גליון 2123 מתאריך 10 במאי 1978

הגיעו לתפקיד מחיל־ד,מודיעין. הם לא היו מודעים
לבעיות העיתונות וחלפה תקופה ארוכה עד שהבינו
את תפקידם. אלה שהגיעו לתפקיד מאמ״ן לא תרמו,
מטבע תפיסתם הצבאית, לפתיחת צה״ל בפני העיתונות.

* 1ו ג 1נ ן * ן י
דיין אימץ
הצעת סאדאח
״הגישה החדשה״ של ממשלת־ישראד לנכי
המשא־ומתן עם מצריים, אותה הציג שד־
--בארצות•
משה ריי ן ככיקורו האחרון
ההוץ
ה רעיון מקורי שלד וגם לא של
הכרית, איגה
זהו* אימוץ
למעשה

ממשלת־ישראד... 1 . זלת הצעה שהציע נשיא מצריים אגוואר אד־פאדאת
לממשלת־ישראל עוד לפני
כהורשיים.
״הגישה החדשה״ ,שנועדה לתרום לפריצת הדרך
לחידושו של המו״מ, קובעת שמאחר שבעיית הצהרת
העקרונות היא כיום המיכשול העיקרי להמשך המו״מ,
יש להתעלם ממנה בשלב זה ולמצוא קודם נוסחה
משותפת לגבי עתיד הגדה המערבית ופתרון בעיית
ההגדרה העצמית לפלסטינים. רעיון זה הוצע בשעתו
על־ידי סאדאת לממשלת־ישראל, אולם במשך
כחודשיים היא לא הגיבה עליו. רק באחרונה,
בעת פגישתו של דיין עם שר־ההוץ האמריקאי, אימץ
למעשה דיין את הרעיון של אל־סאדאת, שתואר בידי
אמצעי־התיקשודת כיוזמה מקורית שלו.

הנינזשלה עשויה
לננמש אח תוכנית
.האוטונומיה״
לא מן הנמנע כי הממשלה תחליט לממש את תוכנית
האוטונומיה החלקית לערביי הגדה המערבית, כפי
שהוצעה בתוכנית־השלום של מנחם בגין, גם מבלי
שזו תתקבל כחלק מההסדר בין ישראל ומצריים.

בשלב ראשון לקראת מימוש ״אוטונומיה״
זו עשויה הממשלה להורות, ככר כשכועות
הקרובים, על דילול הנוכחות הצכאית
הישראלית כיישוכי הגדה. חיילי צה״ל
באיזור יוצאו מהערים הגרודות ויתרכזו
רק במהנות הצבאים וכמאחזים שבגרה. הם
יוחזרו לערים רק במיקרה •טל התפרעויות
והפרות־סדר.

עיתונאי מונה

פ דו םראה״ ד
בניגוד לחששות שהתעוררו עם מינויו של רפאל
(״רפול״) איתן כרמטכ״ל, עשויה תקופת כהונתו
להצטיין בפתיחות־יתר של צה״ל הן כלפי העיתונות
והן כלפי הציבור. אחד הצעדים הראשונים בהם
עשוי הרמטכ״ל לנקוט בתחום זה, הוא קביעת שיגרה
של פגישות תכופות ודיווחים יומיומיים לעיתונות על
המתרחש בצה״ל ובתחום הביטחוני.

עד כה היו כל דוברי צה״ל קצינים בכירים, שבחלקם
תתגאדות בגיליון ״ ה עול ם הז ה ״ 2106 הו פי ע ה במדו ר
״ ת ש קי ף״ ידי עהשה תיי חסהל עיי ד ־ ה דיו
מ שה אלוני מתל־אביב. א ח רי ב די קהקפ דני ת
נו ספת הוברר למערבת ״ ה עו ל ם הז ה ״ כי לא
חי ה י סו ד כל שהו ל א מו ר בי די ע ה זו לגבי
עורך־הדין מ שה אלוני .״ ה עו ל ם הז ה ״ מצטער
על הפגיעה שנגרמה לעורך־הדיו אלוני ומת נצל
בפניו על כך.

נבדקות תוכניות לתקן מצב זה
באמצעות מינוי דובר מיקצועי לצה ״ל.
לתפקיד ייכחד, ככל הנראה,
עיתונאי שיגוייס לצה״ד ויקבל
לצורך התפקיד דרגת־ייצוג. גם למישרר־הביטחון
יתמנה בקרוב דובר מיקצועי.
כניגוד לשמועות שהופצו לאחרונה, תהיה
אבחנה והפרדה ברורה בין שני הדוברים.

דובר מישרד־הביטהון יעסוק בעיקר
בנושאים המדיניים שכתחוב מערכת
הביטחון, ודובר צה״ל יעסוק בכל הקשור
לפעולות הצבא ולהערכות. הביטחוניות
והמודיעיניות.

מתארגנת אופוזיציה
ליאו־ליר פדיפרליס
שאיפתו של שר־האוצר שימחה ארליך להיבחר כיו״ר
הנהלת המפלגה הליברלית בליכוד, ולהבטיח בכך
לעצמו את מקומו במירוץ לראשות דממשלה, במיקרה
שבגין יפרוש מהשילטון, תיתקל באופוזיציה פנימית
חריפה ביותר. שבכמותה טרם נתקל ארליך בתוך
מיפלגתו.

כשלב זה מתכננת האופוזיציה הפנימית
לארליך שורה של מהלכים, כדי לנטרל את
השפעתו ולמנוע את בחירתו.

לעשות זאת ועד אף כל ההתראות שנשלחו
אליהם. בהסתמך על כך מבקש כספי
מהשופטת לדחות את כד טענות ההגנה
ולחייב את ״הארץ״ וכתבו אבי ולנטין
בתשלום נזיקין על סך 10 מיליון ל ״י.

נוסעים מחרימים
אח ״אל־עול׳י
השביתה הממושכת ב״אד עד״ גרמה למרד
נוסעים. רבים מהטסים לישראל ואליה
ממשיכים לטוס באמצעות החברות הזרות,
ששירתו אותם בתקופת שביתת ״אד על״,
מביעים בכך אי־איזמץ לחברת התעופה
הלאומית של ישראל, שאינה מצליחה למלא
כד המקומוו
את י
המקומות בטיסות היוצאות והנכנסות
לישראל. לעומר
גת המחסור, בשיעורים שבין
10ד־ 20 אחוזים בנוסעים ב״יאד׳עד״ מלאים
ואים
כל מטוסי ההברות הזרות וברובן לא ניתן
להשיג מקום עד לסוף חודש יולי.
נציגי חברות־התעופה הזרות בישראל ממורמרים על
ששר־התחבורה, מאיר עמית, לא מצא לנכון להעלות
על נס את תרומתם לקיום הקשר האווירי עם ישראל
בתקיפת השבתת אל על. הם מזכירים כי בעוד
כחודשיים עלולה המדינה להיקלע למצב דומה
ותזדקק שוב לשירותים של חברות־התעופה הזרות.

מ 3ח 1ה מצר
יוצג צוותא

מוטה> :ואוי אהיה
ראש־הממשלה!׳״
הרמטכ״ל לשעבר, רב־אדוף (מיל).
מרדכי(״מומה״) גור, אינו מסתיר את
התוכניות הפוליטיות שלי. ימים ספורים
אחרי פרישתו מתפקידו (ועוד
בטרם ־־־
רשמית מצה ״ל) ההכריז
שוחרר ...
מוטה במסיבה פרטית :״אני אהיה
ראש־מנדטלה :״ כתגובה למבטי התמיהה
•טהופנו אדיו, הסביר :״עבדתי
עם שני שרי־ביטחון, שיש להם אמי
ביציות להיות האחד מהם לא מגיע לקרסוליי והשני אינו
מגיע לברכיי.״
מוטה לא פירט מי משרי־הביטהץ
שעבד במחיצתם, שימעון פרס ועזר
וייצמן, אינו מגיע לקרסוליו ומי אינו
מגיע לברכיו.

כתובת ויצוחדיהיי
עד שידורים מישראל
במיסגרת מאבקם של כתבי־החוץ בישראל נגד
הצנזורה הצבאית, שלטענתם מצנזרת את כתבותיהם
גם מבחינה פוליטית, נקטו שדרני רשתות הטלוויזיה
האמריקאיות הפועלות בישראל בצורת מחאה מקורית :

את דבר קיומה של צנזורה כייטראד.
כקרוב עומדים גם נציגי רשתות הטלוויזיה
האירופיות בישראל להוסיף לכתבותיהם
את הקידומת :״הדיווח הבא אושר על־ידי
הצנזורה הישראלית״ .לטענת כתבי־ההוץ
עשוי הדבר לגרום לפגיעה באמינות
הדיווחים המגיעים, מישראל.

מורות׳ מפקש ל מוזו?
תגנח <.תאר*>״
עורך־דין רם כספי, פרקליטו של המלונאי בצלאל
מזרחי, הגיש השבוע בקשה לשופטת המחוזית שולמית
ולנשטיין, למחוק את הגנת הוצאת עיתון הארץ
בתביעת הדיבה על סך עשרה מיליון ל״י שהגיש
מזרחי נגד העיתון.

בקשת הפרקליט מנומקת בכף שהנאשמים
בתביעתו שד מזרחי לא ענו עד כה לאף
אחד מהמיסמכים והשאלונים שהוגשו להם,
למרות שצו-ביניים של שופט חייב אותם

המטפס על העץ, מחזה אבסורד של גדול סופרי
מצריים, תופיק אל־חכים, יועלה על במת תיאטרון
מועדון צוותא בתל־אביב. יהיה זה המחזה המצרי
הראשון שיוצג בארץ בתירגום עברי. בהצגה
משתתפים השחקנים יוסי שילוח ורבקה גור ומביימת
אותה ציפי פינס.

הנהלת ״צוותא״ מתכוונת לשגר הזמנה
לתופיק אל-חכים להצגת הבכורה
הישראלית •טל מחזהו.

עלתה ההאזנה
ל״קול השלום״
סקר האזנה שנערך בידי מכון פור״י מצביע על עליה
בשיעור ההאזנה לתחנת הרדיו של אייבי נתן, קול
השלום. הסקר בוצע במשך שלושה ימים ובמיסגרתו
רואיינו בבתיהם 1069 תושבים, המהווים מידגם מייצג
של האוכלוסיה היהודית הבוגרת במדינה. כל אחד
מהם התבקש להשיב על השאלה :״האם האזנת
אתמול לקול השלום?

מימצאי הפקד מראים כי ההאזנה ד״קול
השלום״ מקיפה * 10.8מכלל הנשאלים.
שיעור ההאזנה הגבוה ביותר נרשם כגידאים
הצעירים ,24* — 28-10 ובקרב ידידי
הארץ 21.7
סקר האזנה קוודם של פור״י, שנערך במארס 1977
על־פי הזמנת איגוד המפרסמים, קבע כי רק ס52.10/
מכלל האוכלוסיה הבוגרת מאזינים לאיזושהי תחנת
רדיד, כולל לחדשות.

מדוע לא שודר
*.ניקו ראש״?
לקט של פארודיות וקטעי-הומור מ*
סידרת תוכניות הטלוויזיה הסאטיריות
״ניקוי ראש״ ,שעמד להיות
משודר בטלוויזיה ביום העצמאות, לא
שכמה קטעים בו נפסלו
יוקרן,

ן, סחרי
׳1171
כל הקטעים שמסיבות
פוליטיות. כד

נפסלו שודרו כזמנו במיסג:נית הסירה:
:סאטירית, אודם הוגדרו עתה על•
ידי מנכ״ד הטלוויזיה ארנון צוקרמן
כ״פרובדמטים״ ונפסלו לשידור. אחרי
שצוקרמן הורה למפיק התוכנית מה׳־׳
דכי קירשנכוים, להתדא קטעים אלה
מן הלקט, החליט קירשנבוים שלא
לשדר את הלקט בלל. כמקומו תשודר
תוכגית״כידור אמריקאית.

״העולם הזח״ ,שמעון החדשות הישראלי. המערכת והמינהדח:
תל־אכיב, רחוב גורדון ,3טלפון .03*243386 תא־־דואר . 136
מען מכרקי :״עולמפרס״ * מודפס ב״הדפוס החדש״ כע״מ, תל
אביב, רה׳ כן־אכיגדור. הפצה :״גד״ כע״מ. גלופות: צינקוגרפיה
כספי״ בע״מ העורף הראשי: אורי אכנרי הטורד: אלי תמר עודד
תכנית: יוסי שנון עורכת כיתוב: נורית יהודאי. ראש המינהלה:
אכרהם סימון מה׳ והמודעות: רפי זכרוני המו״ל: העולם •הזה בע״מ.
כעיקבות חקירתה: זזיא לא הועמדיה יל-
מישפט. ,אולם ;נגזר עליז־ .מעצר מינהלי
של חודש ימים שהסתיים רק השבוע. גם
בתקופת ממשלת יצחק רבין הוטל על רמזג־

הפרשה כולה היא עדות נוספת לכך שב מקום
שבו אין מתירים את פעולתה של
עיתונות חופשית, מכשירים את הקרקע
לדיווחי-שקר ולחיפוי על מעשי עוולה ו זוועה.
שר־הביטחון, כמו הממשלה כולה,
אינו יכול לרחוץ בניקיון כפיו בנושא זה.
הסתרת פרשת־האימים של בית־ג׳אלה
היא ביטוי מובהק ושל מדיניות דיכוי חופש־העיתונות
וסתימת פיות, שאותה מנסה ל השליט
פמשלת־הלימד, ולא רק במיגזר
הביטחוני-ציבאי .׳בשבועות האחרונים הת רבו
ובצורה מדאיגה הסימנים המעידים על
כוונה לכפות ומדיניות זו בכל תחומי־החיים
במדינה.
לח״ב המערך משה שהל1מייחסים את ה אימה .ש״ממשלת הליכוד לא תיפול בנוק-
אאוט — אלא תוכרע בספירת הנקודות
בסוף.״ איפרה זו אפשר ליישם בקלות ל מדיניות
הגבלת חופש־העיתונות של ה ממשלה.
הממשלה אינה מנסה להכריע את
חיופש־העיתונות בנוק־אאוט, כפי שניתן
היה לצפות עם עליית הליכוד לשלטון. היא
עושה זאת בדרך של צבירת נקודות.
טיפין־טיפין מחלחלות לכל גיזרות
החברה הישראלית ההגבלות החדשות על
חופש־הביטוי. בשבוע האחרון בילבד הן
התגלו בשורה שלמה של תופעות והתבט אויות,
החייבות להזעיק כל מי ישחרר

קשה להיות שותף ׳להתפוגגות הכ ללית
שפקדה ;:־שבוע האחרון ׳אית אמצעי-
התיקשורת, הישראליים דהבינלאומיים, נוכח
הצעדים שנקט שר־הביטחון בפרישת הש לכת
רימוני הגז־המדמיע לפי׳ת־ספר בבית-
ג׳אלה בידי חיילי צה״ל, לפני כשישה שבו עות.
בעיקבות
חקירתו של קצין בודק בפרשה,
הגיע אמנם עזר וייצמן למסקנה שהדיווח
שנמסר לו ולציבור בפרישה זו היה דיווח-
שקר. ישנועד לחפות על מעשה־זוועה של
אנשי המימשל־הצבאי ולהעלים עובדות מ־השילטון
ומהציבור גם יחד. וייצמן הדיח
את מושל הגדה המערבית, תת־אלוף דויד
הגואל, הורה להעמיד לדין ;את אנשי רד
מיטשל־הצבאי בבית־לחם. אולם דווקא פעו לה
זו של שר־הביטחון, שזיכתה אותו ב שבחים
רבים, הכתירה אותו בתארים של
״ליברל״ ;ו״הומאני״ ,יש בד. כדי להעיד
על מצפון רע ונסיון־ לחפש שעיר־לעזאזל
כדי לנקות יאת המישטר כולו ולנער את
שר־הביטחון מאחריות למה שהתרחש.
;אם הגיע שר־הביטהון למסקנה שמושל
הגדה המערבית אחראי לדיווחי השקר ש המיטו
׳ביזיון על צה״ל ומערכת־הביטחון
עצורה רמונדה אל־טאוויל
כולה, שהכחישו פומבית קבל העולם סולו
לא לערבים בילבד
מעשה־זווער ,׳שאומנם התרחש, היה עליו
להורות על העמדתו של המושל לדין, לאפ שר
לו הגנה מישפטית ראויה. אם בית
המיישפט היה מוצא את המושל אשם ב דד, מעצר־בית מושך, בגלל אותה סיבה עצ מה:
על שהעזה להזעיק את כתב העולם
מעשים המיוחסים לו, ספק אם עונש של
הזה ולדווח על התנהגות ברטואלית של כ ד
העברה מתפקיד היה העונש ההולם לגבי
חות־הביטחון בעת פיזור הפגנה ברמאללה.
קצין בכיר בצה״ל שהוחשד בדיווחי־שקר.
אולם אז אפשר היה לקבל כהבנה כל
! י עונש, ואף החמור ביותר, שיוטל על תת־כף
נוצר מצב אבסורדי. מצד אחד
אלוף הגואל. השיטה שאותה העדיף וייצ־העניש
שר־הביטחיון את המושל הצבאי, ש מן,
של הדיחה ספונטנית, מבלי להעניק אפ-
אותו מצא אשם באחריות להכחישה והשיק־שדות
התגוננות מישפטית לקצין שתרם
דית. מצד שני הוא היה. אחראי להמשך
שלושים משנות חייו לצד,״ל, היא שיטה
אחזקתה במעצר מינד״לי של עיתונאית שכיל
פסולה ואנטי־דמוקרטית.
חטאה יהיה בכך שניסתה לחשוף את האמת,
ייתכן ותת־אלוף הגואל ביצע עבירה ש ושפעליה
להבאתה לידיעת הציבור. אילולא
בעטיה מגיע ליו עוניש־מאסר. אבל השיטה
נעצרה רמונדד, אל־טאוו״ל, ייתכן !והייתה
בה הורשע והוקע צריכה להוליד מחשבות
מצליחה לגרום לדיווחים מלאים ומיידיים
נוגות, תחת תרועות־הצהלה הכלליות שבח
על המעשה הנורא שנעשה בבקת״ג׳אלה.
זכתה. יש סד, כידי לעורר את החשד שמושל
קרוב לוודאי שאז לא היתד, מערכת־הבי־הגדה
נזרק לכלבים כדי לחפות על אחריו טחון
מסתבכת כלל בהכחשת־שקר בפרשה.
תם של דרגים גבוהים ממנו לטישטוש מע שר,־ד,זוועה,
שעצם הצירוף של שיתי מילים
אבל רמונדיה הייתה עדיין במעצר שבוע
ביו — ״ילדים״ ו״גזים״ — יחייב לעורר חל ימיים
׳ אחרי הדחתו של הגואל והפיריסיום
חלה בקרב כל יהודי.
המלא ושניתן לפרשת בית־ג׳אילה. עובדה
חשד זד! ,מקבל תימוכים מיספיח אחר של
זו כשלעצמה מטילה ספק יחמור בכנות
פעולתו של שריהביטחון בפרשה. שכן,
הפרישה: פרישת מעצרה של העיתונאית
אם הייה מבקש לחסיל את שורשי התופעה
הפלסטינית מרמאללה, רמונדיה. אל-יטאווייל.
המסוכנת של חיפוי וטישטוש על מעשי
רמונדה נעצרה כמה שעות אחרי שט״ליפנה
רמטב״ל איתן
עוולת בשטחים הכמושים, היה עליו להו מביתה
ברמאללה לעיתונאים ישראליים ו הסתערות
רות
להעמיד לדין גם: את עוצריד, וחוקריה
זרים׳ סיפרה להם יעל הפעולה הנפשעת של
של רמונדה, לפצותה על המעצר סבלתי-
כוחות־הביטחון בבית־ג׳אלה, וניסתה לגייס
לדמותה של הדמוקרטיה הישראלית.
חוקי ולהתנצל בפניה. שר־הכיטחון אינו
אותם כדי שידווחו בישראל ובעולם פוליו
הנד, הרשימה המסכמת של גילויי
יכול לעשות זאת, משום שהוא עצמו נושא
על המעשה ויתריעו נגרו. הפירסום ׳בעי תונות
העולמית של פרשה זו, שהוליד את באחריות חלקית למה שאירע. הוא התעלם ההתנכלות לחופש־העיתדנות שנתגלו בשבוע
אחד בילבד:
הכחשת־השקר של צד,״ל, נעשה ביוזמתה.
מהפניות ;אליו בנושא זה, שניסו להפנות
את תשומת-ליבו לכך שרמוגדה נעצרה רק
כתגובה על־בך היא נעצרה בידי!אנשי שי •
סגן שד־האוצר, יחזקאל פלומין, ה רותי
ה,ביטחון, שניסו לטפול עליה האש־כדי
׳לסתום את פיה, כדי שלא,תוכל להזעיק
ציע להתנות את העיסוק במיקצוע העיתומותישקר,
על קשרים, כביכול, עם אירגוני -את דעתיהקהל בפרשת בית־ג׳אלה.
נות ברישוי, כפוף ׳להגדרות !ולתקנות! ,בידי
פ״דאיון. השקר שבדבר מתגלה בפרט קטן :
מבחינה זו!אין ׳אחריותו שיל שר־הביטחון
הממשלה. הוא נימק הצעה. זו בצורך ה על
פקודת־המעצר נכתב תהילה, במשבצת
לטישטוש הפרשה נופלת מזו של מושל קיים׳ כביכול, לשמור על כללי האתיקה
המיועדת לאישום ,״פת״ע״ (פעילות חב הגדה.
קריאוית-ההיידז־ שלהן הוא זוכה עתה,
העיתונאית. פירושה של הצעה זו למעשה,
לנית עויינת) .האותיות נמחקו, ובמקומן
אולי נעימות לאוזניו, אבל ספק אם הוא אם תתקבל י׳תמוטש, הטלת פיקוח ממשלתי
נרשם :״הסתר! ,והפרת הסדר הציבורי״.
ראוי להן.
על העיתונאיים והעיתונות ,׳תוך מתן אפ

שרות
לשלול העיסוק במיקצוע ממי שלא
ישא יחן בעיני הממשלה.
0שר־האוצר, שמחה ארליך, תקף ב־ראיון־טלוויזיד.
עיתונאי שלכד אותו בשקר,
ניצל את חסינותו הפרלמנטרית כדי להכ תים
את אותו עיתונאי ולהאשימו בפומבי
באמצעי־תיקשורת ממלכתי כמי שמפרסם י
מידע בלתי־מהימן.
• היו״ר החדש של הוועד המנהל של
רשות־השידור, הפרופסור ראובן ירון, הרג
מסמכותו, הוציא הנהיות לעודכייהחדשוח
ברדיו ובטלוויזיה כיצד לסגנן חדשות.
0הממשלה החליטה להעביר את ה דיון
בנושאי ההתנחליוייות מוועדת־השרים
לעגייני־התנחילות לוועדתישרים לענייני־ביטחון,
להפוך בכך דיונים וההלטות בנוש אים
פוליטיים מובהקים להיסויים, בתוקף
האיסור המוטל על כל פירסיום מדיוני ועדת-
השרים ליענייני־ביטהון.
• נודע כי הממשלה! ,בהשראתו של
ראש־ד,ממשלה מנחם בגין, נוהגת להכריז
תכופות על ישיבותיה כעל ישיבוית ועדת־שרים
לענייני־ביטחיון, גם כשהן עוסקות בנושאים
מדיניים ופנימיים שאין להם כל
נגיעה ׳לענייני ביטחון, כתחבולה למנוע
פירסומים והדלפות מישיבות הממשלה. על
כך כבר העיד שר־המישפטים לשעבר, חיים
צדוק, כי זהו ״שימוש פגום מבחינה צי 1
בורית ומפוקפק מבחינה מ״שפטית, המנהיג
צנזורה בעניינים פוליטיים.״
אם ׳להוסיף לאלה את עצתו המפורסמת
של החמטכ״ל, דב־אלוף רפאל (״רפול״)
איתן, לעיתונות, להימנע מלפרסם כל דבר
העשוי ״לשמח את הערבים״ ,איו את הניסוח
של הצעת תוקיהימיפלגות החדש בידי שר*
המישפטים שמואל יתמיד, הקובעת שיינתן
רישוי לפעילות פוליטית רק למיפלגות
המכירות ״בשלמות המדינה״* .נוצרת: תמונה
שילמה ומחלחלת המשקפת: את ההסתע רות
הכללית של הישיילטון על חופש־העי־תונחת
והביטוי, בדרך להפיכתה של ישראל
למדינה טוטאליטארית.
והטלית ריטוני־הגז על התלמידים בכיתות
האטומות בבידדהספר בבית-ג^אלה יכלה
!להיעשות רק משום שמבצעי המעשה !הא מינו
כי יהיה ביכולתם למבוע את סירסום
הפשע ולטשטש את פרטיו, בגלל המיגבלות
המוטלות על פעולתה ישל עיתונות חופשית
בגדה. אם יתממשו כוונותיהם ושל שרי
משילת־הליכוד להגבלת חופש־זהעיתונות ו־להצרת
צעדי ׳העיתונאים בתחומים אחרים,
עלולה המדינה כולה להפוך לבית-ג׳אלה.
העלמת האמת ודיווחי-השקר יהפכו בה ל *
חלק משיטת־השילטון.
חזון העיתונות הממושמעת והנאמנה, ה־
;מפרסמת רק מה שנוח לשיליטון, מתקרב
להגשמתו, הרסה יותר מהר ׳מכפי שניתן
היה לצפות. לכשיתגשם, ספק אם תהיה
פרשת מעצרה של דמונדה אל־טאוויל מיק-

סגן־שר פלומין
כללית
רה חריג, היבול לקירות !רק לעיתונאית ער ביה
מרמאללה.
* אם תחליט ממשלת הליכוד
כל השטחים המוחזקת!,
חוק זה פעילותה
בעת פשרה סרט

העולם הזה

ב אווי ר ה
רו מט

א ^ שי ^ין
תכשיר שיזוף מעולח

מיער במיוחד עבור

גוטקס

עלכלקניר.
^ ש ל בגד־ חוף. א

העולם הזה 2123

מכח בינ[

| שיחת הסאחבק

עייזר הגיועי

חופש דיבור — לא לרגגרטיב !

״ א ה לן, עייזר ! מ ה נשמע יאין הענייני םזמה ככה י אני יודע שאתהמתפלא
לר או תאתשאחבקאח רי שלא נפגשנו ה רבה ז מן. כל״כן הרבה ז מן. עברתי כ אן
ב ס בי בהואמר תי לעצמי — נר אה אי ך כבוד השר מסתדר\ ״.
ככה שח סאחגקב אוזניו של מר ויי צ מן בבוקר היו םהח מי שי האח רון. הי ת ה
לי ב עיי ה ק טנ ה עם צה״ל. ח שבתי מי מהחבר׳ ה יכול לעזור ב או תו עניין, וקפצ תי
לטי שרד של עייזר ב ק ריי ה בתל״אביב.
״ל א יי תכן ש שכחת או תי ! אתסאחבקמ הג דו ד ! לא, לא מ חי ל״ ה אווי ר. סאחבק
מ כו חו ת הי בשה.״
בפניו ה מ פו ר ס מי ם של עייזר, שישב מאח רי שולחן מי שרדי כבד, לא ניכרו שום
סי מני ם של היזכרו ת.
״ שנת שיבעים־ושלוש,״ ירדתי לפרטים ,״ל א מזכיר לך שום דבר
אור ק טן ה בליח בעיניו של עייזר.
״נכון ! נכון אי שרתי ״ מ ה מי לחמה ! ידע תי שתזכור. עכשיו אתה בוו ד אי
זוכר או תי .״
ה או רהק טן כבה.
״ ק ח רמז לא ה תיי א ש תי .״ מי ץ א שכוליו ת ! לא או מ ר לך כלום וות פוזי ם ן
ואם אגי ד מצופה אז מהןקח גם פופקורן. ו אני מו סי ף אגוזי ו מו ריד לך שלוש
נ קו דו ת על רמז עב ה.״
ה חיוך ה שובב הידו ע הופיע על פניו של ש ר־ הביטחון.
״ ש ק ״ ם עני תי ב מ קו מו .״שש נ קו דו ת על תשובה נכונה ! ידע תי, ידע תי שלא
ת שכח ! השק ״ ם בפאיד, יו מיי ם לפני הסכםההפרדה. להקת הנ ח ״ ל ב הו פעה חי ה.
עייזר וסאחבק שו תי ם מעורבב א שכוליו ת ת פוזי ם, ומקל פי ם מ צו פי ם.״
גופו הדקוהא רוך של עייזר קםלקרא תי מ תוך הכו רסה. אני מר שה לעצמי
לה שתמ ש ב ״ ח מי מו ת רבה מאד ״ כדי לתאראתל חי צ ת״ הי דיי ם שלנו. ותרשו לו לתאר
כ ״ הקלה ״ א ת הרגשתי ב או תו רגע. ב או ת ה פגי ש ה חד־פ ע מי תבשק״ ם בפ איד, עייזר
ישב במרחק של שיבעה שול חנו תמסאחבק ולא הי ת ה לי שום סי בהלהת לונן א ם
עכשיו הו א לא הי ה זוכר או תי.
״רציתי שתדע,״ פתח תי ב הכרזה ,״כי מ אז או ת ה פגי שה ב שק״ ם, סאחבק הו א י המעריץ מי ספ ראחד שלך בארץ״.
ידו של עייזר חל פה ב תנוע ת־ליטו ף על־פני שערו ה מ קו רזל.
״לכן החלט תי שאתהת הי ה הר א שון שי שמע על הדבר הכי גדול שקרה לי ב חיי ם .״
ה חיו ך השובב ה ת חל ף באר שת בוגרת ורציני ת של שר בכיר.
״ א בל לפני כן אתה חיי ב לבטל לי אתזה ,״ אמר תי, ו הנ ח תי על ה שול חן צו־ק
רי אהל שלושים יו ם מי לו אי ם.
הי ת ה זו שגיאה טאק טי ת ח מו ר ה לגלות אתהקל פי ם בשלב כל־כך מו קדם.
עייזר סגר אתה רוכ סן של הפליינג ו שקע בכו רסה העבה, התחפרמאח רי ה שול חן
הכבד ועשה סי מני ם של הי כון לניתוק־ מגע.
״ אלתסתכל עלי כ מו על נודני ק מטורף בי ק ש תי .״עבר תי כבר א ת כולם !
ה מג״ד, המח ״ ט, האוגדונר, אלוף ה פי קו ד״.
עייזר הסתכל עלי כ מו על נודני ק מטורף. אחדשמט ריד שר״ביטחון כדי ל ב טל
צו־ קריאה ל מי לו אי ם.
״לרפול,״ ה מ שכ תי מהר ,״לא הי הטעם שאפנה. הו אלא הי ה מ בין או תי.
יכול תי לספר לו שסאחבקז קו ק ל שיחרור בגלל לי מודי ם, א בל כול ם יו ד עי םשסאחבק
אינו לו מד. היי תי או מ ר, בעיות ב ע בוד ה׳ ורפול הי ה מרגיש מיי ד בבלוף. רק לך,
עייזר, יד ע תי שאני יכול לגלות אתהאמתו תבין או תי .״
כאן שתק תי רגע כדי ל היו ת משכנע, ואמר תי :
״ אני מבק ש שיחדור בגלל ב חו ר ה״.
״בשביל מ ה לך ב חו ר ה שאל עייזר.
״ התאהב תי ,״ נאלץ סאחבקל הו דו ת.
״ או תי ״ ,שאל עייזר ,״ אתה כבר לא או הבז״
״ אי ךאתה יכול ל הגיד דבר כזה ! רק או ת ך אני או ה ב ! מ ת עליך ! אתה
ת מי ד תי שאר א צלי מי ספ ראחד ! אבל אתה יודע אי ךזה, לפ ע מי ם צריכי ם בת.
אתה צריך ל ר או ת או ת ה כדי ל הבין או תי. עמדה עם חברה שלה ב ת חנ ה של קו
א ח רי
ארבע. סאחבק ניגש :״ תסל חי לי, אני לא מכיר או תךמ איז ה שהו א מ קו ם
רבע־שעה הי אהס כי מ ה לנסוע אי תי לנו אי ב ה בשבוע הבא. ו אז נזכרתי ב צו־ ק רי אה.
עייזר לא עשה פרצוף של משוכנע.
״ואל תח שוב שהי ה לי קל איתה ,״ המ שיך סאחבק ,״כי החברה שלה כל הז מן
זזה. מ שהו מסנוור. מזל ש היו עלי מי ש ק פי״ השמשהאמ רי ק איי ם. א בל, החלט תי
שהמ סנוו ר ת הי אברמה יו תרמ די ג בו ה ה בשביל סאחבק. אחת כז א ת — אמר תי
לעצמי — צריך ל שמור למפקד ! -אז מהאתה או מ ר 1נ חזו ר מנו אי ב ה ונצא
ארבעתנו יחד? סאחבקי בי א בנות. אתהת בי אאתה ״ דו ד ג ״ דארט ״ וי ח ד נשרוף
א ת העיר.
ב מ קו ם תשובה העיף עייזר מבט נוגה ב ת מונ תו של ראש״ המ מ שלה, מנ ח ם
בגין, ה ת לוי ה על קי ר הלי שכה.
״עזוב או ת ך מבגין שח סאחבק .״ מי ז ה בכלל ז ראש ממשלה ! אז מהי
גם אתה יכול ל היו ת ראש מ מ של ה ! ת א מין לי ש ת הי ה פי־אלף יו תר טוב מ מנו <״
״בגין הו א רא ש״ממ שלה מ צויין,״ אמר עייזר, ולי טףאת דגם ה״ ב פי ר״ ה מונ ח
על שולחנו.
״ אלת הי ה ילד אמר תי ,״ אתה יודע שכל העם אי ת ך ! גם אסאדהת חי ל
בתור מפקד חיל״ה אוויר. ביו ם שכל ר א שי״ הממ שלה ב איזו ר י היו מפק די חיל־ אווי ר —
יבוא ה שלום. ו אז י ת חי לו הקט עי ם״ .
לקח תי אוויר, והמשכ תי :״עייזר רא ש־ממ שלה, סאחבק יועצו ה מייו ח ד לענייני ם
חגיגיים. ע שרים־וארבע שעות בי ממה של מ סי בו תבל תי״ פו ס קו ת ! מיצעד אין־ סו פי של
ל ה קו תצב איו ת! מ דינ ה של ל ה קו תצב איו ת. א ת ״ ה בי ט ה ״ נעשה להקה צב אי ת,
וסוף־סוף נזכה פעם ב חיי ם לר או תאתהתח תוני ם של רובינא. מ דינ ה של גיז עיי ם
וסאחב קי ם ת הי ה פה ! ו אני רוצה ל ר או ת ש מי שהו ינ ס ה להפריע לנו.
״ אנ חנו נפטר או ת ם המשכ תי ב תנו פ ה ,״ א ת כל הפולני ם ו היי קי ם ! לכל
ה דו ק טו רי םוה אינ ט ליגנ טי ם ני תן ביד פ חי ת עם סי ד לבן, ונשלח או ת ם לצבוע א ת
העצים. אחר״כך נבטל א ת הגפילטע־פיש ואתה תיז מו רתה פי להר מוני ת. רק חו מו ס,
ט חינ הוח מו צי ם י היו פה ! מדינ ה של דובון ושל פליינג. ו אז סאחבקי סד ר לך ח תונ ה
ר שמית עם אנואר, ו תוכלו לפרוש לכפר קטן על גדות הנילו ס. סאחבק כבר יקח
על עצמו אתהאח ריו ת על ה מ דינ ה .״
עייזר לא אמר דבר, אבל אני נשבע לכם ש הו אהס כי ם עם כל מי ל ה שלי.
״ א ם אנ חנו רוצים שכל זהיקרה ״ ,ה ח לי טסאחבקלהתקדםאלמטרת בו או,
״ אתה מוכרח קו דםלה רי ם ב שבילי טלפון לרפול בעניין ה צו־ ק רי א ה. מהק רה, עייזר!
אתה רוצה שאני אדבר עם ריפול ז או קיי, שי הי הבפתק. אתה רושם ז נא לשחרר
אתסאחבקמ שלו שים יו ם מי לו אי ם. הנ״ל דרוש לי ל מ שי מ ה סו די ת ביו תר. מאה
א חוז ! ו אל תתביי שלה רי ם אלי טלפון לפני ה ב חי רו תהב או ת. זכור שסאחבק חיי ב
לך טו ב ה. שא שי םפצצת׳ סי ר חון ב מיפלג תהע בודה ן או קיי, נ ר אה לפני הב חי רו ת.
אל תדאג, סאחבקי קפו ץ אלי ך עוד לפני־כן. כ מו שאני מכיר אתצה״ל, הו א עוד
יצטרך או תי ה שנ ה.״

י אי ר

בעיית היחס לאנטי־דמוקרטים במישטר
דמוקרטי או דמוקרטי־להלכה היא תמיד
אקטואלית ואקוטית. אין מירשם מוחלט
ונצחי בנידון, אלא יש להשתית את עקרון
חופש הדיבור על נורמות ועקרונות אוני ברסליים.
בדברים
אלה אני מבקש להגיב על
מכתבו של אדם קלר (העולם הזה ,)2121
הממליץ להעניק חופש דיבור גם לחוליגאן
הרב מאיר כהנא. אם מומלץ לתת חופש
דיבור לפאשיסט הקורא בפומבי לגרש את
הערבים מהארץ, הרי יש לאפשר תעמולה
בציבור גם לדגנרטים, גאנגסטרים, נאצים,
רוצחים ונוכלים מקצועיים. בדרך זו אנו
מגיעים לאבסורד. לפי דבריו של אדם
קלר ולהשאיר שיטות פעולה פאשיס־טיות
כנחלתם הבילעדית של פאשיסטים,״
ולמען הדבר ״עלינו להימנע מכל מעשה
הפוגע בדמוקרטיה.״
אליעזר פומרנץ, נהריה
אין אני יכול שלא להזדהות עם מכתבו
של אדם קלר, המוקיע פיצוץ אסיפה של
הרב כהנא כשיטה פאשיסטית. ההבדל
הגדול בינינו לבין הקומוניסטים הוא שהם
קוראים לעצמם חזית דמוקרטית, ורצונם
להשליט בארץ מישטר דוגמת ברית־המועצות
נטולת הדמוקרטיה, בשעה שלנו,
הכוחות הציוניים המתקדמים, הדמוקרטיה
הינה סם־חיים.
משה כר־ עמי, תל־אביב

השרים המשתמטים
קראתי בתשומת־לב מרובה את איגרתו
של העורך הראשי של העולם הזה אורי
אבנרי (העולם הזה ,)2121 בנידון סידרת
הכתבות שלכם על כך, ש״מעולם לא היתה
בישראל ממשלה שכה רבים מחבריה חייבי־הגיוס
הצליחו להתחמק משירות מלא ב־צה״ל
כסו ממשלת בגין.״ יש לי שאלה:
מדוע בימי ממשלות המערך לא טרחתם
לפרסם מימצאים מסוג זה על שרי ה מערך?

כמה שידוע לי היו כבר ממשלות
קודמות בישראל שהגדילו לעשות בשטח
זה — של ״השתמטות״ כביכול, משירות
בצה״ל. בכלל, לדעתי, מי שמכהן כחבר-
כנסת או שר בישראל, ממלא בכך את
חובתו הלאומית כלפי המדינה. לדעתי,
שירות מיניסטריאלי כמוהו כשירות ב־צה״ל.

כר־חיים, ירושלים
מדוע לא פישפשתם בעברם הצבאי של
שרי ממשלת המערך? האם תוכלו לספר
קצת מה היה עברם הצבאי של שרים
בעבר כמו פרם, רביגוביץ, ספיר, הלל,

של שרי ממשלת הליכוד נולע מכך, שדווקא
ממשלה המובילה למילחמה, לדעת העולם
הזה, מורכבת בחלקה משרים המוכנים
לשלוח אחרים לשדה־הקרב בעוד הם עצמם
הצליחו להתחמק סמנו.

השואה — חג הנוצרי
חיפשתי בלוח כדי למצוא את התאריך
המדוייק בו חל יום־השואה השנה. להפ תעתי
מצאתי תחת
התאריך ה־ 4במאי
את הפירוט הבא:
״חג נוצרי, יום ה שואה.״
אינני יודע
אם מחברי הלוח
העברי חמדו להם
לצון, או שהיתה
להם כוונה פוליטית
בכך, להאשים את
כל העולם הנוצ רי
במה שעוללו ה נאצים
לעם היהודי
במילחמת העולם ה שנייה.
אולם לדע-
תי זוהי הערה מחו מועדי
ה־ 4במאי
סרת טעם לציין את
יום־השואה כ״חג נוצרי״ .אינני מכיר אף
נוצרי החוגג את יום־השואה.
גיל פרסלני, בת-ים
9ה־ 4במאי הוא יום חג הפסחא של
העדה הנוצרית האורתודוכסית־יוונית. רק
במיקרה חל השנה יום זה ביוס־השואה,
אך, כמובן, שאין כל קשר בין שני ה מועדים.

כרזת
תועבה
ב־ 15 באפריל התקיימה בכיכר מלכי
ישראל עצרת תמיכה בראש־הממשלה מ טעם
אנשי תנועת ״שלום בטוח״ .למחרת
דיפדפתי במעריב. ליד סיקור ההפגנה
מצאתי תצלום שצולם בכיכר. בין עש רות
השלטים המופיעים בתמונה מופיעה
גם כרזה הנושאת עליה את הסיסמה:
9 1 ׳1׳ 1,£ 11־( 0 ^ .111׳ £ 11 ראה ציויוס).
אין בפי מילים כדי
להביע את הסלידה
מסיסמה זו. היא
פוגעת לא רק בעם
האמריקאי ויבנשי־או,
אלא גם בזכר המיליונים ששת
אשר נרצחו על-ידי
הנאצים. אין גם צו רך
להוסיף עד כמה
סיסמות מסוג זה
״מסבירות״ את ה עניין
הישראלי.
העניין הזה נראה
לי טימטום ושפלות
של אדם בודד ו־כרזת
שלו ם־ ב טו ח
חסר־אחריות, ואיני
חושב שהתנועה ״שלום בטוח״ חייבת ליטול
אחריות על איש זה. למרות זאת כתבתי
אל מנהיגי תנועה זו, ודרשתי להתנער
מסיסמות ואנשים כאלה. עד עתה לא
קיבלתי תשובה. כתבתי גם שני מכתבים
למערכת מעריב, בהם הבעתי סלידה מן
המעשה. הדגשתי שאיני מאשים את כל
התנועה והבעתי תקווה שלא אראה עוד
כרזות כאלו ברחובות ישראל. המכתבים
לא פורסמו.
צר לי מאוד שהיה מישהו שהעלה
בדעתו לתמוך בראש־הממשלה בצורה זו.
צר לי עוד יותר על כך שמבין 40 אלף
האנשים שנכחו במקום, לא קם אף אחד
כדי לסלק את התועבה הזאת ואת בעלה.
האם אנשי ״שלום בטוח״ חושבים שזו
הדרך הנכונה להביע תמיכה בראש־הממשלה?
אנדרי
בורנשטיין, חולט

ברעם ואחרים? אולי כדאי לעדכן מעט
את קוראיכם.
זרי רדזבפלד, חיפה

לכגון: דיעה אחרת

9העולם הזה התריע לא פעם בעבר
על התחמקותו משירות צבאי פעיל של
מי שכיהן כסגן שר־הביטחון ואח״ב כשר־הביטחון,
שימעון פרס. רוב השרים האחרים
בממשלות המערך שלא שירתו בצה״ל,
לא היו בגיל גיוס בתקופת מילחמת העצמאות.
העיסוק המיוחד בעברם הצבאי

בימים האחרונים השתחררתי משירות
מילואים פעיל בדרום הלבנון. לא כתבתי
מכתב זה בזמן שירותי, אך עתה, כאזרח
וכאדם, איני יכול להימנע מלעשות זאת
ולתאר את שראו עיני. אמצעי התיקשורת
בישראל הציגו את הפעולה הצבאית ב־
(המשך בעמוד )8

העולם הזה 2123

טומאיקה קרבן נוסו־ במזבח הקארטלים
עד לפני מספר חודשים התנהלענף הפורמאיקה בישראל על מי
מנוחות. תושבי ישראל קנו פור־מאיקה
מטיב מעולה, במחיר
סביר עם אשראי נוח ונהנו מ מבחר
של גוונים.
לאחר לזענפי הטכסטיל, לבידים
צבע וקרבנות רבים אחרים נפ געו
קשות מהקמתם של קאר־טלים
למיניהם הגיע כנראה גם
תורו של ענף הפורמאיקה להי פגע
מעוד מעשה ״חלם״ של
משרד המסחר והתעשיה.
שלושת יצרני הפורמאיקה קיב לו
אישור זמני להתאחד במס גרת
קארטל. נראה שה״משרד״
האחראי לא למד את הלקח המר
מהענפים שכבר ״נשברו״ מ הקמת
הקארטלים. חופש הפרט
והמסחר שנפגעו לא הטרידו כלל
את ראשי המשרד ואת ״מתני ה הוראה״
.מי יודע אם ציבור ה קונים
לא נפל קרבן לקנוניה כל שהי
ביניהם ובין הקארטלים ה עשירים?
עקב
הפסקת התחרות בין 3יצ
רני
הפורמאיקה מורגשת בשוק
ירידה בולטת במיון הסחורה,
הכבדות בתנאי אשראי, שיבו שים
באספקה וחוסר בגוונים מ בוקשים.
והדבר טבעי, לא כן 1
מסתבר גם ששמעה של ה״מה־פיכה
התעשייתית״ טרם הגיע
לאוזני יצרני הפורמאיקה בארץ.
לא זו בלבד שאין שימוש במיכ־שור
מודרני כמו מחשבים, כר טיסיות
מלאי מעודכנות ותוכ ניות
שיווק לשוק המקומי והזר
הרי משתמשים כאן בשיטות
פרימיטיביות ההולמות את ימי
הביניים.
יצרני הפורמאיקה מתגאים בכך
שרוב מרצם מופנה לשוקים זרים
ותפוקת הייצור שלהם מתוכננת
בהתאם לדרישה שם. אך למ רות
העובדה שכ־ 65 אחוז מת־פוקת
הפורמאיקה בארץ מופנית
לייצוא הרווח של המפעלים מגיע
דווקא מאותם 35 אחוז שמשוו קים
לשוק המקומי. וזה בעקבות
מתח הרווחים הנמוך בשווקי העולם.
אך נוכח הבלעדיות של

הקארטל אין כל התחשבות ב שוק
המקומי הרווחי, והסחורה
המגיעה אליו היא בבחינת
״שיירים משולחנם של גויים״.
היות וכאמור השוק הישראלי
סובל ממחסור בגוונים ומשיבו־שים
באספקה נוצר מצב שבו
ישתלם לסוחרי הפורמאיקה ל ייבא
סחורה מחו״ל מבלי להיות
כפופים לחסדיו ותכתיביו של
קארטל הפורמאיקה ובמחירים
מוזלים באחוזים ניכרים.
לקראת הדיון המשפטי בין סו חרי
הפורמאיקה לבין היצרנים
שעתיד להיערך במחצית מאי אנו
פונים במסגרת מדור זח לכל
הנוגעים בדבר למנוע ״תעלול״
נוסף של דחיית הדיון ובכך
לתת קביעות כביכול לקארטל
שעצם קיומו טרם אושר בבית־המשפט.
המדור
פונה אל הנגרים, סוחרי
הפורמאיקה וכלל הצרכנים, ל התנגד
בכל תוקף להסדר כובל
ולתת לצדק לתפוס את מקומו,
ויפה שעה אחת קודם.

,מ״ ־ גי 1ס

,אנטלופ

יש ! הגיע הסוף להתרוצצויות !
בשורה משמחת לכל חובבי ה־ג׳ינס
הצעירים ברוחם ובגילם.
אין יותר צורך לבזבז ימים בחיפושים
אחרי ג׳ינס אורגינלי.
בוטיק ״מיי־ג׳ינס״ ברח, בויהודה
16 מציע מבחר מהמם של מכנסי
ג׳ינס, חליפות ג׳ינס, מעילי ג׳ינס
וסרבלים מתוצרתם של שלושת

ו 0££11 -א¥1£\.ג. זהו מבחר
עשיר של ג׳ינם אורגינלי ומו דרני
המבטיח לכל אחד למצוא
בדויק את הג׳ינס שלו (״מיי־ג׳ינס״
גם דואג לתיקוני תפירה
במידה והם נדרשים על מנת
ל״התאים את הגי׳נס בדיוק למידה
שלך).
מה שנותר לך לעשות עכשיו זה
לגשת ל״מיי־ג׳ינס״ רח׳ בן יהודה
16 ושם על רקע המוסיקה המנו גנת
בבוטיק ימצאו צינה ולאה
המוכרות ה״מדליקות״ את ה־ג׳ינס
המתאים בדיוק לך.

את רוצה שהגבר שלך יהיה
לבוש לפי מיטב האופנה 1אינך
רוצה לגרור אותו ב־ 20 חנויות
ברחבי העיר? ביקוד אחד ב־
״אננזלופ״ בית האופנה לגברים
ברח׳ דיזנגוף ( 91ע״י הכיכר)
יספיק כדי להלביש את הגבר
שלך מכף רגל ועד ראש.
ב־ 2הקומות הממוזגות של ״ אנ־טלוס״
אפשר למצוא חליפות
יוקרה מתוצרת מר הארי וסידי,
חולצות אלגנטיות תוצרת חוץ,
עניבות, לבנים, גרביים ועוד.
לאחר שסיימת להלביש את ה בחור
שלך אפשר לבחור בפר־פומריה
של ״אנטלופ״ את מיטב
תכשירי הרחצה והגילוח. הבי קור
בחנות מומלץ לחתנים ולכל
אחד הרוצה להתלבש יפה ומו דרני.
ב״אנטלופ״
רח׳ דיזנגוף ,91 תק בל
טיפול אינדיווידואלי ללבוש 5
מושלם !

ק הו סגל ־ המפעל היחידי בארץ ליצור
מכונות גלידה וציוד לבתי פרי
והפעם קצת ציונות !
לעיתים נדירות נוהגים לספר ב עיתון
על הדברים היפים שנע שים
בארץ. עיתון מטבעו נוהג
למתוח ביקורת ונמנע מלהלל ו לשבח.
הפעם אני רוצה לחרוג
משיגרה זו.
בשנה האחרונה החלו לפרוח ב ארצנו
בתי הפרי. בכל פינה ב רחבי
הארץ צצו בתי הפרי כפט ריות
אחר הגשם. יום אחד, בעת
שתיית מיץ בבית פרי כזה ברח׳
דיזנגוף התעוררה סקרנותי ו שאלתי
את המוכר מהיכן ייבא
את המכונה שלו. הפתעתי היתד
מושלמת כששמעתי שהמכונה מ יוצרת
בארץ ולא זו בלבד אלא
שבכל בתי הפרי והקיוסקים מ סביב
גם מכונות הגלידה הן
מתוצרת אותה חברה ישראלית
— קרור סגל בע״מ.
לא התאפקתי וכבר למחרת
הרמתי טלפון וביקשתי לבקר ב מפעל
ונעניתי בחיוב. רחש של
יצירה קיבל את פני עם כניסתי
למפעל. היה ברור לי שכאן נמ צאים
אנשי א״י העובדת. את
המנהל מצאתי לבוש סרבל עבו דה
כשהוא מפקח על אחד מקווי
הייצור. נכנסנו למשרדו הצנוע
ושמעתי את הסיפור הבא.
״את המכונה הראשונה שלנו
ייצרנו כבר לפני 25 שנה. סביב
המכונה הזו שפועלת עדיין ליד
קולנוע מרכז יש סיפור פיקנטי.
בעל המכונה הגיע למפעל שבוע
לאחר הקנייה והציע לנו לעסוק

גם במכירת גלידה. לדבריו כי סה
את הוצאות המכונה כבר
אחרי שבוע...
למרות הכל לא מכרנו גלידה
והסתפקנו בייצור מכונות. אנח נו
מייצרים כיום 2סוגי מכונות
— ה״סיגלית 2000״ לייצור גלי דה
וה״ברד״ לייצור ברד ולבתי
הפרי. שתיהן פרי תיכנון ופיתוח
מקוריים והן מתאימות במיוחד
לתנאי הארץ 2 .המכונות שלנו
קלות מאוד במשקל, אמינות,

נוחות לתיפעול ולניקוי ונאות
מאוד בצורתן החיצונית. המכו נות
עובדות במתח רגיל ואין צו־רק
ב־ 3פאזות. על מנת להשלים
את התמונה אנחנו מייצרים גם
את החומרים. למכונות הגלידה
אנחנו מספקים חומרים — וניל,

שוקו, בננה, מוקה ולמכונות ה ברד
— לימון ומישמש. השימוש
בחומר הוא חסכוני באופן מד הים.
כיוון שהחומר הוא בצורת
אבקה וארוז בשקיות הוא נוח
לאחסנה ואינו דורש איחסון ב־קרור.
ניתן להשתמש בו באופן
מדוייק לפי הדרישה ולמנוע בז בוז.
אנחנו
מקיימים 2מרכזי שירות
באזור המרכז והצפון המקבלים
קריאות 24 שעות ביממה ומוכנים
לקריאה בכל עת. אין אצלנו
סכנה של השבתת מכונה, כיוון
שכל חלקי החילוף ללא יוצא מן
הכלל מיוצרים ונמצאים במפ על.
המכונות
שלנו נמצאות כיום ב כל
רחבי הארץ. החל מכיכר
אתרים במרכז ועד קרית שמונה
בצפון ושארם־א״שייך בדרום.
למרות הביקוש הרב למכונות
ובמיוחד לבתי הפרי הרבים אנו
עומדים בקצב הייצור וניתן לק בל
מכונה תוך יום או יומיים
לאחר ההזמנה״.
ציפור קטנה לחשה לי שקרור
סגל מכין הפתעה קטנה ל״זולל״
הישראלי. בקרוב מאוד ניתן
יהיה ללקק ברחובות הארץ...
יוגורט בטעם משגע שהטריף את
אמריקה. ובכן בעקבות בתי ה פרי
ניתן לצפות כבר לפתיחתם
של בתי יוגורט ואולי לעוד הפ תעות
של קרור סגל.
פרטים נוספים ופרוספקטים ניתן
לקבל בקרור סגל פרישמן 6ת״א,
טל.246853 .

