גליון 2126 מתאריך 31 במאי 1978

תוג 11ןיך

חקירתו של ראש מועצת רמת־השרון, פסח בלקין,
בידי מהלקת־ההונאות של המישסרה הופסקה,
למרות שנקבעו מראש עוד כמה ימים של חקירה,
וכנראה שלא תחודש.

הפקיד בטוח

החקירה הופסקה אחרי שבמהלכה, הסתבר
כי אחד העדים המרכזיים שהעידו
בחקירה, גיזכר המועצה יורם הורביץ,
היטעה את החוקרים במידע כלתי־מדוייק.

הפעילות בתנועת שלום־בטוח — תנועת הנגד
שהוקמה ביוזמת הליכוד כלפי תנועת שלום־עכשיו —
משתלמת.

מסקנות החקירה יסוכמו עד ה־ 15 בחודש יוני.

דייו נפגש ע

חרות רוצה
לשלוט בקק״ל
צפויה הדחתו של יו״ר הדירקטוריון של הקרן־הקיימת,
משה ריבלין. תנועת החרות טוענת, כי במיסגרת
חלוקת התיקים בהנהלת הסוכנות היהודית,
שבה תקבל לידיה את תיק ההתישבות, דרוש תיאום
בין המחלקה להתישבות לבין הקק״ל ומשום כך
היא מבקשת להחליף את ריבלין באיש חרות.
כבר עתה, עוד לפני שהוחלט על הדחתו של ריבלין,
מונעים ממנו לקבל החלטות תקציביות.

האיש המיועד על־ידי חרות לתפקיד

ע 1ר סרב
אריק בובי־צ אד ח
שר־החקלאות אריאל (״אריק״) שרת, ערך השבוע
ביקור בהתנחלות נבי־צאלח בגדה המערבית,
שעמדה בשבוע שעבר במרכז פרשת הפקעת הקרקעות
בגדה, ושבית־המישפט העליון הורה להסיר את
הגדר הבלתי־חוקית שהקימו בה המתנחלים
סביב קרקעות של ערבים מתושבי המקום.

ביקורו של אריק נועד לחיפוש שטהי
קרקע אלטרנטיבים שיעובדו בידי
המתנחלים, במקום הקרקעות שנלקחו מהם
זמנית. תחילה הוצע למתנחלים לעבד
קרקעות הנמצאות בתור תחום תחנת
המשטרה כנאבי צאלח, אולם אחרי
התייעצות עם היועץ־המשפטי לממשלה
החליט שר־החקלאות שלא לאשר שטחים
נוספים לעיבוד עד תום,הבירור המשפטי
בפרשת הקרקעות.

מטה צבא*
במישרד־הביטחון
הרעיון שהסתתר מאחרי בחירתו של רפאל (״רפול״)
איתן דווקא לתפקיד הרמטכ״ל, עומד להתממש.

במישדד־הביטחון עומדים להגשים את
הריאורגניזציה במיבנה המישרד,
שבמיסגרתה יוצאו משליטת צה״ד כד
הנושאים המדיניים ויועברו לתחום
האחריות של מישרד־הביטחץ.

כך, למשל, יוצא כל התיכנון האסטרטגי מידי
אגף התיכנון של המטה־הכללי, שימשיך לטפל
רק בתיכנון בנושאים צבאיים מובהקים. המטרה היא
להקים ליד שר־הביטחון מטה צבאי מיוחד,
שיאפשר לו פיקוח ובקרה על המתרחש בצבא
ובתחומי הביטחון. המטה יאוייש באזרחים,
שמרביתם קציני־צבא בכירים לשעבר.

גובר המחסור
בח״דוח בצה״ל
רישומו של חוק גיוס הבנות החדש, המקל בהליכי
הפטור של בנות מגיוס לצה״ל, החל כבר נותן
אותותיו בצבא. אלפי בנות ניצלו את התיקון בחוק
כדי להשתחרר משירות.

כתוצאה מרך יחסרו לצה ״ל, כתיכנון
כוח האדם לשנת העבודה הבאה, כ החיילות
חיילות,
נוסח על
שהיו חסרות גם קודם־לכן, כשנים קודמות,
לאיוש תפקידים שניתן לשחרר מהם
חיילים־גכרים.

לדברע פורוש
ה״ב אגודת ישראל, מנחם פורוש,
שניסה לעשות הץ פוליטי מפרשיות
מקרי־המוות של חיילי ישיבותיה-
הסדר כבית־הספר לשיריוו של צה״ל.
חזר בו מהאשמותיו והצהיר כי יש
לו ״אימון מלא כשר־הכיטחון,״ רק
אחרי ששר־הביטחון עזר וייצמן סרב
לשוחח עמו טלפונית.
פורוש ביקש לשוחח עם עזר רר
אחרי שעיר מסיבת־עתונאים בה
העלה את האשמותיו. וייצמן רגז עליו
כשל כך והודיע לפורוש באמצעות
מזכירתו כי הוא מסרב לשוחח עמד.
״היית צריך לברר את העובדות לפני
שיצאת בהאשמות,״ נמסר לפדרוש.

יו״ר הדירקטוריון של הקרן־הקי _זת הוא,
ככל הנראה, ח ״כ מתתיהו דרובלס,
איש המדטבים של חרות.

סיבסוך בין גוש־אמונים
לאנשי בהוא
סיכסוו חריף פרץ באחרונה בין גוש־אמונים
לבין תומכי הרב מאיר כהנא.

אנשי כהנא מאשימים את גוש־אמונים
באחריות לפירוק גרעין ההתנחלות
״מיצפה יריחו״ ,כיוון שמרבית אנשיו
תמכו בכהנא.
במיוחד תוקפים אנשי פהנא את חנן פורת,
מאשימים אותו כי הפך עסקן פוליטי
ואינו דואג עוד להתנחלויות.

שופט הורה
לחקור עורד־דין
שופט בית־מישפט־השלום בתל־אביב הורה למישטרה
לחקור את עורך־דין שימעון מיזרחי, יו״ר
מחלקת הכדורסל של מכבי תל־אביב, בעניין
האשמה של הדחה לעדות־שקר.
ההאשמה הועלתה על־ידי המסעדן ג׳קי רונן,
שנידון לשלושה חודשי מאסר על מתן עדות שקר,
אחרי ששינה את עדותו במהלך מישפט על
תאונת־דרכים שאירעה מול מיסעדתו.

אהד מיוזמי ״שלום בטוח׳׳ ומפעיליה
המרכזיים, הצייר חנן אברמסץ, זכה
באחרונה בשליחותיהסברה לארצות־הברית
מטעם הממשלה.

צימצומים ב״דבר״
כ־ 15 עובדים במערכת ,,דבר״ צפויים לפיטורין
בזמן הקרוב, נוכח החלטה לצמצם את מיספר
העובדים כדי להקל על מצבו הכספי הקשה
של העיתון, שהפסדיו מגיעים למיליונים רבים.

כמה מהעובדים הוותיקים של, העיתון
כבר הסכימו לפרוש, קיבלו פיצויי־פיטודין
בסכומים של מאות אלפי ל״י.

ספר על
ה*ועץ־הפ*שפט*
יחיאל (״חיליק״ז גוטמן, מי שהיה עוזר
שר־המישפטים, עומד להשלים בימים
הקרובים כתיבת ספר על תפקידיו ומעמדו
של היועץ־המישפטי״לממשלה, הספר יקיף
את פעילותם של כל היועצים המישפטיים
לממשלה, החל מיעקוב שימשון שפירא
וכלה בפרופסור אהרץ כרק. הוא יכלול
גילויים בלתי־ידועים עד כה על מעורבותם
של היועצים המישפטיים לממשלה
בפרשיות שונות.

ודחחה בקשת פושט
להחלפת שופט
בית־המישפט העליון דחה לפני שבוע את עירעורה של
מבקרת הרדיו והטלוויזיה של הארץ, הדה בושס,
על החלטת בית־המישפט המחוזי שעל־פיה אין מקום
לתביעתה ששופט־השלום שאול אלוני יפסול את
עצמו מלדון בעניינה.
השופט אלוני, הדן בתביעת־הדיבה שהגישה העיתונאית
נילי טל נגד הדה בושם, בעיקבות ביקורתה
על תוכנית טלוויזיה שלה, העיר במהלך המישפט
לפרקלטה של בושס, עורך־הדין שלמה ליבליך,
כי שולחתו ״נמצאת במצב קשה מאד.״ ליבליך ביקש,
בעיקבות הערה זו כי השופט יפסול את עצמו
מלדון בתביעה.

אדוני סרב לפסול את עצמו, והעירעורים
שהוגשו עד החלטתו — לבתי־המישפט
המחוזי והעליון — נידהו.

יפגוש אה
בגין

מגלם דמותו

ראש-הממשלח מנחם בגין יקבל לראיון
אישי את בוכב־הטדוויזיה פיטר
שטראוס, המוכר יותר כסנאטור ג׳ודיי
דאש, הדמות המרכזית בסידרה: הטלוויזיונית
״עני ועשיר״.
שמראוס עומד להגיע לארץ במחצית
חודש יוני, כאורח שבועון הבידור
״להיטוך׳ ,בדי להשתתף מכם הכתרת
נערת־היופי שעורף השבועון. את
ביקורו בארץ ינצל שטראום, שהוא
יהודי במוצאו, כדי להכיר את בגץ,
שאת דמותו הוא עומד לגלם כפרט
שיוסרט על-פי סיפרו של דגץ,
״המרד״ .כמו-כן מתוכננות לשטראום
פגישות נוספות עם ראשי המדמה
וכן ביקור בצה״ל.

011001010101020202000001010202000101

;ווולוו הזר ^919

מעל עמודי העולם הזה לפני שלוש שנים
(העולם הזה 1975־ ,)1974 השתרעה על-פני
חמישה עמודים. גילוייו של סחב שערים
לא חידשו הרבה לגבי מד. שפורסם באותה
סידרת כתבות. לא מצאנו כל סיבד. להתייחס
מחדש לנושא שכבר מופל בהרחבה
בעיתון זה, ובצורה מעמיקה ויסודית
יותר.
(ההתיחסות היחידה בגיליון הקודם ל פרשה
זו היחד. ידיעה •במדור תשקיף,
שנועדה •לתקן את הרושם שנוצר בציבור
בעקבות חקירת שערים, כאילו יש קשר
בין התאבדות חייל ישיבת־ההסדר בבית־הספר
לשיריון• ,לבין •פרישת טירטור חיילי
הישיבות באותו מיתקן צה״לי).

,,העולם הזה״ ,שכועון החדשות הישראלי י המערכת והמינהלה:
תל־אכים, רחום גורדון ,3טלפון 243386־ .03 תא־דואר 136
מען מברקי :״עולמפרס״ .מודפס ב״הדפוס החדש״ כע״ס, תל־אביב,
רה׳ כן־אביגדור י הפצה :״גד״ כע״מ. גלופות: צינקוגרפיה
כספי״ בע״מ. העורך הראשי: אורי אכנרי העורר: אלי תבור עודד
תכנית: יוסי שנון י עורכת כיתוב: נורית יהודאי. ראש המינהלה :
אברהם סימון. מה׳ המודעות: רפי זכרוני • המו״ל: העולם הזה בע״מ.
של ישראל אחרי !שיפרוץ השלום והמ דינה
תשתלב במרחב הטיבעי שלה.
אבנרי הכין את מאמר־הענק בקאהיר,
.בעת ביקורו האחרון, כי, לדבריו ,״רק שם
היה לי המרחק וזווית־הראייה שהיו
דרושים לי כדי להתמודד עם הבעיות
היסודיות ביותר ׳של המדינה, בפרספקטיווה
היסטורית ומרחבית.״

רק לשם תיזכורת, כדאי לצטט מיספר
קטעים מאותה סידרת כתבות שנשאה את
הכותרת ״הטירטור״.
במחקר על מקורו של הכינוי, המודבק
להתעלליוות מפקדים בחייליהם בצה״ל,
גילה אז העולם הזה :״•אין ספק כי ה־פלמ״ח
היה אבי הטירטור. אז קראו לצורה
זו של מציאת תעסוקה לחיילים, טינטור/
הוא אבי המושג הקיים היום, טירטור, ה מוגדר
•במילון כרעש, משק גלגלים׳ .אך
הוספת האות •נו״ן למילה טירטור היה
בה לא רק משום שיבוש לשוני, אלא
הערכה שונה לגמרי אל עצם המעשה.״
״׳הטירטור בצר,״ל בא בגלים, שיש להם
מאפיינים קבועים,״ קבעה אז חקירת העולם
הזה ״אחרי כל מילחטה, בכל תקופת
רגיעה מבחינת המתח הביטחוני — ובכל
,תקופה שבה חלה נסיגה בעם, ובעקבות
זאת גם בצד,״ל, בכל הנוגע לערכים —
מופיע הטירטור במלוא •היקפו.״

בשבועון־ המיליונים הגרמני -שטרן
(״כוכב״) ,קיים מדור המקביל למדור זה.
שם מדווחת המערכת על עבודתה, מעלה
באותה סידרת כתבות התייחס העולם
על נס מיבצעים מייוחדים או משתתפים
הזה לראשונה לבעיית טירטור חיילי ישי־מצטיינים.
בות־ההסדר,
עוד הרבה לפני שהחוגים ה דתיים
יהפכו את המנייה נישק פוליטי.
לפני שבועיים הופתעו קוראי השטרן
כמה קוראים •פניו אלינו בשבוע האחרון
•בישראל לפגוש •במדור זד. בתמונותיהם
בטענה .״מדוע לא מצא העולם הזה לנכון
גילה אז העולם הזה 1975״אחת נד
של שני ישראלים: אורי אבנרי ושבתאי
להתייחם לפרשת הטירטורים של חניכי
תקריות הטירטור החמורות ביותר ישי־דע

ישיבות־ההסדר בביית-הספר לשיריון, ש צה״ל,
ולכן אף התאמצו רשויות הצבא
העסיקה את כל;אמצעי־התיקשורת 1״ קבלו.
•להסתירה ככל •האפשר, היתה התקרית עם
ההזדמנות: לרגל יום־העצמאות ד.־ 30 של
כמה נהם אף הרחיקו •לכת .״התעלמתם
חיילי י׳שיבות־ההסדר, בני־ישיבות אלה,
מדינת ישראל פירסם שטרן כתבת־ענק,
במתכוון מהפרשה משום שמדובר בחיילים
ההסדרניק׳ים, כפי שהם מפונים, מבוקשים
פרי ידיחם !של שניים אלה.
דתיים,״ האשימו .״אילו היה מדובר ב ביותר
על-ידי מפקדי היחידות בציד,״ל,
כותבת מערכת שטרן על טל :״לאיש
חיילים חילוניים, הייתם מרעישים עולמות.״
מאחר שהם ידועים כטובי־החיילים. בתחישלנו
בתל־אביב, כתב־שטרן •שבתאי טל,
ברור שלטענות והאשמות אלה אין כל
לת שנות השיבעים התגלע סיכסוך בין
קשה כפליים. לא זו בילבד שבתור אזרח
ישראלי הוא כפוף לחובת־השירות, ושב-
,״ס\1:1£׳ז:קט־>680)!1ז. 0x011
! 39 שנות חייו כבר עבר חמש מילחמות,
ס ! 6־ 1 3 1
אלא שביגלל השתייכותו לשטרן ההא סובל
.ס1 { :י 6 0 ) \1 5 8 8 1ז
160 281100860.
מדי פעם מהשמצות. מטיחים בפניו שהוא
5 6 1ססא 8 6 1 1 1 8 1 (1 0
מלכלך את הקן *,כאשר הוא מתמודד
•5 1 0 *16861
באופן ביקורתי עם היבטים שונים של ה 11681
1 3 1 8 3 8
־, 881
מדיניות הישראלית.
ט ס 3 6 1 1 3 1 1 1״אז לא עוזרת לו העובדה ששבועון זה
נ ) 0 3ם 1 6 8־ 116 3 0 ) 3 ) 1 1ז 0 3 !^ 1 8 1 6 1 1
מטיל — בשעת הצורך — אור ביקורתי

גם על ארצותיהברית •של קארטר, על
־ 01ק 6א 1 5 1 1
ברית־ד,מועצה של ברז׳גייב ועל גרמניה
61116 5 6 1 8 6 1 1 1של שמידט. או העובדה שהאופוזיציה ב־!

ישראל עצמה היא •התובעת עתה מבגין
7 0 0 1 3 1 0 0 8 8601 1 3להסכים לוויתורים על שטחים, תחת ה ־
1 1 6 1 1 (3 6 1 1 8 6
סיסמה, שלום עכשיו/
־ 0111ג 1138 3 1 6 1 1 1 1311
־ 111־ 8 0 1 1 1 . 1 X 6 1 1
״שבתאי טל שומע השמצות אלה שוב

.ושוב — גידופים ליליים •בטלפון, דברים
1 9 2 3 1111 * 6 3 1חריפים בעיתונים ימניים.״

X11111־ 1811(3 1 1 5 0
מוסיף שטרן :
ט 6 3 , 8 5־ 8 6 8 0 1
״הכתבה המצולמת היא עבודתם המשו 1
9 3 3 1130)1 ? 3 1 3 5 1 1 1 1 0 .
>,ו**ז,ו14 זט
תפת של טל עם העיתונאי •וו־,פוליטיקאי
1 8נ 0 * 8 )511ג 81ט 8״ז 6־ 1 6 1ת ס ־ 1 1 £ 1 1 0 8 8 6 1א 31־ £ 1

1 8 1 3 0 X 1 8 X 6 1 1 3 X 1 (5 )0 0 3 1111 8ז־{(!1X38 X 8 311!!1־ 8־ 11
הישראלי אורי אבנרי. אבנרי •נולד ב־1923
3 0 3 ,ס 0פ!ט 0א 7 0 0 1 9 4 8 1 8 8 8 0 8 6 1 8 6 0 ! 8 0 6 3
בווסטפאליד( ,בגרמניה •המערבית) ,בא ב־

־ 8 6 61־1 6 . 0 3 0 3 1 3 * 111־ 0 )561־ 8 3 5 8 1 8 ׳4 1 1 3 1 0 ) 1 6 8 6 7 61
1933 לארץ־ישחאל. הוא היה חבר מחתרת
־ ? 61־ 1 0 1 2 1 . 5 6 1 1 1 9 5 0 1 5 1 61־ 7 6 1־ 8011 * 61 האירגון ולחם במ״לחמת־יהעצמאות של 1948
•י 1 8ת 8ז 1 2ס ק 0ק 8 6 5 7 1 8 1 2 1 1 1 6 6 1 6 0 ,־ 3 0 5 6 6 1 6 1
בשורות הקומנדו שכבש את מידבר ה ־־
3 £ 3 2 1 0 3 * 8 3 0 1 8ט 1 6 )1 1 6 0־ 8 3 0 0 1מ .6־) 1 1 5 0
נגב. אז נפצע קשה. מאז 1950 הוא המו״ל

של שבועון-החדשות הישראלי הפופולרי
העולם הזה• ,שמרבים לצטטו •בעולם. הוא
הבתבה כ״שטרן״
פירסם כמה ספרים, הקים מיפלגה והיה
במשך שמונה •שנים •חבר הכנסת, הפרלמנט
מי מלכלך את הקן?
הישראלי.״
הכתבה עצמה תופסת 12 עמודים — יסוד. פרשת הטירטור •של חניכי ישיבות
יחידת־חניכים בקורס הראשוני לשירייון
כמות בלתי־רגילד. בשבועון הגרמני — ההסדר, עלתה על סדר היום הציבורי כ מקרב
ההסדרניק׳ים, לבין המפקדים הזוט •ולדובדי
•אבינרי, גם זהו רק שלי׳ש מן
רים שלהם.
תוצאה מחקירה עיתונאית •שערך הכתב
הכתבה המקורית שהכין ושבה יניסה לחדור הצבאי ישל •ביטאון פועלי אגודת־ישראל.
״בין המפקדים, חיילי־שיריון ותיקים
לעומקן של בעיות המדינה: תפיסתרהיסוד
חקירתו •וגילוייו, חמורים •וחשובים ככל
יותר, לבין תלמידי־הישיבה שזר. אך הת של
המדינה היהודיות, הטיכסוך •ההיסטורי
שיהיו, לא היו בבחינת סקופ עיתונאי יוצא-
גייסו׳ פרץ ויכוח: הראשונים טענו כי
בין ישראל •והעולם הערבי, המנייה ה דופן•
,שחשף תופעה בלתי-ידועה.
האדם הוא המשרת את הטנק. ההסדרניק׳ים
פלסטינית, העימות •בין העדות בישראל
העולם הזה התייחס לבעיית הטירטורים
לא יכלו להסכים לכך, יטענו כי הטנק הוא
ובין המדינה והדת. את עיקר תשומת־הלב
בצח״ל — כולל הנושא של טירטור חיילי
שמשרת את האדם. בוויכוח פילוסופי זה
הקדיש לבעיית עתידנית: מה תהיה דמותה
ישיבות ההסדר בביודהספר לשיריון —
היתה, כמובן, ידם של ההסדרניק׳ים על
זמן רב לפני שכתב שערים מצא לנכון
העליונה.
לחקור בפרשה. למעשה היה העולם הזה
* ביטוי גרמני, המשמש השמצה נגד
העיתון הישראלי היחידי יעד כה שערך
״כדי לזנות במערכה העבירו מדריכים
מותחי הביקורת על ארצם. הכוונה היא
מחקר מקיף בתופעה על כל היבטיה, פירסם
את הוויכוח למישור של טירטורים. ועדת־לציפור
המלכלכת את הקן של עצמה. זהו
אותו בהרחבה.
חקירה •שהוקמה אחר־כו כדי לבדוק את
ביטוי חביב במייוחד על הלאזמנימ הגר מנים.
הסידרד.
על הטירטור •בצה״ל התפרסמה
הפרשה, הגיעה למסקנה שהמדריכים הת 4

עללו
בחייליהם חן כבני-אדם וחן כשומרי
מסורת •ודת.
״הפרשה כולד• ,לא היתר. מתגלה לעולם.
החיילים המטורטרים הקפידו •שלא להוציא
זאת החוצה. אולם איכשהו הגיעה השמועה
לאוזניו של רבם, הרב קוק, והוא הזעיק
שמיים וארץ, פנה אל שרי המפד״ל, אל
ראש־הממשלה וישר״ד,׳ביטחון ואל הרמטכ״ל.
המפקדים המתעללים הועמדו לדין ונפסקו
להם עונשים כבדים.״

מסתבר כי בעיית הטירטור בבית-
הספר לשיריון •של צד,״ל הטרידה את ה קצונה
•הבכירה זמן רב לפני שהגיעו לשם
חניכי ישיבותיההסדר.
בסידרת הכתבות על חטירטור, נכלל
גילוי מאלף :״בשנת 1964 שימש האלוף
מנחם (״מנדי״) מירון מפקד יחידה בגיי סות
השיריון — הנקרא תח״׳ש — •תורה
חיל״שיר״ון. על פי וחמת מפקד גייסות
השיריון דאז, דויד אלעזר, הזמין מי תן
דרך מדור המחקר בענף סיווג •וקידום
באכ״א — אירגון, מחקר •תוכנית הדרבד,
לבית-זזספר לשיריון.
״׳את המחקר ערכו •שני פסיכולוגים :
אילנה צימרמן וד״ר יהודה ׳רוזנברג, שהוא
כיום ׳ח״כ המפד״ל יהודה בן־מאיר. בפרק
האחרון של המחקר •שלהם, תחת הכותרת
,טירטור /כתבו השניים, :בעיית הטיר־טורים
הועלתה על־ידי החניכים והמדרי כים
כאחד. החניכים התלוננו על הטיר־טורים
הרבים• ,תרגילי־המשמע׳ת, מיסדרי-
המיטות ובז /טעינו •שהם הפריעו להם
ללימודים! .המדריכים !תמכו בטענות החני כים•
התרשמנו !שהטירטורים מפריעים ל לימודים
בשתי דרכים •שונות: החניכים
עייפים כתוצאה מהפסד שיינה ...לדבר הש פעה
שלילית על מוראל החניכים ...מוצע
•לבטל, ככל האפשר, ,תרגילי ומשמעת׳ ו־טירטורים
בלילה במשך הקורם.״
דומני •שגם כיום, אין •להוסיף בנושא
זה דברים הדשים עד החומר *שפורסם
באותה סידרת כתבות בהעולס הזה, מלבד
אולי בנקודה אחת.
באותה חקירה לא הסתפק העולם הזה
בגילויים על בעיית הטירטור בצד,״ל. הוא
ניסה לחפש גם את •שורש הרע. בין השאר,
הגיעה החקירה למסקנה כי אי־היכולת ל התגבר
יעל בעיית הטירטור בצה״ל נובעת
מכך •שהאחריות לפתרון הבעייד. מוטלת
על ארבעה גופים בצה״ל: מיפקדת קצין-
חינוך־ראשי, היחידה הפסיכולוגית הצבאית,
מחלקודההדדכד. וענף רפואת־הנפש במים־
קד׳ת קצין־רפואד• ,ראשי.
קבע אז העולם הזה :״מחדליהן ישל אר בע
זריועות־צבא •אליה, שתפקידן להיות
חרבה יותר יסודיות בנושא יחסי-האנוש
בצבא, מחווירים לעומת המחדל העיקרי :
מעולם לא נערכה ישיבה משותפת של כל
ארבעת הגורמים, כדי להעלות לפחות את
הבעיה, אפילו אם לא היה בכוונתם לנסות
לפתור אותה...
״•נראה כי המטה הכללי, ואותן יחידות
בצה״ל המופקדות על •נושא זה, יצטרכו
לתת עליו את הדעת• .וככל שהדבר יתבצע
יותר מהר, כן תימנע בכייה לדורות. על
האחראים בצה״ל להפסיק לנסות לכבות
דליקות הפורצות אחת לכמה שנים. במקום
זאת כדאי ׳שידונו בנושא יחסי־האנוש מ הבחינה
הצבאית, הפסיכולוגית, המדעית ו הלאומית,
יגדירו את הנושא, יאתרו את
בעייתיותו, ימצאו פתרונות למכה •חולה
זו •ויתחמו, הן מבחינת החוק, אך •בעיקר
מבחינות ההדרכה והחי׳נוך הצבאי, את
אתת הבעיות החמורות •שבפניהן ניצב צה״ל
— הטרטור.״
מאז נכתבו הדברים, לפני שלוש שנים,
לא הלד. כל התקדמות בתחום זה. הדברים
שנכתבו אז יפים באותה מידה גם כיום.
אבל כיוון שפטור בלא־כלום אי־אפשר,
תוכל למצוא בגיליון זד. התייחסות מחודשת
לתופעת הטירטור בצה״ל. הפעם, זוהי
!ראייה מזווית אישית ושונה, של הפרשן
הצבאי של העולם הזה, בנימין עמידרור
(ראה עמודים 15־ ) 14 וזו של אורי אבנרי
(עמוד .)16 גם עתה חשוב לעורר ויכוח
ציבורי בנושא, ולו רק על־מנית ׳שלא יירד
מסדר־היום של שילטונות צה״ל. קוראים
הסבורים שיש בידם לתרום לוויכוח זה,
מוזמנים לעשות כן.

עלית 18 קראט קפה נמס גבישי
טעים כמו קפה טרי-מהיר כמו קפה נמס
בצנצנת של 50 גרם
ובצנצנת גדולה של 200 גרם.

טוב לי עקפה

שיחת הסאחבק

מ ש חרר העיר העתיקה
רגלינו עומדות בשערי העיר העתיקה. מימינכם אתם רואים את החומה. כאן
למטה נמצא שער שכם. מולכם מתנשא החזה של אוסנת.
מיותר לציין (לכן אינני מציין זאת) ,כי הטיול לעיר העתיקה לא היה רעיון
של סאחבק. לי כשלעצמי די באוסנת, ואין חפץ לי בשום מקומות קדושים נוספים.
אן הנערה משפלת החוף התעקשה לבקר במקומות המרגשים אותה, וסאחבק
נגרר למסע״סיוט מן הקשים הזכורים לו.
במיסגד אל״אקצה, מול בוהק ריצפת־העץ, לא הצלחתי לחשוב על שום דבר
מלבד על ירכיה הבהירות של אוסנת. מדוע, שאלתי את עצמי, חידשה לה סאחבק,
מתי נתחיל ללמוד מן הערבים ו
מייד, תוך דקה, התאסלמתי. ניגשתי אל הקאדי הכורע והמתפלל, ירדתי על
ברכי, שילשלתי לכיסו צרור־כסף מצלצל, וקניתי ממנו את אוסנת בתו יחד עם אחותה
הצעירה ועוד בת־דודח רזרווית. שיהיה.
שלושת נשותי הצייתניות הוכנסו אל ביתנו המקומר. נעלתי את הדלת וזרקתי
את המפתח לבאר.
חיי כגבר מוסלמי עריץ לא נמשכו ימים רבים. בעיית המילואים התעוררה. בסיירת
המיוחדת לא יסכימו למוסלמי, אפילו שסאחבק נשאר מישמר־חגבול, אך ממי שהתרגל
ל״גליל״ קשה לדרוש שיעבור לאמ״.16
זה־עתה סיימנו את סיורנו במיסגדים, עזבנו את הרובע המוסלמי והגענו אל
הרובע הנוצרי. מימינכם אתם רואים את שפתיה המלאות של אוסנת.
בכנסיית־הקבר הייתי מוכרח לחבק את אוסנת. לא יכולתי להתאפק למראה
כתפיה הדקות החשופות, צווארה הגבוה, שפתיה המלאות שכבר הוזכרו והכוך
האפל, שכאילו נחצב בסלע במיוחד עבור שנינו.
אוסנת, מבוהלת מהתנהגותו של סאחבק במקום הקדוש, חמקה מידי וביקשה
מיקלט בתוך קבוצת נזירים שחורים שתקנים.
״אתה מאניאק לחשה.
האם ייתכן שהיא צודקת ן האם תאוותי שאינה יודעת שובע ואינה פוסקת אף
במקומות קדושים, מעידה על מאניאקיות ן האם אגמור כאנס־קטינות ן
בהחלטה מהירה והחלטית, של איש חזק אמיתי, החלטתי לשים לזה קץ. המין
גומר אותי, הורס אותי. כל חיי סאחבק — רק מין ומין. כמו אחת החיות. סאחבק
עובר דרך החיים בלי לדעת על קיומם של דברים אחרים. מי יודע אילו הנאות אני
מפסיד בלי לדעת בכלל ז עלי לחפש מרפא לנישמתי בהינזרות מוחלטת מנשים. מחר
אפנה לאב המינזר ואבקשו לקבל אותי. סאחבק יתפרסם בעולם כולו כגדול הנזירים
השתקנים והצנועים. אם אוסנת רוצה, גם היא יכולה להיות נזירה. אבל היא לא
מעניינת אותי יותר.
לא התעלמתי מן הבעיות העתידות לצוץ נוכח אמונתי החדשה. יכולתי לשמוע
בבהירות את לחישותיהם של השכנים, שעה שהם רואים את אמי ואבי ברחוב :
״סאחבק, הבן שלהם, התנצר \״
כדי למנוע סבל ממישפחתי החלטתי להמשיך ללכת, כמו כולם, בחגים לבית־הכנסת.
כשאגיע לביקור בשכונה אלבש דובון מעל גלימת הנזירים השחורה.
אז נזכרתי כי נזירים, אפילו למישמר־הגבול לא מקבלים. מה אני אחיה במילואים
! השקמיס״ט הנזיר ז לשמע רעמי הצחוק של החבר׳ה הרואים אותי מופיע
לאימון זחל״ם בגלימת״נזירים שחורה, נפלה הנצרות מעל הפרק.
ביקרנו, כמובן, בכותל המערבי. אוסנת, ששוב היתה מותרת לי, לא התעקשה
הפעם בנושא הידיים של סאחבק.
ישבן מחוטב קלאסי יש לה, חשב סאחבק, כשידו גלשה למטה ועיניו נשואות
אל מרום הכותל. מדוע בעצם לא מקימים מחדש את בית־המיקדש ז הן הר־הבית
בידינו !
בשל דרגתו הצבאית ונסיונו הקרבי יוזמן סאחבק, מייד עם הקמת בית־המיקדש,
להיות הכוהן הגדיל. זבח הפסח מתחיל. שורות־שורות מסודרים הקורבנות. בקצה
השורה, על מינשא מיוחד, עקודה בחבל — אוסנת.
״אתה הורג אותי,״ לוחשת הקורבנה.
אברכים בקפוטות ושטריימלים התקהלו סביבנו. רב אחד, של נטורי־קרתא,
ניגש וביקש להתנהג בהתאם לכבוד המקום. התלהבנו כנראה יותר מדי מעניין
העקדה.
״רבי פניתי אחריו ,״איכפת לך להשיא אותנו ! ״
לאוסנת הנדהמת הסברתי, כי זוהי החלטתי הנחושה האחרונה. סאחבק חוזר
בתשובה. ברגע של התעלות הנפש׳ מול המקום הקדוש ביותר לדתנו, אני חש משיגו!

עזה לחיק היהדות.
״״אני אהיה תלמיד בישיבת הכותל, הסברתי לזוגתי שתחיה .״נגור ברובע
היהודי. נשמור על קדושת השבת. נדליק נרות. נתפלל. נקפיד על קדושה וטהרה.
יהיה כיף ! ״
כאן, סוף סוף, לא התעוררו שום בעיות עם המילואים. כתלמיד״ישיבה אני
פטור מזה לכל החיים !
למזלי, אוסנת שמרה על שפיות ולא הסכימה להתחתן אתי. האם ידעתם כי
קדושה וטהרה פירושם ששבועיים בחודש אסור להתקרב לאשה 2
לסיכום: היה טיול נפלא. לעולם לא נשכח איך שילמנו חמישים לירות עבור
המרבד שקנינו ברחוב השוק, במקום מאתיים לירות שהמוכר דרש בתחילה. והחומוס !
הכי טוב בארץ ! שתי מנות אכלנו אצל אבו שוקרי, כולל חמוצים ופיתות חמות.
אוסנת הנלהבת הציעה להמשיך בטיול לכיוון מישכנות שאננים וטחנת־הרוח
של מונטיפיורי, אך ביציאה מהעיר העתיקה גילינו את מיגדל דוד.
על המצודה ניצבו שני חיילים עם חגור וגלילים. שומרים על דויד המלך חמציץ
לבת־שבע. לקחנו קו? 1עד הביקתה.
שם נפרץ שער האריות. הצנחנים הסתערו. החומה נפלה. שוחררה העיר
העתיקה. הר־הבית בידינו.
אם אשכחך ירושלים — סימן שיש לי דברים אחרים בראש.

מכת כי ם
קריאה לחיילי המילואים !
ממשלת ישראל מתכוונת להתיישב,
להקים ערים ולעבות יישובים ביהודה
ושומרון.
בלי שום קשר. לשאלת זכותנו על הארץ
אני סבור, שעל־ידי פעולות אלה מחני קים
את העם השכן ומכניסים אותו לגטו
צר. בכל מקרה, גם אם נקבל את תוכ נית
בגין, היכן יוכל העם הפלסטיני לע בוד
ולחיות? לאיזה שטחים יתפרש וית פתח?
אנו
מכניסים את הפלסטינים לתחום מו שב,
ומחפשים סימוכין מישפטיים למעשינו

הערבי של כהגא
מכיוון שאתם ידועים ב״יפי־הנפש״
שלכם, וכדוגלים ב״אחווה״ יהודית־ערבית:
ומכיוון שאתם מפורסמים בשינאה הצרופה
לתנועת ״כך״ ולרב מאיר כהנא, הייתי
מעוניין לדעת כיצד תגיבו על הידיעה
שערבי־ישראלי מתושבי המשולש התלווה
לרב כהנא למסע־הסברה בארה״ב! והער בי
הנ״ל קורא לערביי ישראל להירשם
להגירה. אז מה? זה ערבי רע?
ובעניין אחר, אני מבין שכואב לכם
שהשילטון החדש מרוחק מעמדותיכם. אך
הירידות שלכם על נאמני ארץ־ישראל
השלמה (כמו על הסופר ה״פאשיסטי״ משה
שמיד) ,מורות על צרות־עין. עם כל הכבוד
למוסריותכם הציבורית, נסו להיות קצת
הגונים, לפחות לגבי קוראיכם.
דני שגב, גיבטתיים

לבטי אה נתניה !

יגאל גלאי
״לא אצא למילואים בגדה המערביתר
הנבזיים. ניסיונותיה של ממשלת ישראל
למצוא בסים חוקי־מישפטי למעשיה מזכי רים
לי אקטים ציניים של גרועי המיש־טרים
בעולם לזכות בתמיכה חוקית. עתידו
של עם ישראל איננו במישפט החוקי-הפור-
מאלי. היכן יושר דרכנו?
בני הדורות הבאים יפנו אלינו אצבע
מאשימה וישאלונו: היכן הייתם?
כדי להשקיט, לכל הפחות, את מצפוני
אצא לא הפרטי, אני מכריז בזה:
לשום שיר ותמ יל ואים ברח בי
הגדההמערבית .
חיילי מילואים החושבים כמוני, מוזמנים
לכתוב אלי.
יגאל גלאי, רחוב יואל , 1תל־אביב

מי שסבור כי המיכשול לשלום טמון ב חילות
פיתחת רפיח, ובהיאחזויות שם, טו־עד,
טעות מרה. לא פיתחת־רפיח היא ה־מיכשול
לשלום, אלא נתניה. די להאזין
לכל נאום מיקרי של ראש־הממשלה כדי
להיווכח בכך. אין נאום שבו לא ימצא
לנכון להזכיר כי לעולם לא נסכים לח זור
לגבול שבו יימצאו התותחים במרחק
של 15 קילומטר מנתניה.
מכאן שאם לא היתד, נתניה קיימת,
ממילא לא היה איכפת לאיש באיזה מרחק
יהיו התותחים מהים. הפתרון: לבטל את
נתניה! כן׳ פשוט להרוס את העיר ולפזר
את תושביה בערים אחרות. זהו הקורבן
המינימאלי שישראל מתבקשת להקריב ^
למען השלום. נכון שיש בעייה עם אלופת ז
המדינה בכדורגל, קבוצת מכבי נתניה, י
שהרי לא ייתכן שתהיה אלופה מעיר שאי נה
קיימת.
ובכן, לשם כך אפשר להקים נתניה חד שה׳
או אולי לקרוא בשם זה את אחת

מנ5ץ המיתוסים
אין צל של ספק: משה דיין ייכנס
להיסטוריה העולמית כגדול מנפצי המי תוסים.
בתור שר־ביטחון ניפץ דיין במיל-
חמת יום-הכיפורים את המיתום של צה״ל
הבלתי ניתן לשבירה. כשר־החוץ הוא ני פץ
את המיתוס של הלובי היהודי בווא־שינגטון,
הבלתי־ניתן להכנעה.
עכשיו, נחשו: איזה מיתוס עומד דיין
היקר לנפץ בעתיד? זהו המיתוס של
״האחרון שיוצא — הוא שיכבה את האור
בנמל־התעופה בלוד.״ זאת, משום שלא
יהיה אחרון כזה, אחרי שהמטוסים הסעו דים
יפציצו את ירושלים, תל־אביב וחי פה.
מה שיישאר יהיה רק ישראל הגדו לה:
שכם, יריחו, הגדה המערבית. וזה, תו דות
להנהגתו של ידידו ומיטיבו של משה
— מנחם.
שרירן !\.תל־אביב

ידיים זדוניות
עם שובו של אורי אבנרי מפארים, אנו
מברכים אותו על השתתפותו בהלווייתו של
אנרי קוריאל ז״ל, שנרצח בידיים זדו ניות
החותרות לבלימת יעדכם: שלום,
אהבה, הבנה וידידות בין ישראליים וער בים.
אדברט
ואריס הדוש, ראשון־לציון

״שאנחנו נתקן?״

ארליך, שבה הואשמה ממשלת ישראל כי
לא עשתה די לביטול עיסקת הנשק ה אטומי
בין ארצות־הברית לכל מדינות -יי
ערב, ענה מר ארליך :״האם אתם דורשים
מאיתנו, שאחרי שלוש שנים נתקן את כל
מה שלא עשו הם במשך שלושים שנה?״ י
י איילה שווירי, נתיב הל״ה

היום בעוד שלוש שנים :
בתשובה לשאילתה לשר־האוצר שמחה

הערים החדשות שמתכננת הממשלה להקים
ביהודה ושומרון. נכון שאז תהיה העיר
עוד יותר קרובה לגבול. אבל אז, לפחות,
היא תהיה בצד השני של התותחים ולא
יהיה שום איום עליה.
יוסף כר־נס, נתניה

הכימיה של השלוס
לשלום יש שתי סביבות: האחת חומ צית
והאחת בסיסית. ציבעה של הסביבה
החומצית אדום. ציבעה של הסביבה הבסי סית,
כחול.
ניסוי כימי פשוט יזהה בפנינו את סבי-
בת השלום. טבילתו בתמיסת ״שלום בטוח״
תיתן צבע אדום, כלומר, סביבה חומצית.
(המשך בעמוד )8

קיץ נעים,
באריגים האווריריים של
ספורטלייף.
דגמי ספורטלייף קלילים
צבעוניים ונוחים.
חפשי
את הדגמים שלנו

בפינת ספורטלייף
בחנויות האופנה
המובחרות.

צרתך הגדולה היא ש אתה
רוצה המון, מוכן
אפילו לסבול לש ס כך,
אך אינך יודע ללכת
עד הסוף, מתי שצריך.
השבוע תיפול בידך הזדמנות
להתגבר על חולשתך
זו; אם תחמיץ
אותה הפעם, מי יודע
מתי שוב יעלה בידו
לעלות על דרו המלך.
במישור חיי־האהבה, אתה נכנם החודש
גם את, בת טלה,
להילוך גבוה.
השבוע יהיה רומנטי עבורך, נצלי אותו.

הידידות החדשה שגילית
תלך ותפרח ל־ממשהו
נפלא. אף אס
תרצי, לא תוכלי לקלקל
אותה. אתה, בך
שור, התכונן לנסיעה
ארוכה. היא תוסיף
לאישיותך ואם תרצה,
גם לכיסך. קינאה של
חבר לעבודה לא תצליח
לשבש את דרכך.
סיכסוכיו ייכשלו והבוסים יתנו את
הג׳וב דווקא לך התעסק בספורט.

אומנם ממבט ראשון
נראה השבוע כשיגרתי
ומשעמם, אך הוא טומן
בחובו את תחילתה של
קבלת הכרעות חשובות,
בעיקר בתחום האישי.
מחלה קלה שתפקוד
אותך השבוע, בן תאומים,
תגרום לזעזוע קל
שיחלוף. העיקר הוא
לעבוד, הרבה וטוב,
ומבלי להתעייף. במישור העבודה או העסקים:
אל תהסס להתחנף לבוס או לממונים
עליך. כולם עושים זאת, והרי בסופו של
דבר זה רק יועיל לך. ליבשי צהוב.

יוייז

הגיע הזמן שתגלה
קצת נדיבות כלפי ידידיך,
אחרי כל מה שהם
עשו למענך. ייתכן ש ייגרמו
לך קשיים בהגשמת
תוכניותיך. אם
אין העניין דוחק —
מוטב שתמתין קצת
ולא תעשה שום דבר
21גיוני -
־ 20ביילי
גורלי. מיכתב שיגיע
אליך ישנה את דעתך
על אדם קרוב אליך. בת סרטן _ אל
תהיי כל-כך ותרנית. הגיע הזמן שתלמדי
לעמוד על שלך. זה ישתלם לך בסוף.

השבוע יצוצו בפניך
כמה אתגרים חשובים
ורבי עניין. יש מקום
לצפות, כי אתגרים אלה
יהיו קשורים בנסיעות
ממושכות, ובעקיפין גם
רומנטית. בהתפתחות תוכל להצליח לעמוד
בהם אם אדם קרוב
אליך ובעל השפעה רבה
לא יכשיל אותך. הש תדל
להיות ידידותי.

21 ביולי -
21ב אוגו ס ט

המצב מעורפל ביותר, אל תמשיך לגשש
באפילה — אלא דרוש הסברים, ותבע
ביצוע החלטות שיעזרו
לך ולסובבים אותך ס לצאת מן הסבך. אם
אתה ממונה על אחרים
— מוטב שהשבוע
תהיה פחות קשוח,
ויותר נוח. גם צעד מסוג
זה יגרום לתזוזה
מועילה לעניינך. בת
?? נספטלובר
1י. כ אי׳ ־ז טו בי
מאזניים — הזנחת
לאחרונה את נושא הופעתך.
את יודעת שאת יפה — נצלי זאת !

(המשך מעמוד )6
טבילתו בתמיסת ״שלגם עכשיו״ תתן צבע
כחול, כלומר, סביבה בסיסית.
מסקנה: השלום הוא נייר־לקמוס (אשר
צבע היסוד שלו הוא כחול) .מה שרצינו
להוכיח.
אברהם שרץ, עין־השופט

מאזניים

על הטידטוד
כל מי ששירת בצה״ל במשך שלושים
שנות קיום המדינה, עבר בצורה זו או
אחרת את דרך היסורים של הטירון הנק ראת
״טירטור״ ,שמטרתה לשבור את ה רוח
האזרחית שבו ולהפוך אותו חייל
ממושמע. מאז קום המדינה התלוננו חיי לים
על טירטורים, אבל מעולם לא זכו
תלונותיהם בהדים כה נרחבים כמו עתה,
כשהתברר שטורטרו גם חיילים דתיים. האם

דווקא משום שאת חופשייה בהשקפתך,
ובלתי־קשורה במעשייך, קל מאד לתפוס
אותך במלכודת או לחייב
אותך לעשות מה
שאינך רוצה. זה מביא,
אומנם, לאוזלת־יד ול־אפס־מעשה
מצידך — 0 אבל מי רוצה בכל הצרות
הללו? לכן מוטב
שתחשבי יחד איתו מה
אתם רוצים באמת, מ•;••ג-אן

2־ ג׳.ויויגר
תוך ויתור הדדי או
לפחות אי־הסכמה הדדית.
בת עקרב שימרי על בריאותך.

לאחר הפסקה ממושכת, חזרת להיות עצ״

נצל את השלווה
היחסית ממנה אתה
נהנה כדי לקדם את
מעמדך בעבודה, לשפר
את היחסים במיש-
פחה. פקח עין על שותפיך
ועל הכפופים לך
ואל תתרשם מדברי
חנופה. בת קשת —
אם תניחי לו לרכב
עלייך — את תסבלי.

עובדות ו8ירושז

עלינו להגיע למסקנה שכל הטירונים
בצה״ל שווים, אבל הטירונים הדתיים שווים
יותר?
משה אדבז, עכו

המזלות דווקא לא חיוביים, אבל כוחותיך
האישיים כה עצומים, בגלל צירופן של
שתי פלאנטות שחומות
עליך, שאס תתאמץ ותשקיף
על העבר ועל
העתיד בעין רגועה,
תתגבר על כל מיכ־שגל.
אל תאמיני לו;
הו £התכוון למשהו אחר
לגמרי, ואת למשהו
אחר לגמרי. כסף בא —
ואתה מפסיד אותו שוב,
בגלל שגיאתו חסרת־הזדון
של ידידך הקרוב אליד ביותר.

הטירטור אינו המצאה של צה״ל. הוא
מקובל כמעט ברוב צבאות העולם. אלא
שהמוח היהודי כנראה פורה יותר מאשר
אצל צבאות אחרים, בהמצאת שיטות אינ קוויזיציה
לחיילים.
בנימין א ,.תד-אביב

המפסיד ישלם :

כדאי שתרבה קצת יותר לעסוק בספורט,
ושתפסיק להתהולל ב לילות.
אתה מפזר את
מאמציך ליותר מדי
שטחים במקום להתרכז
במה שחשוב לך
באמת. קרוב-מישפחה
הגורם לך לדאגה מזה
זמן רב, יפסיק להדאיג
אותך. אתה עלול להסתכסך
עם אדם שתוכניותיו
אינן כשלך.

יהירותך הטבעית, הכרוכה
בחוסר-ביטחון
משווע, תוריד אותך
שאולה, אם לא תדעי
לרסן את שניהם ולהו סיף
להם מידה אמיצה
של חוש-הומור,
שהוא אחת מתכונותיך
היפות ביותר. זה לא
שהוא לא רוצח אותך:
הוא בטוח שאת לא
רוצה אותו. אז — קדימה ! גלי
לו את האמת כוח־חהרתעה של מתנגד
חזק עלול לבלום את התקדמותך.

הימים הקרובים יתנו לך אפשרות נדירה
להתקדם מבחינה מיקצועית, חברתית וכספית
גס יחד. ימי אמצע
השבוע יזמנו לך סיכויים
רביס ליזום מיפ־נה
חיובי גם במישור
המישפחתי, ואם תחמיץ
את ההזדמנות, תעשה
בכך עוול גדול לנפ שות
הקרובות מאד ל־ליבך.
היומיים האחרו נים
של השבוע צופנים
סיכוי להתעוררות רו מנטית
מהירה ומלהיבה.

