גליון 2121

י׳׳ט: יפן תשל״ח26.4.78 ,

שני

המחיר

) 12 .ל ״ י (כולל מ.ץ.מ).

מספד 2121

הע ולה 1ה
ראה כ יצ דהצביע
ר!.חברי הכנסת בהצבעו
החשא ית בבחירת
נשיא המדינה

המישפטי לבדוק את טיב המידע הכלול בו.

תיגו קלף
שכרה שרי ם והחייבים
יועלה בכי־ס^סד
בעוד מישרד־האוצר מנהל מערכה נואשת נגד גל
תביעות־השכר בסקטורים שונים במשק, עלולה
כל מערכת הטיעונים של הממשלה נגד תביעות
השכר לספוג מהלומה מוחצת, כאשר ייחשף שיעור
התוספת למשמרותיהם של השרים והח״כים.

כניגוד לתוספת־שכר כשיעור של עד ,15$
שעליה מוכנה הממשלה להסכים כענפי
הייצור והשירותים, יסתבר בי לעצמם
הבטיחו שרי הממשלה והה ״בים תוספת
•ככד כשיעור, המתקרב עד ל*,70$
רטדואקטיווית מחודש ינואר .1978
העלייה בשכרם של שרי הממשלה והח״כים תסתבר
כאשר יועלו משכורותיהם של השופטים, בשיעור
דומה, בהתאם להבטחת ועדת־הכספים של הכנסת.
מאחר ששכרם של שדי הממשלה צמוד לזה של
שופטי בית־המישפט העליון, ושכר הח״כים צמוד
לשכר שרי־הממשלה, תגרור ההסכמה להעלאת
משכורות השופטים, בשיעורים שבין ס/ס 50ל־ס/ס-70
עלייה דומה גם בשכר נבחרי העם.
הממשלה והכנסת יעשו ככל יכולתם להצניע עובדה
זו ולהעלימה מעיני הציבור, כדי שעובדי הסקטורים
השונים לא ייתלו במופת האישי של נבחרי־העם
על־מנת לדרוש תוספות־שכר בשיעורים דומים.

השאהת ובו!
נסיגת אהייל
באשר הסבים להצבת יחידה מצבא איראן
כדרום לבנון, בחדק מכוח האו׳׳ם שם,
הציג השאה תנאי אודטימטיווי: נסיגה
ישראלית מן השטח עד פון! החודש הזה.
שליט איראן, שהוא מוסלמי שיעי, מציג את עצמו
כמגן האוכלוסיה השיעית בדרום־לבנון, שחסרה
עד כה בעל־חסות זר.

הארי חע 1די
א ת החס־ו־ה
מיפקדת האו״ם בגולן השלימה את חקירת
ההתפוצצות שאירעה בסוריה, ליד כביש דמשק —
עמאן, בראשית החודש, שפה ניספו 12 איש, ביניהם
שני אלופי־מישנה של הצבא הסורי.

האו״ם אישר שמקור ההתפוצצות היה
מכשיד־חאזנה אלקטרוני כעל סוללה
גרעינית, שפוצץ את עצמו עם התגלותו.
האו׳׳ם לא חיווה כד דיעה לגכי זהותם
של מטמיני המכשיר.

היועין־המי שפט׳
ס״חס ד..ו7י 0מן־ ה־<1״
היועץ־המישפטי־לממשלה, הפרופסור אהרון ברק,
עשוי לנסח עד לסוף החודש הזה את חוות־דעתו
בקשר לטיבו ומהימנותו של המיסמך המישטרתי
הסודי, שבו נכללו שמותיהם של 11 האנשים שהוגדרו
על־ידי המודיעין של מישטרת מחוז תל־אביב כראשי
הפשע המאורגן בישראל.
המיסמך הסודי הוצג לראשונה במישפט הדיבה
שהגיש סזחר־המכוניות מוניה שפירא נגד כתב הארץ
זאב יפת, כהוכחה לקשריו, כביכול, של שפירא עם
הפשע המאורגן. בעיקבות הגשת המיסמך הטיל
היועץ־המישפטי צו חיסוי על המיסמך, שימנע את
בדיקת מהימנותו בבית־המישפט. אולם בעיקבות
פניות פרקליטיהם של כמה מהאנשים שאוזכרו
במיסמך ונפגעו מהפירסום סביבו, החליט היועץ־

כבירור שנערך עם קצינים כבירים כמטר
הארצי של: הסישטרה הם,־נכד, כי מדובר
כמיסמך בדתי־אמין וכלתי-בדוק, שנגנז
כשד בך מייד אחרי שהוגש למי שהיה
מפקד היחידה המרכזית של מישטרת
מחוז תל־אביכ, יגאל מרכוס. קיומו של
מיסמך זה לא היה ידוע בלל, לא למפקד
מישטרת מחוז תל־אביב וגם לא למפכ׳׳ל.
הוא לא נשלח כלל לנציב מם־ההבנסה,
והמישטרה לא פתחה גם כשום חקירה
גלויה כעיקכותיו.
לחוות־דעתו של היועץ־המישפטי עשויות להיות
השלכות לגבי מהימנותו של דו״ח ועדת שימרון,
שהחלק שבו המתייחס לקיומו של הפשע המאורגן
מתבסס בחלקו על מיסמך מפוקפק זה שהוגש לוועדה.

אם יפסול היועץ־המישפטי את מהימנות
המיסמך, תהיה זו מהלומת־מוות
לדו״ח שימרון.

וינידו של ^בושי

סודר סעדה
הביוגרפיה המלאה של שמעון (״כושי״) רימון,
המרצה עונש מאסר של תשע וחצי שנים על חלקו
בפרשת קשר־הסמים הישראלי בפרנקפורט, העומדת
להתפרסם בעוד שבועות אחדים בהוצאת־הספרים
של ידיעות אחרונות, עשויה לחולל סערה מחודשת
ולהעמיד במצב לא נעים אישי־ציבור שונים שכושי
מתייחס אליהם בסיפרו.

יימיבצע אנ טבה ״
ב ט לוויזי ה
ביו ם־ העצמ או ת
״מיבצע אנטבה״ ,סירטו של הבמאי
מפיק מנחם גולן, נרכש חשכוע על
ידי הטלוויזיה בדי ד,הקרינו כמוצאי
יום־העצמאות. זוהי הפעם הראשונה
שכה תקרין הטלוויזיה סרט ישראלי
חריט, שהפקתו הסתיימה רק לפני
שנה. תמורת זכויות הקרנת הסרט
שילמה הטלוויזיה דמפיקיו סכום
הסר תקדים, שבמותו לא שולם מעודם
עכור שדם סרט עלילה שהוקרן
בטלוויזיה — 300 אלף ל״י.
״מיבצע אנטבה״ יוקרן כמוצאי יום
העצמאות, כשעה 122 בלילה.
כושי, לשעבר אחד הלוחמים המהוללים של חטיבת
הצנחנים, כתב את הביוגרפיה המלאה שלו בעת
ישיבתו בצינוק בכלא הגרמני, והצליח להבריחה
החוצה באמצעות ידיד ישראלי שביקר אצלו.

מלכד סיפור קורות חייו המרתקים מגודל
בושי כספר את חלקו כפרשיות פליליות
רכות שהסעירו כיטעתו את המדינה,
ומאיר את חלקן כאור חדש. בין השאר הוא
חוזר כו, כספר, מהודאתו, לפני כשנה,
כרכר חדקו כפרשיות־רצח מפורסמות,
מודה בי יזם את ההודאה מתוך תיקווה
שיוסגר לישראל וירצה עונש מאסר כבלא
ישראלי כמקום ככדא גרמני.

לסיפרו של כושי צפוי פירסום בינלאומי, אחרי
שהשבועון הגרמני דר שפיגל כבר הביע מישאלה
לפרסם את פירקי הספר בהמשכים. לא מן הנמנע
כי הוא יהפוך גם סרט־עלילה, אחרי שהמפיקים
יורם בן־עמי 1ודויד שפירא רכשו את זכויות
ההסרטה שלו. חלק מהכנסות הספר יופקד בקרן
מייוחדת שתישמר עבור כושי עד לשיחרורו.

בינתיים מתארגן והולך כישראל ועד
ציבורי, המתבונן לפעול אצל שילטונות
גרמניה למען הענקת חנינה לכושי.

תיירים פינים
נתק עו בארץ
יותר מ־ 300 תיירים פינים שהגיעו לארץ בטיסות־שכר
של חברת התיירות הפינית אידיאל טורם, נתקעו
בארץ בעיקבות פשיטת־רגל פיתאומית של החברה.

בתוצאה מכך נאלצו התיירים הפינים
לשלם כעצמם את תמורת שהותם בבתי־המלון
כארץ, שעכורה שידמו מראש

להכרה, ולהתארגן כעצמם לחזרה למולדתם.
אידיאל טורם היא חברה שהוקמה בידי כומר פיני
צעיר, שאירגן תחילה סיורי צליינים בארץ. בעיקבות
הצלחת סיורים ׳אלה הקים חברת־תיירות עצמאית
שהתרחבה במהירות, הפכה; אחת מחברות־התיירות
הגדולות במדינות סקנדינאוויה, הטיסה מדי שנה
רבבות תיירים פינים בתיירות עממית לישראל,
יוון ומדינות אירופה. החברה אף הקימה מישרד
בירושלים.
אולם באחרונה, אחרי שהחברה הסתבכה בהוצאות
עצומות ברכישת מיבנה ענק ומחשבים, היא נקלעה
לקשיים כספיים עד שפשטה את הרגל, בשבוע שעבר.

החכרה הפינית נשארה חייכת לבעלי־מלונות
כישראל סכומים המסתכמים כבחצי•
מיליון דולר. כתוצאה מהתמוטטותה בוטלו
אלפי הזמנות להדרים כישראל לקיץ הקרוב.

גור -ח סן
פרסי שראל
הסופר והמשורר חיים גורי יהיה השנה התן
״פרם ישראל״ לסיפרות.

ההחלטה על כך נפלה באחרונה בוועדת השופטים
הבוחרת בחתני הפרס. חלוקת פרסי ישראל
תיערך השנה ביום העצמאות בטכס חגיגי
המקובל, לרגל חגיגות השלושים של המדינה.

פלא טו רו אהל היו ת
ש ר ־ ה או צ ר

ח״כ שמואל פלאטו־שרון עושה לאחרונה מאמצים
ניכרים כדי לשכנע את חברי הקואליציה כי עליהם
לבחור בו כשר־האוצר, במקומו של שימחה ארליך.
פלאטדשרון מפעיל לובי שלם בפעולת־שיכנוע זו,
ומנסה גם לגייס עיתונאים שיתמכו ברעיון מינויו
בשר־האוצר, למרות שהדבר הפך בדיחת־היום בכנסת.

בינתיים הסתבר, בי לידי מחלקת החקירות
שד המישטרה כמטה הארצי הגיע חומר
חדש הנוגע למערכת הבחירות שניהל
פלאטו־שרון. חומר זה לא היה כידי
המישטרה כעת שהגישה את מימצאי
חקירתה ליועץ־המישפטי לממשלה. החומד
החדש יועבר גם הוא לידי היועץ־המישפטי,
שעדיין לא גיכש את מסקנותיו כנושא.

בנ סי ם איזוריים
ש ל. ש לו םעכ שי ר
תנועת המחאה העממית שלום עכשיו, שנולדה
בעיקבות מיכתב קציני־המילואים לראש הממשלה,
עומדת להרחיב את פעולותיה בעיקבות הצטרפות
המונית לשורותיה. ביום הראשון בשבוע הבא
מתכוונת התנועה לקיים כנסים איזודיים בכל רחבי
הארץ. הכנסים יתקיימו בגליל המערבי, בחיפה,
ירושלים, נתניה, תל־אביב, חולון, פתח־תיקווה,
באר־שבע ועוד. פרטים מדוייקים על מועדי הכנסים
יפורסמו בסוף השבוע בעיתונות.

בינתיים נודע כי אד פעילי התנועה
עומדים להצטרף כמה קציני־מידואים
כבירים, שפרשו כשירותם בצה״ל
כתקופה שאחרי מידחמת יוסיהכיפורים.

צפוי ה ב די ש ה
שו־אדיס ד רו דו ס
בעיקבות פתיחת קדהתעופה חמשו•
תף של הכרות התעופה הלאומיות
של ישראל ויוץ כץ ישראל לרודוס,
שכו יערכו כחודשי השיא של חופשת
הקייץ חמש טיסות בשכוע, צפויה
השגה פלישת תיירים ישראלים לרודוס
אלפי ישראלים שביטלו את
תוכניותיהם לנופש כקפריסין, בגלל
נוכחות של אנשי ארגוני החבלה
הפלסטיניים כאי, יסעו כבל הניאה
לאי היווני, שהפך לאחרונה אחד
ממרכזי התיירות המבוקשים כיותר
כמזרח־התיכון, ושאין בו כמעט פלסטינים
כלל. מחיריהן שד הטיסות הפד
בוצתיות לרודוס, הכוללות שבוע
שהייה כאי, שהוזלו כצורה ניכרת׳
והזולות כיום מטיסה ושהיה של שבוע
כאילת, תורמים אף הם לנחירה הישראלית
לאי.

״העולם הזה״ ,שכזעון החדשות הישראלי. המערכת והמינהדה:
תל־אכים, רחוב גורדץ ,3טלפון 243386־ .03 תא־דואר . 136
מען מברקי :״עולמפרם״ מודפס ב״הדפוס החדש״ כע״מ, תל
אביב, רה׳ כן־אכיגדור. הפצה :״גד״ בע״ם. גלופות: צינקוגרפיה
כספי״ כע״מ י העורך הראשי: אורי אכנרי. העורר: אלי תכור י עורר
תכנית: יוסי שנון. עורכת כיתוב: נורית יהודאי. ראש המינהלה :
אברהם סימון. מה׳ המודעות: רפ זכרוני י המו״ל: העולם הזה כע״מ.

האס זה יפה?
האם יפה לפשפש בעברו של אדם, כדי
לברר את פרטי שירותו בצה״ל?
האם אין בארץ רבבות רבות׳ של אנשים
שבהגיעם לגיל הגיוס שוחררו מחובה זו,
לגמרי או חלקית, ביגלל סיבות לגיטימיות
כלשהן — מחלה, מצב מישפחתי, לימודים
ועוד ועוד?
למה להפלות בין משתמטים סתם לבין
משתמטים התומכים במדיניותו של מנחם

בשטח זה בהכרה מלאה, ותוך הרגשה
עמוקה שהוא ממלא שליחות ציבורית ועיתונאית
ראשונודבמעלה.
ניקח את מיקרהו של צביקה פיק.
לא כל אדם אוהב את הצבא, ומותר
לכל אדם לנצל כל בקיע בחומת החוק כדי
להשתמט מן השירות באופן חוקי. זה לא
כל־כך יפה, אך בהחלט חוקי. אם צביקה
פיק הצליח בכך, ומתגאה בהצלחה זו,
יבושם לו.
לא היה עולה בדעתנו להקדיש לכך
תשומת־לב מרובה, לולא עלה צביקה פיק
על במה ציבורית, כדי להפגין בפומבי
את תמיכתו במדיניות המתעטפת בסיסמת-
הכזב ״שלום בטוח״ ,ושכוונתה האמיתית

חייל כמדי־קרב

איש כזה יכול לטעון, לפחות: איני דורש
מאחרים דבר שלא קיימתי בעצמי.
אם דרכי מובילה למילחמה, אני אהיה
בין המשתתפים בה. אני קורא לאחרים
.לעשות כמוני.
ייתכן שהאחרים, שהתפתו לדבריו, יקללו
אותו בבוא היום, אלא-אם־כן ינוחו
בקבר־אחים, לצידו.
שוחרי־השלום מצווים להילחם בדיעו־תיהם
של מחרחרי־המילחמה בכל הדבקות
והמרץ, גם כאשר אלה הם גיבורי-
מילחמה מהוללים. אך לפחות מותר להם
לכבד אותם אישית.
אבל איך אפשר לכבד אדם שלא שירת
מעולם בצר,״ל, שלא השתתף אף בקרב
אחד, שלא שמע מעולם כדור שורק, שלא
חשש מעולם לדרוך על מוקש — ובכל-
זאת יש לו החוצפה התהומית לשלוח
א ח רי ם למילחמה?
איך ניתן להגדיר את מלוא החוצפה
הפשוטה המתגלה במעשיו של צעיר התורם
את תרומתו למדיניות מילחמתית —
אולי מתוך חשבון לצבור קצת פופולאריות
כדאית — כדי לאלץ אחרים, שלא מרצונם,
ללכת אל התופת של המילחמה הבאה?
הקורא יוחנן בראלי, המגדיר את עצמו
כ״אחד החבר׳ה״ ,הציע לנו לפרסם בשמו
שני תצלומים צמודים: חייל במדי־קרב —
וצביקה פיק במדי־הופעה. ייתכן ששתי
תמונות אלה מסבירות את כוונתנו יותר
מכל מאמר.

אך גם צביקה פיק ודומיו הם מלאכים
של תום וניקיון־כפיים לעומת אחדים מחברי
הממשלה.
אני משער שקוראים לא־מעטים עקבו
בתדהמה גוברת אחר גילויי העולם הזה
על עברם הצבאי (או הבלתי־צבאי) של
שרי ממשלת-בגין.
אנחנו, כאן במערכת, היינו שותפים
לתדהמה זו. כאשר פתחנו בחקירה זו,

צכיקה פיק כמדי־הופעה
הסבר טוב מכל מאמר

בגין — אפילו כשהם חברי ממשלתו?
האם אין זו סתם נקמנות, שימוש בפרטים
אישיים כדי לפסול את דיעותיו הפולי׳-
טיות של אדם?
בקיצור: למה לתקוף את הזמר צבי
(״צביקה״) פיק, כפי שעשה העולם הזה
בהבלטה בשבוע שעבר, על־גבי השער
האחורי ושני עמודים מרכזיים?
למה לעבור באופן שיטתי על עברם
הצבאי של חברי הממשלה?
שאלות אלה ׳,ואחרות, הושמעו לא פעם
!ובעיקר בשבוע החולף.
שאלות טובות, והן ראויות לתשובות
מלאות. הן נוגעות לקו של השבועון.
העולם הזה עושה מה שהוא עושה

היא ״מילחמד, בטוחה״ .תנועה זו אומרת
שאסור להחזיר את השטחים הכבושים,
גם אם אי־החזרתם ייובייל למי׳לחמה.
בנקודה זו נגמרת הסבלנות, והסלחנות
הופכת לחטא.
חטא כלפי רבבות צעירים, שיישלחו
לאותה מילחמה בטוחה, שיאבדו בה את
חייהם או את אבריהם. חטא כלפי הוריהם,
נשותיהם, ילדיהם.
1 1 כאשר אדם בעל עבר קרבי בלא-
דופי מטיף לאותן הדיעות, אפשר להצטער
על כך. אבל אין לשלול את זכותו לדגול
בהשקפה המובילה למילחמה.

בעיקבות שמועות, לא שיערנו לעצמנו
מה נגלה במהלכה.
ממשלת בגין היא ממשלת הניצים. היא
הגיעה לשילטון על סמך מצע לאומני
קיצוני. את הפילוסופיה שלה ניתן למצות,
בלא כחל ושרק, בפסוק אחד: ארץ־ישראל
השלמה חשובה מן השלום; כדאי ׳להסתכן
במילחמות נוספות אם זהו המחיר
לאי־החזרת הגדה המערבית ורצועת־עזה.
מובן שהיינו נאבקים נגד פילוסופיה
הרת־אסון זו, גם אילו היתר, הממשלה
מורכבת כולה מאנשי־קרב מהוללים, שכל
אחד מהם נושא על חזהו את אות־הגבורה.
אך הנה מתגלה שזוהי הממשלה העולה
על כל קודמותיה במיספר חבריה שהם

משתמטים משירות, שלא שירתו מעולם
בצד,״ל כלל או ששירתו בו שירות מקוצר.
ושוב: מותר לאדם לנצל את האפשרויות
הנתונות בחוק ובנווהל, כדי לקצר
את שירותו בצה״ל, אם אין לו חשק לשרת.
אין לדרוש מאדם להתנדב ליחידת־עילית
מסוכנת, או לשרת ו/קופת־שירות מלאה,
אם יש לו אפשרות לקצרה, או לוותר
בכלל על השירות הצבאי אם זה אפשרי.
זה מותר. אי־אפשר לכבד אדם על כך,
אך אפשר איכשהו להשלים עם זה.
במה דברים אמורים? אם אותו אדם
מתנהג לאחר־מכן בצניעות הראוייה לו,
אם הוא סותם את פיו כאשר אחרים דנים
על בעיות׳ של מילחמה ושלום, אם הוא
עונה לשואל :״סלח לי, אבל אני לא
שירתי בצה״ל. לכן איני סבור שיש לי
הזכות המוסרית לחוות את דעתי בנושא.״
אך כאשר אדם כזה רוצה לעלות על
במה ציבורית, כאשר הוא שואף לקאריירה
פוליטית, וכאשר תוך שאיפה זו הוא
מדקלם נאומים פטריוטיים נוטפי־דם וחוצ־בי־להבות,
הרי יש לקרוא לו בשם האחד
הראוי לו: נבל.

אדם האומר לאומה, השכם והערב, כי
עליה לוותר על השלום למען הרעיון
הקדוש של ארץ־ישראל השלמה — שום
תירוץ מקובל לא יעמוד לו.
הוא היה באצ״ל בימי המחתרת, ולכן
לא ראה עצמו חייב לשרת גם בצה״ל?
חוצפה! אלפי אנשי אצ״ל עלו מן המחתרת,
אחרי שנים של מאסר, גלות, ייסורים,
תלאות, סזון ופעולות נועזות, ויצרו בשורות
צד!״ל מילחמה חדשה, מסוכנת יותר.
הוא שירת קודם־לכן בצבא הבריטי,
ולכן לא היה פנוי לשרת גם בצה״ל?
יבלונדנא את פיו. אלפים רבים, וביניהם
כמה מן המהוללים שבמפקדי צה״ל, הספיקו
אך בקושי להסיר את המדים הבריטיים׳
אחרי שנים ארוכות במידבר ובאיטליה,
וכבר לבשו את מדי צה״ל.
הוא היה צריו ללמוד באוניברסיטה?
טובי הסטודנטים של דור תש״ח נטשו
את ספסלי המיכללה, באמצע שנת־לי-
מודים, התנדבו למשימות המסוכנות ביותר
של ההגנה וצה״ל. לא עלה בדעתם
להשתמש בזכות שנשמרה להם לדחות את
השירות. איך אפשר היה לדחות את השי רות
עד לאחרי המילחמה, כאשר מיטב
חבריהם ניספו יום־יום, כאשר כל אדם
היה חשוב, וכאשר כל משתמט הטיל על
רעהו מיכסה כפולה של סכנה וסבל?
וכן הלאה, רשימת התירוצים המקובלים.
שמענו אותם עד בוש, בימים ההם. לא
כעסנו על בעליהם. הבינונו שיש אנשים,
שהפחדנות הגופנית או האנוכיות שלהם
כה נוראות, עד כי הן מעבירות אותם על
דעתם. חייכנו לשמע התירוצים, והנחנו
לעניין.
אבל כאשר תירוצים אלה נשמעים מפי
שרי־ממשלה, שהיו בגיל הגיוס שעה ש-
מדינת־ישראל עמדה על נפשה, אין מקום
ליחס סלחני.

אני שואל את עצמי: מה חשו בלבם
אותם חברי־הממשלד, שלא שירתו בצה״ל
כליל, או ששירתו שירות מקוצר או פיק-
טיווי -כאשר היה עליהם להרים את ידם
ולהצביע בעד שיגור חיילי צה״ל למיל-
חמה חדשה?
רוני חכים נפל במילחמה שמישהם החליטו
עליה. מישר,ם שהם חברי הממשלה.
גם אותם שסידרה זו עוסקת בהם.
אולי מגיע הפוליטיקאי, בשלב מסויים,
לקהות מוחלטת של חושים. אולי. אך מי
שחושיו פועלים כהלכה — מד, הוא הרגיש?
איך הוא הביט בראי, ביום שבו קרא
את שמות הצעירים שנהרגו בעיקבות ה החלטה
שהוא הצביע בעדה?
או שמא קיימת אצל כמה מן האנשים
האלה פיצול האישיות, כך ששוב אין
כל קשר בין האדם בעל העבר האישי
הלא־מפואר לבין אותו האדם שטיפס על
הכסא הממשלתי? ואולי התפתח אצל
מישהו מהם שיגעון־גדלות, עד כי נדמה
לו שבני־אדם רגילים צריכים לשרת, להתנדב
ולמות — ואילו הוא, השר ירום-
הודו, הינו נכס לאומי כה חשוב שחובה
היתה עליו לשמור על שלמות עצמו למען
עתיד האומה?

העולם הזת 2121

ב אווי ר ה
רו מ ע

1תכשיר שיזוף משלה

ג 1טקס

עלכלקניה
/ש ל בג ד -ח וף^ א? 0

י**3והוד\ץ

מיזצר במיוחד עבור 0 4 X 9

מכחכים

שיחת הסאוובק

לשים בצד
כאשר גי שת לנו אמצעי התיקשורת על
מינויו של מאלוף רפאל (״רפול״) איתן
כר&טכ״ל צה״׳ל, מם טרחו לציין באחת
ממעלותיו את ׳שתיקתו ממופלגת ואת חטב־ינוסו
במילים. ומגד״ דק נענדו דרגות רב־האלוף
על כתפיו ובבר מוכיח רפול כי
גם מוא נדבק ב״מחלת הרמטכ״לים״ ,מדברת.
!בהופעתו
הפומבית מדאשונמ כרמטב״ל
יעץ רפול לעתונות הישראלית ״לעזוב את
טובת המדיה הצד״ ולקבל על עצמה
קריטריונים חדשים לפיהם תחליט מה
עליה לפרסם .״המודד בפירסום צריך להיות

רמטס״ ל אי תן
ידיעה משמחת
כיצד יתקבל מדבר ע״י הערבים, היבולים
להביע שמחה על כל תקלה אצלנו,״ אמר
רפול.
על פי קריטריונים אלה יבולה העתונות
מישראלית להתחיל ממחר למכור גיליונות
נייר לבנים לציבור. שכן, במעט בל ידיעה,
מדינית, בטחוגית או כלכלית המתפרסמת
אצלנו מעידה על תקלה היכולה
לנתם ישמחה לערבים.
ייתכן שרפול הוא מבין גדול בענייני
צבא, אבל בעיתונות אין לו מושג. שכן
העיתונות קיימת כדי להתריע על תקלות
והיא כותבת בשביל היהודים ולא בשביל
הערבים. מוטב לרמטב״ל ׳לחזור לתדמית
הקודמת שלו, של שתקן כרוני ולא להש מיע
את דעתו בנושאים שאינו מבין בהם.

נחום פתל, אשדוד

שום ידיעה לא יכלה לשמח את הערבים
יותר מאשר הידיעה שפורסמה השבוע בעיתונות
הישראלית על כך שהרמטכ״׳ל
תבע !מעורכי העתונות הישראלית שלא
לפרסם ידיעות העשויות לשמח את הערבים.

כי כ הן! רמת־גן

הצלחות אזרחיות
היום בבוקר סא חבק קם מהמיטה, והחליט בי הגיע סוף־סוף הזמן להתחיל
לעבוד. הרעיון החרש הזה גרם לי סבל נפשי רב במשך כל הבוקר, אן ברגיל, גם
פאן, הופיע צה״ל ברגע האחרון וחילץ אותי.
המחשבה הראשונה שעלתה בראשי כשקמתי מהמיטה, היתה להיות טהנדם.
אבל מייד ביטלתי אותה, בי כידוע לבל, סאחבק למד בתיכון במגמה הומאנית.
בשציחצחתי שיניים, החלטתי להיות רופא. כשנזברתי בי ברין לגתח לשם
בך צפרדעים — ויתרתי על הרעיון.
עם בוס״הקפה הראשונה של הבוקר ראיתי את שאחבק ניצב על דוכן ההגנה
בבית״המישפט, וזובה בתהילה בסניגור הישראלי הגדול ביותר ששום לקוח שלו
מעולם לא הגיע לגרדום. אבל כשנזכרתי במה טיפרי״חוק צריך לבלוע לפני״כן,
הכנתי כי זה לא בשבילי.
חיפשתי מיקצוע טולידי שאיו דורשים בו יותר מתעודת־בגרות, ומצאתי אחד
כזה — פקיד בבנק. אך החלטתי לא להעמיד את סאחבק בפיתויים יותר מדי קשים.
בארוחת״הבוקר עברתי על מודעות הדרושים, ומצאתי כי יש ״תפקיד מעניין
לצעיר מוכשר בחברה לייבוא וייצוא״ .אבל אין הם מצפים שאבוא לעבוד אצלם
אם הם דורשים לדעת אנגלית!
יררתי למודעות״הלוח הקטנות. חיפשו שם מכונאי, בנאי, טרקטוריסט ונגר.
מקצועות שאינם הולכים עם שאחבק, שמערבת החינוך בארץ לא טרחה ללמד
אותו איך נונים כוננית אפילו.
הבנתי כי בשתים־עשרה השנים שביליתי במוסדות־לימוד שונים, כולל תעודת״
כגרות בשרה, ואין זה מעניין ברגע מי עזר לי בבחינות, לא לימדו אותי שום מיקצוע
שאפשר לעבוד בו. אחרי שהייתי מספיק טוב כדי להוביל במילחמה כיתת חיילים
תחת אש״תופת — המדינה לא מסוגלת למצוא לי עבודה. וכאן, פתאום, נזכרתי
בי יש משהו שאני בכל זאת יודע לעשות.
בצהריים הייתי במישרד אחד שהציע לי שתי חליפות, ברטה ואמריקאיות,
בתור איש־ביטחון באוויר. אן חתמתי לבסוף דווקא במישרד השני, שהציע לי קלצ״
ניקוב והמון שמש, בתור איש״ביטחון בים — בי בים מקבלים גם נעלי קומאנדו
פאלאדיום צרפתיות אורגינליות.
בהזדמנות זאת אני מבקש להודות לאבא ואמא שלי, שדאגו לעתידי באשר
הייתי ילד קטן, חשבו בשבילי על מיקצוע משתלם — ושלחו אותי לשרת ביחידה
קרבית.

1 1 1

קלל ות בי ט חונ יות
אחרי תקופה מסויימת בים עברתי לשרת באיש״ביטחון במטוסים. השירות
היה אומנם קשה (אמריקאיות, שוודיות, הולנדיות, ניו״זילנדיות אבל קיבלנו
תמורה. בין אנשי״הביטחון נוצר הווי בלתי־נשכח וכמה פירורים ממנו, בצורת קללות
של אנשי ביטחון, אני שמח להדליף החוצה.
• שתירדם מעל אתונה — ותתעורר גאנטבה.
• שתגלה בי ליפהפיה השחרחורת, שבל הטיסה תיבננת להתחיל איתה,
קוראים ליילה חאלד.
• שיהיה ניסיון־חטיפה במטוס בדיוק כשאתה יושב כשירותים עם חרעלת־קיבה.

שיעשו אותך איש-ביטחון של אריק שרון, ותצטרך לעמוד אצלו כל רבע
שעה למיסדר על הנשק.
• וקללה מיוחדת נגד דיילים: שיחטפו אותן ערבים, וסוף־טוף מישהו יצליח
ללמד אותך להבין קפה תורכי אמיתי.

מיכתב ל״כלבוטק״
זה ארבע שנים אני שולח למישרד״הביטחון מיכתבים, ובהם תיאור מיקרה
שאירע בשנת ,1973 ושעליו מגיע לי ציון־לשבח מסוג ״עיטור העוז״ .עד היום
לא קיבלתי מהם שום תשובה.

מכתבים
את המבט התנ״כי הנמרץ והגאה של ראש
הממשלה, וכל עוד שוהה חייל ישראלי
אחד בדרום איטליה, עד לנהר הפו. תהיה *1
האופוזיציה לויאלית ותכבד את הממשלה.
יוסף שריק, תל-אביב

טירונים למש בכין
הכל החל, כידוע, במיכתב־הקצינים המפורסם.
כמה מאות קציני צה״ל במילואים
שלחו מיכתב לראש־הממשלד, ובו העלו
תביעה לשינוי המדיניות הישראלית.
אחרי שמיכתב הקצינים וההפגנה הגדולה
שבעיקבותיו עוררו את הסערה הצפויה,
ולאחר שבכל המדינה החלו מדברים
על קשיחותו של בגין ועל הצדק שבתביעת
הקצינים, התעוררה לפתע תנועה
חדשה שנקראה ״טוראים״ למען בגין״,
אשר הפגנותיה הראשונות נערכו בכיכר
מלכי ישראל, בצל הפירמידה ההפוכה של
יגאל תומרקין.
עשרות רבות של טוראים ותיקים התמקמו
למרגלות אנדרטת השואה ונשאו 1
שלטים גדולים ומאירי עיניים. אחד דיבר
על העובדה שבגין אינו קונטה קינטה,
ומדיניות ישראל אינה כושי שאפשר לדפוק
אותו מכל צד. לידו נראה שלט ש הכריז
באותיות קידוש לבנה, שבגין אינו
דיוויד האמונד ושום פול מרוני לא יקח
ממנו את קלייר — כלומר, השטחים המוחזקים.
שלט שלישי הישווה, לעומת
זאת, את בגין לסטארסקי, שלעולם אי-
אפשר להפריד אותו מהאץ /כלומר, מההתנחלויות.

חום ההפגנה של הטוראים־למען-
בנין נערכה הפגנה אחרת, גדולה ואדירה
ממנה, של ״טירונים למען בגין״ .על שלט
אחד שנשאו היה כתוב :״בגין איננו
פופאי ונשק אמריקאי אינו תרד!״ שלט
שני אמר :״בגין אינו סלוטר והשטחים
אינם כדור שאפשר לגלגל על האף.״
ברגע האחרון הצטרף להפגנה בתוך הפירמידה
מפגין נוסף שנשא שלט ענק,
אדיר מכל האחרים :״בנץ אינו בגין
והשטחים אינם שטחים!״ נודע שבשבוע
הבא תתארגן הפגנה ספונטאנית נוספת
שתקרא :״גן צילה למען בגין״ .השלטים
כבר מוכנים.
א רי הוכב רוי ט, תל־אביב

טייס מה הוא יוצר
לשביתת העיתונאים היו, ובוודאי, השל-
כוס חסות. על אהת מהן אני חוצה לעמוד
כאן.
כשעת נסיעה ובאוטובוס, מאחר שה*

עונש מ אלוהים
העונש הכי גדול שמעניש אלוהים את הכיפות הסרוגות, אחרי שהוא תופש
אותם מבלים עם נערה ללא חופה, הוא שאינם יכולים לספר לאיש על הישגיהם.

פלישה ישראלית לדרום איטליה
מאז צפיתי בהקרנה המחודשת של הסרט
ההוליוודי בן־חור, אני מתפלל מדי
לילה שראש־ממשלתנו היקר, מנחם בגין,
לא ילך לחזות בסרט זה כמוני. אם הוא
יעשה זאת, אני חושש שהוא עוד עשוי
למחר לביתו ולבקש מאשתו עליזה למרק
את אחד מסירי המיטבח שלח, כדי לחבוש
אותו לראשו כקסדה תנ״כית.
ואז, כשהוא לבוש באחת מכותנות-
הלילה האלגנטיות ביותר שלו, הוא יצווה
על נהגו לקחת אותו אל בניין הכנסת.
״כבוד היו״ר, חברי־חכנסת הנכבדים,״
יפתח אז בגין את אחת מנאומיו, כשהוא
מושיט אצבע מאשימה לעבר רומא .״הם
הורגים יהודים ...בקולנוע חן בכיכר דיזג-
גוף!״ ואז תוך התאמת הסיר של עליזה
לראשו הוא יגביה את קולו :״הבה נקצץ
את היד הזדונית של הטריבון הרומאי
מסלה. חבה נפציץ אותו מהאוויר, מהים
ומההיאחזויות החדשות שלנו בסיני, ביהודה,
בשומרון וברצועת עזה. הבה נפלוש
לרומא. לסיציליה, לדרום*איטליה עד לנהר
הפו, עם כל הטנקים, הטילים והגנרלים
שלנו.״
ובעוד הכנסת מריעה לו, אני רואה את
שימעון פרם מתרומם כדי להצהיר שלמרות
שלו ולאבא אבן יש כמה הסתייגויות
באשר להפגזות מההתנחלויות בסיני, בגולן,
ביהודה ובשומרון, הוא אישית מעריץ

שי ח ת רקע
השבוע גיליתי סוף-סוף מה אומרים חיים יבין ודניאל פאר זה לזה כשהחדשות
נגמרות, ואנחנו רואים אותם משוחחים.
חיים יבין אומר :״היום חתור שלי עם כרמית״.
״אל תלכלך עונה לו דניאל פאר ,״היום תורי עם כרמית. אתה עם דליה״.

הצלחות ל מלח מה בפשע
מאז שהעבירו תיגבורת של חיילי מישמר״הגבול לערים שבהן יש מוקדי פשיעה,
הפסיקו ראשי הפשע המאורגן לעשן בבתי״הקולנוע.

במדינת החרדים
נטורי־קרתא נוסעים לרבת-עמון, בדי לבקש מהמלך חוסיין להכריז על סאה־שערים
במושבה ירדנית — אוטונומיה מלאה הם קיבלו כבר לפני שלושים שנה.
אלי אביבי, ששמע על הרעיון, הציע לאדמו״ר של נטורי-קרתא להקים קונפדרציה
עם מדינת אכזיב.

תחליף בנות
לתשומת־ליבם של החיילים בשירות סדיר: הכנסת קיבלה את ההצעה להקל
במתן פטור משירות צבאי לבנות המצהירות שהן דתיות. מי שרוצה להעלות את
המורל ולהתפרק מהמתח, יצטרך להסתפק בחסידי חב״ד.

מה נשתנה 1
השבוע ראיתי ילד אחד, שלבש מסיכה של סאדאת, פוגש ילד שני. הילד השני
לא נבהל.

בדיחות גאוניות
אתמול בערב תפסתי סוף־סוף את הפרינציפ, והצלחתי גם אני להמציא שתי
בדיחות דויד לוי.
איך מכניסים שמונה דויד לוי לפולקסווגן ארבעה מקדימה וארבעה מאחור.

יז * /י

ציירת גיפשטיין
סיפוק שאחרי לידה
״גלים״ בולם היו משותקים, פתח הנהג
את גלי־צה״ל!בעת שרואיין שם טייס קחבי,
והוא ר,ישווה את החווייד, שלאחר ״קרב
מוצלח״ להווייתו של שחקן שח, של נבחן
במתימטיקה ושל צייר.
אינני משחקת שח ,׳ואת הבחינות במתימטיקה
שכחתי בבר מזמן, אפל אני ציירת

— ועל בך אני רוצה לכתוב.
הצייר־הגבר (כפי ששמעתי מפי ציירים-
גברים) מרגיש, בשעת מלאכת היצירה,
צירי־לידה, ובגמר היצירה סיפוק שלאחר
הלידה. מאחר שילדתי פעמיים, אני יכולה
לאשר: זוהי, בערך, ההרגשה. הצייר יוצר
אומנם לא חיים (מקובל לומר ״זה במו
חי״) ,אבל הוא יוצר לנצח (אם לא יבוא
טייס קרבי כלשהו ויהרוס את הציור).
הסיפוק שביצירה הוא רב, ואץ דומה לו,
קשה לי להבין מהו הסיפור של הטייס

(המשך בעמוד )8
העולם הזה 2121

חלילית ששור מוסיקה שלחית!

כל העובר באיזור ככר השעון
ביפו אינו יכול שלא להתפלא
למשמע המוסיקה המודרנית המנוגנת
במקום. למי שאינו יודע
עדיין המוסיקה בוקעת מפתחה
של ״חלילית״ ,החנות לכלי נגינה
מן הגדולות בישראל.
״קולה״ של ״חלילית״ התל
להישמע ביפו כבר מלפני כ־40

כי בעוצמה

נמוכה

שנה אם
יותר.
מר פ. גרינשפון שהיה מורה
למוסיקה ומלחין במקצועו, נתקל
בקשיים בהשגת חליליות
והחל ביצורם העצמי. מר גריני
שפון לא תיאר לעצמו שמייצור
חליליות קטנות ותופי מרים
יהפוך המפעל הקטן שהקים למפעל
הגדול בארץ לייצור כלי
נגינה ואף יזכה בתואר יצואן
מוסמך. ואכן עם התפתחות המוסיקה
העולמית החל ביהח״ר
״חלילית״ בייצור מערכות הג ברה
חשמליות, מגברי קול,
ארגזי קול ומערכות חופי ג׳ז
שקנו להם שם בארץ ואף בעולם.
את השם ״חלילית״ ניתן
לראות כיום על גבי מערכות
הנגינה של רבים מאומני הארץ.
בגלל השם המקצועי שקנה

לעצמו מפעל ״חלילית״ בחרו
רבים מיצרני מערכות הנגינה
בעולם ב״חלילית״ כנציגם בישראל.
ולכן המיבחר שמציעה
חנות המכר של ״חלילית״ (המופחת
מבית־ד,חרושת) עשיר
ומעולה כל כך: בנוסף למערכות
הנגינה מתוצרת עצמית מציע
המקום אורגנים דיימונד, גיטרות
פנדר, מגברי קול מרשל ודייני
קורד ומערכות תופים פרמייר
ורוג׳רס.
המעוניין בכלי נגינה מאיכות
מעולה יגש ל״חלילית״ ,ככר
השעון ביפו, רח׳ ד,עליה השניה
,8טל ,830408 ,822917 :ומובטח
לו כי ימצא את הכלי התואם
בדיוק את דרישותיו.

נהירה המונית ל״בית התקליט־המנסה
לעבור -בימים אלה ברחובות
פינסקר ובוגרשוב נתקל
בקשיים בלתי צפויים. המוני
אדם ממלאים את הרחובות ופניהם
לעבר חנות התקליטים
הגדולה במזה״ת — ״בית ה תקליט״
.המבחר הגדול והנדיר
של תקליטים תוצרת הארץ וחו״ל
שאין כמותו באף חנות אחרת,
מושך אליו את כל חובבי המוסיקה
בארץ.
כשאתה נכנס ל״בית התקליט״
אתה מבין שכאן למדו מנסיונם
של זרים והשיגו תוצאות מעולות.
החנות בנויה משתי קומות
מרווחות וממוזגות כשבקומה התחתונה
נמצא בזר פופ ענקי.
הדקורציה ״מדליקה״ ותורמת ל אווירה
צעירה במקום. ובאשר
לתוכן: ב״בית התקליט״ מיב־חר
עשיר של תקליטים מכל
הסוגים: פוס, ג׳ז, דיסקו, רוק,
קאונטרי, קלסי, מבצעים ישרא
ליים,
תקליטי ילדים ותקליטים
נדירים תוצרת חוץ.
והמחיר: גם בנושא זה לא
קופא ״׳בית התקליט״ על שמריו.
״התקליט״ חייב לחזור ולהיות
מיצרך זול ועממי״ — אומרים
בעלי המקום ומבצעים בהתאם.
מידי שבוע מתקיים מבצע תקליט
השבוע. בשבוע האחרון
נמכר תקליט דיסקו חדש ופו־פולארי
במחיר 31.50ל״י כולל

לאנשי חיפה והצפון: חנות
מקבילה ל״בית התקליט״ נמצאת
גם בחיפה .״התקליט״
חיפה רח׳ הרצל ( 11 קומה א׳),
ששופצה וחודשה מציעה את
אותו מיבחר עשיר באותם מחי רים
שמציעה אחותה התאומה
חובב מוסיקה, מהיום קונים תקליטים
ב״בית התקליט״ בת״א
(פינסקר 41 פינת בוגרשות)) ו־ב״התקליט״
חיפה.

גם אתה יסר להיות ברגמן!

כמעט כל אחד מאתנו חש את
הדחף לעסוק באמנות. רבים
חלמו ועדיין חולמים לעסוק
באמנות הקולנוע. להיות: שחקנים,
במאים, תסריטאים, צלמים
וכר. אך מסיבות שונות
נאלצו להזניח את החלום ולעסוק
במשהו ״מרובע״ יותר. כיום
כשהם יוצאים מסרט או הצגה
טובה הם מתוסכלים על כשרונם
המבוזבז.
רבים מתחבטים בבעיה כיצד
לעסוק באמנות בתחביב ויחד עם
זאת ליצור דברים בעלי איכות
מקצועית.
אומר אפרים שריג :״כבר מלפני
כמה שנים הרגשתי צורך להביע
את עצמי באמצעות מדיום ה קולנוע.
כתבתי כמה תסריטים
ובעזרת חברים־שחקנים הפכתי
אותם לסרטים. קשה לומר שהתוצאות
השביעו את רצוני.
ביזבזתי כמות רבה של חומר צילום,
איכות הצילומים היתד, גרועה
והעריכה מבולבלת וחובב־נית.
פניתי לאולפני [ע14£0111
ברח׳ בן־יהודה 21 לקבלת יעוץ
והציעו לי להשתתף בקורם ליצירה
קולנועית שהם עורכים.
קיבלתי את ההצעה ולא התחרטתי.

הקורס מספר מנהל אולפני
1א:ס ^ 1££ >1הררי אברהם :
״משך הקורם כחצי שנה. שתי
פגישות בשבוע. כ־ 4שעות כל

אחת. המדריכים בקורס הם מרצים
מאוניברסיטת ת׳׳א ׳ובבית
הספר בית צבי. התלמיד מקבל
ידע בנושאי: תסריט, בימוי, משחק,
תאורה, צילום ועריכה.
מטרתו הסופית של הקורס הוא
פרוייקט הגמר, שבו מקבל כל
בוגר תסריט ובעזרת הידע שצבר
בקורס הופכו לסרט מושלם.
חלק מהבוגרים משתלבים בעזרתנו
כעוזרי במאי בהפקות מקצועיות
וכולם ללא יוצא מן הכלל
מקבלים ייעוץ וסיוע גם לאחר
סיום הקורס.״
אולפני [^ 11>£ס \ 1מקיימים
עוד כמה קורסים בסיסיים בנושאי
קולנוע :
• 1קורס 8ס + 5קול.
• קורס למשחק קולנועי.
• קורם לאנימציה.
חובב קולנוע התקשר עוד היום
לאולפני ,\ 1££>10 ?4טל :
,56350 רה׳ בן־יהודה ,21ת״א.
והתוצאות יפתיעו גם אותך!

״מטבח
פתוח
מ אכלי ם
4ב שעות בי ממה, היצירה״•:
לחזרות פ תו חו ת
י ם־ תיכוניי ם
!לקהל.
פ תו ח לרעיונות

פי קנ טי ם
/פייפן או ק לו ק כל
יום ב־4.30
אחה״ צ׳
כל יום שכת
סירי אלוני וג׳סי
מושב ליצים מפוצץ ,
כל יום רביעי
מז מיני םאתכם ערב ערב
בענייני קולנו ע
וכל יום, לאכול, להתבדר,
הבא א ת פזמונד
בליווי ח מין יהודי,
ל מכירה פומבי ת
לשוחח ול היו ת יציר תיי ם מו לו כיי ה מצרית,
או קו ס קו ס
(בעיקר) וכל זאת
׳הכורסה לפזמון״
מ רוק אי
לבריאות. בוא אפשרות׳
השפיע על
הנ הל ת פרספקטיבה^
להקרנת סרטי ם
או מני ם מוז מני ם ברעיונות כמעט
להפתיע ולהופיע
לא ישנים^.

ק 0־ד- 8א 0
לה תראו ת,
ינתנו פרסים
ג׳סי.
לבעלי יוזמה.
רח׳ הצדף ,6יפו. סוף רח׳ יהוד ה הי מי ת
ליד הנמל, ט לפון 831782

מירי אלוני

״אנחנו הסנובים היחידים שנותרנו עדיין בארץ״
״ויזה״ לבקר אותנו 50ל״י״.
מבוקש מאד

מוצארט ,:אני נותצה מאד מהפסנתר שקניתי ב״מלניק־אין
ספק שאילו מוצארט היה
חי כיום בארצנו את הפסנתר
שלו היה קונה ב״מלניק־פסנת־רים״
.אך כתבה זו אינה מופנית
אל מוצארט ולא אל מלחינים
ומוסיקאים החיים כיום בארץ.
הם ממילא קונים וקנו את ה־פסנתרים
שלהם ב״מלניק־פסנת־רים״.
כתבה
זו מופנית אל אותם המשפחות
הרבות המתלבטות איפה
ואיזה פסנתר לקנות. רכישת
פסנתר אינה דומה בלל לקניית
חליל או גיטרה לבן או לבת.

כאן יאסור ״לחפף״ ולהסתכן
בקניית משהו לא טוב. לאחר
שמחליטים להוציא את ההוצאה
הכספית חייבים לוודא שהפסנתר
אותו קונים הוא מאיכות מעולה,
אחרת מבזבזים כסף רב וחבל !
כשאתה ניגש ל״מלניק־פסנת־רים״
ברח׳ דיזנגוף 125ת״א,
אתה מונע מעצמך את הסכנה
שבקניית פסנתר לא טוב.
משפחת מלניק מייבאת פסנתרים
קרוב ל־ 40 שגה ועל כך
גאוותה. במרכז הפסנתרים של
״מלניק״ נמצאים פסנתרי איכות

ד,־ת1עו 83111 האמריקאי

כמו ה־ת&גגפצ, הפסנתר המעריב
גרמני המעולה. ה־ 011311611 ויה־
31 3011 11011105011־ 83.0האנגליים,
ה־ת 83111\0האמריקאי
וה״ £.3^ 31 היפני.
משפחת מילניק המתמחה בבניית
ובכיוון פסנתרים מציעה גם פסנתרים
משומשים למוגבלים מבחינה
כספית וזאת באחריות
מלאה של החנות.
על כל הפסנתרים מוענקת אחריות
מלאה ל־ 10 שנים. תנאי
התשלום נוחים וניתן לשלם בכל

צורת תשלום מקובלת. כיוון
שהחנות מנוהלת ע״י משפחת
מלניק בלבד מספר העובדים
מצומצם והדבר תורם להורדה
במחירו של הפסנתר.
״מלניק־פסנתרים״ מציע גם שני
סוגיאורגנים חשמליים בעלי אפקטים
אלקטורניים משוכללים ה־
£0 £וה־זסתז1.1־.01
ובכן, אם בפסנתר טוב או באורגן
חשקה נפשך גש ל״מלניק־פסנתרים״
,רח׳ דיזנגוף ,125
טלפון ,220303 :ומר מלניק ידאג
כבר לכל השאר.

טיולים

אירופה

מכתבים
(המשך מעמוד )6
הקרבי, .מה הוא יוצרי! ׳מד. והוא משאיר
מאחוריו אחרי ״קרב ׳מוצלות״ י אפשר
לטעון שהמילחמה לעיתים הכרחית, ש מלאכתו
של הטייס הקרבי היא ׳בבחינת
״ההכרח לא יגונה״ ,אבל כבר נאמר ש־
״ברעום התותחים — שותקות המוזות״ —
האם זוהי, אמנות? !
שולמית גיפשטיין, רמת־השרון

רעל לאומני
אני !מאוכזבת מד,מחדל של העולם הזה
מבחינת ההסברה. הרעל הלאומני־סייסו־ריסטי
של מאמרי הפרישן הצבאי של ה־עתון,
המרעייל יאת מוחות הקוראים. אומנים
יש חיוב בהצגת עמדות אלו, שעליהן
מבוססת ומדיניות הסיפוח והתוקפנות, בתנאי
אחד: שמומחה צבאי בדרגת מידע
דומה לפרשן הנ״ל יסתור מיד את עמדותיו
של זה המזיקות לעצם קיומנו. מומחה
זה יכול להיות ירק מאיר יפעיל. לדעתי

שיר ימני

ארצות הברית

למזדס הדדזמז

היכתיה גלים
במוחי
עד שנהרגתי.

פרטים והרשמה בכל נל^זרדי הנסיעות*

אירופה טורם
51מ ע 0ז ^ קסקט [
£22י
9א ה > רחס * 9ר • 9ותר

קול ה שלו -

ה קו ל של ך!

החזית מתייקת
לפני כחודש, קראתי ב״פודום העולם
הזה״ את תחזיתו של ייוסף דוירייאל על

ג י חיו כ י
שיר שמאלי

הידיעה המרעישה
ששיחות־השלום יוסיפו וימשכו וימשכו וימשכו
וימשכו

צעירים
ו״קמפי]ג״

המילחטד, בשטחי שיריודבשיריון המפו־רזים
שיל סיני בהם היתרון הוא לישראל.
לצורך הבטחת מצב זה אין ׳ישראל חיי בת
להסתמך על יצר הקיום של ירדן, אלא
יכולת לעמוד על סעיף ׳בהסכם השלום,
שיאסור כניסת צבאיות זרים לירדן.
׳בהקשר זה עולה אחד היותרונות העשויים
להיווצר לישראל ׳מהקמתה של מדינה פלסטינית
עצמאית, על פני מדינה פלסטינית־ירדנית.
הקמת מדינה שלישית תיצור ממזרח
לישראל שתי מדינות שכוחן הצבאי
לא יוכל להתגבר לבדו על ישראל וכניסת
צבאות זרים לתחיומן הסכן את קיומן. ע״י
כך יווצר מציב שלגבי שתי מדייניות ערב־וות
אלה המשך השלום עם ישראל יתקשר עם
המשך קיומן.
אינג׳ינר גבריאל שריג, תל-אביב

נחש יביא מרפא
יונת־שלום תכיש
המלך העירום כולו
חשפניות מלביש.
השמש מאירה בליל
הירח הולך ומשחיר
המלך ששזף עורו עד תם
חיוור יותר מקיר.
פזמון: נחש יביא מרפא
יונת־שלוס הכיש

הערה (לשני הצדדים).
אחי נאמני המולדת ! אל הבינוני שלא כהלכה ! הנני ימני בכל רמ״ח אברי (למעט
חלב, כמובן, שכן מדרך הטבע, הוא נוטה להימצא בשמאל) .ואחי האחר, המעלה כעת
גיחוכים אינטלקטואליים, טבול אותם וקררם ! באש המוקד הפושרת שלך.
שמעון גלבץ, חיפה
השבועון גם מוחה פחות מדי: נגדי הזוועה
שבהריסת דרום לבנון.
רבקה תל, קיבוץ עמיר
׳ברצוני להעלות מספר השגיות לגבי ימא־מחו
׳שיל ובנימין עמידרור ״מיילחמת חיטין
השניה״ השיומטוה, לדעתי, את יסודות
הנחותיו של עמידרור.
6הנחת היסוד של עמידרור, כי ה־עיחביים
יוכלו לבטל את ערכו של הפירה
ע״י כך ׳שיפרו אותו באופן הדרגתי במד,לך
,׳מילחמיות בינערביות׳ ׳מבוייימות, כבר
הועמדה במיבהן מציאותי ותוכחה כבלתי
׳נכונה. במשך השנתיים האחרונות היה
קיים בגבולה הצפוני של ישראל >איזור
מפורז מצבא סדיר ערבי, בו ׳נמצאה רק
מיליציה פלסטינית פת 0־ 10,000 איש. ל׳מ־ירוה
׳שפירה השטח ׳שמדרום ל״קיו־יהיאדום״
(דהיינו, השטח הנמצא כרגע בידי ישראל
ועוד כעשרים קילומטר מצפון לליטיאני) ילא
היה מעוגן בשום חוזר, איו הסכם אלא נקבע
באופן חד־צדדי ע״י ישראל, היה באפש רותה
של ישראל לקיים אותו באופן יעיל
!בהחלט.
גם כיום אין הצבא הסורי יכול להכינם
לרצועה של 20ק״ימ מצפון לנהר הליטאני׳,
אלא ברשותה של ישראל, גם כאשר יש
לו סיבר, ,בינערבית׳ טובה להימצא שם.
מה ׳שיכלה ישראל לעשות במקרה זה תוכל
לעשות ביתר קליות כאשר בידה חוזה
חתום, המעניק לד. את הזכות לפתוח ב־מילחמד,
אם יופר פירוזו של ׳איזיור מסיו־יים.
!ממילא
ונופלים טיעוני עימירדור לגבי אי-
יעילות הפירה, ומקבלים ׳תוקף טיעוני המומחים
הצבאיים ישל המחנה היוני לגבי
יעילותו.
• התסריט שיל עמ״דרור מניח, לצורך
הפיסח החזית עם ירדן לחזית המכרעת,
כניסת כויחיות צבא ערביים הכפולים ב־
׳כמיותם מהצבא הירדני סולו, לתיחום ירדן.
קשר. להעלות על הדעת ממשלה ׳ירדנית
המעוניינת בהמשך קיום ירדן כמדינה עצמאית,
שתעלה על דעתה להסכים להצעה
כזאת, במייחד אחרי ׳תקופת מתיחות פנימיות
בעולם הערבי, שתיראה בהכרח לרוב
הגידול ישל הירדנים (׳שאינם בסוד המזימה
נגד ישראל) כאמיתית. ללא הכוחות הצבאיים
הסבירים; ,שיעמידרור ריכז לצורך
הסריטו בירדן, ממילא עובר מדבז הסובר
חזרד. לחזית הדרומית וממילא מתרכזת

מה שעומד להתרחש במילחמה על קרן
.אפריקה ׳וחשיבות האירועים שם ;לגבינו.
היום ישמיענו יעל התאמתות מדויייקת של
התחזות הנ״ל! ,סשהעתוינים הודיעו יעל
הפיכה צבאית ׳(שאמנם דוכאה) !בסומליה.
בהערה למאמרו ׳שיל דורייאל ציינתם
שהוא היה זד, שחיבר יאת התזכיר שהזהיר
א,ת ישראל מאסון ביטחוני מתקרב —
חודשיים לפני מלחמת וום־הכיפורים. גם
׳תחזית זיו הוכחה כנכונה.
׳מדוע לא יתבקשו !אותו. להכין עבורנו
תחזית על: מה ׳שצפוי לישראל עצימה בשנה
הקרובה או: שמא עלינו להסתפק ירק
בהורוסקופים י
רחד נוישטדט, חיפה

מה הם חושביט
אינני יודע מה חושבים בישראל — אבל
מצויות בידי דוגמות מן העותונות כאן,
המראות מה ׳חושבים ע ל ישראל.
עודד כורובפקי, אטלנטה,
ארצות־הברית
9הקורא בורובסקי צירף למיכתבו
צרור של ׳קיטעי־עיתונות מעיתוני אטלנטה,
המותחים ביקורת חריפה על עמדתה שר
ממשלת בגין.
יש לי עצה, או. רעיון, עבור ראש-ה־ממשלה
מנחם ׳בגין. מר בגין, עצור את
הביקורת ׳נגדך — התפטר!
ג. גיא, סן־פרנציסקו, ארצות־הברית

פלאטו יממן
ח״כ פלאטו־שרון ,״האיש הבודד לכנסת״׳
מתנהג בימים אלד, כאילו הבחירות
עדיין בפתח ,׳והוא מנהל מסודתעמולה סכל
התחחסים האפשריים. הצעתו — להוציא
את רק׳לז אל מחוץ ולחוק — מסוכנת ׳ומעוררת
׳מחשיבות ׳לא־מע׳ודדות על עתיד
הדמוקרטיה בארץ.
מדאיגה עוד יותיר העיבוד, שהפרלמנט
ד,יש,ראלי מסוגל להכיל בקיריביו יח״ב, הדוגל
בשיטות ׳שאינן גרועות מאלה ר-,
נהוגות בארצות ׳שאותן מייצגת המיפילגר,
הקומוניסטית. לא ירק שלא קמו תיגזובות־נגד
רציניות, אלא ׳אף היו כאלה שהביעו
את תמיכתם האילמת ברעיון, אף כי הסת
עולם הזה 2121

מכחנים

עצמם לא היו1מעזים ׳להעלווית זחצעה שכזו.
ה״כ >0לאטדן שרון צריך היה להחש ב־כישלונה
הצפוי־מרא׳ש של הצעתו זו: ,ולו
רק !מעצם העובדה שעד היום טרם קם
מישהו.והקים ותנחעה להוצאת ח״כ פלאטו־שרון
אל מחוץ לחוק — מקום שהוא־עצמו,
כידוע, לא היה רחוק ממנו אך לפני חודשים
ספורים.
אם בסל־זאת מתכוון ה״ב שחון׳ לממש
את כוונותיו, יהיה: עליו לממן:מכספו:בהי כלא
חדשים, שיאכלסו בתוכם את כל אותם
בוחרים שלא יתמכו בו, ונועו את קולם
לירק״ח. כל שוחר־חופש ׳במדינה, גם אם
הוא נמנה עם שונאיה ׳של מיפלגה זו, חייב
להרים את קולו — ולו ירק בשל העובדה
׳שהצעה כזו עלתה על־פני השטח.
יהודה קונפז־רם ט, תל־ אביב

טית, מיפלגות השלום בארץ היינן, לצערי,
:מיעוט ׳קטן ושנוא, וחלק גדול מפעילותן
מתאפשר: רק תודות לקיומה של הדמד
קרטיה. לכן, על אנשי השלום ׳להיות ד׳-,
אחרונים שיתרמו, בדרך כלשהי, לתהליך

אודטה, וגדטח, אומרטה !