מודיעין אווה׳ קנס
שזה רביעית ברצינות -
זומרפלד הקניה הטובה ביותר
על זומרפלד אין צורך להרבות
בלהג.
זומרפלד עוסק ביבוא ומכירת
כלי נגינה למעלה מ־ 30 שנה
והוא העסק היחידי בארץ שמכר
אורגנים לאלפיהם. עובדה זו,
נדמה לי מדברת בעד עצמה.
הידע והשם של זומרפלד הביאו
לידי כך שבתי החרושת הטובים
בעולם לכלי נגינה בחרו מומר־פלד
כנציגם בישראל. זומרפלד
מרכז את הנציגות של: יצרני
אורגנים — ג<1011ת ,£13 מלודי־קות
ומפוחיות פה 10111101
אורגנים פסנתרים ומגברים —
£153־ ,£1כלי נשיפה — ־30111101
,83011 אורגנים ומגברים —
1ת ,0 0גיטרות — ,01155011
חלילי־צד — §1115[1:011ז ^.ו־ביהח״ר
למיתרים 81 . 0 3 0 $

כשאתה פונה לזומרפלד מובטח
לך שהכלי אותו תקנה יהיה מ איכות
מעולה. בנוסף לכך ידאגו
בזומרפלד בעקבות הידע והנסיון
המקצועי למצוא את הכלי המת אים
בדיוק לצרכיך.
המוסיקה משתכללת, וכך גם כלי
הנגינה. על מנת לעמוד בקצב
פתח זומרפלד מעבדת שרות
משוכללת.
אין ספק שהמקום בעמוד זה צר
מלהכיל את רשימת האמנים ש מנגנים
בכלים אותם רכשו ב־זומרפלד.
ניתן רק לומר שמר בית
צמרת הבידור בארץ, הלה קות
הצבאיות ומוסדות תרבות
גדולים קנו וקונים את ציוד הנ גינה
שלהם בזומרפלד. ומי כ מוהם
יודע בחירה טובה מהי.
זומרפלד רח׳ בן יהודה ,8ת״א.

תפסק ה שידה באמבטיה!
הרצון לשיר נמצא בכל אחד.
כמעט כל אחד מפזם לעצמו
נעימות ופזמונים להנאתו. אך
גם אלה מאתנו שנתברכו בקול
ערב, עדיין אינם זמרים. השי רה
היא מקצוע לכל דבר ויש
ללמדה באופן מקצועי. ביה״ס
להכשרת זמרים בהנהלתו של
צבי כספי הוא המקום היחידי
בארץ המלמד שירה.
בביה״ס כספי אתה לומד פע מיים
בשבוע — פיתוח קול קבו צתי,
שיעורים אינדיווידואליים
ולימודי שירה כלליים (שירים
ישראליים, ג׳ז, פופ וכר) ובפעם
השלישית אתה מקבל שיעור
מעשי בהופעת במה. מדי יום
חמישי מקיים ביה״ס כספי במה
פתוחה לחובבי הזמר. במסגרת
זו -עולים תלמידי ביה״ס ומופי עים
בליווי אינסטרומנטלי בפני
קהל. אתם מוזמנים לבוא, להת רשם
ולהנות.
בנוסף לנסיון אותו צוברים תל
מידי
ביה״ס בהופעות יום חמי שי
מארגן ביה״ס גם הפקות מק צועיות
יותר במסגרת פסטיבלי
זמר ותחרויות כשרונות צעירים.
בוגר ביה״ס סיכוייו להצלחה ב כל
מבחן כולל אלו ללהקות ה צבאיות,
רבים ביותר.
על חבר המורים נמנים: סולן
האופרה בנו שוורץ, הפסנתרן
יעקב פכלר ומר צ. כספי שהוא
מחלוצי הלהקות הקוליות בארץ.
במשך 25 שנות קיומו העמיד
ביה״ס כספי זמרים רבים. ביני הם:
יגאל בשן, גאולה בוני,
מיכל טל, דליה עמיהוד, שלומית
אהרון ועד רבים מבוגרי הלה קות
הצבאיות.
ביה״ס כספי מקיים גם קורסים
יעילים לגיטרה המקנים בשנה
אחת ידע גם בסולו וגם בליווי.
שעות הלימוד אחה״צ — מבחני
כניסה מדי יום בין השעות 7—4
אחה״צ. ביה״ס כספר רח׳ הירקון
,51 טל.834955 ,58184 .

אקספרס תורס ־ טיולי
יוקרה לספרד ופורטוגל
אין פלא שהטיול לספרד ופור טוגל
הפך ללהיט. הנופים הנפ לאים,
האווירה המיוחדת, אר מונות
ימי הביניים, מלחמות ה שוורים,
כפרי הדייגים ועוד
אטרקציות במחיר השווה כמעט
לכל נפש מהווים מוקד משיכה
לתייר הישראלי. נוכח מבחר הצ עות
הטיולים לחצי האי האיברי
מתלבט התייר הישראלי בין ה חברות
השונות. חקירה קטנה
שניהלתי העלתה שמשרד הנסי עות
אקספרם־תורם מציע את ה הצעה
הטובה והמשתלמת ביותר.
15 ימי הטיול של אקספרם־תורס
כוללים 11 ימי סיור ורק 4
ימים חופשיים ! אקספרס־תורס
בחר את חברות התיירות המקו
מיות
הטובות ביותר ודאג לכך
שהמלונות בהן ישוכנו נוסעיו1,
יהיו ברמה של 4כוכבים.
באקספרם־תורס לא פוסחים על
כמה סעיפים. השנה החליטו ל תכנן
טיול מאורגן לספרד ופור טוגל
בלבד. מובן מאליו שכאשר
מתמקדים באזור אחד התוצאות
ניכרות בשטח.
הטיול המהנה כולל ׳שהות ב ליסבון,
מדריד, גרנדה, קורדו בה,
ועוד מקומות מפורסמים.
פרטים נוספים על טיולי ספרד
ופורטוגל ניתן לקבל במשרדים
המרווחים של אקספרם־תורם
ת״א — רח׳ מנדלי ,9טלפון
233695 ,238638 ובחיפה — ברח׳
העצמאות ,84 טל.664067 .

הנצח חופשתו ב־5עקמוץ 01
לקראת פתיחת עונת הטיולים
הקיץ אנחנו חוזרים שוב למצלמות
האיכות של 0 1? 118
לאחר שכתבנו על ה־זל? £1־
3 אנחנו ממליצים כעת על
ה־ 35־?111 יד. גם מצלמה זו כקודמתה
נמכרה כבר במיליונים
רבים ברחבי העולם. זו מצלמת
כיס קומפקטית, אידיאלית לטיולים
המוכנה לשליפה מהירה.
אינך צריך לחשוש בעניין החשיפה
כיוון שהעין האלקטרונית
עושה זאת במקומך, ונעילת ה סגר
עם אות האזהרה בעינית
הכוונת מונעת ביזבוז סרט צילום
כאשר האור בחוץ חלש
מדי. המיקוד הוא בשיטת האי-
זור המכוסה כולו. בדוק את הדמויות
לכיוון המרחק הקצר,

הבינוני, הארוך והאינסופי הנראים
בימין המחפש, דרך עיגיח
הכוונת ותוכל לכוון את תמונתך
בקלות כולל תיקון פלקסה בעז רת
הקווים המיועדים לכך.
ובלילה — באמצעות יחידת
המבזק האלקטרוני?3 ,200
המתחברת ישירות למצלמה ניתן
לקבל 36 תמונות מעולות
גם בשעות החשיכה.

מכתבים
(המשך מעמוד )6
לבנון ואת תוצאותיה כרע הכרחי. הכתבים
הצבאיים כמעט ולא דיווחו על ההרס,
וכשעשו זאת דאגו תמיד להדגיש את
השיקום הנפלא, מעשה ידי צה״ל באיזור.
אך כל מי שנסע בכפרים בינת־ג׳בייל,
ראשף, דונין, קאנא, ג׳ויא, עבאסייה,
באזוריה, נאקורה, ואפילו בתיבנין שנכנעה,
לא יכול להחמיץ את מאות הבתים ההרו סים,
המופגזים, המופצצים, המושכבים, ה פרוצים.
הבזוזים והנטושים.
למען האמת, צה״ל פעל פה ושם לעזרת
התושבים. בשבועיים הראשונים חולק מזון
בכמויות גדולות בין התושבים שנותרו ולא
היו תופעות של רעב. עתה הופסקה פעולה
זו. הופעל מחדש בית־החולים בתיבנין,
ומספר אמבולנסים צבאיים סיירו בין הכפ־רים.
מספר קטן של מיבנים טרומיים וצרי־פוני־דיקט ניבנו בכפרים ג׳ויא ועבאסייא
וצה״ל איפשר לאלפי פליטים לשוב ל בתיהם.

כמה פעולות הומניטאריות כאלו אינן
יכולות למחות את תוצאותיה של זוועה
אחת מתמשכת, שהערכות זהירות מייחסות
לה מעל 1200 הרוגים אזרחיים וכ־ 160 אלף
פליטים.
לדעתי יש שתי תוצאות אפשריות מיי דיות
למילחמת הליטאני:
• שקר עצמי — עם ישראל בעורף
ובצבא מגלה נטייה להתכחש עובדתית,
ובעיקר ריגשית, למה שקרה. הצרה היא
שיותר מדי ישראלים — חיילים סדירים,
חיילי מילואים ומטיילים למיניהם — ראו
את הנעשה. לעולם לא נוכל לטעון שלא
ידענו.
• מוסר הצבא — חוששני שלאחר
אמות המידה שנקבעו במיבצע הליטאני
יהיה קשה בעתיד לבלום את צה״ל מלבצע
פגיעות חמורות ומיותרות באוכלוסיה
אזרחית.
אני מאמין שניתן להימנע משתי סכנות
אלה על־ידי נטילת אחריות למה שאירע,
הכאה רבתי על חטא וניסיון לפיצוי כללי
וריאלי של האוכלוסיה שנפגעה.
משה הופמן, ירושלים

סטאלאג החיילות
הזדעזעתי לקרוא את הכתבה המחרידה
מכלא נשים צבאי מס׳ ( 400 העולם הזה
. ) 2121 ומעשים איומים ומחרידים כמו אלה
המתוארים בכתבה מתרחשים לא אי־שם,
באי־השדים, אלא במחנה צבאי מפורסם
של צה״ל, הנמצא בלב המדינה. וקצינת
חן ראשית לא מודעת לתנאים התת־אנושיים,
בהן מוחזקות החיילות בכלא
הצבאי. ומה עם הרמטכ״ל החדש, הדוגל
במישמעת ברזל ושמירת חוק וסדר? האם
הוא יעבור בשתיקה על הכתבה המזעזעת
הנ״ל?
לאור הנאמר בכתבה והנוהגים המחרידים
בכלא הצבאי לחיילות, האם יש לנו עוד
זכות מוסרית להתהדר ב״מה טובו אוהליך
יעקב משכנותיך ישראל!״? פליאה היא
בעיני שהעולם הזה, שפירסם כתבה גדושת
פרטים מזעזעים, לא הגיב יותר עליהם
אפילו בשורה אחת. האם כל סוהרת מעוותת
הישר בעיניה תעשה, ואין פוצה ומצפצף ן
ידסן? פדינלמן (כנפי) ,תל־אביב
״״ברצוני׳להתייחס -לכתבתכב*לסטאלנג׳ה־חיילות״
.אין אני יודעת אלו קריטריונים
יש לכם לפירסום כתבה המתיימרת להציג
עובדות, אולם למיקרא כתבתכם הנ״ל אני
נוטה להאמין כי בכלל אין לכם קריטריו נים
כאלה.
לעצם העניין: בתקופת היותי חיילת
נשפטתי לשבעה ימי מחבוש (לפני שלוש
שנים, ואל תבואו לספר לי כי אז והיום
זה שני דברים אחרים) .כל התלונות
שספגתי בצבא היו בקשר להופעתי הצב אית.
כך היתד גם האחרונה. העבירה :
נעילת נעליים אזרחיות במיתקן צבאי.
במישפט אחד אנסה להעיד על עצמי
איזו חיילת הייתי. חיילת טובה ופקידה
מעולה. אולם אישיותי לא סבלה תכתיבים
ומיסגרות נוקשות, וביחס להופעה נאה לא
ויתרתי, ולכן נכנסתי לבסוף לכלא הצבאי.
וזאת עלי להעיד: הסוהרות היו בחורות
סימפאטיות, רגישות ומתחשבות. לא היו
שום לסביות במחנה, כי אם היתה כזו
היתה בוודאי מנסה עלי דבר (בחורה נאה
אני, אם לנקוט בלשון המעטה) .ומכיוון
שהתיידדתי עם כל האסירות, ידעתי את

כל הסיפורים במקום ושום דבר מהסוג
הזה לא שמעתי. כמעט כל הבחורות במקום
היו מה שנקרא ״בחורות טובות״ ,שנשפטו
על עבירות משמעת קלות.
שום ריח עד כדי עילפון לא נדף מהחד רים
והמקום היה נקי ביותר. בקשר לארו חות,
הרי שהן היו מתבצעות בצורה תרבו תית
ונינוחה ביותר והמזון אופייני למחנות
צה״ל. אני לא יודעת על מה מדברת ה חיילת
ר. שסיפורה התפרסם אצלכם, אבל
אני הוספתי למשקלי איזה ארבעה קילוגרם
במשך שהותי שם. האווירה במקום היתה
משהו הדומה למחנה טירונות, מבחינת
נוהלי־קימה, מיסדרים, ארוחות וכיבוי
אורות.
גם העבודה התנהלה באווירה נעימה ולא
כפייתית — כפי שמתארת החיילת ר— .
סוהרת אחת היתה בחברתנו, עובדים מעט
(שעה בערך) עם 10 דקות הפסקת־עישון.
מהבחינה הרפואית הרי מי שנזקקה לכדור

כלשהו, קיבלה אותו מייד מידי הסוהרת,
שלא לדבר על תחבושות היגייניות שכל
אחת קיבלה מרגע כניסתה למיתקן. שעות
ספורט היו, מקלחות היו, ספרים היו, ארו חות
מלאות היו ויחס טוב היה. אם כן,
מה היו סיפורי הבדים על סטאלאנג החיי לות
בכלא 400ן
אין אני יוצאת נגד הדברים שהתפרסמו,
מכיוון שנעם לי לשהות במקום או משום
שאני גאה שהייתי בכלא. נהפוך הוא, אני
מצניעה עובדה זו עד היום. אולם הדעת
אינה סובלת שקרים מוגזמים כל כך.
ג. ד״ ,תל־אביב

לשגות את ההימגון
בתור קורא ותיק של העולם הזה ברצוני
להביע השתוממות על שמצאתם לנכון
לפרסם בדיחה מפולפלת, בנושא כנס הנו דיסטים,
שנאמרה ע״י הנשיא המיועד,
יצחק נבון בחוג סגור. לדעתי אין פסול
בכך שאישי ציבור משמיעים או מאזינים
לבדיחה אבל אין לתת לדבר פירסום,
מטעם כבוד הנשיא. וכבר ציין היו״ר
החדש של רשות־השידור, הפרופ׳ ראובן
ירון, כי כל הקשור עם הנשיא חייב
להיות מנוטרל מפירסומים כגון אלה בכלי-
התיקשורת.
אגב, יש לי הצעה — ואיני בטוח אם
היא תתקבל — הנוגעת לסדרי ביקור
הנשיא במדינות־חוץ: לנגן את ההימנון
של אותה ארץ בצד שיר ה״בוסתן הספר די״
.זאת משתי סיבות: הימנוננו מיושן
והוא מחזירנו אלפיים שנה אחורנית, דבר
שאינו מקובל בסטנדרטים של הימנונים
בעולם הרחב. שנית, הנשיא המיועד לא
יטען כי השיר אינו לטעמו.
משה ;אווי, חולון

חוסר אחריות
במדור פורום (העולם הזה )2120 פורסם
מיכתב אנונימי תחת הכותרת :״לבנון —
דעתו של קצין.״ לאחרונה שמתי לב
לתופעה של ריבוי מיכתבים אנונימיים של
חיילים המתפרסמים בעיתונכם והמביעים
את דיעותיהם הפוליטיות מבלי להזדהות
בשמם. לדעתי יש לראות תופעה זו בחום־

העולם הזה 2123

מכתבים

רה רבה ואותם כותבים חייבים לעמוד
לדין.
הקצין הצעיר שפירסם את רשימתו
הנ״ל פגע בכבודו של צה״ל בצורה חמו רה.
דבריו מהווים כתב־אישום חמור מאוד
ונדמה לי שעד היום אף כלי־תיקשורת
לא העז לפרסם דברים מעין אלה. אם אכן
היו תופעות של ביזה, שוד, או מחדלים
צבאיים במהלך המיבצע של צה״ל בדרום
לבנון, מחובתו של הקצין הנ״ל היתד,
לעשות כדי שהדברים ייבדקו עד תום
בדרגים הבכירים ביותר של הצבא. אולם
הטלת קיתונות של רפש בצורת האשמות
כוללניות נגד ציבור גדול של חיילים
וקצינים הוא מעשה חסר אחריות. אם רוח
הלחימה וההתנדבות האופיינית לחיל בו
משרת אותו קצין עדיין מפעמת בו, יצא
נא למאבק גלוי ויתבע את בדיקת המידע
שבידו ורק אחרי שתהיינה הוכחות חות כות
לטענותיו שיפרסם את מסקנותיו.
יהודה קונפורטם, תל־אביב

• שמות כל החיילים שמיכתביהם מתפרסמים
במדור זה שמורים במערכת.
שמותיהם אינם מתפרסמים כדי למנוע
העמדתם לדין ע״י שילטונות צה״ל.

עורו הדווו^יס!

מאות ואולי אלפי רווקות ורווקים חיים
כיום בישראל בהעדר גוף ארצי ממלכתי
אשר יאות לטפל בבעיותיהם המתעוררות
חליפות לבקרים בסטאטוס החברתי־צי-
בורי או הבינאישי. חלק ניכר מהם מבכר
לבלות את זמנו בבית בין דפי העיתון,
עם תוכניות הרדיו והטלוויזיה השונות.
כלום לזה ייקרא תוכן חיים רעיוני ויצי רתי
של רווק או רווקה העושים שיגרת
חייהם בעבודה ובלימודים ואינם לוקחים
חלק פעיל בכל המתרחש סביבם? כלום
לרווק אין בעיות דיור או סבך בעיות
ביורוקרטיות בהם הוא נתקל בחיי היום־
יום?
מכתבים עירוני בחולון הודעה ואזהרה, מטעם ליש-
בת הרבנות והמועצה הדתית, הפונות לאז רחי
העיר בבקשה להישמר מפני ״ציידי
נפשות שליחי המיסיון״ .באותה מודעה
הושמצו הברית־החדשה והאמונה הנוצרית
בטון הגובל בהסתה ללינץ .,
חשבתי לעצמי: כך זורעים אנטישמיות.
האם לא מוטב היה להזהיר את הציבור
מפני ההתייוונות וההידרדרות המוסרית
בכל תחומי חיינו? למשל, מפני ההתמזמזות
בפומבי לאור היום, מפני סירטי־הזנות ב-
בתי-הקולנוע, מפני מודעות־הפירסומת ה פורנוגרפיות
ברחוב, בעיתונים ובאוטובו סים.

פצצת־המיצרר
הבריטית*
איך היא פועלת?
רווקים ורווקות אשר חשבו על רכישת
דירה נמנעו מלעשות כן, שכן הרשויות
הנוגעות בדבר לא נאותו למכור להם
דירות, אלא לזוגות צעירים בלבד. בעיה
זו חייבת למצוא פתרונה ע״י הכוונתם
של כל אותם רווקים החפצים ברכישת
דירה ממשרד-השיכון וחברות השיכון ל מיניהן,
תוך הענקת זכויות שוות במתן
הלוואות והטבות נוספות כניתן לזוגות
צעירים.
על מנת להדריך נכונה זוגות המתע תדים
לבוא בברית הנישואים חייבת לקום
רשות ממלכתית אשר תכוון ותדריך או תם.
לכן, חייב היה לקום, ובימים אלה
אומנם קרם עור וגידים אירגון כלל ארצי
שטרם קם כמותו בישראל — אירגון
לרווקים ורווקות, שיאכלס בתוכו רווקים
מכל קצות הארץ, ימיינם לפי גילים ויכוד
נם לפעולות משולבות, חברתיות וחינו כיות
ויפעל יהד עמם לקבל הטבות צי בוריות
בכל הנוגע לבעיות הרווק או הרוו קה
כפרט. אנו מקווים שמוסדות הממשלה
וגופי ציבור רבים יתמכו ברעיון בכל
מאודם ויכולתם. רק כך ימצאו פתרון
בעיות הרווקים בצורה הולמת ונאה.
ייוסף ״ פנ ח סי, דובר האירגון הארצי
לרווקים ורווקות, תל־אביב

צרות הטיצדר
קראתי בעיתונכם (העולם הזה ,)2122
על התגובות בעולם והוויכוח לגבי פצצות
המיצרר, שישראל השתמשה בהן בהפצצת
דרום לבנון. למרות הצילומים שפירסמתם
בכתבה על השלבים השונים של פעולת
פצצת המיצרר, לא הבנתי איך היא פועלת
ובמה היא שונה מפצצה רגילה. אודה לכם
באם תואילו בהזדמנות לתת הסבר מפורט
יותר על סוג נשק זה.
יעקב ערמון? פתח־תקווה
• תיאור פצצת מיצרר מתוצרת בריטית,
כפי שפורסם בשבועון הגרמני שטרן
— ראה לעיל.

אנטישמיות בחולון
הצטערתי לקרוא מעל לוח־המודעות ה *
(א) עטיפת הפח, המתנתקת אוטומטית
באוויר( .ב) פצצת־הבת לפני הפליטה.
כל אחת מ־ 147 הפצצות מכילה 225
גרם חומר־נפץ( .ג) פצצות־הבת נפלטות
באמצעות אוויר לחוץ, מתפוצצות עם פגיעתן
באדמה.

עם ישראל אומנם חי — אבל חיים של
פריצות, של שקר, גניבת־כסף ושל גניבת־דעת:
חיים של מאפיה זה לזה. על כל
אלה אין פקידי־הדת הכשרים מתריעים
ומזהירים. רק ישו המיסכן מפחיד אותם.
הוא ממשיך להפחידם מאז הסגירוהו לידי
הרומאים לצליבה.
עצתי לכם, פקידי-יהדות כשרים: קחו
דוגמה מהמיסיונרים, צאו וצודו יהודים
חילוניים והכניסו אותם אל חיק היהדות.
אך זיכרו — על-ידי פגיעה בנוצרים לא
תשיגו את מבוקשכם. על־ידי פגיעה בנוצ רים
תשיגו רק דבר אחד: תזרעו עוד
אנטישמיות בקרב העמים. זיכרו וחירטו
במוחכם שעל כל פגיעה בנצרות היום
כאן, בארצכם, ישלמו יהודים טובים בדמם
בחוץ־לארץ מחר.
אם לא תיגמלו מהאידיוטיזם הדתי שלכם.
ואם תמשיכו לטפח גזענות על־ידי דריסת
אמונות של עמים אחרים — ימשיך עם
ישראל לכפר על מעשים אלה בהקזת דמו.
כל העולם יודע שאתם עם־נבחר ואור
לגויים. אזי הוכיחו שאתם כאלה! אל
תוכיחו את ההיפך.

ז. ישי,

חולון

נזענין,
א ת 11 רתנ ניסיתי
1ל ־ 1 1 1רךך ־ ך ־ ל את 11 ודוצ הציע לי ידיד בניו יורק,
ן דוקא לא ישראלי.

.ניסיתי-ומיד הרגשתי שיש בה משהו. לקח לי קצת זמן
| 1להתרגל אליה, אך היום אני ממש נהנית. סוף סוף מצאתי
את הסיגריה •שחיפשתי: דלת ניקוטין אך מלאה טעם.
זו היתה ממס הפתעה נעימה לפגוש את 1116 זוצ בניו יורק.

מוקד 8

( :יויולקתוכלולהשיגאתסיגליותסמיילאצל 0654 :־ 3זחחז״ח.¥. 10025, 161. 1¥10א *,זסץ ׳* 6. 1¥״ ח1 6זח 11^ 0 8 1 0 0 8 800 ¥65¥* £

העולם הזה 2123

911 4-7073 181$ו!*1ו*. 10004,161. ¥¥ץ־.א / ¥0* ,״6*,1¥ז* $ח 48 5 *0״ 10 8. 0 0 . 11¥0טק 0 0מ 0 £ 0ס

מה ביק שה בת 1של פ שנ ל אתר, שעבה את
לאנשים הנמנים!

777
הברנדי הלאומי שהוא בינלאומי.

האפיקומן. וכיצד הד הי מהה״אל״ף־בי״ת־ את מ תחריה
! כשההמן אשר ידלין,
מזכ״ל קופת חולים לשעבר,
המרצד. כיום עונש מאסר ב כלא
מעשייתו, לשמש עד־הג-
נד. במישפט שהגיש איש־הע-
סקים ׳מוניה שפירא נגד ה עיתון
הארץ וכתבו זאב יפת,
הוא היד. מאד בלתי־מרוצה.
ידלין טען בפני השופט, עז״
ריאל שפי, כי הוא נאלץ
לבלות את הלילה שקדם ל-
מישפט בבית־המעצר באבו־כביר,
והוא חושש פן ייאלץ
לבלות שם לילה נוסף. הוא
סיפר כי בתחילה התכוונו
שילטונות בתי-הסוהר שיבלה
באבו־כביר ארבעה ימים, אך
אחרי שהביא את העניין לידי עת
הנוגעים בדבר נמנעה ה-
שערוריה, לדבריו.
9כאשר ביקש עורך־הדין
של הארץ, שלמה ליבליד,
לחקור את אשר ידלין בעניין
ההימורים שלו בלאם־וגאס,
התנגד לכך בא־כוח התובע,
עורך־הדין רם. כספי, וביקש
כי לצורך חקירה זו יזמין ליב־ליד
את ידלין לחוד. הגיב יד־לין
:״לא, לא, עשה לי טו בה!
שיחקור אותי על מה ש הוא
רוצה, רק שלא יביא אותי
לכאן שוב .׳״
₪ידידתו של ידלין, טליה
לבגי, ישבה באולם לבושה
חליפה ורודה, והספיקה להח ליף
איתו דברים לפני שנקרא
אל דוכן העדים. לאחר־מכן,
במיסדרון, כשניסתה עיתונאית
לשאול אותו שאלות, אמרה לו-
טליה :״אל תענה לה, אל
תענה לאף שאלד, שלה!״ כש נלקח
ידלין למעלית ניסתה
טליה לשוחח איתו ביחידות,
אך השוטרים שליווהו לא אים־
שרו לה זאת, ביקשו ממנה
לצאת דרך החדרון המוביל
למעלית.
9האופנאי ג׳רי מליץ,
מי שתיכנן את מלתחתה של
אשת הנשיא כינה קציר,
נבחר על י די אופירה נכון,
רעיית הנשיא המיועד יצחק
נפץ, לתכנן עבורה את ה־שימלה
שתלבש בעת טכס הכ תרתו
של נבון כנשיא מדינת־ישראל.
אופירה לא סמכה על
טעמה האישי. לפגישה הרא שונה
עם מליץ הגיעה בלוויית
אחותה, במאית־ו־,טלוויזיה ור דינה
ארז, ואילו לפגישה ה שנייה
והקובעת הביאה איתר,
את בעלה.
׳ 9אופירה ויצחק נבון הח ליטו,
כי גם כאשר יעברו ל התגורר
במשכן הנשיא לא יו ציאו
את ילדיהם, גירה ו ארז,
ממעון היום של נעמ״ת
בשכונת בקעה. הילדים ימשי כו
ללכת למעון, למרות שבית
הנשיא שוכן בשכונת טלביה.
! 9ראשי ההתאחדות לכדו רגל
בישראל נפגשו בשבוע
שעבר עם נשיא המדינה היו צא,
ד,פרופסור אפריים
קציר, כדי להגיש לו את ספר
50 שנות הכדורגל בישראל.
במהלך הפגישה גילה הנשיא
התעניינות בנעשה בספורט ה כדורגל
בארץ .״כמה אנשים
משחקים כדורגל בישראל?״
שאל. כשהשיבו לו כי בארץ
פועלות כ־ 700 קבוצות וכ־13
אלף כדורגלנים רשומים בהת אחדות,
הופתע הנשיא :״מי ממ מן
את כולם י״ הסבירו לו אנ שי
ההתאחדות לכדורגל :״חלק
ממומן מתמורת הכרטיסים ל־מישחקים,
חלק מכספי המוע צה
להימורים, חלק מהקצבות
של מוסדות שונים והשאר זה

גרעונות.״ סיכם הנשיא קציר:
״כמו המדינה כולד!,״

אלוף־מישנה גדעון מחניי־

מי, הוא אוהד מושבע של
שירה רוסית. באחרונה ערך
והגיש בגלי־צה״ל תוכנית־רדיו
מיוחדת שהורכבה כולה משי רים
רוסיים מתקופת מילחמת־שמרביתם
השנייה, העולם תורגמו
אחר-כך לעיברית והפ כו
פופולאריים בארץ. אולם
אחרי שהתוכנית שודרה וקצ רה
הדים חיוביים רבים, החל
מחניימי חושש מתגובות שלי ליות.
הגיש

תוכנית של שירים רוסיים דוו קא.
כל הלילה שאחרי השידור
עבר עליו בחרדה. למחרת ב בוקר
צילצל אליו ראש־ליש-
כתו של ראש־הממשלה, יחי

קדישאי.

מישר פוגאן

הז מ ר־ מל חין הצרפתי הנודע, מי שכ תג
א ת גראנד באזאר, ארחמאח רי
הקל עי ם של או ל ם או לי מ פי ה בפ א רי סאת יז הרכ הן ולהקתאל״ ף
בי״ ת. ב ת מונ ה, מי מין לשמ אל: לי ס ה נולד, יז הרכ הן, פוג אן ו א תי
צוברי. להקתאל״ ף בי״ ת ויז ה ר יופיעו, החלמה חו דשהבא,
ככוכבי ה חוד ש ב או ל ם או לי מ פי ת, באשר במח צי ת ה שניי ה של
הערב תופיע הז מרת אי לני ת, היו צאת גם הי אלפא רי ס.

קדישאי אמר לו :
״שמעתי שהגשת אתמול ברדיו
תוכנית של שירים רוסיים.״
״נכון,״ ׳אישר מחניימי .״אז
אולי יש לך סליל-ר,הקלטה, של
השירים ז״ התעניין קדישאי,
להפתעתו של היועץ. הסתבר
כי קדישאי אף הוא חובב של
שירים רוסיים, ביקש בדרך זו
להאזין לתוכנית שהחמיץ.
! 9בפגישת עיתונאים ש נערכה
עם שר-המיסחר־התע-
שייה־ור,תיירות, יגאל הוד־כיץ,
נשאל השר על־ידי ה עיתונאי
הוותיק שמעון סא־מט
מדוע צולע הפיקוח על
המחירים של עבודות תיקון ו שיפוץ
דירות .״למה אתה מת כוון?״
שאל השר. כהדגמה
סיפר סאמט סיפור בדבר שרב רב
שהזמין לביתו לביצוע תי קון
באמבטיה. בסיום העבודה,
כשביקש מד,שרברב לקבוע את
מחיר עבודתו, ענה לו זה :
״שלא אדע מצרות, אינני יודע
כמה לקחת ממך.״ השרברב
הסביר כי הוא קובע את מחי רי
התיקונים שהוא מבצע על פי
כושרו הפינאנסי של בעל
הדירה .״אני מעריך באיזו הו צאה
הוא יכול לעמוד,״ אמר
לו. הצטחק השר ופסק :״עצ תי
לבעלי הדירות, שיחפשו
להם מראש בעל־מיקצוע זול.״
׳ 9המפיק אברהם (״פשנל״)
דשא ערך בביתו שבכפר-
שמריהו סדר פסח לארבעים
אמנים ושחקנים מידידיו. בתו
בת השמונה, שירלי, הצליחה
לגנוב את האפיקומן. אביה הו דיע
לה כי מאחר שמצאה את
האפיקומן תקבל כל מה שתב קש.
השיבה לו שירלי :״אתה
מבטיח שאקבל כל מה שארצה
הכי הכי בעולם?״ כשהשיב
בחיוב, ביקשה :״אני רוצה
אופציה של הכשרת היישוב.״
לפני שעלו על הבמה
כדי לשיר את שירם הזוכה
ריכז, יזהר כהן את חברי ה להקה
ויחדיו חזר על הטכס
שקיימו בתיאטרון ירושלים,
כשהשתתפו בפסטיבל הזמר ו-
הפיזמון. החבורה עמדה, ול עיניהם
ואוזניהם הנדהמות של צעקה המשתתפים האחרים
שלוש פעמים ״כיפאק היי !״
91 לכוכב־ד,טלוויזיה פזל
הייקל גדאזר, הלא הוא
סטארסקי של האץ /תוצמד
בעת סיורו בארץ מלווה מטעם
מישרד־ד,תיירות. תהיה זו צי פה
גוב, אמו של הזמר גידי
גוב, שהיא פקידה בכירה ב־מישרד־התיירות
בירושלים.

ב ת מונ ה שצול מה ב דיו ק לפני

פציע תה. פ רד רי ק ה בי לתה עם

1 1 1 .4
השח קן שיי ק ה אופי רבמ סי ב ה, ו הי ת ה שרויה במ צ ב -רוח מ רו מ ם.
באחד מרגעי ה מ סי בהמעדה ונפלה על פני ה, ו ה כו ס שבידה
הוז עקה לבית־ה
תנפ צה ופצעה או ת ה מעל עיני ה. פ רד רי ק ה
ל בי ת ה.
ו הו חז ר ה
רפו אי
טי פו ל
קי בלה

ה חו לי ם,

העולם הזה 2123

אנ שי ם

כתבת רשת ה ט לוויזי ההאמ רי־ך
ך 1 1ן| 1
ן ן ,6ך י ; 1ך1,ן
ק אי ת או״ בי״ סי בי שראל, חגגה א ת
1י| 1
131 8 11
כני סתהלתפ קי ד מי ספר חו ד שי םלאחרש הגיעה לי שראל. או ר ח
הכבוד ב מ סי ב ה הי ה בעלה, כ תב הר שת בקפ רי סין, ג׳ון ביר מן.

ה מ פי ק ה של רשת אן־ בי־ סי, הגי־
1י 1 1 1 0 1 1י 1111
עה ל מ סי ב ה הי שר מעמע אן, שם

זכתהבר איון בילבדי עם ה מל ך חו סיין. פאט הג׳ינג׳י ת פגשה
ב מ סי בהאת מנ הל לי שכ ת״ ה עי תונו תהממשל תי ת, זאב חפץ, ב ת מונ ה.

דני ו״נרייר

דובר מי ש רד־ ה בי ט חון, הי ה
גם הו אבמ סי ב ה, בחב ר ת
צעירה ב ל תי־ מזו ה ה, שסירבה להצטלםוה תנ הג ה ב אי פו ק.

העולם הזה 2123

מ ך 1 11 * 113 11א ש תו של ח ״ כ ש מו אל פלאטו״ שרון, הו כי ח ה כי למדהל היו ת
1111111
| 1 1941 1 0 1 1ב מ הי רו תאשת פו לי טי ק אי. אנ ט, הנ מצאתב חוד שהש מיני להר 14411
יונ
ה, ה ט פי ק ה בשבוע שעבר ל א פו ת עוגות, לארח שלוש מ או ת אי ש ב חגיג ת ה מי מונ ה ול שפוט בתח רו ת יופי.

ותרח! וילקנס

א ש תו של קונ סו ל שבדיה
בי שראל, האק מן וי ל קנ ס, הי־ה
אשה הפופול רי ת ביו תר ב מ סי בהה תו ססתו הי רבתהל רקוד.

קתרין לה־וואה

הצל מתהצרפ תייו
הגי עהלמ סי בהמ
ביירות, עם״ חברה ה עי תונ אי הצרפתי, ברנאר קזו,

עורר ווהעולם הזה״ עונה על ש אד ה ש הופנ ת ה אדיו
עי״ עורכי ביטאון הס טודנ ט, הירושלמי• ״פי האתון״
הסתדרות ה ס מודנ סי ס ב אוני ב ר סי ס ה העברית, ירו שלי ם

מערכת ״ מי

ה א תון ״

מזמינהאותךלהשת תף

ב דיון

בכתב על הנושא ״ :האסיתבןנא ציז סבי /״ ראל
בדיוןישתח מו אנ שי רו חואנ שי
הקשח

צי בו ר סכל ; .גווני

ה מו לי טי ת,

על המאמרמ רי ע טך להיותבטדרגודל של 300 - 5 0 0מילה
ונודה לך מאוד אם

י גי ע

א לינו

ב דו א ר או בדרך אחרת עד ה -

^ . 20.4.197
בחודהמראש,
א רי קבנדר,
עו ר כי

^ ייל הג״א, חבר גוש־אמונים, חשוד בכך שרצח בדם קר בירושלים צעיר ערבי.
• אותו חייל שמע כי יום קודם־לכן הרגו פידאיון בירושלים חייל ישראלי, שהמתין
לטרמפ. על־פי החשד, החליט איש־האמונים לנקום את דמו. הוא הלך בחוצות העיר
העתיקה, בחר בצעיר ערבי עובר־אורח, ירה בו והרגו.
להגנתו אמר שהיה נדמה לו כי ״מאיימים עליו״.
כעבור כמה ימים עבר אזרח, איש גוש־אמונים, ליד נצרת. הוא נכנס לקטטה
עם כמה זאטוטים. בעודו מחליף דברים עם הוריהם, נידמה לו ״מאיימים עליו״ .הוא
שלף אקדח, הרג את אחד הערבים.

כשני המיקרים, אנשי גושלאמוניס. כשני המיקרים, רצח דשם ״הגנה
עצמית״ .כשני המיקרים, הרוגים ערכים.

למיקרא הידיעות צפה בזיכרוני שאלה שהופנתה אלי לאחרונה. השואלים היו
עורכי פי האתון, ביטאון הסטודנטים בירושלים. הם ביקשוני להשיב ב־ 300 עד 500
מילה על השאלה הפשוטה הבאה :

״האם ייתכן נאציזם כישראל ץ״

נדמה לי שהגיעה השעה להשיב על שאלה זו.

מעיו תעודוו־זהות
ד י פני שאעשה זאת, הנה תעזדת־זהות אישית, הנוגעת לעניין :
* נולדתי בגרמניה. עליתי עם הורי לארץ סמוך ליום־הולדתי ה־ ,10 כמחצית השנה
אחרי עלייתו של אדולף היטלר לשילטון.
במשך אותה מחצית השנה למדתי, כיהודי יחידי, בבית־ספר גרמני, באווירה נאצית.

רפי או ש ה
ה ע חון.

חוויות־הילדות, החרוטות היטב בזיכרוני, המריצו אותי לכתוב את ספרי צלב הקרם,
על עליית הנאציזם בגרמניה, בו ניסיתי להשיב גם על השאלה הנ״ל.
זה היה בימי פרשת־אייכמן. מאז עברו 17 שנים. קרו דברים: מילחמת ששת־הימים,
התבססותנו בשטחים הכבושים, מילחמת יזם־הכיפורים, המהפך. הדברים שכתבתי
אז טעונים עידכון. אנסה לעשות זאת במיסגרת תשובתי לשאלה שהופנתה אלי.

אני ניגש אל השאלה הזאת כדחילו־ורחימו. כעיני, אין זה עניין
של פולמוס. הנושא רציני מדי. הוא נוגע לעצם קיומנו כעם.
אשיב על השאלה, לפי מיטב מצ&וני והבנתי, בקיצור האפשרי. לא אספור את המילים.

הו* הפשעים
ך* אם יתכן נאציזם בישראל 1קודמת לכך שאלה אחרת: מה זה נאציזם 1
11 אני מאמין כי הנאציזם היה תופעה אהת ויחידה כהיסטוריה :
תופעה השייכת למקום מסויים, לזמן מסויים, לעם מסויים.
הנאצים עצמם טבעו את הסיסמה :״איין פולק, איין רייך, איין פידר״ — עם
אחד, מדינה אחת, מנהיג אחד.
אני מוכן לקבל 1סיסמה זו כקביעה היסטורית. הנאציזם אכן היה שייך לעם מסויים
אחד, למדינה מסויימת אחת, למנהיג מסויים אחד.
אני מסרב בהחלט להעתיק את השם הזה לכל ארץ אחרת, לכל עם אחר, לכל
תקופה אחרת. אני מאמין כי מי שמשתמש בשם זה כדי להגדיר תופעה ישראלית,
או ערבית, או סובייטית, או אמריקאית — ותהיה התופעה חמורה ככל שתהיה —
חוטא חטא חמור. מבחינה זו אין הבדל בין קביעות כגון ״הציונות היא נאצית״- ,אש״ף
הוא גוף נאצי״ ,״הקומוניסטים הם נאצים אדומים״ וכיוצא־באלה סיסמות קלות־דעת.

כי הנאציזם מתנשא מתוך הנוף ההיסטורי כהר אוורסט כארץ של
גכעות. הנאציזם הערים הימאלאיה של גולגלות־מתים. ממדי הפשעים
שכוצעו על־ידו וכשמו מעניקים לו ייחוד נורא.
ייחוד זה חייב להוסיף ולהזדקר לעיני כל בן־אנוש באשר הוא שם, כמציבת־נצח,
כתמרור, כתזכורת. מי שפוגע בייחוד זה, על־ידי השוואת הנאציזם לתופעה אחרת
כלשהי, מפחית מכוח־האזהרה של המציבה. הוא עלול להטביע את זכר הנאציזם בים
של באנאליזה. הוא עלול להפכו, כפי שקרה זה עתה, לסידרת־טלוויזיה קיטשית.
יכולתי לומר, בפאתום שאינו אהוב עלי: מי שפוגע בייחודו האפל של הנאציזם,
מחלל את זיכרם של עשרות מיליוני הקורבנות של הדייר השלישי, בני כל העמים,
ובראשם ששת מיליוני הקורבנות מבני עמנו.

האם יתכן נאציזם כישראל ז לא. לא יתכן נאציזם שני, לא כישראל
ולא ככל מקום אחר.

צרור זרד״ס
ך* תשוכה תהיה שונה אם נמיר את השאלה באחרת, סבירה יותר בעיני :

ו 1האם יתכן פאשיזם כישראל ז

על כך אין תשובה כל־כך קלה.
אמנם, אפשר לטעון: הפאשיזם היה איטלקי כמו שהנאציזם היה גרמני. השם
עצמו לקוח מן ההיסטוריה הרומאית. ה״פאשס״ היו צרור זרדי־הלקאה, ובתוכו גרזן.
ברומא העתיקה היו נושאים סמל שילטוני זה לפני הקונסול אוי הקיסר.
אולם הפאשיזם האיטלקי, על כל מוראותיו, חסר את הייחוד החד־פעמי שהיה
לנאציזם. היו תנועות, לפניו ואחריו, שדמו לו. אפשר לשאול את שמו כדי לציין
את כל התנועות האלה. ואכן, שימוש זה במילה נתקבל בכל הלשונות. ההגדרה
״פאשיזם״ שוב אינה באה לציין את הפאשיזם המקורי, האיטלקי, בילבד, אלא את
כל התנועות הדומות לו.
7העקרונות הפגנה אנטי־נאצית בגרמניה : 78 ,עצירי מחנוודויכח

ך ץ אם יתכן פאשיזם בישראלי
י י אם רוצים להשיב על שאלה זו, יש להקדים לתשובה הגדרה מדוייקת של המושג.

מיספר ההגדרות לפאשיזם הוא כמיספר המגדירים. אין הגדרה המקובלת על
כולם, או אף על רובם. כל הגדרה מושפעת מגישתו ומדיעותיו של המגדיר. מארכסיסט
אדוק בוודאי מגדיר את התופעה אחרת מאשר חסיד שוטה של זיגמונד פרויד, למשל.
ארשה לעצמי להציג כאן, באופן שרירותי, הגדרה אמפירית משל עצמי.
אני סבור כי מן הראוי להגדיר כ״פאשיסטית״ תנועה אם מצויות בה התכונות הבאות:
י• מגמה לאומנית קיצונית, עד כדי התכחשות לזכויותיהם או אף לעצם
קיומם של לאומים אחרים.
• אידיאולוגיה מיסטית, הטוענת כי הלאום של הפאשיסט הוא בעל ערך
ייחודי, נשגב ועליון, ועל כן מגיע לו להשמיד, לגרש, לדכא או להשפיל את שאר
הלאומים.
• ההתנגדות לערך הייחודי של האדם, והדיעה שהפרט אינו אלא תא
בגוף האומה, שהיא הערך העליון שיש לשעבד לו את כל צורכי הפרט וזכויותיו.
• פסילת השילטון של הרוב באמצעות מוסדות דמוקרטיים נבחרים, והטענה
כי מגיע לפאשיסטים עצמם, כבחירי האומה, לקיים שילטון דיקטטורי.
•:ההטפה לדיכוי המיעוטים, שנגדם מופנה מלוא השינאה והזעם של
המוני הלאום השליט.
י • הערצת האלימות כמכשיר השילטון הפאשיסטי כלפי פנים וכלפי חוץ :
פולחן המילחמה והצבא וקידם מישטר של מישטרה פוליטית ומחנות־ריכוז.
<• השאיפה למונופוליזציה של כלי־התיקשורת בידי השילטון הפא־שיסטי,
להשתקת כל דיעה אחרת או נוגדת וקיום מערכת־תעמולה בילעדית ומוחלטת.
שיבעת הסממנים האלה אינם באים האחד במקום השני, או בצירוף חלקי. במערכת
הפאשיסטית, כ ל הסממנים האלה באים ביחד, ומשלימים זה את זה.

כדי שמדינה, תנועה, מיפלגה או אך כני־־אדם בודדים יהיו ראויים
לתואר פאשיזם, עליהם להיות בעלי כל שבע התכונות האלה גם יחד.

,ז אב ואב!״
י משל: יש תנועות רמת שהן לאומניות קיצוניות, והמטיפות לדיכוי עמים
* אחרים. זה לבדו אינו הופך אותן לפאשיסטיות, אף כשהן מעוררות בחילה.
או: יש מישטרים טוטאליטריים המקיימים מישטר של טרור פנימי והמבצעים
פשעים מחרידים נגד נתיניהם. כזה היה, למשל, מישטרו של סטאלין בברית־המועצות.
אך בהיעדר כמה מן הסממנים האחרים (במיקרה זה: ההטפה לעליונות הגזע או
הלאום הרוסי) אי-אפשר לכנותו כמישטר פאשיסטי, כל עוד מייחסים ערך כלשהו להגדרה.
מאידך, טעות היא לחשוב כי תנועה פאשיסטית חייבת להיות גזענית, דווקא.
הנאצים ניצלו את תורת־הגזע האווילית כדי להצדיק את עליונות הלאום הגרמני
כ״עם אדונים״ .הפאשיסטים האיטלקיים לא דגלו בגזענות, אלא בעליונות המורשה
הרומאית של איטליה. הפאשיסטים בדרום־אפריקה מעניקים חשיבות עליונה לגורם

בניטו מוסול דומה לתנועות רבות אחוות בעולם
מחלה זו עלולה לתקוף כל אורגניזם חברתי, אם נחלש כוח־ההתנגדות שלו בשל סיבי׳
כלשהי. בעיתות של מצוקה חומרית או נפשית חמורה, עלולה המחלה הפאשיסטית לג בור
ולהשתלט על החברה.

התוצאה היא
הגוה, גם באשר
בך אין!הפאשיזם
שיזם הוא, כעצם

תמיד אבדון. בשם שהמחלה אינה מסוגלת לחזי, את
נדמה כאילו היא ׳מעלה בלחייו סומק של בריאות,
יבול להאדיר את הלאום שהוא משתלט בו. כי הפא־מהותו,
תופעה של הרם — :הרס הזולת והרס־עצמי.

יש הטוענים כי הלאום הישראלי, או העם היהודי, שונה מכל העמים, בהיותו העם
היחידי בעולם שאינו יכול ללקות בפאשיזם. מדוע? משום שהעם היהודי סבל יסורי־תופת
כה נוראים מידי הפאשיזם הגרמני (הוא הנאציזם) ,עד כי לא יעלה על הדעת
שהוא יניח לתופעה דומה להשתלט בו עצמו.

לצערי, אין תימוכין לדיעה זו.

נעים לחשוב כי קורבן של רדיפות יהפוך אדם טוב וטהור יותר, וכי יצטיין
באהבת־הבריות. נסיון־החיים אינו מאשר הנחה אופטימית זו. ברוב המיקרים, אדם
שסבל הופך אדיש לסיבלות הזולת, והוא הדין לגבי עם שלם. מי שסובל נוטה לשקוע
כל־כולו ברחמים־על־עצמו והדבר עלול דווקא להביאו למידה של אכזריות ושל קהות־חושים
שאינם אופייניים לאדם שלא סבל מעודו.
אין חיסון מוחלט, מפני המחלה ששמה פאשיזם. הסבל בוודאי אינו גורם לחיסון
כזה. מסורת חזקה מאד של מאבק למען חרות האדם יכולה להעניק כוח־התנגדות
חזק יותר. עם שלא סבל במשך מאות בשנים מפלישת אוייב עשוי להיות פחות תוקפני
ופחות לאומני מעם למוד־סבל. משתי הבחינות, יתכן כי בריטניה מחוסנת יותר מפני
פאשיזם מאשר גרמניה. ובכל זאת היתר. תנועה פאשיסטית בריטית לא־מבוטלת בימי
היטלר, וישנה תנועה פאשיסטית חזקה ומתחזקת בבריטניה של היום.

לשום עם אין הסיגות. גם לא לעמנו.

ולהן בגין?
זה־ קרוב לשנה
האם המישטר הקיים בישראל הוא פאשיסטי?

שולט בישראל מישטר לאומני־קיצוני, בעל אידיאולוגיה מיסטית.

אדולו חיסלו(למסה מימין) בחוג מעריציו :״חוו נורא

אני מניח שזוהי השאלה האמיתית שעמדה לנגד עיניהם של עורכי עיתון־הסטו־דנטים,
שהציגו שאלה סתמית יותר.

מגוחך עוד יותר: צבע־העור. פאשיסט אמיתי מסוגל לתבוע עליונות בשם כל דבר
שבעולם — מוצא, דת, תרבות, עדה, מין ומה עוד.