דרור (העולם הזה ,)2122 ,עם המפות —
היה אחד הטובים והמצויינים ביותר ש פורסמו
בהעולם הזה בתקופה האחרונה,
ואין ספק שהסבריו וניתוחיו היו משכ נעים
יותר מכל הכתבות של העורך ד,נכ. -
בד שעסקו בניתוח ההיבט־המדיני של
בעיית לבנון והפלסטינים. למען האמת, גם
בנו כירסמו באחרונה חששות מהשלכותי-
הן של נסיגה לגבולות מילחמת ששת־הימים
והקמת מדינה פלסטינית בגדה המערבית.
יותר ויותר נוצר כאן הרושם שאין
למעשה עם מי לדבר ועם מי לשבת לדיון
בנושא השלום. בפוטנציה אפשר לשבת
עם ירדן, מצריים, ואולי אפילו עם סוריה
וסעודיה, כי הן מדינות ריבוניות, עצ מאיות
שחתימותיהן לפחות מחייבות.
אד לשבת להתדיין עם הפלסטינים? קל
לצאת לכיכר־מלכי-ישראל עם שלטים ולהכ ריז
:״שלום — עכשיו!״ .וכי מי בכל
המדינה אינו רוצה באמת, ובכל ליבו, ב שלום
מיידי? אבל ננסה לרגע לחשוב
באופן ריאלי. העם היהודי, המנוסה כל-
כך בפורענויות ופרעות מצד הסובבים
אותו חושש — ולא־בלי־צדק — לסגת
שוב לגבולות הקודמים, ולהקים מדינה
של פלסטינים מעבר לתלונותיו, שאולי
יישבו בשקט זמך מה עד שירגישו עצמם
שוב חזקים דיים כדי לנסות שנית מה
שהיו רוצים מאד לעשות כבר היום (וכוחם
אינו עימם) .האין זה חשש מוצדק?
אי אפשר היום שלא לשאול, כמו רבבות
יהודים בישראל ובעולם, את השאלה החו זרת
ונשאלת: אחרי מה שהפלסטינים עשו
לאחיהם הערבים בירדן, ואחרי הטבח הנו רא
שערכו בלבנון, שהיתה הפנינה (או,
כפי שקראו לה ״שווייץ״) של המיזרח-
התיכון, ואחרי שהפכו את לבנון עיי־חור-
בות (ומדובר, שוב, בבני-עמם, אחיהם בני
אותה דת, דוברי־שפתם) — אם לאחיהם
כך עשו, מי לידינו יתקע שדווקא אותנו
היהודים יאהבו, יכבדו ובנו ינהגו אחרת?
מאיד אדיכי, ניו־יורק, ארה״ב

אני עוקב אחר סידרת כתבותיו של הפר שן
הצבאי בנימין עמידרור בעיתונכם, וכן
גם אחר השגותיו של שאבי תמיר. דומה
שהמחלוקת ביניהם מעמידה, לכאורה, זו
מול זו את תנועת ״שלום עכשיו״ ואת
תנועת ״שלום בטוח״ .לא אכנס לפולמוס
עקר על טיעוניהם השונים של עמידרור
(תמיר באשר שגיהם, כמו תנועות השלום,
מתעלמים מההיבטים הבאים:
• ,ההשפעה הגוברת והולכת של סעוד יה
בזכות הנפט ועודף הדולארים שבידיה.
• אי־צימצום הכוח הצבאי (באדם
ובנשק) של מדינות ערב אלא להיפך, הת עצמות
גדלה והולכת.
#1אי־נכונות להודות בקיומה של
מדינת־ישראל.
• 1העובדה הברורה שאין מקום למדי נה
נוספת במרחב ובאיזור, ושהעם הפלס טיני
אינו קיים.
כל הניסיונות של תנועות־השלום להפ ריח
כזבים ובדיות בדבר נכונות מצד מדי-
נות-ערב להגיע לשלום עימנו, הם כזב
ושקר מתעתעים ומטעים. בשנת 48׳ פלשו
צבאות־ערב לארץ בניסיון לזכות בכל או
בלא-כלום. הם הפסידו. היכן נשמעה ונר אתה
בהיסטוריה דוגמה מעין זו, שמותר
לנסות להשמיד מדינה — ולא פעם אחת
אלא כמה פעמים — ואחר-כך לבוא ב טענה
:״יתומים אנחנו, סילחו לנו״?
מי שמפסיד במילחמה משלם פיצויים באי זושהי
צורה. הם הפסידו — אז שיישאו
בנזק.
יצחק מרגלית, אילת
מאמרו של הפרשן הצבאי בנימין עמי-

בשם שולחי, עמירם גרום, הנני לפנות
אליכם בעניין כדלקמן: בגיליון העולם הזה
2120 הופיעה כתבה במדור ״אמנות״ ,ב ענייו
תערוכת הצילומים של בועז משה,
ובה פורסמו העובדות כדלקמן :
>• שולחי התפרץ למועדון קזנצ׳י ב ראש
חבורת צעירים זועמים כשהם צו עקים
:״איך אפשר להציג תמונות כאלה?!
זה משחית את הנוער.״
• שולחי ואחרים התפרעו במועדון,
במטרה לגרום את סגירת התערוכה.
י• שולחי טען כי התערוכה היא תו-
עבה, והטיח בפני מארגני התערוכה ״למה
אתם לא מציגים עירום נ שיו זה יותר
יפה ! ״
י • שולחי גרם את סגירת התערוכה
והתנהג בצורה ואנדאלית.
כדי להסיר ספק, להלן כמה עובדות:
מראש סוכם, שביום שבו תיפתח התע-
דוכה היא תיפתח בשעה 20.00 ותינעל
ב־ ,21.30 בשל תוכנית שנועדה לשעה
.22.30 בהתאם לסיכום האמור פורסמו מו דעות
לגבי זמני התערוכה, וההופעה שלאח ריה•
במוצאי-שבת הגיע עמירם רוס, האח ראי
לתוכניות המועדון, בשעה ,20.00 וכע בור
רבע-שעה ביקש לראשונה לפעול על פי
הסיכום כדי להכין את המקום למופע.
ב־ 21.35 ביקש שולחי את עזרת אחד
החברים במקום לקיפול הכנים׳ במטרה
לאפשר את קיום המופע ולמנוע נזק
לתמונות שניצבו על הכנים במרכז האו לם•
אחרי שתמונה אחת נפלה אך לא נש ברה,
נאספו שאר התמונות בזהירות מעל
הכנים והונחו מאחריהם כדי לאפשר תליי-
תן מחדש בכל עת, ולמנוע פגיעה מיק-
רית בהן על-ידי הקהל שבא למופע.
עו ״ דמיכי מוז ר, תל־אביב

האמת האוכייקטיווית
הרי לפניכם דו״ח האמת האובייקטיווית
לשנת 78׳ :כששימחה ארליך דפק את ה פועלים
הילל נשיא התאחדות התעשיינים,
בומה שביט, את דרכו הכלכלית. אולם
כשבומה מרגיש שהקרקע נשמטת גם מ תחת
לרגלי התעשיינים, הרי לדעתו אפי לו
המערך עולה על הליכוד בבחירת ה דרך
הכלכלית.
כשקציגים (מיל ).מבקשים שלום, זהו
פוטש. אבל כשרמטכ״ל (בקבע) מבקש
שטחים, הרי זו זכות לגיטימית. כשעמך
(המשך בעמוד )10

יוני מושלם בעור־חלק

מ ס פי קלהתמכר לטלוויזיה!
בואו לבלות את הזמן הפנוי בכפר המבביה
— ברכה, מה יש השבוע ג מל־ויזיה

י ביום ראשון קוז׳אק, שניסטארסקי, שלישי, מק־מילן, רבי עי
סרט, חמישי שרשים, שישי...
השיחה מוכרת ל כ סן בוודאי!
הרי רוב לובנו מרכיב לעצמו
לוח בילוי שבועי באמצעות תכ נוני
השידור בטלוויזיה. הישרא לי
הממוצע שב הביתה מעבודתו,
קורא עתון וצונח לישיבה אל
מול מסך הכסף עד השעות המאו חרות.
הוא אינו יודע מה הוא
מפסיד.
באירופה ובארה״ב מפותחת מזה
זמן רב תרבות המועדונים. כמ עט
כל אזרח חבר במועדון. שם
הוא שוחה להנאתו, משחק במש חקי
כדור, מתאמן ועוסק בפעי לות
חברתית. גם בארצנו פו עלים
כמה מועדונים כאלה, אך
לצערי אין מודעות מספקת להנאה
שניתן להפיק מחברות בהם. אחד
המקומות המומלצים הוא כפר
המכביה. ביקור אחד במקום
ואתה מתחיל להצטער על אותן
שנים אבודות שבזבזת. זו פינת
חמד בלב העיר הגדולה. המקום
טובל בירק ומשופע במשטחי
דשא רענן, מטופחים להפליא.
לדברי אלכס, מנהל המועדון :
״מקום מטופח נותן הרגשה טו בה
ומקום מוזנח גורר זלזול״.
ב־ 3בריכות השהיה אתה יכול
לשחות אורך, רוחב וחופשי בהת אם
לרצונך וזאת לשם גיוון ושי פור
היכולת. ב־ 10 מגרשי הטניס
אפשר לשחק יום ולילה (המג רשים
מוארים כולם) עם או בלי
הדרכה.
בנוסף לחדר כושר והסאונה,
מתקיימים חוגים עיוניים ואמ־נותיים.
ציור, כלכלת בית, שחיה
וסרטים לילדים, מקהלה וריקו די
עם. כל החברים ללא יוצא
מן הכלל נעזרים במסלול הצ.ב.ר.

המחולק למסלולי מבוגרים ונוער.
בבית הקפה־מסעדה ניתן בנוסף
לאפשרויות השתיה והמאכל,
לצפות בתצוגות אופנה ולהש תתף
באירועים חברתיים אחרים
המאורגנים לחברים. המקום פו תח
את שעריו לחברים בלבד
ואינו מאפשר כניסה לקבוצות
מאורגנות אשר משתלטות על
״שטחי המחייה״ של החבר. לכל
חבר עומדת הזכות לחדש את
הרשמתו מדי שנה לפני פתיחת
ההרשמה.
החברות מומלצת כאמור לכל
המשפחה. אם אתה רוצה לשהות
במלון כפר המכביה, ההנהלה
החדשה והמקצועית תדאג לך
לבילוי בכפר נופש אידיאלי
המרוחק כ־ 15 דקות בלבד מדי־

זנגוף. במחיר מגוחך של 350
ל״י לזוג ניתן לבלות לילה ב חדר
מהודר, להנות מאוכל משו בח,
רחצה בבריכת השחיה, תצו גות
אופנה וכד׳ .למשפחות עם
ילדים ניתנת הנחה גדולה עבור
כל ילד.
כפר המכביד ידוע מזה שנים
בכנסים, ועידות וסמינריונים שהוא
מארח בהצלחה מרובה.
מסתבר שניתן לערוך במקום ה נחמד
הזה גם מסיבות פרטיות
וחתונות. האוכל המשובח של
הטבח ההונגרי, המדשאות המק סימות
בקיץ והאולמות המהודרים
בחורף יוצרים מקום איריח
מעולה.
פרטים נוספים ניתן לקבל ככפר
המכביד, טל.749711 .

לא רק אונאסיס!
חלמתם פעם לשוט ביאכטה?
בוודאי! ראיתם את עצמכם מפ ליגים
בים הצלול, בגד ים לגוס-
כם, אתם שותים ויסקי ו,.חתי כות״
משתזפות על הסיפון. אפ שרות
כזו נראתה תמיד בגדר
חלום מ״הסרטים״ השמור לאונא-
סיס וחבר מרעיו העשירים. אבל
לי יש הפתעה מרעישה בשביל כם.
המרינה
בת״א מארגנת שייט
ביאכטות במחירים מגוחכים ה נעים
בין 6,000—3,000ל״י בהתאם
לאורך השייט וסוג היאכ טה.
את היאכטה משיט ״סקיפר״
מנוסה, יוצא היל הים. היאכ טות
מיועדות ל־ 6 ,4או 8איש.
היאכטה תיקח אותך לאורך חו פי
הארץ, לדרום היפה של תורכיה
או לרודוס. אתה תזכה ל חוויה
מסעירה ובלתי שיגרתית
כשתראה את המרינה של לרנקה,
הרי טרודוס המיוערים, המערה

הימית של קמר והמפלים שליד
העיר אנטליה ועוד. כשהיאכטה
תעגון בנמלי הדייגים הציוריים
תרד אל החוף, תאכל ארוחת
דייגים משביעה וזולה בסגנון
הבלקו, תסייר באזורי התיירות
המפורסמים ובלילה תשוב אל ה מלון
הצף שלך. במידה ותרצה
תוכל לצלול או לגלוש בגולשן
רוח או סתם לשחות להנאתך.
פרטים נוספים תקבל במרינה,
טל 224079 :־ 03ת.ד 15285 .ת״א.

בבית

האמת היא כמובן שסטארסקי לא
ביקר ב״בית הנ׳טק״ בחולון,
וחבל. אילו היה עושה כן, היה
מתרשם בוודאי למראה אחת מ חנויות
הנשק המאורגנות ומסו דרות
בישראל.
ב״בית־הנשר,״ בחולון תמצא מב חר
אקדחים מכל הסוגים והג דלים.
החל באקדחי 0.22 ועד
לאקדחים הכבדים ביותר. בנו סף
לאקדחים, מציע ״בית־הנשק״
גם רובים. רובי ציד משוכללים
ורובי אוויר מסוגים שונים.
ב״כית־הנשק״ ספרות עשירה ב נושא
נשק והשימוש בו, וכן כל
אביזרי העזר הדרושים לכלי
הירי — .מחסניות, כדורים, חגו רות
נשיאה, כלי ניקוי, כוונות
טלסקופיות ואוזניות מגן.
במקום ניתן להשיג כספות בט

חו לון

חון מטיב מעולה וליוצאים
לחו״ל — חגורות בעלות דופן
כפול ורוכסן פנימי לנשיאת כס פים
בהסתר.
בעקבות הביקוש וההתעניינות
המרובים תינתן הדרכה לכל קונה
לגבי קבלת רשיון הנשק.
* שרות מיוחד ובלעדי שמקיים
״פית־הנשק״ הוא השכרת כלי
נשק (באישור משטרתי) למפי קי
סרטים. כל מפיק הזקוק לכלי
נשק בסרטיו, יוכל להשכיר כלי
נשק מיוחדים בעלי קנה חסום,
אשר יוצרים ״אפקט״ של אש
והתפוצצות, למרות שאינם יו רים.

אתה זקוק לנשק להגנה עצ מית,
ספורט, סרט או סיבה אחרת,
גש ל״כית־הנשק״ ,סוקולוב ,36
חולון.

..שטיינר׳ ־ תווים וספרי מוסיקה
אינך חייב להיות נגר דווקא על
מנת לנהל חנות רהיטים. אך
כשהמדובר במוסיקה פני הדברים
שונים לחלוטין. כאן אין המלא כה
ניתנת לשוטים וחובבים אלא
חייבת להתבצע על־ידי מוסי קאים
מקצועיים.
החנות לתווים וספרי מוסיקה —
שטיינר מנוהלת ע״י נינה וגד עון
שטיינר, שהם נגנים בתז מורת
הפילהרמונית הישראלית
ומורים למוסיקה במקצועם. ה תוצאות
ניכרות בשטח.
החנות הממוקמת במרכז התר בותי
שליד היכל התרבות מצי עה
מיגוון עשיר של יצירות מו סיקאליות
וספרי לימוד לכל כלי
הנגינה. היצירות המוצעות כו ללות
מוסיקה קלאסית, קלה,
עממית, ג׳אז ואפילו פופ.
מר שטיינר מבצע (באופן בל עדי)
עבור כל מוסיקאי וחובב
הזמנות של יצירות מוסיקאליות

שניתן להשיגן בחו״ל בלבד.
החנות מציעה ציוד עזר רב ל מוסיקאים:
מטרונומים, מחברות
תווים, ניירות תווים למלחינים
ומעבדים, עמודי תווים, חלי ליות
ומיתרים לכל הכלים.
במקום מתקיימת תצוגה מתמדת
של יצירות פרי עטם של כותבים
ישראליים אשר ביחד עם
הספרות המוסיקאלית קעשירה
הם מהווים חומר בעל ערך תר בותי
רב שכל מוסיקאי וחובב
יזדקק בוודאי לעזרתו.
החנות מקבלת הזמנות מקיבו צים,
בתי אולפן למוסיקה, בתי
ספר, חנויות וכמובן מיחידים.
ניתן לבוא לשטיינר לשבת בנו חיות,
לעיין על כוס קפה בחו מר
העשיר ולהתרשם כיצד מנו הלת
בישראל חנות מוסיקה ע״י
מוסיקאים אמיתיים.
שטיינר — רח׳ הוברמן 18
(במרתף) מול היכל התרבות.

מודיעין אזוחי קבע
שנה רביעית ברצינות -
תמרנדד הקניה הטובה ביותר

סטארס קי ! :הני ח * מהב קו ר
הנשק

סוד גלוי הוא, כי עור פניה של
האשה, הינו החלק החשוב ביו תר
בהופעתה והרצון הטבעי להי ראות
יפה יותר, מעורר אצל ה אשד.
את השאלה כיצד ואיך ניתן
לשפר את המראה? לאיזה
מכון ולאיזו קוסמטיקאית לפ נות?
לאחר
ביקור במכון עור־חלק
מתברר שלגבי כל אשה המבקרת
במכון והזוכה בו לטיפול, מהווה
מקום זה תחנה סופית.
״עור חלק״ הינו מחלוצי הטי פול
בארץ בבעיות עור הפנים,
פצעי בגרות, עור יבש וקמטים.
הטיפול להן זוכות הלקוחות עו מד
על רמה מקצועית גבוהה ביו תר.
שיטות הטיפול בעור הפנים
לסובלות מפצעי בגרות ופגמים,
נעשות בעזרת הפילינג החשמלי,
שהינו בלעדי למכון, ותוך זמן

קצר ביותר הופך העור הפגוע
לעור חלק, יפה ובריא.
הסובלות מעור יבש וקמטים זו כות
לטיפול משולב עם ה״פילינג״
המחליק את הקמטים וה״נלווני״
המחדיר שומנים וויטמים בעור.
בארצנו סובלות נשים רבות מ שיער
מיותר הן בפנים והן באי-
זורי הגוף השונים. במכון ״עור
חלק״ שהינו הוותיק ביותר בארץ
בשיטת הדיפלטרון, זוכות הלקו חות
לשיטות טיפול בחשמל מ־החדישות
בעולם ללא כאב וסימן
ובהספק גדול מהרגיל ע״י צוות
מקצועי ותיק, מעולה והגון ביו תר.
למכון דיפלומה בין־לאומית
ותעודת אומן.
כדאי להזמין מקום מראש (בכל
שעות היום) ״עור־חלק״ :ת״א,
ארלוזורוב , 18 טל .220745 .רא־שון־לציון,
רח׳ ביאליק ,2ק״א.

מ דו רלמח דוז
ב ש1ו7ץ
טל 24530 03ת.ד 29726 .ת״א
כעריכת: ח .שפר

על זומרפלד אין צורך להרבות
בלהג.
זומרפלד עוסק ביבוא ומכירת
כלי נגינה למעלה מ־ 30 שנה
והוא העסק היחידי בארץ שמכר
אורגנים לאלפיהם. עובדה זו,
נדמה לי מדברת בעד עצמה.
הידע והשם של זומרפלד הביאו
לידי כך שבתי החרושת הטובים
בעולם לכלי נגינה בחרו בזומר־פלד
כנציגם בישראל. זומרפלד
מרכז את הנציגות של: יצרני
אורגנים — ,1-13111011£1מלודי־קות
ומפוחיות פה — ז,11011116
אורגנים פסנתרים ומגברים —
ב £18ז ,6כלי נשיפה — $6111101
,61011 אורגנים ומגברים —
, 0601 גיטרות — ,0165011
חלילי־צד — זן 011־ 1151:1דז\ /ו־

ביהח״ר למיתרים 810 3 0 5

איז ה יו פי ! מתנות אקסקלוסיב יות ־ מבצע מיוחד לזוגות נישאים

לא רבות החנויות שהביקור בהן
אינו רק קניה, אלא גם חוויה
ויזואלית ואסתטית. אחת מהן
הינה ״דיגהאוס״ — חנות לכלי
בית, ומתנות אקסקלוסיביות ב רח,
דיזנגוף 105ת״א.
ב״דינהאוס״ תמצאו, הרבה דב רים
יפים לבית — מערכות שול חן
מקרמיקה עבודת יד, אגר טלים,
מאפרות, ואזות, כוסות,
צלחות וקישוטים. כולם מסוג ננים
ואקסקלוסיביים וכן מער כות
כלים מחרסינה וזכוכית דקו־רטיבית,
מערכות שולחן מזכוכית
פינית בצבעים מרהיבים ועוד.
הכלים כולם ניתנים לרכישה ב סטים
או כבודדים.
למעשה ב״דינהאוס״ תוכלו למ צוא
רבים מהמוצרים הבסיסיים
לבית ולשימוש יומיומי. מה ש מייחד
את ״דינהאום״ ,הינו או

המוצרים הללו. כולם עם סג נון
כשהבסיס הוא אקסקלוסיבי.
המוצרים שתמצאו ב״דינהאוס״,
מיובאים ברובם מארצות אירו פה
— גרמניה, איטליה ונורווגיה
וכן מארה״ב ומהמזרח הרחוק.
אחת הבעיות הכמעט נצחיות,
הפוקדות בעצם את כולנו, הינה
עניין המתנות. מבחר לא שיגרתי
של מתנות מקוריות וייחודיות
ממתין לכם ב״דינהאוס״ — קי שוטים
מנחושת, ברונזה או קר מיקה
מתוצרת ישראל, אך מה סוג
שלא תמצאו בכל חנות. עצי צים
בעיצוב דקורטיבי, קישוטים
מזכוכית ירושלים, מטחנות קפה
מעץ מהמזרח הרחוק ועוד.
לפני הגיעכם ל״דינהאום״ ,כדאי
לכם לא להתלבט בעניין המתנה,
כשתיכנסו, תמצאו כמד. רעיו נות
מעניינים, אחד מהם ודאי

רין הבאוס
5ו 31ו 1ח011
יתאים לכם.
ב״דינהאום״

נרקמה

לאחרונה

תוכנית מהפכנית לזוגות צעי רים
העומדים להינשא. התוכ נית
תאפשר לזוג, לתכנן ולהז מין
טרם נישואיו את כל ה דרוש
לו בנושא כלי בית ומט בח,
מתנות, קישוטים ופריטים
לדירה. וזאת, בלי להוציא פרו טה
אחת. איך עושים זאת?
ובכן הרעיון הוא כזה — אם
אתם זוג צעיר העומד להינשא,
כל שעליכם לעשות, הוא לע רוך
רשימה מלאה של כל הפרי טים
הדרושים לכם או מתנות
שהייתם רוצים לקבל לטכס ני־שואיכם.
לרשימה זו אתם מצר פים
את רשימת האורחים שב־כוונתכם
להזמין לטכס. ושתי
רשימות אלה מועברות על ידכם
ל״דינהאום״ — כחודש וחצי לפ ני
חתונתכם. מנקודה זו ואילך,
עובר הכדור לידי ״דינהאוס״.

כשאתה פונה לזומרפלד מובט^
לך שהכלי אותו תקנה יהיה מ1
איכות מעולה. בנוסף לכך ידאגו
בזומרפלד בעקבות הידע והנסיון
המקצועי למצוא את הכלי המתאים
בדיוק לצרכיך.
המוסיקה משתכללת, וכך גם כלי
הנגינה. על מנת לעמוד בקצג
פתח זומרפלד מעבדת שרוו
משוכללת.
אין ספק שהמקום בעמוד זה צו
מלהכיל את רשימת האמנים שמנגנים
בכלים אותם רכשו ב
זומרפלד. ניתן רק לומר שמר1
בית צמרת הבידור בארץ, הלה־קות
הצבאיות ומוסדות תרבוח
גדולים קנו וקונים את ציוד הנגינה
שלהם בזומרפלד. ומי כמוהם
יודע בחירה טובה מהי.
זומרפלד רח, בן יהודה ,8ת״א

ב ״ ד י 11ז או1׳
הנהלת ״דינהאום״ תדאג למש לוח
ההזמנות לאורחיכם בצרוף
פניה אישית לכל אורח לרכוש
אחת מרשימת המתנות שהוצעו
על ידכם מתוך שלל המתנות של
״דינהאום״ וזאת במחיר הנחה.
לאורחים יחסוך הדבר התלבטות
מה לקנות, הם יקנו פשוט מה
שאתם באמת צריכים ועוד ב מחיר
מוזל. ולכם, יחסוך העניין
הרבה אכזבות ותיסכולים, תקבלו
רק את מה שאתם צריכיב
ורוצים באמת. בכך, מובטח לכב
חסכון משמעותי בהוצאות הכניסה
לדירה וצפויות לכם ד.מפ־תעות
רבות.
עכשיו כשאתם יודעים די עק
״דינהאום״ לא נותר לכם אל*
לנוע למקום, ברח׳ דיזנגוף 105
תל־אביב( .לא הרחק מכיכר
דיזנגוף) ולעשות משהו מועיל,..

מכתבים
(המשך מעמוד )8
מבקש לרדת מהארץ. הם ״נפולת של נמו שות״
.אך כשיגיע הקץ, והראשונים שיב רחו
יהיו המנהיגים, זו תהיה ודאי בחי רה
נבונה ומתן דוגמה אישית.
אגב, לדעתי מותר גם לרמטכ״ל להביע
את דעתו הפרטית, אפילו אם הוא מדבר
שטויות.
יופי קאופמן, גבעתיים

המוכים לפיס!
בעיקבות הידיעה על כך ששכרם של
טייסי אל־על מגיע לעיתים קרובות ל-
100 אלף ל״י לחודש ולפעמים אף ליותר,
סכום השווה בערך ל־ 23 משכורות שלי

שאני מרוויח בתור פועל, הגעתי למס קנה
שאם אני רוצה לחיות ברמודחיים של
טייס באל־על, אני יכול לעשות זאת רק
דרך הטוטו או הפיס, אם רצוני להישאר
אזרח ישר. השאלה: למה לי יש סיכוי
של אחד ממיליון או שני מיליון לזכות
בפיס, והטייסים מרוויחים סכום כזה כל
כמה חודשים י
מאיר מני, באר־שבע

איש השנה
זריזים מקדימים. איש השנה — ח״כ
אברהם מלמד, שאמר :״ההבדל בין ההח לטה
הקודמת של מועצת המפד״ל לבין
החלטתה עתה, הוא כמו לבחור בין סרטן
לשחפת.״
ד״ר שדומי אכינרי, ירושלים

סמחמ1סם

נסית להפטרסחו
ולא הצלחת??

מה לעשות בווילה?

אנחנו נחסל את הזזקיבז
נסי פעם אחת את הדרך המודרנית והבטוחה

להשמדת הדוקים
לאחר חיטוי שלנו(שאורך כ־ !/2שעה) את מקבלת
תעודת אחריות לשנה. לא יהיו דוקים בביתך!
ר״ג, מודיעין ,18 טל6 .־ 5־ * 790114 אילת: טל 059-3012 .
היתר משרד הבריאות ,21 :רשיון עסי! .481/75
הדברת מזיקים

ר 1בקס

המתנה היפה ביותר

א ר 1מ 11־

ציפוי דלתות וקירות

כקורא קבוע של העולם הזה רציתי
לציין לשבח, שאתם היחידים שמפרסמים
ידיעות ותלונות נכונות וצודקות של אנ שים
מפשוטי־העם ללא אפליה ומשוא-
פנים, ועל זאת בירכתי — המשיכו והצ ליחו.
בעיתונות
פורסם כי הרמטכ״ל החדש,
רפאל איתן, ראוי לכל התישבחות ולאהדת

לעומת התנהגותו הצנועה של הרמטכ״ל,
ראיתי בהעולם הזה וכן בעיתונות היו מית,
כי לנשיא הקודם אפריים קציר
מחפשים עתה דירת־שרד חדשה ומפוארת,
וזאת אחרי שהוא סיים את כהונתו כנשיא
המדינה ולמרות שיש לו דירה יקרה ב מכון
וייצמן. הוא יקבל גם כל מיני ט ר
בות־הנאה, כמקובל במדינת ישראל ה ענייה.
עולה על הנשיא ישראל ישעיהו,
שהיה בקדנציה הקודמת יו״ר הכנסת (שכל
תפקידו היה לדפוק בפטיש — אכן תפ קיד
אחראי, קשה ומסוכן) ,ועכשיו הוא
דורש לזכות בדירת־השרד המפוארת
והוקרה, ונתן הוראה לחדש את כל הרהי טים
והשטיחים.
למה מגיע לו כל ז א תי הרי יש לו עוד
וילה, שגם אותה ריהט, שיפץ וחידש על
חשבון המדינה (קרי משלם־המיסים) ! עכ שיו
הוא ניאות, ברוב חסדו, לשלם תמו רה
אפסית עבור דירת־השרד שהוא רוצה
לרכוש לעצמו.
אני רואה בזאת שחיתות וביזבוז כספי
ציבור משלמי־המיסים במדינה, וחובה
להרים את הקול בכל המיקרים החורגים
מן המוסר והנורמה של חיים צנועים ומכו בדים,
ובפרט כששר־האוצר ועוד שרים
רבים דורשים מהאזרח הפשוט להדק את
החגורה עוד ועוד. עד מתי נחשה ונבליגי
לאור המיקרה של קיפוח אזרחית קשי שה,
עניה ובודדה, על־ידי הפקעת מגרשה
לצורך הציבור (הגס שוסטרמן) ,והרצון
לפצותה במחיר זעום, אציע כי העירייה
תפקיע (או תרכוש) את הווילה השנייה של
מר ישעיהו במחיר המקובל, ותעביר או תה
לרשותה של הגב׳ הנ״ל. כך, בירייה
אחת, נצוד שלוש ציפורים: הגברת שום-
טרמן תקבל את חלקה הראוי, מר ישעיהו
לא יגזול את כספי הציבור, והעירייה תי פטר
מהבעייה של מתן פיצוי לבעלת
המגרש המופקע.
משה הומינר, תזת-גן

שהה־הזמר מול שדה־הקרכ
בהמשך למיכתבו של אברהם שפי(הסולם
הזה ,)2122 על אודות ההילולה שאחזה
במדינה עם זכייתו של הזמר יזהר כהן ב-
ארוויזיון, ועל שאלתו הרתורית ״אם יש
עוד מדינות המתנהגות כמונו,״ ברצוני
להעיר :
בשנה שעברה זכתה זמרת צרפתיה לא-
ידועה בשם מארי מרים בתחרות הארוויז־יון.
ובכן, במשך שבועות רבים לא חדלו
אמצעי־התיקשורת בצרפת להלל את גו דל
המאורע. הנשיא ז׳יסקאר ד׳סטאן קיבל
את הזמרת בארמון האליזה כשאלפי צר פתים
מריעים לה — כך שנראה לי שאנו
עדיין שפויים.
ולעצם המאורע: נפלא לשמוע פה מעל
גלי האתר את השם ישראל, כשהוא מת קשר
לשדה־הזמר ולא לשדה־הקרב — תדמית
שרבים באירופה לא הכירו.
רוני כץ, אוניברסיטת סורבון, פאריס

טעות לעולם צודקת
עד עתה ידעתי כי שרי הממשלה מת עסקים
בעיקר בקונספציות. על־פי דיווח
בידיעות אחרונות מסתבר כי טעיתי, והמ דובר
בעצם בקונפקציות. או שמא בעניין
אחר לחלוטין עסקינן, ושר־הביטחון עזר

ד צ מן: אין שינוי בקונפקציות
שלי; לא זו בלבד שאין כוונה
ל הפק ע ת אדמות ; אם נחוץ -
אני מוכן לעכב דברים אחדים
הציבור לאור צעדיו הראשונים בתפקידו,
על שסירב לקבל דידת־שרד חדשה ומפו ארת,
שהיתה עולה למדינה בסכום נכבד,
וביקש שישפצו עבורו חדר בצריף באחד
המחנות. חושבני כי התנהגותו בעניין זה
ראויה לציון מיוחד לשבח, ויכולה להיות
לדוגמה לרבים במוסדות הממשלה והצי בור.

.ידיעות
אחרונות״24.5.78 ,
וייצמן החליט לרדת אל העם, ולהחליף
את חליפות התפירה־העילית שלו בחליפות
קונפקציה י אם כך, הרי זו דוגמה אי שית,
שמן הראוי שגם שאר שרי הממ שלה
יאמצו אותה.
כרוך אדווקפז, חולון
העולם

מחירי המכוניות
בישראל כיום
מחייבים
את הרוכש
לשקול ולבדוק
שהוא מקבל
בעבור כספו.

השווה מת רמתה של

פורר קורטינה

עם כל מכונית מחרת
ותיווכח שזו הקניה הטובה ביותר י
חברה ישראלית לאוטומובילים בע״מ מפיצי פורד בישראל;
תל-מביב:רח׳ המסגר

,43 טל 33221 03 ירו ש לי ם:ר ה׳ המלך דוד 14׳ טל 226141.־.02 חיפה: רח, יפו . 145 טל 531171 04 סו בני מ שנ ה: אילת 6913־059
אשדוד 32653־.055 אשקלון 22284־.051 באר שבע 77011־.057 חדרה 32277־ 063 יפו 823449־ . 03 קרית ביאליק 731291 2־.04 נצרת 55266־.065
נתניה 23852־,053 ראשון לציון 941385־ . 03 רמלה 963865־. 03 איזור התעשיה רמת החייל 479244־. 03 הרצליה 930463־.03 קרית שמונה 40205־.067

ח גי לגינסון

מי לון

״סנדלי נימרוד״-איכות שהתחילה
כשנת 1944

״סנדלי נימרוד״ הינו מפעל משפחתי
אשר בהנהלתו נוטלים חלק גם צעירי
המשפחה שגדלו עם הסנדלים וערים
ל״שגיונות״ הנוער ולהילכי הרוח
האופנתיים. בהתאם, יצאו השנה
דגמים חדשים המהווים השלמה למראה
האופנתי החדש: הגוונים רכים וחמים,
צבעי אדמה וחול מדבר. העיצוב הינו
בקוו הביגוד: מראה חופשי, נינוח
ובלתי מחייב. סנדלי נימרוד משתלבים
להפליא בסגנון הכפרי של השמלות
והחצאיות הרפויות, השליטות בקיץ
זה. המראה האהוב על הצעירות, של
מכנסיים ארוכים צמודים בקרסול
עם טוניקה רחבה וארוכה יושלם
על ידי סנדלי רצועות בצבע תואם.

מוצרים מעטים בלבד זכו לחיקויים
רבים כל כך בסנדלי נימרוד. ואין בכך
כל פלא.
״סנדלי נימרוד״ -אינו רק שם של
מוצר אופנתי ומבוקש .״סנדלי נימרוד״
הפכו בארץ למושג. מושג המקביל
לטעם מיוחד ומסויים ולאיכות מעולה.
במשך שנות קיומו, גיבש המפעל סגנון
ישראלי בעל יחוד משלו, תוך שמירה
מתמדת על רמת איכות אחידה. במקביל
נוצר קהל לקוחות קבוע שידע להעריך
את האיכות ואהב את הסגנון. ואמנם,
לאחר 34 שנות פעילות, משתבחים
״סנדלי נימרוד״ בשמירה מתמדת
על סטנדרטים גבוהים של עיצוב
ואיכות ובטיפוח דור שני של לקוחות
נאמנים

גם מי שאוהבת סנדלים בעלי עקב,
תמצא דגמים חדשים לבחירתה.
״סנדלי נימרוד״ לגבר שומרים על
הקוו הספורטיבי -גברי שהתחבב
כל כך על גברי-ישראל (מגיל הגן
ועד שיבה) תוך עידכון מתמיד של
דגמים.

אגב, כל דגמי נימרוד מיוצרים במידות
שבין 48 - 23 כך שגם שחקני כדורסל
וכל מי שהוא בעל ״שיעור קומה״
ימצא בין עשרות הדגמים את מבוקשו,
מבלי להזדקק להזמנה מיוחדת.
כל דיגמי ־׳ סנדלי נימרוד״ שומרים
עקרון הברזל של המפעל: שימוש בעור
המשובח ביותר ותיכנון נוחות מירבית
לכל רגל ובמיוחד לרגלי הילדים.
עם מלאת לו 34 שנים, ערך המפעל
״חשבון נפש״ ונמצא כי מאז יסודו
ב 1944-נמכרו 1,800,000 זוגות
סנדלים, ב־ 128 דגמים שונים
וב־ 26 מידות לגברים, נשים וילדים.
מאזן בלעדי ל״סנדלי נימרוד״.
כמו שנאמר :״סנדלי נימרוד״ -
איכות שהתחילה בשנת .1944

בא שר הטירטוד הוא האמצעי היחידי בידי ה מפ קד הזוטר ל א כי פ ת
המי שמעת. פועל לפעמים הכלל :״אם אוכלים חזיר. שיטפטף השומן!״

לה כמוה כצדק — אין די שתיעשה, אלא עליה
גם להיראות.

לוש תופעות הסבו באחרונה מחדש את תשומת ׳
הלב לבעיית המישמעת בצה״ל: החזרת הכומתה
לראשי החיילים בהוראת רפול, התאבדות חייל ישיבת־הסדר
בבית־הספר לשיריון עקב טירטורים ודו״ח מבקר־המדינה,
שבו שוב פורטו מחדלים ומעשים רעים, שכימעט
כולם קשורים קשר אמיץ עם המישמעת.
אין זה סוד ששאלת המישמעת היא נקודה כאובה —
ובלתי־חיובית — בצה״ל. היא עולה ומופיעה בפומבי,
גלים־גלים, בהזדמנויות חוזרות ונשנות.
זה עתה שכך הגל הקודם, שעילתו היתה התאונות

במפורש להגדיר את החזרת הכומתה כאקט של מיש־מעת,
או בכותרת אחרת כלשהי, וגם הודיע שלא השמיע
ולא ישמיע מילה בנושא המישמעת. כך טוב, כי המיש־מעת
היא דבר מובן מאליו, שאיננו צריך להיות נידון
ומבורר, אלא לאחר שנעשה .״נעשה ונשמע״ — משמע,
קודם כל נעשה רפלכסיבית מה שפוקדים המפקדים המוס מכים
לעשות, ורק אחר כך נשב ונהרהר, או נערער. זהו,
כמובן, ההפך הגמור ממה שאנו נוהגים ומצווים לעשות,
כאזרחים במדינה דמוקרטית.
ניגוד זה הוא השורש־כביכול לבעיית המישמעת ב־

מראית־העץ היא חלק מהותי במישמעת ובעשייתה.
מישמעת שאיננה משתקפת בהתנהגות, ואיננה נראית
בגינונים חיצוניים, איננה מישמעת. לכן נקיטת דברים
חיצוניים היא חלק הכרחי, ראשי וקבוע בחינוך למיש־מעת
ובהטמעתה. אלו הן אמיתויות עתיקות, שמקובלות
בכל העולם. רק אי-אלה ״מקוריים״ — למירב הצער,
רבים מדי בם משלנו — אינם מסוגלים להבין זאת.
מן ההכרח להוסיף כי המישמעת איננה הכל. כאילו
אפשר שבכך יוטל ספק. אבל אמיתה זו משמשת פרצה־כבכול,
שדרכה מנסים ״המקוריים״ הנזכרים להוכיח את
צידקתם, בנוסח., ,בהיסטוריה רבות הדוגמות של צבאות
שבהם גינוני־המישמעת היו ללא דבב, אבל הם נשברו
בקרבות״ (רא״ל מיל. מוטה גור, כרמטכ״ל, במחנה
.)12.3.75״ההיסטוריה״ איננה יכולה לספק דוגמות רבות
הפוכות, בדבר מה שקרה לצבאות חסרי־מישמעת. הטעם
למיעוט הדוגמות הללו הוא, שצבאות כאלה התפוררו או
לא הצליחו אפילו להגיע לכלל קרב: האדיב נמצא מימין,
אבל כוחותינו, לאחר ליבון מעמיק ודמוקרטי של הפקודה
לפנות ימינה, החליטו שאינם רובוטים והשכל הישר מצווה
להשמאיל. המישמעת היא ״תנאי הכרחי, אך לא מספיק.״

רק כור או הסר־תהכנה יסוד להתמקד כ־
״ההכרחי״ ולהתעלם לגמרי מן ה״לא־מספיק״ ;
אך ודאי שאין גם מקום למחמאות, למי שבשבילו
קיים רק ה״לא מספיק״ וחסר ה״הברחי״.
פרצות־כביכול דומות, או מעין־מילכודים, המקלקלים
את השורה בהבנת נושא המישמעת ובהסברתה, נוצרים
כתוצאה מערבוב של מין בשאינו מינו: מישמעת עם
מוטיבציה ; מישמעת עם שיקול ואחריות המפקד ; מיש־מעת
ויוזמה ; מישמעת וערכים חברתיים ואנושיים, וכיו״ב.
עירבוב־יוצרות זה, הנתמך בראיות ״מן ההיסטוריה״,
מסוג זו שצוטטה קודם, הוא שסיפק את הביסוס ההג יוני
והאדיאולוגי למקובלות המישמעת שרווחו בצה״ל —

המישטר והמישמעת הם
מותו הצבא
מן האספסוף
כחלק בלתי־נפרד ממכלול המושגים, נורמות־ההתנהגות
והמקובלות החברתיות ״הפלמ״חאי״ ,שאותו ירש צה״ל,
וממנו עדיין לא נפטר. מכלול זה הוא המונע, שצה״ל
ייעשה מה שנתוניו מאפשרים — הצבא היעיל ביותר
בעת החדשה( .היעדרם בצה״ל של אינטלקטואליזם בכלל,
ואינטלקטואליזם מיקצועי בפרט, שבו טפלנו והרהבנו
בכמה מאמרם והזדמנויות לפני יותר משנה, הוא תולדה
אחרת של מכלול המושגים והנורמות המדובר).

כובעים למכביר: ברלב, לסקוב, פוס, בן־גוריון
הקטלניות שאירעו במיבצע־הליטני ושפורסמו, ושבהן
קופחו חיי שיבעה חיילים, או יותר. אבל דבר כזה כבר לא
מעורר התרגשות ציבורית ניכרת, כי חסר בו אותו פילפל,
שמקנה פופולריות שאיננה נדלית — לרוב, מוגזמת,
היסטרית ולוקה בבורות — לכל מיקרה של טירטור או
התאבדות המגיע לפירסום.
גם דו״חות המבקר כבר אינם גוררים סערות, למרות
מה שהתרחש ביום־הכיפורים. יש להוסיף כי פרשת תא״ל
דויד הגואל, לפי העובדות שפורסמו, היא (מבחנת עניין
הדווח) קודם כל שאלה מישמעתית פשוטה, הגם שטופל
בה, בעיתונות, כשאלה פוליטית או ערכית (״אמת בדיווח״).

אכל צייד לדעת — ואינני בטוח שכד העוסקים
והמחטטים והקופצים יודעים או רוצים
לדעת — שכל האירועים הללו אינם אלא סיבד
פטומים היצונייס לעיוות וליקוי בסיסיים, אשר
ניתן להנדירם כ״מהלת המישמעת של צה״ד״.
זו אחת מקבוצת המחלות שירש הצבא מדור האבות-
המקימים. נראה כי הראשים הנוכחיים של מערכת־הבי-
טחון — שר־הביטחון והרמטכ״ל — מנסים לחדש ולהת מודד
עם הבעייה כדיל גבור עליה, תחת להשלים עימה.
הראייה המבטיחה ביותר לעניין זה הא שרפול סרב

צה״ל; ויש לומר ״כביכול״ ,כי הרי הניגוד קיים מאז
ומעולם וגם טופל ונפתר מזמן, בכל הצבאות, בכל
הנסיבות.

המישמעת צוינה להיראות
£י־ מספיקות המישמעת נחשבה עד עתה -
> * כלומר עד רפול, ולפחות אצל רוב הרמטכ״לים
(להוציא, כמדומה, רק את חיים לסקוב) — תופעת־טבע
בלתי־נמנעת, שהיא ״לא נוראה״ ,או אפילו חיובית ממש.
האמת העובדתית היא, כמובן, כי כל הישג שהשיג צה״ל
עד כה בא למרות אי־המספיקות הכוללת של המישמעת
בצה״ל. מישמעת בלתי־מספקת מעולם לא היתה ואי-
אפשר שתהה, בגדר תרומה חיובית לאיכות הביצוע. כל
מה שמבצע גוף צבא שאיננו ממושמע דיו, יהיה תמיד
פחות ממה שהוא יכול להשיג בהיותו ממושמע.

כאשר רפול מורה דחכוש מחדש את הכוס
תח, אין חוא מטפל כ״סמל״ או ב״היבט חיצוני״
•טל המושמעת. המישמעת, כרכר מעשי
וכאמצעי שמיועד להיטיג תוצאה מוחשית יעי
אביוילב
סתומים
ך* חזרת הכומתה משקפת את צידה השני — נכון
י י יותר, הראשון — של מטבע המישמעת בצה״ל :
היעדר ציות והיענות מספיקים בא רק אחרי — ובעק בות
— רמת הדרישות הנמוכה של נותני הפקודות,
מאחרים ומעצמם. הורדת הכומתה בשעתה, מלבד מה
שהיתר. דבר מגוחך לגופו( ,ומיותר להוסיף, ללא תקדים
בצבאות) נעשתה כ״היענות ללחץ״; והלחץ הזה — בצו רת
א־חבישת הכומתה על־ידי חיילים רבים — נגרם אך
ורק מפני שהמפקדים האחראיים לא הקפידו על מיש־מעת,
ובתוך זה גם על מישמעת לבוש, ותכופות היוו
בעצמם דוגמה אישית שלילית חיה ומהלכת.
המעגל הזה נסגר על־ידי פיתרון ״הגיוני״ מתחכם־
אופייני. תא״ל (מיל ).פינחס להב, בהותו דובר צה״ל,
הוא שהמליץ (לדבריו, בעלי כותרת) על הסרת הכומתה.
בעיקר הונע לכך משנוכח כי חיילים אשר יצאו לחופשה
ממעוזי התעלה (אז התנהלה מילחמת־ההתשה) נעצרו
על-ידי מ״צ מחמת אי־חבישת כומתה. בכל צבא רגיל —
ובכל גוף אחר גם במדינת־ישראל — מגבירים במיקרה
כזה את הלחץ על מפירי־המישמעת, ולא נכנעים להם.

מזלנו הוא שעינו הרחומה שד תא״ל (מיד).
להב לא קלטה חיילים קרביים כחופשה המהלכים
ללא מכנסיים.

ההשלמה עם הפרת הפקודה של חבישת כומתה —

בר כומתות ועם: וב־אלוו מוטה גוד, תתאחר מיחש להב ווב־אלוו רפאל א׳חן

ובנפרד, עם הרשלנות וחבאלגניזם בעניינים ״חיצוניים״
שהשתקפו בה — היא בדיוק אותה השלמה עם אי־הציות,
הרשלנות והבלאגניזם שגרמו, למשל, את סתימת
צירי חזית־הדרום ביום־הכיפורים והיוו, בפועל ממש, את
הסכנה החמורה ביותר להצלחת ״אברי לב״ (מיבצע הצלי חה)
.וזו איננה התוצאה האחת, החשובה ביותר את הגרועה
ביותר שגרמו.
אותה השלמה, והאידיאולוגיה המפוברקת של אי־מיש־מעת,
או מישמעת רכה מדי, הן המקור האמיתי לתופעת
הטירטורים. הטירטור הוא לעתים הפיתרון האחד והיחידי
שיכול למצוא ולהפעיל המפקד הזוטר, בעל המוטיבציה
והנאמן, שדורשים ממנו להפוך נערים לחיילים באיכות
גבוהה, אבל אין נותנים בידו את הכלים והאמצעים לכך.
״תבן אין ניתן לעבדיך, ולבנים אומרים לנו עשו״ .התבן
הוא המישמעת. כאשר איננה ניתנת, אז הברירה העומדת
בפני הדרג המבצע הנמוך היא בין אי עשיית לבנים ובין
עשייתן — באמצעות תבן מתוצרת עצמית.
לכן עקירת הטירטור יכולה לבוא רק אם, ובמידה,
שיינתנו למפקד הזוטר, שעליו המלאכה והוא הניצב אי שית
ופיזית בפני הבעייה — בגילו ועם ההכשרה שקיבל
— אמצעים מישמעתיים מספיקים ויעילים. פירוש הדבר,
שיוענקו למפקד סמכויות רבות יותר, ואת ״התירגול
הנוסף״ יקבעו גם כאמצעי־הענשה. כל יעוד חסר המפקד
הזוטר את אלה, כימעט כל צעד שהוא נוקט לאכיפת מיש מעת
יש בו משום עבירה, או חשש עבירה.

ואז ,״אם אוכלים חזיר, שיטפטף השומן״ :
אם ממילא עוכרים על תקנות־המישמעת, אז
קל יחסית להרחיק לכת. אם יורחכו סמכויות
אכיפת־המישמעת שכידי, המפקד הנמוך, ייקל

אילו נתקלו הגוטיזנים
באנשי זזפלמיזו, בוודאי
היו ׳ווים בהם

עליו להישאר כתוך תחומן — שיהיה סביר —
וגם ייקל לפקח עליו.
מחוץ ומעבר לזאת, זיעה באמת חוסכת דם, וקריעת-
התחת בטירונות, גם במחיר ״שבירת הטירון״ ,חוסכת את
חייו ומבטיחה את הצלחתו בעת מיבחן. מי שבידיו פטנט
אחר — וידע שהוא ראשון ויחיד בהיסטוריה הצבאית —
שיקום ויסביר ויענה לקושיות שבהכרח יעורר.

הצבא האדום והנום־זניס

דיימישטר והמייטמעת הם מותר הצבא המסודר מן
האספסוף. ככל שגוף אנשים או חיילים ממושמע
יותר, הריהו קרוב לקוטב ה״צבא״ ; ככל שפחות ממושמע,
מקומו קרוב יותר לקוטב הנגדי. מישמעת טובה פירושה
ציות מלא לכל פקודה, גם כשהיא מציבה דרישה קשה,
מבחינה פיסית ו/או רוחנית ובמיוחד כשהיא כרוכה בבי טול
רצונו או נטייתו של מקבל-הפקודה מפני הפקודה.
חייל מחוייב באי־ציות (בצה״ל ובצבאות דומים) רק
בקבלו פקודה, שמעליה מתנפנף בעליל (לפי השופט בנימין
הלוי, במישפט כפר־קאסם) ״הדגל השחור של אי־החו-
קיות״ ! משמע, במיקרים חריגים 1וקיצוניים במייוחד. בכל
מיקרה אחר, שיקול הדעת המותר לחייל הוא אך ורק
זה שקובעת לו הפקודה. מקבל הפקודה חייב בביצועה
המיידי, ככתבה וכלשונה, כאשר מיטב כוחו ושיכלו מופ נים
ליישומה המירבי, תוך דבקות במטרה.

אין כעולם צכא כדא מישמעת ; לא היה ודא

יוכל להיות. ככל הצכאות מוכנת המישמעת
כפי שנוסחה כאן, רק כמידות שונות של חומרה.
סיווג מכליל יראה כי הקיצוניים והמחמירים בצבאות
ימינו הם הצבאות הסוציאליסטיים (נכון יותר, הקומו ניסטיים)
.אחריהם צבאות המדינות הטוטליטריות האח רות.
אחריהם צבאות מדינות המערב הדמוקרטיות. אחריהם
צה״ל (אם כי דומה שכמה צבאות, כמו זה ההולנדי או
הדני ראויים להיות ממוקמים מתחת לצה״ל.
דור המייסדים של צה״ל, אשר עיצב את מושגי־היסוד
השרירים ברובם עד עתה, בחר להבין ולהציג
את המישמעת בצבאות העולם באורח מעוות להפליא. קרוב
מאד לוודאי שמחוץ לבורות, היתה בכך גם כוונה־תחי־

*13 מין עמידרור
כמו כל מאמריו של הפרשן הצבאי של
״העולם הזה״ ,מביע גם זה את השקפתו,
ומתפרסם כדי לעודד ויכוח ציבורי.
לה: הצגה מסולפת זו נועדה להוכיח את צירקת האידי אולוגיה
שבחר אותו דור והוריש לנו ; ואם העובדות
לא התאימו לכוונות — אוי לעובדות.
המקורות ההיסטוריים שמהם שאבו אבותינו הצבאיים
את המישמעת האידיאלית שלהם היו הצבא האדום והפר טיזנים.
מזלנו שהחליטו להשתמש בדוגמות כפי שחפ צו
— ולא כפי שדוגמות אלו התקיימו במציאות.