חופש הדיגור — גס לרב כחגא 1

ביום הראשון, ה־: 9באפריל השינה, הייתי
עד־ראייה לפיצוץ בהרצאתו של הרב כהנא
באוניברסיטת תל־אביב, על־ידי חברי מים־
לנות שלום יהודים וערבים. אף־על־פי ש אני
מתעב את הרב כהנא, ידיעותיו ומעשיו,
אף שאנשיו עוסקים בעצמם ׳בפיצוץ אסיפות,
אף־על-פי:שפיצוץ האסיפה נעשה על-
ידי אנשים שדיעותיהם הפוליטיות קרובות
— או זהות — לאלה שלי, ואף שאני מבין
את: תחושתו של ערבי כלפי אדם הקורא
לגרש את הערבים מן הארץ — למרות כל
אלה, חובתי כדמוקרט היא להסתייג ול התנגד
למעשה זה בכל תוקף.
המעשה פסול, לדעתי, הן מבחינה טאק־טית
׳והן מבחינה עקרונית. מבחינה טאק־

זיסחת־הדיבור גם ׳של הקבוצות הקיצוניות
וחטתועבות ביותר באוכלוסיה. בשם שאני
:תומך בזכות והדיבור של הערבים בישראל,
אפילו כאלה התומכים בחזית הסירוב ובסעיף
האמנה הפלסטינית, המדבר על גירוש
היהודים שבאו אחרי ,1917 כך אני ׳תומך
גם. בזכיות הדיבור ושל הרב בהנא.
בזאת: אני קורא ליסל אנשי השלום והשמאל
בארץ ,׳להימנע מכל מעשה הפוגע
בדמוקרטיה, ולהשאיר שיטות פעולה פא־שיסטיות
כנחלתם הבילעדית של פאישים־
טיס.
אדם קלר, תל־אביב

הרב מאיד כהנא
שיטות־פעולה פאשיסטיות

1׳ . י עירעור הזכויות הדמוקרטיות וחחלפתן יב־סתימת-פה־בכוזז.
מבחינה
עקרונית יש, לדעתי, לשמור על

אחרי שקראתי את !תשובתה הפולמוסית־הנקמנית
של אודסה׳ימיו (״לא לגברים״,
העולם הזה ,)2119 אני נוטה להאשים את
:חברי המערכת כולם ב״אומרטה
דהיינו, מדוע שמרתם בסוד על כישרון
פולמוסיחהומוריסטי כזה, ולא הוצאתם או־ותה
מן ה״מיטבח״ של מדורה הקבוע1
היא ספרא וגם סיפא, ובצורה עדינה,
אלגנטית ׳והומוריסטית היא משיבה מיל-
חמה-שערה. חותכת בבשר החי ׳של יריבה,
וזורה: סוכר על פצעיו...
ומכאן הצעתי לאודטה, להחליף או להו סיף
לשמה גם, ונדטה /וזה גם מתחרז
עם ...אומרטה!
ולפי הצילום שמופיע בראש מדורה, אזי
:נוסף על בישרוסותיה הרבים בכלל, וכיש־רונה
הקולינארי-סיפירותי-הומוריסטי בפרט,
היא גם יפהפייה. ולשון העיברית ׳שלה —
שיופרא דשדפרא!!

את מהמנה
לבית היופי והאופנה החדש
״בית היופי לוך בבכר המדינה.
במשך שנים את מטפחת פניך בעזרת
תכשירי הקוסמטיקה שלנו ומייפה
אותן עם תכשירי האיפור שלנו.
עכשיו מגיע לך ללבוש שמלה שלנו
ולהכנס לנעליים שלנו.
ב״בית היופי לון״ מצפה לך חוויה
יוצאת מן הכלל. ייעוץ יופי, תכשירי
איפור ויופי, בגדים, חגורות,
ארנקים, תכשיטים ונ עליי ס-כול ם
בדגמים אקסקלוסיביים,
בלעדיים ל׳׳לוך.
ב״בית היופי לון״ מחכות לך דיילות
ויועצות מנוסות שתייעצנה לך בכל
הקשור בטיפוח היופי. למן התאמת
האיפור המתאים לך, התאמת
השמלה ההולמת אותך ועד להשלמת
המראה ע״י חגורה אופנתית.
הכל לפי צו האופנה האחרון,
בהתאמה מוחלטת לאישיותך
ואופייך.
בואי ל״בית לון״ בית היופי והאופנה,
הראשון מסוגו בארץ.
ככר המדינה, ה׳ באייר 26 תל־אביב,
טלפון 255024:

צ | 1ב ת היופי
העולם הזה ׳2121

לי׳ת מאן דפליג, שהמדור שלה — על
אף שמו ״׳לא לגברים״ — הכניס אור והחמור
בריא (וגם עצות מועילות ביותר)
לעיתון, הרציני עד לידי מוות, על אף החלק
הקליל, כביכול, של השער האחורי.
ועל אף שהמדור הוא לא לגברים, הרי
זה הדבר הראשון שאני קורא בהופעת
עיתון חדש, מדי ׳שבוע.
ומדי שבוע אני עומד !בפני: חידון חדש.
היינו: האם מופיע המדור ״לא ׳לגברים״
בגיליון הנוכחי? וכך אני ׳חייב לעלעל
וולדפדף בו ׳מההתחלה: ועד (לפעמים) הסוף !
אי לכך, אני ׳חוזר להצעתי הישנה ל-
העולם הזה: אנא, הדפיסו אינדכס, כדי
להקל על הקוראים!
.מיה שנאה לשיבועונים מפורסמים באר-
צות־הבר״ת, יאה גם להעולם הזה במדינת
ישראל.
יוסן 8סליגלמן >כנפי) ,תל־אביב

טעות לעולם צודקת
גו, ידיעות אחרונות הוכיח זאת סוף־סוף,
שחור על־גבי ילבן.
ורציני, ת.ד• 36150ת״ א י
• נאד 257172 .נוע וני גת ״ג נא ד
רציני ו מסודר עד 33ת.ד47 ״.רי
ת״א י הודי ת.

אם אין איזה בחור נפוח, אפשר להסתפק
גם בסתם נאד. לידיעת המעוניינהת.
יצחק שכיב, נתניה

העולם הזה 2121

חשנם חזח
א בי ב4978 ,
לא טוב להפוך צבא-עם ליאניצ׳רים. ראיתי נין
ההריסות עיני לוחמים מושפלות. מסע יאניצ׳רים הופך
צבא עם ליאניצ׳רים בעלי מוסר ונאמנות של יאניצ׳רים.
על זה כבר אמר טאליראן לנפוליון :״יכול אתה לעשות
הכל עם כידונים (יאניצ׳רים) אדוני /פרט לדבר אחד,
לשבת עליהם.״
פליטים שיצאו מן החורבות יהפכו מחבלים, מן
המחבלים המתים ייצאו שיבעתיים חיים כמראשה של
הידרה .״פגוש דב שכול באיש ואל איש באיוולתו,״
נאמר במשלי.
אולי סוף לכידונים. מוכרחים להדיין עם הפלשתי נאים
ויפה שעה אחת קודם (אם לא ניגרר באוזניים
לשולחז־הדיונים וזאת עמדת נחיתות) .מדיניות עוסקת
ביצירת הרצוי מתוך המצוי ולא להיפן. לכן חייבת
המדיניות לעסוק גם (ובעיקר) בגועל״נפש (ג׳יימס בונד
לא היה מדינאי, כפי הידוע דבר שני יאסר ערא-
פאת, איננו כל״כך בחירה פלסטינית /אלא התפתח
וגדל מן הקונפליקט הישראלי־פלסטיני אחרי 1976 ותינו
תוצר ותוצאה ישירה של המדיניות הישראלית (התכחשות
ליישות הישראלית, פיצוץ בתים וגירוש אישים שלא
היו שרים את המנגינה הרצויה לממשלת ישראל).
כך הפך עראפאת הדובר הפלסטיני הכמעט־בילעדי.
אין לצפות שהמדיניות הנוכחית תיצור אישיות בעלת
גוון שונה. שינוי רדיקאלי כקו נותן תיקווה, היינו,
מעבר מכידונים לדיונים.

מסע אביב .1978 נצרת. אני פוגש את תופיק זיאד
(לא, איני קומוניסט. אני מעריך אנשים אמיצים ואי-
טלימטים) .ראש-עיר, שרוצים להפכו לראש-כפר. אני
שומע על אדון קניג (דו״ח) ,איך חונקים עיר כאן
והשמיים כחולים — בנצרת אין קרקע לא לבנייה אף
לא לקבורה. ערביי ישראל לומדים באוניברסיטות, עי
ניהם
נפקחות על-מנת לחזור מתוסכלים לכפריהם ולשנוא,
ומה יעשו בידע שרכשו ז (אתם אומרים ״לימדו חש בון,
שיקנו כרטיס ויסעו) .אזרחי ישראל, לא פלסטינים,
לא סקוטסבורו ובירמינגהם יו־אס־איי.
אני שומע איך שטחים ימנעו שואה ושאנו מסכמים
עם ידידינו שאין אנו מסכמים. עזות מצח או איוולת.
רוח מצדה שהגיונה אומר את שלא נאמר :״אם לא
תשמעו לנו — אז נראה לכם ׳ עוד מילחמה. ואם תסגרו
את הברז יש לנו מספיק פצצות להדליק את הנפט
שלכם. לנו יהיה חם לכם יהיה קר. הפעם שואה שלנו
תעלה לכם ביוקר״.
אני מרגיש טוב לאחר שנות אלפיים, כיהודון בגטו
על ראש מצדה, ואני מלא ביטחון. שכחנו שהציונות
היתה תנועה מרדנית אנטי-דתית במהותה, שלא חיכתה
למשיח. הציונות לא קראה ללינצ׳ים ולנקמות-דם. היא
היתה מגש־הכסף שעליו הוגשה מדינת היהודים.
אני שומע את קולו של בן־מתתיהו (לרוציס, פלאוו־יוס)
לאמור :״חוסו על נפשותיכם ועל נפשות אחיכם,
חוסו על אבותיהם ועל מיקדשיכם ואל תהיו קשים
ורעים להם מן הנוכרים״.
קול עבר או קול עתיד ז

באביב אני מרבה לנסוע ומגיע לאשקלון, עיר פליש-
תים. רכות כמוה יש בישראל השנייה, חיים בשוליים.
פער, אספסוף מתפרע. בערות, דמות האב של הדור
שעבר נותצה. מה בא במקום ן מי אמר ״שלח את עמי״!
מי דיבר על קיבוץ גלויות ו כאן אין שכנים, אלה יהודים
משלנו ולא תעזור כיפה סרוגה, גם לא שמעתי עצה
מן האוראקל מברוקלין ואף לא פרק תהילים. זאת
בעייה מיספר אחד, חינוך, לא ביטחון. אל מלא רחמים.
מסע אביב. לילה בכיכר תל-אביב. קצינים חותמים,
טוב שחותמים, לא מספיק שחותמים ואולי ייפקחו
העיניים להבין (ופה ניצנים של ארץ־ישראל ישנה ויפה)
— כי חשוב לא פחות אומץ־לב אזרחי מאומץ־לב צבאי.
30,000 איש באו להפגין נגד איוולת.

ה שיטה החדשהב שכר־־ הלי מו ד
בעיצומו של הדיון הציבורי בשאלת שכר״הלימוד
בבתי״הספר העל״יסודיים, ובעיקבות מיכתבים בנושא
שפורסמו במדור זה, הנני מוצא לנכון להביא לידיעת
קוראיכם את הנימוקים העיקריים שמאחרי הצעת השר
זבולון המר לבטל את שיטת שכר־הלימוד המדורג,
ולהפעיל במקומה שיטת מימון חדשה לפי שיטת הביטוח
הסוציאלי.
ראשית, יש להדגיש כי הקיצוצים בתקציבי מערכת
החינוך, וההתייקרויות המתמשכות במרכיבי שכר״הלימוד
ובהוצאות הנילוות המוטלות על ההורים, הופכים אט-
אט את החינוך העל-יסודי בישראל למותרות. אין לנו
ספק שזהו תהליך מסוכן בחברה כשלנו, החייבת להתמודד
ולהשיג הישגים במאבק לצימצום פערים.
נטל התשלומים הנוכחי המוטל על הורים, שילדיהם
לומדים בבתי־ספר על-יסודיים, מכביד מאד ולרוב ההורים,
בעלי ההכנסות הבינוניות, זוהי מעמסה כספית
קשה מנשוא. כאן מצוי היתרון הראשון בשיטה החדשה:
במקום תשלומים חודשיים של מאות לירות, יפוזר התשלום
וייעשה בתשלומים חודשיים קטנים מאד, על־ידי
הגדלת דמי הביטוח הלאומי ב״ 3פרומיל בלבד, לכלל
אזרחי המדינה ובמשך כל תקופת חיי העבודה. מיש-
פחות שהכנסתן לנפש נמוכה לא תיפגענה מהשיטה החדשה,
ומישרדנו בוחן עתה דרכים לפצותן על״חשבון

ס עונ

העלאת דמי הביטוח הלאומי.
ביטול הנטל הכבד הגלום בשיטה הנוכחית יצמצם —
או אף יבטל לחלוטין — את סכנת הנשירה מבתי־הספר
העל״יסודיים. מתוך נתוני המחלקה לתיכנון במישרדנו
אנו למדים, כי בשנים האחרונות חלה ירידת-מה באחוז
בני״הנוער שאינם עובדים ואינם לומדים. ומסתמנות
עלייה ניכרת באחוז הלומדים וירידה ניכרת באחוז בני-
הנוער העובדים ואינם לומדים. השיטה החדשה תבטיח
כי לא תחול נסיגה בהתפתחות חברתית מבורכת זו,
וכי אף תביא להעלאת שיעורי הלמידה בגילאי .14—18
למעשה, כבר כיום נמצאים רוב ילדי ישראל בני גילים
אלה במיסגרות לימודיות. לכן, אנו סבורים כי קיימת
הצדקה לגבות מכל הציבור סכום מיזערי למימון שירות
שמרבית החברה נהנית ממנו, והמעשיר את איכות
החיים של כלל החברה.

ציבור ההורים נושא כיום בהוצאות נילוות רבות
נוספות לשכר הלימוד (תילבושת אחידה, סיפרי לימוד,
ביגדי ספורט, מכשירי כתיבה וכדו׳) .צימצום הנטל ביחס
לשכר הלימוד יביא הקלה רבה להורים, ויאפשר להם
להשקיע יותר בקידום ובטיפוח הילד במיסגרות החינוך
הבלתי-פורמאלי (חוגים, פיתוח מיומנויות וכו׳).
שיטת שכר־הלימוד החדשה תשחרר את מישרד

• גאלחומרקין, חל־א1

החינוך מתפקיד של ״אגף מס-הכנסה ב ואת מנהלי
בתי״הספר מתפקיד של ״פקידי שומה״ .אין ספק שעדיף
כי מישרד-החינוך יעסוק בחינוך לשמו, ולא בקביעת
הכנסה של הורים ובמעקב אחריהם. אותו הדבר לגבי
מנהלי בתי־חספר: הם נדרשים, כיום, להפעיל מנגנוני
גבייה בבית-סיפרם, ופעילות זו באה על-חשבון עבודתם
החינוכית. השיטה החדשה תביא לביטול המנגנונים
הקיימים העוסקים בכך במישרד החינוך ובבתי־הספר,
ותבטיח את יציבותם הכספית של בתי״הספר העל-יסו-
דיים במדינה, העומדים כיום בפני קשיים כספיים חמורים
המאיימים לא״אחת על המשך קיומם.
השיטה החדשה תהפוך את החינוך העל״יסודי אוניברסאלי,
כך שכל נער ונערה במדינה יוכלו ליהנות
ממנו — ותבטיח את התקדמותה, התפתחותה והישגית
של מערכת החינוך בישראל. התגובות הזורמות
למישרדנו מצביעות על רצון ונכונות בציבור להחלת
השיטה. שר-החינוך וחברי הנהלת המישרד יעשו כל
מאמץ, כדי ששיטת שכר הלימוד המדורג בתיכון תעבור
מן העולם, ובמקומה תונהג שיטה שתבטיח חינוך
תיכון לכל ילדי ישראל — כנהוג ברוב הארצות המתקדמות
וכיאה למדינה ולעם — הרואים חשיבות עליונה
בחינוך ובהשכלה.

שראלכהן, י ר!ע1ל׳ם
דובר מישרד החינוך והתרבות.

חזח

״יפה היא הד מוקר טי ה״
דבריו הראשונים של ראש הממשלה
מנחם בגין בליל נצחונו ב־7.5.1977ו.
הדמוקרטיה הישראלית היא רכה בשנים, אך במשך
שנות קיומה המעטות נתברכה בייחוד, שקשה יהיה
לטעות בו. אין כוונתי למבנה החוקתי של המשטר
שלנו, לשיטת הבחירות של עם הבחירה ולזוטות מעין
אלה, אלא לדבר הרבה יותר יסודי ומהותי: לאופי
השיג-ושיח הציבורי המתנהל בקהלנו הקדוש על כל
עניין שבעולם.
קודם כל, ניכרת הדמוקרטיה שלנו בקולה ההולך
מסוף הסלון ועד סופו. היא, דומני, האחת והיחידה
בעולם, שאפשר למדוד אותה בדציבלים. הוויכוח הדמוקרטי
מתנהל אצלנו תמיד כקרב התשה, שבו הצדק
המוחלט מגייס לימינו את זכות הצעקה, עד אשר
בסופו של דבר, הגרון הניחר פחות הוא הגרון הצודק
יותר.
מי שרוצה להתבשם מבשמה של דמוקרטיה ישראלית
בעצם הימים הללו, אין לו אלא ליטול עיתון,
להשתחל בכורסת הטלוויזיה, אפשר גם לפתוח רדיו
(בימים של טרם שביתה, כמובן ),ולבחון את התגובות

כבר אמר אורטגה אי גסט :״אנו ניצבים, ל
אותו הבדל הקיים לנצח בין האוויל והחכם. ה
תופס עצמו כל רגע כאשר אך כפסע בינו לבין האיו
ולכן הוא עושה מאמץ להימלט ממנה, ובמאמץ
מובלעת חכמתו. האוויר, לעומתו, אינו חושד בע
הוא סבור שהוא החכם בבני-האדם, ומכאן השא
המעוררת קינאה שבה מתנהלים חייו
במשך 29 שנים גילגל המערך את האבן אל המים
המהפך ובמכה הצליח להשליכה לתוכם.
היכן החכמים שיוציאוה (

למה שקרוי ״מכתב הקצינים״.
שלוש מאות וארבעים אנשי מילואים כתבו לרה״מ
מכתב החולק על דרכה של ממשלתו (אגב, מה כתוב
בו, מישהו זוכר?) .שלבא׳ בתגובות — ההחשדה
הקולקטיבית: החותמים שייכים לחוגים פוליטיים אלה
ואלה, שעויינותם לעניין הלאומי היא מן המפורסמות
שאינן צריכות ראייה. האינפורמציה מהימנה לחלוטין,
שהרי נמסרה מפי כתבנו בקמפוס, מפי מקורות מקורבים,
אלה הידועים גם בשם החיבה ״יודעי דבר״.
שלבב׳ :מסתבר שהעניין מסובך, ההחשדה
הקולקטיבית בלתי אפשרית במקרה זה, כי מדובר
באמת בקציני מילואים, בגיבור ישראל וכו׳ .מה
עושים זדיפרנציאציה, כלומר — הפרדת כוחות:
רוב החותמים הם תמימים, בורים פוליטיים,
אבל יש איזו יד פוליטית שבוחשת בקדרה.
של ב ג׳ :זהו השלב של שחרור התחמושת, כאן
מותר כבר לשדים לצאת מן הבקבוק. הניסוח יהיה
כוללני, לא יהיה מען מדוייק, אבל כל אחד יבין במה
מדובר ובמי מדובר. זהו השלב של הצגת המוטיבא-
ציות: שמאלנות, יפיפיות־פפש, חבלת במאבק המדיני,

גייס חמישי, מהרסייך ומחריבייך. מותר להתחיל לשלוח
פצצות בדואר.
שלבד׳ :מה עושים כאשר למרות פעולות הריכוך
משמיעים יוזמי המכתב קול ענות גבורה, מתארגנים,
מקימים אסיפה, ואוספים תאוצה מסוכנת בשלב
זה יש לגייס את הסמכות המוסרית של מנהיגי הדור.
רב-אלוף — פרופסור אשר נבחר לתפקידו, כנראה, רק
משום סוג הטבק שבו הוא משתמש לפיטום המקטרת
שלו, יטען שהוא נחרד, כדמוקרט, מן השימוש בדרגה
הצבאית לצורך המכתב. ויש גם מי שענני טבק אינם
חוסמים את נחיריו. אפו שלו ישמש לצורך האבחנה
הניצחת :״ריח של פוטש עולה מן ההתארגנות חזו״.
ואם בכל זאת אין העם מרוצה מן התשובות ה מכריעות
הללו, יופיע ראש״הממשלה הסמכותי, האבהי,
ויאמר שוב את המשפט הניצחי, השמור לכל החולקים
על דרכו :״רבותי, תנו לנהל משא-ומתן״ .נוק אאוט.
הנה כי כן, אם נגיע כתום ארבע שנות כהונת
ממשלת ישראל הזאת חיים ושלמים אל הבחירות ה באות,
יוכל ראש הממשלה הבא, זה שלאחר הבחירות,
לציין אגב ניגוב משקפיו ברגע ההיסטורי ההוא, כי
״יפה היא הדמוקרטיה״!
מה זה יפה ז מלכת״חיופי !

מרדכימילר, פחח־חקוזה

זה היה 05111:1הז ר שהיה
גיליון ,,העולם הזה״ שראה אור השבוע לפני 25 שנה
בדיוק הוקדש ברובו לחגיגות יום־העצמאות ה־ 5של מדינת־ישראל
(השנה ייערף יום־העצמאות באיחור, בשל היותה שנה
מעוכרת) .הכתבה המרכזית נשאה את הכותרת :״האם נקבר
הפלמ׳ח?״ היא מנתחת את הישגי ומישגי הפלמ״ח, לרגל
הופעת ״ספר הפלמ״ח״ .הכתבה פרשה את גלריית הדמויות
שניצבו כראש פיקוד הפלמ״ח: יצחק שדה, יגאל אלון, אורי
כרנר, יצחק רביו* ,יוסף טכנקין ואחרים. מתוף גוף הכתבה
מתבהרת הערבה של תפקיד הפלמ״ח בגיבוש תודת־הלחימה
הישראלית.

כשער האחורי של הגיליון מפרסם יגאל אלון מאמר תחת
הבותרת ״כף ניצחנו הוא מפרט בו את הסיבות שהביאו לנצ־חונה
של ישראל בקרבות מילחמת השיחרור. כגיליון ״העולם
הזה״ שראה אור השבוע לפני 25 שגה מובלט סיקור חגיגות
יום־העצמאות, ובתוכן מיצעד צה״ל בחיפה ומיפגן־לילה צבאי
כאיצטדיון רמת־גן, כלווית תמונות.
כשער הגיליון: מפקד הפלמ״ח לשעבר יגאל אלון.

אלימות נגו יאשה הנץ ^ השידוך הראשון
של המלך חוס״ו * משה ס1ה על־ ״המטריאליזם יי הוולגארי וווז וובדלר־ח 1111ד לא מתו
העם מלאך הבטלה
הנעליים המסומרות רקעו על הארץ.
היריות הדהדו במרחב. הנידונים הבהיקו.
התופים רעמו. משני עברי הכביש, מסביב
לזירת האיצטדיון, עמד או ישב קהל צופים.
שום במאי גאוני לא היה יכול להצליח
לסמל בצורה מושלמת יותר את ה מצב
היסודי של מדינת ישראל בשנת
,1953 שנת חמש לעצמאותה: מישהו נותן
פקודות, מישהו צועד בסך — והאזרח
עומד מן הצד, כצופה פאסיבי, מתפעל,
מקטרג או משתעמם.
לא על כידונים. היתה דרושה מהפכה
כדי לשנות את המצב הנפשי הזה במדינה
כולה, להפוך את עצמאות ישראל שוב
לעניינו הפרטי של כל גבר, אשה וילד,
מדן עד דנגור. אולם לא היתד, דרושה
מהפכה כדי לשנות את תוכנית יום העצמאות.
לשם כך היה צורך, פשוט, לבדוק
מחדש את התפיסה היסודית של מהות
היום.
עצמאות ישראל לא הושגה בכידונים בלבד,
ואוי לה אם תשב על כידונים בעתיד.
הכידון רק אישר את העובדות שנוצרו
בכוח הפטיש והאת. וגם המדינה לא תנוע
קדימה אלא על גלגלי־השיניים של מכו־נותיה.
יום
העצמאות היה צריך לשקף מציאות
זו. במקום להסתפק במיצעדי חיילים.
הוא היה צריך להיות מחזה־ענק על גבי
הבמה הגדולה של המדינה, בהשתתפות
רבבות הגיבורים האמיתיים של העצמאות,
פועלים וחקלאים, פקידים וחיילים.
שבתון פירוס. אולם המלאך שפרס
את כנפיו על יום זה לא היה מלאך העבודה.
להיפך, כימעט בכל המישרדים החשובים
שבתה העבודה למעשה משך כמה
ימים. פקידי ממשלה וראשי מוסדות ענו
לכל השאלות והמישאלות :״אחרי יום ה עצמאות.״
המכונות שהונעו זה עתה, אחרי
חופשות פסח, נעצרו שוב לחופשת העצמאות.
בדומה
למלך פירוס המנוח, לפני 2293
שנה, יכלה המדינה להיאנח :״עוד כמה
ימי חג כאלה בשנה, ואבדנו!״

עליהן באש ערכה בהן חיפושים. היתד, זו
הפרה של החוק הבינלאומי. בתגובה על
הפעולה המצרית השמיע הרמטכ״ל הישראלי
אזהרה חריפה.
תנאי לשיחרזר. מאז נעצרה ספינת
המיפרשים המצרית ממיר במים הטריטוריאליים
של ישראל בדרום הארץ, התפתחה
מילחמה קרה בין ישראל למצריים
סביב שאלת חסינות כלי שייט הנתפסים
במים טריטוריאליים. בגלל סחר החופים
המפותח בין סוריה והלבנון לבין מצריים,
נכנסות ספינות ערביות למים ישראליים
לעתים קרובות, בעיקר מחמת מזג האוויר
וקילקולים.
למדינת ישראל ישנו הסכם עם סוריה
ולבנון לפיו מוחזרות ספינות תועות לארצן,
באופן אוטומאטי, באמצעות ועדות
שביתות־הנשק המעורבות. הסכם כזה אינו
קיים עם המצרים. כתנאי לשיחרור סמיר,
תבעה ישראל הסדר בדבר השייט בחופים.
אך המצרים סירבו, וטענו כי בעוד
שיכולה להיות סיבה כלשהי לספינה ערבית
לעבור לאורך חופי ישראל, אין כל
הצדקה טבעית להימצאה של ספינה יש ראלית
דרומה מעזה, שהרי אין לישראל כל
מיסחר עם לוב או צפון־אפריקה.

טרור

חפץ לא התפעל
אחרי שהודיע הכנר יאשה חפץ כי ינגן
את יצירות המלחין ריכרד שטראוס על-אף
בקשת שני שרי ממשלה, הוזעקה מישטרת
ירושלים. היה ברור כי חוגים קנאיים
ינסו לנקום בכנר המהולל.
הקונצרט הגורלי עבר בשקט ונסתיים
במחיאות כפיים סוערות, כרגיל (תירץ זאת
אחד העיתונים: הקהל חשב כי החלק השני
של יצירת שטראוס הוא חלק מיצירה אח

.בלב השוטרים פרצה אנחה של
הקלה, כשניכנס חפץ בן ה־ 52 בלווית
כמה מלווים מוסיקאיים, למכונית שהובילה
אותו למלת המלך דויד.
אולם כאן קרה אשר מוכרח היה לקרות,
אחרי ששרי הממשלה עצמם הוסיפו שמן
למדורה: אלמוני התנפל על הכנר, ופצע
במוט ברזל את ידו היקרה מפז — המבו טחת
בסכום של 300 אלף דולאר — ונמלט.
אותו לילה נדדה השינה מעיני כמה
קציני מישטרה גבוהים במישטרת ישראל.
מאז פיצוץ השגרירות הרוסית לא נחלה
כישלון כה חרוץ. איש לא יכול היה להס ביר
מדוע נשאר הכנר בעל השם העולמי,
שניצב במרכזה של סערה ציבורית, מחוסר
הגנה שעה קלה אחרי הקונצרט.
התוצאות לא איחרו לבוא:
ו • בכל רחבי העולם פשטה הידיעה
המרעישה כי במדינת ישראל נעשה נסיון
לשבור את ידו של האיש שריתק את
מעריצי המוסיקה בחמש יבשות, מאז הופיע
לראשונה בפני קהל אחוז התלהבות,
בהיותו בן ארבע וחצי.
>• דויד בן־גוריון התנצל אישית באזני
הכנר, והבטיח להיות נוכח אם יואיל
לנגן שוב את היצירה הגרמנית. בדרך זו
נזף בן־גוריון בשני שרי ממשלתו שהתערבו
בחופש האמנות.
היחיד שלא התפעל, כנראה, מכל ה עניין:
יאשה חפץ עצמו.
ירר המלך צדיד מלעה
התמונות שקישטו את חדרו של החניך
חוסיין איבן־טלאל איבן־עבדאללה, מלך
ירדן, היוו תמיד נושא לשיחה במיכללה
הצבאית הבריטית סאנדהרסט. החניכים המעטים
שהמלך הביישן והמסתגר היה מזמין
לחדרו התפלאו מן העובדה שלא היתד

מיל חמה רט 31ה

תאריך 23.4.53 :
אף תמונה של בחורה באוסף התצלומים.
האשד, היחידה שהופיעה בהם היתה אמו

של חוסיין, המלכה זיין.
בכל פעם ששיחת חבריו נסבה על הנושא
של אהבה וטיולים עם נערות, היה
המלך מראה סימני מבוכה ומבקש להחליף
את הנושא. כאשר נשאל פעם מה,
בכל זאת, תוכניותיו, שהרי צריכה להיות
מלכה בירדן, השיב :״יש כבר מלכה לירדן

אולם כאשר גם אמו הציגה לו אותה
השאלה, לא ידע המלך הצעיר מה לע נות.
היה זה בלוזאן, שווייץ, לפני כשנה,
שעה שאביו טלאל אושפז במוסד לחולי־רוח
.״ירדן זקוקה למלך, בני,״ אמרה לו,
״ואתה זקוק למלכה.״ חוסיין הסמיק.
בחירת. אמו מאז פרחו שמועות לא
מעטות. אמרו כי עמד לשאת את הנסיכה
פריאל, בתו של המלך המודח פארוק. זה
היה לפני ההפיכה במצריים. אמרו כי התארס
לנסיכה סעודית. זה היה בשעת ביקור
טלאל אצל המלך עבד-אל-עזיז אל-
סעוד. קשרו את שמו גם עם בת מישפחת
הרודן הסורי שישאקלי.
ככל שה־ 2במאי ,1953 יום הכתרתו,
קרב והלך רבו הניחושים. כי אין לשער
שמלך ערבי שהגיע לגיל ההכתרה ישב
רווק על כיסאו. חוסיין עצמו הגיע כנראה
לאותה המסקנה: בחצר המלכותית ברבת-
עמון מדברים בגלוי על בחירת-ליבו —
או ליתר דיוק — על בחירת אמו.
כי המלך חוסיין ראה רק פעם אחת
בחייו את מי שעתידה להיות, בשבועות
הקרובים, אשתו. אילו היתד, לו בחירה
חופשית, ייתכן שלא היה בוחר בה, אך
״לטובת המדינה״ נמצא כי דוניה עבד
אל־חמיד היא בת־זוג׳ מתאימה למלך ירדן.
העובדה שהיא מבוגרת ממנו עלולה להיראות
כבלתי רצוייה בעיני חוסיין, נמוך
הקומה והרזה. אך לא בעיני אמו זיו־עציה
.״דוניה היא נערה יציבה ונבונה,
כיאה למלכה, ולא נערה קלת דעת וד,פכ־פכר״״
הם אומרים וממוסיפים :״גם המלך
אינו נער: הוא לפחות בעשר שנים מבוגר
מכפי גילו. והוא יודע מה ערכן של הנאות
חולפות לעומת חשיבות תפקידו.״

אנשים
!• בשנה שעברה הפגין ראובן אלוני,

בעוד מתכוננת ישראל לחוג את יום עצמאותה
החמישי, התכנסו בקאהיר תריסר
קצינים ערביים, נציגי ועדות שביתת־הנשק
המעורבות של מצריים, ירדן, סוריה ולבנון.
במיקרה או שלא במיקרה, היה להם על
מה לדבר :
• המילחמה־הזעירה לאורך הגבול הירדני,
ששככה במיקצת מאז מאורעות הכפר
פלמה, שוב היתה בסימן עליה, קצרה
יבול-דמים מחודש.
• אונית מילחמה מצרית עצרה בלב
ים סירות דייג ישראליות, ולאחר שפתחה
* עליו כתב העולם הזה לפני 25 שנה:
״איש המיבצעים, אנליטיקן בעל כושר־ני־תות
מצויין, מתכנן גדול. בלט בכוח
ההגיון, המוח המתכגן של מטה הפלנד׳ח.״

״העולם הזה״ (801

מיפגן לירי

נערך ערב יום־העצמאות החמישי של מדינת ישראל, לפני 25
שנים. במיצעד שולבו תרגילים צבאיים בתחמושת זוהרת,
ומיצעד־לפידים של הגדנ״ע (בתמונה) שעליו הושם הדגש בתקופת כהונת דויד בן־גוריון.

איש האדמות המוברות במישרד־החקלאות,
את כוחו בקפיצות דרך המדורה בשייך מונים.
השנה שוב ישב ליד המדורה, אך נמנע
מקפיצות: הוא חיכה בכל רגע ללידת
בנו/בתו הבכור/ה שהיתה צריכה להיערך,
לפי חישוב מדוייק, באותו לילה*.
• חברו ליד המדורה, יהושע
(״ג׳וש״) פלמון ניחם את אלוני בבדיחה
על היהודי שאשתו התלוננה כי אינה מרגישה
בטוב. תשובת היהודי: וכי מי מרגיש
את עצמו בטוב בימים אלה?
!• כשעבר גבר נושא מגשים ליד המדורה,
שאל פלמ״חאי ותיק :״מי זה?״ ענה
רעהו :״מה איכפת לך ו שים לב למגשים !״
העיר הראשון לשכנו, מי שהיה ראש המים-
קדה הארצית של ההגנה :״זוהי הגישה
המטריאליסטית !״ השיב משה סנ ה :
״כן, אבל זהו המטריאליזם הוולגארי !״
• 1אמר פקיד גבוה כשחזה במיצעד יום-
העצמאות בחיפה, וראה כיצד מצדיע ה־דמטכ״ל
מרדכי (״מוטקה״) מקלף בישיבה
ומקבל את המיסדר כשהוא מרכיב
מישקפי-שמש :״רוח הפלמ״ח עוד לא
מתה !״
* אשתו של ראובן אלוני היא חברת־הכנסת
שולמית אלוני.

סטודנט!

אשת סטודנט!
טוס בחברה שלך.

הראי מודעה זו
לבעלך :

ט י סו תאיסתא
ל אי רופ ה
ובתוך אי רופה לאמריקה אסיה ו או סטר לי ה במחיר הנמוך ביותר.

בל מה שאנו
מציעים.
ניתן ו.םלך
ולילדיכ ם.
במחירי סטודנטים.

סטודנט, חולםעליעדיםרחוקים? לוס ־ אנגלס. מ כ סי קו ...אולי טוקיו
או מ ל בו רן ...כאיסתא מחיריםמיוחדיםלךולמשפחתך .

יופי של אירופה

ב טיולי ם המגוונים ש ל

אנ חנו הופכיםאתהחלוםלמציאה :

ליוון,

איסתא־אופיורטורס

הלוך ושוב

רק 1518

לי־י•

איסתא

תל אביב ־ רח׳ בן־יהודה > 109פ, שד׳ בן־גוריון) טל 64/5:ו • 247 ירושלים ־ רח׳ אלישר ( 5ע־י קפה אלסקה) טל 225241 :
חיפה־בית הקרנות רח׳ הרצל(חדר )245 טל 39:ו669

העולם הזה 2121

המלה ההרשמה
לטיול הקמפינג
של קמפינגטודס
42 יום אירופה 30 יום אירופה
ארצות: צרפת, ספרד, איטליה, אוסטריה
גרמניה, שווי׳! ,הולנד, אנגליה
מחירים:
עד גיל 7,530 : 26 ליי׳ ועוד $ 560
מעל גיל 9,610 : 26ל״ ועוד $ 5 6 0

ארצות: הולנד, גרמניה, שוויי-ן, אוסטריה,
איטליה, צרפת ואנגליה.
מחירים:
עד גיל 7,100 : 26ל״׳ ועוד $410
מטל גיל 9 ,2 2 0 :2 6ל,,׳ ועוד $ 410

קבוצות מיוחדות לתיכוניסטים, לבני 20 טד 30 ולבני 30 טד 40
130 אי רו פ ה ־ קבוצה מיוחדת למשפחות טם ילדים מטל גיל . 9
תאריר יציאה לקבוצה 1ו 11.7.78
מבחר מגוון של טיול• קמפינג לאירופה ולארהייב
בקבוצות של מטיילים מכל רחבי הטולם.
דרוש חוברת קמפינג .78 פרטים והרשמה בכל משרדי הנסיעות.

ש• חינ ם !

מצלמת אגפא פוקע לנרשמים טד 15.5.78
טם אגפא זה מצליח.

*המחירים לפי 16.50 = $1לי״

כל הטיולים מאורגנים על־ידי בעל רישיון ממשלתי מספר נ 152/של משרד־התיירות

העולם הזה 2121

קשויסש(א
ש1ת1בצמ״7

מעודם רא היתה
ובי ם !(חבויה
להתחמק משוות
ממשלת בגין.. .העולם הז ה״ ממשיך

בישראל ממשלה שכה
ח״ ב ־ה ג יו ס הצליחו
מלא בצבא ישראל כמו
לחשוף את עברם הצבאי

טוהרו וטחאשה היתה תומה
עד כה
נתגלה

בסידרה זו:

דויד לוי: לא נתקבל ל־צה״ד
כיגלל רמת־השכלה
נמוכה מדי. לא שרת כלל.

כדמה נימים: טען בי הוא
תלמיד־ישיבה, שרותו בצח
״ל נידחה ואח ״כ קוצר.

שמואל תמיר: לא שירת אח
יום אחד בצה׳׳ל, אחרי שחזר
ממחנה־העצירים בקניה.

אליעזר שוסטק: לא שרת
בצה״ל, שוחרר מסיבות פוליטיות
ואח ״כ רפואיות.

גירעון פת: שירת בצח ״ל
תקופה קצרה בלבד ביגלל
שהות ממושכת בחוץ־לארץ.

שמחה ארליך: שירת תקופה
קצרה כמילחמת־העצ־מאות
בחיל־הספר, כשומר.

ישראל כץ: שירת תקופה
מקוצרת כדי להמשיך בלי מודים.
עברו הצבאי מעורפל.

הר השרים הסימפטיים והלבבייס
\ 1ביותר בממשלת הליכוד הוא מנהיג
חטיבת לע״ם שבליכוה שר המיסחר, התעשייה
והתיירות יגאל הורביץ. הורביץ מקובל
על חוגים שונים בתוך הליכוד ומחוצה
לו. כאיש ארץ־ישראל השלמה, הוא
מקובל על הניצים. כאיש־שיחה לבבי, ש העובדה
שהפך שר לא עלתה לו לראש,
הוא מקובל גם על יריביו הפוליטיים.
ליגאל הורביץ יש גם אילנות רבים
שבהם הוא נוהג להיתלות. הרם ביותר
מביניהם הוא דויד בן־גוריון. הורביץ הצטרף
אל בן־גוריון בשנת ,1965 כאשר
מפא״י פולגה על־ידי הזקן והוקמה רפ״י.
במישור הפוליטי צץ אז שמו לראשונה,
וגם אז רק בקול ענות חלושה. עיקר פעילותו
הפוליטית של יגאל הורביץ כחניכו
של בן־גוריון וכתלמידו היה דווקא בסופה
של דרכו הפוליטית של הזקן, כאשר רפ״י,
בראשות שימעון פרס, חזרה למפא״י, יובן־
גוריון נותר עם כמה פעילים קיצוניים
שעימם נימנו, נוסף על הורביץ, גם איסר
(״הקטן״) הראל וזלמן שובל.
אילן נוסף שבו נתלה יגאל הורביץ הוא
משה דיין. הורביץ הוא בן־דודו של דיין,
שניהם מנהלל .,וההתקרבות בין השניים —
אם־כי לא היתה זו ידידות — חלה אחרי
שהורביץ נכנס לחיים הפוליטיים.
דויד בן־גוריון הוא מקימו של צבא-
ההגנה־לישראל, ולא היה איש שחרד יותר
ממנו לשלמותו ולעוצמתו של צבא זה.משה דיין, גם בעיני מתנגדיו, הוא אחד
המפקדים הבולטים ביותר שהיו לצה״ל, הן
כמפקד בדרגות הנמוכות, כרמטכ״ל וכשר-
ביטחון. למרות שמשה דיין מכהן עתה
כשר-החוץ, הוא מהווה סמל, בארץ ובעולם,
לחיוב או לשלילה לצה״ל.
ודווקא מי שנתלה. בשני אילנות אלה,
שר המיסחר, התעשייה והתיירות יגאל
הורביץ, לא שירת בצה״ל שירות מלא.

אליו עדיין נחשבים לוחמים כשירים —
ופעילים. במילחמת ששת־היימים היה הור־ביץ
בן ,49 אף זה גיל שבו שירתו, ומשרתים
אנשי מילואים בצורות שונות בצה״ל.
אולם לגבי הורביץ, שלא כמו לגבי אחדים
מן השרים האחרים בממשלה שבה
הוא יושב, אי-אפשר לטעון כי הוא לא
שרת בצבא, או בצבא כלשהו. בשנת
,1941 בהיותו בן ,23 הוא התגייס לצבא
הבריטי, לבריגאדה היהודית, לחיל־התות־חנים
של הוד־מלכותו. בנהלל היתה זו אז
אופנה מקובלת על הצעירים: להתגייס
לצבא הבריטי בשליחות המוסדות הלאומיים.
גם אחיו של משה דיין, זוהר (״זו-

חיל־התותחנים —
אבל הבריטי
ך ורביץ נודד בשנת 1918 בנחלתי
1יהודה שליד ראשון־לציון, אולם כשהיה
בן שנתיים, בשנת ,1920 עקרה
מישפחתו לנהלל. במילחמת העצמאות, בשנת
,1948 היה הורביץ בן ,30 גיל בו
לחמו, ושרתה בצה״ל מרבית האוכלוסיה
במשך שנתיים. במיבצע קדש, בשנת ,1956
היה הורביץ בן ,38 גיל שרבים המגיעים

תשו הווביץ עם תמיר

ייז

(המשך מעמוד )15
ריק״) דיין, התגייס לצבא הבריטי, ונפל
במערכה.
כשפנה כתב העולם הזה אל עוזרו של
הורביץ, בבקשה לקבל תגובה על האפשרות
שהשר לא שרת בצה״ל, נדהם גולדשטיין
ואמר :״הרי אנשים רבים פונים
אלי, ומספרים לי כי היו יחד עם יגאל
בחיל־התותחנים !״ אמת ויציב, אך הכוונה
היא לחיל־התותחנים של הצבא הבריטי,
לא לחיל־התותחנים של צה״ל.
בשנת 1946 השתחרר הורוביץ מהצבא
הבריטי ועבר למושב באר־טוביה. גם בנהלל,
כמו במושבים רבים אחרים, היתד,
בעייה של יחידות משק עבור בני המתיישבים
הוותיקים, ובנהלל קשה בעיה זו
עוד יותר, בשל מיבנהו העגול של המושב.
הורביץ נאלץ לעזוב את נהלל ולהקים
לו משק בבאר־טוביה. באותה תקופה הכיר
את מי שעתידה היתר. להיות לאשתו, שהי-
תה בת כפר־ורבורג השכן.

רה שלו כעסקן חקלאי, קאריירה שקידמה
את עסקיו הפרטיים בשיעור ניכר ביותר.
במשך שנים רבות שימש מזכיר תנועת-
המושבים והמרכז החקלאי, וכסגן מנהל
הבנק לחקלאות. ואילו בשנת 1961 החלה
הקאריירה האמיתית של יגאל הורביץ,
אשר הביאה בסופו של דבר לידי התעש רותו:
הוא הפך מנהל חברת־ד,מושבים
בדרום.
הורביץ ידוע בבולדוזר של ממש, בכל

מזומן, ותוך כדי עבודה מאומצת, כשהוא
מפעיל את קיסמו האישי הרב על ציבור
העובדים ומשכנע אותם לתת יותר תפוקה
ולוותר על דרישות ושביתות, הפך את
המיפעלים מצליחים וריווחיים. הוא החל
כך עם מחלבות מאוחדות, רכש את טנא־נוגה
ומאוחר יותר אף את החברה שניהל
קודם־לכן במיסגרת תפקידיו הציבוריים,
אד־ניו. כיום נאמד רכושו של הורביץ,
שאותו העביר לילדיו עם כניסתו למנד

מבך גוריון
עד בגין

שיחדור חקלאי
מצה׳׳ל
ך* אשד מרבית האוכדוסיה הבוגרת
במדינה שרתה בצה״ל והשתתפה ב־מילחמת
העצמאות, לא שרת יגאל הורביץ
בצבא. הוא ביקש שיחדור, וטען כי בשל
העובדה שאבי אשתו נפטר, הוא נותר
עם שני משקים חקלאיים, זה שבבאר־טוב־יה
וזה שבכפר ורבורג, וכי עליו לדאוג
לעיבודם. הורביץ ביקש שיחרור מסיבות
מישקיות — וקיבל אותו.
באמצעות עוזרו האישי התבקש שר
המיסחר, התעשייה והתיירות בימים אלה,
להשיב על שורה של שאלות שהגיש לו
העולם הזה: האם שרת בצה״ל, ואם כן,
במשך כמה זמן; ואם שרת בצה״ל, היכן,
ומה היתד. סיבת שיחרורו; אם לא שרת
בצה״ל, מה היתד. סיבת הפטור. אם שרת
בצה״ל, היכן שרת והיכן נלחם במילחמת
העצמאות?
על־פי דיברי העוזר, ענה לו השר שלו:
״מד. הם (העולם הזה) רוצים ממני שוב?״
ואילו התוספת של הדובר עצמו היתה:
״אני שמעתי שהשר היה מכובשי אשדוד,
ונדמה לי שהוא היה אפילו מפקד־כיתה.״
בתקופה שבה נוטרלו מהחיים האזרחיים,
למשך שנתיים, מרבית הלוחמים והמשרתים
בצה״ל, פיתח הורביץ שני משקים חק לאיים
לתיפארת, זה שבבאר־טוביה וזה
שבכפר־ורבורג. בשנת ,1951 בתקופה שבה
.שוחררו רבים משרות צבאי ממושך ומייגע,
עבר הורביץ להתגורר במשק של הורי
אשתו, בכפר־ורבורג. אז החלה גם הקאריי-

מיפלגה זו, אולם הוא לא היה בין מנהיגי
מיפלגתו של בן־גוריון. באותה התקופה
גם חשש לגורל המיפעלים שלו במידה
שיגלה תמיכה מוגזמת ברפ״י. הורביץ ידע
כי בעיני פינחס ספיר, מי שהיה אז הכל-
יכול בכל הנוגע לתעשייה, מוקצים אנשי
רפ״י מחמת מיאוס, וכי הם נרדפים עוד
יותר מאנשי המיפלגה הקומוניסטית.
אולם ב־ 1969 נקרתה להורביץ ההזדמ נות
להצטרף למיפלגה קטנה שבראשה עמד
מנהיג גדול. כמו בכל עסק שאליו נכנס,
גם כאן הוכיח את עצמו כבולדוזר-על-
שתיים. מבלי להזניח את עבודתו בעסקיו
הפרטיים השקיע שעות ארוכות בפעילות
הפוליטית, ועם פרישתו של דויד בן־גור־יון
הפך הוא מנהיגה של מיפלגתו של
המנהיג, הרשימה הממלכתית.

המטיר לקו ]וקשה

השר יגאל הורוביץ ליד עליזה בגין,
המתסיס למהלכים מדיניים העלולים להביא
למילחמה, ביקש שיחדור מצה״ל כדי לדאוג לפיתוחם של שני משקים חקלאיים,
כאשר מרבית האוכלוסיה שירתה בצבא והשתתפה באופן פעיל במילחמת העצמאות.

הנוגע למינהל חקלאי ולתעשייה חקלאית.
במשך חמש שנים, תחת הנהלתו, הקימה
חברת־המושבים בדרום כמה מיפעלי־תע־שייה,
ביניהם מיפעל הבשר הגדול והמשוכלל
מרבק, מיפעל מעוף, מיפעל הגלידה
אד־ניר שהתחרה בענקים שטראוס וויטמן,
ומאפייה איזורית גדולה.
ב־ ,1966 שנה לפני מילחמת ששת־הימים
ושנה אחרי שהצטרף לרפ״י, פרש יגאל
הורביץ מעיסוקיו הכלבליים־ציבוריים,
והקים וניהל חברה אשר נטלה על עצמה
לשקם מיפעלי תעשייה.
שיטתו של יגאל הורביץ היתה פשוטה.
הוא רכש מיפעלים כושלים ללא כסף

שלה, בעשרות רבות של מיליוני לירות.
אין ספק כי אותה תקופה בת שנתיים
בשנים הראשונות למדינה, שבה היה יגאל
הורביץ טרוד בטיפוח שני המשקים החק לאיים
שלו, היו השנים שבהן הניח את
התשתית לעסקיו המסועפים ולהתעשרותו
שנים רבות לאחר-מכן. קל מאד להניח
כי אילו שרת הורביץ שנתיים בצבא, דווקא
באותן השנים הקריטיות, היה לו קשה
קצת לחדור למימסד העסקני־חקלאי שהועיל
לו, לבסוף, בדרך להתעשרות הגדולה.
בשנת 1969 אחז בהורביץ הדיבוק הפוליטי.
הוא אומנם היה חבר רפ״י כבר
משנת ,1965 והמיפעלים שניהל תרמו ל-

׳ר* תו ד שני ם ס פו רו ת הפך יגאל
הורביץ מראשי הניצים במדינה ואחד
המנהיגים של התנועה למען ארץ־ישראל
השלמה. העובדה שהוא לא שרת בצה״ל —
או, אם נכונים דיברי עוזרו, היה בצה״ל
רק שבועות ספורים — אינה מפריעה בעדו
להיות אחד המתסיסים למהלכים מדיניים
העלולים להביא את המילחמה הבאה. העובדה
שיגאל הורביץ היה בשעתו מחסידיו
של דויד בן־גוריון לא מגעה ממנו
גם להצטרף להקמת הליכוד, בשנת .1973
הורביץ מצליח למצוא ולספק צידוקים
כמעט לכל צעד משלו. ההצדקה לעמדתו
הפוליטית התומכת במילחמה היא העוב דה
ששרת חמש שנים בצבא הבריטי. את
ההצדקה להצטרפותו למחנהו של בגין,
למרות שהוא-עצמו היה מאנשי בן־גור־יון,
הוא מוצא ב״שילוב הנפלא של תל מידי
בן־גוריון וזאב ז׳בוטינסקי.״
יגאל הורביץ הוא אחד השרים המבטיחים
ביותר בממשלת הליכוד. לא אחת
הועלתה האפשרות שהוא ימונה, אם וכאשר
יאולץ שר־האוצד שימחה ארליך להתפטר,
כשר-האוצר בעצמו. אין ספק כי מישקלה
של דעתו של הורביץ, הן כשר צעיר ונמרץ׳
הן בשל העובדה שהוא עומד בראש
מיפלגה שלה שמונה חברי-כנסת, הן בגלל
דעותיו הניציות הקרובות לאלה של ראש-
הממשלה מנחם בגין, והן בגלל קירבתו
למשה דיין — מכריע, בממשלה זו. אם
יצטרכו שרי הממשלה להרים את ידם
בהצבעה שתכריע אם לפתוח במילחמה
הבאה, תהיה ידו של האיש שלא שרת
בצה״ל, או שרת בו רק שבועות ספורים,
בעלת חשיבות מכרעת.

3 0 1030

שמע בקול להקת אבבא.
שמע בקולם של ביורן, אנה, בני ואינפריד משוודיה,
חברי להקת הפופ המצליחה ביותר בעולם,
אשר מכירות תקליטיה שברו את כל השיאים מימי
החיפושיות ועד היום.
חברי להקת אבבא יודעים להגיע לאיכות מוסיקלית
מושלמת. הם רכשו לעצמם מערכות סטריאו

ורדיו טייפים מתוצרת ״נשיונל״ לשימוש מקצועי,
להנאה מושלמת בבית ולהאזנה למצעדי הפזמונים
מכל העולם.
שמע בקול חברי להקת אבבא.
הם יכולים להרשות לעצמם לרכוש את הטוב ביותר בעולם -
והם ממליצים בכל פה על ״נשיונל״.
אחרי הכל, הקול של אבבא קובע הכל.

אריאל׳

113 ) 101131
צעד קדימה אל המחר.

1 6 3נ!דו 3 0יו-ו • 1\/ 1101^ 1 0 . 0ו 13ר <ק ח)

10ח 1

10־3 £16011ז!ו)$ו $1ז6 $ 0 ? 1\/13 ודו 3ח 01ח 3־6 131ו>ז 6־ 6 1601 ^ 10$ 31ח !0 3ח 3 5 0ת 3ק

31ח ! 0ז1\ 13

מכתבים
לא עוד מילחמה
דובק מלווה \ות 30 שנות המדינה
בעשייה ובפיתוח

הלך סאדאת שלום לכרות /אמת, הייתכן?
/התחיל אותנו לגרות /השבנו
לו חן־חן.
כתנאי ראשון במעלה /ציטט מיספר
שורות /בשם מוחמר בן־אללה /נביא
כל הדורות אמת, הייתכן, שהשלום
יבוא אכן?
נאם לפני עם ודרשיו /תוכנית שלום־
אחווה /כל יהודי נבון חשב /הנה משיח
בא ! /פרשו שטיח ארגמן /השתחוו
לרגליו /הושיטו לו חמור לבן /והוא
רכב עליו / .אמת, הייתכן, שהשלום יבוא
אכן?
מייד הלבישו לו טלית /של תכלת
עם ציצית /כיפה חבשנו לשליט /קראנו
לו ידיד / .ביד־ושס ביקר סאדאת /
הובל בבכוד מלכים /וגם הטביע כף־
היד /בספר־האורחים / .אמת, הייתכן,
שהשלום יבוא אכן?
.בישיבה מן הטניין /החליטו בדבר/ .
לקרוא יישוב בשם ״ג׳יהאן״ /ורחוב
על שם ״אנוואר ימים יגידו במהרה /
אם באה נחמה /ואם תוגשם ההצהרה :
״לא עוד שוב מילחנוה !״
אמת, הייתכן ,׳שהשלום יברא, אכן?״
ד. ארזי, תל־אביב

פולחן הסכם
אני מכיר את עם הספר כבר שנים
רבות, אבל חוצפה כמו שראיתי היום היתד.
בבחינת חידוש: על גב מעילה של נערה
כבת 15 היד. תפור שלט בגודל של קופסת
סיגריות ועליו כתוב באנגלית, באותיות
מאירות עיניים :״הזיון מפיג מתח״ .לא
היה כתוב שם, למשל :״לא תנאף״ או
״לא תחמוד״ או ״לא תגנוב״ ,חס ושלום.
קשה לי להאמין למראה עיני. התחשק
לי לגשת אל הנערה ולשאול כמה היא
לוקחת. התחשק לי לשים פס על המילה
״יהודי״ שבתעודת־הזהות שלי. נזכרתי
ביהודים אחרים שהוכרחו לתפור על בגדיהם
טלאי צהוב. היום יש סוג חדש של
יהודים, שהאלוהים שלהם הוא ״בורדה״
ופולחנם הוא הסכם. על יהודים כאלה
אני שם זין.
ישראדבר ־ ד ג, חולת

כ ל עשור והסיגריה שלו

תיקון לתיר!ון
כבעל מוסך פיאט ברחובות נפגעו שמי
והמוניטין שלי וכן שמו של ח״כ משה
קצב, מהרכילות שפורסמה במדור אנשים
(העולם הזה )2117 כאילו סירבתי למסור
לח״כ את מכוניתו, שנמסרה לתיקון במוסכי,
משום שהוא חייב לי כסף מתיקונים
קודמים. אין אני אחראי לדברים ש נכתבו.
הדברים הם שקר וחסרי-שחר. לכן
אני מבקש לפרסם הכחשה בעיתונכם
והתנצלות בפני ח״כ קצב.
׳משה לילי א] ,רחובות
כולם אוהבים,

!• העולם הזה לא ציין בסיפור את
שמו של מוסך ליליאן, כמקום בו אירעה
התקרית עם ח״כ קצב. אולם בתשובה
למיכתב זה, עומד העולם הזד. על אמיתות
הסיפור, שאושר גם על־ידי דוברו של
ח״כ׳ קצב.

המחיר עולה — חרמה יורדת

דובק מייצרת סיגריות ץ זיכות למעלה 40-0שנה
פרסים ד״ר יעקנסון

לפני זמן קצר ביותר הועלו מחירי ה-
אסימונים ב״ס 1007 וזאת לאחר שלוש שנים
וחצי. זה נראה לי סביר, כי העלאה זו
היא במקום ההעלאה הדראסטית של 4070
במחירי שירותי הדואר, שהועלו אך בדצמבר
.1977 לא עבר זמן רב מאז העלאת
מחירי האסימונים ומה אנו שומעים ב־גלי־צה״ל
וקוראים בעיתון? שמעלים את
מחיר שירותי הדואר ב־> 407 נדספים.
מה שמרגיז ב״תרגיל המחוכם״ הזה,
שרימו כאן את הציבור, ולעומת ההעלאה
במחירי שירותי הדואר יורדת רמת־השי-
רות בזמן האחרון בצורה בלתי סבירה.
דואר פשוט לא מגיע ליעדו, אפילו כש מדובר
במיכתבים רשומים. ואני אישית
נכוויתי מכך.
ידמי שפיר, מחלק הדואר, ניר־ עוז
העולם הזח 2121

התבטאותו הראשונה של רפאל איתן כרמטב־־ל מעוררת חשש כבד

חיי ל פ רו סי?
שר יגורנו כא.

\ * כאשר נתברר כי רפול ימיר. מרמטכ״ל מבא של
צמ׳׳ל, כירסמו בלב כמד. וכמה חששות. והנוסעים מאופיו
המייוחד של האיוש.

מכין עשרת הרמטכ״לים הראשונים של
צה״ל, לא היה אף אחד שהיה רק־חייד.

לא יעקב דורי, שנזדמן 1לעניין כימעט במיקריה. לא
ייגאל ידין, שהיתר לו קאריירד. שניה מקבילה, מדעית,
!ושכבר חלם אז על קאריירד, שלישית, פוליטית. לא מרדכי
מקלף, שהיד. איש הומאני בעל. אופקים רחבים. לא משר.
דיין, שמתעניין יתמיד מחסה יותר ובפוליטיקה מאשר בצבא.
אף לא חיים לסקוב, ולמחות שהוא דווקא ראה את עצמו
כחייל מיקצועי. לא צ׳דה, שפזל לעבר קאריירד. כלכלית.
לא יצחק חבין ,׳שראה בצבא רק הלק ממערכת לאומית.
לא דדו, שהיד. מושרש בערכי הפלימ״ח. לא חיים בר־לב,
שטיפח לעצמו תדמית של יוצר דוקטרינה פוליטית־צבאי׳ת.
לא מוטה גור, שהוא גם קצת סופר וקצת פילוסוף.