איני מאמין שזהו מישטר פאשיסטי. איני מאמין שהמיפלגה העיקרית בממשלה,
תנועת־חרות, היא מיפלגה פאשיסטית. איני מאמין כי מנחם בגין הוא פאשיסט.
בלהט ויכוחי העבר הוטחה מילת־הגידוף ״פאשיסט״ לא פעם בפניו של זאב
ז׳בוטינסקי. גם נמצאו לכך סממנים חיצוניים. האם לא הלביש את תנועת־הנוער שלו,
בית״ר, בחולצות חומות? האם לא דגל בפולחן הצבאיות? האם לא הנהיג גינוני־טכם
שהזכירו את התנועות הצבאיות־למחצה של התנועות הפאשיסטיות באירופה של
אותה תקופה?
יתכן כי דבוטינסקי הושפע מסיגנון תקופתו. אך ז׳בוטינסקי היה רחוק מאד
מלהיות פאשיסט, להלכה ולמעשה. הוא סירב להיפגש עם בניטו מוסוליני, בשעה שחיים
וייצמן, למשל, לא התנגד לכך כלל. הוא היה לאומן רומנטי מן המאה שעברה, ליברל
אמיתי, הומאניסט. פעם יעץ למנחם בגין ״לקפוץ לנהר הוויסטולה״ אם אינו מאמין
עוד במצפון האנושות. ז׳בוטינסקי גם הבין את התנגדות הערבים למיפעל הציוני,
ולא שלל את בסיסה המוסרי, גם כשתבע להקים מולה ״קיר ברזל״.
מנחם בגין אינו דבוטינסקי שני. הוא חדור מיסטיקה דתנית־לאומנית, שהיתה
זרה למורהו. הלאומנות שלו קרובה הרבה יותר לזו של יוזף פילסודסקי מאשר לזו
של ג׳יזפה מאציני.

חשוב לזכור זאת היטב, אם רוצים להימנע מגורלו של נער־והרועים,
שצעק ״זאב: זאב:״

אל לנו להדביק את התווית הפאשיסטית בקלוודדעת, לשם פולמוס חולף, לכל
תופעה שלילית המזדמנת בדרכנו. שמא לא ישעו הבריות לאזהרות, כאשר׳יתייצב מולם
הפאשיזם האמיתי על כל סכנותיו.

אין חסיווח

ם כן, האם יתכן פאשיזם במדינת ישראל?
התשובה הכוללנית היא: יתכן פאשיזם בכל ארץ, בכל מדינה.

יותר מכן:

ישנו פאשיזם כבל ארץ, כבל מדינה, ככל עת.

אומרים כי גוף האדם נושא בקירבו, בכל עת, חיידקים של מחלות רבות. בכל
זאת הוא יכול להישאר בריא עד זיקנתו המופלגת. אולם כאשר נחלש האדם מבחינה
גופנית או נפשית, משתלטים עליו חיידקי המחלה והם עלולים לגרום לאבדונו.
הפאשיזם משול למחלה. אפשר לומר, על דרך המשל: הפאשיזם הוא מחלת־נפש.

אגי מוכן להשיב על כך כלאו.

אבל בגין הוא דמוקרט בהכרתו. תנועתו ׳אינה דוגרת כמישטר
(המשך בעמוד )46

ועי לו ס 0081£ס א£001$0

* 1 8 1

היום את יכולה ליהנות ממנו הרבה יותר.
היום את יכולה לתת לגבר שלך את ״אדיסון דבל טו״
— סכין הגילוח המהפכני החדש.
ב״אדיסון דבל טו״ שני להבי פלדה מלוטשת בעלי זוית
פעולה מיוחדת, אשר חותכים את השיער קרוב יותר לשורש
ומעניקים גילוח חלק, רענן ונקי למשך כל שעות היום.
תני לגבר שלך ״אדיסון דבל טו״.
הוא לא יניח לאף שערה אחת להפריד ביניכם.

תענוג בשניים עם

1?81<£0ס 0אס £0015

העולם הזה 2123

רנני אובעח חודשים נתח בלונדון סעיו חמא />1נציג אש״ 1ודונו חוה־השרוס
בו. בנאום לזיכח מתאר ידידו, ו ו עיסאם סאואסאוו ,,את דמותו והשקפתו

לפגי ארבעה חודשים נרצח בלונדון סעיד חמאמי,
יליד יפו בן ,37 נציג אש״ף כבירת בריטניה.
חמאמי היה המנהיג הגלוי והמוכר כיותר של
מחנה־השלום כתוך אש״ף. הוא היה הראשון שהציע
כגלוי שהעם הפלסטיני יכיר כישראל ויחיה ע,ימה
כשלום, כתנאי שתקום מדינה פלסטינית עצמאית לצידה.
כראשית 1975 פתח כסידרה רצופה של שיחות
סודיות עם אורי אבנרי. שיחות אלה פילסו את הדרך
לכינון הדו־שיח המדיני הרישמי כין נציגי אש״ה ובו־חות־השלום
כישראל.
עבור אומץ־ליכו למען השלום שילם כחייו. אן?
שרוצחיו עדיין לא נתפסו, כדור כי הם היו סוכני הזית־הסירוב
הערכית הקיצונית. הלווייתו החלה בלונדון, עברה
לביירות והמשיבה לעמאן, שם נקבר. כבל מקום
הפכה ההלווייה הפגנה גדולה של הזדהות עם חמאמי
ורעיונותיו. בביירות צעד יאמר עראפאת כראש תהלו-
כת־האכל, לצידה של אשת הקורבן, חאלידה חמאמי.
כיום ה־ 40 למותו נערכה בלונדון אסיפת־אבד לזיב
ילו היה עלי לתאר את סעיד
י י חמאמי במישפט אחד, הייתי אומר כי
הוא היה פאטריוט פלסטיני אמיץ, שהבין
את החווייה הפלסטינית.
ואכן, על־מנת להבין את חמאמי, ולהע ריך
את תרומתו למטרה הפלסטינית, יש
להבין את הטראגדיה הפלסטינית, ואת
האופן שבו התפתחו היבטיה של טראגדיה
זו במשך השנים. הקביעה הפשוטה, המג דירה
את הבעייה הפלסטינית במונחים של
עם שנושל ממולדתו ושהושלך למידבר,
אינה מתארת כהלכה את מלוא היקפם
של יסורי הפלסטינים. היא גם אינה מאי רה
באור הנכון את מורכבותה הגדולה
של החווייה הפלטינית — או את התפת חותם
הדינאמית של מרכיביו השונים.
מטרת המאבק הפלסטיני, מאז סוף המאה
דד 19 ועד לשנת , 1948 היתד. למנוע את
השתלטות התנועה הציונית על נחלת-
האבות הפלסטינית. לרוע המזל לא הוכ תרו
מאמצים אלה בהצלחה, ובסוף שנת
— 1949 בחלקו בשל כיבוש צבאי ובחלקו
באמצעות ויתורים טריטוריאליים, שהוש גו
על שולחן המשא־והמתן ברודוס —
הוענקו ארבע־חמישיות מנחלת־האבות ה פלסטינית
למדינת ישראל החדשה. ממה
שנותר משטח פלסטין — הגדה המערבית
סופחה על־ידי ירדן, ורצועת־עזה ניתנה
לניהולה של מצריים.
גורל העם הפלסטיני היה קשור בגורל
ארצו. לפני חלוקתה של נחלת־האבות
הפלסטינית, היוו הפלסטינים יחידה חבר תית
בעלת זהות לאומית ברורה.

הם לא גחנו, אומנם, מריבונות,
אך היו להם מוסדות הכרתיים, מודדת,
זיכרונות־עכר קיבוציים,
שאיפות משותפות וכן, באמצעות
שילטונות המנדאט, מעין ממשלה
פלסטינית, שהעניקה דפדפטינים
דרכונים בפרטים, ואיפשרה להם
להזדהות — בגוף — עם מדינה
או מדינה-שכדרך.
חלוקתה של פלסטין עירערה את היחי דה
החברתית־פוליטית הפלסטינית, והבי אה
לפיזורם של הפלסטינים ולאובדן מוס דותיהם
החברתיים.

התפוצה הפלסטינית
ף עיקפות התכופה של , 1948 הת־יי
פזרו הפלסטינים ברחבי המיזרח־ה-
תיכון. חלק קטן נותר בתחומי השטחים
שמהם הורכבה מדינת ישראל, וזכה באז רחות
ישראלית מדרגה שלישית. תושבי
הגדה המערבית הפכו אזרחים ירדניים,
ואותם שברצועת-עזה הפכו פליטים חסרי-
מדינה, אף שלא נושלו מאדמתם ולא גור שו
מבתיהם. שאר האוכלוסיה, אותם ש חיפשו
מיקלט בארצות־ערב השכנות —

רו. למעמד זה הוזמן גם אורי אכנרי, שנתבקש לשאת
כה את דברו. מסיכות שונות נבצר מאכנרי להיענות
להזמנה זו.
הנואם המרכזי כאותו אירוע היה ד״ר עיסאם פאר•
טאווי, רופא־לב שהונף כארצות-הברית, שהיה לפנים
ראש אירגון־פידאיון עצמאי, והמכהן מזה שנים רכות
כחבר המוסד העליון של פת״ח. החל מאמצע 1976 עמד
סארטאווי כראש המישלחת של אש ״ף, שקיימה שיחות
מדיניות רצופות עם נציגי ״המועצה הישראלית למען
שלום ישראלי־פלסטיני״ .סארטאווי ממשיך כפעולתו
למען השלום גם מאז רצח חמאמי, שהיה ידידו ופקודו.
נאומו של פארטאווי לזכר חמאמי הוא מיסמף, שכל
ישראלי בר-דעת חייב לקראו. כמה שנאמר — וגם במה
•טרק נרמז — כו, הוא מגלה את עולם־המחשבות של
חלק ניכר מן המנהיגות של אש״ף, אשר סארטאווי
משמש לה לפה. משום כף מפרסם ״העולם הזה״ את
הנאום כמלואו כעמודים אלה.
עיסאם סארטאווי לא הצטלם מעולם, מטעמי ביטחון.

לבנון, סוריה ועיראק — זכו אף הם
במעמד של פליטים חסרי־מדינה.

ותכונות שונים, כדי להתמודד עם בעיו תיהם
וצרכיהם המיוחדים במקומם. ההע רכה
הנכונה של הנסיבות השונות והמגוונות
שבהן מצאו הפלסטינים את עצמם
אחרי , 1948 חיונית להבנת ההתפתחות
הפלסטינית שאירעה לאהר־מכן, וההשק פות
הפוליטיות הפלסטיניות השונות הרוו חות
כיום.

הפלסטינים שנותרו במדינת־ישראל חיו
בסיוט — כשהם מנסים להחזיק מעמד
בחסות שילטון מתנשא, ששלל מהם את
זכויות־האנוש הטיבעיות שלהם ונהג בהם
כבמיעוט בלתי־רצוי. את המיעוט הבלתי-
רצוי הזה מוכרחים היו לסבול, בחירוק-
שיניים, בשל דעת־הקהל העולמית, במע מד
של אזרחים מדרגה שלישית. לגבי
פלסטינים אלה, שנותרו בתוככי חברה
מנוכרת ועויינת, היה הצורך החיוני ביו תר
להחזיק מעמד. כדי להחזיק מעמד
היה עליהם להסתגל לנורמות זרות ולרי בונות
זרה. פירוש הדבר היה גם השלמה
עם המעמד הנחות בתוך מדינה יהודית,
שנהגה אפילו ביהודים בני עדות־המיזרח
כבאזרחים ממדרגה שנייה. במשך הזמן
רכשה הקהילה הפלסטינית שבתוככי יש ראל
סממנים מיוחדים משלה, שהבדילו
בינה ובין קבוצות פלסטיניות אחרות.
הקיבוץ הפלסטיני בגדה המערבית, גו רלו
שפר עליו יותר מזה של כל הקיבו צים
הפלסטיניים האחרים. האוכלוסיה המ קורית,
להבדיל מאותם הפליטים שנמלטו
לגדה המערבית מן הערים והכפרים הפלס טינים
הכבושים, לא סבלה את הטראומה
של העקירה והנישול. מילבד הסבל הכללי
שבא בעיקבות המילחמה, והמהומה ואי-
הסדרים שקדמו לסיפוחו של האיזור ליר דן,
היתה חווייתם של תושביה המקוריים
של הגדה המערבית, ושל הפליטים שנמ לטו
אליה, טראומטית פחות מכל מה
שסבלו הקיבוצים הפלסטינים האחרים.
האזרחות הירדנית חסכה מתושבי הגדה
המערבית את כל הכרוך במעמד של חסרי־מדינה,
שנפל בחלקן של קבוצות פלסטי ניות
אחרות.
רצועת־עזה ניתנה לניהול מצרי, כשטח
אוטונומי המוחזק כפיקדון. המוסדות ה פלסטיניים
שם לא דוכאו, אך התושבים
קיבלו מעמד של פליטים חסרי״מדינה. זה
היה גם גורל הפלסטינים שנמלטו למדינות
ערביות אחרות.

המלכודת הכדעובית

מאותו רגע ואילך ההד כל חדק
של הגדות הפלסטינית עוכר
חווייה חכרתית־כדכדית ופוליטית
שונה, שעוצבה כחלקה הגדול על
ידי הסביכה החדשה והתנאים
המייוחדים יטשלטו בה.

ו כ הן ארץ־ האמת, והגלות שבאה
\ * בעיקבותיו, הובילו לידי ייסורים חומ ריים,
לידי הבדלים גדולים בין סוגי ה־חווייה
הפלסטינית ולטראומה של חוסר־מדינה.

שני קיבוצים נמלטו חלקית
מגורד זה: זה שבתוך ייטראל, ש
זכו באזרחות ייטראלית, וזה שבגדה
המערבית, שקיבל אזרחות
ירדנית. והאחרים, שהיו הרוב, הפכו
— להוציא חריגים אחדים —
פליטים חסרי-אזרחות.
אולם בטווח הארוך הוכיח ניסיונם של
הפלסטינים בישראל ובירדן כי אין בכוחה

של אזרחות תחליפית לספק את הצורך
האמיתי בזהות לאומית, שהיה והינו הגו רם
המדריך את מחשבותיו וחלומותיו של
כל פלסטיני באשר הוא.
אשר לרוב חסר־האזרחות, הרס מוסדות
הלאומיות הפלסטינית הצריך מאמצים ש־לא־ייאמנו
כדי להוסיף להתקיים בעולם
המתוכנן, ביסודו, לתפקד על בסיס של
זהות לאומית. הסבל והקשיים, שנפלו ב חלקם
של הפלסטינים העקורים והמנוש־לים,
הביאו להתעוררות צורך עז בתחיית
הזהות הלאומית הפלסטינית והמוסדות
הפלסטיניים. ואולם בשלב זה לקתה הש איפה
להחייאת הזהות הלאומית הפלסטי נית
והמוסדות הפלסטינים בפאראדוכס
היסטורי.
הטראגדיה הפלסטינית עוררה מיספר
שאלות מכאיבות ברחבי העולם הערבי.
מדוע וכיצד נכשלנו? התשובה, שדיברה
ביותר אל דימיונו של הציבור הערבי,
היתד, פשוטה: נכשלנו מפני שהאומה
הערבית היתד, מפורדת וחיה בזהויות שו נות
רבות, תחת שתהיה מאוחדת תחת
ריבונות כל־ערבית אחת.
תפיסה כל־ערבית זו נועדה למלא, מאו חר
יותר, תפקיד מכריע בחיי העולם

פיזורה שד האוכלוסיה הפלסטי־גית,
אחרי חלוקתה של המולדת,
הוביל, כאורח כדתי-נמנע, לפיזור
החוויי׳ה הפלסטינית. בל קבוצה
פלסטינית עמדה כפני כעיות מסוג
שונה, כפי שהתחייבו מסביבתה
ההדשה.

בעוד הפלסטינים, בכל אתר ואתר, חלקו
יחדיו את החלום המשותף ואת השאיפה
היוקדת לחיות יחדיו במדינה שתיקרא
פלסטין, פיתחו הקיבוצים השונים הדגשים

סעיד המאמי (באמצע)
.נזה יהיה בעוד עשר שנים?

׳אסר עראפאת וחאלידה חמאמי(במרכז) ,אלמנת הנתח, בהלוויית חמאמי בביירות
(המשך מעמוד )15
הערבי, ולחולל תמורות מרחיקות־לכת
במיבנה ובהשקפות של מישטרים ערביים
ומיפלגות פוליטיות רבים.
הכל־ערביות יצרה דילמה פלסטינית.
הפלסטינים היו זקוקים לזהותם הלאומית
ולמוסדותיהם הלאומיים כדי להבטיח את
המשן־ קיומם; ובאותה שעה לחצו עליהם
להקריב את פלסטיניותם למען האידיאל
הכל־ערבי.
וחמור מכך, הציונים, מסיבות משלהם —
הצורך להצדיק את השתלטותם על פלס טין
ולהגן על השתלטות זו כנגד כל איום
עתידי — עמדו על כך שהאומה הפלס טינית
אינה קיימת, ומעולם לא היתד. כזו.
הם טענו כי הפליטים שגורשו מפלסטין
לא היו אלא פולשים ערביים שנקלעו
לארץ־ישראל, בדרכם מארצות ערביות
שכנות, וכי מלכתחילה לא היתד. להם
כל זכות להימצא שם.
הפלסטינים נלכדו באמצע: צורכיהם
והגיונם אמרו להם כי הם אומה בזכות
עצמה, מסקנה שדווקא טענת־הנגד של
אוייביהם חיזקה אותה עוד יותר. אך חלק
מן העולם הערבי אמר להם שעליהם לוותר
על כל דרישה ללאומיות עצמאית, אם
ברצונם להחזיר לעצמם את ארץ־אבו־תיהם.

היה
צורך כאומץ־לב גדול ובת•
כונה אינטלקטואלית בדי להימלט
ממלכודת זו.

תנועת־השיחרור הלאומית הפלסטינית,
פת״ח, גילתה אומץ־לב ותבונה אינטלק טואלית
כאלה כאשר קבעה, כי אין בהכ רח
סתירה בין דרישות הלאומיות הפלס טינית
לבין הכל־ערביות וכי, למען האמת,
השגת האידיאל הכל-ערבי זקוקה, בראש־ובראשונה,
לתחיית הזהות הלאומית הפלס טינית.

לציין כי סעיד חמאמי היה
אחד מהוגי־הדיעות הראשונים
שתרמו לפתרונה של בעיית תיאורטית
כאובה זו.
על־מנת שנקודה זו לא תיראה כתיאו־רטית
לחלוטין וכמשוללת כל משמעות
מעשית, עלי לציין כי הוויכוח הנוקב ביו תר
כיום נובע מלחצן של מעצמות שונות,
הרוצות שהבעיה הפלסטינית תיפתר במיס־גרת
פיתרון ירדני. על כך עלינו להשיב,
כי השקפתנו על הקשר הערבי הרחב

לבעיה הפלסטינית גורם באופן טיבעי לכך
שנקבל בברכה כל נוסחה לסיוע ולשיתוף-
פעולה, ובמיוחד עם ירדן, שאיתר, יש לנו
מערכת־יחסים מיוחדת מאד. אבל, עלינו
להדגיש כי החלטה כזו לא תוכל להיכפות
עלינו על-ידי כוח־חיצון, כתנאי־מוקדם.
יצירת הקשר עם ירדן י תהיה פעולה ריבו נית
שאותה נבצע, מן הסתם, זמן קצר
אחרי שהריבונות הפלסטינית תכונן ותוכר.

תמישגה שר

1947

ך* ,תקופה שכין מילחמות 1948ו י
1967 1היתר. פרק־זמן חשוב, שאיפשר
התבוננות רגועה באירועים הטראגיים, ש שיאם
היה הקמת המדינה הציונית בארבע-
חמישיות משיטחה של ארץ־האבות הפלס טינית
המקורית. היו שזכרו שישראל רכ שה
לעצמה שטח כפול מזה שהוקצב לה
על־ידי החלטת העצרת הכללית מס׳ 181
מן ה־ 29 בנובמבר , 1947 אותה החלטה
שסיפקה לישראל את הלגיטימציה — וש הוכרה
ככזו במגילת־העצמאות של ישראל.
היו שזכרו גם שאותה ההחלטה קראה
להקמת מדינה ערבית־פלסטינית בצד המ דינה
היהודית.

רכים ׳מאדה שזכרו, תהו אם
אבותינו לא שגו באשר פנו עורן?
לאופציה הבינלאומית שד .1947
מעיד חמא׳מי היה אחד המעטים
האמיצים שביטאו תהיות אדה
כקול.

היו באותה תקופה הרבה הזדמנויות ל אותם
שביקשו לבחון מחדש את הניסיון
הפלסטיני במונחים של המשכיותו הדינא מית
׳,בניגוד למקורו הסטאטי. אך לשם
כך היה צורך באומץ־לב ניכר. דרך־הפעו־לה
הבטוחה ביותר היתה לסקור את ה-
בעייה במונחים של הסיסמות שקדמו ל־
,1948 ולסרב להכיר במציאות החדשה,
או אפילו להביט בה.

לסעיד חמאמי היו האומץ והתכונה
לדחות מעליו את הגישה
;הבדחנית הזו. הוא ידע, כי לדבר
באמצע שנות ת־ט6׳ עד מניעת
אובדן ארץ־האכות, שמרכיתה אבדה
ככר ב ,1948-כמוהו כסתירה
וכהתכחשות תבוסנית לעובדות
מרות אך מציאותיות מאד.

השאלה המרכזית לגביו היתה: כיצד
אשיג בחזרה מה שאיבדתי ב־ ? 1948 כיצד
אשיג בחזרה לא רק את נחלת־האבות הא בודה,
אלא גם את הזהות הלאומית הא בודה
ז כיצד אייצב מחדש את ההמש כיות
החברתית־גיאוגרפית של עמי המ פוזר?
התשובה
שאליה הגיע לייתר : ,להילחם
לא רק באופן צבאי, אלא באופן פוליטי,
בשדה־הקרב ובשדה דעת־הקהל — הפלס טינית,
הערבית והבינלאומית. כדי להשיג
זאת הצטרף חמאמי בשנת 1965 לפת״ח,
התנועה הפלסטינית הלאומית שהלמה, ל דעתו,
את צרכיו. לא זו בלבד שמצא שם
שלווה פנימית, אלא שהוא עתיד היה לת רום
תרומה אדירה להתפתחות הפת״ח
כסמל ומכשיר להשגת הלאומיות הפלס טינית.

ח1זאמ
זזדוחס
^ עיר חמאמי בילה את שש השנים
^ הראשונות של הקאריירה הפעילה
שלו (71־ )1965 בשורות כוחות אל־עאסי-
פה, זרועו הצבאית של פת״ח. בפגישותיו
עם האוייב בשדה־הקרב גילה את אותם
אומץ־הלב והדימיון שציינו אותו, לאחר-
מכן, בעימותיו האינטלקטואליים והפולי טיים.
הוא יצא בשלום מקרב כראמה,
והוסיף להילחם בקרבות על הקיום הפלס טיני
עד שנקרא על־ידי ההנהגה, בשנת
,1971 לייצג את אש״ף בלונדון.

במהלך־ הקארייהה הצבאית שדו
נדהם מעיד כאורח אחראי ומעו
רר־בכוד. מעולם לא ציווה לבצע
רצח, ולא ירה כאוייב בגבו.
עדיין זכורה לי היטב פגישתי הראשונה
עם סעיד.
בתחילת חודש נובמבר 1976 נסעתי
אל המחנה הצבאי שעליו פיקד סעיד. שו חחנו
ארוכות, אל תוך הלילה, והוא סיפר
לי על חלומותיו למען עמו ולמען המטרה.
הוא סיפר גם על פחדיו. הוא אמר שהעתיד
מפחיד אותו, מאחר שחש כי הבעייה ה פלסטינית
מורכבת הרבה יותר מכפי ש-
בני-האדם מבינים.
מה שהרשים אותי ביותר בשיחתנו היה
השאלה שעליה חזר שוב ושוב: האם
נעמוד בכבוד באתגר, או האם נובס בו,

ונשים בכך קץ למאבקו של דור שלם,
כפי שקרה לדורות קודמים של פלסטינים?

ואז השתהה רגע, ואמר דבר
מוזר :״הלוואי שאהיה כחיים
כעוד עשר שנים, בדי לראות כעיני
היכן נעמוד אז:״
מבחינה מעשית, התגשם חלומו של
סעיד. הוא חי עוד עשר שנים ועשרה שבו עות,
לפני שפגע בו בדורו של רוצח.
אך אני יודע שהוא לא מצא את התשובה,
מפני שאפילו סעיד — שאיש מבני דורו
לא הבין את הטראגדיה המורכבת של
החווייה הפלסטינית טוב ממנו — אפילו
הוא לא תפס את מלוא מורכבותה.
שאיפותיו ופחדיו של סעיד שיקפו את
פחדיו וצרכיו של העם הפלסטיני. בתקופה
שאחרי מילחמת 1948 נאלצו-.הפלסטינים
להתמודד עם שפע של בעיות הכרוכות
בפיזור, בנישול, בעקירה ובאובדן מוסדות
זהותם הלאומית. והגרוע מכל: מהם,
קורבנותיה היחידים של הטראגדיה, נש ללה
כל זכות לגבי גורלם־שלהם. מצב-
עניינים כזה לא היה יכול להימשך לנצח
והפלסטינים, משחלף הלם הטראגדיה ה-
מיידי, עתידים היו ללקט את הרסיסים
ולהתחיל לדאוג לעצמם.

תצויד הדוחק כיותר כתקופה
שמייד אחרי סילחמת 1948 היה
להקים את מוסדות הלאומיות הפלסטינית.

שתפקיד זה היה קשה ומכאיב, הס תמנה
התחלתו כבר ב־ , 1952 כאשר הצליח
יאסר עראפאת להקים את איגוד הסטו דנטים
הפלסטיני באוניברסיטת קאהיר.
מייסדי האיגוד הם שהקימו, שנים אחדות
מאוחר יותר, את תנועת־השיחרור הפלס־טינית
הלאומית, פת״ח. אחרי שעבר בש לום
מיכשולים אחדים, הפך פת״ח סמל
הלאומיות הפלסטינית המתעוררת, ומאוחר
יותר היה למישען העיקרי של אש״ף.

הוזימזו ש811803 7
ף ׳ תפקידים והקשיים שעמדו בפני
י 1פת״ח היו אדירים, והעובדה שהצ ליחו
להתגבר עליהם נזקפת לזכות לגאון
אירגונו של פת״ח, ומדגישה את רעבונם
(המשך בעמוד ) 18

הסוכן המורשה
למוצרי נדדמעע־ק לר
עכשו, לתקופה מוגבלת בלבד, עם כל קניה של אחד ממוצרי
מץ המעולים:טלויזיה צבע ושחור לבן, טלויזיה ניידת,
מכונת-כביסה, דיפ פריזר ותנור-בישול ואפיה רק אצל אחד

מן הסוכנים המורשים למוצרי ״מץ״ -היחידים
המוסמכים להעניק לך תעודת אחריות מטעם היצרן ׳
יוענק לך גם שובר מתנה על סך 1,000 -ל״י*לתשלום על
חשבון טיול לחו״ל לבחירתך, למעט: טיולים לקפריסין,
טורקיה, רודוס, יוון ואיי יוון וארצות הבלקן.
את הטיול תוכל לבחור מתוך מבחר הטיולים המוצעים לך ע״י
מארגני הטיולים השונים, בעתונים ובחוברות הטיולים השונות.
השובר שתקבל בעת הקניה אצל הסוכן המורשה למוצרי ״מץ״י
ישמש לך לתשלום ע״ס 1,000.-ל״י ע״ח הטיול שבחרת עפ״י
המחירון -בסוכנות הנסיעות אליה תופנה ע״י ״מץ״.

זכור!
רכישת מוצרי ״מץ״ שלא אצל הסוכן המורשה למוצרי ״מץ׳;
לא תזכה אותך בשובר המתנה.
את הסוכן המורשה למוצרי ״מץ״ תוכל לזהות עפ״י תעודת השלט
המיוחדת שברשותו(כדוגמא) -וע״י קבלת תעודת האחריות של ״מץ
בעת ובמקום הקניה.

אמץ את
לאיכות ולשירות
תן מעבדות השירות ל שרו י טלויזיות:
ירושלים, טטרון, דוד ילין 33 טל )02(222322 :באר-שבע, יעד החלוץ 107 טל )057(74110 :אשדוד, י.א.ב. מרכז מסחרי א׳ ,חנות
,128 טל )055(32881 :דימונה, פנ״ם, הצאלה ,8טל )057(59573 :נצרת, טלטיב 120/5טל׳ )065(54318 :אילת, שרות מהיר, מרכז
חנויות יעלים טל )059(4852 :חיפה, שרות ״מץ״ מסדה 48 טל.)04(530939-510826 :

מכונות כביסה, תנורים מקררים, מקפיאוגים:
חיפה, שרות ״מץ״ ,מסדה ,48 טל )04( 530939-510826 :ירושלים, רפיד, ינאי ,3טל )04(232940 :באר-שבע, מאור הנגב, החלוץ ,102
טל )057(71410 :אילת, שרות אקספרס, אילת )059( 6616

״נ*ץ״ — מ שרדים ו או ל מי

העולם הזה 3י׳

תצוגה :

רח׳ מו די עין 19

רמת-גן— בני־גרק,

טל. 7991111 , 799114 .

מדוע הוא נרצח 9
(המשך מעמוד )16
האדיר של הפלסטינים לסמל של זהותם
הלאומית.
פת״ח ידע כי התפקיד שירש מורכב
וקשה בהרבה מזה שעמד בפני הדור
שקדם לו. אז היתד, המטרה השמירה על
נחלת־האבות. עתה עמד לפניו התפקיד
הקשה הרבה יותר של השגתדדמחדש,
של פתרון הבעיות הרבות והשונות הנוב עות
מסיבלם היומיומי של הפלסטינים,
ושל הקמתם־מחדש של מוסדות הלאומיות
הפלסטינית.
כדי לעמוד בהתחייבויות אלה הציג
פת״ח מצע פוליטי שכיסה את הצרכים
הבסיסיים ואשר גילה — ועדיין מגלה —
פרגמאטיזם המאפשר לו להתמודד גם
כיום עם המציאות שלאחרי . 1948 מה
שחשוב עוד יותר: הפילוסופיה הבסיסית
של פת״ח היתד, גמישה ובת־התפתחות דיה,
כדי לאפשר לתנועה לעמוד במצבים עתי דיים.
כאשר
פרצה מילחמת , 1967 כבר היה
פת״ח תנועה־לוהמת מאורגנת היטב. תבו סתם
של צבאות ערב במילחמה הותירה
את פת״ח כקבוצה הערבית הלוחמת ד,יחי -ז

קרב כראמה, שהתחולל
במארס ,19)38 ביסס את פת״ה
במכשיר, הלאומיות הפלסטינית
ואיפשר לז, כצד אירגונים פלסטיניים
אחרים, להשתלט על אש״ה
ולהפוך אותו הסמל הרייטמי של 1
הלאומיות הפלסטינית.
כ־ 1צ

קרב כראמה הצליח, נוסף לכל, להציב
את העניין הפלסטיני במוקד הסיכסוך.
בעוד שקודם־לכן התייחסו אליו כעל בעייה
של פליטים בלבד. אך את ההישגים ש צמחו
מן ההתגבשות הפלסטינית הזאת
יש לשקול לעומת ההפסדים של מילחמת
.1967 שאר חלקיה של נחלת־האבות ה פלסטינית
נכבשו על־ידי ׳ישראל, נוסף
על כיבוש סיני ורמת־הגולן. כתוצאה מכך
מצאו את עצמם 1.6מיליון פלסטינים
נוספים תחת המימשל הצבאי של ישראל.
מצרים, ירדן וסוריה איבדו שטחים, אולם
— כמו ב־ — 1948 רק הפלסטינים הם
ששועבדו לשילטונה של ישראל.
האומות הערביות לא השלימו אף לרגע
אהד עם התרחבותה של ישראל. החזרת
השטחים הכבושים הפכה התביעה הערבית
הדוחקת ביותר. אך ישראל לא התכוונה
לוותר אף על שעל אחד מן השטחים
שכבשה, מבלי לקבל תמורתם מה שניראה
לה מחיר הולם. זמן קצר אחרי תום המיל־חמה,
ב־ 22 בנובמבר ,1967 קיבלה מועצת־הביטחון
הצעה לפתרון הסיכסוך הישרא-
לי־ערבי, בצורת החלטה ,242 שנוסחה
במעורפל.

כ ל עשור והסיגריה שלו כולם אוהבים.

1978

ך* החלטה צ 4צ היתד, נוסחת־פשרה,
י 1שמטרתה להסדיר את תוצאות מיל־חמת
. 1967 היא קראה לנסיגה ישראלית
משטחים ערביים כבושים, תמורת הכרה
ערבית בזכותה להתקיים, נורמליזציה ב יחסים
במרחב וקיום מצב של שלום.
״השאלה הפלסטינית״ נדחקה לצד כבדרך-
אגב. ההחלטה אישרה רק את הצורך ב־
״השגת הסדר צודק של בעיית הפליטים.״
למרות הוויתורים הערביים הכלולים
בהחלטה ,242 סירבה ישראל להוציאה אל
הפועל ולהיסוג מן השטחים הכבושים. כדי
לערער את קשי־עורפד, נאלצו הערבים
לנהל שתי מילחמות־התשה, נוסף על ה-
מילחמה הרישמית של אוקטובר . 1973

דובק מייצרת סיגריות ץ ויכות למעלה 0־ 4 0שנה.
פרסום דיר י ע קנסוו

הפלסטינים לא השתתפו בדיונים שהו־בילו
לניסוח ההחלטה .242 באותה עת
הם היו טרודים במאמץ להשיג מעמד של
ישות לאומית עצמאית ; רק זמן־מה לאחר־מכן
הוכרו ככזו, באי־רצון בולט. בהגיע
העת, הם הועמדו נוכח העובדה שההחלטה
242 הפכה הבסיס היחידי להשגת הסדר
לפיתרון בעיית המיזרח־התיכון. בעיני ה מנהיגות
הפלסטינית, התעלמה החלטה זו
לחלוטין מן השאיפות הלאומיות הפלס טיניות,
על־ידי כך שהגדירה את הבעייה
(המשך בעמוד )50

אך ישראל נותרה עיקשת בסירובה
להיסוג מן השטחים הכבושים,
והרחיקה לכת עד-כדי כך
שהיא תובעת — תח ת שילטון
בגין — ריבונות על הגדה המערבית
ורצועת־עזה.

חג שסח

242 והלאה

שוץ וו־ד
1968

העולס הזה 2123

יע 1י 4 י י־ ־ 10 1 1

יאל נר צ ח ביד• אוי* ה שלו
״אנרי 99 לעול ל א אפגו ש עוד באד כמוהו.

חמר 1ד ב די ר

ר בר תמיר, רזה סגפן. הדבר הראשון שבלט אצלו
^ מיה זוג העיניים. הן נצצו מאחרי משקפיים עבים
מאד. והיה בהן ברק של אינטליגנציה אינסופית.
!מעולם לא הרים את הקול. אם לא הסכמת לדברים,
חזר והסביר את דעתו. בסבלנות עילאית.

מעולם לא ;השתמש בנימוק ריגשי או רגשני.
הוא היה איש ההגיון הצרוף. אולי הגיון צרוף!
מדי.
הרושם הכללי היה של איש ביישן, נחבא אל הכלים.
במבט שיטחי לא ניתן היה להבחין בכוח העצום ששפע
ממנו, כוחו של מוח שפעל כמחשב, ושהיה מודרך על־ידי
אמונה סמוייה.
מי שראה אותו לראשונר״ יושב בפינה בבית־קפה קטן,
מסביר ומתווכח, בוודאי השב שזהו פרופסור, איש־רוח
הכותב ספרים. בוודאי לא היה מעלה על דעתו שזהו לוחם
אמיתי, העשוי לבלי־חת, שעבר !תקופות ממושכות בכלא,
שעונה קשהת, שחי בסכנה מתמדת. הסבל לא הטביע עליו
כל חותם. מעולם לא ניכר בדבריו שמץ של מרירות.

כי קוריאל ילא הגזים. סיפר לי מצרי חשוב, שהיה אז
קומוניסט :״כאשר הצטרף פאריוק למילחמה, ערכנו נגדר,
הפגנות. עברנו ברחובות וקראנו קריאות נגד המילחמה.
המ״שטרה לא התערבה, מפני שהיד, ברור כי העוברים־
והשבים היו עימינו. המילחמה לא היתר, פופולארית.״).

קוריאל נתפס על-ידי המישטרה החשאית
של המלך, נכלא, עונה קשות, נמלט לאירופה.
גם המייטטר הנאצרי, שקם אחרי המהפכה, כלא
ועינה אנשים כמוהו. קוריאל התמקם בצרפת,
בלי דרכון ובלי נתינות. מעולם לא עזב מאז
את אדמת צר פת, מחשש פן לא יניחו לו לחזור.
כיש׳הברתיו, היד, פרדנאצרי, מתוך ניתוח אובייקטיבי
של המצב וראיית המנהיג המצרי כגורם מתקדם. כל זח

שום ארם לא נראה פחות כגיבור מאשר
אנרי קוריאל. אבל הוא היה גיבור אמיתי. כגיבור
חי, בגיבור מת.

ך • חווייה החזקה ביותר שהיתר, לי אי-פעם ב !
1חברתו פקדה אותי עוד בראשית היכרותנו, בסוף
שנות ה־ / 50 לאחרונה הזכרתי לו את המיקרה. הוא לא
זכר אותו.
קוריאל היה אז אחת מדמויות־המפתח שסייעו למח תרת
הפל״ן (חזית השיחרור האלג׳ירי׳ת) בצרפת. הוא חי
במחתרת. נפגשתי עומו, אחרי חצות־הלילה, בבית־קפה
קטן באתת הפינות ברובע נידח. שוחחנו שעתיים־ישלוש
על הדרך לכונן קשרים בין כיוחות־השל׳ום הישראליים ו־תנויעת־השיחרור
האלג׳ירית.

נדהמתי. ההתנגשות היתד, מביאה את המישטרה ב מהירות
הבזק. אילו נתפסנו, היה קוריאל מושלך לכלא.
בלי ספק היו ׳מענים אותו. גורלי היה ,׳בוודאי׳ בגורלו.

הוא המשיך כדרך כאותה המהירות.

^ היכרתי אותו ב־ , 1957 זמן לא־רב אחרי מי׳לחמת־
1 1סיני, באמצעות עמוס קינן.
ידעתי ׳שהוא יהודי מצרי, בן למיש פחה עשירה, ושהיה
המייסד והמנהיג של אחת המיפלגות הקומוניסטיות ב מצריים.
לפני המהפכה היו במצריים כמה מיפלגות קומו־ניסטיות,
בעלות גוונים שונים. זו של ק׳ורייאל היתד, מור כבת
בעיקר מאינטלקטואלים יהודיים בקאהיר ובאלכסנ דריה,
ותפיסתה היתד, בינלאומית.

במילה מ ת 1948 התייצבו הקומוניסטים המצריים
(כמו אחיהם בעיראק! כגלוי נגד ה־מילחמה.
קוריאל היה אחד מראשי המאבק הזה,
ומאז דבק ברעיון השלום הישראלי־ערכי.
היה זה אחד מעמודי־התווך של השקפתו הפוליטית
והחברתית כאחת. השלום היה דרוש, בעיניו. כי בילעדיו
לא ׳תיתכן קידמה.
(בביקורי האחרון בקאיהיר ביררתי מה היתד, עמדת
הקומוניסטים המצריים ב־ , 1948 ונסתבר לי מעל לכל ספק

ומאותו רגע יכולתי להיפגש עם כיל שר, עורך־עיתון או
אישיות ציבורית אחרת בצרפת. וגם, בשקט, עם כל אי שיות
ערבית שנזדמנה ׳לאירופה.

יץ בעיה הגדולה,

בשנים ההן, הייתה. כמובן, מילחמת־

י י אלג׳יריה.
קוריאל היה מסור, כל כולו למאבק־השיחרור. במשך
שנים חי — שעה־׳שעה ׳ורגע־רגע — בסכנה של מאסר,
עינויים, גירוש, רצח. הדבר לא ניכר ביו. הוא היה מופיע,
שקט ומצניע־לכת, בחדרי הקטן ׳בבית־המלון, או שהיה
מועיד לי פגיישיות ביבתי־קפה קטנים ונידחים.
הוא ראה במילחמת־אלג׳יר״ה את ההזדמנות הגדולה
לפרוץ את !מעגל־הקסמים שיל המילחמר, הישראליית־ערבית.
ההגיון ׳שלו היה חד וטהור:
אלג׳יריה לוחמת על נפשה. המילחמה היא אכזרית מאין
כמוה. במצבם הנואש, מוכנים האלג׳ירים לקבל עזרה מכל
צד שהוא. גם מישראל.

הייתי:משוכנע שהוא צודק. ניסיתי ׳להטיף לדרך זו מעל
עמודי העולם הזה, ובשיחות פרטיות לא־ספור. לשווא.
דויד בן־גוריון היה מהופנט מן הסיכוי לקבל נזיראדיס
ואם־איקסיס מצרפת, וזה נראה לו כפיסגת כל החלומיות.
שימע׳ון פרס בייר׳בר על ״שיותפות־האידיאלים העמוקה בין
צרפת וישראל, שהיא מעבר לכל אינטרס מעשי,״ והבטיח
כי צרפת לא תנטוש את אלג׳יריה לעולם. גולדה מאיר,
בפרימיטיביות הרגילה שלה, בלל לא הבינה במה המדובר.
קוריאל לא נואש .״אם אינכם מצליחים בינתיים לשגות
את עמדת הממשלה, יתפעלו:בעצמכם.״ על־פי עצתו יזמתי
את הקמת ״הוועד הישראלי למען אלג׳יריה חופשית״*,
כדי ׳להגיש עזרה מעשיית ׳לוחמים האלג׳יריים, ליצור עימם
קשרים, להשפיע על מדייניות ישראל ולפרסם בעולם הערבי
כי יש ישראל אחרת.

פאריס דמתה אז לעיר נצורה. מכוניות־מישטרה
דהרו אנה ואנה. תוך שימוש בדתי־פוסק
כצופריהן המפחידים. השוטרים שרצו
ככל פינה. הסיפורים על מעצרים המוניים ועינויים
שיטתיים הפכו נהלת הכלל.

הוא צחק לעצמו, צחוק חרישי .״טוב שלא
התנגשנו,״ אמר ,״כי המכונית הזאת מלאה בכרוזים
של הפל״ן.״

לא היו בעיות. תוך יומיים אורגנה מסיכת-
עיתונאים, כבדרך פלא. נשכר אודם מתאים
כמלון כעל־יוקרה .׳הופיעו מיטב העיתונאים של
העיתונים והשכועונים החשוכים. היה דיווח
רחב, רציני ומדוייק.

אם ישראל תושיט עזרה כזאת ללוחמים,
ייווצרו כמהלך המאבק יחסי רעות ואחווה כין
שני !העמים. אדה יניכו פירות אחרי הניצחון
הכדתי־נמנע שד הפד״ן. אדג׳יריה החופשית
תהייה מעצמה חשוכה כעולם הערכי. תהיה לישראל
הידידה הערכית החשוכה הראשונה,
וזו תתווך כין ישראל ומצריים. כך יושג השלום.

סמוך
לשעה שלוש בבוקר התנדב קוריאל להובילני
הביתה. גרתי בבית־מל׳ון קטן לייד כיכר אטויאל. בשעה
זו היו הרחובות ריקים לגמרי. קוריאל נהג מ מוני ת ה קטנה
שלו — נדמה לי דה־ שבו — במהירות מטורפת.
לפתע, לייד ׳שער-יהניצח׳ון, הגיחה מכונית מרחוב צדדי.
במשך שנייה היה נדמה כאילו ההתגגשות היא בלתי־נמנעת.
אך קוריאל סטה באלפית־ד,שנייד, האחרונה.

כך חשב. חייב העולם הערבי לשמוע כי ייש אצלנו כוח׳ות
הדוגלים בהקמת מדינה פלסטינית חופשות לצד ישראל.
מילבד: שניים־ישלושה יישראלים׳ לא הכרתי אז איש
בפאריס. מובן שלא היד, לי כסף. גם ׳לא קשרים.

אנ רי קוריאל *
בידיעה ברוריה שאילו היה חוזר לקאהיר, היד, גם הוא
מושלך מייד לכלא.
עניינים אישיים לא השפיעו מעולם על ההגיון שלו.

שה לתאר מה היה אנרי קוריאל בפאריס. קשה
להסביר יבמה הייה כוחו.

קודיאל בירר אצל מנהיגי המאכק האלג׳ירי
כמה אנחנו יכולים לעזור. כאשר נודע להם כי
עם הכרי הוועד שדנו נמנים כמה מראשי לח״י,
קפצו עד המציאה. הם העכירו דנו שדר, שכד
כיקשו לשגר קכוציה של מדריכים להכלה כימית
והשמלית למחנות־אמונים שד הפל ״ן כתוניסיה
וביוגוסלביה.
לצערנו לא יכולנו למלא ׳אחרי מישאלה זו. ממשלתי
ישראל התנגדה, כמובן ,׳ולא נמצאו ׳מתנדבים.

הוא היה תופעה פוליטית שאץ שניה לה.
איש בודד ובפאריס. חסר נתינות. אדם ישנאסר עליו,
על פי החוק, לעסוק בפוליטיקה על אדמת צרפת. אדם
שלא יכול היה לזוז. אדם שחי ,׳למעשה, במחתרת. לא
היתה לו כתובת. אדם שמעולם לא נכתבה עליו אף מילה
אחת בעיתון.
אך האיש הזה ידע את הכל. כל אדם חשוב במרחב, וגם
בארצות רבות אחריות, הביר אותו. אנשים חישובים מכל
ארציות העולם הערבי באו אליו, כדי להתייעץ ערמו, לבקש
את עזרתו. במרוצית השנים פשט שיסעו ברחבי העולם
כולו. נציגיהם ישל כל תנועה מתקדמת ׳ונרדפת הגיעו איליה
במוקדם איו במאוחר.

הוא היה מסוגל לעשות את הכל. הקשרים
שלו היו פנטסטיים.

י* ם כאשר יהיה כבר ברור כי הנשיא שאחל דד,־גול
עומד להיכנע ׳לאלג׳ירים, המשיכה ממשלת־ישראל
במדיניות שהפכה יותר ויותר מטורפת.
בפורומים בינלאומיים נקטו נציגי ישראל קו אנטי-
אלג׳ירי חריף יותר מאשר ממשלת־צרפת. באלג׳יריה עצמה
הצטרפו חלקים גדולים של המחתרת הציונית לאו־אה־אס,
מחתרת־והרצח של הקולו׳נלים הצרפתיים. באו״ם הצביע׳!
ישראל, יחידה, נגד ההחלטה שקראה לצרפת להעניק
לאסירים הפוליטיים יחס הומאני יותר.

מול נחשול כזה של טימטום, היינו חסרי־אונים.

באחד
ד,׳ביקורים הראשונים שלי בפאריס החלטנו שעלי
לערוך מסיבת־עיתונאים. הוא סבר שעל העולם לדעת על
קיומם של כ׳וחות־׳שלום, מעשיהם ועמדותיהם. בייחוד,

כאשר השיגה אלג׳יריה את עצמאותה. זכרו מנהיגיה
את המעשים האלה של ממשלת־ישראל, ועברו למחנה הערבי
הקיצוני. אחמד בן־בלה, שהיה כלוא בצרפת ושש׳בת רעב
ביום ישבו הצביעה ישראל נגד הקריאה ליחס הומאני
לאסירים, הפך מנהיג המדינה.

* על פי תמונה זו, שנפוצה שבוע בעולם, כימעט
ואי־אפשר להכירו. קוריאל מיעט להצטלם.

* שחבריו היו, בין השאר, נתן ילין־מור, עמוס קינו,
בועז עברון, מקסים גילן ושלמה כהן־צידון.

(המשך מעמוד )19
!בבל זאת עלה בידי קוריאל להפעיל את ׳בן־בלזז למען
עניין טוב. ביקשתיו למביא לפני בך ב׳לה את פרשת מרסל
ניניו ושאר אסירי העסק־ביש. קוריאל הכיר את מרסל
עוד ממצריים, וכמה מחבריו, אנשי השמאל המצרי, ישבו
בכלא לצד נדוני־קאהיר. מתוך הבהת־׳תודה לקוריאל,
ואולי גם לנו, העלה בן־בלה את העניין לפני ידידו,
גמאל עבד־אל־נאצר, בפגישתם הבאה. כפי שדיווח לי
אחר־כך קוריאל, דחה המנהיג המצרי את הבקשה, תוך
השמעת טענה מוזרה למדי. הוא אמר לבן־פלה :״אם אני
אשחרר אותם היום, יאסרו אותם אנשי־הביטחון שלי מחר
בבוקר מחדש.״

ההתפתחות היתה כדיוק כפי שניכא אותה
קוריאד מראש: כרגע שנסתיימה המידחמה,
נטשה צרפת את ישראל ומיהרה להסתדר עם
העולם הערכי. האלג׳ירים, מצידם, זכרו את
תמיכת ישראל במדכאים הצרפתיים. פאריס
ואלג׳יר, התיידדו, ושתיהן כעטו כישראל.
בכל זאת היו במה !תוצאות חיוביות לפעולתנו. בעזרת
קוריאל נפגשתי, בימי המאבק, כמה פעמים עם שליח
יהפל״ן במרכז האו״ם. דרכו נפגשנו עם חברי הממשלה
האלג׳ירית הזמנית בגולה, שגרירי המדינות הערביות
האחרות ואישים רבים! .כך קמה בהדרגה מערכת מסועפת
של קשרים אישיים בינינו ובין ומדינאים ואנישי־רוח ב ארצות
ערביות אחדות. לאחרונה, בעת שהותי בקאהיר,
השתמשתי בכמה מן הקשרים שנוצרו עוד אז.
אז ועד מותו נפגשתי עם קוריאל בדרך כלל
יי פעם־פעמיים בשנה, להחלפת דיעות, ניתוח המצב
ובדיקת האפשרויות ליזום פעולות.

כל פגישה עימו היתה לא רק תענוג איני
טלקטואלי צרוף, אלא גם !הזדמנות בלא־תחליף

הוא לא ידע יאוש מהו. אם נהרס דכר כידיו,
ניגש מייד לכנותו מחדש — פעם, פעמיים,
המש פעמים, עיטר פעמים.
לפני מילחמודסיני׳.באשר ׳ גאטל עבד־אל־נאצר היה
עדייו מוכן לשלום עם ישראל, הכין קוריאל קונגרס בינ לאומי
גדול למען שלום ישראלי־ערבי, בהשתתפות מדי נאים
מארצות רבות, מיפאן ועד דרום־אמריקה. כאשר
קוריאל היה מוכן, יבא מיבצע־קדש והרס את הכל.
אחרי שעברה ההתרגשות הראשונה, ניגש קויריאל ליזום
פעולות חדשות. מאחרי הקלעים עזר הרבה לכינוס ועידות־השלום
בפירנצה, בראשית שנות ה־ ,60 שטורפדו על־ידי
גולדה. אחרי שחלפה ההתרגשות של מיילחמת ששת־הימים,
לקח חלק פעיל יותר בסידרת הכינוסים והמיפגשים, ש הגיעו
לשיאם בוועידת־בולוניה הגדולה. במיפגשים אלה,
מחוץ ׳לצרפת, לא השתתף. אך מרחוק פעל כדי להפגיש
בחשאי יאת הנציגים הישראליים !והערביים, עיד שנערכה

הפגישה הפומבית בבולוניה עצמה.
אחר־כך באה מילהמת יום־יהכיסורים, ,וטרפה שוב את
הקלפים. לפני ואחרי כן כן שיבשו פיגועים גדולים של ה-
פידאיון יוזמות חשובות ברגעים מכריעים.

אדם אחר, היה מרים ידיים כשדם כלשהו.
לא כן הוא. אם היה אייפעם מתוסכל, לא הראה
זאת. ככל פעם שראיתיו היה מלא־מרץ, מוכן
לקדם את היוזמה השוטפת, או לפתח יוזמה
חדשה.
מבלי להגיד זאת, אמדה גישתו: העניין חשוב
אנחנו עוסקים בגורלם של עמים ובחייהם של הרבה
אדם. אין אנחנו יכולים להרשות לעצמנו רגשות
תיסביול אישי, זעם על כפיות־טובה, מרירות, פחד.
אשר יהיה, צריכים להמשיך. השלום חשוב מכל
אחר.

מידי,
בני־כגון יהיה דבר

באדר־מיינהוף
הגרמנית. מן התיאור עלתה דמותו של
קוריאל כאיש: שטני, המנצח על מרכז טרוריסטי בינלאומי,
איש ׳שידו בכל ויד כיל בו.
בעיני אידם ;שהכיר את קוריאיל, היה זה תיאור מיפלצתי.
אגדת הקשר בינו ובין קאירלוס היא אבסורדית. קארלום
הוא בן־בריתם של אנשי חזית־הסירוב הקיצוניים ביותר
במחנה הפלסטיני, מסוגם של ׳אחמד ג׳יבריל וודיע חדאד.
קוריאל שירת במסירות עילאית את האישים הנועזים
ביותר במחנה-השלוס הפלסטיני, אנשים כמו ד״ר עיסאם
סארטאוד וסעיד חמאימי.
יתר על כן, תפיסתו של קוריאל — ולא רק בענייני
ישראל-ערב — היתד, ההיפך הגמור מתפיסה טרוריסטית.
הטרוריזם הוא תמיד ילדותי. הוא רואה את ההיסטוריה
דרך חור המנעול, ומאמין כי ניתן לשנותה באמצעות מע שים
דרמתיים חד־פעמיים. השקפת־עולמו של קוריאל היתד,
הפוכה בדיוק. הוא לא שלל ׳מ״לחמיזזת-ש״חחור, אך כמאר־כסיסט
החשיב את התהליכים הפוליטיים־חברתיים הגדולים.

