גליון 2118

ער ענה שד המועמד לנשיאות

ר פו ליב טל את

השנה ירידה של כמה מאות מיליוני ל״י
סהכנסות המדינה מייצוא היהלומים.

הלהקות הצבאיות

4מאושי הטלוויזיה

אחד מצעדיו הראשונים של אלוה רפאל
>״רפול״) איתן, עם כניסתו לתפקיד
הרמטכ״ל ב־>ז 1כאפריל, יהיה סימול
הלהקות הצכאיות, צוותי ההווי
ותיאטרון צה״ל.
רפול טוען כי השקעת המאמצים, הזמן והכסף
בלהקות אלה אינה כדאית, וכי לעיתים משקיעים בהן
שנת עבודה בחזרות להצגה אחת ויחידה. הוא
מתנגד לכך שחיילים בעלי כושר קרבי ישרתו
בלהקות־הבידור של צה״ל.

^141

רפול ססור שניתן לספק את הסידור
הדרוש לחיילים סעזרת אמנים אזרחים,
•מיגוייסו למילואים או יופיעו תמורת תשלום.

בתיווך אמריקא
המחלוקת העיקרית סצמרת הממשלה, סיהפ
להמשך המשא־והמתן עם מצריים,
נטושה כיום סין שר־החוץ מטה דיין
לסין ראש־הממשלה מנחם סגין ושר־הסיטחון
עזר וייצמן, והיא נוגעת כעיקר
לצורת המגעים עם המצרים. כעוד שבגין
ווייצמן דוגלים כמשא־ומתן ישיר עם
המצרים, סכור דיין כי דרושה מעורכות
אמריקאית, משום שרק הם מסוגלים
להשפיע על המצרים למתן את עמדותיהם.
עמדתו זו של דיין מושפעת, כנראה. מן העובדה
שבמשא־ומתן ישיר עם המצרים הוא מנוטרל
לחלוטין, מאחד שהממשלה הסמיכה את וייצמן לדון
עם המצרים גם בנושאים מדיניים, אחרי סירובם
לחדש את דיוני הוועדות המשותפות, המדינית
והצבאית. בביקורו הנוכחי ברומניה ובביקורו הקרוב
בארצות־הברית, ירכז דיין את עיקר מאמציו בהפעלת
לחץ על המצרים לחידוש דיוני הוועדות.

התנחלויות -ל א!
ביח־מלון -כן!
החלטתו של שר השיכון והכינוי גדעון פת,
להקצות חלקת אדמה סקריית־־ארסע
שכחסרון להקמת סית־׳מלון, עוררה
תמיהה בחוגים ממשלתיים. זאת, משום
שפת ידוע כאחד מתומכיו המוכהקים
כיותר של שר־הכיטחון עזר וייצמן, שאף
התייצב מאחוריו כהתנגדות העזה להמשך
התנחלויות כשטחים. כמייוהד
זד נראתה
תמוהה העוכדה שהאישור להקמת המלון
ניתן לחיים קוליץ, אכיו של דויד קוליץ,
מי שהיה שותפדלעסקים של עזר ויי׳צמן
ומועמד לקבל גם תפקיד במערכת הביטחון.
קוליץ ניסה להשיג אישור להקמת המלון בקריית־ארבע
במשך כשש שנים, אך הדבר נמנע ממנו
עד כה, משום שהוא כרוך בתהליך של הפקעת 500 דונם
קרקע העלולה לעורר התמרמרות בקרב ערביי חברון.

>ם לסאו־את
ש ב עיו ת־לב
תכונה משותפת אחת יש לאנוואר אל־סאדאת ולמנחם
בגין: לשניהם בעיות של לב.

בקאהיר נפוצו ידיעות כי הסתגרותו של
הנשיא אל־־סאדאת בשבועיים האחרונים
נובעת מבעיות של בריאות, הקשורות בלכו.

צדו

״העולם הזה״
ו״ )2107 שתי שהתייחסו אליהו
הדין

באחרונה הופיעו בגיליונות
(2106
בתבות,
לעורך ״
קדר.
אחרי בדיקה קפדנית
נוספת, הוברר לנו פי
לא היה יסוד כלשהו
לאמור בכתבות אלה
לגבי עיו־ך־הדיו קדר.
מובן מאליו ש״העולס
הזה״ מצטער על הפגיעה
בעורך־הדין קדר,
ואנחנו מתנצלים לפניו
על כך.
עו״ד קדר

רמונדה טאוויד
לא ת שו חרר
העיתונאית הפלסטינית מרמאללה,
רמונדיה טאוויל, שנעצרה כשבוע שעבד,
לא תשוחרר כקרוס.
תחילה נטו השילטונות לשחרר את העיתונאית
הלאומנית הפעלתנית אחרי כמה ימי־מעצר, אך
נתקבלה ההחלטה

ר חל דיין היחה
זקוקה לחיתולים
העיתון האמריקאי ״מוכי מידור״
(״ראי הקולנוע״! פירסם במדור־הרכי
לות ידיעה מרתקת: ערב נסיעתה של
השדרנית כעלת שכר־המיליון, באר־כארה
וולטרם, לסיקור סיקורו של
אנוואר אל־סאדאת כירושלים, קיבלה
שיחת־טלפון בהולה מרחל דיין. אשתו
של שר־־החוץ ביקשה מוולטרם לקנות
כסופרמארקט הקרוב כיותר הכילה
גדולה של חיתולים לשימוש חד־פע־מי,
ולהביאה עימה. וולטדס קנתה
כמות־ענק של חיתולים, והביאה אותה
לישראל. נראה כי רחל דיין היתה
זקוקה לחיתולים עכור נכדתה.

להחזיקה במעצר ממושך יותר.
מעצר העיתונאית, המוחזקת בכלא בירושלים, כבר
גרם שערורייה בינלאומית. מיטב עיתונאי העולם
מתעניינים בגורלה, וכמה מחשובי העיתונאים
דיווחו על הפרשה. השילטונות הדליפו לעיתונאים
כי רמונדה מואשמת בכך שצילמה ״התנהגות חריגה״
של כוחות־הביטחון בדיכוי הפגנות ברמאללה.
בינתיים מתלוננת רמונדה שחוקרים אותה, תוך
כדי איומים במכות וביטויים משפילים (״את צריכה
להיות עם זונות״) במטרה לטפול השתייכות לאירגון
עויין. היא לא קיבלה ספרים והורשתה להתראות
עם עורך־דינה, אמנון זיכרוני, רק אחרי התערבות
מגבוה.

׳הדומו, מעבירי
עסקיה מ ה ארץ
ייצוא היהלומים של ישראל, שהוא אחד מענפי־הייצוא
העיקריים של המדינה, עלול להיפגע כבר השנה
בצורה ניכרת, בעיקבות החלטתם של כמה מראשי
תעשיית היהלומים להעביר חלק מעסקיהם
לבלגיה ולהולנד.

היהלומנים טוענים כי דו״ה ועדת־שיטרון,
שקבע כי כסף שחור רב מושקע כעיסקי
היהלומים כארץ, וכן.התנכלות שילטונות
מס־ההכנסה, פגעו קשות בדימויים כעיני
לקוחותיהם בחו״ל. כתוצאה מכך החליטו
למסור את יהלומי־הגלם שברשותם
לעיבוד ולליטוש למלטשות כמדינות השפלה,
ולעבד רק חלק קטן מהם כארץ. על־פי
הערכה ראשונית תגרום נטייה זו ככר

בל א ס־ווג א ס
רשות־השידור מימנה את נסיעתם •מל
ארסעה מעוסדיה הסכירים לעיר הסידור
וההימורים האמריקאית לאפ-וונאם.
השלושה •טיצאו לדאס־ווגאס הם סמנכ׳׳ל
רשות־השידור שלמה עסאדי, מהנדס
הטלוויזיה אורי לעדן ומהנדס הפרוייקטים
של הטלוויזיה יעקס ססירי, ואליהם עומד
להצטרף מנכ״ל הטלוויזיה ארנץ צוקרמן.
נסיעתם מוסברת בכך שבעיר הבידור נערכת עתה
תערוכה בינלאומית של ציוד טלוויזיה חדיש.
אחרי ששר־האוצר הצליח להשיג עבור הטלוויזיה
אשראי מגרמניה, בסך 6מיליון דולר, לחידוש הציוד
שלה, יש צורך לבדוק, לטענת אנשי רשות־השידור1 ,
בדיקה ראשונית את כל הציוד החדיש המצוי
כיום בשוק לפני שמחליטים מה לרכוש. בעתיד עומדים
אנשי טלוויזיה נוספים לצאת לסיורים בעולם,
למטרה זו.

הבורסה

מה לקנוס י
כשכת פרץ סילון גאז טיכעי ככד בקידוח
״שדות 2״ שבדרום. בדיקות העלו כי
מדובר כשדה גאז טיכעי הדש, המגדיל
את הרזרווה שד קידוחי ״שדות״ .בקידוח
שותפות הכדות־הדלק הישראליות, וכן
הכרת ״ירדן לחקירות״ כ־*.2
חברת פז, השותפה בשדות, לא תוכל להעביר את
חלקה או מיקצתו לחברת פז חיפושי נפט, שת
בתשקיף של פז חיפושי נפט נאמר כי היא לא תקבל
כל הלק בקידוחי שדות. היזהר מרכישת נפטא,
כיוון שהממשלה מורידה את שערן בכוונה־תחילה,
כדי להוציא את המניות מן המחזור על־ידי רכישתן
במחיר נמוך.
הנהלת ירדן תפרסם את מאזנה לשנת 1977 בתחילת
מאי, ונראה כי תחלק הטבה משמעותית. חברה
הקשורה בירדן, אנזישר, מנהלת משא־ומתן על כניסה
לחברה שרכשה את השטח המוכר בשם פרדס מרגושס
ברמת־גן. השותפות הן חברות כלל, סולל־בונה,
שיכון־ננובדים ואריה פילץ.

הכורסה לניירות ערך מוסיפה ללהוט.
כעיקר עולות כהתמדה מניות הבנקים.
שים לב למניות אי־די־כי המפגרות אחרי
יתר הבנקים. כדאי להיכנס אליהן כאשר
תיעצרנה עליות ״בנק לאומי״ ,״איגוד״
ואחרים.
מניות המזרחי תעלינה בקרוב אף הן. התברר כי
קרנות הבנק רכשו באחרונה, מחוץ לבורסה, מניות
של הבנק בערך נקוב של 21 מיליון לירות, בשער
של .213 הגורמים שרכשו את המניות בלמו את
עליית שערן ועתה, אחרי שבוצעה העיסקה,
יש לצפות לעליית השער.

כדאי לרכוש גם מניות ביטוח נמוכות,
כעיקר ״סקוריטם״ ,ששערן יעלה על־ידי
קבוצות משקיעים ספקולנטיות, וכן מניות
״הסנה״ ,ששערן נמוך.

השוטרת חיס שת
במיכנס׳ ה ג ברי ס
חיילת היב״ה, שהוצעה כשבוע שעכר
בקולנוע ״שהף״ בתל*אכיכ, גרמה
מבוכה לכמה מאות גברים שבאו
לחזות בסרט ..המוקרן כבית״קולנוע
זה. החיילת. בשרות המישטרה הוצבה
ככניסה לכית-הקולנדע, וערכה
היפוש על גופם של הנכנסים. אולם
כמקום לבדוק נשים, במקובל, כדקה
השוטרת דווקא את הגברים, ערבה
חיפוש מדוקדק גם במיכנסיהם, כולל
מקומות מוצנעים בגופם. אנשי ה ג ״א
שנילוו אד השוטרת טענו כי קיבלו
הוראה להחמיר את הבדיקות הביטחוניות
על גופות הנכנסים לאודם,
אולם לא יכלו להסביר מדוע הוטל
תפקיד זה דווקא על שוטרת כמה
מהנבדקים שדחו מיכתבי־תלונה
דמישטרה על הבדיקה המשונה.

010102020001010101010202
3 העולם הזה 2118

!ה היה 0 ( 1119 הז ה שהיה
גיליון ״העולם הזה״ שראה אור השבוע לפני 25 שנח כדיוק,
הקדיש כתבה מרכזית לנושא ״בשר חזיר — כן או לא?״
כמינהגה הציגה המערכת את שני המחנות הנאבקים כנושא זה :
מהעבר האחד של המיתרם החוגים הדתיים, ומעברו השני החוגים
החילוניים. פירסום ראשון מסוגו בעיתונות העברית היתה הכתבה
״טרגדיה דו־מיגית״ ,שעסקה בגרשון נתן, ראשון הקוקסינלים תחרות זכה יהודה ענן .״דו״ח מיוחד״ של כתבי השבועון תיאר,
במדינת ישראל ,׳ ששימש כחובש במילחמת תש״ח. הוא נעצר
השבוע לפני 25 שנה, את נסיונותיו של פרופסור היינריך נוימן
על־ידי מישטרת טבריה ונאשם בהתחזות ל״מין שאינו מינו״.
מהטכניון בחיפה: תחת הכותרת ״המוציא בית מן האדמה״
תחת הכותרת ״הרגליים רוצות לרקוד!״ הובא דיוקנה של
הוצגו פתרונותיו לבעיות המחסור בדיור, באמצעות יציקת
הרקדנית כרמלה גולדברג (ראה: שער) .מדור הספורט סיקר
לבני־בנייח מאדמה ספוגה בסיד.
את התחרות השלישית של מירוץ האופנועים על גביע ״שועלי
בשער הגליון: תלמידת־מחול כרמלה גולדברג :״אנשים
שימשוך׳ .המירוץ נערך בחסות מערכת ״העולם הזה״ ,שרוב
קדמונים במערות, לוחמים לפני הקרב, בני ישראל לפני ארון־
חבריה באותה עת היו חיילים־לשעבר כ״שועלי שימשון״ .ב־ הכרית, יוונים בפולחן היין, הדווישים במדבר, צעירי ישראל...״

הקוקסינל הראשון בישראל * אבא אבו משכיר למערב
מאתיים אלו חיילים * שבתי טבת מוליך ..חשמלית
מדיניוח 200אלף חיילי המג בי ת
כשעמד שר־האוצר האמריקאי לשעבר,
הנרי מורגנטאו, לפתוח את ועידת פעילי
העצמאות בניו־יורק, הכין נאום־פתיחד,
והגיש אותו, לדבריו, לאישור שגריר ישראל
אבא אבן. בהערותיו של אבן לאותו
נאום, שצויינו במיכתב לוואי אל מורגנ־טאו,
נאמר בין היתר, ש״ישראל יכולה
להעמיד 200,000 חיילים לרשות המערב״.
מישפט זה, שלא הפתיע איש מבחינה
מדינית, צרם רק בחוסר זהירותו הדיפלומטית
וגרם, ללא הצדקה, לשלשלת מאורעות.
קול העס, יומון מק״י, שהדברים
היו לצנינים בעיניו, פירסם ביקורת על
דברי מורגנטאו, מנוסחת באופן לא פחות
חריף ולא יותר חריף מן הנוסח שעיתון
זה מורגל בו. אולם שר-הפנים, ישראל
רוקח, הוציא צו־סגירה כנגד העיתון ל10-
ימים, בגלל כתיבה המסכנת את ״שלום
הציבור״ .בית-המישפט-העליון נענה ל בקשת
העיתון והוציא צדביניים המתיר
את פירסומו עד ששר־הפנים יופיע בפני

בית־המישפט וינמק את הסיבות לסגירה.
שר־הפנים נמנע מנקיטת צעדים נינד
רצים כאלה נגד עיתונים אחרים, שפירסמו
אף הם כתבות חריפות באותו הנושא.
המשרד העסוק כיותר. ברור היה
כי העניין לא יכול להישאר ללא תשובה.
דויד בך גוריון, בתוקף תפקידו כשר-הבי-
טחון, עלה על במת־הכנסת והשיב ל־שאילתותיהם
של ח״כ משה סנה מסיעת
השמאל הסוציאליסטי• וח״כ יצחק בן-
אהרון ממפ״ם :״השאילתה על בדותה
עיתונאית.״
את דברי ח״כ משה סנה כינה שר־הבי-
טחון כ״תעמולה קומינפורמית״.
משום מה לא הכחיש אבא אבן עצמו
את הידיעה, שנתפרסמה לראשונה וגם
הודעת בך גוריון לא סתרה את העובדות.
בחוגים מדיניים נתקבלה ההכחשה בספקנות
רבה. אמר עיתונאי תל-אביבי:
״אילו היתד, הממשלה מקימה לישכה להכחשות,
היה זה, ללא ספק, המשרד
העסוק ביותר.״
• לאחר פרישתו ממפ״ס הקים סנה
מיפלגת־כיס בשם ״מפלגת השמאל הסוצי־אליסטי״
,עד להצטרפותו למק״י.

ה תמונה המכרעת
בעיני האמנים והסופרים המזדקנים נראית
המישמרת התרבותית הצעירה כחזית
מלוכדת המתקדמת לקראתם. אולם המציאות
שוגה במיקצת: אם ישנו דבר אשר
אמן צעיר שונא יותר מאמן זקן, הרי זה
אמן צעיר אחר.
לכן, התנגשויות פומביות בין שני כוחות
צעירים אינה תופעה נדידה. אולם
לא תמיד היא כה חריפה כמו החוליה
האחרונה שנוספה החודש לשרשרת זו:
התנגשות בין שבתי (סאבי) טבת, כתב
הארץ לבין דן בן־אמוץ, בעל מדור
בדבר השבוע.
טבת, שהיה פעם איש מפ״ם, הפך בידי
גרשום שוקן לפיליטוניסט הראשי של
הארץ• .הוא כתב בעיתונו רשימת־הלל
על ישעיהו (שייקר ).אופיר, לשעבר איש
הצ׳יזבטרון, שחזר לא מכבר מצרפת, שם
למד את תורת הפנטומימה. כהקדמה ל לטיפה
שנתן לשייקה לא התאפק טבת
ובעט בעיטה בצעיר אחר.
האשים טבת: שייקה אינו דומה ל צעירים
אחרים, העושים פירסומת כוזבת
לעצמם כמו דן בן־אמוץ, שהפיץ בשעתו
שמועה כאילו הוא מופיע לצידה של
השחקנית ויוויאן ליי בסרט חשמלית ושמה
תשוקה. ההתקפה הפכה מייד לשיחת הלילה
בבתי-הקפה בהם מרוכזים האמנים
הצעירים, ביחוד אחרי שבן־אמיץ, צעיר
בעל־גוף ואיש פלמ״ח, טען בתוקף ש אומנם
הופיע בסרט המפורסם.
העיתונאים שהתעניינו בפרשה לא ידעו
למי להאמין. לבסוף מצאו פיתרון פשוט:
הם פישפשו בתמונות הסרט. ביניהן נמצאה
תמונה שחיסלה את המחלוקת: דן
בן־אמוץ הופיע בסרט לצד ויוויאן ליי.

העיקו־ ה חז כן
כשהתחילה ועדת פינחס לבון לטפל
בשירותי השידור, גילו חבריה, שכנראה
לא היו מאזיני רדיו מושבעים, כי בארץ
קיימות שלוש תחנות־שידור: קול ישראל,
גלי צה״ל וקול ציון לגולה. שלוש התחנות
שייכות, בצורה זו או אחרת, למדינה או
לתנועה הציונית.
המסקנה ההגיונית חייבה כבר מזמן את
איחודן של שלוש התחנות למיסגרת ממלכתית
אחת. אולם הסוכנות היהודית
התנגדה לכפיפותם של השידורים לגולה
לממשלת ישראל. אף מטעמים פוליטיים
לא היה הדבר רצוי! לא כל דבר שתחנת
שידור רגילה יכולה לומר מעל גלי האתר,
אפשר לומר בתחנת שידור של הממשלה.
בין המטפלים צצה לפתע הצעה, ש למעשה
לא היתד, כלל חדשה אולם ניג־
*1 \ 1*171 111171 *1מלצר שופע־בריאות זה הופיע לפני 25 שנים. מעל
1 1 1111 111111 1עמודי העולם הזה בראש כתבה שדנה בשאלה
שהסעירה אז את כל הארץ: האם לאסור את מכירתו של בשר־חזיר במדינה?

• טבת הוכנס לתפקיד זה במטרה למלא
את החלל שהותיר אחריו עמוס קינן. על
כתבותיו היה חותם טבת בראשי־תיבות:
״שין־טית״.

״ ה עו לםחזה ״ 8015
תאריך2.4.53 :
נזה עד כה. ההצעה: הקמת חברה ממלכתית
לשידור, שהוצעה בידי אדווין סמואל,
בנו של הנציב העליון הבריטי הראשון
בארץ־ישראל ומי שהיה מנהל שירות־השידור
בזמן המנדט. סמואל התבסס על
חוות־דעת של דניאל (״דון״) אנרייט, מונד
חה אמריקאי לשידורים ובוגר גימנסיה
הרצליה.
ע צו ת טובותו. שני המומחים קבעו
שמערכת השידור מהווה מכשיר יקר מכפי
יכולתה הכספית של הממשלה, שאינה
מסוגלת לקיימו כיאות. ההצעה שנתגבשה
בחוגי ועדת לבון והסוכנות היהודית היתד: .
הקמת חברה ש־ 51 אחוז ממניותיה תהיינה
בידי הממשלה 49 ,אחוז בידי הסוכנות
היהודית.
כן ־ גו ריון לא רצה. כשהובאה ה־תוכנית
לראשונה בפני בן־גוריון, שלמש־רדים
אשר הוא שליט בהם כפופות שתיים
מתוך שלוש התחנות, לא התנגד לה עק־רונית.
הוא רק ביקש לדחות את ביצועה
ל־5־ 3שנים. עד אז. קיווה שיקויימו כמה
תנאים שיאפשרו לו לבצע את התוכנית
בשקט.
הסיבות לעמדה זו היו מרובות. כרגע
מהווה קול ישראל את הקשר הממשלתי
היחיד עם הציבור. זהו השופר האחד בו
יכולה הממשלה לומר את דברה רגע־רגע
ושעה־שעה. בן־גוריון לא רצה להפקיר
מכשיר זה בטרם יהיה השלטון בידי מפד
שלה יציבה יותר, ויאורגנו מחדש שירותי
המודיעין וההסברה הממשלתיים.
אולם כנראה שבן־גוריון שוכנע, שמט עמי
יעילות וחיסכון מוטב לזרז את ביצוע
התוכנית. בשבוע שעבר הופיע בפני המועצה
הציבורית של קול ציון לגולה
ישעיהו קלינוב, מן הממונים העיקריים על
ענייני ההסברה בסוכנות, והודיע רשמית
כי התכנית נמצאת בשלב דיון רציני.
תגובת אנשי השידור היתה :״העיקר
תלוי בביצוע התוכנית.״ תגובת אחד מ־המאזינים
היתה :״לא חשוב מי ישדר —
העיקר שישדר משהו מניח את הדעת.״

אנשים
• ביום הופעתה הפוליטית הראשונה
של גולדה מא.יר(סון) בעצרת האומות־המאוחדות,
נתן בנה, מגחם מאירסון,
הופעה מוסיקאלית ברסיטל לצ׳לו ב;
קאונגי בניו־יורק.
• בכינוס הקרן הקיימת לישרא׳
נערך בלונדון הופתע שגריר ישראל ש[
אליהו אילת, להיתקל בהמצאה האחרונה
של היהדות הריפורמית: כיפת-
ראש עשויה נייר שחור, המוגשת ביחד
עם האוכל ומשמשת לברכת המזון.
• הפרופסור הכושי למדעי־המדינה,
שהתפרסם כמתווך האו״ם בישראל, האלף
באנץ׳ ,סיכם את הוויכוח בנושא הנשק־האטומי
:״אין מה לפחד מפני כלי הנשק
החדישים, יש לפחד מפני האדם הלוחץ
על ההדק של כלי הנשק״.״
• למרוח המריבה הממושכת המתנהלת
בין שני עורכי דבר לילדים, שמשיו
מלצר ונחום גוטמן, שכתוצאה ממנה
התפטר הצייר גוטמן ממישרחו, ממשיכות
תמונות השניים לקשט את חלון הראווה
של צלם אמנות תל־אביבי ידוע, כשהם
נראים מחייכים איש לרעהו.
י• בשיחה על אורח החיים האמריקאי,
כשדובר על מכונות האוטומאט הרבות
בארצות־הברית, אמרה השחקנית חנ ה
דו פינ א :״כדי שיהיה כסף להשתמש
באוטומאטים צריך האדם עצמו להיות
אוטומאט.״

פתחו טעים לבעיה האנרגיה
חתיכת״ עלית -חתיכת בריאות!

״ אתם יודעים כמה אנרגיה אני מוציא
במ שחק אחד?
פעילות ספורטיבית צורכת המון אנרגיה,מה אניעושה? אוכל חטיף שוקולד טעמי!
גם טעים וגם יעיל ...כל ביס של טעמי
זו ממש חתיכת בריאות ומכיל בין השאר:
סוכר,אורז קלוי.גלוקוזה,קקאו,
אבקת חלב,שמן מוקשה,שקדים ומלח...
והאנרגיה חוזרת.

אני ממליץ בפה מלא:

טוב לי ע ם טעמי של

להיות באופנה
זה ללכת עם צ׳רלי

*״יי דלי; בושם מקורי־מלהיב ותכשיר• פינוק לגוף, של רגל1ן1,כן ז
^כהצלחה בינלאומית ובשני תארי־איכות ישראל״ם. צ׳רלי חולף
אתך במגוון תכשירים: בושם, מי־קילזן, טלק, תחליב לגוף; סבון
וקצף־אמבט. לצ׳רל׳ גם הצעות מפתיעות במחירים מיוחדים.

צ׳וז״זכה גופני תאד׳ א^וו/י 0וראל

צוות ״דבלה״ ישמח לארח אותך בפגישות הדרכה ללא תשלום, המתקיימות ב״בית־רבלון״ ,רחוב חובבי־ציון ,65 תל־אביב, בימי ראשון ושלישי משעה 3.00 עד 5.30 אחה*צ
ובימי רביעי משעה 9.00 בבוקר עד 12.30 בצהריים ,״רגע של יופי״ ,פינת היעוץ של ״רבלון״ ,משודר ברדיו ברשת ב׳ בימי ראשון, שלישי וחמישי, בין 10,00ל־ 0,30ו בבוקר,

מכחכים
דחפור 3מר!1ם מגורה
אחרי הניצחון במילחמה נגד נשים וילדים
בלבנון, אחרי הפיכתם של מאות אלפים
לפליטים חדשים, אחרי השואה בוושינגטון,
כתב השבועון האמריקאי ניה־וויק
כי ״הנשיא ויועציו נוכחו שבגין הוא
האיש הלא-נכון במקום הלא־נכון בזמן
הלא־נכון. כך היו גם מוסוליני וסטאלין.״
ייוסן ש שריק, תל־אביב
בעיקבות מדיניות הבולדוזרים בפיתחת
רפיח, אימץ צה״ל את מדיניות הבולדוז רים
גם בדרום הלבנון. אלא שהפעם היו
הבולדוזרים חמושים בתותחים. אני מציע
להחליף את המנורה בעלת שיבעת הק נים
בסמל המדינה, בסמל היאה לה יותר :
הבולדוזר.
עמיחי שרון, חיפה
אחרי טבח האוטובוס בכביש החוף, לא
היססה ממשלת־ישראל להודות כי היה
חשד למחדלים שגרמו לאסון. כתוצאה
מכך מונו מיספר ציוותי בדיקה וחקירה,
הן בצה״ל והן במישטרה.
אחרי הפלישה לדרום־לבנון הסתבר כי
לאיש בממשלה לא היתה שליטה על ממדי

עבירה לפי פקודות מסכ״ל. אולם חיילים
יכולים לחתום על מיכתב זה כאזרחים,
מבלי לציין את עובדת שירותם בצה״ל.
התגלגל לידי עיתונכם (העולם הזה
)2112 ובו גיליתי, לזוועתי, תגובות חיוביות,
מלאות התלהבות וכן דיברי־עידוד
למיכתב ״השביעיסטים״ .כותבי המיכתבים
מהללים ומשבחים את עוז־רוחם של יוזמי
המיכתב וכן את מחשבתם, הריאלית כביכול.
לדיברי התלמיד אבינועם עוז, נע דרת
ממשלת ישראל ריאליות ואומץ־לב.
ובכן, אבינועם היקר, ממשלת ישראל הנוכחית
ריאלית מאד ואמיצה מאד, אך
בוודאי שאין בה האומץ שאותו אתה מבקש:
אומץ להתאבדות.
כי ״השלום שלכם״ ,תלמידי התיכון ש־לא־הולכים־בתלם,
הוא התאבדות ברורה,
וההוכחה המצויינת לכך היא שבת־הד־מים
של הטבח בכביש החוף. שימו נא לב,
תלמידי־תיכון ״אמיצים״ :למען מי אתם
נלחמים י למען רוצחים מטורפים שרצחו
ללא אבחנה ילדים קטנים בני שלוש
ובני חמש, את אמותיהם ואת אבותיהם.
אתם נלחמים למען רוצחי משפחות שלמות.
אין לנו מה לדבר עם חיות־אדם
מסוג זה, המבינות רק שפה אחת: השפה
שבה הם מדברים.
האביב יבוא לא על־ידי 83 הסנוניות ה־תיכוניסטיות,
אלא כאשר אלה המכנים
את עצמם ״בעלי מחשבה ריאלית״ יבינו
שמדינה פלסטינית והחזרת השטחים
המשוחררים אכן תהיה הסוף —
לא של הסיכסוך המושך, אלא של מדי-
נת־ישראל.
גכרעם גלילי, תל־אביב
• הקורא גלילי הוא תלמיד הכיתה השביעית
בבית־הספר התיכון העירוני י״א
בתל־אביב. ,ויו״ר מועצת־התלמידיס ב־בית־ספר

האוטובוס כגשק פוליטי

הפעולה ועל ההרס והחורבן שהיא גרמה.
״העניין פשוט ברח מהידיים,״ וצה״ל יישם
בשטח את החלטת הממשלה בצוך ה הרבה
יותר מאסיווית מכפי שהתכוון לכך, מה
שגרם עשרות קורבנות אזרחיים חפים-
מפשע, הפעם לא מונתה שום ועדת־חקירה
לחקור כיצד לא ידע איש בממשלה, עד
שהפלישה הסתיימה, את ממדי האסון.
אפשר להסביר זאת רק כך: באסון
האוטובוס היו הקורבנות יהודים. באסון
לבנון היו הקורבנות ערבים.
מנחם שפיר, ירושלים

גם 7חיי7ים מותר
אנו, החתומים מטה, מבקשים להזדהות
עם חותמי ״מיכתב הקצינים״ .אנו,
קבוצת חיילים בשירות סדיר, ביחידה
קרבית, מזדהים עם מארגני המיכתב שהם,
מן הסתם, בוגרים מאיתנו, מצליחים לבטא
לבטים של הדור הצעיר. אין כאן עניין
של ״מיכתב שמיניסטים״ נוסף, כיוון ש־אי־אפשר
להציג את הנושא בשחור־לבן:
ויתור על שטחים או שואה!
ברור שיש לתת מחיר לשלום, וזהו מחיר
קל יותר מאלפי הרוגים הצפויים במילהמה
הבאה. לא ברור לנו אם אנחנו רשאים
להזדהות, עם מארגני ״מיכתב הקצינים״
,כיוון שאנחנו משרתים בצה״ל. נשמח
לקבל את תשובתכם מעל גבי העיתון,
כי במידה שהדבר מותר (כי הם הרי אינם
גוף פוליטי או מיפלגה) ,נוכל לגייס מיס־פר
רב של חתימות חיילים להתנדב למיל-
חמה למען השלום כמו שהתנדבנו עד כה.
במידה שפירסום שמותינו מהווה עבירה,
נבקשכם לפרסם את שמותינו רק
בראשי־תיבות, כדי שנרגיש שעשינו
משהו. באותה אווירת־מחתרת אנו שול חים
אליכם את המיכתב שלא דרך הדואר
הצבאי.
א.ק ,.ר.כ ,.א.מ ,.חיפה, ח.ר,.
תל־אביב, מיק ,.באר־שבע, י .א.
רמת־גן, נ.כ ,.אפקה.
• שמות חותמי המיכתב שמורים במערכת.
מיכתב קולקטיווי פומבי של חיילים
בשירות סדיר בנושא מדיני מהווה
העולם הזה 2118

אני מוקירה כל עמדה אופוזיציונית ב־הוותה
הבטחה לקיומה של הדמוקרטיה,
אבל אני דוחה עמדה זו כשהיא נובעת
מתוך פרינציפ ומתוך הרצון הבסיסי למצוא
פסול בכל.
דומה שעמדתכם הביקורתית היא קו-
יסוד שבו בחרתם, ולו אתם נאמנים. אישית,
יש להודות שאחרי מגע עם אדי שות
ובורות פוליטית דוגמת ארה״ב, טוב
למצוא עירנות ודיעה כלפי הקורה בארץ.
דא עקא, גם לביקורת יש גבול וטעם
והגיליון האחרון (העולם,הזה )2116 לוקה
בחסרונם. הכתבה ״אוטובוס המחדל״ הרתיחה
אותי. כמוכם, בארץ, גם אנחנו רגישים
וכואבים כל טראגדיה הקורה בארץ
והתחושה היא כמעט על בסים מישפחתי.
מעשרדהחבלה באוטובוס היה מחריד ו־מישפחות
רבות איבדו אנשים יקרים להן
בצורה מזעזעת. דומני שאין צורך להסביר
למה שימוש במיקרה כזה כנשק פוליטי
הוא מכוער, ויתירה מזו — מיותר להס ביר
למה אני רואה כבלתי־אנושי לבוא
אל מישפחות אבלות ולאמר להם:
זה היה מחדל, הילדים שלכם, ההורים
שלכם או האחים שלכם היו קורבן. הם
לא היו צריכים למות!
או שמא אני טועה י

גיכ יונה כרכי,

לוס אנג׳לס, ארצות־הברית

אנדרטת חגטיפים
לזיכרם של הילדים, האבות והאמהות
שנרצחו בצומת גלילות, בתום ביקור מהנה
במערת־הנטיפים :
טיול טהנה בשבת אביבים /עשרות
מישפזזות במערת־הנטיפים /אבות, אמהות,
וטפס עימהם /בין בועות מקרינות,
אור סתרים מעמעם...
חלום בהקיץ, מסתיים בסופו /האוצר
הבלום שריתק בנופו /עולה שוב ושוב
בדרכם חזרה /ופתאום המטיילים, נקלעים

קבוצת מרצחים על ריכבס השתלטה /
חיש הפכו נטיפים לענן עלטה /רובים,
רימונים וניצרות נשלפו /אש פרצה במכונית,
ילדים נשרפו
רכב מפוחם בצירי השדה /אנדרטת
זיכרון, סוף טיול מהנה /על תיקרה ודפ־
(המשך בעמוד )10

צרתך הגדולה שאתה
רוצה המון, מופו אפילו
לסבול לשם כך, אן
אינך יודע ללכת עד
השוף, מתי שצריך.
השבוע תיפול בידך הזדמנות
להתגבר על
חולשתך זו ; אם תח מיץ
אותה הפעם, מי
יודע מתי שוב יעלה
בידך לעלות על דרך
המלך. במישור חיי״האהבה, אתה נכנס
החודש להילוך גבוה. טעם ונגוס ככל
שתוכל, חיים רק פעם אחת. גם את,
בת טלה, השבוע יהיה רומנטי עבורך.

דווקא משום שאת חופשייה
בהשקפתך, ובל־תי־קשורה
במעשייך,
קל מאד לתפוס אותך
במלכודת או לחייב אותך
לעשות מה שאינך
רוצה. זה מביא, אומנם,
לאחלת־יד ולאפס־ו
2בא פר יל
מעשה מצידו — אבל
20ב מ אי
מי רוצה בכל הצרות
הללו? לכן מוטב שתחשבי
יחד איתו מה אתם רוצים באמת, מתוך
ויתור הדדי או לפחות אי הסכמה
הדדית. דברים ברורים יחסכו לכס
צרות. הישמרי מצננת. לבשי ירוק.
זכית בהצלחה, ואתה
לזכות בעוד עתיד כמה. זכור כי הדימיון
והמקוריות חייבים לשמש
נר לרגליך, הר בה
יותר מן הזהירות
והתיכנון הקפדני. עם
זאת, אל תתעלם מ דרישות
הרגע ודאג לא
? 1ב מ אי ־
20 ביוני
לריב לחינם עם ידי דיך
ומתחריך. רכישות
ציוד, או דברים הדרושים לעבודתך,
כדאיים מאד, השבוע. בת תאומים :
העדיפי הכהה על הבהיר והשחרחר על
הג׳ינג׳י. לבשי משהו המתאים לאופייך.

משונה מאד. אתה מגלה
הבנה נהדרת לבני
אדם השבוע. גס האחת
שפגשת שפכה את ליבה
בפניך מהר מדי
בהתייחס לזמן הקצר
שאתם מכירים. ובמקביל
אתה מגלה חוסר
הבנה לנציגים הרשמיים
21 ביוני ־
20 ביולי
של החוק והסדר ומוצא
עצמד מסתבך איחס
בדברים שהתחילו במה בכך. אל תניחי
למתחרה הסמויה להפר את מנוחתך. את
מייחסת לה יותר ממה שמגיע לה. עוד
תגיעי למסקנה שלא היה לך מה לדאוג.

היזהר מאש כמו —
מאש. זהו שבוע בו ה שריפות
במחיצתך הקרובה
עלולות להיות
יותר מסוכנות מכל
דבר אחר. גם תאונות
בדרך אל עיסוקך או
ממנו אינן מן הנמנע.
לביאה: תחשבי שהוא
21 ביולי ־
ו? ואוגוסט
מכריח אותך, אך לאמיתו
של דבר הוא
פשוט יודע להפעיל את רצונך הכמוס.
אך אסור לו לדעת שאת יודעת.

זהו שבוע הממזג את
המיסתורין של חייך הרוחניים
עם כמה. וכמה
הישגים מוחשיים ביותר.
שבוע טוב, במה
שנוגע להימורי־טוטו־ופיס,
לעיסקי־מניות או
להימורי־אהבה. זהו השבוע
בו מוטב להיפגש
עם זרות מאשר עם
ידידות מוכרות, בו
בשבילים לא ידועים, ולטייל
כל־כך מוכרים. אלה הפגיעים
יזהרו נא במייוחד, השבוע. אתה מצויין בקרב המשפחה.
,קטנה.
לצפות בקרוב למתנה

העננה הגדולה שעלתה והוסרה מעליך,
עדיין מאפשרת לך ל־זור
במלוא החופשיות
הרצוייה לבני־מאזנייס
אופינייס. על כן דעי
לקחת את הכל בשקט,
בשלווה יחסית, וללא
חיפזון. זהו שבוע של
תיכנון ושל זכרון,
שבוע של עבודת־בית
( 2בספט מבר ־
27דאוקסובו

ולא של ביצוע־חוץ:
ידידים יפקדו את ביתך.

חאזנ״וו

מה ששנוא עליך — אל תעשה לחברך.
אם לא לימדו אותך זאת בילדותך, מוטב
שתיזכור זאת עכשיו,
ותשנן זאת היטב. מלבי
השינון, עליך ליישם
אמת חיים זו בבל
הקשור ליחסיך עם
חברך הצעיר התולה
בך תיקוות, והמעריצך
הערצה״עיוורת ממש.
אל תתייחס אליו כמו
אל נחות-דרגה וחדל
כבר מעכשיו להציק לו.

בכלל לא יזיק לך, אם תתכנן בקפדנות
את המשך פועלך העיסקי — ותשמור את
תוכניותיו לעצמו בלבד.
אם אתה זקוק לכסף
— קרוב משפחה
או אפילו אשה מבוגרת
עדיפים על ממון
מבחוץ, שמוגש לך לכאורה
תוך כדי הטרדות
קטנות יותר. אם את
רוצה באהבתו — מוטב
שתתענייני, לכאובאחרים.

במישור
חיי האהבה שלך, בת גדי, לא
יחולו שינויים מרעישים. אל תידחי
בגסות את מחזרך הנלהב,
למרות שאינך
חשה כלפיו כל משיכה.
תני לזמן לעשות
את שלו ; או שהר-
גשתך תשתנה בכל
זאת, או שהוא יתייאש
ממך. בן גדי, למרות
אופייך הנוח, אתה נו.
21ידצמגר
־׳; גיוזאר
טה להתפרצויות פרועות.
קח עצמך בידיים.

נראה שעזרתך תידרש, יותר מאשר בעבר,
כדי לסייע לאחרים. כמה דברים, חסרי־חשיבות,
לא יעלו יפה.
צפויות דאגות הקשורות
במקום העבודה.
נראה שהשאלה :״האם
אני עושה את הדבר
הנכון 7״ היא שתטריד
אתכם במייוחד. תיאלצו
להיעזר בתכונות האופייניות
לבני מזל
דלי: סבלנות, יושר.

נו, עוד שבוע מאומץ שכזה. אבל אם
את עושה את כל המצווה עלייך על-
ידי ממונייך או הבוסים
שלך — יבוא הפ-
סדך (בזמן) על שכרך
(ביוקרה ובהתקדמות).
אל תבזבז ! עד לשבוע
הבא אתה חייב לקמץ
בהוצאות ובהחלטות.
לעומת זאת, זוהי תקופה
מצויינת להגות
תוכניות לחשוב דברים
חדשים לבשי אדום.

״העולם הזה״ ,שכועון החדשות הישראלי. המערבת והמיגהלזז:
תד־אכיב, רחום גורדון ,3טלפון 243386־ .03 תא־דואר . 136
מען מברקי :״עולמפרס״ .מודפס ב״הדפוס החדש״ כע״מ, תל
אכיב, רה׳ כן־אביגדור. הפצה :״גד״ כע״מ. גלופות: צינקוגרפיה
כספי״ כע״מ. העורך הראשי: אורי אכגרי. העורך: אלי תדור. עורר
תכנית: יוסי שנון. עורכת כיתום: גורית יהודאי י ראש המינהלה :
אכרהם סימון. מה׳ המודעות: רפי זכרוני. המו״ל: העולם הזה כע״מ.

לכשייכחר ח״כ יצחק נבון לנשיאה
החמישי של מדינת־ישראל — ואם
לא יתרחש משהו בלתי צפוי, קיימת סבירות
גדולה ׳בהחלט שהוא יחיד, אומנם
האיש שייבחר — יזכה עם ישראל לא
רק בטיפוס חדש של נשיא, שדנה לתילוטץ
מאילה שנשאו בכהונה חרמה בשלושים
שנותיה הראשונות של המדינה, אלא גם
בדמות הדשה של רעיית־גשיא.
׳אופירה ארדנבון, דעיייתו של האייש
שנושא אל הכהונה הרמה על גלי אהדת
העם, ראויה לתפקיד הייצוגי הנכבד הזה,
של הגברית הראשונה במדינה, לא רק
מפות בעלה, אלא גם בזכות עצמה, ולוא
רק בגלל הדמות שהיא מייצגת: דמותה
של הצברית המגלמת באישיותה ;את כל
הטוב •והיפה שבבני הארץ הזאת.
תהיד, זו הפעם הראשונה שבה תכהן
במישחד, זיו אשד, יפה, חכמה, מוכשרת
ומשכילה, צעירה וגם יילירת־האדץ —
תבונות שרק חלק מהן היו נחלת רעיות
הנשיאים הקודמים. אין ספק כי היא מסמלת
בדמותה את הצברית הטיפוסית. היא
היטיבה לעשות זאת כבר לפני 22 שנה,
בעת ׳שהיתה נערה בת .20
לנו, בבית העולם הזה, יש סיבה מיוחדת
לשמוח על כניסתה הקרובה למישבן
נשיאי־ישראל. מבחינח מסויימת אנחנו
מרגישים את עצמנו במאורע כמו,מחותנים
מצד הכלה. ני היד, זה העולם הזה שהוציא
לראשונה את אופירה מאלמוניזותה, הפך
אותה לדמות ציבורית ובחר בד, כדמות
סמלית ומייצגת.
1 9י
כשלהי שנוג 1055 הכריז העולם
הזה על פתיחת מיבצע ראיטון בסוגו
בישראל. מיבצע בחירת צעירה ישראלית
שתזכה בתואר ״צברית 1956״ .המי׳בצע

נערך בשיתוף פעולה עם שבועון הנשים
הצרפתי אל, שביקש לערוך תחרוית בינלאומית
של נציגות עמים, שתהיה שונה
במהותה לגמרי מתחרויות־היופי המקובלות.
לא היתד, זו תחרות של נערות-
זוהר אלא של בנות עמי־תבל, שכל אחת
מהן ׳תשקף את כל הטיוב, חיפה והנאצל
שבבנות עימד.,
אבך חבוחו לבחירת המועמדת הישרא
בחירת
16 השופטים״ ,שבחנו את המועמדות
וראיינו אותן הייתה פה אחד: בתואר
זכתה אופירה ארז.
את אופירה גילינו בחלון הראווה של
צלם הפורטרטים אפרים ארדה, בביבר
מוגרבי בתל-אביב; .מאחת המ״סגרות ש הוצגו
בחלון •נשקפה דמותה של בעירה
יפחפיה ,׳שצמר, ארוכה השתלשלה על
כתפה. לא ידענו את זהותה. אבל היא
תאפה ׳בדיוק את דמות הצברית האידיאלית
כפי שנראתה לנו. בחרנו בתמונתה
כתמונת השער של הגיליון שהכריז על
פתיחת המיבצע, מבלי שנקבנו אפילו
בשמה, אותו לא ידענו. רק, מאוחר יותר
כאשר החלה הרשמת המועמדות לתחרות,
עלה בדעתנו לנסות לאתר את הנערה
שבתמונה, לשכנעה להצטרף למיבצע.
לא היתה זו. מלאכה קלה כל עיקר.
אופירה •באה מבית שמרני, ממשפחה
מושרשת היטב ביישוב. אמה, אחות במקצועה,
היתד, ילידת קייב שבחום יה.
אפיה, ממנו התייתמה אופירה בהיותה בת
שמונה, היה יליד אודיסה, ציוני מנעוריו
שישב בבתי־הסוהר של הצאר הרוסי, עלה
לארץ לפני בשבעים שנה, כיהן כציר באחד
הקונגרסים הציונים וכמהנדס ייסד את
המחלקה להיגיינה מקצועית בוועד־הפועל
של ההסתדרות.
אופירה עצמה היתד. חניכת התנועה׳
המאוחדת, שראתה את ייעודה כמורה
וכמחנכת. אחרי שסיימה את לימודיה
•בסמינר למורות ע״ש לווינסקי ביתל-אביב
התגייסה לצה״ל, שבו שירתח ככתבת-
צבאית של במחנה נח״ל. תחביביה היו
תיאטרון ומוסיקה. היא שיחקה בהצגות

אופירה בכתבת צבאית —
הטוב —
ילדים ופרטה על פסנתר (ראה תמונות
בעמוד זה הלקוחות מכתבה שפורסמה
בהעולם הזה מייד אחרי זכייתה בתואר).
כבר אז, זמן קצר אחרי סיום שירותה
הצבאי, משסה את תשומת ׳ליבם של צלמי
לישכת־ד,׳עיתונות הממשלתית, שבהרו בה,
כטיפוס צברי מובהק, לצילומי תעמולה
ופירסוימת לעידוד התיירות למדינה. היינו
נאלצים לעמול קשה כדי לשכנע את אופירה
להציג את מועמדותה לתחרות, כאחת
מ־ 48 המתחרות על תואר צברית 56׳.
מבשהסכיימד, לבסוף לא נאלצו השופטים
להתלבט הרבה כדי להעניק לה את התואר,
ללא כל ערעור.
כשהיא נושאת עימד, יתואר זה יצאה
אופירה לייצג את ישראל בפסטיבל בנות־העמים
שנערך בצרפת, ששיאו היד, קבלת־פנים
רשמית בארמון נשיא צרפת, אז דינר,
קוטי. הפרס שבו זכתה, סכום של אלף
לירות שיועד לקידומה והישתלמותד, של
הנבחרת, נוצל ׳להמשך לימודיה באוניברסיטה,
שם השתלמה בפילוסופיה וחינוו.
במיפגש בנות־העמים, שהתקיים בפאריס,
השתתפו 21 נציגות שנבחרו בתחרויות
שנערכו בארצותיהן. בעתוני צרפת, שכיסו
את המאורע בהרחבה-,זכתה אופירה
התמירה והמקסימה, שהופיעה בשמלה תימנית
רקומה, בהבלטה רבה.
אופירה עצמה פירסמה את רשמי ביקורה
בצרפת, במיסגרת כנס בנות־העמים, ב-

אופירה ארז־נכון גצברית ׳56 כשער ״העולם הזה״
— משכילה —

כעת מסע בנגב
מוכשרת —

לית לתחרות, כפי שנוסחה בכללי המיבצע
היתד. כי ״כיסוד לבחירת הנציגה הישרא לית
ישמש כושרה של המועמדת לייצג
את הטיפוס הישראלי החדש מבחינת דרך-
חייה, שאיפותיה, רמתה המוסרית והופעתה
החיצונית.״ החלק הישראלי של התחתית
נועד לעודד את היסודות החיוביים בדור
הנאבק עם יעצמו על עיצוב דמותו הרוו-
חנית, לסייע בגיבוש טיפוס ישראלי מקורי,
המגלם בתוכו׳את דוח הארץ ואת אופי
העם.
48 מועמדות ניגשו לתחרות שנערכה
בחודש מארס ,1956 לפני 22 שינה בדיוק.

* 16 השופטים בתחרות תיו: הרקדנית
יהודית אורנשטיין, איש הקולנוע נתן
אקסלרוד . ,הזמרת שושנת דמארי, האמרגן
משה ואלין, הפסנתרנית פנינה זלצמן,
המלחין מרדכי זעירא, במאי הקולנוע נורי
חביב, הכדורגלן יעקב חודורוב, ראש
מחלקת החינוך בעיריית תל־אביב המחנך
שאול לוין, הסופר יגאל מנמינזון, איש
עליית הנוער יצחק נימצוביץ /השחקנית
חנה מרון, עורך־הדין רם סולומון, העיתונאי
שמעון סאמט, הצייר יוסף קאסטל ועורך־
הדין שמואל תמיר.

ע:ל חוף־ הים
— וצעירה

כתפקיד ״כיפה אדומה״ כהצגת־ילדים —

— כשיחה עם ילדת־מעכרה כמסיבת חנוכה

— היפה —

— והנאצל שבדמות הצברית

תכונותיה של אופירה ארז כצעירה
אינטליגנטית בצורה בלתי רגילה, מוכש רת
ובעלת כוח־רצון וכושר התמדה, קידמו
אותה במהירות גם אחרי שתואר הצברית
56׳ הפך לזכרון נעורים בלבד. בתחרות
-שערכה השגרירות האמריקאית,
אליה ניגשו כ־ 500 סטודנטים של האוניברסיטה
העברית בירושלים, זכו רק שניים באוניברסיטה במילגת־לימודים מלאה
אמריקאית. אחד מהשניים היתה אופירה.
היא עשתה את תואר המאסטר שלה בפסיכולוגיה
וחינוך מבוגרים, נבחרה גם
לאגודת הסטודנטים המצטיינים בארצות-
הברית — אגודה שאליה נבחרים עשרת
האחוזים המצטיינים מבין מאות אלפי ה סטודנטים
הלומדים בכל האוניברסיטאות
שברחבי ארצות־הברית.

עם קכלת תואר המאסטר המשיכה
אופירה את לימודיה, שוב במילגה,
באוניברסיטת קולומביה, השתלמה שם בפסיכולוגיה
של שיקום. כששבה לארץ
־־צלה את הידע שרכשה. היא התקבלה

כמנהלת המחלקה לפסיכולוגיה של איל״ן,
הקדישה מאז את זמנה לילדים משותקים.
בנוסף לכך עבדה גם עם ילדי מיח׳׳א, ה־חרשים־אילמים.
לפני 11 שנים הוזמנה
לקונגרס בינלאומי לפסיכולוגיה שנערך
בפולין. במושב הבא של הקונגרס, שנערך
בשנת 1973 בארץ, כבר נבחרה אופירה
לתפקיד יו״ר הוועדה שטיפלה בבעיות
הנפשיות של החרש.
אלא שאז נאלצה לוותר על התפקיד ה נכבד.
בדיוק באותה תקופה התקיימה
ההתמודדות על בחירת הנשיא הרביעי
של המדינה, בעלה של אופירה מזה עשר
שנים, ח״כ יצחק נבון, אותו הכירה בפגישה
מקרית בקפה ורד תל־אביב בעת
אחת מחופשות־הלימודים שלה בארץ, הוצג
אז כאחד המועמדים לתפקיד הרם.
היא התגייסה כדי לסייע בהתמודדות לבעלה,
אז סגן יו״ר הכנסת.
אולם יצחק נבון לא זכה להגיע לפני
חמש שנים לכהונת הנשיא, למרות שגם
אז נהנה מתמיכת חוגים רחבים בעם.
גולדה מאיר, שלא סלחה לו את הצטרפותו
לרפ״י, הטילה וטו על בחירתו. היו אז

טיפוס על חומת עכו

כפגישה עם נשיא צרפת

רוח הארץ

אופי העם

סידרת כתבות בהעולם הזה. כתבה אופירה,
ביו השאר, על פגישתה עם נשיא צרפת
רנה קוטי :״הייתי הראשונה להושיט לנשיא
את ידי. אבל באותו רגע הפריעו הצלמים
ולא יכולתי לומר לו מילה. למזלי
הוא חזר שוב לכיווני וכנראה ששכח שכבר
לחץ את ידי, שכן הוא הושיט אותה
לעברי עוד פעם. הפעם הספקתי להשמיע
באוזני הנשיא את המילה :״ישראל /פני
הנשיא לבשו ארשת התעניינות והוא חזר
ואמר לעצמו, :ישראלו׳
״שוב אמרתי רק מילה אחת , :ישראל ׳;
אבל בטון כזה כאילו רציתי להגיד, :כן
אדוני הנשיא, תאר לעצמך — ישראל!׳
הוא חזר עוד פעם על המילה, ישראל׳ וחיוך
מקסים השתפך על פניו.
״ראיתי שאני עוברת ביקורת גול גבר.
הוא התבונן בי מכף רגל ועד ראש ושוב
חזר על המלה רבת־הקסם , :ישראל׳ .הפעם
האריך למשוך את המילה. ידו החזיקה ב ידי
דקות ארובות. לאחר שנפרד הנשיא
מאיתנו מיהרו אלי כל הבנות והעתונאים,
כשכולם מלאי תמיהה, :מה התלחשתם כל
כך הרבה זמן? הנשיא הוא הדוד שלך?׳
שאלו בבדיחות.
״מאז והלאה, כשהיו מזכירים במיפגש
בנות־העמים את שמו של נשיא צרפת, היו
מדברים על, הדוד של אופירה׳.״

שטענו כי אחד מנימוקי התנגדותה של
נולדה לבחירתו של נבון, היתה אופירה.
מקורביה של גולדה טענו אז כי היא
אינה מסוגלת להשלים עם הרעיון שמי שהיה
פעם מזכירו האישי של דוד בן־
גוריון ייבחר כנשיא ויטיל עליה להרכיב
ממשלה חדשה> ומי שנבחרה בתחרות
שנערכה מטעם העולם הזה דווקא, לייצג
את מדינת־ישראל בעולם, תהיה רעיית
הנשיא. בעקבות התנגדותה של גולדה
מיהר פנחס ספיר לארגן — בניגוד לנטייתו
האישית, כפי שהודה מאוחר יותר —
את הגווארדיה הוותיקה של מיפלגת העבודה,
הפעיל את מכונת ההצבעות ה משומנת,
שפסלה את נבון כמועמד לתפקיד.
גם בעצם ימים אלה ישנם המנסים
עדיין להכשיל את מועמדותו של נבון
לנשיאות, על רקע פוליטי. אולם ממערכה
זו, הלגיטימית לכשעצמה, נעדרת הפעם
לפחות השינאה היוקדת של גולדה ל-
העולם הזה, ולמועמדת לתפקיד רעיית*
הנשיא, בגלל קשר־העבר שלה לבית
העולם הזה.

