גליון 2115 מתאריך 15 במרץ 1978

מכתבים
השד בבקבוק

ב לי

מ ווא זכיגיב!

״העולם הזה״ ,שגדעון החדשות הישראלי. המערכת והמינהלה :
תל־אכיג, רחוג גורדה ,3טלפון 243386־ .63 תא־דואד 136
מען מברקי :״עולמפרם״ * מודפס ב״הדפום החדש״ גע״מ, תל
אגיב, רה׳ כן־אגיגדור. הפצה :״גד״ כע.״מ. גלופות: צינקוגרפיה
כספי״ בע״מ * העורף הראשי: אורי אכנרי העורף: אלי תגור עורך
תכנית: יוסי שנון. עורכת כיתוב: נורית יהודאי. ראש המינהלה :
אכרהם סימון • מה׳ המודעות: דפי זכרוני. המו״ל: העולם הזה בע״מ.

סימנים שונים מורים בי בעקבות
המהפך הפוליטי שהתחולל במדינה, יש
.המתכוונים בבל הרצינות ׳לחולל בה גם
מהפכת תרבות.
הרכבו של הוועד המנהל החדש של
חשות־השידור, שפורסם בשבוע שעבר,
שבו קיים רוב מוחלט של אלה המזהים את
עצמם כ״נאמני ארץ־ישראל השלימה״,
הוא אחת העדויות לכך ש״הסיגנון החדש״,
שהשתלט בחיים הפוליטיים והחברתיים
במרינה, מאיים לכפות את יעצמו גם על
תחומי הרוח •והיצירה.
משום כך מצאנו עניין מיוחד בהזמנה
שהגיעה לידינו מטעם חוג המתכנה חוג
ידידי אמנות לאומית. למדנו ממנה כי ב־מיסגרת
תנועת החרות קיים ופועל חוג
המיועד לעודד סופרים, משוררים, מוסיקאים
ואמנים אחרים• ,שיצירתם נראית בעיני
אנשי החוג •בעלת ״ערכים לאומיים״.
עד כה פעל חוג ידידי האמנות הלאומית
בבתים פרטיים. בשבוע שעבר הוא ערך
את ההופעה הפומבית הראשונה שלו ב־מצודת־זאב
בתל־אביב.
.הערב היה אמור להיות מוקדש לנושא

של אמנות לאומית ישראלית .״למה יש
כה מעט כוחות סגוליים אמנותיים במחנה
הלאומי?״ שאל שילנסקי ,״למה כל המוכשרים
הם מהשמאל הקיצוני?״
הוא עצמו ידע את התשובה :״זה מפני
שלא נתנו להם להתבטא עד בה.״ היתה
לו תיזה מאלפת לח״ב שילנסקי, שהצהיר
כי מקומה של חירבת חיזעה של ס. יזהר
בגנזי־האומה יהיה דומה לזה של שיר
הטלפון של הגשש החיוור, כשרק ״האנטישמים
בכל הדורות הס שיזדקקו לה״.
אם נוצרה שירה בפלמ״דו, שהפכה לשירה
עממית, אך לא נוצרה שירה כזאת באצ״ל,
״זה רק מפני שהמחתרת של הפלמ״ח לא
היתד, כל כך עמוקה כמו זו של האצ״׳ל״,
טען שינסקי.
דווקא המשורר הלאומני איתן איתן,
איש המושבה כינרת, שדייעותיו בנושאי
אמנות ותרבות עורד׳ו בשעתן תגובות
תדהמה, היתגלה כבר־פלוגתא לשילנסקי,
חלק יעל כל תפיסותיו .״׳אין אמנות לאומית,״
טען איתן איתן ,״אין לנו ספרות
לאומית ולא שיחה לאומית וזאת מהסיבה
הפשוטה שאין כאן לאום.״
מה לסיפור זה במדור זה? אתה ודאי
שואל את עצמך. התשובה נמצאת בצימוק
שבעוגה הלאומנית של אותו כנם.
כדי ׳להמחיש את קיומה של האמנות
הלאומית ,״׳שלא נותנים לה לעמוד על

מייד אחרי שפירסמתם את הכתבה
״חירבת להיס״ (העולם הזה ,)2113 הופיעו
בעיתונות מודעות ברכה למנכ״ל הסוכנות
היהודית, עו״ד שמואל לד,ים, שהיו
חתומות בידי ״מוקיו־יך ומעריציך״ .טוב
לדעת שיש עדיין מוקירים ומעריצים לאדם,
שהואשם בזמנו בטבח כפריים ערביים
חפים מפשע.
עכשיו, אחרי הגילויים שלכם על חלקו
של לד,ים בפרשת ״אלטלנה״ ,אני מצפה
למודעות־ברכה נוספות בנוסח :״מוקיריד
ומעריציך באצ״ל״.
יהודה נעים, חיפה
שתיקתה של העיתונות הישראלית בפרשת
להיס, אחרי שסערה כל־כך סביב
פרשת חירבת־חיזעה, מעוררת תמיהות.
אפשר לטעון שאדם שזכה בחנינה, שמחקה
את פשע־המילחמד, שהואשם בו, אינו

ההיניף הוא הביטחון

פסול לכהונה ציבורית, אפילו כהונה רמת־מעלה
כמו זו שבה זכה שמואל להיס. אבל
הפעם לא נמצאו פובליציסטים מגינים
לאיש. אולי מפני שאין רוצים להוציא את
השד מהבקבוק ולהעלות על סדר־היום הציבורי
פרשה שתוכיח כי חירבת חיזעה
לא היתד, חריג, וכי הנפשות שפעלו בה
היו יפות־נפש בהשוואה לשמואל להיס.
כני הירש, תל־אביב
הכתבות שלכם על פרשת להים (העולם
הזה )2113—2114 רק מוכיחות שמינויו
של שמואל להיס כמנכ״ל הסוכנות היד,
מינוי של האיש הנכון במקום הנכון. רק
הצבת אקדוחן בראשות הסוכנות יהיה
בה, אולי, כדי לשכנע יהודים לעלות
לארץ ולהחזיר את היורדים.
עמנואל טפר, חולו!

מוצרי תעמולה

ח״כ שילנסקי והמשוררר איתן כ״ערב האמנות הלאומית״
ממהפך פוליטי למהפכה תרבותית
״האם יש אמנות לאומית בארץ !״ שימו
לב, בסימן־קריאה ולא בסימן־שאלה. אבל
המאורע, שנועד על־ידי מארגניו להיות ה־
•ניצוץ שיבעיר את להבת מהפכת התרבות
הישראלית ילא זכה להדים רבים, אם לנקוט
בלשון המעטה.
לא שהיה מגיע יותר לכנס הדה. היה
בו משהו פאתטי וגרוטסקי. מול קהל שהיה
מורכב ברובו משלושה תריסרי ישישות,
מוותיקות התנועה הזעוטיגסקאית,
ישאפו עוגות והבינו כוסות תה וקפה ל משתתפים
לכיסוי הוצאות הערב, הופיעו
שני מתווכחים. אחד מהם היה ח״כ דב
שילנסקי, שהגן בלהט רב על זכות קיומה

הרגליים,״ כדברי מארגני הכנס, הוגשה
שם גם תוכנית אמנותית ״לאומית״ .הזמרת
נעמי צורי זימרה בפני המשתתפים
כמה שירים, שהוצגו כ״שירים לאומיים״.
השיר הראשון שבחרה להשמיע, ב־מיסגרת
הדגמה זו, היה השיר שועלי שמשון,
השיר המפורסם ביותר וגם היחיד
של אורי אבנרי, שנכתב בתקופת שירותו
הצבאי במילחמת־העצמאות.

שאנל בכב־ת אלבומי־ניצחון ומבצעי־אנטבה
ו״עם סגולה״ ו״זכות היסטורית״.
משהו משונה קרה לנו בכיתה. משהו
מפחיד.
חברה בני 17 יצאו כנגד מורה בת 30
וכמה ״׳שמאלנים״ הנחשבים ליוצאי־דופן
בדיעותיהם בכיתה. הם טענו שבשום פנים
ואופן יאסרו היה להקרין את הסרט. הוויכוח
יהיה מר ויצאתי ממנו עצובה. לא,
הם לא מרובעים או טיפשים החברה האלה.

לא הם. זה אנחנו. אנחנו שגילנו על
סיפורי ניצחון וגבורה פשוט איננו מסוג לים
לתפוס שקיימים גם דברים כאלה.
חונכנו אחרת .״האכילו״ אותנו אחרת.
אני זוכרת קטע בשיחי מישהו התחיל
להביא.הוכחות שהערבים שישבו באן ברחו
לבד ואף אחד לא סילק אותם ובד. אחד,
שנחשב כשמאלני בכיתה ענה לו :״אתד,
יודע מה אתה? אתה תוצאה של שלושים
שנות תעמולה של הערבים...״
זו היתה בדיחה, אבל בדיחה עצובה
ורצינית מאור. אני פוחדת לחשוב על
העתיד, כשהנוער הזה, שגודל וחונך על
שלושים שנות ׳תעמולה, יתפוס את עמדות־הכוח
במדינה.
ח. נ״ הרצליה

משהו משונה קרה לנו בכיתה, כיתה
י״א בבית־ספר תיכון עיוני. יום אחרי
הקרנת חירבת חיזעה בטלוויזיה, התחלנו
ללמוד את היצירה במ״סגרת שעורי הספ רות.
אותו יום, פמשד השעתיים שנועדו
לשיעור ספרות, התווכחנו בכיתה על ה עניין,
שעורר כל כך הרבה רעש בזמן
האחרון: האם צריך היה להקרין את ה סרט
או לא?
והנה, להפתעתי הרבה, עמדו רבים בכיתה
נגד דעת המורה ומעטים מהתלמידים,
חברה צעירים בגייל ,17 שאמורים להיות
פתוחים לדעות ומחשבה חופשית, טענו
בלהט ובאמונה שלמד — ,תוך חוסר רצון
כלשהו לשמוע ולהבין דיעות אחרים —
שאסור היה להקרין את הסרט. אינני מסכימה
עם דעתו של קובי ניב, כפי שהתפרסמה
בעתונכם, שכולם יודעים את ה אמת
אך עוצמים העיניים. הייתי עדה לנוער
בגילי — ואני מאמינה שיש עוד
רבים כאלה — שהסרט היה עבורם שוק.
הם לא ידעו שהיו דברים כאלה.
נוער בגיל 17 כיום, שגדל על המחשבה
והאמונה שאנחנו הטובים ביותר ושהחיי־לים
שלנו הם על־בני־אדם, שהצבא שלנו
הוא לא רק הנהדר והחזק בעולם, אלא
גם החכם וד,רחמני בצבאות העולם ; נוער
שלא מבין שסילקנו מפה עם אחר ; נוער

אחת הטעויות הגדולות, לפי דעתי, שכולנו
גדלים עימד, מהיותנו קטנים, היא
האמונה שהבעייה מס׳ 1של ישראל היא
מצבנו הביטחוני. זוהי שטות גדולה. קצת
קשה לקרוא לכך שטות, אבל זוהי טעות.
לא אכחיש כי מבחינה ביטחונית מצבנו
אינו מהמשופרים בעולם.
הבעייד, מם׳ 1שלנו היום היא מצבנו
האנושי, או מה שנקרא ״החומר האנושי״
שלנו.
האדם מתחנך בשני מקומות עיקריים :
במשפחה ובחברה. המשפחה היא המיסגרת
החשובה והקובעת יותר, בתנאי שההורים
יכולים לתרום לעיצוב דמותו של
הילד. במיסגרת המשפחה אין המדינה יכולה
וצריכה להשפיע כך שתחום מרחב
הפעולה מצטמצם למיסגרת השניה, והיא
החברה. בתחום מרחב זה נכללים מוסדות
החינוך.
בכדי לשפר את רמת התלמיד יש לשפר
את רמת המורה. כמו בצבא כך גם
בחינוך, רמת המנגנון תלויה אד ורק
ברמת האנשים המפעילים אותו. לציוד,
למעבדות משוכללות, לכתות מרווחות ולספרי
הלימוד יש חשיבות משנית. בכדי
למשוך להוראה אנשים מתאימים, יש להפוך
את החינוך בארץ למשימה ראשונה
במעלה ואת משרת ההוראה לשליחות עליונה.

לפרק את מישרד־ז־,חינוך ולבנותו
מחדש, כאשר כל עובד ייבחן לפי קריטריונים
מתאימים שיקבעו אם הוא מתאים
לעבוד במישרד החדש. דמות המפקח של
מישרד־החינוך, הכותב ספרי לימוד מפגרים
לתלמידים, ובעזרת משרתיו מפיץ
אותם ודורות מתחנכים עליהם — צריכה
להיעלם.
דרושה ריאורגניזציה של מישרד־החי־נוך,
עם הכפלה והשלשלה של משכורות
המורים והפיכת מישרת המורה למכובדת
ומשתלמת ביותר! יש לשנות את חומר
הלימוד: הרחבה לנושאים שאינם סובבים
רק סביב טרומפלדור (עם כל הכבוד)
והשכלה כוללת! הוספה של לפחות
250/0שעות לימוד! הכפלת החומר הנלמד
מבחינה כמותית.
כל המערכת החינוכית החדשה תיאלץ
אותנו לוותר על שניים־שלושה מטוסי
15־? ,כמה עשרות טנקים וכמה עשרות
תקנים מיותרים בצה״ל. ניתן למצוא עוד
מיליארדים אם צריה דבר שלא רק שלא
יפגע בביטחון ישראל, אלא יעניק לנו את
הביטחון הדרוש לעתידנו, ביטחון שאף
? - 15 לא יוכל להשתוות אליו.
דני סרח, רמת־גן

בדוביות הרבנית
לא את הכל צריך למדוד לפי שירות
או אי־שירות בצה״ל. לא כל אחד צריך
או יכול לשרת בצבא. רק במדינות מלי-
טאריסטיוח־טוטאליסטאריות, שירות ב־
(המשך בעמוד )6
העולם הזה 2115

העולם הזה 2115

כי הממונה על יחסי־העבודה ייכנס למו״מ, כדי למצוא
פשרה בין הצדדים.

אולם, נוכח עמדתם הקשוחה של המו״דים
סביר להניח, בי תוך שבועיים עלולה
המדינה למצוא עצמה ללא עיתונים וללא
שידורי רדיו וטלוויזיה.

או למרטהסתבך
במסכת שקר
כניסיון להעלים ולטשטש עבירה על חוק
החסינות שד חברי־הכנסת הסתבך ח׳׳כ
אהוד אולמרט כמסכת שקרים.
די צ מן

להתפטרג 3ע 3ר
איום ההתפטרות של שר־הביטחון, עזר וייצמן, בעת
שיחתו הטלפונית עם ראש־הממשלה מארצות־הברית
בשבוע שעבר. לא היה איום־ההתפטרות הראשון שלו
על אותו רקע.

בשבוע שעבר גילה העולם הזה ( )2114 לראשונה, כי
בניגוד לסעיף 14 בחוק החסינות, משתמש ח״כ
אולמרט בתואר ״חבר־כנסת״ במיסמכים מיסחריים,
במיסגרת עסקיו הפרטיים.
אולמרט, שהפעיל לחצים כדי למנוע את פירסום
הפרשה בעיתונים אחרים ובטלוויזיה, טען תחילה
כי המיסמך המוכיח עבירה זו הוא ״זיוף והונאה״.
אחר־כך התנצל כי מדובר ב״טעות של מזכירה,״
ולבסוף האשים כי המיסמך נגנב בפריצה שנערכה
לדירת שותפו־לעסקים, דויד דודאי.
השבוע, בעת חתימת זיכרון־דברים עם קבוצת
משקיעים אמריקאית, שאותה שיכנע אולמרט להשקיע
בפרוייקט של בית־חולים פרטי לתיירים, הודו
המשקיעים לפני אולמרט בגלוי, כי המיסמך המרשיע
שהוא טען לגביו כי ״זוייף ונגנב״ ,הינו העתק
המיסמך המקורי שהוא מסר לידיהם בארצות־הברית
והם מסרו אותו למלונאי בצלאל מזרחי.

ו 3ון יסר 3
לכהן בנ ש־ א י
גם אם יסיר ראש־הממשלה את מועמדותו של
הפרופסור יצחק שווה לתפקיד נשיא המדינה, וגם אם
ייווצר רוב בכנסת בעד מועמדותו של ח״ב יצחק נבון
— ספק אם נבון ייענה בחיוב להצעה להציג את
מועמדותו לתפקיד.

כמה ממקורביו שד נבון טוענים, כי סרוכו
להסכים דהצגת מועמדותו עד בה אינו נובע
רק מחשש פן ייכשל כהתמודדות, או מרצון
להיות מועמד הקואליציה. לטענתם, קשור
הסירוב כנימוקים אישייפ-פרטייב שד נבון.

ש רי התנגדולוס יו ו ת
שרון לגרמניה
גם אם שר־החקלאות אריאל שרון לא היה מבטל את
תוכניתו לנסוע השבוע לגרמניה, בעיקבות מאורעות
הדמים של השבת האחרונה, ספק אם נסיעה זו היתה
יוצאת אל הפועל.

כמה שדים הבהירו לאריק שהם עומדים
להצביע כישיבת הממשלה ננד אישור
נסיעתו לגרמניה, כנדל הביקורת הציבורית
עד האינפלציה בנסיעות שרי־הממשדה
לחו״ד.
מטרת נסיעתו המוצהרת — לבדוק את שיטות השיווק
של אגרגסקו בגרמניה — לא נראתה להם מוצדקת.
כיוון שכל נסיעה של שר לחו״ל טעונה אישור של
הממשלה, היתה קיימת אפשרות שנסיעתו של אריק
לא תאושר. שרון מנע אפשרות כזו, בכך שביטל את
הנסיעה ביוזמתו.

שביתתה עי תונו ת ־
בלתיו מנ ע ה
כרגע זה נראה כי שכיתה כדלית של
עיתונאי ישראל בעיתונים היומיים, ברדיו
ובטלוויזיה, האמורה להתחיל כ־ 1באפריל,
כלתי-נמנעת. כפגישה האחרונה כין נציגי
איגוד העיתונאים לבין המו׳׳לים הפתכר, כי
המו״לים אינם מוכנים להציע כל הצעה
נגדית מול תביעתם שד העיתונאים לקבל
תוספת־שבר כשיעור המסתכם ככ־.100$
המו״לים טענו, כי השוואה סטאטיסטית בין עליית
המחירים במשק לבין עליית שכרם הריאלי של
העיתונאים אינה מצדיקה כל תוספת־שכר. עתה נראה

י־־^מחאה

3011לבגי !
כעיקבות מיכתב 340 קציני״המילו-
אים שנשלח דראש־הממשדה מנחם
בגין כשכוע שעבר, שבו קוראים לו
הקצינים שלא לתחמיץ את סיכויי השלום
כגדל התעקשות על התנחלויות
כשטחים הכבושים, מתארגנים גופים
בלתי״פוליטיים נוספים דמישדוח מיב־תכי־מהאה
דומים לכגין.
כזמן הקרוב עשוי בגין דקכד מיב־תכים
הכתובים כרוח דומה, שעליהם
חתומים מאות אנשים, מקבוצה של
אנשי קיבוצים מכל זירמי ההתיישבות
וכן מקבוצה גדודה שד עולים
חדשים שעלו כעת האחרונה לארץ.

השבוע הוחלט גם כמטה־הארצי שד
המישטרה, כי קצין־חקירות שד המטה הוא
שיטפל בתלונתו של מזרחי נגד אודמרט
בפרישה זו.

סבידור יתבע
אחארד ! ל דין
ח״כ מנחם סבידור עשוי לתבוע את שר-
האוצר שימחה ארליך, ככית־הדיז של
המפלגה הליברלית עד הוצאת דיבה, מייד
אחרי שיחזור מחוץ־דארץ.
בני־מישפחתו של סבידור טוענים, בשמו, כי המיכתב
ששלח ארליך לסבידור עם עותקים לכל חברי־הכנסת
של הליברלים (העולם הזה )2114 מהווה הוצאת־דיבה,
ואם ארליך לא יתנצל לפני סבידור בכתב, תוך
מישלוח עותקים לחברי הכנסת, יתבע אותו הה״כ
לדין־חברים.
אחד ממקורביו של ארליך אמר, בתגובה, כי כלל
לא עולה בדעת השר להתנצל לפני הח״כ.

פינסקר עו 3ו ר

שמועות עקשניות טוענות כי מנהל הרדיו, חגי פינסקר,
עומד לעזוב את הרדיו ולקבל מישרה בבי־בי־סי —
שירות השידור הבריטי.

פינסקר עצמו מכחיש שמועות אדה, אודם

נודע כי הוא ערך החודש גיחה כת ארבעה
ימים ללונדון, שם נפגש עם ראשי
ה״כי־כי־סי״ ודן עימם באפשרויות להעסקתו
בלונדון.

צ פו ״ קש ל 3גין
3נושא ד ת
ההחלטה שהתקבלה בקונגרס הציוני, להשוות את
מעמדם של הזרמים הקונסרבטיבי והרפורמי ביהדות
למעמד התנועה האורתודוכסית בכל הנוגע לחינוך
היהודי המוענק על״ידי התנועה הציונית העולמית,
עלולה לגרום לחיכוכים ולמשברים בין ראש־הממשלה
מנחם בגין לבין המפד״ל ואגודת־ישראל.
ההחלטה תקשה על ראש־הממשלה למלא אחר
התחייבויותיו בהסכם הקואליציוני עם אגודת־ישראל
ביחס להכרה בגיור על פי ההלכה בלבד.

מצד שני יתבעו אנשי המפד״ל מראש
הממשלה לפעול לביטול ההחלטה
שהתקבלה בקונגרס. הם ינצלו משכרים
שיווצרו כעתיד בקואליציה בדי ללחוץ
עד בגין כנושא זה.

ש ד רן י שראל פקח
ע ל שידור לאירופה
המפיק ושדרן־הספורט של הטלוויזיה הישראלית,
אלכם גילעדי, יכהן בתפקיד נכבד במישחקי אליפות
העולם בכדורגל שייערכו השנה בארגנטינה. הוא
יפקח על כל שידורי הטלוויזיה, שישודרו לכל מדינות
אירופה מהמישחקים שיערכו בעיר אוסאריו, במיסגרת
התחרויות.
גילעדי היה אמור לשמש ראש צוות הטלוויזיה
הישראלי, שיכסה את מישהקי־הגמר של אליפות
העולם בכדורגל בארגנטינה.

בעיקבות פנייה של איגוד השידור האירופי
הסכים מנכ״ל הטלוויזיה ארנון צוקרמן
להשאיל את שירותיו הטובים של גלעדי
לאיגוד, כדי שיכהן כתפקיד מפיק־מפקח
על שידורי הטלוויזיה לאירופה מאוסאריו.
את מקומו שד גלעדי כמפיק הצוות הישראלי
בארגנטינה, שעימו יימנו דן שילון ויורם
ארבל, יתפוס יהואש אלרואי.

ה סוניו תהבלשי
זו הו בנקל
אנשי המדור המרכזי של המישטרה גילו באחרונה
כי עבריינים מזהים בקלות את מכוניותיהם, המוסוות
במכוניות אזרחיות רגילות. הסתבר כי העבריינים למדו
להבחין במכוניות אלה, מרביתן מסוג קורטינה סטיישן,
על פי מחזירי־האור מפלסטיק שהותקנו בירכתיהן ועל־פי
מנורות־הקריאה המותקנות בהן, סמוך למושב
הנהג.

בימים אלה הוחל כהסרת נורות־הקריאה
ממכוניות המדור, ובהחלפת מחזידי־האור
מפלסטיק כמחזירי-אור העשויים מנייר
זוהר, כמו ככל מכונית אחרת מסוג זה.

סרט הוליווד
עלא ״ *3וחן
מפיק-הסרטים האמריקאי מייקל
דאגלס (כנו של שהקן־הק-לנוע פירק
דגלאס) ,שהפיק כין השאר גם את
הסרט עטור האוסקארים ״קן ה
קוקיה״ ,עומד להפיק סרט על חייו
של ספן־השלום אייכי נתן. לתפקיד
הראשי מיועד השחקן אלן (״מילכוד
כסרט ד•!את דמותו
ארקין,

שיגלם > 1
11ו ז* י1*4
^ י•1 1אן
של אייבי. הפרט יצולם בארץ, ואת
שירותי־ההפקה יספק המפיק רוני
יעקב.
פרק אחד מחייו של אייכי, כתקופה
שכה נשא עדיין כתואר טייפ-השלום,
ככר הונצח כסרט. .היה זה פירטו ה ישראלי
של הבמאי אורי זוהר ,״כל
ממזר מלך״ שצולם לפני 11 שנים
שנה אהת אחרי טיסתו הראשונה של
אייבי למצריים.

פורד אשלוורט שנה עשירית
למעלה מ 150,000-ק״מ ועדיין מושגת
רחל הירש מזכירה בבנק.
י גמישה ונמרצת נוהגת בפורד אסקורט
שלה לאחר 150,000ק״מ במרץ. יד
שניה, וחמש שנים ברשותה, נוסעת
מידי יום עשרות ק״מ לעבודתה
ולצרכי משפחתה
ועדיין היא מושכת.
פעמים עוצרים אותה בכביש בשאלה:
״האם את מוכרת״?׳ יש משיכה לפורד
אסקורט והמחיר שתקבל עבורה יהיה
מחיר טוב, בסיס לרכישת מכונית
חדשה, איזו?

פורד אטקורט החדשה
המורכבת בתעשיות רכב נצרת עלית
המתאימה ביותר לתנאי הארץ

מפיצי פורד בישראל
ח ל־ א בי בו 3322־.03י דו ש לי ם ו 4ו 226־ .02 חי פ ה 71ו ו 53־ .04 סו כני מ שנ ה: א שרו ד 32653־ .055א ש קלון 22284־ו .05באר שבע 78430־ .057ח חר ה 23277־ 063י פו 823449־. 03
קרי ה ביאליק /2ו 29ו 73־.04נצרת 55266־.065נ תני ה 23852־ .053ר א שון ל ציון 385ו 94־ .03רמלה 963865־ .03 איזו ד ה תע שיה רמתה חיי ל 479244־ . 03הרצ לי ה 930463־ .03ק רי ת ש מונ ה 40205־.067

חגי לבינסון אילו!

חברה ישראלית
לאוטומובילים בע״מ

מחלה קלה, בה לקית
בתחילת השבוע, תעבור
בלי להשאיר אח ריה
עקבות. בחיי ה אהבה
שלן חל משבר
קטן. גם עליו תתגברי.
אבל רק אם
תדעי איך להתנהג.
פנקי אותו ותני לו
21 .במרס ־
20באפריל
להבין כי הוא האחד
ויחיד בחייך. אחרת
הוא עוד עלול לעזוב אותך. לך בן טלה,
צפוי שבוע יבש. לא תצליח בשום דבר :
לא בעבודה ולא בחיי המשפחה.
אין לך ברירה אלא להשקיע את
השפות שלך.
כל כולך בלימודי

אם תסמוך השבוע על
האינטואיציה שלך, ולא
תהסס לקבל החלטות
חשובות במישור הכספי,
עומדים לרשותך
;זיכויים רבים לעשות
עיסקה מצויינת ולהבטיח
את עתידך לאורך
י 2באפריל •
ימים, אם ההחלטה אי20ד
מאי
נה בידך, הפעל את
מלוא השפעתך על בר
הסמכא, והשתדל לשכנע אותו לקבל
את עמדתך. כדי להצליח עליו להש־תמש
בנימוקים הגית ם. בת שור —
מקסים. גבר תכירי בשבוע זה

אם תופלי לשמור על דומה מיסגרת״חיים
לזו בה היית עד כה,
בתנאים החדשים, תק-
לי במקצת על הבעיות.
אם לא — מוטב
שתסמכי על איש עם
שיקול נבון. העיקר :
לא להגזים ולא לבוא
לידי ריב• אל תזניחי
אותו, בת תאומים,
טפלי בו במסירות והשגיחי שלא יחסר
לו דבר. הוא יקח את זה לתשומת-ליבו
ויחזיר לך — בבוא הזמן — כגמולך.

פזיזות אינה מעלה, אך
הססנות־יתר אינה טובה
ממנה. אס נגזר״
עליך להחליט, עשה
זאת, אחרת תישאר
קרח משני הצדדים.
ברגע שהחלטת, הקדש
את כל תשומת ליבך
ואת יכולתך כדי להוו
2ביוני -
20 ביול*
ציא אתהחלטתך לפועל.
חוסר בטחונך יקטן
השבוע, בעקבות יחס חס ולבבי ממקור
בלתי צפוי. אל תעוררי את קינאתו השבוע.

השבוע תסיים בהצ לחה
תפקיד בו לקחת
חלק בעבר. אתה חוזר
שוב לעבודתך הקבועה•
היזהר מהתנגשויות
בינך לבין
חבריך לעבודה. האנשים
שמקנאים בך
מחכים שתעשה מיש־
21 ביולי -

21דאוגוס
גים כדי להשתמש בהם
נגדך. עם קצת עי רנות
תוכל להתגבר על המכשולים שבפניך.

כל המזלות השבוע
מראים חודש אידיאלי.
אתה יודע לצחוק וליהנות
מהחיים. המשך
בדרך בה התחלת. העזרה
לה ציפית מבת
זוגך מתגשמת. בחיים
הרומנטיים הצלחה. הבאוגזסס

יחס הקריר, אותו קיי
2בספסמגד
בלת מבת זוגך הולך
ומתחמם. הקפא את
תוכניותיך העסקיות לחודש הקרוב, אפילו
אם נדמה לך שזה הזמן להגשים אותן. הימנע
מהימורים בשבוע זה. אל תפריז בערך
עצמך. בסופו של דבר אתה עוד תנחל אכזבה.
מגיעה לך מנוחה. על כן צא לחופשה.

נ מו ( ר!

לטובת בני־משפחתך, גלה כלפיהם תשומת
לב. הס יעריכו את זה. אף על פי

שהם לא יביעו זאת
כלפי חוץ. בת מאזניים,
נכונה לך הפתעה
יוצאת מן הכלר׳מכיוון
שלגמרי לא ציפית כי
תבוא. השבוע תשיגי
הישגים ניכרים, אם
תדעי לנצל את כוחותיך
לדברים מועילים
} 2בספסמבר ־
?? :ראוקסובר
ולא לדברי הבל. בת
מאתיים ליבעד ורוד .־׳

_!ן אז1״]1

לאחר חפסקה ממושכת, חזרת לעצמך.
נצל את השלווה היחסית
ממנה אתה נהנה
כדי לקדם את מעמדך
בעבודה. פקח עין על
שותפיך ועל הכפופים
לך, ואל תהסס להעיר
להם כאשר הם מתרשלים.
במישור הרומנטי
— אל תניח ליח סים
המתוחים קצת
בבית להדאיג אותך.

הישמר מאכילה מופרזת, ואל תזלזל בחוקי
הבטיחות בדרכים. סיכסוך שכנים עלול
לגרום לך אי־נעימות,
אס תתפתה להיות מעורב
בו יתר על המידה.
אל תסמוך על
בעלי המלאכה המטפ־
.לים בחפציך, ובדוק
היטב את עבודתם. בת
קשת: תפסיקי להיות
ביישנית, ואל תשאלי
אזתו כל הזמן אם
הוא באמת אוהבך.

מכתבים
(המשך מעמוד )2
צבא הוא הכשר לכל. לצערי, עשו מישראל
מדינה פרוסית־מליטאריסטית. י
הפרוסיות הזו הורסת חיילים צעירים
בזמן שירותם הצבאי. מתי כבר יבינו ש־התעללויות
בחיילים, טירטורים והשפלות
אינם מעצבים חיילים טובים. אין אסון אם
משחררים חייל משירות, כשאין הוא יכול
לעמוד בו, מבלי להרוס את עתידו כחייל
וכאזרח.
אם סובלים שרים שלא שירתו בצה״ל
ובחורי-ישיבות היושבים בביתם על סמל
הסכמים קואליציוניים, יש להשאיר בבית
צעיר שאינו יכול לשרת בצה״ל.
יחזקאל כר־גיורא, תל-אביב

סכנה לאומית
בחודשים האחרונים אנו עדים לקרב
עז המתחולל בין משה דיין ואריק שרון,
על התואר ״מלך השקרנים.״ נראה כי
משה דיין עומד להפסיד את ההגמוניה
שהיתר, לו בתחום זה עד היום. אני מצפה
לראיון שיעניק אריק שרון בחו״ל, שבו
יבהיר את כל שקריו בנושא ההתנחלויות.
ואחרי שכולם ״נורא יופתעו,״ יבוא התירוץ
שהוא עשה זאת מפני שאינו יכול
לשקר. לדעתי, אריק שרון הרבה יותר
מסוכן מזבולון המר, שר הטיפשות הלאומית.
אלי
מיזרחי, אפקה, תל־אביב
אם לא יתערב מנחם בגין כדי להפסיק
את המאבק האישי בין שר־הביטחון ושר

נוגרפיה. אם זוהי הגדרת הפורנוגרפיה
ניתן ללמוד מכאן שבכוונת הדתיים להפסיק
את המיסחר בשבתות, למנוע מישחקי
כדורגל ושידורי טלוויזיה בשבתות וכפי
שאמר הח״ב לורנץ — ״להפוך את מדי-
נת־ישראל לשומרת מסורת.״
ידידי, מונעי השתלות־הלב, שותלי השרשראות
הממיתות: כך לא יבוא המשיח
רכוב על חמור לבן, אלא על טנק אפור!״
יוסי ורטר, תל-אביב
כל הכבוד למועצת גדולי התורה, לרבנים
הראשיים, לחברי הקואליציה מאגו״י
והמפד״ל, המתייצבים מאחרי ממשלה הכופה
על עובדי התחזוקה של אל־על לעבוד
בשבתות. יהיה השם עימכם ותבורכנו
על כך שהגעתם לבסוף למסקנה שיש,
אפילו באמצעות צווי־חירום להכריח עובדים
לעבוד בשבתות.
נחום טמן, קרית אונו

תו ע בו ת הרב חרא שי

בעיתון פועלי אגודודישראל, שערים,
מיום ,27.2.78 פורסמו דברים שאמר הרב
הראשי הספרדי לישראל, עובדיה יוסף,
בגנות הטלוויזיה. דברים אלה פורסמו גם
במודעות־ענק שהודבקו בחוצות ירושלים.
נאמר שם, בין השאר :״עצם הכנסת הטלוויזיה
בבית, הוא איסור גמור לכל מי
שמודה על האמת, שמלבד שיש בה מושב
ליצים וביטול תורה עצום, עוד בה שהיא
שורש פורה ראש ולענה שמגרה יצר הרע
בעצמו על-ידי מראות, נגעים, מחזות-
שווא ומדוחים, ובכל דרכי הפריצות ודד
תועבות הרעות אשר עשה ה/״
הצהרה זו לא הפריעה לרב עובדיה
יוסף להצטלם למען המכשיר הטמא, בעת
ביקורו בספרד. אגב, הוא לקח איתו לשם
את צלם הטלוויזיה.
י. אדלה, ירושלים

דיוקנו של דיין בשיי ח סעודי

*זד 01
י!יי־מצפה
לך שבוע נפלא מבחינה רומנטית.
סוף־סוף תפוצה על והכאב עוגמת״הנפש
שנגרמו לך בפרשת ה אהבה
הגדולה שנסתיימה
לא מזמן. נסה
לכבוש את נטייתך לנקום
בבן-הזוג החדש
על כל מה שהישן עולל
לך, והתנהג אליו
כמו שמגיע לו. נסיעה
קצרה, תפתיע אותך.

אל תהיה יותר מדי ביקורתי לגבי מאמציהם
ועבודתם של האחרים.
אם יש לך מה
להעיר, אמזר זאת, אך
בצורה עניינית ולא
בנימה מבטלת. שמור
על יחסי עבודה תקינים
ותזכה לתמורה באותו
מטבע. גישה פי20ב
ינואר ־•
לוסופית לבעיות תוכיח
$ובפברואר
את עצמה כמשתלמת

בקרוב. היה סבלני.

בתחילת השבוע שב בשקט. השתדל
לצבור מנוחה. בשבוע הבא תזדקק לכל
כוחותיך הפיזיים וה נפשיים.
גם לך דגיגה,
כדאי השבוע להפסיק
להתאמץ. בין כה וכה
לא תראי עמל בטיר-
חתך. יחד עם זאת
כדאי לכם, בני מזל
דגים משני המינים,
ן נין1
להתחיל לחסוך לשעת
מצוקה• לעומת הבשו9ו
בפברואר ־
20במרס
רות הרעות עתידכם
צופן בחובו אושר.

אני צופה בטלוויזיה וקוראה הרבה בעיתונות
על רחל דיין, אשת שר־הביט־חון.
הביגוד שלה, המנקר עיניים, ואורח
החיים של הזוג הזה מזכירים אורח־חיים
של שייחים עשירים מסעודיה ואבו־דאבי.
תמיד הם נמצאים רק בבתי־מלון מפוארים.
אז מאיפה, לכל הרוחות, הם יכולים
להבין ללב השכירים, אשר קניית זוג נעליים
היא עונש משמיים בשבילם?!
דות גולן, תל-אביב

על טימטוס ועל יו&י
החקלאות שלו, תיפול ממשלת־ד,ליכוד.
מה שקורה היום בין אריק שרון לעזר
וייצמן, גרוע יותר מהחתירות של שימעון
פרם תחת יצחק רבין, בתקופת ממשלת
המערך.
אריה גלעד, תל-אביב
עזר וייצמן אינו צריך להסתפק רק
באיומי התפטרות. הוא חייב להתפטר. אם
יש בו יושר אינטלקטואלי, הרי כמי שמופקד
על ביטחון־ישראל ומגיע להכרה
ששרים בממשלה פוגעים בביטחון כפי
שהוא תופס אותו, עליו להסיק את המסק נות.
בטוחני שהוא יזכה באהדת העם ויוכל
לגבש אז את האלטרנטיווה האמיתית
לשילטונו של בגין — שילטון המוליך
את העם לקראת שואה חדשה.
מ. ארואטי, ראשון־לציון

משיח על טגק אפור
זה עתה נתבשרו המוני בית־ישראל 3־
תרועות ניצחון על הישג אדיר של המיס־לגות
הדתיות ונאמניהן: הפסקת קידוחי־הנפט
באשדוד בימי שבת. אין ספק שצעד
נועז זה מקרב ומקדם את בוא המשיח.
אחרי שאנשי אגו״י והמפד״ל הצליחו
לשחרר את הבנות הדתיות מצה״ל, נטויה
ידם ביוזמות מפוארות אחרות, כגון: איסור
הכנסת כל פורנוגרפיה לתוך מדינת־ישראל
הקדושה. וכשנשאל ח״כ אגו״י יוסף
גרוס מד, היא פורנוגרפיה, השיב בתדהמה
אמיתית :״מה זאת אומרת מה
זה פורנוגרפיה ל — עירום כמובן.״
כל התמונות הנהדרות של רפאל, בן-
טיצ׳לי ועוד, הצילומים בפלייבוי והסרטים
הנפלאים של פליני הם בעיניו פורי

בקוראה נאמנה אני מוכרחה להודות
שהפעם הצלחתם לגרום לי לזעזוע אמיתי.
לפני מספר חודשים קראתי בעיתונכם
ראיון שהוקדש למים תבל, רינה מור. לא
ציפיתי לגדולות, אפילו לא לדברים בעלי
תוכן מינימאלי, סוף־סוף היא נבחרה לא
בגלל מנת המישכל שלה. היא יפה. נקודה.
אבל העניין נגע לליבי. כקרובה של
מספר נערות, בנות גילה של מיס מור,
אשר עונו ונאנסו בצ׳ילה, התקשה עלי
לשאת כמה ביטויים שלה, שהתייחסו למידת
האיכפתיות שלה לגבי מספר הנרצחים
בידי המארחים שלה בצ׳ילה. כי כשאדם
טוען שלא איכפת לו לסעוד ארוחת-
ערב עם אדם אשר רצח רבבות בני־אדם,
אין זה משקף את הרוצח. זה משקף אותך.
במיקרה זה לא בדיוק מחמיא למיס מור.
אבל את הזעזוע האחרון קיבלתי למק רא
הראיון שהעניקה לעיתון איטלקי
(״ניסיון לאונס״ ,העולם הזה .)2113 אוסף
כה נדיר של שקרים, רמאויות קטנות,
סתם שטויות ודברי טימטום, מזמן לא
ראיתי- ,
השאלה היא אם כדאי לבזבז דפים שלימים
על טימטום תהומי כזה, שאולי ביגלל
ממדיו הוא תופעת־טבע. הייתי מציעה למים
מור לממש רעיון נהדר: ארוחת-
ערב חגיגית ברומא, עם ותיקי קציני האם־
אס — לא חשוב כמה רצחו, העיקר שהם
נחמדים.
נ׳ו אנ ה הא ץ, תל־אביב

עוכדיס עלינו ב עיניי ם

מי שראה את הסקץ׳ ששודר בטלוויזיה
על ״העימות במיסדרוך פין שר־האוצר
שימחה ארליך לפין מזכיר ההסתדרות
ירוחם משל, לא יוכל להשתחרר מההרג-
(המשך בעמוד )8
העולם הזה 2115

מ ו1וי מי ^

^ | 1יוי

808

ון*ל׳ד>1ג*׳*י]י

ד ס₪ 1

וכשיבוא, יבוא שלום...
עוד לא, עדיין לא!
אבל השלום בוא יבוא
גם אם היום, הוא נראה
עדיין קצת רחוק.
מכל מקום צריך להתכונן...
והדיסקונטאים תמיד נמצאים צעד
אחד קדימה.
לזה מתכוונים כשאומרים:
״בנק דיסקונט הוא בנק דינאמי״.

נכוך ואנו גאים על כך!
אנו גאים ב 222-הסניפים
שאחד מהם ודאי קרוב למקום מגוריך
או לעסקך
או למקום עבודתך
ואם יש לך עסקים בעולם
תמצא אותנו גם שם.

מצרים אולי אינה רחוקה כל כך
כמו שהיתה פעם...
ויום פתיחת הסניף
של בנק דיסקונט בקהיר
יהיה יום יפה
לך, לדיסקונטאים ולעם ישראל.
אינשאללה!

בנ ק ! סקונס
הצד האנושי של המטבע

מכתבים
;המשך מעמוד )6
שה ש״עובדים עלינו בעיניים״ .ההסתדרות
בהנהגתו של משל, שאמורה להיות
מרכז הכוה האופוזיציוני במדינה, מאז
עלה הליכוד לשילטון, משתפת למעשה
פעולה עם הממשלה. אל נתפלא אם לשם
הגשמת הסיסמה ״שקט במשק״ יגיעו שני
האדונים הנכבדים האלה להסכמה על שי־תוף־פעולה:
ארליך יסכים לחוספת־שכר
ומשל יסכים להעלאת מיסים.
בנימין גל, חיפה
...י ש צדק בתביעות העובדים לתוס״
פת־שכר בשיעור העולה על שיעור עליית
המדד. ניסיון העבר מלמד שכל תוספת-

שכר מביאה מייד לגל־התייקרויות חדש,
ועד אשר מפוצים העובדים עליו חולפים
חודשים רבים בהם יורד הערך הריאלי של
השכר. במקום פיצוי זמני, המגיע אף
הוא באיחור, נאלצים העובדים לתבוע
עתה מיקדמות על חשבון ההתייקרויות
בעתיד.
יוסף צוריאל, פתח־תלוווה

סודות החיסון

אמריקה מגלה את

11\ 1£

התיירים בישראל
התאהבו ב־ 111\1£
ולא נפרדים ממנה,
הם משיגים אותה
בניו־יורק
ובכל מקום בישראל.

כאן וגם שם אוהבים

1£א 1ז
*010*111111

ה מ פי צי ם
ב ני!-יו ר ק;

7073־ 4ו31ו61ז;ו1עע 10004.161 צוין 1<,ז 6ץ 1״^6ז 6 511061,ח., 48 510 סויזו 0 8100 .עטק 0 0ח 6 0 £ 0
0654־ 1 3ח 0מ1טחס*10025.161 1¥1ו\ו 1<,ז 0צ*\\10ו0 ,״ח /0י014ח/051 £ץ ע 0 0 8 8 ,8 0 0זמ׳סקו/מוזמסקאם 1813

• •1X1אוא

טענותיו של הרופא הטבעוני בכתבה
״חסינות מפני.חיסון״ (העולם הזה )2112
היא גיבוב של דברי איוולת.
<• ״כל חיסון גורם להרעלת-דם״ —
שקר.
ו• ,״האדם הוא בעל־חיים״ — ואני
לתומי חשבתי עד עכשיו שהוא צמח.
• ״כל תינוק נולד בריא אלא אם
כן הוא חולה״ — קביעה מאוד מעניינת
מבחינה לוגית הדומה לקביעה שכל ברזל
הוא ברזל אלא אם כן הוא אלומיניום.
• ״התינוק מתחסן תוך כדי יניקת חלב
אם״ — שקר. החיסון המתקבל דרך חלב
האם הוא חיסון פאסיבי, זמני מאוד ובעל
חשיבות מועטה לפרקי־זמן קצרים בלבד.
!• ״יש לתת לתינוק להתחסן בצורה
טבעית על־ידי חיידקים ווירוסים החודרים
דרך מערכת־העיכול״ — שטות. חיסון
מתרחש רק כנגד גורם הבא לידי מגע
עם מערכת־הדם או ריקמות לימפטיות.
גם הטענה כי ״כל החיסונים הם חומרים
שהורכבו מחיידקים מתים או מוחלשים״
היא שקר מוחלט. החיסון כנגד טטנוס הוא
רעלן שעבר שינוי ביוכימי והחיסון נגד
שחפת הוא סוכר המופק מדפנות החיידקים.
הטענה כי ״חיסונים ניתנים נגד מחלות
נדירות כמו שחפת, דיפטריה, אבע בועות
שחורות וטטנוס״ היא הכרזה מטומטמת,
משום שהמחלות׳ הללו הן נדירות
כיום מכיוון שיש חיסונים נגדן.
וין גבי הטענה כי ״האנושות התקיימה
לפני מאתיים שנה בלי החיסון״ ניחן לומר
שהיה זה אכן קיום מכובד מאוד: הגיל
הממוצע היה 35 שנה והמגיפות קטלו
מיליונים חדשות לבקרים.
גם דבריו של הד״ר מיכאל שטרנברג
אינם מדוייקים. המרכיב של השעלת בתוך
התרכיב המשולש אינו ניתן כדי שהגוף
יתחסן כנגד שעלת, אלא כדי להגביר את
יעילות החיסון כנגד טטנוס ודיפטריה.
החיסון כנגד שפעת אינו לשנה בלבד,
אלא לכל החיים. אולם הוא ספציפי לנגיף
שכגגדו חוסן הגוף. הגוף אינו מתחסן
כנגד סוגי שפעת אחרים, ואלה לצערנו ף
רבים מאוד.
דן גראור, פתח־תקוות
העולם הזה 2115

יי^י 11

ה דוג חו החמלכרו
^ ממשלה הזאת יש מנהיג אחד, כל-יכול וכל־יודע :
מנחם.בגין.
לצידו משרתים שלושה שרים, העוזרים לו בביצוע
מדיניותו, והמנסים לגרור אותו איש־איש לכיוון שלו:
עזר וייצמן, משה דיין ואריק שרון.
לידו יש שני קבלנים, הדואגים לציבורים מייוחדים:
שימחה ארליך, הדואג לאילי־ההון, ויוסף בורג, הדואג
לאינטרסים של הדתיים.
ויש סגן־ראש־הממשלה, הפרופסור ייגאל ידין.
מה התפקיד שלו? למה דואג הוא?-

זהו הסוד הכמוס השמור ביותר כמדינה.

ף ש לתעלומה פיתרון פשוט: ייגאל ידין דואג
לעצמו.

אין הוא ממלא תפקיד מסויים, מפני שאין
לו תפקיד.

רות, ורק כסילים ממשיכים לפטפט עדיו.

מוכרחים להחליט: שטחים או שלום? התנחלויות או
שלום?

על שאלות גורליות אלה לא היה לד׳״ט מה
להשיב. לא כמיפלגה, ולרכים ממנהיגיה גם
לא כיחידים. כן־לילה הפכה המיפלגה לכדתי
רלוונטית, מתאימה יותר למאדים מאשר לישראל.

תכן שלכוחרים רבים לא היו העקרונות של ד״ש
חשובים כל־כך. חשובה יותר היתה עצם ההרגשה
שהנה יש אנשים בעלי עקרונות, שאינם מחפשים כיבודים
והנאות, המוכנים להילחם למען עקרונות מבלי להתפשר.
מול קהל העסקנים הוותיקים, השחוקים, המסואבים,
נראו ראשי ד״ש כאבירים ללא־חת וללא־דופי. ובראשם
ייגאל ידין. האביר על הסוס הלבן.
מה נשאר מכל זה?

למאיר זורע היתה ההגינות הדרושה להסקת המסקנה.
הוא התפטר והלך הביתה. הוא היה נץ קיצוני, והביא
למיפלגה את קולותיהם של ניצים קיצוניים. היונים,
שהביאו לד״ש את קולות היונים, עדיין לא הסיקו מסקנה
זו. וחבל.

האם יש עיקרון אחד, שד״ש לא מכרה אותו
תמורת כסא? האם יש עיקרון אחד שד״ש
מוכנה להילחם עליו כעת ץ

בהשוואה לראשי ד״ש, אפילו אנשי המפד״ל, ששימשו
תמיד כדוגמה לציניות פוליטית, נראים כאנשי־מופת.
הם לוחמים, בכל זאת, על עקרונות שהם מאמינים בהם.

ה קרה לענייני הפנים, שהיו כל־כך יקרים לד״ש?
כאן היתר, למיפלגה תרופת־פלא: שינוי שיטת

עק- הרכה דיכרה
מעולם לא
111ע 7
כהו ^ 111
מיפלגה 1 ו

רונות, ומעולם לא שכהה מיפלגה את עקרונותיה
כהיפזון כה רב.

אין
הוא צריך לדאוג לציבור מסויים, כי ל־202,265
האזרחים שבחרו בו לא היה כל מכנה משותף, והם התפזרו
מזמן לכל עבר.
אין עליו להיאבק להגשמת אידיאולוגיה כלשהי, מפני
שאין לו אידיאולוגיה.
לכן ייגאל ידין הוא אדם מאושר.

ך* מה כוח ריס היו מוכנים למחול לד״ש על עקרו^
נותיה, וגם על הצדקנות הבלתי־נסבלת שבה דיברה
על עקרונותיה עד־בוש. בעיניהם, לא העקרונות היו
חשובים, אלא האישים.
הנה, כך האמינו . ,גייסה ד״ש שורה שלמה של אישים
חדשים, רעננים, מוכשרים, תקיפים, נקיי־כפיים, שפויים,
אנשים־לעניין־אחד־אחד. נכניס אותם לממשלה, ונשפר
את רמת המנהיגות במדינה.

הוא יכול להתמסר כל־כולו לדכר האחד כעולם
שהוא אוהב כאמת: ייגאל ידין.

הוא מוזמן לטכסים ממלכתיים, ומצטלם בתנוחות מרשימות.
הוא מקבל את פניהם של אורחים, שאין לראש־הממשלה
זמן או חשק לטפל בהם. הוא מופיע. הוא מייצג.
הוא לבוש תמיד בהידור אלגנטי. הוא עושה תמיד
רושם טוב. שום בובה בחלון־ראווה של חנות לאופנת־

גברים אינה יכולה להתחרות בו.

ומי סימל את כל התכונות היפות האלה
יותר מכד אדם אחר במדינה: כמוכן: ייגאל
ידין, החדש, הרענן, המוכשר, התקיף, נקי*
הכפיים, השפוי, גכר־לעניין, רמטכ׳/־דשעכר,
פרופסור מצליח.

אכן, יש לו תפקיד. הוא הדוגמן הממלכתי.

