גליון 2113

הצג PDF מעבר לתצוגת תמונות עוד משנת 1978

עמוד 1

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2113 - 1 במרץ 1978 - עמוד 1 | כ ״ ג אדר א׳ ת של״ח1.3.78 , המחלר 12.00 :ל״י(הולל מ.ע.מ<. שנה 42 מספר 3 סערה הטבוח לידידח דו ל צי אלה טמ

כ ״ ג אדר א׳ ת של״ח1.3.78 ,

המחלר 12.00 :ל״י(הולל מ.ע.מ<.

שנה 42

מספר 3

סערה
הטבוח לידידח
דו ל צי
אלה טמ שה

עמוד 2

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2113 - 1 במרץ 1978 - עמוד 2 | ״העולם הזה״ ,שבועון, החדשות הישראלי י המערבת והמינהלה : תד־אגיב, רחוב גורדץ ,3טלפון 243386־ .03 תא־־רואר . 136 מען מברקי :״עולמפרס״ .מודפס ב״הדפוס החדש״ כע״מ,

״העולם הזה״ ,שבועון, החדשות הישראלי י המערבת והמינהלה :
תד־אגיב, רחוב גורדץ ,3טלפון 243386־ .03 תא־־רואר . 136
מען מברקי :״עולמפרס״ .מודפס ב״הדפוס החדש״ כע״מ, תל•
אביב, רה׳ כן־אכיגדור. הפצה :״גד״ כע״מ. גלופות: צינקוגרפיה
כספי,׳ בע״מ העורך הראשי: אורי אכנרי. העורך: אלי תבור י עורר
תכנית: יוסי שנון. עורכת כיתוב: נורית יהודאי. ראש המינהלה :
אברהם סיטון. מה׳ המודעות: רפי זכרוני. המו״ל: העולם הזה כע״מ.

עשרות מיכתכי־תגובה הגיעו לדואר
המערכת בעיקבות פירסום הכתבה
מגיפת הבדיחות (העולם הזה ,)2111 שעסקה
בבדיחות המופצות בציבור על שר־הקליטה
דוד לוי. כמה ממיכתבים אלה
תוכל למצוא במדור מיכתבים בגיליון זה.
רוב המיכתבים, כמו מרבית התגובות
האחרות (כולל תגובות שפורסמו בעיתונים
אחרים) גינו את פירסום הבדיחות אודות
השר לוי מעל עמודי העולם הזה. אולם
נראה לי כי המיכתב המשקף יותר מכל
את התופעה הוא מיכתבו של הקורא י.
גולן, מרחוב שח״ל ,33 באר־שבע.
כותב הקורא גולן במיכתבו :
לדעתי הכתבה בכלל לא היתה במקומה.
החלק השני שלה ,״כל בדיחות לוי״,
היה חסר כל טעם. צחקתי עליכם ממש
בהרגשת גועל. מזל שאתם לא מכירים את
הבדיחה הטובה והנבזית ביותר על השר
לוי, כשמנחם בגין אמר לו :״שמע דוד,
אני הבטחתי שנקטין את מיספר מישרדי
הממשלה. ייתכן שנצטרך לסגור את מיש־רד־הקליטה,
אבל אז נשלח אותן בתור
שגריר לצ׳אד.״ שאל אותו דוד לוי :״לאיזה
צ׳ד, צ׳ד ימין או צ׳ד שמאל?״
כמו אחרים, שהזדעזעו ונפגעו למישמע
מבול הבדיחות המסופרות בציבור על השר
לוי, כך גם הקורא גולן לא יכול
היה להתאפק מלספר את אחת הבדיחות

שכל כך זיעזעו אותו. הוא הפך בכך לחלק
מהתופעה המוזרה והבלתי מוסברת,
שאולי מתפקידם של הסוציולוגים להסבירה.
עובדה
שאין להתעלם ממנה היא שהתופעה
קיימת. היא לא הופיעה עם מינויו
של דוד לוי כשר־הקליטה. קדמה לו שורה
של אישי־ציבור, שניצבו בעבר במוקד
של מגיפות־בדיחות, כשרק לעיתים רחוקות
ניתן היה למצוא הסבר הגיוני כלשהו
מדוע נסבו הבדיחות דווקא אודותם
ולא על אחרים.
חרושת־בדיחות מעין זו על מנהיגים,
אינה תופעה ישראלית דווקא. היא קיימת
במדינות רבות בעולם, דמוקרטיות וטו-

למשל, על שר־הדתות, אהרון אבו־חצירא.
אבל עובדה היא שהן פוסחות עליו.
מבחינה מסויימת יכול היד, דוד לוי
לראות במסע־הבדיחות עליו מעין מחמאה.
מסעים כאלה ממוקדים בדרך כלל
סביב דמויות של מנהיגים מוכרים וסופו־לאריים.
בדיעבד מעניקות הבדיחות לדוד
לוי מעמד של דמות ציבורית מהשורה
הראשונה, בדרגה כמעט שווה לראש־הממשלה
מנחם בגין, שגם הוא עמד בתקופה
מסויימת במרכזה של מגיפת־בדיחות
דומה.
ניסיון העבר מוכיח כי התעלמות מהתופעה
אינה מחסלת אותה. מסעי־בדיחות
מסוג זה נמשכים, גם אם אין להם כל
הדים באמצעי-התיקשורת.

את האפקט המהמם שלה. כך אירע שלמרות
שהתמונה נמצאה כמה ימים ברשות
כל מי שחפץ בה, היה העולם הזה העיתון
הראשון שהדפיסה.
יעקב סער שלח צילום מרשים זה לתחרות
הבינלאומית של צילומי עיתונות,
שנערכה בהולנד. היא היתה אחת מ־
3,689 צילומים, שצולמו בידי 714 צלמים
מ־ 48 מדינות, שנשלחו לתחרות. בשבוע
שעבר בחר חבר השופטים של התחרות
את צילומו זה של סער כאחד משלושה צי-
לומי־העיתונות הטובים ביותר שצולמו בעולם
בשנה האחרונה, העניק לסער את
הפרס השלישי בתחרות. אילו היה הדבר
תלוי בנו, היינו מעניקים לו את הפרם
הראשון.

ג׳ידזאן פאדאת, רעייתו של נשיא
מצריים, פלטה קריאת־הפתעה :״לא יאומן
! ממש לא יאומן !״
לפניה, על השולחן בלישכתה, היה פרוש
השער הכפול של גיליון העולם הזה .2099
בו סוקר ביקורו ההיסטורי של בעלה בירושלים.
עורכו הראשי של העולם הזה,
אורי אבנרי, הציג בפניה את הגיליון,
בעת הראיון הבלעדי שהעניקה לו ג׳יהאן.
קריאת ההתפעלות שלה היתה למראה
תמונת השער הכפול, בה נראה בעלה
כשהוא מסתודד עם ראש־הממשלה מנחם
בגין, כשאפיהם כמעט נוגעים זה בזה.
הבעת הפנים של שני ראשי המדינות בתמונה
ומצב שפתותיהם יצרו את הרושם
כאילו תפסה אותם המצלמה שנייה לפני
נשיקת־שפתיים חושנית.

התרגלנו בכר לכך, שעיתונאים
מסויימים נוהגים להעתיק ידיעות שפורסמו
לראשונה בהעולם הזה, או לפרסם
את המשך השתלשלותן, לרוב מבלי לציין
את העובדה כי הידיעה ראתה אור
לראשונה בעיתון זה.
אולם השבוע הגדיל מעריב לעשות. הוא
פירסם ידיעה שהופיעה בהעולם הזה יום
לפני שפורסמה במעריב, תוך שימוש בטענה
המטעה כאילו מעריב הוא שפיר־סם
אותה לראשונה.
אני מתכוון לגילוי בגיליון שעבר (העולם

היה זה, ללא ספק, הצילום הטוב ביותר
שצולם במהלך ביקורו של אנוואר
אל-סאדאת בישראל. הוא שיקף והביע,
יותר מכל אחד ממאות אלפי הצילומים
שצולמו בידי מאות צלמים במרוצת הביקור,
את תחושת הקירבה המפתיעה, שנוצרה
כתוצאה מביקורו של סאדאת בירו־

מושתלב עזאם*
זכות ראשונים

התמוגה האוריגינדית שד שער
אחת משלוש הטובות בעולם

שער ״העולם הזה״ ()2000
תחושה מהממת

טאליטריות גם יחד. ייתכן שהיא אחד
ממנגנוני־ההגנה הנפשיים של האזרח מול
השררה. אולם שטות היא להניח שהיא
פרי של תיכנון יזום או מסע מכוון שנועד
להכפיש אישי־ציבור מסויימים.
לא העולם הזה הוא שהמציא את הבדיחות
על השר לוי. נתנו להן פירסום מתוך
הכרה שתפקידו של עיתון לדווח על כל
תופעה חברתית, אפילו אם היא לובשת
צורה של מסע־בדיחות.
במקרהו של השר לוי התגלתה רגישות
מייוחדת לחרושת־בדיחות זו, שכן היו
כאלה שניסו לטעון כי זוהי תופעה גזענית.
אם היא כזאת, בוודאי שיש למקד
אליה את תשומת־הלב הציבורית. אם אינה
גזענית — ממילא נופלות כל הטענות
כנגד הפירסום. על פי הערכתנו אין לטענה
זו על מה לסמוך.
בעבר הפכו דווקא מנהיגים אשכנזים,
כמו לוי אשכול, יוסף אלמוגי או פנחס
ספיר, לקורבנות של מסעי־בדיחות. קשה
להסביר מדוע דווקא אישיות מסויימת היא
המרכזת סביבה בדיחות עממיות. את אותן
בדיחות על שר־הקליטה ניתן היה לספר,

שלים. היתה זו הוכחה נוספת לכלל העיתונאי
שתמונה אחת יכולה להביע יותר
מאלף מילים.
לא היה זה צילום של אחד מצלמי העולם
הזה. הוא צולם בידי צלם לישכת־העי־תונות
הממשלתית, יעקב סער, בסעודת-
הערב החגיגית שערך מנחם בגין לכבודו
של נשיא מצריים במלון המלך דוד
בירושלים. אף־על-פי-כן דומני שלהעולס
הזה יש חלק בו, למרות שאיש מאיתנו
לא תרם ליצירתו.
בעת אותה סעודה ממלכתית עקב יעקב
סער אחרי שיחת שני המנהיגים דרך עדשת
מצלמתו, צילם עשרות תמונות של
המעמד. רק חלק מתמונות אלה זכו להתפרסם.
לישכת־העיתונות הממשלתית בחרה
במהירות מיספר מצומצם של צילומים, אותם
הפיצה לעיתונות. להעולם הזה שמורה
הזכות של גילוי הייחוד שבתמונה זו.
צילום השער הכפול הוא קטע מתמונה
גדולה יותר, שרק חיתוך הולם והגדלה
לממדים בלתי שיגרתיים, אפילו לגבי המקובל
בשערי העולם הזה, הם שהבליטו

הזה )2112 כי הלב שנשתלל בגופו של
מעד עזאם, הצעיר הערבי מטייבה, נלקח
מגופו של חיים פישלר, עובד חברת
צ׳מפיון, שנורה בראשו בידי שודדים.
גילוי זה של העולם הזה לא הוצנע בין
השורות בכתבה שקשה לגלותה. הוא הופיע
על השער האחורי של הגיליון הקודם
ובכתבה שהשתרעה על פני 9טורים,
בה התפרסמו גם תמונותיהם של התורם
והמקבל.
גיליון העולם הזה שכלל את הגילוי,
ראה אור בערב יום השלישי שעבר. עוד
באותו ערב ולמחרת בבוקר צוטט גילוי
העולם הזה במהדורות החדשות של שי־דורי־ישראל.
מעריב הופיע עם אותו סיפור
עצמו בשעות לפני הצהריים של יום
רביעי. למרות זאת היה לעורכיו העוז
לטעון כי זכות הראשונים על הגילוי מגיעה
להם, כאילו לא פורסם הסיפור קודם
לכן בהעולס הזה וצוטט עוד קודם לכן
ברדיו.
ומי שתבע הוכחה כי אין גבול להעזה
עיתונאית — הנה היא לפניו.

* עם אמו ואחיו.
העולם הזה 2113

עמוד 3

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2113 - 1 במרץ 1978 - עמוד 3 | ק 121 ז •אנטנה טלסקופית ח 111-1ו 1 6 1ו^ט^/ו-ו/ץ עם אפשרות חיבור לאנטנה מרכזית •פועלת על חשמל או בטריות משקל:דק״נ אביזרים אפשריים: ־ אוזניה ־ מחבר למצבר רכב

ק 121 ז
•אנטנה טלסקופית ח 111-1ו 1 6 1ו^ט^/ו-ו/ץ
עם אפשרות חיבור לאנטנה מרכזית
•פועלת על חשמל או בטריות
משקל:דק״נ
אביזרים אפשריים:
־ אוזניה
־ מחבר למצבר רכב

יד. יי

למבקשים *ת ׳יהטוב ביותר

עמוד 4

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2113 - 1 במרץ 1978 - עמוד 4 | יושב־הראש החדש של ועדת חגיגות־השלושים. הפירסומאי דויד אדמון. יום העצמאות חל תשנה כיום החמישי כשכוע, ואדמון רוצה שהחגיגות, שתתחלנה כערב החג, תימשכנה גם כיום

יושב־הראש החדש של ועדת חגיגות־השלושים.
הפירסומאי דויד אדמון.

יום העצמאות חל תשנה כיום החמישי
כשכוע, ואדמון רוצה שהחגיגות,
שתתחלנה כערב החג, תימשכנה גם כיום
השישי, ואילו כיום השכת ייערכו
הטכסים והתפילות החגיגיות כמיסגרת
יום־העצמאות.

תו גונן י ך

בינתיים הטיל אדמון על המו״ל וקריין פירקי
התנ״ך, עמיקם גורביץ, לרכז את הוועדה המייעצת
של אישים, סופרים ועיתונאים שהוא מקים ליד
ועדת החגיגות. עד כה הביעו שניים את הסכמתם
להשתתף בוועדה: הקריקטוריסט קריאל (״דוש״)
גרדוש, ודן בן־אמוץ.

סכנהל פו מ ביו ת
מ דינו ת ־ ערבמ צי לו ת
א ת ייצוא ההד רי ם
ניזקיהם של פרדסני ישראל, בעיקבות
שביתת־הימאים ופאניקת ״תפוזי הכספית״
כאירופח, אינם מוחלטים. חלק ניכר
מתיכות פדי־חהדר, שלא מצא את דרכו
לשוקי אירופה כגלל סיכות אלה, מיוצא
עתה למדינוודעדב דיר גישרי־הירדן.
מדי יום עוברות מאות משאיות את הגשרים בדרכן
לירדן, משם הן ממשיכות בדרכן לכוויית, סעודיה
ונסיכויות המיפרץ הפרסי. מרבית המישלוחים
כוללים פרי־הדר שעליו מתנוססת תווית־הזיהוי
המפורסמת ״ג׳אפא״ .אחרי בדיקות מדוקדקות,
הנמשכות שעות ארוכות, ממשיכות המשאיות
בדרכן מיזרחה, כשהן נושאות עימן מיטענים
שלא כולם מתוצרת פרדסי רצועת עזה.

ה מי שפט
סכנה נשקפת לפומביות המישפט בישראל, לאור
הסכמתו של שר־המישפטים שמואל תמיר להצעת־חוק
שהוגשה לוועדת החוקה־חוק־ומישפט של הכנסת,
המיועדת להרחיב את סמכות בתי־המישפט
לניהול מישפטים בדלתיים סגורות.
על־פי החוק הנוכחי מותר לבתי־המישפט לנהל
בדלתיים סגורות רק מישפטים העוסקים בענייני
ביטחון, מוסר וקטינים, בנימוקים של ביטחון־המדינה
והגנה על קטינים. עתה מציעים להרחיב סמכות
זו ולהחילה גם על כל המישפטים האזרחיים
הנוגעים לעניינים שבינו לבינה, כמו מישפטי
גירושין, מזונות וכדומה.

תחילה התנגד שר־המישפטים להצעת
החוק, כטענה שהוא עלול לפגוע כעיקרון
המישפטי המקודש של פומכיות המישפט.

התפוזים הישראלים מכוקשים כיותר
כשוקי כוויית וסעודיה, ומחיריהם
שם גכוהים.

ליועצו ש ל דול צ ״ן
הפעולה הראשונה שכיצע יועצו
החדש של יו״ר ההנהלה הציונית,
יצחק (,,אידו״) רגר, היתה: לתכוע
לעצמו מכונית עם נהג צמוד. רגר,
שפוטר מניהול חגיגות השלושים
למדינה, זכה מייד אחרי פיטוריו
כמישרת יועץ־מייוחד לאריה דולצ׳ין.
דולצ׳ין עצמו טען כי אינו יודע כמה
ייעץ לו רגר, שכן המינוי ניכפה עליו
על־ידי ראשי הליכוד, שלא רצו להפקיר
את נאמנם.
עובדה זו לא הפריעה לרגר לתכוע
מכונית ונהג, כטענה שהוא חייב
להתגורר כשכונת עומר בכאר־שכע,
כיוון שאשתו עוכדת באוניברסיטת
כאו״שכע, דכר שיאלץ אותו לנסוע
מדי־יום מבאר־שבע לתל-אכיכ או
לירושלים. תביעתו נענתה כחיוב.

עלה טלוויזי ה
שר־החינוך־והתרבות, זבולון המר, מתכנן להשתלט
על הטלוויזיה מבפנים, על־ידי החדרת אנשיו
לא רק לוועד־המנהל של רשות־השידור, אלא גם
למנגנון העובדים עצמו.
נראה כי בתוכניתו של המר להציע את יצחק
מאיר, נציג המפד״ל בוועד־המנהל של הרשות,
לתפקיד יו״ר הוועד־המנהל, ולהיאבק על מינוי
זה — נוכח כוונת הליכוד להועיד לתפקיד את איש
הליכוד, הפרופסור ראובן ירון.

המר מתכוון גם להחזיר לארץ את כמאי
הטלוויזיה הדתי אדיר זיק, שכיים כעבר
את התוכניות הדתיות והמסורתיות
בטלוויזיה, ולנסות למנותו כראש הכמאיס
בטלוויזיה. זיק, המשמש כיום שליח
הסוכנות כארצות־הכרית, הוא ממייסדי
גוש־אמונים, ומטה הגוש כירושלים ממור-
בדירתו.

סערה מתחוללת עתה בצמרת מישרד־הפנים,
כעיקכות האשמות הדדיות כין
פקידים בכירים, המקורבים לשר יוסף בורג,
על שוחד ומעילות.
בורג עצמו מבטל את השמועות, וטוען כי הן פרי של
קינאה אישית בין פקידים. יש?הניח כי אחד הפקידים
הבכירים במישרד ייאלץ לעזוב את עבודתו, על־מנת
שהרוחות יירגעו.

כהתייעצויות הקדחתניות שמאחרי־הקלעים
מיטתתפים גם גד יעקוכי ואליהו
שפייזר, המועמדים להצטרף אל
הפורשים, העשויים להקים סיעה
משותפת כראשותו של משה דיין.

מכוני ת ו 1ה ג ־ צ מו ד

המרמת כון להשתלט

ב מי שרד ־ ה פני ם

למרות הכחשותיהם של אנשי תנועת המושבים
במיפלגת העבודה, בדבר כוונתם לפרוש מהמיפלגה
גם אם יפורק המערך עם מפ״ם, נמשכים המגעים
הסמויים בנושא זה, כשמנצחים עליהם שר־המיסחר־והתיירות
יגאל הורביץ מצד הליכוד ואחיו,
ח״כ עמוס הדר, איש מיפלגת העבודה.

חגיגת יום העצמאות ה־ 30 לא תימשך יום אחד
בלבד, אלא שלושה ימים רצופים. על כך החליט

יחד עם המישלהת יגיע כומר רוסי נוסף,
כדי להשלים את התקן שד חמישה אנשיי
המישדחת הקבועה כירושלים. גם על
כומר זה הילכו כעכר רינונים כי הוא
משמש כסוכן של הק־ג־כ.

סערה

יעקובי דו ח ף

שלו ש ה •מ
חגיגווז־ עצמ אווז

מאנשי משלחת הכמורה הרוסית הקבועה בירושלים
איש ק־ג־ב. מוכר. לא ימנעו או יעכבו את הביקור
המתוכנן של מישלחת כמורה רוסית גדולה
בישראל.
המישלחת. שתמנה 15 איש, תגיע לביקור
בירושלים לרגל חג הפסחא, ובראשה יעמוד
המטרופוליט של לבוב.

שי באה פי ס
סרטאמ רי כ א׳
מפיק ישראלי נוסף הציג כאחרונה את
פירטו האמריקאי הראשון כהצגת־ככורה
בינלאומית :״סוף העולם — המיטה הרגילה שלנו

אולם מאוחר יותר שינה את דעתו,
והוא נוטה אף להסכים לתביעה שחובת
השופטים — ולא רק זכותם — תהיה
להטיל חיטוי על מישפטים מסוג זה.
מישפטנים רואים בהצעת־חוק זו צעד ראשון
לפגיעה בפומביות המישפט, העלולה לפרוץ פתח
לניהול מישפטים מסוג אחר בדלתיים סגורות,
תוך איסור פירסומם. צפוי מאבק עז נגד קבלת החוק.

בלילה גשום.״ זהו סירטם של המפיק גדליה שיבא,
לשעבר המנהל של להקת כרמון, והבמאית האיטלקית
לינה ורטמילר. שיבא, הנשוי לבתו של אחד מבעלי־המניות
החשובים ביותר ומנהל חברת אודברסאל,
הפיק את הסרט עבור חברת וורנר ברום.
שיבא מצטרף, עם הצגת סירטו, לשורה ארוכה של
מפיקים ישראלים העושים את סירטיהם מחוץ
לישראל: משה מיזרחי, אלכם מסים, דויד גיל,
קובי יגר, רם בך אפריים, רפאל רביבו וארנון מילצ׳ן.

ה ש רי סמתבצר ,
בעיקבות המיבצר האלקטרוני שבו הקיף שר־המישפטים
שמואל תמיר את עצמו בלישכתו
(העולס הזה ,)2109 הלכו — בינתיים — שני שרים
נוספים. אל שר־החקלאות, אריק שרון, אפשר להגיע
רק אחרי הזדהות באינטרקום פנימי המוצב מחוץ
ללישכתו, מהעבר השני של דלת־ברזל, ואילו אל
שר־החינוך־והתרבות, זבולון המר, אפשר להגיע
רק אחרי שמזדהים באינטרקום ואחרי שפקידה
בודקת, דרך זכוכית משוריינת, אח זהותו של האורח.

מי שלחחכ מו ר ה
רו סי ת לי שראל
הפירסומים שהופיעו באחרונה, בדבר היות אחד

ה ח לי
איש־העסקים הישראלי יעקובל׳ה כהן, שהעיד לפני
חודשים אחדים לפני ועדת שימרון, החלים מהתקף־
הלב שבו לקה בלונדון, בתקופת הופעתו לפני יו״ר
הוועדה, עו״ד ארווין שיפרון.

נראה כי הציפייה לעדות והפירסומים
על השתייכותו לפשע המאורגן, גרמו לו
התרגשות והוא הוחש באמצע הלילה
לכית־חולים.

אחרי בדיקות אובחנה אצלו התקפה במחצית
הימנית של הלב. הרופאים אסרו על כהן כל
התרגשות וכן טיסות ממושכות, וכפו עליו
מישטר־תזונה חמור.
בתוך חודשיים הוריד כהן עשרה קילו ממישקלו ומצבו
השתפר. בשבוע שעבר הירשו לו הרופאים לטוס,
והוא הצטרף אל מישפחתו השוהה בניו־יורק.

עמוד 5

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2113 - 1 במרץ 1978 - עמוד 5 | פורד־אסלוורט בראש 3016 מכוניות פורד-אסקורט נמסרו בשנת 1977 בממדים של שוק הרכב בישראל, זוהי הצלחה המעיד ה על טיב המכוני ת ; אם נזכור שבשנה ה קוד מ ת וגם בשנה

פורד־אסלוורט בראש

3016 מכוניות פורד-אסקורט נמסרו בשנת 1977
בממדים של שוק הרכב בישראל, זוהי
הצלחה המעיד ה על טיב המכוני ת ; אם
נזכור שבשנה ה קוד מ ת וגם בשנה
שלפניה, ולמעשה, מאז הופיעה
בישראל — הי א ה מכוני ת
המבוק שת ביותר.

חדשות״כל א ס קו ר ט משומשת המוצעת
למכירה, יש עליה קופצים הרבה.
רכוש עכשיו א ס קו ר ט חד שה — דגם 78
זו ת הי ה הה שקעה ה מוצלח ת של השנה

פורד אסקורטהחדשה
דגם 78
ההשקעההמוצלחת ביו ת ר
ב שוק הרכב

<^@2 0ז דז £ 3 0 0הכ הו
חג רהי שראלית
ל או טו מו בי לי ם בע״מ
מפיצי פורד בי שראל,
ת ל־ א בי ב 221ב3־.03י רו ש לי ם 226141־ . 02 חי פ ה 531171־ . 04 סו בהמ שנ ה! א שדדר 32653־ . 055אשק לון 22284־ .051באר שבע 78430־. 057
חדרה 23277־ 063י פו 823449־ . 03ק רי ת בי אלי ק 731291, 2־ .04נצרת55266־ .065נ תני ה 23852־ . 053ר א שון ל ציון 941385־ . 03רמלה 963865־. 03 איזור התע שי הרמתה חיי ל 479244־ . 03הרצ לי ה 930483־ .03ק רי ת ש מונ ה 40205־.067

עמוד 6

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2113 - 1 במרץ 1978 - עמוד 6 | הענן הכבד שהיה מונח על זכרונך ועל תקוותין מוסר, השבוע על־ידי חווייה פשוטה, תמימה, ובל־תי־צפוייה. את מוצאת עצמך בחברתם של אנשים מסוג אחר לגמרי, והם מטהרים את

הענן הכבד שהיה מונח על זכרונך ועל
תקוותין מוסר, השבוע על־ידי חווייה
פשוטה, תמימה, ובל־תי־צפוייה.
את מוצאת
עצמך בחברתם של אנשים
מסוג אחר לגמרי,
והם מטהרים את
מצב־רוחן ואת מסוגלת,
שוב, להלן בגנים
ובשבילי-החיים כאילו
וניתן לן להתחיל הכל
מחדש. אותו טלה שעליו
עברה חווייה כה
קודרת, ימצא, לעומת זאת, פיצוי באושר
אישי גדול, עם בוא סוף השבוע.

תבזבז יותר מכפי שאתה יכול להרשות
לעצמך. אורחים בלתי־צפויים יפתיעו אותו.
אלה עשויים להיות בני
משפחה שישהו בביתך
יותר מכפי שתרצה. יש
איום כלשהו בנזק לפריט
מסויים ברכושך
העלול לגרוס לך צער.
משהו הקשור בביגוד
יגזול מזמנך וממחשבו־תיך.
בסוף השבוע תיתן
לך הפתעה הכרוכה
בהימור רב. תצטרך
להיות מעורב בתיכנון נסיעה של מיש
הו מבני־משפחתך או הקרובים אליך.

המצב מעורפל ביותר, אל תמשיך לגשש
באפילה _ אלא דרוש הסברים, ותבע
ביצוע החלטות שיעזרו
לך ולסובבים אותך
לצאת מן הסבך. אם
אתה ממונה על אחרים
— מוטב שהשבוע
תהיה פחות קשוח, ויותר
נוח, גם צעד מ !

סוג זה יגרום לתזוזה
מועילה לעניינך. בת
21ב מ אי ־
20 ביוני
תאומים — הזנחת לאחרונה
את נושא הופעתך.
את ודאי אינך יודעת, שהו-
פעתך החיצונית היא כרטיס-הביקור
שלך. אם את יפה — נצלי זאת !

עכשיו כבר מאוחר מדי אז מוטב שתשלימי
עם המצב החדש, ש־תבצרי
את עמדותייך,
ושלא תגלי את כל הקלפים.
אס אתה דווקא
רוצה, אתה יכול להפיק
— תועלת והנאה —
מן העיסקה או הסיבוך
אליהם נקלעת. זה רק
תלוי. בידידך. לזוגות
21 ביוני -
20 ביו לי
הרומנטיים: אס היא
דלי — תגיד כן. אס
הוא דלי והיא לאו — מוטב לחכות.

אס את מתעקשת — יש כל הסיכויים שהעניין
יעלה כפי שאת
מקווה. אס לא —
את יכולה לשכוח ממנו.
אל תחכה, השבוע, לרומנים
גדולים או סוערים
במיוחד ; מוטב
שתתרכז בתיקון קש־ריך
עם הידידות הוותיקות
שלך. כסף מועט
22בספטמבר -
2 /ב או ק טו ב ר
זורם לקופה: אל תחמיץ
נסיעה דרומה: היא
תיראה כשיגרתית, אך כדאית. לבשי ירוק.

החודש מתחיל עם זינוק קדימה — אך
השבוע אינו, בהכרח,
חיובי לתוכניותיך. בייחוד
יום א׳ :אם לבצע אתה מתכוון
תוכניות ביום זח, מוטב
שתיזהר. נסיעה
קצרה תסתיים בסיבוכים
ואולי באסון. אל
תתן לילדים לצאת ל22ב
אותטובר •
22 בנו ב מבר
טיולים, דווקא השבוע.
בת עקרב: הפני את
טרצך לשיפוצים והזהרי מרכילות ידידתך.

צפוי לכם שבוע מאד מעניין וסוער,
הן מבחינה פינאנסית
והן מבחינה רומנטית.
ק ץ אפשרי שתעשו כסף

בעזרת או כתוצאה מ־מקשר
רומנטי בלתי
צפוי ואפשר שהחרפת־קה
הרומנטית תעלה
לכם בכסף רב. השתדל
לא להמר זלא לסכן
דך -ב ר -
2ב ד •לכובד
כספך שלא לצורך, כי
אתה עלול להיגרר להוצאות
כספיות בלתי מחויבות המציאות.

מאזנייס
מכתבים דויד מלך הבדיחות
מה״טיפום״ העקבי והשיטתי שלכם על
שר־הקליטה דוד לוי, נודף ריח של גזע נות.
אם אומנם יש מגיפה של בדיחות
על השר, כפי שאתם טוענים, הרי אתם
בעצמכם נושאים את נגיפי המגיפה.
דוד אסולין, באר-שבע
דוד לוי הוא דווקא אחד השרים היעילים
ביותר בממשלה, המתפקד ומתיחס
לתפקידו ברצינות הראויה להערכה. מיקוד
הבדיחות דווקא עליו עלול להוכיח כי שר
צריך להתרכז ביחסי־ציבור ולא בתפקידיו
הממלכתיים. כל אלה המפיצים את הבדיחות
על דוד לוי מניחים פצצת זמן מתחת
לכסאו. בסופו של דבר יגיעו הבדיחות
גם לאוזני העולים החדשים הנזקקים ל סיוע
משרדו ויקבעו את יחסם אליו.
ע. הרשקוביץ, נצרת עלית
למה השר לוי סובל כל כך מהבדיחות
אודותיו? הדבר חשוב הרבה יותר ממה
שאתם חושבים. הוא נוגע לשורשי אי-
ההבנה היהודית־ערבית. החברה הערבית,
ממנה יצאה משפחת השר, מבוססת על
הירארכיה מדוייקת. לכן הם כה רגישים

1ואוחי(

בת־זוגך נמצאת במבוכה נוראה, ואולי
אפילו במשבר. ממש מוזר שלא הצלחת
להבחין בכך עד כה.
כדי לנסות לחלצה ממצבה
הקשה, אותו
היא מתאמצת להסתיר
ממך, אל תסתער
עליה חזיתית, כי אם
בחר באיגוף ממושך,
תוך ביצוע פעולות
הטעייה והסחה ; כך
תגיע אל היעד בעזרתה
ממש .,והיא כלל לא
תדע, ויחד תלבנו את המצב. אם לא
תפעל למען זוגתך, המשבר עלול לפרוץ
החוצה כבר השבוע ביום ראשון או שני.

חודש חזק ומלא התנגשויות המתחיל השבוע
אליס, ממש. אל תריב, למען השם :
אתה יכול לגרום לאדם
לא שלילי ביותר נזק
רציני מאוד. ואל תיכנס
לתאוונות: אתה עשוי
לגרום לאסונות, מבלי
להתכוון לכך. אבל אין
ספק שלא תוכל להימנע
מכל מיני סיכמו22ב
א 1ג 1ס ט ^; כים אישיים, במישור
22בספטמבר | הכלכלי, האישי והאינטימי.
ייתכן גס משפט
לא סימפאטי, שאפשר לפתור אותו רק
בעזרת הבנה רבה והתחשבות. גלה השבוע
הבנה והתחשבות ! זה יועיל.

:1תומו

לכל דבר שפוגע במעמדם, אלא אם הפגיעה
באה מהאב או מהממונה עליהם,
פגיעה כזו רק ממחישה את המעמד האישי.
לכן השר לוי יותר רגיש, מאיש־ציבור
אשכנזי, לעלבונות קטנים.
פנחס כהן, בנימינה
טבעי הדבר שקשרים חדשים מדחיקים
את הזכרונות הישנים.
אל תרגישי מוסר״כל-
יות על כך. תחיי את
הרגע, עוד יותר מן
הרגיל. דאג לפרנסתך ;
בייחוד לטווח ארוך.
אם אתה יכול, חתום
אפילו על חוזה או
על הסכם קבלני. גרום
21בדצמבר ־
19 בינו א ר
נחת למקורביך על״ידי
צעד פינאנסי נבון.
חרגי מהשגרה שלך וצאי לחזות בהצגות.

כמו בשבועות האחרונים, הבעיות המרכזיות
שלך הן: חוסר־כסף ושיעמום. במישור
הפינאנסי אין רגיעה.
מוטב שתתחיל לחשוב
על חריגה קיצונית
מעיסוקיך — הרגילים.
אס לא תשנה את
המצב, אתה עשוי להיתקע
לצמיתות. במישור
הרומנטי, בת דלי, אין
עוד טעם רב לרומנים
20 בינו א ר *־
18בפב רו א ר
הקצרים והקלים. שמא
תחשבי על משהו קצת
יותר רציני? מצד שני — דווקא האדם
המדבר רבה -איננו מתאים לך כלל וכלל,

גאוותך הרבה מונעת ממך לבקש טו׳
בות או להסתבך בקנוניות• זכור כי השבוע
מילת-הקסם היא
__ ^טיפוח־ק שרי ם הדוק
לכן, גם אם תתקשה
להתגבר על גאוותך,

למד לפחות להחזיק
את פיך נעול. אם הם
רוצים להיטיב עימך—
תן להם לעשות זאת,
ואל תידחה הצעות העשויות
להיות מכ19ב
פ ב רו א ר ־
20במרס
ריעות מאד עבורך
ועבור שאר בני ביתך.

קראתי בידיעות אחרונות 7.2ידיעה
האומרת כי שלי נחלצה להגנתו של השר
דוד לוי בעקבות ״מסע הקינטור נגד שר־הקליטה״
,מסע המעורר סלידה לדעתי.
הופתעתי לקרוא ידיעה זו, כי מתיר קריאת
העולם הזה, שעורכו הראשי נמנה
עם ראשי שלי, יכול כל קורא להיווכח
שבעצם כל הבדיחות על חשבונו של שר-
הקליטה מתפרסמות בעיתונכם.
גם אם תטענו שהעולם הזה הוא עתון
בלתי תלוי, הרי בכל זאת ראוי שתייצגו
את סיעת שלי בכנסת, שהרי בעוד שנה
ומשהו יתפוס מר אבנרי את מקומו ב כנסת,
כח״כ מטעם סיעת שלי.
ד. בד־חיים, ירושלים
...עצם העובדה שאתם יכולים לפרסם
את ״כל בדיחות דוד לוי״ (העולם הזה
)2111 מפריכה את כל טענותיכם בדבר
כוונות ״סתימת־הפה״ ומניעת חופש־הדי-
בור על־ידי ממשלת הליכוד.
יורם הדפי, תל-אביב
אין כל רע בבדיחות על מנהיגים. באר-
צות־הברית מרבים להתלוצץ על חשבון
הנשיא קארטר הרבה יותר מאשר על
דוד לוי בישראל. הצרה היא שרוב הבדיחות
על לוי מיועדות ליצור לו תדמית
של בור ועם־הארץ, דבר שהוא רחוק
מהמציאות. זהו רצח אופי.
עקיבא קמינסיקי, פתח־תקווה
ממשלת הליכוד שילחה ;את השר דויד
לוי להחזיר יורדים לארץ. דדד לוי חזר
לארץ. היורדים — עדיין לא. מסעו של
השר הוגדר ככישלון, ינוסח העובדה ששב
מוקדם מדי הביתה. אכן, לד לא הצליח
במשימתו. מסעו •נועד לכישלון עוד בטרם
החל. גיל הפירסומים, אוסף הבדיחות האישיות,
והבלטת עברו הצבאי — כל אלה
יצרו את הרקע לכישלון המסע.
דווקא עייתיונכם, שהמילחמה בפער העדתי
היתד, חרוטה על דגילו זמן רב, נכשל

בנושא זה ככל העיתונים האחרים: מדי
שבוע אתם דואגים לפרסם ;את הבדיחות
הטריות על דויד לוי. לא שאין גם בדיחות
על מנחם בגין ועל אישי־ציבור אחרים,
אבל חוסר־ד,איזון בולט 1לעין. דויד לוי
הלך להחזיר וורדים; .את התוכנית טווה
חברו לממשלה, שר האוצר שימחה ארליך.
אבל שר הקליטה הונו הקורבן הטוב
ביותר שהמיטשל הנוכחי יכול היה להק ריב
ליורדים. הוא בסך־הכל לפיד בולט
וגאה של מחינה גדול מאוד בחברה היש ראלית,
שמקומו ומעמדו ׳קבועים מראש.
רבים מהיורדים ׳נמנים יעל מחסהו של
דויד לוי. רבים ׳מהם ירדו דווקא בגילל השתייכותם
למחנה זה. מסעו של השר, תחילתו
כסופו, רק הוכיח להם (את אשר היה
ידוע להם זה מכבר) ׳שהשעה עדיין אינה
כשרה לחזור, גם כאשר מקלט הטלוויזיה
שלהם, העתיד •להציג בפניהם תמונות הידועות
להם זה מכבר, יהיה פטור ממס.
ייתכן ובחגיגות השלושים למדינה ־נצטרך
להסתפק בכך שהצלחנו לקלוט בתוכנו את
השר דויד לוי, אך את היורדים נוכל
לראות כאן אולי בחגיגות היובל של המדינה,
אי״ה.
יהודה קונפורטס, תל־אביב
מה איתכם? אתם לא מעודכנים?
הנה כמה בדיחות נוספות לאוסף הב דיחות
על דוד לוי :
• כשדוד לוי רץ לתפקיד מזכ״ל
ההסתדרות הוא הצהיר כי אם ייבחר יהיה
מעשו הראשון לסגור את עתון ההסתדרות
דבר. כששאלו אותו למה לא יסגור גם
את אומר, השיב :״אז איזה עתון יישאר
,לי לקרוא?״
• לרגל בחירתו כשר־ז!קליטה הגישו
עובדי המשרד לדוד לוי ספר במתנה.
מיהר השר לבשר לאשתו :״קיבלנו ספר
במתנה.״ השיב האשה :״בשביל מה? יש
לנו כבר ספר אחד בבית.״
י• וסיפור אמיתי: ביום השבעת הממשלה
סיים ח״כ גד יעקובי את נאומו
בכנסת במילים :״אני מאחל לכם כהונה
מוצלחת וקצרה.״ הגיב על כך דוד לוי:
״איך יכול להיות גם קצר וגם מוצלח?״
יוסי קאופמן, גבעתיים
לא יכול לשקר ץ
״איני יכול לשקר,״ השיב שר־החוץ
משה דיין כשנשאל על אספקת־הנשק הישראלית
לאתיופיה. דיין צודק בהחלט.
את כל השקרים סיפר לאשתו הראשונה,
לחבריו לשעבר במפלגת העבודה ולכנסת
— שלא לדבר על הדרכים בהם השיג
ומכר את הסארקופאגים שלו. למשה המסכן
לא נותרו עוד שקרים. משה המסכן
חייב לומר אמת. מסכן אמיתי.
יוסף שריק, תל-אביב

אנטוניו — הסוחר מוונציה
במדור ״מכתבים״ (העולם הזה )2109
מתייחסים הקוראים י• סובול ׳ויוסף שריק
(עליו אני מתפלא, כי הוא מוכר כמומחה
לדרמאתיורגיה) ל״ישייליוק, הסוחר מוונציה״.
זיו טעות לא סימפאטיית. אומנם שיילוק
הוא גיבוריו הראשי שיל המחזה, אך האיש
׳שעל שמו נקראה היצירה הוא אנטונייו,
•הסוחר מוונציה, שילווה כסף משיייליוק, היהודי
המלווה •בריבית.
מה שמותר לימוסטאפה אמין, העיתונאי
המצרי הישיש, יאסור להעולם הזה.
אייל לבנון, תל-אביב

מוותרים על הרכוש
אנו, היהודים ילידי מצריים, השארנו
רכוש רב במדינות ערב. לא רק אנחנו,
היהודים השאירו רכוש בכל מקום אותו
נטשו. כעת מדברים על נקודות התישבות
בסיני. כל כך ויתרנו למען הקמת המדינה,
שחבל שכשאנו מתקרבים לשלום, יבואו
אחדים מתוכנו ויחזיקו בקומץ של חול.
גם אם רוצים לשמור על הכל, הייתי
מציע לממשלה להעזר ביועצים ילידי
מדינות־ערב. האמינו לי שאני אישית יכול
להיות ״סוכן־מכירות״ ומקדם מכירות של
רעיונות הממשלה, כי אני וחברי מכירים
היטב את הלך הרוחות של המצרים, ואת
המנטאליות שלהם. חבל שבגלל פליטות-
פה נפספס את ההזדמנות לשלום. באם
תביעותינו לפיצויים מממשלות־ערב יהוו
מיכשול במו״מ לשלום, אני אמליץ בפני
כל יוצאי מצריים לוותר על דרישותיהם
(המשך בעמוד )6
העולם הזה 2113

עמוד 7

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2113 - 1 במרץ 1978 - עמוד 7 | אליפות ישראל בשש-ב ש הוווו! 0ה1ה ב שי תוף ה אגור ה הי שראלית לשש-ב ש תיוורך במלון ״רנודה״ תל -אביב ב סו ף חוד ש מא 1978 שלושת הזוכי ם הרא שונים ב אליפו ת י

אליפות ישראל
בשש-ב ש
הוווו! 0ה1ה

ב שי תוף ה אגור ה הי שראלית לשש-ב ש
תיוורך במלון ״רנודה״ תל -אביב
ב סו ף חוד ש מא 1978
שלושת הזוכי ם הרא שונים ב אליפו ת י שתתפו בתח רו ת בינל או מי תשתת קיי ם ב אירופה

סרס ראשון:
סרס שני:
פרס שלישי:

כרטים־טיסה הלוך ושוב לאירופה ו־סיס 10,0ל״י

כרטיס״טיסה הלור ושוב לאירופה ו־סס 5,0ל״י
כרטים־טיסה הלור ושוב לאירופה ו־ 2,500ל״י

האליפות תערך בהתאם לתקנון שייקבע על־ ידי המארגנים הרשאים לשנותו. זכותם של
המארגנים להגביל את מיספר המשתתפים, להחזיר כל תשלום שיישלח ולשנות את תנאי
האליפות ומקומה — וזה ללא כל הודעה מוקדמת.

גזור, ושלח:
כי אדלהשתתףבאליפות
כל שחקן ושח קנית שש־בש מעל גיל 18 רשאים
לה שתתף ב אליפו ת. עליכם ל מל א ולגזור א ת
התלו ש שמשמאל, לצרף אליו המחאת־ דו אר
או צ׳ק על ס ן 280ל״ילפ קו ד ת ״ אליפו ת
ישראל בשש־בש״ ולשלוח לת.ד— 31211 .
תל־אביב. ה ס כו ם כולל מ ס ערך מוסף.

־ ,רצ״ב צ׳יק/הימחאת־דואר על־סר 280
ל״י כדמי השתתפות באליפות ישראל
בשש־בש .1978
שם פרטי
שם משפחה .
מם׳ תעודת זהות
כתובת ...

אירגון והפקה:

מירי זכרוני * נחי לאור * רפי זכרוני
משרדי הפקה: רה׳ גלבוע ,4ת׳׳א, טל 230856 — 247428 .

תאריך לידה...

עמוד 8

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2113 - 1 במרץ 1978 - עמוד 8 | בנק לאומי מנהיג שלושה שרוחי בינלאומיים חדשי בעקבות ההקלות בפיקוח על מטבע זר במסגרת המהפך הכלכלי, הנהיג בנק לאומי 3שרותים חדשים לבאים לישראל וליוצאים ממנה. בנק

בנק לאומי מנהיג
שלושה שרוחי
בינלאומיים חדשי
בעקבות ההקלות בפיקוח על מטבע זר במסגרת המהפך הכלכלי, הנהיג
בנק לאומי 3שרותים חדשים לבאים לישראל וליוצאים ממנה.
בנק לאומי החל בהנפקת המחאות נוסעים (}11€8ז 8 011£ז¥011€ג־)71
בלירות ישראליות. אלה הן המחאות הנוסעים הראשונות בשוק הכספים
הבינלאומי המונפקות בלירות ישראליות. ההמחאות מיועדות לשמושם
של תיירים הבאים לישראל וניתן לרכשן בכל סניפי בנק לאומי בחו״ל.
נוסף ליתרונות 1הבטיחותיים הרגילים שיש להמחאות נוסעים, הרי
התייר שישלם באמצעותן במלונות בארץ יהיה פטור מלשלם מ.ע.מ.
כמו כן עומד הבנק להנפיק המחאות שי בלירות ישראליות. אנשים
בחו״ל אשר ירצו להעניק מתנת כסף לקרוביהם וידידיהם בישראל,
יוכלו לרכוש בשלוחות הבנק בחו״ל המחאות שי נקובות במטבע ישראלי.
הנוסע 1הישראלי היוצא לחו״ל יוכל מעתה לקבל בסניפי בל״ל בחו״ל
מטבע זר תמורת לירות ישראליות שימשכו מחשבונו בישראל בסכום של
עד 3000ל״י ליום. שרות זה מוענק ללקוחות בנק לאומי שיציגו כרטיס
בל״ל יחד עם השיק האישי שלהם. שרות זה מופעל מעתה ב־ 18 סניפי
הבנק בניו״יורק, שיקגו, לוס־אנג׳לס, לונדון, פריז, ציריך וז׳נבה.

מכת בי ם
(המשך מעמוד )6
אם הדבר יעזור בקידום השלום.
נכון, אירגוננו, המייצג את אסירי-ציון
יוצאי־מצריים, הגיש לפני כשנתיים תביעה
נגד ממשלת־ישראל שעמדה להחזיר
את אבדרודס עם שדות־הנפט למצריים.
אלא שאז היה המצב שונה. היום אנחנו
נמצאים בתקופה אחרת ולמען השלום
כדאי לוותר.
ד״ר מ. סגי־זקס, כלכלן, בת־ים

סבנה אבסורדית
אחד האבסורדים שהשתרשו בהכרתנו
הוא כאילו נישול הערבים ב־ 1948 היה
חיוני לקליטת המוני עולים. אבסורד הוא
להניח שהארץ שקלטה יותר משני מיליון
יהודים, והטוענת ליכולתה לקלוט עוד
מיליונים לא היתר, מסוגלת לקלטם בגלל
מיליון ערבים מושרשים באדמתם. לוא
פיתחנו את הכפר הערבי בדיוק כמו את
הישוב היהודי, במיטב הטכניקה והידע
החקלאי, זה היה מאפשר לו להפריש חלק
מהקרקע שלו לישוב יהודי שכן, תוך
העלאת רמת חיי הכפר הערבי.
מוזרה גם האימה שמטילים עלינו מקיום
מדינונת פלסטינית קשורה בירח, שכל
קיומה יהיה תלוי ברצון הטוב של ישראל
(שבשטחה יעבור גם הפרוזדור המחבר
את הגדה ורצועת עזה) וכן בעזרה הכלכלית
של מדינות הנפט, החוששות לא
פחות מישראל מחדירה סובייטית. לעומת
הסכנה, כביכול, לקיומנו ממדינונת זו,
אנו מוכנים למלחמה נגד כל ארצות ערב,
מלחמה הנעשית לבלתי נמנעת בשל הת נגדותנו
להגדרה העצמית של העם הפלסטיני.

.השם המלוא שמור במטרכת),
עמיר

מכתב לישראלי יפה

כמה פעמים

אנחנו נחסל את הדוקים
נסי פעם אחת את הדרו המודרנית והבטוחה
להשמדת הדוקים
לאחר חיטוי שלנו( שאורך כ־ !/2שעה) את מקבלת
תעודת אחריות לשנה. לא יהיו יותר דוקים בביתו1

ר״ג, מודיעין ,18 טל6 .־5־ • 790114 אילת: טל 3012 .־059
היתר מש׳ הבריאות ,21 :רש׳ עם? .481/75

^ 1 | 7111 | 11 יי

שלום לך ישראלי יפה, ילד שמנת של
תנובה, צבר אמיתי, דוקר בחוץ, מתוק
בפנים, גאוות הארץ וכולי. אתה, שתחוב
לו עמוק בכורסא המודולרית, כל ליל
שישי, עם כל החברים, שהיו פעם מיטב
הנוער ועכשיו הם, פלוס מינוס, מיטב בני
השלושים. אירגנו לך בארץ הזאת יופי
של מלחמות והרבה עוולות, ואתה יושב
לו היום בכורסא ורוטן ומקטר ומתלונן
ומתבשם מעצם היכולת המופלאה, של
יופי נפשך הרגישה, לחוש בכל האיום,
האיום הזה. ככה כל הזמן, לחוש ולפוש,
לחוש ולפוש, רק לא למוש, רק לא למוש.
אז תן לי, במחילה מכבודך, לדגדג אותך
מעט, רק ברמזים, חידודים חידודים.
למשל: זבולון המר, איש קטן, מניף
פטיש, קיש, קיש, קיש, רודף את חופש-
הביטוי, מזמין פיתוי לדיכוי. תלמידי ישיבה
מפגינים נגד שידור חירבת חזעה, לא
קראו את הסיפור, לא שמעו על ם. יזהר:
משה שמיר — קומיסר בכיר> גאולה כהן
— שדרנית־צמרת, עם רשות־השידור לא
מסתדרת ; אריק שרון, רועה צאן, לא
אוהב כבשים בדואיות, מה על השומרון ;
פיתחת רפיח — עצם בגרון; ״סליק״ ב־קרית־ארבע,
אגדת יתיר. גוש אמונים,
דתיים לאומניים, פחד אלוהים! בשילה
חופרים, הכניסו לארכיאולוגיה את המאה
העשרים. חופרים, ידידי, חופרים, רק שלא
יחפרו לנו קברים.
עכשיו יש לי קצת סיפורים בשבילך,
רסיסי־חיים, לליל שישי עם החברים:
לביתו של רב חדר גנב, תפסו הרב
ובא עימו לידי הסכם: אם יחזור הגנב
בתשובה, משמע, ילך לישיבה, לא ימסרנו
הרב לידי המישטרה. כלומר, במקום ״ישיבה״
— ישיבה. בישיבה יקבל הגנב את
כל צרכיו וכן הגנה מפני החוק. נשמע
מוזר, לא כן? אבל, נניח, שעקב מצבם
הירוד של בתי-הכלא בארץ, יימצא מי
שיאמר, שבישיבה רבים סיכויי הגנב לחזור
למוטב. יופי, אבל יש כאן בעיה:
ישיבה במקום ״ישיבה״ עלולה להתפרש
כטובת הנאה ואז עלול הרב הצדיק להסתבך
עם חוק המיסיון. כידוע, עדיין לא
ידוע מיהו יהודי ואם אי פעם יסתבר,
שגנב חילוני איננו יהודי, יהא דין החזרה
בתשובה כדין המרת דת.
יש לי חבר, אדריכל, יליד גרמניה עם
דרכון דני כבר הרבה שנים. בגיל 16
גויים לצבא הגרמני, לחם בצבא רומל
באפריקה ונפל בשבי. בגר ולא היה לו
,נוח עם זה, בא ארצה, חי כאן שמונה
שנים. גוי — לא קיבל אזרחות, לא יכול
היה לפתוח משרד פרטי, לא אהבו אותו

שי חתהסאחבק

מ ביזיונו תתש ״ ח
בשעה שש בבוקר יום שבת
לפני שבועיים, התאספו ביער-
ירושלים ותיקי מחלקה שלוש של
פלוגה ב׳ בפלמ״ח. בנעליים גבוהות
ומיכנסי שלושת״ריבעי הם
הסתדרו לפני סאחבק, שהתנדב
להעביר תס״ח לדור תש״ח.
סאחבק נענה, במעשה זה, לפנייה
מאחד המפקדים הבכירים
של הפלמ״ח, שהתקשר אלי והתחנן
שאעשה לו טובה, אקח את
החבר׳ה שלו ואוציא מהם יחי-
דת־עילית מובחרת שתוכל לייצג
את הפלמ״ח במצעד המחתרות.
בשעה הראשונה של האימונים
היה אומנם המוראל גבוה, וה-
צועדים אף קיבלו ממני רשות
לפתוח בשירה. אך כעבור פחות
משעתיים של שמאל-ימין נשמעו
כבר הציוצים הראשונים בנוסח :
״אולי אפשר לעשות הפסקה \״
״מה עם קצת מנוחה 1״
לאחר חמש דקות מנוחה, שאושרו
לפדלאות, ביקשתי מהחיילים
לקום ולהסתדר חזרה במיב־נח.
כשליש מחיילי המחלקה נשארו
על התחת, מסרבים לקום
בטענה של עייפות ובעיות בריאות.
כמה מהם אף העזו לשלוף אישורים
רפואיים שהביאו מהבית.
חייל אחד עבה, עם שיער לבן
דליל, המוכר לי כמנהל מחלקת-
המים בעיריה, הודיע לי כי אינו
מוכן לקום.
״יש לי אישור מדוקטור ליכט,״
אמר החייל ,״ואם תכריח אותי
להמשיך לצעוד, אני אתלונן עליך
אצל לסקוב ! ״
הקיטור הזה עלה ביוקר לכל
המחלקה, שעוד לא הכירה את
סאחבק. במשך שלוש שעות ל-
אחר״מכן תירגלתי אותם באחו-
רה״פנה ודגל״שק עם מוטות עץ
מיוחדים, שסאחבק הביא להם
בינתיים במקום רובים.
האימון הסתיים ללא כל ניסיון
נוסף להפרת מישמעת. לפני
ששיחררתי את הלוחמים השבורים
לבתיהם, הרביץ להם סאח-
בק קצת ציונות :
״ביום העצמאות השלושים
אתם עתידים לייצג בצעידתכם
הנאה את הפלמ״ח לפני עם ישראל׳
ואת ישראל לפני העולם
כולו נאם סאחבק בלהט .״נותרו
עוד שבתות מועטות עד ליום
העצמאות, ואם לא תגיעו להישגים
בצעידה בזמן שנותר, תצטרכו
להתאמן גם בלילות ! ״
אינני חושב כי דברי היו חריפים
מדי, כך, לפי ניסיוני, יש
לדבר אל חיילים אם רוצים לקיים
מישמעת צבאית תקינה. האשמה
בכך שבשבת שלאחר-מכן
לא הופיע אף חייל לאימוני הצעידה,
נעוצה באלה שיצרו במדינה
את אווירת ההפקרות וההתפרקות
ממישמעת.
את דעתו זו השמיע סאחבק
גם לפני הפקיד הממונה על חגיגות
השלושים, שלו הצגתי אולטימטום
להכניס את כל המשתמטים
למישפט צבאי.
״אין לי סמכות לכך,״ השיב לי
הפקיד.
״אם כך,״ שח לו סאחבק,
״אתה יכול לבטל את מיצעד המחתרות

״חכה רגע ניסה הפקיד ,״תן
להם צ׳אנס נוסף!״
״מצטער !״ אמר סאחבק, שעה
שרכס את הדובון .״אינני מוכן
לתת לדור תש״ח הזדמנות נוספת
לעשות ביזיונות, אחרי שראיתי
מה שהם עשו בחירבת חיזעה ! ״

במשרד־הפנים: כל שנה חידוש אשרה,
בילבול ביצים, בסוף נשא ישראלית לאשר
,,היום הם מגדלים את בנם — יהודי
מצד אימו — בקנדה הרחוקה. קנדה בטח
מדינה נחמדה, ראה מה עושים לזו שלך.
אתה רואה, ישראלי יפה, חמוד, אולי
העולם הזה 2113

עמוד 9

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2113 - 1 במרץ 1978 - עמוד 9 | מכתבים מתוק בפנים אבל מזמן לא דוקר בחוץ, יש קורטוב של אי־נחת באי אלו עניינים. אז כדאי, אולי, שתארגן לך נעצים קטנים, אחד לכל כורסא, וסלח לי, אבל החוד בהחלט

מכתבים
מתוק בפנים אבל מזמן לא דוקר בחוץ,
יש קורטוב של אי־נחת באי אלו עניינים.
אז כדאי, אולי, שתארגן לך נעצים קטנים,
אחד לכל כורסא, וסלח לי, אבל החוד
בהחלט יכוון לישבנך, כדי שכשתשמע
משהו מרגיז לא תשאיר אותו לליל שישי
של החברים, לקטר ולזבל עד בוא הזיכוך
הגדול, אלא הנעץ הדוקר.
מפני, שאם לא, חבר ישראלי חמוד שלי
(אולי היינו יחד בצופים?) ,נשקע ונשקע
בביצת המיתום׳המעופשת, נשקע עד
צוואר ופה ועיניים ולא נוכל אפילו להניע
בשפתיים ולומר, שטוב לחיות בארצנו,
שלמות זה לא נחמד, לא רוצים להיות
״בעד״ ,סתם לחיות זה בהחלט מכובד.
ואז, כשכבר נשקע כמעט לגמרי בביצת
המיתום המעופשת, יבואו נביאי־השקר
ויניחו כיפות־סרוגות על. ראשינו המבצ בצים
כדי שנשקע, אללי, כשרים למהדרין.
אולי יברכונו בבירכת-הדרך. יש להם,
כידוע, קשרים עם אלוהים, אלוהים הפרטי
שלהם, שלא בא במגע עם זרים.
זה לא צחוק, ידיד, בשיא הרצינות
זה לא צחוק. מפני שבמקום להיות אור-
לגויים ניאלץ לחפש את האור אצל הגויים,
מפני שאי אפשר יהיה לחיות בארץ
הזאת וחבל, יש לך פה שמש וים והרבה
חברים.
זהו, ידידי ורעי, ישראלי יפה שלי, אם
יש לך מה לומר, להלל או לקלל, מצ״ב
הכתובת, קצת משומשת אבל נכונה, הכל
צפוי והרשות נתונה.
גיזה רייזמן סורסטין, הרצליה

זול וריחני
לנוכח ד,עליה המסחררת המתמדת בנד
חירי־הדלק, עלה רעיון במוחי: להציע
פתרון חסכוני לכל בעלי המכוניות הפר
דרשו
את המדריך החדש לשמוש נכון בתכשירי ״וולה״ ית״ ד ,13<5רזשלים

מהו סוד של המצליח?
* כגין, רכין, ניקסון, פורר, קרטר ואיימי ׳קרטר (בתו של הנשיא קושר) פולס מסוגלים לקרוא
מעל 1000 מלים בדקה * גם לך יש סיכויים לקרוא במהירות של 1000 מלים בדקה (כשלושה וחצי
עמודים של ספר רגיל) בקורסים לקריאה מהירה יטל מיל״ה * בקורס תלמד לקרוא מהר,
לשפר את הריכוז המחשבתי שלך ולפתח את הזכרון.
הקורסים מתקיימים בתל-אביב, בחיפה ובירושלים וכן קורסים בכתב.
פרטים על הקורסים החדשים ועל ד,קורסים בכתב, טלפונים 916185־912093 ,03־ 03מ־ 8עד .2

ה היו קשוח• ואמיצי לב...היא אהבה דק אהדנוהם!