אופירה נכון כגיל ,20 פורטת עד פסנתר
מוקד דשינאת גולדה

מכוזבים

לגבר י ן1
111־ 1 1

(המשך מעמוד )7
נות מזדקרים נטיפים — /של נורים
וילדים, נשמות אביבים.
חנוך אורלנסקי, תל־אביב

הממשלה אשמה:
אני מאשים את ממשלת ישראל באח ריות
מלאה לטבח שבוצע על־ידי המחבלים
בכביש החוף. אני מאשים את ממש לת
ישראל שהיא ידעה, באמצעות זרועות
המודיעין, על חדירתה האפשרית של
חוליית המחבלים דרך הים, והיא עיכבה
ומנעה כל לכידה שלהם לפני שהגיעו
לחופי המדינה.
ממשלת ישראל איפשרה את הטבח האיום
(יום לפני נסיעתו של מנחם בגין
לוושינגטון) ,כדי לשנות מן הקצה אל
הקצה את המצב הפוליטי והתעמולתי ב־מיזרח־התיכון.
כדי ליצור הצדקה לפעולה
צבאית נגד אש״ף, איפשרה הממשלה
רציחתם של עשרות יהודים, גברים, נשים
וילדים חפים־מפשע.
ממשלת ישראל נושאת באחריות המוסרית
והמצפונית ובאחריות של שתיקה למותם
של אלה.
אריה ובבריוט, תל־אביב

המאבק זשזום

לאוהבי החיים
יהשיג בשקם, המשכיר יצרכו, כל-בו שיום

איני רוצה למות אידיוט
על הליטאני

קבלת מודעות
לבל העיתונים
במחירי המערכת

לכן אקרא
במרחב בימת מחנה השלום —
הופעה בקרוב

פירסו אידיאל
אבו גבירול 110 תל־אביב
(פינת אנטוקולסקי)
טלפון 227118 ,227117

חניה חופשית

ר! 11 טרמב לוחויי ל

זמן קצר לפני הבחירות האחרונות התבשרנו
על איחוד כוחות השלום (קרי —
היווצרות תנועת של״י) .כיום, בשעה ש חשוב
יותר מכל שכוחות השלום יפעלו
במרוכז — ללא הבדל מיפלגתי אך עם
בסיס אידיאולוגי ונכונות מעשית לפעו לה
בכל התחומים — דוממים מנגנוני
של״י על כל זרמיה.
אינני מקל ראש בפעילות בכנסת. אך
אם זו אינה משולבת בפעילות חיה לעורר
את דעת־הקהל, היא עקרה וחסרת־תוע־לת.
אני וכמה מחברי הצבענו של״י בב חירות,
מתוך אמונה שזהו כוח לוחם. אך
צר לי כי של״י נלחמה רק בבחירות, ועתה
— דממה. אמת, עיתונכם פועל לבניית
דעת־קהל, אך פעילותו רק בתחום הסגור
של קוראי העיתון.
מן הסתם, בעוד חודשיים או שלושה
יקרא בגין למישאל־עם בנושא השטחים,
ושוב יישארו ה״יונים״ מעטות ושוב יש אלו
(ותשאלו) :״מה נעשה, ואנחנו כה
קטנים?״ זו תהיה אשמתכם הטהורה —
אלא־אם־כן תתחילו כבר עכשיו באירגון
פעולות למען השלום.
הפעולות חייבות להיות מגוונות — על
קולות הרוב הדומם, הצף (ושאר שמות־התואר
המקובלים) חייבים להיאבק. יש
לפרסם מודעות על לוחות־המודעות בערים
ובדרכים, יש להחתים אנשים למען
ויתורים. יש לחלק קונטרסים שבהם יוסבר
שהקונסנסוס הלאומי הוא שקד והברירה
אינה בין שטחים לאבדון. אני פונה
אליכם, כי העולם הזה, כמנגנון המרכז
״קוראי שלום״ ,חייב לצאת ולהילחם על
דיעותיו. החודשים הקרובים הם קריטיים
ובטוחני שאלפים יצטרפו סביב גרעין
שתרכזו.
דן ארבל, רמתיים

מנהיג ריאליסטי
מוטו :
באם אפקוד — תציתו
באם אקדם — תבואו אחרי
באם אסוג — תהרגו אותי
תרשו לאחד אזרח צנוע ופשוט, בן
75 בגילו, מיוצאי הרפובליקה הסוציא ליסטית
רומניה, להתבטא, בכנות ובישי-
רות, מה הוא מרגיש ומה הוא הושב, על
המיפנה ההיסטורי: איש אשר עבר שש
מילחמות, שתיים בארץ־מוצאו וארבע
כאן, במולדתו האמיתית.
בל המילחמות שבתולדות העולם היו
שפיכות־דמים, השמדה והרסת נכסים והישגים
יצירות הגאונים של האנושות
וגם של המוני השקטים והפשוטים גם יחד,
הגורל האומלל הזה שפקד על האנושות
נגרם על־ידי מנהיגים שקרנים מיטוס־מנים,
חסרי מעצורי נפש אשר רימו והוליכו
שולל את עמיהם.
מילחמת־העולם הראשונה,1914—1918 ,
נגמרה בהדחתו של קיסר גרמניה, וילהלם
ושל קיסר רוסיה, ניקולאי. כל עוד שה

ארצות
הדמוקרטיות המשיכו בדרכה של
דמוקרטיה.
מילחמת־העולם השנייה,1939—1945 ,
שנגרמה על־ידי היטלר ומוסוליני וגם כן
על-ידי אנטונסקו של רומניה, מנהיגים
שקרנים ומיטוסמנים, אשר הביאו על האנושות
סבל וכאב כה רב והשמדה והרס
ללא תואר. ההיסטוריה לא סלחה להם,
וסיימו חייהם כפי שהיו מעשיהם.
ארבע המילחמות שבין ישראל לבין
שכניה הערבים, 1973 ,1967 ,1956 ,1948 ,
הביאו שפיכות דמים, סבל, כאב, השמדה
והרס, אבל לא הביאו פתרון לבעיותיהם
של העמים שהיו מעורבים בקרבות.
הפלחים המצרים העמלים בשדות ונא בקים
עם המידבר, הבינו כי אין מנצחים
ואין גם מנוצחים במילחמות אלו. המאבק
עם המידבר יותר חשוב. במידבר נתן משה
את התורה, ובמידבר לימד מוחמד את
תורת האיסלם.
סוף סוף, קם מנהיג אשר הרחיק את
השקר כעיקרון למימשל, חזר אל האמת,
גבר על הרע ושם את הטוב מעל הכל.
מנהיג זה, נשיא מצריים אנוואר אל-
סאדאת, מנהיג ריאליסטי. רגישותו, חינו כו
ותרבותו השאובים מן הסוציאליזם ה הומניסטי,
סללו לו את הדרך לבצע ה־מיפנה
ההיסטורי המופלא והמדהים הזה.
למנהיג כזה מיטב ההוקרה וההערכה
מאת פעיל ותיק סוציאליסטי שעלה על
הבריקדות עוד בשנת .1920
מרקו יומך, תל־אביב

שר 7ביטחון-פגים
במיספר גיליונות של העולם הזה דנתם
בהחלטת ראש־הממשלה, מנחם בגין, ל מינוי
שני שרי־ביטחון בישראל: שר־ביטחון
שיהיה עזר וייצמן ושר־ביטחון
שני, שיהיה שר לביטחון פנים ולנושאי
הטרור.
כתבתם כי לא ייתכן שבמדינה יהיו שני
שרי־ביטחון. והנה, באה שבת הדמים של
אוטובוס המוות, ולפי דעתי ניתצה מיתוס

זה. על פי אירועי העבר אנו רואים כי
אחד האנשים היחידים, אם לא היחידי,
המסוגלים לפתור את בעיית הטרור במ דינה
הוא שר־החקלאות העכשיווי( ,אלוף
(מיל ).אריאל שרון, האיש שפתר את
בעיית הטרור ברצועת עזה.
יש להכפיף יחידות מסויימות של צה״ל
והמישטרה לשר לביטחון־פנים, ובטוחני
כי דבר זה טוב למדינת־ישראל, במידה
שהשר יהיה בקי בנושאים בהם הוא עוסק.
השר הזה אינו חייב להיות פוליטיקאי,
אך לדעתי האדם המתאים לתפקיד הוא
אריק שרון, הבקיא בנושאי הביטחון וה טרור
יותר מכל אחד אחר.
אורי כנדרלי, חיפה

הגיון ממורן?
״הח״כ הבודד,״ ״צייד־הקולות, המיקצו־עי,״
/שומר החוק הקנאי, שמואל פלאטו־שרון,
רתח מזעם כאשר עיתונאים ואנשי-
ציבור התבטאו לגבי עברו הפלילי, או
עוררו תמיהות לגבי חוקיות בחירתו לכנ סת•
כשנתבקש להגיב על כך הודיע, ש כל
מה שנאמר עליו הינו עלילת־שקר ואיים
לתבוע לדין את מפיצי דיבתו. למר-
(המשך בענזוד )16
העולם הזה 2118

או לי מ פו ס ££3

תפסק ההשתוללות במשרדי החקירות!
כאדם שאינו מתמצא בנעשה בענף
החקירה הפרטית הופתעתי
לשמוע מפי בעל משרד חקירות
״ברק״ את הסיפור הבא ( :בהתרגשות)
״ 18 שנה אני עוסק בחקירה
פרטית וברשותי רשיון
מוכר ממשרד המשפטים. כל החוקרים
שאני מעסיק הם בעלי
רקע בטחוני וקיבלו את רשיון
החוקר שלהם לאחר בחינה במשרד
המשפטים. אך צא וראה
את ההפקרות והאבסורד המשתוללים
בענף שלנו.
(בכאב)״אנשים בעלי רקע פלילי
ותיקים במשטרה פותחים משרדים
ללא רשיונות ומעסיקים כ־
״חוקרים״ עבריינים מועדים.
אדם בלחץ, שזקוק באופן מיידי
לחקירה פרטית, פונה בדרך
כלל למשרד הראשון שנקרה בדרכו
ואינו טורח לוודא שזה

משרד מוכר. וכך, לאחר ששלם
סכום עתק (חקירה פרטית היא
ענין יקר) הוא מקבל שרות
גרוע שאינו פותר את בעיותיו.
במידה והוא בר מזל ואותם
״חוקרים פרטיים״ מצאו ראיות
משפטיות לבעייתו הדי הן נפסלות
בבית המשפט משום שאז,
ורק אז מתברר שאותו משרד
פעל בעצם ללא רשיון ו״חוקריו״
הם אנשים עבריינים שעדותם
מתקבלת כבלתי מהימנה. אותו
מסכן שכספו בוזבז עומד בפני
שוקת שבורה ואינו יודע למי
לפנות. לכן, כדי לחסוך עוגמת
נפש מיותרת אני מתרה ומבקש
מכל אדם הפונה למשרד חקירות
וגם אם אינו פונה אלינו,
שיוודא אם נמצא ברשות בעליו
רשיון מוכר״.
על הצלחותיו של משרד חקירות

ב>תהתה׳׳
אפנת בתי התה החלה פורחת
בארץ לפני מספר שנים. קשה
לומר שאפילו אחד מבתי התה
שצצו כמו פטריות אתרי הגשם
היה בית תה אמיתי. לפני כ־3
חדשים נפתח ״בית־התה״ ברח׳
בן יהודה 58א׳ ת״א, וסוף סוף
זכינו למשהו עם ״סטייל״ .המקום
מציע אוירה אינטימית,
מגישות חמודות, תה מדליק ומשקה
מיוחד של ״בית־התה״.
אך החשוב מכל היא מוסיקת
הג׳ז המעולה שמנוגנת ב״בית־התה״
.טובי הנגנים, כמו יוני
רכטר, שמוליק ארוך, ריקי ברמן,
ג׳רי גראול, דני גוטפורויד,
פטר ורטהיימר ועוד ,״מעבירים״
ערבי ג׳ז המספקים נושאי שיחה
לכל חובבי המוסיקה בת״א.
כל המעונין בבלוי תרבותי ומהנה
שיקפוץ כבר הערב ל בית
התה״ רח׳ בן יהודה 58א׳
טלפון .412365 :

״ברק״ איני רוצה להרחיב את
הדבור מסיבות מובנות. ניתן
רק לומר שהוא מתמחה בתיקי
אישות ובבעיות פרטיות אחרות.
הפניה אל המשרד יכולה להיות
חשאית ומקום המפגש הוא ב התאם
לרצון הלקוח. סודיות התיקים
מובטחת. ברשותו ציוד
מן המשוכללים בארץ: ציוד
צלום יום, צלום אינפרא, ציוד
הקלטה סמויה, פוליגרף (מכונת
אמת) ,רשת קשר וכמובן, ה חשוב
מכל, חוקרים מנוסים ומאומנים.
בגלל
המחיר הגבוה של חקירה
פרטית מאפשר משרד ״ברק״
תנאי תשלום נוחים. משרד
״ברק״ נמצא ברח׳ בן יהודה
181 טלפונים 247563 ,226291 :
ובלילה .745153 :

מדור למתרחש

בשמ7ן י 0

טל 241530 03ת.ד 29726 .ת״א

מה עושי ה ער בי

אין ספק שהשאלה :״מה עושים
הערב ז״ היא אחת השאלות ה שגורות
על לשונו של הישראלי
הממוצע. ואכן, כשד,בילוי בערבי
ששי, מוצ״ש ואף בימי
החול הפך למן מסורת מקודשת
כמעט, מתלבטים רבים כיצד
יבלו את זמנם הפנוי. כדי לקבל
תשובה מוסמכת לשאלה זו ניגש תי
אל המומחה מס׳ 1בחיי
הלילה של מדינת ישראל —
דפי נצחון.
רפי שהוא בעליה של רפי״ם
רסטוראנט — פיאנו השיב לי
במהירות ובאלגנטיות :״בואו
אלי״.
אחרי חצי שעה ברפי״ס התחלתי
להבין על מה ׳רפי מדבר. ה־אוירה
במקום מחשמלת. השולחנות
האלגנטיים, התאורה המהודרת,
הבר המפואר והבמה
הקטנה מהוים !תפאורה מושלמת
למה שמתרחש בפנים. כבר לאחר
כמה דקות נדמה לך כי
אתה בן בית במקום ורפי עם
כל החבר׳ה מסביב הם מכריך
הותיקים. נגינתו של הפסנתרן
הנודע איתן מסורי, התבשילים
והיין הטעימים מכניסים אותך
לאוירה של נינוחות והנאה מושלמת.
בהמשך
הערב אתה זוכה לטעום
מהדבדבן שבקצפת על הבמה
הקטנה יופיע אמן צמרת. אני
זכיתי לראות את טוביה צפיר
ש״השכיב״ את הקהל. בימי

את חברת אולימפוס אין צורך
להציג. הביצועים המקצועיים
של מצלמותיה הקנו לה שם ומוניטין
עולמיים.
המצלמה החדשה של חברת אולימפוס,
ה־3־ €6תשנן היא מצלמה
חצי מסגרת המתגאה במכירתן
של למעלה מ־ 4מיליון יחידות.
היא קומפקטית וחסכונית
באופן השובה את העין ומוציאה
תמונות שאפילו המקצועיים יהנו
מהן. ה־3־ס 6הסק מאופיינת
בעין אלקטרונית הקובעת את
מהירות הסגר וגודל הצמצם. עם
מיקוד קבוע התמונה יוצאת
ברורה ממרחק של 1.5מ׳ עד
אין סוף, וכל שעליך לעשות
זה רק ללחוץ על כפתור השח רור.
ניתן גם לצלם ב״קלאוז־אפ״
עד 30ס״מ.
אין כל חשש של איבוד תמונות

שישי ושבת אחרים מופיעים
^רפי״ם כל אמני הצמרת בישראל:
גדי יגיל, דודו טופז, ציפי
שביט, תיקי דיין ועוד רבים
אחרים.
על המקוריות והנסיון של רפי
בארוח, ועל המסיבות הנוצצות
שערך כבר נשפכו נהרות של
דיו. אל רפי מצטרף בקרוב ל הנהלת
רפי״ס סא״ל (מיל) אמנון
אבני מבעלי אל מאציו לשעבר.
רפי״ס רסטוראנט — פיאנו נמ צא
ברח׳ יורדי הסירה ,1ת״א,
טל .450083 ,440009 :הוא ה מקום
היחידי בארץ המציע אתרו
בסגנון אמריקאי — אכילה,
שתיה, הופעת אמן ורקודים,
אז, באיזה שעה ברפי״ס?

כשהאור מעומעם. הסגר ננעל
!וסימן אזהרה אדום נראה בעינית
הכוונת. כיצד אפשר ל המשיך
!ולצלם? חבר מבזק
אולימפוס 8 200ק לחבור הישיר
ותקבל תצלומים באותה
איכות מעולה גם במשך כל ה לילה.
עבודתך תהיה קלה ו פשוטה
וזה הודות לשיטת המבזק
האוטומטי החדישה שהוכנסה ל אחרונה
למצלמה זו.
ב־צ־ססח^ק 72 תמונות מקצועיות
לצלם החובב.

בחייה של דליה עמית
של דוגמנית צמרת

עד לפני כשנתיים עבדה דליה
עמית כפקידה בסניף בנק במרכז
ת״א. העבודה בבנק היתה רווחית
למדי אך דליה הרגישה
שאינה מסוגלת להמשיך יותר.
״הרגשתי שאני נחנקת. החדגוניות
בעבודה והאנשים המרובעים
סביבי גרמו לי דכאון
והיה נדמה לי כי אני מבוגרת
ב־ 20 שנה מגילי האמיתי. היה
ברור לי שכך לא אוכל להמשיך,
אך לא ידעתי מה עלי לעשות
לשינוי המצב״.
לדליה שהיא בחורה נאה הציעו
מספר פעמים לעסוק בדוגמניות
אך היא מעולם לא לקחה את
ההצעות ברצינות .״השתגעתם
!? מה פתאום אני? מה אני
מלכת יופי ן חוץ מזה, צריך
פרוטקציה ובכלל באחד מערבי
היאוש שהיתה תופסת
הופיע חברה דני עם הצעה —
״שמעתי שחברת? ]1.מארגנת
קורס דוגמניות יחיד במינו. פתוח
לקהל הרחב וכל אחד יכול ל נסות
ולהתקבל״ .לדליה לא היה
הרבה מה להפסיד והיא החליטה
לנסות.
״נדמה לי שהכניסה למשרדו ה מפואר
של רוני פרג׳ון בעל
המכללה לדוגמנות היתד, צעד
ששינה את מהלך חיי. האוירה
האלגנטית, המזכירות היפהפיות
וחדרי הלימוד והאיפור המרשימים
גרמו לי למן עליזות בלתי
מובנת כמעט. לאחר שיחת הכרות
עם רוני עברתי ראיון התאמה
אצל צלם האפנה המפורסם
סמי בן גד ודוגמנית הצמרת
קארין דוגפקי ולהפתעתי התקבלתי
לקורס״.

כיום לאחר שנה של דגמון ב עוזרים לי גם בחיי היום יומיים״.
מלונות מפוארים והכרות עם על הקורס מוסיפה ומספרת ה העולם
הנהדר הזה, אני מסתכלת דוגמנית היפהפייה, המשמשת גם
לאחור על הקורס שעברתי ו כמזכירתו של רוני אורית שר :
נדמה לי שמה שקבלתי שם ״הלמודים עצמם נערכים באחד
היה יותר מסתם הדרכה מקצו ממלונות היוקרה של ת״א. ה עית.
בנוסף ללמודי הליכת מס מדריכים הראשיים הם כאמור
הדוגמנית קארין דונסקי והצלם
סמי בן גד. הקורס נמשך כ־3
חדשים ובסיומו מקבלת הבוגרת
תעודת דוגמנית מדופלמת המאפשרת
לדי לקחת חלק בכל
תצוגות האפנה המאורגנות בארץ.
מכיוון שהמשרד שלנו
מקיים בעצמו חלק גדול מתצוגות
האפנה הרי בוגרות רבות
מועסקות על ידינו. בחורות ה־מעוניינות
להתקבל לקורס ו להציץ
קצת יותר לעולם הזהר
הזה׳ יכולות לבוא ביום ראשון
אחד,״צ למלון דן ולהתבונן על
כוס קפה, בתצוגת אפנה. אל
תקבעו מראש שאינכן מתאימות
להיות דוגמניות. חייגו 290257
ונסו את מזלכן. אתן עשויות
להיות מופתעות כמו דליה״.
מכללת? 11.1מקיימת עוד קורס
נוסף :
י 9קורס לאיפור מקצועי בהנהלתו
של בני בר לב, בוגר
ביה״ס לאיפור של קריסטין שובו
בפריס. מטרת הקורס להכשיר
לול, עמידה נכונה בפני המצ מאפרות מקצועיות לעבודה ב־למה
והצגת המוצר למדנו דברים טלויזיה, קולנוע ותיאטרון. בוג שכל
אשה חייבת לדעת לטפוח רות הקורס משתלבות היטב ב נשיותה,
גם אם אינה מתיימרת עבודה ויש להן דרישה רבה בלהיות
דוגמנית. עברנו הרצאות חברות הסרטה ובתיאטראות.
בנמוסים והליכות ע״י מרצים פרטים נוספים תקבל כל בחורה
מעולים. למדנו איפור נכון ע״י במכללת?*.ג, טלפון 290257
מדריכים מקצועיים של חברות רח׳ דיזנגוף .187 הצעה שלי.
תמרוקים. כל הדברים שלמדנו אל תחמצנה את הצ׳אנס.

תו ר עו ל ם ־ כ ש רו צי םלר או ת יו תר
הדילמה באילו ארצות לבקר ב־חו״ל
היא מסוג הדילמות שאני
מאחל לכל אדם. כלום יש תענוג
גדול מלשבת כאן בארץ במשך
חדשי החורף ולתכנן את ״הכיף״
שאתה עתיד לעשות הקיץ ב־חו״ל.
אך ככל שמועד הנסיעה
קרב והולך מוצאים את עצמם
רבים ללא כל תכנית נסיעה
מוגדרת ואינם יודעים על מה
בעצם יוציאו את כספם. חלק
בוחרים ב״שיטה״ הישראלית :
21 ארצות ב־ 30 יום. בדרך כלל
סופם של אלה לחזור ארצה
כשאמרת חז״ל שגורה בפיהם :
״תפסת מרובה לא תפסת״.
ואילו אחרים, עומדים ומתלבטים
בין עשרות הטיולים שמציעים
המשרדים השונים. לאלה
אומר רק מילה אחת: תורעולם.
תורעולם קיימת 18 שנה והיא
בעלת קשרים אמיצים עם כל
גורמי התיירות המרכזיים בעולם.
החברה עורכת תחקירים וסקרים
לפגי כל מסלול שהיא

מתכננת. בכל המסלולים בתי
המלון הם ברמה הגבוהה ביותר
על מנת שלא לפגוע בהנאה ה מושלמת
(תתפלאו, אבל מתברר
שהתייר הישראלי אוהב ויודע
׳להעריך שרות מעולה בהיותו
בחו״ל) .את כל הטיולים מלוים
מדריכים מנוסים ומאומנים, שעל
תרומתם להצלחת הטיולים יעידו
מכתבי התודה הרבים שתורעולם
מתגאה בהם. אך הדבר החשוב
ביותר, שנותר לכל אחד
בזכרון, הם המסלולים.
בנקודה זו באים לידי ביטוי
המקצועיות ויהנסיון של תור־עולם.
באמצעות מסלולים בלתי
שגרתיים אתה חש את דופק החיים
האמיתי של הארץ. מכיר
את תושביה, אורח חייהם יוה־מקומו
המעניינים באמת. ועכשיו
לטיולים עצמם :
9 :אמריקה: הטיול הפופולארי
של תורעולם 28 .ימים ב־ארד,״ב
מניו־יורק במזרח ועד
לוס־אנג׳לס במערב דרך ה־

קאונטרי של ארד,״ב. טיול יחיד שויץ, צרפת, הולנד ואנגליה.
במינו המעביר לך את ה־ סיור באירופה הקלאסית על
״§1ז611ש£״ האמיתי של אמרי אתריה ונופיה המפורסמים.
קה — .ניתן להאריך השהייה 9פנינים — טיול בלתי שגרתי
עד יל־ 45 יום ולהפליג אל האיים באירופה המערבית 27 .ימים
באיטליה, שויץ, צרפת וארמונות
הקריביים הקסומים.
• נופשות מדירה — 15 יום הלואר, הולנד ואנגליה.
של נופש ב״גן־העדן״ מדירה 9 .קסמי אירופה — 31 יום
הנופש כולל גם סיור בספרד בטיול הגדול לאיטליה, שויץ,
ספרד, הולנד, צרפת ואנגליה.
ו/או פורטוגל.
• ביזנט — 27 יום של אכזו־ 9ספארי אפריקה — 15 ימים
של מסע מרתק בארץ הפלאות.
טיקה באירופה האחרת.
ורומניה.ביקורים טיול יחודי לתורעולם בספארי
באתונה, תורכיה
המשגע של אפריקה. הרפתקאה
׳ 9רומנסה ספרדית — 27 יום בג׳ונגלים שתשאר חקוקה בזב־בספרד
ופורטוגל. מדריד, ליס רון לכל החיים.
בון, פלמה דה מיורקה, מלחמות ! 9מקסיקו /ויוה מחיקו ! —
׳שורים וכל מה שחלמת לראות מסע מופלא ׳למקסיקו על כל
בחצי האי ד,איברי.
אתריה הידועים. אפשרות ל 9פניני
הבלקן — תורכיה, שהייה נוספת בארד,״ב.
בולגריה, רומניה, יוגוסלביה ו נוסע יקר, כשאתה ניגש לסוכן
יון 29 .יום של חזיות במזרח הנסיעות שלך, עמוד על כך,
אירופה.
שירשום אותך לאחד מטיולי
׳ 9קלסיקון — 24 ימים ב תורעולם. ועכשיו, נסיעה טובה
אירופה הקלאסית — איטליה, ותעשה חיים.

הבא לביתך את
אנואר סאדאת, נ׳יח• קרטר
ואלקסה״ל

110צ11 זז*1ק 0׳>
€881*11*1ת6מג\ 2
׳>זו 11ח€€

ת*€1111 ץ וזז1זז 11

ועוד 44 ספרים אתרים
בסתות ל1־ 3ל״
לאחד.
רכוויו מינוי ברב ספר.
יש לך ב עי ההמ שו תפת לרוב
ה אנ שי ם ה חו ש בי ם, מ צי אתזמן
פנוי ל ק רי א ת כל הספ רי ם
החד שי םהמ ענייני ם או ת ך.
מ שו ם כך תקבל בב רכ האת ״רב
ספ ר״ — ה ר עיון החדשהמ בי א
לך אתהחד שי ם שברבי המכר
ה עו ל מיי ם, ב מגוון מ פ תי ע של
נו ש אי ם: פו לי טי ק ה, ה ס טו רי ה,
מדע, פ סי כו לוגי ה, מין,
א ר כי או לוגי ה, חינו ך, מינ ה ל
ע ס קי ם, בי שול, קו לנו ע ובידור,
ע שה זאת בעצמך ועוד.
כל הו צאהחדשה של ״רב ספר״
מ בי א ה לך אתהמשמ עו תי ביו ת ר, ה מ עניין
ביו ת ר, המס עי ר ביו ת ר,והמ דו ב ר ביו תרמ בין רבי
המכרשהתפרס מו לאח רונ ה ב עול ם כ מו: ה או טו ביו ג ר פי ה של
ג׳י מי קרטר, ה ח פו שאחרז הו ת — או טו ביו ג ר פי ה של אנו א ר
סאדאת, ה ר צון ל חיי ם — ה א פו ס של י רו ש לי םהע תי ק ה שנכ תב
ע״י ג׳ון פי לי פ ס, הימים הי פי ם — ד״ ראלקס קו מ פו ר ט, שי ח ה
עם ה סו פ ר לי און יו רי ס, שור שי ם של אלקס היי לי ועוד.

זאת ההזדמנות שלך לקרוא עשרות ספרים מתורגמים משפות
זרות שלעולם לא היית מגיע אליהם מחוסר זמן, גגלל
מחירם הגבוה או אי ידיעת שפת המקור.
״רב ספ ר״ מ צי ע לך לרכו ש מנוי שנ תי ב מ חי ר של 125ל ״י
(כולל ד מי מ ש לו חומ. ע .מ ).או תותקבלל בי תךאחת
ל חו ד שיי ם 6 ,פ ע מי ם ב שנה.
מלאאתהת לו שהמצ ״ בותקבלל בי תךל עיון אתהמה דו ר ה
הרא שונ ה של ״רב ספר״ ללא כל ה ת חיי בו ת מ צי ד ך.

״ רב ספר״ — מבחרמ תו רג םומ תו מצת של רבי המכר
(5ז 86116ז )063ה פו פו ל ריי ם ביו תרב עו ל ם.
״רב ספר״ — נ א מן ל מ קו ר, ערוך ב צו רהתמ צי תי תומק צו עי ת
ל ה בנ המלאה בז מן ק רי א ה מיני מ לי.
״רב ספר״ — קו ב ץ מו בחר של 8ס פ רי םבמ חי ר מ מו צ ע ^
של 3ל״ י ל ספ ר.
״רב ספר ״ מו פי עבק בי עו ת כל חו ד שיי ם ובו 176ע מו די ם.

נסה חינם !
לכבוד
״רב ספר״ ת.ד45 .
סביון.
נא לשלוח אלי לנסיון ללא כל התחייבות מצידי את
המהדורה הראשונה של ״רב ספר״.
אם ארצה להצטרף למועדון המנויים של ״רב ספר״ הנני
מתחייב בזאת לשלוח המחאה על סך 125ל״י (כולל דמי
משלוח ומ.ע.מ ).עבור מנוי שנתי.
אם ״רב ספר״ אינו מתאים לי הנני מתחייב בזאת להחזירו
תוך 10 יום.

שם משפחה
שם פ ר טי _

עיר __ חתימה _

רב סר-מיטב רבי המכר על רגל אחת

ההצעה בתוקף 30 יום מפרסום המודעה.

העולם הזה 4.78

העולם הזה 2118

נוא דגו ל -וטיעוני כוזבי

האריסטיקה (היא תורת הוויכוח, או ״הנצחנות״)
פותחה על־ידי הסופיסטים היוונים שחייבים היו להוכיח
את כוחם בהוכחת ההנחה והיפוכה. לצורן מיבצע
כזה נזקקו הסופיסטים גם לטיעוני־כזב שאינם תקפים
מבחינת ההיגיון. חכם רומי אחד, אם אינני טועה,
בדק ומצא שיבעה סוגים עיקריים של טיעוני-כזב אך
מאז, למרבית הצער, לא נעשתה עבודה רבה בשטח זה.
מטבע הדברים, תופסים הפוליטיקאים מקום של
כבוד בין המשתמשים בטענות־הכזב (אף שגם ״מדענים״
למיניהם, עיתונאים ואפולוגטים אחרים של המישטר
עושים בהן שימוש מכובד) .פוליטיקאי אחד, הנחשב
אצלנו כנואם־בחסד הוא, כמובן, ראש״הממשלה מנחם 1 בגין. ולא במיקרה כך, טוען אני, לא במיקרה. שכן
מנחם בגין שלנו עושה בתחום הטיעונים הכוזבים כבתוך

שלו, ולא פעם אתה מוצא אצלו גם חידושים מעניינים
בתחום זה, קומבינאציות מפתיעות ועוד כיוצא באלה.
בשורות הבאות אסקור את הסוגים העיקריים של
הטיעונים הכוזבים שבהם עושה מר בגין שימוש (מבלי
להיות צמוד תמיד למקור הרומי) ואולי נברר לנו, אחת
ולתמיד, את סוד קיסמו של הנואם הדגול הזה.
הטיעון לגוף הטוען (הידוע גם כארגומנטום

אד-הומינם) .כאשר טענת המתווכח עימך נראית קשה
לעירעור, אין לך ברירה אל לטפל בטוען עצמו. מר

בגין עושה שימוש רחב מאד בטיעון זה, ומשלב אותו
בכישרון רב גם בטיעונים אחרים. לדוגמה: כשתקף
המערך את שיחרורו של הגנב הגדול ביותר בתולדות
מדינת ישראל, יהושע בן״ציון, הזכיר בגין לאנשי המערך
* כי אחד משלהם, יוסי שריד, היה בין הממליצים על
השיחרור. ודוגמה לשימוש ״מעורב״ :כשטוענת ח״כ
שולמית אלוני נגד בגין, הוא שואל אותה בשם מי היא
מדברת וכאן, כמובן, יש גם שימוש ב״טיעון בשם
חרוב״ שעליו אעמוד להלן. הכזב בסוג זה של טיעונים
ברור לגמרי: צידקת הטענה חסרת קשר לטיב הטוען,
שכן שתיים ושתיים הן ארבע אפילו אמר זאת הצורר
חמלניצקי, וגם צוררים מאוחרים יותר החביבים על בגין.
הטיעון הסיבובי. בסוג זה של טיעוני כזב ״מוכחת״
הטענה על ידי הטענה עצמה. למשל: מר בגין טוען
כי צידקיי עמדתו מוכחת מכוח העובדה שהיא נתמכת
על-ידי מרבית העם. ומדוע תומך רוב העם בעמדותיו
של מר בגין ז כמובן: משום שהן צודקות ...והעם שלנו
הרי הוא עם חכם. כך נוצר ״הקונסנסוס הלאומי״
הידוע, שממנו אין לזוז משום שהוא ״הקונסנסוס״,
והוא ״הקונסנסוס״ משום שהכל מצייתים לו.
הטיעון בשם הרוב. זהו טיעון־כזב מן החביבים
ביותר על ראש״הממשלה. עד כדי כך חביב עליו טיעון
ן זה, שנעשה בו שימוש גם כשלמר בגין אין רוב
מאחוריו. על־פי טיעון זה, עצם העובדה שרוב מיספרי
של אנשים סבור שטענה מסויימת צודקת — זה עושה
אותה כזאת. מר בגין משתמש בטענה זאת לגבי האופוזיציה
בכלל, ולגבי הסיעות הקטנות בפרט. מובן
שהמיספרים המדוייקים אינם מפריעים במיוחד לרב״

ס • תו

כזבן כבגין. כבר בכנסת הקודמת טען שיש רוב לעמדותיו,
וכך הוא ממשיך וטוען בכנסת הזאת למרות
שלא לחרות, לא לליכוד, ואף לא לליכוד +מפד״ל
אין רוב, לא בכנסת ולא בעם.

הטיעון בשם הסמכות. על-פי טיעון כוזב זה, מקנח
מעמדו הרם של הטוען או התומך בטיעון מישנה־תוקף
לטענתו. העובדה שבגין הוא ״ראש האופוזיציה״ או
״ראש הממשלה״ ,אמורה לחזק את עמדותיו. אך הוא
אינו מסתפק בכך, ומנסה לגייס לעצמו תמיכת סמכויות
אחרות. כך, למשל, טען בגין בזכות ״תוכנית השלום״
המגוחכת שלו, משום שהנשיא קארטר (שניתן להשוותו
לז׳בוטינסקי) וכמה סנאטורים ״ידועים ומכובדים״
תמכו בה. גם כאן, כמו בטיעונים הקודמים, אין מר
בגין חש מחוייבות רבה לאמת, וזו שבה וטופחת על
פניו לאחר זמן. אך לטיעון זה היגיון מפוקפק מאד
גם כשיש תמיכת-אמת מצד ״הסמכות״ ,שכן מעמדו
הרם, הפוליטי, החברתי או הדתי של הדובר אין לו
דבר וחצי דבר עם התוקף ההגיוני של דבריו. אדרבא :
אם לפי תשאלו, ככל שמעמדו של אדם רם יותר, יש
להתייחס לדבריו בחשדנות רבה יותר, ואין טוב מן
המיקרה של מנחם בגין עצמו כדי להוכיח זאת.
הטיעון בשם הקדושה. טיעון״כזב זה דומה לקודם.
כאן אין הכזבן מסתפק בסמכות אנושית, אלא מגייס
לעזרתו סמכויות ״נעלות״ יותר, ומה לנו נעלה יותר
מן האל עצמו! כך, טוען בגין, אם ״אלוקינו״ בכבודו
בעצמו הבטיח לנו את ארץ־ישראל כולה, מי אנחנו
הקטנים והעלובים שננסה להתנגד לרצונו, ולהחזיר
חלק מארץ זו לעם אחר ז אף זה מן הטיעונים החביבים
על בגין, שאינו פוסע פסיעה בלי לומר ״בעזרת השם״.
נגד טיעון מפוקפק זה כבר העלה בשעתו ז׳אן־ז׳אק
רוסו טענה יפה: האל, שהכל נעשה בדברו, גם המחלות
כך. האם משום כך אסור לנו להזמין רופא ן
הטיעון בשם החוק. ניתן לסמוך על פורמאליסט
כבגין שלא ישכח את החוק כמקנה תוקף וצדק לטיעוניו
(כאשר נוח לו הדבר, כמובן. מר בגין היה תומך נלהב
בהפרת החוק של קדום בעת שילטון המערך) .טיעון
זה חביב במיוחד על מי שמצוי בשילטון או מקורב
לצלחת. החוקים נחקקים על-פי אינטרסים קרים וארציים
מאד על-ידי השילטון. אחר-כך בא השליט, וטוען
כי רק מה שנעשה על״פי החוק, או למיצער ״ברוח
החוק״ ,הוא גם צודק ונכון.
הטיעון בשם הטבע האנושי. על-פי טיעון כוזב זה,
מוצדקים מעשה או אמירה על־פי מידת קירבתם לדבר-
מה מעורפל הקרוי בפי הטוען ״הטבע האנושי״ .העובדה
שמצוי מיספר בלתי״נדלה של סוגי ״טבע אנושי״ אינה
מפריעה, כמובן, לנואם דגול כבגין. אדרבא: זה רק
עוזר לו. למשל: כשהוא עומד בראש אירגון מחתרתי
הנוקט את דרך הטרור, הרי זה משום שהטבע האנושי
דורש שעם יילחם לעצמאותו בכל האמצעים. כשאש״ף

נוקט שיטות-טרור, הרי הוא עושה מעשים הנוגדים
את הטבע האנושי, כמוהו כנאצים. בשם הטבע האנושי
ניתן להצדיק או להכחיש כל דבר, ובדיוק משום כך
אין להשתמש בו כחיזוק לטיעון כלשהו.
הטיעון בשם ההיסטוריה. טיעון דומה לקודם.
בוחרים מיקרה היסטורי כלשהו, מתאימים אותו לצרכינו׳
וכבר ההיסטוריה מוכיחה את טענתנו. אצל בגין
מופיע הטיעון בשם ההיסטוריה בעיקר בצורתו של
״טיעון השואה״ .העובדה ששישה מיליון יהודים נטבחו
על-ידי הנאצים מצדיקה, אליבא דבגין, כל צעד וצעד
מצעדיו, נתעב ככל שיהיה. אין זה מיקרה שדווקא
כשהוא מגייס לעזרת מטרותיו הפוליטיות הפרוזאיות
את דם הטבוחים, מעלה מר בגין על ראשו כיפה והבעת
קדוש-מעונה, והשילוב של ״היסטוריה״ ,״קדושה״ ומי-
מיקה תיאטרלית כבר משכיח מאיתנו את כל השאר.
מר בגין אינו מסתפק, כמובן, בטיעונים כוזבים.
הוא משתמש בנאומיו ב״עזרים״ נוספים. המימיקה
הוזכרה כבר, וכן גם הכיפה. אך אם נישאר בתחום
המילולי, כדאי שנזכיר את מה שמכונה ״מילים טעונות
רגש״ ,האמורות להפעיל את קהל השומעים בדרך ההת-
נייח הפאוולובית. מילים כמו ״נצח ישראל״ ,״דם
קדושינו״ או ״זקנים, נשים וטף״ מעירות במאזין יצרים
רדומים, ומרדימות באותה הזדמנות חגיגית את הגיונו.
מר בגין נחשב כנואם מעולה משום שהוא יודע להפעיל
בעת ובעונה אחת את כל הלהטים, כאותו קוסם שבעת-
בעונה-אחת הוא שולף ארנבים ממיגבעתו, בולע חרבות
ומכייס את הצופה שהתנדב לעלות על הבמה. נסיים
בדוגמה אופיינית :
מר בגין :״לפלסטינים (נאמר תוך הדגשת ה״לס״
בהבעת בוז האומרת: מי הם בכלל !) אין שום זכות
הגדרה עצמית. מדוע ! משום שהם מיוצגים על-ידי
אירגון טרוריסטי, הפוגע בזקנים, נשים וטף. אירגון
זה נוקט את השיטות שנקטו הנאצים (כיפה על הראש)
ששפכו את דם קדושינו. אנו לא נדבר עם אירגון נתעב
זה (הבעת קדוש מעונה) .האם יסבול הטבע האנושי
שיהודי ידבר עם מי שרוצה להשמידו ז האם ניתן הגדרה
עצמית למי שישלח קטיושות אל ערינו ז התהיה שוב
ירושלים, עיר-הקודש, בטווח תותחיו של הצורר!״
לצורך הטיעון טורח בגין לזהות את הפלסטינים
עם אש״ף וכך, בפוסלו את אש״ף, הוא פוסל גם את
הפלסטינים, ואתה כמעט שוכח שלמר בגין לא משנה
כלל מי מייצג את הפלסטינים, ושאין הוא מוכן לתת
להם זכות הגדרה עצמית בשום מיקרה.
מתקבל על הדעת שמר בגין מכיר גם כמה טיעונים
תקפים, אך מה לעשות ואלה אינם מסייעים הרבה
לעמדות כמו שלו ז הקורא המבקש להשתעשע ירשום
לפניו את סוגי הטיעונים הכוזבים, ובנאומו הקרוב של
מר בגין יוכל לרשום לפניו כמה פעמים משתמש הנואם
הדגול בכל אחד מהם.
ההימור שלי הוא, שבנאום בן יותר מעשר דקות לא
ישכח בגין אף אחד מהם.

!/ולמה פ רנ ק ל. חל־אב־ב

0 1 1 1תות

עין־כר -מוח החלו
בימים אלה הוגשה על-ידי מינהל״מקרקעי״ישראל
תוכנית פיתוח לאחת השכונות הציוריות והיפות בירושלים.
התוכנית, שהוגשה בחיפזון ותוך הטעיית התושבים,
מעוררת כבר ויכוח תיכנוני מסוג הוויכוחים
שאותם ידעה כבר ירושלים.
מעבר לביקורת העניינית שיש לארכיטקטים על התוכ נית
הספציפית הזאת, מתעוררות שוב כמה שאלות
מהותיות הנשאלות על-ידי תושבים רבים בעיר וגם
מחוצה לה.
מהי איכות־חיים עירונית, ואיך שומרים עליה ז
מה המיוחד והיפה באופיה של ירושלים, ואיך
שומרים עליו ז

1 1 1

מדע התיכנון האורבני המתפתח בשנים האחרונות,
מצא כבר, למרבית הפלא, את התשובות לשאלות האלה.
מה שאינו מפליא הוא, כמובן, שתהליך הביצוע
בשטח עושה אותן התשובות ללעג ולקלס. כמו שניצח
הפלסטיק את העץ בתרבות הריהוט המודרני, כך מנצח
גם השיכון את הבית בתרבות הדיור של המאה ה.20-
אנו עומדים חסרי-אונים מול עוצמתן של חברות*
הענק, שמטרתן רווחים גדולים ככל האפשר ומהר ככל
הניתן, באספקת הצורך במגורים נוחים, הנוחיות חייבת,
כמובן, לבוא על חשבון היופי — כאשר השיקולים הם
רווח ומהירות.
אנו מבינים את כוחו של הסנדארט מול חולשת
המיוחד, ופוטרים את עצמנו מלהיאבק בו באותה
הרכנת-ראש של מי שמקבל דין שמיים, ויודע שהדין
אין דין צדק.
״איכות החיים העירונית״ הפכה סיסמתם של הרו-
מנטיקאים במאה ה־ .20 ביקורתם מופנית אל האיכות
הפיסית הסובבת אותנו, אך בליבס״פנימה הם כואבים
למעשה את איכות נפשנו. איכות זו מאבדת את ייחודה,
ועולה קורבן על מיזבח הסרט הנע, המוציא מדי שעה
תבניות של בתים ואנשים.

האוניפורמיות היא נגע שדבק בכל דפוסי חיינו.
המישטר, כל מישטר, טיבעו שלא ישלים עם המיוחד
והשונה, שהרי הוא מקלקל את הסדר.
זה גם טיבעו של מישטר המתכננים האורבנים,
העושים מלאכתם על״פי הנחיות שקיבלו ממישטר
בעלי־הממון ומקבלי-ההחלטות, שיכולים להיות לצורך
יה ; ממשלה, עירייה או חברות פרטיות. הגניוס הארכיטקטוני
היהודי הצליח להגשים בשכונות שונות את
האידיאל התיכנוני של ״שילוב הישן (הגיטו היהודי)
עם החדש (הקוביזם המודרני).״
איך אפשר לעצור אותם !
אי־אפשר לעצור אותם! אפשר רק לברוח למקום
אחר ולקוות שלא יגיעו אליך.

לירושלים יש אופי מיוחד. באו אליה, וחיים בה,
אנשים שערגתם אל נופים רחוקים וישנים. נופים אלה
עדיין קיימים, והם ממלאים את נפשם.
כל דור תרם משהו לנופיה המתחדשים של ירושלים,
והטביע בהם את חותם תרבותו האדריכלית.
הצלבנים בנו בה את המיגדלים והכנסיות, המוסלמים
את החומות והבתים המקומרים, והיהודים את המלונות
והשיכנים.
משום־מה היו אלה דווקא הגויים שהבינו את אופיה
הארכיטקטוני המיוחד של העיר. החל מהמושל הבריטי
סטורס, שייכנס להיסטוריה אולי רק בזכות ההוראה
שלו לבנות בירושלים אך־ורק באבן, וכלה באדריכל
האמריקאי הידוע לואיס קאחן. כאשר ראה קאהן את
תוכנית-האב שהכינו היהודים לירושלים ב ,1968-שאל
בפלצות :״ואיפה האופי של ירושלים בתוכנית הזאת ! ״
על השאלה מה מיוחד באופיה של ירושלים אין,
לצערי, תשובה ברורה, אבל יש לה לפחות הרגשה
צלולה. אפשר לעמוד היום במקום כלשהו בעיר ולומר
בביטחון :״אני מרגיש שאני בירושלים.״ אפשר גם
לעמוד במקום אחר, ולומר באותה מידה של ביטחון :

״אינני מרגיש שאני בירושלים״.
באותם המקומות שבהם אפשר להרגיש זאת, עצתי
למתכננים, למפתחים ולקבלנים :״סלקו ידיכם אחד
המקומות שעוד נותרו לפליטה בעיר חיפה הזאת הוא
הכפר עין־כרם, שבשיפוליו המערביים של הר־הרצל.
יש לי תשובה לכל הנימקים של מתכנני עיו״כרם.
לנימוק אחד בלבד — ״הרווח הכספי״ — אין לי תשובה.
עם הנימוק חזה נידון גם מאבקם הרומנטי של
תושבי עין־כרם לכישלון. לא היה צריך לחיות נביא
כדי להגיד על עין־כרם, הלא היא בית-הכרם המיק-
ראית, מה שניבא אותו היהודי לפני 3000 שנה :״ועל
בית־הכרם שאו משאת כי ראה נשקפה מצפון ושבר
גדול״ (ירמיהו ו׳ פס׳ א׳).

משה ;! מי ר ב* ,רועול

בין סאדאת ובגין התחיל בהאפי־אנד...״

שי חו ת

1מ05 ^ 1—11

^ טין

ץ 01£ג 3 >111ו1*11*11 •1*.
10X11 1<*£י11י יל4 11 ^ 01

1—13י 0

אמץ על שיחתו עם אבנרי;!:
בגין אינו עומד להתאסלם

* אל־אחבאר.10.3.78 ,

^ חת ההגדרות המשעשעות ביותר
של המצב העגום נתן לי מוחמד סיד-
!אחמד, וזוגה־חדיעות השמאלי, שהוא אחד
המוחות הטובים ביותר בארץ־היאור .״הרומאן
בין אל־סאדאת ובגין התחיל טחאסי-
אנד, ומאז הוא הולך לאחור,״ אמר לי.
׳בכל השיחות שניהלתי בביקורי בן-
השבועיים בקאהיר, מצאתי אצל פעלי-

בקא חי ר
הופיע בכתב־יעת ערבי, המסקר ספר חדש.
בספר זה מתוארת המגמה הישראלית
להקמת קואליציה גדולה של כל המיעוטים
הלאומיים, הדתיים ׳והעדתיים במרחב, כדי
למגר את הערבים־המוסלמים.

״זה אקטואלי מאד,״ אמר סיד•
אחמד ,״כלבנון תומכת ישראל כ
מארונים נגד המוסלמים. כקרן

£211£

שיחי תערובת של פסימיות, חשדנות,
סקרנות, תיסכול, ותמיהה. פסימיות לגבי
רצונה של ממשלת־ישראל להגיע באמת
לשלום, חשדנות כלפי כוונו,תיה האמי־תי׳ות,
סקרנות לגבי התהליכים בתוך יש ראל,
תיסכול בגלל המצב, תמיהה על
קלות־הדעת ישבה מניחה ישראל להזדמנות
היסטורית לחלוף.
החשדנות ניזונה באחרונה ממאמר יש־

אפריקה היא תומכת באתיופיה,
נגד הסודאנים ויהסומאלים. המגמה
הזאת הולכת ומתגשמת כמציאות.׳׳
נושא
זה צץ ׳בכמה שיחות. הוזמנתי
לארוחת־יערב בבית פרטי, שבה השתתפו
כמה אנשים מצמרת האינטליגנציה. השיחה
התגלגלה לאותו ספר. הנוכחים, ביניהם
אחדים מן הראשים המבריקים של הבירה

35211־־צי ג־־יס 1״

אורי אבנר׳

^111״ .1^ 1ן|ן

35211 ^4 4

^,1 1>1

מנצור על שיחתו עם אכנרי*
בגין אינו אוהב בדיחות
* אל־אהראם.17.3.78 ,

האיש שנינה את בגין..ש״לוקי־ מסביר אח השקפתו

ה מ סו שו
דוצטנה אגיו

כל ישראלי מכיר עתה את שמו של
מוצטפה אמין. דאג לכך מנחם בגין
עצמו, כאשר חולל משבר במש׳א־ומתן
המצרי־ישראלי בעיקבות ;מאמר שבו כינה
יאמין את בגין ״שיילוק״ ,על שם הדמית
היהודית במחזהו ^,ל ויליאם שקספיר
״הסוחר ׳מוונציה״.
מוצטפה אמין, גבה־קומה, פעיל מאד
למרות גילו (הוא צריך ׳להיוון מעל לגיל
ה־ ,)70 קיבל אותי פעמיים בילישכתו, ב קומה
העשירית ישל בניין העיתון היומי
״אל־אחיבאר״ ,השוכן בקירבת בניין ״אל־אהראם״
,במרכז השכונה העתיקה ו הענייה
בולאק. בכניסה לבניין מוצב פסל
של אחיו המנוח, שעימו יסד ב־ 1944א ת
האימפריה העיתונאית שלו.
הקאריירה של אימין נפסקה, כאשר
נאסר על־ידי גמיאל עבד־יאל־ניאצר והו אשם
בריגול לטובת אירצות־הברית. הוא
ישב במשך תשע שנים בכלא .״אולי בגלל
זה נשמרתי טוב ואני נראה צעיר מגילי,״
הוא מתלוצץ.
את !הדברים הבאים אמר במהלך שתי
שיחותינו, שנמשכו כשעתיים. הן ׳נערכו
לפני ואחרי מעשה״הזוועה בתל־אביב,
ולפני הפלישה ללבנון.
כשאמרתי לו, בראשית השיחה, שמר
בגין ׳מרבה להזכיר א ת שטו מאז כינה
אותו ״שיילוק״ ,אמר :״אולי אני צריך
לשלם למר בגין קומיסיון, עבור הפיר־סומת.״
בכל־זיאת
למה התכוונת כאשר בחרת
בכינוי זה דווקא ו

,.בגין רוצ הלח תוך
בבשר גו פנו!״
באיסמאעיליה הרגשתי שמר בגין רוצה

לחתוך בשר מגופנו !
אילו אמרו לנו מראש שהישראלים
רוצים נתח מאדמת מצריים, לא היינו
נותנים לנשיא אל״סאדאת לנסוע לירו שלים

אני הייתי העיתונאי הראשון במצריים
שכתב מאמר של תמיכה בהחלטת אל־סאדאת,
לנסוע לירושלים. זה פורסם ביום
השבת בבוקר, במה שעות לפני שהמריא.
כאשר הודיע אל-סאדאת על יוזמתו,
היו הפל המומים. גם העיתונאים
היו בהלם. הם לא ידעו איך יגיב העם.
הם לא העזו לכתוב. אני כתבתי ובירכתי
את אל־סאדאת. ואז התברר שהעם כולו
עי מ ו.
לכן כאב לי כל-כך כאשר נסתבר כי
בגין רוצה מאיתנו אדמה מצרית, למען
ההתנחלויות שלו. הרגשתי: חותכים
בבשר החי שלנו. וזה, כמובן, העלה את
דמותו של שיילוק, שתבע במחזה לחתוך
ליטרת־בשר מגופו של יריבו.

המצרים ל א היו
מעולם אנטי־שמי ם״
טוענים שהשתמשתי, כאילו, בכינוי
אנטי״שמי.
איך אני יכול להיות אנטי־שמי ז הרי
אני שמי בעצמי !
במצריים לא היתה מעולם אנטישמיות.
להיפך ! בשנת 1924 נבחר היהודי
הראשון לסנאט המצרי — הרבה זמן
לפני שנבחר היהודי הראשון לסנאט ה אמריקאי.
הוא נבחר במחוז שלא היה
בו אף יהודי אחד. כל הבוחרים היו
מוסלמים. הוא המשיך בכהונתו עד המהפכה,
בשנת .1952
גם כאשר יסדנו את העיתון הזה, עבדו

אצלנו הרבה יהודים.
כאשר היטלר גירש את היהודים, רבים
מהם באו הנה. קיבלנו אותם בזרועות
פתוחות. שלא יאשימו אותנו באנטישמיות

,ה מ צרי ם א הדו את
הורגי ה לו ר ד מוין״
העם המצרי כולו אהד את שני הבחורים
היהודיים, שהרגו את הלורד מוין
בקאהיר. תבענו מן הממשלה המצרית
להמתיק את דינם. אבל הבריטים לחצו
להוציא אותם להורג, והממשלה לא יכלה
לעמוד בלחץ. לכן הם ניתלו.

יי ה ח״דד ח׳ עם 11־ 11׳
פרשתל בון ״
הפרתי היטב את נידוני פרשת לבון
משנת .1954 ישבנו יחד בכלא טורה,
מדרום לקאהיר.
כאשר שיחררו אותם אחרי מילחמת
,1967 במיסגרת חילופי השבויים, הם
באו לתא שלי להיפרד ממני. אמרתי
להם: אני מאמין שמצריים תהיה דמוקרטית.
ואם הישראלים הם כולם אנשים
ישרים כמו שאתם אומרים, ואם
יהיו הגונים כלפינו כשם שאתם הייתם
הגונים כלפי, יחיה שלום תוך חמישה
ימים !

.,צריכים ל ע שו ת
שלו ם עם טרורי ס טי ם״
בקשר עם מעשה״הטרור שאירע בשבת
האחרונה ליד תל־אביב, אני רוצה להגיד
לכם :
אין ביטחון בלי שלום. הישראלים
צריכים להביו זאת.
אנחנו רוצים בשלום כדי שלא ייהרגו
אנשים, לא בישראל ולא במצריים.
כאשר משיגים פיתרון מדיני לבעיות,
נגמר הטרור. כך זה תמיד.
קח אותנו. אנחנו ירינו בבריטים, כדי
שייצאו מארצנו. עסקנו בטרור. הטרור
הזה נגמר ברגע שהשגנו שלום עם ה בריטים.
האמריקאים
ירו בבריטים. זה נגמר
כשהשיגו את עצמאותם.
מר בגין ירה בבריטים. הרי מר בגין
בכלל הכניס את הטרור לראשונה ל
מיזרח
התיכון ! הוא ירה בבריטים. והנה,
כיום הוא הידיד הטוב ביותר של
הבריטים.
כשהפלסטינים יקבלו מדינה משלהם
— הם יישבו בשקט, למרות שיקבלו
מדינה משלהם רק בחלק מפלסטין.
גם העם הגרמני נאלץ לוותר על מח צית
ארצו. אז מה ז כיום הגרמנים מאושרים.
הם באו אל המנוחה. הם נרגעו.

!.לא נ פ קי ר
את הפל סטיני ם״
אנחנו איבדנו את חרותנו ואת זכויות־האדם
שלנו ביגלל המילחמה, ביגלל פלסטין.
מאז
שנוצרה הבעייה הפלסטינית, היו
מאה הפיכות צבאיות בעולם הערבי. אחרי
כל הפיכה צבאית, ההכרזה הראשונה
של הכת השלטת החדשה התחילה במילים
:״למען שיחדור פלסטין.״״
איבדנו את חופש־העיתונות שלנו, את
חופש־המיפלגות, את החרות הפרלמנטרית.
ולמרות זאת לא שיחררנו אף סנטימטר
מרובע אחד של אדמת״פלסטין. ל-
היפך, איבדנו גם את המחצית השנייה של
פלסטין.
הפכנו עניים, ביגלל פלסטין ! מיליון
אנשים מתגוררים כיום בבית־הקברות ב-
קאהיר, ביגלל פלסטין 1
אבל אנחנו מוכנים לסבול עוד מאה
שנים, ולא להשלים עם כיבוש ארצם.
לחמנו בבריטים במשך שמונים שנה,
ובסוף גירשנו אותם.

.יעקשיו ה רג ע
ה פ סי כו לוגי
הוא ל א

י חזו ר 1י*

אילו הייתי ישראלי, הייתי אומר לעם
הישראלי: זוהי ההזדמנות הטובה ביותר
שאי״פעם תהיה לכם.
בעוד עשר שנים לא יהיו אל-סאדאת,
המלך חאלד, המלך חסן. אלה הם אנשים
סבירים. הדור הזה יהיה זקן מדי.
יבוא דור אחר. אולי לא תמצאו עוד
אדם סביר אחד שידבר איתכם !
בעוד עשר שנים, יהיו לערבים יותר
בני״אדם, יותר נשק, יותר כסף — ומה
שהעולם הערבי ירצה לקבל בעוד עשר
שנים, לא יהיה מה שהוא מוכן לקבל
עכשיו.

מוצטפה אמין כמישפטו (לפני 17 שנים)
העולם ייהרס ביגלל 5000 מתנחלים בסיני
המצרית׳ ערכו רשימה ישל כל המיעוטים
הבאים בחשבון. הם הגיעו !אל המיעוט
העלאווי בצפון סוריה .״אהה,״ אמר עורך־
דין ידוע, כמוצא שלל רב ,״לא ׳לחינם
קיימת !ברית יסודית !בין ישראל. ובין חאפז
אל־יאסד !״ אל־אסד, נשיא סוריה, הוא
עלאווי, העניק כמה מעמדות־המפתח במדינה
לבני עדתו, שהיא כת מוסלמית פורשת.
עכשיו הרגע
יחזור !

הפסיכולוגי ! הוא לא

אתם רוציםלהיות
איתנו כלח ״ כ ם ״

מה יותר טוב לישראל — שלום שהיא
מכתיבה, או שלום שהעם המצרי כולו
יקבל אותו ברצון ן
מה יותר טוב — המצב שנוצר בעיקבות
היוזמה של אל־סאדאת, כאשר 1008
של המצרים רצו בשלום, או המצב הנוכחי,
כאשר בכל יום שחולף אחוז אחד
נוסף של המצרים מתחיל לחשוד בישראל

הרי אתם רוצים לחיות איתנו כל
חייכם, לא שנה אחת או שתיים! כדאי
לכם שיושג הסכם שייהנה מהסכמת כל
העמים במרחב ! זה יותר חשוב מפרט
זה או אחר !

ואם נחמיץ אוטובוס
זה ־ ה או טו בו סהבא
יבואבעוד 100 שנים

כאשר נסע אל-סאדאת לירושלים, כל
המצרים חששו שמא ייהרג. כל העם
הסתכל בטלוויזיה. כאשר החלה התמונה
על המסך לרעוד, ביגלל איזושהי סיבה
טכנית, כל מצריים רעדה !
סאדאת סיכן את חייו. הוא הקריב
את ידידותם של עמי־ערב. הוא חשב שעשה
דבר שהוא על-אנושי. וכאשר הגיע
לירושלים, מצא שם מישהו ששאל :

׳יש כאן שתי גישות, שני עולמות. אני
מקריב את חיי, ואתה מתמקח על גרושים.
זה זיעזע את המצרים !
אנחנו אומרים: בגין זה לא ישראל.
בגין הדהים את מצריים. זוהי מנטאליות
אחרת.
היה עלינו להסביר לקהל שלנו: ה ישראלים
שונים מאיתנו. הם חשדנים.
הם לא מתרגשים כל-כך מהר. הם חשבו
שאנחנו באים חמושים, כדי להרוג אותם.
אבל אני רוצה להגיד לישראלים: אם
נחמיץ אוטובוס זה, האוטובוס הבא יבוא
בעוד מאה שנים!

׳.בגין -פרקליטו
שלהשטן,,
כשבגין הגיע לשילטון, אמרו בכל העולם
הערבי: אי״אפשר להשיג איתו

המארח, רופא מפורסם, מצא מחדל יש ראלי
:״שכחתם את הגובים !״ קרא ופתרו-
עת-ניצחון. הנוגים הם שבט לא־ערבי
בדרום־מצריים, והם אהובים במייוחד
במלצרים מצטיינים.
הרעיון שישראל מכינה מהפכה כל-
מרחבית נגד התנועה הלאומית הערבית,
׳מעין קשר בינלאומי של ישראל, המא-

השר כוטרוס ראלי מזמין את אבנרי דלישכתו־מה
תעשה המדינה כשיהיה בה רוב ערבי?
רונים, שאר העדות הנוצריות, השמנים,
העלאווים, הכורדים, הארמנים, הנוצרים
בדרום־סודאן, האתיופים וימי !עוד, נופל
על קרקע סוריה. זוהי ׳מהדורה חדשה,
אקטואלית, של הפרוטוקולים של זיקני
ציון — אלא ושהפעם אין זה זיוף^ הרעיון
מושמע1בישראל ׳בקול רם, גם בפי אישים
חשובים, וייש אסמכתות לא־מעטות להג־

שלום. כתבתי אז שאין אני מסכים ל-
דיעה זו. ההיסטוריה אומרת שתמיד
מגיעים לידי הסכם עם הקיצוניים.
הנה, אנחנו לא הצלחנו בשעתו להגיע
לידי הסכם עם מיפלגת״העבודה (הבריטית)
,שתמכה בנו במילים, אלא דווקא
עם הממשלה השמרנית. איתה עשינו את
ההסכם של ,1954 שהביא ליציאת הבריטים
ממצריים.
אך בגין הוא יותר קיצוני.
הוא עושה הכל כדי לשכנע את המצרים
שלא כדאי לעשות שלום. הוא ״פרקליטו
של השטן.״

כשתהיה מילחמה, יהיה חרם־נפט.
תחת לחץ הציבור הערבי, יוציאו
מדינות־הנפט הערביות את הכסף שלהן
מן המערב. המשק המערבי יתמוטט. נפיל
את התרבות העולמית על ראשנו.
בעולם יגידו: היהודים הרסו את ה עולם
ביגלל 5000 מתנחלים בסיני !
לכל הפחות תעלה סעודיה את מחיר
הנפט. זה יגרום לאבטלה המונית במערב.
מי יהיה אחראי ! יגידו: היהו דים.
תתחיל אנטי־שמיות בארצות־הברית.
האם היישובים שלכם בסיני שווים
את זה !
ליבו של האמריקאי הוא הדולאר שלו.
כאשר הוא יסבול, הוא יאשים אותנו.
אבל גם אתכם.

לדור הפאי,

.והמדינה הפלס טיני ת

אתם בסך־הכל שלושה מיליון. אצלנו,
במצריים, נוסף מדי שנה מיליון חדש !
הפלסטינים בתוך השטחים הכבושים
מתרבים. אתם תהיו דרום־אפריקה חדשה.
בגין מייצר רודזיה חדשה לדור הבא

ל א תהיה קיצונית״

אתם רו צי ם רו דזי ה

ייאס תי כשל ודמת
אל־־ סאדא ת-״
אם תיכשל יוזמת סאדאת, תהיינה
לכך ארבע תוצאות הרות״אסון.
ראשית, תהיה תנועה איומה אל הקיצוניות
ההפוכה.
שנית, תהיינה מהפכות בעולם הערבי,
וגם במצריים. יקומו חמשה נאצרים חדשים
בעולם הערבי.
שלישית, הדמוקרטיה שהחלה חוזרת
למצריים, תאבד מחדש. אנו נחזור לעידן
הרודנות.
רביעית, הציבור הערבי כולו יחליט
שלא לקבל את ישראל במרחב. תהיה
מילחמה, ועוד אחת ועוד אחת, והערבים
ינצחו במילחמה העשירית.
במקום הדור שלנו, המתון, יבוא דור
חדש, קיצוני הרבה יותר.

