גליון 2122 מתאריך 3 במאי 1978

תנגווןיף

צ3דה
..דחפת ספר׳׳
בין רביו ו א בן
ראש־הממשלה לשעבר, יצחק רבין, עומד להשלים
בקרוב את כתיבת ספר זכרונותיו המכיל גם את
סיכום תקופת כהונתו כראש־ממשלה.

במה אישים ממיפלגת העבודה שעיינו
בפרקים מתוך הספר טוענים כי ספרו של
רבץ עשוי לזכות בבינוי ״ספר החשבונות״,
משום שהוא מבקר בו כחריפות אישים
שונים, כולל כאלה שהעניקו לו כעבר
את הסותם הפוליטית. כמייוחד חריפה
ביקורתו של רבץ על היועץ־המישפטי
לממשלה, הפרופסור אהרון ברק, ועל
שר־החוץ לשעבר אבא אכן.
מקורביו של ה״כ אבא אכן טוענים
כי הוא לא יישאר חייב לרבץ, וזמן קצר
אחרי הופעת יספדו יפרסם ספר משלו,
״כדי להעמיד את רבץ במקומו הנכון״.

^התיקווה״ חו שרבבל
בו ס׳ צהייל
החובה לשיר את ההימנון הלאומי, כסיום
כל כנם של צה״ל, תישמר מעתה ואילך
בקפידה, ככל הרמות.
על כך הורה הרמטכ״ל, רב־אלוף רפאל (״רפול״)
איתן, במיסגרת המסע להעלאת רמת המישמעת בצה״ל.

המפכ ״ ל *רוען
ב סו ף ה שו ה?
מפכ״ל המישטדה, רכ*ניצכ חיים תכורי,
עשוי לפרוש מתפקידו, מרצונו וביוזמתו,
בפוך השנה האזרחית הנוכחית. כשיחות
פרטיות עם ידידים הביע תכורי את
מישאדתו לפרוש מתפקידו, כעיקר נוכה
המצב שנוצר במישטרה מאז בוטל
מישרד המישטרה העצמאי בממשלה.
גם קצינים בכירים אחרים במישטתז שוקלים

הימנו! האצ׳׳ל יו ש ד
013113 הלו ח מי ם״
ערב צאתו לארצות-הכרית ביקש
ראש-הממשלה מנחם בגין לעכור על
התוכנית הסופית של בנם הלוחמים
שייערך כיום העצמאות. כשהתברר לו
שמארגני המיפגן לא הכלילו בתוכו
את הימנון האצ״ל, כגלל השורות
״בדם וביזע יוקם לנו גזע״, ,הכלולות
בו והעלולות לעורר תגובות ביקורתיות
בעולם, תבע להשמיעו בכנס.
מארגני הכנס החליטו לבסון? להשמיע
את הימנון האצ״ל כשעת מיצעד כלי
הנשק שהיו בשימוש צה״ל בתש ״ח,
כשהוא משולב!כקטעי קריינות.
החל מהשבוע קיבלו גם עורכי התוכניות
המוסיקליות של ״גלי צה״ל״ הד
ראה לשלב שירי לוחמים בתוכניות
שירי הפופ. גם הנחייה זו ניתנה על-פי
כקשה מלישבת ראש-הממשלה.

וכי שר־הפנים, הד״ר יוסף בורג, שהמישטרה
נמצאת בתחום אחריותו, אינו מקדיש את תשומת־הלב
הראויה לבעיותיה של המישטרה ולצרכיה.

של פאראנויה ומהווה סיכון לאחרים. המאמצים
לגרום לגירושו של עמיאל מגרמניה בגלל מחלתו
עלו עד כה בתוהו.

*דחו ה ב חי רו ת
ה מוני צי פ אליו ת

יעל חן ת ע רו ךאת

כמעט ודאי שהבחירות לעיריות ולמועצות
המקומיות, שנועדו להיערך בשביעי לחורש
נובמבר השנה, לא יתקיימו במועדן ויידחו,
בנראה לתקופה של כמה חודשים ואולי
אפילו לשנה.
מישרד*ד.פנים טרם השלים את ההכנות הדרושות
לעריכת הבחירות על־פי החקיקה החדשה, המנהיגה
בחירות אישיות של ראשי הערים. כמעט כל
המיפלגות, להוציא את הליכוד, מעוניינות בדחיית
הבחירות ועריכתן בתקופה מאוחרת יותר.

פלא טו ירוץ
דעיו־״תחל ־ א ב ־ ב?
ח״כ שמואל פלאטו־שרון עשוי להציג את מועמדותו
לבחירות לראשות עיריית תל־אביב, כמתחרה
במועמד הליכוד, שלמד( .״צ׳יצ׳״) להט, ובמועמד
המערך, ארתור בן־נתן.

אם יחליט פלאטו לממש רעיץ זה הוא
ייאלץ לרכוש לעצמו דירה כתל־־אביב
ולעבור להתגורר כה לפני מועד סגירת
פנקס הבוחרים בבחירות המוניציפאליות.
ביום מתגורר פלאטו בווילה בסביון, שאינה
כתחום שיפוטה של עיריית תל־אכיב.

בינתיים נדחתה חקירתו של ח״כ פלאטו־שרון
על־ידי היועץ־המישפטי, בקשר להאשמות שהועלו
נגדו על רקע מסע הבחירות שלו לכנסת. החקירה
נועדה להיערך ב־ 30 באפריל, אולם בגלל נסיעת
היועץ המישפטי לארצות־הברית היא תתקיים במועד
מאוחר יותר.

ק בו צתסדורגד
שו־אדית
3ל*>ההאמר, ס א, ח?
משקיעים אמריקאים, שרובם בעלי חברת משקאות
חריפים, מהגדולות בעולם, בודקים את האפשרות
להקים קבוצת כדורגל בליגה המקצוענית
האמריקאית, שתורכב כולה מכדורגלנים ישראליים,
המשחקים כיום בקבוצות הצמרת של הליגה
הלאומית בישראל.

המשקיעים האמריקאים סבורים שההשקעה
כהקמת קבוצה בזו, שעל-פי ההערכה
תסתכם 3ב־ 7מיליון דולאר, תשתלם, ביוון
שהקבוצה תמשוך את התעניינות הציבור
היהודי בארצות־הכרית ומפני שהכדורגלגים
הישראלים הם הזולים כיותר בעודם.
עיתונאי הספורט הישראלי פינחס זהבי כבר יצא
ללונדון, לבירור האפשרויות להקמת קבוצה כזו.
אם אומנם יתממש הרעיון, הוא עלול להנחיל מכת-
מוות לכדורגל הישראלי, כיוון שהקבוצות יבארץ לא י
תוכלנה להתחרות במחירים שיציעו האמריקאים
לכדורגלני הצמרת הישראלים וקרוב לוודאי

שרוב כוכבי הליגה הלאומית ישתלבו
במיסגרת הקבוצה האמריקאית-ישראלית.

ישר אלי ני ס ה
להתאבד
בכלא הגר מר
נימים עמיאל, מנאשמי קשר הסמים
הישראלי בפרנקפורט — ואחיו של ראש
הרשת, יוסף עמיאל — שנשפט לשבע שנות
מאסר על חלקו כפעילות הרשת, ניסה
להתאבד בכלא הגרמני על-ידי חיתוך
ורידי ידיו. הוא אושפז בכית-החודים ומצבו
אינו מעורר דאגה.
ניסים עמיאל הוחזק בכלא בתא בודד, והתלונן בפני
שילטונות הכלא כי כתוצאה מבידודו נטדפת עליו
דעתו. הוא אף איים כי אם לא יועבר לתא משותף
עם אסירים אחרים, יתאבד. אולם החזקתו בתא
אחד עם אסיריי אחרים היא לדעת שילטונות הכלא
פלתי־אפשרית, כיוון שהוא נתקף בהתקפות המורות

יומן ה ש בו עבט לוויזי ה
עורכת החדשות יעל חן נבחרה לערוך
את סקירת החדשות הטלוויזיונית
,השבועית ,״השבוע — יומן אירועים״,
כמקומו של רם עכרון, שהיה עד כה
עורך התוכנית ומגישה. עד שיימצא מניש
קבוע לתוכנית יגיש אותה חיים יכין.

עיריית ת ל־ ״ א בי ב
מחבלתב תיי רו ת
החלטתה של עיריית תל־אביב, לבצע את עבודות
סלילת הכביש הדו־מסלולי ברחוב הירקון ולהשלימן
עוד לפני הבחירות, פגעה קשות בענף התיירות בעיר.

עבודות הסלידה, שהחלו השבוע, כשיא
עונת התיירות, גורמות למיפגע רציני
כגישה לשורת כתי־המלון הגדולים שליד
״כיכר אתרים״ ,אינן מאפשרות חנייה

הרד! ם־ר 3ל עו ד ד
א ת ..אוי *מדתי•
מפיק הסרטים מנחם גולן עומד להגיש
צו־על־תנאי נגד דשות־השידור עד
שסירבה לשדר תשדיר פי-,סוס לסרט
הישראלי ״אסקימו לימון״ .הג׳ינגד
שנפסל לשידור מבוסס על סצנה מהסרט
שכה מפתה השחקנית אופייה
שטראד את שלושת גיבורי הסרט,
תלמידי הגימנסיה. בתשדיר חוזית
השחקנית עד מטבע לשון שנטבעה
כסרט והיא אומרת, כץ השאר :״אני
מיגמרת ...אני מיגמרת את כל הכרטיסים
כתל־אכיב, בחיפה, אני מין
גמרת ככל הארץ.״
רשות-השידור פסלה את שידור הקטע
כתשלום, כטענה שהעיכרית שבו תתבקש משובשת. כצו־על־תנאי
רשות-השידור לנמק על סמך מה פס•
דה ציטטה הלקוחה מתוך סרט שנבחר
כסרט האיכות של השנה.
ומקשות על התיירים המתגוררים במלונות.
בעלי בתי המלון מאשימים את העירייה בחוסר
תיכנון ובאי התחשבות, שגרמו כבר לתלונות
רבות ולביקורת קשה מצד התיירים.

ת ח רו ת ־ ש חיי השל
מ ל בו ת ^ ה מי ם
מלכות־המים של ישראל, שנבחרו בתחרויות שנערכו
מטעם העולם הזה בשנים האחרונות, תהיינה אורחות
הכבוד בטכס חנוכת בריכת השלום בחולון,
שייערך בתחילת השבוע הבא, בהשתתפות ראש
עיריית חולון, פינחס איילון, ומנהל רשות הספורט,
יריב אורן.

דן אמיצי, מנהל הכריכה, שהיא הגדולה
כיותר כישראל כשיטחה וכקיכולה, יבקש
ממלכות המים לערוך תחרות-שחייה
ולזוכה יוענק פרם מייוחד מטעם העירייה.

מבק שי םמעבר תיירי ם
בין מ צריי ם וישראלי
חכרת תיירות דנית, המטיפה תיירים
כטיסות-שבר למזרח־התיכון, פנתה כבקשה
רשמית לממשלת מצריים לאפשר לה
להעכיר קבוצות תיירים ממצריים לישראל,
ובכיוון הפוך, דרך היבשה. בתוכנית
החכרה לארגן טיולים משולבים לישראל
ולמצריים.
לטענת ראשי התבדה הבטיחו להם השילטונץ־ת
המצריים לטפל בבקשה מתוך גישה חיובית.

גרמסממיק/וטמסיואן

ו ה הי ה

ה עו ב ס

גיליון ״העולם הזה״ שראה אור השבוע לפני 25 ישנים בדיוק,
הקדיש בתבת־שער מצולמת ל״דם בירושלים״ ,ובמהלכה האר
צוות כתבי השבועון כיצד הפכה הבירה חזית, מפאת צליפותיהם
של חיילי הלגיון הערכי לעבר האיזורים היהודיים של העיר.
התמונות שבכתבה צולמו תחת אש יריות הלגיון. מדור הספורט
של השבועון הקדיש כתבה למתגושש רפאל הלפרין, שהחל ב־קאריירה
בינלאומית בתחרויות של ״תפום־כפי־יכולתך״ .מדור
ה״עיתונות״ של השבועון הוקדש לעיתונאי האנגלי היושב באדן,

גוהש הי ה

ובעל הסיגנון המבריק, רוי אלסטון, שהיה ידוע לקוראי ה״ג׳רו׳
זלם פוסט״ ו״הארץ״ כשם־העט שלו דויד קורטני.
בשער הגיליון: ראש משקיפי האו״ם כירושלים, דה־רידר.

גווי האיש שהלחין אח ..ן?תיסו1ה״ ^ הנדס סביו
את עצמו * השר יוסף בורג על ״העולם הזה־ *
הודעת ישראל ישעיהו על גידול של החזירים

העם
גמל שו תתד
בימים שקטים רומה הגבול המזרחי של
מדינת ישראל לצלקת־ענק מכוערת על
גופה של הארץ. השבוע נפתחה הצלקת,
והפכה שוב פצע שותת־דם.
מתכנני החלוקה המקוריים מעולם לא
חשבו כי הקו האדום הדק, שסימנו על
המפה, יהיה לגבול בין שתי מדינות. הם
קיוו כי לא יהיה זה אלא קו ידידותי
המפריד בין שני מחוזות, אמנם עצמאיים,
אך הקשורים זה בזה באלף חוטים תר בותיים
וכלכליים. המילחמה שמה קץ
לאשליה זו, וגם לקו עצמו. תחתיו בא
קו גס, שנקבע על־ידי מיקריות הנשק,
ועליו כמה טלאים שנקבעו על־ידי מיק-
ריות המשא־והמתן ליד שולחן שביתת-
הנשק.
קשה לטעון כי צד אחד מעוניין לפגוע,
כיום, במתכוון, בקו זה. אולם, כמו כל
פצע, גורם הוא עיוות ותנועות בלתי-
טיבעיות. כימעט תגובות־רפלכס של הגוף
המעונה. מסתנן רעב או רוצח מובטל,
העוברים את הגבול, מספקים את הגי רוי
הדרוש. מייד קולח הדם האדום, מז עיקים
כוחות התנגדות משני העברים.
אין ספק שטוחות רבים בג׳נין ובעפר
לה, בתול־כרם ובנתניה, בצל מיגדל־דויד
ומיגדל הי-מ-ק-א, מהרהרים כיצד יש
לחסל את הקו הזה. אין ספק שרבים מהם
גם מעלים בדעתם את הפיתרון הפשוט
ביותר, שהוא גם המכאיב ביותר.
בימים־עברו חלמו מיטב המוחות על אפ
שרות
אחרת, אנושית יותר — מעשה
מדינאי גדול שיקים לתחייה, במיסגרת
הגבולות שנוצרו במציאות, את הרעיון ה מקורי
של מתכנני החלוקה: איחוד הארץ,
על שני חלקיה העצמאיים, במיסגרת של
שילוב הגורל, מתוך רצון חופשי של שני
הצדדים.
כל ירייה מעבר לגבול הפתוח מרחי קה
חלום זה בצעד נוסף.

ציונות
עלם צעיר בג דול ה

״ בגדרה, בפורים׳לפני״* 67 שנים, חגגו בני
מישפחות שמעונוביץ וחנקין והבילו״ויים
את החג בשתיה הגונה. על כולם עלה צעיר
בן ,30 סתור־לבוש, שצנח לבסוף ארצה
בצל האוהל.
המסובים סברו כי הכרתו אבדה. אולם
לפתע ניתר הצעיר, התייצב לפני השו תים,
והודיע :״זה־עתה חיברתי את שני
הבתים הראשונים לשיר הלאומי שלנו!״
אחדים צחקו, סברו כי האיש שיכור מדי.
אולם האחרים, שידעו כי נפתלי הרץ אימי
בר משורר הנהו, ביקשו לשמוע, ושמעו את
המילים :״כל עוד בלבב פנימה, נפש
יהודי הומיה...״
כן בעד־המסבאה. השיר, שנולד
הימנון, ד,יכה מייד גלים. לאיש לא היה
איכפת שדמה מאד להימנון המהפכה הפו לנית
(״עוד לא אבדה פולין, כל עוד אנו
חייט״) לאיש גם לא היה איכפת כי המנ גינה,
שחוברה על־ידי אימבר, לא היתד,

אלא עיבוד של שיר־עם רומני שהתפרסם
ביצירת הקומפוזיטור הצ׳כי סמטאנה. כי
התיקווה התאימה, באמת, לאווירה הנפ שית
של התנועה הציונית שאותה ירשה
מתנועת חיבת ציון. היא היתה תערובת
של תפילה דתית ושל הגדרות לאומיות,
כמו הרעיון הציוני עצמו. וגם המשורר
התאים, איכשהו, לתנועה מוזרה זו, בעלת
המטרות הבלתי-אפשריות.
שירו הראשון של בן בעל־המסבאה
הגאליצאי לא היה מוקדש לציון, אלא
דווקא לאוסטריה, ששלטה במולדתו. הוא
הוקדש לקיסר פראנץ יחף, והקיסר הודה
לו ב־ 25 זהובים (כשתי לירות) .כשיצא
אימבר בפעם הראשונה לדרכו בעולם ה גדול,
החזירה אותו אמו בבכי־תמרורים,
מאחר ששמעה כי נטש את הלבוש החסידי
ולבש את ״לבוש אשכנז״ .הוא הגיע לאיס טנבול,
הפך רוכל ברחוב, ופגש בגן־צי-
בורי בדמות מוזרה לא פחות: הציוני ה־נוצרי־ר,אנגלי
סיר לורנס אוליפנט, שמי נה
את אימבר כמזכירו הפרטי והביאו
ארצה.
שחפת ועלמה נוצריה. בארץ לא
היתד, דרכו -של אימבר סוגה בשושנים.
הוא רב עם כולם, גם עם לורנס שאת
לחמו אכל. הוא רב עם אליעזר בן-ידזו־דה,
וכעבור תקופת קצרה נאלץ לעזוב
את הארץ.
בחוץ־לארץ המשיך האיש המוזר בדרכו
המוזרה. הוא חצה את ארצות־הברית ב רגל,
פירסם בעיתון רפואי מאמר שבו הו כיח
כי תרופתו של הפרופסור קוד נגד
השחפת היתד, ידועה כבר לחכמי התל מוד.
במאמר אחר, שפירסם בעיתון דתי,
הוכיח כי ישוע הנוצרי לא היד, קיים.
מאוחר יותר התחתן עם נוצריה שהתגיי רה
למענו, וכעבור זמן קצר התגרש ממנה.
שריד מוזר. כששכב בבית־חולים ב־ניו־יורק,
ביום שימחת־תורה לפני 43
שנים, חש שכוחותיו כלים. הוא ביקש
מאת מכר שישב ליד מיטתו שישיר לו
את התיקווה. כששמע את הצלילים החל
רוקד, תוך שהוא יוצא ממיטתו. שעה קלח
מאוחר יותר נפטר אימבר, גלמוד ומר־נפש.

פלמ׳יח
המת !ד!ח

דם בירושריזז

אחרי שבועות של מתיחות גוברת, חדירת מסתננים
וצליפות, התפוצץ המצב בעיר החצוייה בחילופי־אש
׳עזים. ב תמונה: מסעוד לוגם, תושב העיר, בא לתחנת מגן דויד אדום, כאשר ידו
השמאלית שותתת דם, אחרי שנפגע מכדורי מיקלע של הלגיון הירדני.

כולם היו שם. יוספלה ויוסלה. פונדק
ומולא. שיקה וציפאף. גואל וגנדי. שוש
ורבקה׳לה, וריכוז אדיר של מכוניות. ושק
שלם של עלי־תאנה, ד 200 מפקדי פלמ״ח,
לשעבר מפקדי גדודים וחטיבות ואנשי-
מטה, בלוויית אנשי התרבות.
כשצעדו מן הדשא של גבעת־ברנר אל
קיברו של הזקן, יצחק שדה, ללא שו רות
מסודרות, ללא צעד אחיד וללא טכס,
דמו יותר למשתתפי טיול־שבת של בני
קיבוץ מאשר ליחידה מאורגנת. הם עמדו
ברשלנות סביב הקבר, והקשיבו לקריאת
קטע מרומם מדיברי הזקן, שרו בקול
נמוך את שיר הפלמ״ח, שבו ועברו באו תה
צורה מרושלת על פני הקבר וחזרו
למכוניותיהם. במשך כל אותה עת לא
נשמעה אף פקודה אחת. איש מן החוץ
לא היה מרגיש, לעולם, מי היה טוראי
ומי מפקד חטיבה, מי נהג המטה ומי
מפקדו.
מתכת מכוזבזת. בגלל אבל ששרר
בגבעת־ברנר נתקיימה מסורת מימי המח תרת:
הכינוס שנקרא במקום אחד, נת קיים
במקום שני. נען, שם הכריז חקי-

״העולם הזה״ 810
תאריך :

30.4.53

בוץ המאוחד לפני תריסר שנים על הפי כתו
בסיס הפלמ״ח, ושם בישר שר־הבי-
טחון חמש שנים קודם-לבן על פירוק
המטה, אירחה הפעם את המת שלא הס כים
למות.
בין שיפודי קבאב, כוסות בירה ושירי
פלמ״ח, התחממה האווירה חיש-מהר. הב דיחות
הרגילות עפו מכל עבר, כשערך
יגאל אלון מיפקד מייוחד במינו: הוא
עבר מאיש לאיש לאורך שורות הסו עדים,
ברך כל אחד לשלום והחליף עימו
מישפט או שניים.
קרוב לשעת חצות, אחדי כמה הו פעות
של הצ׳יזבטחן, שדרה בחדר־ד,או כל
אווירה בלתי־מזוייפת של רעות אי תנה,
כאילו הפלמ״ח לא פורק מעולם.
סיבת המיפגש — הופעת ספר הפלנז״ח —
נדחקה לפינה. במקומה באו דבריו של
ישראל גלילי, איש נען :״אנחנו נשתה
שנית מאותה הכום
אילו נזדמן למקום איש זר — ושום
איש זר לא היה שם — היה מגיע למס קנה
מוזרה: המדינה, המבקשת בקדחתנות
אוצרות נפט וברזל בחיק אדמתה, ביקשה
לזרוק על גל האשפה את המתכת היחידה
המצוייה בה בשפע — המתכת האנו שית.
שום קבוצה דומה לזו שישבה או תה
שעה ליד השולחנות בנען אינה מצו יה
עוד בישראל. והיא באה להחליף זכ ר
ונות על פירוקה.

לדעתי

חסרה בעולם הזה שבמדינתנו עיתו-
נות־ראי־אמת. העולס הזה משתדל בכנות,
אבל בחידוד־יתר, למלא את החלל הריק
הזה. פעמים הרבה שכח שלהרביץ (במר־כאות)
עדיין אין פירושו: להרביץ תורה
ודעת. רוח־נעורים נחוצה ; רוח פרצים
מזיקה.
העולם הזה, עם ובלי מרכאות, חסר
הוא שיווי־המישקל שבין סתירה ובניין,
בין מסורת וחידוש. ודווקא הרעננות שב-
העולם הזה, השובה אוזן הנוער וליבו,
מחייבת אחריות ומתינות בתוכן.
והעיקר: בלי המחשבה ל״העולם הבא״,
ערכים וקניינים של רוח ומוסר, אין ערך
להעולם הזה, בזה העולם. באין חזון ייפרע
עיתון, ושנינות הביטוי אל תשכח את
מיצוות ״ושיננתם״.
אם תדעו זאת ותרצו — עולם חסד
ייבנה. גם בעזרתכם.
ד״י יום]) 0־ ,31 שר־הדואר
מכתבים טעם הכנסת
הכתבה על גידול החזיר בארץ (העולם
הזה )806 כתובה באובייקטיוויות. כצד
בדבר, אני מרוצה מן החלק שבדעתי,
ומיצר על החלק שכדעת אוכלי בשר ה הדר.
תמהתי במקצת לטעם צילו האדום
של החזיר, השרוע על־פני דברי ודיברי
ח״כ רזיאל נאור. אך ״על טעם וריח אין
להתווכח.״
מישפט אחד מדברי יצא מוזר :״החזיר
הסך בהיסטוריה הישראלית סמל עצמאו תנו
הלאומית״ .אולי נכון היה לומר ״סמל
שלילת עצמאותנו הלאומית״.
ישראל ישעיהו, חבר הכנסת

ושוב אתכם!

18 קראט
קפה נמס
גבישי

אוהבי
הקפה שהתגעגעו ל 1 8קראט,

הקפה המופלא של עלית,ישמחו בודאי
לשמוע כי 18 קראט יכול לעלות שוב
על שולחנם וניתן למוצאו על מדפי
הסופרמרקטים וחנויות המכולת
בצנצנות של 50 גרם ושל 200 גרם.

פ ר סו ם ד־ריעחב סון

שתו ותהנו מ 18קארט קפה נמס גבישי
טעים וריחני כמו קפה טרי ומוכן מיד
כמו קפהנמס.

טובליעם קסה

בקיץ ליס ״ 6 0א 1ב ר! 1ך.
זהו הכיוון שלך ושלי,
כיוון שהתמסרתי אליו ה שנ ה-בגדי ים,
הקו,הפשוט המציין
א ת כל יצירות האפנה שלי
נמצא גם בקולקציה החדשה של בגדי היס

בגדיהיס מעוצבים בצבעים אחידים
או בהדפסים קטנים ופרחוניים.
בגדי הים שלי גזורים כך שיבליטו
את החלקים היפים של גופך...
אז הקו שלנו ה קי ץ -״ 60 אזברזוך...

לכל בגד ים מצורף שי: תכשיר שיזוף מעולה תוצרת הלנה רובינשטיין

ה עו ל ם הז ה 2122

״העולם הזה״ .שבועון החדשות הישראלי . .המערכת דהמינהדה:
תל־׳אכיב, רחוב בורדרן ,3טלפון 243386־ .03 תא־דואר . 136
מען מברקי :״עולמפרם״ .מודפס כ״הדפום החדש״ כע״מ, תל־אגיב,
רח׳ כן־אביגדור. הפצה :״גד״ כע״מ גלופות: צינקוגרפיה
כספי״ כע״מ. העורר הראשי: אורי אכגרי העורר: אלי תבור עורר
תכנית: יוסי שנון עורכת כיתוב: נורית יהודאי. ראש המינהלה :
אברהם סיטון. מח׳ המודעות: רפי זכרוני. המו״ל: העולם הזה כע״מ.

אחת הסכנות האורכות לעיתונאי
במיקצועו היא הנטייה להפוך ממדווח ל שופט.
זוהי
מלכודת שבה נופלים גם עיתונאים
ותיקים ומעולים. הם נוטים להתעלם לעי תים
מכך שתפקידם וייעודם הוא להביא
בפני הקורא מקסימום של עובדות ומידע
ולהשאיר לו, לקורא, את הזכות לשיפוט,
ביקורת וגיבוש־דיעה על סמך העובדות
שהוצגו בפניו.
אין זאת אומרת שאסור לעיתונאי ש תהיה
לו דיעה עצמאית משלו בנושא שהוא
כותב אודותיו. להיפך, חובתו של העי תונאי
היא לגבש את השקפתו על סמך
המידע שקיבל או ליקט. עצם החלטתו
לפרסם מידע מסרים ולהביאו לידיעת
קוראיו, תוך העדפתו על נושאים אחרים —
כמו מידת ההבלטה והחשיבות שהוא מע ניק
לו — היא עצמה כבר מהווה הבעת
דיעה. את דעתו האישית הפרטית, או את
הדיעה הקולקטיבית של מערכת העיתון
שבו הוא עובד, יכול העתונאי ורשאי להביע
בדרך הצגת הדברים ובסיגנון כתיבתו.
אולם בסופו של דבר עליו להותיר את
חריצת־הדין הסופית בידי הקורא, בהתאם
להבנתו שלו את העובדות המוצגות בפניו.
קיים הבדל מהותי בין כתבה עיתונאית
לבין פסק־דין מנומק של שופט בבית-
המישפט, שהכרעת-הדין שלו מבוססת על
קודקס כתוב וברור — ספר החוקים. אלא
שהנטייה לחריצת־דין היא כנראה חולשה
אנושית. דווקא במיקצוע העיתונות דרו שה
עירנות מתמדת כדי לא להתפתות לה.
אנו, במערכת זו, מנסים — לא תמיד
בהצלחה — להקפיד על כך.
שונה לחלוטין המצב באותו תחום של
העיתונות העוסק בביקורת אמנותית, מכל
סוג שהוא. שם, טבעה של הכתיבה דומה
לכתיבה פובלציסטית ודווקא דעתו של
הכותב ושיפוטו, הם נשוא ההתעניינות של
הקורא. מתוך ניסיונו בקריאת רשימות
המבקר לומד הקורא להכירו ולהעריכו.
אם טעמו האמנותי של המבקר מזדהה
עם טעם הקורא, הוא יכול לחרוץ על פי
ביקורתו את דינו שלו, להחליט בהסתמך
עליה אם ספר מסויים ראוי לעיונו, או
אם ילך או ימנע מלבקר בהצגת תיאט רון
או סרט כלשהו, שהמבקר חיווה דעתו
עליהם.
גם אם אין טעמו האמנותי של המבקר
נראה לקורא, עדיין נותר ערכה של
הביקורת כראיה והארה של נשוא הביקו רת
ממבט אחר. אבל ביקורת ספרותית,
דרמתית או קולנועית, נשארת תמיד דעת
יחיד ואינה סיכום של שיפוט קולקטיבי.
לפעמים היא מאירה יותר את הכותב מאשר
את נושא כתיבתו. ואם מבקרת מסויימת
כותבת על סרט שהוא משעמם, אין בכך
כדי ללמד בהכרח על טיבו של הסרט
אלא רק על כך שהוא שיעמם אותה.

הקדמתי הקדמה זו כדי לנמק את
הזכות שאני נוטל לעצמי להתייחם במדור
זה לסרט קולנוע ישראלי המוקרן בעצם
ימים אלה על מסכי הארץ, ושהספיק כבר
לעורר מחלוקות בין מבקרי־הקולנוע בעי תונות
הישראלית ואף עורר פולמוס בין
פובלציסטים ומבקרים שאינם נמנים בדרך
העולם הזה 2122

כלל עם כותבי הביקורת הקולנועית. אני
מתכוון לסרט הלהקה, סירטם של הבמאי
אבי נשר והתסריטאית שרון הראל.
כמה מהמבקרים שיבחוהו והעלוהו על
נס והיו גם כאלה שציינו אותו כסרט היש ראלי
הטוב ביותר שהופק עד כה.
מבקרים אחרים קטלו את הסרט בביקור-
תם. בין אלה היה גם מבקר הקולנוע של
העולם הזה, דן פיינרו. בביקורת שכתב
על הסרט (העולם הזה )2119 הציגו פיינרו
כ״פארודיה חיוורת״ ,טען שהוא בסך הכל
״אוסף של פיזמונים ומערכונים, הקשו רים
יחד בחוט עלילתי רופף המספר על
הווי של להקה צבאית״ וכי ״זהו אחד
הסרטים הרדודים ביותר שאפשר להעלות
על הדעת, סרט שאינו מגלה שום הת עניינות
בגיבורים שלו ומסתפק בקארי-
קטורות בנאליות תחת דמויות,״ ועוד כהנה
וכהנה הערות וציונים בלתי מחמיאים.
זכותו הבלתי מעורערת של ח פיינרו
היא, כמובן, להחזיק בדיעה זו ולהביעה.
אולם כמי שהיה בתחילת הדרך העיתו נאית
שלו מבקר הקולנוע של עיתון זה
במשך כחמש שנים, ואשר מעת לעת נמ צא
גם מצידו השני של מיתרס הקולנוע
הישראלי, אני מרשה לעצמי לחלוק על
דיעותיו הפסקניות והנחרצות ביחס ל-
הלהקה ולהביע דיעה אחרת.
אינני מכיר אישית את יוצרי הסרט
הלהקה ומעולם לא פגשתי בהם. אבל
ראיתי את הסרט הלהקה ובניגוד לתח־זיתו
של מבקר הקולנוע של העולם !הזה,
נהניתי ממנו. אני סבור כי זהו סרט |נליז,
רענן, גדוש עליצות ושימחת־חיים, עשוי
בכישרון ובידע לא מבוטל.
עוד יותר מזה. מעבר לחווייה הבידו-
דית החולפת שמקנה סרט זה, יש בו,
לדעתי, תכונות נוספות שאינן מעידות
דווקא על רדידות. ליוצרי הסרט היה גם
מה לומר והם הצליחו לומר זאת באמ צעות
סירטם.
הלהקה הצבאית סביבה נרקמת עלילת

הסרט היא מעין מיקרוקוסמוס של חתך
מסויים בנוער הישראלי — הדור של מיל-
חמת ההתשה ומילחמת ״ום־הכיפודים.
והסרט אומר את שרצו יוצריו לומר על
דור זה. הם חדרו אל מתחת למעטפת
השטחית שלו, של טיפוסים העשויים
כאילו בשטאנץ אחד, הדוברים אותה שפה
— המצלצלת באוזני דורות קודמים כפול חן
של וולגאריות — שכל עניינם כאילו
ברומאנים בנאליים ובנוחות אישית. ב חדירה
זו לא חשפו אולי יוצרי הסרט דור
נפילים, בעל ערכים בלתי מוכרים או
יעודים נעלים. אולם הם הצליחו להציג
תמונה אוטנטית של דור זה, על חולשו תיו
ומעלותיו האנושיות.
אם פניו של הדור שנחשף בסרט אינם
עונים על הציפיות ואם הוא מתגלה כרי-
קני, וולגארי, מוגבל באופקיו הרגשיים
והרוחניים, אין זו אשמתם של יוצרי ה סרט.
לא הם שהולידו את המוצר הזה,
אלא הרקע החברתי והרוחני שבו צמח. זה
של מדינת־ישראל למן מילחמת ששת־הימים.

תופעה
חדשה בקולנוע הישראלי. הוא
שייך ללא ספק לגל החדש שקם בקול נוע
הישראלי, המשתקף גם בסרטים אח רים
שעלו על המסכים לאחרונה, כמו
סוסעץ של יקי יושע או פנטסיה על נושא
רומנטי, לפי תסריטו של חנוך לוין.
יש בגל זה יוצרים חדשים וצעירים,
פנים חדשות על המסכים, ונושאים חד שים
המטופלים בצורה קולנועית. עצם ה תופעה
היא חיובית, מעודדת ונוסכת
תיקווה לגבי עתידו של הקולנוע הישראלי.
זכותו של כל מבקר קולנוע היא
להתייחס לכל סרט לגופו, לשפוט את
מהותו וערכו, כמוצר מוגמר, מבלי להת ייחס
לישראליותו, לרקע יצירתו או ל־מיגבלות
שעמדו בפני יוצריו.
אבל בין תפקידיה של העיתונות ככלל
מצויה גם החובה להצביע על תופעות בחיי
התרבות והאמנות, לסייע ולעודד מגמות
חיוביות בתוכם. הלהקה הוא, לדעתי, גי לוי
מפתיע של תופעה חיובית בתחום
היצירה הקולנועית בישראל. אני סבור
שהביקורת שהתפרסמה במדור הקולנוע

צוות שחקני הסרט ״הלהקה״
פני הדור שבין המילחמות
לי נראה הסרט הלהקה כיצירה המספרת
על דור בלתי מוכר, שגדל בין המיל-
חמות, ושעוצב במתכונת אחידה כמעט
של דפוסי התנהגות ומחשבה. ומי שרוצה
יוכל למצוא בכד אפילו ממד של התראה
כלפי הלהקה האנושית שמצמיחה החברה
הישראלית בשנים האחרונות, למרות שיש
לי ספקות אם יוצרי הסרט התכוונו לכך.

אם יש מקום לחילוקי-דיעות באשר
לטיבו וערכיו האמנותיים של הסרט הלהקה,
דומני שאין מחלוקת על כך שהוא מייצג

בהעולם הזה על הסרט, עשתה לו עוול.
אולי פירסום זה של דיעה אחרת יהיה בו
כדי לתקן עוול זה.
1 בלהט עשייתו של גיליון העולם הזה
של השבוע שעבר, נשכח מאיתנו תאריך
חשוב. בערב פסח השנה מלאו 28 שנה
להעולם הזה במתכונתו הנוכחית 28 .שנה
חלפו מאז אותו יום, ערב פסח , 1950 בו
נכנסו כמה צעירים לבושי חאקי לשני
חדרים קטנטנים ברחוב לילינבלום בתל-
אביב וקיבלו לידיהם שבועון קטן בשם
העולם הזה, שהוצא לאור ונערך בידי ה־עתונאי
הוותיק אורי קיסרי.
אותם צעירים, שזה עתה סיימו את שי רותם
הצבאי, שהתחיל עם פרוץ מילחמת־העצמאות,
רכשו את השבועון מידי קיסרי
במחיר של 7000ל״י — סכום שקיבלו
ממשרד־הביטחון כהלוואת־שיקום.
כך החלה הרפתקה שנועדה לחולל מה פכה
בעיתונאות הישראלית, להצמיח עוב דות
חדשות בחיים המדיניים והרעיוניים
של המדינה ולנסות להשפיע על דמותה
ומהותה של המדינה.
עד שנתו העשרים של העולם הזה ב בעלותו
החדשה, נהגנו לציין תאריך זה
כמעט מדי שנה, במעין חגיגת יום־הולדת
מעל העתון, משותפת לקוראים ולמערכת.
השנה, לולא טרחו כמה מהקוראים ה מושבעים
של העולם הזה להזכירנו תאריך
זה, ספק אם היינו מודעים לו. העולם הזה,
כך נראה, עבר מזמן את שנות הילדות
שלו, ובדומה לחיי אדם נמצא בשלב שבו
אין עוד מקום לחגיגות יום־הולדת שנתיות.
על כל פנים, תודה לאותם קוראים שזכרו
׳והזכירו. הדבקות שמגלה עתון זה במטרות
היסוד שהציבו מיסדיו היא ודאי תמורתם.

תסריטאית שרון הראל ובמאי אבי נשר
גל חדש בקולנוע הישראלי

מכתבים
שווה פיצוי

טיולים

קראתי בעיתונים ידיעה על פיה נגרמו
לד״ר יצחק שווה, מי שהיה מועמדו של
ראש־הממשלה לנשיאות, הוצאות המסתכ מות
בסך של 30 אלף ל״י, בגין ההכנות
והנסיעות שעשה לקראת הצגת מועמדותו
ועתה אין איש מוכן להחזיר לו הוצאות
אלה. דומני שמן הדין והצדק הוא שראש-
הממשלה מנחם בגין יחזיר לד״ר שווה את
ההוצאות שנגרמו לו ואף יפצה אותו
על הסבל, הכאב והעלבון שנגרמו לו
בגלל הצעתו האומללה, שנתקלה בהתנג דות
כללית של העם. נכון שמשכורתו

אירופה
אר צו ת הברית

ל מזרח הדחוק
צעירים רקמסינג׳

קול השלו -
הקול שלר!

במדינה דמוקרטית זכותו של כל עובד
להכריז שביתה באם הוא סבור שהתמורה
שהוא מקבל בעד עבודתו היא נמוכה
ואינה מצדיקה את המאמץ שהוא משקיע
בעבודתו. סיבה נוספת המצדיקה שביתה
היא הרגשתו של העובד שאין הוא יכול
לפרנס את עצמו ומשפחתו בצורה מכו בדת.

שביתה גורמת נזק. אם מפעל יצרני
ואם בשירותים. מול הצדק של השובתים
קיים הצדק של אלה הניזוקים על ידי
השביתה. אבל אפשר למנוע שביתות בכך
שהעובדים ימלאו אחרי התנאי המחייב
אותם להודיע למעבידיהם על כוונתם לש בות
בעוד מועד. אז יש. לבחור ועדה,
שתהיה מורכבת מאנשים המכירים את
הבעיה אך אינם משתייכים לאחד משני
הצדדים ועל ועדה זו להחליט אם להיע נות
לתביעות העובדים. צר שאין הדבר
כך במדינת ישראל. רק במקומות עבודה
מועטים מגיעים העובדים והמעבידים לידי
פשרה או מחליטים להביא את חילוקי
הדיעות ביניהם לבוררות. תקוותי היא ש יגיע
הזמן בו יבינו גם העובדים וגם
המעבידים שיש לנהל משא ומתן לפני
שנוקטים בצעד האחרון — השביתה.
ירדן כהן, רמת־גז

ת3ו צ׳אגס לשלום !
אומנם הכותרת אינה מקורית ביותר,
אך הרעיון מאחריה, כך אני מקווה, הינו
מקורי ויותר מזה: ניתן לביצוע.
כאזרחית ישראלית צעירה מצויה, אני
מניחה, גלומות בי תכונות האופייניות
להרבה ישראלים כמוני, שנולדו וגדלו ב מדינה
זו, אותה הם רואים כמולדתם היחי דה.
כמוני הם למדו ודאי לאהוב אותה,
על אף חסרונותיה, ואינם רואים בשום
פנים אפשרות של עזיבתה. כמוני ודאי
העלובה של ראש־הממשלה אינה מספקת
עברו את המסלול הרגיל של לימודים, ימצא אפילו לקיומו, אבל בטוחני שהוא
צבא, אוניברסיטה, נישואין ועבודה ומ שווה.

הקרן המתאימה על פיה יפוצה
קבלים את ההתרחשויות האחרונות בשמץ
באותה מידה זכאי גם הד״ר אלימלך
של איכפתיות ואולי אפילו נוטים לצד זה
רימלט לתבוע מהמפלגה הליברלית, שהב או
אחר, אך ממשיכים בשיגרת יומם:
טיחה לו כי בחירתו כנשיא מובטחת,
עבודה, פרנסה, בילויים ושיחות בעד או
פיצויים דומים. ואולי כדאי בכלל שכל
נגד. על מועמד לנשיאות שלא נבחר, יקבל
בכנות אומר, שכך היתד. דרכי עד עכ פי
חוק מיוחד שיחוקק בכנסת, פיצויים
שיו. המצב אומנם המריד אותי ועורר
על אי בחירתו?
אותי מתרדמתי, אך המשכתי כרגיל ב יוסף
גנני, ומת־גן
מסלול המקובל אותו סללו קודמינו. אך
לא עוד! וכאן עולה קול הזעקה אותו
אני רוצה להשמיע, קול שיתגלגל מקצה
הרדיפה אחר ״עגל.הזהב״
עד קצה: לא עוד מילחמה, תנו צ׳אנם
לשלום !
הברון רוטשילד ערך חגיגת בר-מיצווה
אני יודעת שרבים כבר השמיעו קול זה
לבנו במלון דן קיסריה. זכותו של הברון
לפני והם שעוררו אותי לנקוט בצעד זה
היא כמובן לערוך טכס יהודי רב־סמלים
שאיני רגילה אליו: לכתוב מיעתב לפיר־כראות
עיניו. יש העורכו על הר מצדה
סום. אך יודעת אני שקיימים הרבה כמוני
ויש העורכו בקרב בני משפחתו, אך כאשר
שקלטו את בשורת־השלום אבל עדיין
״הברון משלם״ על חשבונו.
שרויים בתרדמה ועיוורון. אותם אני רוצה
אך מה עושה כל השמנא וסלתא של
לעורר ולגעת בנימי נפשם בזעקה.
מדינודישראל באירוע מעין זה? בימים
כך אי אפשר יותר! כצעירה נשואה
אלה, כשכולנו נקראים להידוק החגורה,
שעדיין אינה אם, נראה לי העתיד הנכון
למניעת שביתות והסתפקות ב־ 150/0למש לילדי
כאוב ואיום. איך אוכל להביא
כורת, משתוללת ״האצולה״ .בראש נשיא
ילדים למדינה כזו שפניה אינם לשלום?
המדינה ואחריו יו״ר הסוכנות, אריה דול-
מדינה שהשכילה לדחות בשתי ידיים את
צ׳ין, ראש־הממשלה לשעבר יצחק רבין
העתיד הנפלא שנשקף לילדינו?
והשרים לשעבר בר־לב ורבינוביץ׳ או ה בעקבות
הרגשת יאוש וכאב זו נולד
שרים בהווה בורג, עמית ווייצמן ושועי-
בי הרעיון של ״מיצעד השלום״ .לא עוד
עם אחרים.
הפגנות פאסיביות, כי אם מצעד שבו יקחו
כולם טעמו מדגי הלוקוס הענקיים, נ ד׳ האזרחים חלק אקטיבי. ומה מתאים יותר
כבדי האווז, מצלעות הכבש והעגל ומפר-
מאשר עתה, בעת חגיגות שנות השלושים
גיות ברוטב שקדים ועוד כהנה וכהנה
למדינה, לקיים מיצעד־שלום במקום ה־מטעמים.
מיצעד
הצבאי אותו רצה מנחם בגין
עם ישראל, ראו את מנהיגיכם! בעוד
לערוך?
אתם נדרשים לחיות בצניעות, לספוג את
אני מתכוונת למיצעד ססגוני שבו יצעדו
כל מהלומות הכלכלה הישראלית, מדגי כל
-אלה שאיכפת להם ברחובות ירושלים
מים המנהיגים כיצד עלינו לחיות בימי
עד למישכן הכנסת. משהו בדוגמת מיצי
חג ומועד ואולי בכל ימות השנה? !
עדים דומים, שערכו צעירים אמריקאים
דן יהג, תל־אביב
בתקופת מילחמת וייטנאם, במחאה נגד
המילחמה. אולי מיצעד זה יצליח לשגר
אתם מתייצבים להגנת עובדי אל־על
את גלי התקווה והכמיהה לשלום, שיזעזעו
והימאים ושאר השובתים למיניהם. האם
את אוזניהם האטומות של ״מיטיבינו״ —
העובדים האלה רעבים ללחם? האם הם
חברי הממשלה הנכבדים. מיצעד של רב מסכנים
הראויים לרחמים? נכון שיש
בות יעורר הד בכל הארץ ובליבות כל
לחלק את ההכנסה בין העובדים למעבי אלה
השואפים, כמוני, לשלום וחיים בכ דים
וכר, אולם זאת אפשר להשיג רק
בוד, כראוי לבני אנוש.
באמצעות בוררות חובה המייצגת את כל
איה ש* ,חיפה
העובדים ולא לגרום לנזקים, בושות וכא בים
לכל הציבור.
עמדתכם בזכות השובתים אינה מוסיפה חיה הרתה לי מדיגה
להם כבוד ובוודאי שהיא מונעת את החז רתו
לכנסת של אורי אבנרי, למרוח ש ״מה
בוער לכם כל כך עם השלום?״
הכנסת זקוקה ללוחם על עתיד קיומנו,
אומר מנחם בגין ,״מה יש? אלפיים שנה
כמוהו.
היינו בגלות ובקרוב אנו עומדים לחגוג
מאיר בילדמברג, ראשדן־לציון
(חמשו בעמוד ) 10
העו ל ם הז ה 2122

3לדוד השמש

לרדת מיד מהגג
מערכ ת מלון אמל^ר

מ מו ה

סולון א מ קו ר -מערכת חמום מים
״דודי שמש״ -מו שג ישן, תקופה המערכת שומר על חום המים.
זהו אותו בידוד השומר על הקור מהפכנית ע ס הידגב הנ סיון
אחרת.
במקרר שלך, הבידוד הטוב בעולם. והתחכום של אמקור.
סו לטאמ קו ר -מו שג חדש,
מים

מ א מצופה הדוד תקופה חדשה.
ל ב חי רתך -סו לון אמקור לבתים
סולון א מ קו ר -מערכת המבטיחה זכים ונקיים.
פרטיים, ומערכת סולונים לחמום
מים חמים יותר ללא הגבלה.
מים מרכזי בב תי דירות.
הישג טכנולוגי של חברה
מ ת קד מ ת-קונצ רן א מ קו ר.
סולח אמקור-
מערכת חמום מים מהפכנית.
על הגג זוהי מערכת אסטטית
ולא מתבלטת, קולט שמש א חד
עושה עבודה של שני קולטים מפיצים הודות לצפוי הסולריון הסלקטיבי.

וסוחרים מורשים.
בידוד פוליאוריטן יצוק בכל

נוסף על ההצלחה הגמלה הלא צפוייה
לן במקום עבודתן, יחול ניבו־שיפור
במצב
רוחן לקראת
סוף השבוע. המלנכוליות
בה היית שרוי
לאחרונה תחלוף ואת
מקומה עשויה לתפוס
הרגשת עליצות והתרוממות
הרוח. תרגיש
שהדברים שקודם לכן
כאילו נשמטו מבין
אצבעותיך הולכים לן עכשיו. קשר מיכ-
תבים שניהלת לאחרונה ייפסק במפתיע.

העקשנות שלך היא המכניסה
אותך לצרות
שאינך יודע איך להיחלץ
מהן. יתכן והשבוע
תקבל אתי הבשורה לה
אתה מצפה זמן רב. בת
שור: יהיה עלייך לוותר
על כמה מעקרונותייך
כדי להתקדם ליעד ש הצבת
לעצמך. יתכן וה־קפריזות
שלך, הנובעות מפינוק, הן הגור מות
לחילוקי הדעות התכופים עם בן־זוגך.

המשא ומתן שאתה
עומד בעיצומו יסתיים
בצורה חיובית לגבי
עתידן. אם תמצא זמן
להקדיש את מיטב
מירצן וכישרונן למטרה
אחת, אתה עשוי
להפיק מכן רווחים
מידיים, שישנו את
אורח חיין. התרחק
מעיסוקים בפוליטיקה, כיוון שאופיין
מנוגד לעסקנות מסוו זה. לבשי בהיר.

כאבים פנימיים עלולים
להטריד אותך בזמן הקרוב.
אל תזניח את עצמך.
גש מייד לבדיקה
רפואית והשתדל לעשות
את כל המאמצים להחלים
מהר, אפילו אס הדבר
כרוך בשיבוש תוכי
ניותיך. בני מזל סרטן במילואים המשרתים
חייבים להיזהר במייוחד ולא להסתכן שלא
לצורך. חגיגה משפחתית משמחת בקרוב.

החיים ייראו לך יותר
יפים אחרי שתצליח
להיחלץ מהחובות שנקלעת
אליהם. השתדל
להימנע מהתרג־זות״יתר.
אם תשקיע
את עצמן בעבודה יו צרת,
אתה עשוי להפיק
רווחים נאים ש-
יבססו את מעמדך.
אינן מרגישה שאת מקבלת את תשומת-
הלב שאת ראוייח לה מצד ידידן.

אתה מרבה לדבר ולפזר
את כוחותיך במקום ל רכזם
למטרה אחת. ה אהבה
העצמית שלך מונעת
ממך לסמוך על
אחרים ולהעזר בהם ל שם
חלוקת מאמציך.
! מ מזזזד מ חס ש אירגון מחדש של סדר
חייך עשוי להגביר את
יעילותך. יהיה זה עבורו
מבוע של בילויים וחיי־לילה סוערים עד הבעות
הקטנות. אוי בו אינו אויב כלל וכלל.