ך* שה לזכור כיום שאיש זה היה עוד לפני שנה —
[ /לפני פחות משנה מוקד של התלהבות, תיקוות
נרגשות וציפיות כימעט־משיחיות. ולאו דווקא בשווקים
של עיירות־הפיתוח, שרבים מתושביהן חדשים בארץ
וחסרים השכלה מדינית — אלא בשיכוני־הצמרת של ארץ־
ישראל הוותיקה, המבוססת, המתוהכמת־כביכול-

כסה זמן עבר מאז נכנסה ד״ש לממשלה? ארבעה
חודשים.

מה נשאר מן הזוהר האייטי של שרי ד״ש ץ
רק כדיחה.
ייגאל ידין כסגן־ ראש־ הממשלה וכאחראי על

ייגאל ידין, האיש שעמד להקים את הממי
שלה הכאה:
האיש שעמד להחליט אם המערך או הליכוד יהיה
השותף הצוער בממשלתו!
האיש שעמד לשנות סדרי־בראשית, להחזיר למדינה
את שילטון העקרונות, להקים מינהל תקין.

מה נשאר מכל זה?

אדם שהגיע אל הממשלה על ארבע, והמשמש בה
מאז כגלגל חמישי. עסקן שעמיתיו בממשלה צוחקים
ממנו. גרוטאה פוליטית המעוררת רחמים.

כמה מאותם 202,265 היו כוחרים כו כיום?

׳64 פי אחד המישאלים האחרונים, היתד, ד״ש זוכה
/בקושי בשלושה מנדאטים, אילו נערכו הבחירות כיום.

ירידה מ־ 15ל ,3-תוך 10 חודשים — זהו
הישג הראוי להיכנס לרשימת השיאים העולמיים.

לפני
הבחירות השוויתי את ד״ש לתנועתו של פיאר
פודאד הצרפתי /מלפני 20 שנה. פודאד הנהיג את מרד
החנוונים בערי־השדה, שלא היה להם חשק לשלם מיסים.
הוא נחל ניצחון מדהים בבחירות, הכניס לפרלמט גוש
כביר של צירים, וזה התפורר למחרת היום. לא היה לו
דבר רציני לומר על כל נושא שהוא.
נדמה שהשוואה זו עמדה במיבחן יותר מכל ההבטחות
של ד״ש. מהן לא נותר דבר וחצי דבר.

הבחירות. כל עוד קיימת השיטה הישנה, הנוראה, אין
תיקווה לשינוי פוליטי במדינה. השילטון לא יתחלף.
לתיזה זו קרו שני אסונות. אחת לפני הבחירות,
אחת ביום־ד,בחירות עצמו.

כהיסטוריה הפוליטית של המאה ה 20-מעטות
המיפלגות שתורתן הופרכה כצורה כה
מוחלטת, תוך זמן כה קצר.

לפני הכחירות לכנסת נערכו כד״ש כחירות
פנימיות. הם הוכיחו כי השיטה האידיאלית
של ד״ש היא פתח לשחיתות נוראה.

^ זיכרון צריך להתאמץ מאד כדי לזכור מה טענו
1 1והבטיחו ידין ושות׳ לפני הבחירות.

היקפה של השחיתות נתגלה רק בימים האחרונים.
למשל: אלפי דרוזים, שהצטרפו לד״ש זשהצביעו בבחירות
הפנימיות, נעלמו למחרת היום כלא היו. הם הכניסו
לרשימת־המועמדים של ד״ש שני עסקנים דרוזיים שהפכו
ח״כים — ומאז נעלמו עיקבותיהם. כך נהגו גם אלפי
חברים יהודיים, שהובאו למיפלגה על־ידי קבלני־בחירות,
כדי להכניס לרשימת־המועמדים לכנסת עסקנים מסויימים.

התיזה העיקרית של ד״ש היתה שענייני־החוץ
של המדינה אינם חשוכים. חשוכים רק
ענייני-הפנים.
מה אפשר לעשות בענייני־חוץ? לא כלום. הערבים
אינם רוצים בשלום. אין עם מי לדבר. אין צורך לחשוב
על תנאי השלום. למה לריב בינינו על שטחים וגבולות,
כשאין עם מי לנהל משא־ומתן? אין הבדל בין יונים
וניצים! הם יכולים לשבת יחד במיפלגה אחת.

י התיזה הזאת היתה כוזבת. גרוע מזה: היא
היתה שיקרית.
הרבה שקרים יכולים לחיות לנצח בחיים הפוליטיים.
אבל לשקר הזה קרה אסון: ביקורו של אנוואר אל־סאדאת.
לפתע נתגלה כי י ש עם מי לדבר, ויש על מה לדבר.

כסך היכל — שיטה מושחתת יותר מוועדת־המינויים
הידועה-לשימצה.

ז־,תקלה השניה קרתה ב־ 17 במאי. המהפך קבר לא רק
את היומרות של ידין להרכיב ממשלה. הוא קבר גם את
התיזה המרכזית של ידין. כי הנה הוכח שבשיטה הישנה,
המושמצת, ניתן לחולל שינוי מהפכני במפה הפוליטית,
להוריד שילטון בן 40 שנה, להעלות לשילטון מיפלגה
שהיתה לא־מזמן קבוצת־שוליים.

מאותו יום נשכח עניין שינוי שיטת־הכהי-

עניינים כבירים וחשובים, כגון הרווחה במדינה, נתגלה
כאפס. הכינד שלו בממשלה הוא ״בוק״.
שר־המישפטים שמואל תמיר הפתיע לרעה אף
את יריביו הרבים, שתלו בו תיקוות מעטות מאד. כשר
מחוקק ומחדש, אין הוא. מגיע לקרסוליו של יעקוב
שימשון שפירא. כיועץ נבון לממשלה בעניינים מישס-
טיים, אין הוא יכול להשתוות עם חיים צדוק, השקול
והפיכח. הממשלה מעדיפה לשמוע את עצותיו של אהרון
ברק.
שר־התחכורה־והתיקשורת מאיר עמית שקע
בבוץ של מישרדיו, בדיוק כמו קודמיו. קשה להיות שר-
תחבורה גרוע יותר משימעון פרס או גד יעקובי, ואין
להעליל זאת על עמית. אך אין הוא טוב מהם. וזה פסק-
דין אכזרי דיו.
שר־חרווחה ישראל כץ -מה אפשר לומר עליו?
הוא היה אליל נוער־השוליים, המשיח הגדול של שכבות-
המצוקה. מה נשאר? לא כלום. לטובתו ניתן רק להגיד
דבר אחד — הוא שותק, לפחות.
האיש היחידי בצמרת ד״ש שבו תלו גם הפסימיסטים
תיקווה, אמנון רובינשטיין, לא נכנס לממשלה כלל.
מה נותר? סיעה גרועה בכנסת. סיעה של 15 איש
התועים במרחבי הכנסת כמו רוח אביו של האמלט,
ומשמיעה את פסוקו של האמלט: להיות או לא להיות?
הכנסת זוכרת סיעות הכבה יותר קטנות, שפעלו בכנסת
לאיו־שיעור־יותר.

אכל — כזה צריכים להודות — זוהי סיעה
פוטוגנית. בטלוויזיה היא יפה מאד. כייחוד
ייגאל ידין. איזה הידור: אידו חליפות יפות1
איזו מקטרת :

^ דוע לחזור על סיפור עצוב זה?
* 1מפני שיש בו לקח, שאסור לשכוח אותו.
ברדיפה אחרי משהו חדש ואופנתי הוציאו את עצמם
202,265 אזרחים ממעגל ההכרעה, בתקופה הקריטית
ביותר בתולדות המדינה.

אילו הכניסו לכנסת סיעה רצינית, כעדת
השקפה אמיתית ועקרונות שד ממש, יתכן
שלא היינו צריכים לחשוש עתה שמא יוחמץ
הסיכוי ההיסטורי להשגת השלום.
לד״ש אין תקומה. אולם ערב הבחירות החדשות
יופיעו גיבורים חדשים, נחמדים ואופנתיים, ושוב יתפתו
מאות אלפי אזרחים להעניק להם את קולותיהם היקרים.

ככוא היום, מוטב שיזכרו מה קרה לכוחרי
ד״ש. הם חפצו באכיר על סוס לכן. והם זכו
כדוגמן ממלכתי.

* מ א רג

— 0* 8י

1 1 1 1י 1 1X 1כ נ

אס סס הכנסה סמן
למה ל א? 11170

1ק ונר 31ב מרץ
תהנה מהק לו תבתס הכנסה ב קו פו ת הג תל שלנו
31 במרץ הוא תאריך ששוה כסף. זהו המועד
האחרון להשלים הפקדותיך בקופות הגמל של
בנק לאומי ולזכות בהקלות במס הכנסה.אם עדיין
אינך חבר באחת הקופות הצטרף עוד החודש.

״עצמה״

-לעצמאי ולשכיר

״תעוז״

-לשכיר

״צור״ ־ לחקלאי ״רימון״ -לעצמאי ולשכיר
״ קופ המר כזי ת לפיצויי ם״ -למעביד.
פרטים נוספים בכל סניפי בנק לאומי. בנק אגוד.
בנק ערבי ישראלי ובמשרדי הקופות:
שד׳ רוטשילד . 19 תל־אביב. טלפון .52375

פרסום א סל

העולם הזה 2115

אביעזר גולו:
בגין תלוי בי אכ ט ה

הביוגראף בגין וסאדאתמעלהגיד 1ס ק 1פביאכטהשלאביעזרמלן

העיתונאי״סופר אביעזר גולן ( )55 שהוא
ביום הביוגראף הרשמי של ראש־הממשלה
מנחם בגין, משוכנע שבזכות
תחביבו, שייט, הוא הצליח להיפטר
סופית ׳מהתקפי־מיגמה וסתם־כאבי־

ראש• ״שעתיים בים טובות יותר מכל
תרופה,״ :הוא מכריז תון כדי התקנת
מיפרשי היאכטה הקטנה שלו, העוגנת
יחד עם עוד כמה מאות יאכטות,
מכל הסוגים והגדלים, בחוף המארינה
בתל־אביב.
את הים הוא אוהב לא מהיום. כילד
בנה בעצמו חאסקה, והיה נוהג לברוח
מבית־הספר כדי לשוט. בגיל 15
הצטרף לבית״ר, בתקווה להגיע לבית־

הספר הימי של התנועה באיטליה.
מירצו הופנה, בסופו של דבר, לפסים
אחרים, אבל חלום הים לא נשבח.
בנו היחיד, אמנון, הלך בהשפעת
האב לבית־הספר לקציני־ים בעכו,
אבל עם סיום הלימודים בחר לשנות
כיוון. כיום, בגיל ,29 הוא לומד
מישפטים ועובד כדייל״אוויר דווקא.
עם פתיחת חוף המארינה, לפני כחמש
שנים, עבר גולן קורס שייט וניווט
ורכש סירה קטנה, אותה המיר מאוחר
יותר ביאכטה הנוכחית שלו.
היא רשומה במיסמכים כ״אילנה״ ,השם
שנתן לה הבעלים ׳הקודם. עשוייה עץ
!מצופה בפיברגלאס, אורכה שמונה
מטרים, רוחבה 2.70 ומישקלה 2.5טון.
אפשר לכנות אותה סתם ״כלי־שייט״
או ״סירה״ ,אבל זח מצלצל פחות טוב.
בארצות־הברית יש צורן ב־ 15 מטר אורן,
כדי להיקרא בשם המעורר אסוציאציות
של זוהר — יאכטה.
זה אומנם לא ספורט למיליונרים בלבד,
אבל רצוי לא להיות עניים לגמרי.
אביעזר גולן שילם תמורת ״אילנה״
130,000 לירות, ואחת לשנה הוא
משלם 3200 לירות דמי־עגינח במארינה,
2500 לירות עבור הביטוח, ו״3000
לירות לאחזקה שוטפת, כולל תיקונים.
בקייץ הוא יוצא להפלגות קצרות,
שלוש עד ארבע פעמים בשבוע,
ובחורף — כשמזג״האוויר מאפשר.
לעיתים מצטרפים חברים או בנים של
חברים, וגם אמנון, כשיש לו זמן.
אשתו של אביעזר, ציפורה, העובדת
כפקידה במישרד עורכי״דין, לא מעיזה
להתקרב ליאכטה. כמו רבים שגדלו
בירושלים, גם היא לא יודעת לשחות
ומפחדת מן המים.
המנוע מופעל רק ביציאה. אחר־כן
מעלים את המיפרשים, והיאכטה
ממשיבה במהירות ממוצעת של שמונה
קילומטר בשעה, לפי כיוון הרוח.
בתא הקטן והקומפקטי דחוסות שלוש
מיטות, פינת מיטבח ושירותים. יש אפילו
וילונות ציבעוניים על הצוהרים.
לעיתים מגיע אביעזר גולן לספינת־השלום,
העוגנת אי־שם בים־התיכון,
מול חוף ״הילטון״ ,ואומר שלום לאייבי
נתן, עיימו הוא מיודד מאז הצטרף
אליו להפלגה לפורט־סעיד. לפעמים הוא
מרחיק לשוט עד עכו ( 15 שעות בכיוון
אחד) ובפסח הוא מתכנן עם עוד שני
חברים להגיע ללימסול, קפריסין
( 40 שעות בכיוון אחד).
סיפורים מסמרי־שיער של סערות
מסוכנות בלב־ים אין לו .״אסור לעשות
פרובוקציות לים,״ אומר גולן ,״כמו

למשל להעלות מיפרש גדול !מדי
כדי להגביר את המהירות. הים תמיד
!מנצח• בכל מיקרה, רצוי לדעת
לשחות
בים הוא מרגיש רגוע, מנותק מכל
הבעיות ביבשה. רק מבגין הוא אינו
מנותק גם בים• תמונתו של בגין,
שצולמה בעת פגישתו עם סאדאת

בירושלים, תלויה בקאבינה של היאכטה
שלו. אם משעמם, אפשר לקפוץ למים
ולשחות או להיגרר בכיף אחרי היאכטה
בתוך גלגל־הצלה הקשור בחבל.
״אם אשתי היתה אוהבת את הים,
הייתי מוכר את הדירה שלנו ועובר
לגור בספינה,״ אומר העיתונאי־סופר.
זאת לא בדיחה. הוא באמת מתכוון לכך.

אף אחד לא יכול לתופף כמו אהרליה ק מינסקי.
חוץ מהסטריאו שלו.

אהרל׳ה קמינסקי יודע מהו ביצוע מושלם.
כמי שנמנה על
צמרת נגני הג׳אז
והפופ,יודעאהרל׳ה
כמה נסיון, ידע
ומאמץ דרושים
כדי להגיע לשלמות
מוסיקלית שאפשר
להתגאות בה.

וכשאהרל׳ה קמינסקי מאזיו לאהרל׳ה ק מינסקי
במערכת הסטריאו 8.0.2080 של נשיונל, אפשר
להיות בטוח שהביצוע יהיה מושלם.

^11131101131
צעד קדימה אל המחר.

״כאיש מקצוע / ,אומר אהרל׳ה ,״אני מעדיף את
מערכת הסטריאו 8.0.2080 של נשיונל. אני מאזין
למוסיקה מתקדמת מכל העולם, מתקליטים
ומקסטות, וחשוב לי במיוחד לשמוע את הביצוע
המדויק,ממש כמו בהופעה חיה.
כשאני רוצה להתרכז בכלי מסוים בתזמורת, או
בתחום מסוים של צלילים— אני מכוון את ה8 ^ 88-
וה ,711£8 משחק״ קצת ב<:£-א^3 ^ 1

מוסיף ¥0£11^1£ואז אני מרגיש כאילו התזמורת
מנגנת ממש בתוך החדר שלי״
אהרל׳ה קמינסקי יודע בדיוק כיצד צריכה להשמע
מוסיקה טובה. אחרי הכל, הוא ״עושה״ אותה במו
ידיו.
.ס!ז 1ס 113 0 6ו51ג3!31 זעז ) 63 0חז3וז)1ת 3ז 6 5ו) 61ז0 3311 16053103 3וח 350ח 3ק 31 וז 131;0א

\ • מגבר 108 וו א ט• פטיפון אוטומטי •
רדיו 00 1
טייפ קסטות סטריאופוני עם ״׳וו 01.8ס זוג רמקולים ץ* 1 ׳*/משובחים

העולם הזה 2115

ארחקע\>כ 1רוו :
הסבה מק צו עי ת
ל אור הזר קו רים

למרות שעבר כבר חודש מאז פירסום
דו״ח ועדת שיממן, עדיין לא הצליח
עורך־דין ארווין שיממן, שעמד בראש
הוועדה שמונתה לחקור את הפשיעה
בישראל, לחזור לגמרי לעיסוקיו

הרגילים. לרגע הוא כמעט התפתה
לקחת לעצמו חופשה, אבל הניירת
שהצטברה על שולחנו לא איפשרה לו
את הלוכסוס הזה•
מלבד זאת, הוא מוצף במה שהוא מכנה
״ספיחי הוועדה״ :בקשות להרצות
באוניברסיטות, בלישכות־מיסחר, בצבא,
ובמקומות אחרים• ״אני עובר עכשיו
הסבה מיקצועית לתפקיד מרצה,״
מחייך שיממן ,״הביקוש גדול, ואין לי
ברירה אלא להיות סלקטיבי.״
כשיש לו זמן פנוי, מעדיף ארווין
שיממן לבלות אותו בקריאה —
היסטוריה, ביוגראפיות וספרות קלה —
ובספורט, הכולל שחייה, טניס ותרגילי
התעמלות .״די משעמם להתעמל לבד,״
הוא אומר ,״אבל אני ׳מודע שזה
בריא לגוף.״
תחביב נוסף: שחמת, כשהפארטנרים
הקבועים ה ם חבר־כנסת שמואל
טולידאנו, טנכ״ל חברת החזיות ״טריומף״
דויד שטרן, או הבן דויד 26 שהולך
בדרכי האב ויקבל תואר עורך־דין בעוד
חצי שנה•
דויד נשוי ואב לילד בן שנה. אחותו
הבכורה, שלומית, היא בעלת בוטיק
לבגדי־ילדים, נשואה לעורך־דין מולכו,
שותפו־למישרד של שיממן.
דירתם המרווחת של השימרונים
מצטיינת באוספים שונים, המוצגים
על הקירות ועל ;המדפים: כלי פורצלן,
כפות־עץ, כפיות מכל העולם, נעליים
מיניאטוריות ועוד. על האגף הזה
אחראית רחל שיממן, שהיא בעלת תואר
אקדמאי באמנות ובארכיאולוגיה. לפני
שנים היא עבדה כמזכירה במישרד של

האוסף ש ל שימרו! :נעליים מיניאטוריות
בעלה, ואף השתעשעה זמן־מה ברעיון
ללמוד מישפטים בעצמה•
בני־הזוג שיממן הכירו זה את זה
באמצעות בן־דוד של ארווין, שרצה לברוח

הקרבשלא נגמר: שימרו! ( משמאל) משחקשחמת עם שטר!

הידיים הירוקו ת

של ברמלה שני

״אין מספיק פתיחות בארץ לגידול
צמחים בתוך הבית,״ טוענת האדריכלית
כרמלה שני ,״בכל מקום חדש שאני
מתכננת, פרטי או ציבורי, אני משתדלת
להכניס צימחיה, אבל זה עולה

לי בדמים.״

בהתאם לפיתגם הידוע ״נאה דורש

האד רי כ לי ת בגן: צ רי ך רג שלצמ חי ם

נאה מקיים״ ,מהווה ביתה באפקה
דוגמה טובה לנושא זה. הדירה: המרווחת
שלה ושל בעלה, האדריכל נחום שני,
הגן הביתי, אותו היא מטפחת מזה
שנים אחדות, כולל צמחי שרך, פוטוס,
אזליה פורחת, פיקוס בנימינה, יקינתון,
ביגוניה, עשרות מטרים מפותלים של
קיסוס ועוד כמה, ששמם לא ידוע גם לה.
יש לה לכרמלה שני מה שנקרא בלעז
טובלת כולה בירק,
״אצבעות ירוקות״ ,כלומר: רגש בכל
הקשור לטיפול בצמחים .״חברות
שואלות אות* לפעמים למה אצלן צמחים
דומים לשלי לא ׳מתפתחים היטב,״
היא מספרת ,״צריך לטפל ברגש. יש
אנשים שנעזרים במכשיר המודד את
כמות הלחות באדמה, כדי לדעת מתי
וכמה להשקות. לי אין צורך במכשיר.״
תיקרת חדר־הכניסה עשוייה פיברגלאס
ומעליה תריס. בקייץ פותחים את הגג
והאור מסתנן מבין החרכים. סמוך
לתיקרה — קורות־עץ ובהן תעלות־שתילה
עט אדמה. כדי להשקות צריך
לטפס למעלה עם סולם .״שיטה נוחה
יותר, כדי למנוע מריבות עם הבעל
מי משקה,״ לדבריה, היא השקאה
בעזרת טפטפת המכוונת מלמטה.
כאשר האדריכלית הצברית, ילידת
המושבה כרכור, ירוצה לשכנע את
הלקוחות שלה לכלול בתיכנון הדירה
או המוסד צימחיה פנימית, היא לא
צריכה לטרוח ולדבר הרבה, אלא פשוט
להזמין אותם לדירתה.

מפוליו ולעלות לישראל, אולם ״נתקע״
ברומניה. הוא כתב לרחל, אותה הכיר
מתקופת לימודיהם המשותפת ברומא,
וביקש !ממנה לעזור לו. רחל, שהיתה
מיודדת עם גאולה, בתו של דויד בן*
גוריון, הפעילה את הקשר הזה, ובאה
לבית מישפחת שימרון (אז: שיוביץ)
לדווח על הצלחת הפעולה. היא הצליחה
גם למשוך את תשומת״ליבו של ארווין
בן ה־ ,19 אז שוטר במישטרת המנדט,
וכעבור חמש שנים הם נישאו•
האיש שהקדיש חמישה חודשים מזמנו
היקר, בהתנדבות, לחקירת הפשע בארץ,
יכול להיזכר רק בשני אירועים בחייו
בהם היה קשור, איכשהו, בפשע. לפני
שנים אחדות הוא מצא על סף־ביתו,
בוקר אחד, את הארנק של רחל,
כשתוכנו ׳מפוזר על הארץ. הסתבר
שמישהו הבחין בארנק בשעות הלילה,
בגלל האור שהפיצה נורת האקוואריום
בסלון, ז״דג״ אותו דרך סורגי החלון
בעזרת מוט ברזל. הגנב הסתלק עם
כמה עשרות לירות במזומן ושרשרת
פנינים.
לפני חמש שנים טיפס מישהו ופרץ
את חלון מישרדו. השלל: קופת־ברזל
עם כמה ימאות לירות. חתנו של שימרון
נזכר שיום קודם לכן הוא ראה טיפוס
חשוד מסתובב באיזור. הימישטרה
הצליחה לתפוס את הפורץ על סמך
תיאורו של החתן• עורך־דין ארווין
שיממן היה א ז מרוצה מאד ׳מהישגיה
של מישטרת ישראל.

מיה.. 1קיסיעו־ לעניים לפי איזה
לאנשים הנבונים!
777 זברנדי
!לאומי
שהוא
:ינלאונד.

קנה־מידה מחשב הנשיא סאדאת את ההיסטוריה
כשחיפש שר־החוץ

משה דיין דירת־שרד למגוריו
בירושלים, שם עינו בבית שבשדרות ראשי-הממשלות
רמב״ן פינת אוסישקין בירושלים,
אותו בית שבו התגוררו

דויד כן־גוריון, לוי אש כול
וגולדה מאיר (לאה

רבץ העדיפה על פניו את
ביתו של אבא אבן, שהוא
הבית בו מתגורר כעת ראש־הממשלה:
מנחם בגין) .הבית
עמד בשיממונו, ובחצרו גדלו
עשבים שוטים. כאשר שמעה
מרים אשכול על רצונו של
דייו בבית, ניפנפה מולו בחוזה
שהיה לה עם מינהל־מקרקעי-
ישראל ועם רשות הדיור הממשלתית,
שלפיו עתיד הבית
להפוך למוזיאון לזיכרו של
בעלה המנוח, לוי אשכול. דיין
ויתר, ומרים אשכול נרתמה
מייד לעבודה. בימים אלה מש לימים
את השיפוצים האחרונים
והבית יהפוך לבית אשכול,
בדיוק על-פי אותה מתכונת של
בית בן־גוריון בתל־אביב. את
ביתו של לוי אשכול בדגניה
החליטה מרים אשכול למסור
לקיבוץ. בבית זה שוכן עתה
גן הילדים של המשק.
8בשיחה שהתקיימה ב־מיזנון
הכנסת טען אחד מראשי
תנועת החרות באוזני ראש־

| 11 11111 *171י 1^ 1שגרירה החדש של גרמניה בישראל, היה אורח הכבוד במסיבה שערך נורברט
111 1111\ 1 | 1ן קוהל, מנהל הסניף הישראלי של חברת התעופה הגרמנית לופטהאנזה. במסיבה
שוחח שיץ עם העתונאי רפאל בשן. המשותף לשניים: שניהם מוגבלים באחת מידיהם בגלל נכות.

לקחת? לא! רק ראש־ממש־לה
אני מוכן לתת להם.״
שר־האוצר לשעבר,
יהושע דגייגיביץ, טען,
בעת פגישת ועדת־המגבית של
מיפלגת־העבודה, כי הוא תמיד
מתנדב למשימות לא־פופלאר־יות.
התערב שר-החוץ לשעבר,
יגאל אלון :״מה אתך, רבי-
נוביץ /אין אדם יותר פופו
לארי
ממך כיום במדינת יש ראל.״
0בועז
אפלגאום, ש היה
הממונה על עידוד הסרט
הישראלי עד שפוטר על־ידי
שר התעשייה, המיסחר והתיי רות
יגאל חורביץ, משמש
כיום כעוזרו של יו״ר מיפלגת
העבודה ויושב בחדרם של
ראשי-הממשלה לשעבר. על

שבתאי הימלפוב

המו״ל של העתון הכלכלי
יום יום ומנהל רשת ה־עתונים
הלועזיים של מפלגת העבודה (במרכז) ,שימש מקור מידע
לשני אנשי יחסי״הציכור של חברת־התעופה הגרמנית לופטהאנזה
פרנץ ציזארץ (מימין) ,ומיק איליו (משמאל) ,שהגיעו במיוחד
לישראל לציון הרחבת הקשרים התעופתיים בין גרמניה לישראל.
מזרחי כרמל $
ידזן ני יא׳ייון לעיון הכרע יעקב ׳ו

הממשלה כי שר הביטחון עזר
וייצמן הצליח לגנוב את ההצגה,
ולא רק שהוא האיש
הפופולרי ביותר מקרב מנהיגי
ישראל במצריים אלא שגם הצליח
לשבות את לב האמריק אים.
ואם לא די בכך, הרי גם
בישראל מנסה וייצמן לגנוב
את כתר הפופולאריות מבגין
עצמו. התערב שר־החוץ מ״שה
דיין, ואמר :״זה באמת לא
יתכן שאנוואר אל־סאדאת יקבע
בשבילנו מי נחמד ומי לא,
ויעלה ויוריד אנשים בתוך
מדינת־ישראל על סולם הפופולריות
וממנו.״
! 0איך מכנה דאש־הממשלה
מנחם בגין את אלפרד אתר־טון?
״קיסינג׳ר לעניים.״
! 0בישיבת לישכת מפלגת
העבודה דיווח יושב־ראש ה־מיפלגה,
שימעון פרס, על
פגישתו עם הנשיא אנוואר
אל־סאדאת ואמר, בין השאר
:״הנשיא סאדאת עושה
חיים משוגעים. קם מאוחר מאד
בבוקר, אוכל פעם ביום, וצם

פעם בשבוע.״ לפתע נשמע מקצה
החדר קולו של ח״כ, חייט
פ ר ־ ל ג :״לזה אתה קורא
חיים משוגעים? לאכול פעם
ביום ולצום פעם בשבוע?״
0עוד סיפר פרם, כי
סאדאת חושב במושגים של
שיבעת אלפים שנות היסטוריה.
לדבריו אמר לו סאדאת, כי
היתר, לירושלים נסיעתו
כמשיית משה מן היאור ובהולדת
ישוע הנוצרי בבית־לחם.
. 0בישיבת סיעת מיפלגת
העבודה דנו על מועמדותו של
ח״כ יצחק נכון לתפקיד
נשיא המדינה. יו״ר המיפלגה
שימעון פרס טען כי הוא מתנגד
להצגת מועמדותו של נבון.
כשנשאל מדוע, הסביר :״שרים
הם לקחו לנו — את שר־ה-
תיקשורת־והתחבורה מאיר
עמיוג ואת שר־העבודה־וה-
רווחה ישראל כץ; פקידים
הם לקחו לנו — את מנכ״ל
מישרד האוצר עמירם סיוון
ואת נגיד בנק ישראל ארנון
גפני; נשיא הם גם רוצים

גדלי נחוס

בנו הבכור של משה לוי נחום, מוכתר
ברם התימנים לשעבר, המנהל ביום את
דפוס מל״ן המשפחתי הנקרא על שם האב, התאלמן לפני בשנה
וחצי מאשתו. לאחרונה נשא גלילי לאשה את הפסנתרנית העולה
מארגנטינה, שושנה בלבמן• שושנה היא הרוח החיה מאחרי החוג
לעידוד אמנות לאומית בתנועת החרות, וגלילי מסייע לה בפעילות זו.
העולם הזה 2115

אגשים

אחד הקירות בחדרו תלוי תצ־לום־ענק
של לוי אשכול המנוח.
בועז טוען כי ד,וא מעריץ
את האיש ואת עבודת הגמר
שלו באוניברסיטה עשה על
הנושא: לוי אשכול.
8בשעור הערבית הראשון
שהעביר המורה חייא דהאן
לחברי־הכנסת השתתפו ה־ח״כים
הילל זיידל, ז׳אק

אמיר ויצחק יצחקי, אלי-

מנציג חברת קולומביה בארץ,
דויד ממלון, המודיע לה כי
עד שהמצב בחברה ישוב לתיקנו
הוא מקפיא את התסריט,
שהיה כבר בשלבי עבודה מעשיים.
0אחרי
הופעתה בעלי
כותרת הוצפה ננסי לואיס,
בתו של שגריר ארצות־ ברית
בישראל, סם לואים, בהצעות
מצד אמרגנים ישראליים לסי-

ש״קה בו טו ת

הפך באחרונה מנחה במרפעי ראיונות שמארגנת עיריית תל־אביב• הוא
פגש ביום השישי האחרון בקפה כסית בתל״אביב, בדוגמנית ברכה
(ביאטריס) שוורץ, שעוררה תשומת״לב כללית כאשר הביאה את הקיץ לדיזנגוף בחולצה חשופת־כתף,
וניסה לשכנע אותה להופיע באחד מערבי־חראיונות שלו• כאשר שאלה אותו ברכה, שנעצרה לפני שבועות
מספר, על מה ידבר איתה, השיב שייקה :״מה זאת אומרת על מה ו על החיים בצמרת.״

אלפונסו גוסיה קאציו

פז) היה אורח הכבוד היחיד שהשתתף בפתיחת שבוע מכסיקו
במלון שרתון בתל־אביב. הפתיחה התקיימה במוצאי״שבת שגו
השתלטו המחבלים על האוטובוס בכביש החוף ולכן לא הגיעו
אליה רוב הנכבדים המוזמנים. המארגנים של השבוע, המליונר
המכסיקאי בני גרבינסקי (מימין) ,והישראלי נחי לאור החליטו
לערון פתיחה חגיגית נוספת למאורע באותה מתכונת בשבוע הבא.

בוב הופעות בארץ. בינתיים
דחתה ננסי את כל ההצעות,
החליטה להמשיך להופיע עם
הגיטארה שלה במסיבות שעורך
אביה השגריר בביתו ש-
בהרצליה־פיתוח, ולפני סטודנטים
באוניברסיטאות, ננסי מרבה
לבלות בנואייבה ובשארם
אל־שייך.
8השגריר האמריקאי סם
לואיס הזמין כמה חברי־כנסת
לארוחת־ערב בבית השגרירות,
ועל ההזמנה צויין כי היא אישית
בלבד. יושב־ראש סיעת
הליכוד בכנסת, אכרהס ש
ריר,
שלח אל השגריר מיכתב
ובו הודיעו כי אם ההזמנה לא
תהיה זוגית לא יופיע לארוחה.
הוא מסביר כי נשות חברי-
הכנסת מקופחות ממילא, כאשר
בעליהן עסוקים כמה ערבים
בשבוע בישיבות הכנסת. כעבור
ימים אחדים הגיעה אליו
תשובת השגריר :״אתה צודק !
אנא הבא עמך לארוחה גם את
זוגתך.״
! 8ראש לישכתו של ראש
הממשלה, יחיאל קדישאי,
קיבל בימים אלה תעודת פטור
משירות־מילואים. קדישאי נע

אל ליבו וביקש לשמור את
הדבר בסוד. כשנשאל מדוע,
השיב :״עכשיו יתייחסו אלי
כמו אל זקן.״
ו 8אורי זוהר מצא לעצמו
עיסוק נוסף על לימוד התורה.
הוא מרכז באיזור־מגוריו שביפו
נוער־שוליים, ומעביר להם
שעורים ביהדות, במטרה להחזירם
בתשובה. בינתיים הפכה
גם אשתו החילונית, אליה,
דתית. כשנשאלה מדוע, הסבירה
כי אם יש בכוונתה לחיות
עם בעלה וילדיה, עליה ״ללכת
עם הראש שלהם.״

הם הצטרף גם סגן מזכיר ה
כנסת
שמואל יעקובסון.

הח״כים למדו בשיעור לכתוב
את שמותיהם בערבית ואחר-
כך רצה המורה ללמדם כיצד
כותבים ״תל־אביב״ .אולם ז׳אק
אמיר התנגד בתוקף ודרש לל מוד
לכתוב את שם עירו —
דימונה. אמר ח״כ זיידל :״נו,
טוב, ניתן פעם אחת לאופוזיציה
להשיג מה שהיא רוצה.״
8ח׳יכ שולמית אלוני
הפתיעה את המתעמלים בשיעור
ההתעמלות בכנסת, כאשר
הופיעה לשיעור לבושה במיכנ־סיים
קצרים אדומים. המורה,
ח״כ יצחק יצחקי, התפעל
מיכולת התנועה של אלוני ואמר
לה כי רואים שהיתה בעבר
ספורטאית טובה. עם תום
השיעור נאלצה אלוני להמתין
בסבלנות עד שכל הח״כים הגברים
יגמרו להתקלח ויפנו
את המיקלחת האחת והיחידה.
8מזכירתו של ראש־הממ־שלה
יונה קלימומיץ׳ הכחישה
סיפור שהתפרסם במדור
זה בשבוע שעבר: את החול צה
הרקומה היפהפיה שהיא
מרבה ללבוש, לא קיבלה מ-
בגין, כשחזר מביקורו ברומניה.
זוהי מתנה שקיבלה יונה
מקרובי־מישפחד, שלה שעלו
מאוקראינה, ברית־המועצות.
8העיתונאית מידית
שם־אור עמדה על סף קאר־יירה
בינלאומית. אחד מתסרי-
טיה נמסר לעיון למנהלי חברת
הסרטים קולומביה, שנתנו את
אישורם לתסריט ואף הזמינו
את מירית, המצפה להולדת תינוקה
בחודש הבא, לבוא לניד
יורק ולעבוד עליו לפני שיהפוך
סרט. אלא שמעילתו של אחד
מראשי החברה גרמה ראורגניזציה
שם, ובימים אלה קיבלה
מירית המאוכזבת מיכתב
העולם הזה 2115

1 ](1ן 1 1 | 1ן ו | 11|0מפיקת־הטלוויזיה הפחיתה באחרונה ט•
| מישקלה, כמו חמותה רות, ונראית יפה
\1 1111 1111
להפליא. אהרונח, שזכתה בשבחים בעיקבות הפקת תוכנית־הטלוויזיה
שירים בצוותא עם שלום חנון, נראית כאן משוחחת עם
המתופף זוהר לוי, שאותו פגשה בקפה כסית, כמדי יום שישי. בקרוב
עתידה אחרונה להפיק את התוכנית שירים בצוותא עם אסתר עופרים.

אשתו של המחזאי חנוך לווין, היא ציירת

מחוננת הידועה גם בשמה הקודם, נאווה
כורש. בשנה האחרונה התמסרה נאווה לגידול בנה, ישראל. כאשר
חיפש חנוך לווין יחד עם הבמאי ויטק טרץ׳ את הנסיכה השוודית עבור
סירטו פנטסיה על נושא רומנטי, הציעו לו לגייס את אשתו לתפקיד.
למרות ההצעה הקוסמת, סירבה נאווה בכל תוקף להשתתף בסרט.

גם כשהם קטנים הם לא מו מי ם ללבוש כל דבר.

״סבוב״ בלי הבדלי גיל או מין
מייצרים ג׳יבס בדגמים זהים
לילדים ולמבוגרים.
ועתה יתווספו דגמים צבעוניים
בסגנונות אפנה מגוונים.
דגמי ז׳סבוב״ מכבסים, חולצות,
חליפות, אוברולים, ברמודות, ווסטים.
מתאימים לכל מטרה: למסיבה, לטיול,
לבית ספר ולמשחקים בשכונה.

במינם של ״סנוב״ מתלבשים
במו שהחברה אוהבים.
להשיג בחנויות המובחרות.

כמה ירוויחו
ה ב כי רי ם *

ח׳ כגוונו מבקש
אישור וטוואקטיווי להוצאותיו
חבר״הכנסת פסח גרופר פנה, באמצעות
רואי״החשבון שלו, לפקיד-השומה,
וביקש להוסיף להצהרות על הכנסותיו
בחמש השנים האחרונות את הוצאות
הרכב שקיבל ממוסדות התאחדות האיכרים.
הוא ״לא ידע״ ,לדברי רואי״החש-
בון, כי עליו להצהיר על הוצאות אלה.
״העולם הזה״ גילה (בגליונות , 2103
)2104 כי גרופר מקבל כל שנה יותר מ־
150 אלף לירות דמי הוצאות רכב מהת־

אחדות האיכרים וחברותיה הכלכליות,
מבלי להצהיר על הכנסות אלה בדו״ח
השנתי שלו ומבלי לשלם עליהן מס. עתה
פנה גרופר וביקש כי יתירו לו להצהיר
על ההכנסות הנוספות ולשלם עליהן מס
כחוק.
״״״כדי^להתי ~זאת~ יהיה צורן באישור
מיוחד של נציב מס-ההכנסה, שכן מדובר
בפתיחה מחדש של תיקים שנסגרו
ובשינוי הצהרותיו של גרופר. אילו היה
מדובר בסתם אזרח, היו שילטונות המס
מגישים נגדו תביעה״מישפטית על העלמת
הכנסות. אולם נציב מס״הכנסה נתון
במאבק על המשן כהונתו והוא רוצה
לזכות בחסדי המפלגה הליברלית שגרו-
פר הוא אחד מראשיה. לכן תיענה,
כנראה, בחיוב בקשתו של גרופר.

אץ קונים
לבנין ולדיין
אין קונים, בינתיים, את זכויות ההס
רטה
של ״המרד״ ,סיפרו של מנחם
בגין. הזכויות נמסרו לסוכן אמריקאי
לא״חשוב בשם סנדי פרנק׳ שמסר את
ייצוגן לסוכנות הגדו׳לה ״ויליאם מוריס״,
אולם זו טרם שילמה עבור הזכויות. גם
ספר אחר של איש תנועת החרות ,״ארוכה
הדרך לחירות״ של יעקב מרידוד,
לא נרכש עדיין להסרטה. הסיבה העיקרית
לקשיים היא שהמפיקים, רובם
יהודים, מסרבים למטן סרטים המציגים
את ראשי ישראל כטרוריסטים. הם מושפעים
גם מכישלונן של ההפקות האחרונות
הקשורות בישראל, כמו המחזמר
״גולדה״ ,שהוצג בעיקר בהצגות קנויות
מטעם ״הדסה״ .גם א ו טו פ ר מי נ ג׳ ר,
שרכש את הזכויות על סיפרו של משה
דיין, לא הצליח להשיג מימון לסרט.

כמה

ב 13-בפברואר, יומיים לפני פירסום
דו״ח שימרון, הגיעו כמה מכוניות חדשות
מדגם ״קורטיגה״ לסדנת הרכב של
המישטרה ביפו. למקום הגיע אחד מראשי
ענף־תנועה במישטרת ישראל, בחברת
אשתו. הקצין התלבט באיזו מכונית
יבחר, ואשתו היא שהכריעה לבסוף
— לפי צבע הריפוד. הוא קיבל לידיו את
המכונית החדישה עם הריפוד הרצוי.

111x11..״ ינתיוווה
השתתפות בהסגת טלוויזיה
חברת הטלוויזיה הבריטית ״תאמז״
הכחישה, בידיעה שפורסמה ב״ווראיי-
טי״ ,כאילו היא שותפה להקמת ערוץ
טלוויזיה מיסחרי בישראל. בכך הוכחשה
ידיעה קודמת ב״ווראייטי״ ,שפורסמה
גם בישראל, כאילו ערוץ נוסף יוקם על־ידי
״כלל״ ו״סירטי קסטל״ בהשתתפות
״תאמז״.

אוזן הצטוו 001117
תת-אלוף אברהם ארנן
חברת הייעוץ הפרטית של סמי נח־

הצטרף ל

יאס. ארנן היה מבחירי מפקדי צה״ל
והוא בעל ניסיון רב בתחום הטרור וה מודיעין.
הוא קיבל עתה, כמקובל ב-
צה״ל, שנת חופש. סמי נחמיאס, שהיה
מפקד יחידת המודיעין במישטרה, פרש
על רקע של חילוקי-דיעות עם המפכ״ל
והקים חברה לייעוץ בנושאי טרור ומודיעין.

סס־רכזש
משלבוים?
סקר
ארצי שערך מינהל־מקרקעי־ישר-
אל גילה כי יש בארץ 820 אלף דירות
פרטיות, שערכן לצורך מס הוערך ב־109
מיליארד לירות, או 130 :אלף לירות
בממוצע לדירה.
בידיים פרטיות יש 100 אלף יחידות
קרקע, שערכן לצורך מס הוא 16 מיליארד
לירות, וכן 70 אלף עסקים, שערכם
הוערך ב־ 16 מיליארד לירות. סך־כל
הנכסים הפרטיים, לפי הסקר, הוא 150
מיליארד לירות, ועליהם שילמו בשנת
1977 מס-רכוש בסך מיליארד לירות, שהם
0.6״/,מערך הנכסים.

נגד ״בנק לאומי לישראל״ ושתי חב-
רות-בת שלו בחו״ל, הוגשו בחו״ל תביעות
בעילה של עבירה על חוקי הגבלת
המיסחר בארצות״הברית. התביעה שהוגשה
כוללת תביעת פיצויים ובקשות
לצו״מניעה. עניין זה מתפרסם בהערות
רואי החשבון למאזן ״בנק לאומי״ שפורסם
באחרונה.
בהערות נמסר, כי התביעה נדחתה
על-ידי הבנק וחברות״הבת האמורות. עלפי
חוות דעתם של היועצים המישפטיים
נראה, כי הסיכוי שתוצאות התביעה
תהיינה לרעת הבנק קלוש. הנהלת הבנק
סבורה כי התביעה אינה מבוססת, וכי
הסכום שהבנק יידרש לשלם — אם בכלל
— לא יהיה משמעותי.
המאזן מגלה, כי קבוצת בל״ל בחו״ל
הצליחה לצאת מהפסדיה בסניפים השונים.
הבנק הצרפתי, שהפסיד 2.7מיליון
פרנקים בשנת 1975 והרוויח 1.8מיליון
פרנקים בשנת ,1976 הגדיל איי רווחיו
ב 72ל־ 3.1מיליון פרנק. המאזן
של הבנק בצרפת גדל ב 14 בלבד. הבנק
בשווייץ, לעומת זאת, הרוויח רק 2.3
מיליון פרנקים שווייצים, גידול של ״10״/
לעומת רווח של 2.1מיליון בשנת 1976
— שהיווה גידול של ס/ס .40 הבנק בבריטניה
לא הגדיל את רווחיו, והם מסתכמים
מזה שלוש שנים ברציפות ב־200
אלף לירות שטרלינג לשנה. המאזן של
הבנק גדל ב״/0״.14
הבנק בניו-יורק מראה גידול בריווח־יות
בשיעור של 800 , 60״/,אלף דולר,
אחרי שבשנה שעברה היתה ירידה של
50״/,ברווח — שהיה חצי-מיליון דולר.
מאזן הבנק גדל ב/0-״ ,13 לעומת גידול
של 45*/,בשנה הקודמת (גידול שנבע
בעיקר מרכישת עיסקי ״אמריקן בנק
אנד טראסט״).
לעומת התחזית חלא-ורודה-ביותר ב־חו״ל,
הגיע הבנק להישגים מרשימים
בישראל. מאזנו מראה גידול של ,8670
והגיע ל 152-מיליארד לירות. הגידול ה ריאלי
חיה 33 לפי תירגום המאזו
לדולרים, המאזן השנה הוא 9.9מיליארד
דולר לעומת 7.4מיליארד בשנה קודמת
— גידול של 2.5מיליארד, או שליש).
יש לציין במיוחד את הגידול של 116״/,
באמצעים ההוניים, ובפיקדונות ובחסכונות
לזמן קצוב 106

לבנון פרש מ״יובד

יועץ נחמיאס
שותף חדש

המניה שעלתה בקצב המסחרר ביו
היא ״ירדן״ ,שידעה כבר עליות דוו
בעבר. שלושה הם הגורמים לביקוש 1
למניות ״ירדן״ .ב״ 23 בחודש זה עוג
להתחיל ההפקה המיסחרית של הו
בקידוח עלמה , 2והחל מתאריך זה
רוק אוניית-נפט מדי-יום את מיט
בנמל אילת. החלק של ״ירדן״ משא
באר זו בלבד יגיע השנה למיליון דוי
הגורם השני: השנה תיהנה ״יר
מהכנסות צמודות בערבות בנקאית,
סדר־גודל של 10 מיליון לירות מהו
עתה בנכסים בדיזנגוף־סנטר.
הגורם השלישי הוא המכריע. ביום
חמישי האחרון יצא האיש הקובע ב,
דן״ ,דויד סופר, לניו־יורק. לפני נ
עתו נפגש לשיחה עם סגן״שר-האו
יחזקאל פלומין. סופר מסר לפלו
כי קבוצת ״ירדן״ רכשה כבר שמונה א

נגד ב ל ״ ל

והרכב

לא ידע

עולים שעירי״ ,רדו

ת בי עהבאמ רי ם ה

המישטרה

ח״כ גרופר

על משכורתם של חברי״הממשלה ו-
חברי״הכנסת אפשר ללמוד מתקציב המדינה
החדש. בתקציב הנוכחי (שנגמר)
הוקצו לכל שר בממשלה 9,400 לירות
לחודש, כולל כל ההוצאות הנלוות לשכר.
בתקציב החדש הוכפל הסכום והגיע ל-
18 אלף לירות. חבר״כנסת עלה בתקציב
הקודם 11.2אלף לירות ועתה יעלה 18.2
אלף לירות לחודש. אולם שכר זה נראה
מיושן, שכן עד כה נהגו להשוות את
שכר השרים לשכר השופטים העליונים,
וכיוון שעומדים לאשר שכרו של שופט
עליון בגובה 30 אלף לירות לחודש,
מכאן שיוכפל השכר המוצע בתקציב לשר•
אגב,
באותה שנה ,1977 ,היה השכר
הממוצע לשכיר 4200 לירות ברוטו לחודש,
כולל כל התשלומים של המעסיק
בסעיף השכר. זאת, לפי נתוני המכון
למחקר כלכלי וחברתי של ההסתדרות.
ממוצע השכר ב״ 1976 היה 3000 לירות,
ומכאן שחלה עלייה של ס 40״/לעומת
עליית המדד, שהיתה בשיעור ״ .43״/השכר
הנמוך ביותר היה בחקלאות :
2,800 לירות.

הבורסה

יגאל לבנון, מנכ״ל חברת הביטוח
״יובל״ ,פרש מתפקידו. את מקומו יתפוס
ג׳סי קפלן, בעל החברה. לבנון
הוא עד-מדינה בפרשת התביעה נגד שרה
הרי, אחותו של אשר ידלין, ונגד
חשב קופת״חולים לשעבר, מאיר קמ חי,
הנאשם בקבלת שוחד מחברת־חבי-
טוח ״יובל״.

איש־ עסקים סופר
כיבוש נועז
זים ממניות חברת״השקעות אמריק
ענקית, שהונה הנפרע המושקע ביש
עולה על 35 מיליון דולר. הוא ושו
לעסקים, לו ברנט, עתידים להיפגש
שבוע עם ראשי -חברת־ה השקעות, ו
לשכנעם להעביר לידי ״ירדן״ את ה!
טה בחברה ברוח טובה, שכן בידיהג
מניות, בכמות העולה על זו שמחז
הקבוצה השלטת בחברת-ההשקעות.
לא יסכימו להצעה, תפנה ״ירדן״ -
התאם לחוק ניירות-הערך האמריק
— בהצעת-מיכרז פומבית לכל בעלי-ו
יות של חברת״ההשקעות, ותציע לר
מהם את מניותיהם בשער הגבוה ממ
השוק כיום .״ירדן״ כבר ריכזה כ־ 10ו
יון דולר למימון ההיענויות למכרז.
כיוון שחברת-ההשקעויג מחזיקה
חמישית ממניות בנק ״ט׳פחות״ ,ש
סופר עם פלומין על האפשרות שקב
ברנט תרכוש את מניות ״טפחות״ 1
הממשלה.
מניות אחרות שלהן — ביקוש רב
אלה של קבוצת ״כלל״ .מסתבר כי 1
חי ״כלל השקעות״ גדולים מכפי שח
והם יהיו 180 מיליון לירות _ לע
120 מיליון כפי שהניחו תחילה. מ
שעל הון-עצמי כולל של 220 מיליון
רות, הרוויחה החברה /0״. 81
קבוצת ״כלל״ ,באמצעות חברת״ה!
קרים ״בטוחה״ ,מקימה קרן־נאמנות
השקעות בבורסה, שתגייס הון של
מיליון לירות בחודש הקרוב. מנהל ה
החדשה יהיה יעקג ויינשטיין, מ
״בטוחה״ .קרן זו מוקמת חודש י!
אחרי שחברת ״מוריץ־טוכלר״ ,יחד
איש״העסקים יוסף ריגר, הקימו 7
נאמנות סגורה דומה (״קומט״) .הקו
הללו מוקמות במטרה לעקוף את
לומי מס״ההכנסה שעלולים לשלם ה
קיעים ישירות במניות, אם יחליט פו
השומה כי מבחינת החוק הם סוחרי

111

את הדיאו

1הו חדש לאוזנם להיות יחד.
1לי״ בניחוח |8וזוב על שניכם.
ז בסבון ״לה&יי״ ־ תנו לגופכם
ש .״לה ול|ף שמור על רעננות
ח נעים * 1־ .בכל שעות היום.
ב כ #עי לו ת, בכל תנועה,
׳לה ולי סבון וגם דיאודורנט
#זו ל־ע_ו

אריארי

העולם הזה 2115

..מנחם בגין 1ואה נאן נאום קנא ,,קמא, שאינו מסוגר רשמת את עדותיו
הקודמות -דיין מעורר ז־לזול ושינאה -אריק שוון ששב כמטורף.״״

ך* רגשה מוזרה -להיות הישראלי
י י היחידי בקאהיר, במצריים כולה.
(׳מבחינה טכנית, איו זה •נכוו לגמרי.
ישנה מישלחת ישראלית זעירה, שנותרה
כאן אחרי השעיית השיחות בוועדה הצבאית
הישראלית־מצרית. אך מישלחת זו
יושבת לה, סגורה ומסוגרת, בארמון טהרה,
בשכונת הל״וסוליס, הרחק ממרכז
העיר. איו קשר טלפוני עימה. אפילו הקו
הישיר בין הארמון ׳ובין מרכזי השילטון
— מקולקל. גם מצרים בכירים מתפלאים,
כשאני מספר להם כי מישלחת זו עדיין
נמצאת בעיר. בראש המישלחת עומד אלוף-
מישנה היכל( .״חסניו הייכל שלנו״ ,כפי
שקרא לו עזר וייצמן).
להיות לבד בקאהיר — פירושו להיתקל
בידידות מופגנת ובהערכות פסימיות, בהבעות
תיקווה לשלום ובדיברי ביקורת
על ממשלת־ישראל.
להיות לבד בקאהיר — פירושו להי־ישאל
׳בלי הרף, מפי אנשי-ישילטון בכירים
ונהגי־מונית, עיתונאים וזמניות: מה הו־ושב
בגין? מד -קורה בינו וביו עזר וייצ־מן
י מה יקרה יאם ׳תיכשל היוזמה ההיסטורית
של הנשיא סאדאתז
להיות לבד בקיאהיר — פירושיו להיקרע
בין שיימחה ׳ועצב. שיימחה על עצם היכולת
להיות כאן בשעה זו, ולהתקבל
בידידות כה רבה, למיתת המצב המדיני.
עצב הנובע מן ההרגשה, המלווה אותך
מבוקר עד ערב, בי הנה החוט הדק של

השלום נשמט מבין האצבעות, ואולי אני
מחזיק כאן, ברגע זה, בקצה קצהו, לפני
שהוא ייעלם כליל.
להיות לבד בקיאהייר — פירושו לשבת
כאן, בקומה ה־ 19 של מלון שתזון, להשקיף
מבעד לחלון, בעת הכתיבה, על ה
קניוק,
אברהם שליונסקי, משה שמיר ואחרים
מופיעות לצד סיפוריהם ושיריהם.
הדברי נראה טבעי לגמרי. הייתכן סימן
מובהק יותר למציאות של שלום?
אני מרים את שפופרת הטלפון .״האם
אני יכולה לעזור, אדוני?״ שיואל הקול

אורי א בנ ר׳
יופי עיוצר־יהנשימה של קאהיד הלילית,
על מאוית האורות. המשתקפים בימי הנילוס,
על הארמונות המוארים ועל מייגדל־קיאהיר
התמיר המתנשא לפיני החלון. מראה
קסום, המעילים את סימני הזיקנה וההזנחה
המתגלים באור האכזרי של היום.