הצכא האדום היה אז (כתקופת מילוזמת•
העולם השנייה) כעל המישמעת הקיצונית —
או ״,הפרוסית״ — כיותר מכל הצכאות. הצכא
הגרמני של אז לא הגיע לקרסוליו. אין כעולם
אנטי־תיזה חריפה יותר למישמעת הצכא האדום
מאשר ״המשמעת הפלמ״חאית״ .אין
השכל הישר יכול לקלוט, איך הצליחו אנשינו
להסמיך את השנייה על הראשונה.
מישמעת הצבא הבריטי, שאותה גינו אנשי אסכולת
ההגנה והפלמ״ח כשיא הטימטום צבאי, הנוקשות והקהות,
היתה אנושית, חמה ומתחשבת לאין־שיעור יותר מן
המישמעת הרוסית. המישטר של הצבא הבריטי בכלל, ובתו כו
המישמעת הבריטית, האתימו לנו ביותר, מהיותם
הפחות תבעניים מאלה של כל צבא גדול אחר. את טעם
יתרונם של אותו מישטר ומישמעת טעמנו במילחמת־העצמאות
מידי הלגיון הערבי. לפחות בחזית המרכזית
ובלוחמה הסטאטית־ביחס שהתנהלה בו, היה הלגיון עדיף
על צה״ל ויעיל מכוחותינו שמולו (כולל הפלמ״ח) ,למרות
ממוצע־האיכות הסחות של כוח־האדם שלו. ההסבר נעוץ,
קודם כל, במישטרו הצבאי העדיף, שאיפשר למצות מי-
רבית כל תכונת חיוב שהיתה באנשיו (כפרטים ובצי בור)
ולחפות מירבית על כל מיגרעת או חיסרון.
מעניין כי התירוץ הקבוע של אנשינו היה ,״יש
לאוייב אימון בריטי טוב״ והדבר ניכר. אבל חוט הלקח
ניתק, ואיש לא המשיכו כדי לנסות ולברר, במה ועד
כמה היינו אנו נשכרים ממישטר ומישמעת כאלה.
מאלף לא פחות השימוש בדוגמת הפרטיזנים, כאחד
ממקורות ״מישמעת הפלמ״ח״ .האמת העובדתית היא,
כמובן, שכל גופי וצבאות הפרטיזנים (ובמייוחד הרוסיים,
שהם היו דוגמה לנו) ניהלו מאמץ מתמיד ועיקש, מרא שיתם,
להידמות לצבא סדיר, ככל הניתן, במהירות האפ שרית
ומכל הבחינות — במייוחד מן הבחינה החיצונית,
כולל מדים, הצדעות וכר. הדברים הרי כתובים וידועים
וקצרה הבינה מהבן, היאך זהו ראו החבריה מן הפלמ״ח
את הפרטיזניות כאידיאל נשאף, כימעט מכל בחינה —
ובמייוחד הלחימה, האירגון, המישטר והמישמעת — כאשר
הפרטיזנים עצמם לחמו בשיניים להיפטר מן ״הפרטיזניות״.

אילו נתקלו הפרטיזנים כתמהוניים אדה,
שרוצים להעמיד את ההגיון הצבאי האלמנטרי
על ראשו, ודאי היו יורים בהם. הוצאה להורג
כירייה היתה הסנקציה המישמעתית הרצינית
היחידה שהכירו הפרטיזנים ולמרות שהיו ״מתנדבים״
,הפעילו אותה כלהא היסוסים.
פרטיזנים לא ראינו בארץ, אבל אוסטרלים ראינו. עד
היום כותבים על האוסטרלים בנוסטלגיה כמה מוותיקי
עתונאינו — בעיקר כשהם נזקקים לדוגמות ״מן ההיס־.
טוריה״ כדי לגנות את הטירטור ואת המישמעת ״הקשוחה
מדי״ של צה״ל. אח, אח, אותם ״בני כפר״ חסונים ובר־דקיסטים,
שבגלל היותם פרועים — כך אפשר להבין —
היו חיילים כל־כך טובים !
נכון שהיו חיילים טובים באמת (הדיביזיה האוסטרלית
ה־ 9היא שהגנה באורח כה יעיל על טוברוק ; ובקרב
אל-עלמיין מצאה עצמה, בשלב מסויים, מעורבת עם שלוש
דיביזיות גרמניות — כימעט כל ״אפריקה־קור״ ,אם כי
מדולדל — ולחמה נגדן לבדה ובהצלחה) .רוב החיילים
האוסטרליים היו עירוניים טובים — האגדה על עדיפות
״הכפריים״ כלוחמים היא הבל מוחלט — והמישטר
והמישמעת שלהם היו, במושגי צה״ל ,״סבוניים״ בתכלית.

נתיב המאויש
ן * ושגי המישמעת של צבא ארצות־הברית -שוב,
• 1בניגוד לאגדות — היו קשוחים וקפדניים יותר מאלה
של הצבא הבריטי. ניכרה בהם, מסיבות היסטוריות,

למזלנו לא קלסה
עינו של לתב
ח״ליס בלי גיננס״ס
השפעה פרוסית חזקה למדי. אחרי המילחמה החליטה זרוע
היבשה של ארצות־הברית לרכך את המישמעת. המארינס
(הנחתים) לא שינו את המישמעת הקשוחה־ביותר (לפי
מושגים מערביים, לא רוסיים) המסורתית שלהם. אז באה
קוריאה. במשברים שאירעו במהלך אותה מילחמה —
ובעיקר בעת הנסיגה מפני הסינים שתקפו ממנציוריה את
צבאו המנצח של דוגלאס מק-ארתור, לאחר שכבש את
רוב קוריאה הצפונית — היו המארינס כסלע איתן. מסביבם
התמוססו והתפרקו יחידות צבא־היבשה (נסיגתם המסו דרת
של המארינס המכותרים מעומק הארץ אל הים והפי נוי
— שלמעשה היתד, הבקעה רצופה בעומק של יותר
מ־ 40ק״מ בתנאי שטה ואקלים קשים ודרך מרחב שכולו
מוחזק על־ידי הסינים — מהווה אחד ממעלילי המופת
של הלחימה המודרנית) .המארינס ייחסו ומייחסים את
עדיפותם — הם רואים עצמם כמעולים ביותר — קודם
כל למישטר הנוקשה ולמישמעת החמורה שלהם. הם
מקיימים עדיין מישטר ומישמעת כאלה. רמת הדרישות
שלהם מחייליהם גבוהה בניכר — במייוחד בתחום הפיסי —
מן ד,סטנדרד הצה״לי. אחרי קוריאה הלך צבא היבשה
של ארצות־הברית ללמוד פרק בהילכות מישטר ומישמעת
אצל המארינם.
אפשר עוד להרבות בדוגמות. אבל נראה כי די במה
שהבאנו, כדי להדגים את מידת ההבנה והיושר המיקצו־עיים
של אותם אשר עיצבו בתקופת טרום־ד,מדינה וברא שיתה,
את מושגי־היסוד למישטר צד,״ל ומישמעתו! וכדי
לספק את הרקע הנאות לברר מושגים אלה, המתמצים
בכינוי המקובל ,״מישמעת הפלמ״ח״.

כ שם שי ש פק 1ד 1ת שעליה ם מתנופף .,הדו. ל ה שחור של אי־החן קיות,
כ ך יש פ קו דו תשמ תנו פףעל, הםהדגל הי רו קשלה טי מ ט 1ם

עד ו!ו, ר טור וטימטוס 4מה הודע? לא, לא בצחוק. ברצינות גמורה.
• הכובע הוא סמל המישמעת. כד אומרים. עם כל
הכבוד, למה 1

הכובע הוא סמד המישמעת, כאשר יש
פקודה לחבוש אותה אבל אם אין פקודה
לחבוש כובע, איך הוא הופך סמל המישמעת ץ

נניח, כדי להביא דברים עד אבסורד, שיש פקודה
שלא לחבוש כובע. הרי אז דווקא חובש־הכובע הופך מפר-
המישמעת.
הכובע אינו סמל של מישמעת יותר מאשר אבנט,

מאת

אודי אסרי
אורי אגנרי חש צורך נפשי להגיב בו במקום
על מאמרו של בנימין עמידרור, המתפרסם
בעמודים 15—14 בגיליון זה.
כמו מאמרו של עמידרור עצמו, מבטא גם
מאמר זה את דעתו של הכותב בילבד.
חנית, חותלת, דורבנות או כל אביזר אחר שצבא כל שהו
השתמש בו בזמן מן הזמנים.
השאלה היא: האם צריכה להיות פקודה להשתמש
באביזר זה. האם יש בכך הגיון תכליתי ז

בעיית המישמעת נכנסת לעניין רק כאשר
י ש פקודה, והיא סבירה ומתקבלת על הדעת.
או אז, מי שמפר אותה מפר את המישמעת,
והאביזר עצמו יכול להיחשב כסמל המישמעת.

אביזו נגד הקרחת
ך בכן, למה כובען
1כאשר יש פקודה לחבוש קסדה בפעולת־קרב, יש
בכד הגיון. חובה היא לכפות פקודה כזאת. מי שמסרב
(ומי מאיתנו לא סירב בהזדמנות זו או אחרת יש
לכפות את הדבר עליו.
אותו ההגיון פועל גם במיגזר האזרחי. חייבנו את
רוכבי-האופנועים לחבוש קסדה, כדי לשמור על רא שיהם
היקרים. הם התמרדו. הם סירבו. הם הפגינו. אבל
ההגיון של הדבר היה חזק מהם, ובסופו של דבר מבינים
כיום רוכבי־האופנועים שהדבר נחוץ.

אבל כומתה? למה היא טובה ץ

חיוני וחיובי — לא יחבשו בני־ישראל כובע. ומבחינה זו
אין הבדל בין אזרח וחייל.

הירארכיה צבאית היוצאת להילחם למען
הכובע, דומה לדון־קיחוט. היא תשכור את
החנית שלה כמאבק עם זרועות הטחנה, תחת
להקדיש את מאמציה למטרות ראויות יותר.

צבא שר בורשיס
* 1מיקרה המסויים שלפנינו משמש הכובע מטרה
חיובית, באשר היא מובילה אותנו אל לב הנושא.
הכובע מסמל דבר אחד: שיש הבדל בינינו ובין עמים
אחרים. ליתר דיוק: שיש הבדל בץ כל שני עמים, יהיו
אשר יהיו. האקלים הוא רק אחד הגורמים להבדל. ההיס טוריה,
התרבות הלאומית, המסורת, המצב הגיאדפוליטי,
הכלכלה, דפוסי החברה — יש אלף סיבות.

אין גוף ערטילאי, המנותק מעולמו, והקרוי
״צבא״ — כפי שנדמה לעיתים למיקרא מאמריו
שד ידידי עמידרור. הצבא הוא חדק שד
העם. כד צבא הוא חלק של עמו.
באורח דמיוני אפשר ליצור מעין אינטרנציונל צבאי —
עולם שבו שולט ההגיון הצבאי הטהור, שבו כל הצבאות
דומים זה לזה, ואינם שייכים לעולם האזרחי המזוהם.
אבל זוהי הפשטה. הפשטה מועילה, אולי, לוויכוח מופ שט
— אך מסוכנת מאד, כאשר באים לדון בבעיות
מעשיות.
לכל צבא יש — כפי שעולה מדברי עמידרור עצמו —
דפוסי־מישמעת משלו. אך עמידרור אינו אומר לנו איך
נולדו דפוסים אלה. הם לא נוצרו יש מאין. אין הם אלא
העתק הדפוסים החברתיים של העם והתקופה שאליהם שייך
הצבא המסויים.
הצבא הרוסי — כצארי, כסובייטי — שייך למדינה
המשופעת ב״כוח אדם״ ,והמתייחסת אליו כאל שכזה.
הצבא הזה משתמש במאסות של בני־אדם, ואינו מכיר
באדם עצמו. הדבר מתבטא בטכניקה הצבאית — למשל,
הקרבת המוני טוראים כמכבש חי לניקוי שדה־מוקשים.
דפוסי־המישמעת שלו מבטאים מציאות זו. אני מקווה שבנ ימין
עמידרור אינו מדמה לעצמו שניתן לחקות דפוסים
אלה בארץ.
הצבא הבריטי — הצבא הבריטי האמיתי, שהכרנוהו ב־מילחמת־העולם
השנייה, ולא הצבא הקיים בדמיונו של
עמידרור — היה צבא של בולשיט. ולא במיקרה. צבא
זה• היה עדיין המשך ישיר של הצבא הבריטי שנראה בסרט
לינדון בארי, או בסידרה פולדארק, צבא ששיקף במדוייק
את המציאות המעמדית של בריטניה הפיאודלית־למחצה.

באקלימים קרים, רבי־מימטרים, חובשים גם האזרחים
כובעים ומיגבעות. הצבאות מחייבים אותם להמ שי ך ולח בוש
כובעים גם עם התגייסותם. הם מחליפים רק כובעים
רבים בכובע אחיד. זה טבעי וסביר.
בארץ החליטה האוכלוסיה (היהודית) מזמן כי אין
טעם לחבוש כובעים. איש אינו חובש כובע, מילבד ה דתיים,
הדבקים משום־מה בקישוטי־הראש של פולין ורוסיה
הקרות, או במיצוות ימי־קדם. הראש הישראלי, בניגוד
לראש הבריטי או הגרמני, רגיל להיות חשוף.

(קאריקטורה של זאב ב״הארץ״)
ג׳נטלמן היה ג׳נטלמן, ומעולם לא היה טוראי. בור היה
בור, ומעולם לא הפך קצין. האיכר עמד בהכנעה לפני
האדון שלו, הרוכב.על סוס, ואמר ״יס, סר !״ ו״נו, סר !״

כעיתות מילחמה גויים האיכר והפך טוראי
או ספל, והאדון הפך קפטן או קולונל. ושוב
אפר האיכר ״ים, סר: ו״נו, סר:״

מי שקרא את ספריו של הקפטן באזיל לידל־הארט
(ועמידרור בוודאי יודע אותם בעל־פה) יודע עד כמה
ביכה האיש את המישמעת המטומטמת של צבא־הבול־שיט,
אותה מישמעת שעמידרור מעלה אותה על נם. לי־דל־הארט
טען כי מישמעת עיוורת זו, המטורטרת ול,ן כטומ-
טמת, היתה טובה לשדה־הקרב של המאה ה־ , 18 כאשר
מאסות של חיילים הסתערו(בהליכה !) על לועי־הרובים של
האוייב המקובץ. אין היא טובה לשדה־הקרב הטכנולוגי
המפוזר של המאה ה־ ,20 שבו דרוש מן החייל־הפרט יוז מה
עצמית ופעולה עצמאית.

לידל־והארט התלהם פן הפלמ״ח ופצה״ד.
הדבר לא נבע! פרופנטיקה סנילית. הוא ראה
בטוראי שדנו דוגפה של חייל פודרני, הפועל
מתוך פוטיבציה גבוהה, הכפוף דפישפעת
נאורה.

8וי 310101 01
>\ ש ר לצבא האמריקאי: הוא משקף כיום את
י ו השינויים המהירים, המהפכניים ממש, הפוקדים
את ההברה האמריקאית. המישטר של מכאן ועד
הומדסכסואלים
מת מזמן. כיום מגישים עולם ולסביות תביעות נגד הצבא המפלה אותם, וזוכים
במישפט. הנשים שולבו בצבא בצורה שנערות ח״ן אינן
יכולות לחלום עליה. הדבר לא בא רק כדי למשוך מתנד בים,
כנדמה לעמידרור, אלא משקף את רוחו של הדור
שלאחר ויאט־נאם ווטרגייט.

אין שמץ של הגיון בכפיית הכובע על האזרח
המשרת כצה״ל. אין הכובע משמש •טוס
מטרה חיובית או תכליתית שהיא. הפקודה
הנדונה היא חיקוי אווילי של צבאות זרים —
פרי אותו חוסר-הפחשבה שבנימין עמידרור
כה מרבה לייסרו במאמריו האחרים.
יש הבדל בין מישמעת וטימטום. יש היגיון בדבריו
של האלוף פינחס להב, כאשר דיבר על גזירה שאין הצי בור
מסוגל לעמוד בה.
וזהו ההיגיון: כאשר פקודה היא מטומטמת בעליל,
שום כוח בעולם לא יכפה אותה על החיילים. כפי שהז כיר
עמידרור, יש פקודות שעליהם מתנופף ״הדגל השחור
של אי־החוקיזת״ ,כדברי השופט בנימין הלוי. פקודה כזו
יש להפר. ארשה לעצמי להוסיף שיש פקודה שעליה מת נופף
הדגל הירוק של הטימטום. פקודה כזו לא תח זיק
מעמד.
יתכן שהכובע שומר על השערות מפ;י נשירה, ומונע
קרחת. איני יודע. אני רק יודע שעד אשר יבוא אדם
סביר, ויסביר להמוני ישראל מדוע הכובע הוא אביזר

הכובע של רפול

דוגמת !המארינס היא הנותנת.

יחידת־עילית, המורכבת כולה ממתנדבים, והמטפחת
רוח מייוחדת של ״גבריות״ ו״קשיחות״ ,יכולה להטיל על
חייליה מישמעת של טירטור, ואלה יקבלוה באהבה. תמורת
ההרגשה שהם שייכים לחבורת־גברים מובחרת. יחידה
כזו יכולה להגיע ל״ביצועים״ מופלאים, כאותו מיצעד־נסיגה
בקוריאה. יש בצה״ל יחידות כאלה.

אין ללמוד מכך עד כלל הצבא, שהוא צבא
עממי מגויים.

הפלמ״ח כבש אתהקסטל
(קאריקטורה של אריה גגון ב־)1948

אגב, לא פעם נעזרת יחידה כזאת גם בכובעים כאמ צעי
לטיפוח רוח־יחידה מייוחדת. יחידות־עילית שונות
בעולם נודעו בכובעים מייוחדים, יוצאי־דופן, כובעים
(המשך בעמוד )48

•ויימא)

סטודנט!

א שת סטודנט!
טוס בחברה שלך.

הראי מודעה זו
לבעלך :

ט י סו תאיסתא
לאי רופה
ובתוך אי רופה
ל א מריקה
אסיה ו או סטר לי ה במחיר הנמוך ביותר.

כל מה שאנו
מציעי ם,
ניתן גם ל ך
ולילדיב ם.
במחירי סטודנטים.

ס ט 1דנט, חולםעליעדיםרחוקים? לו ס ־ אנג׳ ל ס. מ כ סי קו ...אולי טוקיו

או מ ל בו רן ...באיסתא
יופי של אירופה בטיולים
אנ חנו הופכיםאתהחלום

מחירים מיו חדי םלךולמשפחתך.

המגווניםשל איסתא־אופירטודס
למציאה: ליינן• הלוךו שו ב. רק 1518ל

איסתא

תל אביב ־ רח׳ בן־יהודה > 109פ,שד׳ בן־גוריון) טל6 4£ :ו • 247 ירושלים -רח׳ אלישר ( 5ע׳י קפה אלסקה) טל 225241 :
חיפה־בית הקרנות רח׳ הרצל(חדר )245 טל 39:ו669

קפיטול־ סיגריה עם אופי
למעשן הרציבי
עשירה, מלאה, מספקת.
למעשן הרציני המחפ שאת מלוא הטעם. עשויה מסוגי טבק
מעולים ביותר שנבחרו בקפדנות לסיגריה זו.
בקופסת אדום־זהב־כחול 20 .סיגריות — 8ל״י בלבד 1101 .
דובק מייצרת סיגריות אי כו ת למעלה מ־ 40 שנה.

קפיטול־ סיגריה עם אופי למעשן הרציני
פרסום ר״ר יעקבסון

העולם הזה 2126

בשטחה שחיתות ה ת חיל המי שטר החדש
באותו מקום שאדיו הגיע המי שטר הקוד

תה 1ע 1ח 1ה?

ד ץ יועץ המישפטי לממשלה אינו
י י מרוצה מן הסידורים שעשה השר
אריאל שרון להחכרת חוותו לזרים.
מסתבר כי שנה שלמה אחרי המהפך
המפורסם עדיין מחזיק השר בחווה שלו,
ונמצא נהנה משני העולמות — גם מח זיק
במיפעל בעל הכנסות של מיליונים,
וגם מחזיק במישרד־ההקלאות אשר מעשיו
והחלטותיו קובעים את ריווחיותו של ה־מיפעל.

מצער.

! 111

ן * בקר־ המדינה אמר כמה מילים
י בלתי־חביבות־מאד על שר־התעשייה־המיסחר־והתיירות,
יגאל הורביץ.
מסתבר כי השר היה מעורב בדיונים
על מחירי תוצרת־החלב. דיונים אלה קב עו,
כמובן, את מידת הריווחיות של ה מחלבות,
השייכות למישפחת הורביץ.
לפני שיבעה חודשים העיר העולם הזה
( 2088 ,2086 והלאה) כי כמה החלטות של
המישרד עלולות להתפרש, בעיני בני-
בליעל, כאילו נתפרו במיוחד לפי הצרכים
המיסחריים של מחלבות מישפחת הורביץ.
דיברי מבקר־המדינה, על דיונים שהתקיימו
חודשיים אחרי הפירסום בהעולם הזה,
מהווים המשך לדיברי השבועון.

הכל מחייכים בסלחנות.
ידיעות כאלה מתפרסמות כעת כמעט
מדי יום ביומו, כעניין שבשיגרה.
הלוואות חריגות ניתנות למיפעלים גדו לים,
שבעליהם קרובים לשילטון. הפרו־טקציה
שולטת בכיפה. מי שהתעשר בימי
המערך, מתעשר עתה שיבעתיים. ההון
השחור גדל במהירות מסחררת.

מיצוות הליכוד, כמיצוות המלך
לואי־,פילים בצרפת בראשית ה מאה
שעברה, היא :״התעשרו!״

ן* שה לדעת איך התחלקו חצי מיל־
/ן יון הבוחרים, שנתנו את קולותיהם

לגות ממשיכות לחמוס את קופת הציבור.
העסקנים מטיילים על חשבוננו ברחבי
העולם, בקצב מואץ. העשירים משתמטים
מתשלום מסים, והופכים עשירים יותר.
האינפלציה הדוהרת מרוששת את האנשים
המתקיימים על עבודה הוגנת, ומזניקה
קדימה את הספסרים למיניהם. במשק
שולטת הפרוטקציה, ונדמה שגם הפרו־טקציונרים
לא השתנו. פשוט נוספו חדשים.

עתה מסתבר כי גם הדוגמה האישית
של ראשי השילטון לא הש
תנתה. הדג מסריח גם מהראש
החדש.

לליכוד לפני שנה, ושראשי הליכוד ראו
בהם — על פי עדות אחד מבעלי־הדבר
— אידיוטים ומטומטמים.

מצער כיותר.

יל* קרו מיקרים אלה בתקופת שיל־
\ 1טונו של המערך האומלל, היו הע-
תונים מזעזעים שמיים וארץ. מאמר־ראשי
היה רודף מאמר־ראשי, והארץ היתה נח-
רדת ונדהמת.
מה היו העיתונים כותבים אילו נתגלה
אז, למשל, כי שר״הבריאות ויקטור שם־
טוב הוא בעל חברה גדולה לייבוא תרו פות
— וכי המדיניות של מישרדו מאפ שרת
לו לצבור רווחים שמנים ז
מה היה נאמר במאמרים הראשיים של
הארץ, מעריב וידיעות אחרונות אילו
גילה אז מבקר־המדינה, בדו״ח רישמי,
כי מישפהתו ע!ל שר-התחבורה גד יעקובי
עוסקת בסחר־מכוניות — וכי השר משתתף
בקביעת המיסים על כלי־רכב וחלפים?

ואילו כיום, בפרשות אריק שרון
4ויגאל הורוביץ -אין קול ואין
קשב. כרוניקה קטנה בעיתונות.
פעם געשה הארץ, כאשר נתגלה כי
ממשלת בן־גוריון שילמה לאגודת־ישראל
שוחד חד־פעמי בצורת רישיון־בנק (שהיה
שווה כמה מיליונים) תמורת הצבעה בכנ סת
למען המשך קיום המימשל הצבאי
(שחל אז על ערביי ישראל) .עתה נתגלה
כי ממשלת־בגין כבר שילמה עשרות מיל יוני
לירות לאגודת־ישראל, כמתנות לישי בות
שלה, תמורת תמיכתה בממשלה.

ך * מהפך ל א שינה דבר, ולא יכול
היה לשנות דבר.
אמנם, מפתח החלוקה השתנה במיק־צת.
מי שקיבל עד כה פחות — מקבל
עכשיו יותר. מי שקיבל עד כה יותר —
מקבל עכשיו פחות.

זה צודק. הרי הגלגל התהפך.

לשיבחה של ד״ש יש לומר שהיא הס תגלה
למישטר זה במהירות־שיא. אם
היתד, לה תחילה תמימות מסויימת, היא
התגברה עליה בחיפזון הראוי לציון.
למפד״ל לא היתה כל בעייה כזאת.
היא המבטיחה את הרציפות ההיסטורית
בין השחיתות הישנה וחדש.

ןזד פי השמועה, הביע היועץ ה-
רבה,
^ מישפטי לממשלה מורת־רוח
אם כי בלתי־רישמית, על התנאים שהוב טחו
לפרופסור ראובן ירון, עם כניסתו ל תפקידו
כקומיסאר פוליטי ברשות השידור.
מסתבר כי הפרופסור הנכבד אמנם קיבל
על עצמו את השליחות הקדושה של טי־הור
התיקשורת האלקטרונית מכופרים
שמאלניים וממכשפות תבוסניות, אך לא
ויתר גם על הנאות העולם הזה. שלא כמו
האינקוויזיטורים של ימי־הביניים, שהיו
אמורים להיות סתגפנים, הבטיח הפרופסור
לעצמו את מלוא ההנאות החומריות.
עתה טוענים כמה כתבים כי גם בזה
לא די, וכי למעשה הובטחו לפרופסור
הקנאי עוד כמה וכמה הטבות והנאות.

תנועת־ההרות ישבה בממשלת־הליכוד״
הלאומי. תחילה לא קיבלה מישרדים, ו לאחר
מכן החזיקה במישרדים ובתקצי בים.
הליברלים ישבו בממשלה במשך שנים
ארוכות בשנות ה־ / 50 ולאחר מכן שותפו
בממשלת־הליכוד־הלאומי. אנשי רפ״י ב גוף
הקרוי ״לעם״ באו הישר ממרכזי הש חיתות
של מפא״י.
נכון, בדרג הממשלתי היו אנשי הלי כוד
מקופחים. אולם בכל הדרגים האחרים
— הכנסת, העיריות, ההסתדרות הציונית
— הם היו שותפים מלאים, ואף יותר
מזה, בכל הסידורים של י חלוקת־השלל.
הם קיבלו את מנת־חלקם, כמיפלגות וב יחידים
— החל בשוד־המיליונים הקרוי
״מימון 1מיפלגתי״ ,דרך שוד מאות המיל יונים
באמצעות הסוכנות היהודית, וכלה
בכל חלוקת־השלל של שליחויות לחו״ל,
מישרות לעסקנים, הלוואות מסובסדות,
הטבות לאילי־הון, רשיונות.

אותם ״מטומטמים !אידיוטים ״,
כלשון מנהיגי הליכוד, לא ידעו
זאת. אותם אפשר היה לרמות. אך
מי שידע — ידע.

מצער מאד.

המישטר, והתחלקו עימו בכל ההטבות
וההנאות של ההסתאבות.

ובכל זאת — יש להבדיל כין
השחיתות יטל המישטר הישן לבין
זו של המישטר החדש.
מפא״י התנוונה בקצב איטי. עברו 45
שנים מאז הגיעה לשילטון במוסדות ה יישוב
ועד שהתפוצצה פרשת אשר ידלין.
במשך שלושים שנותיו הראשונות היה
זה מישטר נקי, פחות או יותר.

׳ המישטר החדש לא התחיל
במקום שהתחילה מפא ״י. הוא מתחיל
במקום •טאליה הגיעה מיפי
השר הורביץ: אילו זה קרה בימי מפא ״ י
לגת־העבודה מטפל גיוונה, אחרי
שני דורות של שילטון רצוף,• .הנוררבים
מהם היו, מן הסתם, חסידי ארץ־ אישי בדויד בן־גוריון, כלוי אשכול, מות שלו הן הנורמות ששלטו בישראל
השלמה, שהצביעו בעד מלכות־ כגולדה מאיר ובפינחם ספיר.
ארץ כשנים האחרונות של שקיישראל.
רבים אחרים היו אנשי־ימין מוב איש
לא טען כי הם מושחתים, שהם עת המישטר הקודם.
הקים, שרצו במלכות מילטון פרידמן.
עצמם חיים חיי־מותרות.
זוהי עובדה פשוטה. האם שמע מישהו
אך אין ספק •טהרבה רבבות,
להיפך. כל הארבעה היו אנשים צנו על
נורמות חדשות? האם דיווח מבקר־ואולי
מאות אלפים, הצביעו בעד
עים. אולם תחת שילטונם פשטה השחי המדינה
על שיפור מהפכני — או אף על
הליכוד (וגם בעד ד״ש) מפני שתות,
כמו סרטן בגוף הלאומי, והגיעה
שיפור קל שבקלים — ברמת הטוהר וה רצו
לשים קץ לשילטון השחיתות
לכל אבר. תחת שילטונם נהרס כל שריד
הגינות של מישרדי־הממשלה?
של המערך.
של מינהל תקין ומוסר ציבורי. תחת
השינוי היחידי שחל בראשית ממשלת־פרשות
אשר ידלין ודומיו הסעירו את
הארץ. שררה ההרגשה שכך אין הדבר יכול
להימשך. נוהלי הפרוטקציה של פינחס
ספיר, התגברות הכלכלה השחורה, שיטות־החמס
של האצולה המיפלגתית־הכלכלית
— כל אלה נמאסו על הציבור.

אם כל בוחר שלישי בהד בעד
הליכוד מתוך מניעים כאלה, הרי
זהו השליש שהביא את המהפך.

ן * הפך? איזהמהפך: בשטח
ז הזה, לפחות, לא היה שום מהפך.
יתכן שהשתנה משהו במדיניות״החוץ,
ושבגין גרוע מגולדה מאיר. אולי. יתכן ש־סיגנון
הנאומים השתנה. יתכן שגברה ה כפייה
הדתית. והשתמטות הבנות מצה״ל.

אך כדבר אחד לא חל •טום שינוי,
ולו גם הזעיר ביותר: בשטה
השחיתות.

הכל נמשך כמו מימים ימימה. המיס־

שילטונם גדל ושמן מעמד חדש של ישו־רונים,
שהקים לעצמו כלכלה שהורה.

המהפך העלה לשילטון את בגין
נקי־הכפיים. אולם שום דבר אחר
לא השתנה. תהת שילטונו פורחים
אותם הפרחים השחורים. החנינה
ליהושע בן־ציון נתנה את האות —
ורוחו •טל שמואל פלאטו-שרון
מרחפת על פני,התהום.
מתחת לכנפיו הטהורות של מנחם בגין
פשטה במדינה שיכבה של עסקנים, שאינה
שונה במאומה מן ד,שיכבה הקודמת.

האנשים השתנו. הרוח לא השתנתה.
השחיתות לא השתנתה.
הציניות לא השתנתה.

* בעצם, מה הפלא?

| מיפלגות הליכוד לא היו מחוץ
למישטר, ששלט במדינה מאז יום
קומה. הן היו בשר מבשרו של

המהפך, ושהיווה מעין מוצר־יוקרה ב־חלון־הראווה
שלה, היה קשור בשם ועדת־אשר.
זו קבעה נוהלים חדשים, שחייבו
את אילי־העסקים ובעלי־ההון בממשלה
להיפטר מעסקיהם הפרטיים.

עתה מתברר כי גם סחורה זו
היתה כוזבת. המלצות ועדת־אשר
בוצעו רק באופן פורמלי — ובמקרהו
של אריק שרון גם זה לא.

ף*י דבר אחד יכולים אנשי הליכוד
!* להתפאר מבלי לאנוס את האמת.
בממשלת־ד,ליכוד לא היתה אף פרשה
אחת שהגיעה לממדיה של פרשת ידלין.
אך אם יחזיק המישטר החדש מעמד
במשך די שנים, ואם עד אז לא ייסתם
כליל פי העיתונות — זה יבוא. אל דאגה.

כי מה שמתחיל כך — קל לתאר
את המשכו.

ב*ו.לל ניצחון הליכוד ירד מיספר ההקלות בצה־ז ל
לאנשים הנכונים!

777
הברנדי הלאומי שהוא בינלאומי.

והמלצרים אינם רוצים ל שרת את ג אולה כהן ז 8את הסיסמה המושלמת
לתנועת שלום עכשיו טבע הד
פיזמונאי ידידי מנוסי :״אם
לא עכשיו — אץ מתי!״
ח״כ אורה נמיר הגי שה
לשר־הביטחון שאילתה
בדבר מיספר החיילות שהיו
זקוקות להפלה במיסגרת שרו־תן
הצבאי. סגן שר־הביטחון
מרדכי (.מוסקה״) ציפורי,
שהשיב על השאילתה, סיפר
כי עד לפני שנה נזקקו כמה
מאות חיילות להפלה מדי שנה,
ואילו בשנה האחרונה, השנה
שבה נמצא הליכוד בשילטון,
״רק כמה עשרות.״ קרא לעב רו
ח״כ המערך, עדיאל
(״עדי״) אמוראי :״הליכוד
הם לא גברים!״
8אגב, אמוראי טוען בי
הוא שגילה מה שורש הרע
בשילטון הליכוד. אמר אמוראי
השבוע :״הליכוד חילק את
השילטון כך שחרות קיבלה את
המדיניות, והליברלים קיבלו
את הכלכלה. אילו זה היה להי-
פך, היו פחות אסונות בשני
השטחים.״
ביום הרביעי האחרון
היה שר-הביטחון עזר וייצ״
מן עצבני במיוחד. יושבי מיז-
נון הכנסת, ביניהם עתוגאים
רבים ואורחים מחוץ־לארץ,
שמעו אותו צועק על שלישו
הצבאי, סגן־אלוף אילן תהי ״תזיז
ת׳תחת שלך, וא לה

רוצה את העניין מסודר
תוך חצי־־שעה!״ וייצמן לא
פירט לאיזה עניין הוא מת כוון,
אבל תהילה ניראה מזנק
אל מחוץ למיזנון כרדוף־שד.
1באותו יום סעד עזר,
לראשונה מזח זמן רב, ארו-
חת־צהריים יחד עם שר־החק-
לאות אריק שרון, כשהש ניים
מקפידים לסלק מעליהם
בנימוס כל מי שניגש לשול חנם,
בין השאר גם סגן שר־והתיירות, התעשייזדהמיסחר יצחק
פרץ. כשראה עזר כי
אחד העיתונאים מתבונן לעב רם,
שאל אותו :״מה אתה
מסתכל?״ העיתונאי השיב
לו :״אני חוזה ברגע היסטו רי!״
ענה לו עזר :״מה אתה
חושב, שאני נולדתי אתמול?״
81 לא היה מאושר משר-
המישפטים, שמואל תמיר,
כאשר ראש-הממשלה מנחם
כנין פנה אליו ואמר לו :
״היית מצויין בוויכוח עם י צ הלו
ירכין ״.בגין התכוון ל תוכנית
מוקד בטלוויזיה, ש נערכה
לפני כעשרה ימים וא שר
בה התמודדו תמיר ורבין.
רק כעבור ימים אחדים נודע
לתמיר כי בגין כלל לא צפה
בשידור. בעת שידור מוקד
נכח ראש־הממשלה בהצגת־וד
בכורה לסירטו של אפריים
קישון, השועל בלול התר נגולות.

8ברית־המילה של בגו
הבכור של הזמר
ואשתו אורנה, נכח גם שר־הבריאות
אליעזר שוסטק.
שוסטק פגש שם בעיתונאי ו שאל
אותו :״לך חתכו כברו״
ענה לו העיתונאי :״כן, מז מן.״
השיב לו שוסטק :״אילו
אני הייתי שר-הבריאות בעת
שנערכה ברית־המילה שלך,
היו חותכים לך את הכל.״

יחורם גאון

:י׳ו*׳*ת ל*יוו הנחן״לק*

של אודה יכניאלי, מזכירת
המועצה־לתרבות־ולאמנות. ב סיום
המסיבה העליזה חש נבון
את עצמו שלא בנוח. הוא בי קש
להעניק דמי־שתייה לת ריסר
המלצרים שהגישו את ה כיבוד
לאורחי המסיבה, אולם
כיסיו היו ריקים. בארנקו לא
נמצאה אפילו אגורה שחוקה.
נבון ב חלץ מהמצוקה בצורה
מקורית. הוא פדה אצל ידיד
המחאה על סך 400ל״י, העניקן
כדמי-שתייה למלצרים.
1ביום הרביעי האחרון,
בשעות הצהריים המאוחרות,
היד, ברור לחברי־הכנסת ולכת-
בים הפרלמנטריים כי נותרו
להם עוד שעות ארוכות לשהות
בבניין הכנסת, מאחר שתשע
הצעות דחופות לסדר־היום, על
הטירטורים בצד,״ל, עדיין לא
הגיעו לדיון, ומחוגי השעון
רצו. יושנדראש סיעודהמערד
בכנסת, ח״ כ משה שחל, גי לה
יוזמה ופנה אל כל תישעה

! מישכן נשיאי ישראל
בטלביה שבירושלים התייתם,
אחרי שעזב אותו הנשיא לש עבר,
הפרופסור אפריים
קציר. בתום המסיבה שנער כה
ביום שני במישכן, לב־

יצחק מורע*

שר האנרגיה והתשתית, ערך את הופעת-
הבכורה של השפם החדש שלו במסיבה
שנערכה לכבוד החג הלאומי של גרמניה המערבית. מאוחר יותר,
במהלך המסיבה, הסתודדו מודעי ושגריר ארצות״הברית בישראל,
סמואל לואיס, כאשר השגריר מתחקר את השר בדבר גישתה של
המיפלגה הליברלית לבעיות השטחים, השלום והמו״ט עם מצריים.

יונה קדמוביצק•

מזכירתו של ראש־הממשלה, מנחג
בגין, חיתה נושא לשיחה בעת שש*

אברהם מדמו

ח״כ מהמפד״ל, נפגש באותה מסיבה
עם אשת ראש״הממשלה לשע בר,
לאה רביו. ביו מלמד ללאה רביו התפתחו יחסי-ידידות הדוקים,
בעת שרביו היה ראש-ממשלה ולאה רביו היתה מבקרת
קבועה בכנסת. במסיבה שמח מלמד לחבקה לעיני המצלמות.

גדעון רייכר,

בוד חילופי-הנשיאים, יצאו
הנשיא החדש יצחק נכון ו רעייתו
אופירה חזרה לביתם
שברחוב ציפורה במושבה ה גרמנית.
השינויים שדרשו ה נבונים
לערוך במישכן עדיין
לא בוצעו. כך אירע שתושבי
המושבה הגרמנית יכלו לראות,
למחרת טכס־ההשבעה, את
אשת הנשיא החדש מסיעה את
שני ילדיה לגן־הילדים במכו נית
המרצדס הישנה שלה.

עות אחרונות,
בקשה אל הנשיא :״אם יבוא
שוב הנשיא המצרי אנוואר
אל-פאדאת לישראל, אל
תוותר לראש־הממשלה מנחם
בגין, ואל תתן לו להיכנס
למכונית שלך. תסע עם סא-
דאת לבד במכונית מלוד לירו שלים.״
משנרגע הצחוק בקהל,
אמר נבון לעיתונאים :״אתם
חושבים שרייכר ד,תכוון לזה
בצחוק? זה עניין רציני!״

1במסיבה שערכו עיתו נאי
ירושלים לכבוד הנשיא
יצחק נבון, היתד, לכתב ידי
1בין
המסיבות שנערכו
השבוע לכבוד נבון היתד, גם
אחת שנערכה באפקה, בביתה

מגישי ההצעות וביקשם להס כים
לדחיית הדיון לשבוע הבא.
שמונה הסכימו, ורק הרב מנ חם
פרוש מאגודת ישראל
סירב, משום שרצה להעלות
את גילוי המתאבדים הפרטיים
שלו בבית־הספר לשיריון. שחל
פנה לעזרת עיתונאי־הכנסת
וביקש את עזרתם. פנה אל
פרוש הכתב הפרלמנטרי של
מעריב, יהושע כיצור, המ קורב
לאגודת־ישראל, ביקש
ממנו לדחות את הדיון, והציע
לו לערוך תחת זאת מסיבת־עיתונאים
ובה להעסות את גי לוייו,
תוך שהוא מבטיח לפ רוש
כיסוי עיתונאי מלא. פרוש
כימעט השתכנע, אולם אז אמר
לו כתב הארץ. דן מרגלית :
״אל תשמע לו, תעמוד על
שלך. יותר טוב דיון בכנסת
מאשר מסיבת עיתונאים!״ מר גלית
אינו מסקר את הכנסת,
כך שלא היד, צריך להישאר
בבניין אילו נמשך הדיון. רק
כאשר איים ביצור על פרוש
שהדיווח על הדיון במליאה
יד,יד, קצר ומתומצת, נכנע
פרוש והסכים לדחות את הדיון
במליאה.
! אחרי שיחד, עם אשתו,
רחל דיין, הורה שר־החוץ
משח דיין לדוברו נפתלי
ל כי א לבקש מהצלמים, המ צלמים
את שר־החוץ, לצלם רק
את חלק־גופו העליון של השר.
לדיברי רחל דיין :״מהחגורה
ומטה הוא תמיד שלומפר.״

העולם הזה 2126

אנשים

! 0כשראה ח״כ הליכוד
פסח (״פייסי״) ג רו פ ר את ה-
ח״כ מהליברלים העצמאים,
גירעון האדזנר, העיר :״הנה
מגיע -קצין־השואה.״

1לח״כ הליכוד גאולה
כהן יש בעיות במיזנון חברי-
הכנסת. היא אינה מצליחה
לזכות בשירות טוב מן המל צרים•
מתברר כי מלצרי ה-
מיזנון נמנעים מלגשת אל
שולחן שלידו מסבה כהן, ויש
בפיהם גם הסבר לכך :״היא
תמיד צועקת עלינו ומעליבה
אותנו, אז בשביל מה אנחנו
צריכים לגשת אליהן״

לראש־הממשלה

לשעבר, יצהלורכין, יש בע־יות,
מסוג אחר. הוא ממתין
לאישור הסופי של החומר הכ לול
בספר הזיכרונות שהוא
מתכוון להוציא בקרוב לאור.
עם הצנזורה הצבאית אין ל רבץ
בעיות. לעומת זאת, אין
ועדת־השרים המיוחדת שמונ
נושא?״
הופתע הפרקליט. ה שיב
לו מיזרחי בחיוך, לקול
צחוקם של הנוכחים באולם
בית־המישפט :״שכחת לחקור
אותי על רצח ארלוזורוב!״

?־ז¥181x1? 0 1 ?11?>£1
1>£ 8^\ 1(1X1158X12

1101 1>׳,\1 8^01(1(1X12
(1978

)8-11

דובר רשות־השידור
משה עמיו־כ, שעבר להת גורר
בבית מקסים בעין־כרם
בירושלים, סיים לרהט את ה ווילה
שלו, מילבד את חדר-
העבודה. הוא לא הצליח למצוא
שולחן־כתיבה שיהלום את ה אופי
המיוחד של בית בעין-
כרם. הוא הסתובב בסימטות
העיר העתיקה, חיפש חנות ל-
מימכר רהיטים עתיקים. אחד
מבעלי החנויות הציע לו לפ נות
לכתובת מסויימת, שבה
מתגוררת אשה הרוצה למכור
ארון יפה. למרות שעמירב לא
רצה בארון הוא ניגש לאותה
כתובת, ואחרי שבעלת־הבית
הראתה לו את הארון המיועד
למכירה, הבחין בשולחן־כתי-
בה עתיק, עשוי עץ עם פיתו חים.
רק כעבור שעתיים של
שיכנוע נמרץ הסכימה האשד,

8£55£

*1-41

נ טו נו

6 $ 5 6ז ק 6 )1 6

מי שהיה צלם ״העולם הזה״ ,מצא עצמו לאחרונה עובד בשירות ממשלת ערב הסע

נשכרו על־ידי ערב הסעודית לכסות את ביקורו של חאלד, מלן ערב הסעודית, בבלגיה. פן קי1
תעודה רישמית של מישרד־הפנים הבלגי לסיקור הביקור הסעודי (משמאל) ,למרות שהכל ידעו שהוא יי
ראלי, וכן הצליח גם לצלם את חאלד (במרכז התמונה מימין) מצדיע למישמר־כבוד שהוא סוק
, 1949 הוא הבחין במודעה של
הממשלה המציעה למכירה גרו טאות
ברזל של רכב שנפגע
בקרבות. לורך חשד שעומדים
למכור בגרוטאות את רכב ה שיירות
שנפגע, ובדיקה שערך,
גילתה כי צדק. הוא הפנה את
תשומת־ליבו של דויד בן־
גוריץ. בן־גוריון הודה לבטל
את המכרז ולהציב את השיר-
יוניות הפגועות לאורך שער-
הגיא.
0 1מאז עלה הליכוד לשל טון,
מקפיד ח״כ
שלא לסעוד ארוחות בוקר עם
עיתונאים ונימוקו עימו. לין
מספר כי ביום בו נפטר ראש-
הממשלה לוי אשכול, הוא
אכל ארוחת בוקר עם עיתו נאי,
ובמהלך השיחה הם דנו
במצב בריאותו של אשכול.

אמנון לין,

״כאשר סיימתי את ארוחת 1
בוקר והגעתי לכנסת, נודע
כי אשכול נפטר. אני חרד
בריאותו של ראש־הממשי
מנחם בגין, ולכן מאז ה
חירות אני לא אוכל ארוחו
בוקר עם עיתונאים.״

חיי

0 :סגן קציו־הכנסת,
קוטר, השוהה בימים אלה
טיול פרטי באירופה יחד ז
אשתו, מודאג מאד, אפילו 1
מרחקים, לגבי מה שקוו
בכנסת. בתחילת השבוע טיל
קומר לכנסת והתעניין אם ה!
בסדר בנוגע לחלוקת הכרע
סים במכם השבעת הנשיא שני
רך השבוע. כדי שלא לקלי
לו את הטיול, נמנעו עוב
הכנסת מלספר לו על הביזיוג
שנעשו בהקשר לכך, ואמרו
שהכל מתנהל כשורה.

הביטחון, עזר וייצמן, בוקר בוקר בביתו של ח״כ שמואל פלאטו״שרון בסביון. פלאטו ערך ענור עזר
סיור בבית, וכאשר התעכבו ליד תמונה של מודליאני שאותה רכש פלאטו, לדבריו, ב״ 700 אלף דולר,
הצביע וייצמן על התמונה ואמר :״החולירע הזו בציור ממש דומה ליונה של מנחם בגין!״ ואומנם,
אם מביטים היטב, ניתן להבחין בדימיון בין הדמות בציורו של מודליאני לבין יונה המזכירה.
תה כדי לאשר את הספר —
על־פי התקנה המחייבת שרים
וראשי־ממשלה לשעבר למסור
את ספרי זיכרונותיהם לביקו רת
הממשלה — מזדרזת לסיים
את עבודתה. בוועדה חברים
שר־המישפטים שמואל תמיר,
שר־התשתית־והאנרגיה יצחק
מודעי והשר-ללא-תיק משה
גיסים. מסתבר כי דווקא שני
השרים שבעבר כמעט שלא היו
מעורבים בענייני מדינה, מו דעי
וניסים, הם המציבים מיכ-
שולים בדרך לאישור הסופי
לפירסום סיפרו של רבין.

| 0הקבלן והמלונאי בצל אל
מיזרחי הוזמן השבוע
להופיע כעד־הגנה במישפט ה דיבה
של סוחר המכוניות מוג״
יה שפירא נגד העיתון הארץ.
פרקליט הארץ, עורך-הדין
שלמה ליבליך, ניסה להע לות
— באמצעות חקירת שתי-
וערב של מיזרחי — פרשיות
שונות מעברו, כגון מישפטים
שהוגשו נגדו על־ידי שילטונות
מס־ד,הכנסה והמכס. ממרחי ה שיב
לכל שאלותיו של הפרק ליט
בחיוך ובקור־רוח. לפתע
החמירו פניו .״אני מתחיל לה יות
מודאג!״ אמר ממרחי,
״אני חושש ומודאג!״ ליבליך
זינק לעברו כמוצא שלל רב.
״ממה אתה מודאג?״ שאל.
״אני מודאג, מפני שיש נושא
אחד שאתה לא חוקר אותי
עליו.״ הסביר המלונאי .״איזה
הע1לם הזה 2126

למכור לו את שולחן־הכתיבה,
תמורת אלף לירות בלבד.
! 0אחדי שקבוצתו זכתה
בגביע־ד,מדינה בכדורגל, נש אל
קפטן קבוצת הכדורגל של
מכבי נתניה, ישראד חג׳ג׳,
מה, לדעתו, ההבדל בין מחזה
של שקספיר לבין מישחק-כדד
רגל טוב. השיב הקפטן הנר גש
:״כשהולכים לראות הצגה
של שקספיר, הכל ידוע מראש.
במישחק-כדורגל, אתה אף פעם
לא יודע איך העניין ייגמר!״
01 למנכ״ל ועדת
ה־ ,30 הפירסומאי
מון, יש שני סיפורים מעברו
שהוא מרבה לספרם, לפי קהל
השומעים. כאשר יושב אדמון
בחברת אנשי הליכוד, הוא מס פר
כי אחד הדברים שהשפיעו
עליו ביותר בילדותו היה בה יותו
ילד בן חמש, כשהלך לגן
שברחוב מיזרחי ב׳ בשכונת-
פלורנטין בתל-אביב. לדבריו:
״יום אחד שמענו, הילדים שב גן,
יריות, וכשיצאנו החוצה,
ראינו איך שוטרים בריטיים
מוציאים את גופתו של אכר־הם
(״יאיר״) שטרן, אחרי ש רצחו
אותו בבית באותו רחוב.״
ואילו כאשר פוגש אדמון ב אנשי
המערך, הוא טורח להז כיר
להם כי ארבעת אחיו הם
חברי המערך, ואחד מהם אפילו
קיבוצניק.
חגיגות

דויד אד

01 השבוע יצא לאור ספר
שיעורר סערה בגלל הדמויות
הכלולות בו. הספר מתאר איש-
צבא מפורסם, שהפך שר ופו־ליטיקאי,
ואת מערכת היחסים
בינו לבין מישפחתו. שיאו של
הספר כאשר השר מנסה לתנות
אהבים עם אשת בנו, הפעיל
בתנועות־שלום המתנגדות ל אב.
למי שלא זיהה עד כד,
את הגיבורים, רמז נוסף: שמו
של הספר, שנכתב על-ידי ה עיתונאי
יגאל לם: עין־ה־דרקון.