11(1111

חיים שקטים, ללא סערות וללא שינויים קיצוניים.
כדאי לך לתכנן את חופשתך. מזלך
אינו מראה שכדאי לך לנסוע לחו״ל. נסיעה
ב־זו עלולה ל סבו אותך
בצרות ..תוכל להפיק
הרבה נחת מחיי המיש־פחה
שלך ובעיקר מילדיו.
נצל את תקופת ח־חופש
שלהם כדי לבלות
יחדיו. מישהו מבני
מישפחתך הקרובים
יהיה זקוק לעזרתך.
אפילו הדבר קשה לך,

השתדל לעזור, בסופו
של דבר תצא נשכר מכך. אם אין לך עדיין
ביטוח־חיים, כדאי שתעשה זאת בהקדם.

אתה עומד על סף החלטה נחפזת. כדאי
לן להערין מחדש את המצב ולהיעזר
בידידים. אינן מוכן
עדיין מבחינה נפשית
לצעד אותו אתה עומד
לנקוט. יום ה׳ השבוע
עלול להיות
עבורן יום של פורענויות.
הנח לבת-זוגן
לתכנן את יציאותיכם
השבוע. הגיע הזמן שתיתן
לה הרגשה שגם
לה יש מה לומר
בחייכם. בת עקרב: הימנעי מהוצאות
מיותרות. מכירות סוף העונה לא בשבילך.

עניינים של כבוד מוציאים אותך מגדרך.
חדל להיפגע ולהעלב מכל פגיעה בכבודך
התוצאות הריאליות הן
הקובעות ולא היחם לו
אתה זוכה. יתכן והש בוע
תהיה לך הזדמנות
להרחיב את חוג מכריך.
השתדל לנצל הזדמנות
זו. אתה עשוי לגלות
בקרוב נושא התעסקות
חדש העשוי להשפיע על
עתידך. השתדלי שלא
להכות את ילדייך. נטייתך
להאשימם בכל מה שקורה לך; היא
השלכה של האשמה עצמית. רק בך האשמה.

יחסן אל בן־זוגן הוא דו־ערכי. את מתעבת
כמה מתגובותיו ולעומת זאת אינן
יכולה להתגבר על
משיכתן אליו. ייתכן
והסיבה נעוצה בכן
שדרושה יד חזקה שתרסן
אותך ואת יצ- שלן רין. העצלות
היא מקור כל צרותין.
השתדל להתגבר על
הזיותין ולהיות צמוד
יותר למציאות. ביקור
אצל רופא עלול להפנות
את תשומת״ליבן לפגע שלא הרגשת
בו קודם. אל תשקיע כספים בהימורים.

העייפות היא בעייתך העיקרית בתקופה זו.
חילופי מזג־האוויר והמאמץ הגופני משפיעים
עליך לרעה. השתדל
לצבור מקסימום של
שעות שינה. זוהי תקופה
של הרמוניה ביחי
סייך עם בן־זוגך. את
עשוייה לגלות מקורות
הנאה וסיפוק חדשים,
אפילו בדברים שנראו
־ 20בינז אי י
לך עד כה שיגרתיים.
1$ב פב רו א ר
יהיה עליך להרבות בי׳
קריאה
כדי להעשיר את
אופקיך לקראת מיבחן אינטלקטואלי המצפה
לך בקרוב. לכן, הימנע מבילוי זול.

נדמה לן שאתה מתעשר והולך. אולם זו הי
תדמית שווא. רדיפת הבצע שלן מונעת
ממן את האושר האמיתי.
תוקפנותן וחוסר
חתחשבותן עומדים
בעוכרין למרות
המאמצים שאתה עושה
כדי להסוותם. בן
מזל שור עשוי לגרום
לבת מזל דגים
הנאה מינית בתקופה
מאוייביך
זו. כמה
זוממים להפילן בפח,
עמוד על המישמר !
עליך לנסות להתגבר על האגוצנטריות
שלן כדי לשכנע אנשים לעמוד לימינן.

שיחת הסאוובק

מכוזבים

ארוך השלם בקומנדו
תסכימו אתי שבצח״ל משרתים
היום הלוחמים הטובים ביותר בעולם,
תסכימו אתי גם שהסיירת
שבה סאחבק שירת, היא הכי
טובה בצה״ל. וגם תסכימו איתי
כי סאחבק הוא אלוף העולם ב-
קומאנדו.
לכם קל להסכים אתי, אבל
העולם עוד לא השתכנע. העולם
חושב שמוחמד עלי הוא האיש
הכי חזק בעולם, כאשר כל ילד
יודע כי לאגרופים אין היום שום
חשיבות בשדה הקרב המודרני.
מדוע, אם כן, לא מכיר העולם
בתואר אליפותו של סאתבק ז —
משום שאין עדיין אליפות עולם
דישמית בקומאנדו.
אילו דאגה פיפ״א לשלוח שופטים
לכל קרב ופשיטה של מדינות
החברות באירגון, או לפחות הי־תה
מסמיכה את משקיפי האו״ם
להעניק ניקוד לביצועים קרביים,
ניתן היה להקים ליגה בינלאומית
לקומאנדו. מיליוני צופים ברחבי
העולם היו יכולים ליהנות מקרבות
מרגשים בשידור ישר, במקום
להסתפק בתחליפים לא משכנעים
כמו ״מיבצע יונתן״.
סאחבק, שאינו אוהב רק לדבר
הרבה, בירר את האפשרות להקים
ליגה לקומאנדו, אן גורמים בכי רים
בחתאחדות״לספורט הביעו
התנגדות לרעיון, שאינו מעשי לדעתם
בשל בעיית הסאנקציות.
״מה תוכל פיפ״א לעשות,׳,
אמר לי פקיד בכיר בהתאחדות,
״אם מדינה ערבית תסרב להשתתף
בקרב נגד ישראל אחרי שייחתם
הסכם שלום ביניהן ז״
אז נזכר סאחבק באיצטדיון ב-
יד־אליחו.
אי״שם בעולם נחטף בואינג
.747 המטוס נוחת בלוד, נגרר
לתל-אביב ומוכנס לאיצטדיון.
בתון האולם ממתינים כבר
עשרת אלפים צופים נרגשים. הצופים
יושבים בתון תעלות״קשר,
מאחרי שקי חול. כל צופה לבוש
בשכפ״ץ וחובש כובע פלדה.
שאגתו של סאחבק, המוביל
את הסיירת הישראלית, מחרידה
את היציעים. עשרת אלפים צופים
נשכבים וממתינים לפיצוץ. סאח-
מתרומם ראשון, צועק

״אחרי ורץ לעבר המטוס.
במטוס נמצאים שיבעה מבכירי
הטרוריסטים בעולם, כולל שני
שחקני־רכש ישראלים (הישראלים
הם שחקני התיגבור המבוקשים
בעולם) .הם פותחים על סאחבק
באש, בניגוד לחוקי המישחק.
כתם אדום מופיע על כתפו.
״סאחבק נפצע קורא בהתרגשות
לתוך המיקרופון רחבעם
זאבי, פרשן הספורט של הטלוויזיה
הישראלית, וממשיך :״אן
הוא לא נשבר, ממשין בהסתערות
וזוכה בשתי קליעות עונשין עבור
כוח-חסבל המייוחד שהוא מפגין״
סאחבק מסתער לתון המטוס
פנימה ומחסל את לוחמי האוייב
בצרור אחד קצר ומיקצועי. אחד
הצרורות היפים שראינו כאן, ביד-
אליהו, בשנים האחרונות. הסיירת
הישראלית שוב מצטיינת בזכות
נישקה הישן־נושן — הלחימה.״
סאחבק
עולה, פצוע, על דוכן
המנצחים. מזכיר האו״ם, ד״ר
קורט ואלדהיים, מעניק לו את
עיטור הגבורה. אלפי פלאשים
מבזיקים. מיקרופון מוגש.
״מהי הרגשתן כאלוף העולם
בקומאנדו ן״
ההרגשה היא כמובן טובה,״
חוזר סאחבק על ביטויו המתוח כם
והקולע של ראלף קליין ב-
בלגראד ,״אני מאושר שזכיתי להגשים
את החלום הגדול שחלמו
חורי כל ימיהם בגולה.״

(המשך מעמוד )8
שלושים שנה לעצמאותנו. ביחד זד. אלפיים
ושלושים שנה, שאין שלום בינינו לבין
עמי ערב. אז מה יש למהר? אנו בחצי
הדרו לשלום. בעוד אלפיים ושלושים שנה
ודאי ישרור כבר שלום.״
היה היה לי פעם ראש־ממשלה /איש
צדיק וישר, אך בנאלי /וכשהפניתי אליו
מישאלה /הוא מיצמץ בעיניו וענה לי / :
היה סבלני צעירי היקר /עוד תראה
שיהיה פה בסדר /וזכור חביבי, זהו סוד
העיקר /עוד תזכה בכי-טוב, בלי נדר.
הרים והצהיר בימינו הנצחי /וחזר
והכריז בביטחד מעל במה זו נשבעתי
אחי /לפלס את הדרו איתן!״ /אזור
סבלנות ותזכה בניצחון — תן שהות
מחשבה ליריב /הדלק אור ירוק על
השביל הנכון ! שום ענן מילחמה לא
יעיב.
״אחי ורעי אל לך למהר /אפשר
לריאות קצת לנשום /בעזרת השם הן
לא תאחר /ללקט ניצני שלום.״
היה היתה לי פעם מדינה...
חנוך אולינסלוי, תל-אביב

איפה הראש
עם מינויו של רפול לתפקיד הרמטכ״ל,
מקבלת התדמית הפאציפיסטית שלנו איפ־יון
חד וברור. תראו לי מדינה נוספת,
שהרמטכ״ל שלה לא יודע להשמיע בלשון
מנוסחת ומפורשת איומים מלחמתיים?
אברהם שרון, עין־השופט

הוראתו של הרמטכ״ל על חובת חבישת
הכומתה הצבאית כהתחלת החזרת המיש-
מעת לצה״ל, מחזירה את הוויכוח על
אופיר. של המישמעת הצבאית שלושים
שנה אחורנית. אחרי שטובי המחנכים וה גנרלים
הגיעו למסקנה כי המישמעת היא
תוצאה של חינוך ולא של פקודות וצווים,
החליט הרמטכ״ל לנסות שוב את הדרך
הנושנה של ההדרת המישמעת לפיקודיו
באמצעות צו, שאין ציבור החיילים יכול
לעמוד בו. נכון שצריך להרגיל את החייל
למלא פקודות, מבלי לערער עליהן ולש אול
להגיונן והמישמעת מתחילה בסדר
ובהופעה האישית. אבל במדינה כמו מדי נת
ישראל, חובת חבישת הכומתה בימי
הקיץ הלוהטים, היא חסרת כל היגיון.
אם רוצה הרמטכ״ל החדש לשפר את ה-
מישמעת הצבאית מוטב שיעשה זאת באמ צעות
הסברה וחינוך ולא בצורת פקודות.
לא חשוב איפה מונחת הכומתה, על
הכתפיה או על הראש, חשוב יותר איפה
מונח הראש.
אלץ ברזילי, ירושלים
הטלביזיון הצטערתי להיווכח שגם אתם נסחפתם
בהילולא הדבילית שאחזה בכל המדינה,
לרגל זכייתו של הזמר יזהר כהן בפרס
הראשון בתחרות הפיזמונים בטלוויזיון.
כבודו של יזהר כהן במקומו מונח, אולם
ההתלהבות בה התקבלה זכייתו בישראל,
מעוררת ספקות לגבי שפיות דעתה של
האומה החיה בישראל.
תראו לי עוד מקום בעולם שבו היו
העיתונים מעניקים כותרות ראשיות לידי עה
בדבר זכיית זמר בתחרות זמר כל-
שהיא, כפי שעשו עיתוני ישראל למחרת
זכייתו של יזהר כהן. תראוי לי עוד מדינה
שראש ממשלתה היה שולח מברק ברכה
לזמר עוד בליל זכייתו. עצוב מאוד לגלות
שלמר בגין לא היו באותו מוצאי-שבת
(המשך בעמוד ) 14
ה עו ל ם הז ח 2122

50 1030

שמע בקול להקת אבבא.
שמע בקולם של ביורן, אנה, בני ואינפריד משוודיה,
חברי להקת הפופ המצליחה ביותר בעולם,
אשר מכירות תקליטיה שברו את כל השיאים מימי
החיפושיות ועד היום.
חברי להקת אבבא יודעים להגיע לאיכות מוסיקלית
מושלמת. הם רכשו לעצמם מערכות סטריאו

ורדיו טייפים מתוצרת ״נשיונל״ לשימוש מקצועי,
להנאה מושלמת בבית ולהאזנה למצעדי הפזמונים
מכל העולם.
שמע בקול חברי להקת אבבא.
הם יכולים להרשות לעצמם לרכוש את הטוב ביותר בעולם -
והם ממליצים בכל פה על ״נשיונל״.
אחרי הכל, הקול של אבבא קובע הכל.

1 1 3 ) 101131
צעד קדימה אל המחר.

31 8 .ת !0ז3וד 61 זח 1^ 11510 1־ 0131ק

סח* !0־וז3 £16<:ז!וז5ו 51ז65 0 ^ 1\/13 וח3ח(0ח3־ 1נ6 1ו)ז 6־ 05 31 וחו 601 זי(0ח!0 3ח 350ח 3ק 31ת 1\!3*!0

ממשלת בגין יבוליה לימוד
א ס *תקיימו תנ אי ם
מסו״ מיס. הנ הכמה מן
התס רי טי םהאפש ריי ם
שלמשברממשל תי 0־ . 1978
של מיפלגות אחדות, מקובל שהמיפלגה
הגדולה ביותר באותו גוש מחליטה על
המועמד. גם נוהל זה אינו מעוגן, כמובן,
בשום חוק.

מה יקרה כליבוד, אם ייאלץ
מנחם בנין לפרוש מסיכות בריאותיות

ן * אםי כו ל ה ממשלת בגין ליפול י
1 1מזה כמה שבועות מהלכת שאלה זו
בארץ ובעולם. היא מוצגת לפעמים בלחש,
לפעמים בחצי־פה, לפעמיים בקול רם ובפה
מלא.
היא נשמעת במיסדרונות.הכנסת ובמיש־רדי
המיפלגות, במיפגשים של דיפלומטים

המוצע על־גדי הסיעה הגדולה ביותר ב כנסת.
סיעה זו היא, כיום, הליכוד.
כאשר הסיעה הגדולה ביותר היא של
מיפלגה אחת, מחליטים מוסדות אותה מים-
לגה על מי להטיל את התפקיד. בדרך
כלל מחליט על כך מרכז־המיפלגה.
כאשר הסיעה הגדולה ביותר היא גוש

בדרך הרגילה, יחליט מרכז תנועת־חרות
מי מועמדו לראשות־הממשלה, ומוס דות
הליכוד יקבלו בחירה זו ויגישו אותה
לנשיא־המדינה. אך במצב העלול להיווצר,
ייתכנו שינויים בנוהל זה.
השר הבכיר של תנועת־חרות בכנסת הוא
עזר וייצמן, שהיה גם המועמד השני של
חרות ברשימת הליכוד לכנסת. אם יח ליטו
מוסדות חרות להציג את מועמדותו
של עזר וייצמן, לא ייתקל הדבר בבעיות
נוספות. הליברלים, המהווים את המיפ־לגד.
הגדולה השנייה בליכוד, יתמכו ב בחירה
זו. וייצמן קרוב כיום לקו המסו רתי
של הליברלים יותר מבגין.
אולם בחרות יש כיום אופוזיציה חרי
ובפגישות
בין ראשי מיפלגות, בוושינגטון
ובקאהיר.
התשומה לקרות.

כמיקהה זה, אין להניח כי כחי־רת
חרות תתקבל אוטומטית על•
ידי הליכוד. כתור הליכוד עלולות
להתפתח אפשרויות שדנות.
למשל :
!• דרישה של הליברלים כי המועמד
ייבחר על-ידי הליכוד כולו, וכי מועמד
זה יהיה עזר וייצמן. אפשרות זו נראית,
בנסיבות כאלה, סבירה ביותר.
<• אותה הדרישה מצד הליברלים, אך
תוך הצגת שימחה ארליך הליברלי
כמועמד.
דרישה כזאת סותרת את הנוהג. במצב

הנתון, כאשר בעיות השלום־והמילחמה הן
הבעיות המכריעות, קשה להאמין כי דעת־הקהל
והכנסת תקבלנה את מועמדותו של
איש שאין לו כל בקיאות בנושאים אלה,
ושמומחיותו היא בשטח הכלכלי בילבד —
וגם שם מפוקפקת.
י• גיבוש מועמדות נגדית של משה
דיין, שיופיע אז, קרוב לוודאי, כמנהיג
גוש שיתרכז סביב חטיבת לעם או
חלק ממנה.
דיין יופיע אז כנציג ״ניצי״ ,נגד וייצמן
ה״יוני״ .הוא עלול להיעזר על-ידי הני-
צים של חרות, כגון אריק שרון. אם ית לקח
מאבק על פי קווים אלה, אין לדעת
בביטחון איך תיפול ההכרעה, בייחוד אס
בגין עצמו יוכל עדיין להשפיע על חסי דיו
ולהעביר את התמיכה לדיין.

היא . :בן, זה יכול

אך תשובה זו מעוררת סידרה של שא לות
נוספות. מהי מידת הסבירות שזה
יקרה 1באילו נסיבות זה יכול לקרות י אם
זה יקרה, מה יבוא במקום הממשלה
הנוכחית?
בשיחות שונות של בעלי־דיעה, התגב שו
כמה וכמה תסריטים אפשריים. להלן
אחדים מהם.

תסרי ט א׳:
בגין יפרוש
^ פריט ז ה מבוסם על ההנחה הפשו־
4 1טה ביותר: מצבו הבריאותי של מנחם
בגין יכריח אותו לנטוש את השילטון.
גם לכך יש כמה ואריאציות. למשל:
#במצב בריאותו תחול הרעה חמורה,
שתמנע בעדו את האפשרות הגופנית לתפ קד
כראש־ממשלה.
• הרופאים יגיעו לכלל מסקנה כי המ שך
הכהונה יסכן את חייו, ויצוו עליו
לפרוש. במיקרה זה תתעורר, כמובן,
השאלה, אם מנחם בגין אמנם יציית ל פקודה.

המכירות
הגבוהה כיותר, כתסריט
בזה: ראש־הממשלה הכא
יהיה עזר וייצמן, כראש הליכוד
כולו. סכיר להניח כי כמיקרה כזה
הוא יכניס לממשלה את מיפלגת־העכורה,
אם זו תרצה ככד•

ת ס רי ט ב׳:
הציבור י ת קו מ ם

אם יפרוש ראש־הממשלה מסיכה
מעין זו, תקום ממשלה הדשה.
מי יעמוד כראיטה?

על פי חוק־יסוד: הממשלה, נשיא־המ־דינה
יצחק נבון יתייעץ עם נציגי הסיעות
בכנסת, ויטיל את התפקיד להרכיב את ה ממשלה
החדשה על חבר־הכנסת המסוגל,
לפי דעתו, להרכיב ממשלה חדשה.
הנוהג הישראלי (שאינו מעוגן בחוק)
הוא שהנשיא מטיל את התפקיד על הח״כ

פה לוייצמן, על רקע שאיפתו הבולטת
להגיע לשלום עם העולם הערבי. לוייצמן
אין שורשים עמוקים בתנועת החרות. חרות
עלולה להמציא מועמד כלשהו, במקום
וייצמן. קשה להניח כי יוצג איש כמו
אריק שרון או חיים לנדאו, שלא יתקבל
בעליל על-ידי השותפים בליכוד ובקוא-
ליציה. אך יכול להיות נסיון להציג מי שהו
האמור להמשיך בקו של בגין.

כל קול יקבע: בלאטו־שוון ליד וייצמן

^ סריט שונה לגמרי אפשרי אם תי ו
פו ל ממשלת בגין כתוצאה ממהלך
בלתי-שיגרתי.
תסריט זה מתחיל בהנחה שייווצר בארץ
משבר מדיני־פסיכולוגי עמוק. כדוגסות
לכך יכולים לשמש המשברים של מאי
, 1967 שהביא להקמת ממשלת הליכוד
הלאומי על אפה ועל חמתה של מפא״י,
ושל אפריל ,1973 שהביא לנפילת ממשלת
גולדה מאיר1ומשה דיין.

על פי תסריט זה, תקבל תנועת-

המחאה ההמונית ממדים שאי•
אפשר לעמוד דפגיהם. תתגבר ההרגשה
הכללית כי ניתן להשיג
שלום, וכי מנחם כגץ אישית מסכל
סיכוי היסטורי, כשם השקפות
ואמונות שאינן נהלת־הכלל. הרכר
יתכן אם התנהגותם של המצרים
ו/או האמריקאים תעמיק הדגשה
זו כקרב ההמונים.

לעומת זאת, יש לקחת בחשבון את
ההתפתחות הדינאמית, שבילעדיה לא
ייתכן תסריט זה ביכלל. מדובר על משבר
שיבוא בעיקבות התקוממות ציבורית גדולה.
למשבר מסוג זה יש חוקים משלו,
שאינם תלויים ברצונותיהם של פוליטי קאים.
עשוי להיווצר לחץ ציבורי כה חזק.
עד כי גם מנהיגי מיפלגת-העבודה לא יוכ לו
לעמוד מולו. במיקרה כזה עשוי וייצמן
להתגבש כמועמד הציבור — כפי שקרה.
בניגוד לכל הכללים, ליצחק נבון במאבק
על כס־הנשיאות.

סקרי דעת־הקהל יוכיחו כי רוב גדול
בציבור אינו מעניק עוד אמון לממשלה זו.
הפגנות גדולות יבטאו מחאה גוברת והו לכת.
רבים מן הפוליטיקאים עצמם יגיעו
לכלל מסקנה כי המשך כהונתה של ממ שלה
זו יסכן את עתיד המדינה ו/או עתי דם
הפוליטי האישי.
האם תיתכן ממשלה אחרת בכנסת הנו כחית.

תפקיד
ראש-הממשלה לא יהווה
את הבעייה הפרסונלית היחידה
כהרכב כזה. יהיה צויד לחלק את
התפקידים המרכזיים בממשלה
כזאת, באשר בל מרכיב ירצה
לשים את ידו עליהם.

ההנחה היא כי כמיקרה כזה
יחול פילוג כליכוד, שלא יהיה כהכרח
מקכיל לחלוקה בין החטיבות.

כמה
מאנשי חרות ולעם יצטרפו אל ה ליברלים.
במיקרה כזה ניתן לחזות קוא ליציה
אפשרית שתכלול כמחצית של הלי כוד
(כ־ ,)23 מיפלגת־העבודה ( ,27 כולל איש

בגין: מה יעשה אם יצוו הרופאים?

טחון והחוץ, אם יימנע ממנה תפקיד ראש־הממשלה?
ושוב:
חשבונות אלה עשויים לקבל
ציביון אחר, פחות חמור, אם יתרחשו
הדברים באווירה של משבר, כאשר הצי בור
מתערב באופן ספונטאני בכל התה ליכים.
ברור
כי במצבים כאלה יהיה כל קול
חשוב, ואפילו אנשים כמו שמואל פלא־טו־שרון,
הילל זיידל, שולמית אלוני וגיד־עון
האוזנר. יוכלו לשחק במישחק.

הרשימה הערבית) ,המפד״ל 12ד״ש
( .)15 זהו רוב מספיק (כ־ .)75—80 יש
להניח כי ממשלה כזו תזכה בתמיכת מפ״ם,
של״י, ר״צ ול״ע, מבלי שיצטרפו אליה.

מוכן שהקמת קואליציה כזאת
תיתקל כקשיים כלא־ספור. למשל :
מי יעמוד כראשה?

אנשי הליכוד ידרשו, בלי ספק, כי ב ראשה
יעמוד איש־הליכוד, עזר וייצמן.
הם עשויים להעמיד זאת כתנאי להסכמתם
להפיל את הממשלה הקיימת. עזר וייצמן
עשוי להתגלות, במיקרה זה, גם כמועמד
הפופולרי ביותר של הציבור, וכמועמד
הסביר ביותר לניהול המשא־והמתן עם ה ערבים,
שיעמוד אז במרכז העניינים.

ת סרי ט
ממ שלת המערך

אולם אין זה סוד כי שומעון
פרס עצמו שם את עינו על תפקיד
זה. אם תהיה מיפלגת-העבו-
דה גורס גדול יותר בקואליציה
כזאת מאשר חדקי־הליכזד שיצטרפו
אליה, עשוי פרס לדרוש את
כהונת ראש־הממשלה לעצמו.
פרס ועמיתיו יכולים לחשוב שביכלל
כדאי להם שלא להצטרף לקואליציה כזאת
ולהמתין שהממשלה תיפול מעצמה, כך
שמיפלגת־העבודה תוכל לעמוד בראש
ממשלה חדשה.
אין אלה השערות בילבד. דברים מסוג
זה כבר הושמעו בימים האחרונים, בשי חות
פנימיות של מנהיגי מיפלגות, ובגי־שושים
סודיים עם מיפלגודהעבודה.

למשל: אם יביא משה דיין לקואליציה
כזאת את חסידיו בחטיבת לעם, ואם תמיכה
כזאת תהיה חשובה כדי להבטיח ללי כוד
מעמד בכיר בקואליציה — האם לא
ידרוש את ליטרת־הבשר בצורת מישרד-
החוץ? והאם תהיה מיפלגודהעבודה מו כנה
להסתפק בפחות מאשר מישרדי הבי׳

פריט שלישי מתחיל אף הוא
! ^הנחה שיחול בארץ, משבר פסיכולו גי
גדול, שיזקף את קומתם של עסקני
המיפלגות היותר־יוניות (או הפחות־ני-
ציות) .אולם מנחם בגין ממשיך לשלוט
בליכוד, ואיש מאנשי הליכוד לא יעז להפר
את מרותו.
האם אפשרית קואליציה בלי הליכוד?

הדבר אפשרי גם ככנסת הנוכחית.

ו״צמן:
האם יתייצב בבוא היום בואש?

הדבר מחייב שני תהליכים:
י• פרישת המפד״ל מן הקואליציה. אין
זה סוד כי בסיעה הנוכחית של המפד״ל
בכנסת יש חלק יוני מובהק, חלק ניצי
(המשך בעמוד )41

מכתבים
(המשך מעמוד )10
עיסוקים אחרים לעסוק בהם מלבד צפייה
בתחרות האירוויזיון.
התופעה כולה מעידה על רגשות שו־ביניסטים
עמוקים ביותר החבויים בלב
כל שכבות העם. אבוי לעם שרגעי האושר
שלו מוענקים לו על ידי הזדהותו עם
הישגיהם של זמרים או כדורסלנים.
אברהם שפי, תל-אביב

הריסה כניגוד זתוק
הגיעו לידיעתה דבריו של סגן ראש
העיר מר דויד שיפמן בעניין הריסת ביתה
של אסתר שוסטרמן (העולם הזה )2120
ואילמלא היה העניין בבחינת סוב־יודיצה

קופל מציע

,ועני טיולים
ל מז רחהר חו ק

מנושלת שוסטרמן
פגיעה בזכויות אלמנטריות

יפן, פיליפינים, הונג־קונג, סינגפור, תאילנד, נפאל, הודו.

2 3יוני ־ 2 7 ,7 5 0 .ל ׳

2 8יום ־ 2 9 ,9 5 0 .ל ׳

מועדי יציאה :

מועדי יציאה :
,18.8 , 28.7. ,18.7 ,4.7 ,13.6 ,30.5 , 2.5
,21.11 ,7.11 ,24.10 ,10.10 , 26.9 ,12.9
.27.2 ,13.2 ,30.1 ,16.1 , 2.1.79 ,19.12
על הטיולים היוצאים החל מחודש יוני,
תחול תוספת תשלום בהתאם למחירי
״העונה הבוערת״ — פרטים בפרוספקט.

,7.8 ,*24.7 ,10.7 ,26.6 , 12.6 ,29.5 ,15.5
,13.11 ,30.10 , 6.10 ,2.10 ,4.9 ,21.8
. 22.1 ,8.1.79 ,25.12 , 11.12 ,27.11
* טיול מיוחד לצעירים עד גיל .36
אין כל תוספת ל״עונה הבוערת״.
טיול וה אינו כולל את נפאל.

המחירים כוללים: ארוחת־בוקר אמריקנית מלאה, בתי-מלון 4כוכבים,
סיורים מקומיים, מלווה ישראלי צמוד.
קיימת אפשרות להוסיף ארוחה לכל אורך הטיול וכן סיורים נוספים,
שבחלקם כוללים בילוי לילות אקזוטיים בהווי מקומי.
מבוסס על שערי המטבעות המקומיים בתאריך . 1.2.78

2הצעות לנר שמים עד 31ל מ אי
לנוסעים

היוצאים

סוף

אוגוסט —

לבחירתך׳

א 1,000.— .ל״י הנחה או
המטבע

ב. מחיר מובטח לפי שער
למשלמים שליש מראש.
למבטל השתתפותו בטיול — יוחזר הכסף במלואו.

#קופל נסיעות
״ ת ל ־ אביב, רחוב פרי שמן , 14טלפון 246121

דובר

^ 1970 ייי,ן וווגיו

ביום

ההרשמה,

פרטים והרשמה בסניפי קופל: תל״אביב: טל .246121 .ירושלים: טל .233533 .חיפה: טל.88011 .
קרית־ביאליק: טל .740451 .נתניה: טל .27410 .רמת־גן: טל .731105 .באר־שבע: טל.78860 .

(משפט תלוי ועומד) ייתכן והייתי מציג
את הדברים אחרת. בנסיבות אלה אציין
רק פרטים אחדים שאין בהם אמת, במיכ-
תבו של שיפמן אליכם ואשר נראה לי כי
מחובתי להגיב עליהם:
י • לא נכון שהעיריה נקטה בצעדים
החוקיים המתחייבים לפי חוק העזר (הרי סת
בתים משותפים) .העיריה לא הודיעה
לבעלת־הבית על ההריסה והמועד, ולא
פרטה באילו צעדים עליה לנקוט כדי
לשמור עליו.
• לא״׳נכון שהיועץ־המישפטי של הד
עיריה, עו״ד טלמור, עמד בקשר עם
עו״ד של בעלת־הבית. הח״מ הוא שייצג
את בעלת־הבית בשלבים שלפני פעולת
ההריסה. הנכון הוא שממלא מקום סגן
מהנדס העיריה שלח אל הגב׳ שוסטרמן
מכתב ביום 5.3.78 וביקש כי תבצע תיקו נים
בביתה.
י• נתתי לה הוראות לבצע תיקונים
ואכן הם בוצעו ועל כך הודעתי לעיריית
ת״א במיכתב רשום מיום .20.3.78 כן
הודעתי להם כי מרשתי תהא מוכנה לבצע
כל תיקון נדרש אחר. עד עצם היום
הזה לא קיבלתי תגובה על מיכתבי הנ״ל.
התגובה היתה הריסת הבית בלילה. במיב־תב
הנ״ל ציינתי במפורש כי הריסת הבית
תהא פעולה בלתי חוקית.
• חוק ״רכישה לצורכי־ציבור״ וחוק
התיכנון והבניה אינם נותנים סמכות ל-
עיריה להרוס מיבנה לפני קבלת חזקה
בשטח המופקע. חזקה בשטח המופקע אפ שר
לקבל אך ורק עפ״י צו של בית-
מישפט. דבר כזה לא בוצע ע״י מר
שיפמן ולא ע״י שום גורם אחר בעיריה.
•:ייתכן שהמיבנה היה מכוער ומטריד
— אך הריסתו לא פתרה את הבעייה שכן
עדיין נותרו כל יתר המיבנים המפריעים
והמכוערים ולכן עדיין לא יכול מר שיפמן
לטפוח לעצמו על השכם.
י• יתר העובדות והטענות המישפטיות
יתבררו קרוב לוודאי בימים הקרובים ב־בית־המישפט
ובבית־הדין הגבוה לצדק.
אולם נראה, על פני הדברים, כי במיקרה
זה אכן פעלה העיריה פעולה פסולה, פגעה
בזכויות אלמנטריות של מרשתי מבלי
שתינתן לה ההזדמנות לנקוט בצעדים
למנוע את ההריסה. לוא היתד, הפעולה
מתבצעת ביום ולא בלילה היתד, נמנעת,
ללא ספק, ע״י צו־מניעה של בית־המישפט
וזו הסיבה האמיתית הנראית לי של ביצוע
הפעולה בלילה וביום חמישי דווקא, שכן
ביום ו׳ בתי־המישפט אינם פועלים.
עורך־דין שימחה איתן, תל־אביב
העו ל ם הז ה 2122

השויס ש7א
שות1 1צה״7

רבים מחברי ה 1ז ״ ב יין ;גיו ס ו תצליחו
להתחמק משוות 1ולא בצבא ישראל כמו
ממשלח בגין .״העולם ה 1ה־ מסכם השבוע את עברם הצבאי

^ פשר לחללן את ממשלת ישראל
י לשלושה חלקים בלתי־שווים ( :א)
השרים שלא שירתו בצה״ל, או ששירתו
בו שרות חלקי ; (ב) השרים שלא שרתו ב־צה״ל
אך גם לא יכלו, מסיבות מובנות,
לשרת בו, ו(ג) השרים ששירתו בצה״ל.
אם להוציא מכלל חשבון שלושה שרים,
שלא שירתו בצבא מסיבות מובנות, שאר
הממשלה מתחלקת באופן שווה בין שרים
ששירתו בצבא לבין אותם שהשתמטו, או
שמסיבות ותירוצים אחרים לא שירתו כלל
או שירתו באופן חלקי בלבד: שמונה
מול שמונה.
שלושת השרים שאיש אינו יבול לבוא
אליהם בטענות מדוע לא שירתו כלל, הם
ראש-הממשלה, מנחם בגין והשר־בלי־תיק
חיים לנדאו מחרות, ושר־הפנים
יוסף כורג מהמפד״ל. בגין ולנדאו היו
מפקדי האצ״ל עד להקמת צה״ל, וברור
שדויד בן־גוריון לא היה מאפשר להם
לשרת כלל. מאוחר יותר היו בגין ולנד או
חברי הכנסת הראשונה, ופטורים מ שירות.
שר־הפנים הד״ר יוסף בורג הוא
הקשיש שבין השרים. במילחמת־העצמאות
הוא היה כבר בן .39 אולם אין זו הסיבה
היחידה לאי-שירותו. בורג היה עסקן פו ליטי,
היה חבר מועצת-העם הזמנית וחבר
הכנסת הראשונה, ומשום כך היה פטור.
מקרב השרים שאכן שירתו בצה״ל, רבים
שהיו גנרלים. סגן־ראש־הממשלה ייגאל
ידין ושר־ד״חוץ משה דיין, היו רבי-
אלופים ודמסכ״לים. עזר וייצמן, מאיר
עמית ואריק שרון היו אלופים, ואיש
אינו חולק על תרומתם הצבאית המלאה.
יצחק מודעי היה סגן־אלוף ושני השרים
הדתיים, שר־החינוך־והתרבות זבולון המר
ושר-הדתות אחרון אבו־חצידא, היו
חיילים בנח״ל. קיים הבדל מסויים בין שני
שרים אלה. בעוד המר היה סמל בנח״ל
מוצנח, אחת מיחידות־הפאר של צה״ל ב אותה
התקופה, עשה אבדחצירא את מר בית
שירותו הצבאי, שהיה אומנם מלא,
בשליחות בתנועת־הנוער של המפד״ל,
בני־עקיבא. קשה לקרוא לזה שירות אמיתי.
השמונה שנסקרו בסידרה ״השרים שלא
שירתו בצה״ל״ שהתפרסמה במשך שבועות
רבים בהעולם הזה הם שרים שבמיקרים
רבים, התירוצים שנתנו להעוליס הזה היו
בלתי-מתקבלים על הדעת, והזכירו את
התירוצים שמביאים תלמידי בית־ספר ל איחורים
או לאי-הכנת שעורים. הקו המנ חה
את הסבריהם היה הניסיון לערפל
ולטשטש את העובדות.
שיחדור בטעגת ע ס קנו ת
^ שר־בלי־וזיק משה ניבים, מי
י 1שהיה בנו של הרב הראשי הראשון־
לציון, התחמק בפירוש משירות בצה״ל,
כאשר היה בן 18 ובר־גיום. גיסים כמו
אחיו, מאיר בניהו, טענו כי הם תלמי״
די־ישיבה ופטורים משירות בצה״ל, ומשום
שהיו בניו של הרב הראשי לישראל, איש
לא בדק את האמת שבטענתם זו.
לגבי ניסים הסתבר, מאוחר יותר, כי
הוא לא היה כלל תלמיד-ישיבה אלא רק
היה רשום בישיבה בירושלים, ובאותו זמן
למד מישפטים, כמו סטודנטים חילוניים —
כאלה שעשו כבר את שירותם הצבאי —

^ 11X 111 ^ 1 * 111 צילום זה צולס בבית הנשיא,

1 1 1 * 11.1^ 1111 1* 1כאשר הממשלה התקבלה על
ידו, עם הצטרפות ד״ש אליה. חסרים בתמונה שלושה שרים וכן
באוניברסיטה העיברית בירושלים. רק כ שביקשה
מיפלגת הציונים־הכלליים להציב
את ניסים ברשימתה לכנסת, שש שנים
אחרי שהיה צריך להתחייל, פרצה השע-
רוריה. ניסים חוייל למשך שבועות אח דים,
קיבל דרגות בסיטונות, ושוחרר מאחר
שנבחר לכנסת.
פרשת אי שירותו של שר־תקליטה דויד
לוי התפוצצה עוד לפני שסידרה זו החלה
מתפרסמת. דויד לוי הוא מן השרים ה מעטים
שלא ניסו כלל להסתיר או לטש טש
את העובדה שלא שירתו בצה״ל. פעו לת
הטישטוש של לוי חלה רק לגבי הסי בה.
הוא ניסה להסתמך על כושר־בריאות
לקוי. אולם למרות שאין הוא אדם בריא,
גילתה סידרה זו את הסיבה האמיתית לאי-
גיוסו: השכלתו של דויד לוי היתה נמוכה
מן הסטנדרדים שהינחו את צה׳׳ל באו תה
עת, בגייסו חיילים לשורותיו.
שר־המישפטים ש מו אלתמיר ניסח
כבר בעבר להוציא מן האוטוביוגראפיה
שלו את העובדה שלא שירת בצה״ל כלל.
נוסף על כך בנה תמיר במשך 30 שנה
אוטוביוגראפיה המצביעה על הישגים ש היו
לו באצ״ל, ואשר בחלקם לא היו
ולא נבראו. שלא כבגין ולנדאו, חברי
אצ״ל בדרגתו של תמיר גוייסו — או הת גייסו
— בשימחה לצה״ל כאשר קם, אם
כבודדים ואם כחברי יחידות שלמות של
האצ״ל שהצטרפו לשורות צה״ל. הסיבה
שנתן תמיר לאי־גיוסו היתה שהוא לא

שני השרים בלי־תיק (לנדאו וניסים) שצורפו לאחר מכן. בתמונה:
(יושבים) :ידין, הנשיא קציר, בגין( .עומדים) :דיין, תמיר, שרון,
נץ, שוסטק, פת, ארליך, וייצמן, הורוביץ, המר, אבו חצירא ועמית,

אהב את שר־הבינזחון דאז, דויד בן־גור-
יון, ומשום כך סירב להתגייס. אם יקום
היום צעיר בן 18 ויטען כי אין הוא
מאוהבי עזר וייצמן, ומשום כך אין הוא
רוצה להתגייס, הוא יוכנס אל מאחרי
סורג ובריח, אם לא יאושפז.
שר-הבריאות אריעזר שוסטק לא
התגייס משום שהיה חולה. בשיחה פר טית
עם העולם הזה, אחרי שפורסם הפרק
על שוסטק, פירט השר את פרטי מחלתו.
אולם שוסטק שוחרר מגיוס, עוד לפני ה בדיקות
הרפואיות שנערכו לו, בתוקף
היותו עסקן מיפלגתי בכיר ומי שעמד ב ראש
הסתדרות העובדים הלאומית.
שיחרור בטענת י ת מו ת
ן* רעיון לפשפש בעברם הצבאי של
י 1שרי ממשלת בגין הועלה במערכת
העיתון בעיקבות גל של שמועות שנפוצו
סביב שאלת שירותו הצבאי של שר־השי-
כון־והבינוי, גידעון פת. שמועות אלה
התעוררו אחרי ששר־החקלאות אריאל
(״אריק״) שרון כינה את פת .״עריק״,
ולאור העובדה שאנשים מסויימים כינו
את פת ״יורד״ ,מאחר שלא שהה בארץ
11 שנים. בירור שנערך עם פת עצמו
העלה, בי הוא אומנם שירת בצה״ל במשך
תקופה מסויימת, אך לא בתפקיד קרבי,

אלא בחיל־המישמר — יחידה שהשירות
בה היה שמור, בדרך־כלל, לקשישים.
כאשר התחיל העולט הזה לבדוק את
עברו הצבאי של שר-האוצר שימחה
א ד לי ד, באו אליו בטענות :״מה אתם
רוצים 1ארליך זקן !״ אולם ארליך היה בן
33ב־ , 1948 וכשיר לגיוס בעת מילחמה
לכל הדיעות. דובריו השונים של ארליך
הסתבכו בגירסות סותרות לגבי שירותו
הצבאי של השר שלהם, אולם אחרי חקי רות
התברר כי ארליך שירת בצה״ל
שבועות ספורים בתפקידים בלתי חשובים
ובוודאי לא שנתיים ימים, ככל אחר ב אותה
התקופה.
שר-העבודה-והרווחחיהד״ר ישראל כץ
שירת שירות מקוצר ביותר, ולוטה בערסל
ביותה• ושוחרר בטענה שהיה סטודנט:
טענה מוזרה ביותר בעת מילחמה לחיים
שר־המיסחר־התעשייה־ולמוות.
ואילו
והתיירות יגאל הורכיץ, שוחרר מסיבות
מישקיות: אחרי שאבי-אשתו נפטר, היה
עליו לעבד נוסף על המשק שלו שבבאר-
טוביה גם את המשק של הורי אשתו,
בכפר־ורבורג. במיקרהו של הורביץ עזרה
טענת היתמות, לשיחרור מוזר מצה״ל.
אל כל אלה מצטרף גם סגן־שר אחד,
סגן שר-האוצר יחזקאל פלומין. במשך
שנים ארוכות היה חבר בגדנ״ע־אוויר,
ולדבריו הושקע כסף רב בחינוכו הצבאי,
אולם כאשר עמד לפני גיוס נתגלה אצלו
פגם בלב, והוא לא גויים.

8שרים וסגן־שר אחד לא שירתו בלול מו ד ל או שירתו חלקית ־
וסיבות השיחרור שלהם לקוחות המילון התירוצים של תינוקות בגן ־ילדים

ידץ, יגאל

כיום כן
ב־: 1948
ב־: 1956
ב־: 1967

בן 35
בן 43
בן 54

כיום בן
ב*: 1948
ב־: 1956
ב־: 1967

בן 31
בן 39
בן 50

דרגה בצה״ל :
אין, לא שירת

פרטים: היה מפקד האצ״ל,
מייסד תנועת-החרות וח״כ מ הכנסת
הראשונה.

בצה״ל :

פרטים: היה מ׳׳מ הרמטכ״ל
במילחמת-העצמאות, ואחר־כך
רמטכ״ל.

דרגה
רב״אלוף

סגן ראש־־הממשליה

כיום בן
בד: 1948
ב־: 1956
ב־: 1967

כיום בן
ב־: 1948
ב־: 1956
ב־: 1967

סורג, יוסף

בן 10
בן 18
בן 29

בן 32
בן 40
בן 51

כיום בן 69
ב־ : 1948 בן 39
ב־ : 1956 בן 47
ב־ : 1967 בן 58

דרגה בצה״ל:
רב״ט

פרטים: שירת בנח״ל ובמיסגרת
הצבא כמדריך בבני עקיבא. שי רות
מלא, לא-קרבי.

דרגה בצה״ל:
טוראי

פרטים: לדבריו, שירת כשומר.
שירת רק שבועות או חודשים
אחדים. לא קרבי.

דרגה בצה״ל:

פרטים: היה חבר-כנסת מה כנסת
הראשונה, לא נקרא כלל
לשרות.

אין

שר הפניס

דיין, משה

כיום בן 63

נד :1948 בו ״

בצה׳׳ל :

פרטים: נפצע בשירות ההגנה
בפלישה הבריטית לסוריה. ב-
מילחמת-העצמאות סגן־-אלוף,
במיבצע קדש רמטכ״ל, ובמיל-
חמת ששת-הימים שר-הביטחון.

דרגה
רב־אלור

דרגה בצה״ל:

פרטים: במילחמת העצמאות
קיבל שיחרור, טען שהוא חייב
לעבד את משק הורי אשתו.

ב־ • 1967 בן 52
שר החוץ

הורגיץ, יגאל

כיום בן 60
ב : 1948-בן 30
ב* : 1956 בן 38
ב־ : 1967 בן 49

איו

שר התעשייה, המיטהר
והתיירות

המר, זבולון

כיום בן 42
ב־ : 1948 בן 12
ב 1956 בן 20
ב־ : 1967 בן 31

דרגה

בצה״ל :

סמל

פרטים: שירת בנח״ל-מוצנח,
השתתף במערכת סיני.

שר החינוך והתרבות

כיום בן 54
ב־ : 1948 בן 24
ב־ : 1956 בן 32
ב־ : 1967 בן 43

שר הביטחון

דרגה בצה״ל :
אלוף

פרטים: טייס קרבי בחיל-האוויר
הבריטי, מהטייסים הראשונים
של חיל-האוויר, מפקד חיל-
האוויר ואחר-כך ראש אג״ם ב-
מטכ״ל.

כץ, ישראל

כיום בן 50
ב־ : 1948 בן 20
ב־ : 1956 בן 28
ב־ : 1967 בן 39

דרגה בצה״ל:
לטענתו רב־סמל
ראשון,
ברישומי צה״ל :
טוראי

כיום בן 40
ב־ : 1948 בן 10
ב־ : 1956 בן 18
ב* : 1967 בן 29

דרגה בצה״ל:

פרטים: שוחרר מגיוס בגלל חו-
סר-השבלה.

כיום בן 62
ב־ : 1948 בן 32
ב־ : 1956 בן 40
ב* : 1967 בן 51

דרגהבצה׳׳ל:

אין

פרטים: היה חבר מיפקדת ה אצ״ל
ואחר-כך חבר-הכנסת הראשונה
עד השמינית. לא שירת
בצה״ל.

כיום בן 52
ב־ : 1948 בן 22
ב־ : 1956 בן 30
ב־ : 1967 בן 41

דרגה בצה׳׳ל:
סגן־אלוף

פרטים: סגן ניספח צבאי בלוג-
דון וחבר ועדת שביתת-הנשק.

כיום בן 43
ב־ : 1948 בן 13
ב־ : 1956 בן 21
ב־ : 1967 בן 32

בצה״ל :

פרטים: התחמק מגיוס בטענה
שהוא לומד בישיבה, בעוד שהוא
למד באוניברסיטה העברית בירושלים.
בעיקבות סערה גוייס
למיספר חודשים, שוחרר בגלל
בחירתו לכנסת.

שר העבודה והרווחה

ניבים, משה

אין
דרגה סמל

שד בלי תיק

עמית, מאיר

כיום בן
ב־: 1948
ב*: 1956
ב־: 1967

בן 27
בן 35
בן 46

דרגהבצה׳׳ל:
אלוף

פרטים: שירת שירות מקוצר
ביותר במילחמת-העצמאות, לדבריו
משום שהיה סטודנט. לא
קרבי.

פרטים: שירת כראש אמ״ן
ואחר-כך כראש המוסד לביון.

שר התחבורה והתקשורת

שרון, אריאל

כיום בן 45
ב־ : 1948 בן 15
ב־ : 1956 בן 23
ב־ : 1968 בן 34

דרגהבצה״ל:
סמל ראשון

פרטים: שירת בצה״ל שירות
חלקי. לא השתתף בשום מיל-
חמה, משום שהיה שנים רבות
בחוץ־לארץ.

כיום בן 67
ב־ : 1948 בן 37
ב־ : 1956 בן 45
ב* : 1967 בן 56

דרגהבצה׳׳ל:

פרטים: שוחרר מסיבות
אות.

ברי-

כיום בן 50
ב־ : 1948 בן 20
ב : 1956-בן 28
ב־ : 1967 בן 39

דרגהבצה״ל:

פרטים: מקים היחידה
לוחם בכל מילחמות ישראל.

אין

אלוף

,101

שר החקלאות

תמיר, שמואל

כיום בן 55
ב־ : 1948 בן 25
ב־ : 1956 בן 33
ב* : 1967 בן 44

דרגהבצה״ל:
אין

פרטים: היה חבר אצ״ל, נעצר
והוגלה, סירב להתגייס לצה״ל,
משום שלא הסכים עם שר־הבי-
טחון דויד בן-גוריון.

שד המישפטים

הנג ש מיוחות־נמינה נגר ממשרת בגין
התנהלה לאורו 23ק־־מ בכביש ירושלים

זאת היתה הפגנה יפה.
היא לא דמתה להפגנה רגילה, שבה צורח המון נסער את סיסמותיו, בעד
ונגד, יחי ובוז. האלפים התפרסו לאורן 23 קילומטרים, בכביש משער-הגיא עד
מישרד ראש־הממשלה בירושלים, כשהם עומדים בזוגות, בקבוצות של שלושה-ארבעה,
או אף כיחידים.
אילו אנשים 1היה זה מיפגן של ״ארץ־ישראל היפה״ .אותם אנשים הדואגים
לנוף הארץ, שאינם משליכים ליכלון על סביבותיהם, שאינם רגילים להרים קול,
אך המופיעים בשורה הראשונה של כל התנדבות — צבאית כאזרחית. בני־קיבוצים
חסונים, פרופסורים שבי״שיער, זוגות נאהבים, סטודנטים, עובדים בכירים׳ סתם אזרחים
בעלי תחושת אזרחות.
מה הביא אותם ן פה ושם היו פנים מוכרות של פעילי־שלום ותיקים, המוכרים
מהפגנות קודמות. אן לרובם המכריע של המפגינים היתה זו ההפגנה הראשונה
בחייהם. הם נחלצו אליה, מפני שנידמה להם שממשלת בגין מסכנת את סיכויי
השלום ואת עתיד המדינה, ומפני שחשו צורך נפשי ״לעשות משהו״.

בשביל אנשים אלה, היתה ההפגנה חווייה מרוממת. הם באו לתת׳ אך קיבלו
יותר. במשך שנים חשו הרגשה של בדידות. היה נדמה להם שהעם השתגע, ושפניו
של גוש־אמונים הם פני המדינה. כל אחד מהם חשב שהוא השפוי האחרון בארץ.
והנה, לפתע, מצאו עצמם בתוך מחנה גדול של אנשים החושבים כמותם.