הקשר להריסת קוריאל היה מתוחכם מאד,
ואין ספק כי הוכן כידי פרובוקטורים מאומנים.
קוריאל היה חשוף כמייוהד להתקפה כזאת, כי
אופי פעולתו המייוחדת־כמינה, קשריו הכיג*
לאומיים המסועפים והמיסתוריים, ההצנעה העצמית
הטיפוסית שלו — כל אלה יכלו להעניק
אמינות לדיוקן של מרגל־טרוריסט־קונספירטור
כינלאומי.
ממשלת־צרפת, שהואשמה בחוסר־מעש מול פני הטרו-
ריזם האירופי, ראתה בפרשה זיו הזדמנות טובה להראות
פעילות. קורייאל הוגלה לעיירה נידחת בדרום־צרפת, בעוון
עיסוק. בפעילות פוליטית, בניגוד לאיסור ׳שיחל עליו כעל
זר חסר־נתינחת. זה נשמע כבדיחה. ממשלת צרפת ידעה,
כמובן, כי במשך 25 שנים ויותר לא עסק קוריאל בשום
דבר מילבד פוליטיקה.

שו אד לא ניראה גי בו ר פחות מא שר
אור׳ קוריאל. אבד הוא היה גי בו ר אמיתי.
כגי בו ר חי. בגי בו ר מת.
לחדד את המוח, לרענן את המידע והתפיסות,
להשוות ניתוחים ומסקנות.
קוראי העולם הזה כלל אינם יכולים להעלות על דעתם
כמה הם חייבים למוחו של איש זה, ולתרומתו לכושר־הניתוח
של העולם הזה. אם צדק העולם הזה לעיתים כה
קרובות בהערכותיו, מול פני ההערכות של ממשלת־ישראל,
על שירותי הביון והמודיעין המסועפים שלה, הדי היה
לקוריאל בכך חלק לא־מבוטל.
די אם אזכיר מיקרה קיצוני אחד. בראשית , 1973 ערב
ועידת־בולוניה הגדולה (שבה נפגשנו לראשונה בפומבי
מישלחות מישראל, ממצריים ׳ומארצות ערביות אחרות),הזהיר אותי קורייאל מפני סכנת המילחמה. על סמך המידע
וההערכות שליו, חיווה את דעתו שאם לא יחול שינוי
בעמדת קשראל, יהיה אנוואר אל-סאדאת נאלץ לצאת ב קרוב
למילחמה, גם אם ותיראה לו אבודה.

השמעתי אזהרה זו מעד דוכן הכנסת. היא
נתקלה כדיגלוג האווילי שד גולדה מיאיר. כמה
אלפים שידמו כחייהם עכור ליגלוג זה של
האשה, החוגגת עתה את יום־הולדתה ה7 80-
אין פירוש הדבר שהסכמתי יתמיד עם קודיאל. הוא היה
קומוניסט ומארכסיסט, ואני מעולם לא הייתי לא זה ולא
זה. לעיתים קרובות היו דיעותינו חלוקות.
כך, למשל, מתח ביקורת קשה יעל: תמיכתי במאבק של
חיבל-׳ביאפרה .׳תוך שליטה מוחלטת בעובדות, הוא ביקש
לשכנע אותי כי מאחרי מאבק זה עומדים כוחות אימפר יאליסטיים
חשוכים, המעוניינים לשים בדרך זו את ידם
על שפע אוצרותיהמחציבים של האיזור (התנגדתי, לדעתו,
בשם זכות העמים להגדרה עצמית).

המחלוקת הגדולה כיותר היותה כינינו כש־נפגיטנו
מייד אחרי מילחמת ששת־הימים. היה
לנו ויכוח מר מאד — היחידי שסיכן אי-פעם
את ידידותנו.
קוריאל, כאיש ההגיון, לא האמין כי היה, לישראל
חשש אמיתי מפני הצבאות הערביים, וכי יצאה למיילחמת־מגן
כינה. האם לא ניצח צה״ל את הצבאות האלה תוך כמה
שעות? אם כן, היתד, החרדה כולה מבויימת, תעמולה
מתוחכמת !של השיילטון. המילחמיה היתד, תוקפנית, ונועדה
מראש לתפוס שטחים.

ניסיתי להספיד לו כי ההגיון שלאחר־מעשיה
שונה מן ההרגשה שדפני־־מעשה. אמרתי דו כי
החרדה היתה אמיתית, וכי כעיני כולנו היתה
זאת מילחמת־מגן אמיתית — גם אם התוצאה
היתה התעוררות הרת-אסון שד תאוות הסיפוח
וההתפשטות.
לא הסכמנו בינינו.
מעודי לא הכרתי אדם שהתאים כמוהו להגדרת הגבר
המושלם בשירו של רודיארד קיפלינג, אם.

ניסיתי ללימוד ׳תכונות אילה טמנו. מטבעי, איני אדם
סבלני. אני מקווה שמשמהו מגישתו עבר אלי.
^ ה רי מילחמת יום־יהכיפורים החילה פרשית המגעים
י * הישירים בין אנשי אש״ף וכיוחות־השלום מישראל.
׳בניגוד לכמה פירסומים׳ לא היה לקוריאל חלק ביצירת
הקשרים הראשונים יבין סעיד חמאמי וביני. קשר זה נוצר
.במישרין, כימעט ׳בלי מתווך ,׳והוא נמשך במשך שניה
וחצי, מבלי ששותף בהם אדם אחר.
אבל חמאמי הקה מקורב ;מאד לקוריאל והחשיב את
דעתו. היו ביניהם מגעים רצופים, וייתכן מאד שקוריאל
השפיע לא ימעט על גיבוש דעתו של המאמי כדובר הנועז
׳של !מתנה,־השלום באש״ף (ראה עמודים .)15—16
כאשר סלילו השיחות שלי עם חמאמי את הדרך להקמת
המועצה הישראלית למען שלום ישראלי־פלסטיני, התרחבה
מיסגרת המגעים ׳והיה. צורך באירגון. לא היד, קל לארגן
מיפגישים סודיים ,׳שאליהם באו מיישלחות מביירות ומתל-
אביב, שכללו אישים ידועים ׳בעולם. היה צורך רב בסיוע
טכני, באירגיון ׳מקום לקיום הפגישות ולאירוח המשתתפים,
ובקיום הקשר בין הפגישות.

כד המלאכה הזאת נעשתה כשקט, כיעילות
וכהצנעה עצמית על־ידי אנרי קוריאל.
(כאשר דלפו פרטים מן הפגישות, השתמשו העיתונאים
באופן תופשי בשמו של פיאר מנדנדפראנס. מדינאי נבון
זד, היה אמנם מקורב לעניין, והעריך מאד את קוריאל,
אך לא עסק במלאכת התיווך והאירגון).

כמיפגשים עצמם, כרגע שעכרנו לסדר־היום,
הי,ה קוריאד קם וסוגר אחריו כשקט את הדלת.
הוא רצה כמגעים ישירים, פנים־אל־פנים, כין
הישראלים והפלסטינים.
כאשר אירעו, פה ׳ושם, תקלות במהלך המגעים, אי-
הבנות ומשברים־זוטא, פעיל בשקט כדי לתקן את הטעון
תיקון.

כמתווך וכמקשר, היה כימעט אידיאלי.

ן׳ פני למעלה מחצי שנה נסתבר כי קוריאל נמצא על
* הכוונת — .של מישהו. הוא הוצא באופן.ברוטאלי מן
האלמוניות, שאותה טיפח כל חייו.

כעיתון צרפתי נתפרסמה כתכה עליו. היה
כרור כי זוהי יוזמתו של גורם סמוי — וחשוכ.
הכוונה היתה לנצל את ההיסטריה האירופית
נגד הטרוריזם השמאלני כדי לחסל את קוריאל
פוליטית. בכתיבה נאמר שהוא ׳מקורב לטרוריסט
אמריקאי המפורסם. קארליוס. הוא נקשר גם עם
הגוברת מבחינה
הדרום-
כנופיית

ידידיו!שיל קוריאל בעום כולו ובישראל ישלחו לממשלת
צרפת עתירות: ומחאות. במיכתבי העדתי כי במשך כל
שינות היכרותי הארוכה עימו ראיתיו פועל בעד המטרה
הנעלה ביותר ׳שאדם יכול להתמסר לה — השגת. השלום,
ובמייוחד השלום בין ישראל !והארצות הערביות.
נראה כי מיכתבים אלה הועילו. .ממשלת צרפת התירה
לקוריאל לחזור לביתו.

שם, כצאתו מן המעלית, כשעה 2אחרי־
,הצהריים שד היום. החמישי, ה־ 4כמאי ,1978
נרצח אגרי קוריאד, כאקדחיהם של שני מתנקשים
צעירים, ארוכי-שיער.
הוא היה בן .62 בכל השנים שהכרתיו, היה בעיני
חסר־גיל.

ף* י רצח אותו 7
קשה מאד להשיב על כך על-פי החשד בילבד. הרב גוניות
של פעולתו מונעת תשובה קלה.

הוא פעל למען השלום כין העמים ולמען
שיחדור הנדכאים כארצות רכות. תריסר רודנים
כרחכי העולם נמנו, מן הסתם, על אויביו.
האירגון שקיבל יעל עצמו את ׳האחריות למעשה הנפשע
— דלתה — הוא גוף פאשיסטי צרפתי, שהוקם בשעתו
על-ידי הקצינים שלא השלימו עם שיחדור אלג׳יריה. האם
אלה מעוניינים כעבור 16 שנה לנקום בלוחם־השייחירור.
קשה להאמין בכך.

המחשכה הראשונה, כהתקכל הידיעה הנוראה,
היתה כי קוריאד נפל קורכן לאותם
כני-כדיעד, שרצחו לפני ארכעה חודשים את
סעייד חמאמי כלונדון.
חמאמי וקוריאל היו מיודדים ומקורבים איש לרעהו.
שניהם פעליו למען השלום הישראלי-פלסט״ני. מי שהרג
את האחד, עלול היה להיות מעוניין ׳להרוג את השיני, כדי
להטיל אימה ׳ולהרתיע כל אידם מלעסוק במלאכה קדושיה
זיו.
חמאמי ׳נהרג, מן הסתם, בידי סוכנים עיראקיים, ה מתעטפים
באיצטלה של פידאייון פלסטיניים. אלה הרגו גם
יאת ייוסף אל־סבאעי, העיתונאי המצרי. האם רצחו גם את
קורייאל, למרות שזה התנגד ליוזמת אנוואר אל-סאדאת?
אפשר ׳להעלות חשדות מהשדות שמים. בהעדר מידע
נוסף, אין טעם לעסוק בכך.
דביר אחד ניתן להיאמר בוודאות :

אנרי קוריאל נרצח כידי אוייכי־השלום.
קברו מהווה !תמרור נוסף ׳בדרך לשלום, זרועת ה חללים,
ליד קברו שיל סעיד חמאמי.
אני מצדיע לו.

לעולם לא אפגוש עוד כאדם כמוהו.

חופשת
יין ושושנים ברודוס 3950 ליבלבד

למשלמים 1/3ממחיר החופשה עד 31.5.78
מובטח המחיר לפי שער המטבע ביום ההרשמה

כמו כן ניתנת האפשרות להארכת הטיול
לאתונה ל־ 4ימים בתוספת של 1800ל״י
הכוללים 3 :לילות באתונה, חצי פנסיון
׳(ארוחת. בוקר קונטיננטלית ועודיארוחה
אחת) ,הסעות לשדהי-התעופה וחזרה.
כן ניתן לרכוש בתוספת מחיר סיורים
מקומיים.
הנחות לילדים מגיל 2ועד 12־
986ל״י לילד,

4יציאות לשבוע לרודוס
בימים שני, שלישי; חמישי, ושישי.
•לבחירתו מגוון של קבוצות:
ל 7ימים 8 ,ימים׳10 ,ימים 12 ,ימים,
15.ימים ו־ 22 ימים__ .
המחיר כולל:
כרטיס טיסה קבוצתי ת״א־רודום־ת״א
הסעה משדה התעופה ברודוס למלון
וחזרה. בתי מלון ממחלקת תיירות
על בסים חצי פנסיון( .ארוחת.בוקר
קונטיננטלית ועוד ארוחה אחת).
בתוספת מחיר באפשרותך לבחור בחדר׳
יחיד או במלון בדרגת מחלקה ראשונה ־
או דה לוקס.

המחירים מבוססים על 16.50ל״י־ל־*
בנוסף לטיולים הקבועים לרודוס
בסד וזקופת הקיץ
2טיולים נוספים
יום העצמאות 10.5-17.5חג השבועות 6.6-13.6

ההרשמה אצל סוכן הנסיעות שלך.

>§<קופל נסיעות

רחוב פרישמן ,14.תא. טל 246121 רחוב בן־יהודה ,32ת״א.טל 299121.

ארגון יובצוע

סגופים: ת׳׳א -חיפה] -קרית ביאליק -ירושלים -נתניה ־ באר שבע ־ רמת גן.

הם לא מספרים, וכשדובר צה״ל מספר — גם הם
מספרים.
שהרי ברור שאם דובר צה״ל לא היה מבטל את
הכחשתו, ועומד על גירסתו ששום־דבר לא התרחש,
אז באמת שום דבר לא היה נכתב בעיתונות (שלנו).
ויכול להיות באמת שצריך לפטר גם את דובר
צה״ל בשל המחדל הזה.
מה שמצחיק במיוחד הוא שדווקא עכשיו כמה
עיתונאים ׳(ישראלים) מקטרים בעיתונות (שלנו)
*שהנה, אויה ויאבויה, הולכים לצמצם להם את חופש
הביטוי, ובכלל — יחופש המידע מה יהא עליו?
מגבילים את חופש המידע ! הושיעו !
להושיע את מי? להציל את מי מזרועותיו ישל
מי? מי מגביל את העיתונאים (שלנו) ? מי מפריע
להם למסור מידע חופשי? מי מוסר ילינו יאת הודעות

ימשש בדקת ד,־ ,90׳שניות ספורות לפני שריקת הסיום,
הצליח אמש הקיצוני !הזריז ימשח דיין לשלוף טריק חדש,
ולגרום. את הארכת המשחק בכמה דקות ונוספות.
הדבר התרחש כאשר ראה דיין כי השופט ׳תוחב את
המשרוקית לפיו ואכן עומד1לשרוק לסיום המישחק. הקי צוני
הערמומי אחז ׳לפתע בביטנז ונשכב על כר־הדשא,
כשהוא מתפתל מכאבים ומופרד, בבכי. השופט הוציא את
המשרוקיות מפיו וניגש לראות מה קרה לדיין המצויין.
בינתיים הוארך המישיחק. המשך בשבוע הבא.

והעיתונות היכן?
פרשת בית ג׳אלה — הגואל ( ,1:2במחצית ) 1:0
מעוררת כל מיני שאלות ותמיהות. אבל בעיתונות
(הישראלית) הופיעה רק שאלה (תשובה) אחת —
*שאלת עקרון דיווח ׳!האמת, עם פרטים ביוגראפיים
וקוים לדמותו. משום מה לא הופיעו בעיתונות
(שלנו) שאלות אחרות.
למשל: מדוע עקרון דיווח האמת חשוב יותר
מעקרון אי־החדרת גזים לתאים שבהם יש אנשים?
מדוע על עקרון דיווח האמת אנשים עפים, ואילו
על עקרון אי־החדרת הגזים אנשים רק מדפים י
מדוע בכלל דיווח האמת הוא עקרון כל כך חשוב
ומוסרי ,׳בעוד שהחדרת גזים לתאים שבהם יש אנשים
היא רק מקרה חריג וחפיף?
אפשר גם להביע תמיהות על הדרך בה הועף
הגואל. אפשר גם לשאול, אם דווקא רוצים להרגיז,
מי נתן להגואל את ההוראה לשקר. אפשר גם
לתהות אם במקרה זה שנתן את ההוראה לישקר
נתן גם את ההוראה לפטר. וזה עוד לא הכל —
יש עוד כל מיני שאילות שלא נשאלו בעיתונות
(שלגו) ,וביניהם, כמובן, השאלה הפשוטה היכן
העיתונות (הישראלית) — איפה הייתה העיתונות
(שלנו) כשיהותקף בית־הספר בבית ג׳אליה? מדוע
לא שמענו איותה?

דובר צה״ל? מי מוסר לגו מידע מסולף? מי מגביל
את חופש המידע?
או שאולי, שוב, כרגיל, אני טועה, ולא מדובר
כאן על חופש המידע הזיה. אולי, שוב, כרגיל, מדובר
על חופש המידע באשר למועדי איסוף האשפה בחגי
ישראל ובמועדים לשמחה?
נו, בשביל זה באמת לא צריך רשיון, וגם עיתונות
לא צרייך בכלל.

א יש ביקורת -תיעל מיד!
זה הודף ככה — מאחרי כל זה מסתתר
משהו ומאחרי כד משהו מסתתר זה. זה
מישהו שמסתתר מאחרי כל משהו ומשהו
שמסתתר אחרי כד מישהו שאומר את זה.
זה שאתה אומר את זה אומר שמישהו אמר
לך לומר את זה. זה שאתה לא אומר את זה
גם־כן אומר את זה. זה כי מאחרי כל משהו
יש מישהו ומאחרי בל מישהו מסתתר זה.

זה שאתה לא יודע שמאחריף מסתתר מישהו
זה סימן שמישהו מסתתר היטב מאח
ריף ואתה לא רואה את זה. זה ההוכחה לזה.
זה עוכדה שאתה לא רואה את ז׳ה. זה הוכחה
לעובדה שמאחריף מסתתר משהו ומאחרי
בל משהו הרי מסתתר זה. זה כדיוק
זה. זה אומר שתסתום את הפה וזהו זה.

זריקת רימוני הגז לתוך הכיתות הסגורות בבית
ג׳אלה התרחשה לפני חמישים יום. אבל אז לא ראינו
ולא שמענו ולא קראנו בעיתונות (שלנו) שום דבר.
פשוט שום דבר. בטלוויזיה (הישראלית) לא הראו.
ברדיו (שלנו) לא הקריאו. בעיתונות (הישראלית)
לא כתבו. שיום דבר. שקט. הכל בסדר.
למה? כי זו היתיה אז גירסת דובר צה״ל (״שקט
שורר בגיזרת בית גייאלה, שום דבר לא קרה, הכל
בסדר״) ,וזה מה שאנחנו מקבלים מהעיתונות (שלנו).
והנד, עכשיו, פתאום, כן ראינו יוכן שמענו וכן
קראנו על מה שארע בבית ג׳אלה לפני חודש וחצי.
פתאום הראו בטלוויזיה (שלנו) .פתאום הקריאו
ברדיו (הישראלי) .פתאום כתביו בעיתונים (שלנו).

רי 9טזנ הסאו ר* ן־
נאצים

ניאו

וגראפאמ.

ס אד א ת

למד? ,יכי זו היא עכשיו גירסית דובר צד,״ל, וזה
מה שאנחנו מקבלים מהעיתונות (הישראלית).
האם בשביל להעביר לנו תמיד את גירסת דובר
צה״ל אנחנו צריכים עיתונאים ועיתונות ורדיו
וטלוויזיה? האם לא יותר פישוט וזול לחלק בבתים
את הודעות דובר צה״ל? האם לא יכלו העיתונאים
(הישראלים) לברר ולעמת ולמסור לנו את האמת?
אם הם לא יכלו, מדוע יכול היה עיתונאי זר לעשות
את זה? ואולי זה ׳בגלל שהוא יודע ערבית יותר
טוב? או שבית ג׳אלה זה רחוק מתל־אביב? או
אולי בכלל זח היה יום גשם, והילד היה חולה,
והמכונית התקלקלה?
לא. זה לא בגלל זה. זה בגלל שהעיתונאים
(שלנו) והעיתונות (הישראלית) ,לפחות בכל מה
שנוגע ׳לשטחים, הם לא עיתונאים ולא עיתונות.
הם דוברי דובר צד,״ל. כשדובר צה״ל לא מספר —

פריפסוריס

סטרדנטיס

מ ^ רסכ לי ס

מ בו סונגי ס

בף,311113

ליס א >3ם יו| 0 לווי דיר{ .־

ב היו תי משובש ידוע נדמה לי, בז מן האח רון, שחלי
ם אצלנו שיבו שים ח מו רי ם, ל או דוו קאבתח בו ר ה
הציבורית אלא דוו קאבת פי ס ת העולם.
מ שהו כ ל־ כן משובש אצלי, עד שאפילו נדמה לי
שר אי תי ב״י די עו תאח רונו ת ״ מיו ם , 25.4שחור-על-גבי-
לבן, אתהקטע המצורף ב אן לבן־על-גבי־שחור, ועוד
בעמוד הרא שון.
אני, למ של, חושב, ל מ רו ת שנ שתבשתי, ש קיי פ ט און
הי א עיר ב מ דינ ההמ כונ ה ד רו ם־ א פ רי קהש הי א, שוב
נד מ ה לי, מ דינ ה גועני ת איו מ ה, שבה שולט מי עו ט לבן
ברוב שחור בכו ח הזרוע הנ טוי ה, ובעזרת חו קי־גז ע
הידועי ם, נדמה לי, ל שי מ צה.
ו הנ ה, ב עי תון כתוב, ני דמה לי, שדוו ק א שם יושב
א דון מ רכו ס ב״ ס בי ב ה הרגועה של חווילו ת־ פאר״ ,וז ה
תיכף או מ ר, א ם ני דמה לי נכון, ששוב ט עי תי ו הזי תי,
ו שדרו ם־ אפרי קה ז ה בכלל לא מהשאמר תי קו ד ם, אלא

מיומנו של
אופטימיסט

טלג׳ מאת גני ארנון, כתבנו ביוהנסבורג י-בסביבה הרגועה של חווילת־פאר בקייפטאון,
העלה אתמול הישראלי -מירון מרכוס, בן ה־,23
זכרונות מ־ 20 חודשי ההרדה והסכל בשבי קלגסי
המשמר המאדכסיסטי שד מוזאמביק.
מרכוס, יליד רוסיה שחי ברודזיה, נלכד על־ידי
חיילים אפריקניים עצבניים. שמיהרו ללחוץ על ה־

— 06.15 אני אופטימי מאד. אני מרגיש. פריצה.
יש רוח־פרצים. זוהי רוח היהדות. אני רואה דרך.
אני הש פריצת דרך. אופטימי אני מאד.
— 07.40 אופטימי אני מאד מאד. אני שומע
קולות פריצה. יש פורץ ויש פריץ. אני רואה פריחה.
אני מריח דשא. אני טועם דשא. אני רוצה עוד
פיסת דשא. אני דורש דריסת רגל בפיסת דשא. אני
מאד אופטימי.
— 10.10 אופטימי אני מאד. כואב לי הברך.
אני לא רואה פריצת דרך. אני חש פריצת ברך. יש
לזה ערך. ברך זה ברגל. זה לא הדרך. זה הברך.
אופטימי אני מאד.
— 13.05 מאד אני אופטימי. אני מריח פריצת
דרך. אני מברך בירכת הדרך. אני אוכל פרי־הדר.
זה פרי עטו. זה פרי הדימיון. הדרך נושאת פרי.
אני לא פרימדונה. הוא פרימוס. אופטימי אני אני
מאד.
— 15.50 אני אופטימי. זה אצלי פרינציפ. אני
פורט על כינור. זה פריטת כינור. אין שום פריצת
דרך. יש רק פריצת כינור. כינור דויד. דויד המלך.
דרך המלך. זה לא פריצת דרך. זה דרך המלך. אנחנו
כורתים ברית. זו כריתת דרך. זו פריצת ברית. זו
כריתת ברית. יש לך דרישת־שלום. מאד אופטימי
אני.
— 18.30.מאד מאד אופטימי אני. יש פריצת
דרך ויש פריקת עול. יש דרך ויש ברך. יש דרך
ויש דרג. יש דרג ויש זרג. אין פריצת דרך. אין
פריצה. יש פריצות. אני טועם פרי. יש פרי־הדר
ויש פרי אסור. יש פריצה ויש פריחה. יש פרח ויש
פרחה. מאד אני אופטימי.
— 20.20 אני מאד אופטימי מאד. דרך אגב,
יש פריצת דרך. אני אוהב פריצה. אני שונא פרוצה.
זה עבודת פרך, פריצת דרך. אבל זו הדרך. אני
חש בריחת ברך. אני מחזיק דריסת דרך. אני מרגיש
פריצת פרך. קצת דרך־ארץ לא תזיק לך. אני אוחז
דרישת דרך. אני רואה פריצת ערך. מאד אופטימי,
מאד אני.
— 23.45 אופטימי אני מאד מאד. עלינו על
דרך המלך. זו הדרך לפריצת דרך. אני אוהב קלמנ טינות.
אני נושא פרי. אני עף. אני עוף. אני עופ־טימי.
אני עופכן. אני עף. אני עוף. אני אוף. מאד
מאד אני אופטימי.

מ קו ם על ה כי ף״ כי פאק, ו שאני באמת כבר משובש
לגמרי.
גם כ תוב שם ש תפ סו או תו, אתהא דון מ רכו ס,
״ חיי לי םאפ רי ק איי ם עצבנים״ ,א בל ז ה אני עוד אי כ שהו
קו ל ט, כן הרי בכל זאת אין להםת רבו ת, אז
אולי בגלל זההם עצבניים. ז ה דוו קאנר אה לי בסדר.
ככה ל פ חו תנדמה לי.
אבל מהזה ״ ק לג סי ה מי שטרהמארכ סי ס טי ב מו-
ז מ בי ק״ ,ז ה לא ב דיו ק ה בנ תי. פה ז ה דוו ק א כן, הי ה
נ ר אה לי, מ שהו משובש. כי ק לג סי םזה הרי ת מי ד
נ אצי ם או מ ש הו כזה, ועד כמה שאני זוכר מארכס לא
הי ה נאצי. לא יודע, אבל בגלל שכבר הכל נדמה לי,
אז פ שוט לקח תי מי לון ושם, או לי גם זהנדמה לי,
הי ה כ תוב ש״ השםמ שמ ש בדרך כלל ככינוי שלילי
לגדודי כוב שים ו שודדי ם״ ,למ של ״ ק לג סי רומי הציפו
אתי הו ד ה הכ בו ש ה״ ,או ״ ק לג סי הנ א צי ם פרעו ורצחו
וטב חו״.
וזה כבר ממש שיבש או תי לגמרי, כי אםזה נכון
מ ה שנד מה לי ש ר אי תי ב מי לון, ואםה מי לון באמתה תכוון
למה שכתוב בו, ולא עבד עלי, אז לפי ז ה, כך
נ ר אה לי, דוו קאאלה הגרים ״ ב ס בי ב ה הרגועה של
חווי לו ת־ פאר״ הםהק לג סי ם, ו ל או דוו ק א ״ ה מי שטר
המארכ סי ס טי ב טוז מ בי ק ״ .וגם קרא תי בה מ שך, ש אדון
מרכוס עבד מ ש הו ב מ דינ ההמתקראת רודזיה, ש הי א,
באמת, שוב נדמה לי, מ דינ ת־ ק לג סי ם א מי תי ת.
אז מ ה קו ר ה פה ז ש אל תי א ת עצמי, אבל עכשיו
נדמה לי שאני יוד ע — אני חו שב שגם אני ה ש תב ש תי
לגמרי מה שיבו ש הכללי, ורק נדמה לי שיש הבדל בין
י שראל ובין ד רו ם־ אפ רי ק ה או רודזיה, ושבעצם, באמת
ולא בנ דמה, אין שום הבדל, ורק לי זהנדמה שיש
הבדל. ואםזהבאמתככה, אז נדמה לי שהכל בסדר,
ובאמתד רו ם־ א פ רי קהזה ״ ס בי ב ה רגועה של חווי לו ת-
פאר״ ,ו ב מוז מ בי ק ה חיי לי םהםק לג סי ם, אבל ב רו דזי ה
ו בי הו דהו שומרון ל א, ו אין שום שיבו שים ב ת פי ס ת-
העולם שלכם, וכל ה שיבו שי םהםא צלי בראש, כרגיל.
ברגע. האח רון — פ ת או ם אני רו א ה שלא כתב תי שום
דבר, לא על יו ם: ה שואה (והעול םשתק ולא על
יו םהעצמ או ת (לא עוד לכן, מימש מ חו ס ר־ב רי רה,
אני מ ק די שאת ׳ הקטע הז ה (שיבושים) הן ליו ם ה שו א ה
ו הן ליו םהת קו מ ה, ב סי סמה :״ ל א עוד ה עול םיש תו ק
— כי עם י שראל מ תו ק !״ חג שמח.

כמה שממ עוד תגיד
״כשאהיה גדול״

אתה כבר בן !30
שלושים שנה.
סיבה טובה מאד לחגוג.
סיבה טובה מאד בשבילך —
לחשוב על השנים הבאות;
שיבואו לטובה.
״תמר״ ו״גפן״
קופות הגמל של בנק דיסקונט,
יעזרו לך להביא שנים טובות;
וכדאי לעשות משהו כבר עכשיו:

להצטרף אל חברי ״תמר״ ו״גפן״;
לחסוך היום — למחר.
תוכל לראות את הרווח שלך
צומח לעיניך — ופטור ממס —
בדו״ח שתקבל מידי שלושה
חודשים.
הכסף שאתה חוסך — צמוד למדד,
ומוכר כהוצאה במס־ההכנסה.
יש לך ביטוח חיים אוטומטי,

יש לך זכויות להלוואות,
ועוד הטבות אחרות.
יש לך זכות לרכוש ביטוח חיים
״אופק״ עד 500,000ל״י
ויש לך עתיד בטוח.
אתה כבר מספיק גדול,
כדי לדאוג לעצמך.
עשה זאת.

טוב לעבוד עס

!(בנ ה דיסקונט

הצד האנושי של המטבע

לפני ז מן מ ה הז מינו מחל בו ת ״ טרח ״ כ מו ת גדול ה של גביעי פלס טי ק, ב מיפ על
הגביעים ש הו ק ם על־ידי ״ המחל בו תהמ או ח דו ת ״ של משפחת השר יגאל הורביץ.
הז מנ ה זו מעוררת סי מני שאלה. כא שר אי שר שר ה מי סחרוהתע שיי ה ה קו ד ם, חיים
בד״לב, מ תן ערבות ממשל תי ת ל בי טו ח שער נגד פי חו ת, ל ה לוו א ה שביקש אז יג אל
הורביץ לרכי שת ה ציוד ל מיפעל הגביעי םמפלס טי ק, ה תנגדו כל התע שייני םלהקמת
ה מיפעל החד ש. הני מו קי ם של ה ם, ש או מצו על־ידי מי שרד ה מי סחרוהתע שיי ה, היו
כי בארץ קיי ם עודף ייצור לגביעי פלס טי קוהקמתה מיפ ע ל הנו ס ף הי א ביזבוז מ ש אבי
ה מ דינ ה.
כאשר הו ר ה השר בר״לב ל א שר אתהבקשה, בניגוד מפורש לעמדתהתע שיי ה
ומישרדו, הו אהצ הי ר מפור שו ת כי ה מיפ על לא ייצר עבור א ח רי ם ול איתחרהב מיפ-
עלים קיי מי ם. שכן ״ המחל בו תהמ או ח דו ת ״ טענו כי ה ציוד דרוש לצרכי ה מיפ ע ל
בלבד.
עתה הופרה ה ת חיי בו ת זו. השר הורביץ אי ש ר לפני כחוד ש ה לוו או ת ח ריגו ת
ל״פ רו ט א רו ם״ ,בני מו ק כי עליו לכבד אתהת חיי בויו תהממשלהה קו דמת. מדו ע
אינו שו קד על מי לוי ההת חיי בו ת של ה שר ה קו ד ם, ו מו ר ה לבטל א ת עי סקת מיפעל
הפלס טי ק של מ שפ ח תו עם ,,מ חלבו תטרה ״ ז
אגב, מבקרהמ דינ ה מ שלי ם בי מי םאלהאתב די קתה חו מ ר שהועבר א ליו על־ידי
היועץ ה מי ש פ טי לממשלה, אהרון ברק, הנוגע להעל או ת מ חי רי הג בינו תהק שו ת
שנעשו באח רונ ה. העלאתהמ חי רי ם הי א בניגוד ל סי כו ם על העל או ת מ חי רי מוצרי
החלב, עליו הו סכם בין מי שרדי החקל או תוהתע שיי ה. הו סכם על יי קו ר הג בינו ת
הרכות, ול אהק שו ת. מי שרד התע שיי ה, ה מי סחרוה תיי רו ת הפר הסכםזהו הו ר ה
ל ה עלו תאתמ חי רי הג בינו תהק שו ת. ח קי רתה מי שטרההעלתה כי אין הו כחה שהשר
עצמו הי ה מעורב ב מ תן ה הו ראהוה חו מ ר הועבר למבקרהמ דינ ה.

בכירי ם
ב״חדיראן״
חרגו ועזבו
בקונצרן
מנ ה לי ם בכירים
שלושה
״ ת די ר אן״ ,שנתפסו על״ידי בי קו רתה פנים
על ח ריגו ת שונות. ה ס כי מו לפרוש
מן החברה.
היועץ ה מי ש פ טי של החברה, אהרון
קרדוש, נח שד על־ידי מבקרה פני ם ב מי

מנפ״ל כפפי
ביקורת פנים
שיכה של הו צ או ת״יתרבסך רבע מי ליון
לירות, באמצ עו ת דיוו חי א ש״ל כוזבי ם.
ב מ הלך ה ב די קהשמההחברהיד על
מכוני תו של קרדו ש, כדי להב טי ח שי-
תוף־פעולה מ צידו. קרדו ש הי ה מ קו ר ב
ביותר ל מנ כ״ להחברה, אלקנה כ ס פי,
שהציע לו לא מז מן ל ה קי ם מי שרד
ע צמאי שיטפל בכל הייעו ץ ה מי ש פ טי של
החברה.
ה מנ הלה שני שנח שד ב או תן עבירות
הו א אורי מן, נציג החברהב אי ר אן ;
וה שלי שי הו א משה אילוני, נציג ה חברה
בד רו ם־ אפ רי קה ולשעבר מנ ה ל בתע
שייה ה אווי רי ת.
מנ ה ל בכיר בקונצרן אי שרפר טי ם
אלהו הו סי ף, כי מ ת קיי מו ת ח קי רו ת נגד
שני פ קי די ם בכירי ם נו ס פי ם בחב ר ת
״ ת די ר אן־ שיוו ק״.

בל ״ל מארג!
קבוצת הביטוח
קונצרן בל״להחלבה לי כי אי רגון־ מ ח-
דש של ק בו צ ת ענף ה בי טו ח של ה בנ ק.
התה לי ך החד ש כרוך בפי טו רי עובדי ם
רבים ב חב רו ת ה בי טו ח, כ תו צאהמ מיזוגי
חברו ת, דבר ה מעורר ת סי ס ה רבה בקרב
העובדי ם. כ תו צאה מן ה אי רגון יצאה
חבר ת ה בי טו חהב רי טי ת ״ גאר די אן ״ מ שו
תפות בחברת ״ סל ע״ ,שהפכה לחב רה
ב שליט המלאה של בל״ל.
ק בו צ ת בנ ק -ל או מי שו תפ הבכמה עס קי
בי טו ח. הגדול הו אחברת ״ מיגדל-
בניין״ ,ב ה שו תפה חבר ת ה בי טו ח ה אי ה
בי טו ח
חברת
״ג׳נרא לי״ ;
ט ל קי ת
״ סלע״ ,בהה חזי ק ה ״ גאר די אן ״ מעל
* 30 וא שר עסקה בכל סוגי ה בי טו ח 1

ה מיי צג ת
אי חו ד־ סו כנויו ת־ בי טו ח,
״ לוי ד ס ״ ה אנג לי ת ועוד חב רו ת ל או-
בי ט״ ,ש הי א נציגת ״פ רודנ ש אל״( .חברות
״ ל או בי ט ״ ו אי חו ד הן סו כנויו ת בבעלות
מלאה של בל״ל).
לפני כמה חו ד שי םהח לי ט ברוך יקו-
תיאלי, מנכ״ל מ שו ת ף של ב ל״לואח ראי
לחברו ת-ב ת, על ריכוז ע ס קי הבי טו
חמטע מי חי ס כון. מנ כ״ל ״ אי חו ד ״ ו-
״ סלע״ ,פאול לוסטיג, פוט רמע בוד תו
ו בי מי םאלהפסק הבורר, רו א ה־ החש בון
יצחק מן, על פיצויי הפ ר ת־ חוז ה ל טו בתו
.״ ל או בי ט ״ קי בלהאתהש לי ט ה על
חבר ת ״ סלע״ ,תוך שבל״ל רכש מ״גאר-
די אן ״ אתחלקהב״ סלע״ .אהוד שני
מנ הלאת שני הגופי ם. כ מנ כ״ ל ״ אי חוד ״
מונ ה עוזי לוי, ש הי ה סגנו של לו ס טיג.
מיזוג ״ סלע ״ ו ״ ל או בי ט ״ גרם לפיטו
רי עובדי ם רבים ב שתי ה חב רו ת, בגלל
מיזוגי ת פ קי די ם. ה כוונ ההמ קו רי ת של
י קו תי א לי הי ת ה לרכז אתהש לי ט ה בכל
ע ס קי ה בי טו ח של ב ל״ ל, בח ב רה ש שמה
״בל״ל א חז קו ת בי טו ח ״ ,ה מיי צג תאת
הבנ ק בכל חב רו ת ה בי טו ח שלו. או ל ם
ה כוונ ה הוכ שלה בגלל סי רו בחברת ״ג׳נ-
ר אלי״ ה אי ט ל קי תלהח לי ףאת מניו תי ה
ב״ מיגדל״ ב מניו ת של ״ ב ל״ ל א חז קו ת
בי טו ח ״ .כך ה צ לי ח בל״ל ל מזג רק א ת
ע ס קי ה בי טו חהק טני ם שלו, והגו ף העי קרי
,״ מיג ד ל״ ,י מ שיך לפעול כבעבר.
ה ריכוזיו ת ש הנ היג בל״ל הי א בניגוד
ל מ דיניו תיתרה בנ קי ם ה עו ס קי ם בבי טו
ח, הממ שי כי ם ל קיי םאתה מי סג רו ת
הנפרדו ת של ע ס קי ה בי טו ח. כך, למ של,
ממ שיך ״ די סקונט ״ ל קיי םאת חב רו ת
״ ה פ ני ק ס ״ ו״ הדר״ ,ו״ בנ ק ה פו ע לי ם״
ממ שיך ל קיי ם תוך ת ח רו תאתהחב רו ת
״ הסנה ש מ שון בי ד ר מן״ ו ״ רו ת ם״.
בענף ה בי טו ח ניט שעתה ויכו ח, איזו גי שה
מו צדקת יו תרמב חינ ה כלכלי ת.

האוטובוס הישואל׳

הבור ס ה

יהיה גרמני

שוק עצבני

בעוד שר״ הביטחון מבטלאת הז מנ ת
ה או פנו עי ם מ תו צרתגר מני ה, ה ח לי ט ה
חברה ממשל תי ת כי ה או טו בו ס ה מיו ע ד
ל שימו ש בי שראל יו שתת על ה או טו בו ס
הגרמני של חבר ת ״ מ אן ״ .ממ שלת־י שר-
אל ה קי מהחב רה ממשל תי ת בשם ״ פי א ״
ה מנו הלת
(פיתוח י שראלי ל או טו בו ס),
על־ידי לן חירם, לשעבר מנ כ״ ל משרד״
התח בו ר ה. ח ב רה זו ב חנ האת האפ שרויו
ת ל בניי ת או טו בו ס י שראלי והח לי ט ה
כי הו א יו שתת על ה או טו בו ס הג ר מני
הנ״ל. החלטה זו עוררה ת מי ה ה רבה,
שכן ח ב רו ת אי רו פיו תאח רו ת הציעו אוטו
בו סי ם ב או תההרמהוב או תו ה מ חי ר.
נודע כי החברה הי ש ר אלי ת כבר הז מינ ה
כמה עשרות או טו בו סי ם מ תו צרת ״ מ אן ״
לנ סיון.
מנכ״למשרד־ התח בו ר ה, אוהל שי׳
לו, אמר כי ה או טו בו ס ה חד ש י הי ה
ללא שילדה, וכי הצ ע ת ״ מאן ״ הי א ה טו ב
ה ביו ת ר. הו אאמר כי ה או טו בו סי ם
והמש איו ת שהוצעו על־־ידי חברת ״ ליי-
לנד״ ה ב רי טי ת אינ םמת אי מי םלת קן ה נדרש׳
ולכן לא או שרו על־ידי משרדו
ליבו א לי שראל.

הואשם בקבלת
שוחד

א ם לפני כמה חו ד שי ם ה מל צנו
קניו ת וי צי או ת ח פוזו ת, כא שר הגל
היו בני שבוע״שבועיים האחד, הרי הו
פעה של גלי םאלה חוז ר ת על עצמ
אול ם, הפע ם מגיע הגל מ שיא לשפל
חז רהל שיא ב תו ך יו מיי ם־ שלו ש ה.
הדבר מ חז קאת הד ע ה כי שערי הו
יו ת הנו כ חיי םהם ריצפה חד ש ה, המט
ל ה תיי צ ב — אםהממשלהלא תפו
לה בב שורות שלום ומלחמה או בפ
שות בין שר־האוצר לנציב מ ס -ה הכנ ל
ה תגו בו תהח רי פו ת של ה שו ק נובג
מעצבנו תהמש קי עי ם, שאינ ם רו אי ם
הז ד מנויו ת לע שיי ת רוו חי ם ב שי טו ת
י שנות ו ה טו בו ת של ת פי ס ת מני ה בע
נמוך והעלאת שערה. כיום, ה מ חיו
כה ג בו הי םוה שו קכה עצבני עד שהז
הי חי דהלה רווי ח הי אלהמ תין לב
רות טו בו ת כגון מ אזן או ח לו ק ת בו
סי ם. הדבר מגדיל אתח שיבו תהמ
ה מו קדם, א ך כל הדלפ ת מיד ע כז ה נ
פיעה רק ל טוו ח קצר. ה מניו ת עוז
או יו רדו תבהתאםל מי ד ע, ו מיי ד מ
נות א ת עצמן.
ביי או ש ם ני סו כמהמש קי עי ם לה ש
על שערי ה מניו ת בארץ באמצ עו ת הב
ס ה בניו־יו ר ק׳ שהחלה פור ח ת.
״ מי פ עלי נייר חדרה ״ ר שומות ב שתי
בור סו ת. לפתע הו חלב מי סחרב הן ב
יורק, ב כ מויו ת הגדולו ת פי־עשרה ויו
מן ה מ חזו ר ב שנ תיי םהאח רונו ת. מ ד
בבי קו שי ם של ח צי״ מי ליון דולר לי
ה כוונ ה הי ת ה לה על ת, באמצ עו ת ביל
בניו־יורק, א ת שערי ה מניו ת בתל-א!

וממש ך ל עבוד *

המכס יעבור

מפקחהע תי קו ת ה ארצי באגף העתי
קו תהממשל תי, שמעון נחמני, מ מ שיך
בעבוד תו ל מ רו ת שהוגש נגדו כתב־אי
שו ם על קבלת שו חדמ סו ח רי ע תי קו ת.
העסק תו מנוג דתלתק שי״ ר, ה קו ב ע כי
כ תב״ אי שו ם נגדו עובד-מדינה שהוגש
פלילי יו שעה מתפ קי דו. נ ר אה כי ראשי
אגף ה ע תי קו ת חו ש שים מ ע דו תו של נח מני,
ולכן הםממ שי כי םלהע סי קו.

מנמל יפו
מדינ ת־י שראל רכשה מחברת ״
בי ת -מלון ברחוב יפ ת ,42ל שם יוק
מישרדי המכסו מס־ ערך־ מוס ף, שיו
מנ מל יפו. בי ת״ ה מ לון טרם הופעל
לון, ומי שרד ה תיי רו ת נ תן הסכמ תו
שינוי.

השר פת ותוצרת הארי
מ מ של ת הליכוד, ה ק רו בהל תע שייני ם, משתתפתבתק צי בי פי ר סו ם ענ קיי ם
ה תע שיה לעידוד רכי שת תוצרת״הארץ, במיבצע ה ק רוי: קנ ה כחול־לבן. ו הנ ה, ב
הממשלהמש קי עהכס פי ם כדי לשכנע א ת אז ר חי ה ל קנו ת מ תו צרת הארץ, נו הג
ה שיכון ו הבינוי, גידעון פת, בדרך ה פו כ ה.
ביו םהח מי שי שעבר ה שגיח ה שר אי שי ת, במ שך שלוש שעות, על פ רי ק ת מכוג
מ שא ענ קי תשה בי א ה מנ מלא שדוד רי הו ט לדירה של הורי א ש תו, ב״ מיג דלי ז
המלך״ ב תל -אביב. לא הי ה פריט אחדבמש אי ת ש הו א מ תוצר ת־ ה אר ץ — כל ה ריו
לדיר תמשפחת השר הי ה מיו ב א.
שר ה שיכון הציע באח רונ ה לבנו ת די רו ת ל מי עו טי-י כו ל ת, ב ש טח של 30מ מ
הצעה שעוררה ת מי ה ה רבה, שכן די רו ת בגודל כזה אינן ר אויו ת למגורי אדם. נר
כי ה שר אינו יודע מ הי משמ עו ת הצע תו, שכן אי לו רצה ל ה כני ס לדירה כזו
ה רי הו טשה בי א מ חו ״ ל, הי מהה די רהנסתמת מיי ד עם ה כנ סתה כו ר ס או ת.

השר פת והריהוט המיובא
כחול לבך?

זאת הי תהההתרש מו ת של כתבתה או פנ ה
י הו די ת חנו ך בי׳מעריב 19.378
זאתת הי ה גם ההתרש מו ת שלך למראהשמ לו ת
ה א בי בומער כו ת הלבו שהחד שו ת של כי תן —
ח צ איו תפר חוניו תעם חו ל צו ת ט רי קו, ח צ איו ת
ק לי לו ת בצבע א חי דעם חו ל צו ת ט רי קו בצבע
תו א ם.
הכלבהתאםל או פנ ההאח רונ ה.
ב מ חי ר 250 - 390...ל״ילשמלה! קשהלהא מין.
או לי. אבלבהחלטמשמח.
ל ב חי רתך גם מבחרחצ איו ת ( 165-295ל״י),
חו ל צו ת ס ריג ( 65-175ל״י) ושמ לו ת־ חו ף
מ ס ריג ( 165-180ל״י).
כי תן מ בי אאת או פנ תהא בי בלת חו ם יכול תך.
התחד שיי

ל ח שי גבחנויותחשק ״ ם, כ ל ־ בו ש לו ם, חמש בי רלצר כן ובחנויותביתןברח בי הארץ :
רמת־גן: ש טיינ ה אוז, בי א לי ק .28 חו לון: מיו ר צ׳ ק, סו קו לו ב 70ב ת־י ם: ס לו קי א ת עיני, בלפור 108פתח ־ ת קוו ה: עזיז, חו ב בי־ ציון .25נ ת ני ח: ס מו אפ רי ם, ככר העצמ או ת 13
חדרח: נגבי, רו ט שילד ,17 רא של״ צ: כדורי, פ סג׳ חיי ם, רחוב הרצל. ר חו בו ת: פיינגנ ב או ם־ג לי ק מן, הרצל . 161רמלח: מרקוביץ, הרצל .102י רו ש לי ם: ני סן, ש לו מ ציון . 13
א שדוד: ביין־גו ט מן, רוגוזין מרכז א׳ אשק לון: הוד סברין, רח׳ ה ע בו ד ה פינ ת רח׳ הרצל. חי פ ה ״ :כי תן״ ,יפו ; 42 קו ל טון, ככר זיו; בנו א של, י חי א ל !4ק ריי תאתא: קינ ס ט, ז בו לון 7

באר־ שבע: שבירו, מרכז גיל ע ת. ק רי ת ״ג ת: חדד וזקניו, מ רכז מסח רי. ערד: ארז, מ רכז חד ש.

_ הגגודם הזה 2123

במדינה
העם
חג שמדו>־

יום־העצמאדת ה־30
היה צריך לוחיות
חג גדול של התאוששות
ושלום, הוא לא יהיה כזה

בראשית השנה ה־ ,29 היה נדמה בי
יום־העצמאות ה־ 30 יהיה חג עליז ומרגש.
זה עתה חל המהפך, שהבטיח שינוי
כללי באווירת המדינה. השתררה ההרגשה
כי אחרי תקופה של קיפאון וניוון, הכל
מתחיל לתפקד ביתר מרץ ובהתלהבות.
כאשר ערך הנשיא המצרי אנוואר אל־סאדאת
את ביקורו ההיסטורי בירושלים,
הפכה התיקווה לוודאות. השלום עמד ב שער.
המהפך הניב פירות שאיש לא העז
לקוות להם מראש.
יום השנה ה־ 30 היה צריך לחול באמצע
תהליך ההבראה וההתאוששות, על סף
השלום המיוחל. הוא צריך היה להיות
חג גדול של הגשמה והודייה, סיום של
שלושים שנות חרדה ועמידה על הנפש.
שימחה שיגרתית. בפרוס חג־העצ-
מאות ה־ ,30 שונה התמונה לגמרי.
האווירה בארץ רחוקה מלהיות אופטי מית.
התיקוות לשלום מהיר התבדו כליל,
ובמקומן באה מציאות של קיפאון מדכא.
סידרה ארוכה של כישלונות וטעויות הו כיחה
כי ממשלת בגין אינה מיטיבה לתפ קד
מקודמתה, ואולי אף גרועה ממנה. פעו־לת־לבנון
הוכיחה כי המילחמה נמשכת.
ומעולם לא היתה ישראל כה מבודדת.
בשביל המוני העם, יהיה זה יום־עצמ־אות
שיגרתי, עם השימחה המאורגנת ה־שיגרתית.
הוא יישכח למחרת היום.
בשביל בעלי־המחשבה, יהיה זה יום
של חשבון־נפש והתלבטות. הם ימצאו
דברים רבים להתברך בהם — עצם קיום
המדינה, מצבה האיתן מבחינת הביטחון
השוטף, הישגים לא־מבוטלים בשטחים ה שונים.
אבל הם יראו בעין פקוחה את
הבעיות העצומות, שלא התקרבו במשך
30 השנים לפיתרונן: התהום הרובצת בין
ישראל והעולם הערבי הסובב אותה, הפ ער
החברתי שלא הצטמצם במאומה, הני גוד
המחריף בין דתיים וחילוניים, כישלון
הציונות כתנועה המסוגלת להביא לעליית
ההמונים מארצות־הרווחה, ירידת הסטנ דרטים
בשטחים רבים.
30 שנה הם פרק קצר בתולדותיה של
מדינה. ב־ 30 השנים הראשונות לא נפתרה
אף בעייה אחת מן הבעיות הגדולות של
מדינת־ישראל. כולן כאחת ממשיכות לע מוד
על הפרק סדר היום הלאומי, בפרוס
השנה ה״.31
הממשלה רצינזתה שד תשיבווו

רמז שקוף מצביע
ע 7הערפל 7גכי עתידו
ש? וייצמן במישרד,הביטחון
החדשה הפוליטית החשובה ביותר של
השבוע היתה חבויה בידיעה מוצנעת, חס

חשיבות לכאורה, שהתפרסמה בתחתית
עמוד החדשות האחורי של אחד מגיל יונות
ידיעות אחרונות.
הידיעה עצמה סיפרה על כך שמנכ״ל
משרד־הביטחון, פרופסור פנחס (״סיקו״)
זוסמן, לא יתפטר מתפקידו אלא יפרוש,
כפי שתוכנן מראש, בחודש אוגוסט הק רוב.
אלא שלא זו היתה החדשה המרעישה.
לאותה ידיעה היה גם ספיח, בו נמסר
כי המיועד לתפקיד סגן המנהל הכללי
של משרד־הביטחון לתפקידים מיוחדים,
דוד קוליץ ,״לא יבוא בשלב זה למשרד־הביטחון
ומינויו נדחה לזמן בלתי מוגבל.״
קוליץ הוא ידידו האישי של שר־הבי־טחון
עזר וייצמן ואחד האנשים המקורבים
לו ביותר. בעבר היה קוליץ שותפו לעס קים
של עזר וייצמן בחברת סוכנויות־הנשק
אלול, שהיתר, משותפת לשניהם.
כאשר התמנה עזר וייצמן לשר״הביטחון
הוא מכר את חלקו בשותפות על פי עצת
היועץ־המישפטי לממשלה, כשם שמכר
את חלקו גם בעסקים אחרים.
לפני מספר חודשים ביקש עזר וייצמן
למנות את קוליץ לתפקיד בכיר במשרד־הביטחון.
לצורך זה ביקש את חוות דעתו
של היועץ־המישפטי. גם במקרה זה פסק
היועץ כי על קוליץ יהיה להיפטר מכל
עסקיו הפרטיים לפני קבלת תפקיד רשמי
במשרד־הביטחון, על מנת שלא ייווצר
מצב של ניגודי אינטרסים או חשד של
הפקת טובת הנאה לחברתו כתוצאה מ מינויו.