..האוטי שטיווו
ת ש תלט
ברחב הווולם׳,,
אם יוזמת״השלום תיכשל, תיוולד בע-
ייה יהודית חדשה בעולם.
הערבים יפתחו במילחמה. הערבים אף
פעם אינם פותחים במילחמה כשהם מוכנים.
הם לוחמים כשאינם מוכנים. גם
ב־ 1973 היינו במצב נחות.

ברגע זה, ההפרעה העיקרית בדרך לשלום
היא ההתנחלות שלכם בסיני. בעניין
פלסטין אנחנו מתונים.
מה יש לכם לפחד מפני מדינה פלסטינית!
האם אתם חושבים שיש לנו
עניין במדינה אדומה בשכנותנו ! הרוסים
מנסים לכתר אותנו. לנו אין עניין לעזור
להם לסגור את הכיתור!
אבל המדינה הפלסטינית לא תהיה
אדומת. כשאתה לוחם, אתה רדיקאלי.
כשאתה נמצא בביתך שלך, אתה הופך
שמרן.
ברית-המועצות מכריזה על תמיכתה
בפלסטינים. היא רק מדברת, אך ההכרזות
מוצאות חן בעיניהם. אין להם בחירה.
דוחפים אותם לזרועותיה של ברית-
המועצות, ואחר״כך מאשימים אותם בכך.

..ידידות עם שתי
טעצ טו ת־ העד״
אני בעד ידידות עם שתי מעצמות-
העל. מדינה התלוייה באחת מהן, סופה
להיהרס.
ברית־המועצות יוצאת להגן עליך, ושמה
אותך בכיסה. ארצות־הברית יוצאת
להגן עליך, ומניחה לך להיהרס על״ידי
אוייביך, כמו שקרה בוויאט־נאם.

1.ל א יהיה שלו םבד
עוד ב גין ב שי ל טו!׳,
כל עוד יהיה בגין בשילטון, לא יהיה
שלום. על עם־ישראל לדעת זאת.
לשכנע את בגין לעשות שלום — הרי
ז,ה כמו לשכנע את האפיפיור להתאסלם.

(.^14*11 £1^1-111 <(•41

1 9^ *11

נ ע ^ו,

* ^נ<<>ר 8ו 14144^* 41 1
1443

* ^*4^ 44־4ז

< 1^41( 1

(1 1411י>^.4׳

גזו

3יו 1! 11

ההודעה על שידות ראלי־אכנרי*
וגם התיאוריות של דבוטינסקי
שמתו בשטח. חאם אין ישראל מנסר. לקומם
!בלבנון את הנוצרים נגד ד,מוסלמים, ואת
המוסלמים״ז־,שיעים ׳נגיד המוסלמים־הסונים?
האם לא יתמסד: ,בעבר במרד הכורדים
בעיראק ובמרד הנוצרים בסודאן? האם
אינה תומכת באתיופיה נגד שכניה ׳ותושביה
המוסלמים י
איש מבעלי־שיחי לא האמין כי האתיופים
אכן גירשו את הישראלים, בעיקביוית
דברי־ד,איוולת ;של משר, דיין. קשה להם
להאמין כי דיין הוא כסיל עד־כדי־כך.
בוודאי הייתה לו יכוונה זדונית, שתתגלה
בבוא העת. בוודאי נמשכים היחסים מתחת
לפני השטח. הרי הישראלים מסוגלים לכל.
אותה אירוחת-יערב הייתה חווייה מיוחדת.
!נהניתי מהארוחה המציויינת -למרות שהייתי
מרוכז בשיחה הקולחת, שבה דובר על
הכל: סיכויי הדמוקרטיה במצריים, האפשרות
שתפרוץ הפיכה ׳בסעודיה, מיתוס
הביטחון בישראל, ההתנגשות בין הזהות
הערבית ׳והזהות המצרית, דמותו של עזר
וייצמן, כוונותיה של מיפלגת־יהוופד החדשה.
כיוון שנכחו שם כימה מן המומחים
הגדולים לנושאים אלה, היתד, השיחה
מרתקת.
׳לקראת הסוף ישאל אותי המארח, כאילו
׳באקראי, אם אני רגיל לאכול אוכל יכשר.
הודיתי;שאני שייך לרוב הבלתי־דתי בישראל!
.ואז התגלה לי הסוד.
(המשך בעמוד )23
* אל־אהראס.6.3.78 ,

מכתבים
(המשך מעמוד )10
בה הפלא לא מצא ח״כ פלאטו־שרון עד
היום פנאי לתבוע את מפיצי דיבתו לדין,
למרות שההאשמות נגדו היו חמורות.
לעומת זאת נרתם הח״כ הנמרץ לשמירת
החוק, ותוך כדי ניצול מחפיר של אסון
האוטובוס וגלי השנאה והלאומנות שגאו
בעקבותיו, קם בתביעה להוציא את רק״ח
אל מחוץ לחוק.
נראה שח״כ פלאטו־שרון מתכוון להחדיר
את מושגיו הוא על חוק ודמוקרטיה
לכנסת ולמדינה.
עצוב להיווכח שגם לכנסת חדרו המוש גים
של פשע מאורגן, כאשר הורידו את
ח״כ צ׳ארלי ביטון מעל דוכן הנואמים.
ניצן שפריר, תל-אביב
אני מתפלא על מנחם בגין שלא קפץ
על הרעיון הגאוני של פלאטו־שרון להוציא
את רק״ח מחוץ לחוק בגלל תמיכתה
באש״ף. על־פי אותו הגיון מטורף
צריך לתבוע גם מהאו״ם להוציא אל מחוץ
לחוק ומישפחת העמים את כל המדינות
התומכות באש״ף, ולהשאיר באו״ם רק
את אלה התומכות בישראל. ואולי גם
כדאי להציע לאמריקאים להוציא את הנשיא
ג׳ימי קארטר אל מחוץ לחוק.
יהודה כן־ארי, הרצליה

שיכחי ההיסון הטיפעי
למען התענוג

הקורא דן גראור מגיב על הכתבה בעניין
חיסונים (העולם הזה ,)2112 ומנסה
לבטל ולסתור את דיעותי. בטיעוניו נגדי
משתמש הוא במלים אינטליגנטיות מאד
כגון :״דיברי איולת״ ,״טימטום״ ועוד,
ועל כך אני מוחל לו. אבל זוהי חוצפה
לייחס לי דברים שבכלל אינם מופיעים
בכתבה, או לצטט חלק ממישפט שלם
ולהפוך אותו לבדיחה.
הנה דוגמה: הקורא הנ״ל מצטט אותי
כדילקמן ״האדם הוא בעל־חיים״ ,ומייד
ממשיך ואני חשבתי עד עכשיו שהוא
צמח.״ את ההמשך ההגיוני של המישפט
אין הוא מביא, וכך יוצאים הדברים מסולפים.
בכתבה נאמר :״האדם הוא מבחינה
ביולוגית בעל־חיים, בן למישפחת
היונקים, חלק מן הטבע. כמו כל בעלי־החיים
גם הוא נולד עם מערכת הגנה.״
דוגמה לסילוף נוסף :״כל תינוק נולד
בריא אלא אם כן הוא חולה.״ כך מצטט
אותי הקורא ומסלף את דברי בזדון, כדי
לחבר עוד בדיחה מצחיקה. בכתבה נכתב
:״כל תינוק נולד בריא, אלא אם כן
הוא בעל־מום.״
לדעתו אין החיסון הטבעי של התינוק
מספיק, כי הוא ״חיסון זמני ופאסיווי ובעל
חשיבות מועטה.״ הוא סבור שהחיסון ה מלאכותי
יותר יעיל, כי הוא חיסון אק־טיווי
וממושך. האמת היא שמעולם עוד
לא הוכח באופן מדעי שחיסון כלשהו מנע
מחלה אצל ילד. לעומת זאת קיימות הוכחות
לרוב, שהחיסונים המלאכותיים גרמו
מיקרי מוות משיתוק, דלקת קרום־
המוח וסרטן־הדמ.
הקורא גראור טוען שרוב המחלות עברו
מן העולם תודות למציאת חיסון נגדן.
אילו היה מר גראור מתמצא בהיסטוריה
של המגפות, דרכי תפוצתן ושקיעתן, היה
מבין שאין שום קשר בין השניים. הירידה
בתפוצתן של מחלות מסויימות חלה
באופן הדרגתי ומקביל עם שיפור תנאי
החיים, תנאי ההיגיינה והסניטציה.
במדינות כמו מצרים, הודו, פקיסטן ועיראק
עדיין נפוצות מחלות כגון שחפת,
טיפוס וכר. מיליון וחצי איש עדיין מתים
מדי שנה בעולם משחפת, ומדי שנה מתגלים
שניים עד שלושה מיליון מיקרים
חדשים.
בשנת 1950 היו בארץ 1620 מיקרים
של שיתוק ילדים. בשנת 1952 היו בארץ
875 מיקרים של שיתוק״ילדים ובשנת
1956 היו 530 מיקרים.
תרכיב סאלק פותח בשנת ,1956 אבל
בישראל ניתן החיסון רק בשנת .1957
מי שאינו עיוור רואה, שהמחלה החלה
לשקוע בלי כל קשר לחיסון. תרכיב סאלק
הוצא מן השימוש אחרי שהתברר שהוא גרם
למקרים רבים של שיתוק-ילדים, וכן נמצאו
הוכחות שהוא עלול לגרום לאוקמיה.
אני בטוח שגם תרכיב סייווין יוצא מן
השימוש. זאת רק שאלה של זמן. בינתיים
ממשיכים לרצוח מדי שנה כעשרת אלפים
קופים, כדי להשתמש בכליותיהם
להכנת התרכיב. האין זה מחריד?
יצחק גן־אורי, נתניה
העולם הזה 2118

1 3 0־ 1 1
א עראפאת אינו מודה לבגין, הרי זה שיא של
ך• סתכל״נא היטכ בתצלום המופיע
י 1בעמוד זה.
הוא מראה את יאסר עראפאת, יו״ר
אש״ף ומנהיג פתח, בפוזה של מצביא, בהתייעצות
עם הגנרל עימנואל ארסקין מגאנה,
מפקד כוחות האו״ם בדרום לבנון.

אין זה תצלום סתם. זהו פיר־סוס
של אקט מדיני ממדרגה רא שונה
— -הענקת מעמד של צד
לוחם לכוחות אש״ף, מטעם המוסד
העליון של האו״ם.

תצלום זה פורסם בגודל מירבי — ברוחב
של ארבעה טורים — בעמוד הראשון
של העיתון האמריקאי הבינלאומי, הראלד
טריביון. באותו היום, הוא ה־ 29 במארס,
פורסם גם בעשרות — ואולי במאות —
עיתונים מסביב לכדור־הארץ.

מכל תוצאות מילחמת־הליטאני,
זוהי התוצאה החשוכה כיותר.
זוהי גם התוצאה הרחוקה ביותר מכוונו־תיהם
של הגאונים, שהחליטו על פתיחת
המילחמה הזאת.

,ך* אשר מכירים בגורם כלשהו כבצד
לוחם, נובעות סכך מסקנות מסויימות.

קודם כל: צד המשתתף כמיל־חמה
חיים להשתתף גם כמערכת
הפסקת־האש, המסיימת את הלו־חמה.
זהו מושכל־ראשון.

הפגישה של מפקד האו״ם עם יו״ר אש״ף
נועדה למטרה זו. היא באה לשתף את
אש״ף במערכת הפסקת־האש בדרום־לבנון,
אחרי שישראל סירבה לשתפו בגלוי.

לכאורה, הפסקת־אש היא פעו לה
צבאית. הכוחות היורים זה
כזה מחליטים להפסיק את האש.
אך נובעת מכף, כמוכן, מסקנה
מדינית מרחיקה־לכת.
המילחמה היא, על פי ההגדרה הקלא סית
,״המשך המדיניות באמצעים אח רים״
.כל צד המשתתף במילחמה מבקש
להגשים בדרך זו מדיניות מסויימת. כאשר
נפסקת האש בין הצדדים הלוחמים, עובר
תהליך־העימות מן השטח הצבאי אל השטח
המדיני, כדי להשיג הסדר המקובל
על כל הצדדים הלוחמים.
במילים אחרות: מי שמעניק לגורם
מסויים מעמד של צד במילחמה, מכיר בו
אוטומטית גם כבצד להסדר־השלום שיבוא
בעיקבותיה.

התוצאה העיקרית של מילחמת־הליטאני
היתה הענקת מעמד זה
לאש ״ף.

ף* עניינים מסוג זה, הגנרלים נו־
* טים להי-ות מציאותיים יותר מאשר
הפוליטיקאים.אין ׳בכך תימה. כלי־ד,עבודה של הגנרלים
הם מטיולים ותותחים, פצצות -ופגזים. .תוצאות
עבודתם הן הרוגים ופצועים, פליטים
וקילחטטרים. כל אלה הם דברים שניתן
למדוד אותם במידוייק. הפוליטיקאים, לעומת
זאת, מרחפים ׳בעולם של סיסמ-ו-ת !והכרזות,
ערכים -וקודשי-האומה. כלי־העיבו-
דה שלהם הם מליצות ושקרים מוסכמים.
לפוליטיקאי, הרגיל לרמות א-ת הזולת, קל
יותר מאשר לגנרל לרמות את עצמו.
הדבר הודגם השבוע מחדש על-ידי
רב־אלוף מרדכי גור, מצביא המילחמה הזאת-
.בבואו להגן על יעצמו מפני מיקבץ
ההאשמות ׳והטענות המוטח בפניו! ,בחצי־פה
ובפה מלא, השמיע השבוע כמה אמיתות
בלתי־נעימות. בין השאר אמר :

״אחת התוצאות שד פשיטת
צה״ל כדרום־לבנון היתה דהפון־
את אש״ף דה־פאקטו לצד לכל הסכם
כשטח זה.״
הוא לא הסתפק בכך:

״זוהי עובדה, עובדה היא גם
שאש״ף היה צד להסכמים כעבר.
מי שטוען אחרת, מרמה עצמו.״
גיור הסביר כי כבר בהסכם הפרדת־הכוחות
של 1974 עם סוריה ישותף אש״ף
בעקיפין. ישראל תבעה אז שסוריה -תתחייב
בהסכם לכך שלא תהיה פעולה פידאי־נית
משטחה. ממשלת סוריה פינתה לאש״ף
׳והשיגה את הסכמתו לכך.

״מבחינה מעשית,״ סיכם גור,
ן,כל ההסכמים כעבר -היו קשורים
כהכנה עם אש ״ף — דבר שהעדפנו
להתעלם ממנו עד כה.״
1ו י !
¥ה נכון, אבל זה גם אינו -נכון. כדי
1להצדיק את מילחמת־היליטאני — דד
מילחמה היחידה של תקופ-ת-רמט״כלותו— מחליק גיור את פני הדברים.
ברור ׳שאש״ף מהווה זה מכבר גורם
במישוואה המדינית !והצבאיות של המרחב.
כוח הקיים בשיטה, שיש לו אלפי לוחמים
והנהנה מתמיכת ציבור רחב, אינו חדל
מלהתקיים מפני שהצד השני עוסק במיש־חקי־מילים
נוסח ״הגוף המתקרא פי-אל-או.״
אך יש הבדל ביין דרגות ההכרה.

מעולם לא היתה ההכרה כמעמדו
•טל אש״ף כצד לוחם כרודה
וחד-משמעית במו זו המתבטאת

כתצלום פגישת עראפאת־ארסקין.
דרגת ההכרה הזאת -היא עובדה מדינית
חדשה.

היא נובעת מעוכדת-היסוד שד
מידחמת-הליטאני. כפעם הראשונה
הופיעו כוחות אש ״ף כצבא סדיר
כמידה,מה ישראלית־ערכית.

ץ ם את זאת -אומר רב-אלוף גור
בגילוי־יליב הראוי לשבח — שבח
שאי-אפישר לחלוק, למרבה הצער, לתבונתו המדיינית, הצבאית והמוסרית.

״כניגוד לדו״הות שפורסמו עד
פה,״ אמר גור ,״המחבלים לא נמלטו
מעמדותיהם כדרום־דכנון לפני
ההתקפה של צה״ל, אלא התחפרו,
הציבו מארבים ומיקשו דרכים.
״...מיספר המחבלים שנהרגו -במיבצע
זה הוא יבין 250ו — 400-מייספר גבוה

11**71

מאד ...הסיבה למיספר הגבוה של ההרוגים
(בקרב המחבלים) היא בדיוק זאת, שה מחבלים
נשארו ונלחמו, ושצה״ל השיג
יתרון טאקטי.

״על בך שה-מהכדים לא נמלטו
מעיד, למשל, הקרב פניפ-אל-פנים
במארון אד־ראס, שכו נהרגו 47
מהכלים.״ *
זהו, אם כן, הסיכום המופיע לעיני
העולם: כמה אלפים מלוחמי אש״ף התייצבו
מול צה״ל, אחת המכונות הצבאיות
המשוכללות יוהחמושות ביותר בעולם. המטרה
המוצהרת היחידה של מיבצע גדול
זה היתד, להשמיד את כוחות אש״ף -באי־
(המשך בעמוד )23

* דברי הרמטכ״ל נאמרו בראיון שהעניק
לכתב צבאי של ג ׳ רוסלםפןםט,
הירש גודמן, ותורגמו על־ידי מן הנוסח
האנגלי שפורסם.

מיהן הסב!} שלה כנ ס ת -ומה שאמר
חייב צ־ארלי ביטון לשר־ ה או צ ר שי מחהאר לי ך
> ה־נ אבא אבן שלל
בשבוע שעבר בהחלטיות את
ההשוואה בין החלטתו של
ראש־הממשלה מנחם מנין
למנות את הד״ר יצהק שווה
כנשיא המדינה, לבין החלטתו
של הקיסר הרומאי קל יגול ה
למנות את סוסו לקונסול .״אין
שום דימיון בין שני המקרים,״
אמר אבן ,״קליגולה לפחות
הכיר את הסוס שלו.״
מספרים כי כאשר טיל-
ראש־הממשלה־לשעבר, פנה גולדה מאיר, לפרופסור
אהרון קציר שהיה אז עדיין
קצ׳לפקי לארצות־הברית, שם
שהה, והציעה לו את המועמדות
לנשיאות, הגיב קציר:
״נשיא מכון וייצמן? ! באמת,
גברת מאיר, זה יותר מדי!״.
1בין חותמי המודעות של

הוועד הציבורי למען יצחק

נ כון לנשיאות, מצויה גם ה עיתונאית
עדה הוז, שהיא
ידידתם של יצחק ואופירה
נכון וחברתה הקרובה של במאית
הטלוויזיה ורדינה ארז,
אחותה של אופירה. עדה גייסה
עשרות מידידיה לתמיכה
בנבון ובילתה לשם כך שעות
ארוכות ליד הטלפון הפרטי
שלה. כאשר היסס עדיין נבון
אם לחזור בו מהסרת מועמדותו
אמרה לו עדה :״אתה
חייב להיות נשיא. לפחות בתמורה
על כל הטלפונים ש עשיתי.״
1כימעט
כל האנשים
אליהם פנתה עדה הביעו תמיכתם
בנבון, אולם חלק מהם
סירב לחתום על המודעה. חברי
הנהלת הקאמרי, ד״ר אכי
עוז, הבמאי גרשון פלוטקין
והשחקנית חנה מרון, הביעו
את תמיכתם בנבון אך סירבו
להתייצב בגלוי נגד ד״ר אדי
*לך יימלט, יו״ר מועצת
המנהלים של התיאטרון. הרב
ישראל לאו טען כי הינו
עובד מדינה. הסופרת מניה
הלוי טענה כי אסור להקפיא
את נבון במישכן הנשיא בזמן
שהוא חייב לתרום לבנייתה
מחדש של מפלגת העבודה. השחקנית
דליה פרידלנד
טענה כי אינה מתעסקת בפוליטיקה.
הבמאית עדנה
שפיט טענה כי י לא חשוב מי
יהיה הנשיא, העיקר שנבון
ימשיך לכתוב חומר לתיאטרון.
הסופר אהרון אמיר, ידידו
מנוער של נבון, טען כי כרגע
הוא מתרכז רק בנושא אחד :
המילחמה בדרום־לבנון. ואילו
ד״ר משה מודעי, סגן מנהל
בית־החולים תל־השומר ואחיו
של שר התשתית והאנרגיה,
יצחק מודעי, חתם על העצומה
שנשלחה לראש־הממ־שלה
ולחברי-הכנסת אך סירב
לאשר את פירסום שמו במו

דעה
בעיתון, כדי לשמור, לדבריו,
על שלום־בית.
ח״כ יופי שריד ריכז
השבוע במיזנון־הכנסת כמה
ח״כים ועיתונאים, כדי להשמיע
באוזניהם בדיחה שסיפר לו
המועמד לנשיאות, יצחק נבון:״פלייבוי מפורסם שומע כי מתקיים
כנס של נודיסטים בבית-
מלון באילת. הוא נירשם ל כנס,
ושואל מה עליו להביא
עימו. משיבים לו שום דבר.׳
הפלייבוי, :אני מוכרח להיות
עירום?׳ המלון, :כן, זה כנס
נודיסטים.׳ פלייבוי, :אני רוצה
מישבצת קטנה כדי לכסות את
מבושי.׳ מלון, :בלתי-אפשרי !׳
פלייבוי , :מישבצת קטנטנה,
רק כמה סנטימטרים מלון:
,מה יש לך להסתיר? זה כנס
נודיסטים!׳ פלייבוי, :אני רוצה
להשתתף אינקוגניטו.׳״
המדיני,
בכנסת, להורות בחו״ל

לקראת הדיון
שנערך בשבוע שעבר
החליטה סיעת הליכוד
לכל חבריה השוהים
לחזור ארצה. ח״כ יצחק כר מן,
ששהה בבואנוס־איירם,
שלח מיברק והודיע כי בגלל
חופשת הפסחא אינו משיג
מקום במטוס. סגן שר־הביט־חון,
מרדכי צפורי, הודיע
מארצות־הברית, כי פגש שם
את ח״כ יצחק רכין כך ש הקולות
שקולים. ח״כ הליכוד
אכרהם כץ, שהוא גם יו״ר

מחלקת הנוער והחלוץ בסוכנות,
שהה בליסבון, פורטוגל,
ביחד עם ח״כ המערך משה
שחל, שזה עתה חזר מרומניה
וכבר נסע לפורטוגל כדי להשתתף
בכנס האיגוד הבינפרל-
מנטרי. רק ח״כ גופטכ אלי־קים
כדיאן, ששהה בשליחות
הסברה בארצות־הברית, חזר
מייד עם קבלת ההודעה ליש ראל.
כשסיפרו לו כי הוא ה־ח״כ
היחיד שחזר הגיב :״אז
מהיום והלאה אתם יכולים לכנות
אותי הסבון של הכנסת.״
0אנשי הביטחון שהתדפקו
בשבוע שעבר על דלת אחת
הווילות היפות שברמאללה, לא
הסתפקו במעצרה של בעלת-
הבית, העיתונאית הפלסטינית
הידועה, רימונדה טאוויל.
הם גם עשו חיפוש בבית ונטלו
עימם תמונות וצילומים רבים.
בין השאר: תצלום של רימת־דה
בחברתו של *גבר זקן ר
כסוף־שיער. רק מאוחר יותר,
כאשר בחנו את התצלומים ביסודיות,
גילו כי אותו גבר
אינו אלא נחום גולדמן, מי
שהיה נשיא ההסתדרות הציונית
ויו״ר הקונגרס היהודי העולמי,
המקיים קשרים הדוקים
עם מישפחת טאוויל מזה שנים.
יום לאחר המעצר הגיע מיכתב
של גולדמן, בו הוא מבקש מ־רימונדה
לארח את אחת מידידותיו
ולהפגישה עם אישים ב גדה
המערבית, כמו אגודאר

נופייכה, לשעבר שר־ההגנה
בממשלת ירדן, הדוגלים בפתרון
המבוסם על הכרה במדינת-
ישראל בגבולות ה־ 4ביוני
.1967 בעלה של רימונדה ניסה
להתקשר עם גולדמן לפי הכתובת
הפריסאית שהיתה רשומה
על גב המעטפה, כדי להודיעו
על המעצר, אך התברר
כי גולדמן, המרבה לנוע ממקום
למקום, נסע בינתיים ל-
זאלצבורג, אוסטריה. כאשר
הצליח טאוויל להתקשר עימו
ולהודיע לו כי נבצר מרימונדה
למלא את בקשתו, התכעס
גולדמן על המעצר והבטיח לפנות
מייד אל שר-הביטחון עזר
וייצמן .״הוא אדם נבון,״ אמר
גולדמן בטלפון ,״ואין לי ספק
שיבין כי מעצרה של רימונדה
הוא מעשה שטות של דרגים
נמוכים.״
; 8בין הישראלים שטרחו
להתקשר עם בעלה של רימוג־דה,
כדי להביע את צערם על
המעצר ולהבטיח את עזרתם
היתד. גם רו ת דיין, מנהלת
משכית ומי שהיתה פעם אשתו
של שר־החוץ משה דיין. היא
התנצלה על כי לא יעלה בידה
לפעול הרבה לשיחרורה של
רימונדה, שכן היא עומדת לנסוע
לחו״ל לשנה תמימה, כמומחית
מטעם האו״ם לפיתוח
וקידום עבודות־יד בחברות נח-
שלום.
ח״כ חד״ש, צ׳ארלי

גייל רובין

צלמת־העיתונות שצילמה בחוף מעגן־מיכאל, והיתה קורבנם הראשון של
המחבלים לפני שהשתלטו על אוטובוס־הדמים, סיפקה בשנות עבודתה בישראל
תמונות רבות למערכת ״העולם הזה״ ,שפירטמה אותן. מימין: הסנאטור הנרי ג׳קטון מניף ידיו לשלום
עם הגיעו לישראל. משמאל למעלה: ראש״הממשלה מנחם בגין בתמונת״שער שפורסמה ב״העולם הזה״.
מימין למטה: קיסינג׳ר, נפגש עם יגאל אלון. משמאל: ח״כ שולמית אלוני נואמת בכנס יעד.

העולם הזה 2118

אנשים
כיטיון, התגייס למסע ההחתמות
שניהלה רק״ח בקרב הב־רי־הכנסת,
נגד הצעתו של ח״כ
שמואל סדאטו־שרון, להוציא
את המיפלגה הקומוניסטית
אל מחוץ לחוק. בין השאר
ניגש ביטון גם אל שר־האוצר,
שימחה איליו, וניסה לשכנעו
לחתום. ארליך גילה חוסר
סבלנות אפילו להאזין לדברי
הפנתר השחור ודחה את
בקשתו לחתום. צ׳ארלי נעלב
והטיח בפניו :״בזמן הקצר שאני
מכיר אותך כבר הספקתי
ללמוד שלמילים שלך, כמו לחתימה
שלך, אין בכלל ערך!״
ארליך היפנה לביטון את גבו

חמת דרום־לבנון כך :״רצינו
בחגורת־ביטחון וקיבלנו חגו-
רת־שבר.״
׳ 9ההחתמה על עצומת־הקצינים
נגד בגין הביאה לכך
שכמה דמויות ידועות גילו את
דרגתם הצבאית. כך נתגלה כי
הבמאי גרשון פלוטקין הוא
רב־סרן. במילחמת־העצמאות
עסק באגף־ד,מודיעין במיפוי ו־בתצלומי־אוויר.
מסתבר שזה
היה עיסוקו עוד קודם לכן,
באירגון־ההגנה. כשנשאל מניין
השיג אז תצלומי־אוויר, סיפר:
״השתמשתי באסטמה של הבת
שלי. אמרתי שהיא צריכה

ששאל נואש שוון

הח״פ״המיליונר, התפאר תמיד כי איש אינו רשאי להציץ
בחדר־המיטות שלו. הוא טען גם כי חדר״המיטות הפרטי
הוא שלישי מסוגו בעולם• זהו חדר מפואר שתוכנן עבורו על״ידי האמן ארנס פוקס: מיטה ענקית
במרכזו, וציורים של פוקס למראשותיה. ממולה: הכיסוי העשוי פרוות״מינק, שעליו רקומים שמו ושמה
של אשתו אנט. לדיברי פלאטו״שרון תיכנו פוקס חדרי״שינה כאלה לו, למיליארדר פול גטי ולנלסון
רוקפלר. אך מסתבר שפלאטו בצרות. הוא איפשר לצוות צילומי הסרט מיליונר בצרות לצלם לא רק
בחדר״השינה הפרטי שלו (השחקן יעקב בודו נראה שרוע על המיטה) אלא גם בחדר־העבודה שלו,
העשוי קטיפה כחולה מן המסד עד לטפחות (בתמונה: יהודה ברקן עם המאפרת ג׳ואני).

הזמרת הצרפתיה המבקרת בארץ, הספימה לבוא 1111111 אחרי הופעת״הבכורה שלה למסיבה שנערכה
1 1-1יי 11 1
לכבודה. כמה עשרות מוזמנים הופיעו למסיבה והמתינו לזמרת.
ואכן: ברברה באה, לחצה את ידי כל הנוכחים והלכה מייד
לאכול ארוחת־ערב עם חברי להקתה ואמרמה. בתמונה: ברברה
לוחצת את ידיה של הזמרת עדנה גורן, כשבאמצע מחייכת
ברכה צמח, אשת האמרגן. יושבת, באמצע: הדיילת לאה בן־נפתלי.

והסתלק מן המקום, כשהוא
מניף את ידו בתנועת בוז וביטול.

9על השימוש הציני
עושים אנשי ארץ־ישראל־ה-
שלמה בתנ״ך ובמקורות היהודיים
יעיד הסיפור הבא: המדען
יוכל נאמן, שהוא נץ קיצוני
וחסיד ארץ־ישראל־השלמה, הכוללת
לדעתו גם את מדבר
סיני, פנה לא מכבר לידידו
שר החינוך והתרבות, זבולון
המר, בטרוניה למה הסכים
לתוכניתו של ראש־הממשלה,
מנחם בגין, לפיה תוותר ישראל
על סיני במיסגרת שלום עם
מצריים. נאמן, שהוא אלוף
(מיל ).וחילוני, טען באוזני
המר, כי מחובתו למצוא ב־תנ״ך,
או במקורות יהודיים
אחרים, נימוקים דתיים שיחזקו
את אחיזתה של ישראל בסיני
לנצח נצחים.
לח״כ הילל זיידל נולד
בשבוע שעבר נכד ראשון,
מבתו דיונה הנשואה לשחקן
תיאטרון הבימה שימעון
כהן. את טכס ברית־המילה
חגגה מישפחת זיידל בחוג ה-
מישפחה.
באותו שבוע נחוג גם
טכס ברית־המילה של נכדו הראשון
של מי שהיה מזכ״ל
קופת־חולים, אשר ידלין,
הגיב על כך זיידל :״אני בסך־
הכל חבר־כנסת, אבל תראו
איזה חינגה עשו לכבוד הולדת
נכדו של אסיר אחד שיושב
בבית־הסוהר.״

י המיזרחן יוסי אמיתי
מקיבוץ גבולות סיכם את מיל-
המולס הזה 2118

לטוס בגובה, לצורכי ריפוי.
טסתי איתר, וצילמתי.״
י שר־החוץ משה דיין
ערך ארוחת צהריים לכבודו
של שגריר צ׳ילי בישראל.
הח״כ היחיד שהוזמן למסיבה
היה משה קצבי, יושב־ראש
המועצה המקומית של קריית
מלאכי. הגיב קצב, שנידהם
מעצם ההזמנה :״אני לא מבין
למה הוא הזמין דווקא אותי,
בכנסת הוא אף פעם לא אומר
לי שלום.״ באותה הזדמנות
שוחח קצב, יליד איראן, עם
בת השגריר בפרסית. הסתבר
כי הצעירה למדה פרסית כאשר
שירת אביה כשגריר ארצו בטהרן.

חברת-הכנסת שרה
דורון, שהיא חברת ועדת־ה־חינוך,
אינה יכולה לעמוד בנטל
העבודה הפרלמנטרית, ונטלה
לעצמה עוזרת אישית.
כאשר נשאלה מי משלם את
משכורתה של העוזרת, סירבה
להשיב.
י לעזרתו של סמי
טוויג, מי שהיה עוזרו של
שר־האוצר שימחה ארליך, נח לץ
שר התעשיה, המיסחר והתיירות
יגאל הורכיץ. מאז
שנתבקש לעזוב את עבודתו
כעוזר השר, לא נמצא לסמי
תפקיד, עד שבא הורביץ ונתן
לו לנהל את המחלקה האחראית
על מעיינות המרפא במישרד
התיירות.
! בחנות תל-אביבית אירעה
השבוע הסצנה הבאה :
צעיר גבוה מאד ביקש לקנות

מיטה. הוא טען שאורך של
שני מטרים אינו מספיק לו.
לפתע ראה אשה שנכנסה לחנות,
ושאל :״תגידי, האם לא
היית המורה שלי בכיתה א׳?״
האשד, התקשתה לזכור ושאלה :
״אני מנסה לראות אותך כילד
קטן. מה שמך?״ המוכרת הנדהמת
מיהרה ללחוש באוזנה:
״מה, את לא יודעת שזהו מילוי

כרקוכיץ?״

י לאשת יחסי־הציבור
מי רי כן ־יו ס ף, המייצגת את
מרבית האמנים בארץ, ולצייר
רוני כן ־ צ כי נולדה בת בכורה.
שמה בישראל: כ ר.
11 המשורר הירושלמי חנן
כן־ חורין חגג שני אירועים
חשובים בחייו. הראשון: צאתו
לאור של ספר־הילדים השני
במיספר שלו, דודה חנה
השמנה, והשני: גירושיו מהשחקנית
היפה רחל דביר,
שחזרה בעיקבות גירושיו* ,לתל־אביב.
את שני האירועים חגגו
השניים יחד, במסיבה רבת־משתתפים
שהתקיימה בדירתם
המשותפת בשכונת רחביה בירושלים,
שנשארה ברשותו
של חנן.
1רעיית ראש־הממשלה,

עליזה בגין, אינה יכולה להיפרד
מאורח־חייה הקודם.
השבוע נראתה הגברת בגין
כשהיא עורכת את קניותיה בשוק
מחנו;-יהודה בירושלים.
עליזה בגין גם משתמשת, לצורך
סידוריה האישיים, בשירותי
התחבורה הציבורית.
•שכניו •של אדרי זוהר
ביפו יודעים לספר, כי בשבוע
שעבר הוציא עשרות גלילים
של סירטי־צילום, והעלה אותם
באש.
1החיילים הש׳והים ב־דרום־לבנון
לא משתעממים.
בעל מיסעדה בכרם התימנים,
המשרת כחייל מילואים ליד
הליטאני ירד לתל-אביב ואיר־גן
קבוצת אמינים שתעלה צפו־גד,
כדי לבדר !את החיילים.
בין האמינים שמדליק קראום
והסטיריקאן שהפך לזמר יע קב
(״יענקלה״) רוטסליט.
כששמע יענקלה כי בתל־אביב
נערכת הפגנה למען השלום,
הפסיק את הופעותיו ומיהר
להשתתף בה.
השחקן שמואל (״שמו-
ליק״) סגל ואשתו הגננת
נדיבה חגגו מלאת 25 שנים
לנישואיהם ממסיבה ׳שהתקיי

בבית ידידים. את הבידור
במסיבה סיפק יורם נחמן,
אחיינם של בני הזוג, שהוא
קוסם. לפתע, בעוד בני הזוג
והאורחים מתפעלים מלהטוטיו,
שלף נחמן מתוך שמיכה את
בנם, גו רי. הסתבר כי הבן,
׳בוגר להקת הנה״ל, הלומד
תיאטרון בלונדון, הגיע לארץ
׳ללא ידיעת הוריו. ידידים מימנו
את הוצאות נסיעתו לארץ
ואף הסתירו אותו עד לרגע
בו נשלף על־ידי הקוסם.
9במוסף הארץ האחרון
פירסם העיתונאי אלעזר
לוין את טפלת השכר הנהוגה
:במשק הישראלי. ליד כל אחד
מהמקצועות המפורטים היתד,
קריקטורה שתיארה את בעל
המקצוע. רק ליד העיתונאי
לא החמד, קריקטורה. הסתבר
כי יזם לפני פירסום הכתבה
.ירד לוין לדפוס, כדי לבדוק
אם הכל כשורה. כשגילה יאת
הקריקטורה שליד פרטי השכר
של העיתונאי גתקף בחמת־זעם
וטען כי היא מציגה אותו
באור מכוער. לוין הודיע כי
אם לא תוצא הקריקטורה מהכתבה
הוא יגיש את התפטרו־הו.
והציור: אומנם הוצא מן
העימוד ׳ולא נדפס.

אם־ כי מצד שגי יש לראות את הצב בצורה מפיכחת ויטקיי אי ״י, ל,י ״׳׳1ר״האד״דון היכן?
מצד שני לא ייתכן שלא להבים גם מן העני הטני
לא יהיה זה מאוזז
ואף לא אחראי לומר

ועלינו

לשקול בצורה אחראית סיכלול
אין להעלי ם אר

המפוכחים

יש לגלות אחריות

^ ^ לכי יוטבע יש לפחות

9 9 שבי צדדים ובכל
כישלון יש הצלחה לכן יש לראות באור זה את ההישגים הגדולים •ואת רוח האחריות של
כי מהו פרט קם $לעומת תמובה כוללת? עליבו לראות את המצב בצורה אחראית ומפוכחת
יש לעשות שאת

בצורה מסודרת וגם

ר ״ לי

בצורר, שקולה וגם
בצורה מאוזבת וגם

לראות את הצד השני

חרורי והוא הצד שעל>
באורח דולילי
המוצגת דאורח יווו שעלינו להדגיש בצורה
שלילי ישיצד חיובי
שלאאותה תמונה
שקולה ומאוזנת אמרתי כבר?.אחריות, מכובדות, שיקול הדעת, פיכחון לאומי, איזון
מכובד שני צדדים למטבע ואין זה נאה וגם לא מכובד אנוג אנו השקולים ו המפוכחים

יום אחד •הייתי •עם איזה חבר באיזה מקום •ופגשנו איזה
עיתונאי מהטלוויזיה .״תשמעו, אני מוכרח לספר !לכם מש היו״
,אמר לנו העיתונאי. שאלנו מה, והוא סיפר שהוא
בדיוק בא מאיזה פגישה של בגין, ואיזה מטורף הוא בגין,
וכמה הוא פסיכי• ,ואיזה שחקן עלוב, וכולו פוזות, ואיזה
נאום מטומטם הוא הרביץ, ואיזה פאתוס נפוח, ואיזה
שטויות הוא דיבר ,׳ואיזה בדיחות ׳קרש הוא סיפר, ואיך
איזה שר איחר לפגישה, ופחד שבגין יראה שהוא איחר,
איך השר הזה התחמק והתגנב, לאורך הקירות ומאחורי
הקהל ,׳והסתכל שבגין לא יראה, והתיישב במהירות מאחורי
בגין, והציץ שבגין לא ראה, והמאניאק הזה באמת לא ראה,
והיה הרבה צחוק. באמת צחקנו הרבה. אחר יכך הלכנו
הביתה.
אבל בערב, במהדורת החדשות, אמר פתאום הקריין
בקול חשוב כי ״ראש והממשלה דיבר היום בפגישה ואמר
שאין ואסור ובשום ׳פנים ואופן ויש וצריך וחייבים להאמין
ולא ניכנע״ ,ואז יבאה כתבתו של ׳העיתונאי שיפגשנו בצח־ריים,
ולא היה שום קשר בין מה שהוא סיפר לבין מה
שהוא ׳הראיה. שום קשר. בצהריים והוא סיפר שבגין פסיכי.
בערב הוא קרא ילו ברצינות ״ראש הממשלה״ .בצוהריים
הוא סיפר שבגין דיבר שטויות איומות. בערב הוא הציג
את בגין כהוגה הדעות החשוב ביותר של הידור. בצהריים
הוא סיפר איזה שחקן חנטריש. בגין ואיזה פוזות דמיקולו
הוא עושה. בערב ׳הוא והראה איזה אדם מאמין, כואב וכן
הוא ראש ממשלתנו האהוב. ופל הסיפור על השר שאיחר
לא היה בחדשות ולא נברא בכתבה. שום כלום.
׳ואני ככה חשיבתי ולעצמי שזה בעצם קצת מוזר.
אם בגין הוא כל מה שהעיתונאי והזה אומר, ופל מה
ראה אכן היה כמו שהוא סיפר, ואפילו אם רק הוא,
תונאי הזה, ראה •את זה ככה, אז למה בערב הוא
לצופים משהו אחר י
שהרי שהוא
העי מספר

ולמה
בערב לא אמרו בטלוויזיה לסל יעם •ישראל את מה
שאמרו לי בצהריים בבית קפה? ילמד, בערב לא אמר
הקריין ״ראיס ׳הממשלה ׳הפסיכי שלנו מר מניחם בגין הופיע
היום בפוזה של והיונה דעו ת מעמיק, יאך דיבר שטויות
איומות״ ? למה ילא ׳הראו ובכתבה יאת הפוזות והשטויות?
למה לא ׳הראו את והשר המאחר ומתגיניב שלא יראה אותו
המורה? ילמד, כל זה לא והיה? למה ליא אמרו את ז ה? למה
אמרו דבר אחר?
בהתחלה יפשוט חשבתי שהעתוניאי ההוא, הרי בכל זאת
גם הוא בן אדם והוא צריך לפרנס משפחה והוא לא רוצה
שיפטרו אותו, אבל יאחר כך אמרתי לעצמי שהרי בסך הכל
זה עניין חשוב שראש והממשלה מטורף ׳ומטומטם, אז
למה בכל זאת העיתונאי לא אומר את זד, פעם אחת לעם
ומתפטר?

ככה חשיבתי, אבל אחרי כמה זמן התחלתי להבין *שה עיתונאי
׳ההוא לא ואשם ושככה זיה ושזור, חלק מהמקצוע.
זאת אומרת שלהיות עיתונאי זה להגיד את האמת בצורה
בוטה לידידים בבתי קפה, ולכתוב את השקר בצורה שקו לה,
אחראית, מפוכחת, מאוזנת ומכובדת בעיתון.
כי אחרת אי־יאפשר להסביר את זה שסל עיתונאי שאני
פוגש מחוץ לעיתון אומר לי, למשל, שאריק שרון אינ פנטיל
מפגר, שמודעי פשוט מטומטם, שידיו גולם טיפש,
שבגין פסיכי לגמרי, שפל עניין האוטובוס בשבת היה
פשלה איומה, שהפשיטה בלבנון היתד, גם היא פישלה,
אפיילו מבחינה צבאית, ישלא לדיבר יעל הטימטום המדייני,
וכמה אזרחים שצה״ל הרג, ואיך הנוצרים ישחטו עשרות
מתפללים במיסגד, את יכל זה הם אומרים לי בבתי קפה,
אפל בעיתון הם כותבים, למישל, ש״הישר שרון רואיה בפעי לותו
לחץ מתמיד יעל ראש הממשלה להגשים את מצע
הליכוד ככתבו״ ,רש״שר האנרגקה אמר בשובו ממקסיקו כי
יש להרחיב את הקשרים״ ,ויש״יסגן ראש הממשלה חושב
כי טרם הגיעה העת״ ,וש״ראש ׳הממשלה עמד ׳בגאון מול״,
וש״אומנם היו חריקות קלות בטיפול !באוטובוס ׳הדמים, אך
אין ספק, בראיה כוללת* ,שהפעולה כולה הייתה מוצלחת
מכל בחינה שהיא״ ,דש״מבצע הליטאני הוכיח שוב את
כוחו המופלא ישל צד,״!ל ויכולתו המיבצעייית, הן בחשיבה
אסטרטגית •והן בביצוע טאקטי, החל מיישום מדוייק ישל
הפקודות בשטח וכליה,בשילוב הבינזרועי המושלם״ ,וש״בכל
מלחמה מעין זאת, קשה מאוד להימנע ׳כליל מפגיעות
קלות באזרחים, אך צד,״!ל עשה והסל על מנית שלא לפגוע
פלל באוסלוסיה האזרחית, ואיכן היה מספר הנייפגעים האז רחיים
קטן להפליא״ ,וש,הנוצרים לא והשתתפו בלחימה,
אך סייעו ברוח והקרב שלהם ׳ובאמונתם העמוקה בצה״ל
ובאלוהים״ ,וכן חלאה, וכן הלאה.
ואם קורה לי שאני שואל איזה עיתונאי כזה למה הוא
כותב כך, אז הוא תיכף שהאל אותי ״אז מה איתה רוצה
שאני אכתוב י״ ,אז אני אומר לו ״אתה הירי חושב שבגין
מטורף, אז למה ׳אתה ליא כותב !את זה?״ ,אז תיכף
העיתונאי מסתכל יעלי כאילו ישאני •כאן המטורף, ותיכף
ומיד גם ייש לו את אותן ישתי ההצדקות הקבועות לעניין

ההצדקה האחת אומרת ״מה אתה מדבר? אני בפירוש
כותב את זה בעיתון. מה, ולא קריאת איך הכנסתי לבגין
ביום חמיישי לא״ ,אני אומר ,״לא ראיתי״ .דיאז הוא
אומר ״הנה ,׳במאמר ׳ביום חמישי, כתבתי שבגין, נתבק ש/
ולא שבגין, התבקש׳ ,אתה מבין? ׳קרעתי ׳אותו לגמרי, מיה
אתה מדבר?״.
לשבור שביתתם הפראית של העיתונאים,
דווקא בימי מצוקה קשים
אלו, יש בה לא רק חוצפה תהומית,
אלא גם הכליה ארסית.
ציבור !העיתונאים הסר-האח-
דיות גם יורק לבאר ממינה הוא
שותה, וגם כורת במו ידיו את
הענף! שעליו הוא יושב.
כמו פושעים הם אוחזים את
המדינה בגרונה, דווקא ברגעים
הקשים בהם זקוקים המדינה ואזרחיה
לשירותי ההסברה והעידוד
שלהם יותר מכבל תקופה אחרת.
׳העיתונאים השובתים בימים
אלו עושים על-כן את מלאכתם של
מהכלים ורשעים, שהרי הם משתקים
את בלי ההסברה והעידוד
שלנו, ומסייעים ככד לשונאי ישראל
בהרם •המדינה ובהשמדת ה יהודים.
ואין
מדובר באן בציבור של
עובדי־פרך רעבים ללחם. אין מדובר
כאן כציבור עובדי-ייצור מקופחים.
מדובר באן כציבור של לוב-
שי-חליפות ואוחזי־עט, ציבור שבע
עד להתפקע, ציבור המשתכר
סכומי-עתק, ציבור הטובל בטובות־הנאה,
ציבור של פורעים שבעים
וחוצפנים שרק תאוות־הכצע האינסופית
היא המניעה אותם למעשי
הרס, שביתה והכלה.
לכן, אסור כשום פנים ואופן
להיכנע לתביעותיהם הבלתי-מוצ
דקות ולדרישותיהם חסרות־האח•
דיות של העיתונאים. כל כניעה
שכזאת עלולה לשבש כאורח חמור
את מערבות חיינו, ולהביא את כלכלת
ישראל אל עברי פי פחת.

׳ההצדקה השניה אומרת שעל העיתונאי מוטל תפקיד
אחראי מאין כמוהו, והוא לא יכול לזרוק סתם כיסה דברים
בלתי אחראים ולא מאוזנים ,׳ושעליו להציג את הדברים
ביצורה שקולה, להביא את הנתונים בצורה מפוכחת, וגם
לתת את האיזון הדרויש, בי זיו ממש אחריות גידולה, וזה
אין להיכנע׳ לסחטנות. יש לשלא
מכובד להיות חסר אחריות, ויזה יגם לא חוכמה, ולכן כור את העיתונאים ואת שביתתם.
עליו להיות שקול, וזה קל להגיד, אפל זה לא •כל כך פשוט,
ניתן להפעיל צבא לבתיבת
להיפך, זה מאוד מורכב, יכן, ציריך להיות ביקורתי, זה•
ניכיון, אבל מפוכח ושקול ומאוזן ואחריות אמרתי כבר?
העיתונים, ניתן להוציא צווי־רי־בקיצור,
אני בעצם לא ייודע מה איני מספר לכם את
סל זה, כי הרי יזה ילא מעניין, ולא אחראי, ולא מכובד,
ולא שקול, ולא מפוכח, ואני בעצמי שיכור חסר־אחריות,
ואתם דווקא נחמדים, והכל ׳בסדר, אז מה •אני ישוב מבלבל
את !המוח? סליחה, באמת סליחה, אני לא יעשה את זה
יותר.

תוק לשובתים, ניתן למכור את ה עיתונים,
ניתן אן? לסגור בליל את
העיתונים.
אף אין להיכנע להם. יש לשבור
אותם.

פעולת השיקום של
צה״ל בדרום־לבנון
הוכתרה בהצלחה
נוף בדרום לבנון לפני פעולת השיקום של צה״ל
פעולת השיקום של צה״ל החלה עם שחר.
בשעה ארבע לפנות בוקר החלו קני תותחים
לשקם את כל הכפרים ההרוסים. הידהודי פגזי השי קום
נשמעו היטיב בכל האיזור, והפגיעות שהקימו
את הבתים מן ההריסות ניראו למרחוק.
״הפגיעות היו מדוייקות מאוד, ממש בולים
אחד אחד,״ סיפר ש. קצין מרגמות צעיר ,״כל
פגיעה בול, כל פגיעה ובמקום הבית ההרוס עמד
בית חדש.״
עם הנץ החמה צללו מטוסי השיקום של חיל
האוויר 1אל עבר והכפרים ההרוסים והקימו על עומ־דם
בתי־ספר, מרפאות, מועדוני תרבות ובתי ציבור
אחרים.
״זה היה ממש יופי,״ התלהב ק. טייס קרב ותיק,
״אתה עולה לשמיים הכחולים, נוסק, צולל בשאגה,
משחרר את הפצצות, פוגע בהריסות בית הספר,
ומייד קם ועולה ועומד בית ספר חדיש ומשוכלל,

נוף בדרום לבנון אחרי פעולת השיקום של צה״ל
מצויידת

היטב,

עם כיתות לימוד יפות, מעבדה
ספריה עשירה וכל מה שצריך״.
ראשוני טורי הרגלים המשקמים החלו לחצות
את הגבול בשעה חמש. הם התקדמו במהירות וב אומץ
לב, תוך גילוי תושיה, ירו בכל הרוג על
מנת להחיותו ופגעו בכל פצוע על מנת לרפאו. כל
יתום שהופיע בדרכם נורה מייד ואביו קם לתחיה.
כל אב שכול חטף צרור וילדיו שבו אליו בריאים
ושלמים. כל אלמנה טוהרה מייד ובעלה חזר אל
חיקה.
״זה היה קרב אמיתי, קרב של ממש,״ אמר ר.
לוחם מובחר מפרי העמק ,״ירינו על מנת להחיות
והצלחנו. הצלנו את הייהם של אלפי הרוגים. ריפא־נו
רבבות פצועים. הפכנו יתומים לילדים מאושרים,
שעשענו אלמנות, הבאנו מזור לפצועים, הפכנו את
הרע לטוב, את המוות לחיים, את הישושום לציה.״
טנקי השיקום שעטו בדהרה וירו פגזי שיקום
מדוייקים שכללו מכל טוב — דלתות, חלונות,
תרופות, רעפים, מים, חשמל, תחבושות, פרחים

וסוכריות — אל עבר הכפרים ההרוסים והאזרחים
ההרוגים.
״עשינו את המוטל עלינו,״ סיפר בצינעה ג,
טנקיסט צנוע ,״בסך הכל שיקמנו לגמרי איזו
שלושה כפרים.״
פעולת השיקום של צה״ל בדרום לבנון החלו
עם שחר ונסתיימה עם ערב. הפעולה הוכתרה ב
הצלהה. כל אחד עשה את המוטל עליו, כל אחז
במקומו, כל אחד כמיטב יכולתו. דרום לבנון שוק

״זו היתה פעולת שיקום קצרה, חזקה ואלגנ
טית,״ סיכם ס. מפקד כוחות השיקום ,״הכל היו
יעיל ומתואם. בסך הכל הצלחנו בפרק זמן קצו
במשך יום לחימה אחד, להקים כמה עשרות כפ
רים, להחיות מאות הרוגים, לרפא אלפי פצועיו
ולקלוט רבבות פליטים. באמת כל הכבוד לנו.״
נכון. כל הכבוד לצה״ל, צבא השיקום, צב:
השלום.

טוב טוב מרע• טוב שלו ממלחמה

סוב לחיות מרמות •סוב בריא מחורה
טו ב ל היו ת ע שיר ו מ או שרמל היו ת עני ו או מלל
טו בצי פו ראחדבידמ שני ציפוריםעלהעץ
ה צ טי ר אל־״ ־

אתה תחיה סוב

* יינייוייייי״יי*
״111111י!|: 7י ה! ן ון ןן ך!
11 1111

טובים ב עד הטוב
קצינים, סטודנטים, זמרים, בדרנים, שחקנים,
פרופסורים, רכלנים, סופרים, רופאים, מהנדסים,
עורך־דינים, טייסים, יפים ויפות.

כד ל״צו־ ״תחליף קפה״
צוין קוד כל לדעת לייצר קפה.
אם החלטת לעבור ל״תחליף קפה״
אל תסתפק כחיקויים.
ליבר מציעה לך את ״ברזיליה״-
משקה קפה חדש המיוצר על פי ידע מתקדם
ושיטות ייצור חדישות,
המשמשות את ליבר בייצור קפה טהור.
״ברזיליה״ מכיל יותר קפה מכל תחליף אחר.
והוא מצטיין בטעם עשיר ובניחוח משובח.
כדאי לך לנסות את ״ברזיליה״.
אתה יודע שעל ליבר אתה יכול לסמוך.

:רזיליה ש ל

ר ק קסה ט הור יכול להיות טו ב ותר.
העולם הזה 2118

הנדון י

שיחות ק א הי ר ^ 1

(המשך מעמוד )17
זור זרי. מטרה זו !היתד. כיל־כך תשובה
וקישד,־לביצוע, עד כי צד,״ל מצא לנכון
לנהל את המילחסה בצודה ׳שהביאד, לברי-
חת כ־ 200 אלף אזרחים, להשמדת כפרים
שלמים ולהריגת מאות גברים, נשים וטף.
בתום פעולות־המילחמה היה צורך לשתף
את מיפקדת אש״ף בהסדר הפסקת־האש.

(המשך מעמוד )15

האם יכול היה אש״ה לצפות להישג
גדול יותר ז

ווו

ן*לי רשם־נא הדבר לזכר הדורות:

כשעה הקשה כיותר לאש״ה,
כשכל המנהיגים הערכיים זנחוהו,
כאה לו ההצלחה רק ממנהיג השום
אחד כמרחכ: מנחם כגין.

לפני חודש היה אש״ף בשפל המדרגה.
מצריים תקפה אותו בשצף־קצף, בשפה
שסה השתמשו כלי־התיקשורת הערביים
בעבר רק נגד ישראל. חזית־הסירוב הער בית,
שבה חיפש אש״ף מיקלט זמני, החלה
מתמוטטת. מנהיגים, רבים בעולם החלו
משמיעים, בינם ילבין עצמם, את ההשערה
שעבר זמנו של אירגון זה.
אז באר, פעולת־ד,זוועה בכביש־ר,חוף.
היא הזכירה לכל העולם שאיש״ף קיים.
אך התזכורת היתד, כד, אכזרית, שהתגובה
הכללית היתד, דחייה ותיעוב.
ההחלטה י של ממשלת־בגין לפתיויח ב-
מילחמה בדרום־לבנון שינתח מצב זה.

כיוון שהמארחת לא ידעה אם
אני דתי או לא, היא הצטיידה
כעוד מועד ככמה ספרים על ה-
מיטכח הכשר, ודאגה להכין ארו
חת־ערכ (כת חמש מנות) על טיהרת
הכשרות. היא עכדה על כך
יום שלם.
׳שמחתי מאד שהבאתי לה מתנה ישראלית:
בקב1ק של ליקר צברה. אגב, כל
מארחי במצריים שמחו על מתנה זו.

..מה חוש! מד !גיר?
ך• שה, קשה מאד למצרי להאמין כי
מנחם בגין אכן מוכן לחסל את יוזמת־השלום
של אל־סאדאית בגלל כמה התנח
והדבר
בולט בכל שיחה עימו. הוא רוצה
להבין, לדעת. מנחם בגין בוודאי היה נהנה
אילו ראה ושמע כיצד !אנחנו יושבים
בארמונו של פארוק, על גדת הנילוס,
ומנתחים את התיאוריות של זיאב ז׳בו־טינסקי
יעל זכויותיהם של מיעוטים לאומיים.
המסר העיקרי שלי לכל בעלי־שיחי היה
זה: המשא-והמתן המדייני צריך להתנהל
בין הממשלות. תהיה דעתי על ממשלת־בגין
כאשר תהיה, ותהיה דעתו של מצרי
על יוזמת אל־סאדאת אשר תהיה — המשא-
והמתן צריך להתנהל בין ממשלות אלה.
כל עוד הן קיימות.
אך הגיע הזמן להניח ׳לשני העמים
לדבר זד! .אל זד, פנים אל פנים, בכל
המישורים. התהום הפעורה ביניהם עצומה.
אין הם מבינים זה את זה. קיים קצר
מוחלט בתיקשורת. אחרי שעברתי כמה

ד״ר מורסי
השלום כמיקצוע־לימוד
רי השלום? השלום מצטייר איכשהו כ-
פסק־זמן בין מילחמות.
אני מניח שגם במצריים יש מוסדות
ואנשים העוסקים בבעיות כאלה. אולם
המשכיל המצרי הרגיל — הפרופסור, איש-
העסקים, הפקיד הבכיר, השר — רחוק
מזה מאד. אם עושים שלום, למה לח שוב
על המילחמד, הבאה? הרי לא תהיה
מילחמה !

כעיני העולם נראה אש״ף עכ שיו
שוכ כגורם מדיני וצכאי שאין
להתעלם ממנו.
כוחות אש״ף הופיעו כצבא קטן אך אמיץ,
המוכן לעמוד מול צבא כביר, ב״חסי־כוהות
של 1נגד ,5ובמאזן של חימוש של נשק
קל מול !מטוסי אף־ .15 דברי הרמטכ״ל
מחזקים תדמית זו. מוטה גור עצמו העלה
את הדימוי של דויד (פלסטיני) מול גיוליי׳ת
(ישראלי) ,כאשר אמר כי ״היה זה טיפשי
מצידנו, אילו פעלנו כמו דויד, בעוד ש כוחנו
הוא ככוחו של גוליית...״

!ההכרה כאש״ף ככצד למילחמה
ולשכיתת־הגשק (ובמילא גם לשלום,
ככוא העת ).היא המסקנה
שהתכקשה מתמונה חדשה זו.

ף ש עוד תוצאה חשובה לגבי העתיד.

פי דיווחי הכתבים הישראליים והזרים,
המסקרים את מצב־הרוח ׳בגדה המערבית
וברצועת־עזה, הביאה מילתמת־הליטאגי ל שינה
נחרץ ביחס האוכלוסיד, לאש״ף.

כדכרי אחד הכתכים, המכטא
את הריעה האחידה :״התמיכה
כאש״ף כשטחים המוחזקים עלתה
מ־* 55ל(!.955״

אין פלא בכך. איך צריך פלסטיני צעיר
(או זקן) ברמאללה, בחאן־יונים ובחברון
להרגיש כאשר הוא קורא שקומץ של בני-
עמו עמד מול העוצמה האגדתית של צד,״ל,
עמד ונלחם?

המוראל הפלסטיני כשטחים ה־ככושים,
כלכנון וכשאר הארצות
הרקיע שחקים. כמיתקני אש״ף כ־כיירות,
כך דיווחו עיתונאים צרפתיים,
שוררת אווירה של צהלה.