המורה הבודד שנענה לקריאה והופיע, ועמד מבוייש ליה אבן־הקילומטר, מצא
פיתאום שמימינו ומשמאלו ניצבים אנשים כמוהו, אנשים סימפטיים שנעים לשוחח
עימם. וחשוב עוד יותר — כאשר הרים את ידו בסמל ה״וי״ לעבר המכוניות החולפות,
הוא נענה בו על-ידי רבים מנוסעיהן .״כל רביעי מדליק את האור ומברך
אותנו,״ אמר פרופסור באוניברסיטה בשימחה מופתעת .״אפילו נהגי המוניות מעו דדים
אותנו ! ״
משום כן מילאה הפגנה בלתי״שיגרתית זו, שכמוה לא ראתה הארץ מעודה,
כמה וכמה תפקידים. היא שימשה אות-אזהרה לממשלת בגין, שההתקוממות חהמו-
נית בארץ עשוייה להגיע לממדים שיסכנו את המשך כהונתה (ראה עמודים .)12—13
ייתכן כי מחשבה מעין זו חלפה גם בראשו של מנחם בגין, כאשר חלף על פני
האלפים לאורן הכביש, כמי שמקבל מיסדר, בדרן לטכס של אצ״ל בתל־אביב.
היתה זו גם בשורה לעולם. לא במיקרה עוקבים כלי־התיקשורת העולמיים אחר
התנועה בתיקווה בלתי־מסותרת. עשרות ציוותי־טלוויזיה ועיתונאי״חוץ סיקרו את
ההפגנה. עמי העולם, ובייחוד ידידי ישראל, רוצים לדעת אם מנחם בגין אכן מייצג
את ישראל בשעה זו. ההפגנה הכריזה באוזני העולם שיש גם ישראל אחרת, והיא
עשויי ה להתגלות, מחר, כישראל של הרוב.
אך מעל לכל העלתה ההפגנה את המוראל של משתתפיה. אחרי שנים של
דיכאון בקרב שוחרי-השלום בישראל, שבהן נידמה להם כי הם הופכים מיעוט
הבטל־בשישים, הסתבר להם כי הם מהווים כוח אנושי, מוסרי ומדיני. תחושה זו
תוליד תנופה גוברת והולכת.
עוד לפני חודש, בהפגנה הגדולה א ן הסטאטית בכיכר מלכי״ישראל בתל״אביב,
שאלו רבים זה את זה בספקנות־מה ״האם זה יועיל ז״ הפעם, בכביש ירושלים,
כבר לא שאל איש את השאלה הזאת.

סילביה ויכ טין מקיבוץ גזית

1 1 |# 1 1-1 | /מיהרה להסתתר מאחורי השלט
שלה, שלום עכשיו, כאשר הבחינה בצלם המערכת.

מארגנטינה

באו -אדריאן
פייגון הפיסי קאי,
אשתו הרופאה, הלנה וכלבתם רוממה.

מנגבה

1 81111י | מנחם ווטהייס, שחקן הבימה, עמד לבדו ועבד
1 1111 בלי־הרף. בשפת המימיקה הסביד לנוסעי כל
המכוניות אשר עברו את מטבת ההפגנה ׳ואת חשיבותה הרבה.

הגיע משה שאלתיאל,
שהרים את השלט שלו
מעל לראשו במשך כל שעות ההפגנה.

טוני בראור, יליד אנגליה, המנגן
בלהקתו של אריאל זילבר, הוסיף גוון

משלו להפגנה. הוא עמד בשולי הכביש ופרט עלי כינור.

מנידים

01111

111 טליה חביב, עקרת־בית ומורה, הביאה
את בתה איילה, בת השנתיים. היא ישבה
עם ידידתה, אילת בנדה, שהביא את תינוקה.

בא ארנון, הקאריקטו־ריסט
הידוע, שצייר את
בגין בדמות נאפוליאון, עם כובע משורש.

שלומציון קינן, בתו של הסופר
עמוס קינן, הפגינה לצד הסבתא
י 1 1 1 11
שלה, דבורה גרץ. קינן עצמו הפגין עס הבמאי יוסף מונדי.

מתראביב

בא מנהל־החש־בונות
אליעזר
ששון ׳.אחד המעטים שהופיע לבוש חליפה.

דת •שואל
בילבד. אחד

היתה מיוצגת על־ידי
חובשי־כיפות. מעטים
מהם היה דויד שמגר, מרחובות.

להיות קצין מונה(מיל).
סיפור מן החיים מאת זאב צחור
באר־שבע, יום שישי בצהריים , 14.4.1978 ,יום יפה.
שני סטודנטים וקיבוצניק, מעמידים שולחן קטן ליד
״קפה מוקה״ במרכז באר־ישיגיע. כרזה קטנה ועליד,
רשום ״שלום עכשיו״ תליזונות החתמה.
למעשה הם לא הספיקו להציב את השולחן. ממש
•תוך ׳שניות ספורות עטו עליהם יושבי בתי הקפה
שבמרכז. הכרזה וגליונות ההחתמה (הריקים) הושחתו,
השולחן נרמס והם עצמם הוכו. אחד מהם הצליח להי*
ימלט אל תחנת המשטרה, המרוחקת 100 מטר מהמקום,
!ולהזעיקה. זוג שוטרים הגיע בניחותא: מי היכה את כם?
מדוע?
לך ׳תדע מי בדיוק היסה. לד תצביע באצבע. בעצם,
השוטרים ידעו שאין כל סיכוי לגלוית מי בדיוק, מקרב
אותם עשרות יושבי-קרנות, עט על המחתימים. האלי-
השוטרים היו אדיבים וחייכניים למול ההמון, ש הלך
וגאה מרגע לרגע. הם שאלו ברוב אדיבות את
המוכים אם בדעתם להגיש תלונה. ד,מחתימים, חסרי
אונים ומובסים, היו בעמדת התגוננות נחותה: ה המון
מסביבם צעק ״קומוניסטים״ ,״מחבלים״ ,״הם
משקרים״ ,״מי, מי נגע בכם בכלל, נבלות״.
השוטרים נתנו להם ׳להבין שאם?חלוננו הם עתי דים
לספוג עלבון נוסף, שהרי העובדה שהם הפריעו
מים שבהם ודאי כבר נבלעו בהמון הסואן.
את הסדר הציבורי מוכחת מתוך הודאתם בהעמדת

השולחן! ,ואילו מי היכה אותם אין הם יכולים לומר...
הסיפור הזה, אמיתי ובוער בעצמות, לא יופיע
בעתונות. המחתימים, תמיזמים וחסרי נסיזן, לא הכינו
עתונאים, הכל היה כהרף־עין: .מי שמכיר את באר-
שבע ׳ובעיקר את האובלוסיה היזושבת בבתי־קפה מסויי-
מים במרכזה, אינו תמה אלא על תמימותם של המחתי-
מים. אין סיכוי להעמיד שולחן החתמה למעין ״שלום
עכשיו״ במרכז באר־שבע ביום שישי בצהריים. צעקות
המתפרעים !וחמת הזעם של רמיסת השולחן ׳גילמו
אינסטינקטים עמוקים ישל שינאה עיוורת וכמיהה
לאלימות של הטון מוסת.
סוציולוגים ופסיכולוגים עסקו רבות בנטייה המוחל-
טת־כמעט של שכבות ׳נחשלות ללאומנות קיצונית,
!ובביטויים האלימים של לאומנות זאת. היסטוריונים
עסקו במצבים ׳שבהם !שכבות אלה ׳מקבלות לגיטימציה
לפעילותן מהשלטונות, ובתוצאות המרות של הפניית
זעם ההמון מן הממשלה יאל ״בוגדים מבפנים״ .שניים
שביקשו לחתום על העצומה, מורה (הסתבר שהוא
סמג״ד במילואים) ומדריך חקלאי (טייס קרבי
במילואים) ,מצאו עצמם במרכז המהומה, מוכים
גם הם. כמו לאחד הלם הם ישבו ותהו על מה שהתרחש.
הדבר המטריד ביותר היה תחושת הניכור בינם לבין
ההמון ׳שעט עליהם, כאילו מדובר בשני עולמות שו נים
לחלוטין. החלוקה בין העולמות היותה חז~משמ-
עית! מי שמכיר את צה״׳ל ואת בעיות הריפוד
החברתי הקשורה בו, יכול היה להכיר בנקל שחלק
גדול מן המכים — שגילו במרכז באר־שבע רוח
קרביית לעילא — שייך לרובד שאוננו משרת כלל
בצה״ל !וחלקו האחר ממילא בצבא תפקידי שירות
שוליים.
הטייס המוכה, בעל ותק של ׳שיתי מלחמות והרבה
גיחות ביניהן, סיפר שבטייסת שלו אוהדים רוב הטיי סים
את הרעיון של ״שלום עכשיו״ ,אבל הם רק מיעוט
מבוטל מול ימאות אנשי השירותים בטייסת, שהם בעד
בגין.
׳בסערת נפשו הוא דיבר על תחושת חוסד-האונים
שיל הטייס ותיק הקרבות, הכמה ל״שלום עכשיו״ ,אל
מול הרוב הדמוקרטי (מאות אנשי השירותים בטייסת
שלו) ,היושב במיקלט ׳בעת קרב ׳והרגיל דווקא ל״שלום
בטוח״.

ומה יבול להיות יותר שקט, יפה, תרבותי, מחונך,
נחמד, טוב ואידילי מזה?

אך לפתע...
אך לפתע ,״תוך שניות ספורות״ ,מופרת האידיליה.
כל הסדר הטוב והיפה והתמים הופך באחת לברדק
אימים .״יושבי בתי״הקפה שבמרכז״ עטים על שלושת
הטובים, שוחרי השלום והאידיליה.
זהו תיאור ממצה של מצב קפקאי אליו נקלעים
שלושה אנשים תמימים ונחמדים. הם מבקשים שלום,
אך לפתע עטים עליהם — הם באים בעט והנה עטים
עליהם...
אך שיאו של התיאור הקפקאי בא לידי ביטוי מעולה
בתיאור הדמויות ומעשיהם. המשורר אינו מספר
מי חם העטים. הוא גם אינו מתאר אותם. הוא מכנה
אותם בשם ״יושבי בתי־הקפה שבמרכז״.
אין להם פנים, אין להם נשמה, אין להם דמות —
משל שאינם אנשים, שאינם בני אדם ; אלא גוף מטושטש,
חסר פנים, חסר דמות, חסר אנושיות — גוף אנונימי,
לא אנושי, אלים, מפחיד.
ויתרה מכך — בהיות הדמויות גוף אנונימי ואמ-
בואידי, אין הן עושות שום דבר. המעשים מתוארים
בלשון פאסיבית — ״הכרזה וגליונות ההחתמה הושחתו,
השולחן נרמס והם עצמם הוכו״.
כל מה שקורה לא נעשה על״ידי מישהו, אלא נעשה
למשהו. לא ״יושבי בתי-הקפה״ רומסים את השולחן,
אלא השולחן — הקטן, היפה השקט, התמים
— הוא שנרמס. אכן, תיאור זוועה מצויין מנקודת
מבטו של שולחן קטן.
אך משמצליחים לבסוף הכרזות המושחתות, השול־

״׳חותם״ 21.4.78

לטובים ש
את מכת הטקסט שבמיסגרת מצאתי במוסף השבועי
של ״על חמישמר״ .קראתי והתמלאתי זעם. כבר
שנים לא קראתי טקסט כזה מסריח, שכל קללה שבעולם
מתאימה לו במו כפפה מלוכלכת ליד ענוגה.
אבל הפעם, לשם שינוי, במקום לקלל אני אנסה
להסביר.
אידיליה הפואמה נפתחת בתמונה אידילית, חן בתוכנה והן
בסיגנונה — באר״שבע פסיק, יום שישי בצחריים פסיק,
14.4.78 פסיק, יום יפה נקודה. יום יפה, שלו ותמים
פורש כנפיו על העיר. והנה מגיעים להם, בהמשך התיאור
האידילי, שני סטודנטים וקיבוצניק.
מדוע מצא לנבון המשורר לתאר את הבאים דווקא
כך ז מדוע לא כתב למשל ״שני גבוהים ונמוך״?
או ״ממושקף, ג׳ינג׳י ומזוקן״ ז — כי רצה המשורר
שנדע ששלושת הבאים חם אכן ״שני סטודנטים וקיבוצניק״
,ושלא נתאר לנו, חס וחלילה, שהיו אלו שני
פועלים מלוכלכים ופלאח מסריח, למשל.
הבאים אינם מלוכלכים ומסריחים, אבל הם גם
אינם סתם אנשים — הם ״שני סטודנטים וקיבוצניק״.
הם אנשים טובים, מחונכים, תרבותיים, משכילים, נחמדים,
הם אנשי מעלה, הם ״שני סטודנטים וקיבוצניק״.
ושלושת
המופלאים הניפלאים הללו בונים להם
בשקט את פינתם האידילית והקטנה במרכז באר״שבע
ביום יפה. חם מעמידים שולחן קטן, ברזה קטנה —
הבל קטן, תמים, שקט, יפה. והם גם מבקשים את
האידיליה. הם חותרים אל האידיליה השלמה, הם רוצים
״שלום עכשיו״.

חן הרמוס, ובני האדם, להבדיל מ״יושבי בתי-חקפה״,
המוכים להזעיק את עזרת המשטרה, חופך שוב המצב,
באירוניה דקיקה ומושחזת היטב, לאידיליה מלאכותית
— ״זוג שוטרים הגיע בניחותא: מי היבה אתכם!
מדוע!״

לן תדע
סימן השאלה, התמים לכאורה, של השוטרים נותר
ללא מענה — ״לך תדע מי בדיוק היכה. לך תצביע
באצבע״.
שהרי המכים לא דמות להם ולא פרצוף, אז לך
תדע. שהרי הם לא בני אדם, אלא ״יושבי בתי־הקפה
שבמרכז״ ,אז לך תדע. לך תצביע באצבע על דמות
מתוך גוף חסר פרצוף. לך תבדיל ביניהם. לך תדע.
ואכן אומר המשורר — ״בעצם, השוטרים ידעו
שאין כל סיכוי לגלות מי בדיוק מקרב אותם עשרות
יושבי-קרנות, עט על המחתימים.״
שוב מדגיש המשורר את חוסר אנושיותם של העטים
והמכים. הוא קורא להם ״אותם עשרות יושבי״
קרנות״ .הוא מבדיל בחדות ביניהם — אותו גוף בטלני
של ״אותם עשרות יושבי״קרנות״ לבין שלושה אנשים
יוצרים, שלושה בני-אדם ,״שני סטודנטים וקיבוצניק״.
המשורר
מודע לחוסר האונים שלו, לחוסר יכולתו
לזהות בן״אדם מתוך גוף של לא״בני־אדם. והוא ממקד
זאת על־ידי שימוש מבריק במילה ״ודאי האלימים
שבהם ודאי נבלעו כבר בהמון הסואן״ .המשורר
אומר ״ודאי״ מבלי שהוא בודק אם הם נעלמו או לא.
כי הוא יודע בוודאות שהוא לא ססוגל לזהות אותם
או להבדיל ביניהם.

והנה כי כן, מיד לאחר הניסיון הכושל, בלחץ ה שוטרים,
לזהות ביניהם, הופכים שוב הדמויות לגוף
חסר זהות — והפעם ל״המון סואן״ ,כניגוד מוחלט
לתמונה האידילית השקטה שבפתיחה.

המשורר מציג את השוטרים כחייץ אירוני, מחייך
ואדיב, בין נהר־אדם לא אנושי לבין שלושה אנשים
מוכים — ״השוטרים היו אדיבים וחייכניים למול ההמון,
שהלך וגאה מרגע לרגע. הם שאלו ברוב אדיבות
את המוכים אם בדעתם להגיש תלונה.״
וכמובן שבני-אדם מוצאים עצמם במצב שילושי
שכזה ״חסרי אונים ומובסים״ .הם לא רגילים לזה.
הם רגילים לעמדות תקיפה. הם רגילים למצבי עליונות.
והנה, בצחרי יום יפה ,״היו בעמדת התגוננות
נחותה.״
המשורר ממשיך ומתאר את האנשים, המקיפים
את שני הסטודנטים והקיבוצניק, לא כאנשים, אלא
בגוף אחיד חסר כל מורכבות — ״המון״ .אין כאן
הרבה אנשים שצועקים, אלא גוף אחד, שפעולתו אכן
מתוארת בגוף יחיד — לא ״האנשים מסביבם צעקו״,
אלא ״ההמון מסביבם צעק״.
ומה צועק עליהם ההמון ז — ״קומוניסטים, מחבלים,
הם משקרים, מי נגע בכם בכלל, נבלות״ .זהו
אוסף של שקרים, מוכיח המשורר בשנינות, אחד לאחד
— הם בכלל לא נבלות, הם הוכו קשות, הם אומ רים
את האמת, הם לא מחבלים, הם לא קומוניסטים.
חם הרי טובים, נחמדים, תמימים, מחונכים, יפים,
תרבותיים.
ייתכן בכלל, רומז המשורר בדקיקות, שדווקא מרכיבי
ההמון חם־הם הנבלות, הס״הם השקרנים, הס־הם
המחבלים, ואולי אפילו הם בעצמם קומוניסטים
מסריחים.

לדעת המשורר הם מגלמים משהו. הם לא מגלמים את
עצמם, הם לא מגלמים תפקיד — הם ״מגלמים אינסטינקטים״
.וזהו שימוש פיוטי נאה בצירוף לשוני נדיר,
היוצר מיד תחושה מדעית אמיתית.
אבל אלו אינם סתם אינסטינקטים. אלו הם ״אינסטינקטים
עמוקים״ ,ממש עמוקים — אינסטינקטים
הטבועיים ייתכן, כך רומז המשורר, בדמם של המכונים
בפיו ״אוכלוסיה״.
ואלו אינסטינקטים יש להם אומר המשורר
בפירוש :״של שינאה עיוורת וכמיהה לאלימות של
המון מוסת.״ אין מה לעשות בעניין הזה, מציין המשורר
ביבושת — הם נולדים ככה. הם נולדים עיוורים
בשינאתם ואלימים בכמיהתם. הם נולדים שונאים
בעיוורונם וכמהים באלימותם. הם נולדים המון. הם
מתרבים כמו זבובים.
והגרוע מכל — הם נולדים ״המון מוסת״ .אין
צורך להופכם להמון ואין צורך להסיתם. הם נולדים
ככה. שהרי בשום מקום לא ציין המשורר שמישהו
הסית אותם, אבל בכל זאת הוא קורא להם ״המון
מוסת״ ,ודי לחכימא.

ואכן פותח המשורר בניתוח מדעי נירחב .״סוציולוגים
ופסיכולוגים עסקו רבות ...היסטוריונים עסקו...
לגיטימציה ...תחושת הניכור ...בעיית הריבוד החברתי...״
— אמירות אלו ואחרות משמשות את המשורר
בניסיונו הנועז להגיע אל האמת המרה.
יותר ויותר הולכים ומיטשטשים הפרצופים בכלל,

עלבון נוסף
השוטרים מסיימים את תפקידם במחזה בפינאלה
מבריק המשלב חוש דק של עצבת בפתיתי הומור נוצצים,
קפקאות מוחלטת באירוניה של שלוש נקודות —
״השוטרים נתנו להם להבין שאם יתלוננו חם עתידים
לספוג עלבון נוסף, שהרי העובדה שהם הפריעו את

1 0י 1ת
הסדר הציבורי מוכחת מתוך הודאתם בהעמדת השולחן,
ואילו מי שחיכה אותם אין הם יכולים לומר
שלוש נקודות קטנות שאומרות כל כך הרבה.

אינסטינקטים
״הסיפור הזה, אמיתי ובוער בעצמות, לא יופיע
בעתונות״ ,כותב המשורר במרירות בעתון. ומדוע !
בשל התמימות — ״המחתימים, בהיותם תמימים וחסרי
ניסיון, לא הכינו עתונאים״ .תמימים וחסרי ניסיון
במה !
ובכן ,״מי שמכיר את באר־שבע״ ,אומר המשורר
ברומזו לכך שהוא מכיר את באר״שבע ,״ובעיקר את
האוכלוסיה היושבת בבתי״קפה מסויימים במרכזה״,
וכאן שוב חוזר אלמנט התמימות במלוא עוזו ,״אינו
תמה אלא על תמימותם של המחתימים״.
המשורר, המכיר את באר״שבע, בעיקר מכיר את
יושבי בתי״הקפה המסויימים. הוא מכיר אותם עד כדי
כך טוב, שהוא קורא להם באינטימיות ״אוכלוסיה״.
״אוכלוסיה״ זה לא אנשים עם דמות ופרצוף .׳,אוכ-
לוסיה״ זה גוף חסר דמות ופרצוף. לדעת המשורר, גם
כשהם יושבים בבתי־קפה הם לא אנשים. גם לפני שעטו
על שני סטודנטים וקיבוצניק הם היו גוף ללא
פרצופים. הם תמיד לא אנשים — כשהם יושבים בבתי-
קפה הם ״אוכלוסיה״ ,וכשהם יוצאים מבתי״הקפה הם
״המון״.
וכאן בא משפט מפתח, הפותח פתח לניתוח מדעי
מעמיק של המשורר — ״צעקות המתפרעים וחמת
הזעם גילמו אינסטינקטים עמוקים של שינאה עיוורת
וכמיהה לאלימות של המון מוסת״.
הצעקות וחמת הזעם אינם עומדים בפני עצמם.

ובמקביל, בצורה בנויה היטב, הולכות ההכללות הנד
טושטשות ומקבלות פרצוף —
״סוציולוגים ופסיכולוגים עסקו רבות בנטייה הכמ-
עט״מוחלטת של שכבות נחשלות ללאומנות קיצונית,
ובביטויים האלימים של לאומנות זאת. היסטוריונים
עסקו רבות במצבים שבהם שכבות אלו מקבלות לגיטימציה
לפעילותן מהשלטונות, ובתוצאות המרות של
הפניית זעם ההמון מן הממשלה אל, בוגדים מבפנים׳.״
״יושבי
בתי־הקפה״ שהפכו קודם ל״המון״ ואחר״
ל״אוכלוסיה״ ,הופכים עתה, ביד האמן של המשורר,
ל״שכבות אלה״ .המכות בבאר״שבע מקבלות, בתנופת
עטו המחודד של המשורר, ממד היסטורי, פילוסופי,
מדעי, תרבותי.
אך ככל אמן אמיתי גם קביעותיו של המשורר אינן
פסקניות, והן משאירות מקום נירחב לדימיון. הוא אומר
״לאומנות קיצונית״ ,אך אינו מסביר מהי. הוא
אומר ״ביטויים אלימים של לאומנות זאת״ ,אך אינו
רומז אפילו למה הוא מתכוון. הוא אומר ״השלטונות״
,אך מסתיר את כוונתו — האם הוא מתכוון לשלטונות
במובן המדיני הפשוט, או אולי לשלטונות במובן
המעמד החברתי השולט — ואם כך, מיהו אותו
מעמד שליט ז הוא אומר במרכאות כפולות ״בוגדים
מבפנים״ ,אך אינו מפרש — האם רוצה הוא לומר
שאין דבר כזה ,״בוגדים מבפנים״ ,או שרוצה הוא לומר
שיש כאל אבל זה לא הוא, או אולי זה שוב אותם
קומוניסטים שהוזכרו קודם לכן ז — אכן מלאכת מחשבת
אמיתית של גילוי טפח וכיסוי טפחיים, הקוראת
דרור לדימיונו העשיר של הקורא.
ומן ההשלכות המדעיות שב המשורר אל השטח
עצמו בדרכו אל השיא הפיוטי — אל צה״ל בכבודו
ובעצמו.
עתה מספר לנו המשורר כי נוסף לשני הסטודנטים
והקיבוצניק היו גם עוד ״שניים שביקשו לחתום על
העצומה״ ; עוד שניים טובים, מחונכים, תרבותיים,
משכילים, נחמדים — ״מורה ומדריך חקלאי״; שניים
שמסתבר שהם אנשי מעלה של ממש — שלבד מהיותם
מורה ומדריך חקלאי, הם גם האחד ״סמג״ד במילואים״
והשני ״טייס קרבי במילואים״.
והנה המעולים הללו בכל כבודם ״מצאו עצמם
במרכז המהומה, מוכים גם הם״ .אנה נגיע, שואל
המשורר, הם מכים גם טייסים.
ובאמת ״כמו לאחר חלם הם ישבו ותהו על מה
שהתרחש. הדבר המטריד ביותר היה תחושת הניכור
בינם לבין ההמון שעט עליהם, כאילו מדובר בשני עולמות
שונים לחלוטין״.

המשורר שם דגש מיוחד על המילה ״כאילו״ .הוא
מדגיש ואומר ״כאילו מדובר בשני עולמות״ .הוא מאמין,
אי״שם עמוק בליבו, כי אין ״מדובר בשני עולמות
שונים לחלוטין״ ,אלא בעולם אחד שווה לחלוטין. ואם
כך, שואל עצמו המשורר, מניין תחושת הניכור הזאת
בין טייס וסמג״ד לבין ההמון! מהיכן לפתע תחושת
הניכור !
והמשורר בעצמו עונה — ״החלוקה בין העולמות
היתה חד-משמעית״ .אין למשורר שום ספק. לא חיתה
חלוקה דו״משמעית ולא רב-משמעית. היתה חלוקה
חד״משמעית. ומהי אותה חלוקה חד-משמעית מי
שמכיר את צה״ל ואת בעיית הריבוד החברתי הקשורה
בו, יכול היה להכיר בנקל שחלק גדול מן המכים
שייך לרובד שאיננו משרת כלל בצה״ל וחלקו האחר
ממלא בצבא תפקידי שירות שוליים.״
המשורר, המכיר את צה״ל, מסביר למי שלא מכיר
את צה״ל שלצה״ל יש ״בעיית ריבוד חברתי״ _ לא
בעיות של בני-אדם, לא בעיות אנוש, ואפילו לא בעיית
כוח אדם. לצה״ל יש ״בעיית ריבוד חברתי״ ,אומר
המשורר, ללמדך שצבאנו אכן התקדם מ״בעיות אנוש״
ל״בעיית ריבוד חברתי״ — וכל הכבוד לו, לצה״ל.
ואכן ״מי שמכיר את בעיית הריבוד החברתי יכול
היה להכיר בנקל״ ,כפי שאומנם עשה המשורר, לאיזה
״רובד״ משתייכים ״שכבות אלה״ של ״המון״ ו״אוכ-
לוסיח״.
ותחושת הניכור מניין! בגלל שה״רובד״ ״איננו משרת
כלל בצה״ל״ ,או ״ממלא בצבא תפקידי שירות שוליים״
.סתם המשורר ולא פירש.

הדברים מקבלים עוצמה, החוויות הולכות ומתעצמות,
הן בתוכן והן בסימון. המשורר מספר על ״הטייס
המוכה״ ,ויש כאן שימוש אסוציאטיבי מופלא ב״הטייס
הקיטע״ המפורסם. המשורר מספר שהטייס הוא ״בעל
ותק של שתי מלחמות והרבה גיחות ביניהן״ ,ובצורה
זו הוא מעמיד במקומם — במישחק מילים חזק, מהיר
ואלגנטי — את ״הרבה גיחות״ מול ״המון עט״ .עוצמת
המילים כאילו שואבת כוח מעוצמת מטוס הקרב.
והתמונה מתחילה להתבהר — ״בטייסת שלו אוהדים
רוב הטייסים את הרעיון של ״שלום עכשיו״ ,אבל
הם רק מיעוט מבוטל מול מאות אנשי השירותים בטייסת,
שהם בעד בגין מתחיל להסתמן זרע הניכור.
כתב
המשורר בפירוש ״בטייסת שלו״ ,של הטייס,
ולא, למשל ,״בטייסת שבה הוא משרת״ .המשורר מדגיש
שהטייסת היא של הטייס, ולא של ״מאות אנשי
השירותים״ — ובכך הוא רומז לשורשו של הניכור.
וההבדלים בין הטייסים לשירותים, כמו ההבדל בין
הסאלון לבית־שימוש, בולטים לעין — שהרי הטובים
הולכים לטייס וה״רובד״ הולך לשירותים — אנשי
השירותים עוסקים בשירותים, הטייסים עוסקים בייצור•
אנשי השירותים מתלכלכים, הטייסים נקיים.
הטייסים ״אוהדים את הרעיון של, שלום עכשיו׳״ ,אנשי
השירותים הם ״בעד בגין״ .אנשי השירותים הם
מאות, הטייסים הם מיעוט.
נכון, הטייסים הם מעטים מול רבים, טובים מול
רעים — והניכור עולה וצומח בידו האמונה של המשורר.

שלום
עכשיו
המשורר מספר על ״תחושת חוסר האונים של
הטייס ותיק הקרבות, הכמה ל,שלום עכשיו׳ ,אל טול
הרוב הדמוקראטי (מאות אנשי השירותים בטייסת
שלו) ,היושב במיקלט בעת קרב והרגיל דווקא ל-
,שלום בטוח׳.״
שוב מדגיש המשורר וכותב ״בטייסת שלו״ ,של
הטייס, ולא, למשל ,״בטייסת שלהם״ ,של אנשי השי רותים
; ובכך הוא חוזר ומסביר ומשריש את הניכור.
בסיום מוחץ מעמיד המשורר את הניגודים במלוא
חריפותם, בדקות עזה של כאב צורב — טייס חכמה
ל,שלום עכשיו׳ ,מול המון הכמה באינסטינקטיו לאלימות.
טייס בודד מול רוב דמוקראטי. איכות מול כמות.
לוחם מול יושבי קרנות ומיקלט. שלום עכשיו מול
שלום בטוח. לבן מול שחור• טוב מול רע.
אך המשורר ממשיך להאמין — בסוף, כמו בסרטים,
הטובים תמיד לטייס.

מה יש פה לדבר — הגיעו לו המכות, למשורר.

מכתבים
ילדים תומכים פבנין
התנועה למען ״שלום בטוח״ ניסתה,
לדעתי, בדרך שפלה ולא צודקת לפגוע
בתנועת קציני־המילואים בכך שאספה
חתימות עבור שלום בטוח גם מילדים
ברחובות ובבתי־ספר יסודיים, שדעתם
אינה מגובשת ועדיין אינם מבינים במידה
מספקת במי לתמוך. עדות לכך הן החתי מות
שנאספו מילדי בית־הספר היסודי
שנקר בחולון, אשר תלמידיו חתמו למען
תנועה זו מתוך התלהבות ילדותית ולא
מתוך הזדהות עמה. אם אכן חתימות אלה
מספקות למנחם בגין את האמונה בג מספר
תומכיו רב, מדוע לא יזום בכנסת הצעת
חוק למען הפחתת גיל הבוחרים י
ריבי לוי, חולון

איפה ההסתדרות?
האם העם היהודי כה חכם, או אולי,
בינינו לבין עצמנו, הוא חכם ואכזרי
אקח לדוגמא עניין שפגע בי פעמיים.
אחרי שסגרו כמה מפעלים ביבנה, טענה
ההסתדרות כי אלה הם מפעלים פרטיים
ואין מה לעשות, שהם לא היו רווחיים
ואין מה לעשות. הפעם תמכה ההסתדרות
בסגירת מיפעל ״ציון כימיקלים״ ביבנה
בטענה שהמפעל צריך לעבור למכתשים
שבנגב. יכול להיות שזה אמת. אבל מדוע
היה צריך לסגור את המפעל חודש לפני
החגים י למה נשארו הקרובים לצלחת
לעבוד עוד חודשיים? למה השאירו בפנים
את הרווק וזרקו החוצה את הנשוי עם
הילדים? הרי זה מפעל הסתדרותי ובאפ שרותו
היה לתת לנו לעבוד עוד חודשיים.
אני מודה על חטאי. הצבעתי בשבילם
בבחירות כדי שיעזרו לי ואכן קיבלתי
עזרה — לעוף מהר מהעבודה. אחרי
שנתיים עבודה בחומרים מסוכנים מציעים
לי ללכת לחפש עבודה אחרת. מה ה בעייתי
תפקידם של אנשי ההסתדרות
מוכר להם, אבל הם עושים את הטוב
ביותר למען החזק. בזמן שאני נלחם
על קיומי וקיום משפחתי, בכל פעם ש סוגרים
מפעל, הרי הם שם, במנגנון
ההסתדרות, מקבלים משכורת ובזמן. איפה
ההסתדרותי איפה האיגוד המקצועי שיגן
על הפועלים י
ששש ...ששש ...הם שותים תה.
אדכרט יאנונו, יבנה

שלום כטוח -כעורן ק
תהרגו אותי באם אני מבינה את ההיגיון
שלכם, לפעמים לוקחים דף אמצעי בעיתון
ומפרסמים מאמר אודות הזמר צביקה פיק
(העולם הזה .)2120 מנסים לקטול אותו —
ומה עושים? מנפחים את האגו שלו (ועוד
מקדישים לו את השער האחורי הסנסציו ני)
באמצעות כתבה מרושעת שלפי עניות
דעתי אפילו אינו שווה את כל הבלה...
בלה ...שהועלה על גבי העיתון. לא עלינו.
הכוונה היתה אולי לפגוע בצביקה פיק,
אולם הפסדו יצא בשכרו: הוא זכה לפיר־סומת
מירבית אותה הוא כל כך אוהב,
לחיוב או לשלילה.
האם כדאי לבזבז נייר ומאמר על משהו
שכזה?
לידיה דומניביסקי, יזל־אביב

מה פיקשו־ מפגין?
בעיתונכם (העולם הזה )2120 פירסמתם
ידיעה מוטעית. לא פניתי אל מר מנחם
בגין ולא אל מר קדישאי כדי להסריט
קטעים מהמרד. פניתי אל מר בגין, באמ צעות
מר קדישאי כדי.לבק ש שמר בגין
יעניק לטלוויזיה ראיון בהקשר לסידרה
על הציונות, אותה אנו מכינים עתה בטל וויזיה.

קדישאי הבטיח כי לכשיתפנה מר
בגין בימים הקרובים מעיסוקיו הדחופים
אמנם יעניק לנו את הראיון המבוקש.
נעמי קפלנסקי, מפיקה,
רשות־השידור, ירושלים
י • בכתבת העולם הזה השתרבבה אי־הבנה.
בשיחות בין מנהל לישכת ראש־הממשלה,
יחיאל קדישאי, והבמאית נעמי
קפלנסקי אמנם הזכיר קדישאי כי ראש־הממשלה
מכר את הזכויות על סיפרו המרד.
לרשת הטלוויזיה אי־בי־סי, אך לדבר לא
היתה כל השלכה על דחיית מועד הראיון
של קפלנסקי עם ראש־הממשלה. ראיון זה
עדיין לא התקיים.

ה עו ל ם הז ה 2122

דוח
ידיעה ׳על הפילוג הממשמש ובא
/במיפלגת לעם שתי תוצאות חשובות.
ראשית, היא מזכירה לנו שיש מיפלגה
כזאת. רבים מאיתנו כבר עמדו לשכוח.
שנית, הדבר מטיל אור נוסף על אותו
יצור פוליטי מופלא ומוזר הקרוי, ביש ראל
,״מיפלגה״.

לעם היא הדגם המושלם של
מיפלגה ישראלית.

אילו היה קיים מוזיאון עולמי לחיות
פוליטיות, היו צריכים להפוך אותה לפוח־לץ
ולהציגה שם לראווה, כדי שתלמידי
מדע המדינה יוכלו להביט בה, לבדקה
ולערוך עליה מחקרים.

יתכן שמישהו מהם הי;ה מפענח
אי-פעט את התעלומה כיצד מתפקדת
מיפלגה שלא היתה ולא נכ־ראה,
שאיש לא כהר סה מעולם,
ושבכל זאת יש לה ייצוג גדוד בכנסת
ובממשלה.

פילוג. תמיר ונושא־כלים אחד נשארו
במרכז החופשי הפיקטיווי, ובבוא העת
קפצו קפיצה נחשונית דרמאתית — ממש
מורטאלה של קירקס — אל ד״ש ושולחן־
הממשלה. שוסטק ונושא־כלים אחר קראו
לעצמם ״המרכז העצמאי״ ,והתכוונו להמ שיך
לנצח להתפרנס מן השלל של הליכוד.

בן־גוריון הזקן (בינתיים הגיע לגיל )83
ראה וזעם. כמו צאום, ישב באולימפוס
ושילח את ברקיו. כשזה לא עזר, ירד מן
האולימפוס והעמיד את עצמו בראש קומץ
של אנשי רפ״י, שלא חזרו אל מפא״י.
כך נולדה ״הרשימה הממלכתית״ .בב חירות
לכנסת השביעית זכתה בארבעה
מושבים.

זאת היתה הפעם הראשונה, ה•
אחרונה והיחידה שבה היא הזדקקה
לקולות הבוחרים .־
זה היה בשנת . 1969 בראש הרשימה
עמד דויד בן־גוריון. אחריו הופיעו בה
אנשים שהציבור הרחב לא הכירם — מאיר
אביזוהר, יגאל הורביץ, איסר הראל. הם
לא עניינו את הבוחרים. מי שבחר בעד

רת זאת העניקה למנחם בגין לגיטימציה
בן־גוריונית.

בן־גוריון עצמו לא היה שותף
לעיסקה, ומת לפני הבחירות. אך
•שמו,הפך בידי ע״מ סחורה עוכרת־לסוחר.

החל הקיום האוטומטי של ע״מ.
בבחירות של 1977 כבר זכתה בחמישה
מושבים, מבלי להשתתף בבחירות כלל.
(אלא כזנב של בגין) .ראשה זכה בתואר
של שר ובמישרד חשוב. מנהיגה השני
קיבל זה עתה לידיו את כל הסברת־החוץ
של ישראל — תפקיד שהוא ראוי לו
במיוחד, מפני שאין לו כל מושג בו.

לרדיו מודרני אין צורך בחוטים.
למטוס מודרני אין צורך ב
אילו
התייצב כל הגוף המפואר
הזה לבדו,מול הבוחר, לא היה —
לפי הערכתי — עוכר את אחוז
החסימה.

כדי להבין יצור זה יש לחזור
לשנת .1965

בו כסך הכל היתה זאת גלריה מרשימה.
היא קיוותה לחולל מהפכה
בבחירות. אולם ביום הבחירות
זכתה רפ״י רבת־הכוכבים כעשרה
מנדטים עלובים בילבד. בזה נחרץ
גורלה. היא הפכה סיעת־רפאים
בכנסת(כמו ד״ש בימינו) ,וכל אחד
מחבריה השאפתנים חיפש דרך
להצלה עצמית.

ההצלה באה בדמותו של גמאל עבד־אל־נאצר.
כאשר ריכז את צבאותיו בסיני,
במאי , 1967 הוא הציל את רפ״י מתהומות
הנשייה. נשות־וינדזור העליזות רקדו ב רחוב
הירקון. רפ״י נכנסה לממשלה, ו ניצלה.
(מסופקני
אם גמאל עבד־אל־נאצר ידע
באותם הימים מה הוא עושה, ולשם מה.
הוא בוודאי לא העלה על דעתו שתהיינה
למעשיו שלוש תוצאות היסטוריות: הוא
הנחיל לישראל אימפריה קולוניאלית שאין
היא יודעת עד היום איך להיפטר ממנה;
הוא הציל את חייו הפוליטיים של משה
דיין; והוא הכנים לממשלת ישראל את
הסום הטרויאני של תנועת־חרות, ובכך
סלל את דרכו של מנחם בגין לראשות-
הממשלה. תמהני איזה עונש הטיל הק-
דוש-ברן ך־הוא על עבד־אל־נאצר בעולם
האמת על כל אחד משלושה אסונות אלה).

^ נשי דפ״י חזרו אל מיזבח השילטון
י כגווע־בצמא שתעה במידבר, המגיע
בשארית כוחותיו, בזחילה ממש, אל כור מים.
היה מנוי וגמור עימם להידבק אל
קרנות־המיזבה ולא לנטוש אותן עוד לעו לם.
לכן חזרו למפא״י(הנקראת מאז מיפ־לגת־העבודה)
.זה היה כדאי. ולראייה :
שימעון פרם הוא עתה ראש המיפלגה
ההיא, ויצחק נבון אף הגיע לכס הנשי אות.

דוע
יש להקדיש מקום וזמן לתי-
אור תולדותיהן של פיקציות אלה?

ברגע זה יש לגוף פיקטווי מאוחד זה
שמונה חברי־כנסת. והוא מקבל הון־עתק
מכיסו של משלם־המיסים, במיסגרת מימון-
המיפלגות הממלכתי. הוא חולש על שני
מישרדים חשובים, השופעים תקציבים ו-
ג׳ובים.
בהכרעות הלאומיות הרות־הגורל, הצ פויות
בכנסת זו, יש לגוף זה שמונה
קולות מתוך . 120

ר עם היא ״הטיבה״ בגוש הליכוד,
* שיש בו ארבע חטיבות. ל״חטיבה״
זאת יש כמה וכמה ״מרכיבים״ .שלושה,
כמדומני.
ה״מרכיב״ העיקרי של לעם הוא דבר
הקרוי ע״מ, או ״הרשימה הממלכתית״.

אז פרש דויד בן־גוריון הזקן (בהיותו
בן )79 ממיפלגת־פועלי־ארץ-ישראל, מפא״י
בקיצור, והקים גוף פוליטי חדש שנקרא
רפ״י. הוא לקח עימו כמה חסידים, נאמ נים,
אנוסים וטרמפיסטים.
שימעון פרס נאלץ לבוא, כי אז לא
היה אלא המצאה של בן־גוריון. משה דיין
לא רצה, היסס, אך ברגע האחרון הבין
כי אין לו ברירה והצטרף. יצחק נבון בא
מתוך נאמנות לזקן, וכן עשה יוסף אלמו גי.
טדי קולק הצטרף לקולקציה מסיבות
דומות. יזהר סמילנסקי הוסיף ברק תר־

יש בה גם רוח־רפאים שלישית, ששמה
היה ״תנועת העבודה למען ארץ־ישראל
השלמה״ .גוף זה לא התייצב לפני הבוחר
אף בגילגולים קודמים. הוא נולד מראש
כפיקציה. הפיקציה שותפה בהקמת הלי כוד
וזכתה במנדאט אחד בכנסת השמינית
והתשיעית. גם ח״כ זה — משה שמיר —
שייך לחטיבת לעם.

פשוט מאד: מפני שהתוצ
א ה אינה פיקציה כלל.

הסה נספק לחוקר אלמוני זה כמה מן
הנתונים.

הגוף הפיקטיבי הזה, המרכז
העצמאי״ ,שלא התייצב מעולם
לפני הבוחר, רוח־רפאים בת רוח-
רפאים, התאחדה עם רוח־הרפאיס
של ע״;מ, וכך נולדה רוח־הרפאים
ששמה לעם.

ח״כ הורוביץ בליכוד: כדאי להציג במוזיאון
ע״מ ב־ 1969 בחר בעד ״הזקן״ ,וזהו זה.
היו שריחמו עליו. היו שתמכו בדיעותיו,
שהיו אז יוניות־קיצוניות. ערב הבחירות
הכריז בן־גוריון על נכונות להחזיר את
כל השטחים הכבושים, מילבד ירושלים
המיזרחית.

חשוב לזכור זאת, כדי לתפוס
את מלוא המוזרות של הגוה הקרוי
לעם.

} י כן־גוריון נמאס בכנסת השביעית,
* והוא התפטר ממנה. במקומו נכנס
אחד זלמן שובל. מאיר אביזוהר חזר ל-
מיפלגת־העבודה. בהנהגת יגאל הורביץ
ואיסר הראל קיבלה ע״מ לפתע צביון חדש
לגמרי. היא הפכה מיפלגה ניצית־קיצונית,
החלה דוגלת בארץ־ישראל השלמה ואף
לעלות על בגין בקיצוניותה.
איזה קשר היה בין גוף זה ובין הרשימה
שהבוחרים העניקו לה ארבעה מושבים
בכנסת י

לא היה קשר. לא אישי. לא מדיני.
לא רעיוני. הגוף פשט צורה
ולבש צורה. הבוחרים קנו יונה
וקיבלו נץ.

הנץ לא היה טיפש. לגמרי לא. הוא
הבין כי אין לו סיכוי בבחירות נוספות.
לכן מיהר, ערב הבחירות, להצטרף לגוש
החדש — הליכוד.
לשם מה היה הליכוד זקוק לגרוטאה זו?
אריק שרון, מקים הליכוד, הסביר זאת
בפשטות: אנשי ע״מ באו מתנועת־הפו-
עלים. כדי להגיע לשילטון, זקוק הליכוד
לקולותיהם של פועלים רבים. בין אלה
ובין חרות פעורה תהום. ע״מ היתה הגשר
על פני התהום.
זאת היתה עיסקה פשוטה. ע״מ נפטרה
מן הצורך להתייצב בבחירות, וקיבלה
מקומות שמורים בכנסת לעולם ועד. תמר

טייס. למיפלגה הישראלית המודרנית
אין צורך בבוחרים, בחברים,
באוהדים. שיא השיכלול הטכנולוגי.

ך׳ ינתיים מצאה רוח־הרפאים של
• ע״מ עוד שתי רוחות־רפאים, והקימה
גוף־רפאים הקרוי לעם. כדאי להסתכל
גם ברוח השניה.
ב־ — 1967 ערב מיבצע־הראווה של
עבד־אל־נאצר למען משה דיין, מנחם בגין
וארץ־ישראל השלמה — פרש (או הופ רש)
שמואל תמיר מתנועודחרות. הוא
הקים יצור שנקרא המרכז החופשי.
אחרי מילחמת ששודהימים הפכה ציפור
זו מיונה הומיה לנץ דורס, תמיר האשים
את השר בגין בתבוסתנות זבפחדנות, ו טבע
את הסיסמה בת־האלמוות :״שטח
משוחרר לא יוחזר!״
אולם בבחירות של 1969 נחל תמיר אכ זבה
מרה. במשך כמה שעות בליל־הספי-
רה היה נדמה שלא עבר כלל את אחוז-
החסימה. לקראת בוקר, בעזרת הקדוש-
ברוך חהוא והש״ב, זכה בכל זאת בשני
מנדאטים( .הש״ב אסר ערב־הבחירות כמה
מאות עסקני־רק״ח. בכך שלל מהקומוניס טים
מנדאט שהועבר למועמד השני של
המרכז החופשי, על סמך עודף־קולות זעיר.
היה זה אליעזר שוסטק).

זאת היתה הפעם האחת, היחי דה,
הראשונה והאחרונה שבה התייצב
המרכז החופשי בבחירות.
המרכז החופשי למד את הלקח. אחרי
לבטים הצטרף לליכוד, וכך פטר את עצמו
לעולמי־עולמים מן הצורך להתייצב לפני
הבוחרים.
הגוף שעבר בקושי את אחודהחסימה
ב־ 1969 זכה בארבע מנדאטים מן השלל
של בגין ב־ . 1973 התוצאה היתד״ כמובן,

> > פשר להמשיך בסיפור זה על
י פילאי הטכנולוגיה הפוליטית היש ראלית.
הנה
מאיימים ראשי המרכיב הפיקטיווי
של ע״מ בפילוג החטיבה הפיקטיווית של
לעם. מדוע? לדעתי חייב אדם להיות
מצוי ברזי הקבלה, האסטרולוגיה והמאגיה
השחורה כדי להבין את סוד התנהגותן
של רוחות־רפאים.
נדמה מבקשים
בית כדי
ועצמאי,
דיין.

שהורביץ,
לפלג את
להקים גוף
שבראשו

שובל ושות׳
לעם הפיקטיפיקטיבי
חדש
יעמוד משה

אותו דיין — זאת להזכיר למי ששכח —
נבחר לכנסת הנוכחית כמועמד מיפלגת-
העבודה. אחרי שמכר את עצמו למנחם
בגין, לא הקים סיעה פיקטיווית, חטיבה
פיקטיווית או מרכיב פיקטיבי. הוא מהווה
בכנסת רוח־רפאים בלתי־תלוייה. שלא כמו
הילל זיידל, למשל, המהווה לבדו חטיבה
פיקטיווית שלמה בליכוד.
עתה יש תוכנית לאחד לפחות חמש
רוחות־רפאים — שלוש מע״מ, דיין וזיידל
— בגוף פיקטיווי חדש, כדי לספק בסיס
מיפלגתי כלשהו למשה דיין. אולי תצט-
רפנה לכך עוד כמה רוחות נודדות. אם
תהיה תהפוכה פוליטית בארץ יוכל דיין
להופיע כראש יחידה פרלמנטרית עצמאית,
כמו מפקד של גדוד שכירי־חרב בשדות-
הקרב של המאה ה־ , 16 או קונדוטיירה
איטלקי במאה ה־. 14

יחידה כזאת תוכל לנדוד בזי־רת־המאבק,
להחליף את הצדדים
באמצע הקרב, להשכיר את עצמה
למרבה כמחיר, פעם ל צבא יה ניצים
ופעם לצבא-יהיונים.

היא לא תהיה תלוייה בבוחרים, בחב רים,
בדעת־קהל ובשאר אביזרים דמוקר טיים
מיותרים. היא תוכל להכריע על פי
האינטרס האישי של בעליה.
בבחירות הבאות היא תתפוס בוודאי
טרמפ על מישהו .

ז לא כל-כך.
צחיק בייחוד אם לוקחים בחשבון
כי גוף פיקטיבי כזה עלול להכריע,
בקולותיו, בין שלום ובין חורבן
כית־שלישי.

״ א ״ א 1דיא בני־

ה בו רסה

היועץ הטישפטי לממשלה, פרופסור אהרון ברק, בודק תלונה על שהמדען
הראשי לשעבר של מישרד התעשייה״המיסחר־והתיירות, פרופסור יצחק יעקוב,
עבר לנהל חברה־בת של קונצרן ״אלביט״ .אלביט היתה אחת החברות שקיבלה
מענקי מחקר גדולים, באישורו של יעקב, כאשר שימש כמדען המשרד. התלונה
מתבססת על הטענה, שעבודת הפרופסור יעקוב נוגדת את חוק ההגבלות לאחר
פרישה, האוסר על עובדי מדינה שפרשו לעבוד בחברות עימן קיימו קשרים בעת
שעבדו במנגנון המדינה.
בנובמבר 1977 הפיץ יצחק יעקוב חוזר בקרב חברות מיסחריות ותעשייתיות,
שבו הודיע כי החל לעבוד כמנהל כללי של חברה חדשה בשם ״וורלדטק ישראל״,
שהוקמה לסחור בידע, בישראל ומחוצה לה. החברה הוקמה כחברה״בת של ״קונטרול
דאטה ישראל״ ושל חברת ״אלביט״ ,העוסקת בפיתוחים טכנולוגיים מתקדמים.
יעקוב שימש בעבר כפרופסור באוניברסיטת באר״שבע, כמדען הראשי של מישרד
התעשייה״המיסחר־והתיירות וכראש הרשות לפיתוח אמצעי לחימה במישרד־הביטחון

בתלונות נגדו, שהגיעו לידי היועץ המשפטי לפני חמישה חודשים, נאמר כי בהיותו
מדען המישרד, אישר יעקוב הקצבות ל״אלביט״ ,כדי לקדם פרוייקטים שונים כמו
סורק רנטגן צבעוני. גם נציבות שרות המדינה בודקת עתה את התלונות.

