנה כדוגמנית״צילום. הרקדנית תמי פסחוביץ׳ ,ידידתה של אהרונה,
החליטה להפוך למעצבת אופנת-ילדות, וביקשה מעמליה להצטלם עבורה כדי לעזור לה למכור את
הבגדים. אחד הקניינים הישראליים, שהגיע לחדר־התצוגה וזיהה את הגברת דיין הצעירה, אמר
לתמי :״אם תגידי לקניינים הזרים שזו הנכדה של דיין, תייצאי קרוב לוודאי במליוני דולארים.״

עמדה דיין

רעיית ראש־ד,ממשלה לשעבר,
לכתבת שביקשה לראיין אותה.
לאה וי צחק נאותו להתראיין
על-ידי העיתונאית האמרי קאית
עבור השבועון ניו־יורק
מגאזין. הם פתחו בפני ר,עתו-
נאית את ביתם ואף אירחו
אותה לארוחודערב. התוצאה:
כתבה שנראתה להם מרושעת
וצינית. העיתונאית האמרי קאית
סיפרה בכתבה כי רבץ
נזכר בעצב כיצד, בעת שיחות־השלום
שבהן השתתף, נערכו
הפגנות ליד ביתו, ואילו מנחם
בגין מכונה, לדברי רבין,
״נסיך השלום״ .הכתבת גם
מצטטת את הגברת רבין, ה מספרת
רכילות על הבגינים,
שהועברה לה על־ידי עוזרת-
הבית שלה, רחל, שהיא כעת
עוזרת־הבית של מישפחת בגין
בבית ראש־הממשלה בירושלים.
לדברי לאה רבין אמרה העו זרת
כי אין מה לקנא במישפחת
בגין. לאה רבין, לפי הכתבת,
טוענת כי בגין ״חוטף הכל״,
הולך לכל חתונה ולכל עיירת־גבול
,״כדי שאם ימות מחר
ידע שהספיק את הכל.״ כשלאה
רביו שאלה את בעלה איך
מוצאת חן בעיניו הפשטידה ש הכינה
במכונה מייוחדת; שנש
לחה
אליה מחו״ל, ושעבוד
שילמה מכס בסך 50 לידו
בילבד, העיר לה רבין בחיוך
״אני שמח שלא נתפסת!״

91 חבר־הכנסת צ׳ איז
ביטון ומזכיר הפנתרים הע
חורים מני כהן חזרו מביקו
בנורווגיה, שם שהו כאורו
המיפלגה הקומוניסטית הנורה
גית. כשנשאל ביטון איך בילו
השיב :״רזיתי בחמש קיל
לא אכלתי שום דבר. כל ד,זג
נתנו לי לאכול חגבים, משז
עם כל מיני רגליים.״ ביט
התכוון לחסילונים (שרימפס
הוסיף הח״כ :״ביקשתי סנז
וויץ׳ .הביאו לי חתיכת בש
גדולה עם פרוסה דקיקה ש
לחם. הלכנו למיסעדה, הזמנו
משהו שקרו לו רוסט־ביף. כין
הגיע, ראיתי שהוא לא מבוש
בפנים בכלל. שלחתי את המלצ
שיטגן לי אותו. הם אוכלי
שם בשר חי. חזרתי לישר*
מת מרעב.״

׳ 9פנתר שחור אחר, סע
דיה מרציאנו, איש ש?
עבר לאירוח. הוא מנהל עכש
את בית האמנים בירושלים, ז
הוא מקום־מיפגש של הבוהט

עיקרי בחיים

יצחק בן

עם בנו יריב ואשתו מרים: ב־ 1940 וכיום(למטה)

החב ונכדו חג

הסב ונכוו יגאל
2 0׳ 1 .1

למרות שעברו כבר !ארבע שנים מאז
פרש !מפעילות פוליטית, מתקשה עדיין
יצחק בן־אהרון, מי שהיה שר־התחבורה
בממשלת בן־גוריון, ומאוחר
יותר מזכ״ל ההסתדרות, להסתגל
לחיי פרישה.
הוא אמנם נהנה מהשקט ומהנוף
הירוק של קיבוצו, גיבעת־חיים (!מאוחד),
וגם חמשת נכדיו גורמים לו !הרבה
נחת, אבל קשה לו להתרגל למצב
של משקיף״מן*הצד .״יש משהו שעוד
מגרה לפעול ולהשפיע בחיים
,הפוליטיים,״ הוא אומר ,״!הכתף מרגישה
שחסר לה !משא. אני לא יכול להיות
אדיש למתרחש מסביב. מה לעשות,
האיכפתיות היא עמוק בדם״.
בן־איהרון נראה צעיר בהרבה מגילו,
.72 עיניו כחולות, ,ומבטן עירני וחודר.
שלושה ימים בשבוע, שבע שעות
ביום, הוא עובד בפרדס, בקטיף־תפוזים,
או בסידור חדריהאוכל. את שלושה
הימים הנותרים הוא מקדיש למה
שנקרא בפיו ״פעילות ציבורית״ —
עבודה במזכירות !הקיבוץ !ובמרכז
המיפלגח, ומתן: הרצאות בסמינריון
של, הקיבוץ המאוחד באפעל ובסמינרים
,של מדריכים בתנועות־הנוער. מכונית

יה״אסקורט״ הצמודה מסייעת לו
מאד בכך.
אחרי שבמשך שנים רבות היה לו
רק מעט מאד זמן להקדיש למישפחה
ולבית, יש לו עכשיו כל הזמן שבעולם
לנסות למלא את החסר, ולבלות
בחברת אשתו מרים, שני בניו יריב
וישעיהו, וחמשת הנכדים, בניו של
יריב. האשה ושני הבנים קשורים
בסמינר אורנים — !מרים מלמדת
שם סיפרות, יריב בן ה־ ,43 חבר גיבעת־חיים
גם !הוא, משמש שם כמורה
למקורות ישראל וישעיהו בן ה־,23
עדיין רווק לומד שם ביולוגיה
ומתגורר במקום.
״להיות סבא זה מעמד שכולו עונג,
ללא אחריות,״ מצהיר בן״אהרון,
תוך כדי ישיבה על ;הדשא שליד חדרו,
כשחגי הקטן בזרועותיו. כאשר אינו
עסוק בלפנק את הנכדים, הוא שקוע
בתחביבו האחד והיחידי, הקריאה.
סיפרייתו, התופסת קיר שלם, בחדר,
עמוסה סיפרי הגות, פילוסופיה,
ביוגראפיות ושירה.
למרות עצלנותו בכתיבה !הוא התיישב
בבוקר ה־ 18 במאי ליד -השולחן.והחל
כותב, בכתב־יד, בצורה אינטנסיווית,
כשהוא כופה על עצמו שעות־כתיבה

אחדות מדי יום. המהפך! .הפוליטי
עשה לו משהו. השר־לשעבר לא יכול עוד
לסכור את המילים בקירבו.
כעבור חצי־שנה זכה לראות את הכתוב
בצורת ספר (בהוצאת הקיבוץ המאוחד).
ליצירתו קרא בעין הסערה, יזהוא
,מגדיר אותה כ״פרקים במאבקי דורי,
מעין אוטוביוגראפיה פוליטית וחברתית
לסיכום חמישים שנות פעילות
פוליטית וסיכום התפתחותה, צמיחתה
וכיבושיה של תנועת הפועלים הארץ-
ישראלית.״ מקור שמו של הספר
הוא ב״עידן הסערה שבו נבנתה המדינה,
סערה של ארבע •מילחמות, בתאוות*
יצירה גדולה, ולצערי — תוך עיוותים
חמורים.״
חברי מזכירות הקיבוץ המאוחד
!הציעו לו לרוץ לכנסת התשיעית, אבל
בן־׳אהרון דחה את ההצעה, באומרו
שצריך לפנות את המקום לצעירים.
את הקולגים־לשילטון מאותם ימים
!הוא רואה — ״כמה זיה עצוב״ —
רק כשהם מגיעים להלוויות, כמו זו
שהיתה באחרונה, של חבר־הכנסת
לשעבר יזהר הררי.
ליצחק בן יאהרון יש סיפוק רב מחייו
בהווה, אבל: הוא נאלץ להודות
שזהו ״סיפוק בערבון מוגבל.״

אפריים קישון: צווו ופסל מתנת מדופלם
אפריים קישון היוה יכול להתקבל
לאוניברסיטת בודפשט על־סמך תוצאות
מיבחני־המישכל שעבר. אבל כאשר
נאמר לו :״מצטערים, יהודי, אתה
יכול להיות רק צורף או יצרן־טיטריות,״
היפנה ההיומוריסט־לעתיד את מירצו
בכיוון, הצורפות ופיסול־המתכת.
המיקצוע של אז הפך כיום תחביב,
וקישון ( )53 יכול בשקט להגדיר את
עצמו כ״אמן על רמה מאד גבוהה,״
תוך כדי הצגת עבודות־התבליט
שלו, ריקועי־מתכת, סיכות־קישוט
מכסף, זהב ואמייל, וכן וריאציות
מיניאטוריות על ציורים שהוא אוהב,
כמו ראש״אשה של יוסל׳ה ברגנר.
אחרי שהוא משקיע מאמץ, מחשבה

קישון, חגה ועמיר

קישון מלחים את שו שווחחתב של בתו
ריקועים של קישון

יוזמן יקר, שאותו הוא ״גונב״ בין
כתיבת מחזות, בימוי סרטים ונסיעות
בעולם, אין פלא שקשה לו להיפרד
מן היצירות שלו.
בדירתו המרווחת באפקה יש לו בית־מלאכה,
מושלם לצורפות, כולל שני

:ארונות״ברזל גדולים, הדחוסים בכל
הכלים והחומרים האפשריים הנחוצים
באומנות זו.
״זהו מיקצוע עתיק־יומין, ההולך
ונעלם מן העולם,״ אומר האיש
הממזג מזה שנים רבות את האמנות

עם האומנות ,״כימעט שאין עוד
לקוחות לעבודות צורפות. על גביע יפה,
למשל, צריך לעבוד שפה שלמה.
לא נותרו הרבה מלכים ונסיכים
היכולים להזמין את הדברים האלה,
והמעט שנותרו הם לא־כל־כך
עשירים...״
אשתו של קישון, שרה, ובתו הצעירה,
רננה בת ה־ ,9אינן צריכות לדאוג
כאשר אחד מתכשיטיהן נשבר או
נקרע — טיפול קצר בבית־המלאכה
מחזיר לחפצים הפגומים את
צורתם המקורית.
,העבודה היפה ביותר שעשה אפרים
קישון אי־פעם היא לדבריו ,׳מגש־כסף
בסימון סיני, עם הרבה דרקונים
ועיטורים עדינים. יצירה זו, כרבות
אחרות שעשה עוד בהונגריה, אינה
נמצאת ברשותו .״הכל נשאר שם,״
הוא אומר בצער ,״שמחתי רק
שיכולתי לצאת משם בשלום.״

3113׳ ואש ועדית:
ארבע?? 1זן* 3
ארבעהבג ים
הפחפסור יואש ועדיה, המדען הראשי
במישרד־והחקלאות וראש מינהל המחקר
החקלאי, חזר לאהבת־ילדותו —
הסוסים — לפני ארבע שנים, באשר
בנו הבכור ראה בשדה הסמוך
לביתם סוסה לבנה, והתאהב פה ממבט
ראשון. כיוון שבאותו שבוע חגג
הנער את הבר־מיצווה שלו, נענה האב
לבקשה, ניגש לבעליה של הסוסה
וקנה אותה מידיו.
ביום חולקת הסוסה, מצדה, את
האורווה המטופחת שלה (הנראית
מבחוץ כמו חדר־מגורים לכל דבר)
עם שלושה סוסים נוספים: פאבי,
נבוב (מתחרז עם ״הופ״) וסהר.
לפני שבוע הצטרף למישפחה סייח
ענוג, שזכה בשם המחייב חואנטורנה,
על שם אחד מאלופי־העולם בריצה.
בלי כל קשר לארבעה הסוסים באורווה
שבחצר ביתם, בגני־יהודה (ליד
סביון) ,מגדלים יואש ועדיה ואשתו
מרי ארבעה בנים: יונתן (,)17
גיל 16 גיא ( )15 ומיכה (.)12
הפרופסור בן ה־ ,46 צבר, בן למישפחת
חקלאים מחדרה, התקשר לסוסים
עוד בילדותו. שישה הסוסים במשק
של הוריו נועדו, בראש־ובראשונה,
להיות בהמות־עבודה. אז לא חשבו
על גידול סוסים למטרות בילוי בלבד,
אבל מצאו די זמן גם לכך.
גידול סוסים איננו, תחביב יקר, לדברי
הפרופסור ועדיה .״!אם יש מקום
להחזיק אותם, אין בעיות,״ הוא אומר,
״זה כימעט לא עולה לנו דבר.
הסוסים יוצאים למירעה בשדות של
השכנים, והבנים מטפלים בהם
באהבה — רוחצים אותם, מוציאים
את הזבל ודואגים לחם. זהו תחביב

המדען הראשי ועדיה עם סוסתו עצות ובנו עינה ()12
נעים ובריא, שגם מחנך את הבנים
לסדר ולאחריות.״
מרי, שהתוודעה לסוסים בצעירותה,
בארץ מולדתה אנגליה, נוטלת הלק
בפעילות המישסחתית, הכוללת טיולים

ארוכים, טיולים על גב הסוס בפרדסי
הסביבה, ותרגילי אילוף.
יואש ועדיה מכפה את הסעיף והאחרון
״אמנות הרכיבה״ ,ומפרט :
״׳מאלפים את הסוס לעשות ביצועים

מסויימים — הליכה ישרה, סיבובים
לפי רצון הרוכב, ריצה בקצב מסויים
ושליטה על הקציב מבלי שיראו מיה
עושה הרוכב. החוכמה. יחיא להגיע
למצב שבו הרוכב והסוס הם גוף אחד.״

חשויס שלא
שחח בצהל

ולעולם לא היחה בישואר ממשרה שנה
ובים מחבויה ח״ני־הגיוס הצליחו
להתחמק משדות מלא בצבא ישראל כמו

ממשלת סין.. .העולם הזה״ ממשיר לחשוף את עברם הצבאי

( א גו ר ת
* ח! אס
בן־גור־ו!

עו נה נתגרה

בסידו־ה 11 ני:

משה ניסים: טען כי הוא
תלמיד־ישיבה, שרותו ב־צח״ל:
דחה ואח״כ קוצר.

דויד לוי: לא נתקבל לצה
״ל כיגלל רמת־השכלה
נמוכה מדי. לא שרת בלל.

אליעזר שוסטק: לא שרת
כצה״ל, שוחרר מסיכות פוליטיות,
ואח״כ רפואיות.

תמיר גאה בעבר הקרבי של אביו, וחד
מגדולי המומחים ליחסי־ציבור
בישראל הוא שר־המישפטים, שמואלי מסור לזכר העבר הקרבי של בנו. אך הוא
אינו יכול להתגאות בעבר הקרבי של
תמיר. אין פרק בחייו של וזמיר שלא קיבל
עצמו. אין לו כזה. שר״המישפטים, שמופירסום
אדיר בכל כלי־התיקשורת. הוא
אל תמיר, מעולם לא שירת בצה״ל.
לא רק מנצל את תולדות חייו להשגת
פרסומת עצמית, אלא פונה אף אל מיש״ השתדלן פחתו העניפה כדי לצאת נשכר מן הפיר־סום
שלה.
של ה מ חנ ה
עד היום חותם תמיר את שמו באופן
הבא: שמואל מ( .משה) תמיר (כצנלסון).
אביו, ד״ר ראובן כצנלסון, היה אחד הרופ .׳ף*ו בוילחמת־השיחרור היה תמיר
בן 25 וכשיר לשירות, לכל הדיעות.
אים והעסקנים הרפואיים המכובדים ביותר
למרות זאת, מעולם לא לבש את מדי
בירושלים. אמו, בת־שבע כצנלסון, היתה
צה״ל.
חברת״כנסת מטעם הציונים־הכלליים. סבו
הוא נולד בשנת ,1923 בשכונת היוקרה
אבי אמו, היה ציר קונגרסים ציוניים רבים.
של ירושלים, רחביה, ולמד בגימנסיה
דודתו היא רחל שז״ר, רעיית נשיא הס
רחביה המהוללת. הוא גדל בבית שאכל,
דינה השלישי, ואילו גיסו הוא המשורר
שתה ונשם פוליטיקה. כשהיה ילד בן עשר
הלאומני אורי־צבי גרינברג.
התפוצצה פרשת רצח ארלוזורוב. דודו,
כאשר הושבע שמואל תמיר כשר ב יוסף,
נעצר אז כחשוד בהשתייכות ל ממשלת
ישראל, היה נוסח השבועה שלו
ברית הביריוניס, ואילו דודו אברהם תמך
שונה משל האחרים. בעוד שכל שר הציג
במסע האנטי־רוויזיוניסטי של מפא״י דאז.
עצמו כפלוני בן פלוני ופלונית הוסיף
תמיר הושפע דווקא מדודו יוסף, וכבר
תמיר, בצד שמות הוריו, גם :״אבי דויד.״
בגיל 15 הצטרף לשורות האצ״ל. לדבריו
דויד־דוב, בנו של תמיר, היה טיים בחיל-
היה חבלן, אם כי סירב להצביע על פעו האוויר
וניספה בתאונת מסוק בשנת .1971
לות שבהן שימש כחבלן בפועל. אחר־כך
תמיר מסור לזיכרו של בנו הטייס. בווי היה
למפקד עורפי של שירות המודיעין
לה שלו, בהרצליה־פיתוח, השתמר חדרו
של האצ״ל בירושלים, למפקד הנערים ה של
דויד כפי שהיה בחייו, והחדר הפך
מתגייסים של האצ״ל ולבסוף סגן־מפקד*
מיקדש־מעט לבני מישפחת תמיר. אורחים
פלוגה.
הבאים לבית התמירים מובאים לחדרו של
בפעם הראשונה שבה נעצר על־ידי ה דויד,
שהוא מעין מוזיאון בזעיר־אנפין,
בריטים היה זה כשמישהו טען, כנראה
ומוזמנים על־ידי השר גם לשכב על מיטתו
אחרי ששמע זאת מפי תמיר עצמו, כי
של דויד. בידי תמיר קסטות ובהן מאות
הוא מפקד בית־הספר לקציני האצ״ל בירו שעות־הקלטה
של שיחות והספדים של
שלים. כשהתברר לבריטים כי אין זה
ידידיו־לנשק של דויד, חבריו מבית״הספר,
נכון, שוחרר. אחרי פיצוץ מלון המלך
מוריו וידידי האב עצמו שהכירו את דויד.
דויד בירושלים, הטילו הבריטים עוצר וכאשר,
לפני שנים אחדות, נגנבו סירטי־ערכו
מעצרים נרחבים. תמיר היד, בין אלה
הקלטה בפריצה שנערכה בבית תמיר, היה
שנעצרו. אחרי בדיקה שיחררו הבריטים
זה אסון למישפחה. תמיר גאה בעבר האת
העצורים הלא־חשובים. תמיר היה בין
קרבי של בנו, שנפל למען המולדת.
המשוחררים.
אולם לא רק לן יכרו של הבן מסור
תמיר, אלא גם לעברו הצבאי של אביו,
בתקופה מסויימת התרברב תמיר כי
הד״ר ראובן כצנלסון. כשתמיר מדבר
הוא מפקד האצ״ל בירושלים. לדבריו
היתד, זו ההגנה שבלעה את הלוקש הזה
על אביו, הוא אינו מזכיר את הצלחותיו
וד,דליפה אותו לבריטים. כשהגיע תמיר
הפוליטיות ואת עסקנותו רבת הפעלים.
לישיבה של המיפקדה המחוזית של האצ״ל
הוא מספר כי האב היה חבר ההגנה העצ בירושלים,
מול בניין ש נלד, המתינו לו
מית בזלוטונושה, ברוסיה הלבנה, ונפצע
חיילים בריטיים ועצרו אותו. הוא טולטל
בעת הגינו על יהודים בפוגרום שנערך
מבית־כלא למישנהו, וישב ימים אחדים
שם בשנת .1905 תמיר גאה בעובדה ש אביו
הכיר את יוסף טרומפלדור באלכס בכל בית־כלא. עובדה זו איפשרה לו,
נדריה, התנדב לגדוד נהגי־הפרידות של
מאוחר יותר, לפאר את האוטוביוגראפית
טרומפלדור בגליפולי וגילה אומץ־לב רב. הרישמית שלו בשורה ארוכה של שמות
בית־לחם,
של בתי-סוהר בירושלים,
ראובן כצנלסון שוחרר, עם פירוק הגדוד,
בדרגה הגבוהה של סרג׳נט־מייג׳ור.
טבריה, רמאללה ורפיח. אחר־כך הוחלט

ששאר תמיר

במדים היחידים
שהוא
רשאי ללבוש, חולצה לבנה שעליה
סמל האצ״ל וכוסתה מם אותו סמל, בטכס
העלאת עצמות זאב דבוסינסקי לארץ.
להעבירו לקניה והוא ישב תקופה קצהה
בלטרון, ששימש לגביו כמחנה־מעבר.
בקניה הפך תמיר המפקח של העצירים
היהודים של גילגיל, מחנה העצורים ב קניה.
היתד, זו מישרה שהוכרה גם על־ידי
הבריטים, של מעין מקשר בין שילטונות
המחנה לבין העצירים, כשהוא מביא לפני
השילטונות את בקשות העצירים, אך גם
״מוריד״ את הנחיות הבריטים לעצירים
היהודים.

עיקרון
של ביזיון
רי חודש יולי 1948 חודשיים אחרי
• הקמת המדינה, התקרבה ספינת־ד,קי טור
אושן ווייג׳ר לנמל תל־אביב. משחתת
של הצבא הבריטי ליוותה אותה עד לתחום
המים הטריטוריאליים של מדינת ישראל.
למן הנקודה שבה עזבה המשחתת את
ספינודהקיטור, ליוותה אותה עד לנמל
תל־אביב הספינה בן הכט, אוניית־מעפי־לים
שהפכה אוניית־הדגל של חיל־הים
הישראלי.

בשמיים חגו מפציצים מצריים. ליד קי בוץ
נגבה געש הקרב הדרומי הגדול. במרכז
הארץ כבשו נוחות צד,״ל את לוד
ורמלה.
האנשים שניצבו על סיפון האושן ווייג׳ר
לא יכלו שלא לראות את המפציצים המצריים
באוויר, ושמעו על קרבות הדרום
והמרכז. הם גם הבחינו בגופה החרוך
.והמופצץ של אלטלנה, אוניית־הנשק של
האצ״ל, שרק כמה ימים קודם־לכן הופגזה
על חוף ימה של תל־אביב.
הניצבים על הסיפון היו נרגשים. ביניהם
היה יהושע כהן, ממפקדי הלח״י ומי ש־אחר־כך
הפך יד־ימינו של דויד בן־גוריון
וחבר משק שדה־בוקר. היו אלה עצירי
הלח״י והאצ״ל שחזרו מגלות קניה.
בין העומדים על סיפון האונייה היה אף
שמואל תמיר. אולם היה הבדל מהותי בין
תמיר לבין שאר פדויי השבי. בעוד כולם
מיהרו, מייד אחרי רידתם מן הסיפון, לרוץ
לבתיהם, לנשק ליקיריהם ולהתגייס לצבא
הלוחם — ואחדים מהם התגייסו עוד לפני
שראו את הבית — החליט תמיר כי הוא
לא יתגייס.
מאוחר יותר הסביר תמיר :״שנאתי את
בן־גוריון. התנגדתי לו. אלטלנה היתד, התמונה
הראשונה שראיתי כאשר הגעתי
לארץ. לצבא של בן־גוריון לא רציתי
להתגייס.״
הסבר זה נשמע כיום כתירוץ עלוב,
ואפילו מגוחך. אילו היו תלמידי השמיניות
כותבים היום למנחם בגין כי אין
הם רוצים להתגייס לצה״ל משום שהם
שונאים את עזר וייצמן, או את בגין עצמו,
הם היו מוקעים מכל עבר. אולם גם אי,
באווירה של אותם ימים, היתד, תגובה
מעין זו משונה ביותר.

האיש שלא
לבש מדים
** וכן שתמיר היה יכול לטעון, אם כי
]) קשה להאמין שמישהו היה מקבל טענה
זו, שהתקופה בת שנה וחצי עד שנתיים,
שבילה בבתי־כלא ואחר־כך בגלות קניה,
מהוות שירות מספיק למולדת, אם כי זהו
שירות מקוצר ללא ספק.
אולם טענה זו יכולה, אולי, להישמע
כבדיחה — טובה או גרועה — מפי כל
אדם אחר, חוץ מתמיד. כי בקאריירה ה פוליטית
הארוכה שלו היו לו תקופות רבות
שבהן היד, קיצוני אף יותר מבגין. תמיר
היה האיש שצעק, בלהט הרטורי שלו, ו לעיתים
צרח ממש, במעט תוך איבוד ה שליטה
על עצמו, קריאות־קרב פוליטיות.
תמיר תמך במילחמות — של אחרים, כמו בן
— בסיפוחים — על חשבון דמם של
אחרים — ב״יד קשה״ כלפי הערבים, וב אחזקת
השטחים בכל מחיר. אולי לא רבים
זוכרים זאת, אולם הוא היה האיש שטבע
את הסיסמה :״שטח משוחרר לא יוחזר.״
אדם כזה אינו יכול להסתפק בתקופה
בת שתי עשרות חודשים שאותה בילה
בגלות, נוחה ככל שגלות יכולה להיות.
כי, כזכור, הוא היה ה״סופרווייזר״ במחנה

במשה קניה

גילגיל, וזהו תפקיד המעניק הקלות לממלא
אותו. אדם השולח אנשים למילחמה אינו
יכול להסתפק בלחימה דה־לוכס מקוצרת
שכזו.
לאנשי האצ״ל ולמפקדיו היו בעיות
לגבי התגייסותם לצד,״ל, זאת אין איש
מכחיש. אולם מעטים בלבד לא הת גייסו.
חלקם לא גויים, אומנם, על־פי הוראות
בן־גוריון, אולם כשירי הגיוס מצאו
את הדרך להתגבר על שינאת״האחים ש שררה
בין שני האירגונים, שרעיון הגנת
המולדת היה משותף להם גם לפני קום
המדינה.
היו אנשי אצ״ל שהתגייסו כבודדים. היו
כאלה שהתגייסו על פלוגתם מהאצ״ל משכבר
הימים, כאשר הפלוגה כולה התגייסה
לצד,״ל. אולם האמתלה של לא להתגייס
בכלל, בגלל יריבות בין־אירגונית, היתה
המצאה בילעדית של תמיר.
אין ספק כי תמיר בוש בפרק זד, בהיס טוריה
שלו. בתקופות מסויימות, שבהן היו
דיעותיו הפוליטיות ניציות־מיליטאריס־טיות
קיצוניות, היה יכול הגילוי כי הוא
השתמט מגיוס לצה״ל להפריע לו. כאשר
נודע לתמיר, לפני שנים רבות, כי אחד
העיתונים כותב את הביוגרפיה שלו, בעיק־בות
מישפט קסטנר, ומציין את העובדה
שלא שירת בצה״ל, אם־כי לא לגנאי, הוא
רץ לבית־הדפוס שבו הודפס אותו עיתון
וביקש להוציא פיסקה זו מן הכתבה.
אולם גם העובדה שתמיר מתבייש בכך
שמעולם לא שירת בצד,״ל, לא הביאה
אותו מעולם לתקן את המעוות. הוא מעולם
לא פנה לשילטונות צד,״ל (כמו דויד לוי
— העולם הזה )2111 בבקשה לגייס אותו
לפחות למערך המילואים, או להכינו לעי״
תות־חירום. במילחמת־השיחרור היה בן
25 והוא לא השתתף במילחמה. במיבצע
קדש היד, בן ,33 ולא השתתף בקרבות. ב־

1ייך | ך ך 111 בתקופה שבה שירתו בני־גילו בצה״ל, שימש תמיר כראש
\ 1מחלקת־ההסברה של חרות. בתמונה הוא נראה עם מנחם בגין
[1>1 1 114
(השניים יושבים על הספה) ,במסיבת־עיתונאים שערכו השניים בניו־יורק בשנת .1949
מילחמת ששת״הימים היה בן ,44 ולא הש תתף
בה. רבים מבני ד,־ ,50 גילו של תמיר
במילחמת יום־הכיפורים, שירתו בצד,״ל
— או בהג״א או במל״ח. גם במילחמה
זו לא נטל תמיר חלק.
כשחזר תמיר מגלות קניה, הוא היה כבר
עורך־דין. משפטים מוצלחים אחדים שלו,
שהביאו לו פירסום ותהילה, וביניהם מיש-

מימין אביו של תמיר, הד״ר ראובן כצנלטון, מי שהיה גיבור יהודי
בעת הפרעות ברוסיה הלבוה ב־ 1905 ומאוחר יותר סרג׳נט־מייג׳ר
שמואל תמיר בתמונה אופיינית.
של טרומפלדור. משמאל :
והנן האב
בגדוד־הפרידות

שמואל תמיר, שלישי מימין, ביום
השיחרור ממחנה גילגיל בקניה.
תמיר כיהן במחנה המעצר כסופרווייזר, הממונה על האסירים

היהודיים והמקשר ביניהם לבין השלטונות הבריטיים. חודשיים
אחרי פרוץ מילחמת השיחרור, בחודש יולי ,1948 כבר הגיע
לארץ. שלא כפדויי השבי האחר׳ים מהמחנה, לא התגייס לצה״ל.

תקופות ארוכות בחייו הטיף
1ן! | 11
תמיר, למרות שלא שרת ב1י|

צבא, למדיניות של מילחמות, והוא שקבע
את הסיסמה :״שטח משוחרר לא יוחזר.״
פט קסטנר המפורסם, הפכו אותו במהרה
אחד מעורכי-הדין העשירים ביותר בארץ.
כאשר נשאל תמיר היום, שלא בכוונה
לקנטרו, היכן שירת בצה״ל, הוא משיב
כי בתקופת מילחמת השיחרור שהה בגלות
קניה. הוא רק שוכח לציין כי חודשיים
אחרי הקמת המדינה, כאשר קרבות מיל-
חמת העצמאות היו בעיצומם, הוא היה
כבר בארץ.
כאשר התבקש שר־המישפטים שמואל
תמיר על־ידי העולם הזה להגיב על פרשת
השתמטותו מצה״ל, סירב להשיב וביקש
מדוברו לומר לכתב העולם הזה :״תכתוב
מה שאתה רוצה.״

נוטים 8ן הורת..החסוי׳ שר וערת־ש־מוו!
בורג, יצטרך המפכ״ל ללכת

ני אתן לתבורי את כל הגיבוי,״ הודיע שר־
/ /י הפנים, יוסף בורג, בישיבת הממשלה שנערכה
ביום הראשון האחרון, כאשר הניח לפני השרים את
״הדו״ח הוורוד״ ,כפי שמכונה, בגלל צבע הנייר שעליו
הוא מודפס, דו״ח ועדת שימרון לבירור נושא הפשיעה
בישראל.
אולם, כבר למחרת נאלץ בורג לסגת מן ההגנה
המלאה שהבטיח למפכ״ל המישטרה, רב־ניצב חיים
תבורי. למקורביו במישרד־הפנים אמר :״לא תהיה
ברירה, נצטרך לתת את הראש של תבורי. הסערה שה עיתונאים
הקימו יותר מדי גדולה.״
ואכן, הדין־וחשבון של הוועדה, בראשותו של עורך-
הדין ארווין שימרון, אומנם אינו מציין בחלקו הגלוי
שמות של האשמים במצב שאליו הידרדרה המישטרה,
בכל הנובע לפשע המאורגן ולפעולותיה בכלל, אולם
בחלק החסוי שלו מטיח הדו״ח ביקורת חריפה ביותר
בארבעה אישים: היועץ־המישפטי הקודם לממשלה, מי
שמכהן כיום כשופט בית־המישפט־העליון, מאיר שמגר ;
שני מפכ״לי המישטרה לשעבר, פינחס קופל ושאול
רוזוליו, ובמידה מעטה יותר המפכ״ל הנוכחי, חיים
תבורי,
ההתבטאויות כלפי המישטרה, כפי שהן מופיעות
בדו״ח, חריפות ביותר :״חרף כל הקשיים האובייקטיוויים
שהמישטרה נתקלת כהם, איו הוועדה משוכנעת שהפיקוד
ניצל ניצול אופטימלי אותם המשאבים שהועמדו לרשותו.
זאת ועוד. המייטטרה לא נקטה יוזמה מספקת בחיזוי
התהוות מצב העבריינות, בגיבוש תורת לחימה בה
וכתיכנון. הוועדה סכורה כי המישטרה לקתה, יתר על
המידה, בתפיסה בי מירב הבעיות ניתנות לפתרון על־ידי
תוספת תקציב ואמצעים כמותיים בלבד. בסיכומו של
דבר, נראה לוועדה בי המישטרה פיגרה במחשבה ובתגובה
אחרי המאורעות, במידה בלתי מחוייבת על־ידי המצי אות.״
במחי
מישפטים ספורים סתמה ועדת שימתן את
הגולל על התירוץ הניצחי של המישטדה לגבי כישלונותיה
ואי־יכולתה לתפקד, מהסיבות של חוסר בתקציב
ובכוח־אדם, אם כי יש לציין כי גם נגד אלה התריעה

הוועדה.
אולם בחלק החסוי שלה היתה ועדת שימרון קונק רטית
יותר. היא האשימה במפורש את המפכ״ל השלישי
של המישטרה, פינחס קופל, אשר כיהן בתפקידו במשך
תשע שנים, עד שנת ,1972 בכך שלא הבין את המיסגרת
הגדולה שבראשה עמד, ואת תפקידיה. ברומזה לתקופה
שקדמה לקופל, תקופתם של יחזקאל סהר ויוסף נחמיאס,
טוענת הוועדה כי קופל המשיך להתייחם אל המישטרה
כאל ״חצר,״ מועדון חברתי או מיליציה קטנה, בעוד
שבתקופת כהונתו הלך הפשע בארץ ולבש את המאפיינים
של פשע מאורגן נוסח ישראל.

פשיטת-
הדגל
ת עיקר הכיקורת, לגבי המפכ״לים, מפנה ד,תעי
דה לעבר שאול רוזוליו, מי שמכהן כיום כשגריר
ישראל במכסיקו. הוועדה קובעת, כי על־פי הנתונים
שהיו בידי המישטרה, בתקופת רוזוליו בשנים 1972 עד

לו״ר־ועדה שימרון
•החסוי רב על הגלוי

למוות הבטחת

* מירחמת־היוושה החלה

העבודה הסדירה של המישטרה בארבעת החודשים
האחרונים, ואף מנע ממנה פעולות תיכנון, עד להופעת
מסקנות הוועדה, בעוד שפעולות התיכנון ׳והשיקום היו
צריכות להיות עיקר עבודתו של תבורי כמפכ״ל חדש.
למרות זאת, קובעת הוועדה, לא היתד, תנופה מספקת
באירגון־מחדש, ואף לא סימנים מספיקים לכוונה לתנופה
כזו מאז נכנס תבורי לתפקידו, אם־כי היא מציינת
לשבח את ההצעות לאיירגון־מחדש של המישטרה, אשר
הוגשו על־ידי 0פ״כ* המישטרה בראשותו של חבורי,
מסקנות שברובן הגדול אומצו על־ידי הוועדה ומופיעות
בדו״ח כמסקנות שליה עצמה.
אולם לא רק שלושת המפכ״לים זוכים בביקורת חריפה
בחלק החסוי של דו״ח ועדת שימרון. כך גם השופט
העליון מאיר שמגר, מי שכיהן בעבר כיועץ־המישפטי־לממשלה.
שמגר היה זה שחיבר, ב־ ,1971 את דו״ח שמגר
המפורסם, שקבע !באופן חותך כי אין פשע מאורגן
בישראל. הייה זה בעיקבות הסערה הציבורית שחוללה
סידרת מאמריו של רן כיסלו בהארץ, אשר טענה כי
בישראל יש פשע מאורגן.
כבר בחלק הגלוי מותחת עליו הוועדה ביקורת, מבלי
לציין את שמו, בכותבה :״היועץ המישפטי למבדטלה דאז
הקר את הכעייה, והגיע לכלל מסקנה כי חלק ניבר
מהטענות אינו מבוסם על הוכחות (הכוונה לטענות רן
כיסלו) .כמו־כן דחה היועץ־המישפטי־לממשלה את טענת
קיומו של הפשע המאורגן כישראל, משום היעדר ראיה
לבך שהיתה קיימת חדירה לזרועות השילטון.
״באשר בודקים כיום את סידרת המאמרים הנ״ל
ואת חוות־דעתו של היועץ־המישפטי־למשלח, נראה הדבר
שלא הושמו ההדגשים הנכונים על הבעיות שהתעוררו
ונדונו.
״תגובת היועץ־המישפטי־לממשלה וחוות־דעתו, נגזרה
על-פי מתכונת המאמרים שאליה התייחסה. העובדה שלא
היו הוכחות לחדירת הפשע המאורגן לחוגי השילטון,
נוסח ארצות־הכרית, נראית לנו ככלתי־קובעת אלא,
אולי, לצרכים אקדמאיים בלבד.
״אנו, סבורים, בדיעבד, כי גם אז היו קיימות תופעות
שהיה כהן מן המשותף עם הפשע המאורגן.״
דבריה אלד, של הוועדה, במיסגרת הדו״זז הגלוי, הם
בבחינת סטירת־לחי לשופט העליון שמגר. אולם בחלי
החסוי של הדו״ח, הדברים חריפים עוד יותר. שם
טוענים חברי הוועדה כי שמגר טייח את המצב, פקיז
פתח לצמרת המישטרה ליפול למצב של תרדמה מוחלט./
בכל הנוגע לפשע המאורגן. במילים בוטות קובעת הוועדה
כי שמגר, בדו״ח שלו.,,הביא לידי כך שהמישטרה ד,יתזז
יכולה להרשות לעצמה למתוק מהמילון המיבצעי שלה
לחלוטין את המילים :״פשע מאורגן״ ,לאפשר לו לפרוח,
להכות שורשים ולהפוך מוסד של ממש בחברה הישראלית.

