גליון 2120 מתאריך 19 באפריל 1978

שלו. של לדיברי חוגים המקורבים לבן־נתן החליט* גריגייע
להיפטר משלו, משום שידע שהוא יפסיד תמיכה שידי
עיתונרלשעבר של שלו, אם זה יעבוד כדוברו.

עלח שבון מי נסע
מז כי רהממשלה?
תעלומה אופפת את נסיעתו של מזכיר
הממשלה, אריה נאור, לארצות־הברית.
נאור נסע כזמנו לשם למשך שלושה
שבועות, כשליחות שסידר לעצמו, מטעם
הוועדה להגינות ה־ ,30 כדי למצוא לוהמיס
יהודיים •טיכואו לצעוד כמיצעד המחתרות.

בי שראל
הזמרת הצרפתיה ברברה עומדת להשתקע
כישראל, לתקופה של שנה לפחות.
לפני שבועות אחדים היתד. ברברה בארץ, ובין השאר

צפויים פיגועי
בממ די ם ח מורי ם
הנהגת אש״ף החליטה להגביר את
פעולות־הפיגוע בכל הזירות, כדי להוכיח
לארצות־הכרית, למצריים ולישראל כי לא
ניתן להתעלם ממנה.
הפיגועים יהיו חמורים, ועלולים להזכיר
את הימים הקשים ביותר של הפעולה
החבלנית העויינת.

עוזרי בגין
פי ק חו עדההפגנה
בחוגי מחלקת החדשות של הטלוויזיה
הובעה התמרמרות על פיקוחו של דובר
ראש־הממשלה, שלמה (״נקדי״* גקדימון,
על הצוות שצילם את הפגנת ״שלום בטוח״
במוצאי השבת האחרונה. נקדימון הראה
נוכחות בכל זמן, השידוד, כשהוא ניצב
מאחורי הכתב חנן עזרן וצוותו, ולפי
הגדרת אחד הנוכחים, הוא ״ממש ביים
את השידור״.
למרות שבמקום נכח גם ראש־לישכתו של בגין,
יחיאל קדישאי, הקפיד קדישאי לעמוד במרחק מסויים
מן הצוות המצלם.

הסרט על
ה!,או ס 3ר״ צונז ר
טקם חלוקת פרסי ה״אוסקר״ ישודר
בטלוויזיה הישראלית בצורה מצונזרת.
הקטע שהסעיר את העולם —
נאומה של השחקנית ואנסה רדגרייב
נגד ״הכיריונים הציוניים״ שהפגינו
נגדה — הושמט מתוכו.
הצנזורה לא בוצעה בארץ, אלא
בהוליווד.

היא ביקרה בביתם של דייל אל־אל אברהם אייזנברג
והדקורטור אריק ואן־אסל, שביפו העתיקה. השניים
חם בעלי גלריה 13 וחצי הסמוכה לביתם.
ברברה התעניינה אצל השניים אם היא תוכל לשכור
מהם את הבית לתקופה ארוכה, והשבוע הגיע
ממנה מיכתב בו היא מבקשת פרטים לגבי שכר־חדירה,
ומודיעה כי תבוא לארץ בעוד כחודשיים,
למשך שנה תמימה.

ע ל רובינ שטיין

ל גנוז ראי!1

ר מונ ד ה הו כתהבכלא
סאדטר עשוי
במיכתב לשר־הביטחון הודיע עורך־הדץ
של המונדה טוויל, אמנון זיכרוני, כי
העיתונאית מרמאללה הוכתה בכלא
על־ידי קצין־חוקר, שדחף אותה על מיטתה
והנחית עליה סטירות־להי.
עד השבוע לא הורשתה רמונדה להתראות עם בעלה
וחמשת ילדיה, או לקבל חומר־קריאה כלשהו.
היא מוחזקת בבידוד מוחלט, בבית־המעצר בירושלים.

בינתיים מכה הפרשה הדים בעולם. לפי

במיפלגת־העבודה בחיפה עומדים להדיח
את מועמד המיפלגה לראשות העיר,
אריה גוראל, ממועמדותו, ולמנות תחתיו
את ראש-העיר הנוכחי, ירוחם צייזל,
או את סגנו, יוסף בלאושטיין.
מאחרי היוזמה להדחת גוראל עומד יוסף אלמוגי,
והצטרף אליו מזכיר המחוז, אורי אגמי. גוראל היה
מנכ״ל מישרד־העבודה בעת שאלמוגי היה שר־העבודה.
השניים טוענים כי ״נגד גוראל עלולות
להישמע טענות במערכת הבחירות, שיביאו לתבוסת
מיפלגת העבודה.״

ח טי ב ת ״לעם״
לא ת תפלג

ת מיר זו ע ם

תמיר יודע שהמאמר, שלא היה חתום,
נכתב בידי רובינשטיין.

יודח מו עמדהע בו ד ה
ל עיריי ת חי פ ה

ירון תבע

שר־המישפטים שמואל תמיר רותח על ח״כ אמנון
רובינשטיין, עמיתו בצמרת ד״ש, בגלל מאמר שפירסם
הארץ נגד חוק־המיפלגות, המוצע על־ידי תמיר.

בינתיים בוטל מיצעד המחתרות, ומאמציו של נאור
למצוא לוחמים שיצעדו היו לשווא. השבוע קיבל
מנהל חגיגות ה־ ,30 דויד אדמון, את פירוט ההוצאות
של ועדת החגיגות, ושם לא מופיעה נסיעת נאור.
גם ממישרד ראש־הממשלה נמסר כי נסיעתו של
מזכיר הממשלה לא היתה על חשבון המישרד.
עתה נחקרת האפשרות שגורם פרטי מימן את נסיעתו
של נאור, ובי חיפוש הלוחמים היה תירוץ בילבד.

הקומיסאר החדש של ממשלת־בגין ברשות־השידור,
הפרופסור ראובן ירון, תבע לגנח קטעים מתוך
הראיון שערך עימו כתב ידיעות אחרונות, אורי
פורת, שגם הוא איש הימין הקיצוני.

כאשר סירבה מערכת העיתון להיענות
לדרישה, ניסה הפרופסור להפעיל
לחצים כבדים.

ה דו ברשל
צ ״ צי

ל׳ מערך *

דוברו המודח של ראש עיריית תל-אביב
שלמה (״צ׳יצ להט, עמיקם שפירא,
קיבל הצעה ממועמד המערך לראשות
העיר, אשר (״ארתור״* בן־נתן, לשמש דובר
מטה הבחירות שלו.
ההצעה הגיעה לשפירא, הנמצא עתה בחופשה־מאונס,

למרות הפירסומים, בשבוע האהרץ, על
פילוג הצפוי בחטיבת ״לעם״ שבליכוד,
נראה כי בסופו של דבר תישאר חטיבה זו,
לפחות עד פני השטח, מלוכדת.
במגעים שהיו השבוע בין ראש־הממשלה, מנחם
בגין, לבין ראש המרכז העצמאי ב״לעם״ ,שר־הבריאות
אליעזר שוסטק, הביע שוסטק את דעתו כי איום

הפילוג ב״לעם״ חוסל, וכי הוא זחטיבתו לא

יצטרפו לחרות.

!וי א טו ח*|§1
ע בו דהל מו ט ה
ח״כ שמואל פלאטו־ישדץ הציע ל*
רמטכ״ל הפורש של צה״ל, רב-אדוף
(מיל ).מרדכי(״מוטה״* גור, לעכור
עבורו.
לדיברי פלאטו־שרון, הוא עומד לקבל
זיכיונות לחיפוש נפט בדרום הארץ,
והוא מייעד למוטה את תפקיד מנהל
החברה, שאותה יקים פלאטו־שרון
לצורך חיפושי הנפט.

״העולם הזה״ .שכזעון החדשות הישראלי. המערכת והמינהלה:
תל־אכיב. רחוב גורדו; .3טלפון 243386־ .03 תא־־דואר * 136
מען מכרקי :״עולמפרס״ .מודפס כ״הדפוס החדש״ כע״ם, תל־אביב,
רה׳ כן־אכיגדור. הפצה :״גד״ כע״מ. גלופות: צינקוגרפיה
כספי״ בע״מ. העורך הראשי: אורי אכנרי. העורך: אלי תכור י עורך
תכנית: יוסי שנון עורכת כיתוב: נורית יהודאי. ראש המיגהלה :
אכרהם סימון. מה׳ המודעות: רפי זכרוני. המו״ל: העולם,הזה בע״כו.

כין הכתכות בגליון זה תוכל למצוא
גם כתבה המספרת על התרשמותה וחוזיו-
תיה של צברית, שגדלה בקיבוץ גבעת־ברנר,
מביקור שערכה לפני כחמישה שבועות
במוסדות אש״ף בביירות. הכתבה
צברית מבקרת באש״ף (עמודים )24—25
מספרת על ביקורה של אביטל דלוגוף,
כיום אזרחית ארצות־הברית, כאורחת מטה
אש״ף בביירות.
יש להניח שיהיו כאלה שימצאו טעם
לפגם בעצם הביקור של מי שמזהה את
עצמה עד היום כצברית וכישראלית, אצל
אנשי אש״ף .״מה פתאום היא מבקרת
אצל הפלסטינים בביירות?״ הם עלולים
לשאול ,״מדוע לא ביקרה אצל היהודים
בדמשק, למשל ו !״
כדי להקדים תרופה לשאלה מעין זו
אפשר להרגיע את המתמרמרים הפוטנציאלים:
אביטל ביקרה גם אצל יהודי
סוריה בדמשק. היא עשתה זאת גם בביקור
שערכה בדמשק לפני כשנה וגם בסיורה
הנוכחי במזרח־התיכון. מייד אחרי ביקורה
בביירות טסה אביטל לדמשק, שהתה
שם בדיוק באותה השבת, שבה אירע אסון
אוטובוס הדמים בכביש החוף. למעשה
נודע לה על הטבח בכביש החוף מפי
תושבי הקהילה היהודית בדמשק, ששמעו
על כך ברדיו הסורי.
על ביקורה הקודם אצל יהודי סוריה
דיווחה אביטל דלוגוף במעריב. בביקורה
הנוכחי היא לא מצאה שינוי במצבם.
,.למעשה הם אינם חיים עוד כיום בגטו
סגור,״ סיפרה ,״אלא בשכונה פתוחה שבה
מתגוררים יהודים ומוסלמים זה לצד זה.
השכונה היהודית, ליד השער הרומאי של
דמשק, היא המשך ישיר לרובע מוסלמי.
כ־ס/ס 80מ־ 200 המשפחות היהודיות שנותרו
שם עוסקות במיפעלי מתכת ובחנויות
למזכרות, כשחנויותיהם נמצאות ליד חנויות
של נוצרים ומוסלמים. חייהם מוג
בלים,
כמו עד כה, במיסגרת העבודה
והמישפחה.״
הבשורה שהביאה אביטל עמה משיחותיה
עם יהודי דמשק היא כמיהתם להסדר
מהיר בין ישראל ומדינות־ערב. יוזמת
נשיא מצריים הפיחה בהם רוח תקווה
שהנה זז משהו העשוי לשנות גם את
גורלם. הט התאכזבו קשה כשנפסקו השיחות
והגיעו למבוי סתום .״תעשו משהו,״
הם אמרו לה ,״שיהיה הסדר.״
בביקורה הנוכחי מצאה אביטל את
מכריה בקרב יהודי דמשק כשהם עסוקים
באריזת מישלוחי ייצוא לבלגיה, הולנד
וארצות־הברית. ייצוא זה מכיל בעיקר
עבודות של רקועי נחושת, בהן עוסקים
מרבית יהודי הקהילה. כך, למשל, גילתה
שהם מרקעים צלחות נחושת עם אותיות

עבריות הנושאות, בין השאר 0.1 .כתובות
כמו ״אם אשכחך ירושלים״ .אלד. מיועדות
ככל הנראה ליהודי ארצות־הברית. מלבד
אלה ראתה גם מוצרים חדשים, מלאכת
ידיהם של יהודי דמשק — תרמילי פגזים
של תותחים, שהיו בשימוש הצבא הסורי,
הגיעו לידיהם באופן רשמי. את הפגזים
הם מרקעים בעבודות צורפות אמנותיות,
הופכים אותם לאגרטלים.
ומי שרוצה יוכל למצוא בכך עוד אבסורד
מהמתרחש במרחב: תרמילים של
פגזים, שאולי נורו בשעתו על־ידי תותחני
הצבא הסורי לעבר השטחים שבידי ישראל,
הופכים בידי יהודי סוריה למזכרות
המוצעות למכירה ליהודי ארצות־הברית.

כ ש בו עשעבר התפרסמו בעיתונות
הישראלית ידיעות שבישרו כי היועץ־
המישפטי־לממשלה, הפרופסור אהרון ברק,
״דן בענייני מס־ההכנסה של ח״כ הליכוד
פסח גרופר.״
על פי ידיעות אלה נפגש הפרופסור
ברק לפני שבועיים עם ראש מחלקת
החקירות של מס־הכנסה, זבולון הנדלר,
בעניין הצהרות המס של ח״כ גרופר.
נאמר בהן, כי שילטונות מם־ההכנסה בודקים
חשדות, כי ח״כ גרופר לא שילם
מס עבור תקבולים שקיבל ממוסדות התאח דות
האיברים בשנים ,1974—76 על חשבון
הוצאות אש״ל ונסיעות. עוד נאמר בי
הח״כ הביע נכונות לשלם את המס המגיע
ממנו עבור אותן שנים, תמורת הכנסות
המסתכמות בעשרות אלפי לירות, אבל
היועץ־המישפטי, שהעניין הובא בפניו, לא
המליץ לפי שעה להיעתר לבקשה זו תוך
הימנעות מנקיטת צעדים מישפטיים נגד
גרופר.
מה שלא נאמר באותן ידיעות הוא אולי
הפרט המאלף ביותר הקשור בהן: כיצד
עלו שילטונות מס־ההכנסה על העלמת
ההכנסות של ח״כ גרופר וכיצד הגיעה
הפרשה לעיונו של היועץ־המישפטי לממשלה?

תרמיל
פגז שהפך אגרטד
ייצוא ליהודי ארצות־הברית

צעירים יהודים בחנות רכדי־נדוושת בדמשק *
״אש אשכחך ירושלים״
ייתכן שהימנעות העיתונים מלהשיב
לקוראיהם על שאלה מסקרנת זו נעוצה
בעובדה שחקירת מס־ההכנסה בעניין העלמות
המם של האיש החזק של המושבה
עתלית, נציג התאחדות האיכרים בכנסת
ומצליף סיעת הליכוד, ח״כ פסח גרופר,
החלה בעיקבות סידרת כתבות וגילויים
שפורסמה מעל עמודי הטולס הזה.
בסוף חודש דצמבר 1977 החל העולם
הזה בפירסום סידרת כתבות, פרי עטו
של יגאל לביב, שנשאו את הכותרת
״שחיתות בהתאחדות האיכרים״ (העולם
הזה .)2103—2105 במרכזן של כל שלוש
הכתבות שנכללו בסידרה עמדה דמותו
המגושמת של ח״כ פסח גרופד, שנוסף
על היותו חבר־כנסת הוא מכהן גם כחבר
בכמה מוסדות של יקבי כרמל מזרחי,
במועצות הכורמים ובוועדות למנגנון ולהתיישבות
של התאחדות האיכרים.
באותן כתבות גילה לביב את הרקע
לפיטוריו של מנכ״ל התאחדות האיכרים,
יעקב סלמן, כחצי שנה קודם לכן .״סלמן
סירב לאשר חשבונות מנוגדים לחוק של

צעיר יהודי כדמשק מרקע על תרמיל פגז
מזכרות ססגדיס של הצבא הסורי

ח״כ גרופר, נאלץ לפרוש מתפקידו בגלל
לחצו של גרופר,״ טען העולם הזה.
בין השאר פורסם באותן כתבות כי
ח״כ גרופר הגיש למוסלות התאחדות
האיכרים חשבונות הוצאות־רכב שהגיעו
לסכומים של 6000ל״י לחודש, על נסיעות
שעשה בתוקף תפקידיו בהתאחדות האיכרים•
סכום זה שולם לו על נסיעות מעתלית
לתל־אביב ומתל־אביב לעתלית, שהמרחק
ביניהן הוא פחות מ־ 90 קילומטר.
נוסף לכך קיבל גרופר דמי ישיבות והוצאות
נוספות, הגיש חשבונות על אותן
הוצאות נסיעה עצמן לכמה מוסדות של
התאחדות האיכרים בעת ובעונה אחת,
וזאת בנוסף לדמי האש״ל והנסיעות שהוא
מקבל מהכנסת.
בתגובה על טענה זו אמר גרופר ל־העולם
הזה כי על הוצאות הרכב שקיבל

מהתאחדות האיכרים היה מדווח מדי שנה
לשילטונות מס־ההכנסה, אולם על התש לומים
האחרים — כמו אלה שקיבל מהיק־בים,
למשל — לא דיווח, לדבריו, משום
שעדיין לא סגר את תיקי השומה שלו
במס־ההבנסה לשנתיים האחרונות. חקירת
העולם הזה בפרשה העלתה, כי הצהרתו
של גרופר בעניין זה היתה פשוט שקר.
הסתבר כי גרופר הצהיר בהצהרות ההון
וההכנסה שלו לשנים 76־ ,1974 שהכנסותיו
היחידות בשנים אלה היו ממשכורתו של
חבר־כנסת ומהכנסות עיסקיות המשותפות

לו ולאחיו עימנואל. הוא לא הצהיר כלל
בהצהרות אלה על התקבולים שקיבל ממוסדות
התאחדות האיכרים.
האשים העולם הזה :״חבר־הבנסת גרו־פר,
מצליף סיעת הליכוד בכנסת, העלים
משילטונות מס־ההכנסה הכנסות בשיעור
של כ־ 150 אלף ל״י בשנה.״
אמצעי־התיקשורת הישראלים התעלמו,
כרגיל, מסידרת גילויים והאשמות חמורות
אלד, של העולם הזה. אף עיתון לא טרח
אז לספר לקוראיו על הח״ב הנכבד שהואשם
בגלוי בהעלמות־מם. גם גרופר
עצמו התעלם מהדברים החמורים שפורסמו
אודותיו בהעולם הזה וחשב, ככל הנראה1 ,
כי מעמדו מקנה לו חסינות גם בפני שיל־טונות
מס-ההכנסה.
לא כך סברו שילטונות המס. בעקבות. ן
הפירסומים בה עולם הזה נפתחה חקירה
של שילטונות מס־ההכנסה בפרשת העלמות
המם של ח״כ גרופר, שהעלתה מסקנות
דומות לאלה שאליהן הגיע העולם הזה.
רק אז הציע גרופר לשלם את המם
המגיע ממנו עבור ההכנסות שהעלים.
כך הגיעה הפרשה להכרעתו של היועץ-
המישפטי, שיצטרך להחליט אם וכיצד
לנקוט צעדים מישפטיים כלפי ח״כ גרופר.
עתה נשאר רק לקוות כי שילטונות
מס־ההכנסה והיועץ־המישפטי יוכיחו כי
בענייו מעלימי־מס דין אחד לכולם, וכי ,
עובדת היות מעלים־מס חבר־כנסת מטעם \
סיעת השילטון אינה מקנה לו כל חסינות
או זכויות אחרות, שאינן מוקנות למעלימי־מס
אחרים.

• מעל לראשה של הצעירה בתמונה
ניתן להבחין בצלחת־נחושת שעליה מרו־קעות
מילים עיבריות.
ה עו ל ם

הז ה

2120

ספורטאי מס 1,י

ממליץ על !
מסטיק מס׳1 1

וזו ״׳ו

ו מו מ מו
ז8זז ויז*זו*

זדו!״זהוד.ן

יי!! 1ויי ווי 1111*1*•11
|))1117

1,2411׳
ויו^״זיו ויייייו

יו לפד
ו1ו1083ו18!3

3 1 1י ף ! י מ15

זרווכז1־1נ;!

מסטיק עלית ב־ 5טעמים

פרסום די ר יעקבסזן

ססרמינט •ססרמינט״לימון •
^•אוכמניות״דובדבן•

מיקיברקוביץ אומר:

טוב ל׳ עם מסטיק

סוף השבוע יחייב נסיעות ופעילות.מורטת
עצביס. בן־זוגך עלול להרגיזו באדישותו
ובאי־נכונותו לשאת עימד
בנטל. בעיות של
דייטה יעסיקו אותך.
מראך החיצוני עשוי ל־המריצך
לנקיטת שורת
צעדים בכיוון של שינוי.
יהיה עליך לחשוב

מחדש על הוצאה כספית
שעמדת להוציא. ו זג גמרס ־
20 באפריל
נסיעה רחוקה שתיכננוז,
עלולה להתבטל במפתיע
בגלל מישהו מבני משפחתך. יצירה
ספרותית או מוסיקלית תפעיל את דמיונך.

רוח שובבות ועליצות תשרה עליך השבוע.
כמה מפעולותיך יפתיעו אותך בעצמך.
מצב קשה שנחלצת
ממנו, או שנראה
לך כי אתה עומד
להיחלץ ממנו, יסיר
ממך נטל נפשי כבד.
הביטחון העצמי שלך
שעורער לאחרונה, יתגבש
מחדש. הרכילות
היא אחת מתכונותיו
י 2ג.אפריל ־
טי; .רמאי
הרעות. במקום עבודתך
יתייחסו בהער כה
למאמציך והדבר ימריצך לנאמנות-
יתר בעבודה. דחיית ביקור תאכזב אותך.

ו !וווו

הרבה שעות שינה ומנוחה יעזרו לך לברוח
מהבעיות הלוחצות עליך. אבל זוהי רק
בריחה, והיא אינה פותרת
את הבעיות אלא
רק דוחה אותן. תצטרכי
להתמסר למישהו
הזקוק לך ולעודד את

רוחו. ייתכן ופגישה מי״
קרית תשנה את שיגרת
חייך. לא מן הנמנע
שתשני את דעתך על
( 1במאי ־
20 ני 1ני
אישיות שהערצת. במישור
הרומנטי תיתבעי
לתת יותר מאשר לקבל. אבל עליך להתאים
את עצמך לאיש שאותו את אוהבת.

כושר השיכנוע שלך ישפיע השבוע על
חוג גדל והולך של
אנשים. ייתכן ותעמוד
במרכז ההתעניינות ב-
עיקבות פעולותיו של
אחד מאוייביך. ההגי נות
שלך בהתמודדות
עם יריבך עלולה ל הכשילך,
כיוון שתכונה
זו אינה משפיעה
עליו. תקבלי השבוע
הצעה שתחייבך להחל־טה
חשובה. אך השאירי פתח להצעות.

צפויים לך חיכוכים ביחסים המשפחתיים,
בעיקר על רקע של ״מי
לובש את המכנסיים״ ?
השחצנות והיוהרה שלך
עלולים לסבכך וליצור
בעיני אחרים
תדמית שלו שאינה
מתאימה כלל למציאות.
יתגלה צורך לפר-וק מי־טען
של תוקפנות שהצטבר.
עדיף שתעשה
זאת בהתעסקות ספור־טיבית
איזושהי או ביציאה לסופשבוע.
מכוזבים איליך לנשיאות 1
קראתי בעיתונים את הכרזתו הבונד
באסטית של שר־האוצר שימחה ארליך,
כי ״מעולם לא היה מצבנו הכלכלי טוב
יותר.״ האסוציאציה הראשונה שלי היתר,
אותה אימרה מפורסמת, השייכת דומני
למשה דיין, שבהיותו שר־הביטחון הכריז,
זמן קצר לפני מילחמת יום־הכיפורים :
״מעולם לא היה מצבנו הביטחוני טוב
כל כך.״ לאור דבריו של ארליך צריך
להתכונן עכשיו ליום־כיפורים כלכלי.
רבקה מאור, בת־יס
בתקופת כהונתה של ממשלת המערך
התריעו הכל, כולל אתם, על אזלת־ידה
של הממשלה לעצור את גלי השביתות
ולפתור בדרך נאותה את סיכסוכי העבודה
במשק. והנה עתה, כשקמה ממשלה המנסה
דרך חדשה, על מנת למנוע את ההידרדרות
המשקית ולא להיכנע לסחיטותיהם
של קבוצות־לחץ המחזיקות את המדינה
בגרונה, אתם מגנים גם אותה.
המדיניות הכלכלית של הממשלה הוכיחה
את עצמה בשביתת הימאים. עובדה היא,

זהו השבוע אשר לו כה צפיתם. יהיה
עליכם להכריע סופית
לכאן או לכאן. הה־ססנות
תפגע בכם לעתיד.
שיקוליכם מוכתבים
אומנם על-ידי
אנשים אחרים, בעיקר
בני מזל קשת ודגים,
אולם בצורה זו תשרתו
גם את מטרותיכם ולא
את האינטרסים
שלהם. לבשי צהוב.

1אומיס

מישאלח שכימעט והונייאשת ממנה עשו־ייה
להתגשם במפתיע. ייתכן גם ותהיה
לך תוך הימים הקרובים
אפשרות לפזרנות
ולנדיבות מופגנת. מכילאו ושכנים רים
אותך
בביקורים ובב קשות.
תצטרך להקדיש
זמן לפיתרון בעיותיהם
של אחרים
שאינן מעניינות אותך
ביותר. פעילות גופנית
מוגברת צפוייה בסוף
השבוע. בעיות שלא עניינו אותך בעבר
יעמדו במרכז סקרנותך. ליבשי בהיר.

שמועות ודברים שאין מאחוריהם כל יסוד
עלולים להטעות אותך השבוע. נהג בזהירות
על כל אינפורמציה המועברת
אליך, ובדוק
אותה ביסודיות לפני
שאתה מסתמך עליה.
יהיה עליך לטפח מחדש
יחסים שהזנחת עם אישיות
העשוייה להועיל
לך. בנות מזל אריה שטרם
עברו את גיל ה;
2ביולי -
!? באוגוסט
גל צפויות השבוע למחנות
יקרות. כדאי לכן
לבדוק אם המחיר שאתן נתבעות לשלם
עבור מתנות אלו אינו מוגזם מדי.

רגישותך תעמוד השבוע במיבחן קשה.
תחושת עלבון יכולה להשפיע על שיקוליו
בבעייה החשובה לך. רגשות תיסכול
מצטברים מולידים בך
ומלנכולית. מרירות בילויים ובידור יחיו
הצורה היעילה ביותר
לחרוג מהמעגל הסגור
אליו נקלעת. אל תמנע
מעצמך התפרקות
אפילו תצטרך להשתמש
באמצעים החורגים
מהשיגרה. אם
היא מוכנה להאזין
לך, שפוך בפניה את ליבך. אתה זקוק
באופן דחוף לאנשים שיבינו אותך.

*11־ 01
לחצים׳ שהצטברו מעיקים דווקא בתקופה
זו. הזדמנות נדירה ל־הצלחחה
כספית וחברתית,
נפתחה לאחרונה.
עשה את כל המאמצים
על־מנת שלא להחמיצה.
הדבר אמנם יחייב
התמסרות ועבודה
מאומצת, אבל כל מאמץ
הוא כדאי. את
מנסה להסתיר ממנו את
הדברים המעיקים עליך.
אבל עינייך מסגירות אותך. גלי סובלנות.

הדברים אינם מסתדרים השבוע כפי
שתיכננת אותם. מיכ-
שולים בלתי צפויים,
דוחק בזמן וטירדות
במשפחה מונעים ממך
לבצע את כל הדברים
שהטלת על עצמך.
מוטב שלא תידחף למצב
של כפייה. כדאי
2 20 יגואר ך*
לך לדחות חלק מה15
בנורז איי
דברים ולהשלים את

אלה שאתה יכול ל־הקדיש
להם זמן. שקול היטב את דרכיך.

קרוב לוואי שהשבוע תשמש נושא ל־קינאה
לכמה מחבריך
ומכריך. השתדל להצניע
את הצלחותיו בכל
השטחים ושמור בסוד
את תוכניותך, גם מאנשים
שאתה נותן בהם
אימון מלא. אם אתה
עובד שכיר, תצטרך להיאבק
ס מן הקרוב בשאיפתו
לעצמאות. אב־זבתך
תחלוף ואז תוכלי
לצחוק על חששותיך. הזהר מרכילות.

*,הלן• עוד פאראזיט 1
כי דווקא ממשלת הליכוד הצליחה לשבור
את שביתת הימאים לא בדרך של דיכוי
והפעלת צבא, כפי שעשתה זאת בשעתו
ממשלת מפא״י בתקופת מרד הימאים של
שנת ,1951 אלא תוך כדי גילוי נחישות
החלטה ואי־כניעה לסחטנות של עובדים,
המבקשים קצפת על השמנת המצוייר, כבר
בידיהם.
למרות כל הזעקות על קיפוח, הימאים
נימנים על קבוצות העובדים בעלות רמת־השכר
הגבוהה ביותר במשק. אני עצמי
מכיר ימאים המביאים הביתה 20 אלף ל״י
נקי לחודש. נכון שתנאי עבודתם קשים
והם מנותקים לעיתים קרובות מהבית,
אולם הס מקבלים תמורה הוגנת עבור
אלה.
מדיניותה המשקית של הממשלה הוכחה
כנכונה בפרשת שביתת הימאים, ועובדה
היא שהם הגיעו בעצמם למסקנה שהשבתת
הצי כולו אינה משתלמת והסכימו לחזור
בהם מתביעותיהם המופרזות. לא תמיד
צודקים העובדים. ההתנגדות למדיניות-
החוץ של הממשלה הנוכחית אינה מחייבת,
בהכרח, גם התנגדות למדיניותה הכלכלית.
גדי. כרגע, חיפה
בעיקבות הצלחותיו של שר־האוצר שימחה
ארליך בתחום הכלכלי, הייתי מציע
לבחור בו כנשיא המדינה. יש לו שני
כישורים בולטים לתפקיד זה: הוא לא
נבון ולא שווה.
י. אבירם, תל־אביב
שר-אוצרנו החביב אינו מפסיק לד,פ-
גיזנו באימרוודשפר. האחרונה שבהן, הנוגעת
לשביתת המורים, אומרת :״חשבון
ארוך לנו עם המורים!״ איני יודע איזה
חשבון יש לארליך עם מוריו. אולי היה
לו מורה גרוע לכלכלה. אך בדבר אחד
אני בטוח: ארליך מנסה לצאת נגד אחת
השביתות היותר צודקות במשק.
רמת-שכרם של המורים בארץ היא מה נמוכות
במשק. בשל כך רמת המורים נמוכה
ביותר. ארליך טען כי המחנכים צריכים
לתת דוגמה ולא לשבות, אך הוא
שוכח כי כדי שציבור המורים יכלול אנשי
רוח, נותני־דוגמה-אישית, צריך גם לשלם

להם בהתאם, בדיוק כמו שהשופטים מקבלים
משכורות כדי שרמת חייהם תהיה
גבוהה וכדי שיוכלו לשפוט בצדק. אני
מעיד על עצמי, שבתום לימודי במתימטיקה
חשבתי לעסוק בהוראה. אך כששמעתי
על המשכורות המגוחכות של המורים,
הבנתי שגם אני אפעל בניגוד למצפוני
ואיאלץ להתמסר לשיעורים פרטיים תוך
התחמקות מתשלום מס. אני משוכנע כי
אם היו משלמים למורים שכר הגיוני יותר
היו מגיעים לבתי־הספר התיכוניים כוחות
הוראה מעולים ולבתי-הספר היסודיים היו
מגיעים אנשי-חינוך הולמים.
יוסי קאופמן, גבעתיים

כלבי השמירה של הדמוקרטיה
רק קולות בודדים נשמעו בציבור עיתונאי
ישראל נגד שביתת העיתונאים. טבעי
הוא שאנשי אמצעי־התיקשורת ינצלו את
הכלים שבידם על מנת לשכנע את הציבור
בצידקת מאבקם המיקצועי. עם זאת אני
מחזיק בדיעה שעיתונאים, כמו רופאים או
שופטים, אינם יכולים להרשות לעצמם
את הלוכסוס הזד, של שביתה כללית.
גם בימים בהם נערכו במדינה שביתות
רופאים, דאגה הסתדרות הרופאים לכך
שיהיו רופאים בתורנויות במרפאות וב־בתירהחולים,
כדי להגיש עזרה רפואית
לנצרכים. איש מהרופאים לא היה מעלה
בדעתו להשאיר מדינה שלמה ללא עזרה
רפואית, תהיה צידקת תביעותיהם המיק־צועיות
כאשר תהיה. אבל העיתונאים לא
נהגו כך והותירו את המדינה במשך שתי
יממות ללא מידע חיוני.
יש מיקצועות שאינם רק בבחינת פרנסה
ומקור הכנסה, אלא משמשים כייעוד. העיתונאות,
לדעתי, היא אחד מהם. מקובל
להגדיר את העיתונות כמעצמה השביעית
וככלב השמירה של הדמוקרטיה. תפקידה
העיקרי הוא להביע ביקורת על השילטון,
כדי למנוע מעשי-עוולה ושחיתות. השבתת
העיתונות היא מעילה בתפקיד זה. היא
מאפשרת לממשלה לפעול ללא ביקורת.
כמו שכלב השמירה הביטחוני של המדינה
— הצבא — אינו רשאי לשבות,
כך גם כלב השמירה של הדמוקרטיה
אסור לו לשבות. העיתונאים יכולים להילחם
על זכויותיהם בהרבה דרכים, בתוך
עיתוניהם, אבל בשום פנים אסור להם
— בניגוד לבעלי מיקצועות חיוניים אחרים
— להילחם בנשק המונע מידע מהציבור.
אליעזר מרקוכיץ, ירושלים

מפשיר לשטיפת-מוח
בעיצומן של השביתות באל־על וברשות
השידור, האזנתי בעל כורחי ליומן חדשות
ששודר בגלי צה״ל, בו הוקדש פרק נרחב
לסקירת השלכותיה של השביחה באל־על.
בתום הכתבה הרדיופונית הזאת הזדעזעתי
מהעובדה שהממשלה משתמשת בתחנת-
שידור צבאית כמכשיר לשטיפת־מוח.
במהלך השידור ראיין הכתב — חייל
על פי כל הסימנים, שכן העובדים האזרחיים
בגלי צה״ל שבתו גם הם — את
שר־התחבורה ואישים אחרים בעלי מעמד
במשק, תוך התרפסות בלתי נסבלת ומג-
מתיות בולטת לאוזן. הוא ניסה להוציא
מפי כל מרואייניו עד כמה אין כל השפעה
להשבתת חברת הטיסה הלאומית שלנו,
וכי ניתן להסתדר גם בלעדי אל־ על, ללא
כל פגיעה ממשית — לא בציבור הנוסעים
ולא ביצוא התעשייתי או החקלאי של
ישראל.
השאלות נשמעו כולן כמוזמנות והתשובות
היו כולן בהתאם למדיניות הממשלה.
אופייני לכתבה זו שאותו כתב לא טרח
כלל לראיין בכתבתו ״האובייקטיבית״
מישהו מטייסי אל־על או צוותי התחזוקה
שלה. אכן, דיווח עיתונאי למופת, הממחיש
מה עלול להתרחש במדינה כאשר הממשלה
תשלוט על רשות־השידור העצמאית.
צדוק לוי, תל־אביב

אמיציס ללא מרפאות
אבקשכם לאפשר לי להתייחם למיכתבו
של הקורא גברעם גלילי (העולם הזה
,)2118 יו״ר מועצת התלמידים בביודספר
תיכון.
ראשית, הערה סיגנונית וצורנית. סיג-
(המשך בעמוד )8
ה עו ל ם

הז ה

2120

בקיץ לים ״ )30 אוברזון״.

זהו הכיוון שלך ושלי,
כיוון שהתמסרתי אליו ה שנה-בגדי ים.

ה עו ל ם

הזה

2120

בגדי הים מעוצבים בצבעים אחידים
או בהדפסים קטנים ופרחוניים.

מכתבים

(המשך מעמוד )6
בונו של גלילי לא היה מבייש אף עסקן
מפלגתי בא בשנים. תחילה, כיצד הגיע
לידי המעשה המביש של עיון בגיליון
העולם הזה? התגלגל לידו גיליון, הוא
מצטדק. אחר־כך הוא מכתיר את כותבי
מכתב התיכוניסטים אל ראש־הממשלה
״אמיצים״ (במרכאות כפולות במקור) ואילו
את ידידיהם הפלסטינים, שלמענם
הם נלחמים ,״חיות אדם״ ,המבינות ״רק
שפה אחת — השפה שהם מדברים.״
גלילי (יקר, כסיגנונך) :כל כך צעיר
וכבר מכתיר עולם ומלואו, מסדר עניינים
לפי המפה החדשה. אולי אותם שמיניסטים
הם אמיצים ללא מדכאות? אולי חלקם
יפול במילחמה הבאה, שעה שאתה תהיה
קומיסאר תרבותי באיזה בטיס עורפי ן
מסתבר שיש כאלה. הנה, המיכתב שפורסם
לפני מיכתבך, באותו הגיליון, נכתב
בידי חיילים קרביים (אולי לא כאלה
שהולכים בתלם) .אולי תסביר גם להם
מה זה ״הרג משפחות שלימות עם ילדים
בני שלוש וחמש״ — לא רק בכביש התוף
אלא גם בלבנון — ולמען ההגינות של
היקום, בכל מקום.
אומנם, לדבריך, יודעים הפלסטינים רק
שפה אחת, אבל אולי כדאי ללמד אותנו
את שפתם ולהשאיר את המקום הפנוי
שבאנדרטות ריק לנצח? אינני מכיר את
ביודספרך, אך אני בטוח שהוא תרם את
חלקו לרשימת חללינו. המחשבה שאדם
צעיר כמוך חושב כך, מחרידתני.
עשרות מידידי הטובים מתו במילחמות
ישראל, החל ממילחמת השיחרור וכלה ב־מילחמת
יום־הכיפורים. אינני שמיניסט.
ראיתי מילחמות ונפצעתי באחת מהן ואולי
אני מגעיל אותך בשפת־הים בגדמי. א ך
דע לך: דיבור עם אוייב איננו התאבדות.
אפילו אם נשארת בחיים אחרי מילחמה
(גם אם לא נפצעת) ישארו בך צלקות.
אני מקווה שלא תזכה להגיע להכרה זו
בדרך שכזו.
כל מי שעבר מילחמה ישלול אותה מראש.
תבין שצריך ל״וותר״ (במרכאות.
כי לדעתי אינך מוותר על כלום) על פיסת
קרקע, כדי לקבל שלום שאתה אישית
תחוש בקיומו. החופש שתזכה בו עם
בוא השלום יגרום לך להאמין במשהו ולא
לדבוק באותן אמיתות, כביכול, שהושתלו

דויד ערמן, הוד השרון

ע? מדו רגש דיין

העטים הטובים בעולם...
וכולם ^
ת 1 3מ־ 3 1 6 1ז\\
עטים נובעים, עטים כדוריים, עטי טוש ועפרונות מכניים. כולם 11טרמן וכולם הם
הטיבים ב של ם. וזאת שב ד ה.
11טרמ . 1השם האומר: עיצוב מעודן ויתיר במינו, ביצוע קפדני ביותר
ואיכות לל א תחרות.
חטרמן. ללא ספק -העט המיוחס ביותר בשלם!
׳ 011818881888 8111811

להשיג בחוויות המובחרות למכ שירי כתיבה
המפיצים בי שראל- :
עטר -חב־ למסחר בע־מ. רח־ פרץ , 17ת־א. טל 611833.622897-8 .

הודעתו של שר־החוץ משה דיין, בתשובה
לשאילתה שהוגשה לו בכנסת, כי
יתבע לדין על הוצאת לשון־הרע את אלה
שטענו כי הוא הדליף את דבר האמירה
שאמרה לו, כביכול, אישיות אמריקאית
בכירה, על הצורך בהדחתו של בגין מ־ראשות־הממשלה,
היא בדיחה לאומית הראויה
לפרס־ישראל. מה לא נכתב בעבר
על האיש הזה? שהוא שודד־קברים, גונב
עתיקות, נואף, מפר חוקי תנועה, אחראי
למחדל שגרם למותם של אלפים במילהמת
יזם־הכיפורים ועוד. כל זה לא הזיז לו
במאום. גם לא ההאשמות הברורות שהטיחו
בפניו אלפי הורים שכולים.
אבל ברגע שמאשימים אותו בהדלפה הוא
נעלב פתאום. ועושה זאת האיש שהודה
בגלוי כי הוא שהחליט, ברגע של אמת,
להדליף לכל העולם את המעורבות הישראלית
באתיופיה וגרם בכך נזק מדיני
ולאומי למדינה. אם זה מה שמסוגל להעליב
את האיש ולפגוע בו, זה רק מלמד
על מערכת הערכים המוסריים שלו.
יעקב סגל, חל-אביב
בניגוד למבקריו הרבים והצעקניים של
ראש־הממשלה, על הצעותיו הממלכתיות
הפזיזות, כמו בנושאי מצעד המחתרות ביום
העצמאות ומועמדו לנשיאות המדינה,
אני סבור שדווקא במיקרים אלה הוכיח
בגין את גדולתו. הוא לא חם על כבודו
ועל סמכותו, הוכיח כי הוא מתחשב בדעת
העם וחזר בו מהצעותיו המגוחכות.
רק בנושא אחד סירב בגין להתחשב בדעת
העם: בהחלטתו למנות את משה דיין כ-
שר־החוץ. וזאת, למרות הפגנות המחאה
הנזעמות. דומני שגם בנושא זה מתחרט
בגין על החלטתו, אלא ש״אין לו פנים״
להודות בטעות נוספת שעשה.
מן הראוי היה שבגין ינצל עתה את
הבטחתו להכניס שינויים פרסונאליים בתוך
ממשלתו, לשם מינוי אדם אחר לתפקיד
שר-החדץ, ובכך לתקן את הקילקול
ה עו ל ם

הז ה

2120

מכחבים

הפרת ממשלתית
הביקורת המופנית אל ממשלת הליכוד
מקיפה כל כך הרבה תחומים, עד שמרוב
טענות ומענות אין מתייחסים אל אחת
ממגרעותיה הבולטות ביותר של ממשלה
זו: מחלת הדברת שדבקה בכל שריה.
מעולם לא היתה בישראל ממשלה ששריה

של המדינה והעם החי בתוכה. גם תפקיד
רעיית הנשיא הוא תפקיד ייצוגי נכבד,
ואינו נופל מתפקידיו הייצוגיים של הנשיא
עצמו. עובדה היא, כי בארצות־הברית
ממלאת אשת־הנשיא תפקיד חשוב בבחירתו,
ובכל מערכות הבחירות לנשיאות
מופיעים המועמדים ומציגים את עצמם
בפני קהל הבוחרים יחד עם נשותיהם.
דמותה של אופירה נבון, הצברית התוססת
והמשכילה, כפי שהצטיירה בכתבתכם,
נראית לי כמעלה נוספת בבחירתו של
יצחק נבון לנשיאות.
גני גבירץ, ומת־גן

הראשון שהוא עצמו הכנים בממשלה. אם
יעשה זאת, אין ספק שבעתיד יחסוך
מעצמו ביזיונות נוספים. ואומר זאת אדם
המעריץ את בגין ואת מנהיגותו.
מנחם שוורצמן, פתח־תיקווה
האישיות הישראלית הבכירה, שלחשה
לאישיות אמריקאית בכירה, ללחוש לאוזני׳
ומשם לפיה ומשם לרדיו ולטלוויזיה,
שהאמריקאים אומדים, שאם לא יוחלף
ראש ממשלה לא יהיה שלום, כלומר, תהיה
מילחמה, צדקה, כרגיל, על חשבת המדינה,
שהיא בשבילה רק אמצעי למטרה, ושיבשה׳
כרגיל, את המהלכים של יונים ושל
שפויים, הרוצים בדרך אחרת, ולא זאת
המוכרת, של טנקים, תותחים ומטוסים.
האישיות הזאת הפילה מיברק באיזו
מסעדה, כשחששה שהולכים בניגוד לדעתו׳•
האישיות הזאת, מומחית לפרשיות,
בארץ הפיראמידות, שממנה ״מאיימים״
עלינו בשלום, כשהם שהיא מומחית ללחישות
וחפירות. האישיות הזאת תכלה כל
חלקה טובה עד שיובטח לה כסא ראשות
הממשלה. האישיות הזאת לא תבחל
בשום אמצעים, כולל בגידה בחברים וכידידים
(שהם קיימים רק כשצריכים) .האי-
שיות הזאת צודקת, צריך להחליף במהירות
את ראש הממשלה ואת הממשלה כולה׳
כי דרכה מובילה אותנו למצדה ומיל-
חמה. אך לא פחות, אולי הרבה יותר,
צריו להוציא אותה מכל ממשלה ולהניח
אותה עם ״אמיתותיה״ ,באתיופיה, מצדה
או צהלה, ורק שלא תוביל אותנו שוב
אל המחדל הבא.
יגאל וילפני, עין־השופט

ממזכי

הצדק ע 8ג׳יחאן
דוברים נקדימזן, נאור ופתיר
אין מה להגיד !
כה הירבו לקשקש ולפטפט, ודומה שהם
מתחרים זה בזה מי מהם ידבר יותר.
ולא די להם בנאומים ובראיונות, בקצב
של תריסר ליום, הם עוד מוצאים זמן
לכתוב מאמרים בעיתונים. מתי נשאר להם
זמן לתפקד בתחום מישרדיהם, לכל הרוחות?

נוסף למגיפת הדברת מצטיינת הממשלה
הזו גם באינפלציה של דוברים. לראש־הממשלה
לבדו יש שלושה דוברים: דן
פתיר, שלמה נקדימון ומזכיר הממשלה
אריה נאור. ואחרי כל זה מספרים לנו
היום שמבקשים להוסיף עוד דוברים, כדי
״לשפר את תדמיתה של הממשלה״ .דומני
שמכה זו מאשרת את הכלל הישן: כשאין
מה להגיד, מדברים הרבה.
ארנון צוריאל, תל־אביב

הנשיא — מחוץ לתחום !
יש לי בקשה הגיונית ונכבדה מאוד
אליכם: יש אישיות אחת במדינה הזאת,

שצריכה לעמוד מחוץ לתחום. הרכילות
והצ׳יזבאטים ! זהו נשיא המדינה. הוא גם
הנשיא שלכם, ושל כולנו, ויש לכבד אותו
למרות שאנו יודעים ומודעים לפעמים
לחולשותיו. אבל באם הנשיא ניבחר על-
ידי רוב הכנסת ואהדת העם נתונה לוי—
כבדו אותו גם אתם.
צורב בעיניים בקוראי על כל מיני צ׳יז־באטים
ורכילויות שאתם מפרסמים לפתע
פתאום. אנא. ,לכבודכם ולכבוד כולנו —
הפסיקו! כבדו את נשיאנו אפילו טרם
קיבל את המינוי הרשמי.
משה כרנשטיין, צייר, תל־ אביב
אחרי שקראתי את כתבתו של אלי
תבור על אופירה נבון, רעיית המועמד
לנשיאות יצחק נבון (העולם הזה ,)2118
השתכנעתי עוד יותר עד כמה חיונית
היא דווקא בחירתו של יצחק נבון לנשיא
המדינה. במשך שלושים שנה כיהנו בתפקיד
הרם הזה אנשים השייכים לדור
המייסדים, שעם כל הכבוד המגיע להם,
ספק אם יכלו לייצג את הרוח האמיתית

עם כל יכולתו הפובליציסטית המרשימה
של אורי אבנרי, למה נחוצה לו קצת
דמגוגיה? בשיחתו עם ג׳יהאן סאדאת
הוא אומר :״אנחנו מדינה דמוקרטית.״
אם זה נכון, מדוע מוחזקת רמונדה טאוויל
במעצר בכלא ירושלים ללא מישפט?
אמר אבנרי לג׳יהאן :״בשביל מר בגין
לא קל לשנות השקפות שהוא דבק בהן
כל חייו. אבל גם מר בגין יכול להשתנות
איפה! הרי אבנרי טוען
ומלמד שבגין הוא קנאי שאינו מסוגל
לסטות מדרכו ומאמונתי.
ועוד דברים של עורבא פרח מאת אב־נרי
:״כל הישראלים שביקרו במצריים,
החל בעזר וייצמן ואליהו בן־אלישר וכלה
בגדול הניצים שבקרב העיתונאים — שינו
את דיעותיהם.״ אולי לגבי תכונותיהם
הסגוליות של המצרים, המזון והנשים של הם
— אבל מי מהם שינה את יחסו לשלום?
העם
בישראל הוא נגד נסיגה מהשטחים
והקמת מדינה פלסטינית, שהם תנאי לשלום.
ומכאן דעתה של ג׳יהאן :״האמת
היא שאינכם רוצים בשלום אבנרי :
״אם תרשי לי, איני סבור שזה נכון.״
העולם הזה טוען שנים רבות שכל הממשלות
בישראל רצו בשטחים ולא בשלום.
איזה טעם והיגיון להתכחש לזאת?
אליעזר פומרנץ, נהריה

פסח 78 במחירי יציאת מצדים
אנחנו חושבים שאפשר לעצב, לייצר ולייבא רעיונות מקסימים במחירים סבירים.
לכן הכנו עבורך מבחר מרשים של מתנות עם ״קלאס״ לפסח ולכל ארוע,
במחירים הרבה פחות יקרים ממה שאתה חושב.
זכוכית וקרמיקה
קנקן קרמיקה למשקאות
קרים בעיצוב מקורי.

כ ד עץ

ספות

פטיחים

כ ד כי ת
מערכת סכום
יפנית בעיצוב
מרשים.

צלחות, קערות

המחיר 75.ל־י.

!קעריות מעץ תיק

מפות תחרה אקזוטיות

פמוט כפול מקרמיקה.
המחיר 63.ל״י.

במבחר גדלים
ועיצובים.
המחיר החל מ־ 36ל״י.

במבחר דוגמאות מרהיבות.

שטיחים קלועים דקורטיביים
מנצרים מהמזרח הרחוק
לתליה על הקיר, שטיחי
רצפה ושטיחים מקיר לקיר.
המחיר החל מ־ 89.ל״י.

מערכת קרמיקה

לקפה/תה
12 חלקים ל־6
איש תזצרת
,\\1£5־ד אנגליה.
כדפיידל כלי קרמיקה מאיטליה.
סירים, קדרות ומחבתות
לבישול על אש ישירה.
להגשה לשולחן. להחסנה
במקרר. המחיר החל מ־ 49.ל״י.