תלונות נוספות
נו.ד רבטמן
מבקר המדינה בודק בימים אלה תלונה
של יחיאל זנדברג מתל״אביב נגד ראש
עיריית רחובות, ח״כ שמואל רכטמן.
זנדברג טוען, כי מכר בשנת 1971 מיגרש
ברחוב בנימין 1$ברחובות לחברת
״האחים דוניץ״ .למרות שהמיגרש נמצא
במרכז העיר, נדחו לדבריו כל בקשותיו
לאשר בניית חנויות במקום. מחיר ה מכירה
שקיבל היה לכן נמוך, וניתן על

הנהלת..ארעל״
וימחה את הצינוו
במהלך השביתה ב״אל על״ התפרסמה
ידיעה, בשם הנהלת החברה, כי ועדת
השרים הכלכליים החליטה לסגור את
חברת התעופה הלאומית.
בפגישה שנערכה באחרונה בין ועדת
עורכי העיתונים היומיים והנהלת ״אל
על״ נשאלה שאלה ביחס להחלטה זו.
יו״ר מועצת המנהלים, מרדכי בן־ארי,
הכחיש כי התקבלה החלטה כזו, וכדי
לחזק את דבריו הקריא את החלטת
הממשלה, המדברת על נקיטת אמצעים
לשם הפעלת חברת התעופה.

שכר צמוד לדולר
בעיקבות שביתת הימאים התעורר ויכוח
בשאלה: מי ניצח בשביתה, העובדים או
ההנהלה ן מעטים שמו לב לכך שהעובדים
השיגו הישג ראשון מסוגו בישראל :
שכר הצמוד לדולר. הימאים לא דרשו
תוספות של עשרות אחוזים — הם ביקשו
וקיבלו רק תוספת של ס/ס ,20 אך זו תהיה
צמודה לשער הדולר ביום חתימת ההסכם.
כל שינוי בשער הדולר יגרור, אוטומטית,
תוספת־שכר בגבולות ה 20המוסכמים.

ראש
עירייה רבטמן
חנות — למי 7

סמד הנחה כי מותר לבנות על המיגרש
רק דירות מגורים. כאשר הקימו האחים
דוניץ את הבניינים, הופתע זנדברג לראות
כי הוקמו עליו 6חנויות. עתה הוא מבקש
לבדוק מדוע שינה ראש העיריה את
מדיניות הבנייה במקום.
במקביל נפתחה חקירה בתלונה נוספת
נגד ראש העיריה. בתלונה זו נאמר, כי
מחלקת הנקיון של העיריה שולחת פעמיים
בשבוע עובד של המחלקה (ערבי
מעזה) אל בית אמו של רכטמן, כדי
שינקה את הבית ואת החצר. הדבר אומת
על־ידי צוות ״העולם הזה״.

שוהם ל״פלנטקס׳
גדעון שוהם התמנה חשב ואיש
הכספים של ״פלנטקס״ .מיפעל של
״כור״ בנתניה. הוא יחליף את אבינועם
נוף, העובר לעבוד בחברה־בת של ״כור״
בהולנד.

ן 24

האם היתה חבלה
בקד.ת־הנלדה?
הנהלת קונצרן ״כור״ החלה לבדוק
את הסיבות להתמוטטות כיפת תנור
יציקת הפלדה, שגרמה להפסקת העבודה
במיפעל למשך כמה ימים.
ההתמוטטות אירעה אחרי שבקשת
העובדים להשבית את העבודה בכל ימי
הפסח נדחתה. הנהלת ״כור״ סירבה
להיענות לבקשת העובדים, בטענה כי כל
מיפעלי ״כור״ עובדים בחול המועד.
עתה נבדקת האפשרות שההתמוטטות
אירעה כתוצאה מחבלה מתוכננת.

דידה בריווחיו ת
ד בי צחמאבד
הריווחיות למגדלי ביצי מאכל, בהתאם
לנתוני המכון לחקר ריווחיות המשק ה חקלאי,
היתה בשנת 0.7 1975/76 אגורות,
לעומת 1.4אגורות בשנה קודמת.
הירידה נובעת בעיקר מעליה בהוצאות
הייצור, בעיקר במחירי המיספוא וחומרי
הרבייה. לעומת זאת חלה ירידה גדולה
בעלות ההון למגדל.

סיכום ביניים

השערים הגבוהים של המניות יצרו
שוב מעין אווירה של ערב מפולת, המזכירה
את המפולת שאירעה בעת ביקורו
של הנשיא סאדאת בארץ. היועצים
מצביעים על כך שמדד המניות הכללי
נמוך רק ב 150/0-מהשיא של ערב הביקור,
וטוענים כי השערים שוב גבוהים מדי.
הם גם מייעצים במה כדאי להשקיע.
כיוון שעצות-אחיתופל אלה כבר גרמו, ב-
״מפולת סאדאת״ ,הפסדים אצל משקיעים
רבים. כדאי להזהיר את ציבור המשקיעים
מפני יועצים אלה, ולהוכיח עד
כמה הוליכו אותו שולל — בעבר ובהווה.
ראשית, דוגמת המדד הכללי מסולפת,
שכן עיקרו מושפע ממניות הבנקים. אלה
ירדו במשבר סאדאת מעט מאד, וגרמו
ירידה כללית של המדד ב-ס/ס ,30 בעוד
קבוצות־מניות רבות כמו תעשייה ומקרקעין,
ירדו ב־ס/ס — 80 כך שגם עתה,
המדד הכללי נמוך רק ב״ 150/0מהשיא
של ערב הביקור. אך מדד הענפים עדיין
רחוק בעשרות אחוזים מן הרמה של
אז, והבורסה עדיין רחוקה מהדברת
השערים של אותה התקופה.
שנית, יש להזכיר שוב כי המפולת דאז
נגרמה בעיקר בגלל הבנקים, בשיתוף-
פעולה עם שרי ממשלה שיצאו בהכרזות
אוויליות וסייעו בכך לבנקים, שרצו להוריד
את השערים כיוון שאיבדו את השליטה
על המתרחש בבורסה בגלל ההיקף
האדיר של המשקיעים, וכיוון שביקשו
לאפשר לקרנות־הנאמנות שלהם לקנות
מניות בזול. ואכן, בשיא הירידה החלו
הקרנות רוכשות מניות בכמויות, ועשו
רווחים אדירים מהפסדי המשקיעים התמימים
שמכרו בהפסד. עתה קשה לבנקים
לחזור על התרגיל השקוף של
אז, בין השאר בגלל הביקורת הציבורית
הנמתחת על רווחיהם העצומים.
העליה נגרמת בעיקר משום הזרמים
האדירים של כספים שחורים הזורמים
במשק. בשנת 1977 נוספו לשוק לפחות
20 מיליארד לירות שחורות, והן צריכות
להיות מופנות למקום כלשהו. במפולת
של פברואר הזהרנו מפני יציאה ממניות,
ומפני השקעה בדירות, צמודים
או פת״מים (מטבע זר) .כל מי שהשקיע
באלה מתחרט עתה כהוגן. המדד עלה
מפברואר ועד אפריל בפחות מ־ס/ס, 10
מחירי הדירות אינם עולים כלל. אלה
שרכשו אותן בפברואר עשו זאת במחירי
שיא, ואילו הדולר עלה באגורה או שתיים.
לעומת זאת, המשקיעים ששעו לעצת
מדור זה ונשארו במניות, הרוויחו בחזרה
את כל השקעתם. אלה שהשקיעו מחדש

מניין הנער
בחישובי השכר?
השכר הרשמי של השכירים בישראל
עלה בשנת 1977ב . 28*-באותה שנה עלה
מדד המחירים ב .50*-מרבית העובדים
במשק קיבלו לידיהם רק את השכר
הרשמי, אך קיימות קבוצות עובדים
המקבלות תוספות מעל השכר הרשמי.
השוואת המדד של שנת 1977 לממוצע
המדד של שנת 1976 מראה כי הממו^
של המדד עלה בשנת 1977ב־.38$
מכאן, שהמדד עלה בממוצע ב״* 10 לפחות
לעומת עליית השכר הריאלי הרשמי בשנת
( 1977 המורכב מתוספת שכר של
* , 3שניתנה בינואר 1977ן מתוספת יוקר
של * ,11.5שניתנה באפריל ,• 1977
מתוספת שכר של * ,4.75 שניתנה ביולי
ומתוספת יוקר של * 8.8באוקטובר).
הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה פיר-
סמה נתונים לפיהם גדל השכר הממוצע
בשנת 1977ב ,47,3*-ולכן גדל השכר
הריאלי ב״* 9.4לעומת השכר הריאלי בשנת
.1976 מכאן שיש פער של * 20 בין
נתוני הלישכה המרכזית לבין חישובי השכר
הרשמי. מה מקור הפער ז
הביטאון ״חדשות הפנסיה״ טוען כי
התוספות לחלק מן העובדים אינן מסבירות
פער זה. גם אילו קיבלו רבע
מכלל העובדים שכר כפול מן הרשמי,
היה הדבר מקטין את הפער ב״* 7בלבד.
מי קיבל את תוספות השכר הגדולות,
שהפכו פיגור של * 20 בשכר הרשמי
לתוספת של * 10 בשכר הממוצע ז
״חדשות הפנסיה״ טוען כי ההסבר

במניות הרוויחו עשרות ומאות אחוזים
מפברואר עד עתה, תוך חודשיים. מדור
זה פירסם כמה וכמה פעמים המלצות
מפורשות לגבי המניות שרצוי לקנות. כל
המניות שהומלצו הרוויחו עשרות אחוזים.
לדוגמה :״ירדן״ עלה ב־ס/ס,120
״אלגר״ יותר מ-ס/ס ,100״אלרן״ יותר מ-
ס/ס 90 ואילו מניות כמו ים־המלח ,״נייר
חדרה״ ,״נחושתן״ ,״ישרס״ ,מניות הביטוח
ו״טפחות״ — כל אלה עלו פי־שניים
ויותר.
מי ששמע ליועצים אחרים, הפסיד את
כספו. לדוגמה, הייעוץ שנתע היועץ הכלכלי
של ״בנק לאומי״ ,מנפרד גרסטנ-
פלד, מחברת הייעוץ ״נשיונאל קונסל-
טנס״ .הוא היה, בשירות בל״ל, מראשי
הדוחפים ליציאה מן הבורסה, במטרה
לאפשר לבל״ל לקנות מניות בזול עבור
קרנות־הנאמנות שלו.
גרסטנפלד אף הופיע בכלי־התיקשורת,
ואמר כי הוא ממליץ למשקיעים לפזר
את השקעותיהם: שליש במטבע־חוץ,
שליש בצמודים ושליש בתוכניות״חיסכון

יועץ גרסטנפלד
לא לעשות כלום

של הבנקים. הוא לא המליץ להשקיע
במניות, וטען כי ריווחיותן של החברות
הפועלות בבורסה תיפגע קשות. הוא הדגיש
כי כדאי ביותר להשקיע בצמודים
בטענה שעד אפריל יעלה המדד ב־, 250/0
וכן להשקיע במטבע זר בטענה ששערי
המטבעות יעלו כמו המדד.
מה לעשות עתה, לאור כל זה !.הבריחה
מן הצמודים נמשכת בגלל התשואה הנמוכה,
ובגלל הסכם הממשלה״הסתדרות
על מניעת התייקרויות. כספים אלה זורמים
בעיקר למניות הבנקים הסולידיות.
בין מניות אלה, זו ששעריה נמוכים ביותר
היא אי״די־בי לסוגיה, שמכפילה רק 6.5
לעומת 10 בבל״ל. מרבית מניות הביטוח
כבר הגיעו לרמות גבוהות. מניות הנפט
מסוכנות, הן בגלל הידיעות על כוונות
מצריים והן בגלל הירידה בשאיבה.
אנו ממליצים למשקיע לחכות לפני
שייכנס להשקעות נוספות. יש לבחון בזהירות
מה יקרה בבורסה בימים הקרובים,
ואם השערים הנוכחיים יהיו ריצפה
חדשה או שיישארו התיקרה, לזמן־מה.
פרט למניות ששעריהן נמוכים בעליל, כמו
אי-די-בי, שאר המניות המושכות נראות
בעלות רמה גבוהה מכדי שיעשו רווח
מיידי. העצה השבוע, אם כן, היא: לא
לעשות דבר.
הוא בגידול שחל בשנים האחרונות בחלק
התמורה-לעבודה לעומת התמורה״
להון, בחלוקת ההכנסה הלאומית. בשנת
1974 היתה התמורה-להון במשק *, 28.4
ואילו התמורה״לעבודה היתה 86 בשנת
1977 היתה התמורה״לחון * ,6.5ואילו
התמורה־לעבודה היתה *.93.5
הסיבה לירידת חלק התמורח-להון
היא, שהרפורמה במס-הכנסה בשנת 1975
הישוותה את המיסוי השולי על שכר
עבודה וריווחי חברות. בעלי-עסקים מעדיפים
למשוך את רווחיהם כשכר ולא
כרווחים. מכאן שחלק גדול מן הרווחים
מתחלק כל שנה כשכר עבודה, ומגדיל
את ממוצע שכר העבודה במשק, הניתן,
כביכול, לעובדים !

במדינה
העם
בד אדום לדיסוד

אזרהיס רבים כיזד
מחדש את הדגל
האדום — כסמל
של מאבק

הסופר איליה ארנבורג אמר פעם כי הוא
יישאר יהודי, כל עוד יש אנטישמים
בעולם. ישראלים רבים הרגישו השבוע
שהם נמשכים בחזרה אל הדגל האדום,
ביגלל שילטון הליכוד במדינה.
חג האחד במאי, הראשון מזה שני דורות
שנחוג תחת שילטון שאינו בידי תנועת-
העבודה, קיבל צביון חדש. למרות שראשי
ההסתדרות לא רצו בכך, ולמרות שהדבר
אף לא נרמז בסיסמות שאושרו על־ידם,
היה מיפגן האחד־במאי בתל־אביב אקט
נגד הממשלה.
כשורה פרובוקטיבית. ירוחם משל
יעשה כל אשר ביכולתו כדי למנוע רושם
זה. הוא החליט שלא יהיה זה מיצעד
של הפגנה, ולא כל שכן מיפגן של מחאה,
אלא ״הצדעה למדינה״.
הוא עצמו לא הלך בראש המיפגן, כפי
שנוהגים לעשות מנהיגי ציבור הפועלים
בארצות המערב. הוא ישב על הבימה
וקיבל את המיצעד, כמו מצביא טוב־לב
הסוקר יחידה קישוטית של צבאו.
אבל שום דבר לא עזר. כל דגל אדום
הפך אוטומטית לדגל של הפגנה נגד
הליכוד, המתעב דגל זה. תהלוכת המכו ניות,
שנועדו לתאר (בצורה שיטחית למ די)
את תולדות תנועת העבודה והישגיה,
(המשך. בעמוד )28

אדם נגד טנק

חזון וני ׳ הגדולה
^ עכר לידיעות האופטימיות שפיזר
<! השבוע ראש־הממשלה מנחם בגין,
בעיקבות שיחתו עם נשיא ארצות־הברית,
ג׳ימי קארטר, הסתננו רמזים שקופים וברו רים
על קרע העומד להיווצר. הפעם לא
מדובר בקרע ביחסים שבין ממשלת ישראל
לממשלת ארצות־הברית. זה כבר קיים.
קרע זה עלול להוביל לקרע אחר — בתוך
עמית קבוצה אופוזיציונית
ממשלת ישראל. קרע בין ראש־ד,ממשלה
לבין שר־החוץ משה דיין.
הידיעות, שהגיעו בשבוע האחרון מ וושינגטון,
בישרו על כך שבביקורו באר־צות־הברית,
שהקדים את ביקורו של בגין
שם, גיבש משה דיין תוכנית חדשה כדי
לחלץ את ממשלת ישראל מהמבוי הסתום
אליו נקלעו שיחות השלום עם מצריים.
עוד לפני שיצא למסעו בוושינגטון לא
הסתיר דיין את עמדתו, המנוגדת ל;ו של
בגין ומרבית שרי הממשלה, כי ישראל
לא יכולה להרשות לעצמה להגיע לידי
עימות כולל לאורך כל החזית עם ארצות־הברית
וכי לא תהיה כל התקדמות במו״ם
עם מצריים ללא תיווכה ועזרתה של ממ שלת
ארצות־הברית.
שיחותיו הקשות עם שר־החוץ האמרי קאי
סיירוס ואנס, שבעקבותיהם הצהיר
ואנס כי ״לא אוכל להצביע על אור בקצה
הדרך,״ שיכנעו את דיין כי לא די בתר גילים
המילוליים שעשתה ממשלת־ישראל
ערב נסיעתו לוושינגטון וכי יש להגיע
לנוסחה משותפת, שתהיה מקובלת על ה אמריקאים,
לגבי עתידה של הגדה המע רבית
ומעמד הפלסטינים בה.
מקורביו של דיין בישראל הפיצו השבוע
שמועות כי דיין הגיע למעשה להסכם
חשאי עם האמריקאים לגבי נוסחה חד שה
בעניין עתיד הגדה המערבית וזכות
ההגדרה העצמית של הפלסטינים, אותה
הוא עומד להציע לבגין. אם לא יקבל
בגין את עמדתו בנידון, טענו אותם חו גים,
לא יהסס משה דיין להתפטר מתפ קידו
כשר־החוץ ולנטוש את הממשלה.

מודע לאפשרות כזאת לא נכנס בגין
לעימות אישי עם דיין בעת פגישתם בניו־יורק,
שקדמה לפגישתו עם קארטר, הציע
להעביר את ההכרעה בעניין לממשלה כו לה,
בישיבה שתכונס אחרי שובו מאר־צות־הברית.
הרמזים
על כוונות ההתפטרות של דיין
אם לא תתקבל ״הגישה החדשה״ ,מאי רים
באור חדש את הידיעות, שצצו כבר
קודם לכן, על התסיסה במיפלגות הקוא ליציה
ועל הגישושים שנעשו להיערכות
פוליטית חדשה, שפירושה למעשה ניט־רולו
של מנחם בגין וגיוס תמיכה מא-
סיבית מצד מרבית מרכיבי הקואליציה
בעמדתו של משה דיין. במילים אחרות :
בעתיד הלא רחוק צפויה התמודדות כו חות
גלויה בין דיין לבגין תוך איום באפ שרות
של פוטש בהנהגת דיין נגד בגין
(ראה עמודים .)12—13
העדות המובהקת ביותר לכך היא מה
שמתחולל כיום בתוך מיפלגת לעם, שמנ היגיה
הם המקורבים ביותר לדיין. אולם
תסיסה דומה לזו שבלעם מתחוללת גם
במיפלגות אחרות, כשהכוונה העיקרית היא
לגייס תומכים לדיין בכל מיפלגות הקוא ליציה
ולהקים מוקד כוח פוליטי חדש,
שיסמן למעשה את תחיית רפ״י תוך ני סיון
להקמת ״רפ״י הגדולה״.

ף* דומה לתסיסה הפנימית בלעם,
* קיימת תסיסה פנימית גם בד״ש. הת סיסה
הגלויה היא אומנם זו של כמה מאנ שי
תנועת שינוי לשעבר, שקראו תגר על
מנהיגותו של הפרופסור ייגאל ידין בשל
תמיכתו הבלתי מסוייגת במנחם בגין, תבעו
את פרישת ד״ש מהממשלה.
אולם התסיסה הפנימית המסוכנת יותר
לגבי מנהיגותו של ׳ידיו היא דווקא באגף
אחר של התנועה, שם מכינים בחשאי
ניסיון למרד נגד ידין והשתלטות על מנ היגות
התנועה.
סימנים שונים מעידים על כך כי בד״ש
מתגבשת קבוצה אופוזיציונית בהנהגתו
של שר התחבורה והתיקשורת, מאיר עמית,
העלולה — בהגיע שעת ההכרעה —
להניף את נס המרד נגד ידין ולנקוט
עמדה עצמאית, פרגמטית יותר בתחום
המדיני. אם תמיכתו של ייגאל ידין מוב טחת
למנחם בגין, עשוי מאיר עמית לת מוך
בממשלה בעמדתו של משה דיין, תוך
שיתוף פעולה עם שרי לעם ונציגי מיס-
לגות קואליציה אחרות, אותם מנסים עתה
לגבש לחזית אחת.
באחרונה מתקיימים מגעים בנוסח מח תרתי,
הנערכים על בסיס חברתי כביכול,
שמטרתם להכשיר את הקרקע לקראת מרד
זה. בין הפעילים במחנהו של עמית נמ צאים
צבי זמיר, ח״כ דוד גולומב ועסקנים
נוספים המנסים להרחיב את מעגל התומ כים
בעמית.
על רקע זה כבר החלו חילופי האשמות

הדדיים בתוך עסקני התנועה- ,המוגדרים
כ״מילחמת אחים״ .יריביו של עמית טו ענים
כי לא ידין אלא דווקא עמית הוא
שגרם את הנזק הגדול ביותר לתדמיתה
של ד״ש בעיני הציבור. על פי טענות אלה
השניאו עמדותיו האנטי־פועליות של עמית
את ד״ש על ציבור הפועלים ועל האינטלי גנציה
העובדת, גרמו במישרין לכך שד״ש
דיין הסכם חשאי
אינה שותפה במוסדות ההסתדרות.
כל סיכסוכי העבודה הגדולים במשק,
טוענים יריביו של עמית, התגלעו בתחום
מישרדו של עמית .״קבוצתו של עמית
היא הקבוצה היחידה בד״ש שלא היתד,
אף פעם מחוץ למימסד השילטוני במדי נה,״
אמר השבוע אחד מתומכיו של ייגאל
ידין, בתגובה לידיעות על כוונת המדד
של קבוצת עמית .״עמית עצמו שומר כל
הזמן אופציות לעמדות שילטוניות והוא
מנסה לתפוס טרמפ על ההזדמנות להיער כות
פוליטית חדשה, יחד עם כל אלה
שבשלב זה או אחר היו קרובים לרפ״י.״
על פי הערכתם של אנשי ידין, אין
עמית מאושר בתיק המיניסטריאלי שהוקצה
לו, שואף לתיק בכיר ומכובד יותר בממ שלה,
מקווה שבהיערכות חדשה יזכה אולי
לתיק האוצר או לתיק• המיסחר והתע שייה,
לטענתם אין כל סיכוי להצלחת ה מרד
של עמית, אם אומנם יחליט להת מרד
בגלוי נגד ידין, וכי צפוי לו כי שלון
בולט .״אף אחד משרי ד״ש לא יילך
איתו והוא יוכל לקחת עימו לא יותר
משני חברי כנסת של ד״ש.״
הידיעות על המגעים בין מחנהו של
עמית לבין אנשי לעם הובאו כברי לידי עתו
של ראש־הממשלה ואין ספק כי הוא
עשוי להתייחס אליהן בשובו ממסעו באר-
צות־הברית.
אלא שאז, אם לא תתחולל התפתחות
בלתי צפויה, תגיע שעת ההתמודדות בין
בגין לדיין. הקרע בין השניים עשוי להת אחות.
אבל מה שמתרחש סביבו מאחרי-
הקלעים עתה עלול להוביל לקרע פנימי
נוסף בתוך ד״ש.

בשורה מרומזת

העולם הזה 2122

האוטובוס הראשון של ״המעכיר״

גימנסיה ״הרצליה״

הצדעה למדינה או —

— נזיפגן נגד הליכוד

במדינה

מישטדה שוחד למפקד המרחב י
מיהי ׳האישיות
הבכירה ששמה הושמט
מרשימת מקבלי השוחד?
״מדוע נמחק !אהד ׳השמות מרשימת
מקבלי השוחד ז״ ישאל הפרקליט, את ה תובעת.
״זהו
שמה של אישיות בכירה, שאינה
שייכת לתיק זה,״ והשיבה זו.
היה זה באחת הישיבות של בית־המיש־פט
המחוזי בבאר־שבע, שבו מתנהיל מיישפ־טם
של כמה פקידים בכירים בעיריית
אשקלון.
זה־עתה הגישה התובעת, רות אבידע,
מפרקליטות מחוז ־ד,דרום, מיסמך שנרשם
על־ידי עד־׳המדינה במ״שפסו של הקבלן
אהרון מכלוף. באותו מיסמך פרט מכלוף
את רשימת האנשים שלהם הוא שילם, ל דבריו,
שוחד במהלך הקאריירה העיסקית
שלו. נבללו במיסמך 14 שמות, ובהם גיז־בר
עיריית אשקלון, מפקחי־בנייה, מהנד סים
וכן סגן ראש־העיריה, ברוך אבו־חציריא.

ניסה לטשטש. הפרט -היחידי ש עורר
השד היה הניסיון לטשטש ככל האפ שר
את!שמו של ומקבל השוחד מים׳ 9באו תה
רשימה. אלא שהפרקליט, שייצג את
איזידור לייבוביץ, שהיה מהנדס עיריית
אשקלון, לא לחץ יעל התובעת בעניין זה,
שכן ממילא לא הופיע שם לקוחו במיסמך.
השוטרים שהיו באולם, טענו כי מדובר
בשמו של מפקיד מרחב הנגב, ניצב־מישנה
יצחק יהב, אך היות שאין הוא קשור בפר שה,
נמחק שמו כדי שלא לגרות את כלי-
התקשורת. באותה עת כבר ניהלה מחלקית
החקירות של המטה הארצי חקירה סמויה
בעניין החשדות נגד יהב, ומאוחר יותר
הועבר תיק החקירה ליעקב קרוהסר, פרק-
!ליט מחוז־הדרום.
׳בביתו של עד־המדינה מכלוף ימצאו חוק רי
המישטרד, גם קבילות, שהעידו על קש־רוו
העיסקיים עם ניצב־טישנה יהב. לחוק־

עד הבעיות
שר נוח ארם
בדרום לבניו בחנות של חרסינה

מי השטת: הפליטים החחויס מסתכלים נתח־בות בתיהם

השם המחוק כמיסמד
מי האישיות?
רים סיפר עד־המדינה שהוא ריצף את ביתו
שיל מפקד המרחיב מפלי שקיבל על כך
תשלום, וכי בתמורה סגר ׳ניצב־מישנה
יהב תיקי־מישטרה שונים שנפתחו נגדו.
בימים אלה עומדת פרקליטות מחוז ה דרום
לקבל פרטים נוספים אחדים: מהמשט רה,
כדי לקבוע אם יש מקום להעמיד את
ניצב־מישגה יצחק יהב לדין, לפני פרישתו
מהמישטרה. בין שיימצאו החשדות נגד
יהב מבוססים ובין לאו, בעינה עומדת׳ה שאלה:
מי ניסה לטשטש, במיסמך המישפ-
טי, את מעורבותו של -מפקד המרחב, ומה
היו מניעיו?

ף שביל מזכ״ל האו״ם, קורט ולד-
* היים האוסטרי, היד, זה ניצחון גדול.
הקמת יוניפי״ל (ראשי התיבות באנגלית
של ״כוח־ד,ביניים של האומות המאוחדות
בלבנון״) ,בהחלטה נחפזת של מועצת-
הביטחון, העניקה לאו״ם תפקיד חשוב
חדש.
ולדהיים היד, גא בהצלחתו. אולם מאח רי
גבו, במרכז האדם, נשמעו דיעות שו נות
לגמרי .״ולדהיים רודף אחרי צילו של
דאג האמרשילד,״ אמר עליו פקיד בכיר
בביתן־הזכוכית ,״בימי האמרשילד מילא
כוח האו״ם תפקיד צבאי חשוב בחיסול
מילחמת־ד,אזרחים בקונגו. ולדהיים רוצה
להיות מצביא חשוב כמוהו.״
אולם לדעת אנשי צמרת האו״ם, יש
הבדל עצום כין קונגו ולבנון. בקונגו היה
לכוודהאו״ם תפקיד מוגדר, והוענקו לו
הסמכויות הדרושות לביצוע המשימה. שני
הדברים חסרים לגמרי בלבנון.

״איננו יבולים להצליח בלבנון,״
יאמר פקיד כביר כאו״ם .״כל הנתונים
מובילים שם לבישלון ה־או״ם.
כאשר זה יקרה, זה יפגע
מאד כיוקרת האירגון. זה הכל, בי
כסיני ובגולן ממלא היאו׳׳ם תפקידים
חשוכים בהצלחה דכה. כישלון
כלבנון ישים לאל את ההישגים
שהשגנו, וישפיל מחדש את
כבוד האו״ס.״

אין ח ״ ל ח
ף ד הו מקוד הדעות
— ז על יוניפי״ל?

הפסימיות האלה

מועצת־הביטחון החליטה על הקמת ח כות
במהירות עצומה. ארצות־הברית דח פה
להחלטה מיידית. היו לכך שיקולים
פוליטיים טובים. האמריקאים חששו שמא
יום נוסף של דחייה יכריח את אנוואר
אל־סאדאת לקבל החלטה מזיקה, מכיוון
שלא יכול היד, לעמוד מנגד. יתכן שהאמ ריקאים
חששו גם מפני יוזמה סובייטית.
כוחות צה״ל התקדמו בלבנון, והאמרי קאים
רצו לעצור בעדם. רק החלטה מיי דית
ונמרצת של האו״ם, הכוללת פיתרון
מעשי בשטח, יכלה לעשות זאת.
כך נולדה ההחלטה על הקמת יוניפי״ל.
חסרו בה נתונים חיונים, כגון:
•-הגדרה ברורה של סמכות הכוח.

אינו מושל
מפקד הכוה
צכאי, ולפיקוד האו״ם אין סמכויות
של מימשל צכאי.

למושל צבאי יש סמכויות מוגדרות. הוא
מפעיל את סמכויות-השילטון, מחוקק חו קים
ומבטיח את יישומם. למפקד כוח ה אדם
בלבנון אין אף אחת מסמכויות אלה.
• קביעת היחסים בין כוח האדם ובין
הכוחות המקומיים.

אנשי אש״ף בלתי־חמושים, ואין הם מחפ שים
נשק מוסתר.

אין לכוח האו״ם הסמכות לערוד
חיפושים על גופם של בני•
אדם, בדי לחפש נשק חבוי. אין
לו הסמכות לדרוש תעודות־זיהוי.
גם אילו רצה לערוך חיפושים, לא
היה מסוגל לכך. כי ככל כוח
האו״ם אין אף חיילת אחת, כף
שאין כלל אפשרות לערוך חיפו״
שים
על גופן של נשים.

עראפאח?ובג!
ך * תוצאהז אין כל אפשרות מעשית
ן \ למנוע את כינונם מחדש של כוחות-
אש״ף בשטח המוחזק. הדבר תלוי כל-
כולו ברצונם הטוב של ראשי אש״ף.

מכאן הצורך כיחסים קרובים
וטובים כין מפקד כוח האו״ם וכין
צמרת אש ״ף.
התצלום ההפגנתי של מפקד הכוח, עמנו אל
ארסקין מגאנה, ויאסר עראפאת, בא
לשרת מטרד, זז. כך גם הפגישה ההפגנתית
בין עראפאת וולדהיים, כשזה בא ללבנון.

לא נאמר בהחלטה אם יש או
אין לכוח האו״ם הסמיכות למנוע
את חדירת בוהות אש״ף לשטח
המוחזק.

נראה בי עראפאת אבן פועל
כמלוא המרץ להבטחת השקט כין
כוחותיו וכין אנשי האו״ם. הוא פקד

לא נקבע גם מה טיב היחסים בין כוח
האדם ובין המיליציות המקומיות של ה־מארונים
(הנתמכים על־ידי ישראל) וד,שי עים,
ויחסו של הכוח לצה״ל.
התוצאה היא כימעט אבסורדית. אנשי
האדם מונעים מאנשים חמושים להיכנס
לשטח. אך אין הם מונעים את כניסתם של

לאסור כ־ 130 לוחמים של פתח, המשתיי כים
לפלג פורש, ואף שם במעצר בבית-
חולים את אחד ממייסדי פתח, אבדדאוד,
ידידו במשך שנים רבות, מתכנן הפעולה
באולימפיאדת מינכן. איש זה סירב לקבל
את ההסכם שהושג בין עראפאת וארסקין,
ופעל בחסות עיראקית.

ראנית לאיזורים השיעים כדרום
לבנון, הם נתקבלו כמשחררים.
שלא כמו הסקנדינבים ממיזרח
והצרפתים ממערב, חיים האיראנים
בקרב האוכלוסיה המקומית.

בהיעדר סמכויות בדורות, נאלץ מפקד
הכוח לסמוך על הסכמים עם הצדדים
הנוגעים בדבר: אש״ף, ממשלת־לבנון, ה סורים,
צה״ל. הסכמים כאלה יפים רק כל
עוד כל הצדדים מעוניינים בקיומם.

מעמדו של השאה כמגן השיעים נוח.
סוריה היא מדינה בעלת רוב סוני, אך
שולטים בה כיום בני הכת העלאווית,
שהיא אחת מכיתות השיעים. עיראק היא
מדינה בעלת רוב שיעי, אך כיום שולטים
בה דווקא סונים. רק השאה מסוגל להפ עיל
את כוחו בגלוי לטובת השיעים.
כל התסבוכת העדתית הזאת אינה רקע
נוח להפעלת כוח של גוף בינלאומי, שאי נו
מסוגל לנהל דיפלומטיה מתוחכמת.

כרכע שישתנה המצב, יעמוד
כוח האו״ם לפני מציאות שאין לו
הבלים להתמודד עימה ..הוא יהיה
מוכרח להיכשל.
שיקול זה הוא שגרם לכך שהקאנצלר
האוסטרי, ברונו קרייסקי, סירב להעמיד
את חייליו לרשות יוניפי״ל, אף שהעמיד
אותם ברצון לרשות כוח האו״ם בגולן.
שם מפקד גנרל אוסטרי, האנס פילים, על
הכוח כולו.
״בין שני האוסטרים — ולדהיים וקרייס־קי
— השני פיקח יותר !״ חיווה את דעתו

זוהי הזמנה לצרות. כל המ?ק
דים המקומיים של האו״ם כדרום*
לבנון מודעים לכך מאד.

״צה״ל ״ שאר״

בגין ב. קפה לבנון״ :קאויקטווה הולנדית

שום כך גם אין מפקדי כוח־האו״ם
)/בשטח מאמינים בנסיגה מוחלטת של
צה״ל אל מעבר לנבול הבינלאומי.
אמנם, בינתיים מתבצעות נסיגות חל קיות
של צה״ל. אך השאלה היא: האם
תעצר נסיגה זו לפני שהיא תגיע לגבול,
או לא י
בשביל ממשלת־בגין יהיה קשה מאד

שיקול זה נעלם מעיני הפיקוד הבינ לאומי,
כאשר הציב חיילים סקנדינביים
בשטח השייך למארונים, נתמכי־ישראל.
המאמנים הם קאתולים. כאשר באו אלי הם
שוודים ונורבגים, שהם נוצרים־פרו־טסטנטיים,
הם התייחסו אליהם כאל זרים׳
עוינים. לולא היד המרסנת של צה״ל,
שלא הניח לבני־חסותו להשתולל, היתה
פורצת מילחמה בין אנשי האו״ם ו״מייג׳ר
חדאד״.

לעומת זאת קיבל פיקוד האו״ם
את ההחלטה הכלתי-מוכנת להציב
את הכוח הצרפתי דווקא כצור
המוסלמית.

ולוהיים: ניצחון?
אותו פקיד בכיר במרכז האו״ם, המותח
ביקורת על מזכ״לו.
פריסת הכוחות של האו״ם בדרום
לבנון מעידה אף היא על חוסר־ידיעה.
אנשי האו״ם בניו־יורק, כמו העיתו נאים
בתל-אביב, מדברים על ״נוצרים״ ועל
״מוסלמים״ ,בביטחון־עצמי של בורים. ב לבנון
אין משמעות לשני מונחים אלה.
גם ה״נוצרים״ וגם ה״מוסלמים״ בלבנון
מחולקים לעדות, המסוכסכות זו עם זו.
האנשים מזדהים עם עדתם, אך לא בהכ רח
עם עדות אחרות של דתם (העולם
הזה .)2121

כך, למשל, המארונים הם פטריוטים
מארוניים. נוצרי השייך
לעדה אחרת זר להט לא פחות
מאשר מוסלמי.

הצרפתים הם קאתולים. מזה דורות
משמשת צרפת כבעלת־החסות על המא מני
ם בלבנון. היה זה טבעי להציב את
הצרפתים בשטח המאוכלס על־ידי נוצרים-
מארונים. תחת זאת הם נמצאים בצור
המוסלמית, שהיא מרכז של אש״ף. כתו צאה
מכך כבר היו חילופי־אש בין הכו חות
הצרפתיים ואנשי אש״ף, ונפלו קור בנות.
מצבם של הצרפתים בצור אינו
טוב יותר ממצב הסקנדינבים במיזרח.

ה שוק הפר סי
^ ש רק כוח אחד, מבין כוחות האו״ם,
החי לו בדרום־לבנון כמו בגן-עדן.
השאה של איראן היה אחד השליטים
הראשונים שנענה להזמנה לשלוח כוחות
לדרום־לבנון. יחידה של הצבא האיראני
מרמת־הגולן נשלחה לשם, אחרי שהשאה
הציג שני תנאים:

• הכוח האיראני יחנה כאיזור
השיעי.
• ישראל תצא משם עד סוך
אפריל.
הקשר בין איראן והשיעים נעלם מעיני
משקיפים רבים. אך הוא קשר אמיץ, המת חזק
מיום ליום. יש לו משמעות מדי נית
רבה.

היחידה האיראנית בדרום לבנון: כמו בבית
איראן היא מדינה שיעית* .העדה השי עית,
שהיא כיום הגדולה בעדות של לבנון,
מצאה בה בעלת־חסות אידיאלית. השאה
משתמש בה כבסים להקמת כוח משלו שם.

כאשר באו אנשי היחידה האי

העולם המוסלמי מחולק בין שני פלגים
עיקריים: הסונים (סונה — מינהג,
חוק) ,שהם פלג־החב, והשיעים (שיעה —
סיעה, מיפלגתו של עלי, חתן הנביא),
המחולקים לתת־פלגים רבים.

לסגת לגמרי. היא פתחה במילחמה האומ ללה
בדרום־לבנון במטרה מוצהרת לסלק
משם לצמיתות את כוחות אש״ף. כיום
כבר ברור כי הכנסת ״כוח הביניים״ של
האו״ם לא תבטיח מטרה זו. לא נוכחות
כוח־האו״ם מונעת ברגע זה את חזרת
הפידאיון לשטח זה, אלא השיקולים הפו ליטיים
של אש״ף.

הדיעה במרכז האו״ם :״הישראלים
יישארו שם עוד הרכה, הרבה
זמן.״

במדינה
קרוב לוודאי כי אידיליה זו תיפסק בהמשך
הדרך. התהלוכה של האחד במאי 1979
עשוייד, להיות שונה לגמרי — הפגנה
במקום מיפגן.
ייתכן שעד אז יקבל גם הדגל האדום
משמעות חדשה. הוא היה, בראשית דרכו,
דגל של השילטון המלכותי, והונף על י
ת באזורים שבהם התפרץ מרד נגד
המלך. עם פרוץ המהפכה הצרפתית הניפו
המהפכנים עצמם את הדגל, בטענה כי
המלך הוא המורד בעם. מאז משמש דגל
זה כסמל להתמרדות של העובדים נגד
שילטון המקפח אותם.
במשך חמישים שנה איבד דגל זה את
משמעותו ביישוב ובמדינה, מפני שה-
שילטון היה בידי אותם האנשים ששלטו
בהסתדרות. הצורה שבה הונף הדגל השנה
מוכיחה כי הוא מתחיל לקבל משמעות
חדשה — המשמעות שהיתר, לו בדורות
קודמים.

נשק
ה אננס הרצ חני
במקום שגופלו; פצצה
כזאת, מושמד כד דבר
חי כאיזור שנוהלו
כמינרש ש 7כדורנל

1 1 111 כפי שהיא נדאית בוזצ־
1 1 . 1 1 1 1לומי השבועון הגרמני
שטרן. פצצת־המיצרר מוטלת ממטוס־קרב
בריטי. עטיפת־הפח נפתחת אוטומטית.
הפצצה מתפזרת באוויר בדגם מחושב.

(המשך מעמוד )25
מימי העליה השניה ועד עתה, הפכה הפג נת
עוצמתה הכלכלית והאנושית של ההס תדרות,
לקראת העימות שרוב משתתפי-
התהלוכה האמינו שיבוא.
כמה ממעצבי המוצגים, בייחוד מהתנו עה
הקיבוצית, אף מצאו דרך משלהם
לכלול בסיסמותיהם רמז של בשורה אידי אולוגית.
כך בלטה המכונית שנשאה על
גבה חייל היורה כדורי־סרק בסטן ישן,
מול טאנק העולה על משק. הסיסמה:
״לא הטאנק ניצח, כי אם האדם.״ לא
פחות פרובוקטיבית היתה הסיסמה שקיש טה
את הבניין של גימנסיה הרצליה, שנמ חק
כדי לפנות מקום למיגדל שלום :״מי
בנה את תל־אביב?״ אפילו למוצג מוזי אוני
כמו האוטובוס הראשון של קואופ רטיב
המעביר, אביו של קואופרטיב דן,
היתד, בשורה.
כטעם הכאה. תהלוכה זו היתה אות
לבאות. במאי 1978 עדיין אין מאבק בין
הממשלה וההסתדרות. ירוחם משל ושימ חה
ארליך עדיין מסתדרים היטב. אולם

״ראיתי אשה הרה, שהיתה מנוקבת
כדורים פלאסטיים כמו מסננת. אי־אפשר
היה לגלות את הכדורים במכשיר־רנטגן
רגיל,״ כך כתב לפני שש שנים הרופא
הבריטי ד״ר פילים הארווי, אחרי שבדק
בוויאט־נאם קורבן של פצצת־מיצרר. ה־וויאט־נאמים
קראו לה ״פצצת אננס״.
מאז מעורר השימוש בפצצה זו זעם
כללי, בכל פעם שנודע על כך. הוויכוח
העולמי על השימוש שעשה צה״ל בפצצות
אלה במילחמת־הליטאני עדיין לא נסתיים.
החודש גילה השבועון הגרמני שטרן
גילוי מעניין: לפחות שש ממדינות נאט״ו
מצויירות אף הן בפצצות אלה. הן מיוצ רות
לא רק בארצות־הברית, אלא גם
בבריטניה, שם מייצרת חברת האנטינג
פיצצת־מיצרר המכונה ב״ל־.755
מטרות רכות. מקורה של הפצצה
הזאת, המצטיינת באכזריות מיוחדת, בר צונם
של טייסי קרב־הפצצה להשמיד את
הצוותים של סוללות נ״מ לפני שהם ניג שים
למלאכת ההפצצה עצמה.
משום־כך נועדת פצצת־המיצרר בעיקר
נגד ״מטרות רכות״ .זהו שם תמים, שבו
רגילים טייסים להגדיר בני־אדם. אין
בפצצות אלה תועלת רבה נגד עצמים
קשים. לעומת זאת, יש בכוחה של פצצה
כזאת להשמיד כל דבר חי בשטח כגודל
מיגרש־כדורגל.
המיבנה הוא פשוט. פצצה בגודל של
שני מטרים וחצי ובמישקל של 300ק״ג —
כזו המסופקת על־ידי הבריטים לצבא
הגרמני — מכילה, מתחת לעטיפה של פח,
צרור של 147 פצצות־בת נפרדות. כל
פצצודבת כזאת דומה לקופסה, בגודל
כף־יד. יש בה כאלפיים רסיסי־פלדה.
האמריקאים הכניסו כדורי־פלאסטיק נוס פים
לתוך חומר־הנפץ, כדי להגביר את
כוח־ההרג.
רוכה־צייד ענקי. כאשר המטוס
מטיל פצצה, נפתחת עטיפת־הפח אוטו מטית
תוך כדי הצניחה. באמצעות אוויר-
לחוץ נפלט צרור פצצות־הבת, היוצר
באוויר מעין אליפסה. הן נוחתות על
הקרקע, וכל אחת מהן מתפוצצת וזורעת
סביבה מוות. הפיזור מחושב בדייקנות כך
שבאיזור־הפגיעה לא יכול אף אדם אחד
להישאר ללא־פגיעה. התוצאה דומה לזו
של רובה־ציד, המפזר כדורים, בניגוד
לרובה צבאי.
כפי שהודיע שטרן, נמצאה בלבנון
פצצת־בת שלא התפוצצה, ביגלל תקלה
בנפץ. היתה רשומה עליה תירשומת אמריקאית
:״תאריך הטעינה — .7—73ה טוען:
תוכנית הסיוע והייעוץ הצבאיים
(של ארצות־הברית).״ גם עטיפות־פח של
פצצות־מיצרר נמצאו בשטח לבנוני.
ממשלת־ישראל התנצלה, בחצי פה, על
השימוש בפצצה זו — מפני שזה נוגד
הסכם ישן בינה ובין ארצות־הברית, בדבר
השימוש בנשק אמריקאי לצורכי הגנה
בלבד. אולם איש לא מצא לנכון להתנצל
על עצם השימוש בפצצה אנטי־אנושית
זו נגד ״מטרות רכות״ ,באיזורים שיש
בהם אוכלוסיה אזרחית.

בני־ברק
לינץ׳ בש השם

הגוסע כרחוב השומר כשכת כיום
צפוי לרצח — כדיוק כמו
לפגי עשרה חודשים
בליל־שבת בתחילת חודש יולי 1977
נרצח אדם בבני־ברק. לא על רקע של
נקמה או של קינאה, לא בגלל סיכסוך,
שוד או אהבה נכזבת. הרצל עטייה נרצח
בשם שמיים. מותו נגרם על־ידי הרצון
למנוע חילול־שבת( .״מי רצח את הרצל י
הכפייה הדתית רצחה אותו,״ העולם הזה
.)2079
בשבתות שלאחר־מכן סערו הרוחות
ברחוב השומר. המוני אזרחים מרחבי גוש־דן
באו להפגין בו נגד הכפייה הדתית
והפגיעה בחופש התנועה (העולם הזה
.)2082 ,2081 לבסוף הוסר המחסום, וה סערה
שככה. רחוב השומר שב להיות
סגור בשבת — אם־כי לא באמצעות שר שרת.
המפקח על התעבורה במישרד־התחבורה
הורה להמשיך לחסום קטע קטן
ברחוב השנוי־במחלוקת, ובית־הדין הגבוה
לצדק דחה עתירה של אזרח בעניין זה.
המחסום הפך עניין שבשיגרה.

כתב ״העולם הזה״ עופר קוד יצא
כשכת האחרונה לכדוק את המצב
כרחוב השומר כיום, והרי סיפורו:

שום שלט לא הזהיר אותי שלא לפנות
מכביש גהה לכיוון בני־ברק, אך איש
מישמר־הגבול במדים עצר אותי באחד
הקטעים של רחוב השומר. הייתי רכוב
על אופנוע, היתה שעת אחר־הצהריים
שעות אחדות לפני צאת השבת.
״לא תוכל להמשיך מכאן,״ הסביר ה שוטר
באדיבות .״מדוע?״ ״התפלאתי ,״כי
זה רחוב השומר, לא שמעת עליו?׳ השיב
השוטר ונעץ בי מבט חשדני. עניתי שאין
לי מושג מה יכול למנוע אזרח לנסוע
בעורק־תחבורה חיוני זה. אך השוטר,
שגילה סבלנות רבה, הסביר לי שהמקום
סגור בשבת.
סמוך לשוטר הבחנתי שהוצב תמרור
במקום ואסר את הכניסה בשבתות וחגים
לקטע מרחוב השומר שאורכו 300 מטרים.
חיפשתי רחוב אחר, שבו אין תמרור
האוסר כניסה בשבת. זה לא היה קשה,
שכן מלבד ברחוב השומר לא הוצב תמרור
כזה אף באחד הרחובות הסמוכים. פניתי
ימינה ברחוב הראשון, והתחלתי נוסע ב כיוון
רמת־גן. מאות יהודים דתיים, בביגדי-
שבת לבנים, התגודדו על הכביש וניסו
לחסום את דרכי. היו בהם זאטוטים, זק נים,
נשים וגברים. רבים צעקו בעיברית
וביידיש, ואחדים אף נופפו בתנועות
מאיימות.
התיירת הנוצריה, שהתלוותה אלי, ל נסיעה,
נבהלה ושאלה אותי לפשר ההמולה.
הסברתי לה שאלה יהודים דתיים.
בינתיים ניסיתי לתמרן בתוך ההמון
הצפוף, ולחמוק מכמה חמומי־מוח שניסו
לחסום את דרכי בגופם, או לנסות להפילני
תוך כדי נסיעה.
ככל שהעמקתי לתוככי בני-ברק, הפכה
הנסיעה מסוכנת יותר ויותר. אומנם, הרחו בות
שלתוכם בחרתי להיכנס לא סומנו
בשום שלט או תמרור האוסרים נסיעה
בהם בשבת. אך נראה שבני־ברק היא
מדינה לעצמה, ולה חוקים משלה שאינם
קשורים בהכרח עם חוקי מדינת ישראל.
כמעט לינץ /כשלא ראיתי עוד טעם
בהמשך הנסיעה המסוכנת, החלטתי לעצור
ולשאול עוברים־ושבים כיצד אוכל לחזור
לגבולות מדינת ישראל. זו היתד, השגיאה
הגדולה שלי.
ברגע שנעצרתי הקיפו אותי עשרות חר דים.
תוך שניות גדלה טבעת ההמון ש סביבי,
וכעבור דקות כבר הייתי מוקף
מאות חרדים, שגידפו בקולי־קולות. אחדים
ניסו לשלוח ידיים ולהוריד אותי מהאופ נוע,
אחרים משכו בכוח את התיירת
שישבה מאחורי ולא הבינה מה מתרחש
סביבה.
״רוצח ...מחלל שבת ...עוכר ישראל...
שופך דם אלה היו רק אחדים מאימרי־השפר
של ההמונים שזה־עתה יצאו מבתי־הכנסת.
ניסיתי
להסביר שנקלעתי למקום במיק־רה,
ושאני רק מבקש למצוא את הדרך
לרמת־גן, אך ההמון דרש שאשאיר את
האופנוע ואמשיך את דרכי ברגל .״תחזור
(המשך בעמוד )41

חקיוה (1י[חות על
הדונים שנהן
אוספים מוסדות
׳שואל״ם תרומות
בעולם, חון־ ניצול הנוצות בחוקי המדינות
אשר החליטה אגודת־הידידים של
^ אוניברסיטת תל־אביב בארצות־הברית
על הפסקת עבודתו של סגן־הנשיא הפעיל
שלה, צבי אלמוג, היה זה לאחר לחצים
רבים של ראשי אוניברסיטת תל־אביב
ובעיקר הנשיא, חיים (״חב״ש״) בן־שחר,
ומנהלה הכללי, אמנון גולן. נשיא האגודה,
יוסף (״באדי״) סטרליץ, סירב תחילה להר חיק
את אלמוג, ידידו האישי מזה שנים,
אולם נאלץ לבסוף לקבל את מישאלת
ראשי האוניברסיטה, אחרי הכל האגודה
הוקמה כדי לסייע לאוניברסיטה, והיא
תעשה הכל לשם כך. הסיבה הרשמית
לפיטוריו של אלמוג: הודעת חב״ש כי
״איבד את האמון באלמוג.״
בתגובה על כך שלח אלמוג לראשי
האוניברסיטה מיכתבים שכללו שורה של
האשמות על הפרות חוק, כביכול, מצידם.
אולם למעשה הסתתר מאחרי הפרשה מאבק
של כוח לשליטה באוניברסיטה באמצעות
השליטה בתקציביה. בעוד שאלמוג ניסה
לטעון כי החוק האמריקאי מחייב כי הכס פים
הנאספים באמריקה על־ידי אגודת־הידידים
של האוניברסיטה צריכים להי שאר
מופקדים באמריקה, והאגודה תעביר
מפעם לפעם, לפי ראות עיניה, הקצבות
למטרות שלהם נועדו, סברו ראשי האו ניברסיטה
כי האגודה היא כלי־עזר בילבד,
והכספים שהיא אוספת צריכים לעבור
ישירות לפקודת האוניברסיטה בישראל,
שתעשה בהם שימוש כראות־עיניה. כל
עוד הכספים מוצאים למטרות המוגדרות
בחוק האמריקאי — היינו פעולות תרבות
וחינוך — אין זה עניינה של האגודה
האמריקאית אם תרומתו של תורם מסויים,
שניתנה לקדתרה מסויימת, אכן הועברה
לאותה קתדרה ולא למטרה אחרת. אם אכן
הוקמה אותה קתדרה, לא חשוב באילו
כספים הוקמה.