לקבלת חוות דעתו של היועץ־המיש־פטי
מינה עזר את קוליץ לדובר משלחת
משרד־הביטחון לשיחות קאהיר, נטל אותו
עמו לקאהיר כמעט בכל ביקוריו שם. מינוי
זמני כזה לא היה בו כדי לאלץ את קוליץ
להפטר מעסקיו הפרטיים. אלה, התרחבו
מאוד מאז יצא עזר וייצמן מן השותפות.
פחות ופחות עסק קוליץ בייצוג סוכנויות־נשק,
הפך לנציגן של חברות המייצרות
ציוד מדעי וטכנולוגי.
לא חתול שחור. הידיעה על כד
שמינויו של קוליץ נדחה או בוטל עוררה
מיד גל של ניחושים. האם עבר חתול
שחור בין עזר לקוליץ י האם נפגמה ידי דותם
ובשל כך בוטל המינוי?
התשובה על שאלות אלה היתד. שלילית.
היחסים בין קוליץ לוייצמן לא התקררו.
גם היום נמנה קוליץ עם המקורבים ביותר
לוייצמן, הנוהג להתייעץ עמו בעניינים
שונים. אם כך, מדוע בוטלה התוכנית

למנות את קוליץ לסמנכ״ל משרד־הבי־טחון?
לקוליץ
עצמו היד, הסבר פשוט :״עזר
היה איש עשיר לפני שהתמנה כשר-
הביטחון. עכשיו הוא איש חשוב אך עני.
אני אצטרך להיות, אם אמכור את עסקי,
לאיש עני אך לא כל כך חשוב.״
על פי הסברו של קוליץ החשש להפ סדים
כספיים ניכרים הוא שמנע את מי נויו
לתפקיד הסמנכ״ל. אולם מצב מעין
זה היה קיים גם כשהועלתה לראשונה
שאלת מינויו. גם אז היה ברור שאם ירצה
בתפקיד שמציע לו וייצמן ייאלץ לנטוש
את עסקיו הפרטיים. לא היה צורך בהרהור
של מספר חודשים על מנת להגיע למס קנה
מעין זו.
ההנחה היא כי סיבה שונה לחלוטין
היא שחוללה את השינוי בתוכניותיהם של
וייצמן וקוליץ. אחד ההסברים ואפשריים
לכך הוא שהמצב הפוליטי כיום מציב סימן
שאלה בפני המשך כהונתו של וייצמן ב־משרדיו,-ביטחון.
וייצמן
עצמו נוהג לאחרונה להביע ספ קות
בחוגים שונים באשר לעתידה של
הממשלה הנוכחית .״אם לא תושג התקדמות
במו״מ לשלום לא תחזיק הממשלה
מעמד יותר משלושה חודשים,״ הוא קובע.
מצד שני מוזכר שמו בכל מיני צירופים
אפשריים על הרכב קואליציוני חדש של
הממשלה.
ההנחה הרווחת היא שעל רקע אי בהי רות
זו לגבי עתידו של עזר וייצמן במש־רד־הביטחון
נמנע מינויו של קוליץ בשלב
זה, הוא הגיע, ככל הנראה, למסקנה שאם
ימכור את עסקיו ויצטרף עתה למשרד־הביטחון
הוא עלול למצוא את עצמו בע תיד
הקרוב במצב של קרח מכאן ומכאן.
על רקע זה החליט להמשיך בעסקים הפרטיים.
ומי
שרצה יכול היה להתבסם על החל טה
זו כעל אינדיקציה לגבי מד, שצפוי
בממשלה בחודשים הקרובים.

השטחים המוחזקים
דגל שחור של אי־חוקיות׳

אך! יחיי 7אחד
לא סירב דמדא
אחר חפקודה־חבזתי־חוקית
לכאורה, היד, זה ניצחון הצדק הישראלי
על מעשי־עוול. בהחליטם להעביר מתפ קידו
את ראש ״מיפקדת יהיודה-ושומרוך,
הוכיחו שר־הביטחון, עזר זייצמן זהרמטכ״ל
החדש, רפאל איתן, שמנוי וגמור עימם ל שמור
על: טוהר הנשק ׳של צה״׳ל.
ברחבי העולם הביאה החלטה זו הישג
גדול להסברה הישראלית. היא הובלטה בכל
כלי־התיקשורת , ,הוכיחה שוב כי שילטו־נותחו־,כיבוש
הישראליים הם 1ליבראליים.
אולם ׳מבחינה ישראלית, נשארו כמה
סימני־שאלה חמורים מרחפים על פני ה פרשה
כולה.
מעשה שיגרתי ז־ מעשה בית־ג׳אללה
היה מעשה־זוועה בזעיזר־׳אנפין. חיילי צד,״ל,
בפקודת קצין בכיר, ביצעו;אותו בדם קר.
הם פקדו על התלמידים להיכנס לכיתות
ולסגור את הדלתות !והחלונות. לאחר־מכן
זרקו לתוך הכיתות מיכלי גאז־מדמיע. הם
ראו כיצד קופצים התלמידים מחלונות ה קומה
העליונה ונפצעים.
יעד כמה שידוע, לא סירב אף חייל אחד
למלא אחר פקודה זו, כפי שהיה חייב ל עשות.
על פקוחה מעין זו אמר השופט
בנימין ד,לוי, בפסק־הדיז ההיסטורי במישפט

העולם הזה 2123

כפר־קאסם, שמתנוסס עליה ״הדגל השחור
של אי־החוקיות״ ,ושכל אדם סביר מוכרח
לדעת שהיא בלותי־חוקית.
שום חייל גם לא -הזעיק, אחרי מעשה,
את העיתונות.
:אין ׳מנוס. מן המסקנה כי בשנה ה־ 11 של
הכיבוש סבורים סל החיילים כי מעשה כזה
הוא בסדר, חוקי וסביר. משמע: אין זד,
מעשה חריג ויוצא־דופן, המקומם את ה חיילים
הנאלצים לבצעו, אלא מעשה הנר אה
בעיניהם רגיל -ושיגרתי.
במילא מתעוררת השאלה: כמה מעשים
מסוג זה- ,ובסיגנון דומה, מבוצעים בשט חים
המוחזקים- ,מבלי שיגיעו לידיעת ה
מודח
הגואל
מה הוכחש, מה לא
ציבור? מעשיה -מסויים זד, פורסם רק תו דות
לאומץ־ליבד, ישל העיתונאית הפלסטי נית מרמאללה, רמונדה אל-טאוויל, ש נענשה
על כך (ראה איגרת העורך לקורא)
ולמסירותו של כתב טייס, בוב סליטר.
״פויה:״ למפקד. שאלה נוספת מת עוררת
בעיקבות -החלטת השילטונות להסת פק
בנזיפת המפקד המקומי בביית־לחם ו סגנו,
שהיו האחראים הישירים למעשה.
שניהם נשארו בתפקידיהם במקום. הדבר
נראה כאיתות ברור, הן לחיילי צד,״ל והן
לתושבים בגדה המערבית, כי המעשה לא
היה חמור.
ההחלטה להגיד ״פויה!״ לשיני קצינים
שביצעו מעשו;-זוועה מסוג זה בוודאי לא
תרתיע ואת חבריהם ופקודיהם מלבצע מע שים
דומים בנסיבות דומות. מבחינה חינו כית,
זוהי החלטה הרית-אסון.
שקרנות כשיטה. שאלה אחרית נוגעת
לשיטת ההכחשות האוטומטיות, הנהוגה ב צד,״ל
לגבי המתרחש בשטחים המוחזקים.
׳׳שר־הביטחון: נרגז מפני שהמטכ״ל קיבל
דיווח כוזב, ומפני שהוצאה על־פ״ו הודעה
כוזבת ׳.תת־אלוף דויד הגואל הועבר מתפ קידו
-מפני שהעביר דיווח זה והסתפק ב חקירה
׳שהיתר. כוזבת בעליל.
אולם החלטה זו אינה מסלקת את סימני־
(המשך בעמוד )30

מניים יעלה למשלם המיסים למעלה מ־3.5
מיליוני לירות, החליט כידוע זייצמן למכור
את האופנועים, שהיו מונחים עד עתה
במיגרש החנייה של המישטרה הצבאית
בצריפין.

ה מיצעד עלה

בן־גוריון

50 מי ליון

מת פ ע מיי ם
כשעבר מזכיר הממשלה אריה נאור
על הטכסטים שייקראו יוסי ידין ועדנה
פאר במהלך מיצעד הלוחמים, הבחין ב
דויד
אדמון,

מנכ״ל חגיגות העצמאות,
מסר כי ההוצאה הכספית על מיצעד הלו חמים
לא תעלה על מיליון וחצי לירות.
ואמנם, מתקציב הוועדה ייצאו לא יותר
מ־ 2מיליון לירות. אך המיצעד כולו יעלה
למעלה מ־ 50 מיליון לירות, וזאת רק ב מידה
ולא תהיינה הוצאות נוספות של ה רגע
האחרון. יתרת הכסף באה כמובן מ תקציב
הביטחון.
בסכום ענק זה שיפצו את האיצטדיון
של האוניברסיטה בירושלים, בונים מחדש
את מסלול הריצה מפחם, מתקינים במות
מייוחדות לפמליית ראש־הממשלה, מקי מים
קישוטי ענק שרק ההוצאה עליהם
עולה 650 אלף לירות, הקימו עיר אוהלים
עצומה, שבה הותקנו שירותי מים, חשמל
וביוב, כדי שחיילות צה״ל יוכלו להתאמן,
ויישרו מיגרשי־חניה גדולי ממדים. בסכום
זה גם כלולה ההוצאה על מטס היל-
האוויר.

קטע מדבריו של ראש־הממשלה הראשון
דויד כן־גוריון. נאור הורה להוציא
קטע זה.

הסודיות
של האצ״ל
כיסאות מוסיקאליים
על־פי הוראותיו של מזכיר הממשלה ו־יושב־ראש
ועדת חגיגות וד ,30 אריה

קומיסאר 3אור
אפשר בלי בן־גוויון

נאור, שונה סדר כניסת הכוחות לאיצ־טדיון
האוניברסיטה העברית בירושלים.
בעוד שקודם לכן נכנסו הכוחות בכיוון ה שעון,
עתה הם יכנסו ויצערו בכיוון ה הפוך.
הכיוון
שונה מפני שעל־פי לוח נגינת ה־הימנונים
ושירי המחתרות, יבואו שירי
האצ״ל לאחר שירי הפלמ״ח וההגנה. נאור
ביקש כי המיצעד יעבור בפגי בימת ה כבוד,
עליה ישב מפקד האצ״ל מנחם
כנין, כאשר התזמורת תגיע לנגן את
ישיר, האצ״ל והלח״י ולא כאשר היא תנגן
את הימנון הפלמ״ח. אפילו לנאור היה
ברור כי הדבר ייראה מגוחך אם בתחילה
ינגנו את שירי האצ״ל והלח״י ורק אחר-
כך את שידי ההגנה והפלמ״ח. לכן הוא
פשוט הפך את סדר הצעידה.

לקראת מיצעד לוחמי המחתרות — ה מהדורה
הסופית של מיצעד צה״ל, בו
רצה בזמנו ראש-הממשלד, מנחם בגין
— הוציאו לקהל הרחב 12.000 הזמנות
על־פי החלוקה הבאה ,4000 :ללוחמי ה הגנה
והפלמ״ח 4000 ,ללוחמי האצ״ל וה־לח״י
ד 4000 נוספים נעלמו במישרד ראש־הממשלה.
רק אחר כך התברר כי גם הם
נמסרו לאנשי האצ״ל.
כוונת המארגנים שהלוחמים יירדו, לא חר
המיצעד הצבאי, מהבמות של ה־איצטדיון
אל המסלול ויצעדו בסך, כשהם
מחולקים על־פי המחתרות אליהן השתייכו
בעבר.
בעוד אנשי ההגנה והפלמ״ח קיבלו את
ההזמנות לטכס, והם יקחו עימם את בני

מישפחותיהם, גילו אנשי האצ״ל והלח״י
כי הם עדיין אמונים על מסורת המח תרת.
בסודיות מוחלטת הם העבירו הח לטה
לכל חבריהם, שלא לשתף באירוע
בני משפחה ולהכפיל על־ידי זה את מספר
חברי המחתרות שיצעדו. מפה לאוזן וב שיחות
טלפון התבקשו כולם לבוא במ דים:
חולצות לבנות וברטים שחורים. כך
ייראה כאילו האצ״ל והלח״י היו שתי
המחתרות הגדולות ביותר, ואילו חלקה של
ההגנה בהקמת המדינה היה מיזערי.
בגין עצמו עומד להפתיע, ואם מצב
בריאותו יאפשר זאת, יירד מהבמה המייו־חדת
שלו ויצעד בראש גוש לוחמי האצ״ל.

י דין הזריד

האמת

את המחיר
השחקן יוסף (״יוסי״) ידין,
ראש-הממשלה ייגאל ידיד,

כאשר דרש
אחיו של סגן
סכום של 12.000 לירות, דמי קריינות
במיצעד הלוחמים, הבינו אפילו אנשי ועדת
החגיגות כי הסכום מופרז והחליטו שלא
לשתפו. הם פנו אל קריין הטלוויזיה אדיה

על האופנועים
פרשת אופנועי ב.מ.וו. הגרמנים, אשר
היו צריכים ללוות את ראש־הממשלה
מנחם בנץ בשלל הופעותיו ביום ה עצמאות,
סבוכה הרבה יותר מאשר הצורה,
שבה היא הועלתה על־ידי ה״כ יופי

אורגד.

ייגאל ידין פנה אל אריה נאור ואמר
לו, כי נודע לו שאחיו מוכן להסתפק
בסכום נמוך יותר. מנכ״ל החגיגות, ה־פירסומאי
דויד אדמץ, פנה שוב אל ידין
והשניים סיכמו על סכום של 8.000 לירות.
הקריינית השניה שתשתתף יחד עם ידיו
בקריאה, תהיה עורכת תוכנית הרדיו זה
איכפת לי, עדנה פאר. היא תקבל עבור
השתתפותה רק 2.500 לירות.

שריד.

ראש־

על-פי יוזמת אנשים בלישכת
הממשלה התבקש שר הביטחון עזר וייצ״
מן לרכוש 22 אופנועים, ולא 20 כפי
שטען שריד. המדובר באופנועים בעלי
עוצמה של 10 כוחות־סוס, אשר כל אחד
מהם עולה 160 אלף לירות.
וייצמן פטר את המקשים ב״זה שטות״.
רק אחר־כך הודיעה המישטרה הצבאית
כי אין לה מה לעשות עם אופנועים כאלה,
בימים רגילים, וכי הם טובים רק לטכסים.
אז פנו אנשי לישכת ראש־הממשלה אל
מרדכי (״מוטקה״) ציפורי, מי שהיה
תת־אלוף בצבא והיום סגן שר־הביטחון.
ציפורי, איש אצ״ל ותיק, שלא ידע על
הפנייה המוקדמת לשר־הביטחון, אישר את
הרכישה.
כאשר התפוצצה הפרשה, והתברר כי ה תענוג
ללוות את בגין עם אופנועים גר־

טנ קהמרכבה
ל א ינוע

קומיסאר מודעי
אפשר בלי הגבלת תקציב

אחת ההפתעות אותה ביקש בגין להו ציא
מהשרוול במיצעד הלוחמים היתה
צריכה להיות הופעתו הראשונה של טנק
הנזרכבח הישראלי. בבדיקות שערכו אנ שי
השיריון וההנדסה התברר כי אם ינוע

הטנק על מסלול האיצטדיוץ, ידרוש הדבר
אחר־כך שיפוצים נוספים בסכום של 10
מיליון לירות. אנשי ועדת החגיגות מיהרו
לאשר את התקציב, אולם כשנודע הדבר
לשר-הביטחון עזר וייצמן הוא הורה ש לא
להסיע את המרכבה. הטנק הישראלי
הראשון אמנם יוצג בפני מוזמני מיצעד
הלוחמים, אך לא ינוע על המסלול.
8 0 .0 0 0

ל יי
לייעוץ כדי להכין את איצטדיון האוניברסיטה
העברית בירושלים לקראת מיצעד הלו חמים,
נקרא לארץ מגרמניה איש התאורה
ארנון אדר. התאורן אדר כבר שוהה
כמה שנים בגרמניה, עובד ומתפרנס בארץ
זו. למרות שכמעט ולא היתה עבודה ב הכנת
תפאורה, מלבד הכנת שער גדול
דרכו יכנסו הכוחות, קיבל אדר בשביל
הייעוץ שלו 80.000 לירות.

הח>יו.ות -
עונשלמפד ־׳ ל
שר־החינוך זבולון המר החרים את ה הכנות
לחגיגות העצמאות. המר טוען, כי
באופן טבעי הוא היה צריך להיות האחראי
על החגיגות, הן משום שהוא שר־החינוך-
והתרבות והן משום שהזרוע המבצעת —
מרכז ההסברה — נמצאת במישרדו.
המר לא היסס כלל לומר בישיבת ה ממשלה,
כי ברור לו שהוא מתאים יותר
מהשר לענייני אנרגיה ותשתית לערוד את
חגיגות העצמאות וכי ההחלטה להפקיד את
החגיגות בידי יצחק מודעי היא ב בחינת
מתנה של ראש־הממשלה לליבר לים,
המבליטה רצון להעניש את המפד״ל.

צ יצי משכתב
את ה הי ס טו רי ה

קוריאה

שלמה

במקום שלום
כאשר היה יצחק (״אידו״) רגר מנהל
ועדת חגיגות ה־ 30 הוצאה כרזה לקראת
החגיגות אשר המוטו המרכזי שלה היה
שלום. היד. זה בעת השימחה הגדולה על
ביקור אנוואר אל־פאדאוז בארץ.
עתה הוציאו כרזה אחרת וביטלו את
הקודמת. על־פי הוראות אריה נאור,
יושב־ראש ועדת החגיגות, הוחלט לאמץ
ככרזה רשמית ציור של ילד קוריאני ה מראה
אנשים רוקדים סביב חומות ירו שלים.
נאור אמר למקורביו, בהסבירו מדוע
החליפו את הכרזה :״השלום הוא כבר
לא מה שחשבנו שיהיה, והוא לא מסמל
את כל מה שעבר על המדינה הזו ב־30
השנים האחרונות.״

אפילו ראש עיריית תל-אביב,
(״צ׳יצ׳״) להט, נדבק בבולמוס של עוזרי
ראש־הממשלה להפקיע את כל מה שאירע
לפני שלושים שנה לטובת האצ״ל. חלקו
של האצ״ל בכיבוש יפו הסתכם בכיבוש
מנשיה. יחידות של גבעתי הוויי תי כבשו
את יפו וכניעת ראשי העיר בפני נציג
ההגנה מונצחת על גבי סרט.
העובדה שצ׳יצ׳ עצמו היה אז חייל ב
חוזה
המדינה בנימין זאב הרצל.
העיתונים, שכה התגאו בשירות שהם
נתנו לקוראיהם, שכחו לספר כי כל אחד
מהם קיבל סכום הקרוב ל־ 200.000 לירות
מוועדת חגיגות ה־ ,30 לשם מימון המיב-
צעים הללו. הוועדה אף לא טרחה להתנות
את המענק בפירסום העובדה, שהשי ל קוראים
ניתן למעשה מטעם המדינה.

׳ 73(6בי ש לונז תו
אחד מסודות המדינה השמורים ביותר
הוא 738 ההצעות לסיסמות שנת ה־ 30ש הוגשו
הוועדה. הוועדה לא הצליחה למצוא
ביניהן אף אחת שתהיה ראויה לאימוץ
ממלכתי. דויד אדמון, אריה נאור ו קבוצת
הבחורות שגייס אדמון ללישכתו,
בחרו ב־ 100 הסיסמות הפחות גרועות,
והם מתכוונים להדפיסן בחוברת מיוחדת
שתחולק לציבור הרחב. ההוצאה המשו ערת:
כ־ 100.000 לירות.

מחיר כ ל גו ל ה:
400לירות
אחת המגמות של ועדת ה־ 30 היא לציין
בהבלטה פעולות שנעשו על־ידי האצ״ל
ולהתעלם מפעולותיה של ההגנה. כל אחד
מגולי קניה, למשל, ביניהם שר־המישפטים
שמואל וזמיר, קיבל מוועדת החגיגות
סכום בן 400 לירות. כנס גולי קניה, שמנו
500 איש, יערך על־פי התוכנית כשהתקציב

ולהמעיט מחלקו של מרכז ההסברה, השייך
למישרד החינוך. יחד עם אדמון הופיעו
במסיבת העיתונאים אלוף פיקוד־המרכז,
משה לוי, ומפקד המיצעד.
כשצילם כתב הטלוויזיה רפיק חלבי
את מסיבת העיתונאים הוא החליט, מטע מים
השמורים עימו, שלא להכניס לתמונה
את אדמון. מנכ״ל החגיגות הגיב בשיחת-
טלפון צעקנית אל חלבי. גם כלפי העיתו נאים
שדיווחו על המסיבה ולא הזכירו את
אדמון הופגן יחס דומה. אדמון טילפן
אליהם ונזף בהם. כתבת ירושלמית אחת
הוא שאל :״מה, לא ראית אותי במסיבת
העיתונאים?״

לירהאחת =:
ג מיליונים
כאשר מונה דויד אדמון כמנכ״ל ה חגיגות,
הוא הודיע כי יקבל משכורת של
לירה אחת לשנה. זה אומנם נכון, אולם
ההוצאות סביב אדמון ולישכתו יגיעו, ב תום
שנת השלושים, ליותר מ־ 3מיליוני
לירות. אדמון גייס כתישעה עוזרים בשכר,
ביניהם אחדות מהצעירות היפות בעיר.
הלישכה תופסת כמה חדרים במישרד
ראש־הממשלה בירושלים, משתמשת ב מכוניות
— ביניהן מכונית השרד מסוג
?!ורטינה שהועמדה לרשות אדמון עצמו.
רק בתחילת השבוע האחרון הוסיפו ל-
לישכתו של אדמון קווי-טלפון ישירים נו ספים,
בהוצאה בלתי־מבוטלת.

ויי צ מן קילל
בערבי ת
כאשר הוחלט על המיסגרת הסופית של
מיצעד הלוחמים, הבטיח ראש־ד,ממשלה
מנחם כנין לשר־הביטחון עזר וייצמן,
כי המיצעד לא יהיה למעמסה על צה״ל,
לא מבחינה תקציבית ולא מבחינת כח־אדם.
בשלבים
מאוחרים יותר התברר כי ה מעמסה
נופלת על צה״ל ווייצמן התלונן
על כך בפני בגין. ראש-הממשלה השיב לו
כי זו אשמתו :״אתם התנגדתם למיצעד
של צה״ל, אז לפחות תעזרו בזה.״ וייצמן
השיב לו ב״כן המפקד!״ אולם כשיצא מ־הלישכה
הפליט קללה ערבית עסיסית.

קולק קי ל ל
בעברי ת
טדי

כאשר הציע ראש עיריית ירושלים,
קדלק, לערוך קונצרט חגיגי בבריכת ה סולטאן,
במוצאי יום העצמאות, הקציבה
לו ועדת החגיגות סכום של 200.000 לירות.
קולק הגיע במהירות למישרדו של שר
האנרגיה והתשתית, יצחק מודעי, ה ממונה
מטעם הממשלה על חגיגות ה־,30
ערך שם שערוריה, כשהוא מכנה את מו דעי,
שהיה חיוור כסיד, בשם התואר
״שמוק״ .אחר־כך יצא מהמקום עם תקציב
של 3.5מיליון לירות, שבו שיפץ את ה בריכה
העתיקה, ללא קשר לקונצרט.

מיל יון לירות לחרות מכיוון שתקציב החגיגות הוא כבור ללא
תחתית, מבלי שאיש יודע כמה הוצא עד
כה וכמה יוצא ומאין, מחלקת הממשלה
תקציבים ומענקים שונים מתקציב החגי גות
למישרדי ממשלה השייכים לתנועת
החרות.
מישרד הקליטה, בראשותו של השר
דויד לוי, קיבל למעלה ממיליון לירות
מתקציב החגיגות, מבלי שהציג תוכנית
להוצאת הכסף ומבלי שדיווח כלל על ה הוצאה
עד כה.

טנק וילדים כעיר האוהלים
אפשר גם בלי המרכבה
גבעתי לא הפריעה לו להשתתף בהפקעת
ההיסטוריה לטובת האצ״ל. אירוע ממלכתי
אשר יציין את כיבוש י&ו על־ידי האצ״ל
יעלה למשלמי המיסים חצי מיליון לירות:
300 אלף לירות מקופת הוועדה לחגיגות
ה־ 30ו־ 200 אלף לירות מקופת עיריית ת״א.

שלו הוא 200.000 לירות. פעולות חשובות
של ההגנה, כמו עליה בי, הפריצה למחנה
עתלית ופעולת הרדאר, כלל לא יצויינו.

מילחמת הפירסומת

מתנת ה מ דינ ה

העצמית

לצהרונים

בתחילת השבוע שעבר תיאמו ביניהם
מנכ״ל החגיגות דויד אדמון ומנהל מרכז
ההסברה, יהודה אילן, לערוך מסיבת־עיתונאים
משותפת, כדי לפרט לפני מש תתפיה
את אירועי יום העצמאות. משום-
מה שכח אדמון להזמין את אילן למסיבת-
העיתונאים, אפילו שהיה אחד משני המ חותנים
הראשיים בה, וזאת כדי להדגיש
את חלקה של הוועדה באירגון החגיגות

שני הצהרונים מעריב וידיעות אחרונות
הוציאו ביום חששי האחרון, לקראת יום
העצמאות, שי לקוראיהם. מעריב הוציא
מהדורה חגיגית של עיתון רשמי, מעוטרת
על־ידי ארתור שיק, ואילו ידיעות אחרונות
את הספרון מדינת היהודים של

כל ההוצאות האלה נעשו בעוד שבידי
הממשלה מנגנון מוכן, הערוך לניהול חגי גות
כאלה. זהו מרכז ההסברה השייך ל-
מישרד החינוך והתרבות, שברשותו ה כלים,
הידע והניסיון באירועים כאלה.
2מיליונים במודעות
תקציב הפירסום של כל שנת העצמאות
הוא 950 אלף לירות. עד היום הוצא!
כבר למעלה מ־ 2מיליון לירות, בעיקר על
מודעות־ענק ראוותניות בעיתונים. הערכו
פנימית בלישכתו של הפירסומאי דויד
אדמון אומרת, כי הסכום יוכפל עד לסיום
החגיגות.

במדינה
זנזשך מעמוד )27
שאלה המרחפים עד ההודעה המקורית
ול דובר צה״ל, מה־ 2באפריל. השבוע לא
צא אף עיתון אחד לגבון לפרסמה מחדש
ומלואה.

אבל הם עוזרים להרגיע את מצפונו שיל
האזרח ה״שדאלי ולמנוע את תיקון המציב.
הם גם מכניסים למערבות צה״יל שיגרה
הרת־אסון שיל היודעות שיקריות.
החלטית שר־הביטחדן השבוע, שהכירה
בעובדה זו, בוודאי אינה מספיקה כדי ל בער
את הנגע.

בתשובה לשאלות לגבי אמיתות תוננו
ול המאמר !תחת הכותרת ״פיצוח בתוככי
גדה״ ,המתפרסם מעל דפי השבועון סיים
נגליוו האחרון מה־ ,)3.4.78 והכולל ידיעות
אילו חיילי צה״ל פגעו באזרחים ערביים
יהודה !ובשומרון (בגדה המערבית) מוסר
ובר צה״ל את הדברים הבאים, לאחר
דיקה מקיפה שנערכה במקום האירועים :
(א) בין ד,־ 15ת ד 25 במרס , 1978 ,בזמן
עוילת צה״ל בדרום־לבנון, היו כמה הת־הלויות
בלתי־חוקיות, והסדר הופר מיספר
עמים ביהודה !ובשומרון. בין השאר חוק-
ו מחסומים בכבישים ראשיים, רכב צבאי
*זרחי !נרגם באבנים, נעשו נסיוגות לה,ע־ות
רכב באש וכד׳ .נתחוור כי עם מארגני
התקהלויות הבלתי־חוקיות !ומפירי־הסדר
ימנו בעיקר !תלמידים ממוסדות לימוד שד
ים: ,אשר עשו כן למרות נסיונות של נכב ים
מקומיים לפעול למען הרגעת הרוחות.
תוך כדי הפרות־מסדר נפצעו חיילים ו־זרחים,
ואילו תיירת מארצות־הברית נפג־ה,
בראש. כן נגרם נזק לכלי־רכב צב יים
ואזרחים.
׳(ב) ידועה לכל מידת רגישותו של צה״׳ל
חיי אדם וכבודו. בהקשר זה קיימות הור ות
קפדניות באזור כולו, האוסרות על
יילי צה״ל להפעיל נשק חם נגד אזרחים,
מעט השימוש בגז: מדמיע, אמצעי הנהוג
כל העולם כדי לפזר התקהלויות בלתי-
וקיות ולמנוע הפרות־סדר.

אילת

הנה לשונה :

(ג) בית־הספר בבית־ג׳אללה שוכן על
יר־התנועה הראשי ירושלים בית־לחם, ז־למידיו
הקימו מחסום־אבנים על אם־הדרך.
תוך כד יידו אבנים על כלי־רכב שנזדמד
למקום, ומנעו את מעברם. מפקד הכוח
ישראלי, שהוזעק למקום, ביקש לחדול
יידוי האבנים. אולם כתגובה על־כך ניתך
ליו מטר של אבנים. בהתאם להוראות־קבע
נאלץ המפקד להשתמש ברימיוני־גז.
ין כל אמת בידיעה כאילו ר״מוני־הגז
וטלו לתוך כיתות התלמידים. הבדיקה
אתה כי רימון אחד בילבד הוטל לחצר
־ת־הספר ,׳ואף חייל לא נכנס לבית־הספר.
(יד) גם בבית-לחם הוסרו מחסומים! ,בדו ה
לאלה שהיו כאמור בבית־ג׳אללה.
(ה) אשר ל״גילוי״ בדבר תספורת, הרי
שירות בתי־הסוהר נוהג מטעמי הגיינה
ישית לספר את האסירים, בכלל זה אסי ים
יהודיים. בסיפור על מיספרי-ידשא אין
מץ של אמת, והוא חסר כ׳ל היגיון.
(ו) עצורי רמלה לא הובאו לניקיוש עש־ים
במיפקדה.
דובר צד,״ל סבור כי מכתב מכובד אפשר
יה לצפות כי יביא בכתבתו גם את תגוב־ם
של הנוגעים בדבר. אומנם נמסרה ל־תב
!תגובתו של דובר צה״ל על המאמר
ודם פירסומו, אולם הכתב לא מצא לנכון,
שום־מה, לפרסם תגובה זו ואת פרטיה,
זסתפק אך ורק בפסוק הקצר ״צה״ל מכ יש״
.וחבל.
עד כאן הודעת דובר צה״ל.
כיל עיתונאי מיקצועי, המחונן באינטו־יצקה
מיקצועית מינימלית, יכול היה
קבוע בעליל שהודעה זו אינה סבירה,
היא שיקרית ׳בעליל !ושהיא תפורה כל ולה
כדי לחפות !ולטשטש. מה גם שקודם
:ן פירסם סיים כי בתי־החולים ברמאללה
יפלו בתלמידים שסבלו משברים ברגליהם.
להרגיע את המצפון. הסעיף האופיי-
ביותר, המעיד עיל כולם, הוא דווקא ה עיף
החמישי. הטעינה (הנכונה) היתר, כי
יילים השתמשו במיספרי־גן כדי לגזוז
ין עשרות העצירים שביל קרח רהב (ראה
מודים .)46—47 התשובה המתחמקת ב־ציף
(ה) היא כה מגוחכת, עד שגם ה זבנית
במישרד דובר־צה״ל היתד, צריכה
זוש !שזוהי ׳מלאכית־טישטז׳ש, גסה.
הנוסח ישל הודעה זו,מזכיר מאות הודעות
שמיות דומות על המתרחש בשטחים. רק
לק קטן מהודעות אלה זוכה בבדיקה רצי־ז,
כמו, למשל, בבתי־מיפשט צבאיים־־*,
** דמשל: הכחשה שפידסם דובר צה״ל
זרי שהעולם הזה גילה כי עציר ערבי
כה ונהרג בעת המהומות בשטחים ה חזקים
ב־ .1976 בית־המישפט הצבאי אי־ז
את גירסת העולם הזה,

הכריש שבא להכחיש

התייד־הצוללן
גגשך בידי מצלמה
ולא בידי גדיש
תעשיית הבדיחות על מיפגשים בין
כרישים לבין שחיינים בים אילת היא
אחת התעשיות הפורחות במדינה. אלא
שאת תושבי אילת אין בדיחות אלה מצ חיקות
כלל. כל בדיחה כזאת בדבר כרי שים
המהווים, כביכול, סכנה לנופשים
באילת, מרתיעה בכוח תיירים מהעיר ה דרומית,
פוגעת ישירות בעסקיהם של
התושבים המקומיים.
משום כך לא צחקו תושבי אילת גם
למיקרא הידיעה שהתפרסמה בשבוע ש עבר
במעריב, מאת כתבו באילת, אלי
דנון, שהכריזה כי :״כריש פצע צוללן
ליד אופירה.״׳ הידיעה סיפרה כי ״תייר,
צוללן ותיק, נכנס למים עם חברו ועמו
מצלמה תת־מימית משוכללת. הוא חיפש
אתרי צלילה חדשים שטרם צולמו וצלל
לעומק רב. כריש תקפו והוא נפגע ברגלו.
חברו חש לעזרתו והוא חילץ אותו.״
הידיעה היתה בגדר בדיחה כיוון שה תייר,
עליו נמסר בידיעה במעריב, לא
הותקף כלל על־ידי כריש. התייר הגרמני,
יוהן צלניקר, נפצע אומנם בשעה שצלל
בים אילת, ליד אופירה. אולם תעודה
רפואית שהוצאה בידי הד״ר מיכאל לוי,
מנהל המחלקה האורטופדית במרכז הרפואי
באילת העירה :״הנ״ל התקבל לטי פול
בבית־החולים בזמן שצלל בעומק של
כ־ 50 מטר עם מצלמה למטרת צילום
תת־מימי. בבירור שנעשה לאחר מכן לגי לוי
גורם הפציעה, התברר ללא ספק ש הפציעה
נגרמה עקב שבירת הזכוכית של
קופסת המצלמה שלא עמדה בלחץ של
5אטמוספרות ורקמות הירך נמעכו ורוט־שו
בשאיבת הרקמות לתוך גוף קופסת
המצלמה, כתוצאה מתת הלחץ הפתאומי
שנוצר בחלל הקופסה.״
תחילה הועלתה סברה כי אלי דנון נפל
שוב קורבן למתיחה. רק לפני כחודש
הוא פירסם בעמוד הראשון של מעריב
ידיעה בדבר גילויה, כביכול של צוללת
אלמונית במיפרץ אילת, מול כפר הנופש
של רפי נלסון. אז היתה זו תוצאה של
מתיחה מתוכננת, שנועדה להקדים את
מתיחות הראשון באפריל. היא עוררה תגו
בות של צחוק באילת. אבל הידיעה על
הכריש עוררה גלים של זעם. היא הועתקה
בעתוני חוץ פגעה, לדעת גורמי התיירות
באילת, באופן ישיר בתיירות לעיר.
גם בזמנו, לפני כשלוש שנים, כאשר
הותקפה תיירת גרמניה בשיני כריש אפ תי
בים אילת גרם הפירסום לו זכתה
התקרית לנזק לתיירות במקום.
כריש לא נושך. בעקבות הפירסום
פנו גדי בן־זאב, יושב־ראש התאחדות
בתי־המלון באילת וראש־העיר גדי כץ
למעריב במיברקים, ביקשו להכחיש בהב לטה
את הידיעה המטעה. גם רפי נלסץ
עצמו התגייס למיבצע, שיכנע את עירכי
מעריב בנזק שבפירסום הידיעה, תבע את
העברתו של מפרסם הידיעה מאילת.
מעריב התכוון אומנם לפירסום את ההכ חשה
ביום הראשון השבוע. אולם בשבת
אירע משהו ששיבש את ההכחשה. כרייש,
שאורכו חמישה מטר, נלכד ברשת דיי גים
שהיתר. פרושה במרחק של כ*200
מטר מחוף הרחצה של אילת. המדובר
היה אומנם בכריש שמשקלו למעלה מטון,
אולם בכריש לא מסוכן שאינו תוקף מת רחצים
בשיניו, אלא כזה המתגונן באמ צעות
מכות־זנב.
במקום ההכחשה פורסמה כותרת נ: ספת
על לכידת כריש באילת. בשוליה נמסר,
כבדרך אגב, כי התייר הגרמני שנפצע
לפני ימים מספר, נפגע בהתפוצץ מצלמ תו,
ולא מנשיכת לריש.
באילת היו מוכרחים לחייך שוב. התו שבים
התלוצצו כי !;בריש שנלכד בשבת
נשלח ע״י חבריו להכחיש כי מ־ מהם נשך
תייר כלשהו במים.

סגן ראש־הממשלה ידין (בין כנין, ישעיהו והרב קול!)
מי קובר — את מי 7
ף* אולם הגדול של בית סוקולוב בתל י
\ אביב ראה כבר את הרגעים היפים
ביותר של ד״ש. פעמים רבות עמד מנהיג
מיפלגה זו, הפרופסור ייגאל ידין, על הבמה
הקטנה, נשא נאום מבריק וזכה במחיאות-
כפיים שגבלו בהיסטריה ממש.
מעל אותה הבמה ובאותו האולם, נבחר
ייגאל ידין ברוב עצום כמועמד המיפלגה
לתפקיד ראש־הממשלה ; הד״ר ישראל כץ
הביס ארבעה מועמדים, ביניהם דן ביברו,
וזכה בתפקיד שר־הרווחה ! מאיר עמית
לא היה צריך להילחם רבות כדי לזכות

אולם המכה הגדולה ביותר הונחתה לפני
כמו 1ימים: יותר מ־ 600 חברי ד״ש פירסמו
מודעה על עמוד שלם במוסף הארץ, ובה
דרשו מידין להוציא את ד״ש מהממשלה
— ובעקיפין אף להתפטר. על המודעה היו
חתומים חברי ומצביעי ד״ש מן השורה,
אם כי פה ושם ניתן היה למצוא בהם
קרובי־מישפחה של מנהיגי תנועה זו, כמו
קרוביו של ח״כ אמנון רובינשטיין, אשתו
של ח״כ מרדכי וירשובסקי ואחרים.
לפתע החלה מתגבשת אופוזיציה של
ממש לידין. את נם המרד נשא דן ביברו,

ידיו מתנצו * חצעירס מוווים *ו
עמית נאלם * ורובינשטיין נעלם

בתפקיד שר-התיקשורת־והתחבורה ואילו
שמואל תמיר, בתמיכה מאסיווית של ידין,
הביס את הד״ר בנימין הלוי וזכה בתפקיד
שר-המישפטים.
ביום השני האחרון שימשו אותו האולם
ואותה במה כאות הרישמי, לאחר אזהרות
מרובות, לסוף דרכה של ד״ש. תחת כרזה
האומרת ״ד״ש: שלום ועקרונות או שלום
לעקרונות״ ,הניפו 120 אנשים הקוראים
לעצמם ״אנשי ד״ש האמיתית״ ,את נס
המרד בייגאל ידין ובמישטר שהנהיג בד״ש.
האות הראשון למורת־הרוח מהנהגת
ד״ש, מקרב שורות החברים והמצביעים,
בא לפני מיספר שבועות — ודווקא מהצפון.
סניף חיפה, שהוא הסניף הגדול ביותר של
ד״ש (כרבע ממצביעי חיפה כולה הצביעו
עבור מיפלגה זו לכנסת) החל מפרסם
בעיתונים מודעות שרמזו לידין לצאת
מהממשלה משום שהיא מרחיקה את ה שלום.
יושב־ראש
מזכירות סניף ד״ש בחיפה,
הד״ר ראובן סיני, שהוא ממנהלי חברת
אלסינט ואשר בא לתנועה הדמוקרטית
לשינוי מן החלק של התנועה הדמוקרטית
ולא משינוי, ידוע בדיעותיו היוניות והיה
הראשון שהצביע על כך שישיבתה של ד״ש
בממשלה מניצה את ד״ש ואינה עוזרת
להפוך את ממשלת בגין מתונה יותר.

מי שנבחר כמזכיר התנועה. הוא צירף
אליו את עורך־הדין אוריאל רייכמן, שבה-
יותו יושב־ראש ועדת הביקורת של ד״ש
יש לו מעמד מוסרי גבוה בתנועה, ואת
רואה־החשבון דן בבלי.
למורדים ניראה טיבעי ביותר כי חברי-
הכנסת משינוי אשר בד״ש, יצטרפו אליהם.
הם פנו אל אמנון רובינשטיין, וזה טען
כלפי הפונים אליו :״אומנם, נפשית אינני
מוכן להיות עם ידין, אך משום שאני
יושב־ראש סיעת ד״ש בכנסת אינני יכול
לתמוך בקריאה נגד החלטות הסיעה.״
סטף ורטהיימר, אשר פעמים רבות בעבר
הלא־רחוק טען כי ד״ש אינה קיימת, ואף
תירגם את דעתו זו למעשים כאשר ״הח רים״
לאמיתו של דבר את כל פעילות
ד״ש, ונמנע מלהופיע בכנסת, התחמק
מלהצטרף למרד הגלוי, וממש נעלם מעיני
ביברו וחבריו.

השיר של
טוליד אנו
ך ן ״כ וירשובסקי תמך בהם. הוא
1 1אומנם לא הופיע בכנס של המורדים,
אך שלח מיכתב־ברכה. גם ח״כ שמואל

ח ״בים ורטהיימר ורובינשטיין
הימנעות מופגנת?

שר עמית
מי הבובה של מי?

טולידאנו לא בא לכנס, לדבריו, משום
שיומיים קודם־לכן חזר ממסע בן חמישה
שבועות בארצות־הברית, אך הוא שלח
שיר־תמיכה למורדים. כישרונו של טולי-
דאנו כמשורר מוטל אומנם בספק, לאור
שיר זה, אך אין ספק ששורותיו מבטאות
דיעה של רבים בד״ש:
ד״ש מפוחדת, חלושה ומהססת,
ד״ש שעל עקרונותיה אינה מתבססת,
ד״ש ללא חזון ומעוף,
ד״ש ללא אומץ ומנוף,
ד״ש שכזו תמשיך על כיסאותיה לשמוד,
אך מאחריות את עצמה לא תוכל לפטור.
לגבי שר-התחבורודוהתיקשורת, מאיר
עמית, עמדתם של המורדים מעורפלת עד
היום. אין ספק כי עמית נחשב על־ידי
שרידי הקבוצה הקרויה ״קבוצת עמית״ —
האלוף (מיל ).צבי (״צביקה״) זמיר, ח״כ
דויד (״דויד ק.״) גולומב והאלוף (מיל).

אהרון (,אהרל׳ה״) יריב — כמתנגד לידין.
אולם עמית מאוהב בכיסא השר שלו, ואינו
מוכן לעשות דבר העלול לסכן את מעמדו
בממשלה, או למען הוצאת ד״ש מהממשלה.
לגבי שר־העבודודוהרווחה, ישראל כ״ץ,
המצב ברור בהחלט. למרות שלא נחשב
איש מובהק של ידין כאשר הצטרף לד״ש,
כיום ידוע כ״ץ כקדוש יותר מהאפיפיור
בכל הנוגע לידין. הוא היה השר היחיד
מד״ש שניצב ליד מנחם בגין על הבמה
בעת חגיגות העשור לקריית־ארבע וזאת,
ללא ספק, משום אמונתו שהדבר תואם
את הקו של ידין, למרות שידין עצמו
לא נכח בחגיגה זו.

חלוקת הכוחות בד״ש איגד, קבועה,
משתנה מדי יום ביומו ומבלבלת אפילו
את העסקנים של מיפלגה זו. מול ידין,
המחוזק על־ידי דה־שליט, כ״ץ וקבוצת
תמיר, ניצבת קבוצה של חובבים פוליטיים,
אך משכנעים בכנותם, בראשותו של דן
ביברו. קבוצה אחרת, המתנגדת לידין אך
אינה רוצה להצטרף לביברו, היא סניף
היפה. הנהגת שינוי של רובינשטיין עדיין
מהססת, וממתינה לראות איך יפול דבר,
בעיקר בגלל אופיו של רובינשטיין עצמו.
ואילו מאיר עמית אינו מוכן לכל צעד
שהוא, בגלל דבקותו בכיסאו.

המאבק נגד ייגאל ידין מתרכז סביב
שני נושאים מרכזיים: הנושא הפוליטי —
מתנגדי ידין מתונים יותר, מוכנים לפשרות
טריטוריאליות ומן המתנגדים החריפים
ביותר לראש־הממשלה, מנחם בגין. הנושא
השני הוא התמוטטותה של התנועה, בכל
הקשור בדרכה, רעיונותיה ועקרונותיה. בין
שני הנושאים העיקריים קיימת, כמובן, גם
הבעייה האישית: האהבות והשינאות בין
האישים השולטים בד״ש. נראה כי דווקא
נושא זה הוא שיספק את הכותרות בשבו עות
הקרובים. אוריאל רייכמן כבר רמז
שני רמזים עבים ביותר בכיוון זה.
מיליונים מתגלגלים בבו רסה
^ רב ׳האסיפה בבית סוקולוב ערך נא־
? מנו של ידין, מאיר (״ממי״) דה־שליט,
פגישה של תומכי ידין בביתו אשר ב־הרצליה־פיתוח.
לפגישה הופיעו, נוסף
לידין עצמו, גם חברי־הכנסת של המרכז
החופשי, בראשותו של שר־המישפטים
שמואל תמיר, יד־ימינו הפוליטית של
ידין. להפתעת הכל הופיע לפגישה גם
ראובן סיני, אם כי טען שבא אליה ״רק
משום שהזמינו״ אותו.

גיזכר דה־שליט
מי משקיע איפה•?
הרמז הראשון היה לגבי כוחה האמיתי
של ד״ש. חברי המיפלגה משלמים דמי-
חבר מדי חודש בחודשו, באמצעות הוראת־קבע
לבנק שלהם. באופן זה מתקיים מעקב
מתמיד אחר מיספר החברים שביטלו את
הוראת־הקבע שלהם ועל־ידי כך פרשו
מד״ש. רייכמן גילה כי 30 מתוך 40 אלף
חברי התנועה פרשו ממנה, והיא נותרה
כיום עם חייל בן 10,000 איש בלבד. היה
זה גילוי שהדהים אפילו את משתתפי
הכנס, שכולם יצאו נגד מנהיגותו של ידין.
גילויו השני של רייכמן היה בנושא
הכספים. כשהוא תוקף את כניעת ד״ש
ואת ויתורה על אחד מעקרונותיה, זה
הנוגע לביטול ההקצבות הממשלתיות ל-
מיפלגות, סיפר רייכמן כי ד״ש משחקת
במיליונים רבים בבורסה, ומשקיעה אותם
בניירות־ערך. היתר, זו הושטת אצבע מא שימה
לעבר נאמנו של ידין, דדדשליט,
שהוא גיזבר המיפלגה. כל הנאספים ידעו
כי רייכמן יודע היטב על מה הוא מדבר,
בתוקף תפקידו כיושב־ראש ועדת הביקורת
של ד״ש.

מורדים ביכרו, רייכמן ובבלי
מי מ,גויים למען ד״ש?

אין ספק שהמרד יוכנע על-ידי המנגנון
של ידין, אולם עצם הנפת הנם שלו
מצביע על פשיטת־הרגל של ד״ש.

צססעף וע: אס תחנה תובל ל עוד!
את מצע! הפזמינים בעצ מן...

תובל להיכנס באמצע השידנר...
בחר את המיצער האהוב עליך; אייבי,
גימל או צ.ה.ל והקלט. רוצה להחליף את
הקריין? בבקשה! תוכל להכנס באמצע
השידור ולהקליט את עצמך. ללוות את
הזמר האהוב עליך ובקיצור להקליט
ולשדר את מצעד הפזמונים הפרטי שלך.

? x 1600ס -המקצוע? הני יד.
בצד מקלט משוכלל ורב עוצמה
,)2.000 תמצא בו טייפ קסטות
משוכלל, המצוייר במיקרופון פנימי
בעל רגישות גבוהה ובמתקן ^ו׳א,
המאפשר׳לך להקליט את עצמך
ואת תחנת השירורבבת־אחת.

ב -א 1600ת 0מנגנון אוטומטי לבקרת
הקלטה 10 מנגנון עצירה אוטומטי
ושכלולים טכניים נוספים, המאפשרים
הקלטה והשמעה חוזרת באיכות מקצועית.

יצירה ש ל ענק

את ה 1600\ -קס ואת מוצרי האיכות
האחרים של שרפ תמצא בשק״ם.
במשכיר המרכזי. בכל בו שלום.
במשכיר לצרכן. בשאל. ובחנויות מובחרות
למכשירי חשמל.
איך אומרים אצלנו? בקרוב אצלך.

1600xקס מיוצר ביפן על־ירי
ענק האלקטרוניקה מיפן -שרפ.
כבכל מוצריו של ענק רב־מוניטין זה.
מושקעת גם בו טכנולוגיה מתקדמת
והוא עובר סידרה של תהליכי
ביקורת־איסת המבטיחים איכות
ואמינות ממדרגה ראשונה.

המכירה גם לעולים חדשים.

שרפ. ענק פול ח טוונ ק ה מיפן
ואן: אססגובע־מ ירושלים טלפון 02- 533817 :הפצה: סלון טוקיו, אלנב׳ 53ח־א, טל 283770 .־ 03 הפצה ביים: אזר. יבוא והפצה, דרך בית לחם .60 טל 02*719447 .

העולם הזה 2123

הרג הצבא הואש גו גנון נחו נוב ז ל נסגנו. צעיו המט״ז־הנעילו
לחצים על מעונת הביטחון נוי למנות את הרב צמל
1 10

ך* גלל קוצו של יו״ד, כך מקובל במסורת היהודית,
היו יהודים מאמינים מוכנים להתנצח ולהתנגח, ואולי
אפילו למסור את נפשם. כיום אולי קשה למצוא כאלה,
המדקדקים עד לקוצו של יו״ד. לעומת זאת יש כאלה
המוכנים להילחם בחירוף נפש בגלל ההבדל שבין זי״ן
לצד״י.