רק עתה שמו אנשים לב
כי בעקבות המהפך, חל גם של בשמו הפרטי מהפך התעשייה־המסחר-וד,תיי שר
רות,
יגאל הורביץ. ראש-
הממשלה מנחם בגין החל ל כנות
את הורביץ בשם ייגאל,
כפי שקורא לעצמו סגן־ראש־הממשלה
ייגאל ידיין, הורביץ
לא הגיב כלל, למרות ששמו
יגאל. עתה נודע כי הורביץ
ביקש מעובדי לישכתו לכנותו
בשם ייגאל, ואף מקפיד לתקן
את הפונים אליו בשם יגאל.
! 0השבוע גילה לראשונה
מזכיר הכנסת, נו גנ א ל לו ר ד,
כי הוא בעצם אחראי לכך, ש שלדי
הברזל של מכוניות שיי רות
באב־אל־וואד בדרך לירו שלים,
הן מצבה לנופלי השיי רות.
לורך סיפר כי בשנת

המפיק הישראלי שזכה גאוסקר, ה
השבוע אחת הדמויות הבולטות בפ
טיבל־הסרטיס בקאן. מיזרחי הקפיד לבוא לפל הצגות־הבפורה י!
עם ידידתו ומי שגם השתתפה בסרט שזכה באוסקר, מיכל בת־אד

הפ״דת של שרפ

111

איכו ת מ עו ל ה

ה ה 1אהבכל מקו ם

הניירת של שרפ היא טלויזית
מעולה אמינה ונוחה לתפעול.
אפילו הילרים יוכלו
ל הפעיל ה בקלות ולהגות
מתמונה חרה להפ לי א
ו מ צלילב רו ר ונקי

ואם חרצי להנות בעצמך מהניידת של שרפ,
פשוט הרימי נשאי אנחה נמ שקלה 7ק־ג בלבד)
לחרר השינה, למטבח, לסלון או ל מרפ ס ת.
תוכלי לקחתה אפילו לפיקניק או לנופש.
בכל מקום תהני מקליטה מצוינת
וכמובן גם מצורתה הנאה,
את הטלויזיה הניירת ואת כל מוצרי האיכות של שרם
תוכלי לראות, לשמוע ולקנות בשק־ם, במשכיר המרכזי,
בכל בו שלום, במשכיר לצרכן בש.א.ל.
ובחנויות מובחרות למוצרי חשמל.
הניירת של שרפ ־ בקרוב גם אצלך.

מ חי ר ס בי ר
תוכלי ל שלם יותר
אך לא תשיגי עוד
טלויזיה באיכות כזו.

ה מכירה גם לשליםחדשים. ש ^ זץזעס )

שרפ. ע ! 11ו ! אלוןווח 1קהוו ״ פ ן
אן: אססגובע־מ ירושלים טלפון 02 - 533817 :הפצה: סלון טוקיו, אלנב׳ 53ח־א. טל 03-283770 .הפצה בי ם; א1ר, יבוא והפצה, ררר בית לחם ,60 טל 02-719447 .

ך י| ןןךןן

^^<ן , 0גבה ^ ל>?א ד**וע* • 0ללא היג ^וו שי ס * י!ונ>יך הסר ה<>חדי? ^ 1ק ע, ג ע

גישה חדשה: יה מ ימשל יתפוס
קרקעות בביצים של הבעלים
כתב עוכר ישראל מוסר כי בחוגים ממשלתיים
וביטחוניים התגבש פתרון סופי איך להוציא קר קעות
מהערבים המסריחים שלא רוצים לתת אותן
למדינה בשביל להקים עליהם יישובים יהודיים.
עד עכשיו היתה נהוגה בערו השיטה הבאה:
בהתחלה היו ״תופסים״ את הקרקע לצרכים
צבאיים יעני, וזה מותר לפי החוק, ולא נותנים לערבים
לעלות עליה. אחרי זה או שהיו ישר בונים
שם התנחלות בתור כאילו ״מחנה צבאי״ ,או
שהיו מכריזים עליה בתור ״אדמה טרשית לא-
מעובדת״ ,כי הרי הערבים הטיפשים לא היו יכו לים
לעלות עליה ולעבד אותה, ואז היו מפקיעים
אותה לפי החוק וזהו.
אבל עכשיו הטריק הזה לא הולך יותר. בגלל
זה החליטו בממשלה לתפוס טריק חדש: כד ערכי

אבא מותק. כמה
לידים ערבים

הרגת היום>

תבכה

שלא רוצה ימכור את האדמה שדו יעצרו
אותו כתור ,,גורם עויין״ או משהו כזה.
ואז יתפסו אותו ככיצים כמכשיר מייו
חד, עד שיסכים שהמדינה ״תתפוס״ לו
את האדמה.
בממשל בטוחים שזה יילד טוב ושלא יהיו
שום בעיות להשיג קרקעות.
פת תקע

1£א0: 4־141
4¥£א 1004

ופי אבאל׳ה.
ואם תחסל את
הפרעוקים תקבל
עוד ם וכריה!

חבר־הכנסת של ישראל שמואל-ם:
שרון־פלאטו הגיס אתמול בעיכרית
מה שאמדו עליו הגויים כלועזית :

שר השיכון גדעון
פת תקע מט
לכולם.
כמקום שמחירי
הדירות יירדו, הם
דווקא עלו.
אכלתם אותה,
הא ץ
זה. כדיוק מה שהוא
רצה.

תקע גרפץ
כ־טכוע שעבר
עשינו טעות איומה
— פירסמנו
כאן, כעוכר האהוב
שלנו, שהרמטכ״ד

0ז 1וב!!!1
שיא החוצפה
לפני לא הרכה שנים, כשגולדה
מה זה שיא החוצפה י
לא, זה ככר לא להשתין על היתה ראש״הממשלה, היא לא
קרחת של מישהו ולהגיד לו ש־ הסכימה שד״ר גולדמן ייסע ל־הוא
מזיע. לא, שיא החוצפה זה קהיר להיפגש עם סאדאת, ואז
כל מיני אנשים הפגינו נגדה ודרגולדה.

״שלום עכשיו״ אז, וגולדה
התנפלה עליהם וירקה עליהם
וקיללה אותם, בדיוק כמו שהיא
עושה עכשיו לאלה שרוצים עכשיו
״שלום עכשיו״.
ואז היא באמת הצליחה. ומה
נהיה ן נהיה מילחמה. מילחמת
יום־הכיפורים קראו לה.
ועכשיו היא עוד מעזה לדכר.
ולא סתם לדבר, אלא להגיד עכשיו
בדיוק מה שהיא אמרה אז.
אז מה זה להשתין על קרחת על
ידה ן

שלנו רפדל תקע
גרפץ. אז תדעו לכם
שזה לא נכון —
הרמטכ״ל לא תקע
גרפץ אף פעם. זה
עניין עקרוני אצלו.
המזל שלנו היה ש פנו
אלינו ״גורמים
בכירים״ במערכת הבי טחון
ובצה״ל והיפנו את
תשומת ליבנו לעוב דה,
שבניגוד למה ש רצינו
לפרסם, הרמטכ״ל
לא תקע גרפץ אף פעם
בחייו.
ובכלל — רמטכ״לים
לא תוקעים גרפצים.
גם קצינים בכירים לא.
כל מי שקצין לא תוקע

גרפצים. אולי רק סמ לים
וחיילים תוקעים
גרפצים. אבל זה אולי
בגלל שבדרגים הנמו כים
הם רובם סרענקים,
כמו שאמר הרמטכ״ל
לשעבר, שבטח גם
הוא לא תקע בחיים
שלו גרפץ, ורק אולי
עכשיו, שהוא כבר ב מילואים.

עכשיו אנחנו
מבקשים להתנצל על זה
שבכלל העלינו בדעתנו
שרפול יכול או מסוגל
לתקוע גרפץ, ובייחוד
בזמן שהוא רמטכ״ל.
שנתבייש לנו! עוכרי
ישראל שכמונו!

ברגע האחרון:

גולדה
1ז,שלו
עכשיו״
1־ ר *נ ש

ע חד

11^ £זאנ^1ען ££ז>ז^1-1

£,זל] 811^ 110 סי ד ^

1£ו / ¥11מ 511£ 0

^ 11X22^11 2 X 2 ^ £1117.
01X4.1 מ 1 636 158מ 0

X£נ11 1׳*1£1

זף 13ףהעוכר
בושה וחרפה!
בושה וחרפה איך שמדברים בכנסת
שלנו! ממש בושה וחרפה!
בושה ׳וחרפה לקרוא לבן־אדם גנב !
בושה וחרפד! לקרוא לבן־אדם גנגסטר !
בושה וחרפה לדבר ככה ! ממש בושה
וחרפה !
כל הכבוד לכנסת שיש בה גנגסטרים
וגנבים!
כל הכבוד לכנסת שלנו !
בושה וחרפה שיש בכנסת שלנו
״אנשים״ שקוראים לבן־אדם גנגסטר
וגנב ! בוימה וחרפה שיש בכנסת שלנו,
״אנשים״ שמדברים ככה!
ממש בושה וחרפה!

אריאל,

צריך יוחד מאחד כדי לחוש בהכדל.

היום אתה יודע שגילוח חלק הוא הנאה לשניים.
היום יש לך את ״אדיסון דבל טו״ הסכין המהפכני החדש,
ב״אדיסון דבל טו״ שני להבי פלדה מלוטשת
בעלי זוית פעולה מיוחדת, אשר חותכים
את השיער קרוב יותר לשורש ומעניקים לך גילוח חלק,
רענן ונקי למשך כל שעות היום.
אם אתה יודע מהי הנאה אמיתית — קח ״אדיסון דבל טו״
אחרי הכל, פניך אינן נוגעות רק לך.

תענוג בשניים עם

£ 0 0 1 8 0 1 * 0 0 0 8 1 £

חדש!

י מציונות רמאית
לציונות אכזרית
או (כני שאומרים הצברים) :מציונות חלקית לציונות אמיתית

אם מנסים להגדיר במה נשתנתה ישראל של היום מזו
של לפני שנה, קשה למצוא בדיוק את ההבדלים.
לכאורה לא הביא המהפך הפוליטי לשינויים של
ממש, ודאי שלא בחיי היום־יום. מזג האוויר נישאר אותו
מזג האוויר, ועדיין חם בקיץ יותר מאשר בחורף. המשכורות
ממשיכות להיות נמוכות, האינפלציה ממשיכה לדהור,
וכולם ממשיכים לחיות טוב. האוטובוסים נוסעים
לאותם מקומות, עוצרים באותם תחנות, ודחוסים באותה
מידה. העיתונים כותבים, הרדיו משדר, והטלוויזיה
מקרינה אותן סדרות. אפילו במגרשי הכדורגל
ממשיכים לבעוט באותו כדור עגול ומנופח. הכל כאילו
כרגיל — השמש זורחת כרגיל, השיטה פורחת כרגיל,
והשוחט שוחט כרגיל. כאילו דבר לא השתנה.
אם מתעקשים, בכל זאת, למצוא את ההבדלים בין
עשרים ותשע שנות שילטון תנועת העבודה ההיסטורית
לבין שנת שילטון התנועה הרוויזיוניסטית החדשה, אפשר
אולי בקושי למצוא שני הבדלים בולטים — האחד הוא
שהיום אפשר סוף־סוף, ברוך השם, לקנות דולרים חופשי
; והשני הוא שסוף״סוף ניצחנו באירווזיון, אחרי אלפיים
שנה. כל השאר נישאר כאילו אותו דבר. אבל גם
הבדלים אלו, חייבים להודות, אינם שינויים אמיתיים
של ממש, אלא שינויים קלים של נוהל. לכאורה באמת
דבר לא השתנה והכל כרגיל.
אבל בכל זאת משהו הולך ומשתנה, משהו עמוק,
עמוק מכל הבחינות — עמוק בשינוי, עמוק בעוצמה,
עמוק בלבבות. האידיאולוגיה המנחה תמיד את ישראל,
זו המכונה ציונות, הולכת והופכת, לאט אבל בטוח,
מציונות רמאית לציונות אכזרית, או, כפי שמעדיפים
לומר אלו הדוגלים בשינוי הזה — מציונות חלקית,
פחדנית ושיקרית אנו צועדים לציונות שלמה, גאה ואמיתית.
הסימפטום
הראשון של השינוי העמוק הצפוי היה
דווקא בדיון טלוויזיוני אקדמי על סרט אחד בשם
״חירבת חיזעה״ .נציגיו האינטלקטואלים של השילטון
הישן ניסו שוב לרמות, כרגיל, והציגו את ״חירבת
חיזעה״ כחריג (ולכן הם תמכו בהקרנתו, כי הוא חלקיק
מן האמת) .אבל נציגיו האינטלקטואלים של השילטון

החדש אמרו, לעומתם, את האמת — ש״חירבת חיזעה״
אינו חריג, אלא האמת ההיסטורית לאמיתה (ולכן
אסור להקרינו, כי הוא משרת את האויב) .עד כאן
היה הכל עדיין כרגיל, אלא שכאן הוסיפו נציגי השילטון
החדש טיעון חדש, לפחות בפומבי, והוא שלא רק שזאת
האמת, אלא שטוב שכך היה, ולא רק שטוב שכך היה,
אלא כך גם צריך להמשיך. וכך נסתיים הדיון האידיאולוגי
בטלוויזיה.
לא חלף זמן רב והאידיאולוגיה החלה לתת אותותיה
בשטח. ישראל פלשה ללבנון וצה״ל ביצע שם כל
מיני דברים, שעל ידם ניראה ״חירבת חיזעה״ כאגדה
תמימה לילדים בגיל הרך.
אחרי זה באו כל מיני סיפורים מהאוטונומיה המיועדת,
ובהם התגלו חיילי צה׳׳ל כקלגסים גאים לכל
דבר, כולל גזיזת שערות, בנוסח המוכר מהסרטים השנתיים
של יום השואה. השילטון החדש פעל מהר ובאכזריות
— הוא פיטר את האלוף, בגלל שהוא רמאי,
והשאיר את הקלגסים בתפקידיהם.
עכשיו בא מי שהיה מפקדו העליון של צבא ישראל,
והנה חוזר על עצמו, בדיוק נמרץ, אותו הסיפור שקרה
בדיון על ״חירבת חיזעה״ .עד: היום סיפרו לנו שהפצצת
אזרחים או ביזה או טעויות בהודעות דובר צה ״ל לא
היו אלא חריגים. והנה בא מוטה גור, ומכריז בגלוי
שכל אלו לא יהיו חריגים, אלא שיטה — שהפצצת אזרחים,
ביזה ושקרים הם חלק בלתי-ניפרד מפעולות
צה׳׳ל, לפחות מאז •67 זה לא חריג — אומר הרמטכ״ל
לשעבר — זאת האמת היסטורית לאמיתה. ובפיו של
הגנרל במילואים גם טיעון חדש: שלא רק שכך היה,
אלא שטוב שכך היה, ולא רק שטוב שכך היה, אלא
שכך כך גם צריך להמשיך( .דבריו אלו של הרטטכ״ל
לשעבר לא נישארו, כמובן, ללא תגובה. ברית יוצאי
מרוקו מייד התרגזה על זה שמשווים אותם לערבים
ומר גור כמובן התנצל).
לכאורה אין הבדל בין שילטון המערך לבין שילטון
הליכוד. שהרי כל המעשים הללו, כפי שאומר מוטה
גור בעצמו, נעשו גם תחת שילטון המערך. אז מה ה הבדל

נכון, שני השילטונות עושים את אותם הדברים בדיוק,
אבל בכל זאת יש הבדל קטן — המערך התבייש במעשים
אלו, ניסה להסתיר אותם, קרא להם ״׳חריגים״ ,שיקר
ורימה כדי שלא יידעו שהוא עושה אותם. הליכוד,
לעומת זאת, גאה במעשים אלו. בינתיים גם הוא מנסה
קצת לרמות ולשקר, אבל אלו רק סירחי עודף מהשילטון
הקודם, ולאט אבל בטוח יפסיק הליכוד לרמות ולשקר

ויתגאה בגלוי ובחדווה במעשיו האכזריים.
שתי המיפלגות הן מיפלגות ציוניות אמיתיות, והעובדה
היא ששתיהן עושות בשטח את אותם הדברים
בדיוק. אבל לתנועת העבודה היו, אי שם בהיסטוריה
שלה, ערכים של מוסר אנושי כללי, ולכן היא ניהלה
מדיניות של ציונות רמאית — פעולות אכזריות בשטח
ורמאות פחדנית בתיקשורת. לתנועה הרוויזיונסטית יש
מוסר יהודי פרטי משלה, ואין לה שום בעיות היסטוריות
עם מוסר אנושי כללי, ולכן היא תנהל מדיניות של
ציונות אכזרית — פעולות אכזריות בשטח ואמת גאה
בתיקשורת.
מבחינת המעשים האיומים בשטח, כך מסתבר, אין
בינתיים שום הבדל ממשי בין תנועת העבודה לבין
התנועה הרוויזיוניסטית, וההבדל הוא כאילו רק בצורת
הצגת הדברים. לכאורה זהו הבדל דק, ניואנס קליל,
קוצו של יוד, דבר של מה בכך. אבל זה לא כך — זהו
הבדל גדול; ,משמעותי ועמוק.
ההבדל הקטנטנצ׳יק הזה מתבטא בכך שטי שמתבייש
במה שהוא עושה ומנסה להסתיר את זה, ישתדל
גם לעשות את זה פחות ופחות, כדי שלא יתפסו אותו.
לעומת זאת, מי שמתגאה במה שהוא עושה ואפילו
משוויץ בזה, ישתדל גם לעשות את זה יותר ויותר, כדי
לזכות בפרסים וצל״,שים. ההבדל הקטנטנצ׳יק הזה הוא
הבדל תהומי.
אנחנו רק בתחילת תחילתה של הדרך החדשה. אבל
גם והדרך החדשה הזאת 1היא דרך ישנה. ובדיוק כמו
שהאוטובוסים ממשיכים לנסוע תמיד לאותם המקומות,
כך גם תביא אותנו הדרך יהחדשה״נושנה הזאת אל
אותה התחנה הסופית.

התכנסו
ף• יומם ה ־ 5במארס
* במישרדו ש׳ל עורך־הדין שמואל תמיר,
בשד׳ רוטשילד 15 בתל־ אביב, כמד, אנשים,
שהיו עדים לקבלת החלטה מייווזדת במינה.
מי״שרדו ׳של תמיר ׳שימש גם כמישרדה
של חברה בשם בית יהודה, הברת־האחזקה
של מרגוט קלאוזנר, שהיתה אז הבעלים
הבילעדיית והמנהלת הכל־יכולה של אול־פני־ההסרטה
הרצליה.
באי אותה ישיבה — אסיפת שלא־מך
המניין של חברת בית יהודה — פללו את
מרגוט קליאוזינר עצמה, שנבחרה כיו״ר ה ישיבה,
את בנה עמוס מוקדי (ברנדשטטר),
שהיה בעל מניד, רגי׳לד, אחת, תתנה צבי
שפילמן (בעל בתה מרים) ,גם הוא בעל
מניד, ורעילה אחת, ועורדהדיו !תמיר.
מרגוט קלאוזנר היתד, בעלת ׳שאר 98
המגרות הרגילות של הברת בית יהודה.
חברת זו החזיקה בכל מניות-ד,הצבעה של
אולפני־הוצליה, כך שמי ששלט בבית
יהודה שלט גם באולפנים.

האסיפה קיבלה פה־אחד הצעה
שהוצעה על-ידי מרגוט קלאוזנר.
היא קבעה כי חכרת ״בית יהודה״
תנפיק מניית-שליטה אחת, שתוקצה
לעורך־הדין תמיר ולשותפו־למישרד,
עורך־הדין ישראל פיקל.
מניה זו תקנה לבעליה ככל עת
/0י< 75 מקולות החכרה ככל אסיפה,
וכן את הזכות לכהן כמנכ״ל היחידי
של חכרת ״כית יהודה״.
זכות זכו הוקנתה לשמואל תמיר
לכל ימי חייו, ואחרי מותו לישראל
פיקל.
חוץ מזה קבעה ההחלטה כי !תונפקנה
שש ׳מניי־ות־הצבעד, ריגייילות, ששתיים מהן
תוקצינה לצבי שפילמן, שתיים לאשתו
מרים ושתיים לגיסו עמום מוקדי.
כן נקבע, פורמאלית, כי לעולם לא יחול
שינוי כלשהו במצב זה, אלא בהסכמתו
של בעל מני״ת־השליטה, הרי הוא שמואל

תמיר — שהפך !שליט־יחיד גם לגבי זכות־השליטה
שלו עצמו.
חודש לאחר־מכן הודיעה מריגוט קלאוזגר
על שינויים אלה לרשם־ד,חברות. היא הודיעה
על התפטרותה מתפקידה כמנהל ה חברה,
ועל מינויו של שמואל תמיר ׳תח תיה,
החל מן ר,־ 21 באפריל. 1964 ,
במקביל לשינויים אלד ,׳חילקה מריגוט
קלאוזינר את מניות־הרכוש של החברה ל יורשיה
— בינה עמום, בתה מרים ועוד
כמה אנשים ,״שקיבלו חלקים קטינים מסיביות
שונות.
כך. נוצר מציב מוזר ביותר. רכוש החברה
— אז היה מחזור אולפני־ההסריטה כמיליון
לידות, סכום גדול בתקופה ההיא — הוע בר,
באמצעות מיניות-רסוש, לבני־מישפח-
תה של מרגוט קלאוזינר. אולם עיל פי
רצונה של מדגיוט קילאיוזנר, והועברה ה שליטה
למעשה ברכוש זה — באמצעות
מניית־השליטה — באופן בילעדי לשמואל
תמיר.

מוכן כי תמיר, שהיה נאמן עד
מרגוט קלאוזנר, לא השקיע כעסק
אף אגורה אחת, אלא להיפך, קיכל
ממנו שכר גבוה. אין לו כל שייכות
דמישפחת קדאוזנר שעד רכושה
הפך עתה שליט כילעדי.
המוזר הוא כי בינה, בתה וחת;ר, של
מרגוט קלאוזנר היו אנשים מבוגרים, בעלי
כושר, נורמלי, והחתן אף היד, איש־מיקצוע
מעולה. לא היתד, כל טייבה למינות להם
מעין־יאפוטרופוס ולהפקיע מידיהם את ני הול
רכושם ועסקיהם. כך נוהגים במיקרד,
שיש צאצאים מפגרים ,׳דביליים או בלתי-
מסוגלים מסיבה אחרת להיות אחראיים
למעשיהם.

תענוה עד וזניח
די להכין את ההחלטה המוזרה, יש
#ז להתוודע אל שתי דמויותיה,מפתח :

1ה 1הו ה
מדגיוט קלאיוזנר ׳ושמואל מ. תמיר (כצנל־סון)
,עורך־דין.
מרגוט, אתת משלוש בנותיו של בעל
דשת חנויות־ינעיליים בברלין, היתד, אשד,
זקנה, גלמודה ותימהוינית. היא האמינה
ברוחות, ,בחיים שלאחר־המוות, בהתקשרות
בין אנשים חיים ורוחות־מתים. היא עסקה
באופן פעיל פפארא-פסיכולוגיד״ בסיאנסים
ספירי טואליסטיים ובעיסוקים דומים.

יחד עם זאת היתה נאיבית כצורה
שדא־תיאמן. היה קל מאד
להשפיע עדיה, ואנשים ממולחים
דידא־ספור ניצלו את חולשותיה.
לא פעם !היתה מעבירה סכומים
ניכרים, כארץ וכחד״ל, דמי שהשפיע
עדיה כאותו רגע, כשעה שישבה
ליד שולחן של כית-קפה.
,אז ד,״תה פשוט רושמת את ההעברה
על מפית של בית־הקפה. מפיות אלה הפכו
מפורסמות ,׳ובנקאים בארץ וביחו״ל דבירו
אותן היטב•
ד,׳היכרות בין מרגוט ותמיר נבעה אף
היא מן היאיווייות שכימעט לא־תיאמן של
תזקנה התמימה.
בשנות ד,־ 60 היו האולפנים נתונים ב קשיים
כספיים גדולים .׳בזמנים כאלה היתד,
מרגיוט קלאוזינר נוסעת לשווייץ השקטה,
שם יכלה ׳לחיות מבלי להיות מוטרדת על־ידי
נושים וטרדנים• באחד הימים, ביוישיבה
בבית־קפה ׳בציריך, נפגשה עם בעל־הון

אמריקאי בשם אד לפטוויץ, וסיפרה ליו על
צדותיזה. הוא הביע את רצונו לחלצה מהן
׳והיא העבירה לו בו־במקום, על־גבי מפיית
של בית־קפיד״ את מניותיה באולפנים —
תמורת מחצית הרווחיים ובעתיד.
ילפטוויץ הגיע לארץ בשימחה ובששון,
תבע לקבל לידיו יאת הנהלות האולפנים.
בין השאר החליט לבטל את הפקתו של
סרט, שנעשתה ׳בשותפות של אולפני הר צליה
והמפיק אלכס מסים. מסים היד, אז
חבר במיפלגת, המישטר החדש״ — מיפלגה
כושלת שהוקמה על־ידי יתמיד, באחד ה־זיגזיאגים
הפוליטיים הרבים שלו.
׳מסים הפעיל אית יתמיד, כידי לספל את
תוסנתותיו של לפטוויץ. תמיר איים על
האמריקאי במישפטים. הילד, ,ריאה שנכנס
לצרות וביטל את כל העיסקה. הרכוש חזר
למרגוט קלאוזנר.

..תמיר ״דש את נגד
^ ד אז לא חיככה מרגוט את תמיר.
^ בעיניה הוא ה״ד ,״רוויזיונייסט״ ,יוה־רוויזיוניסטים
ירצחו את ארלוזיותב. יאך
בעיקיבות הפרשה של אדי לפטוויץ השתנתה
דעתה יעל הפרקליט הנמרץ. הוא כפש את
ליבה.

עד כדי כך, שראתה כחלום את
מדאך אלוהים, שאמר לה כי ״שמו•

אד יירש או! מנחם״ .מייד הבינה
כי שמואל תמיר יירש את מנחם
כנין, וכי ניתנה דכף כרכה מן הסמכות
העליונה. מכיוון שהאמינה
כחלומות, וגם כמלאכים וברוחות,
היתה המסקנה כרודה לה.
לפני־כן היה פרקליטה ישראל פלד (פלזך
מן) ,כיום ראש עיריית רמת־גן. הלה גם
ייצג את האולפן המתחרה, גבע. מסים לא
התקשה לשכנע את מרנוט כי כדאי ל החליפו
בתמיד לצמיתות.
׳בשנים הבאות גברה ׳תלותה של מרגוט
בתמיד. היא היתר. אשה ׳נמהרת, וחלק
מזמנה חייתה בהירהורים בלתי־מציאותיים.
היא ליא הקפידה על קטניות בגון קיום חוזה,
כאשר חדל להיות לרוחה. אז פישוט הורתה
ליהפריו ולשלם פיצויים. כיוון שעמדו ל רשותה
כספים בחו״ל, לא הקפידה על
השימוש סהם בלשון החוק, ומדי־פעם
הסתבכה על הקנות־המטבע. לעיתים גם
לא הקפידה במיייוחד על ׳תקסות־סמכס, ד
גרמה חקירות של אנשי־מכס ביחס למה
שניראה להם בהברחות. יתמיד נמצא תמיד
במקום, כדי להעניק לה סעד מישפטי.

עכור שירותיו — כיו״ר מועצת
המנהלים וכיועץ המישפטי של החכרה
בעת־וכעוניה־אחת — נכה
תמיר תמורה נאותה כיד רחכה.
כשנת ,19)55 למשל, כאשר היקף
המחזור שד אולפני הרצליה היה
900 אלף דירות, קיכד תמיר 70
אלף דירות. כלומר/0 :״ 8מכד ה(
המחזור, לא המחזור
רווחים

}׳בשנת , 1977 כאשר מחזור החברה כבד
הגיע ל־ 10 מיליוני לירות, גבה תמיר
עבור שירותיו 450 אלף לירות).

השליטה הכילעדית עד החברה
היתה, על־בן, כדאית מאד לשמואל
תמיר. יו״ר מועצת־המגהלים
שמואל תמיר יכול יהיה לקבוע מיה
יהיה שכרו שד היועץ המישפטי
שמואל תמיר, והיועץ המישפטי
תמיר יכול היה לייעץ כטוב בעיניו
ליו״ר מועצת המנהלים, שמואל
תמיר. הבל היה במוכן בשר בהחלט,
חוקי כהחלט.

מנהלים בשבע

ך שנים שכה! גבת תמיר סכומים
אלה, הוא לא היד. מוטרד מעל לראש
בניהול האולפנים. היו ׳בהם כוחות־ניהול
רציניים ביותר. גם במישפחית קליאוזנר לא
חסדיו בעלי־כישרונות.
חתנה של מרגיוט קלאוזינד, צבי ישפילמן,
הוא איש־מיקצוע ומנהל מעולה. הוא הייה
ידוע כבר אז כאייש־סרטים זבמפיק כייש־רוני
ביותר. בשנה שנתקבלה ההחלטה
המוזרה ׳שימש כמנהל האולפנים, ייחד עם
מנהל שכיר, אברהם רות. כאשר פרש מן
האולפנים, ב־ , 1965 כמחיאה על האווירה
שנוצרה עם מסירת השיילטיון בידי ותמיר,
הוכיח את עצמו כשטיח זה, כאשר יבנה
את חברת־הסרטים ישראפילס.
מרגוט קלאוזינר עצמה הי תה בכל השנים
פעילה מאד באולפנים, ומשנת 1967 היה
הניהול המלא שיל האולפנים נתון בידי
איש־ימיקצויע אחר, יצחק (״איציק״) קול.
עד לפטירתה של מרגוט קדאוזנר, בנו במבר
, 1975 ,לא נותר ל׳תמיר הרבה מה
לעשות בניריויל, ביינה לבין קול.
כל זה לא הפריע למרגוט למנות את
תמיר כשליט לכל ימי חייו — אף שלא
יכלה לדעת, למשל, יאם לוא ייווולד במייש-
פחה ׳נצר גאון. החלטה כזו היא, בוודאי,
נדירה מאד ,׳ונייתנית להסבר רק ליאור
אופייה המייוחד של מרגיוט קלאוזנר.

למססיך *תםנה $ההברה לו!ך * 8אפניהא זז תכת 5 0 . -ליי*
ולתקצומה לחייה סמואלם. תסיר
סססתדח י ח *ה
( כננלסון ) לסר ישראל טי קלגס סו ת ף, ב פ סי דהנ קו ב, לאחר
ס ני הזו -כל עו ד סו חדון בידי פר
קבלת כקמח להקצאה כחק.
הפירו /א ו פר טי קלהנ * ל -תקרא מניתהמ לי ס ה.
פניתהסליסה -כלעודתוחזקביד • פרתסירו /א ר מר פיקל
הביל -תקנחלבעלה את הזכויותהבאות :

הזכותל־ ( 7 8£שבעים ו ח מי שהאחוזים ) מ קו לות החברה
בכל אסיפהכללית, כלומר -לשלשה קולותכנגד כל
קו ל מו קנהעיי כל •תר הפ 4יותה סו ב בו תמהון החברה
בז מן הנדון .

ז כו תזות הי ה
הזכותלכ חן כ פנ מליחיד • מל החברה.
נ תונ ה לפר ת מי״ — ל כל ״ו ד הו א ב חיי ם, ולהחר
פותו -לסרפיקל __.

1ן 1ן 1י | 1יי ן

#111111
הוא יכול לוותר על
של החברה ששלטה

קטע מפרוטוקול האסיפה הכללית, שבה הוקנו לשמואל תמיר
מניות השליטה באולפני הרצליה (למעלה) לכל ימי חייו, ורק
שליטה זו. למטה: ההודעה לרשם־החברות על הרכב בעלי־המניות
באולפני הרצליה, אחרי שלשמואל תמיר הוקצתה מניית־השליטה.

שמואל פ. תמיר
( כ צנ ל סון ) וישראל
פ יקל -במשותף
צבי

שפילמן

עורכי-דין

משד׳ רו ט שי ל ד
חל-אביב

מנית

שליטה

מנהל חברות מרחוב
נו ר ד או הרצליה פתוח

2פניות הצבעה
23פניותרגילות

מרים

שפילמן(רוזנר )

עקרת בית טרח ו ב
נו ר ד או הרצליה!נחוח

2מניות הצבעה
35סניוהרגילות

עמוס

ברנדשסטר

אומן מרחוב
ז׳ בו טינ ס קי

2פניות הצבעה
36מניותרגילות

נת הפרשיה כצורת חכרות ויארוצ־יות
— מושג שככר הפך שם־דכר
כמדינת-ישראל, והמסמן גופים
כלכליים שאין כל אפשרות לחדור
לעובי קורותיהם ולתהות עד קנקנם.
מרגוט
קלאוזנר •לא הייתה הראשונה ב־מישפחיתד.
שלא גייליתר• .אימון ביכולתם של
צאצאיה. הייא ירשה ׳תיכונה זו מאמה,
דורה ,׳שנפטרה בשנת 1959׳בברלין.
דוהה ׳ובעלה, שנפטר לפניה, היו בעלי
רכוש־עיתק בברלין, ישכלל רישת ענפה של
חנויות־ינעליים בשם נעלי לייזר. השניים
נשארו בגרמניה עם עליות היטלד לשילטון.
ברגע האחרון ממש, רקות ׳לפני מאסרם
בירי הגסטאפו, הצליחו להומלט לדרום־
אמריקה.
איש הגסטאפו בא לדירתם כרי להובילם
לתחנת־המיישטרה. דורה אמרר. לו שבעלה
יחזור רק בעוד ישעה. האיש דרש את
הדרכונים. דורה יאמרה שהבעל לקח אותם
איתו. איש־ד־,גסטאפוי, בהיגיון גרמיי, אמר
כי יחזור׳ כעבור שעה. ריורד, טילפנה ל בעלה
וזה, מבלי להתמהמה רגע, עלה על
המטוס הראשון שיצא להולנד. ד(דה טסה
בעיקיבותיו.

אחרי המיליחימר, קיבלו השיניים את ה רכוש
בחזרה• .נראה כי דורה ילא האמינה
בכישוריה ׳שיל מירגוט ושתי ׳אחיותיה. לכן
הקימה, בעורה ׳בחיים, טראסט (קרן־נאמ-
ניו׳ת) בעיר וארוץ ,׳בירת ׳נסיכות ליכטנ שטיין.
טראסט יזה מנוהל בידי עורכי-דין
שווייציים, וקיבל לידיו את •ניהול כל רכוש
המישפהה. תקנון הטראסט מסמיך את ה מנהלים
לשלם לבני־המישפחר, מענקים קבו עים
ולעזור להם בשעת הצורך, ולהשתתף
בעסקים שהם יוזמים — אם השיקולים
׳הכלכליים מצדיקים זאת. אך הוא אסר
על המנהלים לאפשר ליורשים לנהל את
הטראסט, איו אף לדעת מה קורה ביו.

בך קהה שלמרגוט קדאוזנר,
וכיום ליורשייה אחריה, לא היה
מעולם מושג מה קורה כטראסט
הזה, כיצד הוא מנוהל, מה היקף
הרכוש שלו וכיצד הוא מושקע.
המנהלים כפופים רק לחוקי שווייץ
וליכטנשטיין, ואין עדיהם כד ביקורת
או פיקוח שהם מצד כני
המישפחה. לאליה אין אף הזכות
דקכל תשוכות לשאלות. מותר להם
רק לכקש כסף למטרות מסויי-
מות — והמנהלים מקכדים או דו
חים
את הבקשה כאוות־נפשס, עלפי
שיקולים הידועים רק להם.
׳בהקמת ׳האולפנים, לא היה לטראסט כל
חילק. הם הוקמו עם תום מילחמת-העולם
השנייה בידי יהושע ברנדשטטר, בעלר, של
מרגוט ׳ואביו שיל עמוס מוקדי, על שטח
ישל 70 דונם• אחד השותפים הקטנים היה
אביו של ראש עיריית הרצליה רהיזם, ייוסף
נבו, שחלקו באולפנים עבר בירושה ל עיריית
הרצליה. בעשר השנים הראשונות
עסקו האולפנים בעיקר בהפקתו ובייציורו
של יזמך הקזלנוע כרמל ישל נתן אכסלרוד.
כאשר הייתה מגרוט זקוקה לכסף, היתד,
פונה ׳איל הטראסט המישפחיתי בוואידוץ.
בקשיוותיד, נידהו כמעט תמיד. כך, כאשר
הפיקה יב־ 1966 יאת הסרט סבינה, בהשקעה
של 700 יאלף לירות, והסרט הפך כישלון
טוטאלי, ביקשה מן הטראסט סיוע. היא
•נדחתה בלאו מוחלט.

שד סבוה ואדוצ־ת
י 6קראת שנות ה־ 70 הוד, צורך
׳ דחוף •בהשקעה ניכרת באולפנים, ב עיקר
בציוד, זהיר, בדורך כי רק הטר׳אסט
יכול יהיה לספק יאת הכסף. כאן גילה
שמואל תמיר ישוב יאת כישרונותיז, והחיל
משכנע את הטראסט להשקיע באולפנים
בבעסק.
מגעיה ישל מרגוט עם הטראסט המיסתורי
נערכו. לרוב, באמצעות נציגיו ונאמן־מיש־פחתה,
עורך־הדין בלאצ׳סקול. תמיר ניהל
את מגעיו בשווייץ, כי אז עדיין סרב
לדרוך על אדמת גרמניה.

המגעים הניכו פירות — וכך
נכנם לתמונה גוף מיסתורי נוסף,
כצורת חכרה ואדוצית חדשה.

הגוף נקרא אמרינו, על ישמו שיל אמ־ירינו
ו׳ספוצ׳י, האייש ׳שגילה את יבשת
אמריקה הקרויייה על ישמו. חבירה ואדזציית
זו, שהוקמה על־ידי הטראסט המישפחתי,
מינתה את מרגוט קלאוזנר למיייופודהכויח
ישלה בישראל, והשקיעה כמה מאיות אלפי
דולארים באולפני ההסרטה. תמורת ההש קעה
קיבלה ס 730/ממניות־הרכוש של ה אולפנים,
וחצי־מניה בהנהלה. כלומר: הייתה
לד, הזכות למנות נציג בהנהלה, בעל חצי
קול בהצבעה, לא כדי להתערב בעיסקי
ההברה, אלא כדי לאפשר לטראסט לרעיון
מד, נעשה בכספו.
בעת פטירתה של מרגוט קלאיוזנר הייתה
חלוקת המוחות באולפנים ׳ובחברות הקשו רות
בחם כלהלן:
• ,מניות־ ה רכוש היו בידי חברת
בית יהודה >/0 24 אמרינו 130/0יצחק
קול 20/0אחרים (ו־.)1״/
• מניות ההצכעה נמצאו כמעט
כולן בידי חברת בית יהודה, להוציא את
חצי מניית־הניהול של אמרינו (שאותה
ייצג עורך־הדין שמואל תמיר) ,ב חברת
בית יהודה עצמה היו לעמוס מוקדי
(המשך בעמוד )28

איש הגסטאבו בא
^!איטר הלכה מרגוט קלאוזנר לעול ^
מה הסתבר ליורשיה, כי מיילבד חלקם
ברכוש האולפנים, ובטראסט המיישפחיתי,
שעליו ידובר להלן, שעל ׳שניהם אין להם
כל שליטה, אין להם ירושה כלשהי.
גם זה היה מוזר מאד.

מרנוט קלאוזנר היתה יאשה עשירה.
היא היתה אהת היורשות של
הוריה עתירי-הנבסים כחו״ד. רכוש
זה נעלם כאופן מיסתורי.

מה עשתה בו מרגוט ׳קלאוזנר? איש
אינו ייודע. ייתכן שיביזבזה אותו בפעילויות
ספיריטואליסטיות, ובתרומות לכל מייני אנ שים
ולמיפעלים שמצאו חן בעיניה. היור שים
ופרקליטם העקשני ל׳א הצליחו עד כה
לגלות שריר וזכר ממנו. הוא אינו מוזכר
גם בצוואתה ׳•של מירגוט.

יש עוד ירושה -והיא המיס־תורית
כיותר. היא מופיעה כתמו27

תמיר והזקנה
(המשך מעמוד )27
מניוית־ניהול, לצבי ומרים ששילמן 4
מני׳ות־יניהול ׳נוספות, ואילו סנייזת-ד,שליטיה,
החולשת על ס 750/מקולות ׳ההצבעה, הייתה
מסוריה בידי שמואל יתמיד לכל יימי חייו.

דמי ניהול בסך * 7.5מההכנסה
לפני פחת. תשלום זה יהיה נוסף
לשכר־הטירחה כעורך־דין שקיבל
כל שנה, ושהגיע ביטנת הפטירה
ל־ 130 עד 150 אלן? לירות לשנה.

סך חלש תמיר למעשה באופן
:ילעדי על ניהול החברה שב־75ע,1
שנת פטירתה של מרגונז קלאוזנר,
יו הכנסותיה מעבודה 10.3מיליון
לירות, והרווח התיפעולי שלה
2.1מיליון לירות. עסק טוב, ששי־ום
לשמואל תמיר ב־ 450 אלה לי-
•ות לשנה, ושגדל והתרחב משנה
•טנד

תמיר העביר החלטה בהנהלת האולפנים
המאשרת את התשלום הבלתי־רגיל. הישי בה,
שאישרה את הדבר, היתה בהרכב:
שמואל תמיר (יו״ר) ,יצחק קול (מנכ״ל),
ועוד נציג ממישודו של תמיר כיועץ
מישפטי.
בשנת 1966—1965 לא קיבל אחוזים, שכן
האולפנים כימעט ולא הרוויחו. בשנת
1977—1976 היה לאולפנים רווח של 4
מיליון לידות, והוא תבע את חלקו —
300 אלף לירות נוסף על שכר־הטירחה —
ואף קיבל אותו. כאשר פרש בסוף 1977
מן החברה, מסיבות שיפורטו להלן, תבע
את האחוזים עבוד התקופה שמחודש מרם
1977 עד למינויו כשר, בחודש נובמבר.
יורשי מרגוט הסכימו לשלם לו רק עד ספ טמבר,
המועד שבו חדל להיות מנהל
פעיל, והוא קיבל על מחצית שנה זו עוד
150 אלף לירות — נוסף על שכר־הטירחה.
עורכי-הדין של עמום מוקדי ומרים
שפילמן סברו, לאחר מכן, כי תשלום אחו זים
אלה מעורר שאלות. ראשית, מרגוט
היתד, בעת כתיבת המיכתב בלי כל שלי טה
או רכוש באולפנים, שכן העבירה ל בניה
את כל המניות עוד בשנת . 1964
לכן לא יכלה להורות לאולפנים לתת חלק
מרווחים, השייכים לבניה. שנית, החלטה

בדיחה בצוואה
איטר נפטרה מרגוט קלאוזנר ו־
׳נקראה צוואתה, בסוף , 1975 לא 1מ־יאו
מערערים על מה שנאמר בה.
היא הורתה להוריש את כל רכושה ש יוותר
׳אחרי ׳תשלום חובות, בעיקר לבתה
זרים (שליש) ,בנה עמום (שליש) והיתר
נכדיה.

הצוואה מינתה את שמואל תמיר
מבצע יחידי של הצוואה. אם
ימנע ממנו לבצע את הצוואה,
ליו להעביר את המינוי לשותפו־מישרד,
יהודה מוריץ.
יכן הורישה חלק מרכושה, לפי רשימה,
אנשים היקרים לה.
{>1 6 8 8 6

8 86610 1 8 0 6 0 -־ 0118 88816 6 3 ? 01

0118 £1108081 1 0 6 1

1 0 7 1 0 6 8 1 1 8 ? 6 1 0 8 0 1 6 1 8 0 1 7 6 3 , 1 x 1 6 0 1 8 8 2 1 00116X6, 7110 7 6 1 6
x1011811 1X616X81(17 1 0 0 7 0מ ס 0 1 0 3 6 0 0 0 6 1 8 70x10 8111
X 76 01160 8 7 6 1 ? 6 0 0 4 0 6 3 1 - 71011000 0 6 8 0מ ס 1 1 8 0 8 6 - 110056 x 1 1 0 3 , >1028x0,ספבמ &ת^סזק £ 8 8 13106 נז 3־ מ •

8011 8 £ 6 1 6 1 0 7 6 1

ס מ 411611 0116 1 0 1 1 0 7 1 0 5 3110014 1>6 1 6 8 4 : 503601111(5 )1(00 0
ב ם 1>1 1מקפם 6 .5 1 x 0 0 0116 ? 6 0 0010)1 3 4

£3011.

0 0 0 331011( 1 x 0 0 0? 1100103 -

קטע מנספח מיספר אחד של הצוואה של נז תוס קלאוזנר, שנכתבה
ב־ 6באוקטובר . 1975 הקטע מבקש כי אחרי ההלווייה תיערך בדירתה
סיבת אכילה ושתייה שבה יספרו אנקדוטות וסיפורים משעשעים עליה ועל
יה. מרגוט קלאוזנר מביאה דוגמה לסיפור משעשע מסוג אלה שהיא רוצה כי יסופרו.
לצוואה ד,יו במקור ארבעה נספחים, כך
נוב בה. אולם בכל מקום הוחלפה ד,סיפרה
בסיפר׳ה .3׳נראה כי לב׳ס׳וף הוחלט להש יט
נספח אחד; ,או שנפלה כדעות בספירה.
מרגיוט חתמה עיל הצוואה ב־ 6באוקטובר
, 19 כחודש לפני פטירתה ( 12 בנובמבר).
הנספח היחאשיון לצוואה הודה כי אחרי
נלווייה, באותו רדום או כעבור שבוע,
כנסו בביתה ידידיה הקרובים ,׳שהיו
!יורים עימד, בספיריטחאליזם, יאכלו ארו־טובה
׳ויאזינו למוסיקה ישל ברלייוז,
צארט יובאה אחר-כך יקראו כמד, קטעים
זפרייה (״אך לא הרבה״) ,ישמיעו את
קלטה של נייתוחיהאופי שעשה לד, ה־אפולויג
אריה נפתלי, יקריאו ישיר •שכתבה
רימ׳ניה בשנת , 1935 ישיר נוסף שנכתב
פרו ׳בדיחות וסיפורים על חייה.
(בדיחה ׳שהובאה בצוואה, כדוגמה: יאחד
דידיד, הכותבים, משה ליפשיץ, ידע את
לשתה לשלם מיקדמות לסופרים על
יורות, שלרוב לא נכתבו לעולם. יום אחד
אליה ׳ואמר לה , :מרגוט, אני מתכונן
צוה את סבתא שלד ׳ולקחת את כל
פה ותכשיטיה. ואני מבקש שתתני לי
קדמה על חשבון שכרי).
;יא הורישה כימה חפצי-אמנות לעורכי־ין
מרקסר ובלצ׳סקול, יוכן לרות תמיר
שתו של שמואל) ובני-מיישפחתה. כן הו שר,
סכומי-כסף ׳נכבדים לעובדים ותיקים
ולפנים, והורתה להקים את בית מרגוט,
וקדש לעיון •ואמנות.
יסקר, מייוחדת בצוואה הקדישה לבקשה
הרי פטירתה לא ייערכו כל מיש׳פטים
היורשים. היא ציינה כי היתד, עדה,
•י מות אמה, לתוצאות של ׳תביעות
ה, והזהירה כי תסבול בעולם הבא
ות אם לא ישכון השלום בין בניה.
וון ׳שמרגיוט העבירה את מניותיה ב ת בית יהודה, השלטת באולפני ההם־
ז ליחדשיה, בעודה בחיים, בשנת , 1964
גם מסרה לשמואל תמיר את השליטה
!אה ׳באולפנים לכל ימי חייו, לא טיפלה
־ בצוואתה.

טליטתו של תמיר באולפנים
יבוש הגיעה לשיא.
>חרי פטירתה של מרגוט שלן?
יר מיכתב חתום על־ידה, הטופי
האולפנים ישלמו לו כל שנה

על תשלום למנהלים טעונה אישור של
אסיפת בעלי־המניות. תמיר לא הביא את
ההחלטה לאסיפה, אלא לישיבת הנהלה
בילבד.
אגב, זמן קצר אחרי שקיבל את השלי טה
הבילעדית בחברה הפך תמיר חבר-
כנסת (בסתו )1965 ומאז היה אסור לו
לקבל משכורת, נוסף על משכורתו כח״ב.
אולם היה מותר לו לקבל תשלומים בכל
צורה אחרת שהיא.
כמחצית השינה חלפה מבלי ׳שגייסה מישהו
לערער יעל המשך השליטה של תמיר ב־
׳אולפנים. בתה של מרגוט, מרים, הייתה
עסוקה ׳בעולמה המדעי. בעילה של הסת,
צבי, הוד, טרוד בחברת־יההפקות ישראפילם
׳שהקים בהצלחה ,׳ולא רצה להתקרב לאול-
פני־ההסרטה, שמהם פרש בשנית 1965׳תוך
ר״ב עם מרגיוט. הוא התנגד כל השנים

שתי הזקנות

גולדה מאיר (משמאל) ומוגוט קלאוזנו, כפי שצולמו בעת
הקלטת תוכנית על גולדה באולפני הרצליה. מרגוט סיפרה
לגולדה כי רבים חושבים שהיא גולדה מאיר, וכי כאשר ביקר באולפנים השחקן ריימונד
באר (איירונסייד) הוא התנפל על מרגוט בנשיקות וקרא :״אירה עונג, לנשק ראש־ממשלה !״

לכפיפותה לתמיד, אולם גם ׳אחרי פטירתה
לא היה מוכן להילחם במצב.

תביעה נגד תמיד
י ׳6א כן עמוס מוקדי. גם הוא רב
* ריב קשה עם אמו, אחרי שהעבירה
ליתמיר את כל רכושה לשליטה בילעדיית.
הריב התעצם גם מסיבות אישייות, עד ש־מוקדי
עבר ללונדון, כדי ליצור לעצמו שם
קאריירה כבמאי־תיאטרון מצליח.

בל עוד היתה אמו בחיים. לא
נקה עמוס אצבע. אולם אחרי פטירתה
החליט להחזיר את רכושו —
האולפנים — לשליטתו. הוא לקח
כעורד־דין ידיד ותיק, עורך־הדין
יעקב דווידור.
דווידור הוא עו״ד שקט, המתרחק מפיר-
סום. כשהסכים ליטול על עצמו את הטיפול
׳בייצוג יורשיה של מ׳רגיוט קילאוזנר, היה
זה מתוך הזדהות עם לקוחו, הוא הקדיש
כימעט שינה לבדיקות ׳ולחקי׳ר׳ו׳ת, כשהוא
מנסה לרכז חומר שיצביע על הדרך שבה
ניתן להחזיר את הרכוש לבעליו.
אחרי פטירתה יש׳ל טר׳ג׳וט הפכו יורשיה,
באופן טיבעי, מעונייגים בנעשה בטראסט
הוואדוצי. דווידור ועמוס מוקדי נפגשו עם
מנהליו של הטראסט, בניסיון להבהיר ל עצמם
מד, הוא, בעצם, רכושו וכיצד
יקבלו יאת השליטה באולפנים בישראל.
הפגישה הייתה צוננת מאד. הובהר להם
ני הטראסט מינה את תמיר כנציגו ביושר־אל
וכמיופודהכוח של אמריגו, וכי לפי
׳תקנות הטראסט אין להם הזכות לקבל כל
׳תשובה. חוץ מזה, מזג־האוויר בציריך נח מד,
וילמד. שלא יסעיו להרים, לשלג?