שדונסק ברחו! סוד״מיאן
^¥ל הדוכנים ברחובות מונחים, ביין
? עיתונים וספרים ערביים, עותקים ־-של
סיפריון שיצא זה עתה לאור: לקטים
מובחרים ימין הספרות העברית החדשה,
׳בתרגום ערבי. השם ישראל מופיע בהבלטה
על עטיפת הסיפרון, בערבית ובאנגלית,
והתמונות של אהרון מגד, יורם

העדין ישל המרכזנית המצריה .״כן, אני
מבקש מיספיר בתליאביב.״ תוך חמש דקות
׳אני מדביר עם סמדר! ,מזכירת המערכת,
ברחוב גורדיון. לפני כן עמלתי למעלה
משעה כדי לקבל מיספר בקאהיר.
כשאני מספיר על כך לאחד מאנשי-
השיילטון הבכירים ביותר במצריים, הוא
נדהם .״מה, באמת? אפשר לדבר עם
תל־אביב בטלפון?״
אל־אהארנז מפרסם ידיעה שיגרתית על
שתי פגישות שהיו אמש לשר־המדיגה
לענייני חוץ, בוטריוס ראלי. האחת עם שגריר
מצריים בדאר־אל־סלאם, השניה עם
העיתונאי הי׳שראלי אורי אמרי, חבר-
מכנסת לשעבד.
גם זה נראה טבעי.
אך חזות השלום היא פריכה, שברירית.

״אל תשלה את עצמך,״ אמר לי סגן
עורך אל־אהראם ,״אם מקבלים אותך בלבביות
כה רבה, זד, מפני שמכירים אותך
ואת דיעותיך. היה להן פירסזם רב ׳בכלי-
התיקשודת כאן. אילו היו באים עכשיו
עיתונאים אחרים מישראל, הם לא היו
מתקבלים בסבר פנים יפות. יש כאן רוגז
רב על עמדת הממשלה הישראלית.״
בחוגים העוקבים אחרי העיתונות יש גם
רוגז ירב על הכתבות שכתבו העיתונאים
שהיו כאן, עם ׳שובם ארצה. הכתבות האינסופיות
על העוני המחריד, ההידרדרות,
ההתמוטטות הטכנית ואי־היעילוית
יצרו כאן מישקע מר .״בוודאי, יש לנו
בעיות,״ טוענת עווטף חיפה, הרוח החיה
בלישכת העיתונות ,״אבל האם זוהי יכל
האטת? האם אין כאן יופי, מאמץ, התקדמות?
הם באיו הנה וראו רק את הרע !״

..ו״סמאר !המאביה

ישראלי המסקרן את המצרים יותר
מכל אידם אחר הוא עזר וייצמן. פשוט
שיחה רצינית עם מצרי, מכלי ששמו
״וייססאן״ יעלה במוקדם או במאו 11 אין

וייצמן,
שיהיה כאן אלמוני לפני הצי-
שנה, כבש את לב המצרים. הוא ׳נראה
יותר ויותר כמדינאי הישראלי הרציני
ביותר, האיש המבין את גודל השעה זדד
(המשך בעמוד )20

לבדבקא הי ר

איזה גודל
של טמפון הוא הנוח לך
ביותר?
טמפון או־בה קטן משפתוו ולכן, קל ונוח
לשאתו בארנק. טמפון. נ 0.1נכנס לתוך גופך
בקלות תור שניות בעזרת אצבע הנשארת נקיה !
ללא כל אביזרי עזר שיש צורר להפטר מהם
לאחר השמוש.
חידוש בלעדי — 0.11.מיני.
החידוש הבלעדי האחרון של. נ 0.1טמפון מיני
המיועד לבתולות, לנערות צעירות ולנשים
עם דימום מועט. לטמפון.נ 0.1מיני, בושר
ספיגה ענק כמו לטמפוני.פ 0 .האחרים :
נורמל ; למרבית הנשים
ואקסטרא: לנשים עם דימום רב.
טמפון.נ! . 0 .הנוח והבטוח ביותר בעולם,
נותן לר הרגשה משוחררת וחפשית
365 ימים בשנה. תוכלי ללבוש מכנסונים קצרים
והדוקים, חצאית מיני או ביקיני. תוכלי לרקוד,
לטייל, לטבול באמבט ולרחוץ בים בבטחון מלא.

חדש ! אריזה חסכונית של 40 טמפונים +שי —
ארנקון פלסטי לנשיאת 3טמפונים בארנק.

או־בה
הטמפון בעל כושר הספיגה
הטוב בעולם

אלעזר ושות /פרסומאים

(המשך מעמוד )19
מוכן לקבל החלטות נועזות. בגין נראה
כאדם קנאי, קפוא, שאינו מסוגל לשנות את
עמדותיו הקודמות. במאמרו ״קול מז׳נ-
;בה״ !כתב סלאח מונטסר באל־איהואם כי
׳בגין הכין את כל עמדותיו לקראת ועידת
ז׳נבה, עוד לפני יוזמת אל-סאדאת, ועכשיו
הוא חוזר עליהן בלי שינוי, למרות
כל מה שקרה בינתיים. דיין מעורר זילזול
ושינאה, אריק שרון נחשב כמטורף.
קשה למצרים להתרגל למחשבה כי בישראל
קיים כיום למעשה שילטון־יחיד,
לא פחות מאשר במצריים .״למצריים יש
מנהיג דגול ומבריק,״ אמר לי פקיד מצרי
,׳שנכח במיקרה באחת השיחות, בשפה
דיפלומטית ,״׳והוא מחליט ועל כל ה-
המהלכים. אבל תמיד השבנו שבישראל
מתקבלות ההחלטות על-ידי מיספר גדול
יותר של מנהיגים .׳נראה שזה לא כך.״
במילים פשוטות: השבנו ׳שאצלכם יש
דמוקרטיה, ומסתבר שגם אצלכם שולט
אדם: אחד.
״ההבדל בין שני האישים,״ אמר עיתונאי
ידוע ,״הוא שאם יקרה משהו לסאדאת,
זה יהיה רע מאד לשלום.״ הוא לא השלים
את המישפט.
העיתונות המקומית ׳מדווחת בהרחבה
רבה על המתרחש בישראל, יותר מאשר
על כל ארץ !אחרת. ידיעה בעמוד הרא־ישון,
תחת הכותרת ״שודדים ישראליים״,
!מספרת על שוד-יהלומים גדול בארץ.
ידיעה אחרת מספרת על פגישה בין ראשי
הפשע המאורגן באיטליה ובישראל.
מובן שאיומי וייצמן בהתפטרות וה־סיכסוכים
בינו ובין עמיתיו על יעניין
ההתנחלות מגיעים לכותרות הראשיות. עי־תונאי
׳בכיר ביותר התקשר איתי: האם
שמעת ן!באיזו מידה זה רציני? האם יתכן
שהוא באמת יתפטר?
הטלוויזיה מספרת כי שריהחוץ לשעבר,
יגאל אלון, מתח ביקורת קשה על מדיניות
הממשלה בכנסת.
המאמר הראשי בעיתון המקומי בשפה
האנגלית קושר את פעולת-לארנאקה ל־פעולת-אנטבח,
משיבה את שתיהן וקובע
ישכל מי שחייב את סעולת־אנטבה, חייב
להעלות על !נם את פעולת-לארנאקה.
רצח אל־סבאעי בבירה הקפריסאית
עדיין עומד במרכז התודעה. סרט של אל־סבאעי
מוקרן !בעיר, ספריו הרבים מונחים
׳בדוכנים.
!באחד הסיורים עברתי ליד הקולנוע,
שבו הוטמנה בשעתו פצצה, בימי ״העסק-
ביש״.
שאלתי את המלווה שלי, רב־סרן עוני
משירות-הביטחון, אם שמע על העסק-
ביש .״הייתי אז קטן,״ הוא התנצל במבוכה
,״שמעתי משהו...״

אחרי האופוריה
^ יף הגעתי למצריים? השאלה נש־י
* אלת כאן לא-פעם בפי אנשים, המשתוממים
על כי ניתן לישראלי לבוא
לקאהיר ולהסתובב בה כרצונו, במצב
הנוכחי. מן הסתם נשאלת השאלה באותו
תימהון גם בישראל.
הידבר היה פשוט ביותר. עוד במנה
האום, בימים הטובים, אמר לי סגן שר-
הפנים :״תחזור אלינו מתי שאתה רוצה.
פשוט הברק לנו באיזו טיסה אתה בא,
זהוויזה תמתין לד בנמלוהתעופה.״
טילגרפתי. בנמל-התעופה לא המתינה
לי רק האשרה, אלא גם קצין שהעביר
אותי במהירות־שיא על פני תור הבאים,
בלי בדיקות וביורוקרטיה. תוך כמה דקות
כבר הייתי בדרכי למרכז העיר.
ימה ההבדל בין רשמי הפעם ׳ורשמי בימי
ביקורי הראשון, בחודש דצמבר? אילו
שינויים חילו במשך שלושת החודשים?
מבחינה מסויימת, יש הבדל עצום. אז
שררה קאהיר באופוריה, בסחרחורת של
תיקווה וצפיות. השלום עמיד לבואי תוך
ימים! ,ועיסו הקץ למצוקה הכלכלית, ראשיתו
שיל שיקום ׳שיבטיח חיים טובים.
הראשונים שבאו בדרכונים ישראליים —
סמי גרינשפאן מידיעות אחרונות, אלכם
גילעדי ואהוד יערי מהטלוויזיה, שלמה
סתר ואני מהעולם הזה, נתקבלו כמלכים
או פסוכבי-קולינוע, גרמיו בהופיעם להתרגשות
בכל מקום. פקידי ממשלה ,׳נהגיי
מיונית ׳ואנישי־ביטחון עדיין מדברים עליהם,
על ״סמי״ ו״אהוד״ ו״אלכס״ ,כאילו היו
דמויות מופלאות מן האגדה.
אופוריה זו נעלמה. השלום נראה רחוק-
רחוק. הישראלים לא השיבו לסאדאת
כגמולו. בגין חוסם את הדרך לשלום. ה

פסימיות
מרחפת באוויר.
אבל היחס הלבבי לא השתינה. הנימוסים
הנהדרים, המציינים גם את המצרי הפשוט
ביותר, הכנסת־־האורחים הספונטאנית,
הידידות הטיבעיית — כל אלה ׳נשארו.
אי־אפשיר שלא להיענות ליחס זה,
גם כאשר הטלפון אינו פועל, וכאשר
נהג־הסונית אומר ״קבע בעצמך את המחיר״׳
אך תובע שתי לירות עבור נסיעה
של עשרים גרוש (מצרים).
הרצון המצרי לשלום לא השתנה. הוא
נשאר חזק כפי שהיה, ומאותן הסיבות.
אך ׳נעלמה האמונה שגם הישראלים רוצים
׳בשלום זה. למצרים, גם לבעלי דר גות
בכירות, קשה להאמין בטענות הישראליות,
ובמילא הם מפקפקים ביכנותן.
איך אפשר להאמין, למשל, שמנחם בגין
מוכן לוותר על ההזדמנות ההיסטורית
להגיע לשלום עם העולם הערבי, ביגלל
כימה התנחלויות בסיני? הדבר נראה בטכסים
.״בגין יחזר בו מהבטחתו להחזיר
את סיני למצריים, ולפרק את ההתנחלויות,
כדי ליצור לעצמו קלף מיקוח. הוא רוצה
להכריח אותנו בדרך זו לוותר על החזרת
הגדה המערבית ועזה.״
כאשר: נאמר למצרים שבגין באמת אינו
מוכן לפרק את ׳ההתנחלויות, הם מנדנדים
בראשיהם בפליאה.
הישראלי שוב ואינו חיה ׳מוזרה מכוכב
אחר. במלון מתייחסים אלי, פחיות או
וותר, כפי שמתייחסים ליפאני או לישוודי.
אך מפעם לפעם עדיין גורסת ההיתקלות
עם ישראלי להתרגשות ולתדהמה. הודה
המלצרית! ,שסבה הוא פאקיסטאני וגיסה
גר בברלין, מסרבת בהחלט להאמין שאני
ישראלי .״לא, זה לא כך,״ היא מתעקשת,
בהיותה בטוחה שאני מותח אותה. רק
הדרכון משכנע אותה, והיא מקבלת ברצון
לירה ישראלית אחת למזכרת.
בכיכר טאלאת חרב, במרכז העסקים
ישל קאחיר, יליד קפה גרופי, אני עומד
ליד מעבו״חציה. מתוך מכונית נוסעת
קורא לי קול של אישה :״אורי אפנדי,
מרחבה!״ יד מנופפת. איני רואה את הפנים
בבירור, ואין לי מושג מי בירכה
אותי. אפל זוהי הרגשה טובה — הנה,
בעיר הזאת, בארץ האויייב, כבר יש אנשים
המכורים ׳אותן*
גם הזבן בחנות מחייך ושואל :״אתה
יורי אפנירי?״ וכשאני מאשר בתימהון:
״קראתי את המאמר שלך בשבועון אוקטובר.״
אין לי מושג על איזה !מאמר הוא
מדבר. מסתבר כי השבועון המצרי העתיק
׳בהעדרי מאמיר ׳שלי, שהופיע גם בעיתון
כווייתי.
״.מעתיקים אותך הרבה,״ אישר באוזני
לאחר-מכן אניס מנצור, העורך ,״איזה
מזל שאין לך זכויות קופירייט בעולם
הערבי !״

האם בגין מעוג״] בזה?
*ץ ה יהיה אם תיכשל יוזמת אל-
!4סאדאת? השאלה נשאלת עתה בגלוי,
כימעט ׳בכל שיחה. הדבר שיאי-אפשר היה
לחשוב עליז לפני שלושה חודשים ,׳מרחף
עתה באוויר.
ברית־המסעצות, שנדחקה לפינה, שוב
נכנסת לזירה. חמישה מנהיגים ערביים
ביקרו בה בזה אחר זה. כרגע נמצא שם
עראפאת. אתמול היה שם אסד. ברדינייב
דיבר יעל ׳ועידת־דנבה, אף שהדבר לא
נכלל בהודעת-יהסיכיום.
.אם ייכשל סאדאת, יעלו המניות של
ברית־המועצוית. מתנגדי סאדאית ירימו
ראש .׳מוסקבה יתאחד אותם בדרישה לכנס
את דעידת־השלום, שיבה היא תשחק את
אחד התפקידים הראשיים. יהיה לחץ לכלול
בה את אש״ף. הכל יחזור למצב ש לפני
היוזמה! ,אלא שהפעם ׳תהיה ברית־המועצות
בטוחה יותר בעצמה ,׳ומעמדו
של סאדאת יהיה חלש יותר.
״האם, בגין מעוניין בזה?״ שואל מדינאי
״מצרי .״׳את ימי הוא מישרת יבזה? האם
זה טוב לישראל?״
בינתיים ממתינים הכל לביקורו של
בגין באמריקה. אולי בכל זאת יפעילו
עליו האמריקאים ילחץ. איש אינו מאמין
בכך ברצינות, אך מותר לקוות. ואם יס תיים
ביקור זה בלא-כלום, ימה יהיה?
עוד סיבוב״ביריבורים של אתריתוין האומלל?
כמה זמן אפשר להחזיק את
העניין באוויר?
השאלות ׳מעיקות, מטרידות. אפל הן נש אלות
בשיחות ידידותיות, מתוך דאגה
כינה לגורל מאמצי־השלום.
הסיכוי הגדול עלול להיעלם. אך ברגע
זה, על גדות הנילוס, הוא עדיין קיים.
העולם הזה 2115

הקונספציה הכשילה שוב -גרמה רמת כוננות ועיסות נמוכה ותרות האתראה

!סהניטר־ם שד הטרזר
* דוליות־העפר על קברי המתים
4 1עדייו תחוחות. בתי־החולים עדיין
גדושים פצועים. חייהם של חלק מהם
עדיין תלויים להם מנגד. רק עתה, אחרי
מירווח זמן מועט מסערת המאורעות, מתחילים
המוחות לקלוט בבהירות את מה
שאירע. את מקום הזוועה תופס הכאב.
אט אט מצטרפים הפרטים לתמונה כוללת,
שעם כל מורכבותה נותרה עדיין
חלקית ותיוותר ככל הנראה כזו — לגבי
רוב הציבור — עוד זמן רב. וכך, למרות
היגון ותחושת העלבון הצורב על חוסר-
האונים להציל חיי-אדם חפים מפשע שנתפסו
כבני-ערובה בליבה של המדינה,
באזור שנראה כשליו ובבטוח ביותר במדינה,
הגיעה שעת השאלות והתמיהות.
אין מנוס מהן.
עשרים וארבע שעות הסיוט ומרחץ הדמים
שעברו על המדינה ממוצאי־שבת
האחרונה, יכולים להיות מוצגים — ואף
להתקבל על ידי רבים — כאסון־טבע, כפורענות
שנגזרה בידי כוח־עליון, שאין
מה לעשות נגדה וחייבים להשלים עמה
וללמוד לחיות עם שכמותה.
את אותה תחושה של החיים למרגלות
הר־געש פעיל, המודעים לעובדה שהם

צפויים בכל שעה לסכנת התפרצות זרמי
לבה אדירה ורותחת, העלולה להציף את
בתיהם ושדותיהם וליטול את חייהם וחיי
יקיריהם — מנסים לטעת גם באזרחי ישראל.
זהו הגורל שנגזר על המבקשים לבנות
ביתם דווקא בלועו של הר הגעש האנושי
ביותר בעולם, אומרים. זהו המחיר שחייבים
לשלמו.

אלא שהצגת דכרים מעין זו היא
מסולפת. זוהי יצירה במתכוון שד
תמונת מציאות מעוותת שאסור להשלים
עמה. חובה להציג ולשאול
את השאלות המנקרות כלב כד אזרח
ולא להניח או להרפות עד ש
תמצאנה להן התשובות — לא כדי
לספק את יצר הסקרנות והרצון
לדעת, אלא כדי למנוע בעוד מועד
הישנות פורענויות דומות ולהציל
ככד האפשר חיי אדם.
הטבח שאירע בשבת האחדונה בכביש־החוף,
אחרי שחוליית פידאיון פלסטינים
נחתה בחוף מעגן־מיכאל, השתלטה על
אוטובוסים ומכוניות אחרות, וגרמה לקטל
המוני, תוך ניסיון לחדור עם אוטובוס חטוף
ועשרות בני-ערובה אל תוך תל־אביב, אינו
יכול להיות מוגדר כאסון. יותר מדי סימ
נים
מצביעים על כך שייתכן שהוא היה
תוצאה של מחדל, או שורה של מחדלים
שהצטרפו יחד למחדל אחד גדול.
סימפטומים והיבטים רבים של הטרגדיה,
שבה מצאו את מותם 32 אזרחים ישראליים
ועשרות אחרים נפצעו, דומים לאלה שהתגלו
ערב, ובמהלך, מילחמת יום־הכיפורים.

עם כל ההבדלים שבין שני המאורעות,
יש ביניהם הרבה מאוד
מן המשותף. על סמר זה ניתן מבחינה
מסויימת להגדיר את התקפת
הפידאיון בכביש-החוף בשבת
האחרונה כיום־הכיפורים של המידור
הפלסטיני, עד כל המשתמע
מכך.
סיפור אוטובוס הדמים ומה שאירע
סביבו הוא סיפור שד כישלון.
במדינה היוצאת מגידרה בהתלהבות נובח
הצלחת מבצעי־חילוץ והצלה דוגמת
מיבצע אנטבה והמנציחה אותם בספרים,
אלבומים וסרטי־קולנוע אסור להתעלם מפרשות
של כישלון, לעבור עליהם לסדר־היום
או לטאטא אותם אל מתחת לשטיח.
אין זו רק זכותם של האזרחים, אלא גם
חובתם, להציג את השאלות ולתבוע עליהם
תשובות.

למרות שפע הדיווחים והסיקורים למיניהם
על מאורעות השבת השחורה
של וד 11 במארס ,1978 ידוע לציבור רק
מעט מאוד על מה שקדם למיבצע הטבח
ועל מה שהתחולל מסביב לו.
מסיבות שונות, ברובן הגדול מוצדקות
מבחינת הביטחוך הלאומי, לא ניתן לחשוף
כיום את התמונה האמיתית במלואה. אולם
פרשת הטבח בכביש החוף היא מסוג המאורעות
ועסקי־הביש שלא ניתן להשכיחם.
היא תצוף ותעלה מחדש עד שתגיע
השעה שבה ניתן יהיה לחשוף אותה בשלמותה.

עלול להסתבר כי הדברים
אינם כדיוק כפי שהם מוצגים ביום
וכי מעבר לזוועה היו אולי מחדלים
הרי אסון של הדרגים המדיניים
והכטחוניים גם יחד.
המאורעות הקשורים בפרשת אוטובוס־הדמים
בכביש החוף, לגביהם מתעוררות
השאלות, נחלקים לארבעה שלבים:
!• שלב ההיערכות לקראת מיבצע פיגוע
מעין זה שאירע, המשתרע על פני תקופה
של חודשים רבים.
#שלב הכוננות והעימות לקראת דד
המיבצע עצמו, הכולל גם התראה מפניו.

ת״וים ומתנדבים מתרצים אתת מבנות־העחבה, שנכוותה קשות תחלצה מהאוטובוס

י• שלב ההתקפה הרצחנית, למן נחיתת
המחבלים בחוף מעגך־מיכאל בשעה 14.30
לערך בצהרי השבת האחרונה ועד להתפוצצות
האוטובוס בצומת הקאונטוי־קלאב
ליד הרצליה בשעה 17.00 לערך. שלב זה
כולל גם את הקרב שהתנהל עם המחבלים
באיזור הפיצוץ.
!• והשלב האחרון הכולל את המצוד
בן 24 השעות אחרי המחבלים שלא היו
עוד ואת העוצר שהוטל בגללה

הפרטים המדאיגים, שברובם הגדול
אינם ניתנים דפירסום, נוגעים
דווקא לשני השלבים הראשונים.
התהיות וסימני-השאלה מתעוררים
כעיקר לגביהם. מה שאירע בשני
השלבים הבאים של הפרשה הוא
כמידה רבה תוצאה ישירה של מחדלים
שנעשו כשני השלבים שקדמו
להם.
שורש הרע מצוי אולי בשלב הראשון,
שלב ההיערכות לקראת תקיפות טירור
רצחניות מסוג זה שאירעה בשבת.
המערכת המופקדת על המילחמה בטירור
היא מערכת רב־זרועית מורכבת ומסובכת.
היא פועלת בכמה מישורים, חשאיים וגלויים.
היא כוללת לא רק את המילחמה
באירועי־טירור למיניהם, כאשר הם מתגלים
ומופיעים בשטח, אלא גם את המילחמה
המונעת, המבוססת בעיקרה על פעולת־מודיעין
שיטתית המיועדת לחסל התארגנויות
לקראת ביצוע פיגועים ומעשי-
חטיפה, למנוע אותם או להיערך במועד
כדי לקדם את פניהם.
מערכת מסועפת זו כוללת בתוכה את
שירותי־הביטחון, את צה״ל ואת המישטרה,
על כוחות משמר־הגבול והמשמר־האזרחי
הכפופים לסמכותה. כדי לרכז את כל הפעילות
נגד הסידור בכל הגופים הפועלים
ולתאם ביניהם נוצר התפקיד של יועץ
ראש-הממשלה לענייני מילחמה בטירור.
התפקיד נולד לפני כחמש וחצי שנים,
בעקבות טבח הספורטאים הישראליים באולימפיאדת
מינכן. אז מונה האלוף אהרון

יריב, לשעבר ראש אגף המודיעין של
צה״ל, כיועץ הראשון לענייני המילחמה
בטירור, ליד ראש־הממשלה גולדה מאיר.
גם קודם למינויו של יריב היה תחום
המילחמה במירור בסמכותו ובאחריותו של
משרד ראש־הממשלה. אלא שאז היו מופקדים
על הנושא ראשי השירותים החשאיים
של ישראל, במיסגדת המוסד המרכזי
למודיעין וביטחון.

אנרכיה מוחלטת
במערכת
^ חמש וחצי השנים האחרונות
״ התחלפו חמישה אנשים בתפקיד היועץ
למילחמה בטירור. בחלק משנים אלה לא
היתה הגדרה ברורה של תחומי פעילותו
וסמכותו של היועץ. עצם מינויו היה כ-
צגינים בעיני ראשך המוסד, שראו בו
פגיעה בסמכותם ומתחרה בלתי רצוי בתחום
שהיה נתון, לדעתם, בלעדית לשליטתם.

מאכקי-הכוח
בין השירותים החשאיים
לבין יועצי ראשי־הממ־שדה
למילחמה כטירור, החתירות
תחתיהם ומריבות הסמכויות ביניהם,
הפכו לחלק ממציאות-הקכע
כנושא זה, גרמו ככר כעבר לשורה
שלימה של כישלונות ועסקי-כיש.
רק בתקופת כהונתו של אלוף (מיל).
רחבעם (״גאנדי״) זאבי, כיועצו של ראש־הממשלה
יצחק רבין למילחמה בטירור,
חלה תפנית מסויימת במצב. נקבעו נוהלי
עבודה ברורים, הוגדרו סמכויות והוגבר
שיתוף־הפעולה בין הזרועות השונות העוסקות
במילחמה בטירור. ההתנכרות של
השירותים החשאיים לתפקיד היועץ הוח לשה
מעט בתקופת כהונתו של אגנדי.
אבל המצב השתנה בצורה קיצונית עם
המהפך הפוליטי ומינויו של עמיחי פאגלין,

כיועצו של מנחם בגין למילחמה בטירור.
מינויו של פאגלין היה מינוי פוליטי מובהק׳
שנכפה על השירותים החשאיים למיניהם
ונתקל מהרגע הראשון בהתנגדות
בולטת מצידם.
ראשי השירותים וקהילת־המודיעין זיל-
זלו באיש, שניסיונו הצבאי הפעיל האחרון
היה בתקופת מילחמת־העצמאות. הם ראו
בו עלבון לכושרם המקצועי, מעין אנאכרו־ניזם
שהונחת עליהם מגבוה, איש שבא מעולם
אחר.

אכל גם כעלי הרצון הטוב לא
הצליחו למצוא שפה משותפת עם
האיש, שכל עולם המושגים שלו
היה שונה לחלוטין משלהם. תוך
זמן קצר אירע מה שמומחים צפו
מראש עם מינויו שד פאגלין: נוצר
קצר מוחלט כין המערכת לבין
האיש שאמור היה לתאם בין זרועותיה
השונות, לרכז בידיו את
המידע ולהציע דרכי-פעודה אפשריות.
למעשה
הפך עמיחי פאגלין בחודשי כהונתו
המעטים בתפקיד לדחליל הנושא תואר
בילבד. שיתוף־הפעולה עמו נותק כמעט
לגמרי. מידע חיוני לא הועבר אליו. בעלי
תפקידים מרכזיים סרבו במוצהר להפגש
עמו או לשוחח עמו. באחד התחומים הרגישים
ביותר של הביטחון הלאומי נוצר
מצב של אנרכיה מוחלטת. רק טבעי הוא
שלמצב מעין זה היו השלכות חמורות הן
בשטח והן בצמרת.
ראש־הממשלה הוא האיש שבפניו מביאים
את המידע המצטבר ואת ההצעות
לפעולה. הוא האיש החייב לקבל החלטות
ולהורות על ביצוע פעולות, לפעמים על
דעת עצמו ללא התיעצות, בבדידות.

ספק אם מנחם בגין קיבל, על
רקע התנאים שנוצרו כתקופת כהונתו
של עמיחי פאגלין, את כל
המידע, הייעוץ והסיוע שהיה דרוש
לו דשם קבלת החלטות כנושאים
אלה.

העובדה שבגין היה מודע למצב שנוצר
אך לא פעל לשם שינויו, כמו העובדה
שמאז פציעתו של פאגלין בתאונת-דרכים
לפני כחודשיים, כשתוצאת ממנה נפטר מפצעיו
לפני כחודש, לא מינה לו מחליף
או ממלא־מקום בעל שיעוד־קומה — מטילה
על בגין חלק מהאחריות למצב שנוצר ו־למחדלים
שהיו כרוכים בו.

הקונספציה מנעה
הסקת מסקנות
ך ״ דימיון הבולט ביותר בין מילחמת
י 1יום־הכיפורים לבין מיבצע אוטובוס-
הדמים, היה בהפתעה שהיתר. כרוכה בהם,
למרות הסבירות הגבוהה שיתחוללו.
ערב מילחמת יום־הכיפורים התכונן צה״ל
למילחמה העומדת לפרוץ. מכונת־המודיעין
וההתראה הצ״הלית פעלה ללא דופי, סיפקה
כפי שידוע כיום, את כל המידע והנתונים,
שעל פיהם צריך היה להסיק את
התרגשותה הבאה וממשמשת של המית־קפה.
אולם הקונספציה שהיתר. מקובלת אז
בצה״ל, שהושפעה לא במעט משיקולים
מדיניים ׳ומפלגתיים, היא שמנעה את הסקת
המסקנות הדרושות.
משהו דומה אירע ככל הנראה בתחום
המילחמה בטירור. מערכת המודיעין וההתראה
בתחום זה היא אחת המשוכללות
ביותר שהקימה ישראל. ניסיון העבר ו־פירסומים
רבים שהיו בנושא זה בעתוני-
חוץ העידו כי בהרבה מקרים מצוי בידי
ישראל מידע מוקדם בדוק ומהימן שיש בו
כדי להצביע על תוכניות הפעולה של
ארגוני-הטירור, ולאפשר פעולות לסיכולן.
לא אחת פורסם כי ישראל׳ שלמדה על
כוונות הפעולה של ארגוני־הטירור לגבי
מטרות במדינות זרות, הזהירה בעוד מועד
את השירותים החשאיים של מדינות אלה
(המשך בעמוד )26

_ 1 213

צ מו •

דדי חבלן־מישטרה, המזועזע למר־אה
התופת שנתגלתה לעיניו

בתוך האוטובוס, בעת החיפוש המחריד,
לא יכול להתגבר על עצמו ופרץ בבכי.

שק מוות

חיילים נושאים אחז־^
מעשרות שקי־הניי׳^•
לוו שבהם נאספו חלקי־הגופות. בתמונה
למטה: תוכו של האוטובוס השרוף. מצד
ימין אפשרגיהבחין בגולגולת אדם חשופה.

!ע רט׳ ההצרה -גוויית א

״הם היו בפיקניק, יש כאן שאריות של מזון קרא בכאב
חבלו־המישטרה, שנבר בתוך שרידי האוטובוס בשמיטפחת מכסה
את פניו, וכפפות״גומי משוכות על ידיו .״אלה לא שאריות
של מזון, זאת רגל של ילד,״ השיב לו קצין הרבנות הצבאית
שעסק, כמו החבלן עצמו, בחיפושים בתוך השילדה המפוייחת
של האוטובוס. החבלן ניתר ממקומו בבעתה, קפץ מתוך האוטובוס,
רץ הצידה לעבר השיחים, הקיא ופרץ בבכי. קשה היה
שלא להיתפס לתחושת הזוועה. שרידי גוויות ליד כלי-אוכל.
גולגולת חשופה ליד פיסה של שימלת״ילדה אדומה, או שמא
צבועה אדום. שקי־ניילון מאורכים מולאו בזה אחר זה, והו־עמסו
על משאית צבאית. כל שק כזה הכיל חלקי״גוף, שיברי

עצמות מפוייחות, קווצות״שיער, לסתות, עשרות אצבעות בודדות,
עשרות זרועות ורגליים. שק אחר שק, משאית אחר משאית.
כדי לבצע את המשימה הקדושה-ארורה, מלאכת מילוי
השקים, היה צורך לנבור בתוך גל של מכיתות־מתכת שחורות
מפיח, סיבים בוערים, חלקי״מנוע זעירים ושאריות מפוחמות
של תחמושת וחומרי-חבלה. חבלנים עבדו שם שכם אל שכם
עם אנשי הרבנות הצבאית והחברה-קדישא. הכל היה שחור,
מפוייח, שרוף, מרוסק למיליוני שבבים זעירים. הכל, מלבד
החבלים שבהם נכבלו הגברים שבין בני־הערובה למושביהם.
*״החבלים נותרו תלויים במקומם, שלמים. האש הנו ראה,
אשר כילתה את האוטובוס כליל, לא יכלה להם.

הצבאית, כשהן נוברות בתוך שדידי האוטובוס, זה מחפש שרידי
חומרי־נפץ וזה מחפש שרידי אדם. החבלנים לא יכלו שלא

להודות אחר־כך כי ״הרבנים האלה עשו ממש עבודה׳קדושה.״
כשם שהחבלנים לא רצו להשאיר ולו שריד אחד של חומר נפץ,
לא הסכימו אנשי הרבנות הצבאית להשאיר אף חלקיק של גווייה
שלא יובא לקבר ישראל. עבודת החיפושים נמשכה שעות ארוכות.

בין מתנת לגוו־ות ד

הרב הצבאי הראשי, האלוף גד
נבון, שהשתתף בחיפושים,
בוחן נעל של אשה, כדי לנסות להתאימה
לגווייה, על־מנת להקל על מלאכת הזיהוי.

י 1ם\זב־פ1רים שוהטח
(המשך מעמוד )23
וסייעה בכך למניעת מבצעי טירור וחבלה.

גם הפעם לא היה המצב שונה
כהרכה. לא רק קהילת המודיעין
יכלה לספק מידע כרכר כוונותיהם
של ארגוני-הטירור להגכיר את הפעילות
החכלנית והרצחנית כתחומי
ישראל. הכוונות הוצהרו הפעם
כגלוי. ארגוני־הטירור הפלסטינים
לא הסתירו את מדיניותם וכוונותיהם
להכשיל כגל חדש של מעשי-
טירור את יוזמת השלום של הנשיא
סאדאת.
כידי ממשלת־ישראל היו כל הנתונים
על כך כעוד מועד.

ך הנושאת מיספר מישטרתי, הגיעה
11,1
• 111ן • ו ן • 11
#1.11111 1/1111 #1 11 11 1 111 לאיזור הקרב עם חוטפי האוטובוס
בצומת הקאונטרי־קלאב, באיחור, מבסיסה המרוחק, ואנשיה לא הספיקו ליטול חלק
בקרב, הם השתתפו רק במצוד אחר הפידאיון שרק באיחור התברר כי כבר נהרגו או נלכדו.

המישטרה הזהירה עוד לפני מספר שבועות
את הציבור מפני גל חדש של פעולות
טירור, תבעה להגביר את העימות. שורה
של פיגועים, שחלקם הצליחו וחלקם נכשלו
או נמנעו, המחישה את רצינות וחומרת
האזהרה.
העימות שנתבעה מציבור האזרחים נתבעה
באותה שעה גם מזרועות־הביטחון
למיניהם המופקדים על המילחמה בטירור.
ואומנם, גם צה״ל, גם המישטרה וגם ה שירותים
החשאיים, נערכו בעקבות ה התראה
המוקדמת, הגבירו את אמצעי ה-
ביטחון וההתגוננות. שורה שלימה של אמצעים
ננקטה כדי לסכל באיבן תוכניות
פיגוע אפשריות.

כדיעכד •מסתכר כי גם כתחום
זה היו מחדלים. היו הוראות מפורשות
שלא קויימו. כפי האחראים
לכך היו כמוכן הסכרים ותירוצים
למכביר, לעיתים קרוכות משכנ־עים
למדי, מדוע לא נעשו דכרים
מסויימים. אכל עובדה היא שהיו
חורים רציניים מאוד כמערכת הסיכול
וההתגוננות.

אין מיתסבה -
אין הגנה

שלר באוויר

שלד האוטובוס של אגד, שנשרף כליל, מורם אל־על
בחשכת הלילה באמצעות מנוף של מכבי־האש, כדי
להעמיסו על משאית שתפנהו מאיזור הקרב. האוטובוס שבו נסעו חברי ,,חוג משוטטי.
אגד״ ,שנחטף בידי הפידאיון, עלה באש אחרי שנורתה אליו פצצת בזוקה.

מן 1 \ 1ך ך | 1 0 | 11 יחידת צה״ל, שהונחתה ממסוק באיזור הקאונטרי־קלאב
ו 1 1 1 /1 1 1 -1שליד רמת־השרון בבוקר שאחרי ליל הבלהות, נערכת
לקראת תחילת המצוד אחר המחבלים, שבטעות סברו כי נמלטו לכיוון חולות חוף הים.
החיפושים נמשכו כ־ 24 שעות, לפני שזוהו המחבלים כהרוגיס בתוך האוטובוס.

^ ניתוח שלאחר־המוות מסתבר פג
וי -שרמת העימות והכדננות התרופפה
במשך הזמן. ומה שיותר חשוב: לא היה
פיקוח שוטף וצמוד לבדיקת הרמה. האחריות
לפיקוח מעין זה נפלה בין הכסאות.
כך קרה שההפתעה שנגרמה בחדירת
הפדיאיון מהים, נחיתתם בחוף ופעולתם
על כביש־החוף לא נבעה מהיעדר התראה,
אלא מאי נקיטת כל האמצעים הדרושים
כדי לקדם את פניה.
שיקולים מדיניים״רבי־משקל היו מונחים
ביסודה של הקונספציה, שגרסה ערב פרוץ
מילחמת יום־הכיפורים את הסבירות הנמוכה
של פריצתה.
בין השאר תרמו לכך ההנחות הצבאיות
והמדיניות של שר־הביטחון דאז, משה
דיין, כי מילחמה נוספת היא בלתי ריאלית
בעשר השנים הקרובות, בגלל עליונותה
הצבאית של ישראל. גם החשש שגיוס
מילואים בקנה־מידה גדול, כדי לקדם סכנה
אפשרית, עלול ליצור רושם של כוונות
תוקפניות מצד ישראל ולהוות גורם דוחף
למילחמה, סייע לקונספציה.
הקונספציה שהכשילה את ממשלת בגין
היתה גם היא מבוססת בעיקרה על שיקולים
מדיניים. מדינת־ישראל נמצאת בעימות
מדיני קשה עם רוב ידידותיה ה מדיניות,
ובמיוחד עם נשיא ארצות-
הברית. שר־חביטחון שוהה בביקור רשמי
בארצות־הברית. ראש־הממשלה ושר־החוץ
עומדים להצטרף אליו לפגישה מיועדת עם
הנשיא קארטר.

שעה כזו בהחלט אינה כשרה, לנקיטת
יוזמת-מנע לסיכול פעולות
טירור, יוזמה החרותה על מצעו של
הליכוד ושעל אי-נקיטתה התריעו
מנהיגיו לא אחת וכיקרו קשות את
ממשלת המערך.
אין ספק כי ההחלטה להימנע
מכל יוזמה ישראלית למילהמה כ
טירור היתה החלטה שקולה ונכונה•
נקיטת יוזמה כזו היתה מוסיפה
לתדמיתה השלילית של ישראל
כמי שמנסה להכשיל את יוזמת השלום
של סאדאת, לא רק כאמצ
עות התנחלויות. יוזמה כזאת כרד
כה גם כהסתכנות כפגיעה כאזרחים
חפים מפשע, כנשים וכילדים,
החיים כצמידות לכסיסי אר-
גוני-הטירור הפלסטינים, דכר שהיה
מקומם עוד יותר את דעת•

הקהל העולמית נגד ישראל.
אולם ויתור על יוזמה ישראלית חייב
היה להמציא לה תחליף מתאים. הוא
חייב להגביר את מערכת הכוננות בצורה
שתבטיח את ההתגוננות המירבית מפני
כוונותיהם של ארגוני־הטירור. קיימים
ספקות כבדים ביותר אם אומנם ננקטו
כל האמצעים הדרושים בתחום זה.
נעשו דברים, על כך אין מחלוקת. אולם
השאלה היא אם האמצעים שננקטו עמדו
ביחס המתאים נוכח הסכנה הצפויה? שוב
מזכירה תמונת־המצב בנושא זה את מה
שאירע בחזית הדרום ביום הראשון יל־מילחמת
יום־הכיפורים. אז ושם, למרות
ההתראה הקצרה, ננקטו אמצעים לקידום
פני מילחמה אפשרית. אבל הם לא היו
בהיקף ובצורה המתאימה ביחס לחומרת
הסכנה. שלא הוערכה כראוי.
הצידוק לאחר־מעשה למה שאירע הפעם,
נובע מהגדרת הסמכויות וחלוקת התפקי דים
בין זרועות־הביטחון השונות. הגדרת
תחומי האחריות למילחמה במירור קובעת
כי המשטרה אחראית למילחמה בטירור
בתוך תחומי המדינה ואילו צה״ל אחראי
בנושא זה רק לאורך הגבולות ועד לעשרה
קילומטר מהם בתוך שטח המדינה.
גבולה המערבי של ישראל מחולק גם
הוא בין שתי המערכות. צה״ל אחראי ל נושא
מניעת חדירת המחבלים מהים, באמצעות
מסננת של כלי־שייט, מטוסי-
סיור ומכ״ם — והמישטרה אחראית ל לחימה
בחוליות טירור על החוף, למקדה
שיצליחו להסתנן דרך מערכת ההגנה הימית.
אלא
שהמישטרה אינה בנויה, ערוכה
ומצויירת כדי להגן על החוף. שלושה ניסיונות
חדירה דרך הים, שנערכו בעבר על-
ידי יחידות פידאיוו, הוכתרו בהצלחה. ב־נהריה,
במלון סבוי ובחוף המרינה בתל-
אביב, הצליחו יחידות־טירור לנחות על
החוף אחרי שהסתננו מבלי שיתגלו, דרך
הים.

אלא שאז נעשו ניסיונות חדירה
אלה דלא התראה והכרזת כוננות
מוקדמת. הפעם ניתן היה לצפות,
על סמך ההערכות-המצכ, כי עלולים
להתכצע ניסיונות חדירה דרך
הים של יחידות-טירור. המשטרה
נערכה לקראת אפשרות כזו. אלא
שאמצעיה לא היו:מספיקים ויעילים
כדי לקדם כל ניסיון מעין זה ולסגור
את החוף הרמטית.

צה ל היה ח״ב
דיננוו אח האחריות
* 4שטרת ישראל היא דו־תכליתית.
מלבד המשימות של אבטחת הסדר
הציבורי והמלחמה בפשיעה, מוטלת עליה
גם המשימה של ביטחון־הפנים והמילחמה
בטירור בתוך גבולות המדינה.
האמצעים שיש בידי המישטרה להשגת
משימתה השניה הם בעיקר כוחות המשמר-
האזרחי והיחידה המיוחדת של משמר-
הגבול למילחמה בטירור. אולם יכולתם
של כוחות אלה היא מוגבלת. ממישטרת־ישראל
במיבנה הנוכחי שלה, בכוח־האדם
העומד לרשותה ובאמצעים הטכניים האלמנטריים
שבידיה, אי אפשר לצפות ל יותר
ממה שעשתה.

אדה שערכו את הערבת־המצב
והחדיטו עד נקיטת-האמצעים, כדי
להתגונן מפני פשיטות-טירור אפשריות
דרך הים, היו חייבים דהיות
מודעים דמוגכדותה שד המישטרה
כתחום זה. הם אינם יכודים להם-
תפק כתירוץ שהגנת החופים היא
כתחום אחריותה של המישטרה.
המידע, הנתונים והערכות-המצב
שהיו כידי אדה שחובתם דקכל
החלטות כנושא, היו חייבים להובילם
למסקנה הכלתי־נמנעת בי
נוכח מצב־החירום שנוצר אין ה
מישטרה מסוגלת באמצעיה לאבטח
את חופי המדינה.
הטענה כי לא ניתן לסגור את גבולה
הימי של המדינה הרמטית, היא טענה מבוססת
ונכונה. אלא שאלה המשמיעים אותה
היו צריכים להיות ערים למשמעויותיה ׳
עוד לפני שהתחולל מרחץ־הדמים בכביש-
החוף.

כל אדה חייבו היערכות כלתי
שיגרתית, גם כניגוד לחלוקת תחומי:
האחריות המוגדרת. המסקנה
המתבקשת היא שצה״ל היה חייב
ליטול תפעם את האחריות להגנת

החופים מידי המישטרה, כיוון שרק
כידו נמצאים כוח-האדם והאמצעים
הדרושים לכך.
נכון שהחלטה על היערכות חדשה מעין
זו עומדת בסתירה לגבי יעדיו המוצהרים
של צה״ל, שתפקידו העיקרי הוא להכין
את עצמו למילחמה. אלא שהפעם היה
מדובר במקרה חירום. הדחייה, המוצדקת
לכשעצמה, של אופציית ההתגוננות ה אקטיבית,
היתה חייבת להטיל הפעם על
צה״ל גם את אופציית ההתגוננות הפא-
סיבית.
•הדבר לא נעשה, וזהו אחד המחדלים
המחייבים בדיקה וחקירה.
מכאן והלאה היה הכל פתוח למזל העיוור
וקשה להאשים איש במה שאירע לאחר
מכן.

תאסון כור זויה
להיות גחל יותר
שהצליחו הפידאיץ לחדור מבעד
* 1למערכת ההגנה הימית ולנחות בחוף
לאור היום, שוב לא היה מי שיעצור
בעדם. אין להעלות על הדעת אפשרות
של ביתור המדינה במערכת של קווי-
הגנה לעומק, להתגוננות מפני טירור.
אם היו תקלות באיתור הפידאיון, במיר־דף
אחריהם ובעצירת דהירתם המטורפת
על כביש־החוף — תקלות שנבעו מהעדר
מערכת־קשר ארצית לכוחות הניידים של
המישטרה או מיקום מרוחק של היחידה
המיוחדת ללוחמה בטידור של משמר־הגבול
— אלו הן תקלות שוליות, שכמעט
ואי־אפשר למנוע אותן אחרי שיחידת־טירור
מצליחה לחדור אל העורף האזרחי.
מה שידוע כיום — וגם זה לא בביטחון
מלא — הוא שיחידת הפידאיון, שנשאה
את שמות דיר־יאסין וכפר־קאסם — היתה
מורכבת מלכתחילה מ־ 13 איש, ששהו ב סירות
הקומנדו שלהם בים, בין יומיים
לארבעה ימים.
לא היתד. זו יחידת מתאבדים שהחליטה
להפיל חללים רבים ככל האפשר בקרב
אזרחי המדינה, אפילו במחיר חיי אנשיה.

לוחם במדים אזרחיים תומן
1 ! 1 !¥111י ל
11 ^ 114111 111111 בזרועו של אחד משני אנשי
כיתת־הטבח הפלסטינית שנותרו בחיים אחרי הקרב בצומת ה־קאונטרי־קלאב.
מחבל זה נתפס אחרי שנפצע באורח קל והשליך
מטרתם המקורית היתד, לנחות בתל-אביב,
להשתלט על בית־מלון גדול, לתפוס בו
בני־ערובה, לתבוע תמורתם שחרור מחב

נישקו. חברו הסגיר את עצמו מרצונו, הרים את ידיו ונכנע.
חקירתם של שני המחבלים שנתפסו, איפשרה לשחזר את תנועות
הקבוצה שאליה השתייכו, לפני שנחתה בחוף מעגן־מיכאל. השניים
גס סייעו לזהות את גופות חבריהם שנהרגו, באיחור של 24 שעות.

לים העצורים בישראל ולצאת את הארץ
עם המשוחררים ובני־הערובה דרך נמל-
התעופה לוד, באמצעות מטוס שיועמד
לרשותם.
התוכנית המקורית השתבשה. ים סוער,
טעויות בניווט, ומחסור בדלק, הביאו את
יחידת־הטירור לחוף מעגן־מיכאל. ייתכן
ויש אמת בסיפור כאילו בדרך לחוף התהפכה
אחת הסירות ושניים מאנשיה טבעו
בים עם חלק מהציוד. אבל כל זמן שלא
יפלטו הגופות לחוף, אין ביטחון בגירסה

כיוון שהשתבשה תוכניתם, איד-
תרו הפידאיון את ניסיון חדירתם
דתד-אכיב דרך, החוף. יש סימנים
ועדויות שהם היו מבוהלים ואחוזי*
פאניקה וייתכן שויתרו עד תוכנית
ההשתלטות על כית־המדון ופיק־שו
לפלס להם דרך דנמד־התעופה
כן־גוריון כדי להיחלץ במהירות ובשלום
מהמלכודת שאליה נקלעו.
חסימתם וחיסולם במבואות תל־אביב, גם
אם עלו בחיי חלק ניכר מבני־הערובה,
ד,וא מיבצע הראוי להערכה, הרצוף מעשי-
גבורה אישיים, שחלק ממבצעיהם יזכו ככל
הנראה בצל״שים.
הביקורת הנמתחת על צורת ניהול הקרב
עם המחבלים בצומת הקאונטרי־קלאב היא
בחלקה הגדול חסרת־שחר.

זוהי משימה בלתי אפשרית לנהל קרב
מעין זה בצורה מבוקרת ולמנוע בו קור-
בנות־אדם מיותרים. האסון יכול היה להיות
גדול פי כמה לו הצליחו המחבלים לחדור
עם האוטובוס החטוף אל לב תל־אביב.

גם כל מה שאירע אחרי פיצוץ
האוטובוס בירי בזוקה שד אותם
מחבלים שהצליחו להימלט מתוכו,
הוא שולי לגבי המחדלים העיקריים
המצויים בשלבים שקדמו לחקירה.

1 ,1ין|1־׳ 1ן| | 1| 19ד ו | ,חלק ממיצבור הנשק שנשאו עימם 11 המחבלים שנחתו
1 1111/111 בחוף מעגן־מיכאל. שרידי שלושה רובי קלצ׳ניקוב אלה,
מחסניותיהס, מרגמה ופגז של מרגמה, נמצאו בין אודי האוטובוס השרוף, ליד גוויות
המחבלים שמצאו את מותם בתוכו. מ־ 11 המחבלים שהגיעו תשעה נהרגו בתוך האוטובוס.