כוסות זכוכית למשקאות
חריפים תוצרת ^ £ם ,
אנגליה.
כלי ונוכיח ועץ
להגשה והחסנה
המחיר 139.ל׳׳י.

״* דיזנגנף 224ת״ א, טל 231013.
להשיג בחנויות מובחרות בכל רחבי הארץ.
קשר פרסומאים
ה עו ל ם

הזה

2120

שי חתהסאחבק

המיליונר הע צוב
בתמונה למעלה אתם רואים את סאחבק ומנהל העיתון חותמים על חוזה
המבטיח לסאחבק מיליון לירות לשנה תמורת זכרונותיו האישיים. עם חתימת
החוזה הזה הופך שאחבק לבעל השכר הגבוה ביותר באמצעי״התיקשורת במיזרח
התיכון( .אום כולתום קיבלה יותר — אבל היא גם שרה).
עבור השכום השמן הזה התחייב שאחבק לשפר לעיתון הכל על עצמו, כולל
שורות שאמא שלו והגדולות באהובותיו אינן מנחשות.
אני כבר שומע את הלחישות ״מה שהבן־אדם מוכן לעשות בשביל כסף״ —
אז יש לכם טעות ! איש אינו יודע כמה אני מקריב כשאני בעיתון. אילו היה מישהו
מגלה את האמת — היה מתקשה להבין למה שאחבק מסכים לכן.
כולם יודעים כי שאחבק בסך הכל רצה לחזור הביתה בשלום, אך ניכנע ללחץ
הציבורי. אנשים אמרו :״שאחבק יחזיר אותנו אל הימים היפים שאחבק יחזיר
את השימחה !״
החבר׳ה המיואשים נזכרו כיצד היו נלחמים בצה״ל כדי לצאת עם שאחבק
לסיורים. הם ידעו כי שאחבק מסוגל להחזיק אותם 12 שעות על הרגליים — רק
עם חוויות וקטעים.
הבנות לא יכלו לשכוח את נש העצובה.
עימנואלה העצובה, זאת שהעצבות הרומנטית לא ירדה לה מהפנים. עד
שעברה עם שאחבק את הצחוק הראשון שלה — ומאז היא צוחקת עם כולם.
אחר כך דחפו לי מתחת לעיניים את הצ׳ק עם המיקדמה (אסור לי לנקוב
בסכום כי לא יקבלו אתהצ׳ ק עם חורים) .לקחתי את הכסף בהחלטה נחושה
— את שאחבק ההצלחה לא תשנה ! כל גרוש ייצא מייד על משיבות לכל החבר׳ה !
בתור פתיחה ביקשתי להעביר בעיר, כי שאחבק עושה מסיבה״נוסח״אמריקה
וכל מי שמכירים אותו — מוזמן.
מה לא קניתי למסיבה ן קוניאק צרפתי. פיתות עיראקיות. סלטים מהכרם.
חמוצים מראש העין. בשעה אחת־עשרה בליל שישי של המשיבה, לאחר שאיש לא
בא, שמתי יד על הטלפון.
רמי ש. לא בא כי אין לו בייבי סיטר. אמיר א. לא בא כי אין לו אוטו.
דורון א. לא בא בגלל הבנזין שעלה. חבובה גילתה לי את האמת.
— אני אתך כל הזמן — היא אמרה.
— מה זאת אומרת 2
— אני גוזרת אותך כל שבוע ומדביקה במחברת מיוחדת. בלילה, לפני השינה,
אני לוקחת אותך למיטה.
באותו רגע ידעתי מהו מחיר ההצלחה והבנתי לראשונה לסיבלו של הווארד יוז.
מאז שהחלו קטעי השאחבק להתפרסם, איש אינו פוקד את ביקתתי. כל
ההמונים שלא חדלו לעלות לרגל כדי לשמוע מילה טובה ולקבל עידוד, עושים
חשבון של דלק ומתנה — ומגיעים למסקנה שסאחבק יותר זול בעיתון.
וכך נותר שאחבק גלמוד ומיסכן. רק הנייר והעט נותרו עימדי.
למה בכל זאת חתמתי על החוזה !
את כל בני״האדם בעולם אני מכבד. את החבר׳ה אני מחבב. על חבובה אני
מת. אך בכם, קוראים יקרים, התאהבתי ! וסאחבק מוכן לעבור כל סבל וטירטור
שבעולם ובלבד שאדע כי גרמתי לכם שעה קלה של אושר עילאי.

כר מי ת א הובתי

6 €א4131£ץ

לאוהבי החיים
להשיג בשקם. המשניר לצרכן. כל־בו שלום
ובתמרוקיות המובחרות .

משווק ע״י לון ״
פרסום אמת

כל החיים ל פ ניו

הסרט שהכל חיכו לו בעקבות ספרו רב־המכר של

א מיל אז׳ אר
חתן פרס גונקור

נמכר עד כה בישראל במספר מדהים של 50 אלף עותקים.
כדאי לך לקרוא את הספר דווקא עכשיו.
בהוצאת ״עם עובד״ — בכל חנויות הספרים.

תן גורמפלחייל

בערב אביב נפלא הפעיל שאחבק את הטלוויזיה ואת הופעת, כרמית, היפה מכולן.
שאלתי אם את רוצה קפה. את השבת בחיוך ובתנועת שפתיים קלה. שתינו
קפה. השפל ששהיה מונח לפניך נשאר אומנם מלא, אך אני הבנתי כי לא שתית
משום שאין לי סוכרזית.
אחר כך סעדנו ביחד ארוחת״לילה משגעת. שאחבק הכין לרגליך שישליק,
קבאב וצלעות על הראש, והאמיני לי, כרמית, לא נעלבתי משום שלא נגעת בבשר
שהקרבתי לך — אך יכולת לשמח אותי מאד אילו הצעת לשטוף כלים.
לאחר האוכל כיביתי את האור ונטלתיך בזרועותי.
הבנתי מייד שיש לי עסק עם מרובעת, אך לא הייאשתי. אני זוכר אותך לוחשת
באוזני, כשהורדתי את הווליום, ורגע לאחר מכן משמיעה צעקה קלה ומשתתקת.
באת אלי חדה וקונטרסטית ושאחבק חש איך הוא עושה אותך מטושטשת וצחה
כמו עננים.
למרות כל מאמצי לא הצלחתי לדלות מפיך איזה כפתור גורם לך הכי הרבה
הנאה. באותם רגעים בלתי נשכחים, כשאני לא הייתי מסוגל להבחין בין בז׳ז׳ינסקי
לאבו״חצירא, את התעקשת לשפר לי כי ״בשפלת החוף שש עשרה עד עשרים ושש,
בהרי יהודה וירושלים שתים עשרה עד עשרים ושתיים.״
שאלתי אם נהנית ואת השבת בשפת הרמזים הרומנטית שלך כי המסע לאמריקה
היה כישלון.
שאחבק שאל את עצמו ״איפה נכשלנו״ ופתאום תפסתי שאת לבושה לגמרי !
הלכתי למחסן והבאתי מברג.
לאחר חצי שעה של מאמצים, כמותם לא זכורים לי מאז תקופת החזיות,
ניצבת לפני, כרמית גיא, כפי שברא אותך ג׳נראל אלקטריק: טרנזיסטורים,
טרנספורמטורים ומנורת משך. התקרבתי אליך אט אט. עד שנוצר בינינו מגע.
חטפתי מכת־חשמל ונפלתי על הריצפה.
בשארית כוחותי זחלתי למירפסת כדי להזעיק עזרה. דורון, השכן שלי ממול,
שמע אותו ופתח תריס. תפסתי אותך עומדת בסלון שלו ומחייכת אליו לאחר
שאני זכיתי ממך למכת״חשמל !
כוחותי חזרו אלי מייד. תפסתי את הידית של המעדר השבור ויצאתי בריצה
מהבית, בלי לעשות חשבון כמה שנים אצטרך לשבת בשביל מה שעמדתי לעשות.
תוך כדי ריצה במדרגות שמעתי פתאום את קולך בוקע מאחרי דלתו של רמי שומר.
עשיתי ״היכון להיסתערות״ על הדלת, כאשר הדלת השנייה באותה הקומה, זו
של אדון צ׳יפס, נפתחה — וגם שם את היית ! הבנתי כי הולכת אותי שולל ובשעה
ששפתיך מלמלו לי אהבה את הסתובבת אצל כל הגברים בעיר.
שעה ארוכה הילכתי אנה ואנה ברחובות הכרך, לא יודע איפה לזרוק את
עצמי. רגלי נשאוני אל חומת העיר העתיקה ושם, נוכח מיגדל דוד, פגשתי את
חבובה ששערה התבדר ברוח. שאלתי אותה מה דעתה על כוס קפה עם תקליטים
והיא השיבה ״למה לא 1״
כשנכנסנו הביתה את חייכת אלי עם הרווח בין השיניים, וידעתי כי על אף
כל מה שעשית אני אוהב אותך.
חבובה אינה חושדת בכלום, גם לאחר שתפסה אותנו ביחד כמה פעמים. את,
כרמית, ממש נפלאה. לעולם אינך מראה סימנים של קינאה ולא איכפת לך שנעשה
הכל על הספה לפניך. וסאחבק מאושר, לאחר שהגשים את חלום חייו לחיות
עם שתי בנות בשלישיה.

יז/־ ר

ג -סי.
ה עו ל ם

הז ה

2120

״גלילה אצי ישן על מזרון פרדייז.
זאת״. עושים שלא באלה מטפל אצי ביום
גבי ג ;55 ,.פיזיוטרפיסט
״אני לא מוכן לפשרות מ א חו רי
הגב״ אומ ר ה פיזיו ט ר פי סטה מנו ס ה
גבי ג.
״ ה רפו א ה המודרנית מ בו ססת על
א מצ עי ם ל מניע ת שינויים וכ אבי ם
ב חוליו ת עמוד השדרה, ולכן ח שובה
ה מנו חהה מו של מ ת בלילה, ומזרון
׳פרדייז סופר אורטופדי׳ הוא הטוב
ביותר לשם כך. אני מ קפיד לישון
לילה לילה על ׳פרדייז סופר
או ר טו פדי /כדי ל היו ת בכושר ולטפל
במרץ בכל ה פ ציינ טי ם שלי שעדיין
לא משתמ שי ם בפרדייז״.
״בקיצור, פרדייז סופר אורטופדי״,
מו סי ף גבי, הנראה צעיר בהרבה
מכפי גילו ,״ הו א הפתרון הטוב
ביותר עבור כל מי שלא רוצה להגיע
למ רפ א ה שלי...״

תשע שכבות של גמישות
אין פלא שהיסופר או רטופדי׳ של
פרדייז נבחר על ידי גבי ג ,.כמזרון
ה אי די א לי ל שינה ול מנו ח ה. במזרון
הרב־קפיצי ה׳סופר אורטופדי׳ של
פרדייז תשע שכבות של חו מרי ריפוד
מעולי ם אשר הופכי םאתה מנו ח ה
וה שינה עליו לתענוג של ממש.
בד אלס טי
שכבת ספוג
סיבי קו קו ס
רשת פלס טי ת
קפיבי פלדח.
רשת פלס טי ת
סיבי קו קו ס
שכבת ספוג
בד אלס טי

פרר־־ 3ופ1־־שוורט 1פ ר

חצי מיליון לקוחות מרוצים
חצי מי ליון מזרוני פרדייז במבחר
צבעים, דג מי ם ו מידו ת שנמכרו עד
היו םהםה הו כחהה טו ב ה ביותר
ל איכו ת פרדייז הנודעת.
דרוש גם אתהב חנויו ת ״רי ם״
ברחבי הארץ או ב חנויו תהר הי טי ם
ה מוב ח רו ת ׳פרדייז סופר או ר טו פ די/
כדי שגם גופך יי הנ ה מ מנו בשעות
הלי ל ה — וביום שלאחריו.
ה מ חי ר החל מ־ 1,050ל״י למזרון
י חיד ו־ 1,800ל״י למזרון זוגי.
(לא כולל מע״מ).
10 שנים א ח ריו ת לכל מזרון.

התענוג אינו נגמר בבוקר.

ה עו ל ם

הז ה

2120

גיליון ״העולם הזה״ שראה אור השבוע לפני • 25 גונה כדיו?,
הקדיש כתבה מורחבת לנושא המילחמה הקרה כין הגוש המזרחי
למערבי, תחת הכותרת :״כיצד ניצח השלום?״ כפתיח הכתכד
נאמר :״רוחות של שלום החלו נושכות כעולם כולו. היריבים
הגרולים, הניפגשים עור היום כשדות ה?טל של?וריאה המעונה,
יתכן שייפגשו מחר ליד שולחן המשא־ומתן, יושיטו זח לזה
את היד לשביתת־נש? ,ואולי לשלום.״״ הערכה שאכן התאמתה,
שנתיים מאוחר יותר, בוועידת ז׳נווה .1955 כגון* הכתבה הובאו
נתונים על הכוח הצבאי של שני הגושים.
כתבת־דיו?ן שראתה אור כאותו גיליון, העלתה את דמותו של
פליכם שנילברג, המוכר יותר כשם פינחס שינער, ששימש כיושב־

ראש מישלחת השילומים הישראלית בגרמניה. ככתכת־הווי, תחת
הכותרת ״ויהי בו?ר — יום רביעי״ חוכא סיפור תפילת ״ברכת־החמה״
של אנשי נטורי־?רתא. כמדור ״כמרחב״ הובא דיווח על
פיצוץ נוסף במשא־ומתן בין המצרים לביו הבריטים על המשל
שליטת הכריטים כתעלת־סואץ.
בשער הגיליון: פינחס שינער, יו״ר מישלחת השילומים הישראלית
כגרמניה.

הבור ומשור בסיגנון דויד בן־גוויון * ישראל רוקח חצה
ביועץ משלו לעניינים עוניים ^ נררי־קוב שד צחק
שדה ^ אלבוט איינשטיין והסנובים הישראליים

הממשלה
•ותר מדי יא שים
את חופשת הפסח בילד, ראש־ד,ממשלה
דויד בן־גוריון במלון גלי כנרת בטבריה.
בי־ג׳י ניצל את חופשתו לא רק למנוחה,
אלא גם לניהול שיחות רבות, ביניהן
שיחת־סיכום עם ארבעה שרי הציונים הכלליים
(כיום הליברלים) על המצב בממשלה
לאחר שלושה חודשי שותפות קואליציונית.
אחת
הטענות שהעלו השרים הצ״כים
היתה, כי מצבם בתוך הממשלה (ארבעה
מתוך 16 שרים) לא איפשר להם שיתוף
ממשי באחריות על השילטון. הם דרשו
מציאת דרך לחלוקת פעולות הממשלה.
המוסד המבצע העליון של ממשלת־יש-
ראל עד כה היה ישיבת מליאת הממשלה,
שנתכנסה אחת לשבוע, בדרך כלל ביום
הראשון, בשעה ,10 במישרדו של ראש-
הממשלה בירושלים. בפני הגוף הזה הציג
מזכיר הממשלה, זאב שרף, דברים בעלי
ערך עקרוני וענייני חקיקה שצריכים להיות
מובאים בפני הכנסת. מפאת סירבולו
של גוף זה, לא תמיד הוכרעו בו הדברים
ביסודיות מספקת. לעתים הסתכם כל הדיון
בהצבעה, כך שלשרי הצ״כ לא היתד,
אפשרות להשפיע על כיוון העניינים.
ממשדרת מיקצועיות. בישיבת הממשלה
לפני שבוע, הוחלט למעשה על
ביטולה ׳של מליאת הממשלה כגוף של
קבע, ועל הקמת ארבע ועדוודשרים קבועות,
בראשותם של שרים שונים, דבר
שהיה בו, במידה מסויימת, משום הפרדת
סמכויותיו של ראש־הממשלה והעברת חלק
מהן לידי שרים אחרים.
הוועדות שהוקמו היו:
• ועדה לענייני חקיקה, בראשותו של
שר־המישפטים פנחס רוזן, שחבריה: שר־הדואר
— ד״ר יוסף בורג, שר־החינוך —
בן־ציון דינור, שר־ללא-תיק — דב יוסף,
שר־ד,בריאות — יוסף סרלין, שר-הפנים —
ישראל רוקח ושר־המישטרה — בכור
שיטרית.

• ועדה לענייני חוץ וביטחון, בראשותו
של שר-החוץ משה שרת ובהשתתפות:
שר־האוצר — לוי אשכול, שר־המיסחר־והתעשייד
— ,פרץ ברנשטיין,
שרת״העבודה — גולדה מאיר(סון) ,שר־התחבורה
— פינחס ספיר ושר־הדתות־וה־סעד
— משה שפירא.
ן• ועדה לענייני פנים ושירותים, בראשותו
של שר־הפנים ישראל רוקח. ועדה
זו תקיף את ענייני הפנים, החינוך והתרבות,
הבריאות, הסעד, הדתות, המישטרה
ושירותי המודיעין.
יושג־,ראש אוטומטי. אולם ראש-
הממשלה שמר לעצמו את הזכות לכהן
כיושנדראש בכל אחת מן הוועדות האלה.
החלטת הממשלה קבעה כי בכל מקרה
שראש־הממשלה הוא חבר באחת הוועדות,
או מופיע לישיבתן, הרי יכהן אוטומטית
כיושב־ראש הוועדה.
היתד, זו למעשה ג׳סטה של הפרדת
סמכויות השילטון. שתי הכניעות היחידות
לציונים הכלליים היו עובדת העמדתו
של ישראל רוקח בראש הוועדה לענייני
פנים ושירותים, וקבלת דרישתם להקמת
ועדה מיוחדת שתדון ביסודיות על ענייני
חוץ וביטחון; בעיקר על ענייני־חוץ, כדי
לצמצם את הכרעתו של משה שרת בעניינים
הנתונים לטיפולו.
על מצב חדש זה התלונן פקיד בכיר
במזכירות הממשלה :״עד כה היה לי עניין
עם ראש־ממשלה אחד. עכשיו יהיו ענייניהם
של ארבעה ראשי־ממשלה, שכל אחד
מהם לפחות יחשוב שלמעשה הוא מכהן
בסמכויות מלאות.״

ניסו להוכיח את צידקת אותו מומחה.
ששה שבועות לאחר ששר־הפנים ישראל
רוקח הודיע על השינויים שהוא עומד
להכניס בשטח המימשל באזורים הערביים,
נתפרסמה הודעה מטעם מישרד
ראש־הממשלה: פנחס לבון ויהושע פלמון
השלימו דו״ח בדבר שינויים במימשל
באזורים הערביים.
לפי המלצת הדו״ח, יבוטל המימשל הצבאי
באזורים הערביים בגליל המערבי:
במקום המושל הצבאי הנוכחי ימונה נציב.
מלבד התואר (רוקח הציע למנות ,״ממונה
על המחוז״) לא היו הבדלים ממשיים בין
שתי התוכניות: שתיהן דגלו בהסרת הכב לים
הרבים המוטלים כעת על האוכלוסיה
הערבית באזורי המימשל הצבאי.
ביצוע תוכנית רוקה היה גורם בוודאי —
מלבד ההקלות האמיתיות בחיי היומיום
הערבי — לתזוזה חשובה בין הבוחרים
הערבים בכיוון הציונים הכלליים. אותו
חשבון פשוט ערכה גם מפא״י. על כן באה
ועדת לבון־פלמון. היא סקרה את כל
ההצעות ובאה עם הצעות משלה, לא שונות
בהרבה מהצעות רוקח.
הצעותיה של הוועדה נשאו חותם מפא״יי
מובהק: בעוד הממונה על המחוז של
תוכנית רוקח היה מתמנה על־ידי מישרד
הפנים נתנה תוכנית לבון־פלמון את זכות
מינוי הנציב לידי מישרד ראש־הממשלה.
״יש לי יועץ משלי:׳׳ הפרסטיז׳ה
הקשורה בשמו של יהושע (יוש) פלמון,
לא עשתה את הרושם הדרוש על שר
הפנים .״אם ראש־הממשלה רוצה אותך
כיועץ לעניינים ערביים, בבקשה,״ אמר
לו רוקח .״אתה היועץ שלו, לא שלי, לי
יש יועץ משלי!״ והיועץ: אהרון מויאל,
מנכ״ל מישרד־הפנים.
נושא המחלוקת הם 175 אלף ערביי
ישראל, אשר קרוב ל־ 100 אלף מהם גרים
בתחום המימשל הצבאי בגליל המערבי.
המישרד אשר יקבל לידיו את מינהל
האיזור יהיה גם בעל השפעה עצומה בכל
שטחי החיים בו, מאחר שהמימשל הצבאי
הנוכחי חולש על כל דבר, החל בחינוך
ושיווק ירקות וכלה במתן רשיונות לביקור
בעיר־העתיקה של ירושלים.

״העולם הזה״ 808
תאריך 16.4.55 :
קולנוע הרחצה באג אסורה
בעוד שבארצות־הברית נערך ויכוח
מישפטי גדול בשאלה אם צנזורה על סרטים
ומחזות אינה מהווה פגיעה בסעיף
החוקה המבטיח לכל אזרח את חופש
הדיבור, קיבלו אזרחי ישראל את הידיעה
על קיצוץ קטע מן הסרט הדני (דיטה)
בת אדם בשלוות נפש גמורה.
האופן שבו נעשה הקיצוץ הצביע לא רק
על הפגם שבעצם קיום הצנזורה, כי אם
הוכיח במיוחד את אי־יעילותה של המועצה
לביקורת סרטים ומחזות שליד מישרד־הפנים.
מועצה זו מורכבת ממספר מתנדבים
המקבלים לקריאה את עלילות הסרטים
ו־ 24 תמונות מכל סרט. באם נראה
להם מתוך העלילה או התמונות, כי הסרט
מכיל ערווה או אלימות ואכזריות או
פגיעה במעצמה זרה או בעם היהודי, הם
מאלצים את המפיץ להציגו בפניהם, כדי
שיחליטו אם ראוי הסרט להצגה לציבור.
במיקרה של בת אדם הסתפקו הצנזורים
בקריאת העלילה, וכיוון שהכירו גם את
הרומן הנודע מאת אנדרסן נקסה, לפיו
נכתב התסריט, התירו את הסרט להצגה
״לכל הגילים״ .שלושה שבועות הוקרן
הסרט בלי הפרעה. באחד הימים קיבל
הצנזור הודעה מפי אחד הצופים, שנפגע
קשות מתמונה עדינה בסרט בה נראית
השחקנית הראשית רוחצת ערומה בנהר.
מייד הריצה הצנזורה מכתב בהול אל מפיץ
הסרט ודרשה ממנו לקצץ את התמונות
הנוראות.

אנשי

!• נזכר יג אלאלץ: כשהדריך לפני
15 שנה במיקלע, התפאר אחד מחניכיו
למי שייכי הערבים?
שהוא מסוגל לירות כדור בודד במיקלע
כשזה מכוון ליריד ,״שוטפת״ (צרורות).
הכריז פעם מומחה ממשלתי לעניינים
במיקרה שמע יצחק שדה התפארות זו
ערביים :״בישראל אין בעייה ערבית.
והתרגז :״האם בשביל זה נתנו לך מיק־יש
בעייה של יהודים העוסקים בעניינים
לע? כדי לירות כדור בודד מספיק לך
ערביים.״ השבוע נראה היה כי כל הגורמים
רובה. אם אתה רואה מטרה — הרבץ
צרור. אם אינך רואה מטרה — אל תירה
בכלל !״
• סיפר שר־המיסחר-וד,תעשייה ד״ר
פרץ ברנשטיין, כי כאשר הציע לפרופסור
אלכרט איינשטיין לבקר בארץ, השיב
לו איש המדע בגרמנית: מוטב שלא
אבוא, כי כל הסנובים יכרכו עצמם בשרוכי
סנדלי.
• כשנזדמנו יחד בבית־הבראה של
קיבוץ גבעת־ברנר כמה שופטים ועורכי-
דין, פנתה אשד, אחת אל שופט בית-
המישפט העליון, שלמה זלמן חשץ,
ואמרה שאין צדק במדינה. השיב לה
השופט :״אולי אין ביצים, ואין בשר,
אולם הצדק עוד נמצא בשפע.״ אחר גילה
השופט צד אחר של אישיותו, ואירגן נשף
ריקודים והזמין למחול את המתלוננת.
• לפני כתשעה חודשים פגע קשות
המבקר הספרותי של הארץ, גרוך קורצ־ודייל,
בסופר שלמה צמח, וכינהו בכינוי
גנאי, והאשימו בהעתקת קטעים מעיתונות
לועזית. השבוע פירסם הארץ דין־וחשבון
של ועדת בוררים, שחבריה היו גן־ציון
כפי שהיא הופיעה ב הממשלה) ,פינחס רוזן, לוי אשכול, יוסף סרלין, משה שפירא ג״־ שלדם ודוג סדן והיועץ המישפטי
גיליון לפני 25 שנים( .מוסתר) ויוסף בורג. בממשלה השתתפו מפא״י, הציונים הכלליים, של משרד־החוץ שכתי רוזן, שקבעה:
נראים בה, מימין: גולדה מאיר, פינחס לבון, דב יוסף, משה שרת, הפרוגרסיווים והדתיים. כעבור חודשים אחדים פרש בן־גוריון קורצווייל לא צדק והתכוון לגרום נזק
דויד בן־גוריון, פקיד בלתי־מזוהה, חנה אבן־טוב (מ״מ מזכיר לשדה־בוקר, והממשלה המשיכה לכהן בהנהגתו של משה שרת. לשלמה צמח.

מליאת הממשלה

50 1030

שמע בקול להקת אבבא.
שמע בקולם של ביורן, אנה, בני ואינפריד משוודיה,
חברי להקת הפופ המצליחה ביותר בעולם,
אשר מכירות תקליטיה שברו את כל השיאים מימי
החיפושיות ועד היום.
חברי להקת אבבא יודעים להגיע לאיכות מוסיקלית
מושלמת. הם רכשו לעצמם מערכות סטריאו

ורדיו טייפים מתוצרת ״נשיונל״ לשימוש מקצועי,
להנאה מושלמת בבית ולהאזנה למצעדי הפזמונים
מכל העולם.
שמע בקול חברי להקת אבבא.
הם יכולים להרשות לעצמם לרכוש את הטוב ביותר בעולם -
והם ממליצים בכל פה על ״נשיונל״.
אחרי הכל, הקול של אבבא קובע הכל.
1181101131 צעד קדי מה אל המחר.

31 8 .ת 3110 חז*6ח$10 1ט 1\/1ז? 013

10־!0 11־ו*1*3 £160ו*$ו!\/13*$1

? 6$ 0ון ז 3ח 01ח3־ונ6 1ו) 61ז1£| 760*11110$ 3ז0 3וח 350ח 3ק 1^13*10031

לבנון: דעתו של קצין
ההרגשה היא קשה.
באנו לשם בצבא גדול, עם גייסות אדירים, ולמעשה
ניצחנו. אבל ההרגשה היא שלא היה את מי לנצח.
ההרגשה היא שלא היתה כאן למעשה מילחמה• היו
קרבות מקומיים — אבל לא מילחמה, והצבא שהופעל
הוא גדול וחזק — צבא שנועד להילחם בצבא, ולא לנהל
מילחמה זעירה שכזו.
אבל יותר מזה, מה שמעיק הוא הביזה. מה שלא
אומרים ומה שלא ייכתב בעיתונים, זה הכל שטויות —
העובדה היא שאין אחד שלא חזר משם עם קלאשניקוב,
טלוויזיה /טרנזיסטור או מצית. אני, אישית, לא לקחתי
מאומה וחיילים שלי שהעזו לקחת, השלל שבידיהם
הוחרם. אבל חבר׳ה לקחו ! חבר׳ה הוציאו מכשירי-
טלוויזיה מבתים, לקחו מקלטי״רדיו, פשוט שללו שלל
ובזזו בז — כמו שנאמר.
אני חושב שאחת הסיבות לביזה מקורה בתיסכול/
ברצון להרגיש כצבא מנצח, למרות שלא היתה מילחמה.
דן בן־אמוץ, נדמה לי, כתב פעם על הנושא הזה, של
לקיחת שלל במילחמה. באחד הספרים שלו, שכרגע לא
עולה לי שמו בראש, הוא מספר על הרצון של צבא
כובש לקחת שלל, שנובע ממעין פיצוי ללוחמים. הוא
משווה את זה למילחמות העבר, שבהן חלק מהפיתוי
להילחם היה השלל שציפה למנצחים, האפשרות לאנוס
נשים וכו׳ .עם כל כמה שזה לא נעים, ועם כל החינוך
וההומאניות, אני חושב שבתוך תוכו של האדם /ובפרט
של החייל — חבוי עדיין היצר החייתי הזה של לקיחת
השלל.
חייל שלי שמצאתי אצלו שלל, נשפט לשלושים-
וחמישה ימי מחבוש. לא, לא המג״ד שפט אותו אלא
המישטרה הצבאית. איפה, המג״ך שלנו ישפוט על ביזה ז
— הלוואי שאותו עצמו היו שופטים. ישב לו באוהל
הפיקוד, עם בקבוקי־ויסקי שלהם (של הלבנונים) ו־תיבות־נגינה.
בתחילה
אמרו שאפשר לקחת, רק מזכרות׳ .לא ידעו
שאצל כל אחד זה יכול להתפרש אחרת. אז אחד
לקח טרנזיסטור למזכרת, והשני לקח טלוויזיה. אחרי
,שראו מה שקורה אמרו שאסור לגעת בכלום, אבל זה
היה קצת מאוחר, כי אז כבר היתן; הביזה בעיצומה.
לוחמים לקחו פחות. אנשי־מיפקדה שבאו אחריהם
לקחו כמויות גדולות של רכוש, אבל בסך־הכל כולם
לקחו. אני ערכתי חיפוש בציוד של כל חייל שלי, ומה
שנמצא נשרף לעיניהם. אבל לגבי הבתים והרכוש —

שב ח שחם 1ו

הנזק כבר נגרם, וזה לא־כל-כך חשוב אם השודדים
נהנו מזה או לא.

״אין מה לקטר. סך־הכל רוצים לצאת משם. המצב
הזה הוא לא סימפטי. בלילה אתה עם האצבע על ההדק,
ממש שומר על החיים שלך, אבל מעל לכל שלטת
ההרגשה שהפעם לא עשו את זה טוב•
כרגע אנחנו יושבים שם ממש על המים. רוב הצבא
כבר התקפל אחורנית. איך אומרים הפוליטיקאים :
,עד שהאו״ם ישלים את פריסתו.׳
ההרגשה היא שפשוט רוצים לצאת משם, וככל שיקדם
כן ייטב.
לגבי צידקת הפעולה — אתון\חושב שאין ספקות ז
חיה ברור שעם או בלי קשר לפעולה בכביש החוף,
היו צריכים לנקות את השטח הזה ממחבלים פעם אחת
ולתמיד. אבל יש אכזבה מהצורה שבה זה התבצע.
לחמו שם כמו באל״עלמיין, עם טורי־שיריון עצומים
...סך־הכל זה לא שטח להילחם בו לוחמת״שיריון.
לשם מה אנחנו מתאמנים שנים, כדי ליצור את מה
שמכנים, :האיגוף האנכי׳ ,כלומר ליפול על האוייב
מלמעלה — בעורפו ז
אני מבין שהבעייה היתה מיספר הקורבנות. אבל
בכל־זאת, כדי לפתור את העניין, והיתה נכונות לכך, הרי
שכדי להשמיד אותם היינו צריכים לפעול אחרת. היינו
צריכים לנחות על גישרי הליטאני, שהוא מחסום־מים
טיבעי, רציני מאד, שכימעט לא אפשרי לחצות אותו
בעונה זו שלא במעברים, ואז שאר הצבא היה צריך
להתחיל ללחוץ אותם מכיוון הגבול — צפונה. היתה
מתנהלת אז מילחמה קשה, זה ברור, מבית לבית,
אבל היו דופקים מחבלים. הם היו נופלים במלכודת
רצינית•
בשיטה הנוכחית, כפי שזה התבצע, אני לא חושב
שזה יזיז להם. הם לא חטפו מכה רצינית כלל וכלל.
תפסנו מיפקדות, הרסנו בסיסי-מחבלים, אבל עיקר
המחנות שלהם נמצא בין צור לביירות. אני גם לא
מבין את מדיניות הממשלה בעניין הזה. עם מי רצו
לעשות הסדר ז עם אש״ף שלא מכירים בו, עם ממשלת
לבנון שלא קיימת, עם ארצות״הברית שאין לה חזקה
על האיזור !
300—200 המחבלים שנהרגו, זה אחוז מיזערי ולא
משמעותי.

שמונה שנים יהיה יומני משובץ בשיעורי אנגלית•
חמישה, שישה בשבוע, פלוס בחינות, פלוס שיעורי-בית
לעייפה. כיום, לאחר חודשים ראשונים בארצות-הברית,
נכתבת הביקורת.
את השעות שאני וחברי בתיכון של שנות השישים,
הקדשנו לניתוח מיבנה המשפט ושינון של קבוצות מילים
נדירות — לא אוכל להשיב• אבל יתכן ודברים אלה
יעוררו מחשבה אצל האחראים לכך בהווה.
בראשית היה התחביר — הסבירו לנו ן והנה, כך
קושרים פועל לשם־עצם, וכאן שמים את תואר הפועל,
ואבוי לך אם תאמר 111־ 1 88 ולא 13.11־ .1 51 העובדה
שבשפה (לא בשיעור) אומרים וכותבים 1*11 לא
הפריעה למורי. כמת ציונים הפסדתי כשהשתמשתי
ב 1180 :ש 10 ! ,ק 1ס 81 במקום ב .0001100008 :
§ 10ת 110 881111ץ 111 1110״? 11־01 1031־ 68ץ 111 1116

״? 11־1031
כשהתכוננתי לנסיעה, הטמנתי במזוודתי את ספרו
צהוב הדפים של דינגוט :״עיקרי הדקדוק האנגלי״.
רק לאחרונה, כשקראתי כאן את ״/יץ שזר! £11£׳
״־ £0811511 0131110131 מאת סי. ל .תומפסון, הבנתי
עד כמה הוגיעו אותי לשווא.
ויותר מזה: הגישה ״המסודרת״ לתת לנו את ה-
״יסוד״ — משמע דקדוק ותחביר שעליו ניבנה את
בניין השפה נראית לי עתה בדיוק כמו לימוד שחייה
על החול. כשם שאי אפשר לעורר עניין בתירגול תנועות
ידיים ורגליים בתור יסוד שיאפשר ללומד לשחות בהגיעו
למים, כך היה זה רק טבעי שנשתעמם ונפהק מול כללי
ה־ 06100 <1ושימושי ה־״1£״ יהיה זה חזון נפרץ :
הנבונים שבתלמידים, מי שהתגברו בקלות יעל משוואות
דיפרנציאליות, ושלטו במשנתו של בובר — כמגמגמים
חיו כאשר הקים אותם המורה לאנגלית והקריא באוזניהם
משפט לצורך תירגומו לאנגלית. זה היה משהו
בסגנון :״מה חיה נפוליאון אומר לאשתו שזה עתה
נכנסה לחדר, לו לא היה מצליח להביס את האוסטרים
בקרב, שאמור היה להתקיים בגבעה ׳ממנה נהג להשקיף
בימים שקדמו להכתרתו שהתקיימה ...וכו׳ וכו׳״ .וכך
היה הנער הישראלי המצוי מקבץ ״0־00111 £138־88״
ו־״11311 11311׳׳ ומתמרן, לשווא ! תמיד היה עולה על
שרטוגו של איזה כלל שכוח-אל וזוכה לשטיפה עסיסית
מצד המורה המלומד.

ג ן ־ מישנה ( צנחנים ) י, ד כ1ון
* הקצין הצעיר (שמו שמור במערכת) מסר את
הדברים להעולם הזה בחופשה קצרה שקיבל מיחידתו,
היושבת בדרום לבנון.

ד״זק

אנגלית -השעור וה שפה

לגבי החורבן, אני מציע לכל יפי־הנפש למיניהם לצאת
ולהצטרף לטור משוריין, לשים חגור ולשבת בתוך הפגזה.
כשיורים עליך ומפגיזים אותך, אז האפשרויות שעומדות
לפניך הן די מצומצמות, אם אתה רוצה להישאר בחיים.
מה עוד שהמחבלים רובם לבושים אזרחית. כשהולכים
לקחת כפר גדול כמו אל״חיאם, אני מעדיף שקודם־כל
יירדו עליו מטוסים ומרגמות, כדי שחייל אחד משלנו
לא יישרט.
אני מכיר בכך שיש שני סוגי צדק: הצדק שלהם —
של האוכלוסיה האזרחית, והצדק שלנו — יישובי גבול
הצפון שרוצים לחיות בשקט ולא לרוץ למיקלטים פעמיים
ביום. אנחנו לא יכולים להרשות לעמנו את ה-
לוכסוס הזה של צדק מול צדק — על המאזניים, ברור לי
שהצדק שלי חשוב לי יותר.
כשנכנסים לכפר, ונהרגים בו עשרה אזרחים — זה
בלתי־נמנע. אני מעדיף את זה על פני האפשרות שיהרגו
לי שני חיילים. זה שווה לי את המחיר. כשאני יורה
על בית שיש חשד שיש בו מחבלים, אז שווה לי שהבית
ייהרס, על־פני זה שחייל אחד שלי ייפצע.
אם הולכים לפוצץ בית במיטען־חבלה, ברור שיבדקו
קודם שבע פעמים שלא יישאר מישהו בפנים, ובמידת
האפשר שיוצא ממנו הרכוש. אבל כשיורים עליך, אתה
חייב להשיב חזק ובמאסיוויות. מילחמה סטרילית —
לא קיימת. אולי רק בסרטים.
אשר לאוכלוסיה באיזור, אני לא חושב שהיא נקייה
לגמרי. המחבלים שלטו באיזור בכוח׳־הזרוע, והשליטו
טרור, אבל הוכח כבר שמי שרצה להתנגד להם _
היה מסוגל. הנוצרים רצו להתנגד, הקימו צבא עממי,
והתבצרו במובלעות שמהן סולקו המחבלים. אלה ש
נכנעים הם שותפים למעשה. אולי זה נשמע לא-הומאני
— אבל זהו זה.
העבודה היא קשה, המחבלים רק שמעו שאנחנו
מתקרבים הם פשטו את המדים, החביאו את הנשק
בעליות־הגג והתערבו בין האוכלוסיה. אז לנו אין ה-
יכולת להבחין תמיד בין אלה לאלה, ומי שיצא נפגע
זה אזרחים לא מעטים.
אבל לכל מי שחושב עצמו הומאני, אני מציע לצאת
אתי לילה אחד למארב על הליטאני. הוא יחזור בבוקר
עם הלב בין הביצים, מרוב פחד, ואחר־כך יוכל לדבר
על טיפול בכפפות־משי ודברים יפים מעין אלה.

כשבאתי לכאן, חששתי ; כי לא זכרתי את כללי
השחייה שלמדתי על החול, וכיצד אשחה במימי וחנה,
כמו כל החברה, גיליתי את האינסטינקטים שלי, את
האוזן. ולמרבה הפלא פרפרתי במים — איכשהו, והרי
אני שוחה ! והתנועות חגמלוניות שמנעו ממני לטבוע,
נתעדנו, ועוד רגע והנני כאחד השחיינים מלידה (למעט
המיבטא) .ואני מדבר, כותב דוחות, עונה על מכתבים,
פה ושם פותר קושייה בעזרת ספר דקדוק מודרני וסגי.
למה זה ביזבזתי את שעותי היפות על החול (קרי :
בשיעור לאנגלית).
זה באשר לדקדוק.
ומה בקשר לחלק המילוני 1היה לנו פנקס עבה
שבו רשמנו את המילים שלא הבנו. כל שיעור קיבלנו
שיעורי-בית: לקרוא מעמוד זה עד עמוד זה בספר
הלימוד ולהיות מוכנים להישאל על פירושה של כל
מילה ומילה בקטע האמור. להוציא כמה חרוצים
שליפדפו במילון, היינו אנו, החבר׳ה הטובים, מעתיקים
בשיעור להיסטוריה — ושוכחים הכל בשיעור ׳הכימיה
שאחרי שיעור האנגלית. שהרי צריך לנקות את התאים
האפורים של המוח לקראת קובץ המילים של ׳הקטע
הבא.
בזמנו חשבתי ששיטה זו, להעשרת אוצר המילים,
חסרת תחליף היא, ורק עתה אני רואה עד כמה מתישה
ולא יעילה היתה.
כאן, כפועל יוצא של ערנות טבעית אני אוחז בעיתון,
קורא בספר, מקשיב לרדיו, כשמטרתי היא להבין במה
מדובר״ איני מעלה כלל על הדעת להעתיק מילים לפנקס,
או להעצר ולחטט במילון. באותו זמן אני דוהר על פני
מילים ומשפטים נוספים. באיזה שהוא תהליך טבעי
נרשמות אצלי בזכרון עשרות ומאות מילים בצורה מעורפלת
ומבלי שאדע תמיד את משמעותן. במשך הימים,
המילים מקבלות ״ציון״ של שכיחות. והמילים היותר
שכיחות הולכות ומתבהרות בזכרוני. בדרך כלל בשלב
זה אני כבר מנחש משמעותן ולרוב, באיזו שעת ערב
לא״לחוצח אני מרגיש צורך, ממש צורך, לאחוז במילון,
לברר בדקדקנות פירושן של כתריסר ׳מילים הנזרקות
מלשוני. והפעם — הפירוש נחרת בי לצמיתות. כלומר,
לפני הלימוד הפורמאלי, המילוני, חלה אצלי הבשלה
פנימית של המילה, כאילו והכנתי לה תא בזכרון למען
תשכון בו קבע.

בצורה מופשטת יותר: במקום שינון יבש של מספר
מילים אקראיות מדי יום, העשרת אוצר המילים כאן
היא בתהליך הפועל בחזית רחבה, מקיף עשרות רבות
של מילים במקביל. המילים, לפי מפתח-שכיחות, נעות
פנימה וננעצות בזכרון ומלים נוספות נקלעות למרחב
השינון. המפתח והפח המניע ללמוד ׳הוא הרצון להבין
את ההודעה, הבשורה ,׳התוכן, הנישא על-ידי המילים
ולא את המילים כישות נפרדת.
׳אחרי המילים באים צירופי״הלשון. בתחום הזה
אין לי ביקורת על ׳השיטה בה למדתי כי פשוט _ לא
למדתי מדוע לא הביאו אז לידיעתנו ספרים מהסוג של :
נסה להבין
1 1)110111$ז03ד101ז? \ 1(1011011317 01 .\ 1
מיה ׳המשמעות של ״37׳1*355 ,\.88״ על״ידי עיון מילוני
רגיל במילים £355ו־ץ3 888 או 0 :־,1*111 £>088
ק ,? 111 0וכו׳ .בקיצור: הצבע של השפה, העסיסיות
שלה\ .
ועוד: השפה האנגלית ״מכוסה״ ומוצגת בספרות
בלשנית ענפה ומאלפת. למה חייתי צריך לחכות עד
הגיעי לוושינגטון כדי לראות שיש באנגלית ״מילון של
מילים נרדפות״ או ״מילון הסלאנג האמריקאי״ או
״מילון לתשבצים״ או ״מילון לחרוזים״ .׳מדוע לא הביא
המורה לכיתה את ה־״5ס־1־ 5 ׳£10$38£י 201ס?״ .הרי זוהי
סוללה בלשנית מקיפה שהיתה עוזרת לנו לעדן ולדייק
בבחירת מילים ; מסייעת לנו לגוון ולהחיות את כושר
הביטוי האנגלי שלנו.
וכאן אולי המפתח: כבר אמרו חכמים שהשפה
דומה ליצור חי, רבת-פנים, משופעת במצבי־רוח, קורנת
אופי. כל נסיון ללמוד אותה כבניין הנדסי מסודר דומיה
לנסיון ללמוד יצורי אנוש על-ידי עיון בהרכב הכימי
של הגוף•
אנו ניסינו לרקע את השפה בפטישים, לקפל אותה,
לפרק אותה ולבלעה שברים שברים. אני יודע שזה קשה
במיסגרת נוקשה של שיעור, אבל לימה שלא ננסח לחזר
אחרי השפה, ללטף אותה ...או כפי שנאמר: לשחק
אותה !

גדעון

מידי, מרילנד, ארדי׳ב

* הקורא גדעון סמיד הוא ישראלי השוהה בארצות־הברית
כנציג האיגוד הישראלי לעיבוד אינפורמציה.
במקצועו הוא מהנדס כימאי(הנדסה גרעינית) ומנתח מערכות
מחשבים, שותף לצוות החיכנון של סוכנות החלל
האמריקאית.

ע ח־׳בו־ אבי , 59יפו ( אונותא בנ -כ בי ר)
בוא לראות אתה מכוני ת הברי טי תהמהפ כני ת — ה מ כוני תהחס כוני ת
ביותר*.
מנוע א מין ו חז קהמתחרה בביצועים של מנועי 1,100ס מ״ ק. צ רי כ ת הבנזין
הנ מו כ ה ביותר בעולם (בישראל ה שיגה 28.3ק״ מ לליטר ב מהירו ת 60

שלדה פלדה הי ק פי תוב סי סי תלבט חון מירבי.
כושר תמרון קוטר סבוב ק טן ביותר ( 7.4מטר).
מ אריכ ת ימים, בלאי נמוך, שומרת על ערכה.
זולה ב א חז ק ה ובביטוח מכל מכוני תאחרתמ סוג ה.
האביזרי םוה תו ס פו ת הם ס טנד ר ט בכל מ כוני ת קי טן.
לבית רליאנט — 44 שנות נ סיון בייצור מ כוניו ת באנגליה.
מל אי ח ל קי חילוף מ קו ריי ם לעשר שנים.
רשת מו ס כי ם עניפה בכל ח ל קי הארץ.
תנ אי ת שלו ם: עד / 0ס 50 אשראי ל שנתיים.
מחיר החל מ־ — 115,950.ל״י(לא כולל מ.ע.מ ).ל מל אי מוגבל.
אולם תצוגה מרכזי: שד׳ בן־צבי 59 יפו, טל 820192,821473 . שרות מוסך מ רכזי: רכב ישראלי בע״מ יפו, דרך בן־צבי 33 טל,839653 .
825666 ורשת מו ס כי ם מור שים בכל הארץ.
סניפים: רמת־גן, ז׳ בו טינ ס קי ,62 טל 722755 .
חיפה״ ,כוכב שביט בע״ מ״ שד׳ בן־גוריון ,37 טל 532.957 :
ירושלים, רח׳ אגרון ,28 טל 225771 .

חני ה לכל מב קר מו בט ח ת.
או טו בו סי ם — מצפון העיר דן — 2,1
מהת חנ ה ה מרכזי ת דן — ,3אגד — 90

* פתוח מ־ $עד 6בערב ללא הפסקה.

אינ המח לי דהל עו ל ם
24ק־־מ ל לי ט ר 4 .צילינדרים 5 ,נוסעים 850 ,סמ״ק.
ה מו ל ס

הז ה

2120

השויס ש}א
שות 1נצה״}

מעולם לא היתה. בישואוו ממשרה שנה
ובים מחבוי ה ח״בי־ו!וגיוס הצליחו
להתחמם משוות 51 לא בצבא ׳שואל כמו
ממשלת בגין.. .העו ל ם הזה״ ממשיך לחשוף את עברם הצבאי

ך* אלון! משה (״טוסיק״) גידרו! נתפס
י 1כל כולו לרעיון של גיוס מצוקה לשירות
הצבאי. כוונתו היתה אומנם להוסיף
כוח־אדם לצה״ל, אולם עיקר המטרה היה
לשקם מאות ואלפי בני-נוער שהיו על
גבול העולם התחתון, כדי להפוך אותם
לאזרחים פרודוקטיבים ולהצילם מהידרדרות
לפשע.
עוד ייכתב בוודאי רבות מדוע נכשל
הניסיון של האלוף גידרון, אולם אין ספק
כי עצם הנסיון היה חיובי ביותר. סביר
היה להניח כי היוזמה לערוך נסיון כזה
תבוא דווקא מצד האישים והמוסדות ה

מטפלים
בנוער במצוקה, ותתקל דווקא
בהתנגדות של גנראלים מיקצועיים. אולם
קרה ההיפך.
גידרון ציפה לעזרה מצד אנשי המימסד
האזרחי העוסק בבעיות נוער־שוליים, ובעיקר
מצידו של הד״ר ישראל כץ, מי שהיה
באותה תקופה מנכ״ל הביטוח הלאומי. כץ,
כיום שר-העבודה־והרווחה, עמד במשך
שנתיים ( )1971—1972 בראש ועדה שמונתה
על־ידי ראש־הממשלה דאז, גולדה מאיר,
כדי לבדוק את בעיות הילדים ובני-הנוער
במצוקה. מאז שנסתיימה עבודת הוועדה
והוגש לראש-הממשלה ספר עב־כרם, ש־

עד כה נתגלה בסיווה 11

משה ניסים: טען כי הוא
תלמיד־ישיכה, שרותו ב
צה״ל נידחה ואח״כ קוצר.

דויד לוי: לא נתקכל לצה
״ד כיגלל רמת־השכלה
נמוכה מדי. לא שרת כלל.

אליעזר שוסטק: לא שרת
כצה״ל, שוחרר מסיכות פוליטיות
ואח״כ רפואיות.

שמואל תמיר: לא שירת אף
יום אחד כצה״ל, אחרי ש
חזר ממחנה־העצירים כקניה.

שמחה ארליד: שירת תקופה
קצרה כמילחמת־העצ־מאות
כחיל־הספר, כשומר.

גידעון פת: שירת כצה״ל
תקופה קצרה כלכד כיגלל
שהות ממושכת כחוץ־לארץ.

סימני־שאלה רבים מופיעים סביב ההיסטוריה הצבאית של שר העבוד
והרווחה ישראל כץ. מדוע הוא שירת בצה״ל רק שישה חודשים
האס הוא באמת שירת כסגן קצין־המודיעין של חזית הדרוס, למרות שמפקדי החזיו
אינם זוכרים אותו משס? האם והיכן שירת במילחמות שאחרי מילחמת העצמאות
כלל בתוכו את מסקנותיה, אי־אפשר היה
עוד לדון בבעיות הנוער־במצוקה מבלי
לקרוא לכץ.
היה זה רק טבעי שהד״ר (לעבודה סוציאלית
ולמינהל סוציאלי) ישראל כץ יהיה
התומך הנלהב ביותר במאמצי גידרון.
אולם, כפי שגידרון הגדיר זאת פעם בפני
ידידים :״הרגשתי הסתייגות ומשבי־רוח
קרים מהכיוון של ד״ר כץ כלפי הנסיון
שלנו.״ גידרון ואנשיו חשבו כי ההסתיי גויות
של כץ נבעו מחששו של אבי דו״ח־כץ
שמא אחרים מנסים לגרוע מתהילתו.
אולם האמת היא שלכץ לא היתד. גישה
לבעיות צה״ל ואולי לא האמין באפשרויות
הצבא לפתור בעיות כאלה. ואולי קיימים
אצלו מחסומים פסיכולוגיים עמוקים
בכל הנוגע לצה״ל.