,* 1976 היה ברור כי הפשע המאורגן בישראל הוא
עובדה קיימת, וכי יכולת המישטרה להתמודד עמו
קרובה לאפס. כן טוענת הוועדה, בחלק החסוי של הדו״ח
שלה, כי בגלל חוסר כישורים וחוסר יכולת, הביא רוזוליו
את המישטרה כמעט לפשיטת־רגל, בכל הנוגע לרמה
המיבצעית שלה ולבנייתה־מבפנים כלפי משימות העתיד.
בעוד שעולם הפשע בישראל השתכלל בצעדי ענק,
כשהוא מתחיל להשתוות בשיטותיו למוקדי הפשע המי
אורגן ׳ברחבי העולם, קפאה מישטרת ישראל על שמריה
ואף חלה נסיגה ביעילותה ובשיעור הצלחותיה. לגבי
המודיעין המישטרתי קובע החלק החסוי של הדו״ח
כי בתקופת רוזוליו לא בילבד שהוא לא היה קיים, אלא
שלא הוקדשה לו חשיבות כלל. בין השאר קובעים חברי
ועדת שימרון, כי בין הסיבות למצב זה היו היחסים
האישיים המעורערים בצמרת המישטרה, אשר נגרמו
במידה רבה בשל אישיותו של רוזוליו.
במה שנוגע למפכ״ל הנוכחי, חיים תבורי, הוועדה
מתייחסת אליו בסלחנות. היא מכירה בעובדה שמהבחינה
האירגונית והמיבצעית קיבל תבורי ״שיברי חיל,״ וכי
אי־אפשר היה לשקם את המישטרה בתוך תקופה בת 14
חודש, מאז נכנס לתפקידו כמפכ״ל. כן מודעת הוועדה
לעובדה שעצם הקמת הוועדה ״שיתק״ במידה רבה את

ך* דו״ח הסודי מציין כי היו קיימים 12 ראשי —
י י או לווייתני — פשע מאורגן בישראל, וכיום קיימים
רק . 11 אחד מהם בגלל סיבות רפואיות ׳ונפשיות ,״יצא

• בין קופל לרוזוליו כיהן כמפכ״ל אהרון סלע, אשר
נפטר כעבור 6חודשי מפכ״לות ואין הדו״ח מתייחם אליו.

* ספ״כ — סגל פיקודי כללי — המטכ״ל של ה
מישטרה.
תריסר הלוויי תני ם

מועמדים טיומקין, איבצן, שלוש, פאגלין ושפיר
מי לא — ומי גס כן לא

מהמישחק״ .בדיוני הוועדה התייחסו אל שתי הדמויות
המפורסמות, הקשורות כביכול לפשע המאורגן. האחת,
מסידרת מאמרי כיסלו, מרדכי(״מנטש״) צרפתי, והשנייה,
ממישפטי הדיבה המתנהלים עתה בינו לבין הארץ,
בצלאל מזרחי. בדיוני הוועדה כונה מנטש ״נמר בלי
שיניים״ ,ואילו לגבי מזרחי נאמר שם כי מלבד שמועות
אין כל חומר נגדו. מנטש ובצלאל אינם מופיעים
ברשימת 12״הגדולים״.
מאז פירסום החלק הגלוי של הוועדה, קפצו אישי־ציבור
שונים שעסקו בעניינים אלה, בעיקר מעל גבי
כותרות העיתונים, וטענו כי לאמיתו של דבר הוועדה
מצדיקה אותם. אולם האמת היא כי האיש שאותו מצדיקה
הוועדה יותר מכל הוא העיתונאי ברוך נאדל, אשר
חשף את מערכת ההון השחור בכלכלה הישראלית, או
״הכלכלה השחורה״ .אגב, העולם הזה היה העיתון היחידי
שהסכים לפרסם בשעתו גילויים אלה של נאדל.
נאדל גילה את המערכת הכפולה בכלכלה הישראלית
וטען אז, מבלי שהתייחסו לגילוייו באמון רב, כי הכלכלה
השחורה בישראל מגיעה לסדר־גודל של מיליארדי
לירות. ועדת שימרון אישרה זאת, ואחד מחבריה קבע
כי הכלכלה השחורה בישראל המגיעה להיקף של 50 מיל יארד
לירות.
אולם, בעוד שהיה מקובל לחשוב כי ריווחי העולם
התחתון הם היוצרים את הכלכלה המבוססת על ההון
השחור, מדברת הוועדה גם על היחס ההפוך. מערכת
ההון השחור, או הכלכלה השחורה, שהיא תוצאה של
מדיניות ממשלתית, היא המביאה לפריחת פשע מאורגן.
אחד הנושאים שאליהם מתייחסים שני חלקי הדו״ח,
הגלוי והחסוי גם־יחד, הוא הקשר שבין אנשי השילטון
לבין הפשע המאורגן. התייחסות זו מקורה בשני טעמים.
הטעם הראשון הוא שעל־פי המודלים של הפשע המאורגן
בחוץ־לארץ, אחד מסממני תופעה זו ואחד הבסיסים
של הפשע המאורגן הוא היחסים שבין ראשיו לבין
אנשי השילטון. הטעם השני היא ששמו של האלוף
(מיל ).רחבעם (״גנרי״) זאבי מוזכר שם בקשר למי
שנרמז עליו בזמנו כאילו הוא מקורב לאחד מראשי הפשע
המאורגן, בצלאל מזרחי.
הוועדה אינה מתעלמת מבעייה זו. בחלק הגלוי שלה
היא כותבת דברים חמורים ביותר על התופעה, מבלי
לנקוב בשמות :״אנו עדים לתופעה, שלעיתים קרוכות
תהילתה כיהסים הכרתיים כין כעל היוזמה הכלכלית
לכין כעל המעמד השילטוני. צורות הקשר מתחילות
לכאורה כאופן תמים, כאירוע מישפחתי או חכרתי,
כארוחה, כחגיגה או כמסיכה. השואל התמים יציג לעצמו
את השאלה: האם כאמת קיימים קשרים אישיים או
יחסי ידידות, אשר יש כהם כדי להניע את כעל המעמד
להיענות להזמנה?
״אין לנו ספק כי הפרת הנורמה, המחייכת התאפקות־יתר
מצד עוכד־מדינה וממלא תפקיד ציבורי נכחד, הינה
חזון נפרץ. יש לנו יסוד למכרה כי החיפוש אחר הקשר
עם כעל המעמד אינו נחלת כעלי היוזמה הכלכלית
הלגיטימית כלכד, אלא גם נחלת כעלי יוזמה העוסקים
בעסקים לגיטמיים כדרר כלתי־חוקית, או בעסקים ש אופיים
פלילי.
״רוצים אנו לצאת מההנחה שכעלי המעמד המתפתים
להיכנס לקישרי־ידידות עם אנשים מפוקפקים, עושים
זאת, מלכתחילה, בדרן־־כלל מתוך חוסר־ידע ותמימות.
כרם, אילו היתה קיימת תודעה כרכר הנורמות הנדרשות
מעוכדי־ציבור, אזרחים או אנשי־צבא, אולי היו מודעים
לסכנה.
״כסופו של דכר, כעלי מעמד אלה היו חייבים להביא
כחשבון שעצם קיום הקשר כינם לכין ׳ידידיהם׳ ,יש
כו כדי להעניק עזרה על־ידי הפקידות המושפעת מעצם
מעמדם, יוקרתם ותדמיתם של אותם כעלי מעמד, ומכאן,
לא רחוקה הדרך למתן עזרה פעילה. מה שהתחיל כהת־הכרות
פזיזה ובהיסח־הדעת, הפך כדיעכד שחיתות הכרתית.
שחיתות זו אינה נופלת בחוסר־מוסריותה וכסכנתה
מהשחיתות הפלילית כמוכנה הרגיל של המילה.
״כהקשר זה אין אנו רואים מקום להיכנס לדיון
כשמות. אך כתר לנו שאנו נתקלים כתופעה שאנשי
שילטון ומעמד, ככל הדרגים, המצווים על זהירות־יתר,
נוטים לעיתים לגישה שאננה ואינם כורדים כמידה
מספקת במגעים עם אנשים מסויימים כעלי רפיוטציה
השנויה־כמחלוקת. אין להם, איפוא, אלא להלין על
עצמם אם התנהגותם מועברת תחת שכט הכיקורת של
כלי־התיקשורת ושל הציבור, אף אם הסקת המסקנה

המתבקשת אינה מוצדקת.
״כסופו של דכר, החפץ להינות מתמיכה שילטונית
מסתפק לעיתים כעצם יצירת הרושם כציבור, וכאותם
מקומות שרושם זה דרוש לו, כי אכן קיימת מעורכות
ומחוייכות מצד כעל המעמד. מכאן שהוא משיג לא רק
את מכוקשו, אלא יחד עם זאת מוטל כתם על כעל
המעמד. נקטנו כאן לשון זהירה כיותר, ורצינו להימנע
מהכללות טחד־גיסא ומהטלת דופי ספציפי מאייד גיסא.״
בחלק הסמוי, מפרטת הוועדה יותר. היא קובעת כי
אין ראיות וראיות־לכאורה לגבי מעורבותם של אישים
שונים בפשע המאורגן. אולם היא מתריעה נגד התופעה,
שלא מכוונתם של אותם אישי־ציבור, מנוצלים שמם וה ידיעה
על החברות בינם לבין אנשי הפשע המאורגן, על-
ידי הפושעים. הוועדה נוקבת בשמותיהם של אישי-
ציבור, אשר הופעתם בנסיבות חברתיות וציבוריות עם
אנשים שונים שניתן לשייכם לפשע המאורגן בהווה
או בעבר, קידמה את אנשי הפשע המאורגן גם באווירה
הכללית החיובית־לדידם שנוצרה סביבם. כך גם במיקרים
ממשיים, שבהם ניצלו את העובדה שהפקיד או איש
המישטרה ידע על קשרים אלה, כדי שהם ייהנו מכך.
בין השמות שמציינת הוועדה: שר־החוץ משה דיין ;
יושב־ראש מיפלגת העבודה, ח״כ שימעון פרם ; האלופים
רחבעם זאבי ואברהם (״אברשה״) טמיר; שני תתי־אלופים;
כמד, אלופים־לשעבר, מי שהיה הרמטכ״ל וסגן
שר־הבטחון צבי(״צ׳רד,״) צור ; מיספר ראשי עיריות ומד

אצבעמא שי מ ה

עצות מקומיות וביניהם ראש עיריית חיפה לשעבר, יוסף
אלמוגי, וכמה עורכי־דין בכירים ובני־מישפחותיהם.
האווירה הקשה במטה הארצי בירושלים, ההסתודדויות
בין שרים לבין פקידים בכירים במישרד־הפנים
ובין אלה לבין קציני־מישטרה בכירים, מצביעים
בבירור על כך שהמילחמה על הירושה נמצאת כבר
במלוא עוזה, למרות שחלפו רק ימים מעטים מאז פורסם
הדו״ח. סביר להניח כי ייעשה לחיים תבורי חסד, ויעבור
זמן־מה עד שהוא יעזוב את תפקידו. לעומת זאת, ייתכן
כי בישיבת הממשלה ביום הראשון הקרוב, כאשר תדון
בדו״ח, וכן במליאת הכנסת, יעלו קריאות להתפטרותו
של תבורי והוא ייאלץ לעשות זאת מוקדם יותר.

ה מו ע מדי ם!
מפפ״ל קופד
התעלס

מפכ״לים תבורי ורוזוליו
הרס לא שיקם

יועץ־מישפטי־דשעבר שמגר (ואשתו)
טייח והרדים

שימרון

• ההפקרות והזילזול בחוק השתלטו על החיים
הציבוריים מגיל הילדות.
0אזרחים טובים מהססים ללכת לקולנוע פן
יתנפלו עליהם בריונים, כאשר יעזו להעיר על כך
שהכיסא שעליו יושב הבריון איננו שלו.
• ברחובות הערים קיימים דוכנים וחנויות,
שבהם נמכרות סחורות מוברחות לעין כל.
• הגורם החשוב, אולי החשוב מכולם, לקיום
הפשע החמור והתפתחותו, הוא אוזלת־היד, חוסר-
האונים ולעיתים חוסר־הרצון של השלטונות לפעול
כפי שהחוק דורש.
• בישראל מוגשות בכל שנה רבבות תלונות
על עבירות קלות יחסית שבהן מסרבת המשטרה
לטפל ״מחוסר עניין ציבורי.״
• רוכבי-האופנועים של המשטרה נעלמו מהכבישים
זה שנים רבות.
• מכוניות-מישטרה המפקחות על התנועה
כמעט שאינן נראות.
• הנוער הוא האוצר החשוב ביותר שיש למדינת
ישראל.
• אין הסיבה ל״מכירה במזומנים בלבד״ (כמו
בתחנות-דלק) ,נעוצה רק בחשש של קבלת צ׳ק ללא
כיסוי.
• השימוש בסמים בישראל, בעיקר בחשיש,
הפך בעשור האחרון חלק מתרבות הנוער.
• סיורי מישמר״הגבול (בנמל חיפה) נערכים
ברכב, ואינם יעילים ביותר. תוך נסיעה ברכב, הסיירים
אינם יכולים להבחין במתרחש במחסנים או
בין שורות המכולות, המסודרות בצפיפות שאיננה
מאפשרת מעבר רכב.
• כנופיות המבריחים נעזרות על-ידי אנשים
המועסקים בנמל, מכס, משטרה, מינהלת הנמל,
קבלנים פרטיים ואף אנשי חיל-הים.
• המישטרה אינה עוסקת במניעת הברחות.
• חוסר״האונים נוכח גניבות היהלומים הנמ שכות
זה שנים הוא שערורייה.
ס נמל״התעופה בו־גוריון רכש לעצמו שם רע
בעולם, מפאת ריבוי הגניבות של מיזוודות נוסעים.
• יש אזרחים רבים שאינם מעזים לצאת מביתם,
הן בשעות חיום והן בלילה, פן ימצאו אותו
פרוץ בשובם.
• אחוז הגילויים הנמוך יכול לשמש ראייה
לכך שהפשע משתלם.

ך* שאלה מי יירש את תבורי, ומי יעמוד בראש מיש י
טרת ישראל שלאחר דדה שימרון, היא שאלת־מפתח
לגבי הסיכוי למילחמה בפשע המאורגן, ולהבראת המיש־טרה
ואיכות החיים במדינה. בסידרת מאמרים שפורסמה
לפני יותר משנתיים, כאשר ניתח העולם הזה את התמו טטות
המישטרה תחת פיקודו של שאול רוזוליו, קרא
העיתון להציב בראש המישטרה איש שיובא מחוצה לה,
בעל אישיות חזקה וכושר־מנהיגות, אשר יוכל לשקם
גוף נגוע זה. כדוגמה העלה העולם הזה שני שמות:
אריק שרון וחיים לסקוב. כיום, אין שמות אלה אקטואליים
עוד. שרון הוא שר, ואילו לסקוב לקה במחלת־גב
קשה — אגב, אותה המחלה שממנה סובל תבורי
עצמו.
אולם העיקרון נשאר בעינו. אין ספק שיש להביא
לראש המישטרה אישיות בעלת כושר־מנהיגות, היודעת
לחתוך עניינים, אשר לא תישבר במצבי־לחץ: ולא
תתחשב בשום שיקול מלבד השיקול הענייני, להבראת
מוסד חולה זה. אסור שיהיה זה איש מבפנים, משום
שכל קצין־מישטרה הוא תוצר שלה, וצמח באווירה
העכורה ששררה בה עד היום. אסור שיהיה זה איש
מיפלגה, על־מנת ששיקוליו היחידים יהיו כיצד להבריא
את המישטרה: ולהביאה לידי תיפקוד מוצלח.
אולם נראה כי השמות שהוצעו עד כה, אינם עונים
על קריטריונים אלה. ראש־ה,ממשלה מנחם בגין העלה
שם אשר, לדעתו, יתאים לתפקיד: יועצו לענייני טרור,
עמיחי (״גידי״) פאגלין. פאגלין היה אומנם קצין המיב־צעים
של האצ״ל, אולם רבים מפקפקים אם כישוריו מאז
יעמדו לו היום, שלושים שנה מאוחר יותר, בתפקיד
הסופר־מיבצעי של מפכ״ל המישטרה. יש גם החוששים
כי פאגלין לא ימהר להתאושש מפציעתו הקשה בתאונת־הדרכים,
שבה נהרגה אשתו.
בעוד פאגלין הוא המועמד של בגין, הנה ניצב אהרון
שלוש, ראש אגף־ד,חקירות של המטה הארצי, הוא מועמדו
של שר־הפנים בורג. מאז מונה בורג גם כאחראי
על המישטרה מהבחינה המיניסטריאלית, נוצרו קשרים
אישיים אמיצים ביותר בין השניים. שלוש גם אהוד
ביותר על הקצינים הבכירים של המטה הארצי. אולם
(המשך בעמוד )37

היום אין רואים סיור רגלי של המישטרה

ברחוב.
• לא רק הפשע הפך אלמוני, אלא גם השוטר.
0הוועדה שמעה תלונות על רמתם המיקצו־עית
שיל השוטרים, משופטים ומפרקליטים.
• המישטרה חייבת להמשיך בעידוד אנשיה
לרכוש השכלה תיכונית.
0יש מקרים שאנשי מישטרה מסויימים חדלו
לתפקד, עקב פגם בבריאותם או מסיבות אחרות,
ולמרות זאת ממשיכים לשרת מבלי להביא תועלת
ממשית.
0לעיתים דרושה התערבות המטה הארצי
כדי ליישב ויכוחים בין מפקדי המישטרה ומפקדי
מישמר״הגבול בתוך נמל חיפה.
0בעייתה העיקרית של הפרקליטות היא כוח־האדם,
הן מבחינה כמותית והן מבחינה איכותית.
• הצפיפות בכל בתי״הסוהר איומה, ולעיתים
מוחזקים האסירים בתנאים תת־אנושיים.
0בתנאי״החיים השוררים כיום בבתי־הסוהר
אין אפשרות לשקם את האסיר, בפרט לא בבתי-
הסוהר למבוגרים.
ס שילטונות בתי־הסוהר מתקשים להבטיח
את חייהם של אסירים טעוני-הגנה. יש אסירים
שנעו כבר בכל בתי־הסוהר בארץ, ויש גם כאלה
המסרבים לצאת מתאיהם, אף בשעות הארוחות
והטיולים.
׳ 0קיימים יחסים הומוסכסואליים בין אסירים.
שילטונות בתי״הסוהר מתערבים רק במיקרים
של שימוש בכוח, אם מיקרים אלה מגיעים לידיעתם.
0בית־סוהר זה (תל־מונד לנערים) ,גידל את
הדור החדש של פושעי ישראל.
0חדרי הצינוק עושים רושם מדכא, אפילו
בהתחשב בייעודם.
0אין חברה נאורה רשאית לשלול מהאסיר
כל צל של אנושיות, ולהחזיק אותו בתנאים המתאימים
לתקופת ימי״הביניים או לאלה הידועים בארצות
מסויימות גם היום.
0בית־הספר איננו מצליח אף לעודד את ה-
מוטיוואציה ללמוד בקרב התלמידים.
0אלפי ילדי ישראל נושרים מבתי-הספר ותועים
ברחובות, באין מורה ומדריך, נופלים קורבן
לבטלה ולפיתוי ומידרדרים בדרך לפשע.
0לא ניתן לסיים פרק זה מבלי להדגיש את
החשיבות הרבה של הדוגמה האישית, שהציבור
מצפה לה ממנהיגיו וממוריו.

אליפותשרא*1
בשש -ב ש
(וטווס
ב שיתוף האגודה הי שראלית לשש-ב ש
תיערך במלון ״רמדה״ תל-אביב
ב סו ף חוד ש מאי 1978
העוו! 0רו ר

שלושת הזוכים הרא שונים ב אליפו ת ישתתפו ב ת חרו ת בינל או מי תשתת קיי ם באירופה

סרס רא שון:
סרס שני:
פרסו!\ליע\י:

כרטים־טיסה חלוד ושוב לאירופה ו־0ס!ס,ס 1ל״י
כרטים־טיסה הלוד ושוב לאירופה ו־ 5,000ל״י
כרטיס־טיסה הלוד ושוב לאירופה ו־0ס 2,5ל״י

ה אלי פו ת ת עיד בהתאםלת קנון שייקבע על־ ידי ה מ ארגני ם הר שאים ל שנותו. ז כו ת ם של
ה מ ארגני ם להגביל א ת מי ס פר המשת תפי ם, ל ה חזי ר כל ת שלום שיישלח ול שנות א ת תנ אי
ה אלי פו תומ קו מ ה — וזה ללא כל הודעה מו קדמת.

.גזור. ושלח:
כי אדלהשתתףבאל -פו ת
כל שחקן ו שחקנית שש־בש מעל גיל 18 רשאים
לה שתתף באליפות. עליכם ל מל א ולגזור א ת
התלוש שמשמאל, לצרף אליו המחאת־דו אר
או צ׳ק על ס ן 280ל״י לפ קוד ת ״ אליפות
ישראל בשש־בש״ ולשלוח לת.ד— 31211 .
תל־אביב. ה ס כו ם כולל מ ס ערן מוסף.

רצ״ב צ׳יק/המחאת־דואר על־סד 280
ל״י כדמי השתתפות באליפות ישראל
בשש־בש .1978
שם פרטי ...
שם משפחה ...
מם׳ תעודת זהות...
כתובת ...

אירגון והפקה:

מירי זכרוני * נחי לאור * רפי זכרוני

תאריד לידה

השערוו־יה האתיופית שד מ שה ד״ן:
הפאשלהשגרמהלהת מו ט טו ת ה>1וווו

11 וווו —יי׳!

* ינסטון צ׳רצ׳יל, חד־הלשון, אמר פעם על מדינאי
1בריטי חשוב :״קורה לו, לג׳נטלמן נכבד, שהוא
נתקל באמת ומחליק. אבל בכל פעם הוא מתאושש
מייד וממשיך בדרכו, כאילו לא קרה דבר.״
אילו הכיר צ׳רצ׳יל את משה דיין, בוודאי היה מקדיש
לו אימרה דומה. כי מכל העסקנים שעברו עד כה על
הבמה הציבורית של ישראל, לא היה איש המזלזל באמת
כמו שר־החוץ הנוכחי של ישראל. אפשר לומר עליו :
״לעולם אין הוא דובר אמת, אלא כשאין לו ברירה.״
כאשר מינה מנחם בגין את משה דיין לכהונתו הנו כחית,
היתד אחת הגירסות להסברתו של צעד תמוה זה:
״בגין אינו יודע לשקר. הוא זקוק למישהו שיעשה זאת
במקומו. ואם כבר לקחת מישהו, מדוע לא את גדול
המומחים המצויים בשטח?״

כאשר הופל הקיסר על-ידי קצינים צעירים שמאליים,
התעורר ספק אם אכן יוכלו קשרים אלה להימשך.
השליטים החדשים הם מארכסיסטים קיצוניים. בגבור
הלחץ עליהם, הלך המישטר והקצין. הוא קרא לעזרת
ברית־המועצות וקובה. באדיס־אבבה הוקם מישטר של
אימים, המזכיר את ימי הטרור של המהפכה הצרפתית.
מדי-לילה מוציא המישטר להורג עשרות מתנגדים אמיתיים
או מדומים, ברובם סטודנטים ותלמידי-תיכון, ביניהם
נערים בני 15ו־ . 13 מורדים אלה דוגלים בסוציאליזם
קיצוני עוד יותר.
בה בשעה צרים האויבים על המישטר האתיופי מכל
הצדדים. התמונה דומה למילחמת־האזרחים, שהיתר. נטו שה
ברוסיה בשנים הראשונות אחרי המהפכה הבולשווי-
קית. הסומאלים כבשו כשליש מאתיופיה ממיזרח. כמה
תנועות־שיחרור אריתריאיות שיחררו כמעט את כל
אריתריאה. גם באזורים אחרים של המדינה קמו תנועות-
שיחרור מקומיות, על רקע אזורי ולשוני, המבקשות
לפרוק את עול השילטון המרכזי.
נראה כי בצר להם, החליטו השליטים האתיופים כי
הם מוכנים לקבל עזרה מכל צד, גם מישראל. שותפות-
האינטרסים המסורתית בין שתי המדינות האנטי־ערביות
היתה חזקה מן הניגודים האידיאולוגיים.

משום כך היתה זו בדיחה מוצלחת במיוחד
באשר הופיע !משה דיין, השבוע, בדמותו של
האביר שאינו מסוגל לשקר.

ה או ״ בשד הואו״ב
!ך* פוזה החדשה והמשעשעת של משה דיין באה
׳ 1 1לו בעיקבות תקרית דיפלומטית, שלא היתה לה
דוגמה בהיסטוריה הקצרה של ישראל.

בך מצאו את עצמם שליחי ישראל באתיופיה
לצידם של יועצים סובייטים, קובאים ולובים.

מזה
שנים יש לישראל קשרים גלויים וסמויים
עם אתיופיה. קשרים אלה התחילו עוד
כימיו של ״גור אריה יהודה״ ,מלד־המלכים
היילה סלאסיה. הם היו מבוססים על עיקרון
פשוט ומקובל :״האוייב של אויבי הוא ידידי.׳׳

אתיופיה, המדינה הנוצרית בקרן אפריקה, מוקפת
אויבים מוסלמים כמעט מכל עבר. ממיזרחה שוכנת
סומאליה, המוסלמית־קיצונית, המתיימרת להיות מדינה
ערבית (אף שאין לכך סימוכין מבחינה לשונית או
גיזעית) .סומאליה תבעה תמיד להחזיר לעצמה חלק
גדול מאתיופיה, שסופה בשעתו על-ידי הקיסר האתיופי —
חבל אוגאדן.
מצפון לאתיופיה שוכנת אריתריאה, המוסלמית ברובה,
שסופחה על-ידי הקיסר האתיופי, בחסות האו״ם, בתום
מילחמת־העולם השנייה. אריתריאה שאפה תמיד לעצמי

ך* וכן שמצב ז ה, היה יכול להימשך רק כל עוד
׳ ״ י נשמר בסוד. כי אתיופיה לא יכלה להודות בשותפות
זו, ושאר ידידותיה — מוסקבה, האוואנה וטריפולי —
יכלו להשלים עימד רק כל עוד לא יצאה לאור העולם.
אומנם, מדי־פעס פורסמו בעולם ידיעות על הסיוע
הישראלי לאתיופיה. נאמר כי ישראל מספקת נשק למדינה
הנצורה, שקצינים ישראליים מאמנים את הכוחות האתיו פים
הגדלים בחיפזון קדחתני, שאתיופיה ממשיכה לשמש
כמרכז־ביון ישראלי. אולם ידיעות אלה הוכחשו על־ידי
בעלי-הדבר, או שהתעלמו מהן. הצנזורה הישראלית אסרה

אות. ואילו השכנה החשובה ביותר שלה היא סודאן,
הקשורה באופן מסורתי במצריים.

על פירסום ידיעות כאלה בכלי־התיקשורת הישראלים.
גורמים מסויימים פנו אל כלי־התיקשורת, בשם המצפון
הלאומי, בבקשה נמרצת להימנע — מרצונם — מכל
רמז בכיוון זה.

העולם הערכי הוא כעל-כרית טיכעי של
סומאליה, אריתריאה וסודאן, ועל כן הוא אוייב
של אתיופיה. האוייב החשוב כיותר של העולם
הערכי הוא ישראל — ועל בן היתה קיימת
תמיד ידידות אוטומטית כין אדיס-אככה וירושלים*

הידידות הישראלית־אתיופית פרחה כבר למחרת לי דתה
של מדינת־ישראל. חברה ישראלית גדולה, אינקודה,
עסקה בשיווק בשר מאתיופיה לישראל. בעיקבותיה באו
חברות ישראליות אחרות. פרופסורים ישראליים, כמו
ערי דבוטינסקי, בנו של המנהיג הרוויזיוניסטי, לימדו
באוניברסיטה של אדים. הערבים טענו פעמים רבות
כי אתיופיה הפכה כולה בסיס גדול של הביון הישראלי
באפריקה וכי חיילים אתיופיים התאמנו בישראל, והודרכו
על-ידי ישראלים במולדתם.

ת סויו ד ד 8*860

לתוך החלד הזה נזרקה הפצצה של משה
דיין.

811x8•<8תד״8

#וגי*1ד 8 ,8מ י8

מ 8*8הזד*ימ *)81׳ *8דווו*ח! !

י 7 1 1 1י 7 * /י7 1 1 1 1 9 7 19

*88 דד#8*1וימסו 8*8ו! נ*,־!

לאד?ו ב א!׳ ולובי

* ידידה טיבעית אחרת של אתיופיה היא קניה,
הכוללת אף היא איזור הנתבע על־ידי סומאליה. קניה
מיודדת עם ישראל באופן מסורתי.

הוא עגה על השאלה ואישר — זו הפעם
הראשונה — בי אכן, ישראל מסייעת לאתיופיה.
הוא גם פירט את טיב הסיוע ואת
נימוקיו, תוך הדגשה כי זהו סיוע מינימלי.

בין בגב

לפחות פעם אחת הצילה ישראל את היילה־סלאפיה,
אישית. באשר ביקר הקיסר כאמריקה
פרצה מרידה נגדו. מערבת־הקשר הישראלית
דאגה להזהיר את הקיסר בעוד מועד, וכף הספיק
לסבל את המרידה בעודה כאיכה.

ף*׳ עיקבות מילחמת יום־הכיפורים נאלץ הקיסר
יי לנתק את קשריו הגלויים עם ישראל עקב החלטה
של האיוגון לאחדות אפריקה, שהוא עצמו יזם את
הקמתו, ושמרכזו שכן באדים. אולם הקשרים נמשכו
במלוא המרץ, במחתרת.

כאשר נשאל, בעת שהותו באירופה, מהי האמת בידי עות
על הסיוע הישראלי לאתיופיה, לא הגיב דיין,
כמקובל, בהכחשה טוטאלית. הוא גם לא גנז את השאלה
בהערה עוקצנית, כדרכו. הוא גם לא התעלם ממנה
בסיגנון ״אין תגובה״.

1ן 1 | 7 1לפני ארבעה חודשים גילה העולם הזה
יי *י 2093 את הסיוע הישראלי למישטר הקומוניסטי
באתיופיה, בהסתמכו על ידיעות בעיתונות הזרה.

ך* אשר פורסם הדבר בכלי־התיקשורת בעולם, אחזה
—8תדהמה בכל הצדדים.
ראשית לכל נדהמו שרי הממשלה בירושלים. השריב
העיקריים ידעו, כמובן, על הפעולות באתיופיה. אך הם
לא ידעו כי הוחלט לתת להן פומבי. שיחות טלפוניות
קדחתניות העלו כי אכן לא היתד שום החלטה כזאת.
מנחם בגין נדהם כמו עזר וייצמן. הם פשוט לא האמינו
למשמע אוזניהם.
נדהמו גם המדינאים בארצות־הברית. הם ידעו על
הסיוע הישראלי למדינה שהיא אוייבת ארצות־הברית
וידידתה העיקרית של ברית־המועצות במאבק על יבשח
אפריקה. אך הם השלימו, כנראה, עם סיוע זה, אולי
מתוך מחשבה כי מוטב שמדינה מערבית כלשהי תחזי?
עמדודתצפית באדיס־אבבה.
אך ממשלת ואשינגטון הועמדה על־ידי דיין במצב קשז
(המשך בעמוד 28

הפה הגדול
המשך מעמוד )27
:יותר. ידיעה אילמת היא דבר אחד, הודעה
!ומבית היא דבר שונה לגמרי. מודגם
זבעצם הימים שבהם הטיל דיין את הפצצה
זלו, שהה הנשיא המצרי אנוואר אל־ואדאת
בארצות־הברית. אל־סאדאת כיתת
ות רגליו ביו מוסדות השילטון בבירה ה־
:מריקאית, חזר עד־בוש על תורתו: מצ־יים
זקוקה לנשק מודרני משוכלל, לא בדי
הילחם בישראל אלא כדי להילחם באת־ופיה
ובשאר גרורותיה של ברית־המועצות
:יבשת השחורה.

הודעת דיין גילתה דחכרי הקוני
.רם ולעורכי כלי־התיקשורת תאבד
יקאיים את התמונה המדהימה :
שראל משתמשת בנשק שלה כדי
יעזור לאוייבת המושבעת כיותר
צד ארצות־הברית כאפריקה. אל־
;אדאת מבקש נשק אמריקאי בדי
ישרת את האינטרס האמריקאי

אך יותר מכל נדהמו שליטי אדיס־אבבה.
ן ם נתקפו חמת־זעם מוצדקת. לדעתם,
;עלה ישראל באימון ותקעה להם סכין
:גב, על־ידי הפירסום. איש לא שאל אותם
וראש אם הם מסכימים לכך. דיין גם לא
ירח להודיע להם מראש על צעדו.

כמצב זה לא היתה לממשלת
ותיופיה כל ברירה: היא ציוותה
זייד לגרש מן המדינה את כל ה
ווו ת הישראלי. המעוז הישראלי
:אתיופיה התמוטט.

תרופה דאודקוס

1ותרה חידה אחת בכל הפרשה:
! מדוע עשה דיין מה שעשה י
דיין עצמו הסביר זאת בצורה שגרמה
תפרצות של צחוק בחוגי השילטון בירד
לים. הוא אמר כי נשאל שאלה ישירה,
:י היה עליו לבחור בין התעלמות, שקר
!מת. מכיוון שאי־אפשר היה להתעלם,
:כיוון שאינו מוכן לשקר, לא נותרה לו
*ירה אלא לומר את האמת.

דיין כדוכר־אמת הוא דמות מן
אגדה.

ואם כן, מה היתה הסיבה?
היו בירושלים אנשים בעלי מוח חשדני,
במדינה העם
חזיון אורקולי

כימעט כל ישראלי
הוא ציוני, וכימעט
כל ישראלי מפהק
לשמע המילה ״ציונות״
כימעט כל ישראלי מגדיר את עצמו
כציוני. וכימעט כל ישראלי מפהק, ברגע
שהוא שומע את המילה ״ציונות״.
השבוע, כאשר נפתח בישראל הקונגרס
הציוני הכ״ט, נעשו מאמצים כבירים ל הפיג
את השיעמום הזה. לצירים מכל
העולם הוצג חיזיון אור־קולי-.מנחם בגין,
גולדה מאיר וכמה מן השחקנים המעולים
האחרים על בימת התיאטרון הממלכתי,
הובאו לתת הצגות אישיות.
שום דבר לא עזר .״אנטבה המצרית״
בקפריסין (ראה להלן) ,פירסום דו״ח שימ תן
בארץ (ראה עמודים 25־ )24 השתלת
לב יהודי בערבי (ראה עמודים 29־ )28ואפילו
שבוע־האופנה (ראה עמודים 33־)30
נראו לישראלים חשובים ומעניינים לאין
ערוך יותר מאשר כינוס זה של עסקנים
עייפים מכל העולם, האמורים לייצג את
העם היהודי.
ליגה ג׳ הדבר ביטא את החוש הבריא
של הציבור. כי קשה מאד היה לזהות
את הכנס הירושלמי האפור עם התנועה
המפוארת שהקימה את מדינת־ישראל, אח רי
אחד המאבקים המזהירים בתולדות ה עולם
בעת החדשה.
רוב באי הקונגרס הכ״ט הם עסקנים
מיקצועיים, שהציונות היא פרנסתם —
קרדום אישי לחפור בו, לחיות טוב על
חשבון העם היהודי, לעשות קאריירה, ל השיג
כבוד ולטייל ברחבי תבל. איש לא
יכול היה לראות בהם את טובי העם,
בחיריו מבחינת אינטלקטואלית או מוסרית,
בכיריו מבחינת שיעור־הקומה האישי.
הצמרת החדשה של התנועה הציונית,
כמו קודמתה, אינה הנבחרת העולמית של
העם היהודי, אלא ליגה גימ״ל של עסקני
המיפלגות הישראליות. הציונות הנטחנת
בטחנות אלה יכולה לעורר רק פיהוק.
טרור אנטבה בקפריסין

״זהו הקץ ש 7פלסטין 1״
צעקו ההמוגיס בקאהיר.
אך התוצאה תהיה הפוכה

פיכה (״דרג״) השלטת באתיופיה, ש־זק
את היחסים הארוכים עם ישראל.
ויפשו כוונות־זדון במעשהו של דיין.
וי רצה לפגוע בעזר וייצמן, הממונה על
יבם הצבאי של היחסים? אולי רצה
ירת אינטרסים אמריקאיים מסויימים, ש־ו
בהפסקת היחסים ירושלים־אדיס?
!!ך מי שמיטיב להכיר את דיין, דחה
כל ההסברים האלה בזילזול. אמר ה־ווע
איש בכיר, המסווג כמומחה ל ימי
דיין :״מזה כמה חודשים מתבשל
ן במיץ שלו. הוא מתוסכל וממורמר.
נה לו שהוא נדחק הצידה על־יד בגין
ר וייצמן. אין לו חלק ביוזמת סאדאת.

