גליון 2125

המחיר 13.00 :ל״י (כולל מ.ע.מ).

מספר 2125

התפתחות ה פו לי טי ת
מאחרי הקלעים בממשלה

ק צי ר ל או ני ב ר סי ט ת

שר־הביטחון עזר וייצמן נאלץ להמתין כשלושה
שבועות, כדי להיפגש ביחידות לשיחה עם ראש*
הממשלה מנחם בגין.

מסתבר כי מאז ביקורו האחרון של וייצמן
במצריים הוא ביקש, נוסף על הדיווח
שהשמיע בישיבת הממשלה על ביקורו,
לדץ אישית עם ראש־הממשלה בנושא זה.

הערבת ^ מצב:

אולם ראש־הממשלה לא הצליח להתפנות מעיסוקיו
האחרים כדי לשוחח עם עזר, עד אחרי שחזר
מביקורו האחרץ בארצות־הברית.

מי לחטהאפש רי ת,
החלמ או ק טו ב ר
הערכת-המצב המוסמכת האחרונה: קיימת
אפשרות סכירה להתפרצות מילהמה חדשה
כץ מדינות־ערב לישראל, החל מחודש
אוקטובר הקרוב, המועד שכו יפו;
תוקפו של הסבס־ההפרדה כץ ישראל
למצריים.

מ ה מייעץ
ר אובן ה
אחת התעלומות הקשורות במישרד ראששזממשלה,
נפתרה השבוע. התעלומה היתד. קשורה במינויו של
הד״ר ראובן הכט, בעל ממגורות דגון, כיועץ מייוחד
לראש־הממשלה, לפני כמה שבועות. הכט אף הצטרף

ג 1י ח ימשיך ל כ הן
כראש אמ״ן
ראש אכף המודיעין כמטה הכללי, האלוף
שלמה גזית, ימשיך ככל הנראה לכהן
כתפקידו זה שנה נוספת.
כהונתו של גזית כבר הוארכה פעם אחת, אחרי
שעמד בפני פרישה. באחרונה נמסר כי הוא נמצא
ברשימת האלופים העומדים לפרוש בקרוב,
אולם בינתיים נעשתה הערכה־מחדש, שבעיקבותיה
עשוי גזית להמשיך בתפקידו.

הממשלה !יהעוני שהיי
אתהאמ רי ק אי ם
אין כסיס להערכה שפורסמה השבוע,
שלפיה נמנעה הממשלה מעריכת דיון
מדיני, כדי להשיב על שאלות המימשל
האמריקאי כנושא המשך המגעים עס
מצריים, על־פי כקשת האמריקאים.
מלכתחילה הוחלט שלא למהר להשיב על שאלות
האמריקאים, כ״פעולת תגמול״ על אישור עיסקת
המטוסים המשולשת בקונגרס האמריקאי.

אולם בדיעבד הסתבר, כי אין זה עונש כלל.

הפרשן האמריקאי הנודע, ג׳יימס רסטון, כתב
בניו־יווק טיימס כי קארטר עצמו מעוניין בדחיית
הטיפול בבעיית המיזרח־התיכון, כיוון שהוא יהיה
עסוק החודש בנאום בפני עצרת האו״ם, בקבלת פני
שר־החוץ הסובייטי ובפגישות עם אירגון האמנה
הצפון־אטלנטית.
בקשה רישמית לדחות את הדיון המדיני לא
התקבלה. אולם כדי שהדחייה לא תתפרש כעונש,
נטען שהאמריקאים מעוניינים בדחיית ההכרעה
הישראלית העלולה להיות מושפעת עתה מיצר*
נקמנות בגלל עיסקת המטוסים.

ל קו ר אי

05 x 11:1ד1ה
מתוך רצון להימנע מעלייה חד״פעמית
גדולה במחיר העיתון, בהתאם לדהירה האינפלציה,
נוקטת המינהלה שיטה טל העלאות־מחיר
קטנות מדי פעם, לפי הצורך.
השבוע, בעיקבות העלייה בשבר״העבודה
ובפריטים אחרים של עלות הייצור, נאלצת
המינהלה להעלות את המחיר ב ,7.63!-ל־13
ל״י הגיליון. היא מקווה שגם הפעם יתייחסו
הקוראים לדבר בהבנה.

ת פני תבחקירת
התאבדותה חייל
החקירה החדשה בפרשת התאבדותו
של חייל ישיבת ההסדר בבית־הספר
לשיריון של צח״ל, עשויה לחשוף גילויים
מפתיעים, העומדים בסתירה
לכל מה שפורסם עד כה בנושא זה.
החקירה עשויה לגלות כי אין כל
קשר בין התאבדותו של החייל לבין
ה״טירטורים״ של חיילי ישיבת ההסדר,
מהסיכה הפשוטה שהחייל כלל
לא היה שייך ליחידה ש״טורטרה״.
כמו כן קיימות עדויות כי עוד לפני
התגייסותו לצה״ל טען אותו חייל :
״בקרוב אתגייס לצה״ל ואז יהיה לי
נשק ואוכל להתאבד:״

שמועות עקשניות טוענות כי הפרופסור אפריים קציר,
נשיא המדינה הפורש, לא יחזור עוד לעבודתו
המדעית במכון וייצמן ברחובות, וישמש מרצה
באוניברסיטת תל־אביב.

אם אומנם יחליט קציר שלא לשוב ל״מכץ
וייצמן״ ,תהיה הסיבה לכך מישפחתית
והיא אינה מעידה על שום קרע בינו לבין
הנהלת ״מכון וייצמן״.

גם אם יעבור קציר להרצות באוניברסיטת תל־אביב,
הוא ימשיך להתגורר בביתו שבמכון וייצמן ברחובות.

הסקים נלעייתים
ה לוו או ת !ו דו ס
בגלל עודפי הנזילות של הבנקים, הנובעים מצימצום
הביקוש לאשראי מצד הציבור, החלו הבנקים
הגדולים מציעים ללקוחותיהם אשראי בתנאים זולים
ונוחים למטרות מוגדרות.
כך, למשל, מציעים הבנקים הלוואות על לסכום של
50 אלף ל״י בריבית של 28<701 שאינה מנוכה מראש,
בתנאי שהלווים יפקידו סכומים אלה בתוכניות
חסכון־בדירה, המאפשרות הצמדה למדד או לדולר.
מאחר שבתוכניות אלה מקבל החוסך מענק מיידי
של סיל 10 מגובה *־.פקדה, הרי למעשה, גובה הריבית
על ההלוואה הוא . 180/0תנאי פרעון ההלוואה משתנים
בבנקים השונים, ומגיעים עד לתשלומים־לשיעורין
של 24 חודש.

הכנקים מעוניינים לעודד פתיחת השכונות
חסכון־כרירה, כיוון שהכספים המושקעים
בחשבונות אדה עומדים. כרובם דרשות
הבנקים, שלא כמו כהשבונות־חיסכץ
אחרים, שבהם עד הבנקים להפקיד ס/ס80
מסכום הפיקדון כ״בנק ישראל״.

.שלו עכ שיו

מו דהה עם א ״ ב׳
תנועת ״שלום עכשיו״ שיגרה מיברק־הזדהות לספן*
השלום אייבי נתן. שפו היא מזדהה עם מטרות
שביתת־הרעב שלו ועם מאבקו — הזהה למאבקה.

יחד עם זאת קראה התנועה לאייבי
להפסיק את שכיתת־הרעב שדו, ולהצטרף
למאבק במיסגרת התנועה.

אייבי ראה בכך פגיעה אישית, דחה את הפנייה
וממשיך בשביתת־הרעב שהכריז.

ייסותס״ *הפוך
למסעו האחרון של מנחם בגין בארצות־חברית,
והשתתף בפגישות המצומצמות של פמליית בגין עם
הנשיא קארטר. אולם איש, גם במישרד ראש*
הממשלה, לא ידע מהו עיסוקו המדוייק של הכט
במישרד, ובמה הוא מייעץ לבגין.
השבוע נודע במה עוסק הכם. הכלכלן בן ה־,69
שהוא יליד בלגיה ובוגר האוניברסיטות הגרמניות
של מינכן. ברלין והיידלברג, מטפל במישרד ראש־הממשלה
בנושא העיתונות הגרמנית.

הוא קורא כתבות הנכתבות על ישראל
ומדיניותה בעיתונות הגרמנית, מגיש
לבגץ סקירה תמציתית מהן, ומגיב —
לפי הצורך — במיכתכים שהוא שולח
לעיתונים אלה.

אלמוג 31013
!כרימת
מי שהיה שר בממשלת ישראל ויו״ר הנהלת הסוכנות
היהודית, יוסף אלמוגי, עסוק בימים אלה
בכתיבת זיכרונות.

אלמוגי גילה למקורביו כי ספר הזיכרונות
שלו יכלול בתוכו ״פצצות״ שיזעזעו את
הארץ כולה, שיתייחסו בעיקר לשנות
המאבק של קודם המדינה ולשנותיה
הראשונות של המדינה.
אלמוגי כותב עתה את הטיוטה הראשונה של סיפרו,
ומתכוון למסור אותו אחר־כך לסופר מיקצועי לשם
שיכתוב. לטענתו הציע לו אחד הצהרונים מיקדמה
בסך חצי־מיליון לירות עבור זכויות פירסום הספר,
שעדיין לא נכתב.

ל שבו עון עאמ אי
המוסף השבועי של יומון מפ״ם
״עד המשמר״ ,״חותם״ ,עומר להופיע
בנפרד, כשבועון עצמאי.
עורכי על המשטר הגיעו למסקנה כי הביקוש
למוסף גדול יותר מאשר לעיתון, ולפיכך לא יתנו
עוד א ת קנייתו בקניית העיתון כולו.
ו י* ייייייייייייי ־—

שפי גלד *ד1ץ
לוניו ־ ץ יו 1 1
אפשרות של סולחה מ&תמנת בין
הנהלת קבוצת הכדורגל של מכבי
נתניה, אלופת המדינה, לכץ כדורגלן
הפאר שד האגודה בעבר, מרדכי
(״מוטל׳ה״) שפיגדד, שנטש באמצע
במריקת־־דלת
העונה את
הקבוצה1

ועבר ליי׳ לקבוצת הפועל חיפה.
להתפייסות הוא הביטוי הענקת הזכות, מצד אגודת מכבי
נתניה, למוטל ׳ה שסיגל ר להוציא
ואור את ״ספר האליפות״ של הקבוצה.
בהנהלת הקבוצה נשמעו כבר הצעות
לתבוע עבור שפיגלר, אחרי שתיערך
ר. סו 7רור , .

כוד לבחירות למועצת •עיריית נתניה,
כדי* שייצג את האגודה כמועצת

*0,1*1אם!/1ו.ז<ט01410

בהדרגה תמונות העירום על שעריו האחו-
דיים של העולם תזה. ולא משום ׳שחזרנו
להיות פוריטאנים. העולם הזה נקלט והש תרש
׳בקרב ציבור קוראים ברחב, ולא היה
זקוק עוד לסממנים חיצוניים למשוך קוראים.
השער האחורי ממשיך להיות מוקדש,
בדרך־פלל, ל״חומר הקל״ הכלול באותו
גיליון. תמונות־עירום מופיעות בו לעיתים
נדירות, רק פשהן מהוות חלק אורגאני של
סיפור החדשות המתפרסם על השער.
דוגמה לכך היא דווקא הגיליון האחרון
של העולם הזה, שבו התפרסמה !תמונת עי רום
(אם אפשר לקרוא לזה כך) של ז׳אקלין
קנדי־אונאסיס, שהפשילה את מיכנסיה אחרי
שרחצה בחוף הים ישל קיסריה (ולא בחוף
טנטורה, כפי שפורסם בטעות.

פיו, שם נהגה היא להשתזף 1בעירום !מלא.
מאוזר שנראה כי דאקלין עצמה אינה מתביישת
בגופה, סביר להניח כי אין היא
רואה בפירסום תמונות מעין אלה משום
פגיעה בכבודה.
התודעה •שפירסזם עירום נשי אינו עוד
בגדר פורנוגרפיה !והוא חלק של המציאות
החברתית, הפכה במרוצת השנים נחלתם
של חוגים רחבים. על כך יכול אולי להעיד
הסיפור הבא :

לפני שנתיים נשבר קולו של יעקוב
ריפתין, והוא לא היה מסוגל למלא את
תפקידו כחבר הוועד הפועל של ההסתד־רות.
הוא החזיק מעמד ככל שיכול, אך

,,העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי. המערכת והמינהליה:
תל־אביב, רחוכ גורדון
יון ,3טלפון 24338)5־ .03 תא־דואר 136י
מען מברקי :״עולמפו־כ
ם״ .מודפס ב״הדפוס החדש״ כע״מ, תל
אבים, רה׳ כן־אכיגדור
*ביב,
רח׳יכן־אכיגדור • הפצה :״גד״ כע״מ. גלופות: צינקוגרפיה
כם פי״ כע״מ. העורך הראשי: אודי אכנרי. העורך: אלי תבור * טורד
תכנית: יוסי שנון • עורכת כיתום: נורית יהודאי. ראש המינהלה :
אכרהם סיטון. מה׳ המודעות: רפי זכרוני. המו״ל: העולם הזה בע״מ.

בניליץ האחרון של אותות ,78 ביטאון
איגוד המפרסמים בישראל, סוקר העי תונאי
הוותיק פינחס יורמן את התפתחות
כלי־התיקשורת בישראל ב־ 30 שנותיה. בסקירתו
הוא מבליט שתי מהפכות שהתחוללו
בעיתונות הישראלית ׳מאז הקמת
המדינה. האחת הקמת מעריב, בידי קפוצה
של עיתונאים מיקצוענים שנטשו, בפברואר
! ,1948 באורח קולקטיוד את חדרי המערכת
של ידיעות אחרונות — לטענתם כמחאה על
קפיאתו של הצהרון היחיד בארץ-ישראל על
שמריו.
המהפכה השנייה היתד ,״השפעתו המצ טברת
של העולם הזה, מאז אמצע שנות
החמישים ואילך.״ כותב יורמן במאמרו:
״צעקני, נועז לפי מושגי הזמן, ערוך
במתכונת בלתי־מקובלת (בנוסח השבועון
טייס) ,חרם השבועון הסנסציוני תרומה
מוחשית משלו, שימש בית־אולפנד מעולה
לעשרות פירחי־׳עיקתונות, צלמים, ציירי-
קריקטורות. המימסד לא נטה חיבה יתדה
לשיטותיו, סיגנונו, מיזגו !ומגמתו הכללית
של העולם הזה, אך בסופו של דבר נבצר
ממנו להתעלם מתופעה מיוחדת — והריגה
— זו בשדה העיתונות הישראלית.
״למותר להכביר מילים,״ מוסיף יורמן,
״על רישומו של השער האחורי רב־המוניטין
של השבועון, ישבו נחשפה, תרתי-משמע,
האמת העירומה או, ליתר דיוק — ,האמת׳
על האנטומיה הנשית במערומיה, שנים לפ ני
שכיתבי־העת הנועזים מחו״ל יימכרו
בחוצות ערינו. מה שחשוב מכל — !תודות

להתמודדות מעריב — ידיעות אחרונות
מזה ולשיגשוגו של העולם הזה מזה —
.נחצה הרוביקון המפריד בין עחתונות שהיקף
מכירתה מוגבל, לבין עיתונ׳ות־תפוצה !המונית
וממילא גם עממית.״
על אף טענתו של יורמן כי ״למותר להכביר
מילים על השער האחורי דב־המוניטיו
של השבועון,״ דומני כי כדאי להוסיף כמה
מילים בנושא זה ולו רק כדי לנפץ מיתוס
מסויים הקשור בשערו האחורי ישל העולם

הזה.
ייחודו של העולם הזה בתחום שפועוני־החדשות
בעולם נובע, בין השאר, גם מה שילוב
הקיים ביו בין כיסוי רציני של נוש אים
פוליטיים, חברתיים וכלכליים (״חומר
כבר״ ,בלשון המערכת) לבין כיסוי קליל
יותר ישל ׳נושאי הבידור !והחיים המודרניים
(״חומר קל״ ,בעגה המיקצועית) .על־מינת
להפליט מתכונת מיוחדת זו של העיתון
נולד, באמצע שנות החמישים, השער האחורי
שלו. הוא נועד למשוך למעגל קוראי
העולם הזה גם קוראים!שלא התעניינו דווקא
במאבקים הפוליטיים ויד,ציבוריים ׳שנחרתו
על דיגלו של שבועון זה, מתוך הנחה ש מתוך
משיכה אל ״החומר הקל״ יגיעו אותם
קוראים גם אל ״החומר הכבד״.
היו שנים !שבהן הופיעו בקביעות המו־נות־יעיתם
על השער האחורי. העולם הזה
היד, חלוץ בשורת המתירנות, שכבר התפשטה
בעולם המערבי, בעיתונות היש ראלית.
תמונות־ד,עירום האסתטיות והטי פול
העיתונאי בנושא המין, שינ;שבו עוד
בתחילת שנות החמישים טאבו מוחלט בעיתונות
הישראלית, היו!תרומתם !של כלי-
התיקשיורת למהפכה המינית שההילה במח צית
השנייה !של המאו•-,העשרים.
כשמהפפד, זו הפכה עובדת חיים, פחתו

עירום כהספד
הבטחה
ז בעת שהתפשטה על החוף היתד, דאקלין
מוקפת שומרי־דאש שמנעו יאת התקרבות
הקהל ׳אליה. התמונה עצמה צולמה בעדשה
טלסקופית ממרחק ושל כ־ 500 מטר. מצאנו
לנכון לפרסמה, משום שלדעתנו היא משקפת
את אישיותה: של ז׳אקלין כאשד, משוחררת,
דביר שבא לידי ׳ביטוי גם בביקורה ביזשראל.
בעבר פירסימו כמה מהנכבדים שבעיתוני
העולם ׳תמונות-עירום של דאקלין. היו
אלד, תמונות שצולמו בידי צלמים שהתקרבו
אל האי הפרטי של משפחת אונאסיס, סקור-

הסיק את המסקנה כאשר שוב לא יכול
לדבר בצורה !מובנת.
ריפתין התלוצץ על מצבו האנוש, ולא
פעם הדהים את יידדחו הרבים בהלצות אלה.
כך, למשל, כתב לאחד מידידיו :״איבדתי
את הקול. אבל זה לא חשוב. ממילא אין
מי שישמע.״
ערב התפטרותו מהוועד־הפועל השמיע
קובה כמה הלצות כאלה באוזני אורי אב־נרי,
שיישב לצידו באותו מוסד.

מספר אכנרי :

ידענו, כמובן, שהוא חולה בסרטן־הגרון,
וכי ימיו ספורים. הערצנו את מילחמתו במחלתו.
מדי פעם סיפר לגו על הטיפולים
הקשים שהוא עובר. כמה פעמים התנצל
לפני על כיי הוא נוטש ישיבה באמצע,
ביגלל הצורך לעבור טיפול, ואמר :״תמלא
את מקדמי.״
בפעם האחרונה לפני התפטרותו נתקלנו
איזש ברעהו בחצר בניין הוועז־־הפועל. קובה
התלוצץ כרגיל. דיברנו בגלוי על מחלתו.
״אתה יכול להתכונן לכתוב עלי הספד,״
:אמר בלחש.
״אתה עוד תקבור את כולנו,״ השבתי.
הוא הביט: בי בעיניו הכחולות ,׳ואמר:
״אתה יודע, אל תכתוב עלי הספד. הבל על
המקום ובעיתון, במקום זה תדפיס תמונה
של ׳בחורה עירומה. אבל שתהיד, צעירה
!ויפה.״
צחקתי.
״אני מתכוון ברצינות,״ אמר .״אתה מבטיח?״
הבטחתי.

כאן דבריו של אבנרי. הוא לא כתב
הספד על קובה ריפתין, אם כי העולם הזה
הקדיש, בשבוע שעבר, פמה שורות לאיש
יפה-נפש ואמיץ זה.
עכשיו אנחנו מקיימים את ההבטחה. התמונה
בעמוד זה מתפרסמת תוך מחליד
בקשתו של קובה, אדם שרצה בי החיים
יימשכו, וכי היופי׳ הנעורים ושימהת־ד״היים
ימשלו בכיפה.
העולם הזה מצדיע לזיכרו.

ז׳אקלין קנדי־אונאסיס כאי סקורפיו וכחדף קיסריה
שיחרור

ביקשנו מומחי תיירות בארה״ב להוסיף
עוד משהו למסלול האמריקני
של ״בוא ניסע״ והם ענו :״מיותר״

סאלסליילן^

חו רשת מיו אי ר
ס או ־ פראנ צי ס קו

ח שי נ ג סון
קניון הברייסן !
פארק ציזז

11א ר מון ה ר 7ו ט $ #י$7

וג א *
לו ס א נג ל ס

הה סדר המסלול:

ניו יורק(עיר הענקים) ,וושינגטון
(בירת העולם החופשי); ניאגרה

דיסנילנד

מלון שהוא פחות מהילטון
אינו מספיק טוב עבורנו.

פרוש את מפת ארצות הברית לפניך,
והבט בה. סמן בדמיונך קו המקיף את
כולה.

זהו המסלול ׳ ׳

המסלול שיוביל מיטמיגממן*

ארד ו־מ

אותך ר ו

לאתר׳
מחוף לחוף, בצפון ובדרום, סביב
כל ארצות הברית.
לא כל מי שנסע לארח״ב יכול לחזור
בהרגשה שהוא מכיר אותה, כי ארה״ב
גדולה כל כך, שאפשר לטייל בה
חודשים ולא לראות אותה כלל. משום
כך חשוב התכנון הקפדני של• המסלול,
של לוח הזמנים. משום כך חשוב כל
כך לדעת מתי לטוס, מתי לנסוע
באוטובוס, ובאיזה כביש, ומתי
להקדיש זמן לסיורים רגליים או
לשייט על אגם.
להכנת המסלול הקדישה״בוא ניסע״
שנים של לימוד ומחקר, סיורים
מוקדמים, בדיקת מסלולים, פגישות
עם מדריכים ושיחות עם מומחים
אמריקניים לתיירות. כך נבנה
המסלול המושלם לארה״ב, זו הסיבה
ש״בוא ניסע״ שלחה, בקיץ האחרון,
הכי הרבה טיולים מישראל לארה״ב.

אמריקה היא גם רמת החיים

משהו על רמת
החיים הוו, כי

(המפלים האדירים בעולם!); שיקאגו
(המפתיעה ביפיה); סאלט־לייק:סיטי

0דך

צבעונית בכל ;

חדר ושאר השיכלולים.
אגב, איך אפשר להיות באמריקה בלי
לזכות בחוויה של צפייה בטלוויזיה
האמריקנית?...

(עיר המורמונים);
ילוסטון(הגייזר הנ א מן ן ף ^ ^יי ר
ג׳קסון(עיירת מערב־פרוע);
קניון הברייס (יער הסלעים
האדומים) ; פארק ציון(כן, ציון
בארה״ב); לאס וגאס (העיר שאינה
נרדמת); סאן פרנציסקו(היפה.שבערי
ארה״ב) ,חורשות מיואיר(עצי ענק);
סוסליטו(עיירה ציורית); כרמל (כפר.
אירופאי); דרך 17 המילין(רצועת

הווילות ו.-..כלבי הים); דרך
החוף מס׳ ( 1דרך המפרצים י ^
הנפלאה) ; ארמון הרסט
(ארמונו המוזר של איל

תאריכים ...תאריכים...

לפניך טבלה, ובה מגוון של תאריכי
יציאה. משך הטיול הוא 27 יום נטו
בארה״ב(אנחנו לא מבזבזים זמן
בחניות ביניים, ואל ארצות הברית
שלנו לא הצטרפו מדינות כקנדה,
מקסיקו או האיים הקאריביים).
בטבלה מופיע גם תאריך הסיום
בנידיורק. מי שירצה יוכל לחזור לארץ
בטיסה ישירה למחרת, ומי שרוצה
להשאר עוד קצת — בבקשה( .עד
לתום 45 יום מתאריך היציאה).
בקש את חוברות הטיולים שלנו —
תלמד עוד הרבה דברים על טיול
מאורגן באמת.

ה עי תונו ת ) .לוס ־ אנגילס ן ^

(הוליווד והכוכבים!);
דיסנילנד (הנשיא י
מיקי מאוס) ; ניראורליאנס(מולדת
הג׳אז על גדות המיסיסיפי); מיאמי
(קרקס הים); ניו־יורק ...והביתה.

**373

**368

0 0׳ ה טיו ל
יציאה טיו טיול נניו־יורק **

מועד תום 85 יום

12.6

18.8

28.7

31.7

23.7.

13.8

20.8

3.9 .27.8

׳*376
2.10

9.10

21.8

28.8

11.9

18.9

25.9

10.9

17.9

28.9

1.10

8.10

29.10 22.10 15.10

מיו ע ד לנו ס עי ם עד גי ל 39 בלבד.
** סיוםהט יו לבתל־ א בי ב — יום לאחר

0או?$ז*ן/יס*אוהזנ*1ז

שאל את מי שסבר נסע.

מנן.

מכחכינ

ן שיחת הסאחבק

הג לי ל ואח ואני
״נא להכיר, הגליל !״
״נעים מאד, אביגיל,״ היא אמרה .״הגליל הוא שמך הפרטי או שס־המישפחה ״2
״הגליל זה הוא,״ אמר סאחגק והניח על המיטה בינינו את הנשק האישי.
כפי שניתן לנחש, למראה הגליל, שאחבק גוייש למילואים. כדי להשלים את
התמונה עלי לומר כי את מישפר־הטלפון של אביגיל, השמינישטית מנהריה, שעל
השפה בחדרה אנו יושבים עכשיו, אשור לי לגלות ממי קיבלתי. מותר לי לגלות רק
שהתקשרתי אליה בחופשה הראשונה, והיא הזמינה את שאחבק אליה הביתה.
״ואיך קוראים לך 2״ היא שאלה, אחרי שהצגתי את הגליל.
״אני שאחבק,״ אמרתי ,״ואינני מתפלא שהתבלבלת ביני לבין הגליל. כולן
מתבלבלות. יש בינינו דימיון עצום.״
היא צחקה .״למה אתה מתכוון ! ״
״את הגליל ״,אמרתי ,״בנו לפי הדוגמה שלי.״
״אתה נתת את הרעיון 2״
״אני נתתי לו את האופי ! ״
״איזה אופי 2״
״הגליל,״ שחתי ,״הוא כמו שאחבק, חשר״מעצורים ! ״
צחוק מישפר שתיים של הגברת הצעירה( .אני שופר אותם, כי בצחוק מישפר
שבע יד־ימין שלי מתחילה לזחול. ובצחוק מישפר שנים־עשר ...נעזוב את זה בינתיים).
״מעצור בנשק בשעת קרב,״ נתתי את הפתיחה המקובלת לשעור בנשק קל,
״יכול להיות גורלי. לכן, חשוב מאד שרובה־השער. יהיה חשר־מעצורים״ .לצורך
המחשה הרמתי את הגליל מהמיטה, פתחתי את הדורגלים והצבתי אותו לראווה.
״רובה־השער הישראלי, הגליל ! המילה האחרונה בשדה־הקרב המודרני ! הנשק
האישי הטוב משוגו בעולם!״
אביגיל העיפה מבט משוקרן בקנה הגליל המופנה כלפיה.
חמש דקות רצופות של ירי מאה־וחמישים כדור לדקה, כולל תחמישים,״ יריתי
מהמותן ,״והקנה אינו נשפך!״
האם היא הבינה את המשמעות המהפכנית של קצב־אש כזה 2ואולי דווקא
הקוטר יוצא־הדופן הוא שמשך את תשומת״ליבה 2
״שמת לב לקוטר הקטן 2חמש־חמישים־ושש בדיוק! מה דעתך 2נראה לך צר
מדי 2אם זהו חישרון, לדעתך, כדאי שתדעי כי זהו אחד היתרונות הגדולים של
הגליל. בשל ממדיו הקטנים ומישקלו הקל של הקליע, יכול כל לוחם לשאת כמות
כפולה של תחמושת — גורם ישיר להגברת משך־האש של הכוח ! ״
האם הסברי מרשימים אותה 2האם כבר התאהבה בי 2ואולי בכלל היא
נמנית עט האסכולה הצה״לית התומכת בקטרים גדולים 2לך תבין בנות.
״מי שאינו מבין ״,יצאתי להסתערות ,״בטוח כי שבע־שישים־ושתיים, הקוטר
של הרומ״ט, האף־אן הבלגי הוותיק, הרבה יותר משכנע: ובכן, לתשומת־ליבם של
כל ה,מומחים׳ ,חמש״חמישים־ושש קטלני כפליים דווקא בגלל קוטרו הקטן ! במקום
השבע־שישים־ושתיים, הנתקע כמו פוץ בין העצמות, מטייל החמש״חמישים־ושש
בין הרקמות!״
רעד קל (כבר )2חלף בגופה של השמיניסטית החטובה היושבת מולי, בשעה
שגחנה קדימה כדי להתרחק מהקנה.
״אין לך שום סיבה לחשוש מפליטה הרגעתי אותה .״הגליל הוא הנשק
הבטוח ביותר בעולם ! ניצרתו פועלת ישירות על הדוקרן״ — הצבעתי על החלק
המפורק, אחרי שהדגמתי פירוק תוך שבע שניות בעיניים עצומות .״לפיכך, לא
תהיה יריה לפני נעילה שלמה של הסדן.״
שבע שניות נוספות, והגליל מורכב מחדש, נוכח מבטי־ההערצה של אביגיל.

את הקול האחרון השמיע הגליל משהפלתי אותו על הרצפה. אביגיל נבהלה
נורא.
״את רואה,״ אמרתי בקול מרגיע ,״לא קורה כלום ! הגליל יכול ליפול אלף
פעמים — ולא יפלוט !״
״קשה לי להבין מדוע אתה קשור כל־כך אל הרובה שלך,״ אמרה, אחרי
שנרגעה.
״מה שאת רואה כאן,״ אמרתי לאט ,״איננו סתם גליל. זהו דגם משוחרר של
הגליל, שעדיין לא נכנס לשימוש בצה״ל. הסיירת שלנו קיבלה אותו ראשונה, לניסוי.״
מי שמבין היה מרגיש אולי בבלוף (בשנה האחרונה לא יצא לשוק שום דגם
חדש של הגליל) ,אך בעיניה של אביגיל נדלק משהו. פתאום היא הסתכלה על
הגליל אחרת לגמרי.
״זהו דגם סודי ביותר,״ המשכתי ,״ואת הבת הראשונה בארץ, ובעצם גם בעולם
כולו שרואה אותו.״
שנינו שתקנו (כולל סאחבק) .על המערכת הסטראופונית הסתובב יהורם גאון
ושר את ״עוד לא אהבתי די״ ,שמילותיו היטיבו לתאר את הרגשתנו מתחת לאור
הקלוש, על מיטתה של אביגיל, בנהריה, בישראל של שנת שיבעים־ושמונה. אצבעותיה
הדקות של אביגיל טיילו על כיסוי המיטה.
נוגעת־לא־נוגעת הגיעה ידה, מבלי־משים, אל הגליל המונח בינינו, מרפרפת
קלות מעל לקנה.
״ההתעבות בקצה הקנה,״ אמרתי כבדרך־אגב, בלי להפנות את מבטי ״היא
סתרש״ף, מסתיר־רשף, המותאם גם לירי ררנ״ט, רימון״נגד־טנקים.״
אצבעותיה טיפסו במעלה הגליל, ידה לוטפת את מיכסה הגוף המשומן דק.
היא נעזרה בידה השנייה כאשר הרימה את הנשק.
״כבד,״ אמרתי ,״אני יודע. ארבע שמונה־מאות. יותר מהקלאץ׳ והאם־ .16 לכן
קצת לא־נוח לבנות. אבל מצד שני, הדריכה קלה כל-כך, כאילו חשבו, כשתיכננו
אותו, על המין היפה.״
קליק־קלאק, דריכה מהירה של אביגיל, וכדור בקנה !
בשניה הראשונה הייתי המום. אחר־כך תפסתי כי היד הנשית שמשכה בידית
הדריכה באמת הכניסה כדור לקנה. כשהבנתי שהיד השנייה מחפשת את ההדק,
הסתערתי עליה, חצי־שניה לפני שהספיקה לפתוח באש.
״השתגעת ! 2״ משכתי, לא בלי מאבק, את הגליל מידיה .״לא לימדו אותך
שאסור לירות בחדר סגור ללא קולטי־נתזים 2״
״אז איפה כן מותר לירות ״2שאלה בקול מבוייש, בפנים סמוקות.
״באחד הלילות,״ הבטחתי ,״אקח אותך לוואדי מקסים שגיליתי כאן בסביבה,
ונוכל לירות כל הלילה ! אני אביא ארגז־תחמושת ונשפוך מחסניות בלי חשבון.
בינתיים, מה דעתך שנשתה משהו 2
אביגיל הביאה לי מהמטבח את בקבוק הבירה שביקשתי.
״ועתה,״ הכריז סאחבק ,״הצד האנושי של הגליל ! ההמצאה הגדולה ביותר,
פותחן־בקבוקים בתפס חדורגל האחורי, תחליף לשן־חולצת של סאחבק ! ״
בתנועה אחת הרמתי את הגליל, וחלצתי את הפקק. אשד של בירה תוססת
זינק מהבקבוק והרטיב את שנינו• צחוקנו המשוחרר מילא את חלל העיר הצפונית.
ניגבנו איש את רעותו במגבות גדולות. ראשה של אביגיל נח קלות על כתפי. הדלקנו
סיגריה ופלטנו את העשן הסגלגל, שהתערבב בחיוורון השחר המפציע.

איזו מילדומה ;חמדה!

עכשיו, אחרי שהאמריקאים החליטו לספק
מטוסי־קרב גם למצריים ולסעודיה, לפחות
יהיו הפתעות במילחמה הבאה שתיערך בי נו
לבין ישראל. עד עכשיו יכלו הערבים
לטעון, אחרי כל ניצחונותיה של ישראל,
כי עדיפות הטכנולוגיה האמריקאית ש בידי׳
היא שהכריעה. עתה, כשגם בידיהם
טכנולוגיה אמריקאית משוכללת, לפחות
לא יגידו שלא ניצחנו אותם בפייר״פליי.
ע. מזור, תל־ אביב

בכלל, ומהגדה והרצועה בסרט, ללא תנאי
ובלי קשר לחוזה שלום. עכשיו הזמן
לקרוע את צווי־הקריאה ולסרב לשרת
בשטחים הכבושים. השירות שם חדל *
להיות הגנה על חיינו. מעשינו שם הם
כמעשיו של כל כובש קלאסי, ומי שמצפונו
מייסרו אסור לו לקחת חלק בפשעים
המבוצעים שם. עתה הזמן להצטרף להפ גנות
היומיומיות של תושבי הגדה. כל
מי שמאמין בשלום אסור לו להחריש.
עכשיו הזמן לפעול, בטרם נאבד צלם
אנוש.
פני ציטרין, תל־אביב

היה זה משה דיין בעצמו שטען כי
מילחמה חדשה היא בלתי־נמנעת. כיוון
שאין להניח כי הוא משקר גם הפעם, כמו
ערב מילחמת יום־הכיפורים — כשטען כי
מילחמה היא בלתי־סבירה בעשר השנים

הרס הדמוקרטיה

הבאות — הבינו האמריקאים את הרמז.
מה חשב דיין? שהם יחמשו את ישראל
ויניחו לה להכריע בפעם נוספת את הער בים,
כדי שאלה יטילו על ארצות־הברית
חרם־נפט נוסף?
ניתן היה לשכנע את האמריקאים למ נוע
נשק מודרני מהערבים רק על־ידי
נכונות ישראלית לשלום. אז הם יכלו,
אולי, לבוא אל הסעודים והמצרים ולט עון
כי מאחר שהשלום קרוב, אין להם
עוד צורך במטוסים כל־כך מתוחכמים. אבל
אם ישראל עצמה טוענת כי המילחמה
הבאה ממשמשת ובאה, מדוע צריכים האמ ריקאים
לכפור בכך?
אליהו מעיין, תל־אביב

בתור עיתון המכריז השכם והערב שהוא
נלחם למען הדמוקרטיה, הרסתם כלל בל
יעבור בדמוקרטיה — זכותו של הפרט
לשמור על חשאיות הצבעתו — גם אם
הוא חבר־כנסת. אני מתכוונת לכתבתכם
על צורת ההצבעה בעת בחירתו של יצחק
נבון לנשיא המדינה (העולם הזה 2121
הפירסום אודות ח״כ אברהם כץ, אשר
החליף את הפתקים לפני ההצבעה (וזאת
זכותו הדמוקרטית) היה מרושע. גם ה־פיסקה
האחרונה ״שכן היו אלה, למעשה,
בחירות גלויות״ מטעה. הבחירות היו
גלויות לכתב העולם הזה שטרח ומיהר
לפרסם את ההצבעה למטרה סנסציונית ט
ובוודאי שלא למטרה דמוקרטית. היכן י
הם כללי האתיקה האלמנטריים של ה דמוקרטיה?
לידיה
דומניבסקי, תל־ אביב
• כפי שהצבעת הת״כים בעת בחירתו
של נבון היתה גלויה לכתב העולם הזה,
כך היא היתה גלויה גם לעיני אנשים
אחרים שנכחו במעמד ויכלו לעקוב אחר
צורת ההצבעה של הח״כים.
מילחמודקזדש החלטת ועידת המפד״ל, התובעת שממ שלת
ישראל תעבד ותבצע תוכנית ממלכ תית
רבת־ממדים להתיישבות בכל ארץ-
ישראל, מוכיחה בעליל כי גוש־אמונים זי
השתלט על המפד״ל. עד כה היתה לנו רק
״זכות היסטורית״ על יהודה ושומרון. עכ

הייתי
מציע לממשלת ארצות־הברית
שתשלח למצריים, סעודיה וישראל גם
טייסים, לא רק מטוסים. אם מטוסים אמ ריקאים
יצטרכו להילחם זה בזה, מדוע
שלא יעשו זאת עם טייסים אמריקאים?
הרכרט צוקר, הרצליה

לקרוע את הצוויס!
לא להאמין, אבל מסתבר שהכל מתרגלים
לכיבוש. גם מה שקרוי ״מחנה השלום
הישראלי״ .אחרת אי-אפשר להבין כיצד
אלה החושבים עצמם לבני-אדם מחרישים
כשהם שומעים וקוראים כמעט מדי יום
על מעשינו בשטחים. בעוד שם נערכים
מעצרים, עצורים מוכים ומושפלים, תוש בים
חסרי־זכויות נשלטים בידי מושלים
קפריסיים, מג״ב משתולל, ההתנחלות
נמשכת — מתעסקים אצלנו בפרשנות
לפירושים המגוחכים של בגין ודיין ל החלטה
242 או חותמים על עצומות ״שלום
עכשיו״.
קשה לעכל אולי שגם בשעה שנמשך
ומעמיק הדיכוי הישראלי בשטחים הכבו שים
מדברים כאן על הסיכוי המוחץ
לשלום, שאולי עוד יחזור. ערב תחילת
השנה ה־ 12 לכיבוש הישראלי הגיע הזמן
לנפץ את קשר השתיקה וההסכמה מקיר-
אל־קיר, על־פיו תהיה נסיגה רק אחרי
שייחתם חוזה שלום. הגיע הזמן שנתנער
מאשליות מתוקות שנוכל בתנאים אלה
לנהל אי־פעם מו״מ עם הפלסטינים על
עתידם.
דווקא עכשיו, כשהממשלה מנסה לצמצם
את המשתתפים במו״מ ולעשות הכל כדי
להגיע להסדר נפרד עם אל־סאדאת, אסור
לשתוק ולעצום עיניים מול הזוועות שאנו
במו ידינו עושים בגדה. עכשיו הוא הזמן
לקרוא לנסיגה ישראלית מכל השטחים

שיו, על־פי החלטות המפד״ל, יש לנו גם
״זכות דתית״ על השטחים הכבושים. כלו מר,
נציגיו של אלוהים ביהדות קובעים
כי זה רצון האל, וכל אדם מאמין חייב
לדבוק בכך.
בעבר טענו כי ״מילחמת הקודש״ ש הכריזו
הערבים על היהודים בארץ נובעת
מתוך קנאות דתית חשוכה. מעתה עלינו
לדעת, כי כל מילחמותינו בעתיד יהיו
גם הן ״׳מילחמות קודש״ ,המיועדות להבטיח
את שליטת הדת היהודית בכל שיטחי
״הארץ המובטחת.״ אני מקווה רק שאלו 1
הים עצמו שמע על החלטת המפד״ל הזאת,
ויהיה בעזרנו.

שלמה דאון־,

חי פ ה

פיקדון גילבד
כל הכותבים לאחרונה כנגד התנועה
״שלום עכשיו״ ואוהדיה מיתממים, אם
ביודעין ואם בלא יודעין. העובדות הן
(המשך בעמנד )8
העולם הזה 2125

כיכר המדינה

מאת ח. שפר
במסגרת ״טיולי הבוקר״ שלי ב בכר
המדינה לפני מספר חוד שים
הופתעתי למראה קהל רב
של נשים הצובע לפתחה של אחת
החנויות. כשהתקרבתי למקום
התברר לי שההתגודדות היא
סביב חנות המתנות עמי וקהל
הנשים הגיע לכאן בעקבות מא מר
בעתוני הערב שסיפר על
המבחר העשיר והמקורי של מת נות
שמציע עמי.
עם ההכנות לעריכתו של המדור
המיוחד הזה נגשתי שוב לעמי
(ככר המדינה )16 ובדקתי את
המצב. התברר שהמקום לא קפא
על שמריו. עמי מצליח להתאים
לכל אחד את המתנה העונה על
דרישותיו בין אם זה מצית פי קנטי
או מערכת קרמיקה מהו דרת,
אגרטלים פיניים או קערות
עץ. בקיצור כמעט כל פריט ש ניתן
להעלות על הדעת כמתנה
נמצא כאן. התנועה הערה של
הלקוחות מעידה על הפופולא ריות
של המקום והאמינו לי —
לא בחינם.

יבואן בלעדי של כלי שולחן
וקישוטים דקורטיביים

כיכ ר המדינה

למי שלא יודע עדיין, אז יש
לנו בישראל מרקו־פולו אמיתי.
המרקו שלנו עונה לשם ליאון
וניתן לפגשו בחנות קל והומר
ברח׳ ה׳ באייר .42 מדי כמה
חדשים נוסע ליאון לתאילנד ש במזרח
הרחוק ובוחר שם דברים
משגעים על מנת ׳להביאם ארצה.
אם את רוצה להפתיע את אור חיו
במערכת כלי שולחן מקו רית
ויפה תוכלי לבחור לך את
אחת מהמערכות המקסימות ה נמצאות
בקל וחומר. מערכות
כלי השולחן המכילות מזלגות,
סכינים, כפות וכפיות בעיצובים
שונים החל מהפשוט ועד לעיצוב
המהודר ביותר. הסטים מיועדים
ל־ 8 6או 12 איש בהתאם ל רצונך.

א1׳ 11

ולסיכום יאם מאסת בקונבנציונא־לי
ואתה רוצה משהו מיוחד ב אמת
־יבוא לקל וחומר, היבואן
הבלעדי של כלי מתכת מהמזרח
הרחוק. למרות שמחירי הקישו טים
מהמזרח הרחוק אינם זו לים
הרי בקל וחומר הם סבירים
ביותר. קל וחוטר ה׳ באייר
.42 פתוח ,9.30—13.30 :ו־
. 16.00—19.00

ליאד

את נעלי אוניון אין צורך ל הציג.
כל מי שמלאכת גידול
״צאצאים״ נהירה לו יעיד על
כך שכפות הרגילים העדינות של
דרדקיו מצאו מחסה בנעלי
ארכיון, ואין זה פלא. אוניון מיי צר
נעלי איכות המתאימות לכל
רגל החל מפסיעת התינוק הרא שונה
וכמעט עד הגיוס לצה״ל.
מבחר הדגמים של אוניון הוא
עשיר מטיב מעולה ומודנרי.
הנציגות הבלעדית של אוניון
באיזון צפון ת״א נמצאת בככר
המדינה (ז׳בוטינסקי .) 131 את
אוניון ככר המדינה, מנהלות
2מוכרות צעירות אשר בקיאותו
בגידול ילדים מתבטאת היטב
ביחס, בשרות ובדגמים האור־טופדיים
המעולים שהן בוחרות
לחנות. באוניון תמצא גם דגמים
משגעים של נעלים, סנדלים רגי־
׳לים ותנ״כיים ׳ונעלי בד תוצרת
איטליה שנשלחו במיוחד עבור
אתיון.

גם אם אינך מעוניין/ת בג׳ינס
הייתי ממליץ לך לבקר ב־
006־ .060 החנות מסודרת מעשה
ידי אומן וכקונה אתה מר גיש
באווירה של המערב הפרוע
האופפת אותך. אך לא רק ה קנקן
מכובד בחנות, גם מה שיש
בתוכו מרשים לא פחות. ניתן
למצוא כאן מבחר עשיר ביותר
של ג׳ינס מהתוצרת המובחרת

1x^1$ ,1x0, 3118101־1
ץ 2;0ם13<:-1£0ג .1מכנסי ג׳ינס,
אוברולים, שורטס, חליפות, ז׳ק־טים,
תיקי ג׳ינס ואפילו נעלי
ג׳ינס מתוצרת ז§ 10מ3ז¥ץ. אם
אתה רוצה להתהדר במעיל נוסח
סטארסקי או תסתפק בחולצות
פלנל משובצות 006״ 000 או
מכנסי ,0 11116 תוכל למ צוא
את כל מבוקשך ב־
060־ ,006 רח׳ ה׳ באייר 38
(ככר המדינה).

קישוטי המתכת האקסקלוסיביים
מהמזרח הרחוק ראויים לכבד ב נוכחותם
כל סלון מודרני. בקל
וחומר תוכל למצוא פמוטים מוז הבים
בעיצובים נאים, אגרטלים,
מאפרות, פתחניט וכלי או כל
דקורטיביים.

״דירה נאה מרחיבה דעתו של
אדם״ .אומר הפסוק. אין ספק
שוילון מהווה את אחד המרכי בים
החשובים ביופיה של דירה.
אם אתה עומד להרכיב וילון ב דירתך
אתה חייב לבקר קודם
בליאד. כי את ליאד מנהלים
שני דקוראטורים בעלי תעודת
אמן אשר מאחוריהם שנות ותק
בהתקנת וילונות: בבתי מלון,
מוסדות ציבור, מסעדות וכמובן
ובעיקר בבתים פרטיים.
בליאד תוכל למצוא מבחר עשיר
של בדים מעולים תוצרת חוץ
בצבעים ודוגמאות מודרניים. ב עזרת
הייעוץ והמומחיות של מנהלי
ליאד מובטח לך שתמצא
את הדוגמא המתאימה בדיוק לך.
בליאד יבצעו עבורך את עבו דת
ההרכבה לשביעות רצונך ה מלאה.
בנוסף לכך מציע ליאד
תיקון וכיבוס: וילונות, כשירות
הנאמנים. ללקוחותיה נוסף
ליאד, ה׳ באייר ,44 טל.266120 .

בעזורי מקבל כל נוסע יחס של
אח״מ (אישיות חשובה מאד).
כל שעליך לעשות זה לבוא ל משרד,
למסור את פרטיך האי שיים
ומטרת נסיעתך ובכך —
סיימת.
השלב הבא מבחינתך היא ה־עליה
למטוס עם תיק הנסיעות
של עזורי, המכיל בתוכו כרטי־

סי טיסה, ויזה, דרכון ואינפור מציה
על המתוכנן לך בחו״ל.
(בתי־מלון, השכרת רכב, חילופי
טיסות וכד׳).
עזורי הסיע מאות מנהלים בכי רים
ואנשי עסקים והוא מזמין
גם אותך להצטרף לחבר נוסעיו
המרוצים.

פלוריס

קל 1חומר

כן רבותי, גם כשקונים מגבת או
כלי מיטה, יש להקפיד שיהיו
מתוצרת טובה.
בשי־לה מציעים לך מבחר אקס קלוסיבי
ובלעדי של מגבות אי כות
10101<:1-051 מהחברות ה טובות
בארה״ב) בצד מגבות
מעולות מתוצרת הארץ.
סדינים וציפות למבוגרים וילדים
מוצעים בשלל צבעים ובמבחר
בדים ודוגמאות כשנתנת האפ שרות
להזמין כלי מיטה כרצונך
(ובכך להצטרף אל מאות הלקוחות
המרוצים שבבר עשו כך).
בשי־לה עובדים עם תופר מעו לה
שיבצע עבורך כל עבודת
תפירה והתאמה בהתאם לדרי שתך.

מעילי מגבת וחלוקי רחצה
לים תמצא/י שם בשי־לה, גזו רים
לפי מיטב האופנה ובדוג מאות
לרוב.
אז להתראות בשי־לה, רח׳ ה׳
באייר ( 36 פינת ז׳בוטינסקי).

מקסימיוסיק
יש לנו פינת חמד לצעירים ב־ככר
המדינה — חנות התקלי טים
מקסיבגיוסייק ששופצה ונפ תחה
מחדש.
אצל מקסימיופיק תמצא מבחר
עשיר של תקליטים מכל הסוגים.
קסטות רגילות, סטריאופוניות,
גדולות עם כל סוגי המוסיקה
וקסטות ריקות.
מקסימיוסיק מציע מבחר עשיר
של חולצות טריקו מטיב מעולה.
באמצעות מכונה בלעדית ניתן
להדפיס על החולצות תמונות
ושמות באותיות מיוחדות בהתאם
לבחירתך.
מקסימיוסיק מקיים מבצע מיוחד
שבו תקבל על כל קניה של 10
תקליטים חולצה מודפסת. ועל
קניית 10 חולצות תקליט. משת לם,
מה יש לדבר.
אז בואו עם חולצות או בלעדיהן
למקפימיוסיק, רח׳ ה׳ באייר —
ככר המדינה, טל 267722 ותחנו.

גי ל 1ג׳ 1ד
את הבגדים שיש לנ׳יל וג׳ולי
לגברים ולנשים ואפנת ה־יוני־סקס
לא מוצאים בקלות׳כזאת.
לנחצ׳ה שהיא הבוסית במקום
(למרות שאינה נראית כך כלל
וכלל) יש שותפה בפריז. תוצ אות
השותפות הברוכה ניכרות
היטב בדגמים הנמצאים בחנות.
יש כאן מבחר עשיר ביותר של
דגמים שנשלחו לנחצ׳ה מיד עם
הופעתם במרכזי האפנה בפרים.
בג׳יל וג׳ולי תמצאנה הנשים —
שמלות אלגנטיות לערב, שמלות
קלילות לבוקר, חצאיות, מכנסים,
ג׳ינס, טוניקות, ז׳קטים ו אפילו
...מעילי גשם. ואילו ה־
׳גבר יוכל לבחור חולצות אלגנ טיות
— ניומן ועוד מכנסים ו־ז׳קטים
באופנת ה־יוניסקס.
נחצ׳ה ואראלה נהנות לייעץ לכל
קונה אישית, כשהמטרה היא
למצוא את הבגד המתאים ולאו
דווקא למכור עוד מוצר.

בקיצור, אתם מוזמנים להצטרף
אל החברה הטובה של לקוחות
ג׳יל וג׳ולי ברח׳ ה׳ באייר 40
(ככר המדינה).

כשעמדתי לבחור איזו חנות תייצג
את ״עניין״ הפרחים בככר
המדינה הרי בניגוד לנושאים
אחרים לא עמדו בפני כל התלבטויות.
היה ברור לי שפלורים
היא החנות המתאימה ביותר ל ייצג
את נושא הפרחים לא רק
בבכר המדינה, אלא בצפון ת״א
כולה. וזאת על ׳ שום מה י על
שום הוותק הרב בפרחים שעומד
מאחורי 2המנהלות החמודות
של החנות — דורית ואתי.
דורית ואתי יענו לכל בקשה
שלך (כמעט) בין אם תרצה זרי
כלה, פרחים לארוע חגיגי ב מיוחד,
עציצים אקסקלוסיביים,
סידור פרחים מיוחד ואולי מש לוח
פרחים לקרוביך בחו״ל,
תמצא את הכל בפלורים. לחובבי
פרחים מושבעים ניתנת האפש רות
להזמין פרחים לחודש שלם
באמצעות מינוי חודשי.
פלוירים — (ככר המדינה) ,ה׳|
באייר .24

סל־מרקט
אם יש מקום אחד שתושבי צפון
ת״א נפגשים הרי זה ה״סל־מדקט״
בככר המדינה. ב״סל־מרקט״
יכול הצפון תל־אביבי
המצוי למצוא את כל צרכיו ה־גסטרונומיים
החל מלחם, חלב
ופיחת ועד לבשר ודליקטסים.
לדברי יהודה, סיסמת ה״סל־מרקט״
היא ״קליינט טוב ניתן
לסדר רק פעם אחת, ומכיוון
שכך, לצוות העובדים שלנו איכ פת
יותר והוא משתדל לתת
שרות אישי לכל לקוח״ .ה״סל־מרקט״
פתוח ברציפות משעה[
6.45 בבוקר ועד 7.30 בערב. אין
צורך להתאים ולבזבז זמן מיוחד
על קניות אלא ניתן לקנות בכל
זמן חופשי. ה״סל־מרקט״ מציע
כמובן שרות עד בית הלקוח ו בנוסף
לכך קיימת האפשרות ל הזמין
הכל בטלפון. ה״סל־מרקט״
(ככר המדינה, רח׳ ה׳ באייר 1)64
טל.455668 .

כיכר המדינה

אליפות י שר אל

בשש־ב ש
תתחיל ב־ 28 למאי 1978
מהרו

להו שס!

(ראה עמוד )59

ישר מהיבואן
17 סוגי אקדחים באיכות גבוהה
להגנה עצמית
לבל אזרחי הארץ
במזומן וגם בתשלומים

״יזני ק״ ,טל 821477 .
תל-אביב, העליה 34

קבלת מודעות
לפל העיתונים
במחירי המערבת
ס פירסוס אידי אל

אבן גבירול 110 תל־אניב
(פינת אנטוקולסקי)

סלפו! 227118 ,227117
דוניה חופשית

את נוטה השבוע להגזמות
בגנדרנותך. סיג־נון
דיבורך ופרזנותך.
ן1ל אף תכונות בלתי־חיוביות
אלו, תהיה התיבה
אלייך גדולה השבוע
מתמיד. אתה
מעסיק את עצמך בפעולות
רומנטיות שוי
2במרס ־
20 ך אסריל
נות כאמצעי לברוח מהנערה
המעסיקה את
מוחך. הגזמה בעניין זה עלולה להזיק לך.

המתח עולה — ועוד
עתיד לעלות, קודם
שתראה נחת מפעילותן
הנוכחית. העיקר
הוא לא להסתכסך,
השבוע, עם אנשים נוספים,
לקחת את ה כל
בשקט, ולעשות
טובות, כשאתה נדרש
לכן. גם אם האנשים
שמבקשים זאת ממך
הם, בעצם, בלתי-נסבלים. בכלל, קצת
טאקט לא יזיק. מצבן משתנה — לשבט
או לחסד — עם הירח החדש, ביום ה׳.

הגירעון הכספי אינו
מוצא השבוע פיתרון.
בכלל, יהיה זה שבוע
איטי, חסר־קצב, וקצת
משעמס. זה לטובה :
נצל אותו לאגירת כוח
לקראת הבאות מאחר
והחודש ידרוש את כל
כושר הניתוח האינטי
2במאי -
20 ביוני
לקטואלי שלך, בתוספת
למידה לא מבוטלת של
אומץ־לב. עד כמה שתוכל, התרחק מאלימות
והתרכז בצד העיוני של החיים.
בת תאומיס: אהבה גדולה — ומכאיבה
— תתחיל בסוף שבוע זה להאיר את דרכך.

ד0111 , יויג זהו. פגישה אחת נוספת,
ואת יכולה לה גיד
שהוא שלן. עשית
עליו רושם כביר ואם
תדעי להיות טיבעית
ולוותר, פעם אחת לפחות,
על חישובים ו-
שיקולי־שיקולים, תמצאי
בו את האושר.
כוח־הרצון שלן עוזר
לן השבוע, לסיים
עיסקה או לקבל מישרה אשר בה רצית.

שבוע לא־נורמלי; סוף
סוף הצלחת להשיג את
הדבר שאליו שאפת
זמן כה רב, אך היזהר
מברק ־ שווא שיסנוור
את עיניך ויניח לך להאמין
כי מעתה יתנהל
הכל מעצמו, חד־וחלק.
התחל, איפוא, כבר ה21
ביולי -
ת באז*וסג1
שבוע, בהתוויית דרך
לעצמך, ואל תתפתה
לזנוח מה שנראה בעיניך כעבודה קשה.

אם תסמכי על האני״
סטינקטים הבריאים
ואפילו על הפחות-
בריאים שלן, תוכלי
להפיק תועלת מרובה
מקשרים חדשים שיתגלו
לן, בתחילת השבוע
הבא. אם ילדייך
יקרים לן, מוטב ש-
תעיפי עליהם עין ביום
א׳ .אל תתפתה
להאמין לידיד ותיק. הוא רוצה בטובתן,
אן לפעמים שיקולו בלתי-מאוזן.

הרגע שלו אתה מצפה חודשים כה ארו״
כים
יגיע השבוע, ביום
חמישי או ביום שני.
הוא גם יהווה עבורן
סימן לפתיחת תקופת-
חיים חדשה. אין צורן
למחוק את העבר,
אן השתדלי לבנות
עתיד טוב יותר. כוח-
השיכנוע שלן גובר.
־לי : 1 .ספטמבר ־
22ר. א!ח 17יבר
אתה אומנם מוצא את
עצמן מבודד, אן יחד
עם זאת מאושר ובעל כוח בלתי־רגיל.
אפילו יריבים, שעליהם תשפיע בנושא
מסויים, יכבדון — ולאו״דווקא מאהדה.

חא]1״מ

רגש־הנקמות לא יעזור לך, ועלול אף להזיק
לתוכניותיך לטווח רחוק. מכתב שיגיע
אלייך ביום א/ 1 עקרבית, יכעיס אותך
כל ־כך שמוטב כי תש(

קלי ימים אחדים את
תוכנו, בטרם תנקטי

פעולה או תשגרי תשובה,
לכאן או לכאן. ל111111
עומת
זאת, אין ספק
׳. 2ר< .זו 1ר -שאפשר לנצל את הי
י ג1
שבוע הזה: לשקול בו
מחדש את כל הבעיות
הכספיות והמישפחתיות שלך, לאור הגילויים
עליהם לא ידעת קודם־לכן. אל
תנהגי בצורה בזבזנית — כי את עלו־לי
1לסבול. השבוע כדאי לד להמר.

אלה הם ימי־שיא, אם ברצונן להגשים

תוכניותין. בשבוע ה -״
בא עלול להיות מאוחר
מדי. בת קשת:
קשר עם אדם בעל קומה
גבוהה הופן בהדרגה
חיוני עבורך. היזהרי
לא להיתפס במקום
בלתי״מתאים.
אם יש לן התחייבויות
כספיות — שמור
שלא יעברו את המותר׳
וסלק את כל החובות שיש לד•

מכחכים
(המשך מעמוד )6
פשוטות וכל הניסיונות לעוותן או לפרשן
שלא בדרך הפשט חוטאות לאמת.
• 1במילחמת ששת־הימים ( )1967 כבשנו
״שטחים״ שלא היו בידינו 19 שנה.
• מדינת־ישראל התקיימה והגשימה
(או שאפה וניסתה להגשים) את עקרונותיה
המדיניים, החברתיים והציוניים גם ללא
״שטחים״ אלו.
• ״השטחים״ הללו מאוכלסים באוכלו-
סיד, ויישובים ערביים, שאינם רוצים בנו
ומקננת בהם השאיפה להגדרה עצמית.
• 1ביקורו ונאומו של הנשיא אל־סאדאת
בכנסת פתחו שביב תקווה לתוחלת השלזם
שכולנו כה מייחלים לו.
• המערך טען כל ימות שילטונו כי
״השטחים״ מהווים עבורנו פיקדון ליום
בו יבוא השלום.
>• הליכוד ממאן עתה להגשים את
צוואתו של המערך, למרות שישנו סיכוי
כלשהו לשלום ולמרות טענתו של ראש־הממשלה
כי הוא מקיים את כל הבטחות
העבר של המערך.
אי־קיום הבטחות המערך (בתנאי של
התקדמות מבוקרת לשלום) תקרב את
אפשרויות המילחמה ותימנע את הגשמת
ערכי הציונות.
דן יהב, תל־אביב

אל תיתפסי לדאגה אם תחושי בחיוורון

בלתי״רגיל בפנייך ו-
רגישות מוזרה לגבי
כל הסובב אותן. נסי
לשלוט בהרגשה זו, ואל
תתני לאנשים לנצלה.
הגיעה העת שתחליטו
אחת ולתמיד
אם ברצונכם להמשיך
לחיות יחד, או להיפ*
0בינו א ר ־
רד. מריבות והתפיי !8 -ך פבתאד
סויות חוזרות-ונישנות
אינן פיתרון. הפסק לנהוג באגרסיביות.

העבודה בוערת, ויש אפילו תוצאות די
מפתיעות לעבודתך. אבל
ההמולה שאתה מקים
סביבך, מחשידה
אותך שאתה יותר מדבר
על העבודה מאשר
מבצע אותה. הדבר היחידי
שבולם ומרסן
אותך היא בעצם שד
4$בפברואר. ד
תפתך, המצביעה בפניך
26במרס
כל הזמן על נקודות־החולשה
הרבות שלך.

אחרי הבחירות לכנסת הנוכחית אמרה
ח״כ שולמית אלוני ש״מגיע לעם הזה...
שבחר בצורה כזאת ממשלה כז א ת
כחלוף שנה מהבחירות ואחרי שראיתי
את ראש־ד,ממשלה, שהוא לדעתי הדמות
האצילית ביותר שהיתה אי־פעם למדינת-

כאחד הקוראים הוותיקים של העיתון,
העוקב אחר כל היפהפיות הישראליות
שהעולם הזה ערך להן את הצגת־הבכורה
מעל דפיו, והאוסף את כל תמונות מל-
כות־המים שהוכתרו על־ידכם, הופתעתי
לגלות בגליונכם האחרון (העולם הזה
)2124 במדור אושיס, את תמונתה של
יהודית צבר (לשעבר גל) ,מי שהיתה

יהודית צכר 1978
— הוא השווה
ישראל ואולי בכל הזמנים, בצורה שבה
קיבל את פני לוחמי המחתרות ביום העצמאות!
כשראיתי את זוהר הרקיע שהיה
נסוך על פניו, ובכלל את כל מנהיגותו
במשך השנה שחלפה מאז הקמת הממ שלה
הזאת, אני אומר חד־וחלק את ההי־פך
ממה שאמרה בזמנו ח״כ שולמית
אלוני: לא מגיע לעם הזה, הרודף אך־ורק
בצע ולוקסוס, מנהיג מזהיר כזה. לעם
הזה, בהתנהגותו המבישה, מגיע מנהיג
בשיעור־קומה נמוך יותר, מהמערך או...
מזי קרני, רמת־אשכול, ירושלים

זוהר הרקיע של כגין

כמו שני גלים

המצב מעורפל ביותר; אל תמשיך לגשש
באפלה — אלא דרוש
הסברים, ותבע ביצוע
החלטות שיעזרו לך ולסובבים
אותך לצאת
מן הסבך. אס אתה
ממונה על אחרים —
מוטב שהשבוע תהיה
פחות קשוח, ויותר נוח.
גם צעד מסוג זה יגרום
לתזוזה מועילה לענייניו.
בת גדי — הזנחת
לאחרונה את נושא הופעתך. את
ודאי אינך. יודעת, שהופעתך החיצונית
היא כרטים־הביקור שלך. לבשי בהיר.