טיות, שימנע גם זיהום הסביבה. במקום
בבנזין, השתמשו נא בבשמים להנעת מכו־ניותיכם.
ליטר בושם יהיה עוד מעט זול
יותר מליטר דלק.
חנה כלאו, חיפה

לין הקמן טרנס היל
מקם פון סידוב קתרין דנב

10)1$£וזא£ק

אתני לחובבי כל תל
השיר המצורף בזה נדפס לפני ימים
אחדים במרכזו של הדף הספרותי של
יומון המפד״ל, הצופה. המחבר הוא מחנך
ותיק בזרם החינוך של המפד״ל. ראוי
להביא את התעודה הספרותית הזו לפני
קוראי העולם הזה אפילו בשלימותו:

שילה, מאת אלכסנדר מלפיאל

אל שילה עתה אתאנו / ,באדמתה אילן
נטענו / ,מזוזת בית־אולפן קבמוו — /
שילה, כלך שוב שלנו.
אדמת קודש, מקום שילה / ,לא נמוש
עוד מפה ! /יעלה אחים משם, מכה / ,עד
כי יבוא שילה.
לבנו נתקע בך כיתד / ,לעד ממך לא
נפרד / ,לא אירא הבל פינ של זד — /
אהבתי לך אות ועד.
שילה, מרחב הוד קדומים / ,שמרת
אמון לי כל הימים — /שבתי אלייך
ברחמים / ,הן ארשתיך לי לעולמים.
שילה — שי לו לישראל; /שילה —
אתגר חובבי כל תל / ,שילה של חנה
ושמואל — /שוב ישע עוז לישראל.
יהושע דיכפינסקי, ירושלים
(המשך בעמוד )18

1978׳(־1304131

1081016־ ? 04 ? 05461

הפצה בלעדית
סטימצקי

״מרתך
הצלילינר

מערכות־סטריאו מעולות :
פינסקר 51ת״א, טל 281737 .

עמוד 10

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2113 - 1 במרץ 1978 - עמוד 10 | מ כי ר ח הגעוק האמ רי ק אי לו>צו־״ ,0דס עוד״ה ו די שראד אינה מי ק רי ת ־ היא מבטאת תו כני ת ^ ם !תפרוץ מילחמה כללית במרחב בראשית שנות למעשה לא היתה למיסמך זה

מ כי ר ח הגעוק האמ רי ק אי לו>צו־״ ,0דס עוד״ה ו די שראד
אינה מי ק רי ת ־ היא

מבטאת

תו כני ת

^ ם !תפרוץ מילחמה כללית במרחב בראשית שנות
למעשה לא היתה למיסמך זה שום חשיבות. המדינאי
ה־80׳ ,תהיה זו במידה רבה מילחמה בין כלי־משחית האוסטרי, הנסיך קלמנם פון־מטרניך, אמר שזהו ״אפס
אמריקאיים.
רעשני״ .שר־החוץ הבריטי, רוברט קאסלרה, אמר שזוהי
מטוסים אמריקאיים ימריאו מישראל וממצריים, ויפילו ״מיסטיות נשגבת ושטות.״
זה את זה. מטוסי אף־ 15 ימריאו משדזדהתעופה הסעודי
בכל־זאת הפך מיסמך זה סמל של דיכוי וריאקציה.
בטאבוק כדי להפציץ את ישראל, ומטוסי אף־ 15 אחרים, זה קרה ביגלל מיסמך אחר, שנחתם כעבור חודשיים.
שייוצרו באותו בית־החרושת, בידי אותם הפועלים,
בנובמבר 1815 חתמו ארבע מעצמות — בריטניה, אוסטריה,
ימריאו משדות־תעופה ישראליים כדי להשמיד את אחיהם
פרוסיה ורוסיה — על ״ברית מרובעת״ .נאמר בה כי
הסעודיים בעודם על הקרקע.
,הארבע תתכנסנה יחד במועדים קבועים, כדי לדון באממי
שרוצה, יכול לראות באפשרות זו את התגלמותה צעים לקידום ״השלווה והשיגשוג של האומות והשלום
של הציניות האמריקאית. סוחרי־הנשק של הדוד סאם באירופה.״
מייצאים מכשירי־הרס־ומוות לשני הצדדים של הסיכסוך,
נוסף על הצאר הרוסי, אלכסנדר, חתמו עליו, בספטמבר
וכך מובטח להם שוק גדול וניצחי. כל זה בימי כהונתו ,1815 גם הקיסר האוסטרי פראנץ הראשון ומלך פרוסיה,
של ג׳ימי קארטר, שהגיע לשילטון — בין השאר — מפני
פרידריך וילהלם השלישי.
מאחרי מילים יפות אלה הסתתרה כוונה
שהבטיח חגיגית לצמצם את מכירת הנשק האמריקאי
פשוטה, גסה ואכזרית: לדכא כמשותף כל י לעולם.

אורב בעיני המדינאים בוושינגטון, התמונה
נראית שוגה לגמרי. כשהם אומרים בי הנשק
לשני הצדדים כמרחב לא נועד למילחמה, אלא
לביצור השלום, אין זו בדיחה — לפחות לא
בעיניהם.

זיק של תיקווה לרפורמה, לשינוי או למהפכה,
כבל ארץ וכבל מקום. כעלי־הכרית התחייבו,
למעשה, להתערב כעניינים הפנימיים של כל
הארצות, בדי למנוע את עלייתו של שילטץ
מתקדם, דמוקרטי או ליברלי, ככל מקום שהוא.

מאחרי השאיפה לספק נשק לישראל, לסעודיה ול
הברית
המרובעת עצמה התפרקה כעבור ארבעה קת-

מצריים בעת־ובעונה־אחת, חבוייה תוכנית מדינית גדולה.
היא מנחה את המדיניות האמריקאית בכל מעשיה במרחב
בשנים האחרונות. היא מטביעה את חותמה גם על יוזמתו
של הנשיא המצרי, אנוואר אל-סאדאת, מאז ביקורו בירושלים.

גרסים,
אך השיטה החזיקה מעמד במשך 33 שנים.
השליטים של שלוש המעצמות הריאקציוניות ביותר בעולם
של אז — רוסיה, אוסטריה ופרוסיה — לא רק עזרו
איש לרעהו מול פני סכנה של מהפכה פנימית, אלא גם
שלחו חילות־מישלוח לדיכוי תנועות־שיחרור בארצות
אחרות.

רווו ק ח ־ טוו ח

הממשלה האמריקאית הנוכחית הרחיבה והעמיקה מדיניות
זו. במקום פולחך האישיות־העצמית של קיסינג׳ר
באה מדיניות אפורה יותר. אך השאיפות של קארטר
ויועצו הפולני רחבות יותר ממדיניות הצעד־אחר־צעד
של ניכסון ויועצו היהודי-הגרמני.

המגמה האמריקאית היא ליצור ״כרית
קדושה״ חדשה כמיזרח התיכון.
תחת ארכעת־הגדולים של אירופה, כראשית
המאה שעברה, יכואו ארכעת-הגדולים של המרחב,
כסוף המאה הנוכחית — סעודיה, מצריים,
ישראל ואיראן.

מסביב לארבעת־הגדולים של אירופה התלכדו נסיכויות
וממלכות קטנות יותר. מסביב לארבעת־הגדולים של
המיזרח-התיכון צריכות להתלכד מדינות פחות חשובות,
כגון ירדן, נסיכויות המיפרץ הפרסי, מארוקו, סודאן, תימן
הצפונית ועוד.

האינטרס המשותף של כרית קדושה זו,
כמו זה של קודמתה, הוא לשמור על הסטאטוס
קוו, ולמנוע את עלייתם של בוהות ומישטרים
רדיקאליים העלולים לפוצץ את המצב הקיים,
המדיני והסוציאלי.

הברית הקדושה המקורית קמה בעיקבות המהפכה
הצרפתית, שאיימה על כל המישטרים המלוכניים של
אירופה. ארבעת־הגדולים של אירופה דאז הקימו את
בריתם אחרי שהצליחו, בכוחות משותפים, למגר את
צרפת המהפכנית, שהונהגה על־ידי נפוליון. הברית הקדושה
במרחב נועדה, בין השאר, למנוע את חדירתה של
ברית־המועצות לאיזור זה, ולגרש אותה מאותן ארצות
ערביות שבהן היא הצליחה לקנות לה אחיזה.

סעודי ה: העול! ה חו ש ש
מוד התווך של הברית החדשה צריך להיות
< סעודיה — הענק הכלכלי העולמי, המטיל את צילו
על כל המתרחש במרחב.
אחד המחדלים החמורים בישראל הוא ההתעלמות
מן המתרחש באותה מדינת־נפט רחבת־ידיים. במידה
שביכלל מוקדשת לה תשומת־לב כלשהי, הרי זה בהקשר

מאח

אור* אסר
צבאי מצומצם — הקמת העיר הצבאית הסעודית החדשה
בטאבוק, הרחוקה מתל־אביב כמרחק שארם־אל־שייך,
והחלטת האמריקאים לספק לה נשק.

אולם סעודיה היא כיום גורם מרכזי, המשפיע
על גורד ישראל. המרכיב הצבאי הוא החדק
הפחות־חשוב בהתפתחות זו.

אפשר לקרוא לה, כדרך ההשאלה :״תוכנית
הכרית הקדושה״.

ידידיו שלהצאר
ך* די למנוע חשד של בורות, יש לציין מייד כי השם
^ אינו נכון, או מכל מקום אינו מתייק.
״הברית הקדושה״ המקורית היתד. מיסמך שחובר
בידי הצאר הרוסי אלכסנדר (הראשון) בהשפעה מטורפת
דתית. המיסמך קבע כי ״עקרונות הצדק, הצדקה הנוצרית
והשלום״ חייבים להנחות את השליטים בכל מעשיהם.
נוסף על הצאר עצמו חתמו עליו, בספטמבר ,1815 גם
הקיסר האוסטרי והמלך הפרוסי.

זוהי השיטה שנכנסה להיסטוריה בשיטת
״הברית הקדושה״.

ארבעתהג דו די ם
^ ין זה מיקרה שהמדיניות האמריקאית הנוכחית
עוצבה בידי אדם, שרכש לו מוניטין כהיסטוריון
של אותה תקופה דווקא: הנרי קיסינג׳ר, שנחשב כמעריצו
הגדול של מטרניך. סיפרו. החשוב ביותר נועד
כולו לקלס ולשבח את המדינאי האוסטרי, שדאג לדכא,
בדם ובכחש, את כל שוחרי הדמוקרטיה והליברליזם
באירופה, במשך דור ויותר.

סעודיה עוברת עתה מהפכה טכנולוגיות שאין לה אח
ורע בעולם, ושלא היתה כדוגמתה גם בהיסטוריה העולמית.
תוך דור אחד היא מבקשת לקפוץ ממציאות של
מדינת־מידבר בדואית — אל המאה ה־ .21 ובה־בשעה
היא רוצה להקפיא את המתכונת החברתית הקיימת שלה —
מתכונת של מדינה דתית־קיצונית, הנשלטת על־ידי כמה
אלפי נסיכים מבני השושלת השלטת, ושבה קיימת
״מישטרה דתית״ השומרת על המוסר, המוציאה להורג
בפומבי נסיכה שהתאהבה באזרח פשוט ונישאה לו בחשאי,
והכורתת את ידיהם של גנבים.
סעודיה היא מדינה מיוחדת במינה. מבחינת המישטר,
היא ריאקציונית אף יותר מן הממלכה של הצאר הרוסי.
מבחינה טכנולוגית, היא מתפתחת במהירות גדולה הרבה
יותר מאשר ברית־המועצות. היא מתכוננת להפעיל מחש בים
אלקטרוניים כמו בספרים של מדע־בידיוני. ברחבי
המדינה קמות תישלובות תעשייתיות כבירות, ערים צב איות
חדשות, חברות־ענק כלכליות.
כשם שהעיר מכה מושכת אליה מיליוני עולי־רגל
מוסלמיים מ־ 80 ארצות, כך הפכה סעודיה עצמה מכה
כלכלית, שאליה עוליכדברגל אילי-המשק מן המערב.

סעודיה היא המגינה הקנאית כיותר שד
הסטאטוס־קוו• יש דה אינטרס חיוני להחניק כ איכה
בל נטייה חדשנית, רדיקאלית, סוציאליסטית,
ליברלית או אתיאיסטית כחצי-האי
ערב, בעודם הערכי ובמרחב בולו.
למען מטרותיה היא יכולה להפעיל את נשק-הנפט
ואת העוצמה הכלכלית העצומה המרוכזת בידיה.

משום־כד היא כעדת-הכרית העיקרית שד
ארצות־הכרית כמרחב. מבחינת!חשיבותה, היא
עומדת כמקום השלישי כין כעלות-הברית שד

עמוד 11

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2113 - 1 במרץ 1978 - עמוד 11 | קודמו, גמאל אבד־אל־נאצר, היה אויבם הגדול של הסעודים. בניגוד לרעיון השמרני, הכל־מוסלמי, של ריאד, הוא הציג את הרעיון המהפכני הכל־ערבי. הוא פתח את השער לפני

קודמו, גמאל אבד־אל־נאצר, היה אויבם הגדול של
הסעודים. בניגוד לרעיון השמרני, הכל־מוסלמי, של ריאד,
הוא הציג את הרעיון המהפכני הכל־ערבי. הוא פתח
את השער לפני ברית־המועצות והנשק הסובייטי. הוא
התסים את הקצינים הצעירים בכל ארצות־ערב. אין
ספק שרצה להשתמש בדגל הכל־ערבי כדי להשתלט על
בארות־הנפט, שהכנסותיהן דרושות לעם המצרי העני
כאוויר לנשימה.

עכד־אל־נאצר: כשל, ויורשו הולך כדרך ההפוכה.
המישטר של אל־פאדאת הוא ימני,
אנטי־סהפכני, אנטי-סובייטי. הוא משליך את
יהכו כולו על ארצות־הברית. דובריו מדכרים
על הכוחות הרדיקאליים כמרחב, ובכללם הכוחות
הרדיקאלייס כאש״ף, כשפה שכה השתמשו
פעם דוברים ערכים כלפי ישראל.
אל־סאדאת לא נועץ כאמריקאים, לפני שנקט את
יוזמתו ההיסטורית. הוא רגז על האמריקאים, המספקים
נשק לישראל ושאינם מוכנים להפעיל עליה לחץ, כרצונו.
הוא ביקש להגיע לדדשיח ישיר בין מצריים וישראל.
הסעודים, מצידם, רגזו על הנשיא המצרי על שלא נועץ
עימם, ופעל באופן עצמאי לגמרי, כאילו היה המנהיג
העיקרי, או אף הבילעדי, של העולם הערבי.

אך מעבר לטאקטיקה ולרגשות, תואמת
יוזמת אל־פאדאת כדיוק את המגמה האמריקאית
להקמת הברית הקדושה.
כי מילחמת ישראל־ערב היא האיום החמור ביותר
על הסטאטוס־קוו במרחב. לא זו בלבד שישראל עצמה

המדף הפרוסי פרידדיו וילהלם ואשתו

הצאר. הרוסי אלכסנדר (עם נפודיאץ)

לקיים את הסטאטוס קוו —

— לעזור זה לזה —

אמריקה, אחרי גרמניה ויפאן. ישראל מזדנכת
הרחק מאחריה.

בל כוח רדיקאלי העלול להרים את ראשו באחת
המדינות השכנות — בפי שעשה צה״ל בלבנון.

איראן: כ דו ראחד
ד לא״מככר היתד, האוייבת הפוטנציאלית העיק-
? רית של סעודיה, שכנתה שמעבר למיפרץ — איראן.
השאה של איראן נודע כאיש בעל אמביציות כבירות.
הוא בנה מכונה צבאית עצומה, והסעודים חששו שמא
מכוונת מכונה זו נגדם ונגד בנות־חסותם, נסיכויות-
הנפט שלאורך חוף המיפרץ, הקרוי בפי הערבים ״המיפרץ
הערבי״ ,אך שהאיראנים מתעקשים לקרוא לו ״המיפרץ
הפרסי״.
חיילי השאה כבשו איים בפתח המיפרץ. הם• נחתו
בחצי־האי ערב, כאורחי הסולטאן של עומאן, שהזמין
אותם כדי לעזור לו בדיכוי מורדים מארכסיסטים. הסעו דים
חששו, בצדק, כי זהו רק צעד ראשון וכי השאה
זומם לפלוש, בבוא היום, אל נסיכויות־הנפט הערביות —
כוויית, בחריין, קטאר, אבו־זאבי, דוביי ועוד.
לפני שנתיים אמרו שליטי הנסיכויות האלה לראש-
ממשלה אירופי, שהם חפצים לשים קץ למילחמת ישראל׳
ערב, כדי שיוכלו להתפנות ולהתמודד עם הסכנה האיראנית
.הם ראו בדאגה גוברת את הקמתו של חיל-ים
איראני, ובו צי גדול של רחפות — מכשיר אידיאלי
לנחיתה בחוף השני של המיפרץ הצר. בסעודיה ובארצות
אחרות היו שהאמינו כי בניצוחה של ארצות־הברית
מתגבשת תוכנית גדולה של פעולה צבאית משולבת,
איראנית־ישראלית להשתלטות על שדות־הנפט הסעודיים
בשעת־הכושר.

בסעודיה של היום כימעט נעלמו חששות
אלה. הזמן עשה את שלו.

בעיני ענק־הנפט הסעודי, איראן הופכת במהרה מדינה
של מי-שהיתה. הנפט האיראני הולך ואוזל. בניגוד לסעו-
דיה, שיש לה רזרבות עצומות בחיק האדמה, תעמוד
איראן תוך זמן לא־רב מול מצב של אפיסת אוצרותיה.
הסעודים בטוחים כי יוכלו בכל עת לשחד את השאה
האיראני בכסף, כדי שיפנה את מירצו המילחמתי לכיוון
אחר.

אולם הסעודים חוששים שמא יפול השאה,
ותחתיו יבוא מישטר מהפכני.

סעודיה הוכיחה כי אין בה ״מישטר-של־כדור-אחד״.
כאשר נרצח המלך פייסל, עבר השילטון בצורה חלקה
ושקטה לידי המלך חאלד. אולם הסעודים חוששים
שמא באיראן השכנה המצב שונה לגמרי, וכי שם אכן
יכול כדור אחד לשנות את המצב מן הקצה אל הקצה.
באיראן יש תנועה מהפכנית לוחמת. השאה הקים
מישטר־דיכוי חמור, שנודע לדיראון בעולם כולו. הוא
זוכר כי היה עליו לברוח מארצו בראשית שנות ד/ 50-,
אחרי שהמנהיג הלאומני מוחמד מוצאדק הלאים את
שדות-הנפט, וכי רק סוכנות־הביון האמריקאית החזירה
אותו לכס־הטוום וכפי שמכונה כס־המלכות האיראני).

בך נוצר אינטרס משות!* ,סעודי־איראני,
לשמור על המצב הקיים ולעזור איש לרעהו
כריבוי מגמות מהפכניות. האיסלאם, כדגל
משותף, עוזר לבצר כרית זו.

מצריים: הימין החדש
נוואר אל־סאדאת הוא בעל־ברית טיבעי לח-
בורד. זו.
• המדינאי האירופי סיפר לי על כך. העברתי ידיעה
זו באפריל 1976 לראש ממשלת־ישראל.

י שר אל: הומחסו הגדול
!ף* שום־ כך לא בא אנוואר אל-סאדאת לארצות!
הברית כעני העומד בפתח, והמבקש נדבה. גם
לא היה עליו לעמול קשה כדי לשכנע את מדינאי וושינגטון,
בבית־הלבן ובקונגרס.
דיברי אל־סאדאת נתקבלו בבירה האמריקאית כדיברי-
תבונה, מפני שהם תואמים בדיוק את ההשקפה האמריקאית.
גם ידידי ישראל בקונגרס נפלו בשבי הגיונו של
האיש. כאמריקאים, לא יכלו שלא להתרשם שהנה עומד
לפניהם איש בעל שכל ישר, האומר דיברי־טעם.
אל־סאדאת הסביר כי הצלחת יוזמתו תשמיט את
הקרקע מתחת לברית־המועצות במרחב. היא תכריח את
סוריה להצטרף אל הברית־הקדושה. היא תבודד כליל
את עיראק, לוב ותימן הדרומית, שלושת מוקדי ד,רדיקאליזם
הערבי.

הקיסר האוסטרי פראנץ
— לדכא כל מרד דמוקרטי

(לדעת הערבים, לפחות) היא מדינה השואפת להתפש טות
ולכיבושים, אלא שכל מילחמה משחררת גם כוחות
רדיקליים בעולם הערבי. סירובה של ישראל להתיר
לפלסטינים להקים לעצמם מדינה כלשהי הופכת שלושה
וחצי פלסטינים במרחב לחיידקים של מהפכה. הפלסטינים
הגולים, שאין להם בית לאומי לפורקן מירצם הפוליטי,
הם גורמים רדיקאליים בסעודיה, בכוויית, ובכל ארצות-
ערב שבהן הם פועלים.

כאין שלום, עלול בד מישטר ערכי שמרני
ליפול.
אם תפרוץ מילחמה חדשה, היא תסכן את המישטרים
השמרניים שיבעתיים. אם תנחיל ישראל מפלה צבאית
למצריים, עלולים הקצינים הצעירים שם להפיל את
המישטר הקיים ולהקים שילטון רדיקאלי חדש. ההתלהבות
הערבית עלולה לאלץ את סעודיה להפעיל את נשק-
הנפט נגד המערב. במצב של מילחמה עלול הצבא הסעודי
החדש להפיל את המישטר שהקים אותו. אין גבול לאפשרויות
ולחרדות.
משום כך תואמת יוזמת אל-סאדאת את הצרכים הבסיסיים
של הברית הקדושה. שיתוף־פעולה בין ישראל אנטי-
סובייטית לבין מצריים ימנית־שמרנית, יחזק את הסטא־טוס-קוו.
הוא יחסל את מוקדי המתיחות, העלולים לגרום
לעליית הרדיקאליזם. הוא יחסום סופית את הדרך לפני
ברית־המועצות.

ככרית המרובע ת סעודיה־איראן־מצריים־
ישראל, יש לישראל תפקיד משדה. סעודיה
תהיה ככרית זו איל־הכספיס. ישראל תהיה
איל־הכוח. צה״ל ישמש כידי הכרית הקדושה
ככוח־מחץ נייד, שניתן להשתמש בו לדיכוי

הוא עמד על כך שיש למשוך את המלך
הוסיין אד תוך הברית, ולבצר את מעמדו.
ירדן צריבה למלא תפקיד חשוב בכרית, בהיו תה
החוליה המחברת (או איזור־החייץ) כין
סעודיה וסוריה, וכין סעודיה וישראל. כאשר
מנחם כגץ מתעקש להחזיק כגדה המערבית
ככד מחיר, הוא מהכד כאהד היסודות של ה כרית
הקדושה.

יתר־על-כן: בהיעדר פיתרון סביר לבעייה הפלסטינית,
אין בסים מוצק לסטאטוס־קוו. זוהי דעתם האחידה
של סעודיה ומצריים, ירדן ואיראן. כולם (אולי מילבד
ירדן) היו רוצים לשלב במציאות החדשה את אש״ף,
בתנאי שאירגון זה יחסל את הכוחות ד,רדיקאליים שב-
קירבו (״חזית הסירוב״) ושהנהגתו תהיה שמרנית, ימנית
ופרו־סעודית. כזהו יאסר עראפאת עצמו.
אם לא יצליחו בכך, מוכנות בעלות־הברית גם לפעול
לחיסול אש״ף ולהעלות כוחות פלסטיניים אחרים, גם
אם לא יהיו אלא סוכנים שכירים. אך לצורך זה הם
מוכרחים לקבל את הגדה המערבית ואת רצועת־עזה
מידי ישראל, ולהקים בהן בית לאומי פלסטיני כלשהו,
הקשור עם ירח.
זוהי תורתו של אל-סאדאת, והיא מתקבלת מאד על
דעת האמריקאים. הם רואים בעיני רוחם את המציאות
הרצוייה להם במרחב: ברית מרובעת, פרו־אמריקאית
ואנטי־סובייטית, שמרנית־ימנית ואנטי־רדיקאלית, שבה
יהיו משולבים גם ירדן, הפלסטינים וסוריה.

זה נראה כיום באפשרות ריאלית, שניתן
להגשימה כמהירות. אבן־הנגף הגדולה היחידה
היא, כרגע זה, מדיניותה של ממשלת־כגין.

לדעת האמריקאים, היתה הברית הקדושה צריכה
להיות פיסגת החלומות של כל ממשלה ישראלית, ועל
אחת כמה וכמה של ממשלה ימנית, אנטי־סובייטית וקנאית-
דתית כמו ממשלת בגין. משום כך אין הם מבינים את
מעשה של ממשלה זו.

אחדים מהם גובלים, לדעתם, כטירון*.

טירוף הוא, לדעתם, לפוצץ את סיכוי השלום עם
מצריים ביגלל כמד, התנחלויות בסיני, שחשיבותן לכאן
ולכאן אפסית, בהשוואה לסיכוי.
טירוף הוא להתעקש על החזקת הגדה המערבית ועזה,
כאשר הברית הקדושה תבטיח כימעט אוטומטית שלא
יוכל לקום שם מישטר רדיקאלי או פרדסובייטי.
טירוף גמור הוא לתמוך באתיופיה הרדיקאלית־הקיצד
(המשך בעמוד )46

עמוד 12

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2113 - 1 במרץ 1978 - עמוד 12 | ״אני נהנית ממזמן פרדייז לאייד כל הגוף״ שלי שיר, רקדנית ״ מנו ח ה נכונה לכל חל קי הגוף ח שובה לא פ חו ת מפ עילו ת גופנית״ מ ציינ ת הרקדנית שלי שיר. ״בשעת ה שינה

״אני נהנית ממזמן פרדייז
לאייד כל הגוף״

שלי שיר, רקדנית

״ מנו ח ה נכונה לכל חל קי הגוף
ח שובה לא פ חו ת מפ עילו ת גופנית״
מ ציינ ת הרקדנית שלי שיר.
״בשעת ה שינה חייב הגוף לה שאר
במצבו הטבעי. כאשר הגוף שוקע
במזרון רך מדי, או נלחץ על ידי מזרון
ק שה מדי, ה מנו ח ה איננ ה מנו ח ה של
ממש, ואף עלולה לגרום נזק גופני.
מ אז שיש לי מזרון ״סופר
אורטופדי״ של פרדייז מ ס פי קו ת לי
5-6שעות שינה כדי ל קו ם בבוקר
רעננה ו מוכנ ה ליו ם פעילות נוסף״.
מציינ ת שלי, ו מו סי פ ה בחיוך :
״כאשר כל שריר בגופי נ תמך באורח
טבעי בשעות הלילה, אני יכול ה
להפעיל או תו באורח טבעי בשעות
היו ם וזה הדבר החשוב ביותר
עבורי״.

תשע שכבות של גמישות
אין פלא שה״סופר או ר טופדי״ של
פרדייז נבחר על ידי שלי שיר, כמזרון
ה אי די א לי ל שינה ול מנו ח ה.
במזרון הרב־קפיצי ה״ סופ ר
אורטופדי״ של פרדייז תשע שכבות
של חו מרי ריפוד מ עולי ם אשר
הופכי םאתה מנו ח ה וה שינ ה עליו
לתענוג של ממש.
גד אלס טי
שכבת ספוג
סיבי קו קו ס
רשת פלסטית
קפיצי פלדח.
רשת פלסטית
סיבי קו קו ס
שכבת ספוג
בד אלסטי

מ לקוחות מרוצים מיליון חצי

ליון מזרוני פרדייז במבחר
חצי מיילי
צבעים, דג מי ם ו מידו ת שנמכרו עד
היו םהםה הו כחהה טו ב ה ביותר
לאיכו ת פרדייז הנודעת.
דרוש גם אתהב חנויו ת ״רים״
ברחבי הארץ או ב חנויו תהר הי טי ם
המוב חרו ת ״פרדייז סופר אורטופדי״,
כדי שגם גופך יי הנ ה מ מנו בשעות
הלי ל ה — וביו ם שלאחריו.

המ חי רהחלמ־ 1,050ל״י למזרון
יחיד ו־ 1,800ל״י למזרון זוגי.
(לא כולל מע״מ)
10 שנים א ח ריו ת לכל מזרון.

פרר״ 3ם ופר־ 1£רטו 3ר

התענוג אינו נגמר בבוקר.
העולם הזה 2113

עמוד 13

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2113 - 1 במרץ 1978 - עמוד 13 | גונן : מפגזים ליהלו מי ם בחודש אפריל 1976 חלה תפנית קיצונית בחייו של אלוף שמואל (שמואליק) (גורודיש) גונן: אחרי 29 שנות קאריירה צבאית הוא פשט את המדים, והפך

גונן :

מפגזים ליהלו מי ם

בחודש אפריל 1976 חלה תפנית קיצונית
בחייו של אלוף שמואל (שמואליק)
(גורודיש) גונן: אחרי 29 שנות קאריירה
צבאית הוא פשט את המדים, והפך להיות
אזרח״מן־השורה. הרעיון לעבוד בשכיר
אצל מישהו לא נראה לו, תפקיד ציבורי
במיסגרת, מימסדית הוא לא חיפש,
ולמעשה אף אחד גם לא הציע לו, והוא
החליט לבחור בשטח שהיה זר לו עד אז
לגמרי: עולם העסקים.
גונן בן יה־ 47 נכנס לשותפות עם התעשיין
אפריים איליו ושני בניו, ארנון ורמי,
ועם קצין־צבא לשעבר בשם אלי קצירי,
ומזה קרוב לשנתיים הוא,מכהן כמנהל־כללי
של חברת יצוא ויבוא בשם ״גאמא
אינטרנשיונל טרייד״ .למה דווקא
״גאמא״ 1רצינו שם חסר משמעות
פוליטית או עיסקית, הוא מסביר ,״אלפא
וביתה כבר היו תפוסים. אם גאמא לא
היה פנוי, היינו, ממשיכים לדלתא.״
אחת המסקנות, הראשונות אליהן הגיע
המנכ״ל, הטרי היתה שאם רוצים להיות
בטוחים בטיבו של מוצר אותו רוצים
לייצא, צריך להיות מעורבים בתהליכי־הייצור
שלו, והוא החל לפעול בכיוון
זה. שטחי־הפעולה של ״גאמא״ מתרחבים
כל הזמן, ויש לה כבר כמה חברות־בת.

גו דו די שבמ די האל 1ף ! ב בג די ם ה אז ר ח
תחילה עסקה החברה בייצוא מטפי־תרסיס
לכיבוי־אש. לדברי גונן, זהו ׳מוצר
מהפכני, חדש בעולם, שמונע התלקחות
חומרים שונים, ובתוכניתו לרסס כמה
מיבני־ציבור בארץ. מאוחר יותר עברה
החברה גם לייצור מוצרי־אלקטרוניקה
מתוחכמים לשימוש צבאי ולתיווך בסחר־נשק,
וכרגע מתבשלים שלושה פרוייקטים
חדשים: הקמת בית־חרושת לאקדחים
(רישיון והשקעת־חוץ בסך מיליון דולאר
יש כבר) ,הקמת חברת־ייצור של חלקי־חילוף
למכונות ולנשק (רק למטרת ייצוא
לארצות־הברית) וחיפוש יהלומים במרכז
אפריקה.
מישרדי החברה ממוקמים בבית הדר
בתל־אביב. על אחד הקירות בחדר המנכ״ל
תלוייה מפת ׳העולם. בכספת הגדולה
שבפינה שמור תא מיוחד לאוסף המפורסם
של האלוף־לשעבר: למעלה ממאה
אקדחים. אחד מהם נמצא דרך קבע בכיס
הפנימי של הז׳קט שלו.
שולחן־הכתיבה הגדול עמוס ניירות.

״אם מזיזים אותם ממקומם, אני
מתבלבל,״ הוא מודיע ,״אף פעם לא
הייתי טוב בניירות. בצבא הייתי רגיל
שמכינים עבורי את כל הקשור בניירת.
נו, שם יש מנגנון שלם לכל דבר, ,משק־עבדים
ממש, ולא שוקלים כמה זה
עולה לעומת כמה זה שווה. במשק
האזרחי צריך לחשב כל דבר, כדי
שהחברה תהיה, בסופו של דבר, ריווחית.״
משבר־געגועים לצבא אין ולא היה לו.
הוא נמלט, מזה, לדבריו, בזכות ״טיפול־הגמילה״
של ועדת אגרנט ומסקנותיה
לגביו, וטוען שלמעשה השתחרר מן הצבא
לא רק באופן רשמי, אלא גם מבחינה
נפשית.
הקשר עם קולגים־לשעבר נשמר. יש
כאלה שבאים להתייעץ. עכשיו יש לו
יותר זמן להקדיש למישפחתו — לאשתו
רינה, לבת אירית 23 הלומדת הוראה
בסמינר־הקיבוצים ולבן החייל אמיר (.)20
תוך שנה מקווה ג׳ורודיש להשלים את
כתיבת ספרו, המתחיל בהתמנותו כאלוף
פיקוד הדרום בשנת 73׳ ומסתיים בדו״ח

בי ל בו ל מול הניירת

גונן לי ד מוצר היי צו א

ש לו: ת ר סי סמהפ כני

ל כי בוי־ א ש

ועדת אגרנט• הוא מרבה בנסיעות לחו״ל,
ואת שעות־הטיסה הרבות הוא מנצל
לקריאת ספרים.
רטת״החייס של גורודיש נשארה כשהיתה,
פחות או יותר. הוא עדיין חי ממשכורת
חודשית, אם כי כעת היא גבוהה מאשר
אי פעם בחייו .״החברה לא הגיעה עדיין
לשלב של חלוקת־רווחים,״ הוא אומר,
״את הרווחים אנחנו משקיעים בפיתוחה.
אבל לפחות אני לא גומר עכשיו את
החודש בעזרת משיבות־יתר מחשבון־הבנק
שלי. את ׳משיכות־היתר נהגתי לכסות
בעזרת הלוואות מן הצבא, שאותן אני
משלם עד היום, ואשלם עוד כמה שנים.״
בכסף הרב שיהיה לו, ככל הנראה, בעתיד
הוא רואה רק אמצעי להשגת דבר
מסויים. מה הדבר — את זה הוא לא
מוכן לגלות בינתיים .״לא כדאי לדבר
על משהו בלתי־מוגמר,״ אומר שמואל
גורודיש־גונן ,״כולם יידעו על כך בבוא
הזמן, זה לא יהיה חבוי מתחת לשולחן.״
אפשר לנחש שהוא יקדיש חלק מהונו
לניהול מאבק משפטי לטיהור שמו,
שהוכתם לדעתו במסקנות ועדת אגרנט.
הוא עדיין לא חי חיי־מותרות, וגם לא
שואף לכך• לדעתו זה לא משנה את
איכות החיים• ואפילו אם הוא יטבע
בערימות־יהלומים, אין שום סיכוי שעל
אצבעו הקטנה תתנוסס טבעת־יהלום.
הוא לא הטיפוס.

עמוד 14

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2113 - 1 במרץ 1978 - עמוד 14 | גור : זום־ זו ם־ זוכו־ זום דז׳׳ב עדי אמורא>: אורג שטיחים כולם מחפשים דרך לפרוק מתח מיותר. אחד שהצליח למצוא אותה הוא חבר־הכנסת עדי אמוראי (מערך) .כמו הרבה דברים

גור :

זום־ זו ם־ זוכו־ זום

דז׳׳ב עדי אמורא>:
אורג שטיחים
כולם מחפשים דרך לפרוק מתח מיותר.
אחד שהצליח למצוא אותה הוא חבר־הכנסת
עדי אמוראי (מערך) .כמו הרבה
דברים טובים בחיים, זה קרה לו בצורה
מיקרית, לפני שנה וחצי.
אשתו, רותי, מורה למלאכת־יד
במיקצועה, קצה יום אחד בשטיח
המרופט־מרוב־זוקן, שפיאר במשך שנים
רבות את סלון דירתם בגבעתיים. היא
התעניינה בחנויות כמה יעלה לה למצוא
תחליף טוב יותר ויפה יותר, כזה עבה
שאפשר לשקוע בו. המחיר דאז, בסביבות
7000 לירות, זיעזע אותה, והיא חזרה
הביתה עם קאנווה (בד סיבי מחורר

כל הסיכויים שהרמטכ״ל, רב־אלוף
מרדכי (״׳מוטה״) גור, לא ייאלץ לנהל
׳מילחמה בזמן שנותר לו עד לסיום
כהונתו, בחודש הבא. משום כך נראה
שאת׳המילחמה האחרונה שלו, כרמטכ״ל,
ניהל מוטה בשבוע שעבר, בעת שהופיע
באחד מבסיסי צה״ל, שם נערן טכס
הסיום למחזור חדש של קציני־חימוש.
היה זה קרב־גבורה נגד דבורה.
בעת שהחל נואם לפני קציני־החימוש
החדשים, ומעלה על נס את העובדה
שבעת לחימה מוטלת עליהם החובה
להכין את כלייהלחימה לקרב 24 שעות
ביממה ,׳החלה דבורה מתעופפת סביב
ראשו של הרמטכ״ל. מוטה לא התרשם
ביותר מזימזום הדבורה, המשיך בנאומו
הנלהב, כאילו אין הוא מצוי בסכנת
עקיצה. בוגרי קורס קציני־החימוש עקבו
במתח רב אחר מעוף הדבורה, כשבמוחם
מזמזמת השאלה: תעקוץ או לא תעקוץ ו
אדישותו של הרמטכ״ל לדבורה
המתעופפת סביב ראשו, הכריעה. זו
התיישבה לבסוף על כומתתו האדומה,
הניחה לו לסיים את נאומו ללא הפרעה.
׳מאחר שכמעט כל חווייה של מוטה
מונצחת גם בכתב, קיים סיכוי סביר •
שמעמד הדבורה יונצח אף הוא באחד
מחמשת הספרים שמוטה מתעתד לכתוב,
מייד אחרי שיפשוט את מדי הצבא שלו.
אולי אפילו ספר חדש, על הדבורה־הצוללנית.

ניסה
את כוחו, והפלא ופלא — זה
מצא־חן בעיניו.
״גיליתי שלגבי זהו מעין ריפוי בעיסוק,״
אומר חבר־הכנסת אמוראי ,״כאשר אני
בא הביתה מתוח, אחרי ישיבה סוערת
בכנסת, למשל, אני לא יכול להיכנס ישר
למיטה ולהירדם. קשה לי במצב כזה גם
להתרכז בקריאת ספר• אז אני מתיישב
ליד השולחן ,׳ממשיך בעבודה על השטיח,
נרגע תוך כדי כך, ולפעמים אפילו חושב
על ראשי־פרקים לנאומים. הפעולה
נעשית חדגונית די מהר, אבל המישחק
בצבעים מחייה אותה. לפעמים אני יושב
שלוש שעות רצופות, משחיל חוטים
ומאזין למוסיקה טובה. בשבת בבוקר
אני שומע את, יומן השבוע׳ תוך כדי
עבודת האריגה.״
את צבעי השטיח — חום, שחור, קוניאק
וצהוב — בחרה רותי, והיא אף התחילה
לשרטט על הקאנווה כל מיני צורות
אבסטרקטיות. עדי המשיך בשירטוט תוך

הדמטכ״ ל: ה ד בו רהעלה כו מתההא דו מ ה

והיוצא־דופן .״לא חשבתי שיש בארץ יחס
טוב כזה לעבודת־כפיים,״ מציין עדי
אמוראי.
80 אלף קשרים בקירוב על שטח של
שישה מטר מרובע. עבודה של שנה וחצי.
״אני מכירה אשה אחת שסיימה עבודה
כזאת בשיבעה חודשים,״ מעירה רותי.
״טוב, ליה לא היו בחירות באמצע,״ עונה
עדי. הח״כ, המבהן כחבר בוועדת
הכספים של הכנסת, עושה חישוב־הוצאות
׳מהיר: הקאנווה עלתה 250 לירות,

הצמר עלה 1000 לירות ומכשיר־ההשחלה
הנקרא בלועזית ״סמירנה פרסטור״ —
150 לירות. כוך־הכל 1400 :לירות,
כלומר: רווח נקי של 5600 לירות.
הצבר בן ה ,43-יליד רחובות, מתכוון לנוח
מהתחביב שלו לתקופה מסויימת, אחרי
שישלים, תוך זמן קצר, את השטיח
הראשון. רותי, מצידה, מיהרה בבר
לרכוש קאנווה וצמר לשטיח נוסף. החצי
השני של ׳הסלון רחב־הידיים ניראה לה
חשוף מדי.

א מוד אי עם א שתו ו ש לו ש בנותיו
המשמש בסיס לשטיחים) ,מיטען רציני
של צמר בגוונים שונים ומכשיר מיוחד
שאם משחילים לתוכו חוט צמר בן
ארבעה סנטימטר, ואחר־כך נועצים אותו
בתוך הקאנווה, הוא מבצע אוטומטית,
על־ידי לחיצה, פעולת קשירה( .השטיחים
הנארגים בשיטה הישנה של שתי־וערב,
על־ידי נול, לא עניינו אותה).
רותי התחילה במלאכה, השלימה חצי
מטר מרובע (מתוך שישה, וזנחה את
העניין מחוסר זמן. זה לא קל לצאת
לעבודה, לנהל משק־בית, לגדל שלוש
בנות וגם למצוא זמן לתחביבה. עדי
החליט להמשיך את חלום השטיח. הוא

כדי עבודה.
כיום עומד הח״כ החרוץ בפני סיום
היצירה. נותר לו עוד מישטח קטן באחד
מקצוות השטיח, שאותו הוא מתכוון
לעטר, במקום חתימה, ב״חאמסה״,
״כיוון שעשיתי את השטיח בעבודת־יד,״
כדבריו.
החברים והמכרים המזדמנים לביקור
בבית אמוראי מתפעלים מן היצירה
הכמעט־מוגמרת וטוענים שחבל לפרוש
אותה על הריצפה, כדי שתשמש למידרך־
רגליים. השטיח, לדעתם, חייב להיות
תלוי על הקיר. אף אחד מהם לא צוחק
או מלגלג על העיסוק הלא־כל־כך גברי

אמוראי משתמשבמכ שי רהשחלת חוטי ם

עמוד 15

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2113 - 1 במרץ 1978 - עמוד 15 | תומיוו־נ חסכון ^1 2 1 אגרות חוב קימות נאמנות! מטבע חוץ ס פו ת גמל למצוא לבשף א ת שביל הזהב... ים של מונחים כלכליים שפע של הצעות מפתות תכניות חסכון, רווחי השקעה

תומיוו־נ חסכון

^1 2 1

אגרות חוב

קימות נאמנות!

מטבע חוץ

ס פו ת גמל

למצוא לבשף א ת שביל הזהב...
ים של מונחים כלכליים
שפע של הצעות מפתות
תכניות חסכון, רווחי השקעה
מניות קורצות, מניות קורסות״,
איך להשקיע את הכסף
מבלי שהוא ישקע?
איך להבטיח את ערך הכסף
כדי שהכסף יקנה לך בטחון בעתיד?

שאל את הדיסקונטאים.
יחד נמצא לכסף את שביל הזהב.
צעד נבון בכיוון הנכון
קופות גמל — להבטיח את העתיד
תכניות חסכון — להשיג את המטרות
ואולי איזו הלוואה לפתור בעיה...

הכנס לסניף, אחד מ־ 222 הסניפים
של קבוצת בנק דיסקונט.
התייעץ עם הדיסקונטאי שלך.
הוא יענה לך בחיוך
אבל התשובה תהיה רצינית ביותר
— וחשובה לך.

>(בנק!־*סקוננו
הצד האנושי של המטבע

עמוד 16

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2113 - 1 במרץ 1978 - עמוד 16 | לאנשים בף רגלו של איזה שר לא תדרוך בביתו של ראש־הממשלה ומי נרדם בדיוני הקונגרס הציוני הנבונים! 777 הברנדי הלאומי שהוא בינלאומי. זבולון המו שר״החינוך והתרבות

לאנשים

בף רגלו של איזה שר לא תדרוך בביתו
של ראש־הממשלה ומי נרדם בדיוני הקונגרס הציוני

הנבונים!

777
הברנדי הלאומי שהוא בינלאומי.

זבולון המו

שר״החינוך והתרבות (במרכז) ,הופיע כשהוא עוטה גלימה שחורה וחובש
מצנפת אקדמאית בשורת חגרי הסגל האקדמי ודוקטורי־הבבוד של אוניברסיטת
בר־אילן, בטפט הענקת תואר דוקטור־בבוד לראש״הממשלה מנחם בגין. המר, שהיה בין
מברכיו של בגין לרגל הענקת התואר, נראה מבודח ומשועשע בתלבושת הססגונית שלבש. באשר נשאל
דוקטור למה הוא, השיב, כשהוא מרמז לפרשת חירבת חיזעה :״דוקטור למחזאות עיברית חדשה.״

! 8ועדת-השרים לענייני
רכב החליטה לאחרונה להעמיד
לרשות שרי-הממשלה מכוניות

היתה מוכנה לסלוח לתמיד על
יחסו לבגץ בעבר היא רעיית
ראש־הממשלה, עליזה כנין.
לא־מכבר התבטאה הגב׳ בגין
לפני ידידי המישפחה, לגבי
תמיר :״שר או לא שר, אצלנו
בבית לא תדרוך כף־רגלו.״
1לשר העבודה והרווחה,
ישראל כץ, שיטות מקוריות
להעניש את פקידי מישרדו
שאינם ממלאים אחר הוראותיו.
באחרונה הוא הורה לאחד
הפקידים הבכירים במישרדו
שלא להיכנס ללישכתו שלושה
ימים רצופים .״טוב שהשר לא
העמיד אותו בפינה,״ מתלוצצים
במישרד ,״הוא עוד יגיע
לכך שידרוש מהפקידים להזמין
את אמותיהם לשיחה.״
1בעת אחד הדיונים בקונגרס
הציוני, שהתקיים בבנייני
האומה בירושלים, ניראו
שר-הבריאות לשעבר ויקשור
שם־ טוב ואיש צעירי מיפ-
לגת־העבודה, אורי גורדון,
כשהם שקועים בשינה עמוקה.
גורדון ניעור מדי־פעם לקול
מחיאות־הכפיים, אולם שם־טוב
ישן עד סוף הדיון.
בעת ששר־הקליטה,
דויד לוי, נשא את נאומו
לפני צירי הקונגרס, העיר אחד
הצירים :״הגיעו ימים טובים.
דויד לוי מדבר על הרצל.
עכשיו חסר רק שסמי פלא־טו־שרון
ידבר על לילינ-

אמריקאיות גדולות, במקום
מכוניות הוולוו השוודיות שניתנו
להם לשם חיסכון. ההסבר

חיים בו־לב

וחיים לסקוב, הרמטכ״לים השמיני
והרביעי של צה״ל, היו היחידים
מבין הרמטכ״לים־לשעבר של צה״ל, שלבשו את מדי הרב״אלוף
שלהם, בטכס הלווייתו של הרמטכ״ל השלישי של צה״ל, מרדכי
מקלף. שלושה רמטכ״ליס״לשעבר אחרים שנכחו בטכס, ייגאל ידין,
משה דיין ויצחק רביו, באו בבגדים אזרחיים, ואילו רמטכ״ל־לשעבר
אחר, צבי (״צ׳רה״< צור, נעדר מטכס האשכבה.

מזרחי
:ומל $
מיקב, ואטיז לציון הנרמ״נקג;

הכתב המדיני של ידיעות אחרו־
11 ^ 8 *1111ןדי 1
1111 1 1 1111 # 111 נות, העומד להיכנס השבוע לתפקידי
כיועץ ראש״הממשלה לתיקשורת ישראלית ויהודית, החל לכהן
באופן בלתי רשמי בתפקיד עוד קודם לכן. הוא ליווה את מנחם
בגין להלוויית רב״אלוף מרדכי מקלף. בצאתו ממכוניתו השאיר
בגין את תיקו במכונית, אולם שומרי״ראשו הורו לנקדימון שלא
להשאיר את התיק במכונית. נקדימון נאלץ לשאת את התיק
החום הכבד במהלך הטכס, כשהוא ניצב ליד שר־האוצר שימחה
ארליך ונשיא התאחדות התעשיינים בומה שביט. חבריו העיתונאים
העניקו לו מייד את התואר :״הלורד שומר״התיק.״

שניתן להחלטה זו היה כי כיום,
המכוניות האמריקאיות זולות
יותר. אולם בממשלה מתלוצצים׳
כי הסיבה האמיתית היא
בעייתו האישית של שר־הפנים
יוסף בזרג, שהוא גם יו״ר
ועדת־השרים לרכב. בורג גדל-
הגוף מתקשה להיכנס ולצאת
ממכונית הוולוו הממשלתית
שלו, ונהגו נאלץ מדי־פעם
לסייע בידו. עתה, כשמצא
סיבה לחזור למכונית אמריקאית,
שהיא רחבה יותר, יוכל
לוותר על שירותי הנהג בתחום

! 8העובדה שח״כ ד״ש,
שמואל תמיד הפך שר-
המישפטים בממשלתו של מנ חם
כנץ, ציננה במעט את
המתיחות רבת־השנים השוררת
בין השניים. אולם מי שלא

בלום.״
8״משוגע! תן לי להס ביר
לך מה אני אומר!״ צעק
ח״כ הליכוד יגאל כהן לעבר
חברו לסיעה, ח״כ מאיר כהן.
היה זה בישיבת ועדת־הכספים
של הכנסת, אחרי שמאיר כהן
מחה על טענתו של יגאל כהן
כי כאשר בנו את העיר נצרת-
עילית, עשו זאת כדי שבני
עדות-המיזרח לא יתערבבו בערבים.
השיב מאיר כהן החיפאי,
איש תנועת החרות,
ליגאל כהן, איש לע״ם :״אתה
משוגע!״ חילופי-המחמאות לא
הסתיימו בכך .״אל תהיה טיפש!״
זעק יגאל, ואילו מאיר
ענה לו בפסקנות :״אתה טי פש!״
הרוחות נרגעו רק אחרי
שיגאל כהן הסיר מעל עצמו
כל חשד של גזענות, בטענה
העולם הזח 2113

עמוד 17

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2113 - 1 במרץ 1978 - עמוד 17 | א111 וינו ניצחת :״אל תטיף לי מוסר! יש לי אשה פרענקית — טהורה !״ ( לפני שסיכמה את ה־דו״ח שלה, קיימה ועדת־שימ- משה דיין וסגן־ראש־הממ- שלה ייגאל ידין וביקשו

א111 וינו
ניצחת :״אל תטיף לי מוסר!
יש לי אשה פרענקית —
טהורה !״
( לפני שסיכמה את ה־דו״ח
שלה, קיימה ועדת־שימ-

משה דיין וסגן־ראש־הממ-
שלה ייגאל ידין וביקשו
תרומה, נענו ברצון. כשפנו
אל שר־המישפטים שמואל
תמיר, ענה להן השר עתיר־

\ 11 ^ 1בתו בת ה״ 16 של המליארדר ניסים גאון התגלתה בעת ביקורה הנוכחי עם
^ 1יו * 1י 11 אביה, אמה רנה ואחותה מרגריט, כצעירה יפהפיה, בעלת חוש הומור
ואוהבת חיים. דניאל, הלומדת באחד מבתי־הספר היוקרתיים בשווייץ, הודיעה כי היא רוצה, בדיוק
כפי שעשתה אחותה מרגריט, להינשא לישראלי. מרגריט נשואה ליואל הרצוג, בנו של שגריר ישראל
באו״ם, חיים הרצוג, והיא אם לאלכסנדרה בת 15 החודשים. יואל הרצוג בעלה עובד עם אביה בז׳נבה.
לצידה של דניאל, המיליונר האמריקאי ריי מלל, מהפעילים הבולטים בפדרציה הספרדית העולמית.
מבעוד מועד, חיפש את המת-
רימות במיזנון ומסר להן את
הצ׳ק.