על־ידי התמודדות מתמדת בין דייעות סותרות, מחלוקת
פרמננטית, התנצחות קולנית.
בעיני חייל מיקצזעי, חייל שהוא רק־חייל, התנצחות
קולנית ומתמדת זו היא תופעה מרגיזה ומזיקה. האוייב
מאזין. האוייב יכול לראות במחלוקת הפנימית סימן של
חולשה. תעמולת חאוייב יכולה להשתמש בכל מילה ישל
ביקורת־עצמית, המושמעת במהלך הוויכוח.

המיצווה הראשונה של החייל — ושד האז רח,
שאינו אלא חייד-כחופשה, היא: לשתוק.
הפיכות צבאיות בלא־ספוד בוצעו ברחבי העולם באמת־

ל ש להתמודד לאלתר עם הדברים האלה - ,לפני
שהם יהפכו סיגנון צה״ל.
בעיומדו לפני העיתונאים, עם כניסתו לתפקידו, אמר
רפול:
״הבעייה שלנו היא, שכימטט כל אחד יודע הכי טוב
מה לעשות ומה טוב למדינה. כל אחד ודאי סבור שהוא
צודק לפי דרכו. אבל כשהוא הולך לומר משהו לטובת
המדינה, מוטב שיעזוב את טובת המדינה בצד, והמודד
בפירסוס צריך להיות כיצד יתקבל הדבר על־ידי הערבים.״

מבחינה אחת ראוי רפדל לשכה רב: מעטים
האנשים ׳המסוגלים לבטא כמילים פה מעטות
השקפת־עולם שלמה. כ־ 45 מלים הביע פילוסופיה
מושלמת.

היא פשטנית עד להחריד. היא אנטי־דמוק־רטית
קיצונית. ואודי גרוע מזה: היא מבטאת
אי-הבנה כה מונומנטלית של מהות הדמוקרטיה,
עד שהיא מסובנת יותר מפסילת הדמוקרטיה.

הדמוקרטיה !מטפחת בדיוק את התמונות שרפול
׳רואה בהן ״בעייה״ ושהוא מזהיר מפניהן.
הדמוקרטיה זקוקה להרבה-הריבה ואזרחים, שיש להם
ריעות עצמאיות, מנוגדות ׳וסותרות ,׳והמוכנים לבטא אותן
בפה מלא ולהיאבק עליהן. החברה הדמוקרטית מגבשת
לה את דרכיה, ומתגברת על שגיאות ותפיסות מייושנוית,

האדם במעצר הוא הייצור חסר־המגן ביותר בחברה
הדמוקרטית. אין ליו קול, אין לו כל אפשרות לעמוד על
זכויותיו ועל כיסודו האנושי. הוא מופקר לחלוטין לשרי-
׳חות־יליבם של סוהריו. ואין דבר משחית יותר את אופי
האדם, מאשר השליטה המוחלטת על חיי הזולת.
המצב בבתי־׳הסוהר חייב לעניין את העיתונאי, והוא
חייב לפרסם כל: תקרית !בהם, פדי להסב את ותשומת־
!לב החברה למתרחש שם. עיתונאי המשתמט מתפקיד זה
כמוהו כחייל המשאיר את חברו הפצוע בשדה-הקרב.

עתה בא רפול עצמו, ואישר זאת. ההתבטאות הציבורית
הראשונה •שלו, עם התמנותו לתפקיד הרמטכ״ל, מתאי,מה
לחייל פרוסי מובהק.

האמנם ז

הציווי העיתונאי, שאנו אמונים עליו, הוא
בדיוק הפוך. הוכה היא לפרסם ידיעה זו,
אולי יותר מכל ידיעה אחרת, .העולה על הדעת.

זהו ההבדל התהומי כין חברת-עכדים, שלו-
חמיה הם שכירי-חרב, ובין ההכרה החופשית,
שמגיניה הם כני־הורין.

לא פעם נאמד על רפול שהוא ״חייל פרוסי״.

לדעת הרמטכ״ל, אסור היה לפרסם ידיעה
זו, מפני שיש כה כדי לשמה את לב ״הערכים״.

הוא נבל.

רפאל איתן, מס׳ .11 הוא רק-חייל.

ה ניתן לומר על השקפת-עולם זו של הרמטכ״יל
*יו בן תל־׳עדשים?

ם קיווה מישהו שאולי לא היטיב הרמטכ״ל לבטא
את השקפתו, בא רפול עצמו ונתן דוגמה מאלפת.
בעיתונות פורסמו ידיעות על התפרעות של עצירים
במחנה־יהמעצר של צה״ל בבאר״שבע. כמה חיילים ניכוו
בתאם הנעול, כאשר העלה מישהו את המיזרונים יבאש.

זוהי דווקא דוגמה מצויינת לחשיבות הזרם התופש ,
של המידע בחברה הדמוקרטית. רק פירסום יכיל האמת
יכול לגרום לפעולה חברתית לתיקון עוולות, מחדלים,
מישגים. בקיצור, לתיקון פני החברה, לשיפורה ולשיכלולה.
האם זה רע לביטחון המדינה? לפי תפיסה פרימיטיבית,
כן .׳האדיב מאזין. הוא יכול. לפרסם ולשדר את
הידיעה על התקלה, ולעשות ממניה מטעמים ותעמולתיים.
אך זוהי תופעת־לוואי טפלה לעומת התרומה המכרעת
לביטחון, שיש לתהליך זה בטווח הארוך. ככל שרבה
הביקורת, כן משתפרת החברה, .וככל שהחברה מתוקנת
יוותר, כן ירצו פניה להגן עליה, ויהיו לוחמים טובים יותר.

הוא רוצה להיות כזה; .הוא רואה את עצמו ככזה. הוא
טיפח לעצמו!בשקידה ובהתמדה תדמית המתמצית במילים
כגון ״קשוח״ ,״נוקשה״ ,״שתקן״ .כימעט !תדמית של
רובוט מילחמתי.
ותדמית כזו זרה לגמרי למסורת הפלימ״ח וצמ״ל, ומזכירה
את העולם הרוחני של החייל המיקצועי האירופי,
בתקופות מסוייימות, כאשר הצבא היה מנותק לחלוטין מן
העם, מנוכר במתכוון, עם־בתוך־עם, מדיגה־בתוך־מדיגה.
בשעתו ייחסו תכונות אלה במייוחד לצבא הפרוסי. על
מצבא הזה אמר הרוזן מיראבו, וסטחוללי המהפכה הצרפתית:
״׳במקומות
אחרים יש למדינה צבא. בפרוסיה יש לצבא
מדינה אותו מיראנו גם !אמר :״המילחמה היא התעישיה
הלאומית של פרוסיה.״)

הנה מיה משתמע מפסוקים פשוטים אלה :
ראשית ו יוותר מדי אזרחים הם ובעלי דיעות משלהם.
זוהי ״פעייה״ .משמע: זד. לא טוב.
שנית ו מוטב שהעותונאים, וגם שאר האזרחים,
״״עזבו את טובת המדינה בצד״ .משמע: זה עניינם של
המופקדים על טובת המד״נה. אלה, ורק אלד — .אולי
׳חברי,-ממשלה, אולי !קצינים ובכירים — יודעים מד. טוב
למדינה ׳ופועלים בהתאם לכך. זה לא נוגע לסתם אזרחים,
ועל אחת כמד. וכסה לא לעיתונאים.
שלישית ג ״המודד לפירסום״ צריך להיות כיצד יתקבל
הדבר עיל־ידי הערבים. משמע: המודד היחידי.
את עיתוני ישראל צריכים לכתוב על־פי הקריטריון הביל־עדי
הזה: מה טוב לערבים לדעת, ומדי לא.
רביעית: האוייזב הוא ״הערבים״ .כ ל הערבים, בלי
אבחנה. ההגדרה כוללת, כך מסתבר, גם את חצי מילחון
!האזרחיים הערביים של ישראל. ובוודאי גם את אניואר
אל־סאדאת.

שיאם לא כן — אין דמוקרטיה, אלא מדינה
של יונקרים פרוסיים.

,,שתוק ברזה גרמנית במילחמת-העולם
לה שיש צורך לאומי לשים קץ להתנצחות המיפלגתית,
ולמחלוקת הפנימית, כדי ״לאחד את העם״ מול האוייב.
יי 1

ך חכרה הדמוקרטית, המידה היפה ביותר של ה*
אזרח היא נכונותו לפעול לטובת המרינה.

טובת המדינה כפי שהוא, האזרה, רואה
אותה.

חיים דמוקרטיים ערים, פוריים, דינאמיים, ייתכנו רק
כאשר הרבה: מאד: אזרחים, שלכל: אחד ׳מהם יש דיעה
עצמאית משלו יעל טובת המדינה, מוכנים להיכנס לזירה
הציבורית ולפעול בה.
״לעזוב את טובת המדינה בצד״ ו

נדמה די שזוהי הסיסמה האנטי־דמוקרטית
כיותר שניתן בבדל להשמיעה.

על אח׳ת כמה וכמה חלים הדברים על העיתונאים.
תפקיד העיתונאי הדמוקרטי הוא לדרבן את הוויכוח
הפומבי ולה׳נ׳היגו. עליו לספק מידע רב ככל האפשר,
מגוון ככל האפשר, כדי לאפשר לאזרחים להשתתף בוויכוח
בצורה נבונה ואחראית. אך בניגוד לאזרחים אחרים,
היכולים להשתתף בוויכוח זה רק בשעות־הפנאי, מקבל
העיתונאי את ושכרו מידי החברה פדי למלא פונקציה
חברתית זו כתפקיד ביילעדי.
מי שאומר לעיתונאי ״לעזוב את טובת המדינה בצד״,
כמוהו כמי שאומר לחייל ״לעזוב !את דגל המדינה בצד״.
העיתונאי משרת את המדינה הדמוקרטית כשם שהחייל
אמור לשרת אותה, אם־כי באמצעים אחרים, בזירה אחרת.
שניהם צריכים להיות שייכים לאותה מערכת דמוקרטית.

ני מוכן להביא דוגמה קיצונית עוד יותר, הנוגעת
י * לי עצמי, כדי לחדד את הוויכוח.
מתחתי בשבועון זה ביקורת חריפה על מיילחמת־הליטאני.
כתבתי, בין השאר, כי התוצאה המדינית העיקרית
של המילחמה היתיה הפוכה מזו שעמדה לנגד עייני
מתכנניה. המיבצע העניק לאש״ף מעמד בינלאומי של צד
לוחם וחיזק אותו מחדש.
כאשר כתבתי יאת הדברים, היה ברור לי שראשי אש״ף
עלולים להשתמש ;בהם .״ודעי־ידבר סיפרו לי כי מאמרי
העולם הזה ׳מתורגמים דרך קבע ומונחים על שולחנו של
יאסר עראפיאת יומיים אחרי הופעתם.
ואכן, בראיון שפורסם בעיתון הצרפתי פיגארו ציטט
עראפאת מאמר זה, ואמר כי ״אנשים פוליטיים ישראליים,
כמו אורי אבנרי, הציגו שאלות מסויימות לממשלתם, .נזה
עשית?׳ שאל אבנרי את בגין, ,העלית את היוקרה של
אש״ף ואת המוראל של הערבים.״
לפי שיטתו של רפול, אסור יהיה לפרסם מאמר כזה.
הרי המודד צריך להיות ״כיצד יתקבלו הדברים על־ידי
הערבים״ .ומאחר שהצנזורה היא מיוסד צבאי הכפוף
לרמטכ״ל, יתכן כי רפול יצווה להבא לאסור פירסום כזה.

דפי השיטה הדמוקרטית, נכון ההיפך. רק
ביקורת נוקבת על מילחמת-הליטאני תביא
לוויכוח תכליתי עליה. אם היתה שגיאה, זוהי
הדרך למניעת. שגיאות כאלה כעתיד — וממילא
לחיזוק ביטחון המדינה ולהחלשת אויביה.

.אם ׳תוך כדי כך יכול מישהו מעבר לגבול להשתמש
בדברים לצרכיו, הרי זו תופעה מישנית וחולפת.

ך כאורה יש כאן ׳ויכוח על תפקיד ׳העיתונות.

/אך זוהי טעות אופטית. למעשה יש כאן
ויכוח על תפקיד הקצין כהכרה הדמוקרטית.

לפני הריבה שנים ניפוצה בארץ ההלצה יעל אוש־הפלמ״ח
(ייחסו זאת לאברהם יפה) ,שנשאל איך הוא רואה את
הבעייה הערבית, ושיענה :״דרך כוונת הרובה.״
הרק־חייל הוא אדם הרואה את כל בעיות המדינה
״דרך הכוונת״ .יש לו: תרופה פשוטה לכל דבר: לסתום
את הפה, לציית לפקודה, להניח למפקד להחליט מה טוב.

הקצין כחברה הדמוקרטית אינו יכול להיות
מכונת־מילחמה כזאת. הוא אזרח לוחם, אזרח
במדים.

הרמטכ״ל אינו רק אדם המבצע את מדיניות־החוץ
שיל ההנהגה המדינית באמצעים צבאיים, אלא גם אזרח
המשולב במערכת הערכים והיחסים של החברה הדמוקרטית
פנימה: .אחרת הוא מהווה סכנה למדינה ולחברה.
עזר דייצימן אמר, ובאותו מעמד, כי כיל דמטכ״ל צריך
לגלם ״תכונות של איש צבא, מדינאי וכלכלן.״ זה הרבה,
אך זיהו המינימום הדרוש.

אפשר רק לקוות בי הרמטכ״ל החדש יסתגל
למתכונת זו.

לאנשים
הנכונים!

מ תהיה הב״ב־־סיסו שר לוי מישבחת נבון
במישכן־הנשיא, ואיו הנבה ׳שואל שיקאגו של המיזחדהתיכון

777

!ברנדי הלאומי שהוא
מלאומי.
הרוזנת דנהוו

(ששמה המלא הוא מאריון הרוזנת לבית דנהוף) היא העורכת הרא*
שית של• השבועון הגרמני החשוב,, ,די צייט״ (הזמן) .האצילה הגרמנית,
שהתפרסמה בתום מילחמת־העולם השנייה כאשר נמלטה מפני הרוסים הכובשים וחצתה את גרמניה
כולה על גבי סוס, באה לארץ כחברת ״ועדת ירושלים״ ,והפליגה בשיבחו של טדי קולק. כאשר נתקלה
באקראי באבן אבן, הסביר לה זה את יוזמת סאדאת :״זה כמו שאמר פעם מפיק הסרטים סאם
גולדווין, בתארו סרט חדש: אני אתחיל ברעידת״אדמה, ומשם אגיע לאט־לאט לשיא.״
לדברי אבא אבן, יוזמת״השלום התחילה כרעידת־אדמה אן משם לא יכלה להתקדם.

גייבי־סיטר, על־ידי כך שחב-
רת־כן סת תעשה את העבודה
הזאת. הוא הציע את ח״כ
שרה דורון (ליכוד) למיש-
רה המכובדת, אך כאן נתקל
בהתנגדות חזיתית של כל העוזרים,
שקבעו פה אחד :״לא,
היא תפחיד את הילדים !״ הציע
הח״כ את שרה שטרן־
קטן (מפד״ל) .הוסכם שהיא
מצויינת, אך תחנך את הילדים
על-פי מישנתו של זכולון
המר• לבסוף הוחלט פה־אחד,
כי הבייבי־סיטר תהיה ח״כ
אורה נמיר, כיוון שיש לה
ניסיון: היא ״הגננת של הכנסת.״
בעת
ההצבעה לבחירת
נשיא־המדינה קם לפתע יושב-
ראש הכנסת יצחק שמיר
ממקומו, ותחת להזמין ממלא-
מקום, כמקובל, הלך להצביע
מבלי להתחלף, אמר ח״כ אמ נון
רובינשטיין :״בואו
נשים מהר את בנימין הלוי
על כיסאו של שמיר, וכך נש לול
במכה אחת את שתי הכהונות
הרמות במדינה מידי
הליכוד.״
1בדיברי פרידתו מחבריו
לסיעה, ביקש יצחק נבון
כי למרות שהוא הופך נשיא,
שלא יזנחו אותו. אמרה לו
ח״כ אורה נמיר :״אם כך,

ירדנה אחי

השוקולד של המנטה־מסטיק, החליטה
לפרוש משלישיית הבנות. השלישייה,
הכוללת גם את לאה לופטין ואת רותי הולצמן, עובדת במשותף
מזה חמש שנים, אך הבנות נמצאות יחד עוד מתקופת להקת
הנח״ל, זה 10 שנים רצופות. ירדנה טוענת כי היא פורשת כיוון
שבא לה לפתח קאריירה עצמאית. חברותיה לשלישייה עדיין לא
החליטו אם לצרף אליהן זמרת נוספת, או ללכת כל אחת לדרכה.

סיעת המערך בכנסת
נפרדה מיצחק נכון במוסד
ואן־ליר, שעה לפני ההצבעה
החשאית במישכן הכנסת. הסיעה
הזמינה למסיבת־הפרידה
גם את גודדה מאיר ואת
יעקוב חזן, ואת מנהיג
מפ״ם הקשיש מאיר יערי,
שאמר בדיברי בירכתו :״עיני
קהתה ואוזני כבדה משמוע,
אך אין צורך בשמיעה ובראייה
פיסיים כדי להבחין כי יצחק
נבון הוא טרובאדור חם־לב.״

! ואילו ח״כ אבא אכן
אמר, באותה הזדמנות :״על פי
ההיגיון, ראש־לישכה של
ראש־ממשלה נעשה נשיא. אם
כך, בפעם הבאה, אם יחליטו
שהנשיא יהיה אשכנזי, יזכה
בכהונה שימחה דיניץ• אם
יחליטו כי הנשיא יהיה ספרדי,
יזכה בה אלי מיזרחי.״ נבון
היה ראש־לישכתו של ראש-
הממשלה דויד כן־גוריון.
דיניץ היה ראש־לישכתה של

גולדה מאיר, ואלי מיזרחי
ראש-לישכתו של יצחק רבין.
חבר־הכנסת המנוח עדי יפה
היה ראש־לישכתו של לוי
אשכול. לפי היגיון זה, יש
סיכוי דומה גם ליחיאל קדי־שאי,
ראש-לישכתו של מנחם
בגין.
£הנשיא הנבחר יצחק
נבון, ורעייתו אופירה, עמדו
לעבור לבית חדש. הם מכרו
את דירתם שברחוב הטייסים
בירושלים, ומתגוררים כעת
בדירה שכורה ברחוב הצפירה
במושבה הגרמנית. מישפחת
נבון תעבור עתה היישר מהדירה
השכורה למישכן הנשיא.
1כמה עוזרי־שרים ישבו
במיזנון הכנסת, ביום בחירת
יצחק נבון כנשיא המדינה,
ודנו בסוגיה מי ישלם את דמי
הבייבי-סיטר לילדיהם של אופירה
ויצחק נבון. הצטרף אל
השולחן אחד הח״כים, ובפיו
הצעה: לחסוך את דמי ה-

אולסי פרי

כוכב הכדורסל, החליט ללכת בעיקבות
מיקי ברקוביץ׳ ולהפוך דוגמן־פירסומת.
הוא הצטלם עבור סנדלי נימרוד בחברת ערן הלפרין, בנם של
צלם־האופנה יקי הלפרין ואשתו צפי. תמורת הצילום קיבל
הכדורסלן אולסי פרי סכום של כסף המסתכם בכמה אפסים.
העולם הזה 2121

אל תשכח להזמין אותנו לחגיגות
שתערוך במישכן הנשיא.״

מקורביו של שר״המיש־פטים
שמואל תמיר, באו
אל מנחם מגון ואמרו לו כי
אינו נוהג בהגינות, כאשר אינו
משתף את תמיר בהכרעות
מדיניות. הגיב ראש־הממשלה:
״!הוא אירח לארוחת־ערב את
קורט ואלדהיים. זה מספיק
בשבילו.״
בעת הדיון על שבת
הדמים בכביש־החוף, שהתק יים
בוועדת־הפנים של הכנסת,
אמר שר-הפנים יוסף בורג:
״שימחה ארליך רוצה ש נהיה
ז׳נווה של המיזרח־התי-
כץ. יגאל הורוביץ רוצה
שנהיה הוליווד של המיזרוד
••התיכון. שמואל פלאטו־שרון
רוצה שנהיה ואדוץ של
המיזרח־התיכון. ובינתיים אנחנו
רק שיקאגו של המיזרח־התיכון.״

9איך מכנים במרכז ממד
לגת העבודה את ד,ח״כ החדש,

הבריאות בחיפה, מאיר או ריין,
סיפר כי בתקופת עבודתו
במישרד הבריאות שאל
אותו אחד הרופאים, מדוע הדתיים
פוחדים מהמוות הרבה
יותר מהלא־דתיים. השיב לו
אוריין :״אם אתה מתכוון לאותם
הדתיים שאני מתכוון
אליהם, הרי אתה ואני יודעים
כי הם חוטאים גדולים, יותר
מהרבה חילוניים, ומכיוון שהם
מאמינים בשכר ועונש בעולם
הבא, בגן־העדן ובגיד,י-
נום, הם פוחדים יותר מהלא-
מאמינים.״
! 9צוות הטלוויזיה האמ ריקאית
אן־בי־סי רצה לכסות
את שביתת־הטלוויזיה בישראל,
ומצא דרך מקורית לכך.
צוות אן־בי־סי, בראשותם של
פטר סלע וקסי כהן, התלוו
אל מרכיב אנטנות טלוויזיה
תל-אביבי, שידיו בימי ה שביתה
היו עמוסות עבודה.
וכך יכול קהל צופי־הטלוויזיה
בארצות־הברית לראות את
התל-אביבי
מרכיב־האנטנות
מרכיב עשרות אנטנות על
גגות העיר, כדי שתושביה יוכ
הוצל
שפיר

ראש אג״ם לשעבר, הוא ביום אלמן מבוקש מאד. הוא מרבה להופיע
באירועים חברתיים, ותמיד מתגודדות סביבו נערות. באחרונה הופיע בפתיחת
תערובתה של הציירת היפהפיה טלי עמרמי. טלי, המתגוררת בבית מקסים בעין־ברם בירושלים,
מציירת בסגנון מיסטי־סוריאליסטי והצליחה למבור בערב־הפתיחה של תערובתה רבים מציוריה.

אבניבי והדגימה להם כך: איך
אומרים הלו בשפת הבי״ת:
הבלובו.
0במושב פרדסיה של
בני־תימן חגגו את זכייתו של
יזהר כהן בתחרות חאירוויז־יון
עד אור הבוקר. אחד מחברי
להקת אל״ף־בי״ת, שליוותה
את כהן, הרקדן יצחק
(״איציק״) עוקב, הוא בן המושב,
ובבית הוריו זרמה ה
כגין
לא ישב ליד מקלט הטל וויזיה
כדי לחזות בתחרות
האיווויזיון. לעומת זאת חזה
בה ראש לישכתו, יחיאל קדי־שאי.
כשהחלו להסתמן נקודות
לטובת ישראל, טילפן יחיאל
לבית ראש־הממשלה בירושלים,
דיווח על המתרחש לראש-
הממשלה והציע לו לפתוח את

המקלט.
91 דובר תנועת־החרות

נסע לקנדה, בדי לפתוח תערובת־יחיד במונטרי-

איל. טען דן: אני רק מצייר, אבל אשתי ציונה
1ן 1 11#
(בתמונה) מביאה את העיתונות.״ את ילדיו השאיר אצל הסבתא.

אברהם (״כצלה״) כץ, שנכנס
במקום יצחק נבון? מ״מ
נשיא המדינה, או ח״כצלה.
91 את דחשי־ליבו הביע
ח״כ עדי אמוראי, בשיחה
מלב־אל-לב שניהל במיזנון הכנסת
:״אני כל־כך שונא את
הליכוד, שלא איכפת לי אפילו
אם לא יבוא במקומו המערך,
ובילבד שהליכוד ייפול.״
| את יחסו כלפי מועמדו
של ראש־הממשלה
בגין לכהונת נשיא המדינה,
הפרופסור יצחק שווה, הביע
ח״ב יוסי שריד, שאמר, אח רי
שיצחק נבון נבחר כנשיא:
״חשבתי שיותר גרוע מגול דה
מאיר לא יכול להיות.
והנה, כשהציע בגין את שווה
כמועמד לנשיאות, נוכחתי לדעת
שהוא לא רק יותר גרוע,
אלא אפילו עולה עליה בהרבה.״
בסיפרו
של ישראל
דווידזץ, שחוק פינו, מסופרת
הבדיחה הבאה לחג־ד,פסח:
המשורר הלאומי חיים
גחמן ביאליק עבר פעם,
בשביעי של פסח בשעה 5אח-
רי-הצהריים, וראה כמה חבר׳ה
אוכלים לחם. אמר להם :״חב־
:ר׳ח, תאכלו את הלחם מהר,
בי בעוד שעה זה כבר יהיה
מותר !״
! 9מי שהיה מנהל מישרד־

מגחם

העולם הזה 2121

לו לקלוט את שידורי הטלוויזיה
הירדנית.
! ובאותו עניין: אנשי
הצוות כיסו את שביתת אל־ על
וצילמו מישרד־נסיעות מיזרח־ירושלמי,
המעביר תיירים זרים
שנתקעו בארץ, דרך גשר אלנ-
בי לירח, ומטיס אותם לארצותיהם
דרך נמל־התעופה של
עמאן.
בישיבה של ועדת-
השרים לענייני־כלכלד, הביא
שר התשתית והאנרגיה, יצ חק
מודעי, נושא סודי לדיון
הוועדה: בקשה לאישור ל־חברת־הנפט
לפידות לערוך
חיפושי נפט בארצות־הברית.
אחרי שהוועדה אישרה את הבקשה
ברוב קטן, אמר מודעי:
״אולי כך נוכל ללמוד איך
באמת קודחים נפט.״
| אגב, השר מודעי מכונה
בפי סדרני הכנסת והפקי דות
שם :״השר ללא תשתית
וללא אנרגיה.״

! 9איד כתב אהוד מנור
את מילות השיר אבניבי?
כשזכה השיר במקום הראשון
בפסטיבל־הזמר־והפיזמון, סיפר
כי -בתו בת ה־ ,8גלי, החלה
מדברת בשפת הבי״ת, והוא
נזכר בימי ילדותו בבנימינה.
י סוכנות־ד,ידיעות רויטוס
ניסתה להסביר לקוראיה ברחבי
העולם את משמעות השיר

למגבית היהודית, ג׳רי קרס״
מן, נשיא חברת־הפלדד, האמריקאית
יו־אס־סטיל, אמר לעיתונאי
ישראלי, שפגש במלון
בלוס־אנג׳לס
בוורלי־הילם
״אתם צריכים להשתמש ב־אכא
אכן להסברה של ישראל.
אנשים אוהבים לשמוע
אותו, למרות שהם לא מביניב
על מה הוא מדבר.״
91 דובר הביטוח הלאומי.
דב קול, חזר משירות־מילד
אים והביא משם את הבדיחד
הבאה לפסח :״מדוע הלכו
בני-ישראל ארבעים שנד, ב
מידבר? כי הם לא צימצמו
רווחים.״
חבר הוועד-המנה? 91 החדש של רשות־השידור, עו״ז
אברהם פאפו, הידוע בדי
עותיו הימניות־הקיצוניות ובי
ביקורתו כלפי הנהלת רשות־השידור,
הציע בישיבה האחרונה
של הוועד־והמנהל להנהיג
תוכנית בשם כלבוטק לאזרח.
בתוכנית זו, הציע פאפו
יופיעו אזרחים נגד רשות־ה׳
שידור, שלדעתו היא רשוו
מבקרת, ולא מבוקרת. כמנחה
התוכנית, הציע פאפו, ישמע
עיתונאי שאינו עובד רשותי
השידור.
91 בעיקבות הביקורת שנמתחה
על ריבוי נסיעותיהנ
של שרים בחו״ל, החליט אלון
הנסיעות שר האוצר שימחז
ארליך, לבטל את נסיעתו לאמריקה
הדרומית בחודש הבא
אך דרום־אמריקד, לא תצ:
פטורה מביקורד, של אישיוו
ישראלית. במקומו של השי
ייצא סגן-השר, יחזיקאי

פלומין.
! 9יום לפני שנסע עו

נורית הירש

המלחינה ששירה א־ב-ני-בי זבה במקום
הראשון בתחרות הארוויזיון, הפתיעה
כאשר הופיעה על מסך הטלוויזיה לבושה בגד פשוט: חצאית שחורה
וחולצה לבנה. ימים אחדים לפני הנסיעה לפאריס הצטלמה
נורית יחד עם הדוגמנית חניתה צנטנר, שהדגימה את השימלה
המפוארת שאותה תפרה האופנאית דורין פרנקפורט עבור נורית
במייוחד לתחרות הארוויזיון. נורית לא לבשה את השימלה שתוכננה
עבורה מכיוון שהמנצחים התבקשו להופיע בתלבושת רישמית.

שמפניה. בני פרדסיה הבטיחו
כי כל המושב, ללא יוצא מן
הכלל, ייצא לקבל את פני
הלהקה, כשתגיע לנמל־ד,תעופה
בן־גוריון.

משח יהלום טוען כי אין
פלא בכך ששירו של יזהר כהן
זכה באירוויזיון. אומר יהלום:
״מאז עליית הליכוד לשילטון,
הולך לכל האירוויזיוניסטים.״

9ראש־ר,ממשלה מנחם

! 9אחד התורמים הגדולים

להקתו לפאריס, כדי לד,שתתן
באירו־ויזיון, הסתובב הזמו
יזהר כהן ברחוב דיזנגון
בתל־אביב .,לחץ ידיהם ש׳
עוברים־ושבים וביקש מכול!
שיחזיקו לו אצבעות.
91 אחת ממכרותיו של ד,
בלשן, הד״ר עידו אבינרי
אמרה לו כי לא קראה מימייז
את העולם הזה, אבל הוא בול
^שיט (זבל, באנגלית) .ענה לו
הבלשן :״זה מזכיר לי או
הסיפור על הרב קולן, שהיו
בגליל ורקד עם בחורות. כש
חזר אמר לו מישהו: שמעת
שרקדת עם בחורות. השי
הרב: אני רקדתי ואיני יו ת
ואתה לא רקדת וכן יודע. כ
איתך: את לא קראת או
העולם הזה וטוענת שהוא זב?
ואני כן קורא, ואומר שזה
העיתון הכי הגון במדינה.״

מזווי ת

תנר

דאה

בל כיצד הבב׳11
ח ב בבחירת הנ שי א
מתנגד: ונין

ההפתעה הגדולה ביותר במהלך בחיותו של נשיא המדינה
היתה ההצבעה של ראש־הממשלה לשעבר יצחק ובין. הוא
לא יכול היה לשכוח לנבון את תמיכתו בשימעון פרס, במאבק על המועמדות לראשות
הממשלה ערב הבחירות, והצביע נגד יצחק נבון, בפתק לבן. מאוחר יותר
הכחיש רבין שהצביע בפתק לבן, אולם כתב העולם הזה ראה בבירור את אופן הצבעתו.

!?תש־ :בגין

ראש־הממשלה מנחם בגין, שנפגע מכן שמועמדו לנשיאות
הספק־פרופם ור יצחק שווה נכשל עוד לפני ההצבעה,
אמר מאוחר יותר, כי הנשיא יהיה מועמד הכנסת כולה. למרות זאת
הצביע מנחם בגין נגד נבון, אם כי היה הראשון שברך אותו אחרי שנבחר.

הצניעו

מתנגד: ארליך

למרות שהמועמדות של איש המיפלגה הליברלית אלימלך
רימלט נכפתה על שימחה ארליך, הקפיד שר־האוצר
להישמע להחלטה של המיפלגה הליברלית והצביע בפתק לבן. למרות ההחלטה
המיפלגתית, הצביעו שניים מח״כי הליברלים בעד: ח״כ אברהם כץ, והשר יצחק מודעי.
ף* חוץ סע רו הרוחות. כ* 700 בדואים
יי בחרו לערוך דווקא ביום בחירת נשיא
המדינה הפגנה מול מישבן הכנסת, כשהם
מוחים על נישולם. הם שלפו מגבירי־קול
ניידים וקראו לתוכם בעברית :״בגין —
החוצה ו אריק שרון — החוצה !״
לאיש לא היה ברור אם כוונתם של
הבדואים היא שבגין ושרון ייצאו החוצה,
אליהם, או שיוצאו החוצה, מן הממשלה.
דווקא ח״כ א מנון ל ץ, הערביסט של
מיפלגת לעם, יצא אליהם. אחר־כך הסביר
זאת כך :״את רוב השייכים של הבדואים

אני מיניתי, ורציתי לדעת למה הם כועסים.״
בפנים נוהל מיזנון הח״כים כבימים
רגילים, אלא שהמלצרים עדייו לא הס פיקו
לערוך את השולחן הגדול ולהוציא
מהמטבח את המאכלים ואת המשקאות.
לעומת האווירה הסוערת שבחוץ, היתה
האווירה בתוך המישכן שקטה ורגועה. ליד
אחד השולחנות משמיע ח״כ אחד את
דעתו :״הפעם — בגין אוכל אותה...״
בשעה 11 בדיוק נשמע צליל הגונג
וחברי־הבנסת מיהרו להיכנס לאולם המליאה.
רובם בחליפות כהות ועניבות,

1 1 1171 פתקי הבחירה, לאחר שמויינו על־ידי ועדת־בחירה שהור•
י י **י כבה מארבעה חברי־כנסת. על הפתקים אפשר להבחין

בבירור בשמו של יצחק נבון מודפס באותיות גדולות. צילם: שלמה סתר 1

1 1 1 1שר־הביטחון ואיש חרות, עזר
^ 1#י וייצמן, הצביע בעד יצחק נבון.
סגנו של וייצמן, מרדכי ציפורי, הצביע נגד.

1 1 1 1שר האנרגיה
מודעי, הימרה
והצביע בעד נבון. הוא
״אני גאה באופן שבו

והתשתית, יצחק
את פי מיפלגתו
אמר אחר־כך :
אני הצבעתי.״
יצחק הכנסת,
1.1111 יושב־ראש
^ 1#י שמיר, יצר תקדיס כאשר קם
מכס יושב־הראש, וירד לאולס להצביע.
יצחק שמיר הצביע בעד יצחק נבון.

שלוש שרשת

ממקום מושבו של כתב העולם
הזד. אפשר היה להבחין היטב
בשלוש ערימות הפתקים שהונחו על השולחן שהוסתר על־ידי
פרגוד משני צדדיו, על־ידי קיר מצד שלישי והיה פרוץ מצד
רביעי. מימין היו מונחים הפתקים שעליהן הופיע שמו של נבון.
הערימה האמצעית היא ערימת מעטפות ריקות, והשמאלית של
על־פי בקשתו האישית של יושב־ראש
הכנסת יצחק שמיר, שביקש לשוות
צביון חגיגי לישיבה. הוא ידע כי לא
צפויות הפתעות בהצבעה: יצחק נכון
היה המועמד היחיד לתפקיד נשיא המדינה.

הח״כ
שהחליף
פתקים
^ פילו ניחושי־הטוטו, המקובלים כל-כך
\ $ע ל חברי-הכנסת ערב הצבעות חשובות,
לא נערכו הפעם. לכולם היתד, ברורה
חלוקת הקולות, למרות. שההצבעה היתה
צריכה להיות חשאית: הליברלים ואגודת

פתקים ריקים, בהם בחרו אלה שהתנגדו לנבון. רק בשלבים
האחרונים של ההצבעה הבחינו כמה עיתונאים בכתב העולם הזה
הרושם לעצמו כיצד הצביע כל אחד מחברי־הכנסת, והיפנו את
תשומת־ליבס של שני חברי־כנסת לכך, ואלה התלוננו לפני
היושב־ראש. יצחק שמיר החליט, בסופו של דבר, כי למרות
שהבחירות לא היו חשאיות, כפי שמחייב החוק, הן תופסות.

ישראל יימנעו מהצבעה ; המערה המפד״ל,
ד״ש, חד״ש ושלי יתנו קולותיהם למען
נבון. השאלה שנשארה פתוחה: כמה
מאנשי חרות יצביעו בעד נבון וכמה נגדו.
בקצה האולם, לשמאל דוכן יושב־ראש
הכנסת, הוצב פרגוד, שהסתיר
את אשר נעשה מאחריו מעיני היושבים
באולם, ביציע הקהל וביציע האורחים ה נכבדים.
רק מי שישב בקצהו של יציע
העיתונות היה יכול להשקיף על הנעשה
בתחום אותו אמור היה להסתיר הפרגוד.
שם חוצב שולחן ועליו שלוש ערימות
נייר. בערימה הימנית פתקים עליהם הודפס
השם יצחק נבון, בערימה האמצעית
מעטפות ריקות ובשמאלית פתקים ריקים,
לאלה הבוחרים להצביע נגד נבון.

מזכיר כנסת נתלאל לורד קרא בשמות
חברי־הכנסת לפי האל״ף־בי״ת. רא שון
המצביעים, שר־הדתות אהרון אבו
חצירא, ניגש אל מאחרי הפרגוד, שלף
פתק מהערימה הימנית והכניסו למעטפה.
הוא, כמו יתר חבריו מהמפד״ל, בחר
ביצחק נבון. אחר־כך יצא ושילשל את
המעטפה אל תוך תיבה שהותקנה ליד
דוכנו של היושב־ראש.
ממקום מושבו של כתב העולם הזה קשה
היה שלא להבחין איזה פתק נטל לידיו
כל אחד מחברי־הכנסת — זה שעליו הודפס
השם יצחק נבון או זה שהיה לבן. רק
לעיתים עבר סדרן בקו הראייה של הכתב
והסתיר את המצביע. כך אירע שכתב
העולם הזה הצליח להבחין במרבית חברי־

1 1 1 1שר־החוץ משה דיין, חבר!
111 מיפלגתו־לשעבר של יצחק
נבון, רפ״י, הצביע גם הוא בעד נבון.

צרתך הגדולה היא
שאתה רוצה המון, מוכן
אפילו לסבול לשם
כך, אך אינך יודע
ללכת עד הסוף. מתי
שצריך. השבוע תיפול
בידך הרדמנות להתגבר
על חולשתך זו; אם
תחמיץ אותה הפעם, מי
יודע מתי שוב יעלה
בידך לעלות על דרך
המלך, במישור חיי־האהבה, אתה נכנס
החודש להילוך גבוה. גם את, בת נולה,
השבוע יהיה רומנטי עבורך, נצלי אותו.

הידידות החדשה שגילית
תלן ותפרח למשהו
נפלא. אף אם
תרצי, לא תוכלי לקלקל
אותה. אתה, גן-

שור׳ התכונן לנסיעה
ארוכה. היא תוסיף ל-
אישיותן ואם תרצה,
גם לכיסך. קינאה של
21באפ רי ל .
20ב מ אי
חבר לעבודה לא תצליח
לשבש את דרכן. סיב-
סוכיו ייכשלו והבוסים יתנו את הג׳וב
דווקא לן. פגישה מיקרית בסוף השבוע
תביא לשינוי בתוכניות החודש הקרוב.

אומנם ממבט ראשון
נראה השבוע כשיגרתי
ומשעמם, אך הוא טומן
בחובו את תחילתה של
קבלת הכרעות חשובות,
בעיקר בתחום האישי.
מחלה קלה ש׳
תפקוד אותו השבוע,
כן תאומים, תגרום לזע־ווע
קל שיחלוף. העיקר
הוא לעבוד, הרבה וטוב,
ומבלי להתעייף. במישור העבודה או העס־קיס:
אל תהסס להתחנף לבוס או לממו־נים
עליך. כולם עושים זאת, והרי בסופו
של דבר זה רק יועיל לך. ליבשי צהוב.

זשבוע יצוצו בפניך
:מה אתגרים חשובים
׳רבי עניין. יש מקום
וצפות, כי אתגרים אלה
יהיו קשורים בנסיעות
זמושכות, ובעקיפין גם
:התפתחות רומנטית.
זוכל להצליח לעמוד
:הם אס אדם קרוב
21 ביו לי -
י* באזגוטט
וליך ובעל השפעה
־בה לא יכשיל אותך.
זשתדל, איפוא, להיות חביב וידידותי.
־ביאה, אל תרדפי אחריו, יש גס אחרים.

ון א] 1״ו1

דווקא משום שאתה חופשייה בהש־קפתן,
ובלתי-קשורה במעשיין, קל מאד
לתפוס אותן במלכודת
או לחייב אותן
לעשות מה שאינן
רוצה. זה מביא, אומנם,
לאוזלת-יד ולאפס-
מעשה מצידן — אבל
מי רוצה בכל הצרות
הללו, לכן מוטב שתח שבי
יחד איתו מה
אתם רוצים באמת, מ תון
ויתור הדדי או
לפחות אי״הסכמה הדדית. שמרי עלין.

לאחר הפסקה ממושכת, חזרת להיות עצמך.
נצל את השלווה
היחסית מסנה אתה
נהנה כדי לקדם את
מעמדך בעבודה, לשפר
את היחסים במישפחה.
פקח עין על שותפיך
ועל הכפופים לך ואל
תתרשם מדברי חנופה.
בת קשת — אס תניחי
לו לרכב עלייך —
תגרמי סבל לעצמך.

ד!,ד1ן ן

שתגלה הגיע הזמן
קצת נדיבות כלפי ידי דיך,
אחרי כל מה שהם
עשו למענך. ייתכן
שייגרמו לך קשיים ב הגשמת
תוכניותיך. אם
אין העניין דוחק —
מוטב שתמתין קצת
ולא תעשה שום דבר
21.בי מי -
ביולי.

גורלי. מיכתב שיגיע

אליך ישנה את דעתך
על אדם קרוב אלין. בת סרטן — אל
תהיי כל-כך ותרנית. הגיע הזמן שתלמדי
לעמוד על שלך. זה ישתלם לן בסוף.

המצב מעורפל ביותר, אל תמשיך לגשש
באפילה — אלא דרוש הסברים, ותבע בי*
צוע
החלטות שיעזרו לך
ולסובבים אותך לצאת
מן הסבך. אס אתה
ממונה על אחרים —
מוטב שהשבוע תהיה
פחות קשוח, ויותר נוח.
גם צעד מסוג זה יגרום
לתזוזה מועילה לעניינך.
בת מאזניים —
; 2בעפטמבר -
72ואוקטובר
הזנחת לאחרונה את
נושא הופעתך. את יודעת
שאת יפה — אז נצלי זאת !

יהירותן הטבעית, ה כרוכה
בחוסר־ביטחון
משווע, תוריד אותן
שאולה, אם לא תדעי
לרסן את שניהם
ולהוסיף להם מידה
חוש- של אמיצה

הומור׳ שהוא אחת
מתכונותין היפות ביותר.
זה לא שהוא לא
רוצה אותן: הוא
טוח שאת לא רוצה אותו. אז —
דימה ! גלי לו את האמת. כוח־ההר-
עה של מתנגד חזק יבלום התקדמותך.

(המשך מעמוד )23
הכנסת מתוך ד.־ 86 שבחרו בנבון, וב־16
מתוך ה־ 23 שהתנגדו לו בהצבעתם.
ראשון המתנגדים לנבון היה הח״ב ה־אגודאי
יהודה מאיר אברמוביץ. אך
חברו למיפלגה, ח״כ יעקוב גרוס, הצביע
מאוחר יותר למען נבון. המתנגד
השני לנבון היה מנהיג המפלגה הליברלית,
שר־האוצר שימחה ארליך, שהיה
בזמנו המציע הרשמי של הד״ר א לי מלך
רימלט לנשיאות. הוא ידוע כמי
שלא התלהב כל-כך מהצגת מועמדותו
של רימלט, אולם הוא קיבל על עצמו את
החלטת מפלגתו, להתנגד לנבון.
שניים מהליברלים״הצביעו בניגוד להח לטת
מפלגתם ותמכו בנבון. האחד היה איש
ירושלים, עירו של נבון, אברהם בץ.
הוא ניכנס אל מאחרי הפרגוד, שלף פתק
לבן, התבונן לאחור, סבר לתומו כי איש
אינו מבחין בו, החליף את הפתק הלבן
בפתק הנושא את שמו של נבון והכניסו
למעטפה.
איש הליברלים השני שתמך בנבון היה
שר האנרגיה והתשתית יצחק מודעי.
הוא שלף בביטחה פתק מ״ערימת נבון״.
לאחר הישיבה, כאשר כתב העולם הזה
ברך אותו על הצבעתו, הגיב מודעי :
״ממזר, מאיפה אתה יודע את סודי? בכל
אופן, אני לא מתבייש בהצבעה שלי, אני
גאה בה !״

עשו גם ראשי הניצים, המתנגדים לדעותיו
היוניות של נבון, שר־החקלאות אריק
•טדון והסופר משה •טמיר.

כס היו״ר
נותר ריק
איט עיריית רחובות ואיש הליבר־
1לים שמואל רכטמן הצביע נגד נבון.
כמוהו עשה גם איש חרות ח״כ רב

שילנסקי.

איך הצביע
יצחק יבין
ך* אש־ הממשלה מנחם כגץ צעד
1אל תא ההצבעה כשהוא שפוף, ואונס
עצמו לחייך. הוא הכניס למעטפה פתק
לבן. מאוחר יותר מיהר בגין להתקשר
טלפונית אל נבון ולברכו במילים חמות,
עוד לפני שנבון קיבל את ההודעה הרש מית
על בחירתו מפי יושב־ראש הכנסת.
פסח גרופר, איש עתלית ומי שאוהב
להציג עצמו כיונה שבמפלגה הליברלית,
הצביע אף הוא נגד נבון.
שר־החוץ משה דיין הצביע עבור נבון
וזכה, בדרכו חזרה למושבו, ליד שולחן

שריר

ח״כ המערך יוסי שריד,
אשר הצביע בעד נבון,
דרש מיושב־ראש הכנסת לערוך בזזירות
מחודשות, אחרי שהעירו את תשומת־ליבו
לכך שכתב העולם הזה הבחין בדרך־ההצ־בעה
של כל אחד מחברי־הכנסת. לבקשת
שריד הצטרפה גס ח״כ שולמית אלוני.

הפרגוד, שהוצב לחשאיות הבחירה, לא
הסתיר את הנעשה מאחריו ליושבים ביציע
המזלות דווקא לא חיוביים, אבל כוחותיך
האישיים כה עצומים, בגלל צירופן
של שתי פלאנטות ש-
חוסות עלין׳ שאם
תתאמץ ותשקיף על
העבר ועל העתיד בעין
רגועה, תתגבר על
כל מיכשול. אל תא מיני
לו: הוא התכוון
למשהו אחר לגמרי,
ואת למשהו אחר לגמרי.
כסף בא — ואתה
מפסיד אותו שוב, בגלל
שגיאתו חסרת״הזדון של ידידן הקרוב.

כדאי שתרבה קצת יותר לעסוק בספורט;
ושתפסיק להתהולל בלילות.
אתה מפזר את
מאמציך ליותר מדי
שטחים במקום להתרכז
במה שחשוב לך באמת.
קרוב־מישפחה הגורם
דך לדאגה מזה זמן רב,
יפסיק להדאיג אותך.
אחה עלול להסתכסך עם
אדם שתוכניותיו אינם

דומות לתוכניות שלך.

הימים הקרובים יתנו לן אפשרות נדירה
להתקדם מבחינה מיקצועית, חברתית
וכספית גם יחד.
ימי אמצע השבוע יזמ נו
לך סיכויים רבים
ליזום מיפנה חיובי גם
המישפחתי, במישור ואם תחמיץ את ההזדמנות,
תעשה בכן
עוול גדול לנפשות הקרובות
מאד לליבך. ה יומיים
האחרונים של
השבוע צופנים סיכוי
להתעוררותרומנטית מהירה ומלהיבה.

הממשלה, לדחיפה עזה מידי ח״כ המפד״ל
הרב חיים ד רו ק מן, שמיהר לגשת להצ ביע.
מבט אל מאחרי הפרגוד גילה כי
דחיפה זו לא היתה חסרת מובן — גם
דרוקמן הצביע למען נבון.
ח״כ גאולה בהן הצביעה בעד נבון,
הידוע בדעותיו היוניות, אולי בגלל התנגדותה
לבגין. אולם ח״כ יגאל כהן הצביע,
משום מה, נגד נבון, למרות שסיעתו,
סיעת לעם, החליטה להצביע בעד המועמד
היחיד לנשיאות. ח״כ שלמה לורנץ
התנגד לנבון, כמצוות סיעתו, וכך עשה גם
השר־ללא־תיק משה גיסים. כזכור, כאשר
חיפשו בקדחתנות מועמד לנשיאות,
שיהיה גם איש עדות המיזרח וגם מתומכי
בגין, הועלה גם שמו של ניסים.
ח״כ מנחם סכידור שוב הלך בתלם
והצביע נגד נבון. גם יחזקאל פלומין,
סגן שר האוצר והילד השובב של המפלגה
הליברלית, הצביע נגד נבון. בכך גילה
נאמנות למנהיגו שימחה ארליך למפלגתו.
הרב מנהם פורוש הצביע נגד נבון,
אם כי מיהר אחר־כך לרמוז לעיתונאים
שהוא דווקא תמך בנבון. שר השיכון והבינוי
גדעון פת הטיל פתק לבן. שד־הביטחון
עזר זייצמן בחר ביצחק נבון
ואילו סגנו, ח״כ מרדבי (״מוטקה״)
ציפורי, בחר להטיל לקלפי פתק לבן.
אין ספק כי את ההפתעה הגדולה ביותר
סיפק מי שהיה ראש־הממשלה יצחק
רבץ. הוא לא יכול היה, כפי הנראה,
לשכוח לנבון את תמיכתו בשימעון פרס,
ערב הבחירות לכנסת, והצביע נגד בחירתו
לנשיא. באוחר יותר כפר רבין באמת
וניסה להכחיש את התנגדותו ליצחק נבון.
דווקא ראש סיעת הליכוד בכנסת ונאמנו
של בגין, ח״כ חיים קורפו, הצביע
בניגוד לראש הממשלה — בעד נבון. כך

את רשימת המתנגדים לנבון נעל ח״כ
יצחק שריר מהמפלגה הליברלית. כזכור
עמד שריר בראש המתנגדים לנבון, אך
כאשר הבין כי בחירתו מובטחת, בשיטת
הבחירה הנהוגה כיום, הציע הצעות לשינוי
השיטה ולביטול מוסד הנשיאות.
יושב־ראש הכנסת, יצחק שמיר, ירד
ממרום מושבו ולראשונה בתולדות הכנסת
נותר כס היו״ר ריק כאשר מתנהלת ישיבה.
הוא הצביע עבור נבון, וכן עשה גם
שר־המישפטים שמואל תמיר, אשר היה
אחרון המצביעים.
לקראת סוף ההצבעה הבחינו כמה עיתונאים
שישבו בסמוך לכתב.העולם הזה
כי הכתב מצליח לראות כיצד מצביע כל
אחד מחברי־הכנסת, ואף רושם זאת בפנקסו.
חגי אשד איש דבר ו טד דויטה,
כתב־חוץ, ישבו לא הרחק מכתב העולם
הזה. איש הטלוויזיה גיסים משעל, ש ניגש
לכתב העולם הזה כדי.לשוחח עימו
בעניין אחר, הבחין בכך אף הוא. גם כתב
שידורי־ישראל רזי גרקאי גילה את
היסוד.
ברקאי רמז לחברי־הכנסת יופי שריד
ושולמית אלוגי כי עיתונאי מסויים
הצליח להבחין בדרך ההצבעה של השרים
וחברי־הכנסת. שני ח״כים אלה, שהצביעו
בעד נבון, מיהרו לספר על כך ליושב-
ראש הכנסת. הם גם דרשו לערוך הצבעה
חוזרת. שמיר שקל את בקשתם והחליט
לדחותה בו במקום.
לראשונה בתולדות הנשיאות בישראל
לא היו צריכים ׳חברי־הכנסת ועסקני ה מפלגות
לערוך חישובים ולנהל חקירות
כדי לדעת כיצד הצביע כל אחד מן ה־ח״כים.
שכן היו אלה, למעשה בחירות
גלויות.

בגוד מסיות דיות־השוו שו ירו־ הכנסת רישואר ישעיהו, היה צווו בשיבוץ
דירת־שרד חדשה ליו־־ר הנוכחי יצחק שמיר, במחיר של 400 אלף לירות
ך* כים ההבדלים בין יזשב־ראש הכני
סת יצחק שמיר לבין קודמו בתפקיד
— ישראל ישעיהו. ככל שחלפו החודשים
והשנים, שכיהן ישעיהו כיושב־ראש הכנסת,
כן הפד גא, יהיר ודורש־כבוד. שמיר, לעומתו,
הוא אדם צנוע ונחבא אל הכלים,
שכמעט שלא ישונה מנוהגיו אחרי שניבחר
לכהונה הדמה.
יש להסדלים אלה סממנים חיצוניים
רבים. בעוד ישעיהו דרש שאפילו ידידיו
הקרובים, חברי מ״פלגתו, יפנו אליו,בתואר
״אדוני היושב־ראש״ ,הרי שמיר מרגיש
אי־נוחות, בכל פעם, מחדש, כאשר מישהו
מחבריו מסנה אותו בתואר זה, ,תחת ש יקרא
לו שמיר או1בשמו הפרטי, יצחק.
ישעיהו היה מסתגר בלישסתו כשלא
ניהל ישיבות. הוא לא היה ווצא׳ אלא
לעיתים נדירות׳ אל מיזנון חברי־הכנסת.
הוא גרם שאין זה יאה ליושב־ראש הכנסת
לשבת עם ״סתם״ הברי־כנסת באותו ״בית

קפה״ ,׳כפי שכינה את המיזנון, .אך היה גם
מניע כלכלי להתנהגותו. על־פי נוהגי הכנסת,
הארוחות המוזמנות אל לישכית ה־ייושב־ראש,
נרשמות על חשבון תקציב האירוח
שלו. ההנחה היא, שהארוחות בליש־כה
נועדו כדי לנהל שיחות אינטימיות עם
אורחיו ושל יושב־הראש. אך חשבון הארוחות
הנדירות שישעיהו היה אוכל במיזנון,
היה נזקף לחובתו ויורד מהכנסתו.
אצל שמיר, המצב הפוך. כמעט שאין
עובר יום שפו אינו מתפנה לשתות או
׳לאכול במיז,נון חברי־הכנסת. הפעמים שבהן
הוא מזמין שתיה או ארוחה ללישסתו נדירות,
לפחות כמו מיספר הפעמים שבהן
הופיע ישעיהו במיזנון.

מאות־אלפי
לירות לדירה
ם האישים שבחברתם ניראו השניים
במיזנון, שונים. ישעיהו היה מקפיד על
כך שלידו לא יישבו חברי־כנסת מן ה שורה,׳
גם אם ניסנו עם מיפלגתו. לעיתים
היה מצטרף לשולחן בו ישב ׳באותה עת
ראש־הממשלה. כשעשה כן היה חיוך של
הכניעה מתפשט: על ׳פניו. בדרך-כלל היה
ישעיהו מופיע במיזנון בחברתו של קצין־
הכנסת יצחק (״איזי״) בן־גל, שנתן ילו את
ההרגשה שהוא מלווה על-יידי שומר-ראש.
שמיר, לעומתו, ,נוהג להצטרף גם לשולח נות
גידולים, שלידם מסובים חברי־כנסת

מכל המיפלגות. לעיתים קרובות רואים אותו
משוחח עם עיתונאי או עם פקיד בכיר,
בלי גינוני־כבוד מיוחדים.
ישעיהו סרב בכל תוקף להיפרד מ מכונית
הדודג׳ הגדולה, שהיתה מפוא רת
וזוללת דלק, גם בתקופה שסה נהגו
השרים להשתמש בוולוו, שהיא חסכונית
הרבה יותר. הוא מעולם לא ישב ליד הנהג,
אלא תמיד במושב האחורי. שמיר,
לעומתו, נוסע במכונית וולוו ויושב תמיד
ליד הנהג, כאחד העם.
ישעיהו דרש — וקיבל — ליווי של אנשי
מישמר־הכנסת. אלה נצמדו אליו׳ כשהם
לובשים מדים כחולים מצוחצחים, כמעט
לכל מקום שאליו הלך. והכוונה אינה רק
לאירועים ממלכתיים־ייצוגיים, שבהם מחייב
הפרוטוקול או הנוהג ליווי של מישמר־הכנסת.
ישעיהו דרש — וקיבל — ליווי
של מישמר־הסנסת גם כשהיה משתתף בהלוויות
לא-ממלכתיות, או באירועים ש
בהם
היה רק איחד האורחים, וזאת כדי ל התבלט
ככל היותר.
בפנס של מיפלגית חרות, שנערך בחברון,
כאשר מיפלגה זיו היתד. עדיין באופוזיציה
וישעיהו היה רק אחד האורחים — ולא מן
המכובדים ביותר — הוא הופיע עם שני
שומרי־ראש לבושי מידים ממישמררהכנסת,
שאחד מהם היה קצין־הכינסת עצמו, שנאלץ
אז ללבוש לשם כך מידים. גם ׳לחתונת בנו
של מי שיהיה שר-יהחקלאות ,׳אהרון אוזן,
אשר נערכה במושב גילת בנגב, הופיע
ישעיהו עם שוימרי־ראש, שכל איחד מהם
היה גבוה ממנו בשני ראשים לפחות, ו השלושה
יצרו ׳תמונה ׳מגוחכת ׳למדי. יצחק
שימיר אפילו לא חולם על ׳ליווי שיל שומרי-
ראש באירועים פרטיים־למחצה כאלה, למרות
שהוא יבא דווקא ממיפלגה שעל דיגלה
חרוטים הגינונים החיצוניים.
אל ישעיהו מיה קשה להגיע. ראש לישכ־יתו
ומזכירתו, חיה מן, יצרו סביבו חומה
גבוהה כששניהם, ישעיהו ומן, נהנים מ מנה.
מן הצליחה לאגור בכנסת כוח והשפע־עה
עצומים, שכמותם לא ידעה בתקופת
היושב־ראש הקודם, ראובן ברקת, ואילו
ישעיהו עצמו נהנה מן ההרגשה שהוא
יושב לו במיגדל-ישן. אל שמיר קל הרבה
יותר להגיע. בעדינות רבה הוא הצליח
לנטרל את השפעתה הגדולה ישל מן, למרות
שהיא זו שהדריכה אותו בכל אותם
פרטים קטנים הנוגעים למעמדו כיושב־ראש
חדש של הכנסת.
(המשך בעמוד )42

7ן 1פללא ! 71

וטיולים משגעים
תחיו־ים יציבים
1££א\/ף 4ט 001-1/\.80£ 0ט 0 5א

לבחירתך מיגוון רחב של הצעות ״ קופל ״ לנסיעותולטיוליםברחבי -העולם
הקוהמאפייןאתכלההצעותהואאר גו ן ותכ נו ןמדוקדקים. תוך שינית
דגש על נוחותך וניצול כ ל ית רון ושר ות הקיימיםבחו ״ ל — לטובתך .
בין אםאתהנוסעעצמאי ובין אםאתהמשתתףבטיולמאורגן —
,,קופל״ מעמידלרשותךכלטיפה של ידע ומומחיות כדי שאתהתהיה
מרוצה וכדי שהטיול שלך יהיהמוצלח .
• כנוסע של ״ קופל ״ אתה זו כה ביתרוןנוסף: מחיריםי צי בי ם אשר
מובטחיםל כל נוסעהמשלם !,מן הסכום עד 31במאי. לנסיעה
היוצאת עד סוףאוגוסט .
^ / 11111
המחיריחושב לפי שער המטבעביוםההרשמה .
אםאתהנוסעבטיולמא ור ג ן של ״ קופל ׳ /תוכללבחור בין ית רו ן של
מחיריםי צי בי ם לבין הנחהמשמעותית של — 1,000ל״י.
אםאתה מעוני ןבאחתאויותר מן ההצעות ׳ המצויינותבמודעה זו ־
נא מלא, גזור ושלחאתהתלוש הרצ״בוחברת ״ק ופל ״ תשמחלשלוח
פרוספקטמתאים 1.

טיולים מאורגנים לאירופה הקלאסית

)1הזמנותלב תי ־ מ לון
בלונדון, פריז, אמסטרדם,
רו מ א, ונ צי ה ו פי רנ צ ה.