״סוב! זר״
ך• האשמות שהעלה אלמוג, וה ו
1מיסמכים שהכינו ראשי האוניברסי טה
כדי להוכיח את חוסר־נכונותן, חושפים
לראשונה את דרכי הפעולות וגיוס הכספים
של מוסדות ישראלים בחו״ל, המנצלים
את כל הפרצות בחוק האמריקאי כדי
לגייס כספים באמריקה. גיוס זה משתמש
לעיתים בתחבולות מתוחכמות ומסובכות
להפליא, אולם מוסדות שראשיהם נבונים,
כמו אוניברסיטת תל־אביב, יודעים יפה
ללכת בדרך חוקית כדי להשיג את מט רותיהם
— איסוף תרומות בשיטות המאפ שרות
לתורמים לנכותן ממס־ההכנסה ה אמריקאי.
בשנים
הראשונות להקמת אגודת־הידי־דיס,
ועד למחצית , 1966 לא התנהלו בה
הדברים כפי שמחייב הסדר הציבורי הוד
קין. הרישומים לא היו לפי הנוהל החש בונאי,
והאגודה לא התנהלה כגוף עצמאי
אמריקאי, שאינו כפוף לגוף זר. החוק
האמריקאי קובע כי גוף האוסף תרומות
בארצות־הברית אסור לו לקבל הוראות
מגוף זר, שכן אז צפויה לו הסכנה שיהיה
מוגדר כ״סוכן זר״ .אגודת הידידים לא
הקפידה על נוהל שיראה כי היא עצמאית
לגמרי. ושאינה מקבלת הוראות מהאוני ברסיטה
בתל-אביב.
בשנת 1966 נבחר חיים בן־שחר כנשיא
אוניברסיטת תל-אביב, בתמיכתו של ויק-
טור קרטר ובהתנגדותו של מייסד ובונה

האוניברסיטה, ג׳ורג׳ וייז. בן־שחר פעל
לשינוי הרכב ראשי חבר־ד,נאמנים. אמנון
גולן, שהיה היועץ המישפטי של האוני ברסיטה,
התמנה מנכ״ל. ויקטור קרטר,
שהיה יושב־ראש חבר־הנאמנים הבינלאומי
ונשיא אגודת־הידידים האמריקאית, הת פטר
משני התפקידים. כיושב־ראש חבר-
הנאמנים נבחר ד״ר ריימונד סאקלר, ש תרם
תרומה להקמת בית־הספר לרפואה,
שדרכי קבלתה עוררו התקפות פומביות
מצד ג׳ורג׳ וייז כבר בשנת , 1966 וגם
היום עדיין מעוררות סימני שאלה רבים.
כנשיא אגודת הידידים התמנה ״באדי״
סטרליץ, תעשיין רהיטים סווירג׳יניה.
כאשר נבחר באדי סטרליץ לכהונת נשיא
האגודה, מינה את ידידו וחברו, צבי אל מוג,
כסגן־נשיא בשכר, כדי שינהל אותה.
אלמוג היה מנהל בית בדל לפני 15 שנים,
עבר לאמריקה, התחתן עם אמריקאית
ופעיל שם בעסקים שונים. סטרליץ, ואל מוג
יחד עם בן־שחר וגולן החליטו לקחת

330״? גולן

נשיא בן־שחר

״איבדנו את האמון באלמוג

הריבית של> 127 שהיא מקבלת על המנ יות,
לבין הריבית של ,5*$שהיא משלמת
על ההלוואה, היינו 70/0לשנה על 1.5מיל יון
דולר, שהם כ־ 100 אלף דולר לשנה —
בסך כל 700 אלף דולר. מבחינת האוני ברסיטה
זו עיסקה טובה, המביאה לה
במשך שבע שנים 2.2מיליון דולר.
מבחינת סאקלר, הוא רושם בספריו כי
תרם מניות בשווי 1.5מיליון דולר, והוא
מנכה תרומה זו מהכנסתו החייבת במס.
הוא רושם בספריו את הריבית שהוא
משלם כל שנה בסד 1270 כהוצאה, מנכה
אותה מהכנסתו החייבת־במם. על הריבית
של ,50/0שהוא מקבל על ההלוואה שנתן,
הוא משלם מס כחוק.
שר־האוצר הישראלי נתן לעיסקה זו
מראש היתר מיוחד, כך שהאוניברסיטה
היתה רשאית לשלם את הריבית באמריקה.
מי שמפסיד מעיסקות אלה הוא האוצר
האמריקאי — אך הדבר היה חוקי לגמרי
לפי החוק האמריקאי הגמיש. לפני כמה

נר הוספיס חווחות
בבקשה שיעזור לגייס תרומות לבית-
הספר לרפואה, וכי הוא הבטיח לתרום 1.2
מיליון דולר, אם יהיה צורך בכך, שכן
רצה להבטיח לאוניברסיטה בתל-אביב מר כז
רפואי גדול. והנה לא קיבלו את
התרומה שלו, ולקחו תרומה ממישהו אחר,
בצורה שאין הוא רוצה לדבר עליה.

עי סקה
מ סו בכת
לתרומה זו חזר כעבור שלוש שנים
\ 1צבי אלמוג, במיכתבו אל חברי הנה לת
אגודת הידידים האמריקאית:
״בחודש ינואר, כאשר הנשיא סטרליץ
ואני חקרנו לבקשת רואי-החשבון את
הסיבה מדוע האגודה שילמה 400 אלף
דולר לחברת מונדי־אינטרנשיונאל בשמה
של האוניברסיטה, קם רעש גדול. הואשמ תי
כי אני מעמיד בסימן־שאלה את התקי נות
של מתנת־סאקלר. האוניברסיטה מעו
ניכרים
של כסף כריבית ובהחזר קרן
הלוואה שניתנה לאוניברסיטה, ואשר לא
נרשמה אפילו כהתחייבות בספרי אגודת
הידידים. דבר זה כולל הפרות לא רק
של החוק האמריקאי, אלא גם ניגוד ישיר
לתקנות מטבע זר בישראל.״
מונדי־אינטדנשיונאל היא גוף השייך
לד״ר סאקלר, יו״ר חבר־הנאמנים של ה אוניברסיטה.
על שמו נקרא בית־הספר
לרפואה, וכלפי חוץ וכלפי מס־ההכנסה
האמריקאי הוא תרם תרומה של 1.5מיל יון
דולר להקמת בית־הספר. מדוע, אם כן,
משלמת אגודת הידידים ריבית על סכום
זה, הרשום כהלוואה, בעוד שהוצג כלפי
האוניברסיטה וכלפי השילטונות האמרי קאיים
כתרומה?
אמנון גולן, מנכ״ל האוניברסיטה, הסביר
את פרשת סאקלר בצורה המטילה על
הפרשה אור שונה לגמרי, ומעניין ביותר:
סאקלר תרם מניות של מונדי־אינטרנ־שיונאל
לאגודת הידידים. הן הוערכו על־ידו
בסכום של 1.5מיליון דולר. הוא

1יא

סאקדר (ימין)545

סטרליץ (ימין) ואלמוג (שמאל)

רפואה שלמה

צרה צרורה

את רואי-החשבון לוב־טרופר לבדיקת דר־ ,״
כי פעולת האגודה, והצעת דרכים לתיקון
הרישומים בצורה הנאותה באמריקה.
החוק האמריקאי מתיר ניכוי תרומות
מהכנסת התורם רק אם הדבר נעשה
בצורה הקבועה בחוק. התרומה צריכה
להינתן למטרה מוגדרת של חינוך, הוראה
או מחקר ולא למטרות אחרות. היא חייבת
1להינתן לגוף אמריקאי הכפוף לחוקי אר-
צות-הברית, וגוף זה רשאי להעביר את
כספי התרומות למטרות שלשמן הן ניתנו,
ועליו גם החובה לפקח על־כך. גוף זה
אסור לו להיות כפוף לגוף לא־אמריקאי,
שכן אז הוא הופך ל״סוכן זר״ .ברור כי
התרומה חייבת להיות מענק, ולא הלוואה,
שאינה מוכרת כתרומה לצורכי מס.
הסתבר כי אגודת־הידידיס פעלה כשלו חה
של האוניברסיטה, ולפי הוראותיה,
ולא כגוף עצמאי וריבוני. לא היתה לה
הנהלת־חשבונות מסודרת, וכל החשבו נות
נרשמו בספרי האוניברסיטה. כספי-
התרומות הועברו לאוניברסיטה, שהשתמ שה
בהם כראות עיניה, ולא יועדו באופן
בילעדי למטרות שלשמם ניתנו. תרומות
רבות ניתנו בדרכים מוזרות ביותר, אך
התאימו לחוקי מס־ההכנסה, שהם גמישים
במידה רבה מאד.
הדוגמה הטובה ביותר היא פרשת התרו מה
להקמת בית־הספר לרפואה על שם
סאקלר.
לפני בחירתו של בן־שחר כנשיא ה אוניברסיטה,
כינס ג׳ורג׳ וייז את חבר-
הנאמנים והעלה שורה של טענות נגד
דרכי ניהול הגוף על-ידי ויקטור קרטר.
בין היתר סיפר במרירות כיצד באו אליו

שנים, עם התמוטטות בנק אדץ ישראל
בריטניה, נחשפה פרשה, שבה נתן איש־העסקים
האמריקאי ביל לויט תרומה שהיא
תרמית לאוניברסיטת בר־אילן. התברר כי
לויט תרם שישה מיליון דולר לבר״אילן.
בר־אילן הפקידה חמישה מיליון דולר ב בנק
ארץ ישראל בריטניה, שהעבירו ל־טראסט
של הבנק, וזה הילווה את הכסף
לחברה אחרת של לויט בריבית נמוכה.
לויט ישתמש בכסף עד מותו, ואז החמי שה
מיליון דולר יעברו לבר־אילן שקיבלה
בינתיים מיליון דולר. לויט רשם בספריו
את כל ד 6-,מיליון דולר כתרומה בעוד
שלמעשה נתן רק מיליון אחד.
במיקרו־ ,של סאקלר הדרך שונה לגמרי,
וחוקית. אך גם בו נוצלה ההפרדד,־כביכול
בין אגודת הידידים לבין האוניברסיטה.
פרשות אלד, מראות כיצד יכולים עורכי-
דין ממולחים ורואי־חשבון מנוסים, מצמרת
מיקצועות אלה, לנצל את הפרצות בחוק
האמריקאי כדי לאפשר תרומות עצומות
לישראל, שכימעט כולן על־חשבון האוצר
האמריקאי. האוצר האמריקאי ער לכך,
והוא מקיים מחלקה מיוחדת המאשרת
מראש את פרטי העסקים האלה.
אשר להאשמותיו של אלמוג (שהוא,
אגב, אחיו של מי שהיה מנכ״ל רשות־השידוד,
שמואל אלמוג) מסביר אותן גולן
על רקע אחר: כאשר נסתבר לאלמוג
שהוא עומד להיות מפוטר, הציג שורה
של עובדות ישנות מבלי להביא את הקש רן
המלא, וזאת כדי ללחוץ על אגודת
הידידים להתפשר עימו על סידורי הפרי שה.
טוען גולן :״סירבנו.״
על שיטות נוספות לאיסוף תרומות —
ברשימה הבאה.

* לי דו: יובל נאמן ואשתו.

כית־הספר לרפואה על־שם סקלר
רפואה שלמה
לם לא רשמה כי לקחה הלוואה של 1.5
מיליון דולר, שעליה שילמה אגודת הידידים
את הריבית באמריקה שנה אחרי
שנה, מבלי להראות בספריה התחייבות
כזו. כאשר ניסיתי לברר את תקינות
העניין, הפגין הנשיא בן־שחר את שליטתו
באגודת הידידים, ובצורה לא־מנומסת
דרש את הרחקתי, כדי לאפשר כיסוי
של השיטות הלא־תקינות ולהבטיח את
המשך שליטתו באגודה. ואכן, הרחקתי
מאפשר לנשיא בן־שחר ולד״ר סאקלר,
יו״ר חבר־הנאמנים, לזקוף לזכותם את
השגת התרומות, שהן למעשה הלוואות
בלתי־מכוסות, המוצגות על־ידם כתרומות
לכל דבר.״
בניספח למיכתב אומר אלמוג על תש לומים
אלה של ריבית, ששולמו למונדי־אינטרנשיונאל
:״במיקרה זה שילמה
אגודת־הידידים למוסדות ואישים סכומים

התחייב לרכוש מניות אלה כעבור שבע
שנים באותו מחיר 1.5 ,מיליון דולר. כל
שנה מכניסות המניות לאגודת הידידות
1270 דיווידנדה, שהן 180 אלף דולר.
במשך שבע שנים תיתן הריבית לאגודה
כ־ 1.5מיליון דולר. במקביל הילווה סאקלר
במזומן לאגודה 1.5מיליון דולר, והלוואה
זו תיפרע כעבור שבע שנים על-ידי החז רת
המניות. על הלוואה זו משלמים לסאק-
לר ריבית של > 57 לשנה. סאקלר אמנם
התחייב לקנות את המניות במחיר הנקוב,
אך אנו נוכל למכור אותם לכל המרבה
במחיר, אם יעלה מחירן.
מה משמעות עיסקה זו? האוניברסיטה
קיבלה למעשה הלוואה למשך שבע שנים
של 1.5מיליון דולר, שאותה לא תפרע
בתום התקופה, שכן תחזיר לסאקלר את
המניות, והלוואה זו תיהפך למענק. כן
היא מקבלת כל שנה את ההפרש שבין

יגאל לביבי 1

לה רגליים משגעות, דומה כי היא בכל-
זאת מייחסת להן חשיבות. עובדה, ימים
מיספר אחרי אותה המסיבה שבה בלטו
רגליה, בין הקרחות של האורחים החשד
בים־מאד שקישטו את השטח, הופיעה פיני
צ׳י במסיבת־הפורים באולפני־הסרטה־הר־צליח,
לבושה באותם מיכנסיים בדיוק. גם
שם, בין עשרות היפהפיות המיקצועיות,
שחקניות־הקולנוע והדוגמניות, בלטה פיג־צ׳י
מרגליה ומעלה.
בדירת־הגג הנאה והמטופחת שלה. בה
היא מתגוררת עם בעלה ושני ילדיהם, דן
בן השנתיים וחצי וטל בן השנה וחצי,
יושבת פינצ׳י ומספרת כי אין לה כל
מושג מה רוצים מהרגליים שלה. במכנסי-
ג׳ינס הדוקים וחולצת־טי, היא נראית כ נערה
צעירה ולא כאשד. ואם לשניים.
אומרת פינצ׳י :״אפילו אין לי ראי בבית.
אני כמעט שלא מביטה בראי, וכשאונד

אהרבץ הביטה נדהמת בצעירה
/היפהפייה שהוצגה לפניה. מבטה נע
מכף־רגלה של הצעירה׳ ועד לראשה.
התדהמה בפניה של רעיית ראש־הממשלה
לשעבר לא היתד, יוצאת־דופן. כל מי
שראה את פינצ׳י מור באותה מסיבה שבה
הוצגה בפני גברת רבץ, נדהם. פינצ׳י,
אשתו של דייל אל־על עמי מור, הגיעה
למסיבה כשהיא לבושה בחולצה רוסית
ובשורט׳ס קצרצרים שמתוכו בקע זוג רג ליים
חטובות שדומה היה כי אין להן סוף.
פינצ׳י מור, עקרת־בית בת ,27 רגילה
למבטי־ההערצה הנשלחים לעבר רגליה,
שיש הטוענים כי הן היפות ביותר בארץ.
למרות שהיא טוענת בתמימות כי אינה
יודעת מה רוצים ממנה כשאומרים לה שישי

לרגל המצב מ*5י
לתרבות צרפת באוניברסיטה,

מעדיפה

רגי?
עמי.
עליו את ששי החש שעז קצר כיה את הוא
פני־ו כמיצ שנוו אותו להת:
איכס

1״ * 1־ 11110X1 0

במכנסיים בקצ רי ם ^ .ע מי ו א ^עריץ פינ את
רגליה של אשתו, מעודד אותה ללבוש מיכנסיים קצרים בכל הזדמנות שנראית לה.

אך היא אינה יודעת מה חצים ממנה

11לפי 1צ ׳

ן נישאת על־ידי שני
!והיא בוגרת החוג
לטפח את ביתה

את פינצ׳י לאשה. הוא הכיר אותה בחוף
שרתון בתל־אביב, והוא מספר :״ישבתי
בחוף, פיתאום ראיתי אותה מתקרבת. כל
מה שראיתי בתחילה היה אין־סוף של רג ליים,
ואחר־כך גוף חטוב להפליא בתוך
ביקיני קטנטן לבן. במשך חודש ימים
לא הצלחתי להתקרב אליה. היא היתה
י שקועה בתוך מחברות וספרים, ולא שמה
עלי.
״אחרי חודש ראיתי אותה בלונדון־מי־ניסטור,
יפהפיה מדהימה במיכנסיים קצרים
ובגופיה. לא ידעתי איך להתחיל לדבר
ולגדל את שני ילדיה. היא גם מסרבת בעקשנות לכל ההצעות
איתה. נכנסתי לחנות סמוכה, וקניתי כר־המופנות
אליה לעבוד כדוגמנית או כשחקנית קולנוע, וגס במסיבת
טיס־ברכה שעליו היה כתוב באנגלית:
פורים סירבה בעקשנות להצטלם. צידם: שלמה סתר 1

1י שאני חתיכה או שיש לי רגליים
אני לא מאמינה. עד היום אני לא
מה רוצים ממני. אני לא חושבת
לי רגליים יותר יפות מאשר לכל
אחרת, אולי הן יותר ארוכות, אבל
לל שאני פשוט בחורה גבוהה.״
מבטוח, לעומת זאת, ביופיין הבלתי-
של רגליה של פינצ׳י, הוא בעלה
זמעריץ כל צעד של אשתו והשומר
מכל מישמר. עמי הוא זה המדרבן
מתו להפגין את רגליה. הוא גם זה
,ע אותה להופיע למסיבת האנשים-
:ים־מאד בתילבושת המדהימה. הוא
לה להיכנס אל תוך המיכנסיים ח יים׳
שהיו כל־כך הדוקים על יו״
זחטובים עד שהיה צורך להצמיד
ני חלקיהם באמצעות שרוכים. עמי
והידק את השרוכים. במסיבה באול־
:סרטה התנפלו הצלמים על פינצ׳י
י שלל רב, אך היא סירבה בעק-
להצטלם. שוב היה זה עמי שעודד
כשהוא אומר :״פינצ׳י, למה לך
נש? יש לך רגליים יפות, אז מה
לך שכולם יידעו?״
י לרגליים היפות יש לפינצ׳י״^ור
:ש על הכתפיים. היא בוגרת החוג
ת צרפת באוניברסיטת תל־אביב. את
ה שילבה עם עבודתה כדיילת אל-
חרי נישואיה ועם הולדת הילדים,
ז את עבודתה באל־על והתמסרה
ז המישפחה. כעת, כשהילדים גדלו
היא כבר מתכננת את הילד וד
ומתעתדת להתחיל בשנה הבאה לל-
ישפטים באוניברסיטה.
מור היה נער־זוהר ידוע לפני שנשא

״בואי נאהב זה את זה.״ יצאתי החוצה
ונתתי אותה לפינצ׳י. היא חייכה, ואמרה:
,למה לא?׳ מאז אנחנו יחד.״
כשעבדו שניהם באל־על, שילבו את טי-
סותיהם כך שיטוסו באותם המטוסים. אך
(המשך בעמוד )32

מרבה רגליים

פינצ׳י מור יושבת בחדר האורחים של דירת הגג שלה עם בניה,
דן וטל, שמפרידה ביניהם רק שנה אחת, ועם בעלה הדייל
עמי מור. פינצ׳י מתפקדת כעקרת בית לכל דבר, מתכננת ילד שלישי ומתכוננת ללמוד משפטים.

י העל״השל פינצ י

נ! 1ע ד1ן 3לתרסת
חד שה
רח׳ הס ,5תל-אביב

יום ה׳ , 4.5.78 ,בשעה 20.30

יום העצמאות שלנו משפרים :
דוד ח ונין — ת״א
רמזי כורי _ עכו
ביום ה׳11.5.78 ,
יום העצמאות,
המועדון יהיה סגור

(המשך מעמוד )31
פיינצ׳י התגלתה כבחורה שמרנית. היא
סירבה בעקשנות להתגורר עם עמי, במיג־הג
דיילות רבות אחרות, לפני החתונה,
ועברה לגור בדירתו מייד אחרי נישואיהם,
בניגוד למצופה, היא מעולם לא היתד,
מלכת־יופי או אפילו מועמדת בתחרות
יופי כלשהי, למרות שמאז עמדה על דעתה
זרמו ההצעות אחת לשנה, באופן קבוע.
היא סירבה לכולן. היא גם מעולם לא
עסקה בדוגמנות, אפילו לא בצילום קטן
אחד, למרות שצלמי האופנה והפירסומת
אינם חדלים לחזר על פיתחה. גם הצעות
להופיע כשחקנית בסרטים מגיעות אל פיג־צ׳י
מור מדי פעם, אך היא מסרבת לכו לן.
מדוע?
מסבירה פינצ׳י :״אפילו לא חשבתי על
זה, זה פשוט לא מושך אותי, כל הזוהר
הזה. אני לא יכולה לראות את עצמי מ ד

יום ה , 18.5.78 ,,בשעה 20.30

הא קיימת
מצוקה בי שרא לי
דיון בהשתתפות:

רפאל בן־שושן —
עוזר שר העבודה והרווחה

תמר גוז׳נסקי —
כלכלנית

המועדון פתוח ;ם בימי ג ,

ח ס ! .מזזיו,״־ 700 עמוד

מדריך התיירות לתקציב הישראלי

גאיחפה

סיורים * מלונות * אתרים
מסעדות * קניויי * בילויים

נד ארצות אירופה המערבית
ב כיו אחד
נמצא למכירת בכל חנויות הספרים
חגצה ראסית :״גד״ בע״מ, תל אביב

סיורים ברכב

פינצ׳י במסיבה
״זה פשוט לא מעניין אותי ! ״

הצבעתי בעד בגין,
אחי נפצע בלבנון

כיצד תראי
בבו.ד־ים?

ל כן אקרא

הרשמי מיד לקורס לשיפור
הגוף בהדרכת מורה מעולה.
לנשים בלבד.
במרחב בימת מחנה השלום —
הופעה בקרוב

הרזיה מובטחת.

אולפן

לאה פלטשר
אבן גבירול ,50ת״א,
טל 267682 .

הצבעתי בעד בגין,
עכשיו משכורתי שווה חצי

ל בן אקרא
במרחב בימת מחנה השלום —
הופעה בקרוב

כרת סבון או שימלח. שלא לדבר על
הופעות על מסלול-אופנה. אני נורא מת ביישת
כשמסתכלים עלי. לא איכפת לי
להיראות חתיכה במסיבה לא איכפת לי
כשמחמיאים לי, להיפך. אבל להדגים את
הגוף שלי ושכולם ינעצו בי עיניים — זה
לא! כל השנים מנסים לפתות אותי בכל
מיני הצעות, אלא שאני אפילו לא צרי כה
לעמוד בפני הפיתוי. זה פשוט לא
מעניין אותי !״
את יצירת־המופת של חייה היא רואה
בשני ילדיה, אותם ילדה בזה אחר זה.
והיא אומרת :״זה הכיף של החיים שלי
לראות את הילדים, לגדל אותם, לקחת
אותם לגן־שעשועים. זה מה שעושה לי
את החיים האמיתיים. חוץ מזה, שום דבר
לא נראה לי רציני.״
ואיך משפיעה העובדה שיש לה הרג ליים
היפות ביותר במדינה, על חייה? או מרת
פינצ׳י, ששמה המלא הוא פנינה, אך
מזמן שכחו לה את זה :״זה לא משפיע
בכלל. אני לא מאמינה כשאומרים לי שיש
לי רגליים יפות. כמו שיש לי חברה יפהפיה
לא־נורמלית שלא מאמינה כשאומרים לד,
שהיא יפהפייה. אם אני הולכת במכנסיים
קצרים, זד, רק בשביל לעשות את עמי
שמח. או סתם בגלל שבקיץ נוח לי לרדת
עם הילדים לגינה במיכנסיים קצרים.״
ואומרים שכשהיא יורדת כך בקיץ לגי נה,
עם הילדים, נועלות הנשים בתוכנית־למ״ד,
שם היא מתגוררת, את בעליהן
מאחרי סורג ובריח.

ה עו לםה 1ה 2122

יזהו כהן וחבו,
להקתו מסברים
הכל
^ גידיו, תגי דו, מה, באמת אנשים
ממש התרגשו י ספרו, איך הרגי שו
בארץ כשנודע שזכינו במקום הרא שון
ו מה, באמת יצאו לרחוב ורקדו על
אוטובוסים י אני לא מאמין. מספרים לי
שוב ושוב, ואני לא שבע מלשמוע. אני
רוצה כל הזמן לדעת איך הרגישו פה
בארץ כשאנחנו שם, בפאריס, לא חשבנו
על הניצחון אלא על הבית, כל הזמן רק
על הבית!״
יזהר כהן, בדיוק שבוע ימים אחרי. קצת
עייף, מעט חיוור, ומאושר. ועדיין אינו
קולט את גודל המאורע שהתרחש בחייו.
הוא בולע כדורי קאלציום. עוד לפני
תחרות האחויזיון הרגיש חולשות וסחר חורת׳
על הבמה עלה חולה, ועדיין לא
החלים. מאז הגיע ארצה, הוא מספר,
אמא שלו אינה חדלה לדחוס בו דייסות.
שיהיה !

הס /מלד /הה*חה
!!וי 1] .ןןי8ין ן

במישרד אמרגנו, שלמה צח, הוא נפגש
עם כל חברי הלהקה. הפגישה גורלית.
יוחלט בה מי יישאר בלהקה ומי יעזוב.
ההחלטה תלוייה בחברי הלהקה עצמם.
אומר צח :״מי שלא יכול להשתתף
בתוכניות שקבענו ללהקה לשנה הקרובה,
רשאי לעזוב! מתקשרים אלי עשרות זמ רים,
מפורסמים ואלמונים, ומבקשים להח ליף
את אלה שיעזבו. אין בעייה של
זמרים מחליפים, למרות שיזהר ואני מע דיפים
שהלהקה תישאר בהרכב הנוכחי.״
וכפי שהיא נראית, להקת אל״ף־בי״ת,
המכונה באירופה אלפא־ביתא, מגובשת
מאד, צעירה מאד וסימפטית מאד. שלושת
הבנות, שכל אחת מהן יפהפייה בזכות
עצמה — ליסה גולד האמריקאית, אתי
צוברי ונחמה שוטן — ראובן ארז הנאה
ואיציק עוקב המתולתל, כולם נראים
טריים ורעננים.
הם עדיין לא קולטים מה אירע. כש מבקשים
מהם לתאר את התחושות שעברו
בהם בשעת התחרות הם מתלהבים, מניפים
ידיים ומדברים פה־אחד. עדיין לא יצא
להם לשוחח עם עיתונאי ישראלי, וכשה־שיחה
קולחת בעיברית הם מרגישים בבית.
יזהר בתחילה סגור מעט, עייף משהו,
נכנס לתמונה ומשבח את חבריו :״רואים
מה ניצח? החבר׳ה האלה ניצחו! הרוח
הזו שיש לנו כשאנחנו ביחד, זה מה
שעשה את זה! כשעמדתי על הבמה הר גשתי
שאני מדינת ישראל, לא יזהר כהן.
דקה לפני שעלינו על הבמה אמרתי ל-
חבר׳ה :׳אל תשכחו, יש לנו שיר טוב.
אנחנו חייבים להיות ביחד. תחשבו על
ההורים, על החבר׳ה בארץ, על כל המדינה
שרואה אותנו ברגע הזה בטלוויזיה/״
לדבריו של יזהר נכנס איציק עוקב,
ואומר :״חשבנו רק על פוליטיקה. ידענו
שהשיר טוב. חשבנו רק על הכבוד שנביא
למדינה.״
יזהר :״זה עניין של רוח. כשהייתי
על הבמה הרגשתי שאני מלך העולם!!
דקק לפני זה הרגשתי מאד חולה ורגע
אחרי, למרות שלא נעים להגיד ואני לא
רוצה להישמע שחצני, אבל רגע אחרי
זה אמרתי לשלמה :׳הייתי נהדר/״

לא הי ת ה
אופ טי מיו ת
ף* גרי הלהקה מודים כי לא היו
1 1אופטימיים ביחס לשיר. איש מהם
לא חלם על המקום הראשון. החזרה ה-
גנראלית היתד. מאכזבת ורצופה תקלות.
המיקרופון של יזהר כהן לא פעל,

והחבר׳ה פשוט היו גרועים. מספר צח :
״החזרה היתר. מתחת לכל ביקורת. החבר׳ה
היו מדוכאים. שום דבר לא דפק. אני
עצמי הייתי די עצבני. היה כל־כך קשה
להביא את הלהקה לפאריס. הטלוויזיה
מימנה רק שלושה כרטיסי־טיסה. את שאר
הכרטיסים מימנתי אני. הטלוויזיה אפילו
לא שלחה נציג משלה לארוויזיון. כל תח-
נת־טלוויזיה שהשתתפה בתחרות שלחה
נציג. הגיע גם יצחק ליבני, לא כנציג,
אין לי בכלל מושג איך הוא הגיע לשם.
אבל אז אמרתי ליזהר מישפט שלא אשכח
בחיים שלי. אמרתי לו :״יזהר, כשלי
הולך קשה אני תמיד מצליח!״
יזהר :״חשבתי על המקום הרביעי.
כולם אמרו שנזכה ברביעי.״
אתי :״לא חשבתי שנזכה במקום הרא שון,
חשבתי אולי החמישי.״
ראובן :״לא האמנתי שנזכה בראשון.״
איציק :״אני כן האמנתי, אבל פחדתי
להגיד בקול רם.״
ואז אירע הנס. החבר׳ה עלו לבמה,
וכשירדו ממנה אמר להם צח :״חבר׳ה,
הייתם מצויינים. תזכרו. אם לא הצלחנו,
זה רק בגלל שאנחנו הישראלי הדפוק !״
יזהר :״אמרתי לשלמה שהייתי הכי
טוב שאני מסוגל להיות. לגבי הדירוג,
ידעתי שזה כבר לא בידי.״
ליפה :״לא הרגשתי טוב על הבמה,
בפסטיבל הזמר בירושלים הרגשתי טוב.״
איציק :״הרגשתי נהדר הרגשתי אופ טימי.״
גם לאתי היתד, הרגשה טובה, ואילו
נחמה מספרת כי פחדה כל הזמן שתחליק
ותמעד. והפחד עבר לה רק כאשר שמעה
את מחיאות הכפיים הסוערות בתום השיר.
מאחרי-הקלעים של התחרות התנהלה,
לדיברי חברי הלהקה, חגיגה אמיתית. אומר
יזהר :״כל הסיפורים על פוליטיקה ומת חים
בין־עמיים מאחרי הקלעים זה בול שיט.
היתד. אווירה משגעת. כולם פירגנו
זה לזה. הכיל היה כל-כך מאורגן, שהמת חים
המיותרים נעלמו. ידעתי שאין יותר
מה לעשות, שאם נזכה זה עניין של מזל.
נהניתי מההאפנינג, מר,מסימה.״

קיד ה
של כבוד
^ דהקה ויזהר לא ידעו כי בארץ,
י 1בעצם, לא רואים אותם בריגעם הגדול
באמת, שבו הוכרזו כזוכים ועלו לשיר
את שיר הניצחון. מספר יזהר :״בא אלי
ראש רשות השידור האירופי, ואמר לי
שיש בעיות עם הלוויין אבל הכל יהיה

בסדר. דיברתי עם יצחק שמעוני בטלפון,
והוא אמר שהכל סודר ויראו את התח רות
בארץ במלואה. כשסיפרו לי שלא
ראו אותנו ברגע הגדול, נורא התאכזבתי.
דווקא השנה, דווקא ברגע כזה?״ .
ומה התרחש אצל יזהר כהן וחברי
הלהקה, כשהסתבר להם שאדטו־טו הם
זוכים במקום הראשון:
יזהר :״שלמה שבר לי את הרגליים.
׳הוא בעט בי כל הזמן. כל רגע הוא קפץ
כמו תיש ואמר לי :׳יזהר, תירגע, יהיה
בסדר ׳.והוא בעצמו כמעט יצא מדעתו.
ליסה :״יזהר לא השאיר לי ידיים...
יזהר :״הרגשתי שהלב שלי קופץ החו צה.
אמרתי לליסה :׳שלא תעזי לעזוב
לי את היד!׳״
ראובן :״אשתי נמצאת בחודש השישי
להריונה, וכל הזמן חשבתי עליה שרק
לא תפיל ושלא יקרה לה אסון.״
יזהר :״ואז, כשהבנו שזהו זה, שאנחנו
מנצחים, נתתי צעקה ותפסתי את הראש
שלי. ראיתי את הבית, רק הבית. עמדו
לי מול העיניים ההורים, החברים, התגו בות
של האנשים בארץ שיושבים מול מסך
הטלוויזיה. הלהקות המתחרות מחאו לנו
כפיים. לפני שעלינו לשיר את שיר הני צחון
קדנו להם קידה של כבוד. זו היתד,
הרגשה בלתי־רגילה.״
איציק :״מי שהרס אותי לגמרי היה
הזמר הנורווגי יאן טריינן, שלא זכה אפילו
במקום אחד. הוא ניגש אלי ואמר לי
באנגלית ׳יו נו ואז הוסיף בערבית:
׳יא שארמוטה!׳ כשהוא צוחק צחוק היס טרי.
הסתבר שיאן היה שלוש שנים בארץ
כחבר בלהקת האריות ומבין קצת עברית.״
אתי :״קרה לי משהו איום. מרוב
התרגשות איבדתי את הקול. עליתי במע לית
יחד עם צלם־עיתונות ישראלי, בדרך
לשיר את שיר הסיום, והרגשתי שהדמעות
חונקות את גרוני. הייתי בטוחה שלא אוכל
להוציא הגה על הבמה.״
יזהר :״ואז, איך שגמרנו לשיר, עוד
לפני שהיה לנו צ׳אנם למצמץ, דחפו אותנו
מהחדר והכל התחיל להתגלגל כמו בסרט
אחר. פיתאום מצאנו את עצמנו כשלפנינו
חומה של מאתיים צלמים שאכלו אחד את
השני, ד,יכו זה את זה. שעוני־זהב נפלו,
בגדים נקרעו. במשך שלושת־ריבעי שעה
צעקתי :׳אני לא יכול יותר! אני לא
יכול יותר !׳ כימעט שנשרפתי מרוב הבזקי
המצלמות.
איציק :״עד עכשיו יש לי חבלות בגוף,
מרוב חבטות שחטפתי. כימעט נפצעתי.
כשזרקור של אחת מחברות הטלוויזיה נפל
סמוך אלי.״

יוח 88י י 1י ז ^י י וו י ז.
ואז נדם הכל. הלהקה הובלה אל
מחוץ לאולם כתבי־העיתונות, ונלקחה
למסיבודקוקטייל. שלמה צח צעק ללא-
הרף :״חבר׳ה, ביטחון! ביטחון!״ והו ראות
ביטחוניות קפדניות ניתנו לששת
המנצחים.
יזהר :״לא רציתי מסיבה. רציתי להיות
בחדר שלי במלון, לדבר עם אבא ואמא,
לשמוע מה חושבים ואיך מרגישים בארץ.״
ליסה :״אני רציתי הביתה, לחבר שלי,
חנן גולדבלט!״
ומה הלאה?
איציק :״אף אחד לא חשב שנמשיך
להופיע בתור להקה. לקחנו את העסק
כמו שלוקחים ספורט. לכל אחד מאיתנו
יש בארץ העיסוקים שלו. לי יש אשד,
שהתחתנתי איתר, רק לפני חודש, וסטודיו
לריקוד עם חמש־מאות תלמידים.״
ראובן :״אשתי צריכה ללדת...״

לא להקה
של שיד א חד
ך האמרגן הנמרץ, צח, אינו מרשה
י להם להשיח את אשר בליבם באוזני
עיתונאים, ואומר :״בדיוק בשביל זה אנחנו
כאן. יש לנו כעת פגישה. נשב, נדבר.
כל הזמן צצות בעיות, ננסה לפתור אותן.
אני ויזהר מעוניינים להמשיך לקיים את
הלהקה כמו שהיא. אם יחולו שינויים בהר כב
— נודיע!״
ובאשר לתוכניות :״ב־ 7במאי נוסעת
הלהקה לחו״ל. מי שירצה יסע, מי שלא
ירצה לא יסע. אני, אישית, לא מאמין
שתהיינה בעיות. כרגע, המצב הוא ש הלהקה
הנוכחית מצויינת הן מבחינה
מיקצועית והן מבחינת ההרכב. היא תופיע
בחגיגות העצמאות של ישראל בדיסלדורף
שבגרמניה, יחד עם חיים טופול ועם אסתר
עופרים, כשיזהר כהן והאלפא־ביתא הם
כוכבי הערב. עבור ההופעה לפני קהל
יהודי יש ללהקה רפרטואר של שירי-
ייצוג ישראלים, כמו אשליות של יזהר,
שאותו הוא שר באנגלית, ואדון עולם.
ואשר לקהל הבינלאומי, מסביר יזהר
בקול ביישני :״כשאמן עובד על גדול,
הוא עובד על הקלטות, לא על הופעות.
אני לא רוצה שנהיה להקה של שיר אחד.
דיברנו עם מלחיני צמרת בצרפת ובאנג ליה,
וגם בארץ, שיכתבו לנו שירים. אני
עצמי כותב. קודם כל נוציא לשוק הקל טות.
רק בעוד שנה נעבוד על מופעים
ומי יודע, אולי נשחק אותה, אינשאללה!״

שרית ישי !

ל אנ שי ם

־,נבונים!

777

זברנדי

!? 1אומי

שהוא
:ינלאומי.

זהו מצג נועל ׳שואל: אתו במאי, אחד מפיק ואחו אמרגן.
והבנאים העיבריים היחידים הם יוסי, גברי, יעקב וחיים
1יש נשים החיות בצל
בעליהן. אחת מאלה היא סוג־ייה,
רעיית שימעון פרס.
סונייה אינה מפורסמת, אך ל עומת
זאת עושה בהחלט דב רים
הראויים לפירסום. היא
אספה בגדים מכל מכריה, ער כה
יום תיקונים, נסעה לדרום
הלבנון וחילקה במו ידיה את
הבגדים המתוקנים לפליטים.
בועז אפלבאום, עוז רו
של יו״ר מיפלגת־העבודה
ח״ב שימעון פרס, סירב להצ עתה
של עיריית חיפה להתמ נות
כמנכ״ל התיאטרון העי רוני.
בתשובתו להצעה כתב
בועז :״אני עסוק במיגור ה־מישטר,
ואין לי זמן לעסוק
בדברים אחרים.״
בישיבת לישכת מיפלגת
העבודה עשתה גולדה מאיר
פאראפראזה על שתי אימרות
מפורסמות של חיים בר״
ל 3אמרה גולדה :״הממש לה
מתערערת חזק, מהר וב אופן
לא-אלגנטי.״ ברוח אינד
רתו של בר־לב במילחמת יום-
הכיפורים אמרה גולדה :״כמו
שהמצרים חזרו להיות מה ש הם,
ואנחנו חזרנו להיות מה
שאנחנו, כך גם הליכוד, כע בור
עשרה חודשים בשילטון,
חוזר להיות מה שהוא, ואנחנו
חוזרים להיות מה שאנחנו ב אמת.״
3ואילו
פרופסור ירסף
(״דוד״) רוזנפלד, רופאה ה אישי
של גולדה מאיר, נתבקש
על-ידי מכון להחזרת הנעורים
בהרצליה־פיתוח לתת את חסו תו
למכון. רוזנפלד סירב, כיוון
שלדבריו טרם נערך מחקר
רציני, שיעקוב במשך שנים
אחר תוצאות הטיפול הניתן ב
מכון.
לעומת זאת הסכים לה ביע
את דעתו כי הטיפול, ש ניתן
במכון, איננו מזיק. הס ביר
הפרופסור :״הווילה שבה
נמצא המכון יפה, הנוף מקסים,
המטפלת יפהפייה וזה בילבד
יכול להועיל לכל גבר.״

איך הגיב ח״ב יוסי
ש רי ד, כשהתבשר כי יצחק
נבון נבחר כנשיא? ״סוף־סוף
נשיא מהג׳מע. איזה כיף, נוכל
לעשות במישכן הנשיא חיים,
לשבת על מזרונים, לפצח גר עינים
ולהקרין סרטים.״
! 3רגינה, מזכירתו הוותי קה
של שר־התחבורה לשעבר
גד יעקוכי, הודיעה לו כי
מערכות העיתונים פנו אליה
בדרישה לקבל תמונות חדשות
של יעקובי, ללא השפם, הגיב
יעקובי :״יותר קל לי לגלח
את העיתונים מאשר לתת להם
תמונות חדשות.״
כשנפצע אברהם כן־
ארצי, חתנו של ראש-המנד
שלה לשעבר יצהלו רגין, ב־מצבו היה תאונת־דרכים,
אנוש,
ואשתו דליה בהריון.
בן־ארצי החלים מפצעיו כע בור
תקופה ממושכת. בינתיים
הספיקה דליה ללדת את ילדם
השני, ולקבל תואר של עו-
רכת־דין. בימים אלו חזר בן-
ארצי לשרותו הצבאי, והוציא
ספר־שירה בשם אקלים צבאי.
1איד מבלה כוכב־הקול-
נוע ההוליוודי דוגדט דה״
גירד את חופשתו בישראל?
המפיק ארנון מילצ׳ן אירגן
לכבודו ארוחת־ערב, כדי ש יכיר
את אנשי תעשיית הקול נוע
בישראל. ואת מי הזמין
מילצ׳ן לארוחה? את אפי
דיין ואשתו אהרונה, ואת

בת החמש היא אלילת הילדים,

# #ן 11 1 11 11 מאז הצליחה עם השיר אפצ׳י
בפסטיבל הזמר של הילדים. לילך, בתו של פרנקי גליקסמן שהוא,
בעל אולפן־הקלטה, החליטה להדביק את הצלחתו של יזהר בהן
בארוויזיון. ברגע שבו נודע כי השיר זבה במקום הראשון, הקליטה
אותו לילך והוא מושמע בעת ברדיו במקביל לביצועם המקורי
של יזהר ולהקתו. לילך גם משתתפת בתוכניות טלוויזיה לילדים.

בועז דדידזדן ואשתו ברור יה,
הנמצאת בחודשי הריונה
האחרונים. למחרת טס דה־נירו
לאילת, כדי לבלות בכפ רו
של רפי נלסץ.
הבלשן אבשלום קור
מצוות־הרדיו לצון נופל על
לצון, על חג־הפועלים האחד
במאי :״איך נראים פועלי יש ראל,
כשהבנאים העבריים ה יחידים
הם יוסי, גברי, יע קוב
וחיים (בנאי) ז ומה
דמות פועלי הייצור שלנו?
אחד במאי, אחד מפיק ואחד
אמרגן.
! 8בזמן החזרה הגנראלית האירוויזיון לקראת תחרות
עלתה המלחינה נורית הירש
על הבמה כשהיא לבושה ב־שימלח
המרהיבה שתפרה לה
חאופנאית דורין פרנקפורט
ובנעלי כסף דקות־עקב, ש הותאמו
במיוחד לשמלה. ברגע
שבו החלה לנצח, הזיזו פועלי
הבמה הצרפתיים את הבמה ה מסתובבת,
ונורית השתטחה
אפיים ארצה. בנם לא נפגעה.
לכן, בשעת התחרות עצמה
התעקשה לנעול נעליים שחו רות
יציבות ואמרה :״הן מ קלקלות
לי את ההופעה, אך
אני לפחות מרגישה בטוחה.״

ציפי שביט

שכונתה עד לפני שנתיים ציפי־חבית, בשל ממדי גופה, הוכיחה בי מה שלא
עושה הטבע — עושה הדיאטה. ציפי נכנסה למישטר״דיאטה חריף והצליחה
להפחית עשרות רבות של קילוגרמים ממשקלה. היא שוקלת כעת 48ק״ג בלבד, ומפגינה גוף חטוב
להפליא, לדבריה, היא אינה אוכלת דבר ועובדת קשה .״גם התקפת המחבלים הורידה ממשקלי,״ אמרה.

! 8הטלוויזיה הירדנית שיד רה
ביום השישי בערב את טכס
חלוקת האוסקר כמעט במלואו.
בעוד שהטלוויזיה הישראלית
השמיטה את הקטע שבו אמרה
השחקנית ונסה רדרגרייב כי
היא מצדיעה לאנשי האקדמיה
ההוליוודית על שהעניקו לה
את האוסקר על מישחקה ב סרט
ג׳וליה, למרות איומיה
של קבוצת ״פרחחים ציוניים,״
שידרה זאת הטלוויזיה היר-
ה עו ל ם הז ה 2122

א 1שי ם
דנית. במד,לך דבריה של רדג-
גרייב נשמעו קריאות־בוז, אך
כשסיימה לדבר, זכתה למחי אות
כפיים סוערות. הטלוויזיה
הירדנית השמיטה, לעומת זאת,
את הקטע שבו זכה הבמאי
הישראלי משה מזרחי ב אוסקר
עבור הסרט הזר הטוב
ביותר.
91 בבניין הטלוויזיה ניגשים
אל הבמאית ורדינה ארז
ואומרים לה :״תגעי בי!״
מסתבר כי כל מה שוורדינה
נוגעת בו הופך זהב. גיסה,
יצחק נכון, שנשא את אחו תה
אופירה, נבחר כנשיא
המדינה; יזהר כהן, שהיא
דודתו בתוקף היותה אשתדל-
שעבר של דודו, איתמר
כהן, ניצח באירוויזיון. ור־דינה
ארז מונתה לאחרונה במ אית
אחראית על במאי נובט.
! 9מזכיר
תל-אביב,
המציא סיסמה לכבוד האחד
במאי :״בהגנה ובעבודה נב-
מועצת

פועלי

רב כן־מאיר,

שיוה ואביב גפן

שהוא מרצה באוניברסיטת בר-
אילן. האח חתום על עצומת
המרצים המביעים תמיכה בת נועת
״שלום עכשיו.״
! 9מסתבר כי לא רק הפיר־סומאי
דויד ארמון מארגן
את חגיגות יום־העצמאות הש לושים
של המדינה. גם הבמאי
פיטר פרישטט ואשתו ה שחקנית,
כקי, מארגנים חגי גה
המונית. הם שלחו לכל
מכריהם הזמנה לחגיגה שתת קיים
בביתם בסיגנון הקוקו
והסאראפן.
9נילי לימון, בתו של
אלוף (מיל ).מרדכי (״מוקה״)
לימון, המנהל את עסקיו של
הבאתן רוטשילד בארץ, הפ כה
לבארונית דה־רוטשילד עם
נישואיה לנתנאל דה־רוט שילד.
השבוע התמנה בעלה
כסמנכ״ל בנק רוטשילד בפא ריס,
בעוד בן־דודו, הבאתן
דויד דה־רוטשילד, שהוא
בן־גילו, התמנה לתפקיד רד
מנכ״ל.

ילדיו של המשורר
יונתן גפן, הצטלמו
עם אמם, נורית, ליד בובת דונלד־דאק ענקית שהסתובבה
יחד עם בובות וולט דיסניי במסיבה, ובידרה ילדים.

בו בן־צבי

בתה של אשת יחסי-הציבור מירי בן־יוסף, חגגה חודש ימים להולדת
במיסעדה תל״אביב הקטנה. רפי וטדי שאולי ואבי אברמוביץ׳ ,נעלי הטיסעז
שמירי עובדת עבורם כבר 13 שנים, העניקו לה את המסיבה במתנה והכריזו על עצמם כעל טנדקי
של התינוקת. עומדים בתמונה, משמאל: מירי בן־יוסף, מימין: דוד, הסבא של בר, באמצע: רחל אשח

נועה ויעל לביא

בנותיהם של שו־שיק
שני ואריק
לביא, הצטלמו עם המיקי״מאוס. אלא שיעל פחדה,
וביקשה מאמא שושיק שתעמוד לידה ותחזיק בידה.

בועז בנאי

בן־הזקונים של גברי ודפנה בנאי, בא למסיבה עם הוריו
ועם אחיו אורי, בנו של גברי מנישואיו הראשונים. מירי בן-
יוסף אומרת כי בר נעשתה בהופעת הבכורה של הגשש החיוור והיא הילדה של הגששים.