כך׳ למשל, מסתבר שקרוב לוודאי כי
ההחלטה להטיל עוצר על איזור נרחב בעל
אוכלוסיה של כ־ 300 אלף נפש, נבעה משיקול
מוטעה. ניתן היה אולי להגיע למסקנה
כי כל הפידאיון נהרגו או נתפסו,
הרבה יותר מוקדם, באותם אמצעים שבהם
נעשה הדבר באיחור של 24 שעות.
כנראה שהרצון להימנע מנטילת סיכונים
נוספים וכן הבילבול והמבוכה, שנוצרו
בעקבות ההעזה שבמסע-הדמים לאורך
כביש־החוף, מנעו באותן שעות סוערות
שיקולים קרים ומפוכחים.
ההחלטה לבטל את העוצר, בתום יום
סריקות ממושך ומצוד על מחבלים שנמלטו
כביכול מהאוטובוס, התקבלה רק
כשהובאו שני המחבלים שנתפסו חיים אל
איזור הקרב ואל המכון הפאתולוגי. הם
זיהו שם את גוויות חבריהם החרוכות.

ייתכן שניתן היה לנצלם למטרה זו מוקדם
יותר, אבל בוודאי שאין עניין זה שייך
למסכת המחדלים.
על רקע זה ניתן להבין את התביעה,
שהועלתה מצד גורמים שונים, להקים
ועדת־חקירה ממלכתית שתחקור את מאו-
רעות־הדמים של השבת השחורה בכביש-
החוף ואת מה שקדם להם.
צה״ל הקים ועדת־בדיקה משלו וגם ה־מישטרה
הקימה ועדה דומה. השיטה הישנה
והמקובלת לפיו מי שחשוד במחדלים חוקר
את עצמו, חוזרת שוב על עצמה. אין ספק
כי ועדות־הבדיקה למיניהן יגלו ליקויים,
יסיקו מסקנות וימליצו המלצות לשיפור
המצב בעתיד.
אלא שעם כל הרצון הטוב של חבריהן
וכישוריהם האישיים, ספק אם ועדות מסוג
זה עשויות לתרום לשינוי מהותי של המצב
הנוכחי, שמעצם טבעו מזמין כישלונות ומחדלים
נוספים בתחום ההתגוננות מפני
מיתקפות־טירור.
גם התבונה שבהקמת ועדת־חקירה ממלכתית
בנושא זה מוטלת בספק רב. הניסיון
השלילי של רעדת־אגרנט, שהוקמה
לחקור את מחדלי מילחמת יום־הכיפורים,
המחיש שהנזק הכרוך בוועדה מעין זו
עולה על התועלת שבה.

המטרה אינה לחפש אשמים כדי
להפכם לשעירים לעזאזל. היא חייבת
להיות הקמת מערכת יעילה
ככל האפשר כדי להתגונן מפני
מיתקפות־טירור ולסכלן. זוהי מטרה
שניתן לממש אותה רק בהחלטות
יטל הדרג הפוליטי.

מדיניותה של הממשלה מזמינה את
הגברת הטירור. כיוון שאין סיכוי שהממשלה
הנוכחית תשנה מדיניות זו, היא
חייבת לפחות להבטיח לאזרחי המדינה,
מערכת התגוננות יעילה ומבוקרת יותר
מפניו.
ספק אם הממשלה הזאת, המתחילה להזכיר
את ממשלת המחדל של גולדה מאיר,
מסוגלת לכך. היא שבויה בידי הפקידים
הבכירים, היועצים והממונים, שניהלו גם
את המערכת הקודמת. התרופה הבדוקה
שגם ממשלה זו תבקש להשתמש בה ככל
הנראה כמו קודמותיה, תהיה זו של פעולת-
תגמול וענישה, שמעולם קודם לכן לא
הצליחו לשתק את הטירור.
הצילומים בכתבה זו נעשו על־ידי
הצלמים: שמואל רחמני; עוזי
קרן; יצחק ישמח; ישראל סמי
יונסקי מ״ישראל סאן״ ,ודני גוט־פריינד

מישמר הגסר

נחים אחרי סריקה בשכונת אפקה, ליד
קיר בית הנושא עליו את שם הרחוב,
״מישמר הגבול,׳׳ מבלי שהבחינו כלל ב־סיחליות
שבעחידתס מתחת לשלט הרחוב.
יט מבוגרים יותר זה הזכיר את ה*
עוצר שהיו מטילים הבריטים. ואילו
לצעירים הזכיר היזם הראשון האחרון
את סירטי הטלוויזיה, שבהם מראים כיצד
משותקת עיר שלמה על־ידי גאז מרדים
או גלי־קול סופר־סונייס, כאשר כנופיה
מבקשת לשדוד: את הבנק העירוני מבלי
שהופרע במעשיה.
העוצר הראשון מזה שלשים שנה, ה ראשון
מאז תום המנדאט הבריטי בארץ,
הוטל על רבעי־היוקרה של תל-אב״ב ועל

ערי מרכז השרון, מהעיר נתניה דרומה.
רחובות רמודאב״ב היו ריקים. הסערה
כיסתה את הכביש בעלי־שלכת שלא
הועפו על-ידי מכוניות עוברות. במרכז
המיסחרי של רמתראביב פתח בעל חנות
מכולת את העסק, אך הלקוחות היחידים
היו חיילים ישנהו מסיורים בכבישים הריקים
או מהחיפושים על הגגות הגבוהים.
הם אכלו גבינת קוטג׳ עם ביסקוויטים.
.אל החיילים הצטרפה צעירה חיננית
אחת, פרי פלייסיג .״רציתי לקנות חלב,
ואני לא מפחדת מהמחבלים,״ הצהירה.
בקריית האוניברסיטה הגדולה, והשוקק ת
חיים בדרך־כלל, ניראו רק שלושה: שני
חיילים ליד השער ,׳והשומר הקבוע של
המוסד .״אני ועובד כבר 12 שנה ועוד
לא החסרתי אף יום אחד,״ הסביר.
׳בכל צומת ניראו צעירים, נשים או
קשושים חמושים בקאראבינים. אנשי ה־מיישמר
האזרחי. הם עסקו בבדיקת מ־עט
המכוניות העוברות, ביררו אם נוסעיהן
אכן בתפקיד. שכנה טיובה הורידה להם
סיפלי קפה.
בשיכון נווה־שרת הלכה ענת בת ה ארבע
עם ׳אבא שלה לחפש חנות ״איפה
שמוכרים סיגריות.״ ענת החליטה לשמור
על אבא .׳ביד אחת אחזה בידו, ובשנייה
החזיקה ברובד-,צעצוע. אל נווה־מישכן
הגיעה מכונית החלב. התושבים, שבילו
את מרבית שעות היום ליד החלונות, בצפייה
בכבישים הריקים ובניסיון לזהות
מי יושב במכוניות הספורות שיבכל־זאת
נוסעות, הבחינו במכונית החלב. התריסים
הוגפו מייד ועקרות־בית, בעליהן והילדים,
רק הגדולים ושבהם, ירדו והתייצבו בתור,
ממש כמו בעוצר אמיתי, ליד פתח המיש־אית.
הטלוויזיה
הצילה את האמהות. היא
שידרה סרטים, סירטיונים ותוכניות במשך
כל היום. הילדים שלא הלכו לביית־הספר
נהנו מיום של כיף אמיתי — כל היום
מול הטלוויזיה.
בהרצלי׳ד-,פיתוח היה שומם יותר מבכל
מקום. אחר. רק ביום כזה ניתן למנות
כמה מכוניות לכל מישפחה. זרח גהל,
בעל מיפועל דובק המתגורר בהרצליה־פיתוח,
יאמר באירוניה :״ידעתי שמסוכן
להתגורר באיזור־פייתוח.״ במלון השרון
הסתערו החיילים שישמרו על אורחי המלון
וסיירו על חוף הים, על חנויות המז כרות
לתיירים ועל מכשיר־הטלפון ,״כדי
להרגיע את אסא.״ מעל גג המלון מת נוסס,
בקצה התורן דגל ישראל. בביתו
של השגריר האמריקאי, המתגורר בסמוך,
הורד דגל הכוכבים־והפסים לחצי־התורן.
בצומת הרצליה — כביש החוף ניצב
השוטר הוותיק עובדיה, כשסביבו צעירים
ביעלי תגי-שרוול כחולים של המישמר ה-

| ¥11י||י *1ילד מתזת־השרון נשלח על־ידי
^ • 11י 0 1 1 / 1״ 1אמו להביא חבילות סוכר, רבות
ככל שיוכל לשאת, כדי לאגור במזווה עד אחרי העוצר. הילד

הצליח למצוא חנות־מכולת פתוחה, והיה הדמות. היחידה ששוטטה
בשעת הצהריים של היום הראשון, יוס העוצר, ברחובות רמת־השרון.
כפרס על המאמץ הירשה לעצמו הילד לקנות גם מסטיק.

אזרחי. הם יהיו מיובטלים־מאונס. מכוניות
לא ניסו כלל לעבור. עובדיה העביר
את הזמן, בסיפורים ״על העוצר האומייתי
שהבריטים היו עורכים. כידי שהצעירים
ילמדו קצת היסטוריה של עם ישראל.״
מלון הקאונטרי־קלאב המה ככוורת. בתוך
המלון נמצאו שני החפ״קים, אלה
של הצבא ושל מישמר־הגבול. אוטובוסים
עמוסי חיילים חנו על הכביש שליד המלון,
הנהגים והחיילים המתינו להוראות.
עיל מיגרש-ה׳חינייה רחב־הידיים התאמנו
כלבנים עם פלבי־הגישיוש שלהם. כלב ישנ־אוצר
נלחם ברועה־גרמני. עד שהצליחו
נוהגיהם להפריד ביניהם, הביס השנאוצר
האימתני את עמיתו. זחל״מים ומשאיות
נושאות זרקורים ניסו לפלס להם דרך
בין מכוניות הקורטינה הלבנות של קציני-
המישיטרה הבכירים, לבין הג׳יפים של
מפקידי כוחוית־הסיור. מסוקים נחתו והמריאו
לילאחזרף ממישטח שליד המלון. פלטו
חיילים ומיוזעים למרות הגישם והקור,
קלטו אחרים ומיהרו להמריא שוב.
העיר רחובות לא נכללה במפת העוצר,
אך בשעה ישבע בערב הוטל בה עוצר
פרטי. ניידות מייבבות חצו את כבישיה ו-
מישמרהת של שוטרים חסמו את מעבדיה.
הכיל הקו בטוחים שהמחבלים הגיעו לרחובות•
רק אחר־כך התבדר כי צעיר מאוכזב,
שחברתו עזבה אותו, השתלט יעל סטייקיה
ברחוב הרצל, יאיים להרוג את מעט היוש בים
!בה ולהתאבד.
ביתי־הקולנוע הקו ריקים. דק לקולנוע
שחף הגעיו אנשים. הם רכשו כרטיסים
לאסקימו לימון כבר לפני שבועיים, והיד,
חבל להם להפסיד.
קצת אחרי השעה תשע בערב התפרסמה
סוף־סוף ההודעה: גופות המחבלים זוהו
בין הגופות שבאוטובוס־הדמים. העוצר הוסר,
מיפקדות המישמר האזרחי והצבא
התפרקו, והקאונטרי קלאב שב להיות
מלון.

ב שכח

]0 1 1 1 1 ^1׳ מכונית החלב שהגיעה לשכונת נווה־מישכן, משכה
י*׳ אליה תור ארוך של עקרות־בית ובעליהן המשועממים

(בתמונה למעלה) ,בעוד הלקוחות היחידים בחנות־המכולת שנפתחה במרכז המיסחרי של
רמת־אביב (בתמונה למטה) היו חיילים, שנחו בין סיורים בכבישים הריקים לבין בדיקת
גגות הבתים הגבוהים. הם באו אל המכולת לנוח ואכלו גבינת קוטג׳ עם בינן קוויטים.

1171־11

1 0אחד מבני צהלה הביא במכונית של אבא תיגבורת
של קאראבינים למטה המישמר האזרחי המקום־ שב:הגנרלים,
ונשא אותם למישרד לשם חלוקה למתנדבים החדשים.

דני שמר, בעזרת העוזי שנתנו לו והאקדח

ששאל מאביו, על כביש רישפזן, שבדרך־כלל

הוא סואן מתנועה, אך באותו יום היה שומם לחלוטין.

במדינה

הפרופסור יצחק שווה,

העם
קו למבעד לז ע קו ת

מעגל האימה שד
טרור וטרור־נגדי
:פתח מחדש

מכירה מיוחדת
של דגמי בגד־עור, קיץ וחורף
עודפי ייצוא של עור, זמש, קורדרוי ובד
לנשים, גברים וילדים.

ע ד 5096 הנ ח ה
שי שי — 17.00 — 23.00 , 17.3.78
שב ת — 11.00 — 23.00 , 18.3.78

הירקון ,244 מול מלון ״הילטון״ ,תל-אכיב.

פי אנ ובאר • ריקודיס ״ סרטים
מ ש דו קי סיווי ד או טיי פ • מסעדה

יפו העתיקה •רח׳ מזל אריה * 22 טל 826524

החל מהשבוע הבא המועדון יהיה פתוח לקהל
בימי ד /ה׳ ,ר ושבת

קבלת מודעות
לבל העיתונים
במחירי המערכת
ס פירסום אי די א ל
אבן גבירול 110 תל-אביב
(פינת אנטוקולסקי)
טלפון 227118 ,227117

חניה חופשית

״אל־פאתח לא היה יפול למצויא למע־שה-הטבח
של !אנישי׳ו עיתוי !מתאים יוותר
...בשביל מנחם בגין,״ כאבו השבוע
אנשי האופוזיציה במיסדרונות הכנסת.
הכלל הישן, שעל־פיו משרתים הקיצונים
שבשני המהנות אלד, את מטרותיהם
של אלה, הוכח השבוע שוב. פעולת־ד,טירוף
הרצחנית של הפידאיון, שהשתוללו
:אחוזי־פאניקה על כביש החוף: בין מעגן-
מיכאל לתל־׳אביב, ירו ללא־אבחנה באז רחים
הסרי;-טגן, קטלו בדם־קר נשים וילדים,
לא היה בה כדי לשרת את העניין
הפלסטיני. הטבח המתועב, חסר־התכליית,
סייע רק לחיזוק טענותיהם המופרכות של
שוללי זכות ההגדרה העצמית לעם הפלסטיני,
במיטען ריגשי שקשה למחותו
בנימוקים רציונאליים.
קל היה לעוט על הטבח, ולהשתמש בו
כהנמקה השוללת את זכות הפלסטינים
למדינה משלהם .״:אם זה ומה שהם מעו ללים
לנו כעת, נקל לשער מה יעשו
כשתהיה להם מדינר. בשכנותנו/״ הוש־מעה
הטענה. את הטייעון-הגגדי, שעל-פיו -
לא יזדקק עם הזוכה בעצמאות למעשי-
טרור בשכניו! ,שיסכנו אותו בפעולות־תגמול
ובאיבוד ריבונותו, לא ניתן להש מיע
השבוע. ריגישות זעם, נקם וכאב, דחו
את קבילותו מראש.
ערב מסעו המיועד לפגישת־עימות עם
נשיא ארצות־הברית, נפלה מ״תקפת ה-
פידאיון בחיקו של מנחם בגין כשלל רב.
הוא יכול לנופף בה כהוכחה ניצתת להכרזתו
הכוללנות כי הפלסטינים הם עם
של מרצחים, שכל חפצם רק לשפוך דמם
של יהודים. הוא יכול להסתמך עליה לא
רק כדי1לבסס !את סירובו להכיר באש״ף,
אלא גם כדי לתבוע ממדינות העולם, שזוע-
זעו מן הפשע הבלתי-אנושי, לבטל את
הכרתן באש״ף ובזכויות העם הפלסטיני.
התגובה שלה ציפו הכל, בחרדה, ובמדי-
נותיעדב, במערב ובישראל — היתד, מעשר-,תגמול
ישראלי, שתכליתו להוכיח כי
״רוצחי יהודים לא יינקו״ .מעשה־תגמול
מעין זה, שבו עלולים להיפגע גם אזר חים:
חסרי-מגן, נשים וילדים מעברו האחר
של הגבול, יספק אולי את יצרי
הנקם. אבל ניסיון העבר מוכיח בי לא
יהיה בו כדי למנוע !מעשי־טרור בעתיד.
הוא יפתח מחדש את מעגל האימים של
טרור וטריור־נגדי, העלול להוביל להסלמה
עד למיל׳חמה חדשה. וזה בדיוק מה
שמבקשים שולחיה של יחידת חפידאיון,
שניסו להכשיל באמצעותה את יוזמת־השלום
של סאדאת.
על הדם השפוך !ועל קי׳ברות העוללים
היה צורך לאזור הרבה כוחות־נפש והיגיון
קר, כדי לחזור ולתבוע לנסות דרך
אחרת להפסקת שפיכות־חדמים: זו של
הידברות והכרה בזכויות בני חעם תאחר,
תוך עידוד הכוחות המתונים והשפויים שבו.
על רקע מאורעות השבוע עלולה תביעה
זו •לטבוע: בזעקות־הפאב ובבכי האבלים.
אבל חובה היתד. להשמיעה, פדי למנוע
שכול קודר עוד יותר.

יאות ,

הדר

במסלול ההתנדבות
וועדה מדעית ביטלה
ן * אש־הממשלה, מנחם בגין, ידוע
׳ 1בחוש־ההומור המפותח והבריא שלו.
אולם בשבוע שעבר תמחו גם הנהנים
המושבעים מחלצותיו, ליגלוגיו והתחכמו-
יותיו של בגין, שמא הגזים ועבר את
הגבול.
היה זה אחרי שנודע, במפתיע, כי בגין
הצליח סוף־סוף למצוא מועמד מתאים,
ראוי וספרדי למישרת נשיא המדינה
הבא: פרופסור אלמוני בשם יצחק שווה,
שאיש מחוץ לקהילה המצומצמת של אנשי-
מדע העוסקים בתחום המחקר הגרעיני,
לא שמע את שמו מעולם.
התגובה הראשונית היתה: תדהמה. אלה
ששמעו את שימעו של הפרופסור שווה
לראשונה, התביישו אולי בבורותם ובאי-
ידיעתם את גאוני המדע האלמוניים של
ישראל. אלה שהכירו את האיש ואת
עבודתו, נדהמו לא פחות.
דקות אחדות אחרי ששודרה הידיעה על
מועמדותו של שווה במהדורת־החדשות של
הטלוויזיה, התקבלו במערכת־החדשות של
הטלוויזיה שתי שיחות טלפון. על הקו
האחד היד, הפרופסור דויד יקותיאלי, ראש-
המחלקה לפיסיקה גרעינית במכון־וייצמן !
על הקו השני היה הפרופסור יגאל תלמי,
אף הוא אחד מראשי מכון־וייצמן.
השניים הביעו את תדהמתם הגמורה ל שמע
הידיעה, ביקשו לוודא אם יש בה
אמת. כשנמסר להם כי אין מדובר במתיחה,
הגיבו :״זו שערוריה!״ הפרופסור תלמי
אף הגיב על קטע בידיעה ששודרה, שהציג
את הפרופסור שווה כמדען בעל שם
עולמי :״אם שווה הוא מדען בעל שם
עולמי, אז אני בעל שם קוסמי!״ אמר.
כעבור יומיים, כאשר נחשפה דמותו של
הפרופסור בן ה־ ,53 יליד מצריים, אב
לחמישה ילדים המתגורר עם מישפחתו
בדירה צנועה ברחובות, לעיני הציבור
בסידרת ידיעות, כתבות ושידורי-טלוויזיה
שהצינור,ו לפני העם התחלפה התדהמה
בחיוך .״זו כנראה מהתלה פרטית של בגין,״
התלוצצו במיסדרונות הכנסת ,״הוא אוהב
להביא דברים עד אבסורד.״
פארסה, הכתיר הארץ, ביום השישי האחרון,
מיסגרת־ קטנה שהופיעה במרכז
עמודו הראשון .״אחד המדענים הבכירים
בישראל, המכיר את פרום׳ שווה מקרוב
בעיסוקו המדעי,״ נאמר בידיעה ,״אמר
אתמול תוך בקשה לשמור על עילום-
שמו, :זו התעללות באדם. פשוט רחמנות
מה שעושים לו. הוא כבד־דיבור, מסוגל
להסתנוור אפילו מהבזק המצלמות. אין לו
צורת ביטוי מרשימה. בחור שכל חייו עוסק
בפירטי־פרטים קטנים. בלי ראיה רחבה.
מסתפק ומרוצה מזה. אין לו היקף אפילו

כד בדיחות שווה
התגובה המיידית של הציבור לידיעה כי ראש־הממשלה מנחם בגין בחר
בפרופסור אלמוני ובלתי מוכר בציבור, כמועמדו לנשיא המדינה, היתה גל של
בדיחות. זהו הלקט הראשון של הבדיחות שנפוצו השבוע באורח ספונטאני,
שבמרכזו עמדה הצגת מועמדותו של הפרופסור יצחק שווה לנשיאות :
דדמנני קיבלת חשבון,
אנא, פרע אותו
בהקדם .

מחלקתהמנ וי י ם

מי הציע לבנין לבחור ביצחק שווה כנשיא 1
שר־הקליטה, דויד לוי.
למה דווקא הוא 1
הוא רוצה שכל הבדיחות יעברו עליו.

מדוע רוצה בגין ביצחק שווה כנשיא 1
הוא רוצה שיהיה לו לפחות נשיא מצרי אחד שיוכל לדבר איתו.
המועמד לנשיאות לא רק שאינו נבון. מי יודע אם הוא יהיה שווהן

אחרי שממשלת הליכוד הראתה לעם מה שווה הלירה היא רוצה להבהיר
לו גם מה שווה הנשיא.

יצחק מי ששווה אחרון !
מי שאומר שהוא שווה להיות נשיא — יצחק .

הבדיחה
הנשיאותית

במדע. זו פארסה. כאיש הוא נעים וחביב
מאד. נחבא אל הכלים. אך בסך-ד,כל בינוני

מעריב הלך בדרך דומה. במדורו הסאטירי
של אחד מעורכי העיתון, יוסף
(״טומי״) לפיד, התפרסמו הדברים הבאים,
שלא היו סאטירה דמיונית, אלא ציטוט
מדוייק של הדיווחים בעיתונות על הדרד
שבה נבחר שווה כמועמד לנשיאות:

ביום א׳ השבוע הגיע הפרום׳ שווה לישראל,
התקשר ללישכת ראש־הממשלה ונקבעה
לו פגישה עם מר בגין ליום ב.,
בפגישה הגיש ראש־הממשלה לפרום׳ יצחק
שווה את הצעתו להיות נשיא המדינה.
ניתן היה לצפות, שגלי הגיחוך הכלליים
ירתיעו את מנחם בגין מתוכניתו
הראשונית. אפילו חסידיו העיוורים
בתנועת החרות, שקפצו מייד לתמוך במוע

מועמדו
של ראש-הממשלה: הפרוס׳ יצחק שור
״פשוט רחמנות נזה שעושים לו...״

הטלפון צילצל בדירתו של הפרופסור
שווה בפאריס .״מדבר מר קדישאי, מנהל
לישכת ראש־הממשלה. אפשר בבקשה לדבר
עם פרופסור שווה?״
״מדבר.״
״ראש־הממשלה רוצת לדבר אתך״ —
אמר מר קדישאי.
״נפלה כאן טעות. אולי אתה מחפש
מישהו אחר?״ היתה תשובתו של המדען
הרחובותי .״לא, אנו מחפשים אותך. זה
בטוח. את מיספר הטלפון שלך קיבלנו
מהמרכז למחקר גרעיני בנחל שורק,״
השיב מר קדישאי.
״במה אוכל לעזור לך?״ שאל פרופ׳
שווה .״ראש־הממשלה מעוניין להיפגש
אתך בדחיפות,״ ענה ראש הלישכה .״אשמח
מאד. מתי יהיה מר בגין בצרפת?״ שאל
פרופ׳ שווה.
״לא, מר בגין בארץ. נכיר לך תודה אם
תגיע לירושלים בהקדם,״ ענה מר קדישאי.

מדותו של שווה לנשיאות מבלי שיידעו
דבר וחצי דבר על האיש — רק מפני
שבגין בחר בו — קיוו שבגין יחזור בו
מהצעתו הנלעגת. עם כל הכבוד לאישיותו
של הפרופסור שווה, הסתבר כי גדולוזו
המדעית מצטמצמת בהקמת מפרד־איזוטו־פים
במכון למחקר גרעיני בנחל שורק.
בתישעת חודשי כהונתו כראש־ממשלה,
לא התבייש מנחם בגין לחזור בו מכמה
הצעות פזיזות שהעלה, ואשר התגלו כבל-
תי־מציאותיות. כך קרה להצעתו בדבר
עריכת מיצעד יום העצמאות בחגיגות
השלושים, או מיצעד לוחמי המחתרות,
שגם ממנו נסוג. כך אירע גם להצעתו
לקבוע את יום־השואה בתישעה באב.
בחירת הפרופסור שווה כמועמד לנשיאות,
למרות שההזדהות הפוליטית היחידה שלו
בעבר הייתה עם חוג לאומני קיצוני שולי
בשם ״המעגל הראשון״ ,לא נפלה בתבונתה
מהצעות אלה.

אלא שהפעם. התעקש בגין והתבצר
בעמדתו .״מצאתי את פרופסור שווה אישיות
ממדרגה ראשונה, יהודי טוב מבית
מפואר של רבנים, איש נעים־הליכות, צנוע
ולבבי, ובעל סגולות המכשירות אותו לשמש
כנשיא המדינה,״ סיכם בגין את התרשמותו
משווה, מפגיש תו היחידה עימו.
מקורביו של בגין טענו כי הפעם לא
יחזור בו. הוא לא יהיה מוכן להודות כי
נסוג מעמדתו תחת לחץ ציבורי, באותו
שבוע שבו אמר כי קיים ״קילקול״ בתים־
קוד הממשלה. נסיגה כזו עלולה להיראות
ככירסום נוסף במעמדו.
רק כשהתבררה עמדתו הנחושה הזו של
בגין, החלו אנשים שונים תוהים על קנקנו
של המועמד, בתיקווה לגלות באישיותו
ובעברו פרטים שישכנעו אפילו את בגין
כי טעה בבחירתו.
העובדה הראשונה שנמצא בה טעם לפגם,
היתד. זו שיצחק שווה לא שירת
שירות מלא בצה״ל. לא היה כל פסול
בעובדה זו מבחינה חוקית. שווה מילא
את חובתו. אולם התעורר ספק אם אדם
שלא הלך במסלול ההתנדבות הלאומי,
יכול לשמש בתפקיד החייב להיות מופת
לעם.
כשנודע על עירעור זד. החלה התרוצצות
בלישכת ראש־הממשלח. רק אז החלו
מבררים נתונים אלמנטריים על עברו של
״מועמד ראש־הממשלה.״ הנתונים שנאספו
הוצגו ׳לפני בגין. אך לא היה בהם כדי
לשנות את דעתו.

טענות
לא־מדוייקות
^ צחק שווה (שוויקה) הגיע לראשונה
לישראל בשנת .1944 כבן למישפחה
יהודית מכובדת בקאהיר הוא נשלח על
ידי אביו, הרב שוויקה, ללמוד מדעי הטבע
באוניברסיטה חעיברית בירושלקס. הרב
שוויקה היה מנכבדי הקהילה היהודית של
מצריים. הוא הקים רשת של ישיבות־ערב
תחת השם אהבה ואחווה, שפעלו בכל רחבי
מצריים. תלמידיו הקימו אחר־כך ישיבות
דומות ברחבי העולם, וארבע ישיבות־ערב
בשם זח קיימות כיום בישראל.
הרב שוויקח רצח כי בנו יצחק ילמד
באוניברסיטה העיברית שעל הר הצופים,
כהכנה לעלייתם של יצחק ושל המישפחה

כולה לארץ־ישראל, אז פלסטינה.
באוגוסט 1947 נסע יצחק שוויקה חזרה
למצריים, ונשאר שם. השבוע הסביר המועמד
לנשיאות לכתב העולם הזה :״גמרתי
כבר את הלימודים שהייתי צריך להיות
בהם באוניברסיטה, והייתי רק צריך לעשות
עבודות. החלטתי לעשות את אלה בבית,
בקאהיר, ולא בארץ. לא נכון שאני ברחתי
מישראל כיוון שלא רציתי להיות במילחמה
כאן. המישפחה שלי היתד, בקאהיר, ורציתי
להיות איתם.״
פרופסור שווה טען השבוע, כי בתחילת
שנת 1948 התכוון לחזור לישראל ולהתיישב
בה לצמיתות, כסנונית ראשונה של
מישפחתו, אולם המצרים לא נתנו לו
תעודת־מסע. אך הדבר אינו מדוייק. בידי
שווה מצוייר, עד היום תעודת־מסע שהוצאה
ב־ 8באוגוסט ,1947 ובאותה תעודה עצמה
מצויין בבירור כי היא בתוקף עד ה־8
באוגוסט . 1948 לארץ הגיע רק בשנת .1951
יוצאי מצריים הנמצאים בארץ יודעים
לספר, כי אחרי הכרזת המדינה היו אומנם
קשיים ליהודים שביקשו להוציא תעודות-
מסע (לסה־פאסה ,),אולם אלה שכבר היו
בידם תעודות כאלה נחשבו בני־מזל, ויכלו
לצאת את מצריים. עובדה נוספת: אחד
מאלה שהצליחו בכל־זאת להשיג תעודת־מסע
ולצאת את מצריים היה אחיו של
הפרופסור שווה, אברהם שוויקה, שעלה
בשנת 1949 לישראל. דווקא הוא היה החלוץ
למישפחת שוויקה.
למרות שבאותה שנה היד, הפרופסור
שווה בגיל גיוס, הוא לא התגייס ל־צד,״ל.
לדבריו :״אני לא יודע למה לא
קראו לי, אבל הם שכחו ממני. לכן לא
התגייסתי. רק בשנת 1953 הלכתי מיוזמתי
ללישכת־הגיום, והתגייסתי.״ הפרופסור
שווה רק שכח לציין כי באותן שנתיים הוא
השלים את תואר מוסמך־ד,מדעים שלו.
שווה שירת שישה שבועות בטירונות,
ואחר-כך שימש כמדריך־טכני באחד מבסיסי
חיל־האוויר. כעבור חודש של שירות פשט
את מדיו .״היד, לי קשה בצבא. הייתי
מבוגר יותר מכל האחרים, הייתי אז בן
,24 וד,בירכיים כאבו לי,״ סיפר .״היה עוד
דבר. יחד אתי שירת נחמן פרקש הידוע,
והוא גנב לכולם את הכל, גם לי. אז בצבא
היה לי מאד לא נעים.״ שווה הועבר לשרת
ברשות לפיתוח אמצעי לחימה (רפא״ל או,
כפי שרשות זו נקראה אז, חמ״ד — חיל־
(הנושך בעמוד )34

]ער־שליהמת י שואלי, שהפך סכב־זמו בצרפת וטוש כ׳ ה יה
מאהבה של אדיח פיאר מואשם באיום על שוטר באקדח־ -
צעצוע, ו מאשים בהסתבנותו עם החוק את הובי מלובאווי׳וי:

.הוני הסיס ב׳
נמצא בתוכי, ואני כל

הזמן מנסה להילחם

בו,״ אומר נימים לואב, המכונה תדי רה.
״הייתי רואה אנשים נום רגלי־תרנגולות.״
תה התכיעה נוסח בלשון יבשה :
״ב־ 17 בינואר השבה, בשעה 7בערב,
שכר הנאשם מונית בתחנה המרכזית בתל-
אביב והורה לנהג מנשה ראשתי, לנסוע
למקומות שונים בעיר ובהרצליה. כעבור
ארבע שעות צבר חוב של 400 לירות,
וכאשר דרש ממנו הנהג לשלם את דמי-
הנסיעה, אמר כי אין לו כסף. בהג־המונית
פנה בבקשת עזרה לניידת־מישטרה שעברה
במקום.
״הנאשם התבקש על־ידי סמ״ר נחמה
מחאגינה להיכנס לניידת, ולהילוות אליה
לתחנת המשטרה לשם חקירה. הוא סרב
למלא את ההוראה, וכתגובה שלף אקדח
שהיה בחגורתו, ואיים בפגיעה שלא כדין
בגופו של הסמל. בשלב מאוחר יותר התברר׳
כי האקדח היה אקדח־צעצוע. בחיפוש
שנערך על גופו של הנאשם ובביתו,
ברחוב הגיבורים בבת־ים, נמצאו 101 כדו-

1 111011ן תדי רה עם טולה קרפיסן, מלכת־היופי של פינלנד, שאיתה הוא חי מזה
י 1 ! 1111\ 1תשע שנים. לדבריו הכניס בו הרבי מלובאתיץ׳ כישוף, והוא גירש את
אשתו מעל פניו נגד רצונו. האשה הפכה חסידה יראתלשמייס ועובדת כיוס במלון
עין־בוקק ביס־המלח. אחרי שאיים על הרב גורן כי יפוצץ אותו מסרבת טולה לדבר עימו.

3ארית פיאר
ן מאי אומסטרונג ^ £
1תמונה משותפת עם תדי רה שאיתו יצא בסיבוב

הופעות.
תדי טוען כי הם היו ידידים טובים ביותר.

32 - 1

הזמרת הצרפתיה המנוחה, שלטענת
תדי רה היתה המאהבת שלו כשהיה
בן .17 הוא הכיר אותה במיסעדת לה ווילה ד׳אסט בפריס,
עבר לגור בביתה והיא טיפלה בפירסומו ובקאריירה שלו.

דים אמיתיים לכלי־נשק שונים, ומשגר-
רקטות מסוג עט המסוגל לגרום פגיעה
קטלנית בשעת הירי. הנאשם החזיק בכלי־הנשק
הנ״ל ללא רישון.״
אלא שמאחרי כתב־האישום שכתוצאה
ממנו נשלח הנאשם ניסים לואב על־ידי
השופט, שימחה נחמני, להסתכלות בבית־החולים
לחולי-נפש בבת־ים, מסתתר סיפור
אנושי מרתק שראשיתו לפני 38 שנים,
בקזבלאנקה, שם נולד ניסים לואב.
במישרדו של פרקליטו, עורך־הדיו צבי
לידסקי שאותו, כך הוא טוען, שלח לו
אלוהים, ישב ניסים לואב — המוכר בשמו
האמנותי תדי רה, מאחרי מכתבה שהסתירה
אותו כמעט לחלוטין. עיניו נסתרו
מאחרי מישקפי־שמש כהים, תנועות-ידיו
עצבניות ולבושו צעקני. והוא סיפר :״זה
הכל קרה לי בגלל האדמו״ר שליט״א הרבי
מלובאוויץ /הוא הכנים בי שדים, הוא
הכנים בי את השיגעון.
״נולדתי בקזבלאנקה לפני 38 שנים.
בגיל שמונה עליתי ארצה עם מישפחתי,
והתגוררתי במעברת בת־ים. כשהייתי ילד,
אומצתי על־ידי מישפחת מיכה שאנץ ש התגוררה
בשדרות בן־גוריון. באותו בית
היה הסטודיו לבאלט של מיא ארבאטובה
ויוסף גולנד. הם לימדו אותי, ללא תשלום,
לרקוד באלט וסטפס.
״כשגדלתי, עבדתי כשליח אצל עורך־

גיוני מדד•

זמר הרוק׳נ׳רול הצרפתי הנודע,
שתדי רה טוען כי
הוא גילה אותו כאשר נתן לו הזדמנות להופיע לרא־שונה
במועדון־לילה, בו היה הוא כוכב המופע.

הדין חיים צדוק, מי שהיה שר־המישפטים,
ואצל השותף שלו מיכה כספי. בדזמנית
הופעתי בכל רחבי הארץ כרקדן סטפס. בגיל
16 שלחו אותי צדוק וכספי לפאריז
על חשבונם, כדי ללמוד שם סטפס. כילד
הופעתי בשם מאכס לב, והכירו אותי בארץ.
חלמתי להיות אלוף העולם בסטפס.
״בפאריס גרתי במלון קטן בכיכר הרפובליקה.
עבדתי בבית־חרושת לארנקי־נשים,
ונרשמתי לבית־ספר לריקוד. התגליתי
ככישרון גדול יותר מהמורים שלי,
וסודר לי סיבוב הופעות ברחבי צרפת.
שותפי להופעות היה יהודי־תוניסאי בשם
ז׳ורז׳ עזריה.״
כאן הפסיק תדי רה את שטף דיבורו,
ושלף מתוך תיק ג׳יימם־בונד שחור עש רות
תצלומים, המעידים על הצלחתו ה־אמנותית.
בתמונה אחת הוא נראה עם

נגד עין תדע

פולי פיגאל בא אלי דוד שלו, שגידל
אותו, וביקש ממני שאעזור לו. סידרתי
לו הופעה במועדון, ומאז היינו חברים
הכי טובים. גם כשהיינו קונקורנטים ב־רוק׳נ׳רול
המשכנו להיות חברים.״
תדי רה, הטוען כי בפאריס כינו אותו
״המאהב,״ כיוון שיצא רק בחברת היפות
והזוהרות בבנות עיר־האורות, לא היה
נשוי מעולם. כשנשאל על מצבו המיש־פחתי,
פרץ בבכי :״אף פעם לא הייתי
נשוי. אני חי עם אשה מזה תשע שנים.
בשבילי היא צדיקה, האידישע־מאמע הכי
טובה טובה בעולם. קוראים לה טולה
קרפיסן, והיא היתה מלכת־היופי של
פינלנד.״
רק אחרי שנרגע, המשיך תדי בקול
חנוק :״רציתי שהילדים שלי יהיו יהודים,
שהיא תתגייר. חבר שלי הביא אותי

ששם לו הרבי מלובאיץ ,,לטענתו, קיבל תדי רה שלושה
קמיעות מן הרב הרוש בירושלים. תדי מספר, כי הלך אל
הרבי מלובאוויץ׳ כדי שיגייר את ידידתו, שאותה הוא מכנה ״אשתי״ ,אולם הרבי ציווה
עליו לגרשה מעל פניו, לנסוע לכפר חב״ד, להיכנס לישיבה ולשאת אשה חדשה.

כך נראה תדי רה, לדבריו, כאמרגן מצליח בקנאדה, לפני שאושפז
1 ׳* 1* 11 * 11 לצורך הסתכלות בבית־החולים לחולי־נפש בבת־ים. למוסד נשלח
אחרי שסירב לשלם לנהג־מונית דמי־נסיעה בסך 400 לירות, ואחרי שאיים על שוטר
באקדח־צעצוע. לדבריו איבד במשך החודשיים ששהה בבית־החולים 12 קילו ממישקלו.
לרבי מלובאוויץ׳ בניו־יורק. סיפרתי לו על
האשה שלי, וכמה אני אוהב אותה. סיפרתי
לו על העסקים שלי. ומה אומר לי הרבי?
,תעזוב את אשתך, כי היא לא יהודיה.
תעזוב את קנאדה, תסגור את המישרד
שלך כי אתה עובד בשבתות ובחגים, ותעלה
לישראל, שם תיגש לכפר חב״ד,
תלמד בישיבה ותתחתן עם חסידה- ,.
״הוא היפנט אותי. שלחתי את אשתי.
בשדה־התעופה חיבקתי אותה חזק ואמרתי
לה , :אני שולח אותך, ואני לא יודע למה.
אני אוהב אותך ואני לא יכול לעשות שום
דבר ,.סגרתי את המישרד בקנאדה, פיטרתי
את העובדים ועליתי ארצה.
״פה נלחמתי עם שדים, עם השטן. הנה,
אני הולך עם שלושה קמיעות שנתן לי
הרב הרוש מירושלים.״ כאן שלף תדי רה
שלושה קמיעות ענקיים שאותם הוא עונד
על צווארו, ונשק להם אחד־אחד.
אחר המשיך בסיפורו :״הרבי מלובא-
וויץ׳ החליט להוציא אותי מדעתי, עד
שאחזור בתשובה. הייתי רואה אנשים הול כים
עם רגלי־תרנגולות. חודשיים ימים
הייתי קשור למיטה, כי הייתי צורח. הרבי
מלובאוויץ׳ שולט בי. הוא עשה לי רע
בגלל שהוא לא מאמין בגיורים, והוא לא
רוצה שאשתי תתגייר.״

אריק ברדן, ראש להקת החיות, בתמונה
אחרת הוא נראה חבוק עם ג׳וני הוליידיי,
אליל־הזמר הצרפתי. תמונה נוספת מראה
אותו בחברתו של אמן הג׳אז לואי ארמ־סטרונג.
אך את ההפתעה הוא שמר לסוף.
זהו תצלום שבו הוא נראה בחברתה של
הזמרת הצרפתיה אדית פיאף.
מספר תדי :״בגיל 17 התחלתי לחיות
עם הזמרת אדית פיאף. הכרתי אותה ב־מיסעדה
שנקראת לה ווילה ד׳אסט בשאנז־אליזה,
דרך האמרגן מאנה השמן, שייצג
את דאלידה ואת איב מונטאן. היא אהבה
נערים צעירים, ותיכף אימצה אותי. גרנו
יחד בבית שלה באווני־פוש. היא דאגה
לי בכל, אהבה אותי מאד ודאגה לי ל־פירסומת
עיתונאית. באותו זמן יצאתי עם
שחקנית־הקולנוע מילארקה נרווי. חברי
הטוב ביותר היה פרנסואה גרוסלאב, המכונה
שפתיים עבות או, הקורסיקאי׳,
שהיה מלך העולם התחתון. לא אחת הוא
הציל את חיי כשהסתבכתי בבארים עם כל
מיני אנשים מפוקפקים.״

אנשים עם
רגלי-תרנגולות
^ תקופה שכה היה המאהב של אדית
״ פיאף, לטענתו, וידידו הטוב ביותר
•של ה״קורסיקאי״ ,עדיין כונה תדי רה
ניסים לואב, לשעבר מאכס לב. אלא שב־חוזה־הקלטות
שחתם עם חברת פיליפם,
שונה שמו לתדי רה. לדבריו, עד עתה
מכר יותר מארבעה מיליון תקליטונים, והאמרגן
האישי שלו היה ז׳אן־ז׳אק טולקה.
הוא טוען כי הקליט יותר מ־ 37 תקליטים,
ובהם ארבעה אריכי-נגן, וסיפר:
״בגיל 18 הוצאתי את התקליט הראשון
שלי. הייתי אלוויס פרסלי של צרפת. את
כל השירים שאלוויס שר באנגלית, שרתי
אני בצרפתית. הופעתי בסרטים עם אלן
דילון, שהוא חבר טוב שלי, הופעתי בסרט
בלוז בפאריס עם לואי ארמסטרונג ועם
איך קוראים לו לשחקן הזה ...פול ניומן.
״אדי ורטאן היה מנהל חברת התקליטים
דקה, שרצתה להחתים אותי על חוזה. הוא
הכיר לי את אחותו סילווי, ויצאתי איתה.
אחר־כך היא התפרסמה כסילווי ורטאן,
והתחתנה עם ג׳והני ד,ולידיי. אני נתתי
את הצ׳אנם הראשון לג׳וני. כשהופעתי ב־

לפוצץ את
הרב גורן

בראש מודעת הפירסומת. השנייה בחשיבותה היא הזמרת דאלידה, ואילו השלישי הוא
הזמר סאשה דיסטל, מי שהיה בעלה של ברידיט בארדו. תדי היה כוכב רוק׳נ׳רול בצרפת.

^ יךה גי ע תדי רה רה מפארים, שם
הצליח, לקנאדהז ״הצלחתי בפאריס
בצורה לא רגילה,״ הוא מספר, ונסעתי
לסיבוב הופעות בפינלנד. שם הכרתי את
אשתי. מפינלנד הגעתי לישראל, כדי לפתוח
כאן עם קובה זילברינג ז״ל, את
מועדון פלייבוי. אבל זה לא יצא לפועל.
כשחזרתי לפאריס, הסתבר לי שפרצו לדירתי
וגנבו משם טבעת־יהלום בשווי של
30,000 אלף דולר. מרוב כעס עזבתי את
פאריס ונסעתי למונטריאול, שם גרה אחותי
סימון. החלטתי להשתקע בקנאדה, ופתחתי
שם מישרד־אמרגנות בשם סטאר

״ 14 איש עבדו אצלי. הייתי מגלה אמנים.
קראו לי אד סאליוואן של מונטריאול.
(המשך בעמוד )36

0ג הבדיחה הנש־א1תית 9
(המשך מעמוד )31
מדע) .לדבריו, הוא הסכים עם צה״ל כי
במקום שנתיים של שירות ישרת ברפא״ל
ארבע שנים, בתחום המיקצועי שלו .״הייתי
בעצם ארבע שנים בצבא בלי לקבל כסף,״
•;סביר השבוע שווה.
״אין לי מה להתבייש בעבר שלי,״ הוא
טוען .״לא עשיתי שום דבר רע. יש לי
תעודות המעידות על כך שאני במישמר־האזרחי,
וביום־הכיפורים תרמתי דם וגם
סחבתי בדה־שבו המפורסמת שלי מנות־דם
לבית־חולים. אני לא יודע מה רוצים ממני.
אפילו ב־ 18 בחודש הזה קראו לי ליום
אחד למילואים. אצטרך כמובן לבטל את
זה. יש לי תפקיד חשוב במילואים. אומנם
פעם הייתי שי״ן־גימ״ל, אבל עכשיו אני
מחלק צווי־קריאה בזמן־חירום.״
פרשה אחרת מחייו של המועמד לנשיאות
היא פרשת שנת השבתון, שממנה
:קרא בדרמאתיות רבה על־ידי ראש-
לישכתו של ראש־הממשלה יחיאל קדישאי
או, כפי ששווה מכנה אותו :״מר קדיש,״
:די לבוא וליטול את כתר הנשיאות.
*רופסורים בכור הגרעיני בנחל־שורק,
טוענים כי שווה עוסק, בשנת־השבתון
שלו, בנושא שאינו יכול לתרום מאומד,
לכור, לקרייה למחקר־גרעיני (קמ״ג) ,או
למדע הישראלי. ועדה פנימית שהוקמה,
עוד לפני שנודע כי שמו של שווה יועלה
כמועמד לנשיא המדינה, קבעה כי אכן
היה עדיף ששווה יעסוק במחקר אחר
כשנת־השבתון שלו, אם־כי אין שיניים
חוקיות לאלצו לעשות כן.
בשיחה עם כתב העולם הזה טען שווה,
כי אינו מבין כלל. את הטענות כלפיו
:עניין זה. הוא הכחיש את קיום הוועדה,
אבל טען :״אני לא יודע מה רוצים ממני •
מגיעה לי שנת־שבתון אחרי שש שנים,
אני לקחתי אותה רק אחרי עשר שנים.
אף אחד לא יכול להגיד לי באיזה נושא־מחקר
לבחור. זה שהמדינה משלמת בשביל
זמחקר שלי, זה בהסכם־ד,עבודה, כמו אצל
נל פרופסור. אני בחרתי בנושא־מחקר
:וקשור בעבודה שלי לתיכנון מיקרוסקופ
יוני, עם כושר רזולוציה בסדר־גודל יותר
עדין ממה שקיים. אני זוכה בהצלחה גדולה,
ואפילו המנחה שלי בפאריס טילפן
־,שבוע, וביקש ממני לבוא לכמה ימים
נדי להעביר את המחקר שלי למישהו
אחר. המחקר הזד, חשוב מאד.״
חוגים המקורבים לראש־הממשלה טענו
זשבוע, כי אומנם נערכה חקירה בעניין
נבודת־מחקר הפרופסור של שווה, אולם
,כל העניין הזה דוא פרי קינאה של מדע-
:ים אחרים, הכועסים על כך ששווה עומד
להיות נשיא.״
לובי חסד-תקדים

אלה אחרת שהתעוררה מייד כאשר
׳ צץ שמו של שווה כמועמד לנשיאות,
זיתה: מי המליץ עליו לפני ראש־הממ־שלה.
בגין עצמו הודה כי הוא לא הכיר
את שווה קודם־לכן וכי שמע עליו לראשונה
רק כאשר הועלה שמו באוזניו כ מועמד
אפשרי לנשיא. הועלו שמות שונים
של אנשי־הקשר בין בגין לשווה, ביניהם
נם זה של השר-בלי־תיק חיים לנדאו, אך
שם אחד חזר ונישנה ללא-הרף: המיליארדר
השווייצי יליד מצריים ניסים גאון,
־דידו האישי של מנחם בגין, אשר אף
שמו־שלו הועלה בשעתו כמועמד לנשיאות.
שווה מכחיש כי פגש אי-פעם בגאון,
אולם חוגים המקורבים לראש־הממשלה
טענו השבוע :״מה האסון אם גאון הוא
זה שהמליץ על שווה? זה צריך לפסול
אותו?״ לטענת שווה סירב ראש־ר,ממשלה,
לגלות אפילו לו מי היה הממליץ המיסתורי.
אולם לא רק בגין מתעקש על בחירתו
של שווה כנשיא. שווה עצמו, כיוון שטעם
מעט מטעמה של מלכות, משתוקק עתה
בכל מאודו לכהן כנשיא, כאילו זה היה
החלום שחלם עליו כל חייו. הוא עזב
את דירתו ברחובות ועקר לדירה של
ידידים בירושלים, שם הקים את המטה
שלו. בדירה יושבים ידידים של שווה ואחיו.
במשך כל שעות היום והערב הם
עוברים על רשימות של אישים היכולים
להשפיע על חברי־כנסת, מתאמים עימם
שיחות, קובעים פגישות לשווה עצמו עם
חברי־כנסת ואישי שילטון, ומקימים את
הלובי הגדול ביותר שקם אי־פעם במדינת
ישראל.
״אנחנו מייחלים רק לדבר אחד. שח״כ
יצחק נבון יבין שלפרופסור שווה יש
סיכוי גדול, ויתמיד בסירובו להיות בעצמו
מועמד לנשיאות. זה יבטיח את בחירתו
של שווה,״ אמר אחד מהם השבוע.