דווידור ומוקדי לא נסעו לשלג
אלא לגרמניה, בניסיון לברר את
מיסתרי הרכוש המישפחתי. גם
שם נתקלו בקיר אטום.
כאשר חזר דווידור משיחותיו בשווייץ
עם עורכי־חדין של הטראסט ושל אמריגו,

הביא זאת לידיעת תמיר. נראה כי לתמיד
היה חשוב לדעת מה בדיוק אירע בפגי שות
אלה. אחרי הכל, תמורת ייצוג אמרינו
קיבל שכר־טירחה שנתי של כמה אלפי
פרנקים שווייציים, ואם שיכנעו מוקדי
ודווידור את הנאמנים למנות את דווידור
כנציג אמריגו, הרי שתמיר יפסיק לייצג
את החברה. תמיר טס לשווייץ ליום אחד,
נפגש עם הנאמנים, שמע מה ששמע וחזר
ארצה. כל זאת לא היה ראוי לאיזכור, לולא
היתה הנסיעה בעיצומה של פרשת אנטבה,
עת שהה המטוס החטוף באוגנדה, וחברי
ועדת־החוץ־וביטחון של הכנסת היו רא שם
ורובם בפרשת המטוס. חבר ועדת-
החוץ־והביטחון שמואל תמיר התפנה ליום
מהדאגה למטוס, כדי לבדוק מה היה ב פגישה
בשווייץ בין יריביו ובין נאמני ז ד
טראסט.
יאז ד,׳חל דווידו׳ר חורש ׳ולומד את הניירת
המישפהתקת ׳שנמצאה בידי עמום מוקדי,
אולי ישם יימצא דבר.
כעבור חודשים אחדים ׳החליט דווידור
כי בידיו די חומר כדי לפתוח במערכה
להחזרת הרכוש בישראל לרשות המישפחה.
מרים לקחה כעיורך־דין את לייב קומיסר.
דווידור וקומיסר החלו שוקדים על
הכסת תביעה ׳נגד ׳תמיר. הביסוס המיישפטי
של דווידור לתביעה היה עושק המיעוט,
אף כי במיקרו, זה המיעוט הייה בעל רוב
הרכוש. הוא התכוון לטעון בי לא ייתכן
למנות אפוטרופוס לאדם בוגר ושפוי ב רעהו׳
וכי לא יותכן לשלול מבעלי רוב
המניות את הזכות ׳לנהל את רכושם.
קומיסר התבסס על הצהרתו של שפיל-
מן כי לא השתתף באסיפה המייוחדת של
בית־יהודה ב־ 1964 שהקנתה לתמיד את
השליטה באולפנים וכי הדיווח לרשם־החב-
רות כאילו השתתף והצביע באסיפה אינו
נכון, ולכן ההחלטה למסור לתמיד את ה שליטה
אינה תקיפה.

במהלך הבנת התביעה עדתה נם
האפשרות ׳שבימישפט תיבדק מער־כת־היחסיס
ששררה כין תמיר ל־מרגוט.
אשד,
המוסרית את כל רכושה על מפיית-
׳נייר של בייודיקפה לאדם זר ללא תמורה,
ושיביצעה מעשים דומים אחרים, האם ניתן
להתייחס ברצינות לפעולתה לשם העברת
השליטה על החבירה ׳לשמואל ׳תמיר?

תיבת טדודה
ף מהלך הכנת התביעה התקיימו
׳— כמה פגישות בין יתמיד לבין דווידור
ומוקדי. באחית הפגישות של תמיר ומוקדי
יאמר תמיר (׳לדיברי מוקדי ,׳שיאושרו על-
ידי עו״ד אחר ושזכו ב״אין תגובה״ מצד
תמיר) כי בימישפט כזה, אם אכן יוגש,
ייפגע ׳ויינזק שימה של מרגוט, וי׳תבררו
דברים לא-ינעימים•
׳איומים אילה השפיעו ותחילה על עמום
ומרים ׳והרתיעו אותם, מדדגם ׳שאמם ביק שה,
בצוואתה, כי יימנעו ממיישפטים ש יובילו
לפיירסומים לא־נעימים.

החתימה השנית

שמואל תמיר חותם הצהרת־אמונים בכנסת, כאשר
התמנה כשר־המישפטים. מינוי זה, החסומל על־ידי
החתימה, נעשה אחרי שחתם כמה חודשים קודס־לכן על ויתור על השליטה
באולפני הרצליה, ובכך מנע הגשת תביעה נגדו על־ידי יורשיה של מרגוט קלאוזנר.

׳אולם, בעבור זימן־מה הגיעו ל־מסקנה
פי אמם אומנם ככר נפטרה,
אך פירפומים. כמו אלה שהוזכרו
על-ידי תמיר, יכולים להיות
מאד לא-נעימים לנכי עצמו.
עמוס היה ׳בחירש בדעתו להחזיר לעצמו
(המשך בעמוד )42

במדינה
העם
א׳ ש נ בון

גשיא צעיר,
גשיא ספרדי,
גשיא אופוזיציוגי
מאיוש החדש במ״שבן נש״אי־־שראל מסמל
מיענה מכמה יבחי:ות.
:זו!הפעם הראשונה, מאז מותו של חיים
וישמן, מכהן במישרת הנשיא אדם שלא
נבחר ־על־ידי הממשלה, והשייך לאופוזיציה
!הפוליטית.
חיים ׳וישמן!היה אישיות היסטורית. הוא
ונפחד לתפקיד הנשיא מפני שעלה לאי ו ערוד
על סל מועמד אחר. הוא היה ״מו עמד
טיסעי״ .יאך י0ל הבאים אחריו היו
אנשים שמעלתם העיקרית היתד, קירבתם
לידאש־תמטשלה.
יצחק בן־יצבי היה ידידו־מנוער של דויד
בן־גודיון, שהכשיל ׳למענו את בחירתו של
יוסף שפרינצק. גם זלמן שזר נבחר בגלל
השתייכותו־מנוער לצמרת מפא״י, בגיל־גוליה
השונים.
׳אפריים קציר נבחר על ־ידי גולדה מאיר
אישית, ונכפה על המילפגיה והציבור בכוח
שילטונה.
יצחק !נב׳ון נבחר בניגוד לרצון הממשלה
וראש־הממשלה. הבהירה אינה תוצאה של
קנוניה, אלא באה חרף הקנוניות העוו־נחת
שנרקמו. הוא נישא על גבי תנועה
אמיתית של דעת־הקסל — תופעה נדירה
למדי בישראל. .
מוסד משפיע. אופיו של האיש מוסיף
השיבות לאופי הבחירה.
יצחק נבון, בניגוד לכל קודמיו, מגיע
לתפקידו בגיל צעיר, יחסית. יש לו דיעיות
מדיניות וחברתיות, ואישיות השואפת ל התבטא
ולהשפיע. לצידו עומדת אשד, נמ רצת
וצעירה ובעלת אישיות משל עצמה.
מיוסד הנשיאות אינו נוקשה וקבוע. .אף
כי כימעט שאין לו סמכויות !ממשיות, הוא
יכול להתמלא תוכן רב, כמוסד בעל תוקף
מוסרי מחנך וומשפיע. ניתן לצפות לכך
שיצחק נבון ישתדל -בכל כוחו למלאו תוכן
בזה.
יתר על כן, במצבים מסויימים — בעיקר
בתקופות של משברים ממשלתיים — יש
לנשיא סמכויות של ׳ממש. לא מן הנמנע
בי ׳כתקופת כהונתו של יצחק נבון אכן
יתהוו מצבים באלה.
קומה זקופה. אך השינוי הבולט ביותר
נוגע לאחת הבעיות הכאובות ביותר של
ישראל, הנראית עתה דחוקה מפתרון יותר
מאשר אי-פעם: בעיית העדות.
יצחק נבון הוא ״ספרדי טהור״ ,הגאה
במוצאו, והמשתדל לבטא ׳ולהעשיר יאת ה תכנים
התרבותיים החיוביים של היהדות
הספרדית. יחד עם זאת, מעולם לא סיפסר
בהשתייכותו העדתית! ,ולא נאחז בה כדי
!לעשות !קאריירה פוליטית. הוא לא נבחר
כנשיא מפני ;שהוא ספרדי, אלא בשל אי שיותו.

יש משמעות השובה ביותר לכך שזו
הפעם הראשונה עומד יהודי ספרדי בראש
ההיחארכיה המיססדיית של המדינה.
׳כשלעצמו, אין הדבר סותר מאומה. כ נשיא,
יוכל נבון לעשות אך מעט למען
פתרון ממשי של בעיות ההברה הישראלית.
אך בעקיפין תהיה לעצם כהונתו השפעה
מבריאה. היא יבולה לד,זקיף את קומתם
<1החברתית !והתרבותית של בני ״עדות דד
מיזירח״ ,להעניק להם מכובדות ולגיטי־מציד״
לדרבן אותם למאמץ־״תר.
אין ספק כי ׳נבון עצמו ינצל את מלוא
האפשרויות של ותפקידו כדי לדרבן תהליך
מבורך בזה.
נ שי ם ז שנ ל פ אני ר,

מי צייד 7גפץ
את !הבקבוק ע?
דופן ׳האוגיה?
השקת אוניה חדשה היא מסורת עתיקת־אין
ספק כי מקורה באמונות תם־
ימי־קדם, ומטרתה המקורית לש*
5תם של אלי הימים. במרכז
מעשר,־הד,שקה עצמו: אשד,
ין שמפאניה על דופן האוניה
׳ מתחילה לגלוש אל תוך
חגיגיים במייוחד, שמור כבוד
\ ן (במדינה שבה יש מלכה) או
(המשך בעמוד )41

העולם הזה 2126

ף>• נחם כגין גנב את ההצגה מיצחק
יו נבון. ביום שבו הושבע נבון כנשיא,
היו עיני מאות הנוכחים באולם הכנסת —
כמו עיני מאות אלפי הצופים בשידור טכס־ההשבעה
בטלוויזיה — ממוקדות יותר על
פניו של ראש־הממשלד״ מאשר על אלה
של הנשיא החדש.
רק יום אחד קודם־לכן פורסם כי מנחם
בגין חלד, שוב. ההודעות הרישמיות של
דוברי הממשלה דיווחו כי הוא הצטנן
וחומו עלה. משום כך, טענו, ציוו עליו
רופאיו להישאר בביתו ימים אחדים. אולם
שום הודעה רפואית מוסמכת על מצב-
בריאותו של ראש־ד,ממשלה לא התפרסמה
מטעם רופאיו. עובדה זו, וכן המאמצים
שעשה מזכיר הממשלה אריה נאור לפזר
חששות, בטענה כי ״חום אינו מחלה״,
עוררו גל של לחישות ושמועות.
עוד בבוקר יום השבעת־הנשיא לא היה
ברור אם בגין יוכל לכבד את המעמד
בנוכחותו. משום כך, כאשר הופיע לישי בה
החגיגית של הכנסת ועקב אחר מהלך
הטקס משולחן הממשלה, השתדלו הכל
לחפש בפניו אותות למצב בריאותו.
עצם העובדה שבגין קם ממיטת חוליו

גר קווה
דגגחם בגין?

תשושסחשנמב
^ ווו 1וווו
והטריח עצמו לבוא לכנסת — וזאת בניגוד
לעצת רופאיו — יכלה לשמש כהוכחה
כי מצב בריאותו תקין וכי אין יסוד
לשמועות בציבור. בגין ניראה אומנם
חיוור ועייף, אבל ניתן היד, בקלות לייחס
זאת להצטננותו. הופעתו פיזרה חששות
רבים. אלא שמצבו של בגין חמור בהרבה
מכפי שניתן היד, להסיק מהופעתו.

מקור הדאגה:
המצג הכללי
^ אמת היי* כי ההודעה על הצטננותו
1י 1של בגין, שלה יוחסה גם ד,עלייה
במידת חום גופו, לא נועדה לחפות על
מחלד, אחרת, כפי שנעשה הדבר בחודש
אפריל , 1977 בתקופת מסע הבחירות.
נראה כי בגין נפגע מנגיף של שפעת
קלה, שהוא חגורם כיום את המגיפה
השוררת בארץ ואשר תקפה כבר רבים.
סימניה המובהקים הם כאב־ראש, לחץ
על העיניים, תחושת. צמרמורת וחום גבוה.
אצל בגין אובחנו סימנים אלה, ומידת
חומו עלתה עד ל־ 40 מעלות. השפעת
עצמה אינה מסוכנת, והיא מחייבת שחייה
של ימים ספורים במיטה, עד לחלוף המח לה.
כך, כאשר מדובר באנשים רגילים.
לא כן לגבי מנחם בגין.
אצל אדם במצבו, שרק לפני 14 חודשים
החלים מהתקף־לב, ושבדיוק לפני שנד,
אושפז שוב בבית־ד,חולים אחרי שלקה
בדלקת קרום־חלב, עלולה גם מחלד, קלח
יחסית, כמו הצטננות ושפעת, לגרום סיבו כים
קשים. חששם העיקרי של הרופאים
הוא כי החום הגבוה והתופעות הנלחית
האחרות של ההצטננות, עלולות לגרום
דלקת קרונדהלב חוזרת או דלקת־ריאות.
ייתכן שבמצב אחר היתד, אפילו הצט ננות
קלה זו מחייבת את בגין, במצבו,
להתאשפז בבית־חולים ולהימצא תחת פי קוח
רפואי מתמיד. אולם הדבר לא נעשה
בעיקר כדי ליצור רושם מוטעה לגבי
חומרתה האמיתית של המחלה.
ניתן היד, לעשות זאת, משום שמראש
דאגו להיווצרות מצב מעין זח. בביתו

של ראש־ד,ממשלה בירושלים הותקנו כל
המיתקנים שיאפשרו להעניק לו טיפול
רפואי מיידי במיקרי־מחלה קלים, מבלי
שיהיה צורך לד,בחילו לבית־ד,חולים.
גם אחרי שחל שיפור־מד, במצב ההצט ננות
של ראש־ד,ממשלה ומידת חומו יר דד״
עדיין ביקשו הרופאים שיהיה מרותק
למיטתו, למרות שבדרך־כלל מתירים לחו לים
רגילים לרדת מהמיטה במצב זה.
ההחלטה אם להשאיר חולה כזד, במיטה
או לאפשר לו לקום, תלויה במצבו הגופני
הכללי של החולה. ובמיקרד, של מנחם
בגין, מצבו הכללי של ׳החולה בכי־רע.
את העובדה הזו, ולא את עצם הצט־ננותו
של ראש־ד,ממשלה, מנסים להעלים
עתה מידיעת הציבור.
העובדות הידועות מזה שבועות אחדים
למקורביו של מנחם בגין ולשרי הממשלה,
מעידו תעל כך שמצבו הגופני והנפשי
של מנחם בגין בעת האחרונה ירוד ביותר.
הוא תשוש, סחוט, עייף ואינו מסוגל
לתפקד כראוי.
מצב זד, עומד בניגוד גמור למצבו הכל לי
כפי שהיד, מייד אחרי שהחלים מדלקת
קרום־הלב שפקדה אותו לפני שנה. אז,
למשך תקופה של תישעה חודשים לערך,
הוא הפתיע אפילו את רופאיו, כשהתגלה
כאדם שופע אנרגיה, המסוגל לעמוד
בלחצים ובמעמס עבודה שגם צעירים
ובריאים ממנו היו מתקשים לעמוד בהם.
היום, כפי שמודים אפילו מקורביו של
בגין ,״זה לא זה זה לא אותו בגין!״
עוד לפני חודשים ספורים נחשב בגין
כימעט פלא רפואי. ביחידה לטיפול נמרץ
בבית־החולים איכילוב, שם אושפז בגין
בעת התקף־הלב ובעת דלקת קרום־הלב
שלו, התלוצצו הרופאים כי גילו שיטה
רפואית חדשה לטיפול בחולי-לב .״אנחנו
צריכים להתקין כאן חדר, שיהיה דמוי
לישכת ראש-הממשלד״״ התבדחו .״כל
חולה־לב קשה שיגיע אלינו יוכנס לחדר
הזה — ויבריא מייד.״
כיום, אין מתלוצצים עוד. אפילו ד,ליש נה
האמיתית של ראש־הממשלה אינה
מסייעת לו להתגבר על מצבו.
מה שקורה לבגין וגורם דאגה בממשלה

ואצל מקורביו, הוא מצבים החוזרים ונש נים
אצלו לעיתים קרובות. יש שעות שבהן
הוא נראה צלול ופעיל. ואז, לפתע, הוא
מאבד את צלילותו. הוא מתחיל להיטש טש.
אומר שני מישפטים ומפסיק. מתנדנד
תוך כדי הליכה. ובעיקר: בשעות מעין
אלה, הפוקדות אותו באחרונה בתכיפות
גדלה והולכת, הוא מסוגל לדבר עם אנשים
בצורה היוצרת בהם אח הרושם שהוא אינו
קולט מה שאומרים לו.

שיכחה־זמגית
ואיבוד הצלילות
^ קרס המשוחחים עם ראש־הממש-
^ לה דרך־קבע קיימת התרשמות כי הוא
נקלע למצבים של שיבחה,־זמנית (בלאק־אאוט)
,ואז נוצר ניתוק טוטאלי בינו לבין
המציאות. הוא נראה כמי ששרוי בעולם
אחר, ואינו מתעניין במתחולל סביבו.
מצב מעין זה נוצר בדרך־כלל כתוצאה
משיבושים מהירים קלים באספקת־הדם
למוח. הוא יכול להיות תוצאה של גורמים
פיסיולוגיים, כמו נזק שנגרם לכלי־הדם
כתוצאה מאוטם שריר־,הלב. אבל הוא יכול
להיות גם תוצאה של גורמים פסיכולוגיים.
מאחר שלא ניתן לחלץ מידע מדוייק
ומפורט מפי רופאיו של בגין, לגבי הגור מים
המדוייקים המביאים אותו למצבים
חולפים של טישטוש, איבוד הצלילות וני תוק
מהמציאות, אפשר רק לשער ולהניח
מה יכול לגרום לו זאת.
ייתכן שמדובר בגורמים פסיכולוגיים
אחת האינדיקאציות לסברה זו היא ה עובדה
שהשינוי הפתאומי במצבו של בגין
לא חל אחרי תמורה דראסטית במצב
בריאותו, אלא אחרי כישלון ד,מו״מ לשלום
עם מצריים, ובעיקר אחרי פגישתו הקשה
של בגין עם הנשיא קאדטר בחודש מארס.
מאז אותה תקופה שרוי בגין כמו באוב ססיה
בענייו אחד בלבד: הנושא המדיני,
המורכב מהיחסים עם ארצות־הברית ומ המשך
המשא־והמתן עם מצריים. מלבד
נושא זה לא מעניין אותו שום דבר. סיבו־
(המשך בעמוד )67

מבצט מכירות!טיולים
שטרם היה כמותו

כל קונה אחד ממוצרי תדיו אן מקבל

חינ ם!וג שוברי
ה שתתפות בטיול
לחוייל בסר ע ד

9,000 ליי•

:כל שובר בסו טד 4 ,500 דיי)
כצוט ואותן טייי משרדי נסיעות

?לה מוצרי ״תדיראן״
קנייתם מזכה בהשתתפות במבצע:
תדידצון חקרו׳
דיראון וחצי, הדיראון ,400

:ל הרוכש אחד מהמוצרים המשווקים ע״י
״תדיראן״ והרשומים לעיל, בתקופת המבצע
(עד )30.6.78 יקבל, חינם, זוג שוברי*
השתתפות בטיול קבוצתי לחו״ל במסגרת
הטיולים המאורגנים לעונות הטיולים 1978
ו־ . 1979 לדוגמא: ערכו של זוג שוברים לטיול
למזרח הרחוק יהיה עד ־ 9000.ל״י וזוג
שוברים לטיול לאירופה עד ־ 6000.ל״י.
את רשימת הטיולים ניתן לראות אצל
מפיצי ״תדיראן״**

:ריואו 285 ומקפיא

׳1x1תדירצון
כביסה ״סימוס
:זכונות
ם אחריות תדיראן
*!ל 1תוצרת ג שוי ה
ם אחריות תדיראן

דרוש את התקנון, קרא והיווכח במו עיניך.

זוצר סטריאו

* כל שובר כו חו יפה לכר טיס טיול א חד בלבד
ואין זכו ת צבירה של מס פ ר שוברים ל טיול
אחד למ שתתף אחד. ה שובר ני תן ל שימו ש אך
ורק ב מ סג רתהפחתהממ חי ר ה טיול.

מוצר׳ א 0ם<^8ו א^^ו/\8ו־ו..ו.8.ג^ 8,050 .ז 8ס\80 /
משווקים עיי׳ תדיראן

ויקסר

יווק תדיראן

** תנ אי ההשת תפו ת מפורטי םבת קנון המבצע
וב חוב רו ת ה טיולי ם הנמ צאי ם אצל מפיצי
״תדיראן״ ובכל סני פי תדיראן ־ שיווק

ו שרותים בע׳׳מ.

ד,ל אגיב.לן יליבך . 27ט ל51י .285 ירושלים: שמאי .9טל.234867.
חיפה:ננר מאירהוף , 5ט ל .539292 באר-שבט:הדסה . 22ט ל.36565

העולם הזה 2126

.פרשת שווה״ חדשה באה למדינה:
בגין מינה לתפקיד דאו 11 מישלחת
ישראל בארם גאון מישפטי שהוא
כבד־פה 1אינו 1יודע לנאום
הנאצים במחנה ברגן־בלזן, הוא מישפטן
מעולה כשמדובר במחקרים או בטיעונים
מישפסיים מסובכים. אולם כוחו לא היה
מעולם ברתוריקה. הוא מרצה מיקצועי
יבש, למרות שבאופן אישי הוא אדם בעל
חוש־הומור, והוא נואם חיוור ומרואיין
קלוש עוד יותר. למרות כל מעלותיו וכי שוריו
האחרים הוא בהחלט אינו הדמות
המסוגלת להפוך חביבת אמצעי־התיקשורת,
למכור את הסחורה הנקראת מדיניות יש ראלית
ולהיות נושאת־דיגלה של ההס ברה
הישראלית כלפי העולם.
כשהוא מכין את נאומיו או הרצאותיו
בכתב הוא מסוגל לקרוא אותן בשטף,
אך לא בכישרון דרמאתי. בנאומים מאול תרים
הוא פשוט כבד־פה וכבד־לשון. יש

ך מחיצתו הקרובה של מנחם בגין
— מסתתר, ככל הנראה, מחבל. מין יועץ־
סתרים אלמוני המשיא בכל פעם לראש-
הממשלה עצות אחיתופל במטרה להכשילו,
לערער את מעמדו ולפגוע בתדמיתו. ייתכן
גם שלא מדובר במחבל אחד, אלא בכמה
כאלה.
תחילה יעץ מי שיעץ לראשיהממשלזד
לבחור בדמות אפורה ואלמונית, כמו הד״ר
יצחק שווה, כמועמדו לנשיאות. בגין קפץ
על ההצעה מבלי שהכיר את האיש, נאלץ
לסגת ממנה בבושת־פנים רק אחרי שהפ כה
בדיחה לאומית. עתה, מסתבר, נפל
בגין פעם נוספת במלכודת שטמנו לו. הוא
נכשל במינוי נוסף בצורה דומה, הועיד
לאחד התפקידים הממלכתיים הבכירים אדם
שלא הכיר ושעימו לא שוחח מעולם. אלא
שהפעם, בניגוד לפרשת שווה, אין בגין
יכול לחזור בו. המינוי אושר וקיבל תו קף
חוקי, והאיש עומד להיכנס לתפקידו
בעוד שבועות אחדים, מבלי שניתן יהיה
עוד לבטל את המינוי בצורה שלא תבזה
את ראש־הממשלה.
המדובר בפרופסור יהודה בלום, המיועד
להחליף את אלוף (מיל ).חיים הרצוג
כראש המישלחת הישראלית באו״ם. כל
הסימנים מעידים כי כאשר יחל הפרופסור
בלום בכהונתו החדשה, עלולה להתרחש
פרשת שווה במהדורה מחודשת. הפרופסור,
שעל דבר מינויו כיורשו של הרצוג נמ סר
עוד לפני חמישה חודשים, הוא אומנם

תלמיד־חכם, הנחשב כמישפטן מעולה וכ מומחה
בעל־שם במישפט בינלאומי. איש
אינו חולק על כישוריו וכישרונותיו בתחום
זה. אולם רק באחרונה נזכרו כי לנציג
הישראלי הבכיר בפורום הבינלאומי הנכ בד
ביותר דרושות כמה תכונות נוספות
על הבקיאות במישפם בינלאומי. ואת מצי אותן
של תכונות מעין אלה אצל הפרו פסור
בלום שכחו, משום־מה, לבדוק בעת
שהחליטו על מינויו.
ראש המשלחת הישראלית לאו״ם אינו
חייב להיות דווקא מישפטן מעולה. עצרת
האו״ם וועדותיה אינם בית־מישפט שבו
אפשר לנצח בעזרת טיעונים מישפטיים.
זוהי במה שהמופיעים עליה חייבים להיות
קודם־כל שחקנים, בעלי כושר רתורי מעו לה,
בעלי הופעה מרשימה, שדיבריהם יז כו
בהדים בכלי־התיקשורת הבינלאומיים.
הם צריכים להיות מהירי־תגובה יותר מ אשר
עמוקי־מחשבה. הם נועדו להיות ל־מדינת־ישראל
לפה.
הפרופסור יהודה בלום, כך הסתבר להפ תעתם
של ראשי מישרד־החוץ המכשירים
אותו לתפקידו החדש, הוא אולי הכל —
מלבד זה. כושר הנאום ויכולת ההופעה
הפומבית שלו, הן בפורומים בינלאומיים
והן בכלי־התיקשורת אינם — אם לנקוט
לשון המעטה — הצד החזק שלו.
בלום בן ד,־ ,46 יליד ברטיסלאווה ש-
בצ׳כיה, ניצול־שואה שעלה לארץ בשנת
1945 אחרי שנכלא עם מישפחתו על־ידי

ראש־ מי של ח ת

אלוף

בו ודאי אוצרות של ידע וחוכמה אלא
שאלה, בתפקידו המיועד, יהיו בבחינת
אוצר בלום.
כאשר הסתברה תגלית זו באחרונה
לאנשי מישרד־החוץ, הם ניסו לצעוק חמס
ולהתקומם נגד המינוי. היו אף שניסו
לשכנע את שר־החוץ משה דיין, באיוולת
שבמינוי אדם כזה למישרה. אלא שהיה
זה מאוחר מדי. המינוי לא היה בידי דיין.
הוא נעשה בידי מנחם בגין באופן אישי.
למרות שמינוי ראש משלחת יש ראל
באו״ם מצוי בתחום סמכותו של
שר־החוץ, לא היה הפעם למשה דיין חלק
במינוי זה. בחוש־הריח המפותח שלו למד
דיין שלא להתערב בכל נושא שמנחם בגין
(המשך בעמוד )42

(מיל ).חי

הרצוג

לאמריקה היווה מישפחת קנדי

לישראל יש עכשיו מישנחת נבון
לתור :״אתה חושב שנגיע ללחוץ ידיים
עוד בקדנציה הזאת?״ •
נבון היה לבבי. שמורה היתד, לו מילה
מתאימה לכל אדם, דבר־לצון או חיוך. הוא
זה שיזם ׳את לחיצותיהידיים החמות יותר,
או את הנשיקות על הלחי. מברכיו עדיין לא
ידעו כיצד 1לפנות אליו :״יצחק״ או ״אדוני
הנשיא״ .אופירה היתה יפה וזוהר׳ת. היא
זכרה לשאול לשלומם של סני־מישפחה,
להזכיר חוויות משותפות ופגישות לסל
מברכיה, והודיעה לסולם :״!תבואו לבקר
אצלנו גם כאן״.

אשת הנשיא
הסירה נעליים
ך ינה קציר היתד, שקטה ונעימה. אחרי
דקות אחדות, דקות של עמידה, וכש הבינה
מתוך נסיונה כאשת הנשיא שהטור
יארך עוד שעה ארוכה, הסירה את נעליה,
החזיקה אותן ביד שמאל וביד ימין המשיכה

ללחוץ ידיים. קציר היה כימי שהשלים עם
גורלו. פנים קפואים, חיוך או משהו יותר
מ״תודה רבה,״ קצרה, רק כשלוחץ־היד
היה ידיד ותיק.
אלה שסיימו ללחוץ את ארבע הידיים
הנשיאותיות יצאו אל המידשאה רחבת־הידיים
של המישכן. בהזמנות לקבלת־הפנים
התבקשו האורחים לבוא ׳בלבוש חם ״מפאת
צינת הלילה הירושלמי,״ אולם הדוחק ה רב
וההתחככות הקרובה, כתף בכתף, היו
חמים מכל לבוש. בקצה המידשאה ניגנה
תזמורת צה״ל ,׳בניצוחו של יצחק (״זיקו״)
גראציאגי, נעימות קליות !ועיבודים לשירים
עיבריים. עוד בשעות אחר־הצהריים קיבל
גראציאני מאופירה נבון רשימה של שירי
ילדים האהובים על נירה בת החמש וארז
בן הארבע, בתו ובנו של הנשיא. והתיז־מורת
אכן ניגנה את כולם, מלבד אחד.
״למה הם לא מנגנים את היפו-היפו היפו פוטם?״
שאל ארז הקטן את אמו .״למה אתם
לא מנגנים את היפו־היפו היפופוטם?״
שאלה הגברת הראשונה את המנצח.

ך 111ח 1111 1ךךי אחרי שמרבית האזרחים התפזרו לבתיהם הצטלמה ה־המישפחה
הנשיאותית בתמונה הנשיאותית הרישמית
הראשונה שלה, מל הדשא במישכן הנשיא, מימין לשמאל: שרה נבון, בתו של אחי
הנשיא, אופירה נבון כשעל ברכיה הבן ארז, יצחק נבון כשעל ברכיו הבת נירה.

ך ודם ערכו השוואות. חלק מתוך
ציוו והעומדות, אחדים סודך ידידות
ואהבה, והיו גם 1שמתוך קנאה. ההשוואות
החלו, ביום השני האחרון, כבר בכניסה
למישכן הכנסת.
הנשיא, שבאותם רגעים היה עדיין ה נשיא
המיועד, יצחק נבון, מלווה על־ידי
יושב־ראש הכנסת וקצ״ני־מישמר, נופף
בידו לצלמים שהריעו לו מעל מירפסת
המישכן. אפריים קציר, שבאותם רגעים
עדיין היה נשיא המדינה, עבר את מחסום
מחיאות־הכפיים בסבר פנים המור, כאילו
לא הבחין בנאספים.
אחר־כך נערכו ההשוואות בין הנאומים.
נאומו •של הפרופסור קציר, סטרילי!וחיוור,
ניסר בו שנאמר מעומק הלב, אם־כי נשמע,
בגלל הנימה החדגונית, כבלתי־אמיתי. נאומו
של יצחק נבון היה עשיר, מסוגנן, עדביטוי
ומלוטש. אפילו ההתרגשות הגדולה שאחזה
בנואם, לא פגעה בו.
הנאום היה גם מוכר. נשמעו בו המילים
״חזון,״ ״עם סגולה,״ והוא כלל פסוק מתוך
הנביא ישעיהו. היו בו פתיחה, המשך ד

שיאימסיים, וחלוקה לשלושה. נושאים. היה
מי שאמר כי אילו היה דויד בן־גוריון ספ רדי!
,ואילו היתד, שפתו מדוייקת יותר ו מבחינה
בין עי״ן לאל״ף, יבין חי״ת לכ״ף
— היה זה נאומו של בן־גוריון.
הילדים ערכו השוואות בין המכוניות.
לגביהם, חילופי המכוניות היוו האות לחי לופי
הנשיאים. אל המ״שכן הגיע קציר
במסונית־השרד ונבון במכונית דודג׳ ״פשו טה״
לבנה. אחרי ההשבעה יצא נבון במכו־נית-השרד!
,ואילו קציר בדודג׳.
הם יצאו למישכן הנשיא, ואחריהם הקהל
הרב שהיה ׳בכנסת, אליו הצטרפו עוד
כמה מאות ׳נכבדים יותר ופחות •שלא נמצא
׳להם מושב בכנסת. באולם המרכזי של מיש בן
הנשיאים ניצבו בשורה יצחק ואופירה
נבון, אפריים קציר ונינה קציר. תור ארוך
של אנשים, הזדנב לאורך כ־ 200 מטרים.
כ־ 1,500 האישים הכבודים ביותר במדינה,
על נשותיהם הלבושות במיטב מחלצותיהן,
עמדו זמן רב, חלקם אף יותר משעה, כדי
להגיע לתורם וללחוץ ארבע ידיים. אבא
אבן התעניין, בבדיחות־הדעת, אצל שכנו

אשת הנשיא, אופירה נבון, נרכנת לטבר אשת הנשיא
1 ׳ 1111ן 1ז11 |111 (,
היוצא, נינה קציר. נינה סיפרה לאופירה על החלום
\ 111111י 1 1 1 1111 סחלמה בלילה הקודם, ובו ״מסיבה עם המון אנשים, מוסיקה וילדים.״ החלום התגשם,
חד עם חלום מישפחת קנדי הישראלית, בקבלת־הפניס שנערכה עוד באותו הלילה.

סעווויח

השבועה והקידה

הנשיא החמישי של מדינת ישראל, יצחק נבון,
נושא את שבועת־האמונים שלו מעל דוכן יושב־ראש
הכנסת. לידו, יושב־ראש הכנסת יצחק שמיר והנשיא היוצא הפרופסור אפרויס
קציר. מייד אחרי שסיים את קריאת שבועתו פנה נבון לעבר דוכן הנואמים, שמעליו

נאם בעבר עשרות נאומים כחבר־כנסת, כדי לשאת את נאומו הראשון כנשיא. אלא
שנבון, בגלל התרגשותו הרבה, שכח לחתום על הצהרת־האמונים. הוא נזכר בכך
כעבור שניות אחדות, שב למקומו, חתם, ורק אחר־כך פנה לנאום. בתמונה השמאלית
נראים יושב־ראש הכנסת והנשיא היוצא כאליו הם משתחווים עמוקות לכבוד נבון.

הסיגנון החוש שר אופירה, יצחק, נירה ואו! נבון, כבש את מישבן הנשיא
הקליטה, דויד לוי, מקפיד לברוח מהצלמים
בכל פעם שהם מנסים ״לתפוס אותו״ ליד
מזכיר הממשלה אריה נאור .״היום מספ רים
כבר בדיחות על נאור ולא עלי, אז
למה אני צריך להצטלם איתו י״ ברוך
אזניח, מוותיקי מפא״י וח״כ לשעבר, עורך
הופעת בכורה מחודשת, וכפי הניראה
מתרגש מאוד — הוא מספיג זיעה ממיצחו
בממחטה.
פיני לייטרסדורף, מוותיקות מעצבות ה אופנה
בארץ, מלווה על־ידי ח״כ אורה
נמיר, מכחישה בפני כל מי ששואל אותה,
אם היא תיכננה את השימלה הסגולה של
הנשיאה החדשה.
שרגא ודבורה נצר, הוא האיש החזק
לשעבר של מפא״י ושל המדינה כולה,
מי שידו היתה בבחירת לפחות שני נשי
אים
בעבר, והיא עסקנית וחברת כנסת
לשעבר, מתעקשים להגיע עם מכוניתם עד
לפתח המישכן. שוטר ותיק זוכר אותם
וזוכר להם חסד נעורים ומאפשר זאת.
משה דיין עוקף את התור הארוך, מברך
את נבון, לוחץ ידיים במין רישמיות עם
אופירה, וכשהוא מתקרב אל נינה קציר
מבקשת ממנו הנשיאה־לשעבר :״משה,
נשק אותי.״ ח״כ שמואל רכטמן מעיף
מבט לעבר בקבוקי המשקה וסופר את ה מלצרים
נושאי מגשי הכיבוד :״העיניין
הזה עלה איזה חצי מיליון לירות,״ הוא
מעריך.
התיזמוחת ניגנה קטע שבו בריוך, ה־חצוצרן
שילה, שימש כסולן. שר־הביטחון
עזר ׳וייצמן יניסה — לשווא — להשתיק
את הקהל הרב :״׳תשמעו איך הוא מנגן

נהדר! אני אוהב את הבחור הזה!״
במאית הטלוויזיה ורדינה ארז, אחותה
של ׳אופירה, לבושה שימלה לבינה, הת רוצצה
בין ארז לנירה הקטנים השובבים.
׳כאשר החלו היילדים הנרגשים משתובבים
הש׳תובבות שיל ממש בין קהל הנכבדים
״החברים החדשים של אביא ואמיא״ ,ו״אלה
שעושים כל הזמן פדוג׳קטיורים בעיניים,״
הלא הם הצלמים, נחלצה לעזרתה אחייניתו
של הנשיא, שרה, צעירה יפה וחטובת-יגוף.
הטור הארוך, שהמתין עדיין ללחיצות
הידיים, הוסיף להזדחל. ראשוני האורחים
התחילו סבר לעזוב. הראשון שפרש הייה
הר מ טסל רב־אלוף רפאל (״רפול״) איתן.
הוא יצא עוד לפני שהגיעו סל האורחים
מהכנסת. אחריו מוהר להסתלק ריאש־עיריית

(המשך בעמוד )40

( 1 0ך [ 1 * 1אופירה נבון מלווה את
11 1 11111 אמה הקשישה זקופת־הקומה,
שרה, לעבר מושבו של הנשיא
כדי שהאם תוכל להיות מראשוני המברכים.
מסביב, שולחנות עמוסי משקאות. מל צרים
עיברו יבין האורחים והגישו מייני-מאפה
קטנים ,׳ומעי מאכלים חמים הנטבלים ברו טב
.״מזיל שיש סוף־סוף ׳נשיא ספרדי, מגי שים
באן גם קובה,״ פלט ראש סיעת ה מערך
בכינמת, ח״ב משה שיחל. עיתונאים
הציגו את ׳נשותיהם בפני חברייסנסת. שרים
הסתודדו עם שגרירים, פקידים בכירים
עם קציני צבא ומישטירה. הפל נעו במעגלים
בלתי-מסומנים, וכל ;אחד ידע לספר כי
״יצחק הוא החבר הכי טיוב שלי.״
גלרית האישים מרשימה בגיוונה. ליד
אלה מהמימשל החדש, מופיעים, לראשונה
מזה חדשים ארוכים, דמויות של אז. שר

1ע 1 1־ 1אופירה נבון, זוהרת ו פה,

משתעשעת עם בנה ארז
| ^ 111 # 1 -1 111111 111
בן הארבע בעיצומה של קבלת־הפנים החגיגית שנערכה במישכן
הנשיא. בתוך דקות ספורות הצליחו אופירה ויצחק נבון, בעזרת

.השתובבות ילדיהם, להפוך את מישבן הנשיא המכופתר והמגוהץ
למקום חברתי נעים, וחגגו בצורה תרבותית ונעימה את הערב
הגדול בחייהם. בני ״המישפחה הראשונה״ המשיכו להשתעשע
עם ידידיהם, שעה ארוכה אחרי שהתעייפו רוב האורחים.

33י

הסבתא והרה, האחות
א סנ ה את המתנות,
שני הרבנית התקוטטו,
האב שתה ו ו יסק י
דדו מוצץ ונשיא
יהורם
^ 1ך ע אליל־הזמר הנערץ ומאושר גאון היה נרגש
במכם ברית־הטילה של בנו הבכור.

המדינ ה היה הסו ו ק

יהורם ואורנה גאון מצטלמים עוד לפני
8ל ל ^ 11
שהחלה הברית. כאשר במהלך החיבוק שהחל

* י יהורם גאון מחבק את אורנה, נפלה ידו על פיה.

פה לפה

החתונה, לפני סו חודשים,

ח1תכים את
ף* עוד תישעה חודשים אני רוצה
בריח. אני מבטיח לך עגלה סופר-
מודרנית.״ ״לי יש תוכניות אחרות, אנחנו
רוצים קודם לעשות חיים.״ דו־שיח זה
נשמע במלון המלך דויד בירושלים לפני
עשרה חודשים בדיוק. המשוחחים: שימ חה
הולצברג, אבי־הפצועים ואורנה גאון,
רעייתו הטרייה של הזמר יהורם גאון. האירוע:
מסיבת החתונה של יהורם עם
אורנה.
בטכס ברית־המילה שנערך ביום השישי
האחרון בבית־החולים מיש גב לדך בירו שלים
לא נכח שמחה הולצברג, ולא היתה

גם עגלת־הילדים הסופר־מודרנית שהב טיח
בשעתו. ייתכן שהולצברג הסתמך על
הצהרתה של אורנה כי רצונה לעשות חיים
לפני שתלד ילדים, או שפשוט לא שמע
על לידת בנו הבכור של הזמר הנערץ.
אבל במקום הולצברג היו שם רבים־רבים
אחרים.
מי שהקדימו לבוא היו האלוף (מיל).
רחבעם (״גנדי״) זאבי ואשתו יעל, יחד
עם העיתונאי־מראיין רפאל בשן. אומנם,
החצר הצרה. המקיפה את קומת־הקרקע
של בית החולים היתה דחוסה שזירות־פרחים,
אך השולחנות עדיין לא היו ערו

1 1 0המוהל של בית־החוליס
מישגב לדך בירושלים דו 1
|> 1י 1 1 1 1 | 1 1׳1
מה דימיון מפתיע לראש־הממשלה המנוח דויד בן־גוריון.
לידו עומד מזכירו לשעבר של בן־גוריון, הנשיא נבון.

34 1

כים והמסיבה עדיין לא התחילה, כך ש־גאנדי
ובשן התבודדו, יחד עם יהורם
עצמו, במישרד של מנהל בית־החולים.
אבל לא לזמן רב. אט־אט החלו האורחים
מגיעים. המלצריות שלפו את בק בוקי
המיץ מהגיגיות שבהן נחו על בלו קים
של קרח, ומגשים עמוסי בורעקאס
חסים וכריכים טריים החלו צצים על ה שולחנות.
בין ראשוני הבאים אחד מידידיו
הטובים של יהורם, יצחק ג׳יבלי, הוא
״ג׳יבלי הקטן,״ גיבורה של יחידת ה־. 101
ג׳יבלי הביא ליהורם מתנה מקורית: בק בוק
ויסקי ג׳וני־וואקר כשבמקום הפקק

]1 111111
111י ]
| 1111
1 1 1 1 * 11

אירני האשה אמה

היפהשלביותר .

שרה, אשר ברכה את כל מי שפנה אליה בברכה 1, :
הרבנים שבאו לערוך את הטכס, נושא עימו גביע!

מורכב מוצץ. יהורם, שידע כי בנו בן
שמונת הימים יקבל כבר יין מהמוהל, לגם
בעצמו מהוויסקי דרך המוצץ. מי שלגם
גם הוא׳ והרבה, כפי הנראה, היה המיילד
של אורנה, הד״ר זאב זלצבורגר. הוא חי בק
ונישק במרץ את האם הצעירה ואת
אחת האורחות היפות שבאו לטכס, העיתונאית
הירושלמית ניצה יששכרוב.
גילה אלמגור ובתה, הגר, היו הנציגות
של עולמו של יהורם, עולם האמנים.
תת־אלוף בנימין (״פואד״) בן־אליעזר, ה מפקד
החדש של יהודה ושומרון היה נציג
צה״ל, ונציג העירייה היה סגן־ראש־עי־ריית
ירושלים, יהושע מצא.

!וצאה הסופית היא, כידוע, הקובעת, גם בברית 1יהורם
ואורנה, הנראים מאושרים כמו אחרי
מתחבקים חיבוק ארון. ולא למען המצלמות.

כל אלה נדחקו ונדחסו, הצטלמו והתנשקו,
עד שהגיעו המכובדים האמיתיים.
שר־הבריאות אליעזר שוסטק בא כדי לפקח
על הצד הבריאותי של הטכס. הרב
הראשי הספרדי, הראשון־לציון עובדיה יוסף,
שהוא שחיתן את אורנה ויהורם, הגיע
כדי לנהל את טכס ברית־המילה, כשהוא
לבוש בביגדי־הכהונה ההדורים שלו. או לם
הרב המוזמן בדרך־כלל על־ידי בית־החולים
לטיכסי ברית־מילה בא אף הוא,
ובין שני גדולי התורה התגלעו חילוקי״
דיעות לגבי דרך ניהול הטכס.

הווים מאושרים

ידידיו הקרובים של יהורם גאון, שהוא כיום כבר
בן ,41 טוענים כי מעולם לא ראו אותו כל־כך
נינוח ומאושר כמו בטכס ברית־המילה של בנו. האם נראית מאושרת לא פחות.

הכל המתינו לזוג הנשיאותי, אופירה
ויצחק נבון. הנשיא החדש הגיע, ממש ב רגע
האחרון, ושאל את הנאספים :״כבר
נגמר, העסק הזה?״ העסק עדיין לא נג מר.
המתינו לנשיא כדי שישמש סנדקו
של היילוד. אופירה לא הגיעה ונבון, ש הוא
ידיד אישי של יהורם, התנצל בשמה.
אולם מסמר האירוע לא היה אלא ביקו.
ביקו הוא צלם טברייני ומציל בחוף הים
בטבריה, דמות מוכרת לבוהמה של תל־אביב
שידעה ימים ארוכים על חוף הכינ רת
.״ביקו הוא החבר הכי טוב שלי,״
הצהיר יהורם. ואכן, ביקו הגיע היישר מ טבריה,
בראש מישלחת של ״ספרדים
טהורים״ מטבריה, וניהל את האירוח, תוך
שאשתו טוענת :״הוא שיכור כבר בצה־ריים

; ,יהודית, בעלת מיסעדה סינית בחיפה, שהיתה
:אירוע ברית־המילה. משמאל, אמו של יהורם,
בקרוב אצלך, אמן.״ בתמונה מימין: אחד משני
ענק, ממנו נלקח היין שבו הישקו את העולל.

היו גם נשים. אורנה, האם, שלמרות
תשישותה מן הניתוח הקיסרי שבו ילדה
את בנה הבכור, נראתה יפה וזוהרת. אחו תה,
רינה, הדומה לה כמעט כאילו היו
השתיים תאומות, דאגה לאסוף את המת נות,
כשהיא לבושה בשימלה לבנה סרו גה
צמודה. היתה גם אמו של יהורם, שרה,
שהודתה לכל מי שבירך אותה, ללא הבדל
מין וגיל, ב״בקרוב אצלך, אמן, אמן, אמן.״
אולם היפה מכולן, ומי שגנבה את ההצ גה,
היתד, יהודית, אמה של אורנה. אלה
שלא היו בחתונה של אורנה ויהורם ופג שו
בה כאן לראשונה התקשו להאמין כי
האשד, הזוהרת, היפה והצעירה היא לאמי תו
של דבר הסבתא.

פיקוח רפואי

שר־הבריאות אליעזר שוסטק בא לבית־החולים כדי לפקח
על הברית מהבחינה הרפואית. מאחורי שוסטק עומד
נציג עיריית ירושלים, בטכס שהיה כמעט ממלכתי: סגן ראש־העיר יהושע מצא.
בתמונה למטלה: הרב עובדיה יוסף, עטוי ביגדי מלכות, והרך הנולד,

1 ׳ 35

בני כל העחת, השכבות והמינים השתתפ

1 ׳¥1 *1 1 1 ^ 111ז!ך יייון״עזרא טיסונה, אלוף העולם בשש־בש, החליט יחד עם
1 ^ 1111 אלוף אחר, מנהל מלון ראמאדה שבו נערכה האליפות,

דב אודנץ, שלא להשתתף באליפות כדי

א רי סו ת
\ו1וש 1-1ש

1 | 1 1 1 1ן ( אורה סטוקליצקי ו־
^ י י יייי חברה מורי אחרי הנצחת
למטה: מנהלת אידי ארביב עם בנה.

ץ ה עניין.שלי ! 72 איחה מזל ורק 28
ז ז אחוזים שסל,״ הסביר רב-אמן השח*
מט ׳שמשון כגן! .ולסגן היה מה להסביר.
הוא התחרה עם קצידצה״ל צעיר ואלמוני.
כגן ניצח ,3:0 ,2:0,1:0אחר־כך החל הקצין
מנצח! .מארם הקטין את הפער ל ,3:2-ניצחון
נוסף ישל צה״ל הביא לתיקו .3:3התוצאה
הסופית היתד 7:5 .לטובת כגן.
אלא שלא היה זה מישהק שחמת של האצולה,
אלא מה שנחשב כמישחק־ההמונים
או מישחק־החיילים, השש־בש. כדי להסביר
את ׳ניצחונו הדחוק היה שמעון כגן צריך
להסביר את ההבדלים בין השחמת לשש-

אולם כגן לא היה היחידי, שהופתע בת חילת
השבוע במלון ואמאדוז התל־אביבי.
איב ׳קפלן, צעיר ירושלמי, ומי שנחשב
על-ידי התבדה כאלוף השש־בש בירושלים
הוביל 3:0נגד משה ארגיוב, ספל בשוק

הכרמל בתלתאביב. אך התוצאה הסופית
היתה 7:3לטובת ארג׳וב .״אני לא מבין
מה קרה. היריב שלי לא היה לו מושג
בשש-בש, אבל הוא הוציא קוביות נהד רות,״
התלונן איב.
אולם מסתבר שאין זה נכון. וברחבי העולם
נערכות תחרויות ואליפויות שש־בש שבהן
מוסתרים אלופים. עולם השש־בש מכיר
כבר באישים הידועים כשחקנים מעולים,
והמצליחים לקצור פרסים וגביעים בתחרויות
רבות ושונות.
שניים מאלה הם עזרא טיסונה, הנושא
בתואר אלוף העולם בשש־ופש, ודב אודנץ
מנהל המלון שארה את אליפות השש-יבש
הישראלית הראשונה, הידועים היטב ברחבי
העולם כשחקני שש־בש !מעולים, ולא רק
סמי ׳שהמזל מאיר להם פנים. כדי שלא
לקלקל את האופי התחרותי של האליפות
הישראלית הראשונה, הנערכת השביוע ב־

תל־אב״ב! ,וכדי לתת סיכויים למתחרים
צעירים וחסרי ניסית בינלאומי, לא השתתפו
שיני אלה בתחרות ,׳אלא כיהנו בה כשופטים.
אולם השניים בוודאי יכלו לערוך הש וואה
בין האליפות המתקיימת בארץ לבין
אלה הנערכות במקומות מעוררי-דימיון כ-
לאס־ווגאס ׳ומונטהיקארלו .״ההיענות הייתה
מפתיעה,״ אומר אודנץ, כשהוא סוקר קהל
של יותר מ־ 300 מתחרים שישב בטורים
ארוכים זה מול זה, כישלוחות השש-ביש
מונחים באמצע.
הבמה המוגבהת, שעליה ניצבו גביעים
עיבור הזוכים, היוותה תוספת קישוט לאולם
עמום זרי־הפרחים והמסודר ׳בהידור רב.
ליד הבמה, ארבעה: עורך העולם הזה
אורי אבנרי (העולם הזה יזם את האליפות,
בחסות חברת דובק ובשיתוף חברת מץ),
ולידו השופטים אודנץ וטיסונה ומארגנת
התחרות, מירי זיכרוני.