מנחם בגין

היה אורח הכבוד במסיבת יום ההולדת
שערך לניסים גאון המיליונר ריי
מלל* לניסים גאון מלאו 56 שנים ובגין בירך אותו ואמר :
״ידידי גאון, היית יכול להיות נשיא גאון למדינת ישראל.״ בגין
הציע את מועמדותו של גאון לתפקיד נשיא המדינה אך גאון
סירב, בטענה כי אינו יכול לוותר על עסקיו הפרטיים.
רון לחקירת הפשיעה בישראל
את אחת מישיבותיה במלון
השרון בהרצליה, כשחברי הוועדה
מסובים שם לסעודה
מבריאה. עבר על־פניהם פקיד
ממשלתי בכיר, והעיר לעברם :
״אני רואה כי הפשע בכל-
זאת משתלם.״ כל חברי הוועדה
קיבלו את ההערה בהומור, מלבד
מתתיהו (אדמונד) סלע
(זילברשטיין) ,מי שכיהן בשעתו
כראש אגף־החקירות במטה
הארצי של המישטרה ופרש
לגימלאות לפני 15 שנים.
סלע, יליד אוסטריה ובעל ה אופי
הייקי, הזדעזע למישמע
ההערה והגיב :״אדוני, קצת
כבוד לוועדה!״
1סימלו המיסחרי הפרטי
של האלוף רפאל (״רפול״)
איתן, ראש אג״ם במטכ״ל
העומד להתמנות כרמטכ״ל,
הוא כובע אוסטרלי רחב־שו-
ליים ומרופט, שאותו נהג לחבוש
בעיקר בשדה. מאז התמנה
לתפקיד במטכ״ל נאלץ רפול
לוותר על הכובע, וכך ייאלץ
לעשות גם בתפקיד הרמטכ״ל.
הסיבה: חיילים התלוננו כי
חבישת כובע בלתי־תיקני מעין
זה על־ידי המפקד הבכיר, מהווה
דוגמה רעה. הוויתור על
הכובע האוסטרלי מציג לפני
רפול בעיה. הוא לא חבש אותו
כקמיע או לצורך ״שוויץ״,
כפי שסברו רבים. עור קרקפתו
של הרמטכ״ל-לעתיד רגיש
מאד לשמש, ורפול נזקק למיג־בעת
רחבת־שליים, מהסוג ש אינו
תיקני בצה״ל, כדי להגן
עליו.
1תמר קולק, אשתו של
ראש עיריית ירושלים טדי
קורק וח״כ שרה קטן, נטלו
על עצמן את משימת איסוף
התרומות מחברי־הכנסת, ב־מיסגרת
מיצעד־הפרוטות של
איל״ן. כך יכלו השתיים לעמוד
על אופיים של כמה מחברי-
הכנסת. כשניגשו אל ח״כ
שימעון פרס, שר-החוץ
העולם הזה 2113

״במה אתם חולקים על
המיפלגה הקומוניסטית?״ שאל
המראיין יעקב אגמון, את
נציג הפנתרים השחורים בסיעת
חד״ש, ח״ב צ׳רלי ביטון.
ביטון התלבט, עד שהצליח
למצוא את נקודת־המחלוקת :
״קודם כל, הם זקנים...״

מוצרארה, זכה שם הליכוד
במיספר רב יותר של קולות
מרשימתו. הסביר צ׳ארלי ביטון
:״הם היו בטוחים שמנחם
בגין הוא מארוקאי.״ ״אבל כולם
יודעים שבגין הוא פולני,״
תמה אגמון. על כד סיפר ביטון
:״מה אתה מדבר ן נכנסתי
למישפחה אחת במוצרא-
רה, והסברתי להם שבגין נולד
בפולין. על כך הם השיבו לי:
,נכון שבגין נולד בפולניה,
אבל הוא חי הרבה שנים ב־מארוקו.״

8ליו״ר ועדת החוקה־חוק־ומישפט
של הכנסת, ח״כ
המפד״ל דויד גדאס, יש
הוכחות בדוקות כי הביורו-
קראטיה החלה בתקופת אחש־וורוש.
הוא מסתמך על הפסוק
במגילה־אסתר, האומר :״ויפקד
המלך (אחשוורוש) פקידים
בכל מדינות מלכותו וקיבצו
את כל נערה בתולה אל שושן
הבירה.״ ״הפקידים מונו כדי
למצוא למלך רעיה חדשה״״
מפרש גלאס .״הם מצאו לו את
אסתר. אבל בשום מקום במגילה
לא מוזכר כי אחרי שנמצאה
הנערה־הבתולה־טובת־

המראה למלך, פוטרו הפקידיב
מתפקידם.״

1ח״ב שושנה ארבלי
אלמוזנינו, שהחליטה להצטרף
לשעורי־ההתעמלות של ה־ח״כים,
נהנתה מאד מהשעוו
הראשון. היא פגשה במיזנו:
בח״ב גאולה כהן, ושיכנעו
אף אותה להצטרף. אמרה גאו׳
לה כהן :״תנסי קודם את. אנ
תצליחי להוריד כמה קילוגר׳
מים, אצטרף גם אני.״ לעומו
גאולה כהן הודיעו ח״כ אורו
נמיר וח״כ שרה דורון, כ
החל מהשבוע הן עומדות להש׳
תתף בשעורי ההתעמלות.
> 8אחד ממוקדי-המשיכז
העיקריים לגבי ישראלים ה׳
מבקרים בקאהיר הוא מוזיאון׳
העתיקות שבמרכז העיר, ובי
מיוחד ״חדר המומיות״ שבו
שם מרוכזות גוויותיהם החנו
טות של פרעוני מצריים הק
דומה ונשותיהם. כאשר ביק!
במקום הכתב המדיני של דבו
דניאל כלוך, הוא העיר ב
התרגשות :״אני מרגיש כא
בדיוק כמו בלישכת מיפלג!
העבודה.״

1י 11ד 1י 1 8ח 1ע ך 1הזמן הצרפתי הגיע לישראל נ חנרת
אמו הישישה ותפתיע את

מקנלי פניו כאשר פנה אליהם נעינרית. הוא סיפר כי למד
עינרית אצל ישראלי נשם עמרם, השוהה נפאריס, כדי להפתיע
את ידידיו נישראל. נערנ שנת האחרון התקיימה נדירתה של
השחקנית גבי אלדור מסינה רנת משתתפים לכנודו של הצרפתי,
הנוהג לשבת בקפה-האמנים כסית כשהוא מבקר בתל-אביב.
הנכסים :״אני תורם רק בבית.״
ואילו ראש־הממשלה לשעבר,
יצחק דכין, טען כי
תרם כבר בבית. ח״ב זלמן
כהנא, לעומת זאת, הכין צ׳ק

! 8ביטון, שהופיע בתוכנית
הראיונות בירה תזצב־תח,
נשאל עוד כיצד הוא מסביר
את העובדה שלמרות שמוצאו הירושלמית משכונת־העוני

היה אחד האורחים במסיבה לפגר
של המחזאי ניסים אלמי, שנערג
לאחר הצגת הבכורה של ההצגה החדשה הצייד. המסיבה התקייט
במועדונה של פרדריק, שעבר שיפוץ ופך לבאר ומסעדה רוסיי
הנוכחים יצאו במחולות רוסיים, מלבד אלוני, שהוא ממוצא תורי

יוטל ברגנו

עמוד 18

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2113 - 1 במרץ 1978 - עמוד 18 | מכתבים אין מלחמות גחמדות בשורה אחת עם הסיגריות המפורסמות ביותר בעודם סופרקינג סייז, . תערובת אמריקאית. תוצרת דובק הזדעזעתי מביטויי האלימות והריקנות המצפונית

מכתבים
אין מלחמות גחמדות

בשורה אחת
עם הסיגריות
המפורסמות ביותר בעודם
סופרקינג סייז, .
תערובת אמריקאית.
תוצרת דובק

הזדעזעתי מביטויי האלימות והריקנות
המצפונית אשר גילמו חיילים ישראליים
בסרטו של רם לוי המבוסס על סיפורו
של ס. יזהר — חירבת חיזעה.
הסרט חשף התנהגויות המושתתות על
הנמוכים והשפלים שבקני־המידה המוסרי.
תחושת בחילה וגועל נפש עלתה במעיי
גם בעת הדיון המלומד, הקר, הרחוק,
שהיה בטלוויזיה בתום הקרנת הסרט. הזמן
העובר מחדד בי הרגשה של סלידה ותיעוב.
אף־על־פי־כן,
אני סבור אף עתה שאי-
ההקרנה במועד הראשון שנקבע לה היתד,
מכה קשה לתדמיתנו פי כמה מאשר
תת הערכים אשר נחשפו בדבריו ובמעשיו
של אותו גבי ממושקף ומחוספס, אטום
וזדוני, מעשים שבגינם יצא הקצף והוב־ברה
המהומה הציבורית.
הכחשת ״החריגים״ ,אשר הצטברות
כמותית הופכת אותם לאיכות נורמטיבית
כמעט( ,לפי סיפורים שאני שומע מאנשים
אשר היו שותפים למלחמה ההיא) ,מזיקה
יותר מאשר המחיר שאנו משלמים תמורת
קיזוז ופיחות שחל בפרופיל ההומאני שלנו,
כתוצאה מההקרנה.
האפולוגטיקה הצדקנית, לימוד הזכות
המבוהל על נקיון הכפיים ויפי הנפש של
הצבא והעם כאחד אינם מעלים אלא מורידים.
יש בהם טעם של חרדה חולה ולא
של ספק בריא.
ויכוח עם עצמנו אסור שיתנהל רק
בשעה השלישית, באשמורת מתקדמת של
לילה, יש לקיימו ללא רחמים — באומץ,
בבהירות, בענייניות צלולה. זהו מישור
אחד — ברור לחלוטין.
מישור שני הוא — מישור חופשהב
יטוי. במישור הזה — ורק בו! —
צריך לקיים ויכוח על אסור ומותר בחשיפה
בפני התקשורת. אין לכרוך בשום
פנים ואופן את הדילמות המצפוניות הכב דות
והמורכבות הבאות לכלל ביטוי הן
בסיפור והן בסרט אם עצם מתן היתר
ויזואלי להראות את ה״חריג״ בשער בת-
רבים.
אין לגרוע בשום נימוק שהוא אינו
בטחוני טהור מסמכויות רשות השידור
להחליט ולקבוע על שידורי תוכניות בטלוויזיה
(וברדיו) .התערבות בחופש הביטוי
עלולה להיות דריסת־רגל גוזלת בחופשים
ובחירויות אחרות ואז — אוי ואבוי לתרבות
ולחברה.
אין להתעלם ולהכחיש מעשים בלתי
הוגנים שנעשו כלפי אוכלוסיה ערבית.
צריך להכיר ולהודות בפשעי מל ח
מ ה (בפירוש כך!) שנעשו בעת מלח מותינו,
מעשים אשר ניתן היה למנוע
אותם וחובה היתד, למנוע אותם. לא
כולם היו חפים ונקיים !
אין מלחמות נחמדות ! מלחמה היא דבר
נורא, גם כאשר היא מתרחשת על רקע
תפאורה פאסטורלית, במכנסיים קצרים.
באיזו הברד,׳מניות שלומיאלית. היא נוראה
בעיקר משום שהיא מיותרת.
הרהור אפילוגי: רק בחברה רגישה לעיוותים
ומחשיבת צדק באשר הוא,
עשוי להתחולל רעש ציבורי והמולה
פולמוסית סביב שאלת המצפון והמוסר.
עובדה זו כשלעצמה, היא תעודת־כבוד
למדינה.
אברהם שרון, עידהשופט

פצוע 5ה — פצוע שם

^ 111101 11*111011211 0 1 1 ^ 1 1 1

רובק מייצרת סיגריות איכות למעלה מ 40 שנה .
דיר יע׳זגסון

הכתבה המצולמת על הטייס יגאל שוחט
(העולם הזה ,)2109 שנפל פצוע בשבי
המצרי, עוררה בי רגש מיוחד במינו.
באותו יום בו הובא שוחט ממצריים לבית-
החולים תל־השונזר, באתי גם אני לשם,
לצורך אישפוז במחלקת השיקום, אחרי
שנפגעתי בתאונת־דרכים קשה.
חיכיתי שם כשלוש שעות, אחרי שנאמר
לי שכל הרופאים הלכו לראות את הטייס
הפצוע שהוחזר מהשבי, ואין אף רופא
שיקבל אותי. לבסוף היתפנה לרגע רופא,
עיין במיסמכים שהבאתי עמי וסירב לקבלני.
מעניין מאוד להשוות את היחס
לו זכה יגאל שוחט במצריים, ליחס בו
זכיתי אני, בישראל. למרות שיגאל טס
למצריים למטרות הרם, קיבל מידי המצרים
טיפול רפואי הוגן. ואילו אני נזרקתי
מבית־ד,חולים ללא טיפול רפואי. גם בבית-
החולים הדסה סירבו לקבלני לשיקום בגלל
מחסור במזומנים.
שבתאי לוי, רנזת־גן
העולם הזה 2113

עמוד 19

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2113 - 1 במרץ 1978 - עמוד 19 | איל! ראה זאת הרצל. היה מתהפך בקברו להם בחירה חופשית, הם מעדיפים את ארצות־הברית על ישראל. שיעור זה הולך וגדל בהתמדה. כל זה צינן כמיקצת את ההתלהבות הראשונה. נראה

איל! ראה זאת הרצל. היה מתהפך בקברו
להם בחירה חופשית, הם מעדיפים את ארצות־הברית על
ישראל. שיעור זה הולך וגדל בהתמדה.

כל זה צינן כמיקצת את ההתלהבות הראשונה.
נראה בי הציבור היהודי כארץ הסובייטים
אינו שונה כל-בך מציכורי היהודים כארצות
אחרות.

^ נה מי בחן, על פי השיטה האמריקאית:
1 1הציונות פירושה :
( )1נאמנות למדינת־ישראל, ריבונותה וביטחונה.
( )2שאיפה להתרחבותה של מדינת״ישראל בכל
רחבי ארץ־ישראל ההיסטורית, תוך התנחלות בשטחיה.
( )3ריכוז העם היהודי כולו בארץ־ישראל.
( )4השקפה האומרת כי מדינת־ישראל אינה שייכת
לאזרחיה בילבד, אלא לכל היהודים בעולם.
( )5השקפה האומרת כי כל יהודי בעולם הוא אז־רח־למעשה
של מדינת״ישראל.
( )6התנגדות להתבוללות היהודים בקרב הגויים.
( 7האחריות של מדינת״ישראל לגורל היהודים
באשר הם, וחובתה לפעול למען הענקת שיוויון־זכויות
ליהודים בכל הארצות.
( )8קיום סולידריות וזיקה הדדית בין היהודים בכל
הארצות, וביכללן מדינת־ישראל.
( )9חובתם של היהודים בכל הארצות לשרת את
מדיגת־ישראל מבחינה מדינית וכלכלית.
( )10 קיום המיסגרת של התנועה הציונית.
( )11 חובה המוטלת על חבריה לעלות לישראל.
( )12 פרנסה לעסקנים הציוניים במדינות השונות,
תירוץ לשליחי המיפלגות הישראליות לטייל בעולם על
חשבון העם היהודי, הירארכיה של כיבודים והנאות.

מאחוז הבריטים העולים מדי שנה לקנדה ולאוסטרליה.

אם הציונות פירושה הוא שיהודי כל העולם
מהווים אומה השואפת להתרכז כארץ־ישראד,
הרי הציונות נכשלה כדור זה. הצלחת הציונות
היתה צריכה להתכטא, כמיקרה זה, כעלייה
של מאות אלפים ככד שנה.

ד* עלייה מכרית־ המועצות הדליקה זיק של תיקווה.
י י הנה, כך קיוו, לפחות בציבור יהודי גדול זה חיה
הציונות ככוח דינאמי.

בעלי תפיסה זו אינם חושבים על תמיכה ערטילאית
במדינת־היהודים בתור שכזו.,אלא בתמיכה מוחשית, יומיומית,
במדיניותה של כל ממשלה ישראלית — יונית,
ניצית, ליברלית, סוציאליסטית, קומוניסטית או פאשיסטית.
יש דמיון רב בין תפיסה ציונית זו ובין התפיסה הקומוניסטית
בימי סטאלין. אז נקבע כי ברית־המועצות היא
מולדת הפרולטריון הבינלאומי. המיפלגות הקומוניסטיות
בכל העולם היו מכשירים בידי מישרד־החוץ (ושרות-
הביון) של מוסקבה.

התנועה הציונית צריבה להיות, לפי תפיסה
זו, מכשיר־עזר של מדיניות-ההוץ וההסברה שד
ממשדת־ישראל.

הרצל: הקונגרס הראשון

מנהיגיה ממונים בירושלים. הם מקבלים פקודות מן
השגריר הישראלי בכל ארץ, שהוא מעין נציב־עליון ישראלי,
המעביר את פקודותיה של ממשלת ישראל למוסדות
היהודיים המקומיים. בכמה ארצות קם מנגנון טוטא־ליטרי
ממש, עם בולשת יהודית (״הליגה נגד השמצה״)
ודרכי־ענישה (חרם כלכלי וחברתי).

העדרו של ויכוח זה, הפחד ספני ויכוח
זה, הם סימפטומים הטורים כיותר.

הרצל היה מזדעזע, אידו ראה זאת.

ך• תחמקות זו היא טבעית בהחלט.
1 1הקונגרס מורכב מעסקנים, ועסקנים אינם אוהבים
להתווכח על עניינים רעיוניים. עניינם בשילטון, בכיבודים,
בהנאות חומריות, ולא ברעיונות מופשטים. הרעיד
נות משמשים להם, לכל היותר, כמכשירי־עבודה להשגת
הייעד השילטוני. מבחינה זו אין הבדל בין העסקנים המיק־צועיים
בכל העמים ובכל התנועות.
במיקרה הציוני, יש להתחמקות זו סיבה מוחשית עוד
יותר. אילו התפתח ויכוח אמיתי, עלולה היתד, להתקבל
המסקנה כי המטרה המרכזית של הציונות היא ריכוז כל
היהודים במדינת־ישראל (״קיבוץ גלויות״) ,וכי על כן
חובתו הראשונה של עסקן ציוני היא לעלות בעצמו לארץ.

^ זה עשרים שנה ויותר אין עלייה ציונית לארץ •
ישראל.

עדייה ציונית פירושה — עלייה המונית .
עלייתם שד יחידים היא תופעה חיובית ויפה,
אכל אין היא עלייה ציונית .

מדי שנה עולים אלפי בריטים לקנדה, לאוסטרליה,
לארצות־הברית ולארצות אחרות שבהן שולטים אנגלו-
סאכסים דוברי־אנגלית. יש הגירה מתמדת של בני ארצות
״ישנות״ אל ארצות ״חדשות״ .יש לכך הרבה סיבות,
כגון הרצון לברוח מחברות מעמדיות קפואות, החיפוש
אחר אפשרויות חדשות, יצר ההרפתקנות, ועוד ועוד.
מאז שנסתיימה העלייה ההמונית של פליטי אירופה
וארצות־ערב אחרי קום המדינה, דומה העלייה היהודית
לארץ לאותה הגירה ״נורמלית״ .אחוז היהודים העולים
מדי שנה לישראל מאירופה ומאמריקה אינו שונה

הי, אם כן, הציונות בימינו?

/וכעיני רוב היהודים המצהירים שהם ציונים,
הציונות אינה אלא חיוב קיומה של מדי־נת-ישראד,
ביטחונה ושיגשוגה.

ולכך אין לעסקנים, כסוכן, שום חשק.

זהו אחד הפאראדוכסים של התנועה הציונית מימים
ימימה. העסקן הציוני המצוי בוחר בקאריירה זו כדי
להשיג מעמד, שררה והטבות במולדתו. אם יעלה
לישראל, הוא יפסיד את כל אלה. מכאן ההגדרה הקלאסית
שציוני הוא יהודי המתרים יהודי שני כדי לעזור לעלייתו
של יהודי שלישי לארץ־ישראל.

דפי תפיסה זו, המטרה המרכזית שד הציונות
בימינו היא לארגן את תמיכתם של יהודי
הפזורה כמדינת-ישראד.

הנה התכנס הקונגרס הכ״ט של התנועה. היה חיזיון
אור־קולי. היו נאומים לרוב. היו בחירות, אינטריגות,
קטטות, פיהוקים, הסכמים של מקח־ומימכר.
רק דבר אחד לא היה בו: ויכוח אמיתי וכן על
מהות הציונות בשעה זו.

מחנה אחד, המורכב מן היהודים המקופחים, הנרדפים
או שוחרי־החרות, יקום ויעלה בתנועה גדולה אחת, דרמתית
וחד־פעמית, אל הארץ שתימסר ליהודים — פלש תינה׳
ארגנטינה או כל ארץ אחרת. להרצל עצמו לא היה
איכפת היכן תקום המדינה היהודית.
המחנה השני יורכב מן היהודים שלא יהיה להם חשק
לצאת מארצות־מולדתם. אחרי הקמת המדינה יוכלו אלה
להגיע, סוף־סוף, אל המנוחה, להתבולל בין הגויים, מבלי
שאיש יפקפק בנאמנותם למדינות שהם אזרחיהן. הרצל,
שהיה בעצמו יהודי מתבולל מובהק, לא ראה בהתבוללות
תופעה שלילית.

פופקני אם הרצל היה רואה בעין טובה מגמה
י אחרת של הציונות המודרנית. נדמה שזוהי, כיום,
המגמה השלטת.

תיס״עשרה הגדרות אלה(ואפשר להוסיף אליהן
כהנה וכהנה) שונות זו מזו, ובחלקן אף סותרות זו
את זו. אך כולן שגורות בפי אנשים המגדירים את עצמם
כציונים.
עצם התופעה הזאת אינה יוצאת־דופן. תשובות שונות
וסותרות קיימות גם על שאלות כגון ״מה זה סוציאליזם?״
,״מה זאת דמוקרטיה?״ או ״מה זה ליברליזם?״
ויכוחים מסוג זה הם סימן של חיות, של התפתחות,
של התמודדות עם האתגרים המשתנים של הזמן.

הצרה שד הציונות היא דווקא הפוכה :
שאין כה ויבוח.

/יתיאודור בנימין זאב הרצל לא האמין כי
בל היהודים, או אך רוכס, יכואו דמדינת-היהו-
דים. כשהגה את הרעיון שלו, עמדה לנגד עיניו
התפלגות שד יהודים לשני מחנות.

הוא היה כוודאי תמה מאד לשמוע מפי ציונים
מודרניים, במו תד״ר נחום גולדמן, בי אחת
המטרות העיקריות של הציונות היא למנוע
את התבודדות היהודים כארצות-מגוריהם.

סמן xליד התשובה הנכונה בעיניך.

ל זה לא היה מפתיע את האיש שעל הקיר.

הרצל: הקונגרס הכ״ט
אודם אחרי הלוה ההתרגשות הראשונה,
העיבו כמה הירהורים על תיקווה זו.
ראשית, אין איש יודע, ואינו יכול לדעת, כמה יהודים
סובייטיים היו עולים לישראל, אילו נפתחו לפניהם
השערים.
שנית, הצורה היחידה שבה יכול כיום אזרח סובייטי
לצאת מברית־המועצות היא על-ידי הצהרה שהוא יהודי,
ושהוא מבקש לעלות לארץ־ישראל. על-ידי מדיניות
״ציונית״ זו כופה הממשלה הסובייטית על כל מב&ש־יציאה
להיות לציוני.

משום־כך אי־אפשר להכחין כין ציונים אמיתיים
וכין סתם יהודים סוכייטיים, ה,מבקשים
לצאת מגן־העדן הקומוניסטי אל הגיהינום ה•
קפיטיליסטי שכחוץ, ככל דרך אפשרית.
שלישית, למעלה ממחצית היהודים היוצאים בדרך זו
מברית־המועצות ״נושרים״ בדרך. כשמסתבר להם שיש

לגבי ציוני ישראלי, הציונות היא שם נירדף לפטריוטיזם
ישראלי. כהגדרתו הקולעת של הפרופסור ישעיהו
ליבוביץ :״ציונות פירושה שאנחנו רוצים להשתחרר
משילטון הגויים ולשלוט בעצמנו בגורלנו.״
לגבי היהודים בחו״ל, הציונות היא הזדהות כלשהי עם
המדינה, שהיא ״מולדת שנייה״.
לגבי כולם, הציונות מבטאת סולידריות יהודית, זיקה
הדדית של היהודים בכל העולם, וביכללם הישראלים.

כתור שבזאת, מגלה הציונות כוח־חיים רב
מאד. הסולידריות היהודית היא כוח קיים שאפשר
לנצלו לטובה או לרעה. כך או בך, היא
קיימת.

השאלה היא אם לצורך זה בכלל דרושה ההסתדרות
הציונית. דויד בן־גוריון סבר כי אירגון זה היה פיגום
להקמת המדינה, ומאז הוא מיותר ומזיק. הקונגרס הכ״ט
בוודאי לא הפריד דיעה זו. קשה להאמין כי אוסף זה
של עסקנים משומשים, רודפי־שררה ומטיילי־חינם יביא
תועלת כלשהי לעם היהודי.
היה יכול להיות טעם בתנועה, אילו ריכזה בקירבה את
מיטב הכוחות בעם היהודי! אילו שימשה במה להתמודדות
מוסרית, אינטלקטואלית ורעיונית על ירושת הרצל.

ההתמודדות היחידה שהיתה בקונגרס הכ״ט
היתה על הרצלים.

הרי הקונגרס הראשון טען הרצל כי ״בבאזל
יסדתי את מדינת־היהודים.״

אחרי הקונגרס ה־ 29 לא יטען איש שנוסד
שם משהו, מילכד קליקה חדשה של עסקנים
ציניים.

עמוד 20

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2113 - 1 במרץ 1978 - עמוד 20 | השויס שלא ש1ת 1בצה״ל מעולם לא היתה בישראל ממשלה שכה רבים מחבו־יה ו זייבי־ווגיוס הצליחו להתחמק משרות (1לא בצבא ישראל בגו ממשלת בגין העול ם הו ה ״ ממשיו לחשוף את

השויס שלא
ש1ת 1בצה״ל

מעולם לא היתה בישראל ממשלה שכה
רבים מחבו־יה ו זייבי־ווגיוס הצליחו
להתחמק משרות (1לא בצבא ישראל בגו
ממשלת בגין העול ם הו ה ״ ממשיו לחשוף את עבדם הצבא

1909-71 נמקו
^ הליך קביעת תקציב הביטחון, שי
בתוכו גם תקציב צה״ל, הוא תהליך
מורכב ביותר. תחילה נערכות ישיבות
בתוך המטב״ל ובתוך אגף התקציבים של
מישרד הביטחון. אחר־כך נערכות ישיבות
משותפות של שני השרים הקובעים
בסופו של דבר: שר־הביטחון ושר־האוצר.
בדרך־כלל קיימים חילוקי־דיעות מש מעותיים
ביותר בין שני השרים. שר־הבי־טחון
מגיש תקציב ששר־האוצר — כל שר
אוצר — מכנה אותו ״תקציב מנופח״ ,ואילו
שר-האוצר ״מציע״ סכום נמוך בהרבה
כפי ששר־הביטחון — כל שר־ביטחון
— אומר :״הוא בכוונה נותן
סכום קטן, כדי שיהיה על מה להתמקח.״
אחר־כך עוברים הדיונים לוועדת־מיש־נה
המורכבת מחברי שתי הוועדות החשובות
של הכנסת, ועדת־החוץ־והביטחון וזע-
דת־הכספים. הוועדה מזמינה אליה אנשי
צה״ל ואנשי מישרד־הביטחון, מבקשת לבדוק
את הצעת התקציב שהגישו שני גורמים
אלה, ומעבירה את מסקנותיה לשתי
ועדות האם. בתקופה שבה שימש אריק

ארליך >עם שר־הכיטחון, ליאון דולצין וראש־הממשלד!)
אמזטרטג לא־צבאי

עד כהנתגדה מני דדה׳ :!1

משה ניבים: טען בי הוא
תלמיד־ישיכה, שרותו ב
צה׳ 7נידחה ואח״כ קוצר.

אליעזר שוסטק: לא שרת
בצה״ל, שוחרר מסיכות פוליטיות
ואח ״כ רפואיות.

דויד לוי: לא נתקכל ל־צה״ל
בינלל רמת־השבלה
נמוכה מדי. לא שרת כלל.

שמואל תמיר: לא שירת אה
יום אחד בצח״ל, אחרי שחזר
ממחנה־העצירים בקניה.

שרון, כיום שר־החקלאות, כיושב־ראש
ועדת־המישנה הזו ,״אכלו״ אצלו אנשי
מישרד־הביטחון וצה״ל מרורים. אריק נכנס
לכל סעיף וסעיף־מישנה בתקציב ודרש
הסברים, העיר הערות ואף עורר פע מים
אחדות התפרצות נגדו מצד אנשי
צה״ל ומישרד־הביטחון. עתה עומד בראש
הוועדה איש־צבא אחר לשעבר, מי שהיה
רמטכ״ל ח״כ חיים בר־לב.
אחרי דיוני הוועדה עובר התקציב שוב
לידי שני השרים, ושוב מתחילה התנצחות
ביניהם. לרוב אין הם מסכימים, וה החלטה
עוברת לידי ראש־הממשלה או
לידי הממשלה כולה, כשהיא יושבת כוועדת
שרים לענייני ביטחון. שלב נוסף הוא
ועדה מצומצמת של שרים לענייני תקציב
הביטחון.
למרות התהליך הממושך והמורכב, ברור
לכל כי האדם הקובע ביותר לגבי גורלו
של התקציב, אם כי לא את פירוטו, הוא
שר־האוצר. תקציב הביטחון מהווה שליש
מהתקציב הכללי, והשנה הוא עומד על
כ־ 60 מיליארד לירות. שר״האוצר קובע,
בסופו של דבר, כמה כסף יקבל צה״ל
עבור צורכי הביטחון שלו, מה יהיה היקף
הייצור הביטחוני, במה אנשי מילואים
ייקראו ולאילו פירקי-זמן, מה יהיו תנאי
השירות של אנשי הקבע ומה יהיו תנאי
התזונה והמגורים של אנשי שירות החובה.
גם בעת מילחמה וערב מילחמה, שר־האוצר
הוא דמות דומיננטית ביותר בהח לטות
הקשורות במילחמה. זכורות ההשגות
של פינחס ספיר המנוח כאשר היה
הוא שר־האוצר, לגבי המילחמות. שר*
האוצר הוא האיש הצריך למצוא מיליוני
לירות עבור כל שעת מילחמה.
קשה להניח כי אדם הצריך להחליט
החלטות חשובות שכאלה, יהיה מנותק
לחלוטין מחיי צבא, מחוויות של חיילים
או של לוחמים, אברכי ברור כי אין הוא
חייב להיות בהכרח מצביא־לשעבר. שר־האוצר
הנוכחי, שימחה ארליך, לא שירת
בצה״ל.
כשפרצה מילחמת השיחרור היה שימחה
ארליך, יליד דצמבר ,1915 בן .32ב
פולין,
ארץ מולדתו, למד בבית־ספר תיכון
ואחר־כך השתלם בלימודי כלכלה
ועבר קורס באופטיקה. בשנת ,1939 כשהיה
בן ,23 עלה לארץ ולדבריו הוא עבד
בפרדסים. שלוש שנים אחר־כך נשא
לאשר. את צילה, ומאוחר יותר נולדו להם
שני בניהם.

לו ח ם בשדה
ד ה פו לי טי ק ה

^ מו אצל השרים האחרים שלא שירתו
י -בצה״ל, בתקופה זו מסתיימת הביוגראפיה
הרישמית של ארליך ,־והיא מתחדשת
שוב רק בשנת .1955 באותה שנה הוא נבחר
בחבר מועצת עיריית תל־אביב מטעם הציונים
הכלליים, אם בי כיהן אז כמנהל
המנגנון בעירייה אחרת, זו של רמת־גן.
הוא כיהן בתפקידו במשך 14 שנים, עד
לשנת ,1969 עת נבחר לכנסת.
האחראי לבחירתו של ארליך לכנסת
היה ראש־הממשלה דהיום, מנחם בגין.
ארליך רצה להיות מועמד הליכוד לראשות
עיריית תל־אביב ובגין, מנהיג הליכוד,
הטיל וטו על הצעה זו, בטוענו כי
״ארליך הוא אדם אפור.״ בתמורה הוחלט
לתת לארליך מקום ריאלי בכנסת.
שמחה ארילך עבר במיפלגת הציונים הכלליים,
ואחר־כך במיפלגן; הליברלית,
מילחמות רבות, שהפכו אותו סוס־קרבות
ותיק ומנוסה בשדה הפוליטי דווקא, ואשר
היקנו לו את התואר ״שרגא נצר של
הליברלים.״
הוא היה חסיד השיטה של עידוד עס קנים
קטנים והשגת תמיכה של ריצה לל־לאות,
ממש כחייל־שדה, בין סניף לסניף
ובין בתי הפעילים. בד־בבד נטל על עצמו
תפקידים רבים בשטח המוניציפאלי, בעיקר
כאלה שאיפשרו לו להיות טוב כלפי
אנשים שונים, כדי לזכות אחר־כך בתמיכתם.
כמו איש־צבא מלומד, פיתח לו אסטרטגיות
וטאקטיקות לזכייה בליבותים
של עסקנים, ולכיבוש מעוזים פוליטיים
בזה אחר זה.

עמוד 21

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2113 - 1 במרץ 1978 - עמוד 21 | דובריו של ארליך והאנשים המקורבים אליו לא ידעו לספר בדיוק האם והיכן שירת ארליך בצבא. ארליך עצמו טען כי הוא שירת בצבא. ואחד ממקורביו השיב בשמו כי הוא היה

דובריו של ארליך והאנשים המקורבים
אליו לא ידעו לספר בדיוק האם והיכן
שירת ארליך בצבא. ארליך עצמו טען כי
הוא שירת בצבא. ואחד ממקורביו השיב
בשמו כי הוא היה בחיל־הספר. טענה זו
נשמעה תמוהה ביותר: חיל־הספר שק
תקופת המנדט הבריטי, פורק עם הקמת
צה״ל ואנשיו שירתו בעיקר בעבר־הירדן.
חיילי חיל־הספר היו חיילים מאומנים
היטב, לפחות־ ביחס לעולים החדשים,
ביניהם פליטי שואה שהורדו מהאוניות
ב־ 1948 ונשלחו, ללא ניסיון קודם, להילחם
בחזית עקובה מדם. אין ספק כי לו היה
ארליך משרת בחיל־הספר, והופך לחייל
מאומן, לא היה צה״ל מוותר על שירותיו
לאחר הקמת המדינה.
אחר־כך באה ההבהרה. ארליך לא היה

בחיל־הספר, אלא נילחם בכיבוש לוד. איש
מחיילי הכוח שכבש את רמלה ולוד, עימהם
שוחח כתב העולם הזה, לא זכר את ארליך
בין שורות הלוחמים, וקשה להניח כי
חיילים לא היו מתגאים בכך, ששר־האוצר
שירת איתם ״לפני 30 שנה.״
אחר־כך באה עוד הבהרה, הפעם מפי
דובר מישרד־האוצר :״ארליך לא היה בין
הלוחמים בכיבוש לוד, אולם אחרי הכיבוש
הוצב לתפקידי שמירה.״ קשה היה לבדוק
גירסה זו. אך גם אם ניתן להאמין בה,
אין ספק כי שירותו הצבאי של ארליך

במיקרה של שימחה ארליך, אולי לא
כמו במיקרים הקודמים שהופיעו עד כה
בסידרה זו — השרים משה ניסים, דויד
לוי, אליעזר שוסטק ושמואל תמיר —
האבדה של צד,״ל היתד, גדולה. אין ספק
שארליך יכול היה להגיע לדרגה בכירה
ביותר, אם לא כאיש שדה הרי כאיסטרטג
וטקטיקן מעולה. כל מסכת חייו, מאז
הגיעו לארץ ומאז שעבד, על־פי טענתו,
בפרדסים, מעידה על כך.
ארליך, שהוא דמות אפורה וחסרת
כאריזמה, הצליח לטפס הן במישור הפוליטי
והן במישור העיסקי — אצלו היו
מישורים אלד, קשורים זה בזד, לא פעם —
על־ידי כריתת בריתות, כשתמיד הוא משמש
כאיש מם׳ .2מס׳ 1היד, משתנה מעת
לעת ולפי הצורך. למרות שהוא ירש את
תפקיד הנהגת ד,מים־
לנה הליברלית מידי
הדוקטור אלימלך רי-
מלט, לא היה ארליך
אף פעם ״איש של רי-
מלט״ .בשלהי תקופת
מנהיגותו גילה רימלט
לפתע כי ארליך, שהיה
חבר־כנסת ולא מהבולטים
שבהם, הצליח לרכז
בידיו כוח עצום ולנטרל
כל דמות אחרת
במיפלגה הליברלית, ש היתר׳
מסוגלת לרשת את רימלט.
רימלט, שהוא בין המנהיגים הפוליטיים
הבודדים במדינה שפרש מרצונו, כמעט
והתחרט בשלב מסויים, ערב הפרישה.
וזאת משום שלא רצה להשאיר את ד,מיפ־לגד,
בידיו של ארליך. רק שיחות ארוכות
עם ארליך ועם עסקנים שנישלחו מטעמו,
שיכנעו בסופו של דבר את רימלט להעביר
לארליך את השילטון במיפלגה. וזאת לאחר
שהובטח לו כי ייעשה מאמץ לבחור אותו
לנשיאות המדינה.
את השליטה לא היה צריך רימלט להע
ארליף
במסיבה*
טקטיקן בשדה הקוקטילים

הסתכם בכמה שבועות, או חודשים, בהם
שירת בשמירה באיזור שכבר נכבש על-ידי
כוחות לוחמים! היה זה איזור נוח יחסית,
המקורב לתל־אביב. גם ארליך, באמצעות
דובריו, לא ניסה ״לבנות״ לעצמו קאריירה
צבאית הירואית יותר, או ממושכת יותר,
כפי שהיד, השירות הצבאי של מרבית
המגוייסים באותה עת, מאשר של שומר-
לילד, או שומר־יום בעיר, לאחר שכבר
נכבשה.
הרישיון הביא שיגשוג

** ענ האחרת שמעלה דוברו היא, ש-
באותה תקופה לא גייסו ״קשישים
בגילו של ארליך״ למילחמה ממש ,״אפילו
לא לחק״ש.״* אין ספק כי כל מי ששירת
בשנת ,1948 ביניהם דוברו של ארליך,
ששירת אז בצה״ל, יודע כי הדבר אינו
נכון. בין שורות הלוחמים אפשר היד,
למצוא אוחזי-נשק בגיל מבוגר הרבה יותר
מגיל ,32 גילו של ארליך אז, ובוודאי
שמעטים היו בני אותו גיל, שלא שירתו
שירות מלא.
* חק״ש — חיל קשישים.

ביר לארליך, היא היתד, בידיו עוד קודם
לכן. ארליך בנה את סניף תל־אביב של
המיפלגה הליברלית, הפכו לסניף החזק
ביותר של המיפלגה בארץ ואייש את רובו
באנשים שלו ! ביניהם שהיו חייבים לו טובות
מהתקופה בה כיהן כסגן ראש עיריית
תל־אביב, או הממונה על הפיקוח בעירייה.
שנים רבות קודם לכן היה ידוע ארליך
כאיש של אברהם קרניצי, שהיה ראש
עיריית רמת־גן ואחד האנשים החזקים
במיפלגת הציונים הכלליים. קרניצי היה
זד, שגרם לכך שמי שמכהן היום כשר־בלי-
תיק, משה ניסים, ייבחר לכנסת בגיל ,24
למרות שירותו המפוקפק בצה״ל (העולם
הזה .)2109 אחר־כך קפץ ארליך על הסוס
של יוסף סרלין, מי שנחשב אז כאיש
החזק של מיפלגת הציונים הכלליים.
סרלין טיפח כבן את ארליך הצעיר, בתוך
המיפלגה וגם מחוצה לה. היה זה סרלין,
אז שר המיסחר והתעשייה, אשר העניק
לארליך את רישיון־־הייבוא לעדשות אופטיות.
רשיון זה הוא אשר הביא את ארליך
להיות בעליו של מיפעל אופטיקה משגשג,
והפך אותו לאיש עשיר.
אולם כאשר התנהל מאבק בתוך הציונים
* משמאל: ניספחת־התרבות
טרית, ברברה טאופר.

האום

הכלליים בין סרלין ליוסף ספיר, עשה
ארליך את השיקול האישי שלו: הוא בגד
בסרלין והצטרף לספיר. ברבות הימים
הסתבר כי השיקול היה נכון. ספיר גבר
על סרלין, דחק אותו הצידה, ומעמדו של
ארליך התחזק. מאז נודע ארליך כאדם

הנמצא בכל מקום בו נפגשים פעילי התנועה,
כמי שעורך פגישות וישיבות
בחדרי־חדרים, מושך את החוטים מאחרי
הקלעים, יודע להופיע כאשר כדאי לו
ולהצטנע כאשר הוא יודע שהקרב אבוד
מראש.
אין ספק כי אם היה ארליך מעמיד
כישורים אלה לרשות צד,״ל, היה זוכה
הצבא בקצין מעולה. יתכן גם שהיה מצליח
לתרום לנצחונות צבאיים יותר מכפי שהוא
תורם להבראת הכלכלה של המדינה.

עמוד 22

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2113 - 1 במרץ 1978 - עמוד 22 | בנזבי״נס העם שלוש דחיות הממשלה שאינה מעשנת ־ואינה מדליפה התגלתה ; 0הממשלה שאינה מתפקדת דאינה מפוגלת?החליט ראש־הממשלה מנחם בגין נאלץ לחש״ זתף בשבוע האחרון בשלוש

בנזבי״נס העם שלוש דחיות

הממשלה שאינה מעשנת
־ואינה מדליפה התגלתה
; 0הממשלה שאינה מתפקדת
דאינה מפוגלת?החליט
ראש־הממשלה מנחם בגין נאלץ לחש״
זתף בשבוע האחרון בשלוש לוויות. ביום
־שישי האחרון הוא ניצב שעה ארוכה
ליד קברו של רב־אלוף מרדכי מקלף ()58׳
הרמטכ״ל השלישי של צד,״ל, שנפטר בשבוע
שעבר מהתקף־לב בגרמניה. יומיים
אחר־כך עמד בגין מעל גופתו של חברו
לנשק באצ״ל, עמיחי (״גידי״) פאגלין, מי
שכיהן כקצין־המיבצעים של האצ״ל ושי־גש
לאחרונה כיועץ ראש־הממשלה למיל־זמה
בטרור. פאגלין נפטר מפצעים שנפצע
:תאונת־דרכים שאירעה לו לפני כחודש,
שבה מצאה את מותה גם רעייתו.
אולם הלווייה השלישית בה נטל בגין
זלק היתה לגביו אולי המכאיבה בכולן.
זיתה זו לוויית האגדה על ממשלת השי־
.וי והמהפך שבראשותו. תוך שבועות ספו־
־ים הידרדרה תדמיתה של ממשלת הלי־
:וד לשפל מדרגה, שהזכיר את ממשלת־
?מערך בימיה הקודרים ביותר.
תוך שמונה חודשים הצליחה ממשלתו
של בגין לבזבז את כל האשראי, האמון
ואף ההתלהבות של חלק ניכר מהאוב־לוסיה,
עליהן נישאה בחודשי כהונתה הראשונים.
היא נחשפה במערומיה בממשלה
אכולת מריבות ותככים פנימיים, שאינה
מתפקדת כמעט באף תחום מתחומי
זשילטון ומתחמקת, בדיוק כמו ממשלות
המערך שקדמו לה, מקבלת החלטות.

חוסר־אונים, חידלון, אדישות.

הקונצנזוס הלאומי, שבגין כה השתוקק
!!ליו, הושג סוף־סוף. לא רק יריבי ממשל־זו
מתחו עליה ביקורת ושמחו לאידה.
הביקורת החריפה ביותר הושמעה דווקא
גפי אנשי הליכוד עצמם. בישיבת סיעת
הליכוד בכנסת, שנערכה השבוע, נדמה
;יה שכל חברי הסיעה שותפים באכזבתם
וכח מחדליה וכישלונותיה של הממשלה
:כל התחומים, ובמייוחד בתחומי הכלכלה,
;חברה והרווחה.
האינפלציה המשיכה לדהור תוך איום
(הגיע לשיאים חדשים, שלא נודעו בעבר.
המשברים בתחום יחסי-ד,עבודה החמירו
־השביתות התפשטו לסקטורים של שירו-
;ים־ציבוריים חיוניים, כשהממשלה מגלה
(א רק חוסר־אונים להשתלט עליהן אלא
נם אדישות והיעדר כל התייחסות אליהן.
הסקטור היחידי לעזרתו ביקשה הממשלה
להיחלץ היתד, מערכת־השיפוט. אלא
שגם בתחום זה גילתה הממשלה אוזלת־ד.
למרות שביקשה להעלות את שכר השופטים
בקרוב ל־,ס׳ל ,70 לא היתה הממשלה
גסוגלת ליישם החלטתה זו מבלי לגרום
(מפולת כללית במדיניות-השכר או להר־זבת
פערים דראסטית בחברה הישראלית.
גם בתחום שנועד להיות עיסוקה המר-
:זי של הממשלה, מדיניות־החוץ, היא הת־
:לתה בחידלונה. בתום שתי ישיבות ממושכות,
שנועדו להכריע בנושא ההתנחלות
:שטחים וחייבו החלטה אמיצה וחד־מש־געית
לכאן או לכאן, החליטה הממשלה

מנחם בגין מספיד את פאגלין
אגדות מתות
שלא להחליט, השאירה את תמונת־המצב
כפי שהיא, כשאיש בעולם או בישראל
אינו יודע בעצם מה היא מדיניות הממשלה
בשאלה שהיא נקודת־המפתח להמשך
שיחות־השלום עם מצריים.
שליחותו של השגריר האמריקאי הנודד,
אלפרד אתרטון, הגיעה למבוי סתום,
כאשר בגין דחה שוב את ההצעה המצרית
לניסוח הצהרת העקרונות המשותפת.
לאור זה נראה היה כי הממשלה השלימה
כבר עם החמצת ההזדמנות להסדר שלום
עם מצריים. השלמה זו קיבלה ביטוי בדברים
שהשמיע שר־החוץ משה דיין, בתום
מיפגשו עם שר־החוץ הבריטי, דיי־ויד
אואן, שהגיע לביקור בישראל כדי
לשכנע את הממשלה לחזור בה מעמדותיה
בעניין ההתנחלויות בשטחים.
״אם יכשלו השיחות הפעם, יבואו בעקבותיהם
שיחות נוספות, שאולי יהיו מוצלחות
יותר,״ ניסה דיין להשתעשע ב־תיקוות־שווא.
לרוע
המזל לא היה העם אופטימי כמוהו.
יותר ויותר חדרה ההכרה ללב העם
ואמצעי־התיקשורת: הממשלה שטיפחה מערכת
תיקוות וציפיות ברמה גבוהה, ניב-
שלת לאורך כל הקו. תוך חודשים מיספר
היא עלולה להביא את ישראל לאחד ממצבי
המשבר הכלכליים, החברתיים והמדיניים,
מהחמורים ביותר בתולדותיה.

י רו שלי ם
מוחמד 1ג ד המד׳וה

עתירה שהגיש ערבי מירושלים,
מטירה אור חדש עד עקרונות
מגילת העצמאות
ש? מדינת ישראל
״לכל יהודי יש זכות להתיישב בכל מקום
בארץ־ישראל, כשם שלכל ערבי יש זכות

להתיישב בכל מקום בישראל!״ טענה זו
מושמעת תכופות בפי דוברי הממשלה להצדקת
ההתנחלויות בשטחים המוחזקים.
באיזו מידה עומדת טענה זו במיבחן ה מציאות,
ניתן היה ללמוד השבוע.
לשניאור פלג מסורת ארוסה של נישול
ערבים והפקעת אדמות. במילחמת השיך-
דור שימש מפקד־פלוגה בגדוד 52 של
חטיבת גיבעתי, ולפלוגתו יחזם וזלק מן
המעשים שתוארו באחרונה בסרט־הטל-
וויזיה זזירבת חיזעה. בשנתיים האחרונות
משמש שיניאור פלג כמנכ״ל החברה לשיקום
ופיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה
של ירושלים, ובתוקף תפקידו זה הוא
ממונה על ביצוע הפקעות בתי הערבים
!שברובע.
ולא זו בלבד. הוא גם היה האיש שהורה
לאסור על ערבים לרכוש בתים !משופצים
ברובע היהודי, הנבנה מחדש בין
חומות ירושלים העתיקה! ,ולהקפיד שרק
יהודים יזכו במיכירזים !שמוציאה החברה
שלו למכירת דירות שם.
אך השבוע סתם בית־הדין־הגסוה-לצדק
את הגולל על קאריירת ההפקעות של שגי-
אור פלג, בהוציאו צו־על-תנאי נגד החברי׳
שבראשה הוא עומד, הצו, שהוצא
לבקשת מוחמד בורקאן תושב בית־חני-
נא, מורה לחברה לשיקום ולפיתוח הרובע
היהודי, לבוא ׳ולנמק בתוך 45 יום מדוע
לא יותר למותמד בורקאן להציע עצטו
כמועמד לרכישת דירה ברובע היהודי.
כטו־כן נדרש מישרד־השיכון לבוא ולנ מק׳
!בתוך אותה תקוסת־זמן, מדוע לא
יבוטלו הגבלות שונות שהוכנסו בתקנות
המיכרזים למכירת דירות ברובע.
בכך תם שלב ראשון במילחמה שמנהל
מוחמד בורקאן מזה 10 שנים (״ליהודים
בלבד״ ,העולם הזה ,)2055 נגד רשויות ממלכתיות
אלה. הצבע הערבי בן ה־31
יצא מאותה מערכה מתישה, כשידו יעל
העליונה.
נגד עין הרע* לא לחינם ניהל מוחמד
בורקאן את המאבק הממושך. מישפחתו,
המונה 18 נפשות, פונתה בכוח מביתה
שברובע היהודי, בחודש ינואר .1977
סעיד בורקאן, אביו של מוחמד, קנה את
הבית שבו מדובר בשנת ,1947 והמקום
נרשם ׳על שמו בטאבו. לסעיד הישיש היו
אז שתי נשים, שילדו לו מדי־שנה שני
צאצאים. אך כל התינוקות מתו בגיל רך.
סעיד, המוסלמי המאמין, הלך אל שייכים
ומגידי־עתידות, והם ציוו עליו להתקץ
שובך־יונים מעל למשקוף ביתו החדש.
הוא עשה כך, וראה זה פלא — אחרי
שנפטרו באורח מיסתורי 16 תינוקות,
התינוק הראשון שנולד בבית החדש היה
מוחמד בורקאן, ואחריו שמונה נוספים.
בשנת 1968 שמעו בני בורקאן ברדיו,
כי שר־האוצר הוציא צו להפקעת שטח
של 116 דונמים בתוך הומות העיר העתי קה.
זמן קצר לאחר־מכן, קיבלו מיב׳תב
שבו הצטוו לפנות את ביתם.
!את הצו הוציא השר לפי ׳חוק ״הפקעה
לצורכי ציבור,״ הקיים במדינות רבות
בעולם, שעל־פ״ו רשאי השילטון להפקיע
שטח־אדמה פרטי1,אם זה דרוש לו לפעולות
פי׳תוח לטובת כלל הציבור. כך מפקיעים
שטחים פרטיים המפריעים להתקנת
כביש, דשת חשמל או קו מים. אלא
שבמיקרה זה הוצא הצו לצורך שיקום
הריסות הרובע. לא היתד. זו פעולה לטובת
כלל הציבור, כלשון החוק, אלא לטו בת
ציבור מסרים מאד — הציבור היהודי.
(המשך בעמוד )26

ך* נשיא קציר, אדוני ראש־הממשלה,
י 1גבירותי ורבותי.
כל מילת פתיחה שאוכל לומר, כבר נאמרה
כאן על-ידי הנשיא סאדאת. השתאותו,
בשעתו, נוכח החידוש הדרמאתי שבפנייה
לבית־הנבחרים הישראלי בירושלים, זהה
להשתאותי ברגע זה.
כינו אותי ״סרבן״ .אולם, איני דוחה
את השלום. אני דוחה רק שלום שנעשה
עבורנו, מעל לראשינו, על-ידי אחרים.
אני רואה לפני כמה מושבים ריקים.
יש חברים בכנסת זו המסרבים להיות נוכחים
על-מנת לשמוע אותי. ובכן, אימרו־נא
לנעדרים אלה שיימצאו להם עמיתים
גם במחננו־שלנו. אחדים מחברי המועצה
הפלסטינית הלאומית יסרבו להיות נוכחים
כאשר אדווח על פגישה זו. הם מאשימים
אותי באותה בגידה שבה, כך אני
מבין, מאשימים גם את ראש־הממשלה
שלכם. אחדים מהם מאיימים לתת גיבוי
לדיבריהם על-ידי שימת קץ לחיי ולקאריי־רה
הפוליטית שלי. הם עלולים לבצע זאת.
יש אנשים מרי־נפש בשני הצדדים. יש סיבות
למרירות בשני הצדדים.
ואנא, אימרו לאלה שאת מושביהם הריקים
אני רואה כאן, כי אותם מעמיתי המאשימים
אותי בבגידה במטרה בבואי
לכאן — כי אלה הם בני־בריתם! בכוחותיהם
המשותפים הם הפרידו בינינו, ושירתו
אלה את מטרתם של אלה. אלה שבצי־דנו
מדברים על מילחמה ללא-קץ נגד
ישראל, ומצביעים על עיקשותה של יש ראל.
ואלה שבצידכם אומרים :״איננו
יכולים לדבר עם אש״ף. הוא רוצה להש מידנו.
על מה נוכל לדון עם אנשים הרוצים
להשליכנו לים? אולי על פשרה, ש לפיה
ניכנס למים רק עד למותנינו י״
וכך, אתם לא הצעתם לנו דבר, שעה
שאנחנו ביקשנו רק הכל, הלא כן? ובכן,
באתי לכאן להפשיר את נקודת־הקיפאון
הזו. אמת, במשך שנים רבות סירבנו
אנו, הפלסטינים, להכיר בכם כבמדינה.
לגבינו לא הייתם אלא פולשים, אנשים
שהובאו מבחוץ על־ידי מישטר קולוניאלי.
אנומאליה במיזרח־התיכון וגם אנאכ-
רוניזם, בתקופה שבד. גוועו שרידיו האחרונים
של הקולוניאליזם.
ודאי ייראה לך הדבר כפאראדוכס, מר
בגין, אם אפנה אליך כאל תוצר של הקולוניאליזם.
לא היו לוחמים לחירות מן
הקולוניאליזם עזים ממך ומחבריו — או
אמיצים מכם, יורשה לי לומר — במאבקכם
לשחרר את ישראל מעולה של בריטניה.
אך לגבינו לא היה זה אלא השלב האחרון
של תקופה קולוניאלית, שבו אינך משרת
עוד את מטרותיה של מעצמה אימפריאליסטית.
אנו
מתבוננים בתקופה זו בהיסטוריה
של פלסטין מנקודת־ראות שונה משלכם.
אתם כעסתם על בריטניה על שלא הניחה
ליהודים רבים כל־כך לבוא. אנו כעסנו
על בריטניה שהניחה ליהודים רבים כל־כך
לבוא. הם השתלטו על ארצנו.
אך אני באתי לכאן לדבר על שלום.
העיסוק בהיסטוריה פירושו עיסוק במה
שהפריד בינינו, לא במה שעשוי לקרבנו
לכלל מטרה משותפת.

,תו בגין, גם אתה
לחמת!

עותר מוחמר כורקאן

ביתו הישן של בורקאן ברובע היהודי

מאבק מר —

— על בית המישפחה

ר אתי דומי פא! גייס בי אני סוכו
להכיר במדינת ישראל. אי־הכרה גם
הוא דבר הנתון במיגבלות של זמן. העץ
של ישראל היכה שורשים במרחב. אינכם
עוד אירופים או צפון-אפריקאים או מיז-
רח־תיכונים עקורים. עלינו לעשות את ה צעד
הנפשי הדרוש לשם הכרה בעובדה
זו. אך גם אתם חייבים לעשות צעד נועז
כלשהו. עליכם להכיר בעובדה שאנו, הפלסטינים,
הננו עם.
בתוכניות־השלום שלכם, עד עתה, סי-
רבתם לעשות זאת. אינכם יכולים להתכחש
לקיומן של הגדה המערבית של ירדן
ושל רצועת עזה, שנכבשו על־ידכם, או
לאנשים החיים שם. משום כך אתם מנסים
לטפל בהן במקוטעין, בהעגיקכם להן
שמות מקומיים: יהודה ושומרון. אינכם
מוכנים להודות בכך שהאנשים החיים שם
הם פלסטינים, חלק של אומה הכוללת שני
מיליוני פלסטינים נוספים.

עמוד 23

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2113 - 1 במרץ 1978 - עמוד 23 | 1ה כול לקרות מחר: אסר עראפת ינאם בכנסת! יאסר עראפאת בישראל! יאסר עראפאת בפנסת ! זה מצלצל כמדע בידיוגי. אך כן גם צילצלה, לפי חצי שנה, האפשרות שאכוואר אל״סאדאת

1ה כול לקרות מחר: אסר עראפת ינאם בכנסת!

יאסר עראפאת בישראל! יאסר עראפאת
בפנסת !
זה מצלצל כמדע בידיוגי. אך כן גם צילצלה,
לפי חצי שנה, האפשרות שאכוואר אל״סאדאת
יבוא לירושלים וינאם בכנסת.
לפני כמה ימים פירסם השבועון הבריטי
״לונדון אילוסטרייטד ניוז״ טכסט (דימיוני) של

ויכוחים היסטוריים העוסקים בשאלה אם
הפלסטינים הינם עם בפני עצמו או לאו,
בלתי־רלוואנטים כמו הוויכוח העתיק אם
העם היהודי הוא אומה, או דת, או קבוצה
אתנית, או שמא רק תוצר של דימיונכם
המבולבל. איו זה עיסקו של איש, מבל-
עדיכם, להחליט מה יהיו תחושת הזהות
שלכם או שאיפותיכם. כך הדבר גם לגבינו.
אנחנו אומה, כיוון שאיננו יכולים להיות
שום דבר אחר. מה אנחנו 1אנו זרים בארצות
ערביות אחרות, נסבלים באחדות מהן
בזכות הזדקקותו להשכלתנו ולכישורינו
הטכניים, מדוכאים באחרות: תחילה בירדן
ולאחר־מכן בלבנון, בעזרת סוריה —
המכונה ״בת־בריתנו״ .במצב נואש זה פונים
אחדים מאיתנו לפעולות־אלימות קיצוניות.
יש המעודדים אותנו בדיברי אהדה,
אך שום ממשלה לא תמכה בנו כאשר גירשו
אותנו, רדפו אותנו והרגו בינו.
וכאשר אני מציג הפניכם תמונה זו,
ברצוני לשאלכם דבר־מה: האם זה מזכיר
לכס משהו?
מר בגין! הנשיא סאדאת דיבר אליו
כדבר איש מצרי אל ישראלי. אני מדבר
אליך, ברגע זה, כערבי־פלסטיני אל יהודי.
באחרונה דיברת בלונדון, מר בגין, על
מציאת פיתרון הומאני לבעייה הפלסטינית.
אני מעריך את גישתך ההומאנית, אך
אנו איננו רוצים להיות בעייה. אנו רוצים
להיות נושא׳ לא חפץ, ולקבוע את
גורלנו במו־ידינו.

אני מבקש ממך שתבין זאת לא מפני
שאני רוצה ברחמיך, ואפילו לא רק מפני
שאני רוצה בהבנתך — אף שאני רוצה
בה — אלא מפני שעליך להכיר בכך
שתשוקה זו למולדת משלנו מקורה לא רק
בריגשותינו, אלא גם מן הצרכים האובייק-
טיוויים של מצבנו.
מדינה זו שאנו, הפלסטינים, חפצים בה,
יכולה להיות חלק מקונפדרציה עם ירדן,
והיא יכולה גם להיות קשורה עם יש ראל.
המיסגרות החוקיות האפשריות רבות
ושונות.

״נאה רצונכם, אדוחים
או ביטחון?״
תהמדכר על אוטונומיה עבור הגדה
המערבית ועזה, ואתה שולל מהן ריבונות.
אולי תצליח לשחד אחדים מן המנהיגים
המקומיים, לזמדמה, בהציעך לתושבים
שם חירות ואוטונומיה רבות מאלה
שמהן הם נהנים כרגע, אך האם אתה
באמת סבור שהם ישלימו עם מעמד קולוניאלי
לנצח? בתנאים שאתה מציג, הם לא
יוכלו להרשות לפלסטינים אחרים לבוא
לשם על-מנת שתהא זו מולדת לכל בני
עמנו. האם אתה באמת סבור שתצליח
לתקוע טריז בין הפלסטינים החיים בשט
נאומו
של עראפאת, בעת ביקורו (הדימיוני) בכנסת.
בצורה זו הסביר המחבר, נורמן מוס, את
נקודת-ההשקפה הפלסטינית המתונה, כפי שדגל
בה סעיד חמאמי המנוח, וכפי שדוגל בה —
לדעתו — יאסר עראפאת עצמו.
״העולם הזה״ רואה עניין בפירסום ״נאום״
זה במלואו :
חים הכבושים לבין אחיהם? אתה־עצמך
רצית במולדת עבור היהודים. אתה לחמת
בבריטים משום שלא התירו ליהודים מאירופה
לבוא לפלסטין.
אך אני באתי לכאן על־מנת לנסות לעשות
שלום, לא כדי להכתיב לך שה שתוכל
או לא תוכל לעשות. ואני אומר לך, בשם
טובתך־שלך, כי תוכנית זו של הענקת
אוטונומיה לגדה המערבית ולדצועת עזה,
עם ממשל-עצמי מקומי, אינה אלא שוט פרי
תיכנונך, שיונף לבסוף מעל גבך־שלך.
(אני אומר ״תיכנונך״ ולא ״עשייתך״,
כיוון שעדיין לא בטוח כלל שהדבר אכן
יקום ויהיה ).אתה אומר שהחיילים היש ראלים
חייבים להישאר. לא פקידים או
מורים — אלה יכולים להיות ערבים —
אלא חיילים. אולם, את מי שונאים תושבי
קולוניות ביותר, מקרב כובשיהם? את אנשי
הצבא, כמובן. אלה, על מדיהם וכלי-
הנשק שבידיהם, מהווים את סימלו של
הכוח השולט. הם ההופכים מטרות ראשונות
ליידוי-אבנים ולאחר־מכן לרצח. כולנו מכירים
את מעגל־הקסמים של דיכוי והתקוממות,
ושל האכזריות ואכזריות־הנגד הבאים
בעיקבותיהם.
אני מודע לכך שבישראל קיימת התנגדות
מוחלטת לנסיגה מן הגדה המערבית.
להתנגדות זו שני סוגים, ולדעתי נחוץ
להבחין ביניהם.
האחת היא התנגדות המבוססת על שי קולים
ביטחוניים. יש בכם הטוענים כי

רק על-ידי כיבוש איזור זה תוכלו להחזיק
את כוחות האוייב במרחק בטוח מלב
מדינתכם, וכי הגבול שקדם למילחמת 67׳
היה מרוחק מן הים, באחת מנקודותיו, כדי
25 קילומטרים בלבד — כך שטנקי האדיב
היו מסוגלים לבתק את ישראל לשניים
בתוך 20 דקות.
ההתנגדות מן הסוג האחר, והיא מודגשת
תכופות על־ידי אנשים שונים, טוענת
כי חלקה המרכזי של פלסטין —
ירושלים, בית־לחם, יריחו וים־המלח —
שייכים לישראל מכוח זכותה עליהם, כי
זו ארץ־ישראל העתיקה, ארץ התנ״ך שהבטיח
אלוהים לישראל.
ובכן, עם ההתנגדות מן הסוג הראשון
ניתן להתווכח, על בסיס ביטחוני, או להיפגש
עימה באמצע הדרך, או לחשוב על
סידורים אלטרנטיוויים להבטחת ביטחונה
של ישראל. אך אין סיכוי רב להגיע ל פשרה
בכל הנוגע לסוג השני. אי־אפשר
להתווכח עם דבר האלוהים, או לפגוש
בו באמצע הדרך. אם ממשלת ישראל אכן
מאמינה שאלוהים נתן לה את הגדה המערבית׳
כי־אז עליה לומר זאת בבהירות,
על־מנת שלפחות אנו והעם הישראלי נדע
מדוע לא יוכל להיות שלום.
כאן אוכל להוסיף, כאילו במאמר מוס גר׳
כי אם רצונכם האמיתי הוא להתיישב
בארץ התנ״ך, כי-אז אולי כדאי לדון ב־נסיגתכם
מתל־אביב ומחיפה, מאחר שבני-
(המשך בעמוד )24

עמוד 24

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2113 - 1 במרץ 1978 - עמוד 24 | האסטרולוג!,־. באה אליך! בעזרת הקלפים האסטרולוגים שליקטנו ורי־כזנו מאומות שונות. דגמים עתיקים וחדישים. יהיה גם באפשרותך לגלות את עתידך בעצ מך ובביתך, מבלי

האסטרולוג!,־.
באה אליך!
בעזרת הקלפים האסטרולוגים שליקטנו ורי־כזנו
מאומות שונות. דגמים עתיקים וחדישים.
יהיה גם באפשרותך לגלות את עתידך בעצ מך
ובביתך, מבלי להזדקק למגיד העתידות.
קלפים אלו עוצבו בביצוע גרפי אומנותי
מעולה ובמגוון נתונים מפורטים על רמה
בינלאומית. הם ישמשו כקישוט נאה בביתך
ויביאו לך תועלת והנאה. לראשונה בשפה
העברית עם הסבר מפורט והוראות שמוש ברורות.