במדינה
מי ש פט
הרו על

התושבים :״כאן 7א יקום
מכון־חניטה היזמים :
״זוהי קגוגיה!״
השיפוצים שבוצעו. באחד הבתים החד-
קומתיים ברחוב מנדם ברמת־גן, משכו
את תש־מת־ליבם של השפנים. היתה זו
יותר מיסתם־סקרנות, שהטרידה את דיירי
שכונת הווילות הסמוכה לבית־ה,הולים
תל־השומר, כי השיפוצים לוו בשמועות, שבמקום
עתיד להיפתח פסון מיוחד לחניטת
מתים.
ימן הבית הסמוך למכון המיועד צפה
בנעשה אחד השכנים, שלמה ׳תדהר, ששמץ
מן השסועות גונב אף לאוזניו. הוא הב־
׳חין כי המשפצים הורסים קירות פנימיים,
עוקרים עצים בחצר ופורקים במקום
כמויות של חול ואריחי-חרסייניה צחורים.
הוא החליט ׳לשאול את המשפצים
למה בדיוק הם סועידים את הבית, אחרי
שישופץ. כאשר הוסבר ליו כי במקום
ייפתח מישרד לשידוכים, נרגע.
אולם שטף השמועות לא פסק, ועצבניות
השכנים לא ׳שיככה. כעבור כמד, ימים
החליט תדהר להציץ שוב אל מעשי שכניו
החדשים. להפתעתו גילה, כי בכל
חדרי הבית המשופץ מתקינים אריחי-
חרסינה ,׳ובמקומות רבים נקבעים ברזי־מים.
מה לאלה ולמישרד שידוכים, יתמה
ופנה לחפש האחראים על מלאכת השיפוץ.
חניטה מודרנית ז הצעירים רמי
גילר מרמודגן •וישעיהו קריב מראשון־
לציון, בעליו החדשים של הבית, שפיקחו
על העבודות במקום, סיפקו לשכנים: תשובות
לרוב. פעם אמרו כי במקום ייפתח
מכון לעיסוי, בהזדמנות אחרת סיפרו כי
המקום נועד לשמש מישירד לחקירות. גיר־סד,
נוספת טענה כי בבית המשופץ תשוכן
מירפאה גינקולוגית.
סיפר שלמה תדהר :״לא היה לי סיכסוך
עם השכנים החדשים, ובשלב מסויים הם
גילו ילי יאת הסוד הכמוס, שיעסקו שם
•בחניטת גוויות. ילא כמו החניטות של הזמן
העתיק במצרים, אלא מישהו מודרני, ש נועד
להעביר גופות שיל אנשים שנפטרו
בארץ — לקבורה בחוץ־לארץ.״
!תדהר מסר פרטים אלה לשכני׳ו־שלו,
ואלה נזעקו לכנס-חיהום, לטכס עצה כיצד
להבריח את רוח המוות המאיימת לפלוש
לשכונתם השלווה. תדהר, שהוא מנהל מים־
על לליטוש יהלומים, פנה אל עורך־הדין
איתן הוברמן, בבקשה שינהל את המערכה
המישפטית נגד חונטי־המתים. שופטת־השלום
עדנה שצקי, שלפניה הובא העניין,
הורתה על מתן צו־מניעה זמני שאסר על
הקמת מכון החניטה ועל הכשרת המקום
לאיכסון מתים.
מונים יאו חיים? בתצהיר שהגישו
שכניו שיל מסודהחניטיה-המיויעד לבית־המישפט,
טענו כי מכון כזה ׳יבריח קרובים,
אורחים ומכרים מבתיהם, ישנה את
אופי הסביבה, ויוריד את ערך הנכסים.
השופטת קיבלה את טענותיהם, הוציאה צו־מניעה
זמני. בד־בבד הורתה לשכנים להפקיד
בקופת בית־המשפט סכום של 25 אלף
לירות, שישמש לפיצוי יוזמי הקמת המכון,
רמי גליד •וישעיהו קריב, במידה שיתברר
כי לתביעתם של השכנים אין יסוד.
יאך המערכה על עתידו של הבית לא
חמה. לרמי גלה אחיד השותפים גירסה
משלו .״הסערה כולה היא על לא כלום,״
הוא אוסר .״׳מכון החניטה הוא המצאה
של שלמה תדהר •וחבריו לשכונה. מעולם
לא •תיכננו הקמת מכון כזה, או בית
איכסיוין לגוויות. התוכנית המקורית היתד,
להקים כאן מירפאה גינקולוגית.
״עסק זה אמור להיות נוסף יעל מכון-
חניטה שיוקם באיזויר התעשייה של ראשון-
לציון, הרחק ממגורי בני-אדס.״ לדיברי
גלר, אין לשכנים כל יסוד לחשש. במקום
הוכשר שטח לחניית אמבולנס, אך הוא
נועד לנשים שתעבורנה טיפול גינקולוגי.
״לא נעשה צעד כלשהו נגד החוק, ואין
לנו עניין לריב עם השכנים,״ אמר גלד
השבוע. לא סובן לנו מדוע השכנים מתנגדים:
להקמת מירסאה במקום. אני חושב
שיש כאן קנוניה נגדנו.״
תהיה חניטה או לא תהיה — שני המחנות
היריבים נערכים עתה לקראת קרב-
ההכרעה. זה ייערך בזירת בית-המישפט,
כאשר ייפתח הדיון החוזר.

יחזקאל פלומ״ן
ף* ק מתי־ מעט פקידים בכירים ב!
מישרד־האוצר יודעים כי סגן השר,
יחזקאל פלומין, שקל השבוע את האפשרות
להתפטר מתפקידו ולזנוח את השר
הממונה עליו לאנחות. פלומין גילה למקורביו
כי אינו יכול לשאת עוד באחריות
למעשיו של שר־האוצר, שימחה ארליך.
לדברי פלומין :״הגיעו מים עד נפש ואינני
יכול להמשיך כך...״
הירהורי ההתפטרות של פלומין איימו
להיות המסמר האחרון בארון המתים בו
תיקבר הקאריירה של ארליך כ״שר־אוצר
מבריק״ ,כ״בקי בכלכלה״ ,וכ״מי שיוציא
את עגלת הכלכלה הישראלית מן הבוץ
בו היא שקועה״ .שכן ארליך הוא פוליטיקאי
משופשף ועסקן מפלגתי ותיק, אך
כלכלן מעולה לא היה מעולם. הוא ניהל

או לפחות להעריכו מחדש, בצורה חיובית
יותר. הגדיל מכולם עורכו הכלכלי של
הארץ, אברהם שוייצר, שהזכיר לראש-
הממשלה כי ממשלת המערך נפלה בגלל
רבינוביץ וממשלתו עלולה ליפול בגלל
ארליך. עובדה היא, שהמהפך הכלכלי עליו
ניצח שימחה ארליך בגאווה, נראה עתה
לרוב הכלכלנים בישראל ככישלון גדול.
ואם היה העולם הזה הביטאון היחידי שתקף
בזמנו את המהפך, בתרמית וכאסון
למשק, הרי נמצאים עתה רבים המסכימים
עימו בדיעבד.
מישרד־האוצר נראה בימים אלה כספינה
מיטלטלת בים סוער, שקברניטה איבד את
השליטה עליה והוא מסתובב על סיפוניה,
כשהוא יורה הבטחות מן המותן ומפטר
אנשים בהבל פה, מבלי יכולת לממש את
הדבר במציאות. ארליך הציג בעת ה אחרונה
את התקציב החדש תוך הודאה
כי אינו תקציב טוב ויש לקצץ בו. הוא
אף הודה בכישלונה של מערכת המיסוי

האלוף הרצל שפיר
מועמד לתפקיד הממונה
על הכנסות המזינה

אומנם בית־מלאכה קטן לצביעת עדשות,
אך הבנה מעמיקה ויסודית בענייני משק
וכלכלה היא ממנו.והלאה. מינויו לתפקיד
כה מרכזי כשר־אוצר היה יכול להוות אסון
למשק הישראלי, אילולא השכיל להבין
זאת בעצמו ולתבוע כי יחזקאל פלומין
ישמש כסגנו. פלומין, שהוא רואה־חשבון
צעיר ומצליח, הוכיח במשך שנות כהונתו
כחבר־כנסת כי הוא בקי בסוגיות כלכליות
ובעל השקפות ליבראליות באמת בנושאי
משק וכלכלה. הוא ראה בהצעתו של ארליך
לכהן כסגנו אתגר רציני ואפשרות ליישם
את התיאוריות להן הטיף במשך שנים
בהרצאות ובמאמרים. הוא ראה זאת מחובתו
להיענות לארליך, כדי לשמור ששרד,אוצר
לא יעשה שטויות וינהג בהתאם
לקני־מדה כלכליים־מיקצועיים.
כישלון גדול
לא שארליך הכזיב את פלומין, וי
ירידת קרנה של הממשלה החדשה
התמקדה, בראש ובראשונה, במישרד-
האוצר. ירידת הפופולאריות של ארליך
הינד, כה תלולה, עד שהביאה רבים להתגעגע
ממש לקודמו, יהושע רבינוביץ/

והגבייה. עתיד, הוא ניצב בפני שוקת
שבורה, מבלי שיוכל עוד להשתמש באינפלציה
כדי למנוע העלאות שכר ולכרסם
בשכר.
ככל שחלף הזמן גברה מורת רוחו של
פלומין ממעשיו של ארליך. הוא בלע
בשקט חריגות תקציביות והעברה סיטונית
של ביטוחי־שער להלוואות, מפני שארליך
טען כי יש להיכנע ללחצים קואליציונים.
אולם היו מיקרים בהם סירב פלומין לש תוק.
דוגמה לכך משמש תקציב המדינה
החדש. ארליך הגישו, כאמור, לכנסת בד
בבד עם הודאה כי התקציב אינו טוב וצריך
לשנותו. המעשה היה למשל ולשנינה.
זהו המיקרה הראשון בהיסטוריה
של ישראל, ששר־אוצר מגיש תקציב ומודה
כי אינו טוב. הסיבה היתה: אי-
נכונותו של ארליך להיאבק בממשלה ולהסביר
לעמיתיו כי אי אפשר להניף בבת
אחת את כל הדגלים — גם את דגל ה־חינוך־חינם,
גם את דגל הביטחון וגם את
דגל השירותים המלאים. דעתו של פלומין
היתד, כי צריך להגיש תקציב ריאלי שאפשר
לעמוד מאחריו. דעתו לא התקבלה.
מיקרה אחר היה פיטוריו של נציב מסד,כנסה
אליעזר שילוני. פלומין שלל את
המעשה בתוקף. ראשית, מפני שתחום הגבייה
וההכנסות היה בסמכותו, בהתאם
לחלוקה הפנימית בינו לבין ארליך. שנית,
הוא השב ועודנו חושב כי שילוני היה נציב
טוב וכי היה עליו להמשיך בתפקידו. הוא
גם סבור כי שילוני לא היה אשם בהדלפת

ער מ שבו חדש
העדור לזעזע את
הממשלה -הפעם במישוד־האוצו

דונז,ן מאיים בהתפטרות

הדו״ח האומלל, שהמליץ להטיל מיסוי על
ריווחי בורסה.
בשיחה עם שגריר בריטניה בישראל
אמר השבוע סגן שר־האוצר, כי הבעיה
העיקרית של מישרד האוצר היא ללמוד
להחליט החלטות ולהגן עליהן בתקיפות.
היעדרה של תקיפות כזו היתד, אחת הסיבות
שדחפו את פלומין לשקול התפטרות.

שנה
— דגל
זונתו של פלומין להתפטר לא הגיעה
לכותרות, כמו איומו של שר־ד,ביטחון
עזר וייצמן, אך היא נודעה לארליך. הוא

מיהר להזמין את פלומין לשיחה, בד, גילה
סגן השר מה מעיק עליו . .ארליך היד,
מוכן לקבל את הצעותיו של פלומין, כיוון
שגם הוא חש כי הציבור סבור שהוא
נכשל בתפקידו כשר־אוצר. השניים גיבשו
תוכנית פעולה מקיפה, שתוצג ברבים בעוד
כמה שבועות, במטרה לרכוש מחדש את
האמינות שאבדה ולחזור ולהיות מישרד
מרכזי, משפיע וקובע. השאלה הגדולה היא,
כמובן, אם יוכל ארליך לעמוד בהסכם עם
סגנו. נראה כי לא, שכן שבוע בלבד אחרי
הפגישה עם פלומין הפך ארליך את ה קערה
על פיה.
בסיסה של התוכנית החדשה, התלת־שנתית,
שתנחה את האוצר עד לבחירות
הבאות׳ הוא ההנחה, כי מדי שנה ניתן
להשיג רק יעד אחד, וכי לא ניתן להניף
את כל הדגלים בבת־אחת. בהתאם לכך
סוכם, כי השנה הנוכחית תהיה שנת המיל־חמה
באינפלציה, שמטרתה להוריד את
המדד אל מתחת .3070 לשם כך ייעשו כל
המאמצים. האוצר סבור כי בפברואר עלה
המדד בשיעור קטן מ ,30/0-כך שבשלושת
החודשים האחרונים היתד, עליית המדד
קטנה מ־ס , 107 כולל התייקרויות המהפך.
בקצב זה, הניח פלומין, ניתן בהחלט לש מור
על מיסגרת שנתית של ״ ,307 ובהתאם
לכך להקטין את התקציב הממשלתי.

זאת, כדי לצמצם את הזרמת הכספים לשוק
ולהגביל את ייבוא ההון מחו״ל בצורת הל וואות,
הגורמות אף הן אינפלציה.
לצורך המילחמה באינפלציה הודיע האוצר
על הקפאה של הקטנת הסובסידיות
למוצרים חיוניים, אחרי שהתברר כי כל
לירה הנחסכת מיידית בתקציב הסובסידיות,
עולה כעבור כמה חודשים 80 אגורות
בהתייקרויות, בגלל עליית המדד.
אולם האוצר אינו מוכן להקטין את הסובסידיות
להלוואות, המגיעות השנה ל־10
מיליארדי לירות. פלומין גורס כי אלה
ההתחייבויות שיש לעמוד בהן, בעוד שב-
התחייבויות למוצרים חיוניים אין צורך
כנראה לעמוד.
אם שנת 1978 תהיה שנת המילחמה
באינפלציה, הרי שהשנה שלאחריה תהיה
שנת הריפורמה הגדולה בשיכון. שנה ל אחר
מכן אמורה היתה להיות שנת חינוך-
חובר,־חינם בתיכון. זו היתד, התוכנית ש סוכמה
בין השר וסגנו. והנה, לא עברו כמה

שימחה ארליך
אך פלומין, שהחליט לשנות את כל הקונספציה
של מערכת המיסוי, רצה למנות
איש אירגון ומינה,ל, ולא איש מקצוע,
לתפקיד הממונה על הכנסות המדינה. ואילו
בראש היחידות רצה להציב אנשי
מיקצוע ולא אנשי מינהל.
הוא הציע את תפקיד הממונה על הכנסות
המדינה לאלוף הרצל שפיר, שיצא
זה עתה לשנת שבתון. אם ישיב שפיר
בחיוב, תשתנה דמותה של מערכת המיסוי
במדינה. במיקרה שיסרב, יוצע, התפקיד
לאישיות אחרת, בעלת כישורים דומים.
לדעתו של פלומין בעיית המיסוי היא
בעייה של אירגון הגבייה. לכן הוא זקוק
לאיש אירגון ומינהל, כדי שיעמוד בראש
המערכת.

בו רק השרים שרון, הורביץ ותמיר. למרות
העימות הזה וחרף חילופי הדברים ה חריפים
עם ארליך בעניין שילוני, יש בינו
לבין שר־האוצר יחסים טובים. פלומין
מקבל את טענת ארליך כי הוא, כשר-
אוצר, חייב להתפשר כל הזמן עם עמיתיו
השרים, בעוד שפלומין, כאיש־מיקצוע לא-
פוליטי, יכול להרשות לעצמו את הלוכסזם
של נקיטת עמדות עקרוניות.
דוגמה לדעתו של פלומין, כי אין לסגת
מהחלטות יכול לשמש הטיפול בנושא הבורסה.
ההכרזות הרבות של ארליך רק
פגעו בבורסה. ועובדה היא, שמאז שגזר
על עצמו ארליך שתיקה, חוגגת הבורסה
גם בלי שינויים בחוק. בעיני פלומין זה
מצב טוב ויש לתת לו להימשך. בכלל,
הוא סבור כי האוצר צריך לעודד רכישת
מניות על חשבון רכישת איגרות-
חוב, שכן השקעות במניות מקטינות את
הצורך בתקציבי פיתוח ממשלתיים. פלומין
חושב כי החלטת האוצר לחדש לתקופה

אם יסכים שיד!],
להתפטר, מזנה דב
]׳׳גו תחתיו כנציב

גשה לנדאו יסגוד
בראש מחלקת החקירות
של המכס*ס־־תמסה

ימים ושר־האוצר נתן ראיון למעריב בוי הודיע
כי השנה תהיה שנת חינוך־חינם בתיכון.
כעבור שלושה ימים קיבלה הממ שלה
את ההחלטה להנהיג כבר השנה חינוך
תיכון־חינם, בניגוד מוחלט למה שסוכם
בתוכניות האוצר. כך קיעקע ארליך תוכנית
שעליה הסכים שבוע קודם לכן.
בנושא אחד מגלה אדליד קשיחות ו־עיקביות
— התנגדות לתוספת שכר ושאיפה
לעמוד בהסכמי עבודה. אך ל־פלומין
ברור, כי לא ניתן יהיה לבצע
את השינויים המתוכננים בלי חריגות ני כרות
מהסכמי השכר.
פלומין אחראי על המערכת המתמוטטת
של המיסוי והגבייה. עליו למנות בקרוב
ממונה על הכנסות המדינה, נציב מס־הכנסה
(אם שילוני יסכים לפרוש מרצונו,
אחרת לא ניתן יהיה להזיזו) ומנהל מכם.
כמו כן עליו לשנות את המיבנה הקיים של
מס ההכנסה והמכס, בהתאם להמלצות וע-
דת-שימרון, ולהגביר את הגבייה.

מוגבלת את הנפקת איגרות־החוב הצמודות
היא חיובית, שכן מלבד בעיית ההון
השחור קיימת גם בעיית ההון הלבן, שיש
לפתוח בפניו אפיקי השקעה. האוצר פחד
כי הכספים האלה יופנו למטבע זר, לכן
הנפיק את האיגרות.
בביקורו האחרון בלונדון נפגש פלומין
עם קבוצת משקיעים גדולה, המוכנה לממן
את השלמת התחנה המרכזית החדשה ב־תל־אביב,
בתנאי שיערבו לה לדמי-שכירות
קבועים. עתה צריכים מישרד־התחבורה ועיריית
תל־אביב לאלץ את אגד ואת דן
להיכנס לתחנה ולשלם את דמי־ד,שכירות,
כדי שניתן יהיה להשלימה בעתיד הקרוב.
לקראת שנת הריפורמה בדיור הכין פלד
מין תוכנית חדשה לסיבסוד הדייר ולא הדירה.
הוא מארגן קבוצות משקיעים מ קנדה
ומארצות־הברית שיבנו אלפי דירות
להשכרה. באיזורי פיתוח תערוב הממשלה
לריבית על ההשקעה ואילו במרכז הארץ
לא תינתן כל ערבות. הממשלה תיתן לדיירים
מענקי השתתפות בשכר-דירה. שיטה
זו תחליף את שיטת המשכנתות הנהוגה
כיום ואינה עונה על הצרכים.
פלומין מאמין כי לצמרת מישרד־האוצר
יש כוח ויכולת להנהיג שינויים מפליגים
בכלכלת המדינה. אך הדבר תלוי בכושרו
של שר-האוצר לעמוד בלחצים ולגלות עי-
קביות. עד עתה לא הוכיח שימחה ארליך
כי הוא ניחן בכושר כזה.
אפיק להון הלבן
^ דידו הטוב של פלומין, עורך־הדין
בועז נהיר, דחה את ההצעה להיות
הממונה על הכנסות המדינה. נהיר עובד
כשותף בכיר במישרד עורכי־הדין של
אוריאל גורני וירוחם גורנציק. גורני עבר
להיות יועץ מישפטי של מישרד־הביטחון,
והסתלקותו של נהיר תפגע קשה במישרד.

בכוונתו של פלומין להנהיג שינויים מפליגים
נוספים. מערכת גביית מס־ערך־מוסף
תוצא מן המכס ותאוחד עם מם־הכנסה למערכת
מיסוי אחת של מיסים ישירים
ועקיפים. מערכת המיסוי החדשה של מסד,כנסה
מקבלת עתה מחשב חדש, ש יאפשר
הקמת מאגר מידע מרכזי לשימוש
כל מערכת המיסוי במדינה. במאגר זה
ירוכזו בתיקי הנישומים כל הפרטים המפוזרים
כיום במערכות המיסוי הנפרדות.
הנציב החדש של מם־הכנסה, אם יתפטר
שילוני, יהיה דב נייגר, שהוא כיום היועץ
המישפטי של מס־הכנסה. במקומו של
נייגר יתמנה זבולון הנדלר, שהוא כיום
מנהל מחלקת החקירות של מס־הכנסה.
מחלקות החקירות של המכס ומס־הכנסה
תאוחדנה, ובראש המחלקה החדשה יעמוד
מנהל מחלקת החקירות של המכס, משה
לנדאו. הוא יהיה כפוף ישירות לממונה על
הכנסות המדינה. ראשות המכס תעבור
בעוד כמה חודשים מידיו של יחזקאל אבו-
לעפיה לידיו של דב קנטרוביץ, כיום המפקח
על מטבע זר.
השינויים האלה, המתוכננים באוצר, הם
לגבי פלומין, תנאי בל-יעבור להמשך עבודתו.
הוא עמד כבר בעימות עם ארליך
כאשר הציע, בישיבת הממשלה, לקצץ 57,
מתקציב המדינה שהגיש שר־האוצר. תמכו

יגאל לכיב :

הו בי הכניס בי עוזי ם-בית הספר הגבוה

בשיתוף
עם הלנה רובינשטיין

עי רי תתל -א בי ב
לא שה
ש בו ע ח

בפיקוח משרד העבודה
משך הקורס $חוד שים.
*הרצאות ע״י רופאים
*טיפולים מעשיים
במכשירים ובתכ שירי ם ^
חדי שים ביותר
תעודות מטעם
משרד העבודה,
לעומדות ב מבחני ם בהצלחה להרשמה:
צילום תעודתך האחרונה
2ת מונו ת פספורט
תעודת זהות
(לאחר ההרשמה תוזמני
לראיון אישי לקביעת
התאמ תך לקורס).
פרטים:
״מועדון לאשה״,
שד׳רוט שילד , 94
טלפון 613680 :
ביו ה שעות 13.00־ 9.00

קריאה מהירה! הצלחה מהירה!
* מיל״ה מקיים קורסים לקריאה מהירה על פסים מדעי * משתתפי -הקורם — בעלי עסקים,
עקרות־בית, מנהלים, סטודנטים זתיכזניסטים החייבים לקרוא חומר רם — מסוגלים, בסוף הקורס
המחשבתי ולשפר את עוצמת הזברון שלהם להבפיל את מהירות קריאתם, להגביר את הריבוז
במידה מפתיעה.
הקורסים מתקיימים בתל-אביב, בחיפה ובירושלים וכן קורסים בכתב.
פרטים על הקורסים החדשים ועל הקורסים בכתב, טלפונים 916185־912093 ,03־ 03מ־ 8עד .2

אליפות ישראל
בשש־בש

מטעם

הו1וו! 0גו ה

בשיתוף האגודה הישראלית לשש־בש

־־ מועדיו — 5
לתרבות חדשה
תל־אביב, רה׳ הם 5
יום ה׳ , 16.3 ,בשעה 20.30
״ 1זשטן
והאהבה בארץ המגיה״
בביצוע :
ירמי וחברת
תתקיים בסוף חודש מאי 1978

(ראה עמוד )51

עמיר

המועדון פתוח
גם ביום ג׳
מזנון, חו מרק רי א ה
מ עניין ו הווי

(המשך מעמוד )33
היתר, לי אפילו תוכנית משלי בטלוויזיה,
בשם תדי רה ש ו. הלך לי משהו לא״
נורמלי, עד שהחלטתי שהגיע הזמן להתחתן,
ונסעתי לניו־יורק לרבי מלובא־וויץ׳
.הוא היפנט אותי, הכניס בי שטן
ושדים כדי שאלחם כל הזמן באשתי, אבל
אפילו השטן לא הצליח להרחיק אותי
ממנה.
״לא איכפת לי הקאריירה, לא איכפת
לי המישרד והכסף, אבל את אשתי אני
רוצה. חודשיים קשרו אותי שלא אתפלל,
ואני הייתי מתפלל אשתי־אשתי־אשתי. ובלילה
הייתי רואה אנשים עם רגלי־תרנ־גולות
הולכים בצורה מהירה מאד ובאים
אלי להפחידני. אשתי הגיעה אלי לישראל
וגירשתי אותה מעל פני, אבל יחד.עם זה
רציתי אותה. עכשיו היא חוזרת בתשובה,
והיא יותר חסידה מהרבי מלובאוויץ׳ .הרב
גורן מטפל בה בעצמו. הוא יגייר אותה.
ביקשתי את ההתערבות של צדוק, שהיה
אפוטרופוס שלי כשהייתי ילד, והוא ש־טילפן
לרב גורן.
״היתה לנו פגישה אצל הרב גורן, ואמרתי
לו, :האדמו״ר שליט״א הרבי מלו-
באוויץ׳ הכנים לי שדים! אם אתה לא
מגייר את אשתי תוך 10 ימים, ואתה
יודע שהשטן שולט בי, אני אבוא עם
עשרה קילו חומר־נפץ ואפוצץ אותך יחד
אתי.׳ הרב אמר שהוא מאמין שהרבי מ־לובאוויץ,
הכניס בי שטן כי הרבי מסוגל
לעשות דבר כזה למי שלא שומע לו, וקבע
לי פגישה שבה הייתי צריך להביא את
אשתי ולהתחיל בהליכי הגיור.״
ואז, לדבריו, התרחשה הסתבכותו הגדולה
עם החוק. הוא מסביר :״אשתי לא
באה. היא כעסה עלי שאיימתי על הרב
גורן. התרגזתי מאד, שתיתי בקבוק וחצי
ויסקי, ולקחתי כדורי אורפניל שיכולים
להרדים סוסים. הכל עשיתי בשביל לש כוח.
לקחתי נהג־מונית, והסתבכתי עם
המישטרה. התקשרתי אל צדוק וכספי,
והסברתי להם שהסתבכתי. אבל הם לא
עזרו לי. אז הבנתי שהשטן עדיין נגדי.
הם, שהיו כמו ההורים שלי, לא עוזרים
לי? ואם לא די בכך, האדמו״ר שליט״א
עשה שאכנס לבית־משוגעים. אבל אז עזר
האלוהים ושלח לי את עורד־הדין לידסקי.
אחרת, מה פתאום הוא בא? למה דווקא
הוא? השופט היה יכול למנות לי עורך־
דין אחר, לא?
״חודש וחצי הייתי בהסתכלות. הזריקו
לי זריקות ונתנו לי כדורים. הייתי מקופל.
לא יכולתי ללכת. רזיתי ב־ 12 קילו. אף
אחד לא דיבר אתי, רק הזריקו לי זריקות.
אשתי באה לבקר, וגירשתי אותה. הרבי
שלח אלי את כוחות השחור, ובגללו הסתבכתי
עם המישטרה, איבדתי את אשתי
ואת הקאריירה שלי ועוד אישפזו אותי ב־בית־משוגעים.״

אחראי

לא אחראי!
ורד״ הדין צבי לידסקי שמונה ל־
2תדי רה על־ידי השופט נחמני, משוכנע
כי לקוחו שפוי בדעתו וכי איו צורך
לאשפזו. הוא דרש לזמן לחקירה את שני
הפסיכיאטרים שטיפלו ברה, ואף למנות לו
פסיכיאטר מטעם בית־המישפט.
בינתיים ברח רה מבית־החולים בבת־ים
והתקשר עם לידסקי, שהחזירו מייד לידי
המישטרה. רה הסביר כי הוחזק במחלקה
הסגורה, וכי חולה־נפש בשם תומר, גבר
ענק הנמצא במחלקה מזה 25 שנים, ניסה
להורגו, אך הוא היכה אותו במכת קארא-
טה. הוא הוצא אל מידשאת בית־החולים,
קפץ מעל הגדר וברת.
בחוות־הדעת שהגיש הפסיכיאטר שמונה
על־ידי בית־המישפט נקבע, כי תדי רה
לא היה אחראי למעשיו ביום ביצוע העבירה,
אך כיום הוא אחראי בהחלט.
לפיכך עומד עורד־הדין לידסקי לטעון לפני
בית־המישפט טענה נדירה. לדבריו, אי-
אפשר לשפוט את תדי רה על מעשיו כיוון
שלא היה אחראי להם. מאידך, אין לאש פזו
כיוון שכיום הוא אחראי למעשיו.
לפיכך, יש לפטור אותו בלא-כלום.
החלטת בית־המישפט תישמע בשבוע ה בא,
ובינתיים שוחרר תדי רה בערבות.
הוא ממשיך לטעון כי השטן שולט בו.
אשתו מסרבת לראותו, והוא מופיע בזימרה
במועדוני־הלילה של תל-אביב. הוא הפך
יהודי ירא־שמיים המניח תפילין מדי יום,
מקיים מיצווה קלה כחמורה ומבקר אצל
הרב הרוש בירושלים, המעניק לו מפעם
לפעם קמיע נגד עין־הרע שהכניס בו הרבי
מלובאוויץ׳.
העולם הזק 2115

לא לגברים! לא לגברים! ל* לגברים! לא לגברים!
בישולים

איו משגעים בני־אדם בדקה

נותנים להם קרוקטים שוקולד, כאלה
ששום חברת שוקולדים לא מסוגלת להמציא.
תודה פומבית לרות סירקיס —
אשר בסיס ועיקר המתכון רשומים בטאבו
על שמיה. זמן הכנת העסק הוא שתי דקות
בלבד, עובדה המאפשרת לעצלנייות הכי
גדולות לפזר סביבן עינני הסוואה בקשר
לכ״שוריהן האמיתיים.
בתנאי שלא מפחיתים מאומה, לא ב־מושקל,
ולא במיצרכים, יוצא משהו —
משיהו העולה ישר לראש, ועושה שם פיצוץ.
זה יותר טוב מגאפאס. איך אני
יודעת? סליחה! תקלה!
ובכן ׳.קודם יכל, פותחים ומפרידים על
שיש המיטבח כ־ 24 סלסילותינייר עגולות.
(רוחב תחתית כארבעה וחצי ס״מ) .אחר-
כך מכינים יאת התערובת היבשה;
בקערה עמוקה מערבבים, באופן שווה,
את החומרים הבאים 100 :גרם אגוזי
מוח קצוצים גס, בסכין; 10 גרם קליפות-
הדר ׳מסוכרות, קצוצות (כדאי בלי צבע-
מאכל ).שתי סוסות וחצי פיצפוצי־אורז
של עלית.
בסיר בינוני מכניסים 200 :גרם שוקולד
מריר ישבור לחתיכות; 20 גרם מרגרינה
בלי מלח( .זה קל. חותכים קצת פחות
מחצי פס של 50 גרם, המסומן על האריזה
2 ).כפות מחוקות סוכר; 3כפות
רום אמיטציון( .בלי רום זה, בל העסק
לא שווה. אז נא לא להיתקע בדיוק עליו).
על אש קטנה ממיסים יאת הכל, בבחישה
מתמדת. כאשר כל החומרים נמסו לעיסה
כבדה אחידה ומבעבעת, שופכים
פנימה את התערובת היבשה, ומערבבים
!במרץ, עד שכל הגרגרים מבוססים ועטופים
שוקולד( .במבט ראשון נדמה כי הסיר
לא יכיל את הכל. לא לדאוג, ולא לעבוד
עם סיר גדול. תוך בחישה הנפח קטן
איכשהו כי כל הפיצפוצים נדבקים בצפיפות).
׳נותר
רק להשתדל לא לעבוד לאט, כדי
שהתערובת לא תתקשה. לוקחים בכל פעם
כף מלאה מתוך הסיר, ומגליישים את תוכנה

לתוך סלסילת נייר. לא דוחסים. משאירים
יאת זה כפי שגלש, בערמות קטנות חסרות-
צורה. מתקבלת כ 24-סלסילות רגילות, או
22 סלסילות גדושות. תוך כדי הגלשה
תיתכן ׳נשורת גרגירים. ילא להתפנות עבר
רה. מנקים רק בסוף, כדי לא לאבד זימן.
מצופפים את הסלסיל׳ות על מגש, עוטפים
בניילון! ,ותוקעים למקרר. כאשר הקטנים
מקבלים עיצוב סופי בקור, מעבידים
אותם ללא המגש, בתוך הניילון, לפריזר.
מותר לאכול רק קר מאד.
זה יוצא מן הכלל. יוצא מן הכלל 800 .
גורסי צ׳יפ׳ס ביחד ילא משמיעים סימפוניה
נהדרת כמו ביס אחד קריצי ועשיר מהדבר
הנפלא הזה.

פ טנ ט קטן
קונדיטור נידה לי פעם פטנט
אפייה עולמי. הוא לעולם לא מש-
תמש בתמצית־רום אנמית מלאת
טעמי־לוואי כימיים. אצלו כקונדי
טוריה, הוא לא זז כלי כקכוק של
״רום אימיטציון״ .כתור משקה
אלכוהולי״ זה הדכר המזעזע כיותר
שהומצא. אכל כתוך עוגות
ומתוקים שונים, כמקום תמצית
וכמקום קוניאק גם־יהד, זה נהדר.
ארומת הרום ממש חזקה, ולא
הולכת לאיכוד. משיגים רום זה,
המשווק על־ידי ״סטוק״ ,כסופר־מרקטים
השונים, במחלקת הליקרים.
בקבוק גדול עולה כארבעים
לירות, אבל הוא מספיק לשנה, ומובן
שאינו מתקלקל.
כדי לשמור עד שמו הטוב של
הבית, נא לא להחזיק אותו כבאר
המשקאות.
כין החומץ והשמן, בתחתית
ארון״המיטכח, הוא יסתדר מצויין
ואפילו לא יתלונן.

פ טנ טי ם

ניצו

מאריכי!
ניצולת־נביסה
סיפור ההצלה ושלנו ׳מתרכז הפעם בשוד־ושבר
׳מסוג מיוחד.
מה עושים במיקרה האכזרי, שבו יוצאת
שימלח ניצולת כביסה כשהיא תקינה לחלוטין,
חוץ מהמותן המכווצת, שעולה
עד הציצי ויוצרת קלוש מרנין היישר מהחזה1 ראשית, מפסיקים לבכות, להטיח א׳ת
הראש בכותל !ולבעוט במסונת־הכביסה.
שניית: ,בוחרים צמר ^ 100 סינתטי אשר,
על דיברתי, תמיד רק מתארך — לעולם
לא מתכווץ, בגוון התואם בטוב־טעם את
גון השימלה .׳בוחרים צמר דק יחסית;
ועובדים עם מסרגות עבות בשני מיספרים
וחצי המתאים לו, כדי שהתוצאה ׳תצא
דקה, אווירירית ולא משמינה.
* מעלים 4עיניים, וסורגים אותן
בדוגמת ״אורז״ (עין אחת ימיו עין אחת
שמאל, שורה שנייה עין אחת שמאל
עין אחת ימין) — רצועה: באורך המותניים
המהודקות מעט יכפול שניים, ועוד
שלושה סנטימטר לנוחיות התפירה. לא
סורגים את כל רוחב החגורה בבודאחת,
כדי שנוכל להרכיבה משני פסים .׳תפר־החיבור
לכל אורך שני הפסים הדקים אינו
גמיש, ויוצר ׳בכך קימור מותניים יפה
לחגורה, המקבלת ׳בזאת יאת עיצובה היפה
לתמיד.
! 6אם רוצים שני גוונים לחגורה,
ידי להוסיף בעזרת קרושה לאחד השוליים
שורות
של הסרט הסרוג, ש תי
חצאי־עימודים (עשויות מאותו עובי צמר,
ואותו עובי קרושה כמו הימסרגות) .וזאת,
לכל אורך הסרט.
$את הסרט הסרוג המוכן גוזרים לשניים
(הקצוות לא ייפרמו) ,׳ומחברים את

הגיל החכם
ג׳ו שנטי, גבר שרמנטי, הדור ומוש
חגג את יום־הולדתו. כולם שתו לחיי
והתלחשו איזה פלא־טבע בן״בלי״גיל הון
כל אותו זמן חשתי, שמגירה אחת
מסודרת לי. כולם שמחים, ואף אחד
יודע בן כמה החתן. בלי לחשוב הר;
שמתי פצצה, ושאלתי.
בשולחן הושלך הס. כולם חיכו בנשי!
עצורה, לראות אותו יוצא מזה.
בטון מפייס פנה אלי .״אודי, את יודע
שממך אין לי סודות. רק תני לי לעשו
חשבון.״ תלה עיניים בתיקרה, חייך
חישב בקול :״אני היום בן ארבעים ו
אני היום בן ארבעים ו״.״ לפתע הרצי
מבועת ממימצאיו, החליט להפסיק. בד
ימינה, בדק שמאלה אם אין מישהו קור
לו מחשבות, ואז, תפוס בקלקלתו, פל;
מתפוצץ מצחוק :״ארבעים והרבה ! ״

ניכר כמו קו־מיתאר של שיתי נקניקיות.
!• אחרי שהחגורה מחוברת לשימלו
מותחים את חגורת־הצמר מאחור בדיו
בקו־המותניים, ומסמנים בסיכות את מקו
ה׳מיפגש — היוצר קו קשתי, מקביל
תואם לעמה״השדחה.
• 1פותחים בגב השימלה סדק, עבו
רוכסן באורך עשרים 0״מ אושר יהי
קבוע בחולצת השימלה, ירד ויחצה יא|
החגורה (בקו קעור מעט, לפי סימני ה
סיכות) וימשיך מעט לחצאית. רצוי לק
בוע משיני צידי החגורה מתחת לרוכב
ולפני חפירתו, פס של 12ס״מ ״׳אלכסון
רחב מאד אשר ייצב, יקבע סופית ויק
על חיבור הרוכסן.
מחברים רוכסן זה בתפר־יד צפו4
כשהחגורה מקופלת פגימה, מכוסה על-יד
סרט ה״אלכסון״ ,ויוצרת מכפלת, לגיסו.
יפה — לפי סימני הסיכות (ראה תצלום
• 1הופכים את השימלה לצד שמאל
וגוזרים את עודפי חגורת הסריג אחר
שמחזקים את שוליה בתפר־שיניים, לבי
ייפרמו.
• 1במודה שגם השרוולים התקצרו
סורגים ׳מלבן ברוחב היקף השרוול ש

רגע חו שבים איך למשש ־ א מחייה
בסביבתי, כל הנשים מתורבתות מאד. הן יודעות שלא נאה למשמש לחם. אי לכך,
כאשר מגיע זה בבוקר, ויש התקהלות סביב הארון, הן לוקחות בבוז אריסטוקרטי גאה
את הכיכר הראשונה המזדמנת. אם נופלת לחברתן עוזרת־בית המנסה בכל־זאת לבצע
את מלאכתה נאמנה, ולמעוך פה ושם, זוכה זו מניה־וביה בחינוך־חינם -על הבוקר.
המצחיק הוא, שבכך עדיין לא נגמר הסיפור. אבירות ההיגיינה לובשות פרצוף פוקר,
והולכות להתעמק בוופלות. ברגע שמתפזרות ההפגנות סביב ארון־הלחם הן מציצות
כה־וכה, ואחר חוזרות בדהרה לאנוס אותו בקצב: החלף-ומעוך-משש-ובדוק.
למה כל כאב־הראש?
לא. גם לא צריך לוותר על מעיכת הלחם, בתור קנס לאצילות.
לובשים על היד שקית ניילון, המצויה תמיד ליד הלחמים, ודרכה מועכים עד רוויה.
כאשר מגיעים לפאר המאפיה, הבן יקיר אותו חיפשת, הופכים את השקית מעל היד
והלחם, צ׳יק בפנים.

אופן חיבור הרוכסן

המותן הגיעה עד הציצי ן

אופן הקיפול
ל ד ני קביעת רו כ ס

גוזריםהחגורה לח

הקף. הטחנייסא 2פלו

תרשים החגורה

תענוג מותר

שני החצאים לכל אורכם בעזרת מחט וחוט
צמר, לפי הקווים המקווקווים שיבתרישים.
כאמור, פעולה זאת יוצרת את קימור-
המותניים היפה של החגורה.
• פורמים ומפרידים את חיולצית ה-
שימלח מחצאיתה.
•:בעזרת חברה, מחברים בסיכות את
החגורה הסרוגה (התפורה כבר לכל אורכה)
אל החולצה — בשוליה העליונים,
ואל החצאית — בשוליה התחתוניים.
!• יחשוב ששולי החגורה יהיו תפורים
בתפר־יד צפוף, אל הבד המתוח ׳ברוחבו
כבל האפשר, אחרית יהיה מקיום החיבור

התקצר, ובאורך החסר. סוגרים יסתפר ל צורת
גליל יושר, ומחוברים.
כל הפטנט מותאם לכדי סריג שונים.
במידה שהחגורה רופפת מאד, ומתקבלת
משום־מה ״בל וזוך כזה, מקו־הסותן של
החצאית ,׳מכווצים יאותה בעזרת מתפריט
(״פנסים״) קטנים ודקים תפורים על צידה
השמאלי כמובן, ובמיספר שיידרש. זהו.
העסק יוציא כל־כך יפה עם כל סיפור
ההצלה; שאילמלא התכווץ, צריך היה
לעזור לו בכוונה.
התוצאות מרהיבות, ומכניסות חיים ל-
שימלה הכי יוושנית.

סו?נתז
ב מ אי ם
סאמיז־ה של תנ 1חות
אלברטו לאטואדד, הוא מזיקני הקולנוע
האיטלקי. בגיל 74 הוא יכול להצביע על
קאריירה, לעיתים מפואר!ת למדי, ישל 36
שנות בימוי סרטים, להם קדמה פעילות
עניפה כעיתונאי קולנוע !ומארגן סינמטקים.
בימים
שאחרי מילחמת־העולם השנייה
היה בין המסייעים הגדולים להקמת ה־ניאו־ריאליזם,
ביים כמה מן הסרטים ה־מ־צלחים
של התקופה (ללא רחמים, האדרת)
,ופרש את חסותו על פדריקו פליני
כשזה עשה את סירטו הראשון.
מאידך, לאטואדה היה גם סוחר ממולח,
וכמה מסרטיו זכו ׳בהצלחה מיסחרית
מסחררת. למשל, אנה, שביסס את מעמדה
של סילוואנה מנגנו אחרי האורז המר.
לאטואדד, ממשיך לעבוד היום באותו
מרץ שאיפיין אותו בנעוריו, אולם בשנים
האחרונות הוא מנסה לשלב את המיסחר
׳והתפקיד החברתי שיל סרטיו בדרך ש נושאת
לפעמים תוצאות מוזרות. הוא החל
בה בשעיבד לקולנוע את לה מנידרגולה
הציני של מקיאוולי, ומאז הוא מערבב נוש אים
שאינם לכאורה יותר מאשר אמתלה
להפשטת נערות נאות ככל שמרשה הצנזורה,
עם סאטירה חברתית המגיעה לעיתים
לממדים פרועים למדי, ואשר מטרתה
להטיף ׳לאדם שישוב יאל מקורותיו ששכח,
בתיחכום שיל החיים המודרניים וברדיפה
אחר הפרוסה.

דלילה די־לזרו
המשולש המשומש. דוגמה לכך היה
סירטו הקודם של לאטואדה, לה באמבינה,
שהדמות ׳המרכזית בו, נערה מפגרת־בשיכ־לה
המסתובבת לכל אורך הסרט ללא כסות
לגופה, הרתה לעייתים דוחה עד־כדי־כך
(׳בעיקר ׳כאשר עשתה את צרכיה בכל
מקום ובכל זמן) ,עד שרבים לא תפסו
כילל מה מבקש לאטיואדה לומר.
דבר דומה עשוי לקרות בסרט חדש בשם
סראפינה יקירתי, שיעלה בקרוב על בדי
ישראל. במבט ראשון זהו המשולש הקלאסי
הישן ׳והמשומש, כיסוד למלודראמה מן

האח האונס והאחות המנחמת
הסוג הנדוש ביותר. ייורש צעיר ותמים
של בית־יחרושת לכפתורים מכניס להריון
פועלת, ונאלץ לשאתה ילאשה. הפועלת
משתלטת על רכושו, מצליחה לשכנע עולם
ומלואו שהוא מטורף, וגורמת לאישפוזו
במוסד. שם הוא מכיר נערה אחרת, ש אושפזה
על־ידי הוריה משום שלא הסכימה
ללפת ׳בדרכם. השניים מתאהבים זה
יבזה, ובסופו של דבר עתידים למצוא את
האושר ייחדיו.
גם מבט שני עדיין אינו מסביר בדיוק
מה מבקש לאטואדה להשיג. כי אשתו ה־

הצד העצוב של פסטיבל ברלין:

הנישושת אוכלים סנדוויצ״ם
^ סטיבל סרטים צרי ד להיות אורות נוצצים, מחשופים
^ עמוקים, מסיבות לתוך הלילה, שמפניה נשפכת כמים, זוהר
מסנוור ומיליונים המתעופפים באוויר. זה צריך להיות עולמם
של ה״יפים״ בשיא התייפייפיותם, מיפגש של אלילי־יופי ואילי-
אמנות במחיצה אחת.
מי שקורא סוג מסויים של עיתונות, יכול לקבל רושם שפם־
טיבלי־סרטים אכן נראים כך. ולמען האמת, אם מתבוננים רק
במה שקורה במלונות הגדולים. בשולי הפסטיבל, ניתן להאמין
שזהו גילגול מודרני של מישתה באולימפוס. אבל פסטיבל־סרטים
הוא הרבה יותר מזח, ומי שמעמיק להתבונן, יכול לגלות גם צד
אחר, שונה וקודר בהרבה של היריד הענקי המתקרא פסטיבל.
בברלין, השנה, בפסטיבל השני בגודלו כיום בעולם (אחרי זה
של קאן) ,ההרגשה היתד. עצובה במיוחד.
היה עצוב, כיוון שמסתבר כי הפער בין מה שנהוג לכנות
״קולנוע מיסחרי״ ו״קולנוע אמנותי״ ,הפך תהום עמוקה שהגש-
רים מעליה נדירים ביותר. ואם מן העבר המיסחרי עדיין מנפנפים
בסכומים בעלי אפסים רבים ומשתדלים להמשיך באחיזת-
העיניים הזוהרת, הרי מעברו האחר של המיתרם, אצל אלה העושים
קולנוע משום שזוהי דרכם היחידה להתבטא, התקלף הטיח
שכיסה את צרותיהם מזמן, ומה שנותר הוא תמונה המזכירה
את ייסוריהם של ציירים מזי־רעב בפאריס של תחילת המאה.

מחיר 33ד דעהרוווות
ך ל מי שמתע ניין בקולנוע יודע מיהו ז׳אן אאוסטאש. מאז
^ עשה את האס והיצאנית וזכה במיספר נכבד של פרסים בינלאומיים,
הוא נחשב לא רק על־ידי מיעוט אלא גם בעיני חלק
גדול של אנשי הקולנוע כאחד היוצרים המקוריים והמעניינים
בצרפת היום. לפני כשנה ביקר בישראל, והיה מדוכדך. הוא. אמר
שלא די בכישרון כדי לעשות סרט. העתיד ניראה לו שחור ווד
סר־תיקווה. מאוחר יותר, במשך השנה, נודע שעשה סרט בן 50
דקות שהוצגו בפסטיבל פאריס בהצלחה ניכרת, והתעורר הרושם
שהתגבר על המשבר. אותו סרט, סיפור תועבה, הוזמן גם
לפסטיבל ברלין.
ביום השני של הפסטיבל סיפר אחד מידידיו של אאוסטאש,
ברחוב, כי הבמאי סובל מהתמוטטות נפשית קשה ולא יוכל להגיע.
כמה ימים לאחר־מכן הוא בכל־זאת הופיע, חיוור, מבטו
תוהה ופניו מודאגים .״אני חושב שהסרט נחמד כשלעצמו,״ אמר
(וזד. כבר יוצא־דופן, כי אין מבקר קטלני יותר לסרטיו של
אאוסטאש ממנו עצמו) ,״אבל מי בכלל מעוניין בסרט בן 50
דקות?״
ועוד אחד מבני דורו של אאוסטאש. שמו דאק רוזייה. הוא
הגיע לברלין רק במיקרה. אחד השופטים נפל למישכב, והוא
הוזמן ברגע האחרון למלא את מקומו. רמייה ידוע בחוגי הקולנוע
כדמות בולטת בגל החדש. חבריו מאותה תקופה החליטו
שסירטו שלום לך פיליפין, הוא הטוב בסירטי הגל החדש. ובין
אלה שסברו כך היו אנשים כמו פרנסואה טריפו, ז׳אן־לוק גו-
דאר וז׳אק ריווט.
מאז (לפני 16 שנים) ועד היום, עשה עוד שני סרטים. הוא
ישב במיזנון של מישרדי הפסטיבל, לגם קפה, שוחח עם מנהל
הסינמטק התל-אביבי (שהתעניין באפשרות השגת שלום לך פי־ליפין
להקרנה) ,והתנצל :״כרגע, במצבי הכספי דחוק מאד. איני
יכול להרשות לעצמי מישרד כלשהו. אולי בעוד כמה חודשים״.

במשך הפסטיבל כולו לבש אותה חליפה ישנה שבה ניראה בשנים
קודמות, בפסטיבלים קודמים. וכשנשאל מהן תוכניותיו ל עתיד,
הסביר שבינתיים מנסים להתגבר על הכישלון הקופתי של
סירטו האחרון, ניצולי אי הצב. העיתונות אומנם אהבה את הסרט,
אבל המפיצים החליטו שהוא ארוך מדי ומשכו ידם מהצגתו.
עכשיו קיצר אותו במו־ידיו, ומקווה שזה יעזור.
ואחד מן השופטים. שמו תיאו אנגלופולוס והוא החשוב
והמעניין בבמאי יוון היום. מאז הציג אפום בשם מסע השחקנים,
אין במערב חובב־קולנוע אמיתי שאינו מכיר את שמו.
״אנחנו אוכלים סנדוויצ׳ים ועובדים בשביל סינמטקים ופסטיבלים,״
הודה תוך נגיסה מנקניק״ד, שקנה בדוכן ברחוב. הוא עובד
כרגע על שתי תוכניות נפרדות, אבל לא ברור לו מתי
וכיצד יוצאו אל הפועל.
מד, שמאפיין את האנשים יהללו הוא הרצון לעשות קולנוע
כפי שהוא נראה להם, ועל נושאים שנראים להם, ולא לסטות
מן העקרונות שקבעו לעצמם. למראה מצבם, קשה שלא להיזכר
בסיפורים על ואן־גוך ומודליאני ועל שאר הציירים המקוללים
של סוף המאה הקודמת, שנהגו בצורה דומה באמנות שלהם.
מדוע קורה כל זד.ן ההסברים רבים. מרסל אופולס, אולי
הגדול בין יוצרי הסרטים התיעודיים היום, ישב ליד שולחן ב־בית־קפד,
ברלינאי, והירהר. הוא בא לברלין כיוון שהפסטיבל
החליט להציג לראשונה, בשלמות, את סירטו זיכרונות של צדק,
שחולל סנסציה בקאן לפני שנתיים. הסרט, המשחזר את מיש־פטי
נירנברג במטרה לראות מד. למד העולם מאז ועד היום,
הוזמן אומנם על־ידי הטלוויזיה הגרמנית, אבל כשראו שם את
התוצאות החליטו להציג גירסה מקוצצת. במקום ארבע וחצי
שעות ראו בגרמניה רק שעתיים וחצי. את כל החלקים הפחות-
נוחים לאוכלוסיד. המקומית, שכחו להראות.

איזה סיס׳ לקישו־ונ״ם?
^ פעם הציג הפסטיבזד את הסרט בשלמותו, והנוכחים
י י הסכימו פה־אחד ני זהו הסרט החשוב ביותר שהוצגו בו.
אבל מסתבר שגם לאופולס, למרות השבחים שהומטרו עליו
(סירטו הופיע במרבית רשימות עשרת הסרטים הטובים של
השנה באמריקה) ,קשה לשכנע את בעלי הסרט לעשות מאמץ,
ולו הקטן ביותר, להביאו לפני הקהל הרחב.
״אינני יודע. אולי אנחנו עצמנו אשמים במצב,״ אמר .״אני
חושש שהגל החדש הזיק לקולנוע בסופו של דבר, יותר מש-
הועיל. בימים שבהם אבי עשה סרטים (אביו, מאקס, עשה בין
השאר את המעגל, מיכתב מאלמונית ומאדאם דה לא היתד,
ידידות אמיצה כל־כך בין היוצר למבקר. מאז הגל החדש הפכו
הכל מיקשה אחת. מאז, משבחים כוונות גם כשאין בעיקבותיהן
כל תוצאות, וכאשר מנסים לשכנע את הקהל שהכל רלוואנטי,
מגיעים למצב שבו דבר אינו רלוואנטי.״
ואז נטמעים אנשים כמו אאוסטאש, רוזייה, אנגלופולוס או
אופולס, בתוך ים אפרורי ומבלבל של קשקשנים בעלי כוונות
טובות. הערכים ברורים והיציבים היחידים שנותרים, הם אלד,
של הקולנוע המיסחרי. התהום בין השניים גדלה, וחוסר-האמון
של הקהל לגבי כל מי שרוצה למכור לו רעיונות גדל והולך.
איזה סיכוי נותר עוד לכישרוניים באמת?
אם לשפוט לפי יבול השנה האחרונה בברלין, הסיכוי קטן.
וזד, עצוב.