לצה״ל והמשיכו כמנהיגים פוליטיים, ואילו
הדור הצעיר צמח רק כעסקונה פוליטית׳
ללא שורשים. אלה, ברובם, אינם
נמנים עם צועקי ה״אחרי !״
דוד ניר, רמת־גן

לא נהרג — רק נפצע

יהודית גד 19)54
הדומה —
מלכת־המים . 1964 דומני כי נפלה כאן
טעות. השוויתי את תמונתה כיום לתמונה
הנמצאת בידי ביום בחירתה, ולא מצאתי
שום דימיון בין השתיים. האם לא פיר־סמתם
בטעות תמונה של מלכת־מים אחרת
שהשתתפה בטכס חנוכת בריכת־השלום
בחולון, והכתרתם אותה בשמה של יהודית
צבר?
מאיר סופר, פתח־תיקווה
• לא, לא נפלה כל טעות. על הדימ־יון
בין יהודית גל בשנת הכתרתה וכיום,
יוכל הקורא סופר לעמוד על־פי שתי
התמונות המתפרסמות לעיל.

לא ״אחדי7:
סידרת הכתבות על אודות השירות ב-
צה״ל של שרי ממשלת הליכוד, שהתפר סמה
מעל דפי העולם הזה, תמה — אך
לא גשלמה. בין שחקני הספסל של ד,מיפ-
לגד, השלטת, קרי העתודה וממלאי השו רות,
היחס בין אלה ששירתו בצה״ל לבין
אלה שלא שירתו גדול מאשר בממשלה,
ושואף לטובת אלה שלא שירתו בכלל, או
שירתו ביחידות השירותים. זאת, משום
שבגווארדיה הוותיקה של הליכוד מצויים
כאלה ששימשו מפקדים באצ״ל, לא גוייסו

ברצוני להפנות את תשומת־ליבכם
לטעות שנפלה במאמרו של אורי אבנרי
(העולם הזה )2123״האם ייתכן נאציזם
בישראל?״ .הבחור מנצרת, האני עבד אל
חמיד עונאללה, שנורה בידי איש גוש-
אמונים, לא נהרג. הוא רק נפצע פצעים
שבינם לבין המוות לא היה מרחק רב.
אני מודה על הזכרת המיקרה הנפשע
הזה, שיש בה כדי להתריע נגד תופעות
נפשעות מצד אנשי גוש-אמונים כמו רצח
הבחור הערבי חליל אלטחאן בירושלים

המיזרחית.
קאפם תופיק, נצרת

אור אדום לדמוקרטיה
הגנתכם הנחרצת על החירויות הדמוק רטיות
ועל חופש הביטוי וחופש ההתאר גנות
הניעה אותי לשגר לכם מיכתב זה,
על התרחשויות אנטי־דמוקרטיות ואנטי-
אנושיות נגד צעירים ערבים בכפרם ובאו-
ניברסיטות ב״עוון״ דיעותיהם הפוליטיות.
ב 4-במאי, אחרי שאירע הפיצוץ בתח נת
אגד בעכו, צרו שירותי-ד־,ביטחון על
בתי צעירים ערבים מהכפרים שפרעם,
כאבול, עראבה ודיר-חנא. הם עצרו שם
שישה צעירים בתירוץ של ״חשד ביטחוני״
.מה שמייחד את כל הצעירים שנעצרו
הוא השקפתם הפוליטית הזהה, ואהדתם או
השתייכותם לתנועת ״אבנא אלבלד״ שהיא
חוקית ומוכרת.
בתירוץ ״החשד הביטחוני״ הוציאו נג דם
צווי-מעצר ל 15-יום וכלאו אותם ב*
תאי־בידוד בבית־המעצר בעכו. אבל בשעת
(המשך בעמוד )10
העולם הזה 2125

״ א ח הז מ ני םשל לו סטה נז ה
מ תווי םלת בניו ת שלי

הטיסה היום־יומית שלנו, בשעות אחר הצהריים, לגרמניה, היא הטיסה האהודה במיוחד על איש
העסקים. כך גם טיסות ההמשך שלנו, משם -לכל מקום.

53 וו 3ו11 או1_1

מכתבים
(המשך מעמוד )8
החקירה נגדם, שהתנהלה על-פי רוב תוך
השפלות וגידופים ומכות לחלק מהם, התברר
שהם לא נחקרו כלל על הפיצוץ ב תחנת
אגד.
החלק הארי של החקירה התנהל על די-
עותיהם הפוליטיות, וסביב זהותם הלאו מית
ותנועת ״אבנא אלבלד״ .במשך כל
החקירה היו איומים לחיסול -התנועה כלפי
כל צעיר המזהה את עצמו כפלסטיני.
ולא רק זה, אלא שרודפים צעירים אח רים
במקומות עבודתם. הדברים האלה
צריכים להדליק אור אדום אצל כל אדם
המכבד את החירויות הדמוקרטיות.
חמוד סאלח, כאבוד

הצדה מנצח
עלייתה של קבוצת הכדורגל בני-יהודה
למישחק־הגמר על גביע המדינה צריכה
להיות יום חג עבור המוני ביודישראל.
זוהי הפעם הראשונה שקבוצת פרברים,
משכונת־התיקווה, מגיעה למעמד הנכבד
הזה בכדורגל הישראלי, אחרי שכבשה
בסערה את אליפות הליגה הארצית וחזרה
למקום הראוי לה בליגה הלאומית.
בני־יהודה היא קבוצה שאינה משופעת
בכספים, ואינה מעניקה לשחקניה הטבות

המלכה ומורה־ הנהיגה
אירופה ארצות הברית

ל מז רחהד חו ק

ברצוני למחות על כתבה שהתפרסמה
במדור רחל המוחלת (העולם הזה ,)2119
בה נאמר בין השאר כי איני עומד בהת חייבות,
ללמד את מלכת־המים נהיגה וזאת
משום מזילזול שאני מפגין כלפי תלמיד
שאיננו משלם.
התלמידה טלי ביינר (מלכת המים )1977
קיבלה שיעורים יום יום, ובידי רישום
של 25 שיעורים רצופים ועדויות של
תלמידים שעימם הייתי נוסע לקחתה מ ביתה.
בתחילת חודש מרס, יומיים לפני
הטסט של הגב׳ טלי ביינר, נפגעתי בתאו נה
קשה, אושפזתי בבית־חולים איכילוב
ומכוניתי נהרסה כליל. כמובן שאינני יכול
ללמדה בקורספונדנציה מביה״ח. תעודות
רפואיות שבידי מעידות על 50 ימי מחלה.
הגב, ביינר צילצלה לביתי יום יום כש-
בפיה אין בשורת ״רפואה שלמה״ אלא
שאלה מתי הטסט י הסברתי לה שהכל שובש
עתה ואין לי מכונית וגם תלמידים
אחרים מחכים להחלטתי.
בפעם האחרונה שהתקשרה אלי הבטחתי
לה שתוך שבועיים אגיש אותה למבחן
מעשי היות והיא מוכנה.
רחביה אמנון, תל־אביב

פשרהמשר

צ עי רי ם
ו ״ ק מ פינ ג׳

לידיעה שפורסמה בעיתונכם (העולס
הזה )2123 בדבר הימניון דן, שחובר בידי
דן אלמגור, אבקש להעיר:
• קטונתי מכל הכתרים שקשרתם לי.
דן הוא קואופרטיב, ולא איש אחד הוא
העושה את כל הדברים הגדולים המתרח שים
בין כותלי האגודה.
• אין זה נכון שרק טובת החברים

בקנה־מידה כזה כמו הקבוצות שמשח קות
בליגה הלאומית. ואם הצליחה להגיע
לאן שהגיעה, הרי זה רק בזכות המסירות
של עסקני הקבוצה זהכישרון של
כדורגלניה, שהפריכו במעשיהם את הטע נה
שבני הפרברים הם נחשלים. הניצחון
של בני יהודה על בית״ר ירושלים הוא
ניצחון הצדק בספורט הישראלי.
הבה נתפלל כולנו שבני-יהודה תגבר גם
על שחקני מכבי נתניה במישחק הגמר,
ותזכה בגביע המדינה, מה שיוכיח לכל כי
בני שכונות העוני אינם נופלים מבני
השכבות העשירות, ומסוגלים גם הם לת רום
למדינה.
משה אושרי, תל־אביב

שבגין ישלם
אני מסכימה עם הקורא יוסף גנני מרמת-
גן (העולם הזה ,)2122 שטען כי מגיע
פיצוי למר יצחק שווה על הוצאותיו בקשר
להצגת מועמדותו כנשיא המדינה. יש לי
הצעה נוספת: שמר בגין, גנרל בצבא
הפולני הגולה (שאינו קיים) ישלם מכיסו
הפרטי את הוצאותיו של מר שווה, בתוספת
תשלום על הסבל המודאלי שגרם לו.
אם מר בגין אינו יכול להתקיים ממש כורתו,
אולי נערוך מגבית. אבל יש לו
עתה הכנסות מהספרים שכתב, והוא יכול
לממן למר שווה אפילו במטבע זר. למה
צריך לשלם הכל מתקציב ראש-הממשלה
— הרי זה כיסו של האזרח שמשלם את
המיסים.
בעתיד יכולות להיות למר בגין קאפרי-
זות נוספות, שגם הן יכולות להסתכם
במיליונים ולאוו־דווקא באלפי לירות. אז
למה שהכל יהיה על חשבוננו י
ה. זללכנסקה, רנזת־גן

לא היא האמא !

דובר ״דן״ שני
לא איש אחד

רובקס
ה מ תנ ה היפה ביו ת ר

מורלה הטפטים המעוצבים כיצירת אומות

עומדת לעיני כדובר האגודה. מחשבה רבה
אני משקיע בטיפוח הקשר והגשר עם צי בור
הנוסעים. רק מי שמבין מה פשר
הקשר והגשר שבין הציבור לבין החב רים,
יבין כי עיקר מעייני דווקא להגביר
את האינטראקציה שבין הנוסע למסיע.
אה רץ שני, דובר קואופרטיב דן,
תל־אביב

שמי אולגה הרמן, ואני היא מנהלת
סניף ויצ״ו בקריית־גת. על כן, נדהמתי
כשהובא לידיעתי שבגיליונכם (העולם הזה
,)2123 בכתבה על מישל מרום, המכריז
על עצמו כעל הומו, כתבתם שהוא־ בנה
של מנהלת ויצ״ו בקרייודגת. מיותר להו סיף
שגרמתם בכך אי־נעימות מרובה לי
ולבתי, העובדת בתל־אביב, אשר כבד שמ עה
כמה הערות בנדון. אבקשכם לפרסם
הכחשה.
אודגה הרמן, קריית-גת
בסיפורו של מישל
מרום, נוצרה אי־הבנה, שעל־פיה ניתן היה
להבין כאילו אמו של חישל היא מנהלת
סניף ויצ״ו בקריית־גת. לשם מנעת אי-
הבנה נוספת: אולגה הרמן, מנהלת סניף
ויצ״ו בקריית־גת, אינה אמו של מישל
מרום.
העולם הזה 2125

אהבה ממט״ח* רא שון
מטבע חוץ; תמיד משך את תשומת
לבך.
עוד לפני זמן מה היה זה עולם סגור
בפניך.
אבל, היום כבר אינך צריך לשיר לו
סרנדות, מטבע חוץ כבר אינ-ו ״מחוץ
לתחום״.

לכן, ממש את זכויותיך; היכנס
לסניפך, אחד מ־ 225 הסניפים של
קבוצת בנק דיסקונט התיעץ עם
הדיסקונטאי שלך המכיר את שיר
המעלות אשר למטבע חוץ.
הוא ידריך אותך, שלב אחר שלב, בכל
הקשור למטבע חוץ; אם זו תכנית

החסכון החדשה ,״יתרון ברירה
דולרית״ ,המאפשרת לך הצמדה מלאה
למדד או לדולר, אם זה פקדון במטבע
חוץ(פת״מ) ,אם זו רכישת מטבע חוץ
בצאתך לחו״ל, אם זה כרטיס
״אשראית״ בינלאומית וכו׳...

טוג לעגוד עם

!־ סקונט

* מטבע חוץ

האנושי של המטבע

סטודנט!
בטיסות שלנו
אתה

באוירה הנכונה
ובחברה המתאימה.
להתחלה של
חופ ש ה נהדרת.

רק אחד
מ בנ י הזוג צריך
להיות סטודנט.
כדי ש שניה ם
יטו סו יחד .
ובמחירי ה ס טודנ טי ם

כרטיס טיסה הלון־ ושוב ריחן רק 1,518ל״•
סטודנט, ממש כמו שחלמת ומותאם ליכולתן: טיסו ת למזרח הרחוק,
אוסטרליה ואמריקה, במחירים מיוחדים לן ולבני משפחתך.

מיוחד

ל שוחרי אמנות ־ טיו ללאיטליה. דרוםצרפתוספרד .
בהדרכתהאומןוהמורה רן שחורי.
יציאהב־ 17 ביו לי. חזרה 15באוגוסט .

המחיר לסטודנט עד גיל 14,830 31ל״י ; לאחרים ושאינם סטודנטים 16,830ל״י

איסתא

תל אביב -רח׳ בן־יהודה 109 סם, שד׳ בן־גוריון) סל 64/5:ו • 247 ירושלים -רח׳ אלישר ( 5׳\י קפה אלסקה) טל 225241 :
חיפה-בית הקרנות רח׳ הרצל(חדר )245 טל 39:ו669

העולם הזה 2125

גיליון ״העולם הזה״ שראה אור השבוע לפני 25 שנה בדיוק,
הקדיש כתבה מרכזית, תחת הכותרת ״תייר דדטוב מאד״ ,לבי״
קורו הראשון של מזכיר המדינה האמריקאי, ג׳ון פוסטר דאלם,
כישראל. הכתכה דיווחה על הפגנות •שאורגנו בידי מפ״ם ומק״י
נגד ביקורו של השר האמריקאי, ועל ההכרעות המדיניות שגפלו
כחדרי־חדרים כמהלך •שיחותיו של השר האמריקאי עם צמרת
השילטון הישראלית. המדוד ״מיפלגות״ הוקדש לדיוקנו של
י׳שראל רוקח, שר־הפנים הציוני־כללי החדש (ראה • :שער).
לדיוקן זה צורף ״ראיון מיוחד״ עם השר.
״ראיון מיוחד״ נוסף, שהתפרסם כגיליון ״העולם הזה״ השבוע
לפגי 25 שנה, היה עם ד״ר מ־שה סנה, ראש המטה הארצי

לשעבר כ״הגנה״ ,שפרש עם קבוצתו ממפ״ם והקים את מיפלגת
השמאל הסוציאליסטי.
כשער הגיליון: שר־הפנים ישראל רוקח, על מאבקו בביו רוקרטיה
שפשתה כמישרדי הממשלה. תת־הכותרת כשער :
״למפלצת הביורוקרטית, הגרזן הוא התרופה !״

ואלס מנקד בישראל * משה סנה מייסד מיכלגה חושה
* ..המגף השחור־ נלכד 311 שוסטק על..העולם דחה״

״העולם הזה״ 813
תאריך 21.5.53 :
העם דלוח זדאלס
האיש גבה־חקומה, לבוש החליפה ד,חומד,־הכהה
וכובע־הקש החום־בהיר, לא דמה
׳לשחקן. פניו היו קמוטים ומעונים, נשאו
את ההבעה המכווצת האופיינית של חולה
אולקוס. אולם מי שראה אותו ידע באופן
אינסטינקטיבי כי זהו אדם חזק, אדם אשר
לפי הביטוי האמריקאי ״אינו סובל
שטויות״.
כאחד מחשובי הפרקליטים באמריקה,
היה דאלס רגיל לייצג חברות עשירות,
להכניע חייבים קטנים שרעדו על סף פשי־טת־הרגל.
בישראל היה תפקידו דומה. אולם
בנסיבות אלה התנהג דאלם באדיבות מכסימלית.
הוא הקשיב בדומיה לדבריו הארד
כים־ארוכים של שר־החוץ, משה שרת, ש הסביר
לאורח את מצב המדינה, כפי
שהסביר בשעתו את מצב היישוב בפני
עשרות ועדות־חקירה מנדאטורית*.
סלע כים• דאלס לא גילה את הח לטתו.
אולם אין ספק שבלבו החליט.
הדבר עשוי להיראות מוזר בעיני אדם
המתייחם בחרדת־קודש להחלטות מדיניות
היסטוריות, והסבור שהן פרי שיקולים
והתלבטויות עמוקות של אלפי מומחים.
ספרי הזכרונות של שרים אמריקאים,
שפורסמו לאחרונה, מעידים בעליל כי
בארצות־הברית יכולה החלטה היסטורית —
כמו התערבות ארצות־הברית במילחמת קוריאה
— להיות החלטה ספונטאנית לגמרי
של איש אחד.
דאלם פגש את גנראל נגיב** ,ואין
ספק שהתפעל ממנו ככל שאר האורחים.
סלע זה, שהזדקר באופן כה פתאומי מתוך
הים המרחבי, הדומה לאי יציב, עליו יכולות
התוכניות האמריקאיות לשכון לבטח.
לשם כך יש צורך להקריב כמה אינטרסים
של ישראל ובריטניה ודאלס היה מוכן
להקריבם.
להקריב, אך לא יותר מדי, כמובן. דאלס
חייב להתחשב בצעקה שתקום בלונדון.
הוא חייב להתחשב גם בצעקה שתקום
בציבור היהודי בארצות־הברית. בשנה הבאה
תהיינה בחירות לקונגרס ארצות־הברית.
זהו,
פחות או יותר, הרקע של מדי ניות
החוץ הישראלית במציאות של היום.
ואין זה רקע נעים ביותר.
כינוסים מסך אדום
מארכם, אנגלס, לנין וסטאלין התבוננו
מן הבמה, שלהטה מרוב מסכים אדומים.
״מאלינקוב קרא הקהל תוך תשואות
סוערות, ואחר כך :״מו—שה—סנה !
* בימי המנדט הבריטי על ארץ־ישראל
הוקמו מדי פעם ועדות־חקירה מלכותיות,
כדי לחקור את מניעי המתח בין עמי
הארץ, תוך ניסיון למצוא פתרון. משה שרת
התמחה בהופעה בפני ועדות אלה.
** קודמו של עבד־אל־נאצר בראשה
של מצריים האחר־מלוכנית.
*** כמו הלאמת תעלת סואץ, שהיתה
איזור צבאי בריטי.
מנהיג ברית־המועצות לתקופה קצרה,
בין מות יוסף סטאלין לתפיסת השלטון
בידי ניקיטה כרושצ׳וב.

מו—שה—סנה !״ מחיאות הכפיים שיסעו את
הנואמים אחרי כל כמה מישפטים, ובהתאם
לנוהג הקומוניסטי הרוסי מחאו גם
הנואמים כפיים לדברי עצמם. מדי פעם,
כשהוזכרו עמי קוריאה הצפונית, מאלאיה,
קניה, וכמובן ברית־ד,מועצות, קם ה קהל
על רגליו והריע בעמידה.
היה זה כינוס־היסוד של מיפלגה חד

באי המיפלגה החדשה לא באו מצד
מק״י, אלא מצד מפ״ם. פועלים ותיקים,
אנשי מעברות, ערבים, נוער מפ״מי קיצוני
מסוגו של נמרוד אשל, מנהיג מרדד,ימאים.
היתד, זו שיכבד, אנושית די
מגוונת, שבאה לידי ביטוי בוויכוח הפנימי,
בו השתתפו 37 אנשים. ביניהם: צעירה
ערביה בשם איספהן בהלול, שהתקיפה את

משה סנה נואם בוועידת היסוד של מיפלגת השמאל הסוציאליסטי
״רוצים לאכול בשר!״
שה — ״מיפלגת השמאל הסוציאליסטי בישראל״
,יציר כפיו של משה סנה, אחרי
שנאלץ לפרוש ממפ״ם.
280 תאים 280 .הצירים, שכל אחד
מהם ייצג באופן פורמאלי ״תא״ במים־
לגה החדשה, הבנוייה לפי ד,מיבנה הקומוניסטי
המקובל (יוד,שומרת את מיספר
חבריה בסוד) תפסו רק חלק מאולם בית־העם
התל־אביבי. שאר אלף הנוכחים היו
סתם קהל — אוהדי המיפלגה החדשה, חברי
מק״י (שמנהיגיה התכבדו בישיבה על
הבמה) וסתם סקרנים.
היה זה קהל שונה מאד מזה שהתכנס
לפני חמש שנים באותו האולם, וייסד את
״מיפלגת הפועלים המאוחדת״ .עתה היה
הקהל כמעט כולו עירוני מובהק, פרט
לאנשי קיבוץ יד־חנד״ ועוד מגורשים מ-
16 קיבוצי הקיבוץ־הארצי והקיבוץ המאוחד
וכמה חברים שטרם גורשו(הוותיק ביניהם,
לדברי עצמו: פועל נם־ציונאי בשם פרו-
פר, שגורש לפני 20 שנה מאחד המשקים
בשל סירובו לשקול את השקל הציוני).
״יש רק שתי דרכים: או הזדהות עם
אייזנהאור ודאלם, או סולידאריות ללא
סייג עם עולם המהפכה הקומוניסטי !״ רעם
אדולף ברמן, איש מרד גיטו וארשה. הי תד,
זאת נקודת הכובד של המצע החדש.
אולם היתד, זאת גם נקודת החולשה שלו.
כי בעיני רוב הציבור, שאינו מקפיד ב־דיקדוקי
רעיונות, לא היה הבדל בין המיס־לגר,
החדשה לבין מק״י — אף כי למעשה
קיים הבדל די ניכר*.
* כעבור זמן לא רב הצטרפו משה
סנה וחבריו לשורות מק״י.

חוק האישות הדתי המקפח את האשד,
הערביה! עולה עיראקי חדש ממעבדת
סקיה, שקרא :״לא רוצים להיות בשר
תותחים, רוצים לאכול בשר!״
ישראל סובייטית. כשנבחר הוועד
המרכזי בן 35 איש, המזכיר הכללי (סנה)
ושני מזכירים (אדולף ברמן ופינחס טובין)
,התפאר אחד מנציגי הוועידה :״זהו
צירוף של מי שעמד בראש ההגנה בימי
המאבק נגד האנגלים (סנה) ,מי שעמד
בראש המחתרת היהודית בווארשה בימי
הנאצים (ברמן) ומי שעמד בראש המאבק
הפועלי המיקצועי בארץ (טובין).״
מעטים העזו לנבא התפתחות מהירה
למיפלגה. אמר עיתונאי מפא״יי :״הסיכוי
היחיד שלד, הוא כיבוש הארץ בידי הצבא
האדום!״ ואחר הוסיף בהירהוד :״או,
אולי, מיפנה דרמטי של מדיניות ברית־המועצות
לטובת ישראל!״
לא היתד, זאת תוספת חסרת־תוכן: רבים
מבאי הבינום סברו באמת כי מיפלגה קומוניסטית
הדוגלת בריכוז העם היהודי ב רפובליקה
סובייטית ישראלית עשויה להש פיע
על הקו המדיני של ברית־המועצות,
לחולל בו שינוי כלפי הרעיון הלאומי
הישראלי.

איום. למקבליהם ניתנו אזהרות חמורות.
לאישי מפ״ם ומק״י — על פעילותם
המדינית! לבעלי אולמות — על הש כרת
אולמותיהם לאסיפות קומוניסטיות!
לחנויות ספרים — על מכירת ספרות רו סית
קומוניסטית. על המיכתבים היתה
חתימה שהפחידה רבים :״המגף השחור״.
היתד, זאת חותמת גומי שהוזמנה על־ידי
נער בן , 17 כותב המיכתבים.
מפ״ם ומק״י לבוץ. למישטרה, שחש בה
כל העת כי מאחרי החותמת פועלת
מחתרת רחבה, נתגלתה האמת עת חשק
דויד כד,נא, נהג אשד בקו חולון—תל-
אביב, לצלצל בטלפון אל ידידו ברמת-
גן. הוא סר אל תא הטלפונים בתחנה
המרכזית, נתקל שם בנער משוחח בטלפון
שהחזיק פיסת נייר בידו. מאחורי גבו של
הנער קרא כהנא את תוכן השיחה, שהיה
כתוב בפיתקה :״לכבוד הצירות האמרי קאית,
הננו מזהירים אותכם כי בניין השג רירות
יפוצץ עם בואו של שר־החוץ דאלס
— חתום: מפ״ם, מק״י.״ הנהג הזעיק את
שוטרי התחנה הסמוכה, שלכדו בתא הטל פונים
את הנער. הוא התייפח בבכי :״רק
אל תספרו לאבי, רק אל תספרו לאבי!״
הורי הנער לא ידעו על התעסקות בנם.
האב, מחלק תה בשוק העליה, כמעט אי בד
את חושיו :״כאן לבטח קרתה טעות,
זה לא יכול להיות,״ אמר לשוטרים. אולם
היתה זו עובדה .״המגף השחור״ לא היה
אחר מאשר יהודה רפאלי, בן ,17 שטען
כי שינאתו לקומוניזם דחפה אותו למע שיו.
במיכתבו האחרון אל השגרירות רצה
להכניס את מפ״ם ומק״י לבוץ, וחתם
בשמן.
כאשר הובא השבוע בפני שופט, היו
פניו חיוורות. הוא הודה באשמה והאזין
לבקשת אביו לשלחו לבדיקת רופא עצבים.
השופט נעתר לבקשה ודחה את מתן פסק-
הדין.
לדעחי העולם הזה מעניין. סיגנונו טוב, חדיש
ורענן. וכימעט כל המתפרסם בו מרתק
את הקורא. ניכרת בו חריצות, שקידה
ועירנות. ועל הכל מובלטת בו האהבה
הרבה של חברי המערכת לעיתונם: אהבה
ראשונה
אולם הרי בביקורת כנה הנכם מעוניינים
ולא ״בשבחים לצרכי נימוס״ ,לא כן?
אם כן, הקשיבו :
אחרי קריאת כל תיאור או תגובה ב־עיתונכם,
אין להשתחרר מן הרושם שכל
עצם תכלית התיאור והתגובה הם הלעג,
העוקצנות והסאטירה, ושכל המתואר ב-
עיתונכם אינו בא אלא במידה שיש בו
יסוד לתיאור סאטירי או לגלגני. דומים
הם כל כתביכם בעיני הקורא, לגוליברים
היושבים לא בתוך ארץ הגמדים אלא מעל
לפיסגה רמה מאד, המשקיפים בהנאה
רבה על ארץ הגמדים ומעשיהם הילדותיים.
ייתכן שאין זו הכוונה אך זו היא המס קנה.
על־כל-פנים,
מחטא אחד גדול נקיים
אתם: מחטא השיעמום. ושקול דבר זה
כנגד כל הליקויים שבעולם.

מער

ח״ב אליעזר שוסטק •
סוף -המגף״
משך חודשים נשלחו עשרות

מיכתבי

* כיום שר־הבריאות בממשלת הליכוד.

קפיטול-סיגריה עם אופי
למעשן הרציני
עשירה, מלאה, מספקת.
למעשן הרציני המחפש את מלוא הטעם. עשויה מסוגי טבק
מעולים ביותר שנבחרו בקפדנות לסיגריה זו.
בקופסת אדום־זהב־כחול 20 .סיגריות 8.-ל״י בלבד.

€3 ]31101

דובק מייצרת סיגריות איכות למעלה מ־ 40 שנה.

קפיטול־ סיגריה עם אופי למעשן הרציני

דיווח מהימן על הנע שהב תוככי אש״ף: ע ר אפ א ת
ה תג ב ר על יריביו. זאש־יף התחזק בעולם הערב ,

מהפד
ך* פני שלושה שבועות מסר יאסר עראפאת ר,צ־
• הרה מדינית, שהדהימה את המומחים׳ אף שזכתה
בתשומת־לב שולית בילבד בישראל.

היתה זאת ההצהרה החשוכה כיותר שד
אש״ף כשנים האחרונות.

עראפאת בחר בבמה מכובדת ביותר כדי להשמיע את
הדברים. הוא קיבל לצורך זה לראיון, במישרדו בביי רות,
את אחד הפרשנים המכובדים ביותר של ניו־יורק
סיימם, אנתוני לואיס, הידוע כידיד ביקורתי של יש ראל.
הראיון נערך באחד במאי.
הפסוק הקובע בראיון, שנמשך יותר משעה, היה :

״הפיתרון האפשרי,היחידי לבעיית המיזרח
התיכון הוא שארצות־הברית וברית,המועצות
יתנו ערוכות לישראל ולמדינה פלסטינית.״

שיר?

כאן התערבה אישיות נוספת — הגנרל אבדואליד,
ראש המטה הכללי של כוחות אש״ף .״אבו־ואליד׳׳ (שמו
האמיתי הוא סעד סאיל) הוא קצין מיקצועי, פלסטיני
ששירת בצבא הירדני, עבר את בית־הספר לפיקוד ומטה
של צבא ארצות־הברית בפורט־ליוונוורת. בספטמבר
השחור, בהיותו מפקד החטיבה הירדנית באירביד, בדרגת
תת־אלוף, עבר לצבא אש״ף. עתה הוא משמש כמפקדו.

״יש להבדיל כין מדינה וכין מהפכה,״ אמר
האלוה למראיין האמריקאי .״עכשיו אנחנו
מהפכה. אך כאשר נהיה למדינה, נלכש צורה
חדשה, נקכל מיגכלות חדשות וגישה חדשה.

מעולם לא אמר יאסר עראפאת, בצורה כה מפורשת
וחד־משמעית, כי הוא מקבל את הפיתרון של דו־קיום
של שתי מדינות — מדינת־ישראל ומדינת־פלסטין, זו
לצד זו.

היא משקפת שני תהליכים מקבילים: התחזקותו של
אש״ף בעולם הערבי, והתחזקות ההנהגה העראפאתית
באש״ף עצמו.

אישים פלסטיניים אינם מסתירים, כיטיחות
עם זרים, את סיכת המהפך: מנחם בגין
עזר דנו:״

1 111
ך* פלייטה הישראלית לדרום־לבנון הביאה בעיק-
י י בותיה כמה תוצאות, שיוזמיה לא חלמו עליהן מראש
(וגם אינם מודעים להן כעת).

כאן הפסיק אותו עראפאת, ותיקן אותו
כאנגלית :״כל שטח שישוחרר, או שיש ראל
תיסוגממנו .״

קודם כל: הוכחה אפסותן המוחלטת של
המדינות הערכיות, מול פני ישראל.

לא רק מצריים עמדה מנגד, כאשר לחם צה״ל בכוחות
אש״ף. גם סוריה, בעלת הפה הגדול, ועיראק, שיש לה
פה גדול עוד יותר, נאלצו לסתום את פיותיהן. הן לא
העזו להצטרף ללוחמים. הן רעדו מפחד.
הפלסטינים לחמו לבדם, והם משוכנעים שהם לחמו
היטב. תהיה האמת על מה שהתרחש בשדה־הקרב כאשר
תהיה, כלפי העולם וכלפי עמי־ערב נראה כי הלוחמים
הפלסטיניים עמדו לבדם מול המכונה הצבאית הכבירה
של צה״ל, והחזיקו מעמד במשך יותר משבוע.
הכריז עראפאת עצמו, באותו ראיון :״היחס בין כו חות,
ובין הכוחות הישראליים היה 1מול ,12 אך אנשי
הצליחו להילחם במשך שמונה ימים ולילות.״

ההבדל הוא, כמובן, מהותי. מושב המועצה הלאומית
הפלסטינית משנת , 1974 שהחליט בפעם הראשונה על
הסכמת אש״ף לחלוקת הארץ׳ דיבר על שילטון פלסטיני
שיקום ב״כל שטח שישוחרר.״
המילה ״שישוחרר״ מרמזת על אקט של מילחמה. המו נח
״נסיגה״ מרמז על הסכם, שבא בעיקבות משא־ומתן,
והוא לקוח מנוסה החלטת מועצת־הביטחון .242

כתקנו את דיברי מתרגמו, רצה עראפאת
להדגיש הבדל זה. ציין העיתונאי האמריקאי :
״כדור בי רצה להבהיר שישנה אפשרות של
הסדר כדרכי-שלום.״

ף פעם הראשונה דיבר יאסר עראפאת, בפומבי,
על אופייה של המדינה הפלסטינית שתקום. הוא
ביקש להפריד את הטענה — או האמתלה — כאילו עלולה
מדינה זו לשמש בסים להתקפה צבאית או טרוריסטית
נגד ישראל.
הוא לא הסתפק בכך שהצביע על העליונות הצבאית
העצומה של ישראל, אלא הוסיף :״נניח שהמדינה הפלס טינית
קמה. האם אתה מאמין שמדינה, המתחילה מאפס
בבואה להקים את מוסדותיה, את כלכלתה, את תרבותה,
את חברתה — שמדינה כזאת תהווה איום צבאי רציני
כלשהו על ישראל?״
ולאחר מכן :״מה יסכן את השלום יותר, לדעתך —
שהפלסטינים יישארו כמו שהם, משוללי זכויותיהם הלאומיות׳
זכויותיהם האנושיות, מפוזרים פה ושם, סובלים
מדיכוי בכל מקום — אז שהפלסטינים יתיישבו כאז רחים
רגילים, בעלי גאווה עצמית מחודשת, בעלי דגל
משלהם?״

אך יש הכדד עצום כין איתות. על-ידי שליחים
ועל־ידי הצהרות דו־משמעיות לבין מסירת
הודעה חד-משמעית מפי המנהיג העליון
של אש ״ף.
הדבר נוכע מתחושתלהכוח החדשה שד
עראפאת ושותפיו.

ך* יו בראיון כמה פרטים מאלפים, המשליכים אור
י י על הגישה השולטת עכשיו בהנהגת אש״ף.
עראפאת דיבר, כדרכו, ערבית. נציג אש״ף בלבנון,
שאפיק אל־חות, תירגם את דבריו. בתרגמו את אחד
הפסוקים, דיבר אל־חוט על ״הקמת מדינה פלסטינית בכל
שטח שישוחרר במולדתנו.״

כאן התערב שאפיק אל-הות וכיקש להוסיף
מישפט משלו להכחדת הדברים. הוא
אמר :״החלטות האו״ם מכירות כקיום ישראל.״
עראפאת, ציין המראיין, לא העיר
על כך.

** זה כמה שנים היה ידוע כי יאסר עראפאת
ומקורביו דוגלים בפיתרון של דו־קיום של שתי
מדינות, ורוצים לשתף את אש״ף במשא-ומתן להסדר־שלום.
הדבר בא לידי ביטוי מובהק בשיחות שניהלו
אישי־שלום ישראליים עם נציגים מוסמכים של אש״ף,
ביניהם סעיד חמאמי ז״ל. המידע הזה הועבר לממשלת־ישראל.

יאסר
עראפאת אמר עתה בעצמו, בגלוי, את הדברים
שעליהם הוא העז בעבר רק לרמוז, בניסוחים דיפלומטיים.

פירוש הדבר, כפי שציין המראיין האמריקאי
עצמו, כי יאסר עראפאת מכיר כמדינת•
ישראל ככעוכדה קיימת.

ך* מראיין האמריקאי אינו אדם תמים. אנתוני לוי
י אים הוא איש חכם, בעל הבנה מדינית עמוקה. הוא
לא הסתפק בניסוחים כלליים, וחקר לגבי הפרטים. כך
הציג שאלה ביחס לחשש, המקנן בלב ישראלים רבים
וידידיהם, שמדינה פלסטינית כזאת תהווה. איום קטלני
על ישראל.
״זהו שקר גם,״ השיב עראפאת, בציינו כי אש״ף
״משתתף בפעולות האו״ם ומסכים להחלטות האו״ם.״

התשוכה הפאראדוכסית היא: פעולתה של
ממשלת־כגין כדרופ-לכנון.

זוהי התמונה המצטיירת כיום כעיני מאה
מיליוני ערכים: הכוחות הפלסטיניים לחמו
לכדם ובגבורה, ואילו כל הממיטלות הערכיות
שיקשקו מפחד.

י אסר ער אפ א ת: הסגן הודח
,החל כנשיא המדינה וכדה כאזרח קטן, כל
אהד ישקוד ויחרד לביטחון נחלתו והמוסדות
(שד המדינה).
״יתר על כן, מילחמת־גרילה אינה יכולה לבוא מתוך
מדינה קטנה וצעירה, שנולדה זה עתה.
״אשר למילחמה קלאסית נגד העוצמה הכבירה של
ישראל, מטורף לחשוב על כך, בהתחשב ביכולתה של
מדינה כזאת ובמאזן־הכוחות. הפיטפוטים על הפחד (של
ישראל מפני מדינה פלסטינית) אינם אלא אמתלה לאים-
טראטגיה הציונית המתמדת של התפשטות ושלילת זכויות
הפלסטינים.״

לואיס פנה אל עראפאת ושאל אותו כפירוש
אם הוא מסכים לדברי האלוף. עראפאת
השיב כחיוב.

דכרים האלה של עראפאת מצטרפים לשורה של
י י פעולות בשטח, המצביעות אל אותו כיוון.
בשבועות האחרנים נקטה הנהגת אש״ף צעדים מש מעותיים
לחיסול היסודות הקיצוניים ביותר בשורותיה.
אבו־דאוד, איש פתח שפיקד על אחד המיגזרים בלבנון,
ושהניח לסוכנים עיראקיים לחדור אליו כדי לחבל בכו חות
האו״ם, נאסר על־ידי עראפאת, יחד עם כ־120
מאנשיו. סגנו הקיצוני של עדאפאת, אבדאיאד, הורחק.

כל זה מהווה מהפך משמעותי וגלוי בצמרת
אש ״ף.
מה גרם לכך?

י נ 1 * 6 1־ 3

תמונה זו אינה מעניקה רק גאווה מחודשת וביטחון
עצמי רב לאש״ף, אלא גם משחררת אותו מן הלחץ
הכביר של הממשלות הערביות, ששיעבדו אותו לצורכיהן.
לפני שלושה חודשים היתה הנהגת אש״ף כפופה
כימעט לחלוטין לסוריה, ביגלל התנאים שנוצרו בלבנון.
כיום מעז אש״ף להתעלם מרצונן של סוריה, עיראק
ומצריים גם יחד.

המהפך של עראפאת משקף מציאות חדשה

^ מקכיל לכך — ותוך קשר אמיץ בין שני התהלי-
כים — התגבר עראפאת על האופוזיציה הקיצונית
הפנימית באירגונו.
אין ספק שגם בעבר היה עראפאת מעוניין להדיח אי שים
קיצוניים, כמו אבדאיאד ואבו־דאוד. הוא לא היה
מסוגל לכך. ביגלל דעת־הקהל הפלסטינית ולחצי המדי נות
הערביות.

עתה רואה עראפאת את עצמו משוחרר
ממיגכלות אלה. לבן דיכר כפי שדיכר, ופעל
כפי שפעל.

אחרי יוזמת־השלום של אנוואר אל־סאדאת, שהתעל-
,מה כליל מאש״ף ושעוררה בלב ההמונים הפלסטיניים, את
החשש שמצריים עומדת למכור אותם, גאתה הרוח הקי צונית
במחנה הפלסטיני. היו שאיימו על עצם מנהיגותו
של עראפאת, הן בשל עמדתו המתונה, שהיתה ידועה
בצמרת אש״ף, הן מפני שנוצר הרושם כאילו הסכים
עראפאת ליוזמת הנשיא המצרי.
(המשך בעמוד )44

יפית— חלום של כלי מיטה
מי קי מאוז, דונלד־דק, שלגיה ושבעת הגמדים, פדינגטון הדב
והחבובו ת מרחוב ההפת עו ת ילוו א ת ילדיך באהבה
מלטפת, ברכות ובצבעוניות.
כולם מופיעי ם על כלי ה מי ט ה של י פי ת:
כלי מי ט ה ללא גיהוץ.
גם אתתא הבי א ת מוצרי יפית ה מוצעי ם לך ולילדיך:
סדיני ם ה מו ת א מי ם ל מי טהב שיטת מתח (ס 7£זך ן) ,ציפות,
ציפיות, שמיכות חורף וקיץ, כריות, מגבות ווילונו ת
בדגמים בלעדיים.
כולם צבעוניים, כולם עליזים — ש מחה א מי תי ת בחדרי
ה שינה של המ שפחה.
כלי מי ט ה של יפית — להשיג בבתי הכל־בו, ברשת חנויו ת
שילב וב חנויו ת ה מובחרות.

הלהיט של יפית — דיטנילצד ללא גיהוץ

^ <3ייצור ו שיווק-ביוטיטק ס בע״מ, טל׳ 03-837510 ,830144 :

פלאטו רוצה להיות ראש עיריית
תל־א1כיב ־ ולצורר וה הוא
פיברק לעצמו מגורים בתל־א!:יב
דירה 1ע1דה
שינוי המען

כפי שנרשם בתעודת־הזהות של ח״כ שמואל פלאטו־שרון,
נועד לאפשר לו להתמודד על כהונת ראש־העיר תל־אביב. לפני
למעלה מארבע שנים הוסיף פלאטו לשם מישפחתו את השם ״שרון׳ /להבליט ישראליותו.

שינויי ה מ ען
היישוב _ .

> ע י ל ד/ הרחוב תאריך השינוי

דס׳ הבית
הותרת וחתירר - .הסייד

*1 2 2

היא רשות מקומית נפרדת, שלה מועצה
מקומית משלה. פלאטו היה יכול, לכל
היותר, להיבחר כראש הוועד המקומי ב סביון,
אך לשם כך אין צורך בתקציב
של מיליונים.
לפתע נזכר פלאטו בדירה, השייכת לו,
ברחוב בני-משה 16 בצפון תל־אביב. די רה
זו נעולה כבר כמה שנים ואינה נמ צאת
בשימוש. עד לפני שנים אחדות הת גוררה
בה אמו של הח״כ, אולם ערב הב חירות
האחרונות היא עברה להתגורר
בווילה שבסביון .״אני רוצה שאמא שלי׳
תהיה לידי,״ נוהג פלאטו להסביר לידידיו.
ואומנם, כלפי אמו הוא נוהג כבוד רב.
פלאטו עצמו מעולם לא התגורר בדירתו
התל־אביבית. בשנה הראשונה לשהותו ב
ישראל,
עד שהושלמה בניית הווילה שלו,
הוא התגורר במלון הילטון בתל-אביב,
למרות שכבר היה בעליה של הדירה שברחוב
בני־משה. את הבית שבסביון אין
הוא מתכוון לעזוב. פלאטו מאוהב בווילה
שלו, שרק אחזקתה עולה לו מדי חודש
סכום בן חמש ספרות.
אולם זה לא הפריע לו לפנות, ב־4
באפריל השנה, למישרד־הפנים, ולבקש
לשנות את כתובתו הרשמית מרחוב מגל
23 בסביון, לרחוב בני־משה 16 בתל־אביב.
השינוי בוצע, ונרשם בתעודת־הזהות של
פלאטו ב־ 26 באפריל. מזה כשלושה שבועות,
ח״כ פלאטו־שרון הוא אזרח תל-
אביבי כשר למהדרין.
(המשך בעמוד :26

תאריך הרישום ד י ־ ס ך ^ :

^ אשר פירסם העולם הזה לראשונה
^ (העולם הזה )2123 את הידיעה כי ח״כ
שמואל פלאטרשרון עומד לרוץ בבחי רות
הקרובות לראשות עיריית תל-אביב,
הכחיש זאת הח״כ מכל וכל. אולם בי נתיים
התברר כי פלאטו עורך את כל
ההכנות לקראת הבחירות, שתתקיימנה בחודש
נובמבר הקרוב, ועומד להתחרות
עם שני המועמדינר המוכרים: ראש־העירייה
הנוכחי שלמה (״צ׳יצ׳״) להט,
ומועמד המערך לראשות העירייה אשר
(״ארתור״) בן־נתן.
פלאטו כבר פנה אל מי שהכניס אותו
למעשה לכנסת, קבלן־הבחירות מבאר־שבע
יעקוב חלפון. למרות שבין השניים התגלע
בעבר סיכסוך, אחרי שפלאטו לא
שילם לחלפון את מלוא הסכום שהבטיח
לו, תמורת שירותיו, לפי דיברי חלפון,
אם זה יצליח להכניסו לכנסת, לא נתן
לו חלפון תשובה שלילית. הוא, כמו
פלאטו עצמו, ממתין במתח רב למסקנות
היועץ-המישפטי-לממשלה, הפרופסור אהרון
ברק, לגבי חקירתם של המישטרה וברק
עצמו בשאלה אם נעשו דברים הנוגדים

את החוק במיסגרת מסע-הבחירות של
פלאטו. אין כמעט ספק שאם ינוקו פלאטו
וחלפון מן החשדות שהועלו נגדם, ישוב
חלפון ויירתם למסע-הבחירות החדש של
פלאטו, וינסה לחזור על הנס או על
ה״בדיחה״ ,ולהנחיל הצלחה לפלאטו גם
בבחירות לעיריית תל־אביב.
אולם המגעים עם חלפון אינם ההכנות
היחידות שעורך פלאטו לקראת ההתמודדות.
לדיברי אנשים המקורבים אליו, כבר
הוכנה הצעה תקציבית ראשונה למסע הבחירות.
על־פי עדויות אלה יעלה מסע-
הבחירות של פלאטו יותר ממיליון דולר,
שהם כ־ 17 מיליוני לירות. גם חדר־העבודה
המפורסם של פלאטו, בקומה התחתונה של
הווילה המפוארת שלו בסביון, כבר הוכשר
לקראת ״הימים המטורפים״ של מער כת
הבחירות, וכל יועציו משכבר הימים
קיבלו הנחיה להיות מוכנים למיבצע.
אחד מיועצים אלה היפנה את תשומת-
ליבו של פלאטו לעובדה שאין הוא יכול
לא רק להיבחר, אלא אפילו לבחור ל עיריית
תל-אביב, משום שהוא מתגורר בסביון.
סביון, למרות קירבתה לתל-אביב,

עם היריב

שלמה (״צ׳יצ להט, ראש עיריית תל־אביב, נפגש ח״ב
שמואל פלאטו־שרון לעיתים מזומנות, במסיבות חברתיות, שאותן
הוא משתדל שלא להחמיץ. הח״ב, המתעתד להיות ראש־עיר, אוהב להפגין את
קשריו עם אנשי צמרת ישראלים, מן התחום הכלכלי ומן התחום הפוליטי.

ואירופה כולה ש לו

טיסה — לש

מכונית — יש
בתי־מלון — יש.
ומה עוד צריך הבן־אדם כדי לעשות חיים משוגעים
באירופה?
אתה מגיע בטיסה לניצה. לאמסטרדאם או לרומא
והמכונית ששכרת בארץ כבר ממתינה לך
בשדה־התעופה.
כל הדרכים פתוחות לפניך, בחר במתאימה לך וסע
בעקבות הכיף שלך. לא חשוב לאן תיסע — יש לך תמיד
מקום לינה בדרך. יש לך 9שוברי ״יורוקי״ בכיס
המאפשרים לך לבחור בכל מלון שתרצה מתוך 200
בתי־מלון מדרגה ראשונה באירופה.
סיימת את הטיול? אינך צריך לחזור לנקודת ההתחלה
— אתה תעזוב את אירופה בטיסה ממילנו, מציריך או
מאמסטרדם ואת המכונית תשאיר בשדה־התעופה.
רק תכניות ״טוס וסע״ יאפשרו לך חופש ניידות מוחלט
בשיא הנוחות. בחר באחת מתכניות ״טוס וסע״ הכוללות
טיסה הלוך ושוב, רכב ולינה החל מ 9,398 .-ל״י.

במיגוון ההצעות לשכירת רכב — מציע ״קופל״ תכניות
להשכרת רכב ברוב ארצות אירופה וכן תכנית מיוחדת
להשכרת רכב בכיוון אחד ללא הגבלת קילומטרים, החל
מ־5ו $ליום.
לקבלת פרטים נוספים, הכנס לאחד מסניפי ״קופל״
ברחבי הארץ.

1/5221

סע באוגוסט במחיר של מאי

לנוסעים היוצאים עד סוף אוגוסט ומשלמים / 3ו מן
הסכום עד ו 3למאי מובטח המחיר לפי שער המטבע ביום
ההרשמה.

קו פ ל !.סיעות
תל -א בי ב, רחוב פרישמן , 14 טלפון . 246121

ר א שי־ ה לי כו ד: כול ם לועגים ל כו ל

ידו של אלפס אנסקי כבל, זאת יודעים ידידיו מזה זמן
רב. הוא שחקן, הוא עבד בטלוויזיה הלימודית, הוא עורך־
סרטים, הוא שדרן כגלי־צה״ל.
כשבוע שעבר גילו ראשייהליכוד כי אנסקי הוא כם
סופר. סיפרו ״מבירת הליכוד״ ,שהופיע וממש נחטף, גרם
אי־נעימויות רכות לקברניטי המדינה.
ערב הבחירות נשכרו שירותיו של אנסקי על־ידי חברה
פרטית להפקת סרטים, שהפיקה את שידורי־התעמולה של

עזר זייצמן:
• לצלמי מישדר־זזבחירות לטלוויזיה,
אחר שסיימו לצלם אותו :״אני תולש את
הביצים למי שיבקש ממני לעשות את זה עוד
הפעם.״
• ׳על אליעזר (״זורסה״) ז׳ורבין
(מנחל חבורת־הפירסום דחף, חוברת לפירסום
שעבדה למען הליכוד תנו לאליעזר לגד־כור,
והוא ימכור לכם ׳אוטו ופלי מנוע.״
• על יצחק. מודעי (כיום (שר־ה־אנרגיה־והתשתית,
וערב־הבחירות ראש-
מטודההסברה מטעם הליברלים בליכוד) :
״חבר־הכנסת ׳ליפסטיק.״
•• על העוזרים שלו במטה־הבחירות :
״ליצנים.״
• על יצחק מודעי ז ״ההסברה היתד,
לקוייה, כי הדאיג אותו יותר המקום שלו
ברשימת הליברלים מאשר מערכת הבחי רות.״

על הערבים :״אני לא ושונא ערבים.
רק ערבי •אחד ׳אני שונא, את זה שיחה
בשאולי (הכוונה לשאול וייצמן, בנו של
עזר, שנפצע קשה בראשו במיל׳חמת־ההת-
שה) ,ופחייאת דינאק, איני חושב עליו לפ עמים,
ואם הוא יחי — עוד ׳ניפגש.״
• על שימחה ארליך (כיום שר-
האוצר, וערב ה,ביחידות מס׳ 2ברשימת
הליכוד לכניסת) :״חבצלת השרון.״ (רמז
לימ״ל׳חמתו של ארליך בארילו שרון).
י• על הד״ר אליהו בן־אדישר (כ יום
מנכ״ל ;מישרד ראשיה,ממשלה, וערב־הבחירות
הממונה על הסברת הליכוד מטעם
חרות) :״תלמיד הכם, הדוקטור.״
• אל מנחם מבידור, כיום ח״ב: מאכם
סדוירובסקי הנכבד, אולי יואיל אדוני למלא
פיו מים?״
י• לאהד מפעילי הליכוד, אחרי שלאסי-

!• על עצמו :״הפעם האחרונה שבכי תי,
או שרציתי לבכות, זה אותו הדביר
בעצם, חותה בהלווייה של אבא שלי. מאז
אני לא זוכר שבכיתי.״
• כשראה על המסך את !תמונתו של
יצחק שמיר, כייום-יושיב־ראש הכנסת:
״אוי ויי, ימה הוא עושה פה?״
על יצחק שמיר ,׳בהתייחסו ליגבו־תיו
העבותות :״יתראו יבמה שערות יש לו
שם, יותר מאשר אצלי ׳בביצים.״
י• על עצמו, אחרי שראה את השידור
בטלוויזיה ׳שהראה אותו בווילה שלו ב־רמת־השרון
:״׳תשמעו, תשמעו, יושב בווילה
ישלו ומדבר על ׳תורים במכולת. תראו
את הישדאלי הגאה, חרץ לכנסת, יחד עם
סאבירעס כמו ארליך וסדורובסקי (מנחם
מבידור).״
י • על אתת מקרייני׳ות הליכוד בטלוויז־יה,
דליה שפלן :״השיקסיע הזאת עולה
לעשות קרע מיישיפחתי.״
!•• על השחקן דודיק סמדר, שהופיע
בטלוויזיה מטעם הליכוד :״;מזכיר לי מילו אימניק
אחד אצלנו, שעשיתי אותו סמל,
כי היה ׳מצחיק לראות דליוב כזה מסתובב
עם פס יאחד על השרוול.״
ן• על הליכוד :״לא יעזור בלום. בשמיים
של הליבוד אין כוכבים רבים. יש
שמש וירח וכמה פנסים.״
• ,על ׳מנחם בגין :״אני מניד,ל בחי רות,
שראש הרשימה שלו,שפך לאגד.״

הליכוד. כין עריבת סרט־תעמולה אהד למישנהו עסק אנסקי
כרשימות, שכהן העלה בד פנינה וכל אימרת־שפר של האישים
השונים שעסקו כמערכת הבחירות.
כין קורבנות רשימותיו שד אנסקי נמצאים ראש־הממ־שדה
מנחם כגין, שר־הכיטחון עזר וייצמן ואישים רכים
נוספים כמימשד החדש. בשירות לציבור מביא ״העולם הזה״
את דיעותיהם שד אישים שונים עד אישים אחרים, כפי שהם
מופיעות כספר זה. לצורר בתיבת ספרו ראיין אנסקי גם את
הקונקורנציה, בדמותו שד ח״כ המעיד, יוסי שריד.

יוסי שריד:
• על ראשי מיפלגתו :״היה לי חלק
חשודים, יחליק שרופים, חילק מובסים וחלק
עוברי-בטל. כוורת נקובה.״
#על אבא אכן :״כל ׳מערכת־הבחי-
רות הוא היד, יחשוד.״
* על שמעון פרס :״הייה לי פרם
בראש הרשימה. ממש כוכב־טלוויזיה, כש היד,
ש׳ר־הביטחיון. ואיזו מטאמורפוזה, כשהופיע
בתשדירים ושלנו.״

וייצמן
״ירושלים לא מעניינת !״

אליעזר דורבין:

שמיר
״מחנה למערך ! ׳
ז׳ורכין :״הוא מגלה-

* על אליעזר
מוקשים אלף־אלף.״
• על יצחק נכון (אז התועמלן המר כזי
של המערך, וביום הנשוא המיועד):
״יצחק ונבון היד, בחידה מציוייינת. לא יכול תי
לשכנע אותו להופיע ייוותר. הוא חשש,
השד ייודע ממה הוא חשש, אך עובדת ש סירב
להגדיל את חלקו בהופעות בטלוויז יה.״

אליהו
בן־אלישר:
סכידור
״אולי יואי?ז אדוני למלא פיו מים?״

מנחם בו.ץ:

אינני

דמים

בהן
״יד בקן־נזזשים !״

שימחה ארליך:

פה של שימחה ארליך בבנימינה הופיעו
רק שישה מאזינים :״אני מעדיף מאונן
עליז. על זיין מתוסכל.״

• לגאולה בהן ־־!ג?

על עצמו :״אומרים לי שידי ניאות.
ייודע, אולי יש בזה משהיו.״
על דויד כן־גוריון :״מישטר ה והגסטאפו
של דויד בן־גודיון״.

¥011״

״!ב810111־£161 מג 3. 1׳111מ! §מ( 1111 את ׳תו קעת
נאד בתוך סיופת־רעמים).
• 1לעודד מעריב, שלום רוזנפלד,
אחדי שמעריב פירסם פתבית־התקפה על
מודעות הליכוד :״כשאחרים ותוקפים ׳או תנו,
מילא, אבל אתם, בשר מבשרנו, כוס
(כמו סוס) מכוסנו ז״
ן #על מנחם כנין, בעת שזה היה
בבייתיהחיולים :״מר בגין בסדר גמור. הוא
מרגיש בטוב ונהנה מהמנוחה שלו. הלוואי
עלי.״

י• על יהושע רכינוכיץ, כיום ח״ב
ולשעבר !שר-האוצר וראש־עיריית יתל-
אביב :״שלמה להט עשה מעשה המור
למדינה כשזכה בבחירות לראשות עיריית
תל־אביב. בכך הוא עשר, את רביינוביץ ל־שר־האוציר
בממשלה.״
י• על אשתו :״אשתי אומרת שאני
רציני.״
• 1על עצמו :״׳אני לא ושיחקן.״
י• על עצמו :״כדי להצחיק אותי, מס פיק
׳להביא לי את ׳רביינוביץ.״
י• על עצמו, בשידוד בטלוויזיה שלא
הוקרן ׳בסופו של דביר :״אני הוא המיפלצת
שהמערך מספר לך עליו.״

י • על קוחד,׳תעמולה של הליכוד :״׳ברוטאלי.״

על מנחם בגין :״האיש הוא מ־שיכמיו
׳ומעלה.״

זאב חפץ:
(נינם מנהל לישכת העיתונות הממשלתית
; ערב הבחירות רכז במטה־ההסברה של
הליכוד).
• 1על עצמו :״כשאיני שומע מוסיקה
קלאסית, אני מתרחק או סוגר את הרדיו.
תשים לי רמבראנדט וואן־גוך זה ליד זה,
ואיני לא יכול להגיד לך של ימי זד, ושל מי
זה, ושניהם לא •אומרים לי כלום. עשר שינים
לא חייתי במוזיאון. אין לי שום חוש
אסתטי, נכון יותר, שום חוש לאסתטיקה.
לא מסוגל להבחין בין עץ לעץ. בשבילי
זד, עץ. לא ׳ראייתי בחיי אף סרט המכונה
אמנותי. לא ראיתי אף סרט של ברגמן
או פלי׳ני• .ראייתי את הקטעים שמציגים
,בקרוב׳ ,וזה הרתיע ׳אותי.״
!• על מנחם בגין בתקופה שבד, היה
זד, בביית-ההולים :״׳הוא בוודאי לא נראה
עכשיו כמו טיירוןפא •ואר.״
• 1על מנחם בגין :״הואי אכזר ונוטר,
אם פעלת שלא לפי עקרונותיו.״

י• על ח״ב גאולה כהן :״גאולה כהן
מועמדת הליכוד לתפקיד שירת החינוך, זה
כמו להכניס אית היד לקדינחשים.״
+על שימחה ארליך :״איזה ביד
בוז זימן ! איני לא משדר אותו.״
• על !מע׳רכת-הבחיריות של הלימוד :
״רק עזר ׳ואני בעניינים. בגין? הוא.בכלל
לא מתערב.״
• על שימעון פרס :״יותר מכל מודעה
איו תסריט שנון יצליח מנחם בגין
לחשוף את פרצופו החלקלק ואת שיטחייותו
של שימעון פרס.״

אלבס אנסקי:
• על אריה גולדשטיין( ,כיום עוזרו
האישי של שר התעשייה-חמיסחר-והת-
יירות, יגאל הורכיץ! ,וערב ׳הבחירות
דובר מטה ההסברה של הליכוד) :״לא ראו
איותו ׳ולא שמעו אותו, והיה צריך למינות
׳מישהו שינהל את העבודה למעשה.״
• יעל שימחה ארליך :״הוא דמות
אפורה וקטנה ,׳שבקושי אפשר לדמיין אותו
כשר-האוצר. כוחו האלקטוראלי אפסי.״
• על יצחק שמיר, כיום י׳ושב־ראש
הכנסת :״אין לך מתנה יותר טובה למערך

ביצחק שמיר.״
• על עזר וייצמן :״חנופה. מוציאה

אותו מכליו.״
• 1על שימחה ארליך :״הוא פשוט
נמנע ׳מלחייך בשעת הצילום. כשניסה פה
ושים לחייך, לבשו פניו ארשית של בוז או
ליג׳לוג. לאחדים זד, ניראה כעווית שעולה
ממיחושי-קיבה.״
• .על מנחם בגין :״צילום של מר
בגין: ,שבו רואים את שתי העיניים באותו
גודל, הוא נדיר.״
• 1על משה דיין :״דיין מעולם לא
יהיה דמות אב. אפילו הילדים שליו אינם
׳מקבלים אותו יכאב, ויכל יאחד ייודע זאת. אין
לדעת ימה הגבול •אצלו, מה מותר ;הטה!
אסור, איפה המיסגירת. אייש כזה מגרה את
הד־מיץ, יאבל הוא לא אבא. מיחד הוא עשוי
להתחתן עם ז׳אקלין קנדי, למד, לאו״
• 1על מצבו של בגין החולה :״צילום
שפורסם בהעולס הזה המחיש את מצבו
יותר מכל.״

אלטלינה״ לא הו טבעה על־ידי התותח ה קד 1ש

לאנשים

עבודם!

777
זבדנדי זלאוזמי
שהוא
:יפלאומי.

של בן־גוריון. מגלה רא ש־לי שבתו של מוחם בגין
1הסיפור שמאחרי־הקלעים
של השבוע שייך, ללא ספק,
ליועצו של ראש־הממשלה ל ענייני
תיקשורת, העיתונאי
שלמה (״נקדי״) נקדימון.
נקדי סיפר כי נקלע פעם ל בית
ראש־הממשלה, כאשר
׳מנחם יפגין התבונן בעצמו
במראה, ושמע אותו אומר:
״יש משהו בתורת דארווין.״
בטכס חנוכת בית 9 התפוצות באוניברסיטת תל-
אביב נאם, בין השאר, שר-
החינוך־והתרבות זפולון ה ימר,
שפתח את דבריו במי לים
:״יש לנו תרבות שהיא
יותר גדולה מהמדינה, וגם יו תר
ארוכה...״
8ראש לישכת ראש״המט־שלה,
יחיאל קדישאי, לא
יכל להתאפק השבוע, כאשר
אדם נוסף סיפר לו :״גם אני
הייתי על אלטלנוז.״ תגובתו
של קדישאי :״אני מתחיל
לחשוב שאלטלנה לא טבעה מיריות
התותח, אלא ממעמס־יתר.״
9גירסה
אחרת׳ המביעה
אותו הרעיון :״אלטלנה היתר,
נושאת־מטוסים.״
8אגב, קדישאי נוהג לע סוק
בספורט מיוחד־במינו, מדי
יום. הוא מסרב לנצל את מכו ניות
לישכת ראש־הממשלה,
וצועד ברגל ממישרד ראש-
המשלה לכנסת, ובחזרה. המר חק
הוא כחצי־קילומטר.
! 9רק לאחרונה נודע הסוד
שמאחרי מינויו של א רי ה
נאור כמזכיר הממשלה. מס תבר
כי בשעתו, כאשר ח״כ

היצוא החקלאי הישראלי. ה שניים
הם איש עתלית פסח
(״פייסי״) גרופר ואיש תל-
עדשים, יגאל כהן. בכנסת
ממתינים בקוצר־רוח לשובם,
כדי לשמוע חוויות מהטיול,
מאחר שאלה תהיינה בוודאי
מאלפות ביותר. שני חברי-
הכנסת אינם דוברים שפה כל שהי
מילבד עיברית.

1 1 1 **111ך \ 13 היתה אחת מאורחות״הכבוד בהצגת־
11.1 111 § 93ן הבכורה של טירטו החדש של אפריים
קישון, השועל בלול התרנגולות, שנערכה בירושלים בשבוע שעבר.
כאשר ניגשו אל עליזה ומנחם בגין אופירה ויצחק נבון, כדי ללחוץ
יצטרכו
את ידיהם, היה מי שאמר :״בעוד שבועיים
בגין ואשתו, על״פי הפרוטוקול, לגשת אל אופירה ויצחק נבון״.