גם דעת־הקהל הבלל-מעיחבית לא תישאר
אדישה לתמונה זו. אחרי המילחמה לא
יוכל הנשיא אנוואר אל־סאדאת להתעלם
עוד מאש״ף, ולהסתמך על איזושהי קבוצה
של סוכנים עלובים בגדה. הוא יצטרך לחפש
שוב קשרים עם אש״ף.
נדמה שאין זה חיפוש חד-סיטרי. נציג
׳בכיר של, אש״ף השתתף (״באורח פרטי,״
כפי שנאמר בביירות) בישיבת הליגה הערבית.
עראפאת עצמו שאב אומץ מתחילתו
המחודשת ,׳והכריז כי יש לחתור לשלום
על בסים ההודעה האמריקאית-סובייטית
מסוף השנה שעבדה — הודעה המכירה
בזכות קשיראל לריבונות ולביטחון.
(הטלוויזיה הישראלית המודרכת לא שידרה
׳נאום זה, אך שידרה ארוכות נאום
הפוך של ראש־ד,אופוזיציה באש״ף, ג׳ורג,
חבש, השולל את קיום ישראל).

ך יצחון כמילחמה אינו נקבע על פי
1מיספר הקילומטרים שנכבשו, או
מיספר ההרוגים שנקברו.
הניצחון ׳נקבע על פי היעדים המדיניים
שהושגו עיל-ידי כל צד.

מכחינה זו אין מנוס מן המסקנה,
כי כמילחמת־הליטאני היה
רק מנצח אחד: אש״ף.
אם יאסר עראפאת אינו משגר
מיכרק־תודה למנחם כגין, על החלטתו
לפתוח כמילחמה זו, הרי זה
שיא של כפיות־טוכה.
העולם הזה 2118

לעומת זאת עסוקים מצרים
רכים כמחשכה עד הכעיות שד
השלום. זהו נושא המנצנץ ככל
שיחה רצינית, הנדון מכיב שולחן
ארוחת־הערכ. לא כתיאוריה, אלא
כאופן מעשי כיותר.

מאמרו שד אכנרי כשכועון ״אוקטוכר״
ישראל כבעלת־ברית לעתיד
לויות עלובות באחת הפינות של סיני.
״אולי יישובי־סיני הם, בעיני !ממשלת
ישראל רק קלף למיקוח?״ שאל בוטרום
ראלי, השר לענייני־חוץ( .אין הוא סגן
שר־החוץ, כפי שנדמה לעיתוני ישראל,
אלא שר־בלייתיק במישרד־החוץ, מעין
שר־חוץ נוסף).
הוא קיבל אותי, כמו בפעם הקודמת,
בלישכתו בארמון־הפאר של מיישרד־החוץ
בכיכר־השיחרור, מול בניין הליגה הערבית.
מישרד־החוץ עצמו שוכן במרחק ניכר
משם, בגדה השניה של הנילוס, בשכונת
גיזה. שם יושב תחסין באשיר, אחד
המומחים הגדולים לענייני ישראל. גם הוא
מפקפק באמיתות התעקשותו של בגין
בעניין ההתנחלויות .״כל פעם שמר בגין
נתקל בבעייה, הוא שולף יעניין יחדש,
קיצוני עוד יותר, כדי להתמקח עליו,״
הוא סבור.
לא פחות קשה למצרים להאמין כי
ישראל מתעלמת לגמרי מפצצת־הזמן הדמוגראפית.
זד, פשוט לא ייתכן. המחקרים
הדמוגראפיים הנערכים בקשיראל ידועים
היטב במצריים. בשנת 2000 יהוו הערבים
רוב בארץ־ישראל השלמה. האם בגין
באמת !מוכן לזה?
״מה חושב מר בגין על כף ז ״

שואל כוטרום ראלי, כתמיהה כנה.
״האם הוא כאמת מוכן למדינה
ש־* 51 מתושכיה יהיו ערכים ץ״

מיודענו: אחמד עויתמאן ,״העיתונאי
המצרי״ שאיירגן את טרד כלא-שאטה
(העולם הזה ,)2107׳נלהב לרעיון זה .״אם
מר בגין יתו לכל הערבים בארץ את
זמת־הבחירה, לא איכפת לי. שהשטחים
הכבושים יישארו ׳בישראל! אחרי כמה
שנים יהיו הערבים רוב, ואז — כל הבעייה
תיפתר !״

מכיוון שכל המצרים משוכנעים
כי הישראלים הם עם פיקח מאין־
כמוהו, ושהמוח הישראלי פועל כמו
מחשב. אין הם מאמינים כי הישראלים
כאמת מתעלמים מכעייה
זו. הם סכורים שיש לישראל
כוונת-סתד: לגרש את הערכים מן
הארץ, כהזדמנות הראשונה, ולפתור
את הכעייה הדמוקרטית של
ארץ־ישראל השלמה כדרך זו. אחרי
הכל, יש לכך תקדימים כהיסטוריה
של ישראל.
בוטרוס ראלי הוא הוגה־דיזעות ואקדמאי,

פעמים בין הצדדים, אני יכול להעריך
יאת מלוא חומרתו של קצר זה.
אנוואר אל־סאדאת בא לירושלים ודיבר
במישרין אל העם הישראלי. זאת היתד,
התחלה נהדרת, ויש להמשיך בכך. כל
הישראלים שביקרו סמזיריים — החל בעזר
וייצמן ואליהו בן־אלישר וכלה בגדול
הניצים שבקרב העיתונאים — שינו את
ידיעותיהם. כל המצרים שביקרו בישראל
גילו עולם חדש. בכך יש להתמיד. צריכים
להגיע להידברות ישירה בעשרות דרכים
׳שונות. במהלך השיחות. שלי התגבשו כמה
וכימה רעיונות. יותר מכל דרוש מגע ישיר
בין כיוחות-השלום בשתי הארצות.
״איזו השפעה יש לכוחות-השליום בישראל?״
היתד, השאלה שחזרה שוב ושוב.
״את מי אתם מייצגים?״ אמר לי עורך
עיתון חשוב :״אנחנו מכירים אותך וקור אים
את דבריך. אך איזה חילק בדעת-
הקהל הישראלית מזדהה איתם?״

התשוכה עד כך מוכרחה, כמוכן,
לכוא מישראל. כל הפגנה כ־תל־אכיכ,
כל הצבעה ככנסת, כל
קול-קורא המתפרסם כישראל עושים
את שלהם.

ציר מצוי״שואל׳
^ מה שבועות לפני ביקורו של אל•
סאדאת בארץ התקיים במכון ואן־ליר
בירושלים יום־עיון על עתידה של יש ראל,
במצב של שלום. הושמעו בו הרצאות
מיקצועיות מעניינות ביותר על
מקומה של המדינה במרחב, מבחינת הכל כלה,
התחבורה, המדע וכר, אם יפרוץ
השלום.
בארץ לא זכה סימפוזיון זה בהד כלשהו.
הפרט היחידי שזכה בסיקור עיתונאי
היה נאום־הסיום של יצחק רבין,
שלא נגע כלל לעניין.
אולם כאשר הזכרתי סימפוזיון זה ב־שיחותי
בקאהיר, נדלק אור בעיני בעלי-
שיחי. הם רצו לדעת את הכל, ביקשו את
החומר הכתוב. הנושא מרתק אותם.

זהו אחד ההכדלים הגדודים כין
מצריים וישראל כשעה זו.
כאשר ישראלי חושב על השלום,
מעניינת אותו כימעט באופן בילעדי השאלה:
איך נעמוד במילחמד, הבאה, אח־

בישראל״אין כימעט איש החושב ברצינות
על הבעיות שתתעוררנה כאשר יהיה
שלום. במצריים זה כבר הפך בחוגים מסויי-
מים לעיסוק יומיומי.
מורסי סעד־אל־דין, ראש מינהל ההסברה
המצרי, העוסק גם בענייני תרבות,
סיפר לי על רעיון שהיה לו. הוא שוחח
עם מומחה יפאני לעזרי־לימוד, שהדגים בפניו
המצאות מתוחכמות ללימוד נושאים
בגיל צעיר ביותר.
למה לא להשתמש באביזרים אלה כדי
ללמד את השלום? בהתלהבות, שהעידה
על כך שכבר הקדיש לנושא זה מח שבה
רבה, תיאר לי מורסי את הקור סים
שהוא רוצה להנהיגם בבוא העת בכיתות
הנמוכות של בתי־הספר במצריים, כדי
לנטוע בילדים בגיל צעיר את השינאה
למילחמה ואת האהבה לשלום. כל זה בעזרת
עיזרי-לימוד מתוחכמים, שימחישו את
הרע והטוב. במקביל יד,יד, צורך להנהיג
את הדבר בישראל.
(מורסי ביקר בישראל במהלך יוזמת אל-
סאדאת. הכל קוראים לו ״ד״ר מורסי״,
מבלי להבין שזהו שמו הפרטי. גם השם
השני, סעד־אל־דין, אינו שם־המישפחה,
אלא שם אביו. מעטים יודעים כי שם-
המישפחה שלו הוא חמדי, ושהוא אחיו
של המלחין העממי הידוע, בעל השם
הזה. כי המצרים אינם נוהגים, בדרך כלל,
להשתמש בשמות־מישפחה. בקאהיר דרושה
בקיאות מייוחדת כדי לדעת מיהו אחיו
של מי, ומד, הקשר בין פלוני ואלמוני).
במישרדו של מורסי פגשתי גם באיש
שערך את הספר של קטעי־הספרות הישראליים,
הנמכר עתה בקאהיר. הוא מכין
ספר דומה על מחזות ישראליים.
העניין בשלום חורג בהרבה מן העיסוק
בתוכניות מסוג זה. הוא מתבטא ברעיונות
המרחפים עתה בחלל החברה המצרית ה משכילה.
למשל:
מה תהיה היערכות הכוחות
המדיניים במרחב, אחרי שתיווצר בו מציאות
השלום? (ושוב: מי מתעניין בשאלה
מרתקת זו בישראל בימים אלה?)

אחת הריעות הנפוצות כקאהיר
היא, כי אחרי סינון השלום ייווצר
מאליו ״ציר מצרי־ישראלי״,
שיהווה את הכוח הדומיננטי כ־מרחכ.

ביליתי
שעות מעניינות בליבון רעיון
זה, בשיחות שונות .״האמת היא שבין מצ ריים
וישראל אין שום ניגוד של אינטרסים.
ויש כמה וכמה אינטרסים משותפים,״ אמר
לי פקיד בכיר מאד .״אחרי שתיפתר ה־בעייד,
הפלסטינית ותוחזרנה האדמות ה ערביות,
תתגבש מציאות המבוססת על
כך.״ הוא פיתח בהרחבה את הצדדים
(המשך בעמוד )28

אותה ניהל, ועסק רבות בשליחויות ציבוריות
אל קהילות יהודיות לארצות רחוקות,
ביניהן גיברלטר, ספרד ודרום־אפ־ריקה.
דודו
של יצחק נבון, חיים בן־עטר, אחי
אמו, היד, אחד העיתונאים המפורסמים
בארץ באותה התקופה. הוא היה עוזרו
ויד־ימינו של אליעזר בדיהודה, וחסיד
השפה העיברית. כמו בן־יהודה היה צועד
ברחובות וצועק :״יהודי, דבר עיברית \״
בן־עטר היה סגן העורך הראשי של עתונו
של בן־יהודה אשר שמו היה דווקא חרות.
בן־עטר הוא שזכה להיות הראשון בארץ
שפירסם את הסקופ הגדול בדבר על פרוץ
מילחמת־העולם. דוד אחר של יצחק נבון,
שימעון בן־עטר, היה יושב ראש ועד
עדת המוגרבים בירושלים ובנו, יעקב, היה
בין נופלי הל״ה.
יהודים דתיים קושרים את מישפחת אמו
של יצחק נבון אל הרב חיים בן־עטר,
מי שכתב את אור החיים, ספר שהוא בבחינת
אבן־דרך בחיי החסידות בארץ.
על בן־עטר מסופר, כי כאשר שמע ה־בעל־שם־טוב
כי הגיע לירושלים, החליט
כי יש בבן־עטר הניצוץ של המשיח, וכי
אם הוא ייפגש עם בן־עטר בארץ הקודש
״אנחנו נביא את המשיח.״ הבעל־שם־טוב
יצא לדרך כדי לפגוש בבן־עטר ולהביא
את המשיח. בדרך יצאה אליו בת־קול,
ואמרה לו :״חזור בך, עדיין לא הגיע
המועד לביאת המשיח.״ הבעל־שם־טוב
חזר, אולם כעבור שנה ניסה שוב לעלות
לירושלים ולפגוש בבן־עטר. בדרך עבר
תלאות רבות: התנפל עליו אריה טורף,
הוא חזה מבשרו סערה בים, ושוב יצאה
בת־קול שהחזירה אותו. כך ניסה הבעל־שם־טוב
שלוש פעמים להיפגש עם בן־
עטר, אולם ללא הצלחה. עתה טוענים
חסידיו — מקרב הדתיים — של יצחק
נבון כי מישפחתו אמנם לא הצליחה לה ביא
את המשיח, אך היא הביאה נשיא
לישראל.

שבועת-אמונים
לאצ״ל
ך< צחק נכון עצמו למד בבית־המיד-
רש דורש ציון שמול קולנוע אדיסון
בירושלים, ואחר־כך בבית־הספר התיכון

ך* אדריכל אכא אדחנני רתח מזעם.
י 1בעיתונות הופיעו כותרות קולניות
על הביקורת שמתח אחד מחברי־הכנסת
על מישכן נשיאי ישראל, אשר אותו תיכ־נן
אלחנני בשכונת טלביה בירושלים. חבר-
הכנסת יצחק נבון טען, בישיבת סיעת
המערך בכנסת, כי מישכן הנשיא מכוער,
לא־פונקציונאלי, בעל מיבנה מסובך וחלונות
קטנים וצרים כמו בבית־כלא. בקצרה,
קבע אז נבון, הבניין אינו ראוי למגורי־אדם
ובוודאי שלא למגורי נשיא המדינה.
גולדה מאיר מינתה ועדה שבדקה את
טענותיו של נבון. הוועדה דרשה לבצע
תיקונים בבנייה ולחבריה כמו למרבית
אלה שזכו להתארח בבית הנשיא, היה
ברור כי האשמותיו של נבון צודקות.
למדות זאת נכנס הנשיא להתגורר במיש־כן
החדש.
אלחנני הגיש תביעה מישפטית נגד
נבון. הוא טען כי נבון הוציא עליו דיבוז
בביקורת שמתח על מישבן הנשיא, דרש
ממנו התנצלות ופיצויים בסך 100,000
לירות. אולם הוא לא הסתפק בכך. הוא
פירסם בססריב מיכתב גלוי לח״כ נבון,
שבו האשימו בז׳דאנוביזם * ,וטען כי אל
להם לפוליטיקאים לקבוע בענייני טעם
אמנותי.
בעיקבות פירסום המיכתב גילה יצחק
נבון תכונה נוספת, את הצד הסיפרותי
שבו. במיכתב־תשובה, אף הוא גלוי, במעריב,
השיב נבון בהומורסקה סאטירית
על כל טענותיו של אלחנני, שם אותו ואח
* דדאנוב — קונזיסאר של סטאליו
אשר דאג לדיכוי התרבות והאמנות ברוסיה.

מישכן
הנשיא גם־יחד ללעג ולקלס.
שבע שנים אחרי שהשמיע ביקורת כה
חריפה על מישכן הנשיא עומד נבון, ב־29
במאי, לעקור מדירתו כדי להתגורר עם
אשתו אופירה ושני ילדיהם, נירה בת
החמש וארז בן הארבע במישכן הנשיא,
שתקף בשעתו. רק אז, כאשר יהיה יצחק
נבון לנשיא המדינה, יסתבר אם אכן צדק
חבר־הכנסת נבון בביקורתו על בית הנשיא.
הבניין נעדר את התנאים הנחוצים
לנשיא צעיר. אין בהם, למשל, חדרי-
ילדים ואופירה נבון, אשת הנשיא, תיאלץ
לאלתר תנאי־מגורים עבור ילדיהם.
אולם, למרות שיצחק ואופירה נבון מודעים
לקשיים שיתעוררו עם בחירתם כאדון
והגברת הראשונים של ישראל, נראה
כי לאו־דווקא בעיית מישכן הנשיא תע מוד
בראש מעייניהם. יצחק נבון בן ה־57
ואופירה בת ה־ 42 הם זוג צעיר, בוהמי,
אוהב תיאטרון וחיי חברה, ואין ספק כי
•יהיה עליהם להתאמץ כדי להתאים את
מוסד הנשיאות הכבד והמכופתר לאופי
חייהם, ולהעניק לבית הנשיא משמעות
שונה מזו שעוצבה עד כה על־ידי הנשיאים
וייצמן, בן־צבי, שז״ר וקציר.
אין ספק כי את האופי המיוחד של
יצחק נבון, אותו אופי שהוא יבקש להקנות
לנשיאות, עיצב במידה רבה הרקע
המישפחתי שעליו גדל. מוצאה של מיש־פחת
נבון מצד האב הוא מתורכיה, אולם
החל משנת ,1723 לפני• יותר מ־ 250 שנה,
כאשר עלה אבי-המישפחה הרב יונה בן
חנון נבון לירושלים, לא עזב שבט נבון
את עיר.
יונה בן חנון נבון היה רב גדול בירושלים,
ועד היום נחשב כסמכות דתית.

בין תלמידיו היה החיד״א, ואילו סיפרו
כנפי יונה נחפא בכסף, העוסק בשאלות
ותשובות בשולחן ערוך ודיני־אישות, נח שב
עד היום אחד מסיפרי הפירושים הח שובים
ביותר. אגב, נבון עצמו קרא רק
קטעים אחדים מן הספר, הכתוב לאדינו.
מאז יונה בן חנון ועד לאביו של יצחק
נבון, יוסף, הקימה השושלת אנשי דת
ורוח רבים ששניים מהם אף זכו בתואר
׳חכם באשי /כלומר היו הרבנים הראשיים
של׳העדה הספרדית בארץ־ישראל, הרא־שון־לציון.
אביו
של נשיאה העתיד של ישראל.
יוסף נבון, היה דמות ססגונית, ואין ספק
כי תכונות רבות שלו משתקפות באופיו
של הבן. נוסף על היותו עסקן, שליח־ציבור
וציר באסיפת הנבחרים הראשונה
שקמה בארץ־ישראל מייד אחרי הכיבוש
הבריטי, ב־ ,1921 היה יוסף נבון גם סופר־סת״ם
ומורה. מאוחר יותר גילה את הצד
האמנותי שבו. בדרך לבית־לחם פתח וניהל
בית־חרושת לשכיות אמנות עשויות
צדפים, אשר נודעו באותה תקופה בארץ
כולה.
אמו של נבון, מרים, היתד, בת למיש־פחה
מיוחסת לא פחות. היא נולדה בעיי רה
הקטנה אזימור ליד קזבלאנקה שב-
מארוקו. אביה, יעקב בן־עטר, היה רב
העיירה, והאגדה המישפחתית מספרת כי
באחד הלילות התגלה לו אליהו הנביא
והורה לו לעלות לירושלים. בתוך ימים
ספורים יצא יעקוב בן־עטר עם אשתו
ובניו, וביניהם מרים, אמו של יצחק נבון,
שהיתר, אז בת ארבע, ואחרי טלטלות
של שישה חודשים בדרך, הגיע לירושלים
בשנת .1884 הוא הקים בעיר ישיבה, ש
בית
הכרם, אגב, בית״ספר תיכון זה היה
אחד מבתי־הספר שבהם לימד מאוחר יותר
נבון, המגדיר עד היום את מיקצועו כמורה
וכסופר.
בית הכרס לא היה בית־ספר דתי. ונבון
עצמו מקובל על החוגים החילוניים והדתיים
גם־יחד כאדם מאמין ושומר־מסו־רת,
אך לא דתי. לפני חמש שנים, כשהועלתה
מועמדותו לכהונת נשיא המדינה
לראשונה, ערכו אצלו חברי־הכנסת
הדתיים גישושים בדבר דתיותו. אמר להם
אז יצחק נבון: אני שומר על החוקים
שבין אדם לחברו. מה שנוגע לחוקים
שבין אדם למקום, אני בטוח כי בבוא
היום יסלח לי אלוהים. אל תדאגו, זה
יהיה בסדר.״
עד היום, כאשר מילא נבון תפקידים
ייצוגיים, היה מקפיד לשמור על חוקי הכשרות
ושמירת השבת, אם כי בחייו הפרטיים
הוא ידוע כמי שאינו מקפיד על
כשרות, ואחד הבילויים החביבים עליו
ביותר הוא טיולי־שבת במכוניתו עם או.
פירה
והילדים. לידידים אמר בשבועות
האחרונים, כי הוא יודע שיצטרך לוותר
על תענוגות אלה אחרי שייבחר כנשיא.
בהרצאה שנשא פעם לפני קבוצה של
רבנים מניו־יורק, צייר נבון כיצד הוא
רואה את הדת :״הדת היא דבר נעים.
דבר יפה. מסורת, סיפורים, שמירה על
כבוד האדם, ערכים, מוסיקה ערבה לאוזן,
מיפגשים מישפחתיים, האוכל המיוחד של
שבת. הדת שלי היא הדת הנעימה, של
בית הילל.״
ואומנם, יחס מיוחד רוחש נבון לשירי
הקודש ולחזנות. בערב רומנסות ספרדיות
שחיבר ובבוסהן הספרדי המפורסם שלו,

שילב שירי-קודש רבים. בביתו יש לו
אוסף תקליטים גדול של שירי חזנות,
נוסף על תקליטי הילדים של נירה וארז,
ובאי בית־הכנסת הקרוב לביתו הנוכחי,
שבמושבה הגרמנית בירושלים יכולים לש מוע
את הנשיא הבא של מדינת ישראל,
בחגים ובמועדים, כשהוא משמש החזן
של בית־הכנסת.
בגיל עשר הצטרף יצחק נבון למחנות
העולים, אך זנח תנועה זו כעבור שנ תיים.
לבן־גוריון, ששאל אותו על כך
פעם, סיפר כי מחנות העולים בירושלים
היתר. תנועת־נוער של בני־עשירים ,״ולי
לא היה כסף לתענוגות כאלה.״ לעומתה,
תנועת הבית״ר שאליה הצטרף בגיל 12
היתה ״של עמך, של החברה מהשכונה
ומהשוק.״
ואומנם, ביתו של נבון לא היה בית
עשיר, אם כי ״מעולם לא חסר אצלנו
לחם בבית.״ פעם סיפר נבון כי היה
מקבל כסף לקולנוע אחת לשבוע ,״אולם
לא תמיד היה כסף כל שבוע. אז היינו
הולכים ומטפסים על העצים ליד קולנוע
עדן הפתוח. אחת החוויות הפחות-נעימות
שהיו לי בחיים היתד, השומר של קולנוע
עדן, שהיה מצליף עלינו כאשר היינו
תלויים על העצים ומנסים לראות את
הסרט מזווית מסויימת מאד.״
אחרי שלוש שנים בבית״ר, בגיל ,15
הצטרף יצחק נבון לאצ״ל ונשבע אמונים
הלאומי. בני־גילושל
לאירגון הצבאי
נבון בירושלים, עדיין זוכרים אותו צועד
ברחובות ושר את שיר הביריננים של
יעקב כהן, אחד ההימנונים הבלתי־ריש־מיים
של בית״ר ושל האצ״ל :״בדם ואש
יהודה נפלה בדם ואש יהודה תקום.״
בבית־הספר בית הכרם היה נהוג לשיר
את שני ההימנונים: התקווה ותחזקנה.
שלוש־מאות תלמידי בית־הספר עמדו על
רגליהם כאשר הושרה התיקווה. שלוש-
מאות חסר אחד, יצחק נבון, עמדו על
רגליהם כאשר ניגנו את תחזקנה. נבון

איש נודו נכנסת: נמה ]בהדים יתמכו?
מאד. עכשיו, אסור שיידעו. יחשבו שאני
ממציא את הסיפור על האצ״ל בעיקבות
חילופי השילטון במדינה ובגלל המאבק
על הנשיאות.״ אותו ידיד טוען, כי ידוע
לו שראש־הממשלה מנחם בגין אינו יודע
כלל שהנשיא הבא של מדינת ישראל היה
חבר באצ״ל.
בגיל 18 עזב נבון את האצ״ל והצטרף
להגנה. בהרצאה לפני תלמידי תיכון שנערכה
לפני ארבע שנים, סיפר נבון על
המעבר מאירגון לאידגון :״גרתי אז ליד
ליפתא, יחד עם אליהו נאווי ובין פלחים
ערבים. הוקסמתי מעבודת האדמה שלהם,
מן הקשר העז שלהם לקרקע. אהבתי לראות,את
הערביות שולפות צנון מהאדמה,
ואת הערבים חורשים אותה. באותה תקופה
הרביתי לטייל בארץ, וגיליתי את הקיבוצים.
זו היתר. התשובה שלי לקינאה

רפואה ראשי של צה״ל, תת־אלוף הד״ר
דן מיכאלי, אחיה של אחת השחקניות
האהובות על נבון, רבקהל׳ה מיכאלי! ה פרופסור
יוחנן פלס ; אביבה מלץ, מי
שמכהנת כיום כיועצת המישפטית בלישכת
נשיא המדינה ויעל שרת, בתו של משה
שרת. מאוחר יותר היתד, העובדה שיעל
שרת היתד, תלמידתו, משמעותית ביותר
לגבי דרכו הציבורית של יצחק נבון. ב־
,1946 כאשר היה בן ,25 גויים למטה
ההגנה. הוא נאלץ להתפטר מעבודתו כמו רה,
ולקבל את משכורתו מאירגון ההגנה.
נבון מונה כמנהל המחלקה הערבית של
של ההגנה, מחלקה ששלטה על השטח
שבין חברון לרמאללה ויריחו, עד לטרון.
אז קשר את קשריו הראשונים עם ד,מימ־סד
הערבי ועם והתושבים הערבים של
ארץ־ישראל שמחוץ לירושלים. נבון היה

בואנוס־איירס. אז ויתר על חלומותיו להיות
מורה וסופר, והחליט כי יהיה דיפלומט
מיקצועי.
באותה תקופה הוא למד אידיש, אצל
מורה פרטי. קשה היה להסתדר בקהילות
היהודיות בארגנטינה ובאורוגוואי ללא
לשון זו ונבון, במרץ האופייני לו, למד
אידיש עד שהיה מסוגל לקרוא את אחד
משני העיתונים האידישאים שהופיעו בארגנטינה,
וליהנות מהצגה מקומית באידיש.
שפה זו הצטרפה לשלל השפות
שבהן הוא שולט באופן מושלם: עיברית,
אנגלית, ערבית וספרדית, והשפות שבהן
הוא מסוגל לדבר, לקרוא ולכתוב: צרפתית
ופורטוגזית.
אולם, חלום הדיפלומטיה שלו נקטע
בדיוק שנתיים לאחר־מכן. שר־החוץ דאז,
משה שרת, חיפש מזכיר אישי. יעל, בתו
של שרת, נזכרה במורה שלה יצחק נבון,
והמליצה עליו לפני אביה. נבון הוזעק
לארץ, והסכים לקבל עליו את התפקיד.
היחסים בין שרת לבין נבון הפכו יחסי-
רעות ממש, ונשארו כאלה גם בתקופה
שבה היה גבון נאמן לבן־גוריון ואילו
שרת היה יריבו הגדול שה ״הזקן״.

אייגשטלין
לא נענה להצעה
^ אשר היה נבון מזכירו של שרת, קי-
^בל בן־גוריון במתנה ארבעה כרכים
של ספר שכתב ליאון דוחובנה על שפינו־זה.
בן־גוריון, שהתעניין בשפינוזה ובתורתו,
חיפש מישהו שילמד אותו ספרדית
כדי שיוכל לקרוא את הספר במקור. היה
מי שגילה את אוזנו בדבר מזכירו של
שר־החוץ, ונבון נשלח ללמד את בן־
גוריון ספרדית. בערב־זיכרון לבן־גוריון
שנערך לפני שנתיים, סיפר נבון על פגישתו
הראשונה עם בן־גוריון, י פגישה ש עיצבה
את דרכו אחר־כך יותר מכל דבר

הוא היה תנו אצ״ד, אודם הצטוו להגנה נגרר העונים ^ הבעייה שהיתה
לנבון: איו לקרוא לנשיא, כבוד הנשיא או זרמו * מדשנן הנשיא אין תררירדים
ישב במקומו בהפגנתיות.
אחת הפעמים שבהן כמעט הסתבר נבון
בבית־הספר בגלל חברותו באצ״ל היתה
בעת שהארץ כולה געשה על בעיית החלוקה׳
בעיקבות ועדת פיל. נבון כתב אז
את היצירה הסיפרותית הראשונה שלו,
שהיתר, הומורסקה סאטירית בנושא זה.
כאשר קרא אותה לפני הכיתה שלו, כעס
עליו המורה, אולם ״בגלל שזה כתוב
בכישרון, נסלח לך,״ אמר לו.
כשנשאל, לפני כשבועיים, בעת שהמאבק
על הנשיאות היה בעיצומו, על-
ידי אחד מחבריו שידע על תקופת האצ״ל
שלו, מדוע אין הוא מספר על כך וכאילו
שומר את זאת בסוד, השיב נבון :״לבן-
גוריון סיפרתי על כך, וזה סיקרן אותו

שהתעוררה בי למראה עובדי-האדמה ה ערבים:
כאן היו גם יהודים שעבדו
את האדמה, והם היו אנשים שורשיים
ומיוחדים. אז הבנתי כי התנועה שלי,
כלומר האצ״ל, אינה עוסקת בדברים כאלה.
לא היו לה קיבוצים, לא היתה לה
תודעה של עבודת־האדמה. בחרתי בתנועה
שהיתר, קרובה יותר לליבי, והצטרפתי
להגנה.״
בגיל 18 הוא החל את לימודיו באוניברסיטה
העיברית בירושלים, ולמד
סיפרות עיברית ותולדות האיסלאם. באותה
עת החל מלמד בתיכון בית הכרם, שם
לימד סיפרות ובבית-ספר ערב של הנוער
העובד, שם לימד ערבית. בין תלמידיו
בבית־הכרם היו מי שמשמש היום קציך

דמות מקובלת בבתי נכבדים ערבים בשטחים
שעליהם היה ממונה, ורכש את אמונם.
מאוחר יותר הקים במיסגרת ההגנה
יחידה של דוברי ערבית, שעסקה בנושאי
מודיעין.

המזכיר
של שרת
ם קום המדינה הוקמו ארבע שגרירו־
? יות ישראליות ברחבי תבל. היו אלה השגרירויות
בוואשינגטון, מוסקווה, פראג ו־מונטווידאו.
נבון נשלח לאורוגוואי כמז־כיר־שני
בשגרירות שם, ומאוחר יותר
שימש מזכיר שני בשגרירות ישראל ב
אחר
:״לבן־גוריון היה כישרון בלתי״
רגיל ללימוד שפות, אם־כי לא היתה לו
שמיעה פונטית. אני הייתי יושב ומסביר
לו את המילים שבספר על שפינתה, והוא
היה מסביר לי את תוכנו של הספר.״
כאשר מלאו שנתיים לשירותו של
יצחק נבון אצל שרת, חיפש בן־גוריון עצמו
מזכיר אישי, ורצה במורהו לספרדית. נבון
סרב, וטען :״אני רוצה להיות חבר״
כנסת, וזה יפריע לי.״ אולם דווקא שרת
לחץ עליו לקבל את התפקיד. כבר אז היו
היחסים בין בן־גוריון לשרת מעורערים,
ושרת היה מעוניין באיש־אמונו בלב ממלכתו
של בן־גוריון — בלישכת ראשה,ממשלה.
נבון הכחיש, מאוחר יותר, כ׳
(המשך בעמוד )33

נבון: בשעה שנשא את אופירה, במסיבת־פוריס עם אדמונית, בדירתו ביהשדים

מלונאות1ה עסק ב שבידן־
העובדים במלונאות מרויחים היטב,עובדים באווירה בינלאומית ונהנים מעבודתם.
דרושים: מלצרים, מלצריות, פקידי קבלה, מנהלי משק, חדרניות, טבחים.
לקבלת פרטים התקשרו אל משרד התעשיה, המסחר והחירות, התחלקה להכשרת כת
אדם בתירות, רה׳ מבוא המתמיד 4ירושלים טל׳ וונ 7נ2־.02
מוכירות בית הספר המרבוי למלונאות ״תדמור״ הרצליה חוף ים טלי,03-738321 :
מלון ״תדמור״ ירושלים רה׳ הגיא ו, בית הכרם טל׳ :ו 2ו ,02-523 לשכות העבודה של
שירות התעסוקה. היחידה להכוונת חיילים משוחררים והמשרד לקליטת עליה,
ל ״״ יית׳ הפר ט•

מלצרים

מנהל משק
הופיע האמת על פרשת
חירבת חי זעה
מסמכים צילומים מפות
רשימת 384 כפרים ערכיים שנחרכו
כהוצאת ״כתם״
ת.ד12166 .

המחיר 15ל״י
להשיג גם ב־ת.ד 28061 .ת״א

במלין דביר, רח׳ יפה נוף 124 חיפה טל׳ 04-83717
ובמשרדים המחוזיים של משרד העבודה והרוותה.

פקידת קבלה חדרנית.

בעיות ולבטים
בחיי המין
מאת

חד״ר מרדכי זידמן
הוצאת רשפים

טבת

הצבעתי בעד בגין,
אחי נפצע בלבנון

לכן אקרא
במרחב כימות מחנה השלום —
הופעה כקרוב

חן טרמ 3לחייל
העולם הזה 2118

שלוש שנים אחו שוביזוביץ הכריז ער הובוומה, אוריו קובר אותה.
רוחו של פינחס ספיר מרחפת על מישוד האוצר של שימחה אודן־

נרוקמח הו־ טרמח
^ ודשיים לפני שמלאו לה שלוש
1 1שנים, מתה הרפורמה בדמי־ימיה.
היא לא מתה מיתה טבעית, אלא נרצחה
בדם קר על־ידי שר האוצר שימחה
ארליך, וסגנו יחזקאל פלומין. במארס 1978
רצחה ממשלת־ד,ליכוד את הרפורמה במס־ההכנסה,
אחרי שזו מעולם לא הצליחה
להגיע לבגרות ובוצעה רק למחצה. אולם
ראשי הליברלים החליטו כי תחת להגשים
את הרפורמה עד תום, על־ידי הפעלה של
מנגנון המיסוי, עדיף לבטלה. כך מתקרב
שר־האוצר שימחה ארליך להגשמת חזון
הליברליזם הצרוף של מילטון פרידמן:
מתן חופש מוחלט להתעשרות, והמרת
מסים ישירים פרוגרסיבים במסי־עקיפין,
כך שהכל משלמים את אותו דבר — אותם
שאין להם ואותם שיש להם.

אחידה ופשוטה לגבי השכירים, וביצוע הגבייה
בצורה ממשית לגבי העצמאיים
והחברות. לכן הורדרד, תיקרת המס המכסימלית
לגבי חברות ועצמאיים עד 6070
(כאשר באמריקה, למשל, ד,תיקרה היא
907 ההנחה היתה, כי תבוצע גבייה
מלאה של המס המגיע עד לתיקרה הנמוכה
החדשה.
משעבר זמן, התברר כי הרפורמה הופעלה
רק לגבי השכירים. לגבי העצמאיים
והחברות הקטינו אומנם את תיקרת־המס
ל־ ,607,אולם הגבייה בפועל נשארה כשהי-
תה — בשפל המדרגה.

^! בעד!

כדי לכסות את הפער בהכנסות האוצר,
הונהג מס-הערך-המום ף, שהיה צריך לתת
תמורה כספית נכבדה, מגבייה של 870
(כיום )1270,על כל פעולה או שרות במשק.

לפשע

הישג הגדול של ממשלת המערך
י 1ושל שר־האוצר שלה, יהושע רבינו-
ביץ, היתה הרפורמה במם־ההכנסה. לעומת
מישטר המסים של שרי־האוצר שקדמו
לו — מישטר של איפה־ואיפה ושל הסדרים
מייוחדים עם כל קבוצה במשק —
באה הרפורמה להנהיג אחידות ופישוט.
עיקרה :
#מצד אחד פישוט שיטת־המס הקיימת
על שכירים וחברות, תוך התוויית
כללים ברורים וחד־משמעיים שאין לעק-
פם. שיטה חדשה זו חייבה, בשנים הראשונות,
הקטנת סכומי־המם הנגבים, בעיקר
משכירים.
!• מצד שני — הגברת הגבייה מחברות
ועצמאיים, שהגיעה אל שפל המדרגה,
תוך פשיטת־רגל כימעט מוחלטת של
מנגנון־המיסוי.
היה ברור לכל, ובעיקר לחברי ועדת
בן־שחר שהציעה את הרפורמה, כי היא
עומדת על שני העקרונות: שיטת מיסוי

ההון השחור צמח לממדים אדירים
של יותר מ*0צ 1מיליארד לירות,
וכשנת 1977 לכדה נוספו יותר
מ־0צ מיליארד לירות של הון
שחור כיגלל מחדלי המיסוי.

כפועל התברר כי מנגנון המיסוי
נכשל גם כשטח זה. פחות ממחצית
חייכי-התשלום של מס־ערך
מוסף אינם פורעים את חוכם.

כישלון כפיית הרפורמה, בכל הנוגע
לעצמאיים ולחברות, הובי ללהכבדה על
אותם סקטורים במשק שאין להם ברירה
אלא לנהל ספרים כדין. מדובר בעיקר בפירמות
גדולות, שנאלצו לשלם גם מם־
הכנסה וגם מס־ערך־מוסף במלואו, כמו
השכירים, שמהם מנכים כידוע את המם
במקור.

התוצאה: המיגזר המשקי שהיה
מחוץ למיסגרת המיסוי גדל
ותפח לעומת המיגזר היצרני, ה מנהל
ספרים כחוק, שהכנסותיו
פחתו לעומת מיגזר ההון השחור
ומעלימי המם.

תשתית זו מהווה גן-עדן שבו פורחים הפשעים
המאורגנים למיניהם. כי פשע

מאורגן בלי הון שחור כמוהו כצמח ללא
קרקע, וניהול ספרים הוא לפשע המאורגן
כדו־תחמוצת-הפחמן ליצור חי.
היה ברור כי הדרך האחת ליציאה ממצב
זה, ולהגברת עוצמתה הכלכלית של המדינה,
היא אכיפת חוקי מס־ההכנסה ומם־
הערך־המוסף.
חזרה לימי ספיר
ן ך• יומה היה, תחילה, כי ממשלת ה!
ליכוד הולכת בדרך זו. סגן שר־האוצר,
יחזקאל פלומין, הוא רואד,־חשבון
במיקצועו, ומקורב לחברי ועדת בן־שחר.
הוא מודע לחולשת המשק, ובקיא בדרכים
לפיתרון הבעייה: נראה היה כי אכן הולך
האוצר בדרך של אכיפת הגבייה. פלומין
חיפש ממונה חדש על הכנסות המדינה,
במקום משה נוידרפר הנרפה. הוא רצה
באדם בעל כושר אירגון, כהרצל שפיר.
הוא הצהיר כי האוצר מקבל באופן מלא
את המלצות ועדת־שימרון, כגון איחוד
מחלקות החקירה של מם־ההכנסה והמכס,
איחוד מנגנוני הגבייה של מס-הכנסה ו־מס־ערך־מוסף,
והקמת יחידה מייוחדת ל־מילחמה
בפשיעה כלכלית חמורה.
אפילו המהפך המהולל, שתואר על-ידי
הליכוד כמהפכה המקבילה לרפורמה, ואשר
גרם לדעת רבים לפגיעה חמורה בייצוא
ולהעשרת בעלי־הון, היה בו יסוד אחד
חיובי: חיסול מישטר התמריצים וההעדפות,
שהנהיגו שרי-האוצר הקודמים, שב-
מיסגרתו קבעו פקידים כמה עידוד יש
לתת לכל מיפעל מייצא. עתה, כך הוכרז
בגאווה, תהיה אחידות כמו ברפורמה. מי
שלא יוכל לעמוד בייצוא לפי השיטה החדישה
— ייסגר.
הרטוריקה היתה תמיד הצד החזק של
הליכוד. כמו מליצותיו של בגין בנושאי
חוץ וביטחון, כך היו כל ההכרזות של
ארליד־פלומין ריקות ונבובות.

למשל :
י• מישרד־התעשייה־והמיסחר הודיע על
הנהגת. שיטה חדשה לעידוד מיפעלים
מייצאים, שתיקרא ״הטבות לתשתית / ,ו תהווה,
כפי שנכתב באותיות קטנות בעיתון
אחד או שניים, תחליף לתמריצי־ר,ייצוא
שבוטלו במהפך. תמריצי הייצוא, וכל השיטה
הקודמת, חוזרים עתה לקדמותם,
וההישג של המהפך מתבטא רק בהעשרת
בעלי ההון והרכוש, שנהנו מפיחות של
.4070

החייאת התמריצים מחסלת את
המחפר שפואר ורומם על-ידי ממשלת
הליכוד כפיסגת ההישגים.

• שר־התעשייה־והמיסחר, יגאל חור־ביץ,
הורה לתת 150 מיליון לירות בריבית
לא־צמודד, של 1470 לשני מיפעלים, כדי
לאפשר להם להיות רווחיים. הוראה זו
מנוגדת לחלוטין לכל מדיניות המהפך,
שבישרה כי לא תהיינה עוד עזרות ואפ ליות,
ומי שלא יצליח לעמוד בתנאים
החדשים — ייסגר. זוהי חזרה מובהקת
לשיטה של פינחס ספיר המנוח: סיוע לכל
מיפעל לפי צרכיו, ללא קריטריונים. על
שיטה זו נמתחה בזמנו ביקורת קשה,
על־ידי איש האופוזיציה יגאל זזורביץ, שירד
לחייו של ספיר. עתה הוא מנהיגה
שוב.
• שר-האוצר הודיע כי בעלי-עסקים,
שמחזורם הכספי הוא פחות מ־ 650 אלף
לירות לשנה, לא יצטרכו לנהל ספרים
ולרשום כל פדיון בקופה רושמת.

ההלטה זו היא חיסולה שד הרפורמה,
שבד כולה עומד עד חובת
הבל לרשום את ההכנסות ול נהל
ספרים באמצעות קופה רושמת.
הוצאת העסקים שמתחת ל
650 אלף לירות במוה בהוצאת
מרבית העסקים מחובת ניהול ספרים
; שבן מי יקבע אם עסק מסו•
יים מחזורו יהוא 650 אלף לירות
או פחות ז הרי תמיד ניתן לרשום
(המשך בעמוד )28

בך נקברה

ה ר פו רמה יי

שך מעמוד )27

!ר. שמחזורו גדול מן הסכום ה־זור,
בעסקים ;פרדים• ,ממחזור
אחד מחם פחות מ־0נ:נ) אלף

;חלטה זו של ארליך הביאה כבר את
ר ועדת בן־שחר, עורך־הדין בועז נהיר,
יה מועמד לתפקיד הממונה־על־הכנסות־דינה,
להביע בפני פלומין את הזדע־תו.
זוהי החלטה המוציאה את הרוח
יפרשי הרפורמה. תחת לאכוף את ניהול־פרים
על העסקים שאינם עושים זאת,
ו היהלומנים, פוטרים אותם מחובה זאת.

זוחי חחלטח שעדורייתית. סיב־ז
;תגלתח בדברי מזביר התאה־ת
סוחרי ירושלים, אברהם ביר;־
ים. הוא סיפר כגילוי־לב בי ;פז
עם שר־חאוצר והזכיר לו כי
•ב הבחירות הבטיח ארליך לסו
•ים כי יפטור אותם מחובת ;יל
ספרים.

נירנבוים אמר לשר כי הסוחרים תמכו
יכוד בגלל הבטחה זו, ותבע ממנו למה.
ארליך הורה למלא את הבטחתו.

שיחות קאוזיר

(המשך מעמוד )23
המדיניים והכלכליים של תיאוריה זו,
(והופתע לשמוע שכבר כאיש צעיר, ערב
מילחמת־ד,עצמאות, כתבתי על כך חוברת).
יש הסבורים כי עמדתה המסתייגת של
סעודיה כלפי יוזמת הנשיא אל־סאדאת נובעת
מחשש זה. הציר המצרי-ישראלי יהיה
בעל עוצמה רבה, ויבטל את ההגמוניה הסעודית
במרחב. יתכן כי אנשי־מפתח סעודיים
רואים בכך איום על עצמם.
יש למחשבה זו גם צד שלילי, שעלה
פעמים רבות בוויכוחים .״אנחנו מודעים
לליקויים הכלכליים והחברתיים שלנו,״
אמר לי בגלוי־לב אדם בכיר אחר ,״משווי־כך
רבים מאיתנו חוששים מפני העלול
לקרות בימי שלום. האם לא ישתלטו היש ראלים
על המשק שלנו? אנחנו מעוניינים
בידע שלכם, בדינאמיות שלכם, בכסף ש אתם
יכולים לגייס. בוודאי. אך האם לא
יביא הדבר לכך שתוך כמה שנים יהיה
המשק המצרי כולו בידי ישראלים? מה
דעתך על כך?״

הסברתי דו — בכנות — שלדעתי
השש זה מוגזם טאד. יש
לישראל הרבה מעלות, אך היא
בבל זאת קטנה, ואפיטרויותה מוגבלות.
הדינאמיות והידע הטכגו־לוגי
של ישראל יתאזנו עם הכשף
והעוצמה הכמותית שד הערכים.
לא יהיה ניגוד, אלא השלמה.

..הרווחנו מן המיוחולה״
ש חת השיחות המעניינות ביותר
בהקשר זה היתד, לי עם צעיר לבנוני
מבריק, דיפלומט־לשעבר שהפך איש־עס־קים
מצליח.
״אנחנו הלבנונים היינו מפיקי-התועלת
העיקריים ממצב המילחמד״״ אמר לי הצעיר,
שהוא מוסלמי־סוני. ישבנו במועדון
אל־גזירה שופע־המותרות, אך לא יכולנו
לשכוח כי בשעה שאנחנו שותים ג׳ין־
טוניק נהרגים בני שני עמינו במילחמה
בדרום־לבנון .״ביגלל המילחמה הישרא־לית־ערבית
התפתחה ביירות כמרכז כספי
ותחבורתי. כל הלבנונים חוששים שאם
יבוא השלום, יעבור חלק ניכר מן התפקידים
שלנו לישראל.״
אותו סימפוזיון במכון ואן־ליר דן גם ב־בבעייה
זו, והפריך במידה רבה תיקוות־חששות
אלה. הסברתי לו זאת. אך האיש,
שגילה בקיאות מפתיעה בבעיות אלה, לא
שוכנע. לדעתו, לבנון תסבול קשה מן השלום,
וישראל תפיק ממנו תועלת עצומה.

ממתה נוידרפר
אין הכנסות
* שיחד ארליך את מצביעי הליכוד,
זמצעות הוראה המחסלת את הרפורמה
!ס־ההכנסה, והמצעידה את המדינה צעד
סף לקראת הפיכתה למרכז פיננסי ללא
׳סי־הכנסה, מעין ואדוז של המזרח־התי־

• הצעת חוק עידוד התעשייה המוצע
תה באוצר, קובע כי מס־ההכנסה של חב-
ז תעשייתית יהיה 207 במקום 350/0
יום, וכי המס על הדיווידנד המחולק ל-
נלי המניות יהיה ,4070 לעומת * 457 כיום.
אמר על כך אחד מגדולי המומחים ל־יסוי,
הפרופסור יוסף גרוס :״בכך יש
ורה למצב שקדם לרפרומה במס־הכנסה,
אשר חברות תעשייתיות נהנו משיעורי
ס מוקטנים. ועדת בן־שחר, אשר המליצה
ל הרפרומה, קבעה עמדה ברורה וחד־שמעית
בנושא זה: ש״יש לחתור לשיעור
חיד לכל החברות, וכי את העידודים חונים
יש לעשות באורח ישיר ולא ב־מצעות
שיעורי מס שונים. בגישה ה-
וצעת יש כדי לפגוע ברעיון המיקשה
אחת, שהיווה בסיס לרפורמה במס־הכנ־ה.״

כל התוכניות לשינוי במנגנון הנייח
בוטלו. משה נוידרפר יישאר הממונה
ל ההכנסות. מנגנוני הגבייה של המכס
זס־ההכנסה לא ימוזגו. גם מחלקוודהחקי־ות
של המכס ומס־ההכנסה לא תאוחדנה.
על־מנת להסתיר זאת פירסם האוצר
ודעת כזב בעיתונות, לפיה הוא קיבל
ת מסקנות ועדת־שימרון, בכך שיוקטן
יספר רשיונות הכניסה לנמל-התעופה ב־וד
ויישלל פינקסו של ימאי שהורשע
הברחה בפעם השנייה.

הודעה זו היא דעג דרש, שבן
;אוצר דחה את מרבית ההמלצות.

אין ספק כי ארליך מוביל לחיסול מנג-
ון׳ מס־ההכנסד, והגברת המיסוי העקיף,
;הלכים שהם לטובת בעלי הרכוש וההון
והוא מייצג. הצעד המובהק בכיוון זה
וא חיסול הרפורמה למעשה, וריקון ההפך
המהולל מכל תוכן חיובי.
במדינה העם
קו ל היונה נשמע באר צנו
הפוליטיקאי המצוי הוא
שבשבת-רוח. השבוע הוא
החל מסתובב לעבר
כיוון השלום
ריח חזק של פירחי־תפוזים הציף השבוע
את הארץ, הגיע עד לשפת־ימה של
תל־אביב. אבל הפוליטיקאי הישראלי ה ריח
ריח אחר.
מבין כל בעלי־החיים, אין יצור בעל אף
רגיש יותר למשבי־רוח ציבוריים מאשר
העסקן־המיפלגתי־המצוי. הוא מריח שינויים
לפני כל חיה אחרת, ומתאים את
עצמו להלכי־הרוח המשתנים בעוד מועד.
זהו צורך קיומי.
השבוע ניתן היה להבחין כי שבשבת־רוח
זו מתחילה להסתובב, בתנועה איטית,
וכימעט בלתי־מורגשת, לעבר כיוון
השלום.
מהקן אל השובך. התחילה בכך אחת
משבשבות־הרוח המעולות ביותר בארץ;
שימעון פרם.
בנאום בוויכוח המדיני הגדול בכנסת,
הוא הפתיע את שומעיו. במשך חודשים
ארוכים היה פרס נץ־שבניצים. הוא אף
ניסה לאגוף את מנחם בגין מימין, להאשים
אותו בוותרנות-יתר בסיני. כמו חברו,
יגאל אלון, הוא לא רק תמך במיבצע־האיוולת
של ממשלת־בגין בדרום־לבנון,
אלא אף תבע להישאר בארץ הכבושה.
עתה, בוויכוח המדיני, הרים פרס את

הביטוי החזק ביותר לרוח, החדשה היה
במוצאי־שבת, בכיכר מלכי־ישראל, כאשר
רבבות אזרחים התכנסו להפגנה שמטרתה
הגלוייה היתה להביא לפיטוריו של מנחם
בגין (ראה עמודים .)30—31 זה מכבר לא
היתה הפגנה כזאת בארץ. עוד לפני כמה
שבועות לא היה איש חולם על כך.
משמעות הדבר בלטה מייד ברחבי העולם.
הבי־בי־סי הלונדוני, שהמוני ישראלים
האזינו לשידוריו ביגלל שביתת כלי־התיקשורת
בישראל, שם את הידיעה על
ההפגנה בראש מהדורות־החדשות שלו במשך
יום א .,הסייסמוגראפים הפוליטיים
ברחבי־העולם רשמו את הרחשושים.
רעידת אדמה. כל זה היה עדיין
רחוק מרעידת־אדמה פוליטית, מן הסוג
הדרוש כדי להביא לשינוי השילטון הפוליטי.
אך זאת היתד, התחלה.
קול היונה נשמע בארץ, עדיין קלוש
וחלוש, אך האוזניים הכרויות של הפוליטיקאים
קלטו אותו היטב.
הנשיאות האיש, הזמן * ה תפ קיד
תהזיך פוליטי עקלקר
מביא את ה 75א :
נשיא מבני המיזרח,
המעורה כתרבות העיברית
ודובר ערבית רהוטה
מי שהתייאש מן התהליכים הדמוקרטיים
במדינה, יכול היה לשאוב מעט עידוד.
בחירתו של יצחק נבון לתפקיד נשיא-

אותו לבנוני, אגב, היה משוכנע,
ככד הערבים• ,טישראד כבשה את
דרופ-לכנון כדי להישאר כה לצמיתות,
על פי תוכנית ארוכת־טווח
ערוכה־מראש. מעיטה־הזוועה
בכביש־ החוף שימש כתירוץ לכך.

(השיחה הזאת התנהלה לפני החלטת
מועצת־הביטחון על הקמת כוח־האו״ם, שהפכה
את הקערה על פיה׳)
נסעתי למועדון אל־ גזירה, מועדון־
העשירים הטובל־בירק באי שבמרכז קא־היר
(״גזירה״ פירושה אי) ,במונית שהיתר,
נהוגה בידי נהג שמן מאד. ישבתי
מאחריו, וכימעט ולא נותר מקום לרגלי,
כי הנהג הזיז את הכסא אחורה עד כמה
שהיה אפשר.
האיש התעניין לדעת מניין אני. כששמע
שאני ישראלי, קרא :״הייתי ביש ראל
במשך שיבעה חודשים !״
הוא שלף מכיסו תעודה, המעידה כי
היה סגן־אלוף בצבא המצרי. במילחמת
ששת־הימים, בעודו רב־סרן, נשבה ליד
רפיח ונכלא בעתלית. היה טוב, חוץ מדבר
אחד: לא נתנו לו די לאכול. כלומר, נתנו
לו מנות רגילות, אך הוא היה זקוק, ביגלל
ממדיו, למנות משולשות.
פעם לקחו את כל רבי־ד,סרנים השבויים
לביקור בקיבוץ על הכרמל, והוא נזכר בהודיה
זו בהתלהבות. בעיקר בחדר־ד,אוכל
.״אכלתי כמה שרציתי!״
בחוזרו למצריים נתבקש לכתוב דו״ח
על תקופת־השבי. הממונים נדהמו לקרוא
אותו .״איך אפשר לכתוב ככה על האדיב?״
התרעמו.
״אבל זוהי האמת, והאמת צריכה
לד,אמר,״ השיב להם הקצין ,״היה טוב
בישראל.״
הוא שוחררר מן הצבא ביגלל חוסר־כו־שר
גופני — אי־יכולתו לרזות. הוא קיבל
הלוואה, רכש מונית, ועכשיו הוא עובד
קשה כדי להחזיר את ההלוואה.

הוא תומך, כמובן, ככד ליבו ביוזמת
הנשיא. הישראלים היו בסדר.
צריך לבוא •טלום.
(המשך כשבוע הבא)

רצועת־ביטחון נוספת
קולו ודיבר בתוקף רב. הוא תבע ממנחם
בגין להצהיר מייד על נכונותו ל״פשרה
טריטוריאלית״ בגדה המערבית ,״לטובת
ישראל״ .לא רק התוכן, אלא גם הסיגנון
היה חדש לגמרי.
אותו הדבר קרה כימעט בכל המיפלגות.
כל העסקנים הפכו קצת־קצת פחות ניציים,
קצת־קצת יותר יוניים. הציפורים הפוליטיות
עדיין לא נטשו את קו־הניצים, אך
החלו מסתכלות בעניין לעבר שובך־היו־נים.
כראש
החדשות. גרמה לכך תזוזה
ניכרת בדעת־הקהל הישראלית.
הדיעה, שמנחם בגין מפריע עתה לש לום
ועלול לגרום לאסון לאומי, החלה
להישמע בקול רם במקומות רבים, הגיעה
גם לחדרי־החדרים של המיפלגות. תנו־עות-אזרחים,
עצומות ומודעות־גינוי צצו
כמו פיטריות אחרי הגשם. לא יכול היה
להיות ספק ; החלה בארץ התעוררות ספונטאנית,
שבאה ממעמקי התודעה הציבורית,
בדומה לתנועות״המחאה שהפילו את גולדה
מאיר ומשה דיין באפריל .1974״הרוב
הדומם״ החל ממלמל.

המדינה, שהפכה כימעט־ודאית, אחרי דרך
ארוכה ומפותלת, מייעדת את האיש הנכון,
בזמן הנכון, לתפקיד הנכון.
בישראל של אביב ,1978 כחצי שנה אח רי
פתיחת יוזמת־השלום ההיסטורית של
אנוואר אל־סאדאת, כימעט אי-אפשר היה
להעלות על הדעת מועמד מתאים יותר
לתפקיד.
נאמן למורה. יצחק נבוז (ראה עמודים
8—9ו־ )24—25 הוא ספרדי — אך
לא ספרדי־מיקצועי.
הרעיון שנשיא־המדינה צריך להיות
ספרדי, בלי כל קשר לכישוריו, הוא רע יון
פסול מעיקרו. אין הוא אלא ביטוי
לגזענות, במהדורה הפוכה.
נבון אינו מועמד כזה. הוא ספרדי טהור.
ומזדהה כולו עם מוצאו. אך מעולם לא
עשה קאריירה בשל מוצאו, כמו רבים מן
העסקנים הספרדים של כל המיפלגות. יש
לו-כל התכונות המסורתיות החיוביות של
עדתו: אדיבות מפליגה, הליכות נעימות
ויחסי-אנוש לבביים.
אל הפוליטיקה בדרך אחרת לגמרי, כמזכירו
המדיני של דויד בן־גוריון. הוא הלך

יגאל לנייב י

העולם הזה 2118

אחרי מורו לרפ״י, כאשד פרש בן־גוריון
ממפא״י, אך מעולם לא חיה איש רפ״י
מושבע מבחינת ׳השקפותיו. כאשר רפ״י
הפכה גוף ניצי יותר ויותר, בניגוד להש קפותיו
של בן־גוריון, נשאר נבון יונה.
מעולם לא הסתיר את בחילתו בעסקנות
מייפלגתית לשמה ובאינטריגות המיפלגתיות
המקובלות.
בן המרחב. היוניות של נבון אינה
פרי אופנה, אלא היא נובעת מתכונה חיובית
אחרת: הכרתו את העולם הערבי,
תרבותו ועברו.
כאשר בא אל-סאדאת ארצה, ונפגש עם
סיעת־המערך בכנסת, היה זה יצחק נבון
שקידם את פניו בנאום בערבית. אם יחזור
אל־סאדאת ארצה, בתקופת כהונתו של
הנשיא נבון, יתקבל על־ידי נשיא ישראלי
דובר-ערבית.
התפקיד של נשיא־המדינה הוא כימעט
כולו ייצוגי. דווקא משום־כך אין להמעיט
בחשיבות השינוי אשר יחול כאשר ייטול
לידיו יצחק נבון תפקיד זה. האזרח הראשון
של ישראל יהיה אז איש־תרבות
מובהק, המעורה בתרבות ישראל, בן
עדוודהמיזרח, אדם השולט היטב בשפה
הערבית, שיגלם בכל מהותו את עובדת
היותה של ישראל מדינה השוכנת בלב
המרחב הזה.

המילחמה בצורתה המזוהמת הזאת נעלמה
כמעט כליל מעיני אזרחי ישראל. שטיפת-
מוח טוטאלית של אמצעי־התיקשורת ניסתה
לצייר בעיניהם תמונה ורודה ממה ש התחולל
באמת בדרום־הלבנון. ידיעות על
שיקום בתים הרוסים וחזרה המונית של
פליטים לכפריהם שבשליטת צה״ל, היסוו
את תמונת המציאות.
האמת היתד, שונה. רק מעטים מרבבות
הפליטים בחרו לחזור. ר:ן ב החוזרים באו
לאסוף את שארית רכושם וגוויות בני
מישפחותיהם וחזרו לצד הלבנוני. רק שיעים
בודדים נכנעו ללחצים להצטרף למיליציה
שהקימו טובחיהם, אנשי הפלאג־נות.
הדיווחים על שיתוף הפעולה שנוצר
כביכול בין הנוצרים לשיעים, לא היו אלא
חלומות באספמיה.
המיפנה הדרמתי בדעת־הקהל העולמית
נגד ישראל טפח על פניה של ממשלת
הליכוד, שהחליטה על הפלישה מבלי להציב
מטרות מוגדרות או מיגבלות על צה״ל.
״נכון, נכשלנו בהסברה,״ הצטדק השבוע
שר־האוצר שימחה ארליך.
אולם המחדל לא היה הסברתי. שום הס ברה
לא תוכל לשכנע את דעת־הקהל העולמית
שקיימת איזו שהיא הצדקה, ביטחונית
או מוסרית, למחזות הזוועה מלבנון
המוקרנים לעיניהם יום־יום בטלוויזיה.