סראפינה המשגעת
ראשונה של היורש מופיעה מול המצלמה
בעיקר כדי לתפוס תנוחות מגרות. היא
משכנעת יאת כל רשויות העיר כי בעלה
משוגע כשהיא מעמידה את גופה לרשות
הפקידים הנכונים, ו׳תחבלניותה ׳שקופה יעד־כדי־כך
שפרט לבעליה התמים, אין איש
שלא יבחין יבה. גם מבט שני בסראפינה,
המשוגעת המקסימה, אינו מועיל, כיי מה
שאפשר ליראות כאשר מסתכלים יבה שנית,
הוא העובדה ׳שהיא מסתובבת כל העת עטופה
במעין אדרת המכסה טפח ומגלה טפחיים•
הייא מסירה את האדרת לעיתים
קרובות ביותר, יוכל זיכרונותיה קשורים
בהתעלסויות עם טיפוסים מטיפוסים שונים.

כאשר. ונוברים עוד קצת, נחשפת הסאטירה
לעין. אוגוסטו, היורש מתמים,
אוהב טיבע ׳בכלל וציפורים בפרט. הוא
משוחח עימן, כשמתחיל הסרט, ומציל אותן
כשהוא מסתיים. הסיכסוך הגדול עם אשתו
נובע מעצם העובדה שהוא מסרב להפוך
את התהליך הישן של ייצור כפתורים
מצדפים, שהוא אמנות, לתהליך המודרני
של ייצור כפתורי פלאסטיק העלול לזהם
יאת כל הסביבה.
אשר לאשתו, מזמ׳וט״ה הרבים עם נכבדי
החברה הופכים פארודיה. אחד מהם מסיר
את כל אבריו התותבים לפני שהוא משתרע
לצידה, עד שהצופה מצפה שגם האבר הקריטי
יתברג החוצה, ככל השאר.
ממד פיוטי. יואילו סראפינה, היא
מאושפזת משום שהתקוממה נגד הרג מיותר,
ילא רק של ציפורים (ובכך היא דומה
ליורש שהתאהב בה) ,אלא גם של ביני־אדם.
אביה הוא סוחר־נשק, וההתנהגות ה פרועה
שמובילה אותה עד לבית־המשוג-
עים אינה אלא אמצעי לביטוי סלידתה
מדרך־חייו.
ואם מוסיפים על כך את העובדה ש־אוגוסטו
אכן מדבר עם הציפורים והן משיבות
לו, מתעוררים זיכרונות על פרג־ציסקוס
הקדוש שדיבר עם בעלי-כ׳נף, ועל
פאזולייני שהשתמש בציפורים כמשל לבני-
אדם (בסרט בשם ציפורים גדולות, ציפורים
קטנות) .׳ואז, סירסו של לאטיואדד,
חדל לה״ות סתם פארסה פורנוגרפית, והופך
סוכ׳ריה מרה בעטיפה אופנתית. וכאשר,
בסוף הסרט, פורשים א׳וג׳וסטיו זסראפינה
עם בנו של הראשון (שאבהותו עליו מוטלת
בספק) ,ביתור עגלה רתומה לשני שוורים
ועליה כל ציפוריו היקרות של אוגום־
טיו, אל פינה מנותקת של העולם, לובשת
התמונה ממד פיוטי, והסרט משמעות חדשה
.׳בזכיות רגעים ׳שכאלה אפשר, לעיתים,
לסלוח גם לבל מיני פשרות מיסחריות
שקדמו להם.
סרטים לאונן 3טב 1ר
מכל הסרטים שהוצגו בפסטיבל ברלין,
זה שעורר יאת הרעש הגדול ביותר היה
גרמניה ׳בסתיו. חתיומים עליו תייישעה מבין
הבמאים הידועים ביותר של גרמניה כיום,
ביניהם פולקר שלנדיורף (הכבוד האבוד
של קתרינה בלום) ,ריינר ודינר פאסבינדר
(אפי בריסט) ,אלכסנדר קלונה (נערת
האתמול) ,במדד זינקל (לינה בראקה)
ועוד אחרים, ידועים פחיות בישראל.
הסרט, שאינו ׳אוסף של אפיזודות נפרדות
אלא ׳מהווה רצף יאחד, ואמור לבטא
את תשובתם הספונטאנית שיל היוצרים
הללו לאירועי הסתיו האחרון בגרמניד*
כלומר: חטיפת האנס־מרטין שלאייר ו-
העולם הזה 2115

רציחתו, חטיפת מטוס לופטהנזה למוגא-
דישו ושיחרורו, מותם של אולריקד, מיע-
הוף וכמה מאנשיה בכלא! ,והחוקים המיוחדים
למיליחמה בטרור שהונהגו ברפובליקה
הפדרלית.
לכאורה אמור הסרט להציג מיגוון רחב
וכוללני !של ריעות, החל מן הניתוח השכלתני
שהוא תחום מומחיותו שיל במאי
כמו אלכסנדר קלוגה, ועד לזעם סאינס-
טיניקטיווי של ׳בימאי כמו פאסבעזד. חלק
גדול מן הקהל הגרמני אף התייחס לסרט
כך ,׳ומסיבת־העיתוגאים ׳שנערכה לאחר־מכן
הפכה הפגנת־הערכה לאומץ־ליבם של
התשעה.
פוליטי מדי. מה בדיוק מראה ה-
׳סרט? ובכן, הוא מתחיל עם שובו של
סאסבינדר הביתה ממסע, כשהוא רותח
מכעס על תגובת החברה לחטיפתו של
מרטין שלאייר. הוא מתחלק בחווייה עם
חברו־לחיים (פאסביינדר נמנה עם ההומו־סכסואלים
!החשים ציורך לנפנף במעמדם)
ומאוחד יותר, הוא יושב עירום על ה־ריצפה
ומאונן שעד, שמספרים לו בטלפון
על מותם של ׳אנשי באדר־ימיינהוף בכלא.
הקטע מגיע לשיאו כאשר פאסביינדר מצלם
את עצמו מתווכח עם. אמו, אישה ליברא-
לית־לכאורה, המוכנה גם היא לזנוח את
עקרונות הדמוקרטיה בדי להשליט סדר במדינה.
ללמד את הצופה, עד־כמה יחסי
הוא המושג ״ליבראלי״.
:אחרי קטע זה, היחידי שאפשר לשייכו
בקלות ל־׳וצר מוגדר כיוון שהיוצר מופיע
בעצמו מחל המצלמה, נמשכת ׳תערובת של
קיטעי דראמה. וקטעים תיעודיים, בעיקר
מר,לווייתם של !אנשי באדר־מיינהוף, קטעים
שבהם ההומור. והמחאה הזועמת מתחלפים
זה בזה. בקטע אחד אפשר לראות
את •שלנדורף מביים עבור הטלוויזיה קטע
מאנטיגונה לסופוקלם, כדי לשמוע אחר־כך
שהמחזה נפסל בשל היותו ״פוליטי
מדי״ .בקטע אחר מוצא אחד הטרוריסטים
מיקלט בכייתה ׳שיל יאשר״ ישעם כיל פחדה
מפניו אינר מסגירה אותו למישטרה כי
הוא, בסופו של דבר, בן־אדם. אבל כאשר
הוא יוצא את הדירה, מופיעה המישטרה
ומתייחסת אליה כאל מ׳שתסת-פעוילה.
,הערה סרקאסטית. הסרט מתחיל ׳ו
אזז,
א>זו
גורגדיה!
מעבר לחצות (מוגרבי, תל-
אביב, ארצות־הברית) — בסרט
הזה יש כל־כך הרבה טרגדיות, עד
שהדרך היחידה להתייחס אליהן היא דרך ההומור. ממילא,
כאשר כל־בך הרבה דברים יבולים לקרות לאדם אחד, אי-
אפשר שלא לפרוץ בצחוק.
והאדם הוא, בעצם, אשה. במהלך הסרט היא מספיקה
להיות תמימה וגקיית״כפיים לגמרי במשך כשלוש דקות
(הסרט נמשך יותר משעתיים וחצי) ,ואז מתברר לה שאביה
מסר אותה בידי סוחר עשיר, לא רק כדי שתעבוד כמזכירתו
אלא גם על-מנת לספק את תאוות־הבשרים שלו. מרגע זה
ואילך אוזלת התמימות והולכת במהירות מסחררת, ואת
מקום כיפה אדומה תופסת בהדרגה איזבל.
יש לה עוד חלום נחמד אחד והוא, שטייס אמריקאי
המבלה איתה בפאריס ישוב אליה אחרי המילחמה, כדי
לשאתה לאשה. משהוא בושש לחזור, היא מפילה את הוולד
שנותר בביטנה כמזכרת ממנו, בסצנת־אמבטיה שלא במהרה
תישכח, ואחר־כך יוצאת למשימת הנקמה שלה בעולם.
זו כוללת שכיבה עם כל מי שיכול לקדם את הקאריירה
שלה כשחקנית, נטישת כל גבר שנוצל כסחבה סחוטה,
ועיקוב מתמיד אחר הנבל שזנח אותה אז, בנעוריה, בפאריס,
כי הוא החייב לשלם במלואו את חשבון אובדן
אשליותיה.
קריקאטורות של כוכבים ומפיקים מזדקנים, של איל״
ספנות יווני נוסח אונאסיס ושל מושכי-בחוטים מעולם ה אופנה,
כל אלה מוסיפים למזמוטים האינסופיים גם גוון
כלשהו של רכילות פיקאנטית• דרכה של הקורטיזאנה המודרנית
נסללת בגוויות קורבנותיה, שנפלו חלל לקסמיה
ולא התאוששו אחרי שחלפה על-פניהם. רק אחרי 160
דקות היא זוכה בתמורה הנכונה על חטאיה•

ביותר יפו, מספר פרקליט היושב ביבר ׳שיבע
ישנים ׳מאחרי סורג ׳ובריח וצריך לשפת
עוד ישבע שנים, בעוון שיתוף־פעולה עם
הטרור, יכי ה׳וא יצא !נגד חטי׳פ׳ת ש׳ל׳אייר

בק ופיזייה: עזה כמוות
איפשר, כמובן, להתייחס אל העניין כולו ברצינות, ולומר
שהסרט מבזה את האשה באשר היא אשה. אבל זה מיותר
בהחלט. כל בר־דעת יבחין עד-מהרה שאין המדובר אלא
ברומן״למשרתות, המנסה לדחוס בכל דקה מכסימום של
אירועים חריגים, לקשט בכל מה שחסר בחיים האפורים
של יום־יום, ולנפנף בסיסמות נבובות נוסח ״עזה כמוות
אהבה ,״אין בגיהנום זעם נורא מזה של אשה נבגדת,״
ועוד כיוצא באלה אמיתות עמוקות כים.
מארי־פראנס פיזייה, בתפקיד הראשי, משתדלת כמיטב
יכולתה לשמור על קור־רוחה בתוך כל הקלחת הזאת, וג׳ון
בק (הטייס הבוגדני) רציני להחריד, כאילו חשש להמשך
הקאריירה שלו (בצדק) ,והכל כל-כך דרמאתי, שזה באמת
מצחיק.

הב״לבול הגיאוגו־ב־של
ג׳ו ל £וז
ג׳וליה הוא פרק. מזיכרונותיה ה׳אוטויביד
גראפיים של הסופרת ליליאין הלמן, שהפך
באחרונה סרט מצליח ביותר המועמד לפרסי
אוסקר !רבים. מה בדיוק מתרחש בסרט
זח אפשר היד, לקרוא במוספי השבת
שיל העיתונים. אך כדאי אולי לשים לב
לפרט יאחד ידוע. קצת יפחות: הבילבו׳ל הגיאוגרפי
שבין הסיפור עצמו לבין הסרט
המצולם.
ההיגיון ׳שיל ציוותי ההפקה אמר להם
מייד, שגיוון הנופים הוא: אחד הייתרונוית
הגדולים בסיפור. .אכיל אין זה אומר, כמו־

הולם את סיגגץ צפון־מיזרח ארצות־הברית•
את הרי ארצ׳ו׳תשזברות ׳ואגמור, מצא
זעמן בילייק־דיסטריקט, איזור ׳תיירות
מפורסם ׳באנגליה• ,שם. אימן ׳את שתי ביוב־בותיו,
ג׳יין פונדה וואנסה רדגריייב, בשייט
מ׳י׳פרשיות ׳לפני ׳שהניח להן להפליג
על־פני אגם באחת מיהן.
אוכספורד היה אחד המקומות המעטים
שלא שיוחזרו עיל־ידי תיפאוריים לצורך
הסרט, כי בדרך מן הדרום לצפון ׳באנגליה
עיבר זעמן שם, יוציילט את סצנות הפגישה
בין סוליה ליליליאן. המיסעדד, סארדי,
מרכז-בוהמה ׳ניידיורקי, שוחזר באולפן
לונדוני אחד ; ׳נמל ניו־יורק, שיממנו מפליגה
ליליאן לאירופה, שוחזר באולפן אחר.
גני טיולרי ׳ומלון מרים בפאריס אומנם
אותנטיים בסרט, אבל להצגת מהומות־

במאי שלנדורן! ב״גרמניה בסתיו״
״אנמיגונה״ היתה פוליטית מדי
מסתיים בכתובת גדולה התופסת את כל
המסך .״כאשר האלימות !מגיעה לשיאים,
לא חשוב עוד מהם גורמיה. העיקר הוא
להפסיקה.״ את הכתובת רשם אלכסנדר
קליוגיה, שהתכוון ברצינות לבל מילה הנאמרת
בה (אם כי קשה לעכל גרמני המדבר
היום על הצורך להפסיק אליטות,
ולא חשוב מהן סיבותיה, אחרי השואה ישל
מילחמת-העולם השנייה) .חבריו האחרים,
שראו את הכתובת ירק אחרי שהסרט היה
כבר מוכן, קיבלו אותה, כל אחד מיהם,
בצורה אחרת. פאסבינדר, למשל, אמר ב־מסיבת-ה׳עי׳תונאים
׳שזוהי הערה ס׳רקאסטית
על מה שקורה היום בעולם.
באותה המידה התקשו היוצרים להביע
דיעה מגובשת לגבי מטרת הסרט. היו ש טענו,
כמו שלנדורף למשל, כי הסרט שולל
את הטרור תכלית השלילה. ל׳עוטתם, היו
שראו בו שלילה של המיבנה החברתי בגרמניה
׳והצגת הטרוריסטים כאידיאליסטים
אמיתיים. .ובקטע אחד בסרט ,׳אולי המפוכח
העולם הזה 2115

והמטוס למוגדישו בגליל סיבה פשוטה:
״!איזו הצדקה יש לנו להתעלל באנשים
חפים־מפשע כדי לשחרר מן הכלא את
חברינו, הנאבקים עיל מטרות ׳שאין איש
רוצה בהן בעיקרן?״
לשטוף את המצפון. ימי שאינו גרמני
,׳ואיינו מעורב אישית ׳בכל מה שקרה
בסתיו 1977 בגרמניה, אינו יכול שלא להירתע
מן התוצאה הסופות שיל הסרט.
עובדה שאין להתעלם ממנה. הסרט ׳מתיימר
לדיבר על מימסד מול טרור, אבל
אינו אומר דבר רלוואנטי על הטרור או
על המימסד. הוא אומר רק ישיש, בעולם
יותר מדי אלימות, וצריך לחדול ממנה.
בדרך זו, מרגישים תישעת הבמאים, הם
מילאו יאת חובתם הקדושה לחברה, והצופים
המתלהבים ׳סבורים שהם תורמים ל השכנת
השלום בעצם צפייתם בסרט. היחידים
המצפצפים על יכל העניין הם הטרוריסטים,
והמימסד.

במאי זיכמן ושחקנים פונדה והולכרוק
משחזרים את ניו־יורק
בן, שמפני ש׳לייליאן וזלמן ישבר! בביות
בודד על חוף נאנ׳טוקט, בארצות־הברית,
עם הסופר דאשיאל זזאמט (ידידד-,לחיים
במשך 30 שטה) ווזזות׳אמצזז לכתוב ׳את זז־מחזה
הראשון שלוז, צריך גם לצלם את
הסצינה באותו מקום.
וכך הוביל הבמאי פרד זיינ׳מן (שיעשה
בעבר את בצהרי היום ומעתה ועד עולם)
את ציוותו לדרום אנגליה, למקום בשם
וינטרטון, ובנה ׳במיוחד קוטג׳ שייראה

רחוב ׳בפאריס של 1934 השתמשו ברובע
משוחזר בוורסאי. פרעות וינה ובית־החד
לים שבו מאושפזת ג׳וליה צולמו ברחובות
ישנים ישל פאריס, ובבות־חולים ושן שי
חדל לפעול מזמן, ליד תחנת־הרכ׳בת ה־מיזרחית
של בירת צרפת.
׳ולבסוף, כל הסצנות ישל ברלין ומוסקווה
צולמו בבירת, אלזאס, שטראסבורג. אך
איש לא התלונן עד היום יעל חוסר־מהינד
טות.

למעשה שמעו אותי רק באולם. בטלוויזיה
לא שמעו אותי מספיק חזק. בהתחלה התרגזתי,
קובי ואני החלטנו לעשות מזה
רעש. אבל כשראיתי שכולם עושים רעש,
החלטתי לוותר. לא צריך לבכות על חלב
שנשפך. מה שמנחם אותי הוא שצילמתי
את השיר לתוכנית עוד להיט, ושהוא רץ
היום ברדיו ובמיצעד־הפיזמונים.״
גלי החליטה לוותר. היא הבינה שהעובדה
שתקלה טכנית חיסלה את סיכויי לזכות
במקום הראשון לא תשנה דבר. הטעם הרע
שליווה את מחאתם של המלחין דובי זלצר
והזמרת חדווה עמרני, שזכו — על חודו
של קול — במקום השני בלבד, הרתיעו
אותה אף הם. גלי היא בחורה ביישנית
ונחבאת אל הכלים. חיא נחשבת זמרת
טובה. והופעתה החיצונית רק תורמת לכך,
אך במשך שמונה השנים מאז החלה לשיר

הדיילת

במדי דיילת אל־על ההולמים
אותה להפליא.
היא טסה כדיילת מזה שלושה חודשים,
ומצליחה לשלב את טיסותיה בין ההופעות.

ן * י א לא רק אחת הזמרות היפות
י 1בארץ. היא גם אחת הדיילות היפות
ביותר באל־ על, וזה לא מעט בשביל
צעירה בת ,25 שהחלה לשיר. בגיל ,18
זנחה את הקאריירה שלה וכאשר החלה
מטפחת אותה מחדש זרח כוכבה בשמי
הז־מר בארץ.
גלי עטרי, הצעירה בבני מישפחת עטרי,
לא זכתה אומנם במקום הראשון בפסטיבל
הזמר האחרון, אך מסתפקת בהחלט במקום
השלישי.
גלי עצמה היתה משוכנעת כי תזכה
במקום הראשון, והיא מספרת :״שאני
אגיד שלא התאכזבתי — זה לא יהיה נכון.
״הטלוויזיה עשתה מידגם של סיכויי
הזכייה. עיתונאי-פום ניגש אלי ואמר לי:
גלי,־ האולם שלד!׳ הבנות של שוקולד
מנטה מסטיק ניגשו אלי, ונתנו לי עצות
מהיד ניסיונן י איך להתנהג בארוויזיון.
החבר׳ה אמרו לי , :אז להתראות בארוויזיון,
אה?׳ היינו בטוחים שאני, ואולי יזהר,
ניקח את המקום הראשון.
״אבל כשהגיעו התוצאות הסופיות׳ לתדהמתי
הרבה לא בכיתי. שמחתי שלקחתי
את המקום השלישי, שגם הוא מכובד דיו.
צריך להבין שהפעם זה לא היה עניין של :
,או.קיי, לוקחים מקום שלישי, עושים
שלאגר והשיר רץ במיצעדי־הפיזמונים,
ושוכחים בכלל את מי שזכה במקום הראשון.׳
הפעם הפרס היה מעשי, ואני
חושבת שולנטינו נורא התאים לארוויזיון.
״חוץ מזה, נעשה לי עוול עם הסאונד
(קול) .צבי בומם, אחד משני המלווים
שלי, נתן לי בטעות את המיקרופון שלו,
הסאונד שלי היה נמוך ולא נשמע באולם,
ומובן שגם לא בטלוויזיה. עד שתיקנו את
המעוות, הסתבר שנעשה רק חצי־תיקון.

זנחה את הקאריירה שלה. עד שלפני שנה
החליטה לקחת את עצמה בידיים, ומאז
היא על הסום.
בדירתה השכורה שברחוב ארלוזורוב
שאותה היא חולקת עם אחותה, שדרנית-

אשת החברה

הדיסקו שושי, אין כל אות של מגע
אישי. הקירות מכוסים טפטים והריהוט
דל, אך לעומת זאת בכל פינה מונח מישחק
פאזל ובדירה ארון שלם מלא וגדוש
מישחקי פאזל למיניהם, שאותם מביאה
גלי מנסיעותיה התכופות לארצות־הברית,
במיסגרת עבודתה באל־ על.
היא מסבירה :״אין לנו, לשושקה ולי,
כל יחס לדירה. אנחנו רק גרות פה, עד
שכל אחת מאתנו תיבנה פינה משלה. אך
לעומת זאת אנחנוימשוגעות לפאזל. אנחנו
מסוגלות לשחק במישחק חזה שעות.״ לשוש
חבר קבוע בשם אבינועם, ולגלי אין כרגע
חבר. במשך שנים אחדות היתה חברתו
הקבועה של המיסעדן רפי שאולי, אך
באחרונה נותקו ביניהם הקשרים, וגלי
מסרבת לומר מילה וחצי־מילה על החבר־לשעבר.

שמה
אינו מקשט את טורי הרכילות
בעיתונים. גם בתקופה שבה היתד. ידידתו
של שאולי הקפידה לשמור על פרטיות
מירבית. באחרונה נכתב עליה כאילו היא
מנהלת רומן עם המיליונר ומפיק־הסרטים

גלי עטרי, שהיתה חברתו הקבועה של המיסעדן רפי שאולי,
בפתיחת המיסעדה המינית באילת עם מנהל המקום,
דאן־שארל הצרפתי. למרות שבתוקף היותה חברתו של שאולי, קישטה גלי בנוכחותה אירועים
חברתיים רבים, היא נחבאה אל הכלים, נמנעה מלהידחף אל טורי הרכילות.

~ טיסה רסיסה
מנסההצעיוהשנ־5
האחיות עטוי,רבנות
ועצמה קאויץ־וו שר
כוננת זמר וסורנוע

ארנון מילצץ. גלי מחייכת בביישנות ומי
.סרבת, בנון־שאלאנטיות בולטת׳ להתייחס
גם אל הרומן שלה עם מילצץ, ואומרת:
״כתבו עלי בעיתונים הרבה דברים. מה
שאני עושה בין ארבעה קירות הוא ענייני
הפרטי. גם יחסי עם גברים הם ענייני
! הפרטי. ברגע שיהיה בכך עניין ציבורי
שישמח את אמי ואת מישפחתי, אשמח
~ להודיע על כך לעיתונות ולעולם כולו.״
את הקאריירה שלה כזמרת החלה גלי
,בדרך מיקרה. היא נולדה, כמו שיבעה
אחיה ואחיותיה למישפחה תימנית משע י
ריים. כשהיתה גלי בת הזקונים בת ארבע
נפטר האב, שהיה בעל חנות לפירות וירקות.
האם עבדה כל חייה בעבודה סוציא לית
ויונה, האחות הבכירה, טיפלה באחיה

שחקנית הקולנוע

גלי עטרי בתפקיד מלי,
הנערה שכולם יודעים שהיא
כיש רונית חוץ ממנה, בסרט הלהקה. את תפקידה בסרט

*1 ״1גלי עטרי, יפהפייה
1111 1בשימלה בצבע לילך
מעוטרת בגדילי־תחוים, על במת פסטיבל
הזמר עס מלוויה בומס ושפילמן.

ובאחיותיה. כיום, יונה היא זמרת־בדרנית
! מפורסמת, הנשואה לקברניט אל־ על אורי
4יופה. רחל ונעימה הן עקרות־בית ועדיין
גרות ברחובות. יוסי הוא דוקטור למדעים,
בני הוא אלקטרונאי, שוש קריינית ברדיו
וגלי זמרת ודיילת.
בתקופת לימודיה התיכוניים התגוררה
גלי בבית אחותה יונה ובעלה אורי, ועד
היום היא אומרת שאורי הוא בעצם כאב
לה. כשהגיעה שעתה להתגייס עברה בחינות
קריינות לגלי־צה״ל וכמו אחותה שוש,
לפניה, התקבלה. אלא שמחזורה שוחרר,
והיא לא שירתה בצבא. ואז, במיקרה,
אמרה יונה למלחין דוד קריבושיי כי יש
,לה בבית אחות קטנה ששרה לא רע, ואולי
י כדאי לו לשמוע אותה.

דומן הפסטיבל
ללא פרטים
ספרת גלי ג ״דויד שמע אותי במרי׳
תף של פשנל, ואמר, :זמיר, ממש
זמיר.׳ אז הקלטנו יחד את שוקולי שוקולה
ששרתי עם יורם ארבל, והשיר הפך שלא גר.
אחר־כך הקלטתי את יש לך שמש,
שהפך גם הוא להיט.

״לא נהניתי מפירות ההצלחה, כי
בזמן שהשיר הלך פה כבר לא הייתי
בארץ. אז כבר הייתי החברה הפרטית
של דויד קריבושיי, והוא לקח אותי
לאמריקה יחד עם המחזמר לחיות עוד קיץ
לעבור עוד חורף. אחותי יונה נסעה גם
היא, בתפקיד הראשי. עם השיר הזה נסענו
ליפאן, אך ההצלחה לא האירה לנו פנים.
שנה קודם־לכן זכה שם דויד עם השיר
אני חולם על נעמי במקום הראשון, ו*וא
חשב שישחק אותה שוב. אבל לא.
״לפחות נהניתי מהנסיעה ליפאן. אחרי
שנה בברודוויי עם המחזמר, ירדה ההצגה.
דויד ואני נשארנו באמריקה. עשינו
גירסודמיני של ההצגה והופענו איתה שנה
וחצי בכל רחבי ארצות־הברית. אחר־כך
חזרנו לניו־יורק. ביני לבין דויד זה נגמר
והיה לי רומן עם חנן גולדבלט, ששיחק
אתי במחזמר. בתקופה שבה היינו בניו־יורק
הופעתי במשך חצי שנה במועדון
של ארים סאן, סירוקו. יום אחד נשבר לי
׳מניו-יורק, התפטרתי ונסעתי לארץ לשבועיים,
עד למועד תחילת עבודתי במועדון
אחר.
״כשהגעתי לכאן ראיתי שזה על־הכיפאק.
יש לי כאן מישפחה, גב, שורשים. נתנו
לי להבין שאם אשאר בארץ, אתחיל
קאריירה. האמרגנים חיזרו אחרי. הבנתי
שבחו״ל לעולם לא תהיה לי קאריירה,
מכסימום אופיע במועדונים. רק בארץ אני
יכולה ליהנות מהקלטות ומהופעות בטלוויזיה.
״פיתאום
נורא רציתי לחיות פה. שם
זה ניראה לי רחוק וקר. חזרתי לניו־יורק,
ארזתי את הפקלאות ובאוגוסט 74׳ חזרתי
ארצה סופית.
״בשנה הראשונה עשיתי לי חופש, פה־ושם
הקלטתי משהו, עשיתי ג׳ינגלים לפיד־סומת,
שום דבר רציני. עד שיום אחד
החלטתי לחתום על חוזה עם שלמה צח,
ומאז שלקחתי את עצמי בידיים — הקאריי־

קיבלה אחרי שהבמאי והתסריטאית ריאיינו עשרות מועמדות.
אחרי שהשתתפה בסרט אחד, החליטה גלי שהיא רוצה להיות
שחקנית־קולנוע. לדבריה, השניים כותבים תסריט נוסף עבורה.

רה שלי רצה. חתמתי על חוזה עם חברת-
תקליטים, ואני עומדת להוציא את התקליט
הראשון שלי. ומה שהכי חשוב, כל שיר
שהקלטתי הפך שלאגר. השיר בא היום
שכתבו אחותי שוש וקובי אושרת, נבחר
לייצג את ישראל ביפאן. נסעתי עם קובי
ליפאן.
״כשהייתי שם עם יש לך שמש, לא

ידעתי להעריך את יפאן או את הפסטיבל.
עליתי לגמר, והיתה לי פופולריות עצומה.
היינו בטוחים שאנחנו זוכים, ולא זכינו.
בדיוק כמו שקרה אחר־כך בפסטיבל בארץ.
טוקיו עיר שיגעונית. עולם אחר
לגמרי, עם כל הכיף שבזה. החבר׳ה
שהשתתפו בפסטיבל היו נחמדים, במיוחד
(המשך בעמוד )46

בל. קובי וגלי עדיין המומים. שניהם היו בטוחים כי שירם יזכה במקום הראשון. גם כשנסעו
לפסטיבל ביפאן עם שירם בא היום, היו בטוחים כי יזכו במקום הראשון אך לא זכו.

״שובי־הספר במ״לזזמת־ העצמאות. בסו יד־מרדכי(בתצלום
מימין) או נגבה. היו משוללים
בל ערך צבאי ממשי ^ר המאזן הצבאי של
מרב ית

היישובים

ה״שליל״ם״

לא היה חיובי מבחינת ניהול המילחמה
רק הצטיינו כעמידה מרשימה אלא גם השתל
מו מאד מבחינה צכאית ותרמו תרומה חיונית
כמילחמה. כוונתי לקבוצת היישובים שעי-
מה נימנו, בין השאר, הדגניות, מישמר־העמק,
רמת־יוחנן ועוד.

־ ייא״ בנימיו עמי דרור ־
כמו כל הכתבות החתומות כשם
כותבן בשבועון זה, מבטאים גם מאמריו
שד בנימין עמידרור, הפרשן הצבאי של
״העולם הזה״ ,את דיעותיו האישיות.
יישובים אלה לא היו נקודות־ספר מנותקות, אלא
יישובי פריפריה — ולו גם מרוחקים יחסית (בתנאים
דאז) — של גושי־ר,יישוב היהודיים העיקריים בארץ־
ישראל. מיקומם היה כזה, שהם ניצבו פיסית על מבוא
או גישה אפשריים לגושים העיקריים שעליהם חיפו,

ן * ומה כי סיבה ראשית לנקיטת אסטרטגיה ״יישו־
1בית״ קלוקלת — וגם להצדקתה לאחר־מכן — היא
עמידתם המרשימה מאד של יישובים רבים בתש״ח, בין
מול כנופיות וכוחות סדירים־לממצה (טירת־צבי, רמת־יוחנן,
מישמר־העמק) ,ובין מול צבאות ערב הסדירים
(יישובים במערב ובצפון הנגב, גשר, הדגניות) .אבל לא
כל עמידה מרשימה היא, בהכרח, גם נחוצה או מועילה —
והבחנה זו לא נערכה. כך, כל הנקודות שהותקפו על־ידי
המצרים — יד־מרדכי, כפר־דרום, בארות־יצחק, ניצנים,
נירים, נגבה — היו משוללות, כשלעצמן, כל ערך צבאי
מעשי. אובייקטיווית, לא היה כל צידוק ממשי להחזקתן
על־ידינו — או להתקפות המרות והיקרות שערכו המצרים
עליהן.
כמה מן הנקודות הללו, כמו יד־מרדכי, אומנם שכנו
וחלשו על כביש־החוף, שלאורכו התקדם עיקר הצבא
המצרי (ובאמצעותו ניזון מבסיסיו הראשיים באל־עריש
וברפיח) .אבל אופי השטח שם הוא כזה, שאיו כל קושי
— במיוחד לכלי־רכב צבאיים — לרדת מן הכביש לשם
עשיית עקיפה בת כמה קילומטרים ! וחשוב מזה — אי־אפשר
היה אז להעמיד לרשות יד־מרדכי כוחות, ובעיקר
אמצעים (ארטילריה, רק״מ) ,שבלעדיהם אין ניתן להוציא
לפועל כל תכונה ויתרון מיבצעיים פוטנציאליים: הצבא
המצרי היה יכול לזרום כולו בנחת ליד גדרות יד־מרדכי,
ולאנשי היישוב לא היה, פשוט, במה לעוצרו.
דומה — וגרוע יותר — מיקרה נגבה. יישוב זה
שוכן בעמק נמוך, כאשר כל התוואים והנקודות השולטים
ובעלי הערך הצבאי שבאיזור נמצאים סביבו ומעליו.
אין הדעת תופסת מה מצאו לדבוק באותו יישוב, הממוקם
בשטח נחות וערכו — כשלעצמו אפם, שעה שממש לידו
מצויים ״הצומת״ ,עיראק־סואידן, בית־עפה — מקומות
בעלי חשיבות עליונה, לא רק מקומית אלא גם אסטרטגית
(בנסיבות ההן) — והם עומדים ריקים (מלבד המישטרה,
שנתפסה, אחרי הפינוי הבריטי ועד להופעת המצרים,
רק בידי כוח מקומי קטן) ומשוועים לתפיסה, אבל כל
מה שיש בידי צה״ל באותו איזוד אינו מופנה אליהם, אלא
לנקודה הפחות־חשובה בו.
כדי ש״לא להפקיר אף יישוב עברי״ היו הכל טרודים
בנגבה. ולא נעשה כל ניסיון רציני להקדים ולתפוס את
תוואי־המפתח שבחזית לפני המצרים — ואפילו אין מדובר
במירוץ, כי אנו כבר נמצאנו באיזור שעה שהמצרים רק
החלו זזים לתוך הארץ. אילו רק רוקנו את נגבה, ואת
כל כוח־האדם, האמצעים והמאמצים שנמצאו ושהושקעו
בה היו מפנים לתפיסתם ולביצורם של המקומות החשובים
באמת שבסביבתה, היו הנתונים בחזית הדרום משתפרים
מאד, למן ההתחלה, לטובת צה״ל, למיגננה ולמיתקפה
כאחת. אילמלא נמלכו המצרים, ברוב כסילות, להציב את
עצם כיבוש נגבה כמטרה לעצמה ובגלל זה גם להישחק
לא מעט עליה, צריך היה לומר שכל פרשת נגבה בתש״ח
לא היתר. לנו, אלא ביזבוז גדול, חמור ומיותר לחלוטין.

אבד בתש״ח היו גם יישובים אחרים, שלא

היישובים בספר, לחיוב ולשלילה, במילחמת־העצמאות,
היו מאפשרות הסקת מסקנות נכונות ממה שאירע, וגם
עיצוב קריטריונים מציאותיים ומועילים לכל צורך עתידי
— כמו זה שהתעורר בהקשר ההתיישבות ברמה ובביקעה,
אשר נועדה בפירוש ובכוונה גם לצרכים הגנתיים־צבאיים;
וכמובן, גם לעניין האקטואלי, של יישובי פיתחת־רפיח.
קריטריונים כאלה חשובים ושימושיים כיום יותר
מאשר בתקופה שבה הוקמו היישובים שלחמו בתש״ח,
כי כעת אנו מקימים את היישובים בשטח הנתון לשליטתנו
המוחלטת, ואיננו חייבים לחטוף ולתפוס מכל הבא ליד
כמו בימי השילטון הבריטי שהיה עויין מיסודו ובמדיניותו.

^ נקודה זו נשוב ליישובי רמת־הגולן במילחמה
האחרונה. נזדמן לי לבחון את העניין בשטח, במהלך
המילחמה עצמה. שתי אמיתות הזדקרו ובלטו מייד.
האחת, שבהיות היישובים בלתי־מוכנים לגמרי למילחמה
ממש (להבדיל מהטרדות באש ארוכת־טווח או תקיפות
מחבלים) ,לא כשלעצמם ולא כאלמנטים המשולבים בהי־

כך שהאוייב המבקש לתקוף מאותו כיוון נתקל בם פיסית,
כמיכשול או כמערך־הגנה קידמי, אשר ללא סילוקם או
הבקעתם אי־אפשר לו לחדור לעומק השטח היהודי.

9! 9! 9

ך* קיבוץ רמת־ יוחנן ניצב: כעמדה קידמית של
י 1חיפה, איזור התעשייה של עמק זבולון והקריות,
וחיפה עליהן מפני המאמצים הערביים לכבשן, שפותחו
ונוהלו מכיוון המרכז הערבי בשפרעם וסביבתה. הקיבוץ
גשר, על גדת הירדן, היווה חסם פיסי יעיל לניסיון
הירדני־עיראקי לחצות את הירדן בנהריים וליצור שם
ראש־גשר, שממנו יותקפו עימקי הירדן ויזרעאל.
סג׳רה לא רק חסמה בגיזרתה את מבואות העמק
מפני הריכוזים הערביים שבאיזור ביקעת נטופה ולוביה,
אלא גם ריתקה אליה את ״צבא ההצלה״ של קאוקג׳י,
שתקף מאותם ריכוזים לכיוון עפולה. כך הקלה את
מלאכת הטור המשוריין של חטיבה ,7אשר פרץ ממערב
וכבש אז את נצרת, בחודרו לעומק העורף הערבי. קיבוץ
מישמר־העמק שמר על הכביש החיוני, שעליו התנהלה
אז התנועה בין חיפה לעפולה ובין חיפה לתל־אביב
(״המשולש הקטן״ הערבי חסם עד ההפוגה השניה את
כביש החוף מדרום לחיפה, והאלטרנטיווה היחידה היתד.
העיקוף דרך ואדי מילק) .לכן, המאמץ הערבי לתקוף
לכיוון חיפה מצפון השומרון ומוואדי ערה, נתקל במיש־מר־העמק
— ושם הובס, הרחק (במושגים דאז) מיעדיו.

עיקר הכוח הלוחם ככד ׳הסיק ריס חדלו חיה,
אומנם ,״חיצוני״ (יחידות־שדה ),וגם הלחימה
התנהלה כרוכה לא על גדרות המשקים אלא
מסביכם, על־גבי השטחים הטאקטיים החיוניים,
או מהם. אכל היישוב היה תמיד הבסיס
לכוחות, מישענם ונקודת־תמוצא שלהם ; והוא
גם אשר ספג את המכות הראשונות, קודם
שנטלו יחידות־השדה את עיקר הדהימה עליהן.

למען הסדר הטוב ושלמות התמונה יש להדגיש, כי
כאן נדון נושא יישובי־הספר בתש״ח רק מנקודת־הראות
הצבאית. כאמור, היו גם היבטים אחרים. בעיקר נחשבה
והשפיעה הבחינה הפוליטית, ולא בחינם. למשל, אילמלא
אותם יישובים בודדים בנגב, מנותקים וקטנים ככל שהיו,
יש להניח כי הנגב, שיותר מתשע־עשיריות תושביו
(כ־ 12,000 בסה״ב) היו ערבים, לא היה נכלל בגבולות
ישראל של תוכנית החלוקה.
בצד הזכות גם מוטלות עובדות צבאיות מסויימות,
ובעיקר ריתוק חלק מן הצבא המצרי לאזורים עורפיים,
לצורכי הבטחת קווי־התחבורה הארוכים והפגיעים שלו
מפני התקפות אפשריות מן ה״יותרת״ המכותרת. אולם
גם לאחר שנחשב עובדות אלו ואחרות, בכל־זאת המאזן
הצבאי של כל היישובים שהוגדרו כאן כ״שליליים״ לא
יהיה חיובי כלל, מבחינת ניהול המילחמזז; בכללו ולרוב
גם בראיה גיזרתית־מקומית.
השקפה ובחינה לא־משוחדות ולא מעוותות של חלק

וגג׳]׳ קיבוץ נגבה בחפירות

הדברים ניתן היה לפתח ולהוציא לפועל לא יותר מאשר
חלק קסן־ביחם ממשאביה הפוטנציאליים.
המעט היחסי שהופק הופנה, כמובן, מאליו, להגנת
העיר עצמה.

ערכות הצבאית המרחבית, היטיב פיקוד ד־״צפון לעשות
כאשר, בניגוד גמור ל״רוח תש״ח״ פינה את היישובים
טוטאלית.

כאופן זה היו היישובים בלא־היו, ותפוחות
יפלו לנהל את הלחימה תוך התעלמות גמורה
מהם. וכלא שעצם עובדת השתלטות בוהות
סוריים על כמה מן היישובים (הם שטפו דרכם,
כמעט כלא להתעכב ).תפריע כמשהו את ניהול
הלחימה לפי שיקולים מיכצעיים טהורים.

אבל, במיקרה או לא במיקרה, מוקמו רוב יישובי
הרמה באופן כזה, שיכלו להועיל מאד במילחמת יום־
הכיפורים — אילו רק הוכנו היטב מראש וגם שולבו
כראוי במערך הצבאי המרחבי. לדוגמה: היישובים אלרום,
מרום־גולן ועין־זיוון יושבים פיסית על שלושת צירי
העומק מיזרח־מערב) המוליכים מפיתחת קונייטרה אל
עמק החולה. מסיבה זו, וכן מפני הימצאם במרחק כמה
קילומטרים מן ״הקו הסגול״ — שהיה גם קו החזית
במילחמה — עם נתוניהם האחרים, ניתן (או צריך) היה
למתוח ביניהם ולהשתית עליהם את החסימה הסטאטית
הקבועה של הצירים הללו בפני כל איום שיתפתח באותה
גיזרה! ומששוגרו לשם חטיבה 7ויחידות אחרות, היו
יישובים אלה יכולים להוות בעבורן ״בסיס מוצק״ ומאובטח,
שבהישענם עליו ובחיפויו יכולים היו כוחות־השדה
לפעול בחופש־פעולה ובביטחון! ובעיקר להתרכז, גם
במיסגרת המיגננה, בלחימה התקפית (מכות־נגד) ,בה
יכולות היו, כיחידות טנקים, להגיע למיצויין המירבי.
בהיעדר כל אלמנט סטאטי המעוגן היטב בקרקע,
באותה גיזרה, הופעלו הטנקים של 7לרוב בבונקרים,
כאשר החטיבה וכל אחד ממרכיביה בנפרד, ממלאים
משימתם לא בדרך השיריונאית הקלאסית והטיבעית של
תימרון ואש, אלא באופן שדמה יותר באורח הלחימה
ה״חי״רי״ באופיו, של היאחזות עיקשת בשטחים השול טים,
או החיוניים, ולחימה סטאטית מעמדות.

כלומר: ליישובי דמת-הגולן, כולם או רובם
הגדול, אכן היה גם ;היה ערך כיטחוני-צכאי
ועובדת פריצת המילחמה כהפתעה הגדילה
אותו עוד יותר. אכל ערך זה היה פוטנציאלי,
ויציאתו אל הפועל, כיוס־הביפורים הותנתה

לא היה נל צידוק
ולמש, להחזקת ה״שזבים
שהותקנו על־ידי המצרים
נמילחמזדהעצמאות נחשי ה

כהכנה ראוייה של היישובים עצמם ובקיומה
של מערבת צבאית מרחבית, שהם משולבים
כה כאופן הנכון. שני אלה הפרו לגמרי. לבן,
כמציאות המילחמה ההיא !הפכו היישובים
כרמה מנכם־ככוח — לנטל חמור כפועל.

ן* ניסיון ועיקרי הלקחים שהופקו — או שצריך
1 1היה שיופקו — אצלנו בנושא ״יישובי־ספר כגורמים
ביטחוניים־צבאיים״ (שאין לזהותו עם ״ההגנה המרחבית״
,אשר נושאנו הוא רק אחד האלמנטים שלד).
מאפשרים לעצב את התפיסה הבסיסית שצריכה להנחותנו.
כלומר, את המטרות המוגדרות שיש לקבוע ליישוב
הביטחוני־הצבאי של הספר, ואת כללי יישומן, אשר ישמשו
גם כקריטריונים לשיקול ולביצוע.
המטרות שאת השגתן צריך לשרת כל יישוב או
מרחב מיושב בספר — ואשר כמידת קידומו אותן, כן
מידת ההצדקה הביטחונית־הצבאית שיש לתיכנונו, להקמתו
ולד,חזקתו — הן :
!• ניצול מירבי של שטח המדינה וצימצום מירבי
של פגיעות איזורי הלב, על-ידי הרחקת המילחמה מהם.
• קידום הגשמת מטרות הלחימה האסטרטגיות
והשגת המשימות האופרטיוויות והטאקטיות באותן חזית
או גיזרה, באמצעות הגברת חופש־הפעולה, כושר־הניידות
וחופש־התימרון של צה״ל — בדרך של שיחדור עוצבות
ויחידות השדה, ככל האפשר, ממשימות של החזקה סטאטית
בשטחים קידמיים, החיוניים בעיקר וקודם־כל למיג־ננה!
ועל-ידי קיום תשתית לוגיסטית ״אסטרטגית״
(באופיר ),עדכנית ומספקת, שתשרת את כוחותינו הצפויים
להילחם שם.
הכלל, או הקריטריון, הראש־והראשון לביצוע יישוב
הספר ולחריצת דינו של כל יישוב נתון כ״חיובי״ או
כ״שלילי״ (מבחינה ביטחונית־צבאית) הוא — ״אמצעי,
לא מטרה.״ כל יישוב שעצם התקיימותו הינה, או נק בעת,
כמטרה אסטרטגית הכרחית אשר איננה מושפעת
משיקולים צבאיים ואיננה נופלת או קמה לפיהם, הוא,
בעיקרון — וכמעט תמיד גם במציאות — יישוב־״נטל״,
לצרכינו מועילות ההחמצות הללו, משום שבגללן מומחשת
הנקודה העקרונית ביתר חדות.
1 1 1
ך* בר מפקירה חטופה יתברר מייד, שתרומת ידו׳•
שלים למאמץ־המילחמה הלאומי בתש״ח נפלה במידה
ניכרת מאד ממישקלד, היחסי ביישוב היהודי דאז, ובמיוחד
לגבי היבט שיעור האוכלוסיה. יתר על כן, בשעה שמרכזם
קטנים ופחותים בהרבה מירושלים תרמו למאמץ
המילחמה גם — או אף בעיקר — מחוץ לסביבתם הקרובה,
הצטמצמה אותה תרומה מוגבלת של ירושלים, כמעט
כולה לשטח העיר והפריפריה המיידית שלה. לא שר,ירד
שלמים השתמטו, חלילה! להיפך. אלא שבהיות עירם
נתונה בניתוק ובמצור והיא עצמה קו החזית, מטבע

אולם מפני שאין משימה צבאית התובעת
ובולעת כה הרבה כוחות ואמצעים (ואח פעם
אין די לה) כמו הגנה צמודה, מלאה, היקפית,
מתמדת, ממושכת וסופר-נוקשה על עיר גדולה,
שמתעקשת לא רק לקיים בתוכה את כל
אוכלוסייתה הרגילה, אלא גם לנהל חיים תקינים
ופעילות נורמלית ככל שרק ניתן; ומפני
שהיותה משוללת יכולת לקיום עצמאי מבחינת
אמצעי־לחימה, כושר-ייצור ואספקת־מזון וגם
חסרה מוצא חופשי ועצמאי להביא דרסו, את
סל אלה מבחוץ, הוטל עיקר עומס אחזקת
ירושלים על היישוב היהודי שמחוצה לה.

שיירה בדרן לירושלים!
משום שאינו אמור לשרת את הביטחון הצבאי ולהקל
עליו, אלא לכפפו לו ולצרכיו ולהוסיף על עומסו.

יישוכ-ספר חיוכי״ (צבאית) הוא זה אשר
עצם הקמתו, כמו אופיו וכל שאד נתוניו, נקבעים
עד־פי שיקולים ביטחוניים־צכאיים, או
לפחות עולים כקנה אחד עימם. לצרכים מעשיים,
נפרט בלל ראשי וכולל זה לכמה כללים
שהם גם קריטריונים ספציפיים :
#לא ״איזורי לס״ .מן הבחינה הצבאית הישירה
— המיבצעית, כלומר — יהיה זה אסון נורא אם מחר,
כבמטה־קסם, תעבור ירושלים ותישתל בפצאל, ליד קו־נייטרה
או בחצבה.

כי, כאשר יישוב הנמצא בספר הוא גדול
וחשוב מדי — בלומר, מהווה חלק מן התשתית
החומרית הלאומית (או ״הלב״) ,כעיקר האוב־לוסייתית
— הריהו מועד להפוך ״נטל״ ,שמידת
שליליותו(הביטחונית-הצכאית) היא כמידת
הבעייתיות שהוא גורם.
הדוגמה הבולטת ביותר לעניין זה תימצא, כמובן,
בירושלים האמיתית, בתש״ח. דומני שעדיין לא ניתנה
הדעת באופן המלא והראוי, לשאלה עד כמה הפריעה
ירושלים ושיבשה את מילחמת־ד,עצמאות, כמאמץ צבאי,
משום ההכרח העליון להגן עליה בכל מחיר! ופינויה לא
עלה כלל על הדעת — אפילו לא זמנית, ואפילו שניתן
היה להוכיח באופן ודאי, כי מכוח המעשה הזה תגבר
במידה מכרעת יכולתו הצבאית של היישוב היהודי להדוף
את כל צבאות ערב ולהשתלט על כל ארץ־ישראל, או
מעבר לה. אין גם ספק שלא היתד, כל ברירה. אבל
בראייה אסטרטגית־מבצעית אפשר בהחלט לומר, כי מה
שהיה גוש־עציון לירושלים, היתד, ירושלים לכלל היישוב
היהודי בארץ־ישראל! והלקח הזה קיים ותקף במלואו
גם כאשר אין בו לרגוע או להפחית, כמלוא־הנימה, מאח ריותם
של אלה אשר היו צריכים להיטיב עשות —
והרעו! או מכך שהוחמצו לא־מעט הזדמנויות מיבצעיות,
מכריעות־בכוח — שאילו נוצלו, היה הנזק המעשי
שגרמה ירושלים פוחת הרבה, או אף הרבה מאד. אך

איזווי־הרב־־ של המזינה

בגלל שהיתר, זו ירושלים, נקבעה אבטחת קיומה ואח זקתה
כמטרה האסטרטגית־הסיבצעית הראשונה במעלה
של מאמץ־המילחמה הלאומי. פירוש הדבר היה לא רק
הקצאה וריתוק קבועים של חלק גדול מאד ממיכלול
המשאבים החומריים הלאומיים, אלא גם הסחה קבועה
של חלק ניכר מן העוצמה הצבאית הכוללת וכן — אולי
הגרוע מכל — גרימת ״עיוות״ הכרחי וחמור של ניהול
המילחמה ברמה האסטרטגית (ובחזית המיזרחית גופה, גם
ברמה האופרטיווית) :המיבצעים שעמדו בראש סדר-
הקדימויות הלאומי, לפחות עד ההפוגה השנייה, היו אלה
שנועדו ״לפתוח את הדרך לירושלים״ ,״לשחרר את ירושלים
מן המצור״ ,או ״להסיר את איום כיבוש ירושלים.״
עיוות כזה, ניזקו כפול: הוא כופה אותנו לפעול בקו-
פעולה שניתן לחיזוי, בעיקר מפני שיעדיו מובנים־מאלי-
הם — לא רק לנו, אלא גם לאוייב ! ובגללו מצטמצם —
או אף מתבטל — חופש־ד,פעולה המיבצעי שלנו וכבר אין
בידינו לבחור את יעדינו ולקבוע את שיטות-ד,פעולה.
אילו נמצא לצה״ל חופש־פעולה כזה, לעולם לא היה תוקף
את לטרון, משום שכיבוש המקום הזה לא היה יכול לקדם
את המטרה הכללית של השמדת הליגיון! (גזרות אח רים
התאימו יותר) וגם מפני שהמקום היה נוח ביותר
להגנה ומאד לא נוח להתקפה.