יש לגד סיבה פשוטה אפ כיותר: השירות הצכאי שד שר-
העבודה־והרווחה היה קצר מאוד.

חובש או
אי ש-מודיעין!
**)ר־חע&ודח־והרווחה נולד בסוף
״שנת ,1927ב־ 6בדצמבר. היום הוא

בן .50 במילחמת־העצמאות היה בן .20
במיבצע־קדש היה בן .28 במילחמת־ששת־הימים
היה בן .39 במילחמת יונדהכיפורים
היה בן .45
כץ נולד בווינה וב־ ,1938 כשהיה בן ,10
עלה לארץ. הוא היה ידוע כילד מחונן,
ובגיל ,17 בשנת 1945׳ החל בלימודיו באוניברסיטה
העברית בירושלים. היו אלה
השנים שבהן נלחם היישוב העברי כולו
על חייו, השנתיים בהן הוקם למעשה צה״ל.

כץ גויים לצה״ל כשנת 1948לשירות
מקוצר. לדכריו היה השידות
המקוצר שלו כגלל העוכדה
שהוא היה סטודנט. שירות מקוצר
זה אפוף מיסתורין.
תחילה טענו דובריו של כץ בפני כתב
העולם הזה, לאחר שתזדרכו על-ידי השר
עצמו, כי כץ היה ״תותחן, ואחר כך חובש.
אחרי המילחמה הוא היד. מרצה אצל קצין-
החינודהראשי.״
לאחר שהתברר לכץ כי העולם הזה אינו
מסתפק בגירסה זו, הוא השמיע אישית את
סיפורו הצבאי באוזני כתב העולם הזה:
״אני הייתי תותחן ביפו, ואחר כך עברתי
מהתותחנים למודיעין. הייתי סגן קצין
ביטחון של חזית ד׳ בקסטינה.״
מאוחר יותר מסר כץ כי הוא שירת ב

דנטים. המדינה צריבה גם אקדמאים.״

צה״ל
במילחמת־העצמאות במשך ששה חודשים׳
שלושה חודשים כתותחן ביפו, ושלושה
חודשים בקסטינה.
קשה לאמת נתונים אלה על פי מיסמכי
צה״ל. דובר צה״ל סירב למסור פרטים על
אורך השירות של כץ ועל טיבו ומהותו,
והיפנה את העולם הזה לדובר שר־הביט־חת.
דובר שד-הבים חון טען כי העניין הוא
בתחומו של דובר צד,״ל.

אין ספק כי הצבא אימץ לעצמו כיוון
מחשבה זה, ונותן הקלות־שירות לסטודנטים
ואף הקים את העתודה האקדמאית.
אבל כל זה נכון שנים רבות אחרי מילחמת
העצמאות. במילחמה זו התנדבו הכל —
בור ועם־הארץ, סטודנט או פרופסור
לקחת חלק בקרבות. מיטב דותהסטודנטים
של אז נפל בקרבות.

נם אם נכונה טענתו של כץ, כי
הוא שירת כמשך ששה •חודשים
גצה ״ל, גם אז תמוה הדכר. כאותה
תקופה שירתו חיילים, כיניהם
סטודנטים רכים כד״ר כץ, משד
שנתיים ויותר כצה״ל.

גנר 5או
משתמט!
אשר נערכו לפני חודשים אחדים
הבחירות הפנימיות בד״ש׳ לקביעת
מועמדי מיפלגה זו לממשלה, התחרו בכץ
שניים: האלוף במילואים מאיר (״זרו״)
זורע ורב-סרן במילואים דן ביברו. בד״ש
זכה במירוץ טוראי (מיל ).שהיה לטענתו
רב־סמל-ראשון, ישראל כץ. הוא הצטרף
אל שלושה חברי ד״ש אחרים בממשלה :
רב־אלוף (מיל ).יגאל ידין, אלוף (מיל).
מאיר עמית ולא־חייל (מיל ).שמואל תמיר
(העולם הזה .)2112
צה״ל ניצח במילחמודהעצמאות, למרות
השירות המקוצר של הד״ר ישראל כץ.
צה״ל ניצח במיבצע־קדש למרות העובדה
שטוראי כץ עסק לדבריו בעבודה סוציא לית
במילחמה. צה״ל ניצח במילחמת ששת
הימים למרות העובדה ששר הרווחה ישראל
כץ תרם, לדבריו, למאמץ המילחמתי
רק מיספד הרצאות. וצה״ל גם התגבר ב-
מילחמת יום־ד,כיפורים, למרות שהחייל כץ
לא השתתף בה.
איש לא דרש מכץ להשתתף במילחמה
החמישית, מילחמת־ד,ליטאני. כי במילחמה
זו כבר היה השר כץ חבר בממשלה שהחליטה
על המילחמה.

לא ברור גם מה היה עיסוקו של כץ
בצד,״ל. על פי טענתו הוא היח תותחן
ביפו, אולם פעילות התותחנים של צה״ל
במילחמת העצמאות ביפו, הסתכמה ב-
מישרה של קצין־הקישור של התותחנים.
לגבי תפקידו כסגן קצין־המודיעין של חזית
הדרום, חזית ד׳ ,קשה לאמת זאת. רבים
מהקצינים הבכירים של חזית זו, וביניהם
מפקד־החזית יגאל אלון, אינם זוכרים את
כץ מאותה התקופה, אם כי הם בטוחים
שהיו זוכרים היטב את סגן קצין־המודיעין
של החזית. אחד מדובריו של כץ טען, בקשר
לפרשיה זו :״אולי אפשר היה לש אול
את הקצין אגמון, שהיה המפקד של
כץ, אבל הקצין אגמון כבר מת.״

הדרגה
ה מי ס תו רי ת

רשה תמוהה אחרת היא פרשת ה״
דרגה של כץ. לכתב העולם הזה הוא
אמר שהוא היה רב־סמל-ראשון, אולם בתי*.
קי צה״ל הוא רשום כטוראי. כץ מסביר זאת
שוב בסיבות אקדמאיות. לדבריו, משוס
ששירת זמן קצר, היתה דרגת הרב־סמל־הראשון
שלו דרגה זמנית, והיא נשללה
ממנו לאחר תום שתתו.
ידוע אומנם הנהוג של צה״ל להוריד
לעיתים את החייל בדרגה אחת, עם שיחתרו
משירות פעיל. פך, למשל, קורה
פעמים רבות כי חייל, המגיע לדרגת סמל

הגנרל והסגל

הד״ר ישראל כץ ליד מנהיג מיפלגתו, הפרופסור
ייגאל ידין. אין כל ויכוח לגבי דרגתו הצבאית של
ידין, שהיתה רב־אלוף, אולם קיימות תמיהות לגבי זו של כץ, הטוען כי היה בצה״ל
רב־סמל־ראשון ואחרי שיחרורו נותר טוראי. במיסמכי צה״ל רשום כץ כטוראי.
נוער מקופחים מהבחינה הריגשית בקריית־יערים.

בתפקידים
אלה הוא דכא עד
שנת .1959 כמשך אותה תקופה
נערכה מילחמת-קדש. כ־ 1956 לא
היה כץ כן ה* 28 לא בתותחנים
ולא כטודיעץ. לדבריו הוא היה אז
כחיל־הרפואה ועסק כימי המילה-
מה הקצרה בנושאים סוציאליים.

שירות הצבאי שלו, הוא מספר רק את הפרק
הקצר של התותחנות ביפו.

״אני לא כדיוק טיפום של פייטר,״
נוהג כץ להסביר ,״אני באתי
לצבא מהאוניברסיטה, וחזרתי אחר
כך ללמוד. הצבא התחשב כסטו־

איר הרגיש החייל האמיץ כץ.
כעל השירות המקוצר, הדרגה ה:
מיסתורית והעכר הצכאי המפוקפק,
כאשר הרים כממשלה את ידו
למען החלטה ששלחה את חיילי
צה״ל אל תוך האש ץ
איש מילבדו אינו יכול לדעת. רק זאת
ניתן לדעת: אף באחת מממשלות־ישראל
לא ישבו כל־כך הרבה משתמטים, לא-
חיילים ובעלי עבר צבאי מפוקפק כמו בממשלה
שהחליטה על מילחמה זו, האומללה
ביותר בתולדות המדינה.

ואולי יש קשר כץ הדברים.
(בתכה שכיעית כסידרה)

ב־ 1959 עזב כץ שוב את הארץ, הפעם עם
אשתו מרים, שאותה נשא לאשה חמש
שנים קודם לכן. הוא יצא לקליבלנד ב־אוהייו,
שם למד באוניברסיטת וסטרן חרב.
הוא חזר לארץ כעבור ארבע שנים.

לו ח ם או
מר צ ה!

ההשמנה

למרות ששירותו נ־צה״ל
היה קצר ב־צורה
תמוהה, הושבע כץ כשר בממשלת
ישראל (לידו: מזכיר הכנסת נתנאל לורך).

חודשים או שבועות לפני שיחתרו, יורד
במילואים לדרגת רב״ם. אולם לא ידוע על
מיקרים שבהם נשללת לחלוטין דרגת החייל
עם תום שירותו, אלא אם נידון על
עבירה חמורה, ובית־הדין החליט על שלי-
לת הדרגה. מיקרה כזה לא קרה לכץ.
בסוף 1949 יצא כץ לארצות־הברית והיה
בין המאושרים המעטים שיצאו אז מהארץ
לשם לימודים. הוא נתקבל לאוניברסיטת
קולומביה בניו־יורק, והשלים את הלימודים
בשנת .1951ב־ 1953 מונה כמפקח־חינוך
במוסד לעליית הנוער בסוכנות היהודית,
ושנתיים אחר־כך כמנהל בית־הספר לעבודה
סוציאלית על-שם פאול ברוולד ליד
האוניברסיטה העברית בירושלים. אותה
עת שימש גם כמנהל המוסד לילדים ובני-

^ ץ מודה בי לא השתתף במילחמת
׳־י ששת־הימים, למרות שהיה אז בן .39
לכתב העולם הזה אמר השבוע :״אני כבר
לא הייתי בחיל־רפואה, נתתי כמה הרצאות.״
לדבריו עשה את שירות־המילואים
שלו ביחידות שונות, ולמרות שדוברו טען
כי הוא הוצב, מאז שיחרורו מצה״ל, ב־מיסגרת
חיל-ד,מרצים של קצין־ד,חינוך־
הראשי, מכחיש זאת כץ עצמו, באמרו
שהוצב לקצין־החינוך-הראשי ״לא מזמן״.
במילחמת יום־הכיפורים לא השתתף כץ,
אפילו לא כמרצה, למרות שהיה רק בן
,45 גיל שבו חיו רבים שלחמו לחימה
ממשית. באותה תקופה הוא היה כבר אחד
מחביביה של גולדה מאיר, מנכ״ל הביטוח
הלאומי, והמומחה מיספר אחד בארץ ל נוער
•במצוקה.
כץ הוא ייקר, טיפוסי, נעים־הליכות, ש חיוך
שפוך על פניו במשך מרבית הזמן.
הוא בעל בעל קומה נמוכה, לבוש תמיד
בקפידה, בחליפה ובעניבה. רק באחרונה,
כאשר הפך להיות דמות פוליטית, אפשר
לראותו בחולצה לבנה בעלת צווארון פתוח.
ועדודכץ המפורסמת הוקמה לאחר התפרצויות
גל־המחאה של הפנתרים השחורים,
בתחילת שנות ה־ ,70 לאחר שגולדה
מאיר אמרה לפנתרים כי הם ״לא נחמדים״.
במסגרת תפקידו בוועדה, שנשאה את שמו,
נפגש כץ עם הפנתרים, ולמדות שהשיחות
עימו היו נעימות, כשכץ מנסח להשקיט
את הפנתרים, הגיב אז אחד מהם :״משהו
מפריע לי אצל הדוקטור הזה. הוא נראה
לי לא-ישראלי.״
כאשר נשאל כץ על־ידי ידידים על ה־

צוחק הצוחק אחרון

נראה כי העובדה ששירותו בצה״ל היה
חלקי בלבד אינה גורמת לכץ כל דאגה.
הוא יכול לצחוק צחוק מלא, משום שרבים מחבריו ליד שולחן הממשלה, ביניהם אף
חברו־למיפלגה, שר־המישפטים שמואל תמיר, לא שירתו בצה״ל, או שירתו חודשים מיספר

מכתבים
מחדל ההכרתי
שלושים שנר. לחמו בנו המצרים וניסו
לכלויתנו: .החנה, אחרי כל הדם ששפכו,
היינו מוכנים לגלות נדיבות ׳ות׳חיב־לב, כדי
להיענות להצעת־הישלום של נשיאם, הזקוק
לשלום הרבה יותר מאיתנו.
מה לא היינו מוכנים להקריב ולתת
תמורת השלום? נסיגה מליאה עד הגבול
הבינלאומי? נתנו. נכונות לשכוח את כל
מה שעוללו לגו המלך פארוק, אחמד שיו־קיירי
וגמאל עבד־אל־נאצר? גילינו. הס כמה
לקבל את סאדאת בירושלים ולהעלות
את יוקרתו העולמית? הענקנו. וזאת רק
ההתחלה. גילינו נכונות לסייע למצריים
בשיקום כלכלתה ההרוסה ובפיתוח אוצרות
הטבע והחקלאות שלה. אבל כל זר. לשווא.
בגלל כמד, ישובים יהודים, שישראל סוכנה
להכיר בריבונות המצרית עליהם, מוכנים
המצרים לפוצץ את כל העסק.
אין ספק כי שורש גישה זו טמון בכך,
ששטיפת־המוח של אמצעי התעמולה המצריים
במשך שנים ארוכות גרמה לכך
שהמצרים פשוט: אינם מכירים בציידקת
תביעותינו. לא המדיניות הישראלית אשמה
בכך, אלא מחדלי ההסברה שלנו. ההסברה
הישראלית כוונה !תמיד לעבר מדינות המערב
והעולם החופשי ולא ׳לעביר תושבי
מדינות־ערב. המצרים פשוט אינם תופסים
את מהות זכויותינו ההיסטוריות בארץ !ואת
מובן הרעיון הציוני.
על ממשלת־ישריאל לפתוח במסע הסברה
מקיף, במטרה לשכנע את המוני העם במצריים.
עליה לגייס לשם כך את טובי
המומחים שלנו להסברה. בטוחני שאם
יסבירו למצרי הפשוט וישכנעו: אותו בכמיהתה
של ישראל לשלום ובכוונותיה
הבנות, ילחץ העם המצרי מלמטה על נשי־או
להסכים ולקבל את ׳תוכנית השלום
של בגין, גם אם היא כוללת השארת ישובים
ישראלים בסיני ואחזקת שדות-תעופה
צבאיים שם. צריך רק להסביר.
.מיכאד שוהם, תל-אביב
דעתנו, שהשמש סובבת סביב כדור
הארץ, אינה מעלה ואינה מורידה. בטבע
המצב הוא הפוך. התחום הקטן שבו משיקה
הכרתנו לעובדות החיים ולחוקי הטבע,
אינו מונע מאיתנו לעשות בתחום זה ככל
העולה על דעתנו. ישראל חיה וחולמת
בתוך בועת סבון מרחפת.
אין לי שום אפשרות לשכנע את דעת־הקהל
העולמית שבגין איננו כל ישראל
ושאני מהווה אופוזיציה נמרצת לדיעותיו
ומעשיו. בעולם מזוהים שנינו כמבטאים
עמדה ניצית ובלתי מתפשרת, תלושה מכל
נסיבות ואילוצים. שום הסבר לא יעזור.
מספיק להיות ילד קטן עם עין אחת על
מנת להבחין שהמלך הוא עירום. מספיק
להיות בוגר גן על מנת להבין שהעולם
לא ירשה למלך ללבוש יותר מאשר הלי־פת־שקים
מטולאה — רק כדי שלא יקפא
בקור וברוח. אבל אצלנו מסרבים להש תמש
במוח וסבורים שהכוח יענה את הכל.
אצלנו ממשיכים להיות בגנון וליהנות
מילדות נצחית.
אכרהםש יי ן, עין־השופט

מהוגגריה — ב!?6דגות
אני ער לעובדה כי אני מבקש מכם
טובה גדולה ואני מקווה שתמחלו לי על
הטירחה שאני גורם לכם. אני רוצה
להרחיב את אופקי, ללמוד על בני־אדם
אחרים, על תרבויות שונות, מקומות
מפורסמים, שפות ומינהגים זרים. אין
באפשרותי לערוך מסעות מחוץ לארצי,
לכן אני פונה בבקשה לקוראיכם היקרים,
כדי שיואילו ברוב טובם לשלוח לי, על־פי
כתובתי הרשומה מטה, את הדברים ה באים

• דברי־דפוס, כמו שבועונים מצויירים,
כתבי־עת מצולמים וסקירות.
• תמונות שונות (מודפסות, מצויירות
או אפילו גלויות־דואר).
• בולים עם נופים מישראל.
אהיה אסיר־תודה לכם אם תואילו לסייע
לי בעניין זה.
£4111:43 ; 41* 0 5

161<1 9 . 0 . 11. 6 .ק ם 01ז81

יאנוש פרקש,

מטרונזפלד, הונגריה
ה עו ל ם

הז ה

2120

ריח חריף מאד נודף מהצעת־החוק החדשה

ריח נו 10

**ומואל תמיר התעורר
חצי שנה.

מחלומו־בהקיץ,

שנמשך

כמשך שישה חודשים אדה היה עסוק כעצם
הרגשחדהאושד שהנה סוף־סוף, אחרי עמד !נפתולים
וטכסיסים ופידונים אין־פפור, הניע לכסא
של שר.

הוא לא יזם שום חקיקה גדולה. הוא לא העלה שום
פילוסופיה מישפטית מרשימה.
הוא דאג לסידורי הדלתות בלישכתו, כדי שלא כל
ארחי־פרחי (כגון הפקידים הבכירים של מישרדו) יוכלו
להיכנס אליו סתם־ככה. הוא הבטיח את מעמדה ותנאי־עבודתה
המפליגים של ראש־לישכתו הנאמנה. הוא נהנה
מעצמו.

עכשיו, סוף־סוף, הוא נעור והגיש את מעשה*
החיקוק הגדול הראשון שלו.

כי מיפדגות כעלות דיעות מסויימות לא תירשמנה
כחוק, וכמידא לא תוכלנה להשתתף
ככחירות.

ך* צעה כזאת פסולה מעיקרה ומעצם מהותה. היא
י 1מהווה פשע כלפי הדמוקרטיה, בלי כל קשר למהות

אך מעניין, ככל זאת, איך מגדיר שר־המישפטים
של התנועה הדמוקרטית לשי־נוי
את הדיעות הפסולות.
האם הוא אומר, למשל: לא תירשם מיפלגה המטיפה
לרצח־עם, לגיזענות אלימה, למילחמה תוקפנית?
הרפובליקה הפדרלית הגרמנית, שחוקקה את חוקתה

את גבול המדינה כחוק. מאז דומה הגבול למסטיק. הוא
גמיש מאד.
שמואל תמיר הוא האיש שהמציא את הסיסמה ״שטח
משוחרר לא יוחזר״ .אז האשים את מנחם בגין בוותרנות,
כמיעט בתבוסתנות.
אם כן, איזו מיפלגה תהיה בלתי־חוקית? זו שתטיף
ל״פשרה טריטוריאלית״? זו שתדגול בתוכנית־אלון? זו
שתקבע כי יש לסגת לגבולות ה־ 4ביוני? ואולי זו
המוכנה לחזור לגבולות החלוקה?
ובעצם, אם מותר למיפלגה א׳ להטיף לסיפוח שטחים
בסיני, בגולן ובעבר־הירדן — מדוע יהיה אסור למיפלגה
ב׳ להטיף להוצאת הגליל מתחום המדינה?

כדור כי יש כאן מירשם לאיסור כד מי־פ
לגה -טאינה דכקה כעקרונות ארץ־ישהאל
השדמה, וכוודאי אמצעי לטיהור הכנסת. מן
הטרדנים המטיפים להחזרת כד היטטחים הכי
כרטיס תמורת שלום מלא.

ך* מושג ״שלמות״ יכול להיות מדוייק, אם קובעים
י 1בחוק מהו הגבול. אך מה זה ״ביטחון״ ?
מי שולל את ביטחון ישראל, ועל כן ראוי שיגורש
מן הכנסת?

כרור שמי שמוכן להסכים להקמת מדינה
פלסטינית (״מדינה עראפאתית״) שולל את ביטחון
המדינה. הרי ראש ממשלתו של ׳טמואל
תמיר אמר זאת כעצמו.

וחבל.

כי ריה חריף •טל פאשיזם נודף ממנו.

ין זה מעשה־שטות מאולתר, שהוצא מן השרוול
בהיסח־הדעת, כדי לעשות רושם של פעילות.
כל יוזמה חקיקתית אחרת של תמיר יכלה להיות
חשודה בכך. אולי ניתן היה להניח לה ליהנות מן הספק,
שמא היה כבוד השר עסוק מדי מכדי לחשוב ברצינות
על תוכנה.

ברור גם כי מי שמצדד בברית־המועצות, הוא אוייב
הביטחון. גם מבחינה זו הולך ומתברר הדימיון בין שמואל
תמיר ושמואל פלאטו־שרון.
ההתנחלויות הן כולן ביטחוניות. אריק שרון אמר
זאת בפירוש. משמע, מיפלגה המתן גדת להתנחלויות שוללת
אוטומטית גם את הביטחון. החוצה.
מי יקכע • 1טמואל תמיר יקכע. הוא, והשופ
במשך
שנים ארוכות, בכל פעם כאשר נשאר תמיר
בלי רעיון ובלי בשורה, מפני שהחליט לגנוז את בשורתו
האחרונה, הוא מילא את החלל בדיבורים על הצורך
הדחוף והחיוני בחקיקת חוק־מיפלגוח.
אכן, ניתן היה להבין מדבריו כי זהו הדבר האחד
שיציל את המדינה מחורבן בטוח, וכי רק בשל רעיון
זה עצמו מן הראוי היה למסור את השילטון העליון
במדינה לידיו האמונות של תמיר.
לכן, כל פסוק בהצעודחוק זו הוא פרי של מחשבה
ממושכת. שום דבר בו אינו פרי המיקרה. אפשר להניח
בוודאות כי הצעת־חוק זו מבטאת במדוייק את אישיותו,
השקפתו ומגמתו של השר שמואל תמיר.

ך י פי התפיסה הדמוקרטית־לשינוי של שמואל תמיר,
* לא תורשה להשתתף בבחירות מיפלגד. השוללת את
״קיום״ המדינה.
שוללת — כיצד ! האם תיאסר רק מיפדגה

אכל מדוכר כחוק האחד, שעליו דיכר שמואל
תמיר עד כוש: חוק המיפלגות.

טים, שהוא ימנה כמיטך הזמן, או הכנסת שמינתה
אי-ט כמוהו כ-טר-המישפטים, או הממשלה.
ואודי^,התנועה ד-טלום בטוח״.

שתכריז כסעיף כמצע־הכהירות שדה כי ״מדינה
ישראל תושמד״ ,או שהכוונה לחסל את
המדינה יכולה להשתמע מתוכניתה ז
אם אריך שרון ועזר וייצמן, למשל. הציעו בשעתו
לשאת־ולתת עם אש״ף, שלא ביטל עדיין רשמית את
האמנה הפלסטינית — האם אסור להם להשתתף בבחירות?
אם תקום מחר מיפלגה אנארכיסטית שתדגול בביטול
כל המדינות בעולם, או מיפלגה שתחתור להקמת ממשלה
כל־עולמית, או רשימה של נטורי־קרתא — האם יהיה
אסור לה להשתתף בתהליך הדמוקרטי של הבחירות?
כל מיפלגד, אומרת על יריבתה שהיא מסכנת את קיום
המדינה. אני, למשל, משוכנע כי הממשלה שמר תמיר
נמנה עם חבריה מביאה לחורבן־בית־שלישי.
באמצעות סעיף כזה, יכול כל רוב לסלק מן הכנסת
הבאה כל מיעוט שלא ימצא חן בעיניו.

רעיון מפחיד.

** יקרון ־היסוד של חופש־ההתאגדות במדינה דמו־
? קרטית אומר כי לכל אדם ולכל קבוצה הזכות
הבלתי־מעורערת להקים מיפלגה, כדי להשתתף בחיים
המדיניים החוקתיים.

חופש זה אסור שיהיה מוגכד ככל הגכדה
שהיא, ועל אחת כמה וכמה לא סהגכלה הנוגעת
לטיב ההשקפה של המיפלגה.
כל הגבלה שהיא, הקובעת שמותר להקים מיפלגה
למען מטרה פלונית אך אסור להקימה למען מטרה
אלמונית, נוגדת את עיקר־העיקרים של הדמוקרטיה
ומובילה למישטר טוטאליטרי ימני או שמאלי, פאשיסטי
או קומוניסטי ! לדמוקרטיה ״עממית״ ,או ״אמיתית״ ,או
״מודרכת״.
יש הסבורים כי מותרת בכל זאת הגבלה אחת ויחידה.
אם קמה מיפלגה שכל מטרתה היא להרוס את סדר־החיים
הדמוקרטי, האם יש להניח לה להשתמש בתהליכים הדמו קרטיים
כדי להגשים מטרה זו? האם לא נוצר כאן
*1* 64-
פאראדוכס?
העולם הדמוקרטי החליט כי אין להימנע גם מקיומו
של פאראדוכס זה. בארצות־הברית לא נאסר קיומה של
המיפלגה הקומוניסטית גם בימים החשוכים ביותר של ג׳ו
מק־קארתי, ומותר גם לניאדנאצים לפעול בכל דרך
בלתי־אלימה.

מדוע ז מפני שהחור !הקטן כיותר כסכר
הדמוקרטיה מוכרח דהכיא, כסופו שד דכר,
?התמוטטותו.
אם יש איסור כלשהו על פעילות מיפלגתית למען
רעיון ״פסול״ — מי קובע מה פסול? השילטון
כמובן.

והשידון — כ? שידטון — יתפתה כסופו שד
דכר לנצד אפשרות זו כדי דסתום את פיה
של אופוזיציה כדתי־נוחה.
אם קובע הרוב — הרי כל רוב עלול לנצל זכות
זו כדי לדכא את המיעוט. והרי נישמת הדמוקרטיה היא
זכותו של המיעוט להתמודד עם הרוב.
אם יקבע בית־המישפט — מי בוחר בביודהמישפט?
מי אם לא השילטון, בצורה זו או אחרת?

והנה כא שמואל תמיר ומציע חוק הקוכע

זוהי הדרך אל הפיליפינים שד מארקוס, אל
ספרד של פראנקו, אל קוכה שד קאסטרו, אד
צ׳ידה שד פינושה, אל ייטראל •טל פדאטו ותמיר.

שר ה מי שפ טי ם: הו א התעורר, יחבל...
בעיקבות הלם הנאציזם, כללה בה סעיף שנועד למנוע
פעילות נאצית.
אבל המחשבה של מר תמיר אינה מובילה בכיוון
כזה. בוודאי שלא. סעיף כזה עלול היה לדרוך על היבלות
של ידידים טובים.
הוא קובע בהצעתו כי לא תירשם מיפלגה השוללת
את קיומה, שלמותה וביטחונה של מדינת־ישראל.

סעיף פטריוטי מוכהק (וככר אמר ההוגה
׳הבריטי. כי הפטריוטיזם הוא המיפלט האחרון
של הנוכל).
הבה נבחן אותו לגופו.

ך תחיל כ״שלמותה״ של מדינת-ישראל. לשלול את
לשלמותה של מדינה — משמע, לבקש לגזול ממנה
שטחים, לצמצם את גבולותיה.

מעניין. מה הם גכולותיה של מדינת־ישראל?

זהו חידון מעניין.

הקו הסגול? הקו הירוק ץ הקו האדום ץ קו
ורוד, כחלחל, אפור ץ
עם קום המדינה, החליט דויד בן־גוריון שאין לקבוע

ך אשר אירע המהפד, היו שטענו כי מתה ״הרטוב-
ליקה הוויימארית״ הישראלית. היו שניבאו שבגין
ינתק את ישראל מן,העולם השפוי, ויוביל למצדה שניה.
שארליך ישבור שביתות ויביא לדיכוי ציבור־העובדים.
שהדמוקרטיה תידרס ותתפרק.
חלפו השבועות והחודשים, והיה נראה כאילו כל
הנבואות השחורות התבדו. בגין התחבק עם קארטר ועמד
להביא את השלום עם אל־סאדאת. ארליך שתה מיץ עם
משל, שבת אחים גס יחד. הדמוקרטיה השתוללה.

והנה מסתכר שכל התהליכים פועלים כדיוק
כפי שהיו צפויים. רק יותר לאט.
המשא־ומתן לשלום התנפץ על סלע ארץ־ישראל השלמה.
יחסי ישראל־ארצות־הברית מתקרבים לקרע הרה־אסון.
בעידוד הממשלה משביתים המעבידים הציבוריים
את מיפעלי־היסוד של המדינה, כדי לשבור את ציבור-
העובדים. הלאומנות הדתנית החשוכה ביותר כובשת
בשקט ובהדרגה את מערכת־החינוך. ברשות־השידור השתלטו
אנשי ארץ־ישראל השלמה. ועתה מכינים את המכשירים
לחיסול חוקי של חופש־הביטוי וחופש־ההתאגדות.

אין זה מיקרה שתועכה זו הוכנה כידי אחד
משריה של מיפלגה שקמה כדי לכונן כמדינה
את הדמוקרטיה המושלמת, ושמכרה את נשמתה
לשטן כעכור ארבעה כסאות עלוכים.

לאנשים
הנבונים!

777
הברנדי הלאומי
שהוא
:ינלאומי.

ה אם ינה 7־ונ״צ, א ת > 1ערבוו־ה 3ח*רות
של בן־נתן, ומה נ שבר ל חנ ה רובינא?
0חבר־הנאמנים של הסוכנות
היהודית, שהיה צריך לבחור
את הגיזבר החדש של
הסוכנות, ביקש לפגוש בשני
המועמדים, עקכיא דויכסקי,
איש תנועת־העבודה וחבר הנהלת
בנק הפועלים, ויורם
ארידור, סגן־השר במישרד
ראש־הממשלה, כדי להכיר אותם
מקרוב. השניים הוזמנו למלון
המלך דויד, ושם, מסביב
לשולחן ארוך, שוחחו עם האנשים.
לאחר השיחה החליטו
אנשי חבר־הנאמנים לדחות את
ההחלטה לעוד חודש, וקבעו
כי ההחלטה תינתן בלונדון.
כשנשאלו מדוע, השיבו שניים
מאנשי החבר, מקם פישר
ושרלוט ג׳ייקוכסדן, כי
ארידור התגלה כשחצן נפוח
ויהיר, וכי הם רוצים להחליט
בלא לחציו של ראש־הממש־לה,
מנחם כגין. אמרה שר-
לוט ג׳ייקובסון :״ביקשתי מ-
ארידור שישכנע אותי מדוע
אני צריכה לבחור בו, והוא
השיב לי: אף אחד לא ביקש
ממך לבחור בי.״
״זה עצוב מאד, שדרושה
יוזמתו של שגריר אמריקאי
כדי לערוך ערב תרבותי
כזה !״ אמר אחד האורחים בנד
סיבת־בית במעונו של השגריר
סם מאים, שהוקדשה
לחברי תיאטרון הבימה. אחרי
הכיבוד (יין וקאוויאר) ישבו
האורחים בחצי־גורן עגולה בטרקלין
הבניין בהרצליה־פי־תוח
וחזו בקטעים של השחקנים,
בהנחיית השחקנית היפה
ילידת־בריטניה, אביבה
מארכס. נתברר, אגב, שזהו
שמה המקורי. אביה, שנולד
בירושלים, העניק לה שם עברי
מלידה.
הבעייה העיקרית של
אנשי הבימה היתד, כיצד לתת
הופעות באנגלית, כדי שהאורחים
האמריקאיים לא ישתעממו.
הם קראו קטעים של

השיב :״חבל שאני לא יכול
לגייס אותך למטה־הבחירות
שלי.״
׳ 0אי־אפשר להתאפק. הנה
הדויד לוי האחרון: השר

דויד לוי וח״כ ציארדי בי
טון
הלכו יחד לערב של באלט
קלאסי. השר, שהיה עייף, נרדם
בעת ההופעה. כשהתעורר
שאל את צ׳ארלי בדאגה:
״תגיד, ראו שאני ישן?״ השיב
צ׳ארלי :״ועוד איך! כל הרקדנים
התהלכו על הבמה על
קצות אצבעותיהם!״
01 מנכ״ל מישרד־החוץ,
אפריים (״אפי״)
שנכח כפקיד זוטר במשא־ומתן
על שביתת־הנשק ברודוס ב-
,1949 סיפר כי הנציג היש ראלי
הבכיר, ראובן שילוח,
קיווה אז שהשלום ייחתם בקרוב,
ואף השמיע את המישא-
לה להיות השגריר השני של
ישראל בקאהיר. כשנשאל
מדוע אינו רוצה להיות השגריר
הראשון, השיב :״מפני
שהראשון יירצח!״

עכרון,

יזהו כהן

צשע השבוע, עם להקתו הצמודה ועם המלחינה
נורית הירש, לפאריס, שם ישתתף בתח רות
האירו־ויזיון. לקראת ההופעה תיפננה האופנאית דורין פרנקפורט
תלבושות מפוארות ליזהר וללהקתו. יזהר ילבש חולצת-משי
לבנה שקופה, מעוטרת בפופבים, מעל למיבנסי״ג׳ינס לבנים. פדי
למנוע תקלות של המע האחרון, תפרה דורין מיספר העתקים מתלבושתו.
היא גם תפקח באופן אישי על הבגדים באירו־ויזיון. דורין
בתו של מנכ״ל טי־וו-איי בישראל, נוסעת חינם, ותיסע לפאריס.

שלום עליכם ואפרים קישון
באנגלית, בנימה אידישית.
חנה רובינא נתנה קטע בעברית,
ליאה קניג, שרה
שיר מאמא קודאד בעברית.

רפאל קלצ׳קין פתר את ה-
בעייה בצורה משלו: הוא נתן
קטע על מינהגי־חיזור של
חתולים, על טהרת שפת החתולים.
שמואל
סגל אף העז
באותה מסיבה להתלוצץ באנגלית.
הוא סיפר שכאשר נסע
לראשונה לבריטניה ונשאל
מה מטרת נסיעתו, השיב :
״ £0811511ץ״10 £(011511 01

(״לשפר את האנגלית שלי.״)
מישהו הגיב על כך1 ת18
!(011511

<:0811511

זססץ

?€!1011811״ (״האם האנגלית
שלד אינה די פולנית?״)
תוך נדי העלאת זיכרונות
סיפרה חנה רובינא ש הכירה
בוורשה את אביו של
אורי הלפרין, המשורר המש תמש
בשם־העט ״יהונתן
רטוש״ .מסתבר כי מנהיג ה כנענים
נולד בפולין. תוך כדי
כך סיפרה הגברת הראשונה
של התיאטרון כי למדה זה
עתה ביטוי עברי חדש, המוצא
חן בעיניה מאד :״נשבר לי.״

5/1111י | ¥1ך | 1נעמי גל ופרץ קידרון, הזוג שכתב את
טפר האהבה והבישול ״בוקר טוב, עמי,
!!יו | 11114 שלום ציפי״ ,חגג את הוצאת הספר בביתם המשותף באבו־טור
בירושלים. אל המסיבה הוזמנה הבוהמה של ירושלים אשר התכבדה
לטעום ממטעמי הספר, שהיו מונחים על שולחן גדול, כשליד כל
צלחת שלט זעיר שעליו ציון העמוד בו מופיע מתכון המאכל בספר.

זיווה להט, רעייתו של
ראש עיריית תל־אביב שמה
(״צ׳יצ׳״) להט, פגשה במסיבה
את מתחרהו של בעלה
מטעם מיפלגודהעבודה לתפ קיד
ראש העירייה, אשר
(״ארתור״) כן ־ נ תן ואמרה
לו :״אני יודעת שכולם אומרים
לך שאיו לד סיכויים מול
צ׳יצ׳ ,אבל אל תאבד תיקווה,
זה בדיוק מה שאמרו לצ׳יצ׳
כשהוא התחרה נגד יהושע
ר בי ני ס ץ בן־נתן צחק ו

0למעלה מאלף יקירי העיר
חיפה והסביבה התכנסו השבוע
יחדיו, יריבים וידידים, בחתונת
בתו הצעירה של הפירסו־מאי
שמעון ליניאל, שהתקיימה
על הכרמל. בלטו יוסף
אלמוגי, המשתדל לשמור על
דיאטה, ולכן טעם כזית מה-
מטעמים הרבים ; ראש עיריית־חיפה
ירוחם צייזל, שיצר
את הרושם כאילו הוא המחותן
הראשי! סגנו יופף כלו־
׳טטיין ; מזכיר מועצת־פוע-
צת־פועלי-חיפה משה זרט״
מן; מנכ״ל כור נפתלי
כלומנטל ; מנהל חטיבת ה-
מיפעלים של כור בנימין
ג׳יכלי, שסיפר את הבדיחות
האחרונות המהלכות בציבור;
מזכיר מחוז מיפלגת־העבודה
אורי אגמי ; מועמד המערך
לראשות עיריית־חיפה אריה
גוראל ; יו״ר האגף^ לאיר
גון בהסתדרות אהרון הר
אל; ועוד רבים אחרים. השיא
את הזוג הרב הצבאי הראשי
אלוף גד נבון.
ן 0ביום שבת בתשע בבוקר
משודרת תוכנית הסאטירה
לצון נופל על לצון. חברי די־צוות
של התוכנית, דודו טו

דודו דותן ויואל ריפל,

החליטו לחוג את ליל הסדר

בצוותא בביתם של עירית
ודודו דותן, והזמינו לחגוג עימם
אמנים נוספים.
! 0בירושלים עורך המשורר
חנן כן־ חורין, כמיטב המ סורת
הירושלמית, סדר-יתומים
לכל אנשי הבוהימה, שאינם
נוסעים לחגוג את הסדר עם
בני מישפחותיהם.
! 0תוכנית הטלוויזיה עלי
כותרת כימעט ולא שודרה ב יום
החמישי האחרון. מנחה התוכנית,
ירון לונדון, ניסה
כוחו ברחובות ירושלים ברכי׳
בה על אופנוע, אלא שלא החזיק
מעמד זמן רב, התהפך,
נפל מהאופנוע ונפצע. לאחר
שנחבש בביודהחולים נשלח
לביתו ועד לשידור התוכנית
החלים מפצעיו.
01 את מקומו של ירון לונדון,
הנוסע להשתלמות בחו״ל,
רצו למלא מועמדים רבים, ב־העולם
הזה 2120

אנשינו

הם הסאטיריקאי הימני מאיר
עוזיאל והבדרן־שחקן דודו
טופז. למרות השביתה קיבלו
השניים האחרונים תשובה
שלילית, וכמועמדים נבחרו
המנחה מני פאר, המנחה
יעקוב אגמון והעיתונאי דן
מרגלית.

01 לטלוויזיה הישראלית
תהיה בפסטיבל־הסרטים ב־קאן
נציגות שכולה נשית. את
הטלוויזיה הכללית תייצגנה
־־* ג׳ודי לוץ, ממלאת מקום מנהל
התוכנית בעברית, ומרים
רוטשילד, מנהלת המחלקה
לקניית סרטים זרים. מטעם הטלוויזיה
הלימודית תישלח הקריינית
ומנהלת המחלקה לקניית
סרטים עופרדו שור.

! 0חייו של הבורח הנודע
נחמן פרקש עומדים להיות
מונצחים בסרט. העיתונאי
עמוס קינן כתב תסריט על

מנהלת את עסקיו של בעלה-
לשעבר עד שישוחרר מהכלא.

יחזקאל
העיתונאי אדירם הוא מועמד סניף
תנועת־החרות בחולון לראשות
העיריה, ועיסוקיו המיפלגתיים
אינם מותירים לו, באחרונה,
זמן רב לבקר בבית־המישפט,
כפי שהנו אמור לעשות מטעם
עיתונו, ידיעות אחרונות. אולם
דווקא בעת שביתת־העיתו-
נאים הופיע אדירם בבית־ה־מישפט,
והיה העיתונאי היחידי
שנראה באותו יום במיזנון
בית־המישפט. כשנשאל על
כך, השיב :״כשכולם עובדים
— אני שובת. אז כשכולם
עסוקים בשביתה — לא נותר
לי אלא לעבוד.״
! 0מועמד אחר לראשות
עיריית חולון גם הוא דמות
בולטת בבית המישפט. זהו ע ד
רו־הדין משה רום, שנודע
בעיקר כפרקליט לעניינים

וחל רביו

השחקנית (מימין) היתה האטרקציה העיקרית בחתונת בתה היחידה, טל, עם
שחקן־הקולנוע מאיר סוויסה בקיבוץ יפעת שבעמק יזרעאל, שנערכה השבוע.
לחתונה הגיעו אמנים רבים מתל״אביב. טל אמרה על אמא :״גם בחתונה שלי אמא יותר יפה מהפלה ! ״

בלתי-נעימה

8 :תקרית
אירעה בין הרב
צכיאלי, מנהל תוכניות הדת
בטלוויזיה, מי שהתנגד להמשך
שביתת הרדיו והטלוויזיה,
לבין אלכם גילעדי, מנהל
תוכניות הספורט בטלוויזיה,
שצידד בהמשך השביתה. בעת
האסיפה הכללית של העיתונאים
ברדיו ובטלוויזיה, שהתקיימה
בבית אגרון בירושלים,
התפרץ צביאלי לתוך דבריו
של גילעדי, שלחם בשצף־קצף
למען המשך השביתה, וניסה
להשתיק אותו בקריאות־בי-
ניים. אלכס התעלם מהקריאות,
אך כשנמשכו, קרא :״צביאלי,
תרד ממני! אנחגו לא שייכים
לאותו מין !״ צביאלי לא ויתר
וצעק לעברו של גילעדי :
״אתה בעצמך הומדסכסואל !״

בנימין

1הזמר האמריקאי ד*ן
מקלין נבהל מהמצב הביטחוני
בארץ, והודיע לשני אמרגניו,

יהודה טלית וחיים פא־

כאן, כי הוא מבטל את הופ־עותיו
בישראל.

ד ך 111*1 1בנם של הצייר גרשון גרא ושל מנהלת ״קרן
1111י 11 111 1התרבות אמריקה״ישראל״ בניו־יורק, מאירה
גרא, נשא לאשה את אלה ברמן (יושבת) במסיבה מפוארת במלון
הילטון בתל־אביב. השניים החליטו להעניק סימון חדש לתצוגות
האופנה״בארץ. הם אירגנו תצוגת״אופנה בביתה של האמנית רות
שטרנשוס״צרפתי, שיתפו את הדוגמניות רונית רוזנשטיין (מימין)

חייו של פרקש החי בטבע, והמפיק
מיכה שרפשטיין ביחד
עם צדוק קד־אוס, אחיו
של שמדליק קראום, הקימו
חברת הפקח בשם תום לי
על שם שני ילדיהם, ועומדים
להפיק את הסרט. מועמדים
לתפקיד פרקש: השחקנים

אשר צרפתי, שרגא הר־

פז ושמוליק קראום. עדיין לא
נמצא במאי לסרג].

! העיתונאי נדיר צור
עמד לשאת אשה ביום השני
לפני שבועיים, אולם כמה ימים
לפני כן נפטר מהתקף־לב
אביו, א דבר ט, מי שהיה מזכיר
בית־המישפט המחוזי בירושלים
והחתונה נדחתה.
1המיסעדן מנפרד כץ
עדיין יושב בכלא בגרמניה.
אשתדלשעבר, אלישבע, ושני
ילדיו נמצאים בהמבורג.
אלישבע השכירה את הווילה
שלה שבהרצליה־פיתוח, והיא
ה עו ל ם

הז ה

2120

וחניתה צנטנר, והזמינו לארוחת־בוקר של אילתית בשמנת נשות״חברה
מפורסמות כמו השחקנית חיה שרון (בתמונה למטה, מימין) ומע״
צבת־האופנה הוותיקה ׳פיני לייטסדורף ועיתונאיות, הפכו בכך את
האירוע הפשוט של תצוגת״אופנה לאירוע סנובי ממדרגה ראשונה, שכל
אשת־חברה המכבדת את עצמה ניסתה לקבל אליו הזמנה.
לאחר הניסיון הראשון מוצפים אלה ועודד בהזמנות לאירועים דומים.

פליליים. רום הוא מתחרהו של
אדירם בקרב על המועמדות
מטעם הליכוד לראשות העיר
חולון, שכן הוא מועמדם של
הליברלים בסניף חולון. יריבותם
הסיעתית של רום ואדי-
רם אינם מפריעה להם לקיים
יחסי־עבודה פוריים בהיכל הצדק,
שכן במיסגרת עבודתו
העיתונאית מכסה אדירם מיש-
פטים רבים שבהם מופיע רום
כפרקליט.

> 0קריין הטלוויזיה דן
כנר, בעלה של דיילת אל על
דפנה זוב, ביקש להופיע ב
עצרת
שאירגנד, התנועה לשלום
בטוח בכיכר מלכי-ישר-
אל בתל-אביב, ולהביע את הזדהותו
עם מדיניותו של ראש־הממשלה.
אלא שמנכ״ל רשות־השידור
אסר עליו את ההשתתפות
בעצרת, בטענה כי עו־בד־מדינה,
הנראה על המסך
הקטן מדי ערב בערב, אינו
רשאי להתעסק בפוליטיקה.

! 8בטקס חנוכת הבית על
שם פרנק סינטרה על הר
הצופים בירושלים היה שר־המיסחר־והתעשייר,
והתיירות
יגאל הודביץ האיש היחידי
שדיבר עברית במהלך הטקס.
מאוחר יותר, כשלחץ את ידיו
של התורם המפורסם, ניסה
פרנק לשוחח עם השר, אך
הלה לא ענה לו. אחד ממלוויו
הישראליים של סינטרה הסביר
לזמר שנעלב כי השר
פשוט אינו דובר אף מילה
אנגלית אחת.

01 כדרכו השאיר גם הפעם
סינטרה טיפים שמנים למלצל
רים ולחדרניות של מלון היק
טון, אלא שסינטרה לא הסתפק
בטיפ שהשאיר לאותם ששירק
תו אותו באופן אישי. הוא העת
ניק טיפים גם למלצריות ו ק
חדרניות ששירתו את מאתיים
אורחיו, וכך זכו אנשי השירותים
למענקים כפולים, גם מ־סינטרה
וגם מהאורחים.

! 0כשנפגש סינטרה עב
ראש־הממשלה אמר לו מנחב
בגין כי הוא מעריץ ותיק שלו,
וסיפר לו כי השיר האהוב עליו
ביותר משיריו של סינטרו
הוא איבדתי את לבי בפורטו,
פינו. סינטרה צחק ואמר ל־ראש־הממשלה
כי את השיו
הזה שר ידידו, דין מרטין.

ועכשיו סרס ביחד מסכמי את
שת״ס -שלוש מ -חח* -לים

נכנע!

עוברים עלי ימים קשים.
לפני אקזיה שבוע ישבתי בבית נורמאלי לגמרי
בתל־׳אביב ודיברתי עם חבר שלי על איזה סרט
שאנחנו רוצים לעשות בקשר למצב הלא־כל־כך
נורמאלי של כולנו.

בוקר טוב!
מה נישמע?

חג שמח!
טוב תורה, ואצלך?

זרקנו ישם ׳כל מיני רעיונות משוגעים, ובין השאר
נם חשבנו להראות בסרט שלנו ׳איך מישהו מביים
קטע מצלמה נסתרת על מחבלים שנכנסו לגן־ילדים
או משהו כזה.

אחרי זה אכלנו חומוס. אחרי זוה נסעתי הביתה
לירושלים. אחרי זה מישהו עשה את זה, את ה־
:תיחה עם המחבלים, על באמת.
וזה מה שאני רוצה להגיד: אני לא יכול ככה
ותר .׳אני פשוט לא מסוגל לעמוד בתחרות האיומה
־,זאת עם המציאות האפורה. אני נכנע.

אני מתחיל לתכנן סרט שבו מישהו ערשה מתיחה
על מחבלים, אבל אני לא מספיק לישון על זה
לילה יאחד בשקט, ומ שהו עושה מתיחה על מחבלים
:מציאות.

ובאמת, איך אפשר להתחרות — לסרט שאני
:תחיל לחשוב עליו עוד אין תסריט ואין תקציב
־׳אין שום ׳חבר, ואם גם הכל יהיה ברור שזה יהיה
פרט צנוע מאד. והנה במציאות עושים מתיחה על
:חבלים עם מאות אלפי סטאטיסטים, טנקים,
נגמ״שים, מכשירי־קישר, מכוניות, ערים שלמות ב־
:יקלטים, קצינים, חיילים, שוטרים, מישמר־׳הגבו׳ל,
פצצות תאורה, הליקופטרים, מה לא ו סרט הוליוודי
:תקציב ענקי, במציאות, ע׳ל מתיחה.

אז אני אומר עוד פעם: אני ל׳א יכול ככה
יותר. אני פשוט לא מסוגל לעמוד בתחרות ה אפורה
הזאת עם המציאות האיומה. אני נ׳כנע.

אבל זה
זיזה משהו
:י הנה יש
זרבה יותר

עוד לא הכל. תיכננתי השבוע לכתוב
קטן על זה שהקיבוצים דווקא בסדר,
ולהם הרבה הרוגים במ״בצע הליטאני,
מאשר מיספרם היחסי באוכלוסיה.