חרות אסתר רזיאד־נאור,
פרשה מהכנסת, היא קיבלה
הבטחה אישית מבגין, כי בנה
ן אריה יכלל ברשימת המוע-
^מדים הריאליים של התנועה
ולכנסת. בגין לא יכול היה

לקיים את הבטחתו זו, כיוון
ששיטת בחירת מועמדי המים־
לגח שונתה בינתיים. בתמורה
מינה את נאור כמזכיר הממ שלה.
9בטכס
חלוקת פרסי מוזיאון
ישראל לאמנות, שנערך
בשבוע שעבר בבית ראש־זד
ממשלה בירושלים נכחה, כמו
באירועים רבים בשבוע האח רון,
ז׳קלין קנדי־אונא־פיס,
שהיתר, מסמר הערב.
בשלב מסויים נותרו במקום
שתי נשים לבד: ז׳אקלין ורע יית
ראש-ד,ממשלה, עליזה
כגין. אחרי כמה דקות של
שיחה ביניהן, נשמע לפתע קו לה
של עליזה בגין כשהיא
קוראת בעיברית :״בואו הנה,
תצילו אותי ממנה!״
סגן ראש־הממשלה,
ייגאל ידין, ביקש בשעתו
שיצמידו אף לו שומר־ראש,
כמו לראש־הממשלה ולשר־ה-
ביטחון. הבקשה נענתה בחיוב,
וידין מסתובב באופן קבוע עם
שומר־ראש מיחידת השומרים
המיוחדת. בדרך־כלל נהג שו-
מר־הראש של ידין להמתין לו
במיזנון הכללי כאשר היה ידין
בתוך מישכן הכנסת. בשבוע
שעבר דרש ידין לשנות את
הנוהג. הוא הורה לשומר־ה־ראש
שלו ללוותו לכל מקום,
״אפילו כשאני נמצא בתוך
המעלית.״

ארק שהן

נראה כשהוא מתבודד, בשבוע שעבר, עם
אשתו לילי על חומת העיר העתיקה
בירושלים. אריק ולילי, יחד עם נכבדים רבים אחרים, הוזמנו
למטיבת״קוקטייל שערך ראש־עיריית ירושלים טדי קולק. כשהמארח
בושש לבוא, המתינו לו השניים תוך צפייה לילית על ירושלים.

הכרזת
! 8בטכסשיחזור
המדינה במוזיאון תל-אביב ש בשדרות
רוטשילד, שנערך ב השתתפות
ראש־ר,ממשלה מנחם
בגין ושריו, לאיכלה ה״כ
(ר״צ) שולה אלוני להתאפק
מלומר :״בפעם הבאה שבגין
יעשה טכס כזה, לא נשמע
יותר הקלטה של דיברי דויד
בן־גוריון, אלא את הנוסח
של הכרזת המדינה בקול של
בגין.״
שני חברי-כנסת מהלו בי
החקלאי יצאו בשבוע שעבר
לאירופה, בשליחותה של חב רת
אגרקסקו, כדי לעודד את

) 9על חווייה פרטית שלו,
הקשורה אף היא בשפה העיב-
רית, סיפר השבוע ח״כ עמוס
הדר• הוא חזר לא מכבר
מסיור בן מיספר ימים בצרפת,
כשליווה אותו אחד מבני מושבו,
נהלל. למרות שגם שניים
אלה אינם דוברים שום שפה
מלבד עיברית, הם נכנסו למו-
עדודלילה בפיגאל. אחרי ש ישבו
ניגשה אליהם אחת המ ארחות,
ולאחר דיו־ודברים ב עזרת
תנועות־ידיים הבינו כי
היא מבקשת שהם יזמינו אותה
לשחות. השניים !הסכימו, קראו
למלצר וביקשו ממנו שלוש
פעמים מיץ־תפוזים. המלצר
הסתלק מהמקום בכעס, המ ארחת
אף היא נעלבה וקמה,
ובמקומם הגיע גברתן, שסילק
את שני המושבניקים בבושת-
פנים.
11 בשבוע שעבר הודיע
ח״כ מיכאל דייקסל כי עיברת
את שמו, וביקש לכנותו מעתה
רק בשם מיכאל דקל• ליצני
הכנסת טוענים כי דייקסל עשה
זאת כדי שלא יטעו בינו לבין
אחיו, הנושא אף הוא את שם-
המישפחה דייקסל. אחיו של
הח״כ הנכבד נעצר לא־מכבר
על-ידי המישטרה, כחשוד ב-
במעורבות בפרשות שחיתות-
הבנייה בעיר רחובות.
8ח״כ עדיאל (״עדי״)
אמוראי ניראה השבוע כש על
רקתו מודבק פלסטר. הוא
נפגע מכוויית־שמש. כשראה
אותו ח״כ: מנחם סגיידור,
אמר לו :״סוף־סוף רואים
חבר־כנסת אחד עם ראש
פתוח.״
1ח״כ מנחם הכהן לעג
השבוע למינויו של ח״כ זל מן
שובל כמנהל ההסברה של
מישרד־החוץ. טען הכהן :״עד
עכשיו היתה הסברת מישרד־החוץ
ירחמיאלית, עכשיו היא
תהיה גם זלמנית.״
1כאשר נכנס בשבוע
שעבר שר־החקלאות אריק
שרון למיזנון הכנסת, היה מי
שהעיר :״הוא נראה כמו בול דוזר׳״
כשהוא מתכוון לממדי
גופו של אריק. השיב לו על
כך מנחם הכהן :״כן, אבל
בולדוזר־דמה.״
! כלבו של שר־הביטחון,
עזר וייצמן, הלך לעולמו.
כשסיפר על כך עזר לידידיו
ברמת־השרון, הסביר להם :
״הוא (הכלב) נעלב כשראה
עשרות אנשי ש״ב מחליפים
אותו בשמירה על הבית. הוא
הרגיש עצמו מיותר, ומת.״ ב אותה
הזדמנות אמר עזר, ש הנשיא
סאדאת עומד להו ציא
מהדורה אנגלית של סיפרו
האוטוביוגראפי — אבל בסיב-
טא ש לו.
! 8איש־המאפיות הירושלמי
הידוע דניאל (״דני״) אנג׳ד,
היה המארח מטעם אירגון
ווראיטי בהצגת־הבכורה שנער כה
לסירטו של אפריים קי
שיו, השועל בלול התרנגולות,
בסוף השבוע שעבר. אנג׳ל
המתין לאורחים הנכבדים, בי ניהם
נשיא המדינה אפריים
העולם הזה 2125

א11 וו>ם
קציר, הנשיא המיועד יצחק
נ כין וראש־הממשלה, במתח
רב, אולם הוא שכח את המתח
והחגיגיות כאשר נודע לו כי
קבוצת הכדורגל בית״ר־ירו־שלים
הפסידה לקבוצת בני-
יהודה תל־אביב. אנג׳ל תפס
את ראשו בצער, וקרא ״אוי
ואבוי!״ בדיוק ברגע שבו היה
צריך לקבל את פני מנחם בגין,

הנהגים שנסעו בכביש זה על-
ידי הצבת שוטר קבוע, שרשם
דו״חות־תנועה לכל מי שנסע
שם. אולם מובן שלשוטר זה
לא היה כל השפעה על חברי-
הכנסת, הנהנים מחסינות. כדי
להתגבר על הבעייה, חסמה מח לקת
עבודות ציבוריות את הכביש
על־ידי מחסום גדול, וחפרה
סביבו תעלה. כהן־אורגד, שלא
ידע על דבר החסימה, נאלץ
לעשות את כל הדרך חזרה,
ולנסוע לירושלים בכביש ה רגיל.

כאשר
ברכו את כל
האורחים הנכבדים מעל הבמה,
לפני הקרנת הסרט, לא הצ טרפה
אשת נשיא המדינה ני נה
קציר לתשואות הקהל
אחרי כל שם שנקרא. רק כא שר
ציין מישהו את פועלה ואת
פעולת בעלה עבור אירגון
הווראיטי, מחאה נינה קציר כף
ואמרה :״יפה מאד, יפה
מאד !״
! 8אחרי הסרט, שהוא
מסכת־לעג לדמות העסקן ה-
מאפ״יניקי כפי שהיה מוכר

! 8גם לחבר־כנסת אחר
קרתה תקלה עם מכוניתו. כא שר
נסע ח״כ אלייקים (״גום־
טב״) כדיאן במכוניתו התנ גש
בו אוטובוס של אג״ד, ש מחץ
לחלוטין את המכונית. רק
בנס לא נפגע׳איש מנוסעיה.
81 אגב, בדיאן נטל לעצמו
באופן סופי את תואר חבר־

דאק אמיר וזרמו שובר

וה ח״כ ופועל ממיפלגת העבודה, ווה ח״כ ובנקאי
ממיפלגת לעם, נפגשו בשבוע שעבר ונגררו לוויכוח
פוליטי. כדי לסכמו ביניהם החליטו על תחרות של ״הורדת ידיים״ ,שבה ניצח כמובן ז׳אק אמיר.
לירות בברכיהם של קורבנו תיהם
— כדאי להוסיף באטלס,
על המגף האיטלקי, תחבושת
גדולה על הברך.״ ועוד אמר ב אותו
עניין :״האפיפיור קרא
לנוצרים לסלוח לרוצחיו של
אלדו מורו. אולי הוא מתכוון
לכך שהנוצרים יושיטו להם...
את הברך השנייה.״

אחרון אבוחציוה

שר״הדתות, היה הדמות היחידה בוועידת המפד״ל שהיתה
מתוחה מאד. את אבו״חצירה הושיבו המארגנים בין שני הרבנים
הראשיים, הרב שלטה גורן והרב עובדיה יוסף, ואבו״חצירה סיפר :״הרגשתי כמו אסיר בין שני שומרים.

בתקופות מסויימות בחיים הצי בוריים
במדינה, נשאל שר־החקלאות
אריאל (״אריק״) ש רון
אם, לדעתו, הסרט עדיין
אקטואלי כיום, למרות שמיש־טר
העסקנים שלו הוא לועג
התחלף בבחירות האחרונות.
תשובתו :״לכל מישטר יש סיכוי
להגיע למצב כזה.״
אחדי הצגת־הבכורה

התבקשו כל האורחים לנסוע
מבית־הקולנוע אל רחבודה־קוקטיילים
שליד שער יפו שם,
כך הובטח להם, יקבל את פני הם
ראש־עיריית ירושלים,
טדי קוליק, באורחיו במסי-
בת־קוקטייל לכבוד הסרט. כל
האורחים הגיעו מלבד המארה
עצמו, שאחר ביותר מחצי־שעה
וכשהגיע, סוף־סוף, לא טרח
כלל להתנצל.

משהסתיימו

הכנסת הקמצן ביותר, תואר
שהיה שמור בכנסת השמינית
למי שהיה ח״כ, ידידיה כא רי
בעוד שבארי נהג להביא
למיזנון הכנסת כריכים מהבית,
מחרים בדיאן את מיזנון ה־ח״כים
ואוכל רק במיזנון הכ ללי,
שם המחירים נמוכים ב הרבה.

כששמע עוזרו האישי
של יושב ראש מיפלגת־הע-
בודה שימעזן פרס, בועז
אפלכאדם, מי שהיה ממונה
על עידוד הסרט הישראלי, כי
השחקן פיטר שטראוס עו מד
לגלם בסרט את דמותו של
ראש־הממשלה, מנחם בגין, ו אילו
השחקן רוכרט דה־ניר״
את דמותו של משה
דיין, אמר :״לגבי דה־נירו
אין לי השגות, אבל לגבי
שטראום אני מציע שיחליפו
אותו בג׳רי לואיס״

חגיגות

העצמאות היתד, בפי סיגלית

(״סיגי״) צא, בתו בת דד 11
של סגן ראש־עיריית ירושלים
מטעם הליכוד, יהושע מצא,
הצעת־ייעול לחגיגות השנה
הבאה, שאותה העלתה בפני
אביה: להחליף את אלוף־פי- שה האלוף
קוד־המרכז
(״מוישה וחצי״) לוי הסברה
של סיגי :״הוא כל כך גבוה,
ויושב־ראש הכנסת יצחק שימיר
נראה עליידו כמו גמד.
אז זה לא נעים ליושב־ראש
הכנסת.״

81 כשנמסר לאישיות־חשו־בה־מאוד
כי רוברט דה־נירו
יגלם את דמותו של שר־החוץ
משה דיין בסרט הוליבודי על
פי ספרו של דיין, אבני דרך,
הגיבה אותה אישיות :״ברור
שדיין הוא הסנדק, כך שחן-
נירו הוא המועמד הכי מתאים
לתפקיד. אלא אם כן יחליט
אל פאצ׳ינו־ לקחת על עצמו
תפקיד זה.״ כזכור שיחק פא-
צ׳ינו את הסנדק בסרט סנדק,
חלק ב /ודי-נירו שיחק שם את
אחיו.

בשבוע שעבר לח״כ יגאל
כהן־אורגד. אורגה כחברי-

81 לאחר שוותיק סדרני
הכנסת, יצחק ציגלר, יצא
לגימלאות, הפך סדרן אחר,
ישראל צ׳יצ׳רסקי לנושא
תואר זה. מעטים יודעים ש צ׳יצ׳רסקי
הוא כה נאמן לע־

מיקרה לא-נעים אירע

כנסת רבים נהג לנסוע מתל-
אביב לירושלים וחזרה בכביש
החדש שעדיין לא נפתח לצי בור.
מע״צ התגברה על מגיפת
העולם הזה 2125

בודתו עד שהוא אינו יכול
להיפרד ממישכן הכנסת. בימים
שבהם מתקיימות ישיבות
המליאה נשאר צ׳יצ׳רסקי, המתגורר
בתל־אביב, ללון ב־מישכן.

מנכ״ל חגיגות ה־,30
הפירסומאי דויד אדמ״ן, פגש
בשבוע שעבר בראש־עיריית
ירושלים טדי קולק ואמר לו:
״לך יש מזל. כאשר הנחית את
הקונצרט במוצאי יום־העצכד
אות סיפרת כי החלילן ז׳אן-
לואי ראמפל הגיע רק שעה
קודם מנמל־התעופה בלוד. אי לו
הייתי אני אומר נמל־הת־עופר,
לוד, ולא נמל־התעופה
בן־גוריון, מייד היו אומרים
שזה בכוונה.״

81 מנכ״ל רשות־השידור
יצחק לכני, ראיין בשבת ה אחרונה
את השחקנית גילה
אלמגור במסגרת ערב שבתרבות
בתל-אביב. התנצל לבני
לפני שהחל בראיון :״אותך
קשה לראיין, כי ידוע שבעלך
הוא המראיין הטוב ביותר ב מדינה.״
בעלה של גילה הוא
יעקב אגמון, שלבני עצמו
סרב לאחרונה להעניק לו קבי עות
ברשות־השידור, למרות
שהוא עורך ראיונות־רדיו מזה
12 שנה.
! 8הישראלים הנוהגים לנ פוש
בכפר האפריקאי של רפי
נלפץ באילת עשויים להיתקל
שם בקרוב באטרקציה חדשה:
באר־נפט עם משאבת ״חרגול״,
שתפעל 24 שעות ביממה. נפט
אומנם לא נתגלה במקום, אך
נלסון משתוקק להתקין חרגול
כזה בכפרו כחלק מהתפאורה
הכללית. החשש היחידי שלו
הוא כי בעיקבות התקנת המש
אבה,
תפקיע המדינה את אד
מת הכפר שלו. על פי החוק
רשאית המדינה להפקיע 0
חלקת־קרקע שבה מתגלה נפט
״ולך תשכנע את הממשלה ש
התקנת חרגול רק בן זור קי
שוט !״ חושש נלסון. י
! 8איש יחידת הקומנד
101 לשעבר, יצחק (״ג׳יבל
הקטן״) ג׳יבלי, הגיע, במיס
גרת טיולו במיזרח־הרחוק, ל
יפאן. כשפגש שם בישראלינ
ששאלוהו למעשיו ביפאן, סיפ1
כי הגיע לשם כדי להרצות ב
כנס של שומרי מועדוני-לילה
אולם הפגישה המפתיעה ביו
תר אירעה ליו בעת שנסע ב
רכבת מטוקיו ליוקוהומה .״ב[
ספסל מולי ישבה אשה יפאניו
כבדת־מישקל, כשמשקפי־שמ־לעיניה,״
סיפר ג׳יבלי .״הרגש
תי כי היא רוצה לפנות אלי
אך מתביישת. אחרי חצי שע;
של נסיעה היא שלפה לפת
מתיקה גיליון של העולם הז
והחלה לקרוא בו. הייתי המונ
רק אז הורידה את משקפיז
והסתבר לי כי זו רותי דור״[
בת קיבוץ נגבה, שהתפרסמ
בארץ בזכות היותה נהגו
משאית. היא היתה בדרכה ל
קפטן גידעון חלמיש, ש
האוניה שלו שבתה באחד מ
נמלי יפאן.״

׳ 8המלונאי אלי (״פאפו״)
פאפושאדו, סגן נשיא הת אחדות
בעלי בתי־המלון, טייל
עם אשתו אכיה בחוצות רו מא.
לפתע נעצר לידם אופ נוע,
מעליו קפץ צעיר שחטף
את מעיל הפרווה שהיה בידיה
של אביה, זינק אל האופנוע
ונעלם. בני הזוג הלכו להת לונן
במישטרה. קבל פאפו ב אוזני
השוטר התורן :״בכל
פעם שאני בא לרומא גונבים
ממני משהו.״ הביט בו השוטר
במבט מתנצל ואמר :״מה אתה
רוצה? האיטלקים גנבו את
ראש־ה,ממשלה שלהם לשעבר,
אלדו מורו, אז שלא יגנבו מ זרים?״

8לבלש! אבשלום קוד
יש דיעה משלו על האיטל קים.
בפינתו הרדיופונית אינז־רות
עם רוטב המשודרת בגלי־צה״ל,
הציע קור :״כיוון ש-
הבריגאדות האדומות נוהגות

מזכירתו של ראש״הממשל
1 71י ך ׳ 1111|8
מנחם בגין ואריה האן, מזכי
1 1 4 11 1111
סיעת המפד״ל בכנסת, היו אורחי ועידת המפד״ל כשבוע שעכו
מאחר שבאולם בנייני האומה, ישבו רק שני שרים, יגאל הורבי המכו ומשה ניסים, הובלו השניים לשבת במקומות פנויינ הכיסאות
היו שם הראשונה,
בדים, בשורה

50 1030

שמע בקול להקת אבבא.
שמע בקולם של ביורן, אנה, בני ואינפריד משוודיה,
חברי להקת הפופ המצליחה ביותר בעולם,
אשר מכירות תקליטיה שברו את כל השיאים מימי
החיפושיות ועד היום.
חברי להקת אבבא יודעים להגיע לאיכות מוסיקלית
מושלמת. הם רכשו לעצמם מערכות סטריאו

ורדיו טייפים מתוצרת ״נשיונל״ לשימוש מקצועי,
להנאה מושלמת בבית ולהאזנה למצעדי הפזמונים
מכל העולם.
שמע בקול חברי להקת אבבא.
הם יכולים להרשות לעצמם לרכוש את הטוב ביותר בעולם -
והם ממליצים בכל פה על ״נשיונל״.
אחרי הכל, הקול של אבבא קובע הכל.

אריאל׳
1131101131 צעד ק די מהאלהמחר.
31 8 .ח 3*!0וו־ז1:6ח )\/111510 1־@80131

10־* 1

10־ 13 £160 *1ו ד 65 0 * 1\/13151^51 וזז 3ח( 0ח 3־ 1נ6 *116 1־ ! 05 31ח ו 601ז 01ח 31 8303501110 3ח 1\ 131!0

ונובר •שראני
סגגד * .ללא ראחיגיס •

ננ ^ ץ

לל א ח׳ נ 13 ריש 0הן נור^ י<*/י תאחד*ו^? קיגי ני 1נ

הממשלה תפסה בוזה
של ברוגז עם אוה״ב

״אהצוודהברית
היא עכשיו צ׳ידכא
שלנו״ — סיכם מזכיר
!הממשלה עם
השפם את החלטת
הממשלה.
עיתונאי אחד שאל
אם זאת אומרת שא מריקה
וישראל הם
ברוגז, ועל כך ענה
המזכיר אשקרה :״ברו גז
לעולם — שולם

שולם אף פעם!״
מישהו אמר לזה עם
השפם שהנשיא קארטר
אמר שהכל בסדר, ואז
אמר המזכיר שהנשיא
הוא ״צ׳ילבא מתחנפת!״
השרים
שיצאו מה ישיבה
לא הסכימו לדבר
עם אף אחד, ועשו
פרצופים חמוצים וגם
סובבו את הגב אל ה־

הד א ס•{.

שואליס

ועימו 1ו 1מני• חשוגיס

יעקכ לוי מירושלים שואל :
מה הדאווין יטל הפוזה •טתפסה
הממשלה נגד אמריקה ץ
!ועמד: .
זה ׳שזה דאווין זה כבר !אמרו. אבל זה
לא כמו !שאמרו, זה דאווין ואחר. מה
שאמרו זה שזה דאווין שאמריקה תיבהל,
יאבל גם זה דאווין. כי הדאווין האמיתי
בכלל לא יקשור לאמריקה, הוא קשור לכל
העניין של השלום. איך? ככה — ישראל
יודעת מההתחלה שפל מה ׳שהיא מציעה
יביא ריק כאב ביצים ולא שלום, ושאם
היא תמשיך כסה, אז ׳בסוף אמריקה תלחץ
עליה שכן תעשה שלום ולא יעזור שום
דבר. אז מה עושים? צריו לדחות את ה לחץ
.׳איד? ככה — נותניים לאמריקאים
להחליט חופשי־היופשי לתת !נישק לסעיו־דיה
ומצריים, ואז פתאום עושים את
עצמנו!נבהלים לאללה ורעש גדול וסל זה,
ואומרים שככה אי-אפשר, ובשביל זה צרי כים
לבדוק מחדש את יכיל המצב המדייני
ואת הצעות השלום וכל החינטרושים ה אלה.
ואז מה שקודה זה שישראל יכולה
להמשיך לדחות יאת השלום וילהימשיך ל בלבל
את המוח לסל העולם. וזה בדיוק
הדאווין של הממשלה, זה הכל.

יוטה הכי־כ מפתח־תיקווה שואל:
למה היה צריך כגין להכיא מס־כיר
מדרום־אפדיקה ץ מה, ככר אין
לנו אנחנו מסכיריט כישראל, או
מה ץ
ועונה :

קודם בל, בשביל להסביר בחוץ־לארץ
צריך לדעת טוב אנגלית, ואנגלית זה
השפת־יאם של דרום־אסריקה, אז ׳בשביל
זה הוא הביא אוהו. חוץ מזה, מי שיחי
בדרום־ואפריקה הוא ייודע יותר טיוב ממי
שחי כאן !מה יזה הבעיות של היהודיים ו איך
להסביר את זה לעולם, למה שבדרום-
אפריקה יש המון בושים מסביב, וזה כמו
פה עם הערבים.

יצחק כן־זאב מרמת־גן שואל :
מה, החליטה ועידת, הימפד״ל
מהשבוע שעבר ץ
ועונה :
ועידת המפד״יל מהשבוע שעיבר החליטה
להחליט מה שהחליטה ועידת המפד״ל מ הפעם
שעברה.

ציתונאים לאות מחאה
נגד אמריקה. רק דיין
הסכים להגיד מילה ו אמר
ש״עיסקת המטו סים
המשולשת היא
עבורנו אצבע משולשת,
והם כבר יקבלו
אצלנו א־פייג!״
אנשים שעובדים בש ביל
הממשלה הסבירו
אחר־כך לעיתונאים ש זה
רק פוזה והכל דא ווין
אחד גדול בשביל
שהאמריקאים קצת ייב הלו
ולא יעשו לנו יו תר
מין כאלה תרגילים
״ברוגז ברוגז לעולם
זה רק אמירה כזאת,״
אמרו האנשים ,״וזה
ידוע שגם אצל ילדים
אומרים את זה לא על
באמת.״
ובאמת, טלפונים ש מגיעים
מאמריקה אומרים
שהחלטת הממש לה
התקבלה שם ממש
בבהלה, ושהאמריקאים
לא יודעים מה לעשות.

כן, כן — השמועות
נכונות — עזר
וייצמן כאימת התחרפן
לגמרי.
בהתחלה שהוא חשב
שסאדאת אוהב אותו,
הוא פיתאום תפס פוזה
של יונה לבנה, בתור
דאווין על סאדאת ובתור
רושם על העם,
וחשב שהנה הוא כבר
נהיה ראש־ממשלה ו מביא
את השלום, וכבר
כולו התנפח כאילו מי
יודע מה.
אבל מה — אחר־כך,
שהוא ראה שזה לא-
כל־כך ככה ושום ש לום
לא ייצא מכל זה
הומטניד תגובות מעורבות בארץ ובעולם

הרמטכ״ל החדש
שלנו רפול הוא
גיזעי לאללה. כד
הכבוד לו:
הוא כל הזמן שותק,
יעני שתקן, אבל כש הוא
כבר פותח את הפיה
אז כל מילה זו מי לה.
אתמול
למשל ריאיין
אותו איזה עיתונאי יורם,
ורפול בלי בושה בפרצוף וזהו זה. אז היורם הזה
הלך ופירסם את זה ב־

עיתון ותיכף נהיה מזה
סמטוכה גדולה.
המערך הבכיינים ישר
אמרו שזה לא יפה ש־דמטכ״ל
ולא
עושים דבר כזה,
וזה לא התנהגות, ולא
מנומס וכל מיני בכיות
כאלה.
אבל בליכוד צחקו
עליהם בפרצוף ואמרו
שזה דווקא על הכי-
פאק. גאולה כהן אמרה
שצריך לחלק את
של הרמטכ״ל
בבתי־ספר, שילמדו מה
זה זקיפות־קומה יהודית
וציונות גאה. אחד
ארנס, שהוא היושב־ראש
של ועדת־החוץ־
והביטחון, אמר ש־את
״רפול
ביטא
האמת הביטחונית של
ישראל״ .עזר וייצמן
אמד שהוא תומך
של הרמטכ״ל
בכל פה.
גם ד״ש החנטרישים
פיתאום יש להם מה

״המדד עלה לי
על העצבים ״
״המדד עלה, עלה, עלה, עד שעלה לי
על ׳;העצבים״ — ככה המכיר שימשון פ,.
לשוטרים שבאו לעצור אותו, למה פירק
את כד הסופרמרקט בצ׳חונה שלו.

להגיד, והפופאיי של הם
אמר שהוא יעלה
לאת
פרשת
דיון בממשלה, אבל
אין לו צ׳אנס — בגין
ועזר וכל החבר׳ה יתנו
״גיבוי מלא״ לרפול.
ובאמת, כל הכבוד ל־רמטכ״ל

ושהעם מה איכפת לו
משטויות, אז בבת־אהת
החליף פוזה בחזרה ונהיה
עוד פעם נץ ש חור,
וכבר מכין תוכ ניות
של התיישבות
בגדה, יותר גדולות משל
אריק שרון, יעני
בשביל להראות שהוא
יותר גבר אפילו מאריק.
בקיצור
— הבן־אדם
התחרפן לגמרי וכבר
לא יודע מה הוא רוצה,
יום אחד הוא יונה, יום
אחד הוא נץ, יום אחד
הוא חתול, ויום אחד
הוא בכלל עכבר — וכולו
חירפון אחד גדול.
בדדינסקי אנטישמי!
בדז׳ינסקי
אנטישמי!
הו ז׳קלין, אני אמות עליין,
יא ז׳קלין ! אגל ימותו קודם אלו
שנכלל הגיאו אותן לכאן ! הם
שיגעו אותי, ז׳קלין, שיגעו אותי !
למה אני צרין אותך כאן ן למה
לי לראות אותן כל יום נעיתו־נים
ונטלוויזיה ואפילו נרדיו ן
למה אני צרין את הצרות האלו ן
למה נולדתי, יא ז׳קלין ו
את, את ששכגת עם מלכים
ועם נשיאים ועם רוזנים ועם מיליונרים,
את לא זורקת זין לכיוון
שלי. את, את שהינן קוסית מפוארת
וזוהרת, את שמה עלי קצוץ.
את, את שכולן חור אדיר של
עושר, את לא שמה עלי נכלל.
ואני יושג לי תקוע נני ת, כמו
פרייר, פרייר של כל העולם.
פרייר של אלו שהניאו אותן !
את מנינה, יא ז׳קלין, נכה הם
שיגעו אותי, שיגעו אותי, ז׳ק-
לין, שיגעו אותי !

הניידת ש ל שרב
[ם0ם0553ם ][1111

איכו ת מ עו ל ה
הניידת של שרפ היא טלויזית
מעולה אמינה ונוחה לתפ עו ל
אפילו הילדים יוכלו
ל הפעיל ה בקלות ולהנות
מתמונה חד הלהפ לי א
ו מ צלילב רו ר ונקי

מחיר סביר
תוכלי לשלם יותר
אך לא תשיגי עוד
טלויזיה באיכות כזו.

ה הנ אהבכל מקו ם
ואם תרצי להנוח בעצמך מהניידת של שרפ,
פשוט הרימי ושאי או ת ה( משקלה 7ק־ג בל בד)
לחד ר השינה, למטבח, לסלון או ל מרפ ס ת,
חובלי לקחתה אפילו לפיקניק או לנופש.
בכל מקום תהני מקליטה מצוינת
וכמובן גם מצורתה הנאה.
את הטלויזיה הניירת ואת כל מוצרי האיכות של שרפ
תוכלי לראות, לשמוע ולקנות בשק־ם, במשכיר המרכזי,
בכל בו שלום, במשכיר לצרכן כש א ל.
ובחנויות מובחרות למוצרי חשמל.
הניירת של שרפ -בקרוב גם אצלך
ה מכי ר ה גם ל עולים חד שים 1 סס)

שרפ !1111 .האלדן 11 רוניקה וו״פן
־.יסאן: אסנשבע־מ ירושלים טלפ1ן 02-533817 :הפצה: סלון טוקיו. אלנבי 53ת־א. טל 283770 .־ 03 הפצה בי ם; אור, יבוא והפצה, דרק ביח לחם ,60 טל 719447 .־02

מיד, אחרי, תמזיחות !אמר בגין, ש ניצח,
שיש לנו יעם חכם.
שסה אחרי הבחירות מסתבר שב מערכת
הבחירות פעל הליכוד מתוך
הנחה שיש לסו עם מטומטם.
איך מיישבים את הסתירה והזאת?
זה, פשוט מואר. למשל :
א! .עזר וייצמן, שניהל יאת מערכת
הבחירות, חושב ישיש לו עם מטומטם,
ואחלו בגין, שהיה חולה ;אז (יש לו
פתק מהרופא) חושב שיש לו עם הכם.
ב. בגין התכוון !אלינו (ואנחנו חכ מים)
,ואילו ׳עזר וייצמן התכוון אליהם
(הם מטומטמים).
ג. עד הבחירות !העם היה מטומטם
(בגלל !המערך) ,אבל ביום הבחירות
הוא קיבל שכל (עובדה שהוא בחר
בליכוד).
ד. זה שיש לנו עסק עם מטומטמים
לא אומר שהעם מטומטם (להיפר —
העם חכם).
ה. העם באמת חכם, אבל האנשים
מטומטמים.
וכן הלאה. מה שאתם רוצים.
מה שאתם ׳רוצים, אבל דבר אחד
לא יעזור — עיזר וייצמן צדק.
הוא יצא מההנחה שהעם מטומטם,
הוא ניהל תעמולת אווילית, והעניין
אכן הצליח — הליכוד ניצח בבחירות.
עזר וייצמן צדק. העם באמת מטומטם.
ילי אישית יש בעיה עם תיאורית
העם המטומטם. אני, הירי מיעוט שולי
ידוע! ,וכיפר שנים אף אחד לא שם על
מיה שאני כותב או אומר. איז איני הרי
יכול להגיד שהעם באמת מטומטם ו ללכת
לי הביתה ולישון בשקט, מבסוט
מתובמתי. אבל אני לא יכול. אני לא
מסוגל להתייחס לאיש איו לקבוצה או
לציפור או: לעם כאל מטומטם. לא
יכול. הדרך היחידה שאני יכול להת ייחס
אליהם זה ׳כמו שאני מתייחס אל
עצמי. אני הושיב שאני חכם, ולכן אני
מתייחס אליהם כאל חכמים. מה לע שות

,ובגליל זה יקשה לי כנראה להבין,
איך כל זה מתנחל — איך יושבים
אנשים שחושבים את ׳עצמם לחכמים
ואומרים לעצמם שיש להם עסק עם
מטומטמים ׳ולכן צריך לעשות כך ולא
כך. לא מבין איך זה יעובד.

איך מוצאים סיסמא מטומטמת? איך
יוצרים תעמולה אווילית? עושים סקר
דעת מטומטמים? מחקר דעת אווי לים?
איך עושים את זה י
מה שאני יכן יודע, זה שנציגי!הלי כוד
בועד המנהל של רשות־יהשידור,
למשל, תמיד חשביו שהעם מטומטם.
(אני מתחיל לחשוד שייודע צדיק נפש
בהמתו) .הם תמיד אמרו ישם שהם, כ חכמים,
מבינים מה זה סאטירה ומיה
זיה תיחכום ומה יזה איחחגיזה, אבל העם,
העם לא מבין.
!וגם אני לא מבין. אני לא מבין איך
יהם מבינים (מראש) שהעם לא מבין.
אני לא מבין איך הם, שלא נקראים לי

פשוט ממציאים אותה בעצמם, מתוכם,
ממיוחם. הם לא עושים שום מחקר דעת
אווילים כדי ליצור תעמולה אווילית.
הם יוצרים תעמולה אווילית כי הם
בעצמם אווילים.
איחרת איני לא מבין את זה. ככה איני
מבין את זה.
יאבל אני בכל זאת יאנסה להבין את
זה אחרת. הם כולם חכמים, כולם נבו נים,
כולם יודעים את תורת העם ה מטומטם.
ובגלל זה, בגלל שהם כל־כך
חכמים: ,הם מצליחים ליצור תעמולה
כל־כך אווילית שמביאה את העם ה מטומטם
להביא אותם, את החכמים,
לשלטון.

סקר דע ת קהל אמית
לו הה מישהו עושה בארץ סקר דעת קהל. אמיתי, מנוסח כמו
שצריך, בקרב האוכלוסיה היהודית הבוגרת, זה היה׳ניראה בערך כך״:
ה אם יש להוציא את רק״ח ומיפלגות מסרי חו ת
אחרות מחוץ ל חוק 1

כן י 71 לא י 12 איו דיעה 17
ה אם אתה תו מן בהצהרת הרמטב״ל שאסור לפרסם
בעיתונים דברים שישמחו א ת הערבים!

כו 62 לא .15* -איו דיעה 23
האם יש להפעיל עונש מוות למחבלים, פושעים וקו מוניס
טי ם ן

כן 58 לא 17 איו דיעה י 25
ה אם צריך להגביר א ת הפיקוח הממשלתי על השתוללות
הטלוויזיה י

כן י 55 לא 21 איו דיעה 24
1האםאתה תומך בהגבלת החופש המוגזם של הערבים
בארץ !

כן 53 לא 23 איו דיעה י— *.24
ן ה אם את ה מוכן לוותר על בחירות כדי שיהיה בארץ
שילטון טוב וחזק !

כן י 44 לא .27* —1איו דיעה 2:9
* הטעויות נובעות מעיגול מספרים ומאופטימיות־יתר.
יותר או יפחות מטומטמים מהעם, כן
מבינים ,׳ואיך העם, שהוא לא פחיות או
יותיר, חיכם מהם, לא מבין. אני את זה
לא מפץ.
לכן׳?ידמה לי שהם ילא יכיל יכך חכמים
כמו שהם עדשים את עצמם. לכן
נידמה ילי שהם מבינים שהעם מטומטם
כי יהם ׳בעצמם מטומטמים. ליכן נידמה
לי שהם מתייחסים אל יחעם כמו שיחם
מתייחסים אל ׳עצמם. הם ותושבים שהם
מטומטמים, ולכן הס מתייחסים אל
העם כאל מטומטם.
הם לא עושים שיום סקר דעת מטומ טמים
׳כידי ליצור סיסמא מטומטמת. הם

׳בסדר ,׳נניח שאני מקבל אית זה. אבל
אז זה יוצר לי בעיה חדשה. אני לא
עד ׳כדי כך מטומטם להאמין שמיי ש חושב
שהעם מטומטם ׳לפני הבחירות
יתחיל לחישוב שהעם חכם אחרי הבחי רות.
אבל איני עד כדי כך מטומטם ל האמין
שמי שיפונה למטומטמים בתעמולתו
פונה למטומטמים גם בשלטונו.
בקיצור, מי שיחושב שהאזרחים
מטומטמים ׳ויוצר להם את התעמולה
האווילית המתאימה להם, הוא יצור
להם גם את השלטון והמטומטם היאה
להם. אין מיה לעשות בעניין הזיה.
גם קשה, כך נידמה לי, להבדיל

,תעמולת הליכוד היתה אווירית
כ פנינו לקהל מסומטם׳
שכתב ספד על מסע הליכוד בבחירות *,,יצמן
אגסקי,
הש־יין
אומר

בדיוק בין מדייניות לבין תעמולה. קש!
לדעת מיתי מדיניות ׳היא תעמולה בלבד
ומתי תעמולה ׳היא בעצם מדיניות. ואני
רק מחפה לראות את פרצופי האנשיו
בעוד יכמ;ה שינים כשיעזר ויייצמן יגייו
פתאום ״מוניתי את רפול כי ידעת
שהחיילים מטומטמים״.
יכי אם ממשיכים יעד הסוף עם תייאו
דית העם המטומטם, הרי שאין זה מס
פיק לתת ליעם תעמולה אווילית להם1
לייא, אלא צריך גם 1לתת ילו ישלטו
מטומטם לחלוטין! .וחכי טחב! ,ליפי יה
תיאוריה הזאת, שרואש־וחממשלה יהוו
אווקל רשר־החוץ דביל: חשיר־הבטחיו
כסיל. זה טוב גם מבחינה תעמולתי(
וגם מבחינה מדעית.
אני לא ייודע אם החכמים כבר הגשי
מו יאת התיאוריה עד הסוף, אבל אי
לי ספק שאנחנו בדרך הנכונה.
אבל גם על זה אפשר להסתכל בדרן
אחרת. אין לי ברירה אלא לקבל או
תיאוריית וייצמן, שהוכחה מעבר לס
ספק, שהעם מטומטם. והעם מטימטב
אכן. העם מטומטם, אמית. העם מיטומ
טם, נכון. אבל מטומטם על ידי מי?,
שהרי אף איחד ,׳כולל עזר וייצמן
לא חושב שהעם שלנו נוליד מטומטם
(אנחנו הריי יהודים) .אז איך בכל זא|
נהייה העם מטומטם י מי טימטם אותו
אני לא יודע בדיוק מי זה הייה, א:ם
דביר אחד איני יודע — אם מתמידיו
להתייחס למישהו כאל מטומטם במש
זימן מספיק, הוא ׳באמת ׳חולד ומיטמטו
עד שהוא נהיה בסוף מטומטם לגמר
זה ברוק. כל אחד מכם יסויל לעשוי
ניסוי כזה על הילדים שליו. ואני יכו
להבטיח לכם, במלוא האחריות, שיא
תתייחסו לילד הקטן שילכם כאל מטיומ
טם יקטן, הוא באמת יהיה מטיומט
גדול !כשהוא יהיה גדול. אין אפס ב
עניין הזה. אחריות לכל החיים.
וכיפה זה גם עם העם שלנו• .שיני
התייחסו אליו כאל מטומטם וההוא ב
אמת בהקה מטומטם. אבל ככה זוה ל׳
ייגמר. השלטונות צריכים להמשיך ל
התייחס אל ׳העם כאל מטומטם, ויעו
כמה שנים יהיה לנו עם מטומטם ל
הפליא, עם שעשוי אפילו לתגקע, במע
מאמץ, לדרגת הפיגור הגבוהה ביות
עליי אדמות.
אנחנו נגיע להישגים מרשימים ב
עניין הזה. אנחנו נהיה הועם המטומט
ביותר בעולם. אנחנו נהייה העם המיפג
ביותר ביקום. אנחנו נהיה עם סגולה,

דירה נעולה
(המשך מעמוד )25
כאשר יפנה פלאטו אל חושבי תל־אביב
ויבקש מהם להצביע עבורו, הוא בוודאי
לא יציין את העובדה שאין הוא מתגורר,
או חושב להתגורר אי־פעם בעיר שהוא
מבקש לנהל. הדירה שברחוב בני־משה
נעולה כבר שנים אחדות, ופלאטו אינו
מתכוון כלל להתגורר בה בעתיד.
מובן שעל־פי החוק אין כאן כל עבירת
מידמה. פלאטו רשאי להעביר את הכתובת
שלו לכל דירה השייכת לו, ואפילו לדירה
שאינה שייכת לו, אם הוא מתגורר בה,
ועל מישרד־הפנים לרשום זאת ברישומיו
ובתעודת־הזהות של פלאטו ללא חקירה
ובדיקה אם הוא אכן מתגורר באותה
דירה.
אולם אין ספק שיש כאן טעם־לפגם.
זהו ״טריק״ מהסוג שבאמצעותו האביס
פלאטו את הציבור לכל אורך מערכת־הבחירות
שלו לכנסת. הוא מבקש את
אמונם של תושבי תל־אביב, בעוד שהוא
ממשיך למעשה להתגורר בווילה שלו בסביון,
שאינה נמצאת בתחומה של ת״א.
אולם לא רק בעניין שינוי הכתובת
עשה פלאטו את אחד הטריקים המפורס מים
שלו, בכל הנוגע לבחירות לראשות
עיריית תל-אביב. פלאטו יודע כי אם גם
לו יש קהל־בוחרים מסויים מאד, הרי ה מאגר
שלו הוא בשכונות, באיזורי המצוקה
ובקרב השכבות הנחשלות. אלה היו גם
מי שהצביעו עבורו בבחירות לכנסת.
ערב הבחירות פנה פלאטו למלונאי בצלאל
מיזרחי, וביקש ממנו לקשר בינו לבין
קבוצות״הכדורגל של השכונות, בית״ר
תל-אביב, מכבי שעדיים ובני־יהודה תל־אביב.
פלאטו היה מעוניין, במיסגרת מסע
הבחירות שלו, לבעוט בעיטוודפתיחה ב־מישחקי
אותן הקבוצות. מיזרחי קישר
בינו לבין ראשי אותן קבוצות־כדורגל,
המהוות מרכיב חשוב ביותר בכל הנוגע
לבחירות בקרב בני השכונות. לראשי ה קבוצות
הבטיח פלאטו מערכת־מדים חדשה
משוכללת, הכוללת נעלי־כדורגל, לכל
אחד מבני הקבוצות שיסכימו כי יבעט
בעיטת־פתיחה במישחקיהן. הקבוצות נעת רו
לו, פלאטו בעט, הצלמים צילמו, בני ד,שכונות
הצביעו — אך מערכות המדים
המובטחות לא ניקנו. עבור אחת הקבוצות
רכש פלאטו מערכות מדים המתאימות ל״
קבוצת־כדורגל של בית־ספר תיכון, בוודאי
לא לקבוצה מיקצועית, ו״שכח״ את הנע ליים
היקרות.

הולך עם בל שגעון אופנתי
תוכלי ללבוש מכנסונים קצרצרים והדוקים,
חצאית מיני או מיקרו ביקיני...
אפשר ...לשחות אתו ...לרקוד אתו...
לרכב אתו ...להתעמל אתו ...לרחוץ אתו,..
לרוץ אתו...

טמפון או־בה, הטמפון ה ק טן הנוח והבטוח ביותר
בעולם נותן לך הרגשה חופשית ומשוחררת
365י מי ם בשנה,
טמפוני או־בה בעלי כושר ספיגה ענק —
הטוב בעולם, להשיג ב־ 3גדלים :

נורמל: למרבית הנשים.

אקס טר ה: לנשים עם דימום רב.

ומיני: לנערות,

דימום

לבתולות ולנ שי ם * ^
מועט.

״ טריק״
ושכרו בצידו

אריזה חסכנו
של 40 טמפו!

אלורזר וע1ותי פרסומאים בעיס /יקי הרפרין

הופיע
דו״ח הוועדה לבירור נושא הפשיעה בישראל

דו״ ח שי מ רון
להשיג בכל הקיוסקים והדוכנים
198 עמודים

• המהיר 70! :ל׳׳י בלי מ.ע.מ.

הפצה ״גד׳ /יד חרוצים 7ת״א, טל 33680 .

קול השלו - הקול שלד!

ף חג המימונה האחרון ערך פלאטו
י מסיבת־מימונה פרטית בביתו, ואליה
הזמין גם את בצלאל מיזרחי ואשתו. אחרי
סיום המסיבה, כאשר ליווה פלאטו את
בצלאל למכוניתו, שאל אותו מיזרחי שוב
מה עם מערכות־המדים והנעליים שהבטיח
לקבוצות־הכדורגל של הפרברים. פלאטו
התנצל על כי שכח זאת שנה שלמה,
הבטיח להסדיר את קניית המערכות למח רת
היום. הן עדיין לא ניקנו.
בשבועות האחרונים הגיעו גם לאוזני
פלאטו, כמו לאוזני רבים אחרים, שמועות
כי בצלאל מיזרחי מתכנן לרוץ בבחירות
הבאות לכנסת. הוא חשב במהירות, והפיץ
מייד שמועה כאילו בצלאל מיזרחי, איש
השכונות, עומד לרוץ עימו בבחירות
לעיריית תל־אביב כמיססר־שניים שלו.
השמועות עשו את שלהן, והגיעו אל
כתב הארץ, שטילפן אל פלאטו לשאול
אותו בדבר נכונות הידיעה.
מזרחי, הנמצא במאבק מישפטי עם עיתון
הארץ, סרב לענות לשאלת הכתב, והשיב
לו :״מה זה איכפת לך?״
״זה איכפת לציבור הקוראים,״ אמר ה כתב
.״לציבור אמסור מידע באמצעות עי תונאי
יותר מהימן ממך,״ סיים מזרחי את
השיחה. זה הספיק כדי להוליד את הידי עה
בהארץ כאילו מזרחי מתכונן לרוץ
עם פלאטו לבחירות לעיריית ת״א, דבר
שהוא חסר שחר ואין לו שום יסוד.
לפלאטו עצמו אין כמובן סיכוי, אפילו
הקלוש ביותר, להביס את צ׳יצ׳ בבחי רות
לראשות העיר. מדוע בכל זאת הח ליט
להידחק בדלת האחורית למילחמת
הבחירות י
״אין לו ברירה,״ הסביר אחד ממקו רביו
,״הוא מוברח להיות בחדשות. הוא
רוצה להיבחר גם בבחירות הבאות לכנסת
ולשם כך הוא חייב שלא יפסיקו לדבר
עליו.״
לא חשוב מה שידברו ואיך, העיקר ש־יאייתו
את שמו נכון.
העולם הזה 2125

3 1 1 1־ 1־

רוטשילד שותבים דגאצי־דשעבו
ימים כור גרעיני
לפני במה חודשים מסרה העיתונות
הישראלית, בהרחבה רבה, כי השבועון
הצרפתי הנודע ״פארי״מאץ׳ ״ נמכר ל-
איש־עסקים בשם דניאל פיליפא-
צ׳י, שהיה מאוהדי הנאצים בצרפת
ואשר אופי קשריו עימם בתקופת הכיבוש
הנאצי מעורר תמיהה עד היום.

לאדמונד השקעות ניכרות ביש ראל,
והוא יו״ר מועצת המנהלים של
החברה״לישראל (שנוהלה בעבר על-ידי
מיכאל צור) .חברת ההשקעות שלו
בישראל ,״ישרופ״ ,הרוויחה 731 אלף
דולר בשנת ,1977 לעומת 471 אלף בשנת
,1976 למרות שביתה ממושכת ב-
״צי״ם״ .הוא בודק גם מיזוג בין ״יש־רופ״
לבין חברת משקיעי־ישראל שברא שה
עומד ס ם רוטברג. הוא ביטל
את התוכניות למיזוג הבנק שלו בשווייץ
עם הבנקים המישפחתיים בלונדון ובפא ריס,
ואחד מנימוקי הביטול הוא המשך
הסיכסוך הישראלי-ערבי. הבנקים של
הרוטשילדים בלונדון ובפאריס פעילים
ביותר בין הערבים.

כדון אדמונד
רווחים מישראל —

מה שלא דווח בעיתונות היה זהותו
של מי שמכר לו את השבועון. הגיליון
האחרון של ״ביזנס״וויק״ ( 22 במאי)
מגלה, כי המוכר לא היה אלא הבארון
גי דה־רוטשילד. מסתבר כי הוא
מבר 808 משבועונו תמורת מיליון דולר,
ממשיך להחזיק ב״ . 208 הברון עומד בומישפחתו
ראש
ידידי ישראל בצרפת
משקיעה רבות בישראל.
קרוב מישפחתו, אדמונד, סבור כי
השלום בוא יבוא, ומחפש עתה מימון
אמריקאי למיספר השקעות. אחת מהן
היא כור גרעיני במידבר סיני, השנייה
היא הרחבת נמל אלכסנדריה, והשלישית
נמל-תעופה למטוסי־שכר בלבד לתיירים,
לפירמידות ולירושלים.

הממ שלה מכרה
בשר מקולקל
טישלוחי בשר מקוסטה-ריקה, שחלקם
התגלו כמקולקלים, נמכרו לסיטונאים
על־ידי מישרד״המיסחר-והתעשייה, למרות
התנגדותם של אלה וציבעו וריחו
הדוחים הבשר. הם הוכרחו לרוכשו מן
הממשלה, שלא היתה מובנה למכור להם
בשר אחר עד שיקנו גם כמויות של הבשר
מקוסטה״ריקה.
מישלוח של 200 טון בשר קפוא מקוס-
טה״ריקה הגיע למחסני הממשלה, ונראה
כי הוקפא מחדש אחרי שכבר הופשר.
אחרי ההקפאה המחודשת המליצו
הווטרינארים לשווקו מייד.
תמיהה רבה עוררה העובדה שהרבנות
הכשירה את הבשר למרות הפשרתו והקפאתו
המחודשת, בניגוד לחוקי הכשרות.
כאשר ניסה המישרד לספק את הבשר
לסיטונאים ולקצבים׳ סירבו אלה לקנותו
בגלל גונו השחור וריחו הדוחה. אז
הורה המישרד שלא למכור בשר כלל
למי שלא יקנה מן הבשר הפגום. היו
כמה מיקרים, בחולון, למשל שבהם
הוזעק הווטרינאר העירוני אל הקצבים,
והחרים את הבשר כמסוכן לבריאות.

גרון גי
— השקעות במצריים

מ ענ ק למכון
ד בו טינ ס קי

צע״ח נגד הטלוויזיה הלימודית

בית־המשפט־הגבוה־לצדק הוציא בשבוע
שעבר צו״על-תנאי נגד שר האוצר,
שר-החינוך־והתרבות והמרכז לטכנולוגיה
חינוכית (הטלוויזיה הלימודית),
שיבואו וינמקו מדוע לא יבטלו בל פטור
ממיסים ותשלומי״חובה שניתן לטלוויזיה
הלימודית, ומדוע לא יבטלו את מעמדה
כמוסד ללא כוונת רווח.
הצו ניתן לבקשת ״אולפני הרצליה״,
שהיא חברה פרטית העוסקת בהפקות
שירותים לקולנוע, והוגש על־ידי עורך״
הדין יהודה מוריץ. הבקשה מוסרת כי
הטלוויזיה הלימודית הוקמה על-ידי ה ברון
אדמונד דה-רוטשילד למטרות
קידום החינוך בישראל, והיא פטורה מ-
מס־הכנסה, מס־רבוש ומס־ערך״מוסף
בהיותה מוסד ללא כוונות רווח. בניגוד
למטרות אלה החלה הטלוויזיה בשנת
1976 להציע שירותי הפקות בשוק החופשי,
במישרין או באמצעות גורמים
אחרים השוכרים ממנה ציוד. כיוון שהטלוויזיה
הלימודית נהנית מפטור מ מיסים,
היא מציעה את השירותים במחירים
זולים לעומת אחרים, ובבן יוצרת
אפליית חמורה לרעת העותרת, הנאלצת
להשקיע מהונה בציוד ולשלם מיסים
מלאים.
במאי 1976 הזמינה חברת ״דאבליו-
אי־פי-טי״וי״ מוואשינגטון אצל ״אולפני
הרצליה״ ראיון עם ראש״הממשלה. ההזמנה
בוטלה ברגע האחרון ונמסרה לאולפן
אחר, שהגיש הצעה זולה יותר תודות
לשימוש בניידת הטלוויזיה הלימודית, במחירים
בלתי־מיסחריים. באותו חודש
מסרה רשות־השידור לטלוויזיה הלימודית
הפקת תוכנית על רמת״הגולן ר במחירים
זולים יותר.
בעיקבות פנייה של ״אולפני הרצליה״
למישרד־המיסחר-והתעשייה, ביקש זה
חוות״דעת מן היועץ־המישפטי־לממשלה.
היועץ־המישפטי חיווה דעתו בי מותר לטלוויזיה
הלימודית למכור בשוק החופשי
שירותי צילום, אן קבע בי עליה להחזיר
לממשלה את ההטבות המתייחסות
לפעילותה המיסחרית.
הבקשה לצו מערערת על חוות־דעת
זו, וטוענת כי לא קיימת אפשרות מעשית
לבודד הטבות אלה.

׳נוגה שביט וור

הינוויהתיג בתימן
בראיון גלוי״לב

ב״מעריב״

נבונים ביותר על חוק לימודי-החינם בתיכון,
שייתכן בי לא הושם להם לב.
הוא אמר :

גלבר מוצע לניהול
״אל־־על׳י באמריקה

נשיא שביט
הפועל ישלם

מניות חברת ״דובק״ ,שהוחזקו >
י די אילנה זינגל-וסקביץ, נמי
באחרונה בסכום של 16 מיליון לירו
מזה 7מיליון לירות מס והיתרה תג
רה נקיה לאילנה זינגל, שמכרה בבן 8
ממניות החברה שהיו בידיה. במק!
למכירה ביטלה זינגל את התביעה שה
שה נגד בעלי ומנהלי ״דובק״ ,מרט
וזורח גהל. אחיה, נחום וסקבי

מזכרת זינגד
עשן ואש
שהגיש בשעתו את התביעה יחד עיט
לא מכר את חלקו וממשיך במאבקו
מישפטי.
הסכם המכר נחתם ב״ 16 באוגו
,1977 בין אילנה זינגל לעורך־הדיו מל
בן־פרץ. עם חתימת ההסכם קיב
זינגל תשלום ראשון בהמחאות של י
רת ״מרכז לטבק״ ,שהיא חברה-בת
״דובק״ .כן קיבלה ערבות של חב
אחרת של ״דובק״ לביצוע ההסכם.
מניות נרכשו בחלקים שווים על־מארצות-הבר
עליס
ג׳ייקובס
פלי קס שנור מארצות״חברית, ר.מ
שנור משווייץ וחברת ״א־י-נ־ד-ק
משווייץ, השייכת לנציג ״בל״ל״ לשנן
בשווייץ.
באחרונה הגיש נחום וסקביץ לב*
המישפט בתל-אביב בקשה להגדלת סג
תביעתו ל־ 10 מיליון לירות, שכן ש
חלקו בחברה גדל בהתאם למחיר שי
לם לאחותו.

(יום ו׳

האחרון) אמר נשיא התעשיינים, אברהם
(״בומה״) שביט, כמה דברים

מישרד הפנים העביר סכום של 100
אלף לירות ל״מכון ז׳בוטינסקי״ באמצעות
עיריית תל-אביב. העיריה לא ביקשה
את המענק, והוא הגיע ממישרד
הפנים מבלי שאיש בעיריה ידע על קיומו.

עדי
גלבר, מנהל המכירות האזורי
של ״אל־על״ באמריקה, הוצע לתפקיד
מנכ״ל החברה בארצות-הברית. תפקיד
זה התפנה לאחר פטירתו של עמוס
טוריו. גורמי תעופה באמריקה מסרו,
בי העיכוב במינוי יורש לטורין פגע קשות
בחברה, שמצבה היה מעורער עוד קודם
לבן.

| .מכרו ״?־10 מגניזת
,.דונ3״ נ־16
מיליון לירות

״...והפארסה הזאת של חינוך תינ
חינם ! שערורייה ! הציבור הלך שו
וסגד לשר החינוך, ש,היטיב עם העם׳ .נ
זה לא היה בארץ הזאת אפילו ת
מיד אחד שלא למד מפני שלא יב
לשלם את שבר הלימוד ! אלא מה ! 1
עשרים אחוז מן המשפחות שילמו צ
שכר-הלימוד המלא — ובצדק ! מפני
הן יבלו לשלם. באו עתה ה,מיטיבי|
ופטרו מתשלום את אלה שיכלו ויבולה
לשלם, והטילו על אלה שאינם יכול[
לשלם לממן גם את אלה שיכולים. שמו|
פעם איוולת כלכלית כזאת ז ! הלא <
לא היה מדובר במדינה שלי, זה היה
שא נפלא לצחוק !
במישפחה שלנו אנחנו חמישה אחי
החוק לחינוך תיכון חינם פוטר אוו
מתשלום של רבבות לירות לשנה. אנו
נחסוך כסף זה. מי ישלם למען חי>
ילדינו ז הפועלים שלנו ! איזה עיוות-ו
נורא ! פועל שלי ישלם חצי אחוז משג
לביטוח הלאומי ואני אשלם חצי או
לביטוח הלאומי — כדי שילדי וילדיו י
מדו חינם בבית־חספר התיכון ! ואת
ביטוח הלאומי הפכו ל״מס־הכנסה ב׳
לאט״לאט ימצאו לו שימושים נוספי
לכל מיני יעדים

217

במדינה

אך התשובה על כך ניתנה עוד בישעיח
שדיברה גולדה. אף אחד ממאות הנוכחים,
השומן. והסולת ישל מיפלגית-העבודח, לא
קם ׳למחות על דבריה איו להסתייג מהם.
גולדה ׳מאיר חדלה מלהיות ׳הגננת הלאומית.
אך חייא ומכהנת עדיין כגננת של מיפלגת־העבודה.
העם לשקר
אין רגליים

הנבס היקר ביותר
שד חמדינה היה
אמידת הודעותיה3 ,כס
זה נהרס עתה
חצי־תריסר שגרירים זרים, שיגרו מיב־רקי
אס־או־אס לממישליותקזם.
לפני כן הוזעקו הדיפלומטים לביות־לחם
ולערים אחדות בגדה המערבית׳ ושמעו שם
ידיעה שהסעירה אותם! .נאמר להם כי
בשקט, מבלי שהדבר ׳נדון ובעיתוני ישראל,
נקט המימשלהצבאי פעולה להפקעת
מאות אלפידונאם של קרקעות בגדה.
השיטה: על פי תקנה ישגה של המימשל
הצבאי, מראשית הכיבוש, הועברו ילידי
האפוטרופוס על ירכוש הנפקדים כל הקר קעות
של תושבי־הגדה הנמצאים. בארצות*
ערב ,׳ושלא קיבלו תעודות־זהות של ה־מימשל.
עתה יושמה יאותה יתקנה בצורה
חדשה: המ״משיל החיל אותה גם על תו־שבי־הגדה
היושבים בארצות־המערב.
מי שיקר? כאשר דלפה הידיעה גם
לעיתונים הישראליים, באיחור ירב, הזדרז
מישרד־הביטחיון להכחיש איותה !מכל וכל.
לא חל שום ׳שינוי, הודיע הדובר. הדברים
שודרו ונכתבו ׳בכל כלי־התיקשורת. נסתבר
כי אנשי הגדה משקרים.
אולם לא עברו אלא ימים מעטים, שבהם
חקרו כמה עיתונאים את הפרשה, מסתבר
כי דווקא הודעת ׳שילטונות־הביטחון היותה
ש״קיריית. א״שי־צבור בגדה דיברו אמית.
היה בירור כי ההפקעה ההמונית נרעדה
להעביר לידי הממשלה שטחים עצומים נוספים,
לצורכי הד,׳הנחלות היהודית. השגרי רים
הזרים קישרו את הדבר עם התוכנית
שיל מישרד־ו־,ביטחון, שפורסמה השבוע,
להקמת 70 אלף יחידות דיור עירוניות בגדה.
הגשמת תוכנית זו יכולה להוסיף
לגדה 300 אלף נפשות יהודיות — שינוי
כביר במייבינ׳ה הדמוגראפי.
מחלה ממארת. לצד המשמעות הפוליטית
של המעשה, בולטת ובפרשה זו
תופעה המתחילה להתגלות כמחלה ממארת
של השילטון הישראלי: השקרנות.
׳בשנים הראשוניות של המדינה, היה לה
נכס אחד שלא יסולא ׳בפז: האמינות שיל
הודעותיה הרשמיות. לא ירק ׳בארץ, אלא
גם כלי-יהתיקשורת העולמיים האמינו בלא
הסתייגות להודעות ושל דובר־צה״ל ׳ומוס דות
דומים. כאשר היו חריגים, כמו בפרשת
ק״ביא* ,הייה בירור לכל שזהו חריג.
* אחרי ביצוע מעשה־הזוועה בכפר הערבי
קיביא, בשנת ,1953 בידי היחידה
101 של צה״ל בפקודת אריק שרון, טען דויד
בן־גוריון כי זהו מעשה פרטיזני של חקלאים
ישראליים.

הקרב על הכרטיס

הרעיון לשלוח מזכירי־סיעות
לסיור־לימודיס יבוצע —
א ך אף מזכיר לא ייסע

.אמינות זו ׳נהרסת עתה בזדון ובשיטתיות.
החודש גילה ריב־אלוף (ימול ).מיוטד,
גור כ׳לאחר-יד ני במשך ישנים פירסם ידובר־צד,״ל
הוידעות־שקר על תקריות־אש, שבהן
הפציץ והפגיז צד,״יל ריכוזים יש׳ל אוכלוסיד,
אזרחית כימעשה־נקם (ראה עמודים .)31—30
פרשית השלכת רימוני-יהגאז לכיתות ביית־הספר
׳בביית־יג׳אללה, שבמהלכה הודח תת-
אלוף ביגילל מסירת הודעת־זשקר, היותה ירק
חילק ׳משיטה כוללת. הודעת השבוע עיל
הפקעתחהאדמות ׳תואמת שיטה זו.
אמר כתב אמריקאי !בכיר בירושלים:
״פעם הייתי ׳מאמין להודעה ׳רשמית יש־ראיליית
בלי בדיקה .׳כיום אוני מאמין להד
דעות קשהאלייות כמו שאני מאמין להודעת
אש״ף — ׳ואולי אף פחות.״

מי פ ל גו ת
גולדה רוכבת ש 1ב

לגולדה ימ!איר הייתיה
דרושה חוצפה אך
זו 7א חסרה לה מעוזם
לגולדה מאייר יש ׳תפקיד חישוב מאוד
במישטר החדש ובמדינה: בכל פעם שגוב-
ריס הגעגועים ל׳ש״לטון הקודם, היא פותחת
את פיה ׳והורסת ׳אותם בהבל-פ״ה.
השבוע, במסיבה שערכה לה מופלגת־העבודה,
לרגיל יום־יהולדתה ה־ ,80 הזכירה
גולדה מאיר לכל, שהיא יכולה בהחלט
להתחרות במנחם בגין.בספורט החביב ושל
ציד יוני־הישלום.
פרימיטיבית, לא ניצית. ולאשה ה נושאת
באחריות הישורה למותם של אלפי
צעירים במילחמית יוטחו•,כיפורים, כתוצאה
של מחדליה המדיניים והצבאיים, דרושה

חוצפה רבה כדי לדבר על נושאי השלום.
אולם החוצפה היא ד,מיצרך האחד שלא
חסר_ימעולם לגולדה מאיר.
במסיבה המיפלגתית יצאה גולדה חוצץ
נגד תנועית ״שליום עכשיו״ .עסקן מיפלגיתי
ציני יבויל יהיה לחשוב כי תנועה זו, בבואה
לערער את יסודות שילטונו ישל מנחם בגין,
עוזרת בעל־מדחה להעלות את סיכויי המערך
לחזור לישילטון.
אולם גולדה אינה צינית. בהתנגדותה
המוחלטת לכל •שלום אפשרי היא נאמנה
לעצמה ׳ולהשקפת־עולמה הפרימיטיבית, לכן
התייצבה לימין בגין ׳בלי ׳היסוס. בסיגנונה
הארסי התיל יתקפה את הצעירים שהקימו
את התנועה, ושרבים מהם נשארו בחיים
ביום־ד,כיפורים למרות מחדליה הזועקים-
לשמיים. היא ׳שללה לחלוטין את החזרת
השטחים הכבושים, ועל אחת כמד• ,וכמר, את
הקמתיה של מדינה פלסטינית.
כנין הוותרן. אולם גולדה לא יכלה
לתמוך במנחם ׳בגין׳בלב שלם. היא תקפד,
גם אותו.
ההאשמה הנוראה שהיא הטיחה בפני
ראש־הממשלה: הוא ותרן מדי. איליו היתד,
היא בשילטון, בעת ביקורו של אנוואד אל-
סאדאית בארץ, יכך נסתבר מדבריה, לא הייתה
מציעה להחזיר לו את כל סיני, כפי שעשה
— לדבריה — בגין*.
׳אנשי ״שלום עכשיו״ נרעשו מן הדברים,
תבעו, משונדמה, להיפגש עם גולדה כידי
להסביר לה את עמדותיהם. הם גם ביקשו
לשמוע מפי שימיעון פרס אם דבריה של
גולדה משקפים את עמדת מיפלגת-יד,עיבודה.
* בגין אמנם הציע להחזיר את כל סיני
ל״ריבונות״ מצרית, אך לאחר מכן נסתבר
כי הוא רוצה להשאיר את פיתחת־רפיח
תחת כיבוש ישראלי מוסווה.