לטרון נעשתה חיונית אך־ורק משום היותה

״שוני ומת־הגורן הננו
במיותגת ום־הניפורים
מנכס־בנוח -דשל ונבאי
מבחינת ניהול המילחמה
חולשת על הדרך לירושלים; והדרך היתה
חייכת להיפתח, כדי שירושלים לא תיפול.

ף* ליגיץ ציפה שצה״ל יתקוף בלטרון, והתכונן
י 1לקרב הזה. אפשר אף לומר כי הליגיון כאילו זימן
קרב זה, בפועל ממש, וגם כפה את צה״ל לתקוף במקום
ובזמן הנוחים לו (לליגיון) ,על-ידי שלחץ על ירושלים
והחמיר את מצבה. ככל שנחלצה ירושלים, כן קטן חופש-
הפעולה של צה״ל, אשר נדחף והלך לניסונות נואשים
לפרוץ בדרך הקצרה ביותר — שהיתה, כמובן, גם הישירה
והצפויה ביותר.
בנוסף, אפילו היה צה״ל מצליח לכבוש את לטרון,
לא היה משיג יותר מאשר השיג גם ללא לטרון, באמ צעות
פתיחת ״דרך בורמה״ — דהיינו, חילוץ ירושלים
מן המצור. לטרון היתה חיונית רק לנו, לא לליגיון, ואילו
הבסנו אותו שם היה נסוג מעט לכיוון מזרח, וזהו זה:
לא היינו מקדמים את ״השמדת צבא האוייב״ ,ולא גורמים
לעירעור משמעותי של אחיזתו בכיבושיו ממערב
לירדן. מול היעדרו הכמעט־מוחלט של חופש פעולה
אופרטיווי מצידנו, נהנה ד-ליגיון בתש״ח מחופש־פעולה
כמעט מוחלט. בעודו מרתק אותנו לירושלים — וגם
״מארגן״ בעבורנו את האסטרטגיה וניהול המערכה שלנו,
על־ידי יצירת אילוצים ואינוסים באמצעות לחץ על
העיר — לא היה לו-עצמו כל יעד חיוני דומה, שייחשב
בשבילו, כמו ירושלים בשבילנו, בחזקת ״ייהרג ולא יפול״
(בן־גוריון היה נכון להשלים אף עם אפשרות של ניתוק
זמני של ישראל במישור החוף, כתוצאה אפשרית מהסחת
הכוחות להתקפה על לטרון)! וכלפי היעד החיוני הקבוע
וההכרחי של כל כוח צבאי — קווי־התחבורה שלו אל
עורפו — היינו מנועים מלפעול, כל עוד היו מאמצינו
ממוקדים בירושלים ועיקר כוחותינו בחזית זו מרותק
בה, אל פתיחת ולהחזקת הפרוזדור אליה.
מניתוח פרשת ירושלים והשפעתה על התנהלות מיל-
חמת־העצמאות ותוצאותיה — שמבחינה צבאית היתה
שלילית קיצונית — או למדים, לענייננו, שתי אמיתויות
אלו: האחת, שמדינה אשר ״איזורי הלב״ שלה מצויים
בספר (בין מפני שהוקמו שם ובין משום היעדר עומק),
מתחילה כל מילחמה עם ״מיקדמה״ שלילית עצומה,
שבנקל עלולה להפוך מכרעת לרעה! והשנייה, שבגלל
סיבה זו, כאשר הברירה בידינו, עלינו למנוע (מנקודת
הראות הביטחוניודהצבאית) הקמת יישובים גדולים וחשובים
בספר.

מבחינה זו, ירושלים שנייה בחצבה או כ•
פצאד איננה נכס, אלא נטר נורא ועצום. אבד
חשוב מאד להכץ, כי הדגש כמימרה זה איננו
עד ״כל יישוב״ ,אלא על ״ירושלים שנייה״,
מפני שלא ״כיישוב הארץ״ סתם עסקנו, אלא
ביישובו הביטחוני של הספר.
(המשך בעמוד )44

נכס או נטלו

מיוחד לבעלי סטקיות
מעדניות ומסעדות
ס ט קי ם,

קוטלטים וכל
ב א ריזו ת

א רוזי ם

סוגי

בשר

(המשך מעמוד )39

• חסם פיסי באיזור החיוני.
הכלל הביטחוני־הצבאי הספציפי השני ל הקמת
יישוב (ולסיווגו כ״חיובי״ או ״שלילי״)
נובע מכך, שהיישוב הוא דבר —
וממילא גם אלמנט צבאי — סטאטי בתכ לית.
לכן, היישוב יוכל להיחשב מועיל
רק אם יימצא באותו איזור, שצופים כי
האוייב התוקף ינסה לתופסו או לעבור
בו; ושחיוני הדבר, מבחינה אסטרטגית,
שנמנע זאת ממנו. אבל איו די בעצם
הימצאותו של היישוב באיזור הכללי החיוני
אלא נדרש, נוסף לכך, שמיקומו הפיסי
בתוך האיזור יהיה בנקודה שיש
לה ערך מיבצעי מקומי, לפי תיפקודו ה מיועד
של היישוב המדובר בעת מילחמה.
אם מתכוונים שישמש חסם פיסי, כחלק
ממערך־ההגנה בגיזרתו, צריך שימוקם
היישוב על תוואי חיוני או שולט כך ש-
במילחמה יוכל לתפקד כמיתחם צבאי מוגן
לכל דבר.
באורח כמעט בלתי־נמנע מדובר, בהקשר
היישובים בספר, כמעט תמיד, בחסימת
ציר מסויים לפני האוייב ; ולכל הפחות,
באבטחתו לתנועת כוחותינו. ההבדל הוא,
שלצורכי המשימה הראשונה יהיה מיקום
היישוב, בדרך כלל, יותר קידמי וכפוף
באופן נוקשה יותר לציווי המיקום הטאק טי.
משימת ה״אבטחה״ מחייבת גם היא
יכולת חסימה לפני האדיב, אבל במיקרה
שלנו היא מורה על כוונה כללית, שבאוייב
יתנגשו כוחות־שדה הנשלחים מן העורף,
כאשר היישוב המדובר נדרש בעיקר לאפשר
להם חופש־פעולה והתקדמות בלתי-
מופרעת עד לאיזור הלחימה, על־ידי אבטחת
ציר פתוח.

ו מו צ ריו

סי טונ איו ת

ב אי כו ת מעול הובמ חי רי ם

מיו ח די ם

שדו ת מיו חד ל מ סי בו ת פ רטיו ת
משלוחים לכל חלקי הארץ.

ץ בע״ מ

ת״א, רה׳ רכן גמליאל 24
טלפון 03-50335 :

היישוב שמשימתו ״אבטחת הציר׳
/טיבעי שיצטרך לשמש גם
ככפים לכוחות המקודמים אד.האי-
זור שהוא ״משגיח״ עדיו.

ך* יום, מול כל עוצמה שיכול כל אחד
^ מצבאות ערב להפעיל גם במאמץ מיש-
גי, קשה מאד לראות טעם (צבאי) רב
ביישוב בודד. בדרך־כלל יידרש גוש יישובים,
היוצר ״מרחב מיושב״ ,שלצורכי מיל-
חמה הופך ״מרחב מוגן״ .תכונת ה״מר־חביות״
נחוצה כדי להקנות עומק טאקטי,
החיוני בהגנה, וכן ליצירת רוחב. רוחב
ועומק מייוחדים יידרשו, אם אין מדובר
בחסימת ציר צר והכרחי, אלא בחסימה או
באבטחה של ציד רחב, המכיל כמה דרכים
אלטרנטיוויות מקבילות.
בשטח הררי, שהצירים בו צרים מאד
והכרחיים, אין כמעט יישוב — להוציא
רק כזה התקוע, מעשה יחיעם בשעתה,
בקצה ״סימטה ללא מוצא״ — שאיננו יושב
על ציר. לכן, אפשר לראות ברוב היישובים
ההרריים ״חסם ציר״ טבעי, אשר תכונת
הרוחב אינה כה חיונית בו. לעומת
זאת, בשטחים פתוחים ועבירים — ואופיי ני,
ב״פתחות״ למיניהן — יימצא טעם
צבאי מועט, אם בכלל, ביישוב בודד, ותיפ-
קוד ה״חסם״ מחייב גוש רחב.

• עוצמה ואמצעים מתאימים

לתיפקוד. כבר הזכרנו כי גוש עציון,
בתש״ח, אומנם היה ממוקם על ציר חיוני,
אבל נכשל — והכשיל — כי חסר את
העוצמה הדרושה לחסימת הציר בפועל
ממש, או אפילו רק להגנה עצמית יעילה.

ישובים חסוי 1131111
צבאית מתאימה -אין
להם תקנה במקרה
מילחמה אלא מוי

אנחנו נחסל את הז׳וקים!
נסי פעם אחת את הדרך המודרנית והבטוחה
להשמדת הדוקים
לאחר חיטוי שלנו( שאורך כ־ !/2שעה) את מקבלת
תעודת אחריות לשנה. לא יהיו יותר דוקים בביתר !
ר״ג, מודיעין ,18 טל6 .־5־ • 790114 אילת: טל 3012 .־059
היתר מש׳ הבריאות ,21 :רש׳ עם? .481/75

־ח סד

אומנם יש בהחלט מקום לשאלה, אם גם
בנתונים שהיו לא יכלו מגיני הגוש להי טיב
עשות. אבל ביקורת זו מתייחסת ל-
תיכנון והניהול האסטרטגיים והטאקטיים,
בנסיבות הקונקרטיות וגם לאור מחדלי
האוייב ושגיאותיו בפועל. אלא שהפנה
למילחמה אינה נעשית על־פי הנחות אופטימיות
כאלו אלא להיפר, לפי ״הגרוע
האפשרי״ ,כעולה מן הנתונים ש״על ה נייר״
(שבמיקרה זה כללו את האפשרות
הצפויה, שהליגיון הערבי גם הוא יתקוף).
יישוב או גוש יישובים, הממוקמים אידיאלית
מכל הבחינות, אבל חסרים את העוצמה
הנחוצה לעמידה בקרב הצפוי להם,

אין להם תקנה במיקרה מילחמה, אלא פי נוי
— בדיוק כשם שנעשה ביישובי רמת־הגולן,
שלפחות חלקם אכן היה ממוקם
אידיאלית מבחינה צבאית (היישוב לעצמו
וכן כגוש בעל רוחב) ,אבל לא נמצאו
בם, באוקטובר 73׳ ,כל חפץ או תועלת
ואי־פינויים היה עלול לגרור אסון אס טרטגי.

כאשר
היישוכים ממוקמים היטב
מכחינה צכאית — כלומר,
יושבים פיסית עד שטח חיוני ש
האוייב חייב לעכור או להבקיע
דרכו, אם כרצונו להתקדם על
אותו ציר או כאותה גיזרה — די
שעוצמת היישובים הללו תהיה מינימלית
ומספקת להגנה-עצמית
יעילה, בדי שימלאו היטב גם את
תיפקודם הצבאי.
זוהי נקודה חשובה, מפני שהכנת יישוב
רק להגנה־עצמית וכן אמצעי־הלחימה שיידרשו
לכך, פשוטים וזולים ביחס. כל
היערכות ואמצעי־לחימה המתאימים לכך,
יכסו ממילא גם את השטח הקרוב, כד
שלרוב יהוו יישובים כאלה חסמים פיסיים
של ציר, גם אם הוא עובר בסמוך להם
ולאו-דווקא בתוכם ממש.

הכוח׳ שמוחב נוס
יאורגן ללחימה -כאשר
הישובים משולבים עם
נוחות־השדה הצנויים
יישובים המיועדים, או העשויים, לשמש
בסיסים קידמיים מוכנים מראש לכוחות־שדה
שיישלחו לאיזורם, צריך שיהיו מוכנים
לקלוט אותם הכוחות או לסייעם, לפי
הצרכים. מילוי הצורך הזה מתבטא בדברים
שונים, החל ממיתקני־תשתית למי ניהם
ועד להכנתם־מראש של מיתחמים
שכנים, אשר תושבי היישוב יתפסום ויח־זיקום
בכוחות אלמנטריים, עד שיגיעו
הכוחות המיועדים.

י*ן!ני הכללים האחרונים משמעו״
תיים במציאות בעיקר לעניינם של
יישובים וגושי-יישובים קטנים־ביחס (כגון
אלה של פיתחת־רפיח או רמת־הגולן) ,ש הגדרתם
כ״חיוניים״ מושתתת בעיקר על
הערך הביטחוני־הצבאי החיובי המיוחס
להם.
מיקום היישוב באיזור שחיוניותו האס טרטגית
אינה מוטלת בספק, הוא הערובה
מפני הסכנה, שבבוא שעת-מיבחן ית עורר
ההכרח להכריע בין הצורך להפקיר
יישובים ויושביהם, מפני שיקולים מיב-
צעיים המכתיבים הימנעות מהסחת כוחות
למקומות ולמשימות לא-חיוניים (בעיקר
בשלבי הפתיחה הקריטיים, שבם גם הכוחות
מועטים); לבין אי־הפקרת יישוב —
במחיר האסור של פיזור הכוח וביזבוז
חלקים ממנו במקומות ולמטרות שהם שוליים
בתכלית מבחינת סדר־העדיפויות של
המילחמה. אולם, כאשר היישוב ממוקם ב־איזור
שהוא חיוני מבחינה אסטרטגית, הרי
מובן מאליו הדבר, שבמילחמה יישלחו
לשם כוחות גם — או קודם־כל — מסיבות
מיבצעיות טהורות.
אבל בכך לא די, אלא עוד נחוץ, שבתוך
האיזור החיוני יהיה היישוב ממוקם פיסית
על תוואי טאקטי חיוני, או לפחות
שיימצא על ציר־התנועה הצפוי או
ההכרחי, שעליו ינועו כוחותינו מן העורף
אל אותו איזור; ובנוסף, שהיישוב יוכל
להחזיק מעמד במשך פרק־זמן אלמנטרי.

״השדמות״ אלו הן המבטיחות,
שהכוחות והמאמצים המיבצעיים
יהיו בלתי־מרותקים לא רק מבחינה
אסטרטגית (מה שככר
מבטיחה חיוניות האיזור) ,אלא גם
מן הכהינה -הטאקטית, ולצורכי
מיבצעיהם כתוך האיזור.
(הקורא המתעניין ודאי יבחין, שהדברים
האחרונים חלים, כמות שהם, גם על כל
מיתחם ומוצב צבאיים — ויפים גם למיק-
רה ה״מעוזים״ של קו בר־לב. האיזור שבו
נמצאו המעוזים היה, כמובן, חיוני מאד.
אבל פיסית מוקמו בנקודות נחותות או
חסרות־חשיבות מבחינה טאקטית, וגם לא
הוקנתה להם עוצמה מספקת לעמידה עצמית.
שגיאות אלו הן שהיו בעוכרי המעוזים
— וחשוב יותר, גם בעוכרי כוחות-
השדה אשר פעלו בגיזרותיהם. מפני ה-
העולם הזה 2115

טעות הכפולה, שבאי-פינויים המוקדם
ואחר״כך בהפיכת החזקתם משימה עליונה
לכוחות״השדה, שובש באורח מדחיק־לכת
המאמץ המיבצעי העיקרי, והכוחות (של
.אוגדת־סיני״) אשר היו צריכים להתר
כז במלואם — ועם סיכויי־הצלחה טובים
— לבלימת הצליחה המצרית, או לפחות
לצימצומה, בוזבזו ונשחקו בחלקם
הגדול, במאמצים המיותרים להחזיק —
ואחר־כך־ לחלץ — את המעוזים חסרי-
הערך. אם לגבי מוצבים צבאיים כך, על
אחת כמה וכמה לגבי יישובים).
במעשה, כדי להבטיח את יישומם היעיל
של הכללים שפורטו ונותחו עד כאן
לגבי יישובי־ספר ״ביטחוניים״ ,יידרשו בם
עוד שני אלמנטים כלליים חשובים :
• שילוב כהגנה מרחבית. כפי
שכבר ראינו, וכן מסיבות מובנות, רצוי
ומתאים יותר שיישובי הספר לא יעצרו
בגופם ולבדם את הפולש, אלא יהוו את
האלמנט הסטאטי של המיגננה הכוללת ב־איזורם.
האלמנט הנייד — שמתאים וגם
נשאף שהוא אשר יעשה את עיקר הלחימה
— צריך להשתמש בם כבסיס המוצק
ולהילחם לפחות עימם, ובדרך־כלל לפניהם
(ואין בכך להקל מחשיבות תרומתם
של היישובים, שכן האלמנט הסטאטי הוא
תמיד הפרובלמטי יותר, לפחות מבחינת
גורם הזמן).

לכן, אין די ככר שמקימים את
היישובים כנקודות הנכונות וגם
מציידים ועורכים אותם כראוי,
אלא הכרחי שהמרחב כולו יאורגן
מראש ללחימה, כאשר היישובים
משולבים כתוכו, בתיאום כללי
מתוכנן־מראש עם בוחות־השדה
הצפויים ועם פעולתם. תיאום זה
הכרחי ונחוץ מבחינת כוחות
השדה, יותר מאשר ליישובים
עצמם.
•,שטה ממוכשל. כיוון שמעשה
יישוב הספר מיועד — לפחות אצלנו ולפי
התפיסה והאפשרויות הישראליים — למיג-
גנה, אלמנט הכרחי׳בו הוא מיכשול איני
טנסיווי של ׳האיזור. המיכשול יהפוך את
השטח נוח יותר להגנה, על־ידי הגבלת
התנועה בו למיספר דרכים מצומצם ככל
האפשר וגם יחלק את השטח לתאים קטנים
ומוגבלים. באיזורים פתוחים ועבירים אפשר
״לסגור״ את השטח, לצמצם את התצ פית
והתימרון בו וליצור אפשרויות קבועות
ורבות למחסה ולמיסתור, רק באמצעות
מיכשול מלאכותי.

^ יוון שמדובר ביישובי־קבע אזרחיים,
מובן כי אין ניתן לדבר על מיכשול
צבאי רגיל, אלא בממדים מוגבלים מאד.
עיקר המיכשול צריך שיהיה ״אזרחי״ .ה־מיכשול
האידיאלי שיכול ליצור יישוב אז־

היתרון העיקו, שר
העיר מתבטא נריטוורס
חנמעט מוחרם שר
נוחות השיויון
רחי הוא שטח עירוני צפוף. הבקעה דרך
עיר היא הדבר.הגרוע — והיקר — ביותר
בעולם הצבאי־המיבצעי: כל בית הוא יעד
לעצמו, ולשם חסימת ציר די בפיצוץ
מכוון של בית — ואחרי שמפנים הריסותיו,
מפוצצים את הבא אחריו.
מובן שקיימת בעיית האוכלוסיה, אבל
עליה ניתן להתגבר על־ידי פינוי התושבים
— או בניית עיר־רפאים. היתרון
העיקרי של העיר מתבטא בניטרולו הכמ־עט־מוחלט
של השיריון — כפי שלמד
הליגיזן בירושלים, בתש״ח ; ואנו, בעיר
סואץ (שהיתה מיכשול מסוג ״עיר רפאים״).

מטעמים מוכנים, מיכשול כזה
אינו בא כחשבון אצלנו, אבד אפשר
להשיג אפקט דומה באמצעות
הכשרה חקלאית.
ההדגמה הטובה ביותר לכך ניתנה טור-
מנדיה, שם (מבחינת התבליט) ,השטח מישורי
ועביר, אך במשך הדורות כוסה כולו
חלקות־שדה קטנות, המופרדות ביניהן בגדרות
שיחים צפופות ורחבות, שתי־וערב.
ה״בוקאז ,״ הנורמנדי הפך קללה בפני כל
מפקדי וחיילי בעלות־הברית שפלשו לאי רופה,
מפני שבגללו הפכה התקדמותם
סידרה של זחילות איטיות, קצרות —
ויקרות — מאד, למרות שהכוחות הגר
מניים
שמולם סבלו מנחיתות
קיצונית.

כמותית

אנו טעמנו את הטעם כחווה
הסינית, שהיתה יבטח חשוף אשר
רק נחרץ בתעלות ובסוללות״עפר,
כהכנה לעיבוד חקלאי (כמיסגרת
ניסיונות חקלאיים שעשו המצרים
בשעתם) ; ומעבר לתעלה, כרצועות
המיושבות והמושקות של
״החיץ החקלאי׳׳ ,כדטני צידי תעלת
המים המתוקים. אילו היה אריאל
:שרון מתקדם מראש־הגשר צפונה
כשטח לא״מעוכד, הרי באותם יה־סי-כוחות
שכם נוהלה לחימתו,
ודאי שהיה מגיע לאיסמעיליה עד
להפסקת האש.
אותם כוחות מצריים נתונים יכלו בכל-
זאת להאט את התקדמותו עד שלא הספיק
לכבוש את אין זמעיליה במיגבלות הזמן ש־

הסיכונים תניטחוניים
הטמונים בשימוש
רא מחושב בישובים
עלולים להיות חמורים מאד
נאכפו, אך־ורק מפני אופי השטח והמיב־שולים
שיצרו השטחים המעובדים, הגידולים
החקלאיים והתעלות.
יש לזכור כי בכל המיקרים שהזכרנו
נוצר המיכשול כתוצאה מהכנת השטח לחקלאות
על־פי שיקולים חקלאיים בלבד.
הם ממחישים, עד כמה נקל להפוך שטח
פתוח וחשוף למיכשול צבאי, בלא פגיעה
בפעילות וביעילות החקלאיים. אפשר אף
לומר, כי האפשרות למכשל איזורי־ספר
חיוניים באמצעות עיבוד חקלאי, בעיקר
אלה שמטיבם חשופים ונוחים למעבר, היא
אחד הצידוקים הצבאיים הראשיים ליישוב
הספר, כמאמץ לאומי. כאשר מדובר באיזו-
רי־ספר נרחבים, קשה או אי־אפשד לראותם
נחסמים ביעילות ללא ״מיכשול חקלאי״.
אם נבקש לתמצת במישפט אחד את סוגיית
יישובי־הספר כגורמים ביטחוניים-
צבאיים בשלמותה, נוכל לומר כי אין כל
מקום או אפשרות להכללות, לא לחיוב
ולא לשלילה. יש לבחון כל מיקרה לגופו
ולפסוק בנסיבותיו ,.איוולת מוחלטת היא
לראות כל יישוב־ספר כבעל ערך ביטחוני
מובן־מאליו, כשם ששטות גמורה היא לפסול
על הסף כל יישוב כזה כטרגדיה י ביטחונית.

לילשוב, מטיב; ,,אינו מוקם לפי שיקולים
צבאיים, ותכליתו הטיבעית אינה
לשמש מוצב צבאי. השימוש ביישובים
כבאלמנטים התורמים לביטחון הצבאי הלאומי,
רחוק מלהיות דבר מובן־מאליו.
הסיכונים הביטחוניים הפוטנציאליים הטמונים
בשימוש לא־מחושב במכשיר זה עלולים
להיות חמורים מאד, כפי שנוכחנו
בניתוח פירקי־ההיסטוריה הרלוונטיים
שלנו. לכן ,״חובת ההוכחה״ בעניין זה
חלה על התומכים בהקמת יישובים ביטחוניים.
הניסיון נותן בידינו את הקריטריונים,
המאפשרים למוד את ערכם או ניז-
קם׳ הביטחוניים־הצבאיים, הוודאיים או האפשריים,
של יישובים קיימים כמו מתוכננים,
ובאמצעותם — אבל א ך ־ ורק
באמצעותם — אנו יכולים וצריכים לקבוע,
אם (או באיזה תנאים, או באילו נסיבות)
כל יישוב וגוש־יישובים נתונים
הינם, או יהוו ,״נכס״ או ״נטל״ ביטחו-
ניים־צבאיים.
כהערה לסיום נוסיף, שבניגוד לאגדות
הנפוצות — רעיונות ״ההגנה־המרחבית״
ושימוש יישובי־הספר, במסגרתו, כ״עוג־נים״
,מיתחמים ובסיסים צבאיים קדומניים,
קיימים ונוהגים לא רק בישראל. הם קיימים
גם במדינות לא מעטות, כמו גרמניה המערבית׳
שוודיה או שווייץ, שם הם מיושמים
בצורה נרחבת, מקפת ויסודית יותר מאשר
אצלנו.

ההבדל הוא, כמוכן, בכך שאצלם
מדובר על יישובים קיימים ואצלנו
— לפחות כעת — על יישוב
מכוון של ספר ריק. אכל הבדל זה
נוגע רק לעילת הקמת היישובים
ולא לשימוש בם, ולכן יכול לימוד
מניסיונן של המדינות הללו להאיר
את עינינו ככל היכט ביטחוני־צבאי
של יישוב הספר.
(כתבה שנייה ואחרונה כסידרה)

מאוזן :
.1״תמונתו של ...גריי״ .5 :
סמרטוטים ! .10 מקולות הגברים במקהלה ;
.11 מסולם הצלילים ; .13 הוראה מפורשת;
.14 רומס בעקבו; .15 משקה קל; .16
מעגל ; .18 חי ימי ; .20 נהר באיטליה ;
.21 כלי־שיט; .22 אריג; .24 נחל בעמק;
.25 מכלי השחמת; .26 מלמד; .28 ירק-
גינה; .30 צמית; .31 מטה דק; .32 אלה
במיתולוגיה ; .34 מחצית ; .35 הקדש מוסלמי
; .38 מריבה ; .39 אדון ; .41 רוח רעה;
.42 פרח־נוי ; .43 מטבע יפאני ; .45 כותל ;
.47 מתגורר; .48 אפס כוחם; .50 זהר;
.51 רטוב במיקצת; .52 גוף; .54 עולם;
.57 צעד ; .61 בתוכך ; .62 נטע ; .64 ראש,
בערבית; .65 מגווני האדום; .66 ממלא-
מקום (ר״ת); .67 מחייתו־יער .69 :מגיל-
גולי הארבה! .70 מעון; .72 ריקוד מלכותי;
.74 טין; .75 רק״ח לשעבר; .77
סייר! .78 עשירית הרבבה; .81 עובד
בית־המרחץ! .83 מכשף! .85 פלא; .86
יצהר; .88 מילת־בקשה; .89 מאכל רוסי;
.91 נהר באפריקה; .93 ריקבון; .95 נעים
וטוב; .96 קפל בבגד .98 :מזל.100 :
עליך לדעת; . 102 עבר; .103 אציל מיק-
ראי; .104 תואר־אצולה; .105 דלעות.

מאונן• :

.1משמש להדבקה .2 :סופו של סוס:
הטולס הזה 2115

.3השליך אבנים .4 :מילת־ברירה.6 :
בדחן ; .7שחקנית־קולנוע אמריקאית
(ש״מ); .8הווייה .9 :יחידה באטלס;
12 מלך הבשן; .15 תג; .16 הצד
החיצון! .17 שימחה; .19 ספר; .20 רצועה
; .21 זאטוטים ; .23 אם הפנינה ; .24
יחידת־שטח ; .26 הליקופטר .27 :בת־קול ;
.29 גחלים לוחשות .30 :מגווני האדום ;
.33 יחידה ברכבת; .34 כלי-קיבול גדול;
.36 מין גנב; .37 קיבוץ בגליל העליון;
.40 בילבד .41 :מיניסטר ; .44 בן־אדם ;
.46 מיקווה־מים ענקי! .47 רשף .49 :תי נוק
בדיומו! .50 פנוראמה; .53 יישוב
חקלאי; .54 מסביר־פנים; .55 בשבילך;
.56 ועוד, בתוספת ; .58 כועס> .59 מיץ ;
.60 צעקה גדולה; .62 שרוי בתענית;
.63 משונן; .66 בהשאלה: תרח, זקן;
.68 קיסר חדש באפריקה; .71 צחיח; .73
מחלקי היממה; .76 בעל־חיים איטי.77 :
בוסתנים; .79 ציפור־שיר קטנה; .80 שופט;
.82 משאבת הגוף; .84 החביא; .85
עד ; .87 הכניס בבריתו של אברהם ; .90
מחלקי היממה ; .92 ציר הדלת ; .94 שופט
מוסלמי; .96 כינויו של הרמטכ״ל ז״ל;
.97 אולם .99 :מתגורר; .101 בהמה
דקה; .102 מלווה כל אדם; .103 שנשמה
באפו.

ה דיי לתה מז מרת

5 0א6י/י 3 /׳ק

(המשך מעמוד )41
ג׳אני מורנדי וז׳ראר לה־נורמו, שהוא
הזמר היום בצרפת.״
כאן התרככה גלי, שלפה בחולמניות
תצלום שלה עם הזמר הצרפתי, ואמרה:
״תראי כמה הוא חתיך.״ אך כשנתבקשה
לפרט מעט יותר על יחסיה עם הזמר
הצרפתי, שעיתונות טוקיו הכתירה אותם
כ״רומך האהבה של פסטיבל טוקיו,״ שוב
מילאה פיה מים.
בד־בבד עם הופעותיה וההקלטות שבהן
השתתפה, עשתה גלי מיפנה חשוב בחייה.
היא עברה קורס דיילות באל־על, ועובדת
כיום כדיילת זמנית בחברה. היא מספרת:
״כל שנה יצא לי לנסוע לחו״ל. השנה,
שום דבר. ואני אכולת חוצלארץ. חשבתי,
מה אני אעשה? ממילא אני רוצה לעבוד
בעוד משהו, יש לי המון ימים חופשיים,
אז למה שלא אהיה דיילת? בחורף טסים
תישעה ימים בחודש, ועד הקיץ יש עוד
המון זמן. מילאתי טופס בתור בדיחה,
והתקבלתי. כל אחד אמר לי , :השתגעת?׳
אבל אני לא עושה חשבון. אני עובדת
שמונה שעות, ויש לי פרס: חוצלארץ.
פעם, לפני חמש שנים, רציתי נורא להיות
דיילת ואורי, הגיס שלי, אמר לי, :על
גופתי המתה. יקלקלו אותך.׳ היום הוא
חושב שאני כבר די מבוגרת, וכשסיפרתי
לו.הוא שמח שיצא לנו לטוס ביחד.
אסלא יי ל ד

•0קרידס

מ 0עיר < 7״

(קי^ר ה 6 ^/י ד <0
״וך0

3 -2 3

.ס די

מיד ליד
תל -אביב
דיזננ 1ף 219

קנ יה ומנירה
שלבגדי ואב י זר י
אורגינל״

שניה

מיד

יילכו החלומות
ך עדודהקכלה נדהמה קצת לראות
/ /י אותי. שאלו אותי איך אני מתכוונת
לשלב קאריירה בעבודה. אמרתי שאני
מקווה שהעבודה לא תתנגש בקאריירה,
ולהיפך. בהתחלה נורא פחדתי שהנוסעים
יזהו אותי. אך מה שקורה הוא שבחורף
כמעט שאין ישראלים בטיסות. לפעמים
אומרים לי, :את דומה לגלי עטרי ,,ואני
אומרת, :נכון,.
״אני טסה כבר שלושה חודשים, ואני
מאד אוהבת את זה. התמורה שמקבלים
על השקעת העבודה היא עצומה. פאריס,
לונדון, אמסטרדאם — כיף אמיתי.
״עד עכשיו היה לי נוח. ביקשתי תאריכים
נוחים, והתחשבו בי. אבל החל מחודש
מארס אי־אפשר יותר להתחשב בי׳ וה־קאריירה
שלי מתרחבת. כבר עכשיו אני
חוזרת מטיסה ורצה להופעה, כך שאינני
יודעת מה יהיה על עתידי כדיילת.״
נוסף על היותה יפה, זמרת ודיילת,
עוסקת גלי כרגע בקאריירה נוספת שהיא,
לדבריה, החשובה לה ביותר. הבמאי אבי
נשר והתסריטאית שרון הראל בחרו בה
מבין עשרות מועמדים, לאחד מ־ 12ה תפקידים
בסרטם הלהקה.
אומרת גלי :״הם ריאיינו אותי שעות,
ראו אותי בהופעה, ועמדו על אופיי באופן
מדהים. הם חרשו בניבכי עברי וחשפו אותי
ממש. דברים שהתביישתי לספר לאנשים
יותר קלובים, סיפרתי להם. אני לא.יודעת
איד הם עשו לי את זה. אני בחורה די
סגורה. בסרט אני מגלמת בחורה בשם מלי
שיש לה חברה טובה בשם שרי. מלי נורא
תמימה, ביישנית, בלי ביטחון, שכולם יודעים
שהיא כישרונית חוץ ממנה־עצמה.
וכזו בדיוק הייתי אני, עד לפני זמן קצר,
כשביטחוני העצמי איכשהו התייצב.
״בסוף גם מלי נפתחת, בדיוק כפי שאני
נפתחתי. הם בנו את הדפוס של מלי עלי,
כמו שהייתי לפני שנים. הפתיחות של
מלי מתבטאת ביחסים שלה עם שרי. עד
שהיא נפתחת, מלי היא העבד שלה, ובסוף
היא מגלה שהיחס של שרי הוא לא אמיתי.
במישור אחר אני מפתחת יחסים עם מאיר
סוויסה, שלפי דעתי הולד להיות הוודי אלן
של ישראל.
״נורא נהניתי לעבוד בסרט, למרות שזה
היה קשה. עבדנו מארבע בבוקר עד שמונה
בערב, כמעט בלי כסף, במשך שלושה
חודשים רצוף. אני נורא רוצה לעשות
סרטים. אבי ושרון כותבים כעת תסריט
שמבוסס על גידי גוב, על מאיר סוויסה
ועלי. התיידדתי מאד עם גידי גוב במהלך
ההסרטה. אני נורא אוהבת אותו, חושבת
שהוא זמר נהדר ושחקן נהדר. הוא נורא
דומיננטי, ויש לו נוכחות עצומה וחוש־הומור
פנטסטי.״
ובינתיים, בין חלום לחלום ובין טיסה
לטיסה, ממשיכה גלי לקצור הצלחה במיצי
עדי הפיזמונים ובהופעות בטלוויזיה. ולכל
מי שמבין בעיסקי שעשועים ברור, כי
בקצב הזה תפסיד אולי חברת אל־טל את
אחת הדיילות היפות שלה׳ אד אין ספק
שהזמר הישראלי ייצא נשכר.

שיחו־שירות
דו ב ל מו עמד
למרות שהסקופ על בחירת הפרופסור
יצחק שווה כמועמד רא׳ש־הממשלה לתפקיד:
נשיא המדינה היד, של הכתב לענייני
מפלגות והכתב הפרלמנטרי דן
דגיג, התלבש דווקא ויקטור נחמיאס
על הפרופסור שווה! ,והביא כמעט מדי יום
ביומו כתבות על המועמד לנשיאות.
מסתפר, כי נחמיאס הכיר יאת שווה ואת
מישפחת׳ו, משפחת שוויקה, עוד במצריים,
וכי הוא קשור ביחסים קרובים ביותר עם
מישפחה זו.
נחמיאם, יאשר כיום מכנים ׳אותו בבניין הטלוויזיה ״דובר הנשיא״ ,בוודאי לא עשה
שירות טוב למועמד־הידיד שלו בכתבותיו
למרות! ,או דווקא משום, שהכתפות עצמן
היו טובות: ושיקפו את המציאות. שווה,
שהוא חסד ניסיון בהופעות פומביות, התגלה
מעל מסך הטלוויזיה כאדם כבד־פה
הבא!במבוכה מול המצלמה, חסר כל באדיז־מה
ואו פרק !אישי. די היה לצפות בהופעותיו
הטלוויזיוניות הראשונות של הפרופסור
שווה, כדי להשתכנע ׳שאם ייבחר כ נשיא
עשויות הופעותיו בתפקיד זה לחסוך
לטלוויזיה את הצורך לרכוש סידרות בי דור
או סאטירה טלוויזיוניות.

מחיות איחרו ־׳
האחת לאעבד
ביום הרביעי האחרון אירעה התפוצצותהתחבורה, שלה המתינו בטלוויזיה כבר
חודשים אחדים. עד לפני חודשיים עבדה
הטלוויזיה עם תחנת המוניות מוניות ירושלים,
כשהיקף התשלומים לתחנה -נע בסביבות
רבע-מיליון לירות לחודש.
סטנכ״ל ׳רשות השידור לענייני מיינהל
וכספים, שלמה ׳עכאדי, הורה לאחראי

בל בעיות הסעה. זהו המהנדס הראשי של
הדשות אורי לעדן.
כשנכנס לעדן לעבודתו, לפני כ־ 15 חודשים
הוא דרש רכב, בטענה שהוא מתגורר
בפתח־תיקוווז !ועליו לנסוע יום־יום מאם
המושבות לבירה.
סמנכ״ל ׳הרשות, שדמה עכאדי, אשר
הביא את לעדן לרשות ונתן לו משכורת־ענק,
הורה לשכור עבורו מכונית פיאט
,124 עד שתיפתר בעיות הרכב עבורו:
שכירתי מכונית -כזו היא עניין של אלפי
לירות מדי חודש.
בינתיים עדיין לא נפתחה בעיית הרכב
של לעדן, ומזה 15 חודשים הוא נוסע במכונית
השכורה על חשבון הרשות.

אול טי מ טו םשל מישע ד
ניטים מישעל, סגנו של דן רכיד
בכתבות הבאות מתל-אביב, הודיע למנהל
מחלקת החדשות חיים יכין כי הוא חפץ
בתפקיד הכתב הפרלמנטרי.
יבין אינו מתחשב ביותר ברצונותיחם
של הכתבים שלו, וקבע כבר את נחמן
שי, העומד לחזור לארץ כחודש הבא, בכתב
הפרלמנטרי. מישעל רמז כי יציב
אולטימטום: כחכוח !פרלמנטרית — או
התפטרות. אולם רבים מייעצים לו שלא
להציג את האולטימטום, כיוון שבמיקרה
זד, תהיה המגמה •לקבל את ההתפטרות.
בשבועות האחרונים השיג מישעל שני
סקופים הקשורים בוועדת שימדון. האחד:
הוא היה העיתונאי הראשית שפירסם פר קים
מדו״ח הוועדה עוד לפני שזה פורסם
בציבור ואילו השני, שאף הוא הגיע אליו
ממקורות הוועדה, עסק במיפגש חאשי ה פשע
המאורגן מישראל ׳באיטליה.

בנ ק דיסקוגט לצהלק לו ע
שידור המישחק שנערך בין מכבי תל־אביב
לבין נבחרת הכדורסל של ליון כמ עט
שהועבר בטלוויזיח, למרות החלטה
קודמת שלא להעבירו.
הצרפתים דרשו מהטלוויזיה הישראלית
סך של 430 אלף לירות דמי העברת השידור.
הטלוויזיה, הנוהגת לשלם למישחקי
בדורטל לא יותר מ־ 100.000 לירות, הסכימה
הפעם לשלם 160 אלף. אולם הצרפתים
עימדו על שלהם ,׳והטלוויזיה החליטה לוותר
על השידור.
ביום המישחק טילפנו מהנהלת בנק
דיסקונט אל האחראי על הספורט בטלוויזיה,
אלכם גילעדי, ותציעו לתת סכום
של 100.000 לירות כדי שהמישחק ישודר.
הבנק לא רציה כל תמורה עבור תרומת זו,
אולם גילעדי תסביר לאנשי חבנק כי איחרו
את המועד, וכי באותו היום כבר אי-אפשר
לעשיות דבר.

מ ה דו רהקצרהא רו ב ה

מהנדס ראשי לעדן
תענוג יקר
על התחבורה בטלוויזיה, יונה יונה, להחליף
את תחנת המוניות. יונח בחר בשתי
תחנות אחרות, נשר ורמות אשכול,
אולם מסיבות שונות חלו עיכובים בבואן
של המוניות במעט בסל הזמנה שהועברה
להן.
עובדי השדה של הטלוויזיה, כתבים,
צלמים וטכנאים, התלוננו פעמים אחדות
אצל יונה ועבאדי על ההסדר החדש, אולם
!תלונותיהם לא זכו באוזן קשבת.
ביום הרביעי האחרון, באשר כמה צוותים
המתינו למוניות כפתח הבניין ואלה
בוששו להגיע, הודיעו הצוותים כי אץ
חם מוכנים לצאת לעבודה באיחור. גם
כאשר החלו המוניות להגיע, באיחור ניכר,
סירבו הצוותים לצאת איתן.
רק ׳בעמל רב הצליחו לאלתר כמה צוותים
שבבר נמצאו בשדה, כדי שיעברו על
כמה כתבות — ובעזרת שידורי לוויין
מחוץ-לארץ הצילו את מהדורת מבט של
אותו הערב.

מ מני חשסלה לנ׳נהנדס
בעוד ציוותי השדה לוחמים מבעיות המוניות.
לאדם אחד ברשות השידור אין

מהדורת החדשות הקצרה, העומדת להיות
מופעלת בעוד שבועות או אפילו
ימים, כבר מעוררת התמרמרות בבניין הטלוויזיה.
אנשי
טלוויזיה טוענים -נגד המגמה של
עורך ומגיש המהדיורד״ יצחק רועה, להגיש
מדי ערב מהדורה קצדה־ארוכה, בת
15 דקות תמימות. חם טוענים כי מהדורה
כזו אולי לא תרדים את הצופים, העייפים
כבר בשעה כזו, אך בוודאי לא תהיה מענ יינת
מהבחינה הטלוויזיונית.
התמרמרות צפויה גם בקרב הכתבים-
העורכים. סל אחד מכתבי הטלוויזיה ה ירושלמים,
מלבד ראשי הדסקים, משמש
עורך-׳תודן שניים או -שלושה לילות בשבוע.
עתה, טוענים הכתבים, יהיה עליהם
לשבת מדי לילה עד אחרי חצות, כדי להכין
׳ולערוך את הסחבות של המהדורה
הקצרה, דבר שלא היו צריכים לעשות ב־מ״סגירת
המהדורה הקצרה המשודרת כיום.

או־צ׳• ב אנ ק ר תו 1ר
ארצ׳י כאנקר עם הכל נשאר במישפ־חה
חוזר, אולם ריק להופעה חד־פעמית בגל
בחודש, היום השלישי בשבוע חבא.
במשך שעה שלימה תקרין הטלוויזיה
סרט שנעשה לכבוד יובל התוכנית, ובו
קטעי ׳נבחרים מסירטי הסידרה וכן קטעים
-שנכתבו במיוחד לסרט זה.
אורדדהכבוד בתוכנית היובל של הכדנשאר במישפחה יהיה השחקן הנרי פונ*

העולם הזה 2115

כידי למנוע פסילתו -בגלל תסיסה זו, התפטר
מורים בתך מהוועד -ואף שלח מיכ-תב
אישי לכל אחד מהטבנאים, שבו הוא מודה
לו על שיתוף־הפעולר. במשך התקופה
שבה שירת בוועד.
למתת שבאופן רישמי עדיין לא החליט
לעדן מי יהיה זה ׳שייסע, הוא כבר אמר
לברוך ;כי בהר בו, אם־כי לשרף הודיע
כי ההחלטה עדיין לא נפלה.

דין כשקס פי ר
במרכז שידורי פורים של הטלוויזיה
יעמוד המחזה של אפריים קישון הו
יוליה. אריק לביא מגלם את רומיאו
המיוחד ישל קישון ואילו אשתו, שושיק
•שני׳ :מגלמת את יוליד .,יוסי ידיו מגלם
את ויליאם שק ספיר.
הו יוליה הוצג בליהוק זה כגרמניה במשל
חודשים רבים, וזכה שם בהצלחה
ניכרת. אפריים ק ישוו עיבד את התסריט
לטלוויזיה, פדל סלינג׳ר ביים, ודנה
כונן הפיקה.

ר.מדצ 1תבמ קו ם שקופיו ת

כלזאת ־ שידוד
תוכניתה של עדנה פאר על האשה
חולת הסרטן, שנפסלה לשידור על־פי
בקשת המישפחה לפני כ־ 10 ימים! ,תשודר
בבל־זאת ׳בעוד שבועיים.
פאר ריאיינה, במיסגרת תוכינותה השבועות
זה -איכפת לי, אשה חולת סרטן ש ידעה
כי היא חולה וכי ימיה ספורים. בינתיים
׳נפטרה האימה, ובני־מישפחתה פנו
;אל פאר ואל טנכ״׳ל רשות השידור, יצחק
ליבני, וביקשו לבטל את שידור התוכנית.

לאחר־מכן התברר כי השידור היה
אמור להיערך ביום שבו עמדה פתה של
האשה לחגוג את וום־הולדתה, ובני-
המישפחה לא רצו שהשידור ייפול דווקא
ביום זה. אחרי שהשידור -מטל הוסכם בין
עדנה פאר לבין המיישפהה לשדרו חודש
ימים אחרי יום־ההולדת.

עצמ או ת בסימן בי דור
תוכניות יום־העצמאות בטלוויזיה יתבססו
השנה, בניגוד למצופה, על בידור ועל
חומר קל. לדעת עורכי -תוכניות יום העצמאות,
צוות בראשותו של אלבס גיל
עדי, יש להימנע דווקא השנה מתוכניות
תעודיות כבדות וממה שמבונה ״ציונות״,ולהציף את המסך הקטן בבידור ובמוסיקה.
עתה
מתחבטים אנשי חגיגות שינודה־שלושים
׳בטלוויזיה בדבר הגימיק שימלא

אריק לביא ושושיק שני ב״הו, יוליה :״
פורים־שפיל

בקרוב ייעלמו השקופיות המוקרנות בין
התוכניות, שעליהן משורטטים סימלי שלושת
רשתות הרדיו, ותחתיהן ׳תבואנה
שקופיות אחרות, ובהן המלצות על תוכניות
מסוייטות ברישתות -רשות השידור
וגלי־צה״ל.
משימה זז הוטלה על סגנית דובר רשות
השידור,׳ עדנה חפץ׳ חפץ, יחד עם
עוזרות במחלקת יחסי־הציבור של הרשות,
תצטרך לבחור מדי יום את התוכניות
הטובות של הרדיו, להמליץ עליהן לפני
ציבור צופי הטלוויזיה, תוך המחשת ההמלצות
בשקופית.

מ שדד ב בי ח־ לחם
את החללים בין השידורים, שיימשכו כל
הלילה. הצעה שהועלתה, לערוך מכירה
פומבית טלוויזיוגית היתולית, ירדה מעל
הפרק.

קוני למל ביז ם־ העצמ או ח
בחודש שעבר הקרינה הטלוויזיה ההולנדית
את הסרט שני קוני למל, בכיכובו
של השחקן מייק בורשטיין. הסרט זכה
בהצלחה בהולנד, עד שמנהל הטלוויזיה
ההולנדית, סן אלקנאית, החליט להזמין
את בורשטיין יחד עם המוסיקאי הישראלי
דני גוטפריד, ולצלם עימם מופע מוסיקאלי
בנוכחות קהל, שיימשך 30 דקות.
סרט זה של מייק בורשטיין ודני גו מ ד
ריד, יהיה הסרט שפו -תציין הטלוויזיה
ההולנדית את חגיגות שנת -ה 30-למדינת
ישראל.

קצראצל הטכנאי
בחוגי טכנאי הטלוויזיה צפויה סערההעלולה לשבש את השידורים, סביב השאלה
מי מן הטכגאים ייסע -למישחקי אליפות
העולם בכדורגל, שייערכו בארגג-
טיגה. אחרי הקיצוצים נקבע שרק טכנאי
אחד ייסע, אולם על המקום מתחרים
שניים, שניהם מי שהיו מהחזקים באנשי
הוועד של הטכנאים: איש הקול יאיר
שרף, ואיש הפיקוח מדדים ברנד. הדדי־ישות
המיקצועיות מצריכות שייסע דווקא
איש הקול, מאחר שתפקיד הטכנאי יהיה
לכוון את ערוצי הקול, אולם שיקולי מנהל
מחלקת ההנדסה של הטלוויזיה, אורי לעדן
אינם יתמיד שיקולים מיקצועיים. שהרי ל-
קאהיר -נסע דווקא איש פיקוח.
בין הטכנאים קמה תסיסה על כך ש דווקא
אנשי הוועד הם המועמדים לנטיעה.

לפני כשלושה חודשים פנה מנהל אזל־פני
הסרטה הרצליה, יצחק (״איציק״)
קול, במיכתב אל ראש עיריית בית־לחם,
ובו ביקש מראש העיר רשות להתקץ
בשטח השיפוט של בית־לחם, משדר־טל-
וויזיה שיהיה מסוגל לשדר שידורי צפע.
אולפני הרצליה עוסקים בימים אלה בהכנות
האחרונות לקראת הקמת טלוויזיה
מיסחרית צבעונית בישראל, כך שכאשר
׳תיפול ההכרעה בדבר הרשות להקים ׳תח נות
טלוויזיה פרטיות בארץ — החלטה
המופיעה במצע הליכוד — יוכלו אולפני
הרצליה להתחיל לשדר מייד.בשבוע שעבר קיבל קול מראש עיריית
בית־לחם, אליאס פרג /תשובה המברכת
אותו על יוזמתו ומביעה תיקווה
כי המושל הצבאי ׳של בית־לחם אכן יאפשר
לשני הגופים, האולפנים והעירייה,
להקים את המשדר בכית-לחם.

פרסום אבנת
העולם הזה 2115

האם מציג שרלטזן במוזיאון תל־אביב?
איכות מתוצרת הארץ

^ ה״נריך בל ב! <0

קולנוע

׳הסופד שרץ מרתון

האם עומד ס. יזהר להיכנס ל״מינזר השתקנים״ בלאטרון?
אמנות
קונספטימטום דומה שהחודש הגיעה הגירסה הישראלית
של האמנות הקונספטואלית לאחד
משיאי הגיחוך שלה. כאשר מומחים לאמנות,
אוצרי מוזיאון ומבקרים, הסבירו את
המניעים שהביאו להעדפת מלקט הקונספט
כוהן. גן, על האמן נחום גוטמן, פנחס בתצוגה של מוזיאון תל־אביב. על־מנת
להבהיר את העומק המושגי של הערכים
נושא כוהן גן, בהתמודדות על אותם דמותה של החברה והתרבות בישראל, מצא
כותב שורות אלה להביא קטעים לנכון משוכתבים מיומנו של כוהן גן, שפורסם
לפני כמה שנים בקטלוג של מוזיאון ישראל,
בתוספת הנחות שהזמן גרם:
: 12.2.72 אני מציג תחריטים מעל אבו־סי
הפרות בקיבוץ נירים. הפר יניב שוצף
קוצף. הפרות מנהלות סימפוזיון בנושא
האמנות המודרנית.

: 23.3.74 המילחמה שינתה את יחסי
לפרות קפואות, החוזרות מאלסקה לסבי־בתן
הטיבעית.
: 18.4.74 העברתי 2גלוני מים מלוחים
מים־המלח לכף התקווה הטובה. שפכתי
אותם היכן שמתחברים האוקיאנוס
ההודי והאטלנטי.

גבולות. לא הגיעה תגובה. כנראה שאין
להשיג במדינות ערב גזרים *.
: 10.2.74 הקמתי אוהל פיקניק במחנה
פליטים נטוש ביריחו. המחשתי לתיירים
שאני פליט של האמנות.
: 20.3.74 נגעתי בגבול המשיק ביני
לבין ירושלים. ירושלים אינה של זהב.
היא אני.