נתה המדינה, ולא ב־ 17 במאי
. 1977״
91 רבה של קריית-ארבע,
הרב משה לוויבגד, לא רווה
נחת מאחיו יעקוב לוויבגר,
העול ם הזה 2122

91 הזכויות על הבדיחה
האחרונה, המיוחסת לשר־הק־ליטר,
דויד לוי, שייכות כולן
לעיתונאית עדה הוז ׳ שר-
החוץ מיטה דיין, שר-החק-

יונתן דינונין׳

נא למסיבת יום־הה
לדת עם אמו, רבק
מיכאלי, ועם אחותו מיכל. רנקהל׳ה נראתה נפל
ולבשה את השימלה מתחרות פסטיבל הזמר והפיזמו

1* 1ד ילדיו של הגשש החיוור ישראל (״פולי

פוליאקוב ואשתו, הדיילת שושי, שי1

דה את ילדיה בזה אחר זה. שושי סיפרה כי חזרה כעת לעבודתה כדיילת אל־ע

שרון

לאות אריאל (״אריק״)
ושר־הקליטה דויד לוי יצאו
לסיור בסיני. אריק העמיס או טו
מלא מאכלים, דיין העמים
משאית מלאה משקאות חרי
פים,
ודויד לוי לקח איתו רק
דלת של מכונית. כשנשאלו
השרים למעשיהם, השיבו כל
אחד לחוד. שרון :״אני אוהב
״אני אוהב
לאכול.״ דיין:

לשתות.״ ואילו דויד לוי ה
ביר :״אני יודען במיה
יהיה בטח חם, אז לקחתי די
של אוטו, שאוכל לפת
חלון.״

יחו עם הנאנסות
הוביבו הנסינודוגים
וחוסו׳ הנדשטוה
את חורת המלא הראשון
עד דמותו של האנס המטיל
את חיתית! על צנון ת״א
^ ח ד הכשלונות הגדולים ביותר של מישטרת מחוז
י תל־אביב בשנים האחרונות, הוא חוסר היכולת שלה
ללכוד, או אפילו להגיע לקירבתו, של מי שמכונה בלשון
המישטרתית האנס האלגנטי, ועל־ידי העיתונות, האנס
המתנצל, או האנס המנומס. משך שנה וחצי מסתובב אדם
כבן 35 חופשי, כשהוא עורך מעשי אונס, בעלי איפיד
נים מייוחדים ובאתרים קבועים, בזמנים הנוחים לו. פוגע
בנשים ולועג למישטרה, מבלי ששוטרי הבילוש הכללי
ביחידה המרכזית (המדור המרכזי) של מישטרת מחוז תל-
אביב יצליחו לשים עליו את ידם.
נראה כי מעולם לא הקדישה המישטרה מאמצים כה

שהוא קיים עימם. הכוונה היא שהמגע המיני או האונס,
והאלגנטי השתמש במילה אונס, בכל ד,מיקרים, הוא המ שך
של מערכת יחסים, אשר באותם רגעים נראו למיק־רים
כארוכים הרבה יותר מאשר מיספר הדקות שהן בילו
במחיצתו. המשך זה חייב היה כביכול להביא למגע מיני,
ורק סירובה של האשה גרם לכך שזה יהיה אונס. בנודדה
מסויימת הצליח האלגנטי לתת למיקרים את ההרגשה
של מחוייבות מסויימת כלפיו ולחילופין את ההרגשה כי
במיקרה הזה, בניגוד למקרי אונס עליהן הן שמעו, קראו
בעיתונים, או ראו בסירטי הקולנוע, אין האסון גדול
כל כך. העובדה כי האלגנטי לא השתמש בכוח פיזי ולא

רבים כדי לאתר אנס. בנוסף לעשרות מעקבים על חשו־דים־בכוח,
הנחת מארבים, גיוס כל המודיעים המישטרתיים
ועיון בתיקיות בתי־חולים לחולי־נפש, הרכיבה המישטרה
צוות, שכלל בתוכו פסיכולוגים ופסיכיאטר אחד, אשר הכין
דין־וחשבון ארוך ומפורט על אופיו, דרכי פעולותיו ותח זיות
לגבי פעילותו בעתיד של האנס האלמוני. דין־וחש-
בון זה הורכב לאחר שיחות עם הרשימה הארוכה של קור בנות
האונס, ביניהם אף שוטרת שכמעט ונאנסה על-ידו
בעת ששימשה כפתיון.
האנס האלגנטי החל את פעילותו בחודש דצמבר , 1976
לפני שנה וחצי. אשה בת ,30 אשר לא נחשבת על־ידי
חוקרי המישטרה, על-פי הדו״ח כ״חתיכה״ ,נפגשה עימו
בתחנת־הרכבת של צפון תל-אביב, בסוף. רחוב ארלוזו־רוב.
מאז ועד לפני כשבועיים, היה איזור זה הבסיס
למרבית פעולותיו של האנס.
בין השניים נקשרה שיחה, במהלכה סיפרה האשה
לאנס האלגנטי כי היא צריכה להגיע לגבעתיים. הוא הציע
לקחת אותה במכוניתו, אשר לדבריו חנתה מהעבר השני
של דרך פתח־תקווה.
השניים עברו את דרך פתח־תקווה דרך פירצה בגדר
והאנס הציע מסלול מקוצר, מתחת לגשר של נחל־איילון.
למרות השעה המאוחרת, תשע בלילה, ולמרות החשכה,
לא חששה משום־מה האשה מהגבר אותו הכירה רק
כמה דקות קודם לכן.
כותבים הפסיכולוגים המישטרתיים בדו״ח שלהם:

באיומים מפורשים, הוציאה אותו ממעגל האנסים הסטנ דרטיים
והמקובלים בתודעת ד,מיקרים שלו, בעיקר בזו
של מיקרה . 1
״התחושה השנייה של מרבית ד,מיקרים היתה תחושה
של חוסר ברירה. למרות התכונות ה,עדינות׳ אותן גילה
האלגנטי, או נכון יותר עורר אצל ד,מיקרים, הוא עורר
בשלבים מסויימים, בגלל אותו שקט שלו והאלגנטיות
אותה הוא גילה, הרגשה של חוזק ושל נחישות־החלטד,
לגבי ביצוע המגע־המיני. הוא לא היה זקוק להשמעת
איומים, מלבד דקות ספורות לפני האונס עצמו, כאשר
מיקרה 1ניסתה לגלות התנגדות, ועל־פי השיחה עימד״
היא עצמה הודתה כי ידעה שלא תהיה בה תועלת וכי
לפי דבריה הסירוב היה, לצאת ידי חובה לעצמי׳ .גם אז,
האיום שלו היה סתמי ועד כמה שאפשר לכנותו במצב
זה, תרבותי׳ ,והוא רק אמר למיקרה 1שאם היא לא
תסכים, יהיה רע וכואב.״

ך* אלגנטי הוא בעל הופעה משכנעת יותר מאשר
/ /י • בעל כושר ביטוי משכנע. הוא יוצר רושם אצל
קורבנותיו, וזאת אנו קובעים בעיקר על פי השיחה הממד
שכת־יחסית שהיתר. לו עם המיקרה הראשון, של אדם
נבוך -בעיקר בכל הנוגע לקשריו עם נשים, טיפוס של
מי שמחפש אם אצל כל אשד, בה הוא פוגש. תחילה
היתד, הנטייה בצוות לאמץ תכונות אלה אצל האלגנטי,
וכך אמנם הדבר היה נעשה על סמך הנתונים של המיק-
רה הראשון, אולם לאחר חקירות המיקרים הנוספים,
בתנאי אמנם שכל ד,מיקרים המייוחסים על-ידי החוקרים
לאותו אדם, הם אכן של אותו אדם, הגענו למסקנה
כי אופן התנהגות זה הוא העמדת פנים מתוכננת של
האלגנטי, או לכל היותר, העמדת פנים בלתי מודעת,
הננקטת על־ידו רק במיקרים שבהם הוא עומד לבצע
מיקרי אינוס, מבלי שהאלגנטי כלל חש בכך.״
כאשר הגיע זוג המכרים החדש אל מתחת לגשר נחל-
איילון, הודיע האנס האלגנטי למלווה שלו כי הוא עומד
לבצע בה מעשה׳אונס. הוא לא שינה את התנהגותו ואת
גובה או צליל קולו, מה שגרם לנאנסת שלא להיבהל
ולא לקרוא לעזרה. מסביר זאת הדו״ח של הפסיכולוגים :
״האלגנטי הצליח לתת למיקרה הראשון, ולאחר מכן הבנו
כי גם למרבית המיקרים האחרים, שתי תחושות מנוגדות,
אם כי בקונסטלציה הנפשית אליהן הוא הביא את המיק-
רים, מובנות ומשלימות זו את זו. התחושה הראשונה
היא של המשכיות טבעית כמעט למערכת היחסים הקצרה

באמצע חודש אפריל פעל שוב האנס האלגנטי באותו
מקום. עובדודסוציאלית צעירה מגבעתיים פגשה בו בתחנת
הרכבת ופותתה על־ידו לבוא עימו. הפעם, לאחר שניקשרה
השיחה בין השניים, לא הציע לה האנס האלגנטי טרמפ
במכוניתו, אלא רק ללוותה ברגל לביתה שבגבעתיים.
התסריט היה העתק כמעט מדוייק של מיקרה האונס
׳הראשון. העובדת הסוציאלית הובלה אל מתחת לגשר
נחל-איילון ושם נאנסה. אלא שהפעם השתכלל האנס
אלגנטי. במקום המתין לצעירה מצע של קרטונים ,־אשר
היו מונחים על משטח ענפים רך ונוח .״השיחה״ של
הפסיכולוגים עם הנאנסת השנייה, או כפי שהם מכנים
אותה המיקרה השני, היתד, בעלת ערך רב לצוות הפסי כולוגים,
בעיקר בגלל חוש האבחנה המייוחד של העו בדת
הסוציאלית, לגבי פרטים קטנים. אלה איפשרו לפסי כולוגים
ללמוד יותר ויותר את אופיו של האנס. כותבים
הפסיכוליגים בדו״ח שלהם:
״התכונות אשר האלגנטי גילה במיקרה , 1נראו עלפני השטח שוב במיקרה הזה. יש לו חולשה מייוחדת
לסדר ולנקיון. על פי דבריה של מיקרה ,2ועל פי
החומר שנאסף על-ידי החוקרים, התבדר כי האלגנטי
השקיע מאמץ מחשבתי וזמן רב בהכנת המצע, עליו הוא
ביצע את האינוס שלו. היה עליו ללכת מרחק ניכר כדי
להביא את הענפים בהם הוא ריפד את תחתית המצע,
והוא גם ברר אותם בקפדנות. ההנחה שלנו, בעיקר
לאור האופן שבו הוא ביצע את המגע המיני עם המיק-

רים, היא שהוא הקפיד על נוחיות המיקרים ולא על
נוחיותו האישית. מלבד מיקרה ,5עליו נעמוד בהמשך
הדברים, התנהל מעשה האונס כך, שהאלגנטי היה שוכב
על קורבנותיו, ולא בשום צורה אחרת. הכנת המצע
הנוח, בחירת הענפים, ואף נמצאו במקום שברי־ענפים
אותם פסל האלגנטי מלהיות חלק מהמצע, מעידים על
כך כי הוא רצה שלקורבנותיו יהיה נוח, ובעיקר על
רצונו כי גם הן, למרות העובדה שמדובר במיקרי אונס,
תהנינה מעצם המישגל.
״להנחה זו יש לנו ראייה נוספת. מלבד לגבי מיקרה
,6המיקרה שבו היתה הנאנסת זרה ולא ידעה עיברית,
הקפיד האלגנטי לנהל עם המיקרים לאחר המעשה, שי חות׳
יחסית ארוכות. חלק ניכר משיחות אלה, שיחמו
כולן על־ידי האלגנטי עצמו, היה סביב נושא ההנאה
המינית של המיקרים.
״האלגנטי התעניין במיוחד אם המקרים נהנו מהמשגל
עימו, לא גילה סימני זעם, כפי שאפשר היה לצפות
מאנס, כאשר המקרים אמרו לו כי הם לא נהנו. הוא
שמח במיוחד במקרה ,2כאשר בשיחה ביניהם, טענה
המקרה כי היא לא נהנתה רק משום שהיה זה מעשה
אונס, ולא מגע מיני מרצונה החופשי. נראה כי הוא
תלה את חוסר־ההנאה במגע המיני עימו בנסיבות, כלומר
בעובדת האונס, ולא באי־יכולתו לספק אשה. הוא חזר
ושאל, בעיקר במקרה של הילדה בת ה־ , 13 עליו נעמוד
בהמשך הדברים, אם הוא לא הכאיב, וכאשר במקרה
2הוא קיבל תשובה כי אכן הכאיב, טענה המקרה בשיחה
עמנו כי היא יכלה להבחין בנימה של כאב בפניו לשמע
תשובתה החיובית. לדבריה, רווח לאלגנטי כאשר היא
הסבירה לו שהכאב הוא נפשי בגלל הכפיה ולא פיזי.

ת העוגדה שהאלגנטי היה נוהג להתנצל, לאחר
י המעשה, אם כי בוודאי גם לפני המעשה, בפני
קורבנותיו על העובדה שהוא אונס אותן, יש לתלות
באותן סיבות. אין ספק כי האלגנטי מתנצל מראש, עוד

ג נו ,

לפני המעשה, וכי זה נשמט מזכרונן של הנאנסות, בגלל
המתח הנפשי שהן היו בו באותם רגעים. המקרים זוכרות
היטב את העובדה שהוא התנצל, ואף הביע חרטה, לאחר
המעשה.
״אחת ההנאות המרכזיות של האלגנטי, בכל הנוגע
לענייני מין, היא להוכיח את יכולתו המינית, שמאוחר
יותר נבחין כי היא מוגבלת, ובעקבות זה, וכראייה לכך,
את יכולתו לגרום הנאה לאשה. אין לנו ספק, ועל כך
נעמוד בהמשך הדברים, כי המניע שלו למעשי האונס
היא הרצון ״לאסוף הוכחות,״ ליכולתו בשטח המיני,
שהביטוי לכך לגביו היא לא הסיפוק העצמי, אלא היכולת
לגרום נחת מינית לאשר, עמה הוא מקיים את המגע.״
שלושה שבועות אחרי אונס העובדת־הסוציאלית, שוב
ניגש האנס האלגנטי אל אשד, בתחנת הרכבת של צפון־
תל-אביב, קשר עמה שיחה והוביל אותה אל המצע שלו
תחת גשר נחל-איילון. הפעם היתד, הקורבן אשד, בת
,35 נאה מאוד, אשר להפתעת חוקרי המישטרה לא
התגוררה בגבעתיים, אלא פותתה ממש על ידי האנס
לבוא עמו, כפי הנראה לצרכי בילוי. האנס הפעיל עליה
שוב את הטכניקה המפורסמת שלו, אשר פורטה בדו״ח
לגבי הנאנסת הראשונה. בגלל גילה המבוגר יחסית, ובגלל
העובדה שהיא מורה, נקשרה בין השניים, לאחר האונס,
שיחה ארוכה במיוחד, אשר סיפקה חומר רב למכיני
הדו״ח. כותבים הפסיכולוגים המישטרתיים:
״מקרה 3היתד, לנו לעזר רב, בעיקר לביסוס ד,שערו-
תינו בעקבות השיחות אותן ניהלנו עם מקרים אחד
ושניים. ההשערה שלנו לגבי הנוחיות אותה רוצה לגרום
האלגנטי למקרים, התחזקה עוד יותר בעקבות העובדה
שחוקרי המישטרה מצאו קרטונים חדשים ונקיים במצע
בו השתמש בפעם זו האלגנטי, וכן שברי ענפים אשר
העידו על כך שהוא הכין מצע חדש, ולא השתמש במצע
הקודם שלו.
״מקרה 3אף שמה לב לכך שבגדיו היו נקיים, וכן
גם תחתוניו. היא שמה לב כי הוא הקפיד להתלבש
מיד לאחר המעשה, וכי הוא הניח את בגדיו ׳כמעט כמו
בבית, בארון,׳ מסודרים כאשר התפשט לפני המעשה.
במקרה של המורה, גילתה המורה התנגדות לאלגנטי
לדבריה ׳באמצעים פסיכולוגיים,׳ התנגדות אשר הביאה
את האלגנטי לאיים עליה קצת יותר מפורשות. הוא אמר
לה לפי דבריה ׳אל תתנגדי לי, האחרות לא התנגדו,
את בוודאי קראת על זה בעיתונים. אם תתנגדי לי זה
לא ייגמר טוב כמו בפעמים הקודמות.׳ הוא סיפר לה,
לאחר המעשה, את תולדות המקרים הקודמים שלו וטען
כי הן נהנו מהמגע עמו, תוך שהוא חוקר אותה אם היא
נהנתה. לדברי מקרה 3היא היתד, קורבן האונס הרביעי
שלו בחודשים האחרונים, וחוקרי המישטרה אינם יודעים,
במידה ודבריו נכונים, אם אשה אחת או שתיים לא
התלוננו. ייתכן והאלגנטי טעה באומרו ׳בשבועות האחרו נים
׳,והוא כלל גם את המקרה שהיה חמישה חודשים
קודם לכן (מקרה ,)1ואז ברור כי אשד, אחת בלבד לא
התלוננה עליו, או שהוא ׳מחק׳ את המקרה הראשון ואז
היו שתיים שלא התלוננו. יש להניח כי היה לפחות
מקרה אחד בו לא התלוננה האשד, על שנאנסה. העובדה

שהיא לא התלוננה הביאה לכך שהדבר לא פורסם בכלי
התיקשורת, מה שגרם ל׳תסכול׳ מסרים אצל האלגנטי
והביא אותו ׳להתפאר׳ בצורה המיוחדת לו, בפני מקרה
3גם על המקרה או המקרים הבלתי ידועים.
״במקרה 3יש לשים לב להחלטיות ברצונו של
האלגנטי ׳להיות בסדר עד הסוף׳ ולעזור לקורבנות
האינוס שלו. כמו במקרים הקודמים הוא עמד על כך
שמקרה 3תקבל ממנו סכום כסף, כדי לקחת מונית
לביתה. כאשר נתקל בסירוב וכאשר אמרה לו מקרה 3
כי יש לה כסף, ואף עמדה להראות לו את ארנקה,
המשיך האלגנטי לעמוד על כך כי היא תקח ממנו דמי
מונית ואמר שהוא ׳לא רוצה שהיא תסבול בגלל שהיא
היתד, איתו וכי ייגרמו לה נזקים,׳ כשהוא מתכוון רק
לנזקים הכספיים שבלקיחת מונית ולסבל של איחור להגיע
למחוז חפצה.
בתחילה הועלתה ההשערה כי מאחרי ההצעה
אחרים. ידועים המק מניעים
הכספית
עומדים
רים של אנשים אשר חלק מד,סיפוק המיני שלהם הוא
לשכב עם זונה, רק משום שהיא מקבלת כסף. אצל
אנשים כאלה המגמה הנפשית היא להבחין בין מגע
מיני, לדעתם לצרכים מיניים בלבד, לבין מגע אחר, כמו
עם אשה אהובה או עם אהובה במיוחד. אולם משיחות
עם המקרים שלהן הציע האלגנטי דמי מונית, והוא הציע
דמי מונית בכל המקרים למעט אחד, נפלה השערה זו.
לנו ברור כי המניע להציע כסף עבור מונית הוא על
פני השטח, כפי שהסביר זאת האלגנטי עצמו. כוונתו,
כמו במאפיינים אחרים של סגנון האונס שלו, היא שלאשה
שהיתה איתו יהיה טוב, וכפי שהוא התבטא בפני מקרה 3
׳תשאר לך חוויה נעימה׳.״
לא עברו שבועיים והאנס האלגנטי הלם שוב. שוב
באותו מקום ושוב על פי אותה שיטת־פיתוי. למרות
שהיה זה האונס הרביעי בדיוק באותו אתר, ולמרות
שתחילת המגע בין הנאנסת לאנס היו^ה בדיוק באותו
מקוםלא השכילה, עד כמה שהדבר ידוע, מישטרת
תל־אביב להניח בתחנת הרכבת, או מתחת לגשר נחל-
איילון מארב לאנס.
הפעם היתד, קורבן שלו סמינריסטית בת ,24 לא נאה
במיוחד ומבוהלת. גם השיחה שלה עם הפסיכולוגיים
שהרכיבו את הדין־וחשבון היתד, שיחה יחסית מבולבלת
ותרומתה של הסמינריסטית, שהיא מקרה ארבע בדו״ח,
לעיצוב המסקנות לגבי האנס המנומס, היתד, מועטת
ביותר.
מספר ימים לאחר מכן שוב פגש האנס המנומס, בתחנת
הרכבת בתל־אביב, צעירה, אשר ימים מספר קודם לכן
מקרה בדו״ח ריתקה האנס

סיימה את שמתה הצבאי. הפרק על הצעירה, או
5בלשון הדו״ח, הוא אחד הפרקים המרתקים
הארוך. נראה כי השיחה עם החיילת־המשוחררת
אפילו את הפסיכולוגים והאירה באור חדש את
המנומס. כתבו אלה בדו״ח שלהם:
״תוך דקות ספורות מהרגע בו הכירו האלגנטי ומקרה
5זה־את־זו בתחנת הרכבת, נוצר ביניהם, על פי עדות
מקרה ,5קשר נפשי, מבלי שהאלגנטי ׳חיזר׳ אחרי מקרה
5במובן המקובל של המילה. באחת השיחות עמנו,
התבטאה אפילו מקרה 5כי ׳בהתחלה, לפני שהוא עשה
מה שהוא עשה, חשבתי שאני אפילו יכולה להתאהב
בגבר כזה, למרות שהוא מבוגר.׳ לאחר שד,אלגנטי הוביל
את מקרה 5למצע שלו, שגם הפעם היה מחודש ונקי,
ולה התברר כי הוא עומד לאנוס אותה, פרצה מקרה
5בבכי. נראה כי הבכי השפיע על האלגנטי, שערך עם
מקרה 5שיחה, מסוג השיחות אותן הוא נהג לערוך עם
המקרים הקודמים, אלא שהפעם היד, זה לפני האונס.
״שוב התעוררה אצלו בעיית הריצוי, והוא הקפיד
לשאול אותה אם הוא דוחה אותה, או שאין הוא מוצא־חן
בעיניה כגבר. רק אז גילתה לו מקרה 5כי היא עדיין
בתולה, וביקשה ממנו שלא לבעול אותה. על פי עדותה
של מקרה 5ניכר היה כי אין הוא מאמין לה, וכי הוא
אפילו נעלב מכך שהיא רוצה להתחמק ממנו בשקר גם,
אולם כשהמשיכה מקרה 5בבכי, הוא שוכנע.
״כאן התגלה מאפיין נוסף אצל האלגנטי, מאפיין
שיכולים היינו לשער אותו מראש, על פי העדויות הקוד מות•
דמעות אשד, עושות עליו רושם, אם כי, עד גבול
מסויים.

^ אחרש שו כנע כי הצעירה אכן בתולה, הוא
ערך איתר, סוג של משא־ומתן. בעזרת כוח־שיכנוע
ותוך שהוא נעזר בפחדה של הצעירה מכך שהוא
יבעל אותה, לראשונה בחייה, הוא הסכים עימד, כי הוא
יבצע מעשה מגונה בהסכמתה, או לפי הגדרתה ׳יגמור
בחוץ,׳ מבלי לחדור אליה, תמורת הבטחתה של הצעירה
לשתף עימו פעולה.
לא עברו ימים לאחר ה׳אונס־לא-אונס עם משוחררת
צד,״ל והאנס האלגנטי פעל שוב. אלא שהפעם היו מספר
שינויים באופן המעשה. הקורבן שלו היתד, תיירת מהולנד,
בת ,23 ולא ישראלית עמד, קל לו לשוחח קודם המעשה.
גם אתר האונס היה אחר. האנס האלגנטי אמנם דג את
הקורבן שלו בתחנת־הרכבת בצפון תל־אביב, אך הוא לא
פיתה אותו אל מתחת לגשר נחל־איילון, אלא למרכז של
שדד-,קוצים סמוך לתחנת־הרכבת. כתבו על מקרה זה,
מקרה ,6הפסיכולוגים שחיברו את הדו״ח:

״בחירת אתר חדש לביצוע מעשי האונס לא היתד,
מקרית ואין לראות בה סטיה מנוהגו של האלגנטי לתכנן
היטב את מעשי האונס שלו. כאשר הוא הגיע עם מקרה
6למרכז השדה, היה מוכן במקום מצע הקרטונים, שוב
נקי ומסודר, וזאת לאחר ששטח, די נרחב יחסית, של
קוצים בוער קודם לכן, ולמקום הובאו ענפים. מקרה 6
מחזק אצלנו את הדעה כי חזותו החיצונית של האלגנטי
מעוררת אמון, וזאת משום קשיי־ד,תקשורת שהיו לו
עם התיירת מהולנד, אשר לא ידעה עברית, וגם האנגלית
שבפיה היתה רצוצה, למרות שבעדותה בפני החוקרים
היא טענה שהאנגלית של האלגנטי היתד, שוטפת. אנו
לא ערכנו שיחה עם מקרה 6וכל הממצאים שלנו מסו־ייגים
משום שנכתבו רק על סמך עדותה בפני החוקרים.
״נראה כי העובדה שקשה היה לו ליצור קשר אישי
יותר עם מקרה 6הביאה להרעה קיצונית ביכולת שלו
לא חצה זונה לקיים מגע מיני ממושך עם המקרה, אם כי על-כך
יכולים היינו לעמוד גם מהמקרים הקודמים. מקרה 6
התבטאה בפני החוקרים בצורה בוטה לגבי השפיכה
המהירה של האלגנטי, מידע שקיבלנו גם מהמקרים
הקודמים, אם כי בצורה ובהתבטאות פחות קיצונית.
״אין ספק כי בגלל הנסיבות החיצוניות, המתח הכרוך
בעצם מעשה האונס, והעובדה שהאלגנטי מנסה שלא
לפגוע או להכאיב לקורבנותיו, מביאים לשפיכה-,מר,ירה
אצלו, אם כי ייתכן כי השפיכה־המהירה היא המביאה
אותו לאנוס. קיימים סימנים לכך כי העובדה שהוא
מגיע לסיפוק מיני במהירות, מפריעה לו, ועל ידי השיחות
שהוא מנהל לאחד המעשה, ועל־ידי ההצעות הכספיות
שהוא מציע לאחר המעשה, הוא מנסה כאילו להאריך את
המגע המיני ואת הקשר עם המקרה.
״בין יתר הסיבות של האלגנטי לערוך מעשי אונם,
יש להביא את סיבת השפיכה המהירה כחשובה ודומיננ טית
ביותר. כאשר הוא מקיים מגע מיני עם נאנסת, הוא
חוסך לעצמו את הצורך לפגוש אותה אחר כך, או להתחמק
מפגישה מאוחרת, כפי שקיימת ביחסים בין אנשים
בוגרים המגיעים למגע מיני בהסכמה. העובדה שמקרה 6
לא שיחקה לפי החוקים שכבר נקבעו במקרים הקודמים,
בעיקר בגלל חוסר השפה, ושינוי בהתייחסות אל אונם
בכללו מצד המקרה, הביאו לכך שלראשונה לא היה
האלגנטי אלגנטי, אם כי המשיך להיות מנומס ולא-
תוקפני, הוא לא השתמש בכוח. לעומת זאת הוא גם לא
הציע לה כסף למונית ומיהר להסתלק מהמקום, כשהוא
משאיר אותה על המצע, וגם זאת שלא בנוהגו.
י י 1
ין לתלותאת העובדה שהוא שינה את אתר
/ /י האונס בכך שמקרה 6היתד, תיירת. המצע הוכן
עוד לפני שהאלגנטי בחר את המקרה הבא שלו. נראה
כי הוא החליט שהוא מתח מדי את החבל, מבחינת
הסתכנותו בתפיסה על ידי המישטרה, ולכן הוא החליף
את אתר האונס, אם כי לא את האיזור שבו הוא בוחר
את קורבנותיו. נראה כי בין היתר נהנה האלגנטי
מהעובדה שהמישטרה לא הצליחה לתפוס אותו, הנאה
שהיא מעבר לרצוי העצמי של פושע הנהנה מכך שהוא
עדיין חופשי. הוא יצר אצלו מבנה של התמודדות עם
עם המישטרה, התמודדות אשר הוא חושב כי היא הוגנת,
משום שהוא משאיר חוטים לתפיסתו בידי המישטרה
ולא מוחק מאחריו את כל העקבות. הראייה לכך שהוא
לא שינה את האיזור שבו הוא פועל, וגם כאשר הוא
החליף את מקום האונס, הוא לא הרחיק מהמקום הראשון,
וזאת כאילו כדי לתת למישטרה הזדמנות להתמודד
עימו במה שנקרא ׳פר פייט׳.״
משך שלושה וחצי חודשים, כאשר איזור תחנת
הרכבת היה מלא בשוטרים מוסווים וממוקש ממש בא-
רבים, לא פעל האנס האלגנטי כלל. נראה כי העובדה
שהמישטרה הפעילה כוחות כה רבים כדי ללכוד אותו,
פגעה בוי וכפי שכותב הדו״ח ״לדעתו שברה המישטרה
את החוקים שהוא המציא במשחק בינו לבין המישטרה.״
לחוקרים אין כמעט ספק כי האנס האלגנטי הבחין
במארבים שהטמינו לו, או לפחות בחלקם, ובעשרות
הבלשים שהתפרסו בבגדים אזרחיים על שטח תחנת
הרכבת ברחוב ארלוזורוב וסביבתה.
״מקרה 7אינו מקרה אופייני לאלגנטי,״ כותב הדו״ח
של הפסיכולוגים ״והוא נועד כפי הנראה להעניש את
המישטרה על כך שהיא לא משחקת לפי החוקים שהוא
קבע. העובדה שהאנס בחר בילדה בת 13 מעידה על כך
שהוא רצה להתגרות במישטרה ולא לבצע אונם רגיל
לגביו. כבר עמדנו על המניעים שלו במקרי האונס,
מניעים אשר אינם יכולים להיות נכונים במקרה של
ילדה בת ,13 אשר אינה יכולה להלל אותו או לבקר
אותו על טיב המגע המיני שקיים איתה, או שאין הוא
יכול לסמוך על הביקורת שלה.
״אונם ילדה בת 13 על-ידי האלגנטי יכול לבוא רק
מתוך אחת משתי סיבות, ולא על ידי שתיהן כאחת:
הסיבה האחת יכולה להיות התגרות והענשת המישטרה,
על כך שהיא מחפשת אותו בכוחות לא שקולים לדעתו.
הסיבה האחרת יכולה להיות שונה לגמרי. האלגנטי
׳התעייף׳ מלשמוע דברי ביקורת על הצורה שבה הוא
מקיים את המגע המיני, ונראה כי המשבר שלו בעניין
זה בא בעיקר לאחר מקרה ,6התיירת מהולנד, ולכן
הוא בחר בקורבן שלא יכול היה להעביר עליו ביקורת.״
הפרטי פתיון בהירת שיער,

ב־ 18 בספטמבר בשנה שעברה, הגיע המאבק
של האנס האלגנטי עם המישטרה לשיא חדש.
שהונח לו ליד תחנת הרכבת, בדמות שוטרת
שיער, וזאת משום שמרבית קרבנותיו היו בהירות
כמעט והביא לתפיסתו.
אולם נראה כי השוטרים היו נמהרים מדי. כשהתנפלו
עליו השוטרים לבושי אזרחית, הוא הבין כי המועמדת
שלו לאונס היא שוטרת־הפתיון והחל לנוס מהמקום.
השוטרים שהיו זריזים בהתנפלות לא היו מספיק זריזים
כדי לתפוס את האנס הנמלט.
״נראה כי האלגנטי נפגע מהנסיון ללכוד אותו בעור מה,
או אולי נפגע מכך שקילקלו לו את מעשה האונס
הבא שלו, והוא החליט להיפרע מהמישטרד״״ כותבים
מחברי הדו״ח ״כבר למחרת הוא עשה שני נסיונות אונס,
שלא בצורה המקובלת עליו, אלא בצורה הידועה מאמצעי
התקשורת מסרטי הקולנוע ומהספרים. העובדה שהוא
סטה מהשיטה המקובלת עליו ועבר לשיטה הרגילה
והאלימה של אונם, גרמה לכך כי הוא יצליח לבצע את
האונס עצמו. העובדה שהמקרים היו למחרת המארב
ושינוי השיטה, מצביעים על כך, כמו במקרה של הילדה
בת ד,־ ,13 כי האונס היה מכוון כמסר למישטרה ולא
לשם המטרות הרגילות של האלגנטי.״
באותו יום, בשעה שמונה בערב התנפל האנס האל גנטי
על צעירה בת ,24 ליד בורסת־ד,יד,לומים ברמת־גן,
לא הרחק מתחנת־הרכבת, אולם הוא עשה זאת בפראות
רבה, תוך השמעת איומים ונסיון לקרוע ממנה את בגדיה.
הצעירה צעקה והאנס נימלט מבלי שביצע בה את זממו.
כעבור חמש שעות, בשעה אחת אחר חצות, הוא עצר
טרמפ לצעירה שיצאה עם החבר שלה מסטייקיה בתחנת
הדלק שברמת אביב, על כביש חיפה. הצעירה סירבה
לעלות למכונית ללא החבר שלה, שהתעכב מאחור, והאנס
הסכים לקחת גם את החבר.

יד כשהיא גכנסד! למכונית, ועוד לפני שהחבר
•יי* התקרב אליה, לחץ האנס על דוושת הבנזין של האופל
הלבנה שלו ומיהר להסתלק מהמקום, כשהצעירה בתוך
המכונית. רק לאחר שהצעירה הקימה צעקות, והחלה
להכות אותו בהיסטריה, בעת שהוא נהג, עצר האנס
האלגנטי את המכונית ואיפשר לד, לרדת.
הדין־וחשבון ממשיך לנתח את מהלכיו של האנס:
״לאחר מקרים שמונה ותשע, מקרי הענשת המשטרה,
החליט האלגנטי להיות זהיר ולהפר את החוקים שהוא
קבע, או נכון יותר להתנער מהם. הוא המתין ששה
שבועות ואת מקרה 10 הוא אנס במקום שונה לגמרי
מהמקומות להם היה רגיל עד כה. במקרה 10 הוא חזר
להיות אותו אנס אלגנטי המוכר לנו ממקרים 1עד .5
ליד הסינרמה בתל־אביב הוא פגש בצעירה בת ,23 הצליח
להשפיע עליה לרדת עימו, לשם קיצור דרך, אל מתחת
לגשר שברחוב יצחק שדה. שם היה מוכן המצע המפורסם,
והאנס האלגנטי שוב היד, אלגנטי, רגיש, משוחח ומציע
דמי־מונית. לנו נראה כי אם לא תהיינה התקלויות
נוספות בינו לבין המשטרה, ימשיכו מעשי האונס שלו
להיות בתדירויות שונות, ואלגנטים.״
לאחר מקרה אונס זה שוב לא פעל האנס משך חודשים
ארוכים והוא הופיע דק בחודש שעבר, יב־ 18 באפריל.
הפעם הוא הצליח להפיל ברשתו סטודנטית המתגוררת
בשיו־מוניס בתל־אביב, לא הרחק מביתה, ברחוב ערבי
נחל, בדרך בין האוניברסיטה לשיו־מוניס. הדו״ח שהוגש
קודם לכן אינו כולל בתוכו נתונים על־פי מקרה זה,
אולם החומר שנאסף על־ידי החוקרים, מצביע בבירור
כי אין שוני בשיטות אונס זה לעומת המקרים הקודמים.
המשטרה החליטה לשמור בסודי סודות את הקלסתרון
של האנס שהורכב על פי עדויות הנאנסות, למרות שפיר-
סומו של הקלסתרון היה יכול להפעיל את הציבור כולו
בצייד האנס. משום שהמשטרה לא הצליחה משך 18
חודשים לתפוס את האנס, היא מנסה להצניע ככל האפשר
את עובדת קיומו, כדי להמעיט מעוצמת הכשלון שלה.
1111101170 נשמר בסוד אולם מספר מסקנות בדין־וחשבון שנכתב על־ידי
הפסיכולוגים, דו״ח שהוא עצמו כמעט סוד־מדינד, אצל
קציני המשטרה, מצביעות על כך שיש להתעלות מעל
לשיקולי יוקרה ולמצוא כל דרך אפשרית ללכוד את
האנס האלגנטי. קובעים מחברי -הדו״ח, בין יתר המסקנות
שלהם :
״אין לנו ספק כי האלגנטי ימשיך לבצע מעשי אונם
עד שיתפס, אם כי אפשריות הפוגות ארוכות בין גל
מעשי אונס אחד למשנהו. כאשר הוא נתקל בגירויים
חיצוניים, שאינם קשורים לנאסות עצמן, מסוגל האלגנטי
להיות אלים, עד כדי נסיונות לרצח, וזאת לא כנגד
קורבנותיו אלא כביטוי נגד גורמים אחרים, כמו המשטרה.
״העובדה שד,אלגנטי הוא כפי הנראה בעל משפחה
מכובד, המנהל סדר יום תקין ובריא במסגרת המשפחתית
שלו, בעל אמצעים כספיים מסויימים ונורמאלי על פני
השטח בכל הנוגע למגע שלו עם סביבתו הקרובה, מקשה
בוודאי על האפשרות ללכוד אותו ועוד קודם לכן לזהות
ולאתר אותו. יש להבין כי האלגנטי אינו חולה במובן
הרגיל של המילה, אלא נתון להתקפות, בהן אין הוא
מאבד את צלם האנוש שלו. לאחר סיום התקפות אלה,
הוא חוזר להיות אדם רגיל וקשה לזיהוי, עד להתקפה
הבאה.״

פלט
באמריקה
ההפרה הובילה לחופה
בעיר נתניה חי לו כיום היהלום הרא שי
שלה, הלא הוא היורש הישיר של
מוטל׳ה שפיגלר. זהו עודד מבנם,
והוא שחקנה של הנבחרת המקומית ואחד
המבטיחים ביותר בה.

שלא תחשבו שאני מתכוונת לעשות יחסי־ציבור למיסעדת
זדראג סטור התל־אביבית. פשוט, הסיפור הבא נכנס ומתלבש
:ולו סביבה. ובכן, אלה שביקרו בה ואכלו בה הכירו גם את
זמנהל של המקום ואחד מבעליו לשעבר, דני לרנד הבלונדי,
צעזב לפני כשנה לא רק את המיסעדה אלא גם אשה בשם
נילהה, וילדים שיהיו בריאים.
הבחור פשוט הרים רגליים והתעופף מהארץ, בחברת צעירה
:ת 23 יפה ועליזה בשם רוחל׳ד! בורן, ולפי ששמעתי הוא
נושה כיום חייל בלוס־אנג׳לס, גם שם בעיסקי מיסעדות.

נו, אז הסיפור החל במחנה האימונים
לפני כחודשיים, שם נכנסו כולם למישטר
רציני, אבל בין אימון לאימון מצא הבחור
זמן להתאהב בעינת: אופק, שהיא בתו
של ממלא־מקום ברשות הספורט הממ לכתית.
וכך,
יום אחד אחרי שחזרו מבילוי,
ליווה עודד את עינת שלו לביתה, רק
מה, היא גרה קצת רחוק, הוא לא חזר
בזמן לכיבוי־אורות במיצוותו של המאמן
עימנואל שפר, שנתן הוראות מדו-
ייקות על שעת־השינה המוקדמת.

דני לרנד ורחל בירן
גם־כך מיסעדות יצא ופורחת.
לפניכם,
בדירתה

לי לפגוש לפני כשבוע את בילהה, והיא נראית עליזה
הסיבה: סוף־סוף הגיע לידיה הגט המיוחל. והריהי
גרושה בלונדית עם שני ילדים, המתגוררת לה בכבוד
הפרטית שבשיכון לי. ממש מתחת לדירתו של האדריכל

יורם רשקין.

יורם רסקין ודפנה נוי
היא עוד תחזור

וזו ההזדמנות להזכיר שדפנה נוי, אשתו של יורם, חזרה
לארה״ב אל אימה, הספרית אנטה, ולקחה איתה את שני הילדים,
למה? או. מהלכות שמועות, אבל עד כמה הן רציניות אינני
יודעת. כפי שראיתי, יורם יוצא לו כיום עם הדוגמנית הבלונדית
קצוצת־השיער מירי וייסברג, הם מטיילים להנאתם בכל
מקומות הבילוי ונראים מאושרים להפליא. אומנם היו שמועות
שהם יצאו לחופשה בפאריס יחד, אבל מי אני שאתייחס לשמועות?
היו, למשל, גם שמועות שיורם החל בתהליכי גירושין, אבל
לדבריו אין שום תהליכים כאלה, הוא לא מתגרש, אין לו שום
רומן, וזה שהוא יוצא עם מירי לבלות זה רק סתם.
למה בכל־זאת עזבה דפנה את הבית ן לדבריו, היא התגעגעה
לאמה והיא עוד תחזור — ממש כמו בפעם שעברה.

השייך עדיין מחפש
אפילו אלה מביניכם שלא מבינים דבר
קוסמטיקה, מכירים בוודאי את הקוס־
;טיקאית דיזיקה שגיא. מי לא מכיר
זת אדומת השיער, עם החיוך הלוהט,
!זכל כולה עליזות אחת גדולה? נאמר
:ליה שאין אדם בארץ שהוא משהו שהיא
וינה מכירה, ושלא פגשה בו באיזו דרך
זד,יא.

הטכניקה הקוסמטיקאית, והיא הוזמנה לה עביר
בו קורם מזורז, וגם בעצמה ללמוד
מעט מהחידושים. נסעה לה לדרכה, ואחרי
שנוכחה כי טוב בצרפת, ואחרי שמילאה
לחנויות השונות את הכיסים לשבוע לפ חות,
עברה עם כל התיפאורה ללונדון,
שם החליטה שלשחק קצת בקאזינו לא
יכול להזיק.

ליזיקה תמיד משגיחה שתהיה הצעקה
:אחרונה בענייני קוסמטיקה וכך, היה כנס
:ינלאומי בפאריס, של חידושי ופילאי

אמרה — ועשתה. התמזל מזלה, ולידה
בשולחן ישב שייך מסעודיה, כולו מפלי
שומן וריחו ריח הכסף. נתן הערבי בלי-
זיקה מבט אחד, והתבלב. איך נפלה לו
בדיוק באותו השולחן אחת כזאת כמו
שהוא אוהב, מלאת גוף, בעלת שיער אדמ דם
וצורה מהסרטים? ליקק השייך שפ תיים,
התקרב אל הגיזעית, עשה לה
עיניים — דבר שמעולם לא הפחיד את
ליזיקה — והעלה את תרומתו הכספית
להימוריה הנלהבים. סיימה ליזיקה את
מישחקה, אמרה לילה טוב וקבעה פגישה
עם השייך למחרת בערב.
מה שהוא לא-ידע היה שליזיקה התכו ננה
להיות עסוקה למחרת בערב. היתד,
לה פגישה עם בעלה, עמי, בנמל־התעופד,
בן־גוריון. משם יצאו השניים מייד לרודוס,
לחופשה בת שבוע ממאמץ הסיור בעולם,
והשייך הסעודי עדיין מחפש אותה.

אהבה

ליזיקה שגיא
חופשה ברודוס
מהקיבוץ להתמסרות
סוף־סוף מצא הקיבוצניק משה גל, ש כינויו
בפי חבריו ״טוש״ ,את חברתו ל חיים׳
אומנם, מאז שעזב את הקיבוץ חיפש
הרבה, ומדי יום ניראה כשהוא מבלה עם
יפהפיה תל־אביבית אחרת, אבל מי שקנתה
את מקום מישבנה בליבו אינה אלא הדיילת
מיספר אחת של ארקיע, איילה קציר.
איילה היא מהדיילות הוותיקות בחברה,
אחת מהוועד ומאלה שנותנות את הטון
שם. אין יפה ממנה, כך אומרים, ואפילו
העובדה שהיא מלאודגוף אינה מונעת
הענקת סופרלאטיווים.
׳טוש המאושר הגיע סוף־סוף לשלווה,
למנוחה ולנחלה, ולשאלתי מתי הם מת כוננים
לבוא בברית־ד,נישואים ענו לי
שניהם כאיש אחד שזה עדיין לא ברור.
טוש החל עובד שוב בתור סוכן מער-
כות־סטריאו, ועד שייכנס טוב טוב לשוק
הם ימתינו. אבל בינתיים הם מבלים
באילת בכל הזדמנות שלאיילד, יש שם
לינה, וכמובן בכל מקומות הבידור.
מי שרואה היום את טוש היפה, פשוט
לא מאמין שהוא היה אי-פעם חבר קיבוץ.
הוא התמסד והתמסר לחיי העיר כל־כך
בשלמות, עד שאין עוד אחד שלבוש כמוהו
או מתנהג בג׳נטלמנטיות כמוהו בעיר.
יש למישהו מד, להוסיף?

וכך קרה שעודד הגיע רק אחרי שתיים
בלילה, כיוון שאוטובוסים כבר לא היו
וד,מיסכן נאלץ לנסוע בטרמפים. כאן חיכה
לו שפר, וזרק אותו מהמלון ושוב מצא
עודד את עצמו עוצר טרמפים באמצע
הלילה, הפעם ...לכיוון ביתו־שלו, לחטוף
תנומה. אחרי שינה רצינית, הוא קם בבו קר
והחליט את ההחלטה הגורלית של
חייו: אולי כדורגל זה קאריירה, אבל
אהבה זה לכל החיים, ועליה לא מוותרים
בקלות.
מכל הסיפור הזה, ומעוד כמה דברים,
יצא שעודד ועינת יינשאו בחודש הבא.
מתי בדיוק הם ביקשו ממני לא לפרסם,
מסיבה פשוטה. פשוט, יהיו כל כך הרבה
אוהדים שירצו לבוא לאחל להם מזל טוב,
שלא יהיה די מקום באולם. אז אם אתם
רוצים לאחל להם, אנא עשו זאת באמצעות
דואר ישראל.

ניצחון הח 1נש
בעל מועדון-הלילה, רפי ניצחון, הח ליט
שהוא עושה עכשיו מחייו חופש אחד
גדול, אחרי שנים של עבודה מאומצת,
ולקח את מישפחתו, אשתו הציירת יפה
ושלוש בנותיו, והם נסעו לטיול בספרד.
הם לא מאלה שאוכלים מצות, או שומרים
מסורת, ואין שום סיבה הגיונית שיבלו את
הפסח בארץ.
אחרי שבועיים של בילוי חזרו ארצה,
ורפי נכנס למכס במסלול האדום, כשעל
כתפו מתנוססת לתיפארת רגל מעושנת
שלמה של חזיר, ועל כתפו האחרת תלויה
כיכר־לחם ענקית. אבל לצערו, לא הצליח
לזעזע את אנשי המכס עם כל־כך הרבה
טריפה, ועוד בפסח, ולא יכול לשלם מכס,
כי היתד, שביתת מוכסים.
חזרה מישפחת ניצחון לביתה, ולא עברו
רגעים אחדים ומיד מצא רפי את עצמו
בקפה אכסודונז, מיפלטו הקבוע, והחל תר
בעיניו אחר מכרים. כששאלו אותו אם לא
הספיק לו בחופש, אמר שהחופש היה
בית־סוהר ליד האשד, והילדות, ועכשיו
הוא באמת פנוי לחופש כמו שצריך.

ובחירות

את הסיפור הזה אני כותבת מבלי לציין את השמות, ולו רק בגלל הסיבה שאני
מדור רכילות, ולא מדור של מיפלגות.
אז ככה: ממקור מהימן ביותר נודע לי כי מו עמד אחת המיפלגות בבחירות
לראשות עיר גדולה בארץ, הטיל על מישרד־חקירות פרטי לאסוף הומר אישי ביותר
נגד ראש העיר של אותה עיר, שגם הוא ירוץ בבחירות הקרובות.
ומישרד־החקירות גם קיבל הנחיות ממשיות ביותר. הוא התבקש לחקור בפרשיות־אהבים
שיש לראש־העיר, כביכול, עם שתיים מעובדות־העירייה הבכירות ביותר,
למרות שלראש העיר יש אשה טובה בבית והכל.
אם יביא מישרד-ד,חקירות הוכחות לרומנים של ראש־העיר, אין ספק בי צפוייה
לנו מערכת־בחירות סוערת, לא רק באותה עיר, אלא בכל הארץ, משום שאותו ראש-
עיר הוא דמות ציבורית ידועה ביותר.

איילה קציר
ביות נזהיר

ד תימני ח תמיד ידעתי שגברים אף פעם לא אומ רים
״לא״ לתימניה, וכששאלתי למה ומדוע,
ומה כל־כך מיוחד אצל השחרחרות האלה,
היו עונים לי :״את לא תביני, זה משהו
כזה אצלן בדם. אם היית גבר, היית
מבינה.״
אז כיוון שאינני גבר׳ ואינני מבינה,
קשה לי לתפוס גם מדוע אתם, הגברים
שאוהבים תינן ניות, מניחים לאחת כזאת
להסתובב חופשית בשטח, מבלי לתפוס
בשתי ידיים. כוונתי, כמובן, ליהודית
נגר, הדוגמנית הצעירה שכבר רכשה
לה שם, והיא גם שמועמדת לתואר מלכת
היופי, וגם חוץ מזה לא חסר לה שום•
דבר.
לבחורה אומנם היה חבר באנגליה, אבל
הוא עבר לה. כי חסכה יהודית וחסכה,
נסעה ללונדון אל אהבתה, שחיכתה לה שם
במזג־האוויר הסגרירי, ולא עברו עשרה
ימים קצרצרים, והיא נוכחה לדעת שדם

סיפור אחד הרומנים השמורים ביותר בניו־יורק הגיע אלי
רק השבוע, והרי הוא מייד לפניכם.
גיבורתו היא היהלומנית הישראלית המצליחה ניצה לרר,
בתו של הקבלן המיליונר יהושע, לרד, בעל המיפעל למיבנים
טרומיים ואחותו של הקבלן יונה וחצי.
הרומן הסמוי הזה של ניצה נמשך כבר מאז גירושיה, שאירעו
לפני תשע שנים. אז היא הכירה בן לאחת המישפחות העשי רות
ביותר בארצות־הברית, סטיב סינגר, בעל חברת-היהלו-
מים סינגר שהיא מן הגדולות בעולם. סטיב, שהוא גבר מקסים
בדיוק כפי שהוא עשיר, אהב את ניצה ושמר עליה מכל מישמר.
הוא לקח אותה איתו לטיולים מסביב לעולם פעמיים בשנה,
וקנה לה מתנות בלי־סוף, עד שכולם דיברו על זה שאו־טו־טו
עוזב סטיב, הנשוי, את אשתו האמריקאית, ומתחתן עם ניצה
היפה. והנה, משהו קרה, וניצה נראית שוב באירועים הנוצצים
של החברה הגבוהה בניו־יורק, אך בכל פעם עם גבר אחר, ואין
זכר לסטיב.
ניצה עצמה אינה מוכנה להרחיב את הדיבור על הנושא,
אבל מי.שמכיר את השניים בטוח שגם הפעם זהו משבר חולף.
כי בכל פעם בעבר, כשניצה עזבה את סטיב שלה וברחה ממנו,
ואפילו עד הונג-קונג, הוא נסע אחריה מייד, מצא אותה והח זיר
את האבידה הביתה כשהיא מפוייסת ומאושרת. אלא שהפעם
נמשך הפירוד זמן רב מן הרגיל, מה שנותן לניצה שהות להת בסס
כאשת־עסקים לצידו של המיליונר הישראלי דייוויד לוי.
היא משמשת יד־ימינו בכל, ומנהלת את עסקיו שלו מחוף
לחוף. היא צמודה אליו בכל פגישותיו העיסקיות, מתוודעת בני מוס
אל כל העשירים שהוא מנסה לשדך לה, אבל בינתיים —
שום דבר לא נראה רציני .״אם מישהו מהם יהיה ברמה של
סטיב, לא אהסס להתחתן,״ היא אומרת ,״ואם סטיב לא יכול
לעזוב את הבית, אז שלום על ישראל.״

דויד

מי שמרוצה מהעניין היה דווקא התכשיטן הישראלי
רוזנווסר, שקיווה שניצר, תיפול לידיו כפרי בשל. אלא שכיום,

יהודית נגר
איפה הכיסוי?
תימני חם לא מסתדר טוב עם הדם האנגלי
הצונן. וכך קמה הקטנה, עזבה את לונדון
לטובת מזג־אוויר צונן עוד יותר. היא
קפצה עם חברה טובה לעשות קצת סקי
בצרפת, במקום ששמו רושוויל.
מובן שההצלחה האירה לה פנים, אבל
גם שם, הכימיה לא עבדה. בימים אלה
חזרה שוב ארצה, עם כיסים ריקים ועם
אכזבה כבדה בלב.
אבל אם נכון מה שאמרו לי, זה לא
יארך. צפויות התפתחויות, אולי אפילו
הפתעות.