תגיע שעתו לפרוש מהתפקיד. נבון כבר כי זכותו לבחור
כסגנו את האדם הנראה בעיניזו מתאים מבין הרבנים
הצבאיים המכהנים בצה״ל.
בחירתו של גיבון נפלה על החב סגן־אלוף אברהם זמל
(אבידן) ,הרב הפיקודי של פיקוד־המרבז. זמל, בן למש פחה
ירושלמית ותלמיד חכם, שרכש לו הערכה בחוגים
דתיים כבקיא מופלג בתורה וכרב צבאי היודע לשלב
הלכה למעשה, שימש בשעתו כרב הצבאי של חטיבת
ירושלים. לפני שש שנים מונה ברב הפיקודי של פיקוד־המרכז.
לפני
כארבע שנים עלה הרב זמל לכותרות, כאישר
עמד במרכזה ישל שערוריה שזסתה להדים בינלאומיים.
זמל היה אחראי לעריכתה של חוברת רשמות של צה״ל,
שהוצאה לאור על־ידי הרבנות הצבאית ומפקדת פיקוד-
המרכז, שנשאה את השם בעקבות נזילחמת יום־הכיפורים
וכללה ״פרקי הגות, הלכה ומחקר״.
החוברת -שהוצאה לזיברם של חיילי הפיקוד שנפלו
במילחימת יום־הכיפורים, כללה, בין השאר גם מחקר
הלכתי שנכתב בידי הרב זמל עצמו, שבו עסק בבעיית
הרג אזרחים במילחמה על־פי ההלכה. בין השאר כללו
קביעותיו גם, את המסקנות ההלסתיות הבאות :
9״כאשר כוחותינו ׳נתקלים באזרחים, במילחמה
או במיירדף או בפשיטה, כיל יעוד אין הערפד. ודאית שאין
בכוחם של אותם אזרחים לגרום נזק לכוחותינו, מותר
ואף חייבים על־פי ההלכה להרוג אותם !״

זהו, לכאורה, ההבדל שבין שני רבנים צבאיים,
הרב זמל והרב צמל, שבגללם רוגשת הרבנות הצבאית
מזה כמד, חורשים. במשך חודשים אלה נטוש מאבק
איתנים בצד,״ל ומחוצה לו סביב השאלה הגורלית: מי
יהיה סגנו של הרב הצבאי הראשי לצה״ל, הרב האלוף
גד נבון? האם יהיה זה הרב הפיקודי של פיקוד המרכז,
הרב אברהם זמל (אבידן) ,או שמא ייטב לצד,׳׳ל ולמדינה
כולה, שהאיש שימונה לתפקיד סגן הרב הראשי לצה״ל
יהיה הרב אפרים צמל, הרב הראשי של גייסות השיריון י
בעיני חילוני עשויה סוגייה קשה זו להיראות אולי
כפחותת־ערך. אולם היא הצליחה כבר לגרום למהומה
גדולה, להסעיר את חוגי היהדות הדתית, להטריד חברי־כנסת
ואפילו את שר־הביטהון בכבודו ובעצמו. אך מה
שחשוב מכל: היא הצליהה להחדיר, אומנם בדלת אחו רית
ולתחום הנראה לכאורה כחסר חשיבות, את הפולי טיזציה
אל תוך צה״ל.
כי ההבדל בין זמל וצמל אינו כהבדל שבין שני
קוני למל. המאבק ביניהם, על תפקיד סגן הרב הצבאי
הראשי, אינו רק מאבק על תואר ודרגה. זהו מאבק
שוי קנני
הרב צמל
הרנזטכ״ל חתם
שמנהלת המפד״ל על אחת מעמדות־הכוח החשובות הנמ צאות
בידיה.
מאז ימיי כהונתו הממושכת של הרב האלוף שלמד,
גורן בתפקיד הרב הצבאי הראשי של צה״ל, הפכה הרב נות
הצבאית לאחד חמי׳בצרים של המפד״ל. היא לא
הפכה אומנם לגוף פוליטי, ופעולתה הצטמצמה בצה״ל
בתחום הדתי ביליבד, אבל מעצם טיבעה היא הייתה יחידה
שאליה נוקזו בוגרי תנועת בני־עק״בא ובוגרי הישיבות
שבשהפעת המפד״ל.
הרבנות הצבאית יכלה להציב אותם ברובים של
סמלי-ידת וקצ״בי-דת ביחידות צה״ל השונות, או כ׳משגייחי
כשרות במטבחי צה״ל. כתוצאה מכך הפכה הרבנות למעין
מכשיר־עזר בידי המפד״ל. באמצעותה ביתן היה להבטיח
את שיחרורם משירות מילואים של בוגרי היחידה, שהפכו
כבר לעסקנים !מפלגתיים, בימי בחירות פנימיות או פעי לות
!מפלגתית אחרת! .בתוך המפד׳׳ל נמצאו גם כאלה
שהתלוצצו, שניתן היה להשתמש ברבנות הצבאית כדי
לגייס למילואים את אנשי הסיעות היריבות להם׳ כדי
למנוע את נוכחותם והשתתפותם בהצבעות המפלגתיות.
מאחר שמרבית צעירי המפלגות הדתיות החרדיות

נמנעים מלהתגייס לצה״ל, היה זח רק טבעי שהרבנות
הצבאית הראשית מאויישת בצעירים מהזרם ממנו שואבת
המפד״ל את המלאי האנושי שלה. משום מה מיה נדמה
לכמה !מעסקני המפד״ל, שכתוצאת מכך הם יכולים לשלוט
ולקבוע גם את המינויים בתוך הרבנות הצבאית עצמה.

^ שכהן הרג שלמה גורן בתפקיד הרב הצבאי הרא-
שי, היה מרוב !מרדכי פירון סגנו. לפני שבע שנים,
כשהחליף פירון את !גורן בתפקיד, הוא מינה לו כסגן
את הרב גד נבון! .נבון ירש את מקומו של פיתן לפני
כשנה. עם מיבריד הצטמצמה מעט השפעת המפד״ל על
הרבנות הצבאית, כיוון שהרב נבון אינו מקורב ליעסקונה
השלטת כיום במיפלגה זו.
אנשי המפד״ל לא יכלו להתנגד למינויו שיל גד נבון,
כיוון שהוא הד, המועמד הטבעי לתפקיד, בתוקף כהונתו
כסגנו של פירון. אולם הם ביקשו שלפחות כסגנו ישל
נבון ייבחר אחד מאנשיהם. אלא שהרב נבון לא מדר
למנות לו יסנן, כשם שעשו קודמיו בתפקיד. בכך נמנעה
זמניות ההתמודדות בינו לבין המפד״ל.
לפני מספר חודשים צצה ועלתה שאלת מינוי סגן
לרב הצבאי הראשי -כשבדור לכל כי הסגן שייבחר הוא
המיועד למלא את מקומו של הרב נבון בן ה־ ,56 לכש־

הרכ זמל
השר ביטל
• ״בעת מילחמה, כאשר כוחות ישראל מסתערים
על האדיב, מותר להם והם אף חייבים על־פי ההלכה
להרוג גם אזרחים טובים, כלומר אזרחים הנראים כטובים.
כגון דא אמת :׳טוב שבגויים התג !׳ ואין לתת אמון
בגוי, שהוא ילא יביא נזק לכוחותינו.״
• ״לפנינו מקורות ׳ברורים המצביעים על כך שאין
לתת אימון בגוי! ,האפילו לא בגוי מתקדם ובן־תרבות.
וכן תמיד יש לחשוש שמא אותו גוי, שנראה לכאורה
כגוי טוב, ייתן סיוע לאיוייב. ומכאן גם עולה בצורר,
חותכת, שדינו של סייען כדינו של איוייב, כלומר: עצם
העובדה שהוא מגיש סיוע לאוייב הופכת אותו לאובייקט
עויין ודינו כאוייב שמותר להרגו.״
הדברים הנוראים שפורסמו בחוברת ושנתנו נש?
תעמולתי בידי האדיב, הגיעו לידיעת הפיקוד העליון
של צד,׳׳ל רק אחרי שהוחל בבר בהפצתה. אך מאתו
שמלבד הנזק העצום שיכול היה פירסום תוכן החיוברו
לגרום לישראל, מנוגדים הדברים שהתפרסמו ממחקרו
של הרב זמל לתפיסה המקובלת והמקודשת של טוהר־הנשק
בצה׳׳ל׳ ניתנה הוראה להפסיק את הפצת החידברו
(המשך בעטוד 42

זהו השם של הקטע
השבוע י ב סידרה

סטאוסקי והאץ: ,
כ״ז 1:חוטו פלאש
א ו 1סטארסקי
ך • ט או־ ס קי ה גי ע ! השוטר האמיץ
והקשוח, הכהה והמתולתל, כפי שהוא
מכונה בכלי־התיקשורת האמריקאים, הגיע
לישראל וגנב את ההצגה אפילו מיזהר
כהן והאירוויזיון שלו. עם ישראל דורש
כמה התרגשויות בשנה, וסטארסקי הגיע
כדי לספק לו לפחות אחת מהן.
שמו מתנוסס מעל־גבי לוחות־המודעות
ובעיתונים לצד שמותיהם של להקות־הצמרת
האירופיות באקארה ובוני אם.
הקהל קונה כרטיסים במחירי־עתק, ואינו
יודע כי סטארסקי האהוב שלו עדיין אינו
מבין מה יהיה עליו לעשות, בעצם, בהופעה
שנועדה לו. לא, זה לא הוא ששר, זה
השני, זזאץ׳.
סטארסקי הגיע לישראל, קצת קשה
להאמין, כאורח מישרד־התיירות, והוא ולא
אחר יהיה זה שיכבד את מדינת ישראל
בנוכחותו ביום הולדתה ה־.30
עד היום לא ברור מי שילם עבור הכר טיסים
של פמלייתו של סטארסקי, שיש
לו גם שם אמיתי בחיים, פול מייקל גלאזר
— מישרד־התיירות, או האמרגנים יהודה
טלית ואריה סבן, המתלווים אליו ושומרים
עליו כעל רכושם הפרטי? סטארסקי עצמו
לא ידע להשיב על השאלה. כשנשאל,
חייך במבוכה והשיב :״הממשלה ויהודה
טלית.״ ברור רק כי מלון שרתנן, שהוא
מלון אמריקאי למהדרין, קפץ על המציאה
והחליט לארח את סטארסקי על חשבונו
בדירת הנשיאות בת שני החדרים, שבקומה
העשרים של המלון. לא צריך לדאוג ל־שרתנן,
הפירסומת שווה את הכסף.
את הפרינציפ תפס גם ח״כ שמואל
פלאטדשרון. הוא טורח למהר להצטלם עם
כל מי שמגיע לישראל וששמו פורסם אי־פעם
בעיתונות או פרצופו ניראה אי־פעם
בטלוויזיה. אין אפס. מה־גם שהאמרגנים
טלית את סבן רואים עצמם כחבריו הטו בים
ביותר של פלאטו־שרון. על־מנת ל הבטיח
כי יהיו לו יד ורגל באירוחם של

מיבצע סטאו
סטארסקי הנ״ל, חברתו הצמודה מזה שנ תיים
אליזבת מאייר, המתגוררת איתו ועם
שלושת כלביהם בביתם שבהוליווד ואת
הוריו, דורותי וסמואל גלאזר שבאו איתו,
נידב פלאטו את מזכירתו הפרטית אביבה
תירס ואת עוזרו, שבתאי קלמנוביץ/
למיבצע סטארסקי. ואכן, אחרי מיבצע שיח־רורו
של מירון מרכוס מכלא מוזאמביק,
מה זה סטארסקי אחד קטן בשביל המנגנון
הפלאטואי המשומן?

יד ורגל
לפלאטו
ך ״ ל היז ם כו לו התרוצצה המזכירה,
^ אביבה, במלון שרתון ודאגה שכולם
יידעו ויראו שהיא בתוך העניינים. היא
דאגה לאבא סמואל גלאזר, שהוא אדריכל
מפורסם מבוסטון שיצא בדימוס ולאמא
דורותי, אידישע מאמע דור שני באמריקה
שמוצאה מלנינגרד שברוסיה.
היא היתד גם בנמל־התעופה והגיעה
דוהרת, נושפת ומתנשפת, דקה אחת לפני
הסטארסקים למלון בתל־אביב והביאה
איתה את כל הרוח שנשבה בחוץ. מייד
אחריה הגיע קלמנוביץ׳ ,איש־המיסתורין
של פלאטו, וכמו שהגיעו סטארסקי פלוס
הפמלייה, דיווח ליהודה טליח על התוב-

תקומאלוו של פלאטו 3״ ״

ז ח ניד־ימינו של ח״כ שמנאל פלאטו־שרון, נטל את הפיקוד

על מיבצע סטארסקי. הוא קבע באיזו שעה יירד סטארסקי מחדרו
ולאיזו מיסעדה ילך. משמאל מזכירתו של פלאטו־שרון אביבה
תירס. באמצע, בינה לבין פול מייקל גלאזר, האמרגן יהודה טלית;

נית :״שבתשע ורבע בדיוק סטארסקי יהיה
למטה. אירגנתי בשבילו את המיסעדה הכי
טובה בתל־אביב!״
מבעוד יום טרח האמרגן טלית והעביר
את המסר שסטארסקי הנ״ל הוא איום
ונורא, וקאפריזי, ושונא עיתונאים, והודיע
שיחזור באותו מטוס שבו בא אם יראה
גם עיתונאי אחד בנמל־התעופה. אך קורת-
הרוח שנשפכה על פרצופו למראה סוללת
הצלמים, העיתונאים וציוותי הטלוויזיה
שהמתינה בלוד, ניפצה בן־רגע את הדימוי
הנוראי שיצר לו כאן האמרגן הישראלי.
בדיוק בתשע ורבע ירד פול מייקל
גלאזר מחדרו כשהוא לבוש בחליפה לבנה,
ועל זרועו. תלויה אליזבת, לבושה באותה
השימלה שבה הגיעה במטוס, שעתיים
קודם־לכן. גם אבא־אמא גלאזר היו במקום.
קלמנוביץ׳ החליף בגדים והביא איתו את
אשתו. גם האמרגנים טלית את סבן התהדרו
בחליפות לכבוד האירוע. פלאטו־שרון לא
הצליח להגיע, הוא היה באותה שעזע ב חקירה
אצל היועץ־המישפטי-לממשלה אה רון
ברק, אך תיכנן קוקטייל מפואר בווילה
שלו בסביון למחרת היום.
למחרת היום התרוצץ קלמנוביץ׳ ללא-
הרף ודאג לסדר־יומו של הכוכב. הוא
טילפן לגולדה מאיר, אך הגברת הזקנה
הודיעה בצער, אליבא דקלמנוביץ׳ ,כי אינה
יכולה לקבל את פני כוכב הטלוויזיה, שספק
אם היא יודעת בכלל מיהו, כיוון שהיא
חולה ויש לה חום גבוה .״לא נורא,״ ניחם

את האמרגן המאוכזב טלית, שהחליט להפ גיש
את סטארסקי — אם ירצה או לא
ירצה — עם כל גדולי האומה :״סידרתי
לו פגישה עם לילי ואריק שרון אצלם
בבית, ברחובות, בשעה חמש אחר-
הצהריים.״
כשנשאל סטארסקי במסיבת־עיתונאים
אם דרש להיפגש עם ראש־הממשלה,
השיב :״אני רוצה להיפגש עם כמה שיותר
אנשים בישראל, מציעים לי להיפגש עם

קלמנוביץ׳ יודע את מלאכתו. הוא הכ חיש
מכל־וכל כי לפלאטו היו יד או רגל
באירוחו של השוטר המפורסם מלום־
אנג׳לס, ואמר :״אם מישרד־התיירות היה
יודע שלפלאטו יש איזושהי דריסת־רגל,
ולו הקטנה ביותר במיבצע סטארסקי, הוא
לא היה מארח את פול מייקל גלאזר.״
ומי שיחפש טוב עשוי למצוא כי ב־מישפט
זה קבור בעצם הכלב.
רדיפתו של ח״ב פלאטו אחר פירסומת
11ך מעיד פגש אשר

11111׳ ד ] 1י 1ן 1 1 1 1 ,1 1 1 11ן אליזבת מאייר, המורה שאיתה חי סטארסקי יחד
1 1 1 1י עם שלושה כלבים בהוליווד, אינה נראית כלל
11 11^ 1111
כנערתו של כוכב. אליזבת, בעלת המראה הרגיל, הצטנעה ובזמן שסטארסקי נפגש עם ה־עתונות
הצטלמה איתו לדקה והסתלקה לעריכת קניות. צילס: שלמיה סתר 33
כל מיני אנשים, ואני מוצא את עצמי אומר
כל הזמן כן, כן, כן!״

מי המארח
הרישמין

אזרחים וילדים שבאו עם פרחים
בידיהם כדי לראות את

ו הנערץ, ולא הורשו להיכנס לחדר האנשים
כיס -מנסים להציץ מתחת לידו של השוטר בר־הרואה
את סטארסקי פנים אל פנים.

ן* לאט* לא זיתי• חקירה או לא חקי-
£ 4רה, הוא ייפגש עם סטארסקי. לא ברור
אם סטארסקי ידע כי האיש שביקש לארח
אותו במיסעדת־הפאר התל-אביבית, אחרי
שהחליט משום־מה לבטל את מסיבת-
הקוקטייל, מבוקש על־ידי השילטונות
הצרפתים. מה שברור הוא שהוא יידע
שפלאטו הוא חבר־כנסת מכובד של מדינת
ישראל.
אך אוי לאותה אכזבה! ארוחת־הערב
נדחתה מטעמי עייפות. אחרי יומיים ביש ראל
ביקש סטארסקי להישאר בדירת
הנשיאות שלו עם החברה שלו — לבד.

היא מן המפורסמות, שאינה טעונה ראייה.
,מלבד לתיק שר־האוצר הוא משתוקק כנר אה
גם לתואר ״המארח הרשמי של ישר אל״
.הוא יודע שבתפקיד זה יזכה לפרסו מת
מירבית בעתונים, כשהוא מופיע ל־צידם
של בדרנים המבקרים בארץ. אלא
שעד עתה הוא נזקק לחסדיהם של הבד רנים,
מטינה צ׳ארלס ועד לאנריקו מא-
סייאס, כדי שיאותו להסתופף בצילו.
הפעם, החליט פלאטו, יהיה האורח ה מפורסם
כולו שלו. הדרך להבטיח זאת
היתה פשוטה ביותר. כל מה שהיה עליו
לעשות הוא להתנדב לממן את כרטיסי
הטיסה של גלאזר הבן, ידידתו והוריו
לארץ ובחזרה, והתהילה תהיה כולה שלו.
כך הגיע למעשה סטארסקי לארץ על
ח״כ פלאטו-שרון, שהוכיח פעם נוספת
כי הוא לא חוסך בשום הוצאה כדי לשעשע
את עם ישראל.

שרית ישי !

^ נ סמואל גלאזר, ארכיטקט נודע
מבוסטון שפרש לדימום, עליו
הבן פול מייקל שהוא גאה בו מאד,
את אליזבת חברתו של סטארסקי
קיבלה ממנו נשיקה כבת־מישפחה.

דנ שבץ

הונו!! הוה
במדינה 2123

דרבי ח״ם
שיר שאומד והקל

עוד שיר ש 7יזהר כהן
ונורית הירש כובש בבעירה .
קואדפרמיב זתחכורה
לדובר קואופרטיב דן יש דאגה אחת
מתמדת: איך לשמח את חברי הקואופ רטיב
ולשבור את שיגרת הנהיגה המעיי פת.
מה עשה? ראשית, החליט להנהיג
פעם בשנה ״יום דן״ .משהו כמו יום העצ מאות,
או יום הצנחנים, או יום ירושלים,
או יום השיריון, רק יותר קטן. שנית,
החליט להפוך את היום הזה למשהו חגיגי
באמת. לכן הזמין אמנים, שכר להקות
והקים מיזנונים. ושלישית, החליט ללוות
את כל השימהה הזו בחלוקת שי למש תתפים
— בעיקר לצעירים שבהם -בצו רת
תקליט מיוחד.
ואם כבר תקליט, חשב הדובר, אהרון
שני, למה שלא יהיה זה הימנון דן? ! לכן
פנה לדן אלמגור, כדי שיחבר לו מילים.
׳־ מיצרך ׳׳מבוקש. אלמגור, שהוא חרזן
מהיר־כתיבה, חיבר שיר והביאו לאישור
הדובר .״לא, לא!״ פסק שני;, ,אני זקוק
למשהו יותר פשוט ויותר עממי.״
למחרת חזר אלמגור והביא מילים חד שות
:״בואו נשיר בקול גדול /בואך
נשיר מבלי לחדול /בואו נשיר כולנו /
שיר שכולו שלנו [ שיר שאומר הכל.״
הדובר קרא — ואישר. אך כדי שהמילים
ייהפכו להימנון חסרו עדיין מלחין ומבצע.
פנה שני לנורית הירש — וקיבל מנגינה.
דיבר עם יזהר כהן — וקיבל הסכמה.
חלפו עוד כמה ימים, והתקליט היד,
מוכן. הוא נערם בערימות במישרדי הקו אופרטיב,
אך לא כבש בסערה, כמצופה,
את ציבור הנהגים, נשותיהם וטפם. הדו בר
נעצב אל ליבו וחשש מכישלון.
זה היה לפני חודש ימים.
בינתיים טיפסו הזמר והמלחינה אל פיס־גת
האירוויזיון עם הא־ב־ני־בי שלהם,
והימנון דן הפך למיצרך מבוקש. ערימות
התקליטים נעלמו.
ראה הדובר כי טוב — והתעודד. הימנון
הקואופרטיב הפך לג׳ינגל, המושמע מעל
גלי האתר מדי יום ביומו, והחל מהשבוע
הוא יושמע גם בבתי־הקולנוע, כמנגינת
רקע לסרטון פירסומת, של דן כמובן.
מי שלא ראה בימים אלה את אהרון
שני לא ראה דובר שמח מימיו. הוא הולך
לו כל היום ומפזם :״בואו נשיר אותו
עכשיו /בואו נמחא ביחד כף /יחד נשיר
כולנו /זהו השיר שלנו.״

מישטרה

חשוד בכייסות באופן כללי. שאלתיו אם
ראו את לייבוביץ מנסה לכייס, או מגלה
סימנים כלשהם כאילו בכוונתו לעשות כן,
והלה השיבני שלא — אלא שלייבוביץ
מוכר להם והחשד הוא באופן כללי. שאלתי
את השוטר אם יש בידו פקודת־חיפוש
חתומה כדין, והוא השיב בשלילה. הודעתי
לשוטר, וכן ללייבוביץ, שיש התנגדות
לערוך את החיפוש...
״אחרי הסירוב נותרו שני אנשי־מישטרה
בביתו של לייבוביץ, מן הסתם כדי לשמור
על אשתו וילדיו הקטנים, ואילו השניים
האחרים לקחו אותו לתחגת־המישטרה
ברחוב דיזנגוף בתל־אביב.

״כשהגיעו לתחנה נכנסו השוטרים, ל דיברי
לייבוביץ, לאחד החדרים, ויצאו
כעבור מיספר דקות כשבידיהם פקודת-
חיפוש חתומה בידי שופט, ויצאו עימו
שוב לביתו לשם עריכת החיפוש. החיפוש

פרקליטה לידסיוי
תלונה חמורה

צו־׳־ח מטש לכל עדו
.האם מערימה המישטרה
ע? שופטי בית־המישפט
בעת. הוצאת צווי־חיפוש?
מאוזן :

מאוכך :

. 1פגיעות; .5פחדים גדולים; . 10 רצועה;
. 11 שמא; . 13 תאריך בחודש שבט; .14
עבורך; . 15 כלי־קיבול לשמן; . 16 ללא
סיבה; . 18 שן הפיל; .20 לא חם; .21
,אבר־השהייה של הדג; .22 ודי בלי סוף;
.24 מעונות השנה; .25 הבל; .26 על שמו
קרוייה כיכר אתרים; .28 שלא חסר בו
.דבר; .30 דג; .31 משמש למילוי שמיכות;
.32 תא בצמחים מחוסרי־פרחים; .34
עיתונאי; .35 ארים; .38 לא רטוב; .39
כלי במישחק השחמת; .41 כמו 11 מאוזן;
.42 ריקוד מלכותי; .43 מצבת־זיכרון;
.45 יחידה בשעה; .47 תנועת־מים בים;
.48 צדע; .50 העניק במתנה; .51 מוקיון;
.52 ככה; .54 מונארך; .57 פיקפוק; .61
פקודה מפורשת; .62 צמד; .64 מתגורר;
.65 לכי לשם .66 :מכשיר־עינויים; .67
תרופה; .69 מלחין גרמני (ש״מ); .70
מחברי־הכנסת (ש״מ) .72 :כסות לרגל;
.74 נוכח; .75 היא יוון; .77 איש־דת!
.78 צלל .81 :מכלי המיטבח; .83 כן,
באנגלית .85 :מינחה; .86 הריגה מכוונת;
.88 מלכסיקון הבקר; .89 הרקה משפה
לשפה; .91 אות הניצחון; .93 מילת-
שלילה; .95 רצון עז .96 :חוזר .98 :להבה;
. 100 אחו; . 102 מגיע . 103 :יבשה מוקפת
ים; .104 מתנשאת; . 105 אבן טובה.

. 1בוץ; .2מחוספס; .3מקורו של נתיב
מים; .4קידומת הולנדית; .6מונח בתורת
החשמל; .7תנועת אוויר; .8נהר באפ ריקה;
.9לאלתר; . 12 שכם; . 15 מתנזר;
. 16 צמד סופרים ישראלים (ש״מ 17
עסיס הפרי; . 19 מסתיר .20 :ידידת; .21
מיחם רוסי; .23 מספיק!; .24 מזיק לבגדים;
.26 נוטל מלוא פיו; .27 מסולם הצלילים;
.29 ירק־גינה; .30 בעל תבונה; .33 גורם;
.34 מסוגל לבצע; .36 מארבעת המינים;
.37 מדיח לדבר־עבירה; .40 עבר; .41
מסולם הצלילים; .44 שעוביו מועט; .46
תיכלה; .47 מזל; .49 נווד; .50 פריט
הוני; .53 נהרה גדולה .54 :מושיע.55 :
מילת־תנאי; .56 מילת־ברירה! .58 תינוק
שנולד טרם זמנו; .59 סמוך; .60ב ך
יוסף; .62 רשע .63 :לא עדין; .66
היא מבשרת את האביב? .68 מחליקיים;
.71 אגם גדול; .73 מחית; .76 סידרי מישנה
(ר״ת); .77 ירק־גינה; .79 ממכות מצריים;
.80 מן השוואים; .82 מיקווה מים ענקי;
.84 שובל; .85 באזאר .87 :ארמדה; .90
מתוח על מים סוערים; .92 טיפל; .94
הסתלקו!; .96 נהם; .97 מין קוץ; .99
סחוב 101 מזמר; . 102 תבואה; . 103
קידומת שפירושה שלילה.

מרדכי לייבוביץ עמד לשוב לביתו. הוא
נשא בידיו שני סלים עמוסי ירקות שקנה
בשוק הכרמל. לפתע נעצרה לידו ניידת
מישטרה, ואחד מאנשיה קרא בשמו.
לייבוביץ ניגש לניידת, והשוטרים ערכו
חיפוש על גופו ובכליו. הוא התרגש
במיוחד, מאחר שהוא בעל עבר. פלילי
עשיר, בעיקר בתחום הכייסות. השוטרים
זיהו אותו בנקל, והוא לא הופתע.
כשלא נמצא ברשותו של לייבוביץ דבר
חשוד, החליטו השוטרים לסור לביתו
שבבת־ים, ולערוך חיפוש גם שם.
צו מאולתר. אלא שבשלב זה התנער
לייבוביץ משלוותו. כבעל עבר פלילי הוא
הכיר את החוק, האומר שעל־מנת לבצע
חיפוש בדירתו של חשוד יש צורך בצו-
חיפוש חתום בידי שופט. ללא צו כזה אין
המישטרה יכולה לערוך את החיפוש.
׳מייד אחרי שהגיעה כל החבורה לדירתו
של לייבוביץ התקשר הלה עם פרקליטתו,
עורכת־דין נירה לידסקי, וסיפר לה את
מה שהתרחש.
על מה שאירע בהמשך כתבה עורכת-
הדין לידסקי, במיכתב־תלונה ששיגרה
בשבוע שעבר למפכ״ל המישטרה חיים
תבורי וליועץ־המישפטי־לממשלה אהרון
ברק :״שוחחתי טלפונית עם אחד מאנשי
המישטרה שהיו בבית, ושאלתיו במה הם
חושדים בלייבוביץ, והלה השיבני כי הוא

בוצע, ומבצעיו הפכו את ביתו של לייבוביץ
על פיו, תוך שהם מעירים הערות מעליבות
כגון , :יש לכם טלוויזיה ציבעונית ! סידרתם
על חשבון אחרים,׳ ועוד
לכם בית יפה
הערות בנוסח זה.
״פייסות באופן כללי״ .״לאחר שלא
נמצא בבית דבר, השאירו אנשי-המישטרה
את לייבוביץ בביתו. הוא אף לא הוזמן
למישטרה לצורכי חקירה כלשהי, וכי מה
יש באמת לחקור בנושא, כייסות באופן
כללי? ,לייבוביץ נותר בביתו ההפוך, עם
ילדיו הקטנים ואשתו הנמצאת בחודשי
הריון מתקדמים ואשר החלה מרגישה ברע
עקב האירוע הזה.״
אחרי הצגת העובדות ביקשה עורכת-
הדין לידסקי מן המפכ״ל שיברר מיספר
דברים תמוהים שבאו לידי ביטוי בהתנה גות
השוטרים. היא כתבה :״אני פונה
אליך, אדוני, מאחר שמן הראוי שעובדות
אלו תיבדקנה והאחראים להן יתנו את
הדין למעשיהם: מהו,ח שד בכייסות באופן
כללי? ,באיזו זכות נשארו שני שוטרים
בבית מרשי ומהיכן הוקנתה להם זכות
החדירה לתחום הפרט וההפרעה לחייו?
הכיצד זה יש בידי המישטרה פקודת-
חיפוש חתומה בידי שופט, בשעה שלשם
קבלת פקודה כזו, יש צורך לשכנע שופט
שיש יסוד לגילוי חפץ גנוב בבית שבו
רוצים לחפש? מן הראוי לציין שבעבירות
של גניבה מעל גופו של אדם (כייסות),
אין בדרך־כלל טעם בעריכת חיפוש בבית
החשוד, ובדרך־כלל אומנם לא נערכים
חיפושים כאלה, אלא על גופו של החשוד
(המשך בעמוד )38

העולם הזה 2123

דוגייצי (ט!) יש צרות.
עוזר! חון בן־י הודו;

?*>31(5ם שפירא
> 93 שטאד) מאשימים
ז ה את 1ה בחתירה נגדו
שהם מערבים סוני!
את ראש־ל״שסזו
זמ״שרד־חקירות
פרט 11

מה נוסעיו א ת
6פני כשלושה שבועות חגג ציבור
/הדוברים והעיתונאים בארץ את הת פוצצות
אחת השערוריות המיקצועיות ה גדולות
ביותר. ראש עיריית תל-אביב,
שלמה (״צ׳יצ׳״) להט, פילסם במדור־המיכתבים
של היומון הארץ מיכתב, שבו
הוקיע את דוברו עמיקם שפירא, וטען כי
מידע שנמסר על־ידי שפירא לעיתונות לא
היה נכון ושלא על דעת ראש העיר.
המדובר היל, בהערסד, שמסר שפירא,
כשהוא רומז כי היא באה מפי צ׳יצ׳ עצמו,
> לגבי הבטחות־לא-הבטחיות שפיזר שר־המישפטים
שמואל תמיר.
שפירא מיהר לצאת לחופשת זעם, תוך
רמיזה שהוא עומד להתפטר. אולם כעבור
ימים אחדים כבר חזר לעבודתו.
:אך פרשת המיכתב, משעשעת ככל ש תהיה,
היתר, רק קצהו של קרחון במע רכת
היחסים הסוערת והמפותלת הקיימת
כלישכתו: של דאש־עידיית תל־אי־ר! .מע רכת
המכילה את כל הסממנים של סרט
פוליטי דרגה ל׳ :הלשנות, תככים, שמו עות,
נשים, בילויים, ובלשים פרטיים.
תמונת הפתיחה של התסריט היא ערב
הבחירות, כאשר צ׳יצ׳ ,בעזרת מסע־בחי־רות
׳שהוגדר כבעל סיגנון אמריקאי ובעז רת
צבא של חתיכות שנוהלו עיל־ידי עמי קם
שפירא, כבש את העיד״ה. במשך חו דשים
טען צ׳יצ׳ כי זכה בבחירות תודות
לכישרונות יחסי־הציבור של עמיקם.

בעיני עמיקם לא נשאו חן היחסים ההדו קים
בין ניר לבין הבוס שלו, והיה מי
שדאג להדליף לעתונים כי יש קצת וותר
מיחסי־עבודה גרידא בין ניר לבין צ׳יצ/
זיווה ׳לה׳ט החלד, בוחשת אף היא בקלחת,
וניר נאלצה: לבסוף להתפוטר.
עמיקם עט על ד,מישרה הפנויה, והביא
לצ/יצ׳ ידידה קרובה: שלו, נאווד, דיסנ־צ׳יק,
אשתו של ׳רוני דיסנצ׳יק• ,שהוא
:מנהל ׳חברת־וסוא ובנו ׳של מי שהיה עורך
מעריב אריה דיסינצ׳יק.
בינתיים ״גילה״ צ׳יצ׳ את חנן בן־יד,ו דד
.,היחסים בין השניים התהדקו, ולכל
עובדי העירית ברור כיום כי בן־יהודה
תפס את מקומו של שפירא כאיש המקורב
ביותר לראש העירייה.
מן הצד האחד התהדקו יחסיו של צ׳יצ׳
עם ראש-הלישכה שליו יותר ויוותר. עד
כדי כך שהלשונות הרעות החלו מתגל גלות,
אם כי שלא: בצדק, כמובן. בתחילת
השבוע שעבר נפוצה שמועה כי צ׳יצ׳ בי לה
עם באודה דיסיצ׳יק סוף־שבוע במיליון
הפאר פלאדה בטבריה. אולם, כמו בשמו עות
מסוג זה, התברר כי גם זו היתה
נכונה רק בחלקה. צ׳יצ׳ אומנם בילה

במלון זה. בסוף השבוע לפני 10 ימים,
וכן גם נאווה דיסנצ׳יק, אך כל אחד מהם
היה עם בן־זוגיו החוקי: זיווה להט ורוני
דיסנצ׳יק.
אין ספק כי שמועה זו, כאחרות
בעירייה, מקורה במערכת־היחסים ה־מתוחה
השוררת בין בן־יהודה לשפירא.
נאווה דיסנצ׳יק משמשת דמות־מפתח ב יחסים
אלה. מצד אחד היא מקורבת לראש־העיר
ועובדת לצידו יחיד עם בדימודה.
מאידך היא מיודדת גם עם עמיקם שפי רא
ובכל הזדמנות, בשצ׳יצ׳ נמצא מחוץ
לבניין העירייה, היא יושבת בחדרו של
שפירא ומדווחת לו על המתרחש בילישכת
ראש־העיר.
!שפירא טען כי מאחרי המיכתב של
צ׳יצ׳ נגדו בהארץ עמיד חנן בן־יהודה.
לדיברי שפירא, בן־יהודה היה זה שלא
רק הסית את צ׳יצ׳ לשלוח את המכתב
אלא גם ניסח איותו עבו ת. למרות זאת
שלף ׳שפירא מתיקו האישי מיכתב, שנש לח
איליו עיל־יידי צ׳יצ׳ בשבוע שיעבר,
ובו מבקש ממנו ראש־העיר, בתחינות
ממש, סליחה ומחילה וטען כי, לדעתו,
הוא (עמיקם) הדובר הטוב ביותר בארץ.

מי בילה
עם מי!
ולם החודשים חלפו, וחתלתול
שחור החל מטייל בין צ׳יצ׳ לבין
דוברו הנאמן.
כל אהתה עת היה לצ׳יצ׳ עוזר אישי
אפור ששמו ישראל גרווינסקי. התחרות
יבין גרווינסקי לבין עמיקם שפירא היתר,
חריפה, אולם לבסוף היתה ידו של עמיקם
על העליונה וגרווינסקי סולק מתפקידו.
תחתיו הובא איש חרות מובהק, חנן בן־
יהודה, מן שהיה יוושב ראש אגודת הסטו דנטים
מסעם חרות.
.פעייה אחרת שהציקה לעמיקם היתר,
־־אש־ליישכתו של צ׳יצ׳ דאז, ירדת ניר.

ראש הלישכה נאווה דיסנצ׳יק עם עמיקם שפירא
צלע המחלוקת

צ׳יצ׳ אומנם כתב את המיבתב בסודי־סודות,
ובכתב־יד, כדי שלא יצטרך למוס ת
לסתבנית, ואף הביאו במדידיז לחדרו
של עמיקם, אולם כדי לנגח את בן־יהודה
הריאה עמיקם: את המכתב לכל מי שהייה
מוכן להקדיש זמן לקריאתו, תוך שהוא
משביע את הקורא שלא לספר לצ׳יצ׳ ש הראה
לו אותו.
התגובות לא אחרו לבוא. יוסי אדר
נכנס לחדרו של צ׳יצ׳ והודיע ליו כי אם
אשת ראש העיר, זיווה להט, תיכנס עוד
פעם אחת להדרו (של אדר) ,הוא יעזוב
את העבודה. אדר התלונן לפני צ/יצ׳ כי
זיווה להט מתערבת בעבודתו, ומנהלת לו
את המחלקה ״כאילו העירייה היא ישל
אמא ישלה.״ מקורבים לבן־יהודה ידעו לס פר
לצ׳יצ׳ כי היה זה שפירא שהסית
את אדר להתלונן על אשת ראש־העיר.
הגננת העירו מ ת
פירא לא קפא על שמריו. היה
מי שדאג לספר לראש העיר כי ידי דים
שיל בז־יהודה, שלהם מישרד־חקירות,
בולשים אחר עמיקם ואוספים חומר נגדו.
הסיפור הנגדי לא התמהמה. שפירא, ש חשב
כי הסיפור על הבלשים בא כד,לשנה
עלי׳ו ׳בפני צ׳יצ׳ שמע, כמו רבים אחרים
בעירייה, את הסיפור על עמיקם ו״השד־כן״
.לפי הסיפור, שהופץ על־ידי מקורביו
של בן־יהודה, שלח עמיקם את אחד מעובד
העירייה שהוא גבר גרוש, למישרד־שידוכים
כידי לקבל כתוביות שיל נשים
המבקשות להכיר גברים. שפירא, על פי
הסיפור, מקפיד לעבור על כל הכתובות
המופיעות ברשימות השדכנים, ואף לחלקן
לחבריו. הסיפור הגיע עד לאוזני ראש־העירייה
עצמו, שהתבדח עליו עם מזכי רתו,
נאווה דיסנצ׳יק :״כדאי להיות חבר
של עמיקם ולקבל כתובות של חתיכות.״
עדיין לא ברור מתי וכיצד, אם בכלל,
יסתיים מאבק הכוחות בליישכת ראש־עי־ריית
תל־אביב, כבר עתה ברור שצ׳יצ׳
מקדיש חלק גדול מזמנו, שהיד, אמור
להיות מוקדש לטיפול בענייני העירייה,
לשמש כגננת לעוזריו.

ה ע בודה בוערת, ויש א פילו תו צ או ת די
לעבודתך.
מ פ תי עו ת
אבל ה ה מו להשאתה
מ קי ם סביבך, מ ח שי דה
או תךשאתה יותר
מדבר על ה ע בודה מאשר
מבצע או ת ה. ה דבר
הי חי די שבולם ו מ
ר סן או ת ך הו א בעצם
שותפתך, ה מצ בי עה ב 71ב
מרס ־
70באפריל
הז מן על
פניך כל
נ קו דו ת -ה חו לשה שלך.
כל שעליך לע שות הו א לה תרכז יותר.

11 וו;

אס תסמכי על האינסטינקטים הבריאים
ואפילו על הפחות־ברי־אים
שלך, תוכלי להפיק
תועלת מרובה מקשרים
חדשים שיתגלו לך, בתחילת
השבוע הבא.
אם ילדייך יקרים לך,
מוטב שתעיפי עליהם
עין ביום א׳ .אל תתפתה
להאמין לידיד
ותיק. הוא רוצה בטובתו,
אך לפעמים שיקולו
הוא בלתי־מאוזן. לבשי כהה.

חאזנ״ס

אל תיתפסי לדאגה אס תחושי בחיוורון
כלתי־רגיל בפנייך ורגישות
מוזרה לגבי כל
זסובב אותך. נסי לש לוט
בהרגשה זו, ואל
תתני לאנשים לנצלה.
הגיעה העת שתחליטו
אחת ולתמיד אם ברצונכם
להמשיך לחיות
יחד, או להיפרד. מריבות
והתפייסויות חוז־רות־ונישנות
אינן פי־תרון.
הפסק לנהוג באגרסיביות. לך —
בת שור, עתה הזמן לקחת חופשה קצרה.

המצב מעורפל ביותר ; אל תמ שיך לגשש
באפלה — אלא דרוש הסברים, ותבע
ביצוע החל טו ת שיעזרו
לך ול סוב בי ם או ת ך
לצאת מן הסבך. א ם
אתהמ מונ ה על א ח דים
— מו ט ב שהשבוע
ת הי ה פ חו ת ק שו ח, ו יותר
נוח. גם צעד מ סוג
ז ה יגרום ל תזוז ה מועי לה
לענייניך. בת ת או מי
ם: הזנ חתלאח רונ ה __
א ת נושא הופעתך. א ת
וד אי אינ ך יודעת, שהופעתך ה חי צוני ת
הי אכר טי ס״ ה בי קו ר שלך. לבשי בהיר.

רג ש״הנקמות לא יעזור לך, ועלול א ף
ל הזי ק ל תו כניו תיו ל טוו ח ר חו ק. מיכ ת ב
שיגיע אליך ביו ם א׳,
ב ת־אריה, יכעיל או ת ך
כל-כך שמוט ב כי תש ק
לי י מי םאח די םאת
תוכנו, בטר ם תנ ק טי
פעולה או תשגרי תשובה,
לכ אן או לכאן.
לעו מת זאת אין ספק
שאפשר לנצל אתה 21
ביו ל י -
21באוגוסט
ל שקול
שבוע הז ה :
בו מחד שאת כל ה בעיו
תהכס פיו תוה מי שפח תיו ת שלך, לאור
הגילויי ם עלי ה ם לא ידעת קודם־לכן.

הרגע לו אתה מצפה חודשים כה ארוכים
יגיע השבוע, ביום חמישי או ביום שני.
הוא גם יהווה עבורך
סימן לפתיחת תקופת־חיים
חדשה. אין צורך
למחוק את העבר, אך
טוב יותר. כוח השיכנוע
שלך גובר. אתה אומנם
מוצא את עצמך מבודד,
0(110
אך יחד עם זאת מאושר
ובעל כוח בלתי־ רגיל.
אפילו יריבים, שעליהם
תשפיע בנושא מסויים,
יכבדוך, ולאו־דווקא מאהדה. עסוק בספורט.

(המשך מעמוד )36
וגם זאת רק בעת תפיסתו בעת מעשה
הכייסות.״
תלונתה של עורכת־הדין לידסקי חמורה,
שכן אין היא מייצגת מיקרה בודד אלא
תופעה הידועה מזה זמן רב בבית־מישפט־השלום
בתל־אביב.
כל כקשה מתמדאת. התמונה של
איש מישטרה, הניגש אל שופט־מעצרים
התורן בשעת דיון כלשהו, לוחש משהו
על אוזנו, לפעמים מציג לפניו ״חומר
סודי״ ולפעמים נמנע גם מכך, ומבקש
מהשופט להוציא צו־חיפוש נגד חשוד
פלוני, שכיחה ביותר. מרבית שופטי בית-
המישפט מוציאים את הצו מייד, וללא
הצגת שאלות מיותרות לנציג המישטרה.
יוצאים מכלל זה שופטי־השלום התל-
אביבים יהושע גרוס ודויד בר־אופיר,
המרבים לברר את מידת הצידוק של כל
צו־חיפוש שעליו הם מתבקשים לחתום.
לבד ממיקרה בודד, שבו התבקש שופט
לאשר חיפוש בביתו של שר (בפרשת
ידלין) ,לא נודעו בשנים האחרונות מיקרים

השבתת הלימודים עד שיימצאו האשמים.
אקדח מסמרים. בכיתה המושבתת יש
28 בנות ו־ 10 בנים. אך חשדה של המנהלת
מתרכז רק בבנים. תחילה ביקשה המנהלת
כי הכיתה תדאג לתיקון הנזק בידי איש
מיקצוע, המסוגל להשתמש באקדח־מסמרים
כדי לקבוע קורה חדשה בקיר הבטון.
אולם לפי מחירי השוק, ידרוש כל פועל
מיקצועי לפחות אלף לירות כשכר־עבודה
וכדמי־הוצאות לרכישת חומרים. לכן הציעו
התלמידים: נתקן אנו את הנזק במו ידינו.
ענתה המנהלת: לא ! השימוש באקדח
מסמרים הוא מסוכן מדי !
עד שיוכרע בשאלה הסכימה הנהלת
בית־הספר כי התלמידות, הנקיות מכל
חשד, תחזורנה לספסל הלימודים. אך
ההצעה נדחתה מטעמים של סולידאריות
בין הבנות והבנים. אלא שמלבד הסולי דאריות
קיננה בקרב הבנות גם הדאגה,
שמא ההשבתה הממושכת תפגע בהן בסוף
השנה, בעונת הבחינות. לכן נמצאו כמה
מהן שניגשו בחשאי למישטרה, כדי ש-
חוקריה יואילו לגלות את זהות התלמידים

זהו, פגישה אחת נוספת, ואת יכולה להגיד

שהוא שלך. עשית עליו
רושם כביר ואם תדעי
להיות טיבעית ולוותר,
פעם אחת לפחות, על
חישובים ושיקולי־שיקו־לים,
תמצאי בו את האושר.
כוח־הרצון שלך
עוזר לך השבוע, לסיים
עיסקה או לקבל מישרה
אשר בה רצית עד מאד.
השבוע הוא שבוע טוב
להימורים, אולם השמר מבזבזנות

*11־ 0 1

אלה הם ימי־שיא, אם ברצונו להגשים
תוכניותיו. בשבוע הבא
עלול להיות מאוחר
מדי. בת סרטן: קשר
עם אדם בעל קומה
גבוהה הופך בהדרגה
חיוני עבורך. היזהרי
לא להיתפס במקום
בלתי־מתאיס. אס יש
לך התחייבויות כספיות,
21 בי וני -
20 ביו לי
שלא יעברו את המותר,
סלקי את חובותיך.
הפני השבוע את כל מרצך לשיפוצים.

שבוע ל א-נורמלי ; סוף כל סוף הצלחת
לה שיג א ת הדבר ש אליו
ש אפ ת ז מן כ ה
רב. אך היז הרמ מי ב-

רק״שווא שיסנוור א ת
עיניך ויני ח לך להא מין
כי מעתהי תנ ה ל הכל
מעצ מו, ח ד־ו חל ק. ה ת חל,
אי פו א, כבר ה !
שבוע, ב ה תוויי ת דרך
: 7בוייגי -ל ר
לעצמך, ואלתתפתה
לזנוח מ ה שנראה בעיניך
כעבודה ק שה — אתה תתגבר.

במדינה

הקורה השכורה כמיסדרון כית־הספר
שש־בש על המדרכה

הגירעון הכס פי אינו מו צ א השבוע פית-
רון. בכלל, י הי הזה שבוע אי טי, חסר-
קצב, וקצתמ שע מם.
זהל טו ב ה: נצל או תו
לאגיר ת כוח לקראת
הב או ת, מאחרוה חו ד ש
ידרוש א ת כל כושר
הני תו ח ה אינ טלק טו א לי
שלך, ב תו ספתל מי
ד ה לא מ בו טלת של
אומץ־לב. עד כמהש תוכל,
התרחקמא לי מו
ת וה ת רכז בצד ה עיוני
של ה חיי ם. ב ת גדי: אהבה גדולה
ומכ אי בהתת חי ל ה שבוע ל ה אי ראת דרכך.

המתח עולה — ועוד עתיד לעלות, קודם
שתראה נחת מפעילותך
הנוכחית. העיקר הוא
לא להסתכסך, השבוע,
עם אנשים נוספים. לק חת
את הכל בשקט, ולעשות
טובות, כשאתה
נדרש לכך. גם אם האנ שים
שמבקשים זאת
20בינואר •
ממך הם, בעצם, בלתי־
>$בפב רו א ר
נסבלים. בכלל, קצת
טאקט לא יזיק. מצבך
משתנה — עם הירח החדש
ביום ה׳.

א ת נו ט ה השבוע ל הגז מו ת בגנדרנותיך,
״ סי מון דיבורך ופזרנו-
| ת ך. על א ף תכונו ת בל-
!׳ תי־ חיו ביו ת אלו, ת הי ה
ה חי ב ה אלייך גדולה
השבוע מ ת מי ד. אתה
מ ע סי קאת עצמך בפעולות
רו מנ טיו ת שו נו
תכאמ צעי לברוח מ הנערה
המע סי קהאת
בפב רו א ר
20בחרס
מו ח ך. הגז מ ה בעניין
ז ה עלולה ל הזי ק לך.
נהג בעדינו תוהתחשב גם ברג שותיה.

שבהם סרב שופט לחתום על פקודת־חיפוש
שביקשה המישטרה.
יתירה מזו: החוק אינו מגביל את
תוקפה של פקודת־החיפוש שמוציא. ה שופט,
וגם השופטים עצמם נמנעים מל הגביל
את הצו שהם מוציאים לתאריך
מסויים. בך יכולה המישטרה, על סמך
מידע, להוציא צו־חיפוש נגד אזרח, לשמור
את הצו החתום בידי שופט בארכיוניה,
ולעשות בו שימוש גם כעבור חודשים
או אפילו שנים.
נראה שכך אירע גם במיקרה של תלו־נתר
,־של עורכת־הדין לידסקי. השופט,
בורים רפופורט, חתם על הצו בתאריך ה־8
בפברואר, והחיפוש עצמו נערך רק חודשיים
לאחר־מכן, ב־ 9באפריל. האם ניבא
ליבה של המישטרה את העתיד להתרחש,
או שהיא עושה שימוש לרעה בפירצה
שהותיר המחוקק בסוגיית צווי־החיפושי
נוער הוז1פע4והגדיול

עז הקדרה שכקיר,
שהרגיזה את המנהלת
והשכיתה את חלימודיס
כבית״ספד תל־אביבי
תלמידי הכיתה י׳־ ,2בביודהספר התיכון
העירוני י״א בתל-אביב, שבתו השבוע
מלימודים. בשעה ששאר תלמידי המוסד
התכנסו בכיתותיהם, התקבצו תלמידי ה שישית
המושבתת על המדרכה שממול
לבית־הספר, כשהם מריעים בקול.
לא היה זה חופש רשמי ולא אירוע
חגיגי. מנהלת בית־הספר מזה 16 שנים,
מרים יעקובוביץ /היא שהורתה על הפסקת
לימודי הכיתה י׳ .2-הסיבה: כמה תלמידים
שלפו בכוח קורת־עץ שהיתר, מחוברת
לקיר כיתתם, וביקעו אותה לגזרים. התל מידים
האלמונים לא נחשפו. איש מהם לא
הודה במעשה. המנהלת רגזה ׳והורתה על

המחבלים. אך לכך לא הסכימה המנהלת.
תיבת שש־בש. בעוד ההשבתה נמ שכת
טענו כמה מן התלמידים, כי המנהלת
מנסה לסחוט מהם הלשנה על חבריהם
לכיתה, באמצעות הבטחות להעלאת ציו נים.
המנהלת דחתה טענות אלה בתוקף,
ותבעה ממשמיציה שיביאו את הוריהם
לשיחה, כדי שתוכל לספר להם על המת רחש.
התלמידים התנגדו להכנסת ההורים
לקלחת ההשבתה וכמה מהם הביאו עימם,
למחרת היום, תיבת שש־בש, בהפגינם
על־ידי כך נכונות להתמיד במאבק, גם
אם יארך זמן רב. לעומתם נמצאו תלמידות
שפנו בחשאי למערכות עיתונים, בתקווה
שפיצוץ הפרשה בפומבי יחזירם במהרה
למסלול לימודים תקין.
סיפרה אחת התלמידות :״תחילת הפרשה
במעשה קונדס סתמי, אך עכשיו, כאשר
העניין קיבל ממדים כאלה, חושש התלמיד
האחראי להוצאת הקורה מן הקיר להודות
במעשה. גם נסיונות הסחטנות של המנהלת
החריפו את היחסים בינינו לבינה. באחד
המיקרים פנתה הגברת יעקובוביץ׳ אל
אחד התלמידים ואמרה לו, :אינני מבינה
אותך — עם ציונים כמו שלך אינך מוכן
להלשין?׳״
המנהלת הכחישה סיפור זה מכל וכל.
לדבריה לא איימה ולא סחטה. רק ביקשה
להבהיר ולהזכיר כי מועד הבחינות הולך
ומתקרב וכל יום נוסף בו בטלים התלמידים
מלימודיהם יפגע בהשיגיהם.
פרס החינוך. בינתיים התבצרו שני
הצדדים בעמדותיהם. מוציאי הקורה מן
הקיר אינם מודים במעשה ואינם מזדהים,
חבריהם אינם מלשינים. ההנהלה מתנגדת
להצעת התלמידים, שהם לבדם יתקנו את
הנזק. תחת זאת קבעה :״זהו מעשה קונדס
נבזי. יש גבול לחוצפתם של התלמידים.
אנו לא ניכנע לתכתיביהם!״
בעמדתה זו נהנית המנהלת, המועמדת,
אגב, לזכות השנה בפרס החינוך, מגיבוי
מישרד החינוך ואגף החינוך בתל-אביב.
ואילו תלמידי י׳־ 2זוכים בינתיים בחופש
גדול, שאיש מביניהם אינו חפץ בו.