: 26.4.74 חזרתי לירושלים. הרמתי
מירצפת בריצפת חדרי, ושפכתי 2כפיות
מים ממותקים. העליתי את אחוז המתיקות
באדמת ירושלים. אחר כך השתנתי
והעליית את אחוז המרירות באדמת ירושלים.
חבל שאיני יכול להכניס מתחת
לריצפה פרה קפואה מאלסקה ולהעלות
את אחוז הקיפאון באדמת ירושלים.
: 27.4.74 הכנסתי גזר מרוסק מתחת
למירצפת בחדרי, והעליתי את אחוז הגז־ריות
באדמת ירושלים. חבל שלא הצלחתי
להכניס לשם את הפרה הקפואה. היא
היתר, אוכלת את הגזר המרוסק.
: 1.8.74 יונה פישר החליט להציג את
יצירותי. אני אכניס למוזיאון ישראל :
פרה קפואה מאלסקה. גזר מרוסק מנירים.
מירצפת ממותקת מחדרי. אוהל פיקניק
שריח פליטים ערביים ניספג בו. את ים־
המלח, האוקיאנוס ההודי, האטלנטי ואת
עצמי.
: 25.8.74 מבקרי האמנות מתלהבים
מתערוכתי במוזיאון ישראל. פעם חשבתי
ששרה ברייטברג היא אשת לוט. עכשיו
אני משוכנע שבבוא היום אציג אותה.
(שלוש שנים וחצי לאחר מכן)
: 24.12.77 למרק שפס ושרה ברייטברג
יש מוזיאון. הם הזמינו אותי להציג את
עצמי.
: 3.1.78 הכנתי להם עבודות משגעות :
מעגל פיגוראטיבי, פיגורה מעגלית, פיג־לית
מעגורה, מעגל אלקטרוני, מטרוני
אלגל, ועוד צורות בלתי ודאיות בחלל
האמנות המודרנית.
: 13.1.78 שפם וברייטברג השתחוו
בפני, הצדיעו, ואמרו שאני ״האמן החושב״
.הבינו שאני מצייר במחשבתי. איזה
צייר זקן שהתדפק על דלת המוזיאון,
מילמל משהו שנישמע כמו: פעם ציירים
גם ציירו.
: 10.2.78 גיליתי שהצייר שהתדפק על
דלת המוזיאון, שמו נחום גוטמן. מי זה?
השם מוכר לי מהיכנשהו. הוא משהו
מהאתמול. בקטלוג של התערוכה שלי,
עומדים שפס וברייטברג לכתוב שאני
אחד מ״מניחי היסוד של אמנות המחר״.
: 23.2.78 דורית לויטיה כתבה שיצירתי
היא ״סינטזה חדשה בין הפיגורטיבי וה־קונספטואלי״
.היא נחמדה. היא שכחה להוסיף
שעשיתי בתערוכת, סינתזה אונטו־פילולוגית
של המיקררארטדקריטיקדמד
נו-פוסיבל־תוחס-לקר. אבל היא לא אשמה.
היא תלמד.
: 24.2.78 אדם ברוך מאוד כתב: מי
שרוצה להציג במוזיאון את גוטמן ושמעון
צבר, רוצה את גמזו וסטאלין כמקום
מרק שפם. הוא נהדר. מגיע ילו מינוי
שנתי במיסדר ז׳בוטינסקי. או, משהו טיוב
יותר. אני אצייר לו תל בחירייה ואשלח
לו הביתה עם חתימה ׳.הוא עם עתיד.
יום אחד הוא יבוא למוזיאון במקום שפס
וברייטברג. אבא שלו יושב במועצת ה נאמנים
של המוזיאון*.

* הערת מהדיר היומן המושגי: המחסור
הזמני בגזריע במדינות ערב, באותה
תקופה, נבע כנראה מהעובדה שהגזרים
נירכשו במטרה להיות מוצגים לפרקים
במוזיאון ישראל ובמוזיאון תל־אביב.

* אביו של המבקר אדם ברוך, אספן
האמנות מו״ד אשר רחנבלום, משמש בין
השאר כחבר במועצת המנהלים של מוזיאון
תל־אביב.

חורף : 73 החלטתי להוכיח את ההומניזם
באמנות, הכנסתי קרפיונים של
תנזבה למים מתוקים בתוך שרוולי פוליאתילן
והטלתי אותם בים־המלח. המלח
אכל את הפוליאטילן ושבע את הדגים.
אוגוסט 73 ויסקונסין, ארצות־הברית).
יש לי תוכניות להקפיא פחה מרפת קיבוץ
נירים באלסקה.
: 7.1.74 פניתי בקול קורא לאגודות
האמנים של מצרים, סוריה, לבנון ופתח־לנד
לשתול גזרים מהעבר האחר של ה
אדם
כדור
הבן, האב ומוזיאון הקודש

החווייה הישראלית

פנטסיה
תל־אביבית
מהפיכה שקטה עוברת לאחרונה על
הקולנוע הישראלי. את מקום הוולגאריות
של סרטי החמינאדוס והבורקס +קישון,
תופס בהדרגה קולנוע בסיגנון חדש ובעל
ערכים ספרותיים. המגמה שהחלה במיכאל
שלי, סרטו של דן וולמן ע״פ עמום עוז,
מסע אלונקות של ג׳אד נאמן, חירבת

חנוך לוין
אס תרצו אין זו פנטסיה
חיזעה של רם לוי ע״פ ס. יזהר, אסקימו
לימון של בועז דוידזון — עוסקת בחוויית
החיים הישראליים, בלא איפור וזיוף.
סירטם של חנוך לוין וויטק טרץ /פנטסיה
על נושא רומנטי, מבשר שלב חדש
במהפיכה זו. הוא מבטא קולנוע שניתן
לסווג כאיכותי ומשמעותי, המצליח להעלות
על האקרן תמונת מצב של בודדים
בחברה צפופה ומתחככת. הזיות, חלומות
ומציאות, כאנטי־תיזה לחזון. ודומה, שבמקום
להכביר במילים, עדיף למסור כאן
את תמצית סיפור העלילה לסרט זה שחובר
בידי חנוך לוין, והוא אופייני לעבודותיו
הקודמות :
פעם אחת היא איש מיסכן בודד ומכוער,
ושמו יעקב קולף (אלכם סונטה)..
כל חייו חלם שהאשה הנהדרת מכולן,
תופיע לפתע, ותעניק לו את האושר ה מוחלט.
אך האשה שהביא לו ידידו קרציר
(ניסים עזיקרי) לא דמתה כלל לחלומו תיו
של קולף. היא היתה בעלת הקיוסק
השכן, גלוסקא (רות סגל) ,האוהבת את
קולף.
פעם׳ אחת היתה מלכה בשטוקהולם,
כירת שוודיה, ושמה כריפטינה (ירדנה
גורביץ׳) .היא היתה היפה והעשירה עלי-
אדמות, ולמרות זאת היה לבה צונן. בית־הנבחרים
השוודי החליט לשלוח אותה
מסביב לעולם כמטרה למצוא בעל. כך
היא הגיעה אף לארצנו הקטנטונת.
קולף, המיואש לאחר ליל־אהבה בחברת
גלוסקא, במהלכו פעמונים אינם מצל צלים
באוזניו, רואה את הלומו המתוק
נמוג. הוא מחליט להתאבד. בניסיונו ל התאבד
בתליה מעין ליד קבר אמו, בעוד
המלכה כריפטינה עוכרת שם בחברת
נשיא־המדינה בדרכה לביקור בקבר החייל
האלמוני. קולף מגלה כה את אשת חלו
מותיו.
רחמי המלכה ניכמרים, היא מבטיחה
לו את הריקוד המלכותי בשכונתו,
ריקוד שנועד להשיב לו את הרצון לחיים.
במרכז הקהילתי נערך הנשף בהשתת פות
המלכה כריסטינה, מקהלת מושב זק נים,
והזן שאיבד את קולו, ובסופו של ׳ף
האירוע אומר קולף, בתום הריקוד המל
כותי, ש״החיים נהדרים״ .ובבדידותו המחודשת
דוחה את גלוסקא.
למחרת היום מצטרף קולף למועמדים
בתחרות לזכות בידה של המלכה, וניכשל.
הפעם הוא מחליט להתאבד כקפיצה מגג
ביתו, אם לא תגיע המלכה כריסטינה *
לשם. ההפתעה מגיעה בדמותה של גלום־ ן
קא, הניצבת לה על הגג ממול, ואף היא
מאיימת להתאבד, אם קולף לא ייענה
לחיזוריה. הוא אינו נעתר, והיא קופצת
לה, ומתה. קולף נותר בחיים.
כך בא הקץ לאהבתה של גלוסקא, והקץ
להזיותיו של קולף. והמלכה כריסטינה?
היא נישאת לחואן מלך ספרד, העשיר
והיפה בגברים עלי אדמות.
על הסרט הזה ייכתבו מאמרים רבים
וספרים. מלבד העובדה שזהו סרט מדבר
עברית, שהדמויות שבז טבעיות, הרי ש הוא
בעל איכויות המצליחות לבטא, לראשונה
במדיום הזה, את תל־אביב, העיר
המזדקנת בהדרגה, העיר העייפה, שחנוך
לוין טרח כיה. רבות בשנים האחרונות
להעלות את דמויות אנשיה על במות 1
התיאטרון. אם לצטט תל־אביבי אחר, את
טל ברודי: נידמה שבכוחו של הצמד
חנוך לוין וויטק טרץ׳ להציב את הקולנוע
הישראלי על המפה. אם תרצו, אין זו
פנטסיה תל־אביביח.

בעולם

דמויות נעדרות
הוגיה הדיעיות, תיאודור וו. אדורנו, קבע
באחד מספריו, כי ״אחרי אושוויץ ,-שום
פיוט איננו אפשרי עוד הוגד, אחר,
ג׳ורג׳ שטיינר, בספרו שפה ודממה הרחיק
לכת וטען שהשפה הגרמנית נימחקה :
״שפה בה ניתן לחבר שיר כהודם־ווסל,
מסוגלת להעניק גם לגיהינום את שפת־האם
שלו.״ הנחות שוללות שכאלה, בדבר
עתידם של השירה והספרות הגרמנית,
ילא הצליחו לעמוד במיבחן הזמן שחלף
מאז מיילחמת העולם ה־.2
ב־ 21 בדצמבר 1977 נחוג יום־הולדתו
ה־ 60 של הסופר הגרמני׳ שיצירותיו מפריכות
הנחות אלה, יצירות שזיכו אותו
במעמד הסופר הגרמני הראשון שזכה
בפרס נובל מאז סיום מילחמת העולם
ה־ 2״ .המו״ילים הגרמנים של בל, פירסמו
לרגל אירוע זה ספר וביו קטעי ראיוניות
עם הסופר ומאמרים אקטואליים מפרי
עטו. במקביל, פירסמו המו״לים הבריטיים
של בל ספר של מאמרים פרי־עטו ,׳בכו תרת
דמויות נעדרות** ,הלקוחה משם
אחד המאמרים, בו טוען בל שבני דורו
הגיעו לפיריון תרבותי מועט מפני שמר־ביתם
הם דמויות נעדרות של המילחמה
העולמית.
ספרים אלה — של קטעי זיכרונות, רא-
יונות, רשימות וביקורות — מתמקדים
בסביבתו הקרובה של היינריך בל, עברו,
* מלבד הרמן הסה, שכתב בגרמניה
וזכה בפרס נובל ב־ , 1946 אלא שאזרחותו
היתה שוויצית.

? 161111 *1011
.קגן

ץ נ1

, 2 8 1״ *111*11111

? 61-80118 ,

; § ת 11851י1

*8601161

8611,

כה אמר היינדין בל

ציטוטון

חייב הסופר להיות לא רק בעל כישרון, אלא דרושה לו גם מידה
רבה של שחצנות ו״חוצפה״ ועליו לדעת לומר למבקריו: שקו לי בתחת —
ואף״על־פי־כן, אמשיך לכתוב ...טעות היא לחשוב שספרות טובה יבולה להי ווצר
רק בעליות־גג מזוהמות. בעליות הגג ניבתבות לא פחות שטויות מאשר
בארמונות בארוק. ספרות אימה קשורה במקום מסויים, כי אם אך ורק
בכתב, והכותב זקוק ללחצים נגדיים. לחץ ראשון: חוסר הצלחה. כשזו
נעלמת, תופס את מקומה לחץ נגדי אחר, והפעם זו הצלחה. מנגנון, בל
מנגנון, רדיו, טלוויזיה, עיתון, הוצאת ספרים, הם צרכנים המגלים כישרונות.
אתה כותב תסריט טוב ומייד מכריחים אותך לכתוב חמישה תסריטים גרועים.
הכל תלוי בך אם תניח להם לבזבז את כישרונך. יש המוכרים עצמם
בטענה שהם זקוקים לכסף. ברוב המיקרים הכוונה היא לקוויאר...
...לדידי הרומן הוא גם מקום מחבוא. אני מסתיר בו שתים־שלוש מילים
בתקווה שהקורא ימצא אותן. בתור מחבוא יש לרומן יתרונות על הסיפור
הקצר, כי הוא מקיף יותר. ברומן אפשר להסתיר אנשים, רגשות, ואפילו עיר
שלימה ...המחבר שלי אינו יושב במגדלור, שופע זוך וטוהר, המגלה סביבו
אך זוהמה, ועתה, בזוהר״טהרתו, הוא מתחיל לשפוך קיתונות של גידופים
על הזוהמה שמסביב. המחבר שלי חי על האדמה שממנה הוא ניברא, ומרירותו
היא מרירות אדמה שממנה הוא ניברא. הוא אובל לחם, לוגם בירה,
משלם מיסיס, הולך לקולנוע ובו׳ .מה שמבדיל מעט בינו ובין שאר התושבים,
הוא אולי כושרו לבטא בפומבי דברים שהם בחזקת אסורים באמירה...
...איני רואה כרגע את המדינה. באפשרותי לראות רק קצת שייריט״מרקי-
בים, שהעכברושים מגינים עליהם בחמת זעם ...הגיזענות החדשה, אליה אני
מתכוון, מופנית, ראשית כל, כנגד שכבות חברתיות: משבילים, קומוניסטים,
סטודנטים, פועלים זרים. אלה הם היהודים החדשים של גרמניה ...האדם
הנירדף הוא נירדף — ואחת היא, אם הוא אדם טוב או רע. עצם המצב של
היות האדם נירדף הוא מצב קיומי ולא מוסרי*7 ...

העבר של מישפחתו והעיר של ארצו.
באחת מרשימתו הוא טוען כי מצבת-
הזיכרון האחת והיחידה שיש ביכולתה של
גרמניה לתת למילחמת־העולם היא: אי־איזכור
של מילים כמו מולדת, אומד: או
אלוהים. הוא מוסיף גם שאסור לטעת
עצים במחנות־ר,ריכוז, מאחר ועליהם ל הישאר
באפרוריות המוות שלהם. חוא גם
טובע הנחה בה הוא טוען :״אומללה הארץ
הזל,וקר לגיבורים.״
היינריך בל הוא סופר של תרבות

גרמניה, שהיא בבחינת קיין והבל, או
יעקב ועשייו, המתמודדים על הבכורה.
הדמויות הנעדרות השיגו את הבכורה
בעזרת נזיד עדשים, ואחרי מפלתם הם
הותירו את היגון והבכורה לסופרים ול־
|י משוררים עליהם הוטל להציל תרבות מ־שפת־האם
של הגיהינום. וזה עיקר פעלו
הספרותי של היינריך בל, שהשכיל במוסרו
ובאורחות חייו להתעלות מעל ליוצרים
רבים, בתרבויות שטרם הגיעו ל שלב
ההתבהמות.

תרגום

מות אשתו ג׳ני, בעוד אוליבר טרם השכיל
להתגבר על אבלו ועל רגשות האשם שלו.
אוליבר בארט משמש עתה כפרקליט
מצטיין, המקדיש מזמנו למאבק למען החלכאים
והנידכאים. הוא מוצא את פורקנו
הגופני בריצות ארוכות במישעולי ד,סנ-
טרל־פארק בניו־יורק. הוא בעל תשוקה
להיות ״בחופשת־היעדרות מהמיו־האנו־שי״
.הוא מפתח תודעה של מילחמת־מעט־דות,
וניזכר באחד מהפרופסורים שלו ב־הרווארד,
דונאלד ווגל, המתאר בקורסים
שלו, כיצד צברו בני מישפחת בארט ׳את
כספם במאה שעברה מניצול כוח העבודה
של מהגרים עניים במיפעלים שלהם.
ערב אחד פוגש אוליבר באקראי במרסי
נאש, בעלת רשת חנויות כלבו ענקית,
כפי שמסתבר >ו מאוחר יותר. במסעו
לחישוף דמותה, בעזרת הפסיכולוג שלו,
הוא מחטט אחרי שאריות זהותו, תוך שהוא
קובע קביעות מבריקות כמו :״במישפחה
שלי, מסורת היא תחליף לאהבה...״
העוקץ ההונגקונגי. יחסיו של או-
ליבר בארט עם מרסי הופכים למורכבים
ביותר. לבסוף הוא מביא אותה לבוסטון,
להוריו, כדי שנישואין יזווגו את הכסף
אוליבר פעם היה סופר שלא היה בדיוק סופר,
אלא פרופסור ללטינית שכוכבו דרך באוניברסיטת
ייל. הוא היה גם רץ מארתון
מחונן, פיזמונאי ותסריטאי שזכה לפירסום
על תסריטו לצוללת צהובה שנעשה בהנפשה
עם שיריהם של החיפושיות. יום
אחד פירסם אותו סופר, שלא היה בדיוק
סופר, רב־מכר בשם סיפור אהבה. במקום
׳לכנות את עצמו סופר, טען :״התמחותי
ן היא קרב־עשור אינטלקטואלי, ללא יומרה
להיות אלוף או לזכות במדליית זהב.״
סיפור אהבה, שהיה סיפור מתקתק ללא
מין ואלימות, והסתיים במותה של ג׳ני
מסרטך הדם, תוך שהיא מרטיבה מינד
חטות־נייר רבות, הפך לרב־מכר עולמי.
הגירסה הקולנועית הכניסה לפרופסור אריך
סיגל מיליוני דולרים. מאז אותה הצלחה
הספיק להשתתף בעוד כמה מירוצי מאר״
תון, ולפרסם אגדת פ׳יות שהביקורת קרעה
לגזרים.
החודש ראזדאור בתירגום לעברית, רבמכר
חדש של אריק סיגל, שהוא בבחינת
ך המשכו של סיפור אהבה, בכותרת סיפורו
של אוליבר * .גיבור הסיפור הזה, שהביקורת
האמריקאית הכתירה אותה במיטב
כתריה, הוא. האלמן הצעיר אוליבר בארט
הרביעי. העלילה מתחילה שנתיים לאחר
* אריך סגל, סיפורו של אוליבר, הוצאת
ספרי מבט, ע״י בית הוצאה כתר;
נוסח עברי; אבירמה גולן; 187 עמודים.

אריק סיגל
במירוץ מרתון ( )1972 עם חולצת מק־גוורן

של מישפחת בארט עם הממון של מרסי.
שניהם נוסעים להונג־קונג, על־מנת להח ליט
בה על עתידם. אוליבר מעיד על
אותה נסיעה :״אני לא זוכר הרבה ט־הונג־קונג.
חוץ מזה שזאת היתה הפעם
האחרונה שראיתי את מרסי...״
בהונג־קונג מגלה אוליבר את העוקץ
ההונג־קונגי, שהוא :״פועלים אמריקאים
מקבלים ליום יותר ממה שמקכל פועל
הונג־קונגי בשבוע והוא משווה את
פוטנציאל הניצול של מרסי, לזה של
אבותיו במאה שעברה, בפול־ריבר, מס-
צ׳וסטס. קרב־מילולי אותו עורכים אוליבר
ומרסי, על פיסגת הר, מביא את מרסי
לשאול במהלכו ״מי כהר אותך לשנות
את העולם?״ תשובתו של אוליבר :״אני
לא יכול לשנות אותו, אבל אני בטוח,
לעזאזל, שאני לא מוכרח להצטרף אליו.״
הם גיפרדים. אוליבר בארט מגלה את
המעלות שהיו חבויות באביו, שתמך ועודד
את פועליו, וכמו ברומו סכריני, הוא
שב למסצ׳וסטס, לרשת את אביו הפורש
לגימלאות. הוא חוזר לכור מחצבתו, להיות
אוליבר בארט הרביעי.
סיפורו של אוליבר חינו ספר מהוקצע,
בעל דיאלוגים שוטפים וקולחים, כמו תסריט
שזכה באוסקר, עם עלילה שכמו
זכתה בפרס נובל. בקלילות החיצונית של
הסיפור הוא עוצר יותר עומק מספריו
המעמיקים במתכוון של סול בלו, תוך
שהוא מצליח להעביר מסרים בפשטות
לקהל קוראים. התירגום של הספר לעברית
סביר, מלבד העיקביות בה אומר אוליבר
בנוסח זה ״חרה״ במקום ״חרא״ וחבל.
לסופרים העבריים בני 50 פלוס, שטורחים
ויגעים מזה למעלה מעשור, בתקווה
ליצור נוסחה עברית של ספרי סול בלו
בחתימותיהם, מומלץ לעבור הסבה במושא
העתקותיהם ולהתמסר בעשור הבא להעתקת
סיפורו של אליבר, לפחות מאה פעמים,
על־מנת שיגיעו למיומנות הספרותית

טטיס מילים תרבותיות; /׳לא לעשן׳ /
׳לא לפצח גרעינים׳ /והאורות כבויים״.

בחטף

,משיח בא לחאן!
!• החלק הראשון בטרילוגיה ״דרכי
החרות״ מאת ז׳אן פול פארטד, בכותרת
גיל התבונה, שמהדורתו הראשונה
ראתה אור לפני כחודש, בהוצאת ספריית
פועלים, אזל מן השוק. מהדורה שניה
נמצאת בהכנה ו• מסיבה שנערכה בבית
נשיא המדינה פרוס׳ אפרים קציר, בהנחיית
פרוס׳ נתן רוטנשטרייד, הוקדשה
לוועד להוצאת כתבי דג סדן. בדברי
התודה של חתן המסיבה, סיפר סדן
בין השאר, על פגישתו הראשונה בנשיא
המנוח :״מעשה שיצאתי מביתי, בשכונת
יגיע כפיים, והנה בסמוך לפתחו באו לקראתי
שלושה בחורים כארזים, שלושתם

ספרים מומלצים

יוספכם
!• חברי ניל״י חרטו על דיגלם את הסיסמה:
נצח ישראל לא ישקר. רק 60
שנה מאוחר יותר הוחל בהסרת חלוט מעל
למסך השקרים שכיסו בשם נצח ישראל
את תולדות ניל״י. הספר :״יוסף לישנסקי
איש ניל״י — כתבים, מיכתבים, דברי
זיכרונות״ בעריכתו של פרוס׳ יוסף נדכה,
שגם הקדים מבוא לספר, מעלה בדפוס
את אחת הדמויות המרתקות שתיו כאן.
מתוך הספר צומחת ילה יריעה של עלילות
מחתרת ניל״י. ואישותו ופעלו של יוסף
לישנסקי, שדמותו מוארת על־פי תעודות
ארכיוניות, מיכתבים ועדויות* .בספר
נידונים יחסיהם של עסקני הישוב המאורגן
עם אנשי מחתרת ניל״י ,.ומוצגת
היריבות בין השומר וניל״י, תוך התמקדות
במירדף שערכו אנשי השומר אחר
אנשי ניל״י, מירדף שקדם ביותר מעשרים
שנה לסיזון שערכו אנשי ההגנה אחרי
לוחמי האצל והלח״י. ספר זה מציג פרק
מפואר בתולדות היהודים בארץ־ישראל,
תוך שהוא מעורר שאלות יסוד על קיומנו
כאן, שטרם באו על פיתרונן. זה ספר שהכל
בו נתון בצילו של איש בודד ונירדף,
החש בגורל המצפה לו על עץ התליה
בדמשק, וכותב :״זכרו שיכול מאוד להיות,
כי כיום מן הימים יעשו את יוספכם
כראש יותר קצר.״ הספר, שראוי להיות
בכל בית, ראה אור.בהוצאת הדר חל־אביב.
ס פיסת דשא מעומלנת הוא ספר שירים
של חנן בן־הורין, ששיריו נאיביים
למדי, בלתי מקצועיים או משורריים, אך
ראויים לתשומת־לב, בשל תיאור הווי
החיים המוכנס בהם. באחד השירים, בכו תרת
באולם קולנוע אורגיל, כותב בן-
חורין :״באולם קולנוע אורגיל /יושב
הכיסא התרבותי /על החיה שבאדם /
והאורות כבויים ...באולם קולנוע אורגיל /
נהרות דם נוצצים פורצים /מגופי על
המסך שוטפים אותי /בגלי גיל ומשר*
מן הראוי להעיר ולשאול מדוע לא
מועבר ארכיון בית אהרונסון מזיכרון״
יעקב לארכיון הציוני, לגינזך המדינה, או
לספריה הלאומית, או לכל מקום שם תתאפשר
מלאכת המחקר, שלא תחת השגחת
עיניהם הצופיות ו׳המשפיעות׳ של שרידי
מישפחת אהרונסון ופקידיהם.

ם. יזהר
בטרם אחרישה

אשכולות בתלמידי הר הצופים, גדליה
רוגוזינסקי, שנקרא לימין אלון, עילוי
בש״ס ופוסקים, והאחים אהרון ואפרים
קצ׳לסקי, שנקראה לימים קציר, עילויים
בחוכמת הטבע, ובקשה בפיהם, שאענה
להם, ואבוא לאגודתם ,״הבחרות הסוציאליסטית״
,ואדרוש במסכת שהייתי משוקע
בה. היא מסכת י״ח כרנר י • בראשית
היתה זו שמועה שנלחשה מפה לאוזן,
אחר היא התגברה וסופרה בפה מלא,
בבתי־הקפה בהם יושבים פרחי סופרים
ואבקני משוררים, והדיה הגיעו למערכות
הספרותיות. השמועה היתד : ,הסופר הרחובותי
ס* יזהר עומד לגזור על עצמו
שתקנות ונזירות. אחת מגירסאות השמועה
טענה בעקשנות שיש בכוונתו של
יזהר לעבור להתגורר במינזר השתקנים
בלאטרון. השמועה היכתה גלים והממה
את עולם הספרות. היו שראו בכך תגובה
למסע ההשמצות והחרפות שבא על יזהר
בשל הקרנת הסרט ע״פ סיפורו חירבת
חיזעה. אחרים טענו שהסיבה היא היחלצות
חבריו לשעבר מסיעת רפ״י בכנסת, משה
דיין, שימעון פרס וגד יעקוכי להגנתו.
לבסוף הסתבר שמד,עכבר נולד הר,
ופשר השמועה היה: מאמר אותו פירסם
יזהר באחד ממוספי הספרות בכותרת ״בטרם
אחרישה. העיר אחד מהמתרגשים :
״הוא בכל זאת יחריש עכשיו מודעה
תמוהה במדורי הבידור בעיתונות בישרה :
״הנהלת התיאטרון, ועדת הרפרטואר והצוות
האמנותי של תאטרון החאן, החליטו להפסיק
את הצגת ״משיח בא! משיח בא!״
(מאת פלוכמיר מרוז׳לן) .״לאחר שש מענו
דעות של מבקרים ומנויים בהצגות
הראשונות התחוור לנו — שהצגה זו, על
כל מרכיביה, לא הצליחה להתעלות לרמת
ההצגות של התיאטרון פרט שהיה חסר
באותה המודעה: את המשיח לא הביאה
ועדת הרפרטואר. הוא יובא בהתאם לטעמו
האישי של המנהל האירגוני של החאן
(והלא אמנותי) דני שלם. העיר על
פרשה זו אחד ממבקרי התיאטרון החשו בים
:״משיח בא, משיח הולך, ודני שלם
ממשיך לנהל את החאן״.

תמיד האמנתי שזוגות נשואים צריכים
להתראות רק כמה שעות ביום, לא יותר.
לדעתי, זה הרבה יותר בריא. מה שיותר
רחוק — יותר קרוב. אבל יש, כנראה,
כאלה •שחושבים אחרת. קחו את שדרן־
הרדיו הפופולארי של גלי־צה״ל, אלי
ישראלי. הוא נשוי לבתיה היפה והמ תולתלת,
אם בנותיו, והכל בחייהם שפיר.

מי שעדיין לא ראה את הסרט הישראלי אסקימו לימון, כדאי
לו ללכת — ומהר. אבל מי שכבר ראה זוכר, כמובן, לטובה
את מומו, היפה שבחבורה, משכיב־הבנזח, ממש ולנטינו במהדורה
ישראלית. בקיצור, מומו זה היפה, שהוא בחיי יום־יום יונתן סגל,
בנה של השחקנית רות סגל, הוא לא־כל־כך ולנטינו בחיים.
היום הוא משרת בחיל־האוויר בדרגת רב״ט, אין לו יותר
שיער ארוך, אבל יש לו המון חן. לעומת זאת יש לו שיער
קצוץ, נוסח הצי האמריקאי, ולא תאמינו, אבל אין לו אפילו
ידידה צמודה, שלא לדבר על חברה קבועה או אהבה רצינית.
הוא בא לחופש מפעם לפעם הביתה, ומסתובב לו עם עוד
חבר או שניים ב״רובע״ בתל־אביב. ולמי שלא יודע היכן מצוי
ה״רובע״ התל־אביבי, אז לידיעתו: כל רחוב ירמיהו, סוף דיזנגוף,
סוף בדיהודה ויורדי הסירה וכל המיסעדות והבארים ובתי־התה
שבאיזור.
ובכן, מומו־יונתן זה מחפש ומחפש, ובאחד ממסעי־הצייד שלו
ראיתי אותו גם אני. לכן, בנות ישראל היפות והצעירות, למה
לא תעשו שמח לחייל עם לב חם והמון קסם אישי?
הנער הוא שחקן בפוטנציה, ומי יודע — אולי הקשרים שלו
עוד יביאו למקורביו תפקידים בסרטים ישראלים. אז לרוץ!

המוכן

אלי ישראלי
הסבה
בשורה מפאריס

הכהה החמודה שבתצלום אינה אלא
כוכבת להקת השוקולדה שתופיע בארץ
בקרוב, ג׳וזי פאקו. כל־כולה רק בת
,24 רווקה, ילידת האיים האנטיליים ורק דנית
מגיל תשע. היא מעידה על עצמה
שעבר עליה הרבה בחיים, ולא הכל ישר
ונקי. היא היתה כבר במקומות מפוקפקים
בלב־ליבן של בירות העולם, ועוד קצת.
אבל זה לא הפריע לה לרקוד בדיוק כמו
שהיא אוהבת.
עם הלהקה הנוכחית היא לא מזמן, אבל
כבר תפסה את מקומה בצמרת. הצעירה,
שלפני שנתיים עמדה או־טו־טו לפני חתונה,
גילתה ממש ברגע האחרון שהבעל
המיועד הוא גנגסטר רציני, שהיה כבר
נשוי בעבר וכל מה שהוא רוצה זה רק
להוריד אותה לדרך הרעה. בקיצור, אין

לא מסוגלת לקרוא או להבין עיברית.״
אז קחו את מילתו בעניין.
וכשנשאל איך הפך, בגיל כל־כך צעיר,
נותן־הטון במלתחת הגברים בארץ האופנה,
אמר שמימיו לא מצא מה ללבוש,
ועוד ׳ בגיל עשרים היה הולך לשוק-
הפישפשים של פאריס ושם אוסף לעצמו
קיטעי וחלקי לבוש ומכל המיש־מאש הזה

גני גרכינסקי
מיליונר מן המוכן

״אז מה אם אני מיליונר?״ שואל סני
גרכינסקי .״להיות מיליונר זה הכל בחיים?״
לא, בפירוש לא, אבל תסכימו
אתי שזה עוזר. בני, שהוא בחור טוב
עם לב זהב, מוצא שעניין המיליונים של
מישפחתו רק הזיק לו. הוא הרבה יותר
מסתם מיליונר ריק מתוכן ומלא בכסף.
בני הוא סופר. ולמרות שהוא כותב

ג׳וזי פאקו
הבינלאומית

בתיה היתר. אחות־רחמניה, ואלי המשיך
בעיסוקו כשדרן עד שהגיע היום שלבתיה ז
נשבר לעבוד קשה, ועוד במשכורת זעומה.
קמה היא והחלה מופיעה בדוגמנות,
ותאמינו לי שהיא שיגעון על הבמה. בכל
אופן, אלי החליט לא לתת לה לצאת לבד
לגוב־האריות. הוא יהיה צמוד אליה, מה
שבטוח — בטוח.
אלי מכין עכשיו את המוסיקה לתצוגות,
ובתיה מציגה את מיטב האופנה. לשאלתי
אם לא קשה להם להיות כל הזמן יחד
אמרו השניים :״השתגעת? זה כיף לא־נורמאלי.״
אולי
כדאי להציע לאסתרואפ ריי ם
ש מי ר ללמוד מהם, איך אפשר לעבוד
ולחיות יחד — ועוד בכיף.

כיום גבר שיוכל להתקרב אליה.
היא כל־כך נפגעה, עד שכל גבר נראה
לה כצרעת מהלכת. מה יהיה אם היא לא
תתגבר על העניין? ממש הפסד למין
החזק.
בכל אופן, היא נותנת כל מה שיש לה
כשמשמיעים את ברזיליה קרנבל, מאושרת
מאד מהמצב ואין לה שום דרישות. אבל
כשזה מגיע לדיבורים על פוליטיקה, היא
משתלהבת ואין שני לה בוויכוח. מנחם
היא דווקא
כנין, לדעתה, ח
אוהבת את עזר ויי צ מן. לו, לדבריה,
יש הרבה שארם והוא בהחלט גבר מושך.
נו, נראה שלא הכל אבוד עדיין. מי
שמסתכל בראי ונדמה לו שהוא דומה
לעזר, יכול להתייצב אצלה בתור. מי יודע,
אולי זה יעבור לה.

בספרדית, כל ספר שלו מתורגם מייד
לאנגלית. הוא גם כותב מחזות, שכמה
מהם הועלו בברודוויי. ומי שיראה אותו,
כזה גבוה ומתולתל עם עיניים כחולות
גדולות ותמימות, פשוט יתקשה להאמין
שהוא אחראי לכמה ספרים רבי־מכר.
נכון שהוא אוהב מאד לבלות, וכשיש
כל־כך הרבה כסף לא קשה לבלות במקומות
הטובים ביותר בעיר, והוא תמיד
משלם בשביל כולם. לא עושה חשבון.
״מה שבא בקלות, הולך בקלות,״ כך הוא
אומר תמיד.
בפעם האחרונה שהיה בארץ התגורר
לו בשרתון וקנה מלתחות שלמות לכל
היפות שאיתן הוא בילה, דוגמניות, דיילות
ואפילו מלכוודיופי. אבל זה לא משחק
אצלו, העיקר הכתיבה. אפשר לראותו יושב
שעות על מכונת־הכתיבה שלו ומדפים ב-
מהירות־שיא.
לא מזמן סיים ספר על חייו בישראל,
והקדיש אותו לחבריו הטובים ביותר
בארץ. כיום חזר אלינו בני גרבינסקי
שנית, והפעם לכבוד העסק הראשון שהוא
עושה בחייו, שבוע־מכסיקו הבא עלינו
לטובה שייערך במלון שרתון. ויש אומרים
שהוא הביא איתו את כל תוצרת מכסיקו
ולא רק את להקת הנזריאציס ואת הטבח
המכסיקאי.
אז רק לשם אינפורמציה: הוא בן
שלושים, ומת להתחתן. מי שמחפשת מיל יונר
מן המוכן, שהוא גם סופר כישרוני
וגם נחמד אמיתי, הרי הוא מוכן ומזומן.

מרכיב לעצמו תילבושת נוחה ויפה1 .
ואחרי שכולם שאלו אותו תמיד מניין
זה ומניין ההוא, אמר לעצמו, :למה לא
לייצר אותו הדבר עבורם, ולתת להם
לקנות בכסף מלא?׳
אמר — ועשה. כיום הוא יושב על תקן
של מיליונר, וככזה הוא יכול להרשות
לעצמו לעשות כל מה שמתחשק לו, עם
מי ומתי. אף אחד או אחת, אפילו לא
אשתו, לא יוכל להגיד לו כלום.
ואולי סוף־סוף, בעזרתו, נוכל לראות
את הגבר הישראלי המצוי קצת יותר
אלגנטי ויפה.

פר ס עובי:
פרס 1!1לי1י1י:

כרטיכדטיסה הלור ושוב לאירופה ו־סס 5,0ל״י
כרטים־טיסה הלוד ושוב לאירופה ד0ס 2,5ל״י

כל משתתף יזכה בהחזר במזומן בסך — 300.ל״י על כל קנייה שיר אחד ממוצרי
״מץ״ :טלוויזיות צבעוניות, טלוויזיות שחור לבן וניידות, תנורי בישול ואפייה,
ומערכות סטריאו__ .
__ קולטי אדים, מקפיאונים

האליפות תעוך בהתאם לתקנון שייקבע על־ ידי המארגנים הרשאים לשנותו. זכותם של
המארגנים להגביל א ת מיספר המ שתתפים, להחזיר כל תשלום שיישלח ולשנות א ת תנאי
האליפות ו מקו מ ה — וזה ללא כל הודעה מוקד מת. י

אליטתישראלבשש-בש
ררזו1 1•1
בין כל הנרשמים לאליפות ישראל בשש־בש תוגרל טלוויזיה, מתנת חברת י

יצדלהשת תף באליפו ת

כל שחקן ושחקנית שש־בש מעל גיל 18 רשאים
להשתתף באליפות. עליכם למלא ולגזור את
התלוש שמשמאל, לצרף אליו המחאת-דואר
או צ, ק על סך 289ל״י לפקודת ״אליפות
ישראל בשש־בש״ ולשלוח לת.ד— 31211 .
תל-אביב. הסכום כולל מס ערך מוסף.

גזור ושלח:

יו יו וחברת מטעם בשיתוף האגודה הישראלית לשש־בש
תיערך במלון ״רמדה״ תל־אביב בסוף חודש מאי 1978

רצ״ב צ׳יק/המחאת־דואר על־סך 280
לוחות שש-בש
השתתפות באליפות ישראל
ל״י כדמי
בשש־בש .1978

יטם

פרטי .

שם משפחה ...
מס׳ תעודת זהות

אירגון והפקה : באירופה באליפות ישתתפו בתהיות בינלאומית שתתקיים
שלושת הזובים הראשונים
מירי זכרוני * נחי לאור * רפי זכרוני

גלבוע 1,4ת״א, טל 230856 — 2474281
״הפקה: רה׳ ר משרדי

פרס רא 11!1ן1

תאריו* לידה

כרטים־טייסה הלוד ושוב לאירופה ו־ססס 10,ל״י

!יאי ון

11ו ־^1ן ו

ל 3ו י|

היו 3 6 ,0 0 0ד

בטפחות ח
* -י י יי
18591

למענה
ה ^ ד 1רביות !

5 7 0 0ל /ס)

ל׳׳טבחות חי בבליים׳׳ תובל להרשם היום ואבות
במלוא המענק על בל הבקדותין במשן השנה הראשונה
(כמפורש בטבלה)
לחוסךשיפ קי דאתהס כו מי םהב אי ם :

ב־ ת׳ כפליים •
ר גי להתקבלרק :

ב ־ טפחו וז חי כפל יי ם *
תקבלמ עו קמוגדלשל :

ס כו מי םשיסתכמונשגההרא שו גהב 36,0 0 0 -ד י

1094

י 1 6 0/

ס כו מי ם שיגיעו ב ש 1ההואשמהמעל 16.000ל ״

1094

/ 9י 1 4

1094

הפקדותמעל 500 לי׳
הפק דו תחד שיו תאח רו ת

אל תחמיץ א ת המענק המיידי הגדול ביותר! פנה עוד
היום לסניפי ״טפחות״ ,או שלח א ת התלוש המצ״ב
לקבלת פרטים וחומר הרשמה, בלי כל התחייבות מצידן.

לכבוד
י ספחות• בנק
משכנתאות לישראל בעי־מ
ת.די 18060 ירושלים

יולי !7971091ב 9חות-וו 0וו ב בונ!
1 9 1

גא לשלוח אלי טפסי

888 8

הרשמה וחומר הסברה על

נובחות חיי בבליים

צ בנק משכנתאות לישראל בע״מ
ירושלים רה׳ הלני המלכה . 9רח׳ פארן , 5בכר דוד טגח. תלאני ! רח׳ החשמונאים . 123
רה׳ פרישמן . 92חיגח רה׳ פל ים ,9כית צים. ו ח׳ אחד העם 15גארשגע רה׳ מצדה מרכז
הנגב. אשדוד מרכז מסחרי ד׳ ,רה׳ מ.ח. שפירא. נתניה רה׳ הנוטע . 14נצומ ״ עילית מרכז
מסחרי חדש של שו״פ. אילת רה׳ האלמוגים 2 1 5 /3

כתובת

העולם הזה 2115

הבתה>תה

* השד כני ת
הידיעה (העולם הזה )2113 על נישואיה
הקרובישל מנדי רייס־דייוייס־שאדדי
עם המיליונר ד,קנאדי ג ׳ ז ליבו, צוטטה
בהרחבה בעיתוני העולם. מי שחשב כי
העולם שכח את היפהפייה הבלונדית הסו
ערת,
שהיתה מעורבת באופן ישיר בפרשת
פרופיומו — אחת השערוריות הגדולות
ביותר בתולדות בריטניה הגדולה — טעה.
סוכנויות־הידיעות הבריקו מייד לנצי-
גיהן בישראל הוראה, להשיג תצלום משותף

מנדי רייס־דייווים־שאודי־ליבד
״הצעה שאי־אפשו לסרב לה!״

עור אהבה במדון
לצערי, גם את הסיפור הזה אני מוכרחה
לספר לכם באנונימיות מוחלטת, אנחנו
עוד לא מספיק מבוגרים בשביל כזד, סיפור
עם שמות.
הבמה שעליה התרחש היא אחד מבתי־המלון
הגדולים של ירושלים הבירה. לאותו
בית־מלון יש סגן־ מנ ה ל שכל החבר׳ה
היו מספרים עליו כי הוא אוהב רק גברים,
אם־כי אף אחד לא הצליח להוכיח זאת.
יום אחד התקבל לעבודה במלון פ קי ד־קפל
ה צעיר וחינני, שתוך ימים ספורים
הצליח להסתכסך עם שאר פקידי־הקבלה
שעבדו עימו. אך כל התלונות שלהם,
שהופנו אל סגדהמנהל לא הועילו. אותו
פקיד מתחיל עשה בדלפק־הקבלה של
המלון ככל העולה על רוחו.
ואז נפלה לידי אנשי הקבלה של המלון
עדות ניצחת, מהסוג שנופל פעם במיליון
שנח. בטעות לגמרי הם תפסו את סגן-
המנהל עם פקיד־הקבלה החדש, במצב אינטימי
ביותר באחד מחדרי המלון.
אין לי ספק שישיבת ועד עובדי המלון
שנערכה לאחר־מכן היתד, ישיבת הוועד
הראשונה בעולם שבה דנו עובדי מלון
ביחסים הומוסכסואליים. בתום הישיבה,
כמו בכל ישיבה רישמית, נוסחה החלטה.
במילים יבשות, שאינן מתאימות לסיפור־אהבה
כזה, קבע הוועד שאין לו התנגדות
אישית ליחסים בין סגן־המנהל לפקיד-
הקבלה, אבל רק כל זמן ובתנאי שיחסים
אלה לא יפריעו לעבודה. לדעתם, ד,ירשה
לעצמו פקיד־הקבלה את אשר ד,ירשה רק
בזכות סיפור־האהבה הפרטי שלו.
סגן־המנהל זרק ממישרדו את אנשי

הוועד שבאו אליו עם ההחלטה, ואז הודיע
הוועד למנהל כי הולכת לפרוץ שביתה.
אבל סוף טוב — הכל טוב. בתיווכו של
המנהל הגדול הבטיח סגן־המנהל שלא יהיו
יותר פרוטקציות, פקידיה,קבלה הבטיח
להיות בסדר, ובינתיים הם רק שולחים

זה אל זד, מבטים גנובים.

טוטו אחד לשניים מסתובבת לה בארץ אחת זוהרת, ומעוררת
את החמדנות בליבות הזאבים למיניהם.
שמה אווי סידור, והיא בלונדינית
מיניאטורית ועליזה שיודעת לחיות,
לעשות חיים וליהנות מהם.
אווי בת ה־ 30 היתד, נשואה בעבר לראש
המחלקה הצרפתית בשידורי ישראל, והיא
גרה לה מזה כשנה בדירתה הפרטית
במיגדלי־דויד ברחוב דויד המלך בתל־־
אביב. ובכן, מזה כשנה היא יוצאת עם
״איש הטוטו״ נעמן שקולניק, שחגג
לא מזמן את שנת החמישים לחייו. והרומן
בין השנים — בעיצומו.
נעמן עושה כעת טוטו עם עצמו אם
תהיה חתונה או לאו ואין איש יודע עדיין
מה יחליטו השניים. אבל בינתיים הם נראים
מבלים ברחבי הארץ, מאוהבים עד
מעבר לראש ומחייכים לכל עבר.
טוב לדעת שהאהבה עדיין חוגגת.

של בני־הזוג ריים־דייויי־שאולי־ליבו. הטייס
מגאזין האמריקאי ורשת עיתוני הוסט
שלחו לישראל כתבים מיוחדים, כדי לראיין
את האשד, הרבגונית שקבעה, בעשר השנים
האחרונות, את מקום־מגוריה דווקא בישראל.
אלא
שנציגי הסוכנויות הזרות והכתבים
הזרים, שהגיעו לישראל במיוחד לשם כך,
נחלו אכזבה. ג׳ו ליבו. יושב־ראש מועצת
המנהלים של חברת הצמיגים אליאנס,
יבואן ויצואן ואיש פינסים, שעסקיו משתרעים
על פני העולם כולו, נמצא עדיין
בקנאדה לרגל עסקיו.
ואילו ארוסתו, המגלמת עתה את אחד
התפקידים המרכזיים בסרט מיליונר בצרות
בבימויו של הבמאי הקבוע שלה, יואל
זילכרג, ומופיעה ערב־ערב ברחבי הארץ
עם ההצגה כולם עם כולם, ממלאת פיה
מים, ומסרבת לומר יותר מאשר :״נכון,
אנחנו מתחתנים, אבל על מועד החתונה
תפורסם הודעה.״
על בימת הצילומים של מיליונר בצרות,
לבושה מעיל־חורפן יקר וחולצת־משי
חומה, לצווארה ענק־יהלומים ואת אצבעותיה
מעטרות טבעות־יהלומים, כולם רכושה
הפרטי, מנסה מנדי לארגן תור לכל הכתבים
הזרים והמקומיים שפלשו לחדר במלון דן,
שם מצולמת אחת הסצנות, והמנסים להשיג
ממנה ראיון בלעדי.
מנדי היא אשה מפוכחת. יש לה פילו־סופיית־חיים
הנובעת מניסיון עשיר. בתקופה
האחרונה התגוררה בדירת־הגג
שמחזיק ג׳ו ליבו במלון השרון בהרצליה
עם בתה בת השבע דנה מנישואיה למיס־עדן
רפי שאולי• ג׳ו ליבו לא התגורר
שם איתן. הוא שהד, מרבית הזמן בחו״ל,
לרגל עסקיו. מנדי ממעטת בפרטים על
ג׳ו. הוא נמצא בקנאדה והיא בישראל,
והיא אינה רוצה לומר דבר העלול לגרום
לד, נזק או להביך את בעלו־,־לעתיד או
לפגוע, חלילה, בסיכוייה להינשא לאיש
המבקש את ידה מזה שלוש שנים, ושסוף-
סוף החליטה להיענות להצעתו בחיוב.
מנדי מעדיפה שלא להרבות בדיבור על
חתנה המיועד. למעשה, היא גם אינה
יודעת אודותיו פרטים רבים. כל מה
שהיפהפיד, בת ד,־ 33 מוכנה לגלות הוא
שהוא בן ,48 רווק שלא נישא קודם־לכן
מעולם, יליד לאטוויה שהיגר עם מישפחתו
לקנאדה בהיותו ילד, והפך שם מיליונר.
ידידיו של ג׳ו ליבו בארץ מכירים אותו
כניצול־שואה שבנה את חייו בקנאדה, שם
היה תחילה קבלן־בניין. את עיקר הונו
עשה ביחסי־מיסחר עם קובה של פידל
קאסטרד, שהיה גם ידידו האישי. הוא
סיפק לקובאים כל מה שהחרם האמריקאי
עליהם מנע מהם. בתמורה הצליח להעביר
אליו חלק נכבד מאוצרות האמנות שהיו
בקובה.
באחת מנסיעותיו התכופות לקובה הוא
נעצר שם ונכלא על־ידי ידידו, בהאשמה
בלתי־ברורה. הוא ישב במאסר כחצי־שנה,
ושוחרר רק אחרי שידידיו מחוץ לקובה
גייסו סכום כסף ניכר ככופר פידיון־שבויים
תמורתו.
כיום, ליבו הוא שותף פעיל עם חברת
כור בבעלות על חברת־ד,צמיגים אליאנס,
ומחזיק ב־ס/ס 50 ממניותיה.
מנדי הכירה את ג׳ו, הנמוך ממנה בסנטימטרים
רבים, בבריכת־השחייה של מלון
הילטון בתל־אביב, לפני כשלוש שנים.
״בתי דנה היא שהכירה לי את ג׳ו,״ מספרת
מנדי .״היא הלכה עם אביה, רפי שאולי,
לבריכה ורפי, שמכיר את כולם, הכיר לה
את ג׳ו. הם התיידדו, וג׳ו קנה לה גלידה.
כשבאתי לאסוף אותה מהבריכה, היא
הכירה לי אותו ומאז אנחנו ידידים.
״על חתונה אנחנו משוחחים מזה זמן-
מה. במשך זמן רב היו לי ספקות, ולא
ידעתי מה להחליט. לפני חודש הציע לי
ג׳ו נישואין שוב, והפעם הסכמתי. מובן
שהתייעצתי עם דנה. היא מחבבת אותו
מאד. הוא נהדר עם ילדים, יש לו המון
סבלנות אליהם והם מרגישים בזה ומחזירים
לו יחם דומה.
״דנה לומדת בבית־הספר האמריקאי
בכפר־שמריהו. היא ילדה בינלאומית ש רגילה
לטייל בעולם. לא איכפת לה לעזוב
את ישראל ולגור במקום אחר. אבל לי
איכפת. אני אוהבת את ישראל ומרגישה
פה כמו בבית. מייד אחרי החתונה, שתת
קיים
בעוד כחודש, ניסע לירח־דבש ארוך
מסביב לעולם. אני עוזבת את עבודתי
בתיאטרון, וכבר מחפשים לי מחליפה.
לירח־הדבש ניקח איתנו את דנה, היא
מצטרפת אלי לכל מקום. רק אחרי שנסיים
את ירח־הדבש, שיארך כמה חודשים,
נחליט מה יקרה הלאה. ברור לי שנבנה
בית בישראל ונתגורר פה חלק גדול
מהזמן.״
כשהיא נשאלת היכן ומתי בדיוק תתקיים
החתונה, היא משיבה :״עוד לא החלטנו
איפה נתחתן, ואנחנו מתכוונים לשמור על
התאריך ומקום האירוע בסוד. זהו עסק
פרטי, טכס אינטימי בין שני אנשים והקרובים
להם. איננו מעוניינים בכל העיתונאים
שבוודאי ינסו לפלוש לשם. מהרגע שבו
נודע שאני מתחתנת, העיתונות העולמית
לא מפסיקה להפגיז אותי בטלפונים ובבקשת
ראיונות. אני רוצה להתחתן בשקט!״
על אצבעותיה מתנוססות טבעות־יד,לומים,
אך מנדי מבטלת אותן ואומרת :
״קיבלתי מג׳ו טבעת־אירוסין נהדרת, עם
אבן יהלום בגודל של 6קאראט, שהיתר,
שייכת לאמו של המלך פארוק. מובן שאינני
עונדת אותה. היא נמצאת בתוך כספת,
בבנק. רק זה חסר לי, שמישהו יכה אותי
בראש וישדוד אותה ממני.״
מנדי היא שחקנית קולנוע ותיאטרון
בישראל. אילו רצתה לעשות קאריירה
בינלאומית, היתה ודאי מצליחה גם בכך.
יש לה הכנסות מן המיסעדות שבבעלותו
של בעלה לשעבר וד,נושאות את שמה.
יש לה גם דמי־מזונות נאים שהיא מקבלת
מרפי שאולי, שגירושיה ממנו אושרו ריש־מית
לפני כחודשיים, אחרי שנים אחדות
שחיו בנפרד. יש לה מכונית יקרה ודירת־גג
בצפון תל-אביב שבימים אלה הסתיימו