סאטירה נוקבת י שטויות. כי עוד טרם הספיק
־,רעיון להתייבש במוחי, וכבר קראתי אותו ב־וידיעות
אחרונות״ ,כתוב ברצינות, מאת הכתב ה גבאי׳
המסביר בצורה סטאטיסטית שאין שחר ל־נ׳לילות
על הקיבוצים שהנה ״( 37.50/נדמה לי)
?:הרוגי מיבצע הליטאני הם קיבוצניקים, לעומת
זחוזם הכולל:באוכלוסייה, שהוא רק 30/0.יוכר וכר.
אז כמו שאמרתי: אני לא יכול ככה יותר.

ולבסוף — פצצת המי׳צרר. לא ידעתי מה לעשות
נם זה, איך לטפל בזה, מה לכתוב על זה. אולי
יכתוב על מיץ רר, המיץ !המובחר? אולי אני לא
ודע מה. אבל לעולם־לעולם• לא הייתי מגיע לכו־זרת
כמו זו שהופיעה ב״הארץ״ ביום שישי:
,מהי פצצת המיצרר? — נשק המעטים מול ה־

נו, די, באמת. אני נכנע.

; טובה!

לבריאות!

דרישת שלום!

להתראות!

כל הילדים
מצדיע׳

אין כמד
מיץ רר
מונחו ומקורו

בו מבה
של מיץ

החידון
השסע
ל אז ר ח

מהי פצצת המיצרר?

נשק המעטים
מול הרבים
__ קטלנות הפצצה בפיזורה הרב

מאיר רהז

מיהו הנורמאלי ומיהו המשוגע?
1 האיש !שבתמונה עומד לו באמצע הארץ
וצועק ״מחבלים ! מהבלים ! בולם להיכנס
למיקלטים!״ .האם הוא משוגע או נורמאלי?
׳חוץ
מזה הוא גם חובש כובע. האם הוא
נורמאלי או משוגע?

התשובה כמהז־פד :
! 10.0

,)1 £..0111 0 .. 1 ! 0 נ< 1מ 01101.0 1ש.ש
סססנא נ 1א 11׳ 1 .א 10נ) 111. 100)01א!1נ נא
0001.01 נ)1ננ?נ זנסנס שסנס אננו ננא
01א א )) 10 אנס — 01?!0שסש ש.ש
נא 10 .אנס סא 1?)0ש 0אנס 1א א
׳!.אססנז אנס 0001.0ש. סא ׳.נ! 10 0
2 האיש שבתמונה לופת את ראשו בשתי
ידיו. מה קרה?
א. פרצה מלחמה. ב .נחתם חוזה שלום.
ג. ילדיו נהרגו לנגד עינוו. ד .הוא לא
רוצה לשמוע את אשתו צורחת. ה .אונסים
את אשתו. ו .גנבו לו את האוטו. ז .העלו
את מס ערך מוסף. ח .הימניות שלו ירדו.
ט. כואב לו הראש. י .מכבי ׳תיל־אביב
אכלה אותה.

התשובה במהופך:
׳ 1 0111.) 0נ ׳ 0 .. 0סנססז

סנ סנ שסס 01
3 האיש שבתמונה הולך אל האופק. באופק
יש עננים. איזה עננים — ענני כבשים?
עגני גשם? ענני מיצרר? האם האיש
הוא טייס־קרב טוב, או אולי הוא טייס
אל־על רע? אם הוא טיינדקדב טוב —

כמה ילדים הוא הרג השבוע? וכמה ילדים
הרגו לנו בשבוע שעבר? אם הוא טייס
אל־על רע — מהי משכורתו וכמה ילדים
יש ילו? ובכלל — האם האיש שבתמונה
ניצח או הפסיד? •

התשובה במהופך :

׳ 0 1 0 1 .0

א 1ססנסשס 0.11.0 110 01 סא 0.1011
10 אנס 11.0 00.0נש 11ש10 .נ
סססש סנסשס 0100 .11.0נס! )10 011נ
סנסשס 1 .11.0נ )0 011 00 אנס י11א0.
)000.ס0נ סשס. זזה נח) .0ש10 )100. 00
)6?! 00א0ש 1.)11 1)1׳ 0)1)).0א )10 0..0
סנס 0..0.?!10 סס אנס סזנסססש ש.א0

הוא מסתכל? ואם כך — האם הוא נורמאלי
או משוגע?

התשובה במהופך :

אנס ג נ .?!5אנס סא 01א ׳ססנ שס אנס
י 0 .0א 100001 01 0 ! .ם נ! ש . 011.ס )11
0101ש. אס ׳ 0׳סזס שס אנס <1נ .?!6אנס ס א
01א א ס סנז אנס י 0״ 0א100001 01 0 1 .
0נ 1ש 0101 01 0.111 .ש.א 0׳ 1׳ !.א ס סנז
א) 0 5 .0 0 0 15.0 100001 01 00.1 0 1 ׳ 0
.א 0.111.0X 6.0 01 01 ( 0 0 ?!1ש. א 0ח
׳ 110ש 0א) 0 ׳ 0ש 0.11111 )00001 01 0 .0
0101 01ש.א 0׳ 0׳ 1 .א 10נ 1אנ ס ׳ 0 .0
1 0 100001 01א 0 )01 01ש.א • 0א
4 הילדים שבתמונה צופים בטלוויזיה. ה אשד,
שבתמונה סורגת. השאלות הן:
א. מי הם בכלל? ב. מה רואים הילדים
בטלוויזיה? ג. מה סורגת האשה ומה היא
חושבת לעצמה? ד. מה מסמלת השמש
העולה ׳באופק? ה. מה מסמלת השמש ה־יורדת
באופק? ו. מה אומרת הסיפרה 4
שעל גב הילד?

התשובה במהופך :
׳ 1 0 .0.0.511ש 0 001 ) 101א 1 0 . 0 ?!0
?! 0 0 5 ?!.1 010 סשס אנס ש 010נ א 0.11
1ש נסס ! 0ל 00.510 ינ ׳ 0 0 0 0 0ז)?!.ש
ס א 0 .) 110 00010ש ס שס ׳ 0י 0נ 1ש
1 .נ 0סנ.?!1ססא 00110 00010 שס שס
׳ 1 0א ) 61נ ס ״ סנססס 0 .0ש ))!נסאש
):00״ 10 x 00ס ס שנ ס א0.נ ׳.<1א00 106
א 01ש . 0 ?!11 0א! ש 01100 01111 ! 0010
ס שאס ׳ 0י 1נ ש 01.01 0110.0 ! .אנ 0.1000
01.01א ׳סננז שס !? 0ש 01.01 0 .א ׳א 0161
. 0 00111.1.0א) 0.11.0 1׳ ס ׳ 0001 ) 0 2
1 0 0 0ש 0. . 11.1שנ נס שא ! 0 00א יא

.איפה עומד האיש שבתמונה ועל מה
6 מיהו האיש המשוגע שבתמונה?

התשובה במהופך :

1 ) 1 0100
.ש 00110
׳ 1100א)1 .
׳1נ 0ש 11

י ! 0א 0ם 10.נ ש 0
) . 0 .ש. א 0 .1 ) 1׳ 01 )1ש 11X0 1 0
ס א 0.1ש. ש 0 0 0 )1 0.1אנס

ש 0101 — 0 . .אנס ש.א 0
7 מיהו הנורמאלי ומיהו המשוגע? האם
האיש הארוך הוא גבוה, או שמא האנשים
הקצרים הם נמוכים?

התשובה במהופך :
׳ . 011.א 0011 1אנס 11.אנ 101נ) 101
10 ?!)0 ) 1.00 אנס ש 10 1.01! ! 0.10נ ש 0נ
1 )1א 0א 1 0 )00 1אנ 0נ 1) 0 ) 1א) 110
אנס 01 . 0110ש 110ש 0אנס ) 010.0 1101
00 סנסס ש 01 0100 0111א אנס 1נ 1א 0
ש.א 0ש 1 . 0ש א 0ס א 0. 1x 10 60.0נ א סנ ס ס
0 000א 111 ) 0 ) 1 1א) 01 10)0א ש )10
1100נ סנ א ס . 0 00ש 1א 0 0שנ 1שנ 0נ6 ?!0.1
0X. . 1 0011 0 )10 0510 .ש א 0 .ססאס
8 ממעל מרחפים מטוסים והאיש שבתמונז
אוטם את אוזניו. מי האיש — טרוריס!
רשע שחבריו חטפו מטוס חף־מפשע? טייו
נפלא שחבריו יצאו להפציץ כפר פושע
והעיקר — מדוע הוא אוטם את האוזניים

התשובה במהופך :
׳:10.0 1.11.0
׳) 00 5111.0א 10א )01 יש0 )1 100 )1 1 )1
א ! אנ ס 1 0 0 .נ א 0סאס סנ א אנס
9 האיש שבתמונה — האם הוא קופ
משימחה או מכדור בתחת? האם הוא נ
מן המערכה או עף מן ההפגזה? הא
הוא אמיץ או פחדן? האם הוא מגל
חושיה או מגלה מוקשים? האם הו:
משלנו או משלהם? האם הוא נפל בקר
או החליק על בננה? מה בוער מאחוריו -
כפר שלו או מעוז מחבלים? האם הו
מחבל נועז או איכר שליו? האם הו
טרוריסט או לוחם? האם הוא טוב או רע
האם הוא יחיה או ימות? האם הוא נוו
מאלי או משוגע?

התשובה במהופך :
? ססשס 06 ?!0 * 00
ססנשס 1001ם 0 006 ז. א 0 ) 011.0
10 האיש שבתמונה הורג זבוב בשימת
האם הוא נורמאלי או משוגע?

התשובה במהופך:
ו !״1X0 01.00011

צבר
חבהו־ת
אביטל בקאהיו

אביטל דלוגוף, ישראלית לשעבר, הנשואה לארט
דלוגוף, בעליו של מועדון הווילג׳ גייט המפורסם
שבגריניץ׳ נילג׳ בניו־יורק, כפי שהצטלמה בקאהיר לפני שנה. אביטל שגדלה בקיבוץ
גבעת־ברנר, היא צלחת חובבת המנציחה את ביקוריה במדינות המרחב במצלמתה.

אש״ף שום דבר מבחינה פוליטית. לא
הצהרות •ולא ראיונות. הילדים — זה
היה הנושא שנראה לי. רציתי לראות מה
קורה איתם, עם הילדים שגדלים בצל
המילחמה מהצד השני.״
כשיצאה לממש את תוכניתה היתד, נורא
נלהבת. תיארה לעצמה שתוכל לתרום
משהו לקירוב הלבבות אם תספר על מה
שקורה שם בתחום השיקום ובנושאים
ההומאניטאריים. האמינה שהשעה כבר
כשרה לכך. אפילו שם, בביירות, כשהיתה
אורחת של אש״ף למרות שידעו את
מוצאה הישראלי, נדמה היה לה שיש ב־

^ ליד שולחנות ערוכים מסבים לארוחה חניכי המוסד
ליתומים שמחזיק ומנהל אש״ף בביירות. מאות
הילדים הגדלים במוסד זה הם יתומי אנשי אש״ף, שנהרגו בפעולות ובמילחמת האזרחים.

נגרית הפ

כרזות תעמולה של אש״ף ודגלי פלסטין
מקשטים את נגריית אש״ף בביירות
המייצרת בעיקר רהיטי ילדים. ההכנסות
מהמכירות מוקדשות ל״מהפכה הפלסטינית״.
ך* מון כוונות טובות היו לאביטל
׳י 1דלוגוף, שעה שתיכננה את מסעה לביירות.
בעבר כבר סיירה בבירות ערב.
הפעם רצתה לבקר בביירות כדי לראות
שם מקרוב את אש״ף בפעולה. לא מהצד
הקרבי, חלילה, אלא מהצד האנושי.
״אני צלמת,״ אומרת אביטל ,״מה ש מעניין
אותי זה לקבל תמיד תמונה מה
נעשה בשטח. לא הלכתי לחפש אצל

1בביירות, הרובע המוסלמי ששימש 0 כמעוזם של אנשי האירגוניס הפלסי
1111X1 #1 1
טיניים בעת מילחמת האזרחים בלבנון, נראה כינס כתל של
חנרבות, אחרי שנהרס כליל בהפגזות הכבדות של לוחמי הפלאג־

גות. האתר הפך לאחד מסימלי הגבנרה של ״המהפכה הפלסטינית״
.הוא אסור, משוס מה, לצילום לתיירים נאביטל צילמה את
האיזור מבעד לחלון הסונית בה סיירה ש ס. בביירות כולה, למרות
מלאכת השיפוץ הקדחתנית, עדיין ניכרים בכל רחוב סימני החורבן.

שיעור

בבית־הספר בית האושר שמנהל אש״ף באחד

מפרברי ביירות. התלמיד הפלסטיני רושם על הלוח

את המישפט :״הפלסטיני הוא לוחם חזק. הוא נאבק כדי למצוא צדק דווקא במילה

״פלסטיני״ מופיעה שגיאה באיות. כמעט כל חומר הלימודים במוסדות החינוך של
אש״ף מבוסס על הקניית הכרה לאומית לתלמידים הפלסטינים הלומדים שם.
בבית־הספר לומדים כ־ 300 ילדים, כולם יתומים שהוריהם נפגעו במילחמות האחרונות.

לבעלה, ארט דלוגוף, הישראלים הם בני
בית.
״כמו כל ישראלית ממוצעת,״ היא מעידה
על עצמה ,״היה גם לי חלום כל השנים
לבקר במדינות־ערב. כישראלית, ש גדלה
פה בארץ בין המילחמות ובתוך
גבולות סגורים, עניין אותי מה נעשה
מהעבר השני של הגבול, בארצות הסובבות
אותנו. האמנתי שיבוא יום ואוכל
לבקר בהן.״
בשנה שעברה טיילה בסוריה, ירדן ומצריים.
השנה, בדרכה לארץ, ביקשה לעבור
גם דרך לבנון. ואם כבר מזדמנים
לביירות, מה פשוט וטבעי יותר מלערוך
גם ביקור אצל אש״ף, ביחוד כשמצויידים
בכמה המלצות של ידידים המכירים את
פעילותה של אביטל לקירוב לבבות בין
יהודים וערבים בארצות־הברית.

בובות כמו
ב״מ שכית״
ך סעתי לשם כאדם פרטי, כאם
/ /לארבעה ילדים וכצלמת, המבקשת
לראות מה הם עושים בתחומי השיקום
והחינוך,״ מספרת אביטל .״רציתי לראות
מה נעשה בשטח ולא היתה לי ברירה אלא
לפנות לאש״ף, מפני שלבד אי-אפשר
להסתובב שם בין הפליטים הפלסטינים
ובייחוד לא אחת כמוני, עם שם ישראלי
מובהק.״
היא באה לביירות. שיכנו אותה במלון
פדראל, מהמהודרים שבמלונות במרכז ה
משחק
באש

ילדי הגן בנן וסד היתומים של אש״ף בביירות משחקים
בשעות־הפנאי שלהם בצעצועי־נשק, גדלים מגיל רך בשיטת
חינוך המחדירה בהם את ההכרה כי יעודם הוא המאבק לשיחרור מולדתם. כבר
מגיל צמיר יודע כל אחד מהם את מקום מוצא מישפחתו בארץ אשר ממנו היא נמלטה.

עיר, שלא נפגע במילחמת האזרחים. שיא
עונת התיירות — והמלון ריק. מלבד החדר
שהועמד לרשותה היו שם עוד שני
חדרים תפוסים. לכבודה הדליקו את המים
החמים במלון.
״למחרת בואי לביירות צלצלתי למיש־רד
אש״ף,״ מספרת אביטל .״הצגתי את
עצמי בשמי, כצלמת שבאה מניו־יורק,
שרוצה לבקר ולצלם כל מה שקשור למוסדות
השיקום והילדים של אש״ף. הפנו
אותי לסברי ג׳ריס, שכנראה הבין מייד

צעירה פלסטינית
1 1 ^ 111^ 111 מחזיקה בידיה תינוק
בבית־היתומים של אש״ף. במוסד עובדות
בהתנדבות צעירות רבות שכל אחת
מהמטפלות מאמצת לעצמה כשמונה ילדים.
ידה מה שהיא מכנה ״חומר־נפץ״ :משהו
העשוי לספר על אנשי אש״ף כבני־אדם.
ואז התרחשו לפתע הטבח באוטובוס בב־ביש־החוף
והפלישה ללבנון וכאילו עיר־בבו
לה את כל הצבעים בתמונה היפה
שרצתה לצייר. היא חשה שכל הדברים
האלה כאילו מכוונים נגדה באופן אישי
ורצתה לצעוק: למה עשיתם לי את זה?!
היא נותרה עם התמונות והחוויות של
הביקור ועתה׳ כשהפצעים החדשים נפערו
מעל הצלקות הישנות, לא־כל־כך נוח לה
לדבר על כך ולהשמיע את מה שרצתה
בעצם להגיד.
למרות שהיא אזרחית אמריקאית קצת
יותר מעשרים שנה, חשה עדיין אביטל
דלוגוף את עצמה כישראלית. סוף־סוף
היא צברית, שגדלה והתחנכה בגיבעת״
ברנר. כל מישפחתה בארץ. אביה, מרצה
נודע לתנ״ך, מתגורר בקיבוץ נצר־סירני.
והיא עצמה, למרות שגלתה לניו־יורק,
מבקרת תכופות בארץ ושומרת על קשר
אמיץ. העברית שבפיה שוטפת, ובמועדון
הווילג׳ גייט המפורסם בניו־יורק, השייך

שלושה נכים של אש״ף המאושפזים 13215678 בבית־החוליס של אש״ף בביירות.
האחד מהם נפצע מידי הירדנים, השני מידי אנשי הפלאנגות בעת מילחמת האזרחים
והשלישי בהפצצה ישראלית. לטענתם, אף אחד מהם לא היה לוחם באירגוניס הפלסטיניים,

לפי שמי שאני ישראלית. הוא הזמין אותי
לבוא למישרדו.
״לקחתי מונית ונסעתי לפי הכתובת ש נתן
לי. זהו אחד המישרדים של אש״ף,
המפוזרים בבניינים שונים בביירות. הוא,
סברי ג׳ריס, ממונה על המחלקה הישראלית.
״המישרד
נמצא בבית ישן ומקולף טייח,
מרוהט בפשטות. אבל סברי עצמו קיבל
אותי שם כשהוא לבוש בהידור. כשהתחלנו
לשוחח הוא עבר מייד לשוחח איתי
בעברית. סיפרתי לו שהייתי ידידה של
המשורר ראשד חוסיין, שהיה גם ידידו,
והוא התרגש מזה. סיפר לי על עבודתו.
הוא עובר על העיתונות העברית המגיעה
למישרדו, וצופה בטלוויזיה הישרא לית.
הוא ממונה על כל החומר שמגיע
אליהם מהארץ.
״בינתיים נוצר מצב מוזר: שנינו עמדנו
ודיברנו עברית שוטפת באמצע מישרד
אש״ף בביירות. התחילו להסתובב מסביבנו
אנשים וסברי חזר לדבר אנגלית.
הרגשתי שהוא עשה זאת לא משום שחרה
לו להשתמש בשפה, אלא בגללי, כדי ש לא
אקלע לאי־נעימות.
״ביקשתי ממנו שיערכו לי סיור במוסדות
אש״ף הלא־צבאיים, וקבענו שהסיור
ייערך למחרת. ואומנם למחרת בא אלי
למלון אחד בשם עמאר, שאמר לי שהוא
מעכו. הוא הפך למלווה שלי. קודם כל
הוא לקח אותי למישרד של מחמוד לבא־די,
שם שוכנת מעין מישטרה עצמאית
של אש״ף. שם גם מחלקים רישיונות
להסתובב במחנות ובמיתקנים שלהם. פגש תי
שם את מחמוד לבאדי, מנהל מישרד
ההסברה של אש״ף. הוא היה רשמי ונוקשה
ולא הירבה בדיבורים. ביקש שאמלא
טפסים וארשום בהם את הפרטים שלי.
ציינתי שם שנולדתי בארץ.
״כשהיו בידי הרישיונות החלתי בסיור.
(המשך בעמוד )42

החידו שהאח רון בסטר או :
וח 3 *6ץ 3ן ץ 0־ז 5 6 3רח 3ח 0 9׳!ק *0ג/ \ 1

א -220

/־/61ו60 86) 61־5161
6 06014 /ק 60 005561-16 ! 0־5161
־ 601461ק 5ץ 0א 2־ו6ץ 10ק 01־^6001
חסו 1סח 1נ 1חזס - 220X1 0ק )0וח 516ץ5

החידוש המהפכני
הבלעדי של שרפ

55ק€( 6
בעזרת שיטת ה־55ק ,4מסוגלת
המערכת לדלג מקטע מוסיקלי
אחד למשזהו ולבצע אוטומטית׳
את הפשלות הבאזח, על גבי הסרט:
)1לדלג אל הקטע המוסיקלי הבא
ולעצור לפניו.
)2לדלג אל הקטע הבא ולנגנו.
)3לחזור אל תחילת הקטע
ולעצור לפניו.
<4לחזור אל תחילת הקטע המוסיקלי
ולשו שוב ושוב.
למערכת מצורפת קסטה, המסבירה
את עקרונות שיטח ה>$$-ז£
ומדגימה אח נפלאותיה.

טייפ 1ב 1אינסוף חידושים

פטיפון -המתקדם ביותר

יצירה של ענק

שים לב להטענה הקדמית.
כמנה תמצא רק במערכות יקרות.
הטענה זו מאפשרת לבחון בקלות
את מצב הסרט. ושוב לא תסתכן
בהטענת קסטה הפוכה!.
מכוון לוח סגולי ומנגנון מושלם
מבטיחים מגע חלק בין הסרט לבין

,50-220 מצויירת בפטפון משוכלל
המופעל על־ידי מנוע אינדוקטיבי
בעל 4קטבים.
הפטפון המצויד בראש מגנטי 4ו\/
ובזרוע המתואמת באיזון סטאטי
יפיק מתקליטיך צלילים נפלאים
בנאמנות מירבית .־־
מובן כי תוכל להאזין לצלילים אלה. ולהקליטם להנאת ידידיך
בעת ובעונה
אחת.

50 220 היא יצירה מושלמת
יצירת ענק ששמ 1הולך לפניו בעולם
שרפ ־ ענק האלקטרוניקה מיפן.
את המערכת של שרפ, ת 1כל לראות
לשמוע ולקנות בשקים, במשכיר המרכזי.
בכליב! שלום, במשכיר לצרכן, בש״א ל.
ובחנויות מובחרות למכשירי חשמל

המנגנון.

ועתה, לחץ על כפתור המפלט(*)6(60
וחחוש מייד בהבדל.
הדלת נפתחת לאט ובעדינות.
והפתיחה המזעזעת והמזיקה נעלמה!.
־קסטה מצוייר במנגנון
ידראולי !

המכירה גם לעולים חדשים

שרפ. ענ ק ה אלק טרוניק ה 19*0
בואן: אסמגובע־מ ירושלים טלפון 533817 :־ 02 הפצה: סלון טוקיו, אלנבי 53ח־א. טל 203770 .־ 03 הפצהביים: אור. יבוא זהפצה, דרך בית לחם .60 טל 02-719447

ה עו ל ם

הז ה

2120

אורי בן־אר׳
הוא נץ
אן־ אין

מתכוון
״לכי שעה׳
ל חזו ר

וות־אדוו יבואר מ ן /עם ארוך גונן ורב־ארוף בו־רב במירחמת •וסיחכיפזו׳ם

פטריוט
\ ץ עלה לישראל, ואז תמתח ביקו*
/ /י רת!״ צעק הקונסול הישראלי בניו-
יורק לעבר עסקו יהודי מקומי חשוב, שהעז
להטיל ספק בתבונת צעדיה של ממשלת
בגין.
איש מן הנוכחים לא נדהם. הם התרגלו
זה מכבר לסיגנונו הבוטה של הקונסול,
וסלחו לו. כי אורי בן־ארי, תת־אלוף
(מיל ).וראש־המטה של פיקוד הדרום ב־מילחמת
יום־הכיפורים, ידוע כלאומן קיצוני,
כנץ וכמטיף לציונות אכזרית.
השבוע נדהמו יהודי ניו־יורק בכל זאת.
נודע להם כי בן־ארי עומד לסיים את
תפקידו — ולהישאר בארצות־הברית.

ה סו כרהמר

ף* ן־ אלי הוא אדם הרגיל להדהים
-מדי פעם את הציבור.
במילחמת־סיני היה בן־ארי (אז באנר)
מעורב בפרשה אפלה של גניבת שקי־סוכר
מעזה הכבושה. המוסר של 1956 לא היה
דומה למוסר של . 1978 בתקופת בן־גוריון
לא היה עולה על הדעת שניתן לטשטש
מעשה־ביזה של אלוף, או של אלוף-
מישנה. דויד בן־גוריון נחרד, והסיק מסקנה
קיצונית: אל״מ בן־ארי, אז אחד
המפקדים הבכירים הידועים והמבטיחים
ביותר בצה״ל, סולק מן הצבא.
בן־ארי, שנולד בגרמניה ב־ , 1925 הגיע
ארצה בעליית־הנוער, היה בקיבוצים עין־
גב ומעגן־מיכאל, שירת בפלמ״ח, היה
מג״ד במילחמת־העצמאות, הגיע לדרגת
אלוף־מישנה כבר ב* .1953 ערב סילוקו
הגיע לתפקיד מפקד גייסות השיריון.
במשך זמן רב אחרי הפרשה שהכתימה
את שמו נעלם מעיני הציבור. אך במיל-
חמת ששת־הימים כבר לא היה דויד ב ך
גוריון שר־הביטחון. לבן־ארי ניתן לפקד
על חטיבת־שיריון בחזית המרכז. במילח־מת
יום־הכיפורים היה ראש המטה ב־חזית־הדרום.
אחרי
המילחמה החליט יגאל אלון, מפק דו
של בן־ארי בתקופת הפלמ״ח, לשקם
את פקודו. יגאל, שהיה אז שר־החוץ, מינה
את בן־ארי לתפקיד הקונסול הכללי
של ישראל בניו־יורק — אחד התפקידים
המבוקשים ביותר בשירות־החוץ. היה זה
מינוי פוליטי מובהק.
בכרך האמריקאי הפך בן־ארי שם־דבר.
אל היהודים המקומיים התנהג כמושל־צבאי,
הנותן פקודות לאוכלוסיה כבושה.

הוא הטיף מוסר ליהודים שלא תמכו בקו
הממשלה תמיכה עיוורת, הפיץ דיעות
ניציות קיצוניות והשתיק את היונים שבקרב
יהודי העיר.
אחרי הבחירות של מאי 1977 עשה יגאל
אלון טובה אחרונה לידידו. חצי שנה לפני
תום תקופת־כהונתו של בן־ארי, האריך
לו, בצורה בלתי־רגילה, את תקופת־הכהונה
בשנה נוספת.
השר החדש, שנכנס לתפקידו כעבור

ב אר ץ
ויורק כמה ימים, מצא את עצמו מול עובדה
מוגמרת. צמרת מישרד־החוץ רתחה, אך
שתקה. בן־ארי נשאר.

פתחלש חי תו ת
ך לפני זמן־מה החלו מגיעות אל
הנהלת מישרד־החוץ שמועות סתומות.
הן אמרו כי בן־ארי אינו מתכונן

כלל לחזור ארצה בתום תקופת־כהונתו,
אלא להשתקע ״לזמן מה״ ,כדבריו, באר-
צות־הברית. על פי השמועה התכוונה אש תו,
מלכה, לרכוש גלרייה לאמנות בניו־יורק,
ואילו הוא עצמו עמד לקבל עבודה
כדאית מאד כמתרים למיפעל איתרי, בעל
ישיבת־התפוצות.
מנכ״ל המישרד, אפריים (״אפי״) עב־רון,
רתח מזעם .״בן־ארי לא היה מקבל
(המשך בעמוד )28

ן — פטריוט סיו־יור ק

דיאודורנט
לא שוז
ב 4 -ני חו חו ת
כוב שים:
^\וז 0 8ק _,5ו*מ _0ו=ו

(המשך מעמוד )27
יורק כקונסול של ישראל,״ אמר לאנשי
המשרד .״אחרת - ,מי היה מכיר אותו
ביכלל?״
מישרד־החוץ רגיש לפרשה זו, מאז
פרשת השגריר הישראלי בדנמארק משה
לשם, שאשתו פתחה מכון־ליופי. כש־פשטו
השמועות כיימישפחת לשם מתכוונת
להישאר בקופנהאגן בתום תקופת־הכהונה
של הבעל, גרם הדבר לסערה-
רבתי בארץ * .אך פתיחת מכון־היופי היא
עניין הרבה יותר קטן מפרשת בן־ארי.
עברון החליט שלא להמתין לעובדות
מוגמרות. הוא הורה ליועץ המישפטי של
המישרד, מאיר רוזן, לשגר מיכתב חריף
לבן־ארי ולהעמידו (״לאור השמועות״) על
מצבו החוקי. התקשי״ר קובע כי אסור
לדיפלומט ישראלי להשתקע בארץ שבה
הוא מכהן, ולהתפרנס בה, במשך השנ תיים
הראשונות אחרי גמר תקופת כהונתו.
זוהי ערובה מינימלית נגד שחיתות
וניצול לרעה של התפקיד.
על ביצוע תקנה זו ממונה ועדה מייו־חדת,
בהשתתפות שופט.

במדינה
העם

יציאה דמוגר״יס
פסח ונשל״ה עומד
בדדו כסימן השלב
החדש בקשר בן
3000 השכים בין
ישראל ומצריים
״האם טוען מנחם ׳בגין שהיהודים בנו
את הפיראמידותי״ שאל עיתונאי מיצרי
בסקרנות אמיתית את עמיתו הישראלי,
כאשר ליווה. אותו ;בביקור אצל מיבינ׳י-

׳בפרך !ובריחתם ׳למידבר, בהנהגת גבר בעל
עבר מעורפל, שגדל כנסיך מצרי בחצר
פרעה.
חשוב כי סיפור זה שבה א!ת דמיונם
של היהודים במשך 100 הודות !ווותר,
ובי ליד שולחן הסדר הוא נחרת בציפורן-
ברזל בדמיונו של כל י׳לד וילדה.
והנה, בשנת תשל״ח, רצה הגורל כי
היחסים בין ישראל ומצריים ישוב יאפילו
על כל נושא אחד בתודעת שני והעמים.
י ״אחרוך׳ין לפר^נים׳ /כאשר כבשו
כוחות צה״ל שטח מצרי מימערב לתעלת־סואץ,
הם קראו לו בשם היתנ״כי ״גושן״.
כאשר ביקרו הישראלים בקאהייר וראו את
פסל־הענק של דעימסס בכיכר המרכזיות ואת
דעמסס החנוט ;במוזיאון, נזכרו!בשם ר׳עמ־

3 0 3ד 3ן
ף* תשובתו כיקש בו־ארי להתראות
•יי עם היועץ המישפטי בעת ביקורו של
ראש־הממשלה ושר־החוץ בוושינגטון. ואמנם,
בן־ארי פגש את רוזן, אך לא דיבר
•איתו כלל על הנושא הכאוב.
תחת זאת קיבל עברון, כעבור כמה
ימים, הודעה מראש־לישכתו של מנחם
בגין, יחיאל קדישאי. הלה סיפר כי אורי
בן־ארי שיגר מיכתב לראש־הממשלה, ובו
ביקש את בגין להתערב כדי לן זתיר לו
להישאר בארצות־הברית. קדישאי שאל
מה לעשות.
עברון נתן לו את התשובה המתבקשת :
בן־ארי אינו פקיד מישרד ראש־הממשלה,
אלא פקיד מישרד־החוץ. על ראש־המפד
שלה להעביר את העניין לטיפול השר וה־מנכ״ל
של מישרד זה.
כשדלפו ידיעות ראשונות לעיתונות,
הכחיש בן־ארי את עניין הגלרייה של
אשתו ואת התפקיד המוצע במוסד איתרי.
הוא טען שהוא רוצה להישאר בניו־יורק
בגלל החינוך של ילדיו. בן־ארי הוא אב
לחמישה. לא ברור מדוע צריך פטריוט
כמוהו לגזול חינוך ישראלי מילדיו.
כך עומד העניין כרגע. בן־ארי הקונסול
הלאומני, רוצה להישאר בגולה ה־דווייה,
ואילו בפהילה הציונית המקומית,

פסל רעמסס ככיכר רעמסס כקאהיר *
האס ישחרר בגין את הפיראמידות?
הענק המשולשים: בגיזה, הפרבר הקאהירי
בשולי המידבר, ממערב לעיר,
,זו״י רק בדיחה,״ ד,רג,ע אות!ו ה,שראל.,
״התנ״ך: אומר שהע״ב׳רים, בנ1ו את ערי-
הספר פיתום ורעמסס, יאך לא הוזכרה שם
אף פיראמידה אחת; .בגץ לא י׳שלח את
צה״׳ל לשחרר את גח,ה ״
חילופי־דברים היתוליים אלה מסמלים את

סם המוזכר בתנ״ך. אסוציאציות היסטוריות
מופיעות על כל צעד ושעל כאשר נוצר
מחחש המגע הבלתי־אמצעי ביז שני ״־
עמים.
אמנם, בתודעה המצרית לא השאירה
יציאת־מצריים כל רישום. עד כה לא נמ-
צ;אה הוכחה כלשהי לסיפור התנ״כי, אם
כי יתכן בהחלט ששבט נודד מאסיה גת*
קבל בתקופה כלשהי במצריים והסתלק
משם כעבור זמן. אך בתודעה העיברית
עיצבה פרשה זו ׳את הנפש הלאומית, אולי
יותר מכל פרישה אחרת.
הנשיא אנוואר ׳אל־סאדאת, שנקרא לא
פעם ״אחרון הפרעונים״ ,הודיע כי ישראל
קיימת כחלק בלתי־נפרד מן המציאות ב מרחב.
ישראל, מצידה, לא פיקיפקיה, מעולם
בקיומה של מצריים. אך בפסח ׳תשל״ח
היה קיים בפעם הראשונה סיכוי ממשי לכך
שהיחסים יבין שני העמים יחרגו מהכרה
הדדית זו, יגיעו לידידות שהצטיירה בסיפור
המופלא של יוסף בן־יעקב, הנער
בעל כתונת־הפסים.

מדיניות
א־ר דרמות
בנין אמר בטעות
את חא׳מת, וריין
נזעק רעזרתו כדי
לתקן את המעוות

מ הו מ חיר ה שלום?
מ הו מ חי ר
ה קונ צנזו סהל או מי י

שלום ב ״
עיתון לר ח

יגל ה לך מהמתרחש
באמתמא חו רי הקל עי ם
ל שלום.
החל מחודש מאי בכל ׳הקיוסקים.

קונסול כן־ארי
האס תפתח האשה גלריה?
ובקרב שליחי״העליה, גורם הדבר לשע רורייה
רבתי. איך אפשר להטיף לעליה
לישראל כאשר שליח ישראלי בכיר נש אר
בארצות־הברית אחרי סיום תפקידו
— מה גם כשזהו שליח הידוע בדיעותיו
הציוניות הקיצוניות ז
* השמועות לא התאמתו. השגריר
לשס ואשתו חזרו לארץ, אחרי תום תקר
פת־הכהונה.

המצב המייוחד, שבו חוגג עם־ישראל את
חג־הפסח בתשל״ח.
המיתוס העתיק כיותר. היחסים
בין ישראל ומצריים הטילו את אורם וצילם
על המיתוס העתיק ביותר של העם
היהודי — זה העומד במרכז חג־הפסח.
אין חשיבות לשאלה אם אמנם יש אמת
היסטוריית בסיפור על ואודות ייוסף, הנער
העברי שהפך שר-סכלכלה הכל־יכויל של
פריעה, או על אודות העבדתם של העיבדים

מדוע הוציא מנחם בגין את משה דיין
ממחסן הגרוטאות ומינה אותו כשר־החוץ
שלו?
כאשר אירע הדבר, היתה אחת התשובות
בגין זקוק לדיין. בגין אינו יודע
לשקר, אך הוא יודע שגילוי דיעותיו בזי רה
הבינלאומית עלול לגרום לאסון. על
כן הוא זקוק לאדם היודע לרמות, לשקר,
לכזב. הוא בחר בגדול הרמאים הפוליטיים
המצויים בישראל.
השבוע הוכיחה תיאוריה זו את עצמה.
מטרה להפצצה. לפני שבועות אחדים
שגו מנחם בגין ונושא־כליו, חיים
לנדאו, מישגה המור. הם גילו את האמת.
* הבניין משמאל: תחנת־הרכבת הגדולה.
** במאמר ״המיקצוע: רמאי״ ,שפורסם
במדור הנדון (העולם הזה ,2074ב־ 1ביוני
.)1977
ה עו ל ם

הזה

2120

כאשר דובר על החלטת מועצת־ד,ביטחון
,242 הם הבהירו כי לדעתם איו החלטה זו
חלה על ״יהודה ושומוך ורצועת־עזה.
ההחלטה אומרת (בגירסה האנגלית, להב דיל
מן הגירסה הצרפתית) כי על ישראל
לסגת ״משטחים כבושים״ .משמע: לא
מכל השטחים הכבושים. ואם לא מכל השטחים
הכבושים, הרי בוודאי שלא מן
השטחים הכבושים שממשלת בגין מתכוונת
להחזיק בהם לצמיתות.
פירוש זה עורר סערה בינלאומית. עד
כה דיברה ממשלת בגין בשפה חלקה, ולא
היה ליריביה במה להיאחז. בגין היה מוכן
״לדבר על הכל״ .הכל ידעו שהוא מתכוון
להחזיק בגדה וברצועה לצמיתות, אך
לא היתד, לכך אסמכתא סופית.
הפירוש החדש של 242 סיפק את האסמכתא.
ליריבי המדיניות של בגין היתה,
סוף־סוף, מטרה ברורה להפצצה. הפגזים
הפוליטיים נחתו עליה.
נוסח חללן לק. בצר לו, נזכר מנחם
בגין במשה דיין. אחרי ככלות הכל, הוא
מינה את דיין בדיוק למען מצב שכזה.
דיין פעל כאיש־מיקצוע. מבלי להסס,
גיבב בו במקום נוסח חלקלק, גדוש חצאי-
אמיתות, שבא להחזיר את המצב לקדמותו.
אין
ממשלת ישראל טוענת כי 242 אי נה
חלה על החזית הירדנית, הודיע דיין,
בהסכמת בגין. בוודאי שלא. אבל אין
פירוש הדבר שישראל צריכה לסגת משטחים
ב״יהודה ושומרון״ ועזה. בוודאי שלא.
ישראל יכולה לסגת שם ממשהו, אבל לא
משטחים. ממה? מצורות־שילטון מסויי-
מות. למשל, מן המימשל הצבאי. במקומו
תבוא האוטונומיה המהוללת של מנחם בגין.
בכך תתממש 242 בשטחים אלה.
בקיצור 242 :חלה על הגדה והרצועה,
אבל ממשלת ישראל אינה מתכוונת לסגת
אף ממילימטר אחד בשטחים אלה. מלא־כת־מחשבת
של רמייה תעמולתית.
התחבטויות. במשך עשר שנים הצליח
משה דיין לבלבל את מוחו של העולם
בניסוחים מסוג זה. השאלה היא אם
בתקופת בגין, אל־סאדאת וקארטר, עדיין
מצליחות התחכמויות מסוג זה.
התגובות הראשונות העידו כי התשובה
על כך היא, ,כנראה, שלילית.

צה־ל
סימני השאולה
תקופת בהונתו שז
מוטה גור תישאר
שנוייה במחלוקת
כהונתו שלהרמטכ״ל העשירי של
צה״ל, שנסתיימה השבוע, עמדה בסימן-
שאלה הן בראשיתה והן בסופה.
כאשר התפוטר -דויד (״דדו״) אלעזר,
בעיקבות מילחמת יום־הכיפורים ודו״ח
הכל שדרושה אישיות
אגרנט,הסכימו
מייוחדת כדי לשקם את צה״ל, הן מבחינת
הצורך להפיח בו רוח חדשה, הן מבחינת
השינויים המיבניים שנדרשו על־פי
לקחי המילחמה, הן מבחינת גיבושה של
דוקטרינה צבאית חדשה. בין המועמדים
בלטו שניים: ישראל (״טליק״) טל ואריאל
(אריק״) שרון.
אולם הבחירה היתה שיגרתית. מרדכי
(״מוטה״) גור, שהיה המועמד הטבעי לכהונה
אילו התנהל הכל כשורה ועל מי־מנוחות,
נבחר מפני שההנהגה המדינית
לא היתד, מוכנה להכניס לצה״ל חומר־נפץ
אנושי.
התלוצץ אז האזרח עזר וייצמן, בלשונו
העוקצנית :״כדי לעשות קאריירה במיש־טר
החדש דרושה רק תכונה אחת: זה
ששתית ויסקי בוושינגטון בזמן המילח־מה.״
הוא התכוון לרמוז על ראש־הממשלה
החדש, השגריר־לשעבר בוושינגטון יצחק
רבין, ועל הרמטכ״ל החדש, מוטה גור,
ד,ניספח הצבאי לשעבר בבירה האמריק אית.
מידחמת
הגנרלים. אם ריחף סימן-
שאלה על דרך מינויו של מוטה, הוא לא
הוסר במהלך כהונתו.
מוטה ניהל את צה״ל, ניצח על התעצ מותו
מבחינת הנשק, ריפא את הפצעים
החמורים של ״מילחמת הגנרלים״ .הוא
החזיר את צד,״ל אל המנוחה והשלווה,
יישם כמה מן הלקחים של יום־הכיפורים.
אך שום מהפכה גדולה לא חלה בצה״ל.
השינוי הדראסטי ביותר שהתבקש מן
המילחמה — כינון מיפקדה חדשה של כו־חות־היבשה,
נתקל בהתנגדות בעלי־השיג־רה
ולא בוצע, למרות הכנת הפרוייקטים
ה עו ל ם

הזה

2120

אזרח מוטה גור ביום הראשון אחרי שיחרורו מהצבא
האט תהלל אותו ההיסטוריה?
לכך. המוראל והמנהיגות לא הרקיעו שחקים.
כמה מן הליקויים החמורים ביותר
בתחום המישמעת הוסיפו לבלוט לעין.
ובעיקר: לא חלה שום תזוזה מחשבתית.
בתום תקופת כהונתו של מוטה, כמו ביום
כניסתו לתפקיד, נשארה ההנהגה הצבאית
חסרת הגדרה ברורה של מטרות השלום
והמילחמה, ובמילא גם משוללת דוקטרינה
צבאית ברורה, שעל־פיד, ניתן לבנות את
הכוחות מחדש.
סיום חמור. אך תקופת־כהונתו של
הרמטכ״ל העשירי של צה״ל תיבחן על-
ידי ההיסטוריונים בעיקר על־פי המאורע
הגדול שחל לקראת סיומה: מילחמת הליטאני.
.הרמטכ״ל
הראשון, יעקוב דורי (ולמעשה
גם השני, ייגאל ידין, שמילא את
מקומו) ניצחו על מילחמת־העצמאות. ה־רמטכ״ל
הרביעי, משה דיין, ניהל את
מילחמת־סיני. הרמטכ״ל השישי, יצחק
רבין, עמד בראש צר,״ל במילחמת ששת־הימים,
וחיים בר־לב פיקד על מילחמת־ההתשה
שבאה בעיקבותיה. מוטה גור ערך
את מילחמת־הליטאני, ועל פיה ייבחן.
מבחינה מחשבתית, היתה זאת מילחמה
איסטראטגית,
חסרת־תכלית. מבחינה
היתה מילחמה מאולתרת, ללא תוכנית
ברורה, ותוך ביטול תוכניות מוכנות-
מראש. מבחינת הביצוע, היתד, מילחמה
ברוטאלית מאין כמוה, שעוררה סלידה
וזעם ברחבי העולם, ועל־ידי כך פגעה
במטרה הפוליטית של המיבצע.
ובעיקר: מבחינה מוסרית היתה זאת
מילחמה, שפגעה באשיות צד,״ל בצורה
שתוצאותיה עוד יורגשו בעתיד.
ידיעות על לקיחת שלל
צר,״ל. אולם
ומעשי־שוד
לרמטכ״ל לא היה הכוח לסיים את תקו-
פודכהונתו במעשד,־טיהור גדול.

משום כך ריחף סימן־שאלה גדול עוד
יותר על הסוף, מאשר על ההתחלה.
לזכור ודא לשכוח. הרמטכ״ל ד,11-,
רפאל (״רפול״) איתן, נודע כחייל קשוח
— הן במובן החיובי, הן במובן השלילי
של המושג.
הטלוויזיה הישראלית הציגה אותו, ביום
כניסתו לתפקיד, בסיפור מזעזע —
כאילו היתד, זאת מחמאה. כדי לתאר את
אופיו של הרמטכ״ל החדש סופר כי נתן
פעם סטירת־לחי לרועה ערבי, על לא
עוול בכפו, מפני שחשב כי הוא עלול
׳לעלות עם צאנו על אדמה יהודית. לאחר
מכן הנחית עליו סטירה שניה ,״כדי שיזכור.״

האזהרה
שהו^ממשח
רמת אימץ ירודה
וחוסר מושמעת בבית״הספר
לשיריון גרמו לתאונות
קטלניות בדרום לבנון
דמותו של בית־הספר לשיריון
קובעת את כמות הטנקים של צה״ל שיבערו
במילחמה הבאה. מחיר המחדלים ש נתגלו
בו ישולם בחייהם של לוחמי שיר־יון,
שהיעדר הכשרה מתאימה יותיר אותם
חשופים ופגיעים בצריח.״
דברי אזהרה אלה, שהתפרסמו לפני כשנה
בהעולס הזה 2071 התממשו לאחרונה
בלבנון. שישה חיילי צד,״ל נהרגו
בשתי תאונות דרכים קטלניות, האחת
של זחל״ם והשניה של נגמ״ש. תחת ה כותרת
״דפוקים בצריח״ נחשפו אז מחדלים
חמורים בפעולות בית־הספר לשיר־

יון.

קצינים רבים, בהם קצינים בכירים, הוז כרו
באותה כתבה, אם כי לא בשמותיהם.
אחד מהם, אלוף־מישנה (מיל ).יעקוב
(״ספר״) הדר, שהיה מפקד בית־הספר
לשיריון בעת שהתרחשו בו המחדלים,

הוא כיום מזכיר עיריית תל־אביב. קצינים
אחרים, שהיו אחראים למחדלים בבסיס
ההדרכה, קודמו בינתיים ועלו בדרגה.
שום גוף צד,״לי מוסמך לא חקר את
העובדות שנזכרו בכתבה והמצב נשאר
גרוע כשהיה. המחדלים נגעו, בין השאר,
לרמת ההדרכה בביוז־הספר לשיריון, לרמתם
האישית של מדריכיו, שהיתה ירודה,
לרמת השיעורים התיאורטיים והמעשיים
וכן לרמת המישמעת.
לכל אלה השלכות ישירות על מה ש אירע
בלבנון.
הסמבה ללא הכשרה. עיקר גייסו-
תיו של צה״ל נעים כיום על נגמ״שים
(נושאי גייסות משוריינים) וזחל״מים. כל
הנהגים, הלוחמים, והמפקדים של כלי-
רכב משוריינים אלה מקבלים את הכשרתם
המיקצועית באחד ממדורי בית־הספר
לשיריון. מדור זה, שבו אירעו מרבית המחדלים
שפורסמו בכתבה מלפני שנה,
אמור ללמד את הנהגים לנהוג בכל סוגי
השטח וכן להחדיר בהם ידע טכני בסיסי,
ובעיקר — תודעה של זהירות בתיפעול
הכלים. גם מפקדי הכלים ולוחמיהם עוברים
הכשרה דומה, לומדים את כללי הזהירות
הקפדניים ואת הוראות התיפעול.
בסוף הקורם הם אמורים להיבחן ולקבל
הסמכה בהתאם לידיעותיהם ושליטתם בחומר.
אך היו מפקדים ונהגים של
נגמ״שים וזחל״מים שהוסמכו מבלי ש קיבלו
הכשרה נאותה. שניים מאותם אלי
פים שעברו אימון לקוי בבית־הספר ל־שיריון
נהרגו בפעולת לבנון. יחד עימם
קיפחו את חייהם עוד ארבעה מחבריהם.
ארבעה נוספים נפצעו קשה.
כלי־התיקשורת שדיווחו על שתי הת אונות
הקטלניות בדרום הלבנון מסרו, כי
בשתיהן נהגו חיילים ללא רשיון נהיגה.
בכך הדגישו, כביכול, שהיתר, זו הפרת
מישמעת גרידא. אלא שאין זו האמת.
בזחל״ם שהתהפך ביום השלישי שעבר
נהג המפקד ולא נהגו המורשה. אלא שגם
אותו מפקד אמור היה לקבל אימון בנהיגה
בבית־הספר לשיריון. הלוחמים באותו
זחל״ם לא חבשו קסדות מגן. אילו היו
מדריכיהם בבית־הספר לשיריון מקפידים
על ביצוע הוראות הבטיחות, יתכן שה חיילים
היו חובשים קסדות וניצלים ממוות.
אלא שבבית־הספר לשיריון היו
הפרות המישמעת בנושאי בטיחות רבות
וחמורות ולא זכו לתשומת־לב מצד הפיקוד.
המישמעת בבית־הספר התמקדה
בנקיון המגורים, ובהופעתם החיצונית של
החיילים והמדריכים. גם התהפכותו של
הנגמ״ש בכביש מטולה—תל-חי, בעיצומם
של הקרבות בדרום הלבנון, לפני כחודש,
היא תוצאה של אי-ידיעת טכניקת
הנהיגה בכלי.
עיקר הקושי בנהיגת רכב זחלילי הוא
בנהיגה על כביש. בעיקר מתבטא הדבר
בנגמ״ש, שבו לא קיים הגה אלא שני
מוטות היגוי מכניים. בנסיעה על כביש
כל משיכה שלא לצורך באחת מידיות
ההיגוי עלולה להביא לאיבוד השליטה
בכלי. בעיקר כאשר הנהג לא עבר אימון
מספיק בנהיגה כזו.
והיסטוריה גלגול המגילה
חדתמי מגימד־העצמאות
חתמו למעשה ע?
מגילה ריקה
שלושים ושבעה איש, חברי מועצת־המדינה
הזמנית של מדינת־ישראל חתומים
על מגילת־ד,עצמאות של המדינה, המהווה
את המיסמך הרשמי להקמתה של
מדינת־ישראל. אולם רק עשרים וחמישה
מהם חתמו על מגילת־הקלף בעת טכס
הכרזת המדינה, שנערך ב־ 14 במאי 1948
במעמד חגיגי בבנין מוזיאון תל-אביב הישן,
שבשדרות רוטשילד בתל־אביב.
שנים־עשר הנותרים, שני שרים במיני
הלת־העם ועשרה חברי מועצה נוספים,
לא יכלו להגיע אל הטכס, משום ששהו
אותה שעה בירושלים הנצורה, או בחו״ל.
אבל גם אלה שחתמו על המגילה בסוף
טכס ההכרזה, חתמו למעשה על מגילת
קלף ריקה, שמעליה לא נכתב דבר.
את הטיוטה הראשונה של הכרזת העצמאות
ניסח שלושה שבועות קודם לכן
המשפטן צבי ברנזון (שהפך לימים שופט
בית־המשפט העליון) .אחר כך טרחו על
ניסוחה מחדש שלושה עורכי־דין. שישה
ימים לפני המועד שנקבע להקמת מדינת־
(המשך בעמוד )32

היו ב עו ד שנ ה

חדר ילדים

עם חייוחסכוו גפבא

עדיין לאחשבתם על שם
בשבילו — אבל ברור ש תר צו
שי היו לו משחקים וספרים ורהיטים
ו או פניי ם.
וצריך לשלם עבור כל אחד
מהם.
איך?
נכון, אתםיכולים ׳׳לשים
בצד״ כל חוד שסכוםק טן,
אבל גם בעוד שנ ההואלא

יהיה גדול מאד.
נכון, תוכניתהחסכוןשלכם
בבנק טובה, אבל זו תוכנית
לטווח ארוך.
היו ם — אתםיכוליםלחסוך
נפ לאבח״ו — חסכון נפלא,
שמציעים לכם ה די ס קונ ט אי ם.
ח״ן — תוכניתהחסכון
היחידהלטווח של שנ ה
אחת, ה מיועד ת לממ שאת
תוכניותיכםב שנ ההבאה .
במשך ה שנה אתםמפ קי די ם

מדי חו דשסכוםכיכולתכם ,
מ־ 100 ועד 2,000ל״י, ולאחר
12חודשיםבלבד — תקבלו
אתהכסף, ועוד הלוואה
בתנאי ם נפלאים בהתאם
לסכום שכבר חסכתם .
אז יעמודלרשותכםתקציב
רציני עד 44,000ל״י,
שי אפ שרלכםלתתלילדכם
א ת כל התנאיםשאתם כל
כך רוצי םלתת לו.
ממשנפלא — ח״ן.