26 , 25 , 23 , 22 יו ם
החל

מ־ — 950 .׳ 21

בתי-מלון באירופה

)2תכנית 01<6/זט£

200מ לונו ת ב־ 14מ דינו ת
ב אי רו פהבמ חי ראחיד

של —•$35 לחדר.

ט י ול י צע יר ים לאירופה

ל צ עי רי םולס טו ד נ טי ם
23 , 21 יו ם
החל

מ־ —16,500.

טיולים מאורגנים לאירופה
ולסקנדינביה

ר שת מ לונו ת ״ הילטון ״ ו ״ רמדה ״
בכל ר ח בי ארה ״ בוקנדה
ב מ חי רי ם מוז לי ם.

החל

טיוליםמאורגניםלספרדופורט וג ל

החלמ־

— 11,995.

השכרת רכ בוקרווניםבאירופה
ל ב חי רתך דג מי רכב שוני ם, ק רווני ם
ו ת כניו תהשכרהבמ חי רי ם מי וחדים.
בחר ב ת כני תהכד אי ת ביו תרבהתאם
למס לו להנסיעה שלך וגודל התק צי ב.

26 , 24 יו ם

מ־ —28,450 .

לי׳י

טיולי ם מאורגנים לארה״ב, קנדה,
מקסיקו וג׳מאיקה

החלמ־

3 0 , 26יום

החל

טיולים מאורגנים
למזרח-הרחוק

החלמ־ — 27,750 .ל״י

לשבוע ויו ת ר, ח צי פנ סיון
החלמ־

תכניות טוס וסע ב אי רו פה

החל מ־

—8,745 ,

השכרת קרוונים בארה״ב

ה כו ל לו תכר טי סטיסהק בו צ תי, רכב ל־ 22 יו ם
לל א הג בלתקי לו מטריםו לינ ה ל־ 9לי לו ת
( ה מ לונו תלל חי רתך).

בילוי חופשותבאיהשושניםרודוס

—3,790 .

ליו ם.

,,ב תי ם על ג לג לי ם כאלההםהק רוו ני ם
בארה״ ב. מ פו א רי םמאדומ צויי די ם ב מי ט ב
השכ לו לי םוה נו חות.
ה ק רוו ני ם מ סו גליםלאכ סן עד 8אי ש ב נו חו ת.
ד ג מי ם שוני םבמ חי רי ם מי וחדים.

28 , 23 יו ם

השכרת רכ ב לכ וו ןאחד
באירופה

תו כלל שכור רכב באחתמאר צו ת אי רו פ ה
( פי רו טבפרוספקט ).ולהח זי רו בארץ
אי רופ אי תאחרת.
הסדרמיוחדזהמ בי אלחסכון של
א ל פי קי לו מ ט רי ם.
מ חי רי ם זו לי ם ב מיו ח ד, ללאהגבלה
ב קי לו מ ט רי ם.

מ־ —35,980 .

בתי-מלון ב אר ה״ ב

לכבוד קופל נסיעו ת
רח פרישסן 14
תל־אביב
אבקשכם לשלוח לי פרוספק ט מו ש א

ה. ה1 .

ן׳ >6ן ו9ל ונסיעות

־טים והר שק ה ׳בסניפי קו פ ל; תל -אליג, ט ל ; 246121 יוו שלים, טל ; 233533 .חיפה, טל ; 88011

תל־אביב,רחוב פרישמן , 14 טלפון 246121
ג דובר
ק ר׳ ו נ

ט ל, 7.104,! .

] 1צו נראית הקדחת הובנו1ת מן שווית
ע1ל קאהיו? ־ על נו מדתה ״העולם הזה־
***כיתת בלי־התיקשורת מישראל
ליים היתד. לה תוצאה חיובית אתת.
היא גרמה לכך שאזרחים הביט החלו מק-
שובים למהדורות־החדשות של הבי־בי־סי.
הם גילו, להפתעתם, עולם חדש. העולם
המופיע בדיווחי התחנה הבריטית פשוט
אינו אותו העולם המצטייר סשידורי יישר-

הדכר בלט כמייוחד לנכי למון.

עיתוני ישראל, באשר החלו מופיעים
מחדש, דיווחו על קרב אכזרי בביירות. ה-
:נוצרים, כך נאמר, מתגוננים באיוימץ־לב
מפני התקפותיהפרא של ״המחבלים״ הרצח ניים.
אולם כאשר פתחו הקוראים את ה רדיו
והקשיבו לבי־בי־סי; ,נסתבר כי הקרב
הוא בין בנייהשכונחת — המיליציה של
שכונה ומוסלמית מחליפה אש עם המיליציה
של השכונה הנוצרית השכבה. הפלסטינים,
אמרה התחנה הבריטית, בפירוש, כיימעט
אעם מעורבים.
כאשר התחדשו שידורי הטלוויזיה, בל טה
שטיפודיטויח זו עוד יותר. על האקרן
הופיע מנהיג ׳נוצרי, כמיל שמעון, הידוע
לשקמצה בעולם כאחד מעמודי־התווך של
הריאקציה הלבנונית השחורה ביותר. שמ עון
תבע לסלק את הסורים !מלבנזן כולה,
להכניס ותחתם כוחות של או״ם.
אך באותו יום דיווחו העיתונים האמריק איים.כי:
הסורים: הגישו אולטימטום לנוצ רים
ו אם: אלה ולא יפסיקו לירות, תחליט
דמשק ׳ להוציא את הצבא הסורי מלב־ינון.
איום זה. עשה רושם כה עז על ה מנהיגים
הנוצריים, עד שהם הבטיחו לפעול
להפסקת הקרבית״.
המידע הכוזב, ישבו מילעיטה ישראל את
עצמה מזה שנים בכל הנוגע ללבנון, יוצר

בצפון הפרוע הזה, הדממת בבל
למערב הפרוע שד סרט אמריקאי,
יש האנשים הטובים (הנוצרים) ,האנשים
הרעים (*,המחבלים״ ,הפלסטינים
כיכדל, המוסלמים) ,השריה
(הסורים) שהוא פפק־טוב ספק־רע.
אי-שם באופק דוהר חיד־הפרשים
של צבא ארצות־הכרית (ישראל).
תמונה פשטניות זו אעה מגוחכת בילבד,
היא גם מסוכנת. כי על סמך מידע זה, ש הוא
נחלת ראש־הממשלה כמו נחלת אח רון
האזרחים, מתקבלות החלטות מדחי־קות־ילכת.
ההחלטה לפתוח בפלישה האומללה
של ישראל לדרום־לבנון, שתוצאותיה
הפוליטיות, המוסריות והצבאיות מצטברות
לאסון ההולך וגדל מיום ליום, לא היתד.
מתקבלת לולא תמונה ׳מעוותת זו.

אילו הכינו הקברניטים הנוכחיים
של ישראל את המתרחש כלבנון,
היו מסתלקים משם במיהי־רות־הכזק,
כד עוד נפשם בם.

אם ייצאו הסורים...
** ן הזווית של קאהיר נראית התמונה
* 1הלבנונית, כמובן, לגמרי אחרת. מצ ריים
היא׳ ארץ ערבית. חיים !ועוברים בה
לבנונים רבים, מכל השכיבות והעדות, ה מגע
עם המציאות הלבנונית הוא יחי, רצוף
ויבלתי-אמצעי.
מבין כל בעלי־שיחי בביקורי האחרון ב־קאהייר
היה אחד המרשימים ביותר צעיר
בן ,28 לבנוני מוסלמי־סוני מביירות, ש היה
בעבר דיפלומט בשרות־התוץ הלבנוני.
מאז הוא עבר לעסקים ומצליח מאד. הוא

בשבוע שעבד•׳ וובוו בוצר בביירות מחרון *וסל*
חצפון תמונה מעוותת, המנותקת יותר ויותר מן
המציאות. תחת ראייתה של המציאות, ש היא
מורכבת !מאד, באחת הארצות המסובכות
ביותר ביעולס, מקרינה התעמולה הישראלית
לעיני אזרחיה מערבון מסוג ב׳.
לייתר דמק, זהו ״צפויגון״.

קשור בקשרי־נישואין סמישפחתו של דד
מולטי-מולטי-מילייונר הסעודי, עדניאן הא-
שיוקקי.
1כשסיים את האוניברסיטה׳ השתתף צעיר
זה במיכרז שיל ומיישרד-החיוץ. הוא עבד ב הצטיינות,
במקום הראשון.

אך הוא יהיה צריך להמתין לקבלת
תפקיד במשך למעלה משנה.
אי־אפשר היה למנות מוסלמי
מכלי למנות גם נוצרי, ויפשוט לא
נמצא כל אותו זמן מועמד נוצרי
מתאים.

זהו גם הפייתרון לאחת התעלומות הגדו לות
במצב הנוכחי: מדוע אין הצבא הלבנו ני
מוקם במהירות ן
על-פי הנוהל הלבנוני של ה׳מישטר הישן
(הממשיך להתקיים, להליכה) מוכרחות
להיות רוב העמודות הצבא בידי הנוצרים.
אין בעייה באיוש הקצונה! .נוצרים רבים
מוכנים לבחור בקאריירד. זו. יאך אין כל
אפשרות למצוא !נוצרים מארוניים המוכנים
לשרת כט־ראים. ואם אין טוראים מאת־ניים,
אי-אפשר גם לחייל טוראים מוסלמים
— סוניים, שיעיים או דרוזיים. הקמת ה צבא
זוחלת, למרות שאין ׳מחסור במתנד בים
שיעיים המוכנים לשרת כטוראים.
מסל השאלות הכרוכות במילהמת-האחים
בלבנון, יש אחת המטרידה אותי זה מכבר.
היא נוגעת לתופעה הנוגדת את ההגיון
הפשוט, ולא ׳מצאתי לה !תשובה. הצגתי את
השאלה ליפעל־שיחי הלבנוני, וגם המצרים
שנכחו בשיחה — ביניהם אישי־מדינה בקיאים
— ציפו לתשובה בסקרנות. גם הם לא
הבינו את העניין.

וזו השאלה: מדוע קראו מנהיגי
המיימסד הנוצרי הימני ביוני 19713
לצבא הסורי לתפוס את לבנון ץ
הרי ברור לבל שהסורים מבקשים לספח
את לבינת לסיוריה־רבתי. ברור שיאם יעשו
זאת הסיורים, שהם מוסלמים, לאומנים, ו־סוציאליסטים(
,לפי המונחים שיל מיפלגת
אל-יבעת) ,יקיץ הקץ יעל המימסד הנוצרי,
שהוא בדלני ושמרני. היכן ההגיון ו
׳תשובת הלבנוני הייתה פשוטה. .בתכלית :
״לא היתד. להם בל ברירה. המוסלמים, יחד
עם כוחות אש״ף, ניצחו סמ״לחמת-האיחים.
ד,ם עמדו לכבוש בכל רגע את המעוזים של
המימסד הנוצרי סהר הלבנון. הסורים הצי לו
את הנוצרים.״

ומה יקרה אם הסורים ייצאו מלבנון

סמה -למי? מאוונים מאנשיו של רב־סרן חדאד במיטה לאחד מכפריהם

התשובה :״יהיה אסון. הכל ישחטו את
הכל. המישטר הישן אינו יכול להתקיים
בכוחות עצמו, ואין הסכמה יעל מ״שטר
חדש. אין שום כוח היכול לשלוט בלבנון.
הסורים מוכרחים להישאר. גם מי ששונא
אותם, מצה בהמשך הכיבוש הסורי.״
המצב בלבנת רחוק מאד-מאד ממערבון,

(המשך בעמוד )38

חרת בעיתון?

האד׳ו 11,4.78
כל הבנקים מציעים את התוכנית
הזאת אך הם מוסיפים לה שם שונה
מקדים כגון מטמון, צמד, כוח, ית רון
ויש גס טפחות ח״י כפליים.
ממבט ראשון אין הבדל בין תוכניות
הבנק השונות, ונראה כי רוב האנ שים
חוסכים באותו. בנק שבו הם

ייי^ין^ *יז
|\ז?וכני ת שונה מהתוכניות של
ץ הבנקים האחרים היא זאת של בנק
^עפחות (טפחות ח״י כפליים) .ל_
תוכנית זאת7־עשוי החוסך לקבר ^וו
חים יותר גדולים מכפי שנותנים בני
קים אחרים. חוסכים המפקידים ס
כומים שיסתכמו בשנה
36,000ל״י יקבלו מעג

הסכומים מגיעים בשנד^ 7הראשונה
ל ־ 18,000ל״י, יקבלו מענק שלל י * י
אחוז ועל הפקדות בסכומים
ל״י ויותר יקבל ומענק ש _
• 901א?
זאת לעומת הבנקים האחרים
נים מענק של 10 אחזים. במסלול החיסכון
של הפקדות חודשיות (עד

נניח שהתמזל מזלכם ויש באפשרותכם
לחסוך סכום כסף גדדל ב־בת־אחת
או סכומים יותר קטנים מפעם
לפעם; יש חוסכים המעדיפים
להשקיע כספם בניירות ערך, שמו־עדי

המבקשים לחסוך
יפות יותר ארוכות ראוי שיפנו לתוכי
ויסכוז מסוג ״ח״י כפליים״,
אושרה על־ידי ועדת הכספים של
דייין ןקב בנ ק
הכנסת. בתו-כנית זאת המעניקה גם 5 0 0ל ״ ידירד 1י ז 7-ה )
הצמדה, ריבית ומענק אין אותה הע טפחות הוא ( שי שה אחוזי££לעומת 2 0 ׳!.יא?
זה כמשחק בבורסה, אבל לעומת זאת חמ שה אחוזי 5־ .וו שעי^סהאחרים י
היא הרבה יותר בטוחה.
זהים.

עם מספרים אי אפשר להתווכח !
פנה עוד היום לסניפי ״טפחות״ ,או שלח את התלו ש המצ״ב
ל קבל ת פרטים נוספים, בלאכלה תחייבו ת מצידך.

אל ;7311011 בפנוות־חסור בב!11
8 888 8 ^ 8

ה.ה26.4 .

8 ^ 8 8 8 88

ירו שלים י חי הלני ה מל כ ה .9רח׳ פארן ,5ככר דוד טנה. תל אני ב רח׳ החש מונ אי ם . 123
רה׳ פרישמן .42 חיפ ח רה׳ ג לי ם ,9בית צים. רה׳ א חד העם 15נאד שנע רה׳ מצדה מרכז
הנגב. אשדוד מרכז מסח רי ד׳ ,רה׳ מ.ח. שפירא. נ תני ה רה׳ הנוטע ( 16 סמילנסקי )13

נצרת־עילית מרכז מס ח רי חדש של שו״פ. אי ל ת רח׳ ה אל מוני ם 215/3

ל כן אקרא
במרחב רימת מחנה השלום —
הופעה כקרום

נא לשלוח אלי טפסי

ק הרשמה וחומר הסברה על

בנק משכנתאות דישראלבע״מ

בני חי יבש רו ת ב עו ד חו ד ש
לכבוד טפחות בנק
למשכנתאות לישראל בע״מ
ת. ה 8060ג ירושלים

ל ד 1ד ס
ח נ ות

1171111311״ בפליים
ז כתובת

איני רו צ ה לי מו תאידיוט
על ה לי ט אני

לילדים
ל כן אקרא

ב ג די ם, צ ע צו עי ם, ספרים
והכל בזי ל הזו ל
וגםיד שני ה.

במרחב

כן־יהודה ,202 תל־אכים,
מול השק״ם

פימת מחנה השלום —
הופעה כקרוב

במדינה
העם

אם תנצח המדיגה
בתחרות בינלאומית. של
לעיסת מסטיק, ירקוד
דאש־הממשלה כרחובות
:מאות האלפים ישבו צמודים למקלטי־הטלוויזיה,
באשר עיניהם קרועות לרווחה
ופיהם פעור מרוב התרגשות.
אלפי אזרחים פרצו לרחובות, ברגע שנודע
כי ישראל ניצחה. זירים חיבקו ונישקו
זה את זה, טיפסו על אוטובוסים, הריעו
כמטורפים (ראה עמודים .)32—33
המחזות הזכירו את הצלחת מ״בצע־ההצלה
באנטבה: ,ואת ׳ניצחון קבוצת הכדורסל
של מכבי תל-אביב בתחרות על
אליפות אירופה. אך הם גבעיו בסך יהכל
מן העובדה ששיר־בייחור ישראלי זבה במקום
הראשון בתחרות האיחוד הטלוויזיוני
האירופי (״:אירו־ויזיוך).
נחמד, לא מרעיש. אילו אירע הדבר
בבריטניה, בוודאי היו רבים צופים בתחרות
ושמחים על ההצלחה. היא היותה
זוכה בסיקור נאות בעיתונים, ונשכחת
כעבור יום.
כל עם רגיל היה מגיב בצורה זז. אין
זו פיסיגית ההצלחה הלאומית כאשר שיר־בידור
חסר־תוכן!מנצח בתחרות מיסחרית-
בידורית. זה מאורע נחמד, אך אין הוא
מרעיש עולמות.
אם כן, מדוע רעדו בארץ אמות הסיפים?
מניין ההתעוררות הלאומית, שהקפיצה גם
את ראשיהממשלה וראש-יעיריית־ירושלים,
שלא לדבר על מאות אלפי אזרחים?
מיבצע צבאי! .נדמה כי אירועים אלה
מגילים: תופעה לאומית בעילת ומשמעות
רבה. יתכנו לה כמה הסברים :
!• המציב הכללי נראה כה קודר, מ ד
ידיעות הרעיות הן יכה: ריבות, עד בי הציבור
שש לקראת יכל ידיעה משמחת, תהיה הס־רת־חשיב׳ות
ככל שתהיה, ויוצא מעות
׳מרוב שימחה.
!• :תחושת ׳אי-יהביטחוו הלאומי היא כה
עמוקה, עד כי מפריזים בחשיבותו של כל
אירוע המאשר את יכולתה והצלחתה של
׳המדינה, אף ׳בשטחים הגובלים בגיחוך.
!• הישראלי המצוי רואה את עצמו
תמיד במצב של מילחמה נגד כל העולם,
יוכל ניצחת ״לאומי״ נראה ליו כתחליף ל-
מיבצע צבאי — גם אם הוא מתרחש ב־מיגרש־ספורט
או על בסת־ביידור.
אולי השפיעו כל הגורמים האלה ביחיד,
!ואולי יש גורמים נוספים. תהיה הסיבה
כאשר תהיה, השיר א־ב־ני־בי הטיל את
אורו על פסח התשל״ח יותר מסיפורי
יציאת־ימצריים.
תעופה שוליית הקוסם

המיבצע חצבאי הגדול
ש 7האלון! יהוד
חתמומט• אף הוא
אינו מתכוון להתפטר
מיפעל אזרחי, המעסיק אלפי עובדים,
אינו דומה לחטיבה צבאית, המקבלת פקודה
וקופצת לדום.
זוהי קביעה פשוטה. החודש שילמה
מדינת ישראל כ־ 500 מיליון לירות במישרין׳
ומאות מיליוני לירות בנזקים עקיפים,
כדי שתלמיד אחד ילמד זאת.
מעולם לא שולם שכר־לימוד כה גבוה
כדי ללמוד לקח כה פשוט.
חיל-אוויר .׳5האלוף (מיל ).מרדכי
(״מוטי״) הוד היה מפקד טוב של חיל-
האוויר. הוא קיבל לידיו את הכוח שבנה
עזר וייצמן, פיקד עליו ועמד בראשו בעת
ביצוע תוכניתו של וייצמן במילחמח ששת-
הימים.
כאשר קיבל לידיו את הנהלת אל על,
עמדה לנגד עיניו משימה פשוטה: להפוך
אתי^ל על למעין חיל־אוויר אזרחי. יחסי-
העבודה בחברה היו בשפל המדרגה, אחרי
שנים ארוכות של הזנחה וחוסר־יעילות
של הנהלות כושלות. הוד החליט לתקן
את המניב.
ו!עולם הזה 2121

איך? הוא ידע בדיוק את התשובה.
צריכים להטיל מישמעת, כמו בצבא. צריך
שיהיה ברור מי נותן את הפקודות, ומי
מקבל אותן.
אמנם, גם הוד הבין כי עומד מולו אחד
הציבורים האזרחיים החזקים ביותר במדינה׳
המורכב מן החומר האנושי העצ מאי
ביותר, לצוותי האוויר ולעובדי התחזוקה
יש גאווה רבה, הנובעת מרמה
מיקצועית מעולה. לא היה קל להופכם
לטוראים ולרב״טים.
כרטיסי־ חינם ב׳אגפים. אולם ברגע
שבא לאל על, כבר היתד, להוד
תוכנית ברורה. היתד, זאת תוכנית בעלת
אופי צבאי: לסגור את אל על, לפטר
את העובדים, להטיס את המטוסים בעזרת
צוותים זרים, לקבל בחזרה רק את העובדים
שיבואו בזחילה על ארבע. בקיצור :
תוכנית של רס״ר במחנד-,אימונים, שמנוי
וגמור עימו ״לשבור״ את האנשים כדי
״להפוך אותם לבני־אדם״.
לתוכנית גאונית זו השיג הוד לא רק
את אישורו של קודמו, מרדכי בן־ארי
הפיקח, כיום יו״ר מועצת המנהלים של
החברה, שאולי לא היד, איכפת לו שיורשו
ישבור לעצמו את הראש והרגליים כבר
בראשית דרכו. גם שרי האוצר והתחבורה
הסכימו בהתלהבות. הם דיברו תמיד על
הצורך ״לעשות סדר״ ולהפעיל ״יד חזקה״,
והיו שבעי־רצון שסוף־סוף נמצא האיש,
גנרל אמיתי, שיבצע את מליצותיהם.
גם האגפים היו מובטחים. תמיכת העיתונאים,
שכרטיסי־החינם של אל על הם
משאת־נפשם ופיסגת־חלומותיהם, היתד,
מובטחת בכל התנאים.
פוטש כיחסי־עבודה. ביוזמת הוד
בוצע המיבצע כימעט למחרת כניסתו ל תפקיד.
שום סגן־מישנד, לא שש לקרב
בחוסר־סבלנות כה רבה כמוהו.
התירוץ הראשון — קיום אסיפות בש-
עות־העבודה — נוצל על־ידו כדי לתת
את אוודהזינוק. מטוסי החברה קורקעו.
העובדים לא פוטרו ולא יצאו לחופשה.
היתד, זאת דוגמה קלאסית של השבתה,
שהוסווחד, בציבור כשביתה.
על רקע ההשבתה, והאיום של ״סגירת
החברה״ והעברת המטוסים לבעלות זרד,
או הטסתם באמצעות מפירי־שביתד, זרים,
הציג הוד לעובדיו ארבע דרישות אולטימטיביות
עיקריות:
• הסנמי־העבודה הקולקטיביים, שתוקפם
פג, בטלים ומבוטלים. מעתה קשור
כל עובד בחברה באילו בחווה אישי, עד
לחתימת הסכמים חדשים.
זהו פוטש ביחסי־העבודה בארץ. מובן
מאליו שהסכם־עבודה קיבוצי ממשיך ל התקיים,
על כל סעיפיו, עד שנחתם ההס כם
הבא. הקולקטיביות של ההסכם היא
אבן־יסוד של מישטר־ד,עבודה במיפעלים
גדולים. בלעדיה כל עובד מופקר לבדו
לשרירות ההנהלה.
• תונהג בוררות־חובה לגבי המכס־העבודה
הבא.
גם זהו פוטש ביחסי־ד,עבודה. בהסכמי-
העבודה קיים, בדרך כלל, סעיף של בוררות
לגבי חילוקי־דיעות המתעוררים בתקופת
תוקפו של ההסכם. אולם בשום
מקום אינה קיימת בוררות־חובה לקביעת
סעיפיו של הסכם חדש. נוהל זה אופייני
למישטרים פאשיסטיים וקומוניסטיים.
• יבוטל ״מרכיב המטבע הזר״ בשכר
צוותי־האוויר.
זהו פוטש לגבי המקובל באל על. צוותי-
האוויר חיים במשך חלק מזמנם בחו״ל,
ומשתמשים שם במטבע זר. היכולת לבלות
ולקנות בחו״ל היא אחד מגורמי-
המשיכה העיקריים במיקצוע זה, והיא המביאה
לו חומר־אנושי מעולה.
הוד הבטיח, אמנם, כי איש לא יפסיד,
וכי מלוא השכר הנוכחי ישולם בלירות
ישראליות. אך היו לכך שתי השלכות
חמורות. הראשונה: עם ירידת ערך הלירה,
תרד משכורת צוותי-האוויר. זה קורה
גם לשאר העובדים בארץ, אך בניגוד להם,
מוציאים צוותי־האוויר חלק ניכר משכרם
בחו״ל.
התוצאה השניה: תשלום השכר בלירות,
וגילום חמס המגיע עליו, היו גורמים
לכך ששכר צוותי-ד,אוויר ייראה כמיפלצ-
תי* ,ויעורר זעם וקינאה אצל שאר העובדים.
זוהי במידה רבה אשלייה ׳אופטית,
ביגלל הוצאת חלק מן הכסף בחו״ל והפער
בין ברוטו ונטו.
• תבוטל זכותם של ועדי־העובדים
להתערב במינוי בעלי־תפקידים.
הוועדים רכשו זכות יקרה זו, כדי לוודא

בקבוק שמפניה על הראש
כי עובדים ותיקים בחברה, שלא יכלו
להמשיך בעבודה מפרכת, ייהנו מזכות-
בכורה בחלוקת תפקידים גבוהים או קלים
יותר. ההנהלה רצתה לבטל נוהג זה. זאת
היתד, אחת הנקודות הכאובות ביותר.
היה למוטי גם תנאי חשוב רביעי: איחוד
ועדי־ד,עובדים באל על והקמת נציגות
מרכזית, שתנהל את המשא־ומתן. תנאי
זה, דווקא, נתקבל מראש, מפני שגם הנהגת
ההסתדרות שואפת אליו מזה כמה
שנים.
״הקו האדום״ .אחרי 20 ימי-קירקוע
וגרימת נזקי-ענק, מה השיג מוטי הוד?
התשובה הפשוטה היא: שום דבר לא.
• הסכמי־העבודה הישנים ממשיכים !גמיווווה שד (*לח<>ה
להישאר בתוקף, עד לחתימת ההסכמים
הבאים.
גל הזדהות כלתי צפוי
• לא הוסכם על בוררות לגבי ההסלגבי
הופך את תגועת ״שלום — עכשיו״
כמים הבאים. הוסכם רק על בוררות
ההסכמים הקיימים — דבר המקובל במילא.
לתגועת מחאה המונית
• לא הוסכם דבר על ״מרכיב המטבע
מדי יום, בשעות אחרי הצהריים, הומים
הזר״ .הדבר הושאר למשא־ומתן.
• דבר לא השתנה בעניין מינוי בעלי־ משרדי תנועת שלוס עכשיו בתל־אביב
מאנשים. כהרגלם בשבועות האחרונים,
תפקידים.
נשארים פעילי התנועה במקום עד לשעות
מה קרה?
קרה מה שהיד, צפוי. הממשלה לא יכלה הקטנות של הלילה. מתנדבים ותיקים וחדלהחזיק
מעמד מול העמדה התקיפה של שים עונים לשיחות הטלפון הרבות ועוזהעובדים
וההסתדרות, שהבינה כי השבתה רים למיין את מכתבי התמיכה והחתימות
זו עוברת, כדברי ירוחם משל, את ״הקו על עצומות ההזדהות.
זהבית נוימן, סטודנטית תכולת עיניים
האדום״ של יחסי-ד,עבודה. היה זה מיקרה
קלאסי של ״תפסת מרובה — לא תפסת.״ מרמת־השרון, מגיעה למטה מדוכן ההחלמרות
העיתונות ד,משוחדת, לא היתה תמה בתל-אביב. חבילת הגלויות שבידיה
התקוממות ציבורית נגד עובדי אל על. מצטרפת ל־ 57 אלף הגלויות שכבר נערמו
במטה .״אני יושבת המון בדוכנים,״ היא
הציבור התייחס אליהם בהבנה רבה.
כאשר החריפו היחסים בין הממשלה מספרת ,״אנשים מוסיפים לחתום ויש כ וההסתדרות,
התקפל שר-האוצר כמו אולר. אלה שנכנסים איתנו לוויכוחים וטוענים
הוא לא יכול היה להרשות לעצמו עימות־ שהם בעד שלום־בטוח. לא איכפת לי.
רבתי, אחרי סידרת כישלונותיו בשטחים העיקר שיש להם דיעה. הבעיה היא ש אחרים.
כאשר הציג לו משל את חיסול רבים עדיין אדישים. הם לא מתנגדים
ההשבתה באל־על כתנאי להסדר כללי של לרעיון, אבל זד, פשוט לא מעניין אותם.
היחסים בין הממשלה וההסתדרות, הסכים זו החברה שאני חיה בה. אם לא אעשה
שימחה ארליך בשימחה. שר־התחבורה ה לשיפורה, לא אוכל לבוא אל אחרים
בטענות.״
אומלל נגרר אחריו.
זהבית היא אחת ממאות המתנדבים ש פקודה
להתקפל. אדם בעל הבנה
כלכלית־פוליטית יותר מפותחת היד, מבין הצטרפו לפעילות קבועה בתנועה. לפני
מראש שכך מוכרח לקרות. אך מוטי הוד חודש, כאשר נערכה עצרת ההמונים של
הוא עדיין מתלמד. ברגע שקיבל פקודה התנועה, בכיכר מלכי ישראל בתל-אביב,
(המשך בעמוד )36
להתקפל, כאשר נוכה לדעת כי עורפו
ואגפיו חשופים לגמרי, לא היתד, לו ברירה.
הוא התקפל.
במדינה אחרת, היה זה סוף של קאריי-
רה. המנכ״ל היה מתפטר.
לא כן במדינת־ישראל. משלם־המיסים
שילם את שכר־ד,לימוד של שוליית־ד,קוסם,
והוא ממשיך בתפקידו.
בקרב העובדים התהלכה ההלצה הבאה:
לרגל חיסול ההשבתה פתחו עובדי אל על
בקבוק שמפניה וניפצו אותו על ראש
המנכ״ל.

תנועות

מדיח כלים
* הפנים כולו
מנירוסטה 4 * .תוכניות ניקוי:
כולל תוכנית לסירים ולמחבתות
* קיבולת 15-מערכות שולחן.
*פעולה שקטה.
מייבש כביסה
* אוטומטי וחסכוני
* מופעל בגז.
* תוכנית מיוחדת לכביסה ללא גהוץ.
* רגש אלקטרוני מפסיק את הפעולה
כשהכביסה יבשה.

מכונת כביסה
* קיבולת עד 8ק״ג, או אפילו 1/2ק״ג
(במיני-בסקט הבלעדי שמשמש לכביסה
קטנה ולפריטים עדינים).
* 4רמות מים -בהתאם לכמות הכביסה.
* כניסה נפרדת למים חמים או קרים

* חדרייייח יריחו דויחי ייויי^יזייז

שתי מהירויות

המקדד
של גינרל *לחטדיח
^ הוא הטוב בעולם.
(את זה יודעים הבל!)

/שעון -רדיו
מגוון רחב של מכשירים חדישים -
דיגיטליים ואלקטרוניים

*/זדש בישראל

גינדל אלקטריח
מייצרת גם: א מדיח־בלים, ממנת־כביסה,
מייבש, שעוני־דדיו ועוד.
(גם את זה חשוב לדעת!!)

את העליונות המוחלטת של המקרר, אין כבר צורן להציג -הוא נמכר מעצמו! אבל כדאי וחשוב מאד לדעת,
שאותה עליונות מוחלטת מאפיינת עוד מוצרים מתוצרת אותה חברת ענק ־ גינרל אלקטריק ארה״ב -
היצרן הגדול בעולם למוצרי חשמל ביתיים.
אין אף חברה בעולם שיכולה להשקיע בכל מוצר-ביתי כל-בך הרבה 100 :שנות נטיון,
שבמרוצת! היתה היא החלוצה בייצור של: כורים גרעיניים, תחנות כה,
יהלומים תעשייתיים סינטטיים, לוויני חלל, מנועי סילון
ועוד ועוד
שאל כל מי שיש לו ג׳נרל אלקטריק -
השם הזה אומר הכל.
מכירה גם לעולים ולפטורי מס
יבוא, אחריות ושרות ישירים של

1191ג׳גרל מהנדס ב ע ״ ס
נציגים בלעדיים משנת 1951
אולמי תצוגה:
תל-אביב, רח־ אחד הטם ,11 טל 53143 .
ירושלים, רח־ הלל , 24 טל 227381 .

לה שיג אצל ה סו ח רי ם ה מו ר שי ם: אזור תל־אביב והמרכז: סלון אלנבי , 113 רח׳ אלנבי ,113ת״ א. מ.ש.י ,.רוז׳ בן־י הו ד ה , 3ת ״ א.
סלון ל הי ט — רח׳ א בן גבי רו ל 20ת״ א. מ .פרידמן, רח׳ גורדון ,39ת״ א. סלון אירופה, רח׳ ג או ל ה ,40ת ״ א. שי ט ה בע״מ, רח׳ הגליל
1ת״ א. או לי מ פי ה, רח׳ בלפור 41 בו די ם. כל״בו ליפשיץ, רח׳ בלפור ,33 בת־ים. סלון סבוי, רח׳ סו קו לו ב ,77 חולון. לבל, שד׳ ירו שלי ם
, 24 יפו. הרצל ברוק, רח׳ רזיאל ,11 יפו. סלון שביט, רח׳ כצגלסון ,145 גבע תיים. סלון שביט, רח׳ ביואליק ,30ר״ג. סנסור, רח׳ ז׳ בו טינ ס קי 91
רמת־גן. סלון בן־עמי, רח׳ חובבי ציון 29פתח־ ת קוו ה. מאיר, רח׳ רבי ע קי ב א 41 בצי־ברק. ברנפלד, רח׳ רוט שילד 39 רא של״צ. סו כנויו ת א מיר,
רח׳ רוגן זין ,3א שדוד. הח ש מל כהן, מרכז מסח רי ד׳ ,חנו ת ,24א שדוד. סנסור, רח׳ סו קו לו ב ,70רמתה שרון. ס לון אפי, ר ח׳ א חו ז ה ,109
רעננה. שטראו ס אברהם, רח׳ סו קולו ב ,18 הרצליה. סלון צמרת, שד׳ בני מין , 18נ תני ה. ס לון קסם, רח׳ הרצל ,30נ תני ה.
א חי ם פי קס, רח׳ הרצל ,51נ תני ה. מטב חי רגבה, רח׳ ש מו א ל הנציב ,12נ תני ה. רדיו הכט, רח׳ רוט שילד ,38חדרה. אזור חיפה והצפון :
טר קלין חשמל, רח׳ הנ בי אי ם ,25 חי פ ה. פינת האושר, רח׳ ירו שלים ,5עפולה. חיי ם קזז, רח׳ הגליל, ט ב רי ה. סרוג׳י בי שארה ויוסף,
רח׳ פ או לו ס ה שישי ,56 נצרת. ירושלים: ס בי ט אני, רח׳ סלחא־דין. חי א ב בע״מ, רח׳ רמת ׳הגולן ,8/1רמתא שכול. א חי ם לוי, רח׳
שלומציון המלכה .18 באר-שבע: קור מוטור, ת חנ ה מרכזית אג ד״ .ב״ש.

יום־ העצמאות ה־ 30 שר המדינה חובו יומו הפרטי שר מנחם בגין
ן קראת סו!? השבוע עומדת ועדת־חגיגות־ד,שלושים
) למדינה לבשר לאזרחי ישראל בשורה הנראית לה
משמחת ביותר. במסיבת עיתונאים חגיגית, שבה ישתתפו
אנשי הוועדה בראשותו של מנהל אירועי שנת השלושים,
הפירסומאי דויד ארמון, יימסר לציבור כי הוסר סוף־סוף
האיום שיתקיימו במדינה שני סוגי חגיגות עצמאות :
אלו של הממשלה ואלו של הסתדרות העובדים. ההסתד רות
הסכימה לבטל את תוכניותיה, לערוך חגיגות עצמאיות
משלה.
אולם ספק אם הודעה זו תשמח את אזרחי המדינה.
כי לאור מה שהכינה ועדת השלושים לקראת יום העצמאות׳
נראה כי מה שיכול היה להציל את חגיגות יום
העצמאות הקרוב מחידלון ושיעמום, הוא אולי רק התחרות
בין החגיגות ההסתדרותיות והממלכתיות. הבידור האמיתי
נמצא בהכנות לחגיגות יותר מאשר בחגיגות עצמן.
במרכז חגיגות יום העצמאות השנה יעמוד מיפגן
צה״ל — כנס הלוחמים, שייערך בבוקר יום העצמאות
באיצטדיון האוניברסיטה העברית שבגבעת־רם בירושלים.
זה יהיה האירוע החגיגי המרכזי, שיועבר בשידור חי
בטלוויזיה, האמור לשמש כנקודת השיא של החגיגות.
אולם כבר עתה ברור, על־פי התיכנון וההכנות, שיהיה
זה אירוע אפור, חסר השראה, כימעט עלוב, שספק אם
יהיה בו לגרום לאותה התרוממות־רוח שביקשו מתכנני
החגיגות לעורר.
כנם הלוחמים הוא מה שנותר מהרעיון הגרנדיוזי,
אותו הגה ראש־הממשלה מנחם בגין זמן קצר אחרי נצחונו
בבחירות, לערוך ביום העצמאות מיצעד צבאי ענק.
לבגין היה חשוב לעמוד במרכזה של בימת הכבוד ולקבל
בהצדעה את רכב צה״ל ופרשיו. לשם כך הוא היה מוכן

מיבצעי אירגוניהם. ושוב הסתבר כי אם יעמידו אלה
מול אלה את מיבצעי המחתרות, עלול הדבר לפגוע בתרמיתם
של האצ״ל והלח״י. מפקד ההגנה לשעבר, ישראל
גלילי, הכין רשימה ארוכה של מיבצעי ההגנה והפלמ״ח!
שכללה, בין השאר 70 ,מיבצעים של העפלה ו־ 40 מיבצעים
של הקמת יישובי חומה־ומיגדל. מול אלה נראו פעולות
כמו התנקשויות בבלשי המישטרה הבריטית, או שדידת
כספי בנק ברקלים כדי לממן את פעולות הלח״י והאצ״ל|,
כבלתי רלבנטיות. שוב נאלצו המארגנים לבטל את התוכנית
המקורית.
מה שנותר בידם לארגן הוא אירוע, שאפילו נס לא,
יוכל להוציאו מאפרוריותו. האירגון הוטל על צד,״ל,
שתחילה ביקש להימנע בכל מחיר מלהסתבך בפרשה,
אולם נאלץ להיכנע אחרי שהופעלו עליו לחצים כבדים.
למרות התנגדותו העיקשת של שר־הביטחון, עזר וייצמן,
הוא ויתר לבסוף והסכים שצד.,״ל יערוך את כנס הלוחמים.
אחרי דיונים והתלבטויות סוכמה סוף־סוף תוכנית
הכנס. על־פי המתוכנן הוא יכלול מיצעד צבאי זוטא,
שישקף את צה״ל במילחמת העצמאות. יצעדו בו יחידות
שייצגו את 12 חטיבות צה״ל שלחמו במילחמת העצמאות׳
כשברקע יסופרו עלילות החטיבות ודרך הקמתן.
כמעט באף אחת מהחטיבות האלה, להוציא חטיבה ,8לא
השתתפו לוחמי האצ״ל והלח״י< כולן היו חטיבות של
הפלמ״ח וההגנה לשעבר.
במיצעד יוצגו גם כלי נשק ששימשו את צה״ל במיל-
חמת העצמאות. יוצגו בו שיריוניוית הסנדביץ׳ ,הדווידקה
המפורסמת ותותחי נפוליאון, בצד מטוסי הפרימוס,
הטסים עד היום כמטוסי־ריסוס. כאטרקציה מיוחדת יתגלגל
בסוף המיצעד־ טנק המרכבה, מתוצרת הארץ. גם מטם
חיל־האוויר שייערך בשמי ירושלים יהיה כולו על טהרת
התעשייה הישראלית, מלבד הספיטפייר השחור המפורסם,
שבו טס בשעתו עזר וייצמן.
אגב: כשנודע לשר־ד,ביטחון כי מתכוונים לשתף
את הספיטפייר השחור שלו במטס, ביקש להטיסו בעצמו.
כששמע על כך בגין, הוא תבע שוייצמן יעמוד לידו
על בימת ההצדעה. וייצמן הסכים לכך רק בתנאי שידידו
הטוב, טייס הניסויים דני שפירא, יטיס את המטוס שלו.

קומזיץ המוני
בעמק המצלבה

לאשר אף הוצאה של מיליונים רבים מתקציב המדינה.
אולם הביקורת הציבורית שהתעוררה בעיקבות רעיון
המיצעד הצבאי והתנגדות צד,״ל לערוך את המיצעד,
שיכנעו את בגין לסגת מתוכניתו המקורית. כדי לצאת
בכבוד הוא הציע אז לערוך את מיצעד המחתרות. הכוונה
היתה למיצעד עממי המוני, שבו יצעדו זה לצד זה ותיקי
לוחמי המחתרות, החל משרידי השומר וניל״י ועד לאנשי
ההגנה, הפלמ״ח, האצ״ל והלח״י, כשכולם כאחד מצדיעים
לראש־הממשלה, שהוא גם מפקד האצ״ל לשעבר.
ועדת השלושים החלה לשבת על מדוכת תיכנון המיצ-
עד, וכבר בישיבותיה הראשונות הסתבר שהרעיון הוא
רעיון נפל, כי קשה יהיה לשכנע את ותיקי ההגנה והפלמ״ח
להשתתף במיצעד מעין זה. את מקומו של מיצעד הלוחמים
תפסה אז תוכנית מיסדר הלוחמים. במקום להצעיד את
ותיקי המחתרות ביקשו המתכננים לכנסם יחד במיסדר,
שבו תתייצב כל מחתרת עם דגליה וסמליה תשיר את
שיריה ותספר על מעלליה.

שיר הפלמ״ח
עלי בריקאדות
( ( ך וב התכנסו ועדות התיכנון, כדי לתכנן את מיסדר
הלוחמים. אז הסתברו לחברי הוועדות עובדות
שמשום מה נעלמו קודם לכן מידיעתם. לפלמ״ח, להגנה
ולאצ״ל היו סמלים. ללח״י לא היה סמל כלל. החרב
והשיבולים היו סמל הפלמ״ח ואילו החרב ועלה הזית
שימשו סמל ההגנה. אלה הם סמלים לגיטימיים היום.
אולם סמלו של האצ״ל היה יד נושאת רובה על רקע
מפת ארץ־ישראל השלמה, הכוללת גם את עבר־הירדן.
הצגת סמל כזה באירוע ממלכתי שיסוקר על־ידי אמצעי־התיקשורת
הבינלאומיים היתד, מעוררת מייד פרשנות
עויינת בדבר משמעותו המדינית. לא מן הנמנע כי היו
נערכות מייד השוואות בינו לבין סמל הפת״ח. כאשר
הובהרה משמעות נשיאת הסמלים לבגין, הוא ויתר בעצמו
על הרעיון.
הפרשה חזרה על עצמה גם בדיונים על שירת הימנוני
המחתרות. הימנוני ההגנה והפלמ״ח (זמר הפלוגות ושיר
הפלמ״ח) נשמעים גם כיום כבלתי־מזיקים. לא כן הדבר
בקשר להימנוני האצ״ל והלח״י (עלי בריקאדות וחיילים
אלמוניס) .אלה הם שירים מהפכניים הקוראים לשיחרור
שתי גדות הירדן. ברור היה שיבחנו את השירים האלה
בקפידה ויעניקו למילותיהם משמעות אקטואלית. אפילו
ותיקי האצ״ל והלח״י שבוועדה הבינו, שלא כדאי לשיר
את הימנוני המחתרות במיסדר הלוחמים.
אחר־כך הסתבר גם שקשה יהיה לשכנע את ותיקי
הפלמ״ח להשתתף במיסדר. לא בגלל סיבות פוליטיות,
אלא משום שמיסדר כזה, מעצם טיבעו, מנוגד לרוח
הפלמ״ח .״בקושי הצלחנו להוציא את אנשינו למיסדרים
בהכשרות ובפלוגות,״ אמרו נציגי הפלמ״ח בוועדה ,״אז
איך נצליח להביא אותם למיסדר בירושלים? זה לא
יילד \״
כך נגנז גם רעיון מיסדר הלוחמים, ואת מקומו תפס
רעיון כנם הלוחמים. לכנס זה הוחלט להזמין את כל

מנכ״ל ה חגיגות דויד אד מון

^ כך יסתיים חלקו של צד,״ל בכנס. חלקו האחר
* של הכנס יהיה טכסי כולו, יכלול הקראת ״יזכור״
(המבוסם על נוסח שחיבר ברל כצנלסון) והקראת מגש
הכסף של נתן אלתרמן. יופיעו בו תיזמורת צד,״ל, מקהלת
הרבנות הצבאית ומקהלת ילדי תל־אביב בניצוחו של יצחק
גרציאני. עד היום לא ברור מי ינצח על הטכס ומי ינחה
אותו. תחילה ביקשו מיוסף ידין, אחיו של סגן ראש-
הממשלה, לקריין בטכס. אולם ידין תבע עבור הופעתו
סכום של 12 אלף לירות. ועדת החגיגות החליטה לוותר
על שירותיו ולחפש קריין זול יותר.
מה שיוותר בטכס לפליטה, מהרצון לתת ביטוי לחלקן
של כל המחתרות במילחמת השיחרור, יהיו רק המנגינות
של הימוני ארבע המחתרות.
תרומת הלוחמים עצמם לכנס הלוחמים תהיה מיזערית.
על-פי התוכנית יוזמנו 12,000 ותיקי המחתרות לשבת
בקהל. בסוף הערב יקרא הכרוז לכולם לרדת מהמושבים
ולצעוד בסך סביב האצטדיון, אחר־כך לפנות בצעידה
מסודרת לעבר עמק המצלבה, שם ייערך לכבודם קומזיץ
המוני. מנכ״ל חגיגות ד 30-,משוכנע, כי כל אחד מהלוחמים
של שנות ה־ 40 אמנם יזנק ממקום מושבו ויתחיל
לצעוד, אולם מארגני כנסים מיקצועיים משוכנעים כי
רק מעטים ייענו לקריאת הכרוז, יעזבו את מקומותיהם,
ואת בני משפחותיהם ביציעים ויצעדו בסך לפני מנחם
בגין.
עדיין לא ידוע כמה אנשים מכל אירגון יוזמנו לאיצ־טדיון
בירושלים. למרות שנותרו כשבועיים וחצי עד
יום העצמאות, עדיין לא נישלחו ההזמנות ל 12-אלף
הלוחמים לשעבר.
כאשר קיבל עליו אדמון את ניהול החגיגות, לפני
כחודשיים, הוא העלה רעיון שנראה אז מבריק: במקום

שר בגין
נושאי אות העל״ה (עיטור־לוחמי־המדינה) ,מתוך תקווה
שמקרב רבבות נושאי העיטור יימצאו 12 אלף איש
שימלאו את יציעי האיצטדיון הירושלמי. אולם כדי לפייס
את בגין, שביקש בכל מאודו לשלב את פעולות האצ״ל
והלח״י בטכס, ביקשו המארגנים להכין תוכנית שתכלול
את שירי המחתרות ודברי קריינות שיספרו על מיבצעי־הן.
אז הסתבר שמלבד כמד, שירים ספורים לא היו לאצ״ל
וללח״י שירים כדוגמת שירי הפלמ״ח וההגנה, שכל הארץ
— כולל אנשי האצ״ל והלח״י — שרה אותם בשעתו.
נציגי האירגונים השונים התבקשו להכין את רשימת

יום־עצמאות אחד, יש לערוך השנה שלושה ימי-עצמאות.
רק בשלבים מאוחרים יותר, לאחר שהדבר כבר פורסם
וזכה לכותרות מרעישות, התגלה לפתע כי יום־ד,עצמאות
חל על־פי חוק של הכנסת, וכדי להגמיש אותו צריך
לכנס את הכנסת ולהעביר בה חוק אחר.
הכוונה של אדמון היתד, טובה. יום העצמאות חל
השנה ביום החמישי בשבוע ואדמון רצה לצרף אליו
את היום ד,ששי והשבת. רק לאחר שהתברר הקושי החוקי,
ולאחר שהסתבר כי אין תוכן מספיק כדי למלא אפילו
(המשך בעמוד )42

בפאויס: חבוי הלהקה השוודית מרימים את יזהו כהן בחגיגת הניצחון

ן בתדאביב: המונים משתכרים משימתה בוחוב דיזנגוף

ץ ה קרה לפגי שנה, כשצ־אס־קא אכן
לה אותה, איש לא העלה בדעתו כי
כעבור שנה אחת בלבד יחזור המחזה על
עצמו. אלא שעמך ישראל אוהב־חגיגות
מושבע, וכשמשהו טופח על האגו הפרטי
הלאומי שלו, על אחת כמה וכמה.
וכך, ברגע שבו נודע — שלא בדרך
המקובלת (בגלל הלוויין, שברח מהשידור
כתוצאה מחוסר אירגון מוקדם של רשות
׳השידור) — כי יזהר כהן עשה זאת,
וא־בי־ני־בי זסה במקום הראשון. בארוויז־יון,
יצא העם אל הרחובות והחגיגה הא מיתית
החלה.
עוד קודם־לכן׳ ,בעת שידור התחרות,
היו רחובותיה של תל-אביב הסואנים במיוחד
במוצאי־שבתות, ריקים לחלוטין.
מתי־מעט האנשים שפסעו ברחובות הילכו
כשטרנזיסטורים צמודים לאוזניהם. בעת
שידור התוצאות חדלו בתי־הקפה לפעול,
וכל אותם מקומות־עבודה הפועלים במו-
צאי־שבת, שבתו ממלאכתם.
כבמטה־קסם החלו כל המכוניות לצפצף.
אנשים פרצו בשימחה ספונטנית, לא ברור
מניין, אך הפטישים הנוראים שוק ניראו
בשטח. שוטרי מישטרת ישראל, שלא
היו ערוכים לקראת הבאות, מצאו עצמם
חסרי-אונים נוכח גל השימחה, שהתבטא
בטיפוס על אוטובוס של דן, בקפיצות על
גגות מכוניות עוברות ושבות, ובריקודים
סוערים ברחובה של עיר.
אותה שעה, בפאריס הרחוקה, היה
יזהר כהן שרוי, לדבריו, במצב של
חוסר-הכרה. הוא לא ידע מה קורה איתו.
אנשים חיבקוהו מכל עבר ודרשו אוטו-
גראפים. צלמים הסתערו עליו, עשרות
עיתונאים שאלו אותו שאלות בבליל שפות
ויזהר, צוחק ומאושר, התחבק עם כולם
ולא ידע ממה להתחיל. נורית הירש נרא תה
המומה לחלוטין. היא החזיקה בפרס
ובמדליית האווויזיון, ואמרה לאהוד מנור
שותפה בכתיבת השיר :״היית מאמין?״
נורית, שחזרה לפני חודשים אחדים

משהות ממושכת בארצות־הברית, חגיעד,
לפאריס עם בעלה, המהנדס יורם רוזנפלד.
הילדים, דני בן השמונה ורותי בת השנתיים,
הושארו בקיבוץ אפיקים אצל הדודה.
אהוד הגיע לפאריס לבדו. אשתו, הז מרת
עופחה פוקס, נשארה בתל-אביב יחד
עם שלושת ילדיה, גלי, ליבי ויהודה.
המחותן הראשי בשימחה היה האמרגן
שלמה צמח. הפעם הוא ידע שעשה זאת.
פעמיים קיווה להצליח עם אילנית: בפעם
הראשונה היא הגיעה למקום הרביעי, בפעם
השנייה לאחד המקומות האחרונים.
יזהר הגיע למקום הראשון, וקרוב לוודאי
שיעשיר בזכות כך את עצמו ואת חברי
הלהקה שלו גם־יחד.
חברי הלהקה היו המומים, ליסה גולד,
חברתו של חנן גולדבלט, לא ידעה את
נפשה מאושר. שמונה חודשים קודם־לכן
הגיעה לישראל מנידיורק, עיר־מולדתה,
עם החבר שלה. יזהר כהן הציע לה להופיע
לצידו בפסטיבל הזמר והפיזמון.

אוטובוס ושמו שימחה

בדיוק כמו ב־ימינו
שצ״אס־קא
אכלה אותה, יצאו המוני חוגגים במוצאי שבת אל הרחובות

על הכיפה

הדומה דמיון מפתיע ליזהר כהן, מטפסים
על גג מכונית שנתקעה בפקק התנועה.

וקורבן השימחה הראשון היה אוטובוס של דן. החוגגים לא הת־חשבו
בנהג ובנוסעים, שנסיעתם עוכבה, רקדו שעה ארוכה על גג
האוטובוס כשהם רוקדים ״א־ב־ני־בי או־בו״ה־בב או־בו־ת־בה.״

איציק עוקב, שעיצב את התנועה של
להקת אל״ף בי״ת ושל יזהר כהן, נשא
אשה רק לפני חודש ימים. כשנסע ל-
ארווויזיון, הבטיח לאשתו כי פרידתם תימשך
רק ימים אחדים. הוא לא העלה
בדעתו כי התחרות תגזול אותו מאשתו
הטרייה לזמן ממושך הרבה יותר.
ראובן ארז התייחס להופעה באל״ף בי״ת
כאל חאלטורה, ורק ״עשה טובה״ ליזהר,
ידידו, שחיפש זמרים. ראובן סיפר כי הוא
מחפש קאריירה של סולן, וכי הצטרף

פני הדור

כפני אחד החוגגיס הצורח בשימחה גדולה :״יזהר מלך ישראל!״
המוני החוגגים לא חיכו עד שהטלוויזיה תסיים את שידוריה.
ייד כשנודע מעל לכל ספק כי שירו של יזהר כהן זכה במקום הראשון, יצאו לחגוג.

הורה בדיזנגוף

כמו בימים הטובים ההם, כשסולימאן הגדול, אביו של
יזהר כהן, היה מרקיד את החבר׳ה מסביב למדורה.
זשימחה הרקיעה שחקים ואנשים רקדו לפי מנגינות ״א־ב־ני־בי״ ו״הגביע הוא שלנו״.

נחמה שוטן המתולתלת, חביבת הילדים
מתוכנית־הטלוויזיה מה פיתאום, אף היא
היתד, המומה. נחמה, בוגרת החוג לתיאטרון
של אוניברסיטת תל-אביב, לא חלמה
על קאריירה בינלאומית כשהצטרפה ללח־קיז
המלווה של יזהר.
גם אתי צוברי, שעבדה כמזכירה פשוטה
עד שפגשה את יזהר, שהזמין אותה
ללוותו לא האמינה למתרחש. אתי, לשעבר
חברת להקת פיקוד המרכז, התייאשה
מקאריירה בימתית, והנה לפתע מצאה
עצמה על במה בינלאומית, כשעיני מאות
מיליוני אדם נעוצות בה.

ללהקה רק בגלל האפשרות שאם השיר
יזכה בפסטיבל הזמר והפיזמון, הוא יביא
עימו נסיעה לחו״ל.
השינוי ההיסטרי אכן חל. להקת א־ב־ני־בי
יוצאת למסע־הופעות באירופה, כש במרכז
המסע הופעה בתוכנית־הטלוויזיה
הבריטית הפופולרית טוף אוף דה פופ,
שבה מתארחים מדי שבוע כוכבים כרוד
סטיוארט, פול מקארתני, רינגו סטאר,
מיק ג׳אגר, דייוויד בואי ולהקות צמרת
ששיריהן צועדים במיצעד־והפיזמונים.
לאן יוביל כל זה את יזהר כהן ואת
חבריו, ימים יגידו.

כייס נתפס

מישטרת ישראל, שלא היתה ערוכה לקראת החגיגות הספוג
טאניות, גילתה יעילות כאשר הצליחה ללכוד כייס
ההמולה הצטרף למעגל החוגגים וכייס תוך ריקוד ארנק מכיסו של אחד הר

1 1 1 0 1 1 1 1יזהר הקטן, שנולד ב־
^י * 1י י שכונת שבזי בתל־אביב,
נראה כאן בגן־הילדים של ׳השכונה.
ליהקתיאותה כך הגיב הזמר
הצנום ומתולתל־השיער יזהר כהן,

כשהסתבר לו מעבר לכל ספק כי שירו,
א־ב־ני־בי, זכה במקום הראשון בתחרות-
הזמר הבינלאומית הארוויזיון.
דרך ארוכה עשה יזהר מאחרי האקורדיון,
שעימו ליווה את מישפחתו, מישפחת סו־לימאן
הגדול, הלא היא להקת בני מחול
על הבמה וחבורת־האש בקומזיצים, עד שהגיע
לארמון הקונגרסים בפאריס. שם,
יחד עם חברי להקתו אל״ף בי״ת, הנחיל
למדינת ישראל כבוד הזהה לזה שהנחילה
לה אשתקד מכבי תל־אביב, כאשר
זכתה בגביע אירופה בכדורסל.
יזהר בן ה־ 27 אינו פנים חדשות בשדה
הזמר הישראלי. מאז להיטו הראשון, כל
שהיה בינינו, שאותו ביצע במיסגרת צוות
הווי נח״ל, שבמיסגרתו שירת בצבא, ועד
ללהיט הנוכחי הוא נשמע בתדירות מעל
גלי האתר, ויש אומרים כי הוא הזמר
הישראלי שהופיע בטלוויזיה יותר מכל
אחר.
יחד עם זאת, לא היה יזהר כוכב של
ממש עד לאותו לילה שבו זכה שירו במקום
הראשון בפסטיבל הזמר והפזמון
הישראלי השנה. הוא היה אומנם מוכר,

* | 71 111ל 0 ״1מישפחת כהן, שהיא מישפחה מלוכדת מאד, חוגגת את יוס־
* 1 1 / 1 1 1 1* 1ההולדת של חופני(משמאל) .בין סולימאן לבין פיני נראה יזהר
הקטן. בתמונה: שרה בהריון, שלאחריו ילדה את ורדינה בת ה־ ,17 שהיא פסנתרנית.

עדון התיאטרון בחיפה. הבן השני, פינחס (״פי ני״)
,שוהה בלוס־אנג׳לס, ואילו הבת בת ה־,17
ורדינה, המקורבת מאד ליזהר, צפתה בתחרות
בטלוויזיה יחד עם גיסתה האמריקאית היפהפיה
דייאן, אשתו של חופני.
בערב הקודם, כשהסבה מישפחת כהן על כל
בניה ׳ובנותיה, נכדיה וניניה, לסדר הפסח בבית
אחד האחים, היה יזהר בראש של כולם. לכל
ברכה שנאמרה, צורפה ברכה להצלחתו ב־ארוויזיון.
אולם, שדה ושלמה כהן לא שיערו
בנפשם כי בנם אכן יזכה במקום הראשון.
אך למן הרגע שבו נודע דבר הזכייה, לא
חדל פעמון־הדלת ׳בדירתם מלצלצל. עשרות שב־

!(רווה המישפחה

יזהר כהן מלווה כאקורדיון את אחיו חופני ואת
אביו, סולימאן הגדול, בעוד אמו שרה מתופפת
על הטמבור. יזהר לא היה כוכב, נחשב רק מלווה. המישפחה לא שיערה כי יהיה זמר.

ברהמצווה

זמיצווה שלו לאחר שעברו לגור בגבעתיים.