הבוד ט ה

סכנת מפולת

שועלי חבורסח הוותיקים מריחים נפילת שערים חזקה
במניות רבות, שתואץ אחרי ההנפקה של ״בנק לאומי״
ו״בנק הפועלים״ הנעשית בימים אלה. עד להנפקה מבקשים
שני הבנקים לשמור על בורסה טובה, ומונעים ירידות
שערים במניות הסולידיות. אולם כבר בתחילת השבוע
החלה הירידה החזקה במניות הספקולאטיוויות. שערי
מניות אלה הועלו בצורה מלאכותית, וכש״נגמר האוויר״
מבלי שציבור המשקיעים הצטרף לרכישות, החלה המפולת.
בדבר מניות ״אפריקה—ארץ־ישראל״ כבר הזהיר מדור
זה בשבוע שעבר, עת טיפסו שעריהן ל־ 1800 על־ידי סיוע
של קונצרן ״פלל״ וחברת ״בטוחה״ שלו. מאז הפירסום הן
נופלות בעוצמה רבה והתחתית עדיין אינה נראית באופק.
סקוריטס סיפור דומה מופץ עתה על״ידי קבוצת ״כלל-בטוחה״
לגבי מניות ״סקוריטט״ .לפי הסיפור הרוויחה ״סקוריטס״
פי־שלושה מהונה העצמי בבורסה האמריקאית, במניות
״בואינג״ ו״טלדיין״ .הסיפור אמיתי, אלא שהעסקות נעשו
באפריל השנה, אחרי סגירת מאזן ״סקוריטס״ למארס
,1978 כך שהתוצאות תתבטאנה רק במחצית שנת — 1979
מח־גם שקיימת אפשרות סבירה שהחברה תפסיד את מה
שהרוויחה בבורסה.
עוברה: לפני הפיחות האחרון נחלה החברה הפסדים
כבדים בבורסה בניו־יורק, ורק דיווחי הפיחות החזירו לה
את השקעתה. גם הרווחים הבלתי־משביעי־רצון שפירסמו

חברות הביטוח עד כה מראים, כי השנה אין לצפות להרבה
מ״סקוריטס״.
אם חברות״הביטוח חילקו עד פה בממוצע סביב ,5018 כולל
הפיחות, וכאשר השנה הן הכניסו למאזן את ריווחי ה הצמדה,
אלה הן תוצאות מאכזבות לגבי המשקיע. לגבי
״סקוריטס״ יש להביא בחשבון, פי רוכשי המניות בתשקיף
כמו ד״ר יעקב הראון, בעל השליטה בחברה, לא יוכלו
למוכרן בבורסה לפני נובמבר השנה, כך שאין כל סיבה
לעליית שערים לפני תאריך זה.
עסיס סיפור שלישי נוגע למניות ״עסיס״ .הסיפור הוא שהחברה
עומדת להנפיק איגרות לבעלי־המניות, במחירים
מושכים, ומשום כך טיפסו שערי ״עסיס״ מעלה־מעלה.
עובדה היא ש״עסיס״ ביקשה באחרונה ממישרד־המיסחר״
והתעשייה סיוע מקרן העזרה למיפעלים במצוקה, וקשה
להניח כי תחלק מתנות לבעלי־חמניות שעה שעליה להוכיח
לממשלה כי מצבה בכי״רע.
כאמור, צפויה עתה ירידה במניות רבות ששעריהן נופחו
ללא כל הצדקה. יש רק כמה מניות שאין סיכון בהחזקתן.
מניות ״נייר חררה״ ,ברמת השערים של היום, הן השקעה
טובה הן לטווח ארוך והן לטווח קצר. יש לצפות בכל יום
עתה לפירסום מאזן החברה, המראה רווח של יותר מ־100£
על ההון, ונראה כי החברה תחלק רווח זה כבונוס.
מניה כמו ״הסנה״ ,ששערה נמוך ביחס לזה של חברות־הביטוח
האחרות, שווה את ההשקעה. אף חיא תחלק רווח
סביר למשקיע, ואין חשש למפולת גדולה.
הנפילות הצפויות בבורסה יהיו זמניות, שפן בתוך כמה
שבועות יצטברו שוב רווחים שחורים בידי המשקיעים, וחלק
מחם יופנה לבורסה. בשוק הדירות והמיגרשים המחירים
גבוהים, ההשקעות במטבע־חוץ מסוכנות, וגם המישחק
בבורסה האמריקאית — שהתפשט מחדש בין המשקיעים —
ביסודו הוא מסוכן ורב־תהפוכות.

גיבורי הסערות הפורצות בכנסת חדשות-
לבקרים הם. בדרך־כלל, חכרי-הכנסת עצ מם•
אולם הסערה האחרונה שהעסיקה את
חברי־הכנסת ׳נגעה דווקא לעניינם של פקי דים:
מזכירי הסיעות יד,גדולות של הכנסת.
ליפני ישנים אחדות הציע אריה האז, מזכיר
סיעת המפד״ל בכנסת, לאנושי השגרירות
האמריקאיית בישראל להזמין לביקור בסנאט
האמריקאי את מזכירי הסיעות הגדולות
בכנסת הישראליית. האמריקאים יקנו את
הרעיון, אילם משים־מה ׳נדחתה הוצאתו איל
הפועל במשך. שינים אחדות.
בשבוע ישעבד הגיעו אל ארבעת והסי*
עיות הגדולות בכניסת — הליכוד, המערך,
ד״יש והמפד״ל — הזמנות מעורפלות. ה שגרירות
׳האמריקאית ביקשה מראשי ה סיעות
לשלוח לסייור־ילימודים בסנאט ה אמריקאי,
את מזכיריי־ו־,סיעות שלהם.
גמול על שירותים. כאשר שומעים
בכנסת על טיול לחוץ-׳לאדץ, נימחק כל
הבדל בין ח״כ לפקיד — ההשיתוללות מת חילה
ומייד. הליכוד לא ידע את ימי לשלוח,
ולבסוף הוחלט על פשרה פרלמנטרית. במ קום
מזכיך־הסיעה יסע חבר-הכנסת אברהם
שריר. במפד״ל לא י,ותה כל בעייה, מזכייר-
הסיעה אריה האן הוא הנוסע׳ ולו רק בגללי
העובדה ׳שהויא-הוא יוזם הטיול. סד״וש הח ליטו
לשלוח את אלוף ימ״שנה סטלד, לוי,
מזכירתו שיל ייגאל ידיו .׳הנימוק: היא
היחד, יכביר בשליחות בארצות־הברית, ו תוכל
להביא תועלת.
הבעייה התעוררה דווקא בסיעת. המערך,
שלה שיני מזכירים: דליה גיורן, מזכירת
הסיעה הוותיקה, אשר יש אומרים כי
היא עומדת לפרוש ולהצטרף לצוות מיישכן
הנשיא יצחק ׳נבוז׳ וישראל (״דוליק״) פלג,
נאמנו ישל יושב־יראש הסיעה יח״כ משה
שחל .׳אולם היה במערך מיי שהחליט שלא
לשלוח יאייש מן השיניים. הנוסע יהיה עודך־
הדין חיים קימחי, ימי שהיה נאמנו של
היח״כילישעבר משה ורטמן ובמשך ׳תקופה
מסוייימת שימש כיועץ המישפטי ישל סיעת
המערך.
הקישה ביי קימחי לבין סיעת ׳המערך
כיום, עקיף ביותר. קייימהי הוא שותף
במיישרד עורגי־דין פרטי המשרת את סיעת
המערך בכנסת, על־פי הסכם של ותשלום
חודשי. אולם קשר עקיף זה לא הפריע
לראשי המיפלגה לגמול לו, בצורת ׳נסיעה
ליחוץ־לארץ, עבור השירותים הגלויים ו הנסתרים
שהעניק לסיעה זו בעבד.
מזכירי הסיעות, שלמענם יזמו את הנסיעה
והסיור למעשה, יישארו בבית.

השטחים המוחזקים
חגיגה בדמארלד.

הזדווג לשילטונוודהביטדוון
הישראליים הסבה רמונדה
אל־טאוויל כתובת בינלאומית
זה יכול היה לקרות רק בבית אחד
בארץ.
על כורסה נוחה בחדר-האורחים ישב
המנהיג הציוני הקשיש, הד״ר נחום גולד-
מן, והחליף דברים עם ראש עיריית חב רון׳
פאהד קווסמה הממושקף, המנהיג הבו לט
ביותר בגדה המערבית. בפינה אחרת
דיבר דונאלד נף, הכתב גבה-הקומה של
השבועון טייס, עם הפרופסור הפלסטיני
מאוניברסיטת ביר־זית, חאפז נזזאל והצ עיר.
שר־הבריאות־לשעבר, ויקטור שם-
טוב המפ״מי, היה שקוע בשיחה עם עורך-
הדין מרמאללה, עזיז שיחאדה, שהיד, ה פלסטיני
הראשון שהעלה בשעתו את רע יון
הקמתה של המדינה הפלסטינית, תוך
הסדר עם ישראל. מרים אניסימוב, סופרת
צעירה ויפהפיה, שהביאה מצרפת 30 אלף
חתימות של אוהדי ״שלום עכשיו״ ,דיברה
באידיש עם לובה אליאב. זוחייר עבד-אל-
האדי הצעירה, מרצח בסמינר למורות ובת
אחת המישפחות הוותיקות ביותר בארץ,
(החשך בעמוד )32
העולם הזה 2125

ער רקע היחסים המעורערים בממשרה נוקמת קואליציה בין שני היריבים

ף התפתחות החשוכה ביותר שאירי
1עה לאחרונה בחיים הפוליטיים הפני מיים
בישראל, היא אולי גם המפתיעה ביותר.
עוד לפני חודשיים, קשה היה להעלות
אותה על הדעת. אולם בשבועות האחרו נים
היא הפכה למעשה לעובדה קיימת:
בין שר־הביטזזון עזר וייצמן לבין שר־החקלאות
אריאל שרון נוצר תהליך של
הידברות והתקרבות, המוביל לכיוון של הת חברות
לברית חדשה, העשויה להפוך
לאחד ממוקדי הכוח החזקים והחשובים
ביותר בתוך הממשלה.
רק לפני שלושה חודשים נדמה היה
שממשלתו של מנחם בגין עומדת להתפרק
על רקע היריבות בין שני השרים, שכל
אחד מהם ייצג עמדה קוטבית אחרת בתוך
הממשלה. אריק שרון יצר לעצמו תדמית
של נץ שבניצים. עזר הצטייר כיונה
המתונה ביותר שבין שרי ממשלת הלי כוד.
העימות בין שני השרים, שבל אחד
מהם נראה כמושך לכיוון אחר, הפך להתמודדות
פומבית גלויה וחריפה שגלשה
לעיתים קרובות גם לפסים אישיים. הדברים
הגיעו בשלב מסויים עד לידי כך
שנראה היה כי שני השרים לא יוכלו עוד
להמשיך ולשבת סביב שולחן אותה ממ שלה.
מאבק
הכוחות בין שר־הביטחון לבין
שר־החקלאות הגיע לשיאו בתחילת חודש
מרם השנה, זמן קצר אחרי שהתפרסמו
ברבים פרשיות התנחלויות הדמה שהקים
אריק שרון בפיתחת רפיח וההתנחלות ה בלתי
מאושרת בקדש־ברנע. לעזר וייצמן
נראה היה אז כי אריק מבצע במתכוון
פעילות חתרנית נגדו כדי לערער את מע מדו
וסמכותו כשר־בטחון. כאשר נאלץ
ראש־הממשלה מנחם בגין להפגיש את
שני השרים בלישכתו, כדי להכריע בסיב־סוך
שנתגלע ביניהם והפך למה שכונה בפי
כל ״הקילקול בממשלה״ ,החליפו עזר ואריק
בלישכה האשמות הדדיות, שכללו גם בי-
טויי-גנאי ועלבונות אישיים בטונים גבו הים
ביותר. העדים לאותו עימות בין ה שניים,
שנזעקו ללישכה לשמע הצעקות
סיפרו אחר-כך :״חוץ מחילופי מהלומות
היה שם הכל,״
למרות שבאותו ויכוח הכריע ראש־הממשלה
לצידו של שר־הביטחון, לא נרגע
עזר וייצמן. לעזר היה ברור באותם ימים
שאריק שרון עושה כמיטב יכולתו כדי
לטרפד כל אפשרות לחידוש השיחות על
הסדר השלום עם מצריים. כמה ימים אחר-
כך, כאשר נודע לעזר, בעת שהותו בבי קור
ממלכתי בארצות־הברית, כי בהיעדרו
הורה אריק שרון לחדש את עבודות הכשרת
הקרקע להתנחלויות גוש־אמונים ב-
נאבי־סאלח ובבית־אל שבגדה המערבית —
וזאת בניגוד להודאה מפורשת של וייצ-
מן — איים עזר, בשיחה טלפונית נזעמת

היח ״ ס עוניים יחדיו גלחא נועדו?•
שערך עם ראש-הממשלה, בהתפטרות..
גם כשנדמה היה שהמתיחות בין השניים
רפתה, היא נמשכה מתחת לפני השטח.
למרות שאריק גזר על עצמו שתיקה ובי כר
שלא להתבטא בפומבי בענייני ההתנח לויות
וסיכויי ההסדר עם מצריים, נמשך
מאבק הכוחות בין שני אלופי צה״ל לשעבר,
בתוך הממשלה ובפורומים פנימיים
אחרים.

קו אלי צי ה בין
זאבים בודדים
ף שבועות האחרונים חלה תפנית
י קיצונית ביחסים שבין אריק ׳ועזר.
לא רק שהעימות ביניהם נפסק, אלא ש החלה
ביניהם הידברות היוצרת בהדרגה
תיאום עמדות בנושאים שונים וניסיון לגיבוש
קו משותף לגבי הדרך להמשך ה־משא-ומתן
עם מצריים.
השניים אומנם אינם מרבים להיפגש זה
עם זה, מלבד בישיבות הממשלה ובאי
רועים
ממלכתיים וחברתיים. לעומת זאת
הם מנהלים דדשיח טלפוני שוטף וקבוע.
כמעט מדי יום מצלצלים שני השרים איש
אל עמיתו, מתייעצים זה עם זה בבעיות
שוטפות ואחרות, מתווכחים, מנסים לשכנע
זה את זה, ומוצאים לשון משותפת והס כמה
הדדית בבעיות שרק לפני חודשים
ספורים היו מוכנים לטרוף האחד את מש נהו
בשל אי-הסכמתם בהן.
מי שהיה מאזין לשיחות אלה היו עשוי
להתרשם כי מעולם לא היה כל עימות
בין השניים וכי מאז ומעולם הם היו
החברים הטובים ביותר.
ההתפייסות בין עזר ואריק, שהפכה כבר
למעין שיתוף־פעולה ביניהם, לא באה
כתוצאה מהתערבות של גורם נוסף. לא היד,
זה גם ראש־הממשלה שהצליח לקרב בין
השניים. מד, שקרה הוא למעשה שכל אחד
משניהם הגיע בנפרד למסקנה, שאם ירצה
בכך או לא, הוא תלוי למעשה ביריבו,
וכי רק שיתוף־פעולה ביניהם עשוי לסייע
למעמדו.
גם עזר וגם אריק הם זאבים בודדים,

בעלי דיעות עצמאיות, המוכנים להיאבק
עליהם עד הסוף. לאף אחד מהם אין למע שה
קליקה משלו בתוך הממשלה או בתוך
המיפלגח ששניהם מייצגים בממשלה. כל
אחד מהם למד במשך שנת כהונתו בממ שלתו
של בגין כי למעשה אין הוא יכול
לסמוך על שרים בממשלה שהבטיחו לו
להתייצב מאחוריו ולתמוך בעמדותיו.
לקח לשניהם זמן כדי להתפכח ולגלות
כי כל אחד מהם מהווה תופעה חריגה
ויוצאת־דופן בממשלה מעורערת ומפוררת,
המורכבת רובה ככולה מאנשים אפורים,
שרובם אינם מצליחים לתפקד כהלכה ב-
מישרותיהם. לקח להם יותר זמן כדי לגלות
כי אף אחד מהם אינו מרוויח כתוצאה מ העימות
ביניהם וכי הנהנה העיקרי ממא-
בקם הוא האיש שאינו אהוד במייוחד על
שניהם: שר-החוץ משה דיין.
מעמדו של משה דיין התחזק בתוך ה ממשלה
ללא הכר בחודשים האחרונים.
תוך ניצול היריבות הגלויה בין עזר ואריק
וחוסר-ז־,אונים של ראש־הממשלה לכפות
את סמכותו על הממשלה, הפך למעשה
משה דיין לכוח הדומיננטי ביותר בממשלה.
לא אחת כבר הועלו טענות כי למעשה
שבוי מנחם בגין בידי משה דיין, ה מנווט
את מדיניות־החוץ של ישראל כרצונו.
דיין, הער לעובדה כי המצרים אינם
מתלהבים לקבל אותו במצריים ולנהל עימו
את המשא־ומתן, דוחף כל הזמן לכיוון
של התקדמות במו״מ באמצעות האמריקאים,
בעוד שעזר וייצמן, ולאחרונה גם
אריק שרון, מבקשים למצוא את ההסדר —
כל אחד לפי תפיסותיו שלו את ההסדר —
באמצעות משא־ומתן ישיר עם המצרים.

תוכנית שלום
חדשה לסאדאת
ויראה פי התוצאה הראשונה של
*ההידברות בין עזר וייצמן לאריק שרון
יהיה ניסיון לנקוט ביוזמה שתביא לחי דוש
תנופת תהליך השלום.
אף אחד מהשניים לא שינה את עמדו תיו
הבסיסיות בנושא זה. הם ממשיכים
להיות חלוקים גם בשאלת ההתנחלויות
בשטחים המוחזקים ומידת הנזק שאלו
גורמות להמשך המשא־ומתן עם מצריים.
עזר מוסיף להאמין שההתנחלויות בשעה
זו הן מזיקות. תוכנית ההתיישבות העי רונית
שלו בגדה המערבית היא למעשה
תוכנית שנועדה להבטיח לו עורף ותמי כה
במיפלגתו, ללא כל כוונה לבצעה כל
עוד נמשך ד,מו״מ עם מצריים.
אגב, תוכנית זו טרם הובאה לדיון בממשלה,
נכללה בתיק סודי שנמסר למיספר
מצומצם של שרים בלבד. למרות זאת
(המשך בעמוד )40

מוטה גור אינו אומר רק ״כך היו הדברים״ .הוא אומר,
למעשה :״כך הם היו צריכים להיות.״

• י,אימה אתםח ״ ם י ״
**ץ אלה שיש לשאלה, עוד לפני בירור הדברים
לגופם, היא: מדוע נאמרו?
מה הביא. את הרמטכ״ל־לשעבר להגיד דברים כאלה,
למחרת פרישתו מתפקידו?
אם חרטה אין פה, והתלבטות אין פה — מה יש פה?

נדמה שיש כאן מניע פשוט מאד, מניע
שהוא אופייני מאד לגנרל־בדימוס.
פיסגת הקאריירה הצבאית של מוטה גור היתה מילחמת־הליטאני.
זו היתה המילחמה היחידה שבה ניצח על צה״ל.

שמו הטוב (או הרעו כאדם, כחייל, כמצביא,
קשור קשר כל-יינתק כמילחמה זו.
כאשר הוטח בפני גור כי מילחמת־הליטאני הביאה
להכרה באש״ף כבצד לוחם השיב, בראיון קודם, כי הכרה
זו אינה חדשה כלל. הוא גילה, לתדהמת רבים, כי זה־מכבר
שותף אש״ף להסדרים צבאיים ופוליטיים עם צה״ל.
למוטה גור לא היתה, בוודאי, שום סיבה להאדיר את
שם אש״ף ולחזק את מעמדו הבינלאומי. הוא אמר מה
שאמר, וצוטט בכל העולם, כדי להמעיט מערך התוצאות
השליליות של מילחמת־הליטאני, הוא ביקש לומר: זה לא
חדש, זה היה כבר לפני שנכנסתי לתפקידי.

נתקבלה, היה כל המיבנה המסועף של חוקי־המילחמה
שנוצרו בארבע־מאות השנים האחרונות, מאז ימי הוגו
דה־גרוט (גרוטיוס) ,מתמוטט כבניין־קלפים.

י*ט דרך בטוחה לחסוך כחיי חיילינו, והיא —
להשמיד בליל בל דבר הי המצוי כנתיב ההתקדמות.
אם ניצור כשטח ״אדמה חרובה״ ונהרוג
כד חייל ואזרח, זקן וילד, לפני שחיל־החלוץ
שלנו מגיע אליו, כוודאי נוכל לחסוך כחיי
אנשינו. כד צבא, שיש דו.האמצעים לבך, יכול
היה לעשות בך.
דווקאמפנישזה כך, באו חוקי־המילחמה
והטילו מוגבלות חמורות על הצבאות. לא קל לכפות מיג-
בלות אלה. דרושה הכרה מוסרית עמוקה בלב הפיקוד
הצבאי, כפי שאכן היתד, בליבם של יצחק שדה ורבים
מאנשי הפלמ״ח וצה״ל. ויש מישפט בינלאומי, שעל־פיו
נשפטו פושעא־מילחמה ושקבעו כללים ברורים.
בארץ קיים פסק־הדין המפורסם של השופט בנימין
הלוי, בדבר ״הדגל השחור של אי־החוקיות״ המתנופף
על פקודות מסויימות, וההופך אותן בלתי־חוקיות בעליל.

אני מעורר את השאלה אם ״דוקטרינת־האש״
שד מוטה גור במידחמת־הליטאני לא
היתה כלתי־ חוקית בעליל, עד בי אסור היה לבל
קצין סביר לבצע אותה על־פי החוק הישראלי,
קל וחומר החוק הבינלאומי.

,11,. #באמת !11

עתה הוא נוהג כך לנכי מוסר־־המילחמה.

מעולם לא נמתחה ביקורת כה חריפה על מיבצע
צה״לי כפי שנמתחה על מיבצע הליטאני. נטען כי היה זה
מיבצע אכזרי מאין־כמוהו, שבו הושמדה אוכלוסיה אז רחית
בסיטונות על־פי תוכנית מוכנה־מראש. כן נטען כי
במיבצע זה הגיעה תופעת הביזה לממדים שלא היו כדוגמתם,
והפכה נחלת כל הדרגים — החל בטוראים וכלה
באלופים.

^ די למצוא תימוכין למעשיו ולטענותיו, הולך מוטה
^ גור לאחור וטוען, כי כך פעל צה״ל מאז ומעולם.
(על־פי הדוגמות שהביא, ניתן לתקן ולומר: כך פעל

מוטה גור אינו מכחיש זאת. להיפך, הוא
מאשר את הדברים כפירוש. גם אין הוא מנעד
מעצמו את האחריות האייטית לבך. אך הוא בא
•ואומד: זה לא הדש. כך עשו כל קודמי. כך
נהג צה״ל מאז ומעולם. איפה אתם חיים ץ״

מוטה גווכ רמט כ״ל

הנה הדברים עצמם, כפי שנאמרו ונרשמו :
מוטה גור מה פיתאום האוכלוסיה הזאת של דרום־
לבנון נהייתה צדיקה כל־כך גדולה? הם ידעו מה המחבלים
עושים, הם עזרו להם לפני ואחרי המיבצע, וקיבלו
אותם בקבל פני גיבורים.
שאלה: הטיעון שלך הוא, כי האוכלוםיה (הדגשה
במקור) הזאת היתה בת־ענישה?
מוטה גור ז כמו כלום. אפילו לרגע אחד לא היה
לי ספק בכך
שאלה: בהוראות שלך לצה״ל, לא אמרת להבחין בין
אוכלוסיה לבין אנשים שבהם אנחנו רוצים לפגוע?
מוטה גור ז אינני משקר לעצמי. נתתי את ההוראה

ו הווי דוי ייוב
^ יו דרושים לי שבועיים כדי לעכל את הדברים
י המחרידים שאמר רב־אלוף (מיל ).מוטה גור למראייני
על המשמר, ערב יום־העצמאות.

הזאת לכל הצבא. וכשאני נותן פקודה לצה״ל להיכנם לאי״
זור מאוכלס, ואני מאשר דוקטרינת־אש, אני יודע מה שאני

...כשאני אישרתי ליאנוש (אלוף פיקוד־הצפון, אביגדור
בן־גל) להפעיל מטוסים וארטילריה וטנקים, ידעתי מה
שאני עושה. כשאמרתי ליאנוש: תכניס למארון אל־ראס
טנקים מה שיותר מהר ותפגע בהם מרחוק, לפני שהחבר׳ה
מגיעים לקרב פניס־אל־פנים, לא ידעתי מה שאני עושה 7
אני נתתי את הפקודה הזאת !
מה שנאמר כאן הוא :
• גור נתן פקודה להפציץ ולהפגיז את האוכלוסיה
האזרחית של הכפרים.
• להצדקת הפקודה מובאות שתי טענות ( :א) ד,אוכ־לוסיה
היתד, ראוייה לכך, מפני שתמכה ב״מחבלים״ ;
(ב) הדבר היה דרוש כדי לחסוך בחיי חיילינו בקרב פנים־
אל־פנים.

לא קיבלנו טענה זו כאשר הושמעה בפי אחרים. אחרי
דבריו של גור, איש לא יקבל אותה מפינו.

האמנות הבינלאומיות למניעת פישעי־מילחמה מגינות
על האוכלוסיה האזרחית בכל התנאים והמצבים. השקפו תיה
של האוכלוסיה שבה מדובר אינן חשובות כלל.
כאשר פועל הצבא של מדינה א׳ בתוך שיטחה של
מדינה בי, יש להניח כי האוכלוסיה המקומית שונאת אותו.
הצבא הכובש ייתקל כימעט תמיד ביחס עויין. הוא יכול
תמיד לטעון כי האוכלוסיה הנכבשת סייעה לאוייביו.

למן היום שבו נולד צה״ל, בימי ההפוגה
הראשונה כמילחמת־העצמאות, ועד היום, עדיין
לא היה מיסמך כז!ח.

אין אדם בישראל הפטור מלתת את דעתו על הדברים
שנאמרו על־ידי הרמטכ״ל, שסיים זה אתה את תקופת־כהונתו.
כי המעשים המפורטים בהם נעשו בשם כולנו,
וכל אחד ואחד מאיתנו נושא באחריות מלאה עבורם.
איש מאיתנו שוב לא יוכל לטעון מעתה ״לא ידעתי״.

אורי אסרי
אותם שרכשו לפני 30 שנה, כדמם, את
מניות־הייפוד של צה״ל, מצווים להגיב על
הדברים על אהת במה וכמה.

״כמו פלוס,,
•1יצורו של דבר: בראיון זה מודה מוטה גור במע-
/ן שים המוגדרים, על־פי המישפט הבינלאומי, כפישעי-
מילחמה.
פשוטו כמשמעו.

אין הוא אומר רק שהוא-עצמו ביצע מעשים
כאלה, וציווה לבצעם. הוא מרחיק לכת, וטוען
בי כך נהג צח״ל מאז ומעולם ,״כמו כלום״.

אולי מגיע למוטה גור פרס על גילוי־הלב. אולי יש
לעניק לו צל״ש על עצם נכונותו לקרוא לדברים בשמם,
תחת להסתתר מאחרי מסך ישל צביעות מתחסדת. ואולי,
להיפך, יש להתייחס אל הדברים בסלידה ובתיעוב, בשל
היעדר כל סימן של הסתייגות וחרטה על הדברים.

>_ 30 .ייי

אילו הושמעו טענות אלה כמישפט שד פוש־עי-מידחמה,
על־פי הדין הבינלאומי, הן היו
מעוררות גינוי חריף מפי השופטים כפסק־הדין.

על־פי הטיעון של גור, היה מותר כמעט לכד
צבא, במעט בבל מילחמה, להשמיד את האוב־לוסיה
האזרחית, מפני שהיא עזרה דאוייב.

יש להניח כי מרבית האוכלוסיה בדרום־לבנון אהדה
את העניין הפלסטיני ואת אנשי אש״ף, תמכה במיבצעיהם
וקיבלה אותם בקבל פני גיבורים. על־פי המישפט
הבינלאומי, אין הדבר מצדיק פגיעה סיטונית באוכלוסיה
זו, ולא כל שכן ״ענישה — כמו כלום״.
כדי לחדד את הבעייה, ומבלי להשוות: בנירנברג
נשפטו קצינים גרמניים על חריגת בני־ערובה אזרחיים
בצרפת. לא עמדה להם הטענה (הנכונה כשלעצמה),
שהאוכלוסיה הצרפתית תמכה במחתרת האנטי־גדמנית,
ושזו ביצעה זוועות נגד הגרמנים. הקצינים הוצאו להורג.
הטענה השנייה של גור אינה מדהימה פחות. אילו

אהבת ילדים: גור ובנו
צד,״ל מאז מילהמת־ההתשה, בימים שמשה דיין היה שר־הביטחון
וסופר־רמטכ״ל).
מוטה גור • ממה נפשך — הציבור האזרחי הזה
(בדרום לבנון) ,שבתוכו אנחנו נלחמנו, זה ציבור אזרחי
,המאכלס, את המחבלים כבר יותר מעשר שנים. זו אוב־לוסיה
אזרחית, שהיתה ידועה כנותנת סיוע פעיל למחבלים.
וזאת עובדה היסטורית. זה לא יעזור בדיעבד, להיות
יפי־נפש. אני, כאלוף־פיקוד הפגזתי אותם שנתיים־וחצי.
אחרי הטבח ליד אביבים, הפצצתי והפגזתי ארבעה כפרים
ללא שום אישור! אתם יודעים כמה ך פרים ועיירות הפצצנו
והפגזנו בשביל לשמור על בית״שאן 7
שאלה ׳ ללא אבחנה 7
מוטה גור ז איזו אבחנה 7מה עשו תושבי אירביד
(בצפון ירדן) ,שהפגזתי והפצצתי אותם צה״ל שומר
זוג מטוסי־קרב באוויר. יורים? — אז הוא מפציץ. מה
קרה לכם 7אתם שכחתם את ההיסטוריה?
•טאלה? ההודעות הצבאיות שלנו דיברו תמד על
השבת אש למקורות הירי, ופגיעה במטרות מחבלים.
מוטה גור ז נו, באמת שלוש נקודות במקור).
במילים פשוטות אלד, אומר הרמטכ״ל־לשעבר כמה
וכמה דברים. בין השאר:
!• שבהיותו אלוף־פיקוד, הפגיז והפציץ ארבעה כפ רים
אזרחיים, כגמול על הפיגוע ׳הטרוריסטי באביבים.
לכפרים אלה — כך משתמע בבירור מדבריו — לא היה
כל קשר ישיר לפיגוע.
• מעשה זה נעשה בלי ״אישור״ — כלומר, בלי
החלטת הממשלה ובלי הוראת הרמטכ״ל.

שהודעות דובר צה״ל על ״!השכת-אש

למקורוודהירי״ ו״פגיעה במטרות־מחבלים״ הן
בדרך־כלל הדדעות־שקר. ודא זד בילכד, אדא
שהשיקריות של ההודעות פה מוכנת־מאליה
וידועה לנוגעים־בדכר, עד פי התמיהה על כך
מצדיקה את הקריאה ״נו, באמת

ישראל ומוסדות־צה״ד, לא רק לעולם פודו, אלא
גם לציבור הישראלי שבשמו הם פעלו. אלה
מאיתנו, שמיחו על פעולות כאלה בעבר ושטענו
מה שטוען גור כעת, הוקעו בבוגדים,
כשקרנים, כעוכרי־ישראל, כמשרתי האוייב.

• שהאוכלוסיה האזרחית של עיר־המחוז הירדנית
אירביד הופצצה והופגזד, על לא עוול בן§ה (״מה עש תה
ז״) ,בגמול על פעולותיהם של פידאיון פלסטיניים.

• ייהרצחת וג ם רשתי״

! #ועשינו כ ל השנים״
ן* שיטה שמוטה גור

מפרט ומצדיק כאן, היא שיטה

י • של טרור־נגדי.
פעולת־טרור היא פעולה שנועדת להטיל, אימה על
ציבור אזרחי, להבדיל מפעולה צבאית שנועדת להשיג
מטרות צבאיות (השמדת צבא-האוייב, כיבוש שטח, וכר).
פעולת טרור־נגדי היא פעולה של׳הטלת אימה על אוב־לוסיה
אזרחית, כדי להכריחה לפעול נגד הטרוריסטים.

מבחינה מישפטית ומוסדית, פעולה שד
טרור־נגדי היא פעודת־טרור לבד דבר, ואינה
נבדלת ממנה אדא במטרותיה.

(יש כאן פאראדוכס מסרים. מי שמצדיק טרור־נגדי
בשל מטרותיו, מצדיק בדיעבד גם את ד^טרור המקורי,
שבעליו מאמינים בטיב מטרותיהם).
מוטה גור טוען כי צה״ל דגל מאז ומעולם — או
לפחות מזה 11 שנים — בדוקטרינה כללית של טרור־נגדי.
מוטה גול אתם לא יודעים כי כל ביקעת־הירדן
(ממזרח לנהר) התרוקנה במלחמודההתשה 7
שאלה ז כלומר, כשאתה מדבר על הפגזה, הכוונה
הא שעשינו את זה בלי אבחנה?
מוטה גור: לי אין זיכרון סקלטיווי. אני משרת בצבא
30 שנה מלאות. וכי אני לא ינדע, מה עשינו כל השנים?
מה עשינו לאורך התעלה? מיליון וחצי פליטים עשינו !
באמת, איפה אתם חיים הפגזנו את אסמעיליה, סואץ,
פורט־סעיד, פורט־פואד. מיליון וחצי פליטים. פיתאום
מה קרה? 30...שנה, ממילחמת־השיחרור ועד היום, אנחנו
נלחמים נגד אוכלוסיה שחיה בכפרים, גרה בערים, והשאלה
מלווה אותנו בלי הפסק, כל פעם מחדש: לפגוע אז לא
לפגוע באזרחים״.

התשובה שד גור עצמו היא, כמובן: לפגוע !

אין צורך לומר כי גור מבטל כאן, במחי־יד, מאות
הודעות של ממשלות־ישראל ודוברי־צה״ל, מאז ועד היום,
שטענו כי צד,״ל אינו פוגע באוכלוסיה אזרחית. כאשר

^ תפרצות גילוי־הלב של מוטה גור, באותו ראיון,
התחילה בדיון על הביזה בדרום־לבנון.
אין זה סוד כי הביזה היתד, שם כללית.

; נראה כי המראיינים רמזו גם על כך.

התגובה שד מוטה גור, כשהיא באה מפי
אדם שעמד כראש צה״ד, מדהימה.
גור אינו מצדד בביזה. בהחלט לא. הוא (״אישית״)
מסתייג ממנה. הוא מספר כי פעם, לפני 30 שנה, היכה
את הנהג שלו מפני שזה סירב להחזיר שטיח שבזז.
יותר מזה: באחד המישפטים המוזרים והמחרידים
ביותר בראוין כולו, אחרי שהצדיק הריגה סיטונית של אז רחים,
הוסיף :״כל מה שאני צריך לשמור זה מפני התופעה
של, הרצחת וגם ירשתי׳ כלומר, מפני ביזה.״

כלומר: רצח המוני — ניחא, אכל לו״טת —
זה לא יפה.

אולם במהלך הראיון הבהיר מוטה גור לחלוטין כי
לא עשה הרבה כדי למנוע ביזה, וכי אין הוא מציע
לעשות הרבה כדי למנוע ביזה בעתיד.
לבעיית הביזה שתי פנים. מצד אחד, זהו פשע-מיל-
חמה חמור. מפקד המתיר ביזה של רכוש אזרחי בעיתות־מילחמה
הוא פושע־מילחמה, על-פי המישפט הלאומי
והבינלאומי. מצד שני, הביזה הורסת את הצבא העוסק
בה. מאז שחר ההיסטוריה, גרמה הביזה התפרקות מו סרית
ומעשית של צבאות, אובדן קרבות ומילחמות.
והנה בא גור, ומפתח פילוסופיה שלמה להבנת הביזה.

זוהי פילוסופיה כגרוש. כד חייל יודע זאת.

מוטה גור: כאשר אומרים לבני־אדם, שגדלו על
מוסר של, לא תרצח׳ כמיצווה ראשונה־במעלה: צא למיל־חמה
והרוג את האוייב — אז כל השאר מותר. ברגע
שאתה הופך את הקודכס המוסרי באופן טוטאלי, מה
נשאר לבן־אדס לעשות?
זה קל. זה נוח. זה מתיר למפקד לומר: אם אתה
יוצא למילחמה, מותר לך הכל — לרצוח, לאנוס, לשדוד.
הקודכס התהפך במילא. אין רעיון של טוהר הנשק. אין
מוסר־מילחמה. יש רק הבאבאריות המוחלטת של פיראי-
אדם קדמונים.

יצחק שדה, ודור שדם של מפקדי הפלט״ח,
היו מתהפכים כקיכריהם אילו שמעו זאת.
כל מי שהיה אי־פעם חייל קרבי במילחמה יודע שאין
זו אמת. יכול אדם להילחם, ולהילחם היטב, מבלי לש לוח
את ידו בביזה. הדבר תלוי לחלוטין בפיקוד,
באיתנות המוסרית של הצבא, ברמה של המפקדים.

• <עוום דברדאקדה׳,
ך כון, כל אחד מאיתנו אסף ״מזכרות״ :כאפיה פה,
!קומקום שם. סחבנו תרנגולת בכפר נטוש.

ו7ום ה גוו אחו׳ פרישתו
ראשית כל צריכים לסייס את המילחמה, ובהצלחה ...אלא
מה, זהו מאבק — כמו נגד גניבות, כמו על מישמעת
כללית, כמו על הופעה, כמו על שמירת ציוד. ואתם יודעים
טוב מאד, כמה ציוד צבאי נעלם בשירות המילואים,
וכדומה. כך שעוד לא קרה שוס דבר לצה״ל.

זהו. אובדן ציוד. הופעה מסודרת. ביזה.
ולצה״ל עוד לא קרה שום דבר.

אבד כד חייל יודע היטב את ההבדל שכין
״סחיבות״ כאלה לבין ביזה אמיתית.
יש הבדל בין לקיחת בקבוק־ויסקי ושתייתו במקום,
לבין לקיחת ארגזים של בקבוקי־ויסקי מחנות פרוצה הבי תה.
יש הבדל בין לקיחת צלחת־נחושת מבית נטוש ובין
הוצאת הרהיטים והשטיחים מבית־מגורים.

#דרחדש!
ך* ל מפקד מקרין מאישיותו המוסרית — או הבלתי ^
מוסרית — על היחידה שלו. הרמטכ״ל מקרין על
צה״ל כולו.

711111!1
לריס אחרים: הרוגה בצור
גורשו מיליון וחצי אזרחים מערי־התעלה, היתה הטענה
שהופגזו והופצצו מטרות צבאיות, שהיו ממוקמות באותן
ערים. כאשר גורשו רבבות איכרים מביקעת־הירדן, היתה
הטענה כי הופצצו והופגזו ״מטרות מחבלים״ .כאשר הופ־גזו
והופצצו מחנות־פליטים בלבנון, הודיעו הדוברים כי
הפגיעות כוונו אך־ורק לעבר ״מטרות מחבלים״ ,ובי יש
להצטער על כך שמטרות אלה מוקמו במחנות־פליטים
דווקא. אפילו נאמר שהמחבלים האכזריים מיקמו בכוונה
את מיתקניהם בריכוזי אוכלוסיית־הפליטים.
עתה בא מוטה גור ואומר בפירוש כי עצםהמטרה
של כל הפעולות האלה היתד. לפגוע קאוכלוסיה האז רחית
— בתושבי-הערים, באיכרים, בפליטים — כדי
להשיג מטרות מסויימות.

מסתבר כי במשך 30 שנים שיקרו ממשלות־

בשם כל החיילים הקרביים של מילחמת־העצמאות, אני
מוחה בכל תוקף על דבריו של הרמטכ״ל־לשעבר, לאמור:
מוטה גו ר 5ביפו היתה אוכלוסיה אזרחית אוייבת,
או לא? בחיפה היתה אוכלוסיה אזרחית אוייבת, או לא 7
האם השאירו דירה אחת לא־פרוצה ולא־שדודה 7
היתד, אומנם ביזה נוראה ביפו, בחיפה, ברמלה. אכן,
כל דירה נפרצה ונשדדה. אולם — וזוהי האמת ההיסטורית
הביזה הזאת ל א בוצעה על־ידי החיילים
הקרביים. החייל הקרבי של תש״ח לא שדד, בדרך־כלל,
ולא עסק בביזה. מפקדי־החטיבות המעולים, כמו שימעון
אבידן בגיבעתי, אף חילקו בין היחידות דפים קרביים
שהזהירו מפני פשע זה והטיפו נגדו.

הבוזזים של תש״ח היו הטפילים והעמקות
של הצבא, חדק מאנשי הדרגים העורפייב,
הג׳וכניקים והמשתמטים שבאו כעיקכותיהם.
ידענו זאת היטב. ידענו מיהם. היו כינוה ם אחדים
מגדולי־האומה דהיום. כיחידות הקרביות
עוררו מעיטים אלה זעם לוהט ותיעוב עמוק.
עכשיו בא מוטה גור ואומר: צה״ל הוא צבא בוזז.
הוא כולל את הביזה — פשע־מילחמה ממדרגה ראשו נה
— בין העבירות המישמעתיות השיגרתיות, שיש להי אבק
בהן איכשהו, אך שאין כל סיכוי לגבור עליהן.
מוטה גור שלל וביזה — הם חלק מניסיון־המיל־חמה,
לצערי.
שאלה: למה זה מחייב?
מוטה גור: זה מחייב לתשומת־לב מעל ומעבר. אבל

אם השקפתו של מוטה גור היא כפי שהוא
מגדה אותה — כגידוי־לב מחריד — בראיון זה,
אין פלא שקרה כמילחמת־הליטאני מה שקרה,
החד כ״דוקטרינת האש״ וכדה בביזה.
ומכיוון שבכל צבא יורדים הדברים, בתהליך סמוי ומפ ליא,
מן המפקד העליון עד לאחרון הטוראים, אין גם
פלא שקרה מה שקרה לחייל הדתי שהתאבד בבית-הספר
לחיילי־שיריון, ושקרה מה שנתגלה בדו״ח מבקר־ד,מדינה,
ושבבתי־הסוהר הצבאיים שורר המצב שנתגלה על-
ידי שבועון זה. ובוודאי יש קשר בין דבריו של גור על
מוסר־המילחמה לבין דבריו על בני עדות־המיזרח, שריח
חריף מאד של גזענות פשוטה נודף מהם.

אמרנו אחרי מילחמת יום־הכיפורים: דרושה
אישיות גדודה, כעדת רמה צבאית, מוסרית,
כדי לבנות את צה״ל וליצור בו מוראל חדש.

״מוראל״ ,בלשון הצבאית, היא מילה בעלת משמעות
כפולה: רוח־ד,יחידה ומוסר. שני הדברים קשורים זה
בזה קשר בל־ינותק.
אז מינו את מוטה גור.
כל מה שאמרנו אז, נכון כיום שיבעתיים. ארבע שנות
כהונתו של רמטכ״ל זה לא פתרו אף בעייה אחת. הן רק
החמירו את כולן.

צה״ל זקוק לרמטכ״ל גדול — גדוד כאישיות
מוסרית וגדול כהוגה־דיעות צבאי — כדי לפתוח
דף חדש בתולדותיו.

במדינה
שימוון על

דבר נו ק:

..ארה הן שמחת!״
בוק ער
דרה שימחו:

שטות מדרגה ראשונה.״
עורכי־דין ואנשי־יחוק מעידים כי מעולם
לא הוטחו!ביטויים 0־ חריפים ׳וגסים מצד
עורך־דין כלפי היועץ־המישפטי לממשלה.
בעיקבות הצהרותיו של שימרון, שהתפרסמו
ברבים, התעוררה סערה במי׳שרד ה־מושפטים.
הוו!שידרשו!תגובה חריפה ביותר
נגד שימתן, אולם היה זה דווקא ברק
שביקש שלא להגיב, כדי לא ללבות את
הסערה.
מייד לאחר שפורסם דו״ח שימתן, ולאחר
שההתרגשות הראשונה שככה, החלו מלש־פטנים,
אנשי מישטרה ואנשי מישרד־האו־צר
לבדוק אותו באופן יסודי. אט אט החלה
להתברר עובדה מעניינת: הדו״ח לא גילה
משהו חדש, ילא חשף דבר ואף לא הוסיף
נתונים חדשים. והוא עשה כל זאת• במילים
יפות.

מאוחר יותר השתתף ברק בפגישה שלא
לפירסום עם עורכי ׳מעריב, שבה פירט
ייותר :״׳המלצות דו״ח שימתן חסרות כיל
ערך לגבי מישרד־המיישפטים. הדו״ח של
ועדת בוכנר (דו״ח מישטרתי שפורסם
שינים אחדות לפני דו״ח שימתן) היה רציני
וחמור הרבה יותר מדתח ועידת שימתן.״
מלבד כל אלה החלו להופיע בעיתונים
מאמרי־ביקורת של איישי־מיישפט על דו״ח
שימתן. המישפטך הפתפסור דויד לייבאי
תקף בדבר את הדו״ח וטען כי הוא בלתי-
מהימן. הפרופסור ח״כ ׳אמנון רובינשטיין,
שהייה ראש החיוג למיישפטים באוניברסיטת
תל־איביב לפני שנבחר לכנסת, תקף מעל
במת הכנסת את העירפול שבדו״ח ורמז כי
העירפויל נועד להסוות את העובדה שאין
מאחרי הדו״ח מאומה. השופט הראשי ל-
׳נוער, אהרון מלמד, טען כי מימצאי הדיו״ח

רא שווה כרום
חמיו ער
^ שימחן.. :לא
יהיה שופט עליון־־ י

שר־ הפנים בורג ובעל־דו״ח שימרון
— עם משתיק־קול

היועץ־ המישפטי כדק
יריות —
ף שלושה החודשים האחרונים, מאז
פורסם דו״ח -ועדת ׳שימתן, גורו יריות
יבות במיילחמר, בץ יושב־ראש הוועדה,
נורך־הדין ארווין שימתן, לבין אישים
טונים, שהבולט ביניהם הוא היועץ־המשפטי
וממשלה, הפרופסור אהרון ברק. אולם
;יריות נורו מכלי-ינישק מצזיידים בסשתיקי־

זיל•

בשבוע שעבר חרג עורך יהדין. י מ תן
!כללי המישחק וירה מכל התותחים שעמדו
1רשותו, כשהוא מנהל התקפה חסרת־רסן
:ל היועץ־המישפטי לממשלה. שימרון,
ושר טען כי אין כל סימנים שאכן ננקטו
יעדים ממשיים לביצוע מסקנות הדו״זז
ולו, הסביר מדוע לדעתו אין ברק מטפל
ונושא זה :״׳אני מבין שהיועץ־המ״שפטי
ירוד לאחרונה בנסיעות לחוץ־לארץ.״ הוא
מז בכך לנסיעות״ו של ברק עם בגין,
וואשינגטון ׳ולמצריים. ועוד הוסיף !שימון
:״היועץ־המישפטי לממשלה טען כי
נדת השרים לאכיפת החוק היא פיוליטי-
*ציה של המילחמה בפשיעה. זו׳ לדעתי,

32 יי 1

לראשונים ששמו־ליב לכך היו אנשי מיש־טרה
בכירים: ,שתדו״ח היפנה כלפיהם אצבע
מאשימה. מפכ״ל המישטחת, חיים תמרי,
הורה מייד לקציניו שלא להגיב על הדו״ח
ואם יילחצו אל הקיר ׳עליהם לאמר רק
את המיישפט הביא :״המישטרה מאמצת את
הדו״ח ׳ותפעל על פי מסקנותיו.״ אולם
אנישי-מי׳שטרה בכירים ידעו את האמת:
הרבה מהמלצות הדו״ח ביחס למיישטרה נל קחו
מתוך התסקיר אותו הגישה הימישטרה
עצמה לוועדת שימתן, אם כי הוועדה לא
טרחה להזכיר זאת בידו״ח שלה, ופידסמה
המלצות אלד. כאילו היו מאמציה בלבד.
ואמנם, מימישטיריה מיהרה ליישם את ההמלצות
ישל עצמה. הצוות המייוחד שהקימה
המישטרה ליישום המלצות עודת שימתן,
שכלל את הניצבים חיים אבינועם׳ אהרון
שילוש ׳ודויד קראוס, הגיע למסקנה כי ל המלצות
הפרטיות של שימתן, אלה שלא
היו כלולות בימיסמך המיושטרתי שהוגש
לוועדה, אין כל ערך. הגדיר זאת יאחד הקצינים
:״הן לא שוות את הנייר עליו
׳נכתבו.״

״ ת מונ ה
מעוותת״
דם כמישור הממשלתי לא זכה שימרון
י״ בהצלחה מרובה. ועידת השירים שמונתה
לטפל במסקנות הדו״ח שלו, שכללה את
שר הפנים והמישטרה יוסף בורג, את שר־האוצר
שימחה ארליך ואת שתהמישפטים
שמואל תמיר, לא התכנסה אפילו יפעם אחת.
בורג טען :״אין מה לשבת.״ ׳תמיר אמר :
״׳הדו״ח חסר ערך!״ יואילו ארליך ניהנה
מכך שהוועידה לא נפגשה, משום שיישום
המסקנות ״ייעלה יותר מידי מיליונים, ש יוצאו
לריק.״
יועדה ׳בדרג ׳נמוך יותר, שרייתה צריכה
לבדוק את הדרכים ליישום הידו״ח, הת כנסה
רק פעם ׳איחית. בוועדה זיו משתתפים,
מלבד הפרופסור ברק, גם מנכ״ל-מישרד-
דמישפטים והאוצר. בישיבה הראשונה של
הוועידה טען בירק יכי ״לידו״וז ועדת שימרון
אין כל ערך.״

בכל הנוגע לשטח ביו הוא עוסק :״שטחיים,
בלתי־ימיבוססים !ועלולים ליצור תמונה
מעוותת.״
אולם המכה הגדולה ביותר ליוקרתו של
שימתן הונחתה דווקא ׳ביבית־׳הימישפט. בפני
ועדת חוקה חוק ומישפט של הכנסת טען
שימתן, בהתייחסו למיסמך 11 ראשי ה מאפיה
בארץ — שאגיב, לא הופיע כלל
בדו״ח שלו — כי ״שלושה מהם הם גנרלים
של המאפיה והיתר קולונלים.״ אלי טיסונה,
אחד מהאנשים שהוזכרו ברשימת ה־,11
הגיש תביעת־דיבה נגד ׳שימתן. אפשר הייה
לצפות ׳מאייש־ציפור ,׳שעמד ׳בראש ועדה
ממלכתית, שיגן על אשיר אמר בפני חברי-
כנסת. אולם שימרון חשש מכך. הוא ידע,
כי אם יתקיים דיון מישפטי, הוא יהיה
יחייב לגליות את מקור המיסמך, שאפילו ה־מישטרה
מתייחסת אליו בלעג גלוי: ח״כ
אהוד איולמרט! .שימתן מצא פרשנות ל סעיף
בחוק, ממנו אפשר להבין כאילו למי
שמופיע בפני ועדת הכנסת י1ש חסינות כמו
לחברי־כנסת, והתביעה בוטלה עוד לפני
שנשמעה.
פחדנותו של שימרון גררה תגובה, דווקא
ממי שאינו ידוע כחסיד היועץ־המישפטי
לממשלה: שתהמישפטים שמואל תמיר.
ההא, כמו ריבים אחרים, ייודע כי משאת
נפשו של עורך־הדיו שימרון היא להת מנות
כשופט בבית־המישפט העליון. תמיר
התבטא בכמה הזדמנויות בנוסח ״׳לא איתן
׳ל׳שימריון להיות שופט עלייון.״ התבטאויות
ואלה הגיעו ליאויז׳ני ישימותן. משום מה חישב
־שימתן כי מאחרי הצהרותיו של תמיר
עומד הפרופסור ׳ברק. אך זה אינו נכון.
׳בירק מעולם יליא ישוחח עם ׳תמיר בנושא זה.
אולם יעצם המחשבה הזיו הביאה את שימתן
לתקוף את ברק בחריפות ובגילוי.
אין ספק כי בכוונתו של שימתן להעביר
את הדיון בדו״ח שלו לפסים אישיים ולנהל
מילחמה ביויעץ־המקשפטי. רק כך הוא קוכל
להסיט את הדיון מעיסוק רציני ושורשי
בדו״ח עצמו. דיון כזה, איליו נערך על־יידי
המוסדות המוסמכים! ,לא היה ׳מחמיא כילל
ועיקר לשימרון ולחברי הוועידה שלו.

(המשך מעמוד )29
החליפה דברים עם עורך־הדין אמנון זיכ רוני.
ראשי
מחנה־השלום הישראלי, הצמרת
האינטלקטואלית של הגדה המערבית וכל
עיתונאי־החוץ החשובים בירושלים הצטופפו
בדירתה של רמונדה. אל־טאוויל ב רמאללה,
כדי לחגוג את שיחרורה מן
הכלא, אחרי מעצר שנמשך יותר מחמישה
שבועות.
,,׳הנמרה ׳מרמאללה׳ /השיחה קלחה
בכמה שפות, האנשים שמחו להכיר איש
את רעהו, ישראלים התיידדו עם פלסטי נים׳
האוכל והמשקאות הוגשו בשפע, לפי
מיטב מסורת הכנסת־האורחים הערבית,
החל ביונים צלויות וכלה בממתקים מיז-
רחיים.
אך לא היתה זאת חגיגה סתם. בחוץ,
במרחק־מה, עמדה מכונית של אנשי־בי-
טחון, ויושביה דיווחו באלחוט לממונים
־עליהם מי בא. ג׳יפ של מישמתהגבול
שם אף הוא עין על המתרחש ממרחק
דיסקרטי.
כי החאפלה בחדר־האורחים של הבית
הדו-קומתי היפה, המשקיף על הנוף המר היב
של השומרון, היתד, גם הפגנה פולי טית.
גולדמן, העיתונאים הזרים, האישים
הישראליים והפלסטיניים — .כולם רצו
להביע בדרך זו את הזדהותם עם רמונדה
הפעלתנית ,״הנמרה מרמאללה״ ,מול ה התנכלות
של שרות־הביטחון-הכללי.
לאומנית ופמיניסטית. רמונדה,
ערביה ילידת־עכו שהיתה אזרחית ישרא לית,
עברה לירדן, נישאה שם למנהל-
הבנק דאוד אל־טאוויל ונכבשה בשנית
על־ידי צה״ל במילחמת ששת־הימים, הוש מה
לפני שנתיים במעצר־בית באותה וילה,
תוך ניתוק הטלפון שלה. השנה נעצרה
ונגזר עליה מעצר מינהלי. תחילה טען
השב״כ שהיא עסקה בפעילות חבלנית
עויינת, אך במהרה תיקן את עצמו וטען
רק שהיא עוסקת ב״הסתה והפרת הסדר
הציבורי.״
הפעילות האמיתית של רמונדה היא
עיתונאית מובהקת. שמה נודע בעולם כו לו,
לא מעט תודות להתנכלויות שילטו־נות־הביטחון
הישראליים. היא משמשת
כתובת לכל עיתונאי זר, המבקש לסקר
את המתרחש בגדה המערבית ולהיפגש
עם האישים והציבור שם.
בפעם האחרונה נעצרה באישון לילה,
שעות מעטות אחרי שהזעיקה את העיתונאים
הישראליים והזרים בעיקבות פרשת
הטלת רימוני־הגאז לתוך כיתות בית־הספר
בבית־ג׳אללה, היא שוחררה כאשר נאלצו
השילטונות להודות בנכונות גילוייה.
בעת המעצר התערבו אישים בינלאו מיים
וישראליים למענה, ומישפחת טאוויל
— הכוללת את בנה וארבע בנותיה של
רמונדה היפה — הזמינה אותם לחגיגה.
אחת מנושאי־השיחה בחגיגה, שנמשכה
ארבע שעות: ספרה האוטוביוגרפי של
רמונדה, שאותו היא כתבה בימי ישיבתה
במעצר־בית, והמתאר את פעילותה כלאו-
מנית פלסטינית וכאשה הדוגלת בשיוויון
המינים. הספר, שנכתב באנגלית, יופיע
לראשונה דווקא במהדורתו העברית.

פשעים
מי שרף את •וסף

אחרי מישפט ממושך זופה
הגאשם ושוחרר ממעצרו —
אך, התעלומה גשארה בעיגה
חאפז שוראפי עמד. במיסדרון בית־ה־מישפט,
כולו רטוב משמפניה. צעיר אחר
עמד מעליו ויצק על ראשו את שארית
המשקה התוסס מתוך הבקבוק הירוק. חאפז
לא ניסה כלל להתנגד — להיפך, הוא
חייך במלוא פה וניכר בו שהוא מאושר
ונרגש. מאי־שם נשלף בקבוק שמפניה
נוסף וחאפז הגישו לפרקליטו, מאיר זיו,
שעמד והתבונן במחזה מן הצד.
לחאפז שוראפי היתד. סיבה טובה לע-
לוז: דקות אחדות קודם־לכן נקרא פסק*
הדין במישפטו. הוא זוכה מחוסר הוכחות,
ושוחרר מן המעצר שבו היה נתון במשך
קרוב לשמונה חודשים. אילו הורשע, היה
צפוי לעונש של 35 שנות מאסר.
ילה עולה בלהכות. שוראפי נעצר
בסוף חודש ספטמבר 1977 על־ידי חוקרי
מישטרת יפו. ערב מעצרו גרם אלמוני
הצתה בבית שכנו, עבד משראווי, ביפו.
העולם הזה 2125

חב חוב אישי לבגין״ ונאמר בה, בין השאר:
״סאדאת לא ייכנע ללחצים המופעלים עליו מצד מדינות
כמו סעודיה וכוויית, להכריז על כישלון יוזמת השלום
שלו, ינסה להשאיר את הדרך למשא־ומתן עם ישראל
פתוחה עד כמה שאפשר, כך טוענים נציגים מצריים
רשמיים בחו״ל.
״הם מסבירים תחזית זו בהסבר שיש בו כדי להטיל
אור חדש על יוזמתו של סאדאת ועל נכונותו לבוא
לירושלים. על־פי טענה זו חב הנשיא סאדאת למנחם בגין
חוב אישי שאותו לא ישכח לו לעולם.
״חוב זה,״ המשיכה הידיעה הבילעדית וסיפרה ,״נוצר
בימים הראשונים אחרי המהפך הפוליטי בישראל, בעת
חילופי השילטון. עניין מסויים שהובא להכרעתם של
ראש־ד,ממשלה יצחק רבין ושר־הביטחון דאז, שימעון
פרס, נמסר להכרעתו של בגין, למרות שטרם כיהן אז
כראש־ממשלה בפועל. להחלטתו של בגין באותו נושא
היתד, השפעה מכרעת על מעמדו של הנשיא סאדאת
במצריים. בעיקבותיה נולדו בליבו תיקוות כי יוכל להגיע
עם בגין להסדר־שלום, והחלו המהלכים הראשונים שהובילו
למסע הנשיא המצרי לירושלים.״
עד כאן, הידיעה שפורסמה בגיליון העולם הזה בשבוע
שעבר.

^ חודש יולי 1977 היו אזרחי ישראל עדיין המומים
מתוצאות המהפך הפוליטי שהתחולל בבחירות חודשיים
קודם־לכן. עיני הכל היו מופנות לממשלה החדשה, שזה־עתה
החלה בכהונתה. הרוחות סערו סביב תוצאות הבחירות
להסתדרות, מינויו של משה דיין כשר־החוץ בממשלתו
של בגין והוויכוח המתמשך על הצטרפותה של ד״ש
לממשלה.
רק מעטים התעניינו אז במה שהתחולל במדינה השכנה• ,
מצריים. הידיעות על הקרבות שפרצו בגבול מצריים־לוב
במחצית השניה של חודש יולי, נדחקו לשולי החדשות
על־ידי ידיעות פנים, ובעיקר על־ידי הצהלה וההתלהבות
הכלליות מקבלת־הפנים שערך הנשיא ג׳ימי קארטר למנחם
בגין בביקורו הראשון בארצות־הברית.
אולם אותה מילחמה קצרה שהתמשכה שישה ימים,
בין מצריים ולוב, שנשתכחה זמן קצר לאחר־מכן בסערת
המאורעות המסחררים, היתה בעלת משמעות גורלית
דווקא לגבי ישראל. מה שאירע במילחמה זו בישר,
למעשה, את התפנית ביחסו של נשיא מצריים אנוואר
אל־סאדאת כלפי ישראל וכלפי ממשלתו של מנחם בגין.
המהלכים החשאיים שקדמו למילחמה זו הם ששיכנעו,
למעשה, את סאדאת להאמין כי ניתן להגיע לידי הסדר-
שלום דווקא עם מנחם בגין, והם שהניעו אותו לפתוח
ביוזמת השלום שלו.
התפנית ביחסו של סאדאת כלפי בגין וכלפי ממשלת
ישראל היתד, חדה, לא הדרגתית.
כאשר נודעו בעולם תוצאות המהפך הפוליטי בישראל,
נולד מייד החשש כי כינונה של ממשלה ימנית־ניצית
בישראל עלול להוביל למילחמה נוספת, בלתי־נמנעת,
בין ישראל למדינות־ערב. במשך קרוב לחודשיים מאז
ד,־ 17 במאי , 1977 יום הבחירות, היו העיתונים גדושים
ידיעות על המתח הגובר והולך בין מצריים וישראל.
שלושה שבועות אחרי הבחירות התלוננה ישראל, כי
המצרים מפרים את הסכם־ההפרדה בסיני כשהם מעבים
את קוויהם שם, ומכניסים לסיני כוחות מעבר למה שהותר
להם בהסכם־ההפרדה. הדיילי טוגואף הלונדוני דיווח,
כי ״מצריים עיבדה אסטרטגיה חדשה של מילחמה מוגבלת
בישראל, תוך גרימת אבידות כבדות.״ שר־החוץ המצרי,
איסמעיל פהאמי, הצהיר אז גלויות :״בגין צריך לכפר
על עברו על־ידי ניסיון לחיפוש פתרון של שלום. אם לא
ישנה בגין את השקפתו, נתקרב למילחמה!״
גם הנשיא סאדאת עצמו ניראה קיצוני בהצהרותיו
יותר מאשר קודם־לכן, בעת שנראה היה כי עומדים לכנס
את ועידת ז׳נווה. ב־ 14 ביולי עוד הצהיר סאדאת :״גם
חמש שנים אחרי חתימת חוזה־שלום לא נכונן יחסים עם
ישראל. לא אשים קץ למצב הלוחמה, עד שאחרון החיילים
הישראלים יפונה מהשטחים!״
אולם יומיים אחר־כך, כאשר נאם בפני ועידת האיחוד
הסוציאליסטי המצרי, יכלו חדי־העין להבחין בשינוי הטון
של סאדאת כלפי ישראל. הנשיא המצרי הוסיף אומנם
לטעון כי ״בגין נסע לארצות־הברית לבלבל את דעת־הקהל,״
אולם יחד עם זה כבר התרכך, טען כי ״לראשונה
מוכנה מצריים להפסיק את מצב הלוחמה שלה עם ישראל
ואז תחייה ישראל, לראשונה בהיסטוריה, בשלום.״
חמישה ימים לאחר־מכן פרצו הקרבות בגבול המצרי־לובי,
כאשר כוח מצרי פלש לכפר לובי המרוחק כ־16
קילומטר מהגבול. פרצה מילחמת ששת־הימים המצרית־לובית,
שנראתה באותם ימים בלתי־מובנת ובלתי־ברורה.