״כשדיין מתוסכל, הוא נוקט
דר שיטה אחת: הוא זורק אי־צהי
פצצה, כדי להחזיר את עצי
לתודעת כלי־התיקשורת ובדי
אות את שמו ככותרות שמנות.
:כילו זוהי תרופה גופנית ממש,
רגעת האולקוס שלו.

.דיין זרק את ההודעה האתיופית שלו,
ם נזק בל־ישוער, מפני שרצה להקים

״פשוט אסור להתייחם אליו כאדם
נורמלי לגמרי.״
שבוע נדמה, נתקבלה דיעה זו גם על־מנחם
בגין ועמיתיו בממשלה, שנאלצו
!ות איכשהו על מעשהו של דיין, ולכו
את זעמם בקרבם.

28 1

הלב הישראלי שמח לשמע הפעולה ה מצרית
בנמל-התעופה של לארנאקה. המצרים,
כך נראה, חיקו במדוייק את הדגם
הישראלי באנטבה. הם באו לנמל בעורמה,
נכנסו לקרב עם כוחות־הביטחון המקו מיים,
הסתערו על המטוס החטוף כדי ל שחרר
את בני־הערובה.
העובדה שהמיבצע המצרי נכשל, יחסית,
לעומת ההצלחה המזהירה של הישראלים
באנטבה, הוסיפה לגאוותו של הישראלי
המצוי. הדבר הבליט עוד יותר את הייחוד
של חיילי צה״ל, על כושר־התיכנון, דיוק-
הביצוע ויכולת־האילתור שלהם.
היה גורם נוסף לשימחתם של רוב ה ישראלים.
המיבצע חידד את הניגוד בין
מצריים והפלסטינים. בהלווייתו של יוסף
אל־סבאעי, ראש מועצת־המנהלים של אל־אהראם
שנהרג בידי החוטפים, צעקו ה המונים
:״זהו הקץ לפלסטין !״
חרב פיפיות. אולם הגורם השלישי,
לפחות, היה חרב־פיפיות.
אין ספק שהתגובה הראשונה במצריים
היתה אנטי־פלסטינית. המתנקשים זוהו
בפלסטינים, והדבר הספיק כדי להחריף
את ההרגשה המקננת בלב מצרים רבים,
שהפלסטינים הם מיטרד, חבורה כפויית־טובה,
מיכשול בדרך לשלום.
אולם המחשבה השניה תהיה מתוחכמת
יותר. המתנקשים לא באו, כנראה, בשלי חות
אש״ף או אירגון פתח. לפי כל הסי מנים׳
הם שייכים לאותה קבוצה פרו-
עיראקית, המורדת בהנהגת אש״ף, ש רצחה
גם את לוחם־השלום הפלסטיני סעיד
חמאמי.
לערבי המצוי ברור לגמרי, מה שאינו
ברור כלל לישראלי המצוי: שהדרך ה יחידה
לחסל את הטרור הפלסטיני היא
(המשך בעמוד )37

זהו הלב המושתל הואשון בעולם
כני שניראה בניתוח אחו־המוות.
השבו ע הושתל לב בזה בחזהו
של צעיר יעוראלי, כימעט בתנאי מחתרת
או איון מנוס ממאבק גלוי על 1זעני*ן
דץ פרופסור מורים לוי ( )43 הסיר
י י את חלוק־המנתחים הירוק, קילף מעל
אצבעותיו את הכפפות מכוסות כיתמי־הדם.
השעה היתה 8.30 בערב, ביום ה חמישי,
ה־ 5בדצמבר ,1968 בדיוק שנה
ויומיים אחדי שחולל רופא אלמוני מדרום־
אפריקה, הפרופסור כריסטיאן בארנארד.
מהפכה בתולדות הרפואה האנושית: הוא
שתל את ליבו של אדם מת בגופו של
אדם חי, שליבו החולה נעקר ממנו.
מורים לוי, בעל המבט נוסך־השלווה,
חייך בהתרגשות. הוא ביצע את השתלת־הלב
ה־ 96 במספר בתולדות הרפואה ה עולמית,
והראשונה בישראל. היה זה הישג
רפואי מרשים ומכובד, שרק מדינות מע טות
בעולם יכלו להתפאר בשכמותו. הוא
ניראה כפריצת־דרך לקראת עידן חדש,
שיביא עימו תיקווה לציבור גדול של
חולי־לב בישראל.
״עשינו זאת!״ התפעל צוות הרופאים
שסייע ליד הפרופסור לוי בניתוח ההש תלה
הממושך. לא היה ספק: הניתוח הצ ליח.
הלב שהושתל בחזהו של יצחק סולם
( ,)43 עולה מאלג׳יר, תושב יפו, עובד
בנק לאומי בתל־אביב, החל פועם ומתפ קד
מייד כשחובר אל מחזור־הדם שבגופו.
מורים לוי ציין בסיפוק :״זהו ניתוח קל
בהרבה מאשר ניתוח־לב פתוח.״
ביום החמישי בשבוע שעבר, ה־ 16בפברואר
,1978 תשע שנים וחודשיים מאז
אותו ניתוח היסטורי, שוב יצא הפרופסור

מורים לוי 52 מחדר־הניתוחים שבמח לקה
לניתוחי־לב בקומה השביעית של
בית־החולים ביילינסון בפתח־תיקווה. ב תום
שמונה וחצי שעות של ניתוח, הוא
יכול לחוש שוב אותה תחושה של סי פוק.
הלב שנשתל בחזהו של מעד עזאם,
( )23 ערבי מטייבה, עובד בנק הפועלים
בנתניה, החל אף הוא פועם ומתפקד מר גע
שחובר לכלי־הדם שבגופו. הניתוח הצ ליח.
אלא
שההתרגשות שאחזה בבל עובדי
המחלקה לניתוחי־לב ב ,1968-לא חזרה
על עצמה הפעם. ולא מפני שבמרוצת תשע
השנים שחלפו מאז, הם התרגלו לביצוע
השתלות־לב כאלה, כפי שהיה צריך לה יות.
הסיבה היתד, הפוכה לחלוטין: בכל
פרק־הזמן הממושך שהפריד בין שתי הש־תלות־הלב,
לא בוצע כל ניתוח נוסף
מסוג זה בישראל.
שתול־הלב הראשון, יצחק סולם, נפטר
16 יום אחרי שהושתל הלב בגופו. ליבו
החדש תיפקד עד לשניות האחרונות של
חייו. סיבת המוות היתה דלקת־ריאות,
בדיוק כסיבת מותו של לואיס ואשקאנס־קי,
שתול־הלב הראשון בעולם, שהצליח
להחזיק מעמד ולחיות 18 יום אחרי ההש תלה.
אלא
שלא עובדת מותו של סולם היא
שקטעה את רצף השתלות־הלב בישראל.
היתה לכך סיבה שונה לגמרי: מסע ה טרור
וההיסטריה הציבורית שניהלו החו־

שרם הלב?

זהו חיים פישלר בן ה־ ,36 עובד חברת פולקסוואגן, שנורה
בראשו בעת ששורדים חטפו מידיו תיק צ׳יקים וכסף
שעמד להפקיד בבנק־הפועלים ברמת־גן. פישלר נותח ביום הרביעי בשבוע שעבר בבית־החולים
ביילינסון, ואובחנה אצלו פגיעה מוחית קשה. מותו נקבע למחרת בבוקר, בשעה
שבה הושתל הלב אצל מעד עזאם, דבר שעורר את החשד כי ליבו הוא ששימש להשתלה.

גים הדתיים במדינה, במיסגרת מילחמתם
נגד ניתוחי־המתים, אשר אליו נילווה גם
ויכוח ציבורי, של אבירי המוסר הצרוף,
ששללו — מנימוקים שונים — שתילת אב רים
של אנשים שמתו מוות קליני בגופו תיהם
של אנשים חיים.
מסע הטרור וההפחדה, שלווה גם ב איומים
של הגשת תביעות מישפטיות נגד
הרופאים מבצעי ההשתלות, השיג את יע דו.
במשך תשע שנים, שבהן בוצעו בעולם
מאות השתלות־לב, שהצליחו להא ריך
את חייהם של חולי־לב שנגזר עליהם
למות, כאשר ההשתלה הפכה כבר אירוע
שיגרתי כמעט, הוקפא תחום זה של רפו־את־הלב
בישראל.
זאת, אולי, היתה הסיבה שאח מקום
ההתרגשות בליבותיהם של הרופאים וה אחיות
שהיו שותפים למיבצע ההשתלה
הנוכחי, תפסה תחושה אחרת: זו של שות פות
למעשה שנעשה בסודיות ובמחתרת,
וחשש עמוק מפני חשיפתו וגילויו ברבים.

מסר לעורך מיבזקי החדשות של התחנה
הצבאית את כל הפרטים בקשר להשתלה
שבוצעה בגופו של מעד עזאם, הצעיר
מטייבה. כל הניסיונות למנוע את פירסום
הידיעה או לעכבה, עלו בתוהו.
עד לפני 14 חודשים היה מעד עזאם
צעיר בריא וחסון, שכל צל של מחלה
לא העיב על חייו. מעד הוא אחד משמונת
ילדיו של עבדאללה עזאם, פועל־בניין,
בן לאחת המישפחות המסועפות של הכפר
טייבה במשולש, מול תול־כרם. כבוגר
בית־ספר תיכון מקצועי (במגמת המסג רות)
,הירבה מעד לעסוק בספורט, היה
כדורגלן בקבוצות הנוער והבוגרים של
הפועל טייבה.
הוא לא גילה נטייה לעסוק במיקצוע
שלמד. כמו אחיו הבכור, מוחמד, שהפך
צייר מצליח והתערה בחוגי הבוהמה התל-
אביבית, ביקש גם מעד לתת ביטוי לכיש־רונותיו
האמנותיים. הוא שאף להיות שח

1 1 1 ¥ל 1ן ך צילום תקריב של עיניו של פקיד הבנק מטייבה, מעד עזאס,
* #11י כפי שצילם את עצמו לפני מיספר חודשים. מעד הוא צלם־
חובב, שעסק גם בצילום חתונות בכפרו כפרנסה צדדית. השתלת הלב בחזהו בוצעה
אחרי שהרופאים קבעו כי נותרו לו חודשי חיים ספורים בלבד, וכי אין כל דרך או
תרופה להצלתו אלא השתלחו של לב בריא. הוא עצמו החליט על ההסכמה להשתלה.

קן, ניסה להתקבל לבית־הספר הדרמאתי
בית־צבי ברמת־גן, אך נידחה. בלית־ברי-
רה החל עובד כפקיד בנק הפועלים, תחי לה
בטייבה ואחר־כך בסניף נתניה. בש עות
הפנאי עסק בתחביבו — צילום אמ־נותי,
אותו הפך גם לפרנסה שנייה, כ־צלם־חתונות
בכפרו.
לפני 16 חודשים, בעת שעמד לקבל
קביעות בבנק נדרש, בהתאם לתקנות, לע בור
בדיקות רפואיות. בדיקות אלה לא
העלו כל מימצאים על ליקוי בליבו. הוא
נמצא בריא לחלוטין.
״לילה אחד, לפני שנה וחודשיים,״
מספר אחיו, אחמד עזאם 26״התחיל
מעד להשתעל. הוא הקיא כמה פעמים
במשך הלילה. בבוקר לקחנו אותו לבית־החולים
מאיר בכפר־סבא. חשבנו שיש
לו דלקת־ריאות. אבל כשבדקו אותו שם,
אמרו שיש לו משהו לא בסדר בלב.
הוא שכב שם כשבוע, ואחר־כך שלחו

מסךה סו דיו ת נפרץ מעשה, חזרה הפרשה על עצמה
• בדייקנות מדהימה.
גם ב־ 1968 ניסו הפרופסור מורים לוי
וחבריו לשמור את ביצוע השתלת״הלב
הראשונה בסוד, כדי למנוע את תגובות
הזעם של החוגים החרדים במדינה. לוי,
שהיה כבר אז בעל הישגים בינלאומיים
בתחום השתלת־אברים וניתוחי-לב־פתוח,
ציין מייד אחרי השתלב־הלב הראשונה,
זו של כריסטיאן בארנארד, כי הוא מוכן
— מבחינת הידע והנתונים הטכניים ה עומדים
לרשותו — לבצע השתלות־לב
גם בישראל. אולם הוא נמנע מכך, מתוך
חשש מתגובות הציבור הדתי.
כשהחליטו לבסוף להעז ולבצע השתלה,
כדי להציל את חייו של אדם שנגזר עליו
למות, ביקשו הפרופסור לוי וחבריו לש מור
את המיבצע בסוד. אלא שמעטה הסודיות
התפוצץ עוד בעת שנערך ניתוח
ההשתלה.
מקור סמוי הודיע לעיתונות ולרדיו על
ביצוע ההשתלה. כתב למרחב, יונה שמשי,
הצליח להגיע לבית־החולים עוד במהלך
ההשתלה. קרובי שתול־הלב, שסברו בט עות
כי הוא קרוב־מישפחה של האיש ש תרם
את ליבו ליצחק סולם, מסרו לו את
כל הפרטים הנוגעים למקבל הלב. למחרת
פורסם הסיפור כולו תחת הכותרת הרא שית
של למרחב. מחול השדים סביב מע־שה־ההשתלה
החל.
הפעם, במיקרה הנוכחי, הצליחו הרופ אים
לשמור את מיבצע ההשתלה בסוד
במשך 12 שעות. בבוקר יום השישי ב שבוע
שעבר צילצל אלמוני לגלי־צה״ל,

מעד עזא

זהו הצעיר הערבי מטייבה שהפך שתול־הלב השני בישראל.
כמעט עשר שנים אחרי שבוצעה השתלת־הלב הראשונה בארץ
חתם מעד, מרצונו החופשי, על כתב־הסכמה שלפיו הוא מתיר לבצע בו השתלת־לב. הוא
עשה זאת אחרי שהובהר לו כי זהו הסיכוי היחידי שנותר לו להישארותו בחיים.

אותו הביתה. נתנו לו תרופה שבולמת
את התפתחות המחלה, ואמרו לו לבוא כל
כמה חודשים לביקורת. הוא הרגיש טוב,
וחזר לעבודה.
״לפני כשלושה חודשים הוא שוב חש
ברע. היו לו קשיי נשימה. הוא הרגיש
עייפות והקיא הרבה פעמים. לא יכול
לאכול. לקחנו אותו שוב לבית״החולים.
אז קראו לנו הרופאים ואמרו לנו, :המצב
קשה. המחלה נמצאת בשלב מתקדם. נשאר
לו זמן מוגבל לחיות. אולי חודש, אולי
שנה, אבל אין סיכוי להציל אותו. יותר
טוב שאת הזמן שנשאר לו לחיות יבלה
בבית, בתוך המישפחה.׳
״מעד ידע שמצבו קשה, אבל מה המצב
בדיוק לא ידע. הוא בא הביתה, נשאר
שבוע ימים ועוד פעם המצב שלו החמיר.״

הסיכוי הי חידי:
ה שתלה
,חלת ־ הלר שאובחנה אצל מעד
י עזאם היתה קארדיומיופאתיה, מחלת-
לב ניוונית הפוגעת בשריר־הלב, גורמת
התנפחות חדרי־הלב ואי־ספיקה. כשם שלא
ידוע גורם המחלה, כך לא ידועות גם
הדרכים לריפויה. החולה צפוי למוות ודאי
תוך זמן קצר.
מי שהיה מודע לכך ראשון היה אחיו
הבכור של מעד, מוחמד, העובד כפועל ב-
בית־חרושת לטכסטיל נוסף על עיסוקו
בציור.
״לפני שלושה חודשים גילו לי הרופ אים
שאין תיקווה להציל את חיי מעד,״
מספר מוחמד .״העדפתי שלא לספר לו
על כך. ניסיתי לברר בכוחות עצמי מה
אפשר לעשות בשבילו. התקשרתי עם בתי־חולים
בכל העולם. הצלחתי להשיג צילומים
של הלב שלו, ושלחתי אותם ל־חו״ל.
כל התשובות שקיבלתי היו שאין
סיכוי לחייו, מלבד השתלה. התקשרתי
במיוחד לבית־החולים ביוסטון שבטכסס,
שחברים אמרו לי שהוא הטוב ביותר ב־ניתוחי־לב.
גם שם אמרו לי שהסיכוי ה יחידי
הוא השתלה. אבל הם לא היו מוכ נים
לבצע אותה. זה גם עולה הרבה מאד
כסף, והם לא עושים ניתוחים אם יש
אפילו סיכון של 200/0שזה לא יצליח.
הם מוכרחים להצליח בהשתלה, כדי לש מור
על השם של בית־החולים. במקרה
שלו, הם לא יכלו לערוב שזה יצליח.
״לבסוף הגעתי להכרה שבאף מקום ב עולם
לא יעשו למעד את ההשתלה. ידעתי
שאין ברירה, שהוא לא יחיה אם לא
יעשו לו השתלה. רק אז, כשאמרו לי
שאין סיכוי אחר, החלטתי שיעשו את ה השתלה
בארץ. אז התקשרתי עם הפרופסור
מורים לוי.״
(המשך בעמוד )36

כתבת..השלם הזה״ שאלה עשרות קזייניס,
מה מקומה שר
שואלבמנת ־
האומה השלמית?

1ו 1 1 11וןן \ ד 1ל 1ן בערב פתיחת שבוע־האופנה ערך מכון־הייצוא
* 1111י 11י 11111 1 1״ י תצוגת־אופנה ססגונית, שבה השתתפו מרבית
החברות שנטלו חלק באירוע. מחיר ההשתתפות היה עשרת אלפים לירות. הגדילה
לעשות חברה גדולה, שערכה שתי תצוגות גדולות משלה עם רקדנים מיקצועיים ובסיגנון
מחזות מוסיקליים. התצוגה עלתה מאות אלפי לירות, ובעזרתה הגבירה החברה את
מכירותיה. בתמונה: שרית דמיר. מלכת מים לשעבר, אס לשני ילדים.

כל־בו ענקיות כמו סי־אנד־איי מאנגליה,
מהולנד ומגרמניה, מרקם אנד ספ נסר ו־סלפרידג׳ם
מאנגליה, ובלומנגדיילס מניו-
יורק. אפילו קניינים מהמזרח הרחוק, ש הוא
מרכז הייצור ההמוני של עולם האופ נה,
הגיעו לישראל.
מה הם מחפשים כאן י מדוע הגיעו דוו קא
לישראל, כדי לרכוש בה דגמי אופנה ז
מדוע נחתמו עיסקות במיליוני דולארים
בתל־אביב? האם הם באו לחפש אופנה
ישראלית או אופנה זולה ז האם יש בכלל
אופנה ישראלית? ואם ישנה אופנה כזו,
האם יש בה צורך? על שאלות אלה הת בקשו
לענות עשרות יצרנים מקומיים,
מעצבי־אופנה, קניינים, עיתונאי־אופנה
ויועצים של מכון היצוא. התשובות שהת קבלו
דומות ברובן :״אין אופנה ישרא לית
— יש אופנה בינלאומית.״
יעל מטלון היא מנהלת מכון היצוא
הישראלי מזה חמש וחצי שנים. בקרוב
היא עומדת לפרוש ולפנות את מקומה
לצעירה ממנה. על השאלה אם יש אופנה
״האופנה של
ישראלית היא משיבה :
היום היא. בינלאומית. בכל מקום בעולם
לובשים את אותם הדגמים. קיים כנראה
באיזשהו מקום בעולם מרכז סודי שבו
נקבעים קווי האופנה. ואז, אחרי שהקווים
נקבעים, הם מועתקים בניו־יורק, בלונדון,
בפאריס, ברומא ובתל־אביב.
״לדעתי חייב כל מעצב ישראלי לחתור
ולהגיע אל מוקדי האופנה הבינלאומית.
הגענו היום למצב שבו אנחנו נמצאים על
המפה, כי יש באפשרותנו להציע מעצבים
צעירים ורעננים.״
כאשר נשאלה מטלון מדוע אין מכון
היצוא מעודד ייצור של אופנה ישראלית
מקורית, היא משיבה :״אילו היתד. דרישה
לבגדים טיפוסיים לישראל, היו יצרני
האופנה ממילא מייצרים אותם. אלא שאין
דרישה כזו. היתר. תקופה שהשוק העולמי
כולו היה מתלהב מאופנה פולקלוריסטית,
אך היום רוצה השוק העולמי אופנה אוני ברסאלית.״
בשנת
1977 הסתכם יצוא האופנה וה טכסטיל
של ישראל ב־ 226 מיליון דולאר,
כאשר תעשיית האופנה בלבד מייצאת

אופנה ישראלית
מקורית המתעקשו
על מעצבי־האופנה הישראלים לנסוע לירושליו
רק בהשראת הסביבה, ומתנגדת לקו של

או פנ ה ישראכי

י* וד יכדא היום שבו תייצר יש ?
/ /ראל אופנה מקורית משלה, אופנת
העבאייה־ביקיני.״ במילים אלה סיים יגאל
הורביץ, שר התעשיה־המסחר־והתיירות
את בירכתו, לרגל פתיחת שבוע האופנה
הישראלי, שהתקיים במלון הילטון בשבוע
שעבר.
עשרות הקניינים, היצרנים, האופנאים
והדוגמניות, שנכחו בטכס, פרצו במחיאות
כפיים מלוות בצחוק רם. אלא שאיש אינו
מתייחם היום בצחוק לתעשיית האופנה
בישראל. זו התעשייה שהחלה לחפש שווקים
בחו״ל לפני 15 שנה, כשהיתה עדיין
בחיתוליה. מאז היא התפתחה לממדים
רציניים ועתה היא מכניסה דולארים רבים
לקופת המדינה. התעשייה, שהחלה את
דרכה בעזרת מכונות־תפירה ידניות, הפכה
כיום לממלכה מתועשת וממוכנת, המעו צבת
בחלקה על־ידי מחשבים. היא כובשת
לה מקום ורוכשת לה שם בעולם האופנה
הבינלאומי.

מרכז סודי
ל אופנה
ף ן מש מאוח! קניינים הגיעו השנה
1 1לישראל מחו״ל, כדי להשתתף בשבוע
האופנה, המתקיים מזה 15 שנה בעידודו
ובאירגונו של מכון היצוא. היו אלה קניי נים
מכל רחבי העולם, נציגים של רשתות

׳ י לאופנה אופנה

רומא ולונדון, כך גס בתל־אביב. זה היה הקו שהינחה
את יצרני ומעצבי האופנה הישראליים בשנה זו. הדרישה

ישראלית מקורית,לא היתה בנמצא. חמש מאות הקניינים שהגיעו מחו״ל העדיפו
בינלאומית הטובה לכל מקום בעולם. באמצע: הדוגמנית אסתי זבקן.

בסכום של 154 מיליון דולאר. היצוא עלה
ב״ס/ס 20 על היצוא של , 1976 והשנה מנב אים
עוד עליה של כ־ 150/0נוספים.
את המקום הראשון ביצוא אופנה תפסה
תישלובת מיפעלי פולגת, המייצרים ומ ייצאים
בגדי גברים וסוודרים. התישלובת
ייצאה בסכום של 12.5מיליון דולאר.
במקום השני נמצא מיפעל בגד עור, ש ייצא
סחורה בסכום של 8מיליון דולאר.
את המקום השלישי, תפס ביודהחרושת
גוטקס לבגדי חוף וים, עם יצוא של 6.5
מיליון דולאר.
המיפעלים הגדולים כבשו להם שם בעו לם.
פולגת אינה מייצאת למעשה אופנה
ישראלית. התישלובת רכשה את זכויות
העיצוב של איב סן־לורן ופייר קארדן
תמורת ס/ס 10 מהרווחים. היא מייצרת בארץ
חליפות סן־לורן וקארדן ומייצאת אותם
לרחבי העולם. הקונה הרוכש חליפות אלה
קונה למעשה את תוצרת בית־החרושת
בגיר, מבלי שהוא יודע כי בגיר הוא
מיפעל ישראלי. גם בגד עור תופס מקום
של כבוד בתעשיית האופנה הבינלאומית
ומוכר בכל העולם כמיפעל ישראלי לכל
דבר. כך גם גוטקס, הנמצא במקום הרא שון
בעולם בעיצוב ובייצור שלי בגדי ים
וחוף.
אד מה בדבר המיפעלים הקטנים י
הפתעת השנה שעברה היתד. מיפעל קטן
בשם קליק, בבעלותם של יהודית ודני מור.
בשנה שעברה ייצא קליק סחורה בסכום

יצרנים ומעצבים בשבוע האופנה: האם קיימת אופנה ישראלית?

ערבי פרי יצירתה של האופנאית רותי
גלזר, שהיתה התגלית של שבוע־האופנה.

זכרה השנה, כבכל שנה, האופנאית רח׳י בן־יוסף,
] 1לשמור על סימון ישראלי מקורי. לדיברי רודי,
ס ולגליל, כדי לספוג תרבות יהודית. היא יוצרת
*זכון־הייצוא המעודד ייצור אופנה בינלאומית.

אוננה עולמית

מציג גירעון אוברזון שעיצב, מבדים ישראלים, שמלות
וחולצות בדגמי בוקרים אמריקאים. הקניינים דרשו
השנה אופנה בינלאומית, וקיבלו אותה כמעט בכל אחד מחדרי התצוגה, בשבוע־האופנה
ה־ 15 במספר. בתמונה: הדוגמנית שרית דמיר מימין, ואחת הרקדניות שהובאו מחדל.

ת? מה 1ה?

אלף דולאר, בעיקר לחנויות יוקרה ברחבי
העולם.״
כאשר הוא נשאל אם קיים טעם ישראלי
אופייני באופנה הוא משיב :״הבגד חייב
קודם כל למצוא חן בעיני הגבר, ואם
לנשים הישראליות אין טעם אזי לגברים
הישראלים על אחת כמה וכמה. הגבר
הישראלי אוהב שהאשה שלו תיראה בריאה
ובצבעים חיים. אצל אשתו הוא לא
אוהב את המראה החשוף, אבל אצל השכ נה
— כמה שיותר חשוף יותר טוב. לכן,
הנשים הנשואות לא נראות במחשופים
נועזים, ומי שחושפות את עצמן הן כאלו
שעדיין מחפשות בעל.״
גדעון אוברזון הוא מתכנן האופנה ה ראשי
של מיפעל ניבה. כשהוא מתכנן
לניבה הוא חושב במושגים של ייצור
המוני .״הייצור ההמוני מבחינת ישראל
הוא מצומצם,״ אומר אוברזון ,״אם יש
שלושים שורות בהיכל התרבות, אז ביני הן
יש תמיד שתי שורות מלאות מאותו
הדגם. וזו, כמובן, בעייה.״
מיפעל ניבה ערך בשבוע האופנה תצו גת
אופנה ססגונית ומפוארת, בהשתתפות
דוגמניות ישראליות, דוגמניות שהובאו
במיוחד מחו״ל, ורקדנים ורקדניות מק צועיים.
בתצוגה אשר הופקה על-ידי ישראל
ברוך ויהודה אלעזר הוצגו כ־ 160 דגמים
אשר עוצבו על־ידי גדעון אוברזון. ה־

של 300 אלף דולאר. סכום לא מבוטל
לגבי מיפעל קטן. אופנה כמו זו שמעצבת
יהודית מור ניתן לראות כיום ברומא,
בפאריס ובלונדון, ולמרות זאת באים קנ יינים
מכל רחבי העולם וקונים את הסחו רה
שלה. מדוע? אומרת יהודית :״האופ נה
שאני מעצבת היא בסיגנון זרוק ומיו עדת
לצעירים בילבד. אין לי מושג למה
קונים אצלי קניינים מאנגליה ומהולנד.
אולי בגלל שהמחירים שלי זולים יותר
מאשר באירופה. לדעתי אין אופנה יש ראלית
ואין צורך באופנה כזאת. אופנה
ישראלית מתאימה רק לריקודי־עם.״

תל־אביב —
כמו פ אריס

מוני או אימת

זה היה הוויכוח שהתנהל בין מעצבי האופנה בשבוע האופנה.
מימין: האופנאי גירעון אוברזון, והדוגמנית רונית רוזנטל
ימלת־אי?ות פרי יצירתו. משמאל: דוגמנית מקומית, צעירה אנגליה שפתחה לאחרונה בוטיק
|שלה בצפון תל־אביב, בבגד ספורטיווי שיצר האופנאי שוקי לוי, שזכה בהצלחה בשבוע־האופנה.

ך דעון אוכרזון, ילד־הפלא של האופנה
^ הישראלית מזה 15 שנה, טוען לעומת
זאת שיש אופנה ישראלית :״אופנה יש ראלית
היא אופנה שישראלים מתכננים
אותה בארץ־ישראל, ולכן זו אופנה יש ראלית.
נכון אומנם שהאופנה כיום היא
אוניברסאלית, אך כל אדם מושפע מה סביבה
שלו. לפני 15 שנים היה עולם
אחר. כל אחד תיכנן בהשראת המקום
בו הוא גר. ישראל היתד, שונה. היא היתד.
צעירה, חלוצית ופחות מפותחת. היום
חיים בתל-אביב כמו בפאריס ובמילנו.
עובדה היא שבשנה שעברה ייצאתי ב־150

מאנגליה, ושגנבה את ההצגה, מדגימות
דגמים בינלאומיים שונים לייצור המוני.

.ריקודי עם!

״רק לשם מתאימה אופנה ישראלית מקורית,״ טוענת מעצבת־האופנה
יהודית מור, המעצבת אופנה ב־סיגנון
בינלאנמי זרנק לנשים ולילדות.

כך הגדיר מכון־
הייצנא את דג־מיה
של הצעירה קצוצת השיער, רותי גלזר
(יושבת) ,ירושלמית הסורגת את דגמיה
בעצמה( .הדוגמנית היא דבי צפריר).

״ישראלי!

(המשך מעמוד )31
מיפעל הוא בעל מסורת של 44
שנים וסמנכ״ל המיפעל, ישראל ברוך,
אומר :״לדעתי אין אופנה ישראלית. ה לקוחות
שבאים לארץ מחפשים אופנה
בינלאומית. לדעתי הם באים לכאן בגלל
הטעם הטוב שיש לאופנה בישראל, שהיא
ברמה של פאריס ובמחירים הרבה יותר
זולים.״

ואילו היום כבר לא. כמובן שאי־אפשר
להשוות את ישראל לארצות אופנה, כמו
צרפת, איטליה ואנגליה, אך אפשר להש וותה
עם בלגיה, הולנד ושווייץ. כשאני
קונה סריגים בארץ, הם דומים בדיוק
לסריגים של רומא ופאריס. למה אני קונה
פה? כי פה הרבה,יותר זול והאיכות
מניחה את הדעת.
״עד לפני 3שנים היתד. לתעשיית ה אופנה
הישראלית תדמית לא־רצינית ולא-
עדכנית. אך מכון היצוא הישראלי העלה
,את ישראל על המפה הבינלאומית, בעזרת
תצוגות האופנה שאירגן ברחבי העולם.״
העיתונאית הבריטית ג׳קי מודלינגר, עורכת
מדור האופנה של הדיילי אכספרס,
מאוכזבת. היא הגיעה לישראל בפעם ה ראשונה,
כדי לכסות את שבוע האופנה.
״אני מאוכזבת,״ היא מסבירה ,״שמעתי
דברים טובים על תעשיית האופנה היש ראלית
וכמובן שהכרתי את המוצרים של
גוטקס ובגד עור, אך לא הכרתי דברים
אחרים. והנה אני כאן, יושבת ומסתכלת
בתצוגה של ערב פתיחת שבוע האופנה
ומפהקת. התאכזבתי מן העובדה שיש פה
דגמים שאותם רואים ברומא ובפאריס.
אני לא אומרת שהאיכות לא טובה. אבל
כשאתה בא מרומא וממילאנו לתל־אביב,
נדמה לך שנפלת לבאזאר של עניים. ה אופנה
הישראלית לא התחילה כאן, בתל-
אביב, היא מועתקת.״

ה אופנה
הי שראלית
ם הפכה האופנה הישראלית ב־שלוש
השנים האחרונות לבינלאומית,
הרי זה לא במעט בזכותן של הנשים
הישראליות, שטעמן השתפר לבלי הכר.
הנשים מסתובבות כיום בעולם יותר מא שר
בעבר, הן מרבות בנסיעות, קולטות
את אופנת רומא, פאריס ולונדון, מוכנות
להסתכן בחידושים ומאמצות את צווי ה אופנה.

מאיר, מנכ״ל כל־בו שלום, הוא
קניין חשוב של אופנה ישראלית ומייצג
בשבוע האופנה רשתות של חנויות כל־בו
ברחבי העולם. אומר שי :״אי אפשר
להכיר את האופנה הישראלית. בשלוש
השנים האחרונות השתנה הכל, הן מבחינת
הסדר והן מבחינת המקצועיות. הקולקציות
מאורגנות, היצרנים מדברים בשפת המ שווקים
והעסק דופק. סחורה זולה יש
בכל העולם, אך ישראל מציעה איכות
ומחירים סבירים, ויכולה להתחרות עם
פאריס ועם מילאנו.״
ליאון רובינשטיין הוא קניין מבלגיה,
הרוכש אופנה ישראלית מזה שלוש שנים
בשבוע האופנה בישראל. הוא אומר :״עד
עכשיו נחשבה ישראל למדינה מתפתחת,

״חוסו תוסח!

אין אשה
סולידי ת
^ אופנאי אבנר צנטנר, בעל בית י
1החרושת אלד, טוען כי בעוכרי תעשיית
האופנה הישראלית מצוייר. הבעיה
הפסיכולוגית שיוצר המרחק ממרכזי ה־

גורס לכך שאין אופנה ישראלית,
טוענת מעצבת האופנה
ריקי בן־ארי. לעומתה טוענת יהודית גוטליב, מעצבת ביגדי חוף וים,
כי הביקוש לאופנה ישראלית אינו מצדיק.את ייצורה של אופנה זו.

אופנה העולמיים. מסביר אבנר, שמיפעלו
ייצא השנה בסכום של 700 אלף דולאר :
״אנחנו רחוקים. איו לנו קווי תחבורה
של אוטו. הקונים אוהבים לקנות סחורה
בבית־החרושת, להעמיסה על אוטו ולקב לה
בו ביום או למחרת.
״לפני כמה שנים הבנו שאיו יותר
אשה סולידית, יש אשת קאריירה, אשת
העולם הגדול, והאופנה המתאימה לה היא
אופנה כלל־עולמית. לכן אני טוען שאין
אופנה ישראלית. בתקופה מסויימת ניסינו
לאחד כמה סיגנונות של כמה עליות ולמ צוא
קו ישראלי. וה הלך, אד רק בתור
חלק קטן מהקולקציה. לא היתה דרישה
לבגד ישראלי טיפוסי. ברגע שניכנסו
מטוסי הסילון לעולם הפסיק להיות ייחוד.
מדוע, אם כך, קונים אצלנו? מכיוון
שאנחנו יותר זולים, המכס אצלנו יותר
זי* והאיכות היא גבוהה.״
מייסי שיין היתה, ללא ספק, אחת הנשים
היפות ביותר שפקדו את מיסדרונות מלון
הילטון בשבוע האופנה. רבים טעו וחשבו
כי היא דוגמנית. אלא שהגברת שיין
יפת־התואר אינה דוגמנית, היא קניינית
שהגיעה בפעם הראשונה לישראל לרגל
שבוע האופנה מסינגפור.
מדוע הגיעה שיין לישראל? היא מסבירה
:״שמעתי רבות על האופנה היש ראלית.
אני מייצגת חנות כל-בו גדולה
בסינגפור, המוכרת בגדי-ים של גוטקס

לייצור המוני, מציגה הדוגמנית חלי גולדנברג.
זהו פריט אחד מתוך קולקציה שלמה.