הסברה

שביתות

שלו ש עיניים תחת עין
הממשלה מכה ע? חטא
ש 7מחד? והמטרתי — במקום
בו בוצע פשע?אומי
הטבח שערכו חיילים אמריקאים בכפר
הדרום וייט־נאמי מאי־לאי, היווה נקודת
מספנה בדעת־הקהל האמריקאית לגבי ה מעורבות
האמריקאית במילחמת וייט־נאם.
בחיפושיהם אחרי לוחמי הגרילה של ה־וויטקונג,
העלו החיילים האמריקאים את
ביקתות הכפר באש, טבחו את תושביו,
אזרחי דרום וייט־נאם, על נשיהם וטפם.
הפלישה הישראלית לדרום לבנון מאיימת
עתה להפוך למאי-לאי של ישראל. מעולם,
באף אחת ממילחמותיה, לא הוצגה ישראל
בעיני דעודהקהל העולמית בצורה כה מכוערת
ומעוררודבעייה, כמו אחרי מיבצע
כיבוש דרום־הלבנון.
מה שנראה — :ואף הוצג תחילה על־ידי
אמצעי־התיקשורת הבינלאומיים — כפעולת
טיהור מאסיבית ורחבת־היקף נגד
כנופיות־הטירור הפלסטיניות, הפך בהדרגה
למחזה מזעזע של טבח המוני בחפים
מפשע .״הנוסחה של בגין לתגמול היא
שלוש עיניים תחת אחת,״ קבע השבועון
האמריקאי טייס.
חודש אחרי תחילת הפלישה, כשהת־פזר
ערפל הקרב, הצטיירה המילחמה ש ניהל
צה״ל בדרום לבנון באמצעי־התיק־שורת
בעולם, כמילחמה מזוהמת וחסרת־רחמים,
כמעשה נקמה אכזרי, שעלה בחומרתו
על הטבח שביצעו המחבלים הפלסטינים
באוטובוס בכביש־החוף.
זעקות מתחת להריסות. את מקום
תמונות הטנקים הישראלים השועטים בדרכי
דרום לבנון והתושבים הנוצרים המקדמים
את פניהם בברכה, החלו לתפוס
תמונות זוועה: ילדים ונשים קבורים מתחת
להריסות בניינים שקרסו .,אבות
ואמהות הנושאים את ילדיהם ההרוגים בזרועותיהם,
פליטים הנעים בדרכים כשמטל-
טליהם עמוסים על גמלים וחמורים, מיש-
פחות פליטים מוכות־הלם יושבות בפתח
אוהליהם במחנות הפליטים החדשים שהוקמו
בלבנון.
תוך כדי הפלישה לא ניתן היה לאמוד
את מיספר הנפגעים האזרחיים שנפגעו בה.
הערכת קציני צה״ל הסתכמה ב״כמה עש רות
בודדות של הרוגים.״ חוליות התברא-
קדישא של צה״ל, שנכנסו לכפרים ההרוסים
בעיקבות הלוחמים, מיהרו לקבור את
החללים בקברים המוניים. הפליטים שהחלו
לחזור השבוע מצפון הלבנון, כדי לבדוק
מה נותר מבתיהם ומישפחותיהם, לא יכלו
אפילו למצוא את קברות יקיריהם.
כשהגיעה שעת הסיכומים הסתבר כי
יותר מאלף ומאתיים איש, מלבד המחבלים
שנפלו בקרבות, מצאו את מותם בדרום
הלבנון ומחוצה לו. מאות נוספים נפצעו.
רבבות נותרו חסרי־בית.
הדיווחים: והתיאורים על מעשי הטבח
שביצעו חיילי הפלאנגות. הנוצרים בכפרים
השיעיים ועל מעשי הביזה שערכו חיילי
צה״ל בבתים הנטושים, הגבירו את התדהמה
והזעזוע.
עיוות שד המציאות. דמותה של
העולם הזה 2118

החדשה: אין ח ד שו ת !
הקשר הכורדי בין עיתדגאי
העיתוגים?עיתונאי
רשות־השירור
יצר מילכוד מביך
״השלום עוד יפרוץ ואנחנו לא נוכל
לדווח על כך,״ התלוצצו עיתונאים שהע בירו
את יומם תוך הסבה במזנון של בית־העיתונאים
בתל-אביב.
אזרחי ישראל, שנותרו השבוע במשך
יומיים ללא עיתונים ושידורי רדיו או טלוויזיה,
לא נראו מודאגים מכך ביותר. גם
אלה שמצאו עצמם מנותקים ממנת הבידור
הטלוויזיוני היומי שהורגלו להתמכר
לה, חשו במעין תחושת־רווחה של חופש
מידיעות מדאיגות ומדכאות. ביטא זאת
שדרן השלום אייבי נתן, ששידר מקול־השלום
שלו מהדורות חדשות של ״ידי עות
טובות״ :״אין חדשות! אין אלימות!
אין פשעים! אין כישלונות מדיניים!״
נדמה היה שאפילו שרי הממשלה שמחו
על השביתה. ליומיים הוסר מעליהם לחצה
של הביקורת .״סוף־סוף נותנים לעבוד
בשקט,״ התבטא אחד השרים בצאתו מ ישיבת
הממשלה השבועית.
בתי־ד,קולנוע, הסובלים לאחרונה משפל
מדאיג, היו מלאים. בבתי-הקפה וחופי הרח צה
היו גדושים מעל לרגיל. מקור המידע
היחיד לאזרחי ישראל נותרה תחנת־השי-
דור הצבאית גלי צה״ל, שעובדיה המגויי-
סים המשיכו לשדר כרגיל, קבעו בכך
עובדה שהצבא מפר שביתה *.
אבל תחושת ההקלה היתד, מדומה. אילו
התמשכה השביתה, היא היתר. ,הופכת למועקה
כבדה. המידע השוטף הוא אחד
מצינורות החמצן של כל חברה מודרנית.
״שותים יין -בוכים מים ואומנם,
בשלושים שנות המדינה, היא לא
ידעה תופעה מעין זו של שביתה כללית
באמצעי־התיקשורת, להוציא שביתת־מחאה
של יום אחד שנערכה כנגד חוק לשון־
הרע. ציבור העיתונאים בישראל נחשב כאחד
הסקטורים הממושמעים והאחראים במשק,
למרות שמבחינת תנאי השכר שלו
הוא אחד המקופחים ביותר.
תנאי השכר של העיתונאים הם מגוחכים,
אינם עומדים בשום יחם למקובל
בתחום זה בעולם. משכורת ממוצעת של
פועל־דפוס מיומן עולה בהרבה על זו של
עורך העיתון שאת מאמריו הוא מדפים.
התוצאה הישירה אינה מתבטאת דווקא
ברמת־המחיה של העיתונאים, אלא בעובדה
שהם נאלצים להתקיים על חלטורות,
עבודות־נוספות הפוגעות בעבודתם העי תונאית
ורמת העיתונות בכללותה.
במשך שנים רבות נראתה שביתה כללית
בעיתונות כמשימה בלתי אפשרית. המצפון
הציבורי של העיתונאים, הדוחף אותם
להטיף מוסר לאחרים, כולל לשובתים ב־ענפי־משק
אחרים, לא נתן לרבים מהם
להגיע לכלל הסכמה להשתמש בנשק ה*
העובדים האזרחים של התחנה הוזעקו
לעבודה בטענה שהוצאו להם צווי־חירום.
אולם אף אחד מהם לא קיבל צו
כזה לידו והס לא התייצבו לעבודתם.

נערה נוצרית שטבעה כמפו?ת־כית בצור, בתוצאה מה פצצה ״
מילחמה מזוהמת, חסרת רחמים
שביתה. גם הפעם היו עיתונאים רבים
שהתנגדו לשביתה, כמו עורכת דבר, חנה
זמר, שהטיפה לעמיתיה :״העיתונאים בוכים
שהם שותים מים בשעה שהם שותים
יין.״
אלא שהפעם הגיעו מים עד נפש. העיתונאים
המאורגנים התלכדו סביב האיגוד
הארצי שלהם. את תביעות־השכר שלהם
הגישו העיתונאים עוד בחודש ינואר השנה.
היו אלה תביעות שנועדו לא רק
לפצותם על הכירסום שחל בשכרם בגלל
הרפורמה והאינפלציה אלא גם ליצור מצב
שבו יוכל עיתונאי להתקיים על משכורתו
בלבד. התביעות הסתכמו בדרישות להעלאת
שכר בשיעור שבין . 60ל־ 80 אחוז,
לפי הדרגות השונות.
המו״לים דחו תחילה את כל התביעות
על הסף. רק כשהוכרז סיכסוך עבודה
כחוק והעיתונאים איימו לשבות החל מ הראשון
באפריל, החליטו המו״לים על פירוק
איגודם, כדי שכל אחד מהם ינהל
מו״מ עצמאי עם עובדיו. עד מהרה הם
תפסו ששיטה זו תפגע בעיתונים החלשים
מבחינה כלכלית, תאפשר לעיתונים המיס־חריים
הרייווחיים להעניק לעובדיהם משכורות
והטבות. שיגרמו לחיסול העיתונים
האחרים.

רשות־השידור הוליכה שו?? .אי
גוד
המו״לים שהתפרק הוקם מחדש תוך
שינוי משמעותי. הפעם הצטרף אליהם
גם נציג רשות־־השידור, סגן המנכ״ל שלמה
עבאדי, שהתחייב בשם הרשות לכבד כל
הסכם שהושג.
מרגע זה החלו דיונים מרתוניים בש-
העתונאים עומדים על תביעותיהם להסכם
מיסגרת כולל והמו״לים מוכנים להעלות
את שכרם בשיעורים שבין /0,—5—6ס.15
עיקר הוויכוח התמקד סביב נקודה אחת:
הצהרת עקרונות שבה ייקבע הסכם מיס-
גרת, שעל פיו יוכלו עובדי כל עתון
לתבוע מעתוניהם הטבות נוספות.
תוך כדי כך הסתבר לעתונאים שנוכח
הידרדרות יחסי העבודה במשק ותביעות-
השכר המופלגות של קבוצות״לחץ שונות,
מוטב להם שלא להיות חיל־החלוץ ולהמתין
לסיכומים עם מעבידיהם עד אחרי
שתתברר תמונת המצב במערכת השכר
הכללית במשק.

על סמך זה נוסחה הצעת פשרה: לדחות
את סיכום המו״ט לשלושה חודשים ולקבל
עד אז מפרעה חד־פעמית, בצורת הלוואה,
בגובה של 750/0ממשכורת חודשית אחת.
כל צד ראה בפשרה זו הישג. העתונאים
טענו כי נקבעה בכך עובדה שד,העלאה
בעתיד לא תיפול מ־ס .750/המו״לים טענו
שכיוון שיש לפרוע את המיקדמה בתש לומים
לשישה חודשים, הס הכירו בהעלאה
בשיעור כ־ 1270 בלבד.
ההסכם כבר היה מוכן״לחתימה כאשר
הוא התפוצץ בגלל נציג רשות־השידור.
הסתבר שלאיש אין סמכות לחתום על
ההסכם ללא אישור ועדת השרים לענייני־שכר
.״דומינו, הוליכו אותנו שולל !״ זעמו
המו״לים והעתונאים גם יחד.
השביתה נכנסה ליומה השני משום שלא
ניתן היה לכנס את ועדת השרים ומפני
שנציג רשות־השידור, שלמה עבאדי, העדיף
לטוס ללאס־ואגאם תוך כדי המו״מ.
רק אז הסתבר שהעתונאים נכנסו ל־מילכוד.
המו״לים היו מוכנים לשלם להם
מיקדמה כפי שדרשו. אבל הממשלה לא
היתד, מוכנה לשלם מיקדמה דומה לעובדי
רשות־השידוד. הקשר הגורדי בין עתונאי
העתונים המסחריים לעתונאי המדינה התגלה
כמכשלה. עתונאי העתונות הכתובה
לא יכלו להפקיר את חבריהם השדרים.
הנוסחה הגואלת נמצאה רק אחרי מאמצים
רבים: עתונאי העיתונים יקבלו מפרעה
ויחזרו לעבודה, עתונאי רשות־ד,שי דוד
ימשיכו לשבות, אבל תוך התחייבות
איגוד העתונאים ואיגוד המו״לים לתמוך
במאבהם בצורה מוסרית, משפטית וכספית.
העיתונים חידשו את הופעתם. הרדיו
והטלוויזיה המשיכו להיות מושבתים. אבל
היתד, זו רק הפסקת־אש זמנית במיסגרת
הסכם־ביניים. בסוף חודש יוני הקרוב
יעלו העתונאים את תביעותיהם מחדש,
על סמך מה שיתרחש עד אז במשק. אזרחי
ישראל ייאלצו אולי להתרגל להופעה בלתי
סדירה של עתוניהם, כפי שהסתגלו כבר
לטיסות הבלתי־סדירות באל־על.
* צילום
פארי מאץ/

שהופיע

בשבועון הצרפתי

בן אחותו שר ונין
חד עם מאות קצי[
אחדים באו חוטמה ע

הצר״שניק?$״?5.

!\?1כרון 0

מנרה ובנה של רחל, אחותו של יצחק
רבין, נפצע קשה במילחמה וזכה לצל״ש.

נמה דם

שווים יהודה ושומרון? זעקה
חלום טוב שלום משליו
״למען שלום נלך עם הקצינים!״ ועוד כהנה
זו ההפגנה הגדולה ביותר מאז ימי תנועות המחאו

קךךךך | עומרי פדן, דוקטורנט
ן לכלכלה באוניברסיטה
7 ^ 11
העברית, לשעבר לוחם בסיירת׳ מובחרת
בצה׳׳ל וכיום מיוזמי מיכתב הקצינים לבגין.

הוא חצה רגדו! בשרום

הצעירה והניף בהתלהבות את
השלט שהיה סיסמת ההפגנה: שלום עכשיו ! הורים רבים הביאו עימם את ילדיהוז.

ביהודה ובשומרון,

הכרזה הענקית שאות
או עימם חברי קיבוץ כרמיה, שמדרום לא
מפגינים רבים הגיעו בהסעות, מנקודות יישוב מו

דויד (״דדי״) צוקר, הוא
הטוראי שבין כותבי ה־מיכתב
הקצינים. הוא עוסק במחקר חינוכי
במכון ואן־ליר בירושלים נהיה מנחה הערב.

3 0ווי ...

1 ״13^^171ן§ 11|1|!9היה אחד מבין הרעיונות. שנשאו עימם המפגינים. קבוצה
1111* 111 | 1 1של נערים לפני גיל הגיוס לצה״ל, חבשה גולגלות עשויות
נייר ועליהן תמונתו של בגין. על גופס עטו הנערים סיסמות הקוראות לבגין לפרוש
מתפקידו כראש הממשלה. אחת הסיסמאות בהפגנה הציעה :״בגין לנשיאות ד

¥ה היה יומו הגדול של השלום, ויומו
ו של מנחם בגין.
לאחר שתי יריות אזהרה, בצורת מיכתב
השמיניות (לפני כחודשיים) ומיכתב קציני
אים (לפני שלושה שבועות) ,יצא העם לד!
בהפגנת־ענק, שבה השתתפו כארבעים אלף
נאספו 5000 חתימות על עצומה שתישלח

|ובנו של האדון ו ט1ל,
נם ורבבות אדרחים
]עיקרה.. :בגין התפטרר

1| { 111 1 1ק )11111 ניכרים על פניהם של מש
תתפי הפגנת ההמונים בכי^
111

כר מלכי ישראל במוצאי השבת האחרונה (בתמונות למעלה ולמטה,

מימין) .ההפגנה ארכה קצת למעלה משעה, והצטיינה במישמעת
מופתית של משתתפיה, שנמנעו מלהיגרר לקטטות עם פרובוקטורים
מאנשי הימין הקיצוני-.הקהל היה רב־גווני וכלל הרבה בני נוער.

אחת הסיסמות. אחרות אסרו :״שלום עכשיו אינו
הארץ בלי פשרה תהיה רק מילחמה
:הנה הצעות ואזהרות לממשלת בגין—דיין. היתה
יי מילחמת יום הכיפורים ונגד ממשלת הליכוד.

ו ה קו!
הממשלה, ורבבות לירות בתרומות. וה עיקר
— קמה תנועת מחאה המונית
ראשונה נגד מדיניותה של ממשלת הליכוד.
ביכר-מלכי-ישראל
עוטרה לעורן האי

.המשך בעמוד )32

ט 1ח ש017
!וראת
הבי־וקלון.
חקות.
!שחור
למידי
!מילו-
זובות.
איש,
(ראש-

נים וטו

היו חלק מרבבות המפגינים, שיש אומדים את נזיספרם ב־40
אלף איש, שבאו להפגנת הענק נגד מדיניותה הכושלת של
ממשלת בגין בנושאי השלום. בתמונה מימין למטה נראים אזרחים חותמים על העצומה
הקוראת לממשלה לשנות את עיקרי מדיניותה 15 .אלף אזרחים כבר חתמו על העצומה.

זהירות:
נאשיזם בשער!
עובדות: ב־ 29.3.78 עמד להת קיי ם ב אוני ב ר סי ט ת חי פ ה סי מ פוזיון
שאורגן מטעם ועד ה ס טו דנ טי ם הערביים ובאישור הנ הלתה אוניבר סי

ה סי מ פוזיון פוצץ בידי ק בו צתס טו דנ טי ם י הו דיי ם מ הי מין שצרחו :
״כאן תדברו רק עברי ת!״ ״לכו לדמ שק לדבר ע רבי ת!״ וכן בשירה
הי ס ט רי ת ״עם ישראל חי״.
חיפה, א רי ה
יושב־ראש אגוד תהס טו דנ טי ם ב אוני ב ר סי ט ת
פרגון, אף תובע למנוע מ ס טו דנ טי ם ערביים לל מוד ב אוני ב ר סי ט ה, א ם
ה ם מביעים ת מי כתם באש״ף.
האין זה מזכיר אתה אווי ר ה ששררה ב אירופ ה ערב מלחמת העול ם
השנייה, כאשר ס טו דנ טי םפא שי ס טיי ם ה תנכלו ל ס טו דנ טי ם י הודיי ם
ו ד מו ק ר טיי ם, ת ק פו א ס פו ת שלהם בנ סיון ל ס תו ם פיות? ב או תן שנים
ה סי סמה הי ת ה: הכו בי הו די םוב קו מוני ס טי ם. ו אילו כעת: הכו
בערבים ו ב קו מוני ס טי ם.
מתקרב יו ם השנה ה־ 30להקמת מדינ ת ישראל. ב מגיל תהעצמ או ת
מדובר על הבטחת שוויון לכל תושבי ישראל. ה שפה הערבית ב מדינ ת
ישראל הי א שפה רישמית. ובכל ז את, בריוני ם גזעניים, ה מ פי רי םאת
מגילת העצמ אות ואת חו קי מדינת ישראל זוכי ם ל חיפוי ה של טונות
והמ ש טרה.
ב אוני ב ר סי ט ת חי פ ה לו מ די ם למעלה מ־ 600ס טו דנ טי ם ערבים, שהם
* 10 מכלל ה ס טו דנ טי ם. מיי סדי ו מנ הלי ה אוני ב ר סי ט ה הצהירו, שיעוד
ה אוני ב ר סי ט ה הו א לשמש דוגמה ל הבנ ה, ל א חוו ה ולש,וויון בין ס טו דנ
טי ם י הו די ם וערבים. מ ה יגידו ומה יעשו מול ההש תו ללו ת הגזענית
במעונם?
מגפה זו מ תפ שטת. כנופיית הרב כ הנ א פי רסמה שוב תביעה לגירוש
ערביי ישראל מ מו לדתם.
ח״כ א מנון לין מ איי ם בהגברת הרדיפות כלפי אז ר חי ם ערבים
ב מדינת ישראל, שאינם מ ס כי מי ם ל היו ת מ שרתי ה שלטון.
ואילו הגנג ס ט אר פלאטו־ שרון תובע הו צאתה קו מוני ס טי ם מחוץ
ל חו ק.
מ ס קנ ה: ס כנ ת הפא שיזם גברה ב מדינ ת ישראל.
היוםתק פו ס טו דנ טי ם ערביים ו מ איי מי ם על קו מוני ס טי ם.
מחר יפגעו בכל אירגון פועלי, ד מו ק ר טי ושוחר שלום ערבי כיהודי,
ה מתנגד ל מדיניו ת ממ שלת בגין.

בכו ח ם של שוחרי־ה שלום, ה ד מו קר טי ה
וציבור הפועלים המאורגן בעיר ובכפר להדוף
סכנ ה זו.
במלוכד אנו כוח גדול ומכריע.

תל־אביב2.4.78 ,
ת״ד 4885

החזית הדמוקרטית ושלום ושוויון
המפלגה הקומוניסטית הישראלית,
אירגון הפנתרים השתווים
וחוגי ציבור יהודים וערבים

ס עואג תהקרב
(המשך מעמוד )31
רוע בכרזות בד ענקיות ומאירות עיניים.
״״.אין זו איגרת מחאה של ה אנשים
היפים, אלא מיבתבם של הנושאים
בעול,״ הכריז יפתח יעקוב 25 סגן
(מיל ).בן קיבוץ מנרה שבגליל העליון.
יפתח הוא קצין שיריון, שנפצע קשה
בלחימה באיזור החווה הסינית ואיבד חלק
מכף ידו. הוא עוטר בעיטור המופת.
יפתח, הלומד היום פילוסופיה באוני ברסיטה
העברית בירושלים, ניסה להסביר,
במילים פשוטות ובקיצור נמרץ, מהו מיכתב
הקצינים ולמה נועד :״המיכתב הוא נסיון
אחרון לקרב את השלום ולהרחיק את
המילחמה. המיכתב הוא שטר ציוני —
אין הגשמה של הציונות ללא שלום. ה-
מיכתב הוא תזכורת שלא די ברצון לשלום,
צריך גם לשלם עבור השלום. זוהי עדות

סרן (מיל ).יאיר טל, קצין־

שיריון מבריק ובעל עיטור

העוז, הוא בנו של האלוף ישראל טל, לשעבר
מפקד גייסות השיריון וסגן הרמטכ״ל,
לקונצנזוס של שלום ולא של שטחים.
מיכתב הקצינים הוא מילחמת השלום של
עם למוד מילחמות. המיכתב אינו איום
של עריקים, הוא עדות של אהבת ציון
ולא של אשמת שומרון. המיכתב הוא אני-
מאשים — אני־מאשים באי־קיום משא-
ומתן בתום לב. מיכתב הקצינים הוא שאגת
הקרב על השלום, מיכתב הקצינים זה
אנחנו!״ דבריו של יפתח יעקוב, שהוא
בן אחותו של ראש־הממשלה הקודם, יצחק
רבין, זכו לתשואות נלהבות.
קצין אחר שבלט בנוכחותו, אם כי אינו
נמנה עם יוזמי ההפגנה ,,היה יאיר טל,
.סרן במילואים שעוטר בעיטור־העוז על
התנהגותו בשדד־הקרב במילחמת יום-
הכיפורים. יאיר, שהוא בנו של האלוף
(מיל ).ישראל (״טליק״) טל, נחשב אחד
הקצינים המבריקים ששירתו בשנים האחרונות
בדרגי הפיקוד הזוטרים בחיל ה-
שיריון. כיום לומד יאיר באוניברסיטת תל-
אביב.
את הניצוץ שהצית את הלהבה
שפרצה בכיכר מלכי ישראל נתנו
שניים, שהיו רחוקים אותה עת מאור
הזרקורים. אחד מהם הוא סרן (מיל ).יובל
נריח 26 קצין שיריון שלחם בסיני ועוטר
בעיטור הגבורה על שמונה ימי לחימה
עיקשת ללא לאות, אל מול פני הצבא
המיצרי. יובל, השוקד כיום על עבודת
ה־מ״א שלו בפסיכולוגיה. הוא בנם
של אלוף מישנה (מיל ).יעקוב נריה וסגן־
אלוף ציפורה, והיה הראשון שהגדי את
הרעיון לשלוח מיכתב לראש־הממשלה.
שותפו לרעיון הוא מוטי פרי 29 סרן
(מיל ).הלומד כיום לקראת התואר השני
בכלכלה.
אחרי שהכינו את הנוסח הראשוני, שיתפו
יובל ומוטי ברעיון עוד אחדים מחבריהם.
את מרבית החתימות אספו באמצעות שיחות
טלפוניות עם חבריהם מתקופת השי רות
הצבאי.
״בארץ הזאת,״ הסבירו היוזמים ,״כש אתה
אומר שצריך להחזיר שטחים מייד
קמים ומטיחים בפניך שאלה: איפה היית
במילחמה? וזוהי הסיבה למה דווקא קצינים
נימנו על חותמי המיכתב. אנחנו לא חושבים
שלדברי קצינים יש יותר תוקף מוסרי,
אבל ידענו שמי שמביע דעה שמתנגדת
לשלטון, ישר תוקפים אותו שהוא שמאלני,
תבוסתן, פציפיסט וכר. השתדלנו,
באופן כזה, למנוע את התגובה הזו.״
העולם הזה 2118

הנשיא נבון
(המשך מעמוד )25
נשלח לרגל אצל בן־גוריו־ן, אולם הודה
כי שרת היה מעוניין שהוא יהיה שם כדי
להשקיט ולהרגיע את המתחים ששררו
בינו לבין בן־גוריון.
נבון לא עמד בלחצם של ראש־הממשלה
ושר־החוץ, וב־ 1952 קיבל עליו את תפקיד
מזכירו של ״הזקן״ .כך החלה עבורו דרך
ארוכה בת 11 שנים, עד לפרישתו הסופית
של בן־גוריון ב־ .1963 יש האומרים
כי אם לא היה נבון נבחר כנשיא, הוא
היה כותב ספר המוקדש כולו לאפיזודות
ולסיפורים פיקאנטיים מ־ 11 שנים סוערות
אלה. בין הדברים שנוהג נבון לספר,
ודווקא כאלה הקשורים במוסד הנשיאות,
מצוי הסיפור המפורסם על רצונו של בן־
גוריון לראות בתפקיד נשיא מדינת ישראל׳
אחרי פטירתו של חיים וייצמן, את
המדען הדגול אלברט איינשטיין. בן־גוריון
ביקש מנבון שישלח מיברק לאבא אבן
בניו־יורק, ובו הוראה להציע ״ליהודי הגדול
ביותר בדורנו את נשיאות מדינת
ישראל.״ אחרי ששלח נבון את המיברק
אמר לו בן־גוריון, כשהוא אוחז את ראשו
בידיו :״מה נעשה אם איינשטיין יקבל
את ההצעה?!״
אחרי שנפטר הנשיא יצחק בן־צבי שלח
בן־גוריון את נבון להביא אליו את זלמן
שז״ר. בן־גוריון אמר אז לשז״ר, בשיחה
שבה נכח גם נבון :״בתוך התנועה היו
שני אנשים שאין להם מתנגדים: אתה
ובן־צבי. לכן, אני מציע לך להיות נשיא.״
שז״ר הנרגש ביקש מבן־גוריון שהות למחשבה
ולהתייעצות עם משה שרת, ש שהה
באותה עת בארגנטינה. במכונית,

אגב, נבון נשא את אופירה לאשר,
באותו שבוע שבו התפטר בן־גוריון מרא שות
הממשלה. שרגא נצר אמר אז לנבון :
״אם לא היית מתחתן, בן־גוריון לא היה
מתפטר,״ ונבון השיב לו בבדיחות הדעת :
״אם בן־גוריון לא היה מתפטר, אני לא
הייתי מתחתן.״
להתפטרותו של בן־גוריון. היתד, מש מעות
נוספת בקאריירה של נבון, שהובילה
אותו בסופו של דבר לנשיאות. נבון
עמד לנסוע להארווארד להשתתף בקורס
המפורסם של הפרופסור הנרי קיסינג׳ר.
בוודאי קיים עדיין במקום כלשהו מיכתבו
של קיסינג׳ר לנבון, שבו מודיע לו מי
שהיה אחר־כך מזכיר המדינה האמריקאי
כי הוא שמח להיענות לבקשתו ולקבלו
לקורס. בעיקבות התפטרותו של בן־גוריון
לא רצה נבון לעזוב את הארץ, והתנצל
על כך לפני קיסינג׳ר בכתב.
אחרי התפטרותו של בן־גוריון חזר נבון
אל תחום הקשור בחלום־ד,נעורים הראשון
שלו, תחום ההוראה. הוא התמנה כמנהל
במישרד־החינוו־והתר־מחלקת־התרבות
בות,
והקים אז את מיפעל ביעור הבערות
בשיתוף עם׳צה״ל. היה זה אחד המיפעלים
היפים ביותר שקמו במדינה, פרי יוזמתו
של יצחק נבון והשיגעון הפרטי שלו.
אז הוכיח האיש שהומלץ להיות נשיא,
בין השאר בגלל יחסו לטקסים, כי אצל
בן־גוריון למד את תורת האירגון לפירטי־פרטיה.
בתקציבים דלים, וכשהוא נתקל
בחומה של חוסר-אמון מצד הממונים עליו,
הצליח נבון להקים חיל־מורים מפואר ש קיים
בצה״ל עד היום.
ההיסטוריה של נבון החל משנת ,1965

כאשר החזיר נבון את שז״ר לביתו, אמר
למי שהיה אז המועמד לנשיאות :״עוד
מעט לא אוכל לקרוא לך יותר זלמן, אלא
רק אדוני הנשיא.״ שז״ר פנה אליו בהתרגשות
עמוקה כשדמעות בעיניו, ואמר
לו :״אתה תמיד תוכל לקרוא לי זלמן.״
פעם נוספת שבה פגש במוסד הנשיאות״
בהקשר של דויד בן־גוריון, היתד, כאשר
טירפדה גולדה מאיר, לפני חמש שנים,
את בחירתו של נבון כנשיא המדינה. נבון
קיבל מיכתב מבן־גוריון, ששהה אז בטבריה.
בין השאר כתב לו בן־גוריון, ב־24
במארס 3ד :״הריני מצטער לא מעט
שהוא (אפרים קציר, אז קצ׳לסקי) לקח
לעצמו תפקיד זה, ועוד יותר אני מצטער
על כך שאתה לא נבחרת.״ ובחושו הנבואי
המשיך הזקן וכתב :״אני מאמין
שעוד האומה העברית תעמוד על זכותך
זו, ועוד נזכה לראותך נשיא האומה.״
מיכתבו זה של בן־גוריון, שנכתב בכתביה
נפתח במילים ״יצחק היקר״ והסתיים
ב״בהוקרה עמוקה,״ מוסגר במיסגרת ומצוי
כיום בארכיון הפרטי של נבון.
ב־ 1962 פגש יצחק נבון באופירה ארז,
אז נערת־זוהר ומי שהיתה ידועה כאחת
הנשים היפות בארץ. הפגישה הראשונה
ביניהם התקיימה בקפה ורד ששכן
בקרן רחוב דיזנגוף ושדרות בן־גוריון
(אז שדרות קרן־קיימת) בתל־אביב. נבון,
שהיה בחברת ידיד, פגש קבוצה של חברים
וביניהם היתה אף אופירה. בין השניים
התלקח רומן וכעבור שנה, ב־,1963
הם נישאו. רק אז התגלתה לידידיו פרשה
נסתרת בביוגראפיה שלו. הסתבר כי נבון
היה נשוי, בצעירותו, במשך תקופה של
שנה, ליהודיה אמריקאית, אך הנישואין
לא עלו יפה והם התגרשו.

ידועה. כשהקים דויד בן־גוריון את רפ״י
הצטרף אליה, בעיקר מתוך נאמנות אישית
לזקן. מאוחר יותר, כאשר התפלגה
רפ״י, חלקה חזר לחיק מפא״י וחלק אחר
הקים מאוחר יותר את הרשימה הממלכתית,
הנמצאת היום בליכוד, בחר נבון —
הידוע במתינותו ובדיעותיו היוניות —
במפא״י. בכנסת הוא התבלט כאחד מחיב־רי־הכנסת
הרציניים והיעילים ביותר, בעי קר
בתוקף תפקידו כיושב־ראש ועדת־החוץ־והביטחון.
לפני
כחודשיים הגיעו לארץ מפיק
ובמאי ספרדים, המבקשים לצלם בישראל
קו־פרודוקציה ספרדית־ישראלית.
כוונתם לסרט־עלילה שייסוב סביב הווי
חייהם של יהודי ספרד בישראל. השניים
פנו אל נבון, ואחרי ישיבה ממושכת הוסכם
׳ כי נבון יכתוב את התסריט ואף
יפקח על הסרטתו, מן הבחינה התוכנית
של הסרט. אגב, כאשר נערכו החזרות על
בוסתן ספרדי שלו, הקפיד נבון להשתתף
בכולן, ולפי דיברי במאי ההצגה, לולא
השתתפותו של נבון בחזרות וההערות
שנתן, לא היתד, ההפקה מוצלחת כל-כך.
עתה יצטרך נבון לוותר על ההצעה
להיות לתסריטאי .״גם נשיא יכול לכתוב
תסריטים,״ הודיע השבוע לנציג של ה מפיקים
הספרדים בארץ ,״אבל לא יהיה
לי זמן, כנשיא, להיות נוכח על בימת
הצילומים וככה אי־אפשר לעשות סרט.״
אולם על שלושה דברים לא יוותר נבון,
גם כאשר ייבחר כנשיא. בכך בטוחים כל
ידידיו: הוא ימשיך לקנות מדי יום שישי
שקית גדולה של גרעינים, ימשיך לבקר
בכל הצגת־תיאטרון המועלית על הבמה,
וימשיך לצפות בסרטים תוצרת אנגליה
המוקרנים בטלוויזיה.

£סדעי״שפירא׳-צוולפ1י הרצליה נזציב׳:

ששי קשת, גיד׳ גוב, טוביה צפיו; גלי עטרי.
אלי ( טלפלאןגותשטייו, מ איר(פוג ) פני\; ש ט ״. 1

1ז[ ה >ף ה
קומדיה צברית פרועה,עם הרבה שידים,נעורים, אהבות ומלחמות.

העולס הזה 2118

במא׳*:ב• *שר

גילת אנקורי,ס מדר בתר
חל׳ גו ל דנ ב רג. ד ב גליקמו.
11־ חן.לירון ל ר-ג ד,
עוזי א סו ר, מ אי ד סוויסה,
ז פנ ה ערמו1י, מ 1ח ט עייל
עזרא כפרי, חובי דכט
ורבים אחרים

תסריט:שדון הר א ל -אבי נ שר
סוסיקה: איר דוזנבלום
הפיל, בפועל• :צחק צרו״ק
צלם: עקב קלוז

מ פי ק: יצחק קו ל

טול ל׳ עם ־* 7•1ז/
ב־ 969ו כל הארץ

ב 1<>6 9הלכו כל
ה ב חורו ת. בנויג׳
והגב רי םיש בו ב מ עוזי ם
ו כול ם ש רו שי רי הלהק ה

מ מו צ ״ ש

8.4.78

ה ע רי צ ה או ת ם, א בל
אי ש לא ידעאתהאמת
מאחור׳ ה קו לו תוה פני ם הי פי ם

תל־אביב

חיפה

ירושלים

ממוצ״ש

״הוד״

״עצמון״

״כפיר״

15.4.78

בכורה עולמית ,
רמת־גן, חולון, בת״ים, נתניה, באר-שבע, פתח־תקוה, אשז״וד.

נאשר חירסה השח?!!
הנלה אלא החותנת
אביה, שהקים מישפחה חדשה ומאז, כמו
שאומרת רחל ,״אני על..הכביש.״
כשהיא נשאלת למה הכוונה, היא מפרטת
:״מאז שטל בת שש, אני נוסעת
בקו תל-אביב — יפעת שלוש פעמים בשבוע
באופן קבוע, ולא משנה עד כמה
אני עסוקה. תמיד הקפדתי לראות את
הילדה באופן רצוף. היא הבינה אותי תמיד.
כשהתגרשתי, וגרנו בבית של הורי, הם
ניסו להניא אותי מלעזוב את הקיבוץ.
הם ירדו עלי בעניין התיאטרון, טענו
ששחקנית זה לא מיקצוע רציני ושאין
בו כסף. טל, שהיתה אז בת שש, אמרה
לאמא שלי :״כסף זה לא חשוב, אני רוצה
שאמא תעשה מה שטוב לה. אני רוצה
שתהיה לי אמא שמחה. ומאז היא אתי,
באש ובמים.״

^__יצננב
אתה חיי ם
ן** אז עז ב ה את הקיבוץ, לפני שלוש *
! עשה שנים, הספיקה רחל להשתתף
בהצגות רבות בתפקידים מרכזיים אך,
כפי שהיא אומרת :״היה לי. מזל להופיע
רק׳בהצגות לא־חשובות.״ היא אומנם לא
התפרסמה, אך זכתה בהכרה כשחקנית טובה
ויפת־מראה. רחל התערתה היטב ב־בוהמה
התל-אביבית, ואיש לא העלה בדעתו
את גילה האמיתי. היא-עצמה, אולי
מפני שהופעתה החיצונית אינה תואמת
כלל את גילה, מעולם לא נקבה בו. במשך
השנים היו לה חברים קבועים וגם רומנים
חולפים, אך לפני ארבע שנים אמרה ״כן״
לחנן בן־חורין, ועברה להתגורר בירוש־ליים.
בבירה לא היה לה טוב, במשך כל
שנות נישואיה בשנית נראתה רחל כאילו
הוכנסה למקרר. שימחת־החיים שהיתר.
אופיינית לה נעלמה, היא לא התערתה
בבור,מה הירושלמית, וחלומה היה לחזור
לגור בתל־אביב.
היא מספרת :״בירושלים ניסיתי להפסיק
עם התיאטרון, וחיפשתי אפשרויות אחרות.
אך ככל שחיפשתי יותר, כך הפכתי יותר
מתוסכלת. הרגשתי שאני גוססת. השתתפתי
במחזה מקורי בשם נשים אודות
נשים, ולימדתי דראמה יוצרת בבתי־ספר,
אבל זה לא היה זה.
״ירושלים הרגה אותי לאט־לאט. לא
הצלחתי להתערות בתוכה. קיבלתי את
הבעל שלי בעיסקת־חבילה יחד עם החברים
שלו. לא אני בחרתי בהם. דופק החיים
של ירושלים לא תאם את הקצב שלי.
הפכתי אשד, ממורמרת ומעצבנת. הרגשתי
שבמקום ללכת קדימה, אני נסוגה לאחור.
״לפני חודש וחצי התגרשתי, וחזרתי

17׳ חתחת 1ת7
האם א! חבת?
^ ת •טוב מתחתנתץ!״
זו היתה התגובה שבה זכתה ׳השחקנית
רחל רביד, כאשר חילקה לידידיה
הרבים בקפה כסית בתל־אביב הזמנות לחתונה.
אלא שהפעם, שלא כמו בפעמים
קודמות, לא היתר. היא הכלה. בפעם זו,
לתדהמתם של מרבית מודעיה, היתד. רחל
רביד החותנת. רק מעטים מידידיה ידעו
כי רחל יפת־התואר, הנראית צעירה מאד
מגילה, היא אם לנערה בת ,19 העומדת
להינשא בשבוע הבא לתגלית הסרט הלהקה,
מאיר סוויסה.
רחל רביד אולי אינה מוכרת לכל אדם
במדינה, אך השחקונה התל־אביבית מכירה

אותה היטב. בשנים האחרונות אומנם נעל מה
מבתי-הקפה של הבוהמה ומן המסיבות,
אך היתד, לה סיבה טובה לכך: היא היתד,
נשואה במשך ארבע שנים למשורר ומורה־הנהיגה
הירושלמי חנן בן־חורין.
מסיבת החתונה של השניים, שהתקיימה
במועדון 77 בתל-אביב, תיזכר בהיסטוריה
של הבוהמה הירושלמית והתל אביבית
גם־יחד. היתד, זו מסיבה פרועה שנמשכה
עד אור הבוקר וזכתה בכיסוי בעיתונים.
בגיל שבע עלתה רחל רביד ארצה
מפולין ובגיל 15 הגיעה לקיבוץ יפעת,
שם הכירה את בעלה הראשון, אביה של
בתה טל. כשהיתה טל בת חמש התגרשו

השניים ורחל, שד,יתד, כבר אז מעורה
בעיסקי תיאטרון קיבוציים, הצטרפה לבימת
הקיבוץ. במיסגרת זו הגיעה גם אל
אולמות־תיאטרון עירוניים. כאשר היתד,
עדיין חברת קיבוץ יפעת השתתפה בהצגת־ילדים
בתיאטרון הבימה, ואת המשכורת
היתד, משלישה מדי חודש לקופת הקיבוץ.
כשמלאו לטל שש שנים החליטה רחל
לעזוב את הקיבוץ. היא לקחה את הילדה
ועברה להתגורר בבית הוריד, שברמת־גן.
הקיבוץ דרש שתחזור הביתה, אך התיאט רון
קרץ לה יותר. היא ויתרה על חברותה
בקיבוץ, ועל־פי רצונה המפורש של בתה
החזירה אוחד, לקיבוץ, שם גדלה טל לצד

מאיר סוויסה בחדר־האוכל
של הקיבוץ, שם
הוא עובד, מטאטא בעזרת מגב את המתנדבת
האמריקאית אליסון העובדת לידו.

וחל וביד הזמנות לחתונה לא האמין איש שאין היא

*1 1| 1 1 1רחל רביד בתפקיד אשת לוט, למול השחקן חיים טופול, בסידרת־
/ 1^ 1 11 הטלוויזיה שאותה הפיק, ואשר בה השתתף בתפקיד הראשי.
מימין: השחקנית דינה דורון. רוחל משתתפת כיום באופן קבוע בקבוצת אימפרוביזציה.

לו, הוא מעריץ את וודי אלן. הוא טוען
בלהט כי הוא רוצה להיות שחקן־קולנוע,
אך מדגיש כי יעשה זאת אך־ורק ברשותו
של הקיבוץ .״יש לי שורשים בקיבוץ,
אני כמו קונטה־קינטה,״ הוא אומר, ומחבק
באהבה את טלי שלו.
מפיקים שחזו בהקרנות המוקדמות של
הסרט, מיהרו לבקש ממנו לחתום על חוזים
מבטיחים — אך הוא סירב לכולם. קודם כל
הוא רוצה שהסרט ייצא אל האקרנים ר
אחר־כך — הקיבוץ ידון ויאשר.
מאז התפרסמה תמונתו בעיתון הוא קנה
לו שם בתנועה הקיבוצית, וכבר באים
אליו בהצעות להופיע בפסטיבלים ובח גיגות
לכבוד שנת השלושים למדינה. מאיר
מהסס. הוא אך־זה הספיק להשתחרר מהצבא,
וכבר נלקח על־ידי מפיקי הלהקה
להשתתף בסרט. הקיבוץ אומנם אישר, אך
הוא אינו מעוניין להפריז. רחל יושבת
מן הצד ומתבוננת. קשה לה להאמין שמה
שקורה בחדרם של בתה ובעלה־המיועד
קורה למישהו אחר. הרי רק לפני שנים
ספורות זה קרה לה־עצמה. פער הדורות
כמעט שאינו משחק תפקיד בינה לבין
בתה וחתנה. מאיר גם מלמד אותה לפרוט
על גיטארה, והיא מספרת לו על ניסיונה
בקולנוע.
בשבוע הבא תתקיים החתונה בקיבוץ
יפעת, ורחל אומרת :״בחלומות הכי ורודים
שלי לא העליתי בדעתי שלחתונה של
הבת שלי יבואו החברים שלי, שהם גם

לתל־אביב. פה מתרחש הכל. זוהי העיר
הגדולה. מאז שהגעתי לכאן אני מוצאת
את עצמי בכל המסיבות ובכל האירועים,
מוקפת מחזרים ונהנית מהחיים. אני עובדת
כרגע עם קבוצת אימפרוביזציה של -פיטר
פריי, ובהצגת־ילדים, ועושה חזרות על
מחזה מקורי בשם׳ משדרות בן־גוריע עד
הים במיסגרת הקומה השלישית.
״אני שוב מרגישה מלאת־מרץ, רעננה
ומוכנה לטרוף את החיים. אני הולכת עם
ההתרחשויות של הדור. השיגרה מזקינה.
כל זמן שאכיר את המוסיקה של האבנים
המתגלגלות והחיפושיות, כל זמן שאדע
מה זה פאנק וארקוד רוק׳נ׳רול, אשאר
צעירה. אני אף פעם לא חושבת על העבר.
אנשים צעירים חושבים רק על
ההווה והעתיד.״

14 ^1 1 1 ^ 1מאיר סוויסה בתפקיד בזו־
11 11111 קה, בחברת השחקנית־דוג־מנית
חלי גולדנברג, בסרט הלהקה. סוויסה
נחשב כתגלית הסרט, ומכונה מדי אלן.

פ תו ח ה
לכל הצעה

ך י* חל רגיד היא טיפוס סוער וטמן
פרמנטי, בת־בלי־גיל המרשה לעצמה
להסתובב בג׳ינס מקופלים מעל למגפיים
ובחולצות־טריקו ללא חזייה, המדגישות
גוף שאף נערה בת־עשרה לא היתד. מתביישת

היא מבלה במסיבות עד אור הבוקר,
מתגוררת בחדר שכור, ואינה מעלה כלל
בדעתה כי היא צריכה כבר דירה משלה,
ו״להסתדר בחיים״ .לפני שהתגרשה אמרו
לה ידידים, דורשי־טובתה, כי בגילה אולי
בכל־זאת כדי לה להישאר נשואה. אך
רחל נעלבה מתגובת החברים, והתגרשה
כנערה צעירה ששגתה בנישאוי־בוסר. היא
מתכננת מסעות מסביב לעולם, ואפשר
להדליק אותה בשניה על נסיעה מטורפת
לאילת או על חופשה לא־מתוכננת ביוון.
אם אין לה חוזה הצגה הכובל אותה ברגע
מסויים, היא פתוחה לכל הצעה.
מובן שאשר. כמותה מעסיקה גם את ה לשונות
הרעות, אך רחל צוחקת וממשיכה
ליהנות מהחיים. אחרי ככלות הכל, לא
אחת מן המגלגלות בלשונן היתד. מאושרת
אילו יכלה להיראות כמו רחל רביד בחתונת
בתה.
הבת טלי היא, כצפוי, ההיפך הגמור
מאמה בכל הנוגע לאישיותה. טל, ששירתה
בצר,״ל והשתחררה לרגל חתונתה, היא
טיפוס שקט, מופנם וביישני. היא מרגיעה
מדי פעם את אמה הסוערת, מהסה אותה
ואומרת לבעלה המיועד, מאיר סוויסה:
״מה עושים עם 7אמא?״ בעוד הבת מדברת
בקול שקט ומאופק, רחל אינה יכולה שלא
למלא את חלל החדר בקולה החם. כשהיא
עורכת סיור בקיבוץ, עם החתן והבת,
ומראה את נפלאות הקיבוץ, אינה מצליחה
להתאפק, מטפסת על טרקטור נהוג בידי
קיבוצניק צעיר ופוצחת בשירי־מולדת בקול
גדול. טלי מסרבת בכל תוקף להצטלם
על הטרקטור. כשמגיעים אל שדות הכותנה
ממהרת רחל לטפס על הר צמר־הגפן הלבן,
גוררת אחריה את החתן מאיר, וקופצת

| 1 1^1 0 )11 ״1:11* 1אינו קיים בין השחקנית רחל רביד לבין בתה׳ ,טל. האם
מעורה היטב בנושאים המעניינים את בני הדור הצעיר,
11 111 111-1י ! 1
מעוררת את התפעלות חבריה של טל כשהוא מזהה בנקל שירים של האבנים המתגלגלות.
בעוד רחל טיפוס סוער ופתוח, טל שקטה מאד ומופנמת, ולעיתים מרסנת את אמה, הסוערת.

עם האומגד. למטה. טל מוכנה לטפס רק
אחרי מאמצי־שיכנוע רבים. ובעוד טל
פוסעת חבוקה עם מאיר שלה, מדלגת
לה רחל בשבילי הקיבוץ כילדה. מה יש
לדבר, אמא שכזאת אין לכל אחד.

החברים של הבעל. שלה. טל היתה הבן־
אדם האחרון בעולם שחשבתי שתתחתן עם
שחקן. טוב, לפחות, שהוא שחקן טוב.״
ובינתיים היא ממשיכה לנסוע בקו תל-
אביב יפעת, למרות שבתה וחתנה מרבים
לערוך אצלה ביקורים בתל-אביב. היא גם
מרבה לנסוע על קו ירושלים תל־אביב הן
לצורך השתתפות בתסביתי רדיו והן לפגישות
עם בעלה לשעבר אתו נשארה ביחסים
מצויינים.
כשהיה נשאלת מתי תנוח מהמרוץ שלה
היא משיבה :״לנוח? אני אף פעם לא
מתעייפת, אני טיפוס אופטימי. כחול של
שמיים ושמש בחורף עושים לי את היום,
אני תמיד יודעת שמחר יהיה טוב יותר,
עכשיו אני מתכוונת להקדיש את מלוא
כוחי להתקדם מבחינה מקצועית, לעבוד
ברצינות ולהגיע סוף סוף למשהו רציני.
עד.עכשיו לא התמזל מזלי, הייתי עסוקה
בהצגות לא חשובות בחתונות ובגידולה
של בתי. כעת, כשאני מפקידה אותה בידיו
הנאמנות של סוויסה, הגיע הזמן שאדאג
לעצמי.״

חברים מ שותפים
ל חו תנ ת ול ח תן
ף*! חתן, מאיר סוויסה, מבסוט מהי
י חותנת שלו. סיפורו־שלו מזכיר במידה
רבה את סיפורה. גם הוא עלה ארצה,
ממארוקו, בגיל ,15 נשלח לקיבוץ יפעת
והצטרף לחברת־הנוער. מאיר, בנם של
פועלי-ייצור מנצרת־עילית שגידלו 11 ילדים,
התערה היטב בקיבוץ וגילה כיש־רונות
קומיים ומוסיקליים בולטים. את
שירותו הצבאי עשה בלהקה צבאית, ובאחת
מהופעותיו חזו. אבי נשר ושרון הראל,
שחיפשו שחק?ים לסירטם הלהקה. הם
הזמינו אותו למיבחן, והוא קיבל את תפקידו
של בזוקה, השליימזל של הלהקה,
המתגלה לבסוף ככוכב וכבחור הכישרוני
ביותר בה.
על טיבו של הסרט יכתבו המבקרים,
אך דבר אחד ברור •:מאיר סוויסה בולט
בו משיכמו ומעלה ומצליח להצחיק עד
דמעות, יש המכנים אותו ״וודי אלן הישראלי״
,הן בשל דימיונו לאלן והן בשל
אופן מישחקו. סוויסה צוחק. לא איכפת

משפחה על הגוון

רחל רביד, בתה טל יוגב והחתן המיועד, מאיר
סוויסה, משתוללים על ערימות־הכותנה בשדות
קיבוץ יפעת, ביתם של החתן והכלה הצעירים. רחל הגיעה לקיבוץ בהיותה בת ,15 עזבה
אותו אחרי גירושיה ובעת שטל היתה בת שש אד התמידה בביקורים קבועים שם.

הסיפור שחזר על עצמו

השבוע לשלוש שנות מאסר (מתוכן שתיים על־וזנאי{ באשמת

ך* ייתי מת לדפוק אותה. בגלל
; /י י שהיא משכה אותי מאחר שהיתר,
סכסית. ואני הרבה פעמים אמרתי לה
שאני אוהב אותה, ושאני חייב לדפוק
אותה כך, בפשטות ובגילוי־לב הסביר
השחקן ובעל־באר שמואל אומני לחוקר-
המישטרה את שאירע בפאב שלו כרחוב
דיזנגוף, בליל ה־ 23 בינואר השנה (העולם
הזה .)2109
בכך למעשה חרץ אומ-ני -את דינו
לשבט. השבוע, חודשיים: אחרי אותה הו דעה
מפתיעה, פסקו גם שופטי בית־המיש־פט
המחוזי בתל־אביב לחובתו של אומני,
והרשיעוהו באינוס.
לבד מהתקדים המישפטי שקבעו שלושת
שופטי ההרכב, בפסק־הדין, נגד אומני, הם

אונם, השתתף בעבר בסרט אשת הגיבור. בעלילת אותו הסרט
התאהב אומני בקיבוצניקית, וביצע בה ספק־אונס. עשרים שנה
מאוחר יותר הורשע אומני, במציאות, באונס קיבוצניקית.

אותה, בגלל שהיא משכה אותי ומאחר
שהיתה סכסית. הרבה פעמים אמרתי לה
שאני אוהב אותה ושאני חייב לדפוק אותה.
היא היתד, מתעלמת ממני, והיתד, אומרת
לי שהיא לא מעוניינת ושהיא לא אוהבת
אותי, ושיש לה חבר שהיא מאוהבת בו.
אתמול, הכוונה ליום שבת, בשעה שלוש
לפנות־בוקר, כבר עזבו כל הלקוחות את
המועדון ואני נעלתי את הדלת, כאשר
המתלוננת היתד, אתי בפנים. בא לי עליה,
ואמרתי לעצמי, :אני חייב לדפוק אותה!׳
נישקתי אותה, והיא ניסתה להתחמק. אמרתי
לה שאני ירוצה לדפוק אותה, והיא ענתה
שלא מעוניינת.
השארתי אור קטן והתחלתי למזמז אותה,
ולאט־לאט התחלתי להשכיב אותה. היא

לשתוק בחקירה, אבל איחר את המועד.
מישפחתו של אומני שכרה את שירותיו
של עורך־הדין חיים משגב, שאף עמד
לייצגו במישפט. אלא שבמהלך המעצר
התגלעו חילוקי־דיעות בין הפרקליט, המתמחה
בעיקר במישפטים פליליים, לבין אומני,
ולבסוף פיטר אומני את משגב.
מישפטו של אומני קבע גם שיא של
מהירות. ימים אחדים אחרי שנעצר, בסוף
חודש ינואר, כבר הוכן כתב־האישום נגדו.
עורכת־הדין פנינה דבוריו, סגנית בכירה
לפרקליטת מחוז תל־אביב, האשימה
אותו באינוס.
אומני כפר באשמה, התכחש לכל נוסח
ההודעה הראשונית שלו במישטרה,
ונעצר עד תום ההליכים נגדו. פחות מחוד־

בשטף את כל הפרטים הטכניים שעליהם
נשאלה. היא תיארה לפני השופטים את
מהלך האקט המיני במלואו. גם הסניגור,
עיורך־הדין חבוש־הכיפה משולם שפרן, ש מונה
על־ידי בית־המישפט לייצג את אומני,
התעניין בכל פרט ופרט. אך העדה־הקיבוצניקית
לא גילתה כל מבוכה.
״האם הוא ליטף את אבר המין לפני
החדירה, או רק תחב את אצבעו היכן
הוא ג מרי״; האם הוריד את תחתונייך
או קרע אותם למה לא סגרת
את הרגליים, מדוע לא כיווצת את שרירי
אפר־מינך?״; שאלות אלה, ואחרות, נורו
לעבר העדה בזו אחר זו. אך היא עמדה
על דוכן העדים בשלווה גמורה, והשיבה
בכנות יוצאת־דופן, ללא היסוס וללא מח שבה,
על כל פרט ופרט שנשאלה.
היא סיפרה שבליל המיקרה התכוונה
ללון בתל-אביב, ולמחרת היתד. צריכה
להגיע בשעת־בוקר מוקדמת לאוניברסיטה
בירושלים. משום כך העדיפה לבלות את
הלילה בפאב שבו עבדה, ולא נסעה לישון
אצל חברתה ברמת־השרון. היא הודיעה
לאומני על כוונתה זו עוד בערב הקודם.
אחרי שנסגר הפאב נשק לה אומני בכוח
כזה שנשימתה נעתקה. היא גילתה התנגדות,
והוא עלה לחדרו שבעליית־הגג.
כששאלה אותו מי יפתח לה בבוקר את
הדלת, שהיתר, נעולה מבפנים, שב אומני
וירד למטה. הוא ניסה לחבקה בכוח, והיא
התנגדה והלכה לשירותים.
כשיצאה, המתין לה אומני ליד הדלת,
השכיב אותה בכוח על הריצפה, והסיר
את מיכנסיה ואחר־כך את התחתונים. היא
ניסתה לגלות התנגדות, אך בשלב מסויים
חדלה. לדבריה, היתד, עייפה מכדי להת נגד
לו והמומה מגסותו התוקפנית.
כשנוכחה, שלא תוכל לו, ביקשה ממנו
שלא לסיים את המעשה, והוא ענה לה:
״אל תדאגי, אני לא אלכלך אותך.״
״אתה מלכלך לי את הנשמה,״ ענתה לו,
לדבריה.

על גבול הפלילי שנעצר שמואל (״שמוליק״) אומני
^ בן ד 44-,לפני יותר מחודשיים, נד־

השופטים קבעו ב ה חל ט ה היוצר ת ת קדי ם

חופשטי ! -ס ן, אונס -
גם סיפקו את אחד מפ׳׳סקי־הדיו המזרתקים
ביותר שנפסקו בביהדמישפט ישראלי, ב־מישפט
׳שנימנה עם היותוי-פיקנטיים שהתבררו
אי־פעם בין כותלי היכל הצדק התל-
אביבי.
שעות אחדות אחרי שהוגשה התלונה
במישטרת מרחב הירקון, כבר היה אומני
נתון למקירד, בידי סמ״ת דויד ביטון מ־מישטרת
מרחב הירקון.
״הבנתי במה מאשיפיע אותי, ואני רו צה
לספר את האמת״ את יכל האמת,״ אמר
לחוקרו, אחרי שומה הזזוירו כחוק, והו דיעו
במה הוא חשוד..
ההודעה שממד אומני לחוקר, ושמאוחר
יותר הפכה ראיה נגדז על־ידי התביעה
במישפטו, הפתיעד, גם את החוקר הוותיק.

וזו מזדעתו ־של אומני כמישטרה.
בעת. מעצרו• ,כלשונה :

״את המתלוננת אני מכיר למעלה דרך אותה הכרתי שגוב
י מחצי
חברה שיצאתי איתר, בעבר ושמה עמליה,
וזאת היתה היכרות שיטחית. היא מצאה
חן בעיני מאז שהכרתי אותה. לפני בחודש
וחצי פנתה אלי המתלוננת, וביקשה
לעבוד אצלי. אני שמזחתי על כך והסכמתי,
ומאז היא התחילה לעבוד אצלי בתור
מלצרית בימי שישי ושבת.
כאשר היא היתה׳ באד, אלי לעבודה
הייתי ממזמז אותה והייתי תופס אותה
ומנשק אותה, למרותי שהיא היתה מתחמקת
מזה, כי אני הייתי מת לדפוק

התחילה להגיד לי שאפסיק, אבל אני
אמרתי לה שאני לא יכול ,׳והמשכתי להח זיק
אותה חזק, עד ששכבנו על הריצפה
ושכבתי עליה. היא כל הזמן אמרה שהיא
לא רוצה, ושזה אונס. אני אמרתי שאני
חייב לדפוק אותה ויהי־מה. כאשר הייתי
מעליה התחלתי להוריד את מיכנסיה וגם
את התחתונים, כאשר ביד השנייה אני
מחזיק אותה. אחרי זה הוצאתי את אבר-
מיני. היא ניסתה לסגור את רגליה, אבל
אני לא נתתי לה, והחדרתי את אבר-
מיני לתוך אבר־מינה וגמרתי לה בפנים.
אחרי זה קמתי מעליה, התחלתי להתלבש
והיא אמרה שזה אונם מה שעשיתי לה.
״כנראה שעשיתי טעות, ואני מודה ש פגעתי
בה עד עומק נישמתה, אבל אני
רוצה להגיד שמזה חודש וחצי שאני מת
לדפוק אותה ואמרתי לעצמי תמיד, מה,
אני, שמוליק אומני, לא ידפוק את הבחורה
הזאת?׳
אחרי שדפקתי אותה אני הצעתי לה
להסיע אותה לתחנה המרכזית, כי היא רצ תה
לנסוע לירושלים. אני חושב שהיא
נפלה למצב לא טוב אתי ובגלל זה היא
נפגעה, אבל אני לא האמנתי שהיא תגיש
תלונה על זה שזיינתי אותה.״
אולם, רק אחרי שמסר את ההודעה
הבין את חומרת מצבו. הוא ביקש
להתקשר עם פרקליטו, ומבוקשו ניתן
לו. עורך־הדין אריה פוס, המייצג את או מני
בדרך־כלל בענייניו העיסקיים, יעץ לו

שיים לאחר־מכן נפתח המישפט. ב־ 26בפברואר
החלו והסתיימו עדויות התביעה,
למחרת החלו ונסתיימו עדויות ההגנה. כעבור
שלושה ימים, ב־ 30 במארס, הושמעו
סיכומי התביעה ומייד לאחר־מכן הכתיב אב
בית־הדין, השופט המחוזי בנימין כהן, את.
הכרעת הדין שלו ושל שני עמיתיו, משה
טלגם ואליהו וינוגרד, למתמחה שלו.