ושיריו היפים נקלטו היטב באוזני הציבור,
אך יזהר כהן היה יכול לעבור ברחוב
דיזנגוף בתל-אביב בשקט גמור,
מבלי שאיש יעצור אותו.
אולם, מאותו לילה שבו זכה א־ב־ני־בי
על קוצו של קול במקום הראשון בפסטיבל,
שהתקיים בתיאטרון ירושלים, השתנו
חייו של יזהר.
הוא עצמו אמר אז, בשיחה פרטית:
״אני מרגיש שאני עומד על סף תקופה
גורלית, שהדברים נשמטים מתחת ידי,
שאני הולך להיות סטאר !״
את הנסיעה ל״ארוויזיון״ לקח יזהר
בכל הרצינות. חרה לו מאד כאשר הס
תבר
כי רשות השידור לא תממן את נסיעתה
של להקתו לתחרות בפאריס.
הוא התייחס לשירו כאל הפקה רצינית,
בחר ממרים שישירו יחד איתו, ומינה
את איציק עוקב שידריך את הלהקה ב-
צעדי־הדיקוד. הוא גם בחר במתכננת-
האופנה דורין פרנקפורט, שתתבנן עבורו
ועבור. הלהקה את התילבושות המרהי בות,
שהוסיפו ממד חשוב כל־כך להופעתם.
במוצאי
הפסח, בליל הארוויזיון, ישבו
שלמה ושרה כהן בדירתם שברחוב אפק
בגיבעתיים. יחד איתם ישב זוג דייריהם.
בנם הבכור, חופני, היה בהופעה במו־

ברהקה צבאית ^

התגייס ללא ידיעת הוריו. מפקדו היה אחיו,

רות, וכל מי שנמצא בבית באותה השעה
הוזמן לטעום.
בשעה שתיים בלילה צילצל יזהר מפאריס,
כשהוא נרגש וצועק. הוא טילפן גם
לפני התחרות, וביקש שיחזיקו לו אצבעות.
הטלפון עבר מיד ליד. יזהר צעק
וצחק מאושר, וקשה היה להבינו .״העיקר
שטילפן,״ אמרה אמו הנרגשת והגאה.
סי שמכיר את מישפחת סולימאן הגדול
מקרוב, יודע כי השימחה בביתה כפולה
ומכפולת הפעם. יזהר לא היה בדיוק
תיקוות המישפחה בתחום הזמר. הוא היה
האקורדיוניסט, מעולם לא הזמר של ה־מישפחה.
הוא לא הופיע בעשרות חאל-
טורות מדי חודש, העדיף להאריך בשינה
בבקרים ולעשות חאלטורה אחת מדי פעם,
רק כדי כיסוי הוצאות המיחייה שלו. הוא
עשה כל דבר לאט, אבל ביסודיות.

מי א מר
שהוא ז מ רן
חיו הככור, חופני, הגיע סוף־סוף
הביתה למחרת היום, עייף וסחוט. הוא
נסע לשוק הכרמל לקנות מיצרכים. אנשים
כמעט שחנקו אותו שם. כששב, בערב
הקודם, מהופעתו בחיפה, עצרו אותו
מכוניות בין הרצליה לתל-אביב, והנהגים
יצאו ללחוץ את ידו. חופני נרגש מאד.
בין עשרות זרי הפרחים המגיעים הביתה
ובין טלפון לטלפון, מצא אך בקושי זמן
לספר :
״יזהר רצה נורא להצליח, אבל כשאמר־

סולימאן הגדול, בתו בת ה־ 17 ורדינה, אשתו שרה וגיסתו,
1111 ^ 1111 1 1
יושבים ליד זר ענקי שהגיע יחד עם עשרות נוספים לביתה
1111 ^ 111 11
של מישפחת כהן ברחוב אפק בגיבעתייס, עם היוודע דבר זכייתו של יזהר בארוויזיון.
״בארבע השנים האחרונות היה יותר ב-
חו׳׳ל מאשר בארץ. גם הוא, כמו כולנו,
מתגורר בבית ההורים. אנחנו נורא קשורים
לבית. יזהר, כשהוא נמצא בחו״ל, מתקשר
כל יום הביתה. כך גם אני, למרות
שיש לי אשה ׳ושני ילדים. כשהיה בניו-
יורק, הוא למד שם תנועה וריקוד. הוא
הופיע בפסטיבל החסידי, וגם ככוכב בלהקת
כרמון כשהופיעה בשנה שעברה באולם
אולימפיה בפאריס,

כול ם הלכו
אי תו כראש
נים, מוכרים ולא מוכרים ומעריצים ומעריצות
זרים צבאו על הבית. הטלפון לא חדל לצלצל.
ראש־הממשלה, מנחם בגין, יו״ר הכנסת לשעבר,
ישראל ישעיהו, אישי־ציבור וסתם אזרחים
מן השורה. היו על הקו. אזרח טילפן והודיע
כי נולד לו נכד והוא קורא לו בשם יזהר.
ראש עיריית גיבעתיים, קובה קרייזמן ביקש
*!ת הזכות לערוך ליזהר קבלת־פנים המונית.
ראש־עיריית תל־אביב, שלמה (״צ׳יצ להט,
״רש אותה הזכות עצמה ובני מישפחת כהן,
(.ימנים גיזעיים, לבביים ופתוחים, נענו לכולם
במאור־פנים. הם הגישו שמפניה, קפה וכל טוב.
סיר ענקי מלא אורז ובשר הובא מאחת הדו־

בתיאטרון חיכה

יזהר כהן עם רקדן־הבאלט הנודע רודולף נורייב (מאחוריו נראית
נעמי אדווה) ,בעת ביקורו של נורייב בישראל. יזהר נחשב רקדן
עולה, למד תנועה וריקוד בניו־יורק. בילדותו נחשב כרקדן של מישפחת סולימאן.

101 ודיב

שם התוודע אל מחבר שירו, א־ב־ני־בי, אהוד
מנור. שם גילם יזהר את אחד התפקידים. הראיס
במחזה לילי גם לצידה של גליה ישי (איתו בתמונה) ובמקום הזמר רומן שרון ז״ל.

תי לו שלא יחזור בלי המקום הראשון,
ביקש ממני שלא אגזים, הוא אמר שמם־
פיק לו אחד מחמשת המקומות הראשונים.
יזהר אף פעם לא היה הזמר של המיש־פחה.
אף אחד לא האמין עליו שהוא יהיה
זמר. הוא היה הרקדן, הלך יותר על
תנועה וריתמיקה. הוא אף פעם לא ניסה
לשיר, תמיד ליווה את המישפחה בהופעות
כשהוא מנגן באקורדיון.
״אנחנו מישפחה מוסיקלית. אבא ואמא
שלי, ושני הדודים איתמר ודודו, כולנו
מישפחה מפורסמת. מאז ילדותנו הופענו,
עם ההורים ולחוד. והנה, יום אחד נודע
לנו שיזהר התקבל לצוות־הווי של להקת
הנח״ל בלי שנדע שהוא בכלל הלך לבחינות.
אחי פיני, הנמצא כיום בלוס־אנג׳לס,
היה המפקד שלו שם, ובבית הלך שמח.
״יזהר לא גמר תיכון, הוא סיים רק
שביעית בבית־הספר תלמה ילין, והחליט
שזה מספיק לו. רק כשהגיע ללקה ועשה
את הלהיט שלו כל שהיה בינינו, גילינו
שהבחור יודע לשיר.
״בילדותנו, כולנו שרנו, ויזהר רק גיגן.
הוא תמיד היה ילד רציני, עשה הכל
ביסודיות. אנחנו היינו חאלטוריסטים.
הוא, כשלמד לנגן באקורדיון למד ביסודיות,
כשלמד תנועה, גיטארה, פסנתר,
הכל עשה ביסודיות, לאט־לאט, לא מיהר.
כל השנים המישפחה היתה נגדו. הוא לא
רצה לעבוד, לא רצה לעשות חאלטורות.
אני הייתי. עושה 60—70 חאלטורות בחודש,
והוא היה עושה חאלטורה אחת, רק
בשביל המוניות. הוא תמיד אמר, :אני
רוצה להופיע בצורה מכובדת, באופן ש אני
רוצה, בזמן שאני רוצה ובמיסגרת
שאני רוצה.׳ הוא בנה המון על הופעות
בטלוויזיה ובפסטיבלים.

^ כא ואמא תמיד אמרו לו, :תלך
/ /י תעבוד, תעשה משהו, אל תישן עד
מאוחר, לך תקליט, תופיע.׳ והוא, בשלו:
,לאט-לאט, יש לי זמן ,.רק כשיצא התק ליט
הראשון שלו האמנתי שהוא הולך
להצליח. אבא ואמא האמינו בזה רק אחרי
שהוא זכה במקום הראשון בפסטיבל
הזמר. אני ניסיתי בכל כוחי לשכנע את
ההורים שהוא על הדרך הנכונה. אמרתי
להם שאם הוא יתפוס, הוא יילך על גדול.
כל השנים היינו — אשתי דייאן, אחותי
(המשך בעמוד )36
מודאג חברי

^ 1שיחק אוח1ה

(המשך מעמוד . )35
ורדינה ואנוכי — האנשים שהאמינו בו
לאורך כל הדרך.
״ואם יזהר כבר הופיע, הוא הלך עם זה
עד הסוף. הוא בחר בדרך הקשה,
לא ניצל חגים והופעות בטלוויזיה לחאל־טורות.
אני מוכרח להודות שהאמרגנים
שלו י צח וחיים שלף, הלכו איתו
גם הם בעניין הזה עד הסוף. הם הבינו
אותו, וכשעמד על כך שא־ב־ני־בי יהיה
שיר עם חמישה מלווים. תילבושות מפוארות
וריקוד, הלכו איתו בראש שלו ועבדו
עליו בצורה יסודית.״
מישפחתו של סולימאן הגדול היא מיש-
פחה תימנית גיזעית. אבי הסב היה אב־ביודדיו־עליוו
בתימן. הסב, יעקב שלמה
הכהן, שבשמו נקרא רחוב ישכו״ן, מן הרחובות
המרכזיים בכרם התימנים, היה
איש־ציבור ומקובל על כל הבריות. בניו,
תישעה במיספר, בחרו להם איש־איש
במישלח־ידו. שלושה מהם, שלמה, איתמר
ודויד (״דודו״) ,בחרו בזימרה. איתמר, ש היה
חבר להקת הנח״ל, התפרסם בביצועו

החועצה רר.ם דר ר.ר•,וזורים בססורט

אם ברשותכם

בג די
משומשים /חדשים
רהיטים, כלים חשמליים, כלי בית, כלי
עבודה, תמונות, מתנות וכל דבר אחר שאתם
מעונייינים להפטר /למכור
טלפנו 247924 או הביאו את הדכרים לרח׳ זנגביל ,9יום יום
בין השעות 19.00—17.00 ואנחנו נמכור לכם אותם בבזאר
שיתקיים בשבוע הבא משבת .29.4.78

הוצאת אחיאסף ־ בר ו נפמ ן
ספר חדש מספרי בודדה

ספר הדיאטה
לאכול טוב ולשמור משקל
בלווי דיאטה בת 21 יום

כמו־כו הופייעו
מהדורות חדשות של
״בורדה״ ספר הבישול
״בורדה״ עוגות ודברי מאפה
״בורדה״ מאכלי דגים
להשיג בחנויות הספרים

קול ה שלו -
ה קו לשלך!

מנצח כהן
לבבי, חס ופתוח
היפה לשיר רחל רחל, שהה שנים אחדות
בארצות־הברית ושב באחרונה ארצה. האחרים
עובדים האחד בדואר, האחד ב־תה״ל,
אחד משמש כמורה, יואילו שתי האחיות
הן עקרות־בית.
בתקופת הפלמ״ח נודע האח שלמה כמארגן
קומזיצים המוניים, כמקובל על ה־פלמ״ח,
ואז הודבק לו שם ערבי: סולי-
מאן ״הגדול״ .עוד קודם־לכן נשא לאשה
את שרה, שהיתר, חניכתו בתנועת בית״ר,
ויחד איתה הרקיד אלפי פלמ״חניקים.
כשמבקשים מחופני שיגדיר את הוריו
כאמנים, הוא אומר :״אמא היא הסוליס־טית,
אבא הצעקן.״ כשנולד חופני וגדל
מעט, צורף גם הוא לחבורת־האש. אחר-
כך הצטרף פיני, וכשנולד יזהר היה ברור
כי גם הוא ייטול חלק בהופעה המישפח־תית.
וכך ליווה יזהר את המישפחה כאקורדיון,
שעה שאנשי חבורת־האש איר-
גנו את הקומזיצים המפורסמים עם הסטייקים,
והחומוס והחמוצים, והשירים
מסביב למדורה.
ויזהר, שהסתיר מבני המישפחה את
קולו החם, גילה אותו רק כשהיה בצוות
הווי נח״ל. לאחר־מכן היתד, כבר הדרך
פתוחה בפניו: עשרות להיטים, הופעות
בפסטיבלים ונסיעות לחו״ל. יזהר אוהב
מסיבות וחברה, נראה לעיתים תכופות ב־בתי־הקפה
של רחוב דיזנגוף ובמסיבות של
הבוהמה והוא תמיד לבבי, חם ופתוח.
במוצאי השבת האחרונה הפך יזהר כהן
כוכב. בינלאומי. אך עם כל השימחה הכרוכה
בכך, בתוך ההמולה, לחיצות-
הידיים והטלפונים, אחזה לפתע אמו, שרה,
בראשה, ואמרה לבעלה :״אתה תופס,
שלמה ז יזהר שלנו כבר לא יהיה מה ש היה
אתמול. הוא יהיה כוכב בחוץ־לארץ.
הוא לא יגור איתנו פה בבית, הוא לא
יהיה יותר הילד של אמא שלו.״ ושלמה
ניחם אותה :״אין דבר, שרה, יד,יד, לו
בל-כך הרבה כסף שהוא יוכל להזמין אותנו
אליו.״

שרית ישי !

במדינה
(המשך מעמוד )29
נדמה היה שזוהי גולת הכותרת של הפעילות,
שהחלה בעיקבות מיכתב קציני המילואים
אל ראש־ד,ממשלה, וכי עתה צפוייה
הדעיכה. אך מה שקרה הפתיע אפילו את
הפעילים הנלהבים ביותר של התנועה.
העצרת, שהוכיחה כי רבבות מזדהים עם
רעיונות התנועה, דירבנה אחרים להצטרף
אליה ולסייע לה. שם התנועה התפרסם
ברחבי העולם ועורר הדים מעבר לממדיה.
בהדרגה היא הופכת להיות הגדולה בתנועות
המחאה שקמו אי־פעם בישראל.
הבעייה המרכזית העומדת בפני אנשי
התנועה היא, איך לנצל את מלאי ההתנדבות
והרצון־הטוב העומד לרשותם ואיך
להמשיך במיבצעים בעתיד.
מ״דך ועד ״עלית״ .בינתיים ממשיכים
להחתים בדוכנים בערים הגדולות
על מיכתבים לראש־ד,ממשלה ברוח מיכתב
הקצינים. בשבת האחרונה, למשל, הוצב
מחדש דוכן ההחתמה בפסג׳ דיזנגוף בתל-
אביב, בו התפרעו לפני שבועיים אנשי
שלום־בטוח והרסו את הדוכן. הפעם תוגבר
המקום לקראת שעות הערב במיספר
כפול של פעילים.
תומכי מדיניות הממשלה לא ניסו הפעם
להקים במקום דוכן נגדי משלהם. אבל
הם נאספו בפסג׳ כדי להפריע למיבצע
ההחתמה. בקריאות ״תבוסתנים! בוגדים!״
הם ניסו להסית את הקהל שנאסף סביב
לדוכן, אך לא הצליחו להבריח אותו. שתי
שוטרות שחשו למקום הזהירו את המתפרעים
והרגיעו אותם.
במישרד הקטן של התנועה בתל-אביב
מרכז דודו פלדר, דובר התנועה בתל-
אביב, את הודעות ההזדהות וההצטרפות.
בשבוע שעבר קיבל הודעה על התארגנות
קבוצה של כמה עשרות תעשיינים ואנשי-
עסקים, המוכנים לארגן כאלף חוגי־בית
בית ברחבי הארץ. בין חברי הקבוצה
בולטים שמותיהם של יקותיאל פדרמן,
בעל רשת מלונות דן ושל מרק מושביץ,
מבעלי קונצרן עלית ומי שהיה נשיא
התאחדות התעשיינים.
מארצות־הברית הגיעה הצהרת ההזדהות
של מאות אנשי-הרוח היהודים התומכים
בשלום עכשיו, כשבראשם הסופר היהודי
הנודע, חתן פרם נובל, סול בלו. על שולחנו
של פלדר מונח גם העתק מיכתב
ששלחו 220 עולים מארצות־הברית לראש־הממשלה,
ללא קשר לאנשי התנועה.
״כעולים מאמריקה, הקהילה הגדולה ביותר
של עמנו כיום, אנו פונים אליך
במיכתב זה וקוראים לך לשקול היטב
את האחריות המוטלת עליך,״ כתבו עולי
ארצוודהברית אל ראש־הממשלה .״עם כל
הקשר הנפשי והאמוציונאלי של העם היהודי
לכל שטחי ארץ-ישראל (ויש קשר
כזה) אנו מאמינים שהשלום חשוב יותר
מהשטחים.״ עתה, אחרי ששיגרו את ה־מיכתב,
מוכנים אנשי הקבוצה האמריק אית,
בראשות הרב דוד פורמן מירושלים,
להצטרף לפעילות שלום עכשיו.
״העיקר הוא לקיים את המומנטום, להוכיח
שהתנועה נמצאת בתהליך התרחבות
ופעילות,״ אומרים אנשי התנועה. ואומנם,
למרות פעילויותיה המוגבלות ואמצעיה
המצומצמים אין התנועה יורדת מכותרת
העיתונים. בסוף השבוע שעבר נפגשו
שלושה מיוזמי מיכתב הקצינים עם ראש־הממשלה,
התאכזבו מאי-נכונותו להאזין
לרחשי ליבם ותביעותיהם. אחר־כך בא
מיכתבם של 350 הפרופסורים והמרצים
באוניברסיטות התומכים בעמדתם, שהוכיח
כי בתחום האקדמי יש רוב מוחלט לדי־עותיהם.
1000
גלויות כיום. הפעולה המרכזית
של השבוע תהיה הפגנה שתיערך
בדרך לירושלים. אנשי שלום עכשיו יתפרסו
משער הגיא ועד למישרד ראש־הממשלה
בירושלים. במשך שעה וחצי
הם יעמדו בצידי הדרך, כשעל חזם תלוי
שלט בעברית ובאנגלית: שלום עכשיו!
לטענת אורגד ורדימון, מארגן המיבצע,
תהיה זו הפתיחה למיבצע העברת 57 אלף
הגלויות האישיות לראש־ד,ממשלה. גלויה
מייצגת תועבר תוך כדי ההפגנה על־ידי
המפגינים מיד ליד, עד למישרד ראש־הממשלה.
מדי יום, החל מהיום הראשון
בשבוע הבא, יימסרו אלף גלויות למישרדו
של בגין. שני מתנדבים יעמדו ויקראו
בפתח את שמות החותמים. באם ראש־הממשלה
לא יסכים לקבל את הגלויות
הם יימסרו לאנשי מישרדו. כך, במשך
57 יום לפחות. כך מקווים אנשי התנועה,
יתווספו רבבות גלויות שיאפשרו את הא רכת
המיבצע.
העולם הזה 2121

״הכל צמח מעצמו,״ אומר דודו פלדר,
״את ההפגנד. בכיכר מלכי ישראל אירגנו
במשך שלושה ימים בילבה מבלי שיהיה
לנו כסף או מנגנון אירגוני. הופתענו
לראות את הקהל הרב. כיום אנחנו עובדים
על אירגון צוות שיתאם ויארגן את
המשך הפעילות שלנו.
״ההתנדבות, עליה מבוססת התנועה,
היא יתרונה. וחסרונה הגדול,״ סבור פלדר.
״עיסוקם העיקרי של אנשי התנועה אינו
בפוליטיקה. אני מקווה שיהיה לנו מספיק
אוויר להמשיך. בכל מיקרה, כישלון של
שלום עכשיו יהיה הפסד לכל עם ישראל.
גם אנחנו וגם נאמני ארץ־ישראל השלמה
נשלם את המחיר. זוהי מילחמתו של כל
עם ישראל.״

ם ״ש טירה
פעוע לצורר חמללה

חמישטחה סבורה שעדה כידה
?פענח את אהד ממעשי השוד
הכדוטזייס כיותר
שד השנים האחרונות,
אך כיגתיים נפתח תיק
ננד ראש החוקרים
!המפקח דגי סרח, איש מדור התשאול
ביחידה המרכזית, שפע סיפוק. אחרי חודשיים
של עבודת צוות מאומצת, הוא הגיש
לפרקליטות !מחוז תל־אביב את חומר החקירה
שהיה בידיו, והביא למעצרם שיל
ארבעה חשודים. אך יחד עם ההצלחה בחקירה,
גחשד מרח: בעבירה יעל החוק ו־
:נפתח !נגדו תיק ״ירוק״ — תיק בירור
משמעתי, בעיקבות תלונתו של עורך־דין
דרור מקרין. היתד. זו אחת החקירות המסובכות
אותה ניהל פקד מחוז, והראשונה
מאז עלותו מדרגת מפקח לדרגת פקד.
ימים: אחדים לאחר מכן הואשמו !ארבעת
החשודים בהשתתפות בשוד כספי הברית
צ׳׳מפיון מוטורם וברצח איש החברה חיים
פישלו 36
כידיים ריקות. הרצח של !מוביל הכסף
חיים פיושלר, בלב רמת־גן, היפה
גלים בארץ לפני למעלה מחודשיים. שולד
שה חשודים ׳שניסו לחטוף את תיק הכסף

דובר ״שלום עכשיו

דודו פלדר (כמרכז ).ופעילי התנועה הממיינים עצומות
״מילחמתו של כל עם ישראל״

שהכיל צ׳קים וכסף מזומן ,׳בסכום כולל
של כמיליזון לירות, לא היססו לידות: בקורבן
השוד, כשזה גילה התנגדות. חרף היותם
מצזיידים בגז מדמיע, ולמרות שעמדו לגבור
על הבלדר הבלתי מזויין, ירה אחד
השודדים בפישלר !והרגו.
היה זה אחד המוקדים הבודדים בעת זד
אחרונה, שבו גילו עובריחאוחח ׳אזרחות
למופת וניסו, למרות הסיכון הרב, לסכל
את נסיון השוד. ואכן, במהלך בריחתם
!נאלצו השודדים לוותר על שללם ולהימלט
בידיים ריקות.
בראש צוות החקירה שהקימה מושטרת
מחוז תל־אביב הועמד דני מרח, שנחשב
לאחר המצליחים שבין קציני היחידה המרכזית
כיום. היה זה טרח, עורך-דין במקצועו,
שפיענח את פרשת רצח רינה
אשכנזי בעת הפיצוץ בבותם של בני הזוג
קטלן ביפו (״קטילה בבית קטלן״ העולם
הזה )2094 והביא להרשעתם של שני החשודים.
בצוות של מרח היתד. גם סמ״ר
ומיכל סיץ, שאף היא נמנתה עם צוותי-
חקירה שטיפלו בעבר ׳כפרשיות מסובכות,
בהם מקרי אונם ידועים.

התקווה החלה לפעום בליבות החוקרים
ב* 23 במרס. אחרי למעלה מחודש של
גישושים הביא פקד מרח שלושה חשודים
בפרשה אל בית־משפט השלום וביקש את
מעצרם. השופט נעתר לבקשה ועצר את
השלושה :׳אורי שניידר ( )26 מצפון !תל-
אביב, אהרון (״דוב״) בו״דוד ( )25 מכפר-
!שלם, ושלמה (״פואד״) משה ( )25 מבת־ים.
על־פי גירסת המישטרה התבצע השוד
במכונית סאאב, שגנב פואד בבת־ים ערב
השוד. שלושת הנאשמים, ש׳ניידר פואד ודוב,
ארבו לפישלר ליד סניף בנק הפועלים
ברחוב ביאליק. שניידר ישב ליד הגה ה־סאאב.
על-פי כתב־האישום הגיח פואד
מול מוביל הכספים כשזה ירד ממכוניתו,
התיז עליז גז מדמיע ממיכל שהיה ברשותו,
ולקח טמנו ׳את התיק השחור שבו היו
16,000 לירות ׳במזומן וצ׳־קים על סך מיליון
לירות. כשגילה הנשדד פישלר התנגדות
׳נמרצת, ידה בו, על-פי גירסת המישטרה,
דוב בראשו.
תלונה משמעתית. במיסגרת מאמציו
להביא להפללית החשודים נבשל פקד מירח
בעבירה על הוראות הדין:של בית־המישפט

העליון. לאחר ששניידר הודה והסכים להעיד
כעד ׳מדיניה, ביקש מרח לערוך פגישה
בינו ובין ברחדוי׳ד, על־מנת להקליטד. במכשיר
הקלטה סמוי, כדי שתשמש כראייה
בבית־המישפט. אלא שמרח חשש שהנסיון
ייכשל, אם יידע בר־דויד מבעוד מועד
ששניידר משתף פעולה עם חוקריו.
לשניידר ובר־דויד היה עד אז פרקליט
משותף — עיורך-הדיו דרור מקרין. מרח
שלח הוראה כתובה למישטרת ראשון־לציון,
שבה היה שניידר עצור, ובה נאמר שאין
לאפשר לעורך־הדין מקרין, או לפרקליט
אחר ממישרדו, להיפגש עם החשוד .״כאן
עדיין לא גרמניה,״ התרעם מקרין כשנים-
נעה ממנו הפגקשה עם לקוחו .״גרמניה
זו הארץ היחידה בעולם המערבי ישבה
מונעים ׳מפרקליטים להיפגש עם לקוחו תיהם,״
הסביר הפרקליט בזעם. תלונה ש שלח
מקרין ללי׳שסת עורכי־הדיו ולמפקד
מישטרת מחוז תל״אביב נגד מרח, הביאה
לפתיחת התיק הירוק נגד הקצין.
האם היה צעדו של הקצין חוקי י תשובה
על כך תינתן בבית־המ״שפט.

את 1ווז!נ ניסיתי
בפעם הראשונה דוק?
בניו יורק.
את 116 ודוצהציע לי ידיד בניו יור
דוקא לא ישראלי.
ניסיתי-ומיד הרגשתי ישיש בה משהו. לקח לי קצת. זמן
להתרגל אליה, אך היום אני ממש נהנית. סוף סוף מצאת
את הסיגריה שחיפשתי: דלת ניקוטין אך מלאה טעם.
זו היתה ממש הפתעה נעימה לפגוש את 116 תזצ בניו יורל

בניו יורק תוכלו להשיג א ת סיגריות סמייל אצל3 0654 :

!חמוח״ססזעז 10025,161,

.ץ. א * ,ס א /651 £011^ ¥60116.ו., 800 ¥קחסס ז ח0ק\1ו זווסקץ ש . 10004.161 16113114-7073101$ץ.א1<,ז0ץ ^,ז 6ז*3

*ח 8 .0 0 ,•1^0 .,48 510ס״זטיזססחס

הצפון הברת!
(המשך מעמוד )27
או ״צפונון״ ,שבו לוחמים אנשים טובים
ברעים. המצב המורכב, מושרש במציאות
הלבנונית מלפני מאה ישנים ומעלה.
אז היתיה לבנון שייכת ׳לממלכה העוחמא-
נית החלושה, וכל הכוחות האימפריאליסטיים
בעולם לטשו עליה עין. יבדרו הטבע
בחרה לה כל מעצמה אימפריאליסטית עדה
לבנונית אחת, כדי שזו תשמש לה סוכנות.
כך נזרע זרע הפורענות, הנובט עכשיו.
י• המוסלמים הסונים היו, בדרך הטבע,
סוכני השילטון העותמאני, שהיה גם
הוא מוסלימי־סוני. הסונים למדו קרוא וכיתוב,
הפכו פקידים במישרדי השילטון.
• הנוצרים האורתודוכסים מסרו
את חסדיהם למעצמה האורתודוכסית העיקרית
של אז, רוסיה הצארית.
י• הנוצרים המארונים התקשרו עם
צרפת, המעצמה המערב־אירופית שגילתה
כבר אז עניין מייוחד בארץ זו. באמצעותה
יצרו המארונים קשרים עם החברות הכלכליות
הגדולות של המערב. הם הפכו
סוחרים, איילייהון. יש חברות לבנוגיות-
מאדוניות המייצגות מזה, מאה וחמישים
שנה פירמות צרפתיות מסויימות.
• הדרוזים היו חביביהם של הבריטים.
• השיעים, שהיו מיעוט בכל מקום,
נשארו מחוץ למישחק, הסרי ישע ומגן. הם
השתדלו להחזיק מעמד, איכשהו, בכל מקום
שבו היו מצויים, להתקשר עם כל מי ש הבטיח
להם ביטחון חולף. מכל העדות, הם
היו ונשארו המפגרת ביותר.
כאשר פלש איבראהים באשא ב־1832
לארץ, בדרכו ללבנון ולסוריה, הוא זכה

׳במקביל. נוצר קיטוב דומה בשטח הכלכ־לי־חברתי.
הימימסד הנוצרי, ישבו שלטו
אילי־ההוו והסוחרים הגדולים, היה מעוניין
,במשק חופשי ״ובאי-היתערבות המדינה בכלכלה.
הוא היה ״ימני״.

ואילו המוסלמים, הדרוזים ושאר
העדות העניות יותר היו מעוניינים
כהתערבות מאסייכית של המדינה
לשם שיקום החכרה הלבנונית. הם
היו ״שמאליים״ ,״סוציאליסטיים״.

התוצאה היא הקבלה מוזרה של ״נוצרים
— ימין״ ו״מוסלמים — שמאל״ .עיתונים
אחראיים במערב (וכמובן לא בישראל)
מקפידים עד היום, בתיאור מילחמת לבנון,
לדבר על ״הכוחות הנוצריים־שמרניים״ ׳ועל
״הכוחות המוסלמים־מתקדמים״.
מציב זה אינו נוקשה או מוחלט. רבים
מקרב האינטליגנציה ר,.מארמית הצעירה
מאסו במישטר העדתי ואימצו לעצמם אידיאולוגיה
שמאלית ׳קיצונית. הם תומכים בקואליציה
הטוסלמית־שמאליית.
יש א״לי־הון מוסלמים־סוניים, המעוניי-
נים בהמשך קיום המישטר הישן והם
תומכים בקואליציה הנוצרית־ימנית.
השיעים דואגים קודם כל לעצמם. המובלעות
השיעיות ׳משתדלות להחזיק מעמד,
על-ידי פיוס השכן החזק ביותר. מכאן
האשליה הישראלית כאילו השיעים ״תומ כים
בישראל״.

:הפליטים השיעים, שברחו מן הדרום
כיגלד פעולות ישראל, מזינים
דווקא את המחנה השמאלי הקיצוני
כיותר בביירות, ובניהם מצטרפים
לכוח המוסלמי-שמאלי.
במדינה דרבי חיים לשרה בין 1*0

הדמיון בין שמה
של הנרצחת לשמה של
אשת הח״כ -הוליד
טעות מאקאברית
רעייתו של ח״כ אבא אבן, סוזי, היתה
ללא ספק האשד. הנדהמת ביותר בארץ
בסוף־השבוע האחרון. אל ביתה, אשר ב-
הרצליה־פיתוח, החלו מגיעים מיברקים, ה מיועדים
לבעלה אבא אבן, ומנחמים אותו
באבלו הכבד. רק אחרי כמה שיחות טלפון,
שהגיעו מחוץ־לארץ ושגם הן הביעו דיברי-
ניחומים, הבהירו לסוזי אבן במד. דברים
אמורים.
הסתבר לה כי סיפור הרצח המרעיש
של השבוע, שבו חנקה מהנדסת־החשמל
בת ה־ ,46 גאלינה בילוצדובסקי, את אשתו
של מאהבה שזנח אותה, שרה אבן, הסעיר
עיתונים רבים בעולם, והם פירסמו אותו
בהרחבה. שמה של הנרצחת היה אכן שרה
אבן, אולם העיתונים הזרים הבחינו בעובדה
ששמה הקודם היד. סוזי. מאחר שלקוראי
השפות הלועזיות קל יותר לקרוא
ולבטא את השם סוזי, דיווחו כלי־התיק-
שורת בחו״ל על התקרית תוך שימוש בשם
סוזי.
למרות שהסיפור עצמו כלל את פרטיהם
האישיים של המעורבים בו, אשר העידו
כאלף עדים כי אין כל אפשרות לקשור
את אשת הח״כ לנרצחת, נדהמו ידידים
ומכרים אחדים של מישפחת אבן בחוץ-
לארץ מן הטראגדיה עד־כדי־כך, שלא שמו
לב לפרטים ומיהרו לנחם את שר־החוץ
לשעבר.
רק לאותם אלד. שטרחו לצלצל ולהביע
את ניחומיהם התבררה טעותם, כשענתה
סוזי אבן עצמה לשיחות הטלפון, שלא
פסקו באותו יום בביתה.
תחבורה לאן מיהר השופט>־

מכוגית־השרד הממשלתית
טסה על הכביש, אך
נוסעה הנכבד כנראה
לא הבחין במתרחש

דוחמים מארוניס כדרום דבנון(עד טאנק הרוס שד ״פתח״)
לכל עדה בעל־בית זר
בתמיכתם הנלהבת של המארונים. איבירא־הים,
בנו:ומשרתו של ישליט מצריים׳ מוח-
זד עלי, נשלח למגר את השילטון העותד
מאני. המארונים, שהיו אנטי-עותמיאניים,
ראו בו משחרר ובעל־ברית. א״בראהים חי־מש
את המארונים, העניק להם עוצמה והשפעה.
הם הפכו הכוח הדומינאנטי בלבנון.
הפער בינם ובין יריביהם־ — הסוגים
והדרוזים — הלך וגדל.

עם !הקמת המדינה הלבנונית המודרנית,
הונצח מצב זה. המישטר
הקפיא את הפער. עמדות־המפתה
נמסרו לנוצרים המארוניים, השאר
חולק כין כני העדות האחרות, עלפי
מפתח נוקשה ומוחלט. לא ה־כישרון
האישי קבע, אלא ההשתייכות
העדתית.
במרוצת השנים, הלך המצב והחמיר. ה־פוסלמים
הפכו רוב במדינה. דור חדש של
:וגרי־אוניברסיטות מקרב המוסלמים תבע
לעצמו מישרות ׳ולא קיבל אותן, ביגלל
זמפתח העדתי.

דת׳ ,מין ושמ 8ו
י* ך נוצר מצב של קיטוב רעיוני. הי
מימסד הנוצרי היה !מעוניין לשמור על
;מצב, והפך ״שמרני״.

הדור המוסלמי הצעיר היה מעוניין
לשכור את המצב וליצור מצי•
וות חדשה, שכה יהיו המוסלמים
צווים לנוצרים. הוא הפך ״מהפכה״
או ״מתקדם״.

חדרו

לתוך הפסיפס המורכב הזה
הפלסטינים, בעל כורחם. גל
הפלסטיניים הגיע ללבנון ב־ ,1948 ובעיק־בות
״ספטמבר השחור״ הירדני ב־1970
הפכה לבנון הבסיס הטריטוריאלי העיקרי
של אש״ף.
הפליטים

הפלסטינים נתקבלו ככרכה עד־ידי
המוסלמים־חסונים כלבנון, שראו
בהם כעלי־כרית טבעיים. מאותה
הסיכה הם עוררו חששות כקרב
המימסד הנוצרי.

לוחמים נער נ1וח0
^ ליפי האגדה הישראלית, פרצה
? מילחמודהאחיס הלבנונית כתוצאה מ־מזימה
אש״פית שטנית להשתלט על לבנון.
הפלסטינים עצמם מאמינים כי אותה מיל-
חמה פרצה בעיקבות מזימה אמריקאית-
ישראליודסורית, שנועדה למחוץ את
אש״ף. שתי הגירסות מופרזות מאד.
מילחמת־האהים הלבנונית פרצה בגלל
סיימת לבנוניות מובהקות. מ״שטד ישן,
בלתי־טבעי ומעוות, שהיה טוב כפיתרון-
לשעה, לא היה יכול להחזיק מעמד לאורך
ימים, באשר התנאים הפנימיים: והחיצוניים
השתנו לחלוטין. הכוחות הלבנוגיים שהוחנ־קו
על-ידי מישטר זה קמו נגד המ״שטר,
ובעלי זכויות־היתר ביקשו להגו ׳עליו.

איך נגרפו הפלסטינים לתוך
מערבולת זו ץ
במיסגרת מגעי עם אנשי אש״ף, סעיד
(המשך בעמוד )56

הנהגים שנסעו ביום הרביעי לפני שבוע,
בשעות הבוקר המוקדמות, בדרך מירושלים
לתל־אביב, לא יכלו שלא להבחין במכונית־שרד
מדגם וולוו הנוסעת במהירות מטורפת,
כשנהגה מתעלם מחוקי־תנועה רבים
ובעיקר מזה המגביל את מהירות הנסיעה
בכבישים.
הנהגים שנדהמיו מהמהירות הגדולה הופתעו
עוד יותר כשראו את לוחית הרישוי
של הוולוו הדוהרת במהירות.
במכונית, שמיספר הרישוי שלה היה 129
ולידו סמל המנורה הכחול, ישבו ארבעה
אנשים: הנהג, לידו אשד. מבוגרת, ומאחור
שני גברים חמורי־סבר שעיינו בעתונים ולא
הרימו את מבטם.
במשך הנסיעה כולה לא העיר איש מהם
לנהג על אופן נסיעתו, ועל המהירות
העצומה אשר, בקטעים מסויימים של הדרך,
הגיעה ל־ 130 קילומטר לשעה.
אילו היה שוטר מבחין במכונית זו,
היה בוודאי עוצר אותה, אילו היה שוטר
גם אמיץ, בוודאי היה רושם דו״ח לנהגה,
או מוריד אותו מן הכביש. אילו היה הנהג
מכחיש את ההאשמות נגדו, היד. עליו ל הביא
את נוסעי המכונית כדי שיעידו
שנסע על־פי החוק.
אין ספק כי במיקרה זה היתד. נוצרת
בעייד, מישפטית וציבורית מעניינת. כי
אחד היושבים במושב האחורי של המכונית
לא היה אלא שופט בית־המישפט העליון
ומי שהיד. בעבר היועץ־המישפטי-לממשלה
מאיר שמגר.
אולם במצב הנוכחי, כשהנהג לא נתפס
ולא נערך לו מישפט, נותרה בעינה רק
הבעייה הציבורית: כיצד מתיר שופט
עליון שעבירה על החוק תתבצע מול עיניו,
בהסכמתו ובהשתתפותו, כאשר בידו למנוע
אותה בדבמקום?
פסטיבלים חחז׳ח זועמת

הסרט שלא הוכר כישראל
כסרט־איכות — התקכד
דפסטיבדים שד קאן ופאריס
כשעשה הבמאי הצעיר יקי ייושע ()26
את סירטו סוסעץ, ידע מראש כי לא יהיה
זה סרט שובר־קופות. הסרט לא זכה בתמיכת
המועצה לעידוד הסרט הישראלי,
ואף לא הוכר כסרט־איכות. בלב מפיקיו
קינן החשש שהסרט לא יכסה אפילו את
הוצאותיו.
המועצה האמנותית, המחליטה על סירטי-
איכות, מורכבת מהבמאי יהודה (״ג׳אד״)
נאמן, הבמאי עודד קוטלר, הסמנכ״ל לשעבר
של אולפני ברקי פטה האנזפרי־ס,

במאי יושע
כבוד, ולא כסף
משה גולן ומנהל רשות הסרטים במישרד
התעשייה, המיסחר והתיירות יגאל אפרתי.
מועצה זו פסלה את הסרט כסרט־איכות,
אך לעומת זאת קבעה כסרט־איכות את
סירטו של מנחם גולן, מיבצע יונתן.
פסטיבל הבמאים. למעשה העמידו
אנשי המועצה את סוסננץ באותה דרגה
של סירטו של ג׳ורג׳ עובדיה, בדרנית
בחצות, שאף הוא לא הוכר כסרט־איכות.
יקי יושע הבין שכסף הוא לא יקבל,
והחליט לחפש את הכבוד. אולם לא ביש ראל,
אלא במיסגרת פסטיבל קאן — וגם
כאן, לא את הכבוד הממוסחר אלא את
זר. האמנותי. הוא לא הגיש את סירטו
למיסגרת התחרותית, כי-אם לפסטיבל הבמאים
המכובד, שאינו תחרותי ושבו הוצ גו
סרטים כמו רחובות זועמים וסרט מתוק.
והנה, לראשונה מאז הוחל בקיום הפסטיבל
התקבל סרט ישראלי להשתתף בו.
פייר הנרי דה־לו, מנהל הפסטיבל, יושב
בראש ועדה ורואה מאות סרטים. הוא
מסייר בעולם, בוחר לו סרטים ומציג אותם
במיסגרת הפסטיבל.
וסוסעץ, שלפי קריטריונים ישראלים
אינו סרט־איכות, נבחר להשתתף בפסטיבל
נוסף: פסטיבל־הסרטים של פאריס.
:מי שנזכר. מובן שיקי יושע כועס,
והוא אומר :״יש אבסורד מסויים בעובדה
שכאן, בארץ, אני נחשב בעיני הוועדה
הקובעת סירטי-איכות כבמאי סירטי בו-
רקאס, ואילו בקאן אני נחשב כבמאי ש-
סירטו ראוי להשתתף בפסטיבל הבמאים.
אני יכול לעבור מן העולם, ולא אהיה
הבמאי הראשון בישראל שעשה סרט אחד
וגמר את הקאריירה שלו מבלי שתינתן
לו הזדמנות נוספת. נכון שבקאן הדרישות
פחותות מאשר בתל-אביב, אבל אולי
בפרובינציה כמו צרפת יכירו סוף־סוף
ביכולת שלי לעשות סרטים.
״כשהייתי בשגרירות, נודע שמשה מיז-
רחי זכה באוסקר. צילצלו אליו כדי להזמין
אותו למסיבה לכבודו, והתגובה שלו לא
היתד. חריפה, כי הוא איש עדין :״עכשיו
נזכרתם?״ משה מיזרחי עזב את הארץ,
כי היה ברור לו שבישראל אי־אפשר לעשות
סרטים. חבל שאנשים כישרוניים אח רים
בתעשייה הזו יגיעו גם הם לאותה
המסקנה.״
העולם הזה 2121

אין ״שלום עכשיו׳ /אין ״שלום בטוח״
יש רק שלום
קרא על־כך במרחב עיתון לשלום
החל מחודש !מאי בכל הקיוסקים ודוכני העיתונים

__ במדינה הפגנות עדרים בדירוה !

הציבור השקט ביותר
במדיגה מתחי? ?תסוס
נוכח מדיגיות הממשלה
״לא ! לא ! לא ניתן ! לא ניתן ולא ניתן !״
הידהדו הקריאות הקצובות ברחבה שלפני
מישכן הכנסת.
אותה שעה שררה באולם הכנסת אווירה
חגיגית. נבחרי העם התכנסו כרי לבחור
בנשיא החמישי של מדינת־ישראל. אנשי
מישמר־הכנסת, במדי־ייצוג, כיוונו את התנועה
יליד הבניין. אבל מעבר לסורגי הרחבה
שליד המישכן זעקו כמה מאות אנשים
זועמים. ולא היו: אלה המתנגדים ל בחירתו
של יצחק נבון, שהתכנסו שם
להפגין נגד בחירתו הצפויה. את חגיגיות
המעמד ושיבשו כמה מאות בדואים מהנגב,
שבאו למהות על הפקעת אדמותיהם.
המדיניות של הפקעת אדמות הבדואים
בדרום וריכוזם לשטחים מצומצמים, הופעלה
עוד בתקופת הממשלה הקודמת. אולם
מאז המהפך הפוליטי1במדינה, הופעלה שיטת
היד החזקה ליישום: מדיניות זו. הסיירת
הירוקה, שהופעלה במיוחד למטרה זו על-
ידי מישרד־החקלאות, החלה בהריסת מיב־נים
ובפיזור עדרי הבדואים שרעו על אדמות
המיועדות להפקעה.
סיכסוך הקרקעות הממושך בין הבדואים

גדול כוכבי הוליווד

כיון ש ־ הברט דו
ני1ן-י!גרו[ את
דמותו של משה ו״ן

הגיעה למסקנה שהחוקים הקיימים אינם
מאפשרים לבדואים לשמור על החוק. חב־רי־כנסת.
אחדים, וביניהם מאיר פעייל,
תופיק זיאד ואמנון לין. יצאו אל המפגינים
כדי להאזין ׳לתביעותיהם. אולם הבדואים
נאלצו להתפזר מייד אחרי שאחרוני
הח״כים שסיימו את הצבעתם הסתלקו במכוניותיהם.
לא היה עוד לפני מי להפגין.
בשלושים שנות המדינה היו הבדואים
אחד הציבורים הממושמעים והשקטים כיותר
במדינה. אולם מדיניות היד הקשה
שנוקטת עתה הממשלה כדי לכפות עליהם
את הסדר הקרקעות הנראה לה, החרידה
גם אותם משלוותם .״זה התחיל בהפגנה,״
אמר אחד מצעירי הבדואים ,״אבל זה לא
ייגמר: בזה. .מנסים להפוך אותנו בכוח
לאוייבי המדינה, ואחר־כך יתפלאו מה ייש
לנו נגדה!״

מישפט

סופר גרנות
״שמתי הכל בכיס !״

מתח 3ר1ט* בהחלט
תואר ראשון בכלכלה וסטודנט שנה ג׳
למדעי המדינה ותולדות האמנות באוניבר8וווז
באוגגדה, טעות סיטת תל־אב״ב, הגיע במיקרה ׳לכתיבת סם־
אכזרית, מזימות בפיגאל רי־ימתח. הוא כתיב מדי פעם בעיתון האוניברסיטה,
וכאשר נשאל על־ידי בעל
— ותביעה ע? סף 1200ל״י הוצאת ספרים אם הוא מסוגל לסתוב ספרי-
מתח, ענה ללא היסוס: כן!
נער־השעשועים הבינלאומי מני לייט,
להפתעתו, באה לו הכתיבה בקלות. תוך
הגיבור הסיפרותי הקבוע של מחבר ספרי -שלושה ימי עבודה מאומצים, מבוקר עד
המתח, ישראל גרנות, לא היה מניד עפעף יערב, כתב את ספרו הראשון. הספר נימכר
למען סכום של 1200ל״י. אותו מעסיקים היטב, וההוצאה הזמינה: אצלו ספרים נועניינים
אחרים: איך לבזבז את מיליוני ספים, הוא חיפש לעצמו שם סיפרותי הנשמע
כאמריקאי, ולבסוף הגיע, על-ידי
הפיכת האותיות בשם־משפחתו, ל״תיונרג״.
בתור שם פרטי בחר שתי אותיות: ל.ס.
גוף מטרף. בתמורה לספריו הראשונים
קיבל גרנות סכומים צנועים — כיסה
מאות לירות עבור כל ספר. לכן החליט
לעבוד לפי אחוזים.
עד היום כתב את מוות באוגנדה, מיג 25
אינו עונה, הטעות האכזרית, מזימות בפי־גאל,
כדור גן־העדן ואחרים, וכן עשרות
חוברות־בלש. יוש ׳ליו דימיון פורה, והוא
כותב ישר למכונתיהכתיבה, ללא טיוטה.
הוא מקפיד לאכלס כל יצירה שלו בהרבה
בחורות יפהפיות, תיאורים איריוטיים נועזים,
קרבות קאראטה ואלימות אכזרית.
הגיבור הקיבוע הוא, כאמור, מיליונר
צעיר בשם מני לייט. בספר האחרון הוא
נחלץ לעזרת חבר שנגנבו ממנו יהלומים.
תוך סדי הפעולה נכנסת לתמונה סוכנות
הכוון האמריקאית, אשר מנסה לנצל את
השניים למטרות ריגול בינלאומי.
גרנות נוהג ׳להתחיל את ספריו בצורה
הנראית לו המושכת ביותר לדעתו, משהו
כמו :״עיניו ניסו לקלוט מידה מרובה
ככל האפשר ׳מהמראה המלבב שיעל הבמה.
אישוניו התרחבו וניכר היה שהוא חומד
הבדואים מפגינים מול הכנסת
את המחזה. עשרות עיניים נוספות של
נגד יד חזקה
גברים תאווי־מין הקו ׳מרותקות לבמה המוארת
באור אדמדם עמום. מה שכה ריתק
בנגב לבין המדינה, המתנהל ׳לגבי שטח הדולארים הגודשים את ׳חשבון הבנק שלו, את עיני הצופים, היה גופה המטרף של
של כחצי־מיליון דונם ששיבטי הבדואים איך למצוא זמן ליפהפיות שרודפות אחריו, ננסי אוונס, שנע בקצב מטרף לקול צלי תובעים
להכיר בבעלותם עליו, הפך מוחשי ואיך לעזור לחברים שהסתבכו בצרות.
לים רמים, שהידהדו באולם המלא עשן
כאשר החלו אנשי מישרד־החקלאות בהפגרנות,
לעומתו, מוכן להילחם גם על של המועדון.״ וכן הלאה.
קעה ממשית של שטח של 26 אלף דונם הסכום הזה, שלטענתו מגיע לו מהמוציא-
חומרי ניקוי. בינתיים התייאש גרנות
מדרום לכביש באר־שבע—דימונה.
לאור של ספרו האחרון. והוא עושה זאת מלעשות כסף מכתיבת ספרי-מתח, פתח
עימותים. לבדואים היה ברור לשם בעזרת ביח־הדין האיזורי לעבודה. לפי מיני-כלבו במרכז תל־אביב, בו הוא מוכר
מה נועדה ההפקעה :״רוצים לנשל אותנו החוזה ׳ביניהם, צריך היה המו״ל, אהרון חומרי ניקוי וכלי־בית .״כאן לפחות אף
מאדמותינו, לרכז אותנו בערים ובכפרים בר, בעל הוצאת הספרים תמוז, לשלם ל אחד לא יכול לרמות אותי,״ הוא אומר.
כדי שיהיה פוח-עבודה זול למושבים ב גרנות עשרה אחוז!מהיקף מכירת הספר — התביעה על 1200 לירות היא, לדבריו,
נגב״ ,טען הרופא הבדואי יונס אבו־רביע. יהלומים בצבע דם שמו — תוך חודשים תביעה סימלית בלבד. הוא מתכנן להגיש
כדי למחות.׳על ההפקעה התכנסו כמה מאות אחדים מיום הוצאתו לשוק.
בקרוב ׳תביעה על סכום גבוה הרבה יותר
בדואים. ועלו ב־ 14 אוטובוסים לירושלים
מאז עברה שנה, והסופר הצעיר ( )25 לא
נגד אהרון בר, כשטיעוניו הם: נזקים כסבמטרה
לעורר את דעת־הקהל נגד נישולם. זכה לקבל מידי המו״ל אפילו פרוטה אחת, פיים, עוגמת־גפש ופגיעה במוניטין.
הצעירים הבדואים הלו עצמם על גדרות לדבריו .״בר היה אמור לדווח לי על היקף
המו״ל בר נשמע נרגז מאוד כאשר
הברזל וזעקו בקולות ניחרים :״בגין ה המכירות ולשלם לי בהתאם,״ סיפר גרנות נשאל על־ידי כתב העולם הזה מדוע אינו
ביתה! שרון: הביתה!״ אחרים הכריזו ב השבוע ,״כיוון שלא שמעתי ממנו, פניתי ׳משלם לגרנות יעבור ספרו. תחילה טען
קול מסתלסל :״בואו לקנות היום, בזיל -אליו לאחר חודשים אחדים, אבל הוא דחה שהספר נמכר בשמונים עותקים, אחר־כך
הזול, עיזים וכבשים — אריק שרון ואב אותי בכל פעם בתירוץ אחר. פעם אמר אמר שהוא בעצם לא רוצה לנקוב במיס-
רהם יפה מוכרים עדרים של בדואים בלי שעוד לא היתה ספירה ושאתקשר שנית, פרים ומעדיף לומר ש״הספר לא הלך״,

ובפעם אחרת אמר שהוא עסוק ואין לו זמן ולבסוף החליט לומר :״הכי טיוב שתכתבו
:המבוגרים שבין המפגינים, בתוכם בשבילי. בשיחת הטלפון האחרונה צעק בר: שסירבתי להגיב.״
׳שייכים הדורים, ישבו על הדשא, סביב, בסדר, אז אני בו־זונה ולא רוצה לשלם
הוא סירב להגיב, אבל בכל זאת אמר
יבמה דימיוני׳ת ׳שמעליה נישאו נאומים. הם לך. אתה יכול לעשות: מה שאתה רוצה, בהמשך השיחה :״׳גרנות תובע תביעות בלי
ניהלו ויכוחים על דרך המאבק. היו עי -גם להגיש נגדי תביעה!׳״
שום עילה. אני חושב שזה טיפשי מצידו
׳מותים בין קיצוניים למתונים -אולם ניכרה
שם הפוף. בסופו של דבר ושלח המו״ל — מעשה איוולת. מה הוא הולד לבקת־הדיו
:בבירור ההערכה ההדדית, פרי שותפות דיווח לגרנות, בו הצהיר על מכירה של
לעבודה? זו לא עבודה ! הוא לא הקר. עובד
הגודל שגישרה הפעם בין ׳תומכי הממשלה ״פחיות מ־ 800 עותקים״ .דיווח כזה יכול ׳שלי! מדובר בתמלוגים ולא בשכי־עב־דה,
ומתנגדיה. כאשר הגיעה שעת התפילה להיות נכון גם אם נמכר עותק יאחד בלבד,
ובמיקרה כזה קשה לדעת בכמה נמסר ההמוסלמית,
כרעו רבים מהם על בירכיהם, אך גרנות מצידו מאמין שיהלומים בצבע דם ספר.״
נפלו על פניהם לכיוון מכה ונשאו תפילה. נימכר באלף עותקים לפחות, והוא מעריך
לסיום טען אהרון בר :״אהרון בר לא
פרופסור דניאל עמית, פיסיקאי, סיפר המגיע לו עד כה ב־ 1200ל״י, ואותן הוא רוצה לשלם ! תכתבו שהירווחתי מאה אלף
תובע מאהרון בר.
למתקהלים על קבוצת אנשי-מדע שבדקה
לירות מהספר של ישראל גרנות, ושמתי
את נושא תביעת הבעלות על האדמות, וגרנות
הצנום וממוצע־הקומה, שהוא בעל
את הכל בכיס שלי!״

ך* אורח הבלתי צפוי הגיע למסיבה
1 1סמוך לחצות ׳והאיוריחיס שיפשפו את
עיניהם כמסרבים להאמין שאומנם זה הוא.
),רגע, הוא מוכר לי מאיזה מקום,״ אמר
אחד מהם ,״לא ! זה לא יכול להקות הוא !״
ואומנם קשה היה להאמין כי הצעיר הצנום,
בחולצה פרוסת הצווארון, שנכנס
בצינעה למסיבה שנערכה במלון ומאדה
בתל-אביב, אינו אלא האליל התורן של
הוליווד, כוכב הקולנוע רוברט דה־נירו.
המסיבה עצמה היתד, מסיבת שחקנים ישראלית.
ערכה אותה השחקנית שניית כתר
( ,)25 לרגל סיום ההצגה כולם עם כולם,
בה השתתפה ובחודשים האחרונים. בתפקיד
של עוזרת-ביית תימניה המנהלת רומן עם
מעצב-פנים הבא לשפץ את דירתה.
במקום נכחו שחקנים כמו אברהם מור,
סונה זילברשטיין, אריאל פורמן, תקווה
מור וידידים יריבים נוספים, כאשר ׳לפתע
נכנס אל האולם ריובירט דה־נירו בכבודו ובעצמו,
ממש כפי שהוא מוכר מסרטי
הסנדק יחלק ב׳ ,נהג מונית, הטייקון האחרון
וניו־יורק—ניו־יורק. הוא ניגש אל שנית
וחיבק אותה כידיד ותיק.
מאז חזרה שנית מנייו־ייורק, שם שהתה
במשך ארבע השנים האחרונות, ילמדה
מישחק ואף זכתה בתפקיד קטן בסרט ל־צידו
של ׳שוו קונרי, התייחסו ידידיה ב
קני
הדור החדש בארצות־הברית, בתפקיד
נהג־המונית הניו־יורקי טראוויס ביקל,
בסירטו של מרטין סקורסזה נהג מונית,
שזכה בפדס הראשון בפסטיבל קאן וזיכה
את דה־נירו באוסקר כשחקן המצטיין.
ישראל בספקנות לסיפוריה בדבר ידידותה
עם הכוכב הנודע.
׳לפני כשבוע התקשר דה-יגירו אל ושנית,
לדירתה בתל-אביב, סיפר לה כי הוא מתכוון
לבוא לביקור ובארץ. היא הזמינה
אותו למסיבה שהתכוונה לערוך לחבריה
להצגה, קבעה את מועד המסיבה ליום שבו
הוא אמור היה להגיע לארץ. היא לא סיפרה
לאף אחד מידידיה על בואו ישל הידיד
המפורסם. כיוון שידעה שהוא ׳שונא התקהלויות
סביבו, צלמים ועיתונאים. היא
רצתה שיבלה במסיבה שלה עירב שקט,
מבלי לעורר תשומה-לב.
אבל רוברט דה-נירו לא הגיע לביקור
בישראל רק כדי להשתתף במסיבה

ישל שנית כתר. ביקורו הקצר בארץ נועד
לעריכת היכרות ראשונה עם ישראל: לפני
-שיחליט סופית אם ייענה כחיוב להצעה
שהוצעה לו, לגלם את דמותו של ׳משה
דייו בסרט אוטוביוגרפי על חייו של שר־החוץ.
ואומנם, לפני שהגיע למסיבה של
שנית היה מעשהו הראשון של דה־נירו
להתארח בביתו של דיין לארוחת־ערב.
הוא רצה להכיר אותו אישית, לפני שדיין
יעזוב את הארץ בדרכו לניו־יורק.
פרצוף מוכר
ך* תוכנית המקורית להסרט סרט בי
1אורך מלא, שיתבסס על הביוגרפיה של
משה -דיין, שייכת לבמאי ההוליוודי אוטו
פרמינג׳ר. פרמינג׳ר רפש את הזכויות
להסרטת הספר זמן רב לפני שדיין כתב
את אבני־דרך שלו.
כאשר יצא הספר לאור היסס פרמינרר
להסריטו. הספר לא זכה בהצלחה מיסחרית
מסחררת לה ציפו- ,וכדי להפיק סרט על פי-ו
היתה דרושה -השקעה גדולה של עשרות
מילווני דולארים. פרמינג׳ר התקשה כנראה
לגייסה.
על היסוסיו -של פרמיגג׳ר קפץ איש־העסקים
הישראלי ארנון מילצ׳ן, ידידם

המפיקים של ארצות־הבר״ת, דויד וולפר,
הפך בעצמו -למפיק.
את אחד מסרטיו עומדים לצלם בקרוב
בפרו, ובעת ביקורו הנוכחי בארץ גייס
מילצ׳ן כמה ממומחי היל־הים לשעבר, כדי
לסייע לו להתגבר על הפעייה המרכזית
בסרט זה: העברת סירה במשקל של 140
טון דרך מעבר הרים קשה בפרו, מנהר
אחד לשני. כוכב הסרט יהיה ג׳ק ניקולסון.
מילצ׳ן רכש את זכויות ההסרטה על
ספרו האוטוביוגרפי של משה דיין מפר-
מינג׳ר, והתל מייד בהכנות להפקתו. תחילה
גייס את התסריטאי ההוליוודי הנודע
אייב מאן, הביאו לארץ לסידרת מיפגשים
עם משה דיין, קודם שייגש לכתיבת התסריט
על־פי הספר. אחר־כך ניסה לשכנע
את רוברט דה-נירו לגלם את תפקידו של
משה דיין בסרט.
דה־נירו טרם נענה סופית -להצעה. הוא
ביקש קודם כל להכיר את הרקע ואת
הדמות באופן אישי. לשם כך הביאו מילצ׳ן
לארץ. כל הסימנים מורים שדה־נירו נוטהלקבל את ההצעה וכי משה דיין יונצח על
מסכי הקולנוע בידי שחקן בעל כישורים
דרמתיים העולים אפילו על אלה שלו.
בימים הקרובים יסייד דה־נירו ברחבי
הארץ. הוא יבקר בירושלים, באילת ובאתרים
נוספים בהם מתכננים לצלם את
הסרט. בכל מקום הוא יעורר ודאי תגובות

ק | ץ ׳ י ק | 11ק 11ך | ך 1;1רובוט דה־נירו בתפקיד הראשי בסרט עמוס הכוכבים
הטייקון האחרון. בסירטם זה של המפיק סס שפיגל

והבמאי איליה קאזאן, שהופק לפי ספרו של סקוט פיצ׳גראלד ועל־פי תסריט של הרולד
פינטר, תוארה הוליווד של שנות השלושים. בתמונה נראה דה־נירו בסצנה בסרט.

71*11¥111 1111

רוברט דה־נירו (משמאל) עס איש־העסקים הישראלי ארנון
# 11111 1111ן מילצ׳ן, שזנח את עסקי הכימיקאליס וסחר הנשק שלו בישראל,
הפך כיוס לאחד המפיקים הפעילים ביותר בהוליווד. מילצ׳ן הביא את דה־נירו
לארץ שיתרשם מהמדינה לפני שיחתום על הסכמתו לגלם את דמותו של משה דיין בסרט.