* חסוד בזמנך ובכספון
תמורת — 120.ל״י בלבד (כולל מ.ע.מ. והוצאות משלוח) נשלח אליך
בדאר רשום, תוך 20 יום ממועד הזמנתך, את הקלפים המרהיבים
ביופים שיסבו לך הנאה מרובה, ומגיד עתידות קבוע וצמוד אליך.
נא לשלוח כדאר רשום סך של — 120ל״י במזומן, בשיק או המחאת
דאר אל גל־ אור, ת.ד ,2643 .ר״ג.

־־ מועדון
לתרבות חדשה
תל־אכיכ, רה׳ הס 5
פתוח:
כימי שלישי :

ערב חופשי (מוזיקה,
תערוכות, מזנון, הווי)
בימי חמישי :

* תיאטרון -¥-שירה ־-¥
־ -¥פוליטיקה * מין ציור
* ראיונות ו עו ד
הפתיחה כיום ה׳ 2.3.78
כ־ 8כערב

נא לציין ככתככ דו ר שם, כתובת ומס׳ טלפון.

ג בחורף אל תסבו חי

1ה1או שלא 1גא 1 0
(המשך מעמוד )23
ישראל של התנ״ך מעולם לא היו אנשי
הים־התיכון, ומעולם לא החזיקו ברצועת
החוף המהווה עתה חלק גדול של ישראל.

..אוי מניר ב׳שואד
וגונן דחיות עימה.״
נא, הכינו. לא יוכל להיות שלום
>* במיזרח־התיכון אלא־אם־כן לנו, הפלסטינים,
תהיה מולדת משלנו.
אך קיימת סיבה חיובית לכך שעליכם
לתמוך במתן מולדת לפלסטינים — ובצי דה
סיבה שלילית. הזכייה במדינה משלנו
תשנה אותנו. היא תשנה אותי. היא עלולה
לשנות אותי באופנים שלא יהיו לרוחי.
תהיה לנו ממשלה, והיא תהיה מעוניינת
ביציבות. בהכרח, היא תתנגד לטרור, ויש
להניח שיקומו לה מתנגדים באמצעות
טרור, לפחות בשלבים המוקדמים. נטייתה
תהיה להימנע מהרפתקות אידיאליסטיות.
היא תקים עם שכנותיה יחסים שיתרמו
לרווחתה הכלכלית בצורה הטובה ביותר.
אני מביו אחדים מחששותיכם. במישור
הצבאי המוגדר אץ להם, לדעתי, ביסוס
רב. לא אאמץ לעצמי עמדה של ערבי
נחרד, אך כל כוח צבאי שיהיה לאומה
כזאת יהיה נחות בהרבה מזה שלכם. גם
מבחינת האוכלוסיה, מדינתנו תהיה אחת
המעטות במיזרח-התיכון שמיספר אוכלוסיה
קטן מזה של ישראל.
אתם חוששים, כפי שכבר הובע הדבר
בישראל, כי מולדת פלסטינית בגדה המערבית
תהווה קרש־קפיצה לתוכנית ל-
טווח־רחוק להשמיד את ישראל. ובכן, לא
אעמיד פנים שכל הפלסטינים נטשו את
החלום למחוק את מדינת ישראל כפי שהיא
כיום, על-מנת שנוכל שוב לנוע בחופשיות
בהרי ירושלים ובשדות יפו, ובכל
אותם המקומות שהיו פעם שלנו. לא אעמיד
פנים שאני נטשתי את חלומי זה.
אולם, כאשר אני אומר שאני מכיר במדי נת
ישראל ומוכן לחיות עימה בשלום, אני
מתכוון, לכך.
מצאתי תקדים למצבנו: האמנה האנגלד
אירית משנת .1920 היא שמה קץ למילחמ־תה
של אירלנד לעצמאות, אך אירלנד
נאלצה להתפשר: היה עליה להשאיר את
אולסטר כחלק מן הממלכה המאוחדת. אך
ממשלת אירלנד הוסיפה לשים לה כמטרה
אירלנד מאוחדת: העם האירי לא היה
מניח לה לוותר, גם אילו רצתה בכך.
אולם, היא הבטיחה לחתור לקראת מטרד,
זו בדרך של שיכנוע, לא באמצעות כוח.
האמנה הוכתרה בהצלחה, ולבעייה ששמה
אולסטר כמעט שאיו כיום קשר לכך*.

..לא באות־ לוזציג
לבניכם 11 רשי.0״

גור את הבר! סמן
גגיבות הגזים

ך. ל ממשלה פלסטינית שאני אעמוד
בראשה, אשר תשלוט במולדת הכו ללת
רק חלק מפלסטין, תבטיח שלא לנסות
לאחד את פלסטין באמצעות הכוח, אך
תשמור לעצמה את הזכות לשכנע את ה ישראלים
להצטרף אלינו בניסיץ ליצור
מדינה מסוג חדש. אני רואה בעיני־רוחי
תקופה שבה עשויים הישראלים לשקול
זאת, בהחליטם להמיר את קישריהם עם
יהדות הגולה יראת תלותם בכסף האמריקאי
— בהשתלבות הדוקה יותר במיזרוד
התיכון. ייתכן שאתם רואים בכך חלום
בלתי־מציאותי. ואולי כזה הוא. אני מוכן
להניח לעתיד להכריע בכך.
האם יש ערובות כלשהן לכך שהסכם
כלשהו בין אומותינו יעלה יפה ז לא. לא
לגבינו, וגם לא לגביכם. יהיו בוודאי אנ שים
אלימים שיתנגדו לכך בדרך האלי מות.
יהיו סכנות, ומחיר שצריך יהיה לשל מו,
ואולי אפילו מחיר של חיים. אך עלי נו
לשאול את עצמנו אם אין סכנות גדו לות
יותר, ומחיר גדול יותר, במצב ה נוכחי.

באתי לכאן להציג לפניכם תרשים
של הסכם. באתי רק כדי לומר שאני מא מין
כי הסכם כזה אפשרי. את התרשים
עדיין צריך לשרטט. הוא יאושר על-ידי
ילדינו ונכדינו, על-ידי האופן שבו ינהלו
את חייהם. אני מקווה שתינתן להם ההז דמנות
לעשות זאת.
* ממשלת אירלנד אינה תומכת במחתרת
הקאתולית באולסטר (צפון אירלנד)״
והמחתרת פועלת גס נגד ממשלת דאבלין.
העולם הזה .2113

עמוד 25

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2113 - 1 במרץ 1978 - עמוד 25 | חרצ״וודעיתו(למטה) התמוגגו מאושו עת נבחו נירו הותרת הסוננות היהודית ־ ובאותה שעה נבו התפוצצה השעווויה הראשונה הקשורה ביחסי! עם עובדת מהדקת הקליטה, ארה טמשה

חרצ״וודעיתו(למטה)
התמוגגו מאושו עת
נבחו נירו הותרת
הסוננות היהודית ־
ובאותה שעה נבו
התפוצצה השעווויה
הראשונה הקשורה
ביחסי! עם עובדת
מהדקת הקליטה, ארה
טמשה ומימין)

הטבות מיוהדות רעולה היפה מחסיה

הקויסה
הפוטית סול אוי ה דולצין
חד החסרונות שבמעמדה של אי-
י * שיות ציבורית הוא העובדה שחייה ה פרטיים
חשופים לעיני הציבור. זאת ידע,
כמובן, גם אריה לייב דולצ׳ין, מי שנבחר
בשבוע שעבר כיושב־ראש ההסתדרות הציונית
העולמית, וכיושב־ראש הנהלת ה סוכנות
היהודית או, בתואר הלא־רישמי
של תפקיד זה: מנהיג העם היהודי.
אולם דולצ׳ין לא צנח לתפקידו זה מן
החלל הריק. קודם־לכן הוא כיהן, במשך
שנים רבות, כגיזבר הסוכנות היהודית, ומשום
פטירתו הפיתאומית של פינחס ספיר
ומחלתו של יוסף אלמוגי, מי שקדמו לו
בתפקידו הנוכחי, כיהן פעמיים כיושב-
ראש בפועל של ההנהלה הציונית.
הזוכים בתפקידים רמים מעוררים, ככלל,
קינאה וצרות־עין. אלה, מצידן, מעוררות
תכופות גל של סיפורי רכילות, אשר
דווקא משום שגיבורם נושא בתפקיד ציבורי
חשוב, מכים גלים והד.
מזה שנים אחדות ידוע בסוכנות היהו
דית
כי ״דולצ׳ין הוא דון־ז׳ואן, ויש לו
רומן עם אלה.״ הכוונה היא לאלה (״השם
שלי הוא לא על שם עץ האלה, אלא כאשת
אל״) טמשה, עובדת בכירה במחל קת
העלייה והקליטה של הסוכנות היהודית.
העובדה שדולצ׳ין נשוי ואב לבן
ושאשתו, אנט, היא אשה נאה, תמירה
ואלגנטית, לא הפריעה לאנשים מן הסוכנות
להפיץ את הסיפור על ״הרומן״
בין אלה לדולצ׳ין.
ואומנם, כביכול היה לסיפור זה על מה
להסתמך. ראשית, דולצ׳ין בן ה־ 65 נחשב
גבר נאה, בעל גבות עבותות מרשימות
המתהדר בלבושו. הוא גם ידוע כמי ש אוהב
להתבונן בנשים צעירות ויפות,
ולהביע את הנאתו במילים. אלה, המתקרבת
לגיל ה־ ,30 היא אשה נאה, פנויה,
גבוהה, מלאת־גוף ולבושה בקפידה, ומשום
כך לא היתה שום סיבה שהרכילאים לא
יזווגו דווקא אותם.
אולם, סיבה נוספת לשלל הסיפורים על

אודות הרומן בין אלה לדולצ׳ין עמוקה
הרבה יותר. לפני פח1ת משנתיים רכשה
אלה דירת־פאר ברחוב פארן 4ברמות־אשכול
בירושלים. את מרבית הכספים ממוסדות קיבלה
לרכישת הדירה
וקרנות, הקשורים בדרך זו או אחרת בתפקידיו
של דולצ׳ין, ואשר — יש להניח
— צעירה אחרת במעמדה ובמצבה
לא היתה מקבלת ללא התערבות מגבוה.
לעזור לכל אחד?
^ לה עלתה לארץ עם הוריה בשנת
׳ י ,1967 והסוכנות ומישרד־הקליטה מילאו
את חובתם כלפי המישפחה, שהגיעה מקובנה
שברוסיה, בכך שנתנו להם דירה
מרווחת בראשורלציון. אביה של אלה, ש היה
טכנאי, נפטר כעבור תישעה חודשים.
אלה למדה באוניברסיטה, וב־1971

החלה עובדת בסוכנות היהודית. היא הפכה
שם סיפור־הצלחה מטיאורי, המזכיר
את סיפור־ההצלחה של דולצ׳ין עצמו.
אלה, הדוברת יותר משש שפות, נש לחה
מטעם הסוכנות לכל רחבי תבל, הוזמנה
על־ידי המגבית היהודית המאוחדת
להרצות ולהתריס למען ישראל, והפצה
במהרה יד־ימינו של מנכ״ל מחלקת העלייה
והקליטה, אלוף (מיל ).עוזי נרקיס.
למרות שתוארה הרישמי צנוע ביותר :
מטפלת בפניות הציבור של מחלקת העלייה
והקליטה של הסוכנות היהודית.
בשנת ,1975 כאשר הרומן בינה לבין
דולצ׳ין, על־פי סיפורי הרכילות, כבר
החל מלבלב, נישאה אלה לניסן כהן, עולו
חדש מרוסיה שאותו הכירה לפני עלותו
ארצה. כיום משמש ניסן מהנדס במכו!
וייצנזן ברחובות. שנה אחר־כך, חם התגרשו
.״לגירושין שלנו לא חיה כל קשו
לדולצ׳ין,״ טענה השבוע אלה באוזני כתג

עמוד 26

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2113 - 1 במרץ 1978 - עמוד 26 | — ה ק לי טההבר טי תשל דולציין (המשך מעמוד )25 העולם הזה .״פשוט לא הסתדרנו. היום אנחנו ידידים טובים.״ בערך באותה תקופה החלה אלה מתעניינת ברכישת דירה

— ה ק לי טההבר טי תשל דולציין

(המשך מעמוד )25
העולם הזה .״פשוט לא הסתדרנו.
היום אנחנו ידידים טובים.״
בערך באותה תקופה החלה אלה מתעניינת
ברכישת דירה ברמות־אשכול. היא
מודה כי למרות שמישפחתה ומישפחת
בעלה קיבלו דירות ככל העולים החדשים,
עזרו לה מוסדות הקליטה בהלוואות
נוחות מיוחדות. היא אינה מוכנה
להודות בפה מלא כי אותה עזרה נדיבה
ניתנה לה בזכות המלצותיו הישירות של
דולצ׳ין, ובגלל מערכת־היחסים שביניהם.
״יש דבר שנקרא, הומו־סובייטיקוס,׳
!הסבירה אלה .״עולים מרוסיה עוזרים זה
לזה. אומנם, כולם חושבים שדולצ׳ין נולד
במכסיקו, אבל האמת היא שהוא נולד במינסק
שברוסיה. יש משהו בין עולי וידידי
רוסיה, שגורם להם לעזור אלה לאלה.
לדיברי אלה ,״דולצ׳ין הוא בכלל אדם
טוב, המבין את בעיות העולים החדשים
ומוכן לעזור לכל אחד. צריך להיות עולה
חדש בעצמך, כדי לדעת שצריך לעזור
לעולים החדשים. עוזי נרקיס, למשל, ש אני
מעריכה אותו, הוא לא עולה חדש,
לכן הוא לא עוזר כמו דולצ׳ין.״
ניתנה לה משכנתא בסך 120 אלף לירות,
סכום־עתק אז. באותה תקופה היא עמדה
לפני הגירושין מבעלה, ניסן, וכדי למנוע
חיכוכים ביניהם בנושא המשכנתא, הח ליטה
לוותר עליה.

מי הורה
לאשר!

ולס, היא יכלה להרשות זאת לעצי
מה. במקום המשכנתא, ובהמלצת הסוכנות
היהודית, קיבלה מיספר הלוואות,
נוחות עוד יותר מהמשכנתא. על־פי המלצת
הסוכנות קיבלה מבנק טפחות הלוואה
כגובה 50 אלף לירות. במושגים של אותם
זימים, כאשר דירת־הפאר שלה עלתה 240
אלף לירות (כיום, שווייה כמיליון לירות),
זיה זה סכום נכבד לכל הדיעות. טענה
אלה השבוע :״אני לא חושבת שדולצ׳ין
סידר לי את זה. נדמה לי שדווקא פינחס
זמיר המנוח הוא שטילפן למן, מנכ״ל
בנק טפחות. וכך קיבלתי את ההלוואה.״
נוסף על ההלוואה מטפחות יצרה אלה
:מעט־תקדים, בקבלה מן הסוכנות היהו־ית
עצמה הלוואה של 15 אלף לירות.
נוסף על שתי אלה קיבלה אלה הלוואת-
ננק נוספת, על־פי סידרי״הגודל של אותם

שמימנה אותו מחסכונותיה.
השמועות על הרומן בין אריה דולצ׳ין
לבין עובדת הסוכנות, בוודאי מפריעות
את שלוותה של מישפחת דולצ׳ין. יו״ר
ההסתדרות הציונית העולמית הוא, למרות
תפקידיו הציבוריים הכרוכים בעבודה קשה
ובנסיעות רבות לחוץ־לארץ, איש־מישם־
חה נאמן. הוא מתגורר עם אשתו אנט ובנו,
אלון, ברחוב מאפו בתל־אביב. דול־צ׳ין
מקדיש זמן רב למישפחתו. בביתם
נחוג לדבר אנגלית בילבד, כדי לחנך את
הבן ללמוד שפה נוספת. כן מכנים אותו
בבית בשם אלן, מאותה הסיבה עצמה.
מישפחת דולצ׳ין מחזיקה עוזרת־בית
במיוחד בשביל אלון, ובזכותו אוהבים בני
המישפחה את העוזרת שלהם כאילו היתה
בת־המישפחה. בטכס בחירתו של אריה
דולצ׳ין, בשבוע שעבר בבנייני הארתו!
בירושלים, ישבה העוזרת בשורה הראשונה
באמצע, בדיוק מול ראש־הממשלה
שישב על הבמה, במקום המכובד ביותר,
בעוד ששרים וחברי־כנסת נאלצו להסתפק
במקומות טובים פחות, ומאחוריה.
פגישות בווינ ה!
>> ין ספל! כי דולצ׳ין נזהר מסיפורי
רכילות זדוניים ומשמועות ומבקש
לשמור בכל כוחו על המיסגרת המישפח־תית.
אנט היא אשתו השנייה. נישואיו
הקודמים, שבהם נולדה לו בת, המתגוררת
עתה במכסיקו, הסתיימו בגירושין.
אלה טמשה מכחישה, כמובן, את הש מועות
על אודות הרומן בינה לבין דול-
צ׳ין, אם כי מודה שהם ידידים קרובים,
שצמחו בעיקר על רקע עבודתם המשותפת
.״הוא איש נחמד, נחמד מאד, ואני
רשאית להיכנס אליו לחדר בכל רגע,״
היא אומרת. היא מכחישה את סיפורי שכניה,
הטוענים כי פעמים רבות נראתה
מכוניתו של דולצ׳ין חונה ליד בית, אם
כי מודה כי ביקרה אצלו בחדרו שבמלון
המלך דויד בירושלים.
היא מכחישה גם כי הוזמנה על־ידי דול־צ׳ין
פעמים אחדות להתגורר, על חשבון
הסוכנות, במלונות בתל־אביב, כאשר נפגשו
בעיר זו, וטוענת :״לפעמים אני מל ווה
אורחים, או קבוצות של הסוכנות, ונש ארת
ללון במלון בתל־אביב, אז מובן שה סוכנות
משלמת את הלינה שלי.״
אחד משיאי הסיפורים על השניים הפכו

|יי| | 11ן ץ ך | 1אלון (המכונה אלן) דולצ׳ין, בנו של יו״ר ההנהלה הציו־נית,
ישב ליד עוזרת־הבית של הדולצ׳יניס בשורה
111י | 11111111
!ראשונה בבנייני האומה בירושלים, בטכס הפתיחה החגיגי של הקונגרס. העוזרת, שאותה
זחזיקים במייוחד עבור הבן, מקורבת להם כבת־מישפחה ממש, זכתה במושב מכובד.

;ימים, מהתאחדות עולי ארצות־הברית
קנאדה, גם זו בהמלצה נעלם כלשהו מן
,סוכנות היהודית. זוהי הלוואה משונה ביתר,
כיוון שהתאחדות זו אינה מתירה
העניק הלוואות כה גדולות, וזו שהיא
אשרת בכל־זאת, ניתנות אך־ורק לעד
ים מן הארצות שהיא מייצגת. אלה אפילו
א עברה ביבשת אמריקה, בדרכה מברית־מועצות
לישראל.
בפיה יש הסבר לכך. בשיחתה עם כתב
עולם הזה אמרה :״הייתי בשליחות ה־וכנות
כמה פעמים בארצות־הברית וב־נאדה,
אז מכירים אותי שם.״ מאוחר
יתר נמצא לה הסבר אחר, שהועבר באמי
עות דובר הסוכנות :״כיוון שעבדתי פעם
שביל המגבית, אז המגבית ביקשה מהתחרות
עולי אמריקה וקנאדה לתת לי את
זלוואה. ובכלל׳ לא היתר. זו התאחדות
•לי אמריקה וקאנדה, אלא התאחדות עולי
יסיה.״ לגבי יתרת הסכום, היא טוענת

את ה״רומן״ שלהם לרומן בינלאומי. המדובר
הוא בנסיעות של אלה לווינה, על
חשבון הסוכנות, כדי להיפגש כביכול עם
דולצ׳ין כאשר הוא שוהה שם, הרחק מ־בני־מישפחתו
וממכריהם של השניים בישראל.
אלה מודה כי מאז החלה עובדת
בסוכנות היהודית היתה כבר לפחות שלוש
פעמים בווינה, בשליחות הסוכנות, והיא
יודעת כי גם דולצ׳ין ביקר בעיר זו פעמים
רבות .״אבל אנחנו נפגשנו בווינה רק
בנסיעה אחת שלי,״ היא טוענת.
אין ספק כי סיפור הרומן־כביכול בין
דולצ׳ין לבין אלה הוא הסערה הגדולה ביותר
של הקונגרס הציוני הכ״ט אשר,
בניגוד לקודמיו, הוא הפעם חסר־עניין
ורדום. השאלה המעסיקה את שני הנפגע-
עים הראשיים מסיפור זה, אריה דולצ׳ין
ואלה טמשה, היא אם אחרי סיום הקונגרס
תישכך הסערה, או שמא יוסיפו הלשונות
הרעות להציק -להם.

במדינה
(המשך מעמוד )22
הפרדה דתית. החברה לשיקום ולפיתוח
הרובע היהודי קבעה תהום מסויים
שאותו החליטה לייהד. אין כל קשר בין
התחום השרירותי הזה שנקבע, לבין ה רובע
היהודי שהיה קיים לפני המילחמה.
החברה פינתה! ,במשך שנות קיומה,
! 585 בניינים של הערבים, שבהם וותר
מאלף דירות. מרבית המפונים נאלצו לק*
בל את הפיצוי שהוצע להם על-ידי החברה,
ובין האחרונים בהם היתד. מישפחת
סוירקאן! ,שהתגוררה במקום מזה 30 שנים.
אלא שהיא החליטה להיאבק.
מייד אחרי שקיבלה את פקודת הפינוי,
פנתה מישפחת בורקאן במיסתבים איל שרי
האוצר, הפנים והשיכון, ואל ראש־המנד
ישלה. הושגה דחייה, והפ״נוי עוכב עד
.1975׳באותן שנים ברר מינהל-מקרקעי-
ישראל את שאלת הבעלות על דירת ה-
מישפחה, והועילה כי המקום !שייך לה ללא
כל ספק.
ב־ 1975 הוציא שופט־שלום בירושלים
צו, שעל־פיו היה על טוחמד בורקאן,
הוריו ואחיו, לפנות את דירתם עד אפריל
.1976 במהלך תקופה זו חל מיפניה במאבקה
הנואש של מישפחת בוירקאן נגד
רשויות החוק של מדינת ישראל.
הבן מוחמד, שהוא צבע במיקצועו, עבד
׳בצביעת דירה במוצא־עילית. על כדם קפה
גולל לפני!בעל־הביזת, הפרופסור עחי אור נן
מהאוניברסיטה העיברית, את תלאותיה
של מי׳שפחתו ואת סיפור ההפקעה. אורנן
הוא חבר הוועד הבין־דתי בירושלים, גוף
בלתי־פוליטי ששם לעצמו למטרה להעמיק
את יחסי האחווה בין אזרחי ישראל בני
כל הדתות. הפרופסור התקשה להאמין
׳בסיפור, והחליט לבדר את אמיתותו.
״הלכתי לביתו של הבחור, וראיתי את
מסמכי הטאבו שברשותו,״ סיפר ,״ואת-
חלתי להאמין שקיימת סד. מדיניות ברורה:
לוקחים בית ערבי, משפצים אותו
ונותנים אותו למישפחה יהודית.״
ב ג ״ ץ סירב להתערב. בעידוד הוועד
הבידדתי התקשר בורקאן עם ראש
עיריית ירושלים, טדי קולק, וגולל לפניו
את בעייתו. ראש העיר הבהיר לו שאף
הוא מתנגד למדיניות ההפקעות של
החברה לפיתוח הרובע היהודי, אך בל
שהצליח היה רק להשיג דחייה נוספת.
בוירקאן עצמו ניסה, בסוף שנית ,1975
לרכוש דירה באחד המיכרזים. הוא עמד
בכל תנאי המיברז, אך בקשתו נדחתה.
חודשים אחדים ׳לאחר־מכו הוצעו אותן
הדירות שוב למכירה, והתברר שלא היו
להן דורשים. אך במיכרז החדש הוכנסו
תנאים שהבטיחו כי הרכישה תתאפשר
ליהודים בלבד. נאמר שם, בין השאר,
׳שאת הדירה וופל לקנות זוג ישראלי
שלפחות אחד ממנו הוא יוצא-צבא או
עולה חחש. בבד נחסמה דרכו של בורקאן
סופית.
הוא התקשר עם אחד הפרקליטים הידד
יעים בירושלים, עורד־הדין ארנולד שפאר,
אך זה. ואחרים לא היו מוכנים להגיש
עתירה לבג״ץ בשמו של ביורקאן. הנימוק
העיקרי היה שעתירות דומיות, שהוגשו
בעניינים הקשורים עם הפקעות לצורכי
ציבור, נידהו על-ידי בג״ץ בעבר. דעתם
של השופטים העליונים היתר, שאין להתערב
בשיקולי שר־האוצר, ויש לראות
כאמינה את קביעתו שההפקעה היא אבן
לטובת הכלל.
החול! ניצח. ביני מייישפחת בוריקאז
פונו מדירתה בינואר אשתקד, אך מיטאב־קד.
להשגת דירה ברובע לא יחדלו. הם
לא הוטרדו במיוחד מדיברי שכניהם בטלוויזיה,
שטענו כי הרובע חייב להישאר
יהודי.
לפני שבועיים הגיש עורך־ה׳דין הירושלמי,
אברהם לגמן, עתירה נוספת בשמו
של בורקאן. ביית-המישפט התבקש לבטל
את ההפקעה. העתירה נדחתה יומיים אחרי
הגשתה, אך השופטים לא חסמו את הדרך.
הם אומנם קבעו שבורקאן נזכר ׳בכד מאוחר
מכדי לשניות את ההחלטות הישנות,
אך יעצו לו לגשת למיברז חדש, ולנסות
לזכות בדירה ככל אזרח אחר.
כעבור שבוע הגיש מוחמד בוירקאן עתירה
נוספת. הוא טען שההגבלות שקבעה
החברה בתנאי המיכדז, אינן מותירות לו
כל סיכוי לזכות בדירה במקום. הפעם
התקבלה העתירה. בינתיים מצטופפת מיש-
פחת בורקאן הגדולה בביתה החדש שב-
בית־חנינא, בית שהקים מיוחמד בורקאן
במדידיו, יחד עם אחיו. ביעוד 45 יום
(המשך בעמוד )34

המאשים

מ/ו ף סי שנוו

דוב ירמיה, איש
רשות שמורות־הטבע, מי שהיה סמג״ד
הגדוד בו שירת שמואל להיס כמפקד־פלוגה.
להים הואשם באחריות לרצח 34
כפריים לבנונים שבויים במילחמת תש״ח.
ך* סמג ״ דמגיע :״ הודיעו החיילים
/ /י י למ״פ שלהם, סגן־ראשון* שמואל
להיס. ואומנם, כשטיפס הג׳יפ של הסמג״ד
בשביל העולה אל המישלט, ליד הכפר
חולה, והעלה סביבו עמוד אבק, אי־אפשר
היה שלא להבחין בדוב ירמיה, כשהוא
יושב בג׳ים ועל ברכיו תת־מיקלע הסטן
המפורסם שלו.
יום קודם לכן שהה הסמג״ד ירמיה
בדיוק באותו המקום, בכפר חולה, השוכן
צפונית למנרה, ליד גבעת שייך־עבד,
המפורסמת בגלל העץ הבודד שבראשה.
הוא פגש במקום את שמואל להיס, צעיר
נמוך־קומה בעל שיער שחור, אשר ימים
אחדים קודם לכן מונה, על־פי המלצת
ירמיה עצמו, למפקד־פלוגה בגדוד 22 של
חטיבת כרמלי, אשר היתד, עסוקה באותם
הימים במיבצע חירם.
להיס דיווח לסמג״ד על כיבוש ללא קרב
של הכפר חולה. לדברי המ״פ הצעיר
הסתלקו מהכפר ומיתר כפרי הסביבה
מרבית התושבים ונסו צפונה .״בחולה
נותרו כ־ 100 אנשים, מהם 35 גברים,״
דיווח להיס.
ירמיה אהב את להיס. מאוחר יותר הוא
סיפר כי להיס היד ,״בחור נחמד, מפקד
צעיר וטוב וגילה תושיה רבה. אי-אפשר
היה שלא לאהוב אותו. גם המפקדים אהבו
אותו וגם החיילים שלו אהבו אותו.״
להיס דיווח לירמיה כי הוא ריכז את
כל הגברים באחד מבתי הכפר, כשבויים,
והציב עליהם מישמר. הסמג״ד ירמיה
והמ״פ להיס ניגשו עם ר0״פ הפלוגה אל
הבית בו רוכזו תושבי הכפר הגברים,
״מגיל 15 ומעלה.״
״מה לעשות איתם?״ שאל להים את
ירמיה ,״אתה רוצה שנגרש אותם?״ ירמיה
לא ידע להשיב .״אני אבקש הוראות
במיפקדת החטיבה,״ אמר ,״אבל אותו אני
לוקח אתי.״ הוא הצביע על הצעיר היחידי
מבין השבויים שהיה לבוש במדים צבאיים.
שנים אחר-כך אמר דב ירמיה :״אותו
חייל שלקחתי איתי לחקירה במיפקדת
החטיבה יכול להודות לי. אני היצלתי את
חייו.״

^ פלהגתו שיל להיס לא היה מכשיר״
קשר. ירמיה היה צריך לנסוע בעצמו,
יחד עם השבוי לבוש המדים שלו, אל
מיפקדת החטיבה שישבה אז בכפר הערבי

קבר א חי ם
ב חו ל ה

* באותה התקופה היו נהוגות בצה״ל
דרגות של סגן וסגן־ראשון, המקבילות
לסגן־מישנה וסגן דהיום.

עמוד 27

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2113 - 1 במרץ 1978 - עמוד 27 | נושן ז 1..וירבו1 1ויזעוז׳ מחווירה מול בושנו 11 של מנכ״ל ווסוכנות היהודית, שמואל לחים ־ שהואשו[ והורשע באחריו!ז לרצח 34 שבוו״ם לבנוניים במילחמת־העצמאות, אר וכה

נושן ז 1..וירבו1 1ויזעוז׳ מחווירה מול בושנו 11 של מנכ״ל ווסוכנות
היהודית, שמואל לחים ־ שהואשו[ והורשע באחריו!ז לרצח 34
שבוו״ם לבנוניים במילחמת־העצמאות, אר וכה נעבוד שנים
בחנינה שמחתה את מעשהו והרשעתו, והשכיחה את 1פשע הנורא

הנטוש חלסה, במקום בו שוכנת כיום
קריית־שמונה. למחרת הוא חזר לחולה
כדי למסור ללהיס את הוראות מיפקדת
החטיבה :״יש לגרש את השבויים מהכפר.״
אולם, בעודו מוריד את ההוראה, הוא
הבחין כי פני החיילים שסביבו מחווירים.
ירמיה מיהר לעבר הבניין שבו שוכנו 34
השבויים ומצא כי הבניין קרס תחתיו,
אחרי שפוצץ .״היכן השמיים?״ שאל
ירמיה, והחיילים השיבו לו במילים פשוטות
:״המ״פ והרס״פ ירו בכולם בתת-
מיקלע ואחר-כך פוצצו את הבית עליהם,
כדי שיהיה להם קבר אחים.״
ירמיה נדהם. שנים אחר-כך סיפר לידידים
:״לא תיארתי לעצמי כי בחור כמו
שמואל להיס, שאהבתי אותו, בחור נחמד
ועדין כל-כך, יהיה מסוגל לעשות דבר
כזה, לרצוח שבויים בדם קר.״ הוא פנה
אל לחים בדרישה להסברים :״אני נקמתי
את נקמת החברים שלי שהערבים הרגו
בבתי הזיקוק בחיפה.״ באותו רגע נזכר
דוב כי שמואל לחים הוא חיפאי.
משך ימים אחדים התלבט דוב ירמיה.
מצד אחד עמדה למול עיניו דמותו של
שמואל להיס, הצעיר שכה חיבב. הוא
ידע גם שמילחמה היא דבר ניבזי בו
נהרגים אנשים. מצד שני ידע דוב ירמיה,
כיום סגן־אלוף (מיל ,).המוכר בציבור
הישראלי כאיש מוסר ללא פשרות, כי
פקודו עשה אך 1אחד הפשעים הנוראים
שיכולים להיעשות: הריגת שבויים, הריגת
שבויים רבים.
הוא פנה אל מפקד חטיבת כרמלי, האלוף
משה כרמל, מי שאחר כך היה שר וחבר־כנסת,
ודרש להעמיד לדין את שמואל
להיס. קודם לכן הוא הודיע ללהיס על
כוונתו. לדברי דוב ירמיה נמשך תהליך
ההעמדה לדין תקופה ארוכה. למכריו סיפר
דוב :״אישים חשובים רבים וידידים רבים
פנו אלי כדי לא ללחוץ להעמיד אח להיס
למישפט. כולם הכירו אותו וכולם אהבו
אותו. התשובה שלי היתה שזה לא קשור
לעניין, שגם אני מכיר אותו וגם אני
אהבתי אותו, אבל הוא עשה פשע חמור,
הוא רצח שבויים.״
משה כרמל הכחיש השבוע לפני כתב
העולם הזה כי היו דחיות בהעמדת להים
לדין או שהיו לחצים למנוע את המישפט.
״אז כבר היה צבא, היו ועדות חקירה
והיתד, מישטרה צבאית. כל זה לוקח זמן,
ועד שכל הגורמים לא סיימו לחקור, אי
אפשר היה להעמיד את להיס למישפט.
אבל מייד כאשר הסתיימה החקירה, העמידו
אותו בפני בית־דין צבאי.״
רצח הגברים של הכפר הלבנוני חולה,
בידי קצין ורס״פ בצה״ל, אירע במיבצע
זזיו־ם ב־ . 1948 היום דוב ירמיה הוא תושב
נהריה, עובד רשות שמורות הטבע והיה
אחד מפעילי ד״ש עם הקמתה. כאשר
התפוצצה השבוע פרשת להיס היה ירמיה
עסוק במיבצע של הרשות לספירת צבאים
בגליל.

הרשעה ושבע
שנות מאסר
1לשמואלל הי ס הוא היום עורך־דין,
׳ ״יי והמנכ״ל החדש של הסוכנות היהודית.
למעשה הוא יד ימינו של אריה דולצ׳ין,
מי שנבחר רק בשבוע שעבר ליושב־ראש
הנהלת הסוכנות היהודית.
אולם מאז 1948 ועד מינויו של להיס
לתפקיד הבכיר, היו התפתחויות בפרשת

ב־ ,6.12.1948ב־ 9.1.1949 וב־ ,1.2.1949ב הרכב
השופטים אולשן, חשין וזילברג,
דחה את טענותיו של להיס. בפסק־דין
ארוך ומנומק קבעו שלושת השופטים, כי
בית־המישפט הצבאי המיוחד יכול להמשיך
לשפוט את לד,ים, למרות שהעבירה בוצעה
מחוץ לתחומי מדינת ישראל.
ב־ 17 באוגוסט, אחרי חודשים של מישפט
מתמשך, הורשע שמואל להיס ונידון לשבע
שנות מאסר.
להיס וגייגר מיהרו להגיש עירעור
(מיספר )64/49 לבית־הדין הצבאי העליון,
וזה התחשב בטענותיו של להיס והאשימו
רק בשיקול מוטעה, בכך שרצח את 34
הערבים בכפר חולה. בית־הדין הפחית
מעונשו של להיס שש שנים, והציב את
תקופת המאסר על שנה אחת בלבד. את
השנה הזו עשה להיס, על־פי דיברי דוב
ירמיה, במעצר במחנה פתוח בפיקוד הצפון,
כך שלמעשה הוא כמעט שלא נענש.

חנינ ה
כעבור שנה

מנ כ ״ ל ה סו כנו ת ש מו אלל הי ם
הרצח בכפר חולה, הנמצא בצידו הלבנוני
של הגבול בין ישראל ללבנון. אבן־הגבול
בין שתי המדינות ניצבה ממש בשולי
הכפר.
בחודש אוגוסט ׳ 1949 הסתיים מישפטו
של שמואל להיס בפני בית־דין צבאי
מייוחד. דוב ירמיה היה בו אחד העדים
המרכזיים. במישפט / 19/48מ (המישפט
ה־ 19 שהתקיים בבית־הדין הצבאי המייוחד
של צה״ל) ,לא היו כמעט חילוקי דעות
לגבי עצם המעשה. יותר מדי חיילים היו
בסביבה כדי שלהיס יוכל להכחיש כי הוא
זה שהשתתף ברצח השבויים הערבים.
אולם במהלך הדיון התעוררה בעייה עק רונית.
להיס טען כי הריגת השבויים היתד,
מחוייבת המציאות, ושיקוליו היו שיקולים
צבאיים וביטחוניים. לדעתו היה עליו
להוציא להורג את התושבים הערביים של
חולה, כדי לחסוך סיכון מאנשיו שלו. הוא
פעל, לדבריו, בעת קרב ועל פי התנאים
שבשטח.
דוב ירמיה גרס אחרת, ואף טען כי
לחים עצמו חשב אחרת. לדברי ירמיה
הופעלו עליו לחצים כבירים, ערב העדות
שלו בפני בית־המישפט, להצדיק את גיר-
סתו של להיס, שייתכן והיה מקום, מהבחינה
הצבאית, להוציא להורג את הערבים.
אולם ירמיה טען בפני בית־המישפט כי

ערביי חולה, כמו ערביי כפרים רבים
אחרים, ניבהלו וברחו מהכפר יומיים קודם
לכן. הכפר כולו נכבש לדבריו ללא קרב
וללא יריה אחת והיה ברור שהנשארים
בו אינם לוחמים אלא שבויים .״כל הגיזרה
כולה נשברה ללא קרב וערביי הכפרים
ברחו לכיוון לבנון,״ סיפר אז ירמיה.
אולם הוא הוסיף כי להיס עצמו אמר
לו כי את הרצח ביצע לא בגלל שיקולים
צבאיים אלא כדי ״לנקום את מותם של
החברים שלי בבתי־הזיקוק בחיפה,״ כך
שגם לד,ים לא חשב על נימוקים צבאיים
בעת שרצח שבויים. לפני ביודהמישפט
הכחיש להיס כי אמר דברים אלה לדוב,
אולם בית־המישפט העדיף להאמין לעדותו
של ירמיה.
עוד בשלבים מוקדמים של המישפט טען
סניגורו של להיס, עורך־הדין יעקוב גייגר,
אשר נפטר בינתיים, כי לבית־הדין הצבאי
המיוחד אין כל סמכות לדון בתיק, כיוון
שהמעשה נעשה מחוץ לשטח מדינת ישראל
ומחוץ לשטח השיפוט של בית־המישפט
הצבאי של צד,״ל. כאשר לא קיבל ביתד,מישפט
הצבאי טענה זו, הגיש גייגר
בשמו של להיס בג״ץ לבית־הדין הגבוה
לצדק, נגד שר־הביטחון, שבו דרש מהשר
כי יורה לצד,״ל לבטל את המישפט.
בית-המישפט העליון, בשיבתו כבג״ץ

מרות פניות חוזרות ונישנות של
€כתב העולם הזה אל שמואל להיס,
סירב זה להתייחס לעצם הפרשה. אולם
באוזני ידידים הוא ידע להסביר את ההבדלים
הגדולים בין שני גיזרי־הדין — בין
שבע השנים לבין שנת המאסר הבודדת.
לדיברי להיס היו שלושת שופטיו במישפט
הראשון שלושה סמלים דתיים, אשר החליטו
להחמיר בדינו הן משום שלא היה
דתי, והן משום שעל־פי אמונתם אין להרוג
שבויים. השופטים ששפטו אותו בעירעור
היו, לדבריו, קצינים קרביים (לפחות שניים
מהם) אשר ידעו כי ״מילחמה זה לא פיק ניק׳״
וכי מתרחשות במילחמה תקלות ועל
כך אין צורך לענוש בכל חומר הדין.
שש שנים אחרי שהסתיימו מישפטיו
ביקש להיס — וקיבל — חנינה מנשיא
המדינה. הוא היה צריך לחנינה זו כדי
לקבל את תואר עורך־הדין. להיס למד
מישפטים, וידע כי לעולם לא יוכל לזכות
בתואר הרישמי כל עוד מופיעה בתיק שלו
הרשעה בעבירה שיש עימד, קלון.
שר-הביטחון ב־ 1955 היה דויד בן־גוריון,
למרות שלא היה אז ראש־ממשלה. בן-
גוריון המליץ לפני נשיא המדינה דאז,
יצחק בן־צבי, לחון את להיס, וב־ 29 ביולי
1955 התקבלה החנינה, כשבן־גוריון הוסיף
לה את חתימתו.
היום, קשה לדעת מה היו נימוקיו של
בן־גוריון ללחוץ על בן־צבי לחון את להיס.
גירסה אחת טוענת כי להיס הצליח להיפגש
עם דויד בן־גוריון, אשר הוקסם מאישיותו,
ממש כשם שדוב ירמיה הוקסם ממנו בשעתו.
גירסה אחרת טוענת כי להיס הצליח
להפעיל את בני מישפחת ידידתו, אשתו
כיום, שד,יתד, ממישפחה ותיקה מיבניאל
אשר קיימה יחסי ידידות עם בן־גוריון
ועם בן־צבי גם־יחד. להיס, כאמור, לא
היה מוכן להתייחם, בשיחה עם כתב
העולם הזה, לפרשה כולה.
שמואל להיס קיבל את תואר עורך־הדין
שלו, ובשנת 1961 התקבל לעבודה בסוכנות
היהודית, כיועץ המישפטי של הסוכנות
באיזור חיפה. בין השאר הוא התפרסם
אז כמי שניהל מאבק מישפטי נגד אסיר-
ציון.שעלה מרוסיה, יאשה קז׳אצ׳וב ואביו,
שירדו בינתיים מהארץ, אשר לדעתו ניסו
(הנזשך בענזוד )34

. 217

עמוד 28

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2113 - 1 במרץ 1978 - עמוד 28 | וענת, באחד מבסיסי החיל. יחד עם הטיפול בשני הילדים, מצליחה עדנה גם ללמוד גיאוגרפיה באוניברסיטה וגם ללמד בבתי- ספר תיכוניים. לפני* כשנה היא נכנעה להפצרות ממו

וענת, באחד מבסיסי החיל. יחד עם הטיפול
בשני הילדים, מצליחה עדנה גם ללמוד
גיאוגרפיה באוניברסיטה וגם ללמד בבתי-
ספר תיכוניים.
לפני* כשנה היא נכנעה להפצרות ממו שכות
של צלמי אופנה ומארגני תצוגות,
ובעידודו של בעלה החליטה לנסות ולכבוש
את עדשת המצלמה ואת המסלול. היא
החלה להופיע בצילומי פירסומת, בין השאר
במודעות של אוסס ובמודעה של בנק
העוד האבוד עדנה אשת הטייס

עדנה ברייטנפלד, אשר החליטה, לאחר שנולדו לה שני
ילדים מבעלה טייס חיל האוויר, להפוך לדוגמנית, באחת
מתמונות הפירסומת שהצעידו אותה לשורה הראשונה של דוגמניות ישראל.

י • ריאת ההפתעה שנפלטה מגרונה
של הבלונדית היפהפיה שניצבה במרכז
החדר במלון הילטון בתל־אביב, משכה
אליה את מבטי כל הקניינים שהיו באותה
עת במקום. המופתעת היתד. עדנה ברייטנ־פלד,
אחת הדוגמניות הבולטות ביותר
בשבוע האופנה הבינלאומי שנערך בתחילת
החודש בארץ.
עדנה ניצבה במרכז החדר, כשהיא מדגימה
חליפה של מיפעל האופנה קרייזי
לאב. במהלך התצוגה ניגש אליה אחד
הקניינים מגרמניה והראה לה את גיליון
פברואר של הירחון פלייבוי. בעמוד 6של
הירחון, ליד טור המערכת, הופיעה תמונה
בה נראית עדנה ליד דוגמן אחר. היתד,
זו מודעת פירסומת של חברת טקסטיל
גרמנית.
עדנה הפסיקה מייד את התצוגה ופנתה
לעלעל בירחון. היתד, זו המהדורה הגרמנית
של הירחון פלייבוי.
הסבירה עדנה אחר כך :״זו היתד, הפעם
הראשונה שבה לקחתי עיתון זה לידי.
הפלייבוי לא עניין אותי אף פעם עם
תמונות העירום שלו. אני יודעת שיש
אנשים הנהנים מעירום. אותי זה לא
מעניין.״
עדנה, לדבריה, אינה מוכנה לקחת עיתון-
עירום ליה ובוודאי שאינה מוכנה להופיע
בו, ועוד בלי הסכמתה ו׳ללא ידיעה מוק דמת.
כי עדנה ברייטנפלד אינה דוגמנית
צעירה ומתחילה, המוכנה לכל כדי לזכות
בפירסום, ובעיקר בפירסום בינלאומי.
עדנה בת ד 28-,היא בתו של היינץ בריי-
טנפלד, מי שהיה עד לפני כשנה מפקד
מישטרת ירושלים, ואשר נודע, הן בשל
מוצאו והן בשל נוהגיו כ״קצין־המישטרה
ד,ייקר,״ .במיקרד, של עדנה, כפי שהיא
מעידה על עצמה, התפוח לא נפל רחוק
מהעץ.
לפני שנים אחדות נישאה עדנדי לטייס
חיל־ד,אוויר, בן קיבוץ, ומאז היא מת-
גוררת איתו ועם שני ילדיהם, רונן

נ 2 8

הפועלים עם שטר של 500 לירות. היא
זכתה בהצלחה רבה. עתה עומדת עדנה
בפני חתימת הסכם בלעדי עם חברת תמרוקים
גדולה, אשר תשקיע במסע פירסום
שיתבסס על תצלומיה של עדנה, למעלה
ממיליון לירות.
לקראת שבוע האופנה היפנו אליה כמה
בתי-אופנה גדולים הצעות מפתות להיות
הדוגמנית שלהם. הוצע לה, למשל, להש תתף
בתצוגת ״ההצגה הגדולה״ של ניבה,
אולם עדנה בחרה בבית אופנה ״קטן אבל
מבטיח״ לדבריה, קרייזי לאב ,״פשוט מפני
שאני אוהבת את מה שהם מייצרים.״
עדנה התגלתה לראשונה לפני עשר

עדנה, אשר נכנסה בשנה האחרונה לעולם הדוגמנות,
)111
14 1 / 1 1 1141 משתפת בתמונות הפירסומת גם את שני ילדיה רונן וענת,
הזוכים להצלחה ״כמו אמא.״ בתמונה: צילום פירסומת משותף עם שני הילדים.

דוג מני ת י שו א
בחידהאוויו, תוב

עמוד 29

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2113 - 1 במרץ 1978 - עמוד 29 | ת מיליון וחצי ד י מויקאי ״פלייבוי׳ ונחה במודעה 11 !46 : 00011נ< 3ן ןז 6־ח 9 0 (3^ 6 :1*0110ת6ווז 03 $6ו13ז001 0 !0תח 16ז 31ם ח 11ר | 1 י1 1 / 1 להורים יוצאי

ת מיליון וחצי ד י
מויקאי ״פלייבוי׳
ונחה במודעה 11

!46 : 00011נ< 3ן ןז 6־ח 9 0

(3^ 6 :1*0110ת6ווז 03
$6ו13ז001 0 !0תח 16ז 31ם

ח 11ר | 1
י1 1 / 1
להורים יוצאי
וינגייט, שם

עדנה ברייטנפלד לפני עשר שנים. בעת ששירתה כטוראית
בחיל־האוויר. עדנה הבלונדית וכחולת־העיניים היא בת
גרמניה, ואביה הוא קצץ מישטרה בכיר. היא עצמה בוגרת
הוסמכה כמורה־להחעמלות עוד לפני שהתגייסה לצה״ל.

171111י 11 עדנה ברייטנפלד כיום, בגיל ,28 בתמו־נת
דוגמנות זוהרת. עדנה, שהיא דוג־י
*י^״יי
מנית־צילום מצליחה, הופתעה לגלות כי אחת מתמונות־הדוגמנות
שלה פורסמה במהדורה הגגרמנית של הפלייבוי.

רה על עצמה נקיה, מטופחת ומסודרת
למרות הצעידה המפרכת בחום הלוהט.
הפירסום בפלייבוי הרתיח אותה. הוא
לא התאים לדימוי העצמי שלה. לכן לא
התמהמהה וסרה אל מישרדו של עורך-
הדין מרדכי שורר, שהתפרסם באחרונה
כעורך־הדין של הדוגמנית אורלי חידה,
ושל שרה הרי, אחותו של אשר ידלין.
לאחר התייעצות עימו שלח שורר את
אחת מהתביעות הגדולות ביותר שנדרשו
אי־פעם בארץ מעיתון זר. במיכתבו למוציא-
לאור ולעורך הפלייבוי בשיקאגו, וכן לעורך
האחראי בסניף מינכן של הירחון,
אשר מוציא את המהדורה הגרמנית בה
הופיעה תמונתה של עדנה, כותב שורר:
״בירחונכם פלייבוי מחודש פברואר 1978
פורסמה תמונתה של מרשתי, במיסגרת
מודעת־פירסומת לביגדי־נשים מטעם חברת
רופ וטורק. שימוש זה בתמונתה של
מרשתי בירחון מסוג פלייבוי נעשה ללא
רשותה וללא ידיעתה.
״פירסום התמונה בירחון המפרסם בדרך-
כלל תמונות־עירום ארוטיות גרם למרשתי
עוגמת־נפש רבה ונזק רב. הוא פגע

בדמותה המוסרית כאשד, ובמוניטין שלה
כדוגמנית־יוקרה, בישראל ובעולם.
״מרשתי היא דוגמנית צמרת בישראל,
המוכרת בחוג הדוגמניות בעולם כולו,
והיא מוזמנת לתצוגות־אופנה ולצילומי-
פירסומת של פירמות ואירגונים חשובים
ובעלי דמה איכותית גבוהה. הפירסום
בירחון מסוג הפלייבוי פגע בה בעיקר
בקרב חוג מעסיקיה.
״לאור הנ״ל הנני לפנות אליכם בדרישה
לפצות את מרשתי, בגין נזקיה ועוגמת-
הנפש שנגרמה לה, בסכום של 100 אלף
דולר, וכן לפרסם מיכתב־התנצלות שתוכנו
יתואם עמי מראש. אם לא תשלמו כנדרש
ולא תפרסמו את ההתנצלות אאלץ להגיש
נגדכם תביעה מישפטית.״
עד עתה לא הגיעה תשובתם של אנשי
הפלייבוי. אך עדנה החליטה שלא לוותר
״וללכת בעניין הזה עד הסוף.״ אין ספק
שאם הירחון לא ייענה לתביעותיה של
עדנה, ייפתח מאבק מישפטי בינלאומי בין
הדוגמנית, התובעת פיצוי בסו כמיליון
וחצי לירות ישראליות, לבין ירחון העירום
האמריקאי פלייבוי וסניפו הגרמני.

עדנה ברייטנפלד כמל־כת־הצעדה
של העולם
! 1* 11
הזה בשנת ,1968 שבה הרשימה בהופעתה.

שנים, כאשר חוליית כיסוי של העולם
הזה בחרה בה כמלכת הצעדה של .1968
היא בלטה מבין מאות החיילות שצעדו
אז, בשערה הבלונדי הארוך, בפניה החלקים
והיפים, בגופה החטוב ובעיקר בכך ששמ

1 ^ 11״ ך 11 1עדנה על הדשא בחצר ביתה, שבאחד מבסיסי חיל־האוויר,
^ 1ייי יחד עם בנה רונן .״אני לא רוצה שיספרו לילדים שלי 11111 שאמא הופיעה בירחון עירום.״ היא מסבירה את סיבת תביעתה נגד הפלייבוי.

עמוד 30

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2113 - 1 במרץ 1978 - עמוד 30 | נ ת | 1העו ! 0רודנ פג ש בלונדון בח שאי עם ואשי הצבא הקיסרי לשעבר באתיופיה, שהקימו מחתות הלוחמת ב הון האתיופי ־ ושמע מפיו !ם פני יה י שיר הלישראל : 11111,ווו

נ ת | 1העו ! 0רודנ פג ש בלונדון בח שאי
עם ואשי הצבא הקיסרי לשעבר באתיופיה,
שהקימו מחתות הלוחמת ב הון האתיופי ־
ושמע מפיו !ם פני יה י שיר הלישראל :

11111,ווו לחדה
את חעיסש!י
!ן• צהרתו של שר־החוץ הישראלי,
י 1משה דיין, מל העזרה שהושיטה יש ראל
לממשלת הדיקטטורה המארכסיס-
טית של היילה מריים מנגיסטו באתיופיה,
לא הפתיעה כל מי שמתמצא בענייני את-
ייופקה. ההפתעה של לוחמי האירגון הדמוקרטי
האתיופי (אי־די־יו) מקורה ב־נכונותה
ישל ישראל ׳לעזור. כל העת ל-
שילטון מנגיסטו, ובסירוב מישרד־החוץ
הישראלי לקיים מגע כלשהו עם אי־די־יו.
מחתרת זו, הנלחמת בשלטון מנגיסטו,
טוענת כי ברוגע שתיגמר המילחמה בקת
אפריקה יצטרף אליה רוב הצבא והיא
תהפוך לשליטה החוקית באתיופיה.
׳בפגישות חשאיות בלונדון, סיפרו לי
ראשי המחתרת האתיופית על הנסיזנות
הרבים שעשו בשנה האחרונה לקשור קשרים
כלשהם עם מישרד־החוץ הישראלי,
ועל הנזק הנגרם לעניינה של ישראל
בגלל סירובה להיענות לפניותיהם והתמדתה
העיקשת לשמור על קשרים רק עם
השלטון של מנגיסטו. טעות דומה עשתה
ישראל, לדבריהם, בשנות ה־ ,50 עת סירבה
לקשור קשרים עם לוחמי האפיאל־אנ
האלג׳ירים והתמידה בקשרים עם צרפת
שלחמה בהם.
הקשר עימי החל לסבי כחודש, באמצעות
׳אזרח אתיופי גולה בישראל, שהיה
בעבר בתפקיד חישוב במושרד החוץ האתיופי
׳והוא עתה מועמד האי־די־יו לתפקיד
שר־החוץ בממשלה שתבונן המחתרת
בעתיד. הוא פנה אלי והציע כי אפגש
עם ראשי האירגון, הרוצים להעביר באמצעותי
לידיעת הישראלים את הדברים
׳שמ״שרד-החזץ הישראלי סירב לשמוע.
קיבלתי ממינו מספר טלפון בלונדון, באמ צעותו
היה עלי להתקשר בתאריך מסזיים,
שכן אנשי האירגון נרדפים על־ידי סוכניו
של מנגיסטיו, שלא בוחלים בשום אמצעי,
כולל רצח. נמסר לי כי לאחר ש אזהה
עצמי בטלפון ימסרו לי הנחיות
נוספות.

אל מוני ם
בפתח המלון
ף* תאריך הנקוב התקשרתי בלוגדון
למספר האמור ונעניתי על-ידי
אדם שהציג עצמו כאוהז* א״רגון המח תרת.
הוא ביקש כי אהיה למחרת היזם,
1בשעה 5אחר-הצהריים, בלובי של מליון
מסויים בביסווטאר, בשעה ,5.15 בהמתי-
ני בלובי, קראו לי למודיעין של המלון.
גבר זר הודיע לי באמצעות הטלפון, כי
הוא מחכה לי בלובי של מלון שרלוק
הולמס, ברחוב בייקר. הוא הסביר כי
חשש מהאזנה לשיחת הטלפון שבה נקבעה

קבוצת חיילי צבא המחתות באיזו
לי הפגישה הראשונה, ולבז הוא משנה
את המקום. עלי לבוא מייד למלון שרלוק
הולנוס ושם ימתינו ילי שני אתיופים, שאותם
יהיה קל לזהות לפי צבע עורם.
בלובי של מלון שרלו?! הולמס ניגשו
אלי שני גברים כהי־עור שישאלו לזהותי.
הם אמרו כי קיבלו תיאור שלי מישראל.
ניגשנו לפינה מוצנעת כדי לשוחח בניחותא.
אחד מן השניים ביקש לא להזדהות,
שכן עליו לחזור לאדיס-אבבה,
בירת אתיופיה, שם הוא פעיל מטעם
אירגון המחתרת בקרב הסטודנטים. השני
היה דארג׳ה דארסה, המזכיר הכללי של
האידגון.
לאחר שיחה ממושכת סוכם על פגישה
שניה כעבור כמה ימים, אליה יביאו האתיופים
מיסמכים, תמונות וחומר אחר,

ההרים בגבול סודאן

כדי ש׳אעביריו לידיעת ממשלת ישראל
שלא ׳באמצעות פירסום עיתונאי. גם הפגישה
השניה נערכה בתנאי קונספירציה,
כמו הראשונה, ובה סוכם גם על מגעים
בעתיד, במיקוד. שנציגי ממשלת ישראל
יישנו את עמדתם וירצו להיפגש עם אנשי
המחתרת האתיופית. הפגישה השויד. נערכה
לאחר הכרזתו של דיין ולאחר שמג־גיסטיו
גירש את המישלחת הישראלית
מאתיופיה, כך שבני שיחי היו יותר אופטימיים
ביחס לממשלת ישראל.
מנגיסטו תפס את השילטון באתיופיה
באמצעות הפיכה עממית שחדוחה. את הקיסר.
למעשה היתד. זו הפיכה של המעמד
הבינוני והבורגנות למיגור המישטר מכיוון
אורלי. היא פרצה בשנת .1974 מכיוון
שהבורגנות האתיופית היתר. חלשה ומפו
צלת
בין השבטים הרבים המרכיבים את
אתיופיה, תפס הצבא את השילטון. תחילה
תמכו במנגיסטו ראשי הצבא לשעבר
וכן הקצינים הצעירים שהיו נתונים להש פעה
מארכסיסטית. אולם תוך שנה פנה
מנגיסטו נגד ראשי הצבא לשעבר, ש-
נימלטו מן הארץ, ולאחרונה החל לחסל
את הקצונה הצעירה המארכססיטית. הוא
בונד. לעצמו כוח בצורת ׳מיליציה עממית
המונה 80 אילף איש, שראשיה נאמנים
לו אישית.
השילטוגות פתחו במסע חיסולים, ועש רות
אלפים ממתנגדי המישטר הדיקטטורי
נרצחו. מאז 1975 ועד היום היו 18
נסיונות ׳הפיכה נגד מנגיסטיו. באחד ה־נסיונות
נהרג מי שהיה ראש ההפיכה
הראשון, גנראל עמאן אנדום. בשנת 1975

עמוד 31

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2113 - 1 במרץ 1978 - עמוד 31 | הוקם האי־די־יו ובמקביל 1לוו הוקם אירגון מהתרת שני, מארכסיסטי קיצוני, הפעיל ׳מעיקר באדיס-אבבה ושמו מיפלגת העם ד,מהפכנית (אי־פי־אר־פי). האי־די־יו הוקם על-ידי

הוקם האי־די־יו ובמקביל 1לוו הוקם אירגון
מהתרת שני, מארכסיסטי קיצוני, הפעיל
׳מעיקר באדיס-אבבה ושמו מיפלגת העם
ד,מהפכנית (אי־פי־אר־פי).
האי־די־יו הוקם על-ידי ראשי הצבא
ומנהיגו כוום הוא הרמטכ״ל ׳לשעבר של
צבא אתיופיה, גנראל איאסו מיאנ׳גאשה,
ומי שהיה מפקד הצמא האתיופי בקונגו.
עמו בהנהגה ׳נמצא גם מפקד חיל־הים
לשעבר, גנריאל לאסאו דאסטה, וכן הימיש־נד,
למפקד ׳חיל־ד,אוויר, גנראל מרקוריוס
ד,יילד( ,מפקד חיל-האוויד ׳נהרג באחד הקרבות
׳נגד מנגיסטו).
מייד כשהוקם האירגון פנו נציגיו
לשגרירות ישראל ברומא וביקשו כי

ישראל. תשפיע על ממשלת קניה, שתתיר
לאירגון לפעול בתחומיה. אתיופיה גובלת
מצד אחד בקניה ומצד שני בסודן, כאשר
בינה לבין מיפרץ עדן מפרידות סומליה
ואריתריאה .׳אתיופיה היא המדינה הנוצרית
היחידה בגוש זה, ובגלל קשריה
בעבר עם ישראל הניחו ראשי האירגון,
ושהיו ראשי הצבא, כי ישראל לא ׳תסרב
להם.