״ אתה מלכלך
לי א ת הגשמה״
***תיים מהעדות במישפט העידו ב*
/דלתיים סגורות. האחת היתה אשתו שלי
אומני, עדנה, והשנייה הסטודנטית המת לוננת,
שעל־מנת לא להביכה ושלא לפגוע
ביכולתה להעיד לפניהם, קבעו השופטים
שתעיד ללא נוכחות קהל ועיתונאים.
הקיבוצניקית הצעירה, בעלת הגוף הנאה
והשיער השחור השופע, שהיא בת קיבוץ
גיבעת־חיים איחוד וסטודנטית לפילו סופיה
ולתרבות סין באוניברסיטה העיב-
רית בירושלים, כבשה את ליבם של שלו שת
השופטים הקשישים.
היא חזרה ופירטה את פרשת ההיכרות
הקצרה בינה לביו אומני, סיפרה בגילוי-
לב כיצד הגיעה לעבוד אצלו, ופירטה את
הנסיבות שהביאו לידי אונם באותו לילה.
הסטודנטית הצעירה לפילוסופיה לא נר תעה
מלתאר את האונס בפרוטרוט, ופירטה

המו כל ידידיו, כי הוא הצטייר בעיניהם
שונה לחלוטין מכפי שציירה אותו המיש-
טרה כאשר ביקשה בבית־המישפט להאריך
את מעצרו. הגבר השרירי, בעל רעמת ה תלתלים
המאפירה והחזות האומרת גבריות׳
נחשב בעיני רבים כמי שאינו זקוק
כלל לכוח־הזרוע על־ימנת לכבוש כל אשה
שהיא. הם היו משוכנעים כי מעצרו אינו
אלא תוצאה של נקמנות לשמה, שבאה לידי
ביטוי בתלונה שהגישה העובדת שליו.
האיש, שטען תמיד, שנימנה בשנות
החמישים המוקדמות עם אחת מיחידות העילית
של צה״ל, קומנדו ,101 שמיבצעיה
הפכו אגדה ולוחמיה — נושא להערצה
עיוורת, לא התקשר בתודעתם של מקורביו
עם מעשה אונס.
ייחודם של לוחמי 101 היה בהיותם טיפוסים
חריגים, שברובם לא השתלבו — ולא
יכלו להשתלב — בחברה המקובלת. ייחוד
זה, כשבא לידי ביטוי בשדה־הקרב —
השיג תוצאות מופלאות. אך בחיי היומיום
הוא היה להם למיכשול. ייחודה של
יחידה 101 היה, בין השאר בפריצת הגבולות
והמוסכמות של התקופה, אך שמם
של אנשיה נקשר, כזכור, לא אחת במעשים
שכיום ייחשבו כהפרות־מישמעת
אנשי אותה היחידה, אחרי שהשתחררו
והצטרפו למעגל החיים האזרחיים, התקשו
תכופות לחיות בתוך מיסגרת חברת החוק
ופעמים אף מצאו את עצמם על גבול
הפלילי. החל במפקדה של היחידה, אריק

צר הריצו!!!
שרון, ממפירי־המישמעת המפורסמים ביותר,
דרך לוחמים אחרים שלה שעלו מפעם
לפעם לכותרות בשל הסתבכויותיהם עם
החוק, וכלה בשמוליק אומני. אך גם עובדה
זיו, שיכלה אולי להסביר את ישיבתו של
אומני על ספסל הנאשמים, התגלתה כמפוקפקת.
במהלך הטיעונים לעונש התברר
בביודהמישפט שאומני כלל לא השתייך על
יחידה ,101 אלא שירת באחד מגדודי חטי בת
הצנחנים. את הפאב שלו פתח
חודש לפני המיקרה. בפתיחה נכחו רבים
מאנשי הבוהמה התל־אביבית, וחבריו של
אומני מימי השירות בצנחנים. במקום,

דת־נעוריו, ונשא אותה לאשה.
לפני שש שנים חזר אומני עם אשתו
לישראל, ורכש וילה ברמת־השרון.
מאז עבד כקבלן־בנייה קטן באיזור רמת־השרון.
לפני כשנה חל משבר בחיי-הני-
שואין שלו. חרף הביקורים המשותפים במכון
הפסיכולוגי לא הצליחו בני־הזוג
להתגבר על המשבר, וכשהחליט שמוליק
על פתיחת הפאב שלו, התנגדה אשתו נמרצות,
וסגרה בפניו את דלת ביתם. אומני
עבר להתגורר בעליית־הגג שמעל לפאב
שלו. אולם לא עבר חודש, והמיקרה
האומלל שם קץ פיתאומי לתוכניותיו.
נאשם דון חו אן

1ן , 1ד, ד הפנטומימאי והרקדן ג׳וקי
ארקין, היה אחד הבודדים
מבין חבריו של אומני שבאו למושב
קריאת גזר־הדין. נוסף נול ג׳וקי היה שם גס
עידו, אחיו של המשורר דויד אבידן.

יי י 1

עירית גיבעון, אחותו
ה ( 111111
111111 * 11 הצעירה של אומני,
שממרה עדות־אופי על אחיה לפני מתן
גזר־הדין. עדותה הרשימה את השופטים,
וייתכן שאף הביאה להקלת העונש.
שנקרא מועדון אומני, היה באר שמעליו
ניתלה תצלומו של ירמי ביורדאנוב ז״ל, מן
הנועזים שבלוחמי יחידה ,101 שנפל ב־פעולת־התגמול
בקלקיליה ב־ .1956 אומני
נהג לספר לחבריו ,׳ולכל מי שהיה מוכן
לשמוע, שירמי היה החבר הקרוב ביותר
שלו.
אומני נולד בחיפה ושם גם עבד כ־סוואר
בנמל, אחרי תום שירותו הצבאי.
הוא למד מישחק אצל הבמאי פיטר פריי,
ואף גילם תפקיד ראשי בסירטו אשת
הגיבור.
בהיותו בן 29 נשא אומני אשה שילדה
לו את בנו־בכורו. אך נישואיו שלו לא
עלו יפה, וכעבור שנתיים התגרש ונסע
לארצות־הברית, ללמוד מישחק. תוך שהייתו
באמריקה פגש בעדנה גרינשפן, ידי־

דודנו של אומני בבית־המישפט באה
/להשלים את קו ההגנה של הסני-
גוריה, שלפיו לא היה זה אונס אלא
״טעות טראגית״ — כפי שהגדיר זאת
הסניגור, עורך־הדין שפרן. אומני טען כי
למן היום שבו פגש במתלוננת, בקפה
נע ת בתל־אביב ,״נדלק אצלה איזה
ניצוץ״ ולדבריו, הוא ״קלט״ את הניצוץ
הזה, ופעל לפי הבנתו. הוא התכחש לתוכנה
של הודעתו במישטרה- ,וטען כי נגבתה
ממנו שלא כחוק.
עוד טען אומני, שבליל הסילווסטר כמעט
שהגיע לידי מגע מיני מושלם עם
המתלוננת, וכי אין הוא זקוק לכוח על-
מנת לכבוש נשים. בדבריו ניכרו תדהמה,
׳ורוגז על עצם העובדה שהצעירה העזה
בכלל להתלונן עליו במישטרה. אחרי עדותו
של אומני נשמעו סיכומי שני הצדדים,
ולאחר־מכן פתח השופט כהן בקריאת פסק-
הדין.
השופטים מצאו את אומני אשם באונס.
ביום השני השבוע נגזר דינו, והוא נידון
לשלוש שנות מאסר, שמתוכן ירצה אחת
בפועל ושתיים תהיינה על־תנאי. השופטים
נחלקו בדעתם בעניין העונש, מה שלא
כן בעניין עצם ההרשעה.
בעוד השופטים בנימין כהן(נשיא) ומשה
טלגם ראו צורך להקל בעונשו של אומני,
סבר השופט אליהו וינוגרד שיש צורך
בהחמרה, שתתקרב יותר אל המירב שקבע
המחוקק ( 14 שנים).
נימק השופט כהן במידה שהפרטים
שבאו לידיעתנו עקב המיקרה הזה מלמדים
על כלל אישיותו של הנאשם, הרי יש בו
סממן לא־מבוטל של דון־חואן, כלומר של
אדם אשר אצלו העיקר לא־כל-כך האהבה,
אפילו לא-כל-כך התאווה, כמו הכיבוש
והדחף הזה לכבוש ; הדחף הזה אשר הביא
את הנאשם להיות נענש על-ידנו, משמש
גם סיבה לרחם על הנאשם: לפי הבנתי,
אדם אשר יש בו סממן כזה אינו יכול
להיות אדם מאושר באמת...
״לפנינו מיקרה של סטודנטית, אשר
חיפשה לה עבודות חלקיות וארעיות פה־ושם,
ומצאה לה את זו אחרי שכבר היתד.
ערה לכך שאל מחזר היא באה לעבוד,
אחרי שהיתה ערה לאן הדברים צפויים
להגיע אם רצונו של הנאשם יינתן לו.
לעניין גזר־הדין איני יכול לשכוח שהמתלוננת,
בידיעת כל אלה, ביקשה להישאר
במועדון־הלילה, בשעות הקטנות שבהן לא
יימצא שם איש, זולתה וזולת הנאשם אשר
המקום הפך לו גם מקום ללינת־לילה
בתקופה ההיא. אני מעריך שבחלק מאישיותה,
המתלוננת לא הצטערה — אם לא
נהנתה מן הריגוש החזק שהמצב הזה יוצר
אצל הנאשם.
״מכל אלה,״ המשיך השופט כהן ,״אני
פונה לשאול את עצמי מה היתד. המתלוננת,
אשר נוצחה במישחקה על-ידי השימוש
בכות שהוכנס על־ידי הנאשם לזירה, מבקשת,
כדי לבוא עכשיו על סיפוקה. להערכתי
היא לא היתד, מבקשת יותר מאשר
זאת שכשם שהיא הושפלה, כך גם הוא
יושפל; זאת, ותו-לא. והמעצר והמאסר
.הם־עצמם בוודאי נחשבים על-ידה כהשפלה
מספקת: כשם שהיא נוצחה על־ידי הכוח
העדיף שלו, כן הוא ינוצח על־ידי הכוח
העדיף של המדינה. המתלוננת אינה בעלת״
הדברים של הנאשם עכשיו. אילו ביקשה
שנסלח לו, עדיין לא מפיה היינו חיים !
אילו ביקשה שנחמיר עימו ביותר, עדיין
לא מפיה אנחנו חיים. אם בכל זאת שיוויתי
את מאווייה נגד עיני, הרי זה רק כדי

שבדרך זו אנסה לסבר את האוזן. אנסה
להראות מדוע המיקרה הזה מיוחד־במינו
לעומת מיקרים אחרים שיגרתיים רבים.

7/נאשם
שיש לנוד לו״
פנינו נאשם בעל תפיסת עולם
״ ל חד־מימדית,״ סיכם השופט כהן.
״לפנינו נאשם שיש לנוד לו על הסממן
הדון־חואני שיש בו. אבל פרט לזה, נאשם
בעל עבר חיובי המבטיח עתיד חיובי. אני
אינני מוכן להשתעבד לכותרת, אונם׳ עד
כדי השתעבדות לתיקרת העונש הקבועה
בחוק ...אני קימעונאי העוסק במיקרה
שלפני, ובכל הנסיבות אני נוטל על עצמי
את האחריות להציע מאסר בן שלוש שנים,
אשר מתוכן שנתיים תהיינה על־תנאי לתקופה
של שלוש שנים.״
השופט טלגם הצטרף לדעת השופט כהן,
באומרו אנו חייבים לתת ביטוי לגישה
החברתית הבאה להוקיע את המעשה...
הנורמה החברתית המקובלת בציבור היא,
שאין עונש מוכר כעונש נכבד אם אין
הוא כולל מאסר בפועל ...אולם מרגע
שאמרנו מאסר בפועל, הושגה מטרה זו
וראוי לשקול כמה זמן יש לסגור אדם
זה, שאינו עבריין, אף שעבר נבירה —
בין פושעים וגנבים...״
השופט וינוגרד, בדעת מיעוט, קבע:
״...חברי, אב־בית-הדין, דיבר על הדחף
לכבוש את האשד״ שדחף את הנאשם
שלפנינו למעשה. ואני, כשאני בא לגזור

1 1 1טוביה אומנסקי מחיפה, אביו
^ 1\ 11 של שמואל אומני, שדמותו
הנוקשה השפיעה על אישיותו של בנו והביאה,
לדיברי אחותו של שמוליק, להתנהגותו
של שמואל אומני בליל האונס.
מרצונה, ונשארה לישון אצלו מרצונה
החופשי ומיוזמתה שלה. על גופה לא נמצאו
סימני אלימות, והיא גם לא טענה
שהוכתה. בגדיה לא נקרעו. החוק קובע
שבמישפס אונם חייבת להיות גם עדות
מסייעת, נוסף על העדות העיקרית של
המתלוננת עצמה. כאן, לכאורה לא היתד,
בידי התביעה עדות מסייעת כזו.
סיוע מסויים נתן בידי התביעה אומני
עצמו, בעדותו במישטרה מייד אחרי מעצרו.
זה היה הסיוע הטוב ביותר שעליו יכלה
התובעת, עורכת־הדין ריקי שפייזר,
לחלום. אבל עדיין היה ספק אם יש ב־

1 1*1*1111111״ ה § שישב בראש הרכב השופטים שקבע את פסק־הדין התקדימי
1 11 ^ 111111 יי 1י | במישפט־האונם של אומני. יחד עימו ישבו בדין השופטים
משה טלגם ואליהו וינוגרד. השופט כהן 65 מוסמך למישפטים באוניברסיטת ליאון בצרפת,
מכהן מזה 28 שנים כשופט מחוזי בתל־אביב, ונחשב אחד המישפטניס המעולים.
את דינו, רואה לנגד עיני אם לא את
הנאשם לבדו, אלא גם את כל האחרים
שדחף זה מדריך אותם לכבוש את האשה,
בין אם היא רוצה בכך ובין אם לאו...״
השופט וינוגרד טען, בהמשך דבריו, ש טובת
הציבור מתגברת כאן על כל נימוק
אחר שיכול להיות מובא לעניין העונש.
שלושה ימים קודם לכן כשבאו השופטים
לקבוע את פסק־הדין, ניתן היה להבין
שאומני עומד לצאת זכאי בדין, שכן לא
היה זה מישפט־אונם רגיל. רבות מן הנסיבות
הקיימות במיקרה אונס רגיל — נעדרו
במיקרו־ ,זה. המתלוננת באה אל אומני

עדות זו משום סיוע מספיק. השופט כהן
( ,)65 יליד שטרסבורג, הוא מישפטן ותיק
ומכהן כשופט מחוזי מזה 28 שנים, ולא
היה ספק שהוא ועמיתיו לא יוכלו להתעלם
ממיכשולים מישפטיים אלה, אלא שבהמשך
דבריו, נפלה ההפתעה.
דיברי השופט בנימין כהן, בנו של ותיק
תל-אביב, איש ^התנועה הרוויזיוניסטית
וחבר מועצת עיריית תל-אביב מטעמה בשנות
הארבעים, רופא שתירגם את שירי
היינריך היינה לעיברית, עתידים ללא ספק
להיכנס להיסטוריה של המישפט הישראלי,
והם מהווים אחת מהכרעות־הדין המרת־

_ 1 37

יי אונס עלהר־ צסחי״״
בסוף נכנעה לאלימות, אם אפשר לקרוא
לזה כך. לכן אין סימן של קרע.
אשה מן הדור הישן היתה, מסתמא,
נילחמת הרבה יותר. אשד, מן הדור הישן
מסתמא קשה יותר, או אולי אי־אפשר היה
בכלל, להוריד את מיכנסיד, בלי קרע או
סימנים על גופה. אשה מן הדור הישן
היתד״ ללא ספק, זועקת לעזרה ואולי גם
נשמעת על-ידי מישהו מבחוץ. אבל המתלוננת
הזו לא־כל-כד החשיבה את הצד
המיני שבעניין. לא על תומתה המינית
היא נילחמה אלא על החופש שלה כאשד״.
לתת למי. שהיא רוצה ומתי שהיא רוצה.
ההשפלה, היא שדחפה אותה בסוף להתלונן,
והצד המיני שיחק פה אצלה תפקיד
לעניין הגשת התלונה רק מבחינה זו שגם
אצלה אבר־המין נחשב החלק הפרטי ביותר
שלה, והיא לא הסכימה שהנאשם יעשה
בחלקתה הפרטית כעולה על רוחו. אבל
הזהירות מחייבת, שבמקרה של נסיבות
מסובכות מעין אלה, נזכה מחמת הספק.
אלא שהנאשם דיבר, ומה שדיבר מסלק כל
ספק אשר אחרת יכול היה להיות קיים...״
אשר לטיעון בדבר אי־הבנה טראגית בין
אומני לנאנסת, קבע השופט כהן כאשר
אשה אומרת, לא,׳ למה היא מתכוונת? זו
שאלה אשר במשך דורות העסיקה הרבה
גברים, ועוד תמשיך להעסיק אותם ...ה גבר,
על־פי כללי המישחק, תמיד מנסה,
כדי לבחון את הפשר האמיתי. וכאשר

(המשך מעמוד )37
קות ביותר שנשמעו בשנים האחרונות ב־בית־מישפם
בארץ.

להלן׳ הקטעים דעיקריים בפסק־דינו
של השופט בהן :

״...איש לא כפה עליה להישאר שם,
היא אפילו ביקשה רשות להישאר שם
מבעוד יום, ביודעה שהנאשם ישן שם
ולא יהיה איש בילתם.
בנסיבות הללו, הרי לכאורה הנך מצפה
לחלק ממה שקרה. מה שקרה הוא שהשניים
קיימו ביניהם יחסי־מין (דבר אשר בינתיים
איננו בלתי צפוי אלא, לכאורה,
אפילו צפוי) .אבל היחסים. הללו נסתיימו
בזה שהמתלוננת ניגשה למישטרה והתלו ננה
על אונס. זה החלק הבלתי־צפוי, בינתיים.
ובכן, עד כה יוצא הנאשם בדרך־
כלל אצלנו, כאשר הרבה אשראי לטובתו.
במה דברים אמורים? שמענו את המתלוננת
על דוכן העדים. צריך לומר, ושוב
לטובת הנאשם —י שכבר מזמן לא שמענו
מתלוננת המתארת דברים בפשטות, וכדבר
מובן׳מאליו, אשר אין אדם שלא יבין (וגם
היא, בכלל זה) ,שהם לכאורה נגד אמיתות
התלונה.

״נ אנ ס ת
זהב ט הור
ף* ית־המישפט מן הדור הישן, תביעה
מן הדור הישן, במהלך שמיעת העדות
היו אולי קמים ואומרים לבית־המישפט :
כבר עכשיו אפשר לזכות את הנאשם.
כבר הזכרנו על קצה המזלג, ונוסיף עוד
קצת: אם יש דבר אשר שתי הנפשות הפועלות
משתוות בו, הרי הוא זה שהנאשם,
במשך תקופה של מיספר שבועות, היה
מחזר אחריה במרץ די רב, וכנראה בחן
בלתי-מבוטל. והמתלוננת טוענת שהמרץ
עייף אותה, ולכן לא השפיע עליה: אף-
על־פי־כן, ביודעה את כל אלה, היא
נטלה על עצמה — לפי דבריה היא גופא —
להישאר איתו לבדו, בתוך המועדון הסגור,
בשעות הקטנות של הלילה. נכון,
היא הסבירה כיצד עלה בדעתה לבקש זאת
חרף חיזוריו אשר, לדבריה, לא היו לרוחה.
היא אמרה: מגורי בשכונה מרוחקת של
העיר, והנאשם — לפי תנאי העבודה —
צריך להובילני שמה. היא אמרה: אני
לומדת באוניברסיטה בירושלים, והייתי
עתידה להשתתף בשעור בבוקר. היא אמרה
שבנסיבות הללו עלה בדעתה שאין טעם
להטריח את הנאשם להוביל אותה, ואין
טעם להטריח את עצמה לנסוע הרחק,
ומשם לנסוע אל התחנה המרכזית מבלי
להספיק כמעט לישון. ומה פשוט מאשר
לשהות איזה שעתיים במקום עבודתה, ערה,
לרכון על מחברותיה, ומשם לנסוע ישר
ולתפוס את האוטובוס הראשון ירושליימה?
בינתיים אנחנו מתעלמים מן הרושם אשר
המתלוננת הזו עשתה עלינו — השופטים
האלה.
אנחנו רק מתארים את הקטע הזה של
הפרשה, כדי להצביע עד כמה מוזרה ובל-
תי־מהימנה היתד. התנהגות כזו נראית בעיני
שופטים מסורתיים אשר, כמובן, ,בתוך
עמם יישבו׳ — כלומר, בקרב בני־אדם אשר

.אני נער סיגנון!

טען אומני והתכחש לעדות שמסר לחוקר המשטרה
מיד עם מעצרו ,.אומני טען שסגנון
הדיבור הגס אינר שייך לו. את האונס ביצע אומני על ריצפת הפאב שלו. במהלך המישפט
התברר שאומני לא שירת ביחידה 101 נפי שטען אלא באחד מגדודי הצנחנים.

התנהגותם הרגילה שונה היתד. לגמרי מהת אשר על-פי המשוער היה בליבו של שד
נהגות חלק ניכר מבני־אדם בימינו ובמ פט־משכבר, על מתלוננת־משכבר, במצב
כזה.
קומנו.
בתור עדה, נראתה לנו המתלוננת
או, טול, למשל, את הסיפור המשונה
על הכסף: המתלוננת סיפרה לנו שכאשר זהב טהור. אנחנו האמנו לכל מילה
— אחרי ככלות הכל — הוביל אותה שיצאה מפיה. אין פשר הדבר שלא צריך
הנאשם אל התחנה המרכזית ועמדו להי לזרות על דבריה קצת מלח, שהרי אין
פרד, אז באיזה אופן, שהיא לא הצליחה אשד. שלא תדע, מי פחות ומי יותר, את
להיזכר בו, צצה איזו הצעה של כסף — כללי המישחק של בנות־מינה כאשר מולה
ממש חבילה של שטרות, כל פדיון אותו גבר המחזר אחריה. ואולם, מפי העדה הזו
הלילה — אשר הנאשם הושיט לעברה. לא היה צריך להוציא שום דבר בכוח. כל
והיא? היא מספרת לנו שהושיטה את ידה־ דבר, שיהיה לא נעים ככל שיהיה בשבי שלה
לקחת את הכסף. בשבילנו, הפרק הזה לה, יצא מפיה מייד כדבר מובן־מאליו.
של הכסף אינו צריך את משיכת היד בחז קשה למנות את הדברים אשר ההגנה אף
רה על־ידי הנאשם, והחזרת הכסף אל כי פעם לא היתד. יכולה. להוכיחם, אילמלא
סו. מה שהפרק הזה צריך בשבילנו הינו! המתלוננת הסכימה להם כאמת, כדבר מושהיא
במדפיד. סיפרה לנו שהושיטה את בן מאליו. אנחנו מקווים שזה לא לגמרי
ידה כדי לקחת כסף. ושופט מסורתי, ה גילוי של תמימות מצידנו, אם נאמר ש רואה
בעיניו את נשות זמננו על־פי ה טיפוס האדם הזה היה, בשבילנו, במידה
מסויימת תגלית.
הבנה ששררה בזמנו, היה אומר, :כסף?
הרי זו פשוט זונה.׳ ואולם, אחרי שאמרהיא
בחורה של דור החופש המיני, ללא
נו את כל הדברים האלה, ראוי שנדבר כחל וללא שרק. ובגדר זה היא בתמימות
אנחנו בשפה אשר עם ליבנו, ולא בשפה
גמורה סבורה שמצד אחד, מלשונות רעות
אין היא צריכה לפחוד, שהרי מבחינת
השקפת עולמה, רואה היא את כל אלה
כדברי הבל; ואילו על שימוש־בכוח נגדה,
דבר זה אינו מעלה כלל על הדעת. והיא
העידה שהמגע המיני, אשר גם לפי גיר־סת
הנאשם התקיים על ריצפת המועדון,
ניכפה עליה בכוח, אחרי שהיא באופן מפורש
אמרה וחזרה ואמרה לנאשם, כי הוא
הולך ואונם אותה אם ימשיך.
חבילת הכסף, אשר לרגע הושיטה את
ידה לקחת כאשר הוא הושיט את ידו
כביכול לתת? היא הסבירה, ואנחנו מקבלים,
שאותה שעה רק מחשבה אחת העסיקה
אותה — כיצד לגרום לו שיסבול
משהו, שיימצא חסר. אז — עדיין חשבה
למישטרה לא ללכת. לפחות שיסבול מחס־רון־כים.
מעשה ותגובה משונים, אבל אנח נו
מאמינים לה שרצתה שיסבול משהו, על
ההשפלה שהשפיל אותה כאשר שכב איתה
בכוח נגד רצונה.
הסניגור, נדמה יותר בחקירה מאשר בסיכומים,
ביקש מאיתנו לשים לב, שכוח —
כוח, אבל איה סימניו החיצוניים של הכוח
הזה, על גוף המתלוננת ובמייוחד על מלבושיה?
הוא
גם הצביע, ואנחנו התרשמנו, שזו
באמת בעייה בשביל גבר להצליח —
כשהאשה מתנגדת. לא רק להתיר את ה מועדון
אומני שאותו פתח שמוליק אומני לפני רוכסן של המכנסיים ולשלשל את המכנ ארבעה
חודשים, ושהפך מאז למקום מפגש של סיים עד סביבות הבירכיים של האישה,
אנשי הבוהמה התל־אביבית. לאחר שנעצר המשיכו חבריו של אומני להפעיל את המקום כאשר היא מתנגדת. ואולם אנחנו הבינונו
בכוחות עצמם בתיקווה שהוא יזוכה במשפט וישוחרר. השבוע הוא נשלח לשנת מאסר. מהמתלוננת שהיא נלחמה כאשר יכלה ו-

הנאב עוו החנוה

הזדהות

עם קורבן האונס, חשה
התובעת עורכת הדין
ריקי שפייזר שייצגה את התביעה במשפט.

הוא בוחן בכנות ובתום־לב — הרי אנח נו
נעמוד לימינו ונזכה אותו. אך די ב־דיברי
הנאשם כדי להיווכח, שפה שום
טעות לא היתד, בכלל.״ עד כאן דברי השו פט
כהן, שללא ספק טומנים בתוכם גישה
חדשנית ומקורית, לגבי כל מערכת יחסי
בינו־לבינה מן הבחינה המישפטית שלהם.

הנא שם
פדץ בבכי
ך* שופטים קיבלו כקבילה את הוי
1דעתו של אומני במישטרת מרחב היר קון,
כפי שנרשמה בלילה שבו נעצר, אף
שאומני ניסה לטעון כי החוקר שוחח עימו
על-פה ואחר־כך רשם את הדברים מזיכרונו
.״זה איננו סיגנון־הדיבור שלי,״ טען.
״אני נוהג להשתמש בעיברית צחה יותר.״
על־מנת לסתור את דבריו של אומני, הביאה
התובעת ריקי שפייזר מובאות מדבריו,
שבהן שימוש במילים יוצאות־דופן. כך,
למשל, הצביעה על המקום שבו אמר ל חוקר
:״אמרתי לה שאני חייב לדפוק
אותה ויהי־מה או אני מודה ש פגעתי
בה עד עונזק נישמתה השופטים
קיבלו את טענותיה של התובעת.
כשסיימו השופטים את קריאת פסק־הדין
לא הסתירה ריקי שפייזר, התובעת החיננית
בעלת השיער הבהיר, את הבעת-
הסיפוק שפשטה על פניה.
ואילו שמוליק אומני שעולמו חרב עליו
באחת, פרץ בבכי. שעה ארוכה לא חדל
למרר בבכי כשחבריו, אנשי הבוהמה —
לקוחותיו מהפאב — מנסים להרגיעו.
אומני לא הבחין בגבול הדק שבין אונס
לבין קיום יחסים מרצון — ושילם -את
המחיר.
באוגוסט הקרוב הוא יחזור אל הפאב
שלו אחרי שיסיים את ריצוי המאסר בפועל
(בניקוי השליש) .שתי שנות מאסר על
תנאי ימשיכו לרחף עליו כחרב מאיימת ביחסיו
עם בנות המין החלש.

:ט, 1(2/ונ מ 2ט(]1י

האמריקאי יודעים להטת מכל רגע.

לוקחים אותה לאט.
מחזיקים בה בעדינות.
מתענגים על כל תע.
הניחוח משכר את החושים.
הצבע הענוג מעלה זכרונות.
אך הטעם הטוב עוד לפניך.
דברים נפלאים עתידים לקרות
עם כוסית של שטוק .84
שטוק 84 ברנדי שבראי
לשתות לאט...

העולם הזה 2118

ז * £שתה או תו לאט.

הברנדי הנבחר ב 127-ארצות.

״איני מ סר נמל חעוסה נוח ותר
מ א שר סרנקסורט, כ א שר אני
מדברי נוסע
צריף להחליף מטוס י י

נמל תעופה פרנקפורט -בלבה של אירופה זהו בסיס הבית של לופטהמה.
מכאן יוצאות טיסותינו לכל חלקי תבל. כמובן שגם תל אביב קשורה
לפרנקפורט -בטיסות יום־יומיות, בשעות אחר־הצהריים, של לופטהנזה.
פרטים נוספים בלוח הטיסות שלנו.

8ח 3ו 1ו

שאולי *^א

מ יי מ נריי ס טורסי׳

גילה גניבות ב״עס־עובד־ ־ ופוטו
הוצאת־הספרים ההסתדרותית ״עם־עובד״ פיטרה מחסנאי בשם יחיאל פל״
טיס, שיצא נגד המחסנאים ומוכרי״הספרים של החברה בטענה כי הם גונבים את
רכוש החברה ומרמים את שילטונות מס״ההכנסה. כיוון שאלה שנגדם יצא הם
ראשי ועד ״עם־עובד״ ,דרש הוועד לפטרו וכל מאמציו לחזור לעבודה נכשלו. מנכ״ל
ההוצאה לשעבר, נחמן אידיאלי, אישר עובדות אלה וטען כי כישלונו להפסיק
גניבות אלו היה אחד הגורמים הראשיים לפרישתו מניהול החברה, שאותה הוביל
במשך שנתיים מהפסדים לרווחים.
פלטיס עבד כמחסנאי ב״עם־עובד״ כאשר מנהלה היה אליעזר פרי, שהתפרסם
באחרונה כמי שעומד בראש הוועד־למען־החייל בתל־אביב, שם גילתה המיש־טרה
מעילות וגניבות לרוב. פלטיס גילה כי מנהל המחסן איפשר רישומים כוזבים
בסיפרי המחסן, במטרה לעזור לאנשי־המכירות לגנוב מן החברה. כן גילה כי לקראת
שבוע-הספר היו אנשי המכירות קונים ספרים בשמות בדויים, כדי להעלים
את הכמות האמיתית של ספרים שרכשו ומכרו בשבוע״הספר, וכך התחמקו מתשלום
מס־הכנסה על הכנסותיהם. כן גילה שהם עוסקים גם במכירות עבור הוצאות-
ספרים אחרות.־
פלטיס הביא את מימצאיו לידיעת מי שהתמנה אותה עת כמנהל החברה, נחמן
אוריאלי, שהורה מייד על חקירה מקיפה. החקירה אישרה את מימציו של פלטיס,
וגילתה גם כי נציג המכירות של ״עם־עובד״ בירושלים. שבתאי גחליאלי, הוא
בעל משק במושב, עובד כל העת במישקו ומנצל לצרכיו את מכונית החברה שקיבל
לצורך הפצת ספריה. לפי דרישת אוריאלי הוא פוטר, אולם בעזרת אנשי-המכירות
השתלט על הוועד, נבחר לראשותו ואילץ את ההוצאה להחזירו לעבודה.
אוריאלי פרש מניהול החברה, פלטיס פוטר, וכל פניותיו להחזרתו לעבודה
לא נענו עד היום.
הטייסים להזד והד־ילב:
אינכם מבינים
בניהול!
באסיפה סוערת הטיחו טייסי ״אל-
על״ במנכ״ל החברה מוטי הור וסגנו,
רפי הר״עב, דברים שעדיין לא נשמעו
כמותם לחומרה. הם אמרו לשניים כי
חברת תעופה אינה חיל־אוויר, שבו מורידים
פקודות, כי אין להם מושג בניהול,
וכי אינם מבינים בנושא של טיסות
מיסחריות. הטייסים ציינו כי אם סבורים
הוד והר״לב כי ניתן להפעיל את
החברה באמצעות שוברי-שביתה או טייסים
צעירים, מוכיח הדבר את בורותם.
באסיפה סיפרו, כדוגמה לאיוולתה של
ההנהלה החדשה, כי הר־לב עשה ביקורת
של עבודת התחזוקנים ואחרי שעה
ארוכה פנה לאחד העובדים מגודל שיער

רי ב בין סא״ס

לב! ״אל־על׳׳
פתיחת הקו החדש של נתיבי האוויר
הדרום־אפריקאים מיוהנסבורג לתל-אביב
מלווה במחלוקת חריפה עם חברת ״אל-
על״ .שתי החברות הסכימו לחזור ולדון
בנושא כעבור חודשיים.
״אל״על״ התנגדה כל העת לרצונה של
סא״א לטוס ליטראל במטוסיה שלה.
כאשר החליטה החברה לטוס במטוסיה
ולא לשמוע ל״אל-על״ ,סירבה החברה
הישראלית להצעה לקיים ״פול״ בהכנסות,
כמקובל בקווים דומים ליתר ה ארצות.
סא״א תטוס בבואינג 747 צר,
מטיפוס אס״פי, הלוקח 260 נוסעים
ויכול לשהות באוויר 14 שעות .״אל-על״
טסה עם 747 רגיל, הלוקח 440 נוסעים
(לעומת 340 נוסעים שלוקחות חברות
אחרות במטוס כזה) .״אל־על״ סירבה
להיענות לדרישת סא״א להגביל את מספר
הנוסעים במטוסיה ל־ ,260 כדי להשוות
את התנאים, והודיעה כי תבטל את
הטיסות אם תוגבל. כמו כן סירבו הישראלים
לבקשת הדרום־אפריקאים׳ לק חת,
נוסעים מישראל לליסבון, שבה חונים
מטוסי סא״ס בדרכם מתל-אביב ליוהנסבורג.

מייקרים
הובלת
בשר מאמריקה

מנב״ל הוד
בלי חולצה
והורה לו להסתפר. העובד השיב :״כאן
לא צה״ל, ומוטב שתדאג לתנאי עבודה
מתאימים ולא לשיער במקרה אחר
ערך הר־לב ביקורה בתא הטייס של
ג׳אמבו לפני ההמראה וראה כי הטיי סים,
כמינהגם מפאת החום השורר במטוס,
לובשים רק חולצת ״טי״ .הוא
הורה למהנדס הטיסה ללבוש חולצה
רגילה, ומשזה סירב פקד עליו לעזוב את
הטיסה. המהנדס קם, ומבלי לומר דבר
ירד מן המטוס. כשביקש הר-לב מצוות

חברות הספנות מנצלות את שביתת
הימאים כדי להכתיב תנאים קשים יותר
לקוני בשר קפוא באמריקה. הם דורשים
עתה את הוצאות ההובלה מראש, בעוד
שעד כה קיבלו את התשלום עם בוא
המיטען לישראל.
כל השנים גבתה צי״ם תמורת הובלה
של בשר קפוא מניו״יורק לישראל 310
דולר לטונה. הובלת טונה מניו־יורק לביירות
עולה 110 דולר. צי״ם ניצלה את
היותה בעלת המונופול להובלה וגבתה
מחיר מופרז, בנימוק כי הובלה בדגל
ישראלי יקרה יותר. אחרי מאבק ממושך
של הסוחרים הורידה צי״ם את ה מחיר
ל״ 260 דולר. עתה מנצלות החברות
האחרות, בעיקר ״קו אמריקן
ליינס״ ,את השביתה ומייקרות את ההובלה.
הטייסים
לשלוח מהנדס אחר במקומו,
סירבו לעשות זאת. משאיים כי המטוס
לא ימריא, הודיעו לו הטייסים כי גם
מטוסים אחרים לא ימריאו. הסמנכ״ל
נאלץ להסתלק מן המקום בבושת פנים,
והטייס חזר לתאו כשהוא לובש חולצת

בעלי מישרד הנסיעות ״מנדיס טורס״,
עוזי ברקאי ויאיר ברמון, נפרדו
מרפי שאולי /אחרי שלא עמד בהבטחותיו
להרחיב את חוג לקוחותיו של
המישרד. הם משנים גם את שם המיש-
רד, שייקרא מעתה: וי־איי־פי.
עוזי פגירסקי, בעל שליש בקאונטרי
קלאב שברמת־השרון, רכש עבור
משפחתו את מחצית מישרד הנסיעות
״תור־דרום״ ,שהיה קודם בבעלות חברת
אי־טי־ג׳י. המחצית השניה שייכת
למייסד המישרד, הרי קלמן.

בודקים נתוני
מיפעל..ברק־באנד
של הוגו שוורץ
מישרד התעשייה והמיסחר ו״הבל
לפיתוח התעשייה״ החליטו לבדוק ביק
דיות את הבקשה של מיפעל ״ברג
באנד״ שמקים הוגו שוורץ בדימוג[
להגדלת תוכנית ההשקעה מ־ 115 מילק
לירות ליותר מ 210-מיליון לירות. נים
קי בקשת ההגדלה: סכום ההשקעו
המקורי אושר לפני שנתיים ומאז ח׳
התייקרויות המצדיקות את ההגדלו

לגי 1ותן האוצר
מיליארד*?0
ראשי האוצר הודיעו כי תביעות השכר
של עובדי השירותים הציבוריים מסתכמות
ב־ 5מיליארד לירות, ואם הן תתקבלנה
ישפיע הדבר לרעה על האינפלציה.
האוצר טוען כי אין בתקציבו סכומים
כאלה, ועליו יהיה לשוב ולהדפיס
עוד כסף.
אך יש אפשרות לתת תוספות״שכר
מבלי להגביר את האינפלציה. התקציב
הנוכחי כולל 10 מיליארד לירות סובסידיות
להלוואות ממשלתיות בריבית נמוכה
ולא־צמודה לבעלי ההון. סכום זה
הוקטן באחרונה ב־ 300 מיליון לירות,

משקיע שוורץ
בלי בלמים
הנימוק הנגדי הוא כי במשך שנתיי
בוצע חלק גדול מתוכנית ההשקעה וא
לבקש הגדלה לגבי השקעה שכבר בוצעו
סירוב ״הבנק לפיתוח התעשייה״ |
אשר את התוכנית ללא בדיקה יסודי
כבר הדליק אור אדום בבנקים מיסו
ריים, הבוחנים עתה בזהירות את שאל
המימון של המיפעל החדש.
הוגו שוורץ אמר כי המיפעל כבר ע
בד ומעסיק כ־ 300 עובדים. לדבריו, א
שום בעיות עם ״הבנק לפיתוח הת
שייה״ או בנקים אחרים. שוורץ ש
לאחרונה את משה אקפן, כדי שיי:
בפני מוסדות שונים ויעזור בהשגת ה
שורים הדרושים.

״שותור בתדאבינ
היקר בשלם מזב״ל משד
בלי לוקש

הודות ליוזמה של חבר־הכנסת יגאל
כהן אורגד, שיצא בוועדת הכספים של
הכנסת נגד הענקת מתנות לבעלי ההון
בעת שמקצצים בסובסידיות למוצרי-
יסוד.
האוצר יכול לקחת את מחצית הסכום
הניתן לבעלי״ההון ולשלם בו את תוספות
השכר לשכירים. כך לא תוגבר ה אינפלציה,
תתנהל חלוקה צודקת יותר
של ההכנסה הלאומית והכל יבוא על
מקומו בשלום.
אגב, שר־האוצר שימחה ארליך
הציע למזכיר ההסתדרות ירוחם משל
להקפיא את קיצוץ הסובסידיות למוצ-
רי-יסוד אם תקטנה תביעות השכר של
העובדים. ארליך מציע מה שהתכוון לעשות
בין כה וכה. מחקרים של האוצר
ומישרד התעשייה והמיסחר גילו כי הקטנת
הסובסידיות למוצרי״יסוד גורמת
להגדלת המדד, להגדלת הוצאות הממשלה
על התחייבויות צמודות שלה, וכי
תוך שנתיים צריכה הממשלה לשלם תוספת
של 1.5לירות על כל קיצוץ של
80 אגורות. המסקנה ארליך לא עושה
טובה למשל כשהוא מציע את הצעתו.

איש עסקים אמריקאי המרבה לשהו
ברשת מלונות ״שרתון״ ,מצא כי מחי
ארוחת הבוקר ב״שרתוף׳ התל־אבי,
הם היקרים בעולם. ארוחת־בוקר אח!
דה ב״שרתון״ כוללת קפה, לחמניו
וריבה .״שרתון״ שווייץ גובה תמורתה
דולר ! בגרמניה — 2.4דולר ; בלונד!
— 2.2דולר ; בניו־יורק — 2.1דולך
בקאהיר — ,1.65 ובתל-אביב 3.4 :דול

אישור פדראלי
ל1 .נק המיזרחי באמריקה מועצת האוצר הפדראלית בארצוו
הברית אישרה את בקשת ״בנק המזו
חי המאוחד״ להקים בנק אמריקאי 1
בעלותו ובשותפות עם משקיעים אמר
קאים. האישור קובע כי על הבנק לה
פתח תוך שישה חודשים מיום ה״2
במארס השנה .״בנק המזרחי״ כבר שב
מקום מתאים למשרדים בניו־יורק והקי
צוות שיפעיל את הבנק החדש.

,,ווו4 1 .

שיחו־מ•
ימחק אתה תו כני ת?
הסידרה לחם חוק, אשר היתד, צריכד,
להיות משודרת ביום החמישי בשבוע ש עבר,
בהנחייתו של ד״ר אמנון גולדנ ברג
ובוטלה ברגע האחרון, חשפה ליקוי
טכני חמור בטלוויזיה.
את לחם חוק על הנושא ״שבוע עבודה
בן 5ימים״ ,הקליטו במשך שעות רבות,
לאחר עבודת הכנה שנמשכה כמה שבועות
והוצאה כספית של עשרות אלפי לירות.
רק לאחר שהסתיימה ההקלטה התברר
כי הטכנאי הקליט את החלק השני של
התוכנית על גבי הטייפ של החלק הראשון,
וכך נפסלו שני החלקים לשידור.
במקום התוכנית שודר בשידור חוזר
הסרט הדוקומנטרי להיות מלכה, אשר
גיבורתו היא אורלי חידה, מלכת המים
של העולם הזה. אולם עד עתה מהדהדים
חילופי האשמות בבניין הטלוויזיה, סביב
השאלה מי האשם בתקלה הטכנית. יש

או^ימפיק ואל
מגי שו ת *1־

ברודוס

בטיסות שירות
החל

חופשה מקסימה ביוון
במחירים הנמוכים ביותר באירופה.

עוזרת־הפקה כהן ומנחה גולדנברג

*חופים נפלאים.
*אתרים היסטוריים מעניינים .
*הווי ׳ם־חיכוני מלהיב.
*נוף מרהיב ומרגיע.
*בתי מלון מעולים במחירים סבירים
* ח״ לילה סוטרים(גם קזינו).
*קניות סוכות וזולות במיוחד.

ההקלטה נמחקה

המאשימים את הטכנאי משה קקשווי־לי־שרץ
ויש הטוענים כי האשמה היא
עוזרת ההפקה של התוכנית, נאווה כהן.
עתה מתכוונים לבדוק את הנושא ברשות
השידור, משום שההקלטה הכפולה
של לחם חוק לא היתד, המקרה הראשון
מסוג זה.
ימי מקום מ?
שתי שאלות של איוש מרחפות עתה
בבניין הטלוויזיה. הראשונה מתייחסת למנהל
מחלקת התוכניות של הטלוויזיה וחתן
פרס־ישראל, מרדכי (״מוטי״) קיר״
שנבאוב, אשר יצא לחופשת־ברוגז לפני
שלושה חודשים, שהסתיימה לפני שבוע.
קירשנבאום לא חזר לנהל את מחלקת התוכניות,
אותה מנהלת בינתיים כממלאת
מקום יהודית (״ג׳ודי״) לוץ, ועדיין לא
ברור מה יהיה תפקידו הבא בטלוויזיה.
השאלה השניה היא סביב יורשו של
.רם ע פ רון בעריכת השבוע — יומן אירועים.
למרות שטרם פורסם רשמית כי
עברון עומד לעזוב את תפקידו ולנסוע ל־חוץ־לארץ,
כבר לוטשים רבים עיניהם לתפקיד,
וישנם גם כאלה שהקימו ״לובי״
אשר יתמוך בהם.
הנטיה של מנהל מחלקת החדשות של
הטלוויזיה, חיים יבין, היא למנות ל־השבוע
שני עורכים אשר יעסקו בעריכה
לסירוגין.

פנה אל סוכן
הנסיעות שלך

מ חו לו תבמ קו ם שדי•

רק ברגע האחרת נמנע בשבוע שעבר
עורך ומגיש השבוע — יומן אירועים רם
ע פ רון מלקרוא מיכתב של מאזינה אילתית
בת ,9העונה לשם אסנת.
אסנת כתבה מכתב חריף ביותר לעברון,
אשר התייחס לכתבתו של אורי גולד שטיין,
על חגיגות ד,־ 30 באילת, ששודרה
שבוע קודם לכן. היא הביעה תמיהה כי
הטלוויזיה הקרינה נשים חשופות חזה על
חוף !הים, בכפר של רפי נלסדן, כאשר
היו אירועים אחרים לצלמם במיסגרת החגיגות
.״אני בעצמי השתתפתי בלהקת
מחולות וזה היה יפה מאוד, יותר יפה
מהשדיים,״ כתבה הצופה הצעירה.
העולם הזה 2118

עברון התכוון לקרוא את מכתבה של
אסנת במהדורה ולומר לילדה בת ה־: 9
״כאשר תגדלי תביני.״ רק ברגע האחרון
הצליח גולדשטיין לשכנע את עברון שלא
לקרוא את המכתב ולא להגיב עליו.

ה שולחן >ה 3רטי
הנהלת רשות השידור עמדה ממש על
הראש ערב כניסתו לתפקיד של יושב-
ראש הוועד המנהל החדש של הרשות,
הפרופסור ראוגין ירון לפתע התברר כי
השולחן המהודר שניצב בחדר וששרת את
היושב־ראש הקודם, ולטי •איתן, נעלם.
רק לאחר חיפושים התברר כי השולחן
היה רכושו האישי של איתן׳ אותו הביא
מביתו כאשר נכנס לתפקיד, ולכן לקח
אותו כאשר נטש את הכהונה. עד שהביאו
שולחן לירון הספיקו גם לסייד לכ בודו
מחדש את החדר.

בלאט! רץ לשלם
יומיים לאחר שמדור זה פירסם את העובדה
שח״כ שמואל פלאטד־שרץ לא
שילם את אגרת הרדיו והטלוויזיה בביתו
בסביון, הגיע למשרדי מחלקת הגבייה של
רשות השידור שליח מיוחד מטעמו של
שרון, אשר שילם במזומן את כל חובותיו
של חבר־הכנסת, כולל כל הקנסות.
בהנהלת רשות השידור הועלתה בעיק־בות
זאת הצעה להעביר להעולם הזה את
רשימת כל האישים שלא שילמו את האגרה,
כדי לאלצם בדרך זו לפרוע את
חובם.

הבמ אי׳ ה קי ט ע
ב־ 18 בחודש עומדת הטלוויזיה להקרין
סרט תעודה, אשר הסיפור שמאחריו מעניין
אפילו יותר מהסרט עצמו.
מצלמות הסרט עוקבות אחר מסע אופניים
של עיוורים, אשר כל אחד מהם
מלווה על-ידי פיכח, לכל אורכה של הארץ.
הסרט הוכן על־ידי במאי צעיר ומוכשר
בשם יואל שרץ, שהוא עצמו קטוע
שתי רגליים.

שיגעון ש ד נסיעה
אין ספק כי את אחת הנסיעות הארוכות
והמעניינות ביותר לחוץ־לארץ, אותה עשה
אי־פעם איש הטלוויזיה, המשופעת בנסיעות
לחוץ־לארץ, עומד לערוך בימים הקרובים
המפיק צבי דורנר. דורנר העלה
רעיון לשדר ביום העצמאות בשידור חי
שירים לישראל — כל שיר מקהילה יהודית
אחרת ברחבי העולם.
על כל אחת מהקהילות הוטל להכין
תוכנית בת 7דקות בדיוק, שתכלול את

במאי שרץ
קטוע־הרגליים ומיוווים

רא*1ןבסדא
בעיות רבות עמדו בפני מפיק סידרת
זהות, צבי גיל, כאשר הכין את הפרק
הראשון של הסידרה, ערכים כאיכזת חיים,
אשר תשודר ביום השני בשבוע הבא.
גיל מנסה להציג את הערכים השיוויו־ניים־שיתופיים
מול הערכים האינדיווידו-
אליסטים־הישגיים ; כלומר: את ערכי העבר
של החברה הישראלית לעומת ערכיה
בהווה.
הבעייה העיקרית של גיל היתה למצוא
אישים שיסכימו לספר על הישגיהם שלהם
במירוץ אחר ממון ומותרות. הוא הצליח
לאתר דמויות תל־אביביות וירושלמיות
הנוהגות לחיות בפאר רב — בין היתר,
אף להזמין את ארוחותיהם ממיסעדות־פאר
בחוץ־לארץ — אולם איש מהם לא הסכים
להתראיין מול המצלמה. בלית ברירה הסתפק
גיל במישפטן דן מרידוד, בנו של
איל־הספנות מוניה ;מרידוד. יתר המשתתפים
בתוכנית, שתארך כ־ 100 דקות,
הם פרופסור זאב שטרנהל, המחזאי
יהושע סובוד, ד״ר מנחם כרינקר
וח״כ הרב, חיים דרוקמן.
במיסגרת התוכנית תשולב בלדה שנכתבה
על-ידי אורי סלע וקובי אשרת,
שתושר בפי ישראל גוריץ, וקטע מתוך
המחזה קריזה של סובול. כן הכין גיל, יחד
עם הבמאי מיכאל לב־טוב, סרט מיוחד

מאוזן :

צוות ״איכות החיים״ *
הארוחות באו מחוץ־לארץ
ברכת ראש הקהילה, מופע מוסיקלי מיק־צועי
ומופע מוסיקלי של חובבים. דורנר
עומד לבקר בכל אחת מן הקהילות המשתתפות,
כדי לפקח על ההכנות.
בין היתר ישודר שיר לישראל — כך
קרויה התוכנית — מרומא, שם ייערך
המופע ליד שער טיטוס: מאמסטרדם,
בניצוחו של מי שהיה במאי הטלוויזיה
הישראלית, ראלף ענבר, ומארצות
רבות אחרות: דרום־אפריקה, ארגנטינה,
מכסיקו, ברזיל, ארצות־הברית, צרפת ויוון.
העולם הזה 2118

עבור התוכנית הקרוי עירבוביה. לשם כך
ביקשו לראיין את מיכאל צור, היושב
בכלא רמלה. צור הסכים, אולם שלטונות
בתי־הסוהר ושר־המישטרה לשעבר, של מה
הילל, סירבו להרשות זאת.
במאית התוכנית היא דנה הררית. את
הדיון ינחו הד״ר אמנון גולדנברג,
הרב ישראל לאו ושלומית כנען.
• עומד גיל. יושבים סובול, ברינקר
ודרוקמן.

)1עיסת־שקדים ; )5מלאכים> )10 מספיק!
)11 מחוספס; )13 כינוי; )14 שקט!
)15 כלי־קיבול ; )16 פילגש ; )18 אפם
כוחו; )20 אחורי הגוף; )21 סבון; )22
קידומת הולנדית; )24 אגו; )25 מונח
בתורת־החשמל ! )26 בעל אורך ; )28
ואקום ; )30 פנוראמה )31 מאותיות הא״ב
העברי ; )32 שכול ; )34 ליבלב ; )35 דומה
ל־; )38 חיש; )39 מילת־חיוב! )41 מזמר
; )42 מחית ; )43 מטבע יפאני ; )45
פיקפוק ; )47 מתארך ; )50 דג־נהרות ;
)51 מסולם הצלילים ; )52 תנועת מים
בים )54 :הוציא מן המים ; )57 יחידה
בשבוע ! )61 צאצא ; )62 מחיצה ; )64 חי
לילי ; )65 מגתי האדום ! )66 יחידת־שטח;
)67 מושת על כל אזרח ; )69 הקדש מוסלמי;
)70 ציפור־שיר קטנה; )72 מיכשול;
)74 מן ההורים ; )75 נוכח ; )77 ביצעו ;
)78 נרתיק החרב ; )81 עיר גדולה ; )82
מילת־בקשה; )85 מילת-בקשה; )86 חווה;
)88 מופע, באנגלית; )89 עשב-פרא; )91
סופו של מין ; )93 רשע ; )95 סבכה ; )96
מחלקי הפנים; )98 שם דורכים את הענבים
)100 :חיוני לקפיצה-לגובה )102 :
אם־הפנינה; )103 נור; )104 עדה בדרום־
לבנון )105 :הוראות.

מאונך :
)1מאכל נוזלי ; )2גדול בתורה )3 :
יעלוץ ; )4רצועה ; )6אביון ; )7אמיתה ;
)8מכינויי האלוהות ; )9מזג ; )12 צרתה
של שרה ; )15 מתקבל־על־הדעת ; )16
פלצור ; )17 אוריה ; )19 מבעיר ; )20 בוס־תן־נוי
)21 :מין עץ־נוי ; )23 מילת־זירוז ;
)24 הגבוה בקלפים ; )26 חדר גדול ; )27
כיסא־כבוד; )29 נם; )30 המועמד לנשיאות
(ש״מ 33 אח ; )34 מרכיבי הרכס ;
)36 סנדוויץ׳; )37 איזור בעיר; )40 פלא;
)41 בלבד; )44 נזכר־לעיל; )46 זכר בבקר
; )47 במקום ההוא ; )49 מישתה ;
)50 מסיעות הכנסת; )53 סובייקט; )54
מין כוכב ; )55 מבלה את הלילה )56 :מכ־שיר־עינויים
; )58 סיומת לרבות ; )59 עגורן
; )60 מחבר ; )62 מתגורר ; )63 נישא ;
)66 נאמר על דויד המלך> )68 ציפור־שיר
מהירה ; )71 מחלקי הגוף ; )73 צלקת :
)76 ככה ; )77 אחוריים ! )79 טורף לילי ;
)80 כלי-קיבול ; )82 עליך לרשת ! )84 חלק
מן הגוף )85 :מישכן ; )87 עצם בפה ;
)90 בפה ; )90 מאבני־החושן ! )92 ציר
הדלת ; )94 מגילגולי הארבה ; )96 צמח-
נוי ; )97 כלי־נשק קדום ; )99 מסייר ;
)101 סימן־הכפל ; )102 שופט ; )103 מילת-
ברירה.

לב זהב
להיטים אסקימו מוטרז

ויהודי
כל החיים לפניו (צפון, תל־אביב,
צרפת) — זיקתו של משה
מזרחי לסיפרו של אמיל אז׳אר,
מובנת מאליה. מאז״ומתמיד התעניין מזרחי ביחסים בין
נערים צעירים לנשים מבוגרות מהם׳ וסיפרו של אז׳אר
מדבר ביצאנית מזדקנת המטפלת בילדיהן של יצאניות
אחרות, כשהמספר הוא אחד הילדים הללו, נער ערבי בשם
מוחמד.
מיזרחי ביטל את ההגשה בגוף־ראשון, שהקנתה לספר
חלק גדול מקיסמו — הן בשל השפה המיוחדת שבה משתמש
הנער והן בשל ראיית־העולם המיוחדת שלו. הבמאי
העדיף לתאר את העלילה כצופה מן הצד.
מה שיצא׳ בסופו של דבר, הוא סיפור בעל צבע פולקלוריסטי
מקומי (הוא מתרחש כולו בפרבר־עוני פאריסאי
בשם בלוויל, המאוכלס בעיקר ביהודים ובערבים) .הסרט
פורח במיתוסים ישנים על יצאניות עם לב זהב, על עניים
שאוהבים איש את רעהו אהבת־נפש ומוכנים לעשות הכל
זה למען זה. בקיצור, רומנטיקה של חיי־הדוחק שהיתה
מקובלת פעם, מעורבת בפאתוס >ך ל זיקנה על סף המוות.
מה שמחזיק בכל־זאת את כל העניין ביחד הוא הופעתה
של סימון סיניורה ,״מיפלצת קדושה״ של ממש,
המנצלת את ההזדמנויות הרבות שבתסריט כדי להפגין
את כישרונה וכוח אישיותה. מיזרחי משרת אותה היטב,

סימון סיניורה — מיפלצת קדושה
תופס אי* הרגעים המוצלחים ביותר בהופעתה. ובמקום
סרט על ראיית־העולם של ילד מתבגר, זהו מיפגן הערצה
לשחקנית בדם. זה גם מה ששבה, כנראה את ליבם של
המצביעים על מועמדויות לאוסקר, וזה מה שרכש עד היום
את ליבו של הקהל, בכל מקום שבו הוצג הסרט. יש להניח
שתל-אביב לא תהיה יוצאת־דופן.

לה>ט> 0
מזהב שוודי
אבגא — הסרט (אסתר, תל-
אביב, שוודיה) — זהו, בראש־וראשונה
סרט שירות, ולכן יש
לחלק מראש את התגובה הביקורתית לשניים. מצד אחד,
צריך לזכור שהוא נועד לספק את תאוותם האדירה של
מעריצי להקת־הפופ השוודית הפופולרית, שאינם שבעים
מלראות אותם ולהאזין לאליליהם. מצד שני, כדאי לזכור
שזהו בכל־זאת סרט תיעודי, ומשום כ ך הוא חייב למלא
פונקציות מסויימות נוסף על הקלטת להיטים בליווי תמונות.
ככל
הנוגע לחלק הראשון: מי שאוהב את ארבעת
המופלאים משוודיה, גם אם אינם חדשנים גדולים בשדה
המוסיקה, יבוא כנראה על סיפוקו. הם מהווים את הביטוי
המושלם של עולם הבידור בנוסח הישן, המיקצועי וחמלו־טש,
והדבר מהדהד בכל אחד מלהיטיהם — ואלה נשמעים
בשפע על פס־הקול, שעה שהמצלמה עוקבת אחריהם
בסיבוב־ההופעות שלהם באוסטרליה (בשנת .)1976 קריאות
ההערצה וההתפעלות של עשרות אלפי מאזיניהם מזכירות׳
כמובן, את השיגעונות הקודמים אחר אלילי־פופ
אחרים.
מאידך, ככל הנוגע לקולנוע, העניינים חלקים פחות.
יש כאן איזו עלילה סכמאתית ואווילית למדי (כתב־רדיו
מנסה, לכל אורך הסרט, לראיין את הארבעה)׳ שאינה
מצליחה להסתיר את הריקנות שמאחריה. אין כאן שום

אבבא — נוסח ישן מקצועי ומלוטש
ניסיון להתמודד עם התופעה החברתית ששמה אבבא, עם
אישיותם של חברי הלהקה, או עם כל ממד שנוגע להם.
זהו, בעיקרו של דבר, צילום סידרת פיזמונים המודבקים
זה לזה, צילום שאינו תמיד המקורי או המושלם ביותר.
אבל, כאמור, מתקבל על הדעת שמעריצי אבבא אינם
מעוגיינים ביותר מזה.