ך ¥1ח 1| 1 1 7 1 1את הערב הראשון בישראל בילה רוברט דה־ע
1 1 1 1נירו במסיבה שערכה השחקנית הישראליח
/ 111 11 ! 1111.1
שנית כתר במלון רמאדה בתל־אביב. שנית הכירה את דה־נירו לפני שנה וחצי בניו׳
יורק במישרד אמרגנו, התיידדה עימו ושמרה על קשר איתו גם אחרי שחזרה לארץ,

האישי -של בניו ש-ל משה דיין — אודי
ואסי. מילצץ, שצבר הון רב בעסקי חכימי-
קאלים שהוריש לו אביו ובסוכנויות־מיס־חר
הנשק שלו, העתיק לפני כשנתיים את
פעילותו ל-ח-ו״ל, החל להתעניין -בעסקי
קולנוע. הוא הצטרף כמשקיע לאחד מגדולי

דומות מצד האנשים שיתקלו בו :״מאין,
לעזאזל, הפרצוף הזה סוכר לנו?!״
אלה שיזהו -אותו, מוטב שלא ירוצו לק ראתו
-לבקש אוטוגראף. למדות התהילה,
שונא -דדרנירו פירסום -ובורח ממעריצים
כמו ממגיפה.

ט הווו&ס הוה

ההדר היקר

(המשך מעמוד )25
עובדי הכנסת יעמלו קשה על השיפוצים
בווילה הפרטית ושל ישראל ישעיהו בחולון׳
על חשבון הכנסת. אולם איש מעובדי
השירותים או האחזקה של הכנסת עדיין
לא ביקר בדירתו הפרטות הצנועה של
שמיר, בשדרות סמאטם בתל־אביב.
ישעיהו דרש לשפץ יאת דידת־השרד של
הייושב־ראש ברחוב הגדוד העיברי בירוש לים׳
להרוס קירות, להרחיב את הדירה ולהחליף
בה את מערכות הצנרת והחשמל,
למרות שלא היה כל צורך בכך. ע׳ל־פי
דרישתו ׳נקראה אדריבליית־הפנים שתיכננה
את מי׳שכן הכנסת ,׳דבורה (״דורה״) גד,
לתכנן מחדש את פנים דירת־השרד שלו.
גד ידועה כאחת מאדריכיל״ות־הפנים הטובות
בארץ, והיא ׳בעלת שם עולמי. אדריה-
ליית־פנים ׳בדרגתה, סביר שתהיה יקרנית
ובעלת טעם יקר. ואכן, השיפוצים שנערכו
בדירת־השרד של ישעיהו והריהוט שניקנה
עבורה, עלו לקופת המדינה מאות־אלפי
לירות. העבודה עצמה נעשתה על־ידי עובדי
התחזוקה והשירותים של הכנסת.
מלבד רצונו ישל ישעיהו בדירה מפוארת
למי׳שכנו של יושב־ראש הכנסת, היה לו
שיקול נוסף. הוא הכיר את התקנה שלפיה
רשאי המתגורר בדירתרשרד במשך ארבע
שנים לפחיות, לרכוש אותה לאהר־מכן מן
המדינה, וכך אומנם עשה, כשרכש לבסוף ׳
את הדירה ימן המדינה ׳מחיר מיגוחך (ה׳עו־לם
הזה .)2119

— ג ך הכשיל
ישעיהו

מאוזן :
.1אלף אלפים; .5נעימה; .10 רסיסי־וקר;
.11 עצם בפה; .13 מסולם הצלי-
.14 ; 0במקום ההוא; .15 נועם, רוך;
מכשיר; .18 שרוי בתענית! .20 בהמה
קה ; .21 מלבב! .22 צאן־קודשים; .24
צעו ! .25 לא קשה ; .26 חולל גירוי ; .28
א בצמחים מחוסרי־פרחים ! .30 תיבלה;
.:מין חנית ! .32 חורש עבות ! .34 יחידה
צבוע ! .38 תוצרת הכיבשה ! .39 בהשאלה:
;י .41 :אסקופה; .42 גחלים לוחשות;
י. נהר באפריקה ! .45 ליעלע ! .47 שנשמה
1פו; .48 מזג יין; .50 אשתו של המן;
! .חזר! .52 בינוי; .54 נם; .57 צינה;
י. מתגורר ; .62 מיכסה הפתח .64 :עליך
•עת 65 אסורים ; .66 מידת יבש עתי;
! .67 עכוז ; .69 נאה ביותר ! .70 כופר;
.מאבני החושן! .74 גורל; .75 אן?;
.נחש גדול ; .78 סופר אמריקאי (ש״מ);
.גדול בתורה; .83 מצבת-זיכרון; .85
גר, בערבית! .86 שלוש המכות הראשו־ז(ר״ת)
! .88 ארמדה> .89 תהלוכת קבו.91
! :מן הגפיים ! .93 בגד־שרד ! .95
! רטוב .96 :מיקווה־מים ענקי.98 :
׳יאת־צער; .100 אדמה המצויה בנגב;
.1קמין; .103 מחציתו של מישחק-יל-
נ פופולארי ; .104 פיזמונאי ; .105 אכזבה
וקה.

ף• כך הכשיל ישעיהו את יושב־הראש
הנוכחי ישל הכנסת, יצחק שמיר, ב־
׳מכשלה המנוגדת לאופיו וליישרו הציבורי
של ׳שמיר. על המדינה היה להעניק ׳לשמיר
דירת־׳ש׳רד אחרת בירושלים, ותחת זז ש רכש
ישעיהו. שמיר ערך סיור בכמה די-
רות־שרד השייכות למאגר הדירות הממשלתי,
ובחר באתת הצנועות שבהן ,׳די רה
בת שלושה חדרים (לעומת הארבעה
שבדירודהשרד של ישעיהו) ,ברחוב זעו־טינסקי
בבירה. היתד, זו הדירה הצנועה
׳ביותר שראו שמיר ואשתו בסיורם. הדירה
עמדה קודם־לכן לרשותו של הש׳ר־סלי־תיק
בממשלת המערך, ישראל גלילי. השר, תושב
קיבוץ נען, לא העביר את מ״שפחתו
לירושלים בעת כהונתו, ולכן הסתפק בדירה
צנועה, כיאה לשר שהוא גם ׳קיבוצ ניק.
אולם
לאנשי מקשרד האוצר ולאנשי הכנסת
היה ברור כי דירתו של גלילי, במצבה
דאז, לא תוכל לשמש את י׳ושיב־ראש הכנסת
כדירה שבה עליו לקבל !פני אורחים נשואי-
פנים ׳מהארץ ומיחידל. הם החליטו לשפצה
ולרהט אותה מחדש, כדי שתהיה ׳ראויה ל מלא
את תפקידה.
בעיקבוית השע׳רוריה שהתחוללה כאשר
שיפץ ישעיהו יאת דירת־השדד שליו על-
ידי עובדי הכנסת, ובעיקבות משפטים ש נערכו
בזמנו בגלל שיפוץ זה, יבשל חשדות
׳לשוחד ולמעילות, הוחלט בי את דירת
יוש׳ב-הרא׳ש לא ישפצו עובדי הכנסת, אלא
עובדי מחלקת עבודות ציבוריות (ימיע״צ)
שיבמיישרד הרווחה. אולם על דבר אחד לא
ויתרו גס המשפצים החדשים: טעימה ה מעודן
— אך היקר — של אדריכלית הכנסת
דורה גד. בעוד הפועלים עוסקים בשי.
מאוגך

פוץ. סיוד, צביעה ותיקונים, ערכה גד
.1מיפקדה; .2מנעול פטנטי; .3לא
תוכניות של אדריכלות ׳ומסעות־קניות של
חדש .4 :קידומת הולנדית; .6חומת מים;
רהיטים׳ מרביתם מן המיפעליס והחנויות
.7קטן־קומה! .8בן־אדם; .9סאן; .12
היקרים ביותר בארץ .׳חלקי־ריהוט ואביז עובד
בית־המרחץ ; .15 מעוף, ראיה לעתיד;
.16 עיר גדולה 17 ישמח לבב אנוש; א רים שונים הובאו גם ׳מחזץ־לארץ.
חשבון העבודה והרכישות שינערכו בדי.19
דרשן, מיסיונר; .20 מחבל בבגדים;
רת יושב־ראש הכנסת עבר את 300 אלף
.21 מין אבן יקרה; .23 זכר בבוקר; .24
הלירות, ואילו שכרם של האדריכלית ושל
נצח; .26״אב רוחני״ במיזרח; .27 בת־היועצים
השונים הגיע לכדי 80 אלף
קול ; .29 חבל-ארץ בעבר־הירדן ; .30 פיסלירות.

; .33 שאינו חוגר .34 :רהיט ; .36 -
קודד, גדולה; .37 כיתור מכל העברים;
לשמיר עצמו לא היד, מושג לגבי היקף
.40 קוסם ; .41 צא לדרך במכוניתך ! .44 :
העבודה וההוצאות על הדירה שבד, הוא
כלי-קיבול (הפוך) .46 :מושת על כל אזמתגורר
עתה. הוסבר ולו, כפי שאמר ל-
רח .47 :אציל מיקראי .49 :מיכשול;
א׳חרימכן ׳לכתיב העולם הזה :״השיפוצים
.50 מחסום לפי החיה .53 :כלימה! .54
נערכו על־ידי נזע״צ, על־׳פי תי׳כגון של
מן המזלות; .65 נוכרי; .56 סוללת־מגן;
אדריכלית הכנסת דודה גד. גם השיפוצים
.58 מזל .59 :מעורר נעימות ; .60 מייחלת ;
וגם הריהוט ניקנו על־׳פי הסטנדרטים ה.62
מחייתו־יער ; .63 אפם כוחו> .66 קשר;
מקובלים לגבי דירות יושב־ראש הכנסת.״
.68 מידבר .71 :מבני נוח .73 :למדו;
למרות שישעיהו הוא ׳עתה רק אורח ב רוח

מן ההורים; .77 קלסתר; .79
כנסת, בבקרו בה, הצליח לסבך את דד
מידברית חמה; .80 בהשאלה: עלוב־נפש;
יושב־׳ראש הנוכחי ב׳אי־נעי׳מות רבה, ואת
.82 מכלי השחמת; .84 מן המזלות; .85
קופת המדינה בהוצאה גדולה. ישעיהו
חוסר מזל .87 :עבר; .90 מלחין גרמני
היה זה שגרם שייאלצו לשפץ ולרהט די-
(ש״מ); .92 חידלון; .94 כלי־קיבול לנוזדת־שרד
חדשה עבור יושב־ראש הכנסת
לים .96 :התייחסות; .97 נוכח; .98 גוף
החדש, והוא זה שקבע את הסטנדרדים.
שלישי רבים ; .101 כלי־קיבול ; .102 יבשה
מוקפת ים .103 :כמו 103 מאוזן.

ויו העצמאות של בגין 1
(המשך מעמוד )31
יום אחד, הוחלט על פשרה: היום השישי
יהיה יום של בחירה לעובדי הממשלה
והעיריות. הם יוכלו להחליט כרצונם, אם
לצרפו ליום העצמאות או אם להתייחס
אליו כיום רגיל.
מלבד האירוע המרכזי באיצטדיון האוניברסיטה,
אין כמעט הבדלים בין יום-
העצמאות ד,־ 17 או ה־ 29 לבין יום־העצ-
מאות ה־ .30 מלבד אחד: ראש־הממשלה
מנחם בגין יופיע כימעט בכל אי רוע.
עד כה היו נוהגים קברניטי
המדינה לחלק את האירועים השונים, בעיקר
בגלל המעמסה הגדולה, בין נשיא
המדינה, ראש־הממשלה, השרים ויושב-
ראש הכנסת. בשנת ד,־ 30 יחגוג ראש-
הממשלה כמעט בכל הארץ, כשהוא מוסע
או מוטס ממקום למקום.
הדלקת נר הזיכרון בכותל תיערך בנוכחות
נשיא המדינה אפרים קציר וראש ה,ממשלה
מנחם בגין. יש סיכוי סביר,
שראש־ד,ממשלה יהיד, נוכח גם בטכס הדלקת
המשואות בהר־הרצל, אירוע שהיה
שמור עד כה רק ליושב־ראש הכנסת.
בתפילת הערבית הממלכתית, בבית־הכנסת
ישורון, יהיה מנחם בגין • אורח־הכבוד.
בתפילת השחרית הממלכתית, למחרת
היום, בבית־הכנסת על־שם הריב״ז, יתפלל
בגין לצידו של הנשיא.

בגין בכס או
של ביג׳י
ף יום העצמ או ת בבוקר יקבל נשיא
המדינה בלישכתו את החיילים המצ טיינים.
בשנה שעברה ניצבו לצד הנשיא
שר־הביטחון והרמטכ״ל. השנה יצטרף
אליהם מנחם בגין.
חידון התנ״ך העולמי לנוער יהודי הוא
אירוע מרכזי של הגדנ״ע. בדרך כלל אורח
הכבוד בו הוא ראש עיריית ירושלים,
טדי קולק, ולעיתים אף שר־החינוך. האמת
היא שבשני חידונים בעבר השתתף גם
אורח נכבד אחר, ראש־הממשלה לשעבר
דויד בך גורייון. אך זה היה בתקופה שבה
לא כיהן בר־גוריון כראש־ממשלה. מנחם
בגין הבטיח את השתתפותו באירוע זה,
ואף הכין שאלה משלו למשתתפים ה צעירים.
הקונצרט
החגיגי, שייערך בערב יום
העצמאות בכיכר מלכי־ישראל בתל־אביב,
יתקיים ללא השתתפותו של ראש־הממש-
לה׳ אך למחרת היום, בשעות הערב, ייערך
אותו קונצרט, אם כי בתוכנית מוגדלת,
בבריכת השולטן בירושלים. מנחם בגין
יהיה אורח הכבוד בקונצרט זה, שימשוך
אליו עוד כ־ 5000 מאזינים. כאשר נודע
לראש־עיריית ירושלים, כי ראש־ד,ממשלה
יהיה נוכח בקונצרט, הוא הצליח להוציא
מוועדת חגיגות ד,־ 30 תקציב־ענק להכנתו
של הקונצרט 2.5 .מיליוני לירות הושקעו
עד־כה בהכשרת השטח ובהכנות לקונצרט.
פירוש הדבר: כל מאזין יעלה לאוצר
המדינה כ־ 500 לירות.
חגיגות בגין תגענה לשיאן כאשר ראש־הממשלה
ישתתף בשיחזור טכס הכרזת
המדינה, שייערך במוזיאון תל-אביב. מבין
חותמי מגילת העצמאות המקורית הוזמנו
11 חותמים, הנמצאים עדיין בחיים. מנחם
בגין לא נמנה אמנם עם חותמי המגילה,
אבל בכל זאת הוזמן. הוא יהיה אורח
הכבוד, וכראש־הממשלה אף יישב על ה כסא
ההיסטורי, מקום אותו תפס דויד בן־
גוריון בעת שקרא את מגילת העצמאות
והכריז על הקמת המדינה. כאשר בגין
יישב על כסאו של מקים המדינה יישמע
ברקע קולו של בן־גוריון.
יהיו, כמובן, כמה אירועים שבהם לא
ישתתף מנחם בגין, והשאלה הניצבת עתה
בפני מארגני החגיגות היא: מי כן ישתתף
בהם. אחד מאירועים אלה הוא כנם ענק
של חברי כל תנועות הנוער בארץ. המארגנים
כבר קבעו כי הכנס יימשך 7שעות,
וכי הטלוויזיה תשדר חלקים ממנו בשידור
ישיר. אולם עדיין לא נקבע מי יהיה נוכח
במיפגש עצמו. בדרך כלל מכינים מיפגש
כזה כמה חודשים מראש, ואילו הפעם
אפילו לא נקבע מקום המיפגש. קיימות
שתי הצעות, שתיבדקנה בימים הקרובים.
האחת — לקיים את המיפגש ההמוני, שבו
ישתתפו לדברי המארגנים רבבות בני־נוער,
באיצטדיון רמת־גן, והשניה — לק יים
את המיפגש בפארק הלאומי.
אירועים אחרים בהם לא ישתתף, כנר אה,
ראש־ד,ממשלה הם טיולים המוניים
לאתרים היסטוריים בכל רחבי הארץ,
המאורגנים על-ידי החברה־להגנת-הטבע,
חינם אין כסף.
העולס הזה 2121

־§14 יי1

אנ חנו
לא מחלקים
רווחים...

לא, אנחנו לא מחלקים רווחים. פשוט לא זאת המטרה. אנחנו
אמנם משקיעים את כספי התשלומים שלך לבטוח רכב, כדי
להגדיל את האמצעים שברשותנו, אולם כל הכספים הנצברים
אצלנו משמשים לניסוי נזקים. ההכנסות שלגו מיועדות רק
למטרה זו -לכן אין לנו רווחים לחלק.
אם נגיע למצב שבו יהיה עודף של הכנסות על הוצאות ־ גם
אז לא נחלק רווחים, אלא נפחית את שעור הפרמיות.
ואתה תשלם פחות!

אבנר

י * גו ד
ררב טו ח נפגעי רכב בע״מ

קראת את הש ואה?
ל א, א בל ו אי תי את ה סו ם

פ ו יה !
מה נחרדתי לקרוא בעיתונים, כי
ביום שהגיע מזכיר האו״ם לביקור ב ארצנו
לפגישה עם ראש־הממשלה ו שריה,
העזו כמה עשרות מפגינים
לבוא לנמל התעופה בן־גוריון ולהפ גין
נגד פגישתו של מר ואלדהיים עם
האדונים בגין, וייצמן ודיין תחת ה סיסמה
״אל תדבר עם רוצחי ילדים ! ״
עד להיכן נידרדר 1האין גבול ל השתוללות
ה״דמוקרטיה״ י הייתכן? י
היש עוד מדינה אחת בעולם, וב ייחוד
מדינה־במצור כמו שלנו, שבה
יכולים אנשים לכנות בריש־גלי בשם
״רוצחי ילדים״ את ראש־הממשלה ה נבחרת
ואת הממשלה החוקית?
ואם יש בתוכנו ״אנשים״ שכאלו,
אני רוצה לשאול את העיתונים —
מדוע צריך לפרסם דברים כאלה, ו עוד
בלוויית תמונות להמחשת ה זוועה?
ולאותו
קומץ נערים מבולבלים,
מסוממים?מתוסבכים רוצה אני להס ביר,
מתוך תיקווה ואמונה שיתבגרו
ויבינו, כי טעות בידם. אין בארץ ה זאת
אפילו רוצח־ילדים אחד ויחידי.
אנחנו, היהודים, מעולם לא רצחנו ול עולם
לא נרצח, לא ילדים ולא אף
אחד. אדרבה, כל מה שאנחנו עושים,
ואפילו אנחנו טועים לעיתים, נעשה
מתוך מטרה אחת — להגן על ילדינו,
וגם עליכם.
ואם אין זה מוצא חן בעיניכם —
לכן מכאן עוכרי־ישראל, שונאי־עצ־מכם
שכמותכם. אתם בעצמכם רוצחי־ילדים!
שתתביישו לכם! פויה! ה מוות
לכם!

מה החליטו הממשלה
וההסתדרות בקשר למה
מתי ודמו: ישראל מלבנון?

זאת אבן השאלה.

על־פי ההסכם החדש שהושג
בין ה׳ה ולדהיים, משל, וייצמן
וארליך אין עדיין ודאות לגבי מועד
גסיגת צה״ל מדרום לבנון. הסכם
זה היגו בגדר הסכם מסגרת
בלבד, ועד שלא יווצרו התנאים
הדרושים לא תהיה נסיגה.

ומהי התשובה?

מה הם התנאים הדרושים?
התנאים הדרושים פירושם התנאים
שכל צד דורש.
תודה. אכל מה המשמעות של
ההבהרות הממשלתיות החדשות
בנוגע להחלטה : 242
ראשית, באשר ללבנון מדובר בהחלטה
,425 ואבן נשאלת השאלה
אם החלטה 242 מתייחסת גם לגבי
ירדן?

החלטה 242 בהחלט מתייחסת
לירדן, ואכן גם ירדן מתייחסת
אליה. אבל מצד שני, הממשלה לא
רואה שום יחם בינה לבין ירדן,
כי אם זיקה בינה לבין יהודה
ושומרון.
וההסתדרות?
ההסתדרות מסכימה.
עם מי?
•עם מי ששאלת.
אז לא יהיו העלאות מחירים?
לא. אתה לא הבנת. לא
העלאות משכורות.

יהיו

ומה עם ההקפאה?
בשביל זה נוסעים שר
וראש הממשלה לארה״ב.

החוץ

במטוס או באוניה?

ברגע האחרון

״457

= ז 4זי
?/100.0

במטוס.
אם בבה, כן במה רב החובל?
לא יודע.
אתה רואה?

אני לא שדם אכתוב
| אין מה לעשות נעז״ן הזה1
דבר על
האירדויזידן לא בידדרדן ולא שעשועון
ערבי נשאר ערבי וציפור נשארת ציפור.

אין מה לעשות, לא בעניין הזה ולא בענייו הזה.
אבל הערבים דווקא מתעקשים להיות ציפורים.

גם בעניין הזה אין מה לעשות.

אלפיים שנה מסבירים להם שבן־אדם הוא לא ציפור,
אבל ה ם דווקא מתעקשים לעוף. ערבי נשאר ערבי והוא חושב
שהוא ציפור. אין מה לעשות בעניין הזה.

הנה, השבוע שוב ניסה ערבי אחד לעוף, אבל הוא נפגע
,מירייה באוויר ונמצא הרוג.
אתם חושבים שהם ילמדו א ת הלקח ! לא• ה ם ימשיכו
לעוף. אין מה לעשות בעניין הזה. ערבי נשאר ערבי. וגם בעניין
הזה אין מה לעשות.

לפי בק שת
הרמטכ״ל החדש,
הריני נמנע
מלפר ס ם מי הו
הרמטכ״ל החדש
כדי שהערבים
לא י שמחו.

מחזור הד״ש
בטבע

אין

גבוד

גבול
יש גבול לחוצפה.
אין גבול לחוצפה.
זה בעצם אותו הדבר.
אבל בכל־זאת יש גבול לחוצפה.
זה שכבוד סגן־ראש־הממשלה, ה פרופסור
רב־אלוף (מיל ).יגאל ידין,
מבקש מיוזמי ״מיכתב הקצינים״ שלא
ישתמשו בדרגותיהם הצבאיות לצורך
הבעת דיעה פוליטית, כי הדבר עלול
ליצור בחוץ־לארץ את הרושם המוט עה,
שלפיו כאילו מתערב אצלנו ה צבא
בפוליטיקה — זה כבר, נדמה
לי, עובר כל גבול.
כי מישהו עוד עלול לקבל את ה רושם
המוטעה, שמר ידין הוא סגן־
ראש־ הממשלה לא בזכות דרגתו ה צבאית,
אלא בגלל חוכמתו.
חה־חה.
וחוץ מזה, אצלנו הצבא לא מתערב
בפוליטיקה.

אין גבול לטימטום.
יש גבול לטימטום.
זה בעצם אותו הדבר.
אבל בכל־זאת אין גבול לטימטום.
זה שיוזמי ״מיכתב הקצינים״ מכ חישים
את דיברי דיין, כאילו הם בעד
חזרה לגבולות ,67 ואומרים שיש דרך־
ביניים בין גבולות 67 לבין ארץ יש ראל
השלימה והם בעד דרך־ הביניים
הזו — זה כבר, נדמה לי, עובר כל
גבול.
כי הדרך הזו, הפשרה שבין לבין,
היא לא דרך חדשה. כבר הלכנו בה
עשר שנים, וקיבלנו מילחמות וקדהת.
או שאולי כל מה שמטריד את כת
הקצינים המתכתבים זה מי ישלח או תם
למילחמה והם מעדיפים, משום־
מה, שהמערך ישלח אותם ולא ה ליכוד.

באמת.

יש המציעים לך

שדו עכשיו

אחרים מציעים לך

שלו ב טו ח

כהתחלה (אין התחלה, אכל צריך להתחיל מאיזשהו מקום) מרגישים
כמה אנשים שצריך לכוא (למשל) שינוי ואין שיגוי, והם מקימים
תנועה לשינוי 1אחרי זה כאה תנועה דמוקרטית (כשחור) ומציעה
להם להצטרך אליה, כי גם היא רוצה שינוי. חלק מצטרפים לתנועה
הדמוקרטית וקוראים לה ד״ש (ר״ת: תנועה דמוקרטית לשינוי) ,וחלק
אחר לא מסכים להצטרך לד״ש והם מקימים (למשל) את התנועה לעי*
נוי (א) .אחר־כף, הלק מאלה שהצטרפו לד״ש מתאכזכים כי הם רוצים
(למשל) שלום ואין שלום, והם פורשים ומקימים את התנועה לשלום (,)2
שאליה מצטרפת גם התנועה לעינוי. אחרי זה באה תנועה דמוקרטית
(כשחור) ומציעה להם להצטרך אליה, כי גם היא רוצה שלום. חלק
מצטרפים לתנועה הדמוקרטית וקוראים לה ד״ש (ר״ת: תנועה דמוקרטית
לשלום) ,וחלק אחד לא מסכים להצטרך לד״ש והם מקימים
(למשל) את התנועה לעלום (כ) .אחרי זה חלק מאלו שהצטרפו לד״ש
מתאכזכים, כי הם רוצים (למשל) שיתוך ואין שיתוך, והם פורשים
ומקימים את התנועה לשיתוך 3שאליה מצטרפת גם התנועה לעלום.
אחר-כף כאה תנועה דמוקרטית (כשחור) ומציעה להם להצטרך אליה,
כי גם היא רוצה שיתוך. חלק מצטרפים לתנועה הדמוקרטית וקוראים
לה ד״ש (ר״ת: תנועה דמוקרטית לשיתוך) ,והלק אחר לא מסכימים
להצטרך לד״ש והם מקימים (למשל) את התנועה לעיתוך (ג) .אחר־כך
חלק מאלה שהצטרפו לד״ש מתאכזבים, כי הם רוצים (למשל) שיוויון
ואין שיוויון, והם פורשים ומקימים את התנועה לשיוויון 4שאליה
מצטרפת גם התנועה לעיתוך. אחרי זה כאה תנועה דמוקרטית (בשחור)
ומציעה להם להצטרך אליה, כי גם היא רוצה שיוויון. חלק מצטרפים
לתנועה הדמוקרטית וקוראים לה ד״ש (ר״ת: תנועה דמוקרטית לשיוו•
יון) ,וחלק אחר לא מסכימים להצטרך לד״ש והם מקימים (למשל) את
התנועה לעיוויון (ד) .אחרי זה חלק מאלו שהצטרפו לד״ש מאוכזבים
כי הם רוצים (למשל) שינוי ואין שינוי, והס^פורשים ומקימים את התנועה
לשינוי 1שאליה מצטרפת גם התנועה לעיוויון. אחר-כך כאה
תנועה דמוקרטית (כשחור) ,וחוזר הלילה (מההתחלה).

אבל אנחנו מציעים לו
להיות בטוח עכשיו

הצטרף אלינו
א מו רגםאתה

שלו ולהתראות
בוא לכנס ההמוני שייערך במוצאי שבת 29.478ן
בשעה ( 19.00 שעון מקומי) בסנטראל פארק
בניו־יורק, בהשתתפות אומנים ואישי ציבור.

בואו בהמוניכם
טיסות מאורגנות ייצאו מנמל־התעופה בלוד (ישראל) בכל יום בכל שעה

מה שחני בטוח ענשיו -
שלו ולהתראות ו

יש כיס1י
ב 1 4 9 -ל״יבלבד

חברת מ.א.ה מהגדולות ביו
יצרני ומשווק׳ האביזרים לרכב בישראל
מייצרת כיסו״ מושבים למכוניתך -מבד מעולה,
בתפירה חזקה ובשפע דוגמאות וצבעים -במחירים החל יי־49ו ל־י.

שז ר 1ר
מאחרי המסך טדוונרם המחלקה הפעילה ביותר בטלוויזיה ממשיכה
להיות מחלקת־הנסיעות. אך חזרה
המישלחת הנכבדת של הטלוויזיה. עם
סמנכ״ל רשות־השידור לענייני מינהל וכספים
שלמה עכאדי, מטיול ההימורים
שלה בלאס-וגאס, ומנכ״ל רשות־השידור
יצחק י מי נוסע לא רק לאתונה, כפי
שדווח ב״טלתורס״ הקודם, אלא גם לארצות
אירופה האחרות ולארצות־הברית. ה-
מישלחת הגדולה של עובדי ומנהלי הרדיו
ושל נציגיו של עבאדי מהמינהלה לא תמתין
עד לשובו של ליבני, ותצא אף היא
ללאם־וגאס.
אולם באלה לא די. מנהל הטלוויזיה
בערבית, יוסף בראל, מטייל בצרפת. איש
מבנו והכל־בו־טק, דניאל (״דני״) פאר,
שוהה בשליחות של ההסתדרות הציונית
בארצות־הברית. מנהלת תוכניות־הילדים,
אסתר סופר, עומדת לנסוע בימים הקרובים
לכנס־צפייה של מנהלי תוכניות-
ילדים מכל העולם, שייערך במינכן, אולם
היא תחזור לארץ רק אחרי טיול בארצות
אחרות באירופה.
ראש מערכת תל-אביב של מחלקת החדשות
והכתב הפרלמנטרי המצטיין, דן
(״דני״) רעיב, נמצא עתה בטיול בן שלושה
שבועות עם אשתו בחו״ל, ואפילו
מאיר שלו, המצחיקן של תוכניתו של

דון כן־ ישי עוזב את המחלקה ועומד
לשמש כתב ידיעות אחרונות בוושינגטון.
יש להניח כי יבין יסרב לקלוט בעמדות-
מפתח שניים מהוותיקים, העומדים לחזור
בחודשים הקרובים לארץ: אלי ניסן

וטוכיה סער.

קומוניסט בגיד 16
רק עתה התגלתה אחת הסיבות החשובות
לכך שבמיכרז על תפקיד מנהל הטל וויזיה
הערבית זכה דווקא יוסף כראל,
ולא מתחרהו, סלים פתאל. מסתבר כי
בראל הצליח, בעזרתו של יועץ ראש-
הממשלה לענייני ערבים, יוסף שרץ,
לטפטף לחברי ועדת־המיכרז סקופ רציני:
שסלים פתאל היה חבר המיפלגה הקומוניסטית.
בראל
ושרון שכחו לספר כי פתאל
היה אומנם חבר המיפלגה הקומוניסטית,
אך בגיל ,16 ובארץ־הולדתו, עיראק, כמו
כימעט כל צעיר יהודי שם, ולא רק שם.

קירשנבוים ב כוז ב

מה קורה עם מרדכי (״מוטי״) קיר־שנכוים?
באחד בחודש הסתיימה החופשה
בת שלושה החודשים שלקח קירשנ-
בוים לעצמו, מתפקידו כמנהל מחלקת-
התוכניות. היתד, זו חופשה-מאונס, מאחר
שהטלוויזיה לא הסכימה לאשר לו כמד,
דרישות, לא אישיות, שללא הגשמתן לא
תוכל המחלקה להתנהל, לדעתו.
כשחזר קירשנבוים לבניין, התברר כי
אין בינתיים כוונה למלא את דרישותיו,
למרות הופשת־הסנקציה, והוא סירב לח זור
לתפקיד מנהל־המחלקה והותירו בידיה
של ממלאת-מקומו, יהו די ת (״ג׳ודי״)

כיסויי רו.א.ה להשיג נ :

לדן•

תל־אביב: אלקטרומננייז, ו חי ברזיל• גו טל 423489 :
הרצליה: אוטומרקט, רדו׳ סוקולוב 8 4טל 985774 :
גנ ע ת ״ ס: או טו מו ק ט. רח נצנל סוו !50 טל 737874 :

כדי שלא ישתעמם הצטרף קירשנבוים
לשורה ארוכה של כתבים שנשלחו על-
ידי מחלקת החדשות לכסות את מילחמת

*לא סלל מ.ע.מ.

״קומוניסט״ פתאל
ללא קידום
ירון לונדון עלי כותרת, מנצל את הכרטיס
החופשי של אשתו הדיילת, ויוצא
להינפש באווירא דחו״ל.
לממלאת־מקום מנהל מחל׳קת התוכניות,
יהודית (״ג׳ודי״) לוץ, אין די סבלנות
כדי להמתין לראות אם תקבל את המחלקה
לידיה, או ש מוטי קידשנכוים יחזור,
ואף היא יוצאת לנוח מעט בחוץ-
לארץ.

הוקגיס מסתלקים זקופי

כתב קירשנכוים
ללא תפקיד

קוד השלו -
הקול שלך!

לא ברור אם האיוש החדש, המסתמן
במחלקת־החדשות, הוא פרי מדיניות של
מנהל המחלקה !חיים יכין או תוצאות
של מיקרים, אולם ברור כי המגמה במוד
לקת-החדשות היא להיפטר מהר ככל האפשר
מהגווארדיה הוותיקה והמנוסה של
המחלקה, ולהישאר רק עם עורכים וכתבים
צעירים יותר.
הוותיקים עוזבים. אכרהם (״כושי״)
קדשניר, מנהל הדסק הכלכלי, הוא ציר
כלכלי בשגרירות ישראל בלונדון. רם
עפרון, עורך השבוע יומן אירועים, יש-
מש ציר תרבותי בלונדון. יאיר אלוני,
למרות כל הכחשותיו, עומד לעזוב- .יורם
רונן, ראש דסק-החוץ, יהיה, ככל הנראה,
מנהל החדשות ברדיו.
יעקוכ אחימאיר, סגנו של יבין ועורך
מבט, ערך כמה גיחות כלפי הפרישה,
בכך ש״ביקש להתפטר,״ ונראה כי בסופו
של דבר יעמוד בתוקף על בקשתו. שיט
עון טסלר מתבצר במבט שני, ואינו
תורם מאומה לעבודת מחלקת החדשות.

הליטאני ואת מיבצע פינוי צה״ל מדרום
לבנון. יש טוענים כי קירשנבוים לא יסת פק
בעריכת כתבות משם, ושהתוצר הסופי
שלו יהיה סרט על דרום־לבנון.

נמשך החרם עד נירי
החרם על הכתב הצבאי של הטלוויזיה,
עמירם ניר, עדיין נמשך. אחרי שעזב
את הצוות הטכני שלו בלבנון ודאג לבד
קונדטיסה במסוק רק לעצמו, מסרבים
צלמים וטכנאים לצאת עם ניר לעבודה,
וכל כתבה שלו מצולמת על-ידי צלמים
שאינם עובדי רשות־השידור.

דראמה בנזקו

סטארסק־ והאץ׳
אחרי יום־העצמאות צפויים בלוח־השי-
דורים של הטלוויזיה שינויים אחדים שהעולם
הזת 2121

מנהל יגץ
ללא צוות
בחלקם, לפחות, הם מרגיזים ואינם מובנים.
יום
א׳ :את הופעתן של החבובות,
מרחוב ההפתעות, התוכנית חטובה ביותר
המוקרנת כיום בטלוויזיה, מזיזים מהיום
השלישי בשבוע ליום הראשון בו, בשעה
8.30 בערב. אולם מישהו בטלוויזיה התקנא
כנראה בהצלחתן של החבובות, כך
שהן תופענה רק אחת לשבועיים. בשבוע
שבו לא יהיו הבובות, ייאלצו הצופים
לצפות בתוכנית־הבידור הדבילית עוד
להיט, בכיכובו המרגיז של דורי גן ״
זאג. אגב, תוכנית החבובות של השבוע
הבא, שתשודר עדיין ביום ג׳ ,תארח את
השחקן פיטר סדרם.
לפני החבובות ועוד להיט, תוקרן התוכנית
לנוער עלם ועלמה, אלא שהחל ביום־
העצמאות היא תוקרן מדי שבוע, ולא
אחת לשבועיים, זאת, במקום התוכנית
מצב מישפחתי, שתרד כבר בסוף החודש
הזה ועד שתכנה מפיקות עלם ועלמה,
דדה דוכנו ומידה קני פז, מאגר של
תוכניות לכל שבוע, תוקרן הסידרה הזוג
המוזר, שהיא סידרה קומית בהשראת
הסיפור שי ני ד סי מון.
סטארסקי והאץ׳ יוצאים אף הם לחופשה.
במקומם יתגשם עוד הלום של מנכ״ל
רשות־השידור, יצחק ליביני, ותשודר
דראמה אחת לשבוע. הכוונה לדראמה
קנוייה או מקורית, אך מאחר שקשה להניח
שתהיה דראמה מקורית שבועית, תהיינה
מרבית התוכניות קנויות. התוכנית
עלי כותרת נמשכת, אם כי בהנחיה חדשה.
היום הכבד של הטלוויזיה, יום שני בשבוע,
יוקל במקצת. התוכניות הארוכות
— שהן, בחלקן הגדול, גם מעייפות —
כמו גלגל חוזר, השעה השלישית ותעודת
זהות אומנם תוספנה להיות מוקרנות, אלא
שמפיקיהן יתבקשו לקצרן, כדי לאפשר
את חידוש הקרנת הסידרה הבולשת חוקרת,
מסידרות־המתח הטובות ביותר ש שודרו
אי־פעם בטלוויזיה הישראלית.
ביום השלישי ימשיכו להקרין את כל־בו־טק,
תוכניות הבידור, בארטה ועלי
כותרת, אלא שבמקום החבובות יחזרו לש דר
את התוכנית 9בריבוע. אחרי 11 תוכ ניות
של 9בריבוע, תחודש התוכנית של
זה הסוד שלי.
יום ד /ליל-שבת ומוצאי-שבת יישארו
העולם הזה 2121

ללא שינוי. ביום ה׳ יחליף פולדארק חלק ב׳
את שורשים, אלא שהסידרה תוזז בחזרה
לשעה ,10.20 ואחרי מבט תשודר תעודה,
כמו בימים שקדמו לשורשים, למי שזוכר.

צנזורה בלקט
לישכת דובר רשות־השידור מוציאה
לאור, מדי יום, לקט קיטעי־עיתוגות, הכולל
את כל קיטעי העיתונות שהופיעו
על רשוודד,שידור, הרדיו או הטלוויזיה
בעיתוני אותו היום.
לפני כשבועיים קיבלו רבים ממנויי הלקט
— ביניהם עובדי הרשות, פקידי־ממשלה
בכירים ועיתונאים — לקט מצונזר,
ללא הידיעה שהופיעה בהעולם הזה
( )2119 על החקירה המישטרתית נגד מנהל
הטלוויזיה בערבית, יוסף כראל.
דובר רשות השידור, משה עמירב,
טען כי ה״צנזורה״ היתה תוצאה של טעות
טכנית, מאחר שלא לכל קבצי הלקטים
צורף הקטע מגיליון העולם הזה על בר־אל,
לדבריו — מתוך טעות ולא בכוונה
תחילה.

כסה פעסים
נסית להפטר מהם
>61 הצלחת??

אנחנו נחסל את המקים
נ סי פעםאחתאתהדרךהמודרניתוהבטוחה
להש מד ת ה דו קי ם
לאחר חי טוי שלנו ( שאורךכ 2שעה) אתמקבלת
תעודתאחריותל שנ ה. לאי היו יותרדוקיםבביתך 1
ר״ג, מודיעין ,18 טל 6 .־ 5־ • 790114 אי ל ת: טל 3012 .־059

היתר מש׳ הכריאות ,21 :רש׳ עסק .481/75

הדבר ת
מ זי ז זי ם

הפיצוי ודח ח
בוועד המנהל הועלתה הצעה, שהורדה,
להחזיר למשלמי האגרה סך של 18 לירות
עבור השביתה בת 11 הימים. ההצעה ירדה
מעל הפרק, אולם היועץ המיוחד של מג־כ״ל
רשות־השידור, ארי א.כגר, ודובר
הדשות, משה עמירב, הגישו למנכ״ל
הרשות יצחק ליפני תזכיר, המציע כמה
הצעות לפיצוי הצופים עבור ימי השביתה.
בין השאר: לשדר פעמיים בשבוע
מהדורת חדשות בבוקר, או אחרי הצדד
ריים; לשדר תוכניות לילדים ולנוער בשבת
! למלא את החללים הרבים בשידורי
הטלוויזיה הלימודית על-ידי שידורים מיוחדים
לעקרוודהבית. עוד הצעה: להקרין
אחת לשבוע, אם אפשר בליל-שבת, אחרי
תום השידורים הרגילים, סרט מהסוג של
ד-,׳\ג 0 8110 זג 1בארצוודהברית. הצעה נוספת
היתד, לשדר שידור ישיר מישחק
כדורגל אחד, מדי שבת אחר־הצהריים.
ליבני העלה את ההצעות בפני הוועד
המנהל של רשות־השידור, אך הן נידהו
על הסף.
קול השלו - הקול שלר!

פי תו חות מונו ת
צבעוניות

אגפא אצל אגפא !
קו ד ק אצל קו ד ק 1
ב מ הי רו תוב אי כו ת הג בו הי ם
ביו תר ה מ קו ב לי ם בארץ !
* מ ח שבי־כי ס ״ 0 X 8 1 0״
* צילו מי־ פ ספו ר ט בן־רגע !
מבירה, קני ה, החלפה 1
יו ם שלישי, סגור כל היו ם.

שנבתד
חידה,רחוד היולזגן ז 3

?!ומוע סרטים ראיונווו ע אלוהים

בקיע!

מעתה אינך צריכה להמתין לחורף
כרי ללבוש את האופנה היפה
של פפקו.
פפקו פיתח למענך סרינ קטיפתי
חרש, קיצי וקל: פפקו־קל.
בבתי האופנה המובחרים מצפה לך
כבר היום אוסף יפיפה של שמלוה,
חצאיות ומערכות קיציות, עשויות
מסריג הקיץ פפקו קל:
בגווני אופנה עדכניים.

אלוהים אינו מרוצה. הוא יצר עולם מלא
כל טוב, הפקיד עליו יצורים שברא בצלמו
ובדמותו, ואלה הורסים את ירושתם בשיטתיות
וביעילות. שנים הוא עוקב אחר
מעשיהם המטורפים, ונמאס לו לשתוק.
משום כך הופיע בפני סופר בשם אוורי
קודמו, שמסר את השראתו לתסריטאי בשם
לארי גלברט, שהעביר את דבר האל לבי-
מאי־קולנוע בשם קארל ריינר (שבעבר
הרחוק יותר היה מעורב עם קונדס אחר
בשם מל ברוקס) ,וזוז האחרון החליט שה-
ראיונות עם אלוהים, כסי שנקלטו על־ידי
קודמך והגיעו אליו, הם נחלת הציבור.
לכן, עשה מהם סרט שבו לובשת רוח
אלוהים את דמותו של הקומיקאי הישיש
ג׳ורג׳ ברנם (שזכה בפרס האוסקר על

פפקו־קל ־ להשיג בחנויות:
רשת חנויות ״מצקיך בארץ.
תל־אביב :״גביריץ״ ,ריזנגוף .99
כל בו שלום.
״רינה־ ,אלנבי .57
קיראון :״עלי תאנה״ ,מרכז מסחרי רימון.
רמת השרון :״מעיין הנעורים״ ,סוקולוב .64
רמת נן :־שופינג״ ,ביאליק . 13
חיפה :״רוזנבלום״ ,שדי הנשיא . 124
ק־-ביאליק :״שונית״ ,קרן היסוד ,37 סביניה.
ירושלים :״חזנבלום״ .ככר צרפת.
שחקן ג׳ורג׳ ברנם
פגישות באמבטיה

ממ£$י
.קזכמו 9 9ק - 1ק ל כמו קייך
מובן לעבודק שה תמורת שבר גבוה מאד!
צ עי ר, בן ,33ק צין קרבי ( מיל נבוןמאד, בעלהשכלהכלליתנרחבת, בריא
מ אד, בעל כו שרגופנימ עו ל ה, בעל הו פעהנאה, כו שרביטוי מיו חדבמ ינו,
ש לי טהמוחלטתבעברית, ש לי ט ה טו בהבאנגלית, מסתדר הי טבעם אנ שי ם,
מסתגלבקלות, נעיםהלי כו תוסבר, מו כן ל ע שו תהכל, במסגרתה חו ק, כ די
ל ה רו ויחכסףרב.

ת.ד 1696 .תל־אביב, עגור :״מס׳ 100״.

קול השלו -
ה וא הקולשלר !

צמד בכותרות) ,ומנסה לשכנע זבן בסופרמרקט
שהגיע תורו, אחרי משה, ישוע
ומוחמד, להושיע את העולם.
הרי קטעים נבחרים מן הראיונות שהעניק
אלוהים לקראת סרט זה, הו אלוהים
שיוצג בקרוב בישראל, הלק מהראיד
נות הם בלעדיים, רק באמצעות הזבן,
ואחר־כך, הופעה פומבית של האלוהים
בבית־מישפט אמריקאי.
הטבק ואבוקדו. פגישה ראשונה, ב קומה
ד,־ 27 של בניין בן 17 קומות (ככה
זה כשנפגשים עם אלוהים) .כה אמר אלד
הים:
״הטבק היה אחת השגיאות הגדולות
שלי. היען, זו שגיאה נוספת. ראו יצורים
מגוחכים ! האבוקדו, עוד שגיאה: הגל עין
גדול מדי. ככה, מנסים. בכל זאת
הצלחתי בכמה דברים. הקיץ עדיין מקדים
את החורף, הלא כן?״
הזבן מסרב להאמין שאלוהים הוא המד בר
אליו. הוא בכלל לא מאמין בו. אבל
מה לעשות ולאלוהים יש משהו לומר לו
גם בעניין זה?
״משום כך החלטתי להופיע, כי יש
יותר מדי כופרים בעולם. ואל תגיד לי
שהדת חזרה לאופנה ! איני מדבר על דת,
אני מדבר על אמונה. אתה אומר לי שאינך
נמנה עם צאן־מרעיתה של שום כנסיה?
גם אני לאי״
הראיון נמשך בתוך מכונית נוסעת,
כשקולו של אלוהים בוקע ממקלט־הרדיו.
ובכל פעם שמישהו מן החוץ מנסה להק שיב
מתחפש הקול למגיש־תקליטים.
״אני רוצה שתספר לעולם ומלואו שאני
קיים. נמאס לי לשמוע שאני מת, או שאני
גאז, או שאני חלקיקים של הקוסמוס.
אינני חלקיק ואינני גאז. זה ממש מעליב
אותי. כל מה שאני רוצה ממך הוא שתב-
שר לעולם בשורה אחת: למשה היו עשר
דיברות, ורשמתי לו אותן על הלוחות
כי היה לו זיכרון חלש. לך יש רק אחת :
אטור לכולם שאני בניתי עולם שהכל
יכול להצליח בו, אבל ההצלחה תלויה
בהם. שלא יסמכו עלי שאעשה את מלאכ תם
! אל תדרוש ממני איזו הוכחה גשמית
כדי לנפנף בה. קולי אינו נקלט ברשם-
קול. זכור — גם דראקולה לא יכול לראות
את עצמו במראה.״
הווו ל ח הז ה

0191

האלוהים והבושה. פגישה שלישית,
בחדר־האמבטיד, של הזבן, בשעת־בוקר
מוקדמת. ד,זגן, במיקלוזת, נחרד לנוכח
האורח הבלתי־צפוי, שלבש לראשונה צורה
אנושית.
אומר אלוהים :״מה, אתה מתבייש?
אתה חושב שאיני יודע מה יש לרו הרי
לך עוד טעות שאני בעצמי יצרתי. אני
המצאתי את הבושה. איני מסוגל להבין
מדוע חשבתי שזה נחוץ. אתה רוצה לדעת
מדוע בחרתי דווקא בך? ככה זה, החיים
הם מישחק־מזל אחד גדול. הנוסע המיליון
מגיע לנמל־תעופה, והשר לוחץ לו את
היד והוא מקבל שי. אל תחשוב שאתה
יותר טוב מאחרים. אתה טוב מאחדים,
ונופל מאחרים, אבל אתה פשוט הגעת
לנמל־התעופה בזמן. מדוע לא הופעתי
מעל למיטתו? אלוהים מופיע כך רק
בסרטים הוליוודיים.
חידון תיאולוגי. כמה פגישות נוספות,
והזבן כבר הופיע בטלוויזיה כדי למסור
את דבר האלוהים לאומה. עתה עליו
להעביר לאלוהים כמה שאלות של
אנשי־דת מהוללים, שאלות שנוסחו בארמית
כדי שהזבן לא יוכל להבין ולהפריע
את התיקשורת בינם לבין הכל־יכול. הזבן
נעול בחדר במלון, ואלוהים מופיע בדמות
מלצר. שעה שהזבן אוכל, הוא משיב
לחידון התיאולוגי.
״האם סרה השכינה מן האדם כשגורש
מגן העדן? הבה אגלה לכם סוד שלא
גיליתי עד היום. כשבראתי את אדם, הוא
היה כבן .17 וחווה כבת ,15 מכסימום .16
באותם הימים חשבתי שזה כבר גיל־בגרות.
מי חלם שאנשים יתעקשו לחיות
כל־כך הרבה זמן? היום, משאני חושב
על כך, ברור לי ששניהם היו ילדים.
ואיך יכול אלוהים להסיר שכינתו מילדים?״
״האם
היה ישוע בנו של אלוהים?
ודאי שהיה בנו של אלוהים. גם בודהא
היה בני, וגם משה, מוחמד, וכמוהם האיש
שמפקיע מחירים כאן במלון.״
עד כאן, כמה מאימרות־השפר של אלוהים.
כשניראה באחרונה, הוא לבש חליפת
סאפארי, בדרכו לאפריקה, כדי לבלות
קצת עם החיות. לפני שיחסלו את כולן.
בכלל, הוא מרגיש שהקדיש יותר מדי
תשומת־לב, בזמן האחרון, לבני־האדם, ופחות
מדי לחיות. מתי ישוב — לא ידוע.
אבל הוא משיר קו פתוח. כל אחד יכול
לדבר אליו, והוא מבטיח שיקשיב.
תדריך חוב הלד או ת:
וגל־ אביב — ג׳וליה, הרומן שלי מס
אנני, המסיבה של דון, המרכזנית, חלף עם
׳הרוח, התמימים והפראים.
ירושלים — פנים אל פנים, להיות או
לא להיות.
חיפה — שלום לך יקירתי, סרט אילם.

תל -אביב
ן* המרכזנית (פריז) ,יוגו־סלאוויה)
— סיפור־אהבה בין מרכזנית
ללוכד־עכברים משמש את דושן מאקאבייב
לצורך הצגת דיכוי הפרט על־ידי חברה,
מוסכמות ומוסר המגבילים את החופש
וחונקים את הרגש. לאוהבי קולנוע.
הרומן של עם אגני (סינמה
,2ארצות־ הברית) — המגובש והשלם ב־סירטי
וודי אלן, מפגיש את חרדותיו של
משכיל יהודי בן ,40 עם חוסר־הביטחון
הגויי של אמריקנית בת .30 סרט מצחיק
מאד, שמעורר מחשבות נוגות רבות.
ג׳וליה (סטודיו, ארצות־הברית)
— ידידות בין נשים, על רקע עליית
הנאצים באירופה, ותגובות האמריקאים
לתופעה זו. סיפור אוטוביוגראפי של ליל־יאן
הלמן. משוחק היטב על־ידי ג׳יין פונדה
וואנסה רדגרייב.
** +התמימים והפראים (תכלת,
ארצות־הברית) — האדם הלבן חודר לתוך
חיי האסקימוסים, ותרומת התרבות היא
הרס של תרבות אחרת. סרט יפה של
ניקולס ריי, עם אנתוני קורן בתפקיד הראשי.

ירו
שליס
פנים אל פנים (בנייני
האומה, שוודיה) — אינגמר ברגמן מפרק
ושב ומרכיב את אישיותה של פסיכיאטרית,
המגלה את אפסיות האדם המתורבת
מול המפלצות הנלחמות בתוככי נשמתו.
ליב אולמן מרתקת.
העולם הזה 2121

1 9י1

הבל למען דלון
שחיתות בצמרת (אסתר, תל־אביב,
צרפת) — הקולנוע הצרפתי
מנסה ללבוש צורה של מותחן
אמריקאי ולשמור על תחכום אירופי. אך הסרט נוחת
באיזשהו מקום באמצע, כשהמותחן אינו מותח עד הסוף,
והתיחכום חכם רק בחלקו.
קסאווייה מארשל (אלן דלון) יוצא לנקום את חיסולו
של ידיד, פיליפ דובאי (מוריס רונה) ,שהיה בעצמו אח ראי
לחיסול פוליטיקאי שהיה מעורב בעסקי העולם התחתון
ובשחיתות ממלכתית. תוך כדי חיפושיו הוא חושף מזימה
של אנשי ממון להשתלט על מדינות ועל מדיניות וליצור
פוליטיקה מסוג חדש, שבה אין מזרח ומערב, אלא
נפט ומחשבים.
החלק הראשון של הסרט מחקה כמיטב יכולתו את
המסורת של המותחן האמריקאי. העריכה מקדימה תמיד
את הצפייה של הצופה והעלילה דוהרת במהירות קדימה.
אלא שלקראת האמצע מתחיל הבמאי ג׳ורג׳ לאוטנר
להתעייף. דברים שקודם לכן רק נרמזו מתחילים להיות
מפורטים שלא לצורך, ומה שהחל כמותחן מתחיל לקבל
ממדים של סיפור פסוודו-קפקאי שבו הגיבור הקטן נאבק
במנגנון האדיר, שהוא מעל ומעבר לשליטת האדם.
ככל שמתקרב הסרט לסופו, הוא מאבד מאמינותו.

דלון ומרסי: שחיתות ממלכתית
כאשר מנסה לאוטנר לשוב ולהסביר שהמניע האחד והיחידי
שהפעיל את גיבורו לא היה חיסול השחיתות החברתית,
אלא מות הידיד, הוא שוכח כי מעולם לא הציג
את המפתח להבנת הידידות הזו. לכן אין מנוס מן המסקנה
שזה סרט״שירות נוסף למעריצי דלון. הוא נעשה אמנם
מתוך כוונות טובות, שלא מוצו עד תומן.

למ> צילצלו המצלצליו הבורסה לוהטת (אלנבי, תל-
אביב, אנגליה) — מהתלה פינאנסית
על אנשי מאפייה הרוכשים
בנק שווייצי בעזרתו של נסיך איטלקי שירד מנכסיו.
כשמסתבר *1גם הבנק חסר נכסים, משקמים אותו בעזרת
דולרים תוצרת־בית, מטילי״כסף מאיראן ועיסקות נועזות
טבולות בחוצפה ואחיזת עיניים, שבהן מעורבים בורסת
הכסף של לונדון ובנקים מארצות־הברית.
הבמאי איוון פאסר, גולה צ׳כי השוהה במערב מזה
כעשר שנים, הקנה לסרט אווירה של בדייה משעשעת שעיקר
מעלתה מתבטא במצבים אליהם נקלעות הדמויות
שבעלילה. ישיבת״הנהלה של המאפיה במרחץ תורכי ומו״ני
על מיליונים המתנהל תוך כדי מיצעד רגלי מזורז, הן
לפחות שתיים מן הסצנות שתיזכרנה מסרט זה.
פאסר מחלק את העולם לשניים: מצד אחד הרמאים
העובדים לטובת עצמם, ומהצד השני הרמאים שהם חלק
מהמימסד. פאסר מעדיף, כמובן, את הראשונים, אבל
כחסיד מושבע של המין האנושי (מה הפלא שכתב את
התסריט ל״אהבותיה של בלונדית״?) הוא יכול למצוא
קסם מייוחד אפילו בכרישי הבורסה הגדולים.
הצרה של פאסר היא, שנידמה כאילו הוא מסונוור לח לוטין
מן העולם הקאפיטליסטי שהתגלה בפניו. כבסירטו
הקודם (קלף חזק ביד) כך גם כאן, הוא נוטה לערב תיח-

לינו, מישייה וקיין: איך מרמים
כום ופשטנות בצורה מוזרה.
הפשטנות גולשת גם ליחסים האישיים בין הדמויות,
המתארגנים בקלות שטחית מאד. מזלו של פאסר, שהתברך
בצוות כוכבים מבריק (מייקל קיין, לואי ז׳ורדאן, דויד
ומר ואחרים) וצילם את סרטו בנופים שובי-עין של לוגאנו
ומידבריות איראן.

ב>ת בדמבר
א ש ליו ת
רוזלנד (גורדו! ,תל־אביב, אר־צות־הברית)
— שלושה סיפורים
קצרים, המתרכזים סביב אולם-
ריקודים גדול לאנשים מבוגרים ובודדים (שנסגר בינתיים).
ג׳יימס אייבורי מנסה ליצור עולם סגור של אנשים
המנסים — בתוך המרחב הצר של האולם — להחיות את
האשליות שאינן עומדות במיבחן אור היום. אבל ניסיונו
מצליח באופן חלקי בלבד. הוא אינו מצליח ליצור עולם
סגור במלוא מובן המילה, ולו רק משום שהעלילה פשוט
גולשת, פעמים אחדות, אל מחוץ לאולס-הריקודים. מאירך,
הוא אינו משכיל אפילו להמחיש ממשית את צורתו
של העולם הסגור הזה, מאחר שהצופה אינו מכיר — עד
לסוף הסרט — את המיבנה של אולם רוזלגד או את דמותו
המלאה.
בעייה אחרת היא המרחק שבין השאיפה לבין ההג־שמה
של הכוונות. בפרק הראשון, שהוא גם החלש ביותר,
הדימויים החזותיים שחוקים מרוב שימוש, וההומור של
לו ג׳אקובי אינו מצליח להסתיר את השטחיות שביחסים
בינו לבין האלמנה תרזה רייט. הפרק השני מניח יסודות
למה שהיה יכול, אולי, להיות סרט עלילתי מלא על אדם
שאינו מסוגל לחיות אלא כפונקציה של אנשים אחרים.
אבל למרות הופעתם המשכנעת של כריסטופר ווקן ובמיוחד
ג׳ון קופלנד והלן גאלאגר (ג׳ראלדין צ׳פלין חוזרת בפעם

קופלנד ו־ווקן: הופעה משכנעת
נוספת לגלם את עצמה) ,זה עדיין אינו יותר מרמז. הסיפור
השלישי, והשלם ביותר, מנצל היטב את כשרונה של
ליליה סקאלה, החולמת בערוב ימיה חלום של זוהר ולזכיה
בתחרות ריקוד, ושל דויד תומאס, המשתדל כמיטב יכולתו
לסייע בידיה. כאן מתקרב אייבורי באמת אל מארס אופולס
המנוח, ולסיפוריו על אהבה נסתרת שהיא עזה כמוות.

במירוץ
בין הדולר למדד
היה רק מנצח אחד.
אתה.

היום אתה יכול ליהנות מרווחים גבוהים יותר.
ב״מטמון ברירה דולרית״ -ת כני ת החסכון
החדשה של בנק הפועלים, תוכל לחסוך בהפקדה
חד פעמית או בתשלומים חודשיים, ולהצמיד את כספך
,לשער הדולר ולמדד המחירים לצרכן גם יחד.
בתום תקופת החסכון תיהנה מהרווח הגבוה מביניהם.
הטבות ויתרונות נוספים:
* אפשרות לחסוך עד 50,000ל׳׳י במסלול חד פעמי,
או בתשלומים חודשיים, או עד 75,000ל״י
לחוסך בשני המסלולים יחד.

אריאל׳

מענק של עד ־ 67 מגובה הפקדתך.
ריבית והצמדה על הקרן והמענק.
תקופת החסכון 6 -שנים.
פטור ממם על כל הרווחים, בתום 3שנים.

הצטרף ל״מטמון ברירה דול ריו ד ותיהנה מרווחים
גבוהים יותר. פרטים בכל סניפי בנק הפועלים,
בנק אמריקאי י שראלי, בנק קונטיננ טל, בנק עין־חי
ובנק מסד.