מי ס תו ר
ב הרי ם
ך* אירגון נזקק למדינה הגובלת באתי
1יופיה, כדי שיוכל לפעול משטחה, והוא
העדיף את קניה על סודן. ישראל לא
השיבה כלל. לאחר מכן פנו שוב אנשי
המחתרת האתיופית אל משרד־החוץ, בש נת
,1977 באמצעות השגרירות בוושינגטון
וכן. באמצעות שר־החוץ של זמביה.

נסיונות נוספים נעשו לפני כשנה, עת
נודע על העזרה שישראל מגישה למנגיס־טו.
האירגון גילה כי נשק ישראלי זורם
לאתיופיה בכמויות גדולות. .וכן ציוד צבאי
רב. כמו כן שלחה ישראל אנשי צבא
רבים ,׳להדרכת צבאו של מנגיסטו. אנשי
הצבא באו ׳באמצעות חברה אירופית ש חתמה
חוזה עם הצבא האתיופי, כך ש פור,מאילית
לא היד, קשר ישיר בין אתיופיה
לבין ישראל. אתיופיה ניתקה, כזכור,
את יחסיה עם ישראל אחרי מילחמת
יום הכיפורים.
לכל הפניות הללו לא היתד, תשובה
מישראל. אנשי האירגון מקווים כי ישחאל
׳תישנה את עמדתה. הם שולטים בשטחים
ענקיים, הגובלים עם סודן וקניה והמאכ־לסים
מעל מיליון איש. ראשי האירגון
משוכנעים כי רוב העם האתיופי תומך
בהם, אולם הם הקפיאו את פעילותם עד
שתסתיים המלחמה בין אתיופיה לסו־מליה.
המזכיר הכללי של האירגון, דארג׳ה

מי סו ד טיווני ס שר צבא המח תו ת בג בו ל סודאן

דארפה, טען כי אין הם מקבלים. עזרה
משום מדינה פרט לסודן, המאפשרת להם
לשהות בתחומיה. ראשי האירגון יושבים
דרך קבע בחרטום, אולם ברצון רב יעברו
לקניה.
מה מקווה האירגון לקבל מישראל?
קודם כל: נשק וציוד. האירגון חמוש
כיום. בעיקר בנשק שלל שלקח מצבא
אתיופיה מקריבות קודמים. חלק מן הנשק
נקנה מידי סוחרים פרטיים ברחבי העולם.
זהו נשק עלוב למדי, כולל ינשק ממל חמת
העולם השניה. כמעט ואין בידי
המחתרת נשק נגד מטוסים או נגד טנקים
,׳והמגן העיקרי שלה כיום נגד חיל־האוויר
האתיופי הוא המיסתור באיז׳ור ההרים.
אגב, המחוזות בהם שולט האיר־גון
— טיגרה ובגמדיר — הם מרכז
הפלאשים, היהודים האתיופיים הדואים
את עצמם צאצאי עשרת השבטים.
מזכיר האירגון טוען כי אין הם מקבלים
כל מימון ערבי, אולם הם פונים עתה
לכל מקור בעולם המסוגל לעזור להם.
הם סבורים כי מלחמת סומליה תסתיים
בקרוב בהסכם, ואז יתפנה מנגיסטו לפעול
לחיסולם. הם רוצים להתבונן להתקפה
זו, אם כי הם משוכנעים שברגע שיתגמר
המילחמה הלאומית יערוק רוב הצבא ויעבור
אליהם.
את מדיניותה של ישראל אין ראשי
האירגון מבינים כלל. רצונה של ישראל
לעזור דווקא לממשלה המארכסיסטית של
מנגיסטו — בולל אספקת מדריכים צבאיים
נשק — היא אווילות פוליטית לדע־יתם.
ראשית, מבחינת הממשלה הימנית
של ישראל, לא ברור כיצד היא מסכימה
להיות במחנה אחד עם היועצים הסוביי טים,
הקובנים ׳והדתם־׳תימנים העוזרים
למנגיסטו. שנית, הם שואלים, מדוע לשים
את כל הביצים בסל אחד? למה לא לק־שיור
קשרים עם גוף שייתכן כי ישלוט
באתיופיה בעתיד הקרוב?
למרות הטינה שיש בלב ראשי האירגון
נגד ישראל, על עזרתה למנגיסטו, הרי
מצבם לא מאפשר להם כיום לסרב לקבל
עזרה ישראלית, אם זו תוצע להם. נכונות
יושראלי׳ת לקשור קשרים עם האירגון,
יכולה להביא בעתיד לברית בין ישראל
לבין אתיופיה, כאשר המחתרת תהפוך
לממשלה חוקית.
״אחרי הכיל,״ טוען דארג׳ה דארסה,
״אנו המדינה הנוצרית היחידה בלב אפריקה
המוסלמית, ואנו שוכנים בצמוד
למפרץ יעדן. לישראל יש סיבות רציניות
להיות ביחסים טובים עם אתיופיה, אך
היא צריכה לדעת לשחק בקלפיה, כך
שגם אם יתחלף השלטון לא יפגע הדבר
בידידות הישראלית־אתיופית.״

יגאל דכי־כ

1 31

עמוד 32

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2113 - 1 במרץ 1978 - עמוד 32 | האשה חינה נחבר מטיסה מטוסי־סירון ושואבת להטו מוכבת״, נתב שבועון איטלקי על מיס־תבל1 ,־יש מור, ואילו היא עצמה מספרת : ״ערכתי סיורי־אוויר בשטח לבנון הסכמתי להמר

האשה חינה נחבר מטיסה מטוסי־סירון ושואבת להטו מוכבת״,
נתב שבועון איטלקי על מיס־תבל1 ,־יש מור, ואילו היא עצמה מספרת :
״ערכתי סיורי־אוויר בשטח לבנון הסכמתי להמר למוצר מסחרי
כדי להצליח כסופרת!ככוכבת־קולנת ...1איש־ביטחון ניסה לאנוס אותיר

ך* ביטחון היה מאז ומתמיד חולשתה
י 1הגדולה של רינה מור (מסינגר) ,מל-
כת־היופי של ישראל ומיס־תבל לשנת
.1976
הנערה הטובה מטבעון, הטיפוס הקלאסי
של ״הילדה־של־אבא־ואמא״ ,חיפשה תמיד
את הביטחון והיא סברה, כנראה, ש המקום
הבטוח ביותר למצוא אותו הוא
אצל קציני־ביטחון. משום כך היו כמעט
כל החברים האישיים שלה, בטרם הפכה
לישראלית הראשונה שזכתה בתואר הנכסף
של מים־תבל, קציני־ביטחון. החבר
הראשון שלה, כשהיתה עוד תלמידת־תי-
כון בת 16 בטבעון, היה קצין־ביטחון
באל־ על. גם החבר השני שלה, כשהיתה
כבר חיילת בצה״ל, היה קצין־ביטחון
באל־על .״בכלל,״ טענה רינה היפה בראיון
שהעניקה מייד אחרי שזכתה בתואר ,״כל
החבר׳ה שלי הם קציני־ביטחון באל־על.״
השבוע התוודתה רינה מור לראשונה ב-
גלוי־לב, כי זמן קצר אחרי שנבחרה כמיס-
תבל, גילתה כי לא כל מה שהוא ביטחון
הוא גם בטוח. ובוודאי לא קצין־ביטחון.
בראיון שהעניקה לשבועון האיטלקי הנפוץ
ג׳נטה (אישים) ,גילתה מיס־תבל, שהסירה
את כתרה הבינלאומי רק לפני כחצי שנה,
כי כמעט והיתה קורבן למעשה אונם מצד
קצין־ביטחון ישראלי.
במהלך הראיון נשאלה רינה על-ידי
מראיינה, האם נמצאה אי־פעם בסכנת חיים.
היא השיבה על כך בגילוי הסנסציוני :״לא
בעת שירותי בצה״ל. זה קרה לי דווקא
בעת בחירת מים־תבל בהונג־קונג. הות-
קפתי על-ידי איש־הביטחון שהופקד לשמור
עלי והוא ניסה לאנוס אותי בלילה.״
״איך זה קרה?״ נדהם המראיין.
על כך השיבה רינה :״הדבר הראשון
שלמדתי בצבא היה התגוננות אישית. וכך,
כשבאותו לילה התעוררתי באופן פתאומי׳
התאוששתי מההפתעה והצלחתי לנטרל
אותו. באותו רגע חשבתי שאני מותקפת
על־ידי פלסטיני שמנסה להרוג אותי.
אחר־כך הבנתי שזה היה מאנייאק שרצה
לאנוס אותי.״
על השאלה כיצד הגיבה על ניסיון האונס,
אותו הצליחה לשמור עד כה בסוד
כמוס, השיבה רינה :״באותה תקופה
העדפתי לא להקים שערוריה. אותו קצין-
ביטחון, אחרי שניטרלתי אותו, הודה בבכי
שהוא התאהב בי אחרי שבילה בחברתי
שעות כה ארוכות מבוקר עד לילה. לכן
העדפתי לא להגיש נגדו תלונה פלילית.
פניתי לנציגות ישראל בהונג־קונג ובי קשתי
להחליף אותו באיש־ביטחון אחר.״
למרות הניסיוו המר שלה, מסתבר כי
אמונתה של רינה בקציני־ביטחון לא אבדה•
״גם עכשיו אני מלווה באיש־ביטחון
לכל מקום שעלי ללכת.״ אבל קציני־הבי-
טחון כבר אינם החבורה מתוכה היא בוחרת
את החברים שלה. החבר הנוכחי של
רינה מור, כפי שהיא מתוודה בראיון ש העניקה
לג׳נטה, הוא למעשה גם ארוסה.
זהו האמרגן הישראלי רני הירש, מי שהיה
בשעתו מנהל־העסקים האישי של מכופף
המזלגות אורי גלד ושל הזמרת אסתר
עופרים.
לפני חצי שנה, בעת שרינה הסירה את
כתר מיס־תבל מעל ראשה כדי להניחו
על ראש יורשתה, היא זכתה בתואר אחר :
נערת מיליון הלירות של חברת תמרוקים

32 -1

עמוד 33

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2113 - 1 במרץ 1978 - עמוד 33 | בינלאומית, אותה התחייבה לשרת, בעיקר בפירסומת, במשך שנה. מי שאימן לה חוזה שמן זה היה רני הירש, אותו הכירה בארצות־הברית ושכרה את שירותיו כמנהל עסקיה. עתה מסתבר

בינלאומית, אותה התחייבה לשרת, בעיקר
בפירסומת, במשך שנה. מי שאימן לה
חוזה שמן זה היה רני הירש, אותו הכירה
בארצות־הברית ושכרה את שירותיו כמנהל
עסקיה.
עתה מסתבר כי מנהל־העסקים הצמוד
שלה הפד למאהבה ולארוסה הרשמי.
לא היו אלה הגילויים המרעישים
היחידים אותם שלפה רינה מור מאמתחתה.
הנערה בעלת התדמית התמימה,
הכמעט־ביישנית, שנראתה כבת־כפר ש לעולם
לא תסתגל לעולם הגדול, שינתה
את תדמיתה במהירות מפליאה.
היא חיה כיום ברומא, שם היא מתגוררת
עם רני הירש בגואנד־הוטר, המפואר
והיקר שבמלונות הבירה האיטלקית.

יבשה, המקפידה שלא לחשוף את חייה
הפרטיים, יכולים להתקנא במראיין של דד
ג׳נטה, שהצליח לסחוט מרינה את הראיון
העסיסי ביותר שהעניקה אי־פעם בחייה.
לא כל הדברים שהיא מספרת בראיון זה
עומדים אומנם במיבחן העובדות והמציאות,
אבל לא צריך להתאמץ לגלות כי
יש לה סיבות טובות לכך.
הנה מה שסיפרה רינה מור לג׳נטה :
״הקאריירה שלי כמיס־תבל החלה במסי-
בת־ריקודים במועדודקצינים־־ירושלמי. זה
היה בחודש מאי .1976 הייתי אז בת .20
עמדתי לסיים את שירות החובה שלי
בצה״ל, כסמלת בחיל־האוויר. לא עלה
בדעתי מעולם להשתתף בתחרות־יופי. אבל
הייתי הנערה הכי חמודה ביחידה.

מיק-תבד
* 1 !¥1ר ד 1ן י| 111 רינה מור (נזסינגר) ,סמלת חיל־האוויר מטבעון, בעת בחירתה
* - 1 11 1 1 •* 11 כמלכת־היופי של ישראל לשנת .1976 רינה, ילידת מושב,
שגדלה בטבעון, היתה אז אב־טיפוס של הצברית הטובה, ילדה של אבא ושל אמא,
שנר וחצי בעולם הזוהר הבינלאומי שינו את דמותה ואד! יחסה לסביבה בצורה קיצונית.

רינה מור בטכס הכתרתה כמיס־תבל, בתחרות הבינלאומית שנערכה
בהונג־קזנג, שבוע אחרי מיבצע אנטבה, שבעקבותיז זכתה בכינוי
״מלכת אנטבה״ .השבוע גילתה רינה מור בפעם הראשונה כי בעת ששהתה
בהונג־קונג ניסה איש־הביטחון שהופקד על שמירתה שס, לאנוס אותה.
היא העדיפה שלא לפרסם את הפרשה אלא לסיימה בשקט בעזרת השגרירות במקום.

מיס הנר

״חברי העלו אותי בכוח על הבמה ונב־חדתי
פה אחד כ,מיס חיל־האוויר .,אחר״
כך נבחרתי למלכת־תיופי של ישראל וכי
מיבדתבל.״
״היא רצתה להיות עודכת־דין,״ מגלה
מראיין הג׳נטה ,״אבל עכשיו היא מוצפת
הצעות מבמאים ומפיקים מכל קצווי תבל.
:זה עתר. חתמה על חוזה באיטליה, להופיע
בתפקיד ראשי בסירטו של הבמאי
מאוריציו לוצ׳ידי, לצידו של אנריקו מוג-

לפני שבועיים קפצה רינה מור לארץ, כדי
לבקר את מישפחתה ולמלא אחר התחיי בויותיה
במיסגרת חוזה העבודה שלה. באותה
הזדמנות ניתקה סופית את יחסיה עם
מי שהיה אמור להיות הרומן החשאי שלה,
רווק מבוקש בשם נחי לאור, בו התאהבה
בביקורה הקודם בארץ, לפני כחצי שנה.

רוקדי ם בעירום
^ ומתעל סי ם בפומבי

__ הכל ה חל
^ ב מ סי ב ת ריקודי ם
ך* שבוע האחרון נראתה רינה מור
^ כשהיא מבלה בצ׳רלי קלאב, מו־עדון־הלילה
המפואר ביותר ברומא, בחברה
בינלאומית מפורסמת. יחד עימד. הסבו
לשולחן שחקן הקולנוע האיטלקי רנאטו
סלבטורה, מאפר הקולנוע האיטלקי הנודע
ג׳יל, הדוגמנית של מעצב־האופנה האיטלקי
ולאנטינו, היידי, ושחקן־הקולנוע
הגרמני הלמוט ברגר, שעימו רקדה רינה
צמוד והדוק.
עובדה אחרונה זו היא מתמיהה במייו־חד.
שכן, באותו ראיון שהעניקה לשבועון
האיטלקי ג׳נטה הצהירה רינה מור חד
וחלק :״הלמוט ברגר הוא גזעני. פגישתי
איתו איכזבה אותי מאוד. הסתבר לי שהוא
גזעני.״ אבל מאז הופעת הראיון הצליח
כנראה הלמוט ברגר לשכנע את רינה כי
אינו כזה. עובדה — הגזענות שלו לא
הפריעה לה לבלות בחברתו ואף לרקוד
עימו.
בכלל, רינה מור מלאה הפתעות. כל
אותם עיתונאים ישראליים שראיינו אותה
בעבר וגילו אותה כנערה סטרילית, כמעט

טסאנו, ונבחרה גם להופיע ככוכבת בסרט
הוליוודי. רינה עסוקה ברגע זה בכתיבת
ספר שעל פי הערכות מו״לים אמריקאים
יהפוך לרב־מכר בארצות־הברית.״
״אהפוך גם לשחקנית,״ סיפרה רינה
למראיינה ,״אבל אני מתכוונת לסיים את
לימודי באוניברסיטה ולהמשיך בכתיבה.
לא השתתפתי בתחרות מים־תבל על מנת
להפוך לכוכבת קולנוע. כל בחורה עם
פרצוף נחמד, גוף חטוב וקצת מזל, יכולה
להיות כוכבת. אבל להוציא לאור ספר, זה
לא כל כך פשוט, במייוחד לגבי בחורה
יפה. לכן אשתמש בפופולאריות שלי כדי
להיות סופרת.
״המדלים הם בעלי דיעות קדומות.
לדעתם אינטלקטואלית חייבת להיות מכוערת.
בחורה יפה נחשבת בדרך כלל ל-

,ברוחה.,״

עם הארוס

רינה מור בחברת רני הירש בן ה־ ,35 בעת ביקורה בארץ
לפני כחצי שנה. הירש, שהיה בעבר אמרגנס של אורי גלר
ואסתר עופרים, הוצג אז כמנהל־עסקיה. עתה מתגוררת רינה מור עם רני
בגראנד הוטל ברומא, מציגה אותו כמנהל־עסקיה וכארוסה גם יחד. את עתידה
רואה רינה מור כסופרת וכוכבת קולנוע וכעת היא כותבת את ספרה הראשון.

ד כחירתה כמיס־תבל סיפרה רינה
? מור :״בחודשים הראשונים זד. היה
תפקיד נעים. טיילתי לאורחו ולרוחבו של
העולם. הכרתי אנשים חשובים ומעניינים.
הופעתי בטלוויזיה ובשבועונים בשלושים
סדינות. אבל ככל שהזמן חולף אני מרגישה
כמוצר־מיסחרי או חבילת־דואר הנשלחת
מארץ לארץ כדי להיות שם בשימוש.

אנסה להתמרד לא ישאר לי אלא
לחזור לכפר ממנו באתי ולוותר על שאיפתי
להפוך לסופרת. לכן כרגע אני מעדיפה
להקריב את עצמי ולקבל פיצוי קטן.
הסכמתי להפוך למוצר־מיסחרי, אבל בינתיים
אני מנצלת את המצב כדי להתפרסם.״

נושא הספר שהיא עוסקת בכתיבתו
סיפרה רינה :״הנושא הוא האשה. זהו
כמעט סיפור חיי. אני צעירה מדי מכדי
לטפל בנושאים שאינם נוגעים לי באופן
.אישי. בחורה צעירה נתקלת בהרבה קשיים
כדי להתבלט ואחר-כך, בדרך נס, תודות
(המשך בעסוד )39ן
1 3 3 -

עמוד 34

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2113 - 1 במרץ 1978 - עמוד 34 | יייי ניסיון לאננס י המשך מעמוד )33 מיקרה טיפשי, כמו תחרות מלכת־יופי, פתחות כל הדלתות בפניה. בספר אני יוצר. להוכיח שברוב המיקרים לא הכי־ורון הוא הקובע את

יייי ניסיון לאננס י
המשך מעמוד )33
מיקרה טיפשי, כמו תחרות מלכת־יופי,
פתחות כל הדלתות בפניה. בספר אני
יוצר. להוכיח שברוב המיקרים לא הכי־ורון
הוא הקובע את ההצלחה. הזוהר
מלווה את האנשים המפורסמים גורר אחיו
את הציבור והאנשים שבשילטון.״
מזה שנה וחצי מתגוררת רינה מור
ניו־יורק. אבל עתה, הצהירה, בכוונתה
העתיק את מקום מגוריה לאירופה. את
וב חודשי השנה היא מתכוונת לבלות
רומא ,״כדי להיות קרובה לישראל. אני
והבת את מולדתי כמו כל ילידיה.״
מדוע בחרה דווקא באיטליה י ״ערב
חד ביליתי ב* ,54 הדיסקוטק הכי מפורסם
זל ניו־יורק,״ מספרת רינה ,״שם רואים
חזות מוזרים: אנשים שרוקדים בעירום
:זתעלסים על הספות. גם ז׳אקלין אונא־יס־קנדי
היא אורחת קבועה במקום זה.
כרתי שם אדריכל איטלקי בשם קלאודיו
רמונסה. הוא לא ידע מילה אחת אנגלית
*ני לא איטלקית. בכל זאת שוחחנו במשך
יעה ארוכה ומענגת. אז נוכחתי לדעת
ובאיטליה ישנה חברה מתאימה שתענה
ל דרישותי ההומאניטריות כשקלאוד־י
הזמין אותי לנסוע בחברתו לרומא,
לוויתי אליו בחברת האמרגן שלי. מצאתי
ת איטליה בדיוק כמו שציפיתי, גם אם
ין האנשים הסימפאטיים הרבים שפגשתי
אן התנגשתי עם אדם גזעני ואנטישמי
מו הלמוט ברגר. אבל לצערי האנטישמיות
־!גזענות קיימים בכל מקום.״
בנקודה זו נשאלה רינה מור על־ידי
מראיין אם היא שונאת ערבים. היא
שיבה בשלילה מוחלטת :״בשהותי בתח־ות
היופי בהונג־קונג התיידדתי עם נציות
של מדינות־ערב. נוכחתי לדעת ששלום
יגיע רק כשההחלטה תהיה בידי
עמים ולא בידי השליטים.״

סיור אווירי
בשמי לבנון

* ינה מור החלה להסתבך קצת כאשר
באה לספר על שירותה הצבאי בחיל־אוויר.
״ההחלטה
באיזה חיל לשרת לא היתה
ידי. ישנו גוף הבודק את היכולת והת־ונות
של כל מגויים ומכוון אותו לתם־
יד המתאים לו ביותר. אחרי שירות של
ונתיים יש שירות מילואים, כדי שלא
שכח את אשר נלמד בעת השירות הדיר,
וכדי להיות מוכנים למילחמה.
״אחרי שקיבלתי את רישיודהטייס שלי,
ועדתי לשמש במדריכה צבאית בבתי-
פר, כדי להכין את הנוער מבחינה פסי-
ולוגית לשירות הצבאי. מכיוון שהיתה
רשותי תעודת־בגרות עברתי קורם מייד
ד כדי לקבל רישיון טייס *.
״לעיתים קרובות השתתפתי בסיורי-
וויר בשטח לבנון, אך לא בזמן שהיו
ום פשיטות על כפרים פלסטינים. כל
עם שחזרתי לבסיס הודיתי לאלוהים כי
א הייתי צריכה לירות אפילו כדור אחד,
:כיוון שאני שונאת אלימות גם אם היא
כוונת נגד אוייבי.״
״איימו על חיי יותר מפעם אחת. כשאני
:ורכת מסעות, אני מחליפה ברגע האח־יון
את לוח הזמנים שלי. אני מתגוררת
ל ערב במלון אחר ואני נרשמת שם ב־זמות
בדויים, לעולם לא בשמי האמיתי.
סיבוב ההופעות האחרון שלי פדרום־אפ־ייקר.
נקראתי, למשל, בשם ג׳ולי באקסטר
שמה של שחקנית מיוסיקל בברודוויי.פני זמן קצר ניצלתי בנס. זה קרה באל־לוואדור.
״הייתי
מוזמנת שם לביתו של שר־
!תיירות, אך נאלצתי להקדים את נסיעתי.
:יקשתי שהקוקטייל ייערך לכבודי יום
!ודם. למחרת עזבתי את אל־סלוואדור.
:אותו ערב ערך אירגון פרו־נאצי פשי-
זה לתוך הווילה שבה התגוררתי. שר־
:תיירות נחטף ונרצח אחרי מיספר ימים.
:מיקרה הזה השפיע עלי קשות. למרות
לחונכתי בתנאים של מילחמה וטרור, קשה
התרגל למצבים מסויימים. הורי דואגים
י כשאני מחוץ לבית והם מצפים בכיל־וו
עיניים שאחזור לביתי בכפר.״
ככל שנראה עתה, עומדים גם הוריה
סל רינה וגם ״הכפר״ טבעון להפסיד אד
]זה לטובת עולם הזוהר הבינלאומי .״אני
1א מאושרת מזה,״ אמרה רינה ,״אבל אני
ודעת שזה יתן לי הזדמנות להפוך מאד
סרת ולממש את תוכניותי.״
* לרינה מור אין, כמובן, רישיון־טייס.
זיא עברה בצה״ל קורס דאייה, ושירתה
:סמלת בגדנ״ע־אוויר.

חירבו־ז לחים
(המשך מעמוד )27
לקבל דירת עולים שלא הגיעה להם.
שמואל להים הצטיין בעבודתו בסוכנות
בחיפה, ולפני כשלוש שנים נשלח
בשליחות הסוכנות לארצות־הברית. עוד
במיסגרת עבודתו בחיפה הכיר את גיזבר
הסוכנות דאז, אריה דולצ׳ין, והתחבב עליו.
הקשר בין השניים הפו אמיץ ביותר. להיס
טיפל בדולצ׳ין, ואירח אותו בכל פעם
שזה הגיע לארצות־הברית.
בעיקבות הבחירות לכנסת, כאשר היה
כבר ברור כמעט לחלוטין כי אריה דולצ׳ין
יקבל את הנהלת הסוכנות וכי משה ריבלין,
המנכ״ל הקודם, לא ימשיך לכהן כמנכ״לה,
החל דולצ׳ין מאייש את המישרות השונות
בסוכנות. הוא הועיד ללהיס תפקיד של
סגן־המנכ״ל לענייני מינהל. באחת מנסיעותיו
של דולצ׳ין לארצות־הברית הוא
סיפר ללהים על כוונתו זו, וזה הצליח
לשכנעו למנותו כמנכ״ל, לא כסמנכ״ל
בלבד.
כשפורסם בעיתונות דבר הועדתו של
שמואל להיס לתפקיד מנכ״ל הסוכנות,
הזדעזע דוב ירמיה. לדעתו, לא ייתכן שאדם
שרצח 34 אנשים יישא בתפקיד כה
נכבד. הוא פנה אל אריה דולצ׳ין במיכתב,
שבו גולל את הפרשה של 1948 לפרטיה
וביקש ממנו כי יבטל את מינוי להיס.
דולצ׳ין, ידידו של להיס, החליט שלא
התייחס לצדדים המוסריים, החברתיים
והציבוריים של מינוי האשם בפרשת רצח
ערביי חולה לתפקיד מנכ״ל הסוכנות,
אלא רק לצד המישפטי שלה. הוא פנה
ליועץ המישפטי של הסוכנות, עורך-הדין
אריה לחובסקי, וביקש ממנו חוות־דעת
שעל־פיה יוכל להצדיק את המינוי מהבחינה
המישפטית. לחובסקי הכין חוות־דעת
מרשימה, אשר ממנה עולה כי הפרשה
כולה מחוקה ולא קיימת עוד, וכי מי
שיזכיר אותה עלול להיתבע כמוציא דיבה.
כותב לחובסקי בחווודהדעת שלו, שעליה
מסתמך דולצ׳ין כאשר הוא משאיר בתפקידו
רוצח שהורשע בדין :״חנינה מלאה ובלתי-
מסוייגת זו ניתנה (ללהיס) בחתימתו של
נשיא המדינה, ובחתימת הקיום של שר־הביטחון
דויד בן־גוריון ז״ל.״ לחובסקי
אף טרח ומצא פסק־דין נוסף, בפרשה
שונה לחלוטין, שניתן על־ידי השופט
אגרנט אשר קבע בו :״מתן חנינה ללא-
תנאי פירושו מחיקת ההרשעה. ומחיקת
ההרשעה משמעותה שאין לנו להסיק יותר,
על סמך אותה ההרשעה, כי נעשה אומנם
המעשה הפלילי שעליו ניתנה החנינה.
החנינה שוללת את העונש ואת האשמה
גם־יחד.
״נחון אדם בחנינה בלתי־מסוייגת, מטוהר
הוא מכל התוצאות הצומחות מן העבירה
שלגביה ניתנה החנינה, ומכל פסול סטא-
טוטורי או אחר. החנינה הופכת אותו אדם
חדש, ועושה אותו כשר לתבוע אחרי־כן
נגד אדם המוציא עליו דיבה בקשר לעבירה.״

במדינה
(המשך
מעמוד )26
יחליט בג״ץ, על־פי הסברי מישרד־השי-
פון והחברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי,
אם יש תוקף להכרזות שעליהן
חתמו נבחרי האומה במגילתחתעצסאות
30 שנה, או ׳שהיו אלה מילים נמלצות
ריקות מתוכן.

ס טודנ טי ם
3ו 1ולח מחא״ה

חסידי היהתגחדויות
עזרו?!מתגגדיהס
לזכות כפירסום עולמי
המודעות המצויירות ביד, שניתלו ה שבוע
על לוחות־המודעות בקאמפום של
אוניברסיטת תל-אביב, הורדו מעליהם כ-
הרף־עין. איש מבין העוברים־והשבים לא
הבחין בתולי המודעות, ואיש גם לא הבחין
בתולשיהן. היה זה מעין מאבק סמוי
בין שתי מחתרות: מתנגדי ההתנחלויות
מצד אחד, ואוהדי ההתנחלויות מן הצד
השני.
המודעות, שצויירו בצבעים ובאותיות
של קידוש־לבנה, בישרו :״עונת החפירות
הארכיאולוגיות בקאמפום התל-אביבי נסתיימה.
המסקנות המדעיות תפורסמנה לאחר
בדיקה מדוקדקת של המימצאים, אך כבר
עתה ניתן לקבוע בביטחון כי בשטח
הקאמפוס שכן בעבר הלא־רחוק כפר גדול,

הסקרנים לא השתכנעו, ובמקום התפתחו
ויכוחים קולניים.
כל אותה העת ניצבו בסמוך אנשי צוות
טלוויזיה אמריקאים, שהוזמנו למקום על-
ידי המפגינים, בתיקווה שמיבצעם יזכה בתהודה.
אנשי הטלוויזיה רטנו, וטענו כי
הוזמנו לשווא .״הבטיחו לנו הפגנה גדולה,״
התלונן אחד מהם ,״והנה, בסך־הכל
יש כאן פחות מעשרה מפגינים.״
אלא שברגע האחרון חלה תפנית במהלך
הפגנת המחאה, ואנשי הטלוויזיה מצ או
סיבה לצלם, לצלם ולצלם — מכל
הזוויות האפשריות. האחראים לכך לא
היו המפגינים עצמם, אלא דווקא יריביהם
חמומי־המזג.
קצץ־הביטהץ הסמיק. יריבי המפגינים׳
ביניהם סטודנטים המוכרים כפעילי
הליכוד בקאמפוס, לא הסתפקו בוויכוח
מילולי ועברו לשפת האיומים, במטרה
להבריח את קומץ המפגינים מן המיד־שאה.
כשהדבר לא עלה בידיהם, הם פנו
לשומרים בקאמפום ולקצין־הביטחון במקום,
שמיהרו להתערב בנעשה כאילו היו
צד בוויכוח. אולם גם נימוקיו של קצין-
הביטחון לא הועילו לסלק את המפגי נים,
שהתעקשו כי זכותם להפגין במקום.
קצין־הביטחון נבוך לרגע, עד שהחליט
להסתייע בנימוק כבד מכל אלה שהועלו
עד אז. הוא שלח את אחד מפקודיו להז עיק
בולדוזר שעבד בסביבה, כדי שזה
יסייע בידו לטאטא את המפגינים מן השטח.
כאשר התקרב הבולדוזר אל ״אתר החפירות״
,עלזו המפגינים. גם אנשי הטל-

__ פשעים
משני הצדדים

וגי ירמיה יושב בביתו שבנהריה,
( כשהוא נענש שוב ושוב על שגילה
אזרחות למופת ונהג כצו מצפונו ויושרו.
את העונש הראשון קיבל כאשר, מייד
אחרי מישפטו של להיס, הוא הועבר
מתפקידו ונשלח ל״גלות צבאית״ בירושלים.
עתה הוא סובל שוב .״הוא לא רצה
שיהיה מכל העניין רעש ציבורי, כי הפרשה
של להיס אינה מוסיפה כבוד לעם לישראל,״
סיפרה השבוע אשתו .״הוא רק
רצה שאדם כמו להיס לא יכהן בתפקיד
כזה.״
שמואל להיס יושב בלישכתו המפוארת
בבית המוסדות הלאומיים בירושלים, ומתגורר
במלון־הפאר מוריה בבירה, כאילו
לא אירע דבר. בימים אלה הוא מתכונן
לקראת נסיעה לארצות־הברית, שם שוהה
מישפחתו. להיס מסתתר מאחרי הפירוש
המישפטי היבש שניתן לחנינה, ומחק את
פרשת הרצח כולה 34 .הכפריים הלבנונים
שנרצחו ב־ ,1948 כאילו לא היו מעולם.
התעוררותדדמחדש של פרשה זו, זמן
קצר אחרי שפרשת סיפורו של פ. יזהר,
זזירבוז חיזעה, הסעירה את הציבור, מבהירה
כי פרשת חירבת חיזעה לא היתה
סיפור דימיוני, או חריג, וכי במהלך
מילחמת העצמאות בוצעו פישעי-מילחמה
חמורים יותר מגירוש כפריים מבתיהם.
בשבוע שבו ניסו גורמים שונים להסית
את ד-עת־הקהל נגד ערביי הכפר מידיה,
שהשתתפו בטבח חיילי חטיבת אלכסנדווני
במילחמת העצמאות, באה פרשת חירבת-
חולה והוכיחה כי במילחמה, כל מילחמה,
אין אף צד נקי מפישעי־מילחמה.

ההמונים כמיפגן ההזדהות עם ״קול השלום״
נס שמתחולל —
שתושביו התפרנסו מן החקלאות ומעבודה
שכירה בעיר הגדולה. המימצאים שפוענחו
עד כה מורים, כי הכפר היה מיושב
בפלסטינים ושמו, כנראה, שייך־מוניס.״
על המודעה היה חתום גוף המתקרא
מיבצע חשיפת אתרים היסטוריים (או, ב־ראשי־תיבות:
מחא״ה).
אנשי הטלוויזיה רטנו. הרעיון
לקיים פעולת מחא״ה התגבש לפני כשבועיים,
כשהתברר כי את ההתנחלות של
גוש-אמונים בשילה ניסתה הממשלה ל הסוות
כ״מישלחת ארכיאולוגית.״ קומץ
הסטודנטים שהגה את הרעיון, החליט לבצעו
במהירות, כאשר הבלוף הארכיאולוגי
היה עדיין במרכז החדשות.
בצהרי היום הרביעי, לפני שבועיים,
התנחלה קבוצה של שמונה סטודנטים על
המידשאה המרכזית של הקאמפום. הם התקינו
סביבם גדר סימלית, הוציאו מתרמי-
ליהם שיברי-כלים מחרם, מיברשות־ניקוי
ואת-חפירה קטן. לעוברים־ושבים הסבירו,
כי במקום מתנהלות חפירות ארכיאולוגיות.
העוקץ
היה ברור: הארכיאולוגיה אינה
רכושם הפרטי של אריק שרון וגוש-אמו-
נים, ואם יש בה כדי להצדיק התנחלות
ישראלית מעבר לקו הירוק, יש בה גם
כדי להצדיק התנחלות פלסטינית בתוך תחומי
הקו הירוק .״מול שילה,״ הסביר אחד
המפגינים לסקרנים שנקבצו במקום ,״אנו
מציבים את הכפר שייו־מוניס.״ אלא ש-

ורזיה ניעורו לחיים. כשקרב הכלי הכבד
לגדר הסימלית שבנו אנשי מחא״ה, מיהרו
אלה להשתטח על הדשא לעצור בעדו.
הבולדוזר — שהפך כבר מזמן סמל ההתנחלות
בשטחים — נבלם. המפגינים הריעו,
מתנגדיהם נאלמו דום, קצין־הביטחון
הסמיק מרוב בושה, והמחזה כולו הונצח
בעזרת המצלמות ויוצג, כנראה, לעיני
מיליוני צופים בארצות־הברית.

ד ר בי אדם
תחנה עלב

!המרות ׳הקליני ככר
נקכע — אכל כרגע
האחרון התרחש נס
המדינה כולה עצרה את נשימתה. הידיעות
שהגיעו מסוכנויות־הידיעות בישרו
כי ״טייס־השלום״ אייבי נתן, שהמריא
ללא רשות במטוס קטן מתל־אביב, בטיסה
הפגנתית למען השלום לפודט-סעיד, התרסק
ונהרג. אלפים התגודדו ליד פתח מיז-
ללתו של אייבי נתן בתל־אביב, קליפורניה,
כשהם מבכים אותו. רק כעבור שעות
מיספר הסתבר כי הידיעות היו מוטעות
וכי אייבי נחת בשלום במצריים. זה היה
ב־ 28 בפברואר .1966
השבוע חזר הסיפור על עצמו. ערב חגי-
העולם הזה 2113

עמוד 35

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2113 - 1 במרץ 1978 - עמוד 35 | במדינה גת מלאות שתים־עשרה שנים לטיסתו הראשונה למצריים, נדמה היה כי מוות ציבורי נגזר על אייבי נתן. תחנת־השי- דור הפרטית שלו, קול־השלום, ניצבה על סף סגירה, חמש

במדינה
גת מלאות שתים־עשרה שנים לטיסתו הראשונה
למצריים, נדמה היה כי מוות
ציבורי נגזר על אייבי נתן. תחנת־השי-
דור הפרטית שלו, קול־השלום, ניצבה על
סף סגירה, חמש שנים אחרי שהחלה
לשדר לראשונה. הפעם היה זה אייבי
שהזדרז להספיד את עצמו ראשון, כשהודיע
על סגירת התחנה, מחוסר אמצעים
כספיים.
נראה היה שכמה גורמים חכרו יחד
לחיסול תחנתו, המבוססת בעיקרה על
שידור מוסיקת פופ 24 שעות ביממה. שי-
רותי-הפירסומת־בשידור של שידורי־יש־ראל
ניהלו נגדה מערכה מיסחרית חסרת
רחמים, שיכנעו את המפרסמים להפסיק
את פירסומותיהם המיסחריות בתחנה, משום
שסקרים מוכיחים, כך טענו, כי אין
לה האזנה בכלל. לתחנה, שהוצאות הפעלתה
החודשיות מסתכמות בסכום של
רבע מיליון לירות בחודש, נסגרו כל ברזי
המימון.
המישטרד, החלה להציב קשיים בקשר
בין החוף לספינה. ואם לא היה די בכך,
התקלקל אחד הגנרטורים הראשיים של
ספינת השלום, דבר שאיים להוציאה מכלל
פעולה. בהיעדר פירסומוח נאלץ איי-
בי לשדר תעמולה לשתיית־מים ולהימנעות
מעישון. אבל דבר לא עזר. בשבוע שעבר,
כשנותר ללא כל תקציב־פירסום לחודש
הקרוב, הוא הודיע על סגירת התחנה,
תיכנן למכור את הספינה ולפרוש לחיים
פרטיים. הוא השלים עם כך בלב כבד.
״לא נותנים להפסיק ברגע האחרון,
כדי להוכיח לעצמו יותר מאשר ל

מכבי תל־אביב כשזכתה באליפות אירופה,
או לפסטיבל השלום שאורגן במקום
מייד אחרי ביקור סאדאת בירושלים.
מחזה מלהיב בכיכר. אייבי רעד
מהתרגשות .״אני לא מאמין שדבר כזה
יכול לקרות,״ מילמל ,״אילו הייתי ראש־ממשלה
לא הייתי מאושר יותר. דבר כזה
יכול לקרות לבנאדם רק פעם אחת בחיים.
זה נם. תמיד זה קורה לי: בבל פעם
שאני מגיע למשבר, קורה משהו בלתי צפוי
שמכריח אותי להמשיך ולא להפסיק.״
המחזה בכיכר היה מלהיב. רבבות, שלא
הובטח להם כלום, הצטופפו מול במה ריקה
שמעליה הושמעה ברמקולים מוסיקת
פופ. ילדים שכתבו שירים לקול השלום
עלו והקריאו אותם. אחרים עלו לרקוד
לצלילי המוסיקה. כמה אמנים שהזדמנו
למקום, כמו סולימאן הגדול ואהובה עוזרי,
הופיעו ללא הכנה מוקדמת.
ההמון שניצב במקום למעלה משעתיים
החל לרקוד בכיכר, בצורה ספונטאנית,
תוך סדר מופתי ומשמעת פנימית. המיש־טרה
שייעדה תחילה רק חמישה שוטרים
לשמירה על הסדר, הזעיקה כוחות מוגברים
על משמר־הגבול. לא היה בהם
צורך.
״האם אתם רוצים שנמשיך לשדרז״
שאל אייבי נתן את ההמון בקול רועד.
רבבות שאגו בקול אחד :״כן ! כן !״ והריעו
:״איי־בי ! איי־בי !״ בעיני אייבי עמדו
דמעות .״זה נס! זה נס!״ לא הפסיק ללחוש.
הפגנת ההזדהות הבלתי צפוייה עשתה
את שלה. עוד לפני האירוע החלו פירסומות
לזרום למישרדו של אייבי. בעיקבות האי
סומות
בלעדית

?* 341100

שאול המלך 4ת-א.טל 263325 .
דיזנגוף 213ת־א.טל 243450 .

אייבי נתן(משמאל ).מודה לקהל המריע דו
— פעם בחיי אדם

אחרים, אם אומנם חדלו להאזין לתחנתו
— שזכתה לפופולאריות רבה לפני
שהוקמו רשת ג׳ בשידורי־ישראל ותוכנית
חגיגת הבוקר בגלי צה״ל, שנועדו להח זיר
לתחנות אלה את המאזינים שברחו
מהן — החליט אייבי על מיבצע פרידה.
הוא קרא למאזיני תחנתו לבוא לכיכר
מלכי־ישראל במוצאי־שבת האחרונה כדי
לחגוג את סגירת התחנה. ההודעה על כך
שודרה רק בתחנתו. למוזמנים לא הובטחה
כל תוכנית אמנותית שהיא. אייבי
קיווה שיבואו כמה אלפים. בסתר־ליבו
חרד פן יבואו רק כמה עשרות.
מה שאירע היה מעבר לכל הציפיות.
עוד לפני שנערכה החגיגה בכיכר, החלו
לזרום למישרדו אלפי מיכתבים מכל קצוות
הארץ שהעידו על תמיכה והזדהות. באופן
ספונטאני אורגנו עצומות המונים שהצהירו
כי הם מאזינים לקול השלום. שעה
לפני המועד שנקבע החלו אלפים לזרום
לכיכר. בשמונה בערב כבר היתה הכיכר
גדושה בהמונים. רובם היו בני-נוער וצעירים׳
שבאו כיחידים ובקבוצות מכל חל קי
הארץ. אפילו משלחת מייוחדת משארם
א־שייח הגיעה בטיסה מייוחדת.
לפי הערכה של הארץ היו שם 35 אלף
איש. הג׳רוזלס פוסט העריך את מיספר
המשתתפים ב־ 50 אלף. המישטרה קבעה
שהיו שם 70 אלף איש, לא פחות מאלה
שבאו לקבל את פני קבוצת הכדורסל
העולם הזה 2113

רוע גדלו ההזמנות. אייבי הצליח להשיג תק-
ציבי-פירסום בעזרתם יוכל להפעיל את תח נתו
עוד חודשים מיספר, לפחות .״נשארנו
בחיים,״ אמר ,״יותר לא יתנו לנו להפסיק.״
קשה היה להסביר איך הצליח איש
בודד לכנס רבבות להפגנה חסרת־תקדים
מעין זו .״זה מפני שקול־השלום היא תח־נת־שידור
עם לב,״ נתן אייבי הסבר
משלו. ההסבר האמיתי היה כנראה עמוק
יותר. עבור מאות אלפים מאזרחי המדינה
נותר קול השלום האמצעי היחיד ש־בהזדהותם
עימו הם יכולים לבטא לא רק
את אהבתם למוסיקת־פופ, אלא גם את כמיהתם
העמוקה לשלום.
יופי של חלוץ

״אין לערב תעגוכות
כעבודה;״ אומר הגבר
הישראלי הראשון שבחר
לעבוד כקוסמטיקאי
אבי אשרוב, צעיר נאה וגבה־קומה, לא
תיאר לעצמו שמהלך־חייו ישתנה כאשר
התלווה לפני חמישה חודשים אל אחת
מידידותיו, בדרכה אל הקוסמטיקאית שלה,
כדי לקבל טיפול־פנים שבועי. אבי, שהוא
מכונאי־רכב. גם לא שיער שהוא עומד
(המשך בעמוד )35

כיצד להירש
לאליפות ישראל
נשש־ ב ש * 1978

( ראהע מוד ) 7

עמוד 36

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2113 - 1 במרץ 1978 - עמוד 36 | במדינה (המשך מעמוד )35 לעשות היסטוריה ולהיות ממין־זכר הראשון בישראל. ״תוך כדי שהות במכון־היופי הרגשתי קירבה מוזרה למקום,״ סיפר אבי השבוע. ״החלטתי שהמיקצוע

במדינה
(המשך מעמוד )35
לעשות היסטוריה ולהיות
ממין־זכר הראשון בישראל.
״תוך כדי שהות במכון־היופי הרגשתי
קירבה מוזרה למקום,״ סיפר אבי השבוע.
״החלטתי שהמיקצוע מוצא־חן בעיני. אבא
שלי היה ספר במשך שנים רבות, ואני
רגיל לאווירה של טיפוח יופי.״
ביישנים עם פיצעי בגרות. בעלת
המכון, הקוסמטיקאית לחיקה, נידהמה
תחילה, אך כאשר השתכנעה כי אבי מדבר
ברצינות הציעה לו להצטרף לקורס לקוסמטיקה,
שבדרך־מיקרה עמד להיפתח
באותו הזמן.
״אין שום סיבה שהמיקצוע הזה לא יהיה
גם מיקצוע של גברים,״ סבורה ליזיקה,
״הרי יש כבר גברים רבים שהם ספרים
ומעצבי־אופנה ולמה שלא יהיו גם קום״
מטיקאים י בעולם של היום, כמו שנשים
חודרות למקומות־עבודה גבריים, ככה הגברים
יכולים לחדור למקומות־עבודה
נשיים. אני בעד גברים בשטח הקוסמטיקה,
לפחות למען אותם נערים מתבגרים
הסובלים מפצעי־בגרות, ואשר מתביישים
לגשת לקוסמטיקאית. האם לוקחת את הבן
לקוסמטיקאית שלה, ולא תמיד נעים לו
להיכנס למכון מלא נשים. אני מאמינה
שלנערים יהיה קל יותר לגשת לקוסמטי־קאי.״
אבי,
המודע היטב לבעייה, מתכוון להתרכז
בעיקר בטיפול בפצעי־בגרות (אק נה)
כאשר יסיים את הקורס, בעוד שלושה
חודשים. אחרי תקופה של השתלמות
מעשית, הוא מקווה לפתוח מכון משלו.
בינתיים הוא מתרכז, בחברת שבע תלמידות
נוספות, בלימודי הקורס, הכוללים
הרצאות עיוניות ועבודה מעשית .״אני לא
מרגיש את עצמי יוצא-דופן ביניהן,״ הוא
טוען ,״בחוץ־לארץ יש לא־מעט קוסמטיק־אים־גברים.
זה די חביב שאשה תטפל בגבר
וגבר באשה. אני בהחלט מעדיף ש־אשה
תטפל בפני. ולא גבר. עוד לפני שהצטרפתי
לקורס הייתי בטיפול קוסמטי.
בגלל עבודתי במוסך היו לי הצטברויות-
הקוסמטיקאי״

להקניט פוכמן, מיזרחי, כתנזון ודטנר
קצין־החינוך שלח למעצר
זיהום ונקודות שחורות על הפנים. לדעתי,
גם גבר צריך לטפל בעצמו: להזין
עורו, כדי למנוע קמטים, לעשות מסא-
דים ולשים קרם על ידיים יבשות.״
יחסים אישיים אסורים. אב*
משוכנע שלא יסבול בעתידי מחוסר תעסוקה
.״זהו מיקצוע משגשג בכל העולם,״
הוא אומר ,״מרבית הנשים תוותרנה על
בגד חדש ולא על טיפול קוסמטי. יש
נשים שאולי לא תהיינה מוכנות שגבר יטפל
בהן, אבל זוהי רק שאלה של הרגל.
נראה לי שבסופו של דבר יהיה להן נעים
יותר, כי אשה אוהבת לקבל מחמאות מגברים
יותר מאשר מנשים. אני אוהב נשים
ונהנה לעבוד איתן ולייפות אותן, אם כי
ברור לי שצריך להיות בעל־אופי חזק
בסוג עבודה כמו שלי, כי הנשים הן עם
קשה, מפונק ורגיש.״
התגובות של לקוחות המכון למראה
קוסמאטיקאי ממין זכר הן בדרך־כלל חיוביות,
ולעיתים אפילו נירגשות. רק שתיים

סירבו להפקיד את פניהן בידיו — שתי
נשים דתיות, שלא רצו שגבר יטפל בהן.
חברה קבועה אין לו כרגע. הוא בטוח
שלחברותיו-לעתיד לא תהייה סיבה לקנא
בנשים ובנערות בהן יטפל .״אין לערב
תענוגות בעבודה,״ טוען אבי אשרוב ,״ביני
לבין הלקוחות תהיה רק ידידות, בלי
שום המשכיות או יחסים אישיים. אסור
שזה יקרה. לא הייתי רוצה ליהפך למכשיר
מיני בידי נשים שאני עשוי להכיר
תוך כדי עבודה.
אדרכא, שינסו: אבי בן ה־ ,24 יליד
תל-אביב, גמר בית־ספר מיקצועי, שירת
בצה״ל, והספיק להיות שותף בחנות
לגלידה, מנהל מיסעדה (של אחיו)
ומכונאי־רכב, לפני שהגיע במיקרה למיק־צוע
הקוסמטיקה.
כאשר חברים ומכרים מגיבים בתימהון
על מיקצועו החדש, הוא מסביר להם ש אין
כל הבדל בינו לבין ספר־נשים: מטרת
שניהם היא לייפות. הוא מקווה שגברים
נוספים יצטרפו למיקצוע, ובכלל לא
חושש שיחשדו בו בהומוסכסואליות. את
הנושא הזה הוא פוטר בשתי מילים :״אדרבא,
שינסו !״

ציה־יל
ההווי ח״ ב ל הי מ שך

אחר מחסרי הצוות
חזה; האחרים 7א
יכזו להופיע — ונשלחו למעצר

קוסמטיקאי אשרוב כפעולה .
נקודות שחורות על הפנים

כאשר דורון ממרחי 21 איש צוות-
ההווי של פיקוד הדרום, איבד לא מזמן
את קולו, הוא קיווה לנוח יום־יומיים בביתו
שברמת־גן, לדבר בלחישה, לשתות הרבה
תה חם, ואחר־כך לחזור להופעות הרגילות
של הלהקה. הוא לא תיאר לעצמו שצרי־דותו
הזמנית תגרום שורת התפתחויות
שבסופה ימצאו שלושת חבריו לצוות את
עצמם עצורים במחנה-מעצר צבאי, שעה
שהוא עצמו מחלים בבית.
במשך השנה האחרונה הופיע הצוות,
המונה ארבעה זמרים־שחקנים וארבעה
נגנים, בתוכנית של שירי האחים דאק
הצרפתים. תוכנית זו, שהיא יוצאת־דופן
בין התוכניות המקובלות על ציוותי־ההווי
השונים, הועלתה אחרי שענף תרבות (הווי
ובידור) של צה״ל החליט לנסות להעלות
את רמת החומר המוצג לפני החיילים.
החומר שנבחר היה לקט שירים וקיטעי-
בידור של הלהקה הצרפתית הוותיקה.
בהצגת־הבכורה נכח אלוף־פיקוד־הדרום
דאז, הרצל שפיר, אשר נתן את אישורו
לתוכנית. אך קודכדלכן ביקש לשנות את
תמלילו של אחד חפיזמונים, שסיפר על
איש־מילואים החוזר לביתו ומוצא את
אשתו עם גבר זר .״זה לא מוסרי,״ טען
האלוף. בגירנזה החדשה הפכה הבוגדת
אשה נאמנה, וההצגה החלה רצה בין יחידות
צה״ל.
הופעה ככל מחיר. בוקר אחד, לפני
כשבועיים, נמסר למפקד צוות־ההווי, אודי
בוכמן, כי על הצוות שלו להופיע באותו
ערב לפני אחד הגדודים בסיני. הוא מיהר
להתקשר אל קצידהחינוך הפיקודי, סגן־
אלוף משה רוזין, והסביר לו שעקב הצטר־דותו
הפיתאומית של דורון לא תובל הלהקה
להופיע בתוכניתה. רחץ אמר שאותו

לא מעניין שום דבר — החיילים מחכים
להופעה, ועל הצוות לרדת לסיני. אודי
השיב לו שבלעדי דורון יוכל הצוות להופיע
רק בחאלטורה בת 20 דקות .״לא מעניין
אותי, תרדו לשטח,״ סיכם קצין־החינוך.
לדורון הורה אודי להישאר בבית.
בדרך לסיני התייצב אודי במישרדו של
רהין בבאר־שבע, ואמר לו שהצוות מסרב
להופיע. רוזין איים לגמור את העניין
במישפט צבאי, ובמחאה התפטר אודי
מתפקידו כמפקד הצוות. בו־במקום מינה
רוזין תחתיו את מתופף הלהקה, דני לוי.
כאשר הגיע הצוות לסיני והסביר למפקד־הגדוד
את המצב, החליט זה שבשביל
הופעה באורך 20 דקות לא כדאי להטריח
את הגדוד .״תבואו כאשר כולכם תהיו
בריאים,״ אמר המג״ד. צוות־ההווי עזב
אח המקום.
למחרת נקראו אודי, שהוא בנו של שחקן
הבימה נחום בוכמן ושני חבריו ללהקה,
נתן דטנר ונתן נתנזון, למישפט לפני סרן
אלכסנדר סלע, סגנו של קצין־החינוך
הפיקודי. סעיף האישום: אי־מילוי הוראות
הצבא. גזר־הדין: שיבער. ימי מחבוש
בפועל ד 100 לירות פיצויים כל אחד (על
ההוצאות שנגרמו לצה״ל, כגון דלק).
הופעות כחתנדכות. אחרי המישפט
הגישו שלושת חברי צוות־ההווי עירעור
לקצין־החינוך, שמיהר לדחותו, וכתבו
בקשת־חנינה לאלוף הפיקוד. מלישכת
האלוף לא הגיעה כל תגובה. כאשר הבינו
שאפסה כל תיקווה, הם ניסו להשלים עם
העובדה שיהיה עליהם להתארח במשך
שבוע במחנד־מעצר באחת מיחידות פיקוד
הדרום, אותה היחידה שבה הופיעו חודש
קודם־לכן.
כאשר הגיעו ליחידה לצורך המעצר,
עם הליווי הצמוד שלהם (חייל חמוש
ברובה) ,עלצו חיילי הבסיס :״יש הופעה
הערב!״ אך כאשר שמעו על מטרת בואם,
הפכה השימחה תדהמה.
דיכאון נפל על אודי ועל שני הנתנים
כאשר דלת־הברזל הכבדה נסגרה מאחוריהם.
רק בסוף היום השני החלו מסתגלים
לשיגרת המקום: השכמה ב־ 5.30 בבוקר,
מיסדר, עבודות ניקיון, ישיבה בטלה
בחדר, מיסדר-ערב, וכיבוי־אורות ב״.8.30
סגן־אלוף רהין בא לביקור, וניסה לעודד
את רוחם .״משה דיין אמר פעם, שחייל
צה״ל לא נחשב חייל אמיתי עד שהוא
יושב בכלא צבאי,״ אמר להם.
ביום השלישי נעתרו לבקשת האסירים,
והופיעו בחדר־האוכל של הכלא בפיזמונים
ובמערכונים. הסוהרים באו גם הם ליהנות,
ומאז התחילו לכנותם ״שלישיית שוקולד־מנטה־מסטיק״.
סיבה
להצטער. כאשר הגיע זמנם
להשתחרר מן המעצר, נפרדו מהם כולם
בצער. לאודי בוכמן, לנתן דטנר ולנתן
נתנזון היתה סיבה אחרת להצטער .״חבל
שלא היה לנו שם טיים־רקורדר,״ אמר
אחד מהם ,״אם היינו מקליטים את כל
הטיפוסים המצחיקים שישבו איתנו במעצר,
היינו יכולים לאסוף חומר לתוכנית חדשה,
מוצלחת עוד יותר מהנוכחית.״
סגן־אלוף משה רוזין ישב, שבע-רצון,
במישרדו בבאר־שבע. הוא ידע שאנשי
צוות־ההווי הבא, שיבואו במקום אנשי
הצוות הנוכחי העומדים להשתחרר בקרוב,
יהיו ממושמעים יותר. ואם החדשים לא
יכירו את הסיפור, יהיה מי שידאג לעדכן
אותם.
העולם הזה 2113

עמוד 37

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2113 - 1 במרץ 1978 - עמוד 37 | הפק רו תבר שו ת: חדק גי ף ישיכה שכינסו מנב׳׳ל ישוח ד- י * שידור, יצחק לבני, ומנהל הרדיו וחטיבת החדשות בפועל, חגי פי׳נסקר, החלה ׳באופן שיגרתי למדי. ומבין חמישים

הפק רו תבר שו ת: חדק גי
ף ישיכה שכינסו מנב׳׳ל ישוח ד-
י * שידור, יצחק לבני, ומנהל הרדיו
וחטיבת החדשות בפועל, חגי פי׳נסקר,
החלה ׳באופן שיגרתי למדי. ומבין חמישים
עובדי חטיבת החדשות השתתפו בישיבה
עשרים בלבד.
כאשר קיבל את רשות הדיבור עמום גורן,
הכתב הפרלמנטרי ׳שבא במקומה של יונה
אנגל המנוחה, עשה ׳חגי פינסקר את
דרכו אל מחוץ לחדר־הישיבות. גורן פנה
ואליו ויאמר :״ומיה שיש לי לומר מכוון
אליך ולא יאל ליבני. אני מבקש שתישאר.״
פינסקר נשאר, וגורן טען בי בתקופת
סינסקר הידרדרה חטיבת החדשות מבחינת
תקנים של עיבודה לשפל המדרגה.
הוא הציע שבמקום לדבר על ׳תוכניות

ידון, אמר לי :׳אתה יודע שאין לד !מקום.׳
את זה הוא יאמר בעיקיבות דברים ש אמרתי
׳עליו ועל החטיבה לעיתונאי. אי לולא
ועד העובדים, שעמד מאחורי, היו
זורקים אותי מהרדיו.
״!הייתי מגיש-עורך, על תקן שהיו רוצים
שלא אהיה. כשהגיע פינסקר, כבר הייתי
שם. נדחקתי אל הפינה, ולא ניתנה לי
כל אפשרות להתקדם. מובן, כשהציעו
לי לעיבור לטלוויזיה, הסכמתי.״
יצחק רועיה אינו מובן לפרט• נמאס
לו. הוא בחוץ, ואינו רואה כל טעם לשוב
ולדון בנעשה בתוך החטיבה שהשאיר
מאחוריו. יצחק פלר, לעומתו מוכן לספר
בפירטי פרטים.
יצחק פלר עובד ברדיו זה 11 שנים.