המודם הזה 2123

כ ר אוספי תרומות באמ רי ק ה 2
ן• חודש מרס 1977 הגיעה לישראל
^ תיירת צעירה וחטובת־גו בשם אנד-
ריאה דיימונד. היא נהנתה מאוד בביקורה.
הביקור לא עלה לה בפרוטה. כל הוצאות
הנסיעה, מעל ל־ 1000 דולר, שולמו על־ידי
אגודת הידידים, על־פי הוראת יושב-
ראש האגודה, יוסף (״באדי״) סטוליץ.
לפני חודש פוטרה אנדריאה מעבודתה,
ושלחה מיכתב לעורך־הדין של האגודה,
ג׳ק וילקוקס, שהוא גם עורך־הדיו האישי
של יושב־ראש האגודה, באדי סטרליץ.
למיכתב צירפה העתק מיכתב ששלחה ל אשתו
של סטרליץ, איירין.
במיכתביה נטען, כי יושב־ראש האגודה
מציע לה טובות־הנאה שונות. ומעניק לה
סכומי־כסף נכבדים, כדי לרכוש את ליבה,
נסיעתה לישראל לבדה באה כפיצוי על
נסיעה שהציע לה עם מישפחתו לבר־מיצווה
של בנו, שבוטלה.
מיכתבים אלה לא היו ראויים לאיזכור
לולא שימשו דוגמה טובה לשימוש לרעה
בכספי אגודת הידידים וברצון הטוב של
התורמים. אולם אין זה מעשה חורג.

מלון
ב חינ ם
^ ו ק מפ־ההגנסה האמריקאי אוסר
1 1לחלוטין על אגודוודצדקה מסוג אגודת
הידידים לשלם תשלומים כלשהם לחב רי
האגודה. רק עובדים שכירים של האגו דה,
או מי שמכהן כנשיא, זכאי לתשלום
הוצאות או משכורת, אם הוא שכיר.

האוניברסיטה כי מותר הדבר, שכן פטר־ליץ
הוא נשיא הזכאי להחזר הוצאותיו,
ואלמוג הוא שכיר. אולם סאקלר הינו
רק חבר באגודת הידידים, ולכן אסור
לו לקבל ממנה כל מתת או תשלוט.
מי שסבור כי אגודת הידידים שימשה
בעיקר מכשיר להעברות לא־חוקיור, של
סכומים קטנים, טועה טעות מרה. לפני
כמה שבועות שלחה אוניברסיטת תל־אביב
מיכתב אל הוועדה לתיכנון ותיקצוב
של המועצה להשכלה גבוהה, המפקחת
על כל ההוצאות וההכנסות של מוסדות־החינוך
בישראל, והמאשרת כל השתתפות
ממשלתית בתקציביהם. במיכתב נמסר כי
בטעות דיווחה האוניברסיטה כל השנים,
וכן גם רשמה במאזניה ובספריה, סכום
של כמיליון דולר, כתרומה שהתקבלה
מסוכנות הפיתוח האמריקאית הבין־לאר
מית (איי־אי־די) ,בעוד שעתה מתברר כי
זוהי הלוואה, ולא תרומה.
מנהל הוועדה, גיורא יעקובי, אמר לי
על כך, כי רואי־החשבון של הוועדה טרם
סיימו את בדיקת החומר הנוגע לרישום
הלא־נכון, ולכן אינו יכול להתייחס לעניין.
נשיא האוניברסיטה, חיים בן־שחר, הסביר
את הפרשה, החושפת שורה של פרשיות
תמוהות אחרות, כך:
אגודת הידידים קיבלה בשעתו הלוואה
של האיי־אי־די בסך שלושה מיליון דולר,
כדי להעבירה לאוניברסיטה למטרות מוג דרות
ביותר, ביניהן הקמת בית־התפוצות.
האגודה פרעה חלק ניכר מן ההלוואה,
* בסך־הכל 1.6מיליון דולר. יתרת ההלוואה
*בוטלה במאמץ של שתדלן אמריקאי בשם

שהיא בילבד החליטה עליה. עצמאות ורי בונות
האגודה חשובות במיוחד כאשר
התרומה ניתנת לגופים בארצות שאין למס־ההכנסה
האמריקאי שליטה בהן.
קובעים רואי־החשבון לוב־טרופר :״על
האגודה האמריקאית לשלוט בהעברת ה תרומה
עד למטרה הסופית של ההוצאה.
תקנת מס־ההכנסה 63—252 מגדירה בב הירות
את חוקי־הפיקוח על התרומות עד
לנקודת ההוצאה.״
אחרת, אומרים רואי־החשבון ,״האגו דה
תהיה חשופה להתקפה של מס־ההב־נסה.
אם זה יקרה, עלולים התורמים לאבד
את הזכות לנכות את התרומה מהכנסתכם.״
בלשון בני־אדם, ניתן לומר כי הכוונה
היא להתייחס לתרומה כאל מישלוח חבילה
מבית־השולח לבית־מקבל. מכאן, שכל
שימוש בכספים שנאספו למטרות מוגדרות,
שעלין חליטה האגודה, למטרות אח רות,
מסכן את התורם ואת מעמד האגודה.

עי סקה
סיבובי ת
*ץ ה שקרה בשנים האחרונות הוא ש־
1האוניברסיטה לקחה מן האגודה כס פים
למטרות כלליות, ולא למטרות המוג דרות,
שאושרו לצרכי תרומות.
הדבר נעשה כך: הכספים נשמרו בקר נות
סגורות, למטרות המוגדרות שהוחלט
עליהן. תחת להוציא אותם למטרות אלה,
נמשכו הכספים כהלוואה לאוניברסיטה. גם
הלוואות האיי־אי־די הועברו לקרן כללית,

— או לסאקלר עצמו, החייב לקנותן חזרה
תמורת 1.5מיליון דולר. וילקוקס לא קיבל
טיעון זה ואמר כי ניתן לבטל את הניירות
בכל רגע, תמורת 1.5מיליון דולר.
והנה, זמן־מה אחרי מתן המניות של
חברת סאבסקריפטשן, לקח אותם נאקלר
חזרה, והמירם במניות של חברה בשם
מונדי אינטרנשיונאל. אחרי זמן החליף
מניות אלה במניות של פורדו פרדריק,
ולאחרונה הוחלפו גם אלה בשטרי־הון.
דרך זו של החלפת המניות מעלה ספקות
לגבי קבילותה מבחינת החוק האמרי קאי•
שהרי תרומה היא תרומה רק אם
חדלה להיות רכוש נותנה, מהרגע שנית נה•
כאן עשה סאקלר בתרומה -כבתוך
שלו, החליף את המניות שנתן כראות
עיניו ונהג כאילו הן עדיין רכושו שלו,
ולא רכוש אגודת־הידידים. כיוון שהאגודה
קיבלה ממנו רק מניות שתוכל לממשן
כעבור שבע שנים, והוא קיבל על־כך
זיכוי לצרכי מס בסך 1.5מיליון דולר,
הילווה סאקלר במקביל לאוניברסיטה 1.5
מיליון דולר לשבע שנים, שאותם תפרע
האוניברסיטה כעבור שבע שנים בכסף
או בהחזרת המניות. על הלוואה זו היה
צריך לקבל רבית של 70׳ 5לשנה והנה,
משום מה, שילמה את הרבית אגודוז־היז—
דים.

תור סאקלו־

שב זזירר
יו׳׳ר סטרליץ
במחצית השניה של 1976 הגיעה לאגודת
הידידים תרומה בסך 1500 דולר מאת
ד״ר ריימונד סאקלר, יושב־ראש חבר-
הנאמנים העולמי של האוניברסיטה, ש תרם
יותר משני מיליון דולר להקמת בית־הספר
לרפואה הנושא את שמו. על ההמ חאה
בת 1500 הדולר קיבל אישור לצרכי
מס, וסכום זה נוכה מהכנסתו החייבת
במם.
מה פשר תרומה לא־מוגדרת זו: חוד שיים
קודם לכן בא סאקלר לישראל, למו שב
חבר־הנאמנים של האוניברסיטה. הו צאות
המלון שלו — הילטון תל־אביב —
הסתכמו ב־ 1100 דולר. אין אמריקאי, ויהיה
העשיר בעולם, שלא ינסה לחסוך בתש לום,
ואין תורם אמריקאי שלא ישתדל
לתרום כך, שעל כל דולר תרומה ירוויח
יותר מדולר לעצמו.
לכן לא התפלא איש כאשר חשבונות
המלון של סאקלר שולמו על-ידי האוני ברסיטה,
שהרי לאגודת הידידים אסור
לשלם את הוצאותיו. לאחר מכן חייבה
האוניברסיטה אח האגודה בסכום ששילמה,
והאגודה כיסתה בפועל את ההוצאה
על־ידי התרומה הפיקטיבית של סאקלי.
כך זכה סאקלר שהוצאות נסיעותיו ליש ראל
יהיו למעשה תרומה מוכרת לצרכי־מס.
נוהל
זה היה שיגרתי, וכמוהו עשתה
האוניברסיטה גם לגבי הטרליץ או צבי
אלמוג, סגן־נשיא אגודת הידידים בשכר,
כאשר באו לישראל. אלא שכאן טענה

רוברט נתן, שטיפל בביטול הלוואות של
האיי־אי־די לשורה של מוסדות ישרא ליים,
ובסך־הכל כ־ 40 מיליון דולר.
לאחר שבוטל חוב בסך 1.4מיליון דולר,
נשארה האוניברסיטה חייבת לאגודת ה ידידים
את מה ששילמה עד כה על חש בון
החזר ההלוואה — 1.6מיליון דולר.
במשך שנתיים היו דיונים בין האגודה לאו ניברסיטה,
כיצד להסדיר את החוב, ולדב רי
בן־שחר רק עתה, אחרי שצבי אלמוג
הפסיק להפריע, הוסדרה הפרשה כך שעל
הנייר נרשם שהאוניברסיטה העבירה את
החוב לאגודה, זו רשמה בספריה כי החוב
הוחזר, והיא עומדת להחזיר סכום זה
לאוניברסיטה כתרומה למטרות מוגדרות.
לדברי בן־שחר, תוך כדי כך התברר כי
ההלוואה של האיי־אי־די, שניתנה לאגודה,
ושזו העבירה אותה לאוניברסיטה, נרשמה
בספרי האוניברסיטה כתרומה במקום כהל וואה.
עתה מתקנים גם דבר זה.
פרשה זו טומנת בחובה את תמצית
העניין בפרשיות איסוף התרומות ב אמריקה
על־ידי אגודת ידידי האוניברסיטה
וגופים אחרים.
מסתבר כי הפירוש שנתנו ראשי האו ניברסיטה
לחוק האמריקאי לגבי התרו מות
לא היה שלם. לאחר בדיקה עם רואי־חשבון,
עיון במיסמך שהכינו רואי־החש־בון
של אגודת הידידים באמריקה, לוב את
טרופר, ניתן לתמצת את החוק במילים
הבאות, המקובלות גם על נשיא האוני ברסיטה:
תורם, הנותן תרומה לאגודה
הזכאית לקבל תרומות, אסור לו להתנות
את התרומה בתנאי כלשהו. צדקה היא
צדקה לפי החוק האמריקאי, בהיותה כל לית.
כאשר
מגיעה תרומה לאגודה, רק האגו דה
לבדה מחליטה לאיזו מטרה יוצא הכסף,
ועליה החובה לפקח כי אכן יוצא למטרה

למרות שניתנו למטרות ספציפיות. לכן
גם נרשמה בשעתו כתרומה לבית־התפו־צות,
שכן ביקשו אותה עבור הקמת הבית.
אולם לאחר מכן לקחו את הכספים, באמ צעות
הקרן הכללית, ולא באמצעות הקרן
הסגורה של בית״התפוצות.
לפני האוניברסיטה ניצבה בעייה: הא גודה
אספה כספים למטרות מוגדרות,
ואלה הוצאו למטרות שונות לחלוטין, אם
כי לגיטימיות מבחינת האוניברסיטה. בית־התפוצות
הוקם בסכום קטן בהרבה מן
הסכום שננקב כאשר נאספו התרומות.
כיוון שלא היה ניתן להוכיח כי אכן סכום
המקביל לכספי התרומה הוצא על בית־התפוצות,
לא היה מנוס משינוי רישום
הסכום מתרומה להלוואה סתם.
סבך זה נוצר בגלל מערכת הניהול של
אגודת־הידידים והאוניברסיטה עד שנת
, 1976 שבה נכנסו לתפקידיהם בן־שחר,
סטרליץ, אלמוג וסאקלר. בעיקבות דו״ח
רואה־החשבון, החלה האוניברסיטה לתקן
את המעוות, ולהכין את עצמה ואת האגו דה
לביקורת של מס־ההכנסה האמריקאי.
עד היום טרם יושרו כל ההדורים.
למשל, התרומה שנתן סאקלר, בסך
2.2מיליון דולר, ושתוארה בכתבה הרא שונה
בסידרה זו ( ה עו ל ם הזה .)2122 סאק־לר
תרם ניירות־ערך של חברתו הפרטית,
בשם סאסבסקריפטשן ,57 שאותן העריך
ב־ 1.5מיליון דולר, להקמת בית־הספד
לרפואה. ניירות אלה היו מניות מועדפות,
נושאות 1296 דיווידנד לשנה, ועוררלהדין
של סאקלר, ג׳ק וילקוקס, טען כי הן גם
יכולות להימחק על־ידי סאקלר בכל עת,
ואז ישלם תמורתן 1.5מיליון דולר במזו מן.
סאקלר התחייב כי במשך שבע שנים
ישלם 129),לשנה על הניירות. אחרי 1
שנים, אומרים ראשי האוניברסיטה, ה־א
זכאית למכור את המניות למרבה במחיר

זוהי עבירה ברורה על החוק ;;אמריקאי.
אגודת־הידידים לא קיבלה כל הלוואה׳מ־סאקלר,
והתשלומים שהעבירה לו כל שנח
מנוגדים לחוק, האוסר על אגודה לתת
כל מתת כספי לחבריה. לא לחינם עוררו
תשלומים אלה את זעמם של רואי״החשבון
ומנהלי אגודת־הידידים, שביקשו למנעם.
מדוע נעשתה התרומה של סאקלר בצו״
רה כה מסובכת — אם כי חוקית? אפש רות
אחת היא ששווי המניות בפועל היה
גבוה בהרבה מ 1.5-מיליון דולר. נניח
שהמניות היו עשרה אחוזים מרכושו ש שוויו
האמיתי הוא 100 מיליון דולר. על־ידי
הקטנה מלאכותית של שווי חלק המנ יות
הניתן כתרומה, הוא יוכל כעבור
זמן־מה לטעון כי שווי הרכוש כולו נמוך
מהשווי בפועל. דבר זה חשוב כאשר מע בירים
מניות ממיסגרת אחת לשנייה, וצ ריך
לשלם מס על העברות אלה.
עורך־דינו של סאקלר אישר כי החלפות
המניות התכופות נעשו בגלל ריאורגני־זציה
במיבנה החברות של סאקלר, אולם
סירב להתייחס לאפשרות שהעליתי.
אם נכונה אפשרות זו, הרי שהדבר
איפשר לסאקלר — בצורה חוקית לגמרי
— לשלם פחות מס בעת העברת המניות
שעשה תוך הסתמכות על שוויין המוקטן,
שהרי תרם מניות ששוויין הוא רק 1.5
מיליון דולר. איזה תורם, יכול סאקלר
לומר לפקיד השומה, יקטין את שווי
התרומה, שעליה הוא מקבל זיכוי ממם?
כך או כך, האוניברסיטה קיבלה ניירות
שהוחלפו בתכיפות, דבר המסכן את מעמד
התרומה, חייבה את האגודה לעבור על
החוק בשלמה תשלומים לסאקלר, והעמי דה
את האגודה ככלי בידי סאקלר למטרו תיו
הפרטיות.
על תרומות אחרות — ברשימה הבאה.

י;אד לביב !

|1111111 111111111 111— 1111 11!11111

111 1

— ! 11ו יו

1ן 111111 ׳1

הצלחה בזו עוד לא היתה !
•ופ ו ח צי

ח ס כון ו ח צי

מקררי תדיראן מעוצבי ם בחד שנות לפי ה קו
החד ש בעולם. במקררי תדי ר אן תכנון פני מי
העונה על כל צרכי עקרת ה בי ת
מקררי תדיר אן מו ת א מי ם ב מיו חד
לדרי שות הצרכו הי שראלי
מקרריתדיראן 400
ו ת די ראןוחציבמבחרדגמים -
הראשוניםבארץ שיו צ רו
בצב עי ם.

ל ת די ר אן ו חצי תאהקפאה ענק —
י חי ד מ סוגו במ ק ר רים מ תו צרת
הארץ עםמד פי םמת כוונני ם
שגוב ה ם ני תן להתאמה ול שינוי.
ב מקררי תדי ר אן בידוד פו לי או רי טן
ה מג דיל א ת שטח האח סון
מק ר רי תדי ר אן ח ס כוניי ם בצריכ ת
ח שמל. ל מק ר רי תדיראך ח ל פי ם מ קו ריי ם
ו או רגינ ליי ם גם לאחר שנים
רבות מיו ם ה קני ה.
מקררת די ר אן ו ח צי — הרא שון
בארץעםהפ רי זרהענק .

ש בלול 1ח צי
מקררי תדיר אן עו מדי םבאמתבת קן
ה בינ ל או מי של 4כוכבים (לפחו ת
סי 18־ מעלותבתאההקפאה, כושר
הקפאה מהיר) .בתא הקרור שוררים תנ אי ם
או פ טי מ ליי ם ל שמיר ת ט ריו ת ורעננות מוצרי
ה מזון ה שונים. מקררי תדיראן פו עלי ם
הי ט ב גם ב תנ אי מזג אוי ר ק שים ב מיו ח ד
ו הו כי חו עצ מ ם זה שנים ביעילו ת ם.
במקררי תדיראן מיגוון שיכלולי ם
וחידו שי ם — דוו שה ל פ תי ח ה ברגל,
מפסק שבת, גלגלי ם בגוף ה מ קרר,
שטח א ח סון גדול במיוחד ומד פי ם
מ תכוונני ם. מקררי תדיראן — הי חי די ם
בארץ עם מי מון כזה של שיכלולי ם

ש רו תוח צי
למקר רי ת די ר אן ה ש רו ת
האמיןוהמהימןשלת די ר אן.
ל ר שו תהלקוחות צוו תטכנאים
מעולים, רשתשרות
מ ה טו בו ת בארץ עםמר כזי ה
אוטומטיתבעלתעש רו תקווים
ומכוניותהמצויירותבמכ שי ר י
קשרלייעולהש רו ת.
מאות אנ שי ש רו תמיומנים
עומדיםלר שו תלקוחות
״ תדיראן ״ ,להענקתש רו ת
מהירונאמןבכליום, בכל
ע ת, ובכלמקום -ש רו ת
תדיראן.

תדיר אן 4 0 0
ותז*ראן וחצי

פ ר סו םפלד

תו־יר אן ־ מקרר ה הצל ח ה

שיחר־צל

לכתב הטלוויזיה רפי?! הלכי, על ה סקופ
שלו שהסעיר את הארץ, על אודות
העברתו מהתפקיד של מפקד איזור יהודה
ושומרון, תת־אלוף דויד (״ג׳וקי״) הגו א
ל ועל העמדתם של שני קצינים בכי רים
נוספים לדין.
חלבי הצליח לקשור קשרים מצויינים
עם אישים בגדה, ערבים כאנשי־ממשל
ישראלים, וכל מאמציהם של ראשי מיש-
רד־הביטחון בשעתם, על־פי הוראת שר־הביטחון
לשעבר שמעון פרם, לאסור

באוניברסיטה העברית ובאוניבך סיטת ברג־דיים,
ובזו של בוסטון בארצות־הברית.
לפני ארבע שנים היא הגיעה לטלוויזיה,
והוצבה לתפקיד של עורכת חדשות־חוץ.
אחר־כך עברה לשמש עורכת־מישנה ב מחלקת
החדשות. תוך תקופה קצרה, יח סית,
הצליחה חן להוכיח כי היא עורכת-
חדשות מעולה, הטובה שידעה הטלוויזיה
מעודה ולאנשי החדשות, מאלה שלא רצו
בתפקיד, ברור לחלוטין כי השבוע יומן
אירועים אינו תחנתה האחרונה במחלקה.
אגב, בחירתו של דניאל (״דני״) פאר
להגיש את השבוע האחרון היתד, מיקרית
ביותר. החליט על כך יעקוב אחימאיר,
משום שפאר בין כה וכה נמצא בבניין
כדי לערוך את המהדורה המסכמת של
אותו ערב, כאשר עברון הודיע על מחלתו.
עברון, שידע כי לא יאמינו לו שהיה
חולה באותו ערב, בגלל פעמים קודמות
שבהן הודיע על מחלה ואהר־כך התברר
כי ניראה ברחובות תל-אביב, הביא לישי בת
מערכת החדשות שהתקיימה ביום
הראשון השבוע אישור מרופא, המעיד
על מחלתו.

בגין לא ל^ה להתראיין

את כניסתו לשיטחי הגדה המערבית, עלו
בתוהו.
חלבי לא הסתפק, בשבוע שעבר, ב־
״פיצוץ״ הסקופ שלו. הוא אף ליווה אותו
בכתבה ממצה, שהיתר, ראויה לצל״ש בז כות
עצמה, על מה שאירע בבית־ג׳אלה.
אגב, חלבי עומד לצאת להשתלמות ב־ארצות־הברית
בנושא תיקשורת המונית
וטלוויזיה.

ערב נסיעתו לליסבון פנה מנהל מחלקת
החדשות חיים יכין אל ראש לשכת ראש
הממשלה יחיאל קדישאי, וביקש את
הסכמתו של מנחם בגין להתראיין ערב
יום העצמאות. ראיון עם ראש־ד,ממשלה
ערב יום העצמאות הפך כבר מסורת
בטלוויזיה הישראלית.
אך להפתעתו של יבין, סרב בגין להת ראיין.
היו מי שרמזו כי אינו רוצה לעמוד
בפני ״שאלות קשות.״ נימוק זה תמוה,
מאחר שבגין אינו חדל להעניק ראיונות
לרישתות־טלוויזיה זרות.
כן ביטל בגין ראיון לרדיו, עם הכתב
המקובל עליו שלום קיטל, למרות שהיה
ברור לו כי קיטל לא יכביד עליו ביותר.
תחת כל אלה עומד בגין לנצל את
זכותו, על פי חוק רשות־השידור, להופיע
בטלוויזיה בנאום לאומה, דווקא בערב
יום־העצמאות. את ראיון יום־ד,עצמאות
עצמו יעניק לטלוויזיה הרמטכ״ל החדש,
רב־אלוף רפאל (״רפול״) איתן, שאותו
יראיין הכתב הצבאי של הטלוויזיה עמי רם
ניר. הראיון עם איתן לא יהיה בשידור חי.

סעלה של חן

חרס״ר אל5נ־

מינויה של יעל חן כעורכת השבוע
יומן אירועים (העולם הזה )2122 עורר
סערה בבניין הטלוויזיה. העובדה שחן אף
ערכה את היומן ששודר ביום השישי
האחרון, למרות שהיתר, צריכה להתחיל
בעבודתה זו רק ביומן של ה־ 19 לחודש,
ליבתה את הסערה הגדולה. חן ערכה את
היומן האחרון, משום שרם עכרץ הודיע
לפתע כי הוא חולה ולא יבוא לערוך
אותו.
הממורמר הראשי הוא מי שערך והגיש
את היומן לפני שנים אחדות, יורם רונן.
הוא רוצה בתפקיד, ואף דאג כי שליחים
מטעמו יודיעו על כך למנהל המחלקה
חיים יכין. מקורבי רונן טוענים, כי
יבין לא נתן לו את התפקיד משום שזכר
לו את החיכוכים שהיו ביניהם כאשר רונן
שימש מנהל מחלקת החדשות ויבין קריין
בלבד. יבין עצמו טוען, כי על־פי שיקו ליו
המקצועיים התאימה חן יותר מרונן,
לערוך את השבוע.
ממורמר אחר הוא חיים (״קיימול׳׳)
גיל, הכתב לענייני אווירה של מחלקת
החדשות. גיל אומנם לא שלח שליחים אל
יבין לא נתן לו את התפקיד משום שזכר
התפקיד מוצע לו, הוא היה מקבלו. ביום
השישי האחרון אף ערך גיל שיחה בעניין
זד, עם מנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן,
שבה הביע את רצונו לעזוב את המחלקה.
אולם השניים החליטו להמתין לשובו של
יבין מליסבון כדי להגיע לידי החלטות.
ממורמר שלישי על המינוי הוא יאיר
אלוני, שאומנם אינו פוצה פה, כיוון
שהוא מקווה שיבין יטיל עליו בסופו של
דבר להגיש את השבוע, אולם אין ספק
זסהוא נשא את עיניו אל התפקיד.
הצעירה שעוררה עליה את חמת הוותי קים,
היא פנים חדשות־יחסית בטלוויזיה.
חן בת ד,־ 34 היא אלמנת מילחמת ששת־הימים,
ומי שהיתה עד לפני ארבע שנים
יועצת בבית־הספר לתלמידי חוץ־לארץ
של האוניברסיטה העברית בירושלים.
קודם לכן למדה סוציולוגיה והיסטוריה

ישיבת מחלקת החדשות שנערכה ביום
השישי האחרון היתד״ ללא ספק, הישיבה
המצחיקה ביותר בתולדות מחלקה זו.
בהיעדרו של חיים יכין, ומשום שנושא
הישיבה היה סיקור חגיגות יום־ד,עצמאות

כתב הלכי
צל׳־ש

העולם הזה 2123

החפאורה החדשה שד ״מבט״ חידוש נהנו מכל לב והיה מי שהעיר לו שחסר
לו בפקודת המיבצע רק ״הסיוע האווירי״.
הצחוק פסק כאשר כתב המחלקה, א לי עזר
(״גיזר״) יערי, העלה תמיהה יסו דית.
יערי הבחין כי מלוא מעמסת סיקור
יום־ד,עצמאות ויום־הזיכרון מוטלת על
׳שמונה כתבים זוטרים של המחלקה, בעוד
הכתבים הבכירים וראשי הדסקים אינם
משתתפים כלל במשימה או, כפי שיערי
הגדיר זאת :״אף אחד מד,בכירים לא
נשלה לכסות ריקודי־עם בבית־שאן.״
קריאה מדוקדקת של המיסמך מראה גם
כי אותו הצוות עצמו יצטרך לכסות בעת

נאווה כהן עצמה טוענת, כי היא קיבלה
רק 15 אלף לירות וכי ההלוואה היתד,
כדין. אגב, נאווה נמצאת עתה בחופשת-
לידה אחרי לידת בתה, קרץ. מזל טוב.

לא צריך 3ר1טקצ>ה
הכתב הכלכלי של מחלקת החדשות,
אנ״יי אנג׳ל, ביקש ללוות מיכלית מנמל
אילת אל קידוח־הנפט החדש, עלמה .2
הוא פנה אל שר־האנרגיד,־והתשתית, יצחק
מודעי, וביקש ממנו אישור לכד.
״ ׳-מודעי השיב ׳בחיובלאולם״מאוחר״ יותר
סיפר על כך לראש הממשלה, מנחם
כגין. בגין הטיל וטו על הרעיון שצוות־טלוויזיה
יצלם את המיכלית ואת עלמה , 2
ולכן היה מודעי נאלץ לבטל את האישור.
אולם אנג׳ל החליט לערוך את הכתבה
ויהי-מהד־ הוא הצליח לעלות, יחד עם
צוות, על מיכלית, ולערוך את הכתבה.
כשזו שודרה בהשבוע האחרון, הורה השר
יצחק מודעי לחקור כיצד הצליח אנג׳ל
להגיע לעלמה .2

אל ניסן ימש׳ר *
ברשות השידור קיימת נטייה להאריך
את תפקידו של אלי ניסן ככתב הרשות
בוושינגטון י בחצי שנה לפחות.
ברשות מתמרמרים על כך, כיוון שכמעט
לכל הדיעות נכשל ניסן בתפקידו בוושינג טון,
אולם ההארכה תדחה בוודאי בעיה
חשובה אחת: מה ייעשה בניסן כאשר
יחזור לארץ.

אנלפן חדש ל״^בט״

מזכירה כהן הלוואה ובעונה אחת שלושה או ארבעה אירועים,
שייערכו במרחק רב זה מזה.

חלוואוה למזכירת חטמנכ׳ל

עורכת חן
סערה

יאיר אלוני,

ויום־הזיכרון, ניהל אותה
שמונה על מיבצע יום־ד,עצמאות של ה מחלקה.
אלוני
חילק לכל הנאספים פקודת־מיבצע
משוכפלת שהיתר, מנוסחת בלשון צבאית,
לפחות כמו הפקודה למיבצע אנטבה, ושלטו
בה מונחים כגון ״מטרות״ ,״משימות״,
״יעדים״ ו״לימוד השטח״ .כשקרא אלוני
באוזני הכתבים את הנייר שבידו, הם

נראה כי כדאי להיות ידידו של סמנכ״ל
רשות השידור לענייני מינהל וכספים,
שלמה עכאדי הידוע כבעל יד קפוצה
בכל הנוגע לתשלומים לעובדים ולאישור
העלאות בדרגה. אולם לא כן לגבי מזכירתו
האישית, נאווה כהן.
נאווה נשואה למנהל־הפקה בטלוויזיה,
א כי כהן, שהוא בנו של עובד ותיק של
רשות השידור, יוסף כהן, מי שהיה
בשעתו נהג וכיום הוא מפיק ברדיו.
הלשונות הרעות ברשות טוענות, כי ל-
״ייחום״ של נאווה לא היה כל קשר ל הלוואה
שהיא קיבלה מרשות השידור, וכי
ההלוואה ניתנה לה רק תודות ליחסו
המיוחד של עבאדי כלפיה.
בתלונה שהגיעה אל מנכ״ל הרשות,
יצחק ליכני, נאמר כי נאווה כהן קיבלה
הלוואה של 30 אלף לירות שלא כדין. ערב
נסיעתו לחוץ־לארץ ביקש ליבני הבהרות
מעבאדי לגבי ההלוואה למזכירה שלו,
אולם אלה עדיין לא ניתנו.

ההכנות לאולפן החדש של מבט עומדות
לפני סיומן. מנהל מהלקת החדשות, חיים
יכין, אישר כבר הצעה לתיפאורה חדשה
באולפן בעת שידור מבט, אשר הוכנה
על-ידי אמנון גדול, איש התיפאורות
של הטלוויזיה.
באולפן החדש יהיו ארבעה מושבים תחת
שלושה, והוא מתוכנן כך שאפשר יהיה
להגיש את מבט בגירסות שונות.
גם אות הפתיחה של מבט ישונה. עדיין
לא הוחלט באיזה אות חדש לבחור, אך
יבין משתעשע ברעיון להזמין אות חדש
אצל מלחין ישראלי, תחת לחפש אות
המצוי כבר בתקליטיה.

מ ינחה אח האדוו־ויון
בשיחות שנערכו אצל מנהל הטלוויזיה,
ארנון צוקרמן, הועלו שמות של שני
מועמדים להנחיית האווויזיון שייערך בשנה
הבאה בישראל. צוקרמן סיפר כי מנחת
פסטיבל הזמר, רבקה (רבקהל׳ה״) מי־כאלי,
התקשרה אליו והודיעה לו כי היא
דוברת גם אנגלית וגם צרפתית .״הרמז
היה ברור,״ טען צוקרמן אחרי השיחה.
שם נוסף שהועלה הוא זד, של השחקן

טוביה צפיר.

כמו כן נקבע כבר צוות ההפקה. המפיק
יהיה חנוך חסון, הבמאי שלמה צמח,
אחראי על הקשר עם האי־בי־יו יהיה
יצחק (״צחי״) שמעוני והממונה על
התיקשורת אלבס גלעדי.

שני קוני זמל

הצבעתי בעד בגין,
עכשיו משכורתי שווה חצי

לכן אקרא
במרחב בימת מחנה השלום —
הופעה כקרוב

מינימום הפרס הדא^ו!

מיליון ל״י־כו
ללהע בי רי

מיליון ל י

כולל העברה

לרגל יום העצמאות הקדימו למסור הטפסים
חג שמח!
המועצה והסדר ההימורים בססורט

קול
ה שלו -
ה קול
שלר!

(המשך מעמוד )33
ולפתוח בחקירה כיצד יכלו דברים מעין
אלה להתפרסם בחוברת רשמית של הצבא.
^ אשר נודע שהרב נבון מבקש למנות
^ את הרב זמל לסגנו, קמו מייד מתנג דים
לכך. אולם לא שערוריית החוברת
.שבמרכזה עמד הרב זמל היא שהולידה
את ההתנגדות. בעיקר היו אלה צעירי זד
מפד״ל שהתנגדו למינויו של הרב זמל.
מאחר שהוא אינו מקורב לחוגיהם, הם
חששו שעלול להיווצר מצב שבו יעמוד
בעתיד בראש הרבנות הצבאית מי שאינו
מוגדר כנאמנם, העלול להקשות עליהם את
ניצול הרבנות למטרותיהם המפלגתיות.
למעשה לא רוו אנשי המפד״ל נחת גם
ממינויו של הרב גד נבון כרב ראשי ב־צה״ל.
הם התנגדו בשעתו למינויו כיורשו
של פירון, אלא שאז לא הועילה התנגדותם.
עוד בתקופת כהונתו של נבון כסגן
הרב הראשי בצה״ל הוא היה לצנינים ב עיניהם.
שורש הסיכסוך נעוץ בשאיפתו
של מי שהייה הרב הצבאי הראשי הראשון
בצה״ל, שטבע את חותמו על הרבנות
הצבאית, הרב שלמה גורן, לשמור לעצמו
השפעה במוסד זה גם אחרי פרישתו מה צבא.
הרב
גורן ביקש לעצמו מינוי חירום
במילואים ברבנות הצבאית, כך שבעיתות
מילחמ׳ה יגויים לשירות ומתוקף סמכותו
כרב ראשי יהיה למעשה הרב הצבאי ה ראשי
בפועל בימי חירום, אולם במילחמת
יום־הכיפורים ״נעלם״ לפתע מנוי־החירום
של הרב גורן ולמעשה לא ניתנה לו
דריסת־רגל ברבנות הצבאית.
על רקע זה הושמעו טענות במפד״ל כי
הרב נבון אינו מתאים לכהונתו. אולם
אנשי המפד״ל היססו לצאת נגדו בגלוי
בגלל מוצאו, כיליד מרוקו, שמא תתפרש
התנגדותם כהתנגדות לרב צבאי ממוצא
מזרחי. לכן העזו לצאת נגרו רק כאשר
עלתה בעיית מינוי הסגן על הפרק.
למרות ההתנגדות הצליח לבסוף הרב
נבון להעביר את ההחלטה על מינויו של
הרב זמל כסגנו. הרמטכ״ל, רב־אלוף מר דכי
גור, אף עמד לחתום על המינוי
הרשמי, שכלל גם את העלאתו של הרב
זמל מדרגת סגן־אלוף לדרגת אלוף־מישנה.
כאשר נודע על כך לצעירי המפד״ל הם
החלו להפעיל מערכת לחצים כדי לבטל
את הגזירה ולגרום למינויו של נאמנם,
הרב אפרים צמל .,לתפקיד.
צמל בן ה־ ,43 הוא יליד ירושלים, שלמד
בישיבות אור-ישראל בפתח־תקווה, פוני ם׳
בבני־ברק וישיבת חברון בירושלים. הוא
לא שירת שירות חובה בצה״ל, מאחר ש־כתלמיד
ישיבה היה פטור משירות צבאי.
הוא הגיע אל הצבא במיסגרת שירות ה מילואים
שלו, כשנשלח להרצות בפני חיי לים.
פגישתו עם הצבא שיכנעה אותו
להתגייס. הוא התגייס לרבנות הצבאית,
היה אחד מחחביביו של הרב גורן, מונה
כרב הצבאי של גייסות השיריון. בתפקיד
זה הוא שירת מאז מילחמת ההתשה. הוא
מתגורר בבני־ברק ואב ל־ 11 ילדים.
ךראה כי התנגדותו של הרב נבון ל-
* מינויו של צמל לסגנו נבעה בגלל
יריבותו הנושנה לגורן .״הוא לא רוצה
סוכן של גורן ברבנות הצבאית,״ אמרו
עליו במפד״ל. אולם צעירי המפד״ל לא
היו מוכנים להשלים עם מינוי זמל במקום
צמל. הלחצים שהפעילו הגיעו עד לשר-
הביטחון, עזר וייצמן, ולסגנו מרדכי צי פורי.
ציפורי, איש שיריון בצה״ל, שהכיר
את צמל מקרוב, ושצמל אף השיא את
שתי בנותיו, תמך במינויו. עזר זייצמן לא
שש לבטל מינוי שכבר נחתם בידי ה־רמטכ״ל,
אולם הלחצים שהופעלו עליו היו
כבדים. בעיקר הצטיין בהם ח״ב יהודה בן-
מאיר.
לבסוף נפלה ההכרעה. לא זמל ולא צמל
ימונו לתפקיד סגן הרב הראשי של צה״ל.
לגד נבון פשוט לא יהיה סגן. אולם גם זמל
וגם צמל יועלו לדרגת אלופי־ימישנה, ייה פכו
בכך לקצינים הבכירים ביותר ברבנות
הצבאית אחרי נבון. ההתמודדות ביניהם,
על כהונת הרב הראשי לצה״ל, לא תוכרע
עתה. היא תידחה עד לפרישתו של נבון.
אילו חי המחזאי היהודי אברהם גולד-
פדן בימינו, יתכן שהיה מוצא בסיפור זה
השראה לקומדיה נוסח שני קוני־למל או
שני קוני־צמל. בינתיים מעוררת הקומדיה
הירהורים שאינם דווקא משעשעים. היא
מספקת הוכחה להתערבות פוליטית מפלג תית
גסה במינויים בצה״ל, ומכתימה את
הצבא בכתם של פוליטיזציה.

העולם הזה 2123

שבועון הטלוויזיה והבידור
הגדול ביותר בישראל
* פירוט מלא ונרחב של כל תוכניות הטלוויזיה בישראל
* מה הולך בטלוויזיה הירדנית
¥ראיונות עם הכוכבים
¥כתבות על הסדרות החדשות
¥מה מתרחש מאחורי הקלעים של המסר הקטן

לאשר!

גלירן מיוחד
ליום העצמאות

מה עושות הבנות שלד בצה״ל

¥כיצד מתלב שים הכוכבים
הישראלים — על הבמה
וברחוב

מלאנח•ד סריגה תפירה
ריד,מה ריהוט מרעות•
*ו3וה

¥השערוריה בבית המלוכה
הבריטי

ודחו וווו•
ווריד ויוון
1גויס וריווח

רחורהס־ווחיס £

מבט נוסד על המועמדות
הסופיות ל ת חרו ת
מלכת היופי 1978

¥ע שרות כתבות, סיפורים ומדורים

הורוה ווו 01 יה סרוגהרורג נווה 91
דום•111110
וימני גניסה
גוווודס 1111־0

אבזר־ס ינגרתים
סר יונוניס
גוריו ווינה
וה וונוההווו

ה/טבועון למלאכת־י דותח בי בי ם

¥פאריז מציגה א ת או פנ ת החורף ¥כיצד להכין כרז ת־ענק לקי שוט המרפסת
ביום העצמאות

הו ר או ת לסריג ת חולצה אלגנ טי ת

* שולחן מ קו רי מגלילי־קר טון
¥מיר שמים, עצות ל חי ס כון, הו ר או ת תפירה
והדרכ ה רפו אי ת

הסטודנט א1מר:
איסתא חושבים
רק על י .
ב ל מה שמציעים
מתאים לגיל
לחלומות׳
ובעיקר לכיסי

אשתו

אומרת :

יק ב אי סתא
חושבים גם עלי .
כל מה ש מ צי עים
לבעלי.
ניתן גם לי
ולילדינו.
במחירי סטודנטים

אנחנו אומרים: כשטובת שניכם לנגד עינינו. בואו אלינו.
חופשה ביוון היא בבר לא חלום ב אי סתא זו מציאה:

כרטיס הלוך ושוב ליוון רק 1,518ל״י.
סטודנט, ממש כמו שחלמת ומותאם ליכולתן: טיסות למזרח הרחוק,
אוסטרליה ואמריקה, במחירים מיוחדים לך ולבני משפחתך.

חושב על טיול באירופה הקיץ? נסה אותנו טיולי

איסתא־אופירטורס

הסימן שאתה צעיר, זהו גם הסימן של הטיולים שלנו.

איסתא

תל אביב ־ רח׳ בף־יהודה ( 109פ, שד׳ בן־גוריון) סל 64/5:ו • 247 ירושלים ־ רח׳ אלישר 5ת1״י קפה אלסקה) טל 225241 :
חיפה־בית הקרנות רה׳ הרצל(חדר )245 טל 39:ו669

העו ל ח הז ה 2125

לפו 5שנים בדיו ק נשא ה אסיר הביטחוני אוד א די ב
א ת סיליביה ק לינ גברגלאשה. עכשיו זה מסתיים

^ ני אחכה לד, ולא חשוב מתי
ישחררו אותך. אני אחכה לך.״
כך הבטיחה סילביה קלינגברג, בדיוק ביום
העצמאות לפני שלוש שנים לאהוד (״אודי״)

בקיום מגע עם קבוצות-טרור על-מנת
לעזור להן בפעולות מילחמתיות, היה
שיאה של פרשת הריגול שבה היו מעו רבים,
לראשונה בתולדות מדינת ישראל,
צעירים ישראלים בני הארץ.
סילביה אדיב הכירה את אודי לראשונה
כאשר היתר חברה בתנועת העולם
הזה. היא נהגה להפיץ את כרוזי התנועה
ולהשתתף בהפגנות ומאוחר יותר, כאשר
פרשה קבוצת צעירים מהתנועה והצטרפה
למצפן, הלכה סילביה בעיקבותיה. בתו
של הפרופסור, שהוא מן המומחים הנו דעים
בארץ ובעולם לחקר המגיפות, היתד,
כנטע זר בחבורתה החדשה. היא, בניגוד
לחברות מצפן האחרות שחשבו כי חברותן
בתנועה מחייבת אותן לזלזל בהופעתן
החיצונית, הקפידה על הופעה נאה ומר שימה.
והיא, בניגוד לרבים מידידיה, לא
ניתקה את יחסיה עם הוריה. אודי אדיב,
צעיר בן־גילה שהיה מחונן בכישרונות
רבים, בעל רמה אינטלקטואלית גבוהה
ויפה־תואר, היה אחד האנשים הקיצוניים
ביותר במצפן. סילביה, שלמדה אז פילו סופיה
באוניברסיטת תל-אביב וסיימה תואר
שני, הלכה שבי אחר קיסמו של הצעיר.
הם התאהבו, ונודעו כזוג קבוע. בתוך
תקופת חברותם נסעה סילביה ללונדון
ולמדד, שם במשך שנה. בעת שהותה ב אנגליה
שמרה על קשר מיכתבים עם אודי.
כשחזרה ארצה חל פילוג בדיעותיהם
הפוליטיות, ובעיקבותיו גם קרע ביחסיהם.
אודי פרש ממצפן והקים את החזית האדומה,
הקיצונית יותר, ואילו סילביד, נשארה
נאמנה לתנועתה.

תחרר• למה שלא נתחתן ונביא ילד י
זה יקל עליך לקבל שיחרור מוקדם.״
אודי סרב. היה ברור לו כי הנישואין
יגזרו על סילביה הצעירה שנים ארוכות
של המתנה בבדידות. אך הקיבוצניק ה קשוח
לא יכול לעמוד בפני התלהבותה
ולהיטותה של סילביה, והוא הסכים. כש גילתה
את תוכניתה להוריה, הם קיבלו
זאת ללא הפתעה. אביה החל מייד בעריכת
הסידורים הרישמיים שיאפשרו חתונה
כזאת. הפרופסור קלינגברג אף העניק לזוג
הצעיר מתנת חתונה: דירה בת שלושה
חדרים ברמת־גן, הרשומה על שם שניהם.

איפשרו לח להתייחד עימו. סילביה גייסח
אותה למאבקה, אך לא הצליחה לשכנע
את שילטונות בית־הסוהר. גם טיעונה כי
כאשר ישתחרר בעלה מבית־הסוהר תהיה
היא כבר בת 43 ולא תוכל עוד ללדת,
לא שיכנע איש.
סילביה לא הסתפקה במאבקה הפרטי.
היא הצטרפה גם למאבקים ציבוריים. כך,
למשל, עמדה בראש מאבק לשינוי סידרי
העבודה של האסירים בכלא רמלה, שבו
מרצה בעלה את עונשו. היא נטלה על
עצמה את תפקיד הדוברת של המאבק,
הפיצה כרוזים, כינסה מסיבות־עיתונאים

מ קו םבלב

בכל מ חיר

אסיר אדיב
17 שנים
אדיב, כאשר נישאו באותו יום בחדר-
התרבות של כלא רמלה בנוכחות הוריה,
הפרופסור אהרון משה קלינגברג ואשתו,
והוריו של אודי — טובה ומשה מגן-
שמואל.
כיום, שלוש שנים אחרי ההבטחה שנתנה
לאודי, עומדת סילביה להתגרש מבעלה
ולא בגלל שאינה רוצה עוד היות אשתו.
להיפך: אודי אדיב הוא שאינו מוכן עוד
להיות בעלה של סילביה, ומעדיף לרצות
את עונש המעצר בן 17 השנים שהוטל
עליו באשמת בגידה במולדת, כגרוש ולא
כנשוי.
סיפור נישואיהם של בת הפרופסור חברת
מצפן ושל הצעיר בן גן־שמואל, שהואשם

^ עיקבות פרידתם נוצר גם ריחוק
* גיאוגרפי. אודי החל לומד באוניברסי טת
חיפה, ואילו סילביה עברה ללמוד בירו שלים.
בינתיים פגש אודי בסטודנטית חיפ אית
בשם חיה, ואל סילביה הגיעו שמועות
כי השניים מנהלים רומן סוער. ידידיה
סיפרו כי הדבר הכאיב לה מאד. היא לא
יכלה להשלים עם העובדה שצעירה אחרת
תפסה את מקומה בליבו.
כאשר נחשפה רשת הריגול שבה היה
אודי חבר, הוכיחה סילביה כי נותרה
נאמנה לו. היא נכחד, בכל ישיבות בית-
המישפט, אך בספסל שמאחוריה או לפניה
ישבה תמיד גם חיה. סילביד, התייסרה
ללא-הרף, ואמרה לידידיה :״אני אשמה
בכף שדווקא בזמן שאודי נמצא בצרה
אני לא תופסת מקום בליבו. אם הוא היה
אוהב אותי עכ שיו׳כמו שאהב אותי אז,
היה לו הרבה יותר קל לעבור את ה־מישפט.״
משנידון
אודי ל 17-שנות מאסר, נעלמה
חיה מחייו, אולם סילביה הוסיפה לשמור
לו אמונים. היא הקפידה לבקרו בבית ר,כלא
מדי שבועיים, לפעמים גם על חשבון
תקציב-הביקורים של הוריו, עודדה אותו,
יעצח לו וחלמח יחד איתו על השיחרור.
כאשר הוצע לאודי שיחדור מוקדם בתנאי
שיעזוב את הארץ, היתד, סילביה מאלה
שעודדו אותו שלא להסכים לעיסקה, כשהיא
מבטיחה לו שתחכה לו עד יומו האחרון
בכלא.
כאשר הואשם אודי על-ידי נציבות בתי-
הסוהר בהתפרעות ובד,סתת אסירים ערבים
בכלא שאטה, שבו ישב, הרגיעה סילביה
את הרוחות והצליחה להשפיע על שילטו־נות
בתי-הסוהר שיעבירוהו לכלא רמלה.
ואז הגתה סילביה תוכנית, שלדעתה
היתד, עשוייה להביא לידי שיחרור ה מוקדם
של אודי מהכלא. היא אמרה לו:
״אני אוהבת אותך ואחכה לד עד שתש
סילכיה
כדרכה לחתונתה בפלא רמלה
״אני אחכה לך ! ״
בדירה זו, כך חשב האב, תמתין סילביה
15 שנים עד לשיחרורו של בעלה.
אולם העתיד טמן בחובו הפתעות. למרות
שסילביה נהגה, במשך שלוש שנות ני שואיה
לאודי, לבקר אצלו לעיתים תכופות
ככל האפשר, לא התירו להם שילטונות
בתי־הסוהר להתייחד אפילו בליל-ד,כלולות.
כאשר תם טכס החופה, שנערך על־ידי
הרב ישראל גלזר, ניתן לסילביה ולקרואי
החתונה לבלות בחברתו של אודי ארבעים
דקות בלבד. נציב בתי-הסוהר דאז, אריה
ניר, שנפטר בינתיים, סרב בכל תוקף
לאפשר לשניים להתייחד בליל-כלולותיהם,
למרות הסברו של חרב שהדבר מחוייב
מבחינת ההלכה ומבחינת המוסר. הסביר
ניר :״אינני יכול להרשות לגברת ללון
בתוך כותלי בית־הסוהר, ואינני יכול לתת
לאודי אדיב חופש. לא מגיע לו.״

__ אף רגע
של ה תיי ח דו ת
ולס סילביה לא ויתרה. במשך כל
השנים נאבקה שוב ושוב על זכותה
להתייחד עם בעלה. היא הביאה תקדימים
ודוגמות, שהוכיחו כי גם ברוסיה מאפשרים
השילטונות הקומוניסטים לאסירים פולי טיים
להתייחד עם נשותיהם. לפני כשנ תיים
הגיעה מרוסיה לישראל אשתו של
אסיר פוליטי, עם תינוקת בזרועותיה.
כאשר נשאלה של מי התינוקת, כיוון
שידעו שבעלה מרצה עונש מאסר מזה
זמן רב, סיפרה כי השילטונות הסובייטים

והאשימה את שילטונות בתי-הסוהר כי
הם מנסים להפוך את קהל האסירים לעדר
מטומטם ועייף.
אודי יבקש גט
ולס כל אלה לא הצליחו לשפר את
יחסיה עם בעלה. לאודי הסתבר כי
העובדה שהוא בעלה של סילביה, רוממה
את קרנה בעיני קבוצות פלשתיניות קיצו ניות
שאיתן נפגשה במסעותיד, בחו״ל.
סילביה, חברת הליגה הקומוניסטית המהפ כנית,
הפכה מאז נישואיה לאודי גיבורה
בעיניהם של חברי קבוצות רדיקאליות
מהפכניות בחו״ל. בכל מקום התקבלה
בכבוד מלכים, וככל שכיבדוה יותר כן
הירבתה לשהות בחו״ל. וככל ששהתה יותר
מחוץ לישראל פחתו ביקוריה אצל בעלה
בכלא.
בימים אלד, שוהה סילביה בשליחות
אירגונה בפאריס. אודי יושב מאחרי סורג
ובריח, ונודע כי במשך השנה האחרונה
התערער כושר־הראייה שלו באופן ד,מחמיר
והולך. לידידים שביקרו אצלו באחרונה
סיפר, כי ברצונו להתגרש מסילביה. עוד
סיפר, כי בשנה האחרונה תפס שהיא
מנצלת את העובדה שהיא אשתו לתועלת
אירגונה, ומשתמשת בשם־מישפחתו לצר כים
פוליטיים. לדבריו, העניין נמאס עליו
והוא רוצה גט. כעת, כך אמר, הוא מחכה
לשובה של סילביה מחו״ל כדי להגיש
בקשת גירושין רישמית.

11.5.78

הא זינו !
ברשת ג׳

מתשע בערב ועד
אחת אחר חצות

*״היום אני שמח״!*

מסיבה רדיופונית עם:
להיטי זהב, שעשועונים
ומערכונים

ראשית, אנו עומדים רק בראשיתו של
תהליך, העלול לשנות את כיוונו בהמשך
הדרך.
שנית, אף כי תנועת־החרות ומנהיגה
העליון בוודאי אינם פאשיסטים, יש בתנועה
ומחוצה לה אלמנטים שניתן בהחלט להג דירם
כפאשיסטים — דהיינו, כבעלי גוון
פאשיסטי מובהק.

בגדי •נ

י ד יצרני בגדי ים־דיוה

ובגדי ים פייר קרדן־פריז?