הרצון
לע שות ז הב
גבר

אחר, חיים אחרים

(אורלי, תל־אביב, ארצות־הברית)
— מי שעדיין מעריץ את השנינות
והממזריות של קלוד ללוש, יצטרך לעמול קשות כדי
למצוא אותם בסירטו החדש. כי מה שסרט זה מזכיר יותר
מכל, הוא מרק ישן המתחמם על פתיליה.
הדימיון להצלחתו המסחרית הגדולה ביותר, גבר ואשה
הוא, כמובן, מכוון. שם היה זה סיפור-אהבה בין גבר הקרוב
למכוניות־מירוץ לאשה העובדת בסרטים. בגבר אחר,
חיים אחרים חוזר ללוש למאה הקודמת: במקום מכוניות
מתעסק הגיבור בסוסים, במקום קולנוע עוסקת ה־אשה
בצילום.
מלבד זאת, כל התכסיסים העלילתיים דומים. בני-הזוג
של כל אחד משני הגיבורים מסולק מעל הבמה בשלב מוק דם,
ללא הרבה מכאובים מצד הקהל. הזאטוטים שכל
אחד מן השניים התברך בהם (לכל אחד זאטוט פרטי משלו)
מהווים גם כאן את החוליה המקשרת בין ההורים.
ייתכן מאד שמי שאינו דורש יותר מסרט, יסתפק
בתשובה זו. אולם במבט נוסף, מה שמרגיז אצל ללוש הוא
אחיזת-העיניים: תנועות-מצלטה מסובכות שהן בעצם
מיותרות לגמרי, משום שאינן תורמות מאומה לעלילה עצמה
; סלחנות־עצמית מוגזמת שבגללה נמשך הסרט מעל
ומעבר לזמן המקובל, מבלי שיוסיף ויאמר משהו שיצדיק

ביזיולד וקאן: אחיזת־עיניים
את הזמן העובר ; ולבסוף, עם כל האהדה שאפשר לרחוש
לשני הכוכבים המופיעים כאן, אלה הם שחקנים שצריכים
במאי שיאמר להם בדיוק מה לעשות, שעה שהצלחו־תיו
הגדולות של ללוש היו דווקא עם שחקנים שעשו רושם
כאילו הם ממציאים לפני המלצמה כל תנועה וכל מילה
שלהם.

והלהיט !,מקומי הראשון של והשיג! ,ב־צרפת,
הוא סרט בשם דיאבולו־מנט. קיש!,
לדעת אם השראתו יבאר, מאסקימו לימון
הלשראלי, או שמדובר יבסיתם ואסוציאציה
— .אבד הדיימיון יבין הישגיים מפליא.
זהו סרט יאוטוביזגראפי ניוסטאלגי על
חוו״ותיהן של שתי גערות, האחת בת 13
והשנייה בית ,15 בשנת .1963 דיאיביולו־מנט
ההא שסו של משקה קל בטעם מנטה,
שהיה חביב ביותר באותה עת על הנוער.
זהו סירטה הראשון של במאית צעירה
בשם דיאנר׳ קורים, שחקנית תיאטרון וקולנוע
׳לשעבר ׳שטרם מלאו ידה 30 ישנה.
דיאן החליטה לנסות כוחה בכיתיבה, אחרי
שעייפה טחיי־הציפייה המתמידים של שחקנים
(הכוונה שהם מצפים יתמיד לקריאת־הטלפון
הגואלת, שתזמין אותם להופיע
בסרט או בהצגה) .את התסריט הגישה ל וועדה
הנותנת בצרפת מיקדמות וגל ;חשבון
מבירות כרטיסים, ולהפתעתה זכתה בפריס.
ד׳פתעיתה גדלה עור יותר כאשר
חיברה צרפתית מבוססת הסכימה להשקיע
יאת שאר הכסף הדרוש לעשיית הסרט.
״בתקופה שבה מתרחיש הסרט היייתי
בת ,14 בגיל המבוכה והגייישו־שים,״ היא
מספרת .״לא נהניתי ביותר מן החיים, ונדמה
לי שמשהו מן יהמלאננוליה של ׳איותו
גיל עבר גם ׳לסרט. זה צריך להיות תיאורה
של תיקיויפד, כפי שהיא משתקפת ׳בעי יני!
,של נערה צעיריה, שאינה מביסה בדיוק
את עצמה או את הקורה סביבה. אלה יהיו
הימים של דיור היה-יה, של סוף מילחמת
אלג׳יר, של אהבות ראשונות וחשש מפני
כל מה שאין מבינים, החל מיחסי־מין וכלה
בפוליטיקה.״
למזלה ישל דין, ניצלה מן העצבניות של
בימוי סרט ראשון, לא ימעט בזכיות הצלם
ישעבד עימה .״אם אינך עושה את הסרט
כדי ליהנות מן העיבוד!״ מוטב שתרפי
מן העניין מראש,״ אמר לה. היא שמעה
בעצתו ונהנתה מכל רגע. בהתחשב בעובדה
שלא התכוונה כלל לביים (כאש! הגישה
את התסריט לתחרות היתר. צריכה לציין
את שם ביימאו מיועד, ומאחר שלא היה
לד, איש רשמה את שם עצימה) .הישגה
של דיאן קוריס אינו מבוטל כליל: לא
זו בלבד שסירטה מוביל בינתיים בראש
רשימת ההכנסות של 1978 בצרפת, אלא
הוא אף זכה בפרס ז׳־אן ויגיו היוקרתי, ה שמור
לבמאים העושים את סירטם הראשון.
מי יכול לבקש יותר מזה?
סרטים ניקו ראש
מאחר שאבירי השולחן־!,עגול עומדים
לערוך את הופעודהבכורה שלהם על מסכי
ישראל יביעו! כמר, שבועות, ייש ציודך דחוף
ביותר להכין את הקהל למר, שצפוי ׳ליו.
שום דבר היסטורי או אגרי אינו הולם
את גילגדלם האחרון של המלך ארתיור ואביריו,
אחרי יש נפלו לידיהם של ח ברי
בנופיה בשם ״מונטי פייתון״ .הכנופיה הי
מורכבת משישה ליצנים בעלי ריימיון פרוע:
וחסרים כל נימוס יסודי, מישיתוללת כברי
כמה שנים בטלוויזיה הבריטיות בתוכנית
פרטית משלד״ שלידה אפילו ניקוי ראש!
נראה כניאו־יריאליזם טהור.
הקירקס המזן ופף: .בהתחלה, כשיקי׳,בך
אותם מנהל תוכניות בבי-בי־סי בשם בריאן׳
טיוק, זכו בכיבוי ״הקירקם המעופף שלי
טוק״ ,אבל ׳עד־מהרה הו׳חליט שהשם נורמלי
מדי, וששם כמו ״מונטי פייתון״ ,המשלב
זיכרונות שיל שפם מסולסל ומדים מגוהצים
(״׳מונטי״ הוא כינוייו של פילד־מירשאיל׳ מזע־טגומירי)
עם דמוית שיל נחש מזדחל ערמומי
(פייתון, באנגלית, פירושו פתן) הולם את
הקבוצה החדשה הריבה יותר.
מאז, הפכיה כל תוכנית משלהם בטלוויזיה
הזדמנות נוספת של התפרקות מכל ימים־
גירת וד,מציאת מושגים חדשים בפוליטיקה
הבריטית ,׳כימו ״׳המישרד לצעידה מטן-
פשת״ (בדוגמה ומופת לימישרד הממשלתי
׳המיותר ביותר).
ריאליזם ואבסורד. אחרי סרט-ק,ול נוע
ראשון בשם ועתה — משהו שונה
לגמרי (שלא היה שיונה כליל, משום שהציג
בסך-יהכל מיבחר מן הקטעים שעשו ל טלוויזיה)
,החליטו השישה להתנפל על
התקופה הפמעט-יהקדוישה של המיתולוגיה
הבריטית. זה התחיל במערכון שרצו לה-
העולם הזה 2118

ג׳ון קליז כתפקיד לאנסלוט
שחקן בלי תחפושת

טרי גיליאם כתפקיד אכיר

ג׳ון קליז כתפקיד הקוסם

במאי בלי תחפושת

שחקן בתחפושת
ציג!בטלוויזיה ,׳שבו המלך ארתור מתווכח
עם שומרי מיבצ׳ר המטי׳חים סו עלבונות
מפיסגת החומות הבצורות. אחר־כך יזזשבו
לעשות מעין הקבלה בין הימים ההם (סיפורו
של המלך אחתור מתרחש בישנות 932
,אחרי הספירה) ,לבין אותם הטיפוסים ב־
׳לבוש מודרני ,״עד שהחלטנו ׳שזה יהיה
דומה מדי לכל ׳טח שאנו נוהגים לעשות
בדרך־כלל,״ מסביר מייקל פאלין, חבר
אחר בלהקה .״׳בסופו של דבר החלטנו
להישאר צמודים לימי־הביניים ,׳אבל לפתח
מצבים !וטיפוסים שכמותם אפשר למצוא
גם בימינו.״
ימה שיצא להם, לפאלין! ,ול׳חמשת ׳חבריו,
הוא תערובת מטורפת של ריאליזם זאב־ס׳ורד,
של סאטירה פוליטית ושל שיגעון־
לשמו, הומור ׳בריטי והומור מאקאברי,
והבל מבושל ברוטב של בוץ, רפש, צואה
ו׳ניסולי־פה יוצאי־דופן.
מקכצי גוויות .״מה לעשות, כאשר
מגלים איך יחיו האנשים באותה התקופה,
להבדיל מן הדרך שבה מתוארים חיים: אלה
בספרים, זה באמת מרתיח את הדם,״ טוען
גרהם צ׳פמן, שבין שאר !תפקידיו מגלם
גם את המלך אחתור בסרט. ואכן, אפשר
לראות כאן מקבצי־גווי׳ות העוברים מכפר
לכפר כדי לאסוף את המתים או הכמעט־מתים
(ימי שעדיין לא מת, עוזרים לו),
ורואים !את האיכרים המתפלשים ובתוך
ביצות. ואילו באשר שני חברי קומונה
אנארכדקומוניסטית מסבירים למלך שאינם

,מכירים בזכותו של המלך לצוות עליהם.
משום שלא בחרו בו, ומפתחים באוזניו
את צורת המישטר בחברה שלהם, הופך
הסרט פארודיה על הפוליטיקה של היום.
את הסרט כתבו ששת אני מונטי פייתון
יחד. ליתר דיוק, הם נהגו לעבוד צמדים־
צמדים, פשהם זורקים רעיונות זה אל זה
ומשפצים אותם בהדרגה. שניים, טרי ג׳ו׳נס
וטרי גיליאם, נטלו על עצמם גם את הבימוי.
הראשון טיפל בהדרכת השחקנים,
השני יעץ בכיוון המצלמה. ובנוסף, כל
!אחד מן השישה (כולל שני הבמאים) מגלם
כמה וגמה תפקידים בסרט, כאשר האיפור
הגרוטסקי יכול להפוך משרת תמים (הוא
הבמאי טרי ג״ליאם)׳למגיד־׳עת״דות מיפלצ־תי,
או אביר אצילי (הבמאי השני, טרי
גלנם) לחתן נשי ומטופש.
סינמטקים מרו ויה לסדיונ׳ג
הסינמטקים הישראליים החליטו להגיח
מתרדמת החורף בתנופה גדולה. במקביל
למיסגרת הסרטים חאוואנגארדיים שאוזכרה
במדור זה לפני שבוע, עומדים שלושת
הסינמטקים, בשיתוף עם מרכז התרבות
של השגרירות האיטלקית ועם המכון
הישראלי לקולנוע, להקדיש פרק נכבד
של החודש הקרוב לבמאי האיטלקי מאורו
בולוניני ולסרטיו.

המעט שאפשר לומר על הבחירה של
במאי זה, כנושא למחווה מיוחד, הוא
שזוהי בחירה מקורית. בולוניני הוא אומנם
במאי ותיק, מנוסה ומוכר באיטליה
(שם עשה את סירטו הראשון לפני 25
שנים) ,אבל זכה מאז־ומתמיד ביחס מסד
ייג למדי מצד הביקורת. בכל פעם שאחד
מסרטיו הצליח, זקפו את הצלחתו לזכות
הסופרים שאותם עיבד לקולנוע או שעימם
עבד על כתיבת התסריט.
תנופה רומנטית. ההשפעה של עולם
הסיפרות על בולוניני באה לידי ביטוי
לא רק בבחירת השותפים שלו בסרטים,
אלא גם בסרטים עצמם, שהדיאלוגים בהם
נשמעים לא פעם בציטוטים מתוך ספר
יותר מאשר כשפת־דיבור רגילה, והדמויות
שבהם מתקשטות בתנופה רומנטית
שאינה עומדת תמיד בבחינה הריאליסטית
הקפדנית של המצלמה.
בולוניני אוהב מאד להשקיף על סיפוריו
מפרספקטיווה של זמן, ומרבית סרטיו
אכן מתרחשים בסוף המאה הקודמת או
בתחילת המאה הנוכחית. כמי שלמד ארכיטקטורה
קודם שהיה לבמאי־קולנוע, נראים
סרטיו בתערוכה מרשימה של אביזרים
מן התקופה שבה מתרחש הסרט.
התיפאורות והתילבושות עשירות ועמוסות
ביותר, והן החלק החשוב ביותר ביצירת
האווירה המתאימה לסיפור.
על פאשיזם ובורגנות. מבלי להיות
מהפכן במלוא מובן המילה, או אפילו

שחקנית ברברה בושה בבגדים ובלעדיהם כ״מדרגות העתיקות״
חברה מתנוונת — אנארכיזם נחנק
העולם הזה 2118

טרי גיליאם כתפקיד מגיד־עתידות
במאי בתחפושת
מטיף פוליטי, מסתובבים סרטיו של בו־לוניני
תמיד סביב נושאים כאובים של
חברה מתנוונת, אנארכיזם הנחנק באיבו,
התנגשות בין מערכות מוסר. באנטוניו
היפה הוא שינה, למשל, את תקופת התרחשותו
של הסיפור המקורי (שהתרחש
בימי מוסוליני) ,הביאו לתקופה קרובה
יותר אולם הותיר את מרכז־הכובד שלו —
פאשיזם הטבוע עמוק באופי האיטלקי,
שאחת מתופעותיו החיצוניות היא פולחן־
הגבריות.
בסרט אחר, דרך הרשע הכבוד המיש־פחתי,
המושגים המעוותים של מוסר, והעימות
בין חברה כפרית לחברה עירונית
הם שמביאים להתמוטטות גיבורי הסרט.
סרט חדש, יחסית, כמו שערוריה בצמרת,
עוקב אחר האמביוואלנטיות של בורגנות
שרוצה להיראות מתקדמת כלפי חוץ למרות
שהיא מנוונת מבפנים, ועל תבוסת
הברוגנות הזו דווקא משום האמביוואלנ־טיות
שבה. אשר לסרט האחרון שלו,
הירושה (שלא ייכלל בין הסרטים המוצגים
בסינמטק, אבל יוצג בקרוב בהצגות
מיסחריות בארץ) ,הרי הוא עוקב אחרי
פיצוץ התא המישפחתי־מסורתי־פיאודלי,
לחלקיקי זאבים קפיטאליסטיים הטורפים
זה את זה.
צמאים לאהבה. מבין סרטיו של בד
לוניני שעדיין לא הוצגו בארץ, כדאי
להמליץ במיוחד על המדרגות העתיקות,
שכל עלילתו מתרחשת בשנות העשרים,
ליד פירנצה, בתוך בית־משוגעים שאינו
אלא נמשל לטירוף הפאשיסטי שאחז באותה
התקופה בכל האומה האיטלקית.
רופאים וחולים גם־יחד מסתתרים מפני
המציאות בין כותלי המוסד, והקו המפריד
ביניהם דק ועדין. יש משוגעים ה אנושיים
יותר מן הבריאים, ויש רופאים
המנסים להוכיח נואשות שהסכיזופרניה
היא תולדה של חיידק, כדי למצוא הוכחה
ממשית לשפיותם־העצמית הנתונה בספק.
משוגעים ובריאים גם־יחד צמאים לאהבה
ומנסים להשיג אותה בכל מחיר, ובולוניני
מנצל את כל המרכיבים הציבעוניים שיש
בסיפור מעין זה (החל מנשף־מסיכות בתוך
המוסד, בהתחלה, ועד לתחנת־רכבת שטופת
פאשיסטים בסוף) ,מדגיש בעזרת מצ למתו
יחסים של שליט ונשלט, והופך
את המיסדרונות הארוכים והמדרגות העולות
ויורדות למבוך שאין ממנו מוצא.
יש משהו מן הצינעה בעבודתו של בולו־ניני,
המעמידה את עצמה בדרך־כלל, כמשרתת
של הטכסט הכתוב, גם כאשר הוא
עורך בו שינויים לצורך ההסרטה. עד היום
הוא מציין בגאווה שכאשר התכוון לביים
את גבר מזדקן, הזהיר אותו ואסקו פרא־טוליני
לבל יגע ביצירה סיפרותית חשובה
כל-כך. שנים אחדות לאחר־מכן, ראה
פראטוליני את הגירסה המוסרטת ושלח
לבולוניגי מיכתב :״ניצחת.״ ולו רק בזכות
מחמאה מסוג זה, כדאי להתעניין בסרטיו
של מאורו בולוניני.

11 ריצה

פלייבוי הולך
״עם בחורות צריך לעשות הכל בטאקטיקה ובצורה יפה,
לא צריך לפוצץ עליהן אלפי דולרים. אם הגבר מבסוט מהבחורה,
הוא צריך לשמור איתר, על קשר קבוע, לקנות לה מדי פעם איזה
חליפה של מאה־חמישים דולר שאפשר להשיג בעשרים, או איזו
מתנה יקרה שאפשר להשיג בזול אצל החבר׳ה. העיקר הנימוס.״
דברים כאלה אני אוהבת לשמוע ולהשמיע, ולו רק כדי
ללמד את נערי־הזוהד המקומיים פרק נוסף בהילכות נימוסי וגינוני
העולם הגדול.
מי שהשמיע באוזני דברים אלה בדיוק הוא הפלייבוי המיק-
צועי צכיקה הוניגספלד, שהספיק כבר להיות נשוי וגרוש
שלוש פעמים, ועוד ידו נטויה.
הווילה שלו בהוליווד מאכלסת גם את כוכב הכדורסל הישראלי
לשעבר, מארי, טורנשיץ, אז אתם יכולים לתאר
לעצמכם איזה חינגות הולכות שם. צביקה, המכנה את עצמו
״סטיב״ ,פתח לעצמו עסק משגשג של שירותי־בית, ומיטב כוכבי
הוליבוד נמנים עם לקוחותיו. יש לכך הוכחות, תאמינו לו.
אלא שצביקה לא ממהר כרגע להיכנס לחופה בפעם הרביעית׳
ואפילו לא בלאס־וגאס תמורת 15 דולר. הוא מעדיף בינתיים
להשתכשך בצ׳יקוזי שבווילה שלו, ולהחליף חתיכות בקצב מסחרר.
ומי שיש לו חור רציני בהשכלה ואינו יודע מה זה צ׳יקוזי,
אז לידיעתו: זהו השלאגר שמאיים לכבוש בסערה את העולם
כולו, משהו כמו בריכה קטנה עם זרמים של מים חמים בכל
הכיוונים, מלמעלה ומלמטה ומכל הצדדים. רק תארו לעצמכם
מה זה עושה לגוף ולבנאדם שבפנוכו בעירום מלא, ועוד עם
חברה נעימה.
צביקה ומארק מזמינים אליהם מדי ערב חתיכות חדשות,
מאלה שמסתובבות שם בהמוניהן, והחגיגות מתנהלות על טורים
גבוהים. גם גייל הון הצליחה לחדור לחבורה העליזה, אחרי
שצביקה התאהב בגופה כפי שנשקף מעל ירחון הפלייבוי.
וכך כולם נקיים ומבסוטים גם.

הב>ת

פלייבוי

הקאריי רה
אולי עוד יש ספק למישהו שאחת יד,מבטיחות
ביותר בתחום הזמר הישראלי הייא
הזמרת אילנה ניר, אבל למלחין מוני
אמריליו אין. הבחור לקח אותה תחת
חסותו ,־ ומחולל עימד, ניסים ונפלאות.
השם אילנה יניד אולי מזכיר זמירת אחרית,
כי אילנה היא: אחותה הצעירה ישל
הזמרת אביבה ניר, שהופיעה באחרונה
באחד מססטיבלי־הזמר בארץ.
אילנה היא, בת 23 היזם ורווקה מצליחה
בהופעותיה מזה שלוש שנים במועדון
נובמבר היפואי, בזימרה ׳ובניהול שירד,
בציבור.
את זמנה הפנוי היא מחלקית בין לימודי
ריקוד הפלמנקו, שאותו היא רוצה לשלב
בהופעת־היחיד ושהיא מתכננת, לבין פיתוח
הקול, ומשפרת גם את נגינתה בפסנתר.
יאבל ״החשוב מכל הוא ההופעה החי צונית,״
אומרת אילנה, ומדי ערב אפשר
לראותה רצה שלושה קילומטרים בריצה
מהירה, כדי לשמור על כושר גופני ועל
הגזרה כמובן.
אבל היא לא ירצה לבד. לא ולא, לא אחת
כמוה. יש ילה שלושה ידידים שממריצים

צכיקה הונינספלד וג׳יל חץ כצ׳יקוזי
דולצ׳ה ויטה

שי כ שו ך

לא הלך
ימי־משבד עוברים על הזמרת מירי
אלוני וחברר,־לחיים נ׳סי נחייסי. השניים,
שפתחו לא מזמן את מועדון פרספקטיבה
שלהם ביפו, ביקשו להפוך אותו

מירי אלוני וג׳סי נחייפי
שבירה סופית
לדבר יוצא־דופן. הם רצו שבפעם הראשונה
בישראל יקבל מקום כלשהו ציביון
של בית 24 שעות ביממה, לכל המאחדים
בנשף. הם עשו מהסהעדון בי!ת חמים ׳לכל
המעוניין, הקרינו סרטים באחת לפנות-
בוקר, הגישו אוכל ביתי כל הלילה, והתוכנית
אמנותית היתה צריכה לבוא מתוך
׳תוכו של הקהל, שהורכב דויסו־ככולו מאמנים
סמויים ׳שפשוט עלו על היבמה, לקחו
את המיקרופון ביד ונתנו כל מה שיש
להם.
אבל לצערם של מירי וג׳סי, זה ׳לא יצא
בדיוק ככה. הרי יוש שילטונות בארץ, ו־

א־׳נו. ,נשמע: כמה ישראלים אתם ׳מכירים,
שיכולים לספר בלב שלם שבילו עירומים
בסאונה יחד עם ראש־ממשלית קנא־דה,
פייר אליוט טרדת, ורעייתו השובבה
מרגרטז
אין הרבה כאלה, נכון, אבל אני מבירר,
לפחות ישראלי אחד שעשה את זה, ואפילו
השתכשך בצוותא עם בני-הזיוג טרודז
בעייתם ימלא, בבריכה שיבווילה שלהם בעיר
טורונטו.
הישראלי הזיה אינו אלא סוכן־האמנות
נתן ברנשטיין, מי שהיה בזמנו אחד
החתיכים המבוקשים בארץ ויצא לפני כשנתיים
לנסות את מזלו בארד,״ב. המזל
פשוט נחת עליו כמו מפל־הניאגרה. לברנ-
שטיין יפה־התואר הלך קלף משוגע, אבל
כמו כל דבר בחיים, גם כאן צריך הייה
לחפש את האשה.
ברנשטיין לא חיפש הרבה. זה בטוח.
הוא נפלה לו ישר מהשמיים. שמיה דוריאן
האט! /והיא גבוהה, חטובה ובעלת חיוך
משגע. הם נפגשו לראשונה בגלריה של
האבא העשיר שלה, שעוסק במימכר אמנות
רוסית עתיקה, נדלקו זד, על זה, ומייד אה-

מישטרה. לדברי ג׳סי, הם היו באים עירב-
ערב ונותנים רפורטים ומקלקלים לכולם
את השמחה. ומכל המצב האבסורדי הזה
נגמר לג׳סי ולמירי, מודגם שסכומי ה-
רפורטים שברו להם את הכיס לגמרי.
״גם ככה העסקים לא שיגשגו,״ אומר
ג׳סי ,״וכנראה הפרוייקט היה גדול עלינו.
הפסדנו כל ימה שהיה לגו, חסכונות של
׳שנים. יחבל שכסה מדיינת ישראל קיבלה את
הבשורה שלנו למקום על־הכיפאק.״
מרוב עבודה עוד ׳לא היד, להם זמן
ללכת לרבנות ׳ולבוא בברית הנישואים, אבל
הם יעלזו זאת ׳בנישואים אזרחיים בקפריסין,
בקרוב. זאת, מפני שמהארץ נגמר
להם לחלוטין ,׳ואולי אפילו יעזבו לתמיד.
נשבר י להם. אולי בחו״יל יידעו להעריך
נכונה מאמצים כנים כאלה לעשיות טיוב
לאנשים אחרים.

רי שהעיסקה עם אבא יצאה אל הפועל,
התממשה גם החתונה המפוארת נוסח
גטסבי הגדול. ומי שלא היה ולא ראה
ממילא לא יאמין, אז לימה להרבות בתיאורים

חברתה הטובה ביותר של דוריאן אינה
אלא הנסיכה יסמין חאן ,׳בתם של השחקנית
ריטה הייוורת ועלי חאן, ואחותו
של אנא חאן המפורסם. וכאן כבר
ברור כשמש: ניתן ודוריאן שלו העפילו
למרומי החברה הגבוהה של ארצות־הברית
ומובן שימיר,ם בחברת ׳הנסיכים וראשי-
הממשלות וכד לא ייספרו מרוב.
וכל הסיפור סולו היה רק לעידכון:
רווק ישראלי מבוקש נוסף יצא מהמחזור
לטובת יפהפיה בינלאומית.

אילנה ניר
בקצב לכת
אותה ומריצים אותה לסיבוב היופי חזה.
הבר רציני קבוע אין לה כרגע, כי פישוט
אין זימן לזה. לא, חלילה, בגלל חוסר־הצ־לחה
בין ׳בני המין החזק. פשוט, כל מעייניה
נתונים עתה לשיפור הדימוי שלה כזמרת,
והעתיד הרי כולו לפניה.

דוריאן ונתן ברנשטיין
בחברה הגבוהה ביותר

אף אחד לא יכול לתופף כמו אהרליה קמיגסקי.
חוץ מהסטריאו שלו.

אהרל׳ה קמינסקי יודע מהו ביצוע מושלם.
כמי שנמנה על
צמרת נגני הג׳אז
והפופ,יודעאהרל׳ה
כמה נסיון, ידע
ומאמץ דרושים
כדי להגיע לשלמות
מוסי קלי ת שאפשר
ל ה תג או ת בה.

וכשאהרל׳ה קמינסקי מאזין לאהרל׳ה קמינסקי
במערכת הסטריאו 8.0.2080 של נשיונל, אפשר
להיות בטוח שהביצוע יהיה מושלם.

המחר§1 ^.
101131ה)אל 13
צעד קדי מ

״כאיש מקצוע / ,אומר אהרל׳ה ,״אני מעדיף את
מערכת הסטריאו 8.0.2080 של נשיונל. אני מאזין
למוסיקה מתקדמת מכל העולם, מתקליטים
ומקסטות, וחשוב לי במיוחד לשמוע את הביצוע
המדויק,ממש כמו בהופעה חיה.
כשאני רוצה להתרכז בכלי מ סוי ם בתזמורת, או
ב ת חו ם מ סוי ם של צלילים — אני מכוון אתה8 /^88 -
וה7 1 1£8££ -י ״מ שחק״ קצתב 0 £ -א ^, 8 ^ 1

מוסיף /0£11^[£י ואז אני מרגיש כאילו התזמורת
מנגנת ממש בתוך החדר שלי״.
אהרל׳ה קמינסקי יודע בדיוק כיצד צריכה להשמע
מוסיקה טובה. אחרי הכל, הוא ״עושה״ אותה במו
ידיו.
> ]6ז1ס !3 0 6ן ו 051פ!13א 65 01 חז3ח)1ח3זנ 61ו611ז0 160^101053 וז0 3וח 0פ3ח31 £3ח ^ 31!0

העולם הזה 2118

• מגבר 108 וואט י פטיפון אוטומטי •
רדיו <;0ז516
טייס ק ס טו ת סטריאופוני עם ״* 0 0 1 .8 זוג רמקולי ם ץ 2 \* 3משובחים

עושה לך דברים נפלאים
מלטף את גופך, מחניף לעורך ומעניק לך תחושת רכות ורעננות.
״קאפרי״—
סבון היוקרה של ״עץ־הזית״
מכיל שמן קוקוס מעולהלריכוך ועידון עורך
ומרכיבים טבעיים
לשמירת בריאותו ולטיפוח יופיו.

״קאסרי״-ההבדל הנעים.

^ 9ו ם 7

״קאפרי״-
סבון ״חוצלארץ״ אמיתי
מתוצרת 11״@ *1

אהבה בצל
1ה ח תו לי ם
זה שכיום מתחוללת בעולם מגיפה ששמה
שש־בש, ידוע כבר לכולם, אבל מה שאולי
עוד לא יודעים ,׳הוא שהעניין נכנס באחרונה
להילוך גבוה במיוחד. נו, אז עורכים
תחתיות ונשפים וכולם משחקים ומאושרים
ומכייפים.
אבל זוג אחד שהשש־בש אצלו זורם
בדם, והוא משחק ׳בצורה מוזרה מאד, הם
הציירת אורה סטוקליצקי וחברה הצמוד
מורים שטמפ, אלוף חיבדידג׳
בארץ.
השניים שגרים יחד כבר זמן חב, וה־
״ילדים״ שלהם הם שלושה חתולים ששמותיהם
בז׳דינם קי, אחיתופל ומולה.
נו, אז מה ז הם לא המשוגעים היהירים
•שאוהבים חתולים. גסון, אבל הם המשוגעים
היחידים שמשחקים ששיבש על החיתולים
שלחם. וכך קורה שמורים, שהוא המנצח
בדרך־כלל, זוכה בכל החתולים, ואורה
נאלצת לפדות אותם חזרה בעבודות הבית
והניקיון.
אבל אוי לו לאותו היזם שבו נולדו
החתלתולים הקטנים. אז התעורר ריב
רציני בשאלה: למי הם שייכים, לבעלת־הבית
או למי שזכה באמם? והמחלוקת
היתד, רצינית עד-כדי-כד שענן כבר ושחור
איים על שלום חבית ואהבת בני-הזוג.
אני עוד לא ׳שמעתי על ריב ופירוד בגלל
חתולים, אבל אני כנראה עוד לא שמעתי
הכל.
וכך המצב רק החמיר שם ,׳וכשנוכח
חבר משותף של השניים ימה עלול לקרות
לאהבה העומדת בצל החתולים, קם, תפס
יהמה והעלים את הקטנטנים עד שיגדלו.
אז הוא יחשה להם לקנות אותם ממנו.
גם הרוויה כסף, כי שני אלה ממש הולי
חתולים, וגם חסך שבר וצער. יחי החברים
חטובים.

המירוץ
של שמירה
״ממש בך אדם מאושר,״ ככה בפירוש
מעידה על עצמה מאושרת אחת שהיא
בחורה על־הכיפאק בת 30 ושמה שמירה
גפני. היא מחזיקה בתפקיד רם שלשכמותו
לא היתד, לנשים עד חיום רשות כניסה.
שמירה היא מנהלת המכירות והאירועים
של מלון הולידיי־אין החדש, לשעבר פאל
ויעוד לפני זה שרתון, בתל־אביב.
ומה הביא דווקא אחת כמוה, שלמדה
פסיכולוגיה תעשייתית באמריקה, לשבת
בכיסא זה מזה ארבע שנים, ולהצליח
יפה מאד? או. תחילתו של סיפור לפני
שנים, כששכבה שמירה בשמירת-הריון
בבית־חולים הקריידז בתל-אביב במשך
שלושה חודשים. כבר אז צרם לה מד,
שראתה, והיא החליטה לשפר את המקום
לטובת היולדות שיבואו. היא אירגנד,
קבוצת נשים שעבדו בהתנדבות, ותרמו
מזמנן ומכספן לשיפור התנאים בבית׳
החולים.
אחרי שנוכחה שהיא טובה באירגונים
למיניהם ,׳ניחטפד, על-ידי ומלון מיגדל דניאל
יושם ישבה, עבדה ולמדד, שלוש שנים.
אתרי שתפקיד הממונה על מחלקת האירועים
במלון היה כבר קטן עליה, עברה
לשותון של אז, ונשארה גם כשהפך לפאל.
אבל גם אז עדיין דרכה באותו המקום
ממש, עיד שלדבריה, הגיע היום המבודד
שבו חיברת הולידיי־אין קנתה את המלון,
ומאותו רגע היא הולכת מדי מקר לעמדה
עם צליל מנדולינה בלב.
במשך ארבעה ההודשיס שהמלון בבעלות
חדשה למדד, מה שלא למדה בארבע שנים,
הספיקה לעלות בדרגה, ולהיות ביבר בכנ סים
של המלון בחו״ל .׳לוודהזמנים שלה
מלא, ולמחות שיש לה בעייה של שתי
בנות, בגיל תשע ושש, היא לא מופנה
לוותר על העבודה.
״המלונאות זה חיידק שכשנכנס הוא
לא יוציא,״ כך היא טוענת. וברוך השם
יש עוזרת, ויש מטפלת, ויש גם בייבי-
סיטר בצורת הבעל-לשעבר, אלי גפני,
שהוא רואד-,חשבון עצמאי, שלמרות גי־חושיו
מטפל בבנות מדי יום כשהיא עובדת

ע0111111

מיטה -דק ב לי מים
מה עושה כזאת שגמרה עם החבר שלה
ואין לה איפה לגור ז ובכן, זה הזמן להתחיל
לחפש אותן החברות הטובות שתמיד
מבטיחות הבטחות, ובדרך-כלל לא עומדות
בהן. ומיקרה שהיד — ,כך היה.
דכי צפריר, הדוגמנית ומאפרת־הקול־נוע
שאימצה לה את שם־מישפחתו של
ידידה, הצייר איש יפו הוותיק שלמה
צפריר. ובכן, דבי זו שחוזרת אל שלמר,
כל שני וחמישי ועוזבת אותו כל ראשון
ורביעי, עשתה זאת שוב. אחרי שנמאס
לה, מצאה את עצמה ברחוב, ובייחוד
בימים ׳שבהם כל־כך קשה להשיג דירה
שכורה. ישבה וחשבה.
:מה לעשות: לחזור על ארבע היא לא
רוצח, וללכת לחורים אין לד ,׳חשק, נזכרה
בחבר׳תח הטובה, מלכת־המים לשעבר
והדוגמנית חיום תמי ק־עמי, חברתו של
חכדורסלן כחח-העור אולסי פרי. מייד
כששמעה תמי יעל צרותיה של חברתה,
חכרה את ההזמנה שלה עוד מהימים שהבל
היה טוב ויפה, הזמינה אותה להתגורר יחד
איתר, בדירתו של אולסי, ברחוב סוטין
בתל-אביב.
יבאה דבי עם מיטלטליה, והתקבלה באמת
בסבר־פנים־יפות. יצאה ה,שלישיה לבלות
ולעשות חיים, וכשחזרו בלילה לישון
קיבלה דבי, כאודחודכפוד, את מיטת־המים
המיוחסת שבבית. נו, אז מה אם היא לא

תמי כן־עמי (מימץ) ודכי צפריר (משמאל)
אירוח עס מיגבלות
יודעת להעריך את פילאי ד,טכניקה? כל
הלילה היה לה קר, היא נפלה מהמיטה
בכל סיבוב, וכל אויתו הלילה פחדה לזוז
פן יקרה אסון.

1 1ש# 1ל ה או די ח ן 1יך.י (
האדריכלית הישראלית רחיל רמתי,
המשמשת כאדריכליה הראשית של עיריית
נידיורק, היא אחת הרווקות העליזות

רחל רמתי
עורך־דין אלמוני
בשעות לא־סדירו׳ת. אומנם אלי נישא
בשנית לפני כשבועיים, אבל זה לא משנה.
העיקר !שימשיך לטפל בבנות.
על מוסד הנישואין יש לה לומר שזה
בית־ספר שהיא שמהר, לעבור. אבל רק
אחרי שהתגרשה למדה לאהוב את החיים
ואת החופש. שבע שנות נישואיה לימדוה
זאת. על מוסד הגירושין היא אומרת שזה
מוסד ילא רגיל, שמביא לבן־אדם את
השמחה ללב. רומנים קצרים יש בלי סוף,
״זה טוב לקוסמטיקה,״ לדבריה, והרי אי־אפשר
׳בלעדיהם. אבל לקחת רומן ברצינות
אין לה זמן, הבל על כל רגע שאפשר
להקדיש לקידום בעבודה.
כי למי שעוד לא יודע, שמירה מתכננת
להגיע להיות לא רק מנהלת המלון. היא
פתחה במאראתון מטורף להגיע לעמדה
של מנהלת דשת ההולידיי־אין במיזרוד
הקרוב. ומי שמכיר אותה אישית, לא
מתפלא.

בבוקר קמה, אמרה יפה ׳תודה, ובלית-
ברירה חזרה לה אל ההורים כמו ילדה
טובה. אז אם יש למישהו מיטה פנויה,
בתנאי שהיא לא מיטת-מים, שיקום!

תינוקת ריחנית

כל מיני מלכים שונים ומשונים קמו
לו לעם ישראל במשך הדורות. הראשון, מסימה בין
המטרופולין. של הגבוהה מזבחה הזכור לי עדייו מימי. ילדותי, היה מלך
אצל כוכבת־הקולנוע קאנדיס פרגן,
הפלאפל. אחר־כו נולד גם מלך השטיחים.
שהיא הברתה הקרובה ביותר, לבין ארוחת-
ועכשיו, כך התבשרנו, יש חדש. מלך
צהריים עם ג׳קי קנדי אונאסים, שהיא
הבשמים. זהו, מסתבר, בחור בשם צבי־שותפתה
לפחוייקט מישותף, היא מתפנה
קה קליפר, שהוכתר חגיגית בתואר
קצת גם לאהבות, למתת ומעיקר מעייניה
הנ״ל. הוא חולש על מרבית בשמי הנתון
לקאריירה הסוחפת שלה.
יבוא׳ בארץ, ואם לא די בכך חוא גם
אבל באחרונה החלו נשמעים רינונים
הוציא סידרה חדשה משלו, בשם אדג׳יו.
על רומן ער וסוער בינה לבין עורד־דין
אבל עיקר הסיפור הוא שצביקה, שכל-
מזוקן ותכול-עינייס ׳בשם ריצ׳ארד,
כולו רק בן ,29 נשא לו לאשה את סוזי
שאת שם־מישפחתו היא מסרבת ׳לגלות
בת ד ,28-,שהיא בתו של אנואר סופר,
בינתיים. אם זה יהיה רציני, היא אומרת,
מבוני רמת־גן, אחד הקבלנים הוותיקים
אמסור לכם דין־וחשבון מדוייק. לפי־שעה
ביותר בארץ. והזוג הצעיר הביא בימים
היא מוכנה להגדיר אותו רק כידיד קרוב
אלד, בת ושמח א די, על שם הבושם.
ותו־לא.
כששאלו את צביקד, מה מישקלד, של
רומן או לא רומן — היא ממשיכה
התינוקת, אמר בתמימות רבה :״אינני
לארח את החברה הגבוהה לסעודות־ערב
יודע כמה חיא שוקלת, אבל אם תשאלו
בדירתה המפוארת אשר במנהאטן, ולהת־אותי
איזה בושם חיא אוהבת, אוכל לומר
גוסס בכותרות הארכיטקטורה. אם יהיו
לכם.״
חידושים מהאיזור ההוא, אני מבטיחה
הומור, כנראה, לא חסר לו, אבל מרוב
לעדכן.
התרגשות על הופעתה של הנספחת החדשה
במשפחה הוא לקח לו חופש, התנחל ליד
אשתו בביתיחחוליס, ולא זז ממנה אף
לרגע. הוא משגיח עליה ועל אדי הקטנה
בשבע עיניים, ואין מאושר ממנו.
תאמינו לי, עוד נשארו כמה אנשים
נחמדים בעולם, גם כאלה שאני בכלל

לא מבירה ושאור,בים לעשות טוב וקל
לאנשים ׳אחרים. אחד כזה הוא ישראלי
,שגר בקנאדה, ששמו ׳מיכאל טיהלר,
שלא התעצל ושלה לי גזיר מהעיתון המקומי,
ובו קטע־אינפורמציה הראוי להתכבד
בו, על נישואיה הקרובים של מנדי

ריים־דייוויס.

מנדי רייס דיי,ווים
מטוס נזייוחד

׳ובכן, נכון שבבר כתבו על הנושא
בארץ, ואפל ובידיעה הקטנה מקנאדה היו
כמה פרטים שעדיין לא התפרסמו אצלנו.
כמו, למשל, שכריסטין קירר תיפוא
לחתונה, או שהחתונה תתרחש ב־ 17 בחודש
מאי, או:שהיא תיערך ביבית-כנסת הרפורמי
המכובד עימנואל טמפל במונטריאול.
׳מיכאל ידע גם לספר שהקטע נלקח מן
העיתון מונטריאול סטאר, שהוא העיתון
היומי הראשי שם, ושמטום מיוחד עם
חברים וחשובים ישוטט בעולם ויאסוף
את האורחים ׳שידם אינה משגת לבוא על
חשבונם. אז כל מי שמחזיק מעצמו ביתור
חבר של מנדי, אולי זח חצ׳אנס שלו
לטוס לקנאדה.

חידוש מהפכני בסיטרואן

אחריות לשנה
ללא הגבלת קילומטרים חידוש נוסף!
חסכון 3044 בהוצאות הטיבול ברכב.
החלמת שמנים; הל 7500ק־מ.
טיבול מונע: כל 5,000 וק־מ.

אריאל

אנו גאים להבריז על חידוש
מהפכני בשיווק מכוניות
סיטרואן בישראל: אחריות
לשנה ללא הגבלת
קילומטרים, לכל מכוניות
סיטרואן החל מדגמי .1978
אחריות זו כוללת חלקי חילוף
והוצאות עבודה — ללא כל
תשלום.

אל תסתפק באחריות חלקית,
אל תתפשר על מספר
קילומטרים מוגבל, רכוש לך
סיטרואן ותיהנה. ממכונית
מעולה, שאחזקתה זולה,
ואשר תלווה אותך בכל
קילומטר — ללא כל הגבלה.

דוד לובינסקי בע*מ, חליאניב: וחי שינונמי , 16 טל6 .־.33214
ירושלים* וח׳ הס ,3טל 226938 , 222666 .

דוד ^!70£ן בע״נו
מפיץ ס־טרואן בי שראל.

סוכנותת: חל־אכיב: ב.נ. מוסכים ומפיצים נ ע׳ מ, ד ת׳ החץ , 12 טל 31339 03
ת שה: רכב הצפון בע־מ, שד׳ בן גוריון • טל 53*228.־04
באו־ שנע: אשנב הנגב, דרך חברון ,3טל 77021 .־.057

חללי אוטובוס־הדמים בכביש החוף

המחשבה המבולבלת על הפעולזת של אירג1נ אש״ף מתחילה
בבילבול השורד בכלי־התיקשורת. הבה נקרא לדברים בשמותיהם

הו תנ דונזי נ ה
ך* ומה כי בטיפולם באירועים שובים שבתחום
1הלוחמד, הלא־סדירה למיניה, הגיעו אנשי תיקשורת-
ההמונים לשיא האנדרלמוסיה וההפקרות המינוחיות.
אותם האנשים והמעשים עצמם הם ״גרילה״ ,״טרוריסטים״
,״קומנדו״ ,״מחבלים״ או ״פידאיוך (שם־תואר
המביע כבוד, שהוראתו ״מקריב עצמו״ למען מטרה
נעלה) — הכל לפי ההשקפות הפוליטיות של כל כתב או
עורך, בורותו בנושא המדווח, רמת התרגשותו, או
הערכתו איזה תואר ייראה יפה ומושך יותר בכותרת.

כיום, מפני סיכות שונות. זזשפעת אמצעי•
התיקשורת הורגת הרכה מעכר לתחומם המוג

תאבחנה המשמעותית ביותו
ביו גרילה לטרור היא באוני
הכוונות ו!היוווים
דר, והיא לא רק אחראית לעירפול המוחלט
של הנושא המדוכר אצל ההדיוטות, אלא תורמת
גם לכילכולת ולשיטחיות שלוקים כם,
כמידה רכה מדי, גם רכים מדי מז האמורים
להיות מכינים מומחים.
לכן, דבר ראשון, צריך שננסה לסדר וליישר כלשהו
את השורה הסמנטית.

״לוחמה לא־סדירה״ משמעה פעילות מזויינת של כוחות
ובודדים לוחמים, שאינה מנוהלת לפי עקרונות
המילחמה וכללי הלחימה הרגילים. שני סוגי־המישנה
הראשיים שלה הם ״לוחמת־גרילה״ ו״לוחמת־טרור״ .אין
ו ל אוו

בנימיו ע מיד רו ר
לבלבל ״לוחמה לא־סדירה״ עם ״לוחמה זעירה״ ,שהיא
בהחלט ״סדירה״ ומציינת מיכלול טאקטיקות וטכניקות
ללחימת יחידות קטנות ואוטונומיות יחסית.
בוודאי שאין לערבב ״לוחמה לא־סדירה״ עם ״כוח
לא־סדיר״ .אלה שני דברים שונים ונפרדים, שאינם בהכרח
חופפים. יחידות ״קומנדו״ ,בייחום הנכון של תואר
זה, הן יחידות סדירות מובהקות, שבנויות ומאומנות
להילחם גם בלוחמת־גרילה. לעומתם, גופים של גרילה,
עשויים למצוא עצמם נלחמים, מבחירה או מאונס, בטכניקות
ואפילו בטאקטיקות ״סדירות״ .וראה אנשי איר-
גוני המחבלים עכשיו, בדרום־לבנון.

״לוחמת קומנדו״ היא מונח שהמציאו העי לוחמו הקומנדו. ,כשאינן
מות

יחידות ...
תונאים

כיחידות רגילות, מפעילות לוחמה-זעירה ולעיתים,
כאמור, גם לוחמת־גרילה, אכל אח פעם
לא ״לוחמת קומנדו״.

אבחנה חשובה ושימושית אחרת היא בין ״גרילה״
ל״טרור״ .האבחנה, כמו המונחים עצמם והמושגים שהם
מייצגים, כולם ענייניים לגמרי ונייטראלים במהותם. אבל
בגלל סיבות מובנות — שמייד תובנה טוב יותר —
נחשב המונח ״טרור״ מילה לא־יפח. עושים מעשי־טרור,
גאים בם — אבל מתהדרים בתארים כמו ״קומנדו״ או
״גרילה״ ,שהוראתם שונה לחלוטין.
בין האבחנה המשמעותית והפראקטית ביותר
גרילה לטרור הוא באופי הכוונות והיעדים .״גרי לה״
כשמה כן היא ,״מילחמה קטנה/זעירה״ בספרדית
(המקור ממילחמות הספרדים בנפוליאון, אחרי שהביס את
צבאם הסדיר וכבש את חצי־האי האיברי) .המונח מכוון
ללוחמה לא-סדירה, שיעדיה צבאיים — כוחות לוחמים
של האוייב בתוך איזור־לחימה או מחוצה לו, ומרכיבי
המערך הלוגיסטי המזין את הכוחות הלוחמים האויי-
בים. לוחמת־גרילה דומה לא מעט ללוחמה־הזעירה. אבל
בלוחמה מן הסוג האחרון משתתפים כיום גם אמצעים
כבדים כמו מסוקים, טנקים, נגמ״שים, מרגמות ואף תו־

הילל של היום -
הוא הלוחם והגד נא
של מחו

תחים, רק בכמויות קטנות במקום בריכוזים הרגילים,
ובאורח־פעולה שונה. אלה חסרים בלוחמת־הגרילה. אלה,
עם ההסתמכות הקיצונית על האפתעה, הן האבחנות
המשמעותיות ביותר בין לוחמת-גרילה ללוחמה-זעירה.
ה״טרור״ הוא פעילות אלימה מזויינת, שמדוייק יותר
להגדירה ״תת-לוחמה״ תחת ״לוחמה״ .תכלית הטרור
לקדם מטרות שונות — האופייניות ביותר הן פוליטיות
או פליליות — באמצעות הטלת מורא על אוכלוסיה

קומנדו -גריל ה -טרור

איזה גודל
של טמפון הוא הנוח לך
ביותר?

חידוש בלעדי — .נ 0.1מיני.
החידוש הבלעדי האחרון של 0.1(.טמפון מיני
המיועד לבתולות, לנערות צעירות ולנשים
עם דימום מועט, לטמפון 0.1>.מיני, כושר
ספיגה ענק כמו לטמפוני 0.6.האחרים :
נורמל: למרבית הנשים
ואקסטרא: לנשים עט דימום רב.
טמפון , 0.6 .הנוח והבטוח ביותר בעולם,
נותן לר הרגשה משוחררת וחפשית
365 ימים בשנה. תוכלי ללבוש מכנסונים קצרים
והדוקים, חצאית מיני או ביקיני. תוכלי לרקוד,
לטייל, לטבול באמבט ולרחוץ בים בבטחון מלא.

לכן, הטוענים ננד אי-ההומא-
ניות של הטרור מגוחכים ואינם
מכינים מה הם שחים: ה״חפות
מפשע״ של יעד הפיגוע, אי־צכאיו-
תם של הנפגעים והיותם קורבנות
חם רי*אונים — כעיני מתכנן
ומכצע פעולת־ הטרור כל אלה אי נם
גורם מרתיע ומונע אלא, להיפר,
גורם מדרכן ונימוק טוב לפגיעה
דווקא כם.

חדש ! אריזה חסכונית של 40 טמפונים +שי —
ארנקון פלסטי לנשיאת 3טמפונים בארנק.

הטמפון בעל בושר הספיגה
הטוב בעולם

אלעזר ושות׳ פירסומאים

נופש והרזייה בחברה צעירה
מרכז הבריאות הטיבעוני

>1 מר בית פ רו

פתח בימים אלה הרשמה
למחזורי הרזייה לפני פסח
לבני נוער ולסטודנטים
בתאריכים:

10( 10.4 — 20.4.78 ימים)
7( 13.4 - 20.4.78 ימים)

שלבו חופשת פסח נעימה בהרזייה
ובפעילות ספורטיבית וחברתית מגוונת
בהשגחת רופא מוסמך !
המחיר 2,050 :ל״י +מ.ע״מ. ל־ 10 ימים
1,550ל״י +מ.ע,מ. ל־ 7ימים
,,בית פרומר״ ,רח׳ הטייסים, אפרידר,
אשקלון, טל 051-24116 ,051-22148/9 :

מו רלה
רו בקס
המתנה היפה ביותר

גם התוצאה המיידית הישירה
זהה כשני המיקרים — הפחדה,
יצירת לחץ, סחיטת כני־אדם לעשות
דכרים נגד רצונם. ההבדל המהותי
היחידי כין שתי הפעילויות
הללו מתחיל ונגמר — כולו —
כשוני שכין המניעים והמטרות
הסופיות של המבצעים. זהו הכדל
דק, שתכופות מיטשטש נם אצל
הסבצעים.

מאליו יובן, שיעדיו האופיינים של הטרור
הם אזרחיים. יעדיו הספציפיים של
הטרור אינם קבועים ומוגדרים, במייוחד
אם זהו טרור פוליטי, המתבצע במיסגרת
של ״מאבק לשיחרור לאומי״ .במיקרים
אלה, יעדי הטרור אינם מוגבלים לתחום
הצבאי. יתירה מזאת, הימנעות מכוונת
מתקיפת יעדים צבאיים — בשונה לחלוטין
מלוחמת־גרילה — מאפיינת את הטרור.
הם גם אינם יעדים שילטוניים, כי במקרה
המדובר, המאבק מתנהל נגד כל עם האוייב
ולאו דווקא נגד ממשלתו. כל מרכיב ומרכיב
בריקמה החברתית של האוכלוסיה המותקפת
נחשב, בעיני הטרוריסט בן־ימי-
נו, יעד לגיטימי לפיגוע.
הטרור נועד לזעזע. כבל שרב הזעזוע
— כן ייטב: אפקט השיבוש והשחיקה
באוכלוסיית־המטרה יגדל ז יגברו רושמו,
זזשתבות־ו וכוחו >של הגוף מבצע־הטרדר
בתודעת העולם ; ישתפרו המוראל, הביטחון
העצמי, הליכוד והנכונות באותה האוב־לזסיה,
שבשמה בוצע אקט הטרור.

טמפון או־ בה קטן משפתון ולכן, קל ונוח
לשאתו בארנק. טמפון 0.1(.נכנס לתור גופך
בקלות תור שניות בעזרת אצבע הנשארת נקיה !
ללא כל אביזרי עזר שיש צויר להפטר מהם
לאחר השמוש.

(המשך מעמוד )51
אזרחית מסויי־מת בשלמותה, או על קבוצות
או בודדים מסויימים בה. לכל צורך
מעשי שהוא, פעילות הטרור נראית כמו
פעילות של פשיעה אלימה מזויינת.

הטפטים המעוצבים כיצירת אומנות

כך גם ״׳אי־האבחנה״ ,שאיננה מוצר-
לוואי מיקרי, שיוזם הטרור מיצר עליו
ומבקיש להימנע ממנו. להיפך, הטרור שואף
ומתכוון להכות ללא אבחנה, כדי שאפקט
הפחד ־והזעזוע ירטיט את מירב הלבבות,
במשך פרק-זמן מירכי. אלמנט אי-והאבחגה
הוא הגורס ,־שכל אחד ־באוכלוסיית האוייב
יראה עצמו נפגע פוטנציאלי, בכל אתר
ובכל הנסיבות, בלא שיחוש עצמו בטוח
ויחיד. בחשש מתמיד שהנח תונחת עליו
המהלומה, בנסיבות הפחות־צפויו־ת.

נשים הרו ת
אינן קורבן
^ רעיון שמאחרי הטרור הוא,
יי 1שאנשים אינם מזדעזעים מתוצאות
מעשה, כמו מנסיבות ואופן עשייתו. תקיפת
קבוצת חיילים וקטיל־ת עשרה מהם !לא
תרשים ביו־תר. החיילים קיימים כדי להילחם,
ואבירות אצלם חן ״סיכיון מקצועי״.
בך גם מותם של נשים או ילדים — שנחשבים
ח״חפים״ ביותר — אם מתארע
בתאונה. תאונח חיא דבר ט״בעי, חלק
בלתימפרד ממהלדשזחיים השוטף חרגיל.
לכן, הטרור אוננו מבזבז עצמו ועל חיילים
ונמנע בכוונה מחסוואת מעשהו כתאונה.
הוא הולם בכוונה ללא-אבחנה ! ואם מופעלת
איזוהי בקרה בדבר יעדי הפיגוע,
הריהי מכוונת להבטיח שהנפגעים אכן
יהיו חפים ככל האפשר ,־ושהיפגעותס אכן
חחיה ״מעשה זוועה״.

טים בלבד.
זהו סיווג עובדתי ואובייקטיווי. הפעולה
האחרונה בכביש החוף, כמו זו במינכן
ובמלון סבוי, כולן ״טרור״ מזוקק. לכן,
המבצעים הם ״טרוריסטים״ — ובמינוח *
הישראלי ,״מחבלים״ — גם לגבי הסבור,
שמצד מניעיהם יש לראותם ולכנותם
ל־ווזמי־וזופש ומקריבי־עצמם על קידוש שם
המטרה הלאומית הנשגבה (בלומר ,״פיר־איון״)
.עניינית ,־אין בפעולות אלו אפילו
שמץ שיל ״קומנדו״ או ״גרילה״ .השימוש
בתארים אלה וכיוצאים יבם, בהקשר פעולות
המחבלים, יבול לנבוע רק מתחושה
של אי־נוחות או גרוע מכך. עליה מבקשים
להתגבר באמצעות זיוף או הונאה סמנטיים,
שקש בם משום ייפוי הכיעור ומעין טיהור
של השרץ.
המשתמשים בלוחמה לא־סדירה אינם
בהכרת החלשים. יש שהם דווקא החזקים.
התפיסה הרווחת, שלוחמה זו היא נשק
החלשים, מקורה באי־הבנה, או אולי בעובדה
שנקיטת החזק סד. געשית מתוך
בחירה חופשית ומשיקולי י־תר־גוחיות.
לעומתו, בחירת החלש בלוחמה לא־סדירה
נעשית מאין־ברירה, משום שרק באמצעותה
ניתן לקיים פעילות מזדיינת ולחי-
לחם באוייב, כאשר יחסי-הכוחות הם
כאלה שבם אי-אפשר לנהל לחיטה סדירה.
ככל שהלוחמה סדירה פחות, מאבדים
יחסי-העוצמות ממשמעותם וגם הכפיפות
לעקרונות ולכללים הצבאיים המיקצועיים
פוחתת והולכת.

לוחמת הטרור, שמנקודת־הראות
הצבאית ׳המיקצועית היא צורת1 -
הלחימה הירודה כיותר (וכעצם,
כאמור, אינה ראויה להיחשב ״לוחמה״)
,ככר אין ליחסי-העוצטות
כל משמעות: מעשית, ואי־הכפיפות
לעקרונות-המילחמה ולבללי־הלחי־מה
מוחלטת, או כמעט־מוהלטת.

ה טרור — המדרגה
הנ מוכה ביו ת ר
^ עו ל ת הטרור מאופיינת בחד־פעמיות
קיצונית: ד,טכניקות — אין בד ,״טאקטי-
קות תפורות לפי-הזמנה, ספציפית
למשימה ולנסיבות הריגעיות. תלות הצלחת
הטרור בגורם האפתעה — מוחלטת. מסיבות
אלו, בין השאר, פעילות הטרור כמעט
שאינה ניתנת לחיזוי מדוייק ויש לקבל, ,
כדבר הרגיל, שלא יהיו גם בל סימנים
מוקדמים שיבשרוה. במידה מתונה יותר,
לעיתים יסד,רבד״ חלים כל הדברים האלה
גם על לוחמת־הגר״לד״ במיוחד בהשוואה
ללוחמה סדירה.
אחרי שאירגנו קצת את הטרמינולוגיה,
יש לעבור לבחינת אופי ־ההתפתחות של
גופים לא־סדירים, גורמיה ותנאקח. כפי
שניווכה בהמשך, קשה להפריז בחשיבותה
ובאקט־ואליו־תד, לנו של בחיגר. בזו.

כנקודת־המדצא וכהסכר הכסיסי
לטכע התפתחותם של גופים באלה
יש לקפל ולאמץ, אכסיומטית, ש־ה־לוחמה
־הסדירה, באמצעות כוחות
סדירים, היא, ככלל ,־הדרך הטוכה,
היעילה והבטוחה כיותר להשיג
שליטה על שטח ועל אוכלוסיה, או
לקיים שליטה כזו כאשר נזקקים
לשימוש ככוח.

יש להוסיף, ש־ה״חפות״ איננה
מוחלטת אלא יחסית: אצל מפעי־לי־טרור
רכים, או אצל מרביתם,
כל אדם השייך לקכוצת האוייב
איננו יכול להחשב חף והופך, אוטומטית
ובהגדרה, ראוי להיפגע
או למות. להכללה זו מצטרפת גם
הנמקה רציונאלית: הילד של היום
הוא הלוחם והמדכא של מחר,
והנשים ההרות אינן קורבנות אומללים,
משום שהן המבטיחות את
עתיד האוייב וחיזוקו.

הסיבה, פשוטה: האירגון והפעולה הסדירים
מייצגים — או אסורים לייצג —
את הרמה המתקדמת והיעילה ביותר של
אירגון והפעלת אנשים ואמצעים, לצורכי״
יצירתה ויישומה של עוצמה.
דא עקא, שהכוח וד,לוחמה הסדירים
גלויים וקבועים, ומנצחים רק אם ובמידה
היטיבו מן האוייב למלא אחר ציוויי
עקתנות-המילחסה וכללי־הלחימה שלהם
ר,ם כפופים. מי ׳שאינו יבול לעמוד בתנאים
הבסיסיים הללו, ובכל-זאת רוצה או צריך
לקיים ולהפעיל כוחות מזויינים, אין ברקת־,
בידו אלא לרדת מן האופטימום הסדיר |
אל האי-סדידות, שהיא ׳תת־אופטימלית.
המדרגה הנמוכה ביותר היא הטרור. מי
שהתרשם לא-נכונד, מ״שבזזיו״ שמנינו
קודם, ראוי שישים ליבו לכך, שלמטרות^
של השגת או קיום שליטה על שטח ו־אוכלוסיה
באמצעות שימוש בכוח, הטרור
הוא הדרך הגרועה, הנחותה, הבלתי־יעילה
ומעוטת־הסיכוי שבכולן.

מבחינת ההגדרות חללו, יש לסווג את
המחתרות היהודיות שלחמו נגד הבריטים
כ״גרילח״ (בגירסח חמחתרתיודעירונ״ת),
ואת פת״ח לשאר חאירגונים המזדינים
הלא-סדירים של הפלסטינים, בפעולותיהם
נגד ישראל עד כה, ב״טרוריסטים״ —
פת״ח בתוספת ל״גרילד אחרים, טרוריס
הגרילה,
כצורת־אירגון ובסוג לוחמה,

הטרור יכול להשיג אפקטים,
אכל מעט מאד ולאט מאד, אם ככלל,
תוצאות מוחשיות מכריעות.
לכן הטרור הוא, לפל היותר, מא מץ
ארעי שמחוסר כדירה, או מא־מץ־עזר.

העולם
הזה 2118

נמצאת בין הטרור לרמה הסדירי״ במיקום
משתנה. קיים הבדל מעשי גדול בין גרילה
״נמוכה״ ,שקרובה לטרור, ובין גדילה
״גבוהה״ ,המייצגת אירגון ופעולה הקרובים
לסדירים.
אכסיומה זו מסבירה היטב את חוקיות
ההתפתחות של הכוחות הלא־סדירים, כפי
שהיא. משתקפת גם מכל הדוגמות וד,מיק רים
שהתקיימו או שמתקיימים במציאות:

כל כוח לא־סדיר נוטד! תמיד,
כאורח בלתי-נמנע, להתפתח ולהפוך
סדיר, באירגונו וכלחימתו,
הדחף מוקנה על־ידי השאיפה המתמדת
לשיפור האפקטיוויות, ובבר נוכחנו וקבענו
כי הסדירות מייצגת את שיא האפקטיוויות.
יתר על כן, כוח סדיר ולוחמה סדירה הם,
ככלל, התנאי להשגת ׳שליטה 1בשטח וב־אוכלוסיה
ולקיום שליטה זו, כאשר הדברים
הללו מחייבים שימוש בכוח.
אין בהיסטוריה אף דוגמה אחת של כוח
גרילה (או ״פרטיזנים״) ,שהיתר, בידו

משפחת
אג סופו ק ט

״ויץ־רץ׳ קליק וצילום צפעוני יפהפה מטף
לאלבום.
למצלמות אגפא פו ק ט יתדוצות בלעדיים: מנגנון
ו פי טו מ א טי ק המבין את המצלמה אוטומטית לכל
צילום חדש. כפתור טנ טור ללחיצה רכה המונע הזזת
המצלמה וטישטוש התמונה,
לרשותך משפחה שלמה של מצלמות אגפא פוקט:
מחטכוניות עד למתוחצמות מאד, העונות לדרישות
המיוחדות כיותר, וכל אחת מהן — עיצובה מעולה.
לכן, ככל העולם מעדיפים את מצלמות הפוקט טל
אגפ א ...גם כארץ.

איש ״ספטמבר השחור״ במינכן
הימנעות מכוונת מיעדים צבאיים

אפשתת כלשהי, ולו חלקית בלבד, להפוך
כוח סדיר — או סדיר יותר משר,יטו —
ושנמנע מניצול ההזדמנות. כל כוחות־הגרילה
הרציניים אף לא המתינו שתיקח־,
ההזדמנות משמיים, אלא פעלו;ועשו במרץ
ובהתמדה ליצור בעצמם הזדמנויות כאלו.
כל כודזות־הגרידה הטוצלהים

והמצליחים — היוגוסלאווים, הסי־ניס,
הוייט־נאמים — הפכו, ברגע
שרק יכלו, צכאות סדירים, הפו־עליט
בלוח מ ה סדירה. כולם השיגו
את המטרות של השתלטות על
שטח ואחזקה בו רק אחרי —
ומאחר — שהפכו סדירים. כמותם
נהגו והתפתחו גם כל שאר הכוחות
הלא־סדירים האחרים, במי דה
זו או אחרת של הצלחה.
התפתחות זו אינה פשוטה כלל .״סדירות״
,כפי שכבר ראינו, מייצגת את
הקטגוריה המיקצועית הגבוהה — וממילא
גם התבענית — ביותר. לכן, גם אם
האגדות חסרות־השחר מספרות אחרת,
הפיכת לוחם וסוח-גרילה (שלא לומר,
טרור) סדירים ויעילים היא תהליך קשה
וממושך. הרסה יותר קצר וקל להפוך
חייל סדיר ללוחם־גרילה (מוסכמה מוכחת
היא, שסדיר מאומן היטב אשר הוסב
ללוחם־גרילה, יהיה בדרך־כלל איש־גרילה
טוב מזה שהוכשר רק כלהזם־גרילה).

פת״ח —
דוגמה ניצחת
ין עלינו להרחיק עדותנו: פת״ח
\ 4הוא דוגמה לנאמר, שמתיישמת מול
עינינו ממש. בצד האכסיזמה שהזכרנו,
הוא ממחיש עוד אכסיומה אחת, משלימה :
התגלגלותו של כוח לא־סדיר, בהדרגה
ובשלבים, לכיוון כוח סדיר, אינה מלווה
בהשלת הגלגול הישן, אלא נעשית במקביל
להמשך התקיימותו.

כלומר, אם פת׳׳ח נמצא עתה על
מיפתן קטגוריית ״הסדיר״ ,ואולי
ככר חצה אותו במידה מסויימת,
הרי לא חדל להיות כוח לא-ם דיר,
שעדיין קיים ופועל רובו כ״גרילה״
(בלבנון ).וגם לא ויתר כלל על לו־חמת־הטרור.
העולם
הזה 2118

רגע! הא אתה יודע איד ללמוד ד
* מיל״ה, המכון הישראלי לשיפור הלמידה מקיים קורסים מיוחדים לשיפור הכושר האישי
בלמידה * סטודנטים ותיבוניסטים לומדים איך לקרוא 1000 מלים בדקה ולהכין את אשר הם

קוראים * כקורס תלמד איך להגביר את הריכוז המחשבתי ואת כושר ההבעה שלך
בסון? הקורם תוכל לזכור עשרות רבות של נושאי לימוד לאחר תירגול של רגעים ספורים.
ד,קורסים מתקיימים בתל-אביב, בחיפה ובירושלים וכן קורסים בכתב.
פרטים על הקורסים החדשים ועל הקורסים בכתב, טלפונים 916185־912093 ,03־ 03מ־ 8עד .2

הצבעתי בעד בגין,
עכשיו משכורתי שווה חצי

לכן אקרא

1.111,111111,1111111-3
חוזי א טר? העירוני באר-ע 1ב ע

תכזיאו ויוליה
מאת ווידא שיקספיו

במרחב

הצגות בכורה

בימת מחנה השלום —
הופעה בקרוב

בבאר־שבע
מוצאי־שבת 8.4
יום א ,9.4 /יום ב׳ 10.4

11־ 1 1 1 1 1 1 1 1 1 1 1ז ז
שעון שוויצרי
מצוין
1 1־1

..גוטקס״ 4978
במדינה דרבי אדם
השבוע נפתחה תערוכת
ציורים ש 7מי שהיה רייג,
מתאגרף, מרים־מישקוזות
ושחקן־תיאטרון
ריישומי־הם חם הגדולים, המוצגים. השבוע
בגלריה דוגית, בתל־אביב, מאפילים אפילו
על אור היום החודר ימן החוץ. לצופה
נדמה כי הוא מהלך בחשיבה רוויית־מתח.
׳במבט ראשון נראים כל הרישומים זהים
— שורה ארוכה של מלבנים שחורים
המכסים את קירות הגלריה. יאך כעבור
כמד. שניות מבחינים כי כל מלבן שחור
רוחש ׳חיים משלו, שונים מאלה של שכנו
התלוי לידו.
עבודה שחורה זו היא מעשר,־ידיו של
צייר יכן .38 כשנולד, קראו לו בני כהן.
כשבגר, גילה כי ״ש רבים נוספים הנק ראים
גם הם כהן, ביניהם לא־מעטים ששמם
אפילו בני כהן. לפני שנה שינה את שמו,
והוא עתה ׳בני כהן־אור.
למה דווקא אורז ״אולי,״ ׳משיב הוא,
״כדי להתגבר על החושך העולה מן הרישומים
.׳ואולי משום שאור איביו פחות טיוב
מנוף או מנר: ,משחורי או מהמאירי, האמת
היא שאינני יודע. כד יצא...״
משהו תיאטרלי. כשהיה ילד הציץ
לראשונה אל עולם האמנות. הציץ והס־תקרן,
הציץ והתפעל .״זה היה בבגדד,
עיר הולדתי,״ מספר כהן־אור .״גרנו בשב־

סיפור

הוא התאמן בהיאבקות חופשית, היה
מדריך להרמת מישקוליות ועבד לפעמים
׳בספינת דייג .״כל הזמן חיפשתי את עצמי,״
הוא ׳מודה ,״אך לשווא. הייתי הסר-
מנוחה. כך הגעתי לתחום חדש ולעיסוק
חרש — לתיאטרון.״
רגש וגם שכל. כהן־אור ׳נעים־הסבר
הקדיש ארבע ישנים תמימות ללימוד תיאטרון
בביודהספר הדרמאתי של ניסן ׳נתיב.
כאשר סיים את לימודיו, בעיצומו של
המיתון, ערב מיילחמת שישת-היימיט, הפך
שחקן על-אמת והשתתף בהקמתו של
תיאטרון סטודיו.
״התיאטרון עזר לי למצוא את עצמי,״
הוא מספר ,״התיאטרון הביא אותי אל
הסיפריות היסה, הקלאסית. הוא פיתח בי
את יכולת החשיבה, ונתן לי הרבה.״
אך לא איש ׳כמוהו ישקע בימי־מינוחו׳ת.
בגופו המוצק מקננת נשמה אחוזת-תזזית.
״הוא דומה ׳לכספות,״ אומרים חבריו.
ואומנם, אחרי שנראה היד. כי מצא את
מקומו על קרשי הבמה, ביצע ׳תפנית
.נוספת, שיאותר. הוא מגדיר כ״הסבה מיק-
צוע״ת״.
,,הרגשתי ׳שאני חייב חרבה לתיאטרון
׳ולניסן נתיב בפרט. הם הזינו אותי ועזרו
לי להתפתח, אך ערימהרה גיליתי שלא
זה השטח שבו אוכל להוציא מתוכי את
המכסימום. התיאטרון הוא קולקטיב, ואילו
הציור הוא !תחוס של ביטוי ׳אישי לגמרי.
מצאתי בציור כר נרחב, ישבו אפשר לחית
ביטוי גם לרגש וגם לשכל.״
כמי שלא ירא מעורו מפני השקעת כוח

קסום

אופנת בגדי הים והחוף החדשה של ״גוטקס״ לשנת 1978 היא
באווירה רומנטית
בקולקציית ״גוטקס״ 78 מורגש ״המראה המושלם״ בצירופים מותאמים של בגדיים,
ביקיני, פיסת הבד רבת התכלית (לקשירה מעל החזה או בקו המותניים) רדיד עם
פרנזים ושמלות חוף משגעות. כשמלת המפתח בקולקציה היא הרומנטיקה.
נראה ש״גוטקס״ 78 באווירה הרומנטית תכבוש את חופי הרחצה, הרביירות ואתרי
הנופש בכל העולם ובישראל.
בתמונה: מערכת בסגנון הצוענייה פרי עיצובה ותכנונה של הגברת לאה גוטליב.

אליפות ישראל
בשש־ ב ש
בחסות

דובק
ת ת קיי ם בסוף חודש מאי 1978
במלון ,,רמדה״ תל־אביב
(ראה עמוד )58

בני חייב שרות בעוד חודש
המנוי קיבלת חשבון,
אנא, פרע אותו
בהקדם .

מחלקת המנ1יי

ד כן אקרא
במרחב בימת מהנה השלום —
הופעה כקרוב

צייר פהן־אור כמתאגרף (מימין) כ־1957
״או שאתה נותן — או שאתה מקבל !״
גות למוזיאון לארכיאולוגיה. השומרים
הכירו אותי כבן השכונה והכירו את אבי,
שהיד .׳חייט ׳מבוקש. הם חירשו לי להיכנס
בחינם, גם מחוץ לשעות הביקור ,׳וכך
גיליתי את אוצרות האמנות המפורסמים
של התרבויות העתיקות. לא הבנתי, כמובן,
דבר ממה ׳שראיתי, יאבל הייתי מהופנט
לגמרי.״
אלא שהילדות האמנותית הזו הסתיימה
חיש מהר, כשקמה מדינת ישראל. מישפחת
כהן, כמו מרבית יהודי עיראק, נטשה
את מולדתה ועלתה ארצה. בני, שהיד. אז
בן ,11 הועבר עם בני מישפחתו היישר
מלוד למעיברת-אוהלים בקרית-אונו. את
ימיו הראשונים בישראל הוא זוכר כהליכה
כמעט אינסופית בבוץ טובעני שהגיע
ער לברכיים, עד לצריף דולף שנקרא ״בית־ספר״.
״גדלתי
בחבודודנויער שלא היד, לה ימה
לעשות, מלבד ללפת מכות,״ סיפר השבוע
בשיבתו בגלריה .״מאוחר וותר הבנתי
שבתיגרת־רחוב יש משהו תיאטרלי, אבל
אז הייתי עדיין רחוק ממחשבות על,תיאטרון.
ידעתי שיש רק חוק אחד שריר וקיים :
או שאתר, נותן מכות, או שאתר, מקבל
מכות. אני העדפתי לתת — ובכל הזדמנות.״
אחרי
שלוש שנים של הכנסת־אגרופים
וספיגת-ימהלומות הגיע בני כהן להפועל
תל-אביב. הוא החל את אימוני האיגרוף
שלו בגיל .14 כעבור שלוש שנים, ב־,1957
זכה בתואר ״אלוף הפועל במישקל זבוב״.
ב* 1960 זכה במקום שני באליפות ישראל
במישקל זבוב.

,ומרץ בתחומים חדשים, החל בני פהן־אור
לומד ציור בב״ת־הספר הגבוה לציור.
המנהל התייאש ממנו במהרה, והמליץ
לפנייו לשוב לתיאטרון. בני לא קיבל את
ההמלצה ׳והמשיך לצייר, הפעם בכוחות-
עצמו. את תערוכת־היחיד הראשונה שלו
הציג לפני ארביע ׳שנים ומאז, כמעט מדי
שינה הוא משתתף בתערוכה כלשהי. לפיני
שבועות אחדים, כשעסק בהכנות לתערוכה
הנוכחית, התבשר גם שזכה במילגה מטעם ז קרדהתרבות אמריקה—ישראל.
עניו וצנוע. השבוע, כאשר אירח את
מבקרי־האמנות המיקציועיים בגלריה, לא
סר החיוך המבוייש מעל פניו .״׳הוא יכול
לשנות מיקצוע, תחום־עיסוק ואפילו את
ישמו,״ שיבחו אותו מכריו׳ ״אך לעולם
יישאר ענהו וצנוע.״
גם העובדה שכל עבודותיו המוצגות
בתערוכה נמכרו עד אחת ,׳חיוך זמן קצר,
לא סיחררה את ראשו. הוא מוסיף לרכון
על גיליונותקו, שאותם הוא מעצב בפש טות:
הוא מכסה אותם בשכביוית-פחם
ומעבד את השכבות לגוונים ולצורות שו 1
נות. לפעמים נדמה כי כל תנועותיו מחושבות
׳בדייקנות הנדסית; לעיתים נראה
כי חוא עובר באורח ספונטאני ופתע.
מעיסוק אחד לא חירפה במשך כל השנים,
חרף כל תהפוכותיו: פעילות בקרב
נוער־שוליים ובני־שכונות. בימים אלד,
הוא מדריד קבוצת נערים באיגרוף, שכן
בין השאר הוא גם מאמן־איגרוף מוסמך.
היכן הוא עושה זאת ו בקרייודאונו,
מקום שבו בוסס הוא־עצמו בביוץ, כשהיה
נער בגיל חניכיו, לפני 26 שנים.
העולם הזה 2118

כמר. פעמים
נסית להפטר מהם
ולא הצלחת??

ה ש בו ע
בהגרלת הפיס

אנחנו נחסל את רחוקים!
נסי פעם אחת״ את הדרך המודרנית והבטוחה
להשמדת הדוקים
לאחר חיטוי שלנו(שאורך כ־ !/2שעה) את מקבלת
תעודת אחריות לשנה. לא יהיו יותר דוקים בביתך י
ר״ג, מודיעין ,18 טל6 .־5־ • 790114 אילת: טל 3012 .־059
היתר מש׳ הבריאות ,21 :רש׳ עסק .481/75

11, ^ 1 1 . 1 /7 1ע

י ^סנלינר ף

מזיזי ם

מגונת^מוו בע״נו
מעבדהלתש או ל

מ ד עי

בדיקות פוליגרף באמינות ובסודיות מירבית בתחומים:
• ׳ 1בוררו תו בטסק׳ ם
שותפות וכ״ו)

•גניבת רכוש,
ממון ויר ט

•מיון טובדי לפני
קבל תםלע בו ד ה

•הסרת אוירת
רובקס המתנה היפה ביותר

מ ודלה !
הטפטים המעוצבים ביצירת אומנות )

עזרה ב ח קיר ה פ לי לי ת
ב תי דיולמשמעת
דיני אי שו ת
ת בי עותאד הו ת
שונו ת

• בדי קו ת מוט

ח ש דו תבקרב עובדי ם

תבי טו ת נזיקין
ובטוח

שג ר תיו ת ל עו ב די ם

__ 1.נג

• 1בדיקות בכל רחבי הארו-ן
! •לקבלת פרטים פנה למומחי המעבדה
רח׳ אי תמר בן אבי 7ודא 03253468 לאחר ״״91023,03-454342 16

ב שע ה שאתה קו ר א מודעה - 11
ם עצירי בשטחי הכבוש׳
ביום ה /ה־ ,23.3.78 השתתפו אנשי שס״י במשמרת מחאה, יחד עם עשרות אחדות של סטודנטים מביר־זית,
רמאללה וירושלים המזרחית, בבית הצלב האדום שבירושלים המזרחית.
ביום בי, ה־ ,2,7.3.78 השתתפו אנשינו בהפגנה נגד המעצרים הנערכים לילה לילה בכל תחומי הרצועה והגדה
הכבושות.
ההפגנה נערכה מול בית המשפט הצבאי ברמאללה, שם הועמדו לדין 19 סטודנטים על ״הפרת הסדר״ והאשמות
פיקטיביות אחרות. חלק מהאנשים נפצע בזמן המעצר והשהות בבית המעצר. שלושה אנשים עדיין נעדרים. אנו
קובעים כי המרי נגד הכיבוש, ההפגנות והמחאות הציבוריות הינם צעדים לגיטימיים.
אנו מודעים לעובדה, שזו הפעם הראשונה, שארגון שמאלי ישראלי, משתתף באופן פעיל, אם־גם סימלי, במרי
האזרחי בשטחים הכבושים.
ברור כי תפקידנו הפוליטי הוא בזירה הישראלית בתחומי מדינת ישראל. בחרנו בדרך זו, כאקט חד־פעמי,
על רקע קשר השתיקה של המימסד הישראלי על כל אגפיו, מימין עד שמאל, לנוכח הזוועה שהתרחשה בדרום
לבנין ואשר העולם כולו עומד המום ממנה ולנוכח הדיכוי הגובר של העם הפלסטיני בשטחים הכבושים.
הת שובה ה א מי תי ת והי עילה לטרור אינ הבהתחס דו ת הצבועה, בה חזינו ו או ת ה שמענו בזירו ת
״ שמאליות״.
הת שובה ה א מי תי ת והיעילה לטרור ולמלחמההבל תי־ פו סקת הי א שלום בין העמים.
אנשי שמאל ואנשי שלום י— הרי מו קו לכם נגד הדיכוי בשט חי ם הכבו שים. מדינ הפלס טיני ת לצד
מדינת ישראל, ז הו הפי תרון היחידי למיצר הד ם אליו נקלעו עמינו.

שסי׳״

שמאל סוציאליסטי ישראלי
ת.ד ,33076 .ת״א
המזדהים עם תוכן המודעה מתבקשים לשלוח תרומותיהם לכיסוי
הוצאות פרסומה, ע״פ השם והכתובת הנ״ל. מכתבי אהדה וויכוח ייענו.
גידופים חולניים לא ייענו.

העולם הזה 2118

הציוד הארצישראלי ח׳ וקיים בתל־אביב ^ ״הפארסה
של בגידת התיאטרון הישראלי בייעודו. במציאות! ובקהל הר־פיזמונאים
מחופשים למשוררים ברדיו
הקסמים בראי האנושות אמנות 1946

1926 -

היה מי שאמר: כאשר רועמים התותחים
— שותקות המוזות. כאשר מדובר
באמנות ישראלית, מן הראוי לזמר: שעה
שהמוזיאונים מתנוונים — מתעוררות הגלריות.
קביעה עצובה זו לובשת דמות
בימים אלה בכמה מהגלריות הישראליות,
כתגובה טיבעית למדי לתהליך הניוון ההדרגתי
העובר על מוזיאון־ישראל ומוזיאון
תל-אביב, המאבדים כל מגע עם המציאות
הישראלית ועם האמת האמנותית של
הארץ הזאת.
~ בימים אלה נפתחה בגלריה גיבמון בתל־אביב
תערוכה של עבודות על נייר, תחת
הכותרת :״ציירי ארץ־ישראל 1926—1945״,
שהרכבה יכול להעלות תחושה של
עבר מכובד והווה מרוקן מתוכן לאמנות
הישראלית. בתערוכה מוצגות עבודות של
ארגוב, אבני, נחום גוטמן, הנו־לר, ונם־

לר, זריצקי, כהנא, ליטווינובסקי, סמי-
מצקי, רובין, שור, שטרייכמן ואמנים
נוספים מהתקופה שבה הציירים עדיין
ציירו.
הקהל שמאס בניסיונות העיקשים של
אוצרי המוזיאונים הציבוריים לאמנות
להפוך את אולמות־התצוגה שלהם לחיקוי
זול של מוזיאונים בנידיורק, ימצא בתע־רוכת־עבר
זו תגלית, והיא: פעם היה ב־ארץ־ישראל־הקטנה
ציור של ממש.

תיאטרון

״התיאטרון
הממית״
נדיר הדבר שחוקר־תרבות ישראלי, המתמודד
עם בעיות־יסוד תיאורטיות של
התרבות העולמית, חותר לקראת היקשים
והתייחסויות ישירות למתרחש בתרבות
הישראלית. ד״ר גדעון עפרת מצליח לי

צור
מגע מפרה זה בסיפרו החדש*.
ספר זה מהווה ניסיון מרתק למחקר־מיפוי
של התיאטרון־החדש והפוליטי של
שנות ה־60׳ בארצות־הברית ובאירופה,
והוא מתאר בפרוטרוט את שורשיו וגיל־גוליו
החל מ״תיאטרון האכזריות״ של
אנטוכין ארטו, דרך התיאטרון הברכטיאני,
ההאפנינג, תיאטרון ״הלחם והבובה״,
״מופע העם״ ,ה״ליווינג תיאטר״ ,גרוטובם־
קי, פיטר ברוק, וכלה בכמה ניסיונות של
תיאטרון רלוואנטי, שנעשו בארץ, באוף־
אוף־דיזנגוף.
גדעון עפרת מביא באופן ממצה ומתו עד
עולם חווייתי תיאטרוני שלם, של
מאניפסטים, מצבים פוליטיים, מחאה, בו בות,
סיפורים אליגוריים, של תרבות ששאפה
להתקומם -נגד תופעות אורבא־ניות־טכנולוגיות
המאפיינות את התרבות
המערבית החדשה. במילים אחרות, הוא
מביא את סיפורו של תיאטרון ״שבסיסו
צימאון אידיאליסטי של אדמה הבמחח
לחירות, המורד נגד ההידחקות החברתיות
של אישיותו הראשונית בפורקו את יצריו
ואת תת־הכרתו
בספר זה יש קשת מלאה של אותו עיסוק
תיאטרוני, שחרג ממיגבלות הבמה,
והצליח לרדת מן האשלייה אל הקיומיות
תוך עיסוק תיאורטי, שבעזרתו מנסה עפרת
לפענח את מרכיביו השונים של תיאטרון
זה ולנתח את פולחן האכסטאזה,
הגם, המחוספס, הארצי, שבקירבו התגבשו
ערכים של ״התיאטרון העני״ כהגדרת
גרוטובסקי ו״תיאטרון הגרילה״ ,שהוא
תיאטרון־רחוב של מינימום אמצעים תיאטרליים.
ספר זה מהווה מסע אל מעבר
לאופקי המוגבלות, אל עולם של תיאטרון
שאינו לכוד במיגבלות של במה ואולם,
ואחד מערכיו הראשוניים הוא עצם התכנסותם
של אנשים בצוותא.
סיפור־המישנה של ספר זה הוא סיפור
המרידה התרבותית הגדולה של שנות
ה־60׳ ,אשר העלתה את עולמו התרבותי
והחברתי של דור שאימץ לעצמו את השקפות
ביקורת התרבות של הרברט מרבוזה,
על אודות החברה החד־ממדית, המדכאת
בעזרת הטלוויזיה ושאר אמצעי־תיקשורת
מגמתיים כל שיור של תרבות ומגע בין
בני־תמותה. מרידת הדור של שנות ה־60׳
היתד, התיקווה להחזיר את הרב־ממדיות
לחיים .״התיאטרון הרדיקאלי״ הוא מסע
משוחזר אל מיסגרות תרבות שנועדו להו ציא
את ״הקהל המודרני מתרדמתו האמוציונאלית
החמימה״ כמאמרה של סוזאן
סונטג, המצוטטת בספר זה.
״לקראת תיאטרון עני״ .אחת
הדמויות הבולטות, העמוקות והמשמעותיות
בחווייה התיאטרונית החדשה, היא יז׳י
גרוטובסקי, המלכד את מיכלול השקפו תיו
תחת הכותרת ״לקראת תיאטרון
עני״ ,והכותב :״העימות הוא ניסיון, מבחן
למה שהינו ערד מסורתי. הצגה היוצרת
התאמה, כמו שנאי (טרנספורמטור) בין
ניסיוננו לבין ניסיון הדורות הקודמים לנו
(ולהיפד) ,הצגה הנתפסת כמילחמה נגד
הערכים המסורתיים והמודרניים (וכאן
יסוד העבירה) — זה נראה לי הסיכוי
הממשי היחידי לנוכחותו •טל המיתום
בתיאטרון. התחדשות בנה לא תימצא אלא
במישחק הכפל הזה של ערכים, בקשר
ובדחייה, במרד ובכניעה
לשם המחשת ערכי תרבות אלה מביא
גדעון עפרת תיעוד מילולי של קטעים
* ״התיאטרון הרדיקאלי — התיאטרון
החדש של סוף שנות השישים,״ מאת ד״ר
גדעון עפרת, בהוצאת החוג־לתולדות
התיאטרון, האוניברסיטה העברית, ירושלים
235 ,עמודים. ניתן להשיג בירושלים
:״אקדמון״ ,ובתל־אביב :״ליריק״,
כיכר־המדינה.

מתוך מחזהו של גרוטובסקי אפוקליפטים
קום פיגורים, שאותו השלים ב־ ,1974המספר
על חייו ומותו של ישוע הנוצרי
במונחים מסעירים של גוף ונפש קומו!׳
פוקד השחקן המגלם את שמעון פטרום
ומתחיל לחלק תפקידים. זו תהא מאריה
ממגדלנה, זה יהיה יהודה איש־קריות. עתה

גדעון עפרת
תיאטרון שיהא כמו מכת אגרוף
ניגש שמעון פטרום אל פינת החדר ומתוף
הצללים הוא מושך דמות שלא שמנו לב
אליה: מין שוטה כפר אחוז חלחלה. הוא
לבוש במעיל שחור וגדול ואוחז במוט
לבן ...קיתונות של בוז נישפכים בבר ב־
,נאום ההכתרה׳ הנישא בפי שמעון פטרום
והמכוון אל שוטה הכפר :״נולדת
בנצרת״ ,״היית ילד״ ,״מתת בעבורם על
הצלב״ ,״אתה אלוהים שמעון פטרום
קופץ על גבו ומדרבנו באלימות, הכנסיה

רוכבת על גבו של ישוע. השוטה נתקף
לבסוף בחיטה טרופה וכד־ וכו׳ *.
״פרנקנשטיין״ .אחת מחוויות־התי־אטרון
המרתקות של שנות ה־ ׳ 60 באירופה
היתה מופעיו של התיאטרון האמריקאי
הגולה, ה״ליווינג־תיאטר״ ,כאשר ה מהפכנית
בהם היא הצגת פרנקנשטיין, ף
ובעיקבותיה הצגת גן־העדן — עכשיו. דומה
שתיאור כוללני של המערכה הרא שונה
של פדנקנשטיין יש בכוחו להעיד
על איכותו של תיאטרון זה :״התרכזות
קולקטיווית המביאה לידי התרוממות הגוף
והנפש ...הרשת מושלכת. ארון המתים
מובא, פעמונים מצלצלים. מישהו אומר י
לא. תהלוכה. אחרים אומרים לא. הם *
נירדפים, ומעלים אותם על כיסא חשמלי,
מכניסים אותם לתאי הגזים, מביאים אותם
לגיליוטינה, לעמודי התלייה, מול
ראשיהם, יורים בהם. הם מתחננים על
כיתת יורים, צולבים אותם, עורפים את
חייהם ...ד״ר פרנקנשטיין מוציא את ליבו
של הקורבן. המתים יקומו לתחיה
מחזה זה מוצג במערכת ענקית של תאים
חשופים. בעוד השחקנים נעים ביניהם, כמחוללים
במבוך ההרג של המאה ה־/ 20
מצדה, כי רעם ואיקרית. אחד מניסיונות
התיאטרון המרתקים של שנות
ד 60-,׳ הוא ״תיאטרון הלחם והבובה״ האמריקאי,
שהשתית את מרבית מופעיו על
בובות־ענק, חסרות פרופורציות מקובלות.
גדעון עפרת מציג בסיפרו, אחרי הפרק
העוסק בתיאטרון זה, כרונולוגיה תיאורית ^
של תיאטרון ישראלי חופף, שהחל בו אחד
מאנשי ״הלחם והבובה״ בקיבוץ קריית־ענבים,
ביוני ,1972 והעלה בגירסות שונות
שיחזור תיאטרוני סאטירי ופרוע של
* צחוק הגורל הוא, ששנה קודם להצגתו
זו של גרוטובסקי פסלה הצנזורה
הישראלית את הצגת ״חברים מספרים על ^
ישו״ מאת עמום קינן, בטיעון האווילי
של ״פגיעה בדת הנוצרית...״

התיאטרון הרלוונטי

ציטוטון

ד״ר גדעון עפרת על מצבו של התיאטרון הישראלי :
...התיאטרון הלאומי ״הבימה״ ועימו התיאטרון העירוני

״הקאמרי״ ,אימצו מדיניות של נת־יענה ומסתירים ראשם
מפני המציאות בחול זיפת־זיפת של פארסות עלובו ת...
למרבית הפלא, עוד מתיימר התיאטרון הישראלי לראות עצמן
בימים אלה כתיאטרון מגוייס. וכיצד 1ובפן, טוענים מנהלי
התיאטרון, תרומתו של התיאטרון למציאות החדשה היא זו של העלאת
מוראל. וכיצד מעלים מוראל 1פארסות, רבותי, פארסות: פארסות על בגידות
בניו״יורק, פארסות על בגידות בלונדון, פארסות על נישואיו במוסקבה ופרבריה
וכו׳ ,בה״בשעה שהפארסה הגדולה ביותר היא זו של בגידת התיאטרון
הישראלי בייעודו, במציאותו ובקהלו. לאדם טובע אין מספרים בדיחה על
הרשלי ואופה״העוגיות ...אני בהחלט מציע לתיאטרון הישראלי לדון בכל
ההיבטים הרוחניים, המוסריים, הזהותיים, הקיומיים וכו׳ הקשורים במהלכים
מדיניים וביטחוניים, בפרט באלה האחרונים. אני סבור ש,עידוד׳, ,העלאת
מוראל׳ ו,נורמאליזציה׳ באמצעות פארסות ואילוזיות למיניהן אינם אלא שקר,
צביעות והרס גדול. אני מאמין שהרמת״מוראל אמיתית אינה בריחה מן
המציאות, אלא גרימת התייחסות אמיתית ומודעת אל עצמך ואל סביבתך,
ביקורת ושיפור עצמי לקראת חיזוק עצמי. דע את עצמך — זוהי הרמת־המוראל
האמיתית, לדעתי, בשעות אלו ...נראה לי שלאו״דווקא למוראל אנו
זקוקים עתה יותר מכל, אלא להידברות עם עצמנו ...ישראל זקוקה, עתה
יותר מתמיד, לתיאטרון שיהא כמו מכת״אגרוף ישירה, מכה שפירושה דם,
דם רוחני לכולנו. כיוון שהמציאות היא דם, ואם נניח לה — יגאה הדם
ויציף את כולנו. אנו זקוקים לתיאטרון רלוואנטי שיהא אפקטיווי, מדעי,
בר יכולת״שינוי — כן, תיאטרון ברכטי, אבל כזה שאינו דן ב,טרגדיה של
המילחמה׳ אלא ב,מילחמת״יום״הכיפורים׳ ! אנו זקוקים לתיאטרון שיהא
משהו כמו קיסינג׳ר — גורם המסוגל להפעיל שינוי על המציאות. תיאטרון
כזה חייב לפנות ישירות אל המציאות, להסתמך על נתונים מדעיים מדוייקים — 41 במציאות
חברתיים, כלכליים, צבאיים, פסיכולוגיים. הוא חייב להשתמש
כבחומר־גלם בפנייה הישירה, המבינה, הכנה, הפשוטה
והאפקטיווית ביותר אל הצופה. ישראל זקוקה לתיאטרון
רלוואנטי

תיאטרון גן עדן
על־פי מרטין בובר

סיפור מצדה. באוקטובר 1972 יצרה קבוצה
זו, בקאמפוס האוניברסיטה העברית בירד
שלים, את להקת התיאטרון השמן והגדול,
הנחשב כגירסה הישראלית החשובה והאותנטית
ביותר של ז׳אנר תיאטרוני רל־וואנטי
זה. הלהקה הירושלמית המשיכה
בהעלאת גירסת מצדה, תוך מיזוגה בבעיות
אקטואליות כמו פרשת ביידעם ואיקרית.

״התיאטרון הקדוש״ של פיטר

כ רו ק. תיאטרון זה מהווה, למעשה, את
הגירסה המבריקה והמנומקת ביותר לנו סח
זה של תיאטרון. בראשה ניצב פיטר
ברוק, המנהל מאז 1962 אף להקת שקספיר
המלכותית באנגליה, שביסס את הנחות־היסוד
התיאטרוניות שלו על הקביעה בדבר
קיומו של ״התיאטרון הממית״ שנגדו
אסר ברוק מילחמה .״זהו התיאטרון הרע.
התיאטרון השכיח על כימותינו, הכולל
כתוכו את התיאטרון המיסחרי ...זהו תי אטרון,
זנות׳ הנוטל ממד את הכסף ומספלו
לד הנאה קצרת־טווח ותו לא, .התיאטרון
הממית׳ השתלט על כל חלקה טובה
במיסגרת של הטחת האשמות בתיאטרון
המיסחרי המקובל מצטט גדעון עפרת
הערות שהעלה פיטר ברוק בגנות ״הפרות
הקדושות״ של התיאטרון הישראלי :
״ופיטר ברוק אינו מהכס לנקוב כשמה
של, הבימה׳ כדוגמה ל,תיאטרון ממית׳,
וכוונתו כעיקר להנצחתה של הצגת, הדיבוק׳
,המהווה. דוגמה לקונוונציה מתה...״
בסיפרו מביא גדעון עפרת דוקומנטאציה
על ביקור קצר שערך ברוק בירושלים,
לפני מיספר שנים, וכרונולוגיה המתארת
שיחה שערך בירושלים :״כרוק התעניין,
לדעת על מקומו של המיתום כתיאטרון
העברי, ועל יחסו של הדור הצעיר כישראל
לדת, על אף הציניות של דור זה
(,מדברים אצלכם הרכה על יהדות ויהו דים
...זה רק עם תיירים?׳) מדבריו הם־
תכר לי, כי לא חיקוי המיתום הוא שיציל
את התיאטרון העיברי, אלא הנסיון להח יות,
וליצור מחדש את המיתום כתיאטרון
— הוא שעשוי לגאול את התיאטרון.
כרוק הפכים לטענה שעצם החיים כישראל
כה רוויים במתח ובהתרגשות, עד בי ל תיאטרון
הישראלי, קשה, ואולי אפילו
אסור, להתחרות עם החיים עצמם
ד״ר משה פלדנקרייז. פרט מרתק

המתגלה מתוך סיפרו של גדעון עפרת,
מתאר את השפעתו של ד״ר משה פלדנקרייז
על התיאטרון העולמי כיום, וכותב
גדעון עפרת על ד״ר פלדנקרייז :״הידוע
כישראל כאדם היחידי כמדינה שהצליח
להעמיד את כן־גוריון על הראש, מתחיל
כימים אלה להעמיד על הראש גם את
התיאטרון העולמי מסתבר שתרגיליו
של הרופא הישראלי, המיועדים לאחדות
הגוף והנפש של מחוללי התיאטרון החדש
במערב, אינם מיועדים לפקידי התיאטרון
הישראליים.
״גן העדן עכשיו״ .של ה״ליווינג־תיאטר״
,בהדרכתם של ג׳וליאן כק וג׳ו־דית
מלינה, מהווה אחת מגולות הכותרת
של התיאטרון הראדיקלי של סוף שנות
ה־60׳ ומן הראוי להתייחס למרכיביו, בעיקר
למרכיב של ״חזון מיזוג הגזעים״.
מסבירה אותו ג׳ודית מלינה :״כאופן תיאורטי
נטלנו את השלבים לגן־העדן מתפיסה
חסידית, שאותה מתאר (מרטין) כוכר
כעשר הדרגות. עשר הדרגות הללו מסו דרות
כף, שלמרות *מהאחת נוכעת מהש־נייח
— ניתן להגיע לגן־העדן מכל דרגה
במישרין ראה סקיצה) .דומה שעצם
ניצול עולם הסמלים החסידי, וסולמות
יהודיים אחרים, בידי אנשי ה״ליווינג־תיאטר״
,מציג את אפסותו של התיאטרון
הישראלי.
״נובמבר 1747״ .הוא אירוע תיאטרוני
נוסף שהועלה בישראל, על־ידי קבוצה
מעורבת של צעירים יהודים וערבים
ביחד, בהפקה שמטרתה היתד, להחיות על
הקרשים את חוויית 1947 למירכב חי,
ממשי, בעל משמעויות עכשוויות, פוליטיות
ואקטואליות, ואשר התקיים בירושלים
ב־ .1973 בהצגה עצמה בלטו סצנות
כמו זו של חברת־מחתרת הנתונה לחקירה
אכזרית של קצין־בולשת בריטי, ולעומתה :
נאסר ריאד, סטודנט ערבי מכפר קאסם,
המספר על ״חווייתו הישראלית״.
ניסיון מקומי נוסף הזוכה בשבחים מצד
גדעון עפרת, וכנראה בצדק, הוא האירוע
מיקלט ציבורי שהועלה בשנת ,1973 ועסק
בחיי שכונת מונטיפיורי בתל-אביב. על
סיומו של האירוע כותב עפרת :״מחכה
לד הפתעה: מבעד לדלת פעורה של אהד
מסידרת כתי־השימוש המאכלסת את ה מקום
אתה רואה יד מושטת מתוך כור
של צואה ומגישה לך פרח אירוע זה,
שבויים על־ידי אריה יצחק הצליח, לדיברי
עפרת .,להעביר את הצופים בו דרך
ה״תופת״ של חיי מישכנות־העוני בישראל,
תוך שהוא מדגיש :״אתה יוצא מן
המרתף מדוכא ומאמין, מזועזע ומעודד.
אתה רוצה להקיא. אך אתה מודה לאריה
יצחק ולחבריו על הכחילה הזאת, שהעמי־דה
אותך בקונטכסט ההכרתי הנבון
על כל פנים, בשממה של העיסוק ה משווה
התיאורטי בין המתרחש בתרבות
העולמית לתרבות הישראלית, מהווה ספר
זה של גדעון עפרת פרח, המומלץ לכל
אדם שגורל התרבות והתיאטרון הישראלים
יקרים לו. יחד עם זאת, מן הראוי שהקורא
יתעלם מהפרק האחרון של הספר,
בו מנסה עפרת להוכיח שאמנים־מושגיים
(קונספטואליים) משמשים בארץ תחליף
לאותו תיאטרון נכסף, ודומה שהצגתם של
פיוטים תרבותיים כיהושע נוישטיין או
פנחס כהן־גן ליד יוצרים של ממש, פו גם
במיקצת במטרה שאליה ייעד גדעון
עפרת את ספרו. מלבד פגם זה מהווה
הספר מיכלול רחב ידיים ותיאורים, ה משלים
בעיברית מיגזר של תרבות שנמנע
עד כה מצרכני האות העיברית הכתובה.

ספרים

אוויר פסגות
בשילהי שנת ,1912 החל הסופר הגרמני
תומאם מאן בחיבור הרומאן הגדול שלו
הר־הקסמים, אותו השלים רק בשנת . 1924
ביסים אלה ראתה אור מהדורה חדשה
ומתוקנת של הר־הקסמים * ,המאפשרת
לדורות שבגרו מאז אזלה המהדורה ה-
הקודמת מהשוק, להתעמק בנבכיו של
רומאן־ענק זה.
* תומאס מאן ,״הר־הקסמים״ ,עיברית :
מרדכי אבי־שאול, הוצאת ״ספריית פועלים״
,כרך א׳ 346 עמודים, כרך ב׳ —
375 עמודים.

תומאם מאן שאף ליצור ברומאן זה
״בילדונגסרומאן״ ,סיפור של התפתחות והתהוות,
שבמהלך מארג־עלילתו מתאר
מאן את המהנדס הצעיר, והתמים מאד,
האנס קאסטרופ, המגיע לבקר אצל בן-
דודו החולה בסנאטוריום לחולי־שהפת בפסגות
שווייץ. כוונתו המקורית של האנס
קאסטרופ היא לשהות במקום־המרפא כשלושה
שבועות. אולם באוויר הפסגות
הקלוש, המנותק מן הארציות של העולם
שממנו הגיע, הוא מגלה עולם שונה לחלוטין,
המושתת על סולם־ערכים שונה,
שנפשותיו הפועלות מנהלות את חייהן
בזמן שונה מזה המקובל.
שבע שנים חי לו האנס קאסטרופ בסנא-
טוריום. בהגיעו לשם חשב עצמו בריא,
ולא ידע שהמחלה מקננת גם בקירבו.
כך הוא מנהל את חייו בפיסגות המילים
של אנשים תלושים, תוך שהוא פוגש
בגלריה של טיפוסים וביניהם הרפתקנית

חוף, פיו על אוזנה של הארוסה הענו גה,
וגם כשהם מלמדים זה לזה, בריעות
מאושרת, את מלאכת הירי כקשת. תחת
זה שוככ הוא, וחוטמו כצואת־האש. ה עובדה
שהוא עושה זאת כשימחה, אם בי
מתוך געגועים לאהכת־אם שאין הפה יכול
לאומרם ...זהו מיודענו, הנה האנם קאם־
טורפ ! עוד ממרחק רב היכרנו אותו כזקנו
הקטון, שהצמיח לעצמו אצל שול־חן־הרוסים
הנחות. הוא לוהט ברטיבותו,
כמו בולם. הוא רץ ורגליו בכדות מרגבי־בוץ,
אגרוף מאוכן לופת את הרוכה המכודן.
הנה הוא דורך על ידו של חכר שנפל
— דורך ומועך את היד הזאת, במגפו
המסומר, עמוק אל תוך הקרקע המכוסה
רסיסי ענפים...״

בחטף

״הגדולים
ביותר״

תומס מאן
אשף של ספרזת
רוסית, פסיכואנליטיקאי גרמני והיסטוריון
איטלקי, החיים בין מעשים של היומיום
לבין שאלות של הנצה. האנס קאסטרופ
מאזין למפלי המילים, וממיין את העולם
הסובב אותו.
רומאן זה של תומאס מאן הוא תיאור
מתוחכם של תהליך התפוררותה המייגע
של אירופה הסטאטית, שניהלה את עצמה
ברגיעה מאז מילחמות נפוליאון ועד ל-
מילחמת־העולם הראשונה. במהלך תיאור
תהליך ההתפוררות הזה נחצה האנס קאם־
טרופ בין הקונפליקטים העקרוניים שבין
ה״תרבות״ לבין ה״טבע״ ,עד שלבסוף הוא
שב מן הבדידות של אוויר־הפסגות והניתוק
של חולי־הריאה לאפרוריות הטראגית של
המישורים התחתיים.
הר־הקסמיס מפורר, במלאכת־מחשבת
סיפרותית, את מיכלול־האשליות של התרבות
האירופית, מעוות את סידרי־החיים,
הנימוסים, המוסר והזרות. זו אינה רק
התפוררותה של חברה, אלא התפוררותו
של ה״אני״ שהיה כה יציב עד למילחמה,
הנסחף עתה בזרם של אובדן הכל.
זוהי תבנית סיפרותית מעשה־ידי אשף
של סיפרות, שבה מפענח תומאס ומפרק
את המערכות החברתיות והכלכליות שבאו
בעיקבות שינוי פניה של אירופה. דומה
שחולי-השחפת בהר־הקסמים משמשים לסופר
מסיכה לספר־פנימי, המסופר בינות
לשורות, המספר את המיון הקפדני של
מחלות־הרוח האירופיות תוך ביטול של
ערך חיי־הרוח. ואכן, בסיומו של הספר,
כאשר יורד האנס קאסטרופ למישורים
התחתיים, הוא הופך מרכיב בודד בתוך
תמונה קבוצתית גדולה:
״בני־העלומים, הדם הצעיר, על צרורותיהם
ורוביהם המכודנים, על אדרותיהם
ומגפיהם המזוהמים ! אפשר היה, בדרך
ההומניסטית וביפייפות־הנפש, לחזות תמו נות
אחרות תוף כדי התכוננות בהם. אפשר
היה לתאר: סוסים רוחשים שוחים
כמפרץ־ים, ונער מתהלך עם אהובתו ב

צ׳ארלי קאצ׳רלי, מחזהו של המחזאי
דני הורוביץ שזכה בשבוע שעבר
בפרס אי־טי־אי. על שם אהרון מפקין,
עומד לראות השבוע אור בגיליון החדש
של ירחון־הסיפרות פרוזה !• אורח
סובייטי שביקר באחרונה בארץ, היה העיתונאי
ויקטור צופי, שפירסם את
רשמיו בשבועון־הסיפרות הסובייטי ליט־ראנאטוריה־גאזט.
מתוך ביקורתו של ה תרבות
הישראלית ניתן ללמוד כמה עובדות
מתמיהות, כמו :״שהעיבוית לא הפכה
עד עצם היום הזה כלי יעיל של יצירה ~
אמנותית ...העיברית אינה שולטת אפילו
בבתי־הספר הגבוהים. סיפרי־הלימוד ה־אוניברסיטאים
ברוב המיקצועות, הרואים
אור בישראל, אינם מודפסים עיברית...״
מרתקת יותר הערכתו של ויקטור צופי
את הספרות הישראלית :״יש אומנם סופרים
שכותבים עיברית, גם מו״לים, אולם
אין הם מפרסמים ספרים כל עוד אינם
בטוח ע בהצלחתם המיסחרית הערכה
מרגשת ממש מצד איש־סיפרות רישמי,
שבארצו מונעים פירסומם של מאות ספרים
בשל מניעים פרוזאיים פחות. ע׳ל כל
פנים, היכרותו את הסיפרות והשירה ה-
עיבריות ניצבת על איכות המיידע שלו
אודות השפה העיברית והמו״לות העברית.

דויד אבידן
שני משוררים
.מתוך עשרות משוררים וסופרים ישראליים,
כך מגלה ויקטור צופי לקוראיו :״הזדמן
לי לפגוש שני משוררים, שאפשר כי הם
הגדולים ביותר כיום בישראל: דויד
אכידן ויהי במסיבת־פיזמונאים
פורימית שערך מדור־הסיפרות של הרדיו,
בהנחייתה של העיתונאית שול מית
לפיד, פיזמנו חיים כאד, אשר
רייך ומשה דור, שניצלו את מסיכות־הפורים
שלהם, אוזני־המן־מפוזמנות משיריו
של יהודה עמיחי• עורך עיתון
סיפרותי שהאזין לתוכנית, אמר בעיקבו־תיה
:״הם מתחפשים כל השנה לעמיחי,
אפילו בפורים...״

אליפות ישראל בשש-בש בחסות חברת ״דובק״ יצרני סיגריות איכות מזה 40 שנה

מטעם ! 111171ג 1ד וחברת
בשיתוף האגודה הישראלית לשש-בש
תיערך במלון ״רמדה״ תל־אביב בסוף חודש מאי 1978
יצרני,משווקי ויצואני
לוחות שש־בש

שלושת הזוכים הראשונים באליפות ישתתפו בתחרות בינלאומית שתתקיים באירופה

פרסראש!!.

כרטים־טייסה הלוך ושוב לאירופה ו־ 10,000ל״י

פרס שני;
כרטים־טיסה הלוד ושוב לאירופה ד 2,500ל״י
פרס שלישי;
כל מ שתתף יזכ ה בהחזר ב מזו מן בסך — 300.ל״י על כל קניי ה של אחד ממוצרי
כרטים־טיסה הלוו ושוב לאירופה ו־00ס 5,ל״י

״ מ ץ״ :ט לוויזיו ת צבעוניות, ט לוויזיו ת שחור לבן וניידות, תנורי בישול ו אפייה,
קו ל טי אדים, מ ק פי אוני ם >*26 קששס) ומערכות ס ט רי או.

מטוסי

י טי סו א ת הזוכים לתח רו ת הבינל או מי ת

בין כל הנרשמים לאליפות ישראל בשש־בש תוגרל טלוויזיה ניידת, מתנת חברת

כיצד להשתתף באליפות
כל שחקן ושחקנית שש־בש מעל גיל 18 רשאים
להשתתף באליפות. עליכם למלא ולגזור את
התלוש שמשמאל, לצרף אליו המחאת־דואר
או צ׳ק על סך 289ל״י לפקודת ״אליפות
ישראל בשש־בש״ ולשלוח לת.ד— 31211 .
תל־אביב. הסכום כולל מס ערן מוסף.
אירגון ודפקה :

1גזור ושלח:
רצ״ב צ׳יק/המחאת־דואר על־סר 280
ל״י כדמי השתתפות באליפות ישראל
בשש־בש .1978

שם פרטי ...
שם משפחה ...
טס׳ תעודת זהות .

מירי זכרוני * נחי לאור * רפי זכרוני
משרדי הפקה: רה׳ גלבוע ,4ת״א׳ טל 230856 — 247428 .
תאייד לידה

״החונה אינה מהווה ל ג בי
אח שיא האושר ...הנישואין אינם
הכרחיים כ די ללדח ״י׳

ח סיד ה
נדח1פת
ף• ניגוד ל מ צג ששרר בעבר הלא־
* רחוק, החברה של היום מקבלת ביתר
פתיחות לידות מחוץ למיסגרת הנישואין.
פעם ניסו האמהות הלא־נשואות לשמור
את מצבן בסוד, ואילו כיום הן לא מהססות
לדבר עליו בגילוי־לב ולחשוף את סיפורן,
בחברה וגם באוזני עיתונאים. הן מקוות
שהפתיחות תגרום לכך, שעובדת היותן
אמהות ללא נישואין תיתקבל כדבר טיבעי
ונורמלי.
ואומנם, כמה וכמה נשות בוהמה מצליחות
הביאו בשנים האחרונות ילדים לעולם,
מבלי שתתרגשנה מן העובדה שאין להן
טבעת נישואין על היד.
הבמאית עדנה שביט, המשוררתידליה
רביקוביץ׳ ,העיתונאית שולה רון ואחרות,
כולן ילדו בסוף שנות השלושים לחייהן.
מדוע הן עשו זאת ן
נראה שהן הגיעו למסקנה כי אין להן
סיכוי למצוא בעל כלבבן, או שהן פשוט
מעדיפות את חיי הרווקות. יחד עם זאת,
לא היו מוכנות לוותר על האמהות. הן
בחרו באב המייועד לילדן, וילדו.
נשים אלה, שלא תמיד חיות יחד עם
אבי תינוקן, הן נשים שהגיעו לעצמאות
כלכלית ויכולות לפרנס את עצמן ואת
הילד, בדרך־כלל ללא תמיכה מן האב.

בינלאומי. היתד. זו אהבה לוהטת שהת משכה
לאורך זמן, אלא שמייק לא היה
הטיפוס המסוגל להתקשר בקביעות לנערה
אחת. בעקבות ניתוק הקשרים ביניהם
נותרה מיכל זמן רב בשיברון לב.
לאחרונה שוב נילה מיכל רומן לוהט
אותו הצליחה לשמור תקופה ארוכה בסוד,
הרחק מעיני הזרקורים.
המידע הדל, שהסתנן איכשהו החוצה,
היה שיש לה סיפור אהבה ממושך עם
איש-עסקים, צעיר בן גילה. מעולם לא
נראו ביחד באירועים נוצצים או הצגות

מיכל טל
״זה באמת לא אירוע יוצא־דופן

סיפור אהבה
ממושך
ף זמרת מיכל טל לא חשבה לרגע
1 1שכדי להביא ילד לעולם היא צריכה
להתחתן לפני כן. לא שיש לה משהו
עקרוני נגד נישואין, אבל בינתיים היא
לא ממהרת.
בסוף השבוע שעבר ילדה מיכל בת
בבית־חולים בילינסון. אין עדיין שם ל קטנה,
והאמא הטרייה מתלבטת. דבר אחד
ברור: היא לא מתכוונת, כמו הרבה קולגות
שלה למיקצוע, לקרוא לבתה ״שירי״,
״שירלי״ או כל שם אחד הקשור במוסיקה
ושירה.
מיכל, בעלת שיער ארוך שופע ופנים
פוטוגניים להפליא, נחשבת לאחת הזמרות
הנאות בארץ, מצד אחד, ולאחת הרציניות
שבהן, מצד שני. היא קפדנית מאד בבחירת
הרפרטואר שלה, ולעולם לא תבחר בשיר
שהוא רק מיסחרי, למרות שכאלה עשויים
להצליח במיצעדי הפיזמונים ולהעלות את
מניותיה בשוק הזמרות. מאז שהופיעה,
לפני למעלה משבע שנים, בערב המוסיקלי
השטן ואשת האיכר, היא עברה לקאריירה
ישל זמרת הניצבת לבדה על הבמה. ברוב
המיקרים רק עם הגיטארה שלה, לפעמים
עם מלווה, ולעיתים רחוקות יותר — בפסטיבלים
או בעת הופעותיה בחו״ל — עם
להקת נגנים מאחוריה.
מיכל, ילידת קיבוץ עינת שבמרכז הארץ,
כיום בתחילת שנות השלושים שלה,
אהבה מאז ומתמיד לשמור לעצמה את
חייה הפרטיים. קוראי שבועוני־הבידור לא
ידעו אף פעם מתי יש גבר בחייה, ואס
יש — מיהו. היא היתד. מוכנה לדבר רק
על עבודתה המוסיקלית — הופעותיה
ותקליטיה, ולעולם לא על חייה כרווקה
יפה ומצליחה.
אחד הרומנים המפורסמים שלה היה
עם הזמר המניח, מייק ברנט, בתקופה
שבה טרם הפד לאליל־זמר בעל שם

זמרת טל בהופעה
ציפור קטנה —
בכורה. את מיכל אי אפשר בכלל למצוא
בכל מיני חגיגות של הבוהמה. היא גם
לא נוהגת לבלות את שעות־הצהריים שלה,
כמו אמנים רבים אחרים, בבתי־הקפה
שבדיזנגוף.

״דבר טיבעי
ואישי״
^ חגר שלי הוא רווק, אני רווקה,
/ /י 1ושנינו אנשים חופשיים ומאושרים,״
אמרה הזמרת ימים אחדים לאחר
הלידה, בדירתה ברמת־גן ,״למרות שאנחנו
מאד אוהבים, מזה שנתיים בערך, אנחנו
לא רוצים להתחתן עכשיו. יש לנו סיבות
לכך. אנחנו ביחד, וזה מה שחשוב. חתונה
אינה מהווה לגבי את שיא האושר, והטבעת
איננה מקדם להצלחה בחיים. בינתיים
אנחנו מעדיפים לחיות ככה, טוב לשנינו
בצורה כזאת, ונישואין לא נראים לנו
הכרחיים.״

טל מאחרי הקלעים
— מחפשת קן
היא מאושרת להיות אמא. היא רצתה
בכך .״לא הלכתי ברחוב וחיפשתי אב
לתינוק שלי,״ היא אומרת ,״רציתי בילד,
היה לי האיש המתאים, וברגע שהגיע
הזמן המתאים, זה קרה. רציתי בת. הרעיון
שתהיה לי בת דווקא מצא־חן בעיני, היא
יפהפיה ומקסימה. בחודשים הקרובים אתמסר
רק לה. חשוב לי להיות איתר. מה
שיותר, וההופעות יכולות לחכות כמה
חודשים. לא עשיתי ילד סתם בשביל הכיף.
אני יודעת מה זה לגדל ילד. צריך להתמסר
לכך בצורה מכסימלית.״ הוריה הם אנשים
ליברליים, לדבריה, וקיבלו זאת בהבנה.
אמה אף הגיעה מקיבוץ עינת, והיא עוזרת
לה לטפל בתינוקת.
מיכל טל אינה מהווה דוגמא אופיינית
לאם לא נשואח, אחרי הכל היא חיה עם

אבי בתה והוא לדבריה יתפקד כאב וכראש
מישפחה לכל דבר.
מרבית האמהות הלא נשואות חיות ללא
הגבר שלהן, עליהן בלבד מוטל עול חינוכו
של הילד, גידולו ופרנסתו. במדינת
ישראל של 1978 עדיין אין חוקים סוציא ליים
הבאים לעזור לאם הלא נשואה. לבד
מהקלות במס הכנסה (במסגרת היותן ראש
מישפחה ומפרנס יחיד) ,אין לאמהות הלא
נשואות כל הקלה נוספת.
מישרד העבודה, הקובע את התשלום
עבור מעונות יום, שהן תנאי הכרחי לאמהות
לא נשואות אינו מכיר בהן. התשלום
עבור המעונות נקבע לפי משכורת האם.
אמהות לא נשואות, שהגיעו לעצמאות
כלכלית או המחזיקות במישרות בכירות
עם משכורת מכובדת, אינן זוכות להנחה
בתשלום עבור המעון.
לא אחת קורה כי אם נשואה, הנהנית
משתי משכורות, משלמת פחות מאם לא
נשואה שלה משכורת אחת.
כשבוע לפני הלידה הבטיחה מיכל טל
לכתבת העולם הזה לדבר בחופשיות על
הנושא — על הסיבות שגרמו לה להחליט
ללדת ללא נישואין — אבל לאחר הלידה
התחרטה, העדיפה לשתוק ולא הסכימה
להצטלם עם בתה .״לפני הלידה הרגשתי
אחרת,״ היא מסבירה ,״הדברים נראו
קלים יותר. עכשיו זה נעשה מסובך ומורכב,
הרי כעת גם הילדה בתוך הסיפור.
נולד יצור טהור ונקי מכל הליכלוכים
והרעש בעיתונות, ולמה לעשות מזה עניין1
״אנחנו, האמנים, מחפשים פירסומת, זה
לא סוד. בנושא הזד, אני לא מחפשת
פירסום, להיפר. אני חושבת שמה שקרה
לי זה דבר טיבעי מאד ואישי מאד. בסך־
הכל ילדתי מבלי שהתחתנתי, וכיום זה
באמת לא אירוע יוצא־דופן.
״נכון שאני מפורסמת יותר מאשת
ממוצעת אחרת, אבל הרי לא עשיתי ילד
מאיזו אישיות חשובה. אם זה היה ה־מיקרה,
אולי היה כאן סיפור מעניין.׳

חזרה לתחילת העמוד