הוס־־ר

דויד עודד הביא עינז
את אשתו שתעודדהו
כשניצח ביקש אישור לניצחון למפקדיו

יערן יבן זדא! 1וחצי ׳שיחק וממומנות רבד!,
וזמן ״מת״ לנצח את היריב שליו׳ ירקן
בשם יצחיק שמי. אימא ישלו, אביגל יישבר.
מאחוריו, עודדה ׳אותו, יעצה לו ׳מדי פעם,
אך ׳בעיקר הרגיעה יאויתו. אולם מאמציהם
שיל עירן ואביגיל לא הועילו. יצחק שמי
ביצה•
מצד אחר של האולם ׳נשמעה קריאה:
״!אני לא רוצה לשחק איתה שרית עבוד,
צעירה חיינינחת ,׳שזיאבי הש׳שחבש טוענים
כי הייתה החתיכה ביותר בין סל השחקינייוית !
גילתה לפתע כי הפארטנר שלה, על-פי
ההגרלה, אף הוא אשיה. לשרית לא היותה
כיל טעינה ׳אישית נגד מי שהייתה־ אמורה
לשחק ינגדה, אבל קבלה :״איזו בושה תהיה
לי אם ׳אני אפסיד נגד אשה !״
בעיות מסוג אלה לא היו למהנדסת
רינה דינרסקי, צעירה נאה יפת ,30 אשר
שיחקה ובמומחיות רבה ׳ובשאננות מופגנת
נגד סוכן־הביטוח אבינר אלפי. רינה ביאה
עם חבר שלה, שאינו יודע לשחק שש־בש
אך שימר עליה מיכיל מייישמר. השמירה ה ד
עילה ,׳ורינה זיבתה !בניצחון מכריע .7:1
מאוחר יותר היגיע למקום ח״ב יוסי שריד,
שסיפר :״הייתי בישיבה במרכז המיפלגה,
שיעמם לי ישם, אז באתי לראות מה קורה
כאן.״ הוא התיישב ליד אחד הלוחות, הזמין
את רינה למיישחק ידידותי ונוצח על־ידה
בלי בעיות.
מנצחת אחרת, או נכון יותר, מישפחה
מנצחת, היא זו של הציירת אורה סטוקליצקי

מזר או שנר

בין שחקני השש־בש נחלקו הדיעות אס זהו מישחק־מזל
__ א ו מישחק הדורש מחשבה וניסיון. שמעון כגן, רב־אנזן
השחחח הידמו. חוורו רי א חוז ויכר בו הוא פרי המזל ורק 28*5הם עניין של שכל.
וחברה מורי שטמפף. אורה גברת על יריבח,
ריואה־זו,חשבון שמואל סמי, בתוצאה 7:4
אחרי שסמי הוביל קודם לכן .3:0שלא
סשאר ׳המשתתפים, העשויים לזכיות בפרס
נסיעה למונאקו במטוסי אולימפיה ו־10,000
לירות רק בשלב הגמר, קיבלה אורד, פרס
כבר אחרי הניצחון הראשון שלח: נשיקה
מהבעל. אולם מורי לא נמצא שם רק כדי
לנשק את אשתו. הוא אלוף הארץ בברידג/
שש־בש שיחק אף הוא וניצח ניצחון מלא.
מארגני התחרות סקרנים לדעת אם בני
הזוג סטוקליצקי יגיעו לגמר וייאלצו לשחק
זה נגד זה.
אולם לא דק ואלה היו ושם. הוו סולם, ומכיל
מיקום ׳אפשרי .׳דייניה אשתר, קיבוצניקית
ממעלד,־החמישה, שבאה עם שיתי אחוד
תיה ושיחקה ׳נגד אלבריט ריחימויטז /מירד
שלים. אלון, גערה שלידבירוד, אינה עובדת
ולבן יש זמן דב לשחק: שיש־כש, שיחקה
והפסידה ׳נגד יצחיק פחיטא, עובד בנק לאומי.

נציג הכנסת

אחד מוותיקי סדרני הכנסת,
ישראל צפאש, לא השתתף
ביוס השני בגלל שהיה צריו להיות בטקס השבעת נבון כנשיא.

] המתרכז

אחד השחקנים שניצחו בסיבוב הראשון,
מנסה להתרכז נלתכנן את
המהלך שלו, למרות שאון שיקשוק הקוביות בכוסיות.

השרישיה

דינה אשתר, במרכז, היא מתחרה מקיבתו
מעלה החמישה. דינה שיחקה נגד אלברם
רחימוטד מירושלים, וכדי להגדיל את סיכוייה הביאה את אחיותיה,

הקיביצרית

רחל, צעירה בלונדית בת , 19 עדיין
תלמידת תיכון, באה רק כדי להסתכל,
או נרשמה לתחרות, הפסידה, ורכשה לוח שש־בש כדי להתאמן.

מייק ליפשיץ, בעל מיסעדה, התמודד נגד
אולנה מתגר״ הנראית כילדה, אף שהיא
אם ליילד. בעלה!של אילנה הואנהג־משאית,
וכישנשאלה עם ימי הוא השאירה את הילד,
ענתה :״עם הבעל והמשאית.״
בשעודעדב מאוחדת הסתיים הסיבוב דד
ראשון. המנצחים ייצאו מאושרים מהניצחון,
המנוצחים מהחוויות וטהתיקווד, לזכיות בפרס
ניחומים. אחד !ממשתתפי האליפות, דווקא
מאלה שהפסידו, לא יסול להתאפק והתנבא,
בצפותו בקהל הרב מגלגל הקוביות :״ב שנה
הבאה יצטרכו לקהת בשביל האליפות
הזאת את היכל הספורט״.

המילואימניק

סגן (מיל ).יעקב
ליפשיץ, מנהל הי
חנות הפטורה־ממכס בנמל לוד, הגיע מהמילואים,

דן פיינרו, שליח 09x11:1ש
מדווח ער פסטיבל הסוסים

בוו ס ת
התיסנודיס
של ה הו ד האנוש

11״1*117111 *1111111

?!אתל קיין, כוכבת הסרט הכלוב של מאפו (שנראתה
1 1 1 1 1 1י 11 1 -בישראל בתפקיד גיטל בסרט רחוב הסטר) ,נראית כאן
| / 11י1 1
בחברת האוראנג־אוטאנג בארור, האמור לסמל את תת־ההכרה של אשה מופרעת.

י גבי פסטיבל סרטים שעומד לפני
* גסיסה מדי שנה, יש להודות שפס טיבל
קאן מרגיש טוב מאד. כבר אשתקד
החליטו שהוא עתיד להתפקע מרוב סר טים
ולהיחנק מחוסר תקציב. במשך השנה
כולה היה ברור שהוא יקוצר מ־ 15ל־12
יום, ורבים טענו כי אינם מסוגלים לע מוד
באנדרלמוסיה הנוראה והודיעו שאין
בדעתם לשוב ולבקר בו.
ומה קרה בסופו של דבר? במקום 30
אלף אורחים שהגיעו בשנה שעברה, מח כים
השנה ל־ 40 אלף. במקום 1,500 עי תונאים
יש כבר יותר מ* ,2,000 ומזכירת
הפסטיבל המיואשת מסתובבת כבר עם
שלט גלוי על הצוואר :״מצטערת, אין לי
כבר כרטיסי־עיתונאים.״ חדרים בבתי-
המלון אי-אפשר היה להשיג כבר לפני
חודשיים, ולמרות שמיספר אולמות־ההק-
רנה גדל מדי שנה, אין בהם אף דקה
פנויה אחת. בחשבון גס, מוצגים כאן כ־100
סרטים ביום. מיותר לציין שאין איש מסו גל
לראות אפילו עשירית מכל מה שמו צע.
והפסטיבל נמשך 15 יום.
ואשר לקינות על הזוהר האבוד: אין
צורך לדאוג, הוא מצא את עצמו, על
הטיילת, בכל הצורות והדרכים האפשריות.
אפשר לאכול צהריים ליד איב מונטאן,
לפגוש באולם־הקולנוע את מישל פיקולי,
לראיין את סימון סניורה, לנהור עם כל
הצלמים אחרי פארה פוסטמייג׳רס (לא

״מאדאם רוזה״ בגודל טיבעי.
השתקנית הצרפתית סימון
מיד עם בואה במעריצים.

שיש לה איזה סרט בפסטיבל, אבל היא
יודעת שזהו מקום מומלץ לכל מי שמעוניין
לשמור על התדמית הנכונה).

מסורת
של עירום

סאדיסט

פול סטית, השחקן הישראלי לשעבר, סגלס את
דמות הסוהר הסאדיסטי באכספרס של חצות, סירטו
של הבמאי אלן פארקר. סמית נראה בתמונה כשהוא מכה את הסטודנט־האסיר ג׳והן הורט,
בסרט המבוסס על מיקרה שאירע ב־ 1970 בתורכיה והמציג את התורכים כעם מושחת.

לאכול ליד איב מונטאן בארוחה לכבוד הבמאי ריצ׳ארד פליישר,

שיגיע לישראל ביוני להמשיך בצילומי הסרט אשאנטי שהחלו בקניה,

זכה מפיק הסרט (מימין) .המסעדות היו מלאות בכוכבים ובתיירים מ...ישראל.

ל חוף הים, מחצית מן הנערות
< (והנשים) הסירו כבר מזמן את החלק
העליון של הביקיני, כדי לזכות בשיזוף
אחיד. זה אינו מונע מן השאפתניות,
החולמות על צעד ראשון גדול בקאריירה,
להזמין עיתונאים שינציחו חגיגית את מע מד
הסרת החזיה והתחתונים (כפי שעש תה,
למשל ,״מים אמריקה בעירום״).
לעומתן השאפתניות המנוסות, אלה שמס תובבות
כבר ע^ור שנים במעמד של
״כוכבנית״ ושומרות עליו בקפדנות על־ידי
חליצת האברים הנכונים. כמו למשל
אדי ויליאמם, מי שהיתה תגליתו ורעייתו
של במאי הפורנו ה״רך׳ האמריקאי ראס
מאייר. כמדי שנה, גם הפעם היא על
החוף, וגם הפעם בלי בגדים. מסורת היא
מסורת.
לאורך הטיילת דוחקות ניידות־הטלוויזיה
זו את רגלי זו. צרפתים, אנגלים, ספר דים
ואמריקאים מראיינים כוכבים, מצי צים
בשולחנות בתי־הקפה החוסמים את
המידרכות ובבדרנים מאולתרים, בולעי־

אלמונית הצליחה להסתנן בעד מישמר

השוטרים ולגשת אל השחקנית ליד אול-1

מן, בכניסה לארמון הפסטיבלים בהצגת־הבכנרה.

חדש, היא באופנה כבר שנים לא מעטות,
וגם השנה בולטת התופעה. הדוגמה הבו טה
והחריפה ביותר היא סרט בשם אכס־פרס
חצות, עיבוד קולנועי לספר בעל אותו
שם שכתב סטודנט אמריקאי שבילה שבע
שנים בכלא תורכי. הסטודנט נאסר בשנת
1970 כשברשותו 2,2קילוגרמים חשיש. הוא
נידון לשלוש שנות מאסר, אבל קודם
ששוחרר הומר פסק־דינו במאסר־עולם.
התמונה המצטיירת מסרט זה, של שחי תות
תהומית, רמאות וגסות־רוח שהם
מנת־חלקם של כל התורכים, למן השופט
ועד לסוהר, למן הפרקליט ועד לאסיר,
ממש מסמרת־שיער. לא פלא שממשלת
אנקרה אינה שבעת־רצון מהצגת הסרט
בקאן, מודגם שאין זה אפילו סרט תור כי
(אילו היה כזה, אפשר היה לפחות
לדבר על ביקורת עצמית) .זוהי הפקה
בריטית, הבמאי הוא אלן פרקר (שעשה
קודם לכן את באגסי מאלון) ,והשחקנים
הם בריטים, אמריקאים, איטלקים ואפילו
ישראלים. את דמות הסוהר הסאדיסט מגלם,
בריאליזם ראוי־לשבח, מיודענו מסירטי
מיכאל שווילי, פול סמית.
דוגמה אחרת לשיחזור היסטורי היא
סירטו של קלוד שאברול ויולט נוזיאר,
המתאר מיקרה־רצח שאירע בצרפת בשנות
השלושים, כאשר נערה הרעילה את הו ריה,
ואמה, שניצלה בנם, הצטרפה לתבי עה.
שאברול משתמש במיקרה זה כדי
לתאר, פעם נוספת, את המרחב הסגור
והמחניק של החברה הבורגנית, הגורמת
לאנשים הרוצים להימלט ממנה שיאבדו
את עשתונותיהם עד כדי עשיית מעשים
חריגים.
סירטו של ריינר ורנד פאסבינדר ייאוש
אומנם אינו משחזר אירוע היסטורי, אבל
הוא משתמש באירועים כאלה כרקע לעלי לה
שלו, המבוססת על סיפור באותו שם
מאת ולאדימיר נאבוקוב. פאסבינדר מתאר
עולם מתמוטט והולך של גרמניה בימי

עליית הנאצים, ואת דמותו של מהגר רוסי
המחפש את זהותו ומנסה בד־בבד להכין
לעצמו מיפלט מן השואה המתקרבת. זהו
הראשון בסירטי פאסבינדר הדובר אנג לית.
דירק בוגארד מופיע בתפקיד הראשי,
ולמרות שהסרט מנסה לרקוד בבת־אחת
בתריסר חתונות ולדון בתריסר נושאים,
הוא מעורר התפעלות בראייה הקולנועית
של הבמאי ובדיאלוגים החריפים והמבריקים
שכתב עבורו המחזאי הבריטי טום סטו־פארד.

זכויותיה

גורילה
ם זאת, יש לסכם שבינתיים, בבור ׳
^ סת התיסכולים, נמצאות מניות הפרט
בעלייה ומניות החברה בירידה. אחרי שנים
שבהן היה צריך לחפש פירוש פוליטי לכל
תנועה על המסך, חזרו הקולנוענים להת בונן
גם בעצים המרכיבים את היער ולא
רק ביער עצמו. אולי משום כך בולטת
בפסטיבל זה נוכחות הקופים, שבסרטים
שונים ממלאים תפקידים שונים. כך,
למשל, בכלוב של מאפו מופיע קוף בשם
באדור, אוראנגאוטנג האמור להמחיש את
תת־ההכרה המודחקת של נערה מופרעת,
שחיה שנים רבות באפריקה ומתקשה, אח רי
מות הוריה, להתרגל לחיים המודרניים
בחברת אחותה, החוקרת סערות על השמש
(שימו-נא לב לסימליות).
הקוף השני הוא קוקו, גורילה צעירה
ממין נקבה שלמדה ליצור קשר עם בני-
אדם בעזרת סימנים ותנועות של חרשים-
אילמים. היא ניצבת במרכז סירטו התעו-
די של ברברט־שרדר (אידי אמין דאדא),
שנפגש עם הסטודנטית הצעירה פני פא-
טרסון העובדת עם קוקו כבר שש שנים,
ומאחרי המחקר האנתרופולוגי מסתמנות
(המשך בעמוד )42

| * 111/11X 1 ^ 1 *1 111ה 1ף < 1ירח נפרה בלתי־ידועה מנסה להתגלות — תרתי־
1 /משמע — על הטיילת של עיר־הריוויירה
\ 11 # 1 1 11 1 1 /1 #1
הצרפתית קאן. מסורת זו היא אחת מרבות המלוות את פסטיבל הסרטים מימיו הראשונים.
ציירים לעת־להגות,
זמרים אלמונים,
מצוא, ומי־יודע־מה, כולם מתמודדים על
הפראנקים שבכיסי היושבים. ומי שאינו
יודע לעשות דבר, פשוט ניגש לעוברים־
מוכנים לתרום
ושבים ושואל אם הם
לקרן הפרטית שלו.
הכל כרגיל, אבל בכל־זאת השתנו כמה
דברים. מנהל הפסטיבל אשתקד, עיתונאי־לשעבר
בשם מורים בסי, התפטר ואת
מקומו תפס מבקר־הקולנוע־לשעבר ג׳יל
הסרטים המוצגים במים־
ז׳אקוב. מיספר
גרות הרישמיות צומצם במידה ניכרת, וכל
אהד מהם מוקרן פעמים רבות יותר, כדי
שכולם יספיקו לראותו.
ולראשונה בפסטיבל קאן, צוות השופ טים
אינו מורכב מאישים מפורסמים בת חומי
האמנות השונים, כפי שהיה נהוג ב עבר,
אלא מאנשי־מיקצוע של ממש, במאים
כמו אלן פאקולה וקלוד גורטה, שחקנית
כמו ליב אולמן ומבקרי-קולנוע מן העי תונות
המיקצועית (להבדיל מן העיתונות
היומית) כמו מישל סימן. המנהל החדש,
ז׳אקוב, אף הצהיר שכל עוד ימשיך בתפקידו,
זו תהיה המדיניות הרישמית של
הפסטיבל. הלוואי שגם הממונים על ה קולנוע
בישראל היו לומדים ממנו.
ריח הגצרות
י 6זכותו שד ז׳אקוב יש עוד לומר
• שהאיש מיקצוען אמיתי, ומי שעובר
על רשימת הסרטים שבחר לתחרות ה־רישמית
חייב להודות כי הוא ליקט את
השמות הנכונים, של היוצרים הנכונים.
אם אלה יוכיחו את עצמם או לאו, זה
כבר דבר אחר, והפסטיבל הרי מזמן הכ ריז
שהוא אינו עושה סרטים אלא רק
מציג אותם. אבל כאשר עם האנשים ש־סירטיהם
מוצגים כאן בהצגת־בכורה נמ נים
במאים כמו ז׳יל דאסן, קארלוס סאו־רה,
ריינר ורנד פאסבינדר, קלוד שאב־רול,
מארקו פררי ומעל כולם בילי וייל-
דר, ברור שסקרנותו של כל חובב־קול-
נוע ראוי-לשמו מתעוררות מייד.

ואכן, למרות מנת האכזבות הרגילה בכל
פסטיבל (אין דבר היכול להשתוות לצי פיות
שמכינים בבית) ,קשה לבוא בטענות
לאירוע המציע כבר בערב השני סרט כמו
עץ הקבקבים, אחת מאותן יצירות נדי רות
המהוות שלמות בפני עצמה, ועתידות
עוד להילמד בבתי-הספר לקולנוע. במאי
הסרט הוא ארמנו אולמי, איטלקי העושה
סרטים כבר שנים רבות, אבל מעולם לא
הוצג בישראל, משום שהוא נחשב אפרורי
מדי עבור השוק שלנו.
בדרך כלל עוסקים סרטיו בחיי הפרול טריון
העירוני באיטליה בהווה. אך הפעם
הוא חרג ממינהגו, חזר לשורש מישפחתו
ומתאר חווה צפון־איטלקית בסוף המאה
הקודמת, על המינהגים, הבעיות הקטנות
והטראגדיות העמוקות המתרחשות בחיי ה איכרים
העובדים בה כאריסים. הפשטות
שבה עשוי סרט זה, שנמשך שלוש שעות,
השימוש המופלא בשחקנים־חובבים החיים
את חייהם לפני המצלמה יותר משהם
משחקים, היופי הנדיר של התמונה, שסודו
דווקא בכך שאין שום ניסיון לייפות את
המציאות אלא לקלוט אותה על כל גווניה,
כל אלה מעלות המעמיקות את החווייה
האנושית שבסרט זה.
הבעייה היחידה של הסרט, ובגללה רבים
המבקרים מעיתונות השמאל שמתנגדים
לו, היא רוח־ההשלמה וחום ר-הרצון-להת־קומם
של עובדי־האדמה המרודים, אפילו
ברגע של משבר קשה, כאשר הגיבור כורת
את העץ כדי להכין קבקבים לבנו המגורש
מן החווה, כעונש על מעשהו. כפי שאמר
אחד המבקרים הסוציאליסטים מאיטליה:
״אני מעריך את הדרך שבה עשו את
הסרט, אבל לא את ריח הנצרות הנודף
ממנו.״ מה פלא, אם כן, שאולמי הוא אחד
הקולנוענים הבודדים באיטליה המזוהים
בגלוי עם המיפלגה הנוצרית־דמוקרטית?
שחיתות תורכית

היצמדות לאירועים היסטוריים
ושיחזורם, על-מנת ללמוד מהם לקח

הוותיקה מתפשטת ז יד;,״ד
״פורנו

הרך״

ראם

מאייר,

מתפשטת

כמדי

שנה

ויליאמם, מי
של במאי העל
החוף בקאן,

מישיבתה מלכותית
(המשך מעמוד )33
תל-אביב, שלמה (.צ׳יץ׳) להט, כנראה
מפני שהגיע ללא אשתו. ראש־עיריי,ת ירו*
שלים, טדי קולק, כלל לא בא לברך את
חברתמיפלגתו־לשעבר, יצחק בבון, ביומו
הגדול. טדי היד. עייף, כפי הנראה. שעה
קודם־לכן יכלו יותר ממיליון צופים בטל וויזיה
להבחין יפו, כשהוא יושב ביציע
האורחים בכנסת ומפהק לתוך המצלמה,
מבלי לטרוח כלל להסתיר את פיו בידו.
אט־אט החלו גם האורחים האחרים
מתפזרים. כאשר נותרו רק כמה מאות
אנשים פזורים על הדשא המוצף אור,
ידידים אמיתיים או סקרנים שהחליטו
למצות את חוויית החלפת הנשיאים עד

תומה, התגלתה לפתע תמונה מופלאה.
נעה קציר סיפרה עוד קודם־לכן לאו פירה
בבון :״חלמתי עלייך סלילה. חלמתי
שאת עומדת כמרכזה של מסיבה גדולה,
עם מוסיקה והרפה אנשים וילדים.״ והנה,
לפתע התגשם חלומה של נינה קציר. לפתע
התגשם חלומם של כל ואותם ישראלים ש צפו
— מרחוק ובקינאה — בבית הלבן
הנוצץ ובוושינגטון, עמום האירועים התר־בותיים-הברתיים-מו0יקאליים,
כפי שהיה
הבית הלבן כזמנם של גץ ן ווג׳קי קנדי.
יצחק נבון ניגש אל התיזמורת כדי להו דות
למנצחה ולנגניה. ילדיו רצו בעיקסו־תיו,
הצלמים אחריהם, אופירה הצטרפה
אף היא והקהל הסתדר כחצי־גורן ממול.
נמצא מי שהביא כמה כיסאות שעליהם

שני מנצחים

מנצח תזמורת צה״ל, יצחק (״זיקו״) גראציאני, אשר
שוחח עם הנשיא נבון בשפת הלאדינו, גילה לפתע את
ארז בן הארבע כשהוא ניצב לו ח על דוכן־המנצחים. גראציאני שיתף אותו במלאכתו.

שובבות ירדס

כבר בקבלת־הפנים הרישמית הראשונה שלהם, היתוו
אופירה ויצחק נבון את אופיו החדש של מישכן הנשיא.
את זמנם חילקו שווה־בשווה בין לחיצות־הידיים והברכות לבין סישחקי־השתובבות.
התיישבו נבון וילדיו. לפתע נעלמה או פירה,
וחזרה כעבור דקות אחדות כשהיא
מלווה את אמה הקשישה, שרה, אל מקום
מושכו של בעלה הנשיא. חמותו חיבקה את
ראשו ׳ונשקה לו.

גיגה חלמה
על אופירה

* ! ו אשת הנשיא היוצא, נינה
1 1 -4 1 1קציר, התעייפה מהעמידה,
חלצה את נעליה ואחזה אותן בידה.

ך ראציאגי המשיל לנגן עם התיז ^
מורת שלו. ארז הפעוט מיחד אל ה חצוצרות
וחטרומבונים ועזר לחיילים־נגנים
לנשוף. נירה בת החמש פנתה אל המתופף,
״סילקה״ אותו מעם תופיו וחבטה במקלות-
התיפוף על תופייהעור ועל המצילתיים.
היא הצליחה להקים רעש גדול עוד יותר
מארז. האח הצעיר התקנא, נטש את ה טרומבון
ומיהר אל כן־ד,נשיאות של התיז־מורת.
גראציאני מצא לו לפתע עוזר על
רובן הניצוח.
הכל שפע מוסיקה, אור, נשים ואנשים
יפים. המלצרים החלו משרתים את האור חים
כשהם נושאים את המגשים בצעדי
ריקוד. כני המישפחה, של יצחק ושל או פירה
וקומץ ידידים קרובים, התאספו סביב
הנשיא לתמונה מישפחתית־מלסותית על
כיסאות שהוצבו על הדשא.
המחיצות הוסרו. הגינונים הנוקשים-
מכופתרים של בית הנשיא נעלמו כלא־היו.
הקהל סגר את המעגל. דומה היה שהכל
משתתפים במסיבה מישסחתית גדולה ו חמה.
הוו שפיזימו עם התיזמורת, אחרים
צחקו בקול. הזמרת של התיזמורת נטלה
את המיקרופון ושרה, ואליה הצטרף חלק
מהקהל.
הראשונים שהתעייפו הוו האורחים, אח ריהם
נירה ׳וארז. אופירה ויצחק ׳נבון, למ חות
שהיה זה חיום הגדוש ביותר בחייהם,
כאילו ביקשו להאריך ולמתוח אותו עוד
ועוד, למצותו עד יתום. הם המשיכו לטפל
ביאורהיהם, להשתעשע עם ילדיהם ולהתנשק
עם הקרובים.
הסייגנון החדש, הצעיר, סיגנון בית קנדי,
כבש את מישבן נשיאי ישראל כבר בערב
הראשון לכהונתם של הנשיא והגברת ה ראשונה,
יצחק ואופירה נבון.

1 1 1 7 1 ׳11׳ 11 *1 * 1נירה בת החמש קינאה בהצלחותיו המוסיקאליות של אחיה הצעיר,
- 1 - 1 1 411י * סילקת את המתופף הקבוע של תיזמורת צה״ל ממקומו והחלה
מקישה על הכלים בקצב התיזנוורת שהמשיכה לנגן. המתופף נראה עומד בצד.

711 ״ 11*111ך 1 1 1 | 1עוד קודם שהלך ארז לנצח על התיזמורת, הוא ניסה את
1414 ! 1 .1 4 1 1 11411 כוחו בנשיפה בטרומבון. החייל־נגן, יחד עם אופירה, ניסו
לעזור לו להפיק צליל מהכלי וכשהצליח, אמרה אופירה :״הוא עוד יחתום קבע.״

במדינה
(המשך מעמוד )29
לרעייתו (במדינות שבהן יש מלך או
נשיא) .במקרים חגיגיים פחות שומר בעל־האוניה
את הכבוד בדרך־כלל לאשתו.
ביום ר השבוע יתקיים ביפאן טכס ש העלה
שאלה: מי צריך להשיק את אוניי־תה
של חברה ישראלית, השייכת לציבור?
אצולה ביורוקרטית. אופירה נבון
טרייה מדי במעמדה החדש, ועליזה בגין
אינה חושקת בטכסים מעין אלה. חברת
צי״ם, בעלת האוניה, הועידה את הכבוד
לאשה בשם גילה שטסל.
מיהי גילה שטסל, ומה זכותה במעמד
זה? פשוט מאד: בעלה הוא פקיד־ציבור,
איש האצולה הביורוקרטית, שהגיעה לדר גת
יושב־ראש הדירקטוריון של החברה.
נגד בחירה זו הושמעה מחאה בלתי־רגילה.
מועצת עובדי צי״ם מחתה ריש-
מית, תבעה כי הכבוד יימסר לאחת העוב דות
הוותיקות של החברה.
חברה נבונה היתה קופצת על מציאה
זו, כחלק ממאמץ לקשור את ציבור־העובדים
למיפעל, לטפח בו רוח של צוות
והרגשה של השתייכות. אולם באווירה
הביורוקרטית של ישראל, אין איש חולם
לשים ערכים כאלה על כף המאזניים, כ אשר
על הכף השנייה מונחת הטבה כל שהי
לפקיד או לעסקן בכיר. גילה שטסל
עצמה הבינה את הבעייה, ויתרה על ה נסיעה.
אך הנהלת צי״ם לא הטיסה עוב דת
ליפאן, אלא מסרה את הכבוד לאשתו
של סוכן צי״ם ביפאן.
נדמה כי בקבוק השמאפניה, שיתנפץ על
דופן האוניה אביג׳אן סטאר, מסמל במידה
רבה את החולי היסודי של יחסי־העבודה
בישראל, ואולי של החברה הישראלית
ביכללה.

עיתונות
הו ס ת לקצץ
הסקופ הגדוד ש?
העיתוגאי, היה זה
שהוא יצר בעצמו
כל עיתונאי המכבד את עצמו רודף
אחר סקופים. רק מעטים מצליחים לעשות
אותם בעצמם. אחד מאלה האחרונים היה
השבוע כתב הארץ יאיר קוטלר, שהצליח

לפני עשר שנים הגיע לעמדה הבכירה
ביותר בעיתון, זו של עורך־מישנה. בתפ קיד
זה נכנס לעימותים מתמידים עם בעל
העיתון ועורכו הראשי. פרש מתפקידו
וחזר לשמש ככתב, המועסק על־פי חוזה
מיוחד.
בין שאר תפקידיו, מראיין קוטלר אחת
לשבועיים אישי ציבור, עבור מוסף הארץ.
עבור הגיליון האחרון של המוסף
הכין ראיון עם סגן ראש־הממשלה, יגאל
ידין. בין השאר ריאיין אותו על הסיכסו־כים
הפנימיים בד״ש. הראיון אושר על־ידי
עורך המוסף, אברהם רימון, נמסר לדפוס
וסודר.
אלא שאז תבע שוקן, שלא כהרגלו לגבי
מאמרים הנכתבים עבור המוסף, לקרוא
את המאמר. הוא קיצץ בו כמה קטעים
( 470 מתוכן המאמר לטענתו׳ 1770 לטענת
קוטלר) .הקטעים שקוצצו התייחסו ברובם
לעמדת הארץ כלפי ד״ש, להערכות אי שיות
של קוטלר את ידין ולחילוקי־הדי־עות
שבין ידין לבין חבר הנהלת מערכת
הארץ, אמנון רובינשטיין.
קוטלר ראה בכך פגיעה בחופש־העי־תונאי
שלו .״מעולם לא קוצצו מאמרי,
לא קוטעו ולא עוותו ללא הסכמתי,״ טען.
״פירסום המאמר במתכונתו המקוטעת
מפר הבטחה שנתתי לפרופסור ידין, כי
דבריו יובאו בדייקנות ובשלמות.״
שוקן סבר אחרת. הוא טען, כי מאמרו
של קוטלר מכיל פרשנות, הערכות ובי טויים
שמקומם לא יכירם בראיון עיתו נאי,
וכי זכותו, סמכותו ותפקידו של ע ד
רך־עיתון הם לערוך את החומר העיתו נאי
של כתביו על־פי שיקוליו.
אין מחלוקת על כך שזכותו של עורך
לסגנן, לשכתב ואף לקצץ מרשימות כת ביו.
אולם קוטלר ראה בקיצוציו של שוקן
ניסיון לשנות את רוח הראיון שכתב,
כדי להתאימו להשקפותיו על ידין. רוח
הדברים שנכתבו בראיון סולפה ועוותה
לטענתו. שינויים מעין אלה המבוצעים
בידי עורך הופכים למעשה את העתונאי
לעט־להשכיר.
פירסום כ־ 28 אלף ל״י. קוטלר סירב
להתיר את פירסום מאמרו במתכונתו ה מקוצצת,
תבע שלא לפרסמו. שוקן הת עקש
לפרסמו כרצונו. בית־המישפט תמך
בקוטלר, הוציא צו־מניעה זמני.
כעבור יומיים פורסם המאמר כולו ב מודעה
בעיתון מעריב מטעם ״אזרחים
למען חופש העיתונות.״ במאמר, שפיר-
סומו עלה 28 אלף ל״י, הודגשו הקטעים
שביקש שוקן למחוק. מאמציו של שוקן
למנוע את פירסום המאמר במעריב —
בשיחה אישית עם עורכו שלום רוזנפלד
— עלו בתוהו.
בבית־המישפט האשימו פרקליטיו של
שוקן כי פירסום המאמר השלם במעריב
מהווה ביזיון בית־המישפט וכי הוא נעשה
בקנוניה בין ־קוטלר לידין. טענות אלה
נידחו. לא היה ביזיון בפירסום המאמר,

כיוון שהוא נמצא בתיק בית־המישפט וכל
אחד, אילו רצה בכך, יכול היה לפרסמו.
מלבד זאת, לא קוטלר ולא ידין הם ש־פירסמו
את המודעה במעריב. עשו זאת
אנשים מתומכיו של ידין בד״ש. אמר
קוטלר :״בפעם הראשונה הכרתי את ידין
בעת הראיון, ומאז לא ראיתי אותו. אף
פעם בחיי לא דיברתי איתו, מלבד באותו
ראיון.״
כיוון שהמאמר המלא פורסם במודעה, לא
ביקש עוד שוקן לפרסמו במתכונת המקו צצת
— וזה היה בדיוק מה שביקש קוט־לר
להשיג. העילה לצדד,מניעה לא היתד,
קיימת עוד, והוא בוטל.
אולם נראה כי קוטלר לא הצליח להשיג
את יעדו האמיתי. היחסים בינו לבין
עורכי הארץ מעורערים. פנייתו לקבל סעד
מבית־המישפט במחלוקת שלו עם עורכו
מהווה צעד יוצא־דופן. בדרך־כלל מקובל
להביא נושא כזה בפני ועד־העובדים,
שקרוב לוודאי שהיה נותן לו גיבוי מלא.
העובדה שבחר להיאבק בפומבי בבית־המישפט
בעורך עיתונו, עלולה היתר, לג רום
לפיטוריו.
קוטלר לא חשש מפיטורים בעת שיצא
למאבקו, בתנאי שיזכה בפיצויי הפיטו רין
המגיעים לו כחוק. אלא ששוקן הע דיף
להמשיך להעסיק את קוטלר בעיתונו.
הוא עצמו לא התרגש מהפרשה, למחרת
ביטול צדהמניעה יצא לחופשה ממושכת
בחו״ל.

עלדאט פוז אטמון־ !
הסטודנטית תבעה הגבלה
בחופש הביטוי ונפלה
בעצמה קורבן להגבלה
מזה חודשים אחדים סוערות הרוחות
בקמפוס האוניברסיטה העיברית בירושלים.
בין הסטודנטים נטוש ויכוח מר על
בעיית מתן הלגיטימציה לוועד הסטודנ טים
הערבים, שכמה מחבריו תומכים ב גלוי
באש״ף.
שושנה צינגל 24 סטודנטית לאנגלית
ופילוסופיה, התנגדה להכרה בוועד. כ כתבת
עיתון־ד,סטודנטים הירושלמי, פי
האתון, פירסמה מאמר נגד מתן חופש־ביטוי
לסטודנטים הערבים.
כתבה שושנה במאמרה :״כרוזים ה מופצים
בימים אלה בקמפוס אומרים לך:
,שתיקתך היום, לנוכח ההתנכלות לדמוק רטיה
...תפגע מחר בחופש־ההתבטאות
שלך.׳ כז ב!!! אין מתנכלים לדמוקרטיה
בקאמפום הירושלמי בעניין סטודנטים
עויינים. להיפך, נקיטת מדיניות יד חזקה
כלפי סטודנטים עויינים, החפצים בהרס
המדינה שבה הם חיים הינד, מחוייבת ה מציאות,
שכן היא באה לשמור על הדמוק רטיה
ועל חופש-ד,ביטוי מהריסתו בידי
גורמים החפצים בהריסתו.״

הבורסה

מה לקוות

לא עט־להשכיר
ליצור תקדים בעיתונות הישראלית. לבק-
׳ שתו הוציאה השופטת המחוזית חנה אב־נור,
צו־מניעה שאסר על עיתונו לפרסם
,מאמר מפרי־עטו, שעבר את מה שניראה
* בעיני קוטלר כ״צנזורה פוליטית״ של
עורכו הראשי של הארץ, גרשום שוקן.
קוטלר 51 עובד בהארץ 25 שנים.
העולם הזה 2126

התשקיף של ״בנק איגוד״ ,המיועד להפצה בטוף שבוע
זה, עלול להידחות אם לא ייאמר בו כי שתי קופות־גמל
של הבנק, שהיו אמורות להיות בין החתמים של ההנפקה,
נמחקו ממנה. הדבר ייעשה בהתערבות רשות־ניירות־הערד,
שהחליטה לפעול במקום שבו הנהלת הבורסה אינה עושה
דבר. שתי הקופות מכרו מניות של חברת ״פז — חיפושי
נפט״ לפני המועד שבו היה מותר להן למוכרן. הנהלת
הבורסה החליטה לאסור עליהן להיות חתמים של הנפקות
לכמה חודשים. אך למרות האיסור הופיעה אחת מהן
כחתם בהנפקה של ״ריס״ בימים אלה, והנהלת הבורסה
החליטה שלא להגיב על הזילזול בהחלטותיה. הנהלת ה בורסה
נתונה להשפעת ,,בנק לאומי״ שהוא בעלי ״בנק
איגוד״ ומשום כך נמנעה מכל פעולה בנדון.

מניות ״ריסי׳
תשקיף רהיטי ״רים״ מציע לציבור לרכוש מניות של
החברה. מניות אלה אינן מומלצות, כיוון שנושא שיווק
הרהיטים הוצא מרשות החברה המנפיקה את המניות
ויהיה בבעלות נפרדת של בעלי ״רים״ ,מישפחת אהרון
אייזן. כל השמנת תישאר בחברת־השיווק, ומשום כך לא
כדאי לרכוש את מניות המיפעל המייצר את הרהיטים.

בתבת צינגל

־ לא שופו־תעמולה

תביעתה של שושנה צינגל להגבלת וזו*
פש־ר,ביטוי — התממשה. הראשונה שנפ לה
לה קורבן היתד, היא־עצמה.
״בילוי, אובלוסיה״ .באחד מגיליו נות
פי האתון התפרסם מאמר של ישראל
נץ, איש התנחלות יריחו עילית וארץ־
ישראל השלמה. במאמרו הציע פתרון ל־סיכסוך
הישראלי־ערבי :״הפתרון הצודק
יימצא בחלוקת שטח המנדט משני עברי
הירדן בין שני העמים החיים כאן. ישראל
במחצית המערבית, בליטאני, בבשן וב־גילעד
...הערבים למחצית המזרחית, בש טח
השווה לזה המיועד לישראל. מעבר
לגילעד יבואו על סיפוקם ערביי א״י ה מגדירים
עצמם בפלסטינים, במדינה עצ מאית
בשטח המנדט. אליה נעודד הגיר תם
לסילוק אוכלוסיה עויינת מבפנים.״
שושנה צינגל התקוממה נגד הרעיון
לסלק ערבים היושבים במדינת ישראל.
היא כתבה מאמר נגדי, השולל את תפיסו תיו
של נץ, מסרה אותו לפירסום ל פי
האתון. ראשי מערכת העיתון, המש תייכים
לרוב השולט באגודת הסטודנטים
הירושלמית, המורכב מאנשי רשימת קסטל
הלאומנית־ימנית, סירבו לפרסם את מאמ רה
של צינגל.
הפעם, כשהדברים נגעו לה עצמה לא
היתה שושנה צינגל מוכנה להשלים עם
הגבלת חופש־ד,ביטוי בידי עורכי בטאון
הסטודנטים.
שושנה שלחה לד,ם את המיכתב הבא:
״ב־ 19.3פורסם מאמר של נץ בשם, מיהו
הסטודנט הערבי.׳ מאמר־תשובה שכתבתי,
הנוגד את דיעות ראשי הסתדרות הסטו דנטים,
לא ראה אור. כאשר שאלתי את
אריק בנדר (אחד העורכים) אם מאמרי
יראה אור, השיב, :עוד אנשים צריכים
לקרוא את המאמר הזה.׳ כיוון שלדעתי אין
אירגון סטונטים צריך לשמש שופר תעמולה
של דיעות הסיעה השלטת בהסתד רות
הסטודנטים, אלא עליו לשמש —
בין השאר — במה למיגוון דיעות פולי טיות
של סטודנטים, אבקשכם למחוק את
שמי מרשימת חברי המערכת.״

ב ל ׳יל, פועלי ופדרי
מדור זה הוא היחידי שהחל מזהיר, לפני שלושה שבועות,
מפני ירידות שערים, וקרא לצאת מן הבורסה. הסיבות
שצויינו אז לירידות שרירות וקיימות גם כיום .״בנק
לאומי״ מוריד את שערי המניות כדי שהמשקיעים ירכשו
את ההנפקה שלו בת מיליארד לירות, המתוכננת לימים
אלה. לכך נוסף הגורם שכסף רב שיצא מן הבורסה הופנה
לרכישות דירות ומיגרשים, ולא חזר אליה. חייבים לעבור
כמה חודשים כדי שהרווחים השחורים יצטברו בידי הצי בור
לכמות חדשה שתביא להפניית חלקם למניות.
מדור זה צופה חידוש העלייה בסוף יוני. לכך, שתי
סיבות: האחת, רוכשי הנפקות בל״ל ופועלים ימכרו את
המניות, וישתחרר הכסף שגוייס להחתמת היתר לאמי״
סיות אלה. כסף זה יוכל לשוב למניות אחרות. סיבה שנייה :
בחודש יוני מתחיל פדיון אגרות מילווה״הברירה מלפני
חמש שנים ומדי חודש, החל ביוני, ישתחררו מאות מיליוני
לירות. פידיון זה יימשך כמה חודשים טובים.
כיוון שהאוצר ישמור שהמדד לא יעלה עד אוקטובר,
זרימת כסף מאסיווית לצמודים תהיה כדאית רק מחודש
אוקטובר, ובחודשים יולי— אוקטובר תישארנה המניות
מושך־ההשקעה העיקרי.
עד סוף יוני מומלץ למשקיעים לרכוש כמה שיותר מן
ההנפקות החדשות של בל״ל ו״פועלים״ ,דבר שיביא כמה
אחוזים של רווח נקי בתוך ימים ספורים.
כן מומלץ לרכוש ככל היותר מן ההנפקה של ״בנק
כללי״ ,הרושם את מניותיו בבורסה. כמות חמניות המונפקת
קטנה 1 ,מיליון בסך־הכל, והיא מאפשרת מישחק
במניות והעלאת שערן. מה גם שסביר כי השערים יעלו
לרמות הבנקאיות האחרות. ככלות הכל, הבנק של רוטשילד
טוב כמו הבנק של יפת ורקנאטי.

בו רסת

ה חי ס ס לי ס

(המשך מעמוד )39
בסרט שאלות כמו :״איזו זכות יש לנו
להפריד גורילה אחת משאר הגורילות
ולהאניש (מלשון אנוש) אותה?״ או :״האם
גורילה שנולדה באמריקה עשויה לפתח
תכונות של יצור לבן אנגלו־סאכסי פרו טסטנטי
כשתלמד את המושגים של הטוב
והרע?״ או ״מאיזו נקודה מגיעות ליצור
ההולך על שתיים זכויות, לאור העובדה
שבשעתו נחשבו גם הכושים שהובאו ל אמריקה
כעבדים כקופים חסרי-נשמה,
ומשום כך בלתי־ראויים לזכויות?״.
ובלי כל קשר לקופים — הישראלים.
יש אומרים שלבד מארצות־הברית וצרפת,
הנוכחות הישראלית כאן היא הבולטת ביו תר.
אומנם לכך אין אסמכתה רישמית,
אבל לפי מיספר הישראלים שפוגשים ב רחוב,
מתקבל הרושם כאילו ענף הקולנוע

לוי גרי, המסתובב במלון קרלטון בחברת
רעייתו, הציג דויד אבידן את סירטו ה־אוונגארדי
,״האסור להקרנה בארץ״ ,מין,
באחד מבתי־הקולנוע המקומיים. ואם לא
די בכך, הוא שיתף־פעולה, לצורך זה, עם
במאי מצרי, יוסף שאהין, שאחד מסרטיו
נאסר להקרנה בצרפת. השניים מצאו שפה
משותפת כקורבנות של אבירי־המיספריים,
ואבידן אף דאג להזמין את שאחיו ליש ראל
עם סירסו. מעניין מה יהיה בפי הצנ זורה
לומר על כך.
ואי-אפשר לדבר על ישראלים, מבלי
להזכיר אותם שאינם פועלים עוד בארץ,
פשוט משום שרכשו מעמד גבוה יותר
בעולם הרחב. כמו, למשל, חיים אשל, האח ראי
להפקות־הסרטים של חברת ברוט,
שכבש לעצמו דירה בקרלטון, קישט את
כל אולם־הקבלה בעמודי פירסומת לסרטיו

בלום -אוצר בלום
(המשך מעמוד )31
מגלה בו התעניינות.
דיין חדל להתערב בנושא ברגע שמנחם
בגין הביע, בשעתו, את המישאלה להו עיד
לתפקיד ראש המישלחת באו״ם את
שמואל כ״ץ, מי שהיה יועצו לענייני הס ברה.
אילו זכה כ״ץ בתפקיד היה ממשיך
את המסורת שעל־פיה היו כל ראשי מיש-
לחות ישראל באו״ם אנגלו־סכסים במו צאם.
אולם כ״ץ הסתכסך עם בגין, והת פטר
בטריקת־דלת.
רק אז החלו מחפשים מועמד מתאים
לתפקיד. כיוון שבין ראשי השילטון החדש
לא נמצא מועמד כזה, הציע מי שהציע
לבגין את הפרופסור יהודה בלום.
בלום נמוך-הקומח, הכחוש והממושקף,
מזכיר במיקצת את מנחם בגין עצמו כפי
שניראה בשנות ה־50׳.
היה לו רקורד מרשים, גם מבחינה
מדעית וגם מבחינה פוליטית. ראשית, הוא
יהודי דתי לאומי, שהשקפותיו הלאומיות
קיצוניות עוד יותר מאלה של בגין. ב צעירותו
היה מפעילי תנועת־הנוער של
המיזרחי. אחר־כך, בעת שלמד מישפטים
באוניברסיטה העיברית בירושלים, היה
יו״ר אירגון הסטודנטים הדתיים, יבנה.

האס ימנו
דובר לדובר!

קוקו, גורילה ממין נקבה, שלמדה ליצור קשר עס בני־אדס
9 11ס
ה | 1י
באמצעות שפת החרשים־אילמים — יחד עס הסטודנטית

העובדת איתה מזה שנים, פטי פאטרסון. שם הסרט: קוקו, הגורילה המדברת,
והוא בוייס על־ירי ברברט־שרדר, מי שעשה את הסרט אידי אמין דאדא.

דיוק והנאצים

השחקן האנגלי המצויין דירק בוגארד בין אנדריאה
פראול (שחקנית שהשתתפה בהזלילה הגדולה) .לבין סביב קלאוס לוביטש, בסרט ייאוש של פאסבינדר. הסרט ייאוש נסב
מהגר רוסי המחפש את זהותו בימי עליית הנאצים בגרמניה של שנות השלושים.
משגשג כיום בארץ יותר מאי־פעם. במאים
כמו אבי נשר, זאב רווח או יקי יושע
(שסירטו מוצג במיסגרת היוקרה של במאי
צרפת, והוא הסרט הישראלי היחידי המוצג
כאן רישמית) מנסים למכור את סירטיהם.
מנחם גולן ויורם גלובוס מקשטים כמעט
כל ביטאון מיקצועי שיוצא כאן לאור,
כמעט מדי יום. קשר האורניום מוצג פע מים
אחדות ביום בשוק הסרטים, ולבאים
מחלקים סוכריות המתפוצצות בפה, ה מעוררות
עליצות כללית, מה־גם שהן נתו נות
במבחנות שעליהן רשומה הכתובת
״אורניום״ .כדי שלא ישעמם להם, בין
הקרנה להקרנה, הם כבר מכינים את מס־קותיהם
הבאות, כמו הקוסם מלובלין,
ומודיעים עליהם ברבים.
וגם המיפגן הפוליטי אינו נעדר מנופה
של קאן. שעה שהצנזור הראשי לשעבר,

הבאים, ומנהל עסקים פורחים בעזרת חת נו,
איתן עמית, עיתונאי־ספורט לשעבר
בידיעות אחרונות, המגלה בקיאות מפ תיעה
בניהול עסקים עם נציגי המיזרח־הרחוק.
או, דוגמה אחרת, דויד מטלון,
סגן־מנהל של חברת קולומביה, שהגיע
לקאן בכל ההדר והחשיבות המוענקים ב־דרך־כלל
לנציג חברה אמריקאית בכירה.
ואם מוסיפים על כד את החדשות ה משודרות
ברדיו ובטלוויזיה על התקפות
של מחבלים בנמל אורלי, ברור שהיש ראלי
שנמצא כאן יכול להרגיש כמעט
בבית — הרבה עיברית ברחוב, וסיבה
להאזין לכל מהדורת חדשות. אבל הבדל
קטן בכל זאת קיים: מכל הסרטים שמו צגים
בקאן, יגיע לישראל רק אחוז אחד,
ואולי אפילו פחות. ובגלל ההבדל הקטן
יש בקאן, מדי שנה, כה הרבה אנשים.

^ הרי שזכה בתואר עורך־דין שירת
\ 1בצה״ל כעוזרו של מאיר שמגר, אז
סגן הפרקליט הצבאי הראשי. כשהשתחרר
מהשירות הצבאי השלים את לימודיו באו ניברסיטת
לונדון, שם עשה דוקטוראט
במישפט בינלאומי.
ב 1962-החל עובד במחלקה המישפטית
של מישרד־החוץ, כעוזר היועץ־המישפטי
למשך שלוש שנים. באותה תקופה הוא
זכה בפרס ארלוזורוב, שהוענק לו על-ידי
שרת־החוץ דאז, גולדה מאיר, על מחקרו
״גבולות מדינת ישראל.״
אחרי מילחמת ששת־הימים שונה שם
המחקר של הפרופסור בלום ל״גבולות
הביטחון של ישראל״ ,שימש כחומר־הס־ברה
רישמי של ממשלת המערך. במחקר
זה טוען הפרופסור בלום לזכויות המיש־פטיות
של מדינת ישראל על ארץ־ישראל,
תוך הסתמכות על פילפולים קונסטיטוציו ניים.
ב־ 1965 הצטרף לאוניברסיטה העיב-
דית בירושלים, פתח בקאריירה אקדמאית
שהופסקה על־ידי שנות־שבתון רבות, בהן
כיהן בתפקידים בינלאומיים שונים. בין
השאר עבד במחלקה המישפטית של האו״ם
בניו־יורק, והיה חבר במישלחת ישראל
למושב ה־ 31 של עצרת האו״ם.
עבר מעין זה הכשיר את הפרופסור
בלום, בעיני מנחם בגין, לתפקיד ראש
מישלחת ישראל באדם.
רק עתה, כשמתקרבת שעת כניסתו של
הפרופסור בלום לתפקידו החדש, אוחזים
ראשי מישרד־החוץ את ראשיהם בידיהם
ומייללים :״מה יהיה? מה יהיה?!״
מכריו של הפרופסור בלום מנסים להר גיע
את הרוחות, ולשכנע את המתריעים
מפני מה שעלול לקרות באדם בכך ש-
״החיסרון אינו נורא כל־כך. בלום אומ נם
אינו יודע לדבר, אבל יש לו טיעונים
חזקים. חסרונו הגדול הוא בכך שהוא
מתרגש כשהוא מופיע לאור הזרקורים.
אבל הוא יתרגל לזה.״
כדי להכין תרופה למכה הצפויה העלה
מישהו במישדד־החוץ רעיון גאוני .״ליש ראל
כבר היה פעם, בהיסטוריה שלה, נציג
כבד־פה וכבד־לשון — משה רבנו. אז
נפתרה חבעייה בצורה פשוטה: משה לקח
לו את אחיו אהרון כדי שישמש לו לפה.
מה שצריך לעשות, זה למצוא עכשיו פה
לפרופסור בלום.״
כך צץ במישרד־החוץ הרעיון למנות
לפרופסור בלום סגן שיהיה בעל כושר
הופעה וכושר דיבור. אלא שספק אם רע יון
זה יתקבל. ספק אם הפרופסור בלום
עצמו ייאות לכך שסגנו במישלחת לאדם
הוא שיהיה דובר המישלחת. אין גם סי כויים
רבים שכלי־התיקשורת האמריקאים,
המספקים את התהודה העיקרית למה ש מתרחש
בארמון האדם, יאהבו את הרעיון.
אלה אינם מתלהבים לדבר עם סגנים. הם
רוצים לראיין, לדובב ולשמוע הצהרות מפי
ראשי המישלחות ולא מסגניהם.
בשלב זה עדיין נמצאים הכל בעמדת־המתנה,
כשהם חרדים מפני מה שעלול
להתרחש כאשר יחל הפרופסור בלום בהו פעותיו
הפומביות בתפקידו החדש.
עיקר הדאגה אינו לישראל ולתדמיתה,
אלא לראש־הממשלה מנחם בגין :״מה
יאמר הוא, כאשר יתברר שהכשילו אותו
פעם נוספת?״

י תמיר והזקנה
(המשך מעמוד )28
את השליטה, ולא התרשם מדבריו של
תמיר, שהשתמש תמיד במילים ״רצונה .
של המנוחה״ להצדקת כל מעשיו.