אריזות שי של:

* בשם ותבשירי טיפוח ; $

אדג׳ י1

אפטר שייב וסבון;

בוגרט
או דה טואלט וסבון ;

ארפ 1׳
5מתנת חברת מ. קליפר £

חורצות אופנתיות
ניבה יצרני ויצואני
* ״אפנת הנשים היפות״ £

נעלי
״ק וייק רים״

לעם סמל הנער הגולש על
,סקט בורד״ מתנת

נעלי אלים

נעלי מרנן
הנעליים ה״הולכות״ עם$
כל שגעון אפנתי
נעלי מרנו
יצרני נעליים, סנדלים
וקבקבים לנשים
אלעזר ושות׳ פרסומאים בע״מ

(באשר הגיע היטלר לשילטון, השתנה
הכל בן־לילה. השינוי בוצע בדרך פשוטה :
הרמן גרינג העניק לרבבות הביריונים של
פלוגות־הסער מעמד של ״שוטרי־עזר״,
ובכך התחיל מישטר מחריד של טרור,
עינויים ומחנות־ריכוז. משהו דומה אירע
לפני־כן באיטליה, עם עליית מוסוליני
לשילטון).
למחרת המהפך כתבתי כי הקיץ הקץ
על ״הרפובליקה הוויימארית״ הישראלית.
הוספתי שאין פירוש הדבר שעלה לשילטון
מישטר פאשיסטי. כיום, כעבור שנה, אני
סבור כי שתי הקביעות היו נכונות.

אכל יש שתי נקודות, שאסור
להתעלם מהם, והקשורות זו כזו.

(המשך מעמוד )13

•טל טרור פנימי• ,טל כול־טת פוליטית
דטל: זחנות־ריכוז — לפחות
לא פלפי היהודייס. בשנת-השילטון
הראשונה שלה לא חלו שינויים
משמעותיים כמי־טטר הפנימי כמדינה.

• יית,י מו ע ל בתפקידי אילו סיימתי
י 1את התשובה כאן.

•ועשרות
משגעים !

האם יתכן נאציזם

•טתי הנקודות ראויות לתשומת
לם, ומחייכים עמידה מתמדת על
המישמר.

מבשר רעות
^ ודם כל, באשר לתהליך.
\ /ככמה משמחי־חיינו, מתקדם
תהליך הדרגתי •טל הידוק הברנים,
המכיטר רעות.
דוגמה לכך היא המתרחש במערכת-
החינוך. אין דברים דרמתיים. אבל יש
תהליך איטי, רצוף, עיקבי של כפיית
המיסטיקה הדתנית־לאומנית על בית־הספר.
תוך דור אחד ייעלם מבית־הספר הישראלי
כל שריד של מחשבה רציונלית, הומאניס טית,
ליברלית.

התהליך גלוי יותר כמערכת ה
תיקשורת הממלכתית. עם כניסתם
של הקומיסארים החדשים, כהנהגת
הפרופסור ראובן ירון, דרשות
השידור, מתהדקים הברגים במהירות.
כאן יש התפתחות שמגמתה
כרודה: מונופוליזציה שד התיק
שורת כמיסגרת מיניסטריוך תע-
מולה סמוי.
הדבר קשה יותר לביצוע בעיתונות
הכתובה. אך כאשר תובע הרמטכ״ל כי
אמת־המידה היחידה לפירסום ידיעה
תהיה יכולתה לשמח או לא לשמח את
לב הערבים, וכאשר תת־שר של הליכוד
מציע להנהיג רישוי של עיתונאים, יש
בכך מאותות הזמן.
מגמות כאלה קיימות בשטחים רבים,
אך הן רחוקות עדיין ממימוש. ייתכן מאד
כי הנוגדנים בגוף הלאומי הם חזקים די
צורכם, וכי המגמות האלה תיעצרנה ברא שית
דרכן.

אך הדכר מחייב עמידה מתמדת
על המימשר, מעין עיקוב מתמיד
אחרי מדד-המגמות-הפאשיסטיות.

פאשיו ישראלי
עומת מגמות סמויות אלה, יש תופ /עות
פאשיסטיות ופאשיסטאיות גלויות
בזירה הפוליטית הישראלית, בצורת קבו צות
רעיוניות, אישים ואידיאולוגיות.
גם כאן יש להיזהר בהגדרות. המיבחן
צריך להיות אובייקטיבי ככל האפשר.
הייתי מציע להשתמש בסממנים שמניתי
לעיל (או ברשימה אלטרנטיבית, אם רוצה
מישהו להוסיף, לגרוע או לשנות) ,כדי
לבחון כל תופעה לגופה. האם יש בה כל
הסממנים האלה?

נקה את הרב כהנא וחבורת
חסידיו. כאן אין כד ספק. הם מצטיינים
ככל התכונות המנויות.
אפשר לומר: זהו הפאשיזם היש־אלי
בהתגלמותו.

במיגוון אחר מופיעות התכונות האלה
באישים כמו אורי־צבי גרינברג, ישראל
אלדד (שייב) וגאולה כהן, וכנראה גם
משה שמיר. זה האחרון מדגים כלל ישן :
שקל מאד לאנשים בעלי אופי מסויים
לעבור מקומוניזם לפאשיזם( .כאשר הגיעו
הנאצים לשילטון, ציווה הגאולייטר של
ברלין, יוזף גבלם, לקבל בלי בעיות לשו רות
פלוגות־הסער כל קומוניסט המבקש
זאת, אך לא לקבל אף סוציאל־דמוקרט
אחד. הוא סבר כי תכונות־האופי של
חסידי־סטאלין מתאימות לתנועת היטלר
יותר מאשר התכונות של איש המרכז
המתון).
אלדד הטיף במשך שנים לשילטון של
״בחירים״ ,להבדיל משילטון ה״נבחרים״.
הוא סוגד לאלימות. הוא דוגל במושגים
פאשיסטיים מובהקים כמו ״מרחב־מחייה״,
ושואף להקמת ״מלכות־ישראל״ מהנילוס
עד הפרת — חזון של רייך ישראלי. כאן
הוא נפגש, באורח מוזר, עם אנשים שהגיעו
לאותה נקודה מן הכיוון ההפוך — הכנ ענים,
הדוגלים בשילטון עברי ב״ארץ
עבר״ ,עד הפרת ומעבר לו, תוך הכחשת
עצם קיומן וזכויותיהן של אומות ערביות.

גישה זו נראית לי פשטנית מדי,
ואיני מקכל אותה. אך ;התופעה
עצמה מעוררת למחשבה — גם כישראל.

ריח
מסויים
ך וכף על כל הקריטריונים האובייקט - ,
1ביים, יש אמת־מידה שקשה להגדיר
אותה. זהו עניין של סיגנון.

יש ״סיגנון פאשיפטי״ .מן הגוף
או המעשה הפאשיפטי נודף ״ריח״
מסויים, שבעל אף רגיש ומבחין כו
כנקל, גם אם יקשה עליו להסביר
את הדבר. מי שמכיר ריח זה, ירגיש
בו מיד, ולא יטעה לעולם.
ממיט כמו ריח נכלה.
אתן דוגמה:
ערב מעצרה של רמונדה אל־טאוויל,
העיתונאית, הפלסטינית הפעלתנית מרמא־

יותר קשה להגיע להגדרה מדו
ייקת של התנועה העממית הקרו-
יי;ה ״גוש אמונים״ .האם היא פא*
שיסטית?
הגוש הוא לאומני־קיצוני. הוא מתכחש
במפורש לזכויות הערבים, ולא רק בארץ-
ישראל ״ההיסטורית״ .האידיאולוגיה שלו
היא מיסטית, דתנית־לאומנית, והוא חדור
אמונה כי עם ישראל הוא עם־נבחר ועם-
סגולה, מרומם מכל העמים. באידיאולוגיה
הזאת אין מקום לאדם כערך עליון. הגוש
הפר בהכרה מלאה את החוק, וכופר בהחלט
בזכותו של הרוב להטיל עליו את מרותו.
יחסו למיעוטים ־נתגלה בקריית־ארבע ובמ קומות
אחרים. הוא מוכן להפעיל אלימות
ככל הדרוש להגשמת מטרותיו.
מכל הבחינות האלה מהווה הגוש תנועה
פאשיסטית קלאסית. אם נותר לי ספק
ביחס להגדרה זו, הרי היא נובעת מאי-
הבהירות לגבי יחס הגוש למתנגדיו בציבור
היהודי. עד כה לא הפעיל נגדם אלימות,
ואין הוא מטיף למישטר של מחנות־ריכוז.
ייתכן שזהו מחדל הנובע רק מחולשתו
של הגוש, המהווה עדיין תנועת־שוליים
קולנית. ואולי זה מעיד רק על תיחכום
תעמולתי. ייתכן שגם מבחינה זו היד, הגוש
מקבל ציביון פאשיסטי מובהק, אילו הגיע
לשילטון.

פלאקאט נאצי למישאל־עם
להטיל רימוני גאז

אך נדמה לי שיש כאן מקום לספק.

בשפע
< כל ז ה ניתן היה לקבל את הרושם

#ו כי הפאשיזם הישראלי, במידה שהוא
קיים בכלל, הוא תופעה שולית, חסרת-
חשיבות ובלתי־מסוכנת.

מסקנה זו אינה נכונה, והיא

מ סו כנ ת כיו ת ר.

הממדים הקטנים של הקבוצות, שנודף
מהן ריח פאשיסטי, מטעים. יש בציבור
מיספר גדול מאד של פרטים, שהם פאשים־
טים מובהקים, אף כי אינם מודעים לכך.
די לעיין במדורי המיכתבים של עיתונים
כמו מעריב וידיעות אחרונות, ואף של
הארץ, כדי להיווכח כי מיספר מפתיע׳מהם
הם פאשיסטיים מובהקים, בתוכנם ובסיג־נונם.
הוא הדין לגבי רבים מאד מן
המטלפנים לתחנות־השידור, בתוכניות ה־מייועדות
לכך.
אנשים מסוג זה אינם חסרים בתנועת-
החרות, ומעניקים לא־פעם טעם־לוואי פא-
שיסטאי להתבטאויות הדרגים הנמוכים בה.
הם פזורים בכל רחבי המערכת הפוליטית.

השום גם לציין כי כל הקבוצות
והכימעט־פאשים הפאשיסטיות טיות נהנות ממימון נדיב מידי אי־ל־י-הון
כארץ ובפזורה היהודית. גם
זוהי תופעה חשוכה ואופיינית.
יתכן שהחסרתי תכונה אחת מן הסממנים
המאפיינים את הפאשיזם. כל התנועות
הפאשיסטיות המוכרות נהנו מתמיכת אילי-
חון. היטלר הגיע לשילטון רק אחרי שכרת
ברית סודית עם ראשי ההון הגדול הגרמני,
ולפני כן נהנה מתמיכתם של כמה אילי־הון
ידועים. מוסוליני, שהתחיל את דרכו
כמהפכן שמאלני, הגיע לשילטון בברית
עם ההון האיטלקי. הוא הדין לגבי המארב־סיסטים
רואים בפאשיזם רק ביטוי קיצוני
של השילטון הבורגני, הלוחם על קיומו.

פלאקאט נאצי אנטי־שמי(בהולנד)
לגזוז שערות
ללה, ביקר אצלה המיזרחן יוסי אמיתי,
מקיבוץ גבולות. הוא ראה אצלה צעיר
ערבי חובש כובע־גולף. כאשר נתבקש
הצעיר להסיר את כובעו המוזר, נתגלה
כי במרכז רעמת השיער שלו, מן המצח
עד לעורף, נגזז ״שביל״ ברוחב של חמישה-
ששר,־סנטימטרים.
הנער סיפר כי היה בין העצורים שנתפסו
אחרי הפגנה והובלו לבניין המושל הצבאי.
בטרם החלה החקירה שלף אחד החיילים
זוג־מיספריים וגזז את שיער־ראשו במת כונת
זו. הוא גם סיפר שאין זה מיקרה
יחידי.

זהו מעשה פאשיסטי מובהק.

העולס הזה 123ל

מדוע? קשה להסביר. נודף ממנו ריח
מסויים.
אין בכך אכזריות גופנית. השערות תצ מחנה
מחדש. אך יש כאן כל חדוות-
ההשפלה של הפאשיסט המצוי, היחס אל
״האדם הנחות׳ /השינאה למיעוט או לעם
האחר, האלימות חסרת־התכלית, הדריסה
הרוננת של כבוד האדם. הסיפור מזכיר
מייד תצלום מפורסם, שבו נראים כמה
אנשי אס־אס מקיפים יהודי זקן וצוחקים
בכל פה, בשעה שאחד מהם גוזז את זקנו.
יש רבבות תצלומים אכזריים יותר מימי
השואה, אך דווקא תצלום זה הוא הנחרת
בזיכרון. הוא מביע את הסיגנון.

הוא הדין לנכי שני המיקרים
שהבאתי כראש דברי. התמונה של
איש גוש־האמוניס, המתהלך חמוש
כל,רכ ציכור של ערכים ויורה כאחד
מהם — אך ורק משום שהוא

ערכי — מזכירה תמונות דומות
מארצות אחרות.
כמה תקריות שאירעו בקריית־ארבע,
מעוזו של ״הרב״ משה לווינגר, נודף
מהם ריח נאצי אופייני. התקרית שבה
שיסו המתנחלים כלב־התקפה בערבים.
התקרית שבה הם הכריחו שייך זקן לסלק
סלעים מן הכביש( .מי אינו זוכר את
תצלום היהודים הזקנים, שכרעו על מדר כות
וינה וניקו אותן במיברשות־שיניים,
כאשר קלגסי פלוגות־הסער עומדים עליהם
וצוחקים?)
התקרית שנחשפה השבוע בכל כיעורה
— אטימת חדרי־הכיתות המלאים בבית־הספר
בבית־ג׳אלה וזריקת רימוני גאז־מדמיע
לתוכם — היא בעלת אופי פא-
שיסטי מובהק. אין צורך לפרט את מה
היא מזכירה. די אם נתאר לעצמנו את

הבעת הפנים של הקלגסים (שלנו!) למראה
הילדים הקופצים מחלונות הקומה.העליונה
ושוברים את רגליהם.

יש לכרך את שר־הכיטחון על
התגוכה המוחצת, בהיוודע הדכר.
אך גם תנוכה זו אינה יכולה למחוק
את עצם המעשה, את העוכדה
שיש בישראל מפקדים וחיילים המוכנים
לבצע מעשה שפל כזה או
לשקר כדי לחפות על מבצעיו, ואת
העוכדה שדעת־הקהל הישראלית
לא התקוממה כאיש אהד כאשר
פורסמו הדברים לראשונה.

עדיין תופעה שולית. מבחינה פוטנציא לית,
הוא תופעה הרבה יותר נפוצה.

האם יתכן שילטון פאשיסטי כישראל

זה נראה רחוק. אך זה יתכן. אם המצב
החומרי והנפשי, החברתי והפוליטי יתאים
להתפרצות פאשיסטית, זה יתכן בישראל,
כמו בכל ארץ אחרת.
חשוב לציין זאת. לא כקביעה תיאור טית,
אלא כהלכה מעשית, המצווה עלינו
דריכות מתמדת, ונכונות מתמדת להיחלץ
למאבק בכל תופעה פאשיסטית, בכל
הסוואה ובכל גילגול.

הפאשיזם הוא אוייב עמנו, או•
ייב.האנושות. ייט למחוץ אותו ככל
אשר ירים את ראשו.

זה ״תכן !
אם ייתכן פאשיזם בישראל?
י • יש פאשיזם. בצורתו המגובשת, הוא

(נכתב ביום
תשל״ח).

הזיכרון לשואה

ולמרד,

פלתורס׳׳לוקחת אותך למזרחהררווק
על 58 שנות נסיון דינמיות.

היכנס לאחד מסניפי ״פלתורם״
הפזורים בכל רחבי הארץ. אנשי
״פלתורם״ יודעים ״לתפור״ לך
טיול מושלם לכל מקום במזרח
הרחוק, בכל מסגרת — פרטית
או מאורגנת ולבל מטרה, תוך
דאגה לבל פרט.

את קסמיי המזרח הרחוק החלו
לגלות מטיילים והרפתקנים כבר
לפני אלפי שנים. ואולם, עד
היום נשאר המזרח הרחוק, פינה
חלומית, מלאת קסם ואפופת
מסתורין.
חלום ״המזרח הרחוק״ יכול ליהפך
למציאות ממשית. יש מי שדאג
להפוך את החלום למציאות כבר
הקיץ — ״פלתורס״.
״פלתורס״ — חברת הנסיעות
הגדולה והותיקה בישראל, למדה
ב־ 58 שנות נסיונה, להכיר
את המזרח הרחוק ולתכנן עבורך
את הטיול המתאים לך ביותר.
״פלתורם״ — תביא אותך
למקדשיה׳ הקסומים של תאילנד,
לאיי הפיליפינים האקזוטיים, לארץ
השמש העולה, לסינגפור הציורית,
לנפאל, הודו, פרס ועוד. וכל
אלה; במסלולים מגוונים.

סניפי פלתורם לשרותו*
תל-אביב
אחד העם ,28
בן־יוזודה ,49
מלון הילטוו, גן העצמאות,
ירושלים
טל 234318 .
שלומציון׳ המלכה ,2
טל 534097 .
מלון הילטון,
מלון ״פלז׳ה״ ,המלך בורג׳ ,47 טל 224622 .
חיפה
טל 660981 .
דרך העצמאות ,82
חדרה
טל 22927 .
סמטת הרברט סמואל ,66
רחובות
טל 51080 .
הרצל ;167
נתניה
טל 22724 .
דיזנגוף ,33
הרצליה
.טל 938777 .
מלון השרון, חוף הים,

טל 50851 .
טל 221226 .
טל 246832 .

תאריכי יציאה •4.7.78 :
16.10.78
מחירים: החל מ־ — 34,950.ל״י
* המחירים כפופים לשינויים בשער המטבע

דתורס

0גו/ו11ו״״

ו 0יונו מוו1,,1ו*4

פלתורס מארגנת-אתה נהנה!
י־לב־׳שרוודפרסחשבדמע

העולם הזה 2123

קולנוע

פ 1לן -מ חיי ה מ תי ם ל מיני ה ם
(מאתואורטה דגיר מתור ה״עולם הזוז״ 1במרץ .)1978
בשנים האחרונות נעשו
נסיונות טיפול במיקרי פרוס־טטה
(בלוטת הערמונית) על
ידי פולן. הניסיונות הוכתרו
בהצלחה, שכן הושגו תוצאות
ריפוי מרשימות אצל חולי
פרוסטטה כרוניים, בשהפולן
מוכיח את יתרונו על תרופות
כימיות סינתטיות.
הדוקטורים אריק אנסן
ואופרק מאוניברסיטת אופס־אלה
בשוודיה, וד״ר מיכאיל-
סקו מאוניברסיטת טיטן, בבר
קרשט רומניה, פירסמו עבר
דות-מחקר רציניות ביותר על
העסק. בין השאר פורסמו
עבודות אלו בסיפרות ה״אפי
מונדיה״• ,אשר למרות השם
המפואר, אינה תורה לחקר
הסרטן או משהו, אלא פשוט
שמו של האירגון הבינלאומי
של כוורנים.
מחקרים מבולגריה, צרפת•
ויוגומלאוויה, תומכים בגי־׳
רטה זו, ומופיעים בדו״חות
הדיונים של מחלקת האפיתר־אפיה
באירגון זה -שהיא
תורת ריפוי המחלות על ידי
דבש. אז זהו זה. למי שיש
פרוסטטה נבולה
קצת, שיאכל,
ותחיי.

מי שמעוניין בעוד פרטים
על הלהיט הטיבעוני ה חד ש-
בבקשה.
חסידיו נ שבעים׳עליו בי•
הוא מעיר את היצר. זה דווקא
טוב, כיון שיצר זה הולד לישון
לפעמים, בחוסר־תיאום
משווע עם בן הזוג. כפית פולן
ושהשם ירחם.עיקר שכחתי. הפולן הוא
המרכיב הזכרי של הפרח. צר
רתו בטבע: אבקה בעלת גרגרים
עדינים, בגוונים מצהוב־בהיר
עד חום כהה. הוא מכיל
אחוז גבוה של פרוטאינים,
מינרלים, חומצות ואנזימים
חיוניים ביותר, אשר איזונם
בגווי, של אלה האחרונים,
הוא פעולתו החשובה. רצוי
לאוכלו שלוש פעמים ביום,
כפית לפני כל ארוחה.
הפולן, המלוקט על ידי
הדבורים, נקלט בקלות בגון*
כשהוא מוגש בתור דבש טיב־עי.
בארץ, משווק אותו קיבוץ
שמיר בתערובת
נפץ: פולן •י•

מזון ׳מלכות,

בדבש טיבעי.
סרטים לפתוח את כולם
הירושה הוא סירסו החדש ביותר של
מאורו בולוניני, המוצג בהצגה מיסחרית,
לאחר חודש שלם שבו הוצגו סרטיו ב סינמטק
בתל־אביב.
מי שביקר בסינמטק ובסירטי בולוניני
יכול כבר לדעת מה צפוי לו: סרט ש עלילתו
מתרחשת בסוף המאה הקודמת,
עיצוב תמונות בעל חוש אסטתי, מפותח,
תערובת של מלודרמה ופוליטיקה.
הפעם מדובר בבעל מאפייה המשלח את
צאצאיו (שני בנים ובת) מן הבית, מחליט
למכור את רכושו ולחנות מן הכסף עד
יום מותו, מבלי להשאיר אחריו דבר,
מתוך שינאה גלויה ליוצאי חלציו. לת מונה
נכנסת בתה של מישפחה בורגנית
מרוששת, הנישאת לבן הצעיר. היא נוט לת
על עצמה את התפקיד המקיוולי של
פיתוי כל בני המישפחה, עד שהיא מגי עה
לאב. בטענה שהיא מנסה להשלים בינו
לבין שארי הבשר שלו, היא דואגת שכל
הירושה תועבר על שמה.
מעטה של ערפל. הסיפור עצמו דומה
קצת יותר מדי לרומנים של עיתוני-
נשים, ובולוניני אינו עושה מאומה כדי
להסתיר את הרגעים הבומבסטיים המיותרים.
השחקנים נסחפים גם הם בעוז
ומשחקים הרבה יותר מן הדרוש. כולם
— פרט לדומיניק סאנדה (שזכתה לפרס
המישחק בקאן על הופעתה בסרט זה) ,ש עושה
רושם כאילו לא החליטה עד סוף
הסרט באיזו דרך בדיוק עליה לגלם את
התפקיד שלה.
מעלתו העיקרית של הסרט היא צורתו
הפלאסטית. בולוניני משתמש ברחובות
רומא כבתפאורה. החדרים והדירות מלמ דים
יותר על הנושא מן הדיאלוגים. והצ לם,
אניו גוארניארי, עוטף את הכל במעטה
של ערפל נוסטאלגי, שמוסיף מרכיב
של געגועים לביקורת על אותה תקופה.
בקיצור ביום שבו ראתה

אור הכתבה (העו

הזה )2122 על סירטו החדש של עוזי

לות להקדיש, פעם נוספת, שבוע לקול נוע
הגרמני החדש. עזרתו הפעילה של
גרהרד שנברנר, מנהל בית־התרבות שליד
שגרירות גרמניה, גרמה שהקולנוע הגר מני
הצעיר זכה בהזדמנויות רבות, אם לא
על בדי הקולנוע המיסחרי הרי לפחות
בסינמטקים, וגם הפעם מבטיח המיבחר
להיות מעניין במיוחד. מה שיכול לעניין
עוד יותר הוא הסיכוי שאחד הבמאים
הכישרוניים והפורים ביותר בדור הגרמ ני
הצעיר, פיטר ליליינטל, יגיע לישראל
כדי להציג את השבוע כולו.

תעלול-פירפומת אחד לא ייצא אל
הפועל בנוף הסרטים הישראלי. חברת
וורנר התכוננה לשלוח, לקראת הצגת ה בכורה
של הקומדיה הו אלוהים, סידרה
של גלויות מודפסות ובהן הזמנה בזו
הלשון :״אלוהים מוכן להעניק לך ראיון
ברח, ישעיהו 1בתל־אביב, במוצאי השבת
הבאה, בשעה 7בערב. נא לדייק.״
הכתובת היא, כמובן, זו של בית־הקולנוע
פאר שבו יוצג הסרט (המספר על הזמנה
דומה שאלוהים שולח לזבן בסופרמרקט,
אותו החליט להפוך שליח שלו) .אם ה גלויה
לא תופץ, בסופו של דבר, הרי
זה משום שיועצים מישפטיים רמזו לחב רת
וורנר כי בגלויה כזו יש משום פגיעה
ברגשות הדתיים של אנשים מסויימים,בישראל.
ואם אלה ימצאו לנכון להגיש
תביעה הם עוד עשויים לזכות בה.

ת ד רי ך
חובה לראות:
תל אביב — ג׳וליה, קריאת העורב,
הרומן שלי עם אנני, התמימים והפראיים.
ירושלים — הרומן שלי עם אוני,
בארי לינדון.
חיפה — רשת שידור, בתו של רייאן.

תל אביב
ג׳וליה

— (סטודיו, ארצות־

הברית) — סיפורה האוטוביוגרפי של לי־ליאן
הלמן, על הידידות האמיצה שקשרה
אותה לפני המילחמה לחברה ללימודים
שהפכה ללוחמת אנטי־נאצית במחתרת. מש־

פולנית מוצר ״גליל״ מכוורת קבוץ שמיר להשיג בצמחוניות בבתי המרקחת,
סופרמרקטים ומערניות מעולות, בקש פרוספקט חינם,

הופיע
דו״ח הוועדה לבירור נושא הפשיעה בישראל

דו״ח

שימרון

להשיג בכל הקיוסקים והדוכנים
198 עמודים

• :תמחיר 70! :ל״י בלי מ.ע.׳מ.

הפצה ״גד״ ,יד חרוצים 7ת״א, טל 33680 .

קו דהש לו -
ה קו לשלך!

פאביו טפטי ודומיניק סאנדה ב״הירושה״
פשרות ושחיתות

פרס, דומה, לא רומה, ובה תחזית פסימית
על סיכוייו של הסרט להיות מוצג בארץ
בהצגה מיסחרית, החליט מוזיאון תל־אביב
לקחת את הסרט ולהציגו בחודשים ה קרובים.
מעניין לציין שסרט אחר שמדור
זה הביע ספק ביחס לסיכויי ההקרנה שלו
בישראל, פרובידנס, יוצג במוזיאון החל
מן השבוע הבא. אם זו, תהיה הסגולה
להצלת סרטים אבודים עבור הקהל ה־ישאלי,
מוכן מדור הקולנוע של העולם
הזה להודיע מדי שב 1על סרט שאין לו
סיכוי לעלות על מסכי הארץ.

במחצית השנייה של חודש מאי
עומדים הסינמטקים בשלוש הערים הגדו־

חק מעולה של ג׳יין פונדה וואבסה רדג־רייב.

הרומן שדי עם

אנני ( ס י
נמה
,2ארצות־הברית) — השלם והמגובש
בסרטיו של וודי אלן, מפגיש חרדות של
יהודי משכיל, עם חרדות של ידידתו ה פרוטסטנטית.
ארבעה פרסי אוסקר מוצ דקים.

קריאת העורב

(מקסים,

ספרד) — חוויות ילדות בספרד של היום
משמשים הסוואה לבמאי קארלוס סאורה,
כדי להביע ביקורת חריפה על המעמד
הבינוני שם, ועל המישטר הפוליטי (הסרט
נעשה לפני מות פראנקו) .הופעה מרשי מה
של הילדה אנה טורנרט.

העולם הזה 2123

שני ערים כמו בריסל, אנטוורפן, לוון,
והאחוזה בדרום צרפת הנושאת את השם
פרוביצנס, שבה מתגורר הסופר. ואם הכ ניסה
לחדר מלון נראית רגע אחד נור מלית,
ובצילום שלאחר־מכן צריך לרדת
במדרגות בתוך החדר אל הדלת, הרי זה
רק משום שהסופר החליט, בינתיים, לש נות
את הרקע לסצינה (בדיוק כפי שהוא
מחליף, מאוחר יותר, גם את המלון, ומע ביר
אותו מן העיר הגדולה אל חוף הים).
אפשר להמשיך ולכתוב על סרט זה עד
אין קץ. על הדרך שבה נבחר הצלם רי־קארדו
אהרונוביץ, גדול צלמי אמריקה
הדרומית, לצלם את הסרט, אחרי שה במאי
אלן רנה ראה את חשיבותה של
אהבה ; או על בחירת המלחין מיקלוש
רודה לכתיבת פם־קול הסרט.
אמת או שקר. אפשר לדבר, כמו
אלן רנה, על סרט שהוא כמו יצירה קאמ רית
לחמישה כלים, אפשר להזכיר הש פעות
של היצ׳קוק, וולס, בוניואל, להר-
ביה, מן הקולנוע, או פרוסט (בכל פעם
שמדברים על רנה מזכירים את פרוסט),
פרויד, בורחס או לובקראפט מהסיפרות.
כל זה נכון, ובוודאי קיים. אבל אין
אלה אלא אבני־יסוד שעליהן בנו דייוויד

סרט השנה:
פרובידנס,,
פרוכידנם

(מוזיאון תל־אביב,

אביב, צרפת) — בדרך־כלל, נהוג בארץ
לפרסם ביקורת על סרט רק אחרי שהוא
מוצג כבר על הבד. הפעם מתפרסמת
ביקורת זו עוד קודם־לכן, לא משום ה רצון
לסטות ממינהג ישן ובדוק, אלא מפני
שמדובר בסרט השונה מכל הסרטים
האחרים, ורק מעטים כמותו בכל סיפרות

שחקן גילגוד ובמאי רנה
הלם בפעם הראשונה

שחקנית אלן בורסטיין כתוף חכר־מושבעים דימיוני
״אדם חי ממעיו ונזת מנזעיו״

הקולנוע כולה. זוהי יצירה עשירה ומורכ בת
כל־כך, עד שהיא עשויה להפחיד
צופים מסויימים עם ראיה ראשונה, וליצור
אצל אחרים רושם שיוצריה פשוט
התבלבלו.
אחרי שלוש צפיות בסרט, אפשר לומר
ללא היסוס שאין בו שום בילבול, מיקריות
או שיכחה מצד הבימאי או התסריטאי או
מעצב התיפאורה. כל מה שקורה בסרט זה,
קורה בכוונה־תחילה, כולל אותם הרגעים
של פיזור־נפש כביכול. כל המוצג בו
תוכנן בקפידה רבה, ואם התוצאה עשויה
להכות את הצופה בהלם בפעם הראשונה,
כדאי מאד ללכת לראותה שנית. כי זהו
אחד מאותם סרטים יחידי־סגולה שבהם
מתגלה, בכל צפיה נוספת, רובד חדש ש קיומו
אף לא נחשד קודם־לכן.
במבט ראשון ניתן להבחין שפרובידנס
הוא סיפורו של סופר בריטי ישיש המת גורר
בדרום צרפת. ליתר דיוק, זהו סיפורו
של לילה רדוף סבל וסיוטים, ושל
הבוקר שלאחריו כאשר מישפחתו של
הסופר מצטרפת אליו על־מנת לחוג את
יום־הולדתו ה־.78
הסופר חולה בסרטן בפי-הטבעת .״אדם
חי על מעיו, ומת על מעיו,״ הוא אומר,
שעה שהוא מנסה לשכך את כאביו בזרם
בלתי־פוסק של יין שאבלי (יין בורגונדי
לבן) והוא שוקע בהזיות שהן, אולי, ה סקיצות
לספר הבא שלו, ואולי יישוב-
חשבונות פנימי עם עצמו ועם בני־מיש־פחתו.
מה שאינו מוטל בספק הוא העוב דה
שהפחד מפני המוות בא לידי ביטוי
ברור במשך ההזיות כולן, בדמויותיהם
של ישישים המוצאים להורג או מחוס
לים
באופנים אחרים, ובצורה של ניתוח
פאתולוגי של גופת ישיש (אמיתית) ,ש הוא
אחד הדברים המזעזעים ביותר בסרט.
בחלקו השני של הסרט (הבוקר שלמחרת
ליל הסיוטים) מוצגות הדמויות — אלה
שתפסו את התפקידים המרכזיים בהזיותיו
של הסופר — ללא העדשה המעוותת
של המוח הקודח והדימיון המשתולל,
והצופה מוזמן להבחין בהבדל התהומי
שבין שני החלקים.
מתחת לקליפה. עד כאן, זה נראה
די פשוט. אלא שזו רק הקליפה החיצו נית.
כאשר צועדים צעד אחד קדימה,
מסתבר שמדובר באדם העורך חשבון־
נפש לעצמו ולמקורביו, חשבון שבו הוא
מנסה לעמוד על מעלותיו כאדם, כסופר,
כאב וכבעל. מתחת למעטה הציני של
האינטלקטואל שגופו משלם את מיסי
רמת־החיים הגבוהה שממנה נהנה כל
חייו, מתגלה אדם המחפש נואשות אחר
קולבים לתלות עליהם את האשמה בכל
מה שהוא עשה בעבר. הקולבים הנוחים
ביותר הם שני בניו האחד חוקי, האחר
בלתי־חוקי, שהאחד מהם הופך התגלמות
הסרקאזם הציני של האב, והשני נוטל
לעצמו את החולמנות הפיוטית. משום כך,
הראשון הוא פרקליט והשני יצור חולמני
ההורג אנשים מתוך רחמים וחולם על
הצעדים הראשונים בחלל. הנשים בחייהם
של שני אלה מחפשות — לשווא — את
תשומת הלב והחום האנושי, ביטוי לדיג־שי
האשם הרודפים את הסופר על יחסו
במשך השנים לאשתו (שהתאבדה כמה
שנים קודם־לכן, אחרי שהסתבר לה כי
היא סובלת מסרטן ואין לה•תיקווה) .כדי

להדגיש עוד יותר את הגשר שבין ההז יות
על אודות בניו לבין חייו שלו, מס תבר
במהלך הסרט שפילגשו של הבן
הבכור בהזיות הסופר, אינה אלא אשתו
של ההוזה, כלומר אמו של הבן (דוקטור
פרויד ודאי היה שבע נחת מכל העניין).
בכך, כמובן, עדיין לא תמה הפרשה.
ההזיות אינן עניין המשכי, מגובש ומסו דר,
נובלה מוכנה לקריאה שעברה סינון
שיטתי. להיפך, הן פרי מוחו הפורה של
סופר, הבודה דברים מליבו מרגע לרגע,
מערב אמת בשקר ומציאות בדמיון, חוכך
בדעתו מה יעשה עם הדמויות שהמציא,
מתערב מדי פעם במהלך העניינים, בתוך
ההזיה, כדי לשנות דברים.
דילוג בין ערים. כדי להפוך את
התמונה מורכבת קצת יותר, משתנים ה רחובות,
הבתים והחדרים ללא הרף, כאילו
במאי מטורף נדד מאולפן אחד למישנהו
ובילבל בין תיפאורות של עשרה סר טים.
אין זה כך. הכוונה היא להצביע על
כך שהסופר הרואה בגיבורי סיוטיו את
חומר הגלם לסיפרו הבא (כי הרי זוהי
כוונתן המוצהרת של ההזיות) ,ומתקשה
להחליט על האתר המתאים למיקומם.
משום כך מתערבבת הארכיטקטורה של שני
צידי האוקיינוס, אולבני ועיר בשם פרו־בידנס
בארצות־הברית, מצד אחד, ומצד

מרסר, התסריטאי, ואלן רנה, הבמאי,
מיבנה שהוא כל־כולו שלהם בלבד. מר־סר,
מחזאי בריטי מבריק שכתב בשעתו
את התסריט למורגאן, הצליח להשתמש
הפעם במילים (והרי הסרט כולו מבוסס על
שפה, מעצם היות גיבורו סופר) בדייק נות
ובזריזות הפוגעות תמיד במטרה, ללא
החטאה. ואילו רנה העניק למציאות ולדיבד
יון את המישקל השווה, המביא בסופו של
הסרט את הצופה עצמו לידי מצב שבו
הוא שואל את עצמו: מה אמת ומה שקר?
רנה הוא אחד מגדולי היוצרים של ה קולנוע
היום, שליטתו במדיום מעולם לא
היתה מושלמת כמו בסרט זה. וכדאי להדגיש׳
לאלה הסבורים כי הוא תמיד משחק
עם עבר והווה, שסרט זה מתרחש כולו
בהווה, פרט לסצנה קצרצרה שבה נזכר
הסופר בהתאבדותה של אשתו.
פעם בכמה שנים יוצא לאור סרט ש אותו
צריך לראות פעמים אחדות, לא רק
משום שהוא יפה לעין, משותק להפליא
(דירק בוקארד, ג׳ון גילגוד, אלן בורסטיין,
דייוויד וותר) או מפני שעיצובו הוא יצי רת
מופת בפני עצמה (ופרובידנס מצטיין
בכל הנתונים הללו) ,אלא מפני שיש בו
חומר למחשבה המספיק לצפיות רבות.
לכן, מי שאוהב קולנוע באמת לא יוכל
להרשות לעצמו להחמיץ את פרובידנם.

שחקן גילגוד מביט גפני אשתו שהתאבדה
העבר בראי הזיכרונות

0ומרוע הו אנרצח?
(המשך מעמוד ) 18

משהו קורה עלשפת הכנהת,
בואו להשתתף בחוויה מיוחדת על שפת הכנות
במלון ״פלאזה טבריה״ החדש ־
4ימים בלתי נשכחים, בסוף שבוע ארוך או בתחילתו,
באווירת נופש מפוארת, במחיר 3ימים בלבד!
היום הרביעי ־ מתנת יפלאזה טבריה״ להשלמת חופשתכם.
זה קורה על שפת הכגרת. כל שבוע.
המבצע ימשך חדשיים 20,5 :־20.7

פלאזה טבריה

הזמנות: טל 067-92233 ,

הפלסטינית כבעייה של פליטים בלבד.
הנושא כולו סובו עוד יותר על־ידי ה עובדה
שיותר מ־ 1.5מיליון פלסטינים סרו
עתה לשילטוך הכיבוש של ישראל, והדבר
הציב בעייה מיוחדת שבה צריך היה לטפל
תוך השתתפות והבנה.
המנהיגות הפלסטינית, שזכרה היטב את
ליקחי העבר, הציגה לפני המועצה הלאו מית
הפלסטינית — בשנת — 1969 את
מטרתו של המאבק הפלסטיני: הקמת מדי נה
חילונית דמוקרטית, שבה יהיו לערבים
וליהודים זכויות שוות לפי החוק. ככל
שחלף הזמן, ותוך ציות לדעת־הקהל ה בינלאומית,
החליט אש״ף במועצה הלאו מית
הפלסטינית, ב־ , 1974 להקים שילטון
פלסטיני לאומי בשטחים שישוחררו מן
הכיבוש הישראלי.

אותה ההחלטה אושרה וחוזקה
שוב על־ידי המועצה הלאומית הפלסטינית
כ־ ,1977 כאשר זו החליטה
להקים מדינה פלסטינית
כשטחים הפלסטינים שמהם תאו•
לין ישראל להימוג.

ך* עיר המאמי העלה תרומה חשובה
לעמדות פלסטיניות מתקדמות אלה,
והיה גם פרשן מוסמך של העמדה הפלס טינית
לגבי והעולם הרחב. לספקנים ברחבי
העולם, אותם שראו סתירה בין ההחלטות
של 1969ד , 1974 הוכיח סעיד כי אין
כל סתירה בין השתיים.

-091-101613 0

״הכחול״ הנשר ליל עצמאות אירוטי
ב ״ 1 1״ 1־ א י תל־אביב
לי ל

העצמאות

10. 5

3נשפי בשעות 9.00 :־ 11.30־ 1145
בתכנית:

+רקודים לצלילי ״ להקתהאריות
+יין למצב רוח הורס
* והסרט האיוום׳
הנועץ

צילום צנוע מתח־ הסרט
לא יורשה מעבר ממכונית אחת לשניה באמצע הסרט.
— הכניסה למבוגרים בלבד! —

המקו מו ת

במספר מוגבל

תרומתו הגדולה ביותר של סעיד היתד,
השתתפותו בסיבלם ובצרכיהם של בני
העם הפלסטיני בשטחים הכבושים. הוא
היה מודע היטב להשפעתו המדכאת של
כיבוש ממושך ולסכנות הכרוכות בו. הוא
חשש שאם יחלוף זמן רב מדי, יהפוך
הכיבוש לעובדודקבע, וגורלם של השט חים
יהיה כגורל סיפוחיה הבלתי־חוקיים
של ישראל במילחמת . 1948 הוא היה
מודע היטב למציאות הצבאית במרחב, ול-
עמדתן וחשיבותן של מעצמוודהעל.

ידיעה זו שיכנעה אותו שהאופציה
הצבאית הטהורה, שלה מטיפים
אחדים, איננה אלא עמדה מילולית,
שאין לה סימוכין כמציאות.
היה כד האומץ לטעון שדרושה
אופציה פוליטית, נוסף על זו
הצבאית.
על יסוד אמונתו זו, סכר סעיד
יש לגייס את כל הכוחות. התומכים
כהגדרה־העצמית של הפלסטינים
— בוללאלהשםישר
אל — לתמיכה כעניין הפלסטיני.
מלאכתו החלוצית כתחום
זה ידועה ומוכרת מכדי שיהיה
צורך לפרטה. מאליו כדור שפעילותו
זו היתה שנויה מאד כמחלוקת,
ועוררה התנגדות וכיקורת
חריפות מצד ערכים ופלסטינים
מסויימים! .הוא, והמעטים האמיצים
שחלקו עימד את השקפותיו.
הואשמו אף כבגידה.
אך כלפי כל מבקריו היה בפיו של
סעיד נימוק איתן אחד. אם הפגישה עם
ישראלים ממחנה־השלום נחשבת בגידה,
כיצד יוגדרו שני מיליון הפלסטינים —
הן בישראל־גופה והן בשטחים הכבושים —
הנפגשים עם ישראל מדי יום ביומו?

״!עקת
התאווה־אוהרה

הוא הצכיע על כך שאחרי שהמדינה
הפלסטינית תוקם, היא
תרגול כהקמת מדינה דמוקרטית
חילונית כדרכי שלום.

סי פו קמלא מו בטח

סעיד-חמאמי נאלץ לבסוף לשלם בחייו
עבוד חזונו, אומץ־ליבו ואהבתו העזה לעמו.
סעיד חמאמי אהב את כל הפלסטינים,
אף את אלה שאולי הרגוהו. אולם, יותר
מכל, היו בו השתתפות ומסירות חסרי-
גבולות לפלסטינים שבשטחים הכבושים.
אל אותם מבני־עמנו, החיים תחת כיבוש
צבאי, החשים יותר מכל באובדנו של
סעיד, ברצוני להפנות את דברי מעל
במה זו: סעיד מת למען פלסטין. אבל,
מעל לכל, הוא מת למענכם. אנו נמשיך
לדאוג לכם, כפי שעשה הוא.

ויום אחד, יככדו הדורות הבאים
את סעיד כאדם שאהב את ארצו
ואת עמו בכנות ובדהט, שאינם
זקוקים לתיאור מילולי.
העזלם הזה 2123

חסכונית כזאת
אמינה כזאת
וחמודה כזאת
רק תו 5יכולה להיות

ההרגשה הנפל א ה
הזו לנסוע ולנסוע
קילומטרים ארוכים
בידיעה שמיכל
הדלק אינו מתרוקן,
כאילו מחירי הדלק
לא עלו בכלל,
רק רנו 5נותנת.

התענוג הזה לא
להתרוצץ במוסכים

העיצוב החדשני
הזה המעורר
הערצה וקנאה
כאחת .־ רק רנו
5נותנת.
הקומפקטיות,
ה שובבות
המושב האחורי
המתקפל והופך
לתא מטען ענקי,
רק רנו 5נותנת.

זבחחנזת סיכה.
מפ שיר האדים
בחלון האחורי.
הבטחון בהתנעה
מיידית בכל בוקר.
רק רגו 5נותנת.

המנוע ה מ שוכלל
והפיקח 5 .המושבים

המרווחים. הדלת
האחורית הענקית,
מעצורי הדיסק.
מ ערכת הבל מים
הכ פול ה, התאוצה
הפנ טס טית -זאת
ועוד רק רנו 5יבול ה
לתת.
בוא ראה אותה,
בוא גסה אותה,
בובה של סכונית.

דנו בחסכון ראשון

תו 5ז 1ש₪ /

בו משה קרסו״

״ תל־ אבי ב: ו חי ריב־ל .22-26 טל 33241 .ירז שלי: הס .4טל .226491 .חיפה . :רכב חיפה*.יפ .3 2 1טל. 510296.
נ תני ה: סבררלוב. הרצל ,54 טל .23052 .באר־ שבע;ע מינל בע־מ. החלוץ . 124 טל .74533 ,ד א שו ד ל צי 1ן:בוניצקי. הרצל .52 טל .941008 .נצרת: ס 1סך ארנאן.
אזור החעשיה(צרח. טל . 56861 .אשר,ל 1ן: מוסך פאר, מרכז מסחרי אפררר, טל . 22743 .רמת־גן: רנו ר־ג קיפל 1 ,ב1ם י 1סקי , 111 טל.798474 .
ק רי ת־נ ת: מוסך נדצ 1ר. אז 1ר החעשיה. טל .91395 .ה רי ת -שמתה: ם 1סר הנליל העלית. טל 40713 .

העולם הזה 2123

במדינה
המילחמה
״מה גדול ומלוכלך״

ילדי קיבוץ יראון מספרים
על פחדיהם, משיחים על
דאגותיהם ומביעים את
דעתם על הערבים
״אני מפחדת בלילה כאשר יש מילחמה
ואני צריפה לשירותים,״ הודתה זאטוטית
מקיבוץ יראון, שעל גבול הלבנון .״ואני
גם מפחדת שאני על משהו גבוה. ואני
גם מפחדת מכלבים.״
לא היתד. זו הילדה היחידה ששחה על
פחדיה בגילוי־לב, בעיצומה של מילחמת
הליטאני. דברי הילדים, בקיבוץ השוכן
מול הכפרים הלבנונים ירון ומארון אל-
ראם, לוקטו בידי חברי הקיבוץ המבוגרים

בגלל שהם כל הזמן נלחמים וככה מתים
להם אנשים ואנחנו כובשים להם אזורים
ששייכים להם.״
• ״יש ערבים טובים ויש ערבים
רעים. הערבים שפוצצו את האוטובוס למ של
הם ערבים רעים.״
• ״הם די בסדר, אבל תלוי מי.״
• ״בכלל, אלו שבסדר הם נוצרים.
הם לא מזיקים לישראל. והמחבלים זה
דבר נורא, רק לחבל ולהציק לנו הם
יודעים, ויש להם מנהיג ששמו עראפאת,
ויש לו פה גדול ומלוכלך, ובסך הכל הוא
פחדן גדול.״
• ״אפשר להגיד שהם טיפשים. הארץ
היא שלנו, ועוד מימי ההיסטוריה, ואני
לא מבינה — הם ערבים ויש להם עוד
יותר נד 7מקומות וארצות שיש בהם ער בים
ולנו אין עוד ארצות יהודיות אלא
רק עיירות או ערים, אבל לא כל כך גדו לות
עד כדי כך.״
6״הערבים הם אנשים רעים. הם

טנק של צה״ל כגבול הצפוני
״הילד הוא האבא של האיש״

״אולפן גרג״ בהנהלת המורה הידוע מר
פותח ב־ 16.5.78 קורס ערב של חודש

חיים כר־קמא
אחד

בלבד

עסריח
ו/או אנגלית
ההצלחה מובטחת ! כיתות קטנות — הירשמו מיד :
תל״אכיב ג רח׳ וייצמן ,22 טלפון .254826
חיפה ג בי״ס ״במעלה״ ,שמריהו לוין ,30 טל.664922 .

רובקס

המתנה היפה ביותר

מורלוי

הטפטים המעוצבים כיצירת אומגות

ופורסמו, עם תום הקרבות, בעלון הפנימי
של המשק.
״אני מפחד מתי שאני הולך לחדר שיש
מילחמה ובומים,״ סיפר ילד מיראון ,״ואני
חושב שהנה יפול לידי פגז או שיפגע בי
כדור.״
״ואני מפחדת כאשר אני חושבת שאני
ישנה עם הפנים לקיר,״ סיפרה אחת היל דות.
מוראות המילחמה הצטיירו בדימיו-
נר, כסכנה אישית, שהיתר, אופיינית לעידן
הטרום־טכנולוגי :״אני מפחדת שיבוא
מישהו ויתקע לי חרב בגב או יכרות לי
את הראש.״
ילדה אחרת שחה כאחד המבוגרים:
״אתמול ושלשום הרגשתי פחד ודאגה כי
אני דואגת לחיילים שלנו ופוחדת ש ייהרגו.״
״נמאס
לשכת כמיקלט״ .ילדי
הקיבוץ סיפרו לא רק על פחדיהם,
אלא גם על הרגשותיהם ודאגותיהם. על
השאלה שהציגו המבוגרים — על מה
חשבת כאשר היית במיקלט? — ניתנו
התשובות הבאות :
• ״על המילחמה, ומה החיילים עו שים,
ואיפה אבא שלי, ואיך נראות הפצ צות,
וכמה הרוגים, וכמה פצועים, ואם
כבר כבשו את מארון אל־ראס, ואיפה
מעמידים את התותחים.״
• ״על אבא ואמא במיקלט שלהם.״
!• ״על מה שקורה בדרום לבנון, מה
החיילים עושים שם, כמה נהרגו חיילים,
מה החיילים עושים בבור התחמיץ, כמה
פצועים יש ועוד כמה זמן תיגמר המיל-
חמה, כי נמאס לשבת במיקלט.״
!• ״על צד,״ל שהם צריכים לפעול
בכוח ואני מרגישה פחד. אני חושבת ש אפשר
להרוג או לתפוס את מנהיגיהם,
אבל יפתח סיפר לי שהם מרמים, למשל
נכנעים או מתחפשים לנשים ובינתיים
המנהיגים שלהם בורחים.״
<• ״שלא ייכנסו עוד פעם למיקלטים
כי זה משעמם.״
״פחדן גדול״ .כאשר נשאלו ילדי
יראון לדעתם על הערבים, הוכיחו בתשו בותיהם
עד כמה נכון הפיתגם האנגלי
הידוע, האומר כי ״הילד הוא האבא של
האיש.״ שכן הזאטוטים מן הקיבוץ השיבו
בלשון אופיינית למבוגרים רבים בישראל.
ס ״הערבים׳ הם בכלל לא חכמים,

רוצים להרוג הרבה אנשים ולכן גם מתים
להם הרבה אנשים, בגלל שאנחנו עושים
להם פעולות תגמול.״
• 1״אבל יש ערבים שהם טובים, למ של:
הפועלים שלנו הם ערבים טובים...״
היסטוריה הארמוו• והשמדה - 1171-71ת

חוקר פלסטיני חושף פרשה
׳עלומה כתולדות ׳הציוגות,
שבמרכזה חוזה מדיגת היהודים
הרעיון שנלחש על אוזנו של תיאודור
הרצל היה פשוט. אם יצליח לפייס את
הארמנים — כך נאמר לו — ויחד עם
זאת ישיג הלוואה לאוצר התורכי המדולדל
ומכתב־המלצה מן המנהיג הגרמני הק שיש׳
אוטו (״קאנצלר הברזל״) פון־ביס־מארק
— ייפתח בפניו השער העליון
בקושטא. או, אז יאזין הסולטאן עבד
אל־חאמיד לדבריו, ויתן לו זיכיון על
חבל־ארץ נידח בממלכה העותומאנית, ה קרוי
בשם פלשתינה.
הזמן: יוני , 1896 ארבעה חודשים
אחרי שהרצל פירסם את חיבורו הידוע
״מדינת היהודים״.
המקום: קושטא, בירת הקיסרות העו-
תומאנית.
הלחשן: פילים מיכאל נוולינסקי, אציל
פולני שירד מנכסיו, דיפלומט אוסטרי
לשעבר, עיתונאי לעת־מצוא, סוכן־להש-
כיר ובעל קשרים עם הסולטאן.
ברקע הצעתו של איש־המיסתורין התמ הוני
לחוזה מדינת היהודים, ניצבה ״השא לה
הארמנית״ ,שהטרידה אז את השליט
התורכי ומיקדה את תשומת־ליבם של
מדינאי פאריס ולונדון, ברלין ווינה.
אגודות״סתר. הרצל עט על הרעיון
כמוצא שלל רב. גורלו המר של העם
הארמני לא הטרידו כלל מן הבחינה האנו־שית־מוסרית.
אך האפשרות לנצל את
״השאלה הארמנית״ כדי לקדם את רעיו נותיו׳
שנועדו לפתור את ״השאלה היהו דית״
,קסמה לו ביותר.
הארמנים נאבקו באותה עת להשגת
(המשך בעמוד )54

העולם הזה 2123