טוב לעבוד עם

( 1בנק !סקונט
ר\ז\י

הצד האנושי של המטבע

אחרי גו מ ה מאיר, אבא אבן, משה ד״ן ויצחק ובין, הגיע גס תורו
^ חת המטרות החביבות ביותר על
י חיצי הלעג של ראשי הליכוד, ובהם
גם מנחם בגין, היתה בשנים האחרונות
התופעה של מנהיגי המדינה המוכרים,
בסכומי־כסף גדולים, זכויות פירסום זיכ־מנותיהם
בחוץ־לארץ.
קיתונות של לעג וביקורת נשפכו על מי
שהיה שגריר ישראל בארצות־הברית
ואחר־כך ראש־הממשלה, יצחק רבין, בשל
העובדה שהרוויח כסף מהרצאותיו. נגד
אבא אבן הועלו טענות של ממש, ורבים
טרחו לחשב בדולארים כמה הרוויח ממכירת
הזכויות על ספריו ותקליטיו לחברות
אמריקאיות. העובדה שראש־הממשלה
לשעבר, גולדה מאיר, מכרה את סיפרה
חיי למו״לים זרים ואף נטלה חלק בהכנת
הפארסה, תמורת תשלום נכבד כמובן, של

למרות ההשתפכות העצומה בסיפרה של
הנערה ממילווקי, גולדה מאיר, לא היה
איש טורח להעיף מבט שני בסיפרה, אילולא
היתד. גולדה מאיר דמות ציבורית
בישראל וראש־ממשלתה. בכל זאת שולם
לגולדה הון עתק כמקדמה, בעודה ראש־ממשלה,
לפני שישבה לכתוב או להכתיב
את המלה הראשונה. ספריו ומאמריו
של דיין כתובים בכישרון רב משל אלה
שקדמו לו, ולו רק מפני שנכתבו בחלקם
ושוכתבו בחלק אחר על־ידי סופר מיק-
צועי בשם משה (״מויש״) פרלמן. אבל הם
לא היו מביאים מאות־אלפי דולארים לכיסו
של שר־החוץ אילמלא היה אגדה חיה,
רמטכ״ל מנצח ושר־ביטחון עטור הילה
שכל שורה הנכתבת עליו מעניינת את
העולם כולו.

הפקת המחזה הכושל על חייה, זכתה לשלל
קריקאטורות. סביב המכירות הכלליות
שערך שר־החוץ משה דיין בכל
הנוגע לספריו למאמריו לעיתונים זרים,
אף הושמעו טענות בדבר עבירה על החוק
לכאורה.
אנשי הליכוד, ובעיקר אנשי חירות, היו
ממארגני מסע ההשמצות, השמועות, הסיפורים
והבדיחות סביב אישים אלה ואחרים,
בעת שהליכוד ישב באופוזיציה וכל
אחד מארבעת הפוליטיקאים־סופרים היה
בשילטון.
ואומנם, מבקרי הליכוד צדקו. אין ספק
ששום גורם אמריקאי, או יהודי-אמריקאי,
לא היה מזמין את יצחק רבין, שהוא נואם
גרוע באנגלית בדיוק כמו בעברית, לשאת
הרצאות, ועוד לשלם לו עבורן, אילמלא
היה רבין גנרל, שגריר ואחר-כך ראש־ממשלה.
קשה להניח שמישהו היה רוכש
את ספריו הכבדים של אבא אבן, או
שנושאם היה מעניין מישהו, אילמלא היה
אבן ידוע בכל העולם כשגרירה המצליח
של ישראל באו״ם וכשר־החוץ. אשר לתק־ליטיו
של אבן, הם היו נרכשים רק במידה
שאבן היה מלמד בהם שפות, אבל
כל יהודי-אמריקאי היה מבכר להוציא את
כספו על תקליטי־חזנות של מישפחת קוסו־ביצקי
על־פני אלה המספרים את זיכרונותיו
של האזרח הישראלי אבא אבן.

מבקרי ומלעיגי הליכוד צדקו בביקורתם
ובלעגם. אומנם, לא היתה עבירה על החוק
בכתיבת ומכירת זיכרונות וספרים ובהפקת
תקליטים ומחזות, אך בוודאי היה בכך
טעם־לפגם. אותם אישים עשו הון־עתק
משום שהם היו אישי־ציבור ישראליים
ובגלל פעילותם הציבורית. אף אחד מהם
לא קיבל שכר סופרים או תמלוגים בגלל
כישרעו הסיפרותי, אלא רק משום שסימל
את מדינת ישראל. ואומנם, אף אחד
מאישים אלה לא הציע לתרום את הכסף,
שזרם לכיסיו תודות לתפקידיו הציבוריים.

בגין י הי ה
מיליונר
ך• ראיה לכד היא סיפרו של ראש!
1הממשלה מנחם בגין, המרד. עד שנבחר
בגין כראש־הממשלה אפשר היה למצוא
את הספר רק בסיפריות ציבוריות,
בידי אנשים שקיבלו אותו עם הקדשה
כמתנה מבגין, או אצל רוויזיוניסטים שרופים.
והיתר, לכך סיבה טובה. אין זה ספר
טוב. אין בו קצב או מתח, כפי שאפשר היה
לצפות ממנהיג מחתרת הכותב זיכרונות.
הזמנים בו מבולבלים, דיעותיו והגיגיו של
בגין מעורבים בעובדות יבשות וחסרות-
עניין. בגין, שהוא נואם מסעיר ומלהיב,

הוא סופר ועיתונאי בלי השראה. בגלל
כל הסיבות הללו לא התעניין כמעט איש,
במשך שנים רבות, בהמרד.
כל זה היה נכון עד לבחירות האחרונות.
בשבוע שעבר פנתה מפיקת־הטלוויזיה
נעמי קפלנסקי לראש־לישכתו של בגין,

יחיאל קדישאי, וביקשה אישור להשתמש
בקטעים מהמרד עבור תוכנית שהיא מכינה
לקראת יום־העצמאות. להפתעתה הרבה
השיב לה קדישאי בשלילה מנומסת.
קפלסקי תמהה לפשר הסירוב, כיוון
שאינה יודעת את המסתתר מאחריו. בגין
פשוט מכר את הזכויות על המרד לאמריקאים.
חצי-שנה
אחרי הבחירות, בחודש נובמבר
,1977 כשבגין כבר היה ראש־מנד
שלה, הגיע לארץ אחד הסוכנים הגדולים
והזריזים בארצות־הברית, סאנדי פראנק,
שהתמחה ברכישת רבי־מכר וספרים בולטים
אחרים עבור תחנות־טלוויזיה אמריקאיות.
החוזה שנחתם בינו לבין בגין הבטיח
לראש־ממשלת ישראל 20 אחוז מן
הסכום שישולם על־ידי תחנת־טלוויזיה ש
תקנה
את הספר. כסוכריה נוספת נתן
פראנק לבגין מכיסו 8,500 דולר, שהם
כ־סס 140,לירות, עבור עצם חתימת החוזה.
מאוחר יותר מכר פראנק את הזכויות
על המרד לסוכן אחד, בשם וייסברוט.
לפני שבועות אחדים נודע במישרד ראש־

הממשלה, כי וייסברוט מכר את המרד
לחברת־הטלוויזיה האמריקאית הגדולה
איי־בי־סי, העומדת להכין מן הספר סידרה
בת שלושה פרקים.
עדיין לא ידוע כמה שילמה איי־בי־סיי
לווייסברוט עבור המרד של ראש־ממשלת
ישראל. אנשי טלוויזיה אמריקאים מעריכים,
כי לאיי־בי־סי היה כדאי לשלם לפחות
מיליון דולאר עבור זכויות הסרטת
סיפרו של ראש־ממשלת ישראל. אם אומנם
עומד סכום הרכישה בערך בגובה זה,
הרי שנוסף ל־ססס 140,הלירות שכבר קיבל
ראש־הממשלה, הוא ירוויח ממכירת סיפרו
עוד כ־ססס 200,דולאר, שהם כשלושה מיליון
ד 300 אלף לירות ישראליות.
האם ימתחו אנשי הליכוד ביקורת, או
ילעיגו, גם על עיסקה סיפרותית זו י

במדינה
(המשך מעמוד )29
ישראל היה נוסחה שונה לחלוטין מזזז
המוכר כיום. הוא החל במילים: בזכות
הקשר ההיסטורי והמסורתי הבלתי מנותק
של עם ישראל לארץ־ישראל, ובזכות העמל
וההקרבה של חלוצים, בונים ומנינים,
שהפריחו את שממות הארץ וכוננוה מחדש
כביתו הלאומי של העם היהודי...
הניסוח הסופי של ההכרזה הוטל על
ועדה של חמישה מחברי מינהלת־העם הזמנית
הוא הושלם רק בבוקר יום ההכרזה.
הנוסח הסופי כלל 949 מילים ב־ 67 שורות
בסך הכל, והקרא־תו על ידי דוד בן־גוריון
נמשכה 13 דקות.
רק לילה קודם לכן הטיל מזכיר מינהלת־העם,
זאב שרף, על הגרפיקאי אוטה וליש
להכין את הקלף שעליו תכתב מגילת־העצמאות.
הוא הבהיר לו רק אז שהוא
מתכוון גם שווליש יכתוב את נוסח ההכרזה
על הקלף.
כתמים כמקום אותיות. אחרי התרוצצות
ממושכת מצא וליש אותו לילה
משהו שדמה לקלף. אולם מכיוון שהוא לא
הספיק לצייר את אותיות נוסח ההכרזה על
המגילה, חתמו נבחרי־העם רק על פיסת
קלף נקיה.
כעבור כמה ימים מהטכס, פנה׳ אוטה
וליש אל הרבנות הראשית וביקש ממנה
להמליץ על סופר סת״ם מנוסה, שיעלה

קו להש לו -
ה קו ל של ך!
עיתונאי יורמן

י טו סו לתח רו ת הבינל או מי ת
ב מ טו סי חברת

קו להש לו -
ה קו ל של ך!

את נוסח מגילודהעצמאות על קלף. הסופר
שהרבנות המליצה עליו ניגש למלאכתו
העדינה, אך טעה כנראה בבחירת הדיו.
במקום אותיות מלאכת־מחשבת, כוסתה
המגילה בכתמים מכוערים, שטישטשו כליל
את השורות. בסופו של דבר נאלץ אוטה
וליש, שנסתייע בעוזרו, רודי סינדר, לבצע
בעצמו את כתיבת הקלף אחרי שבחר אות
מתאימה מספר תורה עתיק. רק בשלהי
שנת 1948 הועברה המגילה, שהחלק ה כתוב
בה נתפר בחוטים אל החלק החתום,
לירושלים, למשמרת בגינזף המדינה.
פרטים אלה ואחרים, על מה שסבב את
הטכס ההיסטורי על הכרזת המדינה כלולים
בספר חדש י, פרי מחקרו של העתו-
נאי הוותיק פנחס יורמן.
יורמן בדק מיסמכים, קרא עתונים מ אותם
ימים, גבה עדויות והסתמך על פיר־סומים
שונים, כדי לצייר תמונה משעשעת
למדי, בלתי ידועה בחלקה, על האירוע החשוב
ביותר בתולדות המדינה. פרטים פיקנטיים
נוספים הכלולים בספרו:
• רוב חותמי מגילת־העצמאות לא
חתמו עליה בחתימותיהם הרגילות. הם עשו
מאמץ להנציח את שמותיהם במיסמך ה היסטורי
בכתב־יד ברור והשתדלו ״לכתוב
יפה״.
!• מרדכי בנטוב, חבר מינהלת־העם,
שהתמנה שר־העבודה־והבינוי בממשלה הזמנית,
חתם על המגילה ״באותיות קטנות
במיוחד, בהיותי סבור שכל אחד מן החותמים
חייב להצטנע, לנוכח המעמד הגדול
״.בצאתו מהטכס במוזיאון גילה בג־טוב
כי שוטר הדביק רפורט על מכוניתו
שחנתה במקום אסור — הרפורט הראשון
שנרשם במדינת־ישראל.
* ״ 32 דקות ראשונות״ ,מאת פנחס
יורמן 100 ,עמודים, בהוצאת ״מסדה״.

^ אם לוחמת עיריית תל־אביב באשה
1 1זקנה, בודדה וחסרת־מגן, בשעה שאינה
מעזה לפעול נגד אלפי בריונים ו־מפירי־חוק,
שהקימו מיבנים בלתי־חוקיים
ומסוכנים ברחבי העירי
שאלה זו התעוררה בשבוע שעבר בכתבת
העזלם הזה 2119 תחת הכותרת
״הם לוחמים גם בזקנות״ ,שתיארה את
הריסת הבית בפינת הרחובות אבן־גבירול—
ז׳בוטינסקי, באישון לילה.
אחד שלא הסכים עם מסקנות הכתבה
היה סגן ראש־העירייה האחראי למיקרה,
דויד שיפמן. הוא שיגר מיכתב־הכחשד,
מפורט למערכת.

להלן המיכתב בלשונו ובמלואו :

העיתונאים רצו ״לכתוב יפה״

םבא די בו ת
י שראל בשש־ ב ש

הורס שי ס מן

הבולדוזר הלוחם באלמנה, והעירייה הלוחמת
בזקנות (העולם הזה ,)2119 הנו
סיפור־בדים מתחילתו ועד סופו. אפשר
ממש לעמוד משתאה מול פרי הדמיון של
כותב הכתבה.
במקום לתאר את סיפור המעשה, ואת
נסיבותיו, ובמקום לבשר לציבור, כי סוף-
סוף הצליחה העירייה לחסל מיפגע מביש
מלב העיר, מתעוררים רחמיו של כתב
העזלם הזה עד כדי כך שהוא הופך מיבנה
עזוב, רעוע ומסוכן, שהפך להיות ״מכון
עיסוי״ ומקום־מיפגש לאלמנטים מפוקפקים
— לדירתה של אלמנה זקנה שהעירייה —
לא עלינו — החליטה להילחם בה.
סיפור המעשה שונה לחלוטין. בצומת
הרחובות אבן־גבירול—ז׳בוטיג-
סקי, על תוואי הדרך, ממש על המידרכה

הכהה

של אסתר ש וסט דמן,
בעיברית לקוייה. כל
טענתה היא שהמיגרש עדיין שייך לה,
ושאסור להתייחם אליו כאל נזידרכה.

..הס לוחמימ גס בזקנות!״ טען ..העולם הזה״ .סגן ואש
העיויה מכחיש ־ והזקנה מכחישה את דבריו

1 1 במיקרה כזה יתמוך עיתונכם בצורכי הציבור
ולא יעמוד לו בדרכו.
עדכ אן מיכתבו של סגן ראש־העיריה.
גירסתה של אסתר שוסטרמן עצמה שונה.
כמובן, לחלוטין.

תודת
צ ה ״ל

הבית בפינת הרחובות אבן־גבירול ודבוטינסקי, כפי שצולם

בידי העירייה. כד נראה הבית מצד רחוב דבוטינסקי.

כתוב עליו ״מכון 90״ ,והעירייה טוענת כי זה היה שמו של מכון־עיסוי, שהתמקם שם. סגן
ראש־העיר, דויד שיפמן, ביקש להפנות את תשומת־הלב למדרכה הצרה שהיתה במקום.

י יייי ס יי

*ד רווחת כתבת העולם הזה :
— 1גם הבוקר, שבוע אחרי ההריסה, פק דה
אסתר שוסטרמן את המקום. היא עדיין
ממאנת להאמין למראה עיניה.
המיגרש, שבו עמד ביתה, ריק. הוא
מכוסה באספלט וחסום במחסומי־מתכת.
מאחריו נראה הבית ברחוב אבן־גבירול,
שלא נראה קודם לכן. לקיר הבית השכן
ברחוב ז׳בוטינסקי עוד דבוקים אריחי-
החרסינה של המיטבח, ששימש פעם את
הזקנה. היה זה קיר משותף לשני הבתים.
שרידי המיטבח נותרו.
בית שכן זה מציג תעלומה. הוא מפריע
לתנועה כימעט כמו הבית שנהרס. אבל
הוא עומד על תילו. גרים בו השכנים
שמבצעי־ההריסה ביקרו אצלם, בליל הפורענות,
ובישרו להם את בשורת-הכזב,
כאילו הסכימה הזקנה להריסה.
בכל בוקר, כדרכן של זקנות. חוזרת

ועל ציר־התנועה, עמד מיבנה ישן שהוכרז
על-ידי מהנדסי העירייה ״כמיבנה מסוכן״,
ואשר היווה, לכל הדעות, מיפגע ציבורי
שהדעת לא סבלה את קיומו במקום זה.
הבית עצמו לא שימש כמקום מגורים,
והוא היה ריק מכל אדם ומכל חפץ. בעלת
הבית, הגב׳ אסתר שוסטרמן, שהעיריה
לא רוצהלפגוע בה ובזכוי
ותיה, לא התגוררה בבית זה שנים
רבות. היא תושבת קבועה בבית־האבות הנאה
ביותר בעיר שברמת־אביב. היא בעלת
דירה נוספת ברחוב דיזנגוף ,226 והיא
בעלת הרכוש בצומת הזה.

״מכין
עיסוי״

*ציגי העירייה באו בדברים עם בעלת־
!הבית, במגמה לרכוש את הפינה הזו ל-
צרכי הציבור ולשלם לה כל המגיע לה
ומעבר למה שמגיע לה.
במקביל, כנהוג במיקרים כאלה, נקט
מהנדם־העיר בצעדים החוקיים והמקובלים
להפקעת השטח מידי׳בעליו, תהליך שחייב
להיעשות באמצעות ועדת בניין־ערים מקומית
וועדת בניין־ערים מחוזית, וחייב לקבל
פירסום בספר הרשומות שהוא ספר
הפירסום הרשמי של הממשלה.
היועץ המישפטי של העיריה, עו״ד טל-
מור, נקט בכל הצעדים החוקיים ועמד בקשר
עם עורך־הדין של בעלת־הבית. שום
דבר לא נעשה בשרירות, ושום החלטה
לא נעשתה שלא כחוק.
אחרי שהקרקע הופקעה, והבית היה
מיועד להריסה בהיותו מיבנה מסוכן ומט
ליפול — ביצעה העיריה את ההריסה כחוק.
אין
זה נכון כי בבית היו, כפי שכותב
עיתונכם, כורסאות, שולחנות, שטיחים,
פרחים וכד. הבית היה ריק מכל חפץ,
ורק על קירותיו נמצאו מצויירות סיסמות
על אהבה וציורים לא־מכובדים. הבית שימש
כ״מכון לעיסוי״ ,והוא נסגר על־ידי
המישטרה והפיקוח העירוני.
אין זה נכון, שהגב׳ שוסטרמן באה כל
בוקר לבקר את ביתה, או שהיא נפגשה
עמי לשיחה. גם אין זה נכון שההריסה
בוצעה בחצות הלילה, כפי שאתם כותבים :
״כגנבים בלילה״!

יש לה דירה ברחוב דיזנגוף. בשעתו,
כאשר עבדה בהדסה כאחות, היה לה יותר
נוח לגור שם. כיום היא רוצה להשכיר
חדר אחד, כדי להתקיים, ואת כל חפציה
ריכזה וסגרה בחדר השני.

ה ביו רקר טי ס
לא יביגו
^ ל כמה ד קו ת היא פורצת בבכי.
• ״הלא כל הרכוש שלי יעבור לבן ולבת•
אז למה הם לא עוזרים לי? כמה
זמן עוד אחיה?״
לפני ההריסה התכוונה לשקם את הבית
כדי לעבור אליו. היא שילמה לדיירים
הקודמים כדי שייצאו, דמי־מפתח בסך 140
אלף לירות, לדבריה. הנסיון בבית־האבות
לא הצליח. גם עכשיו היא נשארת שם רק
בלילות. בבוקר, בשעה תשע, היא עוזבת,
וחוזרת רק בלילה. היא רוצה לחיות בכוחות
עצמה, ללא השגחה, לא כמו זקנה
שאינה יכולה לדאוג לעצמה. היא רצתה
לגור בחדר אחד, להשכיר את השני ל סטודנטית,
כדי לא להיות בודדה.
יתכן שזה היה חלום. אך זה היה החלום
שהחזיק אותה בשנים האחרונות. כל אדם
זקן זקוק לחלום כזה, ודבק בו בשארית
כוחותיו.
הביורוקרטיה העירונית לא הרסה רק
את המיבנה. היא הרסה גם את החלום.
אך איך מסוגלת ביורוקרטיה להבין זאת?

אחו׳ ההריסה

אותו מקום, מאותה !ווית, כפי שצולם על־ידי העולם
הזה שבוע אחרי ההריסה. מאחרי המיגרש הריק, שעליו
עמד הבית, נראה עתה הבית השכן ברחוב אבן־גבירול (מימין) ,שלא ניראה קוידס־לכן.
משמאל: הבית השכן ברחוב דבוטינסקי, שהיה צמוד לבית שנהרס, והמהווה ״מיטרד״.
העירייה היתה מוכנה לבצע את ההריסה
לאור היום, אולם המישטרה דרשה שהדבר
ייעשה לאחר חצות־הלילה, בגלל התנועה
הסואנת העוברת בצומת זה. גם את עמודי-
החשמל הגבוהים שביערו את נוף הרחוב,
ושהעיריה דרשה מחברת החשמל להסירם,
הסירו לפני כשנה בחצות הלילה, במשך
כמה שבועות, ולא לאור היום, מאותו טעם.
באיזור תל־אביב—יפו יש בתים רבים
נטושים ומכוערים, שאיש אינו גר בהם,
ואשר אילו היה בידי העירייה די כסף
לגואלם משממתם, היו תושבי העיר מתברכים
בסילוקם.
סילוק הבית בפינה זו לא בא לפגוע
בבעלת הנכס — והעיריה תפצה אותה
כחוק ועל־פי המגיע לה.
לכל הדיעות, ובכל מקום בעולם, צומת
כזה, פינה כזו ומיבנה כזה הם מיקרה
קלאסי לפינוי והריסה. מותר לצפות כי

אסתר שוסטרמן למקום, ומספרת בלא־הרף
לכל מי שמוכן לשמוע על קורות חייה,
על בעלה המנוח ועל שני הילדים שגידלה.
(ביניהם הבן אלי שוסטרמן, מי שהתפרסם
בשעתו כנער־זוהר דיזנגופי וכחברה של
השחקנית חנה מרון, לפני שעבר ללוס־אנג׳לם
).אסתר הזקנה מתלוננת מרה שהילדים
התרחקו ממנה. הבן אינו כותב.
הבת, הגרה בבת־ים, כועסת על אמה בשל
הפירסומת שהתלוותה למיקרה.
אין היא מרגישה בנוח בבית־האבות
״שם כולם בני ,90״ היא אומרת ,״ואני
צעירה מהם. יש לי מרץ. במילחמת ששת־הימים
טיפלתי בפצועים, והצבא הודה לי.
אף פעם לא הייתי חולה, עד המיקרה הזה.
כשהרסו את הבית ראיתי שהורסים את
חיי, וקיבלתי שני התקפי־לב.״
היא מודד, שכבר אינה בת ,70 אך אינה
ששה לגלות את גילה המלא.

שרידים
א ח דבוקים
לבית שנהרס

של הסיטבח של אסתר
שוסטרמן. האריחיס נש־לקיר,
שהיה משותף
ולבית שנשאר עומד.

האיש שהרהיב המתי למען ה

1*1 !11117111 צביקה פיק -מלהיב את המוני מעריציו. כשהופיע בשיער גילם
1111111111111 את דמותו של קלוד הופר בוקובסקי, השורף את צו־הגיוס שלו
כדי לא להישלח לוויאט־נאס. צביקה פיק עשה, לדבריו, רק טירונות בלבד ושוחרר מהצבא.
ף•׳ תום מיל חמת־ ה עול פ השנייה
אחרי שחזרו החיילים אל ארצותיהם,
נפוצה הבדיחה הבאה :
חייל אמריקאי וחייל סובייטי נפגשו
בברלין ופתחו בוויכוח לוהט על השאלה
איזו משתי ארצותיהם דמוקרטית יותר.

״אני יכול לעמוד באמצע כיכר־טיימם
בניו־יורק ולצעוק שהנשיא טרומן הוא
נבל,״ אמר האמריקאי ,״ולא יקרה לי
כלום1״
״אז מה?״ השיב הרוסי ,״אני יכול לעמוד
באמצע הכיכר האדומה במוסקבה

המונים בהנגנה למען בגין נב

שחס 1ם ו1

ולצעוק שהנשיא טרומן הוא נבל. גם לי
לא יקרה כלום!״

אדנו 1שו נר1
צביקה פיק עם רקדנית העירום
רושקה. פיק לא בחל מעולם
עם ראש־הממשלה מנחם בגין בתקופת מסע הבחירות שלך.

> ( ת הכריחה הזאת הזכירו שתי
הפגנות, שנערכו ברווח־זמן של שבועיים
באותו מקום: כיכר מלכי־ישראל,
תל־אביב.
הראשונה משכה אליה 40 אלף אזרחים,
תחו; הסיסמה :״שלום — עכשיו העולם
הזה .)2118 יזמו אותה קציני־המילואים,

ששיגרו את המיכתב המפורסם למנחם בגין. הכ^|
היה שקט. אך הבשורה היתד. ברורה: בגין הוא מ׳
שול לשלום, הוא צריך ללכת.
ההפגנה השנייה משכה אליה גם היא, על־פי הפי
סומים הרישמיים 40 ,אלף איש. לדעת עדי־ראי׳
היה המיספר הרבה יותר קטן. היא נועדה לתם
בראש־הממשלה ובמדיניותו.
לכאורה היו אלה שתי הפגנות שוות. אך בע
שהראשונה עוררה הדים עצומים בארץ ובעולם, הו
כרה בראש מהדורת־החדשות בתחנות־השידור הבי
לאומיות ובכותרות הראשיות בעיתונים חשובים, ה
להפגנה השנייה הד קלוש מאד.
פעל כאן עיקרון עיתונאי מפורסם :״כלב נ?

ילחמה -ביקש בעצמו שיחדור מן
הוא הדין לגבי מיספר המשתתפים. אילו
השתתפו 100 אלף איש בהפגנה השנייה,
לא היתד. לכד אותה המשמעות כמו להשתתפות
40 אלף בהפגנה הראשונה. הפגנה
פרו־ממשלתית, שמשכה על־פי הדיווחים
המירביים 40 אלף איש, היא כישלון חרוץ.
הדבר צריך להדאיג את מנחם בגין יותר
ממיספר המשתתפים בהפגנה הראשונה.

*וץ־ישואל 1ו1זשח7ו1ת

כר מלכי ישראל

^ שוב עוד יותר הרכב המשתתפים
י י בשתי ההפגנות.
בהפגנה הראשונה השתתפה, לכל הריעות
,״ישראל היפה״ .כל התצלומים הראו
קהל ישראלי תרבותי, מן הסוג הממלא
את יחידות־העילית של צר,״ל, הצגות־תי-
אטרון וקונצרטים. גם תגובותיו במקום
התאימו לכך. לא היו צעקות־הידד, לא
היו מחיאוודכפיים סוערות. הקהל הביע
את תמיכתו בצורה ברורה אך מאופקת.
בהפגנה השנייה הופיעה ישראל אחרת
לגמרי. רוב המשתתפים היו חובשי־כיפות,
מן והתומכים הנלהבים של גוש־אמונים.
להפתעת הכל, כימעט ולא הופיעו בהפגנה
זו בני־השכונות. ייתכן כי ישראל השנייה
אינה מוכנה כיום להפגין למען ממשלה
הכוללת את שימחה ארליך.
אותו הבדל ניכר גם על הבמה.
בהפגנה הראשונה היו כל הדוברים טיפוסים
שרגילים לכנותם ״הישראלי היפה״
— קציני־מילואים מובהקים, שדיברו לעניין
ובקיצור, בלי פאתוס ודמאגוגיה,
בסיגנון מפוכח וחסר־גינונים.
בהפגנה השנייה הופיעה על הבמה מיג-
וון אנושי שונה לגמרי. היוזם העיקרי,
חנן אברמסון, שהציג את עצמו לפני־כן
בתוכנית עלי כותרת בטלוויזיה, הוא טיפוס
מוזר, מורה להתעמלות הכותב שירים
משוללי־כישרון והעוסק בציור, והמפיץ
עלון תימהוני מפרי-עטו. אחד מאילי־ההון
של המדינה, עובד בן־עמי, שצבר הון־
עתק מקרקעות שקיבל בחצי־חינם מידי

!/־17!! 12י
אדם — אין זו ידיעה. אדם נשך כלב —
זוהי ידיעה.״
המונים מפגינים למען השילטון — אין
זו ידיעה. כזאת יקרה גם בברית־המועצות
ובצ׳ילה. המונים מפגינים נגד השילטון —
זוהי ידיעה.

המדינה, השמיע את קול ארץ־ישראל השלמה
והמשתלמת.
בשתי ההפגנות הופיעו אמנים־מתנדבים,
שביקשו בדרך זו להביע את הזדהותם עם
מטרת־הכנס. ייתכן כי איש לא המחיש
את ההבדל בין שתי ההפגנות כמו האיש

האשה שלא שידתה בצה ו

זמר השנה צביקה פיק עם אשתו העיתונאית
מירית שס־אור, העומדת ללדת את ילדם המשותף
בכל יום. מידית, הידועה כבעלת דיעות ימניות קיצוניות, לא ש ירתה בצבא ולמדה תחת זאת באוניברסיטה.

העיתונאית אורה שם׳
אור״ הסתייגה תחילה
מחתנה המפורסם, עד שהחל הוא לגלות פעילות פוליטית כלבבה.

עולו בטוח -בעורך 1
(המשך מעמוד )35
הפופולרי ביותר •שהופיע בהפגנה השנייה :
הזמר צבי (״צביקה״) פיק.

אשת.,מוזעגר תו־אשון״
ביקה פיק נבחר בשנה האחרונה
,3כזמר־השנה בשני מיצעדי־הפיזמונים
ומטעם שבועון־בידור. בביתו שבשיכון
בבלי, חדר אחד שכל קירותיו מכוסים
בתמונות־שער של צביקה פיק ובפלאקא-
טים שלו. את הפרוזדורים בדירתם של
צביקה פיק ואשתו, העתונאית מירית שמאור,
מכסים עשרות תקליטי זהב וכסף
שבהם זכה הזמר הפופולרי על אלפי התקליטים
שמכר ועל שיריו.
עד לנישואיו עם מירית שם־אור לא
קשר איש את הזמר ארוך־השיער בפוליטיקה.
גם כשהופיע במחזמר פוליטי מובהק
כמו׳ שיער, לא השד איש בצביקה פיק
כי הוא מבין את מה שהוא אומר בשמו
של אחד מגיבורי המחזמר, קלוד הופר
בוקובסקי. היו שטענו נגד פיק כי אילו
הבין את דמותו של בוקובסקי, ילד־הפר־חים
האמריקאי השורף את צדהגיוס שלו
כדי לא להישלח לווייטנאם, לא היה מסכים
להשתתף בהצגה. אחד הקטעים המרשימים
ביותר בשיער הוא הקטע שבו
מופיע קלוד הופר בוקובסקי במדי הצבא
האמריקאי, קצוץ־שיער, ושר ביחד עם
חברי הלהקה את תנו לשמש יד.
אלא שאלה שחשבו כי פיק לא הבין
את דמותו של בוקובסקי טעו טעות גמורה,
צביקה פיק איננו בחור טיפש. דמותו של
בוקובסקי לא הטרידה אותו, מכיוון שאז,
בתקופת שיער, לא היו לו דיעות פוליטיות
לכאן או לכאן.
היכרותו עם מירית שם־אור שינתה את
דיעותיו. מירית גדלה בבית ימני-קיצוני.
אמה, העיתונאית אורה שם־אור, ואביה
האדריכל ארי שם־אור, הם מיוזמי קבוצת
המעגל הראשון, הקבוצה שמתוכה יצא
חנן אברמסון, מייסד התנועה לשלום בטוח,
וגם המועמד־לנשיאות, הפרופסור יצחק
שווה. אורה שם־אור הושעתה עד לפני
מיספר חודשים מעבודתה בעיתון ידיעות
אחרונות, מכיוון שסירבה להישמע להוראות
העורכים. ולא לכתוב על פוליטיקה.
מאמריה הפוליטיים לא היו אלא מאמרי־הסתה
לאומניים.
בביתם של השכדאורים התקיימה כל
השנים פעילות פוליטית ענפה. צביקה,
שהוא בן להורים יוצאי פולין, נכנם אל
הקלחת הפוליטית הזאת, שלא היתה מוכרת
לו מהבית. אלא שאורה שם־אור, כמו רבים
אחרים, לא ידעה את הדבר שצביקה לא
ניסה להסתיר, עד להיכרותו עם בתה מידית:
את העובדה כי לא שירת בצבא.

שוות בסן־דומן
ורה, ששני כניה, יובל ויונתן,
שירתו בקצינים בצבא (יונתן היה

זמר פיק כהפסקה בהופעה
מנוחת הלא־לוחם
עוזרו ויד־ימינו של עזר וייצמן במטה-
הבחירות של הליכוד) לא יכלה לקבל את
העובדה כי חתנה לא שירת. חודשים ארוכים
סירבה לדבר איתו. גם לאחר שהתחתן
עם בתה היו יחסיה עם חתנה מעורערים,
ורק לאחרונה, בעיקבות הריונה של מי־רית,
העומדת ללדת את ילדה הראשון,
ובעיקבות השתתפותו בהפגנות פוליטיות,
השלימה אתו.
גם העובדה כי מירית שם־אור עצמה,
מפעילות הליכוד, והידועה כבעלת דיעות
פוליטיות זהות לאלה של אמה, לא שירתה
בצבא, לא ריככה את יחסה של האם־העי-
תונאית לצביקה פיק. מירית טוענת כי
נמנתה על מחזור שלם של בנות ששוחרר
מצה״ל. מכל מקום, בזמן שבנות־גילה הש תפשפו
בטירונות, שיפשפה היא את ספסלי
האוניברסיטה העברית בירושלים ואת מרתפי
הבוהמה. בזמן שבנות־גילה עשו את
שירותן הצבאי, ופעילותן התרבותית האקדמית
נדחתה לשנה ושמונה חודשים,
בילתה מירית בבתי־הקפה של סן־ז׳רמו
דה־פרה בפאריס, לשם נסעה כדי ללמוד
צרפתית.
בעלה המיועד, צביקה פיק, היה אז
חבר בלהקת־קצב. לדבריו למד בבית-
הספר הטכני של חיל־האוויר, עשה טירונות
במיסגרת ביודהספר ומייד לאחר הטירונות
שוחרר מהצבא. כשהתבקש להסביר
מדוע שוחרר סיפר כי בתקופת הטירונות
נפטר אביו, ואמו נשארה עם אחותו צילה.
הצעירה ממנו בשנתיים. האם אושפזה
בבית־חולים, והוא היה המפרנס היחידי במשפחה.
לכן התחשב בו צה״ל, לדבריו,
ושיחרר אותו.
הכל היה טוב ויפה אלמלא החל צביקה
פיק להביע דיעות פוליטיות בשיחות פרטיות
ובריש גלי. הוא החל עוסק בפעילות
פוליטית של ממש, השתתף באורח פעיל
במסע־הבחירות של הליכוד, הצטלם עם
מנחם בגין, הופיע חינם בעצרות המוניות
וצעק בקולי־קולות כי אסור לחזור לגבו
לות
1967 וכי ארץ־ישראל חייבת להישאר
שלמה.
במיכתב למערכת שהגיע להעולס הזה,
( )2078 ביולי 1977 כתב הקורא ישעיהו
תדמור: בעיקבות ידיעה שסיפרה על
פעילותו הפוליטית של פיק,
״הכוכב בעל הקול הכמו לקוח מפירקי
חזנות הוא בעל חוצפה לא קטנה, שכן
ידוע לכל שפיק לא התגייס לצה״ל יחד
עם כל בני גילו. מן הסתם הוא העדיף
שמישהו אחר יבצע את דיעותיו הלאומניות
בשדה־הקרב, בעוד שהוא גורף אלפי
לירות בהופעותיו ועושה חיים משוגעים
בדירתו המפוארת בשיכון בבלי.
״מסתבר שמילבד חוצפה היה לו גם
כוודשיכנוע, אחרת קשה להבין מדוע
צה״ל לא הצליח למצוא לפרופילניק האומלל
שלנו אף ג׳וב אחד. אלא שלכל דבר
יש סוף, וכשצה״ל כבר החליט, בעיקבות
מילחמת יום־הכיפורים, שגם האדון פיק
יכול לתרום למאמץ הלאומי, הוא הצליח
לשכנע את שילטונות־הגיוס שיאפשרו לו
שירות בתנאים מיוחדים, דהיינו עם רע-
מת־שיער פרועה, בגדים אזרחיים וכר.
למעשה נכון יותר לומר שמר פיק הסכים
לתרום שנה הופעות חינם לחיילי צה״ל,
אף שלא שירת מעולם.״ .
הגיב פיק במיכתב משלו בגליון הבא:
״ידידי תדמור, קשה למצוא דבר אחד
שתואם את האמת בכל אשר כתבת, כנראה
רק על־מנת להרגיז ולהשמיץ. האמת היא
שלא השארת לי שום ברירה, ואני חייב
לענות. לגופו של עניין: אתה כותב כי
העדפתי שמישהו אחר יבצע את דיעותי
הלאומניות בשדה־הקרב, בעוד אני מבלה
ומופיע. ובכן, במילחמת ששת־הימים הייתי
רק בן ,17 וכידוע לא מתגייסים לצבא
בישראל בגיל כזה. במילחמת יום־הכיפו־רים
השתתפתי בכל המילחמה. כאות להש־תתפותי
במילחמה זו הוענק לי אות מיל-
חמת יום־הכיפורים. הוא תלוי אצלי על
הקיר.

ש\ שן שלטסטר
מחירכלפו 7ז גו ר

״בקשר לדירה המפוארת, היא בכלל
לא שלי. היא מושכרת. בקשר לסידור
המיוחד שאתה כותב שיש לי עם צה״ל,
בקשר להופעות, זה קישקוש גם כן. כמו
כל אמני מדינת־ישראל, אני איש־מילו־אים
של צה״ל לכל דבר, וכל הופעותי
הן במיסגרת שירות־מילואים רגיל. בנוסף
לשירות מילואים זה הופעתי במאות הופעות
בצבא ללא תשלום, מאז היותי בן
,14 ואם אתה כבר כל כך מתעניין בקאר־יירה
שלי, כדאי שתדע שהגשתי בקשה,
יחד עם המלצתו של ראש־הווי־ובידור ב־צה״ל,
לגשת לקורס קצינים.״
מיכתבו של צביקה פיק פורסם בהעולם
הזה ( )2079 בדרך כלל אין העולם הזה
נוהג לפשפש בכליהם של כותבי המיב־תבים,
ומניח להם להגיד את שברצונם,
כמו שכתבו אותו. אלא שכל אחד מחברי
המערכת ידע כי במיכתבו של צביקה פיק
היו אי־דיוקים רבים.

4 9ל ״י וכולל מע״מ,דמי משלוח באריזת גליל קרטון!

למזמיניםכל } הפוסטריםמחק ־ בדוחד 9וול ״ י 1במ 7ך ם 47 ול יו

שירות בזימוה
^ יק לא הודה במיכתבו כי מעולם
לא שירת בצה״ל, מילבד התקופה בה
עשה טירונות. הוא כתב כי שירת במיל-
חמת יום־הכיפורים אך שכח לציין כי
שירת כזמר. אך צביקה בהחלט לא שכח
לציין כי תלה את אות מילחמת יום־הכיפו־רים
על הקיר, בין עשרות הפלאקאטים
ותמונות השער. נכון אמנם שהדירה בבבלי
שכורה, אך הזמר שכח לציין את
העובדה כי יש לו דירה משלו בגיבעתיים,
שאותה הוא משכיר לזרים. הוא שוב לא
שכח לציין כי הגיש בקשה לעבור קורם-
קצינים, בהמלצתו של ראש־הווי־ובידור
בצה״ל. נכון אמנם שצביקה פיק הגיש
בקשה כזו, וכי מפקדו במילואים, רב־סרן
עודד פלדמן, ראש ענף תרבות בצה״ל,
המליץ לאשרה. אך פיק, כמו פלדמן, ידע
מראש כי הבקשה לא תאושר, מכיוון ש-
צה״ל אינו מקבל לקורס־קצינים מי שלא
שירת בצבא, ומי ששוחרר מייד לאחר
הטירונות, כך שהבקשה לעבור קורס קצינים
לא היתה אלא טריק פירסומי.
יש יותר מחוצפה בכך שאדם שהתחמק
משירותו בצה״ל משתתף בהפגנה המעודדת
אנשים אחרים לתמוך במדיניות שתוביל
בהכרח למילחמה. יש יותר מעזות-
מצח בכך שאיש העושה את שירות־המי-
לואים שלו כזמר, הגיש בקשה לעבור
קורס קצינים, כשברור לו מראש שהעניין
לא יאושר על-ידי הצבא.
ואכן, בשיחת־טלפון עם רב־סרן עודד
פלדמן הודה המפקד כי אמנם המליץ על
בקשתו של צביקה פיק, העושה את שי-
רות־המילואים שלו כזמר במיסגרת ענף-
תרבות של צה״ל, אך יחד עם זאת ציין
כי הבקשה נדחתה, וכי צביקה פיק —
למרות הכרזותיו החוזרות ונשנות — לא
ילך לקורם־קצינים.
כאיש שהופיע על במת ההפגנה למען
״שלום בטוח״ ,היה צביקה פיק בהחלט
סמל מתאים.

מסדהדיונגוף

חז ד חנגו ף 64 ותל־אביב
אבק שכם ל שמח ליבדאר
את הפוסטרים המסומנים ב*•
קוז א ק
מלאכים של צדלי
סטו סקי והאץ
הריני מצרף מאת
המחאה בסך של

׳צסולז׳אנחה

ה עו ל ם

הז ה

2120

במדינה עיתונות הקריקטורה עודא ה תה
הסיפור היה נחמד.
היה זו רק
חיסרון.אחד: הוא
7א !היה גכון
בבית הארץ התהלכה השמועה מחדר
לחדר, התנפחה ככדור־שלג.
במרכז הסיפור עמד הסופר הכלכלי
חובש־הכיפה, אלעזר לווין. הוא כתב מאמר
עבור המוסף השבועי, ובו פירט את
המשכורות הממוצעות של עובדים שונים,
וביניהם גם עיתונאי.
צייר המערכת גד אולמן עיטר את ה־סטאטיסטיקה
בציורים. ליד שכרו של כל
בעל-מיקצוע הופיעה קריקטורה נחמדה
של עובד מסוג זה. רק ליד העתונאי לא
הופיע שום ציור.
מדוע? זה היה חלקו המשעשע של הסיפור.
על פיו ירד אלעזר לווין לדפוס,
לבדוק את המאמר קודם הדפסתו, ונוכח
לדעת כי הצייר הנציח באיור אותו
עצמו. לווין התרגז, תבע במפגיע להוציא
את הציור, אף איים בהתפטרות. וכך הוצא י הציור.
אחד מן זברי המערכת נשבע כי ראה
במו־עיניו את לווין בודק את המאמר
בדפוס. המסקנה היתה ברורה. הסיפור
נתקבל כאמת בדוקה *.
״מה קרה פה •י״ היחידי שלא צחק
לשמע הסיפור היה אלעזר לווין עצמו.
הוא רגז.
לווין אומנם ירד לדפוס כדי לבדוק את
עמודי המאמר. הוא שם לב כי חסר העיטור
ליד הסטאטיסטיקה של שכר העיתונאי
.״מה קרה פה?״ שאל לתומו. העורכת
הבטיחה לבדוק, ולווין שכח העניין.
מדוע נעדר העיטור? סיפר לווין:
״אולמן אמר לי אחר־כך כי הוא צייר את
העיטורים לפי עמודי כתב־היד, ודילג על
העתונאי. בדפוס שמו את הסיפור על
שכר העתונאי בראש העמוד. שם, ליד הכותרת,
באמת לא היה מקום לציור.״
את השאר עשתה חרושת השמועות.
תטוונת נווי
וץ וומית מיני האומה

ד-ד הבידוד והשעשוע
גדול ביותד שג עד ך בי שראל
• 5חים בחוה־־ח פסח 22.4־ 26.4
ע ל בל שט ה נ 1התערובה ת״ א

23.4 - 2.5

משעה 10 בבו קר ע ד 8בערב

30 חוקר בידור ובילו לל א הפסק
בתכנון חופשת הפסח
שרכם
אב תשכחו
בקבוע תארין בביקור בתערוכה

אורחי מדינת היבדים מחו״ב :
מדיסנילנד: בו בו ת ענק מהל כו ת * ס ר טי די סני מו ב ח רי ם
מהולנד: תי ב ת נגינה ענ קי ת ו* משוויץ: כ דו ר פור ח ענק
מאיטליה: א מני קרקס נוד עי ם.

מישראל :

הצגו ת אי כו ת לי ל די ם * ס ר טי ם מ צויי רי ם ע לי ל תיי ם * מו פ עי בי דו ר
עם * :מיי ק בו ר ש טיין * צי פי שביט * ה א חי ם והאחיות * מני
פ אר * א לי גו רנ ש טיין ואח רי ם * 1פ ס טי ב ל קו ס מי ם * מי ת קני
הרפתק או תושע שו עי ם * בי תני תצוג ה וי צי רהי * מפג שי ם עם עו ר בי
ע תוני י ל די ם, א לי לי ס פו רטוא לי לי זמר * כ ר כרו ת * רכב תאג דו ת *
פינ ת חי * תז מו רו ת * ליצנים תי א ט רוני ר חו ב, לונ הפאר קו עו ד.

הכל בכרטיס א חד!!!
מישפט מיקרה עין
אדם חבו? הובא
7מישטרה, נחשד בתקיפה
ונעצר?חקירה
כשניצב החשוד כרמי ינאי לפני שופט-
המעצרים בבית־מישפט־השלום בתל־אביב,
חשכו עיניו של השופט. ינאי, רזה וגבה-
קומה, ניצב לפניו סשעייו השמאלית חבולה,
אוזנו פגועה והוא סובל מחבלות בגופו.
עוד לפני שנתן לבא־כוח יזמיישטרה לדבר,
התייחס השופט למצבו הגופני של
החשוד וציווה לתת לו טיפול רפואי.
לאחר־מכן שמע: את בא־כוזז המישטרה,
שסיפר כי כרמי ינאי חשוד בעבירה של
בריונות אלימה נגד. נהג מונית. איש־המישטרה
סיפר לשופט כי בידי המישטרה
עדות אובייקטיבית של עובר-איורח, התומך
בגירסת ניהג־ד,מונית כאילו החשוד נטפל
אליו לשווא.
מיפגש אלים. לפרקליטו של החשוד,
עזדך־דין יוסף דן, היתד, גירסה אחרת.
הוא סיפר לשופט כי ינאי, מכונאי מכרמיאל
ללא עבר פלילי, שהשתחרר זה עתה
מהצבא, הסתבך בסיכסוך עם נהג מונות.
והנה, כשעמד בתחנת אוטובוסים באור־יהודה,
אליה הגיע לביקור, עצרה לידו
,מונית. נהג המונית ואדם נוסף שנתלווה
אליו ר,יכו את החשוד מכות נמרצות וגרמו
לו חבלות חמורות. לאחר מכן — כך גרס
הפרקליט לפי עדות מרשו — נחטף כדמי
ינאי על-ידי נהג המונית וידידו והובא על־ידם
לתחנת המישטרה במצב אנוש. למרות
זאת החליטה המישטרה להאמין לגירסת
נהג המונית ולדחות את גירסת החשוד
החבול.
גם השופט החליט להאמין לנהג המונית
וציווה לעצור את החשוד הפצוע לעשרה
ימים, עד תום החקירה.
* וכך גס פורסם כקוריוז במדור
אנשים של העולם הזה 2118 המערכת
מצטערת על כך.

ה עו ל ם

הזה

2120

מי ה ם הפל ש תינ אי ם ! —
ערביי ישרא לי
פועלי ה בניין מהשט חי ם?
המחב לי ם?
ה פ רו פ סו רי םמארה ״ ב?