כתחילת 1977 נראה היה כי אכן
תוגש ותביעה, ולא יהיה מנוס מ־כערכה
מישפטית עקובת־פירסום.
אלא שכאן, במו כמחזות יווניים,
התערבו כוחות עליונים.
בתחילת 1977 הוקמה המיפלגה החדשה,
דיש, ותמיר ראה לעצמו סיכוי לחזור ל מרכז
הפעילות הפוליטית. היו לו כל ה סיכויים
להפוך איש מרכזי בתנועה החדשה
שהייתה עתידה, לדעת רבים, להיות, ב בחירות
הצפויות במאי, הכוח העיקרי ב מדינה.
תמיר קיווה להיות שר החוץ או
הביטחון. היה גם ברור כי לא משנה מה
יהיו ׳תוצאות הבחירות — דיש תהיה ב־
,ממשלה, ואם תהיה בממשלה, תמיר יהיה
לפחות שר־המשיסטים. לראשונה בחייו
ראה תמיר לפניו סיכוי מוחשי להגשמת
חלום־חייו — להיות שר בישראל.

כמצב זה, לא היה תמיד מעוניין
כמישפט שהוא יעמוד כמרכזו.

לעולם אין לדעת מראש כיצד תתגלגלנה
תביעות כאלה, והן כתיבת־סנדורה! .תמיר
עצמו עלה לגדולה במישיפט קאסטנר, שהחל
כתביעה קטנה נגד אחד, מלכיאל גרע-
וואלד, ושהסתיים כימעט במהפכה לאו מית.

הוא
החליט למנוע את הגשת
התביעה נגדו, ואם לשם כך עליו
לוותר על השליטה באולפנים או
״לבגוד במרגוט״(כפי שאמר לידי־ *
דיו) ,הרי שהפעילות הפוליטית
מצדיקה זאת.
בין שמו קלאוזנר, התקיימה שמימשה

30 במארס 1977 נחתם הסכם
אל תמיר לבין יורשיה של מרגוט
ובעיקמזתיו — ב־ 11 ביוני —
אסיפה כללית של בית יהודה
את ההסכם.
ההסכם קבע כי תיווצר מגיה נוספת,
שתיקרא ״מניית הכרעה״ ושתהיה בידי
נאמן המוסכם על הצדדים. מניית־ההכרעה
תכריע בכל מיקרה ישבו יתעוררו חילוקי־דעות
בין בעל מניית־השליטה (שמואל
תמיר) לבין שאר בעלי מניות־ההצבעה
(עמוס מוקדי ומרים שפילמן).
שמואל תמיר, כך נקבע, יחזיק במניית־ 1
השליטה עד ה־ 31 במארס , 1980 ואז היא }
תהפוך מניה נדחית (חסרת־ערך) .תמיר
יוכל לבטל את השליטה גם קודם־לכן .
בסל אסיפה כללית יהיו לימניית־הישליטה
שלו רק ,510/0והיא תכריע רק בתנאי
שעמום או מרים יצביעו עימה. בכל מיקרה
אחר תועבר ההחלטה להכרעת בעל מניית־ההכרעה.

הסבם
זה, שנעשה כחודש לפני
הבחירות, נטל מתמיד את השליטה
באולפנים, אך הבטיח לו המי ן
שך הקשר העיסקי כמיטך שלוש
•טניס נוספות.
ההסכם מנע את התביעה וסיפק את
היורשים. במקביל פנה ׳תמיר לבייודהמ״ש־פט
וביקש למנות במקומו, כמיהל־העיזבון
של מרגוט, את עורך־הדין דווידור.

רש בו1אווץ
^ יומה יטל תקופת תמיר באולפנים
יי בא ב־ 23 בנובמבר , 1977 אחרי שהת מנה
כשר.
אז ויתר תמיר מרצונו על מניית־השלי־טה,
התפטר מכל תפקידי הניהול בחברות,
כולל אמרינו. תחתיו סונה כנציג אנזויגו1 ,
כעבור חודשים אחדים, עורך חהדין דווידור.
השליטה המליאה באולפנים עברה לידי
עמוס מוקדי ומרים שפילמן, שהחליטו ב ימים
אלה לחתום עם יצחק קול חוזה־ניהול
לחמש שנים נוספות. שזתפו־ילשעבר
של תמיר, עוירך יהדין יהודה מוריץ, מוסיף
לכהן כיועץ־מישפטי של האולפנים.
היורשים סיימו סיבוב אחד של המאבק.״
עתה לפניהם סיבוב נוסף: קבלת מידע
על הטראסט הוואדוצי שהיה שייך לסבם .
וסבתם, ואשר ייתכן מאד כי הוא
שייך להם מבלי שיידעו מה היקפו, מה
נעשה בו ומה בכליל מותר להם לדעת *
עליו.

סיבוב זה יהיה קשה יותר. אח
די הכל, עורכי-הדין כשווייץ אינם
רצים לבהירות. נראה כי עד
שלא תוקם מיפלגה כד׳׳ש כשווייץ
או בליכטנשטיין ועד שעורכי־הדין
מנהלי־הטראסט לא יצטרפו
אליה, יקשה כיותר על עורך־הדין 1

דווידור להשיג דבר־מה.

העולם הזה 2126

היום אתה יכול ליהנות מרווחים גבוהים יותר
ב״מטמון ברירה דולריוד-תכנית החסכון
החדשה של בנק הפועלים, תוכל לחסוך בהפקדה
חד פעמית או בתשלומים חודשיים, ולהצמיד את כספך
.לשער הדולר ולמדד המחירים לצרכן גם יחד.
בתום תקופת החסכון תיהנה מהרווח הגבוה מביניהם.
הטבות ויתרונות נוספים:
* אפשרות לחסוך עד 50,000ל״י במסלול חד פעמי,
או בתשלומים חודשיים, או עד 75,000ל״י
לחוסך בשני המסלולים יחד.

* מענק של עד \ 6מגובה הפקדתך.
* ריבית והצמדה על הקרן והמענק.
* תקופת החסכון 6 -שנים.
* פטור ממם על כל הרווחים, בתום 3שנים.
הצטרף ל״מטמון ברירה דוילרית״ ותיהנה מרווחים
גבוהים יותר. פרטים בכל סניפי בנק הפועלים,
בנק אמריקאי ישראלי, בנק קונטיננטל, בנק עין־חי
ובנק מסד.

1ו ץ הבועל

שיחו־

משהו קורה על שפת הכנות.
בואו להשתתף בחוויה מיוחדת על שפת הכנרת
במלון ״פלאזה טבריה״ החדש -
4ימים בלתי נשכחים, בסוף שבוע ארוך או בתחילתו,
באווירת נופש מפוארת, במחיר 3ימים בלבד !
היום הרביעי -מתנת ׳פלאזז^טבריה׳ להשלמת חופשתכם.
זה קורה על שפת הכנות. כל שבוע,
המבצע ימשך חדשיים 20.5 :־20.7

הזמנות: טל 067-92233 .פלאזה טבריה

היו שב־ר ^ שבסהל
יושב־ראש הוועד־המנהל של רשות ה שידור,
הפרופסור ראובן ירון החליט
להנמיך במיקצת את הפרופיל ולהימנע,
ככל שאופיו מאפשר זאת, מדיונים הק שורים
בשידורים עצמם.
מקורביו של ירון טוענים כי הוא נבהל
מן הביקורת הציבורית שנמתחה על מהל כים
שונים שביצע מאז מונה לתפקידו, ו מן
התגובות על התבטאויות שונות שלו
שבעיקבותיהן הואשם בניסיון להיות קו-
מיסאר פוליטי של הרדיו והטלוויזיה.
ירון מתכוון לעסוק, בשבועות ובחודשים
הקרובים, יחד עם הוועד־המנהל, ב עיקר
בסוגיות של פיתוח, תקציבים מיב־נים
וכדומה. בין השאר מתכוון הפרופסור
לעסוק במרץ רב בקידום התוכניות לגבי
בית רשות־השידור החדש.
השלב הראשון במדיניות השקטה של
ירון יהיה סיורי־לימוד של הוועד־המנהל
במחלקות ובאגפים השונים ברדיו ובטל וויזיה שבהם יוחל בעוד כשבועיים.
בינתיים גם הוכרזה שביתת־נשק במרי בה
שבין ירון לבין מנכ״ל הרשות, יצחק

לימני.

..ותבע אחרא שיכ ם״
ראובן ירון

-0 9 X 0 X 2 1 $

את תפקידו של הפרופסור
בהתבטאויות הצורמות נטל לעצמו חבר
הוועד־המנהל ומי שהיה סגן יושב־הראש
אריאל ויינשטיין, האיש ששר-האוצר
שימחה ארליך חפץ ביקרו.
בעת הדיון הסוער בפרשת התפטרותה

החב״לה ש א סו ר לך ל שכוח בנויול ל חו ל:

פו לי ס ת חביל ה
שלה פני ה
לגוסע ל חו ל.
אתה נוסע לחדל. צפויות לך
הפתעות רבות ונעימות. כך
אנו מקוים. כנגד הפתעות לא
נעימות אנו מבטחים אותך
בפוליסה הטובה ביותר
לנוסעים לחדל ־ פוליסת
החבילה של הפניקס.
פוליסת החבילה של הפניקס
מבטחת אותך בשהותך
בחדל בכל הביטוחים
האפשריים:
ביטוח רפואי מקיף,

ביטוח תאונות אישיות
וביטוח מטען אישי.
פנה עוד היום לסוכן הביטוח
שלך, לפני צאתך לחדל.

ה ב וטראליחברש ^ פשםשפ 19״נ10

נזוף קרפין
דיין שאג, מי לא יירא ן
של נעמי שמר ממליאת רשות־השידור,
תקף ויינשטיין בחריפות רבה את הכתב
שהביא את הידיעה על ההתפטרות, יואל
אסתרון, את עורך מבט יעקוב אחי־מאיר,
ואת מנהל מחלקת־החדשות חיים
יכין. מנכ״ל הרשות יצחק ליבני ומנ הל
הטלוויזיה ארנון צוקרמן, שהסכי מו
עם חלק מההערות לגבי שידור הידי עה,
אולם לא הסכימו לגסות שבמיתקפתו
של ויינשטיין, נחלצו להגן על עובדיהם.
תגובתו של ויינשטיין :״אם אתם מגי נים
עליהם, אנחנו נתבע את ראשיכם !״
כשהוא מכוון את דבריו אל ליבני וצוקר־מן.
ליבני
השיב שלא ייתכן שהוועד־המנהל
יהיה גם החוקר, גם המאשים וגם השופט.

מי נו ףבחר בין>־

קול השלו -
ה וא הקולשלך !

כשחזר שר־החוץ משה דיין מסיורו
בסקנדינאוויה, הביע תרעומת על פרט
מסויים בשידורי הרדיו שכיסו את סיורו
בסקנדינוויה.
די היה בהערה זו של שר־החוץ, על־פי
השמועה, לממלא־מקום מנהל הרדיו ב נושאי
החדשות חנן נווה. הוא שיגר
מיכתב־נזיפה לכתב הרדיו במערב־אירו־פה,
מיכאל קרפין, למרות שברדיו

סבורים כי דיווחיו של זה מסיורו של
דיין היו טובים. אגב, נווה עצמו טוען כי
לא הוא שלח את מיברק־הנזיסה.
הרדיו השתמש בדיווחיו של העיתונאי
אליה* זהבי, בתחילת סיורו של דיין,
ורק אחרי שקרפין הזכיר למערכת בירר
שלים במיברק כי גם הוא קיים ומקבל מש כורת
מרשות־השידור, קיבלו ממנו את
הדיווחים.

תחזיר להם רשות השידור את כספם
אחרי שייגבה על־ידי חברת־החשמל.
על־פי הסדר זה יבוטלו כל הפטורים
למיניהם. בארץ כמה עשרות אלפי בעלי-
מקלטים הפטורים כיום מתשלום האגרה,
ביניהם נכי צה״ל, אלמנות, מעוטי־יכולת
ואחרים.

ה רנ ה ד*.דד התחרטה

הקי שור עוד •בין

במרכז התוכנית שירי רחל, שהוקלטה
בתחילת השבוע שעבר בגן הבוטאני על
שפת הכינרת, עמדה להופיע הזמרת הלנה
(״נחמה״) הנדל, אשר הסכימה להישאר
בארץ חודש נוסף אחרי יום־העצמאות,
כדי להשתתף בהקלטת התוכנית. את ה תוכנית,
שהופקה על־ידי אחרונה דיין,
תגיש נעמי שמר.
אולם, ברגע האחרון התברר כי הנדל
התחרטה, ולא הסכימה להישאר בארץ

לא היה כישלון צורב יותר ביום השי שי
האחרון מזה של עורכת החדשות של
השבוע יומן אירועים יעל חן• אחרי שה יומן
הראשון שערכה, לפני עשרה ימים,
היה הצלחה בלתי־רגילה, בא היומן של
השבוע שעבר וטפח על פניה. חן ספגה
ביקורות גרועות ביותר על היומן, שהיה
ארוך ומשעמם למרות שבלטו בו שתי
כתבות טובות: האחת של הפיק חלבי
על הפקעת ותפיסת השטחים בגדה, והש נייה
של יורם רונן על הצנזורה הצב אית.
בין
הסיבות לכישלונה של המהדורה :
קיטעי הקישור הארוכים של המגיש חיים
יבין. אולם לא היתה זו אשמתה של חן.
למרות שהיא עורכת את היומן, את
ההקדמות לכתבות כותב יבין עצמו, והוא
גם הקובע את אורכן.

יי נ ת מי אס ב רו ג!
הכתב לענייני רווחה של מחלקת־החד־שות,
ויקטור נחמיאם, מסתובב שן ב
ממורמר. בשבוע שבר נערך מוקד עם
שר־הרווחה הד״ר ישראל כץ. טיבעי
היה כי נחמיאס יהיה בין צוות המראיי נים,
אולם מנהל מחלקת החדשות חיים
יכין החליט כי נחמיאס אינו מתאים ל מוקד.
יבין קבע כמראיינים את עצמו,
את ראש הדסק הכלכלי, אלייטע *טפי*
גדמן ואת הכתב אליעזר (״גיזר״)

יערי.

שינו״ בחד שו ת
אחד ממקימי ומעצבי מהדורת החד־
^ שות הקצרה כמעט חצות, ישראל סגל,
עומד לעזוב את מערכת מהדורה זו, והוא
יהיה מעורכי־המישנה של מבט, בעיקבות
עזיבתה של יעל חן את מבט.
מעוזריו של יצחק רועה בכמעט חצות
יוותרו שניים בלבד: דויד גלבוע ו יואל
אסתרון, כשמדי פעם בפעם יעזרו
״ לידם דניאל (״דני״) פאר ואמיר

שביב.

ושוב איום ע ד ״עד בי תרת ״
פרשת המנחה הבא של עלי כותרת מס תבכת
והולכת. אחרי שנבחרו כבר שלו שה
מראיינים, מני פאר, דן מרגלית
ויעקוב (״יענקל׳וד) אגמון, אם כי איש
מהם לא התבשר על כך באופן רישמי,
גוברת עתה הנטייה בטלוויזיה להוריד את
התוכנית מהמסך הקטן בכלל. אחרי ה־15
ביולי, מועד עזיבתו של המנחה הקבוע
של התוכנית ירון לונדון.
בטלוויזיה הושמעו דיעות כי שלושת
המראיינים החדשים אינם מוצלחים, הם

זמרת הנדל
גרמניה קראה, מי לא באה?
בחזקת הרע־במיעוטו בלבד ואיש מהם לא
יצליח להיכנס לנעליו של לונדון.
בוועד־המנהל, העומד להיכנס לעובי ה קורה
בעניין זה, מתגבשת עתה הנטייה
לבטל כליל את התוכנית, למצוא תוכ נית
אחרת, בעלת גוון דומה, עם מראיי נים
אחרים.
גם מנהל הטלוויזיה ארנון צוקרמן
וגם מנכ״ל הרשות, יצחק ליפני, תומ כים
בהמשך התוכנית.

ת מי כ ה כיו ר ד
פרשת כתב־הרדיו גכי גזית, מעוררת
עתה שערורייה ברשות־השידור. גזית
ביקש — וקיבל — מרשות השידור חופי
שה־ללא־תשלום לזמן בלתי־מוגבל, ויצא הוא לארצות־הברית. לידידיו סיפר כי
ישהה באמריקה כמה שנים, יסתדר שם
עבודה ויירשם ללימודים באוניברסיטה.
קשה אומנם להגדיר מיהו יורד, אולם
אין ספק כי גם על אנשים שעזבו את
הארץ עם תוכניות מוגבלות מאלה של
גזית הודבקה כבר, בצדק או שלא בצדק,
התווית של ״יורד״ .גם אם יורד גזית מן
הארץ, אין ספק שזוהי זכותו, אולם לא
בסדר שרשות ממלכתית תעודד יורדים.
גזית כבר החל מתפרנס מרשות השי דור,
למרות שהוא שוהה בארצות־הברית
רק מזה שבועות ספורים. הוא החל שולח
כתבות לרדיו, המתפרסמות למרות ש לרשות
השידור יש כתבים־שליחים באר-
צות־הברית: דן •טילון ואלי ניסן. ה רדיו
משלם לגזית עבור כל כתבה שהוא
שולח, על בסיס של פרי־לאנס.
בינתיים בודק גזית גם אפשרויות לש דר
כתבות לטלוויזיה ולקבל תמורתן תש לום.
הוא מתכוון לנצל את אי־שביעות־הרצון
הכללית — הן ברדיו והן בטל וויזיה
— מאלי ניסן, ואת העובדה שדן
שילון יהיה טרוד בשבועות הקרובים בסי קור
גביע־העולם בכדורגל בארגנטינה.

רוטקס תמיד קרוב אליך
מב חר סריגי טריקו לגברים ולנ שי ם-
חולצות,לבנים,סיגימות. גרביים ו ש מלו ת ארוכות.

מ •נהל אחה תוכניו ת>־
הבעייה הבוערת ביותר כיום בטלוויזיה
היא מציאת מנהל למחלקת התוכניות.
מרדכי (״מוטי״) קירשנבאום, מי ש היה
מנהל המחלקה ויצא לחופשה שממנה
עדיין לא חזר, מסרב לחזור לנהל את ה מחלקה
עד שלא ימולאו כל דרישותיו. בין
השאר דורש קירשנבאום יד חופשית בק ביעת
הבמאים של התוכניות, קביעת ה תסריטים
וכן חלוקת המשאבים של ה מחלקה.
העובדה שלמנהל התוכניות אין
השפעה על חלוקת הכספים העומדים לר שות
המחלקה, הביאה לכך ש״אין תקנים
מספיקים לעובדים טובים,״ לפי דיברי
קירשנבאום. למול תביעות אלה של קיר-
שנבאום, הנתמכות על־ידי מנהל הטל וויזיה
ארנון צוקרמן, עומד מנכל ה רשות
יצחק ליפני, המבקש להשאיר
בידיו את מירב הסמכויות.
מי שממלאת את מקומו של קירשנבאום,
יהודית (״ג׳ודי״) לוץ, הודיעה כי אין
בכוונתה להמשיך לשמש ממלאת־מקום.
לוץ טוענת גם כי אם יציעו לה את ה תפקיד
כמנהלת ממש, ולא כממלאת־מקום,
היא לא תקבל אותו. בינתיים לא הועלו
שמות נוספים של מועמדים לניהול המח לקה,
שהיא מן החשובות בטלוויזיה.

הי טלבמ חו םאגרה
ליכני

מנכ״ל רשות השידור יצחק
הצליח, כפי הנראה, במאבקו עם חברת
החשמל. בתמיכת שר־האוצר שימחה אר ליך
ושר-החינוך זכולץ המר, תיאלץ
חברח־החשמל לגבות את אגרת־הטלוויזיה
תחת רשות־השידור עצמה.
אולם, במקום אגרה תגבה חברת־החש־מל
היטל. כל צרכן חשמל, ומשום כך כך
בית־אב במדינת ישראל, יחוייב בדמי ה אגרה
או ההיטל. רק אלה שיצליחו להוכיח
כי אין ברשותם מקלטי טלוויזיה או רדיו,

כתב־־לשעסר גזית
האיש עזב, מי משלם?
עד למועד הקלטת התוכנית. דיין נאלצה
למצוא לה תחליף.

חרםעלהחפ רי ם
פעם נוספת הוחרמו אנשי־הטלוויזיה ב מסיבה
שנערכה לכבוד עובד הטלוויזיה.
סמנכ״ל מישרד האוצר, דני הלפרין,
ערך בשבוע שעבר מסיבה בביתו לכבוד
אברהם (״משי״) קדטניר, מי שהיה
ראש הדסק הכלכלי במחלקת החדשות
ומונה אחר־כך כציר הכלכלי בשגרירות
ישראל בלונדון. במסיבה נכחו כל המי־ומי
בכלכלה הישראלית, ביניהם שר־האוצר
וידידו של קושניר שימחה ארדיד,
נגד בנק ישראל ארנון גפני, מנכ״ל
מישרד־האוצר עמירם סיוון ומנכ״ל
מישרד-האנרגיה-והתשתית יוסי ורדי.
כן נכחו במסיבה כתבים כלכליים של
עיתונים יומיים. כולם — מלבד חבריו של
״כושי״ לעבודה בטלוויזיה.

כרס הכ ס ף של די ס קונ ס
*1111

^11811

0£ו ^ ם 1מ ^ 0

§ €א ^יץא 1$€011ס 1$8* £1.

ואן

1/77

וווממ
~ 8 £ 8 5 038מ מ 3 6יי ^^מ^

אטראיח״־־דייגרס קלוב

בי ט ר אל-ו בכל העול

אשראי בכל העולם:

עם ״א שראית״ — העולם בכיסך.
ב מ או ת אלפי בתי־עסק, ב155-
מדינו ת בעולם, אינך צריך יותר
מזו מני ם או המח או ת נוסעים.
עכשיו, אתהמס תו ב ב בחו״ל
כמו בן־בית; כמו מיליוני
מ חזי קי כרטיס דיינרס קלו ב
בעולם — אתה קונ ה מעיל
בלונדון, שוכר מ כוני ת
בניו־יורק, אוכל במסעדה
בפריס, לן במלון ברומא או
רוכש כרטיס טי ס ה בציריך.

והכל — בלי מזו מני ם אל א עם
א שראית־דיינרס קלוב, כר טיס
הכסף של די ס קונ ט. אינך צריך
לשלק ב מזו מני ם -אתה
חו ת ם על הח שבון — ומ שלם
חודש לאחר מכן, מח שבונך
בישראל.
בנק די ס קונ ט — הבנק הראשון
•בישראל, שהציע כר טי ס א שראי
בינל או מי — לי שראלים.

ובישראל:

עם א שראי ת־דיינר ס
קלוב תוכל ל קנו ת בא שראי
ביותר מ 1200-בתי־עסק,
למשוך מזו מני ם בכל סני פי
קבוצת די ס קונ ט, ובכל ת חנו ת
הדלק יכבדו אתה שיקי ם שלך.
טפ סי בק שה לא שראי ת־דיינר ס
קלוב ניתן לקבל בכל סניף של
בנק די ס קונ ט
ובנק בר קליס די ס קונ ט.

טוב לעבוד עם

11 בנק דיסקסנט
הצד האנושי של המטבע

ה ל וקוו!ים של היהלומנים:

המינוי

פרשת

מוכ׳־ל ״וכימיקלים לישראל־בישיבת
מועצת-המנהליס האחרונה של ״כימיקלים לישראל״ הודיע יו״ר מועצת־המנהלים,
חיים גבתי, כי שר־המיסחר והתעשייה יגאל הורביץ מבקש שכמנכ״ל
החברה ימונה אליהו תאומים. גבתי הודיע כי ועדת שלושה מיוחדת, שהוקמה
כדי לבחור במועמדים, החליטה על תאומים. הצורן במנכ״ל התעורר אחרי פטירתו
של מרדכי מקלף.
תאומים משמש כיום מנכ״ל של מיפעל חומרי־ההדברה ״אגן״ ,והוא גם בעל ^,י8.5
מן המניות בו. שאר חמניות נחלקות לקונצרן ״כור 50 מרק מושביץ (*)24
ואחרים.
ועדת השלושה שהמליצה על תאומים מורכבת מגבתי עצמו, ממנכ״ל מישרד חמיזז
חר־והתעשייה, עמוס מר-חיים וממארק מושביץ, שותפו של תאומים ל״אגן״.
מיפעל ״אגן״ קשור כבר כירם בקשרים עיסקיים וכלכליים עם קונצרן ״כימיקלים לישראל״
,שממנו הוא רוכש חלק מהומרי־הגלם שלו, וכל הטיכויים מורים כי קשרים אלה
יתרחבו בעתיד.
טעם ראשון לפגם נמצא בכך שמושביץ היה שותף לבחירת שותפו. בטעם זה בלבד
די היה כדי לפסול את הבחירה. הטעם השני, החמור יותר, הוא בניגוד־האינטרסים
הקיים בין המשך בעלותו של תאומים במיפעל ״אגן״ לבין ניהולו את קונצרן ״כימיקלים
לישראל״ .בשעתו נחקק חוק האוסר על עובדי מדינה וחברות ממשלתיות לעבור לעבוד
בחברה לא״ממשלתית שעמן היו קשורים בתוקף תפקידם חקודם, למשך תקופת
צינון בת שנתיים.
ואילו כאן מתרחש אותו הדבר — במהופך. אם לזכור גם את ההחלטות של ועדת
אשר, הנוגעות אומנם לשרים אך יש לראות בהן קו מנחה כללי. ברור כי תאומים
לא יוכל לכהן כמנכ״ל ״כימיקלים לישראל״ אלא אם ימכור את חלקו ב״אגן״ ,וגם אז
יהיה הדבר בספק.
אגב, בישיבת מועצת־המנהלים לא הגיעו לידי החלטה מאחר שאחד החברים תבע
לקבל חוות״דעת מישפטית בשאלת ניגוד־האינטרסים, וקבלת ההחלטה נדחתה עד
לקבלת חוות־הדעת של ד״ר יובל ל(י.

איג! הצוננים
האמויהא* ממריץ
ער מכוניות

תסינויקם מאשים את ישראל
בספסרות בינלאומית
לקראת הקונגרס הבינלאומי של היהלומנים,
שנערך באחרונה בישראל, ניסו
ראשי בורסת היהלומים להסביר את הריב
בינם לבין הסינדיקט הלונדוני, ש הטיל
היטל מיוחד של * 40 על היהלומים
הנמכרים בעיקר לישראל. הם ניסו
גם לחסביר מדוע נוצר מחסור מלאכותי
של יהלומי־גלם במשך חצי־שנה, מדוע
עלו מחירי הגלם תוך שנה ב־ 100 אחו
מדוע
זרמו היהלומים לישראל? ה־
״פרובס״ טוען כי המיסחר ביהלומים
מחושב בדולרים. היהלומן הישראלי חי
במדינה שבה יש אינפלציה של יותר
מ־* ,40 ובה הוא מקבל מן הממשלה הלוואות
בדולרים לרכישת יהלומים בריבית
של * ,6שהיא ממש סובסידיה. המימון
של ישראל הוא הזול בעולם, ולכן: למה
להחזיק דולרים רופפים, כשאפשר להח
יצירות
אגם
בעליית מחיר
מחלתו האנושה של האמן יעקוב
אגם עוררה ביקוש מוגבר ליצירותיו, וגם

ביטאון איגוד הצרכנים האמריקאי, בגיליונו
האחרון (מארס )1978 בחן את
הדגמים החדשים של המכוניות הקרויות,
בארצות-חברית ,״מכוניות חסכוניות קומ-
פקטיות״ .המועדפת על-ידו היא הדגם
החדש של ״ג׳נראל מוטורס״ ,״האולדס-
מוביל קטלס״ ,ובאותה רמה לערך ״שב־רולט״
מדגם ״מאליבו״ .ברמה דומה, אך
מומלצת פחות נמצאות ״ביואיק סנטורי״
ו״פונטיאק לה־מאנס״ .כל הדגמים מומלצים
עם מנוע של 6צילינדרים.
הזולה ביותר (באמריקה) מבין המכר
ניות היא ה״מאליבו״ שמחירה, הכולל
הילוכים והגה אוטומטיים, מעצורי-כוח,
מפשיר-אדים בחלון האחורי וצמיגים הוא,
לקונה 5015 ,דולר ולסוכן .4,120 עבור
מיזוג־אוויר יש להוסיף 544 דולר.
מחיר ה״אולדסמוביל קאטלס״ (דגם
)1978 הוא, לצרכן האמריקאי 6,337 ,דולר.
בישראל מחירה של המכונית 600 אלף
ל״י, מזה כ־ 400 לירות מיסים וכ־100
אלף לירות הובלה. על מכוניות אלו מוטל
מס של * 300 החל גם על ההובלה היקרה.
אגב, עליית ישער ׳הדולר בימים אלה תייקר
את מכוניות הייבוא ב־* 10 לפחות.
איגוד הצרכנים האמריקאי. מעדיף, בין
המכוניות של ״פורד״ ,את הדגמים החדשים
פיירמונט״ ו״מרקורי־זפיר״ על-פני

למדליית אגם המופצת באחרונה. המדליה
(זהב) הודפסה לרגל 30 שנה למדינה,
והיא נושאת את חתימתו של האמן.
הודפסו 500 מדליות שמהן נמכרו כבר
,300 בעיקר לקבוצה אמריקאית.
״גראנאדה״ ו״מרקורי מתארך״ .אלה מועדפים
בגלל ׳מערכת־הגנה טובה יותר, אולם
רצוי לחכות לדגמים של השנה הבאה,
שכן הניסיון מוכיח ש״פורד״ מוציאה לשוק
דגמים לא־שלמים, והיא משכללת
אותם על סמך ניסיון הצרכנים. ה״פייר־מונט״
עולה לצרכן 4,552 דולר, וניתן
להשיגה — עם 4צילינדרים ב־ 120 דולר
פחות.
האיגוד מוסר כי מכוניות ״ג׳נראל מו־טורס״
,מהדגמים ״פניקס״ ,״נובה״,
״סקיילארק״ ו״אומגה״ יוצאו מן השוק
עם הופעת הדגמים החדשים, ובשנת
1979 ייפסק ייצורם. נמסר כי מכוניות
״קרייזלר״ מדגמים ״אספן״ ו״וולאר״
טובות כשהן עובדות ללא תקלות, אולם
הן השיגו שיא בתקלות ובתיקונים. המכוניות
של ״אמריקן מוטורס״ ,״פאקר״
ו״קונקורד״ מדורגות בסוף הרשימה לא
בגלל חסרונות, לא בגלל היעדר יתרונות.

״אולדסמופיל
קאטלם״
קנייה טובה

יהלומים בהינדיקט הלונדוני
באנקו !

זים, ומדוע החל עתה משבר במכירות
היהלומים המלוטשים — המסכן גם את
התעשייה בישראל.
ההסבר שניסו משה שניצר ועמיתיו
למכור (ובהצלחה, בעיקר לעיתון ״הארץ״
שפירסם הסברים אלה ללא ניד־עפעף),
היה כי הרוסים החליטו לערער את שליטת
הסינדיקט בחומרי-הגלם, הפסיקו למכור
סחורה ובכך גרמו מחסור מלאכותי.
אך כל עיתון רציני בעולם (כולל הדו־שבועון
הכלכלי האמריקאי רב-היוקרח
״פורבס״ ,בגיליונו מה־ 17 באפריל) ,מאשים
במפורש את היהלומנים הישראלים
בספסרות, בקנה-מידה שאיים למוטט את
תעשיית היהלומים הבינלאומית.
ה״פורבס״ ריאיין את ראשי הסינדיקט
הלונדוני, שתקפו את ישראל במילים בוטות.
לפי השבועון, יהלום מקובל של קאראט
שעלה בשנה שעברה 12.5אלף דולר,
נמכר עתה ב 20-אלף דולר ואצל
הרי וינסטון בניו-יורק יבקשו גם 32
אלף. המחירים עלו עד-כדי-כן ש-
אליזבת טיילור הציעה למכירה ב־4
מיליון דולר את היהלום בן 69 הקאראט
שהעניק לה ריצ׳ארד ביטיו בשנת
( 1969 ושעלה אז מיליון דולר) .מה קרה,
אם כן ן
אמר מנהל בכיר בסינדיקט :״אנו היינו
בסדר, והזרמנו לשוק כל כמות של
סחורה שהיתה לנו. אבל ישראל קנתה
מאיתנו מדי שנה חומרי־גלם ב 20*-יותר
מאשר בשנה הקודמת. הם מייבאים יותר
מכפי שהם מייצאים, ומשקיעים במלאי
גדול בצורה לא-סבירה.
ואכן, קבע ה״פורבס״ ,הנתונים הריש־מיים
של ישראל מוכיחים זאת, בעוד ה ייבוא
הנקי של יהלומי״גלם לישראל עלה
מ 5.8-מיליון קאראט בשנת 1975ל־11.2
מיליון קאראט בשנת ,1977 היה הייצוא
בשנת 2.7 1975 מיליון קאראט ובשנת
3.35 1977 מיליון קאראט בלבד. מכירות
יהלומים של הסינדיקאט לישראל גדלו
מ 3.06-מיליון קאראט בשנת 1975ל״5.2
מיליון בשנת .1977 את השאר רכשו ישראלים
ממקורות שמחוץ לסינדיקאט.

זיק יהלומים במימון זול ן התוצאה :
מחירי יחלומי־הגלם עלו ב־ 100 אחוזים
ויהלומני ישראל, הפטורים מתשלום מס•
הכנסה ומניהול ספרים, עשו רווח של
100 אחוזים בספסרות פשוטה ובמימון
ממשלתי זול ורב״היקף.
כדי לבלום את ישראל, הטיל הסינדי-
קט את ההיטל המיוחד של * 40 במטרה
לספוג מיהלומני ישראל בחזרה חלק מדיווחי
הספסרות שלהם. במקביל גרמה
ההתייקרות את ירידת הביקוש ליהלומים,
והחנות ״טיפאני״ פירסמה מודעה
המזהירה כי מחירי היהלומים גבוהים
מדי, וכי כדאי לבדוק היטב לפני הק-

שימרון לוחץ
ליישום המלצותיו
עורך־הדין ארווין שימרון
שבוע עם שר-המישפטים שמואל תמיר,

ייפגש ה
לבירור
תלונותיו על כך שטרם נעשה דבר
ליישום המלצות ועדתו. בין השאר פורסם,
כי לפני חודשיים וחצי סוכם ששימרו!
ייפגש עם היועץ־המישפטי לממשלה,
אהרון ברק, לדיון בהמלצת
הוועדה להקמת ועדת שרים לאכיפת החוק,
אך מפאת ריבוי נסיעותיו של היועץ
לחו״ל עם ראש״הממשלה, לא נמצא ה זמן
לפגישה זו.
שימרון קבל באוזני מקורביו כי האוצר
לא הגשים אף המלצה אחת, מונע את
איחוד הגבייה של מס־הכנסה ומס״ערך״
מוסף, לא הקים מחלקה חדשה באוצר
לגבייה מיוחדת של פשע מאורגן, ולא עשה
דבר לתיאום זרועות הגבייה שלו ושל
לפני כחודש הציע שר-המישפטים ל-
שימרון שיכהן כשופט עליון. ההצעה נשנתה
על־ידי נשיא לישכת עורכי-הדין,
יצחק טוניק. אך שימרון השיב, כי
מפאת התחייבות ללקוחות לא יוכל להסכים
להצעה אאל בעוד שנתיים בלבד.

8 0ע ל טירטור וטימטום
(המשך מעמוד )16
שנודעו להדגיש כי היחידה שונה משאר
הצבא. רשלנות מסויימת יכולה להיות אף
היא אביזר מכוון למטרה זו.
בספרי בשדות פלשת 1948 נכללה רשי מה
קצרה, שכתבתי בימים הראשונים אח רי
התגייסות, לגדודי ההגנה (בטרם היות
צה״ל) ,תחת הכותרת ״כובע גרב״ .ארשה
לעצמי לצטט כמה פסוקים ממנה :״כובע-
הגרב הוא סמלו של צבא-אינדיווידואליס-
טים. תכונתו העיקרית היא שאפשר לח בוש
אותו באלפי צורות. אין לך שני חיי לים
הלובשים את כובעיהם באותה צורה.״
הצבא של תש״ח היה, בניגוד למה שנד מה
למעידרור שאיחר מילחמה זו, צבא
ממושמע. הוא הגיע בעניין זה כימעט ל שלמות:
התאמה גמורה בין רוח החברה
שבה הוא צמח ובין דפוסי־המישמעת שלו.
היה זה צבא־הפלמ״ח (כי הפלמ״ח סיפק
לצבא כולו את הרוח, הפיקוד והדוקטרינה
הצבאית, ומבחינה זו היה צה״ל כולו מעין
הרחבה של הפלמ״ח, כשם שהוורמאכט ה גרמני
היה מעין הרחבה של הרייכסוור
הקטן) .השינאה שעמידרור, כמו רבים אח רים׳
פיתחו בליבם לפלמ״ח (אולי כתגובה
על ההילה המוגזמת והמטופשת שנקשרה
לו על־ידי גדוד טפילי־הפלמ״ח) מביאה
אותם למסקנות שאין להן שחר.

ך שארת השאלה -שמעורר עמי־
^ ד רו ד: אם אין למפקד הזוטר נשק ה־טירטור
— מה נותר לוד איד יכפה את
המישמעת?
במדינה מיעוטים
ד מו ק ר טי ה אקדרלא״ח
״איננו מזדהים עם
אש״ף ואנו דורשים זכויות
שוות 1״ קראו הסטודנטים הערבים
״מי זה אש״ף — רצח!״ צעקו הסטו דנטים
היהודים שהפגינו מול קולנוע תכלת
בתל-אביב, בעת שעמד להיערך במקום
כנם של ההתאחדות הארצית של הסטו דנטים
הערבים.
הסטודנטים הערביים שהתגודדו בפתח
בית־הקולנוע לא ניסו כלל להשיב למפ גינים
נגדם. לגביהם היה הכנס מיפגש
להבעת מחאתם על ״מסע ההסתה נגד
סטודנטים ערביים המתנהל בקמפוסים ה שונים,״
כפי שאמר מוחמד ברקי, ראש
ועד הסטודנטים הערבים באוניברסיטת
תל-אביב. גם הסטודנטים היהודים, בהנ הגת
מזכיר החוץ וההסברה של התאחדות
הסטודנטים הארצית מיכאל ינקלוביץ, נמ נעו
להיכנס לעימות עם עמיתיהם לספסל-
הלימודים, והסתפקו בהנפת כרזו בגנות
אש״ף ובשבח הדמוקרטיה הישראלית.
״אני לא מבין מה הם רוצים מאיתנו,״
אמר סטודנט ערבי, הלומד סיפרות עיב־

אותי,״ הסביר לשוטרים .״אמרו לי שזה
לא יהיה כנס פוליטי. אילו ידעתי מה
שיהיה כאן, לא הייתי נותן להם את
האולם אפילו בשביל מיליון לירות. אני
מזדהה עם הממשלה. שלושים שנה חיכיתי
עד שבגין יעלה לשילטון. אם הליכוד
היה מבקש את האולם — כל הכבוד,
הייתי נותן בחינם. אבל לאלה?!״
זכויות שוות. מיזוג-האוויר באולם לא
הופעל. שלטים שניסו חברי הוועד המ ארגן
לתלות על מסך־הקולנוע עם נייר-
דבק, הורדו על־ידי ערמוני בטענה שה מסך
עלול להתקלקל.
ובעוד חברי הוועד עולים על הבמה,
נאלצו היושבים במקום להקשיב לדיברי
הנואמים כשזיעתם ניגרת .״לזה אני מת כוון,
כשאני טוען שאין לנו זכויות שוות
בארץ!״ אמר אחד הסטודנטים הערבים,
שסירב להזדהות בשמו .״יש מיקרים כ אלה,
ורבים נוספים. אני גר במעונות
הסטודנטים בתל־אביב, ולפני שבוע זרקו
לי אבנים דרך החלון. התלוננתי, אבל
עד היום לא טיפלו בנושא ולא קיבלתי
תשובה. באוניברסיטה צועקים לי שאני
אש״ף. אנחנו לא מזדהים עם אש״ף. אנו
לא בעד חיסול מדינת ישראל, אלא בעד
קיום מדינה ישראלית בצד מדינה ערבית.
״צריך להבדיל בין עמדה פוליטית ורצח.
אני מעדיף מאבק פוליטי על מאבק מיל-

אוי לשאלה ואולי למה שמתחבא
מאחריה.

זממת 1
כלי מת
כלי עץ מפות סטיחי ק ס
מוצרי ק ט קרמיקה אופנה ואביזרי אופנה
מוצרי נוי
צעצועים

מפקד טוב אינו זקוק לטירטור. מפקד
טוב מחנך בדוגמה האישית שלו. מפקד
טוב משכנע במבט, בתנועת־יד, במילה.
יש מפקדים רעים. בכל מיסגרת יש.
מוכרחים להיות כאלה. אבל מיסגרת טובה
פולטת אותם בעוד מועד.
אם מיסגרת־ההדרכה של הצבא יודעת
שעליה לחנך מפקדים טובים כאלה ,
מפקדים בעלי סמכות מוסרית ומיקצועית,
לא תתעורר בעייה חמורה של מפקדים
מחורבנים. הסכנה הכלולה בגישתו של
עמידרור היא שהצבא לא ינסה בכלל
ליצור רמה כזאת של פיקוד זוטר, אלא
יחנך מפקדים על פי מודל שונה לגמרי:
המפך ד המטרטר. כלומר: המפקד הגרוע.

כשחה־הקרב יהיה מפקד כזה
גרוע שיבעתיים. יהיה זה המפקד
ההולך בראש בשעת ביזה. מסופקני
אם יילד בראש בשעה שמזמזמים
הכדורים.
יש כאן שתי בעיות, שאיני רוצה להת חמק
מהן.
האחת: האם אפשר לשנות מן היסוד
רוח שכבר השתררה בצבא? כלומר, אם
נתקבל מודל אחד של מישמעת מטרטרת,
האם ניחן להחליפו במודל אחר של מיש-
מעת נאורה?
הדבר קשה, בלי ספק. הוא יכול להתחיל
רק מראש הצמרת. על כן אמרנו, אחרי
יום־הכיפורים וגם עכשיו: בראש צה״ל
דרושה כעת אישיות גדולה, מחנכת, בעלת
סמכות מוסרית ומיקצועית, כדי לפתוח
דף חדש בכל השטחים.
והבעיה השניה: אמרנו כי הצבא הוא
חלק מן העם, ולא תיתכן מישמעת צבאית
שלא תהיה מעוגנת במקובלות החברה.
יש בארץ ירידה מתמדת של הסטנדר טים
בכל השטחים. הברגים מתרופפים
בכל שטחי החברה האזרחית. בכל שטחי-
הביצוע — החל במוסך למכוניות וכלה
במישרד הממשלתי — יורדת הרמה אל
מתחת לקו האדום של הסכנה. התחלנו
להשלים בחיינו היומיומיים עם רמודביצוע
נמוכה, עם עבודה גרועה, עם רשלנות
כללית, עם העדתיות מאסיביות.

אם יכול הצבא לכדו לעמוד
מול תופעות אלה, הרי זה נם.

דיזנגוף 224ת״א,

תהליך הריפוי צריך להתחיל במקום
אחר: בבית־הספר, בסמינר למורים, בבית-
ההורים, באווירה החברתית.

דבר אחד בטוח לגמרי — הוא
לא יתחיל בחבישת כומתות.

וכדי למנוע כל ספק: הוויכוח אינו
בין מישמעת ובין חוסר־מישמעת.

הוויכוח הוא בין מישמעת של
טירטור וטימטום, שיתמוטט במיב
חן־הקרב החמור הראשון, ובין
מישמעת נאורה, מודרנית, המתאימה
ללוחם הטכנולוגי של סוף
המאה ה־0צ ולצבא עממי של חברה
מתקדמת.

בעל־קולנוע ערמוני מסרב לאפשר את הכנס
״רימו אותי !״
רית באוניברסיטת תל־אביב .״אני נגד
מעשי טבח וטרור בדיוק כמוהם. כשנערך
הטבח בכביש־החוף גינינו את המעשה
בפומבי. אבל מצד שני, אנחנו נגד הפצצת
מחנות־פליטים בפצצות־מיצרר.״
קריטריון פוליטי. מטרתו העיקרית
של הכנס היתד. לגבש תוכנית־פעולה נגד
התביעה להפעלת קריטריון פוליטי בקב לת
סטודנטים ללימודים אקדמאיים באו ניברסיטאות
.״בארץ לומדים נד 20,000
סטודנטים ערבים, שנגדם מתנהל מסע־הס*
תה,״ מסביר מוחמד ברקי .״אנו דורשים
לשים קץ למסע ההסתה נגד הסטודנטים
הערבים, להימנע מכל תעמולה בעלת
אופי גזעני המכוונת לפגוע בעם אחר,
ולהכיר בוועד הסטודנטים הערבים.״
בעוד זרם הסטודנטים המגיעים למקום
גובר והולך, התעוררה בעיה בלתי״צפוייה.
זיגל ערמוני, בעל בית־הקולנוע, ניסה
למנוע את קיום הכנס, למרות שסוכם איתו
על שכירת האולם שבוע ימים מראש.
אחרי ניסיונות חוזרים ונשנים שלא לפתוח
את האולם לפני באי הכנס, נמסר לו על-
ידי כוח מישטרה שהגיע למקום כי עליו
לפתוח את הדלתות, ולאפשר את קיום
הכנס כפי שסוכם מראש. ואכן, בשעה
אחת בצהריים, שעה אחרי המועד שנקבע
מראש, נפתח השער הראשי והסטודנטים
הערבים מיהרו להיכנס לאולם. אך בכך
לא תמו הניסיונות לסכל את קיום הכנס.
בעוד הסטודנטים נכנסים לאולם, ניסה
בעל בית־הקולנוע לסגור את הדלתות בפני
אלה שנותרו בחוץ כיוון שלפי טענתו,
דובר על 275 סטודנטים בלבד .״רימו

חמתי, ומה שאנחנו מנסים לעשות הוא
למתן את דעת הקהל הקיצונית בארץ
הפועלת נגדנו.״ את שמו אין הסטודנט
מוכן למסור כיוון שלדבריו, יטרידו אותו
שירותי הביטחון. לאחר־מכן ״כפי שקרה
בעבר, סיפר ,״הלכתי יום אחד ברחוב
בן־יהודה בתל-אביב, ופיתאום ניגשו אלי
שני אנשים ואמרו לי שאם לא אפסיק
את הפעילות בנושא הסטודנטים, זה יעלה
לי ביוקר.״
סטודנט שרוצה לחיות בשקט,
״אני
עם הרגשה שאני אזרח ישראלי לכל דבר.
לא איכפת לי לעמוד בכל החובות —
אפילו לשרת בצבא — אבל שיתנו לי את
כל הזכויות. שלא תהיה אפלייה.״
אש״ף זה אש״ף:״ בחוץ המתינו
הסטודנטים הישראלים לסיומו של הכנס,
כדי להניף את כרזותיהם בצאת משתתפיו
הערבים מן האולם.
אחד הסטודנטים החזיק בידו שלט המה לל
את הדמוקרטיה הישראלית .״איננו
נגד זה שהם יקיימו את העצרת,״ הכריז
מרדכי שר, סטודנט לפסיכולוגיה באוני ברסיטת
בר־אילן .״אנחנו רוצים רק להז כיר
להם שאש״ף זה אש״ף, ושהוא לא
מבדיל בין סטודנט יהודי לערבי. חוץ מזה,
יש להם מדינה. לפי ההסכם באו״ם, ירדן
לערבים. אם הם רוצים מדינה שייכת פלסטינית, שידברו איתם — לא איתנו!״
בתוך האולם יצאו אותה שעה חברי
הוועד בקריאה להתאועות הסטודנטים ה כללית,
היחידה המוכרת על־ידי הנהלת
האוניברסיטות, להכיר בוועדי הסטודנטים
(המשך בעמוד )50

העולם הזה 2126

אס גם לך ומאס כבר להתרחץ מאחורי וילון
הפלסטיק המכוער, יש לנו חרשות נפלאות עבורך.
טקלחוני ואטבטיוגי אורלי1
אורלי -יצרן המקלחונים והאמבטיונים המתקדם
ביותר בארץ -מציע לך מבחר עשיר של דגמים
נפלאים בשלל צבעים ודוגמאות לבחירתך, בכל
גודר ובכל מידה ומותאמים במיוחד לתנאי דירתך.
מקלחוגי ואטבטיוני אורלי ־ מיוצרים
מאלומיניום מיוחד, בלתי מחליד וזכוכית בטחון•.
נפתחים ונסגרים בקלות, אטימים לחלוטין בפני מים.
דדחים לנקוי ומהווים קישוט נהדר לחדר האמבטיה.

אם אתה באמת רוצה להגות מרחצה חפשית
ומשוחררת ־ בוא לראות את מבחר המקלחונים
זהאמבטיונים המקסימים והמשוכללים ביותר ־
במחיר המפתה ביותר בארץ!
כדאי לך1
אורלי יצרני טקלחוגים. אטבטיונים.
תריסים, חלונות ודלתות כגיסה.
אולמי התצוגה: רמת השרון: אוסישקין .9גדרה: ויצמן .12 טל 92707 .־055
המפעל: ודא: חנוך .41 טל 922096 .