הנו ע לי ס
העולם מזה 2121

תישעה הצעיוים חבוי קיבוץ נוס־שלוס נטשו את
ביתם ובאו להגשים
אח ועיונם המשו תו
בטיסגות חדשה

ך( ;•ם, כשטימותי לירי היה אליל
* הנוער וכולם ניסו אל־אס־די על־פי
המלצתו האישית, זה היה מקובל. כשילדי
הפרחים ישבו בפיקאדילי סירקום בלונדון,
בהייט #שבורי בסן־פרנציסקו ובדאם
סקוואר באמסטרדאם, זה היה מובן מאליו.
כשהיו פסטיבלים של פופ באייל אוף רייט
ובוודסטוק, כולם גרו בקומונות. היום,
לחיות בקומונה זה חריג, כי אופנת הקומונות
פסה מן העולם יחד עם הפופולאריות
של טימותי לירי, ויחד עם ילדי-
הפרחים ופסטיבל, הפופ וכל מה שהיה
כרוך בהם.
לא שההיפים המציאו את הקומונה. כל
ילד יודע ממה התחיל הקיבוץ. ברוסיה
יש קולחוזים, אלא שהמושג קומונה קיבל
בשנים האחרונות משמעות שונה, בייחוד
בעיר. קומונה קראו לדירת־סטודנטים שהתחלקו
בה בדרך כלל משלושה בני־אדם
ויותר. קומונה קראו לדירה של המדריכים
בתנועה שגרו בקיבוץ אך עבדו בעיר!
הקומונה היתה בשנים האחרונות לסמל
החופש, האהבה ומין.

*1 1 1 1 1 1 1 1 1ה 1־ | 1\ 1חברי הקומונה יושבים בחדר־האוכל
המשותף, הנמ\1

ווו 1
צא בקומה המרכזית של הבניין. בחדר־האוכל מתקיימות שיחות

׳! 1ל י 11 ״111*1׳¥1 ״1מירון כהן מבשל ואילן פריש צופה בו במטבח הקומונה.
11 !111י ^ 1 1 .1 0 # 1התורנות מתחלקת שווה בשווה בין גברים לנשים. כל
| שבוע אחראי אחד מחברי הקומונה על הבישול, אחד על הקניות ועוד אחד על הכביסה.

חוו מוסיקה

עמית מירון מחבקת את בעלה, ירון, שהוא המוסיקאי של
הקומונה. על המיטה יושב מירון כהן. חברי הקומונה
מרבים לשהות בחדר המוסיקה, שיש בו כלי נגינה, פטיפון סטריאופוני ואוסף תקליטים.

הקומונה והארוחות המשותפות. בתמונה: דנה אליאם, צחי
מיצנמאכר, סמדר דרור, מירון בהן, תמר פריש ובתה הקטנה הילה.
ניקוי הכלים לאחר הארוחות נעשה בתורנות, יומיים כל פעם.

אך הקומונה שברחוב מרכז בעלי מלאכה
20 בתל-אביב, שונה במיקצת מן הקומונות
המקובלות. זוהי קומונה שחברים בה
תישעה קיבוצניקים מכרנדשלום, שפרשו
מן הקיבוץ והחליטו להקים קומונה בעיר.
תישעה חברים המתגוררים בקומונה המשתרעת
על-פני שלוש קומות, שהיתה בעבר
על תקן של בית־מלון ולאחר-מכן איכלסו
סטודנטים ערבים שלא מצאו מקום מגורים
אחר בתל-אביב. הסטודנטים נאלצו
לעזוב לבסוף גם את ביתם זה בגלל לחצי
השכנים ובעל־הבית, מה שלא מפריע ל דיירים
הנוכחיים, המגדירים עצמם כבעלי
דיעות פוליטיות שמאליות קיצוניות, לשלם
תמורת שכירות הבית 6,000 לירות טבין
ותקילין לחודש, לאותו בעל־בית עצמו ש זרק
את הסטודנטים הערביים רק בגלל
מוצאם.
בשלוש קומות הקומונה מתגוררים סמדר
דור, דנה אליאס, עמית מירון (הנשואה
לירון וינדמילר, אך שומרת בעקשנות על
שמה הקודם) ,אמיר קולבן, מירון כהן, צחי
מיצנמאכר ומישפחה צעירה המורכבת מאילן
ותמר פריש, ובתם בת החמש הילה.
נוסף לזוג הנשוי שבחבורה חולקים חדר
משותף גם סמדר דרור ואמיר קולבן, שהוא
רקדן בלהקת בת שבע. למירון כהן חברה
פרטית בשם מירב, שאינה חברת הקומונה
אך מתגוררת בחדרו של חברה, ונח שבת
שותפה פעילה לכל ההחלטות.
לקומונה חשבון־בנק משותף שאליו נכנסות
כל המשכורות, ולצד חשבון העובר-
ושב גם חשבון חיסכון. על חשבונות הבנק
ממונה צחי, החשבונאי שבחבורה, כשלכל
אחד מחברי הקומונה זכות חתימה, וכל
אחד מהם רשאי להוציא מהחשבון כל
סכום שיזדקק לו. בקומה המרכזית של
הקומונה מצויים חדר־האוכל המשותף, ה-
מיטבח ולוח־המודעות שעליו מתפרסם,
לצד סיסמות פוליטיות, גם לוח התורנויות.
בכל פעם מארגן מישהו אחר את הלוח.

י 11י ך 1ק בקומונה בשלב זה היא
1 1 1 1 1הילה פריש, בת החמש,
בתם של תמר ואילן, הלומדת בגן־הילדים.
_ 10 £1

(המשך מעמוד )51
פרט לתורנות רחיצת הכלים, המתחלפת
אחת ליומיים, כל התורנויות שבועיות.
במשך שבוע שלם אחראי אחד מחברי הקומונה
על הבישול, כשהעבודה מתחלקת
שווה בשווה בין גברים ונשים. בקומה המרכזית
של הקומונה, לצד חדר־האוכל, גם
טלפון ציבורי המשמש את החברים. מצויים
שם המיטבח, חדר־המישחקים, חדר הטלוויזיה
והסיפרייה שבה הקירות עמוסים ספרים,
בהם ספרים פוליטיים רבים הדנים
בבעייה הפלסטינית. בקומה השלישית חדר-
המוסיקה, שבו עוגב, פסנתר, גיטארה,
סיפריית תקליטים ופטיפון סטריאופוני.
בבוקר יוצאים חברי הקומונה לעבודתם.
הבנות עובדות כעוזרות־בית. כך סמדר,
בת קיבוץ דליה שלקחה שנה חופש מקי-
בוצה כדי לחיות בכרם־שלום עם החבר
שלה, אמיר! כך גם דנה אליאם, שהגיעה
לכרם־שלום במיסגרת של״ת, ובד־בבד עם
עבודתה כעוזרת־בית לומדת ביולוגיה באוניברסיטת
תל-אביב, כשאת הלימודים
מממנת אמה העירונית. עמית, הנשואה לירון,
היא ילידת רמתיהחייל ששירתה ב-
של״ת בקיבוץ ברעם, הכירה שם את ירון,
התל־אביבי במוצאו, התחתנה איתו ועברה
לכרם־שלום. עמית לומדת תיאטרון, והקומונה
מממנת את לימודיה, את לימודיו של
ירון, הלומד מוסיקה ומתפרנס משירה במקהלת
קומרן, מממנת הקומונה בחלקם.
צחי לומד גיאודיזיה וקרטוגראפיה (מדידות
ומיפוי בעזרת מחשבים) ועובד בחברת
מחשבים, ואילו מירון כהן עובד כפו-
על־בניין ונוהג ברכב של הקומונה, המוחזק
בשכירות לצורך הובלות והסעות נוסעים.
אילן עובד כמכונאי־רכב במוסך, ותמר
עובדת כאחות בבית־חולים, בעוד הילה
הקטנה מבקרת בגן־ילדים סמוך.

לא להי טמע
במירוץ העירוני
ך* יצד הגי עו הקיבוצניקים מכרם־שלום
לקומונה עירונית? הסביר אמיר, ש הוא
דובר הקבוצה ואחד מפעיליה הבול-

1011111 עמית מירון, חברת הקומו־
*• 11111 נה התל־אביבית, עובדת כ־עוזרת־בית
ולומדת תיאטרון באוניברסיטת
תל־אביב. היא חברה בקבוצת תגובטרון.

| | 9י , 11העי ירון וינדמילר מנגן ב־עוגב.
הוא נשוי לעמית

מירון ועובד לפרנסתו כזמר במקהלת
קומרן. את לימודי השניים מממנת הקומונה.

1ץ ך !1גם סמדר דרור, חברתו של
111ייי * אמיר קולבן, רקדן בלהקת
בת־שבע, עובדת כעוזרת־בית. את המשכורות
הם מפקידים בחשבון. בנק משותף.

טים של שס״י (שמאל ישראלי סוציאליסטי)
:״הקבוצה שלנו עזבה את כרם־שלום
מסיבות פוליטיות. רובנו היינו מקורבים
במידה כזו או אחרת לחד״ש. כל זמן שזה
היה כרוך בהבעת דיעות ובשיחות, זה
לא עורר עניין במשק. אבל עם הבחירות
קיבל העסק ממדים רציניים, ואז החלו החיכוכים
סביב הבעייה.
״החברים חתמו על מגילת היסוד של
חד״ש והקיבוץ התנגד, כי החזית הדמוקרטית
נמצאת מחת לקונסנזוס הלאומי ואילו
הקיבוץ שייך לקיבוץ הארצי הציוני.
כשהגיעו תוצאות הבחירות, היה רעש עצום.
תישעה חבר׳ה מכרם־שלום היו רשומים
כמצביעי חד״ש. בסך־הכל היה ידוע על 20
איש שהצביעו חד״ש, על 30 שהצביעו
של״י ושמונה למערך, וזה הביא להחרפה
חזקה ביחסים שלנו עם הקיבוץ.
״אנו, מצידנו, נאבקנו על הקמת קומונה
עירונית. חשבנו שזו יכולה להיות צורה
טובה של פעילות פוליטית מחוץ
לקיבוץ. דיברנו על עבודה בבתי־חרושת,
על לרדת אל העם ולדבר עם הפועלים, אלא
שהעניין לא יצא אל הפועל. הקיבוץ האר*

צי לחץ על כרם־שליום, והחלטנו לעזוב.״
לדבריו של אמיר נכנסה חברתו סמדר,
וסיפרה :״הלכתי לחפש עבודה לפי מודעה
בעיתון, ואז הסתבר לי שהבית שבו מוצעת
העבודה מיועד להשכרה, שיש בו
שלוש קומות ו־ 13 חדרים עם טלפון ציבורי,
ושדמי־השכירות הם 6000 לירות לחודש.
הבאתי לכאן את החבר׳ה והחלטנו
לשכור אותו ביחד.״
חברי הקומונה פעילים מאד מבחינה פוליטית,
מי בשמאל ישראלי סוציאליסטי,
מי בחד״ש ומי במצפן. על לוח־המודעות
של הקומונה מודבקת באותיות של קידוש-
לבנה הסיסמה ״שלום — עכשיו״ .חברי
הקומונה הפגינו בכיכר־מלכי־ישראל, ומת
מצליח
לרתק א1שים, וזוהי הדרך הטובה
ביותר, לדעתנו, להעביר דיעות פוליטיות
ולשכנע.״
בשיחה מלב אל לב חשפו חברי הקומונה
את תיסכוליהם הפרטיים. חלקם פגשו פלסטינים
בחו״ל והם יודעים כי הבעייה קשה
לפתרון, וכי התהום עמוקה עד שאולי
אינה ניתנת לגישור. למרות שהם מתעוד־דים
עם דוגמות מן ההיסטוריה. פעילותם
הפוליטית היא עניין של צורך יומיומי.
אוטובוס הדמים גרם אצלם זעזוע כפול.
הם הזדעזעו לא רק מהרצח והרג, אלא
גם מן העובדה שהמיקרה הזיק לעניין
פתרון הבעיה הפלסטינית יותר מאשר הועיל.

רוח המודעות

עמית מירון עומדת ליד לוח המודעות של הקומונה, הנמצא
בקומה המרכזית. ברקע נראית סמדר דרור משוחחת בטלפון
הציבורי על לוח המודעות, לצד סיסמאות פוליטיות, מודבק לוח התורנויות של הקומונה.

כוונים להשתתף גם בהפגנת האחד במאי.
אמרה דנה :״הקומונה היא המיסגרת
הנוחה לנו ביותר. חשבנו שזו תהיה מים־
גרת שתשמור על שפיות־הדעת, ושרק כך
נצליח שלא להיטמע במירוץ העירוני של
כסף, עבודה וכל השאר. זוהי מיסגרת הנותנת
לנו כוח להמשיך. אני באה הביתה
מהרחוב, ופוגשת אנשים בראש אחד. כל
יום שלישי אנחנו נפגשים במישרדים של
הוועד לשלום צודק, ועוסקים בפעילות
פוליטית. גם כאן, בחדר־האוכל המשותף,
מתקיימת פעם בשבוע שיחת קומונה ובה
מלבנים דברים, מחליטים החלטות ועוסקים
בנושאים פוליטיים.״

כללית,
ה קו מונ ה נכשלה

11171111 הקמונה משתרעת על פני שלוש קומות בבניין שברחוב
מרכז בעלי מלאכה מס׳ 20 בתל־אביב. בבניין 13 חדרים
1*11 #1 *1
ושכר הדירה הוא 6000 לירות לחודש. בחדר המדרגות מתנהלת פעילות חברתית עניפה.

מי ת :״חללן מהחברים בקומונה הם
? חברי התגובטוון, שזו קבוצה של תיאטרון
פוליטי המורכבת מסטודנטים באוניברסיטת
תל-אביב. התגובטרון התארגן
בקיץ שעבר ועושה הצגות קטנות על בעיות
פוליטיות. תפקידו ליצור תגובה. את ההופעות
הראשונות ערכנו בכיכר־אתרים,
ואחר־כך באוניברסיטה, שם יש לנו ממש
קהל. באחרונה העלינו הצגה חריפה על
נושא סאדאת, בגין והשלום, כשהעיקרון
הוא שהשלום נעשה על חשבון הפלסטינים.
התגובה היתר. חריפה, ימניים ושמאליים
כאחד הגיבו. הצגה זה לא כרוז שאתה
קורא וזורק לפח. הצגה היא מדיום ה־

אחרי שמונה חודשי מגורים משותפים
הם מודים שלא הכל כפי שקיוו שיהיה.
אמרה דנה :״כל אחד מצפה לדברים
אחרים. אחד רוצה לראות את הקומונה כגוף
יותר פעיל בנושאים פוליטיים, אחר
רוצה התפתחות של יחסים בין אנשים.״
האם זה קרה?
עמית :״זה קרה, אבל פחות ממה שחשבנו
שיקרה. צצו כל מיני בעיות. זה
מסובך, לקחת תישעה אנשים ולשים אותם
בבית אחד תחת קורת־גג אחת. בקיבוץ
אומנם חיים ביחד, אבל החדרים מרוחקים
זה מזה. זד. קשה במיוחד לזוג נשוי, לנהל
את חייו ביחד עם כולם.״
ומה הלאהו
בשיחת הקומונה האחרונה החליטו ה אנשים
כי למרות היחסים הטובים השוררים
ביניהם, באופן כללי נכשלה הקומונה בתפקידה.
מדוע?
הקומונה,
שרצתה לצאת למיפעלים ולבתי
חרושת ולעבוד עם הפועלים, לא
הגשימה רצון זה. בעבודתן כעוזרוודבית
לא הצליחו הנשים שבחבורה להגשים את
האתגר הפוליטי שנטלו על עצמן. לבד
מאילן, העובד במוסך וממירון, העובד כ־פועל־בניין,
האחרים אינם עוסקים בייצור.
הבעיות שהתעוררו היו גדולות מאלה ש להן
ציפו. בשיחת הקומונה הוחלט שאם לא
יחול שינוי במצב, תפורק הקומונה. עד
אז ימשיכו חבריה לנסות לחיות במתכונת
של קיבוץ — אבל בעיר.

״אני לא אוהב לקום מוקדם
בבוקר. עם לוסטהנוה אני
עוזב אחר הצהר״ם

לו פ ט הנז הטסהמתל אביב למינכן ופרנקפורט כל יום ראשון, יום שלי שי ויום ח מי שי בשעה . 15.50
לו פ ט הנז הטסה לפרנקפורט מדי יום שני, רביעי, ש שי ו שבת בשעה .16.55

3 3ח 3ו?11ו11

העולם הזה 2121

ש ! ,המלגלג על ביבו ש ד רו ־לבנון

מסעו של

עמוס ע 1ז לארץ אובאעי־שאר הילד העבר הראשון״ -בעיתונא

ה 1מברט־הומברט

אנתולוגיה ישראלית

בלי לולי ט ה

ספרים

המשך יבוא ״כתיבת הארץ״
מאת מאירויזלטיר

מאיר ויזלטיר
הקברנות היא המשכה של הרבנות

פעם היה מגדט בריטי בארץ־ישראל,
ובירתה ירושלים. אחת משכונותיה החשו בות
ביותר של ירושלים באותם ימים
היתה שכונת גאולה, השוכנת על גבול
מאה־שערים. מעט מזיכרונות אותה השכו נה,
דמויותיה וילדיה, מביא עמוס עוז
בסיפרו החדש שראה אור בימים אלה*.
באותה שכונת גאולה גדל גיבורו המאד־אוטוביוגראפי
של עמוס עוז, שדבק בו
הכינוי ״סומכי״ :״פעם אחת הצכעתי כשעור
כתיבת־הארץ וכשקיפלתי את
רשות הדיבור קבעתי בתוקף רכ, :אגם
החולה נקרא גם כשם פומכי׳ .כמוכן, כל
הכיתה געתה מייד כצחוק גדול וניכוי...״
מכאן כינויו של המספר: סומכי. ויותר
מזאת, בסופו של אותו שיעור הוא מקבל
פתק מאסתי, חברתו־לכיתה שבה הוא מאו הב,
ובפתק כתוב :״משוגע אהד, למה לד
להגיד תמיד דברים שעושים לד צרות?

הפרק הראשון בספר כך ליבלבה האהבה,
מתאר את מסכת היחסים בין סומכי לבין
אסתי :״אני הוא שהמצאתי לה את הכינוי
,קלמנטיין׳ (היה שיר אנגלי כירושלים כאותם
הימים, שיר של חיילים אנגלים
ממחנה שנלר , :הו מיי דארלינג, הו מיי
דארלינג, הו מיי דא — רלינג — קלמג־מיין
ואמתי? היא מצאה בשבילי רק
מילה אחת, ואותה היתד מטיחה כי כבר
מן הכוקר, דפר ראשון בבוקר, עוד לפני
שהתחלתי להציק לה , :גועלי׳ .או גם, מג עיל
אחד אפתי היתה כוכה כגללי כהפסקת
עשר, ואני בגללה כלילה
סומכי של עמוס עוז גדל באווירה של
ילדות נאיבית רצופה רצינות מחרידה :
״בחנוכה כל ילדי ישראל לומדים בכיתה
לכטום על היוונים הרשעים. בפורים על

?מן יחן וה היא?0ש?ה של ך^דיניות,
ודרום ך;׳?,נוו??!שכו?ל??>יל???1יון:
על כן או??9י ש?דין ה
תזלחל הלח^ה 3ל?נוו.
הנעורים דם ן זמש?ה של מלזות,
ון רום הלבנון המשכו של ה?ליל??ליוה
על?ן אין?ובעי נ?ילדים ונדרים
דיורים יזה בזה בלן נון,
הקן ברנות?יא המש?ה של 5ר?נות,
ון רום?ל?נוו??שכו של??ליל??ליוה
על?ו??ך ה??רזז!2ך?זא???#ית
קלרים ך?ן ןים 3ל?נוו•
העתונות?יא??שלה של?9ן ז?ן נות,
ודרום קללנוו??׳שכו של?3ליל??ליוה
על לן שויזלים?עתולים?כלדראש
את?שגי הולחמה בללנווי
השילה?יא?פולהשל?אמיך ה,
בדרום?ללנון לגם?3ליל?עליון.
על לו דנאלר כמו לא?.אמר,
ועוד נן ןא לללחלה בללנון.

ח, זם גור ,

ההפגנות נגד אנגליה, כתישעה כאם צמים
נגד ככל ורומא, בכ״ף בתמוז מתו הרצל
וביאליק, ובי״א כאדר זוכרים לנצח את
מה שעוללו ׳הערכים לטרומפלדור ולחבריו
כתל־חי. רק בט״ו בשבט לא רכנו עם אף
אחד ולא היו לנו צרות, אבל דווקא —
להפעים — בט״ו בשבט כמעט תמיד
יורד גשם
כך מתנהלים חייו של סומכי עד לחג
השבועות, שבבוקרו מופיע הדוד צמח
(יוצמח, בלשון אביו של סומכי) מתל־אביב,
ומביא לנער במתנה זוג אופני ראלי משומשים,
המחוללים מהפכה בחייו של סומ־כי.
הילדים האחרים מקנאים בו, ואינם
מסתירים כלל את קינאתם :״תסתכלו מה
זה. לסומכי קנו אופניים של כנות, פלי
רמה ...עוד מעט יקנו לו גם שימלת־שכת
...מתאים לסומבי סרט ורוד בשערות
שלו ...הוא ואמתי יהיו שתי חכרות־הכי־טובות
...רק שאפתי ככר לובשת חזיה
ולסומכי עוד אין
אלא שסומכי כובש את כעסו בחלו מות
ובהזיות של הרפתקות :״עוד היום
אני שועט מכאן ...דרומה והלאה, דרד
קטמון ותלפיות, דרו בית־לחם, חכרון
ובאר־שבע, דרד הנגב ומידכריות סיני אל
לב אפריקה כואכה מקורות הנהר זאמכזי,
בודד ואמיץ בין המון ילידים צמאי־דם...״
על־מנת לממש את תוכניתו נוסע סומכי
לבית חברו אלדו קסטלנובו, שאביו קוסם
בגפרורים ובעל סוכנות גדולה לנסיעות,
שהוריו לא הידשו לו אופניים ״מפני
שהרכיבה עלולה להזיק להתקדמותו של
אלדו בנגינה על כינור שני הנערים
משווים מסלולי מסע שונים על־פני מפת
אפריקה :״אני דיברתי בהתלהבות על
המהדי הנורא שבעיר חרטום בירת סודאן,
ועל טרזן האמיתי שכיעחת טאנגכייקה,
לשם מועדות פני בדרכי אל מקורות הנהר
זאמבזי שבארץ אובאנגי־שארי
סומכי אינו יוצא למסעו הנכסף. בעיס־קת־חליפין
מחוכמת מחליף אלדו עם 0ומ־כי
רכבת חשמלית באופניים שלו, ומה־תימו
אף על שטר־מכר. בצאת סומכי
לרחוב, הוא מבחין בכתובת צבועה על
הקיר עם שגיאה :״בוז הספר הלבן י
ושייפתר ככד כן־גוריון!״ הוא מנחש
מייד שהכתובת נכתבה בידי בן־כיתתו
הגברתן, גואל גרמנסקי. סומכי מעתיק את
הכתובת, מאחר שיש בכוונתו להיות משו רר
לכשיגדל. גואל צץ לפתע ומכריז על
סומכי כעל ״מרגל אנגלי שפל ולאחר
מקח־ומימכר הוא מחליף את הרכבת החשמלית
שסומכי החליף תמורת אופניו בכלב
שמריהו, שנמלט מסומכי עד מהרה.
כך מתפתחת לה עלילה אופיינית מאד
לירושלים של שנות ה־40׳ ולילדי שכונות-
הספר שלה, עלילה שמוטב יהיה להשאיר
את סיומה כהפתעה לקורא. בעיברית דהו־טה
ובלתי־מכופתרת, ובעזרת ציוריה הפשוטים
והמרשימים של אורה איתן, עלה
בידי עמוס עוז ליצור את אחד מסיפרי
הנוער המרשימים ביותר שראו אור ב־עיברית
בשנים האחרונות.

הפרסים. כפסח שונאים את מצריים וכל״ג
כעומד את רומא. אחד במאי הוא יום

חולם ולוחם

* עמום עוז ,״סונזכי״ ,סיפור לבני-
הנעורים על אהבה והרפתקות, ספריית ״דן
חסכן״ ,הוצאת ״עם עובד״ 85 ,עמודים.
** כותרת שעורי הגיאוגרפיה של ארץ־
ישראל בימי המנדט ובראשית שנות המדינה,
היתה ״כתיבת הארץ״ ,בתוכניות־הלימודים
של בתי־הספר.

איתמר בן־אב״י (אליעזר בן־יהודה)
״הילד העיברי הראשון״ ()1885—1943
מייסדו ועורכו של היומון דואו־היום בשנת
,1919 היה הבונקונפורמיסט והמהפכן
הראשון בעיתונות העיברית בארץ. בימים
אלה ראה אור מיבחר של מאמריו, בספר
שמתוכו ניתן ללמוד רבות על מעופו העי
בדי
סני ל אנד

תונאי של איתמר בן־אב״י* ,שהתפרסם
בארץ בזכות מקוריות מחשבותיו, גילוי-
ליבו שתעב כל צביעות, ועצם היותו במי-
דת־מה איש ריב ומדון, שביכר שלא לפסוע
בדרך הסלולה 1והמקובלת.
במשך 15 השנים בהן ערך את דואר־היום,
חולל בן־אב״י מהפכה רחבת־ממדים
בעיתונות העיברית, וחידושיו בהשראת ה עיתונות
המערב־אירופית, הפיחו רוח חדשה
בהווי הכללי של היישוב היהודי בארץ.
בן־אב״י הצליח להטביע את חותם הקצב
של המאה ה־ 20 על לשון העיתונאות ה-
עיברית. יחד עם זאת, במקביל, היה בן־
אב״י הראשון שהנהיג את מדור ״המודעה
הקטנה״ נוסח העיתונות האיטלקית
ב״רבע גרוש השורה״ ,וגדש את עמודי עיתונו
בתצלומים רבים, עד כדי כך שיום
אחד דפקו על דלת דירתו ״אנשי מיש־לחת
מטעם, פועלי ציון׳ ,ביניהם י. זרו-
בבל והסופר י״ח כרנר, להתרות כו שלא

איתמר בן־אכ״י
מולדת משותפת ליהודים ולערבים
ייתפס לעיתונות ה,זולה׳ ו,הצהובה
כמאמרו של ד״ר יוסף נדבה במבוא לקו־בוץ
מאמריו של בן־אב״י.
איתמר בן־אב״י האמין בעיתונות תו־ססת,
ועל כן דאג לספק לקוראיו יום־יום
״מירעשים״ (סנסציות ו/או סקופים) נוסח
אמריקה בדואר־היום. במקביל הוא פירסם
גם שבועון באנגלית, ויומרו בערבית
(באריד־אל־יום) .את עצמו הוא הגדיר
במילים :״מאמרן־לוחם־פולמוסן הייתי
מעודי, ועיתונאי זה תפקידו — להילחם
כדי משוא־פנים בכל תופעה ציבורית פגומה...״
ומוטו זה הביא את איתמר ב ך
אב״י לעימותים שהביאו לכליאתו בכלא
ביד שילטונות המנדט, להפסקות בהופעת
עיתונו, ולתביעות־דיבה בגין השקפות
חריגות ובלתי־מקובלות שפירסם.
חלק מרשימותיו המקובצות בספר זה,
טעמן והאקטואליות שבהן בבחינת כמו
היום נכתבו. כאופוזיציונר חולם ולוחע,
הוא בוחן את התנפצות החלום הציוני,
כן גם דיעותיו בנושאים כגבולות המדינה
העתידה לקום, הבעייה הערבית והפלסטינית
(ראה: ציטוטון) ,ורמת מוסרם של
המנהיגים. מתוך אחדים ממאמריו ניתן
* איתמר בן־אב״י ,״חלומות ומילחמות״,
התקין והביא לדפוס אהרון אבן־חן, בהוצאת
הוועד הציבורי להוצאת כיתבי איתמר
בן־אב״י 359 ,עמודים.

״פלשתיניות״

צי טו טון

הוא שם מאמרו של איתמר בן־אב״י שדאד־־אור כ״דואר הרם״ ,פ״א כשבט
תרפ״ט — ,1.2.1929 כו הוא כתב כין השאר :
...אין לנו צורך ברוב עיבוי בארץ־האבות, מפני שתושביה המוסלמים
8 0והנוצרים הינם, ברובם המכריע, לא פחות יהודאים משבי הגולה;
^ ^ אלא שלרגל ריפיוגם הרב אחרי החורבן הגדול קיבלו חלק מהם את
דת האיסלאם, בימי מוחמר ועומר שניהם, ואת האמונה הנוצרית בימי מסעי־הצלב
...יום יבוא — סיימתי את דברי — שיסודות אלה יתחברו שוב לגוף
העיברי הגדול, אם לא מצד הדת עצמה, הרי בכל״אופן מצד התנאים הכלכליים
והמדיניים החדשים, ואולי גם מצד קירבת שתי הלשונות־האחיות ...רצוננו
זה, אבל, לא כלל מעולם — גם לא יכלול לעולמים — את הדרישה לדחיקת
רגלי, הגר היושב בארץ מכבר׳ .השגיאה היסודית בכל הבניין הציוני היתה,
שהכל שכחו רק דבר אחד — את יישותם של דוברי״הערבית בארץ־ישראל.
יישות זאת אינה נמחקת כלאחר־יד. מה שלא יכלו לעשותו אף הרומאים
התקיפים, כיצד נעשינו אנחנו 1בייחוד, מאחר שאין כל ספק־ספיקא אצלי,
שאותם דוברי הערבית אשר עימם הננו עומדים במגע ובמשא תמידי היום,
אינם אלא היהודאים הקדמונים, ושעל־כן עשרת מונים עלינו להתחשב בריג־שותיהם
ולכבד את שאיפותיהם. בתנאים אלה רק דרך אחת לפנינו ברגע
זה, אם אומרים הננו לחיות עם שכנינו — אלה אחינו ובשרנו — חיים
משותפים בשנים הבאות עלינו לטובה והוא — דרך התאמת מגמותינו למגמותיהם,
הם, בגבולות, ההצהרה הבלפורית ...בנוף ה,פלשתיני׳ חלק הנם —
אם ירצו בכך ואם ימאנו — מהמדינה החדשה שנוצרה בגאוניותו של בלפור,
בחרבו של אלנבי, ברצונו של העם היהודי, בהשתדלותו של וייצמן, ובהסכמתו
של חבר הלאומים ...אל תראום במצבם היום. אל תחשבום בורים ויחפים
כולם. בעשר השנים לשילטון האנגלי הם התקדמו ויצליחו למאד. עם ריבוי
בתי״הספר, עם חיזוק החיים הכלכליים, עם פתיחת האופקים לחוץ, עם
המשכת השינויים היסודיים בחיי המזרח מתורכיה ועד למצריים — מה
יתקדמו ומה יצליחו עוד. שש מאות אלף הם היום. מיליון (אולי הרבה יותר,
יחד עם מזרח־הירדן) יהיו מחר! אבותיהם אבותינו, לשונם כה דומה לשלנו,
וכובד המרכז לחייהם מעכשיו ולתמיד איתנו יחד ...הנה מדוע עם כל התלהבותי
הסוערת ליהודה העצמאית, פלשתיני אני באש לא פחות לו הטה...
...קורטוב של אחדות חינוכית הוא הכרח מדיני, כלכלי וחברתי לכולנו,
כגון לימוד מספיק של ערבית ועיברית בבתי־הספר, ובייחוד — הכנה שיטתית
של כל ילדי הארץ ברוח ה,פלשתיניות׳ .עצם העובדה, שהעבריים דואגים לנתי־הספר
שלהם בלבד אינה נותנת להם את הזכות להתאונן על מורי בתי-הספר
הערביים, המחנכים את תלמידיהם ברוח שמאה והתנגדות לגזע חעיברי...
בשביל כך אינני ירא לחזות מעכשיו את היום שבו יושיטו דוברי-ערבית את
ידיהם לדוברי העיברית באחווה אמיתית ; בשביל כך מאמין אני באמונת שלמה
כי בעצם עינינו נחזה כולנו מתנופף על כל מיגדל ובית בכל ערי הארץ וכפריה,
לא דיגלה של אנגליה, כהיום, בלתי״אם הדגל המשותף לכולנו בתכלת רצועתה
ממעל, בירקרקר רצועתה ממטה, על פני שדה לבן שבמרכזו יחבוק מגל
הסהר המזרחי את הכוכב המשוייש למגיננו הדווידי ...מובן, שבתל״
אביב ובכל כפרינו אנו יתנופף דגלנו התכול-לבן בצילו של הדגל המשותף.
זוהי, פלשתיניות׳ .זוהי ציוניותי

ללמוד רבות על מאמץ החשיבה שהעניק
לנושא החיים בצוותא עם העדבים בארץ-
ישראל, וכיצד דגל בהיות הארץ הזאת
מולדת משותפת ליהודים ולערבים תוך
שלדעתו, המטרד, שאליה יש לחתור צריבה
להבטיח את ״אי־השתלטותו של עם
אחד על מישנהו
מתוך סיגנון כתבותיו הקצרות המופשטות,
המיועדות למיגזרים רבים של קוראים,
ושאר כיווני רעיונותיו העיתונאיים,
דומה כי העיתונות העיברית השכילה רק
בעשור האחרון להגשים את חלום העיתונות
של ״הילד העיברי הראשון״ ,שלא
זכה בכבוד הראוי לו. גם גישתו ללשון
העיברית אינה נופלת מזו של אביו, מחייה
הלשון העיברית, אליעזר בן־יהודה. בסופו
של הספר מופיע מילון קצר של חידושיו
הלשוניים, המופיעים בספר מאמריו, וביניהם
מילים כמו:
התהכנות = הבנה הדדית.
י חו ד אי = אזרח יד,ודד, העצמאית.
ישכ גו ת = קולוניזציה.
לעדן = נייטרלי (לא עם, לא נגד).
מ אין = מאד, שנה.
מאחדה = קואליציה.
רכושן = קפיטליסט.
מילים היכולות למצוא מקום מכובד גם
בעיתונות המשוכללת של סוף שנות ה־70׳.
ניתן לצרף ספר זה לרשימת ספרים,
המצטרפים לכדי ההיסטוריה האמיתית,
הבלתי־כתובה עדיין, של ארץ־ישראל.

פנין לפני כעשרים שנה פירסם הסופר ממוצא
רוסי, ולאדימיר נאבוקוב, את הנוסח האנג לי
של סיפרו לוליטה (המתאר את סיפור

אהבתו של הומברט־הומברט לקטינה בשם
״לוליטה״ ,שהפכה שם־נרדף בתרבויות
המערב) .אלא שכיום אין עוד ספק ש־לוליטה
היה בחינת משל של ליגלוג סרקאסטי,
שבו עימת נאבוקוב את סיפור
תרבותה ה״קטינה״ של ארצות־הברית עם
תרבותה המתנוונת והשוקעת של אירופה.
בסיפרו פנין, שראה אור בעיברית*
החודש, עוסק ולאדימיר נאבוקוב באותו
נושא, מבלי שיזדקק ל״לוליטה״ ,תוך שהוא
מסתפק בפרישת עולמו הרוחני של המד
ברט־הומברט, אותו הוא מציג הפעם בדמותו
של פרופסור טימופיי פנין :״קרח
כתכלית השלמות ...שזוף ומגולח למיש־עי
...כשפתו חעליונח חקופית, כצווארו
העבה, ופפלג־גופו העליון תיאור, ש במקביל
לתיאור העלילתי מעיד על כך
שפנין הינו בן־דמות מאד־אוטוביוגרפית
לנאבוקוב עצמו, ששימש שנים רבות כ פרופסור
לסיפרות רוסית בארד,״ב **.
במהלך עלילת הספר כולו נוהג פנין
כמינהג תינוק תרבותי שנישבה בין ה גויים
האמריקאים, תוך שהוא מרעיף ליג־לוג
רב על ערכי החינוך האמריקאי, מולם
הוא מציב גיבור מובס, השונה בתכלית
השינוי מאורח החיים האמריקאי וה״חלום
האמריקאי״ .זהו ספר רצוף בדיחות אק דמיות
בסיגנון :״ראש המחלקה לצרפתית,
שחשב כי טאטוכריאן היה אשף־מט־כה

את ניסונו של הומברט־הומברט ללכוד
את לוליטה, ממיר נאבוקוב בספר זה במאבק
עם המכונות, הלא הן בשורתה ה־
* ולאדימיר נאבוקוב ,״פניך. תירגום :
אברהם יבין ,״ספרייה לעם״ ,הוצאת ״עם
עובד״ 160 ,עמודים.
** אביו של נאבוקוב שימש תקופה
קצרה כשר בממשלת קרנסקי שקדמה להשתלטות
הבולשוויקית על רוסיה, והוא אף
רומז בספר על פגישה אחת עם קרנסקי.
*** פרנסואה רנה שאטובריאן (—1848
,)1768 סופר ומדינאי צרפתי.

תרבותית הגדולה של ארצות־הברית. פנין
נאבק במכיונת־כביסה, במנורות־שיזוף ובמכוניות
יד־שנייה, תוך שאינו מסוגל
להתחמק מעברו הרוסי, וקובע קביעות
סרקאסטיות למדי, כגון :״המישטרה הרו סית
המטאפיסית יכולה גם יפה מאד לשכור
עצמות פיפיות
במהלך הספר עולה, בכמה מן הפרקים,
דמות אשתו־לשעבר של פנין, המנסה להוריש
לו את ילדה מנישואיה השניים,
שהוא תוצר התרבות האמריקאית, העומד
להפוך צייר, וחושב :״כי יצירת־האמנות
הנוצרת בהבל, בולים, עיתון שמאלני
וחריונים מושתתת על סידרה של נדושויות
משמימות
נאבוקוב אינו חוסך שיבטו מחבורות
של מהגרים רוסיים ״לבנים״ הממשיכות
לחיות את עברן ב״ארץ האפשרויות הבל-
תי־מוגבלות״ ,והוא מתאר :״קיטעי דין־
ודברים נלהטים כין פרופסור בולוטוב, מורה
ל,היסטוריה של הפילוסופיה׳ לבין
פרופסור שאטו, מורה ל,פילוסופיה של
ההיסטוריה
אמריקה אינה גן־עדן בעיני פניו/נא־

בחטף

על קרן הפופאי
במדור חדש בדבר השבוע, תחת
הכותרת ״מילים מילים״ ,החל העיתונאי
והמתרגם (תוף הפח, תמונה קבוצתית עם
גברת) חיים איזלן, בהצגת מונחים עיב-
דיים חדשים כתחליף למונחים לועזיים ה שגורים
בעיברית. מונחים אלה מובאים
משולחן האקדמיה ללשון העיברית. שי מוש
מילולי הרווח בשנים האחרונות ב־עיברית
הוא :״הלובי הישראלי בוושינגטון״.״
ההצעה הניצבת בפני האקדמיה,
לדיברי איזק, למילה 8 0 8 8 ¥היא:
שדלי , 1 £ (8 8 ¥ 1 5 7 -שדליות -
,8 0 8 8 ¥ 1 ^ 0והפועל 7 0 1 ,0 8 8 ¥
יהא, בעיברית, לשילי• ס אחת מאגדות
הסיפרות העיברית הצעירה והמתחדשת עומדת
על סף ניפוצה. מבקר צעיר וחד-
עט, שהתפרסם בשנים האחרונות בתר גומים
רבים מכל הלשונות, עומד להתגלות
בעמדה שתזכיר את ביגדי המלך
החדשים של הנס סריסטיאן אנדרסן.
ומעשה שהיה, כך היה: סופר ישראלי נו דע
פגש בסופר דרום־אמריקאי נודע יותר.
במהלך פגישתם ביקש הסופר הדרום־אמ־ריקאי
מעמיתו הישראלי לברר, מדוע מתעכבת
מזה שנתיים ימים הוצאה־לאור של
תרגום אחד מספריו לעיברית. כאשר שב
הסופר הישראלי ארצה, וניגש לבית־ההו-
צאה שעליו היה להוציא לאור את הספר,
הובהר לו שהספר תורגם אומנם לעיברית,
ובידי אותו מבקר ומתרגם שנון, שמסר
את נוסחו המתורגם כבר לפני כשנתיים.
אלא שאליה וקוץ בה: בבדיקה שיגרתית
הסתבר לעורכי בית־ההוצאה, על סמך
פיענוח כמה שגיאות, שהספר תורגם מ צרפתית
— ולא מספרדית. מזה שנתיים
מחפשת אותה הוצאת הספרים משכתב, ש יתקין
את התרגום לשם הוצאתו-לאור ב
ולאדימיר
גאבוקוב
ציונות וליגלוג
בוקוב, וכן גם לא אוניברסיטותיה. את
ראשית סמסטר־הסתיו של שנת 1954 רואה
פרופסור פנין כך :״והקולג׳ עודנו מהריק
והולך. בוגרים עמלנים, בעלי נשים
הרות, עדיין כתבו עבודות־נמר על דוס-
טוייכסקי וסימון דה-בוכואר. מחלקות ל־סיפרות
עדיין פעלו תחת הרושם המוטעה
כי סטנדאל, גולסוורתי דרייזר ומאן הם
סופרים גדולים. מילות־פלסטיק כמו, קונפליקט׳
או,דגם׳ עדיין היו באופנה. כרגיל
התאמצו והצליחו מדריכים עקרים, להגיב׳,
בסקרם את ספריהם של עמיתיהם הפורים
מהם ליגלוג ציני זה על החיים
האקדמיים האמריקאים, אינו פוסח אף על
מראה הדמוקרטיה האמריקאית. אחד מ גיבוריו
של נאבוקוב מביא בקבוק ודקה
למסיבה, ושם נאמר לו :״אני מקווה ש־סגאטור
מק־קארתי * לא ראה אותך מתהלך
עם הבקבוק הזה
על כל פנים, נאבוקוב כותב על תרבות,
ועל גיבור תרבותי שאמריקה אינה
זקוקה לו כלל :״מי צריך את האישיות
שלו? אף אחד לא ! הם ידחו את אי שיותו
הנפלאה של טימופי בלי להניד
עפעף. העולם צריך מכונה, ולא טימופי״.״
אי־הבשורה התרבותית של אמריקה, היא
בשורת פנין של נאבוקוב, ודומה שתיאורי
החיים האקדמיים האמריקאים משולים ל תיאוריה
של ״לוליטה״ אחרי שבגרה וניש אה
לאיש, והיא מזדקנת כבר בגיל עשרים.
זוהי אמריקה בעיניו של נאבוקוב.
* סנטור מק־קארתי, שניהל את, ציד־המכשפות׳
האנטי־סובייטי בארצות־הברית
בראשית שנות ה־50׳.

חיים גורי
ייעוץ ישראלי בדיסנילנד

עיברית <• סיפרו של א. כ .יהושע,

המאהב, עומד להיות מוסרט בקרוב •
אחת מידיעות התרבות המרתקות ביותר
בתולדות התרבות הישראלית, פורסמה באחרונה
במיסגרת המוסף הכלכלי של ידיעות
אחרונות :״שרי האוצר והתיירות
אישרו באחרונה את השתתפות ישראל
בפרוייקט, חלון ראווה עולמי׳ ,שיתקיים
במרכז, עולמו של וולט דיסני׳ בפלורידה
שבארה״ב. ההשתתפות תעלה לישראל לא
פחות מ־ 80 מיליון ל״י ( 5מיליון דולר),
וכבר הוקצבו למטרה זו 150 אלף דולר.
לכל מדינה שתשתתף יינתן ביתן. ביצועו
ייעשה ע״י מרכז וולט דיסני. הצוות הביג-
מישרדי המטפל בנושא, בראשות דובר האו צר
דויד כי־חיים, מתכוון לפנות לאדריכל
משה ספרדי, לחיים גורי וללאה
פורת, שישמשו צוות חשיבה בתיכנון הבי תן...״
אם להשוות סכום זה לסכום, שלדיב־רי
דויד אדמון, עומדת הממשלה להש קיע
בחגיגות השלושים לישראל, העומד על
סך 30 מיליון לירות ישראליות, סביר
להניח כי 80 המיליון הנ״ל יילכו ״על
קרן הפופאי״.

קבלת מודעות
לכל ה עי תוני ם
ב מ חירי ה מערכת

פיר סו

הופיע וליון חדש

אידי אל

אבן גבירול 110 תל־אביב
(פינת אנטוקולסקי)
טלפון 227118 ,227117

חניה חופשית

רו בקס
המתנה הי פהביותר

גין המשתתפים :

יונה וולד, ע מו ס קינן, יוטף מונדי יו ת ם
ראובני, י.ד. אברמס קי ורינו צרור.
בגליון: הנו סחה מל א של ה מ חז ה

צ׳אד־לי
מאת

ק צ ׳ארלי

דני הורוביץ * פרס

1978

לה שיג: בדוכני ע תוני םוב חנויו ת ספ רי ם.
גליונות קו ד מי ם ו מניי ם ת.ד ,6072 .ת״ א.
לכבוד
״פרוזה״ עתונספרות
ת.ד , 6072 .תל־אביב

מבקש לשלוח לכתובת הנ״ל את הירחון לתקופה של שנה

על סך ( 100 מאה ל׳׳י)

1978

נותן לך מבט שונה ואופק•
חדשניים על חיי המין שלו...
התכשירים, האביזרים ועזרי המין המהפכניים המוצגים בקטלוג ארוס 78 יעניקו
לכם/ן תמונה שונה ונועזת אודות האפשרויות אותן עדייו לא חשתם/ו בחיי
--גזו ר ושלח --המין שלכם/ז.
לכבוד ש.צ.מ. בע״מ
ויברטור קטן
ת״א, רה׳ אבן־גבירול ,30 טל 263498 :
לעיסוי אינטימי
בסך 100ל״י
פתוח רצוף מ־ 8.30 עד — 19.00 הכניסה
ויברטור גדול
למבוגרים מגיל .18
לעיסוי אינטימי
בסך 180ל״י
נא לשלוח לי באריזה אטומה
ויברטור עשוי גומי בסך 420ל״י
בסך 5ל״י
קטלוג ארוס
אמצעי מניעה מחוספסים
מיוחד לגבר
( 6יחידות לשימוש
ויברטור דמוי אבר מין
רב־פעמי)
בסך 120ל״י
בסך 780ל״י נשי מיוחד לאשה
אמצעי מניעה, סידרה
ויברטור דמוי אבר
מעורבת עם 7סוגים בסך 120ל״י
מין גברי עם ויברציה בסך 580ל״י
10 קופסאות של אמצעי
חדש 1
מניעה משומנים מתוצרת
בובות מין (לפי גרמניה בסך 150ל״י
בסך 960ל״י
הזמנה)
10 קופסאות אמצעי
קונדום מארץ־ את המין מניעה בסך 120ל״י
ב־ 5ס״מ (לשימוש
אצבע תאווה סינית בסך 78ל״י
בסך 120ל״י
רב פעמי)
טיימר אמצעי מניעה
אהבה בשניים, אלבום
למישגל ארוך ומשוחרר
מצולם אודות טכניקת
(עם השהייה)
בסך 120ל״י
האהבה (שני חלקים) בסך 170ל״י

שימו לב: י בל המחירים כוללים מ.ע.מ. ודמי משלוח
שם ושם משפחה ...גיל ..

סמן ב־* המוצר בו אתה מעונין ושלח צ׳ק או המחאת דואר.

0הצפון הפרוע
(המשך מעמוד )27
חמאמי!ואחרים, הייתי עד ללבטיהם באותם
היימים של ראשית מילהמת־האחים.
הפלסטינים ידעו שאסור להם להיגרף1ל עניין
פנימי זה. הם השתדלו להישאר בחוץ.
יאטר עראפאת אף נטל לעצמו את
יוזמת התיווך, בהצלחה מסויימית ,׳בכל זאת
נכנסו למערבולת. מדוע ל

אמד די אחד הלבנונים, ששוחחתי
עימם לאחרונה :״לא חיתה להם
ברירה. הפלסטינים חיו בשכונות
המוסלמיות הסוניות. הם היו קשורים
בבני השכונות, האלה. כאשר
השכונות הותקפו על־ידי הנוצרים,
וחסונים עמדו על נפשם, לא יכלו
אנשי אש י!? לעמוד מנגד.״

חיש מהר נתברר כי כוחות אש״ף, שכבר
היה להם ׳בסידן קרבי, היו הכוח הצבאי
החזק ביותר !בקואליציה המוסלמית־סונית־דרחית-ישמיאלית-פלסטינית.
עיקר נטל ה־מיליחמה,
בצד המוסלמי־ש,מאיליי, רבץ על
שיכמם. בקיץ 1976 עמדו לכבוש את כל
לבנון. עירב נפילת המעוזים הנוצריים,
נקראו הסורים אל ׳תוך לבנון.

דבו הדישאווים
ס יש מכין הלבנונים שדיברתי עי-
י * מם לא האמין כי המצב עשוי אי-
פעם לחזור לקדמותו.

לבנון הישנה מתה. הכל מרב־רים
עדיה בצער, אולי בנוסטלגיה,
כעל בר־מינן..

הסורים שולטים בלבנון, ואיש אינו יטעו־ניין
ישייצאו משם. איש אינו אוהב יאת הסו־רים.
הכל שונאים אותם, פחות יאו יותר.
אך הכל ׳מבינים שאין ברירה.
מבחינה גיאונראפיית, לכינון כולה אינה,
למעשה ,׳אלא מעין ׳מובלעת בסוריה. חוץ
מן הגבול הישראלי, כל גבולות לבנון הם
עם ׳סוריה. כל הסחר הלבנוני מייועד לסוריה,
או עובר את סוריה. הינתקות לבנון
מסוריה לא ׳תתואר.
הפלסטינים הפיסו הלק כלתי-ינפרד ימן התמונה
הלבנונית. הקריאות של מנהיגים
מארוניים קשישים, הדינוזאורים של לבנון,
״׳לגרש את הפלסטינים ׳מלבנון״ ,יכולים
לעורר רק גיחוך בכל מקום (מילבד ישראל).
בין
סיוריח ואש״ף נוצר מעין איזון. איש״ף
אינו יכול לפעול — ׳מבחינה צבאית ומדי־נית
— נגר רצונה של סוריה, סוריה היתה
רוצה לשיבור כליל את עצמאות אש״ף,
יאך אינה מסוגלת לכך. קיימת הסכמה אילמת
בין השילטון הסורי והנהגת אש״ף,
ויעל פיר. כל צר ׳משילים עם ׳קיומו שיל השני.

לגבי
העתיד, אין ליאיש ציפיות
ורודות .״הדבר הטוב ביותר שיבול
לקרות הוא שהמצב הנוכחי יימשך
עד כמה שאפשר,״ אמר לי לבנוני.
איש אינו מעלה עדיין על דעתו מ יכול
ליהיות המצב בעתיד.

״׳לבנון הישנה, שהייתה מרכז כספי ו־מיסחרי
לכל המרחב, מתה. היא לא ׳תח זור.
יתכן שאתם, הישראלים, יתקבלו חלק
ימן התפקידים ישלה, אם יהיה לכם השכל
לעשיות שלום,״ שח לבנוני נוצרי, בסייגנון
שיל ויתור ׳והשלימה.

מסתבר כי במשך 30 שנה חששו
הלבנונים מפני היום שבו תעשיה
ישראל שלום עם העולם הערבי.
אחרי ביקור אד־סאדאת נדמה
להם שעכשיו, נוסף על כד שאר
האסונות שפקדו אותם, הולך ומת•
רגש
גם אסון זה.

נ־סויו אצל(1ראבאת
ר 6תוך כוורת דבורים !י! דנני.״
ת ממשלת ישראל את ירה, בקילות־רעת
׳שמקורה בבורות טוטאלית.
לדרום לבנון היא הכניסה גורם זר —
חילי-האו״ם — שאיש אינו יכול לנורש מראש
מה תהיה תוצאת ׳נוכחותו.
בשאר לבנון הה( ׳מערערת את האיזון
העדין שנוצר, איכשהו, בין הכוחות והגור מים.
היא עלולה להמיט שואה על לבנון,
ובעיקר על המימסד הנוצרי, שנתן ילה את
ידו.

קשה?והכין מה התועלת שתצמח
לישראל מהתערכות בלתי־מחוש־בת
זו. דבר אחד כבר ברור: היא
לא החלישה את אש״ף, אדא להי־פך.
מעודם לא זבה אש״ף להכרה
בינלאומית כה מרחיקת־לכת, כמו
עתה, כאשר מזכיר האו״ם בבכורו
ובעצמו כא?היפנש עם יאסר ערא־

פאת, במי שמבקר ראש־מדינה.
העולם הזה 2121

רד נוי, חשבנית בת ,31
גילתה סוג חדש של קינוח באוץ:
לדבריה מקנחת הצנזורה
את החשנניות הישראליות
לעומת עמיתותיהן מחרל
שרים ואחד הגברים, בעלי החזות
׳^המכובדת וסבר־הפנים החמור, נעצו
עיניים בשתי הצעירות שהתלטפו, התחבקו
והתנשקו במרכז החדר, כשהן עירומות
כמעט. אחת הצעירות שכבה על הארץ
כשברכיה מורמות והשנייה כרעה מעליה,
כשראשה נוגע בערוותה של השוכבת.
חברי המועצה לביקורת סרטים ומחזות
רגילים לראות קטעים ארוטיים על מסך
הכסף ועל הבמה, אבל מופע חי כזה היה
לגביהם אירוע יוצא־דופן. במיקרה, או שלא
במיקרה, הם הופיעו באותו יום בהרכב
מלא.
״קטע הסיום של המופע שלכן נועז
מדי,״ הודיע נציג המועצה לשתי החשפניות
,״בשום פנים ואופן לא נוכל לאשר
אותו.״ לדלי פרי ולמימי טון לא נותרה
ברירה אלא לאלתר על המקום סיום אחר,
צנוע יותר, ובסופו של דבר הצליחו לזכות
באישור הנכסף.
;,נסענו במייוחד לירושלים כדי להציג
את המופע שלנו בפני הצנזורה,״ סיפרה

רלי פרי השבוע .״כל חברי המועצה היו
שם, ביניהם גם קצין־מישטרה בכיר. את
הסיום נאלצנו לשנות לפי דרישתם: שתינו
כרענו על הברכיים והתנשקנו בפה.״

״הגבירה
והמ שרתת״

המונע השני במחרוקת

בחצאית שחורה קצרה ובסיור לבן, מפשיטה תוך כדי ליטופים את
מימי טון המכסה עצמה במגבת, כשצופים בהן באי אחד המועדונים

הקטנים ברחוב הירקון. כדי לקבל אישור למופע החשפנות שלהן,
הנקרא הגבירה והמשרתת, נסעו השתיים לירושלים והציגו אותו
בפני חברי המועצה לביקורת סרטים ומחזות. הן קיבלו את האישור
אחרי שאילתרו במקום סיום אחר, ושינו את סצנת הסיום הנועזת.

ך* די זועמת :״הצנזורה גורמת לכך
׳ 1שבעלי המועדונים הגדולים בארץ מע דיפים
חשפניות תוצרת־חוץ. לי ולמימי יש
מופע, נהדר, עם סיפור ועלילה, אבל לא
נותנים לנו להופיע במקומות מכובדים, כמו
נובמבר וקאראוואן. תחת זאת אנחנו תקועות
כבר כמה חודשים במועדון קטן ברחוב
הירקון.
״לחשפנים ולחשפניות מחוץ־לארץ מרשים
להופיע בצורה נועזת ורק אנחנו,
המקומיות, צריכות להתנשק ולהתחבק
בהתאם להגבלות הצנזורה, שלא מרשה
לנו לשכב אחת על השנייה או לגעת בחזה
ובערווה, לא בפה ולא בידיים.
״ניהלתי לא מזמן משא־ומתן עם מועדון
התיאטרון החיפאי, ולבסוף הודיעו לי ש-
מצטערים, אבל הם החליטו לייבא צמד
חשפניות מצרפת. שאלתי אם זה בגלל
שאנחנו ישראליות, ואמרו שכן, אבל אין
להם ברירה. הקהל רוצה לראות הצגה
נועזת. אני חוששת שאם אפנה למועדונים
אחרים, הסיפור הזה יחזור על עצמו.
״אנחנו טובות ברמה בינלאומית, והמיש-
חק שלנו טוב בהרבה יותר משל הזרים.
הם מסוגלים רק לקיים יחסי־מין על ה במה,
אבל לשחק ולהביע הבעות־פנים הם
לא מסוגלים. במופע שלי השקעתי 4000

בעלת הדירה. אני משתעשעעת בהם, מסתרקת
עם מיברשת־השיער שלה ונועלת
את נעליה.
״כאשר היא נכנסת, אני מחווה לה
קידה, מושיבה אותה, מברישה את שערה
ומתחילה להסיר את תכשיטיה ובגדיה. אני
מנסה למזמז אותה, אבל היא דוחה אותי
ונכנסת לחדר־האמבטיה. אני מתפשטת,
מלטפת בחושניות את בגדיה ולובשת אותם.
כשהיא חוזרת, היא כועסת עלי ושואלת
מה אני עושה. אני לא נבהלת, מורידה
ממנה בכוח את המגבת שעוטפת
אותה ומכריחה אותה ללבוש את הסינר.
אחר־כך אני זורקת חפצים על הארץ, ומכריחה
אותה להרים אותם. אני ממשיכה
להשפיל אותה, ופוקדת עליה לסרק אותי
ולהפשיט אותי. ואז היא מנסה להתעסק
אתי. אני כאילו דוחה אותה, אבל לבסוף
נכנעת.״

סיפרה ,״הוא היה טכנאי-טכסטיל. לא
אהבתי אותו. התגרשנו כעבור שנה, אחרי
מריבות בלי סוף. מאז ניסיתי לחיות עם
גברים ללא נישואין, אבל זה לא הלך.
אני לא רוצה להתחתן, זה לא בשבילי,
אני יותר מדי עצמאית. הגבר הממוצע
הוא שתלטן. חושב שצריך לציית לו בגלל
שהוא לובש את המכנסיים.״

ללא מעצורים בלחשוף את עצמי. אבל
ההנאה האמיתית שלי בעבודה הזאת היא
תשומת־הלב שנותן לי הקהל. אני יודעת
שהם נהנים גם מהמישחק שלי, לא רק
מהעירום, וזה, מחמיא לי. אני שחקנית
כישרונית: בבית־הספר תמיד נתנו לי
לדקלם ולהשתתף בהצגות. לכן אני מעדיפה
שבמופע שלי יהיה תמיד סיפור.״

הגבר הוא
שתלטן״

בח 16

רלי פרי חלמה להיות שחקנית,
אולם התנגדות האס
מנעה בעדה מלהתפתח בכיוון זה, והיא
היתה במשך שנים אסימנונטית לרופא־שיניים.
בלונדון החלה להופיע כחשפנית.

(המשך מעמוד )57
לירות בבימוי, תילבושות ומוסיקת־רקע.
הבמאי היד, בחור שגמר קורם לבימוי תיאטרון
באוניברסיטה, אבל כיום הוא עובד
כפקיד ממשלתי וביקש שלא אגלה שמו.״
מגלה רלי :״לקחתי את הרעיון ממופע
שקיים באירופה, וקראתי לו, הגבירה
והמשרתת /אני נכנסת לבושה כמשרתת,
בחצאית קצרה שחורה, חולצה שחורה וסי-
נר לבן, ומתחילה לסדר את חפציה של

עם הבער

^ לי (רחל) נולדה ברומניה לפני 31
1שנים. בגיל ארבע עלתה לארץ עם
אביה, כימאי קוסמטיקה במיקצועו ועם
אמה, שהיתר, תופרת וילונות. המישפחה
נשלחה לקריית־שמונד״ עברה לעכו וכעבור
שנים אחדות הגיעה לתל־אביב.
אמה של רלי לא הרשתה לה להצטרף
לתיאטרון ילדים. היא לא רצתה שתהיה
לה בת שחקנית. שנים אחדות לאחר־מכן
עשתה האם צעקות כאשר רלי רצתה ללכת
לקורס דוגמניות. היא לא רצתה שתהיה
לה בת דוגמנית.
רלי הפכה אסיסטנטית אצל רופא־שי-
ניים, אבל לפני שנתיים, כאשר הגיעה
לביקור בלונדון וגמרה את כל הכסף,
נעתרה להצעתו של בעל־מועדון ישראלי
להופיע אצלו כחשפנית. אמה כבר לא
היתד, אז בין החיים.
כאשר חזרה לארץ, לא נחפזה לחזור
לחלוק הלבן ולעירבוב חומרים לסתימות.
דרכה בחיים היתד, ברורה לה: היא התחילה
להתפשט במועדוני הארץ. במשך
הזמן רכשה דירה, והצליחה לחסוד קצת
כסף.
את נישואיה הקצרים, בגיל ,18 היא זוכרת
רק בקושי ורואה בהם אפיזודה חם-
רת־חשיבות .״הורי לחצו עלי להינשא,״

רלי בגיל ,18 בתיסרוקת ובלבוש של אותם
ימים, עם בעלה, טכנאי טכסטיל במיקצועו,
ממנו התגרשה כעבור שנת נישואין אחת, אחרי מריבות בלתי
פוסקות. למרות שהיא מתכננת להביא ילדים לעולם, אחרי שתפרוש
מן המיקצוע, היא לא מתכוונת להינשא בשנית, אלא לחיות לבדה.