1| 11,11ו 1| 11י מתריע האופנאי ג׳רי מליץ, הטוען כי האופנה הישראלית
נמצאת בירידה, הן מבחינת האיכות והן מבחינת מיקומה

על המפה הבינלאומית. מליץ טוען כי האופנה הישראלית נופלת בין שני הכסאות :
הייצור ההמוני ואופנת העילית. לדבריו לא דואגים לעתיד, חושבים רק על ההווה.
והחלטנו לרכוש מוצרים ישראליים נוסי-
פים. אני די מאוכזבת. כל מה שיש בתל-
אביב אפשר לרכוש גם בסינגפור ובהונג-
קונג, והרבה יותר בזול. לדעתי על התעשייה
הישראלית להיות מיוחדת יותר.
עליה להבליט את המגע הישראלי, שייחד
אותה מיתר תעשיות האופנה בעולם, כי

.לא צויר!

באופנה ישראלית, טוענת מיג־הלת
מכון הייצוא יעל מטלון,
המעודדת את היצואנים לייצור בסיגנון בינלאומי. לאחדים
מהיצרנים טענות קשות נגד מכון הייצוא המעודד ייצור המוני.

אחרת מה הטעם לבוא לכאן כשבהונג־קונג
אפשר להשיג את אותו הדבר אבל
יותר בזול. תוך כמה שנים תיטמע ישראל
בשוק האופנה הבינלאומי. ייתכן שתמכרו
הרבה, אך לא תהיו מיוחדים או מתני
הטון.״
בובו מבד ראפיה
רי מלי ץ, מבכירי המעצבים של יש־
^ ראל, אומר :״לא צריך אופנה ישרא לית,
אלא אופנה טובה העשוייה בישראל.
אופנה ישראלית — חסי וחלילה! לדעתי
נמצאת תעשיית האופנה הישראלית בירי דה,
הן מבחינת ההיקף והן מבחינת האי כות.
לפני כמה שנים היו בארץ אופנאים
שעשו רק דברים שהם מאמינים בהם.
היום, כשהממשלה עוזרת בפירסום ובה פצה,
כולם משתדלים ללכת על־בטוח, למ כור
המון בלי להשקיע, וכך אנחנו מייצ רים
בישראל תעשיית בגדים המונית.
״ישראל לא ממוקמת טוב על המפה
הבינלאומית של האופנה. יש כאלה הטו ענים
כי ייצור המוני יאדיר את שמנו
בעולם, אך כל היועצים מחו״ל שמביא
מכון היצוא לא מבינים כי ישראל אינה
יכולה להיבנות על ייצור המוני בגלל
מצבה הפוליטי. יש קונים המורידים את
התוויות של ישראל מהמוצרים כדי שלא
לפגוע בעסקיהם עם ארצות ערב. מכון
היצוא מעודד מיפעלים כמו פולגת, שמכ ניסים
הרבה כסף לקופת המדינה, אד אם
פולגת היה מייצר קופסאות פח במקום
מוצרי אופנה זה היה אותו הדבר.
״מכון היצוא מעודד ייצור המוני. הוא

אביב מרכז של אופנה בדיוק כמו מילאנו
או פאריס.״
סימי אלבז כבשה את השוק עם הבובו —
אותו בגד מבד כאפיה שיצרה עבור מועדון
הים התיכון, המוכר כבגד ישראלי.
סימי שבה לייצר בסיגנון בינלאומי, והיא
אומרת :״היתד. בעולם דרישה לפולק לור׳
והיתה הצלחה לבגדים הודיים ופא-
קיסטניים. היו שלוש שנים בהן רצה
העולם ללכת בשמלות ערביות ומכסיק-
איות. היום נגמרה אופנת הפולקלור, וה-
אופנאי חייב להתאים את עצמו אל צווי
האופנה המוכתבים על־ידי העולם.״
משכית היא יצרנית האופנה הייצוגית
של ישראל אך היא איגד. מיוצגת בשבוע
האופנה. ריקי בן־ארי, מעצבת האופנה
של משכית, טוענת כי משכית אינה ערוכה
ליצוא. פיני לייטסדורף, מתכננת האופנה
הוותיקה של, משכית, זו שיצרה את מעיל
המדבר הישראלי הראשון, זו שנלחמה
כל השנים כדי ליצור בגד ישראלי מקורי
ולשווקו בעולם, הרימה ידיים.

לא חשוב

111 1|#
שת, מציגה
לפעול לפי

של אותו אופנאי ו־די

אותו בית־חרו־

ניקי. הייצרנים טוענים, כי יש
צווי האופנה הבינלאומיים.

לא מתחשב בכך שאנשים קונים אופנה
ישראלית בגלל שהיא זולה יותר. כך
אי אפשר לפתח תעשייה. הרי מחר יכול
להתפתח מקום חדש בעולם, שבו האופנה
תהיה זולה יותר, ואז כולנו הלכנו פייפן.״
סיריל קרן, אחד מתעשייני האופנה
הגדולים של בריטניה ויועץ של מכון
היצוא, אינו מסכים עם ג׳רי מליץ. לדעתו
טמון עתיד התעשייה הישראלית במיפעלים
של ייצור המוני. הוא סבור כי תעשייה
מתוחכמת מן הסוג של תישלובת פולגת,

ך * ק רוז׳י בן־יוסף האדמונית והתוססת,
בעלת בית־החרושת ריקמה, עודנה

נלחמת בציפורניה כדי לשמור על ייחודה
כמתכננת אופנה ישראלית מקורית.
אומרת רוז׳י :״למרות כל מה שאומרים
המקטרגים, אני עדיין מייצאת במיליון
דולאר לשנה. אני מודה שאילו יצרתי
אופנה בינלאומית הייתי מייצאת במיל יונים.
אלא שכל השנים חשבתי שלא
חשוב הכסף, חשוב שיהיה דגל. אני
לא מוכנה להתפשר על אופנה בינלאומית.
אני מקבלת את ההשראה כאן, בארץ, ומי
שלא מבין אותי צריך לנסוע לירושלים,
צריך לנסוע לנגב ולגליל, ולראות איזה
פולקלור יהודי יש בארץ. כל המתכננים

בייצור ובעיצוב דגמי חוף וים׳תופסת ישראל,
1111 11111^ 1ל! 11
בזכותו של בית־חרושת מקומי שהצליח לשבור

את השוק העולמי, ולתפוס לו מקום של כבוד לצידם של בתי־אופנה צרפתים ידועים.

אין צורך באופנה ישראלית. נסיון
שעשה בית־החרושת שלה, להחדיר אופנה
ישראלית לבגדי־הים שלו, הצליח אומנם,
אך רק לעונה קצרה, בה אהב כל העולם
את האופנה האתנית.״

_ב..י - 1ש נ.י

ה כי ס או ת

.בודה פסיכולוגית!

יש לאופנאי אבנר צנטנר, הטוען כי
הריחוק מאירופה ומארצות־הברית גורם
בעיות. צנטנר, שהיה ידוע כיצרן של מלבושים סולידיים, הולך אף הוא עם הזרם ומייצר
בסיגנון בינלאומי צעיר לאשת העולם הגדול. מאחור: אשתו, הדוגמנית חניתה צנטנר.

הקונה גזרות מבתי־אופנה ידועים ומייצרת
עבור כל העולם, תעלה את ישראל על
המפה הבינלאומית ותזרים מיליוני דולא־רים
לאוצר המדינה.
אופנאים רבים מתנגדים לדעתו של קרן.
אומר אחד מהם :״אי אפשר לבנות תע שייה
שלמה על ידע שבא מבחוץ! צריך
לעודד את הידע המצוי פה בארץ.״
למכסי ליברטי, שהוא אחד מגדולי ה תעשיינים
של האופנה בצרפת, דעות נח רצות
בנושא :״אין אופנה ישראלית, יש
רק אופנה בינלאומית. מי שמכיר אופנה
יזהה בה את המגע הישראלי. לישראלים
יש ׳אספרי׳ משלהם שמשלים קולקציה.
לדעתי עתידה האופנה הישראלית לתפוס
מקום חשוב על המפה הבינלאומית. בגד
עור וגוטקס כבר תפסו את מקומם והם
ידועים לא פחות מבתים צרפתיים המייצ רים
אופנה מזה דורות.״
ליברטי, שהוא גם יו״ר לישכת המיסחר
צרפת—ישראל, סבור כי בתקופתנו כבר
לא מחפשים ריקמות וכאפיות .״בעולם
תובעים אופנה שצועדת עם הזמן,״ הוא
מסביר ,״ובעוד 5או 10 שנים תהיה תל-

הצעירים צריכים לנסוע למוזיאון ישראל
וללמוד קצת על התרבות היהודית.
״אנחנו גרים במדינה מיוחדת, שקורים
בה המון דברים, וזה עובד עלי. רק כך
אני מסוגלת לעבוד. יש פה המון שמש,
המון אור. זה לא בינלאומי זה מיוחד
לארץ־ישראל. הבגדים שלי נמכרים ב־ליברטי,
בהארודס, ולא פעם ראיתי את
הדגל הישראלי מונח ליד דגם שלי. אני
לא מבינה את אלה שמוכנים למכור דג מים
שלהם לחנויות שמורידות מהם את
התווית. אלא שהשנה נאלצתי גם אני
להתפשר. הכנסתי קו חדש לבגדים שלי
והתחלתי לעבוד עם בדים מיובאים. מה
אני יכולה לעשותו אני חייבת להיות
קצת יותר מסחרית. זה היה לי קשה מאוד,
אבל עשיתי פשרה. הכנסתי לעבודה שני
סטודנטים צעירים, ואני רוצה לנסות ול השפיע
ולחנך דור חדש, שילך אחרי, וש-
יחשוב כמוני. בלי זה תיעלם האופנה
הישראלית מהשטח. צריך לעזור לכישרו-
נות מקוריים. הקניינים שבאים לישראל
צריכים לדעת כי כאן ימצאו מוצרים שאין
למצוא אותם במקומות אחרים בעולם.״
יהודית גוטליב מגוטקס טוענת ש־

הודה פדקו־בייך מפפקו, שנחשב ל אחד
מילדי־הפלא של האופנה הישראלית
טוען גם הוא שאין צורך באופנה ישראלית.
הנסיון להכניס קו ישראלי לדגמיו נכשל.
ואילו האופנאית ריקי בן־ארי טוענת כי
העדר אופנה ישראלית נובע מהעובדה
שאין בכלל תרבות ישראלית :״ילד אי טלקי
רעב ללחם יוצא מפתח ביתו ורואה
לנגד עיניו תרבות של פסלים ואמנות;
ילד ישראלי רואה ים, שמש וקופסאות.״
מעצב האופנה שוקי לוי, המתמחה ב ייצור
המוני של בגדים ספורטיביים, מגלה
כי את השראתו הוא שואב לא רק מס ביבתו
אלא גם משבועוני האופנה הידועים
ובעת נסיעותיו הרבות לאירופה.
המסקנה המתבקשת מן הדברים האלה
היא ברורה: אין אופנה ישראלית ואין
גם צורך באופנה כזו. אך מה יהיה על
התעשיה 1יועצי מכון היצוא מנבאים לה
עתיד מזהיר. מכסי ליברטי טוען כי תוך
מספר שנים תתפוס התעשיה הישראלית
מקום של כבוד ליד תעשיות מילאנו, פא ריס
ורומא. סיריל קרן טוען כי היא
תגיע לייצור המוני שיוריד מהמפה את
הונג-קונג. ואילו ג׳רי מליץ זועק :״לא
דואגים לעתיד התעשיה! חושבים רק על
הדולארים הנכנסים כרגע לאוצר המדינה.
אני מלווה את העסק הזה במשך 15 שנים
וכואב לי שאנחנו הולכים אחורנית. אני
לא רואה שום שיטה בשגעון הזה. השיטה
היא לעשות מחזור גדול של כסף, אך זו
אינה שיטה לדאוג לעתיד. הרוח של שנות
החמישים נעלמה, וכעת מדברים רק הדו־לארים.
לפי דעתי אנחנו לעולם לא נוכל
להתחרות בהונג־קונג ואף פעם לא נוכל
להיות פאריס. התעשיה הישראלית תיפול
פשוט בין שני הכיסאות.״

:שרית ישי

בסיגנון בינלאומי, מציעה האופנה הישרא־ 1
לית בשפע, באיכות טובה ובמחירים נוחים. ן

כרטיס הכסף טל בנק דיסקונט

אטראי־קנה
אמון־ כשאתה

היום שלם בחודש הבא!

נוחות־ אתה מקבל פירוט חודשי של
הוצאותיך,המאפשר מעקב על כל קניו-
תיך.

שולף אשראית —
כרטיש הכשף של בנק דישקונט, אינך צריך
לשלם במזומן — חתימתך טובה כמו בינלאומיות -כרטיש הכשף של בנק
כשף, ובכל תחנות הדלק יכבדו את דישקונט מאפשר לך לקנות ולחתום
ב-ססס 350,בתי עשק נבחרים ברחבי
השיקים שלך — מיד!
העולם ובישראל.
יוקרה -כשאתה שולף את אשראית —
כרטיש הכשף של בנק דישקונט — אתה הכנש לבנק דישקונט ושאל א ת המנהל על
רואה כיצד היא משתקפת בעיני אנשים ...אשראית-כרטיש הכשף של בנק דישקונט.

בנ ק די ס קונ ט

| וינקה1אהוון גוינשס״ן(משמאל) גיורו את דני עמו נמ שו
9שנים בהרצליה

היה עצבני מאה ועל כל דבר קטן היד,
צובט לי באוזן,
״האוכל שהם היו נותנים לי היה מתחת
לכל ביקורת. כוס־תה, לחם עם ריבה, וזה
הכל. רק הם היו אוכלים אוכל ראוי לשמו.
בצהריים קיבלתי קצת מכל דבר, וגמרנו,
בלי תוספת, בלי שום דבר. היה להם סיר
שחור שבו היו מבשלים, ואני הייתי מנצל
כל היעדרות שלהם כדי לגנוב קצת אוכל.
גם אחותי, גילה, שהיא נשואה היום
ואם לבת, היתד, אתי בבית שלהם. היינו
שני ילדים בחדר, ואני למדתי בביתר,ספר
עד כיתה ז׳ .אז הוציא אותי מישרד־הסעד,
והעביר אותי לכל מיני מוסדות.
בשום מקום לא נקלטתי. הייתי עצבני.

ף* אתי אליהם ילד שקט וממוש-
/ /מע, נורמלי לחלוטין, והם הפכו
אותי לפסיכי!״ אומר דני עטר בן דד,25
בחור צנום ובעל עיניים מוזרות, המדבר
בתנועות־ידיים רחבות ובאוצר־מלים הל קוח
ישר מן המלון.
כשהיה פעוט בן ארבע נשלח דני, ששמו
היה אז יחזקאל עטר, אל מישפחתם של
ריבקה ואהרון גרינשטיין, מישפחד, אומנת
שטיפלה בילדים שהופקדו בידיה על־ידי
מישרד־הסעד. במשך תשע שנים גדל י והתחנך בבית גרינשטיין שבד,רצליד ,פיתוח.
בימים אלה, שתים־עשרה שנים אחרי
שעזב את בית אומניו, הגיש נגדם תבי-
עת־נזיקין על סך מיליון וחצי לירות,
בטענה כי הם שגרמו את מצבו הנפשי
המעורער, ואת הסכיזופרניה האביפרנית
שממנה הוא סובל. התביעה הוגשה באגד
צעות עורך־הדין התל־אביבי מאיר זיו.

מספר דני עטר :״עלינו מעיראק ב-
,1951 ועקב שינוי האקלים חלתה אמי
בקצרת. כל מה שאני זוכר ממנה הוא
שהיא היתד, נכנסת לבית־חולים ויוצאת
ממנו, נכנסת ויוצאת. עקב מצוקתו הכל־
.כלית של אבי, ג׳ורג׳ ,הועברתי לויצ״ו.
אמי, שימחה, היתר, מאושפזת אז, ואבי
עם ששת אחי האחרים גר במעברה בהר צליה.
״בויצ׳׳ו
הייתי עד גיל ארבע, והוצאתי
מהם סיכום רפואי על התקופה ההיא,
שאומר שהייתי ילד ממושמע ובריא. ב־2
בספטמבר 1957ד,ועברת לגן־יבנה, אך

החזירו אותי הביתה מייד, והבטיחו לאבי
שתוך שבועיים תימצא לי מישפחד,־אומנת.

אז העבירו אותי אל רבקה ואהרון גרינ-
שטיין, ברחוב הנשיא 33 בהרצליד,־פיתוח.
הוא היה צבעי, והיא עקרת־בית.
״הם גידלו ילדים ממישפחות נתמכות
סעד למטרת תעסוקה, לא לשם רווח. הם
אנשים עתירי נכסים, מיליונרים. יש להם
בתים ומיגרשים, והם לא היו זקוקים לכסף
של מישרד־הסעד. יש להם בן אחד, מיכ אל,
שנמצא בניו־יורק. הוא נשוי לעיתו נאית
נילי ינאי, שנסעה עכשיו לקאהיר
לראיין את בגין וסאדאת.

אותי הביתה. התגייסתי לצד,״ל, עם סעיף
עצבים.
.״היו לי קשיי קליטה, וקיבלתי טיפול
אצל קצין־בריאות וקצינת־סעד. פעם שרפ תי
את האוהל שלי בשגגה. לקחתי פח
דלק, פירקתי את העוזי והכנסתי לתוך
הפח. חזרתי בלילה עם נר, הוצאתי את
העוזי מד,דלק ופרצה להבה. כל תקופת
גיוסי רציתי לגשת לפסיכיאטר כדי להש תחרר,
ולא הצלחתי להגיע אליו. כעת
אני תובע את מישפחת גרינשטיין, כי הם
גרמו לי את המחלה הזאת. אני מוכר
כנכה־צה״ל. אושפזתי בבתי־חולים לחולי-
נפש, ובגלל שאני נכד,־צד,״ל אני לא מש לם
אגרת בית־מישפט. לכן אני מרשה
לעצמי לתבוע מהם מיליון וחצי לירות.״

הפגנה בשביל
מיליון וחצי
דני עטר ניצב מאחורי מיכאל גרינשטיין, בנם
1 1 1 0 1ו ^ 1 0 *1111, 71
1111 ^ 1*1 #111 11111 ^ ,של אהרון וריבקה גרינשטיין הוריו־האומנים, בטכס
נישואיו של מיכאל עם העיתונאית נילי ינאי, קריינית וזוכנית־הרדיו כאן ישראל ברדיו
ניו־יורק. בני מישפחת גרינשטיין טוענים כי התייחסו אל דני כאל בן־בית, וכי הוא נטל
חלק בכל האירועים המישפחתיים שהתקיימו בביתם משך תשע השנים שבהן חי אצלם.

גיוס עם
סעיף עצבים
ך דתי כחדר אחד עם כמד, יל-
//ח < דים. תשע שנים הייתי אצלם, וזה
היה גיד,נום. אך הגיד,נום התחולל ללא
ידיעת מישרד-הסעד. הם טיפלו בנו בצו רה
הגובלת ברשלנות פלילית, ד,יכו או תנו
מכות בצורה אכזרית ביותר. בשביל
כל דבר קטן הייתי חוטף מכות־רצח,
בעיטות בפנים ובראש. בעיקר מהאב. הוא

מישטרת הרצליה היתד, מבקרת באופן
קבוע בבית שלנו, כי הייתי מרביץ מכות
ומשתולל. ואז העבירו אותי לקיבוץ הסוללים.
גם שם לא נקלטתי, ואז החזירו

חווילה ברחוב הנשיא

ביתה הנאה, מוקף הגינה, של מישפחת
גרינשטיין בהרצליה־פיתוח, שם גדל
דני עטר, ששמו היה אז יחזקאל, ואשר בו גדלו והתחנכו חמישה־עשר ילדים במשך
השנים. ריבקה גרינשטיין היתה גננת, שהחליטה לקחת לביתה ילדים נתמכי־סעד.

!ך* גי עטר מתגורר כיום במלון נורו
דאו בתל־אביב. אין לו כתובת קבועה,
ואין לו מקום־עבודה קבוע. הוא מועסק
על־ידי פרקליטו כנער־שליח, תמורת שכר
של 1000 לירות לחודש, אך מספר כי הוא
עובד במישרדו כמתמחה. הוא נושא איתו
דרך־קבע תיק ג׳יימס־בונד, ובו עשרות
מיסמכים המוכיחים את העובדה שאינו
שפוי בדעתו. לדבריו, הגיע בעצמו למס קנה
כי עליו לתבוע את מישפחת אומניו.
אך לדעתם של בני־הזוג גרינשטיין, לא
דני עטר הוא יוזם התביעה אלא צעיר
בשם משה, שגדל גם הוא בביתם.
בביתם הנאה שברחוב הנשיא בהרצליה-
פיתוח הגיבו בני הזוג גרינשטיין על
הפרשה. הוא, צבעי־בדימום שעדיין עוסק
בעבודות צבעות למרות שזה לא כבר
מלאו לו שבעים שנה. היא, גננת־בדימום
ועקרת־בית כיום. לפני כעשר שנים חדלו,
בגלל גילם, לטפל בילדים נתמכי־סעד.
בנם היחיד לומד בארצות־הברית ונשוי,
כפי שסיפר דני, לעיתונאית נילי ינאי,
העובדת בתוכנית־הרדיו הישראלית של
רדו ניו־יורק, כאן שראל.
הם מספרים על דני :״הוא בא אלינו
בתור ילד קטן, בן ארבע, בשם יחזקאל.
מאז שינה את שמו לדני. לפני שבוע היה
כאן, ואמר לנו שיותר לא קוראים לו דני
עטר, כי אם דני מירון. אחת לכמה זמן
הוא מחליף את שמו. הוא נכנס אלינו
הביתה, אחרי כל הצער שגרם לנו עם
התביעה שהגיש, ואמר שהחליט לבטל את
התביעה כי כואב לו הלב על מה שהוא
עשה לנו.
״אחר-כך ביקש משהו לשתות. הצענו
לו קפה ועוגה, ואז הוא ביקש תמונה
שלו איתנו כדי לסדר אלבום. כל השנים
(המשך בעמוד )38

(המשך מעמוד )29
מעד אושפז בביילמסון לתקופה של כ חודש•
שם אושרו כל המימצאים הקודמים•
מצבו הוגדר כחמור ביותר. חסר-
תיקווה. הסיכוי היחידי להאריך את חייו
היה השתלת־לב.
״שאלתי מה הסיכויים להצלחת ההש תלה׳״
מספר מוחמד .״אף אחד לא הבטיח
לי הצלחה, .כאן זה לא בנק ולא בורסה,׳
אמרו לי, .לא יכולים לתת את האחוזים
של ההצלחה.׳
״בהתחלה ביקשתי להסתיר ממעד את
הדבר. הוא ידע שאין תרופה למחלה שלו,
אבל לא רציתי להפחיד אותו. רציתי לק חת
את האחריות על עצמי, ולחתום בש בילו
על ההצהרה להסכמה להשתלה. אבל
אז הסתבר שצריכים לחתום ההורים, או
הוא עצמו. אז סיפרתי לו הכל.״

מי היה
ה תו ר ם!

חרי שנודע לו בפני מה הוא עומד,
ביקש מעד להיוועץ בבני־מישפחתו.
הוא שאל אותם מה דעתם על הסכמה
לביצוע השתלה. בבית המישפחה בטייבה
העתיקה, נערכה מועצת־מישפחה. היתה
הסכמה כללית שאין ברירה, אבל יש לד חות
את ההשתלה ככל שניתן, כדי שתיוותר
כקלף אחרון להצלת חייו. אבל את
ההחלטה הסופית הותירו בידי מעד. לפני
שבועיים הוא החליט להחליף את ליבו
הפגום.
איפשרו לו לחזור אל הכפר, להיות
כמה ימים בחיק המישפחה, לטייל עם
חבריו — להם לא גילה דבר על המצפה
לו. בתחילת השבוע שעבר חזר אל בית-
החולים; וחתם על ההסכמה לביצוע ההש תלה
בגופו. עתה נותר רק לחכות עד
שיזדמן תורם מתאים שיתרום לו את ליבו.
התנאים המאפשרים השתלה רבים ו מסובכים.
משום כך, נדרש לפעמים זמן
רב עד שנמצא תורם מתאים — ולפע מים
מת המועמד להשתלה עוד לפני ש נמצא
תורם כזה. כדי שליבו של התורם
יהיה מתאים להשתלה עליו להיות תקין
לחלוטין. חיוני שהתורם לא יסבול ממחלה
מידבקת כלשהי, שסוג הדם שלו יהיה זהה
לזה של המקבל, שמיבנה התאים והרק-
13316163 בישראל

סולם, שבחודש דצמבר 1968 היה לשתול־הלב הישראלי הראשון,

בעת שנאבק על חייו אחרי ההשתלה בחדר־ההתאוששות שבמחלקה
לניתוחי־לב בבית־החולים ביילינסון. בתמונה בלעדית זו של
העולם הזה נראה אז סולם, שכמנ מעד עזאם, שתול־הלב השני,
היה גס הוא עובד־בנק, כשהוא שוכב על צידו, פניו מגולים ועל
התורם מת ביום החמישי בלילה, ומייד
הוחל בניתוח לעקירת ליבו. הלב נלקח
בהתאם לחוק האנטומיה והפאתולוגיה, ו־הושתל
ביום שישי בגופו של מעד עזאם.
ניתוח ההשתלה, נאמר בהודעת מרכז קו־פת־חולים,
נמשך כשעתיים.
היתה זו הודעה מוזרה ביותר, שעוררה
תמיהות באשר לאמינותה. היא יצרה את
הרושם כי היא מנסה לטשטש עובדות,
במקום למסור מידע.
בעוד שהיה ברור מעבר לכל ספק כי
ניתוח ההשתלה בוצע ביום החמישי ונמ שך
כשמונה שעות, מסרה ההודעה כי
הוא בוצע בבוקר יום השישי ונמשך שע־

מיצחו רטייה. אל אפו מחוברים צינורות העירוי ומתוך חזהו
בולט צינור גומי המחבר אותו אל מכונת־ההנשמה המלאכותית
הניצבת מצידה. השני של המיטה. ליד הצינור נראה מיקרופון,
המעביר למגבר־קול את פעימות הלב השתול. בתנאים מעין אלה
שוכב עתה מעד עזאם, הנאבק אף הוא על חייו לאחר שהושתל
הלב בגופו. סולם מת מדלקת־ריאות 16 ימים אחרי ההשתלה,
למרות שליבו החדש תיפקד כראוי עד לשניות האחרונות של חייו.

שאינה מגלה ליקוי כלשהו בלב. לפיכך ככל
שאדם צעיר יותר, גדלה הסבירות שלא
לקה בליבו. זאת הסיבה שמשתילי-לבבות
יהיו מעוניינים בתורם לב צעיר ככל האפשר.
כל ההשתלות שבוצעו עד היום
בעולם נעשו בלבבות של תורמים צעירים.
מעולם לא פורסם על השתלה של לב של
תורם בן .60
לשם מה היה צורך לטשטש את העוב דות
אחרי שכבר נודע דבר ההשתלה?
ברור שהפרטים המטעים בקשר לזהותו
של התורם ניתנו במטרה לחפות על זהותו
של התורם האמיתי. הדבר נעשה ב חופזה
תוך תפרים גסים המזהים בנקל את
ההטעיה.

צירוף מ ק רי ם
בלתי מקרי

מוויס השותל

הפרופסור מוריס לוי, ראש המחלקה למחלות־לב בבית־החולים
ביילינסון, בחברת רעייתו. לוי, שביצע את
השתלב־הלב הראשונה בישראל בדצמבר , 1968 הוא שעמד השבוע גם בראש. צוות
הרופאים ששתלו לב בגופו של מעד עזאס. כאז כן עתה, ניצב לוי במרכזה של ביקורת
אלימה של החוגים הדתיים, המונעים בכל מחיר את התפתחות רפואת־הלב במדינה.

מות יהיה דומה ככל האפשר, שמצבו של
התורם יהיה חסר־תיקווה ורופאיו יקבעו
זאת מעבר לכל צל של ספק, שמישפחת
התורם תסכים לעקירת ליבו ושמוהו של
התורם ייקבע כמת באופן מוחלט גם אם
ליבו ממשיך לפעול — מצב הקרוי ״מוות
קליני.״
למעד עזאם התמזל המזל. תורם כזה
נמצא לו תוך שבוע ימים.
בהודעה הרישמית שהוציא מרכז קו־פת־חולים,
ביום השישי בשבוע שעבר,
אחרי שהידיעה על ההשתלה פורסמה ל ראשונה
בגלי־צה׳׳ל, נמסרו פרטים על
התורם האלמוני. נאמר כי היה זה יהודי
כבן ,60 שסבל ממחלת־כליות קשה ש גרמה
את מותו ושציווה את גופתו למדע.

תיים בלבד. אולם תמוהים עוד יותר היו
הנתונים באשר לזהותו של התורם. תורם
לב אידיאלי הוא אדם שנפגע רק במוחו
וכל שאר חלקי גופו תקינים. תורם כזה
יכול להיות רק אדם שנפגע בתאונה ולא
במחלה כלשהי, היות שכל מחלה —
ובמיוחד מחלת-כליות שבה ״חלה״ כב יכול
התורם — משפיעה ישירות או ב עקיפין
גם על הלב, מחזור־הדם, הריאות
ואיברים נוספים.
נוסף לזאת מאוד בלתי סביר להניח
שבגופו של צעיר בן 23 ישתילו לב של
אדם בן .60 כל רופא יודע שכמעט אין
אדם שליבו אינו לוקה, במידה זו או אח רת,
בשלב מסויים בחייו. כמעט שאין
בדיקה לאחר המוות, לכל אדם שהוא,

ךסל פני תשע שנים, כאשר נודע על
ביצוע ההשתלה בגופו של יצחק סו לם,
החל מירוץ מטורף כדי לזהות את
התורם. הרישום בבית־החולים ביילינסון
העיד אז כי התורם היה, כביכול, אחד,
אברהם צדקה, בן ,26 שהובא לבית־החו־לים
כשבוע לפני ההשתלה, אחרי שנפגע
בתאונה. נרשם כי כתוצאה מהטיפול ש קיבל
נפגע בשטף־דם במוח ואז הוחלט
לקבוע את מותו הקליני ולשתול את ליבו
בגופו של סולם.
אולם לא נמצא כל אישור לכך שאדם
בשם אברהם צדקה מת או נקבר באותה
תקופה.
לעומת זאת טענה משפחתו של פועל־בניין
בשם אברהם סדגת, כי הלב שנש תל
בגופו של סולם היה ליבו של סדגת.
סדגת בן ד ,35-,איבד את הכרתו בעת
שעבד בבניין. למשפחתו נמסר כי לקה
בשטף־דם. כאשר באה המישפחה לבקרו
בבית־החולים הוא נלקח לחדר־הניתוחים.
מאוחר יותר נמסר למישפחה כי נפטר ב שעת
הניתוח. בבואם לקבל את גופתו גילו
שני תפרים לאורך ולרוחב חזהו. כשהס תבר
להם שבעת שסדגת שהה בחדר־הניתוח
נערכה שם השתלה, טענו כי הלב
שנשתל בגופו של סולם היה ליבו של
אברהם סדגת.
כעבור זמן קצר טענו גם בגי מישפח־תו
של אברהם זדאדה, נהג-מונית בן 37מ אשקלון,
שנפגע באותו יום בתאונת־דר־כים,
כי הלב שנשתל שייך להם. כל הגיר־סות
הוכחשו על־ידי הנהלת בית-החולים
ביילינסון.
התמונה חזרה על עצמה גם השבוע. כ אשר
הסתבר כי המידע שנמסר בקשר
לזהותו של תורם הלב למעד הוא מפוקפק,
החל מסע ניחושים כדי לזהות את התורם
האמיתי. כל הניחושים הובילו לכיוון אחד:
אל חיים פישלר ,37 ,עובד חברת צ׳מפיון,
המשווקת בישראל את מכוניות פולקס־וואגן.
ביום
הרביעי בשבוע שעבר הותקף חיים
פישלר בידי שודדים, בעת שבא להפקיד
תיק גדוש המחאות ומזומנים בסניף בנק־הפועלים
ברמת־גן. השודדים התיזו לעב־

רו גז מדמיע. כאשר גילה התנגדות והמ שיך
להחזיק בתיק (שהכיל 16 אלף ל״י
במזומן) ירו באקדח בראשו.
פישלר הפצוע הובל ללא הכרה לבית״
החולים ביילינסון. שם נקבע מותו הקליני
ביום חמישי בבוקר, זמן קצר לפני שהחל
ניתוח ההשתלה בגופו של מעד עזאם. צי-
רוף־המקרים היה ברור מדי וגם סמיכות־הזמן
היתה בולטת מאוד.
היה מקום להשערה, שהתעוררה אצל
כמה מבני משפחתו של פישלר אחרי ש נודע
להם דבר ההשתלה, כי הלב שהוש תל
בליבו של מעד עזאם, היה ליבו של
חיים פישלר. כאשר ניסו לברר אפשרות
זו עם אנשי הנהלת בית־החולים בייליג־סון,
נענו בהכחשה טוטאלית והסתפקו בה.
אולם התמיהות נותרו בעינן.

מאבקלה צל ת
חיי־ אדם
תמיהה החמורה ביותר היא על
התנהגות כל המוסדות והאישים ה קשורים
במעשה ההשתלה. אין שום סיבה
מדוע יש לנהל מיבצע אנושי ממדרגה רא שונה,
שנועד להציל חיי אדם, כמיבצע
מחתרתי חשאי.
אחת מהשתיים: אושאנשי־המדע וה רפואה
במדינה הגיעו למסקנה כי אין
לבצע, מסיבות רפואיות או מוסריות הש־תלת־לבבות
— ואז אין לבצע אותך בשום
תנאים או שהם סבורים שחיוני להמשיך
לקידום הרפואה
ולבצע השתלות כאלה
במדינה ולהצלת נפשות. במקרה כזה אין
הם יכולים להיאחז בטענה כי הם מבק שים
להימנע מלקומם נגדם את הציבור
הדתי ולכן עליהם לבצע השתלות במחת רת.
חובה
עליהם להיאבק בגלוי, בכל אומץ־
הלב האזרחי והיושר המדעי שלהם על
אמונתם זו. מסעי טישטוש והטעייה אינם
מוסיפים הילה לתפקידם ההומאני ויוצ רים
חרושת של שמועות ולחישות מזיקה.
השתלת־לב אינה סוד בטחוני שיש להס תירו
מעיני הציבור, בכל מקום בעולם בו
מבוצעות השתלות־לב נמסרת על כך הוד עה
מוסמכת ומפורטת מפי מבצעי־ההשת־
׳לה, הנמנעים לעיתים מלגלות, מסיבות
השמורות עמם, את זהות התורמים או
שתולי־הלב.
מעד עזאם נאבק עתה על חייו. לטענת
רופאיו מצבו מניח את הדעת. בתחילת
השבוע הוא נותק כבר ממכונת ההנשמה
המלאכותית ונושם בכוחות עצמו. אם יצ ליח
גופו להתגבר על דחיית הגוף הזר
שהושתל בו ולהתגונן יחד זאת מפני זי הומים,
קיים סיכוי שהוא ימשיך לחיות.
סיכוי כזה לא היה מוענק לו לוליא התבררה
האפשרות לבצע השתלת־לב בארץ,
למרות מסע הטירור וההפחדה.
אפשרות זו חייבת להיות גלויה ובת-
השגה לכל אלה הזקוקים לה. היא תהיה
כזאת רק אם אחרי תקופה ממושכת של
כניעה ושתיקה תצא הרפואה למאבק גלוי
על זכותה וחובתה להצלת חיי־אדם.

ו חפת! את המ״שטרה ! י
(המשך מעמוד )25
למרות ששלוש נמצא במישטרה רק כשנה,
הוא תוצר של מוסד זה, ודי בעובדה זו
כדי לפסול אותו. עד למינויו של שאול
רוזוליו כמפכ״ל, היה שלוש, בן לאחת
המישפחות הוותיקות והנודעות ביותר בארץ,
מפקד המחוז הדרומי של המישטרה.
כאשר מונה רוזוליו למפכ״ל, חזה שלוש
את האסונות שמינוי זה יביא על המיש־טרה.
שלוש הוא בעל קסם אישי רב אך
דווקא משום כך יש ספק אם הוא אישיות
די חזקה ונוקשה למשימה שתעמוד בפני
המפכ״ל הבא.

המועמד ה ס ביר:
שפיר

במדינה
(המשך מעמוד )28
לרכז את הפלסטינים במדינה משלהם, תחת
הנהגה שתצטרך להתחשב בכוחות השמ רניים
בעולם הערבי. משום־כך לא יח לישו
פעולות־הטרור של הקיצוניים הפלס טיניים
את החתירה לפיתרון הבעייה ה פלסטינית,
כפי שנדמה לרבים בירושלים,
אלא להיפך.
הביצה והיתושים. פרטי ההתנקשות
מטילים אור בהיר עוד יותר על האופי
המורכב של הבעייה.
בין האישים הבולטים שצעדו אחרי
ארונו של אל־סבאעי, בדרכו האחרונה,
היה חאלד מוחיי־אל־דין, ראש מחנה-
השלום השמאלי במצריים, שהוא יריבו של
אנוואר אל־סאדאת. כמו אל־סאדאת ואל-
סבאעי עצמו, היה מוחיי־אל-דין ממחוללי
מהפכת הקצינים הצעירים ב־ . 1952 מוחיי-
אל־דין תומך באופן מוחלט בהקמת מדינה
פלסטינית.