חובו של
סאדאת לבגין

ידיעה סנ ס ציוני ת
בילעדית
מ אדאת טען אז כי הוא נאלץ לפעול נגד לוב בגלל
יי פעולות החתירה של קדאפי נגד מישטרו. מטוסים
מצרים הפציצו שדות־תעופה לובים, והלמו בכוחות־שיריון
של הצבא הלובי.
אולם הפעולה המרכזית של המתיקפה המצרית נערכה
רק ארבעה ימים אחרי שהחלו הקרבות במידבר המערבי.
ב־ 25 ביולי פשטה יחידת־צנחנים מצרית, מוטסת במסוקים,
על נווה־מידבר בעומק של 35 קילומטרים בתוך לוב.
לדיברי העיתונות המצרית באותה תקופה, נערכה הפשיטה
הגדולה על מחנה־אימון של טרוריסטים.
באותו נווה־מידבר שבעומק לוב הוכשר כוח מיוחד,
שתוכניתו היתד, לחדור למצריים ולערוך בה פיגועים
חבלניים במטרה להפיל את מישטרו של סאדאת. שם
התאמנו בצוותא אנשי חזית הסירוב הפלסטינית, מתנדבים
לובים ושמאלנים מצרים, ממתנגדי מישטרו של סאדאת.
רק לאחר שחוסל מחנה זד, ומרבית שוכניו נטבחו,
הסתיימה מילחמת מצריים־לוב. לימים הודו המצרים, כי
חיסולו של אותו מחנו•,־טרוריסטים היה המשימה העיקרית,
והחשובה ביותר, שבגללה פתחה מצריים במיתקפה על
לוב.
ראוי לציין, כי בעת שהתנהלו הקרבות הצהירה ממשלת
ישראל, פומבית, כי בשום פנים לא תפר את הסכם-
ההפרדה בסיני, גם אם תיאלץ מצריים להעביר כוחות
כתוצאה מן ההצתה ניכווה קשות הילד
יוסף משראווי ( )12 בכל חלקי גופו, אושפז
בבית־החולים והיה שרוי בחוסר־הכרה ב משך
יותר מחודש. מאז עבר הילד שישה
ניתוחים, אך חרף מאמצי הרופאים נותר
גופו חרוך ומלא צלקות מעוררות־חלחלה.
צוות־החקירה המיוחד שהוקם במטה
מרחב יפו, בראשותו של רב־פקד אברהם
דנון עצר, למחרת המיקרה, כמה עשרות
חשודים, וביניהם חאפז שוראפי בן ה־,29
עבריין מוכר למישטרה שנחשד בעבר
כסוחר־סמים ואף היה נאשם בעבר בשני
,העולם הזה 2125

צבא מסיני לחזית לוב.
הצהרה זו שימשה בסים לכמה הצהרות שהגיעו
ממוסקווה ומטריפולי, במהלך המילחמה המצרית־לובית
ואחריה, שעל־פיהן ניצבה ישראל מאחרי המיתקפה המצ רית.
רדיו מוסקווה טען אז, כי היתד, זו ישראל שסיכסכה
בין מצריים ללוב. ממשלת לוב פירסמה כמה הצהרות,
שבהן טענה כי ישראל היא האחראית למיתקפה המצרית.
טייס מצרי שהופל בשעת התקפה על בסיס לובי ונלקח
בשבי, אולץ לטעון כי סאדאת אינו אלא ״מרגל ישראלי״.
באותם ימים ניראו טענות אלה מגוחכות ומשוללות
כל יסוד. אולם כיום ניתן לראותן באור שונה לחלוטין.
בשבוע שעבר פירסם העולם הזה ( )2124 במדור
תשקיף ידיעה סנסציונית שרק מעטים ידעו לקרוא את
החבוי בין שורותיה. הידיעה נשאה את הכותרת ״סאדאת

מישפטים על ניסיונות לרצח .,משניהם
זוכה.
החוקרים חשדו שהמציתים האלמוניים
התכוונו להתנקם באחיו של יוסף, סולומון
(סלים) משראווי, הידוע כמי שסייע למיש־טרה
בלכידת סוחרי־סמים ביפו.
בפקודת השופט נעצר חאפז שוראפי
לשיבעה ימים, ולאחר־מכן הוארך מעצרו
בארבעה ימים נוספים. נראה היה שבידי
החוקרים אין ראיות מפלילות נגדו. הוא
מסר אליבי לגבי מעשיו בליל המיקרה,
וטען שבשעה 3.30 לפנות־בוקר, היא השעה

^ ום אחד כלבד אחרי הפירסום — הסתום למחצה —
בהעולם הזה, הופיע הגנראל האמריקאי ג׳ורג׳ קיגן,
מי שהיה מפקד המודיעין של חיל־האוויר האמריקאי,
בסימפוזיון שנערך בוואשינגטון מטעם המכון האמריקאי
למחקר במדיניות־חוץ. נושא הסימפוזיון היה :״המאזן
האסטרטגי במיזרח־התיכון והשלכותיו על המדיניות ה אמריקאית״
.בנאומו לפני חברי המכון חשף הגנרל קיגן,
לראשונה, גילויים שלא פורסמו מעולם.
טען קיגן בנאומו :״מידע מודיעיני מישראל סייע,
פעמיים, למנוע הפיכה בחצר המלכות בסעודיה, וכן לסכל
פעמיים או שלוש ניסיונות־התנקשות — בהשראה סוביי טית
— בחייו של נשיא מצריים.״
קיגן לא פירט מתי וכיצד נמסר המידע המודיעיני
מישראל למצריים, אולם דבריו היוו אישור פומבי ראשון
לתיאוריה המהלכת זה כמה חודשים בין עיתונאים זרים,
בעיקר אמריקאים, לגבי המיפנה שהתחולל אצל הנשיא
סאדאת, ואשר הניעו לפתוח ביוזמת השלום שלו.
על־פי גירסה זו הגיע לידי ישראל, בדיוק בתקופה
של חילופי השילטון בין ממשלות המערך והליכוד, מידע
מודיעיני חשוב שנגע ישירות למצריים, ללא כל קשר
לישראל. בעת חילופי השילטון הועבר המידע שהתקבל
לידיעתו של מנחם בגין, ולידיו נמסרה גם ההכרעה מה
לעשות בו.
בגין התעניין אז אצל קודמיו לשילטון מה היו הנהגים
המקובלים בעבר במיקרים כגון זה. נמסר לו כי בדרך-
כלל היה מקובל לשמור מידע כזה בסוד, או להעבירו
לידי סוכנויות הביון האמריקאיות, כדי שיעשו בו כחפצן
או ישתמשו בו למטרותיה,ן. בגין, על־פי אותה תיאוריה,
תמה על כך ושאל :״מדוע לא להעביר את המידע
ישירות למצריים ז״
כתוצאה מכך נמסר למצריים, בדרך ישירה, המידע
שהגיע לידי ישראל ואשר כלל פרטים על ההתארגנות
בלוב, שמטרתה להכשיר יחידות־טרור שיפעלו במצריים
כדי להפיל את שילטונו של סאדאת, וינסו אף לחסלו
פיסית.
תחילה התייחסו המצרים, כך טוענת התיאוריה, באי־אמון
ובהסתייגות, למהימנות המידע שהגיע אליהם מיש ראל.
אולם כאשר אימתו חלק מהמידע, החליטו לחסל את
בסיסי־האימון של הטרוריסטים בלוב עוד לפני שאלה
יחלו בפעולתם המתוכננת במצריים. כתוצאה מכך פתחו
המצרים במיתקפה על לוב. את האישור הסופי למידע
שנמסר להם קיבלו בעת הפשיטה על נווה־המידבר, ששימש
כבסים־האימון הגדול ביותר להתארגנות האנטי־מצרית
בלוב.
על־פי גירסה זו, המידע שנמסר למצרים על תוכניותיו
של קדאפי להפיל את סאדאת, לא היה המידע היחידי
שנמסר להם ישירות. בדרך דומה סוכל ניסיון־התנקשות
בהשראה לובית בנשיא סודאן, ג׳עפאר אל־נומיירי, בן־
בריתו של סאדאת.
סאדאת קיבל את העברת המידע החיוני ישירות אליו
כמחווה של רצון טון מצד מנחם בגין, וכרמז לנכונות
מצד בגין לפתוח תקופה חדשה ביחסים שבין ישראל
למצריים. כתוצאה מכך נפתחו מגעים ישירים בין נציגים
מצרים וישראלים בדרגים נמוכים, ואלה סללו את הדרך
לקראת פגישות בדרגים גבוהים יותר. באותן הפגישות,
שתיאורים על אודותן החלו מסתננים לכלי-התיקשורת
רק באחרונה, הוכשרה הקרקע ליוזמת השלום של סאדאת
ולביקורו בירושלים.

שבה בוצעה ההצתה, ישן עם אשתו בביתו.
אלא שכאשר תמו ימי מעצרו של שו-
ראפי והוא הובא ממישטרת חולון לבית־המישפט
בפעם השלישית, חל מיפנה מפתיע.
חוקרי מרחב יפו הציגו לפני השופט
מידע סודי, וזה השתכנע בו־במקום ועצר
את שוראפי ל־ 15 ימים נוספים. מאז לא
שוחרר. הוא הועמד לדין בנובמבר ,1977
נעצר עד לתום ההליכים המישפטיים נגדו,
וישב במעצר עד לזיכויו — השבוע.
בכתב־האישום שהוגש נגד חאפז שורא־פי
טען התובע, עורך־הדין סברין שרטר,

סגן בכיר ראשון לפרקליט מחוז תל-
אביב כי הנאשם, יחד עם אחרים, שילח
בליל המיקרה אש בדירת מישפחת מש-
ראווי ברחוב התפוח ביפו, כי עשה זאת
על־ידי זריקת מיכל־בנזין וקופסת-גפי! רים
בוערת דרך חלון הבית וכי בכך גרם
כוויות חמורות ליוסף משראווי בן ה־. 12
הוא הואשם בהצתה ובניסיון־לרצח.
הקלטה במעצר. המידע הסודי נגד
שוראפי, שהפך בינתיים ראיה נגדו במיש־פט,
התבסס על עדותו של זאב זמר-טוב,
(החשך בטנזוד )40

אחד משומרלהראש
הפרטיים של פלא־
• 111111י י
טו־שרון, שנשכרו במיוחד לערב זה.

^ יתה זו אחת ממ0״בו!ת־ד.קוקטייל
י י הפפואחות וד.עליז1ו׳ת ושנערכו אי־פעם
כארץ. על הדשא רזזב־חידיים, ובווילה
של יח״כ פלאטז־ישרון ׳בסביון, על שפת הבריכה
המוארת שברקע פסליו הזוהרים של
יעקוב אגם, התרוצצו מלצריות לבושות
׳מדים ׳נושאות מגישים עמוסי כל־טוב, ומל צרים
הגישו ויסקי עם או בלי סודה לגברים,
ומארטיני לנשים.
!בשעה שיביע !בערב בדיוק, בייום הראשון
האחרון, התייצבו כולם, כאילו על-פי פיקו דה.
הגברים לבושי חליפיות, עם או בלי
עניבה, והנשים עטויות ׳במיטב מחלצותיהן.
צלמים עטו על כל ׳אורח !שהגיע,
כדי להנציחיו כשהוא: לוחץ את ידו של
המארח. מאווירה הזוהרת, המשקאות ה משכרים
והמזון המעולה, עשו את שלהם.
כולם היו עליזים, כולם חייכו אל כולם,
כולם ברכו את כולם! ,וכל אחד סיפר את
ההלצה האחרונה ששמע.
הסיבה !למסיבה העליזה היתר. עליזה
פחות, הרבה־הרביה פחדת. פלאטו״שדון שילח
מיברקים — על השיבון הכנסת, כמובן —
למאות אנשי־מדינה, שירים, חיבריי־כנסת,
שגרירים, פקידים בכירים, עיתונאים ונע-
רות־זוהר, ובהם הזמין:אותם ׳לבוא ולצפות
בהקרנת־הבכורה הישראלית של סרט־הטל-
וויזיה השואה.

ה שו מן והסולת

המארחים העליזים

שמואל פלאטו־שרון ואשתו היפה אנט, נראים
מאושרים ביותר מהצלחת ה״טריק״ .פלאטו־שרון
עשה שוב את הלא־ייאמן, ורחם״לשירותיו את ששת מיליוני היהודים הנרצחים.

׳* 0 *1 **1111111 0 *1ח״כ אברהם שריר מציג בפני חתן השואה
1 0י שמואל פלאטו־שחן את בתו ואשתו. שריר י וחברו למיפלגה הליברלית, השר יצחק מודעי, נתנו מאד מ״השואה״ (ראה תמונה למעלה).

ל חוו ה,

ההברה

ב מי סג ר ת

הג בו ה ה

מ סי ב ת ־ קו קנו׳

קש משהיו מסקרן ׳מאוד באותו סרט. די ווחי
הע״תונות מארצות־סברית מספרים כי
אמריקה בולד, היתד, רתוקה, במשך ישבע
שעות ׳תמימות, למקלטי־ד,טלוויזיה ,׳ו״לדא-
שובה הבין הציבור האמריקאי את משמעות
השואה.״ הטלוויזיה במערב־גרמניד, רכשה
את הסיידרה ׳תמורת סכום־עיתק של 10 מיל יון
לירות. ואילו בישראל הציע פלאטו־שרון
את השואה חינם אין כסף, בתוספת
מסיבת־קוקטייל מפוארת כליווי הולם, ל נבחרי
האומה.
קול המחאה הראשון נשמע יעוד לפני
ערב ההקרנה. ח״כ תייקה גריוסמן, ימי
שיד,יתד, ממפקדות הפרטיזנים, מחתה על
כך שהסרט יוקרן לראשונה בארץ דווקא
בב״תו של מי שנחשד בפלילים. אילו ידעה
תייקה גרוסמן מה באמת עומד להתרחש
באותו ערב, אילו העלתה בדעתה כי פלא־טו־שרון
יעטוף יאת השואה במסיבה עליזה
שכזו, הייתה בוודאי מתייצבת יליד שיער
הווילה שיבסבייון, ומפגינה נגיד האירוע
המביש.
אולם, לא כולם חשבו כמו חייקה. אט־אט
החלו מגיעים למקום גם חברי־הכנסת.
ח״כ המפד״ל ייהודה בן־מאיד, שהוא שכנו
של פלאטיו. בסביון, היה בין ראשוני ה באים.
מנחם סב״דור מהליברלים ליא אחיד
(המשך בעמוד )40

; תאס פו על

הד שא

שלפלא טו־ ש רון

הרביעייה העליזה
ח ק אררי ח

לחארח.

פל אהו־ שרוו.

שניים מחברי רביעיית מועדון התיאטרון, גיד־עון
זינגר ויענקל׳ה בן־סירא, מספרים בדיחה

ר שוויחיו

הוכטמנים העריזיס

השואה

יחד

אשתו

ובתו

(לידו

חחי

ראש־עיריית רחובות וח״ב הכנסת של
הליכוד, שמואל רכנומן, הופיע למסיבת
בתמונה) ,כאשר הוא שופע חיוכים.

הוי. אי 1ושואהוחמדה

ראש אינדיאני

(המשך מעמוד )35
לבוא אחריו והתייצב עם אשתו, רעיה. הם
הספיקו לאכול אצל פלאטו, ללגום משהו,
להתלוצץ, והסתלקו למסיבה אחרת עוד
לפני שהחלה השואה האמיתית.
האיש החזק של המיפלגה הליברלית,
ח״כ אברהם שריר, אף הוא ;בא עם אשתו
ובתו ׳זהילק יאת זמניו בין שיחה עם ה מארח
לבין שיחה עם עורך־הדין;מיכה כספי,
שבא אף הוא עם אשתו. ח״ב •אליקים
(״גוסטב״) ב׳דיאן הגיע 1במיוחד מהיפר, ה-

הכנסת פליאטו־ישרוו אומר שהעניין הזה של
השואה וכר.
כשהוחל סוף־סוף הסרט, החל הקהל
חש שלא בנוח, ולא בבלול הסרט עצמו או
בגלל נושאו. התברר כי הסרט מוקרן שלא
מתהילתו, ואי-׳אפשר כלל להבין יאת מה לכו
ולעקוב יאחר המתרחש יעל הבד. כעבור
רבע שעה הופסקה ההקרנה. הקהל המשיך
לשבת במקומו, כשהכל בטוחים כי ה סרט
פשוט נקרע, או שמחליפים גלגל. אולם
לפתע נדלקו האורות, ומישהו מעוזריו!של

*וו ב 1רנ ס סוו־בו *רעננו

מיבצע הנחות
חד־פעמי!
לרגל פ תי ח ת בית ה אפנ ה
״ראש אינדיאני״
במשכנו החדש.
במסגרת המיבצע יימכרו
כל דגמי ״ראש אינדי אני״
מ מי טב היצרנים בארץ ובעולם
במחירי מיבצע מיו חדי ם.
להשיג ברא ש אינדיאני-מונטיפיור• /ת״א
ובחנויות המובחרות

מהרו להר ש
לאליפות

מה היית עושה
אס היית מקבל
מנתב חאלוחיס
המזמין אותן
לפגישה?
תשונה לנו תקבל בקומדיה
של השנה

י שראל
בשש־ ב ש
שתתחיל

ב־ 28 למאי
(ראה עמוד )59

בכורה אר צי ת
״פאר״ תל־אביב
4.30 — 7.15 - 9.30

רובקס
המ תנ ה היפה ביו ת ר

מ ודלה
הטפטים וזטעוצכים כיצירת אוסנות

רחוקה ונלהב ׳מהמסיבה העליזה, שכמוה
אין יודעים אפילו בחיפה, הידועה במסי־בות־השינורים
שלה, עד־כדי-כך שטיפס על
עמוד שנשיא עליו זרקורי־טלוויזיה.

מסמר הערב
היה באנגליה
ך• דמות המרכזית במסיבה העליזה
י י היתד. שר־האנרגידדוהתשתית, יצחק
מודעי, שבלט בשטח בזכות השפם הבתולי
שהוא מגדל בימים אלה ובזכות אשתו ה־יפהפיה
מיכל וסתו יפת ד 15 העולה ביופייה
אפילו יעל אימה ,׳שהייתה פעם מלכת־יופי.
התכונה בקהל גברה כאשר הופיעו בשטח
שומרי־ראש, גורילות, כשבידיהם מכשירי-
קיסר מצפצפים ושורקים. הופעתם שיל אלה
מבשרת בדרך־כלל את בואם של ראש־הממשלה,
שריהביטחיון או שר־החוץ, אולם
רק אחר־כך התברר כי אלה הן הגורקלות
הפרטיות של פלאטו-שרון! ,שיומרי-ראש
שאותם ישכר במיוחד לערב זה, וצייד או תם
במסש״רי־קשיר, כדי לשוות ׳למסיבה שלו
השיבות־יתר.
אנט פלאטו־׳שרון הייתה יפה. מתמיד,
וזוהרת בביגדי־ההריון הוורודים שלה. את
החלק הבידורי הרישמי למסיבה העניקו
שלושה: שני חברי רביעיית מועדון התיאטרון
גדעון זינגר (׳הגבוה) ,׳ויעקוב (״יעג־קל׳ה״)
בדסירא (הנמוך) ,והיזמר-יבדרן יואל
שר, שהפך בשונה האחרונה בדרן־החצר ישל
פלאטו, והוא אף שחיבר ושר את השיר
המפורסם המהלל ומשבח יאת פלאטו.
ההקרנה היתד. אמורה ׳להתחיל בשעה
שבע בערב, אך הדקות חלפדעברו ׳והקהל
עדיין הגג עם כוסיות הוויסקי, קציצות
הקבאב והכריכים המעוטרים. איוש יחסי־הציבור
של פלאטו, מרדכי שייפמן, ניגש
אל וזבר־הכנסת הפרטי ישלו בשעה שמונה
ורבע, ואמר לו :״צריך להתחיל, אחרת
האנשים יילכיו הביתה.״ גורילה בעלת
ממדים וכרס שעמדה בסמוך אליהם פלטה :
״כשאני עומד בשיער, אף אחד לא יעזוב
את המקום.״ פלאטו ׳נרגע׳ ,הוחליט ולהמ שיך.
במסיבה ולדחות את השואה. רק כאשר
ניגש אליו השר מודעי ושאל :״למר, אנח נו
מחכים י יבוא נתחיל,״ השיב לו :״מחכים
לשר-החונוך־יוהיתרבות, שנתן את ׳חסותו
לערב זה.״ אבל זבזלון המר נמצא עכשיו
באנגליה !״ נדהם ׳מודעי. לא נותרה ברירה.
פלאטיו ׳נתן הוראה, והקהל הוזמן לשבת
בשורות הכיסאות שסודרו על הדשא ׳כמו
בבית־קולנוע. ואז הסתבר שהשר המר
׳אומנם שוהה באנגליה, אולם הוא שלח
את יועציו האישי, הד״׳ר יוסף בן-שלמה, כדי
שזה יצפה ׳בשואה במקומו.
הסרט עדיין לא החל. שטוף אור־זרקו-
רים ניצב פלאטו על ירקע המסך הלבן,
ונשיא נאום באוזני הנכבדים. הנאום, שנישא
בצרפתית, יתורגם עיל־ידי צעירה, שתר גומה
עורר גלי צחוק בין הנאספים :״חבר-

פלאטו הודיע :״ח״ב שמואל פלאט׳ו־ישרון
מודה לכם על שבאתם לראות יקטע מהסרט
השואה.״
האזרחים הכיבודים הנדהמים מיהרו להס תלק
׳מהמקום בסושות־פנים .׳מעטים ביקשו
לגשת אל המארח ולהודות לו יעל הערב
הנעים, אך לא הצליחו למצוא אותו. פלאטו
היה עסוק באותה שעד .׳במטרה האמיתית
של הערב כולו.

ה שואה כ״גי מיק״
ליחסי־ציבור
^ 9יל מירפסו ת מופרדת מן הגן הוא
? ישיב בראש שולחן, ושמסביסו עיתונאים
ישראלים וזרים, לימינו איש יחסי־הציבור
שלו ולשמאלו עוזריו של שר־החי-
נוך־והתרבות. האירוע כולו צולם על־ידי
צוות של רשת־הטלוויזיה האמריקאית אן-
בי־סי! ,שהיא אף מפיקת השואה. עתה התרכז
הצוות עם מצלמותייו יעל מסיפת־העי־תונאים
של פלא׳ט׳ו בנושא השואה .״מחר
בערב יראו: אותי ׳במשך 12 דקות. ברחבי
ארצות־והברית,״ סיפר יאחר-כך פלאטו בהתרגשות
לעיתונאים הישראלים.
הוא גם סיפר כיצד סידר את האמריקאים,
לא רק את הקהל הישראלי. לדבריו, פנה
לאדבי־סי ולרכוש את הסרט באופן מיסחרי.
אולם אן־בי־סי הסכימה לתת לו אותו חינם
אין כסף בתנאי שיציג:אותו, ללא ׳תשלום,
לפני ילדי ישראל. ואומנם הקהל הרב ש התנודד
בווילה של פלאטו-׳שירון:בסביון גי לה
אינפנטיליות מרשימה, אך לא היה בו
אף יילד אחד לרפואה.
משרותיו של פלאטו-שרון כבר החלו
מרוקנים את המגשים, שהיו עדיין עמוסים
למרות הזלילה המראתונית, ולפוקק את
בקבוקי הוויסקי, כשלפתע הגיע למקום שר־הביטחון
עזר. וייצמן, עם רעייתו ראומה
ובנו שאולי. פלאטד׳שרון !ואשתו ערכו ל מענם
הקרנה פרטית־זזוזרת. השר הגיע אח רי
שכל האורחים כסר הסתלקו, כיוון שהיד.
על ולהשתתף במסיבה:של נכי צה״ל שנער כה
באותו ערב.
אחרי שחזה בקטע מהסרט, ואחרי שלגם
מן הוויסקי וטעם מן הכריכים, אמר לפלאטו:
״יש ילך. תמיד רעיונות נהדרים.״ פלאטו
משוכנע, ואף מנסה לשכנע, שווייצמן לא
התכוון לרעיון ׳ניצול השואה לצורך יחסי־ציבור
אישיים. הוא סמוך־ובטוח שהיה ראוי
למחמאה זו.
׳מסיבת השואה העליזה שנערכה אצל ח״ב
פלאטוישריון כוונה בעיקר אל תושבי יתל־אביב.
היד, זה רמז בשבילם, אלו תעלולים
עומד ׳ומוכן פלאטו ׳לנקוט סדי לזכות בשו רה
בעיתון, התצלום עם אישיות בכירה
או עם נערה צעירה ויפה, כדי שאלה ישרתו
אותו במירוץ החדש שלו לראשות עיריית
תל־אביב (ראה עמוד .)17 למען מטרה קדושה
כזו מותר ׳אפילו לבעוט בערך אומנם
מקודש, אך בעל חשיבות מישנית: השואה
של עם ישראל.
העולם הזה 2125

דץ שעה היתה ארכע לפנות־בזקר
י י כאושר הסתיימה המסיסה. מנדי דיים־
דייוויסישאולי יצאה מד,דיסקוטק הנתנייתי,
׳ופסעה יהד עם חברתה לעבר רחוב ׳אוסייש-
קין ׳בנתניה. רחובוות עיד־הקייט היו שו ממים,
ושתי הנשים הנאות לא משכו כל
תשומת־לב מיוחדת ולא נתקבלו בשום דמות
חשודה .׳לפני ׳שנפרדה ׳מחברתה ונפנתה
לשוב לדירת מגוריה שבמלון השרון ׳בהר צליה,
עלתה מנדי לדירת ידידתה כדי להצ טייד
בכמה סיגריות לדרך.
בשעה 4,30 לפנהת־בוקר לחצה מנדי על
כפתור המעלית, וירדה לקומת־הקרקע ב בניין
הנתניי׳תי. בפתח המתינו לה, לדבריה,
ושני אלמונים חמושים באקדחים,
זינקו לעברה כשפניהם מכוסים בגרבי־ניי-
לון.
!שעה קלה ׳לאחר־מכן התייצבה השחקנית
הזוהרת לפני השוטר התורן במשטרת ׳נתנ יה.
,והתלוננה :״׳בעוד אחד משני רעולי־הפנים
הצמיד אקדח לירקתי, החל חברו הולם
על ׳אצבעי שעליה היתד, ענודה טבעת־יהלום
יקרה. הם ניסו למשוך את הטבעת
מעל האצבע ׳וצעקו כל הזמן, :נהרוג ׳או תך
אמרתי להם , :אז תהרגו אבל את
היד הקפוצה לא פתחתי. לבסוף נשך אחד
׳מהם את ידי, ועקר בשיניו את היהלום ש מיה
משובץ בטבעת. אחר־כך משך השודד
ונכוח את הצמיד שעבדתי, והוריד אותו
*על ידי. לא חדלתי להיאבק עימם כל
הזמן, ולכן ׳הם היסו אותי בקת־האקדח
בראשי ובביטני. רק כשעזבו אותי, התחלתי
לצעוק.״
זה התרחש לפני חודשיים, בליל ה־23
במארס השנה.

בקניאדה, לשם ׳עמדה ׳לצאת מאנגליה כדי
להכין יאת חגיגת ח׳תונתם ׳שנקבעה ל־13
בחודש מאי. אולם עוד לפני שעזב את
הארץ ,׳בושר גץ לידידיו הישראלים :
״גמרנו .׳לא !תהיה חתונה.״
קשה לשער מה הביא את גץ ׳להחלטתו
הנמהרת. אך יש סיבות׳ טובות להניח
ששוד מתנת־יד,אירוסין שהעניק למנדי, היה
אחד הגורמים לכך.
מנדי. ילידת עיר החרושת והפלדה ביר־מינגהם,
היא בת להורים זעיר־בורגנים,
שכמיהתה ׳למותרות בנעוריה ותשוקתה
״להיות כמו המלכה והנסיכה מרגרט״ הבי או
יאותה ׳אל צמרת החברה הבריטית. מאו־

במקום להינ שא ד מידיונו
חנו ת מנדי ל שחק
ב ה צג ת תיאטרון בארץ
הר יותר, בהיותה כבר ישראלית, התוודתה
בראיון כי יעוד בהיותה נערה בת 14 נש בעה
:״עוד יבוא יום ישבו אלבש פרוות
ותכשיטים משלי.״
מאז לבשה כבר מנדי הרביד, תכשיטים ו פרוות,
יאך אלה הביאו יתמיד צרות על
ראשה. לפני שיש שנים התלוננה על גניבת
תכשיטים מדירתה השכורה ושבריוויירה הצרפתיות.
היא ׳שהתה ישם אז עם בתה דנה,
אחרי פרידתה מבעלה, למיסעדן רפי שאולי,
במטרה.לרכוש לעצמה בית בעיר־הנופש
הצרפתית ניצה. לחוקרי מיישטרת צרפת
סיפרה אז :״׳ביאתי לכאן על־מנת לחפש
דירה. אני מתגוררת טה רק שבועות ספורים׳
ורק אנשים מעטים ידעו מי אני.
הגנבים טיפסו על צינור לקומה החמישית,
ופרצו יאת חלון ד,מיטבה שלי.״
את ערך תכשיטיה הגנובים העריכה אז
בסכום של 12 אלף ל״י. גם אז לא היה
ערכם ׳של התכשיטים הגנובים טמיון כל־כך
בשוויים הכספי כמו בערכם הריגושי. קופסת
התכשיטים שנעלמה מדירתה של מנדי ב ניצה
היתה שי שקיבלה מפיטר רחמן,
יהודי לונדוני אמיד שמנדי היתד, קשורה
אליו תקופה ממושכת.
ירצה הגורל, וגם אז היתד, פרשת הגניבה
קשורה בתוכנית נישואין. הגניבה ברקיו־יירה
ואירעה זמן קצר לפני שמנ׳די עמדה
להינשא לבעל מויעדוני-׳הלילה ורנר שטא׳וב.
בין התכשיטים ושינגנבו מינה נמצא, לרוע
המזל, גם שעון יקר־ערך שקנה לד, שטאוב
כמתנת חג־המולד. הגורל העיוור רצה שגם
אז, חבילת התכשיטים לא היתד, מבוטחת.

יד הגורל
העיוור
בו ע ימים קודם־לכן סיפרה מנדי
בגאווה על טבעת יקרה, בראיון ש העניקה
להטולס הזה 2115 על חתוגתיה
המתוכננת עם המולטי־מילי׳ונר הקנאדי גץ
ליבו :״קיבלתי מג׳ו טבע׳ת־אירוסין נה דרת,
עם איבדיהל׳ום בגודל ושל 6קאראט,
שהייתה ׳שייכת לאיטו של המלך פארוק.
מובן ׳שאינני עונדת אותה. היא נמצאת
בתוך כספית ובבנק. רק זה חסר לי, שמישהו
יכה אותי בראש ו״שד׳וד איותה ממני !״
השודדים התרשמו, כנראה, ימן הסיפור
על הטבעת ששווייה נאמד ב־ 50 אלף דולר,
אך לא מן הקטע שסיפר על הפקדתה !ב כספת.
בדיוק שבוע אחרי שהביעה מנדי
את הששה מפניהם, הצליחו לבצע את הדבר
שמפניו חששה. תכשיטי היהלומים
שנשדדו לא היו מבוטחים.
כ׳שתיארה מנדי, למחרת היום, בפני ידידיה
כיצד איבדה את ׳מתנית־׳ד,חתונה היקרה
שלה׳ היא לא שיערה לעצמה כי, למעשה,
איבדה ׳בעקבות איותו שוד הרבה יותר מכך:
גם את החתן המיועד.
״אני בטוחה שהם ראו את הטבעת
על אצבעי, אולי אפילו ב מסיבה
שנערכה בדיסקוטק ׳באותו ערב,
והכונו במהירות תוכנית־פעול׳ד״״ טענה
מנדי בפני השוטרים שגבו ממנה עדות.
״חברתי שטעה׳את צעקותי, הספיקה עוד
לראות יאת השודדים נעלמים !במכונית לפני
שירדה לדאות מה קרה לי,״ ׳תיארה .׳אולם
מ״שטר׳ת ׳נתניה לא הצליחה לגליות כל
עדות מסייעת לטענתה. הישודים נעלמו
כאילו בילעה אותם האדמה. במהלך החקירה

ל חיו ת —
רק בישראל

טבעת היהלום שקיבלה
מנדי כמתנת־איווסין
נ שדדה בצורה מיסתווית
המי׳ש׳טרתי׳ת לא ׳נעצרו חשודים! ,ולא התגלה
כל פרט ושיצביע על כיוון אפשרי של
החקירה.
הסיפור על השוד הנורא הבהיל מייד
לארץ את החתן המיועד. גץ ליבו בן ה־,48
שותף פעיל של חברת מר ׳בבעלות על
מיפעל ייצוד־ד,צמיגים אליאנס, לא מצא
כבר יאת ארוסתו בארץ. מדוכאת ממה ש אירע
לה, נסעה מנדי לביקור ׳אצל ׳מיש־פחתה
בוולש, בריטניה, אחרי שסיימה את
הופעתה בסרט הישראלי החדש מיליונר
בצרות.
ליבו לא ראה בארץ את מנדי ,׳וגם ילא
את הסרט, אולם הגיע כנראה למסקנה שאם
יש כבר מיליונר בצרות, הרי זה הוא
עצמו. הוא היה אמור לפגוש את מנדי

מנדי

ה שבוע,

חברה

החד ש,

ד או

ש או ל

ן * נדי רייס־דייוויס לא נישאה לב-
סוף לוורנר שטאזזב. היא שבה ליש ראל,
המשיכה להיות ׳נשואה ריש׳מות לרפי
שאולי, יאם כי חיה ׳בנפרד יממנו.
הפעם חזרה הפרשה על עצמה. יגץ ליבו,
שהחליט עוד בישראל לבטל את חתונתו
עם מנדי, אולי פדי למנוע מימנה ׳בעתיד
פורענויות נוספות של שוד תכשיטים, יצא
לאנגליה ׳לפגוש !במנודי. הם המשיכו יחד
במסע לאירופה •לקנאדה, אולם היום ש נועד
׳לחתונה, חלף־עבר ׳והחתונה לא ה,׳ת־קיימה.
גץ ומ׳נדי נשארו ידידים, אבל ה תוכנית
׳לנישואין ביניהם בוטלה סופית.
השבוע חזרה מנדי לישראל, לבדה. היא
טענה כי הגיעה למסקנה שקנאדד, אינה
המקום שבו היתד, רוצה לחיות .״זה מין
׳מקום כזה,״ אמרה, שאפילו את כום־הקפה
הפרטית שלי ילא הייתי יכולה להכין בו.
הייתי חולת ׳געגועים לישראל.״ לטענתה,
היתר, זו היא שהגיעה למסקנה כי אין
בעולם מקום שבו היא רוצה לחיות׳ אלא
בישראל. אפילו אם באותו מקום מצפה לד,
בעל שהיא מולטי־׳מילי׳ונר.
במקום לחיות כנסיכה, בשפע ובמו׳תרות,
חוזרת מנדי אל בימית התיאטרון. היא עומדת
לחזור להצגת התיאטרון כולם על
כולם, שממנה פרשה כתוצאה מתוכנית
נישואיה. בקרוב היא עומדת לנסוע לדרום־
אפריקה כדי להשתתף שם במחזה מקומי,
ע׳ל־פי הזמנת המפיקים שם.
׳נראה כי היא אינה !מתכוונת להיתאבל
על אובדן היהלומים ו/או על אובדן החתן.
השבוע היא נראתה כבר חוגגת שוב, באותו
דיסקוטק ניתנייתי שבו בילתה ׳׳בערב השוד.
מנדי, עליזה ויפה כתמיד, ימצאה עידוד
באירוחו של ידידה הוותיק ז׳אן שאדל,
המשמש כמנהל ׳אותו מועדון.

חיבוק פסיכולוגי

ד״ר רודי, מנהל המכון, זוכה בחיבוקה של אחת
הפציינטיות שלו. הצעירה שהיתה צמודה אליו
בסשך כל הערב סירבה להצטלם והפסיכולוג־המיליונר לא דחק בה לעשות זאת.

יפה עז שיגעון

הבלונדית היפהפיה שסירבה להזדהות בשמה המפורש,
משכה את עיניהם של כל הגברים במסיבה. היו
שהציעו להכתירה כמלכת הערב, אך איש לא נקט יוזמה ממשית בכיוון זה.

ע ג עננו ־י ס

ך * מארס?!י מוכייד בראש ! אחריו,
בהפרש •זעיר, דולק האץ׳ ! מימינם
אולגה הסוכנת הרוסייה. מי ינצח? רבותי,
סטארסקי מקדים ! לא. האץ אפל הנה
א׳ולגה עוברת אותם ! כן, היא עשתה זאת !
איזו הפתעה! ,אולגה ניצחה וקולו של
המנחה גבר בהתרגשות. מחיאות־כפיים ב קהל.
אלה שהימרו על אוליגה מיהרו לקו פה
לגבות את זכייתם .״המירוץ הבא ית־

ימות השנה בפעולתם השוטפת כשהמחי־ציות
בין שני הצדדים ברורות, שיתפו ה פעם
פעולה בחוגגים מן!השורה.
המסיבה, שעיריכתה הפכיה כבר מסורת,
מטרתה להעניק ל־ססד המטופלים במכון
(במחיר של 130ל״י לטיפול בן חצי־שעה)
הרגישה של שותפות .״פעם בשנה משר תים
הפסיכולוגים יאת כל הפציינטים. הם
מכינים את המסיבה, ובמסיבה עצמה הם

700 המטופלים בעמן לטיפול פסינורוג,
התכנסו למסיבה שנעונה
ערידי מטפליהם כחלק מן הטיפול •

טיפול בעיסוק

ערכה הצעירה שהחלה פורטת על הגיטארה בשעות
הקטנות. של הלילה, ריכזה סביבה גברים רבים,
שהתעייפו ממשחקי המזל. אחדים הצטרפו אליה בשירה, ואחרים הסתפקו בהאזנה בילבד.

.. 1י.ו
יו1 1

קיים בשעה שתיים ׳אחר־הצוית,״ הכריז
המנחה ,״חצי־שעה מנוחה למתחרים •ה אמיצים
שלנו.״
מירוץ העכברים, שלימשתתפייו הוענקי
שמות מן הידועים בעולם הבידור, היווה
אחד ממוקדי־המשיכה העיקריים. במסיבה
העליזה שנערכה במכון רודי ׳לטיפול פסי־כותראפי,
השוכן ליד הרצליה. באי המכון,
פסיכולוגים ומטופלים כאחד, הנפגשים כל

משמשים כמגישים, כמנהלי המישחקים
השונים וכמארגנים .״זהו •נוהג שנוצר
אצלנו לפני שנים אחדות,״ מספר הד״ר
דוד דודי, בעל המכון.
על שיטת •הטיפול במכון זה חלוקות
וידיעות בין בעלי־יהמיקצוע — יש התומ כים
בה בהתלהבות, יש השוללים אותה
מכל־וכל. .אך לגבי דבר אחד מסכימים
הכל: שמע המסיבות שעורך המכון ל־

באיו (כפי שהם מכובים בו) יצא1למרחוק.
גמדי שנה ׳הפר המכון! ,לערב אוזד, ל־בית־תה
ניוסנטאלגי אפלולי. מיגחש הכדור עף
(במיסגדת הטיפולים מקיים המכון שתי
קבוצות כדורעף, המשחקות בליגה למקו־מות־עבודה)
לבש חג, והפך דחבת־ריקיו־דים,
בסיוע תיזמורת: שהוזמנה במיוחד.
חסטיוקייות שהוקמו בחצר השביעו את
הרעבים (בתשלום, כמובן) .׳והעיקר —
אולם־ההרצאות של ׳המכון, שבו מתכנס
צוות הפסיכולוגים מדי שבוע, הפך לקא־זינו
מיקיר־אל־קיר, כולל שולחנות רולטה
ומישחקי־קוב״ה. והאטרקציה העיקרית —
מירוצי עכברים. קאזינו ״לוזיר״ (״מפסיד״,
באנגלית) פתח את שעריו ׳לערב יאחד
ויחידי ,׳חהליירה הפכה מטביע שימושית
מאוד, מאחד שיהיתה והיחידה שביה ניתן
היה ׳להמר. גובה ההימורים: עד חמש
לירות.
בימים כתיקנם משמש ׳המכון במוסד
העוסק בטיפול פסיכולוגי המבוסס על
תפיסותיו של פרויד .׳השיטות הנהוגות ביו
אינן ׳אלה והמקובלות. כיל ׳אדם המגיע
למכון עובר ׳טיפול אצל שני פסיכולוגים
לפחות — יגבר ראשה ,׳ובנוסף הוא מש תתף
בפעילויות חברתיות שונות ׳ומגוונות
— ׳כגון ׳קבוצות כדורעף בהרכב מעורב של
פסיכולוגים ׳ומטופלים, קבוצות מוסיקה וקבוצות
בריידג׳ .מסביר הד״ר הודי :״הר בה
מופרעויות נפשיות קשורות בתהליכי
הסתגלות לתרבות, והרבה בעיות מתחילות
אצל ילדים שהרגישו שאינם שייכים ל־מיסגרות
הרגילות אלא כאילו לסוג ב׳.
הטיפול שאנו ׳נותנים הוא ׳טיפול סביבתי.
האדם מתקבל טוטאלית. הוא הופך חבר
בתא הברתי טסויים.״ ׳המסיבה ׳המסורתית,
לבד מהיותה אירוע חברתי מהינה, מהווה
חלק בלתי־ינפרד מן הטיפול שביו זוכים
המטופלים.

שתי זרועות
בגבס

**¥עה לפני חצות, עדיין חלשה
י תנועת החוגגים הזורמים למקום.
״.אין דבר,״ מרגיע ד״ר דודי ,״בחצות
יהיה כאן מלא.״ ואכן ,׳במשך השעה של־אחר־מכן
גבר זרם החוגגים. הנשים קיבלו
בכניסה פרח מידי השוער, אף הוא פסי כולוג
במיקצועו. מן העבר האחר בקעו
צלילי המוסיקה. עשן הסטייקים בחצר
היתמר בגלים.
מאחרי דוכן המשקאות שירתו יאת הקהל
הפסיכולוגים יחמי וציפי. ייתכן שהטיפול
במכון מבוסס בין השאר גם על אמון
הדדי, אבל השלט שניצב על הדוכן הכריז

בקאזינו. היא הימרה וזבחה פעם אחר פעם.

וולטה בצרפתית

ה״קרופייה״ המתנדבת, שניהלה את מישחק ין הרולטה במיקצועיות, עודדה את קהל לקוחו־היה.
המקל שבידה שימש גם להרחקת מתגודדים וסקרנים שהפריעו לה במלאכתה.
״על אלוהים סומכים — אתה, שלם במזו מנים
!״ על בימת ׳הריקודים חולל זוג
שבלט יבין כל הישאר. ידיו של הגביר, רפי,
גם הוא פסיכולוג, עטופות בגבס .״עליתי
הבוקר על הסולם לתליות •בלונים ,׳והסולם
נפיל,״ הסביר. אף התאונה לא ימנעה מימנו
להגיע למסיבה יחיד עם אישתו.
זרם הבאים לא פסק. המניחה יליד שולחן
הקוביה בקאזינו, רות, פסיכולוגית בכירה
במכון, הספיקה איך בקושי ולקנח את הזיעה
הקולחת .״מי מהמר על מיספר ושבע? ה זכייה
יכפול יעשיר!״ ההתלהבות בשיאה.
״די, ילא ייוותר!״ הקוביות נזרקות, מתגל־

ן|׳״ קראו הצעירות למראה
מירוץ העכ
ברים,
שעוררו בקהל גלי צחוק עד דמעות.

^ ! ן ן !1׳! ניכרת על פניה של הצעירה
* 11 # 1 1שהמיספר שהימרה עליו
זכה ברולטה, והיא הכפילה את כספה.

שיגעון של אהבה
המרוכזים והמאמץ ההימור. אפילו

הזוג האוהב שלא נפרד במשך כל הערב, פרש
לאחד. החדרים, כשהוא תשוש מן הבילויים
הבזקי־המצלמה לא החרידו אותה משלוותם.

גלות ונעצרות על שלוש וארבע .״יש !״
צועק הזוכה המאושר.
השעה שלוש אחר חצות, אך התנועה
במקום אינה נחלשת. בקאזינו, מכינים את
העכברים לסיבוב נוסף. המהמרים נוטים
להניח הפעם את כספם על ״אולגה״ ,ש הוכיחה
כבר את עצמה. דומה כי נעלם
ההבדל בין פסיכולוגים לפציאנטים וב מכון
עומדים כעת אנשים מול עכברים.
הפעם המתחרים הם העכברים...

.הגו!

קוראת הצעירה הנלהבת
לבן־זוגה הנאמן
אך הזהיר, שליווה אותה במשך כל המסיבה.

במדינה

(המשך מעמוד )33
שהוא עבריין מוכר׳ נרקומן וסוחר־סמים.
זמר־טוב שהיה עצור באותה עת כהשוד
בעבירות של סחר בסמים קשים׳ ממר
עדות שלפיה התוודה שוראפי באוזניו בעת
היותם עצורים בתא משותף במישטרה
חולון. מאוחר יותר הועבר זמר־טוב למיש-
טרת רמת־גן וגם שם שהה, באופן מילרי
כביכול, בתא אחד עם שוראפי. הפעם
נמצא על גופו של זמר-טוב מכשיר־הקלטה
סמוי שהיה אמור להקליט את השיחית
בין השניים.
שמח וטוב לב מיהר רב־פקד דנון אל
פרקליטת מחוז תל-אביב, ויקטוריה אום-
טרובסקי־כהן, על־מנת לחתום על הסכם
חסינות עם העד זמר־טוב, שהסכים לזמר
מעל דוכן העדים את כל הידוע לו בפרשה.
אולם פרקליטת המחוז היתה פזיזה קצת
פחות מקצין־המישטרה. היא הבהירה לו
שחומר הראיות בתיק רופף מאד, ושילחה
אותו מעל פניה. אלא שימים אחדים אחרי
הפגישה בין הקצין לפרקליטה הוחלט לה גיש,
בכל־זאת, כתב-אישום נגד שוראפי.
העדים התמוטטו. צעדם זה של
אנשי פרקליטות המחוז הוכח, בהמשך ה-
מישפט, כצעד פזיז. זמר־טוב נשבר על
דוכן העדים בחקירה הנגדית של הסניגור,
עורך־הדין זיו. הוא ניסה לחזור על גיר-
סתו, שלפיה מסר את פירטי השיחה בינו
לבין שוראפי כיוון שלא יכול לסבול
״שערבי שרף יהודי״ .הוא רק שכח שגם
משראווי הוא ערבי מיפו. בנוסף. חשף
עורך־הדין זיו בבית־המישפט את כל מסכת
ההבטחות שהובטחו לזמר־טוב תמורת
נכונותו להעיד. נגד זמר־טוב היה תלוי
ועומד עונש של מאסר על־תנאי ממישפט
קודם על פריצה. באותו מישפט הוא הב טיח
לשופט שיפתח דף חדש בחייו, ותודות
לכך לא נשלח למאסר בפועל .״מאז באמת
פתחתי דף חדש,״ אמר זמר־טוב לפרק ליט
זיו ,״עזבתי את עיסקי הפריצות,
ועברתי לעיסקי הסמים הקהל פרץ בצ חוק.
מי שלא צחק היה התובע, סברין
שרטר, שראה כיצד הולך בניין התביעה
ומתמוטט. מאוחר יותר משך שרטר את
ידיו מאותו מישפט, והעביר את התיק
לתובע אחר — עורד־הדין אברהם אלג׳ם.
אלא שגם חילופי התובעים לא יכלו
עוד לשנות את המצב העגום שבו היתרי
שרויה התביעה.
ולקינוח, לאחר שהפרקליט זיו עירער
את אמינותו של זמר־טוב, עלה לדוכן
העדים רב־פקד דנון ויחד עם קצין־מישטרה
אחר, מפקח־מישנה שניצר ממרחב דן, מוטט
לחלוטין את כל מסכת התביעה. שני
קציני־המישטרה הודו, בעדותם, שלמעשה

0הברית החדשה 0 * 1
(המשך מעמוד )29
הודלפה לעיתונות על־ידי השרים ב״ממ־שלה
שאינה מדליפה.״ באופן מהותי אין
הבדל גדול בינה לבין תוכנית הבסיסית
של אריק שרון ליישוב הגדה. המחלוקת בי ניהם
היא רק בשאלת עיתוי ביצועה.
הנושא בו מאוחדים שניהם גם יחד
הוא שצריך לנסות למצות את סיכויי
הסדר השלום עם מצריים עד הסוף כדי
למנוע פריצת מילחמה חדשה בעתיד הקרוב.
על רקע זה נראה כי תוצע בקרוב
למנחם בגין תוכנית חדשה לחידוש תה ליך
השלום.
על־פי הצעה זו, המיועדת בעיקרה
לבחון את כנות כוונותיו של נשיא מצ ריים,
יצהיר מנחם בגין כי הוא מבטל את
תוכנית־השלום שלו, שהמצרים סרבו לקבלה
או להתייחס אליה. הוא יודיע כי הוא
מוכן להגיש למצרים תוכנית שלום חדשה,
שתהיה מנוסחת בצורה העשויה להתקבל
יותר על דעת סאדאת. אם יסכים סאדאת
להצעה מעין זו, יחדש בעקבותיה את
המשא-ומתן הישיר עם ישראל ואף יפגש
שוב עם מנחם בגין, יעיד הדבר, לדעת
הוגי התוכנית, על רצונו להתקדם לק־

ארוך העולם במישחק השש־בש
מקום הפשע*
כאן הוא נשרף —

מזוכה שוראפי ופרקליט זיו
— מי ביצע את הנבלה?
ידעו כבר מלכתחילה, מן ההקלטה במיש-
טרת רמת־גן, שלא התקיימה כל שיחה
בין זמר־טוב לשוראפי ולכן גם לא היה
כל ״וידוי
שלושת השופטים — מקס קנת (נשיא),
נחמיה בר וישראל גילעדי — הפסיקו את
המישפט באמצע שמיעת הסיכומים, וזיכו
את שוראפי.
נותרו רק הכוויות המחרידות בגופו של
יוסף משראווי בן ה־ ,12 והשאלה הנוקבת :
מי ביצע את מעשה־הנבלה?

ו ס?4

עם עזרא סיסמה,

ראת הסדר. אם ידחה אותה, ישמש הדבר
כסימן לכך שהוא מתכוון לכניעה ישראלית
לתכתיביו בלבד.
לא ברור עדיין אם מנחם בגין עצמו
יסכים לאמץ הצעה מעין זו. אולם עצם
גיבושה מעיד על היווצרות קואליציה חדשה
בתוך הממשלה, זו של אריק ׳ועזר,
העשויים להתלכד כדי לתפוס עמדת השפעה
מעשית בממשלה.
* החלון שדרכו נזרק הג׳ויקן הבוער,
מעל למיטת הנער יוסף משראווי מיפו,

שמו של עזרא טיסונ ה נישא כיום ביראת-כבוד ג פי ה ם של
בעלי בתי הקאזינו הגדולים באירופה ובארצות-הברית. הוא נוסע
להשתתף בכל אליפות שש-בש שמתקיימת בפינה כלשהי בעולם, ולו•
הנידחת ביותר, ומעיד על עצמו שמעולם לא הובס בקרב רציני.
כיום, בגיל , 33 מחזיק טיסונה בתואר הנכבד של אלוף העולם
בשש־בש.
עזרא הוא דמות ידועה בחוגי המ ה מרים בעולם, ותמונותיו מת נו
ס סו ת דרך קבע מעל דפי מאגזין הבאק־גמון( שמו של מי שחק השש-
בש באנגלית) העולמי, עיתון המופץ בלמעלה מ 50-מדינות בעולם.
רשת הטלוויזיה ה א מריק אי ת אן־בי-סי ערכה ב אחרונה תוכ נית
בת 60 דקות על מישחק השש-בש ועזרא היה א חד מכוכביה.
העיתון הבריטי ״דיילי-מייל״ כתב על מעלליו המופלאים בבתי הק א-
זינו של לונדון. לקר א ת אליפות השש-בש, שמארגן ״העולם הזח״,
ב ח סו ת חברת ״דובק״ ,ובשיתוף חברת ״מץ״ ,נאות עזרא טיסונ ה
להתפנות מעט מעיסקי השש-בש חובקי-העולם שלו, ולדבר על המיש-
חק. א ת הראיון עימו ערך עופר קון.

• האם, לדעתך, השש־בש. הוא מישחק
של מזל ץ
בשום פנים ואופן לא !
אני יודע שכולם חושבים ששש־בש זד. מישחק שמבוסס
בעיקרו על מזל, אבל זוהי טעות, בעיקר של אלה שאינם
מבינים את המישחק. האמת היא שאחוז המזל בשש־בש
הוא נמוך מאוד, לא יותר מעשרה אחוזים. לאורך זמן,
כשעורכים הרבה מישחקים, שחקן גרוע — יפסיד. יש
טכניקה, ולעיתים טעות קטנה בהזזת קוביה אחת — דיה
לשנות את כל מהלך המישחק.

שבכל קוינו
• מהי
שש־כש 7

הטכניקה

משחקן

הנדרשת

שחקן טוב צריך לדעת את התשובה המיידית, הטובה
ביותר, לכל מצב שנוצר. לכל מהלך ומהלך במישחק,
קיימת תשובה נכונה, שאותה יש לדעת כמעט אוטומטית.
יש להתחשב בסיכויים זבסיכונים. ישנו סיכון ידוע לכל
אפשרות שעלולה להיווצר, ויש לדעת את הסיכון שלוקחים
בכל מהלך במישחק. אני מכיר את אותה תורה של סיכויים
וסיכונים, ולכן אני לוקח מינימום סיכון בכל מהלך.

<• האם יש בשש־בש פתיחות ומהלכים
כלליים אופטימליים 7
כן, בשש־בש, כמו בשח־מת, ישנה תורה שלמה, שחלקה
כתוב בספרים שהוצאו לשוק, בעיקר באמריקה, וחלקה
ידוע לשחקנים מיקצועיים.
כך, למשל, חשוב, לדעתי, לשמור על המשולש מיספר
חמש, בשטח הלוח שלך (כלומר באותו חלק של הלוח
שבו יש ליריב שתי אבני־מישחק בתחילת המישחק.״ לגבי
״המיגרש״ של היריב, הצעד הטוב ביותר הוא, כמובן,
לתפוס את המשולש מיספר חמש בשיטחו, ולהקים שם
״בית״ (״בית״ במישחק השש־בש — שתי אבני־מישחק
המונחות באותו משולש על גבי הלוח).

• מה מעמדו של מישחק השש־בש כארץ
וכעולם כיום ץ האם זהו עדיין אותו מישחק
מיזרחי של יהשכי כתי־קפה כערים ים־
תיכוניות 7
איפה! תשכח מזה! התדמית של מישחק השש־בש
השתנתה לחלוטין.
בשנים האחרונות הוא כבש את כל המקומות הכי
18 17 16 15 14 13

24 23 22 21 20 19

הארוך וראש האיגוד מ ג

ודוב אודנץ (משמאל) ,במישחק שש־בש ידידותי במלון
רמאדה־קונטיננטאל בתל־אביב. טיסונה הוא אלוף העולם
בשש־בש והוא ישפוט בתחרות הארצית שאותה מארגן

שיחקתי עם בעל מיפעל התמרוקים שאנל חמש, עם
שחקן־הקולנוע ג׳ים בדאון, עם אלוף גרמניה במרוצי
מכוניות ועם עוד שורה ארוכה של אישי־צמרת בפוליטיקה,
בעולם השעשועים והבידור. אחד החברים הטובים ביותר
שלי הוא פילים וורן, אחד מראשי המגבית בדטרוייט,
ונשיא תעשיית־הפלדה האמריקאית, שאף הוא משוגע על
באק־גמון.

מה אופי המישחקים 7

האופי הוא של הימורים. על כל שחקן מהמרים בסכו מים
נכבדים המסתכמים, לעיתים, בשש ספרות.
״המישחקים מתקיימים בבתים פרטיים, במלונות גדולים
ובבתי־קאזינו במיאמי, בניו־יורק, בלאס־ווגאס, באיי
בהאמה, במונטה־קרלו, בפריס ובלונדון. בתחרות משתת פים
600—700 איש, והיא נמשכת כשבוע ימים, כשכל יום
כולל ארבע שעות מישחק

! ,הגרוזינים דא שווי״
+האם יש כארץ רמת מישחק טובה של
שחקני שש־כש?

מומלצים על־נדי טיסו־

נה: במיקרה של צירוף י1 זזתף את הבית של משולש 24
{משתתף השני) ,למשולש החמישי
1זד ומיספר 5אצל השני).

מקובל לחשוב בארץ שהגרוזינים, העיראקים והפרסים
הם שחקני שש־בש, הם גם חושבים את עצמם מי־יודע־מה.
אז אני מוכן להתחרות עם כל גרוזיני או כל בן־אדם
אחר, על כל סכום־כסף שהוא.
אין בארץ שחקנים רציניים. הכרתי אמנם ישראלי אחד,
שהרוויח 160 אלף דולר בתחרות בת ארבעה ימים בלאס־ווגאם,
אבל הוא שחקן גרוע.

• מי, אם כן, נחשבים לשחקנים ברמה
בינלאומית 7
האמריקאים הם היום״׳הטובים י בעולפ ״ הם העלו את
השש־בש לדרגה של מדע. באמריקה כתבו בשנים האח-

מהלך. מימנו אותם אנשים עשירים מאוד, שהשקיעו
סכומי־כסף עצומים. אבל לא עזר להם.

+מתי התחלת לשחק שש־כש 7
לאבי, משה טיסונה, היה בית־קפה בשוק מחנה־יהודה
בירושלים, שבו ישבו ושיחקו שש-בש כל היום. בגיל
10 כבר גילגלתי קוביות שש־בש, ובגיל 13 כבר לא היה

איש מבין יושבי הקפה מסוגל לנצח אותי.
בצבא העברתי אותה כמובן רק עם שש־בש״.הייתי
מהמר על תורנויות השמירה, ומובן שבזכות זה לא יצא
לי לשמור במשך כל תקופת השירות. אחרי השירות
הצבאי עבדתי קצת כנהג אגד, והירביתי להעביר את
שעות הפנאי אצל ג׳קי רונן, שם שיחקו שש־בש.

..כד ה לי ל ה הפסדת״
אבל מכאן ועד לאולמות־ההימורים
הגדולים של אירופה ארוכה הדרך 7
כן, זה התחיל עם הרבה מזל.
קצת אחרי מילחמת יום־כיפור, בשנת ,1973 התחילו
להתגנב אלי שמועות, על זה שבעולם המהמרים על כסף
רב במישחקי שש־בש. זה סיקרן אותי, אבל לא היה לי
גרוש כדי לממן את הנסיעה. חבר שלי, הקבלן מימון
לוי מירושלים, עזר לי במימון הכרטיס. יצאתי מהארץ
ללונדון, כשבכיס שלי שוכבים בקושי 500 דולר, בעוד
שבלונדון הימרו על סכומים של אלפי לירות שטרלינג.
עוד בארץ קיבלתי אח שמו של מיליונר יהודי ממיאמי,
שהוא מהמר מיקצועי וחובב שש־בש מושבע. שמו היה
ג׳ו סוזין, והוא מתעסק בבניה ובגידול -סוסי־מרוץ.
טילפנתי אליו ושאלתי אם הוא מוכן להמר עלי. הוא
לא שאל הרבה שאלות, קנה כרטיס והגיע ללונדון עם
חבילה שמנה של דולרים.
בערב הראשון הפסדתי כימעט את כל כספו של סוזין
במישחקי שש־בש במועדון הפיל הלבן. סוזין התייאש
ממני ועמד לטוס חזרה לאמריקה, אולם מסיבות טכניות
נדחתה טיסתו, והוא נאלץ לבלות בלונדון לילה נוסף.
באותו ערב קרעתי את כולם. בעל הקאזינו הפסיד אצלי
סכום המסתכם בשש ספרות — בדולרים. ג׳ו סוזין הביא
לי את השחקנים הכי גדולים בלונדון, ואני קירקסתי
אותם אחד־אחד לפי התור. אחד מאלה שהפסידו אצלי
ניסה להתאבד באותו ערב.

* בתי־הקאזינו של לאס־ווגאם,
;־הנופש של הריביירה הכניסו
י ־גמון (כפי שהם קוראים לו
ירים שלהם. כל מלון המכבד
בריביירה הצרפתית — אירגן
.ה צמחו בארצות־הברית בתי-
*״ד ״׳שחק הבאק־גמון. הלהיט האחרון
הד ! >י~ ג׳יי״>~ בונד (תיקי מתוודה) הנפתחים והופכים
ללוח שש־בש. כל אנשי צמרת החברה הם שחקני שש־בש.
זה הפך להיות מישחק האצילים.

הנרבה עול אבא

ינאטרה לא שי ל

• ומה היה המשכה של אותה הצלחה 7

• עם מי מאלה הזדמן לך לשחק 7

העולם הזה בסוף חודש מאי, בחסות חברת דובק. אודנץ,
שהוא מנהל מלון רמאדה שבו תתקיימנה התחרויות, הוא
גם נשיא איגוד השש־בש הישראלי. החכים בתחרות בארץ,
יזכו בפרס כספי נכבד ויוטסו על־ידי חברת־התעופה
היוונית אולימפיק, לתחרות בינלאומית באירופה.

עם מי לא? שיחקתי עם אלוויס פרסלי, אבל אין לי
מזכרת מאותו מישחק, כי הוא לא נתן שיצלמו אותו,
בשום פנים ואופן.
פרנק סינטרה הפסיד אצלי סכום נכבד של דולרים,
אבל לא שילם עד היום ...כשהוא בא לארץ, לא הלכתי
לפגוש אותו. הוא בא לכאן, עשה רושם של תורם גדול —
אבל לשלם לא שילם.
שיחקתי עם דוריס דיי, היא משוגעת למישחק הזה.
עומר שריף השתתף בתחרות אחת, שבה השתתפתי גם
אני, אבל לא יצא לנו להתמודד. עומר הוא שחקן שש־בש
מעולה. באותה תחרות, שנערכה במונטה־קרלו, השתתף
גם טלי סבלס (כוכב סידרת הטלוויזיה קוג׳אק) .הוא שחקן
משוגע לגמרי, טלי, גאמבלר (מהמר) מטורף. הוא מסוגל
להיכנס לקאזינו ולהפסיד 100 או 200 אלף לירות
;שטרלינג בלילה אחד, ונא לא לשכוח שזה כחצי מיליון
מלבד שש־בש מהמר טלי סבלס גם ברולטה
קארה.

והסנטוו !ד

ג׳ון פאוארס, נשיא הסנאט של מדינת נזסצ׳וסטם, שפרש
את חסותו על עזרא טיסונה מייד כשזה הגיע לאו־צות־הברית.
עומד משמאלי: ידיד ישראלי של עזרא.
רונות ספרים, פיתחו תכסיסים וטכניקות מתוחכמות וערכו
ניתוחים מתמטיים של מישחק השש־בש. הם מסתייעים
שם במחשב אלקטרוני ובלוחות־הערכה סטטיסטיים בעת
המישחק.
פעם שיחקתי נגד 11 שחקנים בעת ובעונה אחת. הם
התייעצו ביניהם, נעזרו במחשב להערכת הסיכויים בכל

משם נסעתי לאמריקה, שם לקח אותי הסנטור ג׳ון
פאוארס ממסצ׳וסטס תחת חסותו. הסנטור, שהוא חובב
באק־גמון אמיתי, הכיר לי מהמרים מיקצועיים, פתח לפני
את כל הדלתות והביא אותי לתחרויות הגדולות. הוא
דאג לי כמו אבא.
״״השם שלי החל להתפרסם. אנשים רצו שאלמד אותם
את סודות המישחק. מיליונרים לקחו אותי להפלגות־נופש
על גבי היאכטות שלהם, כדי שאעביר להם קורסים בתורת
השש־בש. בקיצור — עליתי על הגל. אבל, גם כשהייתי
מפורסם, תמיד הצגתי עצמי כישראלי, בשביל לעשות
כבוד למדינה, ובכל עיתון שכתב עלי עמדתי על כך
שיצויין שאני שחקן מישראל.