תוך נמה שבועות נטשו חמישה
מבכירי חטיבת החדשות את הרדיו
לעתיד, יטפלו בהווה, ותקף את פינסקר
על כי הוא משתמש בשיקולים לא־עניי-
ניים לצורך ניצול אנשים בעבודה.
עורך היומנים, יצחק פלד, הצטרף לדבריו
של גורן, וטען :״מאז כניסתו של
חגי פ״נסק׳ר לתפקיד, מנוהלת החטיבה
במו חנות־מכולת. קצת לזה, קצת לזה —
העיקר שיהיה שקט.״

העסק
ה חו ל ה
ן• צחק פלד הוא רק אחד מביו קבוצה
של אנשים שעזבה באחרונה את חטיבת
החדשות, שעימר, נמנים: יצחק רועה,
אליישע שפיגלמן, אבנר חבורי ועקיבא
אלדר, כולם אנשי־רדיו ידועים ומובהקים.

במשך שנות עבודתו ברדיו היד, כתב,
עורך אחראי, אחד מעודכי היומנים
וכתב למשימות מייוחדות.
״עד לפני חצי שניה הייתי ממעריציו
הגדולים של הגי פיינסקר. למעשה, ציפיתי
ליום שהוא יגיע לרדיו. נאחזתי בו כמו
בקרש־הצלה. השבתי :׳זה האיש שיביא
את התרופה. הוא מכיר את חטיבת החדשות
מבפנים.׳ הוא הגיע, ראייתי שהוא
נתקל בקשיים, וייחסתי את זה לקשיי
קליטה. חישבתי ׳שהוא הולך לאט אבל
בטוח, היום, נראה לי שגיליתי יאת האיש.
מהר מאד הסתבר לי שידיו מלוכלכות
מאד.
״נכון שהרדיו חולה, אבל אני מוספק אם
פינסקר מסוגל לרפא. מאז שחגי פינסקר
מנהל את חטיבת החדשות, אין יותר
החלטות לגופו של עניין — רק לגופו

פורש פלר
כמו חנות מכולת

מדים והוא אמר ׳בסדר,׳ זה היה כבר
אחרי שהוא מינה את רזי לתפקיד הכתב
הפרלמנטרי.
״אך פינסקר אינו הרעה החולד, היחידה
בחטיבת החדשות. יש שם איש בשם שליום
קיטל שהוא מקור הצרות כולן. לפני שלושה
חודשים ביקשתי מפינסקר לעליות
לירושלים. אמר לי :׳תפדאל, תעלה.׳ ואז,
כך נודע לי בישיבה שהתקיימה עם פינס־קר,
אמר לו שלום קיטל — שהיה אז
מנהל מחלקת ענייני היום בפועל —
אם פלר עולה לירושלים, קבוצה שלמה
של, אנשים לא !תשתף איתו פעולה.
״׳שמתי לב שפינסקר מתנהג אתי ׳שלא
כתמול-שילש׳ום. באתי אליו ׳ואמרתי לו:
,אני מנוטרל ביוזמתה או רק בידיעתך?׳

הוא, במובן, הכחוש.
״לפני חודשיים החלטתי לעזוב, תגובתו
של פינסקר על הודעתי היתה , :לא
אעמוד בדרכך.׳
״הרגשתי שאני לא יכול יותר, שאני
חייב לדבר. באתי אל יצחק ליבני, להגיד
ליו דברים. שיידע מה מתנהל בחטיבת
החדשות. יומה הוא אומר לין ׳אם כל־כך
חרא לכם, למה אתם לא עוזבים?׳
״אבל אני החלטתי ללכת. אני משלם
!בכך על שלא ׳שילמתי מם־פינסקר, על
!שסירבתי לקחת יחלק במכולת הפינסקרית
ומעולם לא השתתפתי בתככים שלו נגד
אנשים בחטיבה, נגד חנוך גוב׳תון ואמנון
נדב. זהו. מי ׳שאין לו ציפורניים, אין
לו מה לחפש ברדיו.״

פורש אלדד
מחסום קיטל
יצחק רועד, עובד כיום כמנחה !ועורך
׳תוכנית הטלוויזיה קלעים. בקרוב הוא
עתיד להתחיל בעריסת והגשת מהדורת
החדשות המסכמת בטלוויזיה.
על השאלה מדוע עזב את חטיבת
החדשות אחרי תקופה כה ארוכה, השיב:
״פעם אמרתי מה דעתי על המחלקה הזו.
היום אני לא מוכן להתייחס אליה או
להיות מרואיין בנושא חטיבת החדשות.
את כל מה שהיה לי להגיד אמרתי, וזה
לא עזר.
״חזרתי מחופשה־ללא־יתשלום בארצות־הברית,
אחרי שקודם הצלחתי בעבודתי
כעורך, ומגיש, וגם ניהלתי את מחלקת
החדשות. מנהל המחלקה דאז, עמום גור-

של אדם. פינסקר מחליט כך או אחרת
על־יפי אמודמידד, אחת: ריחוק לשונו של
האיש מישבנו של פינסקר — ומיספר
הלשונות הקרובות לישבנו גדול מאד.
״לגמרי במיקרה נודע לי כי אבנר
תבורי, הכתב הפרלמנטרי, הולך, ובי יש
הרבה קופצים על ד,מישרה.
״טילפנתי לחגי פינסקר, וביקשתי לצרף
את שמי לרשימת המועמדים. הוא אמר:
׳בסדר.׳ למחרת, בקולקיאליות רבה, אני
מרים טלפון לרזי ברקאי, שידע שגם אני
ברשימה. רזי לא נתן לי לגמור, לדבר,
ואמר לי, תודה רבה ,.חשב שאני מברך
אותו על המינוי. כי כשאני ביקשתי מ-
פינסקר לצרף את שמי לרשימת המוע
מנהלים
ליכני דפינסקר
בעלי הבית

עמוד 38

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2113 - 1 במרץ 1978 - עמוד 38 | (המשך מעמוד )37 פורש נוסף מחטיבת החדשות הוא אלישע שפיגלמן, שקיבל מינוי ככתב כלכלי בטלוויזיה. על פרשת שפיגלמן בחטיבת החדשות סופר בהרחבה בגתבד. השנייה בסידחה זו

(המשך מעמוד )37
פורש נוסף מחטיבת החדשות הוא
אלישע שפיגלמן, שקיבל מינוי ככתב
כלכלי בטלוויזיה. על פרשת שפיגלמן
בחטיבת החדשות סופר בהרחבה בגתבד.
השנייה בסידחה זו (העולם הזה .)2108
מאז הודח מתפקידו כמנהל מחלקת ענייני
היום בפועל, ניטרל שפיגלמן את עצמו
מכל פעילות תוך חטיבת החדשות. הוא
עייף מהתככים, וחזר לתפקידו ככתב כלכלי,
בהמתינו לשעת־כושר לעזוב ׳את
החטיבה. זו באה לו בדמותו של התפקיד
הקוסם !של ראש הדסק הכלכלי במחלקת
החדשות של הטלוויזיה.
משכורת בפינה
ך* תס מצטיין אחר של החטיבה, הכתב
לענייני מישטרה עקיבא אלדר, עזב
גם הוא את מחלקת החדשות, כביכול
לטובת מישרה מפתה יותר: כיסוי ענייני
מישפט, פנים, ענייני ירושלים ואירועי
המישטרה סבירה בעיתון הארץ. אך עקיבא
אלדר עצמו •מודה, שאילמלא נאלץ
לעזוב את עבודתו ׳ברדיו, היה ׳בשאר שם
ברצון, כיוון שהוא ׳איש־רדיו מובהק. מה־גם
ששכרו, על־פי עדותו, בעיתון הארץ
נמוך מזה שהשתכר ברדיו.
לעקיבא אלדד טענות קשות כלפי הנהלת
חטיבת החדישות וכמה מעובדיה ה בכירים,
והוא אומר :״לפני חודש ימים
עזבתי את עבודתי ברדיו, בגלל איש
אחד: חגי פינסקר. האיש סכסכן בניש-
מתו, מבטיח הבטחות ולא מקיים אותן,
מצטרף אל החזקים והולך לאן שהדוח
נושבת.

מצליחן גזית

מצליחן קיטר
״הוא לא רוצה בעיות, רק לשבת בשקט.
הוא לא בא ׳לעשות ראורגניזציה בחטי בה,
הוא בא לנוח שם. בחטיבת החדשות
יש מחלד. הנקראת אידרוטאציה (תחלופה)
.אנשים התלבשו על ג׳ובים בכירים,
וסגרו ׳את הדרך לאחרים. מה שהכתב
המדיני שלום קיטל עשה לאבנר תבורי,
הרגיז אנשים כמוני ויצר אווירה עכורה.
״בכלל, יש חלוקה לא-שווה של הנטל.
במשך ארבע שנים בהן עבדתי ברדיו
הרגשתי כמו פראייר. ראיתי סביבי
המון אנשים מתבטלים, הרגשתי שאני
יורד ברמה, שאף אחד לא מתאמץ. המשכורת
מגיעה, והיא שמנה וזה מספיק.
״ארבע שנים רצתי אחרי פיצוצים. נמאס
לי! ראיתי שאני מסוגל לעשות דברים
מעבר לזה, אבל אז נתקלתי בדבר
הזה שקוראים לו בחטיבת החדשות ׳מחסום
קיטל.׳ קיטל חושב שהוא כתב מדיני
שלא היה ׳ולא יהיה כמוהו• ,ולא מאפשר
לאף אחד לזוז. ברגע שמישהו רוצה
להתקדם מעט, הוא רץ לפינסקר ומטרפד
את העניין. באתי אל פינסקר, ביקשתי
לקבל תפקיד אחר. אמרתי ׳שנמאס לי
להיות כתב לענייני מישטרה. לא היה
לו מד, להציע לי והוא לא הבטיח לי
כלום. הוא לא התאמץ להשפיע עלי
להישאר. בסך־הכל היא נדמה לי שלא
איכפת לו אם אשאר או אעזוב.
״הרמה בחטיבה התחילה לרדת. לא
היתד, שום הערכה על העבודה שלי, אם

אני רע או טוב. אף אחד לא אמר לי
מילה. אין שם עריכה של חדשות.
בכל בוקר ״ש ישיבה לחלוקת עבודה, אך
אף פעם אין ישיבה מסכמת. אין לי ׳הכוח
׳למילחמות. לעיתונאי יש די לחצים עליו
מבחוץ, הוא לא צריך גם מילחסות מבית.
כשבאתי לפינסקר ואמרתי לו, שאני עוזב,
הגיב , :אני לא אעמוד בדרכך׳.״
גם בדרכו של הכתב הפרלמנטארי,
אבנר תבורי, לא עמד חגי פינסקר,
ואיפשר לו לקחת חופשה־ללא-תשלום ו
הזנב.׳
כשהעסק נמשך, אמרתי לפינסקר:
׳תוריד לי אותו מהגב, אגי לא יכול לעבוד
כשהוא נושף לי בעורף׳.
״ואז הסתבר שעומדים לנסוע לקאהיר.
שוב נכנסתי לפינסקר: ושוב הזכרתי לו
את הסיכום בינינו, שאני כתב מדיני
ושאם יש נסיעה לקאהיר, אני נוסע .׳אמרתי
לו שאני לא רוצה להתעורר בוקר
אחד ולהיות •מופתע. הוא אמר :׳אל •תדאג,
הכל בסדר.׳ אבל העסק נסחב מיום
ליום, וביום המכריע היתר. ישיבה והוחלט

לקראת ריאורגניזציה

המיסכן הוא הצודק

פורש תכורי
הבעייה היא פינסקר

לעבוד ככתב פרלמנטארי לצידו של גדעון
רייכר בעיתון ידיעות אחרונות. גם על
פרשה זו נכתב כבר (העולם הזה .)2108

כאשר הגיע
סאדאת
ל הסיכות שהניעו אותו לפרוש מ־
? החטיבה, מספר תבורי :״הבעייה של
חטיבת החדשות היא חגי פינסקר. הוא
פשוט לא: מסוגל לעמוד בלחצים. כש־שלום
קיטל התמנה על-ידי פינסקר כמנהל
מחלקת ענייני היום, הוא רצה להיות
גם מנהל ׳וגם כתב מדיני. המחלקה לא
הסכימה, ובלחצה הוא נאלץ לוותר על
תפקיד הכתב המדיני.
״אני קיבלתי ׳את תפקיד ממלא מקום
הכתב ׳המדיני, וצבי לידר בא: במקומי
לכנסת. מה קחה ז התברר פתאום שסאדאת
מגיע, ואז קיטל הלך אל פינסקר ואמר
לו ׳ :שנים אני כתב מדיני, ופיתא׳ום
מגיע סאדאת ואני בחוץ?׳ כשזה נודע
לי, באתי לפינסקר ואמרתי לו׳ :אם אתה
חושב שהוא צריך להיות כתב מדיני, אין
בעיות. אני חוזר לכנסת. פינסקר אמר
לי :׳לא, תישאר בתפקידך.׳
״קיטל מתחיל ללחוץ על פינסקר, ובמקביל
ללכלך אותי. אחרי כל ידיעה וכתבה
שלי, הוא רץ לפינסקר והשמיץ. החבו״ה
התחילו להגיד לי, :אבנר, הוא יושב לך על

מי יסע לקאהיר.
״מי השתתף בישיבה? פינסקר, קיטל
בתור מנהל המחלקה, גבי גזית כמועמד
למלא את תפקידו של קיטל כמנהל מח לקה,
מנהל מחלקת החדשות חנן נווה,
ודייוויד אפל מהמחלקה האנגלית. ההח לטה
היתד״ שנוסף לכתב לעניינים ערביים,
יסע קיטל. איך זה נודע לי?
באתי לרדיו ,׳וקראו לי דחוף לחדשות.
שם הראו לי הודעה של אחת מסוכנויות
הידיעות על אלה הנוסעים לקאהיר מטעם
רשות השידור. עליתי: ואמרתי לפינסקר:
׳מה זה?׳ הוא אמר :׳אני יודע שהיה
בינינו סימם. אבל שקלנו, והחלטנו ש-
קיטל צריך לנסוע. בסיבוב הבא אתה
תיסע.
״רתחתי כמו שלא רתחתי בחיי. אמדתי
לפינסקר , :שהוא יהיה הכתב המדיני !
תלכו קייבינימאט! אני חוזר לכנסת, ו גמרנו.׳
בנסיעה הבאה לקאהיר, נסעתי
אני. היה ברור לי מאז שהמצב יילך
ויידע. פינסקר מטפח את קיטל, וזד, לא
ישגה את עורו.
״כשחזרתי ארצה מקאהיר, סיפרו לי
שאפילו משם הוא המשיך להשמיץ אותי.
ואז החלטתי לצאת קצת מתוך הטינופת
של חטיבת החדשות. כשבאה ההצעה מהעיתון,
ביקשתי חופשה מפינסקר. תגובתו
:׳אני לא אעמוד בדרכך.׳
שלום קיטל, כתבו המדיני של הרדיו,
טוען כי הסיכסוכים הפנימיים

בחטיבת החדשות אינם עניינו של הציבור
׳ויש לדון !בהם בתוך החטיבה. אך מאחר
ושמו שורבב לסידרת כתבות זו על־ידי
עמיתיו החליט לדבר:
״בכל אמצעי־תיקשורת יש קבוצת אנשים
שהם המתוסכלים ביותר. אצלנו, בחטיבת
החדשות, יש שבעי מיש תת הנחשבות
ליוקרתיות ויש קרוב לחמישים עובדים.
ברור שלא כולם יכולים לעשות את הדברים
המעניינים, ומי שלא מצליח להגיע —
מתוסכל.
״ב־ 19 במאי 1974 מונתי לתפקיד הכתב
המדיני, במקומו של אריה מקל. אני כתב
מדיני מזה ׳שלוש וחצי שנים. אני אוהב
את התפקיד שלי ומתעניין בו, ונידמה
לי שאני עושה אותו טוב. לא שמעתי
שמישהו אמר פעם שצריך להחליף את
קיטל כי הוא לא טוב. שמעתי שאומרים :
׳צריך — כי הוא תככן.׳ פינסקר הציע לי
לנהל ׳את מחלקת ענייני היום בפועל,
עד שיבוא מנהל חטיבה חדש, שאמור
היה להגיע ב־ 18 לחודש דצמבר. כן
הציע פיינסקר שאמשיך ׳בתפקידי ככתב
מדיני. אמרתי שמעבר לצדדים החברתיים
איני מסוגל לעשות זאת, מכיוון ש׳תפקיד
של כתב מדיני דורש 24 שעות ביממה.
כנ״ל לגבי?פקיד מנהל ׳מחלקה, במיוחד
בתקופת־ביניים, כשהדברים נמצאים ב-
התרופפות. ואם אני צריך לוותר על
משהו — אז קודם כל חשוב לי תפקיד
הכתב המדיני. הוא אמר לי :׳!אתה י׳ודע
מ הי תנהל את המחלקה בפועל, ואנשי
הדסק, שחד. פרנקל ואבנר תבזרי, יעזרו
לך לשאת בנטל העבודה. הסכמתי. ואז,
בישיבת מחלקה, כשפינסקר הודיע על ה־מינוי
היו באלה שקפצו מייד, ובראש
הקופצים היה אבנר תמרי שאמר שזה
לא ייתכן שאיש אחד ישא •בשני •תפקידים.

פורש שפיגלמן
דסק בטלוויזיה
״כל אחד מהמתנגדים לי הדגיש שאני
כתב מצ׳ויין ושאני המנהל הטוב ביותר
שיכול להיות למחלקה. קיבלתי את הדין
:ולקחתי על עצמי א׳ת תפקיד מנהל המח לקה
בפועל, כשברור שאם מנהל החטיבה
החדש מגיע אני שב להיות כתב מדיני.
לא חשבתי שאבנר תבורי מתאים לתפ קיד
הכתב המדיני, אך לא רציתי להביא
כוכבים מבחוץ לתקופה קצרה כזו.
״זה היה ברור לכולם, בצורה שאינה
משתמעת לשתי פנים, שהתפקיד שלי הוא
זמני ואני חוזר להיות כתב מדיני. כל
זה קרה יומיים לפני שסאדאת בא. כשהחלו
השמועות הראשונות על בואו אמרתי
לפינסקר שאני רוצה לחזור לתפקיד
הכתב המדיני כי המישחק הוא חדש לגמרי
עתה, מעבר לכל דימיון. ובכלל,
קשה מאוד להיכנס לתפקיד של כתב
מדיני. צריך ׳לקשור קשרים. צריך ליצור
היכרויות. ואני לא חושב שתקופת ס׳אדאת
היא תקופה טובה כדי להתחיל בתפקיד
כזה. קראתי לאבנר ואמרתי לו :׳עד כמה
שזה תלוי בי, אם אתה תשתף פעולה נתחלק
בכיסוי סאדאת. יש מספיק עבודה׳.
אך אבנר תבורי התחיל לבעוט.
״נסענו לכסות את בואו של סאדאת,
וכששידרתי הוא ניכנס לדברי ודיבר על
ההימנוגים. אני עשתי עבודה טובה.
היה לי הראיון הראשון עם סאדאת. סידרתי
עם ברברה ולטרס שאהיה נוכח
בעת הראיון המשותף שערכה עם בגין

עמוד 39

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2113 - 1 במרץ 1978 - עמוד 39 | יועם סאדאת. יזמתי את ׳הדברים .׳נדחקתי. עשיתי עבודה ׳שיל עיתונאי. ליא ליקקתי לפינסקר. קל להגיד שלקחתי לעצמי את הסוכריות, אליא שתבורי פשוט לא היה ישם כשחילקו

יועם סאדאת. יזמתי את ׳הדברים .׳נדחקתי.
עשיתי עבודה ׳שיל עיתונאי. ליא ליקקתי
לפינסקר. קל להגיד שלקחתי לעצמי את
הסוכריות, אליא שתבורי פשוט לא היה
ישם כשחילקו אותן.
״במסיבת העיתונאים המשותפת החלטתי
שנעשה שני דברים: אחד מאייתנו יכסה
את המסיבה ואחד יישאל ׳שאלה. הוא לא
הגיע ואני עשיתי את שני הדברים. התקיימה
ישיבה מיוחדת של הממשלה והוא
לא היד, שם. הוא ממש חיבל בעבודה,
וניסה להיבנות מהסיטואציה.
״אבנר עשה כמה פאשלות, ואני
הייתי עושה כמוהו אילו הייתי חסר נסיון
כמוהו, בגין שידר לאומה מלישכתו, אך
אבנר לא היה שם. ביקשתי מזאב כהן
שיחליף אותו. כשהייתי מעיר לו, היו אומ-

קפוץ

על ההזדמנות
בדירות גינדי
בראשון־לציון
מבצע ל־ 7דירות בלבד
במחירים ללא תקדים
פורש רועה
שילמתי ביוקר

רים: בטח, קיטל אינטרסנט, רוצה להוכיח
שהוא הכי טוב.׳
״בעניין הנסיעה לקאהיר, השיקול היה
שאין ספק שבקאהיר דרוש הכתב היותר
מנוסה. המזכירה של פינסקר שברה את
האצבע בחיפושים אחרי תבורי. הוא לא
נמצא. אחר כך סיפר שקיבל את הידיעה
מסוכנות הידיעות.
״אני יודע שהמיסכן הוא הצודק. כשאני
אהיה מתוסכל ויהיו לי טענות אני
אהיה צודק. בינתיים אני מצליח, אז אני
התככן, הסכסכן, המעקב התקדמויות. אני
בתפקיד רק שלוש וחצי שנים, ובקאהיר
מלאו לי שלושים. האם אני תרח זקן ש צריך
לפרוש מתפקידי ולפנותו לאחרים?״
סתם משמיצים

הטוב של קיטל,
>*הוא כיום מנהל מחלקת החדשות בפועל,
בנוסף להיותו מגיש פופולארי של
בחצי היום. גזית קיבל על עצמו את ה תפקיד
של ניהול המחלקה הבעייתית אחרי
שפינסקר שיחרר את קיטל מתפקידו.
הוא יושב במישרדו, ומסביר:
״קיבלתי על עצמי את התפקיד, בידיעה
שהחטיבה הולכת לאינטגרציה — יהיו כאן
מנהל חטיבה ומזכיר מערכת. אני אחד
האנשים שלוחץ לביטול שתי המחלקות —
ענייני היום והחדשות — ולאיחודן במחלקה
אחת, בפיקוחו של מזכיר אחד. הצ לחתי
ליצור בינתיים שני דסקים משתי
המחלקות: דסק חדשות־חוץ, בראשותו
של עמנואל חלפי, ודסק מדיני בראשותו
של שלום קיטל. תוך כמה ימים תוקם היחידה
המרכזית, שתורכב מאנשים מרכזיים
ושתפקידה יהיה קליטה, מיון ועריכה
של חומר המגיע לחדשות.
״בשבוע הבא יפורסם מיכרז לתפקיד
מנהל חטיבת החדשות ומיכרז נוסף לתפקיד
מזכיר המערכת, כשהמישרות של
גבי גזית, כמנהל מחלקת ענייני היום,
ושל חנן נווה, כמנהל מחלקת החדשות,
תתבטלנה מאליהן. אני לא יודע למה משמיצים
סתם. כל בוקר מתקיימת פה ישיבה
על חלוקת עבודה, וכל יום מדברים על
מה שהיה אתמול. אני יודע מה עושה כל
כתב ואני מעיר לכל כתב על עבודתו.
קיים פה תהליך מיקצועי של ביקורת על
העבודה. הריאורגניזציה רק החלה, ואני
מקווה שהיא תתממש.״

שרית ישי :

מחיר רגיל

חדרים חדרים חדרים חדרים

ברח׳
ברח׳
ברח׳
ברח׳

צ׳׳ג בנות בלפור בית לחם
שפרינצק

(נו ה כ צנ ל סון)

31/2חדרים ברח׳ בית לחם
31/2חדרים בבניו לדוגמא
4!/2חדרים בפרויקט כצנלסון

345.000

315.000

345.000

345.000

355.000

355.000

525,000

מחיר מיבצע

310.000ל״י
280.000ל״י
310.000ל״י
310.000
320.000
320.000
490.000

ה די רו ת ב בניני ם מ פו א רי ם ביו תרו כו ל לי ם בין הי ת ר לובי
מ הו ד ר, כני ס ה סגו ר ה, ט ל פון פני ם, מתק ני משח קי ם בחצ ר
ליל די ה בנין, א רונו תמטבח ״דג ש״ ,ח ר סינ הצב עוני ת ועוד...

משכנתא לא צמודה עד 150,000ל״י
משדד׳ המכירות ש ל

יר תאברהם הינדי

1 1גינדי־המשרד הותיק בעל המוניטין
ראשון לציון רח׳ הרצל 59 טל 946180 .
דירותחן ־ראשון לציון רח׳הרצל 50

עמוד 40

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2113 - 1 במרץ 1978 - עמוד 40 | שידור 9 1 2 7 ,0 0 0ריצורנ 7דירוו 7כ־ 1977 9ריצו 71 לדירווג ב1978 - צל״ ש חסוו מעצמו ומב]י ביתו ואבדן וכוש הקדם להתקין עגמת מ1עול בטחון !• לירון לונדון, על

שידור

9 1 2 7 ,0 0 0ריצורנ 7דירוו 7כ־ 1977
9ריצו 71 לדירווג ב1978 -

צל״ ש

חסוו מעצמו ומב]י ביתו
ואבדן וכוש הקדם להתקין עגמת מ1עול בטחון

!• לירון לונדון, על שריאיין, במיסג־רת
עלי כותרת, את האחות ושני האחים
מבאר־שבע, בצורה שהיו בה טאקט וחן.
בראיון זה נזרקה, שלא במתכוון,
פצצה. אחרי שהופנתה תשומת־הלב ה ציבורית
למישפחה זו, ביקר אצלה סגן
ראש־ד,ממשלה, ייגאל ידיו, והדבר פור סם
בהרחבה. בראיון גילתה האחות, בתמימות,
כי ידין לא שאל אותה אף שאלד,
אחת על מצב המישפחה, מפני שהיה
״עסוק עם המון צלמים וכתבים, שבאו
איתו.״
מעולם לא הוטל אור על הציניות של
פוליטקאי רודף־פירסומת, בצורה כה
פשוטה ומעוררת־תיעוב.

!/כביוגו

* דגם יצוא
* 6בויחים
* 5שנים *רוויות
לבחירתו מפתח וצילינדו מתוחכם

1/כבי^ זכה 7סו*י 0ין
בי^ד 0ו 7ובחוייד

הערבי. עתר, יצטרך יחזקאל לטפח יחסים
אלה. הוא יארגן הרצאות וסימפוזיונים,
ואף יעדכן את העיתונים הערביים בחומר
רקע של שידורי הטלוויזיה הצפויים.
האגרה של פל א טו־ ש רון
ח״ב שמואל פלאטדשרון בישר לעיתונות
כי כתב מיכתב לשר החינוך והתרבות
זבולון המר בו דרש להפסיק
לאלתר את שידור ההודעות מטעם מח לקת
הגביה של רשות השידור.
לדעת פלאטו־שרון שידור יומי של הו דעות
אלה, הנמשך חודשים רבים, מהווה
שטיפת מוח והופך את הצפיה בתשדירי
מחלקת הגביה לסיוט.
ואומנם לח״ב הבודד יש סיבה טובך,

שי כתב פרל מנ טר׳

0 0־1710 17־11 מכיוים
ביעילותו והחלו לחקותו.
הזהו מחיקויים.
דווש מנעול עכביש
עם החותמת המוטבעת
02-418628 03-831835
823260־04-523946 03

055-24475
74634־057

נחמן שי, אחד משלושה הגולים הנמצאים
עתה בחוץ־לארץ, עומד להתמנות
כפי הנראה ככתב הפרלמנטרי של
מחלקת החדשות. שי חוזר לארץ בחודש
מאי, אחרי שיסיים תקופה של לימודים
בארצות־הברית. הוא ימלא את מקומו של
דן רכיב, הנקרע עתה בין הכתבות הפרלמנטרית
לבין הכתבות לענייני מיפל־גות
וריכוז מערכת תל־אביב של הטלוויזיה.
שני
גולים אחרים, טוביה סער ואלי
ניסן יחזרו לכל המוקדם רק ב קיץ.
עדיין לא ברור באלו תפקידים ישוב צו
השניים, אולם אין ספק כי שיבוצם
יעורר בעיות. כזכור היד, סער בתקופה

.הודעה חד־פעמית על 3קורסים — נא לגזור ולשמור !
״אולפן גרג״ )0 0 0בהנהלת המורה הידוע מר חיים בר־קמא
פותח ב־ 13.3.78 קורם בוקר וקורס ערב של חודש אחד בלבד
וב־( 12.4.78 חופשת־פסח) קורם בוקר לתלמידים של 8ימים בלבד ל־

קצר 11ת

עברית / 1א1
אוגרית

ההצלחה מובטחת ! כיתות קטנות — הירשמו מיד :
תל־ אכיר ז רח׳ וייצמן ,22 טל.254826 .
הי 8ח ז פרטים על הקורס בביה״ס. במעלה״ .שמריהו לוין ,30 טל ,664922 זי התיאטרון העירוני באר־שבע

מארה״ב לכנסת

זה עתה הגיע

הרצח ש ל יירו
בבית הספר הריאלי
*הוא מסוגהמחזות ״ מ מ״ יי כי ם
להע סי ק אח הקהל גםנא מר
האו רות כבי םומ חי או ת
הכפיי ם מו כ נו ת ״.
ידיעות אח רונו ת

כתב־בנסת שי

$641.011/1
66־י 669111 311)1 $3 )13) 39

יום ד׳ 1.3קרית־שמונד
בית־קשת
מוצ״ש 4.3
בית־שאן
יום ד׳ 8.3
באר־שבע
מוצ״ש 25.3
באר־שבע
יום א׳ 26.3
באר־שבע
יום ב׳ 27.3
באר־שבע
יום ג׳ 28.3
יום א׳ 2.4בית־החייל ת״א
יום ב׳ 3.4בית־חחייל ת״א
כרטיסים ״לאן״ ,דיזנגוף
,101 טל 247373 .
יום ג׳ 11.4
יום ד׳ 12.4

פרדס־חנה
קרית־חיים

קבלת מודעות
לכל העיתונים
במחירי המערכת
ס ביר סו אידי אל
אבן גבירול 110 תל־אביב
(פינת אנטוקולסקי)
טלפון 227118 ,227117

חניה חופשית

חובב־צילום ידין

אלבום צבעוני המתאר את
השבועות ששינו את מהלך
ההבטוריה כמזרח התיכון.

אמת של ילדים

הפצה בלעדית
סטימצקי

של ״ברוגז״ ערב יציאתו לניו־יורק כדובר
משלחת ישראל באו״ם, ואילו עם ניסן
פשוט לא היה מד, לעשות. הוא היד, האיש
החזק במחלקת החדשות בתקופה בה ניהל
אותה צדי גיל, וכשהתפוטר גיל מצא
את עצמו ניסן ללא עבודה.
91ש כ 1עי את לונ דו!

ב״מותו
הצלילים׳

החנות הטובה כעיר.
פינסקר 51ת״א, טל 281737 .

מנכ״ל רשות השידור יצחק ליסני
עורך עתה פעולות שיכנוע רציניות ב יותר
כדי להניע את ירון לונדון לחזור
בו מכוונתו, לצאת לחופשה בחודש מאי
הקרוב, ועל־ידי כך להוציא כפי הנראה
לחופשה גם את תוכניתו עלי כותרת.

,ימורשה״ בטייבה

ה ם* ן י
קיכלת חשבון,
אנא, פרע אותו
כה קד ם
מחלקתה מנויי ם
אליפות ישראל בשש־בש
ראה עמוד 7

לאחר שהיד, מושעה במשך למעלה משנתיים,
בעקבות האשמות שהופרכו ברובן,
חוזר כתב החדשות בערבית, עזרא
יחזקאל, לעבודה.
היו קשיים רבים למצוא לו עבודה ברשות,
אולם בסופו של דבר הוחלט ש יחזקאל
יד,יד, עוזר הדובר לענייני המיג־זר
הערבי, או כפי שהדובר משה עמי
רב מגדיר זאת :״הוא יעשה מורשה בטייבה,״
הנהלת
הרדיו והטלוויזיה לא הקפידו
מעולם על טיפוח יחסי ציבור במיגזר

שלא להיות מרוצה מתשדירי השירות הקוראים
לשלם את האגרה. במחשב רשות
השידור לא מופיע שמו של הח״ב הנכבד,
כמי ששילם אי פעם אגרת רדיו או
טלוויזיה. בווילה שלו, בסביון, יש כמה
מקלטי רדיו וטלוויזיה.
סמנכ״ל רשות השידור לענייני מיגר,ל
ומי שאחראי על הפעולות הכושלות של
מחלקת הגביה, שדמה עבאדי, טען
בפני כתב העולם הזה כי ״ככל הידוע לי
פלאטו־שרון שילם את האגרה.״ כאשר
הועלתה הטענה כי במחשב של הרשות
עליה הוא ממונה לא מצויין כי פלאטו־שרון
שילם את האגרה, השיב עבאדי בזו
הלשון :״עד שלא יוכיחו לי את ההיפך,
כל אזרח שילם את האגרה.״

הידיד של ידין
ברשימת ד״ש פרץ סיכסוך בעניין מינוי
נציג ד״ש לוועד המנהל של רשות
השידור. שני מועמדים התחרו על המינוי:
יאיר רוטלוי ויצחק אריכא,
אולם בעיקבות לחצו של ראש התנועה,
הפרופסור ייגאל ידין, הם הסירו את
מועמדותם. ידין היה מעוניין לתת את ה תפקיד
למי שהיה מנהל קול ישראל צ בי
(״הזי״) זינדר, שהוא ידיד אישי שלי
מזר, שנים רבות, ומהראשונים שהצטרפו
אליו באשר הקים את ד״ש. ואומנם, זיני
דר הוא שנשלח על־ידי ד״ש לוועד המנהל
החדש.
הפס טיבל של מך
ח״ב עקיבא (״הזמר״) נוף ביקש
להגיש הצעה לסדר־היום בכנסת, על פסטיבל
הזמר שנערך השנה. לדברי נוף
הפסטיבל נעדר כל תוכן ישראלי והיה
מכוון כולו לצרכי האדוויזיון.
יושב־ראש סיעת ד״ש בכנסת אמנון
רובינשטיין פסל את הצעתו של נוף
וטען כי אל לה לכנסת לדון בנושא ה קשור
בשיפוט אמנותי ובטעם תרבותי.
ליצני הכנסת, ששמעו על נסיונו של
העולם הזה 2113

עמוד 41

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2113 - 1 במרץ 1978 - עמוד 41 | נוף להעלות את ההצעה, טוענים כי ה־ח״כ המזמר כועס על כך ששיר אותו הוא כתב לפסטיבל הזמר נפסל באחד ה שלבים הראשונים של המיון. מידחמדו ה טלנויזיה במ׳נ הל־ מקר

נוף להעלות את ההצעה, טוענים כי ה־ח״כ
המזמר כועס על כך ששיר אותו
הוא כתב לפסטיבל הזמר נפסל באחד ה שלבים
הראשונים של המיון.
מידחמדו ה טלנויזיה
במ׳נ הל־ מקר קעי־־י שר אל
כמה מאנשי רשות השידור המתגוררים
בעין־כרם מתכוונים לפתוח במערכה
ציבורית כנגד תוכניות מינהל־מקרקעי־ישראל
להנהיג שינויים בשכונה הירושלמית
היפהפיה. הם מכינים בימים אלה כתבה
למבט על נושא זה, ומנצלים את
קשריהם עם עמיתיהם בעיתונים היומיים,
כדי לגייס גם אותם למאבק. עובדי
הרשות הדרים בעץ־כרם הם דובר הרשות

משה עמירב, כניה בן־נון וצבי
רורנר.
הטל] 13׳ של לו ל

כל אזרח, הרוגז למשמע, שידור מסויים,
יכול להתקשר עתה ישירות לשולחן של
המפיק, הבמאי, השדרן או מנהל המחלקה,
ולשוחח עימו. הוא יכול להתקשר גם כדי
להביע את שביעות רצונו משידור זה או
אחר וכן כדי להציע הצעות לשידורים.
מרכזיית הטלפונים החדשה בבניין ה טלוויזיה
והנהלת רשות השידור בנויה
כך שלאחר חיוג הספרות ( 557 אם אתה
מצוי באיזור חיוג ירושלים) יש לחייג עוד
שלוש ספרות המביאות את השיחה ישירות
אל השלוחה המבוקשת. כשירות לציבור
מפרסם העולם הזה מספרי שלוחות
טלפון של אישים שונים בטלוויזיה.
הטלפונים הישירים של מבט הם 221 או
.209 ישירות אל עורך מבט יעקוב
אחימאיר — .358 מי שרוצה את איש
הספורט אלבס גילעדי, או שיש לו
הצעות לגבי שידורי הטלוויזיה בשנות השלושים,
בהם עוסק גילעדי — .352 אם
סתם בא לכם לחזר, אתם יכולים להתקשר
לאחת היפות שבטלוויזיה, מירי
הלוי — 212 או — 215 או אל הצלמת
היחידה בטלוויזיה, צעירה נאה עונה לשם
רחל פרסיקו .368 -דליה מזור יוש בת
ב־ 242 ואילו גליה סופר ב־ .223 אם
יש לכם מבט שני על מה שקורה, אפשר
להתקשר אל עורך התוכנית, שמעון
טסלר — ,201 ואם לילדים שלכם יש
הצעות לגבי תוכניות הילדים אפשר להתקשר
עם אסתר סופר, מנהלת התוכניות
לילדים — .347 דניאל פאר והכל־בו־טק
שלו הם 445 והמנהל הגדול של הטלוויזיה,
ארנון צוק רמו .302 -אם אתם רוצים
להתקשר למישהו ולא יודעים למי בדיוק,
אתם יכולים לפנות לאיש המיסתורין של
רשות השידור, שידו בכל ויד כל בו,
ניסים מיזרחי .461 -הטלפון של
מנכ״ל הרשות, יצחק ליכני הוא .384
אם הרשות חייבת לכם כסף והצ׳ק לא
הגיע, אתם יכולים להתקשר ישירות עם
האחראי לעניין, סמנכ״ל הרשות לענייני
מינהל, שלמה עכאדי .379 -
גונב־ ב די
מנהלי המיזנון בבית רשות־השידור לא
יכלו להתגבר על מגיפת גניבת הכוסות,
הספלים והתחתיות מהמיזנון, שבוצעו על-
ידי עובדי הרשות ועובדי הטלוויזיה. לפני
שבועות אחדים הם הכניסו למחזור כלים
שעליהם מוטבע באותיות גדולות :״מיז-

נון רשות־השידור״ עם סמל הרשות, ומאז
פסקו הגניבות.
״חירבדז חיזעה״ בצבע
סרטו של רם לוי חירבת חיזעה לא
יימכר לתחנות חוץ־לארץ, וזאת על פי
הוראת מנכ״ל הרשות יצחק ליגני.
אולם העובדה שחירבת חיזעה צולם
בצבע (מי שראה זאת בצבע טוען כי הסרט
הרבה יותר טוב מאשר בשחור־לבן),
מעידה על כך כי לאחר שתשתכך קצת
הסערה סביב הקרנת הסרט, הוא יוצע
למכירה בארצות־חוץ.
עבאד כן, ל א, כ ,1לא
מתברר כי איום ההתפטרות של סמנכ״ל

הרשות לענייני מינהל, שלמה עבאדי,
עדיין בתוקף, למרות שעבאדי כבר חזר
ממנו מספר פעמים.
לעבאדי הובטח כי בדרישותיו השונות,
שאינן דרישות של שכר או הטבות אישיות׳
עוד ידון הוועד־המנהל הנוכחי,
כך שברור כי ההחלטה הסופית, אם עבא-
די ימשיך לכהן בתפקידו אם לא, תיפול
כבר בשבועות הקרובים.
אשת א שכולו ת
מסתבר כי רינת רז היא בכל זאת
אחת העובדות החרוצות ביותר ברשות-
השידור. מלבד עבודתה כמגישת תוכנית
החדשות לילדים שקט משדרים, ותפקידה
כמזכירת הפקות שידורי שנות השלושים
בטלוויזיה, עוסקת רז גם בקריינות במים־
גרת צמרמורת, תסכיתים קצרים ברדיו
המשודרים לפני תום המישדרים, בעשר
דקות לפני אחת.
אגב, רז ביקשה מעיתונאים שונים ש כאשר
מזכירים את שם בעלה־לשעבר,
כתב הטלוויזיה מנשה (״בובה״) רז בעיתונים,
לא להדפיס את תמונתו של רז
כאשר הוא ניצב ליד בתם המשותפת.
בידי כמה מערכות נמצאת תמונה שבה
נראה מנשה רז ליד בתו.
התפ קיד של דגר
יצחק (״אידו״) דגר, מי שעמד עד
כה בראש הוועדה הבינמשרדית לאירגון
אירועי שנת השלושים למדינה, ועזב
אותה כדי להיות עוזרו של אריה דזל־צ׳ין,
כאשר זה ייבחר לתפקיד יושב-
ראש הנהלת הסוכנות היהודית, כבר הח ליט
כי תפקידו בסוכנות יהיה רק למשך
שנה ושלושה חודשים.
רגר לוטש עיניו לתפקיד מנכ״ל רשות-
השידור, אם ייאלץ יצחק ליכני, לפנותה,
בתום החוזה שלו בעוד שנה ורבע.
אולפן חד ש
ברשות־השידור נערך עתה מירוץ מטורף
עם הזמן כדי להביא לאישור הוועד-
המנהל הנוכחי, עוד לפני שהוא יתחלף,
את תוכניות הבנייה של אולפן רמות.
אולפן רמות הוא חלק מתישלובת המיב־נים
שייבנו ברמות על־פי התוכנית ויכללו
בתוכם את אולפני הרדיו, הטלוויזיה ומיש-
רדי הנהלת־הרשות. תוכנית זו תעלה כ־
500 מיליון לירות, והכוונה היא לאשר
עתה חלק מהתישלובת: אולפן הטלוויזיה.
מיכרי ם סר טי
לאחרונה יצא לאור קטלוג מהודר בשפה

מלחין־ח״ס נון?
מלח״ב
האנגלית, שבו מציעה רשות־השידור למכירה
סרטים שונים, שהופקו בארץ.
הקטלוג, הבנוי כך שבכל פעם אפשר
יהיה להוסיף לו דפים, זכה להצלחה
ניכרת בקרב תחנות חוץ־לארץ, ואין ספק
שהוא אחת ההצלחות הגדולות של מי
שאחראי על מכירת סרטים ישראליים לתחנות
חוץ, יצחק (״צחי״) שמעוני.
..תשבו*״ ל א חר
״רו־רבח ח״זעה״
אנשים אחדים בטלוויזיה פנו בשבוע

שעבר אל מנהל הטלוויזיה, ארנון צו־קדמן,
בהצעה להתחיל ולהפיק סרט על פי
ספרו השני של יזהר (ס. יזהר) סמי
לנסקי, השבוי.
כוונת המציעים היתה כי המוסדות הנוכחיים
של הטלוויזיה, יחליטו על תחילת
הפקת השבוי עוד לפני שיחולו השינויים
במליאה ובוועד המנהל של רשות השידור,
בחודש הבא, ולפני שישתלטו אנשי הליכוד
והמפד״ל על שני מוסדות אלה, ועל יתר
התפקידים הבכירים ברשות.
שביתת־נ של, לי בני־ צו ק ר מן
לאחרונה חלה רגיעה במאבק, הקרוי
בבניין רשות השידור ,״מילחמת ליבני—
צוקרמך. מנכ״ל הרשות ומנהל הטלוויזיה
שיחקו מישחקי־חתול־ועכבר בחודשים ה־

אחרונים, כשהם מתחלפים בתפקידי החתול
והעכבר על־פי הנסיבות.
לאחרונה הודה יצחק ליבני כי אין
הוא מסוגל להתגבר על ארנון צוקרמן.
לכן ריכז את כל מעייניו ברדיו, כשהוא
מניח את הטלוויזיה כנחלה בילעדית של
צוקרמן.
רק בשבועות האחרונים, כאשר התברר
הן לליבני והן לצוקרמן כי הם מועמדים
לסילוק, בעיקבות עליית השילטון החדש,
שככה המילחמה ביניהם. לליבני ברור
כבר היום כי מינויו של הפרופסור ראובן
ירון כיושב־ראש הוועד המנהל. של הרשות,
במקום ולמר איתן, פירושו סוף
הקאריירה שלו ברשות. נראה כי בעיק-
בותיו יצטרך להסיק את המסקנות גם
צוקרמן, הידוע כאיש־מערך מובהק.
אגב, צוקרמן אמר כבר פעמים רבות
כי הוא יהיה מוכן להתפטר מתפקידו,
אבל רק לאחר שליבני ילך .״התפטרות
שלי לפני ליבני פירושה יהיה שליבני
ניצח ושאני לא עמדתי בלחץ,״ אמר
צוקרמן.
א 1או עכ שיו
מפיקת עלס ועלטה, רות רובנו, מכינה
לקראת חגיגות שנות השלושים סידרה
שבועית מעניינת, שתשודר במיסגרת ה תוכניות
לנוער.
בסידרה ייערכו עימותים בין שני דורות,
דור הבנים ודור ההורים, וכל פרק
ממנה יוקדש לנושא אחר. הבנים וההורים
יתווכחו על נושאים כמו אופנה־בכל־אחד־מהזמנים,
סיגנון בילוי, סמים, לימודים
וכדומה, כשכל אחד מהצדדים ינסה
להוכיח, מעל גבי המסך, כי הסיגנון שלו
טוב יותר.
״האח״ ו״סטארסק והאץ ,״
ממשים ,

א;ט פלאטו־שרון (משמאל) ומכשיר הטלוויזיה (מימין)
טלוויזיה בלי אגרה
העולם הזה 2113

לחובבי האחים: הסידרה תימשך לפחות
עוד שלושה וחצי חודשים, ואם תהיה
דרישה ציבורית להמשכה, גם לאחר מועד
זה, היא תימשך ותימשך בלי סוף. האנגלים
לא הפסיקו עדיין לצלם את אחיס.
ולחובבי סטארסקי והאץ׳ :היד הזדונית
שעמדה לקום על שני בלשים חביבים
אלה, ולהחזיר במקומם את המלאכים של
צ׳ארלי, נגדעה. בינתיים ממשיכים סטא־רסק:
והאץ ../ואילו למלאכיות. תימצא
שעת־שידור ביום אחר.

עמוד 42

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2113 - 1 במרץ 1978 - עמוד 42 | חמישים פעם בשנה, בתדירות של אחת לשבוע (להוציא שבועות של כדורסל ואנטבה) ,עולה לדיון ציבורי נושא החוק — אכיפתו, עקיפתו, שמירתו, שימורו, הפרתו, הפרייתו, קירקורו,

חמישים פעם בשנה, בתדירות של אחת לשבוע
(להוציא שבועות של כדורסל ואנטבה) ,עולה לדיון
ציבורי נושא החוק — אכיפתו, עקיפתו, שמירתו,
שימורו, הפרתו, הפרייתו, קירקורו, קילקולו, קיש״
קושו וקימקומו.
בכל יום זוגי בשבוע (להוציא ימי מחלה ומועד)
מתפרסם בעיתון מאמר על הנושא ״השומר את החוק
— החוק שומר אותו״ ,״אכיפת החוק — לאן?״,
״עקיפת החוק — ומה הלאה חוק זה חוק״,
״אסור להפר את החוק כי זה לא טוב לעיכול״ ו״החוק
— מה יהא עליו?״.
גם ועדת שימרון מרחה כמה עמודים בנושא
אכיפת החוק, כנהוג במסקנותיה של כל ועדה מימים
ימימה. גם בכל כתבי דונביץ יש פרק ארוך ומייגע
בעניין אכיפת החוק. יש אפילו מפלגה שלמה, ה תנועה
הדמוקרטית לשינוי, שכל כולה עומדת על
שמירת חוק (בניגוד לשמירת עקרונות).
זה המצב הקבוע, היומיומי, השיגרתי, של קיש־קושי
השכל ובילבולי המוח בנושא החוק, חוק, חוק,
חוק, חוק, חוק, חוק (חוק כבר אמרתי?) ,חוק, חוק,
חוק, חוק.
אבל לא תמיד זה כל כך שיטחי, כמו שאני מנסה
להציג את זה (הו לא יש גם עומק, ויש מעמיקים.
והללו גורסים שהבעיה היא לא תקציב המשטרה,
ואפילו לא כוח האדם במשטרה, ואולי אפילו לא רק
המשטרה, בכלל. המעמיקים גורסים שהבעיה היא
חינוך. צריך, חייבים, מוכרחים לחנך לשמירה על
החוק.
צריך לחנך לשמירת החוק. חייבים לחנך לשמירת
החוק. מוכרחים לחנך לשמירת החוק( .ועוד הפעם —)
צריך לחנך לשמירת החוק. חייבים לחנך לשמירת
החוק. מוכרחים לחנך לשמירת החוק לפני שיהיה
מאוחר. לפני השעה שתים־עשרה. לפני שהולכים
לישון.
אבל איך מחנכים לשמירת חוק?
אפשר באמת (כמו שניסיתי להדגים קודם) לעשות
זאת בשיטת השינון. אפשר לתת לתלמיד הרך
לכתוב 300 פעם ״צריך לשמור חוק״ 500 ,פעם ״אסור
לעקוף חוק (מצד שמאל)״ ו־ 1000 פעם ״אין משיחים
בשעת הסעודה״ ,ואין ספק שזה יצליח (אם זה לא
יצליח — סימן שצריך להגדיל את הכמויות) ואז
הילד ילמד לכתוב (אם זה לא יועיל — זה לא יזיק).
אבל איך בכל זאת מחנכים לשמירת חוק?
איך מחנכים בשיעור חברה לשמירת חוק, כש בשיעור
היסטוריה לומדים ההיפך? איך מחנכים
לתודעת חוק, כשתודעה יהודית זה ההיפך?
בשיעור היסטוריה לומדים שהקמת מדינת ישראל
היא בניגוד לחוקי ההיסטוריה, כל מלחמות ישראל
הם מעטים מול רבים ובכל זאת אנחנו מנצחים,
למרות שזה בניגוד לחוקים, כי אנחנו יהודים, ועל
יהודים, כידוע, לא חלים שום חוקים טפשיים, שחלים

איך ללכת טיפשי

על כל הגויים, חוץ אולי מחוק כלים שלובים (אבל
זה בגלל שהמורה לפיסיקה הוא שמאלני קצת) ,שהרי
אנחנו עם סגולה, ורק חוקי האלוהים הם חוקי החיים,
וכל השאר זה שטויות במיץ עגבניות, ודור הג׳ינס
שותה קווינס וצריך לשמור על החוק (צילצול).
מה שמזכיר לי ששכחתי להגיד שאנחנו מדינת
חוק. את זה צריך להגיד בכל הזדמנות — אנחנו
מדינת חוק( .ועוד הפעם —) אנחנו מדינת חוק. אנחנו
מדינת חוק (אנחנו מדינת חוק — אמרתי כבר?).
אנחנו מדינת חוק.
וכרגיל, כמו כל הדברים שאומרים בכל הזדמנות,
וחוזרים ואומרים, אז גם הקביעה הזאת (״אנחנו
מדינת חוק״) היא שקר. אנחנו לא מדינת חוק. אנחנו
מדינה שעושה צחוק מהחוק. אנחנו מדינת צחוק.

כולם פה חושבים שכולם פה מטומטמים, אבל גם
לטימטום יש כנראה גבול. כי כולם פה יודעים שאנחנו
לא מדינת חוק. כולם פה יודעים שאנחנו מפירי חוק.
כולם פה גם יודעים שכולם פה יודעים שאנחנו לא
מדינת חוק. כולם קוראים עיתונים. כולם רואים טל וויזיה.
כולם מכירים את בגין.
ארצות הברית הגדולה, האדירה, החזקה, אומרת
לישראל ״אתם מפירים את החוק הבינלאומי״ ,ומר
בגין אומר להם, בשם כולנו ,״אנחנו שמים זין על
החוק הבינלאומי. יש רק חוק אחד — חוק הצדק
היהודי, הניצחי, היחידי, האמיתי, שלנו, אנחנו( ,שו אה
אמרתי כבר?) ,וחוץ מזה אלוהים איתנו!״.
וכמו המדינה גם אזרחיה. המדינה שמה זין על
החוק הבינלאומי. האזרחים שמים זין על החוק ה לאומי.
למדינה יש רק חוק אחד — חוק הצדק הפרטי.
לאזרחים יש רק חוק אחד — חוק הצדק הפרטי.
המדינה מצפצפת על כל העולם, ועל המשטרה הכי
חזקה שיש בכלל בעולם (ארצות הברית) .האזרחים
מצפצפים על כל העולם, ועל המשטרה, תהיה חזקה
כמה שתהיה. .
מה שמוכיח, אגב, שעניין הדוגמא האישית בכל
זאת עובד. הנה, למשל, פורע חוק פרוע הוא שר
בממשלת ישראל. הנה, למשל, מפירי חוק ידועים
ומפורסמים נקראים כאן ״מיטב הנוער״.
אז מי אנחנו, הקטנים, שלא ניקח דוגמה מה גדולים?
כאן,
כשאזלו כבר כל הטיעונים (שבעצם לא היו
מעולם) החינוכיים בעד אכיפת החוק ונגד עקיפת
החוק, לא נותר למחנכים הדגולים אלא לפנות היישר
אל כיסינו, לאמור ״הפשע אינו משתלם״

אסור רעשן
אסור וצחוק
) 1 0 1

ונגה ון וויויס

ומאחר שעל שלושה דברים עומדת החברה הישראלית
(כסף, זיונים, ואלוהים) ,הרי שזה בטח ישפיע
עלינו, שאומרים לנו שהפשע אינו משתלם, והרבה
יותר טוב להשקיע בבורסה. בקרוב גם יגידו לנו
שמי ששומר חוק מזיין הרבה, ושאלוהים קרוע על
שומרי חוק, ואז החינוך לשמירת החוק באמת יהיה
קומפלט, והכל יהיה בסדר וניקיון.
אלא שהפשע משתלם, ושומרי החוק מזיינים מעט,
ואלוהים דווקא קרוע על מפירי חוק. מה לעשות?!
(המקום היחידי בארץ שבו הפשע אינו משתלם זה
בסטארסקי והאץ׳ .אבל כולם כבר יודעים שזה רק
סרט. והחיים זה לא סרט, חביבי!).
כיצד יכול פושע לחנך ילד לשמור על החוק?
כיצד יכול פושע להסביר לילד שהפשע אינו מש תלם?
כיצד יכול הורה שמעשן להסביר לילד לא
לעשן? כיצד יכול הורה שמעשן לחנך ילד שהעישון
מזיק לבריאות?
אני יודע שאלו שאלות קשות, אבל בכל זאת יש

עמוד 43

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2113 - 1 במרץ 1978 - עמוד 43 | לי תשובה — הדרך היחידה שבה ילמד הילד שזה לא טוב לעשן היא שאבא שלו ימות מסרטן. הדרך היחידה שבה ילמד הילד שהפשע אינו משתלם היא שהפושע ימות ביריות. הדרך היחידה

לי תשובה — הדרך היחידה שבה ילמד הילד שזה
לא טוב לעשן היא שאבא שלו ימות מסרטן. הדרך
היחידה שבה ילמד הילד שהפשע אינו משתלם היא
שהפושע ימות ביריות. הדרך היחידה שהאזרח ילמד
שצריך לשמור על החוק היא שהמדינה תחרב.
עצוב? כן, אבל מה לעשות? אי אפשר שמדינה,
הבנויה על הפרת חוק וזילזול מוחלט בסביבה (הקרובה
והרחוקה) ,תצליח אי־פעם לחנך את אזרחיה
לשמירת חוק ולהתחשבות בסביבה (הקרובה והרחוקה).

אין עם פלסתינאי אז גם אין שכנים. ככה זה.
ופה אני מגיע (סוף סוף) לנושא הפשע המאורגן
האמיתי —
אם יש פשע מאורגן להפליא, מוגן, חוקי, טוב,
אלוהי, שחדר וחודר לכל שכבות הציבור, כולל דרגי
השילטון הבכירים ביותר, הלא זה פשע הכיבוש ו הדיכוי.

צריך ועדת חקירה כדי לברר אם הפשע הזה
קיים, ומה אופיו, וכיצד להילחם בו. לא צריך כי
כולם יודעים שהוא קיים. לא צריך כי כולם יודעים
מה אופיו. לא צריך כי אף אחד לא רוצה להילחם בו.
להיפך — כולם רוצים לפתח אותו, לטפח אותו,
להגדיל אותו, להאדיר אותו, להפוך אותו מהגשמה לחזון וכך אנחנו מגיעים מועדת שימרון ליהודה ו שומרון,
מהפשע הקטן לפשע המאורגן.
וככה זה ניראה: מעשן חשיש הוא פושע, קצין
מימשל הוא בחור זהב. גנב תפוזים הוא פושע מאורגן,
הורג ילדים הוא בחור טוב( .יש לי על זה בדיחה:
אמא אחת אומרת לבן שלה ״מה יהיה איתך הסוף ל
אין לך עבודה. אתה מעשן חשיש. אתה גונב תפוזים.
הנה, תיראה את מושח. הנה, הוא בדיוק בגילך, בן
עשרים ושמונה, והוא כבר מנהל מחנה ריכוז!״.
בעברית זה לא נשמע טוב, אבל בגרמנית זה נורא
מצחיק).
למי רוצים למכור את הנורמות האלו ל את מי
רוצים כאן לרמות ל איזה מדינת חוק ל איזה חוק ל
אנחנו מדינת חוק, שבה חיים מיליון ומעלה
אנשים משוללי זכויות, אנשים מחוץ לחוק, אנשים
שצריך לדכא אותם בתוקף החוק (האלוהי) .איזה
מדינת חוק ל איזה חוק ל (כן, בטח שאני יודע שזה
מצב זמני. הוא כל כך זמני שהוא נימשך, בינתיים,
רק שליש מכלל תקופת קיומה של המדינה. ועוד היד
נטויה. כי ״ארוכה זרועו של צה״ל, וכאשר היא תגיע
אל האויב — היא תהפוך לאגרוף״ — ד. אלעזר).
מי שהולך לישון במאורת כלבים, אמרו חז״ל, אל
יתפלא שיש לו פרעושים.
ומי שמארגן את הפשע אל יתפלא שיש פשע
מאורגן.