^ ין ספק שלמועמדותו של שלוש ית־נגד
מפקד המחוז הדרומי של המיש־טרה,
ניצב אריה איבצן, אשר מלבד העובדה
שיחסיו עם שלוש מעורערים, הוא
שואף בעצמו לתפקיד זה. איבצן נחשב
בזמנו ככוח עולה במישטרה, והעובדה
שהיה עורך־הדין היחידי בין המפקדים
בין החטופים בקפריסין היה העיתונאי
הבכירים של המוסד סייעה לו לקידום
המצרי הנודע אחמד בהא-אל־דין, אחד ה מהיר.
אולם איבצן הוא קארייריסט שאפתן
אישים המצריים הראשונים שהעלו את
ושחצן, ותכונותיו אלה השניאו אותו הן
רעיון השלום עם ישראל, שגם הוא איש
על צמרת המישטרה והן על שר־הפנים
השמאל ותומך נלהב של הפלסטינים. הוא
שהוא, ככלות הכל, האיש שיקבע מי יהיה
היה ציר בוועידת הידידות האפרדאסיא-
המפכ״ל הבא. עוד כשהיה איבצן סגן מפקד
תית, שחבריה נחטפו על־ידי המתנקשים.
מחוז תל־אביב של המישטרה, בדרגת
יחד עימו נחטפו שלושה אישים מרכזיים
ניצב־משנה, נהג להתפאר לפני עיתונאים
של אש״ף. אש״ף עמד, לדבריו, לשגר
כי הוא יהיה מפכ״ל המשטרה. נראה כי
קומנדו משלו לשיחרור החטופים, וכעס
איבצן ייאלץ לחכות לתורו, לפחות כדי
על כי הקומנדו המצרי הקדים אותו.
עוד כהונה אחת.
מעשה מסוג זה מעורר תגובות רבות.
מועמד נוסף הוא מפקד מחוז תל־אביב
התגובה הסופית, שתישאר, היא: מוכרחים
כיום, ניצב משה טיומקין. למרות שטיומקין
למצוא פיתרון שייבש את הביצה, תחת
רמז בחודשים האחרונים כי הוא היה איש
לרדוף אחרי היתושים ולהרגם.
אצ״ל ותיק אך מוסווה, מה שבוודאי יעזור
לו אצל בגין, אין הוא מקובל על בורג.
יש לו עוד שני חסרונות נוספים: הוא
נמצא בתל־אביב, הרחק מן הקלחת הפו ליטית
הפנימית של המישטרה במטה הארצי שכר הגידו
בירושלים, והוא ידוע כנאמנו וכתלמידו
של מי שהיה בעבר מפקדו, דויד עופר.
חעורד גידה
עד היום מוזכר שמו של עופר במישטרה
סקופ בידעדי —
כדוגמה של מפקד־מחוז גרוע.
לשני הבכירים האחרים במישטרה נראה
וקיבד מיסתב־פימורין
כי אין כל סיכוי. האחד הוא מרדכי רון,
גידעון ספירו חכך כפיו בהנאה. ימים
מפקד המחוז הצפוני, אולם פרשיות שונות
ספורים אחרי שקיבל את תפקיד עורך
הקשורות ברון ובמחוז־שלו, שהתגלו דווקא
באחרונה, מונעות ממנו את התפקיד ואף היומון הכלכלי יום יום, כבר עלה בידיו
להשיג סקופ כלכלי של ממש.
גרמו לכך שהוא עתיד לפרוש בקרוב
מהמשטרה, ללא כל קשר לחילופי המס-
לידי ספירו, עסקו״סטודנטים לשעבר
כ״לים.
גם מפקד מישמר־הגבול, צבי בר, אשר
יתרונו בכך שאינו תוצר של המישטרה
אלא בא אליה מצה״ל, אינו בעל סיכויים
רבים. התגלו קשיים וקצרים רבים ביכולת
התיקשורת שלו עם פקודיו במישמר־הגבול,
ואלה הביאו למחשבה שנייה בצמרת ה-
מישטרה לגבי יכולתו לפקד על יחידה כמו
מישמר־הגבול, ועל אחת כמה וכמה על
המישטרה כולה.
מלבד אלה הועלו גם שמוח של שלושה
אנשי־צבא. האחד הוא הרמטכ״ל הפורש
מרדכי (״מוטה״) גור, אולם זה מנע כל
ויכוח בדבר כשירותו למלא תפקיד זה,
בכך שהודיע מייד על סירובו לקבל אותו.
איש־צבא אחר לשעבר ששמו הוזכר
בהקשר זה הוא האלוף (מיל ).ישעיהו
(״שייקה״) גביש, מי שהיה אלוף פיקוד
הדרום. גביש כבר הצהיר כי עדיין לא
הציעו לו את התפקיד ולכן עדיין לא שקל
אם לקבלו או לאו, אך יש להניח כי יהיה
זה ראש־הממשלה עצמו שיטיל וטו על
מינויו.
נראה כי מתוך שלל האישים שכבר
הוצעו, המתאים ביותר לתפקיד הוא האלוף
עורך־מפוטר ספירו
הרצל שפיר, מי שעזב את צה״ל באחרונה
תישעה ימים
אחרי שלא מונה כרמטכ״ל. מאחרי שפיר
ניסיון רב במשימות ובתפקידי שדה ומטה,
וקשה להניח שמי ש״כמעט״ מונה לרמטכ״ל
ומי שעבד במרכז ההסברה, נפל דין-
לא יוכל לשמש כמפכ״ל המישטרה. נוסף
וחשבון פנימי של בנק ישראל, הקובע כי
על העבר הצבאי העשיר שלו, שפיר הוא
גרעונות הנזילות של בנק הפועלים מגי גם
בוגר האוניברסיטה וידוע כבעל כושר עים לכדי מיליארד לירות כמעט.
אירגוני ממדרגה ראשונה.
הידיעה ביום יום גם פירטה את גרעו-
אלא-אם־כן תתפרסם הודעה חד־משמעית
נות הנזילות של הבנקים האחרים,
לעומת |י
כי חיים תבורי נשאר בתפקידו כמפכ״ל
אלה של בנק הפועלים. מול 923 מיליוני
חמישטרה, רצוי שהחילופין ייערכו במהי ל״י גרעונות של בנק זה, היו אלה של <
רות הרבה ביותר. כל יום נוסף משאיר
בנק לאומי רק 185 מיליוני לירות, של
את המישטרה ואת תוכניות השיקום שלה,
דיסקונט 270 מיליון, של בנק המיזוחי
כפי שהוצעו על-ידי ועדת שימרון, מוק 150 מיליון, של בנק ברקליס־דיסקננט <; 55
פאות ותלויות באוויר, ומחריף את מילחמת
מיליוני ל״י ושל הבנק הבינלאומי הרא ׳1
הירושה בתוך צמרת המישטרה — מילחמה
שון 18 ,מיליון לירות.
שבכוחה להחמיר רק את המצב, הנואש
(המשך בעמוד )38
כבר בין כה וכה.

מינימום ר,סרס הראשון

המועצה והסדר ההימורים בססורט

עיתונות

העולם הזה 2112

£ד/מ,׳ ממדה
הכרויות בעזרת גתות אופי והתאמת
נתונים במחשב בסיוע צוות.
של נרפולוג ואנשי מחשב * 4 1 0 3 9

בטיטה הפופולרית .

בכל אוניברסיטאות ארה״ד \
סטודנטים ומבוגרים

לקבלת פו שיס ושאלון פנה ל־ש.ח.מ. שרוחי ח נו ה ומחשב

חגיג ת בג די ם
מכל רחבי ה עול ם
בגדים או פנ תיי םבמ חי רי ם מוזלי ם
אביזרים, ת ח רו ת •ובגדי ילדים
25.2.78 שישי — 5.00—11.00
26.2.78 שגת — 11.00—5.00
רחוב חרוזים ,10 דירה ,25 רמת־גן.
ליד מכללת שנקר

ייהשחגעח• בג ללם! ״ י
המשו מעמוד )35
>וא היה איתנו בידידות, היה בא לבקר
ם מהצבא. אנחנו פשוט לא מבינים למה
:הליט להגיש את התביעה.
״הוא הגיע אלינו עם אחותו, גילה.
!יה ילד קשה, לא־ממושמע, היה מרביץ
בוכה כל הזמן. טיפלנו בו באופן אישי.
;וא היה אצלנו בן־בית, כמו בן. השתתף
:כל השמחות המישפחתיות וגם בחתונת
נננו, מיכאל. הוא היה ילד נורמלי, אבל
ן שה. במיוחד התקשה בלימודיו. ישבנו
צעות כדי להכין איתו שעורים, ואז הח־
!יט מישרד־הסעד להעביר אותו לקיבוץ
הוא עזב אותנו.
״כל השנים עקבנו אחריו, והוא שמר
*יתנו על קשר, ושלח לנו תמונות שלו
*הצבא בכל מיני פוזות, ועם הקדשות.
יום אחד הוא נכנס אלינו הביתה, והודיע
מהוא רוצה מיליון וחצי לירות. הוא עשה
זפגנות ליד הכית, והסתובב עם שלטים.
*בל אפילו אז לא גירשנו אותו. הזמנו
*ותו הביתה ונתנו לו ארוחת־צהריים.

השפעתו הרעה
של משה
ך* וא רוצה להוציא מאיתנו כסף,
/ /י • לסחוט. אולי הוא נדבק מהאווירה
הכללית במדינה. אלא שאנחנו חושבים
כי צעיר בשם משה, שגדל גם הוא אצלנו,
הכניס לו לראש שהוא צריך להוציא מאי-
תנו כסף. משה זה גדל אצלנו עד גיל
) 1ואז למד להסריט בבית־הקולנוע הסמוך
לביתנו, הצענו לו לשכור חדר, ולא לחיות

במדינה
(המשך מעמוד )36
תיקון ופיטורין. לפני פירסום הידיעה
התקשר ספירו אל דובר בנק הפועלים,
גיורא מורג, אולם הלה סירב להגיב עליה.
למרות שימחתו של ספירו על הסקופ ש השיג,
שאותו הציב כמובן תחת כותרת
ראשית, הוא התפלא לראות את מו״ל
העיתון ובעליו, שמואל הימלפרב בדפוס
דווקא באותו יום. הימלפרב לא דיבר
על עניין זה עם ספירו כלל, אולם למחרת
בבוקר, כאשר פתח ספירו את גיליון
עיתונו החדש, נוכח כי הידיעה נעלמה,
העמוד הראשון סודר מחדש, ותחת הסקופ
שלו הופיעה ידיעה שיגרתית על ההסתדרות,
שהופיעה בגיליון המקורי ככותרת-
מישנה בלבד (ראה גלופה).
אולם הפתעתו של ספירו גדלה עוד
יותר כאשר, יחד עם • העיתון המתוקן,
מצא גם מיכתב־פיטורין, וזאת כעבור
תישעה ימי עבודה בלבד בתפקידו החדש.
ספירו מיהר להגיש כתב־תביעה לבית־הדין־לעבודה.
הוא דרש מהימלפרב תש לום
משכורתו וההוצאות הקבועות בחוזה-
העבודה שלו לשישה חודשים, התקופה
שלגביה הוחלט בין השניים כי תהיה
תקופת־ניסיון.

דרכי חיים
רולס־רוים על ע1ו• ג לגד־ ם

חרף התקנות הביורוקרטיות
ש 7מישרה התהכורה
שומרים ישראלים רביס
ע 7גאמיגותם זאופגוע
מדי בוקר נוהרים עשרות רוכבי אופנועים
אל הסימטה הצרה שבשכונת נחלת-
יצחק בתל-אביב. הם מגיחים, רכובים
על מיפלצות־המתכת, לאותו רחוב חסר-
מוצא. וכולם נפגשים במקום אחד —
אצל גדליה.
לגדליה יש מוסר ישן, שגרוטאות אופנועים
גרמניים ישנים, חלקי, סירות׳ של
אופנועים וסתם חלקי חילוף, מתגוללים
בו בערימות מחלידות.
אלא שגדליה הפסיק מזמן להיות מוסך.
אל גדליה לא באים כדי לתקן תקלה
במנוע, ולא על מנת להחליף חלק פגום.
אל גדליה באים כדי להיפגש, כי מה
שהיו פינתי וכסית לאנשי הבוהימה —
מספק גדליה לאופנועים, או, ליתר דיוק,
לרוכבי הב־מ־וו.
אופנוע כרבע מיליון לירות. פעם
היה האופנוע סמל הגבריות. אך ימים אלה
חלפו ללא שוב. המכונית הפכה להיות
סמל המעמד ודחקה את רגלי האופנוע.

קפים ילדים מאומצים שגדלו בביתם,
בתצלום שצולם לפני כשלושים שנים.
אצלנו על חשבון מישרד־הסעד, הוא קיבל
את זה קשה, ומאז אינו סולח לנו, למרות
שהכיר דרכנו בת של ידידים והוא נשוי
לה היום באושר.
״אנחנו שומרים על יחסים טובים עם
כל הילדים שלנו. גם עם גילה, אחותו
של דני. אנחנו באים לבקר אצלה ונותנים
לה בגדים ומתנות. היא אמרה לנו שאינה
מבינה למה הוא גומל לנו כך. אנחנו 44
שנים בארץ, ואף פעם לא היינו בבית-
מישפט. מה שעלול לקרות כעת הוא ש
מישפחות־אומנות לא תסכמנה יותר לקחת
ילדים לטיפול, כי אם הילדים יתבעו
מהן אחר־כך כסף בצורה כזאת, לאן
נגיע?״
ריבקה גרינשטיין היתה גננת עוד בתל-
אביב הקטנה. את המעון לילדים פתחה
בתקופת מילחמת־העולם השנייה, כאשר
הורים חששו ׳שילדיהם יחזרו הביתה עקב
ההפצצות, והם נשארו ללון בביתה. אחר־כך
נתבקשה ריבקה, שהיתר, גננת בד,רצ*
ליה־פיתוח, על־ידי מישרד־הסעד לקחת
ילדים לטיפולה בפנסיון מלא.
הבית גדול ומרווח, ויש בו חדר־אוכל
וגינה מטופחת, עד היום הוציאו בני
המישפחה סך 20 אלף לירות הוצאות
עורכי־דין, כתוצאה מתביעתו של עטר.
את הסכום הזה החזירו להם מישרד-הסעד
ועיריית הרצליה. אך אם אמנם גרמה
המישפחה המאמצת את מצבו הנפשי המעורער
של דני עטר, על כך יחליט בית-
חמישפט בעת בירור התביעה, בחודש
הבא.

אופנוענים רפאלי, האן ורוזנזפט עם אופנועיהס
להרגיש את החיים
את האופנוע שלו קנה רפי בגרמניה מייד
שניה. אופנוע חדש כזה עולה בישראל
כיום רבע מיליון לירות.
למרות שבכך הגשים רפי חלום ישן
שלו, אין הוא מרוצה, והוא מספר :״מיש-
רד התחבורה מגלה חוסר אהדה בולט
כלפי רוכבי אופנועים ומחפש דרכים ל הערים
עליהם קשיים. הם לא מוכנים
להתיר הבאת אופנוע שאינו חדש. האו פנוע
שלי הוא מודל ,1976 אבל מישרד
התחבורה לא היה מוכן להוציא לי רשיון
יבוא אם לא אביא מודל ,1978 שעולה
רבע מיליון לירות. הם מתירים לאופנועים
מיושנים משנת 1942 לנוע בכבישים. זד,
כן. אבל אופנוע שעמד שנה בחנות בגר מניה
— זה אסור, זה לא מספיק בטיחותי.
אז מה עושים? נוסעים לחו״ל ומביאים
את האופנוע בלי רשיון יבוא. ואז מישרד
התחבורה גובה כופר של ס/ס 200 עבור
שיחדור האופנוע מהמכס. נסעתי לגרמניה,
קניתי את האופנוע ב־ 3000 דולר, נסעתי
איתו עד איטליה ושלחתי אותו באוניה
לארץ. כאן עשו לי את המוות, שלחו אותי
מפקיד לפקיד, שילמתי כופר ושיחררו לי
את האופנוע. בשביל מה זה נחוץ?״
להיות רבי עד אופנוע. עוזי רוזני
זפט 25 לשבר קיבוצניק מעין־השופט,
התאהב באופנועים בהיותו בן . 13 הוא
קיבל אז אופנוע שוודי מיושן, מחבר בן
הקיבוץ. במו־ידיו פירק עוזי את אותו
האופנוע לגורמים, למד את חלקיו והרכיב
אותו. אחרי הצבא הוא קנה אופנוע מיש־טרתי
ישן בעל מנוע של 12 כוח־סוס,
השווה לגודל מנוע של מכונית בינונית.
הוא שיפץ אותו בעצמו וחרש עימו את

0ש!<ת1
ני קובו

ע תו ! גי ענייני פלפ בי הוחברה

מירוץ איטלקי, שעלה לו 2000 דולר (לפני
המהפך הכלכלי) .אבל בארץ סירב מישרד
התחבורה לאשר לו להכניס את האופנוע
ארצה. הסיבה :״הם לא סמכו על המהנדס
האיטלקי שבנה את אחד מאופנועי המירוץ
הטובים בעולם,״ מסביר עוזי בליגלוג. רק
אחרי ששילם כופר למישרד התחבורה,
קיבל עוזי את האופנוע.
אופנוע כפידזסופיית־חיים. לעידן
שוורץ שני אופנועי ב־ מ־ וו. האחד מיושן,
משנת ,1951 אותו הוא מחזיק בישראל,
והשני חדיש ואותו הוא מחזיק בניו־יורק.
עידן הוא דייל אוויר באל־על ואת האופנועים
שלו קנה למטרה אחת — לטייל.
את ״הרוזן פון טישינדורף״ שהוא שמו
של האופנוע הישראלי שלו, קנה עידן
ב־ 2500 לירות. את עמיתו בניו־יורק קנה
ב־ 2500 דולר 400 .דולר נוספים השקיע
באביזרים למסע.
עידן הוא בנו של יוסק׳ה שוורץ, אחד
ממדריכי הטיולים הנודעים והוותיקים ב ארץ.
מהאב, שהוא חובב טיולים מושבע,
ירש עידן את אהבתו העזה לארץ ולנופיה.
הוא מספר :״טיול זה חלק מאורח החיים
שלי. ממתי שאני זוכר את עצמי אני
מטייל ברחבי הארץ, עם אבא ולבד. אבל
מאז שגיליתי את האופנוע נפתחו לפני
אופקים חדשים. כשירדתי עם ׳הרוזן טי-
שינדרוף׳ בפעם הראשונה לסיני, כמו גי ליתי
את המקום מחדש. ביקרתי שם
עשרות פעמים קודם לכן, אבל זו היתד,
הפעם הראשונה שבה למדתי להכיר כל
אבר, כל עיקול בכביש.״
אצל עידן קשור האופנוע בפילוסופיית
חיים. לאחרונה הוא קנה בארצות־הברית

יחסרו ב
•י״מ״נות
ק1ב

מסמר פנימי של בנק ישראל מגלה :

גרעונות הנזילות של בנק הפועלים -
כמעט מיליארד ל״י
עימק הגיזווו של בנה הסיעיי ם

> 5אחוזים. מחזיק. כ אחוז מכלי גרעינית הנזיייי־ .של

ההסתדרות תדרוש תוספת שכר 10-15 אחוז1
הגליון המצונזר והגיליון החדש של ״יום־ יום״
הסקופ נעלם כלא־היה
אך מיפעלי הרכב החלו מוציאים לשווקים
דגמי אופנועים משוכללים, כדי לשמור
על שמם הטוב ועל קהל המשוגעים־
לדבר. אירופה וארצות־הברית מלאות ב חנויות
המוכרות אביזרים וציוד לרוכבי
האופנועים, החל מחליפות עור ועד לקס-
דות מגן שמשדרות מוסיקה להנאת הרוכב.
וכמו כל אופנה, סופה שהיא מגיעה
גם לישראל.
מן המכורים־לאופנועים הוא רפי רפאלי
( )24 מרמת־השרון. רפי נוסע כיום על
אהד האופנועים המרשימים בארץ, ב־מ־וו
בעל מנוע של 9כוחות־סוס. את האופנוע
שלו הביא רפי מגרמניה לפני חודשים
ספורים, והוא עלה לו 150,000 לירות. רק
הביטוח השנתי מסתכם ב־ססס 200,לירות.

כל הארץ .״משך שנה טיילתי בכל הארץ.
אין פינה שהותרתי אותה ללא ביקור,״
הוא מעיד על עצמו.
בגלל השיגעון שלו לאופנועים נטש
עוזי את קיבוצו ועבר לעיר .״במשק עשו
לי הרבה צרות בגלל האופנוע,״ מספר
עוזי ,״הייתי חריג, השקעתי את כל זמני
בכלי. אבל הם רצו שאני אהיה דומה
למה שהם תיכננו. רצו שאשתלב בחברה,
שלא אהיה יוצא-דופן. לי היה חלום —
רציתי ללמוד בישיבה ולהיות רב על
אופנוע. אבל בקיבוץ ראו את זה סתם
כדבר פיקטני ולא לקחו את זה ברצינות.״
את האופנוע הישן שלו מכר עוזי לפני
חודשים אחדים, ונסע יחד עם רפי רפאלי
לגרמניה. בדרך חזרה הוא קנה אופנוע-

ספר בשם בודהיזם ואומנות תחזוקת האופנועים.
זהו ספר פילוסופי שכתב מחבר
אמריקאי, תוך כדי מסע ברחבי ארצות־הברית,
ביחד עם בנו בן ה־.8
״הרעיון העיקרי של הספר,״ מסביר
עידן ,״אומר שבמאה־העשרים הפך האדם
ליצור פאסיבי. הוא יושב בבית והחיים
עוברים לפניו על פני המסך הקטן. הולך
לקולנוע והחיים חולפים לפניו על פני
מסך גדול. נוסע במכונית והחיים חולפים
לפניו בחלון הקידמי.
״באופנוע זה שונה. אתה חשוף לנוף.
אתה מביט למטה ואתה רואה את הקרקע
חולפת מתחתיך. יש רוח חמה — .אתה
חש זאת בפרצוף. יורד גשם — הוא מצ ליף
על גופך. חרקים נתקעים בך ללא
העולם הזה 2112

הרף — אתה חי את ד,סביבה, אתד. פעיל
בנוף.״
״הספר הסביר לי,״ אומר עידן ״את
מה שהרגשתי הרבה קודם. אני נהנה
מעצם הנסיעה, ולכן אני גם נוסע לאט.
למה למהר? למה לקצר את ההנאה? ה נהיגה
באופנוע מפתחת את אישיותו של
הנוהג. אתה לבד עם עצמך, לא מעשן,
לא מדבר, לא שומע רדיו. אתר, כולך
מרוכז במד, שמולך ובמחשבות שלך. זהו
סודו של האופנוע.״

ראש השבט -מנהל !המועדון.
בין כל המשוגעים־לדבר מסתובב גדליה
כמו מוכתר בין אנשי כפרו. הוא בודק,
מאזין לקולות המנוע, שומע חוויות, מייעץ
בקניה או במכירה ומלטף את יצורי הברזל.
גדליה ארנון נולד לפני 45 שנה
ברמת־גן. בגיל 14 הלך לעבוד כשוליה
אצל בעל מוסך בתל־אביב. בגיל 17 הוא
היה כבר בעל מוסד לאופנועים בנתניה.
בצבא שירת כמכונאי. בין היתר טיפל
באופנועים.
אחרי שהשתחרר מהצבא פתח מוסך
ברמת־גן ובשנת 1959 השתקע בנחלת־יצחק.
הוא בנה את המוסך במו־ידיו וטיפל
בכל סוגי האופנועים. בשנת 1962 הגיע
לישראל משלוח גדול של אופנועי ב־מ־וו
משומשים, מגרמניה. היבואן פנה אל גדל יה
וביקש שיספק את השירות לאופנוע
זה, שעד אז לא היה לו מוסך שירות
בארץ.
מאז התמחה גדליה בתיקון אופנועי
ב־מ־וו וכיום הוא מוחזק כמומחה בד,״א
הידיעה לאופנועים גרמניים.

יקרים ליקירה
אופנוען ארנון
מוסך שהוא מוסד
על הסיבה שהביאה אותו להתרכז בטי פוס
אחד ויחיד של אופנועים מסביר
גדליה :״יש כאן הנאה כפולה. ראשית
זוהי חברה אמינה, ודגמים שיוצרו על־ידה
לפני 25 שנה טובים ואמינים יותר מאן-
פגועים שייוצרו בשנות ד,־.70״
גם לגדליה טענות קשות נגד מישרד
התחבורה, והוא מפרט :״אין יבוא של
אופנועים משומשים, למרות שהביקוש
הוא עצום. ניסינו לארגן משהו, אבל
מישרד התחבורה לא מאשר. הנימוק —
בטיחות. אני טוען שאופנוע גרמני מטיפוס
כזה, שיוצר בשנות ה־ ,50 הוא אמין יותר
ובטוח •מאופנועים וקטנועים חדישים ר בים.
אילו נתנו לייבא אופנועים משומשים
היו חוסכים למדינה מיליוני דולרים. זהו
כלי יעיל מאוד בעיר. אילו איפשרו לכל
אחד לקנות אופנוע, ולא רק לבעלי-
הממון, כפי שזה כיום, היו פותרים חלק
ניכר מבעיות התחבורה בערים הגדולות,
חוסכים במקומות חנייה, פחות תאונות
דרכים היו נגרמות והיתד, פחות צפיפות
בכבישים. כך גם היו חוסכים הרבה מטבע
זר, שמוציאים כיום על יבוא מכוניות,
וכמובן שגם החיסכון בדלק היה ניכר.
בישראל תנאי אקלים אידיאליים לאופנוע.
התירוץ של בטיחות אינו תופס. נהג מסוכן
שנוהג במכונית יכול לגרום למותם של
רבים ואילו רוכב אופנוע שלא ינהג בזהי רות
יהרוג רק את עצמו.״
גדליה ארנון וחבורת חובבי האופנועים
שסביבו, משוכנעים שאופנוע טוב — זה
כמו רולם־רוים על שני גלגלים.
העולם הזה 2112

סדרת מוצרי יוקרה
לנשים של הגברים של ״טבק אוריגינל״
בושם, קרם לחות לגוף ולפנים,דיאודורנט, סבון
,קוסמטי ו הכל בניחוח הנהדר...המיוחד!

סדרת מוצרי יוקרה לנשים
רי רו -

4 1 1 1 4 1 €י 1

^_1/-׳081016141. 1 1

להשיג בפרפומריות מובחרות ובבתי כל־בו.

..סוגסטיון״ -סדרת מנוצרים חדשה
לנ שי מ בי ח ..טבק אוריגינל״
ניחוחות !המורכבים מתערובת אקזוטית של ניצני פרחים מ־דרום
צרפת, ורדים ׳מבולגריה, שמנים ושרפים מצמחית המזרח
הרחוק, ,מקנים לסדרת הבשמים החדשה ״סוגסטיון״ את
אופיה המיוחד.
סדרת מוצרים זו לנשים, מבית ״טבק אוריגינל״ ,הוצגה לראשונה
לפני הציבור הישראלי, במסיבת עתונאיות שנערכה במלון
״הילטון״ בתלזאביב.
מר דוד נוסבאום, המנהל הכללי של חברת ״לילית״ ,בעלת
הזיכיון לייצור !מוצרי ״טבק אוריגינל״ בישראל, הגדיר את
הסדרה החדשה כ״בעלת בישום מודרני שנועד לאשה הספורטיבית
והדינאמית״ .יכן אמר שזוהי ״סדרת יוקרה״ ,בהיותה
בעלת איכות מעולה במיוחד.
סדרת ״סוגסטיון״ ,שהוצגה לראשונה באירופה לפני פחות

משנה וזכתה שם להצלחה ניכרת, היא פרי עיצובה של חברת
התמרוקים הצרפתית ״קוסמואירופ״ ,המוכרת כאחת מהמעבדות
החשובות לפיתוח בשמים בצרפת.
״קוסמואירופ״ נרכשה עוד לפני ומספר שנים על־ידי חברת
״מוירר את וירץ״ השוויצרית, יצרנית סדרת ״טבק אוריגינל״,
על״מנת להשתלב בצורה נרחבת יותר בענף הבשמים והמוצרים
לגברות.
הנהלת החברה החליטה שהמוניטין שיצאו לסדרת מוצרי הגברים
״טבק אוריגינל״ ,מחייבים אותה לפתח סדרה בעלת
רמה גבוהה גם לנשים והתוצאה הוא סדרת ״סוגסטיון״ .ואכן,
:ההצלחה לא איחרה לבוא וכיום נמכרת הסדרה החדשה
בחנויות אכסקלוסיבייות ובבתי הכל־בו הגדולים באירופה וב־ארצות־הברית,
ועתה גם בישראל,

במדינה

הסו של ולב

דרכי ח**ם
חור קיר

הבעל השקיע 1(0אלף
לירות בהסקת סר&ז
פורנו — והשופט סירב
לחזות בד
פינות בחראה
טבע•

פינות האוכל במראה הטבעי
מתאימות לכל פינה, בכל בית.
המראה הטבעי של ״סולב״ משתלב
בכל צבע בבית ומוסיף אוירה כפרית
חמימה.

אולמי תצוגה ומכירה:
תל-אביב:
״צומת טולב״ ,יהודה הלוי ,114
טל.295935 6 .
״גית טולב״ ,פרישמן ,50 טל.246183 .
חיפה:
בית ״סולל בונה״,ימה ,2טל.668147/8 .

פינות האוכל במראה הטבעי עשויות
עץ בוק משובח, מצטיינות בתגמיר
קפדני, בעיצוב מהנה ובקוים נעימים.
כסאות — עם או בלי ריפוד.

3סול*

מ פ עלי ריהוט ועץ ש ל סולל בונה

•ש גב לדה•• ולב

א ת ״ ה מר אההטבע ״ אפשרלה שי ג ב:
רושלים: גאנז — רח׳ שלומציון המלכה ; 6גאנז מוביליה בע״מ — הרצוג ; 61 רהיטי אור — שטראוס ; 20 תל-אביב :
היטי מרס — הרצל ; 158 חיפה: רהיטי שפירא — הרצל ; 23 כרמיאל: נחום שרה — מרכז מסחרי ; צפת: גרום יעקב —
יח׳ הפלמ״ח ; 93 קרית־שמונה: קרייזל משה — מרכז מסחרי ; נהריה: בדריאן גרשון — מרכז מסחרי, כיכר הדקל ; מכריה :
חיטי חן — הגליל ; עפולה: אחים אליהו — חטיבה ,9מס׳ ; 16 קרית מוצקין: רהיטי וסרלאוף בע״מ — קרן היסוד ,68 קרית
:יאליק ; חדרה: תרבות הדיור (אחים קפלן) רח׳ הגיבורים ; 78 נתניה: חן רהיטים — שמואל הנציב ; 12 רעננה: רהיטי ! 10
אחוזה ; 110 הרצליה: דולפין — סוקולוב ; 47 הוד השרון: אחים שמש — מרכז מסחרי ; פתח־תקוה: רהיטי ארגמן —וטמפר ; 13 רמת־גן: לדור — ז׳בוטינסקי ; 93 גכעתיים: רהיטי אליהו גלילי — סירקין ,13 כיכר נח ; תדמית — כצנלסון ; 61
,יראון: טאובר — מרכז מסחרי ; כת־ים: פאן — אינטריוס רה׳ העצמאות ; 39 יפו: לדרמן — רח׳ דוד רזיאל ; 17 לוד :
ולי אליעזר — רח׳ רבי עקיבא ; 7ראשל״צ: רהיטי גינדי — הרצל ; 94 רחובות: סולו — הרצל ; 187 קרית־גת: עוגן פס
;י — בנין רסקו ; אשקלון: רהיטי אפל — הרצל ע״י בנק דיסקונט ; כאר־שכע: רהיטי הדר — בנין רסקו ; דימונה: רהיטי
;ביב — מרכז מסחרי ; אילת: הוכמן ובניו — מרכז מסחרי ;

וככל סניפי המשכיר לצרכן, המשכיר המרכזי והשר!״ם ברחבי הארץ.

לצוו ת ה רו פ אי םוהא חיו תבמחלקתיל די ם ג׳
בבית ה חו לי ם ע״ש שיבא ב תל־ה שו מר
בהנהלת

פרופסור רותם
תודה עבור הטיפול הנאמן והמ סו ר

גיל חן

שיחת השבוע במיזנון היכל המישפט
בתל־אביב, נסבה על סרט פורנו שהובא
בפני השופט המחוזי, חיים פורת, כמוצג
מישפטי, אך השופט, שאינו חובב סרטים
פורנוגרפיים, סירב לחזות בו.
בסרט, שהובא אל השופט ביום החמישי
האחרון, הושקעו 90 אלף לירות. המפיק
הוא יעקב פיינברג מרחוב הבנים ברמת-
השרון.
קולות ורעשים. אשתו של פיינברג,
דליה, תבעה אותו לתשלום מזונות בסכום
של 20 אלף לירות לחודש, בהתאם לרמת-
החיים אליה היא מורגלת. הבעל העשיר
סירב לשלם סכום כה גבוה, אפילו ששני
ילדיהם נמצאים ברשות האם. הוא החליט
להילחם בה, בדרך משלו. לצורך זה הוא
שכר בלש פרטי, כדי שיעקוב אחריה.
והבלש אומנם עקב. דיווחו קבע כי היא
מתרועעת עם מאהב, ואף ניפגשת איתו
כמה פעמים בשבוע, בבית־מלון בהרצליה,
והיא זו המשלמת את חשבון המלון.
החוקר הפרטי הציג את הדו״ה בפני
הבעל ושאל לתומו :״למה שלא תצלם
סרט ותציג אותו בבית־המישפט, כהוכחה
למגדנות של אשתך?״ הבעל, שחפץ ל הוכיח
את חרפת אשתו ברבים, הסכים.
החוקר שכר חדר סמוך לחדר אותו
שכרה האשד, עבורה ועבור מאהבה. הוא
קדח חור בקיר, והציב במקום מצלמת
וידיאו שלא רק צילמה את הנעשה בחדרי
חדרים, כי אם גם הקליטה את הקולות
ואת הרעשים.
אלא שלא ככל האדם — שופט. הוא
סירב לחזות בסרט, בטענה כי אינו רוצה
להיכנס אל ההוכחות בשלב הנוכחי של
הדיון.
בינתיים הוא פסק לאשר, ולשני ילדיה
דמי מזונות בסך 13 אלף לירות לחודש.
ואם חפץ — יוכל, לדבריו, לראות את
הסרט בשלב יותר מאוחר.