• האם יש דך איזה אמונות טפלות, הקשורות
במישחק 7
לפני כל מישחק חשוב אני מטלפן לארץ, לאבא שלי,
ואומר לו :״אבא, תן איזה ברכה!״ והוא אומר לי את
הפסוק :״שירעדו ידי אוייביך ועיניהם יתעוורו.״
תאמין או לא — עד עכשיו זה עזר על-הכיפאק.
ווו

אמקור 0511900־ 11 סח
בל פשרות,בל הפשרות.
אמקור 0 1=1-051-1900 עו. מקרר בלי
פשרות בתכנון. חלוקת נפח
אידיאלית 110 .לי טרתא הקפאה.
380 לי ט ר -ת א קירור. התכנון
המתאים והנכון ביותר למשפחה
הישראלית.

בלי פשרות בעיצוב. בשלושה צבעים
טבעיים. ירוק אבוקדו, חום מוקה,
לבן שלג. הקו החדש של
מקררי אמקור-שמחה במטבח.

א ס קו ר ) 1*0 8 ) 1900ס ח
(אל 0בו ר) בלי ה בו!ו רו ת
המלה האחרונה בקירור: הזרמת אויר
קר ויבש לכל חלקי המקרר. לא נוצר
קרח. אין צורך בהפשרה. המזון שומר
על טריותו עד 3חודשים.
אמקור הוא היצרן הישראלי היחיד
אשר הצליח לבנות מקרר 051־\101=1ו.
אמקור )=1-0511900ס^ז. עוד אחד
ממקררי העתיד של אמקוה הכניסי
אותו למטבחך. היום.
מקרר קונים באמ קו ר. נ קו ד ה.

שידור
צלי׳ש
• לעורך עלי כותרת, ירון לונדון,
ולצוות ההכנה שלו, בראשותה של ורד
ברמן, עבור הבנת הראיון, והראיון עצמו,
עם ההומוריסט — נטול חוש־ההומור, כא שר
הדברים נוגעים לו — אפריים קי־ש
ץ (יום ה׳ ,ה־ 18 בחודש).
בראיון, שניכר בו כי הוכן היטב, הצליח
לונדון לחשוף את אופיו של קישון, שהת פתל
בין שאלותיו של המנחה ומול הסתי
אי־בי־יו.
כן שוהה עתה בחוץ־לארץ מיש־לחת
של חמישה עובדי־רדיו, בראשות
מנהל הרדיו חני פי נם ק ר.
איש החדשות ברדיו, נכי נזית, עומד
אף הואל נסוע לטיול בחוץ־לארץ וכמוהו
קריינית הרצף בטלוויזיה כרמית גיא.

עוד קריין 13ד ש

קריין־הטיף הוותיק אורי
סה של הקריינית דליה

פירסט, גי מזור,
עומד

אם אומנם יחליט יבין לשלוח את סער
לכנסת׳ ימיני׳ שי ככל דינראה .?.כ]1ב *ב.מ 7
רבת החדשה שמקימה עתה יעל ״ 1ל־השמע
ממן אירועים.

העלמה קנדי
אחד ההישגים של מחלקת־החדשות של
הטלוויזיה בשבוע שעבר היה הראיון עם
ז׳קלין קנדי־אונאפיס, מי שהיתר.
הגברת הראשונה של ארצות־הברית, שכ דוגמתו
לא הצליח לקבל אף אחד מכלי־התיקשורת
האחרים.
אולם אלה שצפו בראיון בהשבוע יומד
אירועים האחרון, לא ידעו אלו מאמצים
הושקעו בבישולו. מתברר כי לראיון עם
ז׳אקלין נשלח כתב שאינו שולט כהלכה
בשפה האנגלית, מנשח רז, וכדי למנוע
ביזיון על המסך היו צריכים, על־ידי בי־שול
נאות, להוציא את שגיאותיו באנגלית.
בין השאר הקפיד רז לפנות אל ז׳אקלין
בתואר :״מיס קנדי״ או, בעיברית ,״העל מת
קנדי,״ תואר השמור באנגלית לרווקות
בילבד.

המר ראה את מיבתן־הבד

רכזת ״ערי כותרת״ ורד
עבודת־הכנה מעולה
רות באמת־החיים שלו. השיטתיות של קי־שון
כאשר שוחח על אמנות מודרנית,
אחרי שהצהיר שהוא בעל תארים אקד־מאיים
באמנות, התירוצים שבהם תירץ
את התקפותיו על הגרמנים ועל יצירת
קשרים עם גרמניה בעוד הוא מתעשר
מהצלחתו בגרמניה דווקא, הסתירה שבין
שינאתו לדתיים־מאמינים לבין הערצתו
לאנשי גוש־אמונים — כל אלה היו פרק
מאלף בהכרת קישון, המטיף מדי שבוע
לקוראי מעריב.
כדאי היה להקרין ראיון זה בכל פעם
שמציגים את סירטו של קישון, השועל
בלול התרנגולות.

מאחרי המסך
תמיר לא קיבל את השיחות

לעזוב לכמה שנים את הטלוויזיה ואת
בית־הספר שבו הוא מלמד. הוא משמש
בשעות הבוקר כמורה בתיכון.
פירסט קיבל תפקיד של אחראי על כל
השליחים של הסוכנות היהודית בחוף
המערבי של ארצות־הברית, ועומד לצאת
בשבועות הקרובים למקום מושבו, יחד עם
רעייתו דפנה.

כיסאות מום־ל־ן ל״ם בסזסח
מקומו של נחמן שי, אשר חזר בשבוע
שעבר לארץ, ככתב הפרלמנטרי, אינו
בטוח כלל ועיקר. נראה כי למרות שמנהל
המחלקה חיים יכין החליט, בשעתו, לתת
תפקיד זה לשי, הוא חזר בו ושוקל עתה
לשמור את הכנסת למוכיח סער, דובר
מישלחת ישראל באו״ם העומד לחזור
בקרוב לארץ.

מנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן, הועמד
במצב לא־נעים כאשר נדרש להגיב
על השאילתה של ח״כ מיכאל דייקפל,
בעיקבות ידיעה שהופיעה במדור זה.
דייקסל שאל אם נכונה הידיעה שד,סטי־ריקאי,
מאיר עוזיאל, נפסל מלהגיש
את עלי כותרת בגלל דיעותיו הפוליטיות
הימניות.
צוקרמן טען כי עדיין לא הוחלט מי
יגיש את עלי כותרת, אולם בידי עוזיאל
מצוי מיכתב בחתימתה של יהודית
(״ג׳ודי״) ׳לדן, ממלאודמקום מנהל מחל קת
התוכניות של הטלוויזיה, המבשר לו
כי נפסל.
השר זבולון חמר, שאליו הופנתה
השאילתה, עומד לבקשמצוקרמן לראות
את מיבחני־הבד שנערכו למועמדים להגשה,
כדי להיווכח במדעיניו אם עוזיאל
אכן יצא המוצלח מבין הנבחנים או לאו.

סמל רישמ במחתרת
ללא כל הודעה מוקדמת צץ השבוע
סמל חדש לרשות השידור, מבלי שאיש
יידע על כך.
אנשי הרשות היוצאים לארגנטינה ביק שו
מדובר הרשות, משה עמירכ, לתת
להם סמלים ודיגלונים של הרשות, כדי
שיוכלו להחליפם עם עמיתיהם מארצות
אחרות. עמירב החליט לנצל הזדמנות זו
והזמין מייד גרפיקאי כדי שיעצב
סמל חדש לרשות, וקבע בכך עוכדות
בשטח.

מול טוב
מחלקת החדשות של הטלוויזיה חגגה ביום

הטלפונים בטלוויזיה היו עסוקים מכר-
גיל בעת שנערך, בשבוע שעבר, הדיון
החי במיסגרת מוקד בין שר־המישפטים
שמואל ונמיר לבין ראש־הממשלה ל שעבר,
יצחק רכין.
האחראי לגידול הפיתאומי בצילצולי
הטלפון היה עוזר ראש־ר,ממשלה• ,טלמה
(״נקדי״) נקדימון, שביקש כמה פעמים
להעביר פיתקות לשמואל תמיר. בקשותיו
של נקדי נידחו על־ידי מפיקי מוקד.
גיל השישי האחרון, בהרמת כוסית, את לידת
בתו הבכורה של הכתב לענייני התיישבות
יגאל גורן. ליגאל ולאשתו עליזה, ש היא
דוברת מרכז ההסברה, נולדה בת
ששמה בישראל גללי. הסברם של בני-
הזוג גורן לשם: גילי גורן מצלצל יפה,
וראשי־ה,תיבות של השם הפרטי ושם־
המישפחה זהים.

יבין חופם עמדות
עתה כבר ברור כמעט לחלוטין כי
מנהל מחלקת החדשות, חיים יכין, עומד
להשאיר לעצמו את תפקיד מגיש השבוע
יומן אירועים באופן קבוע.
כאשר מונתה יעל חן כעורכת השבוע,
תחת רם עפרון שערך והגיש את היומן,
הודיע יבין כי עד שיימצא מועמד, יגיש
הוא עצמו את השבוע. עתה מסתמן יותר
ויותר כי בכוונתו של יבין לא רק להיות
״פקק״ ,אלא להגיש את היומן דרך־קבע.

מי־כיף ע שעות נוספות
בשבוע שעבר חגגו העורכים של רשת
ג׳ שני ימי־כיף, בדמות ימי־עיון עם פנ סיון
מלא בביודמלון מפואר בנתניה. או לם
החופשה על חשבון הרשות כמעט
שהתבטלה עוד לפני שהחלה.
הכוונה הראשונית היתד. לערוך את ימי-
העיון לעורכים ולקריינים ברשת ג׳ .הטכ נאים
של הרשת נעלבו על שלא הוזמנו,
ופתחו בסנקציות: לעבוד רק לפי הספר.
ראשי הרדיו נבהלו מהסנקציות של ה טכנאים,
ובמשא־ומתן הגיעו לידי פשרה:
ימי־העיון יהיו רק לעורכים, אך אם מי
מהקריינים או מהטכנאים ירצה לבוא,
יוכל להשתתף אף הוא ולזכות בשירותי ך,מלון:
לינה וארוחות על חשבון רשות-
השידור. ההבדל בין העורכים לבין הקריי נים
והטכנאים היה, שלראשונים הוכרו
ימי-העיון כימי עבודה והם אף קיבלו
שעות נוספות, ואילו לקריינים ולטכנאים
לא הוכרו ימי-העיון כימי עבודה, והם
לא קיבלו שעות נוספות.

המחלקה מתבודדת
טלחזרם הפקיד בעל התפקיד הבלתי־מוגדר ב רשות
השידור, ניטים מיזרחי, אינו
מתכוון כלל להחמיץ נסיעה לאליפות־העו־לם
בכדורגל, שתיערך בארגנטינה. מיזרחי,
אשר הבין כי הרשות לא תממן את נסי עתו,
בעיקבות הביקורת הנמתחת באח רונה
בעיתונות על סידרי עבודתו, רכש
כרטיס־טיסה מכיסו הפרטי.
אולם במיכתב למנכ״ל רשות־ד,שידור
דרש מיזרחי הוצאות אש״ל והכרה בשעות
נוספות, למשך כל התקופה שבה ישהה
בארגנטינה.
נוסף על מיזרחי נסע לארגנטינה צוות
בן שישה איש. אלכם גילעדי כבר נמצא
בחוץ־לארץ, אולם לא מטעם רשות־ד,שי ור,
אלא מטעם איגוד השידור האירופי

אב גורן

כתם־חוזר סער

כתפ-חוזר שי
מי יילך לכנסת?

מחלקת החדשות של הרדיו מתפוררת,
עד שנדמה כי אי־אפשר יהיה לשקמה.
מזה חודשים רבים שרויה המחלקה ללא
מנהל בראשה. ואת מקום המנהל ממלא
מנהל־הרדיו חני פינסקר, נוסף על תפ קידיו
האחרים.
המיכרז למנהל מחלקת החדשות עדיין
מתעכב. אחרי שחבר הוועד המנהל, ארי אל
ויינשטיין, הודיע כי הוא חולה
בכל פעם שהיה צורך לכנס את ועדת
המיכרזים, היא לא כונסה כיוון שמנכ״ל
הרשות יצחק, ליפני שהה בחוץ־לארץ.
כשזה חזר, הודיע פינסקר כי הוא מבקש
לדחות את כינוס ועדת המיכרזים משום
שהוא עצמו יוצא לחוץ־לארץ (ראל לעיל),
נראה כי כאשר תכונס סוף־סוף ועדת ה־מיכרזים,
ייבחר בכל־זאת איש־הטלוויזיה
יורם רונן כמנהל מחלקת החדשות ב רדיו,
אם עדיין ייוותר לו מה לנהל שם.

הנדון
(המשך מעמוד )15
(צברי ג׳רייס, הערבי הישראלי שהפך
איש־אמונו של עראפאת, שהוא אחד ה אינטלקטואלים
המבריקים ביותר באש״ף,
גילה לאחרונה, בכתב-עת פלסטיני, מה
אירע. ב־ 9בנובמבר 1977 הזמין אל־סאדאת
אישית את עראפאת להילוות אליו לישי בת
הפרלמנט המצרי. הוא ביקש להביע
לו את תודתו על המאמץ הכביר שהשקיע
עראפאת במשך חודשיים בהשגת הסדר
בין אל־סאדאת ומועמד קזאפי, תוך טיל-
טולים חוזרים בין טריפולי וקאהיר, בעיק-
בות הקרבות שהתחוללו בגבול בין שתי
המדינות. מאמץ זה הוכתר בהצלחה, והו שג
הסדר מצרי־לובי. בעת הנאום סטה
אל־סאדאת מן הנוסח המוכן ושיבח במי לים
לוהטות את ״הידיד היקר והעמית
הנפלא ...האח עראפאת ...יו״ר אש״ף,
הנציג החוקי הבילעדי של העם הפלס טיני...״
הוא הדגיש את המילה ״בילעדי״.
כעבור כמה דקות פוצץ אל-סאדאת את
פצצתו והודיע על כוונתו לבקר בירושלים.
ברור כי התכוון ליצור את הרושם הכוזב
כאילו היה עראפאת שותף לצעד זה).

אחנ/־ד, אילו ת ״ ט ע ^ י ם
סל־ע טלוויזיה
שגוע, עלעםשטרש

מארצו , 1711 (0 ,
( 0ר כ ! שן, ש ^ דחף
ל ^ הטחנ 1י כ /זלחי 77 /

מ /ל , 771
...ב לי
<//>0מ ץ 177ש

877..בצע 1׳7>*,יא/ש,
}*עשי אלינ1/117,77//

אז רווחו שמועות על בסידן
להדיח את עראפאת. אודם מיל
חמת־הדיטאני שינתה את המצב
לחלוטין.
עראפאת, שקיבל את פניהם של מזכ״ל
האו״ם ומפקד כוחות־האו״ם בדרום־לבנון,
נהנה עתה מיוקרה חסרת־תקדים. מעולם
לא היה מעמדו באש״ף כה חזק.

הוא ׳מיהר לנצל מעמד זה כדי
לחולד את המהפן־.

ין פירוש הדבר כי נעלמו החיכו-
י * כים והכוחות הנגדיים באש״ף. אש״ף
הוא אירגון רבגוני מאין כמוהו, הכולל
את כל הזרמים והגוונים, החל באנשי-
סירוב קיצוניים וכלה בשוחרי-שלום מסוגו
של חמאמי.

אחרי הצהרתו של עראפאת היו
כמה תקריות מאלפות.

בעיקבות דברי המנהיג העזו שני פקידים
פלסטינים פחות־בכירים להשמיע את
אותה דעה עצמה. אחד היה נציג אש׳׳ף
באו״ם, טראזי. השני היה אדם מפתיע
הרבה יותר: נציג אש״ף בפאריס, עז*
אל־דין חלק, שנודע עד כה כאיש־סירוב
קיצוני.
למחרת היום הכחיש פארוק קדומי, ראש
המחלקה המדינית של אש״ף, את דיבריהם
של שני הפקידים, הכפופים לו. אש״ף, כך
אמר, לא יכיר בישראל.

הכחשה זו היתה אבסורדית.
קדומי לא העז להתנכר לעראפאת,
אולם הוא הכחיש, בעקיפין אך
בבירור, את דבריו של עראפאת
עצמו. הי זה כאילו הכחיש שר־החוץ
הישראלי את דבריו של ראש־הממשלה.
קדומי
שייך לאגף הקיצוני יותר ב-
אש״ף, ופתח. הכחשתו מוכיחה כי אגף
זה טרם נואש מלהוות אופוזיציה פעילה
להנהגה המתונה.
יש בהכחשה זו עניין נוסף, ומייוחד
לנו. בעבר, אחרי שנתפרסמו הידיעות
על הפגישות שלנו עם נציגים בכירים
של אש״ף, שפעלו על־פי הוראות אישיות
של יאסר עראפאת, נהג אותו קדומי להכ חיש
את הכל, לשימחתם הרבה של אנשי
ארץ־ישראל השלמה. ההכחשה המגוחכת
האחרונה של קדומי מטילה, בדיעבד, אור
על כל הכחשותיו הקודמות. הן היו רצי ניות
בדיוק כמו זו הנוכחית.

הן רק הוכיחו כי אכן נטוש כ־

רוטקס תמיד קרוב אליך
מבחר סריגי טריקו לגברים ולנ שים-
חולצות,לבנים.פיג׳מות, גרב״ם ו שמלו ת ארובות

הגל החדש: קאריקטורה של אוליפצט ב״וושינגטון סטאר״.
הנהגת אש״ף מאבק רציני כין המיעוט
הניצי והרוב היוני — וכי
לישראל עניין חיוני כעידוד היונים,
השואפים להסדר סביר.

ך* ל ישראלי ישאל כאן שאלה המד
דקרת לעין: אם הנהגת אש״ף מתונה,
ושואפת להסדר־שלום עם ישראל,
מדוע היא ממשיכה בפיגועים בישראל?

מדוע היא יזמה את מעשה•
הזוועה ככביש החוף ץ

הצגתי שאלה זו לאישיות ערבית חשו בה,
והנה התשובה:
״אין ניגוד בין מטרה מתונה לבין אמצ עים
חריפים. להיפך.
״מי שירצה להגיע לידי הם דר*שלום
עם ישראל, מוכרח להביא גם את ישראל
שתרצה בכך. ידוע כי ממשלת ישראל
מתנגדת כיום לכל פיתרון פלסטיני. מר בית
הפלסטינים מאמינים כי שום פעולה
דיפלומטית לא תשנה את דעת הממשלה
הישראלית. הם סבורים כי רק פיגועים
מתמידים ישכנעו את ישראל שכדאי לה
להגיע לידי הסדר עם אש״ף.

״ישראל מבינה רק את שפת
הכוח, לבן עד הפלסטינים לדבר
בשפת־הכוח. אין להם ברירה.
הפעולה האחרונה באה לשכנע את
הישראלים, המדברים בל־בך הרכה
עד הביטחון, שלעולם לא יהיה להם
ביטחון כלי הסבס־שלום עם הפלסטינים.״
שאלתי,
כמובן, מדוע בוצעה פעולה כה
אכזרית, שפגעה בנשים ובילדים.
אותה אישיות השיבה כך :
״מה אתה רוצה? שלחו חוליה של
בני-עשרה לבצע פעולה בישראל. התוכנית
היתד, לתפוס בית־מלון בלב תל־אביב,
עם בני־ערובה, ולתבוע שיחדור של כמה
פידאיון הכלואים אצלכם. זאת היתה צריכה
להיות פעולת־ראווה הפגנתית.
״בדרך חלו שיבושים. היתה סערה בים.
הבחורים טולטלו יומיים על הגלים. שניים
מהם טבעו. האחרים נחתו בחוף, במרחק

של מאה קילומטרים מן היעד שלהם.
״לא ברור מד, קרה הלאה. אתם טוענים
שהאוטובוס פוצץ על־ידי הפידאיון. ה פלסטינים
אומרים שהוא פוצץ על־ידי
היריות של הישראלים. על כל פנים, מה
שקרה היה רחוק ממה שתוכנן.

״דמה הפלא? כמה כני־עשרה,
מכולכלים ומפוחדים, כארץ אויי־כת,
ביודעם שהם עומדים למות,
ביצעו פעולה טרוריסטית. זה טראגי
מאד.
״אבל אם נשווה פעולה זו לפעולת
צה״ל בדרום־לבנון, מי אכזרי יותר י
אצלכם ישבו קצינים בכירים במישרדיהם
בנוחיות, ותיכננו פעולה שמחקה כפרים
שלמים מעל פני האדמה, על הנשים וה ילדים.
אנא, השווה זאת: מכאן — כמד,
נערים מפוחדים, שמצאו את עצמם בודדים
בארץ אוייבת, אחרי שתוכניתם נכ שלה
ומכאן — מטכ״ל של צבא מודרני
כביר, המתכנן בדם קר השמדה המונית
של אוכלוסיה אזרחית.״
אבל אחרי שאמר זאת, הוסיף המנהיג
הערבי :

״אין טעם להשוות. זו זוועה —
וזו זוועה. אם יימשך הסיכסוך,
נגיע לזוועות הרכה יותר נוראות.
הישראלים והערבים ישמידו, ביחד,
את המיזרח־התיבון כולו. לכן צריכים
להגיע להסדר-שלום. ההנהגה
של אש״ה מכינה זאת, וכיום היא
מעזה להגיד זאת כפה מלא.״

ן• ש עוד גורם בחשבון, המסביר את
המהפך הפלסטיני. הוא קשור בסעודיה.
סעודיה מילאה תפקיד מרכזי, אם־כי
סמוי, בהכנת יוזמתו של אנוואר אל־סאדאת.
היא עשתה הכל כדי לדחוף את
יוזמת־השלום קדימה, תוך שנשארה מא חרי
הקלעים.
לפני חודשיים עשתה סעודיה מעשה
חסר־תקדים. הוא לא זכה בשום תגובה
בישראל.
האיש המדיני החזק בממלכה, יורש־

העצר הנסיך פאהד, אמר לעיתון כווייתי
שאם ישראל תיענה ליוזמת־השלום של
אל־סאדאת תכיר בה סעודיה.

היה זה מעשה כעל ממדים
היסטוריים. כמשך דור נמנתה
סעודיה עם המתנגדים והחריפים
כיותר לישראל.

אך הפירסום הוצנע על־ידי הסעודים
עצמם. תחת לזכות בכותרות ראשיות
שמנות בעיתונים הערביים, כפי שנתבקש
מאופייה הסנסציוני, פורסמה הידיעה ב אותיות
קטנות בילבד. הסעודים עצמם
הפעילו את מלוא השפעתם הכבירה בעיתונים
הערבים כדי להצניע אותה.

אך התגובה הישראלית על השדר
של פאהד היתה כתגובה על
השדר של עראפאת. בלומר: התגובה
היתה חוסר־תגובה.
הסעודים המתינו בדריכות. לשווא. שום
תשובה לא באה. ישראל התעלמה מכל
העניין.

יש ערכים הסבורים כי זילזול
זה של ממשלת-ישדאל בסעודיה,
שהיא כיום מעצמה עולמית, סתם
את הגולל על יוזמת אל־סאדאת.

הנשיא המצרי אינו יכול להתקיים בלי
התמיכה הסעודית. ומאידך, התמיכה ה סעודית
היא המיישרת כיום את הגב של
אש״ף והמעניקה כוח מחודש לעראפאת.

לום עכשיו, שלום אמת, שיפתור
״ את הבעייה כולה ולא יהווה הפוגה
זמנית בילבד, לא ייתכן בלי פתרון הבעייה
הפלסטינית.
הבעייה הפלסטינית לא תיפתר בלי
אש״ף. אין שום גורם פלסטיני אחר, ולו
גם קטן ודל, שיכול אף להתיימר לשאת-
ולתת בשם העם הפלסטיני.
עתה בא המנהיג הבלתי־מעורער של
אש״ף ואומר: אנו מוכנים להסדר.

זה יכול היה להיות מיפנה
היסטורי.
אילו היתה כישראל ממשלה
אחרת.

במדינה מישפט מזימה הזימה

הספר הוגדר כחדמר״תועבח
לפגי חמש שגים — אך
המישפט כפתח רק בימים אדה
השופט יהושע גרום, בבית־חמישפט ב־הל־אביב.
העיף מבט בסיפרון שהונח על
;שולחנו, וחייך במבוכה. היה זה הספר
חמשיהי זימה, שיצא לאור לפני חמש שנים,
הדיו מוסיפים להכות גלים עד היום.
ובו חמשירים גסים ואיורים בהתאם, ואשר
האחראי לחיבורם של החמשירים הגסים
הוא המו״ל אהרון בר ( )39 מחל־אביב,
שהוציאו תחת ישם ההוצאה קליטוריס,
שעה ששמה האמיתי של הוצאת־הספרים
שלו הוא תמוז. לפניי חמש ישנים פשטד. ח־מישטרה
על ביתו והשוטרים, מצויידים ב־צדחיפוש,
החרימו 14 ספרים וכרזות־פיר־סוימית
שיל הספר שנמצאו בבית, בטענה
שזהו חומר־תועבה.
אולם רק בימים אלה הגישה המישטרה
את כתב־האישום. מהות העבירה: פירסום
דבר־תועבה. התובע המישטרתי, חיים שמו־לביץ
/טען בפני השופט כי הספר, איוריו
וכתותחהפירסומית ׳שליוו את הוצאתו־לאור,
;מהווים דיברי-תועבה ויש בהם כדי לגרום
השחתת המוסר.
נגד ׳אהרון בר הוגשו שתי תביעות:
האחת אישית, והאחרת נגד ההוצאה־לאור
שלו. התביעה האישית בוטלה לפני כמחצית
השנה. ואילו השנייה עדיין ׳בתוקף. הוצע
ליו להסכים לביטול כתביהאישום, אך הוא
סירב בטענה . ,שהוא דורש זיכוי גמור.
״מחר הם יחליטו שוב שזו פורנוגרפיה,
ויחרימו ישוב,״ הסביר.
חסר כעיברית .״לפני שפירסמנו את
הספר,״ אומר בר ,״קרא אותו עורך־דין,
והוא קבע כי בתומר הכלול בו אין משום
פורנוגרפיה. אני טוען ׳שהספר הוחרם ׳ר
נאסר לפירסום בשל ההערות האישיות שבו,
שנגעו לכמה מראשי השילטון באותה ה תקופה.
כמו השיר הבא, למשל, :מעשה
במשה שתוס־העין /שחידד וחידד את
הזין / .הוא חידד, לא הפסיק /עד נותר
לו מין פסיק /שכולו ספק יש ספק אין׳.
ליד הישיר מופיע איור ובו דמותו של משה
דיין.
בר הגיע לדוכן־העדים בבית־המישפט כש הוא
מלווה בכלב־הנחייה שלו. הוא נכה־צה״ל,
שאיבד את מאור־עיניו בשנת ,1958
שעה שעסק בהנחת מוקשים. הוא יליד כפר-
יהושע, סיים לימודי פסיכולוגיה בירושלים
ולאחר־מכן עבד במיקצועיו בארץ ובאר־צות־הברית,
שם שהה כשבע שנים.
״חומר דומה! ,ואפילו גם יותר ״,הוא מספר
,״יש בכל הארצות ובייחוד באלה ה דוברות
אנגלית. ישבנו עם חבר ותירגמנו,
וחלק כתבנו בעצמנו. השפתי שבעיברית
חסר חומד כזה, ומדוע בעצם לא לפרסם
אותו? הספד זכה בהצלחה גדולה בארץ,
ופוראים אותו בני כל הגילים, מ־ 12 עד
.80 התגובות היו קיצוניות. אחדים אמרו
שהספר הוא עלבון לטעם הטוב, ואחדים
טענו שזהו הספר המצחיק ביותר שקראו
אי-פעם. כל אחד נהנה ממנו, ברמה שלו.״
מעורר גיחוך. על המישפט, שנידחה
בחמש שנים תמימות, כאשר היה ברור כי
גם המישטרה וגם בית־המישפט אינם יששים
לפתוח פו, הוא אומר :״מיה שהיה נועז
אז, לפני חמש שנים, נראה שטותי לגמרי
היום. ולאף אחד אין חשק להתעסק עם

כיזם, משהתבסס עם הוצאת־הספרים שלו
תמוז, עוסק אהרון בר בעיקר בפירסום
סיפרות קלאסית, סיפרי שירה וסיפרות יל דים.
ההתעניינות הגדולה שגילתה המישט-
רה בשעתו, כאשר פשטה על ביתו ׳והחרימה
!את הספר ופל הקישור בו! ,מעוררים בו
גיחוך.
בפתח הספר כתב בר הקדמה בזו הלשון :
״אם נדמה לך שהנך מעיין בקובץ שטוף־
זימה ׳ומוקצה מחמת מיאוס של חמשירי פי־גול,
שיקוץ ׳וניאוף, שלא לדבר על השמ צה
— לא נותר לנו אלא לברכך על
תחושתך הנבונה. אכן, לפניך חומר־׳תועבה
למופת ,׳ודווקא בשל כך סומכים אנו עליך,
כאותו שור שידע את קונהו, שאומנם תר כוש
את סיפרנו הקט.״
ועתה, קודם שיכריע השופט בדבר התו־מיר
שהונח לפניו ואשר לצידו הוגש לו גם
גיליון פלייבוי לשם השוואה, אומר בר:
״מי שחושב שספר כזה הוא נורא ואיום,
ני חושב שחסר לו משהו.״
הזה 2125

ח תו כי ם

ב פ ני דלק 9ו 1ו ל 191

פיאט 126 השובבה 1וו נ ת מעט דלק,
למדוה שהיא גדולה.
ואלו, לפירוט 126 ייחבל טל כל טיפה ...של דלק ליטר אחד
מספיק לה לגמוא 20 קילומטר. וזה המון.אך זה לא הכל: ה מנוע
בו 650 הסמייק מגי ע להישגים מרשימים בנטיעות ק צוו ת בעיר
ובטיולים ארוכים מ חו צהלה.פי א ט 126 היא מכונית נוחה ובטוחה:
המרחב הפנימי מספיק ל־ 4נוסעים ומטענם, השילדה מחוסנת,
מערכ ת הבלימה כפולה, מערכ ת ההיגוי מיוחדת והצמיגים
רדיאליים. בתנאי הכלכלה המשמנים מדי יום בישראל
איו השקעה בטוחה יותר מא שר ייפיאט 126״ החסכונית

במחיר ־ 103,000 .לייי +מ. ע .מ.
ועם ״פדי ייסונוליי ויידלקיי הסליחה.

ו 3אדוד\ץ

תני לו ס £

אינך יכולה לדעת איפה תקבלי את פניו.

היום את יכולה ליהנות ממנו הרבה יותר.
היום את יכולה לתת לגבר שלך את ״אדיסון דבל טו״
— סכין הגילוח המהפכני החדש.
ב״אדיסון דבל טו״ שני להבי פלדה מלוטשת בעלי זוית
פעולה מיוחדת, אשר חותכים את השיער קרוב יותר לשורש
ומעניקים גילוח חלק, רענן ונקי למשך כל שעות היום.
תני לגבר שלך ״אדיסון דבל טו״.
הוא לא יניח לאף שערה אחת להפריד ביניכם.

תענוג בשניים עם

ס 81£פ 00א 150ס £0
הטולם הזו

סוד
110 רצפט לחייבה
נגד סבות
ישברו !את היאומרטיד ! ,טילילים ט״לילם
— יש לי ׳מידשם!
יהודית כד,ך שור מירושלים שילוחה ׳פירשם
תימני גיזעי להכנת החילבה. חוץ
מאשר להודות לח מיליון פעמים! ,אין לי
אלא ׳לפרסמו ׳ם לשוניו.
ובכן, קונים גירגדי ח״ליבה, וטוחנים אותם
דק. יאפשר במוכן גם לקניות אבקה
מובנה, יאבל כך אין יודעים אף פעם מה
הוסיפו ישם נוסף ׳לחיילבה. להכנת חילבה
בכמות של צינצנת בערך, לוקחים כ ף
וחצי אבקת חילבה, מכניסים לקערה
וממלאים מים בכמות גדולה, כיוון שה-
חילבה סופגת המון מים. משרים את ה־
׳קערה: במקרר כל הלילה, ובבוקר שופכים
יאת המים שנותרו.
מקציפים את הח״לסה (כמו שימקציפים
חלבונים) עד ׳שהצבע משתינה. טועמים מדי
פעם לריאות יאם זה כבר לא מר. אם זה
עדיין מר, ממשיכים להקציף. לבסוף מוסיפים
מלח לפי הטעם.
אפשר לאכול את הזז״ליבה כך, כיוון
שזה בבר מוכן, אביל נוהגים להוסיף ל-
חיליבה המוכנה סחוג ,׳כלומר לערבב. אותה
עם סחוג לפי הטעם, בתוספת עגבנייה
קטנה מרוסקת מעורבבת ׳במעט מאד מים
קרים. אפשר גם להוסיף מיץ־לימון.
ואם לא די, הרי גם מירישם הסחוג.
איזו עבודה יסודית!
נוטלים פילפלים ירוקים חריפים, ראש
שיום (ינא לשים לב שראש שיום, זה לא
שן־ישום!) וחבילה עלי כוסברה טריים.
טוחנים כל זאת במטחינת הבשר. אחר־כך
מוסיפים פ״לפל ׳שחור, במיון, מלח, הל
טחון ׳ושמן־זית.
השמן ׳שומר על הסחוג, יכך שניתן ל החזיקו
בצורה הנ״ל אפילו שינה שילמה
במקרר, מבלי שיתקלקל ׳מעלה עופש.
יכל האנשים המתוקים מדי — יאללה!
לעבודה !

פטנטים

למנוע קימוט
בגדים במיזוח־ה
.מרגיז אותי למה ׳אין• ׳להשיג מגהץ־
צעצוע. ,מין קטינא עם גוף-חימום ופתיל
ארוך, שאפשר יהיה לגהץ אייתו !את !כל

טכס

הללויה

שיטה להארכת הפין הגברי ! אתם מכי-
ירים את האיש מד,קריקטורות, זה שאלוהים
עזיב רגע את ׳פם־הייצור כאשר בריא ליו
את האיינסטרוטנט יועד היום ׳בגליל זה,
סוחב המיסיכן מריצה מלאה? ובכן, רציתי
להגיד שמחיצה מלאה כזאת עדיין אי״
אפשר להשיג. ,אבל גברים יומרניים פחות,
שיסתפקו בתוספת מירביית של נאמר חמי שה
0״מ באורך ושני ם״ימ בהיקף —
0נ1ס<11 יננ
1 1 יכולים לכתוב אל
16, 1,011)1011 811 ,ד111ס>>1ן מ0/0 5, 1116 031
!)מ&נ^מפ , 7 ?>1,ולקבל פרטים מלאים
על קורס טיפולי־הגדלה, הנמשך 12 שבו עיות.
הבחור,
המתקרב לשנתו השיבעים, עוסק
בייעוץ מייני כבר ארבעים ישנה. הוא
פסיכולוג, יועץ־נישואין, יועץ מערכת בפורום
מאמין, ואחד מגדולי מומחי המין
בעולם.
הקורס פותח בעיקבות תחינות היסטריות
שנחתו על ראש הד״ר במשך ארבעים
שנה, מצד קליינטים אפופי ׳תשוקות גדלות.
׳תחילה
יניסה להסביר להם, בעזדית דיא גרמות
׳והיגיון צרוף ,׳שהגירוי הנשי מת רחש
בשלישי הקידמי, של הנדן (נרתיק),
באיזור הקרוב לדגדגן, כך שהפין הכי
ציופצ׳יק יבול לחכך ישטח זה — אבל זרם
הבקשות לא פסק• .לא משנה מאיזה קד
זינוק מרשים התחילו, כימעט יבולם ביקשו
״עוד קצת״ .יראה ישכך — החליט שכולם
מופרעים ,׳ואין מה לעשות. צריך להמציא
שיטה.
צוות המחקר והניסוי ישלו ניסה על
בשרו סל בדל שיטה, מכל קצה חבל, ש אמורה
הייתה לעמד. במיסגחת הניסויים
שלהם — בבקשה לשיבת ישר ׳ולא למות
לי פה מצחוק — הם שטו את מו״של׳ה,
את פיינם יחידם אשר אהבו, בתוך לבנה
המיה — מנוקבת במידת הפין, והשאירו
אותו שם עד שהלבנה התקררה. טיפול
יומיומי במשך שישה ׳חדשים הצליח לעבות
את הפין ׳בהיקפו גד 12ל־ 14ס״מ
(ינא לקחת ׳סנטימטר ליד ,׳ולראות מה
זה!) יאך חוד שבוע מיום הפסקת טיפול
יפאני זה, נגוזו התוצאות.
אחר־כך המציא ד״ר צ׳רותהאם. ,אשר
,אריץ כשיוצאים לחופשה. עדיין טרי ב־
/זיכרוני זכר פרצופו ההמום של א״ש אל־על
בפאריס, באשר העמסנו על הדלפק ל בדיקה
תיק אחד משותף — מעוך ונפול מ רוב
ריקנות — נראה כמו נבלה מתה.
אחרי !נבירה ריבה ומטורפת בחלל האוויר,
פגע האיש בשלולית בגדים קטנה שנחה
על הקרקעית. בהתחשב בעובדה שמימין
ומשמאל היסו מ״שפחות עם תיתורות כובעים
מלאים נקניקים, ביסים מלאים גבי נות,
ומיזוודיות שקיבלו צורית אבטיה. ,אכן,
הייונו סנסאציה.
אבל, ככליות הפל, הנוסע הקל ביותר,
גם הוא חיוב לארוז משהו.
ובכן, הרי לכם שיטה עולמית. ניסיתי
זאת ׳בעיקר על מיכנסיים וחצאיות רחבות,
אך בצורה זהירה ,׳תוך תיכנון קיפולים

מוישל׳ה מג ט 1ט

פדיקיור אוטומטי
לא־ייאמן כימה ׳נשים מרשות לעצמן
לחסתיוביב בקיץ עם עקבים מפוצצים ב־חריצי-עומק
שחורים, כאלה המזכירים ב ציורה
פראית עקבים של מוכיר-אבטיחים.
לפעמים, כאשר לגברת יש !תודעת אגי רה
מפותחת ,׳נערמים עודפי קדניית קשה
בצידי החריצים — וואלה, הצי פרסת-
סיום. רציתי להרביץ ציונות גם בקשר
׳לציפורן הבוהן שאותה, פה בארץ, אוהבים
לגדל באופן משוגע — אבל החלטתי
לא להגעיל את היישוב על מכה אחת.
בקיצור, לא ׳חובה לגדל פרסיות כדי ש אפשר
יהיח להשתמש בפטנט חבא.

אינ ס ט אנ ט גיהוצים
תימעוכת הבדים היוצאת מן ד,מתוודה
ללא צל דימיון מיקרי לצורה שבה הוכ נסו
אליה.
אישית, אני שונאת לארוז את כל ה
השתתף
פיסית בכל הניסויים, מין ריחמה
המאפשרת לחבר מישקולות אל כבודו ה־מיסכן
המרוט והחבוט! במשך שבועיים
יתלו עליו מישקוליוית שונות, ותוצאות מש מעותיות
— אין.
ליאהר-מכן הכינו את המתכון הרישום
בקאמא־סוטרא, הממליץ על הרתחת זרעי
רימון (במשתלות חנותי, להשיג במש תלות!)
בשמן — כף בכוס — ועיסוי
יומיומי יבן שעה ,׳במשך חודשיים, בנוזל
זה. אצל בולם התרחשו התעבות זמנית
והתארבות־מה, שנעלמו סליל, נכון ,׳תוך
שבועיים מייום הפסקת הטיפול.

מועט, והקדשת ׳תשומת־ילב ומחשבה תחילה,
ניתן ליישם את העסק ,׳ברוב סוגי
הבגדים, בתנאי שאינם שטלות־ערב מפוארות
משיכון.

בקיצור, אחרי תלאות רביות הצליח ה־ד״ר
סוף־׳סוף לפתח שיטה הנותנת ׳תוצ אות
בנות־קיימא. תחילה נעטף הפין למשך
חמש דקות. בתחבושות חמות. אחר־כך
הוא מעוטה במשך עשרים דקות ב־מישחה
מיוחדת, בתנועות הליבד. סיבוביות
מתמשכות (נישמע מוכר, ימה?) תוך שימוש
בשיתי הידיים. לבסוף, הוא מחובר למשך
חצי-שעה אל מכשיר ׳ואקום מגדיל! ,ש תוכנו
במיוחד למטרה זו. כל זאת —
יום־יום! ,במשך שלושה חדשים. אחר-כך
ראה סותרת. יחי החידושים ׳והמצאות.
לימה דווקא לנשים יצא ישם של משוגעות ׳׳

מיד, עושים 1פשוט ומצליח. לוקחים את
המכנסיים המגוהצים, מקפלים אותם באזור
ד,בירכיים, ומתחילים לגלגל אותם
מאזור הבירכיים !באורית רולדד. הרוקד,
למדי. הקמטוטים שמקבלים המיסנסיים ה ארוזים
בשיטה זו.שיטתיים, ומשתחררים
מאליהם תוך זמן ל&ר מאד מרגע הוצאתם.
לא־ייאמן איך !החולדות האלה ׳חוסכות
עצבים. ואל ׳תגידו לי שבבתי-המילון יש
שירותי־גיהוץ.׳ ל׳אולי כל אדם המתאכסן
׳במלון, יכול למצוא את הכסף — יאבל
מאיפה ימצא את הסבלניות להיעזר ב־ז
משרתים?

:את הפטנט הימיזרחי, העובר במישפחה
מדור לדור ,׳נתינה לי בחורה נהדרת בשם
מלכה. וזה מה ש ל יא עושים ליכבוד ה־פדיקיור
המיוחד. ל א מבזבזים על זד,
זמן. ל א מבזבזים ׳שום כספים. יל א
מקדישים לזה שום תשומת־לב ותוך כמד,
שעות, יש פדיקיור דליקאטם. מה עושים?
קונים ׳במכולות הנידחות של יפו, יאו
בדוכני סידקית בשוק קובייהסבון
כביסה. פעם קראו לזה ״׳מנוחה״ היום
זה של טית בית. במידה ׳שלא משיגים,
קונים פתיתי סבץ באריזת־ינ״לון, בסופר-
סיל. סוגרים יאת הפקק באמבטיה, ממלאים
מעט ימים חמים ככל שאפשר לשאת בלי
מאזוכיזם, ומשרים את כפות הרגלים ב פנים,
לחמש דקות.
׳אחר־כו משרים בכלי קטן עם מים
חמים את קוביית הסבץ, או הפתיתים.
סבון זה נמס במהירות הבזיק, ומהמקום
שהושרה במים חמים מורידים עם האצבע
שיכבת ״קרם״ ,שאותה מורחים באופן
שווה על כפוית, הרגליים המנוגבות. לוב שים
גרביים קצרות, ופונים לעבודות הבית
יאו שאר עיסוקים.
אחרי כשעתיים או יותר, איך *שמתחשק,
רוחצים את הסבון, יחד עם העור
העודף המתקלף. זהו. עובד בעצמו.

:אזוז־טה דוין

ממודתפתא־ס נס!׳

הי ע ר כו תו הנוכחי ת של צו ד ל בסיני הו פכת את זירת ה ל חי מ ה
הפוטנציאלית בדרום למל כו ד ת. היא מצמצמת את מרחב זירת הלחימה
ומונעת מכוחות צה״ל את ניצול היתרונות שלהם בקרבות-תתנועה

ידרת כתבות זו ,׳שנפתחה בהצגת התיזו, כי היעד־יי
כות צה״ל מאחרי סיני ׳מפורז עדיפה על היערכותו
הנוכחית בחזית המצרית ,׳אינה מתעלמת מכך שחזית זו
היינה, כיום — הן מבחינת העוצמה הצבאית הערבית הפו טנציאלית,
הן מבחינת קירבתו, לאחורי הלב של המדינה
והן מבחינת האוריינטציות הפוליטית ש!ל העומדים מא חריה
— חזית מישנית לחזית ׳המזרחית.
העובדה שסידרה זו נפתחה בניתוח משמעויותיה של
נסיסד, ישראלית ׳בסיני, אינה מעידה על עמדת בכורה
המיוחסת לחזית המצרית או על הנחה שהסדר יציב מצרי־ישראלי
יהיה אפשרי.

הסידרה מתמקדת תחילה בחזית זו, משום
שפה נוצרה השלמה נדירה בין האינטרסים

הביטחוניים ההפוליטייס של ישראל, היינו :
לא זו בלבד שישראל משיגה הסדר פוליטי
בחזית המצרית כעיקבות נסיגה מסיני ופרוזו,
אלא שהסדר זה משולב כהגדלת כושר ההכרעה
של צה״ל לעומת הצבא המצרי, ותה־ חילוץ
צה״ל ממלכודת־,הפתאים של היערכותו הנוכחית,
היערכות נחותה ומוטעית, שחלק מן
המיגכלות החמורות שהיא מטילה על צה״ל
יוצג בכתבה זו.
.אם נהוג, איפויא, לחציג את היחס בין נורם ד,״מוטי-
וואציד,״ לגורם ד,״פיתוי״ ׳ביחס !הפוך, שבו ככל שגדל
הוויתור הטריטוריאלי ׳שעמו ישראל מוכנה להשלים, כן
קטניה הסוטיוואצייה הערבית לצאת למלחמה נגיד ישראל

(יאך גדל הפיתוי עבור הערבים לנצל את הוויתור הטריטוריאלי
לפתיחת מיליחמה בתנאים יותר נוחים) ,הרי יחס
זה אינות תקף בחזיית המצרית. שם אין יחס חליפין
יבין גיורם הפיתוי לגורם הימוטיוואציה, אלא ייחס של
השלימה.

שבן נסיגה מסיני, תוך פירוזו, מקטינה לא
רק את המוטיוואציה המצרית לצאת למיל-
חמה אלא גם את הפיתוי לכך, משום שהיא
מגבירה את כושר ההכרעה של צה״ל מול
הצבא המצרי.

ההיערכות תגביל
ן* משמעויות הצבאיות של היחס יבין כמות הכו *
1חיות לבין מרחב הלחימה, היינו שיל צפיפות זירות
הלחימה, כמעט שלא הטרידו איש בצה״ל עד למילחמית
67׳ ,שכן, ככל שהדבר אמור בחזית המצרית, היחס בין
היקף הכוחות המצריים לבין מרחב היערכותם בסיני מנע
יצירת הרווייה גבוהה של זירות־יהליחמה הפוטנציאליות.
ביעיקביות מלחמת 67׳ התחוללו שלושה שינויים, אשד
׳תודות להם הצליחו המצרים. שלא במתכוון להשיג הירווייה
גבוהה ביותר ׳שיל מרחבי הלחימה עם ציד,״ל, הין ׳כמערכות
נשק, הן בביצורים והן בכוח־אדם .׳ראשות, מרחב זירת
הלחימה עם צד,״יל צומצם ׳באופן דראסטי, כך ׳שבעוד
!מילהימת 67׳ התנהלה בכל מרחב סיני המשתרע ימן ה״קו
הירוק״ יועד לתעלת סואץ, הרי מיילחמת 73׳ התנהלו־ ,ב־איזור־לחיימה
ומצומצם ימשני צידי תעלת סואץ. שניית,
•חל גידול משמעותי ביותר בהיקף כוחותיו של הצבא
המצרי. שלישית, תוצאות המילחמד, הניעו את המצרים
להציב את צבאם כולו באיזורי העימות עם ישראל.

שלוש התפתחויות אלה, ובאופן מכריע זו
המתייחסת להצטמצמות מרחב זירת הלחימה,
יצרו מצב שבו, לקראת מילחמת , 16 היתה
ישראל חייבת לנהל קרבות הבקעה ושחיקה
הרסניים באחת מזירות הקריב הצפופות ביותר
בעולם.

שאבי ־ ח מיונם
אם הבין מישהו במטסל הישראלי, לפני מילחסת
,׳73 את השלכותיו של שינוי זה ואת המיגבלות ״שהוא מטיל
על צה׳׳ל, הרי הבינה זו לא תורגמה לשפת המעשה. אך
אם ניתן להבין כשל־תפיסה זד, לפני מילחמת 73׳ ,הרי
אי־הבינתד לנוכח ׳תוצאות הימילחמה, ובעיקר אופן התנה־ליותה,
מהווה אבסורד צבאי. שכן סמאזך הסויחוות בין ישראל
׳ומצריים, שבו נחיתותה הכמותית ישל ׳ישראל ועליונותה
בקרבות !תנועה הן ׳שיניים ממרכיביו הבסיסיים ׳והיציבים
׳ביותר ,׳נודעת לצפיפות זירות־הלחימה משמעות אסטרטגית
ואופראטיוויית, שהתעלמות ממנה עלולה לגרום ׳מילחמיה
מוטעית.
במאזך כוחות כזה הגידול בצפיפות זירות־הלחימה פועל
בהכרח לרעת ישראל, שהיא הצד הסובל מנחיתות כמותית
אך הנהנה מעליונות בקרבות־יתנועה.

החסרון שבצנינות
זיוותיהרחימה
ני אפקטים, הכרוכיסם בגידול הצפיפות, פועלים
י לטובת הצבא המצרי: ראשית, הטרנספורמציה שיל
העליונות הכמותית ברמה האסטרטגית לעליונות כמותית
ברימה האופראטיווית ,׳עומדת ביחס ישר לצפיפות זירת
הלחימה.

היינו: כבד שזירת הלחימה צפופה יותר,
בן גדלות אפשרויותיו של: הצבא המצרי לתר־גם
את עליונותו הכמותית מן הרמה האסטרטגית
דרמה האופראטיווית, לאמור: מד
הרמה של ייחסי־הכוחות הערוכים בשדה־יהר^י

לרמת יחסי־הכוחות הנלחמים בו בפועל. קבי־עה
זו מחייבת, לשם הכנתה, כמה הבהרות
כלליות.
׳עליונות כמותית וגרמה האסטרטגית עדיין אינה מבטיחה
עליונות כמותיות גחמה האופראטיווית. למעשה נהנו הער כים
מעליונות כמותית בדמה האסטרטגית בבל ה׳מי׳לחמות,
אך דווקא צה״ל הצליח להשיג עליונות כמותית ברמה
האופראטיווית במרבית קריבות־ד,הבקעה העיקריים. יכלתו
של צה״־ל לנצל את האסטרטגיה של ״׳המאמץ העיקרי׳/
היינו בחירת איזור מסויים כאיזור־הבקעה וריכוז כוחות
באמור זה כדי להשיג עליונות מקומית, היא שחילצה אותו
מנחיתות הכמותית ברמה האסטרטגית. אך דע עקא: ההצ לחה
בניצול האסטרטגיה של ״המאמץ העיקרי״,אינה נתונה
לחלוטין לחסדי ביש׳חונם של מפקדי צה״ל, ,שכן לנתוני
היערכות הכוחות — ולצרכינו, לצפיפות זירת הלחימה —
השפעה מכרעת על האפשרות להפוך נחיתות כמותית ברמה
האסטרטגית ׳לעליונות כמותית כרמה האופראטיווית.

כבד שזירת הלחימה צפופה יותר, מושנים
שני אפקטים המקשים עלי השגת עליונות כמותית
כרמה האופראטיווית. ראשית, ככד איזור־הבקעה
פוטנציאלי ערוכים יותר כוחות־אוייב,
ופירושו של דבר שכדי להשיג עליונות כמותית
נתונה חייב צה״ל לרכז כוחות גדולים
יותר. שנית, אפשרויותיו •טל הצד המתגונן
לעבות את איזור־ההכקעה — אם עד־ידי הטלת
העתודות המטכ״ליות לאיזור זה ואם על-ידי
העברת כוחות מאיזורים אחרים כזירת הדהימה,
גדלות משום שהמרחב הקטן מאפשר
העברה מהירה של כוחות, ובכך מצמצם למינימום
את פרק־הזמן שבו נהנה צה״ל מעליונות
כמותית באיזור־ההכקעה.

כשטחים שהיו בשליטת, צה״ד. סיום המילחמה
כתנאים אדה עלול להיות תוצאה של התער-
כות המעצמות להפסקת הלחימה כשלב שבו
גה״ל עומד על סף הכרעת הצבא המצרי, אד
;:דיין לא הצליח להחזיר לידיו את כד הטריטוריה
שעליה ויתר כקרב ההשהייה־נסיגה.
מכאן אנו מגיעים לקביעה הפאראידוכסליית הבאה:
במציאות הפוליטית העולמות הנוכחית מנועיה ישראל מני צול
היתרון העיקרי שמעניקה אחזקת שטחי סיני, היינו
החזקת שטחים אלה לשם ניהול קרב נסיגד-,השהייה, מבו קר
או כפוי, עד לחבירת כוחות המילואים. ישראל מנועה
מניהול קרב־השהייה ישבו היא ׳אמורה לשלם בשטחים
יעבור, רווח זמן, שכן החליפין בין מרחב וזמן כדאיים
ואפשריים ירק כאשר יכול אתה לוותר על המרחב. אך אם
ויתור על שטח עלול להסתיים בתבוסה, פוליטית־אסטר־טגיית,
הרי אתה מנוע מניצול יתרונו העיקרי של השטח.
ייתרה מזו, אסטרטגיה ז׳ו מעמידה את ישראל בפני
דילמה קשה, שכן בעוד שמבחינה צבאית טהורה — היינו :
לצורכי השמדת הצבא המצרי, ככל שתהיה ׳נסיגה זו
עמוקה יותר, כן טובים הסיכויים לניהול קרבות־תנזעה
להכרעת הצבא המצרי — הרי מבחינה פוליטית גדלים
הסיכויים לאובדן ׳שטחים .׳ולבסוף, מיגבליה אחרת של
׳אסטרטגיה זיו היא שהמצרים עלולים שלא להתפתות לה.
שכן עבורם די בהשתלטות על טריטוריה קטנה ביותר
כדי שהמילחמה תסתיים בניצחונם. המצרים עלולים, למשל,
להשתלט על מיצרי הגידי,והמיתלה, ולהסתפק בכך.
אין, איפוא, סיכוי ׳שצד,״ל יאמץ לז את האסטרטגיה
שיל נסיגה חלקית ו״ספיגת״ הצבא המצרי בעומק סיני.
גם אופי היערכותו של צה״ל בסיגי מעיד יעל יכך שהוא

:הבחרות אלד, מסבירות, איפוא, את קביעתנו כי ככל
שתגדל צפיפות זירת־ד,לחימה כן תגידלנה אפשרויותיו של
הצבא המצרי לתרגם את עליונותו הכמותית כרמה האס טרטגית
לעליונות ברמה האופראטיווית.
האפקט השני, הנובע מן הגידול בצפיפות זירת הלחימה,
הוא זה הקשור בגורם התימרון והתנועה. בעיקרון, ככל
שגדלה צפיפות זירת־יד,לחימה כן קטנות אפשרויות היתימ־רון,
והתנועה, וממילא הסיכויים לנצלן לצורך הבקעה
׳והכרעה. ככל שגדלה צפיפות זירת־הלחימה, כן לובשת
הלחימה אופי של קרסותהשתיקה הרסניים, שבהם מתנג שות
מאסות של כוחות גדולים חזיתית בטריטוריה מצומ צמת,
ומנהלות קרבות של הקזת־דם.

קרב זה יתנהל, בהברה, בהתנגשות חזיתית,
ותוך פריצה דרך עשרות קילומטרים של מיב־שולים,
תעלות נ״ט, רצועות־מיקוש רחבות
צפופות ומאות מוצבים חמושים ומאויישים
על־פי תיכנון מוקדם. התשתית שכנו המצרים
בגדה המיזרחית שד התעלה אינה משאירה עוד
מקום ג״תפרים״ כין אגדי כוחותיהם. זוהי מע־רכת־הגנה
רצופה וצפופה של מאות( ):מוצבים,
שבתוכם הוקמו עמדות-ירי המוכנות
לקליטת הצבא המצרי תוך שעות. עומק מערכת
זו כיום הוא כ 20-ק״מ, ואם נוסיף לכך את
ההתקדמות המצרית — בתוצאה ממיתקפת־הפתע
ויחסי־,הכוחות בשלבי־הפתיחה שד ה־מילחמה
— הרי צה״ל יצטרך, במיקרה הטוב,
להתחיל קרב־הכקעה זה כמרחק שד כ־ 30 עד
40ק״מ מן התעלה. כיתור מערבת־הגנה כזו,
שייתכן בי היא הצפופה כעולם ביום, עלול
לעלות לישראל כמחיר נוראי.
המיגבלה השנייה הכרוכה באסטרטגיה זו של הבקעה
וחציית התעלה, היא בהיותה מותירה מאחרי הכוח המבקיע
כוחות מצריים שגם אם יכותרו, ואולי דווקא בשל
כך, יהוו מניע לתביעה ״ליישור קווים לאחור״ ,כפי שקרה
לארמיה השלישית ב־73׳ .יש לשער כי במציאות הפוליטית
הנוכחית לא תאפשרנה המעצמות כניעה של כוחות
מצרים גדולים שיכותרו על-ידי מיבצע הבקעה וכי תור
מעין זה. הפתרון הסביר ביותר יהיה, כפי שאכן היה
במיקרה של הארמיה השלישית ,״יישור קווים לאחור״
תוך נסיגה של כוחות צה״ל מאחורי הכוחות המצרים
המכותרים.
דוגמה לאפשרות כזו, ישבה ישתלטו המצרים על שטח
בעל חשיבות מרכזית ויישארו בו גם אחרי כיתורם,
היא האפשרות של השתלטות על מעברי הגידי והמיתלה.
מעברים אלה, עקב חשיבותם ועקב הקלות שבה ניתן
להשתלט עליהם כיום וכמעט אי-האפשרות ״להוציאם״
מידי כוח שכבר השתלט עליהם, מהווים יעד ראשוני
עבור צה״ל ועבור הצבא המצרי גם־יחד בכל מילחמה
עתידית.
בתנאים הנוכחיים, כאשר המעברים מפורזים, מי שיפתח
במילחמה יצליח, כמעט בוודאות, להשתלט עליהם.
שכן די בכוחות המונחתים ממסוקים, באקט־הפתיחה של
המילחמה, כדי להציב — בתנאי טופוגרפיה של המעברים
— מיכשול בלתי־עביר, במחיר סביר, לפני כל כוח שינסה
לחדור לתוכם. מבחינה זו אין כל חשיבות לעובדה שכד

תעלת־סואץ מהווה סו־אדום
מצוי, שזזג״ חו * -
צהי ל מובילה לה תווזבוה
המעצמות להפסקת־הא ש

קו ב הצליחה של 73׳ עלול
להיראות בפיקניק ל עוג ת
קרב־ההבקעה ה מו נו׳ בעיני
במילחמה הב א ה

משמעותה שיל ׳קביעה זו היא כי הגידול בצפיפות זירת־הלחיזמה
פוגע באחד ממרכיבי העליונות הבסיסיים של
צר,״ל, היינו: עליונות בקרבות־תנועה. לפיכך, העובדה
שמילחמת ׳73׳בסיני הצטיירה, יותר מכל קודמותיה,
כמילחמד, של התנגשויות חזיתיות וקרבות מתמשכים של
הקזת־דם, אינה תוצאה של הידלדלות הכישרון והדימיון
בקרב הקצונה הבכירה של צה״׳ל ,׳אלא היא ׳תוצאה הכרחית
ישל היערכות הכוחות, שצימ׳צמה את זירת־הלחימה
ואת כושר התימהון ו״הגישה העקיפה״ .שכן, גם הדימיון
הצבאי המעולה ביותר מוגבל ביכולתו לחפות, ברמה האד
פראטיוו״ת, על נתוני־פתיחה אסטרטגיים נחותים, המתחיי בים
מאופי היערכות הכוחות.

חות צה״ל ערוכים קרוב יותר לפיתחי המעברים מאשר
כוחות הצבא המצרי, שכן בתנאים של הנחתת־פתע של
כוחות־קומנדו מצרים ממסוקים בתוך המיצדים, פרק-הזמן
לתגובה יהיה כה זעיר, עד שאין כמעט חשיבות למרחקים
של כוחות צה״ל מפיתחי המעברים.

מניעת ניצור
היתרון העיקו
ן* פני צה״ל שתי תפיסות בסיסיות לניהול מיל *
חמד, עתידה בסיני, ושתיהן כרוכות בסיכונים צבאיים
חמורים ובמיגבל־ת פוליטיות, עקב היותן נגזרות, מהיער כות
מוטעית.
על־פי התפיסה הראשונה יתאמץ ישראל, במקרה של
מיתקפת־פתע מצרית, אסטרטגיה של נסיגה חלקית ו־
״ספיגת״ הכוחות המצריים ׳בעומק סיני .׳אסטרטגיה זו
אמורה להשיג מיספר יתרונות: ראשית, הגדלת מרחב
זירת־הלחימה וע׳ל־ידי כך דילול שדות־הקרב ויצירת
מיר׳חבי־׳תימרון לניהול קרבות־תנועד, שבהם יוכרע הצבא
המצרי. שנית׳ העתקת זירת־הלחימה מאמור התעלה המבוצר
וההמוכישל, לטריטוריה שבה לא ייהנה הצבא המצרי
מאותה ׳מערכת שיל מוצבים, רצועות מיקוש, מיסשולים
ועמדות־יירי הקיימת כיום באמור התעלה ׳ואשר תהיה,
בשעת מיליחמה, אחת ממערבות־ההיגנה הצפופות בעולם.
שלישית, קרב הנסיגה־ה׳שהייה של הכוחות הסדירים, אם
ינוהל כהלכה, ימנע שחיקה של כוחות אלד, וישיג לא
רק חיסכון ביאבידות, אלא גם חיסכון בכוחות לקראת
קרבוית־ההכדעה, שינוהלו אחרי חבירת כוחות המילואים.
רביעית, המילחמה ׳תנוהל בטריטוריה שאינה מטילה מיג־
׳,בלות פוליטיות, כפי שקורה כאשר חוצה צד״״ל את תעלת
סואץ המהווה ״קו אדום״ להתערבות פוליטיות.

דא עקא: ישראל מנועה, מסיבות פוליטיות
כעיקר, מאימוץ אסטרטגיה זו, שכן היא כרוכה
כסכנה של אובדן שטהים וסיום המילחמה כאשר
המצרים, מוכים ומותשים באשר יהיו, יושבים

לא ינהל את המ״לחמה הבאה על־פי תפיסה זיו, שכן היא
מחייבת הגנה ״׳גמישה״ לחלוטין: ,תוך הימנעות מירכיה
מהקמת :,,תשתית קשה״ ׳וסטאטיית שעליהם מתכוונים לוותר;
ואילו בפועל ערוכים במרחבים אלה מרבית מיתקניו המר כזיים
של צה״ל בסיגי, כולל שדד*,התעופה ברפידים, מית־קני
צר,״ל האחרים ברפידים, בסיסים לוגיסטיים, בסיס־המודיעין
באום־חשיבה. מאחר שאין להניח כי צד,״ל
מתכוון לוותר על מיתקנים אלה, ברור כי במילחמה עתי דית
ינקוט צה״ל את האסטרטגיה השנייה, שאותה אימץ
גם במילחמת 73׳.

על-פי תפיסה זו ינהלו הבוהות הסדירים,
כתגובה עד מיתקפת־פתע מצרית, קרכ-הגנה
עד לחכירת כוחות המילואים. עם הצטרפות
בוהות אדה ירוכזו כוחות לקרב־ההכקעה המרכזי
שד המידחמה. כקרב זה תהיה מטרתו שד
ציה״ל פריצת מערכת ההגנה המצרית כאיזור
ההבקעה, חציית׳תעלת סואץ וכיתור הכוחות
המצריים.