אסור ל צ חו ק

הממ שלה מ תייצבת בפני הנ שיאים
מימין לשמאל: שר הפנים נורמן וויסדוס, שר החוץ מל ברוקס, שר הביטחון
וודי אלן, שר התיק שורת הארפו מרקס, מזכיר הממשלה גראוצ׳ו מר קס׳ שני הנשי אים
— השמן והרזה, ראש הממשלה צ׳רלי צ׳אפלין, סגן ראש הממשלה ג׳רי
לואיס, שר הבריאות צ׳יקו מרקס, שר ה ח קל או ת דודו דותן, שרי המס חר והתעשיח
לורל והרדי ושר ׳האוצר באס טר קיטון.

כגר מזמן אני חולם לעשות סרט על
מדינה מצחיקה.
זו מדינה שבה צ׳רלי צ׳אפלין הוא
ראש הממשלה, נורמן וויסדום שר הפנים,
הארפו מרקס שר התקשורת, מל ברוקס
שר החוץ, וודי אלן שר הביטחון וכן הלאה
(ראה תמונה).
למדינה הזאת, אגב, יש שני נשיאים,
ולא אחד, והם השמן והרזה.
וזו מדינה נורא מצחיקה.
תתארו לכם למשל את טקס פתיחת
הפרלמנט: שני הנשיאים רבים מי ינאם
ראשון, רודפים זה אחרי זה מסביב לדוכן,
וזורקים עוגות קצפת שנמרחות על פרצופיהם
של הצירים המכובדים, שכל אחד
מהם גם הוא קומיקאי מדרגה שלישית.
אז נכנס ראש הממשלה בהילוך מתנדנד,
אבל הוא מתחלק על בננה ועף לאורך
האולם ונתקע בתוך עוגת קצפת ענקית,

שאינה אלא שר החוץ המחופש לעוגה,
כדי לעקוב אחרי שר הפנים המחופש
לשוטר, הרודף אחרי שר הביטחון המחופש
לשר החקלאות.
ככה זה כל הזמן במדינה המצחיקה
ההיא.
אבל יש רק בעייה אחת במדינה הזאת
— אסור לצחוק. בשום פנים ואופן אסור
לצחוק. מי שצוחק — מומת.
וככה כולם יושבים וצופים בהצגה
המצחיקה ביותר בעולם ולא צוחקים. כי
אסור לצחוק. הם מתים לצחוק, אבל הם
לא צוחקים, כי הם לא רוצים למות.
בבר מזמן אני רוצה לעשות סרט כזה
על מדינה כזאת.
אבל מה — עשו כבר את הסרט הזה.
בעצם, עשו כבר את המדינה הזאת.
ואתם יודעים מה — אף אחד באמת
לא צוחק. אפילו לא הקהל.

כי זה עוד כלום — הרבה צחוק עוד יהיה פה.

ץ11ו 10* 11) 5סז אוסא

עמוד 44

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2113 - 1 במרץ 1978 - עמוד 44 | טדי קולס מספר, משמיץ ומרסד • על דויד בן־גוויון • לכן־גוריון לא היה שום עניין באמנות, כאשר הביא לו פעם ידיד מהדורה נדירה של כתבי אפלטון, מלפני שלוש־מאות שנה,

טדי קולס מספר, משמיץ ומרסד
• על דויד בן־גוויון
• לכן־גוריון לא היה שום עניין באמנות,
כאשר הביא לו פעם ידיד מהדורה
נדירה של כתבי אפלטון, מלפני שלוש־מאות
שנה, התבונן בה בן־גוריון ואמר:
״יש לי כבר.״ ״אבל זוהי מהדורה נדירה,״
אמר לו הידיד. השיב בן־גוריון :״יש לי
בדפוסי ברור יותר, בהוצאת פנגווין.״
כאשר לקחתיו לראות את שיחזור העתיקות
שעשינו בירושלים, הוא חלף על פניהם
באדישות מוחלטת. הוא פשוט לא
הבין לשם מה אנו עושים זאת .״למה
אינכם מורידים זאת,״ שאל ,״ובונים משהו
חדש ויפה?״
• לבן־גוריון כמעט שלא היה עניין
באחדות מהמחלקות שהיו במישרדו, כך
שכמה מהן נותרו לגמרי בידי. פעם בשנה
היה עליו לשאת נאום־תקציב בכנסת, להסביר
את פעילות מישרדו. זה היה הנאום
היחידי שהיינו כותבים עבורו. אחר-כך
היה מוחק את רוב הפרטים, ומדבר אד־ורק
על מה שעניין אותו: ביטחון, מדי־ניות־חוץ,
עלייה וקליטה, חינוך, פיתוח
מדעי, יישוב הנגב, יהדות העולם.
• בן־גוריון היה בטוח, שאם עשה
החלטות, הן תבוצענה, בלא שהיה לו
מושג של ממש על דרך עבודתה של
מכונת הממשלה.
;• בן־גוריץ הרגיש שאין טעם לדון
עם הערבים בישראל כנושא נפרד, כיוון
שקשר את בעייתם עם המצב במדינות

פניני־הלשון של טדי קולק, בתדירות הנפלטות מפיו
גבוהה /הפכו כבר מזמן חלק
מן ההווי הפוליטי של ישראל.
הוא פולט אותן באורח ספונטאני,
כמי שיורה צרורות מן
המותן. העיברית שבפיו משוץ

בשת, אך אין זה מפריע לו
בהתבטאויותיו.
לפעמים גורמים דבריו ש-
4*10*£0111 וו<0י\,ע׳1{61
רוריה• בעת הפגנתם הראשונה
של הפנתרים השחורים,
מול בניין המישרדים שבו
ממוקמת לישכתו של קולק,
הורה להם בנימת ציווי :

,,רדו מן הדשא הדברים
התפרסמו בכל כלי-התיקשו-
רת, ושימשו דוגמה לקהות-
החושים של אנשי המימסד
לבעיות החברתיות שהועלו
על-ידי הפנתרים הצירים.
בהזדמנות אחרת השיב לתושב
ירושלים, שהתלונן
לפניו על מחדלי העיריה, ב-
מישפט קצר :״שק לי בתחת!״
הקטעים המופיעים בעמודים אלה לוקטו מתון ספר
אוטוביוגראפי של קולק שנכתב על-ידו בעזרת בנו, עמוס. הספר
התפרסם החודש, רק באנגלית, והוא נמכר בהצלחה בעיקר
בקרב יהודי ארצות-הברית. לשונו המחוספסת של קולק עובדה
ורוככה בספר, אך חודיה לא קהו כלל.

אציה, לעיתים מפני שבן־גוריון אמר לה,
לעיתים אחרי ששמה מארב לכל מי שיצא
ממישרדו של בן־גוריון, ושאלה אותו במה
מדובר ...היא ניסתה להשלים בין בן־
גוריון לאשכול, לבון ואחרים. פעמים
אף הצליחה, לפחות באופן זמני.
פולה מעולם לא הסתירה דעתה, ואמרה
לאנשים את דעתה עליהם ישר בפניהם.
לבסוף קיבלו זאת כולם ברוח טובה. היא
היתה שואלת שאלות אישיות כגת :״למה
אין לך ילדים? כמה את משלמת לעוזרת?
כמה שילמת עבור השימלה? לא הזמנת
פלוני לביתך?״ והמפתיע הוא, שלעיתים
קרובות גם קיבלה תשובות.
• זכורה לי הפגישה הראשונה בין

דני קיי לפודה.

היא מייד שאלה אותו :״אתה נשוי?״

״נשוי ליהודיה?״

״אבל אתה, אתה יהודי?״
״כמובן, אני יהודי! על מה את מדברת?״
״אינך
נראה יהודי,״ אמרה.

ל,ולק עם ריצ׳ארד ברטון ואליזבט טיילור
ערב. הוא לא ראה את הערבים בישראל
כנפרדים משאר הערבים, כפי שרבים ראו
זאת.
• כאשר התפטר בן ־גו ריון, הלך לגור
בקיבוץ שדה־בוקר בנגב הצפוני, אבל
לא העמידו לרשותו שירותי מזכירות או
תחבורה. שירות הביטחון קבע שיש להמשיך
לשמור עליו וכך, המכונית שליוותה אותו
שולמה על־ידי הממשלה, אך המכונית
שבה נסע — והוא קרוב לגיל 80 ואינו
יודע לנהוג — ונהגו, שולמו על-ידי
חברים. רק כמה שנים אחרי התפטרותו
הצלחתי לשכנע את שר־האוצר להקציב
שירותים — כמו שירותי דואר, מזכירות
ותחבורה — לרשות נשיאים וראשי-
ממשלה לשעבר.
• אני זוכר מיקרים שבהם ישב
כן־גו ריון עם גולדה, שי מ עון פרס
(״שהיה עבור גולדה כפיסת־בד אדומה לפני
הפר,״) משה דיין ועוד כמה אחרים

ואני. עם כל הכבוד שרחש לגולדה, הוא
היה תמיד חוזר ונותן עדיפות לאנשים הצעירים,
כמו פרס ודיין, בדברים קטנים
כגון, למשל, מי ידבר ראשון.
•:כל דבר היסטורי הקשור בישראל
עניין אותו ...לגבי כן־גוריץ נעצרה
ההיסטוריה עם חורבן בית שני בשנת ,70
והחלה שוב בשיבה המודרנית לפלשתינה.

• ע ר נו להנך * ו ו, ון
+ליחסים שלנו (עם בן־גוריון) נכנסה
אשתו, פולה, אשה בעלת אישיות ראוייה־לציון.
מצאתי• חן בעיניה, ואשתי תמר
עוד יותר. הסתדרתי עם פולה, אבל זה לא
היה תמיד קל. לא אהבתי את ה״שנור״
שלה, למרות שגם אני שנוררתי ופיתחתי
תכונה זו בעצמי. אבל זה קשה כאשר
אשת ראש־הממשלה עושה זאת...
פולה ידעה על הכל — לעיתים באינטו־

• עי בדי סמית
• כאשר ביקר בן־גוריון בוואשינג-
טון, ליוויתי אותו לארוחת־צהריים עם
חברו בדד סמית, שהיה אז ראש ה־סי־איי־אי.
הם נפגשו לראשונה כאשר
סמית היה רמטכ״לו של אייזנהואר, ובן-
גוריון נסע לגרמניה כדי לנסות להשיג
שיחרור של פליטים ממחנות־העקורים, כדי
שיוכלו לעלות לארץ־ישראל. בדל גילה
אז הבנה, והיה זה הוא שנתן את האישור
לקיים לימודי עיברית במחנות. בן־גוריון
ייחס חשיבות מרובה לאופי שיתוף־הפעולה
בין ארצות־הברית לישראל, ורצה שיחסים
אלה יתבססו על זהות אינטרסים.

• על נחמיה אוגוב
• ב* 29 באוקטובר 1957 נזרק רימון
בכנסת על-ידי מטורף. בדרך־כלל נלווה
אל בן־גוריון (שלישו הצבאי) נחמיה
ארגוב, או(מזכירו המדיני) יצחק נבון,
או שניהם גם יחד, אל כל מקום אשר
יילד. והנה, דווקא בהזדמנות זו היה יצחק

בדרומ-אמריקה ונחמיה, אדם שחי ונשם
למען בן־גוריון לבדו, חש ברע ומשום כך
לא בא. למרבה המזל נפגע בן־גוריון
ברגלו, ורק באופן קל. אבל במשך הימים
המעטים שבהם שהה בבית־החולים, התאבד
נחמיה.
אני זוכר כיצד חיפשנו אותו בכל ירושלים.
לבסוף נמצא בביתו שבתל־אביב,
שם ירה בעצמו. מחשבתנו הראשונה היתה,
כמובן, שעשה זאת בשל זעזוע על כך
שלא היה לצידו של בדגוריון, כדי להגן
עליו. אך המציאות היתה מסובכת יותר.
זמן קצר אחרי פציעת בן־גוריון פגע
נחמיה בהולך־רגל בעת נהיגה. לא ידוע
אם איבד את השליטה על ההגה בשל
דיכאונו, או בגלל חוסר-ריכוז. כנראה סבר
כי הרג את הולך־הרגל אם־כי, למעשה,
האיש לא נפגע בצורה רצינית. אבל נחמיה
מת. וזה היה טראגי.

ער ונעות שרת

• בכמה הזדמנויות ניסיתי לחדור ל
תחום
ריגשותיו האישיים של בן־גוריון׳

כלפי אחרים.
פעם, ב־ ,1959 ניסיתי ליישר את ההדורים
שבין בן־גוריון לשרת, שהערכתיו
מאוד. היחסים שביניהם היו מאוד מתוחים,
כידוע. הזמנתי את שניהם לביתנו כמה
פעמים. לפני הביקור האחרון דיבר בן-
גוריון בפומבי על חלקו של שרת בהשגת
כלי־נשק לצה״ל, באומרו ששרת לא האמין
בכוח מזויין. זה היה הקש ששבר את גב ה
גמל
והביא לניתוק סופי בין השניים.
הבאתי את שניהם לדירתנו, הנחתי אותם
בחדר, סגרתי את הדלת ועזבתי אותם
לנפשם, לבד. אבל הם לזר.מצאו שפה
משותפת. לאחר מכן נהג בן־גוריון לומר:
״משה? אין לי דבר נגדו. אדם טוב.
מסור. פשוט לא היה מתאים למישרד־החוץ.
זה הכל !״
אבל שרת נעלב ורתח מזעם :״בן־
גוריון אפילו אינו״מבין מה שעשה לי !״

• על גולדה מאיו
!• מייד אחרי הקמת המדינה אמרתי ל־כן־גוריץ
שגולדה, חרף כל כישוריה,
עלולה לגרום למדינה נזק בל-ישוער. החזקתי
בדיעה זו כל השנים. אין זה משנה
את העובדה שגולדה ראוייה להערכה והיא
אשד. אהודה, אולי האשד. המרשימה ביותר
שפגשתי מעודי. היא נציגה גאה של ישראל
ובעלת כישרון נדיר לאסוף תרומות
למען ישראל, בד,ופכר. רגשות למזומנים.
לגולדה אין מחשבה מקורית, והיא מפשטת
דברים. כאשה היה עליה להיאבק,
כמובן, כדי לבסס את מעמדה, יותר מכפי
שנדרש מגבר במעמד דומה. וזה חישל
את כוח אישיותה ואת החלטיותה ...לעיתים
תכופות מדי, ואפילו במצבים קריטיים,
קדמו בעיני גולדה המיפלגה וההסתדרות
לכל דבר אחר. היא האמינה ששני אלה
מהווים את הכלים החשובים ביותר בשביל
המדינה וכי צורכיהם חשובים, לעיתים,
מצורכי המדינה. לדעתי, גישה זו — שלה
שותפים רבים אחרים — היא המקור ל רבים
מן המאבקים הפנימיים המתנהלים
היום.

ער אשנוד, גורדה וארן ,
• למעשה שלושת הגדולים — אש־כול,
גולדה וזלמן ארן -היו כולם
נגד בן־גוריון מסוף שנות החמישים ואילך.
הם היו מנהיגי ״השורה השניה״,
כולם בני דורו של בן־גוריון במיפלגת
מפא״י, והאיבה התפתחה כאשר בן־גוריון
החל להעדיף את ״הצעירים״...
בן־גוריון מינה את פרס לסגן־שר-
הביטחון ועזר לדיין, לאבן ולאחרים להגיע
למישרות גבוהות, והוא עשה כל זאת
מבלי להיוועץ ב״שורה השניה״ .זד. עורר

עמוד 45

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2113 - 1 במרץ 1978 - עמוד 45 | את פחדם שיעבור מעליהם, ימנה שרים צעירים יותר בסיבוב הבא ולבסוף ידחק את הדור הישן החוצה. אנשי ״השורה השניה״ היו מרוגזים על בן־גוריון עוד לפני . 1959 כמה נזר,ם

את פחדם שיעבור מעליהם, ימנה שרים
צעירים יותר בסיבוב הבא ולבסוף ידחק
את הדור הישן החוצה.
אנשי ״השורה השניה״ היו מרוגזים על
בן־גוריון עוד לפני . 1959 כמה נזר,ם התלוננו
שמעולם לא הזמינם לכוס קפה ושיחה.
העובדה היא, שלא הזמין גם אחרים,
אבל הם נעלבו בכל זאת. הם לא
התארגנו ממש נגד בן־גוריון, אבל יצרו
אווירת אי־נוחות.

• ער אשסל, ספיו 80 ון
י • ישראל עמדה להפסיד מנהיג דגול,
ולא היה מי שימלא את מקומו. לדור הבא
של מנהיגים -אשכול, ספיר, זלמן
ארן, איש מהם לא ״צעיר״ — לא היה
מושג של ממש מה זה הנהגת מדינה.

• ער מנתם >1ין
• במישור הלאומי, התנגדתי לשיתוף-
פעולה עם מיפלגת חרות. הם ייצגו מדי-
ניות־חוץ שונה באופן קיצוני, והיו ימניים
גם בשאלות חברתיות. במשך כל ההיסטוריה
שלהם, היו הרוויזיוניסטים מיפלגה
שיצאה בהכרזות דוקטורינריות, ובמשך
תקופה קצרה גם השתמשו בטרוריזם,
שהיווה ביטוי דרמתי יותר לאותה׳ רוח.
לבגין לא היו שורשים בהשכלה האנטי-
קלריקליסטית הרוסית, כפי שהיו לרבו־טינסקי.
שורשיו קשורים בפולין של פיל-
סודסקי, מדינה שנוהלה על־ידי מעמד
קצונה שתואר כ״מוכן למות בגבורה על
המולדת, אך לעולם לא לעבור עבירה.״
• הקו המשותף העיקרי לבוחר הישראלי
ב־ 1977 היה השאיפה למנהיגות
חזקה — לא חשוב מה דיעותיו הפוליטיות.
אין ספק שבגין ענה על שאיפה זו, ותוצאת
הבחירות היא התגברות האמון והתיקווה.

013

9עד שימשו
<• הערכתי גם אחרים שעזבו את מפא״י.
ביניהם היה שימעץ פרם, למרות שבגלל
אמונתו העמוקה בגדולתו של העם היהודי,
הגזים לעתים בהערכת כוחנו וחשיבותנו.
הוא חשב שנוכל לבנות כלכלה תעשייתית
סופר־מודרנית וטבע את האימרה ״מכונית
* לכל פועל״ .הוא האמין באמת־ובתמים
שהצרפתים מעונייגים בברית־קבע עם ישראל,
ללא קשר עם הבעיות החולפות ב-
אלג׳יריה.
בין מילחמת ששת־הימים למילחמת יום־

הכיפורים פרם אף האמין כי אנו המדינה
החזקה ביותר במרחב המשתרע בין אירופה
ליפאן ; כיוון שהשתמשנו ביותר חשמל
לגולגולת או ביותר דשנים מאשר הודו או
כל מדינה אחרת באסיה. אמונתו העזה
בכוחנו גרמה, לעיתים, עיוות שיקול־הדעת
* הפוליטי שלו.
אבל תמיד הרשימה אותי נאמנותו של

שמעון פרס — במייוחד כלפי בן־גוריון.

• על פינחס ספיר
• סיבה נוספת חשובה להצטרפותי ל-
רפ״י היתה הרגשתי שחשוב ביותר להילחם
בהשפעה הגוברת והולכת של פינחס
ספיר, ומה שהוא ייצג.

• על יואל בונו
• סוף־סוף הצלחתי לראות את יואל
ברנד, בהיותו עצור בקאהיר. אני חושב

שהייתי הראשון מבין אנשינו שהורשה
לראותו. הוא הובא לחדרי שבמלון ודיברנו
שעות אחדות ...הנה מוטלת עליו שליחות
חיובית להצלת יהודים, והוא חש שאנו
איננו עושים די מאמצים לשם כך. אילו
רק הבנו את חומרת המצב, טען, היינו
הופכים עולמות כדי לעורר את העולם
להציל יהודים — ודבר אינו נעשה!
הסכמתי. הייתי נואש. אך היה זה בלתי-
אפשרי להבהיר לו עד כמה חסרי-אונים
היינו. אחרי המילחמה ישבנו שעות רבות
עם ברנד, כדי לנסות לעזור לו לשקם
את עצמו ולמצוא עבודה בשבילו ובשביל
אשתו. אבל ברנד מעולם לא סלח לנו.
תמיד חש שהסוכנות היהודית בגדר. ביהדות
הונגריה.

• עד וני ק״
• לקחתי את דני קיי לראות את כן־
גוריון במשרדו. דני התלבש היטב לקראת
המאורע, בעוד בן־גוריון לבש, כרגיל,
חולצה עם שרוולים קצרים, בלי עניבה
ובלי מיקטורן. מייד שאל את דני :״מה
אתה מתכונן לראות?״ דני ענה: תל-
אביב, ירושלים, חיפה בן־גוריון התפרץ:
תל-אביב? חיפה ו זה לא ישראל !
ישראל היא הנגב! עליך ללכת לנגב!
אז לקחנו את דני דרומה, ובדרך חזרה
מאילת נעצרנו לבקר את בן־גוריון בקי בוצו,
שדה־בוקר. כולנו היינו מלוכלכים,
מכוסי אבק מהדרך, אבל בן־גוריון היה
לבוש היטב. הוא הסתכל בדני, ואמר:
״בלבוש זה אתה בא הנה?!״

• על דגלאס, ברינר

נסינטוח
• קירק ואנה דגלאם ביקרו בישר-

אל כמה פעמים. קירק שיחק בתפקיד מיקי
מרכוס בהפרטת הטל צל ענק, ושניים
מבניו אף עבדו בצוות ההסרטה. הכוכבים
האחרים היו יול כרינר ופרנק סי־

נאטרה.

לקראת סיום הצילומים הם אירגנו מסיבה
בבית ששכרו ליד תל־אביב. נסעתי
לשם מירושלים עם ליקר, קירק בישל

קולל, עם דויד כן־גוריון
אדישות מוחלטת לאמנות

ארוחה צזצויינת ויול סיפק את הסיגרים.
זה היה אירוע עליז וכולנו השתכרנו
קימעה. סינאטרה אפילו ניסה לשכנע את
קירק לרוץ למישרת מושל קליפורניה.
המסיבה סימנה את תחילתה של ידידות
עם שני אלה — דגלאס וסינאטרה.
• פרנק סינאטרה הוא רק אהד
מבין האמנים הרבים שעלו לפקוד את
ירושלים בתקופת כהונתי כראש־העיר.
אני תמיד מנסה למשוך אנשים מפורסמים,
לא רק בזכות כישרונותיהם או מעלותיהם,
אלא בשל ההילה האופפת אותם. לביקורים
אלה חשיבות, כמישקל־נגד לפירסום
הנרחב הניתן למעשי־הטרור הבודדים בירושלים.
כיוון שביקור פרנק סינאטרה
או אליזבת טיילור זוכה בסיקור נרחב
באותה המידה, הרי עצם נוכחותם בירושלים
מוכיחה לאנשים בחוץ־לארץ שגם
הם יכולים לבוא לכאן, וכי החיים בירושלים
אינם מתחילים או מסתיימים אך־ורק
בפצצות או במתיחות בין ערבים ליהודים.

• עד משה ו״ן
קולק (מוסתרת עם פרנק סינאטרה
מישקל־נגד למעשי הטרור

<• פעם, כשיצאנו יחד ממלון המלך־
דויד, שאלתי את דיין מה יקרה למוראל
אם האומה תהיה משוכנעת שניתן להחזיק
בגדה המערבית ואחר־כך נהיה נאלצים
להחזירה. דיין, אז בשיא הפופולריות שלו,
לא היה מודאג. היינו פחות ופחות תלויים

במשאבים מבחוץ לשם נשק, ולכו ייחס
פחות חשיבות ללחצים מחוץ. אבל אפילו
אם ניאלץ לוותר על השטחים, הוא האמין
כי העם ישאר נאמן למנהיגיו.

• ער ונוליו ויסרו
• למחרת אחרי־הצהריים הוזמנה מר דן
דיטריך לביתנו לתה. החדר היה

צפוף ולא היו די כיסאות כך שאני,
כמארח, ישבתי על הריצפה. צלם שהיה
שם צילם זאת, בתמונה שהראתה אותי
יושב ליד רגליה של מרלן, והתמונה הגיעה
לשער מוסף הארץ. כתוצאה מכך קם אחד
מאנשי המיפלגה הדתית במועצת העיריה,
בעת ישיבה שנועדה לדון בתקציב השנתי,
ונשא נאום חריף :״הנה ראש עיריית
ירושלים, האמור לייצג את כבוד העיר
על כל מרכיביה, כולל הדתיים, ומוסר באופן
כללי. והנה הביטו בו, יושב לרגלי
שחקנית מפורסמת בשל רגליה!״ והוא
נופף בתמונה כדי שכולם יראוה.
״הביטו שוב בתמונה ו,ראו את ארשת
פני/״ אמרתי ,״הנה אני יושב ליד זוג
הרגליים המפורסמות ביותר בעולם. האם
אני נראה שמח? מדוע פני כה רציניות?
אני אפילו איני מביט. ומדוע? כיוון שלא
יכולתי לחשוב על דבר פרט לתקציב
השנתי. והלוואי שגם אתה היית נוהג כך,
ולא היית מבזבז את זמננו בהצגת תמונת
הרגליים הללו!״

145 --

עמוד 46

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2113 - 1 במרץ 1978 - עמוד 46 | ? 1ו ! ו 1ץ דנוולם הזה הברי ת ה קדו ש ה (הנזשך מענזוד )11 נית, כאשר מצריים וסעודיה הצליחו למשוך את סומאליה למחנה השמרני. הודעתו הפומבית של דיין על תמיכת ישראד

? 1ו ! ו 1ץ דנוולם הזה

הברי ת ה קדו ש ה
(הנזשך מענזוד )11
נית, כאשר מצריים וסעודיה הצליחו למשוך
את סומאליה למחנה השמרני.

הודעתו הפומבית של דיין על
תמיכת ישראד באתיופיה צילצלה.
באוזני האמריקאים, במטורפת.

הקרבעל הנ ש ק
^ ל רקע זה מובנת בהחלט התוכנית
< האמריקאית על אספקת נשק למצריים
ולסעודיה, נוסף על המישלוחים הכבירים
של נשק אמריקאי לישראל ולאיראן.

לא זו כילכד שאין כאן סתירה,
אלא להיפך — שלמות של תפיסה.
אי־נכונותה של ממשלת בגין להבין
זאת מאפילה על יחסי ישראל־ארה״ב.

במדינה
מיפ לג ו ת
הלנה ב מי פ לג ח הבועד־ ם

מפלגת העבודה
הפפידה בבחירות —
ופעיליה הפסידו את כספם
מיפלגת העבודה שרויה במשבר כספי
כבד. זהו סוד גלוי, שמנהיגי המיפלגה
הכריזו עליו לא אחת מאז הבחירות האחרונות
לכנסת.
אותם ראשי מיפלגה מצאו דרך מקורית,
על־מנת להקטין את נטל החובות. הם
פשוט לא שילמו את שכרם של עשרות
פעילים־בשכר ורכזי-סניפים, שעבדו בשירותה
של מיפלגת השילטון לשעבר, ביום
הבחירות.
תביעת פיצויים. מאז פרשת ידלין,
שבה נחשפו מקורות־מימון בלתי־כשרים
של מיפלגת העבודה, חששו ראשיה להמשיך
לגייס כספים בשיטות הישנות. לפיכך
נסתמו דרכי המימון באמצעות גיוס תרומות
פיקטיוויות שונות ומשונות. גם הק טנת
מיספר הח״כים של המיפלגה בכנסת
הנוכחית הביאה להקטנת סכום הכסף ש שילם
אוצר המדינה למיפלגה על חשבון
מימון הבחירות.
עוד הם מתלבטים אם לממש את ניב־סיהם
הרבים ברחבי הארץ, עשו ראשי
המיפלגה רווחים קלים, על חשבון ציבור
פעיליהם.
בימים אלה החליטה קבוצה של כמה
עשרות עובדי מדינה, שעבדו בעבר עבור
המיפלגה ביום הבחירות, להגיש תביעה
לבית־המישפט.
הקבוצה כללה כ־ 40 איש. בין אנשיה
היו כאלה שהשכירו למיפלגת העבודה
חדרים עבור מטות בחירות, כאלה ששימשו
רכזי אזורי־בחירה, והיה גם אחד ש

מאוזן

.1עיר באיטליה! .5מחזמר נודע!
.10 ראש, בערבית! .11 חריף! .13 מילת-
זירוז! .14 רוח רעה! .15 עבר! .16
טיפה! .18 רוך, נועם! .20 מתגורר! .21
מחבל• .22 יחידה בסולם הצלילים! .24
משך רצוף! .25 חומר־ציפוי שקוף! .25
חידלון ! .28 פנים ! .30 מדווח ! .31 יחידה
בשבוע ! .32 התגוררו ! .34 עוף לילי טמא!
.35 פרח־נוי ! .38 נוגה ! .39 מצבת־זכרון !
.41 חודש בשנה העיברית! .42 יקוד! .43
כלי במישחק השחמת! .45 תנובת דד
כיבשה ! .47 מילת־בקשה ! .48 בושם מיק-
ראי! .50 פיזר! .51 מחוספס! .52 מסולם
הצלילים! .54 שימחה! .57 אומן התיס־פורח!
.61 מקולות הגברים! .62 סיים!
.64 עוף־טרף! .65 ארג דק יקר! .66
מילודשלילה! .67 אבר בראש! .69 נהר
בגבול קוריאה ! .70 פואמה ! .72 סוס
צעיר! .74 מיתר! .76 עד! .77 נם! .78
זאטוט ! .81 עלם ! .83 נהר באפריקה !
.85 מטבע צרפתי ! .86 יחידה בכרם !
.88 ארמדה! .89 חי ימי רב־זרועות! .91
מכינויי האלוהות! .93 רסיסי־בוקר! .95
כלי המשמש לשתיה! .96 מבני נוח! .98
משורר! .100 מועד! .102 אסקופה! .103
שן המפתח! .104 מין דג־מאכל! .105
עיסת־שקדים.

מאונך :

.1לא כשר! .2סוס בלי ראש! .3
צוותא! .4חומת־מים! .6קידומת הולנ דית!
.7טבלה גדולה! .8בירת הנגב
(ר״ת 9ארה דבש ! .12 בשלום ובשלווה
! .15 מדינה באירופה ! .16 כלי־זין!
.17 חפירה עמוקה! .19 דרך! .20 רשף!
.21 רויאלי! .23 סיומת לרבות! .24 אביון!
.26 תאורה! .27 בת־קול! .29 דרך,
באיטלקית! .30 שרף! .33 אוכל! .34
זוהר! .36 קיבוץ בהרי-אפרים! .37 הבל!
.40 עולץ! .41 מידת־שטח! .44 אוייב!
.46 עלוב־נפש ! .47 תבואה ! .49 נם !
.50 מעיל־כנפות חגיגי! .53 קני־סוף!
.54 קריסטל! .55 כן, באנגלית! .56 בתוכם!
.58 משאבת הגוף! .59 קערית־שמן
קטנה! .60 דיאספורה! .62 תנועת מים
בים! .63 משמש בקפיצה לגובה! .66
מצב גופני טוב! .68 אתר קדוש בירוש לים!
.71 ישמח! .73 ויתר על זכותו!
.76 בסים! .77 עצם יחידי! .79 מן המזלות
! .80 בוסתן ! .82 אילן ! .84 בהשאלה:
פתי! .85 מבהמות הבית! .87 מסולם
הצלילים ! .90 פנוראמה ! .92 תואר־אצולה
אירופי! .94 מחלקי הפנים! .96 עצם!
.97 מעצמה אסיאתית! .99 נזכר לעיל
(ר״ת)! .101 מזל! .102 כועס! .103 שלא
פשע.

האינטרס האמריקאי מחייב את הקמת
הברית הקדושה במרחב. אין זה אינטרס
קטן או חולף, אלא אינטרס לאומי מרכזי.

ממשלת־כגין מתקוממת כגלוי
נגד מדיניות זו, מתוך דבקות כחזון
ארץ־ישראל השלמה וקיום ההתנחלויות.
היא מנסה לגייס נגדה
את הלובי היהודי־האמריקאי.
ג׳ימי קארטר עומד לפני דילמה קשה
ביותר: ללחוץ על ישראל ולהסתכן במאבק
פוליטי עם הקהילה היהודית, או
להיכנע לישראל ולחבל באינטרס הבסיסי
ביותר של ארצו.
הקהילה היהודית עומדת לפני דילמה
קשה עוד יותר — האם לתמוך בישראל
נגד האינטרס האמריקאי, או להיפך.

המאבק על הנשק לסעודיה ולמצריים
הוא מהדורה כזעיר־אנפין
שד מאבק גדול זה, ותוצאותיו
עשויות להצביע על תוצאות ה מאבק
הגדוד כולו.
באורח פלא, נוצר מצב שבו מייחלים
שליטי מוסקווה לניצחונו של מנחם בגין.

לא רק באדיס-אככה נוצרה שותפות
סוכייטית־ישראלית. היא
קיימת, לפחות לשעה קדה, גם מול
תוכנית ״הכרית הקדושה״.

השכיר למיפלגה את אופנועו.
לגבי מיפלגה, שהוצאותיה השנתיות
מסתכמות במיליוני לירות, היו אלה סכומים
מבוטלים. לכל אחד מן התובעים
הגיע סכום־כסף כערך הדלק שצורבת
מכוניתו של שימעון פרם בחודש אחד,
בערך, ואולי אף פחות מכך. אך לגבי
אותם אזרחים, שכולם שכירים, היה זה
סכום משמעותי.
המיפלגה ניאותה להתפשר. אחרי
חודשים רבים של התרוצצות, וניסיונות
חוזרים ונשנים לקבל את כספם, הגישו
הפעילים שתי תביעות מישפטיות. באמצ עות
עורך-הדין התל־אביבי צבי דיגרי
הוגשה תביעה אזרחית לבית־מישפט־הש־לום,
וכן הוגשה תביעה על הלנת שכר 1
לבית־הדין האזורי לעבודה.
המיפלגה נבהלה. עורך־הדין מרדכי שורר,
שנשכר לייצג את מיפלגת העבודה,
הסכים להתפשר עם התובעים ולשלם להם
את הקרן, היינו שכרם המקורי מלפני
תישעה חודשים.
ראשי מיפלגת העבודה התגלו כאשפי
כלכלה. הם הצליחו לחסוך לעצמם את
הירידה בערך הכסף, את׳ הריבית, ואת
הקנס הגבוה בגין הלנת שכר שבית-הדין
לעבודה היה עתיד לפסוק להם.
העולם הזה 2113

עמוד 47

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2113 - 1 במרץ 1978 - עמוד 47 | וה היה ה שג ה הו ה שהיה כניליון ״העולם הזה״ שראה אור השבוע לפני 25 שנים בדיוק, הביא צוות כתבי השבועון כתפה מצולמת, שתיארה את עזיבתו של שגריר כרית־המועצות,

וה היה ה שג ה הו ה שהיה
כניליון ״העולם הזה״ שראה אור השבוע לפני 25 שנים
בדיוק, הביא צוות כתבי השבועון כתפה מצולמת, שתיארה את
עזיבתו של שגריר כרית־המועצות, פאוול וורשוב, את הארץ,
בגלל ניתוק היחסים כין כרית־המועצות לישראל, אחרי שהוטלה
פצצה לבניין השגרירות הרוסית כתל־אביב. התפתחות תעשיית
הקולנוע ויצירתו של הסרט התלת־ממדי הראשון ,״קוו ואדים״,
הביאו את עורן• מדור ״קולנוע״ לתאר את גילגולי התפתחותה
של תעשיית־החלומות בהוליווד.
במדור ״ספורט״ ,השבוע לפני 25 שנים, דווח ככתבה מלווה
בתצלומים על תחרות האיגרוף בין נבחרות בית״ר ומכבי. כין

המשתתפים בתחרויות של ספורט פופולארי זה מאותם ימים,
השתתפו מתאגרפים אגדתיים כאשר כירנבלום, חיים ויישפים,
צבי פופולוכסקי ואליעזר נזרוב.
כשער הגיליון: שחקנית־הקולנוע טרזה בריני, כוכבת הסרט
״קוו ואדים״.

מנחם בגין.. :א1ח1ו וגילים לכצצות, נשב עד הסוו״ * שוקן
שונו אוז 1עגום קינן בעילום שם
ונתן דונביץ ממציא את אגדת בן־ציו ןסמוכה
* 1יוצל ווזנבלום

הכנסח
פצצה, פצצה ואין פצצה
לא היה זה טיבעי, אילו פסחה אווירת
הפצצות על המוסד העליון במדינה. לפני
שבוע שותפה גם הכנסת, אם כי רק
בדרך הלצה, במישחק הילדותי אך האיום
הזה.
בשעה תשע, באחד מערבי השבוע שעבר,
עבר ירחמיאל בלקינד, קצין־הביטחון של
הכנסת, בין שולחנות המיזנון, וביקש מן
הנוכחים לצאת. הוא הסביר כי צילצל
אלמוני, והודיע על פצצה שהונחה בבניין.
רוב חברי הכנסת, העיתונאים וסתם אורחים
שישבו במיזנון, נטשו את כוסות
התה ויצאו. רק ח״כ מנחם בגין, שישב
בחברת שותפיו לסיעה סביב אחד השול חנות׳
הרגיש חובה כלפי עברו, והתלוצץ
:״אנו רגילים לפצצות, נשב עד הסוף!״
ההלצה לא השפיעה על בלקינד, שהשיב :
״אדוני, אני אחראי לחייכם.״ סיעת חירות
יצאה, והעתיקה — יחד עם עוד כמה מחב־רי-כנסת
— את מקום מושבה לקפה עטרה.
צבא מסוכן;מ!אד׳
באחת התקופות השחורות ביותר של
מילחמת העצמאות, החליטה הממשלה
לגייס את בני ה־ .17 גיוס זה נעשה תחילה
לצורכי אימונים בלבד, אך היה ברור
כי צורכי המילחמה יכפו על הממשלה גיוס
לתקופה ארוכה.
הצו ירד כמהלומה על מדריכי כל תנועות
הנוער. גיוס לצבא, פירושו היה פיזור.
גרעיני ההתיישבות של התנועות. ה־פלמ״ח,
שבסיסיו היו במשקים ושקיים עד
אז את הקשר בינם לבין המגוייסים, הפך
יחידה לוחמת, כאשר היחידות מנותקות
מבסיסיהן.
נציגי כל תנועות־הגוער החלוציות התכנסו,
והחליטו לעשות מעשה בלתי־רגיל:
במיכתב משותף פנו ישר לדויד בן־גור־יון,
ודרשו למצוא פתרון שלא יסכן את
כל עתידה של התנועה החלוצית. תשובתו
של בי־ג׳י היתה מהירה וחותכת: הוא
פקד לשמור על אחדות הגרעינים ביחידה
מייוחדת, שנקראה נוער חלוצי לוחם. נח״ל
זה היה, תחילה, חלק של הגדנ״ע, והפך
במרוצת הימים יחידה עצמאית שהטביעה
את חותמה על נוף הארץ.
יריקה בפרצוין* ז המייוחד בנח״ל
היה בכך שעמד מעל לכל המיפלגות, ונתן
זכויות שוות בהחלט לכל תנועות־הנוער,
בין אם אהדו את הממשלה או לאו. הוא
גייס כל גרעין כיחידה אחת, ושלח אותו
במרוכז לעבודה במשק. את המדריכים
המרכזיים של כל תנועות־הנוער שיחרר
משירות פעיל, למען ידאגו לדור חדש
בתנועות־הנוער.
השבוע הודיע שר־הביטחון, דוד בן-
גוריון, כי הגיע הקץ לאידיליה זו 22 :
מדריכים של תנועת השומר־הצעיר, התנועה
החזקה ביותר בכמות משקיה הצעירים׳
קיבלו הודעה להתייצב מייד לשירות
פעיל. הנימוק לביטול החופשות: השומר
הצעיר השמיץ את צה״ל, שעה שהתנגד
בתוקף להארכת תקופת השירות בצבא.
המעשה לא הפתיע את אנשי השומר־הצעיר
.״בן־גוריון רוצה מזמן לחסל את

התנועה הקיבוצית, מפני שהאמריקאים
אינם רוצים בקומונות,״ אמרו .״זה רק
צעד נוסף בדרך החיסול.״ השיבו אנשי
מפא״י :״האם אנחנו צריכים לתת הקלות
למי שיורק בפנינו?״
יריקה או לא, היה זה מעשה קצר־רו־אי.
הוא העמיד בגלוי סיסמות פוליטיות
מעל למעשים חלוציים, והלם מהלומה נוספת
בשרידי החלוציות העלובים למדי
שנותרו בקרב הנוער הישראלי.

חילוץ ממצוקה. לבסוף פנה קינן,
בלית ברירה, שוב אל גרשום שוקן, עורך
ובעלי הארץ, אשר חילץ אותו מן המצוקה
הכספית והזמין אצלו טור יומי של
קריקטורות מענייני דיומא, שבהן מופיעה
דמות אחת ,״כושי״ .השבוע הודפסו הקריקטורות
הראשונות של קינן בהארץ.
הן לא היו חתומות, אפילו לא בשם בדוי.

במדינה

עיתונות

מיישפט לינץ׳

בושי בושי ב א
שעות מיספר לפני שנאסר עמוס קינן,
איש הארץ, ליד ביתו של שר־התחבורה
המנוח דויד צבי פנקס, בלילה שבו הת פוצצה
פצצה בפתח דירת השר, סיים
העיתונאי הצעיר ( )25 את כתיבת טורו
היומי עוזי ושות׳ .זה היה האחרון בסידרת
הרשימות הסאטיריות שפירסמו את שמו.
הרשימה התפרסמה בגיליון הארץ שיצא
לאור למחרת הנחת הפצצה. כאשר ישב
קינן בבית־הסוהר הוסיף הטור להתפרסם
בעיתון, אולם נכתב בידי אחרים*.
אחרי שבית־הדין זיכה את קינן ואת
שאלתיאל בן יאיר מאשמת נשיאת הפצצה.
שוב לא היו שערי הארץ פתוחים לפני
קינן. הוא ניסה למצוא עבודה במקומות
אחרים, במיקצועות שונים, אולם נתקל ב-
סירובים ,״יש ליי הרושם כאילו נתן מישהו
הוראה סודית שלא להעסיק אותי,״ התלונן
קינן•
במשך חמשת החודשים מאז שוחרר על־ידי
בית־הדין המחוזי, התהלך בצל העיד-
עור שהוגש לבית־המישפט־העליון על-ידי
פרקליט המדינה. מצבו החומרי היה בכל

* ביניהם בנימין תמוז, המשמש כיוס
כעורך מדור הסיפרות וסיקור התרבות
במערכת הארץ.

רחל לוין, ילדה בלונדית בת ארבע,
שנעלמה מבית הוריה, נמצאה ליד משוכת
צברים, כשגופתה עירומה כמעט וכולה
מגואלת בדם. הרופא־הפאתולוג קבע ש הילדה
נאנסה באכזריות, ואחר־כך נרצחה.
מישטרת ישראל גייסה 200 שוטרים
ללכידתו של האנס־הרוצח. השוטרים היו
תחת פיקודו של עמוס בן־גוריון.
לחצוצרות המישטרה הצטרפה עד מהרה
תיזמורת של עיתונות, שיצרה היסטריה
המונית שדוגמתה עדיין לא היתה בארץ.
הכלי הבולט בתיזמורת זו היה ד״ר הרצל
רוזנבלום, עורכו הוותיק של ידיעות אחרונות.
״הספקנו
לעליות של שיקאגו (אשד) הפשעים
המיניים המתחוללים בה אינם מגיעים
אפילו לקרסוליו של המתחולל אצלנו
בשטח הזה ...אוכלי-אדם מהג׳ונגל ...ה־קאניבאלים
ה,יהודים׳ הללו מתייצבים ב דרכם
של ילדינו התמימים והטהורים...
הארץ האומללה הזאת נתמלאה, כתוצאה
מהעלייה הגדולה, פושעים וגנבים ואנסים
ורמאים וזונות ורועי-זונות ...בארצותיהם,
שמשם עלו הנה, היו תלויים מזמן על
העץ ...אני אומר: דרושות תליות ...תליין
קבוע כפקיד בעל כבוד במדינה
למזלם של המישטרה והעיתונות, הופיע
השטן ברגע הנכון.
כך התוודע הציבור לבן־ציון סמוכה,

גרשון מאירי מוכיד את כן־ציון סמוכה לביודהמישפט
אל יתהלל אוסר כמפענח

״העולם הזה״ 800
תאריך 26.2.53 :
בן ,35 יליד בצרה. היו לו כל המעלות
הדרושות: קודם כל, הוא היה עולה חדש,
עיראקי. זו כבר היתר, כימעט־הוכחה. אף
כי לא היתה שום הוכחה לכך שהפושע
לא בא מתל־אביב או מירושלים, היה למן
הרגע הראשון ברור לכל, גם למישטרת
ישראל, שזה יכול להיות רק עולה־חדש
הגר במעברה.
שנית: הוא גר בביודקברות. הוא חי
לבדו עם כלב. הוא ״התאים״ לתיאור של
הילד היחידי שראה את הפושע ביום
ביצוע הפשע. בביתו נמצאו תמונות של
ילדות. אפשר היה לסמור על סמוכה.
התלהב נתן דונביץ, סופר הארץ :״על
בגדיו נמצאו כתמי־דם והפרשה אחרת.
על פניו נמצאו שריטות ובשערו השחור
נמצאה שערה בלונדית יתר על כן, הוא
נעצר כבר כמה פעמים כשניסה לגעת
בנשים ובילדים באוטובוס.
אילו שקל מישהו לרגע קט את העובדות
בדיעה צלולה, היה צוחק מכל העניין.
הלשנה של אדם היסטרי, יצור עלוב ומתבודד
שלא מצא את מקומו בחיים, אי-
נורמאליות בולטת לעין — כל אלה היו
בדיוק התכונות שהיו קצת גלויות מכדי
להיות משכנעות באמת. פושע מיני אמיתי
נראה, לדעת מומחים, בדייוק להיפך: אדם
שקט, צנוע וחביב על הבריות.
אולם ההיסטריה הגיעה לשיאה. איש לא
הירהר .״לאחר שחזרו (הקצינים גרשון
מאירי ואברהם מוזם) אמרו שהנעצר הוא
האיש אשר המישטרה מחפשת אותו ביממה
האחרונה,״ הודיע דונביץ בתרועת ניצחון.
צבא של מיפלצות. היה זה האות
לתרועה מחרישת־אוזניים של תיזמורת ה־לינץ
/״נעצר חשוד ברצח־המונסטר ...רצון
העם בחקירה מהירה ובמישפט קצר ודינאמי
...אין רגש הציבור המזועזע מסוגל
לעמוד בפני השהיות פרוצדורליות שתש־תרענה
על פני חודשים ושנים (מישפט
מהיר) דרוש נוכח צבא השטנים והמים-
לצות, והמיפלצות־בכוח, שישראל מלאה
אותם, הרוצחים ואונסים וטורפים כאן כמ עט
מדי יום ושבוע כך זעק ד״ר הרצל
רוזנבלום בטורו.
וכאן, לפתע, עברה רוח צוננת על ה-
מישטרה. התברר שאין שמץ של הוכחות
נגד בן־ציון סמוכה, שהובא לפני השופט
ודרש, בחיוך, משכורת תמורת ימי מעצרו.
אילו הגיעו דברים עד לנקודה זו באר-
צות־הברית, היה קורה אחד משני דברים :
או שד״ר הרצל רוזנבלום וחבריו היו
מצליחים להסעיר את ההמונים שיעלו ל שערי
בית־הסוהר, יוציאו את העציר ויתלו
אותו על העץ הראשון, דבר המוכר בעולם
בשם ״לינץ״ /או שהמישטרה היתה עושה
מעשה הקרוי ״פריים־אפ״ ,שפירושו:
המישטרה היתה מזייפת את ההוכחות,
כדי לחייב את העצור בדין ולהציל את
כבודה.
לכאן או לכאן, גורלו של בן־ציון סמוכה
ניראה חרוץ: המישטרד, הזקוקה להצלחות,
והעיתונות הזקוקה לכותרות, כבר חרצו
את הדין. אולם מדינת ישראל אינה אר-
צות־הברית, ומישטרת ישראל עודנה ספוגה
במסורת בריטית, מסורת של מומחים
עצמאיים שחובתם לומר את האמת. הדם,
השערות וההפרשות נשלחו למעבדות ה־מישטרה.
התשובה היתה שלילית. הילד
לא זיהה את בן־ציון סמוכה במיסדר-
זיהוי.
למחרת היום ירד מסך מוזר של שתיקה
על מישטרת־ישראל. שום קצין לא מסר
הודעה כלשהי. קצינים מילמלו שהעיתונות
סילפה את דבריהם. העיתונאים הכחישו
זאת, אולם גם עליהם ירד מסך השתיקה.
בעיתוני הערב ירד הרצח לפינה נסתרת
ביותר. המוזר ביותר היה כי ההיסטריה
העצומה שככה לגמרי. ואילו הרוצח התהלך
חופשי, מוכן למבצע פשעים נוספים.

עמוד 48

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2113 - 1 במרץ 1978 - עמוד 48 | חד גדיא. אוצר מוזיאון ישראל והאתיקה ^ הבשורה ה״ לן ואנטיוית ,,של זיקלץ בהנוב ^ הבשורה ה״בנענית״ על־פי אהרון אמיר . .פרס ישראל״ לשזלל;.חופש הדיעה״ סובן,.גובל״ ב

חד גדיא. אוצר מוזיאון ישראל והאתיקה

^ הבשורה

ה״ לן ואנטיוית ,,של זיקלץ בהנוב ^ הבשורה ה״בנענית״ על־פי אהרון
אמיר . .פרס ישראל״ לשזלל;.חופש הדיעה״ סובן,.גובל״ ב ישראל אמנות בפרוספקט שראה אור לקראת תערוכת
ציורים של הציירת חד־גדיא, שנערכה
בגלריה דלסון—ריכטר שביפו העתיקה,
נכתבו הדברים הבאים:
״היא נולדה ברוסיה. מתי שדוא, לפני
,1917 המציאו תלמידי ״בצלאל״ להכרתם,
תלמידת בצלאל הראשונה (שהיתה מדל גת
על הגבעות כתייש) את הבינוי חד־גדיא.
הכינוי היה לשמה של הציירת.
״כשילהי מילחמת־העולם הראשונה
ישבה חדגדיא כמצרים. היא ציירה, אף
כל ציוריה אבדו. ההיו אי־פעם ציורים

יונה פישר
תקשי״ר לעובד מוזיאון
של, תקופת בצלאל?׳ זאת לא נדע. לפני
שנים לא־רבות חזרה, כמעט אלמונית,
לצפת. שם ציירה נופי הרים מסנוורי
אור־שטש.
״לחדגדיא סיפורים מרתקים מן העבר.
היא מפליאה לדבר על מונדריאן ומצטטת
את פרוסט. ואולם ציורה אינו ניזון
מן העבר.
״כיום, בתערוכת־היחיד המופשטת הראשונה
שלה, והיא כת וותר משמונים
שנה, היא מופיעה לעינינו כציור שחוקי
הזמן אינם חלים עליו. הוא מופשט־מופשט,
באמצעי לעיצוב מערכות של
סמלים והארמוניות של אור. הוא הקורא־טיווי
בפי שאמנות המיזרח הינה דקורא־טיווית,
הוא אכספרסיווי בפי שאמנות המערב
הינה אכספרסיווית כל אימת שהיא
גודשת את הצורה.
״יונה פישר״
אם להתעלם מחוש־ההומור המייוחד שבו
התברכו אוצרי אמנות של מוזיאונים,
בקביעות רבות־משמעות כמו :״היתה
מדלגת על הגבעות כתייש ...היא מפליאה
לדבר על מונדריאן ומצטטת את פרוסט...
היא מופיעה לעינינו כציור שחוקי הזמן
אינם חלים עליו מעלה רשימה זו כמה
שאלות.
יונה פישר אינו אזרח סתמי שגלריה
משלמת לו עבור שירותיו. יונה פישר הוא
עובד ציבור, אוצר לאמנות ישראלית במוזיאון
ישראל, המקבל שכר חודשי עבור
חוות־דעתו המקצועית, הכובל אותו ל-
תקשי״ר.
מיקצועיותו של מר פישר, שהיתה רבת
חשיבות בשנות ה־ ,׳60 מעוררת למיקרא
דברים אלה את השאלה הבאה: אם אוצר־האמנות
מעריו את הציירת במלוא הכנות,

במילים שהוא כותב עליה, מדוע אין הוא
עורך לה תערוכה במוזיאון־ישראל שקירותיו
מכובדים, לפחות למראית׳עין, מקי־רותיה
של כל גלריה ישראלית? ואם מר
פישר אינו מתכוון לדבריו, מעניינת הסיבה
שהביאה אותו לכתוב את הדברים
הללו.

מלחמת תרבויות

ז׳קלין

אל־פרנסאויה
אחד הסיפורים המצריים המרגשים ביותר
שנכתבו אי־פעם, הוא סיפורו הקצר
של סולימאן פיאד, סימון אל־פרנסאויה,
המתאר מהגר מצרי השב לבקר בכפר
מולדתו יחד עם רעייתו הצרפתיה, כשהוא
עשיר. כל בני כפרו לשעבר ובני־מיש־פחתו
משחרים לפיתחו, בתיקווה שיתרום
כספים לשיפור מצבו הכלכלי של הכפר
והתשתית החקלאית שלו.
עם הגיע בני הזוג מצרפת לכפר, מתחילות
אמו של המהגר׳ וגיסתו להסית את
נשות הכפר, תוך שהן מציינות שסימון,
הצרפתיה (סימון אל־פרנסאויה) לא עברה
את טכס־המילה המקובל * .וכאשר הגברים
משוטטים בשדות הכפר, תופסות הנשים
את האשה הנוכריה ומבצעות בה את זממן.
כתוצאה מטכס־המילה המאולתר, המבוצע
בסכין־גילוח, מתה סימון אל־פרנסאויה.
משך שנים רבות, מדי היתקל כותב
שורות אלד, ברשימותיה של הגברת ז׳ק-
לין כהנוב בכיתבי־עת שונים, היה עולה
במוחו סיפורו של סולימן פיאד, כדוגמה
להמחשה סיפרותית אינטליגנטית מאד של
נושא העימות בין התרבות הינדתיכונית
לבין התרבות האירופית, והוא היה מתמלא
מחשבות עגומות על הלוואנטיניות
המתנשאת, החלולה וחסרת-הכיסוי שמעלה
הגברת כהנוב. על הנייר.
בימים אלה ראה אור קובץ, שבו כינסה
דקלין כהנוב את רשימותיה, השקפותיה
וזיכרונותיה** ,ודומה שקובץ זה
מעניק לאות העיברית חנופה וחינחונים
תרבותיים שבכמותם לא זכתה מזה זמן רב.
הגברת כהנוב, סוציולוגית־חובבת המזינה
את מאמריה בנתונים לא־שלמים
וגם לא־מדוייקים, התפרסמה בארץ בכך
שטבעה מטבע־לשון חסרת משמעות או
כיסוי של ערכים תרבותיים, והיא ״דור
הלוואנטינים״ .מטבע־לשון שכוונתה היא
מעין כנענות עיברית של ראשית שנות
ה־40׳ ,מהולה ברומנטיקה אודות המיז־רח־התיכון
ובבעיית מיזוגם של יהודים
שמוצאם מאירופה עם יהודים שמוצאם מארצות
המיזרח. על תותי־תרבותי זה מונח
לו, אחר־כבוד, דובדבן של שיירי התרבות
הצרפתית והאנגלית בקרב בני ה־מעמד־השליט
במצריים, ארץ־מולדתה
וערש תרבותה של הגברת כהנוב.
קובץ מאמרים • ורשימות זה מתיימר
להיות שיר־הלל לדור מיזרח־תיכוני ש שאב
את ערכי תרבותו בשיטת המראה
* בין בני הכפרים הנידחים מזצויינו־העילית
מקובל מינהג של טכס־מילה
לנשים, שבו כורתים את דגדגני הנשים.
מאז 1952 מנסה השילטון המצרי להתמודד
עם מסורת זו ולהכריחה.
** דקלין כהנוב ,״ממיזרח שמש״,
״יריב הוצאה לאור״ בשיתוף עם הוצאת־ספרים
״הדר״ 288 .עמודים.

ההפוכה מאירופה, והצליח להעטות על
עצמו לבוש אירופאי, מבלי שניחן בכושר
כלשהו לחוש על בשרו את פשר התהליכים
התרבותיים העוברים על מערב-אי-
רופה הבתר־קולוניאליסטית, תהליכים ש אין
בכוחם להלום את התרבות הינד
תיכונית.
את תמונת הרקע התרבותי שלה מציגה
הגברת כד,נוב במילים: ובשנות לימודינו
מתווכחים היינו בחום על ממשלת בלום,
כרית־המועצות, מילחמת־האזרחים הספ רדית,
המהפכה, המטריאליזם וזכויות ה גשים,
ובפרט על האהבה החופשית. לא
יכולנו לחנות אלא בלשונה של אירופה,
וה,אגי׳ העמוק שלנו טמון היה ומוסתר
תחת קרום זה של דיאלקטיקה (מילה
שאהבנו לגלגל כה) אירופית
ולאורך כל קובץ מאמריה היא מנסה
לפענח את החווייה הימתיכונית בעזרת
הדיאלקטיקה האירופית שלה. מעשה שאינו
אפשרי.
בדומה להלד־הרוח שהפעיל את מכו-
נות־הכתיבה של סופרים עבריים רבים,
במהלך שנות ד 50 כאשר שלחו עיניהם
למרחקים והתעניינו יותר בנעשה בבתי-
הקפה של הגדה־ד,שמאלית של פאריס,
איש לא טרח לבשר לגברת כהנוב את
העובדה שעם נפילת פאריס לפני קל-
.גסיו של היטלר, חדלה עיר זו לשמש מרכז
של התרבות העולמית, והמרכזים העולמיים
של התרבות עברו לארצות־הברית
ומאוחר יותר למערב־גרמניה. אלא שאחד
ממאפייני הלוואנטיניזם הוא התחושה ש־פאריס
היא עדיין בירת התרבות העולמית.