דרכי אדם
ד באוד

השופט לא שעה לתחנוני החשוד
לשלחו לבדיקה פסיכיאטרית —
וזה שלף סביך־גילוח
וגיסה להתאבד
התובעת הצעירה, קלארה רג׳יאנו, עמדה
לפני השופט חיים שטיינברג וביקשה את
המשך מעצרו של החשוד, עד לתום ההליכים
המישפטיים נגדו. היה זה משה עוזיאל,
שנעצר כחשוד בהשתתפות בארבע פריצות,
ועומדת נגדו שורת תיקים באשמת גניבה.
התובעת לא הספיקה לסיים את דבריה,
והחשוד פרץ בבכי וביקש מהשופט שיש לחנו
לבדיקה פסיכיאטרית. השופט הש תיקו.
וביקשו לשבת. אך עוזיאל לא
הירפה. הוא חזר ודרש להישלח לבדיקה
פסיכיאטרית, בטענה כי אינו שפוי בדעתו
וכי אינו אחראי למעשיו. שוב ביקש ממנו
השופט שטיינברג שיישב בשקט, וזה פרץ
בצעקות היסטריות. הפעם לא הספיק
השופט להשתיק את החשוד או להח ליט
אם לשולחו לבדיקה פסיכיאטרית.
מול האולם המלא מפה לפה, לעיני התו בעת׳
השופט והשוטרים ששמרו עליו,
שלף משה עוזיאל סכין־גילוח, והחל חותך
את עצמו בצווארו, בפניו, בזרועותיו וב־פירקי־ידיו.
קילוחי דם פרצו מגופו.
התובעת קפאה במקומה, וגם השוטרים
נזקקו לשניות רבות עד שהתעתשו ופינו
את הפצוע לבית־החולים איכילוב הסמוך,
לעזרה ראשונה.
היחידי שלא איבד את קור־רוחו היה
השופט שטיינברג, שפנה אל התובעת ו שאלה
:״מה את מתרגשת, אף פעם לא
ראית דם?״
לאחר מכן החליט השופט לדון בתביעה
במועד שבו יוכל החשוד להתייצב לפניו,
והתובעת המישטרתית הבהירה לו כי הפעם
לא תתנגד לשלוח את משה עוזיאל לבדיקה
פסיכיאטרית.
העולם הזה 2112

ביגלדאש תו ובתו ־

ר־האוצר שיימחה ארליך לא הא^
מין למשמע אוזניו. מולו, בלישכתו.
ישב שר־האנרגיה־והתשתית, יצחק מודעי,
הבר מיפלגתו, ובקול שקט הודיעו לו :
״אני שוקל התפטרות מהממשלה.״
זה קרה לפני כשלושה חודשים, בתקו פה
בה עדייו הילכו אנשי הליכוד, ומודעי
ביניהם, בעננים. ארליך לא יכול היה
לתאר לעצמו כל סיבה להתפטרות מודעי.
וכששאל אותו לסיבת הדבר, קיבל תשובה
בנאלית כימעט :״מסיבות אישיות ומיש־פחתיות.״

הקמת,
לובי׳ ומסע יחסי־ציבור, הפעם
פנימי, שנערך שוב בעזרת מישרד הפיר־סום
ארמון. כאשר הושבעה ממשלת בגין
היה ברור כי האיש המאושר ביותר בה
הוא יצחק מודעי.
לכן לא יכול היה ארליך להבין מדוע
מודעי רוצה לפתע להתפטר. עם מודעי
לא היו בעיות מייוחדות במשך שירותו
בממשלה. התיק בעל השם המפוצץ שניתן
לו, האגרניה והתשתית, צפן בתוכו כימעט
ולא כלום. מודעי התעסק בעיקר בבעיות
קידוחי הנפט וחברת החשמל, בעיות בהן
עסקו בתקופת הממשלה הקודמת פקידים
בכירים ואפילו פקידים בדרג בינוני. הוא
לא גילה כל אופוזיציה לבגין או לארליך,
והמשפטים אותם השמיע בישיבות הממ שלה
היו מועטים ביותר.
אחד מתפקידיו החשובים ביותר היה
תפקיד של השר האחראי על ענייני סמ לים
וטכסים. נראה כי התפקיד ״תפור״

השר המאו שר
ביותר
>> ולס כאשר זכה הליכוד בשילטון,
נבחר מודעי כנציג המיפלגה הליברלית
לממשלה. היה זה אחרי מסע של שתדלנות,
* בשבוע שעבר שילם מודעי לפירסום
ארמון עבור שירותיו, כאשר מינה את
בעל המישרד דויד ארמון, למנכ״ל אירועי
שנת ה־.30

י יי

7הה 10 ור

השאיפה של מודעי להיות שר בממשלה
הפכה לבדיחה עוד לפני שעלה הליכוד
לשלטון, ולפני שמישהו במיפלגה הליברלית
או בליכוד חלם בכלל על ישיבה ליד
שולחן הממשלה. ערב הבחירות ערך מודעי,
שהיה אז חבר־כנסת אפור מטעם הליכוד,
אך מראשי חברת התמרוקים רבלון
בישראל, סיור בארצות־הברית. הוא ניפגש
עם כמה אישי מימשל אמריקאיים, בתוקף
תפקידו כחבר־כנסת, והודיע להם כי הלי כוד
יכבוש את השילטון.
הדיווחים על מסעו של מודעי בחוץ־
לארץ הגיעו לישראל ועוררו לגיחוך. מוד עי
התנהג בארצות-הברית כאילו הממש לה
מונחת בכיס מפלגתו וכאילו משרת
השר מונחת בכיסו שלו. סיורו זכה לכות רות
גדולות בעיתונים הישראליים, בעיקר
בגלל פעילותו של מישרד הפירסום שמו דע,
שכר — פיוסום אדמון* .בכל אחד
מהפירסומים גם נכתב כאילו מודעי הוא
המועמד הבכיר של המיפלגה הליברלית
לתפקיד שר כלכלי, מייד לאחר ארל ך
עצמו.

]ל ל 1!׳7 | 1 1 1ך י! י׳ מודעי עם אשתו, מיכל הראל, מי שהיתה נזלכת־היופי השנייה
של ישראל ונחשבת עד היום אחת הנשים היפות בארץ.
הרכילות והשמועות הזדוניות על עירעור היחסים בין מודעי לבין אשתו ועל הרומן-
כביכול שהוא ניהל עם זיווה תלם, הביאו, בין השאר, לרצונו להתפטר מהממשלה.

ממש על פי מידותיו של מודעי, גבר
אשר בתחילת שנות החמישים שלו נראה
עדיין כדוגמן פירסומת של חברת התמרוקים
אותה ניהל, המתלבש בקפידה רבה,
אם כי מכנסיו הקצרים מעוררים תמיד
צחוק בכנסת.
במיסגרת תפקיד זה מונה מודעי להיות
יושב־ראש ועדת השרים לחגיגות שנת
ה״ .30 כבר היום ברור כי החגיגות עומ דות
להיות כישלון של ממש ולארליך
נדמה היה כי בגלל כישלון צפוי זה רוצה
מודעי להתפטר מהממשלה.
אולם האמת היא כי מודעי לא שיקר
לארליך כאשר אמר לו כי הסיבות לרצונו
להתפטר הן ״אישיות ומישפחתיות.״
בחודשים האחרונים עברו משברים רבים
על מישפחת מודעי, שהשפיעו על מצב
רוחו של השר, הידוע כאדם רגיש וכאיש
מישפחה בסיגנון של הפוליטיקה האמריק אית.
מודעי החליט אז כי חברותו בממשלה־
ותפקידיו הציבוריים גוזלים את כל
זמנו וגורמים לכך שהוא לא שם־לב מס פיק
למישפחה. כך, לדעתו, נוצר משבר
שעמד להרוס את מישפחתו.

יופי של
מ שפחה
ודעי הוא סיפור הצלחה של צעיר
י ישראלי בן־טובים, אשר ניצל את
כפית הזהב עמה נולד. הוא בן לאחת
המישפחות הוותיקות של תל־אביב, מישפ־חת
מדזוביטש, ולאחר לימודים בתיכון
ושירות בצה״ל, הקדיש עצמו ללימודים.
הוא למד בטכניון בחיפה, בשלוחתה התל־אביבית
של האוניברסיטה העברית ובאו ניברסיטה
של לונדון וזכה לשלל תארים,
ביניהם של מהנדס כימי, ומוסמך למישם־
טים ולכלכלה. בניגוד לרבים מחבריו ליד
שולחן הממשלה שירת מודעי בצה״ל ואף
עשה קאריירה צבאית, אם כי עורפית,
והגיע לדרגת סגן־אלוף. בין היתר כיהן
מודעי כנספח צבאי בשגרירות ישראל
בלונדון, וכחבר בוועדת שביתת הנשק.
הוא השתחרר מצה״ל בשנת ,1953 אולם
חזר אליו לתקופת מה לאחר מילחמת
ששת הימים ונתמנה כמושל עזה.
אולם תחביבו העיקרי של מודעי היה
הניהול התעשייתי. הוא הקים ושיקם מס פר
חברות, עד שהגיע לרבלון, חברה אשר
את סניפה הישראלי בנה והפך אותו לחב־

רת התמרוקים הגדולה ביותר בארץ. במ שך
כל אותה תקופה הוא היה חבר באיר־גונים
ציבוריים, אשר הוסיפו תוארים
ושמות נוספים לכרטיס־הביקור הציבורי
שלו. בין היתר כיהן כסגן נשיא לישכת
המסחר ישראל־אמריקה, יושב־ראש אגודת
בוגרי הטכניון ועוד. הוא החל בפעי לות
פוליטית במיפלגה הליברלית, נבחר
להנהלתה ב־ 1965 ואף התמודד מטעמה
על ראשות עיריית הרצליה. בבחירות של
1974 נבחר אף לכנסת מטעם הליכוד
אולם היה חבר־כנסת אפור, כשהוא מק דיש
את רוב זמנו לעבודתו ברבלון. לח*
ברי-כנסת אסור לקבל שכר נוסף. לכן
הפך מודעי ממנכ״ל החברה ליושב־ראש
מועצת המנהלים שלה וקיבל ״רק הוצאות״
;העולם הזה .)2095
במשך כל אותם השנים ליוותה אותו
אשתו, מיכל, בכל אשר הלך. מיכל היא
אחת הנשים היפות בארץ, ומי שהיתה
אף מלכת היופי השנייה של ירשאל. הם
הורים לשתי בנות ובן.
הרכילויות סביב נאמנותו של מודעי
לאשתו לא הפריעו להם לנהל חיי־מש־פחה
מלאי חיוכים ואהבה בביתם שב־הרצליה־פיתוח.
אך משברים מישפחתיים
אחדים אירעו בביתם, בעיקר בגלל שמועות
של רומן־כביכול בין מודעי לבין ה מאפרת
הראשית לשעבר של רבלון,
זיווה תלם. אולם נראה כי אשתו של מו דעי
ידעה כי אלה הן שמועות־זדון בלבד,
וחיי־הנישואים שלהם נשמרו.
אהבתו הגדולה האמיתית של מודעי
היא בתו הראלה. הראלה היא צעירה יפה־פיה,
אשר קיבלה גם את קווי היופי של
אמא, מלכת היופי, וגם את האלגנטיות
של אביה. כאשר התגייסה לצה״ל הוצבה
הראלה בתחנה הצבאית גלי צה״ל ושירתה
שם בתור מזכירה! בין היתר היתר, מז כירת
ההפקה של מקום טוב באמצע, תוכניתו
של יצחק בן־נר.
כאשר מונה מודעי לשר היתה זו חגיגה
של כל המישפחה. נראה היה כי מישפחת
מודעי הגיעה אל אושרה. השמועות על
הרומנים־כביכול של מודעי כבר הפכו
לשיגרה ולא יכלו להשפיע כבר על חיי
המישפחה. הבת הראלה נישאה באותם
ימים לדורון לווינסון. דורון הוא נכה
קשה של מילחמת יום הכיפורים והראלה
הכירה אותו בבית־ד,חולים. הם יצאו יחד
שנתיים, כולל תקופה ארוכה בה שהה
דורון בבתי־חולים, ואחר כך החליטו להי
נשא.
בפני ידידים אומנם הביע מודעי את
חששו מפני כישלון נישואיה של הראלה,
אולם הבת היפהפיה שיכנעה אותו כי היא
מאוהבת בדורון והאב היה גאה כי בתו
נישאה לנכה צה״ל.

הא שה ו הב ת
^ ולס האושר המישפחתי לא נמשך
זמן רב. אנשים, בעיקר ממיפלגתו של
מודעי, אשר קינאו בהצלחתו, החלו להפיץ
שמועות על רומנים שיש כביכול לאשתו,
בעת שהוא עסוק בעבודתו הממשלתית, או
כאשר הוא נמצא באחת מנסיעותיו התכופות
לחוץ־לארץ.
לפתע החלה גם הראלה לגלות סימנים
של עצבנות. חקירה קצרה אותה ערך מו דעי
העלתה, כי חיי המישפחה של הבת
שלו נהרסו חודשים ספורים בילבד לאחר
החתונה. בינתיים התגרשה הראלה מבע לה
וחזרה להתגורר בבית הוריה, בהרצ־ליה־פיתוח.
בשיאם
של המשברים האשים מודעי את
עצמו .״אם הייתי מקדיש יותר זמן ל־מישפחה
לא היו קורים כל הדברים הללו,״
אמר לידידיו הקרובים. הוא פנה אז לאר־ליך
והודיע לו כי הוא שוקל התפטרות.
לארליך לא היה נוח כי מודעי יתפטר עלולה מהממשלה. ההתפטרות היתד,
להצית מחדש מאבק בתוך המיפלגה הליברלית,
על יורש למודעי בממשלה, מאבק
שהיה עלול לערער את שלטונו של ארליך.
ארליך שוחח עם מודעי, שלח אותו לחוץ-
לארץ ואף הציע הציע לו לקחת עימו את
אשתו ואת בתו.
אחר כך היה מי שדאג לספר הן לאשה
והן לבת על כוונת מודעי להתפטר בגלל
משבר בחיי המישפחה. הפעם היה זה
הלחץ המישפחתי שהכריע. גם האשד, וגם
הבת הצליחו להשפיע על האב שלא להק ריב
את הקאריירה הציבורית שלו על מז בח
המישפחה.
בינתיים נשאר מודעי בממשלה. הראלה
עושה את כל ביכולתה כדי לשחק את
המאושרת בפני אביה, ואילו מיכל מנסה
ככל יכולתה להתעלם ממסע החשמצות וה־רכילויות.
נראה כי שתי הנשים היפות
החליטו לשמור בכל מחיר על מקומו של
יצחק מודעי בממשלה.

שידור טלוויזיה מבת פרי שו ת ב חד שו ת
מכת ־פרישות צפוייה בתקופה הקרובה
במחלקת החדשות של הטלוויזיה. הפרשן
לענייני ערבים, אהוד יערי, קיבל מ-
שילטונות צה״ל הצעה שלפיה יושאל לת קופה
של שנה־שנתיים לצבא יקבל דרגה
בכירה ויעסוק בתחומים הקרובים לו. בי נתיים
עדיין לא נקבע שום דבר סופי,
אולם יש להניח כי יערי ייפרד מהטל וויזיה
בעתיד הקרוב.
עורך השבוע יומן אירועים, רם עב־רון,
שרוי עתה בעיצומו של משא־ומתן
עם מישרד־החוץ ועם הסוכנות היהודית,
לשם קבלת תפקיד בחוץ־לארץ. היוזמה
לכך באה דווקא מצידו של עברון, הרוצה
לצאת לתקופה של כמה שנים למה שמכו נה
״התאווררות.״
גם בעניין זה עדיין לא סוכם דבר סופי
בין עברון לבין מישרד־החוץ או הסוכנות
היהודית, אולם יש לשער כי בעתיד הקרוב
יהיה עברון שליח בחוץ־לארץ.
גם הקריין דניאל (״דני״) פאר עומד
לפני משא־ומתן עם גוף ציבורי, שכתו צאה
ממנו יהפוך שליח של המדינה בחוץ-
לארץ, ויעזוב את הטלוויזיה לשנים אח דות.

תיקי
איש״
בטדוויזיה ו ברדיו
עתה מתברר כי ברשות־השידור לא
עוסקים רק בהכנסת שידורים לרדיו או
לטלוויזיה, בפסטיבל ובאינטריגות פני מיות,
אלא גם בעבודות בלשות.
ברשות־השידור יש תיק אישי לכל עובד,
כמו במוסדות רבים אחרים. אולם שלא
כמו במוסדות אחרים, יש בתיקים אלה
לא רק חוות־דעת מיקצועיות, אלא גם
כאלה הנוגעות להתנהגותם האישית ול דעותיהם
הפוליטיות של העובדים.
מדי פעם מתבקשים מנהלי־מחלקות או
עובדים אחרים לכתוב חוות־דעת מסוג זה
על עמיתיהם. בין יתר הפנינים על עוב דים
ברדיו ובטלוויזיה כתוב על אחת
העובדות :״מקורבת לחוגי השמאל, אין
לסמוך עליה בזמן חירום,״ ועל עובד
אחר :״חבר רק״ח, על כל המשתמע
מכך.״
בין הרושמים את חוות־הדעת גם קריין
הרדיו, ומי שמופיע לעיתים בטלוויזיה,

דן כנר.
מנכ״ל רשות-השידור יצחק ליכני,

שהתבקש על-ידי כתב העולם הזה להגיב
על חוות-דעת אלה ועל התיקים האישיים,
טען השבוע :״מעולם לא שמעתי על כך.״

מילחמת שרון ־ גורן
השר לחקלאות

ולענייני

התיישבות,

אורד ויננייט כילד, כפרן וכמפקד בבורמה
הידידים הלכו למולמס
אריק שרון, פתח לו חזית חדשה :
על הכוונת של שרון נמצא עתה כתב
הטלוויזיה לענייני התיישבות יגאל גורן,
שהוא, אגב, בן־אחיו של הרב הראשי
לישראל, הרב שלמה גורן.
מזה שבועות אחדים מוכיח גורן כי הוא
הפך כתב־השדה מס׳ 1של הטלוויזיה,
וחושף מדי פעם שערוריות ושקרים הקשורים
בעבודתו של אריק שרון בענייני
•החקלאות בשטחים. זכורות־לטובה כתבו תיו
של גורן על שילה ועל ההתנחלות
ביתיר.
שברה את גב הגמל הידיעה שהעביר גורן
על חמישה מיגדלי־הקידוח הפיקטיביים,
שהורה שרון להקים בסיני. מייד לאחר
שידור הידיעה שלח אריק את עוזרו,
אורי בדאון, אל מנהל מחלקת־החדשות,
חיים יכין, להתלונן על גורן. יבין נתן
גיבוי מלא לגורן וטען כי הידיעה, כמו
יתר הידיעות של גורן, הוכחו כנכונות.
כאשר פנה גורן מאוחר יותר, אל שרון,
כדי לבקש תגובה בנושא אחר, סירב שרון
לשוחח עימו.

אחימאיר ל א רצ ה ל הגי ש
מנהל מחלקת החדשות, והמגיש מיספר
אחד של הטלוויזיה, חיים יכין, הציע
בשבוע שעבר לעורך מבט, יעקוב אחי-
מאיר להיות המגיש הבילעדי של מה דורות
מבט. אחימאיר סירב, לדבריו, מ שום
שלדעתו ״חיים יבין הוא מגיש־חד־שות
מעולה.״
עד ההצעה הגיש אחימאיר את מבט
שלוש פעמים בשבוע, ואילו יבין פעמיים.
את השבוע יומן אירועים מגיש באופן

קבוע רם עבדון (השבוע הגיש את המהדורה
חיים יבין ביגלל מחלתו של עב-
רון) ,ואילו את המהדורה הקצרה במוצ־אי־שבת
מגישים לסירוגין שדרנים שונים.

וינג״ט ח1ז ר
ביום השני הבא יוקרן בשידור שני

סרטו התיעודי של המפיק־במאי שמעון
יקותיאד הידיד הוא צ׳ארדס אורד
וינגייט.
וינגייט, שעתה מלאו 75 שנה להולדתו,
נכנם להיסטוריה כקצין הבריטי שהניח
יסודות לכוח המגן העברי, וכגאון צבאי
שהתגלה במלוא תנופתו בזירות הקרב
במילחמת העולם השניה. הידיד מנסה
להעלות את ייחודו של וינגייט בשני
תחומים אלה ולהצביע על הקשר החזק
והעמוק שביניהם.
זה הסרט הדוקומנטרי הראשון באורך
מלא על צ׳רלס וינגייט. נסיונות קודמים
להעלות את דמותו בסרט עלילתי, במהלך
33 השנים שעברו מאז נהרג בבורמה,
נכשלו כולם בטרם מומשו, בעיקר בגלל
התנגדות בני משפחתו של וינגייט.
וינגייט היה איש קשה, נאמן לעצמו
ולרעיונותיו. ככזה דרך על יבלות והקים
לו אוייבים ומתנגדים רבים. גם מי שבא
לעשות עליו היום סרט, צריך לפרוץ
מיכשול סמוי אך מאסיבי של איבה ואי-
הבנה.
גם איסוף העדויות בארץ נתקל בקשיים
לא מועטים. רבים הכירו את האיש והוש פעו
ממנו. אבל רוב ידידיו הקרובים,
אנשי הביטחון והמדינה שבדרך, כבר הל כו
לעולם. אחדים מפיקודיו, על אף ש
וסט
(כתפקיד כאונדרכי^ וטונג (בתפקיד לואיזה) כסידרה ״זמנים קשים״
השובתים נורו למוות

העריצוהו לא היו מספיק קרובים אליו
כדי להבינו ממש.
הסרט פותח בעדות חשובה ממקור רא שון
על הרקע של וינגייט, בית הוריו,
חינוכו על ברכי התנ״ך וקשיי ההסתגלות
החברתית שלו.

היורש ש ל ..על •3ש*״״
עם תום הקרנת הסידרה על פי שניים
יקום דבר, תובא סידרה בת ארבעה פרקים
בשם זמנים קשים המבוססת על ספרו של

צ׳ארזם דיקנם.
תומאם גראדגרינד הוא חבר פר
למנט
מקומי בעיירה תעשייתית בצפון
אנגליה, איש עסקים לשעבר ומנהל בית־ספר.
בבית־הספר מוצא גראדגרינד את
נערת הקרקס סיסי ג׳ופ אשר גישתה
מלאת הדמיון לחיים מתנגשת עם שיטתו
החינוכית. לאחר מכן הוא מגלה שאביה
של סיסי נמלט וזנח אותה. הוא מחליט
לאמצה. בביתו נפגשת סיסי עם בתו
לואיזה ובין השתיים מתפתחים קשרי ידי דות
חמים. ג׳וזייאה באונדרבי הוא תע שיין
עשיר וידידו של גראדגרינד והוא
מבקש לשאת לאשה את בתו לואיזה,
הצעירה ממנו ב־ 30 שנה. למרבה הפלא
מוכנה לואיזה להינשא לו, גם כדי להש ביע
את רצון אביה וגם למען אחיה אשר
באונדרבי מספק לו עבודה.
טום, בנו של גראדגרינד, שודד את
הבנק של באונדרבי ומטיל את האשמה
על סטיבן בלאקפול, פועל תעשייה אשר
אינו מוכן להצטרף לאיגוד המיקצועי
מטעמים דתיים למרות שבכך הוא גוזר
על עצמו נידוי, ויחד עם זאת הוא אינו
מוכן לרגל אחר חבריו ולשמש מודיע לבעל
המיפעל, וכתוצאה מכך. הוא מפוטר מ משרתו.
העיירה
הדימיונית קוקטאון, שבה מת רחשת
העלילה, עוצבה למעשה על פי
העיר האמיתית פרסטון, בה ביקר דיקנס
בראשית שנות החמישים של המאה הקו דמת.
בעלי תעשיית הטכסטיל בפרסטון
היו ידועים לשימצה ביחסם האכזרי אל
עובדיהם ובהתנגדותם החריפה לאיגודים
המיקצועיים. הם לא היו מוכנים להגדיל
את המשכורות ובשנת 1842 נורו בעיר
4שובתים על-ידי כוחות צבא. ב־1853
התפתחו שורה של מאבקים בין בעלי
המיפעלים והפועלים סביב נושא המשכו רות
ותנאי העבודה, הוקמו סניפים חד שים
של האיגוד המיקצועי והוכרז על
שביתה. איגוד בעלי המיפעלים החליט
על פיטורי העובדים והכריז שלא יועסקו
שוב כל עוד לא יוותרו על חברותם ב איגוד.
בשנת ,1854 כאשר פורסם לרא שונה
ימים קשים, עדיין שבתו הפועלים
בערי תעשייה שונות.
יוצרי הסרט השתדלו לשוות לו אופי
אותנטי ככל האפשר, כאשר ספרים וחומר
ארכיוני משמשים מקור מידע על מינהגים
ועל התלבושות של התקופה. באתר ההס רטה
הענק עוצבו התפאורות והופעתם
החיצונית של השחקנים בהתאם למקובל
באמצע המאה הקודמת.
בתפקיד באונדרבי מופיע השחקן טי־מותי
וסט, ובתפקיד לואיזה — השח קנית
ז׳אקדין טונג.
העולם הזה 2112

השעה !?שלישית ־ סוף

בעיקבות הקרנת חירבת חיזעה עלתה
לפתע לכותרות תוכנית שרק מעטים היו
צופים בה בדרך כלל: השעה השלישית.
עתה הוחלט להוציא את התוכנית לחופ שה,
בת שמונה חודשים לפחות. סוכם
גם שאם תחזור התוכנית מחופשתה, יוחלף
המנחה הקבוע שלה, הפרופסור ירמיהו

יוכל.

מ יהיה ויעד המניהל
בינתיים עוד לא ברור ההרכב הסופי
של הוועד־המנהל החדש. בלישכתו של
שר-החינוד-והתרבות, זבולון הימר, מר כיבים
בימים אלה את הרשימה של שיבעת
חברי הוועד המנהל.
אין ספק כי בראש הוועד־המנהל יעמוד
הפרופסור ראובן יריץ תפקיד זה הוב טח
לירון על־ידי ראש־הממשלה, מנחם
בגין. גם התפקיד של סגן־יושב־ראש
הוועד־המנהל כבר הובטח על־ידי שר-
האוצר, שימחה ארליך, לעיתונאי־ל-
שעבר אריאל וייגשטיין. נציג המפד״ל
בוועד-המנהל יישאר יצחק מאיר, ואילו
שני נציגי מיפלגת־העבודה יהיו סגן יו־שב־ראש
הוועד־המנהל הנוכחי ועורך על
המישמר, חיים שור, וכפי הניראה עי תונאי
דבר דגיא׳ל (״דני״) בלוך. הרעיון
שמיפלגת העבודה תשלח לוועד דווקא
את הסופר יזהר (״ס. יזהר״) סמילנסקי

ירד, כפי הנראה, מן הפרק. במיפלגת־העבודה
יש הדורשים שלא להכניס את
בלוך, אלא להשאיר נציג אחר של מיפלגה
זו בוועד-המנהל הנוכחי, גיסים אלמוג.
סיעת לעם שבליכוד עדיין לא הודיעה
מי יהיה המועמד שלה (אם כי יש רינונים
על חבר הסיעה שהוא גם כתב של דבר
בירושלים) ,וכן לא ברור מי יהיה הנציג
של ד״ש בוועד־המנהל.

השידור האירופי, לשם בדיקת האפשרויות
לשידורים ישירים באולימפיאדה שתיערך
בבירת ברית־ד,מועצות.
עיקר תפקידו של גילעדי בנסיעה זו
יהיה להבטיח כי השילטונות הסובייטיים
יאפשרו לשדרי-ספורט לסקר את האולימפיאדה,
ולהבטיח הגנה של איגוד־ד,שידור
האירופי, אם השילטונות בבריודד־,מועצות
יעשו קשיים לצוות הישראלי.

אין מישטרה בפסטיבל

משבר על ה

בישיבה שנערכה בסוף השבוע, כדי
להוציא לקחים ומסקנות משערוריות פס-
טיבל־הזמר, ננזף בעדינות מפיק־הפסטיבל
חנוך חסון. לגבי הטענה כאילו אחד
השירים שהושמעו בפסטיבל אינו חדש,
טען חסון כי הדבר ייתכן ,״אבל אני לא
מישטרה, ולא יכול לחקור כל דבר.״ גם
לגבי צורת השיפוט בין שני השירים
הראשונים הודה חסון כי היתד, טעות. לגבי
החרם של עורכי־המוסיקה ברדיו על שירי
הפסטיבל, הוחלט כי בעתיד לא ישותפו
בחברת־השופטים אנשי גלי צה״ל, וכי
מנכ״ל רשות־השידור יצחק ליכני ישו חח
עם עורכי המוסיקה וירגיע אותם.

משבר חריף פרץ בין שני רבנים:
מנהל מחלקת־הדת של הטלוויזיה, הד״ר
בנימין צכיאילי, ומגיש באה שבת, הרב

ג־לעדי למוסקווה
איש־הספורט אלכם גילעדי ייצא בעוד
שבועות אחדים למוסקווה, כחבר־מישלחת
ראשי מחלקות־הספורט באיגוד־

שמואל הכהן־אכידור.

צביאלי התלונן בפני הכהן־אבידור על
כך שהזמרים המופיעים בתוכניתו אינם
חובשים כיפות, ודרש ״להלביש״ עליהם
כיפות לפני הצילום. הכהן־אבידור ענה
לו כי אין הוא יכול להכריח זמרים שאינם
דתיים לחבוש כיפות.
נראה כי ההחלטה על הכיפות של הזמרים
תועבר למנהל הטלוויזיה, ארנון
צוקרמן, וצביאלי כבר מבטיח שאם צו־קרמן
לא ייענה לתביעתו, הוא יפנה ל-
וועד־המנהל החדש של הרשות.

חוד! גאולה כהן
על פי הצעת ח״כ גאולה כהן החליטה
סיעת הליכוד בכנסת לאחרונה להקים

ועזיו, שתבחן את חוק רשות־ו;שידור. כהן
עצמה הגישה טיוטה להצעת־חוק, שלדב ריה
תביא ל״טיפוח אזרחות טובה ולתו ספת
נאמנות למדינה• ״.

כד יום ספר
בשבועות הקרובים ייערך נסיון נוסף
להחיות את המהדורה המסכמת של החד שות
בסוף השידור היומי. יצחק רועה
יהיה המגיש שלה, וגם עורכה, ולידו יש תתפו
בעריכה גם אמיר גלבוע וישר אל
סגל. סגל אף טוען כי הוא יגיש
אותה לסירוגין עם רועה, אולם טענה זו
הוכחשה על־ידי מנהלי מחלקת־ד,חדשות.
מלבד ההגשה האישית של רועה, התפ אורה
החדשה וההקפדה על שידור ידי־עות־פנים,
ינסה רועה להכניס למהדורה
זו כמה פינות קבועות. בין היתר הוא
עומד להציג, מדי ערב, ספר חדש.

שמעו!׳ רואה להיות סגן
לאחרונה התגלה כי איש הרדיו והטל
וויזיה
הוותיק, יצחק (״צחי״) שמעוני,
מבקש לעצמו תואר ותפקיד של סגן־מנהל
הטלוויזיה.
״בקשה זו נובעת, כפי הנראה, מהאפ שרות
שמנהל-הטלוויזה ארנון צוקרמן
יצטרך לפרוש בחודשים הקרובים, ואז
רבים סיכויי הסגן לקבל את התפקיד.
עד כה לא היה סגן למנהל הטלוויזיה.

גם השנה זכינו בתארים
׳המוצר הנבחר״
ו״הקניה הטובה ביותר״.
הצטרף גם אתה
למועדון הבינלאומי של
בעלי הטעם הטוב־ עם מוצרי
׳טבק אוריגינל״

ל ה קני ה

= הטובה 1

3ביו ת ר 0
^יוגדגנניי.

העולם הזה 2112

י 9 78/ו ^
ינונלי

4 1ולז וסו 0 8

ב אופנ ה
שבוע האופנה הישראלי, הנערך
מדי שנה, איננו רק יריד של שמלות
וחליפות, זהו גם אהד המיפג־שים
ההכרתיים התוססים כיותר
המתקיימים כארץ. סוף סוף, מתי
והיכן אפשר לפגוש כארץ ריכוז
כזה של חתיכות ויפהפיות, שעושות
פוזות ועיניים לכל מי שרק
נראה כמו קניין?
מלכד האופנה המתחלפת של
המלכושים, קיימת שם גם האופנה
המתמדת של סיפורי האהכה. לא
מעט רומנים נרקמים שם כין עיס
קה לעיסקה ולא תמיד רק חידושי
האופנה הם שם המישחק.
זה גם המקום •טאפשר לשמוע
כו, על מכה אחת, אלף ואחד סיפורי
רכילות וסתם סיפורים אנושיים
קטנים על אלה המשתזפים
כזוהר של עולם נוצץ זה. הנה כמה
מהסיפורים שהצלחתי ללקט כ־מיסדרונות
ומאהרי־הקלעים של
האירוע, כין התצוגות, הנשפים וכד
הסטוצים שהלכו שם :

בארץ מסתובבת היום להנאתה דוגמ נית
ג׳ינג׳ית גבוהה ויפה, ששמה נורית
כלאו. לפני זמן לא רב הגיעה ארצה
מפארים, שם למדה עיצוב אופנה וגם עב דה
בדוגמנות וכולם ידעו שהולך לה שם
קלף משוגע ושיש לה חבר קבוע, אוהב
ומעריץ והכל.
אבל פיתאום חזרה האדמונית והופיעה
בנוף התל־אביבי, מצאה לה עבודה ב־

נורית כלאו
מארש החתונה

סיסי טונג
עיבריוז שוטפת

באחד מחדרי מלון הילטון, באחד מימי
השבוע שעבר, נתקלתי בדבר מוזר, ומייד
נעצרתי. בחדר, בין הבגדים והקניינים,
זסתובבה לה יפהפיה אוריינטאלית בעלת
צמה ועיניים מלוכסנות, ודיגמנה לה כב תוך
שלה.
לשאלתי מי היא, צחקה ואמרה ששמה
סיסי טונג, ושהיא בת 19 ונמצאת ב־מרץ
כבר שבע שנים. היא מדברת עיב־
־ית שוטפת, ומאושרת לחלוטין.

ביודאופנה והחלה מרוויחה את לחמה.
גם נרשמו לזכותה לא מעט יציאות עם
רווקים מבוקשים, כמו למשל דיוויד
ריים־דייווים ועוד.

לא לכל אחת מתמזל המזל שיקראו בית-
אופנה על שמה. אבל מזל שכזה נפל ב חלקה
של מידה סגל, שהיא מתכננת־אופנה
ויועצת פסיכולוגית לילדים במיק־צועה.
נכון שיש קצת סתירה בין שני
הדברים. אבל היא מסתדרת איתם נפלא,
לדבריה. לדגמים הזמן שלהם, ולילדים ב־בית־הספר
— הזמן שלהם.
מירה חזרה לא מזמן ממסע בדרום-
אפריקה, שם נפשה ועשתה עסקים, והבי אה
עימה רעיונות לאופנת הקיץ הבא.
אחרי שהתגרשה מבעלה, אלי סגל, לפני
כחצי־שנה, עברה לגור בדירה שכורה ב צהלה
עם בנה בן העשר, דני• אלי, לעומת
זאת, עובד בביטוח, והתגלה ככוכב בכתי בה׳
ובימים אלה מופיע בחאן הירושלמי
כשהוא קורא מיצירותיו.

סיסי, שלאביה היתה המיסעדה הסינית
הראשונה בארץ, נישאה בשבוע שעבר ל זוהר
כר, שהוא סטודנט לגיאוגרפיה, והשניים
מתגוררים בתל־אביב וכל מישפ־חת
טונג איתם. היא לומדת אמנות ומנסה
את כוחה בציור, אבל על הדוגמנות היא
לא מוותרת .״זה מה שמביא כסף,״ לדבריה.
ולאחת
כמוה יש ביקוש רב, כי הרי
אין בארץ הרבה דוגמניות עם עיניים
מלוכסנות והופעה כמו שלה, ואם לויס
צ׳יזיק יכלה לכבוש את במות הדוגמנות
בישראל, והיא כושית, למה שלא תוכל
לעשות זאת סיסי הטייוואנית?

אבל הנה, לפתע, צץ לו החבר האוהב
המפורסם מפאריס, כבש לו שוב, כרוח־סערה,
את המונופול על נורית, וכיום היא
כבר מזמרת את מארש החתונה.
נכון שזה יעלה לה בלעזוב שוב את
הארץ ואת ההורים והחברים. אבל מה לא
עושים למען האהבה, ועוד כשזו מדברת
צרפתית שוטפת?
שמו של המאושר דולן לגראן, והשם
הזה מדבר בצרפת בעד עצמו. הוא איש
השו־ביזנס והסרטים ומצבו, לדבריה, בכ לל
לא רע. הם יצאו יחד שלוש שנים,
ומאחר שרולן כבר בן ,35 החליט שהגיע
זמנו להקים לעצמו מישפחה.
מייד אחרי שבוע-האופנה הנוכחי יעזבו
השניים את הארץ, ויתחתנו כנראה בקיץ,
בצרפת.

וכך התמזל מזלה של מירר, ופגשה ב־איש־עסקים
שגילה את כישרונה בתיכנון
אופנה, והשניים מקימים עתה בית־אופנה
ישראלי שלם, כולו על שמה.
אומנם, מידה האלגנטית היא גם יפה־פיה
בזכות עצמה, גבוהה, בלונדית וחי ננית׳
אבל בעזרתו ובהדרכתו של שותפה
החדש אין ספק שהיא תגיע רחוק עוד
יותר.