העולם הזה 2126

במדינה
(המשך מעמוד )48
הערביים ולתת להם אולמות לקיום פעו לותיהם.
״נמשיך
לפעול ולקבל החלטות בנושא
בישיבת הוועד הקרובה, אמר מוחמר ברקי,
״אך כל הפעולות יהיו במיסגרת החוק,
שאותו קיבלנו* על עצמנו כמו כל אזרחי
המדינה.״

זרים במולדתם
ע? סטודנט ערכי שישן
ע 7ה וע 7חבריו
ששרים שירי־מוזדת ישראלים

,צי >י -י ד׳י׳

י תו םהמבצעלאהדמ כי רהה די רהר,־ט 30

אוניבריסטת תל־אביב — 9.30 בערב.
אחרוני!הסטודנטים עוזבים את הקמפוס ב דרכם
!לבתיהם. יחלקם ניגשים אל מב׳וויו-
תיהם! ,חלקם לתחניות־האוטובוסים. אך יש
אחד שאינו ממתין סתור לאוטובוס, וודאי
שאין לו מכונית• הוא משדך דרכו אל
מעונות הסטודנטים, לוקח •את חפציו מאחד
החדרים והולך לישון — על הגג.
זהו ריפיק !אבו-באקר! ,תלמיד אם־יאיי
ללשון עיברית ׳וחפר !ועד הסטודנטים ה ערבים.
סטודנט ערבי באוניברסיטה היהו דית
ברמת־אביב.
בתחילה התגורר במעונות. אחר־כך, כך
הוא מספר, העיפו א־תו, כי בתקנון כתוב
שמעונות זר, לא לתלמידי אם־איי. עכשיו,
בקיץ, הוא ישן יעל הגג .׳ואיפה יישן י
״מה, כפת לי,״ הוא אומר בחיוך .״העיקר
שיהיה איפה לשים ת׳ראש.״
מישפחיתו ישיל רפיק חיה בכפר ערבי
ליד עפולה. בבית הרבה אחים ואחיות,
ואין כסף! .ודאי שלא עוזרים לו לממן
את ׳שיכר״הלימיוד ,״אפילו מבקשים שאתן
קצת ׳כסף ׳בבית.״ והוא נויתן, מה !אפשר
לעשות 1הוא, מצידו, משתדל לחסוך ככל
האפשר .׳כטורד, בחצי-ימישטרה בסמינר ה קיבוצים
הוא מרוויח 1,500ל״י בלבד,
שהוא מוציא לשכר־לימוד ולמחייה.
משכר־דירה הוא פטור בינתיים, כי אץ
לו .״מזיל שלא גובים ׳כסף גם ממי ישישן
על הגג,״ הוא אומר. את שכיר-יהלימיוד הוא
משלם בקושי.
בחורף גרו כמה סטודנטים ערבים בחדר.
חמישה מיזרנים על הריצפה, בחדר קטן
המיועד לשניים. עכשיו, בחום, אי־אפשר.
אז הוא לן על הגג או על הדשא.
חפכין נשלף. האוניברסיטה 1.30 ,ב־צהריים.
בפתח אחד הבניינים מתגודדת
חבורה קטנה של סטודנטים, המחתימים
את העוברים־והישבים על עצומה הקוראת
שלא לקבל לאוניברסיטה סטודנטים ער בים
תומכי אש״ף.
7.30 בערב. מעונות חדר מס׳ 40 מת גוררים
יהודי !וערבי !בכפיפה אחת. לחדר
מגיעים הבריז שיל הסטודנט היהודי, ה־
״מרגישים כימיו בבית״ .מתפתחת ״שיחה ש־
׳נושאה — העצומה שהוחתמה בצהרי ׳איותו
היום• יאחד האורחים מכה את הדייר ה ערבי,
הלה שולף סכין ׳ועומד לתקוף. ברגע
האחרון מתערבים קצין־הביטחון ושכנים
לבניין, ומונעים התפתחות קטטה.
כימה מישביני-שלום וסתם סקרנים מת גודדים
בפתח החדר, ומיישרים את ה הדורים.
הפעם לא הוזעקה המישיטרה.
הסטודנטית השתוללה 9.30 .בערב
עילי הדשא. ילבסוד שבוע ״פרח״ ׳ביאוגיבר-
סיטה (סטודנטים לעזרת ילדים טעוני-
טיפוח) הזמינו מנהלי הפרוייקט יאת ״סוילי־מן
הגדול״ ,אביו של יזהר בהן, שיעשה
שמח ׳לכל הסטודנטים הנוטלים חילק ב פרוייקט.
סיולימן היגיע! ,ומה ראו עיניו
אם לא 15 סטודנטים ערבים יושבים על
הדשא המרכזי בקמפוס, לאור מדורת־אש,
ומפזמים יחד עם החסידה שירי ׳לאום ומו לדת.
סטודנטית חמומת־מזג אחת לא
יכולה לשאת את מיבטאם הכבד של
להיסטריה :
חבריו־,־ללימודים, ונכנסה
״מניאקים! יטה אתם שרים יאת השירים
שלנו ! 1זה לא מקום בשבילכם ! לכו מ כאן,
ערבים מסריחים!״ לרגע השתררה
דממה מעיקה. היו שקראו קריאות־גגאי
לעבר ה״משוגעת״ ,׳והיו שסברו שאכן
אין לסטודנטים הערבים מקום על הדשא
ביאיוניבריסטה, עם ״׳סולימן הגדול״.
יאך ישראל, סגן־מנהל הפרוייקט, ידע
שזהו מקומם. הם־הם שטריח׳ו על ידו, עזרו
והכינו וגילו יוזמיה ומסירות גדולות סי כמה
משל חבריהם היהודים.
למרות הכל — לא היו רצויים. כך,
מכל מקום, גרמו להם להרגיש. מישהו
גם ידע לספר על עובד אוניברסיטה בכיר
שלא היסס להביע את דעתו ׳בנוסח :״ימה,
״ש ערבים שפרח׳ י ! איזו -בושה !״

העולם הזה 2126

התאחדות הוצאוו! ספרים בישראל
בשיתוף משרד החינוך והתרבות והרשויות המקומיות

< 3במאי ־ 7ב י ונ י <9 7 8
כ״ד באייר -ב׳ בסיוון תשל״ו־ו
שוק׳ מכירה מרכו״ם ומקומי׳ בכל רחבי
הארץ בשעות אחה״ צ והערב. ביו ששי
סגור. במוצאי־ שבת -מצאת השבת.
שווקים מ ר כזיי ם: י רו שלי ם — ברחבתמ לון פ ל אז׳ ה תל־ אביב — בכיכר מ ל כי ישראל; חי פ ה —
בר חב ת ה תי א ט רון ה עי רוני ; באר־ שבע — ברחבתה קונ סרב טו ריון ; נ תני ה — בכיכר העצמ או ת ;
רמ ת־גן — בכיכר רמב״ ם.
שווקים מקומיים: אופקים — במתנ״ס ; אילת — בבית התרבות המרכזי; אופירה — במרכז; אשדוד — ברחבת רח׳
הראשונים ; אשקלון — ברחבת המוזיאון ; דימונה — במתנ״ס ; הרצליה — בבית האזרח ; חדרה — בכיכר הרברט
סמו אל; חולון — בכיכר וייצמן; טבריה — בגן שמעון; ימית — במרכז המסחרי; ירוחם — במרכז תרבות; כפר-
סבא — בבית תרבות לצעירים; נהריה — ברחבת הספריה העירונית ; פרדס-חנה — באולם יד לבנים ; פתח-תקווה —
ברחבת העיריה ; קרית-ביאליק — בבית התרבות ע׳׳ש כץ ; קרית-גת — בבית התרבות העירוני ; קרית-מלאכי — במרכז
הקהילתי ; ראשון־לציון — במרכז העיר ; רחובות — בבית יד לבנים ; רמת-השרון — בבית-הנוער ; רעננה — בבית
פישר ; קצרין — במתנ״ס.

בי שובי פי תו חתבק רנ ה ניי דו תספ רי ם בי מי ם 22 — 11 ביוני.
ברמת־גן ייערך ״ שבוע הספר ״ מ ה ־ 4עד ה־ 8ביוני בככר רמב״ ם.

במדינה

אסע1ר...מ0־

•שראלים בחוי־ל

תות אתו...לרקוד אתו...להתעמל אתו
..לרכב אתו...לעותק אתו...לרוץ אתו

טמפון או־?ה׳
הטמפון הקטן
:טוח ביותר בעולם,
!ך הרגשה חופשית
ומשוחררת.
או־גה-בעלי כושר
ענק-הטוב בעולם,

ת ק די ח בזיו־יורק

הזמר אריס סאן נפגע
מיחסו של דוברו שד דיין
וכיט? תוכנית טלוויזיה
״אני מתפלא על משה דיין, שהוא מחזיק
אדם כמו נפתלי לביא בתור דובר. האדם
הזד, פשוט גרם לי להוריד את תוכניות
הטלוויזיה שלי,״ מאשים הזמר היווני-
ישראלי לשעבר, המתגורר בנידיורק, אריס
סאן.
במשך שלושת החודשים האחרונים היתד,
גם למושבת היורדים הישראלים בניו־יורק
תכנית טלוויזיה משלהם בשפה העברית.
היא שודרה בשעת האזנה מצויינת מדי
יום ראשון בצהריים. סקרי־האזנה הוכיחו
כי צופים בה למעלה משני מיליון איש,
בתוכם יהודים מקומיים ואף נוצרים המבק שים
ללמוד עברית. את התכנית הפיק
וערך לאו דווקא שליח ישראלי. היא
אפילו לא מומנה מתקציבי־ההסברה ד,מנד

נורמל: למרבית הנשיס|:
אקסטרה ג לנשים עם ׳)
דימום רג״
ומיני: לנערות, לבתולות,
ולנשים עם דימום מועט.

חדש ! אריזה חסג מי ת
של 40 שממונים +שי -
) ארנקון פלסטי לנשיאת
3שמפוניס בארנק

זמר פאן
לביא שאג ואריס נפגע משוגע שהדבר דווקא לאריס

אלעזר ושות׳ פרסומאים בע״ק /יקי הלסרין י
קול השלו ־
ה קול
שלך!

ישר מהיבואן
17 סוגי אקדחים באיכות גבוחח
להגנה עצמית
לכל אזרחי הארץ
במזומן וגס בתשלומים

״יזניק״ ,טל 821477 .
תל־אביב, חעליד 34 ,

קבלת מודעות
לכל העיתונים
במחירי המערכת

פירסו אידיאל
אבן גבירול 110 תי־אביב
(פינת אנטוקולסקי)
ט ל פון 227118 ,227117

חניה חופשית

לכתיים של ישראל. מאחוריה עמד
לדבר, הזמר ארים סאן. עד כמה
עשוי להישמע מפתיע, היו אלה
פקידים ישראלים בכירים שגרמו
לבטל את תוכנית הטלוויזיה שלו.
״במשך שלושה חודשים הפסדתי בהפקת
התכנית למעלה מ־ 100 אלף דולאר !״ סיפר
אריס ,״כולם אמרו לי :׳ארים _
הכבוד, אף אחד עוד לא עשה כזה דבר
באמריקה.׳ אבל חוץ מ׳כל הכבוד /לא
קיבלתי כלום. אני יודע שאנשים לא מבי נים
למה אני צריד את זה. אבל מי שמכיר
אותי יודע שאני ישראלי בדם ורציתי
פשוט שגם לנו תהיה תכנית בעברית,
כמו שיש תכנית ביוונית, בסינית, ביפנית
או באיטלקית. אבל להפתעתי אף גוף
ישראלי או חברה ישראלית לא מצאה
לנכון לתת לי תשדירי פרסומת ולעזור
קצת במימון התכנית.״
יריקה כ פי צוי אריס מוכן היה
להבליג על התעלמותו התקציבית של
המימסד הישראלי מתכניתו, כל עוד קיבל
סיוע מערכתי מלא וראיין בתכניתו כל
אישיות ישראלית שביקש. כך התראיינו
אצלו בין היתר השגריר חיים הרצוג,
השגריר שמחה דיניץ, הקונסול אורי בן-
ארי, ראשי המגבית ורבים אחרים. הוא
אף ביקש את דן שילון כמנחה התכנית
וקיבל את האישור לכך מרשות־השידור.
חבריו הקרובים של אריס מכירים את
קשריו עם הארץ. מועדונו הניו־יורקי
סירוקו, השוכן בלב מנהטן, הפך למקום
מפגש קבוע לכל הישראלים, המתקבלים
על ידו בחמימות רבה וזוכים לא פעם
לעזרה והכוונה. אך מעל לכל, כיאה לטיפוס
ים־תיכוני, אוהב ארים שמכבדים אותו
ומעריכים את עבודתו. כל עוד יכול היה
לממן את התכנית היה ממשיך ועושה
זאת אילמלא התקרית עם שר־החוץ משד,
דיין.
דיין נמנה עם ידידיו הקרובים של אריס
סאן. בחתונת ילדיו של דיין היה אריס
(המשך בעמוד )54

העולם הזה 2125

1ה היה 03110ה 1ה שהיה
השבוע לפני 25 שנה כדיו? ,הביאו כתפי ״העולם הזה״
״דו״ח על העולם התהונוך׳ ,לראשונה בעיתונות הישראלית. הבת־פה
הציגה, כעזרת מישטרת חיפה; חתך של המיתרחש בעולם־
התחתון החיפאי, והביאה לקורא את עובדת היווצרות עולם של
״ריח חשיש, ובתי־בושת כישראל. מדור הרדיו של השבועון
הביא את סיפור־חייו של החידונאי שטוליק רוזן שריתק כחידוניו
את הישראלי של שנת . 1953
כגיליון השבוע לפני 25 שנים, פירסם ״העולם הזה״ ״ראיון
מייוחד״ עם מנהיג מצריים, מוחמר נגיב, שנערף כידי צוות

כתבי ״יו אס ניוז אנר וורלד ריפורט״ .הראיון הובא תוף דבקות
כמדיניות המערכת, להציג בפני הקוראים את המתרחש במצריים.
כשער הגיליון: החידונאי שטוליק רוזן.

ודמנו עכו הונך בית־משוגעיס מישוו־המיסחו־ן התעש״ה
עורו מישורי רדי! * 39 וומלקות * בן־גוו*ון זאבו־גיילדה

היסטוריה
בי ת־ מ שוג עי ם
אין מקום בישראל היכול להשתוות ל־מיבצר
עכו. העובר את המיבצר מן
המרתף ועד הגג, הריהו כעובר על פני
כל תולדות הארץ. במרתף עוד מצויים
האזיקים שאליהם רותקו אסירים אומללים
בימים שקדמו לימי הצלבנים, האורוות
שבהן שכנו הסוסים שהביאו את האבירים
לבושי שיריוני־הקשקשים מארץ הפרנקים.
על הגג עוד נראים בבירור הסימנים שחרט
בידיו דוב גרונר, בשבועות הארוכים ש בהם
המתין לביצוע גזר־דין המוות.
כשבאו, לפני שבוע, ראשי אצ״ל ומיש־פחות
עולי-הגרדום להתייהד עם זכר ה צעירים
שעמדו על דלת־העץ הנופלת ב-
חדר־המוות, נוכחו לדעת כי חל שינוי ב חצרו
הרחבה של בית־הסוהר. החצר ההיס טורית
שבה טיילו פעם מאות אסירים יהו דים,
ושעל ריצפתה טבעות־הברזל שאליהן
נקשרו האסירים לפני הלקאה בפומבי, חול קה
על־ידי קירות־אבן למיגרשים קטנים,
לנוחיות בית־המשוגעים שירש את המקום
אחרי שהממשלה נמנעה מלהופכו מוזיאון
לאומי.
הסיבה המשוערת לקטנות־המוחין: אי-
הרצון להפוך את עולי־הגרדום של עכו
ואת יושבי הכלא, לגיבורים לאומיים.

רדין

הסידרה, חייבת להיות אובייקטיווית, אס פקלריית
האמת, לא פחות ממסיבת־עיתד
נאים חיה. הם הצטערו על תשע שעות
עבודתו של הירשברג, שכללו גם כמה שעות
עבודה חיונית של מנכ״ל המישרד שנאלץ
להקליט תשובות חדשות באולפן, ושלחו
מיכתב־מחאה חריף לקול ישראל, איימו
שלא להופיע יותר בתוכניות שיצונזרו.
הצטדק קול ישראל :״מישרד-המיסחר-
והתעשייה מעולם לא הניח לנו לגעת ב שידורים
הנוגעים לו. זוהי מסורת, עוד
מימיו של דב יוסף.״

דרכי חיים
ח צ -גרוש תמגסה
בחור-ר,ישיבה בן ה־ 20 היה מודאג.
במקום האותיות השחורות שבספר הגמרא
שהיה מונח לפניו בישיבת מאה־שערים,
ריקדו לעיניו דמויות של נערות עירומות.
מנוי וגמור היה עימו לסלק את ההפרעה
הרצינית ללימודיו. האברך ביקר אצל פסי כואנליטיקאי.
הלה השכיב אותו על ספת־עור,
ישב מאחוריו, האזין לצרותיו. אלו
כללו, מלבד פאטה־מורגנה של בחורות
עירומות, גם וידויים על מעשי-אונן, שיא
כל החטאים בעיני בחור הישיבה.
אחרי שבועות אחדים של טיפול מודרני,
עדיין הוסיפו הדמויות החשופות לרקד מעל
גבי דפי הספרים. יום אחד פגש הבחור,
שהיה עתה כבר אומלל לחלוטין, בבחור
נוסף בתל־אביב, שגם הוא נרדף בעבר על-
ידי אותם יצורים דימיוניים מעורטלים ש ריקדו
בין האותיות הקדושות.

אולם החבר הצליח להירפא, ולכן יעץ
לירושלמי לפנות אל המומחה שעזר לו עצ מו:
בשכונת קטמון הירושלמית, סיפר
החבר, יושב רבי שלוימה, גאון ממש, שיש
לו שיטה בדוקה וטובה אלף מונים מן
הפסיכואנליזה .״הוא ממש נהדר,״ הסביר,
״הוא בקיא במלאכת הלחימה בהירהורי
חטא.״
ג׳ xי״ג. תלמיד הישיבה לא ראה כל
רע במיזוג בריא של הרפואה המודרנית
עם זו של ימי-ד,ביניים, התייצב למחרת
בפני רב שלוימה. הגאון שמע בסבלנות את
פרשת צרותיו המיניות, וביקש את האברך
לשלשל את מכנסיו.
״אין כשיטת 40 חסר אחד להפגת צרו תיו
והחזרתו לחיק התורה,״ הודיע, לקח
בידו שוט עור, אמר תפילת ״והוא רחום
יכפר עוון״ ,והחל בהגשת התרופה.
צריך היה, לדעתו, להצליף ג׳ פעמים
י״ג מלקות על אחוריו של החולה. אולם
אחרי הי״ג הראשונות היה הבחור כבר מו כן
להפסיק. לא כן רב שלוימה. הוא המ שיך
עד .39 המחיר שהבחור שילם בסוף
הריפוי 200 :פרוטה* ,חצי גרוש בעבור
כל מכה — וחצי גרוש לצדקה.
מלקות ללא רשיון. בביקורו הבא
אצל הפסיכואנליטיקאי, סיפר הבחור, כי
נוסף על צרותיו הנפשיות הוא אינו יכול
עתה גם לשבת, תיאר את איש-הפלא מ-
שכז^ת קטמון. הרופא התקשר עם המיש־טרה,
וזו מצאה את המלקה המומחה. הת רעם
רב שלוימה על חוסר־הבנתו של ה קצין
החוקר .״אני עושה זאת בהחלט לפי
דיני חכמים ז״ל״ ,טען בהברה אשכנזית.
״כלום פסול הדבר ן את התשלום תמורת
* לשם השוואה: מחיר העולם
השבוע לפני 25 שנה 220 :פרוטה.

גיחות פלס טי
מזה יותר משנה משדר קול ישראל
אחת לשבועיים, ביום ה /מסיבות־עיתו־נאים
מוקלטות. השידור מתחיל בדיוק לפ ני
מועד החדשות, חייב להיות מחושב הי טב,
מוקלט ימים אחדים לפני־כן על סרט-
הקלטה, נערך ומותאם לפני מועד השידור.
השבוע בחרו ארבעה עיתונאים ירושל מיים׳
בקורבנם הדו־שבועי, בשאול ליפ שיץ׳
מנהל מישרד־המיסחר־והתעשייה. דו־השיח
היה חי וער, כלל כמה שאלות על
אודות ביטול הפיקוח על השוקולד, מיספרי
הייצוא של קייזר פרייזר, בעיות עבודה.
משהתיישבו משתתפי מסיבת־העיתונאים
ביום ה׳ לפני שבוע ליד מקלטי־הרדיו
שלהם, כדי להאזין לשידורם, כמעט שלא
הכירוהו. טען אחד מהם: אילמלא שמעתי
מראש את הודעתו של הקריין, שזוהי מסי-
בת־העיתונאים שבה השתתפתי, הייתי סו*
גר את המקלט. היא שונתה לגמרי, הפכה
מיו גימגום. שאלות רבות ותשובות רבות
עוד יותר הושמטו ממנה.״
התברר, שסרט־ההקלטה נותח ניתוח
פלסטי, שאלות שלא נעמו למישרד-המים־
חר־והתעשייה, הוצאו ממנו. תשובות שבהן
נכשל ליפשיץ שונו, והוכנסו לסרט מאו חר
יותר. העיתונאים צילצלו לאשר הירש-
ברג׳ קצין־העיתונות של מישרד־המיסחר-
והתעשייה* עוד מימי דב יוסף, שקולו
מוכר למאזינים משידוריו על חלוקת ה מנות,
הוא שבישל את הסרט, מחדש.
״תשע שעות עבדתי על הסרט שלכם,״
התפאר הירשברג בגאווה, שלא היתד, במ קומה.
משתתפי מסיבת־העיתונאים לא הת רשמו.
מסיבת־עיתונאים מוקלטת, כזו
שהובטחה להם לפני שנה, עם תחילת
* מישרה הנוקבילה לנזישות דובר ה־מישרד
כיום. אשר הירשברג כיהן משך
שנים רבות אחרי־כן כממונה על עידוד
הסרט הישראלי במישרד־המיסחר־והתע־שייה.

הזה

״׳העולם
הזה״ 814
תאריך 28.5.53 :
!הריפוי מסרתי לצדקה, לא השארתי בכיסי
פרוטה! חוץ מזה,״ ניסה לשכנע ,״כבר
ריפאתי עשרות בחורים.״
המישטרה, שלמרות חיפושים מדוקדקים
ביותר בספר החוקים לא מצאה סעיף מת אים
למיקרה בו מכה איש את רעהו בהס כמתו,
נאלצה בסופו של דבר להאשים
אותו בהאשמה שהיוותה סיום מוצלח ל שריד
זה של ימי-הביניים: עיסוק ברי פוי
ללא רישיון.

שמשון ה בג די ט
כשברא אלוהים את השמיים ואת הארץ
וקבע לכל חיה את המישכן שלד— ,
האוויר לציפור, הים לדג, הצלחת לתר נגולת
— שכח לקבוע מקום מתאים לאמ-
נים ולסופרים. אלה נודדים מאז מבית-
קפה לבית־קפה, בתנועות מיסתוריות שאין
להן הסבר טבעי.
בשנים האחרונות הסתודדו אמנים וסופ רים
ישראליים בקפה נ סית שברחוב די-
זנגוף בתל-אביב. בכסית אפשר לאכול
ולשתות, אך אין זה מקום להרצאות, לווי כוחים
ולשפיכת חומצה איש על יצירת
רעהו — דבר הדרוש לעצם מהותו של
האמן.
מפא״י הבחינה באופן גאוני במחסור זה,
וביקשה לפתור בעזרתו בעייה חשובה —
כיצד למשוך אליה את האמנים והסופרים
שלא נלכדו, עדיין, ברשת מפ״ם. ניגשה
מפא״י ופתחה את מועדון מילוא ברחוב
זמנהוף בתל-אביב, כמטחווי עגבניה רקו בה
מקופה כסית.
השבוע התכבד מילוא בהופעה חשובה :
דויד בד׳גוריון, ראש־הממשלה המבקש
יותר ויותר לעשות לעצמו שם כאיש-
מדע, השתתף בו בשיחת־יחיד של דויד
בן־גוריון על התנ״ך.
השיחה עברה בשקט תרבותי, עד שהת לונן
הסופר אברהם קריב כי מישהו
ד,ישווה באוזניו את דויד המלך לאבו ג׳יל-
דה, ראש הכנופיה הערבי בימי מאורעות
תרצ״ו, ואת שימשון הגיבור ל״באנדיט״.
פד, נתגלה כי ראש ממשלת ישראל אי נו
אדם הכפוף לתפיסות מקובלות .״מדוע
לאל״ שאל ,״אני חושב שדויד המלך היה
באמת אבו ג׳ילדה, ששימשון היה באנ דים.״
רבים
מן הנוכחים, שחשבו כי מפא״י
היא מיפלגה שמרנית מטיבעה, נאלצו להו דות
שדיעה זו טעונה בדיקה מחדש.

אנשים

דויד כן־גוריון כשיחה זזתנ״כית
לידו עומד יעקב (״נזוש״) הורוביץ, עורך המדור הסיפרותי של הארץ

• ראש־ממשלת דרום־אפריקה, דניאלמאלאן, הכומר האדוק הטוען כי האלוהים
רצה בהפרדה בין שחור ולבן, יבקר ב שבוע
הבא בארץ, במקומות הקדושים, ולא
ייפגש עם עיתונאים או נציגים רישמיים
כלשהם, פרט לציוני דרום־אפריקה בארץ,
שיערכו לו קבלת-פנים לבבית. בביקורו
בארץ תעזור לו ידיעתו את השפה העיב-
רית על בוריה, תוצאת התעמקותו בתנ״ך.
• 1דרום־אפריקאי אחר הוא המחזאי
והסופר אלן פאטון שמחזהו זעקי ארץ
אהובה מוצג עתה בהבימה. בימים אלה
מקים פאטון מיפלגה חדשה בדרום־אפרי-
קד״ המיפלגה הליברלית, שהיא הראשונה
המקבלת חברים ללא הבדלי צבע עור
וגזע לשורותיה.

במדינה 1 מחלקה חדשה לצעירות
ברשת בת• האופנה של מצחין,
יצירות של
מיטב מעצבי האופנה בחו״ל ובישראל

(המשך מעמוד )52
האמן היחיד שהוזמן כידיד המשפחה. היה
זה רק טבעי עבור אריס שכאשר התארח
דיין בנידיורק הזמין אותו להתראיין בתכ נית
הטלוויזיה האמריקאית היחידה המש דרת
בעברית, כמו שעשו קודמיו.
אריס לא רצה לפנות לדיין אישית בתוקף
היכרותם האישית, העדיף לפנות אליו כאל
מרואיין, בצורה רשמית ובאמצעות דובר
משרד־החוץ נפתלי לביא. אך התשובה
שקיבל היכתה אותו בתדהמה. מספר אריס :
״פתאום גיליתי שלפני עומד אדם חסר
תרבות וחסר חוש אלמנטרי ליחסי־ציבור.
התשובה שקיבלתי היתד. שלילית ודוחה,
ללא טיפת נימוס אלמנטרי. הוא יכול
היה לענות לי בצורה שונה, שהשר עמוס
ויתראיין בהזדמנות אחרת. הייתי יכול
להבין זאת, אבל הוא דיבר אלי כאילו
שהוא ברברה סטרייסנד.
״אמרתי ללביא :׳לפני שאתה נותן לי
תשובה שלילית, תאמר בבקשה לדיין
שארים סאן רוצה לראיין אותו שתי דקות.
אני מוכן לבוא עם המראיין דן שילון
ועם הצלם להיכן שהוא רוצה׳ .אבל לביא
המשיך להשיב לי בשחצנות ואמר לי
שהוא אפילו לא מוכן למסור לדיין שום
דבר. לביא המשיך להתבטא אלי בצורה
מגעילה ואמר לי :׳אני אמרתי לא
לאיי.בי.סי. ולאן.בי.סי. אז אני אומר לא
גם לך ואני לא מתכוון למסור שום דבר
לדיין׳.״
ארים, שנפגע עד עמקי נשמתו מיחסו
של לביא אליו ממשיך בכעס :״אני כבר
לא מבין מה זה תפקיד של דובר בממשלת־ישראל.
דובר חייב להיות אדם עם גישה

הולצברג כרב
לישיבה בלוויית כלבים
טפח למזוקן על שכמו וחיבקו בחום.
האיש הדתי הצעיר הוא יעקב הולצברג
( ,)24 רב משכונת שביב בהרצליה, בעלת
השם המפוקפק. הרב הוא בן השכונה,
גדל בה והיה מהדמויות המוכרות בה,
ולאו דווקא בקרב המאמינים המעטים שבה.
הוא היה אחד העבריינים המקובלים במקום.
היום הוא חוזר בתשובה ומחזיר בתשובה
את חבריו העבריינים, שנקלעו לצרה. מדי

בפע ם הרא שונה בי שראל!

ח מי גי ל

נונבת המין
של ישראל
נדת ראשון
במפעל־

פיס אירועי;
של מועדון ״קורגיי רול״
אל תחמיץ את המיבצע
הניפתח ה ש בו ע ב״בול־

הרב הודצברג ככית־הכנסת שלו
במקום חשיש, אלוהים
נכונה. גם אם הוא נאלץ לתת לי תשובה
כזאת הוא צריך לדעת לדבר. אני נלחם
לבדי על קיומה של התכנית, משקיע
כספים, מפרסם את ישראל, מעודד יורדים
לחזור ארצה, מעודד אמריקאים לבוא
לבקר בישראל ובא אחד כזה כמו לביא
ופשוט נותן לי יריקה בפרצוף. הכל יכולתי
לסבול, אבל ליחס כזה אני לא רגיל.
אם בארץ לא יודעים להעריך את זה
וביחוד שר־החוץ, מוטב שאפסיק להיאבק.
הרבה יותר פשוט לי לעשות תכנית טלוויזיה
יוונית. שם אני מקבל ממשרד־החוץ היווני
את כל העזרה הכספית.״

דרכי אדם
ו שביב ש ד
תקוו הבשביב
עבריין וצרכן־פמים לשעבר,
מחזיר עבריינים בתשובה,
לאחר שהפר דתי
במיסדרונות בית־המשפט בתל־אביב נר אה
איש צעיר מעוטר זקן ארוך, ציצית
על בגדיו וכיפה על ראשו. לפתע ניגש
אליו צעיר, שחזותו העידה עליו שהוא
מבאי בית־המשפט הקבועים, והמגיע לשם
1לעיתים מלווה בשוטרים משני צדיו. הוא

פעם ניתן.לראותו במיסדרונות בית־המיש־פט
מוקף צעירים, השותים את דבריו
בצמא.
״עישנתי סמים בכמויות״ ,יעקב,
יליד פולין, גר בשכונה מגיל עשר .״לפני
הצבא הייתי בעולם התחתון של השכונה.
עישנתי סמים בכמויות. גם כששירתתי
בחיל-התובלה, עישנתי המון.״ ״הוא מעיד
על עצמו.
קשה להאמין על הגבר המזוקן, שאינו
חדל מלמלמל פסוקי־תורה, שהוא מתמצא
היטב בסוגי הסמים ובדרך הכנתם, אולם
הוא בקי בזה.
״מגיל קטן הייתי את החיים האלה. חייתי
על גניבות ופריצות. לא הייתי מוכר ל־מישטרה,
ונעצרתי רק פעמיים לתקופות
קצרות. גנבתי מתוך עוני ומחסור, לא
מתוך תאווה.״
מאז שהיה נער צעיר, התחבר לטיפוסים
שליליים בשכונה, שהובילוהו אל הפשע.
מכאן גם הדרך אל הסמים היתד. קצרה.
״בהתחלה לקחתי שאכטה, וזה לא השפיע.
אחר כך, בפעם העשרים בערך, התחלתי
להיות מסטול,״ נזכר הרב .״בצבא זה נהיה
יותר גרוע, בתובלה. הנהגים מגיעים לכל
מקום, ומשיגים את הסם בקלות. וגם
כאן המשכתי לעשן בקצב. כייף דובדבן,
זה הממסטל הכי חזק שישנו,״ מסביר הרב
בבקיאות.
הסמים הקשים שלקח, ובעיות גופניות

מלידה, לא נתנו לו מנוח. מצבו הפיסי
היה קשה. כתוצאה מביקורים בלתי־פוסקים
במרפאה הצבאית למד יעקב את רזי החוב־שות,
עד כדי כך שלעיתים היו מטילים
עליו החובשים לשמור במקומם על המר פאה,
ולטפל בחיילים שיגיעו, שעה שהם
הלכו לצפות בסרט.
משהשתחרר, מצא עבודה בחברה להש כרת
רכב. שם עבד כ־ 15 חודשים. בתקופה
ההיא נהג לסחוב כלי־רכב ולנהוג בהם,
למרות שלא היה בידיו רישיון־נהיגה.
״הייתי אז שקוע עמוק בסמים. גם בעבודה
עישנתי. הייתי נכנס עם החברה שעישנו,
והיינו מעשנים ברכב. אחר־כך הייתי חוזר
לעבודה כאילו כלום לא קרה.״
שפת הפלכים. מצבר הגופני הלך

בגדיים

בגדי-י ם.
שפע בגדי ים
אופנתיים-,
בשלל צבעים
וגווגים, שפע
דוגמאות והדפסי ם
בי קיני * או שלם,
עם או בלי
כתפיות,
בגדי-חוף תואמים
כובעי-י ם -
הכל בטעם טוב,
במבחר ע שיר
ובאיכות גבוהה.
כרגיל באיוניר.
ועוד משהו:
ייעוץ מ קצועי
בבחירת בגד־הים
המתאים לך.
כדי שתהיי יפה
גם בקיץ.

הולצכרג כעכריין
גניבה מתוך מחסור
והחמיר, והוא ידע שהכל בא לו מעישון
מופרז. רגליו לא תיפקדו עוד, והוא התייסר
ייסורי־תופת.
אז צץ במוחו הרעיון לטפל בעצמו.
הוא החל רץ בשכונה. תחילה מרחקים
קצרים, אחר כך רחוק יותר, עד אשר
הגיע, לדבריו, לשיא ־של 50ק״מ ריצה
רצופה, יחף.
אותה תקופה הביא לו אחיו הבכור ספר,
המספר על חיים ללא מחלות, וזה היה גם
שמו של הספר. יעקב קרא והאמין; הוא
התגבר על צריכת הסמים שלו בעזרת
כוח־הרצון, וחש הטבה במצבו. הספר לימד
אותו כיצד לחיות חיי טיבעונות, ומאז
ועד היום הוא דוגל בטיבעונות. בשעתו
גם רצה להקים ישוב של טבעונים, במושב
גזר שננטש, בדרך לירושלים.
״רציתי להקים יישוב בסיגנון של אדם
קדמון, הכל מהטבע.״
הוא החל רץ מרחקים עצומים. מהרצליה
אל סביבותיה, בגשם ובקור, כשרק בגד
דק על מותניו. השינוי שחל בגופו עודד
אותו. הספר שקרא פקח את עיניו, והוא
החליט להחכים יותר. הוא פנה לשמוע
הרצאות באוניברסיטת תל-אביב.
להתקבל לא יכל. בקושי סיים בית־ספר
עממי, ובתיכון התגלגל זמן קצר ממוסד
למוסד, עד שהחליט לנטוש. הוא החל
מופיע בהרצאות בבית־הספר לרפואה בתל-
אביב. הנושאים, שעליהם דיברו שם, עניינו
אותו. הוא החל משתתף באורח פעיל
בשיעורים, כשאינו מניח למרצים בשאלו תיו
הסקרניות .״שאלתי המון שאלות, ורד
פרופסורים אמרו לי ששאלות כמו שלי
אני צריך לשאול את הרמב״ם. להם לא
היתה תשובה לזה.״
אז עדיין לא היתר, ליעקב כל זיקה אל
הדת, אולם הוא החליט שעליו ללמוד
תורה ויהי מה. הוא ניסה להתקבל כתלמיד
מן המניין בישיבות שונות, אך נדחה בכל
פעם מחדש. מראהו היה מבהיל במקצת :
שערו מגולח, יחף ופרוע, וללא אגורה
בכיסו. מלווה תמיד בכעשרה כלבים לפ חות,
שהיו רצים אחריו שעה שהיה גומא
מרחקים בריצותיו הארוכות. הוא נדד
מישיבה לישיבה, מחפש קורת גג ומורה,
שיסביר לו את רזי הדת.
זה לא היה קל. רבים החליפוהו בנחמן
פרקש, איש־הטבע המתבודד. הוא נדד
ברחבי הארץ בחיפושיו אחרי ישיבה ש-
תאות לקבלו. תמיד מלווה בכלבים .״למדתי
(המשך בעמוד )50

)יייויר

דיזנגוף 129ת״א
19.00
- 8.00
מלת הילטון ת״א
23.00
- 8.00
מלון זץ־כרמל חיפה
23.00
- 8.00

ברני רז או כ׳ נההד ־ או יים 1א בזונ ך

ר!ריו׳נ _0רין בדונ 1באו >ו 1בט

הרולד וסוד
ד תיאסרון : פ יופי -
הינאל הנדלזלץ הארץ•

( ? 07ז• /א/ב> ר 7כ ב7י׳]£,0

בתיאטרון ירושלים
מוצ״ש 3.5
יום ב׳ 12.6
יום ד׳ 14.6

יום ה׳ . 1.6
יום א׳ .4.6
יום ג׳ . 13.6

כתיאטרון העירוני חיפה
יום ה׳ .29.6
יום ב׳ . 10.7
יום ג׳ .25.7
יום א׳ .30.7
יום ד׳ .2.8
מוצ״ש .5.8

יום א׳ 2.7
יום א׳ 23.7
יום ד׳ 26.7
יום ג׳ 1.8
יום ה׳ 3.8
יום א׳ 6.8

במאי: האל נידהם

כאולם כית־החייל ת״א
מוצ״ש .26.8

ברט ריעולדס

יום א׳ 27.8

סלי פילד ג׳ר> ריד

891111

ככורה ארצית שכוע 2
סוטי ׳וניברסל בהטנת 0.1.0

ץ 0א 0תו •׳5

״חן״ ת 9־אביכ
״ארמון״ חיפה

ע שרות אלפי ספרים שראו אור בוניברית יזצאו ל מכי ר ה
השמע לקורא העיברי. עם פתיחת ״ שמע הספר העיבו־י״
רשימת ספרים ומחברים מומלצתל קו ר אי ״ ה עו ל ם הזה
סיפרות עיברית

שירה עיברית

״ בזכות הזעקה

כלא שש

י• הישנים האחרונות בסייפרות הישרא לית
עומדות בסימן של חילוף־דורות הד רגתי.
הבולטים בספרים שראו אור בשנים
האחרונות מעידים על כך שמחבריהם הצ ליחו,
בניגוד לקודמיהם, למקד את כתי בתם
בחווייה הישראלית, ולתרגמה על ה נייר
נאמנה. כתיבתם של סופרים אלה
מעידה על דבקותם המחודשת במסורת
שתבעה לעצמה את ״זכות הזעקה״ ,כפי
שניסח זאת י״ח ברנר.
!• הבולט בספרים שראו אור בשנים
האחרונות הוא זה של יצחק בן־נר,
שקיעה כפרית (בהוצאת עם עובד) .ספ רים
אחרים של בן־נר: האיש משם (עם
עובד) ושני ספרים לילדים: בעיקבות
מבעיר השדות (בהוצאת אל״ף) וקישונה
(אף הוא בהוצאת עם עובד).
#ספר מעולה ובעל רקע אוטוביוגרא-
פי מובהק פירסם באחרונה הסופר עמוס
עוז, וזהו ספר ראשון משלו לבני־הנעו־רים
(מגיל שתים־עשרה ועד תישעים־
׳ותשע) .הכוונה לסיפרו סומכי (הוצאת עם
עובד) .ספריו הקודמים של עוז: ארצות התן
(מסדה) ,מקום אחר (ספריית פועלים) ,מי־כאלי
שלי (עם עובד) ,עד מוות (ספריית
פועלים) ,לגעת במים, לגעת ברוח (עם
עובד) והר העצה הרעה (עם עובד).
#סופר שכוכבו דרך באחרונה הוא
סמי מיכאל, שסיפרו חסות מתאר קו מוניסטים
ערבים ויהודים במהלך מיל-

• 1שיני משוררים צעירים ובשלים הביאה
השנה האחרונה למדף סיפרי השירה, מ תוך
מבול של מאות סיפרי־ישיריה שראו
איור. הראשון הוא ׳מרדכי גלילי, ששי־דיו
אפשרות איטית, כלא שש, איציק
ובאות גדולה קובצו בסיפרו שירים
( 1976—1972 בסיפרי סימן קריאה) .בניגוד
לשיריו של גלילי, שראו אור קודם כי נוסם
בכיתבי־עת, הרי קובץ שיריו של
דודו ברק, איש הבשר איש החלב (הקיבוץ
המאוחד) הביא נימה חדשה לשירה
העיברית, ודומה שאמנות מלאכת השיר
של דודו ברק עשוייה, בייחודה, לתפוס לה
מעמד של כבוד בשירה העיברית.
ו • את המהפכה הלשונית בשירה של
שנות ה־ 70 מספקת, זה כעשור שנים, ה משוררת
יונה ׳זול ך, ששירתה קובצה ב ספר
שירה (סיפרי סימן קריאה) ובתוכו
מיבחר מספריה דברים (בהוצאת עכשיו)
ושני גנים (בהוצאת דגה) ,וכן שירים ש ראו
אור במוספי־הסיפרות ובכיתבי־העת.
ספר־שירה מאופק, מעודן ומעולה 9 הוא זה של הרולד שימל שירי מלון
ציון (הוצאת הקיבוץ המאוחד) המהווה מסע
מהאנגלית והעולם היהודי השוקע שירי בניכר אל הנוף והמילה הישראלים.
!• שלושה משוררים ותיקים פירסמו ב מהלך
השנה האחרונה סיפרי שירה תוך
שהם מבהירים, כי טרם קמו להם מת חרים
של ממש. השלושה הם: יהודה

חמת יום־הכיפורים, הפך הבולט בסופרים
הישראלים, בעיסוקו בהנפשה רב־מימדית
של מיכלול הבעיות האידיאולוגיות שבהן
חיים יהודים וערבים בארץ. הספר ראה
אור בהוצאת עם עובד. ספר קודם של סמי
מיכאל הוא שווים ושווים יותר (בהוצאת
בוסתן) ,שבו הוא מתאר את קליטתם של
יהודי עיראק בארץ.
#מילחמת יום־זיכיפורים מביאה את
גיבורי סיפרו האחרון של א.כ. יהושע,
המאהב (הוצאת שוקן) למבוי סתום של
התלבטויות. הספר, שזכה בשבע מהדו רות
בתוך יותר משנה, מן הראוי שיעורר
בקוראים התעניינות בספריו הקודמים של
א.ב. יהושע: מות הזקן (בהוצאת הקיבוץ
המאוחד) ,מול היערות (הקיבוץ המאוחד),
מאי, ערב לילה ושחר (הוצאת בימות)
׳ובתחילת קיץ 70׳ (הוצאת שוקן).
• 1בזכות הזעקה הברנרית זכתה החו דש
במהדורה חדשה, תחת הכותרת י״ח
בתר — כתבים. כיתבי ברנר במהדורה
זו מקיפים 1850 עמודים, המהווים אבו־יסוד
של הכתיבה הסיפרותית בארץ־יש-
ראל. ספר זה, שהודפס על נייר מייוחד,
ראה אור תוך שיתוף־פעולה של הוצאות-
הספרים הקיבוץ המאוחד וספריית פועלים,
והוא ראוי לכבד בו כל מדף ספרים.

ספר־שיריו של המשורר אחרון אלמוג
הצדעה לישראל (ספריית פועלים) ,בו הצ ליח
מחברו לשמר את הטופוגרפיה של
תל־אביב כפי שחווה אותה בנעוריו. ספר־שירה
נוסף בז׳אנר זה הוא נופל לך בפנים
(ספריית פועלים) מאת המשורר אריח

סיוון.

סיפרות מצרית

הגנב והכלבים
!• מעט מאד ספרים בתהום הסיפרות
היפה תורגמו מעלבית לעיברית במהלך
30 שנות המדינה. בימים אלה ראה אור
סיפרו של שמעון בלס (בהוצאת עם
עו בד /או פ קי ם),׳ הסיפרות הערבית, העו
רות
הקלאסית המודרנית. סיפרו של ז׳ אן״
פול סארטר, גיל התבונה (הוצאת הקיבוץ
המאוחד בשותפות עם ספריית פועלים)
יראה אף הוא אור בעיברית. הספר,
שהוא החלק הראשון מטרילוגיה שחיבר
סארטר על אודות בעיית הקיומיות במהלך
מילחמת־העולם השנייה * ,מציג לפני הקו רא
הישראלי דאנר מייוחד של סיפרות.
• 1נושאודהדגל של הפצת הסיפרות
הקלאסית המודרנית היתד, הוצאת זמורה
ביתן מורן, שפירסמה במהלך השנים ה אחרונות
את מיטב הסיפרות הגרמנית׳
שנכתבה מאז מילחמת־העולם השנייה, ש היא
כיום הסיפרות האוונגארדית ביותר.
הסופד הגרמני המתורגם ביותר מדור זה
הוא חתן פרם נובל, היינריך כל, ש ספריו:
המוקיון (בהוצאת מסדה) ,היכן
היית אדם? (מסדה) ,תמונה קבוצתית עם
גברת (זמורה־ביתן־מודן) ,הכבוד האבוד
של קתרינה בלום וביליארד בתשע וחצי
(שניהם בהוצאת זמורה־ביתן־מודן) .סופר

עמיחי, פינחס שדה ודויד אכידן.

80 השירים שפירסם עמיחי בסיפרו הזמן
(בהוצאת שוקן) בולטים בפשטותם, באי כותם
זבהתחמקותם מן ההצטעצעות שכה
מקובלת על שירת דור המשוררים שבא
בעיקבותיו. ספרים קודמים של עמיחי:
מאחורי כל זה מסתתר אושר גדול, ולא
על־מנת לזכור ובעיקר שירים , 1948—1962
הם מניכסי־צאן השירה העיברית. ספר
השירים אל שתי נערות נכבדות (בהוצאת
שוקן) מאת פינחס שדה, מצליח להביא
בלשון שירית את השקפת־העולם והמבע
האמנותי של שדה, כפי שהובאו בסיפרו
הנודע החיים כמשל (בהוצאת שוקן) .ספר־שיריו
הקודם של שדה, ספר השירים
, 1970—1947 מקיף גם את מחזור שיריו
משא דומה שראה אור בשנת . 1951 ספר
זה ראה אור בהוצאת שוקן. שירים, תיש־דורות,
מיסמכים היא כותרת־ר,מישנה של
הספר תישדורות מלוויין־ ריגול (הוצאת א.
לווין־אפשטיין — מורן) מאת דויד אביה,
שראה אור החודש. קיבוץ שיריו של אבי-

דן מהשנים האחרונות בספר, מעיד על
כך שהמשורר ממשיך בניסוייו בשפה ה-
עיברית של המחר. ספרים אחרים של
אבידן (כולם בהוצאת א. לווין־אפשטיין —
מורן) ה ם: שירים שימושיים, שירי לחץ,
משהו בשביל מישהו והפסיכיאטר האלקטרוני
שלי.
!• ספר מפתיע שראה אור באחרונה הוא

סק מרביתו בסיפרות מצריים. ספר זה
מהווה השלמה לסיפרי־סיקור קודמים כ תולדות
הסיפרות הערבית (בהוצאת קריית
ספר) מאת פרוס׳ דונאלד א. ניקודסון,
ומבוא לתולדות הסיפרות הערבית (בהו צאת
עם עובד) של ה. גיב וי. לנדאו:
• 1מאז המהפכה המצרית בשנת , 1952
ראו אור בעיברית רק ארבעה ספרים מתור גמים
מהסיפרות המצרית החדשה. שלו שה
מתוך הארבעה מאת המחבר המצרי
הנודע נאג׳יב מחפה, והם: סימטה ב־קאהיר
(בהוצאת עם עובד) ,הגנב והכלבים
(בהוצאת ספריית פועלים) ואהבים וגשם
(בהוצאת תמוז) .ספר נוסף שתורגם מ־הסיפרות
המצרית החדשה הוא קובץ סי פוריו
של יוסף אידרים, שיך עלי מאיים
(בהוצאת הקיבוץ המאוחד) .ספר נוסף ה מביא
מהווי החיים ליד הנילוס הוא סיפ רו
הנהדר של אל־טייב צאלח, עונת
הנדידה אל הצפון (בהוצאת עם עובד) ,אלא
שמחברו הוא בעל נתינות סודאנית, המת גורר
דרך־קבע בלוגדון.

סיפרות מתורגמת

״הסהרוריים״
!• השנים האחרונות היו שנים של
פתיחה מרצון, מצד המו״לים, לעבר הספ
נוסף
שספריו החלו רואים אור בעיב*
רית הוא גינטר גראס, שתוף הפח
(זמורה־ביתן־מודן) וחתול ועכבר (בהוצאת
מסדה) שלו זכו בהצלחה רבה בארץ.
זיגפריד לנץ, שהוא בבחינת סופר אל-
מוני-למחצה מחוץ לגבולות גרמניה, זכה
ששלושה מספריו יתורגמו לעיברית: שיחת
העיר (בהוצאת עם עובד) ,המופת
והשעור הגרמני (בהוצאת זמורה־ביתן־
מודן) .בימים אלד, ראה אור סיפרו של
פטר וייס (מחבר מארה/סאד וטרוצקי
בגלות) ,הצל של גופו של העגלון (סיפרי
סימן־קריאה) .שני ספרים נוספים מתורגמים
מגרמנית הם הר הקסמים (בהוצאת
ספריית פועלים) של תומאם מאן, והחלק
הראשון של הטרילוגיה הסהרוריים מאת
הרמן ברוך תחת הכותרת פאסנו או
הרומאנטיקה (בסיפרי סימן־קריאה).
• 1מישנתו של דון חואן היא תופעה
ספק־סיפרותית ספק-פילוסופית, שקנתה לה
מהלכים בארצות־הברית. שני ספרים ממיש־נה
זו של קרלוס קסטנדיה ראו אור
בעייברית: מסע לאיכטלאן (זמורה־ביתן־
מודן) וסיפורי עוצמה (בהוצאת מסדה) .ספ רים
נוספים שבהם מתמודדים סופרים עם
בעיות תקופתנו: מולוי (סיפרי סימן־קרי־אה)
,אנשי גרילה ובמדינה חופשית (זמורה־ביתן־מודן)
שניהם משל הסופר ההודי-
טרינידדי ו .0 .נאיפול;
* סארטר פירסם חלק רביעי לטרילוגיה
בכתב־העת שלו ״זמנים חדשים״ ,מבלי
לכנסו יחד עם שלושת החלקים האחרים.