מחיר ה״ביתור׳
יהיה נווא
אסטר טגי ה זו שאותה ינקוט צה״ל במילחמד, עתי-
>!! דית כמעט בוודאות גם אם תיושם בכישדון עי לאי,
עלולה אף היא להסתיים בתבוסה פוליטיודאסט־רטגית,
שכן היא כרוכה בשלוש מיגבלות חמורות. ראשית,
היא מחייבת את צד,״ל לנהל קרב-הבקעה הרסני, שבהש וואה
אליו עלול ״קרב הצליחה״ ב־73׳ ,להיראות כמסע־פיקניק.
בעוד
שב־73׳ לא היה צד,״ל בקרב-הבקעה חזיתי אלא
בקרב לאבטחת איזור הצליחה וה״מסידרון״ המוביל אליו
מפני התקפות אגפיות, בעיקר מן הצפון, הרי במילחמה
עתידית יצטרך צד,״ל לנהל קרב־הבקעה עקוב מדם עד
לתעלה עצמה.

כתנאים אלה, אם המצרים הם שיפתחו כ־מילחמה
הכאה, סביר כיותר שיצליחו להנחית
כוחות ממוסקים כתוך המעברים, ויחזיקו ׳מעמד
שעות ספורות ער לחכירת בוחות-קרקע
עימהם. אם יציבו המצרים כוח על-אוגדתי כשני
המעברים, צה״ד לא ינסה לחדור לתוך
המעברים בדי להשמיד את הכוחות המצרים,
שכן מיכצע זה יידון לכישלון כגלל הטופוגרפיה
של המעברים, וכל ניסיון בזה יתבע מחיר•
דמים כדתי־נסכד.

במצב זה תישאר בידי צה״ל האופציה היחידה להכ נעת
הכוחות המצרים שייערכו במעברים: חסימת המע ברים
וניתוק הכוחות הערוכים בתוכם. חסימת פיתחי
המיצרים עשוייה להיות משולבת, לשם חיסכון בכוחות,
בקרב־ההבקעה המרכזי. במיקרה זה יבקיע צה״ל צפונית
לסיצרי הגידי, ואותו קרב-הבקעה מרכזי יהיה גם הקרב
לחסימת ולניתוק הכוחות המצרים שבתוך המעברים. במצב
זה, אין להניח כי המעצמות תאפשרנה כניעה של כוח על־אוגדתי
מצרי, המכותר במעברים והפיתרון יהיה, שוב,
״יישור קווים לאחור״ ,וסיום המילחמה כאשר המעברים
בשליטת המצרים.
המיגבלה השלישית של אסטרטגיה זו היא העובדה
שמימושה כרוך בחציית התעלה לטריטוריה שכי בושה
נתפס, הן על־ידי המצרים והן על־ידי המעצמות,
כאיום על איזור-הלב של המדינה. חציית התעלה, כשלעצ מה
וללא קשר למשמעוות הצבאיות הישירות המתחיי בות
ממנה, מהווה קטאליזטור לפעילות פוליטית להפסקת־אש.
מבחינה זו התעלה מהווה ״קו־אדום״ מצרי, שחצייתו
על-ידי צה״ל מובילה להתערבות המעצמות להפסקת־אש.,
העלולה למנוע מצה״ל ניצול ההבקעה לצורך הכרעת
הצבא המצרי, כפי שאכן אירע במילחמת .׳73

כהשוואה למיגבלות אלו, כל מילחמה שתתנהל
אחרי נסיגה מסיני תתנהל כנסיבות
פוליטיות נוחות בהרבה מבחינת ישראל.
לא זו כלבד שלא תצטייר בעיני ה*
קהיליה הבינלאומית כמילחמה כין מדינה כובשת
למדינה המנסה להחזיר את שטחיה הכבושים
לידיה — וזאת מכלי להתייחס למידת הצדק
שבראייה זו — אלא שבל מילחימה בנסי
111-111

(המשך בעמוד )50

מלכודתפת אי ם ב סיני
(המשך מעמוד )49

כוות שייווצרו אחרי פירוז סיני
תצטייר כאקט ברור של תורן
פנות מצרית, מעצם היותה.כרוכה
כתנועת התקדמות לעכר הקו
הירוק ובהפרה כרוחה שד,הפירה.
׳אם נוסיף לכך את העובדה, שהכרעת
הצבא המצרי תהיה אז אפ׳שר״ת ; ב תו ך
גבולות סעי, מבלי 1לחצות את ה,,קו ה אדום״
של התעלה, בהחלט אפשרי שהמע צמות
לא תמנענה מצד,״ל הכרעה מוחלטת
של הצבא המצרי.
;לאסור: ל:א זו בלבד שהיערבות לאורך
הקו הירוק, ומאחרי סיני מפורז, עדיפה על
היערכותו הנוכחית של צה״ל מבחינה צב אית,
אלא שגם מבחינה מדינית — מהווה
היערכות זו נקודת־׳מוצא אידיאלית מבחינת
ישראל. מי שנסיבות ׳מדיניות נחשבות ב עיניו
כעובדות ״רכות״ ,משום שאינן ני תנות
לקיטלוג בטורי המאזנים של יחסי-
הבוהות הצבאיים, עלול למצוא עצמו מנצח
בכל הקרבות — ׳אך מפסיד את המילחמה.
היערכותו הנוכחית של צה״ל בסיני
הופכות, איפוא, את זירת־הלחימה הפוטנ ציאלית
למלסודת־פתאים עבורו, שכן היא
מצמצמת את מרחב זירת־הלחימה ומסייעת
למצרים להשיג הרווייה גבוהה של ׳שדות-
הקרב, ועל־ידי כך מאפשרת להם ׳ניצול
יתרונם הכמותי ומניעת צד,״ל ממיצוי על יונותו
בקרבות־תנועה.

״הקו הירוק־־ :מרחב
התקנת אובם־חר
ך* ניתוח זה לא התייחסתי לשתי תפי־
— סות אפשריות אחרות לניהול המילחמה
הבאה, בהיותן מופרכות מעיקרן. על־פי
תפיסה אחת יסגל לו צה״ל אסטרטגיה
דפנסיווית, שבה יגן הגנה קשיחה על הטרי טוריות
שבידיו, תוך ניצול עליונותו בקר-
בות־תנועה ברמה הטאקטית בלבד. על אס טרטגיה
זו אין להרבות במילים, בהיותה
מירשם־התבוסד, הוודאי ל״מעטים״.
;שכן, גם אם ׳נכון הוא שברמה הטאקטית
זקוקה ההתקפה לעליונות כמותית (על־פי
התפיסה הקלאסית: עליונות של 3ל־,)1
הרי ברמה האסטרטגית זקוקה דווקא ה־הגנה
לעליונות כמותית, כדי לעמוד בפני
מאמצי־התקפה עיקריים המושתתים על
ריכחי־כוחות גיזרתיים.
־־ התפיסה השנייה לניהול המילחמה הבאה
היא זו שניתן לאפיינד, כאסטרטגיה של
״טיהור שטה״ .על־פי תפיסה זו ישאף
צד,״ל לעקור את !הכוחות המצריים מטרי-
טוריות שעליהן ישתלטו בשלבי־הפתיחת
של המיל׳המה תוך !תנוע׳ת־מכבש רצופה
שבה יטוהר השטח, מטר אחר מטר, מכל
נוכחות מצרית. אסטרטגיה זו כרוכה במחיר־דמים
בלתי־נסבל; ,ואינה הולמת את מש אביה
האנושיים של ישראל.

מזוז פעסס
נכות להפטר מהם
מ?? הצלחת??

אנחנו נחסל את הז׳וקף בו
גסי פעם אחת את הדרו המודרנית והבטוחה
להשמדת הדוקים
לאחר חיטוי שלגו(שאורו כ שעה) את מקבלת
תעודת אחריות לשנה. לא יהיו יותר דוקים בביתו !
ר״ג, פודיעיו ,18 טל6 .־5־ • 790114 אילו! :טל 3012 .־059
היתר טש׳ הבריאות ,21 :רש׳ עסק .481/75
הדברת מזיזזים

רו בקס
ה מ תנ ה היפה ביו ת ר

ארומו וצי
פוי דלתותוקירות

בל התפיסות האלטרנאטיוויות
לניהול מילחמה עתידית בסיני
מעמידות את צה״ד כפני דילמות
חמורות, ודא משום שהשתנו נתונים
כפים יי ם כמאזן־הכוחות כיד
ישראל ומצריים — כגון צימצום
דראסטי כפער האיכותי שכין
צה״ל דצכא המצרי — אלא משום
שתפיסות אדה הן נגזרות של היערכות
נחותה ומוטעית.
מי שבא לאפיין את ההבדל שבין מיל-
חמת 56׳ ד67׳ ל׳מילחמת 73׳ על־ידי האמירה
כי בראשונות ישראל היא שפתחה
במילה,מד, ואילו באחרונה פתחו המצרים,
חייב להוסיף ולומר, כי את ההפתעה שבה
נתפסה ישראל ב־73׳ יש לזקוף לחובת
ההיערכות על גבול התעלה, שלא, הותירה
שום מירווח אתרעה.

מי ששר שירי-הלל כש׳כח אח זקת
שיטחי סיני, חייב לרוסיה
ולומר כי ישראל מנועה מניצול
שטחים אדה לצורך ניהול קרם־
השהייה־נסיגה. מי שטופח עד כרסו
מתוך שימחה עד הרחקת זי-
רתלהלחימה כסיני מלב המדינה,
חייב להוסיף ולומר כי בכך הוא
כופה עד צה״ל ניהול מידחמה ב־שדות־קרב
רוויים, המונעים ממנו
מיצוי יתרונותיו בקרכות־התנועה.
אם קבי׳עותינו ביחס להשפעת צפיפות.
זירת־הלחימה בסיני על. מרכיבי העוצמה
של הצדדים ׳תקפות, הרי יש השלכות ישי רות
על מרחבי־ד,היערכות האופטימלי עבור
כל צד.

ההיערכות האופטימלית עבור צה״ל חיי בת
לקיים מרחב־הגנה מינימלי, הערוך בעורפו
של מרחב־התקפה מכסימלי. היינו:
׳מרחסזגגד ,׳מינימלי המאפשר יציאה למית־קפה
וניהולה במרחב המכסימלי האפשרי.

משתי הבחינות, מרחם ההיערכות
הנוכחי שד צח״ל כסיני הוא
אבסורד צבאי. ראשית, מרחב־הגנה
הוא אולי המכסימלי האפשרי
כסיני, ומחייב את הבוהות
הסדירים לנהל מידחמה לאורך
קווי־הגנה ארוכים נכד אוייכ הגהנה
מעליונות כמותית מכרעת.
שנית, מרחב־ההתקפה מינימלי,
והוא מצטמצם והולך ככיוון התקיפה
הפוטנציאלי. באחור ההכרעה העיקרי,
תעלת סואץ ,׳אורכו מצטמצם למר-
יחק שבץ קנטרה לסואץ ועומקו — עד 30
או 40ק״מ מערבית לתעלה, שכן התקד מות
עמוקה מזו, ,לעבר מרכזי האוכלוסיה
של מצרים, מנועה מצה״ל מבחינה פוליטית.
מבחינה זו קו התעלה עצמו, שלאורכו
היה ערוך צה״ל עד מילחמת 73׳ ,היווה
קו־הגנה אופטימלי עבור צה״ל, שכן לא
זו בלכד שהיד, קצר,אלא שנהנה ממיכשול-
מים מצוין.

מבחינה זו ה״קו הירוק״ ,כתנאים
של היערכות מאחרי כיני
מפורז, עדיף הן עד קו ההיערכות
הנוכחית והן עד קו ההיערכות
לאורך התעלה, אף כי אין הוא קו
ההיערכות האופטימלי עכור ישראל
.״הקו הירוק״ מקיים קו־הגנה
קצר ׳ 5הסית ומאפשר מרחכ-הת־ לי
קפה אופטימלי מבחינת צה״ד —
פד מרחב סיני עד לתעלת סואץ —
יתרונו המכריע על פני שני הקווים
האחרים כפך שהוא מאפשר
מירווח אתרעה בפני מיתקפת־פתע
מצרית.

ההיערכות הנוכחית
מיטבה עם המצרים
כור הצבא המצרי, לעומת זאת,
? ההיערכות האופטימלית חייבת לקיים
הן מרחב־הגנה מינימלי והן מרחב־התקפה
מינימלי, כדי לשמור על צפיפות זירת-
הלחימה בכל שלבי הלחימה. לקביעה זו
יש להוסיף את ההסתייגות, שההיערכות
האופטימלית עבור הצבא המצרי חייבת
להתבסם על אותם מרחבי מינימום ש עדיין
מאפשרים הפעלה סימולטאנית של
מרבית כוחותיו. שכן, מעבר לסף מסויים
עלולה טריטוריה להצטמצם עד־כדי־כך
שאין היא מאפשרת עוד הפעלה סימולטאנית
של מרבית הכוחות, אלא הפעלה
מדורגת בלבד.

מכד הכחינות הללו מהווה מר־חכי־ההיערבות
הנוכחי שד הצכא
המצרי מרחב כמעט־אופטימדי
עבורו, אם אנו מניחים שמטרות
המיל חמה של הצבא ה מצרי מוגבלות,
וכדי לצאת כמנצח ממילחמה
עתידית, יכול הוא ״להסתפק״
כרווח טריטוריאלי מינימלי.
מרחב-ד,ד,יערנות הנוכחית מקיים קווי-
הגנה קצרים, ומאפשר לצבא המצרי ניהול
המילחמד, בזירת־לחימד, צפופה ובמעדני-
הגנה ערוכים ומתוכנים מראש, תוך אימוץ
אסטרטגיה דפנסיווית נכונה מבחינתו.

מבחינת מרחכ-ההתקפה, ההיערכות
הנוכחית מאפשרת לצבא
המצרי הישגים ״קדים״ ככר ב־שלכ-הפתיחה
של המידחמה, ותוך
התקדמות סיזערית השומרת עד
צפיפות שדות־הקרב.
עם פירוז סיני יצטרך הצבא המצרי כדי
להשיג הישג כלשהו מעבר לשטחים שהם
כבר בתחום הריבונות המצרית — לצאת
למיתקפד, כוללת, תוך חציית כל שטח סיני
וניפוץ היערכותו הקבועה, על כל משמ עויותיה
השונות כפי שהוצגו בכתבה הרא שונה
בסידרה זו.

למעשה, ההיערכות הנופחית שד
צכאות ישראל ומצרים בה ״מיטיבה״
עם המצרים, עד שאילמלא
היו הם להוטים, משיקולים של
״כבוד לאומי״ ,להחזיר את שטחי
סיני לידיהם, ואילו פעלו רק משי־סטכ״ל
מצרי נבון מציע לכאדאת
קולים צבאיים טהורים, היה כד
להנציח את ההיערכות הנוכחית,
ולהחזיר את צה״ל ככול במלכודת
הפתאים של היערכותו דהיום.
העולם הזה 2125

צ ב עוניו תמר הי בו ת
דג מי מ כוניו ת ע תי קו ת.
׳׳הגביע הוא של דגיו כך אומרים ילדים בעולם כולו וגם
בישראל. ונהגים מהטעם הנפלא והבריאות. המצויים בשפע
בכל גביע של מעדן־החלב המצויין דני.
היום, יש עוד משהו בגביע: מדבקה צבעונית נהדרת על כל
גביע של דני באחד מ 4-טעמים: וניל, שוקולד, מוקה וקרמל.
בכל מדבקה־ דגם של מכונית עתיקה.
כשילדך יאסוף 16.דגמים שונים תהיה לו סדרה מרתקת של?5 -
דגמי.המכוניות הראשונות בעולם

יייי־־״^ן

אופן הסרת המדבקה
הורד את ה71.בסה
והסר בעריוות אתהמרב !7ה עוו!^!

במדינה
המ שק
המנהלש הזנ ה

פקידים בכירים בבנק ישראל
מואשמים בניצול מידע
ממשלתי לביצוע עיסקות
3רטיות גגיירות־ערד

או לי מ פי ק ו או>11
נו א שו תון

ברודוס
ב טי סו ת ש!!!!
חופ שה מקסימה ביוון
במחירים הנמוכים ביותר באירופה.
*חופים נפלאים.
*אתרים היסטוריים מעניינים.
*הווי ׳ם־תיכוני מלהיב.
*נוף מרהיב ומרגיע.
*בתי מלון מעולים במחירים סבירים
*ח״ לילה סוערים(גם קזינו).
*קניות טובות וזולות במיוחד.

פנה אל סוכן
הנסיעות שלך

אמנים באים לכפר
ומציגים מפרי מכחולם, בתערוכה
שתתקיים בגלרית שהר, במושב בית
חרות ( 7ק״מ צפונית לנתניה, על כביש
חיפה) בתאריכים .6.5.78 —3.6.78
הגלריה פתוחה מדי יום(כולל שבת)
בין השעות .1000 —1900
יצירות מקוריות והדפסים ממוספרים.
טל 96909 :־053

יצחק גרוסמן ( )36 עמד חיוור באולם־
המעצרים של ביודהמישפט. הוא בלט בין
שאר שכניו לספסל העצירים, בחיותו כביכול
יוצא־דופן.
ואין פלא, אם לזכור שגרוסמן היה באותה
עת אחד ממנהליו הבכירים של בנק־ישראל.
נציג המחלקה לחקירת הונאות
(מנ״ה) שבמטה הארצי של המישטרה הח שיד
את גרוסמן בעבירות מירמה שביצע
תוך כדי ניצול תפקידו הבכיר בבנק יש ראל.
הדבר היה לפני כשנה. השופט שיחרר
את גרוסמן בערבות, אך הוא הושעה מ עבודתו
בבנק. השבוע הוא הועמד לדין ב־בית־מישפט
השלום בתל־אביב, יחד עם י
מי שמואשם כשותפו לעבירה, אליעזר כרמל

המנפיק היה הפוחד. יצחק גרוסמו
מונה בשנת 1971 כסגן מנהל מינהל מיל-
וות המדינה בבנק־ישראל בתל אביב. מינהל
מילוות המדינה הוא הגוף האחראי על
העסקות של בנק ישראל, ובתפקיד זה היה *
גרוסמן אחראי לפעולותיו של הבנק בשוק
ניירות־הערך. אליעזר כרמל היה אחד מ עוזריו
בסינהל העסקות, ושימש כמנהל
יחידת המכירות והקניות כשהוא כפוף ל-
גרוסמן במישרין.
בנק ישראל הוא הבנקאי והסוכן הפיס-
קאלי היחידי של הממשלה, ובתור שכזה
הוא מוסמך להנפיק איגרות־חוב של ה מדינה
ולמוכרן בתיאום עם פקידי האוצר.
באפריל 1974 החל בנק ישראל בהנפקת
איגרות מילווה פיתוח 60/0מסידרה ,5000
שיועדו למכירה אך־ורק לקרנות השתל מות,
תוכניות חיסכון וקופוודגמל. על-
מנת למנוע את מכירת האיגרות לציבור 1
הרחב, נקט בנק ישראל שלושה אמצעים :
• האיגרות הונפקו על-שם בלבד, ולא

הוצאו למכירה בבורסה.
• הכמות שהונפקה חושבה בתיאום
עם מנהלי קרנות ההשתלמות, שמסרו בכל 1
חודש איזה כמות הן מתכוונות לרכוש.
• דבר ההנפקה לא פורסם.
על־פי כתב־האישום, שהוגש בימים אלה
בתל־אביב, ידעו
לבית־מישפט־השלום
גרוסמן וכרמל על דבר ההנפקה, ואף הש תתפו
בקביעתה ובביצועה. איגדות־החוב
שהונפקו היו צמודות למדד המחירים ש׳} -
פורסם באותה עת.
ב־ 17 בנובמבר 4ד הוחלט בבנק ישראל
על הוצאתה של סידרה נוחה, מאותן איג־ !
רות־חוב. שני הנאשמים ידעו על כך, והיו
אמורים לבצע את הנפקה ארבעה ימים
לאחר־מכן, ב־ 21 בחודש.
למחרת ההחלטה על ההנפקה החליטה
הממשלה על פיחות בערך הלירה, ועקב
כך היה כל מי שירכוש אותה הסידרה צפוי
לרוות. ניכר.
התובע, עורך־הדין אמנון רודה, סגן
בכיר ראשון לפרקליט מחוז תל־אביב, מא שים
את גרוסמן וכרמל שפנו אל בנק
המיזרחי המאוחד סניף ניירות־ערך וביק שו,
בתיאום עם מנהליו, לרכוש איגרות1 -
חוב מסידרה זו, בערך נקוב של 9 200,000
לירות. הבנק ביצע עבורם את הרכישה,
באמצעות חברה פיננסית הקרויה הראון
את. לביא. על־מנת לטשטש את זהותם,
נרכשו האיגרות על שם בני-ימישפחותיהם
של שני הנאשמים. על-פי כתב האישום
קנה כרמל איגרות בערך נקוב של 50,000
לירות כשהן רשומות על שם אשתו,־ ואילו
גרוסמן קנה איגרוודחוב בערך נקוב של
150,000 לירות, שנרשמו על שם אביו,
אשתו, אחותו ואחיינו.
על שם אשתו בלבד קנה גרוסמן, על־פי
האישום, איגרות בערך נקוב של ^ .86,000
אך היות שבחשבון־הבנק שלה לא היה
הסכום הנדרש, הוא קיבל מבנק המיזרחי י
אשראי בגובה 50,000 לירות למימון ה־ י
קנייה. אשראי זה נפרע כעבור חודש
כאשר מכר, יחד עם שותפו לכתב־האישום,
את האיגרות ברווח של 46,000 לירות.
בכך הפר גרוסמן את הוראות בנק ישר־ 1
אל, שעל־פיהן אסור לרכוש ולהחזיק ניי רות
ערך באשראי.
הצמרת תבוא להעיד. כתב־האישום
(המשך בעמוד )60

העודח הזה?175

סגן יו ו הסתווות הססוונסים ניהשרים(למטח) מצא קוש־קפיצה
חוש לעשיית קאו״וה טדיטית: הוא ט עו נגד
התחברות נין סטודנטים עוביים וסטודנטיות יהודיות
מספר ח״כים, כדי לגייס גם אותם למאבק
למען טוהר הגזע, מתריע שיף על הסכנה
הנשקפת לעם ישראל מתופעה זו, שאיש
מלבדו, משום־מה, לא מקדיש לה תשומת־לב.
הישראליות,
אליבא דשיף, מחוסנות מבחינה
נפשית וגופנית מפני הפיתוי. אבל
לא כן הצעירות היהודיות המגיעות מחו״ל,
כדי ללמוד באוניברסיטות ישראל .״בנות
אלו,״ כותב שיף בהמשך מכתבו ,״שהוריהן
שולחים אותן ארצה כדי להצילן מהתבוללות
בגולה, נופלות כטרף קל בידי אזר חים
וסטודנטים ערבים הבאים מכפריהם
לבלות את לילותיהם במעונות שלנו.״
ויש לו, לשיף, גם, תיאוריה כיצד מצ ליחים
הערבים לפתות את בנות ישראל:
״בנות צעיריו! אלו הולכות שולל אחר
הקסם המזרחי ורובן ככולן חוזרות מדומות
ומאוכזבות חזרה לביתן.״
אבל שיף לא מסתפק באיתור הדליקה.
יש לו גם הצעות לכיבויה. הוא לא מציע,
למשל, להפעיל את המישטרה כדי לעצור
סטודנטיות יהודיות המתרועעות עם ער בים.
לעומת זאת הוא סבור, כי הפתרון
הוא בהחזרתן לבתיהן בחו״ל. כתב שיף
במכתבו לנשיא האוניברסיטה :״יש לש קול
בכובד־ראש את כל נושא הבאתן של
בנות אלו מחו״ל ארצה, שכן באחריותנו
חינוכן והשבתו להוריהן, לעם היהודי, ולא
לאנשים שבורים המחונכים על עקרונות
האמנה הפלסטינית. בטוח אני כי כבודו,
שפעל כה רבות במאבק על הקמת מדינת־ישראל
וייצוגה בחו״ל, יעשה מירב המא

סטודנט
ל,אסם
^מעדיף ישראליות

מצים לתקוף את הבעייה הכאובה הזאת
בדחיפות.״

סוד הקסם
המזרחי

עסקן טוד1ט*ם שיך
^ אווירה של זקיפות הקומה וחידוש
• הכבוד הלאומי, שהשתררה מאז המה פך
הפוליטי במדינה, חסר היה רק מי
שייצא להגנת הכבוד הנשי היהודי המחולל.
זאת היתה רק שאלה של זמן, עד
שיימצא האיש שיקום ויזעיק את דעת-
הקהל נגד התופעה הנוראה של בנות־ישראל־כשרות
המתרועעות, רחמנא ליצלן,
עם ערבים.
האיש נמצא בדמותו של משה שיף, סגן
יו״ר אגודת הסטודנטים באוניברסיטה ה עברית
בירושלים. שיף 26 תלמיד השנה
הרביעית לרפואת שיניים, חובש כיפה
ובעל זיפי זקן עראפאתיים, שנבחר לכהו נתו
לפני כשנה ברשימת ״קסטל״ יי, גילה
כי נותרה עדיין חזית פרוצה בה לא התיי צב
איש להגנת קודשי האומה. זוהי החזית
של הקאמפוסים באוניברסיטות, בהם לומ־
* רשימת קסטל בבחירות להסתדרות
הסטודנטים היתה מורכבת מעסקני הליכוד,
המפד״ל וד״ש.

דים בצוותא סטודנטים יהודים וערבים.
ללמוד, מילא. עם זה עוד מוכן סגן
היו״ר להשלים. אבל מסתבר, לטענתו,
שהסטודנטים הערבים באוניברסיטות יש ראל
אינם מסתפקים בלימודים, או בפעילות
חברתית ופוליטית בתחומי הקאמפו־סים.
הם מעזים גם להתרועע ולבלות עם
סטודנטיות יהודיות.
על כך לא היה משה שיף מוכן להבליג.
הוא התנדב להתייצב בפרץ, מול הסכנה
הנוראה. במכתב ששיגר לא מכבר לנשיא
האוניברסיטה העברית בירושלים ולדיקאן
האוניברסיטה, תבע שיף פעולה נמרצת
מצד שילטונות האוניברסיטה נגד התופעה
הפסולה.
״אבקש להפנות את תשומת־ליבך לעובדה,׳״
כתב שיף ,״שבחדר בו חיפשו
קציני־ביטחון את האזרחים הערבים ש השתוללו
בבית־הספר לרפואה, נמצאו שתי
בנות יהודיות שבילו שם את הלילה עם
הערבים, בשיכרות, הוללות והרס.״
במכתב, שתוכנו הובא גם לידיעתם של

ף לישכתו, שבמישרדי אגודת ה-
סטודנטים בירושלים, היה משה שיף
מוכן להסביר ביתר פירוט את סוד הקסם
המזרחי, באמצעותו מצליחים הסטודנטים
הערבים להפיל ברשתם את הסטודנטיות
היהודיות.
״אולי זה לא היופי המזרחי שלהם,״ הס ביר
,״אלא האופי המזרחי. הם מתנהגים
אל הבנות האלה יפה. הם עושים עליהן
יותר רושם. רובם מקבלים מילגות־לימודים
ואז הם יכולים להרשות לעצמם לנסוע
במכוניות מפוארות. והסטודנטיות הללו,
שלרובן אין בכלל מושג על יהדות, וש ראו
בקושי בחו״ל יהודי אחד, אינן מודעות
לבעיות פה. כשהן באות לכאן הן
אפילו לא יודעות שיש פה סטודנטים ער בים
ויהודים. ואנחנו? אנחנו לא משתד לים
לנהוג עמן יפה. אנחנו האשמים בזה.״
״כן, משהן רקוב בממלכת דנמרק,״ נסחף
משה שיף בהתלהבות, במילחמת הקודש
שלו, והוא מתכוון בדבריו למה שמתחולל
בין כתלי מעונות הסטודנטים באוניברסיטה
העברית .״לכל הסטודנטים היהודים יש
תהושת־אשם, על שלא עשינו די כדי
לשלב את הבנות היהודיות האלה בתוכנו.
כשסטודנטית כזו מגיעה לארץ, השאלה
היא מי לוקח אותה קודם: הסטודנט ה יהודי
לקיבוץ, או הסטודנט הערבי לכפר
הערבי. יש תחרות, כמו בחברה הליברא לית
על הצרכן. מנצח זה שעושה פירסומת
יותר טובה.״
(המשך בעמוד )58

סטודנט דשאד
התחלה מהצד הפוליטי

ג ל אי ! א ח רי ם. מ בי אי ם חעלמצבה סי פ ר 1ת ! החברה׳
הי ש ר אליי ם ...הק ש ר הסמוי בין א 1רהי בני אלי לז ב 1ל 1ן המר...
צאן ברזל

יבולו של חג
מינהג עתיק־יומין שהועתק לארץ מן
התרבויות המזרח־אירופיות, מביא סופרים
ומבקדי־ספרות להתנבא בפני קהל הקוראים
של מוספי־החג בעיתונות העיברית.
בעיתונים שהוקדשו ליום־העצמאות ד,־30
למדינת־ישראל לא נחסך מנהג זה, ויותר
מכך דומה כי מוספי־הספרות לחג תיחרו
ביניהם בגיוס סופרים ומבקרים, על־מנת
שהעם היושב בציון יזקוף את קומתו ה־תרבותית־סיפרותית
בגאווה, כראוי לעם
הספר, הסופר ומבקרי־הסיפרות. מעט מ־יבולו
של חג זה רצ״ב:
אהרון מגד 5החיים באדן לאומיים
מאד. הבל לאומי. חבית לאומי, הרחוב
לאומי, החגים לאומיים, האבל לאומי, ה רדיו
והטלוויזיה לאומיים, הקולנוע לאו מי,
הפגישות לאומיות, הוויכוחים לאו מיים,
החינוד לאומי, הדת לאומית. אפילו
בשחודרת מבחוץ אופנה אכבצנטרית
מסויימת, במו המדיטאציה, גם המדיטאציה
נעשית לאומית.
אין לשער במה הבל לאומי בארץ. אין
מיפלט מן הלאומיות הזאת, אין מסתור
ממנה.
חיים גורי: אני, אישית, אינני מכיר
רכים שניחשו ב־48׳ ,בי כתוך שלושים
שנה תערוך ישראל עוד ארבע מילחמות
גדולות ועוד מאות קרבות כחינת ״המיל־חמה
שבין המילחמות״ .שצה״ל יגיע ל שארם
אל־שייך ולליטני, שיהיו ישובים
עיבריים כרמת־הגולן ולאורך הירדן, שירושלים
המאוחדת תוכרז כבירת ישראל,
שגימנסיה ״הרצליה״ תיהרס, שיחובר דו״ח
ועדת אגרנט, שיפורסם דו״ח ועדת שימ תן
על פשע מאורגן כישראל שיעלו
לאדן וכך ובך ושיירדו ממנה כך־וכך,
שש״י עגנון יזכה בפרס נוכל ומכבי ת״א

מלחמת תרבויות

״אתה אמרת!״
כאשר מונה שר־החינוך זבולון המר לתפ קידו,
הוא שב ונעזר במילה פלוראליזם
בכל ראיון שערך באמצעי־תיקשורת כל שהו,
מאחר שהיה מודע לרגישותו של
הציבור החילוני, לעצם מינויו של שר-
חינוך ממיפלגה דתית. כעבור זמן נשמטה
המילה ״פלוראליזם״ מהלכסיקון של השר,
ובראיון שנערך עימו לפני זמן לא רב
בתוכנית הטלוויזיה קלעים שאל המראיין
את השר, אם מישרדו יימנע מתמיכה במח זותיו
של המחזאי יוסף מונדי. תשובת השר
היתר אתה אמרת !״
בחודש שעבר אמר זאת זבולון המר,
בדרך מקורית, בעזרתה של פקידה זוטרית
במישרד־החינוך־והתרבזת, אורה יבניאלי.
ומעשה שהיה, כך היה. בראשית חודש
מארס, אחרי הראיון שהעניק המר בקלעים,
פנה יוסף מונדי אל יועצו לענייני ספורט
ותרבות דני ורמוס, וביקש פירוט נוסף
לדבריו של השר. בהמשך מיכתבו ביקש
מונדי את תמיכת המישרד בהעלאת מחזהו
יומן־ נוכחות — חלק בי. ביום וד 13
במארס 1978 השיב ורמוס למונדי :
״העברנו את מיכתכך לגב׳ לאה פורת,
ראש האגף לתרבות ולאמנות — לבדיקה
והתייחסות.״
ב־ 10 באפריל ( 1978 או ג׳ ניסן, בהתאם
ללוח החדש) כתבה גברת בשם דיתה

כגביע אירופה ויזהר בהן יכבוש את ה־ארוויזיון

ס. יזהר נ בעיני יש ספר טוב וספר
לא־טוב, היינו־היך מתי נתחבר, על מה
נתחבר, מי חיברו, לשם מה ולשם מי...
כעיני, סיפרות היא ספר אחד, הספר הזה
שלפני בלבד. משום בך, אין כסיפרות לא

בנימין גלאי
נחלאות יש לי, להווה־ נא ידוע
התקדמות ולא נסיגה, לא זרמים ולא תפ ניות,
אלא לחוקרי החברה על־פי הסיפ־רות.
מי שבעיניו הסיפרות היא שיקוף
המציאות או תעודה על החיים או דוקו מנט
מן המציאות המתהווה — לחוקרים
האלה השאלות יכולות להיות פוריות
ומעניינות
משה שמיר: את ההבדלים במזג
ובמגמה כין סיפרות תש״ח ותשל״ח הייתי
מגדיר כשתי מילים: ביו אמונה לאכזבה.

קרמר מן האגף לתרבות ולאמנות ליוסף
מונדי בזו הלשון :״פעילותד התיאטרו-
נית מזכה אותר מדי פעם במענק מטעם
המועצה — וכשלב זה נראית לנו היענות
זו מספקת מאחר שכישוריה של דיתה
קרמר הנ״ל בתיאטרון טרם הגיעו לידיעת
הרבים, סביר להניח שהיא שימשה כלי־שרת
בידי הגברת פורת, העושה כל שבי כולתה
לספק את ה״אתה אמרת״ של השר
הממונה עליה.
ב־ 12 באפריל 1978 שלחה גברת נוספת
מן הגברות המופקדות על 200 מיליון ה לירות,
שהמדינה מעניקה מדי שנה לתי אטרון
הישראלי ולמוסדות נוספים, מיכתב
ליוסף מונדי. הפעם היתד, זו אורה יב־ניאלי,
שכישוריה והמוניטין שלה בענייני
תיאטרון אינם נופלים מאלה של קוד מתה.
כתבה יבניאלי :״ועדת הפרוייק טים
של מדור התיאטרון דנה בפנייתך
לתמיכה כהפקת ״יומן נוכחות — חלק
ב״ ,ולצערינו (שגיאת־הכתיב ב״ולצערי־נו״
אינה פוגמת בכישוריה התרבותיים
האחרים של יבניאלי) לא מצאה אפשרות
להיענות לבקשתך.״
אלא שיוסף מונדי 1/יא שוכנע מטיעוניה
של יבניאלי, והוא חקר ובדק מי ומה היא
״ועדת הפרוייקטים״ הנ״ל וגילה, לדבריו:
״אנשים המעניקים בסף לעצמם. ועדה ה מורכבת
מנציגי גופים תרבותיים המסובסדים
כיותר במדינה. את מישה אשרוב
ששיגיונותיו האמנותיים, כמו ״אדיפוס״,
עלו למשלם־המיסים מאות אלפי לירות,
אשר מייצג את ״הבימה״ ( 12 מיליון לי רות
כשנה) .את עמרי ניצן, המייצג את

אין הגדרה זו מלמדת כהכרח שחלקי עם
המתאכזכים, או שאני מוכן להטיל את
אשמת האכזבה על מין יישות אובייקטי בית
סתמית במו המדינה, העם, החכרה
ובו׳ .ייתכן מאד שהאכזבה היא בעיקר
אכזבה עצמית של האמן ואיש־הרוח היש ראלי,
אשר למד כי כלא כוח פנימי ושו רשים
עצמיים הוא נידון לפרוכינציאליות
קטנונית ומתסכלת. מכל מקום, סיפרות
תש״ח ראתה עצמה, גם כשעה שנקטה
עמדה ביקורתית כיותר, כמסייעת ללי דתה
של תקופה חדשה. ואילו הקורא
כיצירות השנים האחרונות בספרותנו
(כשירה ובפרוזה) מוצף כמלאנכוליה של
עדת מספידים
פרופסור גרשון שקד: מצד אחר,
ברור לי שגרמנו עוול לסיפרות העיכרית
בארץ. אין היא טלית שכולה תכלת, אף
אינה יפה יותר או גרועה יותר מסיפרויות
אחרות. חטאנו בקרתנות, כשכיטלנו אותה
תכלית ביטול. היא אולי לא הגיעה להי־שגיה
של הסיפרות העיכרית כראשית ה מאה,
אכל היא יצרה כבר מסורת משלה
וכמה מיוצריה הגיעו להישגים מתקבלים
על הדעת ...מכל מקום, היו אלה שלו שים
שנה שמחות ועליזות, שכהן ״המו
גלים בררן גלגלים״ ,וכל השאר ייכתב
כוודאי על ספר הישר
גבריאל מוקד נ מיקרה קלאסי מהסוג
הנ״ל היה מיקרהו של מאיר ויזל־טיר.
ויזלטיר נראה לי גם כיום משורר
מוכשר כיסודו, אם־בי מינורי * כמידת־מה:
אחד מהמשוררים הבולטים של שנות
השישים, אם־כי כוודאי לא ברמתם של
אהרון שבתאי ומרדכי גלדמן ...אולם כ משק
הזמן לא התפתחה שירתו של ויזל־טיר
בשום כיוון ברור. השפעות זד ואבי־דן
לא נקלטו אצלו באמת. הוא ג 2לא
השכיל לנפות משירתו את הסירכול ה זועק

משה דור ג מגוחד. אני יודע: ממש
מצחיק. בל השנים, כל שלושים השנים
* זוטר.

התיאטרון הקאמרי ( 6מיליון ל״י לשנה)
ואת דויד ברגמן, המייצג את בית־הספר
לתיאטרון כרמת־גן, שהוא כבחינת כור
מסובסד ללא־תחתית. הכר נוסף כ״ועדת
הפרוייקטים״ הוא תום לוי, המביים מח זות
כולוואריים כלהקת כאר־שכע...״

יוסף מונדי
על מיזבחו של שר־החינוך

הללו, לא נתתי על כד את דעתי. אבל לא
תהיה לי ברירה. אם זה יימשך, אברר
אם ״אירגון חברי ההגנה״ עודו קיים,
ובכל הצניעות, צניעותו של מי שתרומתו
לתקומת ישראל מחדש בטלה בשישים,
אשאל אם אפשר להצטרף. פשוט למען
הרקורד. פשוט, למען הזהות האישית
״״לניימין גל אי ז מעבר לשלושה עשו רים
אינך יבול שלא להיזכר בנשימה
הארוכה הראשונה שנשמת כמסעות אין־
מעצור על פני הארץ! הרבה לפני ימי
קדט מוצא אני, בגל גרוטאות השעה,
רשימה שקראתי לה כאן ״הפריץ״ :
״כבסוף כל שבוע יצאתי לי אף השבוע
למסעי עיור ותיור בנחלותי ! נחלאות יש
לי, להווה נא ידוע ! מיפרצי ימים ומיש־כנות־ציד,
הרים ובקעות, כרמים ופרדסים,
כתי־זרע וכתי־קציר ! בולם עתה שלי י
׳טלי כגינוסר, שלי כסולמה־של־צור ׳ שלי
כשרון, ביהודה, בשומרון, בשפלה וככר מל
! שלי בנגב, שלי בשני הגלילים ! מה
היה לנו אז, שאפשר לכנותו יהודה?
מחצית ירושלים, כית־שמש, אולי גם
לכיש ...משומרון ההיסטורית היתה לנו,
כדוחק רב, ביקעת כית-שאן ואם תמצי
לומר, מגידו

ספרים מומלצים
כשבוע הבא תתפרסם במדור זה
רשימה שד ״ספרים מומלצים״
לרגל פתיחת שבוע
הספר העברי.
רשימה זו תקיף את המובחרים
בספרים שראו אור בעיברית
כשנתיים האחרונות.
מונדי התקשר לתום לוי, וביקש ממנו
פירוש לכך שהוועדה ״לא מצאה אפשרות
להיענות לבקשתו. תשובתו של תום
לוי בטלפון היתה :״אינך מביא שום חי דוש
לתיאטרון העברי מונדי הדגיש
באוזני את הקשר הסמוי המוליך מחברי
׳״ועדת הפרוייקטים״ דרך אורה יבניאלי
ודיתה קרמר, אל לאה פורת ועד לשר
המר, ואמר :״למען קיומם יילכו האנשים
הללו מהר עם כיפה על הראש
אחרית דבר ז לפני שנתיים פיר־סמר
,״ועדת לוינסקי להקצבות לתיאטרו־נים״
,שהוקמה על־ידי לאה פורת,
מנכ״לית המועצה־לתרבות־ולאמנות, דין-
וחשבון שפרט עד לפירטי־פרטים את סכו־מי־דיעתק
המושקעים בתיאטרון הישראלי,
מבלי שיישאו פידות תרבותיים. בין השאר
מציע הדו״ח להעניק תמריצים חיוביים
להצגות ריווחיות. גם בנקודה זו מובס
מונדי, שהצגתו יומן נוכחות — חלק א׳
הועלתה 170 פעם, ומחזהו זה מסתובב
הועלה יותר מ־ 600 פעם. על־פי העיקרון
הזה היה מונדי מרוקו את קופות ״המו עצה
לתרבות ולאמנות״.
בינתיים, הבימה מציגה את המיטבח
לארנולד וואסקר ואת וויצק של גיאורג
ביכנר: הקאמרי את צייד יצא לצוד ואת
מה עושים עם ג׳ני?; בתיאטרון חיפה
מציגים את מאלון הולך למות; בחאן את
רוזנקרנץ וגילדנשטרן, ובלהקת באר שבע
את הרולד ומור, אנדורה ואת רומיאו ויוליה,
בעוד לאה פורת מעלה את יוסף מונדי
לעולה על מיזבחו של שד־החינוך, ואולי
היא אומרת לו :״אבל אתה אמרת!״ ואי לו
כבוד השר מחייך, מחכך ידו בלחיו
המגולחת, ואומר ״פלוראליזם !״

ה״ווידדים״ של פנחס שדה
בשבוע הבא עומדים להתפרסם בעיתון-
הסיפרות פרוזה יומנים שניהל הסופר
פינחס שדה במהלך התקופה שבה חיבר את
סיפרו הנודע החיים כמשל במחצית שנות
ה־50׳ .פירסומם של יומנים אלה שופך אור
חדש על דמותו של פינחס שדה ועל עו למו.
בשל חשיבותם של היומנים מפרסם
מדור זה קטעים נבחרים מתוכם :

החווייה הישראלית

לפטפט דברי-היכה ילדותיים ומצחיקים— ,
זהו האושר. לקרוא לה שפן, או גדי או
פשוש.
אד מי עומד מאחרי החלון? גראה כי
הפרידה הנוראה מתקרבת והולכת. מכיוון
שאינני יכול בשום פנים לשאתה, הרי כוי

עסקתי בצביעת הברזלים בצבע לבן
ובשטיפת קרשי־הסיפון. בחורה גדולה מ הולנד,
ניגשה אלי ואמרה לי כי נשרטה
באצבעה וכי מבקשת היא לבוא עמי אל
תאי, אולי יש לי שם יוד. בין הנוסעים
היו מדדים להם כזוג תרנגולים הסופר יז

5. 56
כתבתי עוד שלושה פרקים. על חייו של
יוש, על בנימין, ועל המילחמה.
בעלי הדירה מנויים על איזה ירחון
לבולאות, ובפרוזדור ערימה שלמה, וכשאני
מוכרח לקרוא קצת אני לוקח משם יר חון
וקורא כחצי שעה מה המחירים ואיזה
בולים חדשים הופיעו. חוץ מזה לא קו רא,
רק משתדל לעבוד בל הזמן.
הימים יפים. בהירים. שקט.

213,56
...אני רוצה להתחיל ככתיבת ספר. אני
רוצה לעשות בכר מיפעל ענק, מין מסע
דרף הזמן כתוף הנשמה. משהו שיכיל
תיאורים, שירה, מהשכות, קטעי יצירות,
וידויים, חלומות, השקפת־עולם, הכל. מין
תנ״ד שלי.
אך זה דורש ריכוז עצום, איד זה ייתכן
שבירושלים, כתור האטימות המשוגעת של
ארץ־ישראל?
אני צריף לנסוע ללונדון, והחלותי כ הכנות
ראשונות׳ אף ספק אם יש אפ שרות
לנסוע, כגלל המילהמה הצפוייה
כקרוב, שאני אמנם אינני מעוניין כה
כלל, כי אין לי כעד מה להילחם כאן.
ועכשיו כאשר ליעל. ההיסוסים אם
לשאתה או לא מטלטלים אותי יומם ולי לה
כמו רוח את הגדר הקטנה. אני מר גיש
שאין לי כוח להינתק ממנה, ולעומת
זאת מענות אותי התנגדויות לא־פוסקות :
איר אהיה קשור למשהו? איד אוכל לי צור
אם תחת בדידות ולחץ יהיו לי מר גוע,
חמימות ואושר? איד אפתור שאלות
כלכליות, אלא אם כן אשעבד את עצמי?
איד אוציא ממערכת־ חיי את האפשרות של
התאבדות, שהיא תמיד מחשכה מישחררת?
הלכתי כרחוב ותכל עני הביט לתוך
עיני והפציר כי לקנות נרכיים. אך לפתע
דימיתי כי מאחורי המלים הללו מסתתר
דכר־מה אחר, וכאילו היה כו באיש הזה
חלק מישו, וכאילו אמרו העיניים: ההולד
אתה להיות יהודה איש קריות? האם אי־פוא
לא תתנה את סבלנו, לא תהיה לנו
לפה? יהודה איש קריות ! יהודה איש
קריות !

29. 5.56
הערה בעניין סגנון: אין שום חוקים
לסגגון, כפי שאין חוקים לתוכן. סגנון
טוב יכול להיות מצומצם או גדוש חז רות,
מקוטע או רהוט, צונן או נלהב,
שקט או פרוע, רם או חרישי. אין דומה
סגנונו של ישעיהו לזה של קוהלת, לא
סגנונו של לוקאם לזה של פאולוס, לא
סגנונו של תומם אקוינם לזה של מחברי
״כה אמר זרתוסתרא״ ,״שדים״ או ״מסתורין״
.אבל כל אחד הוא דגם בפני עצ מו
ויש בו מן הגאוניות.
זאת אומרת: סגנון צייד רק שיהיה לו
יחם אמיתי עם החיים. אם לא כן, יהיה
הסגנון המלוטש והחלק ביותר (בעיברית
כיום — סגנון המישנה המחודש) רק
בובה צבועה. סגנון הוא עניין של מוסר,
לא של דקדוק.
סיגנון צריד רק שיעיד על כוונת י ת רו,
כפי שהעולם (בין על־ידי הכוכבים
ובין על־ידי הקופים) מעיד על כוונת יוצ רו.
ברם, אין משיגים זאת על־ידי הת חכמות
כי אם על-ידי פשטות .״הגאון
מחבב את הפשוט, הלין את המסובד״.

21. 8. 56

12. 4. 56
...זה ימים אהדים שיורד גשם. אני קם
כשעה מאוחרת (מאוחרת מדי, לצערי :
כעשר אז אפילו כאחת־עשרה) ,שותה קפה
ואוכל לחם וגבינה, וניגש לעכודה. עד
כה, במשד שבועיים, כתכתי ראשי-פרקים
מפורטים לכל ספר, וכן ככר כתבתי 4
פרקים :״הנסיון של ישו כמדבר״ (רק
אדם אחד מאלו שעשויים אי־פעם לקרוא
את הספר יכין כי עליו, כדמות שטן, מדו בר
כאן פרנקפורט יונה או תעודת
המשורר״; ופרק על הופעת ״משא דו מה״
,הביקורת כנגדו ומה שברצוני להעיר
על כד, לא למבקרים, כמוכן, אלא הסבר
על סיבות אי־ההכנה כיחס אלי. תליתי
חוט כין שני מסמרים על הקיר, מול ה שולחן,
וכמהדקי־ככיסה תליתי על החוט
פתקאות עם ראשי־הפרקים, וכשאני גומר
פרק אני מחליף

17. 4. 56
יעל מתגוררת עכשיו כחדר ששכרה ב מרכז
העיר, ליד בצלאל. וכדי להיכנס

אני עושה מעשה כזה. אני מלקט את קט עי
עברי, את שכרונותי, את החיים האפ שריים,
החולפים, החלומיים, הנמוגים,
ומאחדם לסיפור אחד, למיתוס, אני מע ניק
להם הארה ומוכן פנימי. זהו מעין
אקט דתי של טבילה.

פנחס שדה
מדדים להם כזוג תרנגולים הסופר יזהר ובעקבותיו רוטנשטרייך, עגלגל ואדמדם
רח־המציאות הוא שניפרד, ושתחיה את
חייה.
זה יהיה קורבן אכזרי, ואין לי שמין
כוח אפילו לשוותו בדמיוני. הכל נראה
כה מסתורי.

הר ובעקבותיו רוטנשטרייד, עגלגל ואדמדם,
שנסעו להרצות באיזה סמינר ציוני
באנגליה. גם, בעצבותי הייתי גאה שלא
כד אני נוסע

22. 4. 56

1. 5.56

שם אפשרי לאוטוביוגרפיה :״החיים
כמשל״ .״או :״חלומו של אדם שותק״ .או:
חלומו של אדם בודד״.

מי שראה את האנושות מוטלת לפניו
כעל כף־היד, היא וחייה וגורלותיה, ועניה
ומצוקתה, וחלומה ושירתה, ויאושה
ותקוות גאולתה — ,הלא לא יוכל עוד
לדבוק בשום קטנוניות הרג שה
פתאומית בשבתי בבית הקפה, בייקר סט־ריט,
לונדון).

29.4. 56
בכינרת, באחד הימים הראשונים, שכב־

אתמול בא אלי דוב ויינמן, וכששתינו
קפה אמר לי בצער: מה תכלית בכתיבת
הספר הזה. איזה מו״ל יוציא אותו, ואפילו
כן, הקהל לא יבין אותו. למרות ש ידעתי
עד מה דוב אוהב אותי מאז הת יידדנו
כצבא, אמרתי לו: צא מחדרי,
ולעולם אל תבוא עוד.
הפסימיזם הוא חטא־מוות, הוא שורש
הרע והכפירה, הוא יליד הפחדנות ואבי
השחיתות שתתפתח במשד הזמן. אלה ש צלבו
את ישו היו אנשים פסימיים.

5. 6.57
מיכתב מיעל: לכתוב את כל מה שיש
לי לומר לד, כמה שאני חושבת עליו
ומתגעגעת אליד ואוהבת אותך עד ל דמעות
ועד לשיגעון. כזאת אינני רוצה, כי
יודעת אני שאסור לי, שלא אוכל לחיות
אתך, ולכן מוטב שלא אומר יותר דבר.
אני מקווה שאתה מרגיש טוב במידת
האפשר, ומתפללת תמיד לאלוהים שידאג
לד ושיאהב אותד מאד ולא יעזבד לשנייה
אחת.

...אך בינתיים יעל היא שלי. לפני־כן לא היה לי נזוע כה ממו שך. כה
קרוב. בה חם. עם נערה אהובה ...זהו האו שר לקרוא לה שפן. אז ו.די...
לחדר יש לעבור איזו מעבדה כימית. כשעות
היום עוסקים שם אנשים בעבודתם,
וכלילה המעבדה חשוכה ועזובה. ריחות
מוזרים, צנצנות. מה רחוקים ריחות הפר דס
והאורנים שבהם היינו מוקפים בצריף
שלנו בכינרת, ועצוב• ודרד העצבות הזאת
אני עובר אל חדרה הקטן של יעל, אשר
שם המתיקות שלה
•״אד בינתיים יעד היא שלי. לפני כן
לא היה לי מגע כה ממושך, כה קרוב,
כה חם וטוב, עם נערה אהובה. להיות
נאהב ואוהב, ללטף את פניה היקרות כל־כד,
את כתפיה, את אצבעותיה, את גופה,

נו חבוקים, יעל ואני, היה קסם, מחוץ
לצריף היתה דממת צהרי שבת, ומתוד
הרדיו נשמעה הסימפוניה הרביעית של
כרהמם. לפתע תקף אותי משהו פראי.
חשבתי: מה אתה עושה פה ומה עושה
ברחמם ! (כאילו היה ברחמם יושב אותה
שעה בתיד הרדיו ).בהתקפת כעס כמעט
זרקתי כר על הרדיו, שהתהפך. חשתי
עצמי מושפל, נבזי, מבוזבז, בונד. יעל
לא הבינה, אחר־כך אולי הבינה, ובכתה.
...ההפלגה לאנגליה ...הייתי כה עצוב
וסהרורי כאניה. לאן, לאן אני נוסע?
כלי ידיעת שפה, ובלי כסף. כמשך היום

21. 5. 56

12, 6.57

מה לימד ישו? הוא לימד לאדם את
המעבר משמעון לפטרום. שמעון הוא ה אדם
בבחינת אפשרות, הוא עדיין אפס,
הוא דייג של דגים, של יצורים אלמים,
הוא עדיין אילם בעצמו. ישו אומר לו :
בוא אחרי, ומוסיף ואומר לו אי־אלה
אמרות שבהצטדפן יחד יש בהן שלמות
והן משוות שלמות לפטרוס: התבונן ב־שושני־השדה,
קח את הצלה ילד בעק־כותי,
תן לקיסר את אשר לקיסר, בוא
בשער הצר
כשאני כותב עכשיו את האוטוביוגרפיה

הוספתי פרקים חדשים, אד הכסף הולד
ונגמר לי, ומשמונה־מאות הלירות שחסכתי
והבאתי לירושלים לא נותרו אלא כמה
עשרות. אם לא אסיים את הספר לפני
שייגמר הכסף מי יודע אם אסיים אותר
פעם. מה שיהיה אחרי־כן לא משנה.

4. 8. 57
סיימתי לכתוב את ״החיים כמשל״ הלי לה
כשעה שתים־עשרה וחצי אחרי חצות.

ס מלו ז ר;ש •ויון
שו לן ז אל מלי ח
ננחרה נדוגמנית
השנה באוסטרדה,
עברה לניו־יורק
ועושה ק או ״ו ה
נרוגמניס־צמו ת

גרים חדשים ולשאוף להגשים אותם.״
ואמנם, שולה אינה טיפוס שמתקפל
בקלות לנוכח קשיים. דרכה אל התואר
״דוגמנית השנה״ לא היתד, סוגה בשושנים.
היא נידחתה בלך־ושוב ואחר־כך
נדחתה כבלתי־מתאימה על־ידי סוכנות דוגמניות
גדולה באוסטרליה. עד שלבסוף השתכנע
סוכן אחד, כי הצעירה הישראלית
היא טיפוס יוצא־דופן, בעלת יופי אכזוטי
שמבטיח הצלחה.
״הם חשבו תחילה שאני מינית מדי
ומרתיעה,״ הסבירה שולה ,״אבל לאט לאט
השתכנעו כי יש בי משהו, שונה לגמרי
מהטיפוס של הדוגמנית האוסטרלית ה ממוצעת.״

התואר דוגמנית־השנה קובעת ועדה
מייוחדת של אנשי מיקצוע בענף האופנה,
ביניהם פירסומאים, צלמים, עיתונאים,
וכמובן — האופנאים עצמם. לכל מוע מדת
יש תיק המסכם את עבודתה במשך
שנה שלמה, בתצוגות אופנה ובתצלומי-
פירסומת .״זו היתד, חווייה שלעולם לא
אשכח אותה,״ נזכרה שולה בהופעתה בפני
הוועדה .״דיברו עלי בחדשות, ברדיו ובטל וויזיה,
וסיפרו על חיי ועל שירותי בצה״ל.
הצטערתי רק על דבר אחד באותו הרגע,
שהורי לא היו איתי כדי להתחלק עימי
בחוריה המרגשת הזו. אבל מייד אחרי ה זכייה
טילפנתי אליהם, לירושלים, כדי
לבשר להם על הצלחתי.״

א מא,״ צעקה הצעירה היפהפיה
/ /י לתור אפרכסת הטלפון, בשיחה ה־ביניבשתית
מאוסטרליה הרחוקה לבית הוריה
שבירושלים .״אמא׳ זכיתי בתואר!״
באותו הרגע לא היה אדם מאושר יותר
משולה אל, דוגמנית שחרחורת שהוכרה
בארץ בשם מישפחתח הקודם: אלמליח.
היא זכתה להיות הישראלית הראשונה
שנבחרה ל״דוגמנית השנה של אוסטרל-

ה ה צל ח ה
ה מ סנוו ר ת

אוסטרליה הרחוקה הגיעה שולה
בעיקבות אחיה, שמנהל שם מיסעדה

אן א -חי שראנ !

רו ו 1 1 11111 וו וו ווו1 11— 111111.

— 11י י

]***1800114) 87 6

— 111ו ין ויו! * 11 1י י — —

§ ? 1171*1

)116

כרטיס הביקור

של שולה אל הוא המיסגרת היחידה בה היא מוכנה,
לדבריה, להתערטל .״אני לעולם לא מצטלמת בעירום,״
היא אומרת .״כי אני ממישפחה דתית וחסר לי שיגיע להורי צילום עירום
שלי.״ את תמונותיה הנועזות היא שומרת לעצמה ומקשטת בהן את חדר השינה שלה,

יה״ — תואר המבטיח למחזיקה בו ריווח
כספי, פירסום ותהילה ברחבי היבשת ה חמישית.

דווקא בשעה שנראה, כי הפופולאריות
של הצעירה הישראלית נמצאת בקו
עלייה, היא מיהרה לשנות כיוון ולבחור
לעצמה אתגר חדש: לפלס לעצמה דרך
בשוק הדוגמניות חנידיורקי, הידוע כבור-
סת היופי האכזרית ביותר בעולם. בורסה
זו, השוכנת במנהטן, מוצפת בדוגמניות
יפהפיות, הזורמות אליה מכל רחבי אר-
צות־הברית וממקומות מרוחקים ברחבי
תבל. וכולן הוזות רק בדבר אחד: איך

לממש את החלום האמריקאי של פירסום
והתעשרות, איך להעפיל אל פיסגת ה הצלחה.
שולה
מתגוררת כיום בדירת־פאר, בגורד-
שחקים המצוי באיזור היוקרה של
מנהטן. מחלון ביתה נראית ניריורק בלילה
באוקיינוס אינסופי של אורות מרצדים
— בכחול, באדום ובלבן זוהר. על
קירות חדר האורחים תלויות תמונות־ענק
שלה, המשרות הרגשה שבעלת הדירה היא
אשד. בעלת אלף פרצופים.
את אורחיה היא מקבלת כשהיא לבושה
בחלוק מכסי שחור, שהוא הצבע ה
אהוב
עליה ביותר. היא מוזגת מייד קלאוה
עם חלב, און דה־רוקם, ומתפנה כדי להאזין,
ואחר־כך — כדי להשיב. את הראיון
עם כתב העולם הזה ניהלה באנגלית שוטפת,
המתובלת פה־ושם בעיברית שהספיקה
כבר להשתבש.
״כולם אמרו לי,״ סיפרה שולה ,״שאני
עושה את טעות חיי כשאני עוזבת את
אוסטרליה ועוברת לנידיורק. באוסטרליה
הייתי סיפור־הצלחה, כפי שקוראים לזה.,
והנה, אני עוזבת ומתחילה הכל מחדש,
אבל מה לעשות — זה האופי שלי. אני
אוהבת לנסוע, לנדוד ממקום למקום. לכן
בחרתי במיקצוע כמו דוגמנות. כך אני
יכולה לעבור בכל מקום בעולם. אני יו דעת
שהצבתי לעצמי מטרה קשה, אבל אני
לעולם לא נכנעת. צריך תמיד להציב את־

ספרדית משגשגת, אולם לפני נסיעתה הס פיקה
לסיים את שירותה הצבאי, תחילה
כחיילת חיב״ה ולאחר מכן כסמלת בחיל
השידיון.
״הייתי פקידה של מח״ט,״ סיפרה הדוג מנית
.״גם השירות הצבאי היה בבחינת
חלום שהתגשם. תמיד שאפתי לשרת ב־שיריון,
שם יש אקשן וזה מלהיב. כימעט
וחתמתי קבע, אבל אז הגיע כרטיס טיסה
ששלח לי אחי. התלבטתי הרבה, אבל
בסופו של דבר הגעתי למסקנה שזה הזמן
לד,תחיל לנסוע ולהגשים חלום גוסף שלי
— לעבור משדה־תעופה אחד לשני ולטייל
בהרבה ארצות. יש לי אפילו ספר-זיכרונות
מימי בית־הספר העממי, בו כתבתי שהחלום
שלי הוא להיות דוגמנית, לשנות את שמי
לשולה אל ולנסוע הרבה בעולם.״

אך החיים בנדיורק הגדולה וד,סואנת
קשים יותר מאשר באוסטרליה השקטה.
האפשרויות אמנם רבות וההצלחה מסנוורת,
אך התחרות קשה ומתסכלת .״אני לא
רוצה שהדוגמניות בישראל תתשובנה שזה
סו איזי, כמו שאומרים, כה קל להגיע
כאן למשהו,״ מזהירה שולה את חברותיה
למיקצוע .״אני הולכת לראיון אחרי ראיון
עד שאני מקבלת עבודה. אחרי שהצלם
מחליט מי תהיה הדוגמנית, צריכים לגשת
לפגישה עם הלקוח עצמו, והוא צריך
לתת את האו־קי הסופי. כמובן, שלצלם
יש השפעה רבה, לכן חשוב שלדוגמנית
יהיה קשר טוב והבנה עם הצלם. צריך
פשוט לגשת מצלם לצלם ולהשאיר אצל
כל אחד מהם פרוטפוליו — תיק •עם צי לומים.
אבל זה לבד לא מספיק. מדי חודש
צריך לחזור על הסיבוב, לגשת לכל
אחד ולשאול מה חדש. בניו־יורק בלבד
יש כ־ 2,000 צלמי-אופנה 500 .מתוכם פעי לים
מאד וכ־ 200 מביניהם הם חשובים
מאד. אלה נחשבים לעילית שבחבורה.
אנ מכירה כימעט את כולם באופן אישי,
וזה לא קל. זה קשה. קשה מאד.
״אני גם לא רוצה שבארץ יחשבו שצריך
להיכנס למיטה עם הצלם, כדי לקבל עבו׳
דה. אפילו אם דוגמנית תעשה זאת, שום
דבר לא יעזור לה אם אין היא הטיפוס
המתאים לעבודה. אבל כמו בכל עבודה,
גם בשטח הזה היחסים האישיים עוז רים.
אני מכירה הרבה בחורות שהיחסים
האישיים עזרו להן הרבה מאד, אבל אני,
אישית, לא מאמינה בזאת. כי זה מוציא
שם רע, ועם שם רע קשה מאד להחזיק
מעמד.״

בדיך לפיסגה
ללל ולה מקפלת היום 75 דולר לשעת
צילומים. היא מוכנה לעבוד שעות
רבות, כדי שתוכל לרכוש לעצמה חפצים
יפים ובגדם יפים. לכן היא אינה מם-

למרות שהיא כובשת לה היום
| ד ח11י
מקום בצמרת עולם הדוגמנות
*י ׳111 #ן
הניו־יורקי, מתגעגעת שולה לישראל ומתכוננת לחזור לארץ

לעבוד בה ולהקים מישפחה .״חיי הדוגמנית אינם קליס בארצות־הברית,״
אומרת שולה ,״דורשים ממני להצטלם עם בגד־יס בחורף
ומעילי פרווה בקיץ. העבודה נמאסה עלי ואני רוצה בעל ישראלי.״

הכל חייב לעבור דרך סוכנות ודרך האי גוד.
הדוגמנית שרוצה לבוא לכאן חייבת
להוכיח שהיא מאד מצליחה בארץ אחרת
ושהיא משהו מייוחד. אני הגעתי לניו־יורק
מאוסטרליה, עם הסוכן שלי, וכעבור שבועיים
כבר הצטרפתי לסוכנות דוגמניות
גדולה, קיבלתי רשיון־עבודה והתחלתי
לעבוד. היום, אחרי שנה וחצי בארצות-
הברית, אני עדיין לא בפיסגה, אבל אני
עובדת בלי-סוף.״
משעשע וספור טיבי
^>ץ ולה נהנית מהצלחתה, אך סובלת
״ מגעגועים .״הרצון לחזור ארצה,״
התוודתה ,״מקנן כל הזמן. הגעגועים גורמים
לי לפעמים לדיכאון. לכן אני מתכו ננת
לבוא בקרוב לביקור־מולדת. הייתי
רוצה אפילו לעבוד קצת בארץ, כי אחרי
הכל זוהי המולדת שלי. אם חוזי־העבודה
יאפשרו זאת, אני רוצה לשהות בארץ כמה

חודשים ואולי אפילו להתחתן.״
גם על גבר חלומותיה יש לשולה דעות
ברורות -ונחרצות .״הוא צריך להיות אינ טלקטואלי,
אלגנטי ובעל־יוזמה. עצלן לא
בא בכלל בחשבון. עליו לכבד את הקאריי-
רה שלי ולהיות מישהו שכבר הגיע למשהו
בחיים. אני לא מתכוונת רק לכסף, אם כי
כסף מסמל לפעמים הצלחה. על הגבר שלי
להיות משעשע, ספורטיבי ולא־שיגרתי. הוא
צריך להיות אחד כזה שאוהב לנסוע הרבה
ואוהב את הדברים היפים שבחיים.
הוא צריך להתמצא בהרבה שטחים והעי קר
— שיהיה באותו הראש איתי.
״כאשר אתחתן אפסיק כנראה עם הדוג מנות,
כי לבעלי יהיה בוודאי מספיק כסף.
או, אז ארצה לפתוח לי בוטיק אכסקלוסי-
בי עם דברים שאני אתכנן בעצמי. ומעל
לכל אני רואה את עצמי בתור אמא. אני
אמנם אשת־עסקים, אבל אני רוצה להיות
אמא ואשד. נאמנה לבעלה.״
היא משוכנעת כי תמצא את האיש
המתאים .״כי בחיים,״ לדבריה ,״יש תמיד
הפתעות.״

חוגזן<?<רו

סכס־אפיל

היתה הבעייה של שולה באוסטרליה. צלמי האופנה 4 טענו שהדוגמנית הישראלית נראית יותר מדי סב־טית
עבור הקהל האוסטרלי השמרן וסירבו לצלם אותה במשך תקופה ארוכה.
בסופו של דבר הפכה בעייתה ליתרון, וצילומיה הפכו יותר ויותר מבוקשים.
תפקת בדוגמנות ועובדת גם כמנחלת מכי רות
בבוטיק יוקרתי, בשדרה חחמישית ב־ניריורק.
היא עושה, לדבריה ,״כסף טוב״,
לדוגמניות הישראליות, החולמות על
קאריירה בינלאומית, אומרת שולד. כי
לארץ המוצא אין בכלל חשיבות .״אם את
מספיק חזקה ומאמינה ביכולת שלך, את
יכולה להצליח בכל העולם, ולא חשוב אם

את מישראל, מהמזרח־הרחוק או מאירופה.
צריך רק לרצות, לרצות ולרצות —
ואז אפשר להגיע.
״אבל דבר אחד צריך לדעת: לנידיורק
צריך לבוא עם המון נסיון ועם רקע טוב.
צריך להראות כמה שיותר תצלומים וכמה
שיותר עבודות. יש כאן המת יפהפיות,
ושיטת העבודה היא לא כמו בארץ —

לקמץ לעומק

היה תמיד המוטו של שולה, שאינה מהססת להיסחף
להרפתקות חדשות ולחפש אתגרים מעניינים .״בחורה
שאינה מעיזה ואינה שואפת,״ היא מסבירה ,״לא תגיע לשום הישג, אבל אינני מוכנה להצליח
באמצעות המיטות של הצלמים.״ שולה הצליחה להתאקלם בחברה הגבוהה של ניו־יורק,
ומתגעגעת לישראל, מתכננת ביקור־מולדת וחולמת להיות אמא מסורה ורעייה נאמנה.