..במרחב״

עיתון ל שלום
יג ל ה לך אתהעם
הבל תי ־נראהה חי אי תנו.

הי ל די םמה ערי ם :
• ראשל ״ צ • רמלה !•
ה ש רון כפר־סנ׳א •
אשק לון.

שרו ת ״ אגד ״ מיו חדלמ דינ ת
• י רו ש לי ם #ר חו בו ת • גס ציונ ה
לוד #א ש דו ד • הרצלי ה • רמת
נ תני ה • רעננה רכב תישראל
ה קי מהת חנה מיו חדתבמ דינ ת הילדים ל ב אי ם מ חי פהותל־ א בי ב.
שרו ת ״ דן ״ ,קו 47מהת חנ ההמר כזי תבת ״ אלמ דינ ת הי ל די ם
הנ חו תלק בו צו ת מ או רגנו ת ״ ה ד רן ״ ת״ א, טל 248844 .
מ ש רדי ההפקה :״ סו לן ״ 8־ 247257״ ב רנ ע ״ 1־ . 241222

! החטיף הפיקנטי

ערב 11/ב של תלמה

מתנת

חברת\1וו?\/יו\1\/1/
שוויץ
ב מל או ת 30
ל מ דינ ת ישראל
מצית מרוין

81^153

חינם

לכל קונה
שעון מהין

! אבל הכח ה א מי תי ה 1א כח ה ס 1ס המגיע לגלגלים
!7וראים לו ואוס קא6
מחיר *

מחיר *

נפח המנוע

קו ^ 8

ל א גו ללמ.ע. מ

1766 00

אום 98

־ 255.800 ליי

אום 68

־ 246.950ל יי
־ 336.800 ליי

קו ^ 8

לא כולל מ.ע.מ

דגם המכונית

2441

1986 00

אום 97

־ 324.000ל״י

ב.מ.וו.

318

1588 00

אום 85

־ 293.070ל״י

קורטינה 011600

1593 00

סיטרואו0/2000

1985 00

אום 102

־ 368.750ל״י

הי לו כי םאוטומ טי י ם

1993 00

אום 98

הי לו כי ם או טי מ טיי ס

1647 00

אום 91

־ 299.950ל״י

סס 1565

אום 100ן — 229,100.ל׳׳י

דגם המכונית • נפח המנוע וולוו אאודי

דנו

01120

קורטינה 2000

לסג׳יה

1600

* ה מחירים הס לתא רין 13.3לפי מחירוני היבואנים.

לנצ׳יה-עוצמה ו!והתחילה ב1906-
תצו,ל,־ ו מ כי רו ת: ת ל־ א בי ב — טלקאר חב׳ בע״נ^ררז׳ ה מ סג ר , 32 טל׳ 37538־33539 ,03־ .03י רו ש לי ם — רח׳ דוד המלך , 8ט ל׳ 225522־ .02 חיפ ה — חי פ ה־ קאר
בע״מ רח׳ ה מגיני ם ,53ט ל׳ 515392־ .04ר חו בו ת — הרצל ,221ט ל׳ 951462־ .03נ אר־ שבע — כרמלי, דרך חברון, אזו רהתע שי ה, ט ל׳ 77021־ .057נ תני ה —
מו ס ך מרכזי בע״מטל׳ 23037־ .053ש רו ת: ת ל־ אגי ב — מו ס ך מרכזי, רח׳ חו מ ה ומגדל , 27 טל׳ 37538־ .03 מו ס ך כדורי, ר ח׳ א ר תו ר שניצלר — 4פינ תסלמה
, 25 טל׳ 823732־ .03רמת״גן — מו ס ך קרול, רח׳ הי צי רה ,21ט ל׳ 725451־ .03 חו לון — .מו ס ך אתגר, אזו ר ה תע שיה, רח׳ ה מ שבי ר , 4ט ל׳ 803591־ 03י רו ש לי ם
י— מו ס ך גדעון לוי, אזו ר ה תע שי ה, תלפיו ת, ט ל׳ 717555 02 חיפה — איי בי א ת עזריה, חוף שימן, טל׳ 660456־ .04 מו ס ך אופיר, שד׳ ההסתד רו ת,
טלי 724696־ .04אשק לון — מו ס ך שוסטר, אזו ר ה תע שי ה, ט ל׳ 24658־ .051ב אר״ שבע — כ רמלי, טל׳ 77021־, 057נ תני ה —י מו ס ך מרכזי בע״מ, ט ל׳ 23037־4353

גם תפוצות ישראל
רוצות בשלום׳.

..במרחב״

עיתון ה שלוס, י בי א לך
קו לו ת שלו םמרח בי תבל.

..במרחב״
מ חו דשמ אי א צל
מוכ ר ה עי תוני ם שלך.
לגרות הגהפר הכלכלי
גחיר העגול
לפירסום ב־
| רווו ^ 0רוה

הוא רק

4/800

מי הםבאמת /׳ ה ערבי ם״ן
א ל תי תן למלחמהלה פו ך
אתה אוי בלבל תי־נראה.
דע ב מי אתהנלחם !

..במרחב״
עיתון ל שלום
יספר לך הכל על הער בי ם.

שלושה היו חשודים בשוד. לשניים ניתנה חסינות כוי
להושיע את השלישי -אבר גס השריש׳ זונה
השודד השלישי?
ך* מטה מישטרת מחוז תל-אביב
״ שררה בשבוע האחרון אווירת נכאים.
אחד ממישפטי־השוד הגדולים שהתנהלו
באחרונה, ושבתוצאותיו תלו חוקרי היחידה
המרכזית את פתרונם של כמה מעשי-
שוד שאירעו במלטשות יהלומים, הסתיים
בזיכויו של הנאשם, יהודה חזי, שנחשב
בעיני אנשי היחידה המרכזית כ״מיקצוען
שכיר״ שביצע מעשי שוד מזויין ״לפי
הזמנה.״
המישטרה עשתה מאמצים ניכרים להביא
להפללתו של חזי ולשליחתו אל מאחרי
סורג ובריח לתקופה ממושכת. כתב־האי-
שום נגדו הכיל האשמות חמורות כגון שוד
מזויין, ניסיון לרצח שוטר, קשירת קשר
לבצע פשע והחזקת סמים לסוכנים. מטעם
התביעה הופיעו 32 עדים, בתוכם שלושה
שהעידו כי השתתפו עם חזי במעשי־שוד,
וכי אחד מהם קיבל מעמד של עד־מדינה
ונשלח מייד אחרי מתן עדותו לארצות־הברית
על חשבון מישטרת ישראל, והאחר
קיבל אף הוא הטבות מפליגות.
חרף המאמץ הזה, זיכה בית־המישפט —
בהרכב השופטים בנימין כהן, אליהו וי-

נוגרד ונחמיה בר — את יהודה חזי משלושה
אישומים אלה, הרשיעו ״רק״ בהח זקת
סם מסוכן וגזר עליו עונש מאסר
שחפף את תקופת מעצרו. וכך, מייד עם
תום הקראת הכרעת הדין, היה יהודה חזי
אזרח חופשי.
הבעלים היו השודדים
סוף שנת 1^ 76 פתחו האחים אפ-
- 1רים (״אפי״) ומנשה פריוב, בשותפות
עם מתתיהו (״מתי״) קייקוב, מילטשת
יהלומים ברחוב בן־אביגדור בתל־אביב.
המקום נקרא יהלומי סנטר, והעסיק כמה
פועלים שכירים שעבדו תחת השגחתו של
מנשה פריוב, שהוא בעל-המיקצוע מבין
השלושה.
הרווחים שהפיקו השלושה מעיסקיהם הכשרים
לא סיפקו אותם, כנראה, והם חיפשו
דרכים להתעשרות קלה ומהירה יותר.
ביוני 1977 ערכה המישטרה פשיטה על
מילטשת יהלומי סנטר, במטרה לאתר רכוש

גנוב. השוטרים, מאנשי היחידה ד,מרכזית
הופתעו לגלות במקום, נוסף לרכוש הגנוב
שכלל מכשירי חשמל ואלקטרוניקה ושטיחים,
גם שק חפצים (קיט־באג) צבאי, ובו
תת־מיקלע עוזי עם מחסניות, אקדח ברטה,
כפפות, כובעי־גרב וכלי־פריצה שונים.
בעלי המילטשה, שלושתם מיוצאי העדה
הבוכארית, הספיקו עוד לתאם ביניהם בו־במקום,
בנוכחות השוטרים, את גירסתם,
תוך שהם מדברים ביניהם בשפה, הבוכא-
רית. הם טענו שאת השק מצאו במיזבלה
הסמוכה, והתכוונו להביאו למחרת היום
לתהנת־המישטרה. הבלשים לא בלעו את

הלוקש. הם עצרו את השלושה וערכו חי פוש
יסודי בכליהם. אצל מתי קייקוב מצאו
פיסת נייר שעליה נרשם, בכתב־יד,
השם ״יהודה ח.״ ולצידו שני מיספרי-
טלפון.
בירור קצר העלה שהכוונה ליהודה חזי,
בעל דוכן (״באסטה״) למימכר בגדים בשוק
הכרמל ואחת הדמויות הידועות בכרם
התימנים.
רשימת הרשעותיו של חזי בן ה־ 38 מתחילה
עוד בתקופת נערותו וכוללת התפרצויות,
תקיפות וספסרות בכרטיסי-קול-
נוע, אך מזה שמונה שנים לא הורשע
בפלילים.
אחרי חקירה ממושכת נשברו שלושת
בעלי המילטשה, וניאותו למסור גירסת־אמת
על מקור הנשק. באוזני החוקרים
המופתעים סיפרו׳שניים מן העצורים, אפי
פריוב ומתי קייקוב, על מעשי־שוד מסמ-
רי-שיער שאותם ביצעו במשך חצי־שנה,
מעשים שיכלו לשמש בכבוד נושא לסיד-
רת סירטי־פעולה בטלוויזיה. לדיבריהם היה
יהודה חזי שותף פעיל בכל מעשי־השוד
הללו.

החבר העשיר
עזר

מיסדו זי

יי׳ תמונתו של יהודה חזי כפי שהוצגה
לפני מנשה פויוב, במיסדר זיהוי במיש־טרה.
המיסדר לא היה חי, כמקובל, ולא נכח בו פרקליטו של
חזי. במישפט טמן הפרקליט, שהתאריך בתחתית התמונה, המציין
את יום מעצרו של חזי, שהיה יום שיחתרו של פריוב ממעצר, הוא
שסייע לפריוב בזיהוי. חזי טען בחקירתו שלא הכיר את פריוב.

גילוי חנשס

מנשה פריוב, אחד משלושת בעלי מיל־טשת
היהלומים שנמצאו מעורבים
במעשי שוד של מילטשות יהלומים אחרות בתל־אביב, מצביע על
המקום שבו הוסתר השק עם כלי־הנשק. ציוד השוד, נתגלה בעת
חיפוש אחר רכוש גנוב. בעלי המילטשה טענו שהנשק שייך ליהודה
חזי. למעלה: יהודה חזי עם פרקליטו שימחה,זיו, מייד אחרי זיכויו.

ף* עדותו במישטרה סיפר מתי קיי-
קוב :״יחד אתי במילואים משרת
בחור בשם רפי גוט. תמיד התפלאתי איך
הוא נוסע במכונית־פאר ויש לו כסף. שאלתי
אותו על כך, אבל הוא תמיד התחמק
מתשובה ישירה. במילחמה האחרונה, מיל-
חמת יום־הכיפורים היינו, אני וגוט, באותה
אוגדה ובאותה יחידה. בתפקידנו עסקנו
בשיטור, גרנו באותו אוהל והיינו ידידים
טובים. אני הייתי מספר לו על מצבי
בבית, ובאחת השיחות אמר לי :׳אני
אעזור לך,׳ אחרי שהבין שמצבי בבית
קשה מבחינה כספית.
״אני ידעתי שרפי גוט אינו עובד. ובכל-
זאת יש לו הרבה כסף. הוא היה מזמין
את החבו״ה במיסעדה, ומפזר כספים בלי
חשבון. במשך כל המילחמה היה גוט עוזר
לי בדברים קטנים ׳והתיידדנו.״
לדיברי קייקוב, הוא סיפר לגוט כי ב כוונתו
לשדוד תיק יהלומים מפקידה של
סוחר בבורסת היהלומים, ובתגובה אמר
לו גוט׳ על פי אותה עדות במישטרה:
״תעזוב את השטויות, אתה מטורף? לע שות
דבר כזה עכשיו, כשיש לך מיל-
טשה? אתה רוצה להרוס את המעמד שלך?
אל תהיה טיפש. יש לי בן־אדם שמומחה

ו.יו_ן ו.שורו ר.שזייעד־
(המשך מעמוד )39
לעניינים האלה.״ הוסיף קייקוב :״באותו
זמן נסעתי עם רפי גוט לביתו של יהודה
חזי, ורפי ערך הכרות בינינו וסיפר לחזי
שהוא מכיר אותי מהצבא ושאני בחור
טוב .״
לדיברי קייקוב, הוא נשאר מאז בקשרים
עם חזי ואף שיתף בעניין את אפי פריוב.
הם אספו מידע על מילטשות יהלומים ש יכלו
לשמש כמטרות שוד, והעבירו את
המידע לחזי.
1977 היתה שנה קשה לבעלי־מילטשות
רבים, בשל המחסור בחומר־גלם. משום
כך התפתו אחדים מהם לבצע מעשים
פליליים, כגון ביום מעשי־שוד, מעשי־תר-
מית שונים והונאת סוחרי־יהלומים, גניבות
של מישלוחי יהלומים מנמל־התעופה לוד,
מכירת יהלומים מזוייפים ועוד. קייקוב
ופריוב בחרו לשדוד את עמיתיהם.
המקום הראשון שאותו בחרו כמטרה
לשוד היה מיפעל לניסור יהלומים בבת״ים,
שהיה שייך לידידיהם מנוער של קייקוב
ופריוב — יורם בן־דויד ומשה זיידמן.
ארבעתם גדלו יחד בשכונת שפירא בתל־אביב
והיו קשורים בקשרים עיסקיים. ימים
אחדים לפני השוד בדצמבר ,1976 מסרו
קייקוב ופריוב לזיידמן ובן־דויד יהלומים
בשווי 50,000 לירות, לניסור. אחר־כך פנו,
לדיבריהם, לחזי, ויחד. איתו יצאו, בשעת

את האיזור, והגיעו בשלום לביתם. את
הנשק הם השליכו למחרת לירקון. בשעת
ההיתקלות בשוטר השליך קייקוב מידו
את שקית היהלומים שהספיקו להוציא
מבעלי המילטשה. לדבריו, חזי רתח מזעם
על כך.

נר האחים אלפווו יצאו מן הכלא

האם שיקר
עד־המדינהי
לו שתכע לי המילטשה העידו ב*
/בית־המישפט. נגד שלושה הוגש
כתב־אישום. הרביעי, האח מנשה פריוב,
לא הועמד לדין, ותמורת זאת העיד נגד
יהודה חזי. יתירה מזו, ראש מדור התיש־אול
דאז ביחידה המרכזית, רב־פקד (כיום
סגן־ניצב) יעקוב יפה (כיום ראש מדור
בילוש באותה היחידה) ,צייד את מנשה
בתעודת־יושר מוזרה המאפשרת לו להגיש
את מועמדותו כקבר בורסת היהלומים.
האח אפי פריוב לא נשפט, וההליכים
נגדו עוכבו. הוא העיד נגד חזי במעמד
של עד־מדינה, קיבל אשרה וכרטיס־טיסה
לארצות־הברית, ומייד אחרי המישפט נשלח
לשם. מתי קייקוב הועמד לדין, הודה,
נידון לעשרים שנות מאסר (מתוכן עשר
בפועל) והעיד אף הוא נגד חזי. אך כל
העדויות הללו לא שיכנעו את השופטים

שושנה (שוש) בברסקי, מחבקת באהבה את אחיה יעקוב אלפרון,
11 ^ 1
\ 111111X1 11 אחרי שזוכה על־ידי השופט המחוזי חיים דבורין. לפני שנה זוכה
אלפרון מאשמת שותפות לרצח יפת נגר בכלא שאטה, אך לפני ששוחרר, הועמד
לדין בשנית. השופט קבע שכתב־האישוס הוכן ברשלנות, וזיכה את אלפרון מחמת
הספק. שפע של סטייקים, שמפניה ובירה איפיינו את המסיבה לכבוד השיחרור.
!ק אפלה גיזעית כזו לא ידעה
י • גייבעת־ישמואל זה זמן רב. סטייקים
על האש, דגים בתנור, שמפניה ובירה כיד
המלח, ויסקי בשפע, חומוס וחמוצים על־הביפאק!
,והכיל לכבודה ישל מישפחד, אחת
— מישפח׳ת אלפירון.
מאות חברה, מגיבעת־שמואל, מתל־אבוב
וממקומות !מרוחקים בארץ, יבאו לברך
על איחודה מחדש של המישפחה הידועה

שונים — אלופי ישראל במישקל בינוני.
האחים נגר !מוכרים בעירם, פתח־תיקווה,
שבה הם הפעילו דיסקוטקים ומועדוני־הי־מורים
בלתי־חוקיים. אודות לקשריהם הטובים
עם ׳נציגי המימסד ׳והחוק הפעילו
את עסקיהם באם המושבות ללא ר׳שיון,
מבלי שיופרעו על־ידי ה׳מישטרה או ה*
עיריה.
בראש שבט נגר עמד האח יפת. נוסף

לצד שבחים ומחמאות לסניגור
זריקת הנשק

עד המדינה אפרים (״אפי״) פריוב, מצביע על המקום
בירקון שבו, לדבריו, הושלך הנשק ששימש אותו ואת
שותפיו לפשע, בעת מיבצע השוד הכושל ברמת־גן. ליד פזריוב נראה איש הבולשת, רס״ר
רפאל בראונשטיין (במישקפי־שמש) .הנשק לא נמצא עד היום. אפרים פריוב לא הועמד
לדין על חלקו בשוד, ונשלח לאמריקה. עדותו לא הצליחה להביא להרשעתו של חזי.
אחר־הצהריים מאוחרת של ה־ 30 בדצמבר
1976 לבת־ים, במכונית הסובאוו של
מתי קייקוב.

טעות־הדפוס
ה שתלמה
ף• שעת השוד המתין להם אפי בחולון.
קייקוב הסתלק, לדבריו, מהמקום עם
יהלומים בשווי של 200,000 לירות, אסף
את פריוב בחולון ויחד נסעו למילטשה
שלהם והשאירו שם את היהלומים לצורך
עיבוד. למחרת פורסם דבר השוד בעיתוני
הערב ונמסר, בטעות, שהשודדים לקחו
יהלומים בשווי של 20,000 לירות בלבד.
קייקוב ופריוב ניצלו, לדיבריהם, טעות זו
של כלי־התיקשורת על־מנת לרמות את
חזי, ושילמו לו שכר־טירחה בסך 13,000
לירות.
שבועיים אחרי אותו שוד מוצלח הם
יצאו לשוד נוסף. הפעם היה זה ברחוב
היצירה ברמת־גן, סמוך לבניין בורסת
היהלומים. אחרי בדיקה מוקדמת, שכללה
ביקור במקום ושיחה עם הבעלים, פרצו
קייקוב וחזי למילטשה. על־פי עדויותיהם
במישטרה, ומאוחר יותר בבית־המישפט,
הם הופרעו על-ידי ניידת מישטרה שנק לעה
למקום במיקרה. השודד השלישי ש היה,
לדיבריהם, יהודה חזי, ירה לעבר
שוטר שהגיח מולם, לפני שהספיקו להימלט.
אפי פריוב, שגם הפעם לא השתתף
בפריצה לתוך המילטשה אלא סייר באיזור
במכוניתו, שמע את היריות והיה משוכנע
ששני שותפיו נלכדו. הוא מיהר הביתה
וסיפר לאחיו מנשה את שאירע. רק מאוחר
יותר התברר שקייקוב והשודד השלישי
הצליחו להימלט מניידות המישטרה שסגרו

והם החליטו, לפני שבוע, לזכות את יהודה
חזי מחמת ״הספק הסביר באשמתו״.
פרקליטו של חזי׳ עורך־הדיו שימחה
זיו, טען לפני השופטים כי גירסתם של
שלושת השותפים באה לחפות על השודד
השלישי, שלא היה חזי אלא — לטענת
הפרקליט — מנשה פריוב. כמו־כן, טען
עורד־הדין זיו, שהשוד הראשון היה מבו-
יים ותואם עם בעלי המילטשה .״לא
סביר,״ נימק הפרקליט ,״שחברים מנוער
יקחו שודד מיקצועי מזויין בנשק, ויילכו
לבצע שוד, כשברור לכל שבמהלך השוד
עלולים קורבנותיו להיפגע.״
בהכרעת הדין קבעו שלושת השופטים
כי יש להתייחס בספקנות לעדויותיהם
של שותפים־לפשע, ולכן יש להביא סיוע
ממשי ועובדתי, שיפליל את הנאשם.
התובע, עורך־הדין סברין שארטר, סגן
בכיר ראשון לפרקליטת מחוז תל-אביב,
טען שסיוע זה מצוי בסתירות שבעדותו
של יהודה חזי, בעדות שמסר מנשה פריוב,
וכן בהקלטה סמוייה של שיחה בין יהודה
חזי לבין רפי גוט בתא המעצר של מיש־טרת
מחוז תל-אביב.
אחרי שערכו ניתוח מישפטי יסודי של
ההלכה הפסוקה, כפי שהובאה במישפט
האנגלי ובפיסקי־דין של בית־המישפט ה עליון
בישראל בעניין טיבו של הסיוע
הדרוש לעדויות שותף לעבירה, החליטו
השופטים שסיוע כזה לא נמצא בחומר
הראיות של התביעה, ולפיכך זיכו את
יהודה חזי.
השופט בנימין כהן אף הוסיף דיברי ביקורת
חריפים, על מתן תעודת־היושר
למנשה פריוב, באומרו :״אילו אני הייתי
המישטרה, לא הייתי נותן למנשה תער
דת־יושר בשום אופן. מבחינתי, הוא מעורב
ממש.״

ולתובעת העלה חשונט ביקורת

על פרקליטות מחו! המרב!

)91111׳ חוח!
מגיבעת־שמואל. חמשת האחים אלפרון —
ששלושה מהם, בילו את השנים האחרונות
בבתי־כלא שונים — שבו והתלכדו אחרי
שאחרון האחים, יעקוב אלפרון, זוכה בדין
׳ושוחרר ׳מהכלא.
זו היתד, חגיגה אמייתית. לבד מהמשקאות
והבשר, המוסיקה הסוערת והנשיקות, שר רה
ישם אווירת ניצחון, בקרב ממושך ש תחילתו
לפני שלוש ישנים, כאשר פרצה
המילחמה בין מישפחת נגר למיישפה׳ת איל-
פרון.
שמם של חמשת האחים המוצקים (בעבר
הם היו שישה — האח הבכור נהרג בתעלת
סואץ בימילחמת ההתשה) ,נודע בשכונה
הקטנה שעל כביש גהה, בין פתה־׳תיקווה
ל׳בני-ברק, בעיקר בזכות אגרופיהם הנוקשים.
כולם התאמנו בספורט האיגרוף, ושלושה
מהם אף זכו להיות — בזמנים

על עיסקי השעשועים הוא ניהל גם עיסק׳וח
ישל ׳סמים וסחר ברכוש גנוב. בשנת 1975
פתחו האחים נגר דיסקוטק חדש בפתח־
׳תיקווה. שבועיים אחרי הפתיחה הופיעה
במקום קבוצה של צעירים מגיבעת־שמואל
ודרשה להיכנס חינם. יפת התיר להם את
הכניסה, אך משביקשו גם משקאות על־חשפוף
הבית התנגד יפת, ובמקום התפתחה
קטטה.
׳למחרת הופיע בדיסקוטק צעיר שדרש
לקבל פיצויים, בנימוק שאחד מחבריו נפצע
׳בקטטה של ליל אמש. האחים נגר
סירבו לשלם ׳והתוצאה לא איחרה לבוא :
מילחמת כנופיות פרצה בין ה״נגרים״ לבין
צעירי גיבעית־שמואל. בתוך קיבוצית ה-
ביריונים מגי׳בעת־ישמואל היו גם האחים
משה (״מוסר 25 וניסים ( )23 אלפרון.
אחרי התערבותה של הימישטרה הובאו

והשמנה נודה חגגה את המאורע

שני האחים אלפרון לדין, כשעדי התביעה
העיקריים במי׳שפטם הם שלושח האחים
נגר: יפת, נפתלי וחיים. ניסים אלפרון
הורשע ׳ונדון ל־ 30 חודשי מאסר ואחיו
מוסד. נידון יל־ 12 חודשי מאסר. זמן קצר
לאחר מכן נידון גם האח יעקוב אלפרון
לתקופת מאסר ממושכת, אחרי שהורשע
בסחיטת דמי חסות !ובאיומים על בעלי
מועדון־הלילה רודיקה בתל־אביב ובעלי
דיסקוטק אחד בפתח־יתיקווה. יעקוב אל־פריון
שהה זמן־ימה בכלא בפר יזטז. אחר־כך
נשלח לרצות את עונשו בבתי־הכלא
שאטה והמון.

״פיצויים״
בסך חצי מיליון
^ אותה תקופה הגיע גם נציג מ•
מישפחת נגר לכלא שאטה. היה זה
האח יפת, שהורשע בעיסקי רכיוש גנוב
ונדון למאסר.
בהיותו בכלא שאטה נרצח יפת נגר
בידי אסירים שהיכוהו במוט ברזיל. קבוצה
גדולה של אסירים, ביניהם גם יעקוב אל־פחון,
הועמדה לדין בב״ת־המישפט המחוזי
בנצרת, באשמת השתתפות ברצח נגר.
אלא שאלפרון זוכה מאשמת הרצה עוד
בתחילת המ״שפט ,׳ולא נדרש כלל להשיב
על ההאשמה. מייד לאחר זיכויו לפני

בהם אסירים !וסוהרים מכלא כפר־ייונה,
ואחיו של יפת נגר, שכבר לא היה בין
החיים.

זיכוי
מחמת הספק
ך• עד העיקרי היה אסיר בשם יואל
י 1דר, נוכל ירושלמי שישב בתאי־ה־בידוד
יחיד עם ׳נגר, והיה עד למרביית
האירועים שפורטו בכתב האישום.
דר, שהרשעותיזו כוללות מעשי מירמה,
הונאה !ופיזור שיקים חסרי־כיסוי, תיאר
בפרוטרוט את הווי החיים בבתי־הכלא
בכלל ,׳ובכפר־יוינה בפרט. מדבריו הצטיירה
תמונה קודרת ביותר של מעשי טרור,
הפחדה ואלימות, בניצוחם ובניהולם של
מנהיגי אסירים, העושים בתוככי הכלא
כבתוך שלהם, הוא סיפר על סוהרים, בעיקר
בכלא באר־ישבע, שהבריחו כספים
!וסמים ׳מסוכנים ׳לאסירים, על מיליחמות
פנימיות, על חיסול חשבונות, על צפיפות
ועל פחד. אלא ׳שבפרטים שנגעו לכתב־האישום.
נתגלו סתירות מהותיות בין העדות
שמסר דר בימיישטרה לבין הדברים
שסיפר מעל דוכן העדים בבית־המישפט.
פרקליטו ׳שיל יעקוב אלפרון, עודו־הדין
צבי סער, הביא עדים אחדים מאנשי שירות
בתי־הסוהר, שהעידו כי יפת נגר היה

תווה לגינעה

נושא יעקוב אלפרון, במסיבת־השיחרור שאירגנה
לכבודו אחותו עס צאתו מהכלא, אחרי שזוכה מאשמת
סחיטה מיפת נגר. אלפרון, שהיה נרגש וצרוד, הודה למאות החברים שבאו מכל קצווי
הארץ להשיק עיסו כוסית לחיים ולברך אותו. הוא סירב להצהיר שתיערך
סולחה עם בני מישפחת נגר מפתח־תיקווה, שעימם יש לבני אלפרון סיכסוך ישן.
מדוייקות נוספות בכתב־האישום, וקבע:
״...לאיור הדברים שעליהם עמדתי בהרחבה
בהכרעת־דין זו, ולאחר ׳שיקולים ולבטים
— החלטתי שלא יהא זיה בטוח לבנות
הרשעה על סמך עדויותיהם של עדי־התבי־עה
,׳ושבכל הנסיבות קיים ספק סביר
בדבר אשמתו של הנאשם. לכן — ומחמת
הספק — החלטתי לזכיות את הנאשם מן
ההאשמות שיוחסו לו.״

״אני מרגיש
שנולדתי מחדש.״

האחים

ארבעה מחמשת האחים אלפרון, יחד עם אחותם
שוש, מאזינים לדברי סיכום והסבר על מהלך
הנזישפט, המושמעים על־ידי עורך־הדין צבי סער (ממושקף, מימין).
ליד הפרקליט נראים, לפי הסדר: מוסה 25 יעקוב 24 שוש;

כשינה, הוגש נגדו כתב־אישום אחר• ,ב־בית־המישפט
המחוזי בתל־אביב.
שרה סיריוטה, פרקליטת מחוז המרכז,
האשימה אותו בסחיטת כספים מיפת נגד.
הפרטים שיבכתב־הא״שום יחשפו את המצב
הקשה שבו שרויים האסירים ואת חוסר־האובים
שמגלים הש״לטונות בבל הנוגע
להגנה יעל חיי האסירים.
על־פי כתב־ה׳אישום איים יעקוב אלפי־ון
על יפת נגר, בעת שישבו יחד בבית־הכלא
שבכפר־יונה, ודרש ממנו פיצויים כסם־ים
בסך חצי מיליון לירות. הכסף נועי לפצות
את אלפרון על ׳נזקים שנגרמו, לדבי־יי,
על-ידי נגר: עדותו המפלילה של נגר
ששלחה את האחים מגיבעת־שמואל למאסר
; קרב־יריות ישבו היה מעורב נגר
בעיקבותיו הפך אחד האחים אלפריון נכה;
גזילית ז;נה בשם שושנה מרציאנו; מכירת
סם קלוקל על־ידי יפת נגר, לאנשים שישבו
בגרמניה ויוצגו עיל־ידי אלפרון; פיצוי
עבוד שכיר טירחית עורך־הדין ושל אלפרון.
התביעה טענה שאלפרון נכנם לתאו המבודד
של נגר פעמים. אחדות, היכה אותו,
איים עליו ושלח שליחים שיפצעוהו. כל
זה, ע׳ל־ומנת לשכנעו לשלם את הסכום
המבוקש. על־פי האישום תבע אלפרון
50.000 לירות במזומן בתוך כותלי הכלא,
100.000 ליריות נוספות שיימסרו ׳לידי אחיו
!מחוץ לכלא, ועוד 350,000 לירות שישולמו
במועד ׳מאוחר ייויתר, אחרי שיחרורם של
השיניים. התובעת טענה עוד, כי נגר הצליח
להפריח 50,000 לירות יפתוך שקית סוכר
ולמוסרם לאלפרון, אך זה דרש גם את
יתרת הכסף.
׳רשימת עדי התביעה כלליה 15 עדים,

זלמן ( )19 וניטים ( )23 אלפרון. מוסה וניסיס שוחררו ממאסדם
לפני זמן קצר, ויעקוב שוחרר בשבוע שעבר. האחים אלפרון
ידועים בגיבעת־שמואל כמתאגרפים מיקצועייס, כולם התאמנו בספורט
האיגרוף ושלושה מהם אף זכו בתואר אלוף ישראל באיגרוף.

בבידוד, ולא ניתן היה להגיע אליו בחופשיות
על־מנת להתנכל ילו או לסחוט
ממינו כספים. אלא שגם לסוהרים לא האמין
השופט ״ותר מאשר לעדים שמקרב האסירים.
הוא אמר חייב אני להגיד בצער,
שעדותם של שני העדים הללו (הסוהרים),
עשתה עלי בעליל ׳רושם שהיא מגמתית,
מתוך מגמה לכסות על מחדלים שלהם־
עצמם או של אלה שעליהם היו ממונים...״
בהכרעת הדין חלק השופט דבורין מח מאות
רבות לסניגור, עורך־הדין סער, וגם
לעורכת־הדין שייצגה את התביעה, הלנה
ביילין.
״...מר סער הרגיזני לא אתת ויהימרה
את פי,״ כתיב השופט דביורין ,״עד סדי
כך שהייתי מוכן לקונסו על ביזיון בית־המישפט.
על-ידי כך גרם (סער) להארכתו
שיל מי׳שפט זה ללא צורך. עם זאת, ומתוך
הגינות כלפייו, עלי לציין ׳שהוא עשה עבור
הנאשם ׳עבודה יסודיות, הייתי אומר כמעט
עבוידת-מחקר. הגברת ביילין עמדה, ב־מישפט
זה, לפסו מילחמה קשה. אבל היא
נלחמה באומץ, וסיכומיו* .היו מלאכית מח שבת
הראויה לשבח.״
אולם, מייד אחרי השבחים עבר השופט
לדיברי ביקורת. הוא הבהיר שמרבית עדי
התביעה עשו עליו רושם טוב, ואילו עדי־ההגנה
לא היו מהימנים עליו. אך התביעה,
דהיינו פרקליטת מחוז המרכז, התרשלה
בהכנת בתב־הא־שים שכלל אי״
דיוקים רבים ואוויליים.
השופט קבע, בהחלטתו :״אין חולק על
כך שהמנוח, יפת נגר, מעולם לא נתן
׳עדות ׳נגד הנאשם; שום אח של אלפרון
לא הפך !נכה ; שושנה לא עבדה מעולם

בזנות יעבור אלפרון, ולנאשם אין שום
קשר לאנשים שיושבים בגרמניה ושאותם
רימה נגד, כביכול.״ ביסודיות האופיינית
לו, מנה ו/שופט דבורין שבע עובדות לא-

^ די הזיכוי שהעניק השופט זבורין
. 1 1נשמעו היטב בגיבעת-שמיואל ביום
השישי האחרון.
שושי בברסקי, אחותם הנשואה של האחים
אלפרון, החליטה לחגוג את המאורע
כדת.
!במועדון השכונתי !נקבצו באותו ערב
בני-יהנויער מהשכונה, בני מישפחת אל־פרון,
וידידיהם שיל האחים.
״הרווחנו אח, הרווחנו את אחינו...״
מילימליו מיוסד, וגיסים אלפרון בהתרגשות,
וכמו לא האמינו ׳למראה עיניהם, בהביטם
ביעקוב המשוחרר, כשהתחיבק והתנשק עם
מאוית האורחים.
״איני מרגיש שנולדתי מחדש מילמל
יעקוב שוב ושוב.

עופר קיד י

חודשים ספורים משורת אישומים דומה. בוארון הועמד לדין יחד עס קבוצת עבריינים
אלימים מהרצליה שכונו ״כנופיית בוזגלו״ .חבריו נשלחו לתקפות מאסר ממושכות, ואילו
הוא זוכה בבית־המישפט העליון. בוארון היה בין אותם חברים של האחים, שבאו למסיבה.

או־בה-

הט&פון
ב על כו שר הספיגה
הטוב בעולם

לטמפון או־קה, העשוי צמר גפן כבוש,
כושר ספיגה ענק שאיו לאה טמפון.אחר.
לעומת טמפונים אחרים המתארכים עם הספיגה,
מפין 0.1>.מתרחב עם הספיגה. לגן,כבל שהוא
סופג יותר כן הוא אוטם טוב.יותר את
פתח הנרתיק ומונע כל תזוזה או דליפה. טבלי
טמפון. ל 0.וטמפון אחר בשתי כוסות מים
נפרדות ותווכחי בכושר הספיגה המצויין
של. נ0.1
טמפון.ג , 0.1הנוח והבטוח ביותר בעולם,
נותן לר הרגשה משוחררת וחופשית
365 ימים בשנה. תוכלי ללבוש מכנסונים
קצרים והדוקים, חצאית מיני או ביקיני.
תוכלי לרקוד, לטייל, לטבול באמבט ולרחוץ בים
כבטחון מלא.

מתרחב ואוטם עם הספיגה!

חרש ! אריזה חסכונית של 40 טמפונים +שי —
ארנקון פלסטי לנשיאת 3טמפונים בארנק.

אלעזר ושות׳ פירסומאים

הג ה
ספו ר ט
לכל

סוגי המכוניות

7־השיג בחנויות המובחרות לאבזרי רכב
היבואן: מ.רביד
רח׳ טבר סקי 6
ת״ א, טל 35893 .

מורל ה
הטפטים המעוצבים ביצירת אומנות

(המשך מעמוד )25
תחילה הם לקחו אותי לבתי־המלאכה של
,המהפכה הפלסטינית׳, .אנחנו, אנשי הרבולוציה,
חיים על פי כל כללי המהפכה,׳
הם הסבירו לי, ,לכולנו יש מוראל גבוה
ואנו חיים על פי מישטר של ברזל.׳ שמתי
לב כי הם נוהגים לכנות איש את
רעהו, אחי,׳ או, אחותי ׳.מילה שנייה ה נפוצה
מאד בלכסיקון שלהם היא, מאר־טיר׳
.כל פצועי המילחמות הם, מאר־טירים׳
וכל יתום שהצביעו לי עליו היה
,ילד של מארטיר׳.
״כמו בקומונה מהפכנית הם משתדלים
לקיים את עצמם מעבודתם. הראו לי נגריה
גדולה של אש״ף. עובדים שם פליטים
פלסטינים הבונים רהיטי ילדים ורהי טים
לבתי־ספר. כל העובדים אינם מקבלים
שכר, אבל מקבלים את כל צרכיהם.
יש להם חדר־אוכל שבו הם אוכלים במשותף
והם מתגוררים או באחד ממחנות
אש״ף או בדירות בביירות עם משפחותיהם.
״הלכנו
משם וראינו גם בית־מלאכה
שבו יושבות הבנות של אש״ף ועוסקות
במלאכת־יד. הם רוקמות חולצות, מפות
ושטיחים, ויש להם חנות שהמוצרים ה נמכרים
בה הם בדיוק כמו אלה הנמכ רים
בחנות נזשכית׳בתל־אביב. אותו הסיג־נון
ואותו הטעם. אולי שלהם קצת יותר
פרימיטיבי. אפילו הבובות הערביות שהם
מוכרים שם, בחנות לתיירים, נראות בדיוק
כמו אותן בובות הנמכרות בנזשכית.׳׳
חבר בקיבוץ פברי

להשיג ב־ 3גדלים :
נורמל: למרבית הגשים
אקסטרה: לנשים עם דימום רגג
והחידוש העולמי האחרון !
טמפוני מיני לנערות, לבתולות ולנשים
עם דימום מועט.

ג לג ל

צ ב רי תמבקרתבאש ״ ך 10

ווטרמן ־ בישראל עטר חב׳ למסחר בע׳׳מ, המייבאת
ומפיצה בארץ, ציוד משרדי, מכשירי
כתיבה וציוד ספורט ממיטב היצרנים
בעולם, קיבלה לאחרונה את הסוכנות
הבלעדית לישראל של חב׳ ,,ווטרמף׳
הידועה, המובילה בשוק עטי היוקרה,
בארצות המערב. חב׳ ווטרמן, אשר
מייסדה הוא אותו מר ווטרמן אשר
המציא וייצר את העט הנובע הראשון
בעולם, בשנת ,1884 שמרה על עמדת
הבכורה שלה, בענף זה, מאז ועד עצם
היום הזה, בזכות קפדנותה על איכות
ועיצוב מוצריה. כיום מייצרת החברה
מבחר עשיר של עטים נובעים, עטים
כדוריים, עטי טוש ועפרונות מבניים,
במחירים החל מ״ 36ל״י ועד 1000
ל״י ומעלה לעט. והם משווקים גם
נסטים מפוארים של שניים, שלושה
או ארבעה עטים.
עם קבלת הסוכנות הבלעדית בישראל,
מתכננת חב׳ עטר בע״מ לפתוח במסע
פירטום ושיווק מאומץ, כדי להחדיר
את עטי ווטרמן לתודעת הציבור
בארץ.

ך פני העובדים הציגו אותי כ־
—/ /י אביטל, צלמת מארצות־הברית
והם הסכימו להצטלם ברצון. היו חייכנים
ואדיבים. מפה לשם הגיעה שעת ה־צהריים
והם לקחו אותי לחדר האוכל
המשותף של, המהפכה /באיזור בתי-
המלאכה שלהם. חדר האוכל נמצא בבית
משרדים של אש״ף. בקומה הראשונה יש
חנויות שלהם, בקומה אחרת מישרדים
ובקומה נפרדת חדר־האוכל. כשנכנסתי
לשם היתה לי הרגשה שאני נכנסת לחדר־אוכל
של ישוב־ספר ישראלי. בדיוק אותה
האווירה וצורת הגשה דומה.
״משם לקחו אותי למחנה הפליטים
בור!׳ ברענה, הנמצא לא רחוק משם.
חולפים על פני כמה רחובות בקצה העיר
וכבר נמצאים בתוך מחנה הפליטים המפורסם.
הסתובבנו קצת בסימטאות, בין
המיבנים המורכבים טלאי על גבי טלאי,
ומלווי שאל אותי אם אני רוצה להיכנס
לאחד הבתים ולפגוש מישפחה. נכנסו
לבית שהיה בנוי בצורת חצר שמסביבה
חדרים. למרות הדלות היה שם נקיון למופת.
עשו לי קפה והבנות יצאו מהחדרים
עם ילדיהם והצטרפו אלינו.
״מארחי סיפר לי שהוא יושב במקום
מ־ ,1948 מאז ברח עם מישפחתו מהכפר
כברי שבגליל המערבי. הוא התגאה בכך
שהוא היה הראשון שעזב את מחנה האוהלים
ובנה לעצמו במו ידיו ביקתה מאבן.
אז עשו מזה. רעש גדול, משום שלא היר־שו
לפליטים הפלסטינים לבנות בתים במחנות.
למרות זאת הוא המשיך לבנות.
אחריו החלו גם האחרים לבנות.
״כששמע הערבי שאני נמצאת בדרכי
לישראל הוא התעניין לדעת על כפרו.
סיפרתי לו שהיום נמצא שם קיבוץ. הוא
ידע על בך כי הקיבוץ היה שם עוד
לפני המילחמה. הוא הזכיר אפילו את
שמו של אחד מחברי הקיבוץ, שנשמט
מזיכרוני, וטען כי הוא היה חברו הטוב
ביותר ואם אזדמן לשם, שאמסור לו ד״ש
ממנו: .הוא דיבר על יהודי שעלה לקיבוץ
מרוסיה, מלחיה דומני היה השם שנקב.
נורא היה רוצה לדעת מה קורה איתו.
אז אם יש מישהו בקיבוץ כברי המכיר
את אבו־דאוד, שידע שאבדדאוד הזקן
דורש בשלומו.
״עברנו גם דרך בית-חולים של אש״ף.
הבית נראה כמו בית מגורים בקיבוץ.
זוהי מין מרפאה שיש בה חדר בו שוכ נים
נכים כתנים. פגשתי שם שלושה
נכים, כל אחד סיפר לי איך ואיפה נפצע.
כל אחד מהם נפצע במילחמה אחרת.
כולם נמצאים במקום כבר שנים רבות.
כשהתעניינתי מה בדיוק הם עושים במשך
היום, התחמקו מתשובה.
״משם נסענו לבית-היתומים של, אש״ף,
הנמצא בקצה השני של העיר, ליד מחנה
הפליטים הקטן ביר־חסן. המוסד נמצא
בבניין יפה למדי. סיפרו כי אבו־עמאר,

הוא ערפאת, קנה את הבניין והחליט להפכו
לבית־יתומים לקורבנות המהפכה. מתגוררים
שם כ־ 300 ילדים בגילים שבין
שלוש לשש. הם מתגוררים בחדרים
משותפים, המכילים כשמונה מיטות כפולות
בכל חדר. במשך היום הם לומדים
בגני־הילדים הנמצאים במקום. המטפלות
שלהם הן כולן צעירות פלסטיניות. לחלק
מהן יש משפחות וילדים, אבל כל אחת
מהן מאמצת שמונה ילדים והיא משמשת
להם כאם קבועה. המטפלות רשאיות לגדל
גם את ילדיהן במוסד וכמה מהן סיפרו
לי שילדיהן מבקשים להישאר במקום ולא
לחזור הביתה.

גננת
עם רובה
ף* יקשתי לשוחח עם כמה מהיל*
//דים. שאלתי אותם לשמותיהם
וביקשתי מהם לומר לי מאין הם. כל התשובות
היו כימעט אחידות. כולם ידעו
בדיוק מאיפה הם. ילדים בני ארבע או שש
ענו לי, אני מעכו, או, אני מחיפה׳ .הם
היו בני הדור השלישי או אפילו הרביעי
של הפליטים וכבר כתינוקות השרישו
בהם את מקום המוצא של אבותיהם.
״שאלתי את אחת הילדות . :מה את רוצה
להיות כשתהיי גדולה 1׳
,״גננת׳ היא השיבה לי.
,״ומה את רוצה לקבל יותר מכל?׳
״רובה,׳ היתד, התשובה.
,״מה תעשי ברובה?׳ שאלתי אותה.
,״אלחם עד שיתנו לי לחזור הביתה,׳
השיבה לי.
״אפשר היה לחוש שכולם הם מוצרים
של שטיפת־מוח. כל הבנים רוצים, למשל,
להיות, אנשי׳קומנדו׳ כשיגדלו, .ומה
תעשו בתור קומנדו?׳ שאלתי אותם.
,אלחם בישראל,׳ השיב אחד, ,ואני אלחם
בפלאנגות,׳ השיב אחר.
״ביקרתי בכיתות בשעת השיעורים.
ראיתי ילדים יושבים ליד שולחנות ומציי רים,
כמו בכל גן־ילדים במקום אחר ב עולם.
בהפסקות יצאו לשחק בחצר תחת
השגחתן של המורות, שדאגו להפגין כלפיהם
תשומת־לב ואהבה. כשביקשתי לש אול
את הילדים בכיתת הגן כמה שאלות
הם דיקלמו לי פסוקים במקהלה. ביקשתי
שיתרגמו לי את הדברים. נוסחם היה
בערך כך, :מהפכה עד הניצחון! אבו־עמאר
הוא מנהיגנו והוא ינהיג אותנו
אל הניצחון!׳
״כשהגיעה שעת. המישחק הם הסתערו
על ערימת צעצועים. היו אלה רובי צעצוע.
כל אחד מהילדים נטל רובה ביד
וניצב בפוזה מול המצלמה. אני לא יודעת
אם אלה צעצועיהם תמיד, או שאירגנו
זאת לכבודי.
״למחרת המשכתי בסיורי. לקחו אותי
להפינס האום סקול (בית־ספר בית האו־האושר)
הנמצא בהרים שמחוץ לביירות.
זהו בית־ספר השייך גם הוא ל,מהפכה
הפלסטינית.׳ שם ראיתי לראשונה כמה
אנשים במדים של אש״ף שישבו יחד עם
חיילים סורים. לקחו אותי לכיתות לראות
שיעורים. נכנסנו לאחת הכיתות בעת
שיעור אנגלית. בדיוק כשנכנסתי לשם
ניצב תלמיד ליד הלוח וכתב את אשר
הכתיב לו המורה :׳הפלסטיני הוא חייל
חזק ונלחם לחופש ולצדק.׳
״גם בבית־ספר זה לומדים כ־ 300 ילדים
בגיל בית־ספר עממי ובית־ם פר תיכון.
כולם הם יתומים שהוריהם נפגעו ב־מילחמות
האחרונות, בעיקר במילחמת ה אזרחים
שהתחוללה בלבנון. בשעת ההפם־
קה הם הסתדרו במיסדר בחצר. היתד,
לי ר^רגשה שאני נמצאת בקסרקטין צבאי.
בכל מקום היו תלויות סיסמאות של המה פכה
הפלסטינית ותמונות של אבו־עמאר.
כששוחחתי עם הילדים, היו תשובותיהם
כימעט זהות. כל הבנים רוצים להיות
מהנדסים, לכשיגדלו. הבנות רוצות להיות
מורות.״
בבית האושר סיימה אביטל דלוגוף את
הסיור המאורגן שלה במוסדות אש״ף בביירות.
במשפטים ספורים ׳,מקוטעים, לא
בדיוק כפי שחשבה לפני הביקור, היא
מסכמת את התרשמותה :״הכל מתרחש
שם כמו על פי פקודה מגבוה. הילדים
מקבלים חינוך ספרטאני. אין שום סיכוי
שהדור הזה, שגדל במוסדות אלה, ינטוש
את השאיפה לחזור לארץ. הם מתחנכים
מילדות על הרעיון שלקחו מהם את אדמתם
ואת ביתם והם חייבים להילחם עד
שיניחו להם להזור. ואם לא הם, יהיה
זה הדור שיבוא אחריהם.״
ה עו ל ם

הז ה

2120

הוד ע ה 11ת ע1ור לר ל ה חלי ט
ההלע שו ת בדבד • קו:
האינפלציה הדוהרת והאפ שרויות השונות לה שקעת כספך מק שות עליך בב חיר ת צורת
ה ח סכון המת אי מ ה לך. לפניך סדרת שאלות שתאפשר לך ה חל ט ה נבונה ו שקולה.

אני יכול ורוצה
לחסוך, באופן שיתן לי
רווח מירבי בלי סי כון
כספי

כן:לך הלאה
ל א:יצאתמ הת מונה

כשמדובר בה שקע ת
כסף, אני מעדיף לבדוק
באופן י סודי א ת
כן:עבוו לשלב הבא
האפשרויות*השונות
לחסכון.
ל א: ט עו ת בידך!

שמעתי על תכניו ת
״חי כפליים״ .נראה לי
שהן מציעו ת צירוף טוב
של רווח גבוה וב טחון כספי,

אתה הזד מנו תהא מי תי ת עוד לא החמצת:

ט ב חו ת ח נפל
ב״טפחות חי כפליים״ ת קבל עד* 160/0מענק מיידי
(ב מקום ס/ס 10ב תכניו ת הרגילות) .ה מענק המיידי

כן: עו 1שלב וגמרנו
לא: צא מהמשחק

ב״טפחות״ גבוה ב־160׳ 2ל״ימהמ ענ ק ב תכניו ת
הרגילות, צמוד למדד, נושא ריבית ופטור ממס.