מאורי ־
עד אור
היה היתד, בחורה בשם רחל כן
זיקרי, בת ראשון־לציון, שחרחורת עגל גלה
שכל חייה הסתובבו במעגל סביב
מישחק הכדורגל וכוכביו הבועטים לשער.
לבסוף עזר לה המזל, ובין מישחק למישחק
פגשה באליל־הכדורגל המוכתר אורי מל־מיליאן,
הכוכב של בית״ר ירושלים,
שיש אומרים עליו שאחרי טדי קולק,
ראש העיר, הוא־הוא אזרחה המוכר והחביב
ביותר.
ובכן רחל, שלא־מכבר מלאו לה 21
אביבים, היתד! ידועה לכל כחברתו הצמודה
של אורי, ואפילו שמועות על חתונה
קרובה החלו מרחפות בחללה של עיר
הקודש.

את שדרנית־הטלוויזיה שדי רז כולם
מכירים. פניה ניבטים מן המסך הקטן
לעיתים מזומנות. ושרי, כידוע, נשואה
באושר לדן כירון, שגם הוא עובד ה טלוויזיה
והם חיים ומתגוררים בירושלים.
אבל הסיפור הוא שאין להם ילדים
משלהם, ומשום כך אימצו בת, עוד לפני
שנים. באחרונה, כאשר ראו כי טוב,
החליטו לאמץ בת נוספת. אמרו — ועשו.
הם אומנם נאלצו לחכות בתור, כמו כולם,
אבל כשהגיע היום המאושר לקחו איתם
את הבת הראשונה על־מנת לקבל את
פני הבת החדשה ולהביאה הביתה.
והרי לכם סיפור יפה, על אנשים יפיס,
סיפור שתענוג לשמוע ולהעביר הלאה.

שרי רז
שנייה לראשונה
אבל אוי לו לאותו חתול שחור אימתני,
שעבר בין השניים ערב האירוסין וקילקל
את השמחה. ונשפכו קצת דמעות, והיו
כאבי-לב, אבל הזמן עושה את שלו. רחל
נרפאה כנראה כליל, וחזרה לעיסוקה
הרגיל — הכדורגל.
והנה, שוב רצה המזל ושם, על המיגרש,
מצאה את אהבתה החדשה. הפעם, בדמותו
של אורי סולימן, שהוא אחד הכדורג לנים
המחוננים והמבטיחים ביותר היום
במכבי תל־אביב. היא פשוט עשתה הסבה,
החליפה קבוצה, ואמרה פעמיים כי טוב.
סולימן, שהוא בן ,25 התאהב ברצינות

גיצה לרר
סוף־סוף — הסוף?
היא כבר אינה נחפזת להיסחף להרפתקה חדשה. היא ודאי
נותנת לסטיב שלד, פסק-זמן להרהר בעניין. אבל אם הוא לא
יזדרז, תאמינו לי — ההפסד יהיה כולו שלו.

הבחורה

לה הבד
טובה פרבר,

את טושי, הלא היא
צריך לראות בשביל להבין מה זאת אומרת
בחורה על הכיף־כיפאק. כמה שמנה, עליזה
ומשוחררת. מה שמתחולל לה בלב איש
אינו יודע, אבל כלפי חוץ היא עושה שמח
וטוב לכולם. יש לה, ברוך השם, לשון
חדה בלי־עין־הרע, וקצת רכילות עליה
לא תזיק, בייחוד שזו רכילות טובה, אם
יש בכלל דבר כזה.
תאמינו או לא, אבל לטושי יש רומן
גדול ורציני כבר יותר מחצי שנה. קוראים
לו מיקי פן, והוא בחור יפה, פיסיותרא-
פיסט במיקצועו, עובד בבית הלוחם ב שיקום
נפגעי צד,״ל י ועושה חייל רב
בעבודתו.
לשאלתי אם הם גרים יחדיו, אמרה לי
טושי :״לא, תודה. היה לי מספיק מלגור
יחד עם החבר הקודם שלי. זה היה ממש
גרוע. אני מעדיפה לגור לי לבד.״ ומניין
הכסף? או. היא עובדת, ואפילו קשה.
כשכל עם ישראל יוצא בלילות לבלות
או שוכב לישון, יושבת טושי ליד המרכזיה
במלון תל־אביבי ועונה על קריאות־הטלפון
הבינלאומיות. ומדי אחר־צהריים היא
מטיילת עם הילדים של אריק ושושיק
שני. למי שלא יודע, טושי היתד, האומנת
שלהם בלונדון, וגם בארץ קשה לילדים
להיפרד ממנה.

גם הוא, ומצידו הכל מוכן ומזומן. וכך,
במזל טוב, יבואו שניים אלה בברית־הנישואין
ב־ 27 ביוני השתא, במלון מפואר
באיזור תל־אביב.
,ולמי שמתעניין לדעת, הרי התשובה :
אומנם, המכנה המשותף בין שתי אהבותיה
הגדולות של רחל הוא השם אורי, אבל
חוץ ממנו אין, כנראה, הרבה מן המקביל
בין שני כוכבי הכדורגל הצעירים. כי
מלמיליאן, כידוע, בחור ביישן, שליו ורגוע,
צנוע ויושב־בית, ואילו סולימן, לעומתו,
נמרץ ועליז ואוהב לבלות ולעשות שמח.
תודו, נפלאות דרכי האהבה.

אז מה חסר לה בחיים? יש לה, בינינו,
יותר משיש לבחורה צעירה ממוצעת בעלת
גוף ממוצע: חבר, עבודה, הצלחה וכסף.
מי שלא מקנאת, שתקום !
וזה עוד לא הכל. הבמאי ג׳ורג׳ עו־כריה
מחזר אחריה, לדבריה, בימים אלה,
שתופיע בסרט שלו בעירום. נכון שטושי

טורה (טושי) פרבר
מה חסר?
לא בדיוק מפחדת מעירום, אבל אם כבר
להופיע בסרט, אז לפחות לשחק איזה
קטע קטן, ולא סתם להראות את המיש־מנים.
והיא
לא מתייאשת, כיוון שלדבריה,
.ברור שיבוא יום והיא תופיע בסרט,
ובתפקיד שהיא רוצה בו.
ולמרות שבריאות לא חסרה לה —
שיהיה לה לבריאות.

דוו הדשה
הסנונית שצוינו)
וסיוד באירופה

אס ברצח! באמת(וא 1ת אח איחפה
השנה־שמר וו מו תנע ! צ א לז וו
ס ע בקצב ש לו ובמחיר הומור ביו תר־ בקר
בטריה הגדולות ובנופיה המרהיבים של
אירופה באוירה נינוחה. ט״ל באירופה כשם
שהאחפ אי ם מ טיי לי םבה־ ב מ לונו ע.
הטיול במלונוס מאפשר לר לצרף את הילדים
לטיול משפחת• להנאת בולם ו בנו חיו ת
וחיסכון מירביים.
המלונוע נבנה במיוחד למטרות טיולים, הו א
כולל בתוכו מ טו ת נו חו ת ומטבח מ שוכלל
המאפ שר הכנה ע צ מי ת של ה א רו חו ת .

( ח 3ו 3 1־ו - 0 3־י ) 1 ¥ 1 0 1 0

שלוב שו מנחית
מוזן ומסעדה

הו צ או ת השהייה מהווים היום א ת עי קר
ה הו צאה הכרוכה בטיול לחוי-ן לאד^,
השמוש במלונוט מאפ שר חסכון ניכר
ומ שמעו תי ב הו צ או ת אלה .

הנסח לעצמו חלייוט לטייל 1אי חפוי
הזמן אות! כבד עתה
אצו שנן הנסיעות שלו

ש רי

תיי רו תבע

עו רו ת •

תיירות 1111-11

רוטקס תמיד קרוב אליך
מבחר סריגי טריקו לגברים ולנ שים-
חולצות, לבנים,סינ׳מות. גרביים ו שמלות ארוכות.

העולם הז ה 2122

האס חיסול הממשלה 1
(המשך מעמוד ) 13
מובהק וקבוצה יונית־לשעבר, שנסחפה ב-
עיקבות הבחירות האחרונות ימינה. באווי רה
ציבורית אחרת, עשוי הרוב הגדול של
המפד״ל לחזור לקו יוני.
פרישת ד״ש מן הקואליציה. ד״ש
היא, ביסודה, מיפלגר. יונית. בעיקבות ה מציאות
שנוצרה בבחירות האחרונות, היא
מכרה את עצמה לליכוד תמורת נזיד־עד-
שים. אם תיווצר אפשרות להשתחרר מחי בוק
פרוורסי זה, ולתפוס מקום מכובד
בקואליציה יונית, עשוי הרוב הגדול ב-
ד״ש לדרוש זאת.

למערך ( ,32 עם פיעת־היחיד
הערבית שלו) ,ד״ש 15 והמסד״ל
12 וש ביחד 59 קולות. לפחות
4קולות נוספים ( 2של״י 1 ,ר״צ,
1ל״ע) מובטחים לממשלה בנסיכות
כאלה.

במצב כזה עשויים כמה אנשים לעבור
מן הקואליציה היונית החדשה אל האופו זיציה
הניצית, ולהפך. יתכן כי מיספר
העוברים לשני הכיוונים יתאזן. מעניין לר אות
אם דיין יקפוץ, במצב כזה, קפיצה
נוספת ויוסיף זיג חדש לזיג־זאגים בחייו.

עצם האפשרות של הקמת קוא־ליציה
כזאת עשוייה להשפיע, כרגע
הקובע, כאופן מכריע על הליברלים
בליכוד, ולהעכיר את התהליך
מתסריט ג׳ לתסריט כ׳.
אלה כמה מהאפשרויות העיקריות. יתכן
מיספר כימעט אינסופי של ואריאציות.

העובדה הבולטת ככנסת היא
שאין כל קשר כין הריעות האישיות
של הכרי־הכנסת, או של
מיפלגות שלמות, ובין התפקיד
שהן ממלאות כיום.
ד״ש היונית נותנת גיבוי מוחלט למדי ניות
הלאומנית הקנאית ביותר של מנחם
בגין. בתוך המערך יש אנשים, המסורים
בכל ליבם למשה דיין, המשחק כיום
מישחק ניצי. אותו דיין יכול ללכד סביבו
קבוצה של חמישה עד עשרה ח״כים, ול עבור
בחזרה אל המחנה ה״יוני״.
מיפלגת־העבודה היא עדיין המיפלגה הג דולה
ביותר בכנסת — יש לה שני ח״כים
יותר מאשר לחרות. לליברלים מיספר
ח״כים זהה לזה של ד״ש 15 יש ב כנסת
שבע סיעות־יחיד או חטיבות־יחיד,
שאינן אלא אבירים־נודדים: משה דיין,
הילל זיידל, שולמית אלוני, שמואל שרון-
פלאטו, קלמן כהנא, גידעון האוזנר והח״ב
הערבי המסונף למערך. עובדה זו מג דילה
עוד יותר את מיספר האפשרויות.

השאלה המכרעת היא כיום כגדי
תעלומה, ורק נביא יכול לפענחה
בטרם עת: מה יהיה מצב־הרוח.
הציבורי כשעה שהמשבר
יגיע לשיאו (אם בבדל יהיה משכר
כזה).

במדינה
(המשך מעמוד )36
לכאן עם צאת השבת ותקח אותו,״ ניסה
לשכנע אחד המתונים ביניהם .״קח את
האופנוע ולך איתו ברגל,״ הציע אחר.
כשהסברתי שהאופנוע כבד מכדי לשאת
אותו, אמר חובש־הכיפה :״שהבחורה
תעזור לך לדחוף.״
חשתי חסר־אונים כתינוק. הייתי בודד
בתוך המון סוער! במקום ששילטון החוק
של המדינה רחוק מלהגיע אליו, בלב
חבורה של ביריונים בטליתות. אפילו
לניידת־מישטרה שתעבור באיזור באקראי
לא יכולתי לצפות — המקום מצוי מחוץ־
לתחום גם למכוניות מישטרה וצבא.
כשראיתי שסיכויי לצאת בשלום פוחתים
והולכים, מה עוד שחלקם ביקשו להיפרע
ממני על שהעזתי לנסוע לפני־כן בשכו נתם,
החלטתי לנקוט צעד נואש. אני,
שלחמתי במילחמה האחרונה וראיתי אנשי־קומנדו
מצרים במרחק של מטחווי-אבן,
פחדתי אז פחות מכפי שפחדתי כאן, בלב
מדינת ישראל. אז חשתי שיש ביכולתי
להתגונן, כעת ידעתי שאני חסר־אונים
לחלוטין.
הסיכוי היחידי לצאת מהמקום במהירות
היה בדרך של עורמה. העמדתי פנים שאני
מוכן להסתלק ברגל. ההמון שסביבי פתח
לי מעבר צר, ואני ירדתי מהאופנוע והת חלתי
לצעוד ולגרור את האופנוע אחי.
תוך כדי כך הכנסתי אותו להילוך והתחלתי
לרוץ. עוד לפני שהיה סיפק בידי האספסוף
הדתי להבין מה אני עומד לעשות, התנעתי
אותו ושנינו קפצנו עליו. לחצתי על דוושת
הבנזין בכל כוחי, והאופנוע זינק במהירות.
לא היה איכפת לי עוד גם אם אפגע
באנשים שניסו לעצור אותי מכל עבר.
דהרתי כאחוז־אמוק, עד שהגעתי לשוטר
שברחוב השומר. חלפתי על פניו בדהרה
פראית תוך התעלמות מניפנופיו. תוך
שניות הייתי כבר ברחוב ז׳בוטינסקי
שבמדינת ישראל. נשמתי לרווחה. אילולא
חששתי, הייתי אולי סב על עיקבותי וחוזר
לבית־הכנסת, כדי לברך בירכת הגומל.

חינוך
קורסותה טיפו ח
השיטוח החדשה ללימוד
אנגלית הגיבה פירות —
אד מישרד־חחיגוד
קופא על שמריו
״כל מה שאני מבקשת זה שיתנו לי
שבועיים ללמד, ולהוכיח את יתרון השי טה
שפיתחתי,״ אומרת במרירות חנה בג־

רה׳ השומר כליל־שכת
מדינה בתוך מדינה
צורת הלחץ ההמוני מלמטה, עוצמתו,
והנסיבות הבינלאומיות של השעה עשו יות
להעניק לתהליך ממדים בלתי־צפויים.
המצב האידיאלי יהיה שכל אחד מ־120
חברי־הכנסת יעמוד בבוא היום לפני בעייה
מצפונית, וייאלץ לקבל הכרעה אישית חד-
משמעית, לעיני הציבור וההיסטוריה.

מדקרה כזה, אין ספק כי הקו
היוני ינצח ככנסת התשיעית.
העולם הזה 2122

טוב .״זה 12 שנים אני מנסה לשכנע את
מישרד־החינוד־והתירבות לבחון את הנו שא׳
אבל נתקלת רק בסירוב. אם יחנו לי
הזדמנות, יביא הדבר מהפכה בלימוד ה שפה
האנגלית.״
בחודש ינואר 1966 בישרו העיתונים על
שיטה חדשה ללימוד אנגלית שפיתחה מו רה
מרמת־גן. השיטה, שכונתה בפי ממצי אתה
״אדם אחד — קול אחד״ ,התבססה

על הוספת סימני ניקוד מעל לאותיות,
שמטרתם להקל על הלומדים והם מאפ שרים,
לדיברי ממציאת השיטה, לימוד
קריאה נכונה של המילים תוך זמן קצר.
חנה בנטוב, מפתחת השיטה, היא מורה
לאנגלית שעלתה מעיראק בתחילת שנות
ה .׳30-חנה, המחוננת בחוש לשוני מפו תח
וכושר־קליטה מייוחד לשפות, למדה
את השפה האנגלית עוד בארץ מוצאה. ב־
1960 עבדה בקורס למורים לאנגלית,
והחלה מלמדת בתל־אביב. ארבע שנים
הקדישה לבדיקת דרכי הלימוד הקיימות,
ובמקביל החלה מפתחת את שיטתה החד שה,
כשהיא נעזרת בסיפרי־לימוד ב־12
שפות שונות. לבסוף פנתה למפקח דאז
על לימוד האנגלית במישרד החינוך, הד״ר
במברגר, וביקשה לאפשר לה לנסות את
שיטתה על כיתה בבית־ספר יסודי.
כיום, בגיל ,55 המורה הוותיקה נואשת
ועייפה ממאבקה בפקידי מישרד־החינוך,
שהותיר בה תחושת חוסר־אונים ותיסכול.
התוכנית -דטימיון. מספרת חנה

? 131 18 11131ף \
*1*11X1: 18 3 1131
\\1131 18 11131
11116 1131ע\ ?1121 18 1118

? 131 18 11118ך\\
11118 18 3 1163)1
?\¥1131 18 11131
11131 18 1118 1163)1

אנגלית בניקוד עיברי
סיוע לנחשלים
בנטוב :״ב* 1966 קיבלתי ממישרד־החינוד
אישור לערוך ניסוי של השיטה בבית-
ספר יבנה ברמת־גן. נתנו לי עשר דקות
בכל שעור אנגלית. אחרי מיבחן מקביל
שנערך בפיתה שלימדתי ובכיתה אחרת,
שלמדה בשיטה הרגילה, ראו שיש הצ לחה.
ב־ 1967 נתנו לי ללמד קורס ל־50
מורים בגימנסיה הרצליה בתל־אביב. בגמר
הקורס ביקשו המורים ממישרד־החינוך
לספק להם חומר מודפס בשיטה זו, אבל
נאמר להם שינקדו את הספרים הקיימים
בעצמם. לכן, בהיעדר חומר מודפס, ידדה
כל התוכנית לטימיון.
״פגיתי שוב לד״ר במברגר, אך הוא
סיים בינתיים את תפקידו והמפקח החדש
— רפאל גפן — לא ידע מהשיטה ולא
רצה לשמוע עליה. פניתי גם לכמה חברי-
כנסת, שפנו למישרד־החינוך. שם ענו
להם שהשיטה נפסלה מפני שהיא מבלבלת
את התלמידים.
״לא ויתרתי, והשתדלתי ללמד בעצ מי,
בשעורים פרטיים. התנדבתי גם ללמד
בכיתה ד׳ בבית־הספר אחד־העס ברמת-
גן. הניסוי, שנערך ביוני , 1973 הביא תוצ אות
טובות. אחרי שישה שעורים בלבד
יכלו כבר התלמידים לכתוב ולקרוא את
המילים שלימדתי אותם.״
המפקח נדהם. באותה שנה, הת נדבתי
ללמד ביישוב מיגדל שליד טבריה.
לימדתי בשיטה החדשה, ובאישורו של
מפקח מישרד־החינוך במקום. הכיתה שלי מדתי
התקדמה בצורה שהדהימה את ה מפקח
עצמו.
כתבתי לאהרון ידלין, שר־החינוך דאז,
והצעתי למסור למישרד־החינוך את השי טה
שפיתחתי. למיכתב צירפתי את חוות-
דעתו החיובית של מנהל ביודהספר ב-
מיגדל, והמלצות נוספות.
״כמו בכל הפעמים הקודמות שפניתי
למישהו, שר־החינוך העביר את מיכתבי
לרפאל גפן, והוא פסל את השיטה.
״למרות זאת, המשכתי במאמצי ללמד
בשיטה שלי ולהביא להכרתה על־ידי מיש-
רד־החינוך־והתרבות. לפני הבחירות האח רונות
הצטרפתי לשורות מיפלגת ד״ש. קי וויתי
כי האנשים המדברים על שינוי אכן
יעשו זאת. ביקשתי מהם להקציב לי סכום
שעולה מודעת־פירסומת אחת בעיתון, כדי

מורה בנטוב
מיפעל חיים
שאוכל לקנות חומרי לימוד וללמד בדרום
תל-אביב או במקום אחר. רציתי לעשות
שינוי, אבל דחו אותי.
״אחרי הבחירות פניתי לשר־החינוך ה חדש,
זבולון המר. אמרו לי שהוא צעיר
ופתוח, ומוכן לעשות שינויים.״
גם הפעם זכה מיכתבה של חגה בתגו בה
הרגילה. מלישכת השר הגיע המיכתב
למרכז המזכירות הפדגוגית, יוסף ינאי,
שהשיב עליו בזו הלשון:
מי זה גפן? .״מיכתבך אל שר־החי־נוך
והתרבות (ללא תאריך) הועבר אלי
לבדיקה. ידוע כי לפני תשע שנים טיפל
הפיקוח על הוראת האנגלית בשיטתך
להוראת שפה זו. הפיקוח — ולמיטב ידי עתי
גם גופים אחרים שאליהם פנית —
לא מצאו יתרון בשיטתך, המוסיפה קשיים
מיותרים בקריאה על-ידי תוספת ״ניקוד״
עיברי למילים באנגלית.
״השיטה הנהוגה בבתי־הספר היום
(הדגשה במקור) היא השיטה הניו־פונית,
המדגישה את ההתאמות בין הכתוב לבין
ההיגוי (שלא כשיטה הגלובאלית) ,והיא
עדיפה על שיטות אחרות המוסיפות סימני-
כתיבה נוספים ומיותרים. לאור שיקול זה,
לא נוכל לקבל את הצעתך.״
מספרת חנה בנטוב :״אחרי שקיבלתי
את התשובה, פניתי לחברת־הכנסת שולמית
אלוני, ומסרתי לידיה את כל החומר שהיה
ברשותי על השיטה שפיתחתי, כולל ההמ לצות
והתוצאות. היא פנתה לאליעזר
שמואלי, מנכ״ל מישרד החינוך והתרבות.
החומר הוחזר אלי בדואר, במעטפה, כ שמצורף
אליו מיכתבה של שולמית אלוני
למנכ״ל. במיכתב היה רשום בעיפרון ״למר
רפאל גפן ללא כל הסבר.
״אולי רצונו של שר החינוך והתרבות
הוא טוב, אבל לא חשוב מה הרצון שלו.
הפרוצדורה עצמה לא משתנה. ועם כל
הרצון הטוב, זה לא עוזר. כל מיכתב שאני
שולחת, מגיע בסופו של דבר לרפאל
גפן 12 .שנים אני מנסה, ועכשיו אני
מחכה כבר לאיזה נס, שיעלו אותו בדרגה
או שיעבירו אותו תפקיד. כשאדם יושב
באותה מישרה 12 שנים, דברים לא יכו לים
לזח.
״דיברתי עם מורים אחרים מעדות המיז־רח,
והם אומרים אותו הדבר. במישרד־החינוך,
דוב אנשי־המפתח אינם מעדות
המיזרח, והם פוסלים תוכניות בגלל צרות-
עין וצרות־מוחין.
״אף אחד לא מאמין שגם לנו יש רעיונות.
קוראים לנו טעוני טיפוח, אבל אנח נו
לא טעוני טיפוח — אנחנו קורבנות
הטיפוח.״

״להחבייף״ בא לי בסנדלי גלי

ים, חופש, קיץ שובב, אני ו״הגלי שלי״
תמיד ביחד. סנדלי ״גלי״ האוריריים והקלילים
עושים לי כיף בקיץ.
כל החברה יספרו לכם איזה
רומן ארוך יש להם עם גלי, לפני
ש״התלבשנו״ על גלי ניסינו הרבה
אחרים אך ת׳שמעו לנו ...לגלי אין
תחליף.סנדלים שאוהבים את החברה.
ושלא יעבדו עליכם,״ גלי זה רק עם
סמל הצפרדע!

מ1י• 6311

הקיץ בא לי...בסנדלי ״גלי

ה עו ל ם הז ה 2122

שידור־מאחרי
המסך

הטלוויזיה לענייני מינהל וכספים, שלמה
עבארי, ועד שהטלוויזיה ׳והרדיו יסיימו
את הריב על הג׳יפים, יהיו אלה מונחים
בחצר ללא שימוש.

טלתורס

לחבריי ׳מועדון הטלתורס מצטרף
בשבוע מ ביים אס חארוויזיון
הבא גם מנמל מחלקת החדשות, חיים

יבין. הוא יוצא לחמישה ימים לליסבון,
בירת פורטוגל. כדי להשתתף שם בכנס
של עורכי חדשות בכירים של איגוד ה שידור
האירופאי, אי־בי־יו.
יבין אומנם סרב תחילה לנסוע, אולם
דרישה שיל הממונים עליו הביאה אותו, ל דבריו.
להסכים לנסוע בסופו ישל דבר.
הכנס עמד להיערך לפני שנתיים ונידחה
לשנה זו, וההזמנה ליבין מיתה אישית.

המ1הל חקר את ניסן

ארנון

,מסתבר כי מנהל הטלוויזיה
צוקרמן לא רק ע׳שה חיים בלאס־וגאס,
משם שב בשבוע שעבר עם׳ המישלחת ה־גדולה
של רשות־השידור אלא -גם חקר,
בעת ׳שהותו ביניו-״ורק, את פרשת אלי
ניסן והסנטור הנרי ג׳קסון.
דן שילון התלונן כי אלי ניסן קבע
פגישה עם ג׳קסון כדי:לראיין אותו, בשעה
9בבוקר, אך כנההגו, לא הגיע לפגישה.
ניסן ׳נשבע באוזני -צוקרמן כי הוא אכן
הגיע לפגישה, אך לא ניתן יל׳ו על־ידי ה
למחרת
הארוויזיון תלה מישהו פתק על
לוח־המודעות ׳בבניין הטלוויזיה ,׳ובו ביקש
מכל הבמאים ׳והמפיקים החוצים להפיק את
הארורזיון בשנה הבאה, להירשם בחדרו
של מנהל הטלוויזיה, ארנון צוקרמן.
הייתה זו אומנם מתיחה, אולם המאבק
הגדול בעניין הארוויזיון — של הבמאים,
מפיקים, עוזרי־ההפק׳ה, הטכנאים והמזכי רות
— ליטול חלק בהפקה הבינלאומית
שתיערך בשנה הבאה בישראל, כבר החל.
כבר עתה ברור כי את המופע יפיק אחד
משניים: במאי הטלוויזיה הישראלית יוסי
צמח, שלדעת רבים הוא היחידי בארץ
המסוגל להרים מופע כזה, או הבמאי ה־ישראלי־לשעבר
היושב באמסטרדם, ראלף

עינבר.

יש הטוענים כיי האפשרות היחידה היא
להחזיר לארץ את עינבר, שהסתכסך ב שעתו
עם הנהלת הטלוויזיה אך עשה חיל
בח׳וץ־לארץ, משום ׳שהוא היחידי שהתנסה
כבר בהפקות גדולות וריאוותניות כגון ה־ארוויזיון.
אגב,
ללא כל קשר לזכייתה של ישראל
במקום הראשון באווויזיון, שוהה עתה עינ בר:
בארץ למשך כמה שבועות.

ארבל לא רצה לנהל
כתב מחלקת החדשות בטלוויזיה לענייני
תרביות ואמנות, עמום ארבל, כמעט ש הצטרף
בשבועות האחרונים לרשימת עוזבי
המחלקה.
לארבל הוצע להיות מנהל התיאטרון העירוני
חיפה, והמציעים הבטיחו לו יד חופ שית
ומשכיורת-ענק. לאחר שבועות אחדים
של התלבטויות החליט: ארבל לדחות את
ההצעה. לדבריו :״לא רציתי להתרחק מ הטלוויזיה.״

פרשת
׳המוניות !!?שלח

מנהל צוקרמן
הכתב נחקר
שוטרים השומרים על גייביעת הקאפיטול
לגשת אל ג׳קסון, ולכן לא יכול לראיין
אותו. עובדים בכירים בטלוויזיה הביעו
ספק לגבי גיר׳סד! זו.

מאפיה שמאלנית הפוכה
מתברר כי מי שנקרא ״המאפיה השמא לנית״
בטלוויזיה אינו תמיד דווקא האד
פוזיציה.ברשות־השידור.
כאשר נערכו מיבחני־הבד לממלא־מקו־מו
של ירון לונדון כמגיש עלי כותרת,
יצא במקום הראשון, כמתאים ביותר, ה־סאטיריקאי
מאיר עוזיאל. אולם היו
אנשים ברשות־השידור, ובראשם ממלאת-
מקום מנהל מחלקת התוכניות יהודית
(״ג׳ודי״) לוץ, שפסלו את מועמקותו,
משום שהוא בעל דיעות ימניות קיצוניות,
שאינן הולמות תוכנית כעלי כותרת.
אחריו בסולם ההצלחה במיבחני הבד
היה איש הרדיו מני פאר, ורק אחרי
שניים אלה כתב הארץ דן מרגלית וה־שדרן־מפיק
יעקב (״יענקלה״) אגמון.
שלושה האחרונים יגישו את עלי כותרת
לסירוגין.

פרשת המוניות ברשות־השידור עדיין לא
הסתיימה. מילחמתו הכימעט־פרטית של
סמנכ״ל הרשות, שלמה עכאדי, בתחנת
המוניות מוניות ירושלים, ששירתה את ה טלוויזיה
מאז הקמתה, גרמה כבר נזקים
רבים לצוותים היוצאים לעבודה.
מוניות ירושלים דרשו מהטלוויזיה העלאה
של 10 אחוזים: בתעריף .׳לטלוויזיה יש
תעריפים מייוחדים, זולים יותר מתעריפי
המוניות הרגילים. עיביאדי סירב: ,ופינה מייד
לשתי חברות אחרות, מוניות רמות אשכול
ונשר.
׳בינתיים הסתבר, כי: תחנות אלה אינן
מסוגלות לעמוד במעמסה של עיבודה עם
הטלוויזיה, וכי נהגיהן אינם מאושרים ביו תר
לעבוד במחירים מוזלים. נהגים רבים
במוניות נשר אינם עיונים לקריאות הסדרן
שלהם באלחוט בשעות הבוקר, כדי שלא
יצטרכו לבצע נסיעה עבור הטלוויזיה. מונ יות
מאחרות להגיע, ,וצוותים נאלצו פעמים
רבות להישאר בבניין. ולא יצאו לעבודה
בגליל בעיות ההסעה. עיבאידי החליט ׳לעריו
מיכרז בין כל ׳תחנות-׳המוניות בירושלים,

נשואים מזל ואורי גולדשטיין
החברים הוחרמו
אולם אף אחת מהתחנות בעיר לא זכתה בו.
עתה אין יודעים ברשות־השידור מה לע שות
בפרשת המוניות, שהן הרכב הבילבדי
של ציוותי־היעבודה, וההוצאה הכספית ה חודשית
של הטלוויזיה מגיעה לכ־ 200 אלף
׳לירות.
בינתיים עובדות־לא-עובדות שתי תחינות
המוניות רמות אשכול ונשר עם הטלוויזיה,
ואילו עיבאדי מתכנן להפסיק את עבודת
מוניות ירושלים גם עם הרדיו.

ש׳ או סער לכנסת
לשמו של נחמן שי, המועמד להיות
כתב פרלמנטרי של הטלוויזיה, הצטרף ב ימים
האחרונים חוזר נוסף מחוץ־לארץ

טוביה סער.

למדות שסער כבר שימש בשעתו כתב
פרלמנטרי, נראה בי חיים יכין יעדיף
עליו, בסופו של דבר, את נחמן שי.

יערי לא גו״ס

אהוד יערי

הרומן ,׳שניהל באחרונה
עם שילטונות צה״ל, בדבר התגייסותו ל תפקיד
בכיר למשך שנה או שנתיים,
עלה על שירטון.
צה״ל אומנם רוצה עדיין ביערי, וזה
לא היה מתנגד ליטול חופשה מהטלוויזיה
ולענוד דרגות אלוף־מישנה למשך זמן־
מה, אולם התעקשותה של הטלוויזיה שלא
לתת ליערי חופשה־ל׳לא-׳תשלום, הביאה
לכך שבינתיים מאלץ לוותר על המדים.

מדוע נערכו מ׳בחני־רימסך
גל ניחושים שטף את מחלקת החדשות,
אחרי שהתברר כי עורכת־החדשות יעד
חן וקריין־הרדיו אהרון כרנע ערכו ב שבוע
׳שיעבר מיבחני־מסך בטלוויזיה.
חן היא, לדעת כל עובדי החדשות, אחת
מעורכוודחחדשות הטובות ביותר בטלווי זיה,
אם לא הטובה בהן. ברנע, נוסף על
עבודתו ברדיו, ימשמש גם מרצה ׳באוניבר סיטה
העברית בירושלים. בינתיים לא ברור

•צחק קול נגד השאר.
סיכסוך התגלע באחרונה בין השאה של
איראן לבין ׳מינהיל אולפני הסרטה הרצליה,
יצחק (״איציק״) קול. לאולפנים הגיע
מיכיתיב ימן הגוף הממונה על חלוקת התדרים
שיל הלוויינים, שבו התבשר כיי על פי
׳בקשת השאה ניתן ׳לאיראן חדר , 11.75
הוא התדר ישל אולפני הסרטה הרצליה
שבו הם מעבירים את הכתבות מישראל ל רחבי
העולם.
קול פתח בפעולה נמרצת לביטול: רוע
הגזירה, משום ׳שלדבריו השידורים מאי ראן
יפריעו לשידורים מישראל.

טדעד מבקשת עבודתה
נראה כי אולסנמההסירטה של חבירת ה השקעות
של בנק דיסקונט, אולפני טלעד
בירושלים׳ שרויים בקשיים כספיים.
באחרונה פניו מנהלי חברת־ההשקעות,
האלוף (מיל ).דן טודקובסקי לכנו
גיטר להנהלת רשות־השידור, וביקשו
להעביר מאולפנים אחרים עבודות רבות
יותר לאולפני טלעד: ,משום המצב הקשה
שבו שרויים האולפנים. הטלוויזיה השיבה
לטלעד בשלילה בטענה שמרבית תוכני
יות־הדת של הטלוויזיה מוקלטות ומציול-
מות ב ט לעד.

חרם על הטלוויזיה
לא הכל יודעים, כי הזוג החליט לעשות
זאת בצינעה. כתב הטלוויזיה אורי גודד*
שטיין נשא ׳לאישה, ב־ 18 באפריל, אית
׳חברתו מזה שנים רבות, מזד.
טכס הנישואין נערך בבית־כנסת בעיר
העתיקה בירושלים, כאשר נוסף על ה הקפדה
על המצוות הדתיות הקשורות ב טכס
הקפיד גולדשטיין על דביר אחד נו סף:
איש מעובדי הטלוויזיה לא נכח ב מקום.
אורי
ומזל, שהיא סרן בצבא־הקבע,
סטודנטית ואחת הגשים היפות בירושלים,
החליטו שלא לצאת לירח־דבש, ולמחרת
היום כבר הופיע אורי לעבודה כרגיל. ה הסבר
שלו ליאי-יציאתו לירח־דב׳ש :״כיל
הנישואין שלי יהיו יריחלדבש אחד גדול,
אז בשביל מה צריך ירח־דבש סטנדרדי 1״

חגיגות עשור־ *קרות
אם לא די בפסטיבלים העולים בכסף רב,
רשות-הישידור עומדת ׳לערוך ב׳חג-השבועות
חגיגה פרטית-יהמוניית.
הכוונה לחיוג את יום רשות-השידור,
יובל קטן, אשר יוחג במלאות 10 שנים ל שידורי
הטלוויזיה בארץ. יום רשות־השי-
דור ייערך באולם הגדול בירושלים, ב בנייני
האומה, ונוסף על נאוימי-׳הברכה של
יז׳שב־דאש הוועד המנהל, של הרשות, ה פרופסור
ראובן ירון, וימנכ״יל הרשות
יצחק ליכני, ייערכו בו גם חלוקת פרסי
רושוודהשידוד והופעות של אימנים. הטכס
יועבר, במובן, בשידור ישייר ברדיו וב טלוויזיה,
ויעלה למשלם־האגרה כסה מאות
אלפי לירות.

סיפורם של 2ג״פ׳ם
מזה שנה !וחצי מונחים ישני ג׳יפים חדי שים
בחצר בניין דשוודהשידור ברוממה,
מבלי שאיש נגע: בהם, כאבן שאין לה
הופכין.
ישני הג׳יפים נרכשו על-ידי רשו׳ת־השי־דור
כדי שישמשו ניידת השידור, בדרכים
שבהן אין הניידת הרגילה יכולה לעבור.
:בין הרדיו לטלוויזיה התגלע סיכסוך, כשכל
אחד ממוסדות אלה רוצה בג׳יפים לעצמו.
מי שהחליט שלא להחליט היה סמנכ״ל

לשם מה נערכו להם מיבחני-מסך, ,ומהן
תוכניותיו של מנהל המחלקה חיים יכין
לגביהם.

במאי צמח

במאי עינבר
הקרב על בימוי הארוויזיון

העו ל ם הזה 2122

הוצאת ברונפמן מגישה
מהדורה מחודשת של

1יאן כר-סטוף
ספרו של גדול סופרי צרפת
בדור;האחרון, בעל ״פרס נובל״
ואחד מגדולי הסופרים בעולם

רומן ר ולן
קולנוע ישראל

הקשרר.גול1
המישטרה בוודאי לא התכוונה לעזור
בכתיבת התסריט של ישראלים מצחיקים,
סירטם של בועז דווידזון וצבי שיסל, ש התפרסם
עוד לפני שיצא לאור. כידוע,
נתבעו מפיקי הסרט למסור לידי המישטרה
את הקטעים בהם נראית שחקנית בלבוש
חיילת חיב״ה מחטטת במבושיו של אזרח,
שהסתבר לאחר מכן כי הוא קצין מישטרה,
חמתו של אותו קצין יערה בו עד להש חית,
ועתה מואשמים מפיקי הסרט —
סרטי נח — בארבעה סעיפי-אישום: קשי רת
קשר לעשיית פשע, מעשה מגונה,
הפרעה לסדר הציבורי, והתחזות. רשימת
פשעים מוגזמת, כשמדובר בסרט שאינו

מועמדות לאוסקר היתד, דבר גדול כש לעצמו,״
אומר גולן ומפרט :״מועמדות
לאוסקר זה כבר פרם גדול מאוד. ובשבילי
אישית, לאחר שכבר הועמדתי לאוסקר
שלוש פעמים כמפיק, ובפעם זו כמפיק-
במאי, היה זה הישג גדול להימצא בחבו רה
שמנתה גם את לואים בוניאול, אטורה
סקולה ומייקל קאקויאנים. לפי המספרים,
הייתי במקום השני אחרי משה מזרחי,
שזכה בפרס. לדעתי עובדה זו מוכיחה
שלמיבצע יהונתן היו איכויות שעברו את
הקו המיסחרי.״
לדברי גולן, עצם המועמדות העניקה
לסרט מעמד חשוב בעולם, והאדירה את
שמה של מדינת ישראל, בכך שהכניסה
אותה לרשימה של חמש המדינות הזרות
שעמדו בתחרות בקטיגוריה זו ופתחה לפ ניו.
אישית, שערים כבמאי.

להשיג בכד חנויות הספדים
הפצה ״גד״ ,יד־הרוצים ,7ת״א, טל 37056 .

מתקיימים הרבה באזרים בעיר
אבל כמו שלנו לא היה עדיין

בזאר ענק
(בכית פרטי)

חולצות, שמלות, ג׳ינסים, בגדי ילדים,
מתנות, עבודות־יד, כלים חשמליים, ריהוט
עתיק, תקליטים, כלי עבודה, תמונות
אורגינליות ואפילו חומרי ניקוי.
דברים חדשים ומשומשים,
הכל במחירים מצחיקים.

שמלה נקרעת מאליה לעיני העוברים־והשבים*
מעשה

מגונה?

המכירה תחל בשבת 6.5.78 ותימשך
שבוע בלבד מהבוקר עד חצות
רה׳ זנגביל 9ת״א (בין סוקולוב לדיזנגוף)

1כל הק ודם זוכה
קבלת מודעות
לכל העיתונים
במחירי המערכת

$£ט10 וזועק
!1 1978 155116־וק 4
ס בירסו אידיאל
אבן גבירול 110 תל־אביב
(פינת אנטוקולסקי)
טלפון 227118 ,227117

גברת סטלה מפתה אלמוני בחלוק של ״אסקימו לימון״

חניה חופשית

בעיות ולבטים
בחיי• המין

התחזות?

הפצה בלעדית
סטימצקי

מאת
הד״ר

מרדכי זידמן
הוצאת רשפים

רו ב ק
המתנה היפה ביותר

מתכוון, לדברי המפיק מנחם גולן, לפגוע
באיש, ואינו צריך להיות אלא שעשוע
בנוסח המצלמה הניפתרת.
פצצה כפה. אז איך בכל זאת מגיעה
המישטרה לחיבור התסריט, מבלי שתרצה
בכך ומבלי שתקבל אפילו זכויות־יוצרים?
פשוט מאד: הסרט ייפתח במעמד של
חקירה במישטרה, כשהנאשמים — צבי
שיסל, איציק אלבלק ובועז דווידזון —
נשאלים בזעם :״אז למה תפסתם לו ב ביצים?!״
ואילו סוף הסרט יוביל את
המסכנים אל !הכלא.
ישראלים מצחיקים הוא רק אחד מששה
מיבצעים קולנועיים של הבמאי־מפיק מנחם
גולן, הטוען כי מעולם לא הגיעה ממלכתו
לשיא כזה של פעילות. גם אם לא זכה
מיבצע יהונתן באוסקר המיוחל, הרי ״ה
כעור
שבועיים יפתח גולן שער נוסף
לעולם, וזאת בהצגת־בכורה חגיגית של
הסרט קשר האורניום שתתקיים בנוכחות
כוכבי האיטלקי, פביו טסטי, בקולנוע
אמבסדור, במיסגרת שוק הסרטים של
פסטיבל קאן. כיאה לאירוע קולנועי פס טיבלי
מסוג זה, מתכוונים גולן ואנשיו
להציף את קאן באלפי מבחנות ממולאות
בסוכריות לילדים, שייחודן בכך שהן מת פוצצות
כשהן באות במגע עם לשונו של
הטועם (מילוי באורניום הוא בינתיים יקר
מדי).
גולן מספר שבגלל ההתייחסות החשד נית
של המפיצים ובעלי האולמות בעולם,
והקשיים הצפויים להצגתם של סרטים
* בסרט ״ישראלים מצחיקים״.
העולם הז ה 2122

הדנים בפעולות ישראליות, הוציאו אה
שמה של ישראל כליל מן הסרט,, .כל מי
ששמע על פרשת האורניום יודע היכן
בדיוק התרחשה, ואילו הסרט עשוי להיות
יותר מתוחכם ויותר עולמי אם הפרשה
לא תודבק לפינה זו או אחרת של העולם.״
פזילתו של גולן לעבר השוק העולמי
ידועה מכבר והיום, יותר מאי־פעם בעבר,
הוא משתדל לספק בעצמו את ההוכחות
שניתן לעשות סרטים בישראל עבור ה שוק
העולמי כולו :״לדעתי המדינה אינה
עושה מספיק כדי לטפח סרטים המייועדים
לייצוא. סרט היוצא לחוץ־לארץ צריך
לקבל עידוד מייוחד. צריך להחדיר ל תעשיית
הקולנוע את המחשבה שאנחנו
חייבים להביט אל מעבר לקצה אפינו
ולהתמודד בעולם עם סרטים אחרים.״
חיי הלילה כרמלה. מה שנוגע ל גולן,
הוא בהחלט ממשיך לעשות סרטים,
גם כמפיק וגם כבמאי. קשר האורניום
יוצג כבר בחודש יוני. צילומי ישראלים
מצחיקים מסתיימים השבוע. הוא מסיים
בארץ הפקה של סרט אמריקאי בשם סוף־
שבוע אלים, שיוצריו הצעירים נתקעו ב־ארצות־הברית
ללא האמצעים הדרושים
לסיומו. בין הצעירים, אחד בשם דויד
פולסן, אותו הכיר גולן קודם לכן, כמחבר
הגירסה האנגלית של קזבלן ומחבר התס ריט
(יחד עם ישעיהו בן־פורת) של קשר
האורניום. פולסן הוא במאי סוף שבוע
אלים. הוא צילם אותו בנידיורק, אבל
יסיים אותו, בימים אלה, באולפני ברקי
בגבעתיים.
שני סרטים אחרים נמצאים בשלבי תיכ נון:
גבר איטלקי, לפי תסריט מקורי של
השחקן פביו טסטי, העובר עתה עיבוד
סופי (טסטי יופיע בו בתפקיד ראשי),

ח>7זול
ח שבונו ת
גזע האדונים (פאר, תל-אביב,
צרפת) — אלן דלון משחק שוב
בפוליטיקה, כמו בשחיתות בצמרת.
אלא שהפעם מדובר בסרט שנעשה ערב הבחירות הקוד־מות
בצרפת, ללמדך על העימות הפוליטית של דלון. מי
שעוקב אחר טורי הרכילות והחדשות, יכול להבין בנקל
את העניין שיש לו בשטח הזה, בעיקבות קשריו עם מדינאים
בעמדות״מפתח, מצד אחד, ועם אלה שהחוק איני
לחם חוקם, מצד שני.
את הסרט ביסס הבמאי פיאר גראניה־דפר (החתולה)
על רומן של פליסיאן מארסו, שזכה בפרס גונקור. זהו
רומן על פוליטיקאי הנקרע בין רגש, כבוד מישפחתי וחובה
פוליטית, ברגע מכריע בקאריירה שלו. מי שזוכר את הסיג־נון
של מארסו (שהצגתו, הביצה זכתה להצלחה גדולה,
לפני שהוחרם בישראל בגלל קשריו עם הנאצים) יכול
לתאר לעצמו היחס הסרקאסטי לחיים הפוליטיים, כפי
שהוא מתבטא ברומן זה.
גראניה״דפר החליט, לעומת זאת, להתייחס לכל ה עניין
ברצינות גמורה. מה שיוצא מן הרצינות הזאת, הוא
מלודרמה, שצריכה לרמוז פה-ושם על הצביעות וחוסר הערכים
בפוליטיקה, אבל למעשה מתרכזת בנפשו החצויה
של מדינאי, שצריך לבחור בין אהובתו, דוגמנית המסמלת
את הנשיות ואת האהבה, לבין דרכו הפוליטית.
העובדה שהמדינאי, אותו מגלם דלון, שייך למחנה ה־ליבראלי-שמאלני,
והוא, בסופו של דבר, טיפוס קאריי-

רום ודלון: צורה אסתטית
ריסט חסר־נשמה, יכולה לרמוז על דעותיו הפוליטיות של
השחקן, או על רצון לחסל חשבונות עם פוליטיקאים. אך
כל העניין מתרחש במישור חיצוני לחלוטין, עם אישים
שמשחקים בפוליטיקה, באהבה ובהכרזות דרמאתיות. לכן
קשה להניח שמישהו נפגע באמת מן הסרט. ואשר לצופים
— הם יכולים להתנחם בצורתם האסטתית של דלון
ושל סידני רום (הדוגמנית) או בהופעת אורח קצרה של
ז׳אן מורו. גם זה משהו.