ל מ ען טו הרה גז ע !

פ 1לן-מחייה מתים זינזיניהם
(מאח:אודטת דנץ מתוך ה״עולם הזה״ 1במרץ .)1978
בשנים האחרונות נעשו
נסיונות טיפול במיקרי פרום-
טטה (בלוטת הערמונית) על
ידי פולן. הניסיונות הוכתרו
בהצלחה, שכן הושגו תוצאות
ריפוי מרשימות אצל חולי
פרוסטטה כרוניים, כשהפולן
מוכיח את יתרונו על תרופות
כימיות סינתטיות.
הדוקטורים אריק אנטן
ואופרק מאוניברמיטת אופס-
אלה בשוודיה, וד״ר מיכאיל־סקו
מאוניברסיטת טיטן, בבר
קרשט רומניה, פירסמו עבר
דות-מחקר רציניות ביותר על
העסק. בין השאר פורסמו
עבודות אלו בסיפרות ה״אפי־מונדיה״•
,אשר למרות השם
המפואר, אינה תורה לחקר
הסרטן או משהו, אלא פשוט
שמו של האירגון הבינלאומי
של כוורנים.
מחקרים מבולגריה, צרפת
ויוגוסלאוויה, תומכים בגי״׳
רסה זו, ומופיעים בדו״חות
הדיונים של מחלקת האפיתר־אפיה
באירגון זה -שהיא
תורת ריפוי המחלות על ידי
דבש. אז זהו זה. למי שיש
פרוסטטה נבולה
קצת, שיאכל,
ותחיי.

מי שמעוניין בעוד פרטים
על הלהיט הטיבעוני ה חד ש-
בבקשה.
חסידיו נ שבעים׳עליו בי
הוא מעיר את היצר. זה דווקא
טוב, כיון שיצר זה הולך לישון
לפעמים, בחוסר־תיאום
משווע עם בן הזוג. כפית פולן
ושהשם ירחם.עיקר שכחתי הפולן הוא
המרכיב הזכרי של הפרח. צר
רתו בטבע: אבקה בעלת גרגרים
עדינים, בגוונים מצהוב-
בהיר עד חום כהה. הוא מכיל
אחוז גבוה של פרוטאינים,
מינרלים, חומצות ואנזימים
חיוניים ביותר, אשר איזונם
בגוף, של אלה האחרונים,
הוא פעולתו החשובה. רצוי
לאוכלו שלוש פעמים ביום,
כפית לפגי כל ארוחה.
הפולן, המלוקט על ידי
הדבורים, נקלט בקלות בגוף
כשהוא מוגש בתוך דבש טיב־עי.
בארץ, משווק אותו קיבוץ
שמיר בתערובת
נפץ: פולו •י
מזון ׳מלכות,
בדבש טיבעי.

ולנית מוצר ״גליל״ מכוורת קבוץ שמיר להשיג בצמחוניות בבתי המרקחת,
סופרמרקטים ומערביות מעולות. בק ש פרוספקט חינם,

(המשך מעמוד )53
וכרגע הניצחון הוא לצד הסטודנטים ה ערבים.
מאשרת זאת אביגיל, סטודנטית
בחוג להיסטוריה, שעלתה לארץ ב־,1974
ומסרבת להזדהות בשמה המלא :״אני
מסתדרת כאן לא טוב מבחינה חברתית.
לערבים יותר קל מאשר ליהודים עם סטודנטיות
אמריקאיות. הם לפחות לא מעלי בים
כמו היהודים...״
״מה שהם עושים,״ סבור שיף *,״זה על בון
לכל היהודיות. לבחורות שלהם הם
לא יעזו לעשות מה שהם עושים לבחורות
שלנו. אצלהם הם שומרים על כבוד
האשה. הם באים הנה כדי לרמות את ה סטודנטית
היהודיה. הם באים לתפוס בחורות
ולשתות יין איתן, דברים שהם לא
יכולים לעשות בכפרים שלהם. על זה
עוד הייתי מוכן, איכשהו, לסלוח, אבל
מה שחמור יותר הוא שהם מביאים למעו נות
שלהם ערבים מהכפרים ומהגדה, ש אינם
סטודנטים כלל. הם יוצאים עם חמש
סטודנטיות יהודיות־אמריקאיות ביחד. והם
עושים זאת לא מפני שכולן מוצאות־חן
בעיניהם, אלא כדי להחדיר בהן את הפוליטיקה
שלהם.״
כדי שלא יחשדו בשיף, חלילה, שהוא
גזעני הוא ממהר להדגיש :״אני לא אנטי
שום דבר. ובוודאי שלא אנטי־דמוקרטיה.
אני רק הושב שליהדות יש עדיין זכות
קיום. יש לנו ערכים משלנו, ופה הנקודה.

סטודנטית אביגייל
הערבים אינם מעליבים
אנחנו עם סגור, אבל בעניין הזה אפשר
לעשות הרבה דברים: סמינריונים ומים־
גשים חברתיים.
״אנחנו צריכים לעבוד על הסטודנטיות
האלה עוד לפני שהערבים עושים זאת.
אני לא מדבר על גטו ועל הפרדה בין
העמים. אבל העובדה שיש פה בני שנעמיס
אינה אומרת שנוכל להפוך לעם
אחד. אני, למשל, לא אוהב את המוסיקה
הערבית. והם — לא אוהבים כשאני מתפלל.
אבל אנחנו חיים ביחד, מעתיקים
יחד בבחינות, ואפילו אם הם מרגיזים
אותנו לפעמים, נו, אז מה 1
״אבל הם בזים לנו שהבנות שלנו יוצאות
איתם בצורה כזו. הם פשוט צוחקים
עלינו, :נו, נראה אם תצליחו לעשות
אותו דבר לבנות שלנו?׳ הם אומרים
ואנחנו מתעלמים מזה. אני אנקוט בכל
האמצעים הלגיטימיים בכדי לנצח במירוץ
הזה. אני רוצה שהיהודיה, שהיא לבד בארץ,
ואין לה אף אחד, תדע ותבין שה חברה
שהיא מחפשת זה אנחנו. כי כל
מה שקרה פה עד עכשיו היה סימן שאנחנו
לא מוצלחים, שנכשלנו.״

ב עיו ת ב רו מו
של עו ל ם
יזה, מדריכת סטודנטים אמריק-
* איים באוניברסיטה, הגיעה מקליפורניה
לארץ. גם היא מסרבת למסור פרטים
נוספים על זהותה. היא סבורה כי הבעייה
היא כאובה.
״הרבה סטודנטיות יהודיות המגיעות ל כאן
אינן יודעות אם הן רוצות להישאר
או לחזור, בגלל הקשיים החברתיים שהן
נתקלות בהם. אני לא חושבת שלסטודנט־

יות אמריקאיות יש כאן יותר קשר עם
ערבים מאשר עם סטודנטים יהודים. אני
גם לא חושבת שאלה המתחברות עם ערבים
מקבלות את הדיעות הפוליטיות שלהם.
אבל ברור שכאשר יש קשר — יש השפ עה.״
600
סטודנטים ערבים לומדים באוניבר סיטה
העברית בירושלים. רובם מתגוררים
במעונות הסטודנטים ויכולים לארח שם
את הסטודנטיות היהודיות העולות, שזו כות
גם הן בדיור במעונות, בסמוך להם.
שיף מסכים כי לא כל הסטודנטים הערבים
באוניברסיטה הגיעו לשם כדי לפתות יהודיות
,״אבל די במניין ערבים העושים זאת,
כדי לקבוע שהמצב חמור,״ הוא אומר .״כל
המהפכות הגדולות התחילו עם עשרה אנ שים.
באוניברסיטה שלנו יש עשרה לוח מים
ערבים כאלה. והם מהוותיקים שבאוניברסיטה.״
שלושה
מאלה, אותם מגדיר שיף כ״לוח־מים
ערבים באוניברסיטה״ ,מסתכלים על
ההתרועעות עם סטודנטיות יהודיות מזווית
אחרת.
קאסם מחמוד, מאום־אל־פאחם, מסביר
מדוע הוא מעדיף חברת סטודנטיות לא
ערביות :״עם הערביות לא קל לקשור
קשר. הן שמרניות יותר ולא מוכנות ללכת
רחוק. הן לא מבינות בהרבה נושאים, כמי
קולנוע או בעיות אחרות העומדות ברומו
של׳עולם. האמריקאיות הן זבל של בחו־

רות, גם מבחינה חיצונית וגם מבחינה
אינטלקטואלית. הן לא מספיק משכילות.
אני מעדיף חברת סטודנטיות ישראליות.״
לג׳וודאת דאשד, מהכפר ריינה, יש דווקא
קשר הדוק עם הסטודנטיות הערביות ה לומדות
בירושלים :״יש לנו דווקא קשר
ידידותי עמן ואני לא חושב שהן סגורות.
אבל אני מעדיף חברה של אירופים, מפני
שהם מבינים יותר את הבעייה הפלסטינית.
כשאני מתחיל עם בחורה אני מתחיל עמה
מהצד הפוליטי. אני מספר לה על העובדות
בשטחים ועל העם הפלסטיני. אני לא מס פר
לה על אש״ף, אלא רק על העם הפלס טיני
שפה. יש לי ויכוחים איתן, ביחוד
אם אינן שמאלניות. אבל בסוף כל אחד
נשאר בדיעות שלו.״
״יש ויכוחים,״ מודה גם יוסוף חאכם
מדיר אל־אסאד ,״אבל לא עם הסטודנטיות
היהודיות שבאות מאמריקה. לאלה יש
כבר שטיפת־מוח ציונית שעשו להן בבית.
הן לא מגיבות כמו הסטודנטיות האירופ יות,
למשל. כשאני יוצא עם בחורה כזאת,
הכל הולך בסדר, שבוע שבועיים, עד ש היא
מתחילה להרגיש שאני לא יהודי, ש־המיבטא
שלי אחר ושאני לא חוגג את חגי
היהודים. אנחנו מספרים להן על עצמנו
ועל החיים שלנו.״
לחאכם יש עתה ידידה אמריקאית .״היא
יוצאת איתי למרות שאיננו מסכימים
מבחינה פוליטית ויש בינינו קונפליקט.
אנחנו מנסים להשפיע עליהן בעניין ה־בעייה
הפלסטינית, כי הרי זה התפקיד של
כל משכיל ערבי.״
סגן יו״ר אגודת הסטודנטים, משה שיף,
סבור שעצם ההתרועעות הזאת היא בבחינת
סכנה לאומית. ומי שדבריו של שיף מזכי רים
לו סיגנון מסויים מתקופה מסויימת.
פשוט אינו יודע מהי זקיפות קומה יהודית.
העולם הזה 2125

א רי סו ת •ויורא
בשש־ב עו
י צרני
לו חו ת
שש־בש

בחסות

דובק

בשיתוף האגודה הישראלית לשש־בש
תיערך במלון ״רמדה״ ת״א החל ב־ 28 למאי 1978 ותמשך שבוע

שלושת הזוכים הרא שונים ב אליפו ת י שתתפו בתח רו ת בינל או מי תשתת קיי ם באירופה

פרס רא שון;
פרס שני:
פרס שלי שי ;

כיטיס-טיסה הלוך ושוב לאירופה ו־ססס 10,ל״י
כרטיס־טיסה הלוך ושוב לאירופה ו־ססס 5,ל״י
כרטיס־טיסה הלור ושוב לאירופה ד 2,500ל״י

רה משתתף יזכה בהחזר במזומן בסך 300. -ה״י עה כה קנייה שה אחד ממוצרי
״מץ״ :טהוויזיות צבעוניות, טהוויזיות שחור הבן וניידות, תנורי בישוה ואפייה,
קוהטי אדים, מקפיאונים ( 1066 201 ומערכות סטריאו.

מטוסי

ל י טי סו א ת הזוכי םלתח רו ת הבינל או מי ת

בין כל הנר ש מי םלא לי פו ת י שראל בשש־ב ש תוג ר ל טלוויזיה נייד ת, מ תנ תחברת

כיצד להשתתף באליפות
כל שחקן ו שחקני ת שש־בש מעל גיל 18 רשאים לה שתתף ב אליפו ת.
נקודות הרשמה לאליפות: מלון ״רמדה״ ,רח׳ הירקון ,121 תל־אביב, משרד
הכרטיסים ״הדרך׳ ת״א ,״כהנא״ ירו שלים ,״גרבר״ חיפה ,״פרגוד״ ב אר־ שבע,
או במשרדי ההפקה רחוב גלבוע 4תל־אכיב. דמי הרשמה 280.— :ל״י.
אירגון והפקה :

מירי זכרוני * נחי לאור ¥רפי זכרוני

משרדי הפקה: רח׳ גהבוע ,4ת״א,
טהפונים 230856 — 247428

בהסות חברת ״דופק״ ,יצרני סיגריות איכות מזה 40 שנה

דנ שבץ

ה1ווו! 0ה 1ה

במדינה
(המשך מעמוד )52
מוסיף, כי למחרת הנפקה סיכמו גרוסמן
וכרמל עם האוצר שהסידרה שאותה רכשו
(מם׳ ,)5008 תהיה האחרונה שבה מוצמדות
איגרות־חוב למדד שפורסם אז, והודעה ברוח
זו נמסרה לכל הבנקים.
פרקליטות מחוז תל־אביב מאשימה את
השניים ש״פעלו במירמה ותוך הפרת אמו נים
הפוגע בציבור, ותוך העלמת הזיקה
הפרטית שיש להם בהנפקת סידרה זו.״
על עבירות אלה הם צפויים, אם יורשעו,
לעונש מירבי של שלוש שנות מאסר.
נגד יצחק גרוסמן הוגש כתב־אישום
נוסף, שממנו עולה כי אותה החברה ש רכשה
את האיגרות עבור בנק המיזרחי
הדאון את לביא, לא היתה בין החברות
הרשמת לרכוש את האיגרות הללו. ב דצמבר
1974 התלוננו מנהלי החברה לניי-
רוודערך של בנק לאומי בפני הד״ר אליעזר
שפר, המנהל הכללי של בנק ישראל,
כי איגרות־חוב מסידרה 5000 המיועדת
לגופים מסויימים, נמכרו שלא כדין.
שפר הורה לגרוסמן לבדוק רכישה זו.
אלא שזה, שידע, על פי האישום, שה רכישה
של הדאון את לביא נעשתה ב חלקה
הגדול עבור בני-מישפחתו, העלים
עובדה זו מידיעת המנהל הכללי של בנק
ישראל, ודיווח לו כי הרכישה נעשתה כדין,
עבור קופות גמל וקרנות השתלמות, דבר
שהיה שקר• ״בכך רימה גרוסמן, ומנע את
עריכת הבדיקה שהיתה מאפשרת את תיקון
הנזק שנגרם לציבור.״ שני העובדים ־ש-
הושעו מעבודתם מצאו תפקידים פיננסיים
חדשים: אליעזר כרמל הוא כיום כתבו
הכלכלי של היומון הארץ, והד״ר גרוסמן
עובד כיועץ בבורסה.
בין העדים האמורים להעיד מטעם ה תביעה
נמצאים הממונה על הבנקים ד״ר
מאיר חת, מנכ״ל בנק ישראל אליעזר
שפר, מנכ״ל הבנק למלאכה יורם גלאון
וכן כתב ידיעות אחרונות יוחנן להב, ש הוא
קרוב־מישפחה של גרוסמן והיה אחד
מאלה שעל שמם נרכשו איגרות־החוב,
נשוא כתב־האישום.
נוישפט מעשה כשולי הכביש

בעגה מקורית
שד פרקליט הביאה
זזיכויין של ש7ו-ש פרוצות

מאוזן :
. 1יישוב בארץ ; .5מקצועי! .שיו נורית
הירש, למשל; .10 כלי במישחק השחמת;
: .11 נוזל החיים; . 13 בתוכו; . 14 מטבע
צרפתי קטן! .15 נועם; .16 סיב דקיק!
.18 בעל־גאווה ! .20 ישיש; .21 נשיאה
הראשון של המדינה (ש״מ); .22 קידומת
הולנדית ; .24 כינויי ; .2 5בילבד ; .26 טון ;
.28 סופר ישראלי(ש״מ 30 בושם מיקר-
אי ; .3 1אסון, שואה ; .32 מלאך ; .34 מעדנות!
.35 בהשאלה: ישיש מופלג; .38
מציבעי הקשת; .39 בגד־שרד; .41 רומם
בעקבו ! .42 דקל ; .43 מציאות ; .45 דמות ;
.47 גוף; .48 הריגה ובכוונה־תהילה ! .50
המס! .51 עצם בפה! .52 זז ממקומו;
.54 דין ! .57 עניין, עסק ! .61 מילת תנאי ;
.62 ההליק! .64 גזכר־לעיל (ר״ת 65
מעונות השנה; .66 ענף; .67 מסייר; .69
אגם ; .70 מדריך־נוער (ר״־ת 72 אליגד
ריח ; .74 בוץ ! .75 מחוטי האריג ; .77 גוף
ראשון רבים; .78 זוהמה! .81 נבל; .83
מספיק!! .85 מסולם הצלילים; .86 מחול
אצילים! .88 מילת־זיתז; .89 סטודנט;
.91 שמא; .93 מלכסיקון הכלבים; .95 בן
הנכד! .96 זמן! .98 אדון! .100 רטוב
במיקצת ; .102 הבל 103 שרוי בתענית ;
. 104 ירק־גינה; . 105 דחיפות.

מאונך :
. 1עצם ; .2מיהר ! .3נרתיק ; .4מיקווה־ים
ענקי ! .6בהשאלה: מרכז ! .7עיגול ;
.8דגל ; .9תיפארת ! .12 שך ; .15 מסביר־פנים;
.16 מץ שמן רפואי! . 17 גחלים
לוחשות ; .19 ממלא את האטמוספרה ; .20
תרופה; .21 תושבי וארשה! .23 ישן!
.24 רוח רעה; .26 צמח־מים רב־שנתי!
.27 בודקול; .29 גץ! .30 מתחת לבית!
.33 מתרי־עשר ; .34 קיבוץ בגליל העליון !
.36 חייודשעשועים ; .37 אבר בגוף! .40
עולז ; .41 בארמית: התם ; .44 שליח־צדק
(ר״ת); .46 אדמה המצויה ובנגב; .47
נעלם, התנדף; .49 רצון עז; .50 סייר;
.53 בהמת־בית ; •54 חזיודלילה ; .55 קרם !
.56 מלווה בל עצם; .58 מטבע יפאני;
.59 חבל בארץ ; .60 מחיר הכלה ! .62
מזל ! .63 עכוז 66 יוס ף ; .68 קיבוץ
בעמק! .71 מגילגולי הארבה! .73 הנח!;
.76 אולם ; .77 סליל-חוטים ; .79 דבש נ ד
זל! .80 לא מעודן! .82 מאכל אבותינו
במידבר ; .84 עובד בית״המרחץ ! .85׳מיש־פט!
.87 מבלה את הלילה; .90 מלחין
צרפתי (!ש״מ 92 בהרתיקיץ ; .94 דיברי
השמצה! .96 תכשיט; .97 אמיתה; .99
ידיד! .101 שנשמה באפו! .102 מילת-
קריאה! .103 פקודה מפורשת

שלוש היצאניות סקרו באדישות את
קהל הסקרנים שבא להאזין למישפטן, ב־בית־מישפט
השלום בתל־אביב, והפנו את
ראשיהן אל עבר התובע המישטרתי. הלה
קרא, כאילו מתוך שיגרה, את פירטי האישום
:״שושנה מאיר, יפה חפץ ויפה שאשא
גרמו להפרעה לתנועה בכניסה לחוף תל-
ברוך, בכך שמכוניות שעברו בכביש עצרו
לידן ללא אורות והפריעו לתנועה.״
פרקליטן של השלוש, עורר־הדין דרור
מקרין, לא ניסה כלל להפריד את גירסת
התביעה ביחס לעובדות ולא ד,ירבה לח קור
את עדי־התביעה. הוא התרכז בשאלה
אחת בלבד :״האם נכון שסמוך למקום
בו עמדו הפרוצות מצוי מיגרש־חנייה?״
עדי־התביעח, שוטרים שהשתתפו במצוד
אחר היצאניות, השיבו ללא־היסוס, בחיוב:
יש מיגרש־חנייה כזה, בשולי הכביש המוביל
לחוף הים.
הפרקליט לא הסתיר את סיפוקו מתשובות
השוטרים ופנה לשופט :״אם הקליינט
עצר והפריע לתנועה, אין זה מחייב את
הפרוצה כלל וכלל. שיהיה אזרח ממוש מע,
יחנה את מכוניתו במיגרש־החנייה
הסמוך, ילך מאה מטר ברגל ויזמין אותה,
את הנאשמת, במחילה מכבודו — לדפיקה.
אם לא נהג כך, יש להעמידו לדין. אך מה
אשמה הפרוצה ז היא לא עמדה על ה כביש,
אלא בצידו.״
התובע נבוך. השופט, ישי לויט, חייך,
קיבל את טענת הפרקליט וזיכה את השלוש
מכל אשמה.

ההכרעה הפתיעה,

הנאשם הורשע ונשלח למאסר;
אד זבה בעירעור
בי לא דויה לו סניגור
עורך-הדין מנחם רובינשטיין לא הצליח
להסתיר את תדהמתו, וכמוהו גם שאר יוש בי
אולם המישפטים של בית־המישפט המ
חוזי.
שלושת השופטים מסרו בזה הרגע
את הכרעת הדין בעירעור פלילי שהגיש
רובינשטיין, זיכו נאשם בתקיפה ובאיומים
וביטלו עונש שהטיל זמן קצר קודם
לכן שופט־שלום. הזיכוי היה מפתיע, אך
אך לא פחות ממנו נימוקיהם של השופטים
המחוזיים: בנימין כהן (נשיא) ,משה טל-
גם ויעקוב קדמי.
סתירה בעדות. התיק, נגד סלים מיז-
רחי, נפתח בעיקבות תלונתו של רוכל זקן
משכונתו, שכונת התיקווה. הלה טען ש-
מיזרחי נטפל אליו, נוהג לגנוב ממנו בדים
וסחורה, מכה אותו וסוחט ממנו כספים
באיומים.
בסופו של דבר הובא מיזרחי לדין. לא
היתה זו הפעם הראשונה שהוא הועמד
לדין באשמה דומה. גיליון ההרשעות שלו,
הסתבר, כולל לא פחות מ־ 17 הרשעות
בגין מעשי־תקיפה שונים, שאותם צבר
במשך 42 שנים.
הנאשם עצמו התגלה במהלך המישפט
כאיש קשה־יום, שפרנסתו בקושי, בעל
10070 נכות, חולה במחלת־עצבים וסובל
מהתקפי מחלת־הנפילה (אפילפסיה) .הת־קפות־העצבים
של הנאשם לא התמצו רק
במיקרה שנדון בתיק. הוא איים על ה מתלונן,
כך התברר, גם בנוכחות המיש-
טרה, וגם סניגורו לא יצא נקי. במהלך
המישפט ביקש עורך־הדין מנחם רובינ שטיין
משופט השלום, יהושע גרום, ש ישחררו
מייצוגו של הנאשם .״הנאשם מת פרע,
אני לא מצליח לרסן אותו והוא
אינו משתף עמי פעולה,״ התלונן הפרקליט
על לקוחו. השופט קיבל את הבקשה, והמ שך
המיפשט נערך כשהנאשם אינו מיוצג.
הרשעה וזיכוי. ללא סניגור הפכה
התביעה קלה ביותר. הנאשם עצמו הודיע
שאינו יודע לחקור חקירה נגדית, ולכן לא
נערכה חקירה זו. הוא גם ויתר על זכותו
להעיד. שופט־השלום, יהושע גרום, גזר
עליו עונש של 12 חודשי מאסר והוסיף
עליהם עוד שמונה חודשים שעמדו ל נאשם
על־תנאי מתקיפה קודמת. בסך-הכל
— 20 חודשי מאסר בפועל.
העונש הכבד ריסן את מיזרחי. הוא
הזעיק את פרקליטו והורה לו לערער.
יומיים לאחר־מכן הכריעו השופטים המ חוזיים
.״ניכר על פי פסק־הדין שהשופט
התחבט עם עצמו לא מעט, והכריע לחובת
הנאשם על סמך העדות הקלושה והמבול בלת,
בדי עמל,״ ציינו .״כזו היא מלאכתו
של שופט, ובמהלך רגיל של הדברים לא
היה לנו אלא לכבד את הכרעתו.״ אלא
שבהמשך הדברים הבהירו השופטים ש בעניין
זה — דעתם שונה. הם קבעו ש דווקא
מצבו הנפשי של נאשם זה, וריבוי
הרשעותיו הקודמות, מחייבים את בית-
המישפט לדאוג שהוא יהיה מיוצג על-ידי
פרקליט. יתירה מזו, השופטים תמהו על
כך ששופט־השלום קיבל את התפטרותו של
עורך-הדין רובינשטיין .״אך גם כך,״ קב עו
,״חייב היה בית־המישפט למנות ל נאשם
סניגור מטעמו.״
״יחד עם חוסר ההגנה המישפטית של
הנאשם״ ,כתב השופט טלגם ,״מתקבל מצב
שאנו חייבים לקבל את העירעור ולזכות
את הנאשם, וזהו בוודאי מצב לא רצוי.״
השופט החדש יעקוב קדמי הגיע לכם
המישפט לפני שבועות ספורים בלבד אחרי
ששימש כראש אגף־החקירות במטה ה ארצי
של המישטרה וכפרקליט הצבאי ה ראשי.
אך העובדה שהוא שופט טרי, ושזכה
לשבת בהרכב של שלושה שופטים
שדן בפשעים חמורים, לא הפריעה לו לח לוק
על עמיתו. הוא טען שיש להשאיר
את ההרשעה בעינה, ורק להקל מעט ב עונש.
כאן
בא נשיא ההרכב, השופט הוותיק
בנימין כהן, והכריע את הכף לטובת ה זיכוי
וביטול העונש. בנימוקיו כתב השופט
כהן :״השופט הנכבד בשום פנים ואופן
לא היה צריך להתיר לסניגור להשתחרר
מן הייצוג: הנה, השופט הנכבד עצמו,
לא התיר לעצמו להשתחרר מן המישפט.
ומדוע יתיר לסניגור להשתחרר מן ה ייצוג?
צריך היה השופט למנות לו סני גור,
משראה את טיב הנאשם העומד
לפניו.״ עדותו המבולבלת של הרוכל היא
ששיכנעה את השופט כהן לא רק בצורך
לבטל את פסק־הדין הקודם, אלא גם בכך
שאין הצדקה להחזיר את הדיון אל בית-
מישפט השלום.
עורך־הדין רובינשטיין ניראה מרוצה
שעה שמיהר לשוב אל בית מישפט השלום.
לקוחו, סלים מיזרחי, הואשם שם בתקיפת
שוטרים ועובדי-ציבור, והוא אץ ללמד
עליו סניגוריה.
העולם הזה 2125

3ימים לזוג בפריז
מתנת

*< 88889

ההשתתפות במבצע
אינה מותנה
בהתחייבות לקניה!

לרגל נצחונה של פיג׳ו 104 בשורת תחרויות בינלאומיות מכריזה בזה חברת פיג׳ו על מבצע
״ 3ימים בפרים״
כיצד תשתתף במבצע:
. 1הכנס לסוכנות פיג׳ו הקרובה למקום מגוריך וקח את ה 104-לנסיעת מבחן.
.2ענה על שאלות המבצע שעל גבי גלוית ההשתתפות, מלא את פרטיך האישים ושלשל את הגלויה
בתיבה מיוחדת שבסוכנות פיג׳ו.
הפרם הגדול -טיסה הלוך ושוב ושהיה של שלושה ימים לזוג בפרים יוענק למי שיעלה בגורל,
350 פרסי עידוד נוספים יוגרלו בין המשתתפים.
פרטים נוספים על גבי גלויות ההשתתפות.
נסיעות מבחן בסוכנויות: כפר־סבא בימי א /ראשון־לציון בימי ב /באר־שבע מוסך אכספרם בי מיג׳־ ד,
אשנב הנגב בימי ה׳־ר, ובשאר הסוכנויות בכל ימות השבוע.
משר המבצע מה־ 24 לאפריל עד ה־ 24 ליוני . 1978
המפיץ הבלעדי: דוד לוביגסקי בע״מ, תל־אביב: רח׳ שונצינו , 16 טל6 33214 ירושלים: רח׳ הם , 3טל 228888 , 2221^ 6 .
סוכנויות: ירושלים: מוסך גטנר, איזור התעשיה טל2 523221 חיפה: אוריאל כהן, רח׳ אלנבי , 51 טל ,536822,523363 .מ ב הצפון בע״מ, שדרות הכרמל ,8טל. 528228 .
נצרת: מישל וזוהיר סרוג׳י, מרכז התעשיה החדש. טל .56860 - 54053 .חדרה: קל־נע שיווק רכב בע״מ, הרברט סמואל ,25 טל .26689 .שכם: עומר כליפא, רח׳ פייטל, טל 1894 .
רמאללה: מכון ״אל מצרי״ אל בירה, איזור התעשיה, טל .3657 .באר־שבע: מוסך אכספרס, איזור התעשיה, טל .78292 .אשנב הנגב, דרך חברון ,3טל.77021 .
ראשון לציון: מוסך ״שרתון״ רח; הרצל ,41 טל .994481 .אשקלח: אלבי ושות׳ סוכנות לרכב פיגיו רח׳ צה״ל , 16 טל .5305 .כפר סבא: מוסך פוספלד טל. 20161 .
נתניה: לוינקופף חרמן. רח׳ שוהם . 4טל 35081;37821 .

במדינה
דרכי אדם
בעלח־האוב מפתח־תקווה

בתי־החולים אולי הפסידו —
אך האובות
והידעונים יצאו נשברים
״את מדיום מצויין, ממש נולדת להיות
מגדת־עתידזת !״ קראה האשה בהתרגשות
אל הצעירה שישבה לפניה׳ אחרי שהעי פה
מבט חטוף בלבד בחפיסת־הקלפים
שהיתר. מונחת על השולחן ביניהן .״אם
תרצי,״ המשיכה ,״אלמד אותך את סודות
המיקצוע. את עוד תהיי אשה מפורסמת!״
היא הוסיפה להתבונן בקלפים זמן־מה,
ואחר נשאה את עיניה ואמרה בפסקנות:
״את תתחתני בקרוב.״ מרים פלד, הצעירה
בת ה־ ,23 פרצה בצחוק.
בעת הפגישה הגורלית עם מגדת־העתי-
דות הקשישה, לפני כשלוש שנים, עדיין
לא היה למרים אפילו חבר. היא, כמר בית
בנות־גילה, היתה סקרנית לדעת מתי
תתחתן, אך הרעיון לפנות אל מגדת־עתי-
דות על-מנת לברר זאת לא עלה בדעתה,
אלא אחרי שסיפרו לה חברותיה כי הגי-

לבל נוסע ־ 1ו<ן ץ ץט 5/ ^ 81 8£4שי הלנה רובינשטיין -מדע היופי.
בן־יהודה , 21 תל-אביב

טל 10( 52140 .קווים)

נסי 1 1/ת

1תייו 1ת

או אצל סוכני הנסיעות המעולים.

סנדלי
י ץ בעיצוב
001 < 0 0אירופי
10ל-מה. חדי ש!

סנדלי האשה
בנקר האופנה
לכל רגל וכל מידה
סנדליאלגדז־באופנה.
לה בחנויות
המובחרות

00 < 0

סנדל• נשים

0 8 -0 1 0

זות מראש — כיוונה אותה למישרדו של
סוחר־מכוניות צעיר ונאה בן .28
מרים העיפה מבט בבחור, ונשימתה
נעתקה מפיה. היא פנתה אל חברתה,
שהתלוותה אליה, ואמרה לה בהתרגשות :
״זה יהיה בעלי!״ ההברה צחקה .״הרי
אינך מכירה אותו בכלל,״ אמרה למרים.
אולם כעבור שנה נישאו השניים וכאשר
הרתה מרים, לא היה בליבה ספק :״זה
יהיה בן,״ קבעה, וביקשה מאביה שידאג
מבעוד־מועד לעריכת טכס ברית־המילה.
והבן אכן נולד.
״אני רואה דברים.״ אלדד, בעלה
של מרים, סרב בתוקף להתיר לה להמ שיך
לעבוד בבוטיק אחרי נישואיהם.
משנוכח כי ליבה מושך אותה לעסוק ב־עתידנות,
החליט לעודדה ואף קנה לה
ספרים בתחום האסטרולוגיה ותורת הקרי־אה
בכף*ד.יד.
^ההתחלה היתה צנועה. בראשית דרכה
״פתחה בקלפים״ לקרוביה, ידידיה ושכניה
ורק כעבור זמן, משנוכחו אלה כי התח זיות
אכן מתגשמות, החלו שולחים אליה
גם אנשים זרים. השמועה עשתה לה
כנפיים, והבית הפך צר מהכיל את כל
המשחרים לפיתחו .״יום אחד,״ היא מספרת,
״הוזמנתי לביתו של אחד האנשים הידד

״מגדת־עתידות•׳׳ פלד (משמאל ),ולקוחה
עורה לזולת ושכרה בצידה
עה לישראל אשד. זקנה, ששימעה יצא
לפניה בצרפת כבעלת־אוב מוסמכת, שתה־זיותיה
מתגשמות.
״זה יהיה כעלי:״ עוד בילדותה
אהבה מרים, יותר מכל, לעזור לסובבים
אותה, ורבים פנו אליה לשפוך בפניה את
ליבם. בהתבגרה ביקשה להיות אחות,
אולם מראה הדם הרתיע אותה .״לפעמים,״
היא מספרת ,״הייתי ממש מרגישה מה
עובר בראשם של האנשים שמדברים אתי,
ולא פעם אמרתי להם דברים שהתגשמו
מאוחר יותר.״ תכונה מייוחדת זו שלה,
לדעתה, היא המכשירה אותה לעסוק ב־מיקצוע
שבחרה לה לבסוף.
הפגישה עם מגדת־העתידות הזקנה פתחה
לפניה עולם חדש .״בביקור אצלה,״
היא מספרת נוצר בינינו, קליק׳ מיידי.
הרגשתי שיש בינינו קשר טלפאתי. אחרי
הפגישה הראשונה שלנו ביקרתי אצלה
באופן קבוע במשך חודשיים ימים, והיא
לימדה אותי את כל התורה. כל שעור נמ שך
שלוש שעות רצופות, ובכל שעור כזה
למדתי להכיר קלף אחר. אחרי שהמורה
שלי נוכחה שאני כבר מתמצאת היטב
בקלפים, החליטה ללמד אותי גם את יסר
דות הקריאה בכף־היד ואת קריאת העתיד
בקלפים צועניים ובקפה.״
אבל את החיזוק להחלטתה לעסוק ב־מישלח־יד
בלתי־מקובל זה קיבלה מרים,
באופן סופי, זמן קצר אחרי שסיימה את
השתלמותה בו. היא, ילידת פתח־תיקווה,
בת לאם ממוצא מצרי ולאב ממוצא רוסי,
השלימה שלוש שנות לימודי תיכון, ואח רי
שמאסה בלימודים החליטה לפתוח בו טיק
יחד עם חברתה, בנתניה דווקא.
וכיוון שהמרחק מפתח־תיקווה לנתניה גדול,
החליטה לרכוש מכונית. יד הגורל —
שאותו, כפי שהיא יודעת כיום, ניתן לח־

עים בחוגי העולם התחתון. לי לא היה
מושג במה י הוא עוסק, אבל מה שראיתי
בקלפים שפתחתי לו החריד אותי. ראיתי
שם בית־סוהר ומישטרה. כעבור ימים אח דים
קראתי בעיתון שהמישטרה עצרה
אותו.״
על מלאכת ה״קריאה״ היא מספרת :
״בקריאה בקפה, למשל, לא מדובר בקפה
רגיל. מכינים אותו באופן מייוחד, ובמיש־קע
שנשאר אני רואה דברים על האדם
היושב לפני. בכף־היד אני קוראת את
אורך־חייו של האדם ואיזה עתיד צפוי
לו. לגבי הקלפים, זה שונה: לכל קלף
פירוש משלו, ובשעה שהקלפים נופלים
זה ליד זה מתקבלת התמונה הכללית.״
״אין לי לבד הגיד .״ לא חלף זמן
רב, ומרים הפכה את תחביבה המוזר ל-
מיקצוע של ממש. במהרה נאלצה לעבור
לנהל את ה״עסק״ בביתה של קרובת-
מישפחה, המשמשת לה גם כמזכירה אישית.
פונים אליה, לדבריה, אנשים מכל
השכבות והחוגים ומכל רחבי הארץ ,״עם
בעיות מכל הסוגים והמינים. צריך לזה
המון סבלנות ורצון לעוור. לפעמים באות
בחורות ומתחילות לספר לי, וכבר לא
רוצות לקום. אני יושבת בסבלנות, מק שיבה,
נותנת עצה עם חיוך על השפתיים
— והן יוצאות מרוצות. למעשה יש בזה
המון פסיכולוגיה, ויכולת הבנה והכרת
האדם.״
באים בעלים נבגדים, צעירות שאינן מס תדרות
עם הוריהן, רווקות מזדקנות —
והיא מרגיעה אותם, מסתכלת בקלפים ואף
משיאה עצה .״על אסונות,״ היא אומרת,
״אני משתדלת שלא לדבר. וכשאני רואה,
לפעמים, סימנים של מוות קרוב בקלפים
או בקפה של האדם שמולי, אני משתדלת
מאד שלא לגלות לו. אין לי לב להגיד
לבן־אדם סובל דברים רעים כל־כך.״

העולם הזה 2125

שוב 1/ולה המדד
ועמו ערך כספך המופקד
בתכנית יכח חי כפליים.
תכנית חסכון זו מבטיחה
לך מענק מידי בשעור 01ו.
גם הקרן וגם ה מענק צמודים
למדד יוקר המחיה* אם עדיין
לא הצטרפת לתכנית יכח ח״י
כדאי לך לע שות זאת עוד היום.
פרטים נוספים ישמחו לתת לך
בכל סניפי בנק לאומי בנק אגוד
ובנק ערבי ישראלי.

*אם תתמיד בחסכון למשך 6טנים.

בפד

ווו 1חווו 111₪מק 011111
תפני ת
חד ה
שימחת הגירושין
במיסגרת חגיגות השלושים למדינת יש ראל
חגג לו איש גרוש אחד חגיגות פר טיות
משל עצמו, וליבו מלא חג. כוונתי
לשיגמן ץ לוין, איש־העסקים והלשענר
של בת־הנעורים הנצחית שרונה מארש.
שימעון זה, שהוא בחור על־הכיפאק עם
שימחה ואהבה בלב ומצלצלים בכיס, יודע
לעשות חיים ולהנעים אותם על עצמו
ועל בנות־זוגו המתחלפות. אחרי ששמנה
יצאה מחייו, ומליבו כנראה גם כן, החל
מראה את כושרו האמיתי בשבירת לבבות
בנות המין היפה.
אין ערב שהבחור לא סועד באחת המיס-
עדות המפוארות עם יפהפיה אחרת. בתוך
שבועיים לערך הוא גמר את דיילות אל־על,
מהן עבר לבנות ארקיע. ועכשיו המטרה
היא כנראה גרושות תל-אביב. וכך,
רצה האלוהים וביום בהיר אחד פגש שיפד
עון בבחורה, על־הכיפאק לדבריו, וזו הודיעה
לו ברמזור שהיא בדרכה לרבנות,
להשיג את הגט המיוחל שלה. חשב שיסד
עון ומצא, שברגעים קשים וגורליים ש כאלה
צריכה אשה בצרה עזר כנגדה.
הוא עזב את כל עיסוקיו והלך להחזיק
לה את היד ולרומם את רוחה ברבנות.
בערב, כל מי שהיה במועדון יכול -היה
לראות איך שימעון מזמין שמפניה, ש הגיעה
במלוא גינוני הטכס, עם הדלי והקרח.
שתו
צמד הגרושים הטריים בצוותא
והעלו את מצב־הרוח הכללי במקום. שמעה
שמנה למחרת רכילות מחדרי המועדון
שאמרה ששימעון שתה שמפניה לרגל
נישואיו החדשים, נבהלה כהוגן וצילצלה
אליו על הבוקר לשאול מי המאושרת
ומה פיתאום. צחק הגרוש העליז, ועוד
באותו ערב חגג שוב, עם השמפניה והכל
כנ״ל. כי אם זה מדגדג לשמנה, מה
טוב. הוא, מצידו, יכול להמשיך לשתות
שמפניה מדי ערב.
אז מי שבא לו לחגוג, שיחפש את שימ־עון.
על־ידו, כיום, מתנהלים החיים האמיתיים.
אפשר ללמוד ממנו.

למען הסיפור הבא, הרשו לי לחזור כמה
שנים לאחור על־מנת לרענן את זיכרונכם :
אז ככה. שמה של הסחורה צפייה דו״
שינסקי, ושם־החיבה שלה, ישבו הכירוה
כולם, היה מאז-ומתמיד ״צוויקי״ ,על מיש־קל
טוויני. תמיד דימו בין השתיים: צנומות,
קצוצות־שיער, בעלות הזה נערי
שטוח.
ובקיצור, צוויקי זו, שהיתה כבר -בגיל
17 דוגמנית מצליחה יפה, תמיד עברה
גילגולים על גבי גילגולים. בין השאר לקתה
בהתמוטטות־עצבים, בילתה זמן־ימה בבית־חולים
ולבסוף חזרה ליבית הוריה !שבעכו.
מאז, נעלמו עיקבותיה.
אומנם! ,נשמעה השמועה שהיא הייתה גם
בחו״ל, אבל זה היה קצר. לבסוף חזרה
ארצה כמו ילדה טובה, ,אל החורים. כיום,
שנים אחרי אותה הפרשה, צוויקי היא בת
,28 בעלת שיער בלונדי אתך, מלאת־גוף,
ממש מטאמורפוזה מדהימה.
בשבוע שעבר היא שבה !והופיעה בחו צות
תל־אביב, והפעם בידה מיקצוע הדש
זדי משונה: היא קוראת מוסמכת בקפה.
ובליבה חתיקווה שהצדמים של אז לא
שכחו אותה, ויידעו היכן להתאמץ למצוא
אותה.
היא מנהלת רומן מזה שבוע תמים עם
מיליונר פרסי, שאותו הכירה במלון בו
התאכסנה בבואה לתליאב״ב, ואין מאושרת
ממנה.

צפיה דרטינסקי
לא, הפעם זה לא יחסי־ציבור. זהו רק
סיפור קטן מהחיים, מצחיק ומשונה! ,ולק חיו
בצידו. תצוגת־חאופנה שבה מדובר
התנהלה במקום מכובד מאד, שכל מי שמחשיב
את עצמו עורך בו את תצוגותיו.
והדוגמניות גם הן היו עילית שבעילית,
מהטובות יועד, המעולות ביותר. גם המוסי קה
היתד, שיגעון, ,והעיקר: המנחה לא הייתה
מן האסכולה הרגילה באירועים שכאלה.
;מארגני האורוע לקחו לצורך זה, את השחקנית
כקי פריישטט, אשתו שיל הבמאי
פיטר פריישטט, שתנחה את
אחר־הצהרים האופנתי. ובקי, כיד המצבר,רוח
הטובה עליה, פרצה בהשתוללות
אדירים. היא התלהבה מעצמה ומתפקידה
החדש, הצחיקה בבדיחות שנפלו על את ניים
כרויות, לבשה ביגדי־סבתא ויצאה ב מחול
עם הדוגמניות. גאולה ורמי לפין,
בעלי המיפעל, אומנם היו קצת המומים בתחילה,
אבל סשנובחו שזה דופק כמו ש צריך
החלו גם הם צוחקים לבדיחדתיה יו־

לקח הזוהר
לעלילותיה של בקי. אחרי כמה משקאות
נוספים היה הכל מושלם בכלל.
,ועכשיו לפואנטה אחד הגברים הבודדים
בשטח היה הכדורסלן טל פרודי,
שמצא, עצמו בסביבה נשיית למהדרין!והס מיק
כתלמיד־ישיבה והתבלבל !לחלוטין.
אומנם בקי עשתה לו עיניים,וסיפרה לכבו דו
כמה בדיחות מיקצועיוית, אבל אליל-
הכדורסל הרגיש !מאד שלא בנוח בחברת
היפהפיות המפורסמות, כמו ציפי שביט
שהייתה רזה ומתמיד, השחקניות דליה
פרידלנד ושז־שיל] שני ועוד רבות וחשובות,
והוא סירב !בתוקף להצטלם עם
המנחה הנלהבת, או אפילו עם ידידו רמי.
כי בדודי, כידוע, הוא ובחור שקט וסולי די,
ושני הדברים שיש לו בראש הם העבודה
והמיישפחה. עיסקי היופי, על כל הכרוך
בהם. פשוט לא בשבילו.

י הקש
נכון, זה נישמע מוזר. כי כולנו רגילים,
בינתיים, לאלמנות־הקש המסתובבות חופ שי
ומאושר בתקופות המילואים של הבעלים,
או לאלה ׳שידן משגת להשתולל בימים
!שהבעלים שוהים ביחו״ל לרגל עיסקי־הם
השונים !והמשונים. אבל במיקרה זה,

איציק כרפי
— אפשר לנוח

דני מעוז
כשיש כסף —

טדי גורדפרג, ציפי שפיט, פקי פריישטט וליזירן ה שגיא
לא במקום הראשון

י! 6 4

כוונתי לאלמני־קש של !ממש, חבורת גברים
מוצלחים ועשירים ששלחו את הגשים
הפרטיות שלהם לנוח בחר׳ל! ,ונשארו במולדת
!לשמור על הגחלת בגפם.
הראשון בחיבורה זו הוא דני מעוז,
רואה-ההשבון שהתגרש לא־מכבר מאשתו

ניצה והשאיר לה את ביתם !שבהרצליה
ואת ילדיהם. הוא ידוע מזה שנים אחדות
כידידה הצמוד •כמעט־בעלה ושל הדוגמנית
ואשת־העסקים׳ שרה אלי, שעדיין
נשואה ׳לבעלה -,פרנדי ינפץ העובד בקי-
דוחי־נפט בסיני.
מיספר שניים הוא איצילן כרכי, גם
הוא גרוש, אי׳ש־יעסקים !ונער־שעשועים
רציני, שאשתו רוחלד! מגדלת כעת את
שתי בנותיהם. השלישי: איציק קורן,
בעל אולמי גן אורנים ׳בגני התערוכה, ש אשתו
רדתי מבלה לה כיום, באיטליה. הרביעי,
והחמוד מכולם, הוא שימעון דיט־קופפקי,
איש המחשבים ומפעלי חברת
ניקוב. אשתו ישלו, נעמי, גם היא ׳נסעה
והשאירה אותו לשמור על העוזרת ועל
שתי בנותיהם, לורי וליאה :
ובכן, נעמי, מתי, שרה וניצה מבלות
ביין איטליה, צירפת ואנגליה, והבעלים ה מבינים
מגינים כאן על המצודה.

להשתמש בטמפון, הכוונה.
חשבת שזה יהיה מסובך לשים אותו
בתנוחה הנכונה?
אולי נם את חשבת שאין דרך
פשוטה וטובה באמת?
אם כך הרי שלא ניסית עדיין
את טמפוני טמפקס. כל טמפון
של טמפקס נתון במיכל החדרה
פשוט ונוח והודות לו הטמפון
תמיד מוצא את דרכו אל
המקום חנכון.

ולידיעתך־טמפוניטמפקס
מתרחבים גם לאורכם כך שאינך
חשה בהם כלל.
מיכל ההחדרה אינו מייקר את
הטמפון. טמפוני טמפקס אינם
יקרים יותר מן האחרים-למרות
היותם פשוטים ונוחים יותר
לשימוש.

טמפובי טמפקם עם מיכל ההחדרה-כדי שלא יהיה קשה גם במצבים רגישים.

בא לשלוח לי חומר הסברה על השימוש בטמפוני טמפקס.

כתובת

חגי לגינסיו אילון

] ״לבניו
1אינווסט אימפקט בע״מ(יבואני טמפקס)
ת.ד 6080 .תל־אביב.

ו*ן!יל

לה ולי-שמן שיזוף
לאוהבים להיות יחד
הקיץ יוצא אתכם
״לה ולי״ אל החוף
עם שמן־שיזוף חדש
לאוהבים להיות יחד.
הקיץ־־את תמשחיאת
גופו והוא ימשח את
כתפייך בשמן מיוחד
וריחני,לשיזוף מתון
ולעור השחום.
לשמן־השיזוף ״לה ולי״
ניחוח נעים ועדין כשל
סבון ״לה ולי״
ודיאודורנט ״לה ולי״.
קחו אותו אתכם הקייץ
אל החוף -ותאהבו
להיות יחד. גם בשמש.

^י*ייוו*<מי

ה ק מי ע
של המלך
במיקרה שאתם עדיין לא יודעים, אז
רק לשם אינפורמציה: מישחקי השש־בש
שלנו, וכוונתי לאלה של המיזרח־התיכון,
הפכו השעשוע הבינלאומי. כיום, כל מי
שמחשיב את עצמו ואפילו קצת, משחק
את המישחק בכל קצות העולם ומרוויח
או מפסיד סכומים אדירים בלי להניד
עפעף.
אחד כזה שמביא הרבה כבוד לישראל,
ממש כמו מים יוניברם או מכבי תל־אביב,
הואעזדא טיסונה (ראה עט׳ )40 הגאון-
התורן בשש־בש, שאין אחד כבר שנים
שיקח לו את תואר ״המלך״ .הבחור מסתובב
בכל העולם, ומעורר קינאה רק מלר אות
אותו משחק. וכסף הוא עושה מזה,

0111111 11111111010101
או־טו־טו, כמעט שהיה לי כשכילכם פיפור־הרבילות של
השנה. מזל זד כיפור רכילות? לא מילה. כל־כך רכילות, שהיא
היתה בטח יוצאת מהמדור שלי והופכת שער קידגד ואהדרי
גם יזזד.
אלא מאי?! כדיר מהאוזן השומעת אל היד הכותבת, קרה
לכיפור העצום הזה מה שקרה לאותו יהודי שבא אל גבאי
כית־הכנכת של העיירה ודטכנה כדי לאמת אצלו שטועה ששמע
על רב העיירה.
״ומה השמועה?׳׳ שאל הגבאי.
״שמעתי,״ אמר היהודי ,״שהרבי שלכם מרו ויה כל חודש
5000 זולטי מבית־כרמת שהוא מחזיק כקומה השנייה של בית־הכנסת.
זה נבון?״
״זה נכון,״ ענה לו הגבאי ,״אכל לא־בל־כד מדוייק. קודם
כל זה לא 5000 זולטי, אלא דק 50 זולטי. שנית, זה לא כקומה
ודטנייה •טל בית־הכנכת אלא בחצר כית־הבנכת. ושלי״טית, זה
לא כית־בושת אלא חדר לתלמוד־תורה.״
אז זה, בערד, מה שאירע לכיפור המקורי שהגיע לאוזני.
והסיפור, מנדט ללקק את האצבעות. כסכיבות יום־העצמאות
האחרון, כד כיפרו לי, הבחינו תדטכי המושב בגי־עטרות, שליד
נמל־התעופה בן־גוריץ, במכונית אסקורט חשוד המגיעה מדי
ערב לאחת החורשות שבקצה המושב. בני־עטרות, אם לא זכור
לכם, זה המקום שנקרא פעם וילהלמה והיה מהטבה של טמפלרים
גרמנים לפני מילחמת־העולם השנייה.
בקיצור, מכונית האסקורט הטיפתורית עוררה את חשדם
של בני המרטב, ויום אחד הם החליטו לבדוק את העניין מקרוב.
בראשות המא״ז המקומי הציכו כמה אנשים חמדטים מבני
המושב מארב, וכאשר הבחינו שוב באותה מכונית אסקורט
מיסתורית כשהיא חונה בין עצי המושב שלהם, התקרבו אליה
בזהירות כדי לזהות את היהטבים בתוכה. ואז, אל ודטאלו!
מה שהם ראו שם, היה מחזה שנלקח באילו ישר מה׳טפניות.
אבל החברה׳ה לא התבלבלו, וביקשו מבני־הזוג, שבחרו לתנות
אהכים כמכונית דווקא בתחומי המושב שלהם, להזדהות.

מול איומי הרובים לא היתה לבגי־הזוג המבוהלים — שנתפסו
כשעת מעשה — הברירה, אלא להזדהות. הגבר זיהה את עצמו
כדם ״ר כצה״ל, כד אומר הסיפור, והמדים עם הדתה שענד
אומנם אישרו זאת. האשה, לעומת זאת, התגלתה כאחת הנשים
המכובדות במדינה, לא פחות ולא יותר מאשר אשת שר
במנדטלה — ואני לא ארמוז באן אם מדובר כא־טת שר שבל
•טירת או לא •טירת בצה״ל.
כשנודעה לבני המושב — כד הסיפור — זהותה של הגברת,
מיהרו לכקש סליחה, הסתלקו מהמקום והחליטו להשתיק את כל
העניין. למרות זאת עשה לו הסיפור כנפיים, והפר לשיחת
היום כקרב חוגים רכי־השפעה. משם אלי, היתה בבר הדרד
קצרה.
אכל אני, כא־טה אחראית, לא סמכתי על השמועה. לא התעצלתי,
נכנסתי לאוטו ונסעתי לווילהלמה, הלא היא בני־עטרות,
כדי לוודא את הסיפור במקור. ואז קדה לי מה שקרה לאותו
יהודי שבסיפור דלעיל. הסתבר, כד גיליתי, שהסיפור נכון,
אכל לא־כל־כד מדוייק.
קודם־כל, לא דובר כמכונית אסקורט, אלא כסובארו.
נכון שרדפו אחריה עד שהצליחו לעצרה ולזהות את הירטביס
בה, אבל זה לא היה מפני שזוג התעלם בתוכה, אלא מפני שנהנה
נסע במהירות ברחוב הראשי של המרטב ביום־העצטאות האחרון,
ולא התחשב במחסומים שהוצבו שם.
שלישית, לא היתה שם שום א־טת־שר. היה בה בפד הכל
פידחח צעיר אחד שבחר: ,דטום־מה, לעשות האראקה דווקא
במושב הקטן והנחמד הזה.
מה שמראה לכם שלא כדאי לבדוק סיפורים. בדיקה רק
מקלקלת את הפואטנה. מי שיכיל להיות מאויטר מהסיפור הזה
כמו שהוא, הוא במוכן, רא־ט־הממשלה מנחם בגין. כי הסיפור
הזה מוכיח שהממ׳טלה שלו לא רק לא מדליפה ולא מעשנת,
אלא גם לא מצמיחה קרניים.

!תניח על המפה
סודי שדה
ליווי פרטי
ברוך־השם ! הלוואי על כל בית יהודי טוב.
עזרא מעביר קורסים במישחק בכל העולם,
ולכל מקום הוא לוקח איתו את קמיע-
המזל הפרטי שלו, בדמותו של ישראלי
יורד שבקרוב יעלה שוב, סודי שדה.
סולי זה שחי כבר כעשר שנים בלונדון
הקרה, גם הוא פטריוט גדול. אומנם הוא
עושה שם ערימות של כסף מהמיסעדה
שפתח ושהפכה מרכז החברה הישראלית
המגיעה לבירה האנגלית, אבל חוץ מזה
הוא עובד בשיטת שטיפות־המוח לכל מי
שמוכן להקשיב לו, בעניין הציונות והחזרה
לארץ.
הוא, בתור הראשון בשורה, מהווה
פתיחה לשרשרת ארוכה, לדבריו, של
כאלה שיעזבו הכל ויחזרו למולדת. והוא
גם מוכן לעזור לכולם (אחד־אחד כמובן)
להסתדר בארץ לשביעות־רצונם. סולי זה
שהוא רק בן 33 בסו־הכל. כבר הספיק
לקנות לו פנטהאוז מפואר בכיכר המדינה,
ולשלשל לידי הקבלן כשלושה מיליון
לירות טבין ותקילין. לא רע, מהל ולא
יעברו ימים רבים והוא יחסל כל מה שיש
לו בלונדון ויחזור.
סולי, אשר, כפי שכבר אמרתי, הוא
הקמיע של טיסונה השש-בשאי, אינו מח מיץ
אף תחרות, סיבוב־מישחקים או סתם
מישחק חשוב שמושקע בו הרבה כסף.
השניים צמודים־צמודים, ואפילו שטיסו־נה
מסתובב בעולם ומשחק באיים הקרי-
ביים או במייאמי־ביץ׳ או במיזרח־הרחוק,
לא משנה. סולי בא אחריו מייד. אם הם
מתחלקים ברווחים אני לא יודעת, אבל
אם לא אז סולי זה — או שהוא סתם
בחור טוב וקמיע מתנדב, או שהוא מטורף
לשש־בש כמו רבים אחרים שנדבקו ב חיידק
החדש.
רק, ברשותכם, כמה פרטים מקוצרים
עליו (על סיסמה אין מה לספר, הוא נשוי
ואב לשניים) .סולי האו רווק, אוהב נשים
גיזעיות, מחפש מישהי רצינית שתנעים
לו את השיבה הביתה, ואולי גם תוכל
לרהט לו בטעם את הדירה החדשה. הריהו
לפניכן, בגודל מלא; עם כל היתרונות.

אולי לא הבחנתם שאינני מרבה לכתוב
על מסיבות ואירועים, חברתיים. אולי
פשוט מפני שעד היום לא היה משהו חשוב
לכתוב או — בינינו — מפני שאינני חסידה
מושבעת של אירועים המוניים.
אבל הפעם, פשוט אי-אפשר להתאפק,
ואני רוצה לספר לכם בהזדמנות זו על
חגיגה אמיתית, אחת כזאת שעשתה טוב
על הלב לכל מי שהיה בה.
היא נערכה דווקא בנתניה, וחוץ מזה
שהמקום היה יפהפה והמועדון (הפרטי)
על קלאסה של חו״ל, היה שם גם הגיבוב
הנכון של אלה שיודעים לעשות שמח.
ראשית, אולי קצת רקע: המקום שייך
לשני מהודרים, צעירים ומצליחים. האחד
הוא מוטי זייפר, בן 31 ואב לשניים
ונשוי באושר, שעבד ועשה את כספו
ממיסחר במתכות ובכלי־עבודה, והשני
הוא צצה אנזלכיץ, בנו של סגן-ראש-
עיריית נתניה. השניים השקיעו במועדון
החדש כל מה שהיה להם, והתוצאות בהח לט
מצדיקות את המאמץ.
ומי לא היה שם, בפתיחה הרישמית
החגיגית? אין אפם. כולם היו. מלמעלה,
כמובן, אבי אברמוביץ, אשתו ואורחת-
הכבוד, מנדי ריים־דייוויס, קצוצת-
שיער, זוהרת ומאושרת, למרות ביטול
נישואיה. היתד, גם אחת משחקניות הסרט
הלהקה, לירון נירגד, כולה מוקפת גבר ברים
נאמנים ששירתו אותה ונילוו אליה
לכל מקום. היתד, גם בתיה (ביאטריס)
שוורץ, בלונדית שחקנית שנוכחותה לא
היתה מוטלת בספק.
מידית שם־ אור ו צ כי ק ה פיק הגיעו
גם הם, ומירית נרתח יפה להפליא
אחרי לידת בנם. אילן מלדהירש בא
עם ענת גלייט, לבושה ביגדי־הרמון.
דויד בביו!ל (הגרוש של ליזה) הגיח
עם צעירה מקסימה תלויה לו על הכתף
וצמודדדצמודה. והיו גם איש־העסקים
רמי נער והזמרת מלי כרונשטיין
ומתכננת־האופנה מירח פנל, ואם כבר
מדברים על אופנה אז היתד, גם המתכננת
ניצח שוחט, לבושה זהב מכף־רגל ועד
ראש וצמודה לרביעייה של צעירים שחוללה
כל הערב בהתמכרות מוחלטת.
בקיצור, מה אומר ומד, אדבר! הרבה אוכל,
מצב־רוח, המון שתיד, והאנשים והמקום
המאתימים, עשו מהערב הזה את אחד
היפים־יפים שייזכרו לי לטובה. וכן ירבו.

ענת גלייט
חגיגה המונית

חזרה לתחילת העמוד