אל תוותר על תכנית ה ח סכון הטובה מכולן: שלח א ת התלוש המצ״ב או פנה לאחד
מסניפי בנ ק טפ חו תלקבלת פרטים מל אי ם על המענק הענקי של ״ טפ חו ת חי כפליים״
בלי כל ה ת חייבו ת מצידך.
לכבוד הפחות -בנק

למשכנת או ת לישראל בע״מ
ת.ד 18060 .ירושלים

* ההט בו תבמ לו אן לאחר 6שנות ח ס כון

* 88מתז

תסתפק

בפחות -חסורבבוק

טפחות

בנק משכנתאות דישראלבע״נז

ירושלים יחי הלני המלכה .9רח׳ פארו ,5ככר דוד טגה. תל אגיב רח׳ החשמונאים . 123
רח׳ פרישמן .42 חיפה רח׳ פל ים ,9בית צים. רח׳ אחד העם 15 באר שבע רח׳ מצדה מרכז
הנגב. אשדוד מרכז מסחרי ד, רת׳ מ.ח. שפירא. נתניה רח׳ הנוטע ( 16 סמילנסקי ) 13

נצרת־עילית מרכז מסחרי חדש של שו״פ. אילת רח׳ האלמוגים 215/3

ד.,ע19.4 .

נא לשלוח אלי טפסי
הרשמה וחומר הסברה על

טפחות מי״ נבל ״ ס

׳ כתובת

ד14/4 .

שידור
מאחרי המסך
צד״ ש
ליד״ לונדון עורך עלי כותרת, על
שאיפשר לאיש התנועה לשלום בטוח, חנן
.אכדמסון, להראות את פרצופו האמיתי
לעיני עשרות אלפי צופי הטלוויזיה, ביום
החמישי האחרון.
דריעוהלהתפטרות והווועוו־קשה
היה שלא לרחם על שלושה ראשי
השביתה ברשות־השידור, עורך, החדשות
בערבית אלי לניאדו, המפיק במאי צבי
(״צבה״) גו רן וכתב החדשות שלמה
עי ר, כשהם באו להסביר לעיתונאים של
הרשות על סיומה של השביתה.
העיתונאים מרגישים עצמם מרומים :
אחרי 12 ימי שביתה לא הצליחו להשיג
אפילו הישג אחד, מלבד הצהרת כוונות
מעורפלת של הוועד המנהל, כשהאפשרות
לשבות בעתיד בעצם ניטלה מהם.
רבים מעובדי החדשות עומדים לדרוש
בימים הקרובים את התפטרות השלושה
מהוועד ובחירת ועד חדש. יש גם המאשימים
את מערכת הרדיו של תל־אביב,
בראשותם של גדעון לב־ארי ושרה
פרנקל, בשבירת השביתה וכן את הממונה
על ענייני הדת, הד״ר הרב מימין
צביאלי, כאחד הגורמים לכך שהשביתה
הסתיימה בבושת־פנים.
רק אחרי שחזרו לעבודה התברר לעיתונאים
כי בניגוד למה שנדמה היה להם
קודם, לא יקבלו דמי שביתה. הם אומנם
יקבלו את משכורתם, אך מימי החופשה
של כל אחד מהם יקוזזו 11 יום. וימי
חופש שווים, כידוע, כסף.
עילהלבטורץ

מנהל הטלוויזיה הערבית יוסף כראל

כינס בשבוע שעבר את מרבית עובדי
הטלוויזיה הערבית כשבפיו איום :״כל מי
שיתפס כאשר הוא מדבר עם כתב העולם
הזה, יועף מייד מעבודתו בטלוויזיה.״
העולם הזה ( )2119 גילה כי נגד בראל
מתנהלת חקירה מקיפה מטעם מחלקת
ההונאות של מישטרת ירושלים, שבמהלכה
נחקרו אחדים מעובדי הטלוויזיה והרדיו.
בשבוע שעבר נחקר גם מנהל מחלקת ה־אירגון
של הטלוויזיה יעקוב אורן בעניינו
של בראל.

נחקר קאסם
עבודה בעיתון —

עווד חשודים י 3ונר|ב!י1ו
נראה כי חקירת מחלקת ההונאות של
מישטרת ירושלים אינה מסתכמת רק בחקירתו
של יוסף כראל, אלא אף הגיעה
לנחותים ממנו בדרגה.
בימים אלה נערכת חקירה מקיפה כנגד
שני עובדים בכירים של הטלוויזיה בערבית:
עורך החדשות בערבית אר ם פ לי ־
אן והמגיש הראשי של החדשות בערבית

סעיד קאסם.

השניים הוחשדו כי הגישו חשבון עבור
שעות נוספות אותן עבדו כביכול בטל וויזיה,
בעוד שגם לעיתון בערבית, אל־אנבא,
היוצא במימון ממשלתי, הגישו חשבון
עבור שעות אלה. המדובר בהונאה
המסתכמת באלפי לירות.
ברשות־השידור נבדקת עתה השאלה אם
היה מותר על-פי התקשיר לבליאן ולקאסם
לעבוד עבודה נוספת ללא קבלת אישור
לכו•
ה פגנ הוגדאסתר סו פ ר
השביתה הרגיזה רבים ממשלמי האגרה,
אולם ההפגנה היחידה שהיתה כנגד הטל־

עצד!וו
השביתה שהסתיימה ביום הרביעי לפני
שבוע שימשה תירוץ עלוב ביותר להצדקת
העובדה שהשבוע — יומן אירועים לא
שודר שלושה ימים לאחר מכן.
נראה כי דם עברון התאהב בחופש
שהעניקה לו השביתה, והוא החליט להאריכו
גם לאחר שהשביתה הסתיימה. אין
ספק כי כל תחנת טלוויזיה בכל מקום
בעולם היתה מצליחה להכין יומן שבועי,
ביהוד יומן ברמתו של זה הישראלי, תוך
הודעה מוקדמת של פחות משלושה ימים,
בעיקר כאשר כל אחד בטלוויזיה יודע כי
בידי עברון מלאי עצום של כתבות המו־כנות
לשידור

אולם העובדה שעברון עומד לצאת בקיץ
לחופשה ארוכה, כדי לכהן כציר התרבותי
בשגרירות ישראל בלונדון, מבטיחה
כי לפחות בקיץ ירוענן היומן. יש להניח
כי יורשו של עברון, או יורשיו, לא
יעזו לבטל תוכנית חדשות משום שלא
היה להם, כביכול, הזמן הדרוש כדי להכינה.

..במרחבי׳
עיתון
ל שלום
״ שלו ם י— ע כ שיו?״
״ שלו ם ב טו ח?״
״ שלו םעםהאוייבי ״
מי הוה אוי ב?
כיצד נגיע אי תו ל שלו ם?
קרא על כך ב־

.,במרחב״

פסחבעד כי ת
בכל מה שנוגע לטלוויזיה הרי חג הפסח
יהווה חגיגה טלוויזיונית לערבים יותר
מאשר ליהודים. בעוד הטלוויזיה בעברית
מציעה את תוכניתם של דידי גולד שטיין
והרב שמואל הגהן אכידור
(העולם הזה .)2119 הרי ששידורי הערבית
יהוו פסטיבל של ממש. השידורים
בערבית יימשכו עד השעה 9.00 בערב.
אולם אין טוב בלי רע. גם הצופים הערבים
יצטרכו לסבול. דווקא בערב הפסח החלי-
טה הטלוויזיה הערבית להביא בשידור
חוזר את התוכנית המשעממת על מערכת
החינוך בגדה המערבית.

טען שהטלוויזיה החלה את השביתה מאוחר
מן העיתונים על־מנת שמהדורת מבט
ובה הכתבה על ההפגנה תשודר.
יש להניח כי עורך המדור אכן הוטעה.
אולם אחרי הראיון עם ירון, ביום החמישי
לפני שבוע, במיסגרת מבט, קשה להבין
מדוע לא אמר את מה שהוא מכחיש
׳שאמר.
ראיון זה, שערך עימו יעקוב אחי־מאיר,
היה האזהרה השנייה למה שצפוי
לחופש הביטוי ברשות השידור תחת הנהלתו
— או, אולי נכון יותר, פיקוחו של
ירון.
מבלי להתייחם לתוכן הדברים, שאף
הוא לא הבטיח רבות, הרי עצם הופעתו
של ירון, שהיה תערובת של התנשאות של
בעל־בית בשטעטל וביטול כלפי כל הסובב
אותו, חייב להדליק אור אדום אצל
כל שוחר-חופש בכלי-התיקשורת החשוב
ביותר.
אולם שיא החוצפה, חוסר-הטעם והגסות
התגלו בהערה, כאילו כבדך ך-אגב, ש העיר
אחימאיר. התברר כי במהלך שידור
מבט, שלח הפרופסור לאחימאיר פתק, ובו
טען כנגד הכותרת שניתנה לכתבה על
המאבקים המיקצועיים במשק בימים אלה:
״הממשלה נגד ההסתדרות.״
עם כל הכבוד לירון, הרי בעצם מיש-
לוח הפתק הזה גילה את פרצוף הקומיסאר
שלו, המסתתר בקושי מאחרי פנים מתחסדות,
ובורות הנדירה אפילו בטלוויזיה
הישראלית.
די היה להתבונן בפניהם הנדהמים של
שני המגישים, אחימאיר ועודד (״דדי״)
גן־עמי, כדי להבין מהי דעתם עובדי
הטלוויזיה על היושב־ראש החדש שלהם.

מינו שסט
בקול ענות חלושה קיבל לאהרונה הכתב
הכלכלי החדש של הטלוויזיה,

אדי-ע

עורכת סופר
הפגנה — כן או לא7
וויזיה בגלל השביתה נערכה מול ביתה של

מנהלת התוכניות לילדים אסתר סופר.

כמה עשרות ילדים מהשכונה בה מתגוררת
סופר המתינו לה ביום הששי לפני
שבועיים מול הכניסה לביתה, כשהם מוחים
בקולי קולות ובעזרת כרזות כנגד העובדה
שהשביתה השביתה את הסידרה האיש
השווה מיליונים, או בלשונם :״רוצים את

סטיס אוסטין:״

אזהרה שנייה
בשיחה עם עורך מדור זה אישר הפרו־סור
ראוכן ירון, יושב־ראש הוועד המנהל
של רשות־השידור, את שנכתב על אודותיו
בשבוע שעבר, כאילו כינה את
הדיווח על הפגנת ״שלום עכשיו״ תשדיר־שירות.
אולם הפרופסור ירון הכחיש כאילו

כחס שפיגמן
תחרות כן או לא?
שפיגלמן את המינוי של ראש הדסק
הכלכלי.
לאחר שנודע על נסיעתו של מי שהיה

עיתון ל שלום
ה עו ל ם

הזה

2120

לית, החלה במחלקת החדשות התחרות על
המישרה שהתפנתה.
ראש המחלקה חיים יכין; מיהר להביא
מהרדיו את אלישע שפיגלמן, כשהוא מבטיח
שהתחרות בין מועמדו, שפיגלמן, לבין
הכתבים האחרים בטלוויזיה, על מישרת
ראש הדסק, תהיה חופשית. יבין הודיע כי
הוא יחליט מי יהיה ראש הדסק רק לאחר
שישה חודשי תחרות. בניגוד להודעה זו
מינה כבר עתה יבין את שפיגלמן לתפקיד.

בין ..כמעט חצות״
ל״עיל כותרחי׳
ביום החמישי שעבר לא היה אדם כעוס
יותר ממגיש ועורך במעט חצות, יצחק

רועה.
רועה הטיל על אחד מעוזריו, ישראל
סגל, לערוך כתבה על השפעת השביתה

נחקר בליאן
— או בטלוויזיה?
קודם ראש דסק זה, אברהם (״כושי״)
קושניר ללונדון, כדי להיות שם ציר כל כלי
בשגרירות הישראלית בבירה האנג
ברדיו
ובטלוויזיה על הרגלי הישראלי.
לרועה עלה רעיון זה בעיקבות מחקר ש ערך
הוא עצמו במיסגרת עבודתו בחוג
לתקשורת המונים באוניברסיטה העברית
בירושלים.
לפני שידור כמעט חצות התבונן רועה
בתוכנית עלי כותרת, שבה רואיין עקיבא
כהן. קבע רועה :״הוא גנב לי את המדד

קר.״ רועה חזר על תוצאות המחקר ששודרו
בעלי כותרת, והוסיף עליהם את
הסרטון — ובכך יצר אצל הצופים את
הרושם כאילו לא ראה את המישדר שקדם

תשלו לחבר הוועד המנהל
סוף־סוף תשודר בשבוע הבא בשידור
חוזר אחת התוכניות הגרועות שהופקו אי-
פעם בטלוויזיה גלים בינוניים עד רוגשים,
תוכנית זו של צבי גיל, המתיימרת
לספר על צעדיו הראשונים של קול ישראל,
שודרה לפני כמה שנים וכבר אז זכתה
בביקורות גרועות ביותר.
בטלוויזיה מתלוצצים כי השידור החוזר
בא במיסגרת המדיניות החדשה של הוועד
המנהל החדש של הרשות. אחד מגיבוריה
הוא מי שהיה אחד המנהלים הראשונים
של קול ישראל צגי (״הזי״) זינדר,
המשמש כיום כחבר הוועד המנהל החדש
מטעם סיעת ד״ש.

בעיות ה ארון י דון
בסוף השבוע שעבר היתה הטלוויזיה
כמרקחה. לפתע התברר כי אי-אפשר יהיה
לשדר בשידור ישיר את כל האירוויזיון

במוצאי חג הפסח. אנשי הטלוויזיה נזכרו
באיחור להזמין אצל אי־בי־יו, איגוד השידור
האירופי, את מלוא שעות הלוויין
למוצאי השבת הקרובה.
כאשר הוזמנה שעת השידור, התברר כי
רבע השעה האחרונה כבר תפוסה במשך
10 חודשים על־ידי אחת מרשתות הטלוויזיה
הזרות ומוקדשת שם לתחרות איג־רוף
באיטליה.
עתה מנסה הטלוויזיה הישראלית לשכנע
את תחנת השידור הזרה לוותר על שעת
השידור שלה, ותושבי ישראל יוכלו לבלות
את מוצאי הפסח בצפייה ביזהר
כהן, עד סופה של התוכנית.

עיתונאית אסמה
מחלוקת חריפה ביותר פרצה בין מנכ״ל
רשות־השידור יצחק ליבני לבין כתבת
על המשמר לענייני טלוויזיה שלומית
טייב. טויב כתבה במוסף חותם קטע ביקורתי
על דובר רשות־השידור, משה
עמירב, שבו האשימה אותו כי הוא
משמש דוברו האישי של יצחק ליבני,
תחת להיות דובר רשות-השידור כולה.
בתגובה טילפן ליבני אל טויב וטען
שהיא ״עיתונאית אלימה״ .הוא הודיע לה
כי מלבד ההודעות־לעיתונות של הדובר,
היא לא תקבל כל חומר נוסף.

את נו!!ם 1ח
לבית היופי 1הא 1פנה החרש
־בית היופי לוך בכבד המדינה.
במשך שנים את מטפחת פניך בעזרת
תכשירי הקוסמטיקה שלנו ומייפה
אותן עם תכשירי האיפור שלנו.
עכשיו מגיע לך ללבוש שמלה שלנו
ולחכנס לנעליים שלנו.
ב״בית היופי לון״ מצפה לך חוויה
יוצאת מן הכלל. ייעוץ יופי, תכשירי
איפור ויופי, בגדים, חגורות,
ארנקים, תכשיטים ונעלייס-כולם
בדגמים אקסקלוסיביים,
בלעדיים ל״לון״.
ב״בית היופי לון״ מחכות לך דיילות
ויועצות מנוסות שתייעצנה לך בכל
הקשור בטיפוח היופי. למן התאמת
האיפור המתאים לך, התאמת
השמלה ההולמת אותך ועד להשלמת
המראה ע״י חגורה אופנתית.
הכל לפי צו האופנה האחרון,
בהתאמה מוחלטת לאישיותך
ואופייך.
בואי ל״בית לון״ בית היופי והאופנה,
הראשון מסוגו בארץ.
ככר המדינה, ה׳ באייר 26 תל־אביב,
טלפון 255024:

-1ביו 11

ה עו ל ם

הז ה

2120

טרמפ

ל וו־־ל 1

האמריקאים יודעים להגות מכל רגע.

לוקחים אותה לאט.
מחזיקים בה בעדיוות.
מתעוגים על כל רוע.
הניחוח משכר את החושים.
הצבע הענוג מעלה זכרונות.
אך הטעם הטוב עור לפניך.
דברים נפלאים עתידים לקרות
עם כוסית של שטוק .84
שט1ק 84 ברנדי שכרא׳
לשתנח לאט...

* ש תה אותו לאט.

הברנדי הנבחר ב 127-ארצות.

ה עו ל ם

הז ה

2120

1x 1כ ^נ רי ם! קציצות בלתי מתפרקות
לכל מיני יפהפיות מתפרקות הקציצות,
שמירשמן הופיע במדור. אני חייבת להבהיר:
הקציצות אינן אמורות להיות חזקות
וועמיודות בפני פיגעי הזמן והאקלים, אך
גם לא צריכות להתפרק. הן בבל זאת
מתפרקות !משתי סיבות אפשריות: הוספת
מים אסורים לבלנדר, להקלת עירבול
עיסת הבצלישום־ביצה־מלח־לחמניה. מיץ
הבצל הענק, הביצה השלמה ,׳ולחות דד
לחמניה המורטבת והסחוטה, חייבים להספיק.
קצת קשה לערבל כך, כי העיסה
כבדה, אבל מכבים מדי פעם את המכשיר,
דוחפים ומערבבים 1בעזרת כף עץ, וכך
לסירוגין, עד שכל המרכיבים ניקצצים.
בעלות ניסיון יכולות לעבוד עם בלנדר
׳ללא מיכסה, כשכף היד מוטה ׳ומכסה מעט
את הפתח מפני נתזים אפשריים, והיד
השניה חופרת בזהירות עם כף עץ, ב־

רהסיו שעו נינים מהריפוד הפרווה היחידה ׳שהטרידה: אותי מעודי
היתד, של אחד מגדולי האיומה, שבתקופה
ירושלמית אחת יהיה יבא אל ביתנו, מתקלח,
ומשיר תוך כידי כך עודפי יצור
עצומים, אישר ריפדו מצידם בסילסיולים
מלאי חן את כל המיקלחת.
אין• לי את העונג לתחמן תחבולות נגד
שיער פודלים ׳נשיר. הרוצח הפרטי שלנו
,מסתובב בחצר, ואוכל את כולם. הוא
מישיר. אומנם שעריות, אבל ירק בתנאי וכאשר
מסרקים איותו ׳במסרק ברזיל —

שיכבה העליונה של העסק. זה ילא יקפוץ
לתיקרה, בגליל כובד הבלילה.
סיבה שיניה לפירוק קציצות היא טיפול
לא עדין בהן׳ וטיגון במחבת. מטגנים אותן
בסיר !שמן עמוק כמו לצ׳יפס. הן לא
יספגו בציורה זו יותר שמן. הן רק יצאו
קציצות כרסתניות כאליו, ומטילים אותן
בעזרת כף עץ, בזהירות, לשמן החם. מטגנים
על כל צד יחמש דקות, באש קטינה.
כפות. זה
בעזרת ש תי הופכים הסוד.
כף אחת ׳תומכת בקציצה, וכף שניה
הופכת בעדינות זריזה. מרכזן צריך ׳להיות
רך מאוד ורטוב, ומעטפתן פריכה ומטו-
גנת עד צבע תום. עדינות ורגש, הן מילות
אסור להוסיף למירשם קמח
המפתח.
מצות.

סו ד קטן
כדי שקציצות תצאנה נימוחות.
כטעם יוצא מן, הכלל. יש ל כדש
מהקצב שיטח מול העיניים,
שלושת מיני כשר שונים.
שליש לכן, שליש בקר, ושליש
ענל או בכש. לעולם לא לקנות כשר
קצוץ מוכן, גם אם הרגי מדוכא־וויץ
כעצמו חתום כאהבה.
י סוגי הכשר השונים חשובים
מאד, והוכה להקפיד לפחות על
חצי לבן, וחצי כקר. הבדל הטעם
משמעותי מאד. תמיד לטחון אצל
הקצב. הכל ללכלך מכונות ללא
צורך כבית. ועוד דכר.
למרות אופנת ה״בשר הרזה״,
מי •טרוצה ״כשר טעים״ יקפיד
לכלול שומנים הגונים כעסק. שומן
זה נותן את כל העסיסיות והטעם
הטוב.

פינת המדליות

העכברי באים!
העכברי באים!
סיפור זר, שוכב בהקפאה עמוקה עיוד
משנה שעיברה, אך דומה שיהיה אקטואלי
בכל דור ודור. אם היו לי עכבות מסויימות
בקשר להעלאת הנושא ער כה, זה רק
בגלל אמא שלי, שאי ידיעת השפה העיב־רית
אינה מפריעה לה לכרסם את המרור
עד העצם, בכדי לפענח מה ה׳קליגער ק1פ׳
שילה כותבת. איך — הרהרתי בלב כבד
— איך אהרוס את !מעמדה האיתן בין
חברותיה? אני הרי מכירה את העסק.
כל סוק בבית הצאצא, מוריד את הניקוד
בלי רחמנות. לעכבר, אין אפילו מחירון.
אין! לא קיים דבר כזה! ודבר כזה בדיוק
מצאתי רץ־ירץ־רץ מהר, וחוצה את הסלון
אל חור לא נודע. יכולתי לבחור יבין
התעלפות, או טיפוס לבוחדם עם סירוב
לרדת משם, אבל יבין כה וכה לא היה
שום קהל, כך שהיה זה פשוט מעשי יותר
לקזעיק יאת המומחים.
פתחתי את דפי זהב, חייגתי ׳והזמנתי
את השקדן הראשון, אשר נוסף לדיקלום
המקופל, הבטיח לי גס אחריות. הוא בא,
הרס לי חצי יום שביזיבז בשרעפים מיק־צועיים,
ובסוף שם לי את הדיאגנ!1זה ה מסובכת
שבכל אביב הם באים מהשדות,
ואין ימה לעשיות ׳נגיד זה. לפני שהלך, שיל־שיל
כמה שקיות קווקר תכלת מורעל שכל
שוויו עשר לירות, גבה שבע מאות לירות
סימליוית (כך דרשו כולם) ויצא שמח וטוב

העכברים לא יהיו באים אל המזון חלילה,
ישכן זה האחרון היה בגדר לא מצוי, פשוט

רעבים׳ הוא גם הבטיח שהרעל שלו מאוד
מיוחד ,׳והעכברים לא ימותו לי בבית,
אלא ילכו למות בחוץ, כי הרעל גורם להם
לחנק ולחוסר אוויר. בייתי די מדווח. זה
אולי ההסבר היחיד מדוע לא חסר היה
להם אוויר, ועכבר אחד החליט להעדיף
התפגרות נוחה מאחרי המקרר. עד שגילינו
זאת, בקעו ריחות איומים. בעלי לא אמר
לי מילה, אבל ידעתי לפי מבטו האילם
שהוא מאשים אותי בדברים נוראים.
החברים היו בעסק. אצל הרבה מהם,
מסתבר, ביקר מגעילן קטן. את כל הקווקר
זרקתי, לפני שתיקרות כפולות ביליתי ניתנות
לפרוק יהפכו לי לבתי-עלמין. אחרי
שגמרנו עם כל המומחים, החלטנו להמר
על מלכודת. שיגעון של המציאה .׳והרי ה־
׳מ״מציאים• מלכודת הכלוב המחורר, בה
שמים גבינה, עובדת נהדר רק בהתחלה.
אחר־כך דבק יפה איזה ריח כניראה, כיוון
שהעכברים לא ניכנסים גם לפייתיון גבינת
יוקרה משווייץ. יאל גבינה חריפה הם לא
באים. ריק אל ״גוש חלב״ .חוץ מזה יש
טכס ההוצאה להורג, שבו משקיעים את
המלכודת בדלי מים, להטביע את ה־איכססם,
וזה משהו איום ונורא אם אין
איזה יוסקה בסביבה, שיעשה זאת. לאח־לונה
מוכרים בכל חנות כלי־עבודה צבעים
וכעין — מלכודות עם קפיץ, שאין
יעילות מהן. ניתן להשיגן באלפים, במרכז
המיסחרי נוף־ים שליד הרצליה־פיתוח, זב־רוקס,
כפר־שמרהיו. כדאי להעדיף את
הקטנה יותר, העולה שש לידות בלבד,

לכל הציפורים הבודדות מידפאה חינם
יש בארץ חבר-כנסת אחד מיליונר
מאוד, גר בשביון מאוד, הגיע מצרפת
מאוד( ,להמשיך ז< איש זה אינו זקוק
לאוייבים, כל העיתונאים חברים שלו.
אם מישהו עוד לא קלט במי המדובר,
אוסיף עוד רמז, המתייחס למערכת יחסי-
הציבור שלו. מערכת זו, אם להתבטא
קטן, לוקה בחוסר קואורדינציה כרוני
מסויים בין זרועותיה המבטיחות לאלה
המקיימות. כולם משמיצים אותו בתא ווה,
אבל עובדות הן עובדות.

הפטנט הסודי לפרווה על ריפודים
עובדיה מרנינה שעמדתי עליה, ועל כן
איני ׳עושה אותה לעולם.
יאת הפטנט ומכריה ילי חיברה נוצצת, אשר
ערכה לי !שערוריות ׳במרתון, לבל אעז
להדפיס את שמה, שכן את תהילתה בחיים
היא אינה מוכנה לקבל בשום פנים ואופן
דרך שערות על הריפוד.
ובכן, מה עושים?
הולכים לשקם איו לסופר-מרקט, וקונים
מגב גומי כמו זה המצולם. חשוב שהמגיב
יהיה מהסוג השחור, הרך, הגומאווידי
כזה׳ המקופל לשתי רצועות, שכן רק הסוג
הזיה אוסף שיער. קונים מגב אחד עם
מקל, אישר ישמש לאיסוף שיער מהשטיחים,
ומגיב אחד ללא המקל, שיוחזק ביד
כמיברשת, יעבור ספות ׳ובורסות. זה פישוט
יוצא ימן הכלל.

לפי יוזמתו ואירגונו של האיש, פועלת
מירפאה ברחוב ביאליק 6בתל-אביב,
(ליד שוק הכרמל) אשר מקבלת את כל
החלכאים, הציפורים הנודדות, וסתם
תפרנים במצב די טוב, נטולי קופת־חולים,
לטיפול ראשון חינם. באם יש
צורך בביקורים חוזרים (והמגמה היא
בהחלט לא ליזום אותם) מקבלים אצל
הרופאים העובדים עם המרפאה הנחות
של עד חמישים אחוז. זה כולל רופאי
שיניים, שמלבד ההנחות, יש אפשרות
לשלם להם חודשי ומודרג במיקרה של
הוצאה גדולה יחסית. ההנחות הן גם
למעבדה, טיפולים פיזיוטרפיים, ובית-
מרקחת המוכר את התרופות בעשרים
אחוז הנחה. מי שזקוק לרופאים פרטיים,
יכול להבין את גודל ההקלה. שלחתי
חברה, ועוד חברה, ואין מה לעשות. נגד
זה. העסק באמת עובד. לא בודקים שום
תעודות, ומאמינים לאזרח על פי מוצא
פיו. הרופאה הרוסיה מתייחסת בחום
ולבביות, ובכלל אין את ההרגשה שלועסים
שם לחם חסד. אז זהו, שתדעו.
סיפרתי את זה באושר רב לחבר עיתונאי,
אבל הלה רק הביט בי בייאוש גמור,
וסיפר לי סיפור. אל גן־העדן בא אדם,
וביקש להיכנס. הביט המלאך גבריאל
ברשימתו, הסיט את הסומבררו חזרה
על עיניו ובאדישות הורה לו, עם הסיגר,
את הכיוון לגהינום .״זה לא יתכן צווח

קורס מזורז בעובדות החיים
לא מצוי בחוץ. כל לילה היינו חותמים
בשעווה את פח האשפה המרוקן, וכל בוקר
היינו מוצאים חריונים קטנים שחורים,
אות למסיבות הלילה סביב דברי הפלסטיק
שנימצאו מכורסמים ללא תקנה.
המומחה בא שנית, וטיפטף לי תיאוריה
׳שהם מכרסמים פלסטיק, כיוון שהם לא

האיש, וזיעזע את שערי גן-העד! .״אתה
טועה ! אני ביצעת פעם מעשה טוג ! ״
המלאך גבריאל הביט בו במבט מחודש.
״כן התעניין לדעת ,״מה עשית
״אני,״ הצטדק האיש ,״אני נתתי פעם
גרוש לזקנה לבל הרוחות !״ אמר
המלאך גבריאל ומעך את הסיגר ,״זה
באמת מעשה טוב.״ הטמין ראשו בכף
ידו, וחשב. לפתע, אורו עיניו. פנסים
נדלקו לו בראש בוא חנה ! בוא
הנה יה גבבו !״ צהל .״קח את הגרוש
שלך חזרה,״ שילשל לו מטבע ,״ות׳חפף
מהשער ! ״
הוא קצת נבלה החבר הזה, אבל חוץ
מזה הוא בסדר.

בכדי שלא יהיה כואב הלב לזרוק אותה
יחד עם הקורבן מפושט האברים. הפרדת
העכבר מהמלכודת, הייא סוב בילתי אפשרי
לבעלי מערכת עיכול רגילה. י־ש
לנעול את דלתות החדר שבו מוצבת המלכודת,
כדי שלא יבוא הרחרחן הביתי
ויתקע זרבובית בעסק, חלילה. לבקש
מהמוכר הוראות תיפעול מדוייקוית. להיזהר
מאוד. זה ׳תופס גם אצבעות. להרחיק מילדים.
עוד
דבר. העכברים אור,בים לבוא למקומות
הריכוז של הפרשותיהם הקטנטנות,
דמויות חרצן הזית. במידה ומוצאים
אפילו גרגיר אחד, להרחיק איותו מייד ולהציב
מלכודת.
בינוו־יורק ׳מוכרים ריבועי קרטון קטינים
מרוחים באיזה דבק צמיג מאוד, שריחו
מושך יאת המכרסמים. הם באים, ופשוט
ניידבקים לקרטון — אותו משלשלים לארובה
הזבל. היבואן שיביא זאת לארץ —
ייעשה הון.
זהו. זה כל העסק• כל זמן שמטפלים
בהם באמצעים עדינים של חיטוי הבית,
ופיזור רעלים, הם באים לעשות חינגות.
ברגע שמכניסים את הקפיץ המשטח, הם
הולכים לרקוד בליוקיישן אחר. זה בדוק.

אודטה דנין

קולנוע במאים הבמאי עו 9ר1ש ••919

חיים צנטנר

בית המסחר הגדול כארץ לארנקים, מזוודות ודברי עור.

לר ג ל

היובל

מכירת

יקבל כל קונ ה כשי
מ חזי קמפת חו ת אישי חינ ם
ועל כל קני ה מעל ל — 350.ל״י

״נרתיק סל־פלא׳ חינ ם
הגיעה קו ל ק צי ת א בי ב /קי ץ של

ארנקי נשים

מעור -נחש -ס ק אי -ק טי פ ה -קש
מיצור עצמי ותוצרת חוץ

מכל ה סוגי ם

מיצו א עצ מי ויבוא

יבוא בלעדי של מזוודו ת £יד 1א 5^ 50

אם ישאלו חובב־קולנוע משכיל מעל
הממוצע, מיהם היוצרים החשובים ביותר
של הקולנוע ההודי בימינו, הוא ישתהה
רגע ואחר־כך ישיב בוודאי: סטיאג׳יט
דיי וג׳יימם אייבורי (במאי סרט בשם
רוזלנד שיוצג בקרוב בישראל).
מה,שנוגע לשם הראשון, אין שום ספקות.
ריי הוא גדול במאי הודו בימינו
והנציג הכמעט־קבוע שלה בכל אירועי
היוקרה והפסטיבלים במערב. אשר ל־אייבורי,
התשובה מדוייקת פחות.
זאת משום שאייבורי הוא יליד ברקלי
שבקליפורניה, ולא הגיע להודו אלא אחרי
שהתקרב לגיל .30 עם זאת, התשובה
אינה מוטעית כל־כך, כי אייבורי קנה
לעצמו שם עולם בסידרה של סרטים שעשה
בהודו, על הודו, עם הודים, ורק
בשנים האחרונות שב אל המערב אם בי
מזמן לזמן, בבחירת נושאיו, מסתבר ש הוא
עדיין אינו שלם לגמרי עם העניין.
כרגיל, בכל פעם שמדובר על הפצת
סרטים בישראל, אין מנוס מלציין את
העובדה ששמו כימעט אינו ידוע כאן.
בשעתו הציגו אומנם את הגות, סיפורו
של אליל־פופ הבא לחפש הדרכה רוחנית
אצל גורו הודי ומוצא שהאיש החכם,
שצריך להקרין סביבו תבונה, נתון בסבך
של צרות פרטיות לא פחות משאר בני
האנוש, אבל הסרט הוצג בעיקר כסאטירה
על החיפושיות, שהיו אז בעידן המטאפיסי
שלהם. סרט אחר משלו, מסיבת
פרא, הוקרן בתל־אביב במשך שבוע תמים
והורד מבלי להותיר עקבות, אלא ש
הבאים
שעשה היו כבר על הודו ואמנות
הודית.
את סירטו העלילתי הראשון עשה בשנת
.1963 הוא נקרא בעל הבית, ותוך
כדי עשייתו הכיר את הצוות שעימו הוא >
עובד עד עצם היום הזה, המפיק אים־
מאיל מדצ׳נט והסופרת רות ברבר ג׳א-
בוואלה (שזכתה בכינוי ״ג׳יין אוסטין ההודית,״
שממנו אינה מתלהבת כלל).
את הסרט שלח אייבורי לסטיאג׳יט ריי,
כדי לקבל חוות־דעת. זה עזר בשיפוץ העריכה,
השגיח על הלחנת המוסיקה (ריי
הוא מלחין הכותב בעצמו את מוסיקת-
הליווי לסרטיו) והסרט, בצורתו הסופית,
נמסר להפצה לחברת קולומביה האמריקאית
המציגה אותו עד היום, בהצלחה
לא מבוטלת, ברחבי הודו.
ריי סייע לבמאי הצעיר גם בסירטו
הבא, שייקספיר וואלאה, שהוא עד היום
סירטו השלם והמפורסם ביותר של איי-
בורי. בעזרת כספים מוקפאים שהכניסו
שני סרטים אלה (חברות אמריקאיות אינן
יכולות להוציא מהודו את הכסף שהן מרוויחות
שם) ,ותודות לזריזותו של מרצ׳נט,
הוא עשה שני סרטים נוספים: הגורו

(שבו הופיע מייקל יורק) וסרט מדבר
נוסח בומביי:
שותפות מקורית. תוך כדי כך התבססה
השותפות אייבורי־מרצ׳נט, שפעלה
בנוסח שונה במיקצת מן המקובל, בעיקר
בכל הנוגע ליחסים בין במאי למפיק.
שלא כרגיל, אייבורי מרוצה מאד מן ה עובדה
שמרצ׳נט נוכח בבימת הצילומים ,
מסייע ומשיא עצות, וברור כי שיתוף־
הפעולה הזה אינו בין איש־כספים לאמן,
אלא בין שני אמנים, שאחד מהם נוטה יותר
לעסוק במצלמה, ולשני יש כישרון

עגלות ל מזוודו ת, תי קי נ סי ע ה, נ ר תיקי דרכון,
חגורות כסף, חגורות סתר חדי שות.
— הרכבת גלגלים ל מזוודו תבמ קו ם —

ת>ק>ם מע\רד>>ם

ג׳יי מ ס בונד ועור.

* א רנקי כסף ומסמ כי ם

? 1״ ם צ נט נ ו
רחוב
פינסקר ,4קו מהב׳ ,תל-אביב,
(מעל ״ קפה נגה״)
פרסום רייצס

—־ ,בעיצוב
^ 6אי רו פי
ח די ש !

סו ל ־ מוז

סנדלי האשה
בקו האופנה
לכל רגל וכל מידה
סנדליאלגה-
באופנה.

בחנויות המובחרות

סנדלי נשים

רקדנית־כטן כסרט תעודי שד. ג׳יימס אייבורי

הלן מלכת חיי הלילה

במקרה זה גם אייבורי לא היה מתלונן.
״החברה שעבודה עשיתי את הסרט חתכה
אותו לחתיכות, הרכיבה אותו בכל
מיני גירסות ואף לא ידעתי מה מוצג
איפה ומדוע,״ הודה.
עכשיו, סוף סוף, תהיה הזדמנות לע רוך
היכרות רישמית עימו, בסירטו האח רון,
רוזלנד( ,שיוצג בקולנוע גורחן ב־תל־אביב)
,סרט אמריקאי מתחילתו ועד
סופו, שהוצג בפסטיבל הסרטים האחרון
בניו־יורק והכנים את השחקנית הוותיקה
ליליה סקאלה אל חוגי מכרי גלובוס
הוהב.
רומן עם הודו. את הרומן שלו עם
הודו החל אייבורי לפני יותר. מעשרים
שנה, דווקא על רקע ונציה. לסיום לימודי
הקולנוע שלו באוניברסיטת דרום־
קליפורניה, הכין סרט תעודי על הדרך
שבה משתקפת עיר־התעלות באמנות, מאז
הציורים הביזנטיים ועד לקריקטורות ה מודרניות.
אצל אחד ממוכרי־העתיקות
בסן־פרנציסקו נתקל במיניאטורות הודיות,
הן קנו את לבו, והסרטים הקצרים

מיוחד לגייס את הממון הדרוש לצורך
זה. כשמרצ׳נט טוען ש״המימון בא מ־עצמו
כאשר הסרט מוכן לסרטה,״ זה נשמע
בוודאי אופטימי וורוד, אבל עובדה
היא שעד היום הוא הוכיח את עצמו.
שיבת הצוות לארצות־הברית (מרצ׳נט
הוא אומנם יליד בומביי אבל התחנך
באמריקה) ,הניבה תחילה את אחד הסרטים
המוזרים ביותר של שנות השב עים,
סרט בשם הפראים שניסה, תוך שע תיים׳
להציג את כל תולדות היקום ב־ראשי־חיבות,
מן השלב של אנשי־המע־רות
(בסרט קוראים להם אנשי־הבוץ) ,דרך
התרבות הקלאסית, הרומנטית, המודרנית
עד לניוון והשיבה אל המצב ההתחלתי.
זה היה הסרט היחידי שלא נכתב על-ידי
רות פראוור־ג׳אבוואלה ברבר.
שעה שמבקרים ישבו על המדוכה ולא
יכלו להחליט אם מדובר בהומור שנון
או בפילוסופיה פשטנית, צילם אייבורי
עבור הטלוויזיה הבריטית, תוך שבוע
ימים בלבד, סרט שלם בשם אוטוביוגרפיה
של נסיכה שהוא כולו התרפקות על קצין
ה עו ל ם

הז ה

2120

לוגאנו, שם בילה צוות ההסרטה ימים
ארוכים, יכול ארדמן לכתוב כאוות־נפשו.
העיקר שלא ישוב לנהל בנק.

בריטי בדימוס ונסיכה הודית, על עבר
משותף בהודו, כשהיתה עדיין חלק מן
האימפריה הבריטית.
אם על מסיבת פרא מעדיף אייבורי
שלא לדבר, הנה רוזלנד הוא סרט קרוב
לליבו. הסרט מוקדש כולו לאולם־ריקו־דים
ניו־יורקי, ולאנשים שבאים לבקר
בו, רובם מבוגרים המחפשים נואשות חברה
בערוב ימיהם.
הסרט מורכב משלושה מערכונים, ומשלב
כוכבי־עבר שכימעט נשכחו כמו
תרזה רייט (שהופיעה עם מארלון בראנ־דו
בהנידונים לחיים, או ליליה סקאלה
(שהופיעה עם סידני פואטייה בגבר אחד
וחמש נזירות) ,עם צעירים יחסית, כמו
ג׳רלדין צ׳פלין וכריסטופר ווקן (שגילם
סופר בוהמי בהתחנה הבאה, גרינוויץ׳
וילג׳).
כל עוד עבד בהוז־ו,׳ בלט בסרטיו של
אייבורי המבט הרגיש והמבין, גם אם
היה זה מבט של איש המערב, על בעיותיה
ואורחות־חייה של ארץ זו. מאז פרש
פרסים הזו׳ ה^אושד*

סיביל שפרד ומייקל קיץ כ״דובי,הכסף״
על כסף שצומח
הוא שוחרר בסופו של דבר, עזב את
שווייץ, ומאז הוא נוקם בה, באמצעות
ספריו. ועכשיו הגיעה הנקמה גם לקול
נוע.
אלא שהשווייצים אינם מתנגדים לנקמה
כזאת. כל עוד הסרט מצולם אצלם,
והכסף מגיע למלונאים ולמיסעדות של

לפני מיספר ימים נודע לציבור
על הזוכים בפרסים של המועצה־לתרבות־ולאמנות,
פרסים הניתנים לתסריטים מתוך
תיקווה שיהפכו סרטים.
הפרסים הם, לכאורה, סכום נכבד ביותר.
כשהוחל במיפעל, לפני חמש שנים,
היה ערכם 120 אלף לירות. השנה יהיה
הסכום לפחות 700 אלף, אם לא יותר
(הפרסים צמודים בצורה זו או אחרת למדד
יוקר המחיה) ,וזה, אגב, רמז קטן
לקורותיה העגומים של הלירה הישראלית.
במקום שלושה זוכים, כרגיל, יש השנה
שישה. וזו הרשימה :
אלי כהן, המתכונן לביים סיפור של
יצחק בן־נר בשם אחרי הגשס.
יקי יושע, שרוצה לביים את המאהב
של א. ב .יהושע (אבל כדי לקבל את הפרס
צריך, קודם־כל, לקבל את הזכויות מן
הסופר).
ניסים דיין, שעשה בשעתו את אור מן
ההפקר, יעשה סרט לפי תסריט של עצמו,
סופו של מילטון לוי.
(המשך בעמוד )50

ל שחק
בשיגעון מעולם לא הבטחתי לך גן
של ורדים (בן־יהודה, תל־אביב,

ג׳ראלדין צ׳אפדין ב״רוזלנד״
נוסטאלגיה והומור
כנפיו ויצא אל המרחבים, הוא עדיין מחפש
את עצמו. אם לשפוט לפי הישגיו עד
עתה, יש להניח שגם ימצא.

סרטים

קיסמו של העוד
הקפיטאדיסט

איוון פאסר הוא במאי צ׳כי שעזב את
מולדתו עם תום האביב שם (יחד עם בן־
ארצו מילוש פורמן) ,ומאז הוא מנסה למצוא
את דרכו במערב. מה שמקסים אותו
כנראה במיוחד, בעולם הקפיטאליסטי, הוא
המישחק הפיננסי בכספים, משיכת החוטים
מאחרי־הקלעים, וכל מה שקורה בבנקים
ובסביבתם, המקבל אצלו ממד כימד
עט סוריאליסטי.
הוא כבר עשה סרט על נושא זה (קלף
חזק ביד) ,ובקרוב עומד להיות מוצג סרט
חדש משלו דובי הכסף, גם הוא על בנקים,
מעשי־תרמית וכסף הצומח, למרות
כל חוקי הפיסיקה, מלא־כלום.
בסרט החדש, רוכשת המאפיה בנק ב־לזגאנו,
מפעילה אותו בעזרת מיכרות־כסף
מיסתוריים באיראן, עומדת למכור
אותו ברווח עצום למולטי־מיליונר השולט
בשוק הכסף ובסופו של דבר שומרת
עליו, תמורת רווח גדול עוד יותר. מוסר־ההשכל
של הסרט, אם יש לו כזה בכלל,
הוא שגונב מגנב פטור, והעולם כולו
מורכב מגנבים. לכן, אין צורך להסתייג
מעצם העובדה שהגיבור הוא עבריין, כל
עוד הוא יודע לדבר ויש לו חיוך מקסים.
האסון הוא רק בגנבים המעמידים פנים
של אנשים הגונים.
הפרט המעניין ביותר בסרט הוא אישיותו
של האיש, שעל סיפרו הוא מבוסס.
שמו פול ארדמן, והוא ידוע כיום כמחבר
סיפרי־מתח בעלי רקע כלכלי מובהק.
אין בכך כל פלא. ארדמן, יליד קנדה,
הצליח להגיע לעמדה של נשיא בנק
שווייצי בבאזל בסוף שנות השישים. אלא
שבשעת כהונתו הרמה הפסיד אחד הלקוחות
של הבנק כ־ 30 מיליון דולר בשוק
הקקאו, וארדמן נעצר מייד לחקירה על-
ידי המישטרה השווייצית, הקנאית מאד
לשמם הטוב של הבנקים שם.
ה עו ל ם

הז ה

2120

ארצות־הברית) — הסרטים על
חולי-נפש ובתי-משוגעים מתחלקים לשני סוגים עיקריים.
מצד אחד׳ אלה שרואים במחלה ובמוסד סימפטומים של
חברה חולה, ומתייחסים לעניין כאל משל (כמו קן הקוקיה).
מצד שני, אלה שרואים בחולי״הנפש חולי-נפש, ובבתי״
המשוגעים את האכסניות המיועדות לחולים כאלה. לדוגמה,
סרט זה, המבוסס על ספר רב־מכר באותו השם.
הסרט מתרכז סביב דמותה של נערה שחיה בעת-ובעונה-
אחת בשני עולמות נפרדים, זה המציאותי ועולם מורכב
מהזיות פרועות, פולחנות בנוסח אינדיאני, רוחות־רפאים
המאיימות לייסרה בשוטים ובעקרבים אם תגלה את דבר
קיומם למישהו מן העולם המציאותי. העלילה כולה היא
תיאור מאבקה של רופאה פסיכיאטרית לרכוש את אמונה
של הנערה, לחדור לתוך עולם זה׳ ולהסביר לה שתהליך
הריפוי אינו בהכרח הכחדתו של עולם זה, אלא ההכרה
כי שני העולמות שווים וכי היא חופשית לבחור ביניהם.
הבעייה העיקרית של הסרט היא בכך שאינו מצליח
לחדש למעשה דבר בשטח זה. דימיונו של הבמאי, אנתוני
פייג׳ ,מוגבל למדי כשמדובר בהמחשת סיוטיה של הנערה,
או בהצגת קהיליית המשוגעים (מדובר בבית־חולים לנשים).
הוא אינו מופנם ומרוכז די הצורך (כמו סיפורו של
פול של רנה פרה) ,וחסר את הדימיון של ג׳ו מאנקייביץ׳

קאתלין קואינלן: רוחות רפאים
למשל (לפתע בקיץ האחרון) .ואשר לשפיות המוטלת-בספק
של המטפלים, כדאי עדיין לזכור את לילית של רוברט רוסן.
לעומת זאת, ניסיונו הבימתי של פייג׳ מסייע לו להוציא
רמת־מישחק גבוהה במיוחד מכמה שחקניות. ראשית, קא-
תלין קואינלן, כנערה הסכיזופרנית, שבוודאי הבטיחה לה
בסרט זה קאריירה ארוכה ומצליחה, ביבי אנדרסון (ה רופאה)
שאינה מביישת את אסכולת ברגמן, וכמה שחקניות
ותיקות המופיעות בתפקידים קצרים ומבריקים.

ל>לד>ם
ועל ילדים
המסע הגדול (דרייב־אין, תל-
אביב, ארצות״הברית) — סרט
כזה נעשה לפי מיטב מתכוני
השוק, עם קהל פוטנציאלי מתוכנן עד לפרט האחרון :
הורים עם ילדים, בהצגה יומית. שום דבר אינו מנסה להיות
בו מקורי במיוחד, אבל זה אחד מאותם הסרטים הבודדים
שהבורגני המצוי יכול לקחת אליהם את ילדיו, מבלי להרגיש
מבוכה ומבלי שיצטרך להסביר אחר-כך לצאצאיו כל
מיני עניינים שאינם ברורים לו-עצמו.
מעשה באח ואחות, היא כבת 14׳ הוא כבן ,10 העומדים
לחצות את הריה המושלגים של מערב ארצות-הברית,
כדי להגיע לאחוזה שקיבלו בירושה אי־שם באורגון. מי
שעוזר להם להגיע למטרתם ולעמוד בפני קשיי הדרך
וסכנותיה הוא מחמר עליז, שנמלט מכמה חברים־למישחק
מן המיזרח, הרודפים אחריו עם סולם וחבל. השלישיה
העליזה אינה מדלגת בדרך על שום סכנה אפשרית: אינדיאנים,
דובים, חתולי־בר, זאבים׳ שלגים, סוסים בורחים,
ביריונים המנסים לגזול את רכושם. אבל בסרט כזה ברור,
שכל הקשיים נוצרו רק כדי שאפשר יהיה להתגבר עליתם,
כי הרי אין איש מטיל ספק שהסוף יהיה טוב.
העובדה שהילדים תמיד נקיים להפליא, גם אחרי ש התגלגלו
בבוץ, שהמהמר נשאר מגוהץ ומצוחצח גם אחרי
שישן בלילה בבגדיו היחידים׳ שהשלישיה עושה למראית-
עין דרכים ארוכות מאד ללא מזון ומים, כל אלה הם

ראטריי והול: שחקנים תופים מרהיבים
פרטים מישניים שאינם צריכים להטריד בארץ האגדות.
מה שמפתיע הוא כי למרות הכל, הסרט הוא באמת
סימפטי. לא מעט בזכות שלושת השחקנים הראשיים, רוברט
לוגו (המהמר) ,היתר ראטריי (הילדה שנראית כקאנדיס
ברגן קטנה) ומרק הול (הילד) ,ועוד יותר בזכות נופים
מרהיבים עוצרי-נשימה.