מהמס לו ל

שלא תחשבו שאין לנו די יפהפיות בארץ. דווקא יש, ובשפע
רב, אבל בעלי ניבה החליטו, כנראה, שהחומר המיובא הרבה
יותר טוב. ולתצוגה הגדולה והגרנדיוזית שנערכה בשבוע האופנה
הביאו במיוחד, מסוכנות־דוגמניות בלונדון, שלוש דוגמניות־רקדניות
מעולות.
השלוש הן: שילה מינג, כושית בת 26 מברמודה; טרי
הויזייר בת זד 28 מלונדון, הנשואה לבעל מיפעל־רהיטים גדול
באנגליה. לשאלתי אם לבעלה לא איכפת שהיא מתרוצצת בעולם
ומדגמנת, ענתה :״לא כל זמן שאני מביאה לו כסף.״ השלישית
היא פטרים אליניו, בת
מדריד, שבספרד, שרקדה אפי לו
בבת דור במשך עשרה חו דשים.
היא נחשבת רקדנית בע לת
שם עולמי, גרושה ואם
לילדה בת שש.
כל השלוש הללו הובאו, והשתלבו
לגמרי לא רע בנוף
הדוגמניות הישראליות במלון
הילטון. כששאלתי אותן איך
הן מבלות בארץ, צחקו השלוש
ואמרו לי לא לדאוג. הן יודעות
לדאוג היטב לעצמן. בין ה שאר
הן מבלות עם בני-זוג
ישראלים נמרצים, שלקחו על
עצמם להראות להן את הארץ
ולהנעים עליהן את השהייה בה.
פטריס אליניו
מי הבחורים הן לא פירטו, אבל
מאנגליה —
תסמכו על הישראלי המצוי ש

שלא ראינו מזה זמן רב על מסלול
הדוגמנות, וזה היה חבל מאד, היא הדוגמנית
ונערת־ישראל־לשעבר עירית
לכיא, כיום אורן, שנעלמה מהעיין ומה-
מסלול בתקופה האחרונה.
עירית נשואה כיום באושר לבחיר־לי-
בה, שחטף אותה עוד בימים שבהם
היתה מלכה והפך אותה המלכה הפרטית
שלו ^,שחקן־הבדור^

שזה קצת נמאס
לה, והיא החליטה
מיצוות הבעל
לחזור ולטעם מן
הזוהר. היא קיבלה
עבודה בשבוע־האופנה, ומסתובבת במים-
דרונות הילטון כשראשה בעננים ונזכרת
בימים הטובים.
לשאלתי מה תעשה עכשיו, האם תחזור
למיקצוע הדוגמנות או למיטבח, השיבה
:״אני, מצידי, לא הייתי עוזבת את
המסלול לעולם. אבל יורם, בעלי, לא
רוצה שאצא לעבודה, אז אין לי ברירה
אלא לשבת בבית.״
יפה ככה?

עירית לכיא

שילה מינג וטרי חויזייר
— לארץ השמש
שלא יפספס הזדמנות כזאת, לבלות עם יסהפיה מיובאת, אפילו
אם זה רק לשבוע.
מה שהישראלים הנמרצים לא ידעו היתד. דוגמנית נוספת,
שהגיעה עם השלוש אולם חלתה ונשארה בחדרה במלון.

1111

^ ייי

1 1 1

בטפחותח

!בו תר
למענק

5 7 6 0ל ״י(

ל׳׳טפחות חי כפליים׳׳ תוכל להרשם היום ולזכות
כמלוא המענק על כל הפקדותיך כמשך השנה הראשונה
(כמפורט בטבלח)
לחוסך שי פ קי דאתהס כו מי םהב אי ם :

ב־חי כ פ ליי ם־
תי להחקכלרק:

ג׳ טפחזת חי כפל ״ ם •
תקבל עגק מוג דלשל :

ס כז סי ם שי סחכ מו נשוההרא שוו ה 3 6 ,0 0 0 0ליי

4ז 0ו

סכו מי ם שיגיעו נשוההרא שוו המעל 18.000ל-י

1034

1034

הפקדותמעל 500ל-י
הפק דו תחושיותאח רו ת

534

אל תחמיץ את המענק המיידי הגדול ביותר! פנה עוד
היום לסניפי ״טפחות׳ /או שלח את התלוש המצ״ב
לקבלת פרטים וחומר הרשמה, בלי בל התחייבות מצידך.

לכבוד

שפחות* בנק

למ שכנתאות לישראל בע׳־מ
ת.ד 18060 .ירושלים

א* 51111 1100-111519151911011

888^ 8

נא לשלות אלי־ טפסי
הרשמה וחומר הסברה על

8881888

בנק משכנתאות לישראלבע״מ
ירושלים רה׳ הלני המלכה ׳.9רח׳ נא מ ,5נכר דוד טצח. מל אגיג רח׳ החשמונאים . 123
רה׳ פרישמן .42 היפה רה׳ כלים ,9בית צים. רה׳ אחד העם 15ב אר •גל רה׳ מצדה מרכז
הנגב. אשדוד מרכז מסחרי ד׳ ,רה׳ מ.ח. שפירא. נתניה רת׳ הנוטע .14 נצומ-לילית מרכז
מסחרי חדש של שו״פ. אילת רה׳ האלמונים 215/3

העולם הזה 2112

טב חו ת חי נפל ״ ס 1שם 1כתובת

ד.,ע22.2 .

* ז ו חדש ל או מי ם להיות יחד.

1״?#לי״ בניחוח ז^הוב על שניכם.
1ה ר *ז בסבון׳לח&יי* ־ תנו לגופכם
גט החדש .״לה ולי* ישמור על רעננות
ועל ריח נעים ואחיד בכל שעות היום.
בכל פעילות, בכל תנועה.
״לה ולי״ -סבון וגם דיאודורנט
לאוהבים לחיות יחד.

חופע\ מ
האימפריה

רומן שקט וסולידי מתנהל לו, מזה שנה
בדיוק, ואיש — חוץ מידידיהם הקלובים
של בני הזוג — לא ידע דבר על העניין.
בת־הזוג היא אלמנתו של הטייס דני
מושכיץ ז״ל, בנו של מארק מדשכיץ
מבעלי עלית ומי שהיה יו״ר התאחדות
התעשיינים לפני הנוכחי, כומה שביט.
ובכן, גבי מושכיץ היפה, אמם של
•טרזן בת השמונה וחצי וכן בן השבע,
מתגוררת בהרצליה, ומנהלת כיום רומן
רציני ביותר עם איש הטכסטיל והקטיפה
הסרוגה יהודה פלקוביץ.

ברצינות ובשקט
השניים, שעושים הכל בשקט ובצינעה
והם שונאי רכילות מושבעים, אינם מו כנים
לדבר על חייהם הפרטיים בשום
אופן. אבל לשאלתי אם הסיפור רציני,
ענו לי השניים שעוד מוקדם לדבר על
רצינות, ובטח לא איתי.
אז רק לידיעתכם שכל זה קורה כיום
בהרצליה. בינתיים, יהודה לא עבר לגור
עם גבי, וגם לא להיפך. אבל הוא מבקר
שם בקביעות, ומי שמכיר אותו מקרוב
יודע לספר שהוא מאוהב עד מעבר לאוז ניים.
ואם תשאלו אותי, הגיע הזמן שהרווק
המבוקש הזה יישא אשה סוף־סוף. הוא
הגיע כבר לגיל ,33 המתאים בהחלט לה קים
מישפחה ובית בישראל.
ומי שכבר יודע עד כמה הוא מצליח
בכל מעשי־ידו, עד היום, מתאר לעצמו
שגם כאן הוא יעשה הכל על הצד הטוב
ביותר. אומנם, הוא תמיד טען שאין לו
זמן להינשא מפני שהוא מקים אימפריה
אבל עכשיו, אחרי שהאימפריה קמה, וה עסק
כבר דופק לבד, אני בטוחה שיתפנה
גם לדברים אחרים — חשובים לא פחות.

שם־מי שפחה באימוץ חשבתי שעל הכל כבר שמעתי, אבל על אימוץ שם־מיש־פחה
זו לי באמת הפעם הראשונה שאני שומעת. אבל מה,
תמיד יש פעם ראשונה. אחת כזאת, שאימצה את שם־מישפחתו
של חברה־לשעבר, וכל זאת לצורך קידומה האישי בחיים, היא
הדוגמנית דבי צפריר.
דבי, ששמה האמיתי מבית הוריה מולידיה היה אביקפר,
לא-כל־כך נהנתה ממנו, ומאז בילתה בחברת הצייר, איש יפו
הוותיק של מ ה צפריר, פשוט אימצה לעצמה את שמו. לא,
בלי חופה וקידושין, סתם ככה בגלל שהשם מצא חן בעיניה.
והוא? הסכים, בטח, למה לא? היפהפיד, האסיאתית, שהיא כבר
דוגמנית די ותיקה למרות 21 שנותיה, עושה גם דברים יותר
רציניים בחייה. היא למדה איפור אמנותי בארץ, ועובדת בסרטים.
אומנם, סירטה האחרון היה שועל בלול התרנגולות, אבל ידה
עדיין נטוייה. מישאלתה הגדולה ביותר היא להיות שחקנית,
והקולנוע הוא חלום חייה.
,ואולי היא אפילו תגיע לשם דרך חוץ־לארץ דווקא. כי ביום
הראשון של שבוע האופנה נכנסו לחדר, שבו היא משמשת כדוגמנית,
עיתונאים וצלמים מהדיילי אכספרס. מייד נדלקו עליה,
לדבריה. הם רוצים, כך היא טוענת, לקחת אותה איתה. הם
צילמו אותה בכל פוזה אפשרית.עד שבעל החברה נאלץ להזכיר
להם שהוא גם עובד עם קניינים, וביקש שיואילו בטובם לצלמה
בשעותיה החופשיות.

דפי צפריר. ושלמה צפריר
טוב שם לקידום
בינתיים היא גרה ביפו, וכששאלתי אם היא גרה עם שלמה
צפריר, שגם הוא יפואי, כידוע, חייכה ולא היתה מוכנה
להוסיף בעניין.

טייס במקום צשן
יהודה פלקוביץ

כמעט כולם ראו בוודאי את הדוגמנית
הבלונדית הגבוהה־גבוהה, שרוקדת עם
יעקב בזהו בתשדיר השירות על אגרת

אומנם, נכון שקשה להאמין שיש עדיין
שענים יפי־תואר, אבל אם תראו את זה
— תאמינו. כי הבחור בן ה־ 26 הוא לא רק

יפה־תואר אלא הרבה יותר מזה. נדמה
לי שעדיין לא המציאו מילה שתתאר איך
בדיוק הוא נראה.
אבל, לא פלא שהילד יצא כל־כך יפה,
אם לזכור שאמו היא מהנשים היפות ביותר
שהיו בארץ מעולם, וכוונתי לדוגמנית־הצמרת
הבלונדית הוותיקה לאה שוורץ,
המופיעה על המסלול מזה שנים ומייצגת
את ישראל בחו״ל בכל הזדמנות אופנתית.
ובכן, בעלה־לשעבר כי סי, שגם
הוא שען במיקצועו, והיפהפיה הבלונדית
התמירה, הביאו צאצא יפה־תואר להפליא,
גבוה־קומה, בעל עיניים כחולות ענקיות
ושיער שחור כפחם, וזהו צירוף שקשה
לעמוד בפניו.
אבל כמו את כל המוצלחים, גם אותו
חטפו, ולא יעברו ימים רבים והוא לא
יהיה עוד פנוי. שבתה יאת ליבו יפהפיה
בלונדית בעלת צמות ועצמות־לחיים גבו הות,
המשוות לה מראה של אינדיאנית.

שמן ויהלומים
אולי תבואו בטענות שאני ממלאת את
המקום כאן בסיפורים על חתונות הקרבות
ובאות, אבל מה לעשות אם האביב שהק דים
לבוא מכיל בחובו תרכיב מיוחד,
הממריץ את זוגות הנאהבים להגיע לידי
החלטה סופית, ולתת גושפנקה חוקית ל אהבה
שלהם?
בכל אופן, הסיפור הפעם הוא על בחורה
נחמדה ויפה ששמה תמי לייבוכיץ־
?ער. הלייבוביץ בא לה מבית אבא, שהוא
זלמן לייבוביץ בעל עץ הזית. הנער
הגיע מנישואיה הראשונים, לאיש־העסקים

איריס בן
השטח התפנה

רמי גער.

לתמי יש שני ילדים, בן ובת, והכל
הולך מצויץ. מאז גירושיה היא נראית
הלוואי על כולנו, ולדיברי ידידיה, שמחל קים
לה שבחים על התבגרותה המהירה,
היא מעולם לא נראתה טובה יותר.
ובכן, איש־חלומותיה התגלה בתור יה לומן
בלגי בשם אלי לנצוט, שאותו
הכירה בארץ בעת ששהה כאן בביקור.
ומאז, חברת אל על מסיעה אותו נון־סטופ
•בקו בלגיה—תל־אביב.
השניים, אם כן, מתחתנים בקרוב, והח ליטו
לא לעזוב את הארץ, לשם שינוי.

החתן המיועד הוא שיעזוב את בלגיה
ויבוא לאכלס את ארצנו הקטנטונת, מה
שלא יזיק בכלל.
רמי נער, בעלודלשעבר של תמי שהפך
ידידה הנאמן, הקים בימים אלה מיפעל
אופנה ישראלי ראשון מסוגו בארץ, ומת כוון
לייצר, נוסף לאופנה, גם ארנקים,
בשמים, נעליים, וכל מה שצריך בית-
אופנה גדול. לא פלא שמכנים אותו ״איש
הרעיונות.״ ואם מתחשק לו להיות כריס־מיאן
דיור הישראלי, מי יגיד לו לא?

הרדיו והטלוויזיה. ובכן, התמירה הזאת,
ששמה בישראל אירים כן, מנהלת מזה
כארבעה חודשים רומן מהספרים עם טייס
אל־על הגרוש והנאה עמי בן־יעקב,
ובאחרונה עברה לגור איתו בווילה שלו
ברעננה.
עמי בן ה* 34 גבוה למדי כדי לשמש
לאיריס בן־זוג אחרי חברה הקודם, שהיה
גם הוא רציני והקשר ביניהם נמשך יותר
משנה, הלא הוא הצנחן יפה־התואר בעל
השם הצרפתי ויטולד דיסטל, שנאלץ
לפנות את השטח כשהטייס נכנם אליו.

לאה וגיורא שוורץ
העץ והתפוח
שמה •תמי וייסברג, היא בת 23 ומסיי מת
השנה לימודי הוראה ומחכה בקוצר־רוח
לגלם את תפקיד עקרת־הבית עבור

גיורא שוורץ.

השניים יוצאים יחד כבר כחמש וחצי
שנים, ואם עוד לא נמאס להם סימן שקו פידון
עשה הפעם את מלאכתו בנאמנות.
ובינתיים מסתובבת האם הגאה, המאו שרת
והזוהרת, ומציגה את כלתה־לעתיד
לפני כל המי־ומי.

ע דנ ה ודן פיינרו מדווחי מ צי רי ך:

בתפקיד אמו של הילד הנחטף

^ 0 1רחדנל ה—׳1אחת מעדות־הראייה והמאמינות היחי־דות
בעצמים המעופפים, המעידים על קיומו של עולם אחר בחלל החיצון.
ח ד הי ת רו נו ת של נסיעה ארוכה,
\ $בדרך לעשיית כתבה, הוא העובדה
שיש פנאי לשבת, לקרוא, ולהתכונן תוך
כדי הנסיעה, לקראת העבודה. הפעם, זה
לא היה היתרון היחידי. חברת הסרטים
קולומביה נקטה יוזמה, שישראל לא ידעה
כמוה זה עידן ועידנים. היא. הזמינה כמה
כתבי־קולנוע לבוא לציריך שבשווייץ (ש לא
תהיה טעות) ,כדי לצפות בהקרנה מיו חדת
של סרט היוקרה שלהם: מיפגשים
מן הסוג השלישי, ולהיפגש אחר-כך עם
במאי הסרט, סטיבן שפילברג, בכבודו וב עצמו.
אחרי
התקפי־הלב והעצבים, שנמשכו
קרוב לשנתיים, בכל פעם שתפח התקציב
ועלה (עד שהגיע, לדיברי שפילברג עצמו,
ל 19-מיליון דולר) ,נושמים אנשי החברה
לרווחה: הכסף כבר חוזר אליהם בריבית
דריבית, בתוספת שירי־ההלל של אמצעי
התיקשורת.
הרעיון להזמין עיתונאים מכמה ארצות
אירופה, בצוותא, להקרנה בציריך, מבורך
בהחלט, לפחות בכל הנוגע לעיתונאים
מישראל. באשר הוא מאפשר לבן־אדם ל צאת,
ולו לזמן קצר, מן הקלחת הנצחית
של סאדאת, בגין, חירבת־חיזעה ופסטיבל
הזמר, ושאר סיפורי היום־יום העגומים.
ובמיקרה של סרט מסוג זה, יש בכך יתרון
נוסף: להינתק מהעולם ומהסביבה הטיב-
עית, כדי לעבור לעולם אחר ולהצליח
לעכל את החווייה הקולנועית המדהימה
המצפה כאן.
הדרך לציריך ארוכה, ואפשר היה להספיק
לקרוא את כל חומר־הרקע לסרט. כך
הסתבר שמדובר בסרט מדע־בידיוני אמי תי,
שלהבדיל ממערבון־החלל מילחמת הכוכבים
(המוצג היום בתל־אביב) ,מדובר
בו בפיתוח הנחות מדעיות מקובלות. ה-

צעיר מדי

טוען שפילברג על
עצמו, והוא מצטער
על שתמיד ניראה צעיר מגילו, .אדם
צעיר לא לוקחים ברצינות,״ הוא אומר.

48 - 5

מן המעמדים הללו, כדי שלא לקלקל לקהל
את ההפתעה.
הקריאה תמה, אך הנסיעה עדיין לא
נגמרה, ופה פתחנו ספר שהגיע אלינו ערב
קודם־לכן. זה המקום להודות למפיצי הו צאת
בנטאס בישראל, שנזכרו כי נהגנו

״מיגד??
המיפגשמכונה?2
החללית במקום
גש בין אנשי כדור־הארץ לבין אנשי החלל
סרט נעשה תוך השראה וייעוץ של מומחים,
כשהוא משתמש בפרטים עובדתיים
רבים, בלתי־מוסברים, להם הוא מנסה לה ציע
פיתרונות, ובמרכזו עומדים צלחות־מעופפות
ואורחים מן החלל.
זאת גם משמעת שמו של הסרט: מים־
גשים מן הסוג הראשון פירושם ראיית חפץ
מעופף בלתי-מזוהה: מיפגשים מן הסוג
השני — המצאת הוכחות לקיומו של חפץ
זה, ומיפגשים מן הסוג השלישי הם קשר
ישיר עם החפץ הבלת־מזוהה.
המסר שהבמאי שפילברג (שכתב גם את
הסיפור) חזר עליו אין־סוף פעמים, באין-
סוף הראיונות שהעניק כבר בקשר לסרט :
״אין אנו בודדים ביקום״.
ועוד הובטח באותו חומר-הכנה לסרט,
ש־ 45 הדקות האחרונות יאפילו על כל מה
שנעשה בקולנוע עד היום, אחרי ששפיל-
ברג גייס לצורך הסרטת סיום זה מוסך
(הנגאר) ענקי שאיכסן פעם צפלינים, משום
שאין בעולם אולפן שהיה יכול להכיל
את כל התיפאורות והשכלולים הדרושים
למעמד זה.
כאשר צילמו באותו מוסך, היו אמצעי-
הביטחון סביבו דומים לאלה הנקוטים
בכור האטומי, לבל יידע איש מה מתבשל
שם. וגם כיום אי אפשר לקבל תמונות

בשווי של 19 מיליון דולר, נפרש מול
העיניים למרות כל השכלולים וההמצאות
המדעיות המסתירים אותו.
מיפגשים מן הסוג השלישי הוא, אכן,
כל מה שהובטח: יצירה רחבת־ממדים
( 140 דקות) ,שבה יש לטכנולוגיה תפקיד

השטן״ .כאן נראית החללית הגדולה כשהיא מתקרבת לנחיתה.
הבמאי השתמש בכל גווני הכלים כדי לתאר מה קורה כאשר אנשים
פשוטים ומדענים ניצבים מול גופי־חלל מוזרים ובלתי־מוכרים.

פעם לסקר את סיפריהם (במדור ״סיקורת״
של העולם הזה) ,ושלחו לנו חבילת ספרים
ובתוכה כמה מהמאמרים של תום וולף,
הסופר־סטאר של העיתונות האינטלקטוא לית
באמריקה, וההיסטוריון של עיח
הפופ.

הה ת עוררו ת
הגדולה השלישית
ן ץ וך כדי קריאה הזדקרה לעינינו
• אסוציאציה מוזרה — באחד ממאמ ריו
מדבר וולף על הגל הדתי הגואה, על
החזרה למיסטיקה. הוא קורא לזה ״ההת עוררות
הגדולה השלישית״ ,וכולל בה
גם את עניין הצלחות המעופפות ושאר
החפצים המעופפים הבלתי-מזוהים.
הוא מזכיר אפילו מדען בשם אנדריאה
פוהריץ, שהחליט כי לחפצים המעופפים
הללו יש אל משלהם, בשם הובא (הוא
גם טען שאורי גלר הוא שליח האל הזה
עלי אדמות!)
והנה, כשמתיישבים באולם אפולו בצי ריך,
בבוקר צח וקר, מול מסך קעור עוד
מימי הסינרמה ז״ל, המחבק אותך מכל
עבר והאורות כבים, מסתבר לפתע שה פולחן
הדתי שעליו מדבר וולף, פולחן

חשוב אבל לאמונה המיסטית תפקיד חשוב
עוד יותר.
השחקנים הראשיים בסרט הם הבמאי ה צרפתי
פרנסואה טריפו, שלצורך זה עבר
אל צידה השני של המצלמה כדי לגלם
מדען עם נשמה, וריצ׳רד דרייפוס שהוא
״כל-אדם״ ,סמל לרוח האנושית שאינה
נכנעת ואינה מוצאת לה מנוח עד שתספק
את סקרנותה.
אבל הכוכב האמיתי של הסרט הוא
הבמאי סטיבן שפילברג, וזה ברור למן
הרגע הראשון, כאשר כבים האורות• באו לם,
למי שלא השכנע עוד קודם־לכן מהנד
רזותיהם התקיפות של טריפו ודרייפוס
בנדון. שפילברג הוא נציג הדור החדש
והאמיץ של יוצרי הקולנוע ההוליוודיים,
אלה שרכשו את השכלתם בהצגות־חצות
של הטלוויזיה ובבתי־הקולנוע של השכו נה,
יותר מאשר בסיפריות או באולמות
הקונצרטים. הקולנוע הוא, שפת הדיבור
הטיבעית שלהם והתמונה, הצליל והצבע,
משמשים אותם יותר מן המילה המדוברת.
הוא משתמש בכל גווני הכלים הללו
כדי לתאר מה קורה כאשר אנשים פשו טים
מצד אחד, ומדענים מצד שני, ניצ בים
מול הופעתם של גופי חלל מוזרים
ובלתי-מוכרים, הפולשים בלילה אחד אל
האדמה וחוטפים עימם ילד קטן! וכיצד

קולנוע סרטים מאבקי *.אל הגיבעה
״אב שכול התאבד על קבר בנו,
חלל מילחמת ההתשה,״ זעקו כותרות העי תונים.
פרשת התאבדותו של היהלומן
ישעיהו הרמן על קבר בנו, בבית־העלמין
הצבאי בקריית־שאול, זיעזעה את הציבור
בישראל.־ לא חלפו חודשים מעטים,
ושוב זעקו הכותרות. הפעם סיפרו על בעל
המוסך אלפרד רייכמן שהתאבד על קבר
בנו, שנפל במילחמת יום־הכיפורים.
אותה שעה היה מונח על שולחן־הערי-
כה, בשלבי עריכה סופיים, סירטו של ה במאי
הצעיר יגאל תיבון, אל הגיבעה.
תיבון, חבר קיבוץ עין־שמר, הוא קול-
נועו צעיר שצילם עד כה 12 סרטים קצ רים,
והמתעקש להוכיח שאפשר גם לעסוק
בקולנוע וגם להיות קיבוצניק.
סירסו אל הגיבעה מספר את סיפורו של
אב, המאבד את בנו במילחמת יום־הכי-
פורים. הבן זוכה בצל״ש, ותצלום ענקי
שלו תלוי בחדר־האורחים בבית הוריו.
אמו (רחל רביד) נתקפת התקפי היסטריה
ונעשית תלוייה יותר ויותר בבנה הצעיר
ואילו אביו (אורי חופי) ,גבר חסון, איש
דור הפלמ״ח ולוחם תש״ח מסתגר בעצמו.
לילה אחד, אחרי שאשתו לוקה באחד

״הקיבוץ עזר לי במיטב יכולתו. קיבלתי
רכב חינם, וכלכלה לכל אנשי הצוות. בזמן
הצילומים עזרו לי חברי הקיבוץ חינם-
אין־כסף, בעבודות ההפקה. איש מחברי
הצוות לא קיבל משכורת, המיקצועיים,
כמו השחקנית רחל רביד, התאורן משה
בלום, איש־הקול אלים חיים וכמובן ה צלם
יכין הירש, כולם עבדו בשביל לע זור
לי לעשות את הסרט, ללא כל תמו-

במאי תיכון
קולנוע ועבודה חקלאית

חוויית המיפגש הראשון

הגיבור היוצא לחפש אחר מקורם של העצמים. הכוויות על פניו הן תוצאות המיפגש.

את צורת הסלע (״מיגדל השטן״) המטריד
את מנוחתו, ודוחף אותו למיפגש.

הנונב האמיתי

נערכת, בסופו של דבר, הפגישה בין תו שבי
כדור־הארץ והאורחים מהחלל החיצון.
מסיבת־עיתונאים מצומצמת (ובה גם
עמיתינו מישראל, פורטוגל ויוון) גילתה
במאי, הנראה צעיר בהרבה מאשר בצילומיו
המופצים בעיתונים וצעיר אפילו
מגילו האמיתי, שהוא בסך הכל 30 שנה,
גיל צעיר מאד יחסית לעבר הקולנועי
שלו (שלושה סרטים ששניים מהם היו
להיטים מושבעים, דואל ומלתעות, והאמ צעי,
שוגרלנד אכספרס, זכה גם הוא
באהדה על המסך) .בנוסף, הסתברה גם
קירבה ״מישפחתית״ — שפילברג הוא
יהודי, ושתי אחיותיו עומדות לחזור ל ישראל
כמתנדבות באחד הקיבוצים.
״תמיד הצטערתי על שאני נראה
כל-כך צעיר,״ אומר שפילברג כ־שמעירים
לו על חיצוניותו! ״אדם צעיר
קשה לקחת ברצינות״ — והוא התכוון
למה שעשה בסרט הזה, בכל הרצינות.
״לפני מלתעות קראתי כל מה שנפל
בידי על כרישים. לפני מיפגשיס מן הסוג
השלישי קראתי לפחות 200 ספרים על
הנושא, וכאשר פניית לד״ר הייניך (היועץ
המדעי של הסרט) ,לא היה זה כדי שיחדש
(המשך בעמוד )50

של הסרט הוא הבמאי, סטיבן שפילברג (למעלה :
בפעולה) ,נציג הדור החדש והאמיץ של יוצרי הקול־נוע
בהוליווד. ששפת הקולנוע היא שפת הדיבור הטיבעית שלהם. סטיבן
שפילברג הוא בן ,30 הודי ששתי אחיותיו מתכוונות לבוא לישראל כמתנדבות.

שחקנים רביד וחופי ב,,אל הגיבעה״
עבודה בהתנדבות
מפירצי הבכי ההיסטריים שלה, נוטל האב
את אקדחו, נכנס למכוניתו ומשוטט בה
שעה ארוכה. הוא נתקל במוכר־דלק ערבי
ומתעלל בו, לוקח חייל טרמפיסט ומורידו
ללא סיבה באמצע הדרך, ולבסוף הוא
מגיע אל הגיבעה. שם עולים בו זיכרו נות
ממילחמת השיחרור. הוא נזכר כיצד
ירה בראשו של חייל ערבי שהרים את
ידיו בכניעה. כשמגיעים אל הגיבעה אשתו
וידידו, שבאו לחפשו, הם שומעים קול
ירייה. האב איבד את עצמו לדעת.
בסיפור שעליו מבוסס הסרט נתקל יגאל
תיבון באחד המוספים הסיפרותיים. הסיפור
לא היה חתום בשם כותבו, ורק אחרי ש הסרט
היה כבר מוכן קיבל תיבון מיכתב
מחבר קיבוץ שומרת, שגילה לו כי את
הסיפור המקורי כתב חבר הקיבוץ, שלמה
פונדק.
מחקר קצר שערך יגאל העלה כי הסיפור
מבוסס על מיקרה שאירע לפני ארבע
שנים, כאשר מושבניק בשם מישקה פרומ־קין
שבנו נפל במילחמה, התאבד על גיבעה
,69 ליד קבוצת ניצנים, שם התחולל אחד
הקרבות המרים במילחמת השיחרור.
להחזיר את החובות. לא היה לו
קל, ליגאל תיבון, לעשות את הסרט, והוא
מספר :״לקח לי שנתיים לעשות את ה סרט.
כיוון שאני עצמי צריך לעשות את
עבודתי בקיבוץ, וכל שאר אנשי הצוות
היו עסוקים בעבודה כדי להתפרנס, צילמנו
בלילות. במשך היום תיפקדתי כמו
כל קיבוצניק, והשתלבתי בעבודה במשק.
קיבלתי ממרכז־הסרט־הישראלי מענק בסך
10,000 לירות, ועוד 4,000 לירות מ קרן
התרבות של הקיבוץ־הארצי. חוץ מזה
לקחתי המון הלוואות, ואני בחובות עצומים.

רביד והכן שנפל
האס שווה ליהרג?
רה כספית. אני חייב להם המון תודה.
״אשתי, מילכה, היתר, מזכירת ההפקה.
ביום היא עבדה במחסן־הבגדים ובלי לה,
כמו כולנו, היתד, כולה בעניין הסרט.
אני מציג את הסרט בקיבוצים, בסינמ טקים,
בכל מקום שאפשר להקרין בו סרטים.
באביב מתקיים פסטיבל המיזרח־התיכון
לסרטים, ואני מקווה להציג שם.
״הסרט מתקבל בתגובות סוערות. הוא
משאיר אנשים בתדהמה ותמיד, ללא יוצא-
מן־הכלל, מעורר ויכוחים פוליטיים, כ-
שהוויכוח המרכזי נסב סביב השאלה אם.
בכלל, יש טעם להישאר בארץ, ואם שווה
ליהרג במילחמה.״

מיפג שבחלל

שבץ העול היה

2112

(המשך מעמוד )49
לי דברים אלא כדי להבטיח שמה שאעשה
בסרט יתאים בכל לנתונים המדעיים.
״בהתחלה חשבתי שאני עושה סרט על
תופעה אמריקאית־גרידא, כמו ההולה־הופ
או הרוק׳נ׳רול. אך משנכנסתי לעובי הקו רה,
הסתבר לי ששני־שלישים מן הדיווחים
על קיום חפצים מעופפים בלתי־מזוהים
( )11.£.0 .באים מחוץ לארצות־הברית. ולא
זו בלבה אלא שהנכונות של הרשויות
להתמודד עם השאלה הזו ולהכיר בקיומה,
גדולה, הרבה יותר בארצות כמו צרפת,
ברזיל או אנגליה מאשר בארצות־הברית.
זו גם הסיבה שהמדען, בסרט שלי, הוא
צרפתי ולא אמריקאי.
״אשר למה שקורה באמריקה, אל תשכחו
שגדלתי בחוסר הדמוקרטיה של הדמוקרטיה
הגדולה בעולם. ואני מכיר את הנטייה
להביא לידיעת הציבור רק את הדברים
שסבורים שלא יזיקו לו. מדי יום מגיעים
עשרות דיווחים על חפצים מעופפים בלחי-
מזוהים, אבל ממשלת ארצות־הברית נוטה,
לפחות באופן רישמי, להתייחס לעניין
בזילזול. מה שהיא עושה מאחרי־הקלעים
— ברור פחות.
״ניסיתי להראות את הגישה חזו גם
בסרט, במסיבת־עתונאים שבה נציגים של
חיל־האוויר האמריקאי שוללים קיומן של
עובדות שרבים היו עדים להן, ואחר-כך
מפנים איזור שלם מתושבים, בטענות-
שווא כדי שיוכלו להמשיך לחקור את
אפשרויות ההתקשרות עם החלל החיצון,
בסתר.
״אשר למרכיב הדתי — ייתכן מאד
שהוא קיים. אינני יכול לעשות דבר ש אינני
מאמין בו עד הסוף, ולכן גם בסרט,
כוח האמונה גדול מכוח העובדה. אבל לא
הייתי מזהה את האמונה עם דת כלשהי.
בטכס דתי, בתוך הסרט, רואים כוהן־דת
שמאחריו יש גם צלב וגם מגן־דויד.

המובא המיבעוג
צחק בראוו
תובע עבור ילדיו
¥וגות רכים שר הורי תינוקות נשמו
1השבוע לרווחה, כאשר קראו בעיתונים
את הודעת מישרד הבריאות בדבר חידוש
חיסון תינוקות, תוך שבועיים, בתרכיב ה משולש
נגד שעלת, טטנוס (צפדת) ודים-
טריה (קרמת).
הנושא עורר באחרונה דאגה רבה, אח רי
שבין החודשים יוני ונובמבר 1977 הגי עו
למישרד הבריאות דיווחים על 11
מיקרים של סיבוכים חמורים לאחר קבלת
התרכיב. הבדיקה גילתה כי מרכיב השעלת
בתרכיב היה הגורם לסיבוכים. שלושה
תינוקות מתוך ה־ 11 מתו, והוחלט להפ סיק
את מתן החיסונים עד לחקירת ה נושא.
החקירה
העלתה כי בתרכיב השעלת לא
היתד שום סטייה מן התקן, אולם כיוון
שהתברר, אחרי חקירה במיספר ארצות,
כי שיעור הסיבוכים בארץ היה גבוה פי
חמישה מאשר באנגליה, הוחלט להשתמש
מעתה בתרכיב האנגלי, שהוא ככל הנראה
הבטוח ביותר.
האם זה באמת כך?
יצחק בן־אורי, תושב נתניה, העוסק

הב מ אי ם הוו תי קי ם
הולכים

מאוזן :
)1אינצידנטים )5 :קליניקה )10 :נישא:
)11 חס־וחלילה (ר״ת); )13 מושת על כל
אזרח )14 :ישן )15 :נרו יאיר (ר״ת);
)16 עושק )18 :גבבה )20 :גוף)21 :
הדוקה )22 :בגימטריה: אחד־עשר)24 :
שעת־לילה מאוחרת )25 :מן הגפיים )26 :
פתיחה )28 :עינבר )30 :סוף )31 :סלע
נישא )32 :מכינויי האלוהות )34 :אשמורת
ראשונה )35 :משמש לחיזוק האוהל)38 :
ירק־גינה )39 :מנעול פטנט )41 :מילת
תנאי )42 :מחלקי הפנים )43 :מציאות:
)45 מבלעדי )47 :כיוון ש־ )48 :מישחק־ילדים
פופולארי )50 :עזוב! )51 :ילדים
קטנים )52 :כיסא־כבוד )54 :זוהר)57 :
בואו למעלה! (הפוך) )61 :מונח בתורת
החשמל )62 :עצם בגוף )64 :שיר בלי
התחלה )65 :מראה )66 :זכר בבקר :
)67 מתנה (הפוך) )69 :יחידה בשנה :
)70 אשת ער )72 :פיצוץ )74 :יושב־ראש
(ר״ת) )75 :בן־צבע )77 :ירק־גינה)78 :
מין יין )81 :מין קוץ ; )83 מכינויי האלוהות;
)85 שנשמה באפו )86 :ואקום:
)88 מספיק! )89 :מסורה )91 :קריאת־צער
)93 :מחייתו־יער )95 :משמש להדבקה
)96 חייב )98 :זז )100 :רטוב
במיקצת )102 :מקולות הגברים )103 :
אביון )104 :בגימטריה: נ׳ )105 :מבשרת.

מאונד :
)1ירק־גינה )2 :אוייב )3 :הידד!:
)4קרס )6 :מיקווה־מים ענקי )7 :מחית :
)8לאן? )9 :הם )12 :השפריצו!)15 :
קייט )16 :ננס )17 :נרתיק )19 :חזרה ;
)20 בוא הלום! )21 :סגן שר־ד,ביטחון
(ש״מ) )23 :מילת־ברירה ; )24 משמש
למאור )26 :חיוני למעשן )27 :חודש
בשנה העיברית )29 :הרג מתוכנן)30 :
רוח שרבית )33 :תערובת )34 :נטע רך :
)36 תבליט )37 :מקום שלם בגוף)40 :
משאבת הגוף )41 :יבשה בלב ים ; )44
שוטר גדודי (ר״ת); )46 מכשף; )47
אחו; )49 אני אוסר! )50 :שיתקו!)53 :
מלמד; )54 חיונית למשולש )55 :ייתן
כתף )56 :סוללת־הגנה ; )58 בשבילי ;
)59 רודן ; )60 קני־סוף ; )62 אוייב :
)63 גל־חורבות; )66 מתנזרים; )68 שן-
סלע בים ; )71 עשירית הגרוש ; )73
משמש להארה )76 להבה ; )7 7הרגע הבא ;
)79 שרף; )80 כלי־קיבול גדול)82 :
מצבת־זיכרון )84 :יפעה; )85 רצון עז ;
)87 קינה (הפוך); )90 גדול בתורה; )92
נבל ; )94 עובד בבית־המרחץ ; )96 מעשה
טוב; )97 ביצע; )99 כינוי )101 :בגיל
זה — לחופה ; )102 בתוכו )103 :מרושע.