עם הידידה

״גבר דומה לוויברטור ר

טוענת רלי פרי, כשהיא מתכוונת
בעיקר לצעירים שבהם,
שאינם יודעים, לדבריה, לגרות אשה ולתת לה הרגשה טובה. היא לא מהססת לגלות
שנעים לה עם נשים, למרות שהיא מעדיפה גברים .״יחסים לסביים הם טיבעיים בעיני,״
היא אומרת. לדבריה, יש לה ידידות איתן היא מקיימת יחסים. בתמונה — עם אחת מהן.

את שם־מישפחתה האמיתי היא מעדיפה
לשמור בסוד, כיוון ש״לא
נעים לה״ מקרוביה הדתיים .״אני רוצה
להתחשב בהם,״ אומרת רלי ,״אבל מצד
שני אני לא חושבת שיש לי מה להתבייש
בעצמי. אני אדם שנלחם על העתיד והעצמאות
שלו. אין שום בושה בחשיפת הגוף,
ואין סיבה להסתתר מאחרי הבגדים. לדעתי
הגירוי הוא בבגדים, לא בעירום.
״לא היה לי קשה להתפשט, אפילו בפעם
הראשונה, כי אני טיפוס של גודיסטית,

מימי טון בת ה־( 21 משמאל) בסצנת
הסיום של המופע המשותף שלהן. השתיים
הכירו כאשר הופיעו יחד במופע העירום הפנינג .2000
הן קיימו יחסים בעבר, אבל נפרדו, ורק ממשיכות להופיע ביחד.
״מימי ניסתה להיות השליטה,״ סיפרה רלי ,״ודה הפריע לי מאד.״

רלי חומת־השיער וירוקת־ר,עיניים, המסתובבת
עם איפור כבד על פניה גם
בשעות היום, בחרה סיפור שיתאים לנטיות
האישיות שלה ושל מימי, אותה הכירה
כאשר הופיעו יחדיו במופע העירום ״הפנינג
2000״.
; /ציי ד
ל היז הר //
ן**• י מי פתה ־ 21׳ ילידת חיפה, היא
גרושה השונאת גברים .״היא נפרדה
מבעלה מייד אחרי ליל הכלולות,״ מספרת
רלי .״היא לא יכלה לסבול אותו. להתחתן
הסכימה רק בגלל הוריה, שקיוו שאם
היא תתחתן תפסיק להיות לסבית.
״אני מעדיפה גברים, אבל נעים לי גם
עם נשים. קיימתי יחסים עם מימי, אבל
נפרדנו בגלל שהיא ניסתה להיות השליטה.
היא טיפוס גברי מטיבעה, ואני לא
מסוגלת לקבל מרות. עכשיו אנחנו רק
מופיעות ביחד.
״ד,חודיה הראשונה שלי עם אשה היתד,
לפני שנתיים, אחרי שהיא פיתתה אותי.
לפני־כן רק ידעתי על יחסים לסביים. לא
חיפשתי אותם, אבל גם לא שללתי אותם.
אני לא מפתה אף פעם, זח קורה אצלי רק
אם נוצרת משיכה הדדית ביני לבין אשה.
״אני אוהבת לנסות כל דבר, ויחסים
לסביים הם טיבעיים בעיני. עם גבר יש
לי יותר סיפוק, אבל לא כל גבר יודע
לספק אשה. גם אשה לא תמיד מצליחה
לספק אשה, אם כי בדרך־כלל נשים מקפידות
יותר להביא לידי סיפוק. הגבר
מעוניין לספק רק את עצמו, ברוב המיק-
דים. מרבית הגברים הצעירים הם לא
מאהבים טובים. גילאי הארבעים עד חמישים
הם יותר בסדר. הם יודעים לפתות,
.לתת הרגשה טובה ולעשות אהבה.
״הצעירים הם בכושר גופני טוב יותר,
אבל הם לא יודעים להביא לגירוי במצב
אינטימי. זה כמו להשתמש בוויבראטור.
לפחות הווייבראטור לא רץ לספר לחברים
שלו.
״אחרי כל הופעה, כשאני יוצאת מחדר-
ההלבשה, נטפלים אלי גברים ובאים בהצעות.
אני דוחה אותם תמיד, אפילו אם
מישהו נחמד. במיקצוע הזה צריך להיזהר :
הוא עלול לחיות רועד,־זונות. הם חושבים
שחשפניות הן חומר קל. אני — לא.
אני מחפשת את הרגש, את הבנאדם.
,.אני לא יוצאת לבלות בדיסקוטקים
ובמועדוני־לילה אלא מעדיפה טיולים, סרטים׳
הצגות או לראות טלוויזיה בבית.
בסמים אני לא משתמשת. ואליום זה הסם
היחידי שאני זקוקה לו, כדי להרגיע את
המתח שבעבודה. בסך־הכל אני בחורה
שקטה, שאוהבת חיים שקטים.״

נעמי רון 1

זה לאתדעו
זה רק סבר כביסה

אריאל1

חדשי ל או דו ק א.
אבל נקי ורך וריחני. כמו חדש. אחרי כל
כביסה בסופר וויט. סופר ווי ט, אבקת
הכביסה המחד שת של עץ הזית, אכן עושה
סופר כביסה, סופר חולצות, סופר סדינים.
סופר וויט נמסה במכונת הכביס ה
במהירות (ללא גושים!) ועל כן מ ב טי ח ה
ניקוי והלבנה י סודיי ם. אין היא פוגעתבסיבי
הבד, אין בה מלח, אך יש לה ריח נעים —
והיא שומרת את הבגד במצב חדש.

אם א ת בין אלה שעדיין לא הגיעו
לסופר כביסה — כדאי שתנסי א ת סופר וויט
ו...תתחדשי גם את. אחרי כל כבי ס ה.

עעזמיית

סופר וויט עושה סופר כביסה.
העולם הזו! 2121

סשוזאנ

ך* גי״ט ר. הייתה חיילת ממוצעת ב!
החלט. היא מעידה על עצמה שהיתה
חיילת ממושמעת, ללא בעיות מיוחדות,
ובגיליוך ההתנהגות שלד. נרשמו רק שתי
הערות, האחת בדיו כחול והאחרת בדיו
אדום. האחת הכריזה כי ר. נשפטה לשיב־עה
ימי מחבוש על־תנאי במיסגרת מבצע
מלביש, אחרי שנתפסה ללא כובע, ובשנייה
נרשם כי תרמה דם.
כשישה חודשים לפני המועד שבו היתד,
י<י! יויו1* 111— 11
ר. צריכה להשתחרר מצד,״ל, היא הסתכסכה
עם מפקד חדש שהגיע אל היחידה
שלה. לדבריה, היא לא נעתרה להפצרותיו
המיניות של המפקד החדש, קצין צעיר
בדרגת סגן, ומשום כך הוא ״חיפש אותה.״
בבירור שנערך אצל קצינת־ח״ן של פיקוד
המרכז, טען אותו סגן כי ר. פשוט הפכה
חיילת מרדנית ובלתי־ממושמעת.
הבירור נעשה אחרי שר. נעדרה במשך
יומיים מהבסיס, והועמדה אחר־כך לדין.
היא טענה כי קיבלה אישור להיעדרותה
ממפקדה, מאחר שסיפרה לו כי אמה חולה
קשה ומאושפזת בבית־החולים. המפקד
הכחיש זאת מכל־וכל. כך או כך, ר .בלב־ליבו של מחנה צריפין. הכלא קטן,
נשפטה ל 14-יום מחבוש, והופעלו שיבער, מורכב מצריף מרכזי אחד וכמה ביתנים.
הימים שהיו תלויים נגדה על־תנאי.
הוא מנוהל על־ידי קצינה בדרגת רס״ן,
מייד אחרי שיצאה ר. מכלא ,400 הגישה וזו הממונה עליו כיום היא קצינה ותיקה
בקשה לשיחרור מוקדם מצה״ל. היא נימ בחיל המישטרה הצבאי. תחתיה משרתות
קה את הבקשה בכך שהיא מרגישה כי עוד קצינות וחיילות המישטרה הצבאית,
״אין לה יותר מה לעשות בצבא כזה.״ הידועות בחיל ובצד,״ל כולו כנשים קשוכוונתה
במילים ״צבא כזה,״ נומקה, לאחר -חות. הסבירה אחת מוותיקות המישטרה
מכן, בשיחה עם קצינת־הח״ן שלה בחווייה הצבאית לכתב העולם. הזה:
הנוראה שעברה בבית־הכלא הצבאי לבנות,
כלא .400 הבקשה לשיחרורה של ר.
עדיין לא אושרה, אם כי גם לא נדחתה.
אולם החלטתה של החיילת להשתחרר מ-
צה״ל — איתנה .״אם לא יאשרו לי את
הבקשה, אלך לקב״ן היא מצהירה בתקיפות
.״ואם גם זה לא יעזור, אני אכנס
להריון
מה קרה לר. בכלא החיילות של צד,״ל,
כלא ,400 שגרם משבר כה חמור עד
שכיום היא מוכנה לכל מעשה ובלבד
שלא תשרת את החודשים הספורים שנותרו

־ 1ף* חומר האנושי המגיע לכלא 400
כלא 400 שוכן ליד כלא החיילים
/ /י * הוא, בדרך-כלל, החומר הנמוך ביותר.
יש חיילות שמגיעות לכלא יותר מפעם
המפורסם ביותר של צד,״ל, כלא
אחת, לפני שצד,״ל מחליט לשחרר אותן,
ואלה עושות את הצרות הגדולות ביותר.
* קצין בריאות נפש.
** צה״ל נוהג לשחרר כל חיילת שנודע! כדי להחזיק מינימום של מישמעת וכדי
׳לשמור על מיסגרת צבאית, ועל מיסגרת
עליה כי הרתה ועברה הפלה מלאכותית.

לסבית

י > <יייייוייי *יי 3

של כלא צבאי, אנחנו חייבות לקחת לשרות
בכלא חיילות או קצינות בעלות
אופי מסויים מאד. אני יודעת שיש חיילות
שקוראות לשוטרות הצבאיות, מאחרי גבן,
׳נאציות,׳ אבל מוטב שלא לקנא בשוטרות
הצבאיות שמשרתות בכלא הזה. מצבן
שלה גרוע יותר מזה של האסירות שהן
בנות אותו גיל.״

מבאן, רשות הדיבור דר: .

הסוהרות הבאות לכלא הן בחורות צעירות,
עליזות שמחות, שעושות חיים בתקופת
השירות שלהן. הן מרגישות כמו
מלכות. טוב להן כשהאמירות סובלות,
הן מוצאות סיפוק בכך.
כבר קבלת־הפנים ביום הראשון שם
הצביעה על מה שעתיד לקרות לי. הגעתי
מתל־אביב, בניידת של מישטרה צבאית.
ליוותה אותי שוטרת צבאית, שלא דיברה
אתי כל הדרך. בסוף פניתי אליה בשאלה
סתמית רציתי רק לדבר עם מישהו.
הייתי במצב נפשי כזה שכל מילה, כל
רבע־חיוך, היו יכולים לעזור לי. אבל
ברגע שפניתי אליה היא צעקה עלי :
״שיתקי! אסור לך לדבר אלי בלי רשות
ואת צריכה לקרוא לי, המפקד׳!״ נכון,
הייתי אסירה שפוטה, אבל בסך־הכל הרי
היינו באותה דרגה, שתינו רב״טיות. שתקתי
כל הדרך.

כשהגענו לכלא, נפתח שער קטן שמעליו
יש שלט גדול ומאיר־עיניים, כמו של בית-
הבראה. ירדתי מהניידת, כשהרגליים שלי י
ממש רועדות. עד השער היה הכל בסדר.
היו חיילים שהסתובבו ברחוב של הבסיס,
שאינו רק בסיס של מישטרה צבאית,
והם קראו אלי :׳בשר טרי, בשר טרי!׳
חייכתי אליהם במבוכה והם, כאילו ידעו
מה מצפה לי, ענו :׳אל תחייכי, נראה
איך תצאי מכאן.׳ הם צדקו. כשיצאתי, 1 כעבור 21 יום, כבר לא חייכתי.
החיילים הכירו את הסוהרת שלי, וצעקו
לעברה :׳אל תדפקי אותה בלילה!׳ לא
הבנתי למה הם מתכוונים, אבל הסוהרת
הבינה, חייכה אליהם ועשתה להם תנועה
מגונה באצבע. לא הייתי צריכה לחכות
אפילו עד הלילה כדי לקלוט למה הם
התכוונו.
עברתי את השער, ומייד נכנסתי כאילו
לעולם אחר. הכל שם נאמר בצעקות. ביום
הראשון אסור בכלל ללכת, ומה שיותר
גרוע — אסור לבכות. הכל צריך להיעשות
בדיצה. הכלא קטן, ואין בו מרחבים לריצה,
אבל הסוהרות חייבות לראות שהתנועות
שלך הן כמו של ריצה.

חל״כלור הוא בסיסי׳
* * שה לי לתאר את החדר שבו שיכנו
ז| אותי. הוא היה מטונף, שחור ממש,
למרות שלמחרת תפסתי שהליכלוך הוא
בסיסי, כי האסירות שוטפות את החדר מדי
יום ביומו. לא סתם שוטפות, מקרצפות
ממש. עומד באוויר ריח של ליזול, או
של איזה חומר־חיטוי אחר, והוא כל-כך
חריף עד שבשעות הראשונות, עד שהתרגלתי
א^יו, כמעט התעלפתי. אחר־כך
נודע לי שהיו כבר כאלה שהתעלפו.
לדבר בלי רשנת, אסור. כל שיחה בזמן
שאחת המפקדות נמצאת במקום, מביאה
מייד בעקבותיה צעקה ואיום בהגשת תלו־

* טהר וסאדיזם שר סוהרות
* שאריות אובר תברא הגברים
נה. תלונה בכלא, כל תלונה, פירושה
הוספת ימי־מאסר, כיוון שהמתלוננת היא
מפקדת בכלא, והשופטת אף היא מפקדת
בכלא.
כדי להוריד את המוראל מורידים מעלייך
מייד את המדים שאיתם הגעת. אני
לא מאשימה אותן, אני מבינה שבכלא
צריכים להיות מדים אחרים, אבל מה
שנותני לאסירות ללבוש זה ממש בלויי-
סחבות! המיכנסיים והחולצה מהוהים מיושן
ומצחינים מזיעה. רק אחת ל־ 10 ימים
או שבועיים אפשר להחליף את הטינופת
הזאת.
מלבד הליכלוך הם גם קרועים באזורים
מסויימים מאד של הגוף. אסור לתפור
את הקרעים, ואם תופסים מישהי עושה
את זה. מעמידים אותה לדין על ״פגיעה
ברכוש צה״ל״ .רק מאוחר יותר נודע
לי שהקרעים במקומות המסויימים האלה
נעשו בכוונה, להנאת הסוהרות. הן אוהבות
״להציץ״ ,או לתחוב אצבע לתוך הקרע,
למשש את האבר ולהגיד ׳יש לך כאן
חור גדול.׳ אני לא טוענת שהסוהרות
כולן לסביות, אם כי אין לי ספק שיצרים
לסביים רדומים מתעוררים אצל רבות מהן.
אבל אחת, לפחות, היא לסבית מוצהרת,
וידועה שם בתור כזאת. זו היתד, הסוהרת
שהיה לי המזל להגיע איתר, לכלא.

הם הפכו מיניים יותר ויותר. זה כבר היה
באמת יותר מדי בשבילי, והיקאתי על
הריצפה. בין השאר ליכלכתי קצת גם את
ע. היא נתנה לי שתי סטירות־לחי חזקות,
וצעקה עלי :״זונה מלוכלכת !״ פיתאום
לא הייתי יותר החיילת המיסכנה, אלא
זונה מלוכלכת.
למחרת בבוקר, התלוננתי. לא נגד הסוהרת,
פחדתי להתלונן נגדה וגם הזהירו
אותי, רק נגד ע. הסוהרת שאצלה התלוננתי
הסתכלי עלי במבט משועמם, כאילו
היא מכירה כבר את הסיפור. התגובה
היחידה שלה אחר־כך היתה :״מותק שלי,
פה זה לא הבית של אמאל׳ה. זה בית-
סוהר.״ לע ,.כמובן, לא עשו שום דבר.
גם הסוהרת וגם ע. הבינו, כפי הנראה,
שאתי זה לא יילך, ומאותו רגע הירפו
ממני בנושא הזה, אם כי ברור שהייתי
ברשימה השחורה של שתיהן. בעיקר רווח
לי שכעבור כמה ימים הגיעה אסירה חדשה,
חיילת צנומה, שחרחורת, מבוהלת
אפילו יותר ממני ביום הראשון. אותה
חיילת נתנה לשתי הלסביות לעשות בה

* גן־עון ררסביות
* שירטון שר פושעות ותיקות
את הרוח, להעניש 24 שעות ביום. כאילו
עצם העובדה שאת בכלא, עם כל מה
שכרוך בכך, ושלילת החופש, הבושה וה־ליכלוך
הפיסי והנפשי לא די בהם.
דוגמה אחת, למשל, היא העבודה. היא
אינה קשה, בעצם. לא הולכים למחצבה,
ולא עובדים עבודה גופנית מפרכת. בבית
אפילו הייתי נהנית מעבודה כזו. מה שעשו
בתקופה שאני הייתי שם היה לתפור
כפתורים במדים ולתקן לולאות. בתקופות
אחרות, כפי ששמעתי, מתקנים שם ריש-
תות־הסוואה או עבודות מהסוג הזה. ה-
בעייה העיקרית עם העבודה היא ההשפלה.
כמעט אסור להרים את הראש, ומותר
לנוח רק בשעות קבועות. כעבור כחצי-
שעה של עבודה, למי שאינה רגילה בזה,
האצבעות ופרק־היד. כואבים נורא. אבל
אסור לנוח, אלא־אם־כן הגיעה שעת המנוחה
הרישמית. הסוהרת המפקחת על
העבודה רק ממתינה לרגע שבו מישהי
תנסה לגנוב כמה שניות של מנוחה. אז
מותר לה לתקוע תלונה, או להנחית סטירה
ואחר־כך לצחוק בקול רם.

בערב פגשתי בתופעה הזו, שלי־עצמי
הי תה מוכרת רק מספרים ומסרטים. בערב
הראשון לא יכולתי להירדם. אני חושבת
שזה היה בגלל ההתרגשות והריחות הנוראים.
בערך בחצות בלילה, אם כי אני
לא בטוחה בשעה המדוייקת, כי לא משאירים
שם שעונים לאסירות, ראיתי פיתאום
את הסוהרת נכנסת לתוך החדר שלנו.
השבתי שזאת ביקורת, לראות אם אנחנו
ישנות. עשיתי את עצמי כאילו אני ישנה.

מה שמעליב עוד, הוא היחס של הסוהרות
ושל האסירות המהימנות או, כפי
שאנחנו קראנו להן, ה״קאפו״ ,לגבי הבעיות
הנשיות, כאלה שיש לכל אשה. בכלא
— אסור לקבל את המחזור החודשי. אין
שם אמצעי־היגיינה אלמנטריים או, כפי
שאחת הסוהרות אמרה לאחת האסירות
שביקשה ממנה צמר־גפן :״תדחפי לשם
סמרטוט!״ ואם מתעוררות בעיות נשיות
אחרות, אסור בכלל להעלות אותן. את
הגלולות שלי למניעת הריון לקחו ממני
מייד בכניסה לכלא :״את לא תצטרכי
אותן כאן, ולא תצטרכי אותן עוד הרבה
זמן אחרי שתצאי מכאן,״ אמרה לי הסוהרת
שהביאה אותי. והיא באמת צדקה.
היתד, איתנו בחורה אחת, דתית, או
מסורתית, שיכלה בקלות רבה להשתחרר
מצה״ל אבל החליטה להתנדב. בכלא בכלל
לא הבינו על מה היא מדברת כשביקשה
ללכת לבית־כנסת בשבת, או אפשרות
אחרת להתפלל. אין שם, כמובן, בית־כנסת,
ולמרות שיש כזה בכלא ,4אין בו
עזרת־נשים. הבחורה היתד, מוכנה לשכוח
מבית־הכנסת ומזה שהיא בכלל דתית,
רק כדי להימנע מהצרות שעשו לה בגלל
זה. בכל פעם שהיא חטפה סטירת־לחי,
היו מסבירים לה שזה מאלוהים וזה עונש
מהשמיים. מימי לא ראיתי בחורה שכל־כך
בכתה כמו הבחורה הזו. אבל לזכותה
ייאמר, שכשהיא לא היתד, בוכה, היתד,
מנחמת אותנו כשלנו היה רע.

ה״קאנואיון וי
המהימנות

זונה
ני יכזדה להכין את המצב הפסי-
כולוגי של בחורות שממנים אותן
לשמש סוהרות לבחורות אחרות. לפעמים
מתגבר עליהן היצר הרע, והם מתעללות
באסירות. אבל קשה לי להבין את ה״קא־פואיות״
,אלה שנאמנות לסוהרות, זוכות
ביחס מיוחד ושולטות באכזריות בלתי־רגילה
על האסירות הרגילות. הן מכות,
נושכות, מלשינות לפני המפקדות, ותלונה
שלהן טובה בדיוק כמו תלונה של סוהרת.
אני מבינה שנוח לסוד,רות כשיש להן
שליחות מהסוג הזה בין האסירות, אבל
על ה״קאפואיות״ אין שום פיקוח, הן
יכולות בפירוש לעשות כל מה שמתחשק
להן.

מלוכלכת
ך י סוהרת ניגשה למיטה שלי, התחילה
• לדחוף לי ידיים תחת השמיכה וללטף
אותי. עשיתי את עצמי כאילו אני לא
מרגישה, וחשבתי שזה ייגמר מייד. בא
לי להקיא. היא כמעט לא התייחסה אלי,
ופיתאום הרגשתי שהיא נכנסת לי מתחת
לשמיכה. המשכתי להעמיד פני ישנה.
הליטופים שלה הפכו מהירים יותר, תובעניים
יותר ובכוח, ממש כאב לי. היא
דחפה לי אצבעות לתוך אבר־המין, מיששה
לי את החזה וניסתה להניח את היד שלי
ליד אבר־המין שלה.
זה היה כבר יותר מדי בשבילי. כאילו
התעוררתי, ואמרתי לה בשקט :״תפסיקי,
יראו אותנו.״ היא בכלל לא התייחסה
אלי. באותו רגע הרמתי את העיניים וראיתי
את האסירות האחרות כשהן מתבוננות
בנו בעניין רב, אבל לא בהפתעה. הסתבר
שזו קבלת־הפנים המקובלת כמעט לכל
אסירה חדשה שמגיעה לכלא.
לא יכולתי יותר. פרצתי בצעקות וב בכי.
הסוהרת עזבה אותי, וקמה מהמיטה
כאילו שום דבר לא קרה. היא רק אמרה
לי, ובקול רם, שכל האסירות שמעו :״אל
תדאגי, אני אגמור איתך את החשבון.״
המשכתי לשכב במיטה ולבכות. האסירות
האחרות התעלמו ממני, מלבד אחת,
ע ,.שניגשה אלי כדי להרגיע אותי. עוד
קודם־לכן הבנתי שע. היא המנהיגה של
הכלא בכל הנוגע לאסירות, וגם הסוהרות
התייחסו כלפיד, בכבוד. הודיתי לע. באותו
רגע הייתי מוכנה לכל מילת עידוד, או
אפילו הסבר. היא ליטפה אותי, אמרה
לי שזה לא נורא, ושהיא מבטיחה לי שאותה
סוהרת לא תעז לגשת אלי יותר.
לפתע הבחנתי שהליטופים שלה הם
לא סתם ליטופים של חיבה או ניחומים.

בובת שוטרת צבאית ולידה חיילת
בתערוכת צה״ל — האס השוטרות סדיס טיו ת ! י
מה שהן רוצות. לי היה ברור שהיא לא
פרשה אחרת היא זו של האוכל. לכלא
לסבית. אחר כך התיידדתי איתה, אני 400 מביאים, באופן רישמי, אוכל מהמיט־כבר
הייתי ׳ותיקה׳ ויכולתי לעזור לה. בח של כלא ,4אבל זה רק להלכה. למעשה
היא סיפרה לי כמה היא סבלה מהמגע
מביאים לכלא את שאריות הארוחה הקואיתן,
אבל מאוחר יותר הודתה לפני: דמת שהיתה בכלא ,4או בליל של שיירי
״התרגלתי ואני פוחדת שהתחלתי אפילו
ארוחות מהיום הקודם. החיילים האסיליהנות
מזה.״
רים של כלא 4מתלוננים, כידוע, על
האוכל, אז אפשר רק לתאר לך מה אוכלות
הבחורות. האוכל הוא תמיד מרק,
ולא תמיד מרגישים מה הכניסו בו. זמן
הארוחות מוגבל ביותר 10 :דקות לאוכל
ולעישון סיגריה, אלה שמעשנות, אחת מ׳
שבע הסיגריות שנותנים ליום. אם מקדישים
זמן רב מדי לארוחה, לא מספיקים
לעשן את הסיגריה, מפני שבדיוק 10 דקות
מתחילת האוכל יש להחזיר את בדל הסיגריה,
ולא משנה מה אורכו.
בימים הראשונים לא אכלתי בכלל. היה
לי ברור שאם אכניס משהו לפה, אני
אקיא, כמו בלילה הראשון, והעונש יהיה
^ שי צ א תי מהכלא, הבנתי שמה קשה ומכאיב. אבל כמה זמן אפשר לצום?
^ ששבר אותי לאמיתו של דבר לא היה כשיצאתי מהכלא, כבר ידעתי איך החזירק
החווייה הלסבית שכמעט קרתה לי רים והפרות אוכלים, ואפילו התרגלתי
שם. בכלא 400 הבל מכוון כדי לשבור לזה.

*׳אני יודעת על מיקרה שאסירה אחת,
בחורה מחולון, הבטיחה ואפילו חתמה
לאחת ה״קאפואיות״ שהיא תתן לה 500
לירות אחרי השיחרור, והן אפילו קבעו
מתי והיכן הן ייפגשו בחוץ, תמורת זה
שהיא לא תאמלל אותה ולא תגרום שאותה
אסירה תצטרך לבלות זמן נוסף בכלא.
בעיקבות תלונה נוספת.
הקאפואיות האלה כמעט שלא מדברות.
בזמני היו רק שתיים כאלה, שכל אחת
מהן כבר היתד, ותיקה בכלא. הן או צועקות,
או מנחיתות סטירות. אחת מהן,
כשניסיתי פעם להפסיק את ההשתוללות
שלה, נתנה לי אגרוף בכתף ומשכה לי
בשיער, עד שחשבתי שהיא תולשת לי
את כל השערות. להתלונן עליהן אין
לפני מי, מפני שפעמים רבות הן נוהגות
כך ממש מול עיני הסוהרות, שאינן מגיבות
כלל.
קשה לי היה להאמין שיש עוד בעולם
דברים כאלה, אבל בצה״ל יש. אני בטוחה
שאף אחת מאלה שמתגייסות לצד,״ל לא
יודעת מה יקרה לה אם תגיע לכלא .400
הבעיה היא שבדרך־כלל מגיעות לכלא
בחורות רגילות, כאלה שעברו עבירות
משמעת או על חוקי הצבא, ולא עברייניות,
כמו שקורה בכלא האזרחי, או בחלק
מבתי הכלא הצבאיים. את זה, כנראה,
לא מבין אף אחד במישטרה הצבאית.

׳611

במדינה

בית המודעות שניתלו על הלוחות בעיר
ושבישרו על המכירה, נתלשו.

ד*.רב על הבאדארים

הרבנות ׳הכריזה מיזחמת-
קודש ע 7התופעה החדשה :
באזארים בבתים פרטיים כשבתות
הפעמון בדלת ביתה של אווה צרור,
ברחוב נגבה ברמת־גן, צילצל בחוזקה
למרות שעת־הלילה המאוחרת. אווה, אל־געה
ואם לשלושה, מיהרה לפתוח את
הדלת. לפניה עמד דוור שהושיט לה
מיברק (ראה גלופה).
אווה המבוהלת לא יכלה להעלות בדע תה
במה מדובר, ביקשה מבנה בן ה־19
שיפתח אותו כשהיא פוכרת את אצבעותיה
אירועים שבח! אח בג• תוש׳יח

מדי שגה מוזמנימ ״ילדי
המדינה״ לבית הנשיא כיום-
ההולדת המשותף — השגה
שכחו אות8
מאז קום המדינה מקיים בית הנשיא
מינהג נאה. הוא מזמין את כל ילדי ה׳
באייר תש״ח ביום־העצמאות, ללחוץ את
ידי הנשיא. שכן, אלה שנולדו עם המדינה
חוגגים יחד איתר. את יום־ההולדת שלהם,
מדי שנה בשנה.

אוה צרור חז נגבה 34 רטתגן
פורסמה בשמכם הודעה ער שכירת דברי הכבשה

שבת הקרובה בבית אוה צרור רח נגבה 34 רמתגו
כידיעתכס הדבר מהוה חיבוב שבת ועבירה עב החוק ה עי רו ק

כסגירת עסקים ומחייב הגשת תביעה משפטית נגדכם
הג ש מוזהרים בא בעשות זאת

הרבנות והמועצה הדתית רמתגן

עולם של בולים
בירושלים

בקרו בחול המועד

תערוכת בולים לאומית
בניני האומה,ירושלים
ימי ושעות בי קור:

22.00—10.00
בימי א׳—ד׳ דחוהמ״פ26.4—23.3 ,
15.00—10.00
בערב חג שביעי של פסח 27.4 .
22.00—19.00
בוצ״ש 29.4
ביום א׳ 30.4וביום ב׳ 22.00—10.00 1.5
14.00—10.00
ביום ג׳ ( 2.5נעילה)
כרטיסים במחיר 5ל״י למבוגרים 3 ,ל״י
לחיילים ולנוער — בקופות התערוכה.
בכל ימי התערוכה הקופות תינעלנה ן שעה לפני סגירת התערוכה, ביום ג׳2 , 1 למאי תינעל הקופה ב־ 11.30 לפנה״צ.

בקרובתביר 78
חוויה בולאית לכל המשפחה

רובקס
המתנה הי פהביותר

מו רלה

הטפטים המעוצבים כיצירת אומנות

בעצבנות. אך משקרא הבן את תוכן ה־מיברק,
פרץ בצחוק גדול והראה אותו
לאמו המופתעת. במיברק היה כתוב לא מור
:״פורסמה בשמכם הודעה על מכירת
דיברי הלבשה בשבת הקרובה, בבית אווה
צרור רחוב נגבה 34 רמת־גן. לידיעתכם,
הדבר מהווה חילול־שבת ועבירה על ה חוק
העירוני לסגירת עסקים, ומחייב הגשת
תביעה מישפטית נגדכם. הנכם מוז הרים
לא לעשות זאת!״ על החתום היו
הרבנות והמועצה הדתית רמת-גן.
אמצעים אלימים. לא היתה זו הפעם
הראשונה שבה התערבה הרבנות בבאזא־רים
המתקיימים בבתים פרטיים. לפני כחודש
ערכו אנשיה הפגנה ליד בית ב־בני־ברק,
שם ערכו אח ואחות מכירה של
פריטי לבוש שלהם כדי לממן נסיעה ל־חדל.
חרדים ניצבו ליד הבית ומנעו מהלקוחות
לעלות לדירה שבה התקיימה המ כירה.
הם אף נקטו אמצעים אלימים שהצריכו
את התערבות המישטרה.
דומה כי מאז הפכה אופנת הבאזארים
הביתיים פופולארית, מינתה הרבנות אנ שים
מיוחדים שתפקידם לקרוא את המודעות
הקטנות המופיעות בעיתונים, לשלוח
מיברקים למארגני הבאזארים ולהפחידם.
הרבנות של רמת־גן לא הסתפקה במיש־
.לוח המיברק לבית צרור. ביום שישי אח־רי־הצהריים,
מייד עם היפתח המכירה,
הופיעו בביתה של אווה שני רבנים, נציגי
בית־הכנסת הסמוך, ודרשו ממנה בתוקף
שתפסיק את המכירה. היא הכירה
אותם היטב. שנה קודם־לכן נהרג בעלה
בתאונת דרכים, ואז נהגו אותם הרבנים
לפקוד את ביתה ולערוך בו תפילות. היא
אף תרמה לבית־הכנסת שלהם שטיחים
בשווי עשרות אלפי לירות. אולם הפעם
כנראה שכחו הרבנים את תרומתה הנדיבה
ודרשו ממנה בגסות, תוך שהם מונ עים
בכוח כניסת אנשים לדירתה, שתפסיק
את מעשיה. הגברת צרור ובניה סגרו את
הדלת, והמשיכו במכירה.
מיברק דמיפעל. אך בכך לא היה
כנראה די. המכירה שהתקיימה בבית
צרור היתד. מכירה של עודפי ייצוא של
חברת בגד עור. זיווה תלם, עובדת החב רה,
פתחה במיבצע חדש שלו היא קוראת
״בגד עור מדלת לדלת״ .היא מנהיגה
מכירות בבתיהן של נשות חברה הנבח רות
בקפדנות ושם, על כוס קפה, נמכ רים
מוצרי בגד עור כשבעלת־הבית נה נית
מ״־ 200/של הרווחים. מובן שלמכירה
כזו יש נהירה גדולה, וכשנוכחו אנשי
הרבנות כי עד לכניסת השבת לא תופסק
המכירה, טרחו ושיגרו מיברק למיפעל
בגד עור, השוכן במיגדל־העמק, בנוסח
זהה לזה שנשלח אל אווה צרור.
ביום הראשון שלאחר־מכן הסתבר, כי
הרבנות והמועצה הדתית של רמת־גן לא
,הסתפקו בשליחת המיברקים והרבנים. מר־

אלא שדווקא השנה עם מלאות 30
שנים למדינת ישראל, לא קיבלו ילידי
ה׳ באייר את ההזמנה הרגילה. לכן הח ליטו
בני השלושים, המכירים אלה את
אלה ממיפגשים קודמים, להיפגש, לעוץ
עצה הדדית ולהזעיק את דעת מוסד ה נשיאות.

התארגנו להם בני השלושים לפגישה
במלון דן אבריה בהרצליה, שכן מנהל
המלון, עמי פדרמן, גם הוא יליד ה״א ב אייר
ושם, באולם הקוקטייל החגיגי, הביעו
את מחאתם. בראש המוחים עמד עמיקם
שפירא, דובר עיריית תל-אביב, שגם
הוא נולד ביום הולדת המדינה.
אמר שפירא :״מדי שנה אנחנו מוזמנים
לבית הנשיא, וחלקנו זוכים בכבוד
של הדלקת המשואות. אבל דווקא השנה,
כשיום־העצמאות כל־כך משמעותי ועומ דים
לחוג אותו ברוב כבוד והדר, מתעל מים
מאיתנו. דווקא השנה, עם המהפך,

חונג שפירא
דווקא השנה?
כשראש״הממשלה מנחם בגין מייחם חשיבות
כל־כך גדולה לחגיגת יום־העצמאות,
אנחנו נשארנו בחוץ.״
הרודן המלכותי. אמר אחר :״נדמה
לי שכל העניין נובע מרשלנות ומזילזול.
הנשיא קציר מסיים את תפקידו, והמז כירה
שלו שכחה לשלוח לנו הזמנה כי היא
עסוקה ב,ניקוי׳ שולחנות.״
ובעוד ילדי המדינה מתווכחים ודנים
בסוגייה הפרטית שלהם, הנציח את ה אירוע
דודנה של מלכת בריטניה, הלורד
צ׳לטון. במקום נכחה גם עיתונאית ישראלית
אלא שהיא, תחת להתעניין במה ש מטריד
כל־כך את אלה שנולדו בתש״ח ר
אוכזבו קשות, התעניינה בבדהדוד ל
מי שאביה היה המלך הבריטי האחרון ש מלך
על האימפריה הבריטית שכללה גם
את פלשתינה, היא ארץ־ישראל.
העולם הזה 2121

א לי פו ת י שר אל בשש-בש ב ח סו תחברת ״דובק״ יצרני סיג ריו ת אי כו ת מזה 40 שנה

מטעם ה עוו! 0ד 1ה וחברת
בשיתוף האגודה הישראלית לשש־בש
תיערך במלון ״רמדה״ תל־אביב בסוף חודש מאי 1978
יצרני, משווקי ויצואני
לו חו ת שש-בש

שלושת הזוכים הראשונים באליפות ישתתפו בתחרות בינלאומית שתתקיים באירופה

פרס ראשון:

כרטים־טיסה הלור ושוב לאירופה 1־ 10,000ל״י

פרס שני:

כרטים־טיטה הלוך ושוב לאירופה ו־ 5,000ל״י

פרס שלישי:

כרטיס־טיסה הלור ושוב לאירופה ד 2,500ל״י

כל משתתף יזכה בהחזר במזומן בסך — 300.ל״י על כל קנייה של אחד ממוצרי
״מץ״ :טלוויזיות צבעוניות, טלוויזיות שחור לבן וניידות, תנורי בישול ואפייה,
?**ם) ומערכות ס טרי או.
קול טי אדים, מקפי אונים

־־* י טי סו א ת הזוכי םלתח רו ת הבינל או מי ת

מ טו סי

בין כלהנרשמיםלאליפותישראלבשש־ בשתוגרלט לוויזי ה ניי ד ת, מתנתחברת

כיאד להשתתף באליפות

כל שחקן ושחקנית שש־בש מעל גיל 18 רשאים
להשתתף באליפות. עליכם למלא ולגזור את
התלוש שמשמאל; לצרף אליו המחאת־דואר
או צ׳ק על סד 280ל״י לפקודת ״אליפות
ישראל בשש־בש״ ולשלוח לת.ד— 31211 .
תל-אביב. הסכום כולל מ ס ערך מוסף.

ר צ ״ ב צ׳י ק /המחאת ־ דו ארעל ־ ס ד 280
ל״יכד מי השתת פו תבאלי פו תישר אל
בשש־ב ש .1978

שם פרטי __
שם משפחה __
מס׳ ת עוד ת ז הו ת __

אירגון והפקה:

מירי זכרוני * נחי לאור * רפי זכרוני
משרדי הפקה: רה׳ גלבוע ,4ת״א, טל 230856 — 247428 .

כ תו כ ת

המלבה התחתנה

עתיד בצורת תייר
סיפור ממכסיקו

מצאתי, מצאתי! ׳ועוד אחת כזאת שהיא
טרף של ממש לאנייני־הטעם. אומנם חי-
פשיתי הרבה, אבל זה השתלם! .שמה גילת
פ. זיהו. לא יותר. גם בלי זה היה לי קשה
מאד עם העקשנית הזאת. אבל הרי היא
לפניכם במיטבה.
הבחורה אשקלונית במוצאה, ומיקצועה
הצנוע בחיים הוא מורה למלאכת־יד. אבל
בינינו, כמה יד ׳ומלאכה אפשר לסבול י
ישבה, והחליטה שהיא צריכה קצת אקשן
בחיים, עברה לתל־אבייב וציפתה מהעיר
הגדולה לחולל לה נפלאות. ואומנם, כך
הקה.

פשפשו ׳קצת בזיכרונכם והגידו בעצמכם,
אם לא ׳תמיד־תמיד ׳אמרתי ׳שבחיים צריך
נוזל וותר משכל. אבל מד. לעשות, ולא
לכל אחד יש מזל בכמויות כפי שמשפיע
הגורל יעל התכשיטנית רחל גרא.
רחל ידועה, למכריה ומקורביה, כמי
שמעידה על עצמה שכפי שלמלח יש נערה
בכל נמל, לה יש גבר בכל מדינה .׳והיא,
ברוך השם, נוסעת חיו״לה יכל שיני וחמישי.
כי מה, בעצם, יש לה לשבת כאן? הכל
מסתדר מצויין גם ׳בלעדיה. החנויות שלה
רצות כבר מכוח ההתמדהי והשם הבינלאומי
שרכשה לה בחלוף השנים רק
מועיל לה.
אבל הפעם׳ ׳בפי סיפור־מעישה מיוחד.
רחל קמה יום אחד, והחליטה שהוא רוצה
לנסות ׳מקום חדש, כזה שעדייו לא ביקרה
בו. אחרי תערוכה בארצות־הברית נסעה
לד, למכסיקו, ונפלה על מקום זר לחלוטין,
בלי מכר ומודע. היא התמקמה במלון
אמריקנה, וכבר בערב הראשון החלה מח שבת
בחרדה את החשבון! ,ואת שיהיה
עליה להוציא על חדר במלון ומזון ומי
יודע מה עוד.
אבל לא בחורה כמוה ׳תתייאש. התיישבה
בלובי שיל המלון ,׳והחלה !תרה בעיניה אחר
חברה אפשרית. וכאן טמון העוקץ. היא
לא הספיקה לתור הרבה, והנה נתפסה עינה
בעיניו של מנהל המלון, שלא היה אלא
אחד מבעליו העיקריים. השניים נלכדו
על קליק ראשון, כמו בסרטים, ואז גילתה
רחל לתדהמתה, שבכך לא נגמר הטוב —
יוש עוד.
חואן בורגוף, אותו בעל המלון, התגלה
גם כבעליו שיל מלון אמריקנה שב־אקאפולקו.
וכאן אתם יכולים להתחיל
לתאר לעצמכם את פרשת המסעות שפתחו

סטלה
אל תחשבו שלהיות מפורסם זה הכל
טיוב, לא ולא. ברגע שהבנאדם מגיע לכותרות,
הוא מייד מוותר על חייו הפרטיים,
וגם אם איננו משתוקק לוותר עלי־

גילת פ.
חלום עשיר
אז עכשיו היא גם דוגמנית וגם מורה
למלאכה, אפל זה עוד לא הפל.
לא נערה כגילת תסתפק בשניי מיק-
צוערת בלבד .׳חיפשה, והחליטה שמיקצוע
רציני נוסף בחיים לא יכול להזיק. היא
נרשמה ללימודי תיירות ׳במלון תדמור,
שם היא לומדת בקורס פקידי־קפלה ומקווה
שמזה ׳תצמח ילה הטובה.
לדעתה, המזל וגבר-׳חילוימרתיה מחכים לה
בדמותו של !תייר עשיר כלשהו שיהיה
במקרה ׳אורח: במלון שביו היא תעבוד.
זה טוב, החלומות. כשצעירים.

אופליה שטרהל
ילד לצה״ל
הם, אין לו ברירה. ובזכות שכאלה, אני
והקולגות ׳שלי מתפרנסים בכבוד.
אז הפעם, על סדר־׳היום, את חייה הפרטיים
מאד של שהקנית ותיקה אבל
מפורסמת טרייה ,׳והכל בזכיות מיישחקה
בסרט הישראלי אסקימו לימון. כוונתי,
כמובן, ל״סטלה המגמרת״ ,הלא היא או*

פדיה שטרהל.

רחד גרא (;•פ בתיה כנדיקט)
תענוג באקאפולקו
שניים אלה בין מכסיקו לאקאפולקו. ואם
בכך לא די, הרי בהגיע יום התשלום התברר
לה, לגרא, שהאירוח כולו היזה אוו־דה־האוז
ושאינה צריכה להוציא מכיסה
אפילו אגורה שחוקה.
׳נכון, ניחשתם. זה עוד לא היה הכל.
היא אפילו חזרה משם עם הבילה רצינית
של מתנות מאת המבסיקאי הנלהב שלה.
!וכאז אפשר היה לחשוב שהיא ׳תתיישב
קצת, לשאוף מאווירה המבריא של ארץ-

רק הגיעה העיירה לפני כשנתיים. ,ומייד
החלה מנהלת רומן עם ספן־הישלום איי כי
נ תן, וששליח ילה פרחים לבית־החולים שם
שכבה יעקב ניתוח קטן. כשהסיפור נגמר
היא עברה לגור עם חברה בדירת־רווקות
צנועה, ומייד׳ נחטפה על־ידי סוכנת־דוג-
מניות ,׳שהבינה מה טוב ׳בשביל שתיהן.

לא רק המלאות מביניינו חייבות לשמור
יעיל עצמן ולהיכנס למ״שטר של דיאטה
מדי־פעם. נראה שהצרה הזאת נופלת על
כל המין היפה פולו, ושומרת על אלה
׳ששומרות על עצמן: .אבל מי שפיתחה
תיאוריה חדישה בנושא הדיאטות והמיש-
קל-יתר אינה אלא מלכת היופי הביני
לאומית רינה מור, שישוב הגיעה ארצה
לגיחה קצרצרה, והפעם לכבוד פתיחת ביית
היופי של לון. יומי שראה את רינה בפעם
׳שעברה, סש׳היתה שמנמנה, לא יכול שלא
להבחין בגופה, שהיה הטוב הפעם.
לשאלתי כיצד עשתה זאת, הישיבה בחיוכה
המקסים :״נו, מה ׳לעשות, אפילו
מלכות חיוביות להחזיק דיאטה.״ ואומנם,
היא השירה מעליה כעשירה ׳קילוגרמים,
ויש לה פטנט. לדבריה, הכל קשור בפסיכולוגיה
פשוטה ; אחרי כל ׳ארוחה שהיא ׳
מפסידה, היא תמיד מתנחמת בעובדה שתהיה
יעוד ארוחה. וכשהיא יושבת ליד
השולחן עם אנשים שאוכלים ׳ונהנים, היא
נהנית לריאות איך הם אוכלים וסופרת להם

אומנם, נכון שכבר טחנו אותה בכל
העיתונים וסיפרו עליה ניסים ׳ונפלאות,
על הצלחתה בהווה, על עתידה ׳ועל עברה,
אבל שום עיתון עוד לא סיפר לנו שהיא
גרה עם תברה־לחיים מזה 11 שנים מבלי
׳שתהיה נשואה לו. והנה הסיפור לפניכם.
אופליה ואמיל לב, שהוא אדריכל-
׳בתים במיקצועיו, חיים להם בשקט ובשלווה
בדירתם שבירמת־אביב, ולשאלתי למה ומדוע
אחרי כל־כך הרבה שנים ביחד אינם
עושים את המצופה מהם, ענתה׳לי אופליה
בלב ישלם שאף פעם אפילו לא חישבה
יעל זה. פשוט, קרה לה מיקרה לא נעים
בעת עלותה ארצה מרומניה, בתעודת־העולה
שלה כתבו שהיא גרושה, מה שלא
היה נכון כילל. התמרמרה אופליה, נסעה
לרומניה: במיוחד וביקשה מהרבנות שם י
מיסימך ׳שיוכיח כי היא כשרה. לחלוטין

הקודש ולנוח. איפוא! היא לא הספיקה
לקחת אפילו נשימה עמוקה אחת.
היום אפשר כבר למצוא אותה בפרו,
מי שמתעניין. אינני יודעת מהו מצבה
ההברתי שם, אפל בשביל ׳ללמוד על
האמינות האצטקית — זה המקום.

לנישואין. אבל הסבירו לה ששמה פשוט
אינו מופיע תחת: נשואה ו/או גרושה, ואין
להם שום מיסמך האומר ׳שהיא לא זה ולא

וכך, הפרוצדורות ׳והניידת מפחידים אותה
,׳ואין לה זמן וסבלנות ללכת ולארגן
את העניין. אז אם ילה ולידיידד, לא איכפת,
מי אני שאדאג להם ו לשאלתי אם אין
היא רוצה להביא ילדים לעולם, אמרה
אופליה שהיא הידמות של הבתולה הנצחות,
אבל אולי ׳בשביל צה״ל היא תארגן
איזה ילד אחד, שיהיה. ולדבריה ,״אולי
תתפוס יאת הרכבת האחרונה.״
בעצם, הדבר היחידי שמעניין אותה
בחיים ,׳לעדותה, הוא התיאטרון והקולנוע.
לצערה הרב, התעשייה הזאת בארץ מפגרת
•מאד ואין ״פושיט״ רציניים, יאבל
היא עדיין חולמת להיות לסטאר. אחרי
אסקימו לימון ,״זהיה ילה גם הצ׳אנס.

רינה מור
פחות עשיריה,
את הקלוריות. האושר האמיתי• ,לטענתה,
הוא הידיעה שהיא לא קלטה את הקלוריות
האלה, בעוד שלהם כבד אין כלום בצלחת,
אבל הקלוריות מרפדות להם את האיזורים
הרגישים.
לדבריה, עודף־׳שיומין מדפדס אותה, ועקב
היותה בחורה עליזה מטיבעה ושופעת
חוש־הומור, אין לה שום רצון להסתובב
מדופרסת. חוץ מזה, כמובן, זה לא־כל-
כך טוב לביזנס. נכון אומנם שהיא כמעט
שאינה מדגמנת סתם כך על המסלול, יאבל
לפירסומיות אין גבול.
רני הירש, אמרגנה, עובד עכישיו ׳חזק־חזק
עם ה־ברטד קאוודי, האופנאי האיטלקי,
ולצערה קצת מזניח אותה, יאבל
יש לה סבלניות, אחרי שהוא עשה כל־כך
הרבה בשבילה. אומנם, היא אינה יודעת
עדיין אם תחדש את החוזה אייתו לשינה
נוספת, אבל כל מה שקרה עד עכשיו
דפק שיגעון. את הספר שלה כבר גמרה
לכתוב, ואומרת עליו שהוא מתובל בחוש־הומור,
וסולו אוטוביוגראפיה פרטית־פר־טי׳ת.
הספר
כבר נמכר בגרמניה, אוסטריה
ושווייץ, ובקרוב יוכלו גם הישראלים
לקרוא במהדורה עיברית, את כיל קורותיה
של מלכת היופי העולמית, שהתחילה את
דרכה בקרייית-טייבעון וממשיכה, אותה בארץ
האפשרויות הבלתי־מוגבלות. י

נכד ל מלכ ת הדרום
מאז ימיה הזוהרים של מלכת־שבא לא קמה לה, לעיר באר־שבע בירת הנגב, מלכה
שתהיה ראויה לתואר זה.
כלומר, לא עד שהגיעה לתיאטרון באר־שבע הצעיר והתוסס השחקנית הוותיקה
ג׳טה לוקה. היא קנתה לה דירה בבירת הדרום, והפכה באר־שבעית לכל דבר. עכשיו,
בכל פעם שמנסה מישהו לטעון.לפני באר־שבעי פטריוט כי משעמם אצלו בעיר, יש
להוא תשובה ניצחת. כשג׳טה לוקה בשטח, לא יכול להיות משעמם, כידוע.
אבל בימים האלה אפילו עוד יותר שמח. ג׳טה הפכה סבתא בפעם השנייה (השלישית,
בעצם) .אחרי שבתה הביאה לאוויר העולם את התאומים שי ורונן, היא עשתה זאת
שוב. השבוע ילדה בן־זכר, גם־כן בבאר־שבע.
לג׳טה נודע הדבר בעיצומה של הצגה. היא יצאה אל הבמה, ביקשה סליחה מכל
הצופים, הסבירה להם את המצב, ולא חלפו רגעים מועטים והיא ישבה כבר ליד מיטת
בתה בבית-החולים.
וכך נוכל לאחל מזל-טוב משולש: למלכה, לבתה ולנסיך החדש.

הרבה דברים ביס
בתהילים עם
אדג׳יו־ בשם. דאודותעקרם 7גוף,קרם ידיים

...מבט לתור הוויעים
...תיור ע ל השבתי
ועם אדגייו
מהנרי היופי שלי ו שלר

עו.דועצמו1

*לע 1ד ושורל פוסומאים נ ע ״ ס

11*1

יאא *1 6
1000101

תן לן רעננות לשומות ארוכות
פנ קאת עצתך עם ההרגשה
של מנן, ג בכל שעה שחשוב לך

להיות רענן.

אפטרש״ב: כחול־ אזור. ירוק-סקין בר״ם ר.
צהוב-אפטרשיוב .9ד או דו ר ^ 0פו ד סטיק,דאודורנט ספר״ ,קצף גילוח ספרי

ממנ> לקו־נ*
1באהבה
מי שחושב שיש בארץ בדרן עם לשון
יותר חדה ויותר מהירה מזו של ס ני
פאר — שיקום נ
אף אחד לא קם — זה ברור. לכן, עוד
לא אבדה תיקוותנו לראות את מני מגיש
ומנחה את עלי כותרת, אחרי שהמנחה
הנוכחי, ירון לונדון, יפרוש לו קצת
לאמריקה, ללמוד ולהשתלם בה.
למני יש תמיד תשובה מהירה לכל שאלה,
או בדיחה מפולפלת לכל מיקרה, בין
אם הוא צפוי ובין אם לאו.
בזמן האחרון, לדוגמה, כאשר התברר
לכל חדי־העין כי אשתו של מני, ק רני,
נמצאת כבר בהריון מתקדם, שואלים אותו
כולם למה הוא מצפה — לבן או לבתי
משיב מני :״לא משנה — העיקר שיהיה
ג׳יפ!״ מצחיק נורא, נכון?!
לבני הזוג פאר יש כבר שני זאטוטים

קרני ומני פאר

שפחה מרובח־ידד
מאז החליט הבמאי והבדרן אורי זוהר לקבל עליו את
מיצוות הדת היהודית ולחיות כיהודי-כשר-למהדרין, על כל
הכרוך בכך, הטרידה את ידידיו שאלה אחת: האם הוא יקבל
על עצמו את מיצוות ההלכה היהודית גם בעניינים שבינו לבינה?
והכוונה היא, כמובן, לאותם דיני־תורה שבגללם הופכים יהודים
חרדים ושומרי־מיצוות לאבות למישפחות מרובות־ילדים.
את התשובה על כך קיבלו רק לאחרונה, כאשר סימני
ההריון החלו ניכרים על ביטנה של אשתו של אורי, אליה,
הנמצאת עתה בבר בחודש השישי להריונה. לאורי ולאליה יש
שלושה ילדים: אפרים (פישל) בן ה־ ,13 אחינועם בן העשר
ואבשלום בן ה־ .9כל עוד חיו בחטא כחילוניים נדמה היה שהם
יסתפקו בכך. אולם מאז חזר אורי זוהר בתשובה, צפוי ככל
הנראה מחזור חדש של צאצאים במישפחתו.
נכת שבאחרונה היה אורי טרוד מאד בענייני הדת שלו.
מדי בוקר היה משכים קום לעבודת הבורא, נוסע מביתו שביפו
לירושלים, מתפלל ליד הכותל המערבי והולך ללמוד בישיבה.
בערב היה חוזר לאשתו ולילדיו, כדי למלא את המוטל עליו
כראש המישפחה. באחרונה הוא החליט להקל על המישפחה
ולהעתיק את מקום מגוריו לעיר הקודש. כך שהילד הבא במיש-
פחת זוהר ייוולד כנראה כבר שם.
בניו הגדולים של זוהר הלכו בעיקבות אביהם, עבדו מרצונם
החופשי ללמוד בבתי־ספר דתיים, חובשי כיפות ומגדלים
פיאות כדתיים לכל דבר. החילונית האחרונה שנותרה במישפחה
היתה האשה, אליה, אלא שגם היא השתכנעה לבסוף, והחליטה
לקבל על עצמה את מיצוות הדת. עתה היא עוסקת, מלבד עבודתה
כעקרת־בית, גם בלימודי יהדות שיכשירו אותה לחזרה
בתשובה.
אחרי כל זה ניתן לצפות שמישפחת זוהר תהפוך בקרוב
מאד למישפחה מרובת־ילדים. ואם כל ילדי זוהר יזכו לרשת

סרט פרט
בהחלט

אדיה ואורי זוהר
מיפו לירושלים
מאביהם רק חלק קטן מכישרונותיו הברוכים ומיושרו האינטלקטואלי
— תהיה זו ברכה לא רק למישפחה, אלא למדינה כולה.

שנים, ממין זכר. אבל הוא השתוקק הפעם
בכל מאודו לבת. והיו לו ודאי סיבות
טובות לכך: עוד יפהפיה בבית, בדמותה
של האם, יכולה בהחלט לעשות את החיים
נעימים יותר.
כי זאת לדעת, יגאל, שהוא הבמאי הראשי
של סידרת סרטי תוכנית הטלוויזיה

חים שהסרט שצילם בשעת הלידה של
רעייתו, עשוי להיות להיט. כך, למשל,
צילם שילון את טכס החתונה של ידידו,
השחקן יהודה ברקן, בסרט משעשע
שעשוי היה בהחלט להיות שובר קופות,
אילו הוקרן בבתי-הקולנוע. אבל יגאל
מסרב להראות את סרט הלידה אפילו ל-

רוב ומיעוט
ממין זכר. כששואלים את מני כמה עוד
נמצאים בתיכנון, הוא משיב :״אין לי
מיספר מדוייק, העיקר שלא יהיה זוגי.״
וכל-כך למה? ״כדי שאם יהיה ריב
בבית, תתפלג המישפחה לשני מחנות —
רוב ומיעוט — ואז אפשר יהיה לדעת מי
צודק.״

על ח 1ד1

הטוטו על חיי המישפחה של עדנה
גורן, שהעסיק במשך הרבה זמן הרבה
אנשים, הסתיים.
חובבי הניחושים יצטרכו למצוא להם
מושא חדש לניחושיהם. כי עדנה קיבלה
בימים אלה גט פיטורין, כדת וכדין, ועתה
היא מכהנת לא רק כזמרת אלא גם כגרושה
כשרה.
עדנה ומי־שהיה־בעלה, א די, מבעלי
בית־החרושת דיפלומט לסכיני־גילוה, הסכימו
כי ילדיהם יעברו לרשות האם. אך
מה יעלה בגורלה של הווילה המפוארת
שהיתר. להם בראשון־לציון? הנושא עדיין
בדיון. כאשר יסוכם — אודיעכם דבר.
מי שרואה את עדנה בימים אלה, מבין
כי אין מה לדאוג לה. היא מסתובבת חופ־שי-חופשי,
ונראית ממש מאושרת, גם חזותה
הזוהרת מעידה על כך.
לא נותר לנו אלא לאחל לה כל טוב,
ולצפות איך היא חוזרת וכובשת את מקומה
בצמרת הזימרה הישראלית.

״מזל טוב, נולד לך בן,״ בישרה האחות
בחדר־הלידה לבמאי הקולנוע יגאל שילון.
היא ציפתה אולי שיגאל יצא מעורו
ויקפוץ עד לתיקרה. אבל יגאל הגיב באדישות
:״נו, מילא, שיהיה עוד בן.״
לא שיש לו משהו מיוחד נגד בנים,
או שיש לו בבית עודפים מן המין הזה.
ליגאל, אחיו הצעיר של שדרן הטלוויזיה
הנודע דן שילדן, הנשוי לדיילת אל־טל
היפהפיה ומי שהיתר. בשעתו אחת מדוג־מניות
הצילום המפורסמות ביותר של
ישראל, זהכה עינכר, יש בסך־הכל
יורש אחד בבית, צאצא בן שלוש וחצי

זהכה ויגאל שילון עם ילדיהם
ירון או לונדון?

עדנה גורן
גרושה כשרה

זה הסוד שלי, הוא מעריץ מושבע של
יופיה של אשתו. מאז נישאו, אין הוא
מפסיק לצלם אותה ולהנציח אותה על
פילם של סרטים ותמונות. בביתם של
בני הזוג שילון יש ערימות של אלבומים,
בהם מצולמת זהבה בעשרים אלף פוזות
שונות ועל רקע שונה.
אין פלא לכן שיגאל, שהיה בטוח שהפעם
תלד לו אשתו בת, ביקש להנציח
גם אותה מהרגע הראשון ללידתה. לשם
כך ביקש וקיבל רשות להיות נוכח בשעת
הלידה, ואפילו לצלם את המאורע המרגש.
אלה שראו סרטים קודמים שצילם יגאל
שילון באירועים משפחתיים אחרים, בטו־

חברים קרובים. כאשר חזרה זהבה הביתה
עם הרך הנולד, ביקשו כל החברים לראות
את הסרט. שני בני הזוג שילון התבלבלו,
הסמיקו והודיעו לכל המעוניינים שזהו
סרט פרטי בהחלט, והם אינם חושבים
שהוא מתאים לעיני זרים.
השבוע ערכו זחבה ויגאל את טכס
ברית־המילה לבנם השני. לטענת יגאל
הוא התלבט הרבה בעניין השם. הוא לא
ידע איר בדיוק לקרוא לבן השני, ירון
או לונדון, אולם בסופו של דבר נפלה
הבחירה על ירון. אז כל אלה המעוניינים
לראות את צילומיה של זהבה בשעת הלידה
ייאלצו להסתפק בתמונותיה מטכס
ברית־המילה.

חזרה לתחילת העמוד