מה דחף או מות
למילחמות

גולן מביים את ״קשר האורניום״
סוכריות מתפוצצות בקאן

ותסריט ישראלי על נושא חיי הלילה של
הנוער ברמלה.
בשלבים ממשיים יותר נמצאת הפקתו
של הקוסם מלובלין, אותו יביים גולן ב עצמו.
הוא מסייר בעולם כדי למצוא אתרי
צילום ומתכונן להתחיל בצילומים, תוך
כמה חודשים, עם אלן ארקין וקארול קיין
בתפקידים הראשיים.
הסרט, המבוסס כידוע על סיפורו המפורסם
של יצחק באשביץ זינגר, יהיה
קדפרודוקציה ישראלית־קנדית, ובין ה משתתפים
האחרים בו גם שלי וינטרס,
ואולי גם ג׳ואל גריי וברנדה ואקארו.
ארבעה תפקידים נוספים יחולקו בין שני
שחקנים ישראליים ושני שחקנים קנדיים.
מומחים שאינם מומחים. החדשה
האחרונה: המאהב. מנחם גולן מספר ש בתו,
יעל, היתה הראשונה מבני המישפחה
שקראה את הספר ושיכנעה גם אותו ל קוראו.
מאחר וראה בספר את אחת היצי רות
הישראליות המקוריות, המתאימות ב יותר
לקולנוע, פנה כבר לפני זמן לא. ב.
יהושע, שהיפנה אותו להוצאת ראבלדיי
בארצות־הברית, המחזיקה בזכויות .״ה הפצה,
שתוציא לאור את הספר בחודש
אוקטובר בארצוודהברית, שוכנעה על-
ידי כי רק ישראלים מסוגלים לעשות את
הסרט ונאותה למכור לי את הזכויות.
וביחס לעובדה שבינתיים כתב יקי יושע
תסריט ואף זכה עבורו בפרס המועצה
לתרבות, אני מרגיש מאד לא נוח. לפי
דעתי, המומחים המחלקים פרס זה אינם
אנשי קולנוע ולכן אינני מתייחס אל
פרסיהם. חבל לי רק שהחלטתם גרמה לכך,
שהפרס ירד לטמיון ובסופו של דבר נימנע
גם ממישהו אחר.״
העולם הזה 2122

הדואדיסטים (פאריס, תל־אביב,
אנגליה) — ג׳וזף קונראד
הוא סופר שכמעט שאי-אפשר
לעבדו לקולנוע. כל מי שניסה עד עתה — נכשל. וה תוצאות
היו כישלונות מפוארים, או כישלונות מכובדים
(למשל: לורד ג׳ים של ריצ׳רד ברוקס) ,אבל לא בדיוק
הצלחות. אל שורת הכישלונות המכובדים אפשר להוסיף
עתה גם את סרטו החדש של רידלי סקוט.
הסיפור הקצר של קונראד מתאר שני קצינים בצבא
נפוליאון (דמויות המבוססות, בצורה רופפת, על אנשים
חיים) ,שבילו את כל תחילת המאה הקודמת בדו״קרב
אחד ארוך. בכל פעם שנפגשו, שלפו חרבות, בין אם היה
זה באירופה״המערבית ובין אם בערבות רוסיה, לשם הגיעו
שניהם עם צבאו של הקיסר. הם עלו בדרגה, אבל הטינה
שביניהם לא נמוגה, גם כאשר סיבתה של טינה זו נשכחה.
מי שרוצה להתעמק בסיפורו של קונראד יכול להסיק
מתוכו שהאדם הוא זאב טורף. כמו כן הוא יכול ללמוד
משהו על מושגי הכבוד ומעגלי הקסמים של האלימות,
הסוחפים אנשים פרטיים לדו־קרב ואומות — למלחמות.
בעייתו של סקוט שהיה עד כה במאי סרטי־פירסומת,
היא אורכו המלא של הסרט. הסיפור של קונראד קצר
יחסית, ואילו בסרט חייבת העלילה להתפשט אל מעבר
לממדיה הטבעיים, ומרגע מסויים והלאה היא חוזרת על
עצמה. ומאחר וסקוט מעדיף להשאיר את הטינה על המי־

קארדין וקייטל: הופעה משכנעת
שור הסימלי, ולא להתעמק יתר״על-המידה בדמויות, נוטה
חזרה זו על ציחצוחי-חרבות, להלאות את הצופה.
לעומת זאת, צריך לומר לזכות הסרט, שתשיחזור ה היסטורי,
התלבושות, ובמיוחד כישרונו המייוחד של סקוט
לדלות מן הנופים והאנשים תמונות באיכות של ציורי
התקופה, מעניקים לסרט ממד אסטתי בלתי רגיל. על כך
צריך להוסיף את הופעתם המשכנעת של הארווי קייטל
וקית קאראדין, כשני הנצים, וסידרה שלמה של שחקנים
מפורסמים (ביניהם אלברט פיני ורוברט סטיפנס) ,המופיעים,
להנאתם הבולטת, בתפקידים אפיזודיים. בעזרתם,
יכול הצופה, גם כשהוא מתעייף מן הסיפור, למצוא תמיד
משהו מעניין על הבד.

כוכבי ם
הבמאי המשחק באמת
עשרים שנה לאחר שכבש בסערה את
פסטיבל קאן עם 400 המלקות שלו, נחשב
היום פרנסואה טריפו לאישיות הקולנועית
מס׳ 1בצרפת — לא רק כבמאי אלא גם
כשחקן. האיש, שהחל כבמאי של סרטים
אישיים מאד, מצא בסופו־של-דבר לנכון,
להופיע בעצמו לפני המצלמה. השנה אפשר
יהיה לראותו פעמיים כשחקן, פעם בהפקת
הראווה האמריקאית מיפגשים מן הסוג
השלישי ופעם נוספת בהחדר הירוק, אותו
ביים בעצמו.
״בפעם הראשונה החלטתי לשחק שעה
שהכנתי את הסרטת ילד הפרא. פשוט
קנאתי באיש שצריך היה לגלם את הרופא
המטפל בילד ומדריך אותו, נוטל את ידו,
מוביל אותו אל החלון או אל השולחן.
כל זה ניראה לי אישי כל כך, שלא יכולתי
להשלים עם הרעיון שאצטרך להדריך
שחקן אחר בתנועות אלה. חוץ מזה, היה
ברור לי שאיני רוצה כוכב שיאפיל על
הילד.״
הסכמה מתוך עקרונות. מאז הופיע

טריפו מכייס את ״דמי כיס״
״גיליתי את השחקנים״

בהופעות־אורח רבות בסרטיו שלו, ואף
מילא תפקיד מרכזי בסרטו הלילה האמריקאני.
ההפתעה היתה כאשר הוזמן על-ידי
סטיבן שפילברג, ילד הפלא של הקולנוע
האמריקאני (מלתעות כדי לגלם תפקיד
ראשי באחד הסרטים היקרים ביותר של
הזמן האחרון, מיפגשים מן הסוג השלישי.
״הסכמתי להצעה מתוך סקרנות״ ,מספר
טריפו ,״רציתי לראות פעם אחת הפקה
של הסרט מן הצד השני של המיתרם,
מבלי שתהיה לי הרגשה שאני מציץ ללא
רשות. הזהרתי את שפילברג שאיני מסוגל
אלא לגלם את עצמי, והוא קיבל זאת
כעובדה, אבל אני חייב להודות שבכמה
סצנות הצליח להפיק ממני יותר מכפי
שחשבתי שאני מסוגל לתת.
״אישית, הסרט של שפילברג מרוחק
מאד מכל מה שנוגע לקולנוע שאני עושה.
הוא הפעיל צוות של מאות אנשים, הש תמש
בכל מיני פעלולים משוכללים, וכל
זה אינו מעסיק אותי באמת. מצד שני,
גיליתי את עולם השחקנים, ואת הזוית
שממנה הם רואים את התפאורה, זוית ש חשדתי
בקיומה אך לא הכרתיה מקרוב.
נכנסתי לעולם של מלבישות, מאפרות,
ספרים, עולם של אנשים המבלים יותר זמן
(המשך בעמוד )46

מיוחד לבעלי סטקיות
מעדויות ומסעדות
סטקיס, קוטלטים וכל?זוגי בשר ומוצריו
ארוזים באריזות סיטונאיות
באיכות מעולה ובמחירים מיוחדים

שרות מיוחד למסיבות פרטיות
משלוחים לכל חלקי הארץ.

\ 1א71ש>ץ בע*

ת״א, רח׳ רבן גמליאל 24
טלפון 50335 :־03

פיצול האישיות

ולא הצלחת??

אנחנו נחסל את
נסי פעם אחת את הדרו המודרנית והבטוחה
להשמדת הדוקים
לאחר דדטוי שלנו(שאורך כ-ג !/שעה) את מקבלת
תעודת אחריות לשנה. לא יהיו יותר דוקים בביתר !
ר״ג, מודיעין ,18 טל6 .־5־ • 790114 אילת: טל 3012 .־059
היתר מש׳ הבריאות ,21 :רש׳ עסק .481/75

ז77

(המשך מעמוד )45
בחדרי ההלבשה מאשר על בימת הצילו מים•
וכל הזמן הירהרתי שחווייה כזאת
היתה יכולה להוסיף הרבה לסרט כמו
הלילה האמריקאני.
״בסך־הכל איני מצטער על העניין, אם
כי הוא נמשך יותר מדי זמן, לטעמי. אבל
בעתיד איני מתכונן להופיע אלא רק ב סרטים
שאביים בעצמי.״
אהבה נמלטת. העבודה עם שפילברג
עזרה לטריפו, לדבריו, להבין טוב יותר
את השחקנים ולמצוא דרכים חדשות כדי
להוביל אותם לפני המצלמה. תוך כדי
המתנה, בין צילום לצילום, הוא כתב,
כזכור, את האיש שאהב נשים, שיצא אל
המסכים עוד לפני הסרט של שפילברג,
וכבר בהסרטה זו הרגיש שהוא מתבונן
אחרת בשחקנים.
״צילמנו,״ מספר טריפו ,״סצנה עם
שארל דנר. ארבע פעמים הוא שיחק
בדיוק באותה הצורה, ובפעם החמישית
הוא שינה את הגישה שלו אל הסצנה מן
הקצה אל הקצה. פעם הייתי נדהם מול
תופעה כזאת. עכשיו הבנתי שמישהו הגיע
אל בימת הצילומים, ודנר אינו משחק
עוד בשבילי אלא בשביל אותו מישהו.״
בחדר הירוק, אותו סיים טריפו באח רונה,
הוא מגלם שוב תפקיד ראשי, בדרמה
קודרת על אדם שאינו יכול לשכוח את
אהובתו, שנעלמה באורח מיסתורי.
״החלטתי לשחק בעצמי, משום שזה
ניראה לי אישי יותר, כמו כתיבת מכתב
ביד במקום תיקתוק במכונה,״ הוא הסביר.
הסרט מבוסס על כתביו וחייו של הסופר
מנרי ג׳יימס, שהתחבב באחרונה על קול-
נועני צרפת והחזיר את טריפו לאווירת
סיפורה של אדל. בעיקבות החדר הירוק
הוא מבין את הפרק החמישי בעלילותיו
של אנתואן דואנל, זה שהיה לבן דמותו
של הבמאי עצמו, מאז סרטו הראשון
400 המלקות ועד היום .״אם כי זאת טעות
לחשוב שדונאל זה אני,״ טוען טריפו.
״דונאל הוא תוצאה של צירוף בין אישיותי
לזו של השחקן ז׳אן־פיאר ליאו, המגלם
אותו. בלעדיו לא היה אנתואן דונאל. אני
פשוט נהנה לכתוב חומר בשבילו, ולא
פעם אני נתקף רעמי צחוק שעה שאני
כותב ומדמיין לעצמי כיצד יבצע ז׳אך
פיאר את הסצינה על המסך.״
טריפו הוא חרוץ ביותר. הוא מביים
לפחות סרט אחד לשנה, ויש אומרים ש הוא
פשוט שורף את עצמו. הוא אינו
חושב כך .״אני נח מן העייפות של סרט
אחד, באמצעות עייפות של סרט אחר.
לכן עשיתי את דמי כיס אחרי סיפורה
של אדל. ומשום כך, אחרי הדראמה של
הנרי ג׳יימם, הוא מפיג את המתח בחברת
אנתואן דונאל, בסרט ששמו יהיה אהבה
נמלטת.
והאמת היא שקשה לתאר את טריפו
מחוץ לבימת הצילומים. מבויים על-ידי
אחרים, מביים את עצמו, או מביים אחרים.
הוא קשור כל כד למצלמה, שהדבר ה יחידי
עליו הוא מצטער, לעתים, זה שלא
הספיק לביים בזמן את כל הסרטים ש רצה
לעשות.

ישראלים

סמר! מו מ ס

טיתאזסטר?*

קולנוע
הדברת מזיקים

אין זה דבר-של־מה־בכך, כאשר במאי
ישראלי מצליח להכניס סרט משלו למיס־גרת
יוקרה כמו הפורום של הקולנוע ה צעיר
בפסטיבל ברלין. וכאשר אותו במאי
זוכה להבטחה שיכלל גם בפרספקטיבות
של הקולנוע הצרפתי — חלון הראווה של
הקולנוע הצרפתי האיכותי — בפסטיבל
קאן, הרי זה בוודאי הישג לא מבוטל.
וזאת למרות שבקאן החליטו להטיל חרם
על מי שהשתתף בברלין.
המלך המטורף. האיש שהצליח הוא
עוזי פרם, בן אחיו של שימעון פרס,
מנהיג מפלגת העבודה. הוא שיזם את
ההתארגנות הראשונה של במאי צעירים
בישראל ליצירת סרטים מן הסוג הלא-
ממוסחר.
שמו של סרט ארוך ראשון זה: דומה
לא דומה. הוא הוצג בשבוע שעבר בסינמ טק
התל־אביבי. אם יזכה להיראות גם על
מסכים אחרים, זאת שאלה גדולה, מאחר
ובדי הקולנוע בישראל אינם סובלים, כ ידוע,
סרטים נסיוניים. ליתר דיוק: בעלי
בתי־הקולנוע הם אלה שלא מתלהבים
מהנסיוניים.

דומה לא דומה הוא בהחלט סרט נסיוני.
אחד מאותם סרטים שנידמה כאילו במאי
צעיר שמח לעשות כדי להיפטר מכל ההז יות
הפרטיות שלו, כדי שיוכל להתפנות
ולעסוק גם בעולם הסובב אותו.
כפי שרומז השם, המדובר במיקרה של
סכיזופרניה אינטלקטואלית. גיבורו של
פרס מתקשה ליצור קשר עם סביבתו,
משום שהוא נתון, רובו ככולו, בתוך עולם
האמנות, היופי, האסטתיקה והעידון. ומ שום
כך הוא מזדהה יותר מכל עם לודוויג
השני, המלך המטורף של באווריה, שהיה
אולי התומך הנילהב ביותר באמנות ש ידעה
המאה ה־ — 19 דמות רומנטית, ה מפתה
לא רק במאי קולנוע כמו ויסקונטי,
אלא גם סופרים רבים, כמו קוקטו.
אלא שפרם אינו מתעניין בדמותו של
לודוויג, אלא במה שהוא מסמל — כרו־

שחקן מנסן בראשו שד רודוויג
הזיות פרטיות
מנטיקאן, כאסטתיקאן, כאיש האוהב יופי.
בתור שכזה רואה בו גיבורו של פרס את
אחיו האמיתי, למרות שיש לו אח תאום
במציאות (שיכול אולי לשמש רמז נוסף
לפיצול האישיות של הגיבור).
הלם תרבותי. הסרט מלא וגדוש
ציטטות, בין אם המדובר במוסיקה של ה מאה
שעברה, ובין אם מדובר באוטוביו גרפיה
של הצייר דלקרואה. כמו־כן הוא
מתובל בשמות של סרטים (כמו סיפורי
הירח החיוור של מיזוגושי) וכמובן בדבריו
של לודוויג עצמו.
המצלמה מתרכזת בדמות האחת והיחידה
של הגיבור המחפש את עצמו, בין אם זה
בארמון ורסאי, על מדרגות המאדלן ב פאריס,
או בביתו שלו. שעה שהוא מכין
תערוכת צילומים המוקדשת כולה ללוד-
וויג, כמובן. פרם משופע בדימיון, והוא
מדקדק במיבנה של כל תמונה ותמונה
ובתנועות המצלמה. ואין ספק שהוא ספג
הרבה מן ההומור שמצא בקולנוע הצרפתי
החדש, שבתוכו הוא חי מזה כמה שנים
(הסרט מסווג כסרט צרפתי, מאחר ונעשה
בפאריס, שם עבד פרם כעוזר עריכה ב-
אולפניו של במאי סרטי־התעודה פרנסואה
רוסיף).
הסרט נראה כתולדה של ״הלם תרבותי״,
מיפגש ראשון של אדם עם אוצרות אדי רים
כל-בך, עד שיוצרו צריך להקדיש
סרט שלם כדי לערוך רשימה של כל הדב רים
הקרובים היום לליבו. תוכן הרשימה
הוא בהחלט לא רע, ואם אלה הדברים
שעוזי פרס אוהב, אין לו מה להתבייש
בטעם שלו. אך, הוא כל-כך מרוכז בעריכת
הרשימה, עד שהוא שוכח כי הגיבור שלו
הוא בן־אדם, שחי בחברת בני־אדם( ,לטוב
או לרע) ומלבד זיקתו לאמנות, היה צריך
להיות מצוייר גם בתכונות אחרות, כדי
לרתק את הצופה לדמותו. זה חסר בסרט,
וגם באישיותו של ז׳אן לואי מנסן, המופיע
בתפקיד הראשי (אחיו התאום, וינסן, מת לווה
אליו באותן הסצנות שבהן צריכים
להופיע התאומים).
העו ל ם הזה 2122

חנשיא אל־סאדאת ושר״המילחמה לשעבר איסמעיל במילחמת יוס-הכיפורים

תסריט ״מיל חמת חיטץ השניה״ נועד להמחיש מהם התנאים המוקדמים
שבלעדיהם תיהפך נסיות ישראל לגבולות 1x7להתאבדות לאומית

ן ץ פריט ״מילחמת חיטין השנייה״ ,שהתפרסם
1 1בהמשכים מעל עמודי העולם הזה, איננו ניסיון
לחזות את המילחמה הבאה. תסריט־חיזוי כזה, צריך להיות
הרבה יותר מפורט ולכלול תיאור אפשרויות־פתוחות שו נות,
הן של המילחמה בכללה והן של כל אלמנט נפרד בה.
צריך גם לדעת כי תסריט־חיזוי של כל מילחמה עתי דה,
אם תפרוץ כאשר תחזור ישראל אל גבולות הקו-
הירוק — גם אם נניח שלא יעורב בה נשק גרעיני— .
יהיה בהכרח הרסני ועקוב־מדם הרבה יותר מזה של
״מילחמת חיטין השנייה.״
זאת כיוון שבישראל הישנה, בגבולות הקו־הירוק,
יהיה שדה־הקרב הטאקטי גם שדד-,הקרב האופרטיבי
ושדה־הקרב האיסטרטגי ומן הרגע הראשון תנוהל המיל-
חמה בתור מרכזי האוכלוסיה. המצב עלול להידמות אז
לזה של ערי תעלת־סואץ במילחמת ההתשה. רק האש
והלחימה יהיו אינטנסיביים יותר לאין שיעור.
אבל נחזור לענייננו. הנוזות היסוד של תסריט ״מיל-
חמת חיטין השנייה״ היו:
• שאלת־ביטחון ישראל, לענייננו, היא שאלה ביט-
חונית־צבאית בילבד.

החנות ישראל לנתוני וושטוו
של גבולות 1949 באשו
העוצמות הצבאיות הן של
1978ל פירושה הורות ישראל
למצב של נחיתות צבאית
!• ישראל, שביטחונה הוא נשואנו, היא ישראל שבג בולות
הקו הירוק.

הכעייה העומדת בפנינו לאור שתי ההנחות
הקודמות, אינה ״האם צריבה ישראל לסגת
או לא ץ״
נסיגה בזו נחשבת באן בהנחה מוכנת
מאליה. יש רק לברר מה הם התנאים שיאפ

בנימיו ע מי ד רו ר
כמו בל מאמריו של הפרשן הצבאי
של ״העולם הזה״ מבטא גם מאמר זה
את השקפתו האישית הפרטית של
הכותב. הוא מתפרסם מעל דפי ״העולם
הזה״ כתרומה לוויכוח הציבור, מתוך
הנחה שגם אנשי שלום צריכים להתמודד
עם בעיות ואתגרים ביטחוניים
וצבאיים. דיעותיו של הכותב מייצגות
עמדות שיש להן מהלכים בקהילה
הביטחונית של ישראל, המשפיעות על
עמדותיה המדיניות של הממשלה, שמן
הראוי להתמודד ולהתווכח עימן.
שרו את נסיגת ישראל מהשטחים המוחזקים,
כלא שנסיגה בזו תחפור חרב־־מוות המרחפת
מעל לראשה של ישראל וצפויה ליפול עליה,
במוקדם או במאוחר ולתפלה.
במידה שיש בתסריט ״מילחמת חיטין השנייה״ ניסיון
לחזות את פני המילחמה הבאה, נעשה הדבר מתוך הכ רח,
כמוצר-לוואי של התסריט, שנקבעו לו מטרות אחרות
לחלוטין.
המטרה הראשונית של התסריט היא להמחיש את
דעתי (שהובאה כבר קודם, בראשית ד,סידרה) לפיה
״שלום סאדאת״ ,כפי שהוצע על ידו בכנסת, הוא שלום
ללא ביטחון לישראל. כלומר, זהו שלום שאם תאמצו
ישראל, הרי הנתונים שייצור שלום זה יבטיחו, באופן
החלטי וודאי ביותר, שכל מילחמה עתידה תסתיים במפלה
ישראלית טוטאלית, מוחצת, מהירה ובלתי נמנעת.
זאת, בגלל מה שכולל ״שלום סאדאת״ בתוכו — נסי-
גה ישראלית טוטאלית! בסינתזה עם מה שחסר בו —
פיחות שווה־ערך בעוצמה הצבאית הערבית המוחלטת.

החזרת מדינת־ישראל לנתוני השטח והגבולות
המוחלטים של ,1949 באשר העוצמות
הצבאיות המוחלטות הן כרמה של ,1978 פירושן
הורדת ישראל למצב של נחיתות צבאית
חסרת-תיקווה.
בהקשר זה הוחשדתי, כאילו כוונתי האמיתית היא

להטיל ספק בכנות מניעיו של הנשיא סאדאת !להציגו
כמי שמתחזה כחותר לשלום, אבל באמת אינו אלא חותר
להשמדת ישראל. אינני מתיימר להבין בסאדאת ובמניעיו
הכמוסים. אני שופט את הצעת השלום שהגיש לישראל
רק על פי נתוניה הביטחוגיים־צבאיים.
ניתוח נתונים אלה — המומחש בתסריט ״מילחמת חי־טין
השנייה״ — מראה הד־משמעית, לדעתי, שאם מטרתו
האמיתית של סאדאת היא אכן חיסול ישראל, אין עליו
לשנות אפילו כחוט השערה ממה שעשה בפועל עד כה.
״שלום סאדאת״ ,בצורתו הנוכחית, מכשיר את הקרקע
באופן השלם והמושלם, לניצחון ערבי בטוח, מוחץ וקל,
בכל מילחמה — אם וכאשר תיפרוץ אחרי יישומו.

ץ* טרה אהדת שד תסריט ״חיטין השנייה״ היא
י) להמחיש את מערכת היחסים הנכונה השוררת — או
הצריכה לשרור — בין התחומים המדיני והצבאי. שורש
יחסים אלה נעוץ בעובדה שהתחום הביטחיוני-צבאי הוא
תחוכדמישנה אוטונומי וכפוף בתוך התחום המדיני.
הניתוח, המסקנות וההערכות של ההיבטים הצבאיים-

אוצות־הבוית חשדה - 01*1
ונעתיו החזוי -את תעוצ1לה
הצבאית הקונבנציונאלית
הוחשה לה להבטחת ביטחון
מוינח־ישואל
ביטחוניים של ״שלום סאדאת״ ,חייבים להיעשות רק על
סמך הנתונים הצבאיים לבדם. נתונים אחרים — כולל
הפוליטיים — הם בלתי רלבנטים. ניתן להפכם להלבנטים
רק בדרך אחת — בהפיכתם לנתונים צבאיים.
למשל: השיקול הפוליטי של הנסיגה בחזית הדרומית
לקו רפיח— אילת, יכול להפוך לנתון צבאי רק אם יתור-
(המשך בעמוד )49

— 47י

האנשים יפים
הטלפון אינו ם וסק בימים האח רונים
מלצלצל בביתה של מש פחת
רבינוביץ. בני המשפחה
הפכו לכוכבים בן לילה כמעט
כשההזמנות לאירועים חברתיים
זורמים מכל עבר.
אומרת שרה :״הכל התחיל לפני
שלשה שבועות בערך כשבעלי
דני חזר הביתה כשכולו התרג שות
:״שרה, היום מצאתי את
״אמריקה״ בישראל ! עברתי ב רח׳
המלך ג׳ורג׳ בת״א ובצד
ימין של הכביש ראיתי חלת
ראוה של סלון מפואר ביותר.
לא יכולתי להתאפק ונכנסתי. מה
שנגלה לעיני היה סלון לתספו רות
ישר מה״סרטים״ .מראות
מכל עבר, רצפת שיש חלקה,
תקרה דקורטיבית עם פנסים,
כסאות ישיבה משוכללים, פינה
מיוחדת לצביעת שערות, פינת
המתנה מפוארת ועוד.״
מוסיפה שרה :״למחרת כבר
הגענו ל״איציק״ בהרכב משפחתי
מלא. הבת הבכורה דינה בת
ה־ 18 זכתה לתספורת צעירה ו מודרנית,
טפול לגבות ולריסים
ולפדיקור, והפכה ״חתיכה״ של
ממש. לי עשו תספורת צנועה
ורעננה שהלמה את גילי להפ ליא.
הבן רמי בן ה־ 12 ובעלי
יצאו מסופרים בתספורת ״גזעית״
לפי מיטב האופנה לגברים.
זה אולי נשמע מוגזם, אבל אומ רים
שהבגד עושה את האדם.
נראה לי שהדברים יכולים בהח לט
להאמר גם לגבי תספורת.
ועובדה: כבר לאחר מבט ראשון
במראה קבלו בני המשפחה הר גשת
בטחון וחוצפה מפתיעים.
דינה מוצפת במחזרים צעירים
ואילו בעלי ואני הפכנו לכוכבי

המסיבות. תראה מה שתספורת
אצל ״איציל,״ עושה לבן אדם.״
איציק נמנה כבר שנים רבות
על ספרי הצמרת של ת״א ואף
זכה במקום הראשון בתחרות
לספרי גברים ונשים מטעם חברת
התמרוקים ״וולד״.
איציק פתח את הסלון המהודר
שלו (אותו תכנן בעצמו) ברח׳
המלך ג׳ורג׳ 50 לפני כחודש,
לאחר שעבר מהמקום הקודם
ברח׳ בעלי המלאכה.
צוות העובדים של איציק מונה
5אנשים וכולם ״מקצוענים״ ב נושאי
תספורת וטפוח היופי.
לאיציק קשרים אמיצים עם

מי שאינו מאמין עדיין לספורים
הרבים על סלון ״איציק״ יכול
לבוא לרח׳ המלך ג׳ורג׳ 50 ול־הווכח
במו עיניו. אך לפני כן
רצוי להרים טל 280466 .ולהזמין
תור מראש. תספורת נעימה.

אחה״צ׳

טל 241530 03ת.ד 29726 .ת״א

סירי א לוני וג׳ סי
כל יום רביעי

כשאתה• פונה לזומרפלד מובטח
לך שהכלי אותו תקנה יהיה מ איכות
מעולה. בנוסף לכך ידאגו
בזומרפלד בעקבות הידע והנסיון
המקצועי למצוא את הכלי המת אים
בדיוק לצרכיך.
המוסיקה משתכללת, וכך גם כלי
הנגינה. על מנת לעמוד בקצב
פתח זומרפלד מעבדת שרות
משוכללת.
אין ספק שהמקום בעמוד זה צר
מלהכיל את רשימת האמנים ש מנגנים
בכלים אותם רכשו ב־זומרפלד.
ניתן רק לומר שמר בית
צמרת הבידור בארץ, הלה קות
הצבאיות ומוסדות תרבות
גדולים קנו וקונים את ציוד הנ גינה
שלהם בזומרפלד. ומי כ מוהם
יודע בחירה טובה מהי.
זומרפלד רח, יבן יהודה ,8ת״א.

מי סו * !

#׳ מטבח
פתוח
24 שעות בי ממה # ,הי צי ך ה 0 ,י - -
#חז רו ת פ תו חו ת
#לקהל.
פ תו ח לרעיונות
קפייפן או ק לו ק כל
יום ב־4.30

מ אכלי ם
י ם־תיכוניי ם
פי קנטי ם ,

מודיעין אזרחי קבע
שזה רביעית ברציפות -
זומרפדד הקזיה הטובה ביותר
על זומרפלד אין צורך להרבות
בלהג.
זומרפלד עוסק ביבוא ומכירת
כלי נגינה למעלה מ־ 30 שנה
והוא העסק היחידי בארץ שמכר
אורגנים לאלפיהם. עובדה זו,
נדמה לי מדברת בעד עצמה.
הידע והשם של זומרפלד הביאו
לידי כך שבתי החרושת הטובים
בעולם לכלי נגינה בחרו בזומר־פלד
כנציגם בישראל. זומרפלד
מרכז את הנציגות של: יצרני
מלודי־אורגנים

קות ומפוחיות פה —,140111101
אורגנים פסנתרים ומגברים —
כלי נשיפה — 50111101
,8:1011 אורגנים ומגברים —
,00111 גיטרות — ,01135011
חלילי־צד — 011£־בז1$ת /\1ו־ביהח״ר
למיתרים — 15ע. 51. !>3

מעצבי התספורות בפריז וברחבי
אירופה והוא דואג ל״עדכן״ את
״ראשיהם״ של לקוחותיו בהתאם
לחדושים האחרונים באפנה.
אומר איציק :״למרות שבין לקו חות,
נמנים דוגמניות ודוגמני
צמרת ולמרות הפאר של המקום
אני מטפל גם ובעיקר בקהל
העממי והרחב והמחירים סבי רים
ביותר.״

הבא א ת פז מונו
למכירה פומבית

׳הבורסה לפזמון״

כל יום שבת

מושב ליצים מפוצץ״
מז מיני םאתכם ערב ערב
בענייני קולנוע
וכל יום, לאכול, להתבדר,
בליווי ח מין יהודי,
לשוחח ול היו ת יצירתיים מולו כיי ה מצרית,
או קו ס קו ס
(בעיקר) וכל זאת
מ רוק אי
לבריאות.

אפשרות להקרנת סרטי ם
כמעט

השפיע על

או מני ם מוז מני ם
להפתיע ולהופיע
ינתנו פרסים
לבעלי יוז מה.

הנ הלת פרספקטיבה^

ברעיונות
לא ישנים.
לה תראו ת,
ג׳סי.

רח׳ הצדף ,6יפו. סוף רח׳ יהוד ה הי מי ת
ליד הנמל, ט ל פון .831783

מירי אלוני

״אנחנו הסנובים היחידים שנותרנו עדיין בארץ״
__״ויזה״ לבקר אותנו 50ל״י
מבוקש מאד

נ 1£1׳ א ^ ע ע

אינגריד צוללת ערומה בי סוף
אינגריד היא בת .24 ניתן לומר
שהכינוי ״שבדית גזעית״ הולם
אותה להפליא. לאינגריד יש
אהבה גדולה — צלילה בים סוף.
״פעמים בשנה אני מתפנה מכל
עסוקי בשטוקהולם וטסה לאילת.
במשך השבועיים שאני שוהה
כאן אני צוללת בכל האתרים
המשגעים שלאורך החוף מאילת
ועד שארם. הנופים התת מימיים
גורמים לשכרון חושים כמעט,
ומספקים לי חומר לחוויות עד
לפעם הבאה.
אינך חייב להיות ערום דווקא
על מנת להנות מאתרי הצלילה
שבהם נתברכה מדינתנו. אך ל עומת
זאת אתה חייב לדעת לצ לול.
למי שחושב שצלילה פרושה
— מסיכה ו״שנורקל״ הרי
מזומנת לו הפתעה קטנה. בצ לילה
אמיתית אתה לומד להפעיל
ציוד צלילה המכיל: מיכלי אויר,

וסת נשימה, חליפת צלילה, מס כה,
סכין, סנפירים ועוד.
מרכז הצלילה ״סנפיר״ ביפו ומרכז
הצלילה ״נביעות״ הקימו
השנה בית ספר משותף לשם
קידום הוראת הצלילה בארץ.
ביה״ס ״סנפיר נביעות״ הוא
בין הבודדים שנותרו בחסות ה אגודה
לפעילות תת מימית ב ישראל
והוא המקום המומלץ לל מוד
צלילה. באמצעות קורסים
בלתי שגרתיים ומדריכי צלילה
מעולים (יוצאי חיל הים) מאפשר
ביה״ס לכל אחד בכל זמן ללמוד
את ׳אמנות הצלילה.
אתה יכול ללמוד צלילה ליד
הבית — ביפו ולהשלים את לי מודך
בסוף שבוע משגע בנואיבה
מובן שישנה אפשרות שהיא
מומלצת לא פחות. לקחת את כל
הקורס בנביעות. ואז צפד לך
שבוע של חוויות צלילה מסעי
רות
ביותר. למי שזמנו מצומצם,
ניתנת האפשרות לעבור את ה קורס
במלואו ביפו, במסגרת
שעורי ערב, ואילו מאוחר יותר
לרדת לנביעות ולבצע חלק מ סג
צלילות החובה.
הקורסים הנ״ל נקראים בשמות:
• קורס בצפון: קורס בן 3
שבועות שכולו במועדון ״סנפיר״
ביפו (בשעות אחה״צ).
• קורם בדרום: קורס בן
שבוע שכולו נערך במרכז הצ לילה
נביעות.
• קורס משולב: קורם בן
שבועיים. בשלב הראשון הלמוד
ביפו. שלב שני, השלמה בסוף
שבוע ארוך בים סוף.
״נביעות סנפיר״ מקיימים
גם תכניות נוספות :
• ספארי מצולות — 7ימים
של צלילה באתרי הצלילה ה מרהיבים
בנביעות, דהב, שרם

וראס מוחמד. הספארי נועד ל־צוללים
מוסמכים ולצוללים ב מסגרת
10 צלילות חובה.
• קורס שלשה כוכבים: קורס
בן 7ימים מתקיים במלואו ב נביעות.
זהו קורס מתקדם לצו־ללים
הניתן אחת לחודש בזמנים
קבועים מראש.
לכל הקורסים בנביעות תכנית
הטסה מת״א בשיתוף עם ארקיע,
וארוח בכפר הנופש נביעות, אם
כי ניתן לקחת תכניות זולות יותר
שאינן כוללות טיסה וארוח.
כל הקורסים ללא יוצא מן הכלל
אינם תלויים במספר המשתתפים
ויפתחו בתאריכים המתוכננים.
ליתר פרטים, פרוספקט והרשמה
פנה ל״סנפיר״ דרך פ״ת פנת
רח׳ הגליל ת״א ע״י התחנה
המרכזית טל׳ .03—36179 :
או ל״נביעות״ כפר הנופש דאר
אילת טלפון .059—3667

— ייחיטין השניה״ -ל ק חי ם !
(המשך מעמוד )47
גם לכזה — כלומר, כאשר יקבע למערי כים
הצבאיים־ביטחוניים כי קו המוצא של
הכוחות במילחמה הבאה יהיה קו רפיח—
אילת.
מלאכת המנתח והמעריך הביטחוני־צבאי
פשוטה ונוחה מזו של הפוליטיקאי, שהוא
בסופו של דבר המחליט. אם המציע או
המחליט הפוליטי אינו טומן את ראשו ב חול
— נוהג הנפוץ מאד אצלנו לאח רונה
— קשייו הם חמורים.
דוגמה לכך יכולה לשמש שאלת הער בויות
האמריקאיות לביטחון ישראל, אשר
צצה ונזכרה לאחרונה בעיקר בצורת חוזה
הגנה אמריקאי־ישראלי או נוכחות אמרי קאית
פיסית באיזורי־חייץ בין ישראל ל־מדינות־ערב.

הבחינה, הביטחוניודהצפאית
המוגדרת, ערכן של כל הערבויות
הביטחוניות האמריקאיות הללו
הוא כקליפת־השום. העובדה שאין
אנו שולטים עליהן, אלא אחרים,
הופכת אותן לבלתי ודאיות

ין ייי

מיקצועית. ביקשתי להמחיש את
האמיתה — שאיננה מקורית —
לפיה החליפין, או הקיזוז, שכין
גורם השטח לגורם העוצמה לצרכי
פיצוי הדדי, הם מוגבלים ואינם
ללא סוף.
אמיתה זו חלה במייוחד (ורק מבחינה
תיאורטית) על היכולת לפצות באמצעות
תיגבור עוצמה, החלשה בנתוני גורם ה שטח.
כאשר נתוני השטח מגיעים אל הקו-
האדום הזה ויורדים מתחת לו, כבר אין
לפצות עליהם בחיזוק העוצמה הצבאית
בשום צורה. זוהי הסיבה העקרונית על פיה
לא תהיה לוקסמבורג לעולם מעצמה צבאית
כמו בריודהמועצות, על אף שתיאורטית
ניתן לדחוס אל תוך שיטחה כוחות שכמו־תית
יהיו שווים לעשרות רבות של אוג דות
שיריון ולהקי-אוויר.
הקדהאדום איננו מוחלט אלא יחסי.
כלומר, הוא מתייחס לעוצמה הפוטנציא לית
המאיימת ונקבע בהתאם לכך. נתוני
השטח של ישראל אינם מהווים קו־אדום
כאשר האיום הצבאי האבסולוטי שמפניו

הופיע גליון חדש

בין המשתתפים :

יונה וולד, עמוס קינן, יוסף מונדי יותם
ראובני, י.ד. אברמסקי ורינו צרור.
בג ליון: הנוסח המלא של המחזה

צ׳ארלי קצאר לי
מא ת דני הורוביץ * פרס 1978 1.7.1.
ל ה שיג: בדוכני עתונים ובחנויות ספרים.
גליונות קודמים ומניים ת.ד ,6 0 7 2 .ת״א.
לכבוד
״פרוזה״ עתונספרות
ת.ד ,6072 .תל־אביב

כתובת מיקוד ..
מבקש לשלוח לכתובת הנ״ל את הירחון לתקופה של שנה
החל מגליון מס
רצ׳׳ב המחאה מס משוכה על בנק ...
על סך ( 100.— :מאה ל״י)

קצין ישראלי (שמאל) נכנע לקצין מצרי במוצב המזח
האם תחזור תמונה זו?
בעיצוב אירופי
,חדיש!

וככאלה הן אינן יכולות להיחשב
כנתונים צבאיים.
חשוב עוד יותר: ארצות-הכרית
הסרה — כיום ובעתיד הנראה
לעץ — את העוצמה הצבאית הקונבנציונאלית
שתידרש לה כדי
להבטיח את ביטחון ישראל אחרי
נסיגה לגבולות הקו הירוק. זאת
ישראל;,ושעד! כמיל ח מת ששת־על
סמר נתוני השטח והזירה ש*
הימים בגלל נם: כושר המנהיגות
כזירת המזרח־התיכון.
דוגמה טובה נוספת לניתוק הקיים בין הפוליטית והצבאית הערכית לנצל
התחומים הביטחוני־צבאי והפוליטי היא את יתרונם המכריע־ככוח, והכנואולי
סידרה זו עצמה. הקורא הנאמן העו תיהם למילחמה, היו כה גרועים
קב אחרי סידרה זו מראשיתה יזכור כי ובלתי מציאותיים, עד שכפועל
המאמר השני בסידרת ״גבולות וביטחון״ הפכו ל״אוייב כלתי סביר״.
הערבים הוכו מכה ניצחת במיל־היה
״המחדל הגורלי״ .מאמר זה תיאר
התפתחות הזהה לחלוטין לזו שאירעה כע המת ששת־הימים למרות שהנתובור
כמה חודשים, עם ביקור סאדאת בירו נים, הצבאיים האובייקטיביים חיישלים
ולאחריו. עלי להודות שבשעה כו את ההיפר — גם כהנחת נחישנכתב
מאמר זה לא היה זה חיזוי מדיני, תותם הכללית כצכאות וכחיילים
אלא רק מילוי צורך שבהתוויית סיפור לעומת הרמה האירופית או הישמעשה
נאות כרקע לניתוח ביטחוני-צבאי. ראלית.
היא צריכה להבטיח את עצמה, הם בנתו ני
יחסי הכוחות של שנת , 1949 השנה
שבה נוצר הקו־הירוק. אבל כבר נתוני ה עוצמה
הצבאית הערבית של אמצע שנות
השישים הורידו את נתוני השטח של יש ראל
הישנה אל מתחת לקו האדום. לכאורה
היה כבר בהם כדי להבטיח, ביחסי הכו חות
שהיו אז, ניצחון ערבי ודאי ומוחלט.

כל המאמרים בסידרה זו הוכנו — לפחות
בעיקרם, כבר אז קודם לחודש יולי
. 1977 כבר באותו מאמר קדמוני ימצא
הקורא את איזכורה של ״מילחמת חיטין
השנייה״ ההיפוטטית.
מה שהיה מציאותי ונכון אז, נשאר
ריאלי וישים גם היום בגלל סיבה פשוטה:
ביקור סאדאת בירושלים וספיחיו לא שי נו,
לפחות עד עתה, דבר וחצי דבר ב נתונים
הביטחוניים־צבאיים.
לכן, לענייננו, ביקור זה כאילו לא היה
— הגם שמבחינה פוליטית ובתחום המדיני
ודאי שהוא נחשב התפתחות דך מתית
ומהפכנית.

** טרה נוספת של תסריט ״מילחמת
1חיטין השנייה״ היא להמחיש שוב
שכל ״סידורי הביטחון״ המוכרים (פדי רו חם
והגיונם של האמריקאים והערבים)
אינם אלא פטנטים וגימיקים חסרי־ערך
ביטחוני-צבאי במיקרה הטוב, ואחיזות־עי־ניים
שיקריות המחמירות עוד יותר את
מצבנו, במיקח? הפחות טוב.

יש לתסריטנו גם מטרה צכאית

העולם הזה 2122

ב־ 1973 הוכיחו צבאות־ערב שהנס לא
נישנה. נחיתותם לא נעלמה, אלא הת בטאה
באורח פחות קיצוני מב־( 1967 הגם
שרמתם הכללית עדיין היתה גרועה, לדע תי,
מרמתם המוחלטת — ובוודאי היחסית
לצה״ל — בתש״ח) .אין אנו רשאים לסמוך
על ניסים. לכן עלינו להניח כי בכל מיל־חמה
עתידה לא יהיו צבאות-ערב מופעלים
ופועלים ברמה ירודה מזו של 73׳.
עוצמתם המוחלטת הנוכחית של הצבאות
האלה, ובוודאי זו הצפויה לפי תוכניותי הם׳
די בה והותר לרוות את הזירה כולה,
וכל חזית בה בנפרד, לכל רוחבן ועומקן
בצפיפות שלא היכרנוה עד כה. צפיפות זו
היא מעל ומעבר לנדרש, כדי שהיתרונות
הטמונים לצד הערבי בנתוני השטח, שהם
החסרונות והמגרעות של ישראל, יגיעו
לידי ביטוי מלא ויגרמו להכרעת המיל-
חמה לרעת ישראל.

1סנדלי האשה
בקו האופנה
לכל רגל ובל מידה
סנדלי אלגדז-
באופנה.

להשיג

בחנויות המובחרות

תסריט ״הימין השנייה״ הראה
כי הכרעה כזד היא כלתי־נמנעת
גם כאשר אנו מניחים שישראל הספיקה
לגייס את כל המילואים ולערכם.
על אחת כמה וכמה, כאשר
(המשך בעמוד )50

(המשך מעמוד )49

מ ש טו ת
אג מ א פוקט
״ייץ־דץ׳ קליק וצילום צגעוגי יפהפה מיזף
לאלגום.
לניצלמוה אגפא פו ק ט יהלונוה גלעזיים: מנגצץ
דפי טו מ א טיק המפץ את המצלמה אוטומטית לבל
צילום חרט. פפתור טגטור ללחיצה רפה המוצע הזזת
המצלמה וטיטטוש התמוצה.
לרשותך מטפחה שלמה טל מצלמות אגפא פוקט:
מחטפוציות עד למתוחפמות מאד, העוצות לדרישות
המיוחדות פיותר. ופל אחת מהן — עיצופה מעולה.
לב( ,גפל העולם מעדיפים את מצלמות הפוקט טל
אגפא ...גם פארץ.

המילחמה תיפתח כגירפה
עקרונית הזו של אוקטוכר
ואין כל רשות אד מקום
שהערכים יימנעו אד לא
לפתוח כך.

הזהה

להניח,
יצליחו

במסגרת הטיפול בגורם השטח, ממחיש
תסריט ״חיטין השנייה״ עובדה מרכזית,
שלאחרונה מוצאת ביטוי הולך וגובר ב התבטאויות
פומביות שונות: החזית

המצרית איננה החזית החיונית.

ב״חיטין השנייה״ חזית סיני היא לער בים
חזית־עזר בלבד. עיקרי תפקידה לש אוב
ולרתק כוחות ותשומת־לב ישראליים
מן המרכז, שבו תוכה ישראל זתוכרע. ה השלכות
בתחום האיסטרטגי וסדר הקדי מויות
המדיני אינן צריכות הבהרה.
1 1 1
טרתו האחרונה של תסריט ״חי ״
* טין השניה״ היא החשובה ביותר, מב חינה
מעשית. כסיכום לכל הדברים עד
כה וכתכלית כל המטרות שציינו, ביקש
התסריט למלא את אשר דרשתי קודם
מאחרים — להצביע על התורפות הבט-
חוניות־הצבאיות הקריטיות של ישראל
אשר בגבולות , 1949 כדי שיינתן להגדיר
את התנאים־המוקדמים ההכרחיים, שבל עדי
התגשמותם לא תיתכן נסיגה.
כבר על פי תסריטנו, ניתן להגדיר את
התנאים־המוקדמים הללו באופן אלמנ טרי
ופשוט — כשלילת ״התורפות״ הק ריטיות
והאלמנטים העיקריים של האיום
הערבי הפוטנציאלי, שמכוחם הופכות תור־פות
אלו מכריעות-לרעה.
ואלה התנאים־המוקדמים ההכרחיים:

כושרם הצכאי של הערכים —
ככללם, ושד כד ׳ מדינה ערכית
כנפרד — צריף להתאים ולהספיק
להגנה מפגי ישראל, אכל לא להתקפה
יעילה עד ישראל, לא פיזית
ודא כאש.
זאת, כיוון שישראל בגבולות הקו־הירוק
חסרה לחלוטין יכולת לנהל מיגננה אינד
טראטגית, מפני היעדר נתונים למיגננה
אופרטיבית ואפילו טקטית בשתי חזיתו-
תיה העיקריות (המרכזית והצפונית).
אם תחזור לגבולות הישנים, תהיה יש ראל
משוללת לחלוטין יכולת לניהול מיג-
ננה יעילה — בכל הגזרות החיוניות,
אפילו טקטית־מקומית — בעוד שלערבים
מאפשרים נתוני השטח (אפילו בשטח
יהודה ושומרון כשלעצמם!) מיגננה איס-
טרטגית וטקטית יעילה. לכן, האופציה
הסבירה היחידה שתימצא אז לישראל
תהיה ההתקפית. במצב זה, היעדר כושר
התקפי מכריע־בפוטנציה אצל הצד הערבי,
יחד עם קיום נתונים וכושר ערביים המס פיקים
למיגננה, יספקו לשני הצדדים
את הביטחון הצבאי לו הם נזקקים. מאליו
יובן, כי במקרה זה תידרש גם ישראל
להפחית את עוצמתה, כך שכושר ההת קפה
שלה לא יהיה עדיף מדי ולא יאפשר
למעלה מן הדרוש, לשם התקפה-לצורך-
הגנה.
• 1מצב זה — שכאמור, דומה לו שרר
ב־ , 1949 רק באמצעות פיחות דרסטי של
העוצמות הצבאיות. כלומר, ויתור טו
מהו
סוד של המצליחים?
* בגין, רכין, ניקפון, פורה, קרטר ואיימי
מעל 1000 מלים כדקה * גם לך יש סיכויים
עמודים של ספר רגיל) כקורסים לקריאה
לשפר את הריכוז המחשכתי שלד ולפתח

קרטר (כתו של הנשיא קיטר) כולם מסוגלים לקרוא
לקרוא כמהירות של 1000 מלים כדקה (כשלושה וחצי
מהירה של מיל״ה * כקודם תלמד לקרוא מהר,
את הזכרון.

הקורסים מתקיימים בתל־אביב, בחיפה ובירושלים וכן קורסים בכתב.
פרטים על הקורסים החדשים ועל הקורסים בכתב, טלפונים 916185־912093 ,03־ 03מ־ 8עד .2

קו להשלו- 13
הוא ה קול שלך!

טלי על תוכניות, ההתעצמות הנוכחיות
של כד צכאות ערכ, המלווה
כקיצוץ מרחיק לכת כעוצמות הקיימות:
הגלגל יכוד וצייד להס
תוככ אהודה כתחום ״העוצמה״
המאיימת, כדיוק כמו שרוצים
להחזירו התחום הטריטוריאלי.

אבל כבר גלשנו וחרגנו מן התחום
הבטחוני־הצבאי המוגדר. אם נשוב אליו
נאמר, שהמניעות הפוליטיות לצימצום ה עוצמות
אינן כלל מענייננו. אנו קובעים
כי בתחומנו צימצום כזה אפשרי בנקל —
וכי בלעדיו, גבולות הקו־הירוק יהיו ליש ראל
תחומי מלכודת־מוות ודאית, בכל
מלחמה שתפרוץ אחרי נסיגתנו אליהם.
ט 1 1
ף* נקודה זו, מתאים שנשוב לחלק
י ״ הסיום של תסריט ״מלחמת חיטין
השניה״( ,העולם הזה )2119 אשר הופסק
בצהרי היום הראשון של המילחמה, כ־18
שעות לאחר פתיחתה. במועד זה כבר
עומד השלב הראשון של התוכנית הערבית,
״שלב השיתוק״ ,לפני סיומו.
עוצמת־האוויר הישראלית מושמדת או
איננה מסוגלת לפעול, והאש הטקטית של
כוחות הקרקע והאוויר הערביים הורסת ,־

״חיטין ה שניה,׳ -דלוח׳
האש הבלתי פוסק של הארטילריה והמטו סים
הערביים.

ככר כשלב זה ניתן לראות את
ישראל כמחוסלת, ולכוחות הקרקע
הערכיים לא נותר אלא לנוע
קדימה — נכון יותר, להידחף מן
היטטחים השולטים אל המישורים
אפופי העשן והאש — כדי להשלים
את׳המלאכה. זהו ״שלכ החיסול״
,שנעשה כשני חלקים. הראשון
הוא קטימת שלוש ״הכלי-
מות״ — אילת והנגב הדרומי, אצ
כע הגליל, ירושלים עם הפרוזדור.
סוף המאמר הקודם מתאר כיצד מביא
לחץ כוחות ערביים עדיפים במידה מכ רעת
— מצריים מסיני וסעודיים ממזרח —
לנטישת אילת והנגב הדרומי, מפני שה איומים
על האזורים החיוניים בהרבה של
מרכז הארץ אינם מאפשרים הפרשת כו חות
והרחקתם מן המרכז החיוני והלאה,
אל ״הפריפריה״ .התוצאה — קיצור הח זית
הדרומית, לקו הקצר והנוח יותר
להגנה: סדום־המכתשים־חולות חלוצה.
חשוב לדעת ולזכור, שכל האלמנטים
שבתוכנית הערבית של ״חיטין השניה״
אינם חדשים ומקוריים, אלא מוכרים וידו עים
מכבר. כולם הולכים בעקבות תיכנו-
נים ערביים קונקרטיים, שפורטו בפיר-
סומים השונים. כל התיכנונים הללו היו
ריאליים וניתנים־לביצוע בנסיבות ההן
(כלומר ביחס לגבולות טרם ששת הימים),
וכולם נכשלו רק בגלל יכולת ירודה של
ההנהגה הצבאית (ומקרים מסויימים גם
המדינית) הערבית.
ניתוק הנגב נקבע, במיסגרת אפשרות
מיתקפתית מצרית ב־ / 67 במשימת ״כח
שאזלי״ ,אשר נפרם באזורי הקוראיה.
עתה, בתסריטנו, נקטם רבע משטח
ישראל והדובר המצרי הודיע ,״חוסלו
תוצאות התוקפנות של מבצעי חורב ו עובדה
ממילחמת 48׳.״ נותרו עוד שתי
״בליטות״...