!*}׳הפכת הצעירים בהוליווד ז זה
פשוט מאד: הוותיקים שעשו את
הסרטים הטובים ביותר בעבר, והממשיכים
להיות הסרטים הטובים ביותר גם בהווה,
מפסיקים בהדרגה לעבוד. הואקס נפטר,
קאפרה כותב אוטוביוגראפיות, ויליאם
וולמן נפטר — רק היצ׳קוק ממשיך לע בוד.
נכון שאנחנו דור שני של יוצרי־סרטים,
נכון שגדלנו על קולנוע יותר
מאשר על כל אמנות אחרת, ואולי בגלל
זה האופקים שלנו מוגבלים יותר.
״מה שאנחנו מנסים לעשות הוא, יבעצם,
מה שהדור הקודם רצה לעשות — למצוא
איזון בין אמנות ומיסחריות. לנו זה אולי
קשה יותר. שיטת האולפנים הגדולים,
שנטלו על עצמם את כל האחריות הפי ננסית
היא נחלת העבר. היום, כל סרט
הוא הפקה בפני עצמה, וקשה יותר לארגן
ולבצע אותה.
״על הסרט הזה התחלתי לעבוד לפני
חמש שנים — אילו הייתי עושה אותו
אז, היה עולה פחות מחצי. הצילומים
נמשכו שנתיים, ונאלצתי להחליף חמישה
צלמים, כולם מגדולי הצלמים בהוליווד,
כי החוזים שלהם נגמרו לפני תום ההס רטה.

המוסיקאי ג׳וני ויליאמס התחלתי
לעבוד כמעט מן הרגע הראשון, אך לאורך
הדרך נאלצתי לשחררו מדי פעם לסרטים
אחרים (כמו מילחמת הכוכבים) ,עד שיהיה
מוכן להדביק את המוסיקה. ואם כבר
הזכרתי את ויליאמם — את המוסיקה
הוא כתב בהשראת הנחיות שנתתי לו.
אולי משום כך היא נשמעת קרובה יותר
לקלאסיקה מאשר לפופ.
״אמי היתה פסנתרנית, גדלתי בבית
עם דביוסי ופרוקופייב, והשתכנעתי לאהוב
את הביטלס רק שבע שנים אחרי
הצלחתם. אשר לסיסמה שהדבקתי לסרט,
״אנחנו לא לבד״ — אני באמת מאמין
בכך שאנחנו, על האדמה הזאת, אבל אין
אנו בודדים בחלל. וזאת, למרות שלא
ראיתי מעולם חפץ מעופף בלתי־מזוהה.״
לסיום סיפר, שנתן את שמו כמפיק־בפועל
לסרט של שני סטודנטים צעירים
על הביטלמאניה :״לא כתבתי את הסרט,
אינני עומד לביים אותו ולא אהיה מעורב
בו בשום צורה שהיא. נתתי לו את שמי
רק משום שרציתי לעזור לצעירים לעשות
את הצעד הראשון שלהם, כפי שעזרו לי
פעם.״
ואיך אפשר היה לסיים פגישה כזו, מבלי
לבקש משפילברג שיבוא קצת לישראל,
לתת את שמו לכמה צעירים הזקוקים
לכך אצלנו?

בריפוי וייעוץ טיבעוני, חושב אחרת.
״כל חיסון, לדעתנו, הטיבעונים, גורם
להרעלת־דם,״ טוען בן־אורי, ומסביר :
״האדם הוא, מבחינה ביולוגית, בעל־חיים,
בן למישפחת היונקים, חלק מן הטבע.
כמו כל בעלי־החיים, גם הוא נולד עם
מערכת הגנה. תינוק נולד בריא, אלא אם
כן הוא בעל מום. ברגע שהוא פותח
את פיו, גופו מתמלא וירוסים וחיידקים,
שאינם יכולים לגרום לו שום נזק. כל
החיסונים הם נגד מחלות מדבקות שנגרמות
על־ידי וירוס או חיידק. טענתנו היא שווי-
רוסים וחיידקים אינם, בשום מיקרה, סי בה
למחלה. התינוק נולד בריא ומחוסן,
בחיסון שקיבל מהטבע, ותוך כדי יניקת
חלב־האם.
״האורגניזם של גוף האדם, וגם של
התינוק, פועל לפי חוקים מסויימים. אחד
מהם אומר שאת היסודות שמהם מורכב
הגוף אפשר לקבל רק דרך מערכת־העי-
כול, פרט לחמצן, שאותו מקבלים דרך
הריאות. מערכת־העיכול מכשירה את ה מזון
לספיגה לתוך הדם. אם ננסה להכניס
את אותו המזון ישר לדם זה לא
ייקלט, אלא יהיה בבחינת רעל, שיופרש
החוצה, לעיתים תוך כדי נזקים לגוף. רק
גלוקוזה (סוכר ענבים) יכולה להיקלט ישר
לתוך הדם, ללא שינוי מוקדם במערכת-
העיכול.
״כל החיסונים והתרכיבים הם חומר ש הורכב
מחיידקים מתים או מוחלשים, ה גורמים
להרעלת־דם. בדרך־כלל מצליח גוף
התינוק להפריש החוצה את החומר הזה
לפני שנגרם נזק רציני, כיוון שחילוף-
החומרים בגוף התינוק הוא מהיר מאד,
דינאמי ויעיל יותר מאשר בגוף אדם

חסינות מפו
מבוגר. אבל לפעמים חומר החיסון הוא
חזק מדי, או מקולקל, או שהתינוק קיבל
לפני כן תרופות, וגופו רווי ממילא ב־רעלים.
יש מיקרים שבהם גוף התינוק
מתקשה בטיפול בחומר הרעיל שהוזרק

לו — כאשר התינוק חלש, כאשר אינו ני זון
בצורה נכונה, או כאשר דמו ספוג
אלכוהול, שספג מן האדם בטרם יצא ל אוויר
העולם.״
יצחק בן־אורי ( )49 הוא יליד פולין.
לארץ עלה בגיל שמונה. עד לפני כעש רים
שנה סבל מדלקת־פרקים וממחלות
מעיים. אז גילה את דרך החיים הטיבעו־

נית, והוא טוען כי הבריא כליל בעזרתה.
הוא החליט לנטוש את מיקצועו , ,הוראת
ספרות ותנ״ך, ונסע לארצות־הברית כדי
ללמוד ריפוי טיבעוני. לדבריו, הוא רואה
עצמו כמדריך לטיבעונות, ולא כמרפא.
אשתו של יצחק, מרים, מורה לילדים
חרשים־אילמים במיקצועה, עברה יחד איתו
לטיבעונות, ולדבריה החלימה בזכות זאת

העולם, על תינוקות שחלו קשה או מתו
בעיקבות חיסונים שקיבלו. במאמרים, ה נושאים
כותרות כ״אימי החיסון״ ו״המחט
המורעלת״ ,כלולים שמות, כתובות, גי לים
ותמונות של אותם שנפגעו, לדבריו,
וכן תאריכי החיסונים ונסיבות המחלה או
המוות.
״מעניין שהחיסונים הניתנים לתינוקות
הם נגד מחלות נדירות כמו שחפת, שיתוק־ילדים,
דיפטריה, אבעבועות שחורות
וטטנוס,״ אומר יצחק בן־אורי ,״קשה למ צוא
רופא שראה אדם חולה בטטנום. יש
אולי מיקרה אחד למיליון. לעומת זאת,
נגד מחלות הרווחות בקרב תינוקות —
נזלת, ברונכיטיס, אנגינה ודלקות־אוזניים
— אין שום חיסון. הרפואה טוענת שיש
מאה זנים של חיידקי נזלת, ואי-אפשר
למצוא חיסון נגד כולם. אולי יש גם מאה
או מיליון זנים של חיידקי המחלות האח רות,
שנגזץ כן מחסנים 1הרי הווירוסים
והיידקים משתנים כל הזמן, בהתאם לחומר
שבו הם מתפתחים!״

,,תר מית בקנה*
מידה עולמי״

ממחלות בדרכי־העיכול. כאשר נולדה הבת
הבכורה טלי, שהיא כיום בת עשרים, אכ לו
עדיין הוריה, כמו מרבית האנשים, מכל
הבא ליד. מרים לא הצליחה להיניק את
התינוקת יותר משבוע אחד, והתחילה ל הזין
אותה בחלב. עד גיל שנה וחצי סבלה
טלי מברונכיטיס (דלקת כלי־הנשימה).
היא הבריאה רק כאשר קיבלו ההורים
את עצת הרופא להפסיק להאכילה בחלב,
ולתת לה במקומו מיצי פירות וירקות
בילבד.
הבראת הילדה השפיעה על בני־הזוג.
הם עברו בעצמם לצימחונות, ולאחר מכן
לטיבעונות. החיסון המשולש, שאותו קיב לה
טלי כתינוקת, היה החיסון האחרון
בחייה. אחרי גיל שנה וחצי היא לא חל תה
עוד, ועד היום לא נזקקה לשום תרו

הסכר המדעי של הרפואה,״
//יי 1אומר בן־אורי ,״קובע שאם מכני סים
לגוף מחלה בצורה חלשה, הגוף מת גבר,
מפתח נוגדנים ומתחסן, לא הוכח,
לדעת הטיבעונים. מעולם לא הוכח שתינוק
שחוסן נגד מחלה מסויימת לא חלה במח לה
שנגדה חוסן. להפך, קיימות הוכחות
שתינוקות לקו באותה מחלה עצמה שנגדה
חוסנו — או בגלל החיסון, או לאחר מכן.
״תעשיית התרופות בכל העולם היא ש עומדת
מאחרי החיסונים. בשנים האחרונות
היו כל־כך הרבה נזקים מחיסונים, עד
שבכמה ארצות החליטו להפסיקם. בברי טניה,
צרפת וארצוודהברית החליטו להפ סיק
את הרכבת האבעבועות, אחרי שאנ שים
מתו בעיקבות החיסון. אולם מיש-
רד הבריאות בארץ מתעלם מן העובדות,
וממשיך לחסן ילדים וצעירים עם גיוסם
לצבא.
״החיסון נגד שפעת הוא^שערוריה בינ לאומית,
תרמית׳ בקנה־מידה עולמי. זה לא
מחסן נגד שפעת, רק מזהם את הדם ב־חיידקי־המחלה.
רוצים לשכנע אנשים ש בריאות
ילדיהם תלוייה בהזרקת פסולת ל דמם.
החיסון נגד טטנוס נעשה מחומר
מוגלתי שנלקח מדם סוסים, החומר להר כבת
האבעבועות נלקח ממוגלה על פצעי
פרות חולות, ותרכיב סאלק נגד שיתוק
ילדים, שניתן בזמנו, נוצר מכליות קופים.
״אם חושבים על הסדר בטבע, מבחינה
מוסרית, הגיונית ואפילו דתית, הרי כל
הנושא הוא ממש אבסורד. איך התקיימה
האנושות עד לפני מאתיים שנה, לפני המ צאת
החיסונים? איך מתפתחות החיות ב טבע
ן שייאתרו את ילדי הטיבעונים בארץ,

נר חיסון גוום הוערת־וסר
טוענים הטיבעונים.. .חיסון התינוקות
משיב רופא־הילדים

חוסן טבעי?

יצחק בן־אורי, המרפא הטיבעוני מנתניה, טוען שתינוקות
.נולדים בריאים ומחוסנים, בחיסון שקיבלו מן הטבע ותוך
כדי יניקת חלב־האס. לפני שנעשה טיבעוני, חיסן בן־אורי את בתו הבכורה. שני ילדיו
הצעירים, דני (למעלה משמאל) ומיכל (למעלה) לא חוסנו ולא קיבלו תרופות מעולם.
(בתמונה ממול: יצחק בן־אורי עם בתו מיכל על משטח הדשא בחצר ביתם).

פה. כאשר התגייסה לצבא, צייד אותה
אביה במיכתב שבו ביקש לפטור אותה מכל
החיסונים. לדבריו, עד כמה שידוע לו,
אין שום חוק המחייב קבלת חיסונים.
שני הילדים הצעירים, דני בן וד 3נ
ומיכל בת ה ,3-לא קיבלו חיסונים. דני
חלה במחלות־הילדים הרגילות, עבר אותן
בצורה קלה, ונרפא ללא תרופות. מיכל לא
חלתה עדיין אף פעם אחת. את דני היניקה
מרים במשך שנה וחצי, ואת מיכל,
שאותה ילדה בגיל ,41 היניקדך במשך שנה.
״אני מאמין שההנקה נותנת את כל החי סונים
הדרושים לתינוק,״ חוזר ומדגיש
בן־אורי.
המדריך־המרפא נושא בתיקו אוסף גדול
של קיטעי עיתונות ומיסמכים רשמיים מכל

שלא חוסנו, ויבדקו האם הם חלו במחלות
נגדן נוהגים לחסן!
״התרכיב המשולש גורם נזק לתינוקות.
טענת מישרד־הבריאות, שמרכיב השעלת
בחיסון זה היה פגום, אינה נכונה. מארצות
שונות בעולם הגיעו דיווחים על מח לות,
שיתוקים ומיקרי-מוות בגלל התרכיב,
והנה עכשיו מזמינים חומר מאנגליה. גם
שם יש ספק בקשר להשפעת החומר על
מערכת־העצבים של התינוק !
״הדבר החמור בעניין הוא שלא אומ רים
להורים את האמת. מפחידים אותם
מצד אחד שהילד עלול לחלות אם לא
יחוסן, אבל לא אומרים להם שיש סיכון
בחיסון עצמו. ההורים אומנם קוראים
(המשך בעמוד ־)52

ח ס -נוחמ ני ני חיסון

(המשך מעמוד )51
בעיתונים על הסיכונים, אבל הסמכות
לגביהם היא הרופא. צריך לתת להורים
בחירה חופשית, להחתים אותם שהחיסו*
נים הם על אחריותם, ואז ודאי יהיו
הורים שיוותרו על החיסונים.״
בן־אורי מדבר על הנושא בכאב ובהרגשת
חוסר־אונים מול הנוהגים המקובלים.
״גוף האדם נברא על־ידי כוח עליון, וכל
התערבות במנגנונים הפנימיים, בכימיה
שלו, היא שלילית,״ הוא מסכם ,״כל המעבדות
בעולם לא יכולות לייצר דם או
לאחות עצם שבורה. צריכים לספק לתי נוק
את צרכיו הפיסיולוגיים — מזון מת אים,
טמפרטורה מתאימה, אוויר צח, ניקיון
וכדומה — כדי שיתפקד כהלכה, אבל
אי-אפשר להתערב בתיפקודי הגוף ולנסות
לשפר את יצירת הטבע.״

״טיבעונים
ותימ הו ני ם

ן לו 11 בו 11 יי 11 הגתות ו11ק

לראותלה תי*) 11 וו ל!7נ 1ת

רגות־גן

המנוי
קי בלת חשבון,
אנא, פרע או תו

סיפורה

בהקדם .

מחלקת הסתיים
והרסנית

גיטרות * אקורדיונים
כלי־נשיפה * אורגנים
מיתרים תופים
השאלה מכירה
תיקונים

גינזסוג תנסיקה

מ3בר תח3ומ
נ1אר פרנס סיסייה

אלנבי ( 48 ליד רח׳ גאולו!) ת״א,
ט ל 57773 :־03

ג׳ון בק ראף ואלונה

נו סדב־ 940ת

נח.׳• צ׳רלס גארוט 00 יל0 :,-רנק יבל(1ס חוסד,י0 .יוי1ללגר#ן

^ ! 3ח<16 0 1101ו 5ז 6ל 6 0 1ורר

סי ד ני ע 1ל ד ון הספר בהוגאת ספרים מזרח•

שבוע • 2״מוגרבי״ ,מל־אביג
6.00 - 9.00
> 1ד. משיוו ישות־ בע;

רו בקס

המתנה השימושית ביותר

^ ד״ר מיכאל שטרנכרג 52 רופא
/במחלקת הילדים בבית־החולים תל-
השומר, המכהן כיושב־ראש איגוד רופאי־ילדים
בסניף תל־אביב והסביבה, יש די־עד,
שונה על חיסוני תינוקות וילדים.
בחיסון שמעניקים התרכיבים למיניהם
הוא רואה ״חיסון טיבעי״ ,ולדבריו :״כדאי
שילדים יחלו בצורה קלה במחלות מסויי־מות,
במטרה שייפתחו חיסון טיבעי כנגד
אותן מחלות, שהן מחלות קשות, ועלולות
לגרום למוות או לנזק תמידי למערכות
שונות בגוף. חיסון טיבעי נרכש על־ידי
מגע עם מחולל המחלה. מגע זה גורם
לכך ־שהגוף ייצר נוגדנים טיבעיים לתקו־פת־חיים
ארוכה, ולפעמים לכל החיים. או,
במילים אחרות: מחולל המחלה מוחלש
בצורה שהוא לא מסוגל לגרום למחלה או
לנזק למחוסן, אבל באותה שעה הוא גורם
ליצירת גופיפי־נגד, כך שכאשר הגוף נפגש
במחולל האמיתי של המחלה, הוא מסוגל
להתגונן באופן היעיל ביותר.
״מחלות כדיפטריה, טטנוס, שעלת ושי־תוק־ילדים,
שעוד במאה שלנו גרמו לתמותה
ולתחלואה המונית בין ילדים, כימעט
נעלמו מאז החלו בחיסונים,״ מסביר ד״ר
שטרנברג .״מצד שני, ברור שבחיסון, כמו
בכל פעולה רפואית אחרת, ישנו אלמנט
מסויים של סיכון. לכן עלינו לשקול, כאשר
מדובר בטיפול רפואי, את התועלת הצומחת
מהפעולה כנגד הנזק האפשרי.
״במרכיב ד,שעלת, בתרכיב המשולש, לא
הצליחו להוציא לגמרי את הגורם ד,מסוכן,
הגורם להפרעות במערכת־העצבים המרכזית
בקרב תינוקות רגישים. תינוקות
אלה — בעלי נטייה להתכווצויות במע־רכת־ר,עצבים
המרכזית או כאלה שנולדו
עם נזק מוחי — לגביהם יש ויכוח אם
לתת להם את החיסון נגד שעלת. כל הוויכוחים
כיום הם רק נגד החיסון נגד שעלת.
לגבי שאר החיסונים אין ויכוח. מטילים
בהם ספק רק טיבעונים, תימהונים וחברי
כיתות דתיות מסויימות בעולם (לא ה דתיים
בארץ).
״לזכות החיסון נגד שעלת כדאי לציין
שמחלה זו, כאשר היא תוקפת תינוקות,
עלולה לגרום נזק חמור לריאות. הנזק
עלול להתגלות בגיל הזיקנה, בצורת דל־קת־סימפונות
כרונית. כיום יש כבר ירידה
עצומה בנזק ד,ריאתי הכרוני בקרב מבוגרים
שחוסנו בילדותם.״
ד״ר שטרנברג אינו מהסס לתקוף את
החלטת מישרד־הבריאות הישראלי לייבא,
החל בימים אלה, את ד,תרכיב המשולש
מאנגליה. לדבריו, כמות הסיבוכים באנגליה
זהה לכמות הסיבוכים בארץ, ולא ברור
למה הוחלט לייבא את ד,תרכיב משם, כאשר
יש תרכיב זהה מתוצרת הארץ.
רופא־ד,ילדים מפרט את הקשר בין מה-
לות־הילדים הקשות והחיסונים נגדן .״מח לת
שיתוק־ד,ילדים היא דוגמה טובה ל יעילות
החיסון,״ הוא אומר ,״המגיפות בשנות
החמישים גרמו לתמותה גבוהה
ולמיקרים קשים שהסתיימו בנכות. עם
תחילת החיסון חלד. ירידה תלולה במחלה,
ולמעשה אפשר לומר שמאז שנות השי שים
המוקדמות־ אין מיקרי שיתוק־ילדים
בקרב האוכלוסיה המחוסנת.״
ד״ר מיכאל שטרנברג הוא אב לשלו שה
ילדים: יובל 20 דני ( )18 ורחל
( .)16 שלושתם קיבלו, כמובן, את כל החיסונים
האפשריים, ולא חלו במחלות
שנגדן חוסנו. הם חלו רק באדמת, שנגדה
לא היה קיים אז חיסון (כיום נוהגים
לחסן נגד אדמת ילדות בגיל .)12
לחיסון נגד שפעת מתנגד הרופא.
לדבריו זהו חיסון זמני, לשנה אחת ביל־
(המשך בעמוד )54
העולם הזה 2112

ו ה גי ד ה
יג אלג רי ס ל

מסיפורי

ומס ההשבחה

בו רסת

סגן ראש עיריית תל-אביב ויו״ר ועדת
בניין ערים, יגאל גו־יפל, עשה בימים
אלה מישגה שיעלה לעיריה כס!ף רב.
העיריה נוהגת לגבות מס״השבחה מקבלנים
/תמורת אישור אחוזי בניית״יתר על
מיגרשים. הנוהל הוא שהעיריה ממנה

היהלומים >ב<

ה נו ש ר

הי הלו מן
א לון
סגן גריפל
סיבוכים בעתיד

למטבע־חוץ בשוו״ץ
נראה כי שער הלירה הישראלית גבוה
יותר בשווייץ מאשר בישראל. לכן כדאי
עתה לישראלי להמיר לירות במטבע זר
בשווייץ ולא בישראל. האופטומטריסט
צבי רול חזר לאחרונה משווייץ, שם
המיר לירות בפרנקים שווייצים, ב״בנק
לאומי״ בציריך, וקיבל תמורה לפי שער
של 7.92 לירות לפרנק. הוא בדק ומצא
כי באותו היום היה השער בישראל 7.98
לירות לפרנק. כלומר: הפרש של 0.75
אחוז.

,סנסווח בח1ות
לסחורות פטווות־מנס
קרטון סיגריות ״טיים״ עולה בחנות
רגילה 64.5לירות. בחנות לסחורות פטורות
ממכס מוכרים קרטון כזה ב״3.75
דולר, שהם 60 לירות. לכאורה, יותר
בזול. אולם המסים מהווים מעל ס/״ 70ממחיר
התפיסה לצרכן. יוצא כי החנות
בלוד גורפת לכיסה את מרבית המסים,
שלכאורה היא היתה צריכה לפטור מהם
את הקונה.

תביעה שהגיש לבית־המישפט המחוזי
בתל״אביב אילן קשתי, קבלן עבודות
בנייה של מישרד הביטחון בדרום, מגוללת
פרשת התנכלויות מצד המישרד, שגרמה
לפשיטת רגל ולמאסר בגלל חובות.
קשתי 42 יליד תל״עדשים, עבד מאז
שנת 1972 כקבלן. בפרוץ מלחמת יום-
הכיפורים התנדב, למרות נכותו, ולחם
כל העת ברמת הגולן. הוא אף נפגע ונותח.
אחרי המלחמה שיקם את עסקיו
והחל לקבל עבודות ממערכת הביטחון.
אך הסחבת של מישרד הביטחון דירדרה
את עסקיו והביאה אותו אל סף פשיטת
רגל.

תלונה למישטרה האזרחית באל־עריש,
ולאחר פניות רבות התירו לו לפנות את
המחסן שבמחנה. והנה התברר לו, כי
המחסן נפרץ ונשדד והנזק מסתכם בעשרות
אלפי לירות. הוא התלונן במישטרת
אל־עריש על הגניבה, אולם שום פעולה
לא ננקטה. בלית ברירה הגיש תביעה
אזרחית לבית־המישפט, נגד מישרד-הבי-
טחון ומפקד המחנה וזאת אחרי שכל
פניותיו אל שר-הביטחון דאז, שימעון
פרש, הושבו ריקם. התביעה נדחתה
תחילה, שכן השלישות הצבאית טענת
כי אין קצין בשם זה במחנה רפידים.
קשתי פנה למישרד החקירות ״מודיעין

מזה שנים מתנהל בבורסת היהלומים
ברמת־גן מאבק בין נשיא הבורסה, משה
שניצר, ומנהל הבית, גלפריו, לבין ה
יהלומן נפתלי אלון וקבוצת תומכיו.

שמאי והקבלן ממנה קבלן, והערכת שניהם
מחייבת.
לפני כמה חורשים היה צריך לקבוע
מס־השבחה למיגרש של ״גרוסמן—
ק.ב.ק.״ ,בפינת הרחובות המאספים ו־אבן־גבירול.
כל אחד מן הצדדים מינה
שמאי והשמאים פסקו מס־השבחה של
כ־ 6מיליון לירות. בעלי המיגרש נבהלו
מגובה הסכום והחליטו לשנותו. אן כיצד
משנים נוהל מקודש 1פונים לידידו
של גריפל, נחום קלקא.
אין הוכחות כי קלקא עשה משהו בע
ניין, אבל עובדה היא שגריפל הפר את
הנוהל הקבוע, ביטל את השמאות הקודמת
ומינה שמאי נוסף. השמאי שמונה
הוא אליהו פן, שהוא במיקרה דודו
של המישנה למהנדס העיר שמואל פן.
עתה מצפים הכל כי פן יקבע שומה קטנה
יותר. ומה שיותר חשוב הוא, כי עתה
קבע גרייפל תקדים: ניתן לערער על הח לטתם
הראשונה של השמאים. בכך נפתח
פתח לסיבוכים רבים בעתיד.

כדאי דהחדיו דוות

והדס
על־ידי מישרד־הביטחזן

שר וייצמן וסגן ציפורי
הבטחות ערב־בדזיחת
הקש ששבר את גב הגמל היה עבודות
צנרת במחנה צבאי ברפידים. יום אחד,
כאשר הגיע עם פועלים וכלים כבדים לביצוע
העבודות, מצא כי מחסן חומרי
הבניין שלו נערץ לפי הוראת מפקד המח נה,
והמלט שהיה בתוכו הוצא לשימושים
אחרים. קשתי ביקש הסברים מהמפקד
אך זה דרך, לדבריו, קלאצ׳ניקוב ופקד
עליו לעזוב את המחנה. נוכח הכלי הדרוך
עשה קשתי כמצווה. הוא פנה אל מנהל
לישכת הבינוי ברפידים וביקש את התערבותו.
המנהל סירב להתערב והיפנה
אותו למישטרה הצבאית. אך גם המיש־טרה
הצבאית ברפידים סירבה לחקור
בפרשת איומי הנשק. לכן פנה קשתי ב
נשיא
שניצר
על מישנזר האתיקה
הסיכסוך האחרון פרץ על רקע תביעת
אלון כי הבורסה תירשם כבית־משותף.
שניצר התנגד לכך, ורצה כי היהלומנים
יחכרו את מישרדיהם מהנהלת הבית.
הנימוק של שניצר: אם תועבר הבעלות
על שמם של היהלומנים, לפי חוק הבתים
המשותפים, תתאפשר חדירה של
אלמנטים פליליים לבורסה• אלון טוען
כנגדו, כי שילם עבור רכישה של חדר
ולא עבור חכירה, וברצונו לרשום את
הרכוש על שמו.
קבוצת אלון פנתה לבג״ץ לבית-המיש-
פט בעניין ׳זה ושכרה עורך״דין מעולה.
היא אף הצליחה לכפות על הנהלת ה בורסה
לשלם את שכר טירחתו של עו-
רך-הדין.
כל עוד התנהל המאבק המישפטי לטובת
שניצר היה הכל כשורה. אולם
כשמאזני הצדק החלו לנטות לטובת
אלון, הורה שניצר לעורך־הדין שלא ליי צג
עוד את אלון, בנימוק כי הדבר נוגד
את האתיקה המישפטית: אסור לעורך-
דין להילחם בצד המשלם לו את שכר
הטירחה. עורך־הדין ביטל את התביעה
ושניצר זכה.
אך הסיכסוך בין אלון לבין שניצר מתנהל
בדרכים אחרות. יהלומנים מספרים

אזרחי״ ,שאיתר את הקצין. דו״ח המודיעין
האזרחי הוגש לבית-המישפט.
לפני הבחירות לכנסת פנה קשתי, אוהד
הליכוד, אל עזר וייצמן ואל מרדכי
ציפורי והם הבטיחו לו כי יטפלו
בתלונתו אם וכאשר יגיעו לשילטון במדינה.
אך גם אנשי הליכוד הנחילו לו
אכזבת. הם הגיעו אומנם לשילטון אך
שכחו את קשתי ואת בעיותיו.
הממונה על פניות הציבור במישרד-
הביטחון, ש .בן־משה, השיב בתחילת
השנה לאסתר קשתי, כי בעלה פיגר בעבודותיו
והתנהג בצורה שפגעה בסמכות
מפקד המחנה. לדעת הממונה אין ביסוס
להאשמות קשתי כלפי מישרד״הביטחון.

הפקרות בטדוויויה
בין בניין הטלוויזיה בירושלים לבניין
רשות השידור, מצוי בניין שהיה פעם
מטווייה והיום משמש מרכז הדרכה ומחסן
חומרים וציוד של הטלוויזיה. בחצר
מרכז הדרכה זח מצויות ערימות
גדולות של נסורת עץ, אביזרים משומשים
ודפי הנהלת־חשבונות של הטלוויזיה.
מי שרוצה לדעת את פרטי חשבונות
עובדי הטלוויזיה או מי שרוצח לקחת
שוברי-תשלום של אגרות טלוויזיה —
מוזמן לבוא לשם, לדעת ולקחת. נראה
כי זו הסיבה שרשות השידור מבקשת מן
האזרחים לשמור על העתקי תשלום האגרה.
שכן הטפסים שלה מתגוללים ב-
ערימת הפסולת (ראה תמונה).

כי שניצר שיסה באלון את גלפרין, מנהל
הבית, שהחל נועל את תיבות הדואר
של קבוצת אלון בבורסה ולא מאפשר
להם להוציא דברי-דואר. יום אחד רגז
אלון והביא כלב פרא לבית הבורסה,
ופקד עליו להתנפל על גלפרין. גלפרין
ניבהל, נימלט מן המקום והפסיק מאז
להתנכל לאלון.

1חסינותבס חי ס ון • 1
(המשך מעמוד )52
בד. ילד שהוא בדרך־כלל בריא, יכול לע בור
את המחלה, ואין טעם לטרוח בחיסון.
על המתנגדים לחיסונים אומר הד״ר
שטרנברג :״החלטתם לא לחסן את יל דיהם
נראית לי ילדותית. אנשים אלה
מסתתרים אחרי הביטחון שנותנת להם
שאר האוכלוסיה. באנגלית קיים מושג
ושמו, חיסון העדר׳ .כלומר, העדר מחוסן,
והסיכוי שאדם אחד, בלתי־מחוסן, יידבק
במחלה הוא קטן. נוסף על כך, ילד לא
מחוסן.יכול להידבק מילד שחוסן נגד שי־תוק־ילדים,
ובדרך זו לזכות בחיסון גם כן.
אפשרות זו קיימת רק בחיסון נגד פוליו,
המבוסס על בליעת וירוס חי, שתכונותיו
זהות לווירוס האלים, פרט ליכולתו לג •
רום
לשיתוק.״
כאשר נתקל במישפחות שהתנגדו
לחיסון נגד שיתוק, שיכנע ד״ר שטרנ-
ברג את כולן שהדבר נחוץ. לגבי החי סונים
האחרים נתקל פה ושם בהתנגדו יות.
במיקדים אלה לא התאמץ לכפות את
דעתו .״אין זה מטיבעי ללחוץ על אנשים

ג בחורף אל תבוב! מים

גור א ת הבר! ס מן

רופא־ילדים שטרנכרג
״תפרוץ מגיפה !״

נציבות המי

תעריפון המנויים של
החל מי1.12.77

הוווו 0 9היה
לשנה בלירות
מחיר הוצאות
חעתון משלוח

דמי המנוי בארץ
לכל ארצות תבל בדואר רגיל

לחצי שנה

478 = 51 + 42 + 385
598 = 64 + 149 + 385
250 315

דמי ה מנוי לארצות חוץ בדואר אוויר
• אירופה
• ארה׳׳ב
• ונצואלה, ברזיל, ארגנטינה, קולומביה,
אוסטרליה, ניו זילנד, פרו
• גאנה, חוף השנהב, טנזניה, רודזיה, זמביה
• ניגריה, דרום־אפריקה
• מקסיקו, פנמה, סינגפור, טאייוון
• תאילנד, הונג-קונג
עקב העלאת דמי המשלוח בדואר

617 = 66 + 166 + 385
868 = 93 + 390 + 385
1254 = 134 + 735 + 385
325 450
650
913 1058 1153 913
470 550 595 475
385 385 385 385

430 560 645 430

98 113
123

לשנות את דעתם,״ הוא אומר ,״מילבד
זאת, אין חוק בארץ המחייב חיסון.״
לפני מתן חיסון הוא נוהג להסביר
לאמהות שעלולות להופיע תופעות לוואי.
הוא לא מדגיש את הסכנה שבחיסון, אלא
אומר שלעיתים רחוקות עלולים להיווצר
סיבוכים, ובמיקרה כזה צריך מייד לפנות
לרופא. לפני מתן החיסון הוא גם נוהג
לבדוק אם הילד הוא בעל רגישות מייו-
חדת, לדבריו :״אני מעדיף לתת חיסון אם
התינוק בריא. רק אז הוא יגיב בצורה
הטובה ביותר.״
אשר לבעייה האקטואלית של מרכיב
השעלת בחיסון המשולש :״התגובות ה שליליות
לכך בחודשים האחרונים היו הצ טברות
של סיבוכים. למעשה גרם תרכיב
זה לסיבוכים במשך כל השנים, אבל כאשר
שוקלים את הסיבוכים הללו לעומת הסי בוכים
מהמחלה עצמה, ולוקחים בחשבון
את האפשרות שהמגיפות השונות עלולות
לחזור, המסקנה היא אחת: חייבים להמ שיך
בחיסונים, תוך כדי בחירת החומר
הטוב ביותר ומיון קפדני בין הילדים, כדי
שלא לפגוע באותם העלולים ללקות ב סיבוכים.
״הרפואה
משתמשת בסטטיסטיקה להוצאת
מסקנות, ומסתמכת בה במחקרים
גדולים, למרות שבקצוות הסטיסיקה מס תתרים
מיקרים עצובים של כישלונות.
אכזרי להפעיל נתונים סטטיסטיים ברפו אה,
אבל לפעמים חייבים לנהוג כך, למ רות
שמשמעות הדבר — אסון לכמה זו גות
הורים. הרי אדם אחד למיליון יכול
למות בעיקבות טיפול בפניצילין, אבל
לעומתו המונים ניצלים בעזרת תרופה זו.״
יחד עם הודעת מישרד־הבריאות, ה שבוע׳ על חידוש חיסודהתינוקות בתר-
כיב המשולש תוך שבועיים, נמסר גם כי
היועץ המישפטי במישרד זה בודק עתה
את האפשרות להסדיר, באמצעות חקיקה,
את הבעייה של מתן פיצויים לנפגעים מ-
תופעות-לוואי של חיסון.

נעמי רץ י

העולם הזה 2112

בעל־רכב
הקפד על רציפות ביטוח חובה לרכבך
אם ביטוח החובה שלך התחיל בחודש נובמברוחולק דשני
תשלומים — עליך לשלם את התשלום השני בחודש מרץ
לפני גמר תוקף תעודת הביטוח הראשונה.

בדוק א ת מועד גמר תו קףהת עודה הרא שונה שבידך, שלם
והחתם בבנק — עד או תו מועד — א ת הת עוד ה ה שניה
שקיבלת.
א ם תעודה שניה אינ הנמצאת בידך — פנה אל המבטח שלך.

שמור על רציפות הביטוח!
איגוד

אבנר

חברות הביטוח בישראל

איגוד לביטוח נפגעי־רכב בע״מ

ספר דניאל
״ספר דניאל״ בתרגום הקטעים הארמיים לעברית
מדוברת וכל שאר הפרקים בהוצאה נאה ומהודרת
כמחיר — 5.ל״י לעותק (כולל דמי משלוח)
ס/״ 20 חנחח לכל עותק נום,ר
המרכז הבינלאומי לכתבי הקודש
ת.ד 7089 .ירושלים

הופיעו
בספריית עקרב
ספדי מתח וריגול על רמה!

* מסכת הזכרון
מאת :

ויקטור קנינג

-¥איש הק שר
מאת :

טוני ויליאמסון

מר פינצילי מגיע לפריס
מאת:

ספר התנ״ן והברית
החדשה בכריכה אחת
ללימוד ולהשכלה -כללית

(בשפה ׳העברית ובכל השפות)

במחיר 20 לירות

¥כלוב של קרח
מאת:

ויישלח לך מייד

דאנקן קייל

מ טר החמש
מאת :

ק. פורבס

תיק ואר שה
מאת:

(כולל דמי אריזה -ומשלוח)
כתוב וצרף את התשלום לפי הכתובת ת.ד 166 .רמלה

ויקטור קנינג

אדם הול

• -¥מחירו של רצח
מאת :

ג׳ון ד. מקדונלד

חיד הלשח קני ם
מאת :

רובקס

המתנה היפה ביותר

א רומו ר

ציפוי דלתות וקירות
העולם הזה 2112

״מו תך
הצרירים־
נסח אותנו!

פינסקר 51ת״א, טל 281737 .

פטריק קוונטין

•* -בתו של הזמן
מאת:

ז׳וזפין טיי

ספריית עקרב -בילדי מהנה
עם ספרי מתח על רמה
הפצה :״גר׳