כהנוב עשתה מלאכה זו, תוך שהיא נוהגת
כאיזו סימון דה־בובואר בתרבוש.
אלא שבניגוד לכוהנת התרבות הצרפתית
הגדולה, ז׳קלין כד,נוב עושה כל שהיא
עושה תוך שהיא חושפת, מבלי שים לב,
פשיטת־רגל תרבותית, חוסר־עניין תרבותי
והתבטלות חסרת כל הצדקה של
תרבותנו מפני התרבות הצרפתית של
אחרי מילחמת־העולם, שאינה בעלת ייחוד

קובץ המאמרים הזה הוא מלכודת של
אבסורדים. למשל, המחברת מספרת על
אחמד בן־בלה, ממנהיגי האפ־אל־אג (תנועת
השיחרור האלג׳ירית) ,שהתגורר ב-

סימון דה־בוגואר גתרבוש
אך מתוך עיון בקובץ של הגברת כהנוב
נוצר הרושם העמוק, שהחומר הפטריוטי-
אימפריאלי שאותו ספגה במיסגרת לימודי
הצרפתית שלה, חילחל עמוק בעורקיה,

והותיר בהם מצב תרבותי-צרפתי שכל
קשר בינו לבין המציאות מיקרי בהחלט.
מן הראוי לציין שכמה ממאמריה בקובץ
זה ראו קודם־לכן אור בכתב־העת
קשת, כאשר מגמתם היתה לשפוך ציפוי
של קצפת ״תרבותית״ מעל למישטחים
ה״פרימיטיביים״ של בני-הארץ הזאת בכלל,
והתרבות הישראלית בפרט. והגברת

קאהיר בבית הוריה והיה להם כבן. היא
מבכה את מר־גורלו, ואת ניוונה של ה-
מהפיכה האלג׳ירית, תוך שהיא מציגה
אותו כליאת טרוצק* של המחצית השנייה
של המאה ד,־ .20ב־ 288 עמודי סיפרה
היא מבכה את מר גורלם של מדוכאים
שונים, מילבד הבן־בלאים שבפתח ביתה
בישראל. מרוב הגיגים, אין הגברת כה-
נוב מצליחה להתייחם לבעייה הפלסטי נית
ברצינות שבה היא מתייחסת למהפכה
האלג׳ירית, ובשורתה האחת והיחידה בנושא
הפלסטיני היא הקביעה, כי מאחר ש בנות
ירושלים־מיזרח הרימו בכמה סנטי מטרים
את גובה חצאיותיהן, המסקנה
ה״מדעית״ היא טמיעה שעתידה לבוא
לפלסטינים בחברה הישראלית מהבחינה התרבותית.
לפחות מורתה הצרפתיה, מאי-
ידיעה, סימת דה־בובאר, כאשר נתקלה
בחברה שלה בבעייה דומה לבעייה הפלסטינית.
באותה ״בעייה אלג׳ירית״ ,היתה
מיוזמות ״מיסמך זד 121״ ,שקרא למרוד
בסמכות הצרפתית באלג׳יר.
פרשת ביקוריה של ז׳קלין כהנוב ב פאריס,
יש בכוחה לעורר רחמים תרבו תיים
עליה. זו -אינה פאריס שבה חיים
ומתגוררים בני־תמותה, אלא עיר סיפ־רותית
ערטילאית בלתי־קיימת שכלל
אינה משכנעת, ואשר בה משוחחת הגברת
כהנוב עם התופרת שלה על שירי דק
פרוור ופרנסוא ויון, תוך שהיא מאלצת
את עצמה לציין :״הדימיון מטעמינו הספרותיים
הקים בינינו מייד גשר של
אהדה״ ,אך מייד היא מוסיפה מעט על
ערך עצמה, לעומת התופרת הצרפתיה :
״אבל ההשתפכות שלי העידה עלי כבהי־רות־יתר,
שספרים מעניינים אותי ׳יותר
ממלבושים.״
אבסורד תיאורי נוסף, המוסיף ספק רב
ביחס לאמינות שבכיתבי הגברת כהנוב
והתשתית של קיומה התרבותי, בולט בעיקר
כאשר, כילידת מצריים, היא מסבירה
שקראה את סיפורי אלף לילה ולילה

עמוד 49

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2113 - 1 במרץ 1978 - עמוד 49 | בתירגום צרפתי, ולא במקור הערבי. הגברת, שנושאת בכנפי אותיותיה את בשורת הלוואנט התרבותי הערבי־היהודי שעליו היא חולמת, יכלה לקרוא את סיפורי אלף לילה ולילה, אם לא

בתירגום צרפתי, ולא במקור הערבי.
הגברת, שנושאת בכנפי אותיותיה את
בשורת הלוואנט התרבותי הערבי־היהודי
שעליו היא חולמת, יכלה לקרוא את
סיפורי אלף לילה ולילה, אם לא בערבית,
הרי לפחות בעיברית מעולה שבמעולות,
ריבלין*.

בתירגומו של יוסף יואל
בבשורת שיחדור האשד, הלוואנטינית
שלה, ובעיקר במסה תחת הכותרת האשה
כתפוד מכאני, מנסה הגברת כהנוב לנתח
את עלילת הסרט התפוז המכאני, תוך
שהיא מגייסת לשירותה צבא של קדושים
נוצרים בלוויית תיאור של תיסכולים
מיניים, אותם היא ממקדת בעיקר בסצנת
אונס של אשת הסופר השמאלי מול בעלה,
כשהיא טוענת לזיוף בסיטואציה הקולנועית
הזאת. אלא שמרוב ניסיונותיה להציג
ברבים את בקיאותה בתרבות המערבית,
נופלת הגברת כהנוב כאן — מרוב קדושים
ופסיכולוגיה — לבור שכרתה לעצמה,
והכוונה היא לבור העובדות.
היא מתעלמת מן העובדה הפשוטה שהסרט
התפוז המכאני, של הבמאי סטנלי
קובריק, מבוסם על ספר מאת הסופר
אנתוני ברג׳ס, והספר מבוסס על אירוע
אמיתי שקרה לסופר ולאשתו ברומא, אירוע
שבמהלכו אנסו ביריונים את רעייתו
של ברג׳ס לנגד עיניו. אז מי זקוק לקדושים
נוצרים ולפסיכולוגיה באסימון שחוקו
מלבד זאת, לשון הכתיבה מלאת היום-
רה ועמוסת הדידאקטיות, המופעלת מן
הסתם מתוך תחושה שכל חוכמת תבל
אצורה ב־ 288 עמודים אלה, לשון זו וכל
מה שמסתתר אחריה אינם הופכים את
הגברת כהנוב לאירוע משמח בתרבות
הישראלית, אלא לאירוע חולף, לוואנטיני
עד למאדי* שאינו מותיר, בסך־הכל, רושם
כלשהו.

אהרון אמיר, תחת הכותרת פרוזה.
בספר זה מצליח אמיר, למרות לשונו
הכבדה והמליצית, העיברית הכנענית ה-
בלתי־מדוברת, להציג פן אחד ברוד של
אותה תופעה תרבותית שהסעירה בשעתו
את היישוב ואת התרבות המקומית. אלא
שבדומה לגירסות אישיות אחרות המתארות
תקופה זו, לוקה סיפרו של אמיד
בחד־צדדיות מופגנת, ובקביעות חדות מדי
לתופעות שונות. יש להניח שהיסטוריון-
התרבות, שיבוא בבוא העת לנתח ולבאר
עד תום את נושא ״הכנענים״ ,ימצא את
האמת ההיסטורית אי־שם בין גירסותיהם
של יונתן רטוש, עמוס קינן, אנשי
״כמאבק״ ואהרון אמיר. על כל פנים,
במקביל לחוברת פרוזה, שעסקה יותר בהיבט
הסיפרותי של תופעת ״הכנענים״,
הרי ספר זה של אהרון אמיר מהווה תעודה
רבת״חשיבות. הספר ראה־אור בהוצאת
יריב הדר.

תולעי תרבות

פרס 0.1X71
בימים אלה התבשרנו שהפרופסור אליהו
ל. גוטמן, מנהלו ומייסדו של המכון למחקר
שימושי־חברתי, עומד לקבל ביום העצמאות
את פרם ישראל על תרומתו לחברה
הישראלית ולחקירתה.
המכון למחקר חברתי־שימושי עוסק

ספרים מומלצים

כנענים.
גירסה ב׳
+במהלך התחבטויותיה של החברה
הישראלית, בתקופה שחלפה מאז מילחמת
יום־הכיפורים, הגיע גל חדש של עיסוק
בתופעה התרבותית של שנות דד / 40ש נהוג
לכנותה ״הכנענים״ .רק לפני שלושה
חודשים ראתה אור, בעיתון־הסיפרות
פרוזה, בחינת הרעיון הכנעני בגירסה של

פרופסור אליהו ל. גוטמן
מחקר חברתי שימושי מאד
בבדיקת ובבחינת תגובותיהם ומשקפות -,
הם של הישראלים, לרוב על פי מידגמים
קבועים, בנושאים שונים של החיים. קיים
בסיס להניח שמחקרים אלה נועדו, בעיקר,
לתרום ״לחברה הישראלית״ ,כמאמר
מעניקי פרם ישראל.

מעשה שהיה, כף היה:

אה רץ אמיר
כנענית בלתי־מדוברת

ילידי־הארץ, כעמוס קינן, יעקב אשמן
ואחרים, שנסחפו לתקופת־מה להשקפה הכנענית
שנוסדה בידי משוררים שאינם
ילידי הארץ, וביניהם יונתן רטוש וכני
ימין תמוז, בתיקווה שהם ישמשו אל-
טרנטיווה לתרבות היהודית והציונית בארץ
הזאת. בימים אלה ראה אור ספר של
מאמרים, זיכרונות וקיטעי פרוזה מאת
* 18 חלקים בהוצאת ״קריית־ספר״.
**לוואנטין: כינוי להבלטת התכונות
השליליות שביליד המיזרח הערבי :״יודע
הכל ואינו יודע כלום,״ מתרגש ורועש,
מבטיח בקלות ומקיים בקושי, שיטחי וחו־פז
— מילון לועזי־עיברי.

לפני שנים אחדות התדפק זוג מראיינים
על דלת דירתו של סופר ישראלי
נודע* ,המתפרנס למחייתו מכתיבת טור
קבוע באחד העיתונים היומיים. זוג המראיינים
הציג עצמו כשלוח מטעם המכון למחקר
חברתי־שימושי. הסופר הזמין את שני
המראיינים להיכנס לדירתו, ושאלם לחפצם.
המראיינים מסרו לו שאלון, ובו שאלות
רבות שנגעו ברובן לדיעותיו הפוליטיות-
חברתיות, והמניעים לדיעותיו אלה.
נוסח השאלון, שניראה לסופר חשוד,
הביא אותו לשאול את המראיינים לאיזו
מטרה מיועדות התוצאות של שאלון זה,
ועל-פי איזה מידגם נבחר דווקא הוא
להשיב על השאלות. מתוך דיברי המראיינים
הבין הסופר שהמדובר בשאלון מייו־חד,
המיועד לאנשי-דוח ולמעצבי דעת־קהל
בישראל. חשדו של הסופר גבר, והוא
סירב למלא את השאלון.
למחרת בבוקר התקשר אותו סופר אל
פרופסור גוטמן, מנהל המכון למחקר חב־רוזי״שימושי,
ומתוך שיחה עם המיועד ל פרס
ישראל תשל״ח, הובהר לסופר ש שאלון
זה לא נעשה על־מנת לשרת צר*
שמו שמור במערכת.

כים מקומיים, ובדומה לעבודות אחרות
של המכון, הוזמן על-ידי גורם זר.
כאשר התחקה הסופר אחר עיקבות
אותו גוף זר, התברר לו שמזמינת העבודה
היתה השגרירות האמריקאית בישראל,
שהיה לה אינטרס מודיעיני לקבל תמונת-
מצב בדבר קשת השקפותיהם של אנשי-
הרוח ומעצבי דעת־הקהל בישראל. במילים
אחרות: העברת המידע על אודות
השקפותיהם של אנשי־הרוח ומעצבי דעת־הקהל,
בלי ידיעתם ובתיווך המכון למחקר
חברתי־שימושי לארכיוני סוכנות הביון
המרכזית, הסי־איי־אי, המופקדת מטבע
בריאתה על מידע מסוג זה.
חמתו של אותו סופר בערה בו, והוא
כתב מאמר 7בגנות אותו ״מחקר חברתי
ושימושי״ שמכשיל תמימים, והציג זאת
כקשירת קשר לפגיעה בחופש־המחשבה
בישראל. אלא שמערכת היומון שבו מפרסם
אותו סופר את מאמריו סירבה לפרסם
את מאמרו זה, מתוך מניעים בלתי־ברורים.
כאשר שמע אותו סופר, בשבוע שעבר,
על דבר הענקת פרס ישראל לפרופסור
גוטמן, תגובתו האחת היתה :״הוא ראוי
ליותר מזה — הוא ראוי לפרס הסי-
איי-אי.״

ז׳דאנוב
בצילינדר
• בימים אלה השלים את ביקורו בארץ
קורא של אחת מהוצאות־הספרים המכובדות
בשוודיה, המכהן גם כאחד מיועצי
האקדמיה השוודית, בבחירת המועמדים
לפרס נובל בספרות. אחרי שמיין את ה־סיפרות
העיברית ואת יצירות הסופרים,

חומס קי נגד בלו
הגיליון הראשון של כתב־העת עתה,
מנסה ללכד השקפת־עולם שמאלית כאופוזיציה
תרבותית לתהליכים פוליטיים ש התרחשו
בארץ בשנה האחרונה. הצד התרבותי
שבו עוסק עתה * מביא את סיפור
״עלייתו ונפילתו של איגוד סופרי
ישראל״ מאת יוסי הוכמן, המתאר את
יכולת התיכוך של זקני אגודת הסופרים
ביחד עם סופרי דור הפלמ״ח, על־מנת
למנוע את כניסתם של סופרים ערבים
להיכל הסיפרות הישראלית. המחזאי יוסף
מונדי מפרסם בחוברת זו מבוא שחיבר
לתוכניה של הצגת מעבר לגבולין מאת
י״ח ברנד שאותה ביים בתיאטרון הלאומי
הבימה, ולא הודפסה.
הרשימה הבולטת ביותר בעתה היא
סול בלו במלכודת התעמולה, מאת הבל שן
האמריקאי הנודע נועם חומסקי, שבה
הוא תוקף ללא רחם את הספר לירושלים
ובחזרה מאת חתן פרס נובל, הסופר סול
בלו. רשימה זו, שנשלחה במיוחד על־ידי
חומסקי לפירסום בעתה, מציגה את סול
בלו, כעט־להשכיר של מנגנון־התעמולה
הישראלי. כותב חומסקי על בלו :״אבל
הוא עצמו הינו, למעשה, טרף קל לתעמולה
הישראלית הרישמית. כסיפרו הוא
מספק לכו קטלוג של דברים שאמריקאי
טוב צריך להאמין בהם. קטלוג שנראה
בחיבור מטעם מישרדי־התעמולה של ממשלת
ישראל. לפיכך, בל מה שהוא כותב
צפוי לחלוטין. הוא לא חסך מאיתגו שום
קלישאה...״
על אחת מן ההמחשות של. לירושלים
ובחזרה כותב חומסקי :״כלו מרשה לעצמו
לסבם את עמדותיהם של הערבים
הנתוגים תחת י פיקוחה של ישראל. הוא
מודיע לנו שהללו משגשגים, ובדרך־בלל
•טבעי־רצון. אמת, פה־ושם נערכות, הפגנות
זועמות׳ ה״קוראות תגר על הכיבוש׳,
אך יוזמי ההפגנות הם, צעירים, רבים
מהם כשנות הטיפש־עשרה שלהם.׳ כלו
מתעלם מכל מה שהעיתונות הישראלית
והעולמית ידעה לספר על, יום האדמה׳
במארס ,1976 מכלי לדבר על דוגמות
רלוואנטיות אחרות ללא־ספור...״
בסיכום ביקורתו של סול בלו, כותב
חומסקי :״לבלו כושר ניכר לרחף על
פני מישטחן הרדוד של האידיאות. הוא
גם בעל בישרון של אמן, היודע לתפוס
באורח משכנע מיפגשים מיקריים ונסי כות
מתמיהות מסויימות. אולם מעבר לכושר
ולבישרון אלה, הדין־וחשבון שלו
על מה יטראה ושמע בארץ־ישראל חינו
כגדר כישלון מוחלט. התרועה שבה התקבל
סיפרו על־ידי הביקורת, חושפת את
מצבם של החיים האינטלקטואליים כאמריקה.״

עורכי ״עתה״ :גבריאל מוקד, יצחק
לאור, וגאל לביב, גירעון ספירו, שלמה
פרנקל.

עמליה כהנא־כרמץ
אינה פקידה של מישרד־החוץ
בשיטת המיון ההדדי נטל עימו, בשובו
לשוודיה, שלושה ספרים של סופרים עיב־ריים,
שיראו אור בעונת המו״לות הקרובה
שם • הסופרת עמליה בהנא־ברמץ
פירסמה הבהרה בדבר הסיבות שמנעו אותה
מלנסוע בנבחרת ונציגת סופרי ישראל
לקונגרס פא״ן קלאב העולמי, שנערך
באחרונה באוסטרליה. מתוך הבד,דתה מסתבר,
שמישרד־החוץ הישראלי הוא ה מד׳
סד הקובע וממנה את סופרי ישראל המש תתפים
בכינוסי סופרים בעולם, תוך שהוא
נוהג כמישרד־חוץ של מדינה טוטא־ליטארית.
נציגי מישרד־החוץ הורו לגברת
כהנא־כרמון שיהיה עליה לדבר, ביבשת
החמישית, על ארבעה נושאים אלה:
״סיכסוך ישראל-ערב, התנחלויות, שיחות
דנווה, פגישת בגין—קארטר.״ לעומת זאת
אמרה כהנא-כרמון, שהנושא האחד והיחידי
שיש בכוונתה לדבר אודותיו יהיה:
״להיות סופר, בישראל, עכשיו״ .קובעי
״מדיניות התרבות של מישרד־החוץ״ הודיעו
לגברת כהנא־כרמון, שאם בכוונתה
להתרכז ב״נושאים סיפרותיים״ ,עליהם
לערוך בירור חוזר. כעבור חודשיים של
דממה דיפלומטית מצד מעצבי ״מדיניות
התרבות של מישרד־החוץ״ ,טרחה כהנא-
כרמון ופנתה אליהם שוב, ושאלה לגורל
״הבירור החוזר״ ואז השיב לה אחד ה-
ז׳דאנובים התורניים במישרדו של משה
דיין, פקיד בשם שמואל הדס שכוכבו
טרם זרח בשמי הסיפרות או התרבות ה ישראלית
:״העניין כרוך בהבהרות נוספות.
תקבלי ממני הבהרה סופית תוך
שעתיים.״ מוסיפה הגברת כהנא־כרמון,
ברוב תמימותה :״אני עדיין מחכה.״ אלא
שמסתבר כי בסופרים העברים יש גם
כאלה הנכונים להתנבא, תמורת כרטיס־נסיעה
לאוסטרליה, בנבואות שמכתיב להם
מישרד־החוץ, ולהביא את בשורת הסיפ־רות
הישראלית בנושאים ״סיכסוך יש
ראל־ערב, ההתנחלויות, שיחות ז׳נווה,
פגישת בגין—קארטר״ .המחבר, שלא היסס
לשמש ז׳דאנוב בצילינדר, הוא אהרון
מגד, אשד שש אלי אוסטרליה. בסיכום
ההבהרה שלה כותבת כהנא־כרמון ״היא
לא באה לקונגרס בשל שאלת מינון השיעור
של מיפגשים רשמיים מקומיים ליום,
נושאם, והילכך העדפת פקידי מישרד־החוץ
סופר אחר על פניה. אישית, לי,
מעז יצא מתוק: סוף• כל סוף (לכבוד
הנסיעה) ,הגעתי אל רופאת־השיניים. אף
החווייה של היות קרובה אל השררה, לראשונה
בחיי, שווה משהו, אולי.״ הוסיף
על אירוע זה סופר תל־אביבי נודע :״עכשיו
ניאלץ לקרוא בדבר, עיתון פועלי
ישראל -רשימות מארץ אחרת׳ מאת ז׳דא-
נוב בצילינדר, אהרון מגד.״

עמוד 50

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2113 - 1 במרץ 1978 - עמוד 50 | ו₪חווו 10₪מ0111111 גיליתי עבורכן אחד, גם צעיר וגם כישרוני שלבטח יגיע רחוק. זהו משה קינן, שהשתחרר מצה׳׳ל׳לא מכבר ועדיין שרוי בהלם־עצמי. משה, שנמנה עם הצוות של

ו₪חווו 10₪מ0111111
גיליתי עבורכן אחד, גם צעיר וגם כישרוני שלבטח יגיע
רחוק. זהו משה קינן, שהשתחרר מצה׳׳ל׳לא מכבר ועדיין שרוי
בהלם־עצמי.
משה, שנמנה עם הצוות של משה ינוקא באילת, התגלה
כשחקן־מלידה, בעל פוטנציאל עצום, מצחיקן אמיתי שמשמש
גם כדיסק־ג׳וקיי וגם כמתקין תיפאורה.
אין עבודה שאינו יודע לעשות, ותמיד עם חיוך ומצב־רוח
מידבק. הוא טוען שלא יעזוב לעולם את העיר הדרומית, למרות
שהוא מת ללמוד אלקטרוניקה בטכניון. אבל מי יודע.
משה משמש גם מדריד סקי־מים, למרות שלא מזמן גמר את
הקורם בעצמו. הוא מארגן את הסיורים על היאכטה המהודרת
המשייטת לאי־האלמוגים — בקיצור, כלבויניק רציני.
וגם אז למה הוא מנעים את חייהן. למה לא, הרי הן באות
לבלות, אז למה שלא תיהנינה? נכון, יש לו חברה רצינית
שיושבת לו חזק על הלב, אבל היא לא אילתית ולא תמיד
בשטח.
אז הכבוד יישמר לה כשתגיע, ועד אז הוא משגע את אילת.

משה קינן(שובב מימין) וידידות שוודיות

גרש לפני כשלוש שנים מאלמנת־מילחמה
שלה היה נשוי כארבע שנים, ושאת שתי
בנותיה גידל כאבא ממש. אבל את ה־קאריירה
שלו כגאון פיננסי הוא החל
בלימודי כלכלה ומינהל־עסקים בדרום-
אפריקה. כשחזר ארצה, פתח עסק ליבוא
ויצוא, שתוך שנה היה לאחד הגדולים
במדינה, ועסק גם בשירות לעולים חדשים.
כשגם
מזה נגמר לו, בגלל השיעמום
שבשיגרה, עבר לעיסקי השעשועים ופתח
את מועדון טיראן בהרצליה. אחרי כשנתיים
גם זה עבר לו, והוא הסתובב עם

איחוד מישפחות
סיפור־אהבה פיקנטי מהסוג הזה אני
דווקא אוהבת, ועוד כשהוא קורה לזוג
נחמדים אמיתי. כוונתי ליהלומן הידוע
ואיש־העסקים הנתנייתי דויד רחמינו!?
ואשתו־לשעבר יוחי•

שיב בה מכרה ותיקה מנתניה והמשיך
לעסוק בענייני הבורסה.
אבל נראה שגם ללב היה מה להגיד
בנדון. כי לא חלפו ימים רבים ויוחי,
הלשעבר שלו, נכנסה גם היא לבורסה

אמלי ורוני שטן
הכל חוזר למקומו

מיטען עצום של רצון עז לעשות משהו
שלא עשה קודם. עסקים סתם כבר לא
עניינו אותו, והוא עבר קורם למינהל
בתי־מלון בתל־אביב. ,ומייד נחטף להיות
סגן־מנהל במלון האילתי. אבל הוא הצליח
עד־כדי־כך, שתוך פחות מחצי־שנה מצא
את עצמו בתפקיד המנהל הכללי של
המלון.
היו כמובן כאלה שאמרו שהנעליים
גדולות עליו, ושלא יעברו ימים. רבים
ושוב יחזור לתפקיד הסגן, אבל מי שמכיר
אותו מקרוב ידע שאין צ׳אנס כזה. המלון
מנוהל על הצד הטוב ביותר. בני יודע
מתי לתת מילה טובה, ולחייך בזמן הנכון.
אך כשעיניו לובשות ארשת קרח הרי
הנזיפה, למרות שהיא נאמרת בקול אדיב,
היא משמעותית לחלוטין.
ידוע שבני הוא מנהל־המלון שעלה לתפקידו
זה אחרי הזמן הקצר ביותר בניסיון
ותק, והדבר היחידי שאולי קצת
מפריע לו להתרכז הוא הנשים היפות
של אילת, והאורחות שלא נותנות לו
מנוח. אבל הוא מפנה אותן מהשטח בחיוך
שרמנטי ובמילה אדיבה, לטובת המלון.
כי זה ורק זה מה שעומד בראש מעייניו
של בני וילנסקי כיום.
הוא אומנם יושב בתור מטרה נייחת
,לכל הציידות הפנויות, אבל הוא טוען
שאשר, כזו שהוא מחפש קשה למצוא. אחד
עם עקרונות כמו שלו צריך אשד, מסוג
שהמודל שלהן אזל, אבל הוא עדיין מקווה
שאולי יבוא יום י ויהיו גם לו מישפחה
וילדים. גאון או לא גאון, צרכים טיבעיים
יש, והרבה.

ובכן, סיפור שקרה, כך קרה. השניים
התגרשו לפני כשלוש שנים, וזה כולם
יודעים. דויד השאיר ליוחי הקטנה, השחרחורת
והיפה ולשני ילדיהם, בני השמונה
והחמש, את דירת הפנטהאוז שברחוב סיר־קין
ברמת־גן, ונסע לו לניו־יורק. הוא
ישב שם שנתיים, וחזר לפני כשנה, שכר
לעצמו דירה קטנה בצפון תל-אביב, הו
1וי

והחלה לומדת את עיסקי היהלומים ועוזרת
לו במישרד. נו, וכשקרוב לעיניים, גם
הלב משתתף בחגיגה. כראיה לכך עבר
חתול שחור בגודל פיל בין דויד והנתג־ייתית
שלו, ולא יעברו ימים רבים ובני-
הזוג רחמינוף לשעבר יחזרו לאכלס יחדיו
את הדירה המשותפת, בין באישור הרב נות
ובין אם לאו.

שרי אליאס
כל הנזי־ונד
של הלהקה היא עדיין נושאת איתה את

חברה הצמוד משכבר הימים, שלומי,
ממלא

שהיה איתר, בלהקה וכיום הוא
תקן של צייר.
המסיבה נערכה לכבוד צאתו של אריך-
הנגן החדש שלה, ולכבוד החוזה השמן
שחתמה עם אמרגנים בחו״ל. ומי לא היה
שם? כולם היו. כל המי־ומי, וגם כאלה
שרוחם היתד, טובה עליהם ביין, אם לא
באוכל, כי זה פשוט לא היד, בנמצא.
הגישו חאלטורות מבדרות, כמו ואמנים ציפי שבים, יעקוב! כדדד ו חנ ה לס־היו
גם אחרים, שישבו בצד ונהנו,
כמו למשל הזוג הנצחי ששי קשת ואש תו
יוגה אליאן, שנראים תמיד יחד
בכל המקומות העליזים ואף פעם לא
נפרדים ולו לרגע.
הזמר חופגי היה זה שהינחה את הערב,
ומי שמכיר אותו יבין מייד שהיה
שם עליז על באמת.
נכון שצריך מזל יותר משכל, אבל
גם קול טוב עוזר לפעמים.

התאוששות

כולכם בוודאי זוכרים את סיפור רציחתה
של מאירה ;מיטרני מפתח־תקווה
לפני כחודש. ובכן, החשוד העיקרי, שהיה
עצור 25 יום, שוחרר לא־מכבר, ומייד
ירד לאילת בתיקווה שהשמש האילתית
תנקה לו את הראש, ובינתיים אולי גם
יירגעו הרוחות בצפון.

כישרון לכל

-מסע

של שורי
לא לכל זמרת שהגיחה בפיתאומיות
מאלמוניותה עושים מסיבה אדירה, כמו
זו שעשו בראשית השבוע שעבר לכבוד
שרי אל יא ס, המעדיפה להיקרא פשוט
שרי.
ובכן, שרי זו, בעלת תיסרוקת האפרו,
זכתה במקום הרביעי בפסטיבל הזמר השנה,
וזו היתד, לה הופעת הבכורה בטלוויזיה.
היא בת ,23 ילידת טירת־הכרמל
ויוצאת להקת-פיקוד־צפון. מהימים ההם
חגדיח אילוויח

כידוע, גאונים אמיתיים לא מסתובבים
סתם ככה ברחוב. אלה שישנם, מצטנעים
ומסתירים את כישוריהם בתוך עצמם.
אחד כזה שהצלחתי לחשוף לכבודכם
הוא דמות גברית דומיננטית, ישר מהרומנים
הרומנטיים. הוא בן ,36 גבוה, שחור־שיער
עם צדעיים מכסיפים, בעל עיניים
שופעות יהירות, מיבנה של אתלט וקול
מרשים.
לדמות הזאת קוראים כני וילנסקי,
והוא מאייש כיום את תפקיד מנהל מלון
הסלע האדום באילת.
הבחור, שהוא תל־אביבי במקורו, הת־

הקול

מכל מקום, ברור לחלוטין שהאהבה
שוררת ביניהם ומבלבלת כמו לפני שנים.
יוחי שהיא אחותו של רוני שטן בעל
מיפעל סופר פלסט, שהוא מצידו בעלה
הטרי של אמלי (לפידות לשעבר) .ובהזדמנות
חגיגית זו אבקש את סליחתם
של רוני ואמלי, על טעות שהופיעה במדור
זה לפני שבועיים. נכתב שם שרוני
נסע לגרמניה, אבל לא דובים ולא יער.
רוני ואמלי מאושרים לחלוטין בארץ-
ישראל, ולא מתכוננים בכלל לעזוב. אז
מי אני שאגרש אותם?

שמואל טא 1כ השתחרר בערבות עצמית
של 20 אלף לירות, והנסיעה דרומה
באה לו למטרת התאוששות.
הוא החליט לחסוך בבילויים, ולמצות
מן החיים הטובים ככל הניתן. את מושבו
קבע באחד המלונות, וזה היה המוקד.
כל חתיכות האיזור האמיצות באו לחזר
אחר הבחור הגבוה, השחרחר ובעל הצליעה
הקלה.
שמואל, שהוא מהנדס בתדיראן, התגרש
לפני כשלוש שנים מאריאלה טל, קט-
נת־קומה חמודה להפליא, בעלת מיבטא
רומני טהור. אריאלה, שהיתה בשעתה
דוברת התנועה הפמיניסטית וכזכור הת־נצחה
עם ירון לונדון בתוכניתו עלי
כותרת, חיה לה מזה כחצי־שנה עם גבר-
חלומותיה, מוטי מלמד, שקיבל את הגט
המיוחל מאישתו חנה. הוא הכניס את
אריאלה לעיסקי הסוכנויות, ושניהם מסתובבים
כיום יחד ומוכרים ביגדי ילדים.
הם עברו דירה, וחיים באושר ועושר.

עמוד 51

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2113 - 1 במרץ 1978 - עמוד 51 | ״שמפו רויאל״ עושה לי כמה דברים נפלאים בשעות הפנאי, בספורט 4ובחיק הטבע • בעבודה בלימודים ובבילוי. בכל מקום ובכל שעה, לשיער בריא, רענן ובעל ברק טבעי ולהרגשה טובה

״שמפו רויאל״ עושה לי כמה דברים נפלאים

בשעות הפנאי, בספורט
4ובחיק הטבע

• בעבודה בלימודים
ובבילוי.

בכל מקום ובכל שעה,
לשיער בריא, רענן
ובעל ברק טבעי
ולהרגשה טובה באמת,
שמפו רויאל -
השמפו שלי.

ע ע ^זי ת

שמפו רויאל בארבעה סוגים שונים:
צהוב -עם תוספת לימון. כחול -לשיער שמנוני
ורגיל. אדום -נגד קשקשים. ירוק -לשיער יבש.

עמוד 52

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2113 - 1 במרץ 1978 - עמוד 52 | אף אחד לא יכול לתופף כמו אהרלה קמינסקי. חוץ מהסטריאו שלו. אהרל׳ ה ק מינ ס קי יודע מ הו ביצוע מו של ם. כ מי שנ מנ ה על צמרת נגני הגיאז ו ה פו פ,יו דעאהרל׳ ה כמה

אף אחד לא יכול לתופף כמו אהרלה קמינסקי.
חוץ מהסטריאו שלו.

אהרל׳ ה ק מינ ס קי יודע מ הו ביצוע מו של ם.
כ מי שנ מנ ה על
צמרת נגני הגיאז
ו ה פו פ,יו דעאהרל׳ ה
כמה נסיון, ידע
ומאמץ דרו שים
כדי ל הגיע לשלמות
מו סי ק לי ת שאפ שר
ל ה תג או ת בה.

וכ שאהרל׳ ה ק מי נ ס קי מ אזין לאהרל׳ ה ק מי נסקי
ב מע רכ תהסט רי או 5.0.2080 של נשיונל, אפ שר
ל היו ת ב טו ח ש הביצוע י הי ה מו של ם.

צעד קדימה אל המחר.

״כאי שמק צו ע׳ /או מראהרל׳ ה ,״ אני מעדיף א ת
מערכ תהסט רי או 5 .0 . 2080 של נשיונל. אני מ אזין
ל מו סי קהמתקדמתמכל העולם, מתק לי טי ם
ומקס טו ת, וח שוב לי ב מיו חדלש מוע א ת הביצוע
ה מ דוי ק, ממשכ מו ב הו פעה חיה.

כשאני רוצה להתרכז בכלי מסוים בתזמורת, או
בתחום מסוים של צלילים— אני מכוון את ה8 ^\55-
וה ,78£8 משחק״ קצת ב,8 0£ -

0ע3ו ;

סזאי

__ 280

מו סי ף ¥0£11 ^ 1£ואז אני מרגיש כ אי לו ה תז מו ר ת
מנגנ תממשב תוך ה חד ר שלי״.
אהרל׳ ה ק מי נ ס קי יודע בדיו ק כיצד צריכה להשמע
מו סי ק ה טו ב ה ,.א ח רי הכל, הו א ״עו שה״ או תהב מו
ידיו.

8 .6 . 2080
רדיו 0־ז1516ו:\ 1/1-׳1ז\ \ 1/5\\7׳ * מגבר 108 וואט. פטיפון אוטומטי *
טייס קסטות סטריאופוני עם י״וי 18ס ט״ זוג רמקולים ׳>3ע\ 2משובחים

13 060100.וו $1ע1315ע65 011 ווז 3ח)1ח 3׳!6 1116 £׳ו 05 3וחו!0 30 )11601 וז 3$0ח 81 £3ח 131!0א!

העולם הזה 2113

עמוד 53

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2113 - 1 במרץ 1978 - עמוד 53 | יפהפיות: סידר ה ב׳ מי שהסתובב במיסדרונות מלון הילטון בשבוע האופנה, התבלבל מהאוסף האדיר של יפות שהסתובבו שם: והפגינו את עצמן ואת מיטב ציוויי האופנה האחרונה,

יפהפיות:
סידר ה ב׳
מי שהסתובב במיסדרונות מלון הילטון
בשבוע האופנה, התבלבל מהאוסף האדיר
של יפות שהסתובבו שם: והפגינו את עצמן
ואת מיטב ציוויי האופנה האחרונה,
בשבוע ׳שעבר הבאתי ׳קובץ. ראשוני
מהן, והפעם הרי לפניכם עוד במה.
פשוט חבל שלא לראות אותן, או לשמוע
את הרכילות האחרונה הקשורה בהן.
הראשונה בסידרה זו היא חנה אור״
דן מי שהיתה נעדת־ישראל וכיום נשו־

הן מייד מתיישבות על הכיסא ומפקידות
את עצמן בידיה של אמא שלי.״ בקיצור,
היא מבסוטה מהחיים, לא רע לה והיא
לא מבקשת יותר.
מיספר שתיים היא תימניה גיזעית יפה־פיה
בת ,22 שדווקא לא-בל־כך טוב לה
בחיים. יהודית ;גר דווקא מאושרת
מהעובדה שהיא דוגמנית ואפילו די מצליחה
אבל עדיין אין לה אהבה, והיא
שרויה במירדף מטורף אחר בחיר-ליבה
מישוש ׳נפשה .׳כרגע אין לה איש לשתף
אותו בחוויותיה, היא ׳מתגוררת לבדה
בדירה שכורה ומצפה לנסיך־החלומות.
הגבוהה !מבין הדוגמניות ששוטטו במלון
היתה, כמובן, תמי בן־עמי, שדיג־מנה
ביגדי־ים. היא הסתובבה עם מינימום
לבוש ועליו רדיד ענקי, והפגינה גוף
חטוב להפליא. תמי, שהיא כידוע הברתו
הצמודה של אולסי פרי ,׳אליל־הכדורסל
כהה־העור, יאמרה כל הזמן ״אולסי צריך
להגיע יכל רגע,״ וכולם חיכו וחיכו —
אך לשווא .׳אולסי, כנראה ,׳אינו אוהב
התקהלויות והוא פשוט לא בא. יאבל
היא עמדה על שאלה :״הוא יגיע.״ אולסי
לא הגיע. לשאלה אם הם חיים יחד
בדירתו של אולסי, ברחוב סוטין בתל־אביב,
אמרה תמי :״לא, ימה פיתאום?
אני גרה עם הורי, בדאשורלציוז.״
לעניות דעתי, מי שמאמין לה הוא

סופו של מעוז
סוף־סוף ׳הגיעו לסיומם הסופי חייהם
המשותפים של בני־הזוג דני וניצה
מ עוז. השניים !שנלחמים למען הגט המיוחל
מזה חמש שנים, נפרדו סופית ב־22

שרה אלי

ניצה מעוז

שתי הזוכות
בחודש זה. ניצה אומרת ״סוף טוב —
הכל טוב,״ !וגם ידעה לספר •שדני היה
מאה אחוז, אביר אמיתי, ושלקראת הסוף
הוא הוכיח את עצמו. ואם כך, נשאלת
השאלה למה ׳ומדוע היו הסצנות של מכות
י ושיערוריות במשך התקופה הארוסה הזאת
!שבה ניהלו המעוזים את הליכי הגיח־שין.
ובכן,
המדיה החלה בידידה של ניצה,
ג׳ק תווגה, ובכל מיני דברים שנבעו
מכך. אבל כיום נימצא ג׳ק בתורכיה, והרו
מן !בין השניים נגמר. כדזמנית החל
הרומן הידוע בין דני מעוז לבין הדוגמ־ניות
כולן היתה, ללא ספק, דוגמנית־הצמרת
האנגליד, ני קי שפירא. ניקי,
שבאה ארצה לפני כחציישגה ונשארה.
עקב התאהבותה העזה ׳בבוטיקאי מאנס
מלכה ,׳מנהלת לו את הבוטיק שלו וגרה
איתו בדירתו, שבכיכר המדינה, טוב לה
בארץ, ואין לד. בינתיים כל כוונות לחזור

תמי כן עמי
אולסי לא הגיע

חנה אורדן
המכון של אמא

ציפי כן־פורת
ריחנף בין העננים

ניקי שפירא
יופי של עדינות
אה באושר לעורך־דין מלומד. לשניים יש
יבן קטן, והשימהה שוררת בביתם. חנה
אינה עובדת ׳בדוגמנות באופן קבוע, אבל
כשיש אפשרות להרוויח כסף טוב בשבוע
יאחד, למה לא?
יאבל הנה הסתובבה במלון, והודיעה
בפה מלא !שלהיות דוגמנית זה לא כבוד
כל־כך גדול. לשאלה מה היא עושה בחיים,
הסבירה שהיא מנהלת את הממד
ליופי של האמא ישלה .״יבטח,״ אמרה.
״כולן באות ורואות כמה אני יפה, אז

יהודית נגר
חיפוש אחר האהבה
נאיווי. אבל אם היא הצליחה כל־כך יפה
לשגע את כולם בסיפור יעל אולסי שעומד
לבוא, אז למה לא בעניין החיים יחד?
׳תמי, ככל שהיא גבוהה, דידתה בסנדלים
בעלי עקב גבוה מאד, ובכלל היתד. בעננים.
העדינה
והחביבה ביותר מבץ הדוגס־

׳לאנגליה! .שם אומנם יש לד. בעל־לשעבר,
אבל מי הוא לעומת האהבה הנוכחית?
ניקי, עם חיוך סימפטי וחיוך זוהר, בלטה
במווחד גם במיסדמנות המלון וגם בתצוגות
הגדולות, ולא היה ספק שכדוגנד
נית־ייבוא היא היתד. מישהו מיוחד ׳באמת.
אבל היפהפיד, האמיתית, שהרחיבה כל
עין בשמלות לבנות בתוליות, היתד, ציפי
(לווין) כך״פורת, שיש לה סיבה טובה
מאד להיות מאושרת וקורנת. בימים אלה
היא חזרה להיות בחיק בעלה, בעל־המו*
עדץ שוקי כן־פורת. הבעל הצעיר יחזר
לא מכבר ממסע ארוך ללונדון, שם שהה
קצת יותר מהמצופה ׳ועכשיו, אחרי שחזר,
השניים ׳נראים מאושרים מאד ומגדלים
יאת !בנם הקטן, בעזרתה של האר
פר הצמודה, כמובן.

ניוז שרז־ו אלי, שנמשך עד עצם היום
הזה. דני ממשיך לעטוף את שרה ביהלומים,
וטוב ׳להם יחד.
׳העובדה ששרה עדיין נשואה לברנדי
הנסון, העוסק בקידוחי־נפט בסיני, אינה
מפריעה להם בלל וכלל. לשרה בת
יפהפיה בת חמש, נטאלי שמה, וכל הנוגעים
בדבר מאושרים.
כדי לחוג את סיומו הטוב של הסיפור
הקשה הזה ׳נוסעים שרה ודני לרודוס,
לפוש ולנוח יואילו ניצה ,׳לעומת זאת,
נשארה בביתה שבהרצליה, ומגדלת את
שתי בנותיה.
וכך אין ג׳ק ואין דני ואין ברנדי,
אבל יש סוף־סוף קצת ׳שקט.

חגיגה במלון

אין זה סוד שחוץ מלשרת את ענף התיירות׳
משמשים בתי־המלון גם לכל מיני
מטרות חשובות ושירותים דיסקרטיים. מסתבר
שחלק מסויים מאלה הפונים לענף
המלונאות, עושים זאת לא במעט משום
שהם יכולים לנצל אותם השירותים חינם.
זה מה שדחף, כנראה, גם מ לונ אי
(לא בעל בית־מלון) צעיר ותוסס אחד
לענף. האיש העליז הזה טיפס מעלה-
מעלה בסולם ההצלחה המל׳ונ׳אי. והגיע
לדרגה די בכירה באחד מבתי־המלון הגדולים
׳!זהמפויארים של תיל־אביב. אבל
אם יתחפשו ׳אותו עכשיו שם, תופתעו
לגלות כי הוא איננו •בנמצא. תשאלו
למה? איו! זה כבר סיפור אחר.
אותו מליונאי יחי אומנם באושר ׳ועושר
עם אשד, יפה וחטובה, היכולה עדיין להוות
תאוות כל גבר. אלא מה, האיש הזה
לא מסתכל על המין כעניין שבין גבר
ואשד. בלבד .׳בשבילו זה הרבה יותר :
בידור! ,שעשוע חברתי, אמצעי קומוניקציה
ועוד המוני דברים אחרים.
בקיצור, אין כמו מלון גדול כדי ליישם
בו את התיאוריות המיניות האלה. קודב
כל, פוגשים שם אנשים חדשים בכל יום.
ולא רק כאלה מרובעים, אלא אנשי העולב
הגדול, פתוחים ומתקדמים, שהמין הקבוצתי
בשבילם אינו ביג־דיל.
ואם ילא מוצאים ׳תיירים, המבקשים לגלות
בארץ מלבד ׳נופים ואתרים גם מעט
מין נוסח ישראל, יתמיד יש במלון גדול
סגל של חדרניות, מלצריות, בארמנים
ושאר בעליימיקצוע, שבעזרתם אפשר
להפיג את החדגוניות של המיד׳בשניים.
וכך ,׳בצד פעילותו המבורכת בהסברת
פנים לתיירים ובהנעמת שהותם בישראל,
עסק אותו מלוניאי גם בצד המענג של
החיים. הוא הוד. משכנע את עובדי המלון
ועובדותיו — ירק כשעות הפנאי שלהם.
כמובן — להצטרף אליו ואל אשתו לתרגילי
מין קבוצתי, שנעשו על־פי רוב
בחדרו שבמלון, או באחד החדרים הפנויים,
כשהעונה לא היתר; .בוערת.
אני, מצידי, אין לי שום דבר נגד זה,
אנשים מבוגרים יכולים להשתעשע במין
איך שרק עולה בדעתם. אבל ׳מנהלי אותו
מלון מפואר חשבו אחרת. בל זמן שהאיש
!בילה, ובדרכו״שלו, רק ׳בחוג מכריו, הב
לא התערבו, למדות הרכילות שהגיעו
לאוזניהם. יאבל ברגע שהסתבר להם שהאיש
— לפעמים בעזרת רעייתו היפה -
מנסיה לפתות גם את עובדי המלון להצטרף
אליו לחינגה, השתנתה דעתם בנושא.

קרה אחרי שכמה מעובדות המלח
צעירות ויפות, התלוננו באוזני המנהליב
הראשיים כי המלונאי משדל אותן להשתתף
בסד .׳שנקרא פארטוים (מין בשלושה)
וסווינגרים (מין בקבוצה) .הן חששו
׳שאם לא ייענו לו הוא עלול ׳לנצל אה
עמדתו הבכירה •במלח ולהתנפל להן.
כאן התגלתה הנהלת המלון כשמרניו
!ופוריטאנית מאד, בנושא זד. לפחיות, ותון
24׳שעות סולק המלונאי הבכיר מעבודתך
זה שנאמר: כמו שמציעים את המיטה
ככד. ישנים עליה. ועכשיו ישנים המלונא׳
ואשתו היפה על מיטתם, בודדים — רו
שניהם לבד.

עמוד 54

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2113 - 1 במרץ 1978 - עמוד 54 | השקעה חדשות של סכום קטן אריאל׳ תתן לן־ מטמון גדול. טיפה בכל חודש 00 .ו ל״י, 200ל״י הן לא יכבידו עליך, אך בתוך שנים ספורות יצטרפו למטמון גדול. כל לירה שאתה

השקעה חדשות של סכום קטן

אריאל׳

תתן לן־ מטמון גדול.
טיפה בכל חודש 00 .ו ל״י,
200ל״י הן לא יכבידו עליך, אך בתוך
שנים ספורות יצטרפו למטמון גדול.
כל לירה שאתה משקיע במטמון
ח״י כפליים ש?ז בנ ק הפועלי ם 1 1 1 1 1 1 1 1111114 חחרת אליך עם מענק, רבית
ן !1 1,
והצמדה על הקרן ועל המענק...

למה להרבות במילים?

00ו ל״י לחודש ב״מטמון 0,000ו״
חסכת עד סוף ינואר 1978
5,700ל״י ( 00ו ל״י x 57 חדשים).
רווחיך לתאריך זה יהיו:
מענק — 285ל״י
רבית והצמדה על הקרן — 8,089ל״י
רבית והצמדה על המענק — 404ל״י
סה״ב רווחים — 8,778ל״י.
סה״ב לזכותך בחשבון — 14/478ל״י.
היית מכיר את מאה הלירות שלך?

בנ ח הבועל

העולם הזה 2113

עמוד 55

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2113 - 1 במרץ 1978 - עמוד 55 | בשנים האחרונות נעשו ניסיונות טיפול במיקרי פרוסטטה (בלוטת הערמונית) על־ידי סולן. הניסיונות הוכתרו כחצי ילהה, שכן הושגו ׳תוצאות ריפוי מרשימות ׳אצל חולי פרזסטטה

בשנים האחרונות נעשו ניסיונות טיפול
במיקרי פרוסטטה (בלוטת הערמונית)
על־ידי סולן. הניסיונות הוכתרו כחצי
ילהה, שכן הושגו ׳תוצאות ריפוי מרשימות
׳אצל חולי פרזסטטה כרוניים, כש־הפולן
-מוכיח יאת יתרונו על תרופות כימיות
סינתטיות.
הדוקטורים ׳אריק אנסו זאופרק מאוניברסיטת
אופסאלה בשוודיה, וד״ר מיב־אילסיקו
מאוניברסיטת טיטן, בבוקרשט רומניה.
פירסמו עבודות־מחקר רציניות ביותר
על העסק. בין השאר פורסמו עבודות
אלו בסיפרות ה״אפימונידוה״ ,אשר
למרות השם המפואר, אינה תורה לחקר
הסרטן או משהו ,׳אלא פשוט שמו של
האירגון הבינלאומי של כוורנים.
׳מחקרים מבולגריה, צרפת ויוגוסלאוויה,
תומכים בגירסה זו, ומופיעים בדו״חות
הדיונים של מחלקת האפיתראפיה באיר־גון
זה — שהיא תורת ריפוי המחלות
על־ידי דבש. אז זהו זה. למי שיש פרום־
טטיח גבולה קצת, שיאכל, ותהיי.
מי שמעוניין ביעוד פרטים על הלהיט
הטיביעיוני החדש — בבקשה.
חסידיו נשבעים עליו כי הוא מעיר את
היצר. זה דווקא טוב, כיון שיצר זה הולך
לישון לפעמים, בחוסר־תיאום משווע עם
בן־הזוג. כפית פולן — ושהשם ירחם.
עיקר שפחתי. הפולן הוא המרכיב הזכרי
של הפרח. צורתו בטבע: אבקה בעלת
גרגרים עדינים, בגונים מצהוב־סהיר עד
היום־כהה. הוא מכיל אחוז גבוה של פרו־

מתים למיניהם

פולן -נוחייה

אני, אחרי קציצה של יונה. אלך כסומא.
כאחת שגודלה על קציצות קשרת,
מדיפות־שום, חזקות ועמידות בפני פיגעי
הזמן והאקלים — נפלתי שדודה, ר?
לריח המעדן הנימוח ישלה.
הגיע הזמן לפרסם את הסוד השמור
ביותר ישל אשת החברה הזוהרת והמפורסמת,
אשר ישמר, הולך לפניה בהמון
שטחים חוץ מאשר בשטח החסוי, הסודי,

המסתיר עובדה קיימת: שהיא, מה לעשות,
בשלנית עצומה.
״ואוי ׳ואבוי ילך אם את מפרסמת,״
נופפה עלי חמישה קאראטים באיום .״ישמיעו
את זה כל החתנים, לא ירצו יותר
לאכול במיסעדה! שלא ׳תעשי לי את
זה!״ לא שמעתי בקולה, והרווח כולו
שלכם .׳והרי הסוד, המגלה מה היא עושה
לקציצות שילה, היוצאות בטעם כל־כך כל-
כך טוב.
ראשית, נתחיל במד, היא לא עושה.
ובכן, היא ל א עובדת עליהן קשה.
״צריך לעבוד עם הראש״ היא סיסמת
חייה, וסל הגברים מסכימים בשימחה, אבל
היא לא תמיד מרשה.
אצלה אין טינוף המיטבה עם מטחנות
ובטיח. היא דוחפת לבלנדר את החומרים
הבאים 9>\ :שתי ׳לחמניות ומתוקות
גדולות, מורטבות היטב, סחוטות אך מעט,
(בערך 200 גרם) י• שתי ביצים שלמות
<• בצל יאחד ענק או שניים, בינוניים,
חתוכים לרבעים (אפשר גם חצי ׳שקית
בצל סנפרוסט • 1 ).שתיים־שלוש ׳שיני-
שום 9כפית גרגירי קימל !• כפית
מלח י• כפית אבקת מרק־עוף €הצי
כפית פילפל.
מפעילים את הבלנדר ,׳ודוחפים מעט בעזרת
כף, עד וסכל התמרים נקצצים לעי סה
לבנבנה. כבדה.
ל א: מוסיפים מים להקלת סעירבול.
מי הלח׳מניה המורטבת, ומיץ הבצל, חייבים
להספיק. שופכים את !תוכן הבלנדר
לתוך סיר שבו אחד קילוגרם יבשר טחון,
ומערבבים. לא מוסיפים יסום קמח־מצה,
אלא מלח בלבד, אם יש ציורך. מחממים
שמן על קרקעית סיר גדול ושטוח, לוק חים
בעזרת כף את קציץ הבשר, שופכים
לקרקעית הסיר ושם, בעזרת שתי
לחיצות עדינות ובמה קיישקושים ׳וחיך-
טוטים, נותנים לקציצה את גיזרתה הסופית.
שימו
לב כמה חידושים והמצאות יש
לממזרה. ראשית עניין הבלנדר. צ׳יק־צ׳ק,
שניק־שנאק, והכל מוכן. שנות, עניין ה־אילפם
.׳לרחוץ מחבת, ולרחוץ אילפם,
זה בערך אותו שיט — אבל אילפסים
לא מאפשרים אף פעם נ״תזי-יסמן, וזה
עשר נקודות.
שלישית, הקציצה יוצאת חתיכה מאד,
גם אם לא מלכלכים ידיים וקרשי־חיתוך.
זהו. הנכם ׳מוזמנים לבצע את הסיפור,
ולראות איך כולם באים כמו יבחושים,
לזמזם סביב הקדרה, שד.ופ היתד, מלאה
והופ, איננה עוד.

פינ ת ה מדליו5

מגהץ אלקטרוני
תמורת הסכום הסימלי הפעוט של 7,000
ל״י בלבד. ניתן להשיג צעצוע. נהדר,
בשם אלנא פרס. הפירסומות מראות אשה
מתפוצצת מרוב אושר ליד עריסות כביסה,
ולא ברור לשימחה זו מה היא עושה.
הגיהוץ — גי הו ץ ,׳ובמי׳רוץ עם רחיצת־כוסות
על אליפות הנרווים, בכל־זאת זוכה
הגיהוץ.
אבל־אבל־אבל, לעסק דנן יש יתרון
בולט אחד: הוא חוסר אנרגיה באופן
עצום ומשמעותי. אומנם, תמיד יכול לקום
מישהו לומר כי האנרגיה שלו (קרי: שליה)
לא •שווה לו ישבע אלף לירות, בשעה
שעוזרת לוקחת שלושים לשעה. בפני המישהו
הזה, אוריד את הכובע ! לזאת אקרא
משאבים מישפחתיים מנוצלים ובהיגיון!
המישהו הזיה יבטח גם מוותר, בראש אמיץ
וצלול על רכישת מכונית פרטית, כיוון
שאיוטו עולה מאה אלף ליריות -וכרטיס
אוטובוס איזה לירה רק.
אבל לפני שאני מחררחת מהומות ׳מיש־פחתיות,
אמשיך לספר.
הצעצוע הזה משמיע קולות וציפצופים
נגד חריפות, ואיכות הגיהוץ המתקבלת

איר בוראים קציצות טירוף

מה חדש בקלושמרל

>לא לגברים ! לא לגברים ! לא לגברים

שיכלוללפני כמה שבועיות כתבתי על אסלות
׳נוצצות, או איך להוריד ״אבן״ מהכלים
הסניטריים בעזרת מי-יאיש. ובכן, המדע
מתקדם לנו מול העיניים, וייש חידוש
לא־נורמלי. א־ן צורך יותר להיזהר כמו

מה הופך את האבן למשחה!
מאשמדאי, בבואנו לעסוק בחומר לניקוי
אבן, כגון מי־האש.
בטלפון 938862 בכפר שמריהו ניתן להשיג
תמורת כ־ 12ל״י בלבד ליטר חומר
ניקוי מיוחד. הוא אינו מסוכן כמו המי-
אש ובכל זאת אפקט פעולתו זהה.
אני מציינת את הטלפון -כיוון שעדיין
אין להשיג חומר זה ברישתות השיווק,
ולא איכפת לי לעשיות פירסזמת אם אני
יכולה ׳להציל בזאת כמד, אצבעות חרוכות.
אופן השימוש פשוט מאין־כמוהו.
מרטיבים היטב, בעזרת מטלית ספוגה,
את המישטח האמור. התומר ממים את
המישקעים הכי קשוחים. ממתינים כחצי
שעה, מנגבים, ומול עינינו קם הפליא:
האבן יורדת כמו מישחה!

נשים מכבדות אנרגיה
של עצמן לןז
יוצאת מן הכלל. את א־סר -משיגים בלחיצה
אחת בת שבע שניות, לא משיגים גם
אחרי עמל רב ועצום במגהץ רגיל קונ־וונציונלי.
המעבר ממגהץ ירגיל למכשיר
האלקטרוני, מאד משונה בהתחלה. זאת
צורת פעילות אחרת לגמרי. כמו בכל
דבר, אחרי ישמתרגלים, לא ברור איך
זה הסתדר בלעדיו עד אז.
הגיהוץ אינו מוגבל למישטחים ישרים
בלבד ובטכניקה נכונה, הנלמדת מחוברת
קטנה, וניסיון מיצטבר, ניתן לגהץ
כל דבר. למכשיר מצורפת כריית, עבור
גזרות אלכסוניות, ואץ קומפקטי ממנו.
הכל במכשיר שווייצי זה הוא יופי, מלבד
המחיר האסטרונומי שחייב לשלם האזרח
במדינת הפזטות.

מיכנס״ם־מישקפייס
צו שקה, חברתה של אמי, רק עשרים
שנה בארץ. בפרק־זמן פעוט זה, הצליחה
לה שתלט על שיחת מכול ת שלמה, שלא
לדבר על שיחת קופת״חולים.
״כוייב לי פה,״ ל מד ה להצביע, וכך
היא עושה חיל.
ל היו תבח בר ת ה, זו חוויי ה. האשה הז
אתמצ חיק ה, ל מו ת מ מנ ה. והרי שיפור
טרי :
בוקר אחד פגש בה מכר, שברכה ל שלום.
על עיניו היו מי שקפיים כ הי ם,
והיא ה תק שתה מאוד בזיהויו. המצב
נעשה מ בין מרגע לרגע, אך צושקה ה ת עשתה
בזמן.
בני מוס אירופאי רב פנ ת ה אליו, כשהיא
מצביעה על מי שקפיו :״פרדון, אבל
אני לא מכיר אותך, אולי תוריד א ת
ה מיכנ סיי ם ! ״
וידוי סומך נופלים
טיאיגים, מינרלים, חומצות ואנזימים
ניים ביוחתר, יאשר ׳איזונם בגוף, של
האחרונים, הוא פעולתו החשובה.
לאוכלו שלוש פעמים ביום, כפית
כל ארוחה.
חיואלה רצוי
לפני

הפולן,
המלוקט על־ידי הדבורים, נקלט
בקלות בגוף כשהוא מוגש בתוך דבש
טיבעי. בארץ, משווק אותו קיבוץ שמיר
בתערובת נפץ: פולו +מזודמלכות, בדבש
טיבעי.

למרות שבדרך הכו אב ת ל תבונ ה אבדו לי הרבה אשליות,
ולמרו ת מנגנון נאורוטי העובד אפילו בשנתי, ו מ תיי קאת הכל לקו מפיו טר,
ולמרו ת סיי ס מו לוג ה מז ה ה מייד כל זיוף,
אני תמיד מחדש, תמיד מחדש, מ א מינ ה לסוכני הפירסו ם.
שום גוזמה שימכרו לי אל ה, לא ת הי ה גדולה מכדי שאאמין ב ה.
בעיניים קרועו ת לרוו ח ה אני בולעת ו קונ ה כל פלא — תמיד.
זוטו ת בלתי־נח שבות, כגון אי -התאמה פר מננטי ת בין דבר המפרסםוהמ צי או ת,
לעולם לא מניעים או תי לנ סו ת לשים א ת מטבעותי על ה שקעות ב טו חו ת יותר.
מה פ ת או ם ! הן מ א חרי העמוד, מא חרי הפינה, מ חר -מ חר תיי םמח כי ם לי כל הני טי ם
וההפתעות. לא לבלבל ! זה הפתעות ! לא נפלאות.
אני ״גבירתי נסי א ת ״
ואני ״עקרת הבי ת הנבונה בו חרת ״
ואני ״ חי סכי בזמן ועצבים״
ואני זאת שתמיד קונ ה.

אודטה דני

עמוד 56

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 2113 - 1 במרץ 1978 - עמוד 56 | ) 12.ל״׳ (כילל מ.ע.מ<. מספד

) 12.ל״׳ (כילל מ.ע.מ<.

מספד 2113

חזרה לתחילת העמוד