נטרה בת 18 ומאבקה לחיים מאושרים

רב מכר עולמי שהפך לסרט כביר

ש?נו0
(המשך מעמוד )50
גד דנציג, המוכר יותר כצלם, יהפוך
במאי לצורך בני תמותה.
שמעון דותן, שזכה באחרונה בפרט על
סרטיו הקצרים, יוכל להכין כבר סרט
ארוך, לפי תסריטו בני תמותה.
ואברהם הפגר, שהיה בין מקבלי הפרס
במחזור הראשון של הענקת הפרסים (על
לאן נעלם דניאל ואקס) ושזכה בפרס גם
בשנה שעברה (על תסריט שעדיין לא
ברור אם הטלוויזיה או מפיק פרטי יפיקו
אותו, בשם מותו של הלורד ויצ׳ל) ,זוכה
שוב, הפעם על תסריט בשם מסע לאירופה.
למרות הסכומים הגבוהים של הפרסים,
רק חלק קטן מן הזוכים הצליח בעבר
להפוך את התוכניות לסרטים. ומי יודע
אם החלוקה השנה לא היתד, נדיבה במיוחד,
מתוך הנחה שממילא לא כל הסרטים
ייצאו לפועל. מה עוד שסעיף מיוחד בתקנון,
המבטל את תוקפו של הפרס אם
הסרט לא ייעשה בתוך השנה הקרובה,
יופעל הפעם בקפדנות גדולה מבעבר.
כל זה, תוך המתנה לשנה הבאה כאשר,
עם קבלת התיקון של ח״כים אברהם
שריר ועדי אמוראי בוועדת־הכספים
של הכנסת, יעלה הסכום הכולל של ה פרסים
ל־ 12 מיליון לירות. השאלה היא,
כמובן, כמה תהיה שווה אז הלירה.
תדריך חובה ליאות :
ת ל ־ אכיב: קריאת העורב, רחוב המטר,
המסיבה של 1ון; ,׳וליה, הרומן שלי
עם אנני, המרכזנית.
ירושלים: פנים אל פנים.
חיפה: קריאת העורב.

בכורה ארצית
בקולנוע ״בדיהודה״ תל־אביב

תל־אביב

הקולנוע משופץ ומחודש — ובהנהלה חדשה
ליל שישי 9.30 — 7.15 — 4.30 • 1 12—10

חדש! חדש! חדש!

הופיע!
״ש. ב עיתון
הנ א טו רי ס טי ם
הישראלי!
56ע מ׳ של צי לו מי
צבע וכת בו ת * שפע
של ה צ עו ת נופש
בעירו ם בארץ
ו ב חו״ ל *
חומי הדרום אירופה נאטווזט

באחהיכול !
שלח 35ל״י ( 5 +ל״י דמי אריז ה ומשלוח) ותקבל
א ת העתון הצבעוני ל בי תן -ב אריזה א טו מ ה. לכבוד מועדון ״שמש ובריאות״
ת.ד 31388 .תל־אביב •
אבקשכם לשלוח אלי את ״ש.ב.״ ,אני מצרף סך של 40ל״י ומצהיר
בזאת שאני בוגר מעל גיל .18

צ׳יטי צ׳יטי, כנג בנג (שחף,
ארצות־הברית) — מצחיקון עליז משובץ
בפיזמונים, שבויים על־ידי טרנס יאנג,
מראשוני הבמאים שטיפלו בג׳יימס בונד.
הסרט יוצג בהצגות שחרית בחול־המועד
פסה, והצגתו הראשונה תיערך בשבת ה קרובה
(ב־ 11 בבוקר) .החידוש המייוחד
בהצגות שבת בבית קולנוע מטופח זה:
הגרלת כמה עותקים של הספר המקורי,
שעל פיו הוסרט הסרט. מומלץ ומוקדש
לילדים.
המרכזנית (פרת, יוגוסלביה)
— על רקע סיפור אהבה בין מרכזנית
ללוכד־עכברים עירוני, מציג דושאן
מאקאבייב חברה שבה הפרט עבד למוסכמות
ולמוסר החונקים אותו. מיבצע בימוי
מבריק ומתוחכם.
!*ן*** רחוב הפטר (מוזיאון, אר־צות־הברית
— נוסטאלגיה פשוטה וכנה
לימים של הגירת היהודים לאמריקה, בסוף
המאה הקודמת. סרט שחור־לבן, צנוע,
אבל רגיש ואמין. עם קארול קיין וסטיוון
קיטס.
המסיבה שד דון (פאר, אוסטרליה)
— חבורת ידידים מתאספת לחוג
את ניצחון מיפלגת העבודה בבחירות, ועם
האכזבה והמשקה יורדות המסיבות ונח שפים
התיסכולים המיקצועיים והאישיים
של המסובים. מחזה מצולם, משוחק היטב.
*ן** ג׳וליה (סטודיו, ארצות־הברית)
סיפורה האוטוביוגרפי של ליליאן הלמן על ידידותה עם אשה צעירה שפעלה נגד
הפאשיסטים באירופה לפני מילחמת־העו־לם
השנייה, סישחק מרגש של ג׳יין פונ־דה
וואנסה רדגרייב.

ירו שלים
+פנים אל פנים (בנייני האומה,
שוודיה) — אינגמר ברגמן מפרק
ושב ומרכיב אישיותה של רופאה פסי כיאטרית
הניצבת בפני יחסיות מושגיה
המיקצועיים על נפש האדם, והאישיים,
על חופש הפרט. ליב אולמן בשיא כוש רה.

חיפה

קריאת העורב (אורלי,
ספרד) — במסווה חוויות־נעורים של יל דה
בגיל ההתבגרות ׳,מציג הבמאי קאר־לוס
נאורה את כל מיפגעיה של החברה
הספרדית, בסרט שנעשה עוד לפני מות
פראנקו. הילדה אנה טורנט מהפנטת.

במדינה
מעצרים בשירות הגברי
המרדים בבית־המישפמ יתברר
וייקבע הנבול הרק
שבין אירוח לזנות
לאורך רחוב הירקון ועל הטיילת בתל-
אביב פזורים עשרות בארים קטנים וחשוכים
הפתוחים יומם וליל. בפתח כל אחד
מהם יושבת בדרך כלל בלונדית צבועה.
המקדמת את פני העוברים והשבים בחיוך
רחב. בפנים, בתוך האפלולית, הן יושבות
בקבוצות — חלקן נראה כזונות, חלקן כ פקידות
בנק מהוגנות וחלקן כתלמידות
תיכון. כזו היתד, גם קבוצת הבנות שנעצרה
על־ידי המישטרד: ,בשבוע שעבר, בבאר
בשם שנו, ברחוב הירדן בתל־אביב.
בא-בזח המישטרה, רס״ר יוסף טימור,
סיפר לשופט יוסף שימחה נחמני, כי חמש
הבנות: נעצרו בעיקבות מיכתב אנונימי ש הגיע
למישטרה. זו הציבה מעקב ועצרה
שני גברים שיצאו מהבאר. לאחר שמסרו
עדות — שוחררו.
,,אני לא זונה:״ רחל עגולה, ששערה
האסוף משווה לה מראה של מורה,
לא נראתה מוטרדת1במיוחד. ידידה, שהוא
מהנדס אלקטרוניקה, בא כדי לשחררה בערבות.
הוא היה מודאג. הוא סיפר כי
עברה של רחל ידוע לו וכי הוא נשבע
להחזירה למוטב. הוא היה משוכנע אומנם
כי רחל עזבה למענו את עסקי האירוח בבארים
אך בכל זאת היה מוכן לסלוח לה
פעם נוספת. גם ידידה של אביבה סקוריצ־קי
נראה באולם ב״ת־המישפט. לדבריו הם
התגוררו בצוותא כמד, שנים ועתה חי לו
כיל אחד מהם בנפרד,
גיבורת היום היתד, חנה יעקוב. היא
ניצבה על המדרגות המובילות מאולם המעצרים
למרתף העצורים וצעקה :״אני לא
אשב! אני לא אשב אפילו דקה אחת!
אני לא זונה ! לא יכולים לעצור אותי
סתם, יש לי ילדה בבית ואני בהריון. אני
אמות ולא אשב !״
השופט דויד בר־אופיר לא התרשם מ צעקותיה
של הניח, כשם •שלא התרשם
מיבכייה של מישל אלימלך, שסיפרה כי
היא סובלת מאסטמה. הוא האזין לדבריו
של נציג המישטרה, שטען כי אחד הגברים
זיהה את אביבה סקוריצקי כמי שהבטיחה
לו הנאה מינות תמורת כסף ולאחר-מכן,
כשהלכו אל מאחרי הפרגוד, סירבד, למלא
את ההבטחה, למרות ששילם לה טבין־
ותקילין.
!נציג המישטרה דרש להאריך את מעצר
הבנות, בטענה כי הדבר חיוני להשלמת
החקירה. פרקליטו שיל הבנות, עורך־הדין
מרדכי שורר, טען כי גבר אהד זיהה רק
אחת מן העצורות ולא ותכן כי אונו הספיק
לו כדי להתייהד עם כולן. לכן• תבע ל־שחררן
מייד.
לבסוף החליט השופט לשחרר א׳ת סישל
אלימלך, הסובלת מאסטמה, את רחל עגולה
העובדת בבאר כמוזגת, ואת אסתר בן־
שיטרית. הוא ציווה לעצור לעשרים וארבע
שעות את אביבה סקיוריצקי ואת חנה
יעקוב, שפרצה בבכי קודע־לב.
הבנות שישוחררו טענו כי המישטרה
נטפלה אליהן בכוונה תחילה. הן מכירות
את י פסק־דינה של השופטת שיושנד, אבן-
אור, שקבעת בזמנו כי הרפיית תיא עיסוק
בזנות. תן גם מודות כי לאורך הטיילת
מצויים עשרות בארים המעסיקים גם בנות
העוסקות בהרפיית. אך הן טוענות בלהט,
כי המ״שטרה מכירה את כל הבארים ויודעת
בדיוק מה נעשה בתיובם*
מדוע, אם כן, נטפלה המישטרד, דווקא
לבאר שנו? השיבה אחת העובדות :״ת-
מישטרה חושדת כי שנו שייך לאחד מ ראשי
הפשע המאורגן (היא גם נקבת בשם
האיש) .את המקום מנהל לטענת המישטרה
ופנו של האיש. השוטרים לוחצים עלינו
להלשין על הנעשה בבאר ולמסדר להם
אינפורמציה. לכן נטפלים אלינו. השוטרים
יודעים שלא נמסור אינפורמציה אפילו אם
יעצרו אותנו פעמיים בשבוע. זו שאלד, של
חיים ומוות, וכל אחד יודע מה הסוף של
מלשינים. אנחנו לא זונות, אנחנו עובדות
בתור מארחות. בסך-הכל אנחנו מבדרות
גברים בודדים אז מד, רוצים מאיתנו?״
ה עו ל ם

הז ה

2120

עומת לנבדיס קצ ת בסף בבנק לאומי.
ונבעויו מחכה להם ב סך גדול...

״תראי, ת ר אי כמהשכסףי כול ל ג דו ל. כ שנו ל דן הנ כ די ם
ש מ תי ע בו רםקצתכסףב בנ ק ל או מי ו תר אי מה שקרה . ,
הנ כ די ם עדיין קטנים, אבלהכסףשלהםכבר גדול.״
בכת חי יכפ ליי ם ־ תכני ת ה חסכון ש הוכיח ה את עצמה ־

מקב לי ם מענק מידי, רבי ת, הצמדהשל 10096עלהק רן
וה מענק והכלפ טו רממס ( ת קו פתהחס כון 6שנים) .בעצם,
מה עם הנ כ די םשלך? כברשמתע בו רםכסףב בנ ק?
פ ר טי םבכל סניפי בנ ק לאומי, בנק אגוד ובנק ע ד בי־ישרא לי.

פרסום א. סל

כסף גדו ל מחכה ג לך בייכח חיי כסליים״

ה עו ל ם

הז ה

2120

באחרונה הצטרכו שלוש נשים!/נווסמות -המשורות דדיו!
וב־קוניץ, הזמות מיכל טל סאין דהטסויץ יה וינה חווית -
אד האמהות הבדתי־ 1שואות. אמהות שואדיות ־
שהתנס ובבע ״ ההעשינוה ער השאלה :
משוררת רכיקוכיץ
ללדת בגיל 42

זמרת טל
לגור עם אבי הילדה

האם !סל

כאשר אשה מחליטה ללדת מחוץ למיס-
גרת הנישואין, יש לה מספר סיבות לכך.
הסיבה הראשונה והקובעת היא: אנוכיות.
בכל מיקרה כזה רוצה האשד, ילד מבלי
להתחשב בהשפעת החלטתה על הסביבה
בכלל ועל הילד העומד להיוולד בפרט.
הסיבות הנוספות משתנות לפי המיקרה:
ילד שלא במיסגרת הנישואין יכול להיוולד
כתוצאה מכך שאמו הגיעה לגיל שאין
ממנו דרך חזרה, גיל שבו ברור לה כמעט
לחלוטין שלא תמצא את אביר־חלומותיה,
לא תינשא ויחד עם זאת אין היא מוכנה
לוותר על האמהות. נשים כאלה, היולדות
באמצע או בסוף שנות השלושים לחייהן,
מרביתן מבוססות מבחינה כלכלית, עצמאיות
ונושאות •במישרות בכירות המקנות
להן משכורות מכובדות. אלה הן נשים
אינטליגנטיות ומשכילות, שהחליטו ללדת
מתוך שיקולים ברורים, ושבדרך־כלל יודעות
כי הנטל שנטלו על עצמן כבד. אך
הן מוכנות לקחת את הסיכון, תוך שהן
מביאות בחשבון את העובדה כי ילד ישנה
את כל מהלך חייהן ויתבע מהן את הדבר
החשוב להן ביותר: החופש.

נד א

ייעוץ רפואי
ופסיכולוגי

כמאית טלוויזיה הררית
לגדל ילד לבד
ף* אשר ילדה השחקנית חנה רובי־י
-נא את בתה אילנה לפני כ־ 40 שנים,
שלא במיסגרת הנישואין, געשה הארץ.
למרות האהדה הרבה שרחשו הכל לשח קנית
המפורסמת, שהחליטה ללדת ילד
למשורר אלכסנדר פן לראשונה בחייה,
בגיל ,42 היתה התגובה ברחוב הארצישראלי
הקטן :״נו, טוב, היא שחקנית.״
כאשר ילדה השחקנית החיפאית נאווה
שאן את בתה שלה, לפני עשרים־וחמש
שנים, שלא במיסגרת הנישואין, הזדעזעה
החברה מסביבה, ונאווה נאלצה להילחם
שנים ארוכות על שמה הטוב.
.כאשר נכנסה השדרנית רבקה מיכאלי
להריון שלא במיסגרת הנישואין לפני כ־10
שנים, היה העניין בבחינת סנסציה שהעסיקה
את הרחוב הישראלי ימים רבים.
מאז זרמו מים רבים. העולם השתנה,
ילדי הפרחים השפיעו עליו וגם בישראל
הקטנה, המחקה כמעט בכל דבר את אמריקה
הגדולה, קרו דברים. כיום, כאשר
אשה יולדת מחוץ למיסגרת הנישואין אין
הדבר מעורר עוד שערוריות. וכמעט מובן
מאליו שהחברה, או בני־מישפחתה, אינם
מנדים אותה, ובמשך השנים למדה החברה
הישראלית לקבל את האם הלא-נשואה
כחריג אומנם, אך לא יותר מאשר אשה
גרושה.

111

יכה נוספת ללדת מחוץ למיסגרת ה־נישואין
היא הסתבכות בהריון לא־רצוי.
לא אחת קורה כי אשה שהסתבכה בהריון
כזה אינה מוכנה לעבור את החוויה הבל-
תי־נעימה של ההפלה, מפחד או מעיקרון
והיא מעדיפה, למרות הקשיים הכרוכים
בכך, לשמור על הריונה. במשך הזמן היא
נקשרת לעובר שברחמה, יולדת אותו ובמקרים
רבים מחליטה שלא למוסרו לאימוץ,
נשים כאלה נמצאות, בחלקן, בטיפולו
של המרכז לטיפול באם ולילד שהקים
מישרד הסעד. הן מקבלות במשך הריונן
ייעוץ רפואי ופסיכולוגי, ואם הן מחליטות
למסור את הילד לאימוץ דואג לכך המרכז,
המפריד בין התינוק לאמו מייד אחרי
הלידה.
בתוך חודשיים ימים יכולה האם לח זור
בה. לאחר־מכן היא חותמת על מיסמך
אימוץ. בירושלים קיימת קבוצת אמהות
לא־נשואות הנמצאת בטיפול המרכז. האמהות
נפגשות פעמיים בשבוע עם ילדיהן,
מקבלות הרצאות וייעוץ מפי פסיכולוגים
המתמחים בטיפול בילדים, מחליפות
דיעות וחוויות ומהוות קבוצה מגובשת

מרצ׳דו מסטרויאני ובתו (מקאתרץ דנם)
האב הכי ר באבהות
חי, מחליט להתנער מכל אחריות ואז מוטל
על האשה לבדה עול גידול ופרנסת הילד.
במקרה זה דינה של האשד, כדין גרושה,
והיא זכאית לקבל דמי מזונות מן הגבר
על-פי חוק.

הצעות העזרה
— צביעות
* ש הרואים כלידה מחוץ למיסגרת
הנישואין הרפתקה בלתי-אחראית, הטוענים
נגד לידה כזו לא מטעמים מוס־

איו מגיבים הילדים בגוהילזיס
כשהם שומעים את הובילום?

של נשים העוזרות זו לזו. הקבוצה מורכבת
מנשים שונות, בהן אקדמאיות, שוטרות,
פקידות ועוזרות־בית. בעוד האמהות עסוקות
בהרצאות, מטפלת משגיחה מיוחדת
בילדים שבחדר הסמוך.
סוג נוסף של אמהות לא נשואות המהוות
מישפחד, חד־הורית, הן כאלה שחיו עם
אבי ילדן אך נפרדו ממנו, והן מגדלות
את הילד לבדן. לא אחת קורה שהגבר,
אחרי שעזב את ילדו ואת האשד, שאיתה

דיים חברתיים מקובלים אלא מטעמים
מוסריים, כלפי הילד כביכול. אחת הטענות
הנפוצות ביותר היא כי אין זד, הוגן
ללדת ילד מחוץ למיסגרת הנישואין, כיוון
שהוא נולד עם נקודה אחת מינוס מראש.
אמהות שילדו זד, לא מכבר מגינות,
בדרך־כלל, על מעשיהן בחירוף־נפש טוענות
בעדו, ויש להן כל הצידוקים בעולם.
בתוכנית־ד,טלוויזיה לשעבר טנדו הופיעה
מאיה בר־הילל, עובדת אוניברסיטה אם

לילדה מחוץ לנישואין, שטענה בביטחון
מוחלט כי ״אין בעיות!״
אכן, בשנות חייו הראשונות של הילד,
אם להתעלם מהבעיות הכלכליות, אין בעיות.
הילד אינו שואל שאלות והאם אינה
נתבעת להשיב. עד שהילד תופס את המת-
מחש סביבו הוא אוכל, ישן צוחק, מבלה
ונהנה מהחיים כמו כל תינוק אחר. בגיל
זה הוא זקוק דק לחום ולאהבה, ואת אלה
מעניקה לו אמו בשפע, אולי יותר מכל
אם אחרת כיוון שהיא חשה כי עליה להעניק
כמות כפולה ומכופלת, הן בגלל חסרון
האב והן בגלל ייסורי המצפון.
הבעייה הכלכלית היא, כמובן, אחת
העיקריות שבגידול ילד ללא נישואין.
בישראל של 1978 עדיין לא קיים מוסד
ממלכתי שתפקידו לעזור לאם הלא־נשואה.
עדיין לא קיימים חוקים סוציאליים שמתפקידם
להגן עליה. בארצות־הברית, ארצות
סקנדינוויה ומרכז אירופה קיימים אירגו-
נים של מישפחות חד־הוריות, הבאים במגע
עם המימסד והעוזרים לאם הלא־נשואד,
לשלוח את ילדה למעונות־יום על חשבון
המדינה. האירגון מסייע לד, בהשגת דירה
ובמענק חודשי, ויש לה הקלות ממס.
לא כך במדינת ישראל. לבד מההכרה
של מס-הכנסה באם הלא־נשואה כראש-
מישפחד, וכמפרנס יחידי, אין לה כל הק לות
נוספות. על בעיית מעונות־היום, שהם
תנאי הכרחי לחייה התקינים של האם
הלא־נשואד״ דובר כבר בהרחבה (העולם
הזה ,)2118 דומה כי כל אירגוני הנשים
המנהלים מעונות־יום, מתעלמים מהבעייה.
אם לא נשואה צריכה להיות מיקרה סעד
כדי שמישרד־הסעד ישלם את מחיר המעון.
אירגוני הנשים, ויצ״ו, נעמ״ת ואומן

אינם מקנים כל הקלות לאם זזלא־נשואה,
וצעקתה של ח״כ אורה נמיר, שהיא אחת
העומדות בראש אירגון נעמ״ת, להעניק
מעונות־יום חינם לילדים, היא בבחינת
צביעות גמורה.
במקום לבוא לעזרת האם הלא־נשואה
מאיים האירגון כל שני וחמישי בהוצאת
ילדיה של אס כזו מן המעון במידה שהיא
לא תעמוד בתשלום החודשי.
אמהות לא-נשואות נאלצות לשלם מחיר
מלא עבור המעון, על־פי דירוג מיוחד
של מישרד־העבודה. אם לא־נשואה שמצ בה
הכלכלי סביר, משלמת יותר מאם
נשואה שבעלה מרוויח משכורת גבוהה אך
משכורתה נמוכה, שכן התשלום עבור
המעונות נקבע על-פי משכורתה של האם.
אך עד שהילד אינו שואל שאלות, אין
מתעוררות בעיות לבד מזו הכלכלית. מתי,

מישפחתי. הייתי מוכנה לשאת בכל הדב רים
האלה ולהילחם בהם. לא הייתי מוכנה,
או מודעת, לבעיות שייווצרו לילדי
עצמו.
״עד שהוא הלך לגן־הילדים הכל היה
בסדר. נכון, אני מתגוררת בשכונה קטנה
וכולם מכירים את כולם, ומבעל המכולת
ועד לשכנה שממול, כולם ידעו שילדתי
מחוץ לנישואין. היחס ברחוב היה אוהד,
אולי מעורב ברחמים אפילו. אני יודעת
שריכלו, אך הדבר לא נגע לי כלל. לילד י
היו צובטים בלחי כשהיינו עוברים ברחוב,
ומחלקים לו סוכריות ליד המכולת. אבל
כשהוא הלך י לגך הילדים התחילו הבעיות.
״הילד הזה לא ידע בכלל שקיים מושג
שנקרא אבא. אני עצמי יוצאת מדי פעם
עם גברים, אך איש מהם לא היה אצלי
בבית. הדמות הגברית בחייו של בני היא

הבעיות מתחילות נאשר הירד
מגיע לגיל שנו הוא שואל שאלות
בכל־זאת, הן מתעוררות ו בשיחה עם קבוצת
אמהות לא-נשואות, שגיל ילדיהן בן
ארבע לעשר, נשאלה השאלה אם זה היה
כדאי. האמנם היה שווה לעבור את הסבל,
את הקשיים והבעיות ולהביא ילד לעולם
שלא במיסגרת הנישואין?

הילד
ה ת חיל לשקר
ף ורית היא אשה צעירה המחזיקה
1במישרה בכירה ואחראית באחת מחב־רות-היצוא
הגדולות בארץ. יש לה תואר
אקדמאי והיא ילדה את בנה בן החמש
כשהיתה בת שלושים. אומרת נורית :״כאשר
ילדתי את בני לא הייתי מודעת
לבעיות שייווצרו בשלב מאוחר יותר.
הבאתי בחשבון את הסטיגמה שתדביק לי
החברה, אך קיוויתי שהסטיגמה תיעלם עם
השנים. הבאתי בחשבון את הבעיות הכלכליות
שיהיו לי, וכמובן את הניכור של

אבי, המתגורר מחוץ לעיר ואינו שומר
על קשר הדוק איתנו. ואז, פיחאום, הילד
בא הביתה והתחיל לשאול איפה אבא שלו.
אמרתי לו שאבא שלו בחוץ־לארץ, והוא
נרגע. כעבור זמן־מה הוא בא ואמר לי
שהוא רוצה לראות את אבא שלו. אמרתי
לו שכשיגדל, ייסע לחו״ל ויראה אותו.
הוא לא הירפה. במשך חצי־שנה דיבר
איתי כל הזמן על אבא אבא אבא.
אחר־כך, בגיל ארבע, התחיל לשקר.
הוא המציא לו אבא וסיפר שאבא שלו
פעם טייס ופעם חייל, ופעם מת במיל-
חמה (הוא שאל את זה מילד יתום־מילחמה
שנמצא איתו בגן) .הוא סיפר לגננת שאבא
יבוא לקחת אותו מהגן, התחיל לצייר
אבא בציורים שלו, ואני הייתי בבעיות.
״התייעצתי עם פסיכולוגית, והיא נתנה
לי את העצות־הריקות מתוכן של לדבר
איתו על אבא שלו, לבנות לו דמות של
אבא. מה כל זה שווה, אם הוא לא יוכל
להכיר את אבא שלו לעולם? אביו לא
ישראלי, ומתגורר בחו״ל. איפה אני אמצא
אותו עכשיו? מה עוד שהוא האב לא
יודע כלל שיש לו ילד בעולם? אם כדאי
היה ללדת מחוץ למיסגרת הנישואין?
בוודאי שהיה כדאי. זה לא עניין של
כדאיות זח עניין של צורך. הייתי צריכה
ללדת, הייתי צריכה להיות אמא, וכעת
אני צריכה להתמודד עם הבעיות.״
בתיה ילדה מחוץ למיסגרת הנישואין
כשהיתה בת .28 קיבוצניקית־לשעבר, שמייד
אחרי הלידה עזבה את הקיבוץ׳ ,מתוך
ידיעה כי שם לא תוכל למצוא לד. גבר
כלבבה. בתיה טוענת כי מלכתחילה הבינה
שהילד זקוק לאב. כעת היא חיה עם חבר
בתל-אביב, ואם־כי אינם נשואים מתפקד
החבר כאב לבנה. היא מספרת :״מובן
שיש בעיות, יש המון בעיות. הילד שלי
הוא פיקח וחכם מעבר לגילו, והוא כל

דברים שונים מאשר גבר. אם הילד היה
יוצא עם גבר החוצה, היה סופג משני
הצדדים.
״אני, למשל, מאד כואבת את העובדה
שאין מי שישחק אתו כדורגל, שייקח
אותו לדיזנגוף או יישא אותו על הכתפיים.
זה חסר לילד. הוא ספורטאי מצטיין וגבר
בכל רמ״ח אבריו, הולך מכות והוא ילד
בעייתי בגן, אני יודעת. הוא אינו מדבר
כלל על אביו, וברגע שילד אומר לו
משהו כמו ׳אין לך אבא,׳ הוא חוטף ממנו
מכות רצח. עד שהחבר שלי עבר לגור
איתנו, היה לי קשה מאד. כעת הרבה
יותר קל. הילד אומנם עשה בעיות, אך
כיוון שהיה זקוק לדמות גברית קיבל
את החבר כעבור זמן, וכעת הם חברים
טובים.

מה אוגרים לילד הדורש לואוזו
את אביו שאיוו ק״ם?

ליב אולמן ובתה (מאינגמר ברגמן)
האב נתן לילדה את שמו

הזמן שואל שאלות. ראשית, ברור לו
לחלוטין שבשביל להביא תינוק לעולם
צריך להתחתן. אז איך אני יכולה להגיד
לו שלא התחתנתי עם אבא שלו? זה
יבלבל אותו לגמרי.
״הוא כל הזמן רוצה לראות תמונות שלי
עם אביו שאיננו מכיר. יותר מזה, הוא
דורש לראות אותי בשימלת כלה. יום אחד
הביא סמרטוט לבן מהארון שלי, ואמר:
׳אמא, נכון שעם זה התחתנת?׳ הבעייה
העיקרית שלי עם הילד, עד לפני שעברתי
לגור עם החבר שלי, היתה הידיעה שאני
מעניקה לו — מראש — פחות מלכל ילד
אחר. אני לא מדברת על ההיבטים המוסריים
שאינם נוגעים לי, אני מדברת על
דברים פשוטים כמו למשל היבט גברי
על נושאים. כך, למשל, כשז&י יוצאת אתו
החוצה, אני, מטיבעי כאשה, מביטה על

״אם היה כדאי? עדיין מוקדם להגיד.
זה קשה וזאת אחריות עצומה. רק בעוד
כמה שנים, כאשר הילד יתבגר ויגלה כלפי
יחם עצמאי, לא יחם של תלות, אדע. אם
זה היח כדאי.״

דרישה לאב
בכל מ חיר
יאדרה היא בעלת בוטיק ואם ליל /דה
בת ארבע. בתה של ליאורה מכירה
את אביה, שאיתו היא נפגשת לפחות
פעם בשבוע. האב גם נושא בחלק מהו צאותיה
הכלכליות של הילדה. אומרת
ליאורה :״הבעייה העיקרית שלי בגידולה
של בתי, שהיא כל הזמן דורשת ממני
(המשך בעמוד )54

האםזהכד אי
(המשך מעמוד )53
להתחתן עם אבא שלה. היא אינה מוכנה
לחיות בלי אבא. כשהתייאשה מהעובדה
שאחזור׳ לגור איתו, דרשה ממני לחפש
אבא אחר. היא רוצה עוד אחים ואחיות,
וסובלת מהעובדה שאיננו מישפחה ככל
המישפחות. היא דורשת ממני להתנהג כמו
בדירת השכנים: להדליק נרות בשבת,
לאכול ארוחת־ערב יחד. הכי גרוע זה כשאני
לפעמים מקשיבה לה, ושומעת איך
בחדר שלה, כשהיא לבד, היא בונה סיפורים
שלמים סביב המישפחה הדימיונית
שהמציאה.
״היא שקרנית איומה. לא מזמן סיפרה
לגננת שהתחתנתי׳ ושאני בהריון. לילדים
היא מספרת שאבא שלה טייס, למרות ש היא
יודעת היטב שהוא לא. כשהיא פוגשת
את אביה יש לה אליו יחס מורכב. מצד
אחד היא אוהבת אותו וגאה בו, וכשהוא
בא לקחת אותה מהגן היא טורחת להראות
אותו לכל הילדים. מצד שני היא כועסת
עליו, כי הוא לא גר איתנו. קשה מאד
להסביר לה מה פירוש הדבר ששני אנשים
מבוגרים לא מסתדרים יחד. חשוב לי
מאד הקשר הזה שבין הילדה לאביה, לדעתי,
ילד צריך להכיר את זהותו, את מרכיבי
הגנים שלו, אחרת עלול להיגרם לו
נזק חמור.
״אין עניין של כדאיות בגידול ילדים.
לפעמים, כשהיא כורכת את שתי זרועותיה
סביב צווארי ומתפנקת, אני יודעת שעשיתי
את המעשה הנכון ביותר בעולם. ולפעמים,
כשהיא משגעת אותי ומנצלת את
העובדה שאני לבדי ושאינני מסוגלת להכות
אותה, אני מתחרטת על הרגע שבו
היא נולדה.״

אין מ ה
להתחרט

תוך 48 שע 1ת גל בד
*מעכשיו ניתן לפתח בארץ סרטי אגפאפוום סופר 8סאונד
במעבדות ישראקולור.
סרטים לפיתוח מתקבלים בלשכת השרות של אגפא-גברט
בתל-אביב רחוב גרוזנברג ,25 במעבדות ישראקולור,
פתח-תקוה, רחוב ז׳בוטינסקי ,98
ובדואר (במקרה של משלוח
בדאר, הבא בחשבון את זמן המשלוח).

^עם אגפא זה מצליח

אנחנו נחסל את הדוקים!
נסי פעם אחת את הדרו המודרנית והבטוחה
להשמדת הדוקים
לאחר חיטוי שלנו( שאורך כ־/2ג שעה) את מקבלת
תעודת אחריות לשנה. לא יהיו יותר דוקים בביתך !
ר״ג, מודיעין ,18 טל6 .־5־ • 790114 אילת: טל 3012 .־059
היתר מש׳ הבריאות ,21 :רש׳ עשר! .481/75

^ 1נןונמי 1ו י 3

ר 1בקס

מורל ה

המתנה היפה ביותר

חטב טי ם המעוצבים כיצירונ אומגות

יילה היא אשד. מפוכחת. למרות אה־בתה
לבנה היא מודעת לכל הבעיות הכרוכות
בגידול הילד ולהשלכתן על חייו לעתיד.
אומרת איילה, המפרנסת את ילדה
בכוחות עצמה וממשכורת גבוהה :״מובן
שיש בעיות כלכליות. המשכורת שלי,
ככל שהיא גבוהה, אינה מספיקה לי
וכל הזמן אני מוצאת את עצמי עושה
קומבינציות איך לגמור את החודש. חודש
אחד אני לא משלמת את המעון ומתחמקת
מהמנהלת, המאיימת עלי שתזרוק את הילד
מהגן. חודש לאחר־מכן אני לא משלמת
ועד־בית. בכל חודש יוצא מישהו אחר
נפסד מהעובדה שהמשכורת שלי לא מספיקה

״הילד, לעומת זאת, תמיד מרוויח. אני
מכסה באופן שוטף את כל הוצאותיו ודרישותיו.
יחד עם זאת, הוא מודע לעובדה
שאני מפרנסת יחידה ושאינני מיליונרית,
ולא אחת כאשר הוא דורש משהו, הוא שומע
ממני,לא !׳ כיום, שש שנים אחרי שהוא
נולד, ברור לי שהביטחון העצמי המופרז ש הית
לי כשהוא נולד היה מוגזם, ולא במקומו.
הייתי בטוחה שאוכל להתמודד בכל
בעייה, ולנצח. לא הבאתי בחשבון בעיות ש הן
מעבר לכוחותי, כמו למשל מה שמתחולל
בראשו של הילד שלי. כל זה, לבד מהעובדה
שאני מצטערת בכל רגע על העובדה
שלילד אין אבא, כי מגיע לו אבא
כיוון שאבא זה כיף. לי היה אבא, ואני
יודעת.
״כמובן קיימת גם העובדה שהילד מצטער
על כך בעצמו. הוא רגיש ואינטליגנטי,
וממש מתחנן לפני שאמצא לו אבא.
הוא מביט בקינאה בילדים שבגן, וממציא
לו אבות משלו. יותר גרוע, הוא מאמץ
אבות של ילדים אחרים ובאחרונה החל
גם לאמץ אמהות. כך קורה שהוא מציג
אותי לפעמים בתור המטפלת שלו. כשאני
אומרת לו שזה מעליב אותי, הוא אומר:
,מגיע לך,׳ ולא מפרש.
״הילדים שואלים אותו שאלות, והוא בא
הביתה ודורש ממני את התשובות. הוא
עדיין לא-בגיל שהוא שומע רכילות, אך
אני מתארת לעצמי שגם זה יבוא. תמיד
אמרתי שהאמת הכי חשובה, שכל זמן
שאומרים לילד את האמת, הכל בסדר.
״אבל לילד שלי אני משקרת. לא אמרתי
לו, למשל, שלא התחתנתי עם אבא שלו.
איך אני יכולה להגיד לו? אחרי ככלות
הכל, הוא קרא את הספר תינוק בא לעולם
ושם כתוב בפירוש שאחרי שאבא ואמא
מתחתנים, הם ישנים יחד במיטה אחת
ועושים ילדים. אז ברור לו לגמרי שילדים
באים לעולם בעיקבות החתונה ולא בשום
דרך אחרת. יותר מזה, הוא דורש ממני
כעת ללכת לחפש חתן ואף מציע מועמ דים
אפשריים. מאז שהוא עיין בספר

המדעי הזה, שרמתו אפס, אני בצרות. אני
פוחדת שבכל פעם שהוא יראה אותי ישנה
עם מישהו, הוא יחשוב שאני מביאה
תינוק לעולם.״
אירים היא אם לילד בן .10 כאשד,
למודת־ניסיון היא טוענת כי לא היתה
ממליצה לאף אשה בעולם ללדת שלא
במיסגרת הנישואין :״זה עוול, עוול נוראי
לילד ולך עצמך. ילד צריך שיהיו לו אבא
ואמא, הוא חייב לדעת את הזהות שלו.
הילד לא מוכן לקבל את הטיעונים שלך
ואת הסיבות שלך. יש לו סיבות משלו.
כשהילד שלי בא הביתה בפעם הראשונה
מהגן עם עיניים תפוחות, ואמר שהילדים
אמרו לו שהוא -נולד בלי אבא, הייתי
בהלם. הרגעתי אותו, ואמרתי לו שיש לו
אבא ושיום אחד הוא יכיר את אביו. זה
הרגיע אותו לזמן־מה, ואז התעוררה ה-
בעייה מחדש.
״הילד דרש להכיר את אביו והתחיל
לשקר. נפגשתי עם אביו והסברתי לו את
הבעייה אבל האב, שהוא נשוי ובעל־מיש־פחה,
לא היה מוכן לעזור לי והתנהג בגסות
:׳זאת הבעייה שלך והזהרתי אותך
מראש,׳ אמר. נכון, זאת הבעייה שלי ואני
מתמודדת איתר, כל יום. הילד שלי הוא
ילד רגיש, מופנם ומסוגר. הוא מעדיף
חברת בנות, וכמעט שאינו מעורה בחברה.
יש לי איתו בעיות על ימין ועל שמאל.
הוא לא מספר לי שום דבר, ואינו תלמיד
טוב.
״הוא שונא אנשים חדשים, ואסור לי
להביא גברים הביתה כי הוא נכנס להיסטריה.
פעם, כשד,י;; בן חמש, היה אצלי
גבר. הילד ישן ולא שמתי לב שהתעורר.
המישטרה החזירה אותו הביתה אחרי ארבע
שעות. הוא שוטט כסהרורי ברחובות,
ברח מהבית. מאז זה קרה מיספר פעמים.
בכל פעם שיש גבר בבית הוא מסתלק,
אז אני מוותרת. החברה מציקה לו. ילדים
הם עם אכזרי. הם פוגעים בו שומעים
בבית רכילות וישר מורידים אותה על
הילד. אני מנסה להיעזר בעצות של פסיכולוגית,
אבל נדמה לי שאלה עצות־סרק.
אני, שהמלצתי בחום לכל אשד, המרגישה
צורך בכך ללדת שלא במיסגרת הנישואין,
אומרת היום בפה מלא: לא! אסור
ללדת שלא בדרך המקובלת. זה הורס
לילדים את החיים, שלא לדבר על חייך!״
אווה, לעומת זאת, טוענת בלהט כי
הכל תלוי באם עצמה :״אם את שלמה
עם המעשה שעשית ויודעת לגדל את בנך
ללא ייסורי־מצפון, ומתוך ידיעה כי זה
היה המעשה הנכון והטיבעי לגבייך, אין
לך בעיות. אני אומנם עדיין לא אמרתי
לבתי שלא התחתנתי עם אבא שלה, אך
בוודאי אגיד לח. הגננת, השכנים ואפילו
בעל המכולת, כולם יודעים שאני אם לא-
נשואה. כאשר דורשים ממני להסביר את
המעשה שעשיתי, אני מסבירה, ובאריכות.
יש לי תשובות לכל השאלות, ואינני נו תנת
פיתחון־פה לרכלנים. כך שבמיסגרת
חיי אין סודות, וסקרנותם של כל ארוכי-
החוטם סופקה עד תומה. לא שיניתי את
חיי מאז שנולדה הילדה. אני חיה, מבלה,
ויוצאת עם גברים. יש תקופות שבהן יש
לי חבר קבוע, ויש תקופות שבהן אין לי
אף אחד.
״אני בכלל לא שואלת את הילדה בעניין
הגברים בחיי. היא יודעת שלאמא שלה
יש הרבה חברים. חלקם נקשרים אליה,
ואיש אינו מתעלם ממנה. אני יוצאת לב לות
ולוקחת בייבי־סיטר. אני נוסעת לחו״ל
ומשאירה את הילדה אצל ההורים. מובן
שיש לה שאלות, והיא גם מקבלת תשובות.
את אביה היא רואה מדי פעם. הוא
שומר על קשר מסויים, והיא יודעת שהוא
אביד,־מולידה, אם כי נדמה לי שלבד
מהעובדה שהוא אביה אין לה כל קשר
נפשי אליו.
״הדמות הגברית בחייה היא אחי הצנחן,
שבא אלינו מדי שבוע הביקור. היא
מעריצה אותו, מטפסת עליו וגאה בו מאד.
״מובן שהייתי מעדיפה גבר לצדי׳ ,אבל
אם אין אחד כזה אני מתפקדת לבד.
כבר עכשיו ברור לי שחלק מהבעיות
עם הילדה נובעות מהעובדה שהיא גדלה
ללא אב, אך ברור לגמרי שאותן הבעיות
היו צצות גם אילו הייתי גרושה או אלמנה.
יכול להיות שהחברה מרכלת. אלי
הרכילות לא מגיעה, אולי מפני שהיא
לא מעניינת אותי. כשהתקבלתי לעבודה
עוררתי סקרנות, אך אחרי שסיפקתי אותה
מתייחסים אלי כרגיל.
״אינני מתחרטת אפילו לרגע. הילדה
הזאת היא חלק חשוב מחיי, ואני שמחה
שילדתי אותה. אני מקווה שעם השנים
אלד עוד ילדים, הפעם במיסגרת הנישואין.״

עו ל ם

הז ה

2120

הנערה המגדגת בסרט
״ אסקי מו לימון״ את
התבדה המכוערת של
הגיבורה ומימין ומשמאל)
ינ ה ותמ י רה ( למ טה )

תיפהמ די ״ 1אמר הבמאי בועז
דוידזרן לרחל שטיינר, כאשר נפגשו
לראשונה, זמן קצר לפני תחילת
צילומי הסרט אסקימו לימון .״לתפקיד ברכה
אני צריך צעירה מכוערת במיוחד.״
השיער הבלונדי הארוך, העיניים הירוקות,
האף הסולד והגוף החטוב של רחל
לא התאימו בדיוק לרצונו של בועז. אבל
הוא לא התייאש, ויחד עם המאפרת ומע־צבת־התלבושות
התחיל במיבצע כיעור, שבסופו
הודיע לשחקנית הצעירה :״את
תהיי ברכה, החברה המכוערת של נילי
היפה.״
״הם עשו לי תיסרוקת איומה,״ סיפרה
רחל השבוע ,״קשרו לי את השיער בצורת
שתי קוקיות שהזדקרו כלפי מעלה, כמו

והרקומים, גופיות הטריקו הלבנות וכפכפי-
העץ גבוהי־העקב בשמלות נוראיות שטיש-
טשו את קווי־גופה. הבגד־ים אותו לבשה
באחת הסצנות היה אומנם משני חלקים,
אבל היה חסר־צורה, עשוי מבד עבה וגרם
לחזה שלה להיראות שטוח לגמרי.
תכשיטים היו מחוץ לתחום, ולאורך כל
הסרט היה עליה ללעוס מסטיק ולומר את
שורותיה בקול מנדנד, נמרח ומתנגן.
״אני בטוחה שבמהלך ההסרטה דאגו לצלם
אותי מהזוויות הכי פחות מוצלחות שלי,״
טענה רחל ,״מהיום הראשון התחלתי לקטר
ולהתלונן. הסתובבתי באתר־הצילומים ו אך
אחד לא התייחס אלי בכלל. לא קלטתי
איך זה קורה לי, הרגשתי כאילו הייתי
שקופה. כאשר בסוף יום הצילומים לבשתי

ך |י | ך נאלצה רחל שטיינר להי־
1.1מנע מכל שמץ של איפור,
והיה עליה ללבוש שמלות חסרות־סעס
שטישטשו את קווי גופה ולשנות את תיס־רוקתה.
היא הרכיבה מישקפיים עגולים קטנים,
ובמשך הסרט היה עליה ללעוס מסטיק
ולומר את שורותיה בקול מנדנד ונמרח.

רחל שטיינר היא חתיכה
יפה ותמירה, האוהבת להתאפר
וללבוש ג׳ינסיס הדוקים ורקומים ו־חולצות־טריקו.
כנערה הרגילה במבטי־הערצה
גבריים, היה לה קשה להסתגל,
לראשונה בחייה, למצב שבו נראתה מכוערת
ומוזנחת עד שלא משכה תשומת־לב.

בחיים

שתי קרניים, וגזרו לי מקדימה מין פוני
מטופש וקצוץ שהסתיר רק חצי מצח. אחר-
כך שמו עלי משקפיים עגולות וקטנות, הכי
מכוערות שאפשר למצוא, והלבישו אותי
בשימלה חסרת טעם.״
זו לא היתד. אומנם טראומה נפשית, אבל
מצד שני גם לא תענוג גדול במיוחד להיראות
מהבוקר עד הערב, במשך כל ימי
הצילומים, מוזנחת ולא מושכת. הצעירה
הנאה בת ה־ ,21 הרגילה למבטי-הערצה
גבריים בכל מקום, חשה לראשונה בהייה
כיצד מרגישה בחורה אשר יופי אינו נמנה
על תכונותיה הבולטות.
היא נאלצה להימנע מכל שמץ של איפור
והיה עליה להחליף את הג׳ינסים ההדוקים

את הבגדים שלי והתאפרתי, חזרה אלי
ההרגשה הטובה.
״אנשי הצוות, הניצבים, וסתם צופים
שעמדו מסביב הסתכלו עלי והיו כאלה ש ניסו
להתחיל איתי. כמה אפילו פערו עיניים
בתימהון ולא קלטו להיכן נעלם הברווזון
המכוער שהסתובב לידם כל היום. בהמשך
ההסרטה התחלתי להגיע לצילומים בבגדים
פרובוקטיביים במיוחד — מיכנסי ג׳ינס
קצרים, מחשוף, כפתור פתוח. הייתי חייבת
למשוך תשומת־לב, לפחות בחלק קטן מהזמן.״
רחל
לא אהבה את תפקידה הקולנועי
הראשון, אבל ידעה שהיא צריכה להשתדל
(המשך בעמוד )56

המכוערת היסה
(המשך מעמוד )55
לעשותו היטב עד כמה שאפשר. נראה ש־היתר.
בסדר, כיוון שאחרי יום הצילומים
הראשון החליט בועז להגדיל את תפקידה,
על חשבון שני תפקידים של צעירות אחרות.
כאשר מנחם גולן הגיע למקום, הוא
החמיא לה על כושר מישחקה.
בסרט היא צריכה להתאהב בבנצי (יפתח
קצור) ולחזר אחריו בצורה מצחיקה ו־גולמנית.
מצב עצוב למדי, כיוון שהוא
מצירו מאוהב בנילי. סצנה אחת, שבה
היתה רחל צריכה לדבר עם יפתח תוך
כדי ריקוד סלואו במסיבה, היה צורך לצלם
שוב ושוב, כיוון שיפתח פרץ כל הזמן
בצחוק.
לרחל שטיינר, ילידת תל־אביב, היה מאז
שהיא זוכרת את עצמה חלום אחד: להיות
שחקנית. היא שיחקה בסדנת תיאטרון
בצוותא, למדה מישחק במשך שנה בסמינר
הקיבוצים, ולאחר מכן המשיכה את לימודיה
בבית צבי ברמת־גן.

הא אתה קורא מ הר *! בוא ויראה!
* גם אם אוגה אחד מאלה הקוראים מהר כאופן מגעי ( 400—300 מלים בהקה) הרי כקורס לקריאה
מהירה של מיל״ה אתה עשוי לקרוא מעל 1000 מלים כדקה עם אותה רמה של הבנה * כקורס
תלמד איך לשפר את כושר הריכוז, את יכולת הזכרון ואת כושר ההכעה שלך.
הקורסים מתקיימים בתל-אביב, בחיפה ובירושלים וכן קורסים בכתב.
פרטים על הקורסים החדשים ועל הקורסים בכתב, טלפונים 916185־ 03*912093 ,03מ־ 8עד .2

הופיע וליין חדש

קבלת מוד עו ת
לכל ה עי תוני ם
ב מ חירי ה מ ערכ ת

בין המשתתפים :

יונה וולד, ע מו ס קינן, מסף מונדי יו ת ם
ראובני, י.ד. אברמס קי ורינו צרור.
ב ג ליון: הנו סחה מל א של ה מ חז ה

צ׳ארלי
מאת דניהורוביץ

קצארלי

פרס 1 9 7 8 1.1.1.

ל ה שיג: בדוכני ע תוני םוב חנויו ת ספ רי ם.
גליונות קו ד מי ם ו מניי ם ת.ד ,6072 .ת״ א.
לכבוד
״פרוזה״ עתונספרות
ת.ד , 6072 .תל־אביב

מבקש לשלוח לכתובת הנ״ל את הירחון לתקופה של שנה
החל מגליון מס
רצ׳׳בהמחאה מס מ שו כ ה על בנק ...
על סך ( 100.— :מאה ל׳׳י)

פי ר סו אי די א ל
אבן גבירול 110 תל־אביב
(פינת אנטוקולסקי)
טלפון 227118 ,227117

חניה חופשית

רו בקס
המתנה היפה ביותר

א ר 1מ 1ר
צפוי דלתות וקירות
מירלה הטפטים הטעוצכים כיצירת אומנות

שחקנית. היא שיחקה בסדנת תיאטרון,
למדה שנה בסמינר הקיבוצים ושנה בבית
צבי. כיום היא מופיעה בהצגות־ילדים, ב־מופע־פנטן
מימה עם יורם בוקר, וכדוגמנית.
״אמרו לי שאם אני רוצה ללמוד את
הנושא ביסודיות, בית צבי עדיף,״ סיפרה
רחל ,״אבל זרקו אותי לפני סוף השנה,
כיוון שלא הצלחתי להסתדר עם שתיים
מהמורות שם. הפריעו לי הקפדנות על כל
פרט והאווירה העכורה בין התלמידים. אחד
אוכל שם את השני. אני לא רוצה להשמיץ,
יש שם גם דברים טובים, אבל לי המקום
לא התאים.״
לסרט הגיעה דרך סוכנודשחקנים, אצלה
נרשמה זמן קצר קודם לכן. ממ״בחן־הבד,
שבו היתד. צריכה לומר ליפתה ״תוריד
ת׳יד״ ,יצאה רחל בהרגשה לא טובה. נדמה
היה לה שהמיבחן היה קצר מדי והסתיים
לפני שהיא הספיקה לעשות משהו.
לשם פרנסה היא מצטלמת לצילומי־פיר־סומת,
משחקת בהצגוודילדים ומשתתפת
במופע פנטומימה של יורם בוקר.
לאחר הקרנת אסקימו לימון פגשה את
צבי שיסל, אשר מתכנן בימים אלה הפקת
סרט חדש. אחרי שגמר להתפעל מחוסר
הדימיון המוחלט בין ברכה שעל המסך לבין
רחל שבמציאות, הציע לה שיסל תפקיד
בסירטו.
רחל שטיינר מקווה שהפעם יצלמו אותה
כמות שהיא — חתיכה ויפה.
ה עו ל ם

הז ה

2120