גליון 2119 מתאריך 12 באפריל 1978

1 1 311

שנוועות

כפי שהגיבה בשביתת הימאים זבאל־על.
במישרד האוצר מתגבשת מגסה להגיב ביד חזקה,
ולדחות את תביעות המורים העלולות, לדעת שר־האוצר,
לגרום סחף כללי של תביעות־שכר נוספות
במשק ולהעלאת שיעור דמי הביטוח־הלאומי כדי
לממן את התוספת שתדרש עקב תביעות אלה בחינוך
התיכון.

אהת האפשרויות היא הכרזה ממשלתית
דישמית על קיצור שנחרהלימודים, כך
שהחופש הגדול יחל כבר באמצע חודש
מאי במקום בסון! חודש יוני. קיצור שנת־הלימודים
יאפשר לדחות את המו״מ עם
המורים עד לתהילת שנת הלימודים הבאה.

טזןי

מדו עמתעכבת
הנ סיג הבל בנון?
נסיגת צה״ל מדרום לבנון מתעכבת, ופינויים המוחלט
של כוחות צר,״ל מהשטחים שנכבשו בדרום־לבנון
עשוי להתמשך עוד שבועות רבים, כיוון שבממשלה
טרם התגבשה דיעה: ברורה לגבי ההסדר הרצוי
לישראל בתחום זה. למעשה עדיין לא התקבלה
בממשלה כל החלטה בנושא, וקיימים חילוקי־דיעות
בין השרים לגבי הדרך הטובה ביותר למניעת שובם
של אירגוני המחבלים לשטחים שמהם סולקו.

יש שרים המחזיקים
בדיעה כי רצוי לישראל להגיע להסדר עם
הסורים כעניין זה, כיוון שרק הסורים
מסונלים למנוע פעילות מחודשת של
המחבלים מגבול ;הלבנון.
הסורים כבר הוכיחו בעבר כי הצליחו למנוע חדירות
מגבולם, והם כיום בעלי ההשפעה הגדולה ביותר על
אש״ף.
על פי הדיעה המצדדת בהסכם עם הסורים, עשוי
הסכם כזה לסלול את הדרך להידברות עם סוריה
בעתיד לגבי הסדר כולל בגבול הצפוני.

ראש־הממשלה, מנחם בנץ, מתנגד לתפיסה

בגין מגלה
סימני ׳ חול ש ת
מחלב־הלב של ראש־הממשלה מנחם בגין, נותנת בו
לאחרונה את אותותיה. בגין מגלה סימני עייפות פיסית,
נאלץ לנוח שעות רבות אחרי כל מאמץ.

לאחרונה אן! בוטלו מיספר פגישות וראיונות
שקבע ראש־הממשלה אחרי שבגץ חש שלא
בטוב והיצטווה ע״י רופאיו לנוח ולהימנע
מפגישות.

>ווד ל א רי ס.. :על ראש
הגנב בו ערת שלומיו
שר־הביטחון עזר וייצמן נאלץ להתנצל בפני שד־החקלאות
אריאל שדון, אחרי שבאחד הוויכוחים
ביניהם הטיח כלפי אריק את המישפט :״על ראש
הגנב בוער השלום!״
עזר השמיע מישפם זה אחרי שאריק טען כלפיו כי
אין כאלה בממשלה ״הרוצים פחות שלום וכאלה הרוצים
יותר שלום.״
למרות שכלפי חוץ שוררת בין השניים שביתת־נשק
אישית, נמשך העימות ביניהם. כך, למשל, היה זה
אריק שתבע מוויצמן להורות לגלי צה״ל לשדר
מהדורת חדשות מדי שעה כדי לנטרל את שביתת
רשות־השידור.

עזר התנגד להפעיל את, הצבא לשבירת
השביתה. גם כשהממשלה כולה תמכה
בעמדתו של אריק הישהה וייצמן את
ההודאה להוציא צווי־חירום ל־ 30 העתונאים
האזרחיים בתחנה הצבאית, והיתנלה כשר
בעל העמדה הליבראלית ביותר ביחסי
עבודה בממשלה.

צבו׳ ?!יצור
שנ ח ־ ת לי מו די ם
אם תממש הסתדרות המורים את איומה לפתוח
בשביתה כללית של כל המורים והגננות במדינה, על
רקע סירובה של הממשלה לדון בתביעתה להעלאת
שכר בשיעור של ,4070 עלולה הממשלה להגיב בדיוק

להשבתדדמאונס של מיליון תלמידים לחופשה שתארך
יותר משלושה חודשים, עלולות להיות השלכות רבות
במשק. הורים רבים, שאין להם אפשרויות להשאיר
את ילדיהם לבד, עלולים ליטול אף הם חופשה במקביל.

בעיקר תפגע ההשבתה בתלמידי
השמיניות בבתי־הספר התיכוניים, שלא
יוכלו לניטת לבחינות־הבנרות במועד
שנקבע לכך.

מפייס תתמוך

בממשלהב די בגין
בצמרת מפ״ם כבר מתגבשת דיעה למיקרה שתיפול
ממשלת בגין ותקום קואליציה חדשה, שבמרכזה יעמדו
מיפלגת־העבודה, הליברלים וד״ש.

קיימים 11 אלף חוסכים שהחלו לחסוך לפני פחות
מחמש שנים, ואלה לא ייהנו מהצמדת ערך חסכונותיהם
אם יפסיקו לחסוך.

האפשרות העומדת לפני החוסכים היא
להסב את החסכונות לחינוך גבוה, תוך מתן
הטבות מושכות במיוחד. אלה שלא ירצו
בכך יוכלו להמשיך לחסוך להינוך־תיכון
כתנאים הקיימים, עד שיגיעו לוותק של
חמש שנים לפחות, ואז יהיו זכאים להצמדה.

חוסכים שירצו להמשיך יותר מחמש שנים, יוכלו
להתמיד עד תום תקופת החיסכון ולקבל את כספם
כאילו הופקד בתוכנית־חיסכון בנקאית.

עם זאת מעריך מנכ״ל ״גחלת״ ,אריה שטיין,
כי עשרת אלפים חוסכים יבקשו לשבור את
חסכונותיהם, ובכך יוחזרו לידי החוסכים
כמאה מיליון יל״י.

נפטבקי דו ח
;ולולה *
קידוח עלמה 4במיפרץ סואץ מול חוף
א־טור, הגיע לשיככת-הול רוויית נפט,
כדוגמת השיכבה שממנה מופק הנפט
כקידוהי עלמה 2ו־ .3השבוע נערכות
בדיקות מעבדתיות, לקבוע אם השיככה
מיסחרית דיה או אם יהיה צורך בהעמקת
הקידוח.

אחדים מראשי מפ״ם סבורים, כי במיקחה
זה על מפ״ם לתמוך בממשלה, מבלי
להצטרף אליה.

אפש רו ת ל פי טו רי כ ל
עובד ״אל על״׳
אם הסיכסוך באל־על יגיע למבוי סתום, לא מן הנמנע
כי הנהלת החברה תגיע למצב שבו יהיה עליה לפטר
את כל עובדיה — במטרה לארגנה מחדש על בסיס
של חוזי־עבודה חדשים, שייחתמו עם אלה מן העובדים
שיתקבלו לעבודה מחדש.

מסתבר כי סך־כל הפיצויים שיגיע לכל עובדי
החברה, אם יפוטרו, מסתכם בכמיליארד
ו־ 200 מיליון ל״י. סכום בגודל זה שמור
בקרנות־הפיצויים של החברה, ומופיע בכל
מאזניה.

תוסב ״ג חל ת א ל צו

מישל 1חעולן

יצאניות

אי ט ל קיו תלחיפה
מימעץ גדול יצאניות איטלקיות הוטס
השבוע לחיפה.
האחראים על הפעולה, אנשי ה•
עולם־התהתץ האיטלקי, ניחשו נבונה
כי עמיתיהם בישראל לא יהיו מסוגלים
לספק את הצרכים של צוות•
הענק של נושאת־המטוסים האמריקאית
״נימיץ״ ,שבאה לביקור בחיפה.

להמ שי ךלחסוך
ההחלטה שהועברה בכנסת להנהגת חינוך־תיכון חינם,
החל משנת הלימודים הבאה, מעמידה במצב קשה את
רבבות החוסכים שחסכו את שכר הלימוד התיכוני
לילדיהם בתוכניות החיסכון לחינוך־תיכון. שלוש
התוכניות מסוג זה הקיימות בארץ, גחלת, חסך
ומרגלית, מקיפות כיום כ־ 56 אלף חוסכים, שמתוכם
רשומים כ־ 42 אלף בתוכנית החיסכון של עיריית
תל־אביב, גחלת.
אחת מזכויות החוסכים היא להפסיק את החיסכון בכל
עת, ולהינות מריבית בשיעור של 670 לשנה על
חסכונותיהם. אולם להצמדת החסכונות זכאים רק
חוסכים שחסכו במשך יותר מחמש שנים. בגחלת בלבד

רון בן־י שי
עיברנ 9הוטלוו - 1 -ה

ל״ידיעות א חרונו ת״
הכתב לתפקידים מיוחדים של הטלוויזיה,
רון בן־ישי, מי שכיהן בעבר
ככתב הצבאי של הטלוויזיה וכשליח
רשות־השידור בבון, ביקש מהנהלת
רשות־השידור חופשה ממושכת ללא־תשלום.
רון
עומד לצאת בעוד כשבועיים
לוואשינגטון, וקרוב לוודאי שהוא
ימלא שם את מקומו של ניסים קיוויתי,
ככתב ״ידיעות אחרונות״ כ
וואשינגטון. שליחותו של קיוויתי ב־וואשינגטון
עומדת להסתיים באחד
במאי.

מנ ב ״לחדש
ל״גאות סגרפא״
הוועד־המנהל של רשות נאות־מרפא, אישר השבוע
את מינויו של סמי טוויג לתפקיד מנכ״ל הרשות,
במקומו של סם סגל. סמי כיהן עד כה בתפקיד עתר
מיוחד לשר־האוצר שימחה ארליך.
ארליך נענה לבקשתו של שר התעשייה, המיסחר
והתיירות, יגאל הורביץ, לשחרר את טוויג כדי למנותו
כמנכ״ל הרשות, האמורה לבצע את חוק נאות־המרפא
שהתקבל בכנסת לפני חמש שנים ושמטרתו לעודד
תיירות־מרפא לישראל.

תביעת ־ ד -ב ה וגיד
אורי גליד
המורה הישראלי לפיתוח־קול, יאשה כ״ץ, מי שהיה
בעבר אמרגנו של ״מכופף המזלגות״ אורי גלר, עשוי
לתבוע את הישראלי שקנה לו שם עולמי בזכות
תכונותיו העל־טבעיות, על הוצאת דיבה.
כ״ץ הופיע בתוכנית־טלוויזיה איטלקית על אורי גלר,
שבה הטיל ספק באמינות התכונות שאורי גלר מפגין. .
כתוצאה מכך פירסם עיתון־ההמונים הבריטי דיילי
מידור כתבה, שבה טען כי כ״ץ מאשים את גלר
ברמאות. באותה כתבה פורסמה גם תגובתו של גלר,
שטען כי יאשה מעולם לא היה אמרגנו אלא בסך־הכל
עוזרו, וכי נאלץ לזרוק אותו מאחר שתפס אותו
בגניבת כספים.

יאשה כ״ץ מברר את האפשרות לתבוע את
גלר על הוצאת־דיכה בלונדון, שם פורסמו
דבריו, או בישראל, אליה עומד גלר להגיע,
בחודש הבא, כדי לככב בסרט הוליוודי
גדול על חייו שחלקו הגדול יצולם בארץ.

419

מגבר 15x2וואט .5ו/וו.ח
פטיפון אוטומט•
טם ראש חרמי
טיונר 5\1¥1/3ו/ו/וו 8סטריאו
טי־פ קסטות סטריאו

בואו לראות לחוש ולשמוע מוסיקה באולמי התצוגה שלשוני

מגבר 18x2וואט .5ו.*/ח
פטיפון אוטומט•
טס ראש מגנטי
טיונר ״\/1.\^/3״\^ו^/זז סטריאו
ט״פ^חם טות^ץ.8ו 0ם״

תל אביב: מגדל שלום, רח׳ אחד העם ,9טל5 24 31 .

מגבר 20x2וואט 8.^.5
פטיפון חצי אוטומט•
טס ראש מגנטי
טיונר א ט סטריאו
ט״פ קסטות ״צגטסס״

שאל כל אחד,

״העולם הזה׳׳ ,שבועון החדשות הישראלי. המערכת והמינהלה:
תל׳אכיב, רחוב גורמן ,3טלפון 243386־ .03 תא־דואר 136י
מען מברקי :״עולמפרס״ .כ/ח־פס כ״הדפום החדש״ גע״ם, תל־אביב,
רח׳ כן־אכיגדוד י הפצה :״גד״ כע״מ. גלופות: צינקוגרפיה
כספי״ בע״מ • העורך הראשי: אורי אבגרי • העורף: אלי תבור עורך
תכנית: יוסי שנון י עורכת כיתוב: נורית יהודאי. ראש המינהלה :
אברהם ביטון. מה׳ המודעות: רפי זכרוני • המו״ל: העולם הזה כע״מ.

מיספר קוראים היפנו את תשומת־לבנו
להיבט אחר, שונה מכל אלה שתוארו
לאחרונה בהרחבה, של פלישת צה״ל
לדרום לבנון. הוא טמון דווקא בין גיליונות
העולם הזה, ומצוי במאמר שפירסם
הפרשן הצבאי של העולם הזה, בנימין
עמידרור עוד לפני כעשרה חודשים.
הכוונה היא לניתוח הצבאי שפירסם
עמידרור בחודש יוני ( 1977 העולם הזה
)2078 על היעדים האיסטרטגים הניצבים
בפני מדינת־ישראל, נוכח פלישתה של
סוריה ללבנון. בניתוח זה, שפורסם תחת
הכותרת הליטאני — ,קו תיחום׳ ,צפה
וחזה עמידרור מראש, כמעט בדייקנות
מוחלטת, את מה שעתיד להתחולל במקרה
שצה״ל יידרש לפעול בדרום לבנון.
הוא נימק בו והסביר מדוע יהיה על
צה״ל, לכשיתבע לחסל את האיום האש״פי
שנוצר בקו הגבול עם לבנון, להגיע עד
לגדות נהר הליטאני ולקבוע אותו כקו-
תיחום, שיפריד בין צבאות סוריה ויש ראל
— דבר המתבצע עתה במציאות.
מעבר להתפארות שבתחזית מוקדמת של
העלול להתחולל, מבחינה איסטרטגית
ומדינית, יש עניין מייוחד לחזור ולקרוא
מאמר פרשנות צבאי זה — דבר
המומלץ לכל מי שאותו גיליון מצוי עדיין
בידו. יש בו כדי להטיל אור חדש על

גרוע ביותר, למיגננה כמו למיתקפה — על
כל ההשלכות הנובעות גם לגבי מצבנו בכל
החזיתות האחרות.
״הטעם השני למורכבותה המייוחדת של
חזית הלבנון נעוץ באיום של פעולות
אש״ף. בעייתיותן של פעולות אלו לגבינו
מקורה בכך שהן פעולות־גרילה, אשר תכליתן
הפחדה ועירעור ולא פגיעה חומרית
בגורמי-עוצמה צבאיים. לוחמה כזאת,
מעצם טיבה וטיבעה איננה כפופה לחוקים
או כללים כלשהם. על כן היא בלתי-
ניתנת לחיזוי
״אנשי אש״ף — ולצורך ההבהרה נכלול
במונח זה את כל שאר האירגונים —
נהנים מחסינות ומאי־פגיעות יחסיות, משום
שאין הם פועלים מארץ מולדתם, והרס
האובייקטים השונים הפועלים באזור שממנו
הם פועלים נגדנו, איננו משפיע
עליהם ובוודאי שאיננו גורם בעל אפקט
של הרתעה. על-כן אין ביכולתנו, אפילו
רצינו, להשיב להם באותו מטבע ממש.
״...איומם של אנשי אש״ף, על איר־גוניו,
איננו טמון בכוחם הסגולי — שהוא,
לעומת צה״ל, כמעט אפסי. אבל אם יחליטו
הסורים לשלחם בנו — או להרשו־תם
לפעול נגד ישראל — תהיה יכולתם
לנהל מילחמת־גרילה בטכניקות של ליו־חמת־טרור,
גדולה בהרבה מזו שהכרנו עד
מילחמת האזרחים בלבנון.
״...על כן, אין בשום פנים לומר כי החזרת
אנשי אש״ף לדרום מותרת, על בסיס
של השבת הסטאטוס־קוו הישן על מכונו!
כי כל מה שהיה ניתן לסבול בעבר —

ניתוח צבא־ אינו זהה רחירחור־מילחמה * קו הגבור עס רבנוו !
הוא החזית הרביעית * העומק־לפנים צריו. ברגע שתפהץ
| מילחמה. להיות תפוס על־ידינו * הליטאני קרוב למטולה

ק וה נ
טאו

בול הלבנון היה ער ד ״הגב־ל ~~ר,ם״
שלד. בששת-ריבים יא ]יל* ביום־הכיפיריב
לא הרגה השיגרה לאורכו יזו שד יב• רגיעה.
לכל היותר גברה בחזית דו פעילות האידגונים
הפלפטידפ.
פתדה את הכולל
עד הנבול השליט ׳.אבי לא ים: הפורים א ת הא־י־ץ רחוב עתה
הנראה
— רב־וסתרה?
והולך —

עיסות״ וראי. ייתכן שהתפר חוו/זו ניתן_וצ*יך

תיחום

עורר. אי פטך־זפן *•פצא י:כרן. כי עוד •:נו-ו וזז פייו
אי:ס גלויים יריצהרים. דיוני־- .ש-אי ראד בח סטפעילזד
נגד הצבא הדורי. תי־נן •ז לראותי כ.תש —-.
נשוחה וחסינה דנחינת אש־ף•

ואופרסיבי פינצע -חדיר בהרשיתד. כניפת כודזוי.
סיריים ;דילים ליבגיז -אי ני-סביפר. יכך דחידד׳
ברירה.
אבל ויתור נופך, הכרוך באובדן ״העובי,
לפניב דטאר,טי, ד ע די־ את בד ד בדצב־מ
ה שנ סבל
פתיחה גרוע ביותר, לביגננה כבו לביתלפה _
על כל ההשלבות השליליות הנובעות: פ גב
דבב •:בב* החזיתית האחרות.
ל א יי ס בל

נעיץ. פכהינתנו. נאיים טל פעילות אש־ף. נע״תייזן קל

ך• איים הפור* ( א שי לצורכי דלחסי. יתוגני

מאמרו שד עבידרור ,״העולם הזה״ 2078
עניין מייוחד לחזור ולקרוא
״מיבצע הליטאני״ ,כפי שמכונה פלישת
צד,״ל ללבנון רישמית.
מיספר ציטטות מתוך אותו מאמר יש
בהן להביא לידי מסקנות מאלפות ומעוררות
מחשבה.
״מבחינת ההכנות והתיכנון הצבאיים,״
קובע עמידרור באותו מאמר ,״קו הגבול
עם לבנון הפך, מזה שנה לערך (כלומר,
מאז כניסת הסורים ללבנון) חזית לכל
דבר — הרביעית במיספר. ראוי היה שגבול
זה יוכן למילחמה לפחות להגנה...
אנו חייבים, בחזית הלבנון, לנקוט את התפיסה
האיסטרטגית הקלאסית שלנו, מאז
עידן, מכת־המנע : ,מחוסר עומק בין קו-
הגבול וקו שעליו יש לעצור כל פלישה,
יש להישען בהכרח על, עומק איסטרטגי
לפנים.׳
״״.ויתור נוסף, הכרוך באובדן, העומק
לפנים׳ מעמיד את צה״ל במצב־פתיחה

ולפחות, מבחינה מדינית, גם להרשות—
איננו נסבל ואיננו יכול להיות מורשה
מעתה ואילך.
״,הקו־האדום׳ הצבאי-איסטרטגי שלנו
אינו מקביל לגבול אלא ניצב לו: זהו
רכס, מול-הלבנון׳ שלאורכו עובר גבול
סוריה־לבנון. בחצותם את המיכשול הגיאוגרפי
העיקרי, בחודרם אל ביקעת-
הלבנון ובהגיעם עד חוף־חים, חוללו הסורים
בבת אחת מיקדמה טריטוריאלית עצומה
לטובתם: הם סגרו, או לפחות הכבידו,
כל, אופציה לבנונית׳ של התקפה צה״לית...
״המצב הטוב ביותר הוא שבגבולו הקיז״
מי של מרחב כזה ימצאו מלכתחילה כוחות
שלנו, אשר יוכלו אז, בשעת הצורך,
גם לסגת, תוך תשלום בשטח עבור זמן...
במילים אחרות: איזור, העומק לפנים׳ בחזית
הצפון צריך שיהיה תפוס על ידינו,
או — לפחות, דרישה מינימאליסטית ביו

— שיהיה פנוי גם מכוחות אוייב.״
נראה כי על בסיס אותה תפיסה איס־טרטגית,
אותה ביטא עמידרור, פעל צה״ל
בדרום לבנון וכי יעדיה של תפיסה זו
הן שהיו יעדיו העיקריים של המיבצע.

מתוך היכהוות אישית וממושכת אני
יכול להעיד כי אין זו מלאכה קלה כל
עיקר להרגיז ולהוציא מגידרה את אודטה
דנין, בעלת המדור לא לגברים. בניגוד
למה שעלול אולי להסתבר מסיגנון כתיבתה,
שכבר יצר לה מחנה של מעריצים,
היא משתבחת במזג נוח, מאור־פנים ואהבת־בריות.
אבל
מזה כמה ימים שהיא מסתובבת כמו
לביאה בסוגר, המשחרת לטרף מסויים מאד.
על מנת להרגיעה לא נותר לנו אלא להניח
לה לחרוג מסוגרה ולזנק על טרפה.
בבקשה, אודטה, הטרף כולו שלך:
״יש בארץ שבועון שכל הרומנים קוראים,
בשם רוויסטה מיה. מעל דפיו מככב
גזרן זריז בשם מדיום גוזגנו, או מריוס
שובולנו, אינני זוכרת את שמו במדוייק.
איש זה בולע כל השבוע חוכמה ודעת מין
העיתונות העיברית, ומן העולם הזה בראש
וראשונה, ואחר, בפליטה עזת לחץ, הוא
מתרגם זאת לקהלו השוקק — שאינו
שולט בווקבולר עשיר בעיברית, אינו קד

אודטה דנץ
מזג נוח ואהבת־הבריות
רא עיתונים בשפת הארץ, ועל כן ניזקק
לפרש השבועי של הגזוץ דנן.
״מר גוזגנו גייס את כל האינטליגנציה
הרופסת שלו, ובמאמץ עליון, לאחר טחי נה
וגריסה אדירה, הצליח הדבר הזה שלו,
המצוי במקומו הרגיל של מוח, להבין מתוך
כתבה מסויימת שלי על קונדיטוריה משגעת
השייכת לרומנים ש: אני שונאת רומנים
; רומניה היא ארץ פרימיטיבית, תושביה
פרענקים (שיא העלבון ! שיא העלבון!)
והכי חשוב — שהעולם הזה מלבה
שינאה(?) גיזענית לרומנים.
״דבר כזה לא יתכן ! על כן קם המחצצר
האמיץ על הפרד, לנקום את כבוד הרומנים.
שבועות רצופים הוא עושה זאת
על-ידי הדבקת סופרלטיבים מבישים לשמי,
פרשנויות מעוותות של כל מישפט, כשכל
שבוע הוא דולה פנינה דימיונית חדשה
מתוך אותה כתבה עצמה.
״למרות רצוני הטוב, לא אוכל להתייחס
אל טענותיו גופא. אין לי אלא לבקשו
לקרוא את כל העסק מחדש, והפעם, למען
השם, בהשגחה צמודה של מישהו אינטליגנטי
יותר. הבנתו של איש זה היתה מו-
פזת באור יקרות, לו ידע שאני בעצמי
״רומניה״ ,ויודעת את שאני סחה בעניין.
״מעולם לא היה עולה בדעתי לתת לאיש
זה כיבודים שאינם במקומם, על־ידי
הזכרת שמו, והתיחסות אליו כפרט. אני
בכל זאת מוצאת את עצמי מגיבה, כיוון
שאלפי אנשים טובים וישרים, אותם אגי
כן מכבדת, קוראים דיברי בלע ושינאה
של איש אחד. וציבור גדול זה אף אינו
מעלה בדעתו שאין הדברים נכונים, וכבר
הוא ממורמר עד העצם, כבר מרגיש בצד
השני של המיתרס, וכבר מנץ תסביכי רדי-
פה. וכל זאת, בגלל טיפש אחד. איך אפשר?״

שיחת הסאחבק

היכווז! וישמין!
את בוודאי זוכרת אותי. זה
אני שהסתכלתי לך בעיניים. אני
הסתכלתי עלייך עוד קודם ולא
הרגשת. כשהרמת את עינייך,
מבטינו נפשו. את השפלת אותן
מייד חזרה.
אני עשיתי צעד אחד בכיוון
שלך ונעצרתי. חזרתי חזרה, ושוב
עשיתי צעד אלייך, וחזרתי שוב.
בסך הכל רציתי לדעת מה השעה
וחשבתי שאולי את יודעת.
אבל כשעשיתי את הצעד השלישי
אליך, והפעם בכוונה נחושה
לגשת ולשאול, הגיע האוטובוס
שלך ואת עלית עליו.
תראי, בואי נהיה כנים, רצי תי
לפנות אליך כי את מוכרת לי
מאיזה שהוא מקום.
את לא במקרה החברה של
אבישג ! ל א! רק רגע ! לא נפגשנו
במסיבה אצל חבצלת ! לא !
נסי להיזכר, זו לא היית את
ששאלתי במסיבה אצל חבצלת אם
את לא מוכרת לי מאיזה שהוא
מקום !
רק רגע ! הקמב״ץ בחטיבה !
את היית הפקידה שלו ! לא !
פקידה בקורס מ״כים ! לא ! טירונות!
לא נאה לך לענות לי!
עכשיו אני נזכר ! את היית בחוליה
של רנן ! זאת את שאיבדת
לנו את הבזוקה בפשיטה לאנטבה
! זה לא מצחיק אותך ! את
יודעת שהכושים של אידי אמין
היו יותר נחמדים אלי ממך !
אני מצטער. סליחה! לא שמ-
תי־לב. מצטער אם הבהלתי אותך.
אמא אמרה לך לא לענות לזרים
שפונים אליך ברחוב ! תלמידה !
איזה כיתה ! שישית ! חמישית !
פחות אז אני אגיד לך משהו.
זה לא פשע אם טוב לך כך, עם
השיעורים והחברות והפעולות בתנועה
— רק אל תעשי עיניים
לגברים ברחוב !
היי ! אם זה לא נכון את לא
צריכה להיעלב ! לפי המיבנה
שלך הייתי נותן לך אפילו עש-
רים־ושתיים עשריס״ושלוש ! לאן
את בורחת !! חכי! חכי שנייה !
מותר לבקש סליחה ! אז אני
מתנצל ! את צריכה להבין, זה מה
שכמה שנים של חיים במידבר
עושות לבן״אדם. אף פעם לא
חשבתי שאגיע למצב הזה. בעצם,
די מרגיז אותי כשאני רואה את
הבנות האלה, שעונות לכל חמור
ברחוב. אני דווקא מעריך את
אלת ששומרות על כבוד עצמי.
הבעייה היא רק שעד שאני מתחיל
לגלות להן, כמו שצריך, שאני
מעריך את זה שהן מתנהגות
כמו ליידי אמיתית — נפתחת
מילחמה חדשה !
את מבינה ! אחרי שלוש שנים
כאיזה חור בסוף העולם, סיו רים,
מארבים, מירדפים• רק חול
וחול. יוצאים לאזרחות ומגלים
את כל הזבל שבחיים. מתחילים
להסתדר במשהו וחוטפים כל
שנה חצי שנה מילואים. פוגשים
בנות, נחמדות, בסדר. מחכות שיזמינו,
שישרפו כסף, שיחזרו בחן,
עם סטייל ! אירופה למי יש
זמן ! מחר בבוקר יכולים לחטוף
פגז, בלי לדעת אפילו למה.
זהו. אז ראיתי אותך. לא היה
לי זמן, אבל החלטתי בכל זאת
לנסות. לא יודע למה. נראית לי
אחרת. שונה. גם יפה• על אחת
כמוך אני חלמתי כל החיים. לכן
החלטתי הפעם לעשות משהו.
אז מה את אומרת! קפ ה! את
רוצה שזה יהיה מסודר ! נמצא
כאן בסביבה מישהו ונבקש ממנו
שיעשה בינינו היכרות רישמית.
שאני אתקשר אליך! טוב. אם
את אוהבת את זה כך — כתבי
אלי. אבל אני לא מבטיח לע נות.
את יודעת איך זה — מילואים,
מילחמות.

יג ס ^י

העולס הזה 2119

8 0 1 8 1£ 0 0 1 €

הצרפתים יודעים להוות מכל רגע,

׳וקחים אזחה לאט.
מחזיקים בה בעדינות.
מתענגים על כל ת ע.
הניחוח משכר את החושים.
הצבע הענוג מעלה זכרונות.
אך הטעם הטוב עוד לפניך.
דברים נפלאים עתידים לקרות
עם כוסית של שטוק .84
שטוק 84 ברנדי שבראי
לשתות לאט.

הברנדי הנבחר ב 127-ארצות.

־*ישתה אותו לאט.

ו הגיד ה
צפוי מ>זוג ב אול פני
הסר טי ם בי שר אל

השיחות על מיזוג שני אולפני הטרטיס
!וראל נמצאות בשלג מתקדם. מנכ״ל
ולפני הרצליה״ ,יצחק קויו, ומנכ״ל
ולפני גבע״ ,יצחק שני /נפגשו בנמק
ובפנסילבניה עם בעלי המניות של
וצת ״גבע״ במטרה לשכנעם בזכות הזוג.
לפי ההצעה תוקם חברה שלישית,
נהיה החוכרת של שני האולפנים ה-
ומים.
שני מסר כי לא בל בעלי חמניות של
:רתו מסכימים להצעה. הוא עצמו תומך
צעה, אך שותפו לניהול, יוסף דיא-
:ט, מהסס. לדבריו הציעה ״הרצליה״
ס מועדף בחברה החדשה לעצמה ולו
בעלי מניותיו דורשים יחס שווה.
ייבה העיקרית הדוחפת לדבריו למיזוג,
א החיסכון בהשקעות בציוד זהה בי
האולפנים וכן חוסר יציבות בריוו-
•ת החברה. בעלי המניות שלו צריכים
חליט תוך שלושה חודשים אם לקבל
לדחות את הצעות ״הרצליה״.
״אולפני גבע״ צברו הפסדים כבדים

בציוד חדש ונפגעה קשות מן המהפך.
מכה נוספת לבעלי החברה מהווה
פסק־דין של בית־המישפט בקשר לתשלום
דמי ניהול לשני ודיאמנט מחברת

הבורסה

בנקים וביטוח מהפסדים לחוחים
הכסף השחור הנוצר במשק ללא הפרעה
מצד הממשלה ( 20 מיליארד לירות
שחורות הצטברו בשנת ,1977 והצטרפו
ל־ 120 מיליארד הלירות השחורות שהצטברו
קודם לכן, לפי הערכות האוצר)
זורם לבורסה, בגלל היעדר מקום השקעה
אחר. מחירי הדירות עלו, ורכישתן אינה
כדאית. בהשקעה בנכסים מתעוררת
בעייה כאשר רוצים למכור את הנכס.
יש מס״הכנסה ומס־שבח. ההשקעה ב־איגרות-חוב
הכזיבה, נוכח עליית המדד
הצנועה בשלושה החודשים האחרונים.
ההשקעה במטבע זר הכזיבה אף היא,
נוכח התמורות החדות בשערי המטבע
והתשואה הנמוכה, כולל המארק. ה מקום
היחידי שבו ניתן להרוויח בקלות
ובשקט, מעל ל״ס/ס 10 בשבוע, הוא הבורסה,
והכל פטור ממס. המקום האחרון
שממשלת הליכוד תסגור בישראל הוא
מרכז הייצור ששמו הבורסה.
גם ביום כדאי להשקיע קודם כל
במניות בנקים וביטוחי ששעריהן נמוכים.
בין הבנקים, קבוצת אי-די-בי רחוקה
מרחק רב משערי יתר הבנקים וכן משיאי
העבר, ובין מניות הביטוח ״הסנה״ נמכרה
יותר מכל השאר. אס לא תחול
התרחשות חיצונית שתשפיע על הבורסה,
כמו סכנת מילחמה או החלטת האוצר
להתערב בבורסה — הגיאות תימשך.

ענד חוש -
ו37 יות מזון נחר

מנב״ל קוד
לטובת מי?

מנפ״ל שני
מיזוג —

וות לסרטים כושלים שהפיקו, כמו
גג״ ,״סרט וארוחת בוקר 500 אלף
וור״ .גם ב״סוס עץ״ יהיו הפסדים.
וברה השקיעה עתה 200 אלף דולר

/נוה מחצית
אמני המאוחדים

מחצית דפוס ״האמנים המאוחדים״
:רה לחברת ״חפיף״ /שמנהלה הוא
ך־הדין גדעון קריב. המחצית נט-
ז בסכום של 1.5מיליון לירות. המוכר
ז א מנון או רג א ך, שיישאר גם ביד
מנהל הדפוס, המתמחה בעיקר
:ודות מיוחדות לחו״ל.

ועצת משויס
ושה ר״היסתוך•

;עלי המניות של חברת הנסיעות
;סתור״ בחרו במועצת מנהלים חד,היושב-ראש
הוא צגי פיכמן ׳ וחב-
בה יהושע קו פלי ס, אריה

ור, הרצל שלם, ארצי רייזנר,
:נון שדה וכן מנכ״ל החברה, חיי ם
רא. כן נבחרה הנהלה חדשה לכפר

2ש באשקלון.

״אבנעל״ — היא רשת חנויות הנעליים
שנרכשה על-ידם והיא ריווחית ביותר.
״אבנעל״ מלווה כספים בריבית גבוהה
לאולפנים, ונראה כי חשבונותיה חוייבו
בדמי־ניהול גבוהים לטובת שני ודיא־מנט.
בית״המישפט פסק כי דמי הניהול
צריכים להיות משולמים כמשכורות ולא
כדמי ניהול. מדובר בסכום של קרוב
ל־ 3מיליון לירות, כולל הצמדה. אם
מוסיפים לסכום זה את ההפסד מסרטי
השנה האחרונה, העולה על 2מיליון
לירות, אפשר להבין את הנטייה למיזוג
השוררת בחברה זו.
לעומת זאת מגלה מאזן ״אולפני הרצליה׳
/לתקופה אפריל— ספטמבר ,1977
רווח תיפעולי של 7מיליון לירות. בשנת
1976/7היה הרווח התיפעולי 4.5מיליון
לירות.

בשנה האחרונה נפתחו חנויות, שהפכו
לרשתות, המציעות מוצרי״מזון שונים במחירים
נמוכים בשליש מאשר בחנויות
הרגילות. מדובר בעיקר במכירות של
מוצרי בשר ושימורים, אולם ניתן למצוא
בחנויות אלה׳ שמספרן ניכר, גם משקאות
אלכוהוליים במחירי דמפינג וכן מוצרים
אחרים. הרשת הגדולה של מוצרים אלה
היא בידי משפחת עציוני ; היא הוקמה
על־ידי שלושה אחים שנפרדו באחרונה.
האחד פתח חנות חדשה, מאחרי
בורסת היהלומים ברמת״גן ,-השני המשיך
בניהול החנות ברחוב גיבורי ישראל,
ואילו המייסד, ישעיהו עציוני,
המשיך בניהול החנות ברחוב סלמה.
האחים עציוני היו תלמידי-ישיבה, שנכנסו
לענף הבשר לפני שש שנים, כאשר
היו עודפי עופות קפואים והוחלט לחלקם,
כמעט חינם, לישיבות ולעיירות-פי-
תוח. האחים קנו 200 טון עופות /עבור
ישיבות במחיר של 1.8ל״י הקילו,
ומכרו את הבשר לקיבוצים ב 5-ל״י ה קילו.
כאשר התגלתה השיטה, הוגשה
נגדם תביעה מטעם המדינה. עציוני התגונן
באמצעות עורכי-דין מעולים ונקנס
ב־ 4000 לירות. הרווח המשוער שלו היה
מעל חצי מיליון לירות.

חברת ״כתר״ ,שהיא בעלת דפוס בירושלים
והוצאת ספרים, הגיעה השנה
לרווח של 12.5מיליון לירות, לעומת
הפסד מצטבר של 28 מיליון לירות.
בשנה השוטפת ( )1978/77 יסתכמו הרווחים
ב־ 15 מיליון לירות לפחות.
הסיבה העיקרית למעבר מהפסדים לרווחים
היא ההנהלה החדשה. כמנהל
החברה החל לכהן מ אי ר שצי ולידו
נקבע, כיועץ מיוחד, נ ח מן אורי אלי,
שהבריא קודם לכן את הוצאת הספרים
הכושלת ״עם עובד״ .ההנהלה החדשה
החלה לפעול לאחר שבוטלה מכירת ה הוצאה
למשקיע גליד, מברזיל. ל״כתר״
אחד מבתי״הדפוס החדישים בארץ, עם
מכונת ההדפסה הגדולה ביותר בישראל.
היקף פעולותיה דומה להוצאות כמו
״מסדה״ ,״יבנה״ ו״עם עובד״ .הדפוס
מעסיק 120 איש ואילו הוצאת הספרים,
שמכירותיה הסתכמו השנה ב־25
מיליון לירות, מעסיקה רק 8איש (לעומת
45ב״עם עובד״) .הדפוס עובד בעיקר
לשם ייצוא והיקף עבודותיו בשנת 1978
יסתכם ב״ 30 מיליון לירות ן היקף דומה
יהיה להוצאת הספרים.
הגורם העיקרי לריווחיות הוא צימצום
דרסטי בכוח אדם (מ״ 200 עובדים בהוצאה,
ל 8-בלבד) ,מעבר להוצאה של
פרוייקטים לייצוא, וביצוע סדרות גדולות
לשוק המקומי. ההוצאה נכנסה בתנופה
לענף ספרי הילדים, שהוא ענף דיווחי
במיוחד.
בן מדפיסים עתה 10 מדריכים בסיד-
רה אחת על ישראל, בשותפות עם ההוצאה
לאור של מערכת הביטחון, שתהיה
כדוגמת מדריך מועדון המכוניות האמריקאי.
ההשקעה במדריכים אלה תהיה
2מיליון לירות. כן מכינים עתה מדריכים
בשיתוף עם ״אל על״ ,לתיירים לישראל
ולארצות אחרות. בקרוב יוצאו לאור מדריך
לאנשי עסקים זרים הבאים לישראל,
מדריך לאנשי עסקים ישראלים הבאים
לניו־יורק ומדריך כללי לקפריסין. ההשקעה
בענף זה בלבד מסתכמת ב־ 4מיליון
לירות.
לאחר מכן שכר חדרי קירור בבית
הקירור ״עוז״ ונכנס לעסקי־בשר זולים :
הוא מכר בעיקר בשר קפוא בטרי ועופות
קפואים בטריים — אחרי שהפשיר
אותם. בצורה זו מרוויחים כ5-
לירות לבל קילו. לפני כשנה נתפס עובד
בחנותו ברחוב סלמה, בגניבת במה קרטונים
של בשר. הוגשה תביעה נגד חברת
הביטוח על גניבות ממושכות בהיקף של
2מיליון לירות, והיא שילמה 1.5מיליון
לירות. יודעי״דבר טוענים, כי הקרטונים
שנתפסו היו היחידים שנגנבו.
מחזור העסקים של עציוני עולה על
מיליון לירות בשבוע. הוא מוכר דברי
פיגולים, מרמה ללא הרף, מוכר בשר
מקולקל וקפוא כטרי, וצובר רווחים של
מיליוני לירות מבלי שרשות כל שהיא,
כולל מס-הבנסה, תדע על עסקיו.

התמוטטות גביית
מס־־הכנסה מחברות
בתקופה שבין אפריל לספטמבר 1977
נגבה מס־הכנסה משכירים בשיעור של
4.9מיליארד לירות ; גידול של /0״75
לעומת השנה הקודמת. באותה תקופה
גדלה הגבייה מחברות ב .360/0-בשנת
1976 גבה אגף מס־הכנסה 23.3מיליארד
לירות. הגבייה משכירים הסתכמה
ב־ 6.8מיליארד — גידול של 420/0לעומת
השנה הקודמת. הגבייה מחברות הסתכמה
ב־ 5.7מיליירד — גידול של /0״15
בלבד לעומת השנה הקודמת.
פרטים אלה׳ המתפרסמים ברבעון ה ישראלי
למסים (גיליון מס׳ , 39 עמ׳
,)299 מסבירים בצורה חד-משטעית מדוע
גדל ותופח ההון השחור בישראל.

החנות של עצרוני
בשר לכל

ג מו -ע החרקים בל לדאות איו
ריסוס מוקדם במקומות הרבו• בחוץ
•מנע חדירתם לבית
ריסוס מוקדם במקומות המחבוא בדיוה
•עצור תנועתם בבית.
כ• ל׳יאקד בעולה •ותר משתהה ממדבירים רגילים.
ואם •עבור איזה חרק אח מחסום ה־אקו׳ -
ריסוס אחד מסביק.
כי ל׳׳אקוי׳ בעולה מהירה יותר מאחרים.
כדאי לזכור ־׳׳אקר משאיר ריח נעים באויר.
אקר -מדביר מקצוע• של מעבדות ״מכתשים׳.נ. ב .אל תשכחו את מיכל
״אקר בצאתכם לקמבינג בסוף השבוע.

^כן^-1כן1גו נגד חרקים בבית ובגן
מפמלים כימיים בע״ח

שלח התלושאל :
מכתש • ,ח. ד ,3 3 * 43 .ח ־ א
ותקבל חו מרהסברה שימושי:
חוברתא קו
להדברתהחרקיםבבית ובחוץ
חוברת אקוגן
להגנהעל הגיגה ועמחי הבית .
כ חוב ת

* אקו דיזיקטול -וגד מקקים ונמלים ב בי ת ומחוץ לבי ת
נגדי תו שי ם,ז בו בי ם, צ ר עו תוד בו רי ם מכיל.:ק*.ס.ס א קווו גו ר
העולם הזה 211$

מכתבים
לסגוד את אדליד :
כל הכבוד לשר־האוצד שמחה ארליך.
אחרי שהצליח לסגור לנו את הצי, סגר
לנו גם את חברת־התעופה הלאומית וגם
את הרדיו והטלוויזיה. הוא מאמין שפתרון
בעיותיה של המדינה יבוא על־ידי סגירתה.
ואני מציע לסגור קודם כל את שמחה
ארליך.
יהושע כרזילי, תל־אביב
ביום שבו הושבתו שלושת ילדי מלימודים,
מבלי שהדבר יגע כהוא זה לממשלה,
הופתעתי לשמוע שראש־הממשלה
וסגנו מצאו עניין דחוף לעסוק בו: לבקר
ביקור נימוסים בנושאת־המטוסים האמריקאית
נימיץ, שביקרה בנמל־חיפה. וזאת
אחרי שיום קודם לכן עסקו באירוע חשוב
לא פחות: קבלת־פנים לאליל הזמר פרנק
סינטרה. כמה טוב לו לעם, שסוף־סוף יש
לו ממשלה שמתפקדת כהלכה וממלאת את
החובות המוטלות עליה.
רינה שטרן, תל־אביב

חב״ד נגר עמדי!
כחייל צה״ל בשרות פעיל, הייתי רוצה
לחתום על מיכתב הקצינים, אך מסתבר
שהדבר אסור לנו, החיילים. הייתי רוצה
לתרום את חלקי למחנה השלום בהצגת
עובדה שנעלמה אולי מעיני הציבור האזרחי.
בהיותנו
בדרום־לבנון הופיעו בפנינו
חסידי חב״ד בשידה ובריקודים, אך גם
בהטפות ובסיסמות למען ארץ־ישראל
שלמה, למען הרג בעמלק וניצחון בני
האור על בני החושך.
אני וחברים נוספים יצאנו למילחמה
בהרגשה קשה. אומנם כלפי חוץ שמרנו
על טוהר נשקנו, אך הדבר לא נתאפ-שר
כל הזמן, ולא פעם לא ידענו נגד מי אנח נו
נילחמים. והנה, באים החסידים הנ״ל
בסיוע צה׳׳לי מובהק ומטיפים לנו להרוג,
להשמיד, לכבוש ולהישאר, ולא להאמין
לכוחות השלום ול״תכסיסי סאדאת״.
יש להקים קול זעקה נגד פוליטיזציה
זו של הצבא. אנא, העבירו את תמיכתי
במיכתב הקצינים, הקורא לפינוי שטחים
למען השלום, כי מול עיני מתהווה תהליך
ברור שבו אנו פחות ופחות יודעים
למען מה אנו נילחמים. ואתם יכולים לבשר
זאת גם לבגין.
אבקשכם לא לפרסם את שמי, אלא בראשי
תיבות.
א א•^ חיפה

חב 7לטזטז את גבון

י העטים הטובים בעולם
וכולם ^

ת ג1מ״נ 316ז\\

עטים נובעים, עמים כדוריים, עטי טוש ועפרונות מכניים. כולם חטרמן וכולם הם
הטובים בעולם. וזאת עובדה.
חטו ־ מן. השם האומר; עיצוב מעודן ויחיד במינו, ביצוע קפדני ביותר
ואיכות ללא תחרות.
1וטרמ ! .ללא ספק -העט המיוחס ביוחר בשלם!
11001)010011

לה שיג בחנויות ה מוב חרו תלמכ שי רי כ תי ב ה
המפיצים בי ש ר אל :
עטר -ח ב, למסחר בע־מ, רח־ פר ץ . 17ת־א. טל 611833,622897-8 ,

לדעתי, ההפוכה אולי מדעת הדוב, לא
תהיה בחירת יצחק נבון לנשיא הבחירה
המוצלחת ביותר. וזאת לא מפני שאין לו
את כל הסגולות היפות הדרושות לכך.
אלה קיימות אצלו לא פחות מאצל כל
המועמדים האחרים הבאים בחשבון. אלא
מאיו לפי דעתי יצחק נבון הוא עדיין
מספיק צעיר ומוכשר למלא תפקידי ביצוע.
להם הוא מתאים יותר עתה וגם
במשך כמה שנים טובות בעתיד. זה פשוט
מוקדם מדי בשבילו, לדעתי, לכהן כנשיא,
וחבל שמדינת־ישראל תבזבז כישרונות
כמו שלו.
אני, למשל, חושב שהרבה יותר מועיל
בשעה זו היה לוא היו ממנים את
יצחק נבון לתפקיד שר־החוץ במקומו של
משה דיין. אם יש היום בצמרת המדינית
שלנו אדם היכול להיחשב כמבין וכבקיא
בנושא הסיכסוך הישראלי־עדבי — נבון
הוא האיש.
מנחם בגין, בכישרונו המדהים להעלות
בזה אחר זה רעיונות מבריקים, שמאז
כניסתו לתפקיד ראש־הממשלה הצטיינו
כולם בחוסר שיקול־דעת, הגיע לאחרונה
לשיא חדש בהצעתו הילדותית, הגובלת
בביזיון לאומי, לבחור את הד״ר יצחק
שווה לנשיא המדינה. בזאת הוכיח בגין
את עצמו כמנהיג חסר אמינות. הפארדוכס
הוא בכך, שמאז בחירתו הכריז בגי!
מיספר פעמים שהממשלות הקודמות
חלקו מספיק כבוד לנשיא־ישראל.
גיל דגני, גבעתיים
אחת השאלות שנשאלו בקשר להצעתו
של מר בגין היתה: מדוע הוא החליט
שייבחר הפעם דווקא נשיא מעדות המזרח
ז מייד החלו הפרשנים מפרשים מדוע:

העולם הזה 2119

מכתבים
צריך שלעדה, או לקובץ עדות, שהם הת
ג ביישוב יהיה נציג עימו יוכלו להזדהות.
כך נולדה בדיחת הפרופסור שווה,
שסגולתו היחידה היתה בנראה שהוא מעדות
המזרח.
אבל לא שווה הוא הבעייה. מדוע בכל
זאת רוצה בגין בנשיא מעדות המזרחן
הסיבה לכך פשוטה 650/0 :מבוחרי הליכוד
הם מעדות המזרח. אבל המדיניות
הכלכלית עליה מנצח שימחה ארליך פגעה
ג־־&ימ מבני עדות המזרח. קרנו של הליכוד׳
שעלתה בבחירות האחרונות, נפלה
במדיניות הכלכלית של ממשלת הליכוד.
בגין מנסה כעת להציל את תדמית הליכוד
בעיני בוחריו על-ידי בחירת נשיא
ספרדי, תמורת ההרס הכלכלי שגרמה
ממשלתו לבני עדות המזרח.
חבל שבגין מנסה לבצע שינויים מהפכניים
בכל מיני תחומים שוליים מלבד
בעצמו. כך היינו משיגים, אולי, משהו
מניסיון השלום של סאדאת.
מיקי הירש, גבעתיים

מכתבים

עזר וייצמן והגנראל גאמסי כמטוס
התפטרות בכל מצב אחר

עדה תאנה מפלסטיר!
מוזרים בעיני השבחים שמרבה נשיא
מצרים, סאדאת, להרעיף על ראשו של
שר־בטחוננו, עזר וייצמן, שמשום מה גם
אתם נתפסתם להם. אסור לשכוח, שלפחות
מבחינה פורמלית, אחראי עזר וייצמן
על ההידרדרות ב״מיבצע הליטאני״ ועל
הפגיעה באזרחים חפים מפשע שבוצעה
במהלכו. בכל מצב אחר היה דווקא המחנה,
שאתם מכנים אותו ״מחנה השלום״ ,תובע
את התפטרותו של וייצמן על רקע מה
שאירע בלבנון. אולם כיוון שוייצמן מצטייר
כשר המתון, הראציונאלי והגמיש
ביותר בממשלת־הליכוד, מוכנים אתם וגם
סאדאת לסלוח לו אובדן חיי מאות אזרחים
ולשבח את ״מתינותו״.
כישלונו של עזר וייצמן בלבנון יוצר
ספק לגבי כושר שיפוטו ודרך קבלת ההחלטות
על־ידו. אם שגה ב״מיבצע הליטאני״
והניח לעניינים לחמוק משליטתו,

מי לידנו יערוב, שהוא לא יחזור על אותן
שגיאות גם במהלך המגעים שלו במיבצע
השלום י
שובבות־נעורים וכאריזמה אישית מסוג
אלה בהן נחון עזר, שכבשו את לב המצרים
והפכו את נשיא מצרים ואת שר-
המילחמה שלו, גאמסי, לידידיו האישיים
ומעריציו של עזר וייצמן, עדיין אינן ערובה
לכושרו לעמוד בראש המו״ם עם ה מצרים.
מה שחשוב יותר לשפיטתו היא
מידת מה שמכונה ה״אינטגריטי״ שלו. אם
אומנם כנה עזר וייצמן בהרגשתו שהממשלה
שהוא מכהן בה מחמיצה את ההזדמנות
לשלום, מה הוא ממשיך לעשות
בה? גמישותו ומתינותו, כביכול, מספקים
לממשלה הזאת את כסות עלה־התאנה
מפלסטיק, שעליו היא יכולה להסתמך.
לא ירחק היום ותשמע הטענה כי אם המצרים
לא היו מסוגלים להגיע להסכם
גם עם אדם ״מתון״ ו״ריאלי״ כמו וייצמן,

סימן שהאחריות לכישלון המומנטום לשלום
מוטלת עליהם.
ישראל תמיר, תל־אביב

הרגזה חסרת־מצפץ
אני פונה אליכם בשמי ובשם כל ציבור
בעלי מקלטי הרדיו, שאין להם מקלטי טלוויזיה.
רבים, כמוני, לא היו מוכנים לקבל
את ״תיבת־הכסילים״ גם במתנה. רוב
הציבור הזה זקן, כי רק הצעירים להוטים
אחרי ״תיבת הכסילים״ .אחוז ניכר מאי־תנו
הם חולי־לב ואסור להם להתרגז. והנה
מה שעושה לנו מחלקת־הגבייה של רשות־השידור

במכתב מודפס הם מודים, קודם כל.
שלפי מיטב ידיעתם אין לי מקלט טלוויזיה
(״אתה מוגדר על־ידי המחשב כבעל מקלט
רדיו בלבד אבל, מפני שאפשר ש־

קניתי מכשיר טלוויזיה ולא הודעתי להם,
הם אינם שואלים, אלא שולחים לי חשבון
לתשלום האגרה לאלתר, בתוספת ריבית
פיגורים, וזאת למרות שגם לפני חצי שנה
התלוננתי במשרד־החינוו על התביעה המדומה
והדבר הועבר לידיעת רשות־ה־שידור.
במכתב
מאיימים עלי בקנס ובמישפט.
אבל אין בו פירוט חשבון. לא ברור לי
אם הם לקחו בחשבון גם את אגרת הרדיו
ששולמה על־ידי. אין גם חתימה שמית
על המכתב, אלא רק תואר ״מנהל מחלקת
הגבייה״ .האיש מבין היטב שזה מבצע
סחיטה בלתי־חוקי ולכן אולי אינו חותם
בשמו.
על הטופס ששלחו לי אין כלל מקום
להשיב שאין לי מקלט טלוויזיה. ואני
שואל: כמה חולי־לב נרצחו בדרך זו
של הרגזה חסרת־מצפון?
גם ההטרדה הממושכת ברדיו מהווה הס־גת־גבול
פלילית, כי ההטרדה אינה נפסקת
עם התשלום והיא פוגעת במי שאין לו
קשר או צורך לשלם. אילו היה מישהו
עושה זאת בדרך של כניסה דרך הדלת,
אפשר היה לעוצרו בגלל הסגת־גבול פלילית.
אבל הם נכנסים אל בתינו דרך גלי
האתר ואין אפשרות להפסיקם.
הייתי מודה לכם לוא פירסמתם גם את
כתובתי, כדי שנפגעים אחרים ממיטרד
זה יוכלו להתקשר עמי על מנת שנוכל
להתארגן נגד ההטרדה והרדיפה של
רשות־השידור.
פנחס כהן, ת.ד ,12 .בנימינה
התנצלות בעיתונכם (העולם הזה )2106 התפרסמה
כתבה בה נכתב, בין היתר, בעמוד : 34
״ליחידה המרכזית לא היתה שוטרת בת
שבע־עשרה שתוכל למלא את תפקיד הנערה
המתחזה. הם פנו אל אחת מפרקליטות
מחוז תל־אביב, עורכת־הדין שרה רדי,
הנראית מחתיכה בת 17׳ ,כדי שהיא תפתה
את הבחור להיפגש איתה. זו זזיתה הפעם
(המשך בעמוד )10

פרסום אבנת
העולם הזה 2119

מכתבים

מרקיאדה בטרמפיאדה
; א יהתלבדבספל חם לחורף

י־ייח נמס בסס״
נטל תל מ ה

מפעלי ״בלובנד תל מ ה״ בשיתוף עם ה אגוד ה למען ה חייל
בישראל מגישים ל חיילי ם בט ר מפי אדה ספל מרק נמסחם

ה ש בו ע
בהגרלת הפיס

בבה אגחגר? 1
אנחנו — סטודנט ישראלי הלומד בהולנד
ואשתו — מבקשים לפרסם מכתב זה
כלשונו, מפני שהעניין נראה לנו חשוב
וכאוב מכדי לוותר עליו.
רבה היתד, שימחתנו וגאוותנו כאשר
נתבשרנו כאן׳ ממקורות שונים, כי לרגל
חגיגות דד 30 לעצמאות מדינת־ישראל יוצגו
בטלוויזיה ההולנדית שני סרטים ישראלים:
מסע אלונקות וגבעת חלפון אינה
עונה. הסרטים הוקרנו בשבת בערב, ש

0 /וליגרף,

מכונת אמת בע״נו
מעבדהלתש או למד עי

בדיקות פוליגרף באמיגות ובסודיות מירבית בתחום׳:

•׳ 1בורחת(בססקי ם ך * ת בי 0ות נזיקין
שותפות ונ׳־ו)
ובטוח
• גניבת רכוש ,
•מיון סוברים לפני
ממון וידס
קבלתםלע בו ד ה
•הסרת אוירת
•בדיקו ת מנס
ח ש דו ת בקרב עובדי
שגרתיות לעובדי
1.__ 1 1ב 4 עזר הבח קי רהפ לי לי ת
ב תי דין למשמעת
דיני אי שו ת
ת בי עו תאב הו ת
שונות

•בדיחות בכל רחבי הארק
•לקבל ת פרטים פנה למומחי המעבדה
? רח׳ אי תמר 1ן אבי 7ולא 03253468 לאחר??^ 052 91023,03-454342 16

(המשך מעמוד )9
הראשונה בה עירבה המישטרה את אנשי
הפרקליטות במיבצעים שלה, דבר שעליו
חל איסור מוחלט. כך מצאה עצמה עורכת־הדין
שרה רדי מנופפת בידה לצעיר שנהג
בפולקסוואגן הצהובה, ליד מיגרש
החנייה של היכל התרבות.
״רק אחר־כך התברר, כי אבי פז הוא
בן־דודו של אברהם זנקו ויכי זנקו היה
בביתו של אבי פז
כאשר טילפנה ע ד
רכת-הדין מן הפרקליטות
והוא היה
גם זה שבא לפגישה.
אולי כדי לקחת
אותה אחר־כך אל
אבי פז, שהוא בחור
צעיר וחולני מאד.״
כן ניתן, בעמוד
,27 מעל לכותרת
״נערת הפתיוך, צי לום
של הפרקלי-
עו״ד רדין
טה שרה רדין, אשר
הכתבה חנ״ל מתייחסת
אליה (למרות ששמה נכתב שם
בלי הנו״ן הסופית).
גברת שרה רדין לא השתתפה כלל
בפעולה זאת של המישטרה ולא בכל
פעילות מיבצעית אחרת של המישטרה, ואף
הודיעה מראש לכתבכם, שפגש אותה, שכל
המיוחס לה בכתבה זאת איננו אמת.
גבריאל כך, פרקליט המדינה, ירושלים
י• העולם הזה מצטער על שהוכשל
בפירסוס מידע מוטעה ומתנצל בפני עו׳׳ד
רדין על עוגמת־הנפש שנגרמה לה עקב
פירסום זה.

את כל התכונות ״הנאצלות״ החבויות בק ציני
צה״ל, את כל ״המוסר הנפלא״ המסתתר
בכל נפש צה״לית, את חיילות צה״ל
״בתולות הברזל״ ,שוברות שיאי־עולם במעבר
ממיטה למיטה ועוד כהנה וכהנה.
איננו יודעים מי אחראי להפצת הסרט
הנ״ל ועד כמה השתלמה לו שליחת הסרט
לטלוויזיה ההולנדית, אבל, רבותי ! הנזק
התעמולתי שנגרם לנו בעיקבות הצגת
סרט זה לא יישכח. אם יש באמתחתכם
עוד כמה סרטים מהסוג הנ״ל, אנא שילחו
אותם לכאן ונאבד את אחת הידידות האחרונות
שעדיין נותרו למדינת־ישראל.

ישראל ומרגלית שני,
רוטרדם, הולנד

בריחה מ המצי או ת
נראה ככל הנראה למר בגין כי מיכתב
הקצינים הוא מיפלצת לא מזיקה, המופעלת
על־ידי תנועה שמאלנית כלשהיא.
לא ולא, מר בגין! הפעם זה נראה רציני.
זו תנועת מחאה המורכבת גם ממיבחר
הקצינים של צבאך (צבאנו) .קח זאת לת־שומת־ליבך.
יחיאל
בהן, ומת־גן
הפגנת כותבי מיכתב הקצינים בכיכר
מלכי ישראל בתל־אביב היתה לדעתי מיש-
גה. כל עוד הסתפקו כותבי המיכתב בהע ברת
המסר שבליבם למר בגין, ניחא. אבל
להפוך את ההתנגדות למדיניות ראש־הממ־שלה
לתנועת מחאה ולדגל, כדי למשוך
בעזרתם המונים, זה אינו משרת את השלום.
מעשה הפגנתי ראוותני זה עלול לטעת
בלב הנשיא סאדאת את התיקווה, שהוא
יכול באמת לקומם את העם בישראל נגד
הממשלה. כולנו יודעים שאין כל סיכוי
לכך. אם תנועת המחאה שנוצרה בעיק-
בזת מחדלי מילחמת יום־ד,כיפורים לא הצליחה
להפיל את ממשלת־גולדה, ספק אם
תנועת מחאה חדשה תפיל את מנחם בגין.
צריך להביא לידיעת סאדאת ולידיעת
העולם, שהעם בישראל רוצה בשלום, אבל
לא בשלום של תכתיבים. גם על סאדאת
להגמיש את עמדותיו אם הוא רוצה לתרום
תרומה אמיתית לקידום השלום.
שמעון כן־ עמי, תל־אביב
ממשלת בגין מסבירה את סירובה לסגת
מיהודה, משומרון ומרצועת עזה בכך ש-

חיילי צה״ל בסרט הישראלי ״מסע האלונקות״
תגובות אנטישמיות ואנטי־ישראליות
הוא הערב שבו מגיעה הצפיה בטלוויזיה
בהולנד לשיאה. הסרט הראשון שהוצג
היה מסע אלונקו-ת.
מייד אחדי תום השידור נודע לנו טלפונית
מסי חברה ישראלים־ ממורמרים
על תגובות אנטישמיות ואנטי־ישראליות
שבאו מצד ההולנדים שחזו בסרט. מה היה
המסר של במאי הסרט ו זב״שו! אבל,
אלוהים אדירים! בימים אלה, כשכל שמץ
תעמולה המגיע מאזורנו גורם לאנשים כאן
שינויים ותנודות ביחסם לצדדים המעורבים
בסיכסוך המזרח־תיכוני, מה עושה
התעמולה הישראלית רבת התבונה ודד
טאקטיקה? היא מראה לכל העם בהולנד

לישראל דרושים ״גבולות בטוחים״ .אם
אחזקת השטחים מגבירה את ביטחונה של
ישראל, איך מגיעים אלינו חבלנים וחונד
רי-חבלה? הרי אנו שולטים בשטחים ויש
״גבולות ביטחון״? האם שליטת ישראל
בשטחים אינה מקילה על החבלנים את
הקשר עם ישראל?
זאת ועוד: איך אפשר לדבר בכלל על
גבולות בטוחים בתקופתנו, כשישנם טילים
היורים למרחק של אלף קילומטר?
בתקופתנו הגבולות הם בטוחים רק כ-
ששורדים יחסי ידידות בין העמים.
ש. אושרוכיץ, רמת־גן
העולם הזה 2119

נפחממע זה דבר א חד
אבל הכח ה א מי תי הוא כח ה ס 1ס המגיע לגלגלים
קוראים ל 1אום
מ חי ר *

נפח המנוע

קו^ 8

1766 00

אום 98

255.800-ל״י

אום 68

־ 246.950.ל יי
336.800.ל״י 229.100ל׳׳י

נפח המנוע

8x9

לא כילל מ.ע.מ

דגם ה מ כוני ת

וולוו

2441.

1986 00

אום 97

־ 324.000ל״י

ב.מ.וו.

318

א אודי

1588 00

אום 85

־ 293.070ל״י

קו ר טינ ה 011600

1593 00

1985 00

אום 102

־ 368.750.ל״י

הילוכים אוטומטיים

1993 00

אום 98

1647 00

אום 91

־ 299.950ל״י

15*5 00

אום 100

דגם ה מ כוני ת

סי טרו א x20001
רני

ק ור טינה 2000

120ז 0

הילוכים אוטומטיים

לסג׳יה

1600

מ חיר *
לא כולל מ.ע.מ

* המחירים הם לתארין 3.3ו לפי מחירוני היבואנים.

תצוגה ומכירות: תל־אביב — טלק אר חב׳ בע״מ רח המסגר ,32 טל׳ 37538־33539 ,03־ .03 ירושלים — רח׳ דוד המלך ,8טלי 225522־ .02 חיפה — חיפה־קא ר
בע מ רח׳ המגיני ם , 53 טל׳ 515392־ .04 רחובות — הרצל ,221 טל׳ 951462־ .03 נאר־שבע — כרמלי, דרך חברון, אזור התעשיה, טל׳ 77021־ .057 נתניה —
מוסך מרכזי בע״מ טל׳
טל׳23037 053 שרות: תל־אביב — מוסך מרכזי, רח׳ חו מ ה ומגדל ,27 טל׳ 37538־ .03 מוסך כדורי, רח׳ ארתור שניצלר — 4פינת סל מ ה
..03 רנית־גן — מוסך קרול, רח׳ היצירה ,21 טלי 725451־ .03 חולון — .מוסך אתגר, אזו^ התעשיוז, רח׳ המשביר ,4טל׳ 803591־ 03 ירושלים
, 25 טל׳ 823732־ 1
׳וי, אזור התעשיה, תלפיות, טל׳ 717555־ .02 חיפה — אייבי א ת עזריה, חוף שמן, טל׳ 660456־ .04 מוסך אופיר, שד׳ ההסתדרות,
— מוסך גדעון• לוי,
:וקלון י— מוסך שוסטר, אזור התעשיה, טל׳ 24658־ .051 באר-שנע — כרמלי, טלי 77021־ 057 נתניה — מוסך מרכזי בע״מ, טלי .053-23037
טל׳ 724696־ .04 אשקלון

העולם הזה 2119

חידו שמהפ כני
בפיג׳ו
אנו גאים להכריז על חידוש
מהפכני בשיווק מכוניות פיג׳ו
בי שראל: א ח ריו ת ל שנה
לל א הגבל ת קילומטרים, לכל
מכוניות פיג׳ו החל מדגמי 978ו
א חריו ת זו כו ללת חלקי חילוף
והוצאות עבודה — לל א כל
ת שלום.

אל תסתפקבאח ריו ת חל קי ת,
אל ת תפ ש ר על מספר
קילומטרים מוגבל, רכו שלך
פיג׳ו ותיהנה ממכונית מעולה,
שאחזקתה זולה, וא שר תלוו ה
או תך בכל קילו מטר — ללא
בל הגבלה.
ה א רי טבחבנרה

המפיץ הבלעדי: דוד לובינסק׳ בע־מ, תל־ אביב: רח׳ שונצינו ,16 טל6 33214 ירושלים! רח׳ הס ,3טל 228888 ,222666 .
סוכנויות: ירושלים: מוסך גסנר, איזור התעשיה טל2 523221 חיפה! אוריאל כהן, רח׳ אלנבי ,51 טל ,536822 ,523363 .רכב הצפון בע*מ, שדרות הכרמל ,8טל.538228 .
נצרת: מישל וזוהיר סרוג׳י, מרכז התעשיה החדש, טל .56860 —54053 .חדדה: קל־נע שיווק רכב בע״מ, הרברט סמואל ,25 טל .26689 .שכם: עומר כליפא, רח׳ פייסל, טל 1894 .
רמאללה: מכון, אל מצרי* אל בירה, איזור התעשיה, טל .3657 .נאר״שנע: מוסך אכספרס, איזור התעשיה, טל .78292 .אשנב הנגב, דרך חברון ,3טל.77021 .
ראשון לציון: מוסך, שרתון, רח׳ הרצל ,41 טל .949481 .אשקלון: אלבי ושות׳ סוכנות לרכב פינ׳ו רח׳ צה*ל , 16 טל .5305 .גפר־סבא: מוסך פוספלד טל__ .20161 .

העולם הדה 2119

וה היה 0 ( 111:1הו ד שהיה

בגיליון ״העולם הזה״ שראה אור השבוע לפני 25 שנים בדיוק,
הובאה כתבת־תחקיר תחת הפותרת ״מי רוצה בהם?״ בפתיח
הכתבה נכתב :״עשרות אלפי זוגות כעולם, מאות בישראל, שנמנעה
מהם הולדת ילדים, אימצו ילדי אחרים הכתבה סיקרו־,
את תהליד האימוץ מהבחינה החוקית, את המניעים לנטישת או
למסירת ילדים, ואת התרומה לחברה ולפרט מעצם תהליד האימוץ.
היתה זו אחת מסידרת כתבות בעלות רקע הומאני־מחנר,
שכולן חיו ראשונות מסוגן כארץ ופורסמו ב״חעולם חזה״.
במרכז גליון ״העולם הזה״ השבוע לפני 25 שנים, הובאה
כתבה־מצולמת תחת הכותרת ״גלגלים בבוץ ובאוויר״• ,שתיארה
את מירוץ האופנועים ״שועלי שמשון״ שנעיד על־ידי מערכת
״העולם הזה״ לזכר יחידת־הקומנדו המהוללת של מילחמת ה־שיחדור,
שמרבית עורכי השבועון נימנו עימה בעבר. מדור המוסיקה
הביא כתבה שהוקדשה לקונצרט תחת כיפת חשמים,
שנעיד על-ידי תיזמורת הגדנ״ע בחוף גיבעת־אולגה, ליד חדרה.
תחת הכותרת ״אהבה כין כדונים״ חביא ״העולם הזח״ את

סיפור הראשית ישל ״׳שורת המתנדבים״ ,שהיו סטודנטים מן האוניברסיטה
העיברית בירושלים •שיצאו למעברות, ללמד את
העולים־החדשים את העיברית, ולתמיד בהם תמיכה יומיומית
בקשיי הקליטה •שלהם .״דו״ח מיוחד״ •שהובן על־ידי צוות כתבי
״העולם הזה״ ,עסק כרשימת העבריינים ה״מבוקשים״ על־ידי
מישטרת ישראל והמהווים סכנה לשלום הציבור. מדור ה״קולנוע״
סיקר, כין השאר, את סירטם של סטנלי קרמר וקהל פורמן ״כצהרי
היום״ ,שהוחל בהקרנתו כארץ.
כשער הגיליון: לאוורנטי ברייה, האיש הנ.־ק.וו.ד. הסובייטי,
שיחד עם גיאורגי מלנקוב שלט כברית־המועצות עד להדחתם
בירי ניקיטה חרושצ׳וב, שנה מאוחר יותר.

משה סנה ו״מישפט הרופאים־ * ה״עיתונאי״ אהוד אבויאל
^ מלון..מיטת סדום״ ^ הא1ויד שהוצא ממנו₪ן של ידין

מפ תו ח
כרטיסי בזהגרלה
ההודעה הסובייטית באה, מן הסתם, בהפתעה
נעימה למדי לרופאים היהודים
הכלואים. אולם לכמה יהודים אחרים הי־תה
זו הפתעה נעימה פחות.
אי־נעימות רבה הוסבה על־ידי מוסקבה
לאוהדיה הנאמנים בישראל, אנשי מק״י
וסיעתו של ד״ר משה סנה, שהודיעו כי
הם מאמינים בפירוש בבגידת הרופאים
המנוולים, ונאלצו עתה לשנות את דעתם.
אולם להם היה, לפחות, מוצא־של־כבוד :
הם יכלו לומר שהצדק הסובייטי ניצח,
ככלות הכל.
במצב נעים עוד פחות נמצאו הנציגים
הרישמיים של מישרד־החוץ הישראלי
וראש־הממשלה, שהעתיקו בחודשים האח רונים
הרים וגבעות כדי להוכיח שברית־המועצות
הפכה אנטישמית. בניגוד למומחים
שלהם־עצמם, שהכחישו את הדבר
והתחננו כי יינקט קו מתון יותר, וכי
המילה ״אנטי-יהודי״ לא תבוא תחת המילה
״אנטי־ציוני׳ /הוסיפו דויד בן־גוריון
ומשה שרת לרכוב על הסוס האנטי־אנטי-
יהודי. סוס זה מת השבוע.
אמר דויד בן־גוריון כי הוא מקווה
ששיחרור הרופאים שם קץ למסע האג־טי-יהודי
בברית־המועצות. הוא דמה קצת
לרופא שנוכח לדעת כי טעה בקובעו
שהחולה לוקה בסרטן, וברך אותו על מחלה
שלא היתד, לו.
להפתעתם הרבה — והנעימה — גילו
דווקא אנשי מפ״ם שהם יצאו מכל העניין
בשלום יחסי. עם פרוץ עניין הרופאים
טענו שאין הם מאמינים בעלילות נגד
הציונות, אלא שהם מוסיפים לקוות כי
הסובייטים יכירו בטעותם. הם דמו לאדם
שהשקיע את כל כספו בהגרלה שבה היה
לו רק סיכוי של אחד ממיליון. מפ״ם
בחרה, במיקרה, בכרטיס בר־המזל.

הוא משמש כתב דיפלומטי ראשי של
עיתון געתון דיילי חירור. עם תעודה זו
חזר לליסבון, ונבחר כסגדיושב־ראש כת-
בי-החוץ בפורטוגל. על סמך התעודה הצליח,
כמובן, להשיג בקלות את האשרות
שנדרשו לביצוע תפקידיו בהגנה.
חזרה למקצוע. דרך־עבודה זו התאימה
למחתרת. היא התאימה אפילו, במידה
מסויימת, לשירות הדיפלומטי, וגרמה
את הצלחתו של אבריאל כשגריר ישראל
בצ׳כוסלובקיה וברומניה. אך היא לא נראתה,
כנראה, לבוס החדש שלו, שר־האו־צר
לוי אשכול. בימים האחרונים התגלע
בין השניים סיכסוך חריף, אשר ייגמר
כנראה בפרישתו של אבריאל ממישרד־האוצר.
אשכול היה מעוניין להעמיד בראש
מישרדו אחד מעוזריו המקורבים, לשעבר
מנהל רשות־הפיתוח, פינחס ספיר.
אבריאל ישוב להשתמש בכישרונותיו הדיפלומטיים,
ויחזור לשירות החוץ. היו
כאלה שהרחיקו לכת, וציינו כבר את
מקום מישרתו החדשה של אבריאל: ציד
ישראל בארצוודהבדית במקומו של דויד
גוייטין, שיחזור לארץ ויושבע כשופט
בית־המישפט־העליון.

הווי
ה או רחה בי א נקניק
באחת הדירות של הבית המשותף ברחוב
הרא״ה ברמת־גן היתד, השימחה רבה באותו
ערב. מישפחת דובקין אירחה קרוב
שהגיע מאנגליה לחג־הפסח, והביא עימו
מתנות מכל טוב: מיצרכי מזון וצעצועים
לשני הילדים.

לארוחת־הערב נטלה עקרת־הבית את הנקניק
האירופי המשובח שקיבלה מן האורח,
וחילקה ממנו לכל המסובים מנות-
צנע חסכוניות. הנקניק הפך את הערב
לחג, כי נקניק כזה לא הגיע אל חך בני-
המישפחה שנים רבות.
אולם האורח, שלא חדל לתאר באוזני
מארחיו את החיים באי הבריטי, לא התלהב
ביותר מן המיצרך שהביא, וכיבד בו
כלבלב קטן שנכנס אותה שעד, לדירה.
אחרי הסעודה שכבו הילדים לישון,
והמבוגרים יצאו לטייל ברחוב השקט, לשאוף
אוויר צח. כאשר עברו במיסדרון נעצרו
לפתע, ונתחלחלו: על הריצפה היה מוטל
הכלבלב הקטן. הוא היה מת.
פרצה בחלד, נוראה. היה ברור להם
כי הנקניק מורעל, וכי הכלב שאכל ממנו
שבק חיים בגללו. מייד הוזעק אמבולנס
של מגן דויד אדום, וחמש הנפשות הובאו
במהירות לבית־החולים הירקון, שם
נשטפו קיבותיהם במשך כמד, שעות.
עייפים ורצוצים, מתפתלים מכאבים,
הוחזרו עם שחר לביתם. רק מעטים מבין
השכנים ידעו על כל מה שהתרחש.
בבוקר, כשיצאה גברת דובקין לקנות
את מיצרכיה במכולת, פגשה בדרכה את
שכנתה. שחד, לה השכנה :״מה את אומרת
לזה, גברת דובקין — החלבן המנוול,
שהרג לפני שבוע את כלבו של רוזנצווייג,
הרג גם אתמול כלב. ותארי לד איפה?
דווקא במיסדרון הבית שלנו!״
כחתל שקע ס־ומטר
לפני שש שנים ערכה קבוצת הכדורגל

מענון

״העולם הזח״ 807
ת א רי ך :

של מכבי תל־אביב סיור באי השכן, קפריסין.
בכל חמשת משחקיה ניצחה הקבוצה,
זכתה במאזן מכריע של 23 שערים
שהבקיעה, לעומת חמישה שספגה.
מאז היד, ברור לקהל הישראלי כי הכדורגל
הקפריסאי מפגר לפחות בדרגה אחת
אחר הכדורגל הישראלי. היתד, זו סברה
הגיונית. אולם הכדור היה עגול, והיגיון
כמעט שאינו קיים על המגרש.
כאשר הופיעה נבחרת קפריסין, כעבור
שלוש שנים, בתל-אביב, ערכה מישחק
נגד ניבחרת ישראל שהתכוננה למישחקי
הגביע העולמי. הישראלים, שראו במיש־חק
כאימון קל, השתעשעו בכדור -תקפו
מרבית הזמן. אולם שלושת השערים שהבקיעו
במחצית הראשונה לא הספיקו
להם כדי לנצח במיפגש. הקפריסאים חס״
רי־הטכניקה, אבל מהירי־התנועה, ערכו
שלוש פריצות בודדות, והישוו את התוצאות
להפתעת הכל.
לראות נקמה. מאז, נשכח הלקח. שוב
הופיעה קבוצה מהאי השכן, והפעם —
ניבחרת המורכבת מטובי השחקנים היוונים
באי, למעשה — נבחרת קפריסין.
הקהל, הצמא לכדורגל, נהר השבת באלפיו
למיגרש הפועל ביפו, לחזות בתחרות
הראשונה של האורחים נגד הפועל תל־אביב,
שבה עמדו ההימורים על ניצחון
מובטח של המקומיים.
אחרי מישחק חסר מתח ושערים שבו
קיווה הקהל, עד לרגע האחרון, לראות
את שער הניצחון, היו אלה האורחים שהבקיעו
את השער היחידי, בדקה האחרונה,
והשאירו 5000 צופים נדהמים במושביהם.
הם לא רצו להאמין למראה עיניהם,
והבטיחו לעצמם שכעבור יומיים
תאלץ מכבי תל־אביב את הקפריסאים
לשוב לביתם עם מיספר שערים גדול.
7000 הצופים שבאו לאיצטדיון שילמו
מחירים גבוהים כדי לראות את הנקמה
באורחים. אוהדי הכדורגל לא באו כדי להזות
במישחק־כדורגל יפה. הם היו חסרי־סבלנות,
ושאפו לשערים. אולם תחת זאת
הם ראו מישחק יפה ומהיר, ומבול השערים
לא בא. מכבי ניצח 1:2אחרי שהחמיץ
בצורה מחפירה הזדמנויות רבות. שוב
היוו האורחים מקפריסין אגוז קשה לפיצוח,
דווקא על מיגרש־הכדורגל הישראלי.
העיר עיתונאי־ספורט: תחילה שלחו
אלינו מקפריסין שקע ברומטרי שגרם גיש־מי
זעף ׳וקור חודר. עכשיו כמעט שעשו
ללעג את הכדורגל שלנו. לגבי אי קטנטן,
זה כבר יותר מדי.

ה סו ב ר והראשי ש ל געדוון
אהוד אבריאל, מנהלו הכללי של מיש־רד־האוצר,
היה דיפלומט ישראלי עוד
זמן רב לפני היות השירות הדיפלומטי
הישראלי. כאחד מפעילי מנגנון המודיעין
של ההגנה עמד בשעתו בראש אירגון
העלייה הבלתי־לגאלית ובאחרונה, לפני קום
המדינה, ניהל את המשא־והמתן עם ממשלת
צ׳כוסלובקיה על רכישת נשק למיל־חמת־ד,עצמאות.
משא־ומתן זה התפרסם
בשעתו במישפטם של סלאנסקי וחבריו בפראג.
אבריאל
לא ניחן בכישרונות הכלכליים
של קודמו במישרת מנהל־כללי של האוצר,
דויד הורוביץ. מעלתו המייוחדת היתד,
מאדומתמיד פיקחותו המייוחדת־במי־נה.
ניסיונו בשטח האירגוני־ממלכתי לא
היה מפואר.
.מקורביו סיפרו מעשה האופייני לדרך
פעולתו של אבריאל באירופה: כאשר שרת
במטה ההגנה בליסבון, פורטוגל, נתקל
בקשיים רבים בהשגת אשרות־מעבר מארץ
לארץ. אבריאל, חבר קיבוץ געתון, סידר
לעצמו תעודת עיתונאי, שעליה צויין כי

9.4.53

אנשים

בגילוי־לב בבעיית האימוץ. העולם הזה קבע :״מאות זוגות בישראל אימצו ילדים. הס
מצאו בהס לא פחות, ולפעמים אף יותר, אושר מאשר בבשרם־ודמם.״

• מינהג חדש, העלול להפוך מסורת,
הנהיג הנשיא יצחק כן־צכי. בחג־הפסח
היה ביתו פתוח, במשך שעתיים, לכל דיב־פין.
כל אזרח שבא לאחל לנשיא ברכה
לחג זכה בכוס יין, עוגה ולחיצת־יד של
הנשיא.
• לרב־אלוף ייגאל ידי] ,שחזר מלונדון
לביקור קצר -חיכתה הפתעה בלתי־נעימה
שעה שביקר בבית־החולים התל־אביבי
אסותא. נהג מונית, שמכוניתו של
הרמטכ״ל-לשעבר (פלימות )1953 הפריעה
למכוניתו לצאת באופן חופשי, והוא הוציא
את האוויר מהצמיג האחורי של הפלי־מות.
משראו שאד נהגי המוניות מיהו בעל
המכונית המפריעה, עזרו לו להחליף גלגל.
הם השתתפו בצערו, אך לא גילו לו
את מקור הרעה.
• יושב־ראש אגודת העיתונאים ועורך
הבוקר, יום^ הפטמן, הציע לקרוא למלון
שייפתח בסדום בשם מיטת סדום.

מאמר שליש בסידרה, הדן בהיבטים הצבאיי ם של ..׳שלום ס אדאת״
והמתאר את נקודות התורפה זהסיכננים תב,:נ<ח 11 יים הנ שקפים לי שראל

ידחמת חיטין השנייה״ הוא
//י כזמיר לקורא העיקבי של סידרה
זו על ״גבולות וביטחון״ — שם דד
מילחמה, אשר אם תפרוץ אחרי שיאומץ
,,שלום סאדאת״ וסנסיבות הביטחוניות־הצבאיות
שייצור, מפלתה הצבאית המוחלטת
של ישראל בה תהיה ודאות בטוחה
מראש. מאמר זר. הוא ההמשך לשני המאמרים
הקודמים המטפלים ב״שלום סא־דאת״
מן הבחינה הביטחונית־הצבאית —
״ ״הסכנה שבשלום סאדאת״ (העולם הזה
,)2102ו״מפלה בטוחה מראש״ (העולם הזה
.) 2104

ישראל, אשר ביטחונה הצבאי
הוא נשוא המאמרים האלה איננה
ישראל כגבולות ששת הימים, זו
ישראד הישנה, כגבולות 67׳ —
כלומר, אדה שנקבעו בשנת ,15149
כסיום, מילחמת־העצמאות ואחרי
מיבצע ״עובדה׳׳ (כיבוש הנגב המרכזי
והדרומי).
שתי ״בשורות״ לסידרה זו. האחת מציקה
מאד ליונים למיניהם, ובדין כך. היא
חושפת את הנביבות וקילות־הדעת (הבט־

הסבת הגלגל לאחור
רק בתהום הטריטוריאלי
פירושה חויצודדין
ישראל למפלה
חוניות־הצבאיות) של תביעת ״שלום עכ שיו״
,כאשר פירושו שלום בכל מחיר,
בלא שיובטחו קודם !התנאים הצבאיים,
שבלעדיהם יבוא שלום זה על חשבון הביטחון
ובמקומו.
התובעים ״!שלום עכשיו״ יכולים להיחשב
״שפויים״ (ביטחונית־צבאית) רק בתנאי
שינטרלו את הפרובלמטיקה הצבאית ויעק־דוה
מיסודה, על־ידי הפיכתה לא־רלוואנ־טית.
זאת, על־ידי שיאמצו באופן מלא,

— י חח

החלטי ובלבדי את טיעון סאדאת, שבעיית
ביטחונה של ישראל ׳איננה נתון עובדתי,
מוחשי ואובייקטיווי, אלא בעייה פסיכולוגית
ביסודה! כלומר. ,מקורה האמיתי הוא
פחדים לא־רציונאליים של והיהודים, כציבור
וכפרטים. ואז, די ב״ני׳תוץ. המחסום
הפסיכולוגי״ — כלומר, באימוץ ״שלום
סאדאת״ כצורתו, כפי שהועלה בנאום בכנסת
— כדי שקיומה ושיגשוגה של יש
מוקדמים
׳ההכרחיים לשלום תוך
קביעתם במרכיבי השלום הראשוניים
במעלה הוא שוטה מסובן,
או שוטה הנוהג ככת-יענה.

ך• ״בשורה״ השנייה של סידרה זו
• 1ננעצת בקוטב ההפוך ומטרידה ביותר
את הגיצים ! נכון יותר, אותם הניצים ה
--מאת
בנימין ע מיד רוד --במו בל מ א מריו של הפרשן הצבאי של ״ העול ם הזה״ מב טא
גם מ א מר זה אתה שקפתו האי שית הפר טי ת של הכותב. הוא
מתפרסם מעל דפי ״ ה עול ם הז ה״ ב תרו מה לוויכו ח הציבורי, מ תוך
הנ ח ה שגם אנשי שלום צריכים להת מו ד ד עם בעיות ו א תגרים
בי ט חוניי ם וצבאיים. דיעותיו של הבותב מייצגות עמדות שיש ל הן
מ הל כי םבק הי להה בי ט חוני ת של ישראל, המ שפיעות על עמדותיה
המדיניות של הממ שלה, שמן הראוי להת מו ד ד ול ה תווכ ח עימן.
בגיליון ה קרוב י פו רסם, ב מיסגר ת ויכוח פומבי זה, הפרק הרביעי
והאח רון בסידרת מאמ רי ם זו ובן מאמר נוסף בסידר תמאמ ריו של
שאבי תמיר, המייצג ת פי ס ה הפוכה מזו של עמידרור.
ראל (אחרי !ומאחר •שתיסוג לגבולות 49׳)
יהיו מובטחים וודאיים לגמרי, מכאן ולנצח.
מי שטוען לנסיגה אפל איננו ניכון ללכת
בדרך זו, כאילו מנע את עצמו מלהטיף
״שלום ׳עכשיו״ .אלא, חויבה עליו לתבוע,
׳שקודם לנסיגה — ובלא שיצמצם כלשהו
את תביעתו או הסכמתו לכך שהנסיגה
תהיה מוחלטת! — ייווצרו ויפעלו אותם
תנאים שיבטיחו, כי אם בעתיד תפרוץ
מילחמה בכד־זאת יהיה לישראל סיכוי
סיביר לנהל ולסיים איותה בהצלחה, גם אם
ההסכמים יופרו ורצון רע להשמיד את
ישראל יחליף את הרצון הטוב לשלום
עימה.

זה הטטיף ״שלום עכשיו״ אבד
איננו מקבל ומתחייב בפירוש
שבעיית הביטחון •טל ישראל או היא אבן רק פוליטית
פוליטית־פסיבודוגית, וכאותה עת
איננו נכון לתבוע את מימוש
התנאים ;הכיטחוניים־הצכאיים ה
עושים
שימוש בכסות ה״ביטחון״ גם מעבר
לתחומיה הראויים.

חללו, כנראה, חוששים שלא יצליחו
למכור באופן מיטכנע את תפיסתם
האמיתית — והיא, שיש להחזיק
כיהודה, בשומרון וברצועת
עזה, כעיקר וקודם־כל מסיכות היסטוריות,
כלכליות וכיו״ב. לכן הם
״מרחיבים״ את הטיעון הביטחוני,
ועל סמכו קובעים, אכסיומטים, כי
ביטחוננו הצבאי מחייב שליטתנו
כאזורים אלה — כבל תנאי, ככל
מצב, ככל הנסיכות,
בגלל כיוון הנטייה הפוליטית שיל מרבית
הקוראים הפעילים (המגיבים) של העולם
הזה, דומה שמאמרי מציקים רק ליונים,
בעיקר אם הם ״!שפויים כלומר, בלתי׳
מחושבים !ומתעלמים מן המציאות ומעוב־דותיה
ואפשרויותיה הפחות-ימתאימיות ל-
תפיסותיהם.

אבד הביקורת השלילית שמגי־

.עה אלי ישירות באה כרוכה המכריע
מן הצד המנוגד. אי־שכיעות
הרצון של היניציט מסידרתי נובעת
מכך שישראל, אשר כיטחונה ה־צבאי
הוא נשוא הסידרה היא, באמור,
ישראל ״הקטנה״ שבגבולות
49׳ ; וכן מכך שטיעוני משמיטים
את הקרקע מתחת לנימוק ״ההכרחיות
הביטחונית הנצחית״ שבאה־זקת
יהודה, שומרון ועזה, שהוא
הטיעון ה״כיטחוני״־הניצי ארך
הטווח.
.בנסיבות הביטחיוניות־הצבאיות הנוכחיות
וכל עוד תשרורגה, מצבם של חניציס,
כמובן מאיליו, ינוח !ומוצק ׳בהרבה מזה של
היונים. כפי שכבר ציינו לא אחת, יכולה
ישראל לשוב לגבולות 49׳ בלא שביטחונד,
הצבאי ייפגם, ואולי אפילו תוך שיפורו,
אבל רק בתנאי הכללי האחד הזה — שאת
סיבוב הגלגל אחור בתחום הטריטוריאלי
תלווה הסבתו אחור, במקביל !ובמידה שווה,
גם בתחום העוצמות הצבאיות. דהיינו,
שכאשר תימצא ישראל מחמש בגבולות ה מוחלטים
שעוצבו בתחילת ,1949 תהיה

בנתונים צבאיים שווים
היה בנוחו שו שטח
מצומצם דהקנות לישראל
ביטחון צבאי עדיו
העוצמה הצבאית הערבית המאיימת עליה,
בכוח או בפועל, שווה לעוצמה הצבאית
המוחלטת שאיימה על ישראל בסוף
מילחמית העצמאות( .ואז, מובן מאליו׳ שגם
צה״ל ישוב ייסוג לרמת עוצמתו המוחלטת,
כפי שהייתה אז).
הידבר הזה. ניתן להיעשות בפשטות וללא
קושי — מבחינה צבאית. המניעות אינן
צבאיות־,מיקצוע״ות, אלא אך־יורק ״פסיכולוגיות״
— אם לשאול ביטוי זה מסאדאת

— וכן פוליטיות !ואחריות. לכן אין זזו ירדן וסוריה (במקום הבסיסים המסורתיים,
בעימקי הנהרות ,׳בצפון ׳ובמזרח טול הכורמענייננו
כאן.
מה שברור -הוא, שהסבת הגלגל
דים והאירנים, ישאת אייומם דאגי עכשיו
אהור דהן כתחום הטריטוריאלי פי לנטרל) ! את ריכוזי הצבא הסעודי בצפון־
מערב המדינה, בטאסוק ושבקירבת עקבה
רושה חריצת דין ישראל למפלה
וכן צפונה יותר, מול רבת־עמון ; את
ולאבדן בטוחים וסופיים כבל מלחמה
שתפרוץ לאחר מכן ; וכמידה גיחותיו המאסיביות של הצבא המצרי לתוך
שהדבר ייעשה על ידי ישראל מר סיני, מזרחה ל״קו המיצרים״ (אותו הורשה
צונה, פירושו שישראל עומדת ו להחזיק ״בכח מדולל״) .גיחות אלו הגיעו
גוזרת על עצמה, במו ידיה, עתיד, עד שטחי הפריסה הקדומניים המסורתיים,
שבו פתוחות לפניה שתי אלטר בם נפרם להתקפה על ישראל: המרחבים
נטיבות כלבד: הימנעות ממלחמה המוכרים של קידמת סיני, לאורך הגבול
כבל מחיר — והכוונה, כבל מחיר הבינלאומי, מאל-׳עריש ורפיח, דרך ג׳בל
וכולל כניעה על הסך כמקרה ש ליבני ואבו־עגיילה עד ד,קוראיה ותמד:
איום המלחמה הופך ריאלי; או, ואת נוכחותם בסיני של ״צבאות המשאי-נבונות
לשלם בל מחיר עכור לוח״ ממדינות המאגרב, לוב ׳וסודאן.
תנועות מצריות אלו נועדו ״לקדם איום
שמירת השלום (כמוכן הימנעות
ממלחמה) והעדפת השכת מלחמה סעודי־יירדני לפלישה לסיני ׳בהנחתת כוחות
כנסיבות מסויימות — מה שיס מעבר למיפרץ אילת״ ,או כדי ליצור איום
תיים, בוודאות בטוחה מדאש, כ־ מצרי כזה על סעודיה וירדן — הכל לפי
ה״מילחמה״ התורנית. התקדמות הכוחות
איכוד־לדעת לאומי.
המצריים במקרים אלה עד גבול ישראל
או ׳סמוך לו הייתה מנומקת ׳בכך, ש״נתג׳לה
ת ׳תסריט ״מיל תמת חיטין!השנייה״ קשר של א׳וייבי ׳מצרים עם ישראל״ לפעזבנו,
במאמר הקודם (״מפלה בטוחה לוש לסיני.
מול תרגילים אדה ניצבה ישראל
מראש״ (העולם הזה ,)2104 אחרי פירוט

סאדאת הסו! לא וצה
במידחמה -אבל הצריח
להבטיח שאם תפרוץ
תביא את!וקץ על ישראל
נתוני הפתיחה: י׳שראל ישבה ונמצאת בגבולות
הקו הירוק ; שלום מלא עם כל
מדיניות ערב ; המזרח התיכון כולו בתנופת
פיתוח, הנישאת ׳לאורך הרשת החדשה והענפה
של אוטוסטרדות ומסיליות־הברזל,
אשר מוקדה ישראל (כחוליית החיבור בין
אסיה, אפריקה, ערב ודרוס-אירופה) .כל
״סידורי הבטחון״ שרירים וגם מקדימים.
רק העוצמה הצבאיות הערבית ממשיכה ל התפתח
— הגם שצה״ל מתעצם אף הוא,
ואפילו משפר לטובתו את נתויני יחסי־הכוחות
.׳תחנות ההתראה ממוצבים והמעוזים
שמחזיק צה״ל בסיני, ברמה ובמיוחד
לאורך בקעת היי ה וגב ההר
קיימים, אך מוטרדים בלא הרף על ידי
״כוחות התנגדות עממית״.
בהיעדר שליטה צבאית ישל צה״ל בכל
רחבי יהודה ושומרון, ולאור התנגדות יש ראל
לכניסת צבא ערבי סדיר להשלטת
סדר ושקט, מורשית הקמת ״מיליציה״
מקומית, בת 30,000 איש, חמושה ׳בנשק
קל (נשק אישי, נ״ט קל, מרגמות) ומנויי־דת.
ב־ 1983 נרצחים איו מודחים סאדאת,
חוסיין ושילט׳ון המלוכה בסעודיה ומיש־טרים
צבאיים משתלטים בעולם הערבי.
במהלך דיונים שנערכו בכנס רמטכ׳׳לי-
ערב מצביע הרמטכ״ל המצרי — ״כאיש-
מיקצוע, לא כפוליטיקאי״ — על העובדה,
׳שאם ׳יחליטו הפוליטיקאים על מילחמה
נגד ישראל, בשלו הנסיבות לניהול מיל־חמה
שתהיה קצרה וזולה ותסתיים בניצחון
בטיוח.
השנתיים ושלאחר מכן הופכות לתקופת
הכינה, כאשר במסגרתה, כימו ערב יום־
׳הכיפורים, כאילו־יעושות ׳מדינות ערב חוכא
ואיטלולה מעצמן על ידי שכורתות ׳בריתות
ו״מכריזות מילחמה״ זו על רעותיה, בצירופי
בריתות שונים ,׳ומתוכננים. בעוד
העולם כולו מלגלג וישראל מנועה מתגובה
׳וגם ׳מורדמת ,׳לומדים כך הערבים ומתרגלים
את כל ד,וואריאציות האפשריות לריכוז
מהיר של כוחותיהם ולהנעתם עד
לגבולות ישראל בפרק זמן קצר ככל
האפשר — אף שברור כי ניצחונם מובטח
בכל מקרה, ואפילו יתקפו לאחר שתשלים
ישראל את גיוס כל המילואים.
...״המהלכים הערביים המקדימים כוונו
לריכוז הכוחות בתנאי אי־הפרעה מכסי״
מלית״ (כותב הייכל הוותיק בסיפרו ״מיל־חמת
חיטין השנייה״) .לשם כך הוכרזה
״המילחמה״ הבין־ערבית האחרונה: סוריה,
סעודיה ׳ומדינות המפרץ יצאו ״לתקוף״ את
ירדן, אשר לעזרתה נחלצו ׳עיראק ומצרים,
בסיוע שאר מדינות צפון־אפריקה. המשאבים
העצומים *שהושקעו מאז חתימת
״׳שליום סאדאת״ ב־ ,1977 בפיתוח הניידות
האסטרטגית של צבאות ערב נתנו פריים
— ומד. גם שאת עיקר הדרך קדימה יכילו
הכוחות הערביים לעשות בנחת: מזה
שנתיים לערך, כבר קיבלו העולם וישראל
בעובדת־חיים ׳שאיננה מחייבת !תגובה, את
נוכחות הקבע של רוב הצבא העיראקי
בבסיסיו החדשים שבגבול המערבי ליד

אץ־אונים. תמיד הקפידו הערכים
כמתן התראה מוקדמת לאו״ם ול•
ארה״ב. כדבר שכשיגרה, אמנם
היתה ארה״ב מזהירה את ישראל
לכד ״תתערב״ — וכי כל ריכוז־כוחות
ישראלי וגיוס מילואים ייחשבו
״אקט מלחמתי, שיביא את
מצב השלום על סיומו, מהיותו
ראיה לכוונות הזדון של ישראל, השואפת
לנצל את סיכסוכי הפנים
בעודם הערכי כדי לכבוש מחדש
טריטוריות ערביות. כהוכחה חותכת
נסמכו האמריקאיים עד כך,
שבסיום כל ״מלחמה״ אכן היו הכוחות
הערכיים שבים ונסוגים לקווי
ההתחלה.
1ו 1
^ יתר ביטחון, היו השליטים הסעד
• דיים החדשים (׳שלא הסתירו את שאיפתם
״להשתחרר מן האפוטרופסות המחניקה
של ארה״ב) ׳מצרפים את איומיהם הרגילים
בחרם נפט.
תרגיל ערבי תדיר אחר התבטא בכך,
שמדי יפעם היו שיירות עינקייות, נכנסות
לוד,יודה ולשומרון — ואף לתוך ישראל
עצמה.

היה ברור שאלה תרגילי־הים
עים אסטרטגיים ערכיים — אכל
המשאיות היו ריקות, או עמוסות
ציוד וסחורות שונים, או ״בהרצה״
וכיו״ב וסיימני הזייהוי שנשאו היו
אזרחיים לכד דבר.
באמצעים כאלה ואחרים, הבטיחו הצבאות
הערביים לעצמם חופש תנועה מוחלט,
גם. בהיותם מניעים את כל כוחותיהם
:בגלוי, תוך כינוס עוצמתם לפי בחירתם,
ממש על גבול ישראל יאו בסמוך מאד ל׳ו.
הם גם השיגו אופציה חסינה־׳למעשה של
החדרת כוחות גדולים לתוך יהודה ׳׳והשומרון.

הנוכחות
האמריקאית והבינלאומית,
כתוך ישראל ובאזורים המפו-
רזים, האמורה להבטיח את ישראל,
משמשת כפועל בשוטר יעיל ועי
רני כיותר המשגיח על ישראל לכל
״תעכור את השלום״ בגיוס מקדים,
שלא לומר כתקיפה מוקדמת
מן האויר על השיירות הצבאיות
הנעות לעבר גבולותיה, גם כאשר
ברור כי יעדן האמיתי יכול להיות
התקפה עליה.
48 שיעיות לפני ראיס השנה כבר היו
צבאות ערב ערוכים כך 4 :אוגדות סוריות
ירדו מאיזור דמשק דרומה ,״לכיוון ירדן״
ונמצאו פרושות בטור, שראשו יבירמוך
וזנבו מול צפון הרמה. די היה בהסבת
פניהן מדרום כלפי המערב כדי ׳שיתייצבו
בפריסת רוחב מלאה כלפי ישראל, כאשר
זינוק מהיר, של 10־ 20ק״מ על דרכים
׳נוחות, מביאן אל מתלול הירדן .׳כוחות
סוריים נוספים כבר נעו מצפון הרמה אל
דרום הלבנון (גבול 67׳ מניח מעבר נוח
כזה, למרגלות החרמון ובלא שההר יהווה
מיפש׳ול קשה ומנתק, כמו היום) .שתי
׳אוגדות סוריוות נותרו מאחור, ליד דמשק.
מול ״האיום הסורי״ הישיר התרכזו בצפון
ירדן שבע אוגדות עיראקיות, כאשר
שש האוגדות של צבא ירדן פרושות מאחור,
ליד הבירה (נכונות ״לנוע צפונה״,
או לפנות דרומה ,״מול כל איום סעודי־מצרי״)
.היערכות זיו נגד ״האדיב הערבי״
גרמה, שכוחות עיראקיים ״כבר התבססו
על הירדן, מול גזרת הכנרית—בית שאן
כאשר אחרים כבר מכונסים ליד אירביד
נכונים לנוע מיידית אל השומרון: וארבע
האוגדות הירדניות, המיועדות לכיבוש ירושלים,
כבר ממוקמות ׳אידיאלית לזינוק
המהיר ׳והקצר ליעדיהם, על הדרכים המרווחות
והנוחות המוליכות מרבית־עמון,

מדרום ומצפון לירושלים, אל גוש דן יואל
שפלת יהודה.
סמוך לאילת — כלומר, כ״איום על עקבה״
— כבר ישבו שתי אוגדות ״האויייב״
הסעודי ׳ועוד אוגדה מצבאות מדינות המפרץ
(״הערבי״) .מולם, במרכז השטח ה־מפורז
׳שיל סיני — כלומר, בקו ׳ביר
חסנה—נח׳ל — דווחו ההתרעות והתצפיות
ישל ישראל וארה״ב על הימצאות 14 אוגדות
מצריות ועוד שלוש אוגדות ״משלוח״
(מלוב, סודאן ואלג׳יר — אוגדה מכל
ארץ)•
בהסירו ׳מבטו מן והמפה שיפישף הרמטכ״ל
המצרי את עיניו העייפות ,״דווחו לראים :
המילחמה ככר נסתיימה, הנציחון בטוח
לגמרי בכיסנ׳ו. מזלנו שאינוואר איננו הבוס.
הרי, כפי שאמרה ג׳י׳האן, הוא בוודאי
ילא הוד, מסכים להיפר את השילום עם
ישראל ולד,תקיפה.״ ראש המיבצעים הציץ
בו בתמיהה :

״אבל אנא היינו באים אילמלא
אנוואר? הוא אשר הבטיח, בשלום
שיצר, את הנצחון הסופי ו-
הכטוחיימראש הזה — את היהודים
דחן? חזרה לגבולות 67׳ והשאיר
לנו את הצבאות כמלוא כוחם״ .ח
רמטכ״ל הניד ראשו כהסכמה מל

המיליציה הפלסטינית
בגדה קיבלה הוראות
לחסימת הצירים
מישראל לאיהר ההר
אה :״אכל זה מוכן מאליו. אני
וואר יחטוב אמנם לא רצה מילה מה
— אכל התכוון והצליח להבטיח,
שאם תפרוץ עוד מילחמה, תהיה
זו האחרונה — מפני שיבוא הקץ
למדינת ישראל. לכן, אין שם הולם
יותר לחלקנו כמיל,הבוזז, שהפעם
הוא מישני. ,מאשר, מיכצע אני
וואר׳.״
^משלת״ישראל וצמרת צה״ל ידעו,
״׳ כמובן, מד, שמתרחש, אף פרט אחד לא
נעלם מעיניהם ועל מפותיהס היו מצויינים
מיקומם העדכני של כל יחידה, מטוס, טנק
ותיותח של כל אחד מצבאות ערב.

״אכן ידענו כדיוק מוחלט״ ,הודה
לאחר המלחמה רמטכ״ל צה״ל
(כפי שצוטטו דבריו מסטנוגרמת
חקירתו כיטכי הירדני) ,״מהו עובי
החבל שעומד להיכרך על צוארנו.
היתה זו ניחמתנו היחידה — כי
הרי הכנו היטב שבשנת ,1977לאחר
השלמת נסיגתנו לקו הירוק
אבדה לנו לחלוטין היכולת הצבאית
למנוע את הידוק הטבעת, או לנתק
את החבל. אחרי השלום והנסיגה
כ־א 1*(7יהפכו כטחוננו וקיומנו מותנים
לחלוטין כרצון מדינות ערב
ונתונים כשלמות בידן. כ־ 1!(83 נגמר
רצונם הטוב של השליטים הערכיים
התורניים — ואז וגורלנו
נהרץ ׳מיידית ואוטומטית״.
אם !אכן שררו תחושות ׳אלו בחוגים
יודעי־׳הדבד של ממשלית ישראל הפורח ו
והמשגשגת של ,1985 הן לא חילח׳ליו למטה׳
אל הציבור הרחב. ראש־ה שנה (היהודי:
עימד אמנם בסימן ה״מילחמד,״ ה׳ערבייו
החדשה, אבל זו ׳לא ׳עשתה יכל רושם -
כ״׳מיליחמה״ העשירית מסוגה בשנתיים ה׳
אחרונות, לא היה איש יכול להתייחס אליו
ברצינות. מה גם שבאותם ימים לא חסר
ידיעות ודיווחים מרגיעים :

נשיא א רה ״כ הודיע, כי ״מעת׳ד
ואילך״ תועמד אוגדה מוטסת שלי
מה, בכוננות מתמדת וקבועה, ע?
כל מטוסיה, להמריא ״לכיוון ישרי
אל״ ,כמקרה שיופר השלום ב
מזה״ת. נאום שריהכטחון של יש
ראל לכבוד השנה החדשה הבר
פרטים ׳חדשים ומפתיעים על מי
מדי התעצמות ציה״ל כ״שלוש ה
שנים האחרונות״ -ובעקיפין אישו

! ?י 0 ?׳1 1 1 0 *1ח ! ?1ל״מילחמה הבינערבית״ (האחרונה) 24 ,שעות לפני
111 11ו 11111 51 פתיחת ״מילחמת חיטין השנייה״ ,בה אמורים
צבאותיהם של חמש צבאות ערב — מצריים, סוריה, ירדן, עיראק וסעודיה, לתקוף את
ישראל בתנאים שיווצרו עם קבלת ״שלום סאדאת״ .בנוסף לחמש מדינות העימות העיקריות
יטלו חלק במיתקפה גם אוגדות של חילות־מישלוח מאלג׳יר, לוב, סודאן והמפרץ הפרסי.

כי נמשך התהליך של שיפור ׳מתמיו
איכותי וגם כמותי ,׳ביחסי-יד,כוחות ישבי
צד,״ל לכל צבאות ערב (כפי שדיווחו כיב׳
!מזמן הפירסומים הזרים׳,יאך ישראל יל
אישרה ,״כדי לא לפגוע בשלום עם שג
נינו״).
׳ביזם הראשון של ראש־והישינה: מלאו כ׳
אתרי הנופש בישראל ב־ססס 400,יתושביב
(המשך בעמוד 57

וף אחד לא יכול לתופף כמו אהרליה קמינסקי.
חוץ מהסטריאו שלו.

אהרל׳ה ק מינ ס קי יודע מהו ביצוע מושלם.
כמי שנמנה על
צמרת נגני הג׳אז
והפופ,יודעאהרל׳ה
כמה נסיון, ידע
ומאמץ דרושים
כדי להגיע לשלמות
מוסיקלית שאפשר
להתגאות בה.

וכשאהרל׳ה ק מינ ס קי מאזין לאהרל׳ה ק מינ ס קי
במערכת הסטרי או 8.0.2080 של נשיונל, אפשר
להיות בטוח שהביצוע י הי ה מושלם.

113 ) 101131
צעד קדימה אל המחר.

״כאיש מקצוע׳ /אומר אהרל׳ה ,״אני מעדיף א ת
מערכת הסטריאו 8.0.2080 של נשיונל. אני מאזין
למוסיק המת קד מ ת מכל העולם, מ ת קלי טי ם
ומקסטות, וחשוב לי במיוחד לשמוע א ת הביצוע
המדויק׳ ממש כמו בהופעה חיה.
כשאני רוצה להתרכז בכלי מסוי ם בתזמורת, או
בתחום מסוי ם של צלילים— אני מכוון אתה8 ^ 88-

מוסיף ^ £ז 171נ \ 7ואז אני מרגיש כאילו התזמורת
מנגנת ממש בתוך החדר שלי״.
אהרל׳ה ק מינ ס קי יודע בדיוק כיצד צריכה להשמע
מו סי ק ה טובה. אחרי הכל, הוא ״עושה״ או ת ה במו

ידיו.

8 .6 .2 0 8 0
;13£1601^.ו$1;51ו3י.ו^ 01 זז3ח0ח3זנ 61ה6ז53ס.ף1-,.ס6ז ^03ו״3$0ו׳3ק;3ח.3!.0זן

רדיו 00ת; \ 1.5)0ו1/י ן1\ 1/5י • מננר 08ג וואט • פטיפון או טו מ טי •
טייפ קסטו ת סטריאופוני עם ״ץ01.8ם י*•

זוג ך נן קול>ס-.ץ 1 ^#משובחים

העולם הזה 2119

אחו תשעה חורשים בתנקיו שו־המיסחו־והתעשיה
שנח גאל הווביץ את 3ר הסיסמות שהניו נגו המעון,
והחרו את שיטת ספיר שבה נלחם בעבר בשצף־ קצו
המדיניות הכלכלית של הליכוד בכלל,
ושל יגאל הורביץ בפרט.
כאשר הנהיג הליכוד את המהפך הכלכלי,
הצהיר הורביץ כי מיפעל שלא יעמוד
בתנאים החדשים — ייסגר. המהפך
היה צריך לחסל אחת ולתמיד את השיטה
הכלכלית של המערך, שספיר היה
סימלה, השיטה שלפיה התערב השר בכל
תחום במשק וקבע תנאים שונים לכל מיפ-
על. בשנים האחרונות היה יגאל הורביץ
מראשי המבקרים של שיטת ספיר, טען
כי כאשר יגיע הליכוד לשילטון תיפסק
שיטה זו של איפה־ואיפה ויונהג חוק
אחיד לכולם.

011

ישוב — בדרכו
של ספיר
ף הנה, זמן קצר אחרי המהפך חוזר יגאל
1הורביץ לשיטה של ספיר. חזרה זו אינה
רק במיקרה של פרוטארוס וגדות. בימים
אלה מביא האוצר לוועדת הכספים של
הכנסת, לפי בקשת הורביץ, בקשה למתן
ערבות של המדינה בסך 100 מיליון לירות
למיפעל החוטים הסינתטי נילית ב־מיגדל
העמק. הנימוק הוא, כי המיפעל
לא יוכל לגייס הון חוזר לייצור בדרך
אחרת ויתמוטט, וכל ההשקעה הגדולה
של המדינה ( 300 מיליון לירות) ושל המשקיע
הפרטי מאיטליה, אניו לוי, תרד
לטמיון. לו היה יגאל הורביץ נוהג בשיטה
שלה הטיף כל השנים, היה צריך לסרב
לבקשת המיפעל ולהניח לו להתמוטט.
אולם נראה כי הוא הבין שדמגוגיה היא
נשק טוב כדי לתקוף בו את השילטון,
אך אי אפשר באמצעותה לקיים משק יצרני.
יגאל
הורביץ היה מראשי התוקפים את
מה שנקרא בזמנו קרן ספיר. היתד. זו קרן
שספיר אסף למענה תרומות ובאמצעותה
מימן הקמת מוסדות חינוך ותרבות. הוד־ביץ
וראשי הליכוד דרשו בתוקף כי סיוע
כזה יינתן רק מתקציב המדינה וכי יש
להפסיק את התערבות ספיר בנעשה בכל
מיפעל. והנד״ מה עשה אותו הורביץ זמן
קצר אחרי המהפך המהולל? הקים קרן
למיפעלים במצוקה, בהון של 250 מיליון
לירות. הקרן מחלקת הלוואות בריבית מגוחכת
בסכומים של עד חצי מיליון לירות.
ההחלטות למי לתת וכמה לתת, הן בידי
השר ומנהלו הכללי, ללא ביקורת ציבורית
כלשהי. ממש כמו קרן ספיר. קיומה
של הקרן סותר את מטרות המהפך —
לגרום לכל מיפעל שלא יעמוד בתנאים
החדשים ליפול — אבל אין זה מפריע
להורביץ או לארליך.

ס פי ר

ת מ ריצי יי צו א
— ב מי רמה

ך• ידיעה שפורסמה בעיתונות היתד.
י 1יבשה ועניינית: שר התעשייה־המיס־חר־והתיירות,
יגאל הורביץ, הורה לתת
למיפעלים פרוטארום וגדות הלוואות בסך
150׳מיליון לירות (לכל אחד 75 מיליון
לירות) ,למשך 12 שנים, בריבית לא־צמו־דה
של .1070
ההלוואות ניתנו מתקציב־הפיתוח, והן
באו לפצות את המיפעלים, שקיבלו סיוע
מיוחד לפני המהפך הכלכלי, לפי הוראות
השר הקודם, חיים בר־לב. הסיוע היה
בכך שקיבלו תמריצי-יצוא לפי הערך־
המוסף הגבוה ביותר, למרות שהיו זכאים
לערך־המוסף הנמוך ביותר.
המשמעות המעשית של הוראת השר
היא, כי המיפעלים קיבלו במתנה את ד.פ־רשי־הריבית
שבין 1070 לא־צמוד לשנה
ובין הריבית הריאלית בשוק, בתקופה של
12 שנים. בהנחה מינימלית ששער הריבית
השנה הוא לפחות ,3070 הרי שהמתנה
מהווה > 207 על 150 מיליון לירות,

או 30 מיליון לירות. במשך 12 שנים, במונחים
נומינאליים, תסתכם המתנה ב־
180 מיליון לירות (בהנחה כי תשלומי
הקרן והריבית קבועים במשך השנים,
והקרן יורדת בהדרגה כל שנה).

ההלוואות שאישר השר החדש
אושרו כניכור לחוק. תקציב-הפי-
תרח מאפשר שימוש כו רק לפי
הוק־עירוד־השקעזת־הון, ובל הלוואה
צריכה לקבל את אישור מרכז
ההשקעות. הורביץ לא הכיא את
העניין לדיון כמרכז ההשקעות, ולא
הכיאו גס לאישור ועדת־הכס
פיס של הכנסת. שבן, כשעה שאישרה
ועדת־הכספים של הכנסת
את תקציכ-הפיתוח, נמסר לה כי
תקציב זה יופעל לפי חדק־עידוד־השקעות־הץ
ולא לפי רצונו הפרטי
שד השיר.
אולם הלוואות אלה שאושרו, אינן עומדות
רק בניגוד לחוק, אלא גם בניגוד לכל

^ מ ה זכו פרוטארוט וגדות במתנה
של 180 מיליון לירות מכספי משלם
המיסים? גדות שייכת, לאחים סמי ומשה
יוחננוף, שנכנסו לפני 15 שנה לענף הובלת
כימיקלים באוניות צובר, והקימו ממלכה
אדירה ברחבי העולם ללא כל עזרה
ממשלתית ישראלית. לפני שלוש שנים החליטו
להקים מיפעל כימיקלים בארץ, בהשקעה
נכבדה ביותר. תישלובת כימית אינה
תפוזים, שאותם מוכרים כמה חודשים
מראש. את תוצרת התישלובת מוכרים
עוד לפני הנחת אבן־הפיינה, והכל צריך
להיות מושתת על תחשיבים מדוייקים.
שאם לא כן, העסק לא ירוויח. נראה כי
המהפך שינה את חישובי הכדאיות של
תישלובת גדות׳ ,שכן בישיבה של צמרת
מישרד התעשייה והמיסחר נאמר לשר
הורביץ כי אם לא תבטל המדינה את הש פעות
המהפך על המיפעל החדש של גדות,
יחסלו האחים יוחננוף את העסק ויבטלו
את הקמת המיפעל למרות שכבר השקיעו
בו סכום נכבד. תחת איום זה, עשה הור־ביץ
בדיוק מה שהיה עושה ספיר בזמנו.
(המשך בעמוד )18

3ר־ל

/₪בקשיש בקן־ 180 מיליון
(המשך מעמוד )17
הוא לא נהג לפי הבטחות הליכוד ולא
השיב לאחים יוחננוף כי מצירו שיסגרו
את המיפעל. הוא גם לא הלך בדרך־ביניים
ישרה ואמיצה: להציג את הבעייה בפני
ועדת הכספים של הכנסת ולהציע כי המדינה
תיתן מתנה של 80 מיליון לירות
ב־ 12 שנה, כחלקה בהקמת המיפעל, ללא
כל תמורה. כדי להסתיר את העובדה שהוא
פועל בניגוד למה שהטיף, ביצע
תרגיל של הלוואה בריבית נמוכה.

על ה חו ק
ך* הלוואה לפרוטארום חמורה יותר, ש(
) כן היא מסתירה עבירה על החוק שבוצעה
בתקופת כהונתו של השר הקודם, ח.
בר־לב. פרוטארום, המייצר חומד-גלם לתעשייה
הפלסטית, הקרוי פי־וי־סי (במחירים
מנופחים ביותר לעומת המחירים ב־חו״ל,
דבר המייקר את כל התוצרת הפלסטית
בארץ) ,שייך למשקיעים מאכס
רטנר וג׳ון פרבר, שניהם מראשי המגביות
באמריקה. לפני שלוש שנים באו
לשר המיסחר והתעשייה, חיים בר־לב, וטענו
כי המיפעל לא מרוויח. משקיע נוסף
במיפעל הייתה אז חברת משקיעי ישראל
של סם רוטברג, שמכרה בינתיים את חל קה.
השר בר־לב הציע דרך אלגנטית להעברת
כספים מאוצר המדינה לכיסי המשקיעים.
המיפעל היה מייצא כל שנה
4מיליון דולר והיה בקבוצה הנמוכה ביותר
של הזכאים לתמריצי-יצוא, שכן כמעט
ולא הוסיף דבר על ערך חומר־הגלם ש רכש.
רטנר ופרבר טענו כי תוך כמה
שנים יגבירו את הייצור ויטפסו בייצוא
לקבוצה בעלת הערך־המוסף הגבוה ביותר.
השר בר־לב הורה לתת להם כבר
אז את תמריצי־היצוא כאילו הם בעלי
ערך־מוסף גבוה ביותר, למרות שהיו בעלי
ערך־מוסף נמוך ביותר. ההפרש בין הדרגות
היה עד למהפך 80 אגורות לדולר.
בשנת 1976 הסתכם ייצוא המיפעל ב־4.5
מיליון דולר וההפרש שניתן להם היה
3.6מיליון לירות.

אין כל ספק כי הסדר זה הוא
כלתי חוקי. כדיר כדל, המישטרה
ממליצה להעמיד לדין מיפעדים הנוהגים
כך. והנה שר ה מים ח ר והתעשייה
עושה קנוניה עם מיפעל
פרטי, כדי שיקבל במירמה תמרי־צי־ייצוא
כמיליוני דירות :

ת ח לי ף
ל מי רמה

!די אשר בוצע המהפך הכלכלי לא ניתן
• היה להמשיך בשיטת הרמאות בעזרת
התמריצים. מה עשה היו״ר החדש של מועצת
המנהלים של פרוטארום, נגיד בנק
ישראל לשעבר משה זנבר? האם הודיע
למישטרה על ההסדר הבלתי־חוקי שגילה
במיפעל? חס וחלילה ! דברים כאלה הוא
עושה רק בנאומים פומביים, בהם הוא
מטיף נגד חריגות מן החוק. זנבר הלך
לשר החדש, יגאל הורביץ, ודרש תחליף
למירמה. הורביץ רצה מיסמך המאשר כי
אכן נעשתה קנוניה כזו, וביקש מזנבר להמציא
לו מכתב של בר־לב, המאשר את ההסדר
שאותו תיא רבפניו. ב־ 31 בינואר
השנה כתב בר־לב מכתב לזנבר, בו הודה,
בשפתו האלגנטית, כי אישרו למיפעל
״תנודות בערך המוסף״ .והרי זה כאילו
תיאר מישהו מעשה גניבה פשוט, כ״הע-
ברה של רכוש״.
הורביץ יכול היה, כמובן, לכנס מייד
מסיבת עיתונאים, להוקיע את המעשה ש נעשה
על־ידי השר הקודם, ולהצהיר כי
ממשלת הליכוד, והוא כנציגה, לא יבגדו
בעקרונותיהם ולא יחזרו על מעשי קודמיהם
מהמערך. תחת זאת מינה את בר־לב
כחבר במועצת המנהלים של מיפעל כימי
ענק אחר, המיפעלים הפטרוכימיים. אחר-
כך נפגש עם פרבר וזנבר, שמע מפיהם
כי יסגרו את המיפעל אם לא ימשיכו
לקבל העדפות, והורה לתת להם את ההלוואה
האמורה.

בר־לב נתן ל״פרוטארום״ 4מיליון
דירות לשנה, כניגוד לחוק. הור•
ביין נתן 15 מיליון לשנה.
שניהם נהגו בהתאם לאותה השיטה.
יגאל
לביב

1 העולם הזה 2119

דון־קיחוט מסתער על מטוסי ״אל־על״
שהיה מפקד חיל־הים (ואל נשכח את האדמירל
השני, שהיה בשעתו אחראי לשביתה
הקטלנית בקו צינור־הנפט אילת־אשקלון).
גנרל אחר, המכהן בתפקיד שר־התחבו־רה,
העניק את חסותו למיבצע. הוא מזכיר
יותר ויותר מין אביר-בן־דמות-היגון, חסר-
ישע וחסר-דרך.
ך• גיעה, השעה להתנצל לפני מר
1 1שימחה ארליך. עשינו לו עוול.

כאשר קמה הממשלה הנוכחית,
ראינו בו מין סאנשו פאנסה, הרוכב
עד חמורו מאחרי הסום הנושא
את אדונו, דון קיחוט.

ואכן, לעומת דון בגין נראה סאנשו אר ליך
בהתגלמותו של נושא־הכלים הנאמן,
הקסן, הפיקה.
דון קיחוט׳על סוסו הוא התגלמות האידיאליזם
הצרוף, המטורף, המנותק מן המ ציאות,
הדבק בתפיסות שעברו מן העו לם.
סאנשו פאנסה, לעומתו, הוא התגל מות
החומרנות הגסה, השקועה כולה ב־אפרוריות
היומיום, שאינה מבינה אידיאלים
ואינה מתעניינת בהם.
כזה נראה לנו ארליך.

שד סרבאנטם, הוא איחר את תקופתו.
שימחה
ארליך חי בעולמו הרוחני של
מילטון פרידמן, אחרון ו-רומנטיקאים הכל-
בליים־הליברליים של המאה ה־.19
נפשו של ארליך, כמו זו של פרידמן,
נכספת אל עולם פשוט ויפה, עולם של
״הנח לעשות, הנח לעבור!״ ,עולם של
שוק חופשי ויוזמה פרטית.

הצדה היא שהעולם הזה שייך
לעבר הרחוק, כמו האבירות הספרדית
בימיו של דון קיחוט.
לא זה בילבד שאין לו זכר בארצות

הכוונה היתד. למכור את אוניות הצי
הישראלי לזרים, או להניף עליהן דגלים
זרים, כדי לשחרר אותן מן הימאים היש ראליים,
מחוקי־העבודה של הכנסת ומן
הנוהלים המקובלים ביחסי־העבודה בארץ.
כבר עמדנו בשעתו על האופי האנטי-
לאומי המובהק של מזימה זו, שתוכננה
ובוצעה על־ידי ממשלת־המליצה-הלאומית.
יש כאן עוקץ לשוני מעניין. בשפה
העברית של ימינו, העברת נכסים לידי
המדינה נקראת ״הלאמה״ .בים ובאוויר,
הרכוש הלאומי והדגל הלאומי צמודים זה
לזה. עתה עוסקת הממשלה הלאומנית ביותר
שראתה ישראל מימיה, בפירוק הרכוש

טעינו.

^ ימחה ארליך אינו סאנשו פאנ-
״ סה. הוא דון קיחוט נוסף.
הדבר נעלם מעינינו, מפני שהבגיניזם
קשור בתודעתנו במיתוס לאומני, בציוד
צוח חרבות. הבגיניזם שייך לעולם עניי-
ני־החוץ־והביטהון. ואילו השטח הכלכלי,
שבו עוסק שימחה ארליך, נראה כעולם
שאין בו מקום לפוזה הבגינית.

כאן נעוץ שורש הטעות.

שימחה ארליך מוכיח זאת.
דון בגין, על סוסו הלאומני, עלול להוביל
את ״עמנו וארצנו״ אל השואה של
מצדה שנייה.

שר־האוצר: לא ס אנ שו־ פ אנ ס ה, אלא דון

הקומוניסטיות או הסוציאלסטיות, אלא ש גם
בארצות הקפיטליזם הצרוף־כביכול, כמו

ארצות־הברית וגרמניה המערבית, שוב אין
ך• יילכו שניים יחדיו, בלתי אם הוא קיים אלא בסיסמות ובמליצות. אחרת
לא היה מילטון שופך את מרי שיחו על
י 1נועדו?
מצבה של ארצות־הבריח, ההולכת אחרי
מנחם בגין חי בעולמו הרוחני של זאב
ז׳בוטינסקי, אחרון הרומנטיקאים ה־ תורות יריביו. יריבים אלה מתייחסים אל
לאומניים־הליברליים של המאה ד,־ .19 הוא מילטון הטוב כאל מאובן מתקופת־האבן.
דון קיחוט לא היה מגוחך מפני שהלא
ישנה אף קוצו של יו״ד בתורת המנהיג
אידיאלים שלו היו פסולים. להיפך. היו
הדגול.
זוהי צרתו, וצרת עם ישראל. אלה אידיאלים יפים מאד. הוא יצא לתקן
בגין מנסה להגשים במציאות שד את העולם, להילחם בעוול, להציל בתולות
סוף המאה ה־0צ תורות אשר ינקו. בצרה, למגר ענקים רשעים.

את השראתן מרוחה שד המאה שעברה.

ז׳בוטינסקי
העריץ את המערב הפרוע
ולא התעניין בגורל האינדיאנים. באחד
ממאמריו הישווה את חלוצי המערב האמריקאי
הפראי (כפי שתוארו על-ידי הסופרת
עדנה פרבר) לחלוצי ההתיישבות ועובדת
בארץ, ואלה נראו לו כ״אברכי
משי״ רכרוכיים. בתורתו חיה עדיין רוחו
של רודיארד קיפלינג, שקרא :״הרם את
המשא, איש לבן!״
בגין מנסה להגשים את כל זאת בעולמם
של סאדאת ועראפאת, המרד השחור ברו-
דזיה והזהב השחור בסעודיה.

כמו דון קיחוט המקורי, ביצירתו

ין הבדל מהותי בין מדיניותו של
>* בגין ובין זו של קודמיו. גם דויד
בן־גוריון חיבל בכל נסיון להגיע לידי
שלום עם הערבים, וגם גולדה מאיר לא
חלמה להחזיר אף שעל אחד של אדמה
כבושה.

,התוספת הייחודית של מנחם
בגין היא תוספת של סיגנון וקצב.
המליצה הרמה, הפוזה המרהיבה,
הנוקשות האידיאולוגית — כד
אלה מכתיבים לו!מדיניות המחישה
את המשבר והגורמת לעימותים
חריפים, שקודמיו המפוכחים ניסו
למנעם באמצעות טכסיסים, כזבים
ותעלולי־מירמה.

אך ארליך מוסיף על מעשי־קוד•
מיו את הסיגנון והקצב שדו. האידיאולוגיה
של מילטון פרידמן
מעניקה לדברים כיוון חד־משמעי,
ומספקת להם דחף רוחני.

בשטח הכלכלי אפשר לצחצח חרבות,
להשמיע איומים, לדבר על הוד והדר,
לפתוח במילזזמות־השמדה, להקים התנחלויות,
להטיף לזקיפות־קומה, לשרוף גש רים
ולכרות תהומות — בדיוק כמו בנד
דיניות־החוץ.

זה יכול היה להיות ניסוי מעניין, ואפילו
משעשע — אילו היה שימחה ארליך שר-
הכלכלה במדינה אחרת.

גם שימחה ארליך אינו עושה דבר שלא
נעשה על-ידי קודמיו. ישראל הפכה גן-
עדן לספסרים עוד בתקופת אשכול וספיר.
האינפלציה הדוהרת היתד, קיימת כבר
בתקופת ספיר ורבינוביץ. זכותם של העובדים
להיאבק על חלקם בהכנסה הלאומית
דוכאה כבר על-ידי ממשלת ״העבודה״.

אין
הוא נושא־־הכלים של דון
בגין. הוא בגין שני.

.דון ארליך, עם סוסו הכלכלי,
עלול להביא את המדינה אל מצדה
חברתית וכלכלית.

המצביא האמיתי הוא שימחה
ארליך. נראה כי מנוי וגמור עימו
להשליט את תורת מילטון בים,
כייבשה ובאוויר.

הוא היה מגוחך מפני שהאידיאלים
האלה היו שייכים לעידן
שאבד עליו הבלח. בזמנו כבר היו
הענקים טהנות־רוה, וגם הבתולות
כבר לא היו מה שהיו.
שני הדונים, בגין וארליך, הם אנאכרו-
ניזמים.

ף* חסותו הרוחנית של שימחה אר־י
ליו נערכה השבתת־הימאים הגדולה,
שנסתיימה זה עתה.

המטרה המוסוויתובקושי שד
השבתה זו היתה לחסד את צי הדגל
הישראלי.

הלאומי, ובהורדת הדגל הלאומי מהאוניות
ומהמטוסים.

כשפה העברית עדיין אין מידה
לדה-נאציונליזציה, לפירוק הנכסים
הלאומיים. אולי אפשר לכנות תהליך
כזה בשם ״אילאום״.
עתה נעשה נסיון לאלאם את הצי האווירי.

שבתת חברת־ התעופה הלאו-
1 1מית, כמו השבתת חברות-הספנות הישראליות,
היא פרי הכנה מדוקדקת, ש נמשכה
חודשים אחדים.

זהו מיבצע מחושב לכל פרטיו,
אקט מידחמתי מתוכנן.
ערב ההשבתה הודיעה הנהלת אל־ על
שהיא מתכוונת לשכור מטוסים זרים, אשר
יוטסו בידי צוותים זרים, תחת דגלים
זרים — כפי שעשתה חברת צי״ם בים.
נאמר גם כי מטוסי אל־על עצמם יימסרו
לצוותים זרים, או יועברו לדגלים זרים.
יש משמעות טראגית לעובדה שמיבצע
זה תוכנן בידי גנרל שהיה מפקד חיל-
האוויר הישראלי, כשם שהמיבצע הדומה
בספנות הוכן על-ידי אדמירל ישראלי,

נואנו

מדיניות המעודדת את הספסרים שוב
אינה מבוצעת כיום תחת מעטה של צביעות.
היא נעשית בגלוי, בידי אנשים ד,מ־שוכנעים
לגמרי כי מה שטוב לספסרים,
טוב למדינה. הורדת שכרם של עובדים
שוב אינה מושגת בהחבא, מתוך בושה
מסויימת, אלא בגלוי, מתוך להט אידיאולוגי
צדקני.
שימחה ארליך מדבר כרודן של רפוב־ליקת־תפוזים.
הוא מזהיר מפני ״פוטש״
של קציני־השלום. הוא מכריז מילחמה על
ציבורי־עובדים. הוא משבית מיפעלי-ענק.
הוא עורך ״מהפכים״.

המליצה המצלצלת, הפוזה המרשימה,
האקט ההפגנתי (המתגלה
לאחרימכן כחסר־תוכן) — כל
אדה מקנים לו מעמד של בגין־
במהדורת-כיס, או — ליתר-דיוק
— בגין־של-הכיס.
ך* שבתת ״אל־על״ מזכירה לא מעט
1 1את הפלישה ללבנון.
היא באה ״לגדוע את היד״ של האוייב.
הפעם אין זו ידו של האדיב החיצוני
אלא הפנימי — העובדים, שהוגדרו לא
פעם כ״סוכני-אש״ף״ וכ״מחבלים״.

הכל מוחלט בקדות־דעת, מבלי
לחשב את הדברים עד הסוף.

שאיפתם של העסקנים לתהילה מילחנד
תית, להיטותם להוכיח סוף־סוף את נכונות
האידיאולוגיה שבה הם דבקים, גברו
על שיקול־הדעת וההגיון.
התוצאה תהיה, בסופו של דבר, אותה
התוצאה: נסיגה מבלי להשיג יעד של
ממש, תוך גרימת פצעים שלא קל יהיה
לרפאם.

וגם האזהרה הטמונה במעשים
אלה היא אותה האזהרה: מישטר
הדון־קיחוטים, הלאומני והכדכלני,
עלול להוביל לאסון לאומי.

לאנשים
־!בונים!

777

־.נדנד
;לאומי
שהוא

מה שמגרה את חי׳כ הרב שלמה לורנץ
ומה שאינו מגרה את ח׳׳כ שימחה ארליך
8בישיבת סיעת המערך
בכנסת התקיים דיון על אירועי
שבת־הדמים. ח״כ אהרן
ידלין טען כי שר־הפנים, ד״ר
יוסף בורג, לא התנהג כשורה
כאשר לא קיצר את ביקורו
באירלנד ולא שב מייד לישראל,
השיב לו ח״כ אבא
אכן :״הוא לא יכול היה

לסגנו יחזקאל פלומין ואמר
לו :״פלומין, מה רוצים ממני
אגודת ישראל עם המישכבי-
זכר שלהם?״
81 שר העבודה־והרווחה,
ישראל כץ, הגיע לביקור
בקריית־שמונה, מייד לאחר ירי
הקטיושות. השר סייר בעיירה
וניגש לבחור שישב בצד ואמר

דבל או מי.

חיים טונור

מבלה חצי זמנו בישראל בחברת בני
מישפחתו. לאחרונה נראה באירועים
חברתיים בחברת בנו ה״ 17 עומר. בתו, ענת, חברת להקת הנח״ל,
ממשיכה את מסורת המישפחה ומנהלת רומן עם מפקד הלהקה.
גם אמה, גליה, ניהלה בשעתו רומן עם מפקד להקת הנח״ל —
חיים טופול. מישפחת טופול מכרה את דירתה המפוארת שנמיגדלי־וייצמן,
בתל־אביב, והיא משפצת את דירת״הגג הישנה שלהם.

](1חם בגין

1גרך השבוע ניקור רישמי על סיפונה של
הגדולה בנושאות־המטוסים של צי אר־צות־הברית,
נימיץ, שעגנה בנמל חיפה, שם אירח אותו קברניטה
של האוניה, קפטן ריצ׳רד גסקיל (מימין) .אחרי הביקור נפוצה
בחוגי הבוהמה הבדיחה הבאה: האמריקאים רצו להפיל את
בגין ולא ידעו איך. מה עשו ז חיפשו ומצאו בפיל מושלם לראש־הממשלה.
באוניה הוטמנה לבגין מלכודת. הוא נחטף והוחבא ואת
מקומו החל למלא הכפיל, שהמשיך בטכסים ומכהן מאז כראש־הממשלה.
כדאי לשים לב למעשיו הבאים וליחסיו עם ארה״ב.

לו :״נו, בחור, אתה לא מפחד
מהמצב ז״ השיב לו הבחור,
מבלי להביט לעברו :״אדוני
השר, אני מפחד רק מארליך.״
81 באחד מנאומיו בכנסת,
טען ראש־הממשלה מנחם
כנין כי הליכוד ״דבק במצעו״.
צעק לעברו שר־התחבורה לשעבר,
גד יעקובי, מספסלי האופוזיציה
:״זה מצע 1זה מצה
ומרור ! ״
! 8בדיון על שיחדור בנות
מצה״ל טען ח״כ אגודת יש ראל,
הרב שדמה לורנץ, בלהט
נגד גיוס בנות לצבא.
צעקה לעברו ח״כ שולמית
אלוני :״הרב לורנץ, מאלו טע מים
אתה טוען כי קיימת פריצות
בצה״ל?״ ענה לה הרב

לורנץ מעל דוכן הנואמים :
״גברת אלוני, אל תגרי אותי!״
— בהתכוונו, כנראה, לומר:
אל תגרי אותי לתשובה.
81 אשת-הפעלים החיפאית,
ציונה גסט, הציבה ליד הבוטיק
שלה שבמרכז הכרמל
שולחן החתמה של תנועת־הכד
חאה ״שלום עכשיו״ ,והחתימה
את חעוברים־והשבים. לפתע
הגיעה למקום המישטרה והח רימה
את החומר שהיה על
השולחן ואת השלטים. ציונה
דרשה מהשוטרים שיעצרו אותה,
או שירשמו לה דו״ח, אך
השוטרים סירבו בחיוך, ושניים
מהם אף חתמו על גלויות־מח־אה
העומדות להישלח לראש-
הממשלה. קודם לכן הצליחה

לשוב לישראל. היה עליו ליי עץ
לממשלת אירלנד בנושא
הטרור.״
8כששמעה ח״כ שולמית
אלוני את התבטאותו של שר־האוצר,
שימחה אדליד, כאילו
מיכתב הקצינים הוא
״פוטש״ ,צעקה לעבר ארליך
שישב בשולחן סמוך לשלה ב־מיזנון
הכנסת :״תראו מי מדבר
על פוטש ! הליברל הגדול
שהשתמט משירות בצה״ל!״
8בעת כנס המחאה ״שלום
עכשיו״ ,שהתקיים לפני כשבועיים
בתל־אביב, ניגשה קבוצת
מחתימים אל ח״כ אלוני, ביקשה
ממנה לחתום על עצומה.
השיבה אלוני :״כחברת־כנסת
איני יכולה לחתום על העצומה,
אחרת, כשאדבר עליה מעל
דוכן הכנסת, בגין יזרוק לי
שמה שיש לי להגיד אמרתי
כבר בזה שחתמתי על העצומה.״
ח״כים אחרים חתמו.
8בניסיון למנוע הצעת־חוק
למען התרת יחסים הומו־סכסואליים
בישראל עשו אנשי
אגודת ישראל ימים ולילות בקרב
חברי הקואליציה בכנסת.
ח״כ הרב מנחם פרוש ניגש
לשר־האוצר, שישב במיזנון ושעמד
לנסוע לחתונת בתו של
שר-הקליטה, דוד לוי, וביקש
ממנו לבוא באופן דחוף לישיבת
הסיעה. ארליך הסביר ש אין
לו זמן. אמר לו פרוש:
״ארליך, זאת שאלת חיים ומוות!״
ארליך נכנם לישיבה,
שמע במה דברים אמורים, יצא
מייד מבלי שיביע דיעה, ניגש

| 1*111 *111 11111/ך 1י 1ל 1סוכן הנסיעות ואיש יחסי־חציבור, שבמשך שנים היה מופיע
בקביעות במדורי הרכילות, עד שרבים פיקפקו אם הוא קיים באמת,

הוכיח השבוע את קיומו שוב. הוא התקבל לראיון אצל ראש־הממשלה מנחם בגין, כדי לספר לו
על מיבצע צליינות מאמריקה שהצליח לארגן: ביקורם של 1200 צליינים אוואנגליסטים, בראשותה
של רות קארטר סטפלטון, אחותו של נשיא ארצות״הברית, שהיא מנהיגת הכנסיה האוואנגליסטית.
בגין הבטיח לקבל את פניה, אבל סירב לשלוח לאחות הנשיא מיכתב ברכה לרגל הביקור. יש
הטוענים כי בגין נסוג ממשלוח המיכתב בלחץ חוגים דתיים, הטוענים כי רות קארטר היא מיסיונרית.

המולם הזה 2119

אנשינו ציונה להחתים אנשי ביקורת
של מס־הכנסה, שבאו לערוך
אצלה ביקורת ספרים.
81 דקות אחדות אחרי ש הוחרם
שולחנה של ציונה,
צילצל אליה השחקן שדמה
ט ר ־ אכא, שעמד אף הוא עם
שולחך החתמה, בהדר, וסיפר
לה כי גם אצלו ביקרה המיש־טרה
והחרימה את החומר ורד
שלטים.
81 מאז צצו השמועות על
פרישה אפשרית של ח״ב ד״ש
זאב (״סטף״) ורטהיימר מהכנסת,
החלה מזכירת סיעת
ד״ש בכנסת, פטדה לדי, לגלות
סימני-עצבנות. לוי נמצאת
במקום ה־ 17 ברשימת
מועמדי ד״ש לכנסת, ואם יפרוש
ורטהיימר היא תהפוך חב-
רת־כנסת במקומו.
81 כשהסתבר כי בכנסת יש
שני ח״כים בעלי שם זהה,
יגאל כהן מסיעת לע״מ ו־יגאל
כהן מחטיבת חרות,
החליטו להטיל מטבע והמפסיד
ישנה את שמו. ח״כ כהן מחרות
הפסיד, והוסיף לשמו את

שפיט, מדוע הקימו התעשיינים
קול צעקה כאשר עלו
מחירי־הדלק. אמר טימור :
״אפילו שר־התשתית־והאנרגיה,
יצחק מודעי, שהוא תע-
שיין־לשעבר, אינו מבין את
קול צעקתכם.״ השיב שביט:
״לפי ההיסטוריה היהודית, המשומדים
הם היהודים הכי
גרועים.״
81 על יחסם של האמריקאים
לשביתות ולשובתים סיפר השבוע
המשורר חיים חפר,
קונסול ישראל בלוס־אנג׳לס,
שבא לביקור בארץ. הקונסוליה
לא טיפלה בצוותים של שתי
האוניות הישראליות, שהוש בתו
בקליפורניה, במיסגרת
שביתת־הימאים. אחרי שצי״ם
ניתקה את קווי־הטלפון לאוניות,
והפסיקה את אספקת המזון
לצוותים, התארגנה פעולה
גדולה בקרב ציבור היורדים
המארוקאים בעיר. הם
סיפקו לצוותים מזון בשפע וב איכות
שכדוגמתם לא ראו מעולם.
באחד הימים הופיעה
תיזמורת גדולה על הרציף מול
האוניות וערכה קונצרט חגיגי

1 1 11;0 1 ׳*^1ן 1 ¥הכנר הנודע, היה אורח בפתיחת תערוכתה של הציירת עדית פאנק,
בגלרייה ׳ 13׳/2,״ בתל־אניב. צוקרמן, השוהה במשך מרבית הזמן בחו״ל,

רכש שנתיים מציוריה של פאנק, שנמכרו כולם בערב הפתיחה. עדית כל־כך התרגשה מיפגישתה עם
הכנר הנערץ עליה; שלא שמה לב כלל לאורחת חשובה נוספת, שהגיעה לפתיחת התערוכה — הזמרת
הצרפתיה ברברה. בתמונה: צוקרמן עם הציירת (באמצע) ואשתו. נושאי הציורים היו אנשי הקירקס.

מהבמה, טעה. המצחיקן טוב יה
צפיר ממשיך להנחות אותה
במושבים ובקיבוצים, והוא
משתף בה כאנשי-צוות את העיתונאית
עדית גע,מן, את
עמיתו דוב־י גד, את מאיר
עוזיאל ורבים אחרים העושים
מהעניין חלטורה.
81 הסאטיריקאי מאיר עוזי אל
הלך השבוע ליד בית סו־קולוב
וראה תיק ג׳יימס בונד
חשוד על המידרכה. הוא ניגש

לו לא הזמינו אותי לסיידר.״
! 8ללישכת העיתונות הממשלתית
כוכב חדש: ליאורה
ניר, אחותו של הכתב הצבאי
של הטלוויזיה עמירם ניר,
וקריינית גלי צה״ל לשעבר.
ליאורה נתגלתה על־ידי מנהל
לישכת העיתונות זאב חפץ,
כאשר התנדבה לעבוד במרכז
הקומוניקציה שהוקם בתיאטרון
ירושלים לרגל ביקורו של
הנשיא אנוואר אד־פא־

ראובן בריחום

שחקן הקולנוע והתיאטרון הישראלי, שהה לאחרונה חצי שנה בהוליווד,
שם ניסה לעניין מפיקים בשלושה רעיונות לסרטים חדשים, והקים
חברת הפקה משלו עם המפיק הישראלי יורם בן־עמי היושב כיום בלוס־אנג׳לס. בעת שהותו שם היה
בר״יותם אורח כבוד בחגיגת יום־ההולדת ה״ 50 לספר הצמרת, הישראלי־לשעבר, וידאל ששון, החולש
כיום על אימפריה של תמרוקי נשים הנושאת את שמו. בחגיגה שנערכה במלון בוורלי״וילשר, השתתפו
רבים מכוכבי הוליווד. בתמונה נראה בר־יותם (משמאל) ליד וידאל ששון, כשהוא לוחץ את ידו של
השחקן האמריקאי המפורסם ויפה-התואר רוברט סטאק ולידם השחקן הכושי אנתוני פארגאס.

השם אורגד. כעת, אם ייבחר
יצחק נכון לנשיא, תתעורר
הבעייה מחדש. במקומו של
נבון יבוא איש ההתיישבות העובדת
אברהם כץ, ואילו
בכנסת יש כבר ח״כ אחד בשם
זה, ח״ב אברהם כץ הליברלי,
שהוא יו״ר מחלקת הנוער
והחלוץ בסוכנות.
81 ביום השישי התנהל בקפה
כסית בתל־אביב ויכוח
קולני בין המשורר יהודה
(״יבי״) בן־יהודה לבין ה מחזאי
יוסף מוגדי. יבי האשים
את מונדי בגרפומניה, ו־מונדי
האשים את יבי בעקרות
מחשבתית. המריבה הקולנית
התפתחה כימעט לתיגרת־ידיים,
עד שהתערב בה הצייר אורי
ליפשיץ, שהשלים בין הש ניים
ולאחר שתיית כמה כוסיות
קוניאק סיימו השלושה
את המריבה בשירת האינטרנציונל.

העיתונאי צכי טימור
שאל את נשיא התאחדות התעשיינים,
אברהם (״בומה״)
העולם הזה 2119

לשובתים. למרבה צערם של
הימאים, היה זה קונצרט של
יצירות קלאסיות. השריף המקומי
סירב לפעול נגד השובתים,
מחשש פן יביא על
עצמו את זעם האיגוד החזק
והרדיקלי של הסוורים, שגם
סירבו לפרוק מיטען מן האוניות.
הימאים עצמם הוטסו
בינתיים ארצה על־חשבון
צי״נז, על פי הוראת בית־המישפט
האמריקאי.
-81 שני צוותים ישראליים
של רשת הטלוויזיה האמריקאית
אן־בי־סי זכו במחווה
בלתי-רגילה מצדו של הקריין
הנודע ג׳ון צ׳נסלר. ראשי
הצוותים, יוסי גרינברג ופטר
סלע, זכו בכבוד נדיר:
צ׳נסלר, שאינו נוהג לקרוא
בשמות צוותי הטלוויזיה, קרא,
בעת שהשניים דיווחו מהמיל-
חמה בדרום־לבנון :״וכעת
יוסי גרינברג ופטר סלע מישראל.״
סלע, בעלה של השח קנית
שלומית נתיב, המשחקת
לצידה של מנרי רייס־

דייוויס בהצגת כולם עם כולם,
וגרינברג הביאו איתם מ־המילחמה
עשרות פיתקאות ובהן
מיספרי טלפון. למרות עומס
העבודה קיבלו פקידות
אן־בי־סי הוראה לטלפן למיש־פחות
ולמסור ד״ש מהבנים ב־שדה־הקרב.

ראשי רשות־השידור נדהמו
בשבוע שעבר כאשר נודע
להם כי אחת הדמויות המפורסמות
ביותר בעולם הטלוויזיה
הבינלאומי, יושבת-
ראש אי־טי־וי, קונצרך הטל־וויזיה
הבריטי הגדול, ליידי
פלאודן מבקרת בארץ. מג-
כ״ל רשות־השידור, יצחק
לי בני, מיהר לקשור קשר עם
הליידי פלאודן, והשניים נפגשו
לשיחה ממושכת. רק אז
נתגלתה הסיבה האמיתית לביקורה
בארץ. אחותה נשואה
לאחד מבעלי המלון הירושלמי
אמרילן! קולוני, והיא באה לבקרה.

8מי שחשב שתוכנית הטלוויזיה
תשע בריבוע ירדה

נוח מחם

בעליו של הצהרון ידיעות אחרונות, היה פעיל
ביותר בקרב המו״לים של העיתונות היומית,
שדחפו לקראת פשרה עם אנשי איגוד העיתונאים לשם הפסקת
שביתתם בשבוע שעבר. אבל במהלך המו״מ התעקש מוזס שה־מיקדמה
שתשולם לעיתונאים תהיה בשיעור של * 70 ממשכורת
חודשית אחת ולא * .75 כששאלו אותו מדוע הוא מתעקש על
* ,5השיב :״כי זה פחות.״ בתמונה נראה מוזס (שני משמאל)
משיק כוסיות לחיים בטכס חתימת ההסכם על סיום השביתה,
כשעמו לוי יצחק הירושלמי (ראשון משמאל) יו״ר האיגוד הארצי
של עיתונאי ישראל, יוסף קרני מהנהלת על־המשמר (שני מימין)
ושלמה שמגר, יו״ר איגוד העיתונאים התל־אביבי (מימין),

אל חתיק, פתח אותו בזהירות
ונדהם לגלות בו 2500 דולאר,
קשורים בגומייה. עוזיאל המשיך
לחטט וגילה עוד אקדח
ומיכתב המיועד לבית־ד,חרושת
נאות. בירור קצר העלה כי
בית־חרושת זה שייך לקיבוץ
יד-מרדכי. עוזיאל התקשר עם
הקיבוץ הארצי, החזיר את התיק
האבוד לקיבוץ. כשנשאל
על ידי חבריו מה קיבל בתמורה
על יושרו, חשיב :״אפי-

דאת. ליאורה עבדה ביחד ענ
אשת יחסי־הציבור של עירייו
ירושלים, איה עשת, שהי)
ידידת אחיה, וגילתה כישורינ
בלתי־רגילים עד כדי כך, שחפץ
מינה אותה לאחר מכן
כאחראית על מרכז הקומוניקציה
בבנייני האומה, בעת ביקורו
של שר־החוץ מוחמד
איכראהים כאמל. בימיב
אלו מונתה ליאורה כעוזרת!
הראשית של חפץ.

עדיונק שי,יזע! י, ו**1-ו ע נה, עט הניעט יו(1נ.זו /׳.נ״׳ הונעזפה נ.ג. הזננד הנודנג נא אדזנה
כחנוכת המרכז לסטודנטים שהוקם בתרומתו על הר הצופים. ראה כתבה נעמוד ( .5תצלום

גי הג ג ם

היהודי

כל מה שאני הולך לכתוב עכשיו הוא לא חדש. זה לא
אופנתי וגם לא הצעקה האחרונה. אין לי גם שום פירסומאי
מתוחכם שימציא לי איזה גימיק מבריק או ג׳ינגל עליז
לקדם את המכירות. כל מה שאני הולד לכתוב עכשיו הוא
ישן ומיושן, ישן ומיושן כמעט כמו בני האדם. ולד תמכור
משהו אנושי בדור הג׳ינס ששותה קווינס.
למה בכלל נזכרתי ביושן הזקן הזה? כי שוב ושוב
כולם מדברים על בעיית השטחים ומה לעשות איתם. יש
אפילו, ככה קראתי בעיתונים, ויכוח אם יש או אין להחזיק
בכל השטחים, בחלק ניכר מהשטחים, בחלק גדול מהשט חים,
בחלק בינוני של השטחים, בחלק קטן של השטחים,
בחלק מיזערי של השטחים, ואולי יש או אין לוותר בכלל
כנ״ל. שטחים, שטחים, שטחים, שטחים, שטחים (קווה־ קווה־קווה,
עוד שטחים.׳).
וכאן נכנס העניין הזה המיושן והוא עניין בני האדם.
בשטחים האלו, שבהם מדובר, גרים בני אדם. אני יודע

.בבלא

ה רו ס•

בלתי ניפרד ממדינת ישראל״ ,הוא נכון ואמיתי בדיוק כמו
הסיסמה המבריקה ״עם קינלי כיף להיות צמא״.

וזה אולי המקום להזכיר עוד דבר ישן — שאין בישראל
דמוקרטיה ושאין בישראל חופש ביטוי ושאין בישראל שום
דבר מכל הדברים היפים שאנחנו מוכרים על עצמנו בתור
גימיקים לייצוא. נכון, לשני שליש מהאוכלוסיה יש את
כל הדברים האלו, ורק לשליש אחד אין שום דבר מכל
הדברים האלו. ושני שליש זה רוב. ואם לרוב יש את כל
הזכויות ולמיעוט אין בכלל זכויות הרי זה, כידוע, דמוקרטיה
מופלאה. ולפי הקריטריון הזה גם גרמניה הנאצית (זה לא
נעים) היתה דמוקרטיה נפלאה (זה לא נורא) .רגע, רגע
ומה עם המיעוט היהודי י (וברוסיה יותר טוב?).
איזה דמוקרטיה יש בשטחים המשוחררים י איזה חופש
ביטוי יש ביהודה ושומרון? בכלל, כולנו יודעים איך חיים
אנשים בלונדון, מרסיי, ניו־יורק או פריז (אנשים מבקשים
מכבי!) ,אך איך חיים אנשים בשכם, רמאללה, ג׳נין או
ירושלים?
לפעמים מגיעים לכאן עיתונים מלונדון, מרסיי, ניו־יורק
או פריז, ודווקא שם כתוב קצת על איך חיים אנשים
בשטחים. שם כתוב איך מוציאים בלילה ילדים, נשים
וזקנים (כמו בג׳ינגל האהוב על בגין) ,ועושים להם התעמ לות
בחצר המושל, שם כתוב איך מקצצים שיער ארוך של
נערים במזמרה (וכשאומר נער אחד ״אבל גם אצלכם,
היהודים, יש נערים עם שיער ארוך,״ עונה לו המשחרר
המזמר ״כן, אבל אתם לא בני־אדם שם כתוב איך
זורקים כוחות השיחרור רימוני עשן לתוך כיתות בית־ספר
ונערים קופצים מן החלונות, שם מספרים איך נכנסים
המשחררים לגן ילדים ושוברים בו את כל החלונות בגלל
שהם ראו צמיג מונח בחוץ, שם מספרים כל מיני שקרים
שאנחנו לא רוצים בכלל לשמוע מהם.
כי פה דמוקרטיה, ופה טוב, ופה בסדר ופה ניפלא,
ואף אחד לא יהרוס לנו את האידיליה עם עובדות. לא
חביבי, עלינו לא יעבדו עם עובדות.
פה עוצרים עיתונאית בגלל שהיא צילמה ״חריגים״
כאלה, ובגלל שהיא רצתה או התכוונה לכתוב עליהם, פה,
ביהודה ושומרון, שהם חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל,
שהיא הדמוקרטיה היחידה בביצים, ביצים, ביצים.
ובאמת, כמה זמן עוד אפשר יהיה לבלבל את הביצים
עם היוצרות?
תתפלאו, אבל אני דווקא הושב שיש לכם זכות לחיות,
ושיש לכם זכות להגדרה עצמית ושגם זכות למדינה יש
לכם. אבל, תתפלאו עוד יותר, דווקא אתם הם אלו שתגרמו
שתאבדו את זכותכם למדינה, ואת זכותכם להגדרה עצמית,
ואולי גם את זכותכם לחיות.
מתחילים

שזה לא נעים (ועכשיו כולם בי חד: אבל זה לא נורא),
אבל מה לע שות?
לשטחים אפשר לקרוא בכל מיני שמות ולעשות איתם
סל מיני ספקולציות חופשי על תבאר, אבל יעם ׳בני־אדם
זה קצת יותר קשה.
לשטחים אפשר לקרוא משוחררים, או יהודה ושומרון,
או יוסף ויצחק, או צביקה ודני. אבל זה לא יעזור. כי בני
האדם שגרים שם הם לא משוחררים, והם לא יהודה ושומרון,
ולא יוסף ויצחק וגם לא צביקה ודני.
בני האדם הגרים בשטחים נמצאים תחת שלטון כיבוש,
ואנחנו כולנו (יהודה ושומרון ויוסף ויצחק וצביקה ודני)
הכובשים.
ושום משחקי מילים של שום פירסומאי מתוחכם לא
יעזור כאן. כי ג׳ינגל עליז כמו ״יהודה ושומרון הם חלק

להימאס על כולם, על

לגליון זה
מצורפת
ת מונ ה
א מנו תי ת
מרהיבה

דיין
בו כ ה
דרוש אותה
ממונו העיתונים

למה? כי אתם
העולם.
אם עד היום יש קונצנזוס עולמי כללי (כולל ״אויבי
ועוכרי ושונאי ישראל״) שיש לכם זכות קיום כמדינה
עצמאית בגבולות ,67 הרי שהיום מתחיל הקונצנזוס הזה
להיסדק ולהתערער (ודווקא אצל ״אוהבי וידידי ומוקירי
ישראל״) .היום מתחיל העולם להבין עם מי באמת יש לו
עסק. היום מתחילים להציג אותנו בעולם כעוד רודזיה,
דרום־אפריקה וגרמניה הנאצית,כעוד מדינה שאין לה זכות
קיום בכלל. כבר לא מציגים אותנו כמדינה מטופשת עם
בעיות איומות. היום מציגים אותנו כמדינה איומה עם
בעיות מטופשות. אנחנו עוד מדינה שאיבדה את הלגיטי מיות,
אנחנו עוד מדינה שדמה הפקר, אנחנו עוד מדינה
שיכולה ללכת לעזאזל.
אז כמו שכבר אמרתי, אני דווקא רוצה שתהיה לכם
מדינה, אבל אם אתם דווקא מתעקשים שלא — אז אני
מה איכפת לי בעצם?

\ פה1גם הפלסטיני 1כצא הין ןן ראצ

שיחות גקא היו

אוו׳ אבנו׳ ממשיך לדווח עד שיחותיו עם אנשי־צמות ואנשים ברחוב

לקראה אוקטובר

ן */יידתי כ״עיר המתים״ של קא־
1/היר, שהיא עיר־בתוך־עיר. זהו שטה־ענק
לרגלי המצודה העתיקה של צלאח־אל־דין,
החולשת על העיר כולה. בעיר־המתים
מתגוררים בין חצי מיליון למיליון
תושבים.
בדיווחים העיתונאים עושה עובדה זו
רושם מחריד. איך יכולים מאות אלפי בני־אדם
לגור בבית־קברות? לעיני השומע
מצטיירת תמונה של מישפחות המתגוללות
בין קברים, של מצבות המשמשות במיטות
או בשולחנות.
המציאות שונה לגמרי. למצרים יש יחם
מייוחד מאד למתים — אותו יחס שגרם,
בשעתו, לפרעונים להקים את הפיראמידוה
המופלאות כאחוזות־קבר. כאשר מישפחה
מצרית קוברת את יקירה, היא מקימה לא
פעם בית קטן ליד הקבר. בבית זה היא
מבקרת מדי פעם כדי להתייחד במשך
יום, ואף יממה, עם המת היקר.
בגבור מצוקת הדיור בכרך, שצמח תוך
שנים מעטות מעיר של שני מיליונים ל כוורת
אנושית של שמונה-תישעה מיליונים,
נמצא שימוש יעיל יותר לבתים אלה.
עיר־המתים התאכלסה. כל מישפחה גרה
לה שם בבית קטן כזה, ליד קיברו של
קרוב־מישפהה או זר. בכל בית יש חדר
אחד או שניים, ולפעמים גם מירפסת.
לכל בית חצר, שבו נמצא קבר או כמה
קברים. בסך הכל אין התנאים שם רעים
יותר מאשר בשכונות־העוני בעיר. אי
בכפרים שמהם באו דיירים אלה.

אני. כשאני משיב שאני ישראלי,
הוא אומר די :״בוא אתי, אני
אראה דך את הקבר •טל היהודים.״

אחרונה נחוג כאן בר־מיצווה לפני עשר
שנים. הקהילה מורכבת כולה מזקנים ונד
זקנות.

אני הולך אחריו, בין שורות של קברים,
אל אחת הפינות. אני שובר לי את הלאש :
אילו יהודים י האם לחמו יהודים בצבא
המצרי במילחמת־העצמאות, בסיני?

״כולנו ׳ פנסיונרים,״ אומר״״ די
אחד משני הקשישים כמקום, כצרפתית.

פיתרון
התעלומה חרוט על לוח
שיש גדול. כערבית כתוב :״באן
קבורים הרוגי האוייב״.
מסתבר שכאן נקברו כמה חללי צה״ל
של מילחמת ששת־הימים ויום־הכיפורים.
השמות נמחקו מן השיש. נראה כי הגופות
הוצאו והועברו לישראל.

מוחמד סיד־אחמד
אש״ף קיים

תחסין באשיר
המצרים הם ערבים

ף, נעתי אל בית־הקברות מסימטה
י 1צדדית, ונכנסתי דרך פירצה בגדר.
הסתובבתי בין הקברים — כולם קברי־אחים
— ובחנתי את התאריכים הרשומים
על לוחות־השיש.
לפני היה פרוש מעין ספר על תולדות
המילחמות, שדפיו הם לוחות־שיש. כל
מילחמות ישראל — ממילחמת־העצמאית,
דרך סיני וששת״הימים, עד יום־הכיפורים.
התוארים הישנים של הצבא המצרי מופיעים
על המצבות של ,1956 התוארים החדשים
על מצבות ששת־הימים, ההתשה
ויום־הכיפורים.
באחת הפינות מתנוססים על המצבות
צלבים. כאן קבורים החיילים הקופטיים,
שנפלו לצר אחיהם המוסלמים.

ליד שורה ארוכה של קברים עדיין מונחים
זרים, חלקם קמל, חלקם עוד טרי.
התאריך מלמד מי המונחים כאן — חללי
פעולת־הקומנדו בלארנאקה. סרן, סגנים,
סמלים, חיילים.
מאי־שם צץ השומר הצעיר של בית-
הקברות. הוא מגיש לי פרח. אני מניח
אותו בדומיה על קבר חללי לארנאקה.

השומר מתעניין לדעת מניין

אחד הנוכחים מדבר בזילזול על פולחן־
הערביות .״זוהי גזענות מגוחכת, בדיוק
כמו הציונות,״ הוא אומר .״מישהו המציא
תורה שלמה על הדיוקן הערבי — איך
נראה אף ערבי, פה ערבי, שיער ערבי.
הכל שטויות.״
אבל גם הגא מודה שיש סולידריות ערבית.
עובדה :״האם לא הושטנו את כל
העזרה האפשרית ללוחמי־השיחרור האל־ג׳יריים,
בלי כל תמורה וחשבון?״

* ,ן חוו כ חי ם כיהט .־!דיים היא עי״
׳ בית, אבל גם שונה מעמי־ערב אח רים.
תחסין באשיר, פקיד בכיר במישרד־החוץ,
לשעבר דוברו של הנשיא אל-
סאדאת, מסביר את אחד הגורמים להבדל.
לפני מילחמת־העולם הראשונה היה ה־המיזרח
הערבי משועבד לשילטון העות־מאני.
הוא ביקש ישועה מידי אוייבי ה־עותומאנים
— הבריטים. כך נולד המרד
הערבי, בהנהגת מישפחת ההאשמים. ואילו
המצרים היו אז משועבדים לבריטים, ורבים
מהם אהדו את העותומאנים. הקצין המצרי
שהיה אחד מראשי התנועה הלאומית ה ערבית
בראשית המאה, עזיז עלי אל־מצרי,
אסר במילחמת־העולם הראשונה על אוהדיו
למרוד בתורכים, ורק לאחר מכן, במהלך
המילחמה, שינה את דעתו.
הניגוד בין שני הזרמים הערביים הסתיים
רק ב־ ,1954 כאשר יצאו הבריטים
סופית ממצריים. אך נראה כי הפער לא
נסתם לגמרי. הוא מופיע מדי פעם מחדש.
ערכתי מעין מחקר פרטי. שאלתי מצרים
רבים: מה אתה יותר, מצרי או ערבי?

התשובה הבימעט־אחידה הי
תה: אני קודם כד מצרי, אהר-בך
ערכי.
הכפילות המצרית-ערבית בתודעתו של
האדם המצרי מזכירה, איכשהו, את הכפילות
הישראלית־יהודית בתודעת האדם ה ישראלי.
הרעיון של ניתוק ישראל מן
העם היהודי קיים אצלנו רק בשוליים,
בקבוצה הזעירה של הכנענים, וגם במצריים
הרעיון ה״פרעוני״ הוא שולי.

קנו ותדלי צה־יו

הרגשה מוזרה — ראיית המיל•
המה מן הצד השני. כשאנו חושכים
על חללי המי,לחמות, עומדים לנגד
עינינו הכנים של הורים שכולים
ישראליים. הללי האוייב הם, לכל
היותר, סטאטיסטיקה. רק כאן, בדממה
הדקה של כית-הקכרות הענקי,
חשים לפתע כי חדלי האוייב
היו גם הם כני־אדם חיים, כנים של
אמהות ואבות.

דיות״ .עד כמה מרגייטים המצרים
את עצמם בערכים? מה ערבי ומה
מצרי בתודעתו של המצרי המצוי

נמו ׳שואדים ויתודיס

לאחרונה השלימה הממשלה עם
המצב והיא, מעבירה קווי מים והשמל
לתוך עיר*,המתים. פה ושם
אפשר לראות אנטנות המתנוססות
מעל לקכרים.
אפשר לטייל במשך שעות לאורך הרחובות
הקטנים והגדולים של עיר זו, שאינם
מרוצפים, לקרוא את הכתבות העתיקות
לזכר מתים מלפני עשרות או אף מאות
שנים, להתבונן במיסגדים העתיקים הפזורים
בשטח זה למכביר.
באחד הטיולים האלה הגעתי, באקראי,
לבית־הקברות הצבאי הענקי, שבו קבורים
כל חללי קאהיר במילחמות ישראל.

אין גבול ברור בין ישראליות ויהדות,
גבול ברור כזה אינו קיים
גם כין ערכיות ומצריות. יש גבול
מטושטש, והוא זז מדי פעם —
פעם לכיוון האחד ופעם לשני.
סעד זגדול באשה
הצבא תומך

מוצטפה אל־נחאס באשה
הוואפד חוזר
(כששאלתי על כך אלוף ישראלי, הביע
את הסברה כי נקברו שם טייסים שניספו
בשמי מצריים).

מונות מישזאו
ף מישיר שי ביידהננסה הבדוי, ביב
״ קאהיר, ערימה גדולה של מצות. על
התיבות רשום: תוצרת ישראל. הגבאי
הזקן מסביר לי שהם הגיעו דרך שווייץ.
הביקור בבית־הכנסת עצוב. בפעם ה
לאסוף
מניין. על השולחנות מונחים ספרי-
תפילה ישנים, רובם דדלשוניים, בעברית רשומים בעמודי־הפתיחה
ובצרפתית.
שמות הבעלים־לשעבר, אנשי הקהילה ש אינם
עוד.
עזרת־הנשים, כך מספרים לי, הורדה
מזמן מן היציע לאולם. מיספר המתפללים
קטן מדי, מכדי לפזר אותו בבניין הגדול.
״כשיבוא השלום, יבקרו כאן ישראלים
רבים שהם יוצאי־מצריים, והבניין יתמלא
שוב חיים,״ אני מנסה לנחם את הקשישים.
״אם ירצה השם,״ עונה אחד מהם, בלי
תיקווה. איש מהם אינו יודע עברית.
כעבור כמה שעות, בארוחודערב בבית
פרטי, פגשתי יהודי מסוג אחר. מסתבר
שיש יהודים בקאהיר, שאינם באים לבית־הכנסת.
אחד המוזמנים לארוחה היה עורך-
דין יהודי, בעל לשון חריפה, המעורה
בחברה המצרית ככל מצרי אחר. הוא איש
השמאל, ונחשב כאחד מאנשי־הצמרת ב-
מיקצועו. גם אשתו הנאה היא יהודיה.

אני מוביל את השיחה לנושא
המעניין אותי :״ערביות״ ו״מצ־

בימי גמאל עבד־אל־נאצר נעה המטוטלת
לעבר הערביות. יתכן שעבד־אל-
נאצר ראה בלאומיות הכל־ערבית גם מכשיר
להשתלטות מצרית על אוצרות״הנפט
של המיפרץ. אולם נאצר נכשל, וכיום
נעה המטוטלת לכיוון ההפוך. המצריות
מתחזקת על חשבון הערביות.
אך אין אשלייה גדולה יותר מזו האומרת
שאפשר להביא את המצרים לניתוק
מן העולם הערבי, ולהצטמקות בלאומיות
מצרית־גרידא. מי שבונה על כך חשביו
מדיני — למשל, חשבון של שלום נפרד
עם מצריים, על חשבון שאר הערבים —
עולה על דרך מסוכנת. שלום כזה, אם
הוא בכלל אפשרי, לא יחזיק מעמד. במוקדם
או במאוחר תזוז המטוטלת שוב
לכיוון ההפוך.

״אנחנו לב,העולם הערכי,״ חוזרים
ואומרים המצרים ככד שיחה.
דרך מצריים אפשר להגיע לשלום
עם העולם הערכי כולו. ואילו שלום
נפרד יניב פירות זמניים כילכד.
הוספתי ושאלתי: לאיזה חלק של העולה
הערבי מרגיש המצרי את עצמו קרוב
ביותר?

כד הנשאלים הזכירו, כמדינה הערבית
הקרובה ביותר, את סודאן.
אחריה הוזכרו סוריה והפלסטינים.
המערב הערבי (אל־מע׳רב או המגרב)

* 1**101א* 1*1 *1

שלושה על מעטפה אתת 5 . ,
בול מצרי (באמצע) המפאר את הנשיא אל־סאדאת כ,,איש השלום״; בול לובי (מימין)
המוקדש ליום־השנה התשיעי של הקרב בכראמה בין צה״ל וכוחות אש״ף, עם הסיסמה
נראה רחוק, למרות הקירבה הפוליטית זר
נוכחית למארוקו. גם המיזרח — נסיכויות-
הנפט, סעודיה ועיראק — נראה רחוק.
היחס לסעודים הוא דו־ערכי מאד. דווקא
מלון שרתון מלא סעודים ושייכים מנסי־כויות־הנפט.
הם לבושים כברואים עניים,
אך ריח־הנפט אופף אותם. בערב אפשר
למצוא אותם בקאזינו, בקומה השניה של
המלון, לרוב בלבוש אירופי. למצרים הכניסה
אסורה שם. אלפי דולארים מחליפים
ירייה במהירות, ליד שולחנות הרולטה
ומישחק־הקלפים ( 21״בלאק־ג׳אק״).
מטעמי נוסטלגיה ביקרתי בצחארא־סיטי,
מועדוך הלילה השוכן באוהל־ענק
מאחרי הפיראמידות של גיזה. שם התרחשה
בשעתו אותה חווייה חד־פעמית,
כאשר ביקורם של עשרות עיתונאים ישראליים
הוליד אורגיה של התיידדות שלא
תישכח על־ידי הנוכחים.
הפעם האווירה אחרת. הייתי, כמובן,
הישראלי היחידי במקום. תיירים שונים
— יפאנים, אוסטרים, צרפתים — טבעו
בים של סעודים שופעי־כסף.
אחרי ריקודי־הבטן החל זמר עממי שר
שיר מאולתר, אינסופי. מלצר הביא לו
שטר כסף, ולחש לו משהו באוזן. מבלי
להפסיק הקדיש הזמר את הבתים הבאים
לידידות סעודיה־מצריים, למלך האלה ה דגול,
ירום הודו, שטרות־הכסף הסעודיים
זרמו לבמה, ועימם גדלה ההתלהבות הפרו־סעודית
של הזמר.
תמהתי מה הוא מרגיש בלבו.

בשיחות־אקראי יעם נוצרים שונים,
לא היה קשה לעמוד על הרגשות
האמיתיים. הם כזים לסעד
דים, הנראים להם בפראי־מידכר
לעומת מצריים עתיקת־התרבות.

אכן, מיסתוריות דרכי אללה, שמיקם את
אוצרות־הנפט האגדתיים בארצות כימעט־ריקות,
שנסיכיהן מבזבזים סכומי־עתק, בעוד
שהשפע הזה דרוש כל־כך למצריים.
שעליה לכלכל כימעט 40 מיליון נפש.
המצב בסעודיה מרתק, כמובן, את המצרים.
שמועות רבות מרחפות בחלל .״בכל
רגע יכולה לפרוץ שם מהפכה,״ אמר לי
מדען חשוב, שחזר לא מכבר מריאד .״כת
של קצינים יכולה לתפוס את השילטון.״
״יכולה לפרוץ הפיכה, שבראשה יעמוד
אחד הנסיכים של בית־המלוכר״״ חיווה
את דעתו מומחה מצרי.
ברור, שכל שינוי בשילטון בסעידיה
יהיה בעל השפעה עצומה על העולם ה ערבי,
ועל העולם כולו. לא מכבר יצא
באירופה ספר־מתח בשם ההתמוטטות טל
,1979 המתאר כיצד נחרב העולם בעיקבות
נסיון איראני להשתלט על שדות־הנפט
של סעודיה. בספר יש לישראלים, כמובן,
יד בעניין.

אין ספק שאחד המניעים של
יוזמת אל־סאדאת היה ליטול את
ההגמוניה כעולם הערכי מידי הסעודים,
שהחזיקו כה. כשנים האח רונות.
זוהי אחת הסיכות להסתייגות
הבולטת שבה מתייחסת סעודיה
ליוזמה זו. הרעיון של ״ציר
מצרי־ישראלי״ ,המרחף כקאהיר,
צמח גם הוא על רקע זה.

מצרי נבון אחד פיתח באוזני תסריט
על העומד להתרחש אם יכון בסעודיה
שילטון רדיקלי, אנטי־אמריקאי. לדעתו
תתהווה אז מהדורה חדשה של הקשר
האנגלו־צרפתי־ישראלי של ,1956 אחרי
הלאמת תעלת־סואץ בידי גמאל עבד־אל־נאצר.
הפעם יהיה זה קשר איראני־ישר־אלי־מצרי,
שיפעל בחסות האמריקאים וישתלט
על שדות־הנפט.
״הסעודים עדיין חוששים מפני איראן,״
אמר לי איש־עסקים המעורה בעניינים

8למןיחשו - ,דוזשק
^ יעות שונות ששמעתי בשיחותי ב!
מצריים :
״תסביר לנו, מה זה ביטחון בעיני היש ראלים?
היכן הגבול? בגדאד? קאהיר?
בנגאזי? הרי בכל מקום תקימו התנח לויות,
וכדי להבטיח את הביטחון שלהן
יהיה עליכם לכבוש עוד שטח, ושם תקימו
התנחלויות חדשות. מה יהיה הסוף?״

״יש קו־טלפון ישיר כין ירושלים
ודמשק. זה בטוח לגמרי. הבד מתואם
ביניכם.״

״אצלנו אדם אחד מחליט בכל. הוא איש
מזהיר. אבל תמיד חשבנו שאצלכם זה
אחרת, שאצלכם הרבה אנשים מחליטים.
עכשיו מסתבר לנו שגם אצלכם אדם אחד
מחליט את הכל לבדו.״
״הערבים הכי גרועים הם הלובים. פראי-

״הניצחון יושג בכוח הרובה״; ובול סודאני (משמאל) המוקדש לבישוף קאפוצ׳י, אשר
״נאסר על־ידי הציונות״ .כל הבולים האלה נקנו בעת ובעונה אחת בדואר המרכזי
בקאהיר, שם מוצגים בחלון־ראווה ומוצעים למכירה בולי כל המדינות הערביות.
כל אדם הקונה. בולים אלה בסניף הדואר המרכזי יכול להחתימם בו במקום.
אדם. פרימיטיביים. הם לא רק רעים מבחינה
פוליטית. הם רעים ביכלל. תמיד
גורמים לצרות.״

״סאדאת לא יכול לוותר עד מילימטר
של סיני. אילו עשה זאת,
הייתי אני עצמי קם נגדו. הוא לא
יכול גם להקריב את הפלסטינים.
אם יעשה זאת, יפול.״

חמס ו שר אשי ר
* י עשה־הזוועה בכביש־החוף, וה-
^ 1פלישה הישראלית ללבנון בעיקבד
תיה׳ החזירו את העניין הפלסטיני למרכז
התודעה הפוליטית בקאהיר.

אין אוהסים את הפלסטינים.
מגרשים סטודנטים פלסטיניים פעלתניים.
אד הכד מבינים כי כלי
הפלסטינים, השלום לא יצלח.
נקודת־השקפה מעניינת ביותר השמיע
באוזני מוחמד סיד־אחמד, הוגה־הדיעות השמאלי

״לולא היה אש״ף קיים, הייתם צריכים
להמציא אותו.
״באש״ף קיימים, בזעיר אנפין, כל המגמות
המצויות בעולם הערבי כלפי ישראל.
ישנם אנשי־סירוב, השוללים את עצם
קיום ישראל, לצד אנשים כמו סעיד חמא־מי
המנוח, הרוצים לחיות עימה בשלום.
יש אנשי שמאל וימין, מתונים וקיצונים,
טרוריסטים ושוחרי־שלום.
״יאסר עראפאת מחזיק את כל החבילה

הזאת ביחד. זהו הכישרון המייוחד שלו.

״אם תגיעו לידי הידברות עם
אש״ף, יהיה לכם מגע עם כל המגמות
בעודם הערכי כעת ובעונה
אחת. אם תסתדרו עם אש״ף, הס תדרתם
עם כולן. אם תחתמו עד
שלום עם אש״ף, סילקתם את הפעייה
כולה. שום מגמה לא תישאר
כחוץ.
״זה צריך להיות שווה •עבורכם יותר מכל
דבר אחר!״
האם המעשה בכביש־החוף אינו מעיד
שהמתונים נעלמו מתוך אש״ף?
בהחלט לא. המעשה היה מסר לישראל.
למצריים ולעולם כולו :״לא הולך בלעדינו.
בלי הפלסטינים, בלי אש״ף, בל
החשבונות שלכם יתקלקלו. אנחנו יכולים
להפוך כל קערה על פיה.״
אך אין פירוש הדבר שהפלסטינים אינם
רוצים להיות בפנים. רוב המצרים הבקיאים
בענייו עדיין משוכנעים שאם ייפתח
הפתח לפני עראפאת, הוא יבוא ברצון
לשולחן המשא־והמתן. אך כאשר ישראל
סוגרת את הדלת על מנעול ובריח — מה
הוא יכול לעשות?

אגב, אישיות מצרית אחת הקפידה
לציין באוזני שעראפאת לא
היה כדכנון כאשר שוגרה הקפוצה
לכצע את מעשה־הטרור כישראל.
הוא שהה כגרמניה המיזרחית,
אחרי ביקורו כמוסקכה. רק אחרי
המעשה, מיהר הכיתה. אודי בוצע
המעשה כולו מאחורי גבו ץ
הקרע בין סאדאת ועראפאת אינו הראשון,
וגם לא הסופי. אחת הגירסות המתהלכות
בקאהיר היא שעראפאת התרגז על
אל־סאדאת, מפני שהיה נדמה לו ששיטו
בו. כידוע, נכח עראפאת בפרלמנט המצרי,
כאשר הכריז אל־סאדאת לראשונה על
כוונתו לנסוע לירושלים. המנהיג הפלסטיני
לא מחא כפיים, אך גם לא מחה בו
במקום. הגירסה היא שכלל לא ידע מה
עומד להתרחש. נאומו של אל־סאדאת
הפתיע והדהים אותו, ועל כן לא הגיב
מייד. הדבר הזיק למעמדו בתוך אש״ף
וגרם לרינונים כאילו היה שותף לתיבנון
היוזמה, המתעלמת מאש״ף.
על כל פנים, עראפאת לא שינה, לדעת
המומחים המצריים, את עמדתו. הוא הש תתף
באופן הפגנתי בהלוויית סעיד חמאמי,
חוזה השלום עם ישראל, שנרצח בלונדון.
הוא לא הסתייג מעיסאם אל־סארטאווי,
האיש שקיים את המגעים עם המועצה
הישראלית, שחייב בפומבי את יוזמת אל־סאדאת.

האופציות פתוחות.

התאוץ־ הנא. אוקטובו
ה יקרה אם יימשך הקיפאון במשא-
ומתן הישראלי־מצרי?
אין חושבים על התפתחויות דרמאהיות
פיתאומיות. מעמדו של אל-סאדאת איתן
דיו, כדי שיוכל להרשות לעצמו להמתין.
לא תהיה מילחמה מיידית, וגם לא מהפכה
מיידית.
(המשך בעמוד )42

1 25

מן העתונות

מבוטחי ״צובר״ של הסנה ן
לא סבלו השנה מתת״ביטוח

^ בעקבות הפרסומים האחרונים. בי
• :רוב הדירות המבוטחות בארץ נמצ־
1יאות בתת׳ביטוח נראה. כי תכנית
:״ביטוח צובר״ של ״הסנה*.הצדיקה
את הציפיות שתלו בה עם ה׳
י פעלתה, ל 6ני כשנה. בשנת 1976
החלה חברת ״הסנה״ בהפעלת תכנית
הביטוח המהפכנית, מהמתקדמות
בעולם בכוונה לפתור את בעיות
הביטוח הנובעות מקצב הגידול
האינפלציוני.

הבעיה העיקרית שגורמת האינפלציה
בתחום הביטוח היא הצורך
לשנות חדשות לבקרים את סכום
הביטוח על מנת להמנע מסכנה של
תת־ביטוח. שיעור האינפלציה, ש הגיע
השנה לכ־ 4097 והפהפך הכלכלי
של חודש אוקטובר. שהעלה
את שמי הרכוש בלירות ישראליות
בשל הפיחות הממשי שהיה בערך
הלירה, גרמו בהכרח לחשיפה אוטו מטית
של מבוטחים לתת־ביטוח. מבוטחי
״ביטוח צובר״ לא סבלו מחשיפה
כזאת, שבן התכנית נותנת
כיסוי מראש בסכומי הביטוח להתפתחויות
כאלה.
תכנית ״ביטוח צובר״ מותאמת
לסקטורים השונים, כגון בתים פר טיים,
בתי* עסק, בתי מלאכה. ותעשיה.
בתכנית מעמיסים על סכום
הבטוח המקורי. בתחילת הבימות
את השיעור האינפלציוני הצפוי,
שיעור הנקבע ע״י הלקוח עצמו
בענפי המעשיר. השוגים. המבוטח
משלם פרמיה חלקית בלבד, היות
ונלקחת בחשבון העובדה. כי האינפלציה
היא הדרגתית.

בביטוח מבני מגורים הוכנס שינוי
מהפכני במחשבה הביטו׳ בכך.
שערך הביטוח נקבע ע״י החברה ולא
ע״י הלקוח. זאת במגמה לסייע
בידי ציבור בעלי הדירות. המתקשה
להבחין בץ שווי הדירה לבטוח
(ערך הבניה מחדש) ,לבין שוויה
המסחרי (הכולל גם את ערך
הקרקע והמוניטין) ובכך משלם, לעתים
קרובות. פרמיה מיותרת.

ביטוח ״צובר״ לבניינים כולל גם |
ביטוח כינון. כלומר. אין ניכויי של |
פחת או בלאי בעת תשלום הפי״ |
צוי. המבוטח מזוכה בערך המלא;
של הבניה מחדש.
תכנית צובר היא היחידה מסוגה )
בארץ ומשתווה לתכניות ביטוח \
מתקדמות ביותר של חברות הבי־(
טוח המקצועיות הגדולות הפועלות •: 1 היום באירופה.
..מבט 78ו\ 13.

תבנית הביטוח היטיבה החנינה ע לי!
בטני תת־ביטוה

ביטוח צובר

עול __

הסנה
ע יע*ד־*זר| י חנ די בי טו רו ס-ג״גוז־

העולם הזה 2119

!ודידה שווה כשני מיויון
היו״ו הציע 200 ארו
הממשלה קבעה מחיו שר 230 איו

וווו 1...

חדירה בירושלים ל מדוע היא ניח ש לי דרל שוו בוי

׳ ר רל ש ע בד ישראל ישעיהו ואשתו
!ף* אשר עוזב פקיד־בכיר, או אפילו
* י שר, את מישותו, נוהגים לעיתים
הפקידים שעבדו במחיצתו לאסוף ביניהם
כסף כדי לקנות לו שי. המדינה אינה
נותנת לפקיד בכיר כמו שאינה נותנת לכל
פקיד אחר, שי מסויים, מלבד המגיע לו
מקרנות הפיצויים והגימלאות.

אולם מתברר שכאשר עוזב
יושב־ראש הכנסת את תפקידו, מעניקה
לו המדינה שי השווה מיליונים.
כך קהה עם יושב־ראש הכנסת
לשעבר, ישראל ישעיהו,
אשר קיבל מהמדינה את דירת
השרד של יושכי-ראש הכנסת כמחיר
אפסי.
מייד לאחר הבחירות, היה ברור לישראל
ישעיהו כי הוא יצטרך לפנות את די-
רת־השרד של יושב־ראש הכנסת, ברחוב
הגדוד העברי 5בבירה. הפרידה מדירת־השרד
היתה קשה על ישעיהו, וזאת
משני טעמים. האחד: הוא אהב דירה זו,
שבה הושקע כסף רב בשיפוצים ובקניית
ריהוט יקר, בתקופה שבה היה ישעיהו
יושב-ראש. כסף שהיה כמובן כסף ציבורי,
ושבא מקופת הכנסת. הסיבה השנייה :
ישעיהו נשאר עדיין קשור לכנסת, למרות
שאין הוא היושב־ראש שלה, ואפילו אינו
חבר־כנסת. חברי הכנסת התשיעית רואים
כימעט מדי שבוע את ישעיהו, כשהוא

יושב במיזנון* או נכנס ללישכתו של
היושב־ראש הנוכחי, יצחק שמיר. ישעיהו
החליט לכתוב, כמה ספרים על הכנסת.
הוא מסרב לומר מה בדיוק נושא הספרים
או אם הוא כותב אותם בשיתוף־פעולה,
כספי או אחר, עם הכנסת. בגלל שתי סיבות
אלה רצה ישעיהו להישאר בדירת השרד
של יושבי-ראש הכנסת, למרות ש כיום
הוא אזרח מן השורה.

פרידה קשה
מ די ר ה
ף ץ חילה קבע ישעיהו עובדות בש י
• טח. הוא פשוט לא פינה את הדירה,
למרות שיש לו וילה פרטית משלו ברחוב
חומה־ומיגדל בחולון. בשבועות הראשונים
לא פנה אליו איש כדי לבקשו לפנות
את הדירה, או לפחות לשלם עבורה
שכר־דירה לקופת המדינה. רק אחרי ש התעוררה
בעיית מגוריו של היושב־ראש
הנוכחי בירושלים, נערכו גישושים אצק
ישעיהו בדבר הפינוי.
איש לא דרש מישעיהו שכר־דירה עבור
* בעת שישעיהו כיהן כיושב־ראש
הכנסת, הוא אכל רק בלישכתו, ולא ב־מיונון,
וזאת משום שהארוחות בלישכה
הן על־חשבון תקציב האירוח.

החודשים שבהם הוא התגורר בדירת-
הפאר חינם אין כסף. שכר־הדירה לדירה
כזאת בירושלים הוא כיום כ־ 6000ל״י
לחודש. ישעיהו הודיע אז כי הוא רוצה
לרכוש את הדירה, על תכולתה ועל השיפוצים
שנערכו בה. מינהל־המשק הממשלתי
במישרד־האוצר, שלו שייכות כל
דירות־השרד של הממשלה, הסכים לכך
מייד.
אז החל משא־ומתן ארוך ומייגע בין
מישרד־האוצר לבין יושב־ראש הכנסת
לשעבר. ישעיהו עצמו ניהל את המשא-
ומתן עם הד״ר משה מאייר, מנהל היחידה
במישרד־האוצר, האחראית לנושא. על
פי הנוהג, כאשר מוכרת המדינה דירה
השייכת לה, היא מזמינה מעריך ממשלתי,
הקובע את מחיר הדירה. כאשר קיי מים
חילוקי-דעות בין המוכר (המדינה)
לבין הקונה, והקונה אינו מסכים לההער־כה
של השמאי הממשלתי, מוזמן לעיתים
שמאי ניטראלי, פרטי.

אולם ישעיהו לא המתין עד להערכת,
המעריך־ הממשלתי. הוא
קבע כי הוא מובן לשלם סכום של

200 אלף לירות כילכד עכור דירה

בכך קבע ישעיהו סטנדרטים לגבי המחיר
של הדירה. ברור לגמרי כי הדירה,
בקומה השנייה של הבית ברחוב הגדוד
העברי ,5שווה הרבה יותר.
בשנת ,1974 כאשר ישעיהו עוד היה יו־שב־ראש
הכנסת, הוא הורה לעובדי־הכנ-
סת לערוך בה שיפוץ כללי. בין היתר
נשברו קירות פנימיים וניבנו מחדש, הוח לפו
כל אינסטלצית החשמל והמים בדירה
הנמצאת בבית חדש־יחסית, הוזמן שיש
איטלקי, אשר נבחר אישית על-ידי הגב רת
ישעיהו בחנות שיש ירושלים בבירה.
השיש הוצב בשתי המירפסות ובמיטבח,
כאשר הגברת ישעיהו מזמינה לוח גדול
ומייוחד של שיש לכיור, ושיש מייוחד
לחיתוך ירקות. הדירה נצבעה ועל חלק
מהקירות הודבק טפט יקר.
אולם כל אלה לא הספיקו למישפחת
היושב־ראש. הרהיטים שהיו בדירה הוצאו
ממנה. הוזמן ריהוט חדש, שכלל גם שני
שטיחים בערך של 90 אלף לירות, ונת־
(המשך בעמוד )30

_ 1 217

במדינה העם
מעשה־־הזוועה שלא דיץ־ן

במהירות הבזק נפוצה
הידיעה :״המחבלים נחתו
בחוף ראשון־לציון.״
הכל המתינו לזוועה...
אחת הבדיחות הנפוצות1בארץ ד,יא שאסור
לספר בה בדיחות, מפני שכל בדיחה
הופכת מציאות.
ביום השישי שעבר התלוצץ אחד האגד
נים בקפה כסית בתל־אביב, שאחרי מע-
שה־הזוועה בכביש-החוף כבר אין אירגוני-
הפיידאיון צריכים ׳לשגר אנשים לארץ. די
להם ׳בהנחת סירות נטושות בחוף, פעם
כאן ופעם שם, כדי להחזיק את המדינה
במתח ביטחוני מתמיד.
כבר ביום הראשון השבוע התגשמה בדי חה
זו והפכה מציאות.
הזרועות הופעלו. מסתבר שאין גם
צורך בהנחת הסירות עצמן. די בשמועה
על כך.
׳באותו ערב נפוצו שמועות כאילו נמצאו
סירות נטושות בחוף ראשודלצ״ון, או: בתים,
או אשקלון! .מייד הופעלו כל זרועות
הלחימה בטירור. למרות שביתת הרדיו והטלוויזיה,
נפוצה השמועה במהירות הבזק.
פרטים מפרטים שונים נוספו בתהליך זה,
עד שאיש לא פיקפק עוד בנכונותה (ראה
להלן).
לא הי,תה זיו בדיחה מצחיקה, כי היא
הוכיחה עד כמה מוחשית הסכנה לחיי האזרחים
בארץ, ועד כמה מודעים האזרחים
לסכנה זיו.

מה הועילה:הפלישה? תוך כדי כה
ומבלי!שאיש שם לוב! ,מוכיח מעשה־ד,זוועה־שלא־היה
גם עד כמה היתה הפלישה ל-
דרום־לבנון חסרת־ערך לגבי מטרתה המעשית
המוצהרת.
נראה כי לא עלה בדעת איש מקרב האזרחים
או מקרב האחראים על זרועות־הביטחון,
כי כיבוש דרום־יהלבניון משמש
ערובה למניעת הישנותם של מעשי־טירור
כמו זה: שבכביש־החוף. שהירי אילו האמינו
בכך, לא היו מתייחסים ברצינות לשמועה
הכוזבת יעל מעשה נוסף מאותו סוג.
הפלישה נועדה ״לגדוע את היד״ .נראה
כי איש אינו מאמין שהיד נגדעה בפעולה
מאסיבית זו, שקוממה את העולם נגד
ישראל ׳והותירה אחריה ׳חורבן והרס בממדים,
נוראים.

השט חי ם ה מו חזקי ם
הנמרה בימעצד

״א3י איטיב אותר
עם הזוגות!״
צעק החוקר ע? העיתונאית
מרמאללה, ואיים זהבותח
פעם נודעה רמונדה טוויל בתואר ״הנמרה
משכם״ .אז גרמה צרות צרורות למושל
הצבאי שם. כי העיתונאית הסוערת, אשתו
של בנקאי שמרני ואמם של חמישה ילדים,
׳שימשה מקשרת ׳בלתי־רישימית בין עיתונאי
כיל העולם לבין המתרחש בגדה־המער־בית.
מושל
שכם נשם לרווחה כאשד העתיקה
מישפחת טוויל את מגוריה לרמאללה, אך

עיתונאית טוויל(בעת סיקור הפגנה ברמאללה)
אסור לצלם חריגים
בשביל מושל רמאללה החלה תקופה קשה.
כיל ״חריג״ של מחיות־הביטחון בעיר, כל
הפגנה של תלמידים, כל מיקרה של מעצר
או הטלת רימון־עשן הגיע לידיעת העיתונות
העולמית בתיווכה של רימונידה היפה.
בתקופת ממשלתו של יצחק רבין, הוטל
על מזונדה מעצריביית ממושך. הטלפון
ישלה ינותק ,׳והיא לא הורשתה לצאית מביתה.
דק אחרי התערבותם של אישים בינלאומיים
׳והפיכתה לגיבורה בכלי-התיקשו-
רת העולמיים, בוטל מעצר זה, שלא היה לו
תקדים.
״התנהגות חריגה״ .לפני שבועיים
נעצרה רמונזזה טווייל ,׳והפעם הושמה במעצר
בבית־המעצר שיל המישטרה במיג־רש
הרוסים בירושלים. השילטונות הדליפו

תחשוד ברצח -
איש גוש־אמוו׳

ץ׳ ץ* עשר שעות מצאו שני אנשים את מותם, בשבוע שעבר,
המחליפה, נוטלת את אנשי מישמרת הלילה עד לשכונת מחנה־בצומת
מוזיאון רוקפלר שבירושלים המזרחית.
יהודה, שם הם משוחררים לבתיהם.
בשעות הלילה של היום השלישי ניצב חייל המילואים אברהם
אולם באותו הבוקר לא המתין איש הג״א הדתי עד לבוא
ייטש ( )31 בתחנה לאיסוף טרמפיסטים שבצומת. דויטש, בעל
הניידת. בשעה שש בבוקר הוא עזב את מישמרתו. הוא לא הלך
כנות למכירת סיגריות, שהה באותו ערב בביתו, שבשכונת
לכיוון ביתו וגם לא לכיוון תחנת־האוטובוסים השניה. במקום
רית־מנחם בירושלים, עם אשתו ושני ילדיו הקטנים, אחרי
ללכת לעבר שער יפו, הלך לכיוון שער האריות. משם עשה
הגיע לחופשה קצרה מיחידת המילואים שלו, המוצבת בבקעת־דרכו
לכיוון צומת רוקפלר, הנמצאת כמה מאות מטרים צפונית
ירדן. בשעה שבע בערב עזב את ביתו בדרכו חזרה ליחידה.
לשער.
כעבור שעה לערך, בעת שניצב בודד בטרמפיאדה שמול
בשעה שש וחצי לערך הוא נתקל בקבוצת הפועלים הערבים
חנת־הדלק הסמוכה, הגיחו מתוך החשיכה ברחוב השומם שלוש
ופתח באש לעברם. על פי הגירסה הראשונית של האיש, כש גויות.
אחת מהן ירתה בראשו של דויטש, שנפל מתבוסס בדמו.
הסכים סוף־סוף לפתוח את פיו, הוא ירה מתוך בהלה. לטענתו,
יא הועבר לבית־החולים הדסה בירושלים, שם נקבע מותו.
קיבלו הוא וחבריו עוד באותו הלילה, בעיקבות רצח דויטש,
בבוקר שלמחרת חלפה קבוצת פועלים ערבים ליד המקום
הוראות לגלות עירנות מירבית מול ניסיונות התנקשות ופיגוע
נוספים של חבלנים. לדבריו הוא היה בדרכו לביתו שעה שהוקף
בו נרצח דויטש. השעה היתה קרוב לשש וחצי בבוקר, כשלפתע
:יח מולם איש הג״א לבוש מדים ובידו תת־מיקלע עוזי. הוא
על-ידי קבוצת ערבים. אחד מהם, לטענתו, נגע בו במרפקו, ואז
זח לעברם באש מטווח בינוני. היריות פגעו בחליל טחאן בן
חשש כי עומדים להתנקש בחייו. הוא פתח, לדבריו, בירי מתוך
׳ ,20 תושב הכפר הערבי ראס אל־עמוד. הוא מת במקום, כשגופו
התגוננות עצמית, .
:וקב כדורים.

רוצחיו של אברהם דויטש לא נתפסו. רוצחו של חליל טחאן
> 7ולס תו ד כדי מהלך החקירה נחשפו פרטים נוספים על
:פס זמן קצר אחרי הירי. מייד אחרי שירה את הצרור לעבר
האיש. החשד הראשון שהתעורר בקרב חוקריו היה כי האיש
הסמוכים.
:וצת הפועלים הערבים הוא נמלט לעבר אחד הרחובות
משתייך לאנשי הליגה־להגנד*,יהודית של הרב מאיר כהנא. עדויות
זד מחבריו של ההרוג, בלוויית קצין־סיור של המישטרה, פתחו
שונות סיפרו כי בשעתו הוא היה מפעילי הליגה בירושלים ואף
זירדף אחריו. הם הצליחו לעוצרו במרחק של כמה מאות
השתתף בכמה מהפגנותיה. אולם אנשי הליגה הכחישו דברים
זרים ממקום הרצח.
אלה, טענו כי האיש לא השתייך אל אירגונם מעולם בצורה
איש הג״א נראה מבוהל ונפחד כשנעצר. הוא סירב להוציא
רשמית.
!יו מילה ולהסביר את סיבות הירי שלו. גם כשהובא לבית-
חשד שני היה כי האיש נמנה עם אנשי גוש־אמונים וכי הירי
שפט שמר על שתיקתו. שמו נאסר לפירסום ואיפול הוטל על
שלו לעבר הפועלים הערבים לא היד, אלא מעשה נקמה, ממניעים
;לך חקירתו.
לאומניים, על רצח החייל אברהם דויטש לילה קודם לכן.
הרושם שיכול היה להיווצר תחילה הוא, שרק המיקרה העיוור
מסתבר, כי היורה אומנם מוכר בקרב אנשי גוש־אמונים, והיה
א שגרם למותם של אברהם דויטש וחליל טחאן באותו המקום
אחד מפעילי הגוש. ולא רק זאת, אלא שבתקופה מסויימת הוא
:מו, ובנסיבות דומות. אולם חקירתו של האיש שירה לעבר
נמנה אף עם גרעין גוש־אמונים שהתנחל ב״עיר־ר,תמרים״
:וצת הפועלים העלתה חשד מבוסס למדי, כי צירוף שני מעשי־ביריחו.
יצח
לא היה מיקרי כלל וכלל.
כאשר נודעה זהותו של היורה לאנשי גוש־אמונים הם ניסו
להכחיש כל קשר עימו. ברור כי השתייכותו של ד,יורד, לגוש־י

אמונים עלולה להטיל כתם כבד על הגוש כולו ועל האנשים
* שמועות על ההתנקשות בחייו של חייל המילואים דויטש,
המצטרפים אליו. על מנת לטשטש את הקשר, טענו אנשי גוש-
• פשטו עוד באותו הלילה בכל רחבי ירושלים. בין השאר
אמונים כי החשוד ברצח, איש הג״א, לא היה מעולם חבר ההת הגיעו
גם לרחבת הכותל המערבי. במקום שהתה קבוצת
נחלות ביריחו, גם אם ביקר או שהה בה, כיוון שלא שילם את
לי הג״א, המופקדת על שמירת הביטחון ברחבת״הכותל. במשך
מיסי־החבר שחברי ההתנחלות משלמים לגוש.
הלילה העסיק אותם סיפור ההתנקשות שהגיע לאוזניהם.
ניסיונות הטישטוש לגבי השתייכותו הפוליטית של החשוד־ד
מהם היד, נסער במיוחד. היה זה איש הג״א דתי, תושב
ברצח לא הסתיימו בגוש־אמונים. על פי ידיעות מאנשי הפרק ונת
בית־וגן הירושלמית, בן .42
ליטות הצבאית קיימת ככל הנראה מגמה להאשים את האיש
״אסור לעבור בשתיקה על מה שעשו החבלנים,״ אמר לחבריו,
בהריגה ולא ברצח בכוונה תחילה. כדי להצדיק זאת, לא תועלה
ככל הנראה בביודהמשפט גם פרשת השתייכותו לגוש-אמונים.
יו לנקום את הדם היהודי השפוך.״
כבר בשלב החקירה החלו נפוצות שמועות כי החשוד ברצח
האיש לא המתין הרבה. חקירת המישטרה והמישטרד,־הצבאית־מעורער
בנפשו ובלתי־אחראי למעשיו. אם אומנם תועלה טענה
קרת, שיחזרה את מה שאירע אחר־כך.
מישמרת הלילה ברחבת הכותל המערבי מסתיימת בכל בוקר
כזו, יהיה בכך משום הטלת כתם גם על המישטרה וצה״ל, שהפקידו
1ה שבע. אז מגיעה ניידת מישטרתית המביאה את המישמרת
בידי אדם שמצבו נשק, והטילו עליו תפקידי שמירה.

לעיתונות בי המעצר נעשה משום שרמוג־דה
נכחה בהפגנת־תלמ״דים, וצילמה שם
״התנהגות חריגה שיל אנשי כוחות־ד,ביטחון״
.לרמונדה לא הותר להיפגש עם איש,
גם לא עם בעלה או פרקליטה.
כמה שעות לפני -מעצרה טילפינה רמיונדה
לעיתונאים ישראליים, הודיעה להם כי כיו־חוודד,ביטחון
הטילו רימ׳ני־עשן לתוך
כיתות סגורות בבית־ספר ליד בית־לחם,
וכי ׳תלמידים אחדים נפצעו בעת שקפצו
מחלונות כיתותיהם בקומה השנייה. למרות
ההכחשות, הסתבר •לאחר־מכן כי הידיעה
היתד, נכונה.
אחרי ימי־המעצר יד,׳ראשונים פשטה ה־שמועה
כי שילטונות־הביטחון התכוונו לשחררה,
אלא שאחת מזרועות-ר,ביטחון התנגדה
לכך. אנשי גוף זה רוצים להאשים
את רמונדה בהשתייכות לאיירגון-פידאיוין.
רסונדה, שערכה מסעות נרחבים בעולם והופיעה
בוויכוחים פומביים בכלי־התיקשורית
העולמיים ובקמפוסים לצד נציגים של
אש״ף, הכחישה בתוקף השתייכות אירגו-
נית מעין זו.
״זונה״ ו״חיה״ .השבוע, ערב צאתו
לקפריסין (ראה להלן) נפגש עורך־הדין
שלה, אמנון זיכרוני, עם העצירה. בעיק־בזת
פגישה זו מיהר לשגר מיכתב לשר־הביטחון,
עזר וייצמן, שהתיר את הפגישה.

וזו לשון המיבתב:

בידוע לך, עצורה׳ הגיב׳ טוויל על פי הצו
בדבר הוראות ביטחון, ואנוכי מטפל בענייניה
המי/שפטיים.
בעת ׳מעצרה נחקרת מרשתי בנושאים
שונים: ,ואין בכוונתי להתערב בחקירתה
כל יעוד — יעל פני הדברים — הכל נעשה
כדין.
היום ביקרתי אצל הגב׳ טוויל על־פי
אישור מיייוחד, ואיני מוצא לנכון להביא
לידיעתך בדחיפות את העובדות הבאות,
הנוגעות לחקירתה.
אל הצוות אישר חקר יאת מרשתי, הצטרף
חוקר חדש המכונה ״אבו־ג׳מיל״ ,שהעניק
לחקירה כיוון חדש.
במהלך חקירתו ׳מפעיל אותו אבדג׳מיל
אמצעים שיונים כלפי מרשתי: הוא מאיים
עליה בעינויים פיסיים, מכנה אותה ״זונה״
וכינויים דומים, מבטיח לה כי ישכן אותה
ייחד עם זונות, מכנה איותה ״חייה״ ,וכיו׳.
יחס בזה הוא מחפיר, ואין להרשות אותו.
חוקרי
מרשתי מתכוונים להניעה להודות
כי נפגשה עם א״ש פת׳׳ח אבדג׳יהד, ולטע-
נית מרשתי זוהי עלילה שטפל עלייה עמית
למיקצוע, עיתונאי משכם. אין חוקרי מרש תי
בודקים טענה זו שלה, ועל כן אבקשך
להניעם לעשות כך.
יאשר לתנאי-מעצרה של מרשתי: היא
מוחזקת במעצר בתא יבודד, ונמנעת ממינה
האפשרות להכניס ספרים אל תאיה. משתמעת
מכאן כוונה לשבור את רוחה של מרשתי,
כוונה שאינה חוקית.
אבקשך, איפוא, לייתן דעתך בדחיפות
לדברים אלה. אבקשך לתת הוראות לחקור
את מרשתי באופן הוגן, ולא להפוך אותה
מטרה לכיניויי־גניאי וליעלביונות, ולא להש תמש
לרעד, בעובדת היותה יאשה.
כן אבקשך להורות להיטיב את תנאי
מעצרה של הגב׳ טוויל. היא עצורה 13
ימים, ועתה הוארך מעצרה בעוד שיבער,
ימים. על-יפי הדין אין המעצר אמצעי
״לשכנע״ את מרשתי להודות בדברים שלא
חטאה בהם, ועל כן אבקשך להורות להתיר
למרשיתי להכניס לתאה ספרים ו־אמצעי-פתיבה,
ולנהוג בה באורח מכובד.
מעצר מינהלי. השבוע קיבל הפרקליט
הודעה: הוחלט שלא להביא את טוויל
העולם הזה 2119

לפני בית־מישפט צבאי או אזרחי. תחת
זאת ׳נגזר עלייה מעצר מינהלי של חודש
ימים.

ה כנ ס ת
ע 1לוע1ה סינלני־דרן־ עצוב ,

ך* ההכנות למסיבה הגדולה באילת, היו ביום הששי
י 1האחרון בעיצומן בכפר של רפי נלסון. מטוסים פרטיים
נחתו משך כל שעות היום בנמל־התעופה הקטן של העיר והביאו
אורחים שמיהרו להתיר׳את עניבותיהם ולהסיר את מיקטרוניהם.
רק בשעות הערב הגיעה הבשורה המרה: פראנק סינטרה,
האיש שהזמין את המסיבה, החליט שלא לבוא.

כצעדים משועממים
צועדת הכגסת התשיעית
אד ימי־הכיניים
״אני לא יודעת מה לעשיות. אני מייוא-
שת!״ קראה חברת־הכנסת שולמית אלוני,
שאינה ידועה כמי שנוטה לדיכאון נפשי.
דבריה של הח״כ״ת, המהווה סיעת־יחיד,
היו סיכום מתאים לשנתה הראשונה של
הכנסת התשיעית, שיצאה השבוע לפגרה.
לאיש מחבריה אין ספק בכך שזוהי
הכנסת הגרועה ביותר שהייתה אי־פעם.
העדרות חברי־הכנסת הגיעה לשפל שלא
היה כדוגמתו. שוליחן־הממישלה ריק בה באופן
קבוע, הרף כל ההבטחות שהבטיח
הליכוד ערב הבחירות.
מבחינת הרמה, דומות רוב הסיעות ל־מידבר־שממה.
אפשר לספור באצבעות יד
אחת את הח״כים שהם גם פעילים, גם
רציניים וגם בעלי־רמה. סיעת־המערך הי־דלדלה
כליל, אחרי שאחד מאחרוני הפרלמנטרים
הרציניים, חיים צדוק, התפטר
מן הכנסת בבחילה. הליכוד הכניס לכנסת
עדר שיל אפסים. סיעת ד״ש מספקת לכנסת
מדי-פעם, ביעל כורחה, מידה של הומור,
אך כסיעה היא מהווה רוח־רפאים.
הח״כים נשארו במיזגץ. השבוע
האחרון של ׳מושיב־החורף עמד בסימן כמה
אירועים, שסומלו את הכנסת היתשיעיית :
י• ״חוק המשתמטות״ ,המשחרר בגלוי
כל בת משירוית־חובה בצה״ל אם היא מוסרת
הצהרה כוזבת על היותה דתית, נת קבל.
חוק זה היה אחד מתנאי אגודת ישר אל
להצטרפותה לקואליציה של מנחם בגין.
הגשתו על־ידי ממשלה ׳שערכה זה עתה
את, מ״לחמת־ר,ליטאני, והמובילה את המדי נה
׳למצב שבו גוברים הסיכויים למילחמה
חדשה, היא שערורייה הזועקת לשמיים.
החוק נתקבל למרות ׳שהיה רוב נגדו.
חברי־הכנסת של המערך וד״ש, ביניהם
כמה שרים־לשעבר, פשוט לא טרחו לעבור
מן המיז נון יאל אולם־המליאה להצבעה.
י י• הכנסת* דחתה את התיקון לחוק הפלילי,
שנועד להתיר יחסים הומו-סכסוא-
ליים ׳בהסכמה יבין מבוגרים. הצעת-חוק זו
הוגשה ׳בכנסת השביעית על-ידי אורי אבנ־רי,
ואז כימעט נתקבלה, אחרי ישכל חברי-
הכנסת בעלי־יהרמה הצביעו בעדה. היה
צפוי שתתקבל בכנסת השמינית או התשיעית.
כאשר
הגיע מועיד ההצבעה, אחרי ויכוח
אינפנטילי ששיקף את רמת הכנסת, היה
,רוב למחייב, התיקון. יו״ר הושיבה פשוט
דחה את ההצבעה ,׳בתירוץ פורמלי. הדתיים
יערכו מסע נמרץ, וכאשר הגיע המועד החדש
להצביע היה רוב נגד התיקון. החוק
הישן׳ שיבוטל בכל ארצות-התרבות, נשאר
על כינו.
י• הצעה־לסדר־הווס של אגודת־י׳שראל
נגד השתלות-לב הועבר לדיון בוועדה ׳—
נוהל פרלמנטרי שנועד להביע את יחסה
החיובי של הכנסת להצעה.
אמנם נטוש ׳ויכוח רפואי על כדאיותן
ישל השתלות־לב, אך ההצעה שליח״ב שלמה
לורנץ אינה רלוונטית לוויכוח זה. לורנץ
הוא אוייב מושבע וותיק לכל צורות ה־קידמה
הרפואית, מטעמים של השקפה
דתית חשוכה.
שלושה אירועים פרלמנטריים אלה ׳שיקפו
היטב את רוח הכנסת, הצועדת בצעדים
משועממים לעבר ימי-הביניים.

יחסי חוץ
מסע ]עוכר! ב צידו

עורך וחדין הישראלי יצא
לקפריסין לאסוף חומר —
דגיה? ש 8מערכת
הסברה 7מען המדיגה
לפני עיורך-הידיין אמנון זיכרוני עמדה
בעייה המציקה לאזרחים ישראליים רבים
היוצאים לחוץ־לארץ: כיצד גם להיות
שלמים עם עצמם וגם להגן על שמה הטוב,
או הלא־כיל-כך־טיוב, של מדיינת ישראל.
זיכרוני יצא בתחילת השבוע שעבר לקפריסין,
יחד עם עורך־דין נוסף ממישרדו,
אביגדור פלדמן, כדי לאסוף שם חומר ה־
(המשך בעמוד )32
העולם הזה 2119

נלסון,
שידע כי ביום המתיחות הבינלאומי תהיה שביתה בעיתונים,
המציא כמה ימים קודם לכן סיפור, כאילו הוא ואורחיו ראו
צוללת בחוף כפר הנופש שלו. אילת כולה קיבלה את הסיפור
כאמת מוחלטת ומעריב אף הקדיש לו מקום נכבד בעמוד הראשון.

ביום השישי האחרון הופיעה בעיתונות ידיעה על שתי סירות
שגרמו לבהלת־שווא בחוף ראשודלציון. ידיעה זו הציתה, כפי
הנראה, את דימיונו החולני של מישהו שהיתה לו גישה אל
מכונית שבה נמצא מכשיר־קשר.
עובד ״אגרקסקו״ ,חיים מורדוך, נסע בשעה 8.30 בערב
בסביבות נס־ציונה וקלט במכשיר המוטורולה שבמכוניתו את
הלידה שגו חינו השהועוח
הקריאה :״הצילו, הצילו ! מחבלים יורים עלינו ! זאת שעל־ידי
נהרגה ! יש עוד פצועים 1הנה הם באים !״ מייד לאחר-מכן
נשמע קול אחר, שנידמה למורדוך כבעל מיבטא מיזרחי :״עזה,
עזה!״ מורדוך המבוהל מיהר לעבר בסיס המישמר האזרחי,
ברחוב הראשי של נס־ציונה, והזעיק אליו את מפקד הבסיס.

1הםהרגולאותה !,,
ורייד עם מפקד המישמר האזרחי של העיירה לא קלטו קרי!
אות אזעקה נוספות. לכן מיהרו במכוניתו של מורדוך לעבר
גיבעה סמוכה כדי לנסות ולקלוט טוב יותר. ואומנם אז נשמעה
קריאה נוספת :״הם הרגו לי אותה. אני משדר מעזה.״
זה הספיק כדי להקפיץ את המדינה כולה על הרגליים. ההודעה
הראשונה נמסרה על-ידי המישמר האזרחי בנם*ציונה למישטרת
אשקלון. הקצין התורן באשקלון דיווח למטה הארצי בירושלים.
מפכ״ל המישטרה רב־ניצב חיים תבורי היה באותה עת בביתו,
ברמת־אשכול. הוא דיווח לאלוף פיקוד המרכז, האלוף משה לוי,
שהזעיק הליקופטר בו המריאו השניים לעבר נס־ציונה. אך קודם
לכן הזעיק המפכ״ל את הימ״מ, היחידה המיוחדת של מישמר
הגבול למילחמה בטרור, ואת הפיקוד הבכיר של המחוז הדרומי
של המישטרה, והעמיד בכוננות את המישטרה כולה.
המחסום המישטרתי הראשון הוקם דווקא ליד מלון פאן אמויקן
השרוף בבת־ים, המשמש עתה כאולם חתונות. קציני המישמר
האזרחי וכמה קציני צבא שנתקעו במחסום מיהרו אל אולם
החתונות וביקשו מקרואי החתונה שנערכה במקום להתפזר בשקט.
נם־ציונה,
בחפ״ק (חדר פיקוד קידמי)שהוקם ב
ישבו מפכ״ל המישטרה ומפקדי הצבא עם קציניהם. אולם את כבשו החפ״ק
לאמיתו של דבר העיתונאים. ככל שעבר הזמן והחלה מתבררת
האמת כי האזעקה היתה אזעקת שווא, היתה ההרגשה שפשטה
אופיינית לתרגיל או לתימרון. אז יכולה היתה מערכת יחסי
הציבור של המישטרה לחגוג. דובר המישטרה, ניצב־מישנה
שמואל צחי, סייר בבניין עם עיתונאים, ערך להם תדריכים
כימעט כל שעה וליווה ציוותי טלוויזיה בכבישים החסומים.
אשדוד.
אווירה שונה לגמרי שדרה
הוקם החפ״ק של מישמר הגבול ושל הימ״מ.
יחידת הימ״ט שהיתה באותה עת בכוננות, הוטסה במסוקים
לאשדוד ואילו שוטרי היחידה האחרים, שלא היו בכוננות,
הגיעו בדרכי יבשה אל נמל אשדוד, כל אחד מביתו.
מאות מכוניות נתקעו באותה שעה על הגשר העובר מעל
כביש החוף, בכניסה לראשון־לציון. מפקדי המישטרה והמישמר
האזרחי של עיר זו לקחו את תפקידם ברצינות. ארבעה מחסומי
דרכים, שבין כל אחד מהם הפרידו רק עשרות מטרים, אויישו
עימהם
על-ידי צעירים חמושים קרבינותומבוגרים שהביאו
את האקדח הפרטי מהבית. כל מכונית נבדקה משך שעה ארוכה,
ותא המיטען נפתח כדי לחפש בני־ערובה לכודים או גוויות.
רק לאחר החיפוש הורשתה המכונית להמשיך ולהזדחל עד
למחסום הבא.

ההוראה שניתנה היתד, ברורה: לא להתיר לאיש לעבור
ללא אישור מגבוה. אלוף־מישנה המתגורר באשדוד ניסה
להפעיל את סמכות דרגותיו, אך איש המישמר האזרחי הודיע
לו חד וחלק :״אם תנסה לעבור לכיוון אשדוד, אני יורה
בגלגלים.״
באשקלון הורה מפקד המישמר האזרחי להוריד את כל האזרחים
למיקלטים. שוב היה מי שניזכר בעוצר המפורסם מלפני
חודש, אחרי הפיגוע לייד הקאונטרי קלאב, כששמע תבורי כי
באשקלון יושבים האזרחים במיקלטים עלתה חמתו עד להשחית
והוא הורה לבטל את רוע הגזירה. אולם גם אז ביכרו רבים
להמשיך לבלות את הלילה במיקלט, ליתר ביטחון.
אל עזה הגיעו מכוניות צבאיות ואזרחיות, בהם אנשי צבא,
מישטרה ושב״ב. לכוחות הביטחון היה ברור כי אם המחבלים
הגיעו עם בני הערובה שבידם לעיר זו, הם לא ממתינים ברחובות נערכו כדי שיבואו לאסוף אותם.
סריקות בבתי העיר ובמחנות הפליטים שלידה.
אנשי היחידה המרכזית של מישטרת מחוז תל-אביב הוזעקו
אף הם. עליהם היה לאתר את כל בעלי מכוניות אגרקסקו, שבהן
מותקן מכשיר מוטורולה. לאחר כמה שעות הם דיווחו לחפ״ק
בנכדציונה כי כל בעלי המכוניות הללו בריאים ושלמים. רק אז
התברר כי על אותו תדר אלחוטי מרושתות גם מכוניות של
תנובה, מועצת הלול וטועצת הירקות. מידע זה הרחיב אח
רשימת החיפושים, אולם בשעת בוקר כבר יכלו שוטרי היחידה
המרכזית לדווח כי אף מכונית לא חסרה.
אולם מפקדי המישטרה והצבא לא המתינו עד לשעות הבוקר.
כבר בשעה 2אחרי חצות החלה להתפשט ההכרה, כי יתכן
שהקריאה היתה קריאת שווא. כבמטה־קסם התרוקן החם״?
שבנס־ציונה ועל העיתונאים נאסר להיכנס אליו. איש הג״*
מבוגר שהוצב בשער הודיע לכל מי שהגיע :״המסיבה נגמרה.״׳

,.ס כנ השלואבזאב !״
ישוב מהיר שערבו בבוקר במטה הארצי של המישטרה
י 1ובמיפקדת אלוף פיקוד המרכז הראה כי המיבצע כולו עלו
עשרות מיליוני לירות .״מבחינתנו זה היה טוב,״ אמר קצין בכיו
כשעיניו טרוטות מחוסר־שינה .״תירגלנו, ונוכחנו לדעת שאנהג
יותר טובים מאשר לפני חודש, בקאונטרי קלאב. מצד שני קיימו
הסכנה של, זאב זאב!׳ שאזרחים יהססו להודיע למישטרה עי
רמזים שלפיגועים, או שאנשי צבא ומישטרה יאבדו זמן יקר כד
לוודא בפעם הבאה אם הקריאה היא ממשית או ברווז.״
אולם עיקר הלקחים חייב להתייחס לשמועות ולאווירה הנוצרו
בגללן. שידורי גלי צה״ל ביום השני השבוע היו, אולי, סמי
לכך. במשך יותר משעה הכינה התחנה הצבאית את יומן הלילה
שמי שהאזין לו לא יכול שלא להיתפס לאווירת הקרב ולהיבהל
למרות שידע כבר כי היתה זו אזעקת־שווא. רק אחרי שגלי צה״
תרמו את חלקם לפאניקה, הואילו לשדר ראיון עם הפסיכולח
הפרופסור הנם קרייטלר, שהסביר את הרקע הנפשי שעליו צומ
חות, מתפשטות ונקלטות שמועות מסוג זה.

מ ר ישעיהו הי ק ר
(המשך מעמוד )27
פרו וילונות הדורים. נברשות־חשמל מייו־חדות,
שהוזמנו על־ידי אשת היושב־ראש,
נתלו על כל מנורה.

1070 מן
^ ה מ חי ר
ף* הוצאה הרשמית על השיפוץ
י 1היתד״ בשנת ,1974 שמונים אלף לירות.
ההוצאה הרשמית על הריהוט הנוסף,
שהוזמן אז, היתה גם היא 80 אלף לירות.
מהיר זה אינו כולל את העבודה שנעשתה
ללא תשלום על־ידי עובדי הכנסת, במיסג־רת
המשכורת שהם מקבלים מהכנסת.

אודם ככר אז העריכו אנשי־מיקצוע
את הסכום שהיה צריד
לשלם אזרח רגיל עכור השיפוצים
והריהוט שנקנה ככ־ט 45 אלף לירות,
וזאת כמחיריס של לפני ארכע
שנים. כאותה שנה קיבל שכנו שד
ישעיהו, רמי אלחנן, תמורת דירתו
400 אלף לירות.

קיים הבדל רב בין הדירה של רמי אלחנן
לבין זו של היושב־ראש. דירתו של
אלחנן היא בת שניים וחצי חדרים ואילו
זו של ישעיהו היא בת ארבעה חדרים.
אלחנן לא ערך שום שיפוץ בדירתו, לא
הזיז קירות, לא סייד ולא הדביק טפטים יקרים.
הוא גם לא החליף את מערכות־החשמל
וצנרת־המים שבדירתו.

קופל מציע

ביום שווה דירתו של אלחנן. על
פי מעריו מומחה, כמיליון לירות.
דירתו של היושב־ראש, כולד התכולה
שדה, שווה ביום כימעט
שני מיליון לירות. ישעיהו רצה לשדם
עכורה 10 אחוזים כילכד.

,עוני טיולים
למזרח הרתוק
יפן, פיליפינים, הונג־קונג, סינגפור, תאילנד, נפאל, הודו.

28׳ים ־ 29,950׳.ל י
מועדי יציאה :

23 יזם ־ 27,750.י׳
,7.8 , 24.7 ,10.7 ,26.6 ,12.6 ,29.5 , 15.5
,13.11 ,30.10 ,6.10 ,2.10 ,4.9 ,21.8
.22.1 ,8.1.79 ,25.12 ,11.12 ,27.11
אין בל תוספת ל״עונה הבוערת״.
טיול זה אינו בולל את נפאל.

המחירים כוללים: ארוחת־בוקר אמריקנית מלאה, בתי-מלון 4כוכבים,
סיורים מקומיים, מלווה ישראלי צמוד.
קיימת אפשרות להוסיף ארוחה לכל אורך הטיול וכן סיורים נוספים,
שבחלקם כוללים בילוי לילות אקזוטיים בהווי מקומי.
* מבוסס על שערי המטבעות המקומיים בתאריך . 1.2.78

2ה צעו ת לנ ר ש מי ם עד 31ל מ אי
לטיולים היוצאים עד סוף אוגוסט — לבחירתך !
א 1,000.— .ל״י הנחה או
המטבע

ב. מחיר מובטח לפי שער
למשלמים שליש מראש.
למבטל השתתפותו בטיול — יוחזר הכסף במלואו.

ביום

ההרשמה,

* קופל נסיעות

השמ אי
הי ה ק רוב

מועדי יציאה :

,18.8 , 28.7 ,18.7 ,4.7 ,13.6 ,30.5 , 2.5
,21.11 ,7.11 ,24.10 ,10.10 , 26.9 ,12.9
.27.2 ,13.2 ,30.1 ,16.1 , 2.1.79 ,19.12
על הטיולים היוצאים החל מחודש יוני,
תחול תוספת תשלום בהתאם למחירי
״העונה הבוערת״ — פרטים בפרוספקט.

כשהופיע ישעיהו לפני חודשים אחדים
בתוכנית הטלוויזיה עלי כותרת, הוא סיפר
לירון לונדון ולאומה כולה כי הוא מתגורר
בדירה צנועה בת שני חדרים. לכתב
העולם הזה אמר ישעיהו כי דירתו היא
בת שניים וחצי חדרים, ו״צנועה ביותר״.
דירת היושב־ראש ברחוב הגדוד העברי
היא בת ארבעה חדרים והדורה ביותר,
מילבד העובדה שהיא נמצאת באחד מ-
איזורי־ז,יוקרה של ירושלים.

״ תל־אביב,רחוב פרישמן , 14ט ל פון 246121

י* 9 7י]
דובר

י ״ו ״ ״ניי

פרטים והרשמה בסניפי קופל: תל־אביב: טל .246121 .ירושלים: טל .233533 .חיפה: טל .88011 .קרית־ביאליק:
טל .740451 .נתניה: טל .27410 .רמת־גן: טל •731105 .אשקלון: טל .23651 .באר-שבע .78860 :

ך מדינה החליטה לתת לישראל
1י ישעיהו מתנה בדמות הדירה. אולם
למרות זאת, נראה המחיר שנקב ישעיהו,
כמחיר שהוא מוכן לשלם, מגוחו אפילו
בעיני הד״ר מאייר והשמאים שלו.

הם החליטו לדרוש יותר, וכיקשו
מישעיהו 250 אלף דירות. ישעיהו
עמד עד המקח, ולכסוף הגיעו שני
הצדדים לפשרה 230 :אלף לירות,
בולד התכולה.

בין אלה שהסכימו עם המחיר היה אחד
השמאים של הדירה מטעם מישרד־האוצר,
יוסי קאפח. הוא מונה בעיקר כדי להעריך
את שווי הריהוט שבדירה. רק מאוחר
יותר התברר, כי קאפח הוא קרוב־מיש־פחה
של ישעיהו, והם שניהם נמנים על
מישפחת־רבנים ידועה בעדת עולי־תימן
בארץ.
ישעיהו עצמו מכחיש את פרטי העיסקה
כולה. לדבריו הוא קנה את הדירה בסכום
של 420 אלף לירות, כולל מס-ערד־מוסף,
כלומר כ־ 380 אלף לירות בילבד. אולם
ישעיהו עצמו מודה כי הוא שילם לאמיתו
של דבר רק כ־ 200 אלף לירות עבור ה דירה.
לגבי יתרת הסכום שהוא צריך לש לם,
על פי המחיר שלטענתו עלתה לו
הדירה, אמר יושב־ראש הכנסת לשעבר:
״אני עוד אגייס אותו.״ הדירה נמצאת
בבעלות ישעיהו כבר למעלה משישה חודשים,
והוא עדיין לא שילם את הסכום,
שלטענתו הוא חייב לשלם, והוא אף אינו
מוכן לנקוב בתאריך לתשלום.
גם המחיר שננקב על-ידי ישעיהו, בסך
380 אלף לירות — המוכחש על-ידי הגור מים
שמכרו אותה במישרד־האוצר —
מנוהו ממש. והוא מגיע בערך ל־ 20 אחוז
ממחירה של הדירה. ישעיהו אף טען בפני
העולם הזה, בנימה של טרוניה, כי רצו
פיתאום לחייב אותו בסכום נוטף עבור
השטיחים היקרים שהיו בדירה, וכי הוא
ויתר עליהם.

השטיחים נמצאו כיום החמישי
שעכר כדירה של ישעיהו בירושלים.
כשהתעוררו

שאלות
במישרד־האוצר
(המשך בעמוד )36
העולם הזה 2119

הצוות, שהניאו
רמוטי הוו את
תהילתו נמיוחתת
ששת הימים
הנכו־ענשיו
אויביו המויס
ביותר

נציג־ הטייסים עודד אכרבנאל

נציג־ התחזוקה איתן רוזמן

נציג הדיילים עמי שוורץ
להקטין כוח־אדם — להכפיל משכורות

^ ימעט אחת לחודש קורה שנוטלי
• פנים מחברת אל־ על לבית אחד מעובדי
צוות־האוויר, ומבקשים אותו. איש־הצוות
נמצא אותה שעה בטיסה לנ״דוורק,
ואשתו עונה לטלפון. המדברים הם ממרכז
הציוות של אל־ על, המבקשים להודיעה כי

מרכז הציוות :״אז תן לי את טייס־המישנה
פלוני.״
הקפטן :״אין כאן טיים־מישנה פלוני.״
מרכז הציוות :״זה 208י אתה קפטן
אלמוני ז״
הקפטן :״זה ,208 אבל אני קפטן פלמני.״

ישראלי במונית מיוחדת מאמסטרדם לקלן.
מחיר הנסיעה 600 :דולרים.
הביזבוז וחוסר־היעילות, הנגרמים ביגלל
העדר מרכז־שליטה, לא הטרידו איש. אין
איש היודע כסה מיליוני דולרים יכולה
אל־ על לחסוך על־ידי שליטה בנתונים ביל-

בין 100ל־ 210 דולר לחודש. משבורת של
דיילת אמריקאית נעה בין 700ל* 1500 דולר
לחודש. מכונאי־מפקח, עם 120 שעות נוספות
לחודש, מגיע באל־ על ל־ 500 דולר בחודש.
אותו מכונאי באמריקה יקבל 2200
דולר לחודש.

בד. דבר אחד ברור: פאשלות אלה הן כולן
של ההנהלה, ואי־אפשר אפילו לנסות
להטילן על העובדים. לולא סבול ההודעות,
שהוציאה הנהלת אל־על לעיתונות,
היה קל להבחין בשיקריות שבטיעוני ההנהלה.
כל בדיקה רציונאלית תגלה עד
כמה נבובה עמדת הנהלת אל־על בקשר
לסיבות לתחלואי החברה.

חמש עו בדו ת
ק רי טיו ת
מנכ״ל הוד (ואשתו פנינה)
הוד יש, הדר אין
בעלה צריך לצאת למחרת המם עם טיסה
מסוייסת לפאריס. האשד. הנבוכה מנסה

מרכז הציוות :״אז אולי אתה יודע באי זה
טיסה נמצא מהנדס־הטיסה פלוני?״

אין זה סיפור דימיוני. הדבר קורה מדי
שבוע בשבוע. טייסי אל־על יודעים לספר
כי כימעט בכל טיסה מתקיימת שיחת רדיו־טלפון
בין הטייס למרכז־הציוות, בלשון

״טיסה? 208 תן לי את מהגדם־הטיסה
פלוני.״
הקפטן :״אין לנו מהנדם־טיסה פלוני.
יש לנו מהנדס־טיסה אלמוני.״
מרכז הציוות :״רגע, זה 208ז״
הקפטן :״כן, זה .208״

לדוגמה: דק לפני -שבועיים נשלח צוות
מחליף לנמל־התעופה קנדי בניו־יורק, במקום
למונטריאול, שם חיכה לו מטוס.
היה צורך לשכור שני מטוסי סילון קטנים,
סדי להטיס את הצוות מניו־יורק למונטרי אול.
דוגמה
שנייה: כימעט אחת לחודש שולחים
בטעות צוות למטוס-המיטען של קאל
לאמסטרדם, במקום לקלן. הצוות כבד
מתורגל, וכך גם חברות המוניות של אמסטרדם,
היודעות כי הישראלים כנראה מטור פים,
שכן ׳בכל פעם עליהם לקחת צוות

עובדה היא, כי שהכרת ״אל־על״
לומר כי בעלה אמר לה שהוא טס יום
קודם־לכן לניו־יורק. ומרכז הציוות משיב אין עד היום מה שקיים ככל חכרת־כי
אצלם רשום שהוא בארץ, וכי עליז תעופה קטנה, וכבל טייסת כחיל־לצאת
רק למחרת. בדיקה קצרה מגלה כי האוויר: מרבז-טליטה שיאפשר ל!שוב,
כמעט כרגיל, אין מרכז הציוות יודע הכרה, כמרכזה שכלוד, לדעת היכן
מה קורה בין הצוותים. אולם קשה להסביר נמצא ככל רגע כל איש־צוות וכל
זאת לאשתו של איש צוות־האוויר, הבטו מטוס שלה. הדכר גורם טעויות
אין־סוף וכיזכוז מדהים של כספים.
חה כי בעלה ״עבד עליה״.

י י וכדה מיספר : 1הכנסות אל־ על
׳ ע גבוהות מהכנסות של תברות-תעופה
מקבילות. אל־על מוכרת כרטיסים בדול רים,
ותפוסתה בין הגבוהות בעולם. הכנסותיה
לכל טיסה, מן הגבוהות בעולם. בעוד
חברות כט־ווי־איי או ב־אי־איי, או אפילו
אולימפיק ואייר־פרנס, טסות מעל האטלג־טיק
(תו הטיסה שהיא הלחם והמלח של כל
חברת־תעופה) כשפחות מ־ס/ס 50 מן המקומות
תפוסה, הרי שאל־על טסה בדרך־כלל
עם יותר מ־ס/״סד תפוסה. למעשה התפוסה
גדולה עוד יותר, שכן אל־מל מטיסה מטוסים
שבהם כ־ 90 מקומות יותר מאשר במטוסים
כאלה בכל חברה אחרת, על חשבון
הנוחיות של הנוסעים. אך דבר זה
מביא למיספר מקומות גדול יותר ב־250/0
בכל ג׳אמבו של אל־על, ואחוזי־התפוסה הם
,ממיספר המקומות האפשריים.
עובדה נזיספר : 2השכר באל־על לעובד
הוא בין הנמוכים בעולם, מגיע לרבע מן
השכר המקביל בכל חברה אמריקאית. לדוגמא:
קפטן של ג׳אמבו מקבל נטו 24
אלף דולר לשנה, לעומת 90 אלף דולר ש מקבל
קפטן של טי־וו־אי. משכורת ממוצ עת
(בלי אש״ל) של טייס פשוט באל־ על
היא 1200 דולר לחודש נטו, לעומת 3000
של טייס מקביל בחברה אמריקאית. משכורת
של דיילת באל־ על (בלי אש״ל) נעה

שאלה: אם ההכנסה של אל־ על גבוהה
בהרבה מהכנסות חברות־תעופה אחרות, והשכר
לעובד הוא רבע ממה שמשלמות
אחרות היכן ההפרש?
ברור כי התשובה לשאלה תצביע על
הטעון תיקון באל־על. כדי להגיע לתשובה
יש לראות עוד עובדות אחדות:
עובדה מיספר : 3אל־על מעסיקה כ־
5500 איש. חברה אמריקאית ידועה בשם
בראניף מעסיקה אותו מיספר העובדים.
אל־על מטיסה 16 מטוסים. בראניף מטיסה
72 מטוסים.
עובדה מיספר : 4סקר בינלאומי של
מיספר צוותי־האוויר לכל מטוס של החברה
העלה, כי בחברות כמו ט־וו־איי, בראניף,
אייר־פראנס, בי־אי־איי, ועוד כמה מעסיקים
שיבעה ציוותי־אוויר לכל מטוס של
החברה. אל־על מעסיקה 7.5צוותים. ההפרש
הוא ביגלל שרות־המילואים שאינו
קיים בחברות אחרות.
עובדה מיספר : 5סקר של מיספר העובדים
שאינם -אנשי צוות־אוויר על כל מטוס
בחברה העלה כי בחברות הנזכרות מעסיקים
כ־ 180 איש לכל מטוס. אל־על מעסיקה
400 איוש למטוס!
שאלה: אם מיספר העובדים הכללי באלעד
מנופח ביותר, לעומת חברות־תעו־פה
אחרות, זמיספר אנשי צוות״האוויר
אינו מנופח, היכן העובדים המיותרים?

ה דוג מהה אי שי ת
__ של הרלב
ך* תשובה קלה ובהירה, והיא הי
• מפתח הראשון לתחלואי אל־על.
בחברה זז קיים מנגנון עובדי־קרקע,
בעיקר באגפי הפקידות, המיסחר וכוח־האדם,
שהוא כפול מהדרוש, ואולי פי-
שלושה מן הדרוש. השוואה של אל־על ל חברות
אחרות, כמו בראניף, תעלה מייד

גנרל הנד נגד אל־על
(המשך מעמוד )31
כי אל־על מעסיקה כיזם לפחות 4200 עוב־דים
מיותרים.
הכיצד 1בראניף מעסיקה 76.4עובד לכל
מטוס שהיא מפעילה. אל־על מפעילה 16
מטוסים, ומכאן שעליה להעסיק 1222 עובדים
ביל בד, לעומת 5500 כיום. אם לא
להשוות את אל־על לבראניף, שהיא אחת
היעילות הזריווחיות בעולם, אלא לאחת
החברות הלאומיות שהופיעו בסקר של
עובדה ,5יתקבל גם־כן כי באל־ על מיספר
העובדים שאינם אנשי צוות־אוויר, כפול
ויותר לעומת החברות האחרות. הווה אומר:
באל־על יש לפחות 2500 עובדים
מיותרים.

כאשר יש מיספר ניכר כזה של
הוצאותי־שכר מיותרות, צריכה הנהלה
יעילה למקד את כוחה כהקטנת
ההוצאות כמקום שהן מיותרות.
ומכיוון שמדובר כניתוח מכאיב,
עליה לשמש דוגמה ומופת,
כיוון שעיני כל העובדים תרוכזנה
בה לראות אם גם היא עצמה מריטת
ומקיימת מה שהיא תובעת
מאחרים.

מנהלה הכללי החדש של אל־על, מרדכי
הוד, יודע היטב כי המנגנון המנופח של
החברה הוא אחד הגורמים העיקריים לקשייה.
הדבר לא מנע ממנו להביא מבחוץ

מניו־יורק, השתרע על הריצפה וישן —
לעיני הנוסעים הנדהמים של המחלקה הראשונה.
אין זה. מעשה ההולם מנהל־החב־רה,
הדורש מטייסיו ״להקפיד על הופעה״.

מ כונ אי ם בלי
שיער-שיבה
ך י מנגנון המנופח הוא סיבה אחת לו
1תחלואי אל־על. הסיבה השנייה היא
חוסר־הכישרון של המנהלים.
הדוגמה של העדר מרכז־הישליטה היא
רק אחת ממערכת השגיאות הנעשיות על־ידי
מפקדי־צבא, שהורגלו לבזבז את כספי
תקציב־הביטחון ללא כל ביקורת ושליטה,
ועתה ניתן להם לנהל חברה מיסחרית.

המחדל המרכזי של הוד-הרלב
כאשר באה עתה ההנהלה החדהוא
הרס הקו לדרופ-אפריקה ששה,
ודורשת מן העובדים ויתור
היה הריווחי ביותר כחברה.
טסו בו מטוסי 707 שלוש פעמים ב עד חזקות אליה, עליה להציע להם
שבוע, ולקחו עי,מם בכל פעם 170 איש. ה מצב נורמלי של תוספות-שכר כ-
הכנסות התחלקו עם החברה הדחום־אפריק -׳התאם לנורמות של פריון והתייק־אית
במיסגרת הסכם שפעל כהלכה שנים רות. אודם זאת אין היא עושה.
רבות.
לפני חודשיים ניהל היוד משאיומתן עם
הדרום־אפריקאים על ׳שינוי בהפעלת הקו,
ונראה כי העליב אותם קשות. התוצאה:
אל־על טסה לדרוט-אפריקה אחת לשבוע

הפגנת תיירים מאיראן נגד ״אל־על״ בתל-אביב
נזק. אדיר למדינה ולתיירות
סמנכ״ל לכוח־אדם בשם מנחם ליאור, אף
שאין באל־ננל מחסור בסמנכ״לים חסרי-
תעסוקה, כגון גדעון אלרום (מישנה־למנכ״ל
האחראי על חברה-בת בשם תשת).
המישנה־למנכ״ל החדש שהביא עימז
הוד, רפי הרלב, הוא פרשה בפני עצמה.
הרלב הגיע בחייל־האוויר ׳לדרגת תת־אלוף,
בטפסו מדרגה לדרגה.
הוא הוצנח לאל־על וקיבל
מהוד את כל האחריות לניהול יחסי-העבו־דה
וכוח־האדם, בעוד שתחילה נקבע כאחראי
למיבצעים במקומו ישל בני דווידאי.

הרלב לא ניהל מימיו משא־ומתן,
האיש אינו יודע מה זה חוזה־עכו־דה,
נוהג בעובדים בשחצנות אווי לית
וסבור כי הוא עדיין בצבא,
שבו מורידים פקודות מלמעלה.

למרות המנגנון המנופח הנוכחי שיל אל־על
הביא עימו הרליב מחיל־האוויר את
מזכירתו האיושית, רותי, הצמודה אליו גם
בסיורי־הביקורת שהוא עורך בחברה. הגה
תמונה: הרלב נוסע במיתקני החברה במכונית,
יחד עם רויתי הצמודה, ונעצר ליד
מכונאי העמל לתקן מטוס. הרלב קורא לו,
׳ומחלון המכונית פוקד עליו להסתפר. המכונאי
נבוך בגלל המזכירה הצמודה, נעלב,
והרלב ממשיך ׳בדרכו. יכך מנהל הרליב
את יחסי־העבודה. עם דוגמיות אישיות
כאלה, לא יוכל מוטי הוד לדרוש הקטנת
מיספר העובדים.
פרשה ׳אחרת, המראה עד־כמה ערים עוב די
אל־ על לדוגמה האישית: הוד והרלב
הוציאו הוראה בכתב, האוסרת על הטייסים
לשבת בתאיהם בחולצות ״טי״ ,אלא
בחולצות, בע׳לוית, שרוולים בילבד, כדי
׳שלא לפגוע בדמותו של הטייס העיברי.
באותה עת טס הוד לשיחות בדרום־אפריקה
עם ׳ראשי ׳חברת־התיע׳ופה שם, והשתתף בפגישות
אלה כשהוא לפוש מיעיל־טייסים.
ראשי החברה נעלבו מהופעתו של האיש
שהורה על טייסיו להקפיד על לבושם.
או, למשל, באחרונה, כשחזר הוד בטיסה

בכל חברה, המכונאים וצוותי־האוויר הם
הלוז של החברה. באל־ על הם הדפוקים כיו־יתר.
ייתכן כי אשם בכו המנכ״ל הקודם
של החברה, מרדכי בן־ארי, שהיה איש
האגף המיסחרי, ושהפך את אל־על לתוספת
לאגף המיסחרי, שצמח לממדים אדירים.
אילו רצתה ההנהלה החדשה של אל־על
להבריא את החברה, היה עליה
לאמץ את המדיניות המוצהרת של הליכוד,
השמה דגש על עובדי־הייצור. אולם באל־על
נאלצו העובדים כל השנים להשיג תום-
פויודשכר באמצעות מילחמות וסחיטות. הוועדים
נאלצו לקחת לעצמם שליטה על
פעולות מיבצעיות של החברה, כמו מינוי
עובדים והעברתם, איו אישור ׳תוספות של
טיסות, והם יעשו זאת כיוון שלולא כן לא
היו יכולים להציע להנהלה משהיו תמורת
קבילת תוספות־שכר.

בג׳אמבו, הנאלץ להמתין שם 30 שעות
עד שהצוות ינוח. ביות שיש רק טיסה אחת
לשבוע, לא כדאי להחזיק שם צוות־מחליף,
וצריך להשבית מטוס. שמחירו 70 מיליון
דולר, מדי שבוע, ל־ 30 שעיוית.
קודם־לכן נעשו שלוש טיסות לשבוע,
והיה כדאי ואפשר להחזיק ישם צוותים בתחלופה
,׳ולהפעיל את המטוס ללא-הרף.
קודם־לכן קיבלה החברה הכנסות מ־510
נוסעים לשבוע, עתה מ־ .440 קודם היה ל אל עד קו משלה, עתה טסים גם הדרום־
אפריקאים לחוד, ועוד דרך ליסבון, מקום
שממנו יקחו במוקדם או במאוחר נוסעים
לתל־אבייב, ושוב יכו יאת אל־על בקו ליסבון
— ׳תל־אביב. עוד הרעה: עתה ממריאה
אל־ על מדתס־אפריקה ב־ 02.00 לפנות-
בוקר .׳וההרעה הגרועה ביותר: חניית־הביניים
היחידה של אל־על היא בקניה.
קודם טסו במטוס קטן, ובכל תקלה ב־נאירובי
ניתן היה בקלות להטים מטוס
אחר. עתה חונה שם ג׳אמבו, ואסור לנוסעים
לרדת ממנו .׳בכל מיקרה של תקלה
שם ,׳אין לדעת מה יקרה.
תקלות ׳מסוג זה אסור שתקרינה, אולם
ניתן להבנה אצל הנהלה הדשה, המגלה
רצון ללמוד. אלא •שהנהלת אל־ על אינה
מיראה כי היא עושה מה שצריך לעשות.

אחד הדברים המיידיים שגיתן
לעשות כדי דחפור בכסף, עוד לפני
הקמת מרכז התיפעול! ,הוא סגירת
כד סניפי ומישרדי החברה ׳המיותרים.
ד״אד־על״ סניפים חסרי-מעש
בריו-דה-ז׳אנרו, כבואנוס-איירם, באוסטרליה
ובמקומות אכסוטיים
נוספים במיזרח־הרחוק. כל סניף
עולה מאות-אלפי דולרים לשניה, ד
על־ידי סגירת סניפי־הראווה ניתן
יהרה למצוא מייד מקורות לתום*
פות-שכר למעמד המקופח כחברה.
בכל חברה בעולם נייתן למצוא מכונאים
ותיקים בעלי שיער שיבה. באל־על כל
מכונאי מורח מעבודתו במהירות האפשרית.

גסה סגי ר ה
כו של ת

הנהלה החדשה אין האומץ להגיד
/כי בדעתה להקטין את מיספר העובדים
במחצלת, ולהכפיל את שכרם של הנשארים,
כך שמשכורת אחת ׳תספיק למיחייה,
ולא יצטרך כל עובד אל־על ליעסוק ב־מישרה
נוספת .׳תחת זאת היא תובעת ל עצמה
את הזכיות לפטר כל עובד או להענישו,
לצמצם את החזקות של הוועדים
מבלי לתת לעובדים •תמורה ריאלית למבט־יחת
מיחייתם. להנהלה אין אומץ לשמש 0
דוגמה אישית, לסגור סניפים מיותרים, ל פטר
׳מנהלים כושלים לפני שמפטרים עובדים,
לסגור את לישכית יושב־ראש מועצת
המנהלים, מרדכי בן־ארי, שיבה אין עושים
דבר — מזכירה, עוזר אישי, ישני ׳נהגים ׳ומכונית
וולוו חדשה. היוד יודע לסגור את
אל־על, אך אינו יכיול להחזיר את מזכירתו
של הרליב לצבא, יאו אית מנהל אגף
כוח־אדם ליאור לקאל.

סגירת ׳החברה כיום משולה ליריות
בסארייכו, שהציתו את
מילהמת־העולם הראשונה. ההנה לה
התכוונה לסגור את החכרה
במוקדם או במאוחר, אד אפילו
לביצוע מזימה נפסדת זו לא היה
לה כישרון. היא עשתה זאת במועד
לא נוח, במצב גרוע. ערב החגים
גורמת הפסקת פעולות ״׳אל־על״
נזק אדיר למדינה ולתיירות.
היא עשתה זאת בתחילת החודש,
ימים ספורים אחרי שעובדי ״אלעד״
קיבלו משכורות, וכן החזרים
גדולים עד חשבון השנתיים האחרונות.
היא עשתה זאת כשהיא מוצגת
כנלחמת בעובדי-הקרקע, המכונאים
והתחזוקאים, שהם המקופחים
ביותר בחברה.
חסתבכיויתה בסגירה באח בעיקר בגלל
׳רפי הרילב ,׳שאינו ייודע לנהל מאבק מיק-
צועי. ההנהלה נחושה בדעתה שלא לחדש
את טיסות החברה לפני !שתקבל את דרישותיה,
המהוות פגיעה חמורה בסמכויות
העובדים, כפי שהן כיום, ובמעמד ציוותי־האוויר.
הפגיעה בצוותים תתרחש בגלל
דרישת ההנהלה לאמץ את מסקנות ועדת־קיסר
ההסתדרותית, שקראה להפריד ׳במש־כיורות״הם
בין החלק שימשיכו לשלמו במטבע
זר, כהיוצאוית־מחייה בחו״ל, לבין
השכר שישולם !בלירות, וממנו ישלימו הצוותים
מם כחוק.
ההנהלה הציעה כי ה׳שכר־נטיו אחרי ההסדר
החדש יישאר כפי שהוא כיום, אולם
הצוותים מתנגדים׳ ביודעם כי בעתיד יירד
שכרם בפועל — עם ירידת שער הלירה.
ההנהלה טוענת כי לא ייתכן בישראל לפעול
׳בניגוד לחוק, ולשלם שכר במטבע זר.
הצוותים משיבים כי החוק אינו מתקיים
גם לגבי אחרים, וכי יש לראותם כעובדים
בחו״ל, לא בישראל.
מהדרישות של הנהלת אל־ על לפגוע
בסמכויות העובדים והוועדים נודף ריח
של מישטר צבאי. אילו ה״תה להסתדרות
הנהגה אמיצה, היתד. נוטלת את ההגה ל ידיה,
ומציעה את הבראת אד־על בשיטות
המקובלות בדמוקרטיה מערבית, ולא ב־מיישטר
ריודני־צבאי.

״׳אל־על״ היא חברה מרוויחה,
היכולה להרוויח יותר. הדרף שכה
הלכה הנהלת ״אל-על״ הנוכחית
היא ניהול המילחמה הלא-נכונה,
נגד האוייב הלא־נכץ, בזמן הלא־נכון.
יגאל
לביב !

במדינה
(המשך מעמוד )29
קשור במ״שפטו הקרב של העיתונאי הקפריסאי
פאנאיוטיס פאסחאליס, העצור בישראל.
פאסחאליס,
שהואשם בעבירות של פגיעה
בביטחון המדינה, מינה עוד קודם־לכן
את זיכרוני כפרקליטו. כשהגיע זיכרוני לקפריסין,
התברר ליו כי מעצרו של העיתונאי
הקפריסאי בישראל זיעזע את האי
השכן, .מלבד כתיבות ענק בעיתונות המקומית,
שרובן־ככולן היו אנטי־ישראיליות
מובהקות ,׳נערכו בקפריסין הפגנות רבות
שקראו ׳לשילטונות הישראלים לשחרר את
פאסחאליס מן הכליא, כוונו נגד הממשלה
הישראלית והסיתו נגד מדינת ישראל.
סיקור נרחב. זיכרוני ופלדמן נאלצו
לקרוע עצמם ביו איסוף חומר הנוגע ל משפטו
של פאסחאליס לבין פעולות־הסב־רה
מקיפות בקרב אישי מדינה ועורכי-
עיתונים בקפריסין. אחרי פגישה עם שגריר
ישראל באי, נחום אשכול, אשר ביקש
מזיכרוני להשתדל אצל השילטוניות הקפריסאים
למען ישראל, נפגשו זיכרוני ופלדמן
עם רבים מעורכי העיתונים החשובים,
והסבירו להם את מהות שיטת המיש־פט
הישראלית, המבטיחה לפאסחאליס
מישפט הוגן. אחרי הפגישות עם עורכי-
העיתונים, שסוקריו בהרחבה בעמודים הראשונים
של עיתוני קפריסין, פנה זיכרוני
לפעולה בקרב אישי השילטון והשגרירים
הזרים שבקפריסין. הוא נפגש לשיחה עם
חבירי-פרילמנט ׳מקומיים יועם שר־החוץ של
קפריסין ניקום רולנדיס — פגישה שבה
נפחו גם מנכ״ל מישרד־החוץ הקפריסאי
— ועם שגריר מיזרח־גרמניה באי.
אולם שיאו של הביקור בן ארבעת הימים
היה הזמנתם של זיכרוני ופלדמן אל
נשיא קפריסין, ספייחום קיפריאנו. אחרי
שביקש מהנשיא להתערב אצל שילטונות
ישראל למען שיפור תנאי מעצרו שיל פאם־
חאלים, בקשה שאותה העלה קודם־לכן גם
אצל השגריר הישראלי ׳בקפריסין, הירצה
זיכרוני לפני הנשיא על שיטת המישפט הישראלית.
הוא הבהיר לנשיא, כי:אין טעם
בהפגנות ובמאמרי המחאה, משום שפתי-
המישפט בישראל ׳עצמאיים ולא יכולה ל היות
עליהם השפעה פוליטית. הוא חזר על
הבטחתו כי פאסחאליס יזכה בישראל ב־מיש
פט הוגן.
שדידת הטירור. שני פרטים מעניינים
התגלו לזיכרוני בעת ביקורו באי השכן.
האחד: אש״ף ניהנה מהכרה דיפלומטית
בקפריסין. מישרד אש״ף שוכן בווילה
באחד מאיזירי היוקרה של ניקוסיה, דגל
:אש״ף מונף על התורן ושוטר קפריסאי
מוצב על הפתח.
הפרט האחר נוגע למיפלגה הקומוניסטית
הקפריסאית* .התברר לו כי מיפלגה
זו שוללת כל שימוש בטרור. ומתוך מניעים
אלה גם לא השתתפה במאבק של ה קפריסאים
נגד שילטון הכיבוש הבריטי.
נראה כי שיחותיו של עורך־הדין הישראלי
תרמו הרבה, לא רק לאיש ששלח
אותו לקפריסין ׳אלא גם ליחסי ישראל-
קפריסין. אין ספק כי ביעיקביות ביקור זה,
וההסברים •שנתן זיכרוני לאישי־מדינה
קפריסאים, יפחתו במידה ניכרת התופעות
האנטי־ישראליזת שהתעוררו בגלל מעצרו
של פאסחאלים.

מנ עו!
מוקש־נעל לאינ1ר*מל•

הגיסיון לטרפד את מועמדותו
שד גבון לנשיאות —
התבשל במשרד-החוץ
יומון המפד״ל, הצופה, אינו מספק ב-
דרך־כלל לקוראיו סקופים עיתונאיים שאינם
מופיעים בעיתונים אחרים, להוציא
את רשימות הנרשמים לנישואין במשרדי-
הרבנות. אבל ביום השישי לפני שבועיים
פירסם הצופה ידיעה בילעדית, שהועתקה
גם בעיתונים אחרים וחוללה סערה ציבורית.
באותו
יום פורסם בעיתונים כי המיפלגה
הליברלית בליכוד הסירה את מועמדותו
של הד״ר אלימלך רימלט לתפקיד הנשיא,
וכי יצחק נבון נותר המועמד היחידי במי-
רוץ לנשיאות. אולם בהצופה פורסמה
באותו יום ידיעה בילעדית, שהעמידה
שוב בסכנה את סיכויי בחירתו של נבון.
הידיעה בהצופה סיפרה על ראיון שהע־
* פאוחזאליס הוא חבר המיפלגה הקומוניסטית
הקפריסאית.
העולם הזה 2119

ניק ח״כ יצחק נון לשבועון הארגנטיני
לה סמנה אי יוסטד (״השבוע ואתה״) ,שבו
תקף בצורה גסה את ראש-הממשלה מנחם
בגין :״הוא מתנהג כפרימדונה רהבתנית,
ומבחינה פוליטית מנצל התרחשויות מיק-
ריות. הוא יודע שלא ישיג שום סוג של
שלום, אך מעמיד פנים שמחות בפגישותיו
עם סאדאת.״ באותו ראיון תקף נבון,
כביכול, גם את שר־החוץ משה דיין, מי
שהיה בעבר שותפו הפוליטי ברפ״י :
״כפוליטיקאי הוא הרפתקן ...שיגעונותיו
כשר־חוץ עלולים להכשיל מדינה שלמה
מבחינה פוליטית פנימית הוא חשוב כמת.״
נבון הגיב מייד על הידיעה, הגדירה
כ״פרובוקציה והוצאת־דיבה שפלה.״ הוא
הכחיש כי העניק אי־פעם ראיון לכתב
השבועון הארגטניני, וטען כי ״הפירסום
הזה, בזמן הזה, הוא תקיעת־סכין בגב.״
כיוון שהצופה טען כי תוכן הראיון
בשבועון הארגנטיני הגיע לירושלים באמצעות
שגרירות ישראל בבואנוס־איירס,
היה ברור כי הידיעה הגיעה אל העיתון
ממישרד־החוץ בירושלים. ואומנם, הראשון
שנזעק להגיב עליה היה דובר שר־החוץ,
נפתלי לביא, שהודיע כי התקשר מייד
עם שגרירות ישראל בבואנוס־איירם כדי
לבדוק את נסיבות הפירסום, במטרה לאפשר
לח״כ נבון לתבוע את העיתון על
הוצאת־דיבה.
מי היה מעוניין? בינתיים התבררה
הטעות. הסתבר כי העיתון הארגנטיני
פירסם ראיון עם ח״כ יצחק רבין —
ולא עם יצחק נבון. גם רבין טען כי
דבריו סולפו ועוותו, וכי פורסמו בשמו
דברים שלא אמר.
נותרה רק הבעייה מי היה מעוניין לפרסם
את הידיעה הכוזבת בעיתוי זה, מתוך
כוונה ברורה להסיר את חינו של נבון
בעיני בגין ודיין ו
התעלומה פוענחה השבוע. מקור הידיעה
היה במישרד־החוץ, והיא נמסרה טלפונית
לכתב הצופה בירושלים, יעקב אדלשטיין.
אדלשטיין לא האמין למישמע אוזניו, תבע
לראות את תוכן הראיון כפי שנשלח ב־מיברק
לירושלים. ואומנם, איש מישרד-
החוץ הציג לפניו את המיברק, ושם צויין
שמו של יצחק נבון כמוסר הראיון. כאשר
התגלתה הטעות מיהר דוברו של דיין,
נפתלי לביא, לצלצל אל נבון ולהתנצל
בפניו.

פרקליט זיכרוני(שני משמאל) עם הגשיא קיפריאנו(מימין) *
הזמנה מיוחדת
האם היתד. זו טעות מיקרית, או שמא
מישהו במישרד־החוץ דווקא התכוון לטרפד
את בחירתו של נבון כנשיא 1
כתב על כך השבוע העיתונאי נחום
ברנע, בדבר־השבוע :״לביא עושה ב־מישרד־החוץ
מה שעשה במישרד־הביט-
חון בתקופות הכהונה של שימעון פרס
ומשה דיין. הוא איננו מתרכז בדוברות
למען המישרד, אלא משמש מקדם־מכי-
רות פרטי של השר. בחוסר־האחריות ש גילה
במילוי תפקידו בעבר, תרם את חלקו
הזעיר להפיכת דיין לראש סיעת־יחיד בכנסת
ואת פרס לראש סיעת האופוזיציה,
שני תארים שלא היו משאת־נפשם.
״פעלתנותו היתרה באירגון מילחמות
השרים, ובגילגול חומר סודי ולא סודי
בקו פרם־דיין, היו פרשנות חופשית מאד
של תפקידיו על־פי התקש״יר ...על־פי
יצרי ההרס שלו שנתגלו מפרשיות מיש־רד־החוץ
בעיתונות בזמן האחרון, מותר
להסיק שהמערך השאיר כאן לליכוד מד
קש־נעל לא נורמלי.״

אירגוני ם
מה שבטוח ־ בטוח

חם תוכעים ״!שלום בטוח״
עם הערבים ובינתיים
הם מתנכלים 7יהדדים
אילו לא היה שמו של הד״ר יצחק שווה
מועלה כמועמדו של ראש־הממשלה לנשיאות,
ייתכן שניתן היה לראות אותו היום
ניצב בין ראשי ״התנועה״ החדשה, הנושאת
את השם שלום בטוח.
כי מארגני ויוזמי התנועה הם ברובם
אותם אנשים שיזמו בשעתו את תנועת
המעגל הראשון, שהפגינה נגד הסכם ה הפרדה
בסיני. אז נמנה הד״ר שווה עם
המפגינים. עתה, אחרי שנכווה, לדבריו, ב״*
*,שוי
פלדמן.

מימין:

עורך־הדין

אביגדור

פוליטיקה, ספק אם ניתן יהיה לראות את
דמותו הצנומה נושאת שוב כרזת־מחאה,
שתקרא לתמיכה והזדהות עם ראש-
הממשלה.
שלום בטוח נולדה כריאקציה לתנועת
שלום — עכשיו ! שקמה בעיקבות מיכתב
קציני־המילואים לראש־הממשלה. היא נועדה
לנטרל את האהדה ההמונית, הגוברת
והולכת, שבה זוכים יוזמי מיכתב־הקצינים.
למרות שיוזמיה הציגו עצמם כאזרחים אלמונים,
לא נותרה זהותה בספק לאורך
ימים.
הסתבר כי מארגני התנועה פועלים מסניפי
תנועת־החרות ופעיליה נמנים עם הקיצוניים
שבתנועה זו. מודעות-הענק ש-
פירסמו בשפע בעיתונות הוכיחו כי אין
הם חסרים מקורות מימון.
אם היה למישהו ספק באשר לדמותה של
תנועה זו הוא יכול היה לעמוד על טיבה
בשבת האחרונה.
מידחמת החתימות. אנשי שלום -
עכשיו! ביקשו לנצל את התמיכה ההמונית
בתנועתם, שבאה לידי ביטוי בעצרת
המחאה, שנערכה בתל־אביב לפני
שבועיים. הם הציבו דוכנים ברחובות וכיכרות
הערים, מחתימים שם אזרחים על
פניות אל ראש־הממשלה בנוסח מיכתב־הקצינים.
אחד
מדוכנים אלה הוקם בפסג׳ דיזנגוף
בתל־אביב, ליד חנות־הספרים אלשייך. במשך
כל השבת האחרונה התנהלה ההחתמה
בדוכן זה כתיקנה. אזרחים, שטיילו במשך
היום במידרחוב דיזנגוף, נמשכו אל הדוכן
,המקושט, שהוכן במיוחד ע״י תלמידים
מבית־ספר מקצועי. רבים מהם חתמו על
העצומה.
שיגרת ההחתמה הופרה רק פעם אחת,
על־ידי שוטר שוידא כי יש רישיון מישטרתי
לשולחן ההחתמה.
לקראת ערב הופיעו במקום אנשי שלום
בנן וח, שהציבו שולחן משלהם ליד פתח
הפסג׳ ,החלו בהחתמה על עצומה משלהם.
הדו־קיום בשלום-של שתי תנועות השלום
לא נמשך זמן רב.
תחילה החלו אנשי שלום בטוח לחלק
כרוזים לקהל שהצטופף סביב שולחן
שלום — עכשיו ! הם צעקו בקולי קולות :
״אל תחתמו להם! אלה בוגדים, קומוניסטים!״
כאשר למרות הצעקות נמשכה ה־
(המשך בעמוד )40

מה היית רוצה
לפסח השנה?

ס1-1ס

מערכת
כלי־אוכל חדשה? סכרים נאה? סירי בישול
והגשה באיכות מעולה? כוסות בעיצוב סקנדינבי? ואולי
מנורה מענינח? או אגרטל מיוחד? בדניש סלוס תמצאי
אח כל אלה ועוד הרבה כלים ואביזרים חדשים, שהבאנו
עבורך מכל העולם. כולם שימושיים ודקורטיביים. כולם
בעיצוב מיוחד.
כשתבקרי לפני פסח השנה באחד מארבעת הסניפים של
דניש פלוס תמצאי את כל מה שאת רוצה — כלים
ואביזרים שיתנו לך ולבני־ביתך הרגשה נעימה וחגיגית.
גם אחרי שהחגים יחלפו -.חג שמח ר..תתחדשי!

רמת גן; דרך זיבוטינסקי . 106
פתוח בין 9בבוקר עד 8בערב
ירושלים: רח׳ הסורג, מול בנק ישראל
חיפה: אחוזה, רחי חורב , 53
כפר שמריהו: מרכז מסחרי

5 1 1

דניש פלוס-נעים לתת דברים שאוהבים.
המחאות-שי מיוחדות לפסח לוועדי עובדים ולבתי-עסק.

הסולס הזה 2119

• ״ אואחד לא נפרד מבן־זוג כאשד טוב

מבעלה.. .ביג וביו ודם זה פשוט לא הלון

שנה אחרי היכרותם וחודש
אחרי הולדת בנם יונתן, שהוא
בן עשר כיום, נישאו רבקה מיכאל׳ ויורם ליבוביץ. השבוע החליטו
^ ל בימת התאטרון הקאמרי היא
משחקת תפקיד של אלמנה, בהצגה
אדם הוא אדם של ברטולט ברכט. על
בימת החיים היא תהיה בקרוב גרושה
טדיה. בלי בגדים שחורים, דמעות ואנחות־יגון.
מצב־הרוח
המרומם, החיוכים וחוש־ההומור
הם כימעט כמו תמיד אצל ה־בדרנית־שחקנית־שדרנית
רבקה מיכאלי, גם
כשהיא מדברת על סוף הדרך בחיי־הנישו־אין
שלה ושל בעלה מזה 11 שנה, סוכן־
הביטוח יורם ליבוביץ.
״יורם עזב את הבית, נפרדנו,״ סיפרה
רבקה השבוע ,״אבל אנחנו בהחלט מדברים
אחד עם השני, ולא הולך להיות שום
מישפט סנסציוני בעניין הגירושין שלנו.
נישאתי לבנאדם, ואני נפרדת מבנאדם.
הוא קשור מאד אל הילדים, ובא כל היום
הביתה כדי להיות איתם.״
רבקה, החוגגת השבוע את יום־הולדתה
ה־ ,40 הכירה את יורם בשנת ,1966 באירוע
חברתי בתל־אביב, עם הגיעו מאנגליה אחדי
תקופת־לימודים ממושכת. רבקה היתה אז
מפורסמת מתוכניות־הרדיו שלה, מהצגתה
המצליחה ילדות קשה עם יוסי בנאי, מ־הופעותיה
כבדרנית ומנחה ומשיריה, שה־פופולרי
בהם היה ״בת עשרים ושש״ :״לא
איכפת לי אם גבר מבוגר או זקן, בעיקר
אני רוצה להתחתן. פיתאום בלב, באיזו
פינה, מתחשק להיות בורגנית קטנה.״
יורם לא היה מבוגר ולא זקן. הוא היה
אפילו צעיר מרבקה ב־ 19 יום. הוא היה
מנותק מעולם האמנים והבוהמה, ולא שמע
על רבקה לפני היכרותם. אבל מאז הם
היו ביחד. רבקה המשיכה להיראות עם
חבריה הרגילים, ואת יורם היתד, פוגשת

להיפרד, ויורם עזב את ביתם שבאפקה. למרות זאת, הוא בא מדי
יום הביתה נדי לבלות עם הילדים .״אנחנו בהחלט מדברים זה עם
זה,״ אמרה רבקה ,״ולא הולך להיות מישפט סנסציוני בעניין הזה.״

רק מחוץ למזית, קליפורניה וכל המקומות
של החבר׳ה. הוא לא רצה לבוא לשם .״זה
לא מקומות בשבילי,״ נהג לומר.

שיות הברסו

זמן קצר לפני מילחמת־ששת־הימים
הנחתה רבקה מיכאלי מופע ישראלי באולם
אולימפית בפאריס. כאשר גילתה שהיא

רבקה בעת בילוי ביריד השעשועים,
על קרוסלה של ברבורים, עם ילדיה
יונתן (משמאל) ומיכל .״יורם ואני הורים משוגעים,״ היא מגלה. לדבריה
הם הילדים הכי מוצלחים שיכלה לקוות: נחמדים, עליזים, תלמידים

״1וי|| 1 1רבקה מיכאלי, שחגגה השבוע את
שומרת על מוראל גבוה, ומקיימת

היא עורכת ומגישה תוכנית־רדיו, מופיעה בהצ

טובים. למרות שהם יודעים שהאמא שלהם מפורסמת ומופיעה
זה אצלם בפרופורציה, והיחס שלהם לכל העניין נורמלי ונכון.
חושבת שהם יעסקו בבידור — אולי רק מיכל שהיא ליצנית.
היא מספרת, שהוא ספורטאי כמו אביו ומראה נטייה
בטל היא

אומרת ונקה מיכאל׳ ,שננודה
וזה נמשך כך כבר כמה שנים״...

1׳ ני לא שח

במסיבה

בתקופת נישואיה לסוכן־הביטוח יורם ליבוביץ, לא נמנעה רבקה
מלהופיע, כהרגלה עוד מימי רווקותה, במסיבות הבוהמה, שבהן היתה
תמיד הרוח החיה ומרכז העניינים. יורם, מצירו, היה מרוחק ואדיש למדי לאירועים אלה.

ום־הולדתה הארבעים,
!דר־יום עמוס ביותר :
ת התיאטרון הקאמרי

הראשונה של יורם היתד, לא-יהודיה, ואין
קידושין כאלה תופסים !״ רבקה ויורם נישאו
חודש לאחר מכן.
רבקה מיכאלי מגדירה את עצמה כ״אמא
משוגעת״ ,ואת יורם כ״אבא משוגע״ —
ליונתן, כיום בן עשר, ולמיכל בת השמונה.
לדבריה, הם הילדים הכי מוצלחים
שיכלה לקוות: נחמדים, עליזים, תלמידים
טובים.
״הם יודעים שאמא שלהם מפורסמת,״
אמרה ,״אבל זה אצלם בפרופורציה. ברור
להם שזאת העבודה שלי, ושהם בראש
רשימת העדיפויות. היחס שלהם לכל מה
שקשור לקאריירה שלי הוא נכון.
״ביום־האם האחרון הזמינו אותי לכיתה
של יונתן, כדי לספר איד עושים תוכנית
רדיו. לבסוף שאלו שאלות ואחת הופנתה
אליו , :איך אתה מרגיש כשאתה רואה את
אמא שלך בטלוויזיה?׳ כימעט התעלפתי
מתשובתו, :אני מאד גאה באמי׳.
״לאמנים אחרים מתייחסים כמו כל ילד
אחר. כשאילנית היתה אצלנו בבית, הם
התרגשו מאד. מיכל ביקשה לגעת בשיער
שלה, ואילנית הרימה אותה על הידיים.
יונתן ביקש שהיא תרים גם אותו, כדי
שמיכל לא תגיד שאילנית הרימה רק אותה.
״הם צופים בתוכניות שאני מופיעה בהן,
אבל אם יש שידור חוזר של תוכנית שלי
בטלוויזיה הלימודית, הם אומרים, כבר
אדם הוא אדם, לומדת בחוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל־אביב, ראינו׳ וסוגרים את המכשיר. הם ביקורתיים
מופיעה בקטעים מתוכנית־היחיד האחרונה שלה ומטפלת בילדיה — .כאשר זה משעמם, הם אומרים זאת.
היא אינה ׳מאושרת לשתף את הציבור הרחב בעניין הגירושים. אני לא חושבת שהם יעסקו בבידור —

אולי מיכל. היא ליצנית. יונתן הוא ספורטאי,
כמו יורם, ומראה נטייה לחשבון.״
רבקה מיכאלי, היא אשד, עסוקה ו־אמנית
מבוקשת. ברדיו שומעים אותה
פעמיים בשבוע בבוקר טוב, פעם בשבוע בתפוח
ועץ ופעם בחודשיים בדלת פתוחה.
מלבד בהצגה של ברכט היא מופיעה בימים
אלה גם בקטעים מתוכניתה שעות נוספות,
ואם לא די בכך, אז היא מוצאת לעצמה
זמן גם להיות סטודנטית (שנה א׳) בחוג
לתיאטרון של אוניברסיטת תל-אביב. פית-
אום בא לה ללמוד. מעניין שגם אמה
התחילה ללמוד מישפטים באותו גיל, אר־
(המשך בעמוד )36

בהריון, החליטה לחזור לארץ. יורם, ש נפרד
עוד קודם לכן מאשתו האנגליה, היה
אמור לנסוע לאנגליה כדי לנסות להשיג
גט ממנה. אבל המילחמה פרצה, ותחת
לנסוע לחדל הוא נסע להילחם בחזית.
נישואין אחרי הלידה
ויזיה אינה יונתן סבון.

ף* זמן המילחמה, בהיותה בחודש ה שני להריונה, הופיעה רבקה בין החיילים,
כשהיא עוברת במכוניתה ממחנה
למחנה. בשעות היום היתד, משדרת תוכניות
לאנשים שבעורף.
ברגע שנודע לעמיתיה ברדיו שלרבקה
נולד בן, הם הפסיקו את תוכנית הבוקר
ברשת ב׳ ,ושידרו את ! שיר האמריקאי
״זהו בן !״ רבקה שכבה בבית־החולים, נרגשת
מאד, מוקפת זרי-פרחים ענקיים ו־ערימות
של מכתבי מעריצים. נשים מכל
הארץ כתבו לה מיכתבי הזדהות והערצה,
על כך שהיה לה העוז ללדת לפני הנישואין.
ידידה יעקב אגמון שלח לה פרחים
בצירוף ברכה :״לאם השנה!״
יחד עם הלידה, אירע לרבקה מאורע
משמח נוסף. ביום שבו נכנסה לבית־החולים,
הגיעה הידיעה על הגט שהסכימה סוף־סוף
לתת ליורם אשתו האנגליה. ברית-המילה
של יונתן נערכה בטקס מפואר, כשאמה
של רבקה, בלהה, טורחת להדגיש :״לפי
דיני ישראל יורם ורבקה נשואים, כי אשתו

ימים אחדים אחרי שיורם
עזב את הבית,
הגיעה רבקה מיכאלי להקרנת־בכורה של
סרט ישראלי חדש עם מלווה לא מוכר.

מר ישעיהו היקר

הפלג עם מכוניתו לאירופה
> 0זין

(המשך מעמוד )27
לגבי מכירת הדירה לישעיהו: ,הוחלט
להשתיק את הפרשה. ד״ר מאייר עצמו
סירב להתייחס לנושא בשיחה עם העולם
הזה. למקורביו אמר מאייר :״אני לא
מעריך! מה שאמרו לי המעריכים, כך
עשיתי !״ מאייר מודה כי הוא ידע ש־קאפח
הוא קרוב־מישפחה של ישעיהו,
ולדעתו אין לכך השפעה על המחיר. לאחר
שהדבר נודע, עזב קאפח את מישרתו
במישרד־האוצר.
ישעיהו עצמו הודה תחילה, בשיחה עם
כתב העולם הזה, כי קאפח הוא בן־מיש־פחתו,
אך טען :״אין שחר ליחס בין
קאפח למחיר הדירה.״ בשיחה אחרת עם
כתב העולם הזה אמר ישעיהו כי הוא אינו
מכיר כלל את קאפח.
מאוחר יותר טען מאייר, באמצעות דובר
מישרד־האוצר, כי אין לו יד ורגל
בעניין המכירה. לדיברי מאייר, מי שמכר
לישעיהו את הדירה היה מינהל־מקרקעי-
ישראל, וזאת על פי חוק שהממשלה רש אית
למכור דירודשרד למי שהתגורר בד,
למעלה נד 4שנים.
זו רק חלק מהאמת. האמת היא שבאופן
רישמי המוכר !הוא מינהל־מקרקעי־ישראל,
אך לעיסקה בין ישעיהו והממשלה אין
כל קשר, מלבד הקשר הפורמלי, למינהל.

נפרדת•
(המשך מעמוד )35
בעים, וסיימה כשהיא בעלת תואר של
עורכודדין.
בימים הראשונים, כאשר הסתובבה ב-
קאמפוס ונכנסה לאולם־ז־,הרצאות התלחשו
סביבה, תהו מד, היא עושר, שם, וגם המרצים
הופתעו לראות פנים מוכרים בקרב
הסטודנטים. אבל בינתיים עבר זמן,
וכולם התרגלו. לדבריה :״עכשיו אני אחת
מכולן.״ בעבר היא למדה שנה אחת פילוסופיה
וספרות עברית, בירושלים, לאחר
סיום שירותה הצבאי, אולם עיסקי־הבידור
קרצו לה יותר. הפעם היא מקווה לסיים את
הלימודים.
בתחילת שנה זו ריאיינה רבקה את האסטרולוג
אילן פקר בתוכנית-רדיו של
סיכום השנה .״אחרי התוכנית נידבקתי ־

שתי דירות
משופצות
ן ץ שערורייה שד הענקת דירה ב

אניו ת
״ א פו לו ני ה ״ 1יינ פ טוני היי
הפלג עם מכוני תךל אירופה ו תי הנ הממ לון צף
וסיור באתרי םהמק סי מי ם ביותר בים ה תי כון.
בהגיעך ל אירופה — אתה נוהג במכוניתך היישר
מ ה אוני ה אל כל יעד שתחפוץ. ובחזרה — העמס
אתהמ תנו ת, ה קניו תוה מזוו דו ת הכבדות במכוניתך
ונהג י שירות לבטן ה אוני הומ מנ ה היי שר ה בי ת ה.
קל יותר, נעים יותר וזול יותר — להפליג במכוניתך
לאירופה ב אניו ת אפו לוני ה ונפ טוניה.

י י מחיר אפסי ליושב־ראש הכנסת עם
פרישתו, היא כפולה ומכופלת בעיקר כש הדבר
נוגע לישראל ישעיהו.
לפני שהוא עזב את הכנסת הורד, ישעיהו
לעובדי כנסת לערוך שיפוץ בווילה
הפרטית שלו בחולון. שוב נערכו שם עבודות
אינסטלציה, הוזזו קירות, הוכנס
שיש. חשבון החומרים שולם על־ידי הכנסת,
והגיע להרבה אלפי לירות. עבור

הדרך לאירופה-מתחילה בחיפה

דרגת סיווג בטיחותית שנתנה ע״י מנהל אוף הספנות והגמלים
,,נפטוניה״ א׳א שנת בניה • .1956 אנולוניה׳ ג ,,שנת בניה .19*8 -

ריכקה מיכאלי*
משבר בחיי הנישואים
אליו לשש שעות,״ סיפרה אז ,״הוא עשה
את ההורוסקופ שלי ואמר לי דברים מדהימים
על עצמי, על העבר ועל העתיד.
בין השאר הוא אמר שתוך שנד, יחולו אצלי
שינויים מרחיקי־לכת, אישיים ומיקצועיים.״
בעזרת כמה פרטים מסייעים מצידה הצ ליח
פקר, לדבריה, לחזות משבר רציני
בחיי-נישואיה.

חי פהרח׳ נ תן ק״זרבון 1ט ל6 6 3 0 2 5 ,6 4 0 0 9 3 .
ת א דח׳ לי לינ ב לו ם 25ט ל54361,51412.
ירו שלים דרו״נאי 4ט ל2 4 4 2 6 6 .
פרסום שס

במרחב
עיתונם
שד אלה
הרוצים ב שלו
אתה י 1רע וגד
ם אתה נלהם?

חדשה
רח׳ הם ,5תל-אביב

יו״ר ישעיהו(בהלווייה)
מופע אמנות׳
שושי רו ת ם
שירה

יאיר רות ם
גיטרה קלא סי ת

קרא

במרחב

המועדון פתוח גם
בימי ג׳ בערב

...ב שקט
בצד

מועדון 5לתרסת

יום ה׳ 13.4
בשעה 2,0.30

שערוריה כפולה
שכר־העבודה שילם ישעיהו, אחרי שנרמז
לו על־ידי אחד המקורבים שלו ש״כדאי
לתת משהו לפועלים.״ שלושה מעובדי
הכנסת, שעבדו בווילה של ישעיהו בחולון
במשך ימים אחדים קיבלו כל אחד
140 לירות שכר־עבודה. המפקח עליהם
לא קיבל אפילו אגורה אחת.
בינתיים נמצאה דירה אחרת ליושב־ראש
הנוכחי של הכנסת, יצחק שמיר.
נערכו בה שיפוצים רבים והוכנס בה ריהוט
חדש, על־ידי אחת האדיכליות הטובות
בארץ, דורה גד, שתיכננה את מישכן
הכנסת. הדירה היתד, קודם לכן דירתו של
השר־ללא־תיק ישראל גלילי.

כשנשאל יצחק שמיר השבוע על
ידי כתב ״העולם הזה״ מדוע הסכים
למכירת דירת יושב־ראש הכנסת
לישראל ישעיהו, ועל־ידי כד
גרם להוצאת עשרות אלפי לירות
על שיפוץ דירה אחרת בשכילו,
הוא השיב :״הדירות אינן של הכנסת,
אלא של איזו מחלקה כ•
מישרד-האוצר. אותי לא שאלו
כלל,״

ל הסיכות לגירושין היא מוכנה רק
^ לומר :״נפרדים מפני שלא טוב. הרי
אף אחד לא נפרד מבן־זוגו כאשר טוב. ביני
ובין יורם זה פשוט לא הלך, והתהליו
הזה נמשך כבר כמד, שנים.״
״עד שאחד מבני־זזזוג לא מגלה מד,
שקרה, קשה לדעת את האמת,״ אומר אחד
ממכריה של רבקה ,״היא אשד, מוכשרת
מאד, בעלת קסם אישי רב, פיקחית, חריפה
ושנונה, ולא תמיד קל לגבר להתמודד עם
התכונות האלה. אני חושב שהיא הרוויחה
יותר ממנו, אם כי היא בוודאי וזיתה חכמה
מכדי לתת לו להרגיש לא־נעים בנושא זה.
ידוע לי שהיא עזרה לו, הכירה לו אנשים,
השיגה לו עבודות. הם היו מעולמות שו נים.
העולם שלד, לא עניין אותו במיוחד.
כאשר היה מגיע פעם ביובל למסיבות הבוהמה,
היה יושב בשקט בצד.״
רבקה מיכאלי אינה מאושרת לשתף את
הציבור הרחב במה שקורה בחייה הפר-
טיים, אבל כשועל ותיק במיקצוע היא
יודעת שאין מנוס .״אני דק מקווה שאם
כבר העיתונים מדווחים על העניין, לפחות
שידאגו לבחור תמונה יפה שלי,״ היא
מחייכת ,״הרי אני עכשיו בשלב של
חיפושים.״

נעמי רון !
* בטכס ברית־הנזילה לבנה הבכור יונתן.
העולם הזה 2119

הבולדוזר

באלמנה

הזקנה

ד ידיעה בעיתונות מסרה כי דחפורי עיריית תלי
י אביב הרסו בית בפינת הרחובות ז׳בוטינסקי אבן-
גבירול, ללא צו־הריסה. כגנבים בלילה הגיעו פועלי
העיריה, כשבראשם סגן־ראש־העיריה וראש אגף התחבורה
דויד שיפמן, ובאמצעות בולדוזר החלו בהריסת המיבנה.
הוא הפריע, לדיברי שיפמן, לתנועה ברחוב אבן־גבירול
הסואן, והיווה מיטרד תברואתי.
ההריסה לא התבצעה לאור היום ובנוכחות עדים.
סגן־ראש־העיריה ועושי דברו ידעו היטב עד כמה אכזרי
המעשה. משום כך הוציאוהו אל הפועל בשעה שמרבית
התושבים נמים את שנתם ואיש לא מפריע בעדם.
כשהגיעה אסתר שוסטרמן בת ה־ 71 למחרת ב־8
בבוקר, כמינהגה מדי יום, אל ביתה שבשכונת סומייל,
חשכו עיניה. במקום בית מצאה שם עיי־הריסות, ובולדוזר.
אסתר שוסטרמן, אחות במיקצועה, מתגוררת בקומה
השביעית של בית־האבות ברמת־אביב. בעיניים תפוחות
מבכי ובקול שבור סיפרה, כי מאז הרסה העירייה את
ביתה לקתה כבר בשני התקפי־לב.
אסתר שוסטרמן הגיעה לישראל מבסרביה בשנת
.1933 כאן הכירה את בעלה, חיים שוסטרמן, שעבד במשך
שלושים שנה בעיריית תל־אביב בעוד היא עובדת כאחות-
מטפלת בתחנת מגן־דויד־אדום.
כשנישאו הם רכשו בית בשכונת סומייל המערבית.

״השופט
מראש נגדי!״
!ך* גברת הזקנה מקפידה מאד על הופעתה החיצון
1נית. היא סירבה להצטלם בחלוק ובשיער סתור,
ביקשה להתלבש לפני הצילום. לבשה מיכנסיים הומים
וחולצה ירוקה, סרקה שיערה ופידרה את אפה ומשחה
שפתון. הזיקנה מכבידה עליה. במשך כל השיחה תלוננה
כי היא שונאת את הזיקנה מאחר שהיא מגבילה אותה.
אסתר שוסטרמן הגישה תלונה על הסגת־גבול פלילית
וגרימת נזק שלא כדין לרכוש נגד ראש עיריית תל־אביב,
שלמה להט, ונגד ראש אגף התחבורה בעירייה,
דויד שיפמן. העתק התלונה נשלח ליועץ־המישפטי-
לממשלה, הפרופסור אהרון ברק. ביום השישי בשבוע
שעבר, לבקשת פרקליטה של שוסטרמן, עורו*הדין שימחה
איתן, הוציא שופט בית־מישפט השלום בתל־אביב צו,
האוסר על העירייה לתפוס חזקה במיגרש שבו נהרס
הבית.
ביום הראשון השבוע דחה השופט בוריס רפפורט את
הדיון יעניין צדהמניעה, ועד אז דרש מן העירייה
שתמציא לו את המקור של פקודת ההפקעה, שלטענת
הגברת שוסטרמן לא הגיעה אליה מעולם. אלא שדחיית
הדיון רק עירערה עוד יותר את מצבה הגופני והנפשי
של הגברת הזקנה. היא אינה מאמינה לאיש, ואומרת:
״העירייה הרסה לי את הבית, והשופט מקבל משכורת
מהעירייה, הוא מראש נגדי.״

ף} ספרת אסתר שוסטרמן :
י ״בסומייל גרו אז שלוש״ארבע מישפחות יהודיות,
וכל השאר היו ערבים. כשקנינו את הבית הוא היה
ממש חורבה, ועלה לנו 140 לירות ארץ־ישראליות.
במשך שבועות שיפצנו אותו, בעלי ואני, במו־ידינו, עד

נסב

״היה לי מרץ של שתי צעירות !״
שהוא היה ראוי למגורי אדם. אחר־כך עברנו להתגורר
בו, ושם גם נולד בני, אלי, החי כעת בארצות־הברית.
״המגורים בסומייל היו קשים. השכונה היתה מוקפת
חולות ומסביב ייללו תנים. לא היתד, לנו אפשרות להגיע
משם לעבודה, אז השכרנו את הבית למהנדס כימיה
יהודי. זה היה ב־ 18 בספטמבר .1942 בעלי ואני קנינו
דירה ברחוב דיזנגוף ,226 ומאז התגוררנו שם והמהנדס
נשאר לגור בסומייל. בתו, תמר ארז, המשיכה לגור בבית
עד לפני שנה. אז שילמתי לה 25 אלף לירות כדי שתצא,
ומאז הבית ברשותי.
״לפני ארבע שנים נפטר בעלי, ואדון שיפמן מהעירייה
בא אלי בדרישות לפנות את הבית תמורת כסף. לא
הסכמתי. הבית הוא הרכוש שלי, ומי היה דואג לי אם
לא היה לי הבית? הילדים שלי, אלי ונורית, שנשואה
לפועל, היא אם לשלושה ילדים ומתגוררת בבת־ים,
כעסו עלי ומאז הם לא מדברים אתי. הם רצו שאמכור
את הבית לעירייה ואתן להם את הכסף.
״אני אשד, זקנה. אין לי אף אחד בעולם. אני צריכה
לדאוג לעצמי. החלטתי לשמור על הבית. המגורים בדיזנ־

אותו, שלא נתתי רשות לאיש ! הם לא שמעו לי. שכבתי
על הריצפה לפני הטרקטור ולא נתתי לו לעבוד. הם
הזיזו אותי משם.
״אני אשה בריאה, אף פעם בחיים שלי לא הייתי
חולה. אני בת ,71 ועד לפני המקרה היה לי מרץ כמו
לשתי צעירות ביחד ויכולתי לשים הרבה צעירים בכיס
הקטן. אני לא צריכה כסף, אני צריכה בית, ואני רוצה
לדעת שיש לי לאן ללכת אם לא ארצה לגור בבית־אבות.
אתמול, כשהייתי בבית־המישפט והבנתי שהשופט הוא
לטובת העירייה, קיבלתי התקף־לב נוסף לזה שקיבלתי
מייד אחרי שראיתי מה עשו לבית שלי.
״אני בסך־הכל אשה זקנה בודדה, מה אני יכולה
לעשות? אני מאחלת לאדון שיפמן שכשהוא יהיה זקן,
שיעשו לו מה שהוא עושה לי, ואז הוא יבין את המצב

עד כאן סיפורה של אסתר שוסטרמן.

;,הילדים לא
מדברים א תי 1״

אסתר שוסטרמן(כאחות, לפגי שנים)

וניצח!

גוף היו קשים לי. איפה שלא הלכתי נזכרתי בבעלי,
איפה הוא ישב, איפה הוא שכב. לפני כמה חודשים
החלטתי להשכיר את הדירה ב־ 1500 לירות לסטודנטים,
ולנסות ללכת לחיות בבית-אבות. אבל פה, בבית־אבות,
הסתבר לי שהמקום לא מתאים לי. בגיל שלי אפשר
עדיין לעשות חיים, אפשר לבלות, להכיר אנשים, ופה
כולם זקנים בני תישעים. אין עם מי לדבר.
״לא התאקלמתי. לרוב האנשים פה הראש לא עובד,
הידיים לא מתפקדות, הרגליים לא הולכות. ולי יש
עוד סכס־אפיל, אני אוהבת ללכת לקולנוע, לבלות.
פה אין עם מי לעשות את זה. החלטתי לעבור לגור
בסומייל. האיזור טוב, בתי־קולנוע קרובים, אפשר לחיות.
שיפצתי את הבית, סידרתי את־ הגג, התקנתי תריסים,
סידרתי את החלונות, דיברתי עם קבלן לעשות שפריץ,
והחלטתי לחזור לגור בבית אחרי פסח. הכנסתי לשם
רהיטים: שני פוטלים, ספה, מיטה, שטיחים, מפה, פרחים.
רציתי סטודנטית שתגור אתי, כדי שאני לא היה לבד.
״והנה, לפני חודשיים בא העוזר של אדון שיפמן
מהעירייה אלי, לבית־אבות, ואמר לי, :זוכרת? לפני
חמש שנים ביקשנו ממך לעשות סידור שתמסרי לנו את
הבית. אנחנו מבקשים ממך למסור לנו את הבית עכשיו,.
עניתי לו שאני צריכה את הבית בשביל לגור בו. הוא
אמר, :אנחנו צריכים את הבית בשביל כביש.׳ לא
הסכמתי בשום פנים ואופן. הלכתי לשיפמן ואמרתי לו
שלא אוותר על הבית.
״והנה הם באו ביום חמישי בשבוע שעבר לשכנים
שלי, באמצע הלילה, ואמרו להם שבהסכמת הגברת
שוסטרמן החליטו להרוס את הבית. השכנים האמינו להם,
ואפילו כיבדו אותם בקפה.
״מאז שהחלטתי לחזור לגור בבית, עשיתי לי מינהג
לישון בו פעמיים בשבוע כדי להתרגל. חוץ מזה הייתי
מגיעה בכל בוקר בשעה שמונה בדיוק, ומאווררת את
הבית. פותחת את החלונות, מסדרת, מנקה. תארו לכם
איזה הלם קיבלתי כשבאתי ביום שישי בבוקר, בשמונה,
ובמקום הבית ראיתי טרקטור עם שלושים פועלים,
הורסים לי את הבית! צעקתי שלא יגעו בבית שלי,
אמרתי להם שזה שקר, שאני לא הסכמתי שיהרסו לי

הבולדוזר הורם את בית שוסטרמן
״שכבתי מתחת לטרקור !״

אס החלטת לעבור לתחליף קפה-
עואל את עצ תן קודם ס• מייצר אותו.
אם החלטת לעבור ל״תחליף קפה״
אל תסתפק כחיקויים.
ליבר מציעה לך את ״ברזיליה״-
משקה קפה חדש המיוצר על פי ידע מתקדם
ושיטות ייצור חדישות,
המשמשות את ליבר בייצור קפה טהור.
״ברזיליה״ מכיל יותר קפה מכל תחליף אחר,
והוא מצטיין בטעם עשיר ובניחוח משובח .־
כדאי לך לנסות את ״ברזיליה״.
אתה יודע שעל ליבר אתה יכול לסמוך

ברזיליה וי1ל

רק קסה טהור •כול להיות טוב •ותר.
העולם הזה 2119

נן ה־ 18 נגש בווונת הזוהרת!המיליונרית, הוזמן עדידה
לבילוי בן חצי־שנה
באמריקה וקיבל
שי ליום הולדתו:
מבתי ת ש שזו״ ה
2 50 אלף ל״ י

חדשה במתנה. לדבריו, בעזרת קצת לחץ על אביו, שהוא רופא מצליח, היה יכול לקבל
מכונית דומה. אייל שהצליח להשלים את בחינות־הבגרות שלו בלימודים אקסטרניים,
ניצל את ששת החודשים שנותרו לו עד גיוסו לצבא ויצא לבילוי ארוך בחו״ל בחברת
הרוזנת כריסטינה פאולוצ׳י. עם תום שירותו הצבאי מתכוון אייל ללמוד ארכיטקטורה.

את פירסומה העולמי רכשה כריסטינה,
בת 47 כיום, לפני 6נ שנה, כאשר עשתה
מעשה שזיעזע את החברה הגבוהה הבינ לאומית:
היא הצטלמה בעירום, עבור
ירחון הנשים האמריקאי הארפר׳ס באזאר.
ריננו סביבה וביקרו אותה קשות, אולם
היא יכלה להרשות לעצמה לצפצף על
כולם, ונהנתה מהפירסומת. הרבה. תקופה
מסויימת ניסתה את כוחה כשחקנית קולנוע,
אבל לא הצליחה ביותר.
למרות שהכירה את כל נערי השעשועים
והמיליונרים, היא התחתנה לבסוף עם
מנתח פלאסטי בן־גילד״ יהודי־אמריקאי
בשם האווארד בלין. לבני הזוג, החיים
בפנטהאוז ניו־יורקי בן 18 חדרים, בריכת־

77 7/77777/717

^ ום־ההולדת ה־ 18 עבר על החייל
אייל גילעדי בנעימים, ככל יום־הולדת
אמר. אייל, המשרת מזה חצי שנה בחיל
השיריון, בילה אותו יום בחופשה, בבית
הוריו בכפר־שמריהו, כך שהיתה לו אפשרות
לקבל ברכות מקרובים וחברים, בעל־פה
ובטלפון, ולומר תודה לכל מי שטרח
להביא לו מתנה.
אבל המתנה הנהדרת והמפתיעה ביותר
הגיעה רק למחרת היום, בצורת מיכתב
שהכיל את הבשורה הבאה :״אייל יקירי,
אני עומדת לשלוח אליך, כמתנת יום־
הולדת, מכונית ספורט פיאט 124 ספיידר
בצבע כחול כהה, עם מושבי עור בצבע
אדום. באהבה, כריסטינה.״
הבחור לא קפץ לתיקרה מרוב אושר
ותימהון, ודי מהר עבר לסדר־היום. בהיותו
בן לרופא מצליח, אפשר היה להניח שזוהי
הסיבה לכמעט־אדישות שלו. אבל, לדבריו,
לא תמיד נתנו לו מה שרצה .״לא פינקו
אותי בדמי־כיס,״ סיפר השבוע ,״רק
באהבה. אושר אמיתי הרגשתי לא עם
קבלת המיכתב, אלא לפני שנתיים, כאשר
הפכתי עולמות כדי לקבל ה ונדה וזכיתי
בה סוף־סוף. מתקופת התיכון אני עובד.
אירגנתי מסיבות במועדון החאן בירושלים
ועשיתי סטריליזציה למכשירי־ניתוח ובגדים
בקליניקה של אבי. אף פעם לא רציתי
לחיות על הגב של ההורים, ושאפתי לעצמאות.״

הבולטות
בחוג הסילון הבינלאומי, ודרכה
הצליח אייל גילעדי להכיר הרבה אישים
מפורסמים מעולם הבידור, האמנות והחברה.
הקשר בינה לבין אייל לא הפריע
לבעלה האווארד, שהוא מנתח פלאסטי. גם
לו יש חברה קבועה, דוגמנית צמרת.
שחייה וגן תלוי, יש שני בנים: מרקו בן
העשר ואנדריי בן השמונה.
כריסטינה טיילה בכל העולם, אבל על
ישראל שמעה לראשונה רק לפני כעשר
שנים, כאשר פגשה את שאול וייצמן, בנו
של עזר וייצמן. אחרי סיום התיכון ולפני
גיוסו לצבא נסע שאול לחופשה בארצות־הברית,
ובין השאר התארח אצל כמה
מידידי אביו, שהפכו ברבות השנים לאילי־הון.
באמצעותם התוודע הצעיר בן ה־,18
באחת המסיבות של חוג הסילון הבינלאומי,
לרוזנת כריסטינה פאולוצ׳י.
מה שאירע ביניהם שם יכול לשמש רק
נושא לניחושים, אולם דבר אחד ברור:
הרוזנת התאהבה בשאול, התרשמה מאישיותו,
ומאז היכרותם הפכה לידידת ישראל.
זמן קצר לאחר מכן הגיעה לארץ בכוונה
להמשיך את הרומן, והכריזה שהיא
מעוניינת להשתקע כאן. שאול, ששירת
אז ביחידה קרבית בחזית התעלה, ניצל
את החופשה הקצרה שקיבל במשך שהותה
של הרוזנת בארץ, כדי להודיע לה שעליהם
לנתק את הקשר.
עירום בצמרת
>> ת המתנה היקרה יקבל אייל בד
קרוב, באופן אישי, מידיה של הנותנת
אותה, הרוזנת כריסטינה פאולוצ׳י,
שאירחה אותו בחו״ל במשך כמה חודשים
בלתי־נשכחים, לפני מועד גיוסו לצה״ל.
כריסטינה היפהפיה, בלונדית חטובה וכחולת
עיניים, אינה סתם רוזנת. שלא כמו
כל בעלי תואר האצולה המפוזרים בעולם,
היא אחת מהמצאות מהכלל: היא מוכרת
לא פחות מכוכבי קולנוע בינלאומיים, מיל יונרית
אחרי קבלת ירושת־עתק מאביה,
אציל איטלקי, ומאמה האמריקאית, ואחת
הדמויות המרכזיות בחוג הסילון הבינ לאומי.

הגיל

נחשב

¥111ה י ! 11 עליה התבשר החייל אייל גילעדי במיכתב שהתקבל ביום־הולדתו,
הינה מכונית ספורט פיאט 124 ספיידר בצבע כחול כהה, עם. מושבי 111111111 עור בצבע אדום. לאשה כמו כריסטינה פאולוצ׳י, יורשת־מיליונים מצד אביה האיטלקי
ואמה האמריקאית, לא היתה זו בעיה לתת לגבר אותו היא אוהבת כל מה שעולה על דעתה.

^ מיקרה או שלא במיקרה, קיים דימיון
* חיצוני, ולא רק חיצוני, בין שאול וייצ־מן
לאייל גילעדי. נוסף על כך: שני הצעי רים
הם ידידים טובים, וגם הוריהם שומרים
על קשרי ידידות. כריסטינה היתה
בהחלט מודעת לדימיון בין השניים .״זה
מוזר, אבל שאול ואני לא דיברנו אף פעם
(המשך בעמוד )40

הרוזנת נותנת

מפנרנו

מיגימום ה סר ס הראשון

מי לין! ל י

מי לין! י י
הפרס הראשון לזוכה אחד בטוטו הוגדל
ל 2-מליון ל׳ י! בטוטו הסיכויגד 1ל ותר!
המועצה להסדר ההימורים בססורט

חופ שה
מי נופש ביהן וברודוס.
יחיו כולל טיסה ת ״ א -א תונ ה -רו דו ס -ת״א
53ל״י. תוספת של החל מ־ $140 בלבד
טיחה לך 3ימי שייט באיי יוון, אתונה,דלוס,
;!ונוס, הרקליון, סנטוריני, פיראוס.
וייט-אירוח מלא בתאים ממוזגי אויה
!תונה בתי מלט+ארוחת בוקר.

ימי נופש ברודוס(שייט).

חיר 4300ל״י כולל בתי מלון מדרגה ראשונה +
4ל״י 3ימי סיור ברחבי האי.
:ה+ארוחת בוקר, שייט במשך 4ימינו כולל
רוח מלא.
וי עצמו מצפים לכם בילויים עליזים במועדוני
לה,מסעדות קזינו וטיולים ברחבי האי.
וצאים ב־( 20.4ערב פסח) תערך ארוחת ערב
יגית על סיפון האוניה.

ימי נופש ברודוס(טיסה).
וחיר 4500ל״י כולל בתי מלון מדרגה ראשונה +
:ה+אתחת בוקר.

ימים בקפריסין עם דבב צמוד(שייט).
זחיר 2950ל״י(הרכב צמוד ל־ 4אנשים).

ימים בקפריסין עם רכב צמוד.
זחיר 2800ל״י(הרכב צמוד ל־ 4אנשים).

סיורי הים התיכון בע״נז.
רח׳ דיזנגוף ,273ת״א
טל 455245,446902 .

(המשך מעמוד )39
על כריסטינה,״ אומר אייל ,״כריסטינה
ואני הזכרנו אותו, והיא יודעת את הקשר
ביני לבינו.״
הרוזנת הופה פגשה את. אייל לראשונה
כאשר ביקרה בבית הוריו, עימם
התיידדה כאשר הגיעה לארץ בפעם הראשונה.
פגישתם השניה היתד גורלית יותר.
הילד בן העשר הפך לעלם נאה וגבה-
קומה בן .18 היא באה לביקור קצר בן
ארבעה ימים, והגילעדים ערכו לכבודה
מסיבה מפוארת, בה נכחו, מלבד ידידים
רבים, גם שני אחיו ואחותו של אייל :
אביב ( )23 הלומד מישפטים בארצות־הב־רית
וטל ( )14 וכן מור בת השש.
בתחילה הוא לימד אותה לשחק שש־בש
— לדבריו יש לה תפישה מהירה —
ואחר־כך היא הזמינה אותו לבוא לבקר
בארצות־הברית. היתה לו אז מכונית, והוא
מכר אותה לטובת הטיול. כאשר פלט,
במיקרה, שהיתה זו פיאט ספורט, לא אמרה
כריסטינה דבר. היא פשוט זכרה וכנראה
שכבר אז החליטה שזו תהיה מתנתה

על הרוזנת ועל הבילוי כחברתה
במשך חצי שנה סיפר אייל ה שבוע

זו היתה חוויה נהדרת. היא אשה טובה
ויפה. בכל מה שקשור לאנשים היפים —
שחקנים, זמרים, מוסיקאים וכל שאר המפורסמים
— היא הבוסית של ניו־יורק.
צריך להיות איתה שבוע כדי להבין מה
קורה אצלה. חיים בלי חשבון. משעמם
בלילה? טסים בלי בעיות לשחק רולטה
בלאס־ווגאס. לכל אחד מהחבורה יש צי
מטוסים ושדה־תעופה פרטי. טיילנו המון,
גם באירופה, ופגשנו אנשים מעניינים,
כאלה שכל העולם זוכה לראות אותם רק
בתמונות, בעיתונים או בטלוויזיה. עשיתי
חיים כאלה שאני יכול עכשיו לכתוב ספר.
עזבתי כמה ימים לפני מועד הגיוס
שלי. קמתי בוקר אחד והחלטתי לברוח
לפני שאשתגע בקלחת המשוגעים הזאת.
עקרונית יכולתי להשאר, אבל לא רציתי.
אני אוהב את המדינה, למרות שמפריעה
לי המנטאליות הישראלית וחוסר החינוך
כאן: מלכלכים, צועקים, נדחפים.
חברים בניו־יורק שאלו אותי מה יש לי
לדבר כל־כך הרבה עם אשה בת .37 הם
לא הבינו, אבל יכולתי לדבר איתה בלי
סוף. טיילנו שבוע ימים בסקוטלנד, במכונית,
ולא הפסקנו לשוחח לרגע אחד. ל־כריסטינה
יש נפש צעירה. עקרונית יחסינו
היו יכולים להיות חסרי סכס לגמרי. היו
בינינו השלמה רוחנית והבנה נפשית, וזה
מה שחשוב.
הקשר בינינו לא הפריע לבעלה האווארד.
הם אומנם חיים ביחד, אבל לא לגמרי
ביחד. יש לו חברה, דוגמנית־צמרת יפה־פיה.
כריסטינה ובעלה משמשים דוגמה
לחברה האמריקאית הסופר־מתקדמת. כל
צד חי את החיים שלו, הילדים אצלה, והם
נפגשים באירועים מישפחתיים. העיקר שכולם
מאושרים.
עד כאן סיפורו של אייל.

במדינה
(המשך מעמוד )40
החתמה, הם התקרבו לשולחן עצמו, החלו
בוויכוחים פוליטיים שהפכו לדרישה תוקפנית
לסלק את השולחן. הנימוק :״אסור
להרשות להחתים נגד בגין!״
כבו ״ליל הבדולח״ .הרוחות במקום
התלהטו. הקהל הנייטראלי והאוהד החל
להעלם. במקומו הופיעו פרחחים שצעקו :
״בגין! בגין!״ ו״הלאה הקומוניסטים!״
כאשר הגיע מיספר הביריונים לכ־ ,50 הם
הסתערו חזיתית על דוכן שלום — עכשיו !,
הפכו ושברו אותו. לשלושת הפעילים במקום
לא נותר אלא לאסוף את גיליונות
ההחתמה, עם אלף חתימות, ולעזוב.
הכרזות עליהם נכתב שלום — עכשיו !
ומישמרת־שלום נפלו בידי ההמון המשתולל
שהצית אותן ורקד סביב המדורה.
היה זה מחזה שהזכיר מראות דומים
מ״״ליל־הבדולח״ .רק אחרי שכבתה האש,
חזרו אנשי שלום בטוח לדוכנם. עכשיו
נראה השלום שלהם בטוח.
במשך כל המהומה העדיפו השוטרים שהיי
בסביבה לא להתקרב למקום המדורה.
רק אחרי שההמון הסוער התפזר הגיעו
למקום שני שוטרים. כל מה שנותר להם
לעשות היה לבעוט בערימת האפר שהת־גוללה
על המידרכה.

ד ר כי ־חיים
מעע*ה נלגוגה המ1נ>

החייזת תפסה את
אשכיה;ברים — והמישטרח
איבדה את חרש ההומור
!הצופים שנכנסו בשבוע ושעבר לאולם
קולנוע שחף בתל־אביב, בו מוקרן הסרט
הישראלי אסקימו לימון, ציפו לשעתיים
ישל בידור באולם. אבל השעשוע המתין
להם בבר בכניסה.
מייד !אחרי שמסרו את כרטיסיהם לסדרו׳
הייה עליהם לעבור דרך הביקורת ה-
,ביטחונית של חיילי הג״א הניצבים במקום.
בדרך־כלל נוהגים אנשי הג״!אלע תו הי18׳
2בידיהם על בגדי הנכנסים. חיילת ב־

הגיל
לא נחשב

^ ייל, המודה שהוא אוהב גם נשים
מבוגרות, מספר כי הרוזנת התחילה
באחרונה לעבוד כעיתונאית בירחון קוסמו־פוליטן,
ואחת מכתבותיה שם היתה על
יחסים בין אשה מתבגרת וגבר צעיר. הוא
עצמו תרם את המידע הגברי לו היתה
זקוקה לצרכי הכתבה.
״באירופה ובאמריקה זה הפך לאופנה,״
סיפר אייל ,״ופסיכולוגים מנסים לפענח
את התעלומה. זה שאשר, מתבגרת מעוניי-
נת בגבר צעיר, זה ברור, הרי היא מחפשת
בו את נעוריה שחלפו, אבל מה מחפש
הצעיר בה?
״לי היה טוב איתה, הגיל שלה לא
נחשב בעיני. כל מה שבת 17 מסוגלת
להבין ולעשות, היא מבינה ועושה טוב
יותר, בזכות ניסיונה האישי, ואני לא
מתכוון לסכם. אני מכיר כמה צעירות ש עוד
לא מלאו להן עשרים, שיש להן ניסיון
מיני עשיר יותר מאשר לכריסטינה.״
מאז נפרדו, שומרים השניים על קשר
טלפוני קבוע. בפגישתם הקרובה, בעוד
זמן קצר, הם יוכלו לטייל בארץ בפיאט
ספורט החדשה. אבל אייל לא עושה מזה
עניין גדול: יש בעולמו דברים חשובים
הרבה יותר, כמו מחשבות איך לתקן עיוותים
מרגיזים בחברה הישראלית.
״בשביל מה היא נותנת לי מכונית?״
הוא שואל ,״עם אוטובוס אני כבר לא יכול
לנסוע?״

השוטרת המדומה עורכת חיפוש*
׳חיוכים, מבוכה, זעם
שירות המישטרה עודפת חיפוש אצל הנשים,
בעיקר בתיקיהן.
אלא שהפעם התנהגו אנשי הג״א בצורה
!מוזרה. הגברים נמסרו לביקורת לידי החיילת
!׳שניצבה במקום. זו לא הסתפקה בלי טוף
גבם׳ אלא ערכה חיפוש יסודי גם ב־מכנסיהם,
בדקה אם אין הם מסתירים רי-
מוני־יד בין אשכיהם או כלי־משחית אח רים
באברי־המין שלהם.
חלק !מהנבדקים התייחסו אל הבדיקה המוזרה
כאל בדיחה. אחרים רתחו מזעם.
כמה תיירים שעברו תחת ידיה של החיילת
הקימו שערורייה! ,איימו להתלונן במישטרה.
* תמונה מבויימת. התמונות האמיתיות,
שצולמו בשעת מעשה במצלמה נסתרת,
יופיעו בסרט.
העולם הזה 2119

אותה שעה ׳עצמה !ערכו חיילי הג״א בדיקה
מוזרה לא פחות .׳בגברים אחרים. הם ער כו
על גופם חיפושים בעזרת שואב־אבק
ומכשיר ׳לבדיקת לחץ־דם.
למתעניינים לפשר הבדיקות המוזרות
השיבו הבודקים :״זוהי הפקודה שקיבלנו,
להחמיר בחיפושים.״
לתפוס ככוח. הידיעה על החיפוש
האירוטי שערכה החיילת במכנסי המבקרים
פורסמה לראשונה בשבוע שעבר במדור
תשקיף (העולם הזה .)2118 היא משכה את
תשומית־ליבם של מפקדי הג״א והקצינה
המופקדת על חיילות חיב״ה המוצבות ל-
.ביקורת בבתי־יד,׳קולנוע. איש מהם לא זכר
כי ניתנה הוראה לחיילת כלשהי לחפש במכנסי
הגברים• מיוד נפתחה חקירה לגי־לווה
של החיילית-שיוטרת שגילתה מסירות
לתפקידה מעבר לצו התפקיד. היא התגל תה
׳בדמותה של ענת ברנשטיין־כהן׳ נכדתה
של השחקנית הוותיקה מרים ברנ ש
טיין־כהן.
הסתבר כי ענת אינה ישוטרת או חיילת.
היא שהקניית. ואת החיפוש שיערכה
במיכנסי הגברים עשתה כחלק מהתפקיד
שהוטל עליה במיסגירת הסרט מצלמה נסתרת,
קומדיה קולנועית ישראלית שמביים
עתה הבמאי צבי שיסל. שיסל והתסריטאי
שלו, בועז דווידזון, ביקשו לצלם את הבעות
פניהם של הגברים שעה שהחיילת עורכת
חיפוש במכנסיהם תוך נגיעה באשכיהם. על
ימנית להגביר את האפקט׳ הורו לענת לתפוס
.בכוח באשכי כמה מהגברים שבדקה. איש
מהם לא מחה על כך. חלקם חייכו. אחרים
העלו על פניהם הבעות מבוכה.
התגובות כולן, יחד עם תגובות על תעלולים
אחרים למצלמה נסתרת נוסח ישראל,
תוצגנה בסרט שיעל־פי הצילומים הראשונים
עשוי להיות משעשע ומצחיק לא
פחות מסרטי המצלמה הנסתרת המקוריים.
אולם למישטרת ישראל לא היה חוש
הומור. השבוע נעצרו ׳לחקירה צבי שיסל,
התפאורן של ניקוי ראש, איציק אל׳בלק
ומפיץ הסרט דני ׳דימבורט לחקירה. עם
יתום החקירה שוחררו בערבות. ענת ברג־שטיין־יכהן
ובועז דווידזון הוזמנו אף הם
לחקירה במישטרה. כולם יואשמו בקשירת
קשר למיעשה־מגונה המוני ולהתחזות ל אנשי
הג״יא.
כדי להוכיח את העבירה ביקשה המושט־דה
לקבל לידיה את החומר המצולם. יוצרי
הסרט סירבו ועתה תנסה המישטירה להשיג
את ההוכחה המצולמת בעזרת צווי־חיפוש
מבית״המישפט. הצגת הבכורה ל סרטו
של צבי שיסל ׳תיערך קרוב לוודאי
באולם בית־המיש&ט ולא ׳בבית־קזלנוע.

מי ש טרה
מלכוד ת לשוטר

״בחררה מוגבלת וצרודאופקים
כזו כתב הגראפומג
ע 7קצין־המישטריח

״ייתכן שהיא אשד, מכל הבחינות הגופניות,״
קבע הגראפולוג חיים שטראום,
אחרי שעיין בכתב־היד שהונח על שולחנו
וניתח את צפונותיו ,״אבל מבחינה נפשית
יש בה מעט נשיות והרבה מאד
רודניות, שאיפת עליונות והתנשאות. היא
טיפוס שרוצה לקבוע את הכל לבד, ואינה
מסוגלת להבין כי גם השני צודק.״
הגראפולוג העלה את מימצאיו על הכתב
ושלחם, יחד עם כתב־היד, למערכת מ עריב.
כמה ימים לאחר־מכן התפרסמו ה־מימצאים
בצהרון, במדור מיוחד הנושא
את הכותרת ״הכר את עצמך״ ,שנועד
לשרת את הקוראים ולאפשר להם לתהות
על אופיים האמיתי של מכריהם, ידידיהם,
יריביהם או מושאי אהבותיהם־הנכ־זבות.
איש
מבין קוראי מעריב לא העלה בדעתו,
שהדמות שכתב ידה נותח על-ידי
הגרפולוג, לא רק שלא היתד ,״אשה מכל
הבחינות הגופניות״ אלא שלא היתד, אשה
גם מכל בחינה אחרת. היה זה גבר —
להלכה ולמעשה — שאיש לא פיקפק
מעולם בגבריותו. קוראים לו נחמן גולד־שלגר.
הוא גר בבת־ים, ומשרת במישטרת
ישראל בדרגת פקד.
״הרכה חוצפנות״ .מקורה של הטעות
הנוראה, שעירבבה מין בשאינו
מינו, טמון ביחסי״עבודה משובשים במים־
לג־הנוער של המישטרה.
בשילהי השנה שעברה החליט אחד מחוקרי
הנוער שבמיפלג, מיכאל פלג, להת פטר
מעבודתו על־מנת להשלים את לימו דיו
האקדמאיים .״התפטרתי לאחר שירות
של שנתיים וחצי,״ סיפר פלג ,״כדי להט־
(תמשך בעמוד )42
העולס הזה 2119
פה דובבת
שוב
ף* חוץ השתוללו השמועות, ובפנים
• השתוללה יפה ירקוני. זה היה. ביום
הראשון השבוע, כאשר רצועת החוף מאשקלון
ועד חיפה נתקפה פחד מפני הת־קפה,־כביכול
של מחבלים שירדו בחוף
ראשון־לציון, אשקלון, בודים וכר — איש
לא ידע לומר היכן בדיוק.
יפה ירקוני, הזמרת הוותיקה, בחרה דווקא
ביום זד, כדי לפתוח בו את מועדון-
הלילה החדש שלה, השוכן במרתפו המשופץ
של מועדון אלדין ביפו העתיקה,
השייך לשחקן זאב ברלינסקי.

קפ ה בנו ס ח
ישראלי
ן* דירים רכים כיבדו את יפה בפתיחת
המועדון, וביניהם שגרירי צרפת ומכסיקו
בישראל, עיתונאים ידועים ועמיתים שלד,
למקצוע. סמוך לבמה ישבה זיווד, להט,
רעייתו של ראש־עיריית תל-אביב, שהגיעה
לפתיחה בגפה, מה שהגביר את הש מועות
על אודות המחבלים, אשר ממילא
היו חריפות עד־כדי-כך שאחדים מהאורחים
בחרו לשוב לבתיהם.
אלה שלא הצליחו להידחס אל תוך
המועדון ההומה נותרו בחוץ. שם, על
המירפסת, מול הים הפתוח, המשיכה חרושת
השמועות בפעולתה. היו שטענו כי
המחבלים נמצאים בבת-ים, היו שראו או-
רוודשאינס-אורות של מיגדלור או של
סירות־דיג מכיוון הים. כל זה — מחוץ
למועדון. ואילו בתוכו הצליחה יפה ירקוני
להשכיח את הצרות והפחדים.
בחליפת־מיכנסיים לבנה ואלגנטית, כש-
פרח מלאכותי מרהיב נעוץ בדש-מיקטור-
נר״ ניצבה יפה לפני אורחיה במלוא כוחה,
והוכיחה כי היא אמנית ממדרגה ראשונה
המסוגלת למלא ערב שלם בתוכנית המלווה
בדיברי-קישור מלאי הומור.
יפה דיברה אנגלית שתובלה עיברית,
והיתד, לה סיבה טובה לכך. מפיקי, מנחי
וצלמי רשת־ד,טלוויזיה האמריקאית ערוץ 5
נמצאו אותה שעה במועדון, וצילמו אותה
במיסגרת תוכנית שהם מכינים לכבוד חגי
גות
שנת השלושים למדינת ישראל. יפה
לא נשארה חייבת. היא הזמינה את המפיק
לשיר יחד איתר, את ״שיר הפינג׳אך, אך
קודם־לכן לימדה אותו לשתות קפד, בנוסח
ישראלי מלווה בקולי־קולות.
היא סיפרה על סיורה בעולם, והביאה
מכל מקום שיר־עם מתאים. היא חיקתה
את הארי בלפונטה כשהוא שר ״הבה נגי-
לה הבה נרננה״ והדגישה את דדנה׳ ,באומרה
:״הארי בלפונטה אינו יודע מה
פירוש ׳נא׳ בעיברית.״ אחר־כך שרה את
״ירושלים של זהב״ ,והקהל הצטרף אליה
בפיזמון החוזר. היו לה הרבה שירים
חדשים ברפרטואר, והקהל קיבל אותם בנד
חיאות־כפיים. למרות מאמציה להיפטר
מדימוי זמרת־שלושת־המילחמות שדבק בה,
לא יכלה שלא לשיר את שיריה הידועים
מתקופת מילחמת תש״ח.

שנות הז מר ת
ו ה מדינ ה

^ פיה ירקוני, שהחלה את הקאריירה
שלה כיפה מסטין ובידרה את הלוחמים
במילחמת תש״ח ולפניה, חוגגת עם מדינת
ישראל מלוא 35 שנה לקאריירד, הענפה
שלה. באחרונה הרבתה לגלות את ליבה
ולספר עד כמה כואב לה שהנוער בארץ
אינו מכיר אותה, ועד כמה חבל שהיא
פופולארית רק בקרב דור הפלמ״ח והתיירים,
אך פתיחת המועדון שלה הוכיחה
כי חיא פופולארית בחוג נרחב הרבה
יותר. יפה ירקוני ריתקה, במשך שלוש
שעות רצופות, הן את מצלמות הטלוויזיה
והן את הקהל המגוון שבא לחוג עימה.
ראש העירייה, צ׳יצ׳ ,שהגיע למקום
באיחור בן שעתיים, הצליח להרגיע את
האווירה על מירפסת אלדין. עוד בהיותו

על המדרגות צעק שהכל שמועות, וסיפר
את סיפור מכונית אגרקסקו במלואו. אנשי
ערוץ 5תפסו עליו טרמפ וריאיינו אותו.
צ׳יצ׳ הפעיל את הקסם הצ׳יצ׳י המפורסם
וענה לעניין. מאוחר יותר הצטרף אל יפה
בשירה אדירה.
הבדרן דודו דותן, המתפרנס מחיקויי הזמרת
עלה לבמה, חיקה אותה וגם שר
יחד איתה את ״יומבו״ ואילו על המירפסת
נשארו, מחוסר־מקום, בתה אורית עם בעלה,
הרופא יגאל שוחט. אורית ויגאל היו
הנציגים היחידים של מישפחת ירקוני במקום.
בעלה של יפה, שייקה, לא בא לפתיחה
כיוון שהוא שוהה לרגל עסקיו
בחו״ל, בתה רותי לומדת באוניברסיטת
ניו־יורק ושלחיה מיברק־ברכה, ואילו הבת
תמי, המטופלת בשני תינוקות, פשוט לא
הצליחה למצוא בייבי־סיטר.
אולם אורית היפהפייה, העובדת כתחקי־רנית
בתוכנית הטלוויזיה עלי כותרת, היתד,
ייצוג הולם למשפחה הנעדרת.
עד לפתיחת המועדון שלה הופיעה יפה
ירקוני מדי ערב בחאן הירושלמי. היא
היתד, עולה, בלוויית נהגה הנאמן שוקי.
מדי יום ביומו ירושליימה. מי שנהנתה
מכך במיוחד היתה הבת תמי, המתגוררת
בבירה. בין הופעה להופעה היתד, אמא שלד,
שומרת על שני התינוקות שלה.
לפני שהופיעה בחאן היתר, יפה ירקוני
ידועה כבעלת מועדון הלילה המערה. משך
שנים הופיעה במקום לילד, לילה, ריתקה
אליו עשרות תיירים ומעריצים. רק כאשר
הסתכסכה עם בעל המועדון דודו לוייתן,
הסתבר כי ליפה אין חלק במקום והיא בסך
הכל מופיעה בו.
כעת מופיעה שם הזמרת אילנית, ויפה
פתחה מועדון מתחרה הנמצא בסמוך ושיהיה
פתוח מדי לילה.

1. 41

לקראת אוקטובר
(המשך מעמוד )25

התאריך המסתמן כאופק הוא
אוקטובר — אוקטובר .1978 אז
יפוג תוקף הסכם הפרדת־הבוהות
כסיני. לקראת תאריך זה יתחדדו
בד !העניינים.
המצרים רוצים במשא־ומתן ישיר. אחת
המעלות של יוזמת אל־סאדאת היתה בעיניהם,
הוצאת הגורם השלישי מן המישחק.
למרות האוריינטציה הפרו־אמריקאית
המובהקת של המישטר, יש בקרב הציבור
המשכיל פיקפוקים רבים מאד לגבי הכוונות
האמריקאיות. אין איש מאמין שאמריקה
אינה יכולה להפעיל כל לחץ שהיא
רוצה על ישראל. אם אינה עושה זאת,
משמע שאינה רוצה.

״האם האמריקאים כאמת מעוני
יינים כשלום זוהי אחת השאלות
העולות דרך־קכע בשיחות.
אולי מעוניינת אמריקה בד,משד המצב
של לא־מילחמה ולא־שלוטו אולי היא
סבורה שהדבר ישאיר את הערבים תלויים
בה, ויבטיח לה את זרם הנפט? אולי היא
חוששת ששלום ישראלי־ערבי ינתק את
התלות של מצריים, סעודיה וגם ישראל
מוושינגטון י
גם לגבי ברית־המועצות אפשר לשמוע,
בקאהיר, דיעות בלתי-רגילות. כך אמר
לי סגן עורך אל־אהראם, צלאח מונתאצי
״רוסיה היא הידידה הכי גדולה שלכם. היא
סיפקה לכם נשק ב־ . 1948 היא שולחת
לכם עולים, המחזקים את המדינה.״
ואז הוסיף גירסה מעניינת :״במילחמת
1973 שלחו לנו הרוסים מטוסים ריקים
כדי לעורר את הרושם כאילו יש רכבת־אווירית
למצריים. זה היה בלוף. זה שימש
תירוץ לאמריקאים לפתוח ברכבת־אווירית
אמיתית לישראל.״

אי־שם מרחפת האפשרות •טל
חידוש ועידת־ז׳נכה. אם יוזמת
אל־סאדאת לא תשא פרי, יחזור
העניין בולו לשם.

אנשי־השמאל שמחים לקראת אפשרות
זו. נראה להם כי ברית־המועצות חוזרת
למרחב במהירות. הנה, בזה אחר זה מבקרים
המנהיגים הערביים במוסקבה.

״מר בגין שלבם יחזיר את הרוסים
למיזרח התיכון,״ אמר לי אהד
מהם, בסיפוק רב .״אילו נענה ליוזמת
אד־סאדאת, היה נועד את
הדלת לפני הסובייטים.״

ועוד דיעה בלתי־מקובלת :״מה דדה
קורה לולא היה אל־סאדאת פותח ביכלל
ביוזמה שלו י היינו נמצאים עכשיו בדרך
לז׳נבה. אולי זה היה יותר טובי אולי
שם היה מופעל יותר לחץ על ישראל ן״

״המישלחת (אל־וואפד) המצרית שנשאר,
ונתנה עם הבריטים. אחרי זגלול, עמד
בראש המיפלגה מוצטפה אל־נחאם באשה.

מיפלגה זו עמדה כראש המיט־סד,
שהופל על־ידי המהפכה •טל
צ .195 היא מסמלת את המישטר
הישן ואת בל המסורת והערבים
שגמאל עכד־אל־נאצד קם לחסלם.
יש משמעות רכה מאד לעובדה ש
מיפלגה חדשה אימצה לעצמה דווקא
שם ומסורת אדה.
המיפלגה החדשה היא בעלת מצע ימני־קיצוני,
אך לדעת יודעי־דבר אין המצע
משקף את תוכנה. ביסודה זוהי מיפלגת
הבורגנות החדשה, מיפלגה ליברלית־ימנית
המבקשת להחזיר למצריים את היוזמה הפרטית,
את הדמוקרטיה הפרלמנטרית ואת
השילטון האזרחי. היא לאומית־מצרית, לא
לאומית־ערבית. בעצם מהותה היא נוגדת
את ההגמוניה של הצבא המצרי בחיי המדינה.
(הסביר
לי היסטוריון מצרי: גם בעניין
זה יש אצלנו מטוטלת. מוחמד עלי, מייסד
מצריים החדשה במאה שעברה, שם את
הדגש על הצבא. שילטון הצבא נשבר בעת
דיכוי המרד של אחמד אל־עוראבי, שלחם
בראש הצבא המצרי נגד הפלישה הבריטית
ב־ .1882 מאז הורחק הצבא מן הפוליטיקה
עד למהפכה של ,1952 שהשליטה
שוב את הצבא. יתכן כי עתה קיים התהליך
ההפוך).
הוואפד הוא עתה מיפלגת־ד,אופוזיציה,
העיקרית, עם קרוב ל־ 30 צירים בפרלמנט,
המונה קרוב ל־ 450 חברים. אחד הצירים
של הוואפד הושעה זה עתה בטענה שהע ליב
את הממשלה. עדיין יש גבול למה
שמותר לעשות בשם הדמוקרטיה.

המיפלגה מתרכזת עדיין בענייני פנים.
אל־סאדאת, שהוא איש ימני מובהק, אינו
די ימני בעיניה מבחינת הליברליזציה של
החברה והמשק.
בפגישות חברתיות יש ויכוח חריף,
נשמעת ביקורת בשפע וגילוי־הלב של
המסובים מפתיע לפעמים. פעם, כשהיה
נטוש ויכוח על מידת החופש הקיים במצריים,
אמר אחד הנוכחים :״תגידו מד,
שתגידו, אבל בימי עבד־אל־נאצר לא היינו
יושבים ומדברים כאן בגילוי־לב שכזה !״
כל הנוכחים הסכימו לכך, וגם רב-סרן של
שרות־הביטחון, שנכח במקום, ניענע בראשו
לאות הסכמה.

המיבוגה ז16 ווש!ה
תה צריים נמצאת עתה בתהליך א•
! טי של דמוקרטיזציה. סימני המישטר
הסמכותי, ששלט בימי עבד־אל־נאצי־,
עדיין קיימים ובולטים, אך מולו הולך
ומתגבש תהליך החזרת החרויות.

ץ ילויי האופוזיציה הימנית של ה-
בורגנות. והשמאלית של הסטודנטים
והאינטליגנציה אינם צריכים להטעות לגבי
המצב, לפחות בטווח הקצר והבינוני.
אנוואר אל־סאדאת שולט במצב לחלוטין.
באופן מעשי, אין אופוזיציה. שרותי־הביט־חון
שלו חשובים מאד. הצבא, בהנהגת
עבד-אל-ראני אל־גאמסי השתקן, נותן ל נשיא
גיבוי מלא.

והפלורליזם ה פו ר מ לי, ש הונ הגב
פקודת
הנשיא, בא בהדרגה פלו רליזם
אמיתי.

הוא שואב את תנופתו מן הבורגנות,
המבליטה את עצמה בביטחון עצמי מחודש,
והתובעת לעצמה עמדות־מפתח.
הדבר בולט בפרלמנט ,״מועצת העם״.
זהו בניין קלאסי יפה ב״עיר הגנים״ ,במרכז
קאהיר. הוא מנוגד בסיגנונו האדריכל,
לכנסת הירושלמית.
כאן שולט אחד מאנשי״המפתח של ה־מישטר:
האדריכל יוסף מרעי, חותן בתו
של אל־סאדאת, יו״ר המועצה( .לא פחות
חשוב ההותן של הבת השניה, עותמאן
אחמד עותמאן, מלך הקבלנים של מצויים).
בפקודת
הנשיא התפצלה המיפלגה היחידה,
האיחוד הסוציאליסטי, לשלוש מים־
לגות: מיפלגת המרכז, מיפלגת השמאל
(שיש לה שני צירים בילבד, חאלד מוחיי־אל־דין
ועוד אחד) ומיפלגת־הימין, שהיא
גדולה קצת יותר. מיפלגת־הרוב החזיקה
ביותר מ־ס/ס.90
ואז התרחש החידוש הבלתי־צפוי, שלא
בא מלמעלה: בפרלמנט קמה מיפלגה הדשה,
רביעית. זוהי מיפלגת־הוואפד, התו פעה
החדשה ביותר במצריים. המישטר
הסכים לכך רק באיחור, ובלי שימחה רבה,
בעת ביקורו של אל-סאדאת בארצות־הברית.
לכאורה,
זוהי מיפלגה ישנה מאד. מים־
לגת־הוואפד היתה מיפלגתו של מייסד
התנועה הלאומית המצרית החדשה, סעד
זגלול באשה, והיא קראה לעצמה על שם

י— 42

(המשך מעמוד )41
שיך את לימודי באוניברסיטת וינה, בחוג
לאנתרופולוגיה חברתית. עשיתי זאת כדי
להשלים את עבודת המחקר שלי, בדרך
לקבלת תואר דוקטור, על אחד השבטים
המעניינים והמופלאים בעם היהודי —
שבט הפלאשים החי באתיופיה.״
פלג, שלא היה עוד סטודנט נטול־דא־גות
אלא נשוי ואב לשני ילדים, חשב,
לתומו, כי אחרי שרות במישטרת ישראל
יימצא בוודאי כשר לשמש כבודק מיזוודות
של נוסעי אד־על בווינה .״זוהי עבודה ש אינה
דורשת כישורים מיוחדים,״ הסביר
פלג ,״וחשבתי שבעזרתה אוכל לממן את
לימודי.״
אך כאן נכונה לו הפתעה לא־משמחת.
האחראים על בדיקת מיטעני הנוסעים
סירבו לקבלו לעבודה. ה? 1נימקו את סירובם
בחוות־דעת שלילית שקיבלו מן הממונים
עליו במישטרת ישראל.
פלג זעם ונעלב עד עימקי נישמתו, החליט
לפנות בבקשודהסבר אל מי שהיה

לוואפד אין גישה ברורה לישראל
וליוזמת אד-סאדאת. כששאלתי
את אחד מראשיו מהו קו המיפדגה
כשטח זה, השיב :״עוד מעט ננסח
את המצע, ונדע.״

*..אשיש את בגין״

התהליך נפתח מלמעלה, אך הוא
מקבל תנופה מלמטה. כמקום

במדינה

אם סכור מישהו בממשלת ישראל
כי ״סאדאת מוברח לעשות
שלום ככל מחיר,״ מפני שאין לו
ברירה — והדבר נאמר ונכתב לא
פעם — הרי מעיד הדבר על הבורות
של ממשלתנו, וריחוקה ה־מההים
מן המציאות המצרית.

לאל-סאדאת יש זמן. אין איום על מיש־טרו.
העם ממשיך לתמיד ביוזמתו. הקיפאון
שחל נזקף כולו על־חשבון ממשלת-
ישראל, ובעיקר על חשבונו האישי של
מנחם בגין. הדבר אינו פוגע ביוקרתו של
אל־סאדאת.
גם המצב הכלכלי במצריים, קשה ככל
שיהיה, אינו גורם למשבר מדיני. העם
המצרי רגיל לסבול. הוא ימשיך להזדיין
בסבלנות. ואילו מאזן־התשלומים של המדינה,
כך גילה לי פרופסור לכלכלה,
בריא הרבה יותר מכפי שנדמה לרבים.
בקרוב יתגלו סימנים מובהקים של התאוששות.
אל־סאדאת
רוצה בשלום, אבל שום דבר
אינו כופה עליו מהלכים נמהרים או נואשים.
כשהוא אומר :״היוזמה שלי תימשך
לנצח,״ הוא מתכוון לכך. זוהי שפה המובנת
למצרים.
״האיש עשה למען השלום כל מה שאדם
בן־תמותה יכול לעשות,״ אמר לי
איש שאינו נמנה דווקא עם מעריצי ה נשיא
.״אם מיסטר בגין יכשיל את יוזמתו,
לא יאשים העם המצרי את סאדאת. הוא
יאשים את בגין.״

להצטער על כישלון ביחסיך עם בחורה
מוגבלת וצרת־אופקים כזו.״
עתה לא נותר עוד לפקד גולדשלגר
אלא לשלוח את כתב־ידו של פקודו-
לשעבר אל אותו הגראפולוג, בתיקווה לנקמה
מתוקה. כל־זאת בתנאי, כמובן, ש מעריב
ימשיך לפרסם את המדור הגרא-
פולוגי.

פ ש עי ם
טעות בפ־צ1ץ>׳

האס הפצצה גועדה
~דבע 7חד ת דצורבי
צילום, או לשכנו —
יו״ר ההנהלה הצידנית 7
השוטרים שהוזעקו באחד מימי השבוע
שעבר לבית שברחוב מאפו 11 בתל־אביב
חשבו תחילה שבפניהם סיפור פשע רגיל.
בעל מכונית פיאט ,124 שחנתה בחניון
שמתחת לבניין, התלונן כי אלמונים חט־מינו
חומר נפץ מתחת למכוניתו ופוצצו
אותה.
בחקירה במישטרה טען בעל המכונית,
מיכאל (״מרטין״) פיש, כי אין מי שירצה
להתנכל לו. פיש הוא בעל חנות לצרכי
צילום מטרופוט ברחוב אלנבי בתל־אביב.
עברו נקי, ועד כמה שהיה ידוע לחוקרי
המישטרה, אין לו ולא היו לו קשרים עם
העולם התחתון של תל־אביב.
הדייר בקדמה השביעית. לשוטרים
נדמה יהיה כי הם ניצבים שוב בפני
פרשה סתומה, עד שאחד מילדי השכונה,
שהצטופפו סביב ניידת המישטרה פלט :

דייר דולצ׳ין
צלם —
מפקדו הישיר, פקד נחמן גולדשלגר. הוא
שיגר אליו מיכתב והמתין לתשובתו, אך
משזו הגיעה — גבר זעמו שבעתיים.
כתב גולדשלגר לפלג :״קיבלתי ממך
שורה של מיכתבים וגלויות, וטרם ראיתי
כל־כך הרבה חוצפנות, חוסר נימוס וחוסר
דרך־ארץ מצד אדם שחושד ולא חוקר
העניין עד היסוד. נתתי חוות־דעת שלילית
בזמן שירותך במיפלג הנוער תל־אביב,
כחוק, ומסרתי לך על כך בראיון
שקיימנו. לא נתבקשתי ולא נתתי שום
חוות־דעת, לא שלילית ולא חיובית, מרגע
שעזבת את השירות. זה צריך להיות

״ מוג בלתוצרת ־ או פ קי ם ״ .פלג
מצא את עצמו חסר־אונים בניסיונותיו
לגלות את משמיציו ולהתמודד עם טענותיהם.
בלית־ברירה החליט לוותר, ולחפש
עבודה אחרת. אך אז נפלה עינו על המדור
הגראפולוגי במעריב. הוא החליט
להפיג את זעמו על־ידי מישלוח מיכתבו
של פקד גולדשלגר לבדיקתו של המומחה
לניתוח כתב־יד.
המימצאים התפרסמו בצהרון, כשהם
מקושטים בתצלום קטע מתוך כתב-ידו של
פקד המישטרה. וכך כתב הגראפולוג־בשירות־מעריב

״אינני חושב שאתה צריך להצטער על
כך שבעלת המכתב הזה דחתה את חיזו־דיך.
היא עיוורת לגבי עצמה ומשליכה
את כל חולשותיה עליך. הדבר מעניין
מאד מבחינה פסיכולוגית. הוא אינו מעיד
כלל על ביטחון עצמי אמיתי, אם כי
הופעתה החיצונית היא בטוחה ומרשימה
מאד.״
ועוד מוסיף המומחה של מעריב על
דיוקנו־של-הפקד-כאשה :״היא בעלת רצון
חזק ונמרצת, אד חסר לה חום, רגש
ונשיות. היא חצופה וחסרת־טאקט, ואינה
יודעת להתבטא בנימוס ובמתינות. דבריה
אינם דיברי־נועם, ולא בנחת־רוח הם נאמרים.
היא מעריכה מאד את עצמה ונוטה
להפריז בחשיבותה. היא סגורה מאד, אטומה
מבחינה ריגשית ואינה מסוגלת להבין
את זולתה ולסיכום, מנחם הגראפולוג
את הסטודנט־השוטר־לשעבר :״אינך צריך

הכית כרחוב מאפו*
— או יושב־ראש 7
״הם בטח התכוונו לדולצ׳ין.״ רק אז גילו
השוטרים כי בדיוק באותו הבניין, שתי
קומות מעל לדירתו של פיש, בקומה הש ביעית,
מתגור יושב־ראש ההנהלה הציונית
והסוכנות היהודית אריה לייב דול-
צ׳ין, יחד עם אשתו אנט ובנו אלון.
כיוון החקירה השתנה לחלוטין. דול־צ׳ין
ובני מישפחתו נחקרו, אולם גם הם
טענו שאין להם אוייבים ,״לפחות לא מהסוג
שמניחים פצצות.״ אך מייד כאשר
התגלה כי בבניין מתגורר גם דולצ׳ין הוקם
צוות חקירות מייוחד (צח״מ) ועליו
הוטל לדווח על מהלך החקירה ישירות
למטה הארצי בירושלים.
בתחילת השבוע פורק הצח״מ. לחוקרים
התברר, לדבריהם, למעלה מכל ספק, כי
מי שהניח את חומר הנפץ מתחת למכו־ניתו
של פיש היה אדם העוסק בעסקי צילום,
שיש לו, כנראה, סיכסוך כספי עם
בעל מטרופוט.
פרשת רחוב מאפו 11 חזרה. להיות פרשה
פלילית רגילה.
* מתחת לעמודים, מכונית ה״פיאט״11( ,־
מתחתה הוטמן חומר־הנפץ.
העולם הזה 2119

פם ח

כמחידי יציאת מצרים
אנחנו חושבים שאפשר לעצב, לייצר ולייבא רעיונות מקסימים במחירים סבירים.
וזה בדיוק מה שעשינו.
הכנו עבורך מבחר מרשים של מתנות עם ״קלאס״ לפסח ולכל ארוע,
במחירים הרבה פחות יקרים ממה שאתה חושב.
זכוכית וררמיס

קנקן קרמיקה למשקאות
קרים בעיצוב מקורי.

צלחות, קערות וקעריות
מעץ תיק במבחר גדלים
ועיצובים.
המחיר החל

ן!מחיר 75 .ל״י.

מ־ 36 ,ל״י.

מפות מפות תחרה אקזוטיות
במבחר דוגמאות מרהיבות׳

כוסות זכוכית למשקאות
חריפים תוצרת

יי, י

כלי זכוכית ועץ
להגשה והחסנה
ה מ חיר 39.ו ל״י.
סטיחים שטיחים קלועים דקורטיביים
תנצרים מהמזרח הרחוק
לתליה על הקיר, שטיחי
רצפה ושטיחים מקיר לקיר.
המחיר החל מ־ 89ל״י.

כלי פיירל

כלי בית

כלי קרמיקה פיירל
מאיטליה. סירים, קדרות
ומחבתות בעיצוב כפרי
מקסים.
לבישול על אש ישירה.
להגשה לשולחן, להחסנה
במקרר.
המחיר החל מ־ 49 .ל״י.

מערכת סכום יפנית• בעיצוב
מרשים.

מערכת קרמיקה לקפה/חה
12 חלקים ל־ 6איש תוצרת
71 \ 1£5ד אנגליה.

מערכת פונדו מקסימה
ל־ 6איש תוצרת גרמניה.

מרכז המכירות הגדול מסוג! בארץ

הסם מדוייב

ת״א, טל 231013.
דיזנגוף 224

להשיג :

אנן יוזורה :״נוי לי המיסרים (עצמוגה) .אשרור״ :ענבל׳׳ ,רוגוזין .9באו־שבע :״ורד״ ,פסג׳ פאר הנגב ,״יסמין״ ,רחוב הגמל שכנו ה /״כלבוצית״ ,הרצל ,78״סולכור״ ע״י, תחנה מרכזית
אג״ד. בית שאן :״חזן יצחק״ ,רסקו ;17 בנימינה :״מתנות שולמית״ ,תחנת דלק צומת בנימינה. נת ים :״סקאלה״ ,מגדלי רוטשילד ,27״פאן אינטריוס״ ,שד׳ העצמאות .39 גבעתיים :״ארט״,
הרצוג 27 תל גנים ,״מיני כל יוני״ ,מנורה .12 הוד השרון :״שיבק״ ,דרך השרון .68 הרצליה :״רהיטי דולפין״ ,סוקולוב ,53״שרות בניה לבית״ ,סוקולוב ,58 .״גלבר אריה״ ,סוקולוב .178
זברון יעקב :״לילך״ ׳,מרכז מסחרי. חולון :״דומינו״ שד׳ קוגל .45 חיפה :״הקשתות״ ,נורדאו ,6״גן נעול״ ,הרצל ,25״זניוק את מיכלין״ ,העצמאות ,55״נוה״ ,שד׳ הנשיא , 119״ענבל״
מוריה ,132״קרביץ״ ,נורדאו ,15״רייס החורב .18 חדרה :״שי יעקב״( ,אופירה) ,״דורון ופרח״ (יהודית) .טבריה :״כהן זבולון״ ,ליד השקם. ירושלים :״גאנז״ ,הרצוג ,61״גאני״י
שלומציון המלכה ,6״קרביץ״ בן יהודה ,1״לויזון״ ,שלומציון המלכה ,2״דניאל״ ,ישעיהו ,3״שחלב״ ,מרכז מסחרי רמת אשכול ,״שיק״ ,מרכד מסחרי קרית יובל. כפר סבא ,:״כהן ברוריה״,
ויצמן .84 כפר שמריהו :״פופ סטיל״ ,מרכז מסחרי. כרמיאל :״מנואלה״ ,מרכז מסחרי חדש. נהריה :״פלמה״ ,פסג׳ הדקל ,״רוזן״ ,הגעתון .20 נוה אביבים :״גרדניה׳ז, מרכז מסחרי חדש
נוה מגן :״לוי מרדכי״ ,רחוב טרומפלדור. נתניה :״מריון״ ,תל חי ,6״כנרת״ ,שמואל הנציב .14 סביון :״הבית הירוק״ ,מרכז מסחרי. עכו :״בוטיק הנוי״ ,ויצמן .14 ערד :״פרחי זהב״ ,מרב;
מסחרי. פרדס חנה :״איזמרגד״ ,ככר הדקלים. פתח תקוה :״דורון״ ,מוהוליבר .2קרית אתא :״דורון״ ,העצמאות .62 קרית ביאליק :״זהר וחן״ ,מרכז מסחרי סביניה. קרית מוצקין :״עיצוב״,
שד׳ השופטים ,״נוי ופרח״ ,ק.ק.ל .2קרית שמונה :״נאה״ ,מרכז מסחרי בנין,פל. ראש הנקרא :״מצפה ראש הנקרה״ .ראשון לציון :״כדן״ ,רוטשילד ,93״קלעים״ ,רוטשילד ,61״פנינת חן״,
רוטשילד ,21״שי״ ,הרצל .75 רחובות :״ללי׳ פופ״ ,הרצל ,185״כאדו״ ,הרצל ,163״כדר״ ,תחנה מרכזית אגד ,״מקורי״ ,הרצל .184 רמת אביב :״דידי״ ,מרכז מסחרי רחוב ברודצקי
״רדיד״ ,מרכז מסחרי רחוב ברודצקי. רמת אפעל; ״כל בו תדהר״ ,מרכז מסחרי. רמת גן :״חת יוד״ קריניצי ,13״איפי טוטבי״ ,ירושלים ,20״מאיורקה״ ,הרצל ,7״לה פפירוס״ ,ביאליק 62
״סופרא״ ,ביאליק .53 רמת השרון :״איטן״ ,סוקולוב ,52״עידית״ ,סוקולוב ,32״הום״ ,אוסישקין .43 רעננה :״פיפר אין״ ,רחוב אחוזה. תל־אביב :״קלאס״ ,דיזנגוף ,224״אווליו״.
שלמה המלך ,2״אורל״ ,יהודה המכבי ,40״אניק״,׳ לינקולן ,5״אמריקן סטיל״ ,דיזנגוף ,190״דומוס״ ,בן. יהודה ,94״דירן״ ,אדן גבירול .30״חת יוד״ ,ה׳ באייר ,26״מודולור״ ,אבן גביות
,23״עמי״ ,ה׳ באייר ,״סולכור״ ,בן יהודה ,99״פרחי נוי״ ,אפטר ,9״רוזננרטן״ ,בן יהודה ,54״כל בו שלום״.

העולם הזה 2119

שיחו־־

הופיע ו ליון חדש
מאח רי המסך

שפיחוה על שפת הברוכה

בין המשתתפים :

יונה וולד, ע מו ס קינן, יוסף מונדי מתם
ראובני, י.ז* .אברמס קי ורינו צרור.
בג ליון: הנו סחה מל א של ה מ חז ה

צ׳ ארלי
מאת דניהורוביץ

קציארלי

פרס .1.יר1 9 7 8 1.

ל ה שיג: בדוכני ע תוני ם וב חנויו ת ספ רי ם.
גליונות קו ד מי ם ו מניי ם ת.ד , 6072 .ת״ א.
לכבוד
״פרוזה״ עתונספרות
ת.ד ,6072 .תל־אביב

מבקש לשלוח לכתובת הנ״ל את הירחון לתקופה של שנה
החל מגליון מס
רצ״ב המחאה מס מ שוכ ה על בנק
על סך ( 100.— :מאה ל״י)

§ סרטי״שפידא׳ -אולפל הרצליה הציגי :

שש קשת, גידי גוב, טוביה צפיד, גלי עטרי.
אלי(טלקל״)גותשטייו, מאיר(פוגי£פ1יגשט״ן.

הז הין ה
קומדיה צברית פרועה,עט הרבה שידים,נעורים, אהבות ומלחמות.
גילה אנקור, סמדר בונד,
חלי גולדנברג,דב גליקמו,
וני חן, לירון נירגד,
עוזי אסנד,נזאיר סוויסה,
ז פנה ערמוני, מנחם עייני
עזרא כפרי, קובי רכע
ורבים אחרים

בתקופת השביתה היד. קל יותר לאתר
את כתיבי הטלוויזיה מאשר בזמנים רגילים.
בימים בדם מזג־סאוויד דיר. חמים
אפשר יד,יד למצוא את מרביתם ליד בריבית
השחייה של מליון הילטון בירושלים. בימים
הקרים יותר הסתובבו אנשי הטלוויזיה
בבניין באפס מעשה ונימנעיו מלנצל
את ההזדמנות ולשבת יבבות.
לאנשי רשותיד,שידור בתל־אביב נמאס
מהשביתה, זנציגתם באסיפה הכללית של
השובתים ,׳כתיבת הרדיו שרה פרנקל
טענה :״אנשי תל־אביב אינם יודעים על
מד, השביתה, ואם ילא יוסבר להם, הם
יחזרו לעבודה.״ לפרנקל הוסבר, והשביתה
לא נשברה.
אנשיי הרדיו בחיפה אפילו לא טרחו לבקש
הסברים. ד,ם עבדיו כרגיל, יצאו לשטח
והכינו כתבות, למרות ׳שלא היתד, אפשרות
לשדרן.
למרות שאלכם גילעדי, הממונה על
הכנת שידורי יום־העצמאות היה אחד הניפ־געים
העיקריים מן השביתה, הוא התגלה
באסיפת העובדים כימי שתומך בהמשכתה.
על שידורי ייוטיד־,עצמאות מרחפת הסכנה
שלא ישודרו, משום ׳שבעת השביתה לא
צולמו ולא הוכנו.
מתנגדיו הראשיים !של גילעדי יהיו מנהל
התוכניות הדתיות בטלוויזיה, הרב ד״ר
בנימין צכיאלי, ואיש הרדיו, גדעון

אלון.

אוח אזוזדה
בחוגי הטלוויזיה הובעה דאגה עמוקה
למשמע התבטאויותיו של המנהל החדש
של הוועד המנהל שיל רשותיו־,שידור, הפרופסור
ראובן ירון.
בישיבה האחרונה של הוועד המנהל: תקף
ירון בחריפות רבה את הטלוויזיה, על כך
ששידרה כתבה גדולה על הפגנת ״שלום
עכשיו״ ,שנערכה בימיוצאי-ישבת ׳לפני שבועיים,
בכיכר מלכי ישראל בתל־אביב. ירון
טען, כי הסיקור העיתונאי בטלוויזיה היד,
מעין ״׳תשדיר שרות.״ הוא זכה בתגובה
חריפה של ארנון צוקרמן, מנהל ה טלוויזיה,
שקבע :״זה עניין של השקפה ו״
ירון אף טען, כי הטלוויזיה החלה בשביתה
שלה באותו הערב ׳בשעה ,9במקום בשעה
6כמו בפל כלי־התיקשורת האחרים, רק
כדי שתוכל ׳לשדר כתבה זו.

חשדות נגד מנחל

ב מ אי: אב• נ שר
תסריט: שרון הראל אבי נ שר
חוסיהה: יאיר רוזנבלום
מפיה בפוטל: יצחקצח ״ ק
צלם• :עקב קלח

מפיק: יצחק קול

הטלוויזיה הערבות
הכתב לענייני מישטרד, שיל הטלוויזיה,
דן סממה, הביא ׳ביום החמישי לפני שבועיים
עוד סקופ שלא שורר (העולם הזה
.)2117 היתה זו ידיעה על חקירה שעורכת
מחלקית ההונאות ושל מישטרת ירושלים
כנגד ׳מנהל הטלוויזיה הערבית, יוסר

כראל.

טוב ליעם 6122
ב־ 1969נלהארץ
העריצה או ת ם. אבל
אי שלאידעאתהאמת
מאחוריהקולותוהפ ני ם הי פי ם

ב 1969 הלנו בל
הבחזרזת״ננויני״
והגברים י שנו במע חי ם
ונולם שרו שיר׳ הל ה קה

שכון ן
שני

פתח-תקוה ״סמי״
חולון
״היכל״

תל-אביב חיפה
״הוד״ ״עצמו!״

בת־ים נתניה
״עצמאות״״שריו״

ירושלים רמת־גן
״כפיר״

״אואזיס״

באר־שבע

אשדוד

״אורן״

״אסתר״

לאחר שראש מחלקת ההונאות, במישט-
רת ירושלים, פקד משה אלכסנדדוני,
חקר את כתב מערבית החדשות ויקטור
נחמיאס, את מפיק הטלוויזיה הערבית
יעקב דמדן, את איש ביתרו־,שידור הערבי
יצחק הלוי. ואת אחד מעוזרי דובר
רשות־השידור, ניסים יחזקאל, בדבר
מעשי־הונאה שבהם קשור בראלי, הוא הח ליט
להזמין את בראל עצמו לחקירה, שארכה
שעות אחדות.
עדיין לא ברור אם ׳תחליט המישטרה ל העמיד
את בראל לדין. הסי׳שטרה הקרה
כבר לפני כמה חודשים בעניין בראל,
אולם בשבועות האחרונים הגיע אליה חו מר
חדש, שחייב, לדעת אלכסנדרוני, את
חידוש החקירה.

פות בהן בתוכניות טלוויזיה המקבילות ל מבט
שני .׳כמו־כן ייצא המפיק חנינא
א מוץ; לראשונה בחייו, לחוץ־לארץ. גם
על אמוץ הוטל לבחון תוכניות הדומיות לעלי
כותרת.
נוסף על אלה השלח השנה הטלוויזיה
למעלה מ 10-טכנאים וצלמים להשתלמויות
בחוץ־לארץ.
אגב, ביחוץ־ילארץ שדהה עהד, בהשתלמות
גם היועץ המישפטי שיל רשות־השי־דור,
נתן כהן. לא ברור יבמה ניתן להשתלם
שם ׳מבחינה מיישפטית.

אגרת טלודז^ה נוספת
בישיבת ועדתיהכספים של הכנסת, שנערכה
בשיסוע שעבר, הציע ח״ב הליכוד
חיים קויפמן להטיל אגרת־טלוויזיה
נוספת. קויפמן טען, כי המישדרים של ה טלוויזיה
הישראלית מיטשטשים בגלל עוצמת
השידורים של מצריים, ובי בימי־הקיץ
החמים דוחקת התחנה המצרית את ה ישראלית
מן האקרן.
כשד,וסבר לקויפמן כי שיפור המישדרים
יעלה כ־ 200 מיליון ׳לירות, הוא הציע ל הטיל
אגרה מייוהדת נוספת לשם יכך.
״בחור לי שהציבור יקבל זאת בד,בנד״״
אמר הה״ב.

גנב רשות־השידור
בפני מצב לא נעים עמדו בשבוע שעבר
׳בעלי חברת השיווק הירושלמית שקל, אשר
על-פי הסכם בינה ילבין ועד־ר,עובדים ה-
מינהליים ברשוית-השידור ,׳שימשו מוצרי
אותה חיברה! כשי לפסה לעובדי הרשות.
אנשי שקל ערכו תערובדדזוטא של
מוצריהם בחצר מח׳לקת-ההדרכה של ה רשות׳
׳שאליה הוזמנו כל העובדים ה-
מינהלייס, כדי לבחור את שי הפסח הרצוי
להם. בין היתר הוצעו לעובדים מערכות של
כוסות, צלחות, וכלי־מטבה.
לאחר שהסתיימה התצוגה וכל העובדים
בחרו את השי, התברר ׳לאנשי שקל כי
רבים מהמוצגים שהציגו בתערוכת־הזוטא
נגנבו. ערכין של הדוגמות הגנובות יגיע
לאלפי לירות.
אגב, העובדים העיתונאים ברשות לא
יקבלו השנה שי לחג, אולם ניתנה להם
האפשרות ׳לקנות בהנחה את חבילות השי
אותן קיבלו המינהליים ׳( 275 לירות עבור
כל הבילה).

מהדורת חדשות נוספת
לאחר שוועהת־ד־,כספים של הכנסת החליטה
לאשר לטלוויזיה הכללית שעתיים
נוספות של שידור, על־חשבון הטלוויזיה
הלימודית, נערכים עתה דיונים כיצד ל חלק
שעתיים אלה.
אחת ההצעות, ישיש לה את מרבית הסיכויים
להתקבל: לפתוח את השידורים בשעה
1.30 בצהריים, להגיש מד,הורת חדשות
נוספת על השתיים המשודרות כבר,
ולהקרין לאחר־מכן סרטים מצויירים או
תוכניות לילדים. שעה נוספת מתוך השתיים
יצמידו, לפי הצעה זו. לשידורים בערבית.

טדתודס
על־פי
החלטות ׳ועדית ההדרכה של הטלוויזיה,
ייצאו בזמן הקרוב שלושה אנשי
טלוויזיה ׳בכורים ׳להשתלמויות ׳בחוץ־לארץ.
ראשון היוצאים יהיה עורך ומגיש עלי
כותרת ירון לונדץ, שקיבל אישור תקציבי
לנסוע לאירופה ולראות תוכניות הדומות
לעלי כותרת בביריות שונות ביבשת.
עורך מבט שני, שמעון טסלר, ייצא
אף הוא לארציות־אירופה השונות, כדי לצ
משתלם
טסלר עלים העולם הזה 2119

חשוד בראד
אירוח מישטרתי

העיתונים נגד בטלוויזיה
מחקר שנערך לאח,רונה הדליק נורה אדומה
אצל המו״לים ׳של העיתונים בארץ. עלפי
המחקר התברר, כי הקמת !תחנת טלוויזיה
מיסחרית !תדרוש תקציבי-פירסום בססו,מים
של 300 עד 350 מיליוני לירות
בשנה. תקציב הפיירסום הכלל׳לי במדינה
הוא 900 מיליון לירות בשנה, כך שתהנה
כזו תגזול שליש מהמודעות הניתנות כיום
לעיתונים ולרדיו.

אזרחים ישראלים, המבקשים לתרום מוח
עצמות.
פניות אלה באו בעיקבות הקרנת הסרט
הבריטי הילד בבועה, שבמהלכו התבקשו
הצופים לתרום לילד אנטוני נולן ממוח
העצמות שלהם. בין היתר התקשרה לטלוויזיה
קבוצת ׳תורמים המורכבת מעובדי
מישרד האוצר. דוברי הטלוויזיה מפנים
את התורמים אל אחד מבתי־החולים בירושלים.

שיחות
בהמשכים

עוממת פסח בטלוויזיה

גם חג הפסח עלול להיות שממה טלוויזיונית.
בחג הקרוב צפויות שתי תוכניות
מרכזיות. בערב החג תשודר תוכנית
אשר הוכנה על-ידי המפיק דויד (״דידי״)
גולדשטיין ותוגש על־ידי הרב שמואל
הכהן ׳אבידור, בשם והגדת לבניך. השניים
חרשו עשרות בתי־ספר ׳תיכוניים
בכל רחבי הארץ, ראיינו מאות תלמידים
!ובחרו צוותים מבתי־ספר !בקריית
מלאכי, בגיבעת ברגר, ביהוד ובהרצליה.
על התלמידים, ביניהם כמה שבאו מ־
׳בתים דתיים, יהיה להתמודד במשך 80
דקות עם השאלה :״פסח כמסורת ולא
דת״ .יבין המשתתפות בדיון פניה עוז,
בתו בת ה־ 17 של הסופר עמוס עוז,
מקיבוץ חולדה.
התוכנית המרכזית השנייה תשודר במוצאי
חג הפסח: שידור ישיר של רד
איחויזיון. את ישראל ייצג כידוע ב־אירוויזיון
יזהר כהן ואת צוות השופטים
בירושלים ירכז יצחק (״צחי״) שימ־

׳ עוני.

רוצים לתרום מוח
אל הטלוויזיה הגיעו פניות רבות של

משתלם לונדון באירופה העולם הזה 2119

מאז ששוכללה מרכזיית הטלפונים של
הטלוויזיה, המשרתת גם את מישרדי הנהלת
רשות השידור, הפך נושא הטלפונים
לסיוט של עובדי הטלוויזיה והרשות.
לפני כמה שבועות הוכנסה לשימוש
מרכזיה חדשה המאפשרת לכל אחת מ־שלוחות
הטלוויזיה לקיים שיחות אל מחוץ
לבניין. אולם למרות שיכלול זה, מתנתקת
כמעט כל שיחה המנוהלת מבניין הטלוויזיה,
כך שהקשר עם הטלוויזיה וממנה
מתבצע בשלבים, והשיחות בהמשכים.

האישה בתמריץ

11ך \ 11ה ״ 0 1 6 1

ארפז׳
הבעזם מביזת לנון־פריז
מ.קליפר??£11ם<1.1וז

! £111׳1

כאשד נישלח מנשה (״בובה״) רז
לדרום ׳לבנון, כדי ׳להפיק כתבות על!המתרחש
שם בשביל מהדורת החדשות הקצרה,
החליטה הנהלת הטלוויזיה לתת ליו תמריץ.
ההנהלה אישרה כי: אשתו של ירז, ענת,
תוכל להתלוות אליו במסעו אל הצפון
הפרוע.

על הג ל

1 ? 17111

להשיג בפרפומריות המובחרות וברשתות השווח

ארוחת שחיתות
התמרמרות חסה שוררת ברדיו נגד ׳עורכת
זה איכפת לי, עדנה פאר. לדברי
מבקריה הקימה לה השדרנית ממלכה פרטית
׳בתוך וממלכת־החדיו, ממלכה המנותקת
לגמרי מ׳החדיו. כאשר מטלפנים ללישכתה
של עידנה פאר, יעונה מזכירה :״׳מי׳שרדה
של הגברת פאר,״ צורת־פניה טלפונית שאינה
מקובלת אפילו במישרדו של מנהל
הרדיו, חגי פינסקר.
נגד פאר נטען אף כי היא ניפחה את
צוות העוזרים ישלה ׳לממדי ענק, שאין להם
אח יורע ברדיו. ליד פאר, העוסקת רק בהפקת
׳תוכנית שבועית אחת, עוזרים 11
עובדי רדיו, ורבים טוענים כי זהו ניפוח
הגובל ׳בשערודיה.
כן נשמעו כנגד פאר טענות על העובדה
שהיא מפרסמת מדי שבוע, במוסף ימים
ולילות של מעריב, את תוכן הראיון שליה
המשודר מדי יום ששי אחר הצהריים, שעות
רבות לאחר !שמעריב כבר נמכר. לדברי
המקטרגים, העניין שיש לציבור המאזינים
בתוכניות הרדיו יורד, לאחר שהם יכולים
לקרוא את הטכסט בעיתון עוד לפני השידור.
יעוד
טוענים כנגד פאר, שאורגנה ארוחת־ערב
מפוארת לאנשי צוותה ולאורחים מבחוץ,
לאחר התוכנית הראשונה, במיסעדה
מישכנות שאננים, שהיא אחת המיס׳עדות
היקרות ביותר בירושלים.

סומות בלעדית

? 8 4 1 *0 0 1

שאול המלך 4ת-א. טל 263325 .
דיזנגוף 213ת-א.טל 243450 .

ו מ תנ

א 9 9 >1 6

די ס ^ין

א כ ^ ס

ב ל טי ם 3י ק 1ר -ס מנ א ל פו ל ר

לז ^ ר׳ צ ד

אורחי ם בי שראל

6׳ פ ר

״הקולנוע הוא: שדד,־קרב״ .כך הגדיר
׳ביטאי־ק׳ול׳נוע אמריקאי בשם סמואיל פולד
את מיקצויעו, בסרט שבו היש׳תתף בהופעת־אורה.
שמו של הסרט היד פיירו המשוגע
ועשה אותו דאן־לוק בוראו* ,ממעריציו המושבעים
של פולר באירופה.
לגבי צופה־הקולבוע הישראלי זה אינו
אומר הרבה. פיירו המשוגע מעולם לא
הוצג בארץ׳ וסרטיו של סמואל פולר שהגיעו:
ארצה זכו, בדרך־כלל, בטיפול כושל
ובהתייחסות כאל סירטי־פעולה מן
השורה. וקשה להניח שהיתה נמצאת הזדמנות
מתאימה לכתוב על האיש אילולא
הגיע לישראל, בגיל ,67 כדי לביים בקיץ
סרט עם לי מארווין — סרט. ראשון משלו
אחרי שתיקה ארוכה למדי.
הביקורת האירופית, הסכימה, סבר לפגי
שנים, כי סמואל פולו* הוא מן הבמאים
החשובים של דורו, ויש: אף המעמידים אותו
בשורה אחת עם אורסון וולס ואיליה
קאזאן. אינדיוו״דואליסט קיצוני, שהעדיף
׳תמיד לעשות סרטים צנועים יותר בל עוד
שליטתו בעשייה היתה גדולה יותר.
אלימות מתפרצת. התכונה הבולטת
ביותר בסרטיו ושל פולר היא האלימות ה־

מרשה שכר

הליקר הישראלי בטעם שקדים ותפוזים.

שיווק יעיל בעי־מ

תייא: הרכבת 36ת.ד ,6311 .טל 39851 .
חיפה: דחי הנמל 48 טל 532151 .ת.ד33181 .

ירושלים: ת.ד ,6200.טל 424913 .

קונסטאנס מאור ב״מיסדרון ההלם״
״הקולנוע הוא שדה־קרב״
חריפה המתפרצת. .מכאן נובעת גם ההגדרה
שבסיירטיו של גודאר, ורבים ממבקריו
טוענים בי בל סרטיו, בין אם אלה מערבונים,
סירטי פשע׳ סרטים פסינולויגיים או
ס״רטי־הרפתקה, אינם, אלא סירטי־מלחמה.
פולו* מעולם לא הסתיר את חשיבותה של
האלימות בעיניו .״אני אוהב אלימות,
משום יפאני מצפה שמשהו יקרה על המסה
יש סרטים שבהם אפשר לבלות שעה
שלמה וכל מה שרואים בהם הוא אוסף של
שיחות במו, תשתי קצת ׳תה ...אולי סיגריה״
,.הנ׳רקוד האם אמך תבוא הלי לה...׳
האם אביך יאחר להגיע וכיוצא
באלה. יוש אומרים שבאלה הם החיים. אבל
בעיני, זה משעמם עד מוות. אני מעדיף
לפתוח סרט בסצנה שבה מטורף מתפרץ
עם מכונת־ירייה לתוך בית־חולים ליולדות.״
תבונה
בולטת. נוספת בסרטיו שיל פולר,
היא אמונתו הקיצונית במשיחיות האמריק אית
על: אף ,׳ולמרות, חסרונותיה של מולד־
׳תו. לא פעם סיים סרט בכך שההגירה ל-
אמריקה הופכת אידיאל מתגשם של נער
צעיר ובאחד מסרטים אלה, שערי סין, היה
פולר בבחינת נביא, כש׳תאר — ב־ז— 195
את הרקע להתערבות הצבאית האמריק אית
בוראטינאם.
האינדיווידואליזם שלו, וההתנגדות ה־קיצונית
להפיכת הפרט חלק טת׳וך מכונה
גדולה יותר זיכו אותו, בפי רבים בכינוי
״פאישיסט סמוי״ .גישתו הלעג׳נית לקומוניזם
והתקפותיו על כל מה שנראה ׳ורוד,
רק חיזקו עמדה זו .״אי־׳אפשר להכריח
העולם ה 1ה 2119

אנשים לאהוב זה את זה. גם אם הצדק
עמך, יאסור לך לכפות את דעתך עלי. נגד
זה אני מתקומם,״ אמר פעם בתוכנית־טלוויזיה
בצרפת (שנים לאחר־מכן אמר
קובריק דבר דומה בהתפוז המכני).
אותו סוג שיל אינדיווידיואליזם מנחה את
גיבורו של פולר באחד המיערבונים המפורסמים
ביותר שלו, מירוץ החץ, שמתחיל
בשילהי מלחמת הצפון ׳נגד הדרום׳ ובז
גיבור דרומי (דוד שטייגר) שאינו מוכן
לקבל את כניעת הדרום, אינו מסוגל להיקלט
בתוך שבט אינדיאני למרות רצונו,

במאי פולר בפעולה
כתב לענייני מישטרה
׳ומוצא את מקיומו במקום כלשהו באמצע,
בין המחנות שקמו אחרי המלחמה, כאשר
פולר דאג לפני־כן ׳להראות שגם בצפון,
גם בדרום, גם בין הלבנים וגם בין אדומי-
העור, ייש טובים ויש ׳רעים, ושהאלימית
היא תהליך של הזדככות הכרחית הצריך
להגיע ילידי מיצוי מלא יקודם ׳שהגיבור
יכול להגיע אל המנוחה יואל הנחלה.
פולר עבד כבר בגיל 13 בעיתון, בגיל
17 היה כתב לענייני מישטרה, ולדבריו :
״כשאתה רואה, בגיל כזה, אדם שניצב עם
גרזן בידו, ליד ׳גופות בני־המישפחה שרצח,
זה לא יכול שלא להשאיר עיקבות.״
צילום אחד ארוך. הכתיבה הייתה
עיסוקו יש׳ל סולר במשך שנים רבות (הוא
החל, בקולנוע, כתסריטאי) ,ועד היזם הוא
מציין שאיחד הסרטים החביבים עליו ביותר
הוא פארק רו, סיפור על רחוב של מערכות

ריציארד בי טון:

המנסיד הנצחי
הרי החלוקה זזאחרונה של פרסי
י האוסקר, הציע מישהו להפוך את
ריצ׳ארד ברטון מועמד קבוע לפרס, אבל
לדאוג שלא יקפל ׳אותו לעולם. כך הוא
יוכל להרגיש כמו סיזיפוס מודרני, שמדי
שנה מגלגל את האבו הגדולה אל מעלה
ההר, ובדיוק כשנדמה לו בי השלים את
המלאכה, היא: מתגלגלת לה חזרה למטה.
אכן׳ זו הפעם השביעית שריצ׳ארד בר״
טון מועמד לקבל את פרם האוסקר. בשתי
הפעמים הראשונות, לפני 25 שנים הוא
היה עדיין בבחינת התגלית הקולנועית החדשה,
שחקן יד,׳תיאטרון שלדעת הכל עמד
לרשת את אוליווייה ואת גילגיוד, ואשר
הואיל בטובו להופיע ובסרטים כדי להשלים
את מאזנו החודשי.
אופנם, איש לא הטיל ספק בכישרונו כשחקן.
הוא הפך את הבולט ׳להיט בימתי
חסר־תקדים בניו־יורק. הוא נזכר במיזמורי
המקהלה ששר בוויילס, מולדתו, קודם שהפך
שחקן, והשחיז שוב את קולו ב״
קאנזלוס, כדי להויכיח שהוא מסוגל לעמוד
גם בדרישות של מחזמר. בזכותו (ובזכות
רעייתו דאז ,׳אליזבת טיילור) ,הצליח תיאט־רון־לסטודנטים
מאוכספורד להעלות שוב את
דוקטור פאוסטוס של כריסטופר מארלו (הד,פקח
צולמה לקולנוע מאוחר יותר) ,וב־לונדון
עדיין מחפשים מישהו שישווה לו
במחזות של כריסטיפר פריי.
ועם הכסף — יבא גם התיאבון לחיים
שונים ומאלה שיל שחקן־תיאטרון. ברטון,
השחקן הרציני ׳שניראה בהוליווד בגיוס
המוצלח ביותר מן הבמה הבריטית, הפך
עדתמהרה האישיות המאוזכרת ביותר ב טוריה,רכילות.
הצימאון הנצחי שלו היה
לשם־דבר, וחייו המשותפים עם אליזבת
טיילור התנהלו מעל דפי העיתונות.

עיתונים ׳ועל הימילחמיות בין שניי יומונים
בתחילית המאה. אשיר לשפיות-הדעת, איחד
מסרטיו המפורסמים ביותר ישל סולר׳
נזיסדרון ההלם, מתרחש כמעט בולו בבות־משוגעים,
כאשר עיתונאי מתחזה כמטורף
כדי לחשוף פושע המסתתר שם׳ ומאבד
בהדרגה את שפיותו. יאם זהו הסרט שהבל
מסכימים עליו כיי הוא הבולט ביותר של
סולר, הרי זה בעיקר משום שהמשיל שיל
בית־משוגעים בדיוקן החברה האמריקאית
שקוף ובוטה׳ ביותר.
מבחינה טכנית, אחד מסימני־ההיבר של

היו כאלה שהספידו אותו, וטענו ש-
כישרונותיו הם נחלת העבר, כאשר הוא
שב והיה במשך שלוש שנים רצופות מועמד
לאוסקר: .תריסר !שנים חלפו מאז היה
תגלית טרייה, ולפתע העניק לדמויות שגילם
עומק: ,רגישות ורבגוניות שנדמה
כאילו לא עניינו אותו יותר. באותה התקופה
הוא יעשה את בקט, ישבו הרשים רבים
דווקא בהתאפקותו, ביכולתו להעביר אל
הצופה את הרגשות העמוקים ביותר באמצעים
החססוניים ביותר ; הוא הדהים ב־המרגל
שחזר מן ׳הכפור, כאשר משך ידו
מן הזיקוקין־די-נור שמאחריהם הסתתר במרבית
סרטיו, כידי להמחיש את הדמות
המשכנעת ביותר של: אדם קטן ואפור הנשחק:
במכונה שאיין ילו שליטה עליה.
והוא שב איל הזיקוקין־די-ינור כדי להראות
שגם בהם הוא מצטיין בוירג׳יניה וולף.
שלוש פעמים מועמד — ׳שלוש פעמים ללא
תוצאה.
פעם נוספת התקרב ׳לפרס, לפני תשע
שנים, באן ישל אלף הימים יאבל זה ישוב
נשמט׳מידיו. ושוב חזרה הפרשה על עצ מה.
הוא הופיע על המסך באקווס, הסרטת
המחזה המצליח של פיטר שאפר, בדמות
פסיכיאטר המטפל בנער שעקר את עיניהם
של שישה סוסים. הוא הופיע בתפקיד
זה, תקופה מוגבלת, יעל היבמה (אחרי ש־התנזר
מתיאטרון, במשך תריסר שנים),
והופעתו הפכה סנסציה בברודוויי. יכולתו
לדלות מתוכו את הצער, הכאב, וחוסר־הישע
של המידען האכול ספקות, הפכו או־
:תו מועמד מיידי לגירסד, המצולמת (בין
השחקנים האחרים ׳שהופיעו על היבמה בתפקיד
זה היו גם אילק מקגואן וטוני
פרקינס) .אבל לכשחולקו הפרסים, שזב
לא ננקב ישמו של ברטון.

פוילר הוא הצילומים יהארוכים-מאד, הכול-
לים לעיתים תיבועות-מיצילמה מסובכות ביותר.
צילומים רבים נמשכים יותר מחמש
דקות, שעה שהצילום הבודד הרגיל בקולנוע
אינו נמשך יותר מ־ 20—30 שניות.
החיוב שבהערצה. אם הוא התקשה
באחרונה למצוא את מקומו במערך ה־הפקתי
המסתבך והולך של תעשיית הקולנוע,
הרי הואי רואה מדי יום את יוקרתו
כשהיא גדלה והולכת. אחרי פיית המשוגע,
הקדיש לו גיהדאר סרט נוסף משלו, תוצרת
ארצות־וזברית (גם הוא לא הוצג בארץ),

בן סורר ומורד
האם זהו עונש, שהוליווד מענישה בו
יבן יסודר וטורד המסרב להתנהג בנימוס
מקובל, ואפילו במרדנות מקובלת, וממשיך
להקנות לקד,יליד, הקולנועית שם מפוקפק
בשתייתו המופרזת, בהרסתקיותחהאהבים
שליו, בנישואין, בגירושין !ובנישואין-
מחדש? קשה לרדת לעומק המניעים הרבים
המשכנעים את חברי האקדמיה לאמנות
הקולנוע (שהם, בעצם, י כל חברי
האיגודים המיקצועיים שיל הוליווד) להצביע
כפי שהם מצביעים. אבל דבר אחד בידוד :
כשברטון מיטיב לשחק, רק מעטים מתקרבים
לרמתו, והוא סוחף עימו גם את חב־ידיו
— להישגים מרשימים.
עובדה, רבים מהם היו מועמדים״יחד
איתו לאוסקר: פיטר איוטול בבקט, דנווייב
ביז׳ולד באן של אלף הימים, פיטר פירת
באקווס. ואליזבת טיילור אף זכתה באוסקר,
במי מפחד מווירג׳ינה וולף. לכן, יש הטוענים
שכדאי יותר להופיע עם ריצ׳ארד
ברטיון, מאשר להיות ריצ׳ארד ברטון.
ורק בשנה האחרונה הופיע — כשחקן —
בסרט ישיל אחד הבמאים החישובים ביותר
של הדור הצעיר: בגרמניה, וים ונידרס.
ישמו של הסרט הידיד האמריקאי, פולר
משחק בו תפקיד ישל גנגסטר, והקטע ישבו
הוא מופיע •נראה כמחווה אישית לקולנוע
שלו. ומיי יודיע אם לא ההערצה של הדור
הצעיר, מיתה זו שאיפשרה לסולר לישוב
ולביים סרטים בעצמו. אם כן, הירי גם בהערצה
יש מן החיוב.

ת ד רי ך
חוגה ליאות:
יוקל־ אביב — המסיבה של דון, ג׳וליה,
המרכזנית, רחוב הססר, קריאת העורב, ה־דומן
שלי עם אני, נינוצקה, התמימים זה־פראים.
ירושלים
— פנים אלוני ם.
חיפה — רסיסי החייסל קריאת העורב,
יום מיוחד.
ת ל -א בי ב

פארודיה
זז>וורת
הלהקה (הוד, תל־אביב, ישראל)
— לטובתו של סרט זה, כדאי
להתעלם מכל ההצהרות הרבות
שקדמו להצגתו. כל ניסיון לראות בו הישג של הקולנוע
הישראלי יבול רק לעורר ציפיות; ולגרום אכזבות.
הלהקה הוא, בסך־הכל, אוסף של פיזמונים ומערבונים,
הקשורים יחד בחוט עלילתי רופף והמספר על הווי של
להקה צבאית, חזרות על תופנית חדשה ושילובם של טירונים
חדשים בתוך הרכב ותיק יותר. יש כאן להיטים מוכרים
(כל השירים, להוציא אחד, זכו בהצלחה במיצעדים של סוף
שנות ה־ )60 ויש כאן הצחקות, והמצלמה ניצבת תמיד
במקום הנכון כדי שלא להפריע להם. למי שדי בכן —
שיבושם לו.
מי שירצה למצוא יותר מבן — יחפש לשווא. זהו אחד
הסרטים הרדודים בייננו שאפשר להעלות על הדעת, סרט
שאינו מגלה שום התעניינות בגיבורים שלו ומסתפק ב־קאריקאטורות
בנאליות תחת דמויות. הוא מזלזל בעבודתה
של להקה צבאית וכל מה שהוא מראה; הוא פארודיה
חיוורת ועלובה. הרמזים לכך שהעלילה מתרחשת בזמן
מילחמת״ההתשה מודבקים במלאכותיות, ללא כל הקשר
טיבעי, וללא בל סימוכין אחרים בתוך הסרט עצמו (מי
שאינו יודע מתי הושרו הלהיטים שבפס־הקול, יכול בקלות
למקם את הסרט בכל תקופה הנוחה לו) .הניסיון החפוז
לסחוט דראמה ברגע האחרון, במישחק ״אמת או חובה״,
שבו צריכות כל הדמויות להוציא כל מה שהתסריטאי לא
השפיל לשים בפיהן לבל אורך הסרט, הוא פיתרון דרמאתי
ברמה של גימנסיה.

שחקן ריצ׳ארד ברטון

המרכזנית (פריז, יוגוסל־

וויה) :החברה, חמוסר והמוסכמות נגד
הפרט בסרט אהבה המשלב תעודה בסיפור
עלילתי. בימוי דושן מאקבייב.
ג׳ו לי ה (סטודיו, ארה״ב) :סיפור
אוטוביוגרפי של ליליאן הלמן על קשרי
הידידות בינה לבין פעילה אנטי־פשיסטית
(ונסה רדגרייב בתפקיד שזיכה אותה באוסקר
וגרר אחריו מחומות מכל הצדדים
המעורבים בסיכסוך היחודי-ער׳בי) .ג׳ין
פונדיה המגלמת את הסופרת היתה מועמדת
לאזסקר בתפקיד זה.

ירושלים

קשת, גולדברג ונירגד: הגזמות מביכות
ואם אין הסרט אומר דבר על התרומה (החיובית או
השלילית) של המוסד הנקרא ;להקה צבאית׳ על חיי התרבות
ואמנות הבמה בארץ /הסיבה פשוטה: הוא מצטיין כולו
בעומק, במקוריות ובגיוון שבתוכנית של להקה צבאית.
לכן, גם מה שיש׳לומר לזכותו, נובע מתכונה זו. השח קנים
הצעירים מחוננים, במרבית המיקרים, בהרבה חן ו־טיבעיות,
אבל די להתבונן בטוביה צעיר, בוגר להקה צבאית,
שהופך את דמות במאי הלהקה בסרט ל״חאלטורה״ עמוסת
הגזמות מביכות; פדי לראות מהן הסכנות האורכות לבוגרי
הלהקות. או לאלה שעושים עליהם סרטים.

פנים אל פנים (בנייני האומה,
שוודיה) :אינגמר ׳ברגמן מפרק ומרכיב
בחזרה אישיותה של רופאה פסיכיאטרית
המטילה בספק את כל ערכי ה יסוד
של חייה. משחק מרשים של ליב
אולמן.

חיפה

יום מיוחד (פאר, איטליה):
חומוסכסואל ועקרת־בית, המושפלים עד
עפר נפגשים על רקע חג פשיסטי באי טליה
של מוסליני. בימוי מרתק והופעה
מבריקה של לוון ומסטרויאני.

במבצע ו\וו־ /\0 £חד מיוחד לכבוד החגים
אנו משלמים לך 2,000 ליי׳ בעד
מכונת תפירה ישנה,מכל ם וה ובבל מצב
בעת רכישת

מכונת התפיח החדישה והחשוכללת בעולם

נצלי את ההזדמנות ורכשי לך אחד מדגמי ״מרדיקס״ במבצע המיוחד :
6460 •6360*5610־ תוצרת ״הוסקוורנה״ ,שוודיה .
מרדיקס השוודית :

^ מפיצים בלעדיים בישראל:

ס רוו דינ כזי ק ס

•מבצעת את כל התפרים והריקמות על כל סוגי הבדים -ג ם גיינס ועור; • מהלך כ ח -המגדיל פי 5את עוצמת המנוע:
• תפס(גרייפר) פטנטי, המונע תפיסת החוט;
•עשוייה כולה מתכת:
• היחידה בעולם הפועלת ללא שימון;
•היחידה בעלת עשרות תוכניות תפירה וריקמה;
• ל כל ה דג מי ם 5 -שנים אחריות כפולה.
•ה שחלתהחוט-במ שיכה אחת,מהסלילעדהמחט;
•החלפת הרגליות -ללא מברג;

0י*ו מכונת התפירה של שמת ה־ 2000
תל־אביב: סדוו־דינמיקס בע״מ, רחוב קרליבך . 14 בוכנות מרדיקס, רחוב בדיד,ודה .84 אלגביש רב, רחוב שנקין . 16 שבאי צילה, רחוב העבודה .2ברור דוד, רחוב אצ״ל ,37 שכונת התקור״
קיידן אריה, רחוב העליה .28 זירה משה, רחוב השומר .7ד.ו. ויננרטן בע״ט, רחוב הקישו! .42ח.צ. רשטיק, דרך יפו־ח״א .21 חיפה: פרוו־דינמיקם בע״מ, שדרות המגינים .53 לחצן
יצחק, רחוב החלזיך .21 נוה כוננויות, רחוב חניתה ,20/ 7נוה שאנן. ירושלים: ישראל הירש, רחוב שטראוס .23 גולוטב משה, רחוב יפו .72 שייקביץ נחום, רחוב בן יהודה .5באר־שבע :
ארמקס, רחוב ההסתדרות .37י. הופמן, רחוב קק״ל . 118 אופין ים: בררה מגי. ,מרכז מסחרי. אילת: הונמן ובניו, רחוב מדין. אשדוד: דויטש אלכסנדר, רחוב רוגזיז ,4פפג׳ פנלון, חנות
.7אשקלון: כהנא •טמואל, רחוב צה״ל . 1בית־שאן: אובניש שלום, מרכז מסחרי רסקו .2בני-ברק: מאיר יוכר, רחוב רבי עקיבא .41 סיני אבשלום, רחוב רבי עקיבא . 19 בת־ים :
סוכנות מרריקס, רוטשילד . 14 דימונה :״אורות״ ,מרכז מסחרי. הרצליה: זמישלני וולף, רח וב סוקולוב .48 הדרה: בורנשטיין מרדכי, החוב וייצמן .55 חולון: סוכנות מרדיקס, רחוב
סוקולוב .74 טבריה: מזרחי יוטו־ ,רחוב הירקון. מזרחי יצחק, רחוב הגליל. לוי יהודה, רסקו שכון ד׳ ,חנות . 17 טירת הכרמל: מילר שמואל, מרכז מסחרי .28 יפו: בירנבוים מרדכי, רחוב
בוסטרום . 11 כפר־פבא: איינזקייט יצחק, רחוב וייצמן . 107 לוד: פאוזי מנסה, רחוב הרצל. מנ׳ד אלכרום: סלון אבו אלעל. נהריה: אחים רייכנטל,, ,עתיר״ ,רחוב הרצל ( .77 צרת: בני
שפיק הוסוו, שוק ראשי. נתניה: פרקש יצחק, קראוזה .8סוכנות מרדיקס, הנוטע .3נס־ציונה: פינקלשטיין, וייצמן .27 נתיבות: שמיר אבשלום. ,מרכז מסחרי. עפולה: נרייצר,
ישמחה, תחנת אגד. עכו: פרין אהרון, ויצמן .20 פתה־תקוה: ברגר אריה, איכילוב .2קרית־שמונה: יואל אברהם, מרכז מסחרי, רסקו .2קרית-ים: שרון יצחק, ויצמו , 10/ 3קרית ים ג׳.
קרית־היים: וורמוט נפתלי, מרכז מסחרי. קרית־מלאכי: שוורץ מרדכי, מרכז מסחרי. רחובות: ניר אפרים, לוין אפשטיין .23 פולק משה, הרצל . 115 דאשון־לציון: קמינסקי אסתר,
הרצל .74 רמת-גן: שקולניק שושנה, ד״ר כהן .2רמלה: שטיימץ מאיר, ז׳בוטינסקי . 10 שדרות :״ברק״ ,בוהנדה מרסל, מרכז מסחרי, ככר הנשיא .4/ 4תל־מונר: אחים הקיה, מרכז מסחרי.

.ל א לגברים! לא לגברים! לא לגברים! לא לגברים1

סלט

הסלט האגדי הבא קרוי סלט איזבלה, על
שם חוטר רופף ודהוי של צלמו, שאותו
אכלנו במיסעדה מסויימת. רק כדי לתת
מושג עד כמה טעים ומטרלל סלט זה,
אציין שאותו ״חוטר רופף ודהוי״ מקורי
שיגע לבעלי את השכל, בעודו במצבו
הרופף והדהוי. כעת, צאו וחישבו כמה
נהדר הוא בגירסתו המשופרת.
מכינים סלט זה בתוך סיר מרק גדול,
כדי לערבבו בנוחיות.
הקורבן שוחר העינוגים מתחיל ב״חאפ״
קטן פה, ו״חאפ״ קטן שם, וסופו שהופך
את כל הקדרה על ראשו. אין כמוהו —
אין כמוהו למי שמתחשק לו משהו טוב,
אבל טוב באמת. ולא כבד. אוכלים אותו
עם לחמניות חמות שבהן ממלאים את
הפריזר עד־להתפקע לכבוד הפסח — ומם־
שירים עד לטעם טרי משגע תוך שניות,
בתוך טוסטר עם מגשית.
ובכן. לתוך סיר מרק שופכים:
!• קופסה שימורי אספרגוס של 425
גרם, כשהאספרגוסים מסוננים מהמים,
מישקלם כ־ 280 גרם והם קטומים לשניים
במחציתם.
> 6קופסה של 400 גרם שימורי ארטישוק
מסוננים מהמים, מישקלם 240 גרם,
והם חתוכים לרבעים.
!• אבוקדו בשל אחד, במישקל 350

רגע חועגבים

חילוץ אלגנטי

א־זבלה

גרם (מישקל הקנייה) חתוך לחתיכות בגודל
של שליש פלח תפוז.
10 • 1זיתים שחורים. חשוב שיהיו
שחורים, בגלל טעמם.
2 • 1גיבעולים של סלרי אמריקאי,
חתוכים לקטעים באורך חצי ס״מ.
10 • 1עלים יפים של חסה, חתוכים ל־איטריות
ברוחב שלושה 0״מ.
• 1עגבניה קטנה מאד, שכל גודלה
כביצה, קצוצה לקוביות קטנות.
2 6כפיות מיץ־לימון טיבעי.
2 61 כפות מלאות מיונז.
3 61 כפות שמן רגיל (לא זית).
61 כפית שטוחה מלח, או לפי הצורך.
אציין עוד, שסלט זה טעים במידה המכסימלית,
רק בתנאי שהוא ממולח דיו. זהו.
מערבבים את כל העסק, לא שוכחים
אף מרכיב ממרכיביו, ומתקבל פלא ירקני
צימחוני, עשיר ומפואר. הטעם משביח
אפילו יותר, אם נותנים לכל המרכיבים
שהות להתוודע זה אל זה במשך כחצי-
שעה.
איך אמר מויישלה עם בים ראשון, לפני
שמת מתענוג אין דבר כזה ! אין !״

עו שי ם

ב כ לי ־ בי ת

מ אנ סי ם

רעיון השמאטעדיד. לא חדש. חנויות
של בגדים משומשים צצות כפיטריות אחר
הגשם, והביזנס ממש פורח. סמרטוטים
עפים באוויר, מחליפים ידיים, והענף לוהט.
ובכיל־זאת, לפחות עד לפירסום שורות אלו,
מככב לו מרתף־מציאות אחד לא־נורמלי.
הוא מוכר וקונה דברים משומשים, בשילוב
מרתק של דיברי-ילדים, כלי־בית, וכל
חפץ שנמאס כבר לריאות טול העיניים.
העסק ממוקם במרכז המיסחרי של רמת-
השרון, ובניגוד מרנין לחנויות האלטע-
זאכן -שם מוצאים חפצים מזעזעים של
עולים־בדרגה — מוכרים בעסק זה אביזרים
של ניושמי •אוויר פסגות. נושמים אלה,
משתעממים מהר מאוד, מצעצועיהם, עוד
לפני שהצעצועים דנן מספיקים לקבל סימני
תלאות חיים שמראש, בעצם, בכלל לא
היז מצווות ישם. התלאות, אני מתכוונת.
המחירים זולים להפלוא, כיאה וכיאות
לחפצים שסר חינם, והנאגלה !הראשונה
בחנות גורדה ממדפי׳ה עם שפיאבטלים.
•כי מי שנמאס לו חפץ כלשהו, ואיש
האלטע־זאכן לא מבין לנפשו ומעז להציע
ליו — כמו תמיד — עשר לירות בלבד,

סגירת עיניים, עם ייעול עולמי
החורף המצחיק של השנה לא־כל־כך מזמין חשקי סריגה, אבל למי שיש כאלה
בכל־זאת, הרי ייעול נהדר.
כאשר צריכים לסגור עיניים בסוף עבודת סריגה, קל פי־כמה לסגור אותם אם עובדים
וסוגרים עיניים אלה, בעזרת מסרגת ״קרושט״ אחת, שעובייה כעובי זוג המסרגות,
בעוד העבודה נמצאת על המסדרגה הארוכה,׳ הרגילה.
הסגירה מתקבלת נקייה מאד, ונוח שיגעון לעבוד כך.

בקבוקי־הפלסטיק הגדולים, המלאים מים
מינרליים, זוכים בפופולאריות עצומה. הסיפור
שלהם, אבל, הוא בקשר לפקק. פקק
זה עשוי פלסטיק שקוע מוזר, המאפשר
את חליצתו רק בעזרתם המאסיבית של
ארבע חותכות, ניב אחד ודבקות במטי־ה.
לפני כמה זמן הזמנו בקבוק כזה במיסעדה.
המלצר הביא את המים חתומים בכיסוי
אלומיניום, ופתח בטכס גילוי הלוט.
״אדוניי גדול ! הוא הולך לאכול אותה !״
זימרר לי השדון הפנימי בעליצות, וכבר
עמדתי בהיכון מלא, לתפוס אותו מעז —
רק מעז — לשים על העניין אפילו בדל
של שן. אבל המיקצוען שיחק אותה יופי-
יופי.
הוא תקע בפנים את האגודל, לחץ אותו
חזק אל הדופן, בעזרת האצבע צבט את
שולי הפקק, ומשך אותו חזק כלפי עצמו
— בזווית למעלה.
אז זהו זה. מי שמגיש לאורחיו את המים
האלה, ולא מספיק לכרסם קצת את הפקק
במיטבה — זאת הדרך!
אביב ברחוב השומר בתל־אביב יש חנות־סידקית,
שכל הנכנס אליה מתגלגל החוצה,
מקופל לשניים, כשהוא מתפקע מצחוק.
צחקתי.צחקתי צחקתי, גמרתי לעצמי את
האוויר, וגררתי למערכת את המציאה הבאה:

לידיעת

העירקים
מ ח ״ 1לאפריל
שוזוא >״ג בסיון תשל׳

1972
עוברים לפיג׳מות קי
(בברדס כ\ עוברים 1476*3
אומרטה לפני במה שבועות ביקשתי מעל גגי
המדור שאיזה תימני ישבור את ה-
״אומרטה״ בקשר לחילבה, ויגלה לנו
איך עושים אותה. כולם מתחמקים בטענה
שזה ״נורא מטובך״ ,ופעם יבררו
אצל הדודה איך היא באמת עושה את
זה. אבל הדודה אף פעם לא יודעת
פמויות, ולי מירשם לא יוצא מבל זה.
מירשם לא קיבלתי למערכת, אבל מיב-
תבים בהולים ששואלים מה זה ה־
״אומרטה״ ,קיבלתי גם קיבלתי. ובכן,
״אומרטה״ זה קשר השתיקה של ה מאפיה,
שאין קדוש ממנו.
אהא ! פיתואם הבל ברור, מה?

תזונה 1חדש! חדש! 1זדש
לח מטחינדו־ריחיים

הפטנט הסופי לחילוץ סרבנים

או ׳בכלל לא מופיע, יכול מעכשיו לגשת
לחנות ,׳ולהכריז על מחיר זול.
ואז, לא רק שייפטר מגועל־נפש פרטי,
הוא גם יעשה עליו ביזנס ׳משוגע. חיותה,
ידידה יורוני, יוזמות הרעיון, עדיין לא
מעכלות את ההצלחה הגדולה שנפלה
בחלקן.
הן ממוקמות בסביבה שמוכרת קעקעלאך
באלף לידות ,׳ושמונציאלעך באלפיים, ומציגות
מחירים ושל מאד-,חמישים לירות
עבור חפצים יפים עם !אופי. אז איך
אפשר שלא להצליח?

הסיפור הוא כזה. ככל שמתרחקים ממרכז
גרעין החיטה, ומתקרבים לקליפתו,
כלומר לסובין העוטף, מוצאים ריכוז גבוה
יותר של חלבונים, ויטמינים ומינרלים
הדרושים לתזונת הסחבק. תוך הגרעין.
מרכזו ממש, מורכב ברובו עמילן, שהוא
למעשה הקמח הלבן שממנו אופים את
תערובת העמילנים המופיעה תחת כרטיס
הביקור המעודן :״לחם לבך.
מי שאדיב באופן יוצא מן הכלל אל
חניכיו, שיניו וביטנו, וקונה עבורם במיוחד
״לחם מלא״ ,קונה למעשה לחם מקמח
לבן שהוסיפו לו סובין, מעט שיברי־גרעי־נים
וחומרים טיבעיים לקבלת הגוון החום
כמו קרמל למשל ! זוהי פצצה ראויה
להתכבד, אבל אני לא־כל־כך בראש של

מילחמות צרכניות, אז נלך הלאה.
עקב חיפוש מתמיד של האך ם אחר
מוצרים ״יפים״ ו״נקיים״ יותר, התרכזו
כל תהליכי הטחינה המודרנית בהפרדת
מרכז הגרעין הלבן, והעמילני, מקליפתו
(הסובין) .תופעה זו לא היתד, קיימת בתקופת
הסבתות, שבזמנן רווחה השיטה
הלא־מודרנית והטובה של טחינת־ריחיים.
בטחינה זו, שימיה כמעט כימי האדם —
נמעך כל הגרעין, על תכולתו המלאה,
לקמח, נבט וסובין על שיכבותיו השונות.
בקרוב מאד יוחל בשיווק לחם נהדר זה,
אשר יולבש בסרט המאיר־עיניים :״טחינת
ריחיים״ ,למען לא ייכשל איש מישראל,
יאכל קרמל חבוי וממזר ויבוא לידי טעות.
חלילה.

רוצה האגדה הבאה מוקדשת למר גוזמו,
שנתיים פרנסה בטוחה.
המילחמה השתוללה סביב, ואל הכפר
הרומני נכנסו הקוזאקים. בקריאות
גיל ופרא בזזו, שדדו ואנסו. בביקתה
האחרונה, ברעו שלוש יפהפיות על ה־בירכיים
בתחנונים :״אנא מכם ! עשו
בנו מה שתרצו, אבל לסבתא הזקנה
הניחו ! ״
״טה—טה— טה מחתה הסבתא
נמרצות, מן הירבתיים .״אתן שלא תתערבו
! אם מילחמה — אז מילחמה ! ״

אודטה ד1ין

במדינה
ת עו פ ה
חוג הסרט!

הידידות בין שני
_ הצוותים החדה באוויר
ונמשכה בבדא

קבלת מודעות
לכל העיתונים
במחירי המערכת

פירסו אידי א ל
אבן גבירול 110 תל-אביב
(פינת אנטוקולסקי)
טלפון 227118 ,227117

חניה חופשית

א ר 1מ 1וציפוי
דלתות וקירות

גיטרות * אקורדיונים
כלי־נשיפה * אורגנים
מי!תרים תופים
השאלה 4מבירת 4
תיקונים

גימסוג מוסיפה
אלנבי ( 48 ליד רח׳ גאולה) ת״א,
סל 03*57773 :
נוסד נ* 940ת

ידידות בין שני צוותי-אוויר שלמים,
השייכים לשני לאומים שונים, אינה תופעה
תדירה. אך זה קרה באופן ספונטאני
לפני השביתה, כאשר צוות שלם של אל־על
טס במטוס לופטהאנזה מפראנקפורט לליסבון,
כדי להטיס משם מטוס ישראלי
ללוד.
הצוות הגרמני המארח והצוות הישראלי
האורח מצאו חן זד, בעיני זה ממבט ראשון.
הדיילות, הטייסים ואפילו הקפטנים
הכירו איש את רעהו והתיידדו.
כשהגיע המטוס לליסבון, עורר מישהו
את הרעיון: מדוע לא לאכול יחדיו בבירה
הפורטוגלית ן
ההצעה נתקבלה בהתלהבות. פקיד־הקב-
לה בבית־המלון סיפק כתובת של מיס-
עדה טובה, בעיירת־הקייט הסמוכה קש-
קייש, ושני הצוותות השלמים נסעו לשם.
סרטן ממוצע. המשך הסיפור עצוב
יותר.
המיסעדה היתד, חביבה. האורחים התעניינו
בסרטנים, והמלצר הסביר כי מחיר
הסרטנים נקבע לפי מישקלם. כמחצית
המסובים הזמינו סרטנים, השאר העדיפו
מנות אחרות.
כאשר נסתיימה הארוחה, וליבם של 12
המסובים היה טוב עליהם, נתבקש החש בון.
העיון בו היה מדהים: כל אחד מן
הסועדים נדרש לשלם כמאה דולאר (1600
ל״י) עבור חלקו בסעודה.
אחד הישראלים, ספרדי לפי מוצאו, ניסה
לדבר עם בעל־המקום בפורטוגלית
רצוצה. זה עמד על כך שמישקל הסרטנים
מצדיק את המחיר. הישראלי הציע
הצעה פשוטה: יובא־נא סרטן ממוצע אחד,
לדוגמא, ויישקל לעיני כל. בעל־המקום
סירב.
״אם כן,״ אמר הישראלי ,״קרא למיש־טרה.
אנחנו לא משלמים.״
הגרמנים הסכימו עם הישראלים, והכל
המתינו לבוא השוטרים. אלה הובילו את
שני הצוותים אל תחנת־המישטרה והודיעו
להם שהם עצורים.
הזמנה למישפט. הצוותות התקשרו
עם מלונם, ביקשו מן הפקיד שם להתקשר
עם מנו;לי-ד׳,תחנות של לופטהאמה
ואל־על בליסבון. כעבור זמן הופיעו במקום
שני דיפלומטים, גרמני וישראלי, ושיחררו
את אזרחיהם בערבות, עד למישפט.
בינתיים לא שולם החשבון, ואנשי אל־על
מצפים להזמנה בפורטוגל. הם מקווים שבבוא
העת שוב לא תהיה שביתה, שתמנע
מהם להופיע.

ד עו ת
תשובה לגברת או-1ק

קוד לפגי חצי שגה
7א חיוה העיתון מעז
דפרסס מיפתב מסוג זה
סינתיה אוזיק היא יהודיה אמריקאית.
היא גם בודדודתו של אימרי תל־אורן,
הצעיר בן ד 14-,שנהרג במעשה־ד,זוועה ב-
כביש־חיפה. היא ישבה וכתבה ״מיכתב לדובר
צבאי פלסטיני״ ,והוא פורסם בעיתון
ניו־יורק טיימם.
בכך לא היה כל דבר חריג. הטייטס
הניריורקי הוא פרו-ישראלי קיצוני, ו-
פירסם פעמים רבות מיכתבים של יהודים
נגד אש״ף. החידוש היה בהמשך.
ב־ 26 במארס פירסם אותו עיתון ״תשובה
לעלמה אוזיק״ — גם הוא כתוב בידי
יהודי. קשה להאמין כי העיתון היה מפרסם
מיכתב כזה לפני חצי־שנה. עצם ה־פירסום
מעיד על השינוי הגדול שלו •ב־דעת־הקהל
האמריקאית, וביכללה היהודית,
כלפי ישראל.
המיכתב היה כתוב בידי עורך־הדין
היהודי תומאס אשר מוושינגטון, והוא
עוטר בתמונה גדולה של זקנה לבנונית,
העומדת ליד הריסות ביתה בפרבר ביי-
רותי, אחרי הפצצת חיל־האוויר הישראלי.

כתב איטר:

קראתי בעניין, ובהשתתפות, את מיכ-
תבך אל ״דובר הצבא הפלסטיני בניריורק
טייטס (דד 16 במארס) ,שבו הבעת את
כאבך על רציחתו של דודנך הישראלי
אימרי תל־אורן הוא היה בן ,14 וניגן
בקלרנית״ — בידי מחבלים פלסטינים.
המילה ״רצח״ לא נראתה שלא־במקומה.
אך מה שנראה שלא־במקומו היה הדיעה
הקדומה שלך. את כתבת מתוך זעם וזעם,
ויהא לגיטימי ככל שיהיה, שוחק את המעטה
שבו אנו עוטפים את יצרינו הנחותים
ביותר. במיקרה שלך, הגברת או־זיק,
ניכרה מתוכו הדיעה הקדומה האתנית
ומה שחשוב יותר — המעמדית. אני, כיהודי
בן־עמך, סבור שגישה מסוג זה פו געת
ביותר. אנה שמזה זמן כה רב היינו
קורבנות הקנאות העיוורת ורצח העם שהיא
מביאה כה תכופות בעיקבותיה, אל
לנו להפוך מפיציה ומבצעיה, גם לנוכח
אוייב נואש ומרושע.
כיצד אוכל להאשימך בקנאות עיוורת?
או בדיעד,־קדומה מעמדית? התבונני ב־מחשבותייך
ובמילותייך, הגברת אוזיק.
התבונני בהספדך לאמרי תל־אורן, שהיה
בנה המחונן של מישפחת יהודים אינטלק טואלית
בת ד,מעמד־ד,בינוני, מישפחה ש חייה
עמדו בסימן הרווחה — בית מוקף
גינה, מכונית, חיים בצל האמנות.
קורבנות הפלישה. אחר-כך פני אל
עמוד 16 באותו גיליון של הניו־יורק טייטס
שבו, הרחק מעיניהם של אלה המחפשים

עושים זאת רק כדי להגן על מולדתם, מולדתנו,
מולדת העם היהודי.
כשפלסטין היתד, מיושבת על־ידי ער בים,
נלחמנו בעוז כזה של אל־פתח די
הרגנו, על־מנת לקחת מה שלדעתנו היה
שלנו. עתה, כאשר דור של פלסטינים אב יונים
ונואשים מנסה לקחת את הארץ
בחזרה, המצב הפוך — בני־עמנו הם המגינים
על מולדתם.
העדמד בדרך -אוייב. המילחמה
בארבארית, הגברת אוזיק, ואין זה משנה
מי פותח בה. מבוגרים הופכים רוצחיהם
של אחרים, כולל ילדים קטנים, לא מפני
שאלה מציבים להם איום צבאי אלא מפני
שהם עומדים בדרכם ! כל מי שעומד בדרך
הופך אוייב. הברוטאליות אינה יודעת
גזע, צבע או מעמד. וכאשר אלה מבינינו
הסבורים שהם נעלים על האחרים —
״תרבותיים״ יותר, אם לשאול את התואר
שהענקת לדודנך המוסיקלי — מכריזים
מילחמה והורגים בחפים־מפשע, הרי זה
מעציב במיוחד.
אני משתתף בצערך על מותו של דודנך
אימרי, הגברת אוזיק, אך איני יכול לחלוק
עימך את מרירותך החד־צדדית. אילו חי
אימרי, היה בוודאי מתגייס לצבא ישראל
בקרוב. אין ספק שגם הוא היה זוכה
בהזדמנות לירות באזרחים, בנערים בני
14 שאולי גם הם היו עוסקים במוסיקה
אילו ניתנה להם הזדמנות לכך, והוא
לא היה יורה בהם בקלרנית שלו, הגברת
אוזיק.
בליבי ובנפשי אני עדיין תומך בישראל,
גם אם לא בשיטותיה. אך אני מתפלל
לאלוהים, ואני מקווה שתצטרפי אלי בכך,
שמתוך סיבלותיו של עמנו, מתוך המורשת
המשותפת של תלאות ודיכוי, נתברך במעט
יותר צניעות והשתתפות בגורלם של בניד,אדם
— עניים כעשירים, שחורים כלבנים,
צעירים כזקנים. רק אז יוכלו תפילותינו
לשלום להישמע חלולות פחות, ונהיה בטוחים
יותר ב״תרבות״ שבנו.

ד ר כי אדם
1מר גודד

זמר ישראלי שגתקד
בסירוביס בארץ;
קוצר ׳הצלחה וצובר בסף באירופה

זמר נוטע
״עד נשיא המדינה״
רק את סיפורי העמוד־הראשון, תמצאי
התייחסויות לקורבנותיה האזרחים של
פלישת־התגמול הישראלית ללבנון :״אחד
התושבים שלא נמלט, סיפר כי שני ילדים
איבדו את רגליהם בהפגזות.״ אחרים איבדו
את חייהם, שלא לדבר על כפרים שלמים
ועל אתרי-המגורים העלובים שאנו
מכנים ״מחנות פליטים״ אשר הופצצו או
הופגזו על־ידי הצבא הישראלי.
האם את בוכה באותה השתתפות־בצער
על ילדים אלה, הגברת אוזיק? על הילדים
שבעוניים חסרת־ד,תיקווה אינם יודעים שירה
או קלרנית, תיזמורות וגנים עמוסי-
פרי, נוחות או שלווה ז
את נשמעת לי כאדם הגון, הגברת או-
זיק, ואין ספק שאת מצרה על כך שהילדים
הללו נפצעו, הפכו נכים או נהרגו. אך
האם גם הם ראויים לאותו הספד כמו
אימרי, הנער־האמן, ומישפחתו? האם האשמים
במותם־שלהם, צעירים ישראלים
הבוגרים מאימרי תל־אורן בשנים ספורות
בלבד, ראויים לכינוי ״רוצחים״? האם
הישראלים היורים בנשק ארוך־טווח
והמונחה על־ידי ״בקרה מרחוק״ הם ״נכים
ומושחתים מבחינה מוסרית״?
מסופקני אם את רואה את פני הדברים
כך, הגברת אוזיק. לא, נראה שאת רואה
פיקחים, אינטלקטואלים, אמנותיים, בני
המעמד־ד,בינוני החיים חיי־נוחות בדיוק
כמוך וכמוני. הם גורמים אולי את מותם
של ילדים ׳ומבוגרים חפים־מפשע, אך הם

כאשר החליט מוטי נוטע ( )28 לפני
שמונה שנים, שהוא רוצה להיות זמר
מצליח ומפורסם, הוא לא תיאר לעצמו
בכמה יסורים כרוך המירוץ אל התהילה.
מאז ועד היום לא חדל הג׳ינג׳י המתולתל
לרגע ממאמציו להגשמת שאיפתו,
ביזבז מאות אלפי לירות על הקלטות
וציוד מוסיקאלי, וספג סירובים לא־תמיד
אדיבים מעורכי תוכניות מוסיקאליות ברדיו
ובטלוויזיה. גם בחייו הפרטיים לא
רווה נחת, והמריבות עם אשתו רחל הפכו
לדבר שבשיגרה .״תעזוב את המוסיקה,״
היא נהגה לגעור בו ,״אתה לא רואה
שלא מתייחסים אליך ברצינות? מוטב
להיות סוחר. זה יותר מכובד ויותר מכ ניס.״
באחד
מלילות החודש שעבר, כשחזר
מוטי מהופעה, הוא נכנס לבית ריק. רחל
עזבה אותו, בזמן היעדרו, כשהיא לוקחת
איתה את שני ילדיהם: דורון בן השש
ואלון בן השנתיים.

סיפר מוטי השבוע:
החיים שלי מרים ומלאי אכזבות. אני
שר בעשר שפות ומנגן בעשרה כלים.
שנתיים וחצי ניגנתי ושרתי במועדון
המערה ביפו, ועכשיו אני מופיע בפיאנו־בר
באילת. אנשים ניגשים אלי, אומרים
שאני זמר נהדר ושואלים למה לא שומ עים
אותי ברדיו ולא רואים אותי בטל-
ורזיה. אומרים לי שהקול שלי מזכיר
את קולם של נט קינג קול — אני שר
הרבה שירים שלו — ושל ששי קשת.
אני שר בסיגנון של מוסיקה קלה לריקר׳
דים, בעיקר שירים דרום־אמריקאים, בקצב
של סמכה ובוסה־נובה.
הקלטתי תקליטון, אותו הבאתי לכל
אנשי הרדיו. הם אמרו שזה לא מספיק טוב
ושאנסה שוב. הקלטתי תקליטון נוסף,
וגם אותו לא שידרו אפילו פעם אחת
ברדיו. הופעתי בתשואות ראשונות ולא
יצא מזה שום דבר. פניתי לאפרים וייל
בקשר להופעה בדלת פתוחה. הוא ענה
(המשך בעמוד )65
העולם הזה 2119

רשימת עזר לעקרת הבית.

אורז

איטריות

הרשות העליונה למזון, תכננה עבורך רשימה של:

חומוס יבש
סוכר

שמן

קמח

שעועית לבנה

שימורי פירות וירקות

שימורי בשר

שימורי דגים

סמני במשבצות הריקות אילו מצרכים

חסי ״ לחי

העולם הזה 2119

עקרת בית אחראית, הדואגת למשפחה, דואגת
לכך שיהיה בבית מלאי של מצרכי מזון בסיסיים
לשעת הרום, בכמות• שתספיק למשפחתך
לפחות לשבוע אחד.

מזק ל שעת חרום

סו ל

אם ברצונך לקכל מידע מפורט על רשימת המצרכים
ותפריטי הארוחות, אנא, כתבי ליחידה למרכזי מידע,
מרכז ההסברה, לשכת ראש הממשלה, ירושלים
ותקבלי בדואר חוזר עלון הסבר.

מז״ל סוב שיהיה בבית

הרשית העליונה למזון, משרד המסחר והתעשיה

ילדי ם צריכים ל ל מוד רק מה ש מ עו״ן אותם £ו כי צ ד
התרגום
תדריךמ יני לילדים
הו גלההמלךפדיהצור
המסזרסשלאליעזרכרמי ^ ספד ״צלבני״ לבני ־ הנעורים
תרגום
ברבאבא מצא אותו רן.
כך נפתחת לה
של אנט טיסון
רב־הדימיזן ל־

ברבאבא בולד בגן. ישם
ומאז היו שניהם לתפרים.
סידרת הספרים המצויירים
וטלוס טיילחר * ,בתרגומו
עיברית של אורי סלע.
אחר־כך חלה ברבאבא. דופא־החעת
בדק !ומצא כי הוא בריא לחלוטין, ואינו

׳שים יאת המקום זייוציאים לחפש יאחר בית
אחר.
מישפחת ברבאבא ׳נוטשת את העיר, ומוצאת
מקיום מדוחק על גיבעה ליד מעיין
מים חיים. הם ׳סונים את ביתם בשיטת
הברבית, רחיים שוב באושר עד אשר מסו־נות־החרם
מגיעות ישוב. אלא שהפעם מתגייסת
מישפחת ׳פרבאבא בוילה לפעולה.
הם מחממים ברבפלסטי סמיך ׳ודביק, מתיזים
אותו על המכונות, ומונעים אותן מלהרוס
את ביתם ׳היפה. המכונות ומפתל-
קות, ואז ונערכת במקום מסובה.

ניקוד, בידי אליעזר כרמי * .שלוש שנים
קודם לקבורה זיו ראתה אור מהדורה אח רת
של אי־המטמון בתרגום מניח יותר את
הדעת, ומנקיוד, של אוריאל אופקי״ .דומה
שההבדלים ברמת התרגום השונה יבשתי
הנוסחות, יש בד, כדי להאיר את
בעיית התרגום והמיו״לות של סיפרות־הילדים
הקלאסיה לעיברית.
בעוד הנוסח של אליעזר כרמי רשלני,
ללא תוכן העניינים, ניקוד וציורים, הרי
הנוסח המתורגם של אוריאל אופק שראה
אור בהוצאת כתר כרוך בכריכה

כאב עלתה צבירתו, כמה אוניות טובות
טבעו במעמקים, כמה גברים אמיצים
נהרגו, כמה בדורי־תותח נורו, מה
רבו הבושה, השקרים והאכזריות...״
(:אליעזר כרמי).
״קפיטן פמולט שבב השמיד למדורה.
לאורן העמום של הלהבות הבחנתי כפי נה
מרוחקת כערימות גדולות של מטבעות
ומטילי זהב. ידעתי: זהו מטמונו של
קפיטן פלינט — המטמון, שהגענו ממרחקים
כדי לגלותו, ואשר בגללו קיפחו
שבעה־ עשר מאנשי ה״היספניולה״ את
חייהם. מה גדול המחיר ששולם בעדו
עד כה — דם וייסורים, אוניות שירדו
למצולות, אנשים אמיצי־לב שנקטלו כים
וכיבשה, קלת ושקרים, סגידה ואכזריות
ושאר פשעים, שאין היד עשוייה לתארם...״
(אוריאל אופק).
שערוריית תרגומי הקלאסיקה לנוער
מבוססת על כוונתם של הורים להעניק לילדיהם
יאת הסיפורים ׳שהם קראו בילדו-
יתם. חודים אלה נכנסים לחנות הספרים
ומבקשים את אי־המטמון, מבלי ׳שיבדקו
/את !איכות התרגום. הם חושבים שהשם
אי המטמון מהווה ערובה לאיכות. אלא
)שלא